json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Rashash/Seder Nezikin/Rashash on Pirkei Avot/Hebrew/Vilna Edition.json

{
    "language": "he",
    "title": "Rashash on Pirkei Avot",
    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI",
    "versionTitle": "Vilna Edition",
    "status": "locked",
    "license": "Public Domain",
    "versionTitleInHebrew": "משניות דפוס ראם, ווילנא תרס\"ח",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "רש״ש על משנה אבות",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Rashash",
        "Seder Nezikin"
    ],
    "text": [
        [
            [],
            [],
            [],
            [],
            [
                "<b>במשנה באשתו אמרו. </b>מה שהקשה התוי\"ט דאם נאמר דזהו דברי רבינו הקדוש לא הל\"ל אמרו בל\"ר. נ\"ל די\"ל דהו' הוא לכינוי ונקראהו בחולם:"
            ],
            [],
            [],
            [
                "<b>בהר\"ב ד\"ה אל תעש עצמך כעורכי הדיינין שעורכין ומסדרין טענות בעה\"ד (איך שיטענו בעה\"ד) לפני הדיינין </b>כ\"נ כוונתו והתוי\"ט נדחק:",
                "<b>שם בתוי\"ט ד\"ה אל תעש. </b>שאלו אמר כו' עורך הדיינים היה במשמע בעריכה האסורה מצה\"ד כ\"נ דצ\"ל:",
                "<b>בא\"ד והא דאריו\"ח משום ומבשרך היינו כו'. </b>יותר הל\"ל דאל\"ה לא הי' עושה נגד משנתנו דהזהירה על אדם חשוב:"
            ],
            [],
            [
                "<b>שמעיה ואבטליון. </b>עתוי\"ט בשם ד\"ח דאמן מישראל הוו אבל עדיין יקשה לדעת הרי\"ף ור\"א משבחא שהביא הנ\"י בר\"פ מ\"ח דלד\"נ בעינן ישראל מכל צדדיו וכ\"נ דעת הרמב\"ם כפי שבאר הכ\"מ בפ\"ב מהל' סנהדרין וצ\"ל דאביהן הי' מישראל ואמן הי' אביהן מישראל ואמן מגרים ועי' בנו\"ב חלק חו\"מ סי' א':"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>בתוי\"ט ד\"ה עין רואה כו' בשם ד\"ח כי אמר עין ואוזן בל\"י כו'. </b>מצינו רבות בל\"ר עיני ה' צופות (משלי ט\"ו) עיני ה' אל צדיקים ואזניו אל שועתם:"
            ],
            [],
            [],
            [
                "<b>בהר\"ב ד\"ה כדי שיבטל כו' כאותה שאמרו בפ' במה אשה כו'. </b>לפנינו שם איתא אפי' הקב\"ה גוזר גזירה הוא מבטלה וכן במו\"ק (ט\"ז ב') מושל בי צדיק שאני גוזר גזירה ומבטלה ולשון זה יותר נאות לעניננו:",
                "<b>שם בתוי\"ט סד\"ה הלל. </b>וזו היא הסבה כו' שגורס כו' הלל אומר כו' ול\"נ דלא מהשם הוא זה אלא משום דבסוכה (נ\"ג) מביא הש\"ס הא דגולגולת ע\"ש הלל הזקן:",
                "<b>שם ד\"ה שא\"א לשמוע. </b>אבל הרמב\"ם כו' שלא יהא פשוטו הדברים מרוחק מאד ובטל כו' חיסר הרבה בהעתק וע\"ש בשלימותו אבל ק\"ל שהרי רוב דברי חז\"ל בהגדה המה ע\"ד זה וכמו שהאריך בעצמו בזה בתחלת פרק חלק ודע שבציון הרע\"ב ט\"ס וצ\"ל וסופו להשמע בו' לא בשי\"ן:"
            ],
            [],
            [],
            [],
            [
                "<b>בהרע\"ב ד\"ה ירא חטא. דאל\"כ מאי רבותי' אפי' ע\"ה אפשר להיות יר\"ח. </b>תימה הכי מפני שאפשר איני ראוי להשתבח בזה מי שהוא כך בפועל הרי כ' הרמב\"ם ברפ\"ה מהל' תשובה כל אדם ראוי להיות צדיק כמשה רבינו כו':"
            ],
            [],
            [
                "<b>בר\"ב סד\"ה לחישת שרף כו'. כך ת\"ח אם תקניטנו ותבא לפייסו אינו מקבל פיוס. </b>ק\"ל הכי זה מדת ת\"ח אדרבה אמרינן ביומא (כ\"ג) דמפייסו ליה ומפייס ע\"ש:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>בהר\"ב ד\"ה מטפה סרוחה כו' והמסתכל שבא מטפה סרוחה ניצל מן הגאות והמסתכל כו'. </b>הן לקמן פ\"ד מ\"ד א\"ר לויטס מאד מאד הוי שפל רוח שתקות אנוש רמה הרי שההסתכלות דלאן כו' מבטלת גאות האדם:",
                "<b>שם בתי\"ט ד\"ה עקביא כו'. </b>בזמן הבית הי' (והרמב\"ם בהקדמתו לפי' המשניות בפ\"ד חשבו בחבורת שמעיה ואבטליון והסה\"ד בזמן הלל) כדתנן כו' שאין העזרה כו'. אינני רואה מזה ראיה כי יל\"פ דה\"ק כשהיתה העזרה ננעלת כו' לא נמצא אז אדם כו' כעקביא בדורו וע\"ש במהרש\"א בח\"א:",
                "<b>[שם בתוי\"ט ד\"ה מאין באת כו' שאלת המקום שבא משם כו' כמו מאין באו האנשים. </b>נ\"ב לא נמצא כן במקרא אבל יש הרבה אחי מאין אתם מאין באתם והתוי\"ט בוודאי כיון על הפסוק כן באו אלי האנשים ולא ידעתי מאין המה (יהושע ב' ד'). מהגרמ\"ש ז\"ל]:"
            ],
            [],
            [
                "<b>במשנה שנאמר וידבר אלי כו'. </b>עי' בהרע\"ב שם פרש\"י ונ\"ל להוסיף ע\"ד דת\"ח נקרא מזבח כדדריש ר\"א (ע\"ז נ\"ב) ובמקום ת\"ח כו' שנאמר אצל מזבח כו' ע\"ש פרש\"י ומגין על דורו כעץ כדאיתא בב\"ב (ט\"ו):"
            ],
            [],
            [],
            [],
            [],
            [],
            [
                "<b>במשנה כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו. </b>עתוי\"ט שכתב ובהכי מיתרץ דל\"פ אדהלל כו'. גם בלא\"ה אין משם סתירה לפי' הרע\"ב שם דע\"ה יוכל להיות יר\"ח:"
            ],
            [],
            [],
            [
                "<b>בתוי\"ט סד\"ה לתשחורת כו' או התשחורת ובכללו כל איש שאין לו מעלה. </b>מפירוש הרע\"ב נראה דגם הוא ראש בישיבה רק שהוא עדיין בחור:"
            ],
            [
                "<b>במשנה מסורת סייג לתורה </b>נ\"ל לפרש שהיא סייג להמתפרצים מחכמים בעיניהם לעשות ט\"ס בכה\"ק במקום אשר הלשון דחוק לפניהם לפרשו כפשוטו או שהיא נגד כללי הדקדוק או אם נמצא איזו סתירה ממקום למקום ובפרט בס' ד\"ה אשר הוא בעיניהם כעיר פרוצה ושם תורה כולל כל ספרי תנ\"ך כמש\"כ בס\"ד במ\"ר נשא פ\"ט אות י' במ\"ק:",
                "<b>שם מעשרות סייג לעושר. </b>עי' פי' הרע\"ב אולם לשון סייג מובנו על שמירת הדבר שכבר נמצא לכן נ\"ל שכוון למעשה המסופר בש\"ר ס\"פ ל\"א באדם שהיה לו שדה כו' ע\"ש:",
                "<b>שם בתוי\"ט ד\"ה שחוק כו' אלו תנן הסייג כו' לא הוה משמע מיני' אלא כו' מביאין כו'. </b>ואני אומר דגם זה לא הוה משמע לפמש\"כ הרע\"ב בפ' דלעיל מ\"ט על בבא דאיזו היא דרך רעה שיתרחק כו' ע\"ש:"
            ],
            [],
            [],
            [],
            [
                "<b>תי\"ט ד\"ה אם אין חכמה כו' וכדתנן כו' אין בור יר\"ח. </b>עמש\"כ לעיל במ\"ט ע\"ד ופירושו יתכן אם נפרש יראה דכאן יראת הרוממת אשר היא ודאי לא תתכן בלתי חכמה:"
            ]
        ],
        [
            [],
            [
                "<b>במשנה הוי רץ למצוה קלה כו' שמצוה גוררת מצוה. </b>לכאורה תיפוק ליה משום מצוה זו גופה וכדלעיל רפ\"ב ונראה דכאן יכוין דאפי' מצוה שאין מחוייב לרוץ אחריה כמו שאמרו בחולין (קל\"ט ב') גבי שילוח הקן יכול יחזור בהרים כו' (רמז לדבר דשם בסוף המסכת קוראה מצוה קלה) וכן מצות ציצית שאינו מחוייב ללבוש טלית בת ד' כנפות כדי להתחייב בה אשמעינן דמ\"מ ישתדל וירוץ אחריה כדי לקיימה עי' בפי' הרמב\"ם מה שהביא דוגמא לזה ממשה רבינו:"
            ],
            [],
            [],
            [
                "<b>במשנה הא למדת כל הנהנה מד\"ת נוטל חייו מה\"ע </b>פ' הרע\"ב שחייב מיתה בידי שמים כמו שנהנה מן ההקדש א\"כ שנה ר\"צ כרבי בסנהדרין (פ\"ג) דהזיד במעילה במיתה דלית הלכתא כוותיה אלא כחכמים דאינו אלא באזהרה:"
            ],
            [],
            [],
            [],
            [],
            [
                "<b>במשנה ואם בטלת מה\"ת.</b> (פירוש כדי לעסוק בעסקיך) יש לך בטלים הרבה כנגדך (פי' ישלח ה' בך מבטלים אחרים זולתה שיבטלוך מעסקיך) ואם עמלת בתורה (וע\"י זה נתבטל העסק שהיה לפניך) יש לך שכר הרבה כו' (ישלם לך כנגדו ממקום אחר):"
            ],
            [],
            [
                "<b>במשנה ומורא רבך כמורא שמים. </b>עי' בהרע\"ב והוא מאדר\"נ והרשב\"ם בפסחים (ק\"ח) פי' מקרא אחר ע\"ש ובמ\"ר פרשה שמות איתא על פסוק ואתה תהיה לו לאלהים מכאן אמרו מורא רבך כמו\"ש:"
            ],
            [
                "<b>תוי\"ט ד\"ה הוי כו' ששגגת התלמיד כו'. </b>ראיה מפורשת לזה ממעשה דיואב עם רבו שרצה להרגו בב\"ב (כ\"א) וכפי' התוס' שם בשם ר\"ח:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>בהר\"ב ד\"ה שנברא כו' ואינו דומה כו' ביום א' כו' בהרבה ימים. </b>דבריו שלא בדיוק פתח במאמרות וסיים בימים הכי אמר בששת ימים נברא העולם והלא ביום אחד (או אפי' ברגע א') יכול להברא:"
            ],
            [
                "<b>תוי\"ט ד\"ה להודיע הב'. </b>ונ\"ל דהיינו דכתיב ארך אפים ולא ארך אף. בעירובין (כ\"ב) דרשוהו בענין אחר ע\"ש:"
            ],
            [
                "<b>במשנה עשרה נסיונות נתנסה א\"א כו'. </b>הן הרע\"ב חשב בנסיון הג' ויהי רעב בארץ והוא מפי' הרמב\"ם וכן חשבו בפדר\"א פכ\"ו בנסיון ד' והרמב\"ן בפיה\"ת חשבהו אדרבה לו לחטא לצאת מהארץ שנצטוה עליה מתחלה מפני הרעב כי האלהים ברעב יפדנו ממות וכ' עוד דעל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות במצרים מקום המשפט שמה הרשע. ול\"נ דהמקום צוהו על ב\"ד. א) שילך מארצו והוא אמרו לך לך מארצך. ב) אנה ילך והוא אמרו אל הארץ אשר אראך ואברהם קיים מיד מצותו הראשונה כאמרו וילך אברם כאשר דבר אליו ה' אך יען אשר לא הראהו עדיין הארץ אשר יבא שמה לכן הלך באשר יתהלך כדכתיב עד מקום שכם עד אלון מורה ויעתק משם כו' ובדרך כלל אמר ויסע אברם הלוך ונסוע ובהיות הרעב בא\"י וירד אברם מצרימה עד שא\"ל המקום ב\"ה שא נא עיניך וראה כו' (וזהו אשר אראך שא\"ל בתחלה) אז ויבא וישב באלוני ממרא ור\"ל דנתיישב שמה ולא נסע עוד ומה שהלך תחלה לארץ כנען. לא מפני שנצטוה עליה כמו שחשב הרמב\"ן רק כמו תרח אביו לקחו מתחלה ללכת כנענה:"
            ],
            [
                "<b>תוי\"ט ד\"ה ועשרה הא'. </b>ואם להאהיל עליהם מפני החמה. אגב שיטפי' ל\"ד דלא עברו הים אלא בלילה:"
            ],
            [
                "<b>תי\"ט סד\"ה ולא הסריח כו'. </b>ויש להוסיף משכן שבמדבר ג\"כ. ולי יש להוסיף ג\"כ גלגל:"
            ],
            [
                "<b>במשנה והמטה פי' הרע\"ב שנעשה בו האותות. </b>ול\"נ לפרש יותר על מטה אהרן אחר שמצינו בפסחים (נ\"ד) וי\"א אף מקלו של אהרן שקדיה ופרחיה וכמו שסתם פה השמיר והוא דעת יחיד שם לעיל ר' יאשיה בשם אביו:",
                "<b>שם והכתב והמכתב. </b>עמש\"כ שם בפסחים בס\"ד:",
                "<b>שם תוי\"ט ד\"ה עשרה כו' ויקשה ע\"ז מאד מאמר כו'. </b>אינני רואה באלו קושיא כלל כי כבר היה גלוי לפניו יתעלה לאיזה זמן יאמר פרעה ושם אז בטבע הצפרדעים שימותו באותו זמן וכן תאמר בגדעון ובאחז היה גלוי לפניו שלא ישאל אות לכן לא שם אז שום שינוי בטבעי היצירים:",
                "<b>שם ד\"ה נבראו כו' והלוחות כנגד מאמר פרו ורבו כו'. </b>אישתמיטתיה מ\"ר בראשית רפי\"ז ופדר\"א ספ\"ג שלא חשבו ויאמר זה בהעשרה מאמרות ע\"ש:",
                "<b>שם ד\"ה פי הארץ. שממה שלא אמר שאול הוא כפי כו' לשאולה כו' </b>הכא הה' משמשת במקום ל' בתחלה משא\"כ התם דכבר כתב ל' בתחלה וכן מבואר שם בפרש\"י והוא ממ\"ר בראשית פ\"נ ושוח\"ט שם:",
                "<b>בא\"ד וזהו אשר בקש כו' באמרו ופצתה שעל פתיחה כו' הל\"ל ופתחה. </b>ומה יאמר בפצתה דגבי הבל:",
                "<b>שם ד\"ה ופי הבאר כו'.</b> כלו' שיהיו עונים כנגד הדבור שלה כצ\"ל:"
            ],
            [],
            [
                "<b>תי\"ט ד\"ה מקצתן כו' משא\"כ בחלה דכתי' בה נתינה </b>גם בתרומה כתיב ראשית דגנך כו' תתן לו עי' שבת (כ\"ה רע\"ב) ובתוס' שם ועמל\"מ פ\"ו מהל' מת\"ע ובנו\"ב מ\"ת חלק יו\"ד סי' ר\"א:"
            ],
            [],
            [],
            [],
            [],
            [],
            [],
            [
                "<b>בהרע\"ב ד\"ה ביושבים כו' והשתא מיירי בענין הסברא הישרה כו'. </b>ולפ\"ז צל\"פ משפך כו' היינו ששכלו גס ואין מתקבל על לבו שום ד\"ת שלומדין אותו לכן למודו הוא מקופיא ומשכח מהר ומשמרת כו' היינו שאין שכלו ישר ושלם והעקב לו למישור ומתקבל על לבו ולכן זוכרו והישר אצלו לעקום ואינו מתקבל עליו ושוכחו מיד:"
            ],
            [],
            [],
            [],
            [],
            [
                "<b>בהרע\"ב ד\"ה עז כנמר כו' נולד מן חזיר היער והלביאה כו'. </b>זה דבר חדש וזר ולפ\"ד לא יולידו ולא ראיתי זאת בספרי הטבע:"
            ]
        ],
        [
            [],
            [],
            [
                "<b>במשנה שכן מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא ב' דברים. </b>עפרש\"י והנה מצינו בסוכה (נ\"ג) דלמד ממנו שמותר לכתוב שם אחספא כו' וזה י\"ל ע\"פ מש\"כ במכות (י\"א) בס\"ד ע\"ש אבל מצינו במ\"ר במדבר פ\"ד שלמד ממנו שהלוים צריכין לשאת הארון על הכתף:"
            ]
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah",
        "Comment"
    ]
}