File size: 22,530 Bytes

b4b0c9d

{
    "language": "he",
    "title": "Mishnah Kiddushin",
    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
    "status": "locked",
    "priority": 2.0,
    "license": "Public Domain",
    "digitizedBySefaria": true,
    "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "משנה קידושין",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Seder Nashim"
    ],
    "text": [
        [
            "האשה נקנית בשלש דרכים. וקונה את עצמה בשתי דרכים. נקנית בכסף. בשטר. ובביאה. בכסף. בית שמאי אומרים בדינר. ובשוה דינר. ובית הלל אומרים. בפרוטה. ובשוה פרוטה. וכמה היא פרוטה. אחד משמנה באיסר האיטלקי. וקונה את עצמה בגט. ובמיתת הבעל. היבמה נקנית בביאה. וקונה את עצמה בחליצה. ובמיתת היבם:  ",
            "עבד עברי נקנה בכסף. ובשטר. וקונה את עצמו בשנים וביובל ובגרעון כסף. יתירה עליו אמה העבריה שקונה את עצמה בסימנין. הנרצע נקנה ברציעה. וקונה את עצמו ביובל. ובמיתת האדון:  ",
            "עבד כנעני נקנה בכסף. ובשטר. ובחזקה. וקונה את עצמו בכסף על ידי אחרים. ובשטר על ידי עצמו. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים בכסף על ידי עצמו. ובשטר על ידי אחרים. ובלבד שיהא הכסף משל אחרים:  ",
            "בהמה גסה נקנית במסירה. והדקה בהגבהה. דברי ר' מאיר ור' אליעזר. וחכמים אומרים. בהמה דקה נקנית במשיכה.  ",
            "נכסים שיש להם אחריות נקנין בכסף. ובשטר. ובחזקה. ושאין להם אחריות. אין נקנין אלא במשיכה. נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות. בכסף. ובשטר. ובחזקה. וזוקקין נכסים שאין להם אחריות. את הנכסים שיש להם אחריות לישבע עליהן:  ",
            "כל הנעשה דמים באחר. כיון שזכה זה. נתחייב זה בחליפיו. כיצד. החליף שור בפרה. או חמור בשור. כיון שזכה זה. נתחייב זה בחליפיו. רשות הגבוה בכסף. ורשות ההדיוט בחזקה. אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט:  ",
            "כל מצות הבן על האב. אנשים חייבין. ונשים פטורות. וכל מצות האב על הבן. אחד אנשים ואחד נשים חייבין. וכל מצות עשה שהזמן גרמה אנשים חייבין ונשים פטורות. וכל מצות עשה שלא הזמן גרמה. אחד אנשים ואחד נשים חייבין. וכל מצות לא תעשה. בין שהזמן גרמה. בין שלא הזמן גרמה. אחד אנשים ואחד נשים חייבין. חוץ מבל תשחית. ובל תקיף. ובל תטמא למתים:  ",
            "הסמיכות. והתנופות. וההגשות. והקמיצות. וההקטרות. והמליקות. וההזאות. והקבלות. נוהגין באנשים. ולא בנשים. חוץ ממנחת סוטה ונזירה. שהן מניפות:  ",
            "כל מצוה שהיא תלויה בארץ. אינה נוהגת אלא בארץ. ושאינה תלויה בארץ. נוהגת בין בארץ. בין בחוצה לארץ. חוץ מן הערלה וכלאים. רבי אליעזר אומר. אף מן החדש:  ",
            "כל העושה מצוה אחת מטיבין לו. ומאריכין לו ימיו. ונוחל את הארץ. וכל שאינו עושה מצוה אחת. אין מטיבין לו. ואין מאריכין לו ימיו. ואינו נוחל את הארץ. כל שישנו במקרא. ובמשנה. ובדרך ארץ לא במהרה הוא חוטא. שנאמר (קהלת ד, יב) והחוט המשולש לא במהרה ינתק. וכל שאינו לא במקרא. ולא במשנה. ולא בדרך ארץ. אינו מן הישוב:  "
        ],
        [
            "האיש מקדש בו. ובשלוחו. האשה מתקדשת בה. ובשלוחה. האיש מקדש את בתו כשהיא נערה. בו. ובשלוחו. האומר לאשה התקדשי לי בתמרה זו. התקדשי לי בזו. אם יש באחת מהן שוה פרוטה. מקודשת. ואם לאו. אינה מקודשת. בזו. ובזו. ובזו. אם יש שוה פרוטה בכולן. מקודשת. ואם לאו אינה מקודשת. היתה אוכלת ראשונה ראשונה. אינה מקודשת. עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה.  ",
            "התקדשי לי בכוס זה של יין. ונמצא של דבש. של דבש ונמצא של יין. בדינר זה של כסף. ונמצא של זהב. של זהב. ונמצא של כסף. על מנת שאני עשיר. ונמצא עני. עני ונמצא עשיר. אינה מקודשת. רבי שמעון אומר אם הטעה לשבח. מקודשת:  ",
            "על מנת שאני כהן ונמצא לוי. לוי ונמצא כהן. נתין ונמצא ממזר. ממזר ונמצא נתין. בן עיר ונמצא בן כרך. בן כרך ונמצא בן עיר. על מנת שביתי קרוב למרחץ. ונמצא רחוק. רחוק ונמצא קרוב. על מנת שיש לי בת או שפחה גדלת ואין לו. או על מנת שאין לי. ויש לו. על מנת שאין לי בנים. ויש לו. או על מנת שיש לי. ואין לו. ובכולם אף על פי שאמרה בלבי היה להתקדש לו אף על פי כן. אינה מקודשת. וכן היא שהטעתו:  ",
            "האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה פלונית במקום פלוני. והלך וקדשה במקום אחר. אינה מקודשת. הרי היא במקום פלוני. וקדשה במקום אחר. הרי זו מקודשת:  ",
            "המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים. ונמצאו עליה נדרים. אינה מקודשת. כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים. תצא שלא בכתובה. על מנת שאין עליה מומין. ונמצאו בה מומין. אינה מקודשת. כנסה סתם ונמצאו בה מומין תצא שלא בכתובה. כל המומין הפוסלים בכהנים. פוסלים בנשים:  ",
            "המקדש שתי נשים בשוה פרוטה. או אשה אחת בפחות משוה פרוטה. אף על פי ששלח סבלונות לאחר מכאן. אינה מקודשת. שמחמת קדושין הראשונים שלח. וכן קטן שקידש:  ",
            "המקדש אשה ובתה. או אשה ואחותה כאחת. אינן מקודשות. ומעשה בחמש נשים. ובהן שתי אחיות. וליקט אחד כלכלה של תאנים. ושלהם היתה. ושל שביעית היתה. ואמר הרי כולכם מקודשות לי בכלכלה זו. וקבלה אחת מהן על ידי כולן. ואמרו חכמים אין האחיות מקודשות:  ",
            "המקדש בחלקו. בין קדשי קדשים בין קדשים קלים. אינה מקודשת. במעשר שני. בין שוגג. בין מזיד. לא קדש. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. בשוגג לא קדש. במזיד קדש. ובהקדש. במזיד קדש. ובשוגג לא קדש. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר בשוגג קדש. במזיד לא קדש:  ",
            "המקדש בערלה. בכלאי הכרם. בשור הנסקל. ובעגלה ערופה. בצפורי מצורע. ובשער נזיר. ופטר חמור. ובשר בחלב. וחולין שנשחטו בעזרה אינה מקודשת. מכרן וקידש בדמיהן מקודשת:  ",
            "המקדש בתרומות. ובמעשרות. ובמתנות. ובמי חטאת. ובאפר חטאת. הרי זו מקודשת. ואפילו ישראל:  "
        ],
        [
            "האומר לחברו צא וקדש לי אשה פלונית והלך וקדשה לעצמו מקודשת. וכן האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שלשים יום. ובא אחר וקדשה בתוך שלשים. מקודשת לשני. בת ישראל לכהן. תאכל בתרומה. מעכשיו ולאחר שלשים יום. ובא אחר וקדשה בתוך שלשים יום. מקודשת ואינה מקודשת. בת ישראל לכהן. או בת כהן לישראל. לא תאכל בתרומה:  ",
            "האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאתן לך מאתים זוז. הרי זו מקודשת. והוא יתן. על מנת שאתן לך מכאן ועד שלשים יום. נתן לה בתוך שלשים מקודשת. ואם לאו אינה מקודשת. על מנת שיש לי מאתים זוז. הרי זו מקודשת ויש לו. על מנת שאראיך מאתים זוז. הרי זו מקודשת ויראה לה. ואם הראה על השלחן. אינה מקודשת:  ",
            "על מנת שיש לי בית כור עפר. הרי זו מקודשת. ויש לו. על מנת שיש לי במקום פלוני. אם יש לו באותו מקום מקודשת. ואם לאו. אינה מקודשת. על מנת שאראיך בית כור עפר. הרי זו מקודשת. ויראנה. ואם הראה בבקעה. אינה מקודשת:  ",
            "רבי מאיר אומר כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי. שנאמר (במדבר לב, ו) ויאמר משה אליהם אם יעברו בני גד ובני ראובן. וכתיב ואם לא יעברו חלוצים. רבי חנינא בן גמליאל אומר צריך היה הדבר לאמרו. שאלמלא כן. יש במשמע שאפילו בארץ כנען לא ינחלו:  ",
            "המקדש את האשה ואמר כסבור הייתי שהיא כהנת והרי היא לויה. לויה והרי היא כהנת. עניה והרי היא עשירה. עשירה והרי היא עניה. הרי זו מקודשת. מפני שלא הטעתו. האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר. או לאחר שתתגיירי. לאחר שאשתחרר. או לאחר שתשתחררי. לאחר שימות בעליך או לאחר שתמות אחותיך. לאחר שיחלוץ לך יבמיך. אינה מקודשת. וכן האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקבה. הרי היא מקודשת לי. אינה מקודשת. אם היתה אשת חבירו מעוברת והוכר עוברה דבריו קיימין. ואם ילדה נקבה מקודשת:  ",
            "האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאדבר עליך לשלטון. ואעשה עמך כפועל. דבר עליה לשלטון. ועשה עמה כפועל. מקודשת. ואם לאו. אינה מקודשת. על מנת שירצה אבא. רצה האב מקודשת. ואם לאו. אינה מקודשת. מת האב הרי זו מקודשת. מת הבן. מלמדין האב לומר שאינו רוצה:  ",
            "קדשתי את בתי. ואיני יודע למי קדשתיה. ובא אחד ואמר אני קדשתיה. נאמן. זה אמר אני קדשתיה. וזה אמר אני קדשתיה. שניהם נותנים גט. ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס:  ",
            "קדשתי את בתי קדשתיה וגרשתיה כשהיא קטנה. והרי היא קטנה נאמן. קדשתיה וגרשתיה כשהיא קטנה. והרי היא גדולה. אינו נאמן. נשבית ופדיתיה. בין שהיא קטנה. בין שהיא גדולה. אינו נאמן. מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן. יש לי אחים. אינו נאמן. המקדש את בתו סתם. אין הבוגרות בכלל:  ",
            "מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים. ואמר קדשתי את בתי הגדולה. ואיני יודע אם גדולה שבגדולות. או גדולה שבקטנות. או קטנה שבגדולות. שהיא גדולה מן הגדולה שבקטנות. כולן אסורות. חוץ מן הקטנה שבקטנות. דברי רבי מאיר. ר' יוסי אומר כולן מותרות. חוץ מן הגדולה שבגדולות. קדשתי את בתי הקטנה ואיני יודע אם קטנה שבקטנות. או קטנה שבגדולות. או גדולה שבקטנות. שהיא קטנה מן הקטנות שבגדולות. כולן אסורות חוץ מן הגדולה שבגדולות. דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר כולן מותרות. חוץ מן הקטנה. שבקטנות:  ",
            "האומר לאשה קדשתיך. והיא אומרת לא קדשתני. הוא אסור בקרובותיה. והיא מותרת בקרוביו. היא אומרת קדשתני. והוא אומר לא קדשתיך. הוא מותר בקרובותיה. והיא אסורה בקרוביו. קדשתיך והיא אומרת לא קדשת אלא בתי. הוא אסור בקרובות גדולה. וגדולה מותרת בקרוביו. הוא מותר בקרובות קטנה. וקטנה מותרת בקרוביו:  ",
            "קדשתי את בתך. והיא אומרת לא קדשת אלא אותי. הוא אסור בקרובות קטנה. וקטנה מותרת בקרוביו. הוא מותר בקרובות גדולה. וגדולה אסורה בקרוביו.  ",
            "כל מקום שיש קדושין ואין עבירה. הולד הולך אחר הזכר. ואיזה. זו כהנת לויה וישראלית שנשאו לכהן וללוי וישראל. וכל מקום שיש קדושין ויש עבירה. הולד הולך אחר הפגום. ואיזו. זו אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל. בת ישראל לממזר ולנתין. וכל מי שאין לה עליו קדושין אבל יש לה על אחרים קדושין הולד ממזר. ואיזה זה הבא על אחת מכל העריות שבתורה. וכל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קדושין. הולד כמותה. ואיזה זה ולד שפחה ונכרית:  ",
            "רבי טרפון אומר. יכולין ממזרים ליטהר. כיצד. ממזר שנשא שפחה הולד עבד. שחררו. נמצא הבן בן חורין. רבי אליעזר אומר הרי זה עבד ממזר:  "
        ],
        [
            "עשרה יוחסין עלו מבבל. כהני. לויי. ישראלי. חללי. גירי. וחרורי. ממזרי. נתיני. שתוקי. ואסופי. כהני לויי וישראלי. מותרים לבא זה בזה. לויי ישראלי חללי גירי וחרורי. מותרים לבא זה בזה. גירי וחרורי ממזרי ונתיני שתוקי ואסופי. כולם מותרין לבא זה בזה: ",
            "ואלו הם שתוקי כל שהוא מכיר את אמו. ואינו מכיר את אביו. אסופי כל שנאסף מן השוק. ואינו מכיר לא אביו ולא אמו. אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי: ",
            "כל האסורים לבא בקהל. מותרים לבא זה בזה. רבי יהודה אוסר. רבי אליעזר אומר. ודאן בודאן מותר. ודאן בספיקן. [וספקן בודאן.] וספיקן בספיקן אסור. ואלו הן הספיקות. שתוקי אסופי וכותי: ",
            "הנושא אשה כהנת. צריך לבדוק אחריה ארבע אמהות. שהן שמנה. אמה. ואם אמה. ואם אבי אמה. ואמה. ואם אביה. ואמה. ואם אבי אביה. ואמה. לויה וישראלית מוסיפין עליהן עוד אחת: ",
            "אין בודקין לא מן המזבח ולמעלה. ולא מן הדוכן ולמעלה ולא מן סנהדרין ולמעלה. וכל שהוחזקו אבותיו משוטרי הרבים וגבאי צדקה. משיאין לכהונה ואין צריך לבדוק אחריהן. ר' יוסי אומר אף מי שהיה חתום עד בערכי הישנה של צפורי. רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר אף מי שהיה מוכתב באסטרטיא של מלך: ",
            "בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם. ישראל שנשא חללה בתו כשרה לכהונה. חלל שנשא בת ישראל. בתו פסולה לכהונה. רבי יהודה אומר בת גר זכר. כבת חלל זכר: ",
            "רבי אליעזר בן יעקב אומר ישראל שנשא גיורת. בתו כשרה לכהונה. וגר שנשא בת ישראל. בתו כשרה לכהונה. אבל גר שנשא גיורת. בתו פסולה לכהונה. אחד גר. ואחד עבדים משוחררים. אפילו עד עשרה דורות. עד שתהא אמו מישראל. רבי יוסי אומר אף גר שנשא גיורת. בתו כשרה לכהונה: ",
            "האומר בני זה ממזר אינו נאמן ואפילו שניהם אומרים על העובר שבמעיה ממזר הוא אינם נאמנים. רבי יהודה אומר נאמנים ",
            "מי שנתן רשות לשלוחו לקדש את בתו והלך הוא וקדשה. אם שלו קדמו קדושיו קדושין. ואם של שלוחו קדמו קדושיו קדושין. ואם אינו ידוע שניהם נותנים גט. ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס. וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה לקדשה והלכה וקדשה את עצמה. אם שלה קדמה קדושיה קדושין. ואם של שלוחה קדמו קדושיו קדושין. ואם אינו ידוע שניהם נותנים לה גט. ואם רצו אחד נותן לה גט ואחד כונס: ",
            "מי שיצא הוא ואשתו למדינת הים ובא הוא ואשתו ובניו ואמר אשה שיצאת עמי למדינת הים הרי היא זו ואלו בניה. אין צריך להביא ראיה לא על האשה ולא על הבנים. מתה ואלו בניה. מביא ראיה על הבנים. ואינו מביא ראיה על האשה: ",
            "אשה נשאתי במדינת הים הרי היא זו. ואלו בניה. מביא ראיה על האשה. ואין צריך להביא ראיה על הבנים. מתה ואלו בניה. צריך להביא ראיה על האשה. ועל הבנים: ",
            "לא יתיחד אדם עם שתי נשים. אבל אשה אחת מתיחדת עם שני אנשים. רבי שמעון אומר. אף איש אחד מתייחד עם שתי נשים. בזמן שאשתו עמו. וישן עמהם בפונדקי מפני שאשתו משמרתו. מתייחד אדם עם אמו ועם בתו. וישן עמהם בקרוב בשר. ואם הגדילו. זו ישנה בכסותה. וזה ישן בכסותו: ",
            "לא ילמד אדם רווק סופרים. ולא תלמד אשה סופרים. ר' אליעזר אומר אף מי שאין לו אשה לא ילמד סופרים: ",
            "ר' יהודה אומר לא ירעה רווק בהמה. ולא ישנו שני רווקים בטלית אחת. וחכמים מתירין. כל שעסקו עם הנשים לא יתייחד עם הנשים. ולא ילמד אדם את בנו אומנות בין הנשים. רבי מאיר אומר לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה. ויתפלל למי שהעושר והנכסים שלו. שאין אומנות שאין בה עניות ועשירות. שלא עניות מן האומנות. ולא עשירות מן האומנות. אלא הכל לפי זכותו. רבי שמעון בן אליעזר אומר. ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות והן מתפרנסין שלא בצער. והלא לא נבראו אלא לשמשני. ואני נבראתי לשמש את קוני. אינו דין שאתפרנס שלא בצער. אלא שהרעותי מעשי. וקפחתי את פרנסתי: אבא גוריין איש צדיין אומר משום אבא גוריא לא ילמד אדם את בנו חמר. גמל. ספר. ספן. רועה. וחנוני. שאומנתן אומנות לסטים. רבי יהודה אומר משמו. החמרין רובן רשעים. והגמלין רובן כשרים. הספנין רובן חסידים. טוב שברופאים לגיהנם. והכשר שבטבחים שותפו של עמלק. רבי נהוראי אומר מניח אני כל אומנות שבעולם. ואיני מלמד את בני אלא תורה. שאדם אוכל משכרה בעולם הזה. וקרן קיימת לעולם הבא. ושאר כל אומנות אינן כן. כשאדם בא לידי חולי. או לידי זקנה. או לידי יסורין. ואינו יכול לעסוק במלאכתו. הרי הוא מת ברעב. אבל התורה אינה כן אלא משמרתו מכל רע בנערותו. ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו. בנערותו מה הוא אומר (ישעיה מ, לא) וקוי ה' יחליפו כח. בזקנותו מהו אומר (תהלים צב, טו) עוד ינובון בשיבה. וכן הוא אומר באברהם אבינו עליו השלום (בראשית כד, א) ואברהם זקן וה' ברך את אברהם בכל. מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא נתנה שנאמר (בראשית כו, ה) עקב אשר שמע אברהם בקולי. וישמור משמרתי. מצותי חקותי ותורותי: "
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah"
    ]
}