json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Rashash/Seder Nezikin/Rashash on Mishnah Eduyot/Hebrew/merged.json

{
    "title": "Rashash on Mishnah Eduyot",
    "language": "he",
    "versionTitle": "merged",
    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Rashash_on_Mishnah_Eduyot",
    "text": [
        [
            [],
            [],
            [],
            [],
            [],
            [
                "[בהקדמת התוי\"ט ד\"ה התחיל במ\"ר שניה ושלישית נ\"ב שם ליתא (המלה ושלישית):",
                "בא\"ד אח\"כ הביא ההלכות שדעת שמאי עצמו בהן כדעת חכמים נ\"ב נראה שזה היא נוסחא ישנה אשר מעתיק אחד החליפה בלשון שבא אח\"ז. מהגרמ\"ש ז\"ל]:",
                "<b>בתוי\"ט ד\"ה למה מזכירין כו' ולמדתי ישוב לזה מדברי הרמב\"ם בחבורו כו' שאין ב\"ד כו' עד שיהיה גדול וכו' במד\"א וכו' אלא בשאר דיני תורה כו'. </b>ק\"ל דבדיני תורה כתב שם בראש הפרק (הביאו התוי\"ט לעיל בד\"ה שאין הא') דלא בעינן שיהא גדול כו' וברמב\"ם שלפנינו ד\"ב הגי' במד\"א בדברים שלא אסרו אותן כדי לעשות סייג לתורה אלא בשאר ד\"ת משמע דהחילוק הוא בין שהסייג הוא לחיזוק התורה בכללה לבין שאינו סייג אלא למצוה אחת ממצוות התורה אבל מהכ\"מ א\"נ כן ועוד הכי י\"ח דבר סייגים להתורה בכללה לכן נ\"ל דצ\"ל אלא כשאר ד\"ת בכ\"ף וכ\"ה במ\"ע ור\"ל דלא היתה רק תקנה בעלמא לא משום סייג כמו ד\"ת שאינם משום סייג על הרוב אבל מ\"מ קשה דלשונו ברה\"פ גזירות ולשון זה נופל על סייגים כדקרי הש\"ס לי\"ח דבר גזירות וי\"ל דסייג נקרא כמו שניות דגזרי בכדי שלא יקילו בערוה גופה ותתבטל מצות אותה ערוה כולה וגזירה היא כמו סדין בציצית דגזרו אטו כסות לילה דאינה אלא חשש דבזה יעבור על איסור כלאים אבל גוף האיסור לא יתבטל בכללו:"
            ],
            [],
            [],
            [],
            [],
            [],
            [],
            [],
            [
                "<b>תוי\"ט ד\"ה אבל ולדבריהם כו' ולא ישאל מהם שום כלי שטף. </b>תמוה דא\"כ למה גזרו דלא יציל אלא דלשיטתם צ\"ל דע\"ה צייתי וא\"כ יוכל החבר לשאול מהם וכן בגמרא שם משמע דשואלין מהם כ\"ש:"
            ]
        ],
        [
            [],
            [
                "<b>והכא צ\"ל דמיירי שאין בו ה' גפנים או דרי\"ש ס\"ל כריב\"נ בכלאים שם ועי' בפי' הראב\"ד:</b>"
            ],
            [
                "<b>תוי\"ט ד\"ה והבשר ועי' במ\"ו פ\"ד דמכשירין דמים תלושין מכשירין כו' ומסולקת קושיית התוס' כו'. </b>הן כיון דמשקי בי מטבחייא דאין מכשירין היינו מים ודם כמו שמביא לקמן ע\"כ צ\"ל דתלושין אין מכשירין מדאורייתא כמ\"ש התוס' שם ד\"ה לא דיין ואי משום דרבנן תיפוק ליה משום חבת הקדש כמ\"ש לקמן בשם הרמב\"ם ולפמש\"כ התו\"ח בשם הרמב\"ם לקמן פ\"ח מ\"ד יתכנו דבריו:"
            ],
            [
                "<b>בהרע\"ב ד\"ה עריס חמש גפנים כו' ובד\"ה תזרע והוא כו' כדי עבודת הכרם שהם ו\"ט כו'. </b>(וכעין זה הוא לשון הרמב\"ם) הן עבוה\"כ הוא ד' אמות כדתנן בפ\"ו דכלאים מ\"א ובעירובין (צ\"ג) ובב\"ב (כ\"ו) ובכ\"ד ועי' לקמן פ\"ה "
            ],
            [],
            [],
            [],
            [],
            [],
            [
                "<b>במשנה ריבנ\"א מן הפסח ועד העצרת שנאמר ומדי שבת בשבתו. </b>עי' בפי' הרמב\"ם והראב\"ד ולפמש\"כ בויקרא פכ\"ט אות ג' במ\"ק דעצרת היא טפילה לחה\"פ כמו ש\"ע לחה\"ס ע\"ש א\"ש בפשוטו מה שנקרא עצרת שבתו דר\"ל שבת של פסח:"
            ]
        ],
        [
            [],
            [
                "<b>במשנה </b>מה שהביא התו\"ח ראיה לפי' הראב\"ד מפ\"ג דטהרות מ\"ב שגגה היא דהא התם יש ג\"כ משקה השמן היוצא מהם אלא דשם טעמא אחרינא דמשקה היוצא מכל פרוד אינו נוגע בפרוד אחר וגם המשקין אינן מתערבין יחד ותיכף הן נשרפין לכן טהור שם לכ\"ע:"
            ],
            [],
            [],
            [],
            [],
            [],
            [
                "<b>הרע\"ב מפרש אבן השעות קודם ארון של גרוסות </b>ונראה שבכוונה סרסן כדי להסמיך דיני המסמרים יחד עתו\"ח ודלא כרל\"צ שהגיה בדבריו:"
            ]
        ],
        [
            [],
            [
                "<b>בהמה שנולדה ביו\"ט מותרת. </b>התוי\"ט העתיק כאן לשון הרא\"ש ולא שייך טעמא דהכנה כו' משמע דהבין בו דבא לתת טעם מדוע לא תאסר בו ביום משום הכנה וז\"א דגם ביצה אינה אסורה אלא משום דמאתמול גמרה לה וגזירה משום יו\"ט אחר השבת אבל משום לידתה ביו\"ט אין חשש דיו\"ט מכין לעצמו והרא\"ש דינא אשמעינן דאף ביו\"ט ושבת הסמוכים זל\"ז דקי\"ל דביצה הנולדה בזה אסורה בזה משום הכנה כדאיתא שם (ד) ותד\"ה אלא מ\"מ בעגל מותר וכ\"מ בטור בסי' תצ\"ח ובמ\"א שם סקי\"א אכן הרב\"י שם הבינו ג\"כ כהתוי\"ט ומש\"כ דולד הוא טוב לאכילה כו' כמו אחר הלידה עי' מה שהעירותי ע\"ז שם מזבחים:"
            ],
            [],
            [],
            [
                "<b>בש\"א יש לו פרט כו'. </b>ופי' הראב\"ד והא נמי חומרא לב\"ה כו' ועתו\"ח שהקשה עליו בזה וי\"ל קושיותיו ע\"פ מש\"כ התוי\"ט לקמן מ\"ז בשם התוס' ול\"נ דלא תני זה אלא מפני שהוא נמשך מפלוגתתם הראשונה וכה\"ג לקמן (מ\"ח) חלצו ב\"ש פוסלין כו':"
            ],
            [],
            [],
            [],
            [],
            [
                "<b>במשנה סדין בציצית כו'. </b>עתוי\"ט מה שהביא בשם הכ\"מ לתרץ קושיית התוס' ול\"נ דכוונתם להקשות דהרי הא דעשה דוחה ל\"ת ילפינן מכלאים בציצית וא\"כ נילף מינה אפי' היכא דאפשר לקיים:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>במשנה דם נבלות כו' וב\"ה מטמאין. </b>בפי' הראב\"ד מוכח דאינו אלא מדרבנן דגזרו משום כזית בשר ונראה שכוון בזה לתרץ קושיית התוס' במנחות (ק\"ד) ד\"ה הואיל דמוכח מכ\"ד דדם אינו כבשר והתוי\"ט לקמן רפ\"ח רצה להעמיס בפי' הר\"ב דב\"ה אינן מטמאין אלא טומאת משקין ותימה דבכריתות (כ\"א) מוכח להדיא דמטמא מדאורייתא טומאת נבלה דקאמר שם ואם דם מטמאה טומאה חמורה דתנן דם נבלות כו' והתם אדרשא דקרא קאי וש\"מ דהוא מה\"ת:",
                "<b>שם ומודים בביצת טרפה. </b>(ר\"ל אפי' נגמרה קודם שנטרפה כמ\"ש התוי\"ט בשם הר\"ן) שהיא אסורה מפני שגדילה באיסור פי' שהיא יכולה להגמר (כדאיתא בחולין אליבא דמ\"ד טרפה א\"י) באיסור ר\"ל אף לאחר שנטרפה ואז נאסרת מדינא כיון דבשעה שנטרפה לא נגמרה עדיין ולכן גזרו אף אם נגמרה קודם שנטרפה אטו אותן שנגמרו אחר טריפתה משא\"כ נבלה דא\"א שיגמרו אחר שנתנבלה לכן ליכא למיגזר:"
            ],
            [],
            [],
            [
                "<b>בהרע\"ב ד\"ה ומודים ביולדת בזוב כו' שאם לא ספרה ולא טבלה כו'. </b>והוא מפי' הרמב\"ם ולא טבלה כדי נסבו דמאי תהני לה טבילה אם לא ספרה והעיקר תלוי בספירה דאם ספרה אע\"פ שלא טבלה עדיין היא מחלוקת וכמ\"ש הרמב\"ם תחלה והוא מהגמרא דנדה (ל\"ה ב') וכ\"פ שם הרע\"ב:"
            ],
            [],
            [
                "<b>תוי\"ט ד\"ה ח\"ו כו' ופרש\"י אלמלא תודוס אתה אדם חשוב כו' שכן בירושלמי כו' שהיה שולח פרנסת חכמים. </b>תמוה הרי גם בגמרא דילן שם בפסחים איפשטא דגברא רבא הוא מדדרש כו' וריב\"א אמר שם מטיל מלאי כו' והוא כהירושלמי שהביא. ומש\"כ עוד דבגמרא דברכות כו' גרסי' ר' יוסי בגמרא שלפנינו* הגי' ר\"י בר\"ת ובפרש\"י שם מפורש ר' יהודה:",
                "*הד\"ס העיד שבכל הדפו\"י הגי' בגמ' דברכות וברש\"י ר' יוסי ושכן הוא בב\"נ ובע\"י ובאו\"ז והמהרש\"ל הוא שהגיה ר' יהודה ע\"פ המשנה דעדיות. "
            ]
        ],
        [
            [],
            [
                "<b>במשנה שרא\"א לא אמרו אלא על אמה\"ח כו'. </b>נראה דבאבר מן הנבלה (וכן מן השרץ) גם הוא מודה דמטמא מק\"ו דאמרו לי' דהתם ליכא לדחויי דמרובה טומאת החיים וראיה לדבר דבס\"פ העור והרוטב מתרץ להא דר\"ש מטהר גבי אבר המדולדל באדם דאזיל בשטת ר\"א ולא תירץ כן דבריו דבמשנה הקודמת בהא דמטהר גבי אבר המדולדל בבהמה ולפ\"ז נדחה הלכאורה דבתוס' שם ד\"ה כזית:",
                "<b>שם שהחי עושה מו\"מ מתחתיו כו' מה שאין המת מטמא. </b>ופי' הרמב\"ם (והרע\"ב אחריו) דאם שמו המת מלמעלה ממאה בגדים כו' כל מה שאחר הג' טהור כו' ואם השלכנו על המת כו' לכאורה כיון דטומאת מת בוקע ועולה בוקע ויורד כל הבגדים שתחתיו או ע\"ג כולם טמאים כמת עצמו ועי' לשונו בחבורו ספ\"ה מהל' טומאת מת שסיים בזה במד\"א כו' ע\"ש:"
            ],
            [
                "<b>כזית בשר הפורש מאמה\"ח ר\"א מטמא </b>נראה דבבהמה מודה ר\"א דטהור וראיה ברורה דבס\"פ העור והרוטב מסקינן דת\"ק דהוא ר\"מ אית ליה כר\"א בהא ושם לעיל (קכ\"ח ב') אמרינן לדידיה דבשר הפורש מאמה\"ח (דבהמה) לא מטמא:",
                "<b>שם ד\"א אבר שיש עליו בשר כראוי כו' </b>עתוי\"ט שהר\"ש פירשו דבאבר מן המת איירי ותמיהני דא\"כ מאי שייטא ביה בשר כראוי לר\"א הלא לדבריו במ\"ב העלאת ארוכה לא מעלה ולא מורידה אלא בכזית תליא מילתא ועוד קשה דחסר הבשר דטמא ע\"כ בנשאר בו עצם כשעורה לר\"א דאין חשיבות לאמה\"מ וכ\"ש לריו\"ח בנזיר (נ\"ג ב' ונ\"ד) (ועמש\"כ ברמב\"ם פ\"ג מט\"מ הל\"ג) וחסר העצם דטהור היינו בלא נשאר בשר כזית ומאי פסקא ועוד מה זה ראיה לחומרת בשר מעצם. ומש\"כ הכ\"מ דבאמה\"ח אם חסר מהעצם כ\"ש טהור לגמרי אע\"פ שכה\"ב קיים כו' תמוה דהא בדר\"א קיימינן ולדידי' כזית בשר הפורש ממנו טמא ודע דהר\"ש עצמו תברי' לגזיזי' בפ\"ג דאהלות מ\"ה ופי' תחלה משנתינו זאת באמה\"ח ע\"ש:",
                "<b>ומה </b>שכ' התוי\"ט דאין סברא לומר דעצם כשעורה הפורש מאמה\"מ לא יהא דינו כו' וה\"ז דומה ממש לתמיהת הכ\"מ כו' על הראב\"ד כו' תמיהני דאישתמיט לשני האדירים האלה דר\"ש א\"ל סברא זו בס\"פ העוה\"ר לפי' הרמב\"ם והרע\"ב אחריו ע\"ש ובעיקר כוונת הראב\"ד עי' בחדושי שם:",
                "<b>שם שהבשר הפורש מה\"ח טהור ואבר כו' והוא כברייתו טמא. </b>ופי' הרע\"ב כברייתו בשר וגו\"ע ולשון הראב\"ד שיש עליו בשר כראוי ותמיהני דא\"כ מאי חומרא דעצם מבשר כמו דבשר לחוד טהור כן עצם לחוד טהור ואינו טמא אלא בהצטרפותם יחד וגידין עמהם לכן נלע\"ד דר\"נ בשטת ר\"ע בחולין (קכ\"ח ב') דמטמא בבהמה ושרצים אמה\"ח אף שאין עליו בשר (ומפרש\"י שם משמע דאינו מטמא אלא רכובה דברייתה בלא בשר וזהו שאמר כאן והוא כברייתו ולהתוס' שם יל\"פ כברייתו כדרך בריאת אחד מן האברים כגון רכובה שהיא בלא בשר ולפי ריב\"א שם י\"ל דסובר ר\"נ כרבי) ומטהר בכוליא וניב שפתים אף שהם כברייתן ומביא ראיה ממה דמצינו חומרא בעצם יותר מבשר באברי נבלה ושרצים וכמו דהביא ר\"א ראיה מהם על חומרת בשר מעצם ואולי לר\"ע אף באמ\"ח דאדם הדין כן עי' בתוס' שם בסה\"פ ד\"ה כזית ובמש\"כ שם ועוד יל\"פ דקי\"ל אמה\"ח שאין עליו בשר כראוי מטמא במגע ובמשא רק אם העצם הוא שלם (עי' אהלות פ\"ב מ\"ג ומ\"ה) והבשר ממנו אף שהוא שלם טהור מכלום ויהיה פי' כברייתו דהעצם הוא שלם כמו שנברא אף שאין עליו בשר היפך מפי' הראב\"ד והרע\"ב:",
                "<b>שם תאמרו בחי שאין בו כו' </b>ורובע נראה משום דאף במת א\"מ רובע אלא מן רוב בנין או מנין ומעצם אחד א\"מ אלא שמאי לעיל פ\"א מ\"ז:"
            ]
        ],
        [
            [],
            [],
            [],
            [],
            [],
            [],
            [],
            [
                "<b>[בתוי\"ט ד\"ה שהיו אומרים כו' פירש הראב\"ד וז\"ל כו'.</b> יותר ממה שאין שולקי כו' נ\"ב דצ\"ל ששולקי. מהגרמ\"ש ז\"ל]:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>[בתוי\"ט ד\"ה העיד ריב\"ב והר\"ב כו' </b>נ\"ב בירושלמי שקלים פ\"ח הגירסא כלפנינו:",
                "<b>שם בא\"ד בברייתא תני בה העיד ר\"י וריב\"ב </b>נ\"ב עי' מ\"ג ובתוי\"ט שם. מהגרמ\"ש ז\"ל]:",
                "<b>שם בתי\"ט ד\"ה על דם נבלות. </b>שמטמאי' טומאת משקים כו' עמש\"כ לעיל רפ\"ה בס\"ד:"
            ],
            [],
            [
                "<b>ארשב\"ג קבלנו עדותכם </b>עתוי\"ט שגי' אר\"ג עקרית והתו\"ח סייעו מהא דעדיות בו ביום נשנית כו' אבל מצאנו לעיל בפ\"ה ר\"י ור' יוסי ור\"ש (לנ\"א) וכן בס\"פ והמה היו בדור רשב\"ג וי\"ל דהכוונה דוקא על לשון עדות הנאמר בה או דרבי הוסיף בם גם ד\"א הדומים להם:",
                "<b>[שם בתוי\"ט ד\"ה וריב\"ב בגמרא דכתובות מייתי לה וגרס ר' יהושע ב\"ב. </b>נ\"ב בגרסתנו גם שם* ובקדושין ע\"ה א' ור' יהודה ב\"ב ובערוך ערך אלמנה בתחילה כתב ר' יהודה ב\"ב ובסוף ר' יהושע ב\"ב:",
                "*הד\"ס העיד שבד\"ו הגי' בכתובות ר' יהושע ב\"ב כמ\"ש התוי\"ט והמהרש\"ל בדפוס הראשון הגיהו שם כלפנינו וגם בערוך השלם ובערוך בדפו\"י הגי' בתחלה ובסוף ר' יהושע ב\"ב.",
                "<b>שם בתוי\"ט ד\"ה אלמנת עיסה כו' ש\"מ דל\"ג במתניתין אלמנה. </b>נ\"ב במחילה מכ\"ת דלא דק שפיר ונעלמה ממנו סוגיא ערוכה דפ' עשרה יוחסין שהביאו התוס' בדבור הקודם (ד\"ה אלמנת עיסה) הכל מודים באלמנת עיסה שפסולה ולאפוקי מהני תנאי דתנן בעדיות אלמנת עיסה אלמא דבמשנה דעדיות גרסינן אלמנת עיסה ור\"ת אינו מוחק אלמנה אלא מברייתא ולא ממתניתין כו' (פ\"י כתובות שם). מהגרמ\"ש ז\"ל]:"
            ],
            [],
            [],
            [
                "<b>במשנה אר\"י כו'. </b>ומע\"ש אע\"פ שאין חומה כו' עתוי\"ט שכ' דהא דאם אין מקדש ירקבו דתנן במע\"ש ופסקה הרמב\"ם הוא מדרבנן מטעם דאם אין מקדש אין העם רגילין בטהרה. וכ' עוד ואע\"פ כו' העתיק ג\"כ האי דאוכלים מע\"ש כו' לכאורה י\"ל בפשיטות דנ\"מ כשיש מקדש או כמו בימי עזרא שעשו מזבח לבד והקריבו קרבנות ואז רגילין בטהרה כיון שהתחילו להקריב רק שיקשה עדיין מהגמרא דנפול מחיצות שהביא הראב\"ד:",
                "<b>שם ד\"ה שקדושה כו'. </b>וכ\"ע הכ\"מ וא\"י מה כח חזקה גדולה כו' ול\"נ דכוונת הרמב\"ם דגם עתה כשקנה ישראל קרקע בא\"י ברשיון המלך הוי דומיא דזמן עזרא דאז כ\"כ עלו והחזיקוה ברשיון כורש ולכן חוזרת לקדושתה:"
            ],
            [
                "<b>בתוי\"ט ד\"ה שנאמר כו' לפי שסברתו שאין החמס [צ\"ל הענין]</b> כו' נ\"ב הגהה זו טעות היא עי' לשון הרמב\"ם שהעתיק התוי\"ט בראש המשנה. מהגרמ\"ש ז\"ל]:"
            ]
        ]
    ],
    "versions": [
        [
            "Vilna Edition",
            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI"
        ]
    ],
    "heTitle": "רש״ש על משנה עדיות",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Rashash",
        "Seder Nezikin"
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah",
        "Comment"
    ]
}