json/Kabbalah/Ramak/Pardes Rimonim/Hebrew/Pardes Rimonim, Koretz, 1780..json

{
    "language": "he",
    "title": "Pardes Rimonim",
    "versionSource": "http://dlib.rsl.ru/01006686897",
    "versionTitle": "Pardes Rimonim, Koretz, 1780.",
    "status": "locked",
    "license": "Public Domain",
    "digitizedBySefaria": true,
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "פרדס רמונים",
    "categories": [
        "Kabbalah",
        "Ramak"
    ],
    "text": {
        "Author's Introduction": [
            "נאם הצעיר משה בן לא\"א ב\"ר יעקב קורדואירו בראותי ימי הילדות חלפו עברו למו ברדפי כל תאוה ויכלו באפס תקוה. ויהי בהגיעני קוני אל שנת העשרים ושער צהוב צמח ויעירני קוני כאיש אשר יעיר משכתו ואומרה אל נפשי עד מתי תתחמקין הבת השובבה עד מתי תשתכרין הסירי את יינך מעליך עד מתי ילין בקרבך מחשבות אונך ותשכח ה' עושך ויוצרך מבטן ועתה קומי קראי אל אלהיך ותשקוד על דלתותיו יום יום ורפא את מזבח ה' ההרוס. ויהי כשמעה את קול הקריאה הומה ותאמר אקומה נא ואסובבה בעיר בשווקים וברחובות לבקש לי מנוח אשר ייטיב לי ואשמע קול מדבר עיר וקדיש מן שמיא נחית מורי ורבי המקובל האלהי החכם ה\"ר שלמה אלקבץ הלוי נר\"ו ויביאני אל היכלי טירותיו ויורני ויאמר לי בני יתמוך דברי לבך הט אזנך ושמע דברי חכמים ויציבני על דלתי החכמה והתבונה מתוק מדבש ונופת צופים המהגים והמצפצפים בעמקי סתרי התורה ויהי בפי כדבש למתוק ואשקוד על דלתי מדרשו ואשמע נאמו ויועירני ללמוד דרכי הזהר ומפתחות לפתוח שעריו ויתחזק כי ואהי עוסק ימים ואשתומם ואומר מה טוב ומה נעים להיות עסקי זה כמה ימים אהיה לבן לחכמה הזאת באהבתה אשגה תמיד דדיה ירווני בכל עת ובכל רגע עד אשר לא תשכח מפי וכאשר באתי לשלם נדרי ערכתי לפני כל ספרי האלהי הרשב\"י ע\"ה ואתבונן בהם ויהי לבבי כהולך בלב ים וכשוכב בראש חבל נבוך ומתבלבל בעמקי הדרושים הרבים ואומרה אקח קסת הסופר אשר במתני ואערוך כל הדרושים עדר עדר לבדו עד אשים ריוח לשכלי בין עדר ובין עדר וכאשר יתחזק לבבי בדרוש הזה אפנה אל זולתו ואראה והנה עצתי נכונה ומיושרת מאת ה' מן השמים ואמתח מגלת ספר לפני לבעבור תהיה לי למזכרת ולהורות על ענייניה וסדריה קראתי' <b>פרדס רמונים</b> לסבות ידועות. ראשונה להיות שהחכמה הזאת חכמת הקבלה מכנים אותם בלשון פרד\"ס כנודע שנית להיות שהמגלה הזאת תהיה לי למשיב נפש להתעדן בה בעולם זה ולעולם הבא ולכלכל בה כל שנותי והוא פרדס שנטעתי להשתעשע בו. והיא של רימונים להיות ששעריו הם נטיעותיו. ורימוניו פרקיו. ובם מסודרים חדושים זה בצד זה וזה בצד זה לא אחד ולא שנים אלא מלאים כרימון לכן יחסנוהו בשם פרדס רימונים. וראינו לחלק המגלה לשלשים ושתים חלקים ויחסנום בשם שערים להיות שהם שערים ליכנס אל פנימיות התורה וסודותיה. ועוד חלקנו השערים לפרקים מהם קצרים מהם ארוכים לפי מדת הדרוש שבכל פרק ופרק. ואנו מחלים פני המעיין לבל יכנס בשערינו אלה אם לא נמסרו לו המפתחות ודרכי השערים כי ח\"ו ישיגהו היזק ולא תועלת ומי שנמסרו בידו מפתחות שיעור שיוכל לפתוח שערינו אנו מובטחים שיפתחו לו בשערינו אלה כמה וכמה מפתחות בחכמה הזאת ואל יקוה ממנו המעיין בביאור העניינים שתי פעמים כי יאריך לנו המלאכה לכן לא יסע מהפרק עד שידענו כי מה שיצטרך ממנו להשכלתו לא נחזור אלא נסמך על מה שכבר כתבנו בפרק הקודם וכן לא יעקור רגליו משער זה אל זולתו עד שישכלהו כראוי ואז ילך לבטח דרכו ולא יפחד ועכ\"ז לא נאסוף ידינו מלבאר כמו שכתבנו במקום פלוני או כמו שנבאר במקום פלוני ואלה שמות השערים איש על דגלו באותיות:"
        ],
        "Index": [
            [
                "<b>שער ראשון</b> יחסנו אותו בשם <b>עשר ולא תשע</b> מפני שבו יתבאר איך היתה הסכמה בקבלת חכמינו וזקננו וניבאנו הספירות הם עשר ולא תשע ולא אחד עש' ומנין פרקיו י'<br> <b>פרק א</b> בביאור משנ' ס\"י ע\"ס בלי מה מספר עשר וכו'",
                "<b>פרק ב </b>בו יתבאר המשנה ההיא על דרך אחרת ועוד מאמרים מהתיקונים והזוהר.",
                "<b>פרק ג</b> ביאור המשנה הנז' ומאמר אכלתי יערי עם דבשי שבספר רעיא מהימנא",
                "<b>פרק ד</b> בביאור עניין ת\"ת מכריע בין גבורה לנצח ובין חסד להוד על פי הסברא",
                "<b>פרק ה</b> בביאור משנה שנית שבספר יצירה עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר",
                "<b>פרק ו</b> בביאור מאמר ר\"מ פקודא ליתן מחצית השקל",
                "<b>פרק ז</b> להציל המעיין מן הטעות שלא יחשוב היותם י\"א או יותר מכח בקיאות וכיוצא בזה",
                "<b>פרק ח</b> בהכרח הספירות מכח החקירה ומן הכתוב",
                "<b>פרק ט</b> בחקירה אם המכחיש הספירות יקרא כופר אם לאו",
                "<b>פרק י</b> בפרסום עשר שמות שבעשר ספירות מן הכתובים"
            ],
            [
                "<b>שער שני</b> יחסנו אותו בשם <b>טעם האצילות</b> מפני שבו יתבאר טעם למה היו עשר לא פחות ולא יותר וטעם למציאות האצילות בעצמו ומנין פרקיו שבעה<br> <b>פרק א</b> בביאור טעם אחד לר' עזריאל והשגת ר' יהודה חייטי עליו והישו' להשגותיו",
                "<b>פרק ב</b> בביאור טעם אחר לר' יהודה חייטי וטעם ר' מנחם מרקנאטי והשגתינו על שניהם וכן על רבי עזריאל ",
                "<b>פרק ג</b> בביאור הכרת קבלתנו שהם עשר בכמה מקומות מהתלמוד ושאר הכרחיות ושם העסק בענין בעשר מאמרות נברא העולם",
                "<b>פרק ד</b> בביאור ג\"כ עשרה מאמרות בעשר ספירות",
                "<b>פרק ה</b> בביאור מאמר הני עשר מלכיות כנגד מי שבמס' ר\"ה",
                "<b>פרק ו</b> בביאור טעם האצילות ומספר העשר",
                "<b>פרק ז</b> בחקירת אם אפשר אצילות אחר כזה אם לאו ושם יתגלה סוד טעם האצילות וסדר העולמות"
            ],
            [
                "<b>שער שלישי</b> יחסנו אותו בשם <b>אם האין סוף הוא הכתר</b><br> מטעם שבו יתבאר אם הא\"ס הוא הכתר כאשר חשבו רבים וכן אם הכתר במנין הספירות אם לא כאשר דמה ר' ש\"ט אבן ש\"ט ופרקיו הלא הם שמנה.<br> <b>פרק א</b> בביאור דעת האומרים שהא\"ס הוא הכתר וביטול דעתם מן הסברא",
                "<b>פרק ב</b> בביטול דעתם ן ההכרח בדברי הזהור מקומות רבים",
                "<b>פרק ג</b> בביאור דעת רבי שם טוב ן' שם טוב באמרו שהכת' אינו מן המניין הספירות וביטול דעתו מן הסברא ומראיות דברי הרשב\"י מהזהר",
                "<b>פרק ד</b> בביאור ותיקן משנת ס\"י המורה לכאורה דכדעת ר' שם טוב ובארנו בה פי' אחר",
                "<b>פרק ה</b> בביאור המשנ' הנזכרת כדרך שפי' רשב\"י ע\"ה",
                "<b>פרק ו</b> בתיקון מאמר האידרא אחר דשרותא אשתכח המורה לכאורה כדברי ר' ש\"ט והעתקנו בו פי' אחר למפרש אחד והשגתו עליו",
                "<b>פרק ז</b> בביאור המאמר הנז' ביאור ארוך",
                "<b>פרק ח</b> בביאור ענין הדעת וסודו ופירש מאמר יפה להרשב\"י ע\"ה מהתיקונים בראשית ב' תרין חכמה ובינה תליתאה יראת ה' ראשי' דעת "
            ],
            [
                "<b>שער רביעי</b> יחסנו אותו בשם <b>עצמות וכלים</b> מטע' שבו נחקור אם י\"ס הם עצם האלהות כאשר חשבו רבים או אם הם כליו ככלי האומן לפעול ולא שהם עצמותו ומנין פרקיו עשר<br> <b>פרק א</b> בהעתק דברי ר' מנחם מריקנאטי שדעתו שהם כלים",
                "<b>פרק ב</b> בהעתק דברי ר' דוד שדעתו שהם עצמות",
                "<b>פרק ג</b> בהשגתינו על דברי שניהם אם לאומרים עצמות אם לאומרים כלים",
                "<b>פרק ד</b> בביאור דעתנו בעניין הספירות שהם עצמות וכלים",
                "<b>פרק ה</b> בביאור הכרח אל דעתנו מתוך הזהר וביאור קצת מאמר מאליהו ריבון עלמא אנת חד ולא בחושבן וכו' שבתקונים",
                "<b>פרק ו</b> בביאור שאר המאמר כי מפני ארכו חלקנוהו לשני פרקים",
                "<b>פרק ז</b> בהכרח עוד מאמר להרשב\"י ע\"ה מהזהר נקודה דלא דלא קיימא בנהורא וכו' מדבר בעניין קו המדה",
                "<b>פרק ח</b> בהכרח עוד מתוך מאמר להרשב\"י ע\"ה מהזהר ס' ר\"מ ואל מי תדמיוני",
                "<b>פרק ט</b> בביאור ייחוד הא\"ס בי\"ס וגם בביאור אם חידוש אצילות הספי' חדוש מה במאציל אם לאו.",
                "<b>פרק י</b> בהעתק מאמר להרשב\"י ע\"ה מבאר כל פינות הדרוש שנתעסקנו בפרקים הקודמים."
            ],
            [
                "<b>שער חמישי</b> יחסנו אותו בשם <b>סדר האצילות</b> מפני שבו יתבאר בענין האצילות מי נאצל ע\"י מי ומי קדם למי מפני שרבו בזה הדעות ומנין פרקיו הם ששה<br> <b>פרק א</b> בביאור דעת הגאונים האומרים שעל סדרן נאצלו והכרח אל כוונתם מן הכתוב ומן הסבר'",
                "<b>פרק ב</b> בביאור מאמר פתחי לי להרשב\"י ע\"ה מן התיקונים ושם יתבאר טעם למה יקדים היסוד לפעמים אל הנצח וההוד",
                "<b>פרק ג</b> בביאור דעת המפרשים בסדר האצילות ולעורר עליהם הערות",
                "<b>פרק ד</b> בביאור שאי אפשר להויות להתגלות ע\"י הכתר ולא ע\"י החכמה ושם ביאר מאמר באדרא דנזיר תאנא עתיק דעתיקי' טמיר' דטמירו והוא תחלת האדרא וכן מאמר קודם בריאת העולם היה הוא ושמו לבד",
                "<b>פרק ה</b> בביאור אצילות ג' ראשונות וכמה בחינות אל האצילות. כמה פעמים האצילה כל ספירה אל זולתה במיני הגלוים וכן ארבע מערכות של הספי' בחכמ\"ה ובינ\"ה ובת\"ת ובמל' ומאמר א' מהזהר כלם בחכמה עשית",
                "<b>פרק ו</b> בביאור סדר אצילות שאר הספי' ותקון כל הדעות"
            ],
            [
                "<b>שער ששי</b> יחסנו אותו בשם<b> סדר עמידתן</b> מפני שבו יתבאר סדר עמידת הנאצלים לפי מקומם לא מקום ח\"ו שאינם בעל מקום אלא מקום המעלה והקדימה כי רבו הדעות ומנין פרקיו שמנה<br> <b>פרק א</b> בביאור סדר עמידתן לכל דעות המפרשים ר\"ל צורת האילן והכרח העקרית מהם מתוך דברי הרשב\"י",
                "<b>פרק ב</b> בביאור בעל מאירות עינים המהפך לנו הדעות והשגתנו עליו",
                "<b>פרק ג</b> בביאור סדר העולמות מן הנקודה הראשונה עד האחרונה ושם בארנו בענין שבעה ארצות מהזהר",
                "<b>פרק ד</b> בביאור סדר הספירות מעולה לעלול באמת בלי פקפוק וכן סדר הספירות להיותם עשר",
                "<b>פרק ה</b> בביאור הספירות במה הם נבדלות להיותם עשרה אחרי שהם רוחניות כי הרוחניות לא יתחלק לחלקים וכן קשר הספירות הם בעצמם וקשורם עם המאציל",
                "<b>פרק ו</b> בביאור הספירות הם בעמידתן זו למעלה מזו עד י' וכן עמידתן ג' אל הימין וג' אל השמאל וד' אל האמצעי והכל אחד",
                "<b>פרק ז</b> לבאר עניין הא\"ס שאין לו סוף והתפשטותו בכל המדרגות עד נקודה אחרונה וכן עניין הספירות דכל חד כליל בחבריה",
                "<b>פרק ח</b> להציל המעיין מן הטעות בעניין העדות ומאצילם"
            ],
            [
                "<b>שער שביעי</b> יחסנו אותם בשם <b>צנורות</b> מפני שבו יתבאר ענין הצנורות הנמשכות מספירה לספירה וכמה הם ומה עניינם ומה משמשים ומנין פרקיו חמשה<br> <b>פרק א</b> מה ענין הצנורות ומה הנרצה באמרם נשברו הצנורות וכמה הם וצורתם",
                "<b>פרק ב</b> בביאור הצינורות אשר לכת\"ר ולחכמ\"ה עד ההו\"ד",
                "<b>פרק ג</b> בביטול שני צנורות שפי' המפרשים שיש מנצ\"ח אל המלכו\"ת ומהו\"ד אל המלכו\"ת ושם מתבאר מאמר מריש פרשת נח",
                "<b>פרק ד</b> בביאור שני צנורות שביסוד א' טמא וא' טהור",
                "<b>פרק ה</b> בביאור עניין הצנורות לפי בחינת' המתחלפות"
            ],
            [
                "<b>שער שמיני</b> יחסנו אותו בשם <b>מהות והנהגה</b> מפני שבו יתבאר המהות המושג בספירות ולא מהות ממש ח\"ו וכן עניינים לדין ולרחמים והנהגתו של מלך מלכי המלכים ע\"י ומנין פרקיו ששה ועשרים<br> <b>פרק א</b> בעניין הספי' ויחודם אל פעולה שוה עם היותם במהות' נחלקות זו דין וזו רחמים ושם מתבאר טעם אל מציאו' הי'",
                "<b>פרק ב</b> בביאור שם ספירות בנאצלים וכן ענין הסכמת' אל פעולה אחת ושם כל מציאות כללות הספירות כפי המושג כמו היותם כלולות מעשר ומשבע ומחמש ומארבע ומשלש",
                "<b>פרק ג</b> בביאור מהות המושג בכתר וכן מציאות היותר כלולה מעשר וכן ביאור תרך עמודי אור ושם מתבאר קצת מתפלת ר' נחוניא בן הקנה.",
                "<b>פרק ד</b> בביאור תר\"ך עמודי אור בביאור דברי רבי נחוניא בן הקנה ושם מתבאר קצת מענייני הצרוף דבר בסודו",
                "<b>פרק ה</b> בביאור החכמה אם דין אם רחמים וכן שם נעתיק דברי כל המפרשים בענין זה ונעורר עליהם",
                "<b>פרק ו</b> בביאור הבינה אם דין אם רחמים על פי הזהר ושם מתבאר מאמר מזהר שיר השירים על פומ' דאליהו אתגזר וכו' וכן מאמר מפרש' משפטים כד גבורה מתפשטת",
                "<b>פרק ז</b> בהכרח על הבינ\"ה אם דין אם רחמים וכן מאמר מפרשת אחרי מות הא תנינן אלקים בכל אתר וכו' ובו העתק לשונו והערות בו לבד",
                "<b>פרק ח</b> בתיקון המאמר ופי' עד חציה ומתוכו מתבאר עניינים גדולים בדרוש הנז'",
                "<b>פרק ט</b> בתשלום תקון המאמר הנז' עם רובי תועלת אל הדרוש הנז'",
                "<b>פרק י</b> בענין מציאות הדין מהיכן הוה תחלת הויותו ומה עקרו ושרשו ושם נעתיק דברי ספר האו' ונעורר עליו",
                "<b>פרק יא</b> בענין קשר הספיר' ויחודם זו בזו עם היותם אלו דין ואלו רחמים",
                "<b>פרק יב</b> בביאור ענין עציבו בבתי גוואי ושם נעתיק דברי ספר אוצר הכבו' וספר שערי צדק ונעורר עליהם",
                "<b>פרק יג</b> בענין ג' ראשונות חשובות כאחד ותקון מה שנמצא  בתיקונים בענין גלות שכינה עלאה ושכינה תתאה ושם אתבאר ג' בחינות אל יחוד הספי' ומאמר מהתיקונים כעניין קרבן לה'",
                "<b>פרק יד</b> בתיקון מאמר אכלו רעים שבפרשת ויקרא וכן באור ותקון מאמר כד מתחברן כה\"א שבפרשת לך לך",
                "<b>פרק טו</b> ביאור מה שפי' בזהר שאין להתעסק בשלש ראשונות וטעם אל עסקנו וביאור קצת מאמרים בעניין זה",
                "<b>פרק טז</b> בביאור המהות המושג אלינו בחס' מפעולותיו וטעם אל ע\"ב גשרים שבה וכן ביאור המושג מהגבורה",
                "<b>פרק יז</b> בביאור המהות המושג אלינו מהת\"ת ושם ביאור ייחוד חכמה בבינה  וזווגם יחד והטעם אל העניין והנרצה בו ביאור ארוך",
                "<b>פרק יח</b> בבאור יחוד הת\"ת עם מלכות ושם מתבאר שאין הייחוד העליון של שניהם אלא על ידי התעוררות תחתון וביאור מאמר מהזהר פרשת בראשית",
                "<b>פרק יט</b> בביאור מציאות ההתעוררות מה הוא ומהיכן נמשך ובאור מאמר מהזהר פרשת נח בשעת' דקב\"ה מתעטר",
                "<b>פרק כ</b> בביאור טעם אל צורך ההתעוררות וההתעוררות אל חכמה ובינה מה הוא וענין שכינה בתחתונים צורך גבוה",
                "<b>פרק כא</b> בביאור החיבוק דהיינו שמאלו תחת לראשי וגומר אל זווג של הת\"ת והמלכות וכן עניין הנשוק ",
                "<b>פרק כב</b> בביאור עצם היחוד ומה הנאתו ומה עניינו ומה הנמשך ממנו ושם מתבאר ענין הוויות הנשמות",
                "<b>פרק כג</b> בביאור ענין בחינות המלכות אל אברי הזכר וכן ענין יחודם בג' מקומות וכן יחוד חכמה ובינה בג' מקומות",
                "<b>פרק כד</b> בביאור המהות המושג בג' מדות נצח הוד יסוד ונועם אל נצח והוד שבשם נמחק אין להם אלא שם אחד ובארו בזהר",
                "<b>פרק כה</b> בביאור מציאות האצילות שהוא נותן בשלש קיים קו החסד קו הדין קו הרחמים וביאור מאמר פ' ויחי והיה כנגן המנגן ושם מבואר שהכת' הוא סוד חסד ורחמים ואין בו תערובת דין כלל בפסוק בחכמה ובתבונה ובדעת",
                "<b>פרק כו</b> בביאור המהות המושג במלכות וקבלתה מן הכל וע\"י מי מקבלת ומציאותה אחר הגלות"
            ],
            [
                "<b>שער תשיעי</b> יחסנו אותו בשם <b>שער המכריעים</b> מפני שהעסק בו מי מכריע בין נצח והוד ובין גדולה וגבורה ובין חכמה ובינ' ומה עניין ההכרעה ומה משמשת ומנין פרקיו ששה<br> <b>פרק א</b> בביאור צורך ההכרעה ושם מתבאר שממדת החסד להשפיע לרעים ולטובים ושם יתבאר מאמר מהזהר מפ' תרומה ובטובו ולא ומטובו ",
                "<b>פרק ב</b> בעניין ההכרעה ופעולתה ושם ביא' בענין החולקים לשם שמים ומחלוקת קרח",
                "<b>פרק ג</b> במנין המכריעים ובו מתבאר הכרע הת\"ת בין גדולה לגבורה ושם מתבאר משנת ס\"י שלש אמו' אמ\"ש ועניין ההכרעה בסוד ד' יסודות אש ומים רוח ועפר",
                "<b>פרק ד</b> בביאור הכרע היסוד בין נצח להוד ושם מתבאר מאמר לכל נתחה בן זוג",
                "<b>פרק ה</b> בביאור אם יש הכרע בין חכמה לבינה ומי הוא ושם מתבאר מאמ' ר\"מ ואני בתוך הגולה ושם מתבטל שאין לומר שהבינה מכריע בין חכמה לכתר כדפי' רבים",
                "<b>פרק ו</b> בביטול שיאן כתר מכריע בין חכמה ובינה וכן שאין חכמה מכריע בין כתר לבינה והסכמה אל המכריע"
            ],
            [
                "<b>שער עשירי</b> יחסנו אותו בשם <b>שער הגוונים</b> מפני שבו יתבאר מה הנרצה בשם גוון בספירות ומה הם הגוונים שיתיחסו בספי' כפי מה שבארו בזהר ומנין פרקיו חמשה<br> <b>פרק א</b> בביאור מה הנרצה לענין גוונים בספירות ושם ביאור שע\"י הפעולות התחתונות משתנות העליונות או להפך",
                "<b>פרק ב</b> בביאור גווני ג' ראשונות כל אחד ואחד לבדה ושם מתבאר ענין החשך בכתר",
                "<b>פרק ג</b> ביאור גווני ו' קצוות ושם מתבאר ז' מיני זהב",
                "<b>פרק ד</b> בבאור גווני המלכות",
                "<b>פרק ה</b> בביאור כלל הגוונים היכן הם מתיחסים ושם ביאור מאמר מהתיקונים ב\"ת ראש\"י אלה ראשי אבות\n"
            ],
            [
                "<b>שער אחד עשר</b> יחסנו אותו בשם <b>צחצחות</b> מפני שבו יתבאר ענין עשר צחצחות שעל הכת' המפורסמות בדברי המקובלים וכן ענין אור צ\"ח ואור מצוחצח ואור קדמון ומנין פרקיו ז'<br> <b>פרק א</b> בהעתקת תשובת שאלה לרבינו האי גון ז\"ל בענין שענין שלשה צחצחות וסימנם קמ\"ץ",
                "<b>פרק ב</b> בפירש דבריו לרוב העלמם",
                "<b>פרק ג</b> בתיקן ענין ג' צחות שעל הכת\"ר ותוספות ביאר",
                "<b>פרק ד</b> בהעתק לשון רב חמאי גאון בענין הצחצחות ופרישת רבינו אהרן עליו",
                "<b>פרק ה</b> בביאור מאמר מהזהר פ' פקודי אין סוף לא קיימא ומתוכו מתבאר ענין הצחצחות והעלמן",
                "<b>פרק ו</b> בביאור ענין הצחצחות במאמר בפ' נח אר\"ש ארימת ידי בצלו וכו' ועוד מתבאר הדרוש הזה באור רחב ",
                "<b>פרק ז</b> בסדר ג' הנעלמות קדמון צח מצוחצח וכן בביאור שהם בכתר כמו שהם למעלה מכתר וכן בת\"ת"
            ],
            [
                "<b>שער השנים עשר</b> יחסנו אותו בשם <b>נתיבות</b> מפני שבו יתבאר ענין ל\"ב נתיבות שבחכמה בכללם ופרטם ושמות המונחים להם ומנין פרקיו ששה<br> <b>פרק א</b> בענין הנתיבות במנינם ושם מתבאר משנה ראשונה שבספ' יצירה בשלשים ושתים נתיבות וכו' וכן מאמר מהזהר פ' תרומה בפסו' השמי' מספרים מתבאר מתוכו ענין ספר ספר ספור",
                "<b>פרק ב</b> בענין הנתיבות בפסוקים במעשה בראשית וכן שמם וביאור דברי הגאונים על כל אחד ואחד",
                "<b>פרק ג</b> בו יתבארו שמנה מהנתיבות",
                "<b>פרק ד</b> בו יתבאר עוד ח' נתיבות",
                "<b>פרק ה</b> בו יתבאר עוד ח' מהנתיבות",
                "<b>פרק ו</b> בו יתבארו עוד ח' מהנתיבות והם ד' פעמים ח' הם לב' ומפני אורך ביאורם חלקנום לד' פרקים"
            ],
            [
                "<b>שער שלשה עשר</b> יחסנו אותו בשם<b> שערים</b> מפני שבו יתבאר ענין חמשים שערים שבבינה וסיבתם שם ומנין פרקיו ז'<b><br> פרק א</b> בגלוי דברי הרשב\"י ע\"ה בחמשים שערים שהם נגד נ' פעמים שנזכר יציאת מצרים בתורה ומנין הפסוקים ותירוץ יתורם למפרשים",
                "<b>פרק ב</b> בהעתק מאמר להרשב\"י ע\"ה מהזהר פ' יתרו ההוא יובלא ומה שהתעוררנו בו ומתוכו יתבאר יתור הפסוקים",
                "<b>פרק ג</b> ביאור ה' הקדמות להשכלת המאמר והא' ענין ימים ושנים. ב' פי' שמיטין יובלין שנים חדשים שבתות ימים שעות. ג' ענין גלות מצרים ושבתו ד' ענין טהרת ישראל מהקליפות כשיצאו ממצרים. ה' בבאור חלוק שבין יובלא או מסיטרא דיובלא",
                "<b>פרק ד</b> בביאור המאמר בעצמו והתרת לשונו",
                "<b>פרק ה</b> בביאור מנין השערים ז' פעמים ז' שעולים מ\"ט",
                "<b>פרק ו</b> בביאור מנין השערים ה' פ\"י שעולים חמשים שלמים",
                "<b>פרק ז</b> בפשר ב' החלוקות הקודמות בב' הפרקים הקודמים"
            ],
            [
                "<b>שער ארבעה עשר</b> יחסנו אותו בשם <b>שער המציאיות</b> מפני שבו יתבאר ענין רבוי המציאיות בספי' עם היותן מצד עצמן עשר לבד וכן בו יתבאר מציאיות ידועים לספי' ומנין פרקיו ארבע<br> <b>פרק א</b> בענין המציאיות בעצמן וסיבתם וחיובם והכרתם מתוך דברי הרשב\"י ע\"ה",
                "<b>פרק ב</b> בתוספות באור בספירו' במציאיותם ובחינותם ושם מתבאר משנה שניה שבס\"י ע\"ס וגומר כ\"ב אותיות וגו' ושם מתבאר מאמר מהזהר מפרשה פקודי בפסוק ואת האלף ושבע המאות",
                "<b>פרק ג</b> בביאור מציאיות ידועים מתבארים בזוהר והם מציאות אל הבינה ומציאות אל הת\"ת ומציאות אל המלכות ושם מתבאר מאמר מהזהר והיה ביום הוא יצאו מים רבים דינוקא וכו'",
                "<b>פרק ד</b> בהכרח מציאיות המלכות ושם מתבאר מאמר מספר הבהיר הארץ נבראת קודם השמים"
            ],
            [
                "<b>שער חמשה עשה</b> יחסנו אותו בשם <b>ממטה למעלה</b> מפני שבו יתבאר ענין המפורס' בדברי הרשב\"י ע\"ה בתיקונים שהספי' הם י' ממעל למטה וי' ממטה למעלה ומניין פרקיו חמשה<br> <b>פרק א</b> בביאור מציאיות עשר ממעלה למטה וי' ממטה למעלה וגם ענין נעוץ סופן בתחלתן באור יפה",
                "<b>פרק ב</b> ביאור כי לא לעשר ספירות בכללן לבד יקרה ענין ממעלה למטה אלא גם לקצתן בקצתן",
                "<b>פרק ג</b> בביאור מהות המושג בענין אור החוזר או המתהפך וכן סבתו ושם ביאור משנת ס\"י זכר באמ\"ש נקבה באש\"ס",
                "<b>פרק ד</b> בביאור ענין אור המתהפך מתוך מאמר מספר הבהיר ממעלה למטה ידעינן וכו' ושם מתבאר שלא לבד ימצא הענין הזה בקצת הספי' אלא אף בספי' אחת",
                "<b>פרק ה</b> בביאור שם מלוי יודי\"ן שבכתר ומלוי אלפי\"ן ועוד שאפילו בספירה אחת ימצא סוד אור החוזר אפילו מקצתה אל קצתה"
            ],
            [
                "<b>שער ששה עשר</b> יחסנו אותו בשם <b>אבי\"ע</b> מפני שר\"ת \"אצילת \"בריאה \"יצירה \"עשיה ובו יתבאר ענין מפורסם בתיקונים עשר ספירות דאצילות עשר דבריאה עשר דיצירה עשר דעשיה ומנין פרקיו תשעה<br> <b>פרק א</b> בביאור מלת אצילות בריאה יצירה עשיה ויחוסם זו אצל זו פשט ופנימי",
                "<b>פרק ב</b> בו יתבאר חלק האצילות ושאין שמות' שאינם נמחקים מתייחסים כי אם באור האצילות",
                "<b>פרק ג</b> בחלק הבריאה ושם מתבאר ענין הכסא המיוחס אצל המקובלים בלשון כסא הכבוד ובזהר בלשון כורסייא",
                "<b>פרק ד</b> בחלק היצירה ובו יתבאר ענין מטטרון ומיטטרו\"ן וכן מאמר בענין וזאת לפנים בישראל ",
                "<b>פרק ה</b> בביאור מאמר מפ' נח שער החצר הפנימיו וכו' ושם מתבאר ענין היחוד ע\"י היסוד ביומא דשבתא או ע\"י מטטרון ביומין דחול ושם מתבאר שאין סלוק השגחה מה שהעולם מתפרנס ע\"י שר העולם",
                "<b>פרק ו</b> בביאור תועלת השכינה ע\"י הצדיק בעולם הזה ויחדה עמו ושם מתבאר ענין היצירה עוד תשלום פי' המאמר",
                "<b>פרק ז</b> בביאור חלק העשיה ובו יתבאר הכנעת הקליפ' בקרבתם אל הקדושה",
                "<b>פרק ח</b> בהעתקת מאמרים שמתוכם מתבארים ד' חלקים יחד או שלשתם יחד ושם מתבא' ענין שמש בגבעון דום",
                "<b>פרק ט</b> בתיקון המאמרים המנגדים אלו לאלו בדרוש הזה ושם מתבאר ענין רשימה חקיקה חציבה עשייה"
            ],
            [
                "<b>פרק שבעה עשר</b> יחסנו אותו בשם <b>ירך יעקב</b> מפני שבו יתבאר ענין הנז' בזהר בספי' נצח שנפגמה ע\"י ענין יעקב ויאבק איש עמו יזרח לו השמש והוא צולע וכו' ומנין פרקיו ד'<br> <b>פרק א</b> בהעתקת דברי הרשב\"י ע\"ה בדרוש הנזכר ובהערה על דבריו כדי להבין סודו",
                "<b>פרק ב</b> הקדמות לפי' המאמר והם א' שאין הקליפות נכנסות תוך האצילות ח\"ו. והב' בביאור ענין נצח אל השמאל והוד אל הימין",
                "<b>פרק ג</b> בהתכת לשון המאמר מלה במלה ובאור ענין פגם המדה ההיא ותקונה",
                "<b>פרק ד </b>לתקן המאמרים המנגדים לכאורה בזה. ושם מתבאר מאמר פר' רומה מתפשט אתפשטות דטוב וכו'."
            ],
            [
                "<b>שער שמנה עשר</b> יחסנו אותו בשם <b>מיעוט הירח</b> מפני שבו יתבאר ענין המעטת הירח העליון וכן מציאות אצילות הת\"ת והמלכות ומניין פרקיו ששה<br> <b>פרק א</b> בהעתקת המאמר ממסכת חולין א\"ר שמעון ושם העתקנו כל דעות המפרשים בענין זה ",
                "<b>פרק ב</b> בהעתקת שני מאמרים חולקים זה על זה ושניהם יחד חלוקים על המאמר שהעתקנו בפרק הקודם והם מאמר שיר השירים ויברא אלהים את שני המאורות וכו' ומאמר ר\"מ ובראשי חדשיכם בזולת הערות במאמר עצמו",
                "<b>פרק ג</b> בביאור אצילות המלכות מהת\"ת מתחל' אצילות' ושם מתבאר מאמר מספר הבהיר האורה קדמה לעולם",
                "<b>פרק ד</b> בביאור שאין נסירת אדם וחוה המיעו' כאשר חשבו רבים ושם מתבאר מאמר מפרשת אחרי מות תאנה אתעברת ה' ברחימותא",
                "<b>פרק ה</b> בביאור מיעוט הירח ומתוכו מתבאר ענין המאמרים הקודמים ושם מתבאר המאמר הראשון שבפ\"ק ",
                "<b>פרק ו</b> בביאור ותיקון שני המאמרים שבפ' שני ושם מתבא' עוד ענין המיעוט וטעם המיעוט וענין הקטרוג באצילות וכן עניין ייחוד' ע\"י מי ומי יהיה אח' עלות' למעלה"
            ],
            [
                "<b>שער תשעה עשר</b> יחסנו אותו בשם <b>בן ד'</b> מפני שבו יתבאר שם בן ד' המיוחס שם העצם לדעת המקובלים וקדושתו נבדלת משאר קדושת השמות. ומנין פרקיו ארבעה<br> <b>פרק א</b> בביאור מעלת שם בן ד' על שאר השמות מפני ג' סבות ושם יתבאר ענין הזכרת השם בכתבו בבית המקדש",
                "<b>פרק ב</b> בביאור שהשם בן ד' כולל כל האצילות ושם מתבאר שם ב' ד' בעליה כזה י' י\"ה יה\"ו יהו\"ה הכולל האצילות וכן שם בן ד' ביו\"דין באלפי\"ן בההי\"ן ובצורת האותיות בעצמם ושם ענין ד' מערכות שב\"ד אותיות",
                "<b>פרק ג</b> במלוי אותיות שם בן ד' ביו\"דין באלפי\"ן ובההי\"ן ובצורת אותיות בעצמן ושם ענין ד' מערכו' שב\"ד אותיות",
                "<b>פרק ד</b> בביאור שם בן ד' שבכל ספירה וספי' וחילוקם לפי נקודתם ושם מתבאר מאמר יפה מהתקונים ת\"ח תשע זמנין"
            ],
            [
                "<b>שער עשרים</b> יחסנו אותו בשם <b>שער השמות</b> מפני שבו יתבאר<b> </b>שאר השמות שאינם נמחקים ומנין פרקיו שלשה עשר<br> <b>פרק א</b> חלוף שבין שם בן ד' שבת\"ת ושם בן ד' שהוא שם העצם ושם מתבאר ענין שמות בן ד' לכל ספיר' ושם א' לכלם ושמות שאינם נמחקים ושם מתבאר שש' אהיה בכת' ושם בן ד' בת\"ת עם שמתעל' כתר על הת\"ת ושם העתקנו דברי שערי אורה ובארנו דבריו והשגנו עליו",
                "<b>פרק ב</b> בביאור שם אהי\"ה בכת' ושם מתבאר מאמר מהזהר פ' אחרי מות א\"ל אי ניחא קמיה דאבא",
                "<b>פרק ג</b> בביאור שם י\"ה בחכמה ושם מתבאר ענין כתב ש\"ד משד\"י וצ\"ב מצבאות נמחקים וכו'",
                "<b>פרק ד</b> בביאור שם בן ד' בנקודת אלהים ושם ענין ב' נרתיקות של שם ה\"א דין וה\"ב רחמים והטעם למה של דין בבינה ושל רחמים במלכות",
                "<b>פרק ה</b> בביאור שם א\"ל בחס' ושם ענין האל הגדול הגבור",
                "<b>פרק ו</b> בביאור השם בעצמו ושם מתבאר מאמר משיר השירים חדרא תניינא א\"ל וכו'",
                "<b>פרק ז</b> בביאור שם אלהים בגבורה. ושם מתבאר מאמר שיר השירים חדרא תליתאה אלהים וכו'",
                "<b>פרק ח</b> בביאור שם אלהים בבינה ג \"כ ושם מתבאר מאמר בראשית בשעתא דסתימא וכו'",
                "<b>פרק ט</b> בביאור שם אלהים ג\"כ במלכות ושם מתבאר מאמר מפ' בראשית סמוך לקודם א\"ר שמעון ע\"ד שמייא וחיליהון",
                "<b>פרק י</b> בביאור שם בן ד' בת\"ת ושם מתבאר מאמר מהתיקונים רישא דחרבא י'",
                "<b>פרק יא</b> בצורות אותיות שם בן ד' ושם מתבאר מאמר מפ' משפטים ת\"ח אנא חזינא ליה בחלמא",
                "<b>פרק יב</b> בביאור שם צבאות בנצח והוד ושם הכרח שאין שמא אלהים צבאות יהו\"ה צבאו' מן הטע' שכתבו המפרשים",
                "<b>פרק יג</b> בביאור שם אל חי ביסוד ושם שד\"י ביסו\"ד ובמלכות ובמטטרון וכן שם אדני במלכות"
            ],
            [
                "<b>שער עשרים ואחד</b> יחסנו אותו בשם <b>פרטי השמות</b> מפני שבו יתבאר שמות מונחים לספירות כמו שם בן ע\"ב ושם בן מ\"ב שם בן כ\"ב שם בן י\"ב שם בן ד' וי\"ב הוויות ומנין פרקיו הם ט\"ז<br> <b>פרק א</b> בהקדמת ענין השמות ורוחניות' ושם העתקנו דברי ספר אור השכל בגלגול שם בן ד' עם האלפא ביתא ושם ביאור שם בן ד'",
                "<b>פרק ב</b> בהעתקת דברי בעל מערכות אלהים חיים בענין גלגול השם עם האלפא ביתא ומה שהתעוררנו עליה'",
                "<b>פרק ג</b> בביאור ארארי\"תא ושם אה\"וי ושם מתבאר ענין אחד יחיד מיוחד ושם מבואר ברייתא דרבי ישמעאל",
                "<b>פרק ד</b> בביאור שם בן ד' בשלש ראשונות ושם ענין י\"ד החזקה י\"ד הגדולה י\"ד רמה י\"ד כהה",
                "<b>פרק ה</b> בביאור שם בן ע\"ב והעתקתו ונקודו ותקונו מהפסוקים ושם ענין שם ע\"ב בחסד ורי\"ו אותיות בגבורה",
                "<b>פרק ו</b> בהעתק מאמר מספר הבהיר בענין י\"ב גבולין שבשם ע\"ב נכללים וקצת ביאור אליו",
                "<b>פרק ז</b> בביאור י\"ב גבולי אלכסון בגשמי ובעולם וטעם למה נקראים גבולי אלכסון",
                "<b>פרק ח</b> בביאור תל\"י גלג\"ל ול\"ב הנדרש בספר יצירה מה עניינו על דרך פשט ונעלם ושם מתבאר י\"ב גבולין שבבינה וי\"ב בת\"ת וי\"ב במלכות",
                "<b>פרק ט</b> בתוספות ביאור י\"ב גבולים הנ\"ז ושם מתבאר שם בן י\"ב ונקודתו היוצא מיברכ\"ך יא\"ר יש\"א ושם צורה נכונה להשכלת הגבולים ומקורי שם כ\"ב הוויות כ\"ד שמות בן ד' ג' פעמים ושמות י\"ב גבולים",
                "<b>פרק י</b> בתשלום באור מאמר ספר הבהיר שהעתקנו בפרק ו'",
                "<b>פרק יא</b> בביאור רי\"ו הויות שהם מקורות לע\"ב שמות לדע' בעל ספר האורה וכן ד' אהי\"ה וכן ע\"ב הויות היוצאות משם בן ד' מלוי יודי\"ן לדעת הרשב\"י ע\"ה בתיקוני שהוא מקור לשם בן ע\"ב",
                "<b>פרק יב</b> השם מ\"ב ונקודו ושם מ\"ב היוצא מבראשית והיוצא מפסוק לכל היד החזקה ושמות ר\"ת של מ\"ב",
                "<b>פרק יג</b> סדר אופן צרוף שם מ\"ב מפסוק בראשית וקצת מס\"ק בפי' הנמצא בדברי הרשב\"י ע\"ה וכן באור מקוריו",
                "<b>פרק יד</b> בביאור צרוף שם כ\"ב מפסוק ברכת הכהנים ופירוש שם ההוד ושם הנצח ושם היסוד",
                "<b>פרק טו</b> בביאור י\"ב הוויות מצורפות משם בן ד'",
                "<b>פרק יו</b> בביאור עניינם ופעולתם בי\"ב חדשים י\"ב מזלות וגלגולם וקשורם ושם מתבאר שם המלכות"
            ],
            [
                "<b>שער שניים ועשרים</b> יחסנו אותו בשם <b>שער הכנויים</b> מפני שבו יתבאר ענין הכנויים וסבת רבויים ומה עניינם ומהותם ועוד יתבאר שם ענין היות האדם מרכבה אל הספירות ומנין פרקיו ארבעה<br> <b>פרק א</b> בביאור ענין באמרם עין יד רגל אזן באלהות ומאיזו בחינה יתיחס ועל איזה צד",
                "<b>פרק ב</b> בהעתקות דברי ספר האורה בענין גלוי טעם רבויי הכנויים לפי רוב הבחינות",
                "<b>פרק ג</b> ענין המרכבה ושם באור מרכב' דוד ומרכבת יוסף ומרכבת אברהם יצחק ויעקב ומרכבה מרע\"ה וחלופם זה בזה",
                "<b>פרק ד</b> בביאור מאמר מספר הבהיר מורה על שדחו האבות המלכות ולא רצו להיותם מרכב' אליה"
            ],
            [
                "<b>שער שלשה ועשרים</b> יחסנו אותו <b>ערכי הכנויים</b> דבר מספיק בפר' רוב הנמצא בספר הזהר כי הם עיקר ומנין פרקיו כ\"ג<br> <b>פרק א</b> בערך אות אלף",
                "<b>פרק ב</b> בערך אות בית",
                "<b>פרק ג</b> בערך אות גימל",
                "<b>פרק ד</b> בערך אות דלת",
                "<b>פרק ה</b> בערך אות הא",
                "<b>פרק ו</b> בערך אות ואו",
                "<b>פרק ז</b> בערך אות זיין<b></b>",
                "פרק ח בערך אות חית",
                "<b>פרק ט</b> בערך אות טית",
                "<b>פרק י'</b> בערך אות יוד",
                "<b>פרק יא</b> בערך אות כף",
                "<b>פרק יב</b> בערך אות למד",
                "<b>פרק יג</b> בערך אות מם<b></b>",
                "פרק יד בערך אות נון",
                "<b>פרק טו</b> בערך אות סמך",
                "<b>פרק יו</b> בערך אות עין",
                "<b>פרק יז</b> בערך אות פא",
                "<b>פרק יח</b> בערך אות צדי",
                "<b>פרק יט</b> בערך אות קוף",
                "<b>פרק כ</b> בערך אות ריש",
                "<b>פרק כא</b> בערך אות שין",
                "<b>פרק כב</b> בערך אות תיו"
            ],
            [
                "<b>שער ארבעה ועשרים</b> יחסנו אותו בשם <b>היכלות</b> מפני שבו יתבאר ענין ז' היכלות הקדושות כפי הנמצ' בזהר וכן שם נבאר קצת ענין המלאכים ומנין פרקיו חמשה עשר <br> <b>פרק א</b> בביאור היכל ראשון",
                "<b>פרק ב</b> בביאור היכל שני",
                "<b>פרק ג</b> בביאור היכל שלישי",
                "<b>פרק ד</b> בביאור היכל רביעי",
                "<b>פרק ה</b> בביאור היכל חמישי",
                "<b>פרק ו</b> בביאור היכל ששי",
                "<b>פרק ז</b> בביאור היכל שביעי",
                "<b>פרק ח </b>ביאור ז' מדורין שהן לכאורה שבעה היכלו' כמבואר בדברי הרשב\"י ע\"ה בפרשת תרומה",
                "<b>פרק ט</b> בביאור ההיכלות אם הם אצילות או בריאה או יצירה והכרח אל ההסכמה מתוך דברי הרשב\"י ע\"ה",
                "<b>פרק י</b> בענין מה בין הנשמות והמלאכים והבהמות ומעלת' זה על זה ועניינם",
                "<b>פרק יא</b> עוד תוספות ביאור בענין בריאת המלאכים ותועלת' וטעם עלות הצרי' עליה' וענין ויקר אלהים אל בלע'",
                "<b>פרק יב</b> בהערת אחר שמעלת הצדיקים למעל' ממעלת המלאכים א\"כ מה מעלת אליהו וחנוך שהיו צדיקים ונעשו מלאכים ושם באו' ענינם מתוך מאמרים רבים ושם מתבאר ענין חנוך",
                "<b>פרק יג</b> בביאור ענין אליהו מה היה מעלתו ועל מה זכה בעלותו להיות מלאך משרת ושם מתבאר למה לא זכו משה רבינו והאבות אל מעלת' עם היותם מבחרי הנבראים",
                "<b>פרק יד</b> בענין אליהו ויחוסו קודם עלותו אל המדרגה ההוא ואם היה מלאך קודם או לאו",
                "<b>פרק טו</b> בביאור הגלם המלאכים לראות פני אדם יתבאר שאין ידיעת המלאכים בעה\"ז ושם יתבאר שעקר מזון המלאכים מחסד"
            ],
            [
                "<b>שער חמשה ועשרים</b> יחסנו אותו בשם <b>שער התמורות</b> מפני שבו יתבאר ענין הקליפות שהם רע חמורו' טוב ושם יתבאר מציאות' מהיכן ומנין פרקיו שבעה<br> <b>פרק א</b> בביאור הויות הקליפות מהיכן היה במשלים נאותים ודברי הרשב\"י ע\"ה מהזהר",
                "<b>פרק ב</b> בביאור דרך עליית הנשמות וירידת המלאכים בלי עוברי דרך הקליפות שלא להגלם באוי\" טמא",
                "<b>פרק ג</b> בביאור תועלת הקליפה אל הנעלמות ושם בארנו תועלת יצה\"ר באדם וחיובו מהיכן",
                "<b>פרק ד</b> בביאור עשר קליפות ושמם ופעולתם א' לא' למצוא חשבון",
                "<b>פרק ה</b> בביאור ענין לילית ומחלת בת ישמעאל ותנין עור וי\"ב גבולים טמאים של קליפה",
                "<b>פרק ו</b> שאין הקליפות נכנסות באצלות וא\"כ מה ענין הפגם שלהם המכונה בספי'",
                "<b>פרק ז </b>בביאור ענין הקליפות שמקצת מאמרי הרשב\"י ע\"ה נראה שהם י' ומקצת מאמרים נראה שהם ג' ויש מקומות שנראה שהם ארבעה"
            ],
            [
                "<b>שער ששה ועשרים</b> יחסנו אותו בשם <b>היכלי התמורות</b> מפני שכמו שיש לקדושה היכלות כן יש לקליפות היכלות והם שבעה ומנין פרקיו שמונה<br> <b>פרק א</b> בביאור היכל ראשון ",
                "<b>פרק ב</b> בביאור היכל ב'",
                "<b>פרק ג</b> בביאור היכל שלישי",
                "<b>פרק ד</b> בביאור היכל ד'",
                "<b>פרק ה</b> בביאור היכל חמישי",
                "<b>פרק ו</b> בביאור היכל ששי",
                "<b>פרק ז</b> בביאור היכל שביעי",
                "<b>פרק ח</b> בביאור ג' חלקי האויר אל כחות הקליפות"
            ],
            [
                "<b>שער עשרים ושבעה</b> יחסנו אותו בשם <b>שער האותיות</b> מפני שבו יתבאר ענין כ\"ב אותיות בכלל ובפרט ומנין פרקיו עשרים ושבעה<br> <b>פרק א</b> בביאור קדושת התורה וד' חלקים שבלומדיה וכלם קדושים ובתוכם ה'",
                "<b>פרק ב</b> בביאור רוחניות האותיות והכרתם",
                "<b>פרק ג</b> בביאור רוחניות האותיות בספירה בכלל וכן חלוקים לנרות המנורה",
                "<b>פרק ד</b> בביאור אות האלף ",
                "<b>פרק ה</b> בביאור אות הבית",
                "<b>פרק ו</b> בביאור אות גימל",
                "<b>פרק ז</b> בביאור אות הא",
                "<b>פרק ט</b> בביאור אות ואו",
                "<b>פרק י</b> בביאור אות זין",
                "<b>פרק יא</b> בביאור אות חית",
                "<b>פרק יב</b> בביאור אות טית",
                "<b>פרק יג</b> בביאור אות יוד",
                "<b>פרק יד</b> בביאור אות כף",
                "<b>פרק טו</b> בביאור אות למד",
                "<b>פרק טז</b> בביאור אות מם",
                "<b>פרק יז</b> בביאור אות נון",
                "<b>פרק יח</b> בביאור אות סמך",
                "<b>פרק יט</b> בביאור אות עין",
                "<b>פרק כ</b> בביאור אות פא",
                "<b>פרק כא</b> בביאור אות צדי",
                "<b>פרק כב</b> בביאור אות קוף",
                "<b>פרק כג</b> בביאור אות ריש",
                "<b>פרק כד</b> בביאור אות שין",
                "<b>פרק כה</b> בביאור אות תיו",
                "<b>פרק כו</b> בביאור אותיות מנצפ\"ך",
                "<b>פרק כז</b> בביאור מציאות מקור שממנו נתאצלו כ\"ב אותיות וענין מציאותם בסוד אצילות בריאה יצירה ועשיה"
            ],
            [
                "<b>שער שמונה ועשרים</b> יחסנו אותו בשם <b>שער הנקודות</b> מפני שבו יתבאר ענין הנקודות וסודם ומנין פרקיו ששה<br> <b>פרק א</b> במציאות הנקודות ורוחניותם וחלוקם עם היותם שוים",
                "<b>פרק ב</b> בביאור חולם שורק חירק ביו\"ד",
                "<b>פרק ג</b> בביאור עבדי שלשה הקודמים שהם קיבוץ שפתים וחט\"ף קמץ וחר\"ק בלא יוד",
                "<b>פרק ד</b> בביאור צר\"י וסגו\"ל",
                "<b>פרק ה</b> בביאור קמץ ופתח וחטף סגול וקמץ ופתח ושבא לבדו",
                "<b>פרק ו</b> בביאור מקור שממנו נאצלו הנקודות ועניין הארת' באותיות"
            ],
            [
                "<b>שער תשעה ועשרים</b> יחסנו אותו בשם <b>שער הטעמים</b> והטעם מפני שבו יתבאר ענין הטעמים וסודם. ופרקיו חמשה<br> <b>פרק א</b> בביאור זרקא מקף שופר הולך סגולתא",
                "<b>פרק ב</b> בביאור פזר גדול ירח בן יומו קרני פרה געיא תלשא תרצא",
                "<b>פרק ג</b> בביאור אזלא גרוש פסק רביע קדמא זקף קטן זקף גדול",
                "<b>פרק ד</b> בביאור כל שאר הטעמים",
                "<b>פרק ה</b> בביאור מקור שממנו נאצלו הטעמים בכלל וענין הארתם בנקודות וסוד תנועת' בהברה"
            ],
            [
                "<b>שער שלשים</b> יחסנו אותו בשם <b>שער הצירוף</b> מפני שבו יתבאר ענין הצירוף והם ג' חלקים הצירוף תמורה גימטריא ויתבארו בשער זה סודם ומנין פרקיו שמונה<br> <b>פרק א</b> בביאור פעולת הצרוף באותיות פשוטות",
                "<b>פרק ב</b> ביאור פעולת הצרוף באותיות כפולות",
                "<b>פרק ג</b> בביאור סוד הצרוף בהעלמו",
                "<b>פרק ד</b> ביאור פעולת צרוף הנקוד",
                "<b>פרק ה</b> בביאור התמורה בכ\"ב אלפא ביתות ורל\"א שערים פנים ואחור",
                "<b>פרק ו</b> בסידור ד' עגולים להמציא רל\"א שערים וכ\"ב אלפא ביתות ושם מתבאר סודם והעלמם",
                "<b>פרק ז</b> בהפלגת מעלת אלפא ביתא העולה והיורד וכן שסבן ע\"ב ומ\"ב ומאמר פר' תרומה שם דמ\"ב אתוון",
                "<b>פרק ח</b> בגימטריא ומיני המספ' וסוד ענין ר\"ת וס\"ת ות\"ת ועוד רמזים אליו"
            ],
            [
                "<b>שער שלשים ואחד</b> יחסנו אותו בשם <b>שער הנשמה</b> מפני שבו יתבאר ענין הנשמה בכל פרטיה וכלליה ומנין פרקיו אחד עשר<br> <b>פרק א</b> בביאור מקום אצילות ג' חלקים שהם נפש רוח ונשמה מן השרשים העליונים והיותם כלולות מעשרים וארבעה",
                "<b>פרק ב</b> מפני מה לא יסתלק הרוח והנפש אל יסודם שהוא השרשים והם נשארים הרוח בגן עדן התחתון והנפש בעה\"ז כפי המתבאר מדברי הרשב\"י ע\"ה",
                "<b>פרק ג</b> בביאור שיש אנשים שיש בהם נפש ולא רוח וכ\"ש נשמה ויש שיש בהם ג\"כ רוח ויש שיש בהן ג\"כ נשמה ושם יתבאר ענין שני מלאכים המלוין לאדם ומאיזה מקום נשפעו ונאצלו וכן ענין יצה\"ר ויצר הטוב",
                "<b>פרק ד</b> בביאור ענין הצלם והוייתו מן השרשים ומה ענין הצלם ומקריו בעלותו וכל ענייניו",
                "<b>פרק ה</b> ביאור תועלת הנשמה בבואה בעה\"ז",
                "<b>פרק ו</b> עוד תוספות ביאור בענין הלבושים וענין ישראל אחר שפסקה זוהמתן למה לא נכנסו לג\"ע וענין אדם הראשון וענין אותם שלא מתו מה מעלתם",
                "<b>פרק ז</b> בענין כיסוי החוטא התוהא שפירש בזוהר פי' תנינן עובדין טבין",
                "<b>פרק ח</b> בביאור נתחי האדם ואיבריו על דרך הסוד",
                "<b>פרק ט</b> מציאות קשר ויחוד הנשמה בגוף וסוד בואה לעה\"ז",
                "<b>פרק י</b> בפגימת הנפש עצמה ומעלת בעלי תשובה ",
                "<b>פרק יא</b> בפגימתה בשרשים העליונים"
            ],
            [
                "<b>שער שלשים ושניים</b> יחסנו אותו בשם <b>שער הכונה</b> מפני שבו יתבאר תועלת הכונה וסוד הכונה בשרשים העליונים בלי חטא ובלי פשע ומנין פרקיו שלשה<br> <b>פרק א</b> בביאור תועלת הכונה וסוד השפעת המכוין דרך צנורו",
                "<b>פרק ב</b> בביאור היזק מי שאינו יודע ומכוון וסדר המכוין על סדר הידוע ומתוקן",
                "<b>פרק ג</b> בביאור ענין הכונה בהויות ושמות וכנויים",
                "<b>עד הנה</b> הגיענו ענין הפרקים והשערים ומספרם בכלל מאתים ושמונים ושבעה וסימנים"
            ]
        ],
        "A Prayer": [
            "<b>פזר נתן לאביונים</b> כי הם מפזרים מעינותם להשביע תאב לשתות מימי הדרושים והיודע ובקי בהם כראוי הוא עובד את ה' בכל לב ועליו נאמר יש מפזר ונוסף עוד. אמת כי יש שער אשר נסגר ואין רצוננו לפתוח בו כלל והוא בשמיטות ויובלות והטעם מיראתנו לעלות בהר ואפי' מנגוע בקצהו כי העסק בו דבר נוגע קצת בשרשי האמונות ולא זו בלבד אלא שלא מצאנו בדברי הרשב\"י ע\"ה שישביענו וירוה צמאננו ואם הוא בהיותו בעל הקבלה ואב הסודות רצה להסתיר סודו מי יבא אחרי המלך לפתוח שער אוצרותיו בלא רשותו. עוד יש שני והוא שער הגלגול שדבר בו הרשב\"י ע\"ה מגלה טפח ומכסה ארבע אמות אמנם בל\"ב אלו נשא ונתן בדברו הרשב\"י ע\"ה מהזהר מהתיקונים מרעוא מהימנא וינוקא וסבא ופקודין ושא' דבריו הנעימים הנמצאים אתנו וגם בדברי ספר הבהיר וספר יצירה וספרי שאר המפרשים כי ממבחר נטיעות הגנים האלה נטענו הפרדס הזה. ואל יחשבנו המעיין לאוייב לו להרוס גדרי הגן אשר נטענו כי העיקר הם דברי הקדושים הנזכר בפרט ברוב שער ערכי הכנויים אין בו תוספות כקליפת השום ובשאר שערים לא נאמר דבר שלא נסתייעו בו כדברי הקדושים ואם ירצה המעיין לחלוק קודם כל ענייניו צריך לתקן ולישב דברי האלהים הקדושים ואח\"כ יעשה מה שלבו חפץ בו אין לשוננו עט ברזל לחקו' בשכלו מה שאין רצונו לקבל ח\"ו כי אין אנו כדאין לומר קבל דעתנו כי הוא רשאי ולא אנו להפיק האמת לאורה יחזור על דברי פעם ופעמים ושלש ויהפך בזכותם ואם עשה כן יתלה הדבר שמא שכח איזה צד מצדדי הדרוש שבו הוא נכשל ונעלם ממנו ואח\"כ אם יגע ולא מצא דברי' כהוייתן מה טוב ומה נעים כי יגיד תעלומ' חכמה כי ידענו כי כפלים לתושיה לכל אחד מבני גילנו כי צעירים אנו לימים ועוד שבענו בוז ומרורים מכל הנערים אשר בדורנו כי יד ה' נטויה עלינו ורצועות העניות תלויות ככותלי ביתינו. כנודע לכל באי שערנו ועל השעבוד והרחים התלויים בצוארנו. התעונו ולא יכחד ממנו היות לכל אחד חלק בחכמה ואם פרצנו גדר ליכנס בתוך חלקו האל יכפר והוא יגידנו ועטרות לראשו לענדנו, ומשמר' יהיו דבריו עמנו לבלתי סור מן הדבר אשר יגידנו ימין ושמאל.",
            "<b>עוד זאת</b> נדרש למעיין כי אין ראוי לבא בכל עת אל הקדש עד יטהר מחשבותיו מהבלי הזמן ותחבולותיו וינקה ראשו מהגאוה כי היא קליפה המונעת לבעלה מליכנס לחזות בנועם ה' ומלבקר בהיכל החכמה הזאת וצריך להשפיל עצמו כעפר לפני כל אדם ויהיה שומ' חרפתו ושמח ביסורין ולא יהיה עסקו בחכמת התורה להתגאות ומה גם לימוד החכמה הזאת כי אם הוא עד אבדון תאכל בדברי רז\"ל ע\"ה במדרש ב\"ר ר' הונא בשם בר קפרא פתח תאלמנה שפתי שקר וגו' יתפרכון יתחרשן ישתקקן יתפרכן יתחרשן כד\"א או מי ישום אלם או חרש ואומר והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה ישתתקן כמשמעו הדוברות על צדיק חי העולמים דברים שהעתיק מבריותיו בגאוה אתמהא בשביל להתגאות ולומר אני דורש במעשה בראשית. ובוז אתמהא מבזה על כבודו דאמר רבי יוסי בר חנינא כל המתכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעולם הבא בכבודו של מקום עאכ\"ו וכו' עכ\"ל: לכן צריך להתנהג בשפלות זמן עד אשר יראה בעצמו ואז יכנס אל מקדש ה'. וראוי לכל הבא בשערי הגן גן החכמה להיות תפלתו לא יישר צעדיו וייטיב לכתו לבל יכשל ולבל ימוט מן האמת ימין ושמאל.",
            "וזאת תפלה נאה לכל הבא ליכנס אל היכל קדש הקדשים פנימי בס\"ד: יושב המרומים וכו'",
            "<small>בקשה זו תיקון החסיד איש האלהי המחבר למעיין לאומרה קודם שיכנס בפרדס כמו שזכר בהקדמתו וזו היא התפלה</small>",
            "<b>יושב המרומים ומשגיח התחתונים</b> אדון לכל הנאצלים יחיד מיוחד אחד מלך נאדר מ\"אציל כל נאצל. ב\"ורא כל נברא, יוצ\"ר כל נוצר, ע\"ושה כל נעשה. מי יגיע להשיג אחד מאלף אלפים וריבי רבבות גודל מעלת רום הסתר סתרי מעש\"יך כ\"ש גודל יציר\"ותיך. ומי יחשוב לדעת אחד מאלפי אלפים וריבי רבבות סתרי סודות צפונים בבריא\"תך. כ\"ש וק\"ו להשיג קצת מן הקצת מחלק מן החלק של אלף אלפי אלפים וריבי רבבות מנא\"צלך. שאדון יחיד ואין שני מתייחד עמהם ייחוד גמור. לכן ה' אלהי גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך ומחול וסלח והעבר על כל חטאתי ועונותי ופשעי שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך מיום היותי על האדמה עד היום הזה שאין אני עז פנים וקשה עורף לומר לפני ה' אלהי ואלהי אבותי צדיק אני ולא חטאתי אבל חטאתי עויתי פשעתי אני וכל מאתים וארבעים ושמונ אברי ושלש מאות וששים וחמשה עורקי וגידי ונפשי ורוחי ונשמתי והגלוים עמי כלנו כצאן בלי רועה תעינו וקלקלנו את אשר לא נוכל לתקן אם לא בשפע הרב הבא מלמעלה מרום מעלת סדר הצנורות. היודע מעוותי תקן את אשר שחתתי וזכני באור תורתך וחשבני משגיאות ורוח נדיבה תסמכני ואלמדה פושעים דרכיך ואבינה נועם רזי תורתיך ללמוד וללמד לשמור ולעשות אמן ואמן סלה ועד. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי. עד כאן לשון התפלה "
        ],
        "": []
    },
    "schema": {
        "heTitle": "פרדס רמונים",
        "enTitle": "Pardes Rimonim",
        "key": "Pardes Rimonim",
        "nodes": [
            {
                "heTitle": "הקדמת המחבר",
                "enTitle": "Author's Introduction"
            },
            {
                "heTitle": "סימני הספר",
                "enTitle": "Index"
            },
            {
                "heTitle": "בקשה",
                "enTitle": "A Prayer"
            },
            {
                "heTitle": "",
                "enTitle": ""
            }
        ]
    }
}