json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Zeraim/Yachin on Mishnah Berakhot/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

{
    "language": "he",
    "title": "Yachin on Mishnah Berakhot",
    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
    "status": "locked",
    "license": "Public Domain",
    "digitizedBySefaria": true,
    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "יכין ברכות",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Yachin",
        "Seder Zeraim"
    ],
    "text": [
        [
            [
                "<b>מאימתי קורין</b> – מלת קרא יש לו ד' הוראת. א) קריאת שם. כמו ולחושך קרא לילה. ב) קריאה להרחוק שיבא אליו. כמו ויקרא לבנו ליוסף. ב' הוראות אלו אינן שייכות כלל בק\"ש. ג) קריאה בספר. כמו וקרא בו כל ימי חייו. גם זו ההוראה אי אפשר שתהיה במלת קורין. דהרי מותר לקרותה בע\"פ (כא\"ח סי' מ\"ט). ד) אבל הוא לשון קריאה בקול לפרסום. כמו וקראתם דרור. מקרא קודש. ויקרא לפניו ככה. קרא בגרון אל תחשך. וה\"נ ר\"ל שמצוה לקרות פסוק ראשון בקול כדי לעורר הכונה בהפסוק שיקראו אחרינו בשעה האחרונה שנחיה בעה\"ז (עי' טא\"ח סי' ס). אולם נקט לשון רבים דאין אחד מוציא חבירו יד\"ח משא\"כ לענין ברכה במשנה ד':"
            ],
            [
                "<b>משעה שהכהנים נכנסים</b> – נ\"ל דר\"ל נכנסין לעיר. דמקואות שלהן היו בשדות (כנדה ס\"ז ב') ורק בחוץ לעיר כשרים דאילו תוך העיר פסולין מחשש שאובין (כמקואות פ\"ח מ\"א) ומדרגילין הטמאים לטבול סמוך לביה\"ש כדי שלא יצטרכו לדקדק אטהרה כל היום (כשמעתין ד\"ב ע\"ב ושבת ל\"ה). להכי תוך טבילה וסיפוג. כשנכנסין לעיר כבר העריב שמשן. שהוא צאת ג' כוכבים. ואז קורא ק\"ש:"
            ],
            [
                "<b>לאכול בתרומתן</b> – ולא נקט מצאת כוכבים ? דקמ\"ל אגב אורחא דכל טמאים אחר הע\"ש מותרים בתרומה. ואפילו מחוסר כפורים. כזב ודכותיה דצריכין קרבן למחר: [והא דלא קאמר משעה שאוכלין. נ\"ל דה\"ט. דלא תקשי כהן גופיה אימת קרי. להכי קאמר נכנסין. דמותר לקרותה מהלך. חוץ מפסוק ראשון (כברכות דף י\"ג). והא דלא קאמר משעה שרשאין. נראה לי משום דנכנסין מסמנא טפי]:"
            ],
            [
                "<b>עד סוף האשמורה הראשונה</b> – סוף שליש קמא דלילה. דובשכבך עד סוף זמן התחלת שכיבה משמע. ונקט אשמורה. דקמ\"ל דיש בריות בארץ משמרים עת בואנה. ועי\"ז יהיה סי' לדבר. או קמ\"ל דגם ברקיע יש אז משמורת ר\"ל שהשגחה יתירה שולטת אז. וכמ\"ש בעת רצון עניתיך. ונ\"מ לאפושי ברחמים. כהרא\"ש:"
            ],
            [
                "<b>רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר</b> – הוא שעה וחומש זמניות קודם צאת החמה [פי' זמניות. לפי אורך וקוצר היום מעלות השחר עד צאת הכוכבים ומחלקים אותו לי\"ב חלקים. משא\"כ שעות שוות. הן שווין בקיץ ובחורף מדהוא חלק הכ\"ד של היום והלילה יחד] דס\"ל דובשכבך כ\"ז ששוכבים משמע. ואנן קי\"ל (א\"ח רל\"ה). דמצוה לקרותה תיכף לצאת ג' כוכבים קטנים. דהיינו שהם קטנים ממש. שאינם נראין רק באיחור זמן. כשכבר נראין גדולים ובינונים ברקיע. וגם קטנים. שנשארו קטנים ועי\"ז א\"א שיטעה (ומדינא בבינונים סגי רק דלא בקיאין). ועכ\"פ לא ישהנה לאחר חצות. ובדיעבד אפילו עד עהש\"ח יצא. ובנאנס אפילו עד קודם נץ החמה יצא והכל עם הברכות לפניה ולאחריה רק שאחר עהש\"ח לא יאמר השכיבנו:"
            ],
            [
                "<b>מעשה שבאו בניו מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע</b> – מספקא להו אי רבנן דוקא חצות קאמרי. והלכה כרבים. או רק להרחקה ובדיעבד כר\"ג ס\"ל. ואי\"ל בין כך או כך היו יכולים לקרות ק\"ש. נ\"ל דרק משום ברכה שאלו דאם חייבים צריכים לברך ברכת ק\"ש:"
            ],
            [
                "<b>אמר להם אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות</b> – משא\"כ אח\"כ לא. מדלא היו אנוסים. רא\"ש:"
            ],
            [
                "<b>הקטר חלבים ואברים</b> – מכל קרבנות שנשחטו אותו יום צריך להעלותן למזבח עד שיעלה עהש\"ח. דבשהוא אח\"כ למטה נפסלו בלינה (עי' זבחים פ\"ז א'):"
            ],
            [
                "<b>מצותן עד שיעלה עמוד השחר וכל</b> – הקדשים:"
            ],
            [
                "<b>הנאכלין ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר</b> – ובאכלן אחר כך הוי ליה נותר. דבכרת:"
            ],
            [
                "<b>אם כן למה אמרו חכמים עד חצות</b> – לרמב\"ם פ\"ד מקרבנות האי \"א\"כ\" אכולהו קאי. ולרש\"י ורע\"ב קאי רק אק\"ש ואכילת קדשים [וכ' הרמ\"ז מסתבר כוותייהו מדלא עריב להקטר חלבים וכל הנאכלים בחדא בבא. ש\"מ דלא הביא התנא להקטר חלבים וכו' רק לאשמעינן דמדאו' בין הקטר ואכילה שוין מצותן עד עהש\"ח. והא דלא גזרו נמי בהקטר שיהיה עד חצות. ה\"ט דכהנים זריזים הן. משא\"כ אכילת קדשים אף לקטנים שאינן זריזין]:"
            ],
            [
                "<b>כדי להרחיק אדם מן העבירה</b> – שלא יבוא לאכלם באיסור כרת. ובק\"ש יתעצל ותעבר עונתה. מיהו בקדשים דאיכא כרת כשיאכלם נותר גזרו אפילו בדיעבד אחר חצות. משא\"כ בק\"ש:"
            ],
            [
                "<b>מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן</b> – שבציצית (כתוספות ומנחות דף מ\"ג ב') דמדמעורב עם לבן צריך איחור זמן טפי להכיר כל אחד:"
            ],
            [
                "<b>רבי אליעזר אומר בין תכלת לכרתי</b> – גרין בנשף דומה לבלויא. ואנן קי\"ל (בא\"ח סי' נ\"ח). דמצוה לקרותה. מעט קודם נץ החמה. (נץ החמה הוא י' מינוטען קודם עלות כל גוף השמש על הארץ) מיהו מותר לקרותה משיכיר אדם הרגיל עמו קצת. בריחוק ד' אמות. ובדיעבד אפילו מעה\"ש יצא. ובאונס גדול. אפילו לכתחילה מותר מעה\"ש:"
            ],
            [
                "<b>וגומרה</b> – מלת גומר ר\"ל גמר זמן קריאתה דעד שם רשאי לקרותה עם ברכותיה. ולא אח\"כ. אבל נכלל נמי במלת גומרה. שיגמור אז קריאתה כדי שיסמוך גאולה לתפלה. דאז מצוה להתפלל שנאמר ייראוך עם שמש:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהושע אומר עד שלש שעות</b> – זמניות. דהו\"ל רביע היום מעלות השחר עד צאת הכוכבים (מג\"א ר\"ס נ\"ח):"
            ],
            [
                "<b>שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות</b> – ושפיר שייך עדיין ובקומך וכל ישראל בני מלכים הם (שבת קי\"א). ואף על גב דלא קי\"ל התם כן. שאני התם דאינו עושה כבני מלכים ורק לרפאת מכתו [אב\"י ול\"מ נ\"ל דבלא טעמא דכל ישראל בני מלכים נמי ניחא. דכיון דרחמנא אמר ובקומך. והרי איכא זמן קימה לבני מלכים. ואף דהקורא עצמו אינו בן מלך. מכל מקום הזמן היא זמן קימה]:"
            ],
            [
                "<b>הקורא מכאן ואילך לא הפסיד</b> – הברכות לפניה ולאחריה:"
            ],
            [
                "<b>כאדם הקורא בתורה</b> – ולא שכר ק\"ש בעונתה. מיהו לאחר שליש היום. הפסיד הברכות. וקי\"ל כר\"י. מיהו מודה ר\"י דמצוה לקרותה בנץ החמה. וכלעיל:"
            ],
            [
                "<b>בית שמאי אומרים בערב כל אדם יטו ויקראו</b> – נ\"ל דלב\"ש לא יקרא שכוב מדאינו דרך כבוד. וא\"כ גם בזה פליגי ב\"ה ומקילי דקורא כדרכו ואפילו שכוב רק מדאינו דרך כבוד אסור לכתחילה:"
            ],
            [
                "<b>ובשכבך ובקומך</b> – דרך שכיבה וקימה. ואי\"ל ישכב ויקרא. יש לומר דלא אמרה תורה ודברת בם שוכב. ולפיכך מודו [אב\"י צ\"ל ס\"ל. דהרי לפמ\"ש ע\"ר זצוק\"ל לפני זה חולקים בזה ב\"ה] דאפילו בלילה לקרות שכוב אסור מדהוא קריאה דרך עראי:"
            ],
            [
                "<b>ובית הלל אומרים כל אדם קורא כדרכו</b> – ר\"ל כמו שירצה. והכי קי\"ל:"
            ],
            [
                "<b>ובלכתך בדרך אם כן למה נאמר ובשכבך ובקומך</b> – דהול\"ל בבוקר ובערב. דלזמן שכיבה כסי' ד' לא צריך. דכבר כ' בשכבך קמא. ע\"ז קא' בשעה שדרך וכו' דמיתורא דקרא יליף אפילו אינו הולך לישן וגם דוקא בשעה וכו' לאפוקי בישן באמצע היום ועיין רש\"י (דברים ו ז):"
            ],
            [
                "<b>בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם עומדים</b> – וה\"ק קרא בין בהיותך בביתך או בדרך. תקרא פרשיות אלה בזמן שכיבה וקימה אבל תוכל לקרותן בשבת או בלכת כמו שתרצה:"
            ],
            [
                "<b>אמר ר' טרפון אני הייתי בא בדרך והטיתי לקרות כדברי ב\"ש וסכנתי בעצמי מפני הלסטים אמרו לו כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב\"ה</b> – [תמוה הרי איהו נמי ה\"ק. דאי\"ל דאשתבוחי משתבח. שהכניס א\"ע לסכנה לקיים כב\"ש (כרשד\"ם דף ק\"ל א'). ליתא דהרי אינו בכלל יהרג ואל יעבור רק ע\"ז ג\"ע וש\"ד (כסנהדרין דף ע\"ד א') ואת\"ל אף למאי דקי\"ל (מג\"א ס\"ע סק\"ב) כירושלמי פ\"ב דשבת דכל הפטור מהדבר ועושהו נקרא הדיוט. מ\"מ אדם גדול שאני. וכר\"ג פ\"ב מ\"ה. ואף למה דקי\"ל (יו\"ד קנ\"ז) כרמב\"ם פ\"ה מיסודי תורה. במקום דיעבור ואל יהרג אינו רשאי להחמיר ע\"ע. ודלא כר\"ן (שבת דף כ\"ג ב') והרא\"ש בע\"ז (סי' ט') עכ\"פ היכא דליכא ודאי סכנה. ולא שכיח היזיקא. מצוה בעידנא דעסיק בה אגוני מגני (כסוטה דף כ\"א א') וראיה מר\"ע שהכניס את עצמו לספק סכנה בנט\"י (כעירובין דף כ\"א ב') שהיה סומך א\"ע שלא יניחו שומר האיסורין למות בצמא. כ\"ש הכא בק\"ש דאית בה קדושת השם ויחוד שמו יתברך (כברכות דף י\"ג א'). עכ\"פ אי אשתבוחי משתבח הול\"ל וסכנתי והטיתי. ומדקאמר וסכנתי לבסוף ש\"מ דאח\"כ מעצמו היה מתגלגל הסכנה. וגם הוא ראה אותו כעונש משמיא]. ולי מעוט נ\"ל דה\"ק ליה לאו משום שהיית בדרך. וכל הדרכים בחזקת סכנה (כירושלמי פ\"ד דברכות) אלא כדאי היית לחוב \"בעצמך דייקא\" אפילו לא היית בדרך:"
            ],
            [
                "<b>בשחר</b> – מדלא כתיבי ברכות בקרא. אקדים ברכות דשחרית כדאשכחן בתמיד. כ\"כ התוי\"ט. ולפע\"ד תמוה למה ל\"א איפכא וכדאשכחן בק\"ש. ותו' שכתבו כן. הוא רק לס\"ד דש\"ס דלא ידע עדיין מלמודא דובשכבך. מיהו בש\"ס אמרי' דלהכי אקדים הכא לדשחרית. דמדקאי בשחרית. פריש מילי דשחרית:"
            ],
            [
                "<b>מברך שתים לפניה</b> – יוצר ואהבה:"
            ],
            [
                "<b>ואחת לאחריה</b> – אמת:"
            ],
            [
                "<b>ובערב שתי' לפניה</b> – מעריב ערבים ואהבה:"
            ],
            [
                "<b>ושתי' לאחריה</b> – אמת והשכיבנו. והכל ז' ע\"ש שבע ביום הללתיך:"
            ],
            [
                "<b>אחת ארוכה</b> – פותח וחותם בברוך:"
            ],
            [
                "<b>ואחת קצרה</b> – חותם ואינו פותח בברוך. ואשני' שלפניה קאי:"
            ],
            [
                "<b>מקום שאמרו להאריך</b> – לפתוח בברוך:"
            ],
            [
                "<b>אינו רשאי לקצר</b> – שלא לפתוח:"
            ],
            [
                "<b>לחתום</b> – בברוך:"
            ],
            [
                "<b>ושלא לחתום</b> – כברכת פירות ומצות:"
            ],
            [
                "<b>מזכירין יציאת מצרים</b> – פ' ציצית והא דלא קאמר זוכרין. דסד\"א דהיינו בלב (כמגילה ח\"י א'). אבל מזכירין בהפעיל היינו שע\"י דבורו מזכיר להשומעים לזכור יצ\"מ. ולא אמר אומרים דקמ\"ל דלא סגי באמירה בלי הזכרה במחשבה [אב\"י כונת ע\"ר זצוק\"ל הכ\"מ. אע\"ג דבדיעבד אינו מעכב אלא בפסיק ראשון דצריך כוונה מה שהוא אומר כא\"ח סס\"י ס'. עכ\"פ כונה לצאת בעשיית אותה מצוה במצוה דאורייתא בעי. וכיון דיציאת מצרים דאורייתא כברכות דף כ\"א א' א\"כ ממילא צריך הזכרה כוללת במחשבה שרוצה לצאת ידי יציאת מצרים. מיהא לדעת ע\"ר זצוק\"ל בפ\"ב כל הק\"ש דאורייתא]:"
            ],
            [
                "<b>אמר ר' אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה</b> – אף דודאי אני חכם מופלג. מדהסכימו משמיא שאהיה נשיא. שנראה בי שיבה באותו יום שמנוני נשיא:"
            ],
            [
                "<b>ולא זכיתי</b> – לא נצחתי בראיות לחכמים:"
            ],
            [
                "<b>למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות</b> – ובחרו בפ' ציצית. מדשגורה בפי כל:"
            ],
            [
                "<b>וחכ\"א ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח</b> – ואעפ\"כ נצחם. דפשטא דקרא. טפי' כוותיה משמע:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>היה קורא בתורה</b> – פ' ק\"ש:"
            ],
            [
                "<b>והגיע זמן המקרא</b> – נ\"ל דמלת המקרא גם ארישא קאי. ור\"ל היה קורא בתורה המקרא. ור\"ל הק\"ש והא דלא קאמר זמן ק\"ש. דסד\"א דאשמע לחודה קאי. מדצריך באמת כוונה יתירתא (כברכות די\"ג ב'):"
            ],
            [
                "<b>אם כיון לבו</b> – לצאת. דקי\"ל (א\"ח ס') מצוה דאורייתא צריך כוונה. ולמ\"ד א\"צ. מפרש הכא שכוון לקרוא כנקודתן לאפוקי בקורא להגיה:"
            ],
            [
                "<b>בפרקים</b> – בין (חלק) פרשיותיה:"
            ],
            [
                "<b>שואל</b> – בשלום:"
            ],
            [
                "<b>מפני הכבוד</b> – לאדם נכבד:"
            ],
            [
                "<b>ומשיב</b> – ר\"ל ואצ\"ל שמשיב [ונ\"ל דלהכי לא קאמר גבי מפני הכבוד והיראה שואל בשלום כדקאמר בסיפא ומשיב שלום. דקמ\"ל דבהני אפילו שואל או משיב מילי אחרינא. כגון כשרואה אדם נכבד מבקש דבר מה ושואלו מה תבקש. או ששואלו מה צוויתני ג\"כ שרי. ואע\"ג דבש\"ס (י\"ח א') מקשה לרב דקאמר דאסור לשאול בשלום חבירו קודם שיתפלל ממתנית' דקאמר דשואל מפני הכבוד. ומאי קו' דלמא מתני' בשאל מילי אחריני דצריך טפי משאילת שלום. י\"ל דהכי קאמר דמדתני' בסיפא שלום לכל אדם וברישא קתני סתמא. ש\"מ דברישא בכל ענין שרי. בכל מילי וכ\"ש בדרישת שלום דאיכא בזוי טפי כשלא יפסיק עבורו]:"
            ],
            [
                "<b>ובאמצע שואל מפני היראה</b> – לאביו או רבו או ת\"ח מופלג בדורו. ומכ\"ש ליהש\"ר עד יתברך. ולאמן שבסוף קדיש ושאחר קדושה ושאחר שומע תפלה. ולברוך ה' המבורך דברכו ודברכת התורה. ולקדוש וברוך דקדושה. ולג' מלות מודים אנחנו לך. ולעלות לתורה. ולברכת תפלין. או רעם [ונ\"ל דה\"ה לכל חיוב ברכה שתעבר זמנה אח\"כ] אבל לא לברכת ציצית:"
            ],
            [
                "<b>ר' יהודה אומר באמצע</b> – אפילו באמצע הפסוק היכא דסליק עניינא. חוץ משמע ישראל וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. שאינו מפסיק כלל בהם אא\"כ מפני הסכנה. כך כתב בא\"ח (רסי' ס\"ו) ותמהני שיהיה לבשכמל\"ו שאינו פסוק כלל. חשיבות טפי מקרא שבתורה. והרי ע\"כ צ\"ל דבהנך ב' פסוקים אפשר לומר בהו דסליק עניינא באמצע. דאל\"כ מה עדיפייהו משאר פסוקים. וצ\"ע:"
            ],
            [
                "<b>שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם</b> – וקיי\"ל כר\"י (א\"ח ס\"ו). מיהו בין גאולה לתפלה לא יפסיק אפי' לדבר שבקדושה. ומותר לשאל בשלום לקורא ק\"ש אף שיצטרך להפסיק. מיהו אנו אין נוהגים להפסיק בשלום שבין אדם לחבירו:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק</b> – דכתיב וה' אלהים אמת. וגם ויציב לשון אמת הוא. ולפיכך אפי' מפני יראה וכבוד לא יפסיק (א\"ח ס\"ו ס\"ה). ולרמב\"ם ר\"ל לא יפסיק כדין בין פרק לפרק. רק כמו באמצע (פ\"ב מק\"ש):"
            ],
            [
                "<b>א\"ר יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע</b> – דאי\"ל מדקדם בתורה. דא\"כ פרשת ציצית קודם לכולן. אע\"כ אין מוקדם ומאוחר בתורה. א\"כ מסתבר להקדים והיה אם שמוע מדנאמר בלשון רבים:"
            ],
            [
                "<b>אלא כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים</b> – דיהרג ואל יעבור עליו:"
            ],
            [
                "<b>והיה אם שמוע לויאמר</b> – דאפכא מסתבר. דויאמר אית בה נמי מלכות שמים. דאני ה' אלהיכם הר\"ז מלכיות (כר\"ה דף ל\"ב א'). נ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה</b> – דכתיב ולמדתם:"
            ],
            [
                "<b>ויאמר</b> – ר\"ל ציצית:"
            ],
            [
                "<b>אינו נוהג אלא ביום</b> – ומדלא קאמר בחד מנייהו דקדמה לחברתה משום דהיא דאורייתא וחברתה מדרבנן. שמעינן מינה דכל ג' פרשיות ק\"ש הן דאורייתא (שושנים לדוד):"
            ],
            [
                "<b>רבי יוסי אומר לא יצא</b> – דשמע ר\"ל השמע לאזניך. ולת\"ק ר\"ל בכל לשון שאתה שומע. וקי\"ל דבדיעבד יצא (א\"ח ס\"ב) באנוס קורא בלבו אפילו לכתחלה:"
            ],
            [
                "<b>קרא ולא דקדק באותיותיה</b> – להפריד אותיות הדומות דלא לשתמע כחד. כבכל לבבך. על לבבך וכדומה וכ\"כ בכל א' שאחר מ'. כלמדתם אותם. וקשרתם אותם. ושמתם את. וכדומה. דלא לשתמע מותם מת. וכ\"כ בהטעמת עי\"ן של נשבע ה'. דלא לשתמע נשבה. והתזת זי\"ן של תזכרו וזכרתם דלא לשתמע סמ\"ך או סי\"ן וכ\"כ בהדגש הרפה ורפוי הדגש [כן כתב הרמב\"ם והר\"י ותמהני א\"כ ל\"ל לרבא למנות עשב בשדך הכנף פתיל. מדדמו באותיות הרי בל\"ז חד רפוי וחד דגוש. וצ\"ע]."
            ],
            [
                "<b>ר' יהודה אומר לא יצא</b> – דכתיב ולמדתם למוד תם. וקיי\"ל דבדיעבד יצא:"
            ],
            [
                "<b>הקורא למפרע</b> – הקדים פסוק המאוחר. אבל בהקדים פרשה מאוחרת יצא:"
            ],
            [
                "<b>קרא</b> – [בב' בבי קמאי. נקט \"קורא\". ובב' בבי בתראי נקט \"קרא\". משום דכל חדא מבתרייתא. ארישא דידה שייכא. דאף דברישא דידה לא יצא. בסיפא יצא. אף דדמי להדדי. דלא דקדק דמי ללא השמיע. וקרא וטעה דמי למפרע]:"
            ],
            [
                "<b>וטעה יחזור למקום שטעה</b> – דבדילג פסוק חוזר מהפסוק ואילך. ובשכח איזה פ' דילג. חוזר לראש הפרשה. ובסיים פרשה. וא\"י איזה סיים. חוזר לראשונה. וכ\"כ בא\"י אם עומד בוכתבתם קמא או בתרא. חוזר לקמא. מיהו בהתחיל למען ירבו. א\"צ לחזור מדקרא כהרגלו (א\"ח ס\"ד):"
            ],
            [
                "<b>האומנין קורין בראש האילן</b> – דק\"ש א\"צ כוונה רק פסוק ראשון דמצי לכוונו שם שפיר:"
            ],
            [
                "<b>או בראש הנדבך</b> – שורת אבני בנין מיהו כתב רב\"י (א\"ח סי' ס\"ח) דאפ\"ה בטלים ממלאכתן עד סוף פרשה הראשונה שהיא קבלת מלכות שמים שלא יהא נראה כקורא ארעי. ונ\"ל דנקט אילן דמסוכן טפי מנדבך. לרבותא דק\"ש דמותר ונקט נדבך לרבותא דתפלה דאסור:"
            ],
            [
                "<b>מה שאינן רשאין לעשות כן בתפלה</b> – דבעי כוונה:"
            ],
            [
                "<b>חתן</b> – משנכנס לחופה ברביעי בשבת עם בתולה:"
            ],
            [
                "<b>פטור מק\"ש בלילה הראשון עד מוצ\"ש</b> – מדלא קאמר מלילה הראשון עד וכו' משמע הא בק\"ש של שחרית חייב מדלא טריד אז (כסברת רבינו מנוח בכ\"מ פ\"ד מק\"ש):"
            ],
            [
                "<b>אם לא עשה מעשה</b> – ר\"ל בלא בעל דטריד בבעילת מצוה. דחושש שמא לא ימצאנה בתולה או שמא רחמה אטום. ואף דכל עוסק במצוה אפילו לא טרוד פטור ממצוה אחרת. ואפילו אפשר לקיים שניהן [כר\"ן סוכה דרמא\"ב] נ\"ל הכא אי לאו הטרדה אינו עוסק עדיין השתא במצוה:"
            ],
            [
                "<b>מעשה ברבן גמליאל שקרא בלילה הראשון שנשא אמרו לו תלמידיו לא למדתנו רבינו שחתן פטור מקריאת שמע בלילה הראשון אמר להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת</b> – ר\"ל אפילו רק לאחר הק\"ש שעה א' עד אחר הבעילה. ואינו מעשה לסתור. דה\"ק ואם יודע שיוכל לכוון שרי. ומעשה וכו'. ואילה\"ק מירושל' פ\"ב דשבת כל הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט. תי' ב\"ש [סי' כ\"א] דזה דוקא באפשר עי\"ז צד קולא. עוד י\"ל דביכול לכוון אינו פטור ולא נקרא הדיוט:"
            ],
            [
                "<b>רחץ</b> – מקצת גופו בחמין. ואבל אסור בו. כמו כל גופו בצונן:"
            ],
            [
                "<b>לילה הראשון שמתה אשתו</b> – מקצת גופו בחמין. ואבל אסור בו. כמו כל גופו בצונן:"
            ],
            [
                "<b>אמרו לו תלמידיו לא למדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ אמר להם איני כשאר כל אדם אסטניס אני</b> – חלש ומצונן. ואע\"ג דאבילות יום ראשון דאוריי'. לילה דרבנן. ובמקום אסטניס דלא שכיח ל\"ג. וכן בכל דוכתא דאמרינן במקום צער לא גזר. היינו דוקא צער דלא שכיח. כך נ\"ל. וגם דוקא במקום שאמרו חכמים כן. וכן כתב רב\"י [י\"ד סי' קכ\"ג בד\"ה כ' הרשב\"א כו' דסתם יינן ואיסורים דרבנן לחולה שאין בו סכנה אסור] ועי' בתשובת חו\"י [קס\"ד] שכ' שדין זה איננו כעיר פרוצה אין חומה. ואין לך רק מה שאמרו חכמים. כגון גונח יונק חלב בשבת [א\"ח שכ\"ח סל\"ג] וכ\"כ מתיר קשר שבבגדו בשבת כשיש לו צער כשלא יתיר הקשר שאינו באמת של קיימא [א\"ח שי\"ז ס\"א]. או בשאר צער גדול. ואין למדין ממנו לכל צער בעלמא. וכן פשוט דכל דבר דרבנן שגזרוהו להיות צער כגון תענית. אפי' מצטער בתעניתו. אסור לעבור. אם לא בחולה. או בהוחלש מאד שרי:"
            ],
            [
                "<b>וכשמת טבי עבדו קבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו לא למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים</b> – דלא ליתי לאסוקי ליוחסי':"
            ],
            [
                "<b>אמר להם אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה</b> – דת\"ח וראוי לסמוך הי' [כיומא דפ\"ז א' ורפ\"ב דסוכה]. ולהכי כבוד תורה עדיף:"
            ],
            [
                "<b>חתן אם רצה לקרות קריאת שמע לילה הראשון קורא</b> – דאע\"ג דאמרי' לעיל [מ\"ה] דפטור וכל הפטור ועושה נקרא הדיוט [ירושל' פ\"ב דשבת] אפ\"ה ק\"ש שאני א\"נ י\"ל כמש\"ל סי' ל':"
            ],
            [
                "<b>רשב\"ג אומר לא כל הרוצה ליטול את השם</b> – שם טוב שמדקדק במצות. והו\"ל יוהרא:[ב] וקי\"ל [א\"ח ע'] דבין ביום בין בלילה פטור. ונקט הכא בלילה. משום מעשה דר\"ג. מיהו אנו דבל\"ז אין מכוונים. קי\"ל דחייבים:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>מי שמתו מוטל לפניו</b> – ל\"ד. דאפילו אינו לפניו. ואפילו אינו מוטל עליו לקברו עכ\"פ מדחייב להתאבל עליו. פטור:"
            ],
            [
                "<b>פטור מקריאת שמע מן התפלה ומן התפילין</b> – ה\"ה דפטור מכל המצות. רק קמ\"ל אפילו הנהו דיש בהן עול מלכות שמים אפ\"ה פטור ובשבת חייב בכל. ונ\"ל דבמדינתינו שדינא דמלכותא לבלי לקבור תוך ג' ימים מהמיתה חייב בכל מצות שבתורה בהימים שבין מיתה ליום הקבורה. ובפרט כשיש אחרים שמשתדלין בצרכי קבורה. שי\"א דבכה\"ג אם רוצה להחמיר רשאי [כא\"ח ע\"א ועי' י\"ד שמ\"א ס\"ד. ועי' מג\"א קמ\"א סק\"ח]: ובנב\"י י\"ד רי\"א ראיתי דמתיר רק כשיסתמו ארונו עליו ביני ביני. וכשמתחילין להשליך עפר בקבר. ועדיין לא עבר זמנו. יקרא ויתפלל. וברכת השחר לא יאמר שבשעת חיובו פטור היה וגם ברכת ק\"ש לא יאמר כשנקבר אחר שליש היום [א\"ח ע\"א]:"
            ],
            [
                "<b>נושאי המטה וחלופיהן וחלופי חלופיהן</b> – כך רגילין להתחלף. מדהכל רוצים לזכות במצוה:"
            ],
            [
                "<b>את</b> – ר\"ל בין אותן שלפני וכו':"
            ],
            [
                "<b>שלפני המטה</b> – המזומנים לנשאה כשיגיע אצלן:"
            ],
            [
                "<b>ואת שלאחר המטה</b> – נ\"ל דר\"ל אף דעבדי תרתי הלוויה ומזומנים לנשאה:"
            ],
            [
                "<b>את שלמטה צורך בהן פטורין ואת שאין למטה צורך בהן חייבין</b> – דלוי' אינה טרדה ולא עסק כ\"כ דלפטר ע\"י מק\"ש. שא\"צ כוונה רק פסוק ראשון ובקל יקראנה מהלך:"
            ],
            [
                "<b>אלו ואלו פטורים מן התפלה</b> – דלאו דאו'. ולרמב\"ם דס\"ל דאו'. עכ\"פ כוונה יתירתא בעי:"
            ],
            [
                "<b>קברו את המת חזרו אם יכולין להתחיל ולגמור</b> – אפילו רק פסוק ראשון ונ\"ל דמה\"ט לא נקט בקיצור אם יכולין לגמור. אלא בעי לאשמעינן דהאי לגמור לאו אכולה ק\"ש קאי אלא אהתחלה קאי. וה\"ק אם יכולין לגמור התחלת הק\"ש דהיינו פסוק א':"
            ],
            [
                "<b>עד שלא יגיעו לשורה</b> – שהאבל עובר ביניהם וא\"ל המקום ינחמך:"
            ],
            [
                "<b>יתחילו</b> – ורשאים להפסיק אחר כך מפני הכבוד לומר המקום וכו' [עמג\"א]:"
            ],
            [
                "<b>ואם לאו לא יתחילו</b> – דתנחומי אבלים הו\"ל ג\"ח דאו'. ואפילו לרמב\"ם דס\"ל דרבנן. נ\"ל דעכ\"פ גדול כבוד הבריות שדוחה ל\"ת בשב ואל תעשה [כברכות ד\"כ]. מיהו באין שהות לקרות אח\"כ. חייב:"
            ],
            [
                "<b>העומדים בשורה הפנימים</b> – שסמוכים לאבל וצריכים לדבר עמו:"
            ],
            [
                "<b>פטורים והחיצונים</b> – שאינם מדברים עמו. והתאספו רק לכבוד האבל. שיראה רבוי עם סביבו:"
            ],
            [
                "<b>נשים ועבדים</b> – ר\"ל עבדים כנענים שמלו וטבלו ופטור בכל מ\"ע שהזמן גרמא כאשה:"
            ],
            [
                "<b>וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין</b> – אף דבכל עשה שהזמן גרמא. נשים פטורות. קמ\"ל הנהו. ק\"ש אף דהיא קבלת עול מלכות שמים. ותפילין אף דאתקוש למזוזה דחייבים בה. אפ\"ה פטירי. ובקטן קמ\"ל אף דהגיע לחנוך בשארי מילי [ודו\"ק] אפ\"ה פטור מק\"ש. מדרגיל לישן אז. ופטור גם מתפלין עד שידע לשמרם בנקיות. מיהו אפ\"ה כולם יאמרו עכ\"פ פרשה ראשונה. מדהיא עיקר קבלת עול מלכות [כא\"ח סי' ע']:"
            ],
            [
                "<b>וחייבין בתפלה</b> – אף דקי\"ל תפלה דרבנן [א\"ח ק\"ו] מדרחמי נינהו חייבים. אמנם אפילו למ\"ד דאו'. והו\"ל עשה שאין הזג\"ר. עכ\"פ בפ\"א ביום סגי להו. ובדיעבד בבקשה א' קטנה יוצאים. דמדאו' סגי בהכי. וקטן נמי דוקא בהגיע לחנוך. מיהו מותר לאכול קודם תפלה רמג\"א שם [וזמן חנוך כל חד לפום חורפי' כמג\"א שמ\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>ובמזוזה</b> – אף דאתקש מזוזה לת\"ת אפ\"ה חייבין בה מדשכרה אריכת ימים:"
            ],
            [
                "<b>ובברכת המזון</b> – ס' דאו' ס' דרבנן:"
            ],
            [
                "<b>בעל קרי</b> – אפילו ראה לאנסו. אסור בתורה עד שיטבול. משום פרישות:"
            ],
            [
                "<b>מהרהר</b> – ק\"ש ואע\"ג דקי\"ל הרהור לאו כדיבור דמי [כא\"ח מ\"ז ס\"ד]. בשעת הדחק יצא בהרהור [כא\"ח ס\"ב ס\"ד]. ומה\"ט הורה ע\"ר אאמ\"ו הגזצוק\"ל. דהרוצה לשתות בלילה ואין ידיו נקיות יהרהר הברכה בלבו. ונ\"ל דכוונת ע\"ר זצוק\"ל דלא דמי לברכת ק\"ש דהוא ג\"כ מד\"ס. ומה\"ט לא התירו הרהור. י\"ל דדוקא בבעל קרי גזרו בד\"ס. כדי שלא יהיו רגילין אצל נשותיהן [ברכות דף כ\"ב א'] משא\"כ בצמא בלילה שלא פשע:"
            ],
            [
                "<b>בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה</b> – אפילו בהרהור. מדהן מד\"ס:"
            ],
            [
                "<b>ועל המזון מברך לאחריו</b> – בהרהור:"
            ],
            [
                "<b>ר' יהודה אומר מברך לפניהם ולאחריהם</b> – בפה: וקיי\"ל דחייב בכולן [כא\"ח פ\"ח] דמדלא נתפשטה תקנה זו. יש כח לב\"ד אחרון לבטל דברי ב\"ד ראשון [כע\"ז דל\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר</b> – כל ברכה וברכה יאמר רק פתיחתה וחתימתה. וברכות ק\"ש אפילו בהתחיל פוסק ובק\"ש עצמה. בנזכר באמצע שהוא בעל קרי. יגמור השאר בהרהור:"
            ],
            [
                "<b>ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה</b> – מדמצוה מהמובחר לקרותה אז:"
            ],
            [
                "<b>יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים</b> – דוקא במים עכורים. ואם לבו למעלה מהמים. אפילו בצלולים שרי. וכ\"כ בהפסיק א\"ע בזרועותיו מהני אבל כסוי יד על לבו. לא מהני. וכ\"כ לא מהני כשמכסה ראשו בידו. אלא צריך שיכסה ראשו במטפחת כשיאמר דברי קדושה [א\"ח ע\"ד]:"
            ],
            [
                "<b>אבל לא יתכסה לא במים הרעים</b> – סרוחי' או מי רגלים:"
            ],
            [
                "<b>ולא במי המשרה</b> – שנשרה שם פשתן שג\"כ מסריחים:"
            ],
            [
                "<b>עד שיטיל לתוכן מים</b> – אמי רגלים לחוד קאי. וצריך רביעית לכל הטלה והטלה של מר\"ג:"
            ],
            [
                "<b>וכמה ירחיק מהם</b> – ממי רגלים:"
            ],
            [
                "<b>ומן הצואה</b> – צואת אדם:"
            ],
            [
                "<b>ארבע אמות</b> – ממקום שכלה הריח לאדם שמריח. ואע\"פ שהוא חולה ואינו מריח. ודוקא לאחוריו. ולשאר צדדיו צריך מלוא עיניו ואפי' בלילה שאינו רואה. מיהו רשויות מפסיקות. ואפילו תוך ד\"א והפתח פתוח. כשאינה נראה ואין ריחה מגיע אליו שרי. ובהפסק כותל. י\"א אפילו ריחה מגיע אליו. שרי [א\"ח ע\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>זב שראה קרי</b> – ר\"ל אף דטבילת קרי אינו מטהר לזב קודם ז\"נ. וכ\"כ טבילת פולטת אינה מטהר לנדה:"
            ],
            [
                "<b>ונדה שפלטה שכבת זרע</b> – תוך ג\"י לשימושה. דדינה כרואה קרי דאסור בתורה ולקרות ק\"ש ותפלה או לברך שום ברכה. ונקט הנך וה\"ה טמא מת דטמא טו\"ז וראה קרי: רק נקט הנך לרבותא. אף דזוב וקרי מקור משחת א' לשניהן וכ\"כ באשה. ועוד דהרי איירי אפילו בשעה שהזב רר בשרו מזובו עדיין. והנדה בשעה שפי' התחתון מלא דם וסד\"א דהו\"ל כטובל ושרץ בידו. קמ\"ל דאפ\"ה מהני ליה טבילה. וכ\"ש טמא מת שבשעה שטובל אינו נוגע במת:"
            ],
            [
                "<b>והמשמשת שראתה נדה</b> – אף שלא פלטה. ולרבותא דר\"י נקטה. דלת\"ק. ק\"ו מהנך דרישא הוא. דהכא חיוב טבילה רמי עליה מקודם. וה\"ה בעל קרי שראה זיבה. רק אגב אורחא קמ\"ל דמשמשת דינה כרואה קרי. כך נ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>צריכין טבילה</b> – לתורה ולתפלה ואע\"ג דנשים אינן בעסק התורה [כתו' ברכות ד\"כ ע\"ב ד\"ה נשים] עכ\"פ הרי שייכים בלימוד תורה במצות דידהו [כי\"ד רמ\"ו ס\"ו]. והרי מה\"ט ג\"כ מברכין ברכת התורה [א\"ח ססמ\"ז] ונקט הכא דאסורות בק\"ש אע\"ג דבל\"ז פטורות מק\"ש [כמ\"ג] אפ\"ה קמ\"ל דאם קורין צריכין טבילה:"
            ],
            [
                "<b>ורבי יהודה פוטר</b> – אכולהו פליג. ואף דלר\"י בל\"ז בעל קרי א\"צ טבילה כמ\"ח. זהו דוקא לברכות אבל לתורה מודה. [כש\"ס דכ\"ב א']:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>תפלת השחר עד חצות</b> – דתפלות נגד תמידים תקנום. ופליגי בזמן הקרבתן:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר עד ארבע שעות</b> – זמניות. מעהש\"ח עד צאת הכוכבים. והוא שליש היום. וה\"ה לת\"ק וי\"ו זמניות. וקי\"ל [א\"ח פ\"ט] דמצוה מן המובחר להתפלל מיד אחר הנץ החמה. דהיינו סמוך לק\"ש שקרא עם הנץ החמה. וכדי שיסמוך גאולה לתפלה. ולכתחלה כר\"י ובדיעבד כת\"ק. ובעבר חצות. יתפלל מנחה ואחר כך תשלומי שחרית:"
            ],
            [
                "<b>תפלת המנחה</b> – עת מנוחת השמש:"
            ],
            [
                "<b>עד הערב</b> – ר\"ל עד שקיעת החמה לא עד צאת הכוכבים [תר\"י] וכן משמע בש\"ע [רל\"ג] [אב\"י ועי' רמ\"א שם דכתב דבדיעבד או בשעת הדחק יצא עד צה\"כ]:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר עד פלג המנחה</b> – מנחה קטנה הוא ב' שעות ומחצה זמניות (זמניות דמנחה חשבי' מנץ החמה. כמג\"א) קודם צאת הכוכבים. והו\"ל פלג המנחה שעה ורביע קודם צאת הכוכבים. וקיי\"ל [א\"ח רל\"ג] דהרשות לעשות כמי שירצה. רק לא יעשה פעם כת\"ק ופעם כר\"י. ומכ\"ש שלא יתפלל מנחה אחר פלג כרבנן. ומעריב סמוך לה. קודם צאת הכוכבים כר\"י:"
            ],
            [
                "<b>תפלת הערב אין לה קבע</b> – ר\"ל אינה חובה. מדהיא נגד אברים ופדרים דלא מעכבים. מיהו אנן קבלוה חובה. וזמנה כל הלילה כאברים ופדרים:"
            ],
            [
                "<b>ושל מוספין כל היום רבי יהודה אומר עד שבע שעות</b> – ר\"ל עד סוף ז' שעות וקיי\"ל דגם אח\"כ יצא רק נקרא פושע:"
            ],
            [
                "<b>רבי נחוניה בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפלה קצרה</b> – נקט להך דינא הכא. משום שאחר גמר התפלה בביהכ\"נ ראוי לילך לביהמ\"ד [כא\"ח קנ\"ה] להכי אחר שהודיענו זמן התפלה. מיד הודיענו אח\"כ דין הכניסה לבית המדרש:"
            ],
            [
                "<b>אמרו לו מה מקום</b> – ר\"ל מה ענין:"
            ],
            [
                "<b>אמר להם בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי</b> – שלא יענשו חבירי כשישמחו בהכשלי בדין ח\"ו. ובברייתא אמרי' שבגמר תפלתו אמר ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם. ונ\"ל דלהכי הקדים להתפלל שלא יענשו חבריו. דהמתפלל על חבירו הוא נענה תחלה [כב\"ק דף צ\"ב. א']:"
            ],
            [
                "<b>וביציאתי אני נותן הודיה על חלקי</b> – ששם חלקי מיושבי בית המדרש וכו' והכי קי\"ל [א\"ח ק\"י]:"
            ],
            [
                "<b>רבן גמליאל אומר בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה</b> – דולמלשינים ביבנה תקנוה אחר שאמר רבן גמליאל מאמר זה:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהושע אומר מעין שמונה עשרה</b> – ג' ראשונות וג' אחרונות והאמצעיות מקצר. י\"א מכל ברכה רק הפתיחה והחתימה וי\"א הביננו. שהיא ברכה א' כוללת כולן. וחותם שומע תפלה. וזה נוסחתה. הביננו ה' אלהינו לדעת דרכיך. ומול את לבבינו ליראתך ותסלח לנו להיות גאולים. ורחקינו ממכאבינו. ודשנינו בנאות ארצך. ונפוצותינו מארבע תקבץ. והתועים על דעתך ישפטו ועל הרשעים תניף ידיך. וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתיקון היכלך. ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך טרם נקרא אתה תענה. בא\"י שומע תפלה. וראוי להרגיל א\"ע בה:"
            ],
            [
                "<b>ר' עקיבא אומר אם שגורה תפלתו בפיו</b> – שא\"צ להתיישב בסגנון כל ברכה וברכה שלא יכשל בה:"
            ],
            [
                "<b>יתפלל שמונה עשרה ואם לאו מעין י\"ח</b> – וקי\"ל [א\"ח ק\"י] בשעת הדחק כר\"ע. ויתפללה מעומד. מיהו אינו מתפלל הביננו בחורף משום טל ומטר. וכ\"כ במו\"ש ויו\"ט משום אתה חוננתנו:"
            ],
            [
                "<b>רבי אליעזר אומר העושה תפלתו קבע</b> – כמשא. ר\"ל שחוטפה. או שאינו אומרה בהכנעה. או שאינו מחדש בה דבר. או שאינו מתפללה בנץ החמה:"
            ],
            [
                "<b>אין תפלתו תחנונים</b> – אין בה רוח חן אע\"פ שיוצא יד\"ח:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהושע אומר המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה אומר הושע השם את עמך את שארית ישראל בכל פרשת העבור</b> – אפילו כשפורשין לעבירה:"
            ],
            [
                "<b>יהיו צרכיהם לפניך</b> – לרחם עליהם ויוצא בזה יד\"ח תפלת שמונה עשרה:"
            ],
            [
                "<b>בא\"י שומע תפלה</b> – ולהכי מתפלל כן. משום דבשעת הסכנה שהוא בה אז עוונותיו נפקדין כדאמרי' [שבת ל\"ב א'] נפל תורא חדד לסכינא. ונ\"ל עוד דלהכי לא יאמר בפירוש. אפילו כשחוטאים תתן להם צרכיהם. דהרי האומר הקב\"ה מוותר יוותרו מעיו. אלא ה\"ק אפילו כשעברו במזיד ופרשו מתורתך. תזכר צרכיהן המרובים שבעבורם חטאו. והכריעו א\"ע לחטוא בעבור תאות הגופניות. כי יצר לב האדם רע מנעוריו וזה יקל קצת עונשם. ולא קיי\"ל כן:"
            ],
            [
                "<b>ואם אינו יכול להחזיר את פניו יכוין את לבו כנגד בית קדש הקדשים</b> – אחזרת פנים נמי קאי. וקי\"ל [א\"ח צ\"ד] דא\"צ לירד. ומתפלל אפילו מהלך ברגליו. ובאפשר לו יהפוך פניו ויעמוד באבות:"
            ],
            [
                "<b>היה יושב בספינה או בקרון או באסדא</b> – פלאָס שמשיטין על המים:"
            ],
            [
                "<b>יכוין את לבו כנגד בית קדש הקדשים</b> – וא\"צ לעמוד משום ביעותותא שיפול ולא יהיה יכול לכוון יפה:"
            ],
            [
                "<b>רבי אלעזר בן עזריה אומר אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר</b> – בצבור דמדאינה תחנונים אלא שבח. רק ברוב עם הדרת מלך:"
            ],
            [
                "<b>וחכמים אומרים בחבר עיר ושלא בחבר עיר</b> – ר\"ל ביחיד. ומדלא קאמר בקיצור אפילו שלא בחבר עיר. קמ\"ל דוקא בחבר עיר. יחיד חייב. אבל במקום שאין י'. יחיד פטור. משא\"כ לר\"י. כ\"כ ע\"ר אאמ\"ו הגאון זצוק\"ל. ול\"מ נ\"ל דה\"ק אפילו בשיש חבר עיר אפילו הכי מותר להתפלל שלא בחבר עיר ולא נימא דביש חבר עיר מחויב להתפלל בצבור דברוב עם הדרת מלך:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר משמו כל מקום שיש חבר עיר היחיד פטור מתפלת המוספין</b> – וקיי\"ל [א\"ח רפ\"ו] כחכמים:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש</b> – בהכנעה ובכפיפות ראש ממש מעט [א\"ח צ\"ה]:"
            ],
            [
                "<b>חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת</b> – בכ\"מ שעה ל\"ד. והכא דוקא:"
            ],
            [
                "<b>ומתפללים כדי שיכונו את לבם למקום</b> – ברוממות הקב\"ה:"
            ],
            [
                "<b>אפילו המלך</b> – מלך ישראל דוקא:"
            ],
            [
                "<b>שואל בשלומו לא ישיבנו</b> – ודיבור הוה הפסק. ולא הליכה במקום הצורך:"
            ],
            [
                "<b>ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק</b> – דוקא בליכא סכנה. וקיי\"ל דבהפסיק בשתיקה. בשהה כדי לגמור כולה מרישא לסופה [כמגילה דף י\"ח ב'] כל חד וחד כי אורחיה חוזר לראש. ואם לאו חוזר לתחלת ברכה שפסק בה. ובפסק בג' ראשונות או אחרונות. בכל גוונא חוזר לתחלתן [א\"ח ק\"ד] ובהפסיק בדיבור. אם בשוגג דינו כשתיקה. ואם במזיד. בכל גוונא ובכל מקום חוזר לראש [שם קי\"ד]:"
            ],
            [
                "<b>מזכירין גבורות גשמים</b> – מוריד הגשם ונקרא גבורת גשמים. ולא כח גשמים. דכל כח היינו באין דבר אחר המתגבר נגד הפעולה. משא\"כ גבור היינו שהתגבר נגד דבר אחר שרצה להתגבר ולהתנגד נגד הפעולה. וכן הוא עם הגשמים שיורדין בגבורה נגד מדת הדין המקטרג דלפעמים עבדא נהמא כריס' לא שוויי'. ואפ\"ה רחמיו יכבשו כעסו מעל בני עולם. וכן כתיב נותן לחם לכל בשר. ר\"ל אפילו מי שהוא רק חתיכת בשר בעלמא ואינו ראוי להקרא אדם. אפ\"ה הקב\"ה נותן לו לחמו. כי לעולם חסדו אע\"פ שאין האדם ראוי להטובה:"
            ],
            [
                "<b>בתחיית המתים</b> – דתחה\"מ וגשם דמו אהדדי. וקיי\"ל [שם קי\"ד] באמרו בקיץ. אם לא סיים הברכה חוזר לראש הברכה ובסיים הברכה חוזר לראש התפלה. ובלא אמרו בחורף. אם נזכר קודם שהתחיל אתה קדוש אומרה שם. ובהתחיל אתה קדוש חוזר לראש התפלה. וקיי\"ל נמי דבין במוסף א' של פסח. ובין במוסף שמיני עצרת. הקהל אומרים משיב הרוח:"
            ],
            [
                "<b>ושואלין הגשמים</b> – ותן טל ומטר:"
            ],
            [
                "<b>בברכת השנים</b> – ברך עלינו. דאע\"ג דברך עלינו הוא תפלת פרנסה וזה אינו תלוי בגשם ברכה. דהרי אר\"י נהירנא דהוו מזדבנן ד' סאין בסלע ואפ\"ה הוו נפישין נפיחי כפן בטבריא. מדלית איסר [ב\"ב דצ\"א ב']. אפ\"ה שניהן צריכין מאד לאדם ודמיין אהדדי. וקיי\"ל [א\"ח קי\"ד] באמרו בקיץ או לא אמרו בחורף. בנזכר קודם שעקר רגליו חוזר לברך עלינו. ולאחר שעקר רגליו חוזר לראש התפלה. ובנזכר בחורף שלא אמרה. קודם שומע תפלה. כוללה שם:"
            ],
            [
                "<b>והבדלה</b> – אתה חוננתנו:"
            ],
            [
                "<b>בחונן הדעת</b> – דאם אין דעת הבדלה מנין. והכי קיי\"ל [א\"ח רל\"ד ורצ\"ח] ובאם שכחו אינו חוזר לראש. אבל אסור אפילו במלאכה קלה כהדלקת הנר [אבל טלטול הנר מותר] עד שיבדיל על הכוס. או עד שיאמר ברוך המבדיל בין קודש לחול. והא דהזכיר תנא ברכת השנים קודם הבדלה. היינו משום דלא בעי לאפסוקי בהבדלה דאית בה פלוגתא. בין כל הנך ההוספות שבברכות שמ\"ע שהזכיר במשנה:"
            ],
            [
                "<b>ר' עקיבא אומר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה</b> – וחותם ברוך אתה ה' המבדיל בין קודש לחול ואחר כך יאמר אתה חונן [כש\"ס כ\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>רבי אליעזר אומר בהודאה</b> – קודם ועל כולם:"
            ],
            [
                "<b>האומר על קן צפור יגיעו רחמיך</b> – בשלוח הקן. כן תרחם עלינו. ובאמת לאו מצד רחמנות צוה כן הקב\"ה. רק חוקה היא:"
            ],
            [
                "<b>ועל טוב יזכר שמך</b> – והרי מברכין עה\"ר כשם שמברך על הטובה:"
            ],
            [
                "<b>מודים מודים</b> – מחזי כב' רשויות:"
            ],
            [
                "<b>משתקין אותו</b> – מיהו ביחיד מותר. כירושלמי:"
            ],
            [
                "<b>העובר לפני התיבה וטעה יעבר אחר תחתיו ולא יהא סרבן באותה שעה</b> – אף שכל שא\"ל שיתפלל לצבור יסרב קצת. הכא לא יסרב. מפני גנאי ההפסק:"
            ],
            [
                "<b>העובר לפני התיבה לא יענה אחר הכהנים אמן</b> – בסוף כל פסוק:"
            ],
            [
                "<b>מפני הטירוף</b> – שלא יתבלבל:"
            ],
            [
                "<b>ואם אין שם כהן אלא הוא לא ישא את כפיו</b> – כתב ע\"ר הגאון זצוק\"ל. דמדל\"ק אפילו אין שם וכו'. משמע כהגמי\"י דגם במובטח. לא מהני כ\"א באין שם כהן זולתו. וקתני אם במציעתא. משום מובטח דסיפא. מיהו בנ\"כ הקילו במובטח כדי שלא תתבטל נ\"כ. אבל לענין עניית אמן אף במובטח לא יענה. וי\"א דגם אמן רשאי לענות במובטח. וכן נ\"ל מצד כ\"ש:"
            ],
            [
                "<b>אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא כשהיה מתפלל על החולים ואומר זה חי וזה מת</b> – ולא אמר זה יחיה וזה ימות שלא לפתוח פיו לשטן אלא אמר זה מת בדרך שאלה. א\"נ נ\"ל דאמר ל\"ד. אלא חשב. כמו ויאמר המן בלבו. והבינו מתוך תנועותיו שחולה מטורף הוא:"
            ],
            [
                "<b>אמרו לו מנין אתה יודע אמר להם אם שגורה</b> – שלוחה וסדורה:"
            ],
            [
                "<b>תפלתי בפי יודע אני שהוא</b> – החולה:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>כיצד</b> – מלת כיצד הוא קצור לשון כמו באיזה צד ומצינו בשלימות [בכורות נ\"ח ב']:"
            ],
            [
                "<b>על פירות האילן</b> – נקרא אילן כשאין כלה הגזע בחורף. ובכלה אף דהדר פרח משרשו. הו\"ל פרי אדמה [א\"ח ר\"ג ס\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>חוץ מן היין</b> – בין חי או מבושל או קונדיטון או ריחא חלא וטעמא חמרא. או צמוקים שנכתשו ונשרו ג\"י במים [ר\"ב ור\"ד] מיהו בבשלו עם טרופי ביצה ואכלו עם כף בקערה מברך בפה\"ע מדאזל לה תוריתא דיין דוגמת פת כשבשלו ואבד תוריתא דנהמ' [כן נ\"ל]:"
            ],
            [
                "<b>שעל היין אומר בורא פרי הגפן</b> – מדסעיד ומשמח כמסקנת הש\"ס. ומה\"ט נ\"ל בסתם יינם. אף שאין מקדשין עליו. דאין זה מברך אלא מנאץ [וכתשו' הלק\"ט ודלא כבאר עשק]. עכ\"פ חולה מסוכן [ועיין ביו\"ד קכ\"ג וקנ\"ה]. [אב\"י ועיין בתשו' רמ\"א סי' קכ\"ג והוא בדפוס האמבורג ונשמטה בדפוס אמשטרדם מטעם כמוס. ואין מגלין אותו אלא לצנועין] ששותהו לרפואה. יברך בפה\"ג. דעכ\"פ סעיד ומשמח. כמו השותה יין ביו\"כ. דמברך בפה\"ג. ואף דיש לחלק. עכ\"פ הכא נמי לדידיה היתר הוא. ואדרבה מצוה קעביד ולא גרע מאוכל ביוה\"כ מדהוא מסוכן שיברך בהמ\"ז [כא\"ח ס\"ס תרי\"ח ועי' עוד ססתקנ\"ז]. וענ\"ל ראיה מט\"ז [קצ\"ו ור\"ד ס\"ח] אלא דאאמ\"ו הגאון זצוק\"ל כתב דיברך בפה\"ע וראיותיו כתובים בספרו כי\"ק:"
            ],
            [
                "<b>ועל פירות הארץ אומר בורא פרי האדמה חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ</b> – מדחשיב דסעיד. ונ\"ל דלהכי על פרי אדמה יברך בפה\"א. ועל לחם. המוציא לחם מן הארץ. ולא שניהן בבורא ומהאדמ'. או שניהן במוציא מהארץ. משום דבורא הוא יש מאין ומוציא היינו יש מיש. ואדמה הוא חלק העפריי שבארץ. אבל ארץ הוא שם כולל לכל כוחות הטמונים בכדור הארץ. ולהכי כל פרי אדמה שהוא רק מזון קל ואין צפון בו כח הזנה גדולה כל כך. לכן נברא רק מחצונית קליפת הארץ ממש יש מאין. להכי מברך עליו בורא פרי האדמה. אולם לחם לבב אנוש יסעד למרבה. שצריך להזנתו כח גדול וחזק. לכן גדול אדונינו ורב כח מוציא מכללות הכדור ומעמקיו הכוחות כולם הטמונים בכל מסתוריו כדי שיצא לאור דבר המחזק כח האדם כפיתא סעדתא דלבא והיינו יש מיש מכל הכדור. ולהכי מברך המוציא לחם מן הארץ:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר בורא מיני דשאים</b> – דבעי היכר המין בלשון הברכה. וקיי\"ל כת\"ק ואם הוא פה\"א מברך בורא פרי האדמה. ובחזי ולא חזי מברך שהכל:"
            ],
            [
                "<b>ברך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא</b> – ה\"ה בבירך בפה\"א על פרי אדמה. ונתכוון להוציא בזה גם פרי עץ שיאכל אח\"כ יצא [ט\"ז ר\"ו סק\"ב] וה\"ה בבירך אפת שנ\"ב או בפה\"א או במ\"מ. או אפת כסנין המוציא או שנ\"ב או בפה\"א יצא [אבן עוזר קס\"ח וא\"ח קס\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>ועל פירות הארץ בורא פרי העץ לא יצא</b> – משא\"כ פרי עץ שראוי לברך עליו בפה\"א כלעיל אות ד' וכדומה ובירך בפה\"ע יצא [מג\"א בסי' ר\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>על כולם</b> – אפילו על פת ויין:"
            ],
            [
                "<b>אם אמר שהכל נהיה יצא</b> – בדיעבד:"
            ],
            [
                "<b>על דבר שאין גדולו מן הארץ</b> – כגון בשר ודגים ואפילו כמהין ופטריאות רק מאוירא קרבו. וכדומה:"
            ],
            [
                "<b>על החומץ</b> – אם ראוי לשתייה:"
            ],
            [
                "<b>ועל הנובלות</b> – פירות שנשרו מאילן קודם זמנן:"
            ],
            [
                "<b>ועל הגובאי</b> – חגבים ונ\"ל דכל הך בבא פירושא דרישא נינהו. דלא תימא דוקא בשר ודגים שאין גדלים כלל מהארץ. לא מחשבו רק גדולי קרקע ולא גדולי ארץ כש\"ס. אבל חומץ ונובלות הרי ודאי גדילין מהארץ. וגובאי נמי. הרי ע\"י רבוי גדולי ארץ מתאספים טפי וגם פרין ורבין ע\"י רבוי הגדולין ביותר טפי משאר ברואים. להכי סד\"א. דנמי מחשבו מה\"ט כגדולי ארץ. קמ\"ל. חומץ דאע\"ג דהענבים והפירות גדלין מהארץ. עכ\"פ לא עדיפי ממימי תותי' ורמונים וקירשען שסחט מימן. דלא מקרי משקה. רק היוצא מזיתים וענבים [שבת קמ\"ג ב'] וכיון דגם לא נטעי אינשי אדעתא דהכי. מברך עליהן שהכל. כ\"ש הני שמאיליהן נתקלקלו ולא עשאן כך בכונה. וגובאי נמי אע\"ג שמתרבה טפי במקום שיש רבוי גדולין יותר משאר מינין אפילו הכי אינן צומחין מהארץ:"
            ],
            [
                "<b>על החלב ועל הגבינה ועל הביצים אומר שהכל</b> – בבבלי וירושלמי. וברי\"ף ל\"ג לכולה הך בבא. וכן מסתבר. דאל\"כ איך מפסיק תנא בהך בבא בין בבא דחומץ וכו' לדברי ר\"י דפליג עליה. ואי גרסינן לה. נ\"ל דהיא נמי פירושא דרישא. מדסד\"א דחלב וגבינה וביצים שעיקר התהוותם ע\"י שתאכל הבע\"ח הרבה עשבי ארץ יחשבו מה\"ט גדולי ארץ. קמ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>ר' יהודה אומר כל שהוא מין קללה</b> – חומץ ונובלות וגובאי."
            ],
            [
                "<b>ר' יהודה אומר אם יש ביניהם ממין שבעה</b> – חטה. שעורה. גפן תאנה ורמון זית ותמרים. שנשתבחה בהן א\"י:"
            ],
            [
                "<b>וחכמים אומרים מברך על איזה מהם שירצה</b> – ר\"ל החביב עליו. ואנן קיי\"ל כרא\"ש דפסק כר\"י. ודלא כרמב\"ם. אמנם סדר הקדימה במין ז' גופייהו. כך הוא לפי מסקנת אחרונים. המוציא. במ\"מ דחיטין. בפה\"ג. זית. במ\"מ דשעורים. בפה\"ע דתמרים. וענבים. ותאנה. ורמון. כפי סדר זה הן קודמין זל\"ז. וכולן קודמין לכל המינין. וקדימת מין ז' לשאר מינין. דוקא כשנגמר פרין. ובפה\"ע ובפה\"א. המין הרגיל להיות חביב עליו יקדים לחבירו שחביב עליו עתה. ושבח ה' מיני דגן אינו בכוסס הגרעין שברכתו בפה\"א. וכולן קודמין לשהכל. והמוקדם בברכה ראשונה מוקדם נמי באחרונה [כ\"ז סי' רי\"א]:"
            ],
            [
                "<b>ברך על היין שלפני המזון</b> – אפילו רק על יין קידוש [קע\"ד ס\"ד]:"
            ],
            [
                "<b>פטר את היין שלאחר המזון</b> – ר\"ל אפילו אותו יין ששתה קודם בהמ\"ז. ומכ\"ש מה ששתה תוך הסעודה. הכל נפטר בברכת היין שלפני המזון:"
            ],
            [
                "<b>ברך על הפרפרת</b> – בייא עססען. רגילים היו לאכול קודם הסעודה פת צנומה בקערה. והם פרורים שנתייבשו ונתבשלו בקערה. שברכתו בורא מיני מזונות:"
            ],
            [
                "<b>שלפני המזון פטר את הפרפרת שלאחר המזון</b> – שקודם בהמ\"ז:"
            ],
            [
                "<b>ברך על הפת פטר את הפרפרת</b> – היינו פרפרת שבתוך הסעודה [כך כתבו תוס']. וכן מוכח לע\"ד דאי\"ל דפת פטר גם פרפרת שלאחר הסעודה וכדמשמע מהר\"ב. א\"כ מה קאמר ברישא בירך על הפרפרת שקודם המזון פטר את הפרפרת שלאחר המזון. ול\"ל הרי אפילו לא בירך על פרפרת לפני המזון. כבר פטר ליה פת לפרפרת שאחר המזון. אע\"כ כדאמרן:"
            ],
            [
                "<b>ב\"ש אומרים אף לא מעשה קדרה</b> – הן מיני גרויפען. והם עיקר הסעודה. וברכתן במ\"מ כפרפרת. ומסופק בש\"ס אי אבירך על הפת קאי או אבירך בפרפרת פליג. וסליק בתיקו. וקיי\"ל כב\"ה. ובירושלמי כאן מפורש דת\"ק דהכא ב\"ה היא. וב\"ש במקום ב\"ה אינה משנה ונ\"ל דלהכי נקטינהו משנה בלשון סתם. משום דהוו נמי כמה מתלמידי ב\"ש שהורו בהא כב\"ה [כביצה ד\"כ ע\"א]:"
            ],
            [
                "<b>היו יושבין לאכול</b> – בלא הסיבה:"
            ],
            [
                "<b>כל אחד ואחד מברך לעצמו</b> – המוציא. דאע\"ג דפת ויין בקבעו עליהן. א' מוציא כולן הכא הרי לא קבעו:"
            ],
            [
                "<b>הסיבו אחד מברך לכולן</b> – ולדידן באכלו בשולחן א' או במפה א'. אפילו כ\"א אוכל מככרו. או אמרו ניזל וניכל רפתא בדוך פלן. כהסיבו דמי. ובדיעבד בכוון להוציאם. בכל גוונא יצא [קס\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו</b> – שלא יקדים קנה לושט. כשיענו אמן. ואע\"ג דבכל דוכתא שומע כעונה [כסוכה ל\"ח ב']. היינו ביכול לענות. דכל הראוי לבילה אינו מעכב מיהו לרש\"י היינו טעמא. מדפיהם מלא אוכל אינן מכוונין יפה לברכת המברך. מיהו באומר להם סברי. שעי\"ז לא יאכלו אז. יכול שפיר להוציאם בברכתו. ויטעום כ\"א מיד מכוסו. שלא להפסיק בין ברכה לטעימה. [מ\"א קע\"ד סקט\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>והוא אומר על המוגמר</b> – המברך על יין שאחר המזון קודם בהמ\"ז. מוציא הכל ג\"כ בברכת הבשמים שאחר בהמ\"ז:"
            ],
            [
                "<b>אע\"פ שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר הסעודה</b> – אע\"ג דהו\"ל ברכת הנהנין של דברים שאינן רגילין לקבוע עליהן שאע\"ג שלא יצא אינו מוציא [כא\"ח רי\"ג]. אפ\"ה מדאתי מיד אחר הסעודה מחשבי כקבעי עלה:"
            ],
            [
                "<b>הביאו לפניו מליח</b> – דג מליח:"
            ],
            [
                "<b>בתחלה</b> – ר\"ל לאכלו קודם פת:"
            ],
            [
                "<b>ופת עמו מברך על המליח ופוטר את הפת</b> – מיהו גם באוכל הפת הטפל תחלה מברך עליו שהכל [רי\"ב] ונקיט מליח בתחלה מדהוא עיקר אכילתו. [ואילה\"ק א\"כ למה נקט מברך על המליח ופוטר הפת נשמעינן דאף באכל הפת תחלה מברך עליו שהכל. י\"ל דבעי לאשמעינן רבותא טפי שאינו מברך על הטפל כל עיקר. משא\"כ בשאכל הפת תחלה ובירך עליו שהכל. פשיטא דיצא. ושא\"צ לברך גם כן על המליח ג\"כ פשיטא. ואע\"ג דגם הא דעיקר פוטר הטפל כבר שמעינן מפת פוטר פרפרת. קמ\"ל הכא דאף פת טפל]. ולמג\"א דוקא כשברכת העיקר הוא שהכל:"
            ],
            [
                "<b>שהפת טפלה לו</b> – ואפילו אינו אוכלן רק זא\"ז. ודוקא באינו רעב ואינו חפץ בפת. רק שלא יזיקנו המליח:"
            ],
            [
                "<b>מברך על העיקר ופוטר את הטפלה</b> – ובש\"ס לא קאמר הכא זה הכלל לאתויי מה. ונ\"ל דבעי לאתויי אפילו אכל טפל תחלה מברך עליו ברכת העיקר דאין הטעימה הפסק [כי\"א בא\"ח רי\"ב]. ואפ\"ה נקט ברישא מליח מדהכי אורחא [אב\"י עי' באות ל\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>אכל תאנים וענבים ורמונים מברך אחריהן שלש ברכות</b> – ר\"ל בהמ\"ז. דוברכת את ה' על כל ז' מינים שבפרשה דלעיל קאי:"
            ],
            [
                "<b>וחכמים אומרים ברכה אחת מעין שלש</b> – ר\"ל על המחיה על מיני קמח. ועל העץ ופרי עץ על שאר הפירות. דס\"ל ארץ אשר לא במסכנות תאכל לחם. הפסיק הענין. והלכה כחכמים. מיהו באכל עוגות כדי שביעה מברך המוציא וברכת המזון [כסי' קס\"ח ס\"ו]. ומעין שלש. להטור הוה ליה דאורייתא ולי\"א מדרבנן. ונפקא מינה בספק [כסוף סימן רי\"ט] ועל כל פנים ברכת המזון פוטר ברכת על הגפן. אפילו ששתה קודם סעודה. אבל אינו פוטר ברכת על המחיה. באכלו קודם סעודה [ר\"ח סי\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>ר\"ע אומר אפי' אכל שלק</b> – ירק:"
            ],
            [
                "<b>השותה מים לצמאו</b> – אבל בחנקתיה אומצא או בשתה להעביר מרירות מעדיצין פטור מלברך לפניו ולאחריו. משא\"כ בשותה שאר משקין אפילו בכה\"ג מברך [מג\"א ר\"ד סקי\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>אומר שהכל נהיה בדברו</b> – נראה לי דרצה לומר אף שלא נאמר במים בריאה בפירוש. ולא שייך לומר בהן אשר ברא עכ\"פ כיון דבראשית נמי מאמר הוא [כר\"ה ל\"ב א'] נודה לך שהכל נהיה בדברו. גם המים שלא נאמר בהם בריאה בפירוש ולאחריו מברך בנ\"ר:"
            ],
            [
                "<b>ר' טרפון אומר בורא נפשות רבות</b> – דמים לא זנו. והם רק לכבות להב המתרבה בגוף יותר מדאי [כעירובין דף ל' ע\"א] ולכן מברך בנ\"ר וחסרונן. דגם על חסרון הזה שבגוף נודה לך דהרי השמחה שיתהוה להצמא בשמחיה את עצמו בשתיה. כבר גדלה יותר ויותר משמחת הרעב בשימצא למלאות בטנו. ולפ\"ז היה נ\"ל דמה\"ט להך פי' דר\"ט דקאמר בנ\"ר היינו ברכה שלפניה אבל ברכה שלאחרי' לר\"ט פטור לגמרי מינה. דמדלא זיין הו\"ל כריח:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן</b> – להזדמן לברך יחד. שיאמרו קודם בהמ\"ז נברך וכו' ויוצאין כולן בבהמ\"ז שיברך הוא. ואעפ\"כ נכון שיברך כל אחד בלחש עמו ורק ברכת הזן כולו יכוון לשמוע מהמברך [קפ\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>אכל דמאי</b> – פירות ע\"ה דצריך לעשרן. וקמ\"ל דאין הבהמ\"ז מצוה הבאה בעבירה. מדחזי לעני ומגו דבעי מפקיר נכסיה. וה\"ה שרשאי לברך ברהמ\"ז בעצמו. רק קמ\"ל רבותא דמצטרף. ויוצאים כולם כשמברך אחד. אף אותו שאכל מאכל היתר:"
            ],
            [
                "<b>ומעשר ראשון שנטלה תרומתו</b> – ר\"ל תרומה של המעשר. אבל לא ניטל ממנו ת\"ג. דהקדים לוי ליטל המעשר בשבלים קודם שנתחייב ת\"ג לכהן דאז פטור מליתן לכהן ת\"ג. דאילו בניטל גם ת\"ג. חולין גמורים הן:"
            ],
            [
                "<b>ומעשר שני והקדש שנפדו</b> – ונתן הקרן ולא החומש. דאינו מעכב:"
            ],
            [
                "<b>והשמש שאכל כזית</b> – אף דלא קבע. דהולך ובא. וקיי\"ל דבאכל כזית משום מאכל אפילו דלאו פת או אפילו שתה רביעית אפילו מים מצטרף ולרב\"י [קצ\"ז] במים אינו מצטרף:"
            ],
            [
                "<b>והכותי</b> – דתחלה נתגיירו מיראת אריות. וכשהורגלו שמרו התורה. מיהו בזמה\"ז חזרו לסורם. וכ\"כ כל עובר עבירות בפרהסיא אינו מצטרף [מג\"א קצ\"ט סק\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>אבל אכל טבל</b> – אפי' דרבנן:"
            ],
            [
                "<b>ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו</b> – ר\"ל ת\"ג שלו שכבר נתחייב בה. שהקדימו לוי לכהן בכרי. וכ\"ש בלא ניטל תמ\"ע שלו. דטבל גמור הוא:"
            ],
            [
                "<b>ומעשר שני והקדש שלא נפדו</b> – אפילו רק לא נפדו כהלכתן. כגון מע\"ש ע\"ג אסימן. וכתיב וצרת. כסף עם צורה. והקדש ע\"ג קרקע:"
            ],
            [
                "<b>והשמש שאכל פחות מכזית</b> – גם אדם אחר שאכל פחות מכזית אינו מצטרף רק איידי דרישא נקט נמי הכא שמש. וכולהו שאני מהנך דלעיל. דהתם לא חטא באכילתו. רק אדם אחר חטא באיסור דרבנן. משא\"כ הכא חטא באכילתו:"
            ],
            [
                "<b>והנכרי</b> – אע\"פ שמל רק שלא טבל:"
            ],
            [
                "<b>אין מזמנין עליהם</b> – וקיי\"ל [סקצ\"ו] דאפילו איסור דרבנן. כסתם יינם וכדומה. באכל במזיד אינו מברך תחלה וסוף. וכ\"כ בשוגג ואונס לרמב\"ם. ואנן קיי\"ל כראב\"ד ורא\"ש. דבשוגג ואונס. אין מזמנים עליו. דלא חשיב קבע. אבל מברך תחלה וסוף [ר\"ד ס\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>נשים</b> – אפי' בעלה עמה. מיהו באכלה עם ג' אנשים חייבת. ונפטרה בזימון דאנשים [קצ\"ט ס\"י] ובאכלו לבדן רשות להן לזמן:"
            ],
            [
                "<b>ועבדים וקטנים</b> – עד שיהא בן י\"ג שנה. מיהו במקום שכל אחד מברך בלחש לעצמו יכול לצרפו לג' בשיודע למי מברכין:"
            ],
            [
                "<b>עד כמה מזמנין</b> – ה\"ה דפליגי לענין חיוב בהמ\"ז. אלא רבותא אשמועינן דאפילו על כזית מזמנין [תוס']:"
            ],
            [
                "<b>עד כזית ר' יהודה אומר עד כביצה</b> – דס\"ל ואכלת ושבעת. אכילה המשביע. ות\"ק ס\"ל ושבעת זו שתייה. וקיי\"ל דמדאוריי' רק באכל לשובע חייב בבהמ\"ז. וא\"צ שתייה. [מג\"א קצ\"ז סי\"ב] מיהו באכל כזית פת. מוציא אחרים יד\"ח. מדמצי כבר למימר שאכלנו משלו. אבל לצרפו לזימון. סגי בדטעם רביעית [שם ס\"ג]. ולברך בשם צריך עכ\"פ ז' אוכלי פת:"
            ],
            [
                "<b>בג' והוא אומר ברכו</b> – ונ\"ל דמה\"ט ס\"ל דלא יאמר נברך רק ברכו. כדי לגלויי שיש שיעור מברכים בלעדו. דזהו שבחו של מקום דברוב עם הדרת מלך. וקיי\"ל דטוב יותר לומר נברך. שלא להוציא א\"ע מהכלל:"
            ],
            [
                "<b>בעשרה אומר נברך לאלהינו</b> – אלהינו גרסי':"
            ],
            [
                "<b>אחד עשרה ואחד עשרה רבוא</b> – הך רישא דברי רע\"ק דסיפא היא. והכי קיי\"ל:"
            ],
            [
                "<b>ר' יוסי הגלילי אומר</b> – שר' יוסי וכו':"
            ],
            [
                "<b>רבי ישמעאל אומר ברכו את ה' המבורך</b> – היינו בביהכ\"נ כדמוכח בש\"ס והכא קיי\"ל דלא כרע\"ק מחבירו [אב\"י עי' עירובין דף מ\"ו ב' ובשאר מקומות בש\"ס. ועי' רש\"י כאן דלהכי קיי\"ל כרבי ישמעאל דאף רע\"ק מודה דכי אמר המבורך טפי עדיף]:"
            ],
            [
                "<b>שלשה שאכלו כאחד</b> – כל שבא הג' קודם שאמרו הב' הב לן ונברך:"
            ],
            [
                "<b>אינן רשאין ליחלק</b> – אע\"ג דכבר שמעינן כן מריש משנה א'. קמ\"ל הכא. דאפי' כל א' אוכל מככרו: ומצוה להדר אחר ג' וי':"
            ],
            [
                "<b>ששה נחלקין</b> – אם ירצו. מיהו טפי עדיף ביחד [ערט\"ז קצ\"ג סק\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד</b> – ה\"ה בב' בתים [קצ\"ה] רק נקט בית אחד לרבותא בשאין רואין זה את זה וחבורות נמי נקט לרבותא דאע\"ג דיש ג' בכל חבורה וכל אחת חייבת בזמון אפ\"ה ברואין זה את זה נפטרו הנך בברכה שיברך אחד בחבורה השנייה וכל שאינן על שולחן א'. אמ\"צ רק בנכנסו ע\"ד להצטרף וכ\"ש באכלו בב' בתים [ר\"ח ושם]:"
            ],
            [
                "<b>בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו מצטרפים לזמון</b> – וה\"ה דשמש מצרפן במשמש לב' החבורות:"
            ],
            [
                "<b>ואם לאו אלו מזמנין לעצמן ואלו מזמנין לעצמן</b> – קשה דמדיוקא דרישא שמעינן לה. ותו דהול\"ל כלישנא דרישא. \"ואם לאו אמ\"צ\". וי\"ל דרישא לרבותא בליכא ג' כהדדי זולת צרופן. אפ\"ה מצטרפי. וסיפא אפילו בג' ג'. דחיוב לכל חבורה. אפ\"ה אין אחד מוציא כולן יד\"ח בברכתו. כ\"כ ע\"ר אאמ\"ו הגאון זצוק\"ל:"
            ],
            [
                "<b>אין מברכין על היין עד שיתן לתוכו מים</b> – אפילו ברכה ראשונה ר\"ל בפה\"ג ס\"ל לר\"א דלא יברך וכ\"ש בהמ\"ז דבעינן גבה מצוה מהמובחר (ומה\"ט נקט להך דינא הכא בסוף דיני בהמ\"ז. וא\"ת וכי גרע יין חי משכר תמרים. דמותר אפי' לקדש עליו [כפסחים ק\"ג א']. י\"ל דגרע וגרע דמברך עליו בפה\"ע שאינו נאות לכוס:"
            ],
            [
                "<b>וחכמים אומרים מברכין</b> – ר\"ל יש ברכה שמברכין עליו אף שלא ערבו במים והיינו בפה\"ג. אבל בבהמ\"ז מודו רבנן דאין מברכין עליו עד שימזגנו במים שיהיה מובחר לשתייה ויקיים מצוה מהמובחר [ומה שהקשו בתוס' הרי אדרבה אמרי' לקמן שיברך בהמ\"ז על יין חי ורק כשיגיע לברכת הארץ ימזגנו. נ\"ל דהא דקאמר הכא שלא יברך עליו. היינו מברכת הארץ ולהלן]: [אב\"י פי' ע\"ר היינו כפי' תוס' והרי\"ף. דהא דאמרה הגמ' ובברכת הארץ. היינו שבברכת הארץ מוזגו להודיע שבח א\"י. וכמ\"ש לעיל. אבל רבעתו\"ס נראה לולא דברי קדשו של ע\"ר אאמ\"ו זצוק\"ל הכ\"מ. דאחזו כפרש\"י שם דבברכת הארץ מוסיף עליה. ולכן תירצו ג\"כ כתירוץ רש\"י שם ד\"ה חי. מלבד זה היו יכולים עוד לתרץ כפי' ר\"ת דחי אינו חי ממש. אלא מזוג קצת ובברכת הארץ מזגו כראוי]. מיהו יינות שלנו א\"צ למזוג במים דאינם חזקים כל כך [או\"ח קפ\"ג ורע\"ב]:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>בית שמאי אומרים מברך על היום</b> – ברכת קידוש:"
            ],
            [
                "<b>ואחר כך מברך על היין</b> – בורא פרי הגפן דיום גורם ליין שיבא. ותו הרי כבר קדם יום ליין גם בביאתו:"
            ],
            [
                "<b>ובית הלל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום</b> – דיין קודם לקידוש שיאמר: ותו דברכת יין תדיר טפי מקידוש וקי\"ל כב\"ה:"
            ],
            [
                "<b>בית שמאי אומרים נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס</b> – נ\"ל כהרי\"ף דבכוס קידוש איירי וס\"ל לב\"ש דיטול ידיו להפת. וקודם ברכת המוציא ימזוג הכוס לקידוש ויקדש ויטעום ואח\"כ יברך המוציא דכל זה אינו הפסק [כא\"ח רע\"א י\"ב]. וס\"ל דאסור להשתמש בכוס אפילו כשרק אחוריו טמאים וא\"כ כשיגע בהכוס קודם נט\"י. הרי ידיו עדיין טמאים. ושמא יהיה לחלוחית ממימי השטיפה שמקודם שימזגוהו. עדיין באחורי הכוס. ויטמא הלחלוחית מהידים. ושוב יטמא הלחלוחית לאחורי הכוס. ולהכי יטול ויטהר ידיו קודם שיגע בכוס:"
            ],
            [
                "<b>וב\"ה אומרים מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים</b> – דס\"ל מותר להשתמש בכוס שאחוריו טמאים ולא חיישינן לנצוצות. וא\"כ אדרבה כשיטול ידיו קודם שימזוג יש לחוש שישארו ידיו קצת לחות עדיין ממימי נטילה בשעה שיגע בהכוס. דאף שאסור לאכול בלי ניגוב ידים [כסוטה דף ד' ב']. עכ\"פ הרי בשפך רביעית על היד בפ\"א א\"צ ניגוב [כא\"ח קנ\"ח] ואף לרש\"ל שם דגם בכה\"ג אסור משום מיאוס. עכ\"פ יש לחוש ללחלוח מועט שם דאין בו מיאוס. ולחלוח ההוא שנטמא מאחורי הכוס הטמאים. יחזור ויטמא הידים כשיגעו למזיגה וא\"כ יאכל בידים טמאות. להכי ימזוג הכוס ויקדש קודם נט\"י. ואז אין לחוש שיתטמא לחלוח שבידיו מטומאת אחורי הכוס שישתה בתוך הסעודה משום דאז ביני ביני כבר התנגבו ידיו לגמרי. מיהו בשותה כוס שלא בסעודה לכ\"ע א\"צ נט\"י. דאף שיטמא הכוס ביד מהנצוצות שבאחוריו. לא נטמא תוך הכוס:"
            ],
            [
                "<b>ב\"ש אומרים מקנח ידיו במפה</b> – בזערוויעט. מנט\"י ראשונים:"
            ],
            [
                "<b>ומניחה על השלחן</b> – שמכינה לקנח א\"ע בסעודתו. וס\"ל אסור להשתמש בשולחן טמא. אפי' שני לטומאה מגזירת אוכלי תרומה. שנטמא ע\"י שני וא\"א שיתטמא המים שבמפה. משא\"כ כשיניחנה על כסת טמא. תטמא כסת למי הניגוב שבמפה. ויחזרו ויטמאו לידים:"
            ],
            [
                "<b>וב\"ה אומרים על הכסת</b> – ס\"ל ל\"ג מלאכול בשולחן טמא. דאוכלי תרומה זריזין הן. להכי עדיף טפי להניחו בכסת. דטומאת ידים אין עקרו מד\"ת ממה שיניחו בשולחן. שיק\"ט מהשולחן ויחזור ויטמא לפת שבצדו:"
            ],
            [
                "<b>בית שמאי אומרים מכבדין את הבית</b> – אחר סעודה:"
            ],
            [
                "<b>ואחר כך נוטלין לידים</b> – מי' אחרונים. דס\"ל מותר להשתמש בשמש ע\"ה. והוא מניח פרורי כזית שתחת השולחן. וכשיטלו הידים קודם כיבוד יתבזו האוכלין:"
            ],
            [
                "<b>ובית הלל אומרים נוטלין לידים ואח\"כ מכבדין את הבית</b> – ס\"ל אסור להשתמש רק בחבר. וכשיראה חבר כזית שנפל מגביהו מיד. וזה אחד מו' מקומות דהלכה כב\"ש [כתוס' סוכה ד\"ג א'] והא דלא נמנה בעדיות [פ\"ה מ\"א] תי' רתוי\"ט. דכד אתשיל ביה מדרשא לענין נט\"י אתשיל. ור\"ל דאין כאן קולא או חומרא. ואדרבה ב\"ה מקילו טפי דרשאין ליטל ידים אף קודם כיבוד הבית. ולא לענין שמש ע\"ה אתשיל. וזה כעין תי' הש\"ס חולין [נ\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>בית שמאי אומרים נר ומזון ובשמים והבדלה</b> – האוכל במנחה בשבת וחשכה לו ואין לו רק כוס א'. דכ\"ע ס\"ל דעל הנר מברך תחלה מדנהנה מיד כשהביאוהו והבדלה לבסוף. דאפוקי יומא מאחרינן. רק לב\"ש נר תחלה שמביאין לו ונהנה ממנו מיד. ואח\"כ בהמ\"ז שנתחייב מקודם. וב\"ה ס\"ל דבשמי' יש להסמיך לנר דשניהן מענין שבת. לחזק כחו משום נפש היתירה דאזל מני'. וזה כבוד שבת כברכת הנר. מיהו אנן קיי\"ל כב\"ה אליבא דרבי יהודה דמייתי הש\"ס דלב\"ה בשמי' קודם לנר. ומזון בתחלה לשניהן. והבדלה מברך לבסוף:"
            ],
            [
                "<b>בית שמאי אומרים שברא מאור האש</b> – דמברך על כח האש שניתן בטבע. והוא רק חדא ניהו:"
            ],
            [
                "<b>ובה\"א בורא מאורי האש</b> – דהרבה גוונים יש באור. וקי\"ל דא\"צ לחזור אחר נר במצ\"ש מדאינו אלא לזכר. שאז נברא. משא\"כ במוצאי יו\"כ הוא סימן דשאני משאר יו\"ט צריך לחזור אחריו [סי' תצ\"ר] וכ\"כ בשמים לא מעכבי:"
            ],
            [
                "<b>אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של עובדי כוכבים</b> – נר מדלא שבת. ובשמים שהיו לעובד כוכבים בסעודה. סתם מסיבת עובדי כוכבים לעבודת כוכבים:"
            ],
            [
                "<b>ולא על הנר ולא על הבשמים של מתים</b> – נר מדלא הודלק למאור כ\"א לכבוד. ובשמים מדעבידי רק לעבורי ריח המת:"
            ],
            [
                "<b>ולא על הנר ולא על הבשמים שלפני עבודת כוכבים</b> – דאסור בהנאה. ואף על גב דאמרינן [ביצה ל\"ט א'] דשלהבת של עבודת כוכבים מותר בהנאה. היינו בהדליק ממנו נר אחר. אבל בעוד הלהב קשור בגחלת אסור. והכא הרי על הנר קאמר ולא על האור. [והא דהפסיק תנא בנר מתים בין נר עבודת כוכבים לנר עובד כוכבים. נ\"ל דקמ\"ל דנר שלפני עבודת כוכבים דומיא דנר מתים אפי' הודלק במוצ\"ש אסור [כרט\"ז סי' תצ\"ר סק\"ג] משא\"כ נר עובד כוכבים דרישא. משום דלא שבת]:"
            ],
            [
                "<b>אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו</b> – ר\"ל שיהיה בקרוב לנר כ\"כ. שיוכל להכיר. צורת מטבע היטב לאורו [שם ס\"ד] ובירושלמי. פליגי אי יאותו תנן ולשון התקרבות למקום האור הוא. כמו אך בזאת נאות לכם לשבת אתכם. או יעותו תנן. לשון עת יותר נועד להשתמש להאור. דהיינו שכבר החשיך יפה. כמו לדעת לעות את יעף דבר:"
            ],
            [
                "<b>מי שאכל</b> – חמשת מיני דגן. וי\"א כל ז' המינין שוה דינן בזה [קפ\"ד ס\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>ושכח ולא ברך</b> – במקום שאכל:"
            ],
            [
                "<b>בית שמאי אומרים יחזור למקומו ויברך וב\"ה אומרים יברך במקום שנזכר</b> – ר\"ל א\"צ לחזור וקיי\"ל לרמב\"ם כב\"ה. ולרא\"ש לכתחלה חוזר: מיהו כ\"ז בשכח. אבל במזיד לרמב\"ם לכתחלה יחזור. ולרא\"ש אפילו בדיעבד לא יצא. אמנם ביש לו מעט פת אפילו פחות מכזית. יברך עליו ויאכלו כאן ויברך בהמ\"ז כאן [שם]:"
            ],
            [
                "<b>עד אימתי הוא מברך עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו</b> – והוא. משעה שהתחיל להיות רעב. ובאכילה מועטת. השיעור כדי הילוך ד' מילין דהיינו שעה וי\"ב מינוטען [מג\"א שם סק\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>בא להם יין לאחר המזון</b> – קודם בהמ\"ז:"
            ],
            [
                "<b>בית שמאי אומרים מברך על היין</b> – אם ירצה ושותה דבהמ\"ז אין טעון כוס. וב\"ה ס\"ל טעון כוס. ואף דלעיל במ\"ה. מדמצריך ב\"ש לצרף מזון להבדלה. ש\"מ ס\"ל בהמ\"ז טעון כוס. ב' תנאי אליבא דב\"ש. ואנן קיי\"ל דרק לכתחלה מצוה בכוס [קפ\"ב] ובפרט לי\"א. דשתייה מעכב לבהמ\"ז דאוריי' וכמש\"ל פ\"ז ט\"ז. מיהו באינו צמא יניחנו לבהמ\"ז [מג\"א קע\"ד סק\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>עונין אמן אחר ישראל המברך</b> – אף דלא שמע תחלת הברכה:"
            ],
            [
                "<b>ואין עונין אמן אחר הכותי המברך עד שישמע כל הברכה</b> – ובאפיקורס אפילו שמע כל הברכה לא יענה אמן. וכ\"כ אחר קטן שבירך דרך למודו. או אחר ברכה לבטלה. לא יענה אמן:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>הרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל</b> – לרוב ישראל:"
            ],
            [
                "<b>אומר ברוך שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה</b> – ועל נס דיחיד. רק בנו ותלמידו מברכין. ועל נס כמנהג העולם מברך בלא שם ומלכות. וכל שאר ברכות דבפרקן. בשם ומלכות ודוקא ברואה המקום מל' יום ללמד יום:"
            ],
            [
                "<b>מקום שנעקרה ממנו עבודת כוכבים אומר ברוך שעקר עבודת כוכבים מארצנו</b> – ובחוץ לארץ אומר ממקום הזה:"
            ],
            [
                "<b>על הזיקין</b> – כוכב עם זנב. קאמעט בל\"א:"
            ],
            [
                "<b>ועל הזועות</b> – ערדבעבען:"
            ],
            [
                "<b>ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות</b> – בזעף ואינו מתחיל בלילה. ונפקא מינה לברכה:"
            ],
            [
                "<b>אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם</b> – ואם ירצה מברך עושה מ\"ב ובשמע רעם וברק בפ\"א. מברך רק עמ\"ב. דאסור לגרום ברכה שאינה צריכה [א\"ח רט\"ו]. ואף דבטפל חביב. יקדים ברכת הטפל לברכת העיקר ולא יברך על העיקר לפטור הטפל דאפושי בברכות עדיף [כמג\"א רי\"ב סק\"ו] וכ\"כ בחייב ברכה פרטית ושנ\"ב. ברכה פרטית קודם. כפ\"ו סי' י\"ח. התם רק בדיעבד בבירך שנ\"ב על פרטי' יצא. וכ\"כ בבירך על עיקר תחלה רק בדיעבד פטר הטפל החביב. משא\"כ הכא אפילו לכתחלה מברך ארעם עמ\"ב. כך נ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות</b> – המשונים בתוקף או רוחב [מג\"א רכ\"ח ס\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>ר' יהודה אומר הרואה את הים הגדול</b> – הוא מיטטעללענדישעס מעער דמדסמוך לארץ ישראל חשיב [סי' רכ\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>אומר ברוך שעשה את הים הגדול בזמן שרואה אותו לפרקים</b> – פעם א' לל' יום וה\"ה כולהו לבר מברקים ורעמי'. כל שנתפזרו העבים ביני ביני חוזר ומברך שנית:"
            ],
            [
                "<b>על הגשמים</b> – בנעצרו מקודם [רט\"ז רכ\"א] ודוקא באית ליה ארעא בשותפות דאל\"כ מברך שהחיינו וא\"ת מ\"ש משנוי יין דמברך הטוב ומטיב היכא דשתי אינש בהדיה [כברכות נ\"ט ב'] אף דחמרא דשתי האי לא שתה האי. א\"כ ה\"נ אע\"ג דאין לו שדה בשותפות תסגי בשיש לו לחבירו שדה ג\"כ בבקעה זו. י\"ל התם נמי מדשותים יחד בהסיבה על שולחן אחד ושמח כ\"א יותר כשכל המסובין שמחים ע\"י שתייתו. כשדה אחת בשותפות דמי. מיהו באין לו שדה. אומר מודים אנחנו לפניך ה' או\"א על כל טפה וטפה שהורדת לנו. ואילו פינו מלא שירה כים וכו' הן הם יודו וכו' שמך מלכנו בא\"י אל רוב ההודאות [רכ\"א ס\"ב]. ומברך כשיעלה אבעבועות נגד הטיפין:"
            ],
            [
                "<b>ועל הבשורות הטובות</b> – בטובות לו ולאחרים. דאל\"כ שהחיינו. ודוקא בשמע מאדם נאמן שראה כן. וה\"ה בסיפא:"
            ],
            [
                "<b>אומר ברוך הטוב והמטיב ועל שמועות רעות</b> – לא נקט לשון \"בשורות\". דמוציא דבה הוא כסיל. רק הוא שמע מעצמו:"
            ],
            [
                "<b>בנה בית חדש וקנה כלים חדשים</b> – וה\"ה על ספרים. דיקרה הוא מפנינים. ול\"ד חדשים. ואפילו יש לו כיוצא בהן. ודוקא בשמח בהן:"
            ],
            [
                "<b>אומר ברוך שהחיינו</b> – ובמשתמשין בו גם ב\"ב. מברך הטוב והמטיב. וה\"ה כל טובה שמשתתף בו הוא ואחרים. כבילדה אשתו זכר. משתחוה למזרח ומברך הטוב והמטיב. וכ\"כ בקיבל מתנה. הטוב והמטיב. מדשמח נותן ומקבל:"
            ],
            [
                "<b>מברך על הרעה מעין הטובה</b> – ר\"ל אף דאפשר שיתגלגל עי\"ז טובה וכ\"כ בסיפא איפכא. בשניהן מברך כדהשתא:"
            ],
            [
                "<b>הצועק לשעבר הרי זו תפלת שוא כיצד היתה אשתו מעוברת ואמר</b> – אחר מ' יום משנתעברה:"
            ],
            [
                "<b>הנכנס לכרך</b> – בעיר גדולה מצויי' מושלים מחפשי עלילות:"
            ],
            [
                "<b>ושתים ביציאתו</b> – תנא והדר מפרש \"ונותן\" וכו'. ור\"ל בכניסתו אומר. יה\"ר מלפניך ה' או\"א שתכניסני לכרך זה לשלום. וכשבא למלונו אומר מודה אני לפניך וכו' שהכנסתני וכו' הרי ב' בכניסתו. וכ\"כ קודם יציאתו ואחר שיצא. והכי קיי\"ל [ר\"ל]:"
            ],
            [
                "<b>חייב אדם לברך על הרעה</b> – בשמחה. דהתכלית טוב. וזה נ\"ל פי' הכתוב מאתו לא תצא הרעות [בל' רבים] והטוב [בל' יחיד]. דבכל רע מתגלגל ע\"י מדת טובה מרובה על מדת פורענות:"
            ],
            [
                "<b>בכל לבבך</b> – מדכתיב ב' ביתין:"
            ],
            [
                "<b>בשני יצריך ביצר טוב וביצר רע</b> – ר\"ל גם בתאוות תענוגים הגופניים שמסוגלים שיחטא האדם בהן. יהי כונתך בהשתמשך בהם לצורך קיום הגוף לשם שמים לחזק גופך לעבודתו ית'. א\"נ ביצה\"ט למצות עשה וביצה\"ר למצות ל\"ת שיהיה לו גבול לומר עד כאן תבוא:"
            ],
            [
                "<b>דבר אחר בכל מאדך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו במאד מאד</b> – הרי מוכח שחייב לברך הרעה בשמחה כמו על הטובה:"
            ],
            [
                "<b>לא יקל אדם את ראשו</b> – מדהזכיר אהבתו ית' הזכיר נמי היראה:"
            ],
            [
                "<b>כנגד שער המזרח</b> – של בהמ\"ק:"
            ],
            [
                "<b>לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו</b> – אזור חליל:"
            ],
            [
                "<b>ובאבק שעל רגליו ולא יעשנו קפנדריא</b> – דורכגאנג. לקצר דרכו נכנס בפתח זה ויוצא בפתח אחר:"
            ],
            [
                "<b>ורקיקה מקל וחומר</b> – מקל וחומר ממנעל שאינו דרך בזיון. ואסור בהר הבית:"
            ],
            [
                "<b>כל חותמי ברכות שהיו במקדש היו אומרים מן העולם</b> – נוסח כל ברכה היה. בא\"י אמ\"ה אלהי ישראל מן העולם מגן אברהם. וכן כולם. ואמרו כן רק במקדש משום דשם לא ענו אמן על כל ברכה וברכה. רק שם ענו השומעים על כל ברכה תהלה שלימה בשכמל\"ו. שהיא תהלה להקב\"ה על ההשגחה שלו ית' על עולמו. לכן אמר המברך מן העולם דר\"ל שאומר לבני עולם השומעים ברכתו שיברכו גם הם [כך נ\"ל פי' הש\"ס]:"
            ],
            [
                "<b>והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם</b> – ואין בו משום זלזול כבודו ית':"
            ],
            [
                "<b>והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם ויאמרו לו יברכך ה'</b> – וא\"ת מדעתיה דנפשיה הוא דעביד ת\"ש ואומר ה' עמך וכו' הרי שגם המלאך אמר כן:"
            ],
            [
                "<b>ה' עמך גבור החיל</b> – וא\"ת לא שאל המלאך בשלומו. רק הודיעו כי הקב\"ה עמו ושיצליח במלחמה. ת\"ש ואומר וכו':"
            ],
            [
                "<b>אל תבוז כי זקנה אמך</b> – ר\"ל לא תבזה התקנות הישנות. באמרך בועז מדעתי' דנפשי' הוא דעביד. כי זה גורם להפר ח\"ו התורה. ונאמר עת לעשות לה' לענוש. כשהפרו תורתך. שבכתב ושבע\"פ:"
            ],
            [
                "<b>ר' נתן אומר הפרו תורתך עת לעשות לה'</b> – נ\"ל דנ\"מ בין ת\"ק לר\"נ אם שאלת שלום חובה או רשות. כב' פירושים שהביא רש\"י [מכות דכ\"ג ב'] דלת\"ק שלא הזכיר מלת \"משום\" בדבריו. ע\"כ ה\"ק עת לעשות לה' לענוש אם הפרו תורתיך לבטל השאילת שלום בשם. א\"כ חובה היא. ולר\"נ הוא כעין התנצלות לבועז. דלהכי הפרו תורתך משום עת לעשות לה'. וכוונתם לטובה. ועכ\"פ אינה חובה. דגם אחר רשאי שלא להזכיר השם אם כוונתו לעשות לה'. א\"כ רשות היא. ועי' ברכות [דף ס\"ג א']:"
            ]
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Seif",
        "Comment"
    ]
}