json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Moed/Yachin on Mishnah Eruvin/Hebrew/merged.json

{
    "title": "Yachin on Mishnah Eruvin",
    "language": "he",
    "versionTitle": "merged",
    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yachin_on_Mishnah_Eruvin",
    "text": [
        [
            [
                "<b>מבוי</b><br> ר\"ל מבוא הרחוב:"
            ],
            [
                "<b>שהוא גבוה למעלה מעשרים אמה</b><br> ר\"ל אם הקורה שמונח על הפתיחה של הרחוב להתיר הטלטול שבתוכה, מונח למעלה מכ' אמה:"
            ],
            [
                "<b>ימעט</b><br> ר\"ל ישפיל ויניחו למטה, שאז יהיה ניכר לבני המבוי לסימן שלא יטלטלו ממבוי לרשות הרבים:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר אינו צריך</b><br> דס\"ל קורה משום מחיצה דפי תקרה יורד וסותם ואפי' במונח למעלה מכ':"
            ],
            [
                "<b>והרחב מעשר אמות</b><br> ר\"ל אם מבוא הרחוב רחב יותר מי' אמות. דאז לא מקרי פתח:"
            ],
            [
                "<b>ימעט</b><br> ר\"ל ימעט רוחב כניסתו עלי' אמות או פחות:"
            ],
            [
                "<b>ואם יש לו צורת הפתח</b><br> ר\"ל דברישא (לא) מיירי שהקורה מונח על ב' הכותלים. אבל הכא מיירי שיש קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן, אף שקנה העליון מרוחק בגובה כמה אמות מב' הקנים שלמטה רק שמכוון לשל מטה:"
            ],
            [
                "<b>אף על פי שהוא רחב מעשר אמות</b><br> או שגבוה יותר מכ' (כ\"כ הרמב\"ם. וב\"ח שס\"ג):"
            ],
            [
                "<b>הכשר מבוי</b><br> ר\"ל שיהי' ניתר לטלטל במבוי:"
            ],
            [
                "<b>בית שמאי אומרים לחי וקורה</b><br> דצריך שניהן:"
            ],
            [
                "<b>ובית הלל אומרים לחי או קורה</b><br> מיהו בהותר בלחי, הו\"ל כד' מחיצות גמורות, וכרה\"י גמור דמי, ולהכי הזורק לתוכה מר\"ה. חייב. משא\"כ בהותר בקורה, רק היכר בעלמא הוא, ולהכי הזורק לתוכה מר\"ה, פטור:"
            ],
            [
                "<b>רבי אליעזר אומר לחיין</b><br> לחי מכאן ולחי מכאן בפתח:"
            ],
            [
                "<b>משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד</b><br> הוא ר\"מ:"
            ],
            [
                "<b>לפני רבי עקיבא לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מבוי שהוא פחות מארבע אמות</b><br> ר\"ל רוחב פתחו:"
            ],
            [
                "<b>אמר רבי עקיבא על זה ועל זה נחלקו</b><br> ופליג את\"ק במבוי שרוחב פתחו פחות מד' טפחים, דחד סבר א\"צ לא לחי ולא קורה, ואידך סבר צריך. [ול\"מ נ\"ל דת\"ק מדקאמר סתם הכשר מבוי, משמע דכל מבוי אפי' שפתחו פחות מד\"ט דלמ\"ד צריך, בכולן צריך הכשר ור\"ע דקאמר דבזה וזה נחלקו. ש\"מ דבאינך ס\"ל דד\"ה א\"צ]:"
            ],
            [
                "<b>רחבה כדי לקבל אריח</b><br> דצריך שיהיה להיכירא שהוא מונח שם לקביעות ושראוי לבנות עליו:"
            ],
            [
                "<b>ואריח חצי לבנה של שלשה טפחים</b><br> ר\"ל לבנה הוא ג\"ט על ג\"ט. נמצא אריח טפח וחצי על אורך ג' טפחים:"
            ],
            [
                "<b>דיה לקורה שתהא רחבה טפח</b><br> שהרי אותו חצי טפח שהאריח עודף ברחבו על הקורה, הוא רוחב ב' אצבעות, ויכול לתמכן במרוח טיט אצבע מכאן ואצבע מכאן:"
            ],
            [
                "<b>כדי לקבל אריח לארכו</b><br>. ארכו של אריח כנגד אורך הקורה:"
            ],
            [
                "<b>רחבה</b><br> של קורה:"
            ],
            [
                "<b>כדי לקבל אריח ובריאה כדי לקבל אריח</b><br> ר\"ל חזקה לסבול כובד אריח:"
            ],
            [
                "<b>היתה של קש או של קנים רואין אותה כאילו היא של מתכת</b><br> ר' יודא קאמר לה לכולהו בבי (ולרמב\"ם ורא\"ש, מעקומה ואילך כ\"ע מודים):"
            ],
            [
                "<b>עקומה</b><br> אף שהעקמומית חוץ למבוי:"
            ],
            [
                "<b>רואין אותה כאילו היא פשוטה</b><br> ולא חיישי' דאתא לאמשוכי בתר עקמומית לחוץ (ולרמב\"ם הנ\"ל צריך שלא יהא ג' טפחים בין ב' בליטות העקמימות):"
            ],
            [
                "<b>עגולה</b><br> שאין אריח יכול לנוח עליה:"
            ],
            [
                "<b>כל שיש בהקיפו שלשה טפחים</b><br> שצריך חוט של ג' טפחים להקיפה:"
            ],
            [
                "<b>יש בו רוחב טפח</b><br> ואין החשבון מדוקדק. דהיקף ג' טפחים יש ברחבו טפח ושביעית טפח ולחומרא לא דק:"
            ],
            [
                "<b>לחיין שאמרו</b><br> במשנה ב'. והא דתני הכא לחיין בלשון רבים ולא כלעיל במ\"ג. היינו לאשמועינן דאפי' עושה ב' לחיין כר\"א במ\"ב אפ\"ה צריך גובה י' טפחים:"
            ],
            [
                "<b>בכל עושין לחיין אפילו בדבר שיש בו רוח חיים</b><br> דלא חיישינן שתמות הבהמה ותתכווץ לפחות מכשיעור. ומיירי במתוחה הבהמה בחבלים למעלה, דאל\"כ חיישינן שתברח או תרבץ:"
            ],
            [
                "<b>ורבי יוסי אוסר</b><br> דחייש למיתת הבהמה:"
            ],
            [
                "<b>ומטמא משום גולל</b><br> בהניחה לכסוי קבר. ולרש\"י כסוי לארון (עי' שנת קנ\"ב ב'):"
            ],
            [
                "<b>ורבי מאיר מטהר</b><br> דמחיצה שעומדת ברוח חיים אינה מחיצה (ובש\"ס גרסי' ברישא נמי ר\"מ):"
            ],
            [
                "<b>ורבי יוסי הגלילי פוסל</b><br> דכתיב וכתב לה ספר, צריך שיהיה דוגמת ספר בלי רוח חיים. ורבנן ס\"ל להכי כ' ספר, שיהיה מסופר בגט דברים הכורתים בינה לבינו. מיהו בכתב גט אקרן פרה. מודו דדוקא בנתן לה הפרה, דאז א\"צ קציצה קודם שיתן לה הגט. אבל בלא רצה ליתן לה רק הקרן, אינה מגורשת. דכתיב וכתב ונתן, צריך שלא יחסר מעשה בין כתיבה לנתינה. והכא מחוסר הקרן קציצה קודם שיתנהו לה:"
            ],
            [
                "<b>שיירא</b><br> (קאראוואנע). והיא חבורה שהולכת יחד במדבר, ואינה פחותה מג' בני אדם:"
            ],
            [
                "<b>שחנתה בבקעה והקיפוה</b><br> מערב שבת:"
            ],
            [
                "<b>בכלי בהמה</b><br> כמרדעת ואוכפין (ונ\"ל דקמ\"ל דאף דכלים לא מבטל להו, אפ\"ה הוה מחיצה):"
            ],
            [
                "<b>מטלטלין בתוכה</b><br> אע\"פ שהפרוץ מרובה ע\"י החלל שבין אוכף לחבירו, אפ\"ה מדאינו מרובה יתר על העומד, הוה מחיצה:"
            ],
            [
                "<b>ולא יהיו פרצות יתרות על הבנין</b><br> דאז אפי' נגד העומד אסור לטלטל, אפי' הפרצות כל אחת פחות מעשר:"
            ],
            [
                "<b>יתר מכאן אסור</b><br> אפי' יש רק אחת אוסרת כל ההיקף. מיהו ביש להפירוץ צורת הפתח שרי, אפי' לפרצה שהיא יותר מעשר אמות. אמנם בהעמיד ד' קונדסון לד' רוחות, ובכל צד יש צורת הפתח, רק בהעמידן במבוי וחצר שיש שם דיורין שרי כה\"ג, משא\"כ בהעמידן בבקעה. ולרמב\"ם בכל מקים לא מהני צורת הפתח כשהפרוץ מרובה על העומד (שס\"ב י'):"
            ],
            [
                "<b>מקיפין</b><br> ר\"ל מותר להקיף:"
            ],
            [
                "<b>שלשה חבלים זה למעלה מזה וזה למעלה מזה</b><br> סביב לשיירא, והוה כמחיצה, ואף דפרוץ מרובה על העומד, כל מלמעלה למטה אמרינן חביט רמי:"
            ],
            [
                "<b>ובלבד שלא יהא בין חבל לחבירו שלשה טפחים</b><br> וכ\"כ מחבל תחתון לארץ צריך פחות מג' טפחים, דאז הו\"ל יחד כלבוד:"
            ],
            [
                "<b>שיעור חבלים ועוביין יתר על טפח</b><br> ושיעור היתר על טפח, הוא כפי ג' המשהויין שחסרו בג' הרווחים:"
            ],
            [
                "<b>מקיפין בקנים</b><br> שנועצן בקרקע סביב השיירא:"
            ],
            [
                "<b>ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים בשיירא דברו</b><br> דלכל צרכן סגי להו בשתי בלא ערב, דבהיה החברותא פחותה מג' בני אדם צריך בכה\"ג מחיצה של שתי וערב אבל בית סאתים אפי' ליחיד סגי ליה בשתי בלא ערב:"
            ],
            [
                "<b>וחכמים אומרים לא דברו בשיירא אלא בהווה</b><br> מיהו דוקא במדבר:"
            ],
            [
                "<b>כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה</b><br> אפי' בשיירא:"
            ],
            [
                "<b>דברי רבי יוסי ב\"ר יהודה וחכמים אומרים אחד משני דברים</b><br> דאו בשתי דהיינו בקנים או בערב דהיינו בחבלים סגי, ודלא כרבנן קמאי דלא שרו ליחיד אלא דומיא דשיירא דהיינו בדרך אלא אפי' ליחיד וביישוב. והכי קיי\"ל. מיהו יחיד אסור לעשות מחיצה יותר מבית סאתים. שהוא ריוח שהוא ק' על נ' אמה. אבל שיירא מותרים לעשות מחיצה אפי' לכמה מילין. ובלבד שלא ישאר מקום פנוי מכלים, כבית סאתים:"
            ],
            [
                "<b>ארבעה דברים פטרו במחנה</b><br> חיל ישראל, אפי' במלחמת רשות:"
            ],
            [
                "<b>מביאין עצים מכל מקום</b><br> ואין חוששין לגזל, דהפקר ב\"ד הפקר:"
            ],
            [
                "<b>ופטורים מרחיצת ידים</b><br> שלפני סעודה, אבל לאחר הסעודה חייבין בנט\"י בזמן הגמ', מדהי' מצוי בזמניהן מלח סדומית, שנדבק באצבעות. ומסמא את העינים, כשיגיע בהן בעיניו וחמירא סכנתא:"
            ],
            [
                "<b>ומדמאי</b><br> ר\"ל פטורים לעשר פירות דמאי' כשלנין בשדה. אבל בלנין בעיר שמצוי שם מאכל, חייבים כרפ\"ג דדמאי, עלח\"מ):"
            ],
            [
                "<b>ומלערב</b><br> ר\"ל כשהמחנה מוקף מחיצה מותרים לטלטל מאהל לאהל בלי ערובי חצירות מדאין לו עיקר בתורה, אבל ערובי תחומין חייבים, מדיש לו עיקר סמך בתורה:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>עושין פסין</b><br> (ברעטטער):"
            ],
            [
                "<b>לביראות</b><br> (ברוננען) שברשות הרבים, דהבור שעמוק י' טפחים, הו\"ל רה\"י, ואסור לשאוב מים להשקות בהמתו שברשות הרבים, להכי תקנו חז\"ל לבני ארץ ישראל ולבהמת עולי רגלים, שיעמוד פסין סביב הבור, ויעמיד הבהמה ראשה ורובה בין הפסין, וישקנה, דהריוח שבאמצע הו\"ל כרה\"י:"
            ],
            [
                "<b>ארבעה דיומדין</b><br> נוטריקון \"דיו\" \"עמוד\". ור\"ל זווג עמודים, ר\"ל שיעמיד בכל זוית ב' קרשים מחוברים יחד כמין ד' (צווייא ווענדיגע ווינקעל ברעטטער) כדי שיהיה אמה דופן לכאן ואמה דופן לכאן כזה?:"
            ],
            [
                "<b>נראין כשמונה</b><br> דלכל דיומד ב' דפנות:"
            ],
            [
                "<b>ארבעה דיומדין וארבעה פשוטין</b><br> (איינפאכע ברעטטער), שיעמיד קרש פשוט בין דיומד לחבירו:"
            ],
            [
                "<b>גובהן עשרה טפחים ורוחבן ששה ועוביין כל שהוא וביניהן במלא שתי רבקות</b><br> (געשפאנן):"
            ],
            [
                "<b>של שלש שלש בקר</b><br> בכל רבקה ג' בקר ברוחב. רוחב בקר א', ב' אמות פחות שליש. נמצא ב' הרבקות י' אמות. ואם יש ריוח כזה בין דיומד לחבירו, לכו\"ע א\"צ פשוטין ביניהן. וביש ביניהן יותר מי\"ג אמות ושליש, לכו\"ע צריך פשוטין באמצע, ופלוגתייהו ביש בהריוח יותר מי' אמות ופחות מי\"ג אמות ושליש, לר\"מ צריך פשוטין, ואע\"ג שע\"י שיעמיד פשוטין יהיה הריוח צר מלהכניס ביניהן ב' רבקות, ישקה אותן א' א', ולר\"י א\"צ:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר של ארבע ארבע</b><br> שיהיו ד' בקר בכל רבקה שאז רוחב בו הרבקות י\"ג אמות ושליש:"
            ],
            [
                "<b>קשורות ולא מותרות</b><br> ר\"ל שלא יהיו קשורות יחד. מותרות. דהיינו בריוח. רק קשורות יחד בצמצום, כדי למעט הריוח:"
            ],
            [
                "<b>אחת נכנסת ואחת יוצאת</b><br> ר\"ל להכי בעינן בכדי ב' רבקות, כדי שתהיה א' נכנסת וכו'."
            ],
            [
                "<b>מותר להקריב</b><br> הדיומדין לבאר, ועי\"ז ימעט הריוח שביניהן:"
            ],
            [
                "<b>מותר להרחיק כל שהוא</b><br> נוטריקון כל שהוא. ור\"ל כל כמה שירצה:"
            ],
            [
                "<b>ובלבד שירבה בפסין</b><br> ר\"ל בכדי שלא יהיה בין פס לחבירו רק כשיעור ב' רבקות לכל מר כדאית ליה:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר עד בית סאתים</b><br> ר\"ל שלא יהיה הריח שבתוך הדיומדין יותר מק' על ב' אמה:"
            ],
            [
                "<b>אמרו לו לא אמרו בית סאתים אלא לגנה ולקרפף</b><br> הוא גדר עגול סביב למקום שמניחין שם עצים. דב' אלו לא הוקפו לדירה, להכי כשירצה לטלטל שם צריך שיהיה רק בית סאתים:"
            ],
            [
                "<b>אבל אם היה דיר</b><br> גדר שעושין בשדה סביב לבהמות כדי שיזבלו השדה:"
            ],
            [
                "<b>או סחר</b><br> גדר שסביב הבהמות לשמרן:"
            ],
            [
                "<b>או מוקצה</b><br> מקום גדור שאחורי הבתים:"
            ],
            [
                "<b>או חצר</b><br> מקום גדור שלפני הבתים, שמתוכו נכנסין לבתים (ועי' בפתיחה). שכל אלו הקיפן לדירה מקרי. מדעשויין לכניסה ויציאה תמיד לתשמיש אדם. ואם כן ה\"ה פסי ביראות:"
            ],
            [
                "<b>ומותר להרחיק כל שהוא</b><br> ר\"ל משום הכי גם בפסי ביראות מותר להרחיק כל כמה שירצה, מדעשויין לשתיית אדם בכל עת:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר אם היתה דרך הרבים מפסקתן</b><br> בין הפסין:"
            ],
            [
                "<b>יסלקנה לצדדין</b><br> דאל\"כ הליכת הרבים מבטלת מחיצת הפסין מלהיות רה\"י:"
            ],
            [
                "<b>אחד בור הרבים</b><br> של מים מכונסין. דאף דפסקי מיא רבים מדכרו אהדדי שלא לטלטל בין הפסין כשיפסקו המים. ואילה\"ק מ\"ש ממדורה דאפי' י' בנ\"א אין קורין לאורה (כשבת י\"ב א') ולא אמרינן דמדכרו אהדדי אע\"ג דמכנפי מכ\"ש הכא דאין זה מצוי שם בשעה כשמצוי חבירו.י\"ל דמדכרו אהדדי דהכא הייני בכל ימות החול יזכירו א\"ע שאסור לטלטל במקום זה ודו\"ק (ועי' לקמן פ\"ד סי' לט):"
            ],
            [
                "<b>ובאר הרבים ובאר היחיד</b><br> דאף שהוא של יחיד, עכ\"פ באר לא פסקו מיא:"
            ],
            [
                "<b>עושין לחי פסין אבל לבור היחיד</b><br> דהו\"ל ב' לריעותא:"
            ],
            [
                "<b>עושין לו מחיצה גבוה עשרה טפחים דברי רבי עקיבא רבי יהודה בן בבא אומר אין עושין פסין אלא לבאר הרבים בלבד</b><br> דהו\"ל ב' לטיבותא. ודוקא לבהמה. אבל אדם אסור לשאוב ולשתות שם בין הפסין, מדיכול לירד למטה, ולשתות:"
            ],
            [
                "<b>ולשאר עושין חגורה</b><br> גדר סביב (אב\"י ורש\"י פי' חבלים, וכן מסתבר לישנא דחגורה. ונ\"ל דקמ\"ל דאף דאינו רק מחיצה של ערב, הוא מחיצה):"
            ],
            [
                "<b>ועוד אמר רבי יהודה בן בבא</b><br> מדקתני לעיל שסמוך חדא לחומרא גבי פסין, דלא הותרו רק לבאר הרבים, קתני הכא ועוד, דמחמיר נמי בזה דאף במוקף לדירה לא שרי טפי מבית סאתים:"
            ],
            [
                "<b>שהן שבעים אמה ושיריים</b><br> הן עוד ד' טפחים:"
            ],
            [
                "<b>על שבעים אמה ושיריים</b><br> זהו בקירוב כשיעור רבוע של ק' על נ' אמה, והרי נ' על נ' הוא בית סאה, א\"כ ק' על נ' הוא בית סאתיים:"
            ],
            [
                "<b>ובלבד שיהא בה שומירה</b><br> סוכה לישיבת שומר הצאן או השדות, שידור שם בקביעות:"
            ],
            [
                "<b>או בית דירה</b><br> בית דירה גמורה לבעה\"ב אף שאין דר שם בקביעות:"
            ],
            [
                "<b>או שתהא סמוכה לעיר</b><br> תוך אלפים אמה, כדי שיכול בעה\"ב לבוא שם בשבת דהו\"ל כדרין שם:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה</b><br> או או. בור עגול, שיח הוא חפור באורך, מערה מקורה:"
            ],
            [
                "<b>רבי עקיבא אומר אפילו אין בה אחת מכל אלו מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים</b><br> דס\"ל כאמרו לו שבמשנה ג'. רק איכא בינייהו, אורך י\"ח אמה וד' טפחים על רוחב טפחיים, שזהו מה שיתרים ק' על נ' אמה. על רבוע של ע' על ע' אמה, דלת\"ק שרי בבית סאתים שלמים, ולר\"ע לא שרי רק בריבוע של ע' על ע':"
            ],
            [
                "<b>רבי אליעזר אומר אם היתה ארכה יתר על רחבה אפילו אמה אחת</b><br> אף שבין הכל אינו רק ה' אלפים אמות מרובעים, שזהו תשבורת שטח של ק' על נ' אמה:"
            ],
            [
                "<b>רבי יוסי אומר אפילו ארכה פי שנים ברחבה</b><br> דהיינו ק' על נ':"
            ],
            [
                "<b>אמר רבי אלעאי שמעתי מרבי אליעזר ואפילו היא כבית כור</b><br> הוא רע\"ג אמה וה' טפחים וב' שלישיות אצבע, על זה השיעור בעצמו בריבוע. ואגינה וקרפף שאין בהן בית דירה קאי:"
            ],
            [
                "<b>וכן שמעתי ממנו אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב</b><br> שלא נתן חלקי מע\"ש לערובי חצירות, והרי מדיש לו חלק בחצר, אוסר כולן להוציא מבתיהן לחצר:"
            ],
            [
                "<b>ביתו אסור מלהכניס ולהוציא לו אבל להם מותר</b><br> כשביטל להן רשותו שבחצר, אף שעי\"ז הותרו בני החצר להוציא גם מביתו לחצר, עכ\"פ הוא, רק מבתיהן לחצר מותר להוציא, מדהו\"ל כאורח אצלן, דהרי הו\"ל כאילו ביטל להן גם רשות ביתו, ולפיכך הו\"ל כשאר אדם הנכנס לבית חבירו. אבל מביתו אסור להוציא לחצר, דכשמוציא, חוזר מביטול רשותו, ונאסרו כולן מלהוציא מבתיהן:"
            ],
            [
                "<b>וכן שמעתי ממנו שיוצאין בעקרבנים</b><br> מין עשב:"
            ],
            [
                "<b>בפסח</b><br> משום מרור (אב\"י וקמ\"ל דאף דמקיש מרור למצה שהוא ממין זרעים דהיינו ירק [כפסחים ל\"ע ב'], והרי עקרבנין גדל סביב הדקל, וסד\"א מין אילן הוא. קמ\"ל דמין ירק הוא):"
            ],
            [
                "<b>וחזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לי חבר</b><br> שיאמר ששמע כן מפיו:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>בכל מערבין</b><br> ערובי תחומין. דערובי חצירות אינו רק בפת שלם ואפי' בפתין הרבה ושיהיה כל א' ככר שלם, ושיהיו כולן יחד מזון ב' סעודות. וכן משמע בעירובין (מ\"ט א') דאפי' בהרבה פתין שלמין סגי. וכן משמע בפ\"ו מ\"ו וז'. וי\"א דצריך שיהי' לכולן רק פת א' שלם (שס\"ו ס\"ו). ואילה\"ק לדיעה ראשונה דשרי בהרבה פתין שלמין למה לא ניחוש לנצויי שיאמר א' אני נתתי גדול ואתה קטן כמו דחיישינן מה\"ט שלא יערבו בפרוסות. י\"ל דחשיבות של שלימה נגד פרוסות היא גדולה יותר מחשיבות גדולה נגד קטנה, ולא אתו לאנצויי עבור זה (ועי' בא\"ח כי' קס\"ח). ומה\"ט לא יקפידו ג\"כ כשיהי' פת של א' יפה טפי משל חבירו. מדאין לחבירו יפה ממנה, משא\"כ בשלימה. ונקרא עירוב לפי שמערב לעצמו התחום שאינו רשאי להלוך, עם התחום שרשאי להלוך בו, כמבואר בפתיחה:"
            ],
            [
                "<b>ומשתתפים</b><br> שתופי מבואות (עי' פתיחה):"
            ],
            [
                "<b>חוץ מן המים ומן המלח</b><br> ה\"ה כמהין ופטריות, דהעירוב מועיל רק משום דמחשב כאילו דר ואוכל שם, והנהו לאו מזון נינהו. מיהו במים מעורבין במלח, מערבין עירובי תחומין ומבואות. וי\"א שיערב בהן קצת שמן שפ\"ו ה'). ושיעור ערובי תחומין, אם מאכל, צריך כדי ו' ביצים (ת\"ט) ובמניח עירובו במשקין, צריך ב' רביעיות, שהן יחד כדי ג' ביצים. ובמערב לרבים, צריך לכל א' כך (תי\"ג). אבל ערובי חצירות או שתופי מבואות, סגי בשיעור זה אפי' לרבים רק בערובי חצירות צריך פת שלם כשיעור זה. (שפ\"ו ושס\"ח ג'):"
            ],
            [
                "<b>והכל ניקח בכסף מעשר</b><br> כסף מעשר שני שהעלה ולירושלים:"
            ],
            [
                "<b>חוץ מן המים ומן המלח</b><br> דכסף מעשר שני צריך שיקנה בו בירושלים דבר שהוא פרי מפרי:"
            ],
            [
                "<b>הנודר מן המזון מותר במים ובמלח</b><br> לאו שנדר ממזון, דאז אסור רק בה' מיני דגן, רק מיירי שאמר כל הזן יהיה אסור עלי, והנהו לא זייני. (ונ\"ל נמי דמיירי שנדר רק לזמן. דאל\"כ לא חייל כלל, מדא\"א להתקיים בלי מזונות הו\"ל שבועת שוא (כר\"ן שבועות רצ\"ו א' ועי' ש\"ך י\"ד רי\"ז סקכ\"ט):"
            ],
            [
                "<b>מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה</b><br> מדחזי לאחרים:"
            ],
            [
                "<b>סומכוס אומר בחולין</b><br> דס\"ל דבעינן שיהא חזי ליה. אבל ביין לנזיר מודה דמערבין. משום דאפשר למתשיל עליה, וכדחזי ליה דמי. דאף דאין מתירין נדרים בשבת משום שבות. לצורך שבת מתירין (כא\"ח שמ\"א), והכי נמי צורך שבת הוא. אבל בתרומה אי מתשיל עלה הדרא לטבלא, ולא חזי עד שיחזור ויפריש תרומה אחרת, והרי אסור להפריש תרומה משום שבות. דמחזי כמתקן (כביצה פ\"ה מ\"ב). ואף דאינו צריך שיהיה העירוב חזי ליה רק בין השמשות, דהיינו בשעת קניית העירוב סומכוס ס\"ל דגזרו על שבות בין השמשות אף לצורך מצוה, דהרי אין מערבין לתחומין רק לדבר מצוה, ואפילו הכי סבירא ליה דגזרו עליו ביה\"ש. ולרבנן עכ\"פ לאחרינהו חזי, וא\"צ שיהיו ראויין לעצמו. (אמנם ק\"ל לש\"ס ל\"ל למימרא דסומכוס ס\"ל דגזרו אשבות ביה\"ש הול\"ל דמשום דצריך שיהיה העירוב חזי ביה\"ש בשעת קניית העירוב, והן תרומה כיון דמקמי הכי לא הוה חזי, הו\"ל כמניח אז עירובו והרי בביה\"ש אסור להניח העירוב, דאקנויי רשותא בשבת אסור (כשבת פ\"ב ס\"ט). ואת\"ל א\"כ נזיר נמי, אע\"כ דאף שלא הי' שלו קודם בין השמשות. אפ\"ה במתשיל אז לא הו\"ל אז כמניח העירוב ביה\"ש. עכ\"פ מה מקשי הש\"ס לסומכוס דמ\"ש נזיר דמותר ביין משום מתשיל. א\"כ תרומה נמי אי בעי מתשיל. ומה קושיא, נזיר מצוה לאתשולי עליה (כנדרים ד\"י ע\"א), משא\"כ תרומה לאו מצוה לאתשולי (שם נ\"ט א'). ואפשר י\"ל דאף דלכתחילה אסור למתשיל בתרומה, כיון דאי עביד מהני. מחשב כדידי'):"
            ],
            [
                "<b>ולכהן בבית הפרס</b><br> שדה שנחרש בה קבר, דכיון דטומאתו רק מדרבנן. הקילו שיכול לילך לשם כשמנפח והולך ורואה שאינו מניע בהלוכו עצם כשעורה. א\"כ יכול להיות הוא ועירובו במקום א', ואע\"ג דלרבנן א\"צ שיהיה העירוב חזי לעצמו כסי' ז', עכ\"פ צריך שיהי' העירוב מונח במקום שיוכל המערב לבוא לשם, מדה\"ל כאילו דר שם:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר אפילו בבית הקברות</b><br> דטומאתו מדאו':"
            ],
            [
                "<b>מפני שיכול לילך לחוץ</b><br> ר\"ל לילך ולעשות מחיצה. ובש\"ס גרסי' לחוץ ולילך וכו':"
            ],
            [
                "<b>ולאכול</b><br> ר\"ל דיכול כהן לילך לשם כשיחוץ בינו להקברות ע\"י מחיצת תיבה כשישב בה. והיא רחבה אמה על אמה ברום ג' אמות דאז אינה מקבלת טומאה. ונמשכת מבהמות מבעו\"י שג\"כ אינן מק\"ט (אב\"י כך כתב רש\"י. ואילה\"ק הרי גם בביה\"ש עצמו מותר לכנס שם ע\"י תיבה הנמשכת מהבהמות, דהרי אינו רק שבות ולא גזרו על שבות ביה\"ש. י\"ל כיון דאסור שמא יחתוך זמורה, דהו\"ל איסור דאו' להכי גזרו על שבות כזה ביה\"ש. וכ\"כ הרא\"ש פ\"א דעירובין ס\"ד ותוס' עירובין דל\"ג א' ד\"ה והא בסופו). וגם עירובו יכול ליקח בפשוטי כלי עץ שאינו רחב טפח, דאז אינו מק\"ט אפי' מדרבנן גם אינו מאהיל דאל\"כ הרי נטמא הכלי מדהאהיל על הקבר ונעשה אב ומטמאה לאדם ואע\"ג דאין הכהן מוזהר עליו, דכל טומאה שאין הנזיר מגלח עליו אין הכהן מוזהר עליו (כתוספתא דשמחות פ\"ד, וכתוס' נזיר דנ\"ד ב'), ורק בכלי מתכות שנטמאו במת י\"א שהכהן יהיה נזהר מלהטמא בהן (כי\"ד שס\"ט), עכ\"פ בשיגע בהן, אסור מלאכול בתרומה (ועי' תוס'). ואפי' הוא קבר בנין דאסור בהנאה, עכ\"פ מה שקונה שם עירובו, זה לא מחשב הנאה, דמצות לאו ליהנות נתנו. ואף דמתהני מהמקום גם אחר שקנה שם שביתה, ס\"ל לר\"י דאין אדם מקפיד אם יאבד עירובו אחר שקנה שם שביתה, ונמצא דלא מתהני כלל, ואפי' אם יקפיד שלא יאבד, הו\"ל כמקפיד על דבר שאינו חשוב ובטלה דעתו אצל כל אדם. ורבנן ס\"ל אדם מקפיד על עירובו שלא יאבד אחר שקנה שם שביתה, ונמצא דמתהני מאיסור הנאה, מדמשתמר שם עירובו, ואפילו מפקירו בפירוש לאח\"כ לא מהני. דבטלה דעתו כלעיל. ולהכי, לרבנן אפי' לישראל אסור להניח עירובו בקבר בנין דאסור בהנאה מן התורה. דגמרי' שם שם מעגלה ערופה (כסנהדרין מ\"ז ב'). אבל בקבר קרקע לכ\"ע שרי לישראל, דקרקע עולם אינו נאסר. וי\"א דתלוש ולבסוף חברו גם קרקע עולם נאסר (י\"ד שס\"ד). וקיי\"ל דבבית הפרס מותר לכהן לערב, מדיכול לבא לשם ע\"י נפיחה וכדאמרן. אבל להניח עירובו תוך קבר בנוי, אסור אפילו לישראל מדמתהני מאיסורי הנאה. ואף דאין מערבין לתחומין רק לדבר מצוה (ורק בדיעבד מהני אם עירב לדבר רשות. ולאבן עוזר תט\"ו אף במערב ברגליו הדין כן) וא\"כ מצות לאו ליהנות נתנו (עי' שקלים פ\"ב מ\"ב ודו\"ק). י\"ל דהא דקיי\"ל דאין מערבין רק לדבר מצוה היינו אפי' יש בה נמי הנאת הגוף (בא\"ח סתט\"ו) והרי בכה\"ג לא אמרינן מצות לאו ליהנות נתנו, דהרי הנודר מהמעין אסור לטבול בו ביה\"ח (כר\"ה כ\"ח א'). א\"נ י\"ל עכ\"פ רק בשעת קניית העירוב יש מצוה, ועכ\"פ מדרוצה שיתקיים עירובו גם אחר זמן קנייתו. זה ודאי מחשב הנאה (ת\"ט א'):"
            ],
            [
                "<b>מערבין בדמאי</b><br> תבואת ע\"ה שחשוד על המעשרות ותרומות מעשר. ואפ\"ה מערבין בה, מדחזי לעני שא\"צ להפריש מעשרות מדמאי. והא דלא פליג ב\"ש כדפלגי בסוכה (פ\"ג מ\"ה). ה\"ט התם משום שיהיה בו היתר אכילה ודין ממון מדכתיב לכם, משא\"כ הכא, כך צ\"ל בברכות רפ\"ז ובפסחים (פ\"ב מ\"ה):"
            ],
            [
                "<b>ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו</b><br> ר\"ל תרומה שלו שמחוייב בה, דהיינו בניטל תרומת מעשר שלו אפי'. לא נטלה תרומה גדולה שלו. ומיירי שהקדימו לוי להכהן ונטל המעשר בשבלים, דאז פטור המעשר מת\"ג, מדלא נתחייב אז עדיין בת\"ג. דבלא הקדים בשבלי', טבל הוא ואסור:"
            ],
            [
                "<b>ובמעשר שני והקדש שנפדו</b><br> אף שלא נתן עדיין החומש למוסיף על שוויו, אפ\"ה פדוי הוה, רק שמחויב עדיין ליתן החומש:"
            ],
            [
                "<b>והכהנים בחלה ובתרומה</b><br> ה\"ה לישראל, רק אורחא דמלתא נקט. דמצויין גבי כהן. ונ\"ל דהכא נקט כהנים דר\"ל שהתרומה שלהן. דאילו ישראל איך יערב בשאינו שלו. ולהכי קאמר והכהנים ולא לכהנים ודו\"ק:"
            ],
            [
                "<b>אבל לא בטבל</b><br> אפי' טבל דרבנן כזרוע בעציץ שאינו נקוב (ואע\"ג דהפרשת תרומה אינם רק שבות, דלא גזרו עליו ביה\"ש לצורך מצוה וחזיא לי' אז (כמ\"ג). נ\"ל דטבל מצ\"ע לא חזי. משא\"כ יין לנזיר) (ועי' תוס' ד\"ל ע\"ב):"
            ],
            [
                "<b>ולא במעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו</b><br> ר\"ל ת\"ג שמחוייב בה, שהקדים הלוי ולקח המעשר קודם שהפרישו ת\"ג. אחר מירוח, דאז נתחייב כבר בת\"ג, והו\"ל טבל (ועי' שנת פי\"ח מ\"א):"
            ],
            [
                "<b>ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו</b><br> אפי' רק לא נפדו כראוי, כגון מע\"ש שפדאו על מטבע שאין עליו צורה עדיין, והקדש שפדאי בקרקע:"
            ],
            [
                "<b>השולח</b><br> להוליכו לסוף אלפים."
            ],
            [
                "<b>ערובו ביד חרש שוטה וקטן</b><br> ודוקא עירוב תחומין דחמיר דאסמכוהו אקרא. אבל ערובי חצרות שרי ע\"י קטן:"
            ],
            [
                "<b>או ביד מי שאינו מודה בערוב</b><br> אפיקורס:"
            ],
            [
                "<b>אינו ערוב</b><br> ילך הכשר לשם ויגביהנו ויניחנו לשם עירוב:"
            ],
            [
                "<b>ואם אמר לאחר לקבלו ממנו</b><br> שיוליכנו הכשר לסוף אלפים:"
            ],
            [
                "<b>הרי זה ערוב</b><br> ודוקא כשרואה שיתננו הפסול להכשר, אף שאנו רואה כשיניחנו הכשר, חזקה שליח עושה שליחותו כשהחזיק בשליחות:"
            ],
            [
                "<b>נתנו</b><br> להעירוב:"
            ],
            [
                "<b>באילן</b><br> שבר\"ה. ורוחב האילן ד' טפחים על ד' טפחים:"
            ],
            [
                "<b>למעלה מעשרה טפחים אין ערובו ערוב</b><br> דלמעלה מי' הו\"ל רה\"י. ומיירי שהתכוין שיהיה שביתתו למטה בר\"ה, וא\"א שיוריד בין השמשות העירוב שברה\"י למקום שביתתו ברה\"ר. אבל בנתכוון שיהיה שביתתו למעלה באילן. הוה עירוב. דהרי יכול לעלית באילן בין השמשות דאף דלעלות באילן שבות הוא. כל שבת ל\"ג עליו ביה\"ש לצורך מצוה (אף כששביתתו נמי למטה יכול לומר לנכרי לטלו לו. דהרי אמירה לנכרי נמי רק שבות. נ\"ל דה\"נ כטבל דמי דמדלא חזי מצ\"ע הו\"ל כמערב באבנים. דמדאי אפשר לטלו בעצמו, כאינו בעולם דמי. א\"נ נ\"ל כיון דתולה ברצון הנכרי לא הו\"ל כבידו, כדאמרי' בשבת (דמ\"ו ב' מאן יימר דמזדקק לי' חכם, וכ\"כ מחלקינן בין תולה בדעת עצמו לתולה בדעת אחרים לענין ברירה בגיטין כ\"ה א'):"
            ],
            [
                "<b>למטה מעשרה טפחים ערובו ערוב</b><br> דלמטה מי' האילן הזה הוה כרמלית, ואין הורדת העירוב משם לרה\"ר רק שבות, ול\"ג עליו בין השמשות במקום מצוה. והרי אין מערבין לתחומין רק לצורך מצוה. וה\"ה בחתמו השופטים ביהכ\"נ עבור חובות הקהל. כיון שחותמת שבקרקע אסור לשבור רק משום שבות. העירוב שבתוכו קיים (כב\"י ל\"ט) [ונ\"ל דמיירי בא\"צ לקלקל האותיות שבחותם. דאל\"כ הו\"ל תולדה דמוחק, ודו\"ק]:"
            ],
            [
                "<b>נתנו בבור</b><br> שבכרמלית:"
            ],
            [
                "<b>אפילו עמוק מאה אמה ערובו ערוב</b><br> דהוצאה מבור שהוא רה\"י להכרמלית, אינו רק שבות והא דנקט בור ולא אילן שבכרמלית, כברישא ברה\"ר. נ\"ל דקמ\"ל אע\"ג דבבור טפי איכא למיחש נמי שיעקור חוליא לעשות דרגא לעלות בה (כיומא נ\"ד ב') מדניחש באילן שיתלוש שלא לצורך, אפ\"ה שרי. ומש\"ה נקט נמי אפי' עמוק ק' אמה. דקמ\"ל אף דעמוק מאד לא חיישי' שיעשה דרגא כא\"ח ססשל\"ו [וברישא לא נקט בור מדאסור לעשותו ברשות הרבים]:"
            ],
            [
                "<b>בראש הקנה או בראש הקונדס</b><br> )שטאנגע):"
            ],
            [
                "<b>בזמן שהוא תלוש ונעוץ אפילו גבוה ק' אמה הרי זה ערוב</b><br> ואפילו עומד ברה\"ר והקונדס רחב למעלה ד' טפחים. דהרי י\"א דצריך עירוב ע\"ג מקום שהוא ד' טפחים ועי' רא\"ש פ\"ג דעירובין אות ד'). אפ\"ה מדאין רחב למטה ד' טפחים, לאו רה\"י הוא. מיהו בקנה הגדל מקרקע, דוקא באילן קשה לא חיישי' ביה\"ש שמא יתלוש ושרי בלמטה מי', אבל קנה רך, אף ביה\"ש חיישינן שיתלוש. ותו דבקנים דשכיחי תלושים שננעצו בקרקע אף ביה\"ש חיישינן שיחשוב שהוא רק נעוץ ויתלוש, משא\"כ באילן לא שכיחי תלושי' שננעצו:"
            ],
            [
                "<b>נתנו במגדל</b><br> (שראנק):"
            ],
            [
                "<b>רבי אליעזר אומר אם אינו יודע שהמפתח במקומו אינו ערוב</b><br> מיירי שהדלת קשור בחבלים. לת\"ק הו\"ל עירוב. מדא\"צ רק לחתוך החבלים ליטול עירובו ביה\"ש, ואף דהכא מיירי במגדל מחזיק מ' סאה (דאל\"כ פשיטא דמותר לחתכם) וא\"כ הו\"ל כאהל, וחותמות שבקרקע אסור לחתכם (כביצה ל\"א). עכ\"פ אינו רק שבות מדדמי לסותר דהרי אינו סותר בנין ממש, ולא גזרו אשבות ביה\"ש. ולר\"א עכ\"פ טלטול הסכין לחתוך החבל שלא לצורך היתר, הו\"ל נמי שבות. ובב' שבותין גזרו ביה\"ש [ואע\"ג דלעיל סי' כ\"ט באילן נמי הו\"ל ב' שבותין שבות דשימוש באילן, דאסור ליקח מהמונח שם (כסי' של\"ו ס\"א). ושבות דהוצאה מכרמלית לרה\"ר. נ\"ל דבשלמא התם לא מתחייב על השמוש באילן משום דהוציא מרה\"ר לכרמלית, ולא על ההוצאה משום שהשתמש באילן, ולפי שלא עבר על ב' השבותין ברגע א'. ולהכי כל חד וחד לחודיה לצורך מצוה עשאו ושרי, דהו\"ל כעושה ב' שבותין בשבת א', וכל חד וחד לחודיה לצורך מצוה משא\"כ הכא, ב' השבותין שעובר תלויין זב\"ז, דמשום שלוקח הסכין לחתוך החבל. הו\"ל לקיחת הסכין ג\"כ שבות, מלבד חתיכת החבל גופיה שהוא ג\"כ שבות ולפיכך הו\"ל כאילו עבר עליהן ברגע א', בכה\"ג ס\"ל לר\"א דגזרו עליו ביה\"ש (ועי' בתשו' שערי אפרים סי' כ\"ז)]. והלכה כחכמים (ת\"ט):"
            ],
            [
                "<b>נתגלגל חוץ לתחום</b><br> מיירי שנתגלגל מבעו\"י חוץ לד' אמות מתחומו, נמצא שבשעת קניית עירובו אינו עם עירובו במקום א'. ואף דתחומין דרבנן, ויכול לילך לשם ביה\"ש דל\"ג אשבות ביה\"ש אפ\"ה הכא הו\"ל כאילו עומד ביה\"ש שלא במקום עירובו, דהרי אין לו משם רק ד\"א והוא שנתגלגל חוץ לד' אמות מתחומו (שכל אדם יש לו ד' אמות ממקומו לכל צד. ולרי\"ף אין לו רק ד\"א לצד א') דכשילך לשם אינו יכול לחזור (מג\"א וע\"ז שצ\"ז):"
            ],
            [
                "<b>ונפל</b><br> או:"
            ],
            [
                "<b>עליו גל</b><br> והוא שצריך מרא וחצינא לפנויי, דהוה מלאכה ולא שבות:"
            ],
            [
                "<b>או נשרף או תרומה ונטמאת</b><br> דלא חזי לשום אדם. וצריכה ד' בבי, נתגלגל, אף דאפשר דנשיב זיקא ומהדר לי' לתוך התחום. ונפל עליו גל, קמ\"ל אף דהעירוב הוא אצלו, אפ\"ה אינו עירוב. ונשרף קמ\"ל ר' יוסי, אף שאינו בעולם אפ\"ה הוה עירוב. ותרומה ונטמאת קמ\"ל לר\"מ, דאפי' בספיקא, ואע\"ג דאיתא גביה, אפ\"ה לא נעמידנה על חזקתה לקולא:"
            ],
            [
                "<b>מבעוד יום אינו ערוב משחשיכה הרי זה ערוב</b><br> מדכבר קנה שביתה ביה\"ש, אין חוששין לו אם נאבד:"
            ],
            [
                "<b>אם ספק רבי מאיר ורבי יהודה אומרים הרי זה חמר גמל</b><br> ר\"מ ס\"ל תחומין דאו' וספק דאו' לחומרא, דשמא קנה ליה העירוב, ומדמחשב שם ביתו, ויש לו משם אלפיים לכל רוח, לפיכך הפסיד אלפיים אחרים שמעבר ביתו והלאה. או שמא לא קנה עירובו, ויש לו מביתו אלפיים לכל רוח, ולא ילך מעירובו ולהלן כלום. ומשום ספק אין לו לילך רק אותן אלפיים שבין ביתו לעירובו דממ\"נ מותר בהן - אבל אלפיים שמעבר ביתו ולהלאה. ואלפיים שמעבר עירובו ולהלאה, אסור לילך מספק, דשמא קנה או לא קנה העירוב, והו\"ל כנמשך מחמור וגמל, שזה מושכו לפניו וזה מעכבו לאחריו:"
            ],
            [
                "<b>רבי יוסי ורבי שמעון אומרים ספק ערוב כשר</b><br> דהעמיד עירוב על חזקתו שהיה בין השמשות כמו שהניחו. והכי קיי\"ל (ת\"ט):"
            ],
            [
                "<b>מתנה אדם על ערובו</b><br> שמניח בי' עירובין, א' למזרח וא' למערב לסוף אלפיים מעירו:"
            ],
            [
                "<b>ואומר אם באו עובדי כוכבים</b><br> גובי המס:"
            ],
            [
                "<b>מן המזרח ערובי למערב</b><br> לברוח מפניהם לסוף ד' אלפים אמה:"
            ],
            [
                "<b>מן המערב ערובי למזרח אם באו מכאן ומכאן למקום שארצה אלך</b><br> ואע\"ג דלא אתו עד למחר. בתחומין דרבנן אמרינן יש ברירה."
            ],
            [
                "<b>לא באו לא מכאן ולא מכאן הריני כבני עירי</b><br> לילך אלפים מעירי לכל רוח, ואינו צריך להשתכר לכאן. ולהפסיד ע\"י זה לכאן:"
            ],
            [
                "<b>אם בא חכם מן המזרח</b><br> ד' אלפים אמה מעירו:"
            ],
            [
                "<b>ערובי למזרח</b><br> לילך לשמוע דרשתו:"
            ],
            [
                "<b>מן המערב עירובי למערב בא לכאן ולכאן למקום שארצה אלך</b><br> וקמ\"ל גם בבא דחכם, לאשמעינן דבין בבריחה ובין בהקרבות אמרינן יש ברירה בתחומין אי נמי נקט סיפא לאשמעינן פלוגתא דר\"י:"
            ],
            [
                "<b>לא לכאן ולא לכאן הריני כבני עירי רבי יהודה אומר אם היה אחד מהן רבו הולך אצל רבו ואם היו שניהם רבותיו למקום שירצה ילך</b><br> אפי' א' מהן רבו מובהק וקיי\"ל כת\"ק. דאפי' א' מהן רבו ילך למי שירצה:"
            ],
            [
                "<b>ר\"א אומר יום טוב הסמוך לשבת בין מלפניה ובין מלאחריה מערב אדם שני עירובין</b><br> אם צריך לילך בכל יום לצד אחר. ומיירי במניח עירובו לסוף אלף אמה מהעיר. דאי במניחן לסוף אלפיים, הרי שהפסיד כל האלפיים שלצד אחרת מעירו, ואינו יכול לבוא ביה\"ש השני למקום עירובו:"
            ],
            [
                "<b>ואומר ערובי הראשון</b><br> ליום ראשון:"
            ],
            [
                "<b>למזרח והשני למערב</b><br> ר\"ל וליום שני למערב:"
            ],
            [
                "<b>הראשון למערב והשני למזרח</b><br> מיהו אם יום ראשון יו\"ט. יכול ליטול אותו עירוב שעירב בו ביום ראשון. מוליכו למקום שרוצה לערב בשבת ואם יום ראשון שבת, שא\"א לו להוליכו למקום השני, צריך להניח ב' עיר בין מע\"ש:"
            ],
            [
                "<b>כבני עירי</b><br> ר\"ל אהיה כבני עירי שלא עירבו, ויהיה לי אלפיים לכל רוח:"
            ],
            [
                "<b>ערובי השני והראשון כבני עירי</b><br> דס\"ל לר\"א יו\"ט ושבת ב' קדושות הן, ולא קנה ביה\"ש של הראשון גם ליום השני. ולפיכך יכול לערב לו לרוח אחר:"
            ],
            [
                "<b>וחכמים אומרים מערב לרוח אחת או אינו מערב כל עיקר או מערב לשני ימים או אינו מערב כל עיקר</b><br> הא דכפלו רבנן דבריהם, דהרי מאי דקאמרו מערב לב' ימים, על כרחך נמי לרוח א' קאמרו. ה\"ק רבנן לר\"א. הרי מודית במערב ליום א', שצריך לערב לרוח א', ולא חצי יום למזרח וחצי יום למערב. ה\"נ במערב לב' ימים צריך שיערב בהם לרוח א'. דרבנן מספקא להו אי יו\"ט ושבת הסמוכין, קדושה א' הן, ושניהן כיומא אריכתא נינהי, או ב' קדושות הן. להכי מחמרינן שצריך שיערב עירוב א' לב' הימים לרוח א' דשמא קדושה א' הן. ושניהן כיומא אריכתא נינהו, ומחמרינן נמי בסיפא כשנאכל עירובו בראשון, דשמא ב' קדושות הן:"
            ],
            [
                "<b>כיצד יעשה</b><br> מיירי במערב ב' הימים לרוח א', הרי לדידהו צריך שיהיה העירוב במקומו גם בבין השמשות השני, דשמא ב' קדושות הן, ושמא יאבד העירוב ביום א' להכי נוטל לביתו אחר הבין השמשות:"
            ],
            [
                "<b>מוליכו בראשון ומחשיך עליו</b><br> שיקנה העירוב שם שביתה בין השמשות:"
            ],
            [
                "<b>ונוטלו ובא</b><br> שלא יאבד עירובו:"
            ],
            [
                "<b>בשני מחשיך עליו ואוכלו</b><br> דבשני שהוא שבת, אי אפשר שיביאו לביתו. מיהו אם חל שבת תחלה, ע\"כ ישאר שם העירוב בשבת ובודק בבין השמשות השני אם העירוב קיים:"
            ],
            [
                "<b>ונמצא משתכר בהליכתו ומשתכר כערוכו</b><br> דאם היה נאבד עירובו בראשון, היה מפסיד עירובו, וגם הליכתו שביום ב'. דבפת אחר א\"א שיערב לשני, דהו\"ל כמכין מיו\"ט לשבת. ומה\"ט ג\"כ בביה\"ש הב' כשמניח העירוב לא יאמר כלום, דגם האמירה שיהיה זה לעירובו למחר, מחשב כמכין מיו\"ט לשבת. (אב\"י וכולהו מתני' מיירי במערב ע\"י שליח, דאי ע\"י עצמו, א\"צ לפת כלל, כיון שמחשיך שם הרי עירב ברגליו וכא\"ח ת\"ט ס\"ז):"
            ],
            [
                "<b>אמר להם רבי אליעזר מודים אתם לי שהן שתי קדושות</b><br> בנאכל עירובו בראשון. א\"כ ה\"ה כשעירב לב' הימים. ולרבנן רק משום ספיקא מחמרינן. וקיי\"ל כר\"א (תט\"ז):"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר</b><br> ר\"ל שמח יעשו ב\"ד אלול ל' יום, ויהיה ב' ימים ר\"ה, ל' דאלול וא' דתשרי, והוא צריך לילך בכל יום לצד אחר:"
            ],
            [
                "<b>ולא הודו לו חכמים</b><br> דס\"ל ב' ימים דר\"ה קדושה א' הן. והכי קיי\"ל (שם):"
            ],
            [
                "<b>ועוד אמר רבי יהודה מתנה אדם על הכלכלה</b><br> סל פירות טבל:"
            ],
            [
                "<b>ביום טוב ראשון ואוכלה בשני</b><br> שאומר כך בא' דר\"ה, \"אם היום קודש, א\"א להפריש תרומות ומעשרות, ואם היום חול, יהיו אלו תרומה על השאר\". ולמחר יחזור ויאמר, \"אם היום קודש כבר הפרשתי מאתמול, ואם היום חול, הריני תורמן היום\". ולהכי צ\"ל \"אם היום קודש\", כדי שלא יזלזלו בו:"
            ],
            [
                "<b>וכן ביצה שנולדה בראשון תאכל בשני</b><br> דבין אם יום ראשון קודש או שני קודש, מותר בשני. וקמ\"ל כלכלה אף דמחזי כמתקן טבל, וקמ\"ל ביצה, לאשמעינן דלא גזרינן משום פירות הנושרין או משקין שזבו:"
            ],
            [
                "<b>ולא הודו לו חכמים</b><br> מטעם הנ\"ל. וכ\"כ ביום טוב ובשבת הסמוכין זה לזה, מהאי טעמא נולדה בזה אסורה בזה. אבל בב' יו\"ט של גליות, מודו דשרי. והכי קיי\"ל (תקי\"ג):"
            ],
            [
                "<b>רבי דוסא בן הרכינס אומר העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אומר החליצנו</b><br> לשון חלוצי צבא (בעוואפנע) וחזקנו. או ר\"ל הצילנו:"
            ],
            [
                "<b>ה' אלהינו את יום ראש חדש הזה אם היום אם למחר</b><br> אם היום ר\"ה חלצינו היום, ואם מחר חלצינו למחר. וטעמו שלא יראה כשקרן בתפלתו:"
            ],
            [
                "<b>ולא הודו לו חכמים</b><br> שלא יזכיר ר\"ח בר\"ה, גם לא יתנה אם היום אם מחר, והכי קיי\"ל (תקצ\"א):"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>מי שהוציאוהו עובדי כוכבים</b><br> לאונסו חוץ לתחום:"
            ],
            [
                "<b>או רוח רעה</b><br> שנטרפה דעתו ויצא, ונשתפה חוץ לתחום:"
            ],
            [
                "<b>החזירוהו</b><br> לתוך התחום:"
            ],
            [
                "<b>כאילו לא יצא</b><br> והרי הוא כבתחילה אף שיצא ביני ביני (כמי\"א) דהכא שאני דיצא לאונסו. מיהו כשהיה היציאה או החזרה שלא באונס, אין לו כשחזר רק ד' אמות. אמנם אם חזר להעיר שהיה שם בערב שבת בין השמשות. והעיר מוקפת חומה או חוטי עירוב, אז כל העיר לו כד' אמות. ואסור רק לצאת לחוץ לעיר (ת\"ה):"
            ],
            [
                "<b>הוליכוהו לעיר אחרת נתנוהו בדיר</b><br> גדר שסביב הצאן, שיזבלו השדה במקומן:"
            ],
            [
                "<b>או בסהר</b><br> ר\"ל כמו סוהר. והיינו גדר שסביב הצאן לשמרן שלא יברחו. ודוקא כשהשומר, דר בדיר וסהר ביום ולילה (נב\"י מ\"ז, ועמג\"א שצ\"ח ה'):"
            ],
            [
                "<b>רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אומרים מהלך את כולה</b><br> מדמוקפת מחיצות:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהושע ורבי עקיבא אומרים אין לו אלא ארבע אמות</b><br> מדלא הי' בין המחיצות מע\"ש. וי\"א דה\"ט, דגזרו אטו שאין להן מחיצות:"
            ],
            [
                "<b>מעשה שבאו מפרנדיסין</b><br> שם מקום:"
            ],
            [
                "<b>והפליגה ספינתם בים</b><br> שהיתה גוששת בנמל וקנו שביתה, ובשבת סוערת' רוח לחוץ לתחום:"
            ],
            [
                "<b>רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הלכו את כולה</b><br> בכל הספינה, מדאית לה מחיצות, אף שיצאה בשבת חוץ לתחום:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהושע ורבי עקיבא לא זזו מארבע אמות שרצו להחמיר על עצמן</b><br> דאע\"ג דלדידהו גם בחצר קבוע אסור, וכלעיל עכ\"פ בספינה הי' ראוי להן להתיר, דמדהולכת תדיר, כל שעה כשעוקר רגלי קודם שיניחו, כבר הוציאתו הספינה לתוך ד' אמות אחרות, והו\"ל כהוציאוהו עובדי כוכבים ונתנוהו תדיר לתוך ד' אמות אחרות, דבכה\"ג מודו, דיש לו לעולם ד' אמות, ואפ\"ה החמירו שמא עמדה פעם א' ולא הרגישו. וקיי\"ל בכולהו כר\"ג (שם ס\"ו וז'):"
            ],
            [
                "<b>פעם אחת לא נכנסו לנמל</b><br> (האפען) והוא חוף שבשפת הים:"
            ],
            [
                "<b>מה אנו לירד</b><br> מהספינה לתוך העיר. כלום באנו מחוץ לתחום והרי נתכווננו ביה\"ש רק לקנות שביתה במקומנו:"
            ],
            [
                "<b>שכבר הייתי מסתכל</b><br> ע\"י (פערשפעקטיף) מכוונת לראיית אלפים אמה:"
            ],
            [
                "<b>מי שיצא</b><br> חוץ לתחום בשבת:"
            ],
            [
                "<b>ברשות</b><br> כגון לעדות החודש. או להציל נפשות:"
            ],
            [
                "<b>ואמרו לו כבר נעשה מעשה</b><br> ואינך צריך לילך וכ\"ש בלא נעשה עדיין מעשה, ובא זה ועשה מעשה, יש לו אלפיים לכל רוח:"
            ],
            [
                "<b>יש לו אלפים אמה לכל רוח</b><br> סביב מעמדו במקום שנאמר לו:"
            ],
            [
                "<b>אם היה בתוך התחום</b><br> ר\"ל אם אלפים שנתנו לו, נכנסין לתוך אלפים של עירו, אפי' רק אמה א':"
            ],
            [
                "<b>שכל היוצאים להציל</b><br> נ\"ל דר\"ל כמו \"וכל היוצאין\" וכו', כמו שאפר כירה מוכן ריש ביצה (אב\"י במשנה שבגמ' הגי' \"כל, ובציון שבגמ' על המשנה הגי' וכל):"
            ],
            [
                "<b>חוזרין למקומן</b><br> ר\"ל במלת \"כל\", דאפי' הכלי זיין שיצא, מותר להחזירו ולטלטלו לביתם אם הן תוך אלפים מביתן (ת\"ז):"
            ],
            [
                "<b>מי שישב בדרך</b><br> בע\"ש:"
            ],
            [
                "<b>ועמד</b><br> משחשיכה:"
            ],
            [
                "<b>וראה והרי הוא סמוך לעיר</b><br> ר\"ל תוך תחומה:"
            ],
            [
                "<b>הואיל ולא היתה כוונתו לכך</b><br> ר\"ל שלא התכוון לקנות שביתה בעיר, דהרי לא ידע ביה\"ש שהוא תוך תחומה:"
            ],
            [
                "<b>לא יכנס</b><br> להיות תחומו כבני עיר, רק תחומו הוא סביב למקום שביתתו, ואינו רשאי לילך בכל העיר, רק עד מקום שיכלו אלפים שממקום שביתתו:"
            ],
            [
                "<b>ר' יהודה אומר יכנס</b><br> דדינו כבני עיר והכי קיי\"ל (ת'):"
            ],
            [
                "<b>אמר רבי יהודה מעשה היה ונכנס ר' טרפון בלא מתכוין</b><br> ר\"ל שהי' בא בדרך, ולא התכוון לקנות שביתה בעיר, ואעפ\"כ נכנס:"
            ],
            [
                "<b>ולא ידע שחשיכה יש לו אלפים אמה לכל רוח</b><br> דישן מדאין בו דעת הו\"ל כחפצי הפקר שקונין שביתה במקומן להיות להם אלפים סביב:"
            ],
            [
                "<b>וחכמים אומרים אין לו אלא ארבע אמות</b><br> דס\"ל דהפקר אינו קונה שביתה, רק הוא כרגלי המוצאו. ולהכי הישן אין לו רק ד' אמות, דדינו כיוצא חוץ לתחום. וקיי\"ל בישן כריב\"נ. דהואיל וניעור קנה (כמ\"ד) ישן נמי קנה., ובחפצי הפקר קיי\"ל כחכמים. מיהו חפצי עובד כוכבים קונין שביתה במקומן, ובהביאן לעיר מחוץ לתחום, והעיר מתוקנת בצורת הפתח, מותר לטלטלן בכל העיר כד' אמות, אבל אסור להוציאן חוץ לעיר (ת\"א):"
            ],
            [
                "<b>והוא באמצען</b><br> דחכמ' ס\"ל ד' אמות לכל רוח ור\"א ס\"ל ב' אמות לכל רוח:"
            ],
            [
                "<b>לאיזה רוח שירצה ילך</b><br> אותן ד\" אמות. ולרמ\"א קיי\"ל כר\"א, ולמג\"א קיי\"ל כר' יהודה. וי\"א דלטלטל אין לו רק ד' אמות (וי\"א גם אלכסונן), אבל להילוך יש לו ד' אמות לכל צד (שמ\"ט ושצ\"ו):"
            ],
            [
                "<b>היו שנים</b><br> ב' אנשים:"
            ],
            [
                "<b>מקצת אמותיו של זה בתוך אמותיו של זה</b><br> כגון שרחוקים מהדדי ו' אמות, נמצא שב' אמות אמצעיות שניהן מותרין בהן, ולר\"א לעיל מיירי שרחוקים מהדדי ג' אמות:"
            ],
            [
                "<b>מביאין ואוכלין באמצע</b><br> ולא גזרינן שיאכלו זה מזה אפי' לב\"ש (סוכה פ\"ב מ\"ז) דהכא רק מדרבנן הוא:"
            ],
            [
                "<b>היו שלשה והאמצעי מובלע ביניהן</b><br> ויש בין ב' החיצונים ח' אמות, ולר\"א לעיל ד' אמות:"
            ],
            [
                "<b>אמר ר' שמעון למה הדבר דומה לשלש חצרות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים</b><br> דמדפתוחה כל א\" לר\"ה אין להן דריסת רגל זה על זה:"
            ],
            [
                "<b>אסורות זו עם זו</b><br> ולמה אתם אוסרים התם ב' החיצונים לאמצעית, ורבנן ס\"ל, התם מדרבים נינהו החיצונים, חיישי' שיוציא א' מחיצונה זו לחיצונה חברתה, והדר באמצעי' לא יזכירו כשיראהו מוציא, שלא ידע מאיזה חיצונית הוא, אבל הכא האמצעי יזכיר לכל א' שלא יוציא (אב\"י ואילה\"ק כי רבים נינהו נמי, מ\"ש מי' בנ\"א דמסתפגין באלונטית א' דאדרבה מדרבים נינהו מדכרי אהדדי (כשבת פכ\"ב מ\"ה), י\"ל התם מסתפגין ביחד, להכי יזכירו זל\"ז. משא\"כ הכא אינן משתמשין ביחד, דמי למדורה דאפי' ביושבין ביחד אין קורין, מדאין א' מרגיש כשיבעיר חבירו, כא\"ח רה\"ע ס\"ה). וקיי\"ל כר\"ש. מיהו דוקא בנתנו ב' חצרות החיצוניות עירובן בב' בתים באמצעית. או שנתנה אמצעית עירובה בזו ובזו, אבל בנתנו ב' החצוניות עירובן באמצעי' בבית א'. כולן מותרין זה עם זה (שע\"ח):"
            ],
            [
                "<b>או גדר</b><br> והוא תוך ב' אלפים ממקומו. ואם ירוץ יגיע לשם קודם שתחשך, אבל רוצה לנוח:"
            ],
            [
                "<b>לא אמר כלום</b><br> ודוקא שיש תחת האילן ח' אמות או יותר, דהואיל ולא פירש איזה ד' אמות בחר, לאו שביתה הוא, ובמקומו נמי לא התכוון לקנות שביתה, ולהכי אין לו רק ד' אמות, כמוצא את עצמו חוץ לתחום כלעיל ריש פרקן, אבל ביש תחת האילן ז' אמות, הרי אמה האמצעית ודאי מבוררת לשביתתו, בין שקבע הד' אמות מהאי גיסא או מהאי גיסא (כ\"ה דעת הרי\"ף ורמב\"ם. ולשאר פוסקים דרך אחר בזה בסי' ת\"ט סי\"א):"
            ],
            [
                "<b>אם אינו מכיר</b><br> אילן או גדר:"
            ],
            [
                "<b>או שאינו בקי בהלכה</b><br> שלא ידע שיועיל לו אמירתו:"
            ],
            [
                "<b>כטבלא מרובעת כדי שיהא נשכר לזויות</b><br> נ\"ל דר' חנינא רק הכא פליג וס\"ל דמשערין אותן עגולות מדשבת בשדה שאין שם היכר מחיצות, משא\"כ לקמן רפ\"ה דשבת בעיר אפי' היא עגולה עכ\"פ יש לה היכר ד' רוחות להכי מודה דסגי בטבלא מרובעת. ועוד נ\"ל דלהכי נקט בכפל, מרובעות, כטבלא מרובעת, דאי נקט מרובעות לחוד, סד\"א דה\"ק דכפי שיעור העגול יהיה הריבוע, ולא פליג את\"ק בשיעור הליכתו, רק בשטח הליכתו (או איפכא דס\"ל דכפי שיעור הריבוע יהי' העגול, ולא פליג את\"ק בשטח הליכתו רק בשיעור הליכתו) קמ\"ל דבתרתי פליג בשיעור ובתואר השטח. ודייק רמ\"מ (פכ\"ז משבת) מדנקט תו \"שיהא נשכר הזויות\", ולא קאמר \"האלכסוני\", ש\"מ דאינו נשכר האלכסוני' רק בזוית, ודלא כיש פוסקים דיש לו ב' אלפים ות\"ת אמות לכל רוח. ועכ\"פ מתיר בתשו' נודע ביהודה (מ\"א) למדוד באופן שיהי' רבוע התחום שלא כנגד רבוע העולם, כדי שיגיע קרן התחום שהוא ת\"ת אמות יותר מאלפיים, למקום ברוצה לילך (ועי' פתיחה):"
            ],
            [
                "<b>העני מערב ברגליו</b><br> דמדהוא בדרך שהוא עיף. הו\"ל כעני שמערב ברגליו. והרי כבר החזיק בדרך. ויכול להגיע שם, ולהכי סגי בשיאמר שביתתי במקום פלוני:"
            ],
            [
                "<b>אין לנו אלא עני</b><br> דעיקר עירוב בפת, רק לפני מי שאין לו פת, או לבא בדרך שהוא עיף הקילו לערב ברגליו:"
            ],
            [
                "<b>שלא יצא ויערב ברגליו</b><br> דעיקור עירוב ברגל וקונה משם שביתה, והכי קיי\"ל. מיהו היושב בביתו ואומר שביתתי במקום פלוני, לכ\"ע לא מהני (ת\"ט י\"ג):"
            ],
            [
                "<b>מי שיצא לילך בעיר שמערבין בה</b><br> ר\"ל שיצא להניח שם פת לעירוב לצורך בני עירו:"
            ],
            [
                "<b>והחזירו חבירו</b><br> דא\"ל עת חמה או צינה היום:"
            ],
            [
                "<b>הוא מותר לילך</b><br> למחר למקום שרצה לערב, דמדהחזיק בדרך, הו\"ל כבא בדרך לעיל. מיהו באינו עני והתכוון מתחלה לילך להחזיק בדרך ולחזור, לכ\"ע לא מהני (ת\"י א'):"
            ],
            [
                "<b>וכל בני העיר אסורין</b><br> ואין להם רק אלפים מהעיר סביב:"
            ],
            [
                "<b>הרי זה חמר גמל</b><br> ר\"ל כגמל שרוצה לילך. וחמור החלש האסור עמו מושכו לאחוריו ומעכבו וה\"נ קאמר למיל מ\"ד. וה\"נ מספקא לי'. אי דינו כעשיר ותחומו כבני עיר, או דנו כעני ושביתתו במקום שרצה לערב, להכי אין לו רק אלפים שבין ביתו למקום שרצה לערב. וקיי\"ל כר\"י (ת\"י ג'):"
            ],
            [
                "<b>לא יכנס</b><br> ואין לו רק ד' אמות:"
            ],
            [
                "<b>שתים</b><br> ר\"ל אם עומד באמה שניי':"
            ],
            [
                "<b>יכנס</b><br> אזיל לטעמיה (במ\"ה) דס\"ל דהוא באמצען, וס\"ל נמי הבלעת תחומין מלתא היא, וכיון דאמה ב' שלו מובלעת בתחומו, כיון דעל על:"
            ],
            [
                "<b>שלש</b><br> אם עומד באמה ג':"
            ],
            [
                "<b>לא יכנס</b><br> דהרי אינן מובלעין בתחומו. וקיי\"ל דבשכח ויצא חוץ לתחום הבלעת תחומין מלתא ואפי' עומד באמה ד' (ת\"ה מג\"א א'):"
            ],
            [
                "<b>מי שהחשיך חוץ לתחום</b><br> של העיר:"
            ],
            [
                "<b>לא יכנס</b><br> רק ממקום שביתתו יש לו אלפים לכל רוח:"
            ],
            [
                "<b>אפילו חמש עשרה אמות יכנס</b><br> דט\"ו אמה הוא בקירוב השיעור מה שנתמעט מדידת אלפים ע\"י ב' אחיזות שבכל חבל, כשתופסין בו למדוד התחום:"
            ],
            [
                "<b>שאין המשוחות</b><br> מודדי התחומין:"
            ],
            [
                "<b>ממצין</b><br> ר\"ל אין מצמצמין:"
            ],
            [
                "<b>את המדות מפני הטועין</b><br> שיוצאין בטעות, ואין נזכרין עד שעברו להלאה מסימן התחום. מיהו ברישא שיצא במזיד מודה ר\"ש וקיי\"ל כת\"ק (שם ס\"ג):"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>כיצד מעברין את הערים</b><br> ר\"ל שיעשו העיר כאשה מעוברת. למדוד תחומה מהעיבור ולהלן. אם היה בית וכו'."
            ],
            [
                "<b>בית יוצא</b><br> שאין הבתים שבחומת העיר עומדין בשוה בשורה, או שהיה פגום וכו':"
            ],
            [
                "<b>פגום יוצא</b><br> ר\"ל שהחומה בעצמה עקומה, בולט כאן ושוקע כאן, או היו שם וכו':"
            ],
            [
                "<b>היו שם גדודיות</b><br> דהיינו ב' כותלים מקורין יחד, או ג' כותלים אף שאינן מקורין. עומדין סמוך לעיר:"
            ],
            [
                "<b>וגשרים</b><br> גשר מקורה. וב' כותלים לה לצלעות, והמוכס דר בה:"
            ],
            [
                "<b>ונפשות</b><br> בניין שעל הקבר, ושומר הקברות דר בו, וכל דירה אינה פחותה מד' אמות על ד' אמות מרובעים:"
            ],
            [
                "<b>שיש בהן בית דירה</b><br> אף שאין דרים בם (עי' פ\"ד. ו'):"
            ],
            [
                "<b>מוציאין את המדה כנגדן</b><br> שכל שא' מאלו תוך ע' אמה וד' טפחים סמוך לעיר. הו\"ל כהעיר, ורואין כאילו חוט מתוח על פני כל אותו הרוח, נגד הבית דירה ההוא, ויחזור ויתן להעיר ע' אמה וד' טפחים אחרים מהבית ולהלאה, ומודד התחום שבת משם ולהלאה (שצ\"ח ה' ז'):"
            ],
            [
                "<b>ועושין אותה</b><br> את העיר:"
            ],
            [
                "<b>כמין טבלא מרובעת</b><br> אם העיר עגולה או משולשת או בעלת צלעות הרבה. יראוה כאילו היא מרובעת:"
            ],
            [
                "<b>כדי שיהא נשכר את הזויות</b><br> ר\"ל זויות של העיר, שימרדו התחומין מהמרובע שעשו סביב העיר (כפ\"ד מ\"ח):"
            ],
            [
                "<b>נותנין קרפף</b><br> רווח כמו חצר:"
            ],
            [
                "<b>לעיר</b><br> ר\"ל שלא יתחיל למדוד התחום רק אחר ע' אמה וד' טפחים מהעיר, שנחשבים כמו חצר לתשמישי בני העיר (עפ\"ד דביצה):"
            ],
            [
                "<b>אלא בין שתי עיירות</b><br> הסמוכות:"
            ],
            [
                "<b>אם יש לזו שבעים אמה ושירים ולזו שבעים אמה ושירים</b><br> שרחוקות זו מזו קמ\"א אמה וב' טפחים, כשיעור ב' קרפיפין:"
            ],
            [
                "<b>עושה קרפף לשתיהן להיות כאחת</b><br> ר\"ל כעיר אחת למדוד תחום כל א' חוץ לחברתה. וקיי\"ל דגם לעיר א' נותנין קרפף א', ואם יש בית א' תוך ע' אמה ושירים מהעיר ואפי' הבית ההוא הוא מן הצד ממקום המדידה, כגון שמודד מאמצע מזרח העיר, והבית ההוא בקצה מזרח דרומית מהעיר, מותח חוט כנגד כל צד מזרח, ומודד ע' אמה ושיריים ממקום שמול הבית אף במקום שאין שם הבית בכל צד המזרח כרמ\"א סי' שצ\"ח, ונ\"ל ראיה מעירובין (פ\"ה מ\"ד) דבהגיע לגדר מבליעו וחוזר למדתו ודו\"ק. מיהו בית א' אין דינו כעיר (שם ד' וז'):"
            ],
            [
                "<b>וכן שלשה כפרים המשולשין</b><br> שעומדין כמשולש כזה?:"
            ],
            [
                "<b>מאה וארבעים ואחד ושליש</b><br> ר\"ל אלו היו מכניסין כפר א בין כפר ב' וג', היו קמ\"א אמה וב' טפחים מא' לב', וקמ\"א אמה וב' טפחים מא' לג' מלבד רוחב כפר א' בעצמו:"
            ],
            [
                "<b>עשה אמצעי את שלשתן להיותן כאחד</b><br> והוא שכפר א' אינו רחוק מכפר ב' או מכפר ג' יותר מאלפיים (שם ס\"ח):"
            ],
            [
                "<b>אין מודדין</b><br> את התחום:"
            ],
            [
                "<b>לא פחות ולא יותר</b><br> שכשארוך יותר מכביד באמצע ומתקצר החבל. וכשהחבל קצר מזה. הוא נמתח יותר מדאי:"
            ],
            [
                "<b>ולא ימדוד אלא כנגד לבו</b><br> ר\"ל כל א' מהמודדין יחזיק החבל נגד לבו לאפוקי שלא יתן א' החבל כנגד לבו וא' כנגד ראשו ויתקצר החבל. וקבעו חכמים מקום הלב, משום שמשם נוח למוד:"
            ],
            [
                "<b>היה מודד והגיע לגיא</b><br> עמק:"
            ],
            [
                "<b>או לגדר</b><br> גל של חומה נפולה:"
            ],
            [
                "<b>מבליעו</b><br> ר\"ל מבליע מדרונו ע\"י שמותח חבל המדה למעלה מהעמק משפתו לשפתו, ואינו מודד מדרון העמק, אפי' עמוק אלפים. מיהו בעמוק יותר מאלפים, מודד מדרוניו כראוי:"
            ],
            [
                "<b>הגיע להר מבליעו</b><br> שמעמיד כלונס ברגלי ההר. וכלונס ברגליו מצד השני וחבל נ' אמה מתוח מראש כלונס לראש כלונס האחר למעלה מההר, ואינו מודד מדרוניו אפילו גבוה יותר מאלפים:"
            ],
            [
                "<b>וחוזר למדתו ובלבד שלא יצא חוץ לתחום</b><br> כשמודד ההר והגי לא יצא חוץ לתחום, למקום שיכול להבליעם בחבל נ', אף שרוצה לחזור אח\"כ למדתו כנגד העיר, אסור, שהרואים יחשבו שתחום העיר מגיע לשם:"
            ],
            [
                "<b>אם אינו יכול להבליעו</b><br> הגי וההר בחבל נ', מדרחבים יותר מנ' אמה:"
            ],
            [
                "<b>בזו אמר רבי דוסתאי בר רבי ינאי משום רבי מאיר שמעתי שמקדרין בהרים</b><br> ר\"ל נוקבים, דהיינו שמודד מדרוני הגי וההר ע\"י חבל של ד' אמות, שהעליון משימו נגד רגליו והתחתון נגד לבו. דרואין כאלו היו המדרונים מלאים נקבים, וכאילו העליון עומד כל פעם בהגומא, נמצא שיהיה לבו במקום שרגליו עומדות עכשיו (והא דקאמר \"בזו\" למעוטי מדידת מקלט ועגלה ערופה, שאין מקדרין בהן מדאורייתא). מיהו כל זה (אב\"י שביכול להבליע, שצריך להבליעו ולמדדו בחבל של נ' אמה) אם בכל ה' אמות של שפוע אין ההר מגביה א\"ע י' טפחים, אבל אם בכל ה' אמות של שפוע כבר הגביה א\"ע השיפוע י' טפחים, אז אם משער שרחוקים רגלי ההר זה מזה בשטח שוה, עד נ' אמה, משערו ודיו, ובמשערו יותר מנ', מודד המדרונים בחבל ד' וכלעיל. אולם כל הדינים הנ\"ל בין בהר ובין בגי, (אב\"י שבאין יכול להבליע בחבל נ' שמודד כל המדרונין בחבל ד') דוקא אם שפוע המדרונים אינו זקוף (שטייל) בל\"א, שכשיושיבו כלי שבו חוט המשקולת (זענקבלייא) מראש המדרון לתחתיתו, שכשיעמיד רגל א' מהכלי בראש ההר, ורגל השני בתחתיתו, יתרחק החוט שבאמצע, מהרגל שעומד למטה, ד' אמות, אבל אם שפוע ההר או הגי זקופים (שטייל) בל\"א, שכשיתלו חוט המשקלות בראש המדרון אל תחתיתו, לא יטה קצה התחתון של החוט מכנגד קצה רגל התחתון, ד' אמות, בכה\"ג אין המדרון נוח להלוך, ולהכי אם יכול להבליעו בחבל נ', מבליעו וכלעיל, אבל אם רחב יותר מזה, אינו מודד המדרונים, רק ביש מישור בראשו מודד המישור שבראש ההר והמישור שבגי למטה, אפי' עמוק או גבוה יותר מאלפים (אב\"י ובאין מישור אינו מודד כלל) (שצ\"ט א' עד ו'):"
            ],
            [
                "<b>אין מודדין אלא מן המומחה</b><br> בקי בדיני מדידה (שם ס\"ז). ולרי\"ף ר\"ל דמודדין במקום הישר והשוה בלי הרים ובקעות:"
            ],
            [
                "<b>ומיעט למקום אחר</b><br> והרבוי והמועט בצד א' של עיר:"
            ],
            [
                "<b>שומעין למקום שריבה</b><br> ומוציאין מדת הקצר להאריכו ג\"כ כמו המקום שריבה:"
            ],
            [
                "<b>ומיעט לאחר</b><br> אם מודד א' ריבה וא' מועט:"
            ],
            [
                "<b>שומעין למרובה</b><br> רק שאין המרובה רב על המיעוט תק\"ף אמה (שם מג\"א סק\"ו):"
            ],
            [
                "<b>נאמנין לומר עד כאן תחום שבת</b><br> אבל קטן בעודו קטן לא (שם סי\"א):"
            ],
            [
                "<b>אלא להקל</b><br> דתוך י\"ב מיל, קיי\"ל שהוא דרבנן (מג\"א רס\"ו סק\"ז). מיהו חוץ לי\"ב מיל, י\"א דהוה דאו' (ת\"ד):"
            ],
            [
                "<b>ונעשית של רבים</b><br> שהיתה שייכה לאדם א' והוא משכיר כל בתיה להדרים בה ומכרה לרבים:"
            ],
            [
                "<b>מערבין</b><br> ערובי חצרות:"
            ],
            [
                "<b>את כולה</b><br> דנדונת כבתחלה, שלא היתה צריכה שיור (ונ\"ל דאף דמשנה א' ומשנה ז' מיירי בתחומין, מפסיק להו במשנה ו' דמיירי בערובי חצרות, דקמ\"ל דאף בהך דמשנה ו' דהיא עכשיו של רבים, אפ\"ה נאמנין עבד ושפחה לומר שהיתה של יחיד, וכדאמרי' בש\"ס (דנ\"ט נ') במתא דני ר' חייא):"
            ],
            [
                "<b>אין מערבין את כולה</b><br> ג\"כ כמקודם, דעיר של רבים שיש לה יותר משער א', אסור לערב ערובי חצרות שלה כולה יחד בלי שיור מקום א' בעיר, כדי שלא ישכחו שרק ע\"י העירוב הותרו לטלטל מיהו הדרים באותו שיור, יוכלו לערב לעצמן כדי לטלטל במקומן:"
            ],
            [
                "<b>אלא אם כן עשה</b><br> שיור:"
            ],
            [
                "<b>חוצה לה</b><br> קמ\"ל אפי' חוצה לה מהני שיור:"
            ],
            [
                "<b>כעיר חדשה</b><br> כך שמה:"
            ],
            [
                "<b>רבי שמעון אומר ג' חצרות של שני בתים</b><br> וקיי\"ל דאפי' בית א' הוה שיור. מיהו אין נזהרין בזה עכשיו, דהרי אינה של רבים רק בתושביה ס' רבוא, והרי לא שכיחה. או דקיי\"ל כר\"ן דעובד כוכבים נמי הוה שיור (שצ\"ב מג\"א סק\"ב וג'):"
            ],
            [
                "<b>מי שהיה</b><br> בין השמשות:"
            ],
            [
                "<b>ערב לי במערב</b><br> ר\"ל וכבר אמר מבעו\"י לבנו שיערב לו במערב שלצד ביתו:"
            ],
            [
                "<b>ואסור לערובו</b><br> דמדאי אפשר לבוא ביה\"ש לעירובו, אינו עירוב, ולפיכך מסתמא ניחא לי' שביתתו בביתו. ולא דמי לאילן (פ\"ד מ\"ז). דלא יזוז ממקומו דהתם ודאי לא ניחא לי' שביתתו בשדה (תי\"א). והא דא\"צ שיגיע לשם כשירוץ אפי' הוא תוך אלפים, כי התם ה\"ט דהכא הא מניח שם עירוב:"
            ],
            [
                "<b>ולביתו יותר מכאן</b><br> כגון שעומד בקרן דרומית מזרחית מביתו. ועירובו שבקרן דרומית מערבית מביתו, אינו רחוק ממקום עמידתו רק אלפי' ואלפי' או פחות מביתו כזו :?"
            ],
            [
                "<b>ומותר לערובו</b><br> מיהו אסור דקתני אין ר\"ל דאסור לילך לביתו דאלמה לא, הרי עכ\"פ ביתו הוא תוך ב' אלפים מעירוב, אלא ר\"ל שאסור מדין ביתו ודחשבינן ב' אלפים לכל צד ממקום עירובו ולא ממקום ביתו. וה\"ה דאפי' היו ביתו ועירובו תוך אלפיים ממקומו נמי דינא הכי, דכיון דרצה שיקנה מקום עירובו, נתבטל תחומיו שסביב לביתו, רק נקט בסיפא ולביתו יותר מכאן אגב רישא (עי' רא\"ש):"
            ],
            [
                "<b>הנותן את ערובו בעיבורה של עיר</b><br> תוך ע' אמה וד\"ט:"
            ],
            [
                "<b>לא עשה ולא כלום</b><br> דבל\"ז העיר ועיבורה אינן עולין במדת התחום, בין שדר כאן או בעיר:"
            ],
            [
                "<b>נתנו חוץ לתחום</b><br> ר\"ל חוץ לעיבור העיר:"
            ],
            [
                "<b>מה שנשכר הוא מפסיד</b><br> ר\"ל מה שנשכר לרוח א' מפסיד לרוח שכנגדה, דהרי יש לו מעירובו אלפים לכל רוח, א\"כ בהניח עירובו אלף אמה מביתו למזרח, יש לו ג' אלפים אמה למזרח ביתו, ונמצא שהרוויח רק אלף אמה למזרח, נגד זה הפסיד עי\"ז רק אלף אמה בצד מערב מביתו. וקמ\"ל דאין מדת העיר גופה עולה בחשבון האלפיים, כשכל העיר מובלעת תוך תחומו, אבל כשכלו האלפיים תוך העיר, אינו רשאי לילך רק עד שם:"
            ],
            [
                "<b>אנשי עיר גדולה</b><br> שיש תוך תחומן עיר קטנה:"
            ],
            [
                "<b>מהלכין את כל עיר קטנה</b><br> ואינה נחשבת רק כד' אמות, מדכל העיר הקטנה מובלעת תוך תחומן:"
            ],
            [
                "<b>מהלכין את כל עיר גדולה</b><br> בשכלה תחומן תוך העיר:"
            ],
            [
                "<b>כיצד</b><br> חסורי מחסרא וה\"ק, אבל הנותן עירובו תוך העיר. כולה כד' אמות, כיצד וכו':"
            ],
            [
                "<b>ונתן את ערובו בעיר גדולה</b><br> ונ\"ל דעיר גדולה היינו שיש ממקום עירובו אלפיים אמה ויותר הכל תוך העיר, ועיר קטנה היינו שכל העיר מובלע תוך האלפיים שמהעירוב ולהלן:"
            ],
            [
                "<b>ור' עקיבא אומר אין לו אלא ממקום ערובו אלפים אמה</b><br> דס\"ל דאין נתינת העירוב בעיר עושה אותה כד' אמות, מדבאמת אין דר שם:"
            ],
            [
                "<b>בזמן שאין בה דיורין</b><br> שנפרצו מחיצותיה ולא חזי לדירה:"
            ],
            [
                "<b>נמצא קל תוכה מעל גבה</b><br> דבנתן בתוכה כולה נחשבת כד\"א, ובנתן ע\"ג, אין לו רק אלפים מעירובו:"
            ],
            [
                "<b>ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים</b><br> ר\"ל אע\"ג דפליגי בנותן עירובו במערה, עכ\"פ במודד תחומו, וכלו לו באמצע מערה, מודו דאין לו רק אלפיים:"
            ],
            [
                "<b>שאפילו סוף מדתו כלה במערה</b><br> אינו נכנס משם ולהלן, רק עד סוף תחומו ואפי' יש שם בתוכה דיורין:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>הדר עם הנכרי בחצר או עם מי שאינו מודה בערוב</b><br> כותי או צדוקי ואפיקורס שכופרים בתורה שבע\"פ, כערובי חצרות וכדומה:"
            ],
            [
                "<b>הרי זה אוסר עליו</b><br> ואסור ישראל לטלטל מבית לחצר עד שישכור מעובד כוכבים רשותו שבחצר, אבל ישראל שלא עירב עם בני החצר, סגי במבטל להן רשותו:"
            ],
            [
                "<b>לעולם אינו אוסר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה</b><br> לכ\"ע דירת עובד כוכבים אינו אוסר מדינא, רק ר\"מ ס\"ל אע\"ג דבל\"ז לא ידור עמו, דעובד כוכבים חשוד אשפיכות דמים, אפ\"ה חייש למיעוטא דמקרי ודיירי, ושמא ילמד ממעשיו, להכי גזרו רבנן שיאסר עליו הטלטול עד שישכור מעובד כוכבים רשותו, ועובד כוכבים מדחייש לכשפים לא ישכירו בנקלות, וע\"י כן לא ידור ישראל עמו, וראב\"י ס\"ל ב' דשכיחי דדיירי גזרו רבנן, חד דלא שכיח דדייר מדאסור להתייחד עמו מחשש שפיכות דמים, ל\"ג רבנן. וקיי\"ל דדוקא ב' ישראלים הדרים בב' בתים עם עובד כוכבים בחצר, אוסר עובד כוכבים עליהם, אם יש לו דריסת רגל בחצר, ואינו מועיל שיבטל להם רשותו, עד שישכרו רשותו ממנו או מאשתו או ממשרתו ואפילו ממשרת משרתו, ואפי' בע\"כ של בעה\"ב, רק שיהי' ברצון המשכיר, ואפי' בשבת רשאי לשכור. ובשכרו לזמן' לאחר הזמן צריך לשכור מחדש, ובשכר לזמן, והשכיר העובד כוכבים דירתו או מכרו א\"צ הישראל לחזור ולשכרו מעובד כוכבים הב' תוך זמנו, אבל אח\"כ גם עובד כוכבים ששכר מעובד כוכבים אוסר. אבל בשכר עובד כוכבים מישראל, אינו אוסר אפי' על ישראל אחר, שלא השכיר הישראל לעובד כוכבים על דעת שיאסר על ישראל. ובאין העובד כוכבים רוצה להשכיר, יתקרב לו ישראל א', עד שיהי' לו רשות להניח בביתו שום דבר, ויהי' הישראל עי\"ז נחשב כשכירו ולקיטו שיוכל להשכיר שלא מדעתו (שפ\"ב). וישראל מומר לע\"ז, או מומר לחלל שבת בפרהסיא, אפי' רק באיסור דרבנן, כגון להוציא חוץ לעירוב, או לטלטל מעות או שאר מוקצה בשבת, בעשה דבר זה בפרהסי' ג' פעמים (כ\"כ רמג\"א הכא, ולש\"ך י\"ד ב' סקי\"ז בפ\"א סגי), דינו כעובד כוכבים (שפ\"ה), וכ\"כ אפיקורס שמלגלג בדחז\"ל דינו כעובד כוכבים, אף שלא חילל שבת בפרהסי'. מיהו כל זה להוציא ולהכניס מבתיהן לחצר, אבל להוציא ולהכניס מפתח של ישראל לרחוב, מותר, דכיון שבתחילה כשנתיישבו ישראל בעיר, שכרו הרחוב משר העיר, אין מומר או אפיקורס ועובד כוכבים אוסרי' שוב אישראל (שצ\"א):"
            ],
            [
                "<b>אמר רבן גמליאל</b><br> ר\"ג ס\"ל דצדוקי דינו כישראל, וא\"צ להשכיר, ומבטל רשותו ודיו:"
            ],
            [
                "<b>מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבוי בירושלים</b><br> וביטל רשותו, וסגי בהכי, רק דהמבטל רשותו אם חזי. והוציא מביתו למבוי במזיד, אוסר (ש\"פ), להכי אמר אבא וכו':"
            ],
            [
                "<b>מהרו והוציאו את כל הכלים למבוי עד שלא יוציא ויאסר עליכם</b><br> דכשהוצאתם החזקתם ברשותו, ולא יכול הצדוקי לחזור מבטולו, ועכ\"פ ש\"מ דבטולו מועיל, כמו ישראל:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר</b><br> ר\"י ס\"ל צדוקי כעובד כוכבים, ואביו דר\"ג ה\"ק מהרו וכו':"
            ],
            [
                "<b>מהרו ועשו צרכיכם במבוי</b><br> מע\"ש:"
            ],
            [
                "<b>עד שלא יוציא</b><br> עד שלא יצא יום ע\"ש:"
            ],
            [
                "<b>אנשי חצר ששכח אחד מהם ולא עירב</b><br> עירובי חצרות עם בני החצר, וביטל להם חלק חצירו ולא ביתו, ואע\"ג דתנא סתמא נקט היינו מדכך מצוי לבלי לבטל ביתו, וכמשחז\"ל מנע רבים מתוך ביתך:"
            ],
            [
                "<b>ביתו אסור מלהכניס ומלהוציא</b><br> להוציא מביתו לחצר:"
            ],
            [
                "<b>לו ולהם</b><br> דביתו לא ביטל להם:"
            ],
            [
                "<b>ושלהם</b><br> בתים שלהן:"
            ],
            [
                "<b>מותרין</b><br> להכניס ולהוציא מבתיהן לחצר:"
            ],
            [
                "<b>לו ולהם</b><br> דכשביטל להן חלקו, החצר ובתיהן רשות א' הן, והוא הו\"ל כאורח דרשאי לטלטל באכסניא שלו:"
            ],
            [
                "<b>הוא מותר</b><br> להכניס ולהוציא מביתו לחצר, אבל מבתיהן לא דהרי לא בטלו רק חלקם בחצר:"
            ],
            [
                "<b>והן אסורין</b><br> אפי' מביתו לחצר, דרבים לגבי יחיד לא מחשבו אורחים. מיהו פשוט דזהו דוקא בשרבים הם הדרים בחצר, אבל אורחים גמורין שבאו לביתו. אע\"ג שהן רבים ובעה\"ב יחיד, מותרין להכניס ולהוציא מביתו לחצר:"
            ],
            [
                "<b>היו שנים</b><br> שלא ערבו, ושאר בני חצר שערבו בטלו להן רשותן, תו הו\"ל כחצר של אלו השנים:"
            ],
            [
                "<b>אוסרין זה על זה</b><br> דעכ\"פ אלו הב' לא ערבו, ואע\"ג דחזר אחד מהן וביטל שוב לחבירו, לא מהני, דמדאוסרים זע\"ז, ש\"מ דביטול קמא לא מהני, ואיך יבטל זה רשות שאינו שלו:"
            ],
            [
                "<b>שאחד נותן רשות</b><br> ר\"ל מבטל לאותן שלא עירב עמם:"
            ],
            [
                "<b>ונוטל רשות</b><br> שיבטלו הם לו:"
            ],
            [
                "<b>שנים נותנים רשות</b><br> ולא גזרי' נותנין אטו נוטלין:"
            ],
            [
                "<b>ואין נוטלין רשות</b><br> אפי' בא\"ל בביטול קמא קני על מנת להקנות, לא אמרי' שליח שוויי':"
            ],
            [
                "<b>מאימתי נותנין רשות בש\"א מבעוד יום</b><br> דס\"ל ביטול הקנאת רשות הוא, ואסור בשבת:"
            ],
            [
                "<b>ובה\"א משחשיכה</b><br> ס\"ל ביטול סילוק רשות הוא:"
            ],
            [
                "<b>הרי זה אוסר</b><br> דקניס שוגג אטו מזיד:"
            ],
            [
                "<b>במזיד אוסר</b><br> מיהו בהחזיק וכבר אינו אוסר כסי' ו':"
            ],
            [
                "<b>בעל הבית שהיה שותף לשכנים</b><br> שדרים במבוי. והי' להם ביחד יין, ולא התכוונו לשם שיתוף מבואות:"
            ],
            [
                "<b>אינם צריכים לערב</b><br> שיתוף מבואות דאילו ערובי חצירות צריך פת שלם דוקא. ולרמ\"א (שפ\"ז) דבדיעבד סומכין אשיתוף תחת עירוב אפי' נשתתפו רק ביין, י\"ל דא\"צ לערב ערובי חצירות קאמר תנא, דסומכין אשיתוף דיין:"
            ],
            [
                "<b>אינם צריכים לערב</b><br> וקיי\"ל כר\"ש, והוא שיהי' הכל בכלי א', ואפי' בלזה ביין ולזה ביין (טור שס\"ו. ורמ\"א שפ\"ו ס\"ג):"
            ],
            [
                "<b>חמש חבורות ששבתו בטרקלין אחד</b><br> ארמון שיש בו חדרים הרבה (ונ\"ל דטרקלין הוא נוטריקן טרוקו גלין (ע\"ז דנ\"ח), ר\"ל פתחים סגורים, דדירת בני ארמון אינו נוח לכנוס שם כמו אצל הדיוט. וכמו כן נקרא מה\"ט בל\"א שלאסס). אח\"כ מצאתי קצת מזה בתשו' מהרמ\"ע סי' מ\"ה). ומיירי שיש בין כל חבורה וחבורה מחיצה שאינה מגיעה לתקרה, וכל חדר פתוח לחצר, וצריכין לערב עם שאר בני החצר:"
            ],
            [
                "<b>בש\"א ערוב לכל חבורה וחבורה</b><br> כל א' וא' תתן קמח להפת:"
            ],
            [
                "<b>ובה\"א ערוב אחד לכולן</b><br> דמחשבו כאילי דרין כולן בבית א', ודי בשיתן א' בעד כולן, וא\"צ לזכות להן, דכיון דביניהן א\"צ עירוב, הו\"ל א' מהן ממילא כשליח בעד כולן:"
            ],
            [
                "<b>או בעליות</b><br> ה\"ק בזמן שדרים בחדרים שהן כעין עליות נפרדים, שחלוקים במחיצות המגיעות לתקרה:"
            ],
            [
                "<b>האחין השותפים שהיו אוכלין על שולחן אביהם</b><br> ה\"ק אחים שאוכלין מזונותיהם כל א' לבד, משולחן אביהם. או שותפין שאוכלין יחד על שולחן אחד (אב\"י כלו' נוטלין פרס משולחן אחד שעושין מלאכה אצל בעה\"ב וממנו מקבלין פרס, אבל באמת כל אחד אוכל בחדרו):"
            ],
            [
                "<b>וישנים בבתיהם</b><br> וכולן דרים עם אחרים והכל בחצר א' (אב\"י וה\"ה באין עמהם דיורים אחרי'):"
            ],
            [
                "<b>מבטל את רשותו</b><br> קמ\"ל דכופין על מדת סדום, מדבל\"ז אינו יכול להוציא:"
            ],
            [
                "<b>אימתי בזמן שמוליכין ערובן במקום אחר</b><br> שמניחין העירוב בבית אחר שבחצר:"
            ],
            [
                "<b>אבל אם היה ערוב בא אצלן</b><br> שכולן מניחין העירוב בבית אביהן, (אב\"י או בבית שהם אוכלין בחדר אחד, אעפ\"י שהוא מחוץ לבית אביהם וישנים כל אחד בחדרו) והרי הבית שמניחין שם העירוב, א\"צ ליתן פת:"
            ],
            [
                "<b>או שאין עמהן דיורין בחצר</b><br> שאין דר בחצר רק הם:"
            ],
            [
                "<b>אינן צריכין לערב</b><br> מדאוכלין יחד:"
            ],
            [
                "<b>חמש חצרות פתוחות זו לזו</b><br> בגמ' קאמר דל\"ג פתוחות זל\"ז, דאע\"ג דלעיל (פ\"ד ל\"ח) אמרי' דבפתוחו' זל\"ז וגם לר\"ה, אין להם דריסת רגל זע\"ז, עכ\"פ הכא כשפתוחות זל\"ז ומעורבת יחד, הו\"ל כחד חצר, ובכה\"ג אעפ\"י שעירבו אסור לטלטל (בחצר) [במבוי], דהרי אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהי' ב' חצרות פתוחות לה:"
            ],
            [
                "<b>ערבו בחצרות</b><br> כל חצר לעצמה:"
            ],
            [
                "<b>ואסורין במבוי</b><br> דאין סומכין אעירוב תחת שיתוף:"
            ],
            [
                "<b>ואם נשתתפו במבוי</b><br> ר\"ל גם במבוי:"
            ],
            [
                "<b>מותרין כאן וכאן</b><br> (אב\"י ק' פשיטא ונ\"ל דסד\"א דצריך להשתתף ואח\"כ לערב דאז אין העירוב סותר לשיתוף, משא\"כ כשעירבה חחילה כל חצר בפ\"ע הרי הפרידו א\"ע זמ\"ז, וכשישתתפו אח\"כ סותר השיתוף לעירוב, סד\"א דנתבטל העירוב עי\"ז קמ\"ל. או נ\"ל דקמ\"ל. דאף דלא עירבו דרך פתחים. רק כ\"א לעצמה, אפ\"ה סומכין לענין זה אשיתוף שיטלטלו דרך פתחים (כא\"ח שפ\"ז עכ\"ל):"
            ],
            [
                "<b>ולא עירב מותרין כאן וכאן</b><br> אף שאחד שכח ולא עירב, הרי יש לו עכ\"פ חלק בהשיתוף דהא דהמשתתפין במבוי צריכין עירוב בחצר, ה\"ט שלא ישתכח תורת עירוב מתינוקות שאין רואין מה שנעשה במבוי, והכא הרי ראו שרוב בני החצר עירבו. ומיירי בלא שתפו בפת, דאל\"כ אפי' שכחו כולם סומכין אשיתוף תחת עירוב. מיהו מתני' ר\"מ היא (ש\"ס דע\"א ב') ואנן קיי\"ל כרבנן דסומכין אשיתוף תחת עירוב אפי' נשתתפו ביין כלעיל כ\"ט:"
            ],
            [
                "<b>מבני מבוי</b><br> ר\"ל א' מבני חצר של אותו מבוי:"
            ],
            [
                "<b>ואסורין במבוי</b><br> דאין סומכין אעירוב תחת שיתוף, ואפי' נשתתפו רובן לא מהני, דהעירוב שעירב כל חצר לעצמה, איך יועיל להתיר טלטול במבוי, והרי אפי' מחצר לחצר שלא דרך מבוי אסור לטלטל:"
            ],
            [
                "<b>כחצר לבתים</b><br> דכשם שמבתים לחצר אסור להוציא בלי עירוב, כ\"כ מחצר למבוי אסור להוציא בלי שיתוף:"
            ],
            [
                "<b>זו לפנים מזו</b><br> חיצונה פתוחה לר\"ה, ולפנימית יש דריסת רגל דרך חיצונה לר\"ה:"
            ],
            [
                "<b>עירבה הפנימית</b><br> לעצמה לטלטל בחצרה:"
            ],
            [
                "<b>הפנימית מותרת</b><br> לטלטל בחצרה:"
            ],
            [
                "<b>שתיהן אסורות</b><br> דפנימי' שלא עירבה במקומה, הו\"ל רגל האסורה במקומה, ואוסרת בדריסת רגליה אחיצונה:"
            ],
            [
                "<b>וזו מותרת בפני עצמה</b><br> דרגל המותר במקומו אינו אוסר:"
            ],
            [
                "<b>רבי עקיבא אוסר החיצונה</b><br> דס\"ל אף רגל המותר אוסר:"
            ],
            [
                "<b>וחכ\"א אין דריסת הרגל אוסרתה</b><br> אפי' בשלא עירבה פנימי'. דהו\"ל רגל האסור, ס\"ל דאינו אוסר:"
            ],
            [
                "<b>שתיהן אסורות</b><br> דהו\"ל פנימי רגל האסור, ואוסר:"
            ],
            [
                "<b>נתנו עירובן במקום אחד</b><br> ר\"ל שעירבו ב' החצרות יחד. ונתנו עירובן בחיצונה, שהיא נקראת מקום אחד, מדשתיהן משתמשין בה ביחד:"
            ],
            [
                "<b>שתיהן אסורות</b><br> אפי' פנימית, מדאינה יכולה לסגור פתחה ולהסתלק מהחיצונה, דהרי אין עירובה גבה, אבל בנתנו שתיהן עירובן בפנימית, חיצונה מתסרא בשכחה דפנימית, ופנימית לא מתסר' בשכחה דחיצונה, דיכולה פנימית לסגור פתחה ומשתמשא, דהרי ערובן אצלן:"
            ],
            [
                "<b>ואם היו של יחידים</b><br> שדר בפנימית רק א', ובחיצונה רק א':"
            ],
            [
                "<b>אינן צריכין לערב</b><br> זה עם זה, דפנימי רגל המותר במקומו ואינו אוסר, וכת\"ק אתי' והכי קיי\"ל. מיהו במפסיק ר\"ה או כרמלית בין פנימית לחיצונה, שלא היו יכולין לערב, אז אפי' רגל האסור אינו אוסר (נב\"י ל\"ט):"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>חלון</b><br> חור מפולש בכותל:"
            ],
            [
                "<b>ארבעה על ארבעה</b><br> טפחים:"
            ],
            [
                "<b>בתוך עשרה</b><br> ר\"ל שקצת החלון תוך י\"ט סמוך לארץ:"
            ],
            [
                "<b>מערבין שנים</b><br> כל חצר לעצמה, ואסורים לטלטל מזל\"ז:"
            ],
            [
                "<b>ואם רצו מערבין אחד</b><br> שיערבו יחד ויהא מותר לטלטל מזל\"ז:"
            ],
            [
                "<b>פחות מארבעה על ארבעה</b><br> דלאו פתח הוא:"
            ],
            [
                "<b>או למעלה מעשרה</b><br> דאז לא ניחא תשמישתא:"
            ],
            [
                "<b>ואין מערבין אחד</b><br> מיהו בחצר או בית מקור', אפי' למעלה מי' טפחים מערבין א', דניחא תשמישתא ע\"י ספסלי' שדרך לשום סמוך לכתלים:"
            ],
            [
                "<b>גבוה עשרה ורוחב ארבעה</b><br> אפי' בפחות מרוחב ד' הוה מחיצ', רק משום סיפא נקט רחב ד' טפחי', דבפחות מד\"ט הוה מקום פטור, ומותרי' להוריד ממנו לבתים:"
            ],
            [
                "<b>ובלבד שלא יורידו למטה</b><br> לבתים, אבל לחצר שרי:"
            ],
            [
                "<b>ואין מערבין שנים</b><br> ובעירבו שנים, הו\"ל כחולקי' עירובן ואוסרי' אהדדי:"
            ],
            [
                "<b>חריץ שבין שתי חצירות</b><br> שמפסיק ביניהן ע\"פ כולו:"
            ],
            [
                "<b>עמוק עשרה ורוחב ארבע</b><br> טפחים, דאז, אין נוח לפסוע משפתו לשפתו:"
            ],
            [
                "<b>אפילו מלא קש או תבן</b><br> לאו סתימה היא, דלא מבטל לי', דבקש הניטל בשבת מיירי, דחזי לבהמה (ועי' שבת פ\"כ סי' מ'):"
            ],
            [
                "<b>נתן עליו נסר</b><br> (ברעטט) כעין גשר, דהוה כפתח:"
            ],
            [
                "<b>וכן שתי גזוזטראות</b><br> (גאללעריא). כעין תקרה בולטת מאמצעית הכותל לר\"ה:"
            ],
            [
                "<b>זו כנגד זו</b><br> ונתן נסר מזו לזו:"
            ],
            [
                "<b>פחות מכאן</b><br> דאז ירא לעבור על נסר קצר כזה, ולא הו\"ל כפתח:"
            ],
            [
                "<b>מתבן שבין שתי חצירות</b><br> גדיש של תבן מפסיק ביניהן ע\"פ כל החצר:"
            ],
            [
                "<b>ואין מערבין אחד</b><br> דאע\"ג דתבן לא מבטל (כמ\"ג) היינו דלהוי כסתימ', אבל הכא מחיצה הוה:"
            ],
            [
                "<b>ואלו מאכילין מכאן</b><br> מניחין בהמתן לאכול; אבל להעמידה שם בידים לא, דלמא ממעיט לי' בע\"ש סמוך לחשיכ' עד יותר מרוחב י' ולא אדעתי' ויטלטלו בשבת בחצר האסורה (אבל באכלה בהמה בעצמ', לא אכלה כל כך ביום א' ומדאסור להאכיל' בידים, אית לה הכיר' ולא יעמיד' מע\"ש). מיהו לא גזרי' שיתמעט בשבת דדוקא מחיצ' שנפרצה בשבת לר\"ה או לכרמלי' אסור; אבל מחצר לחצר, אמרי' שבת שהותר' הותר' (תוס' די\"ז, ורא\"ש כאן, וא\"ח שע\"ד:"
            ],
            [
                "<b>נתמעט התבן מעשרה טפחים</b><br> בגובה, וברוחב של יותר מי' אמות. ונתמעט בחול, דאלו בשבת מדהותר' הותר' כלעיל:"
            ],
            [
                "<b>כיצד משתתפין במבוי</b><br> שתופי מבואו' ונ\"ל דקמ\"ל דלא מבעי ערובי חצירות ודאי מהני זכוי לשכניו: אלא אפי' שתופי מבואו' דסד\"א דאין לו קירוב הדעת עם בני חצר אחרת, וודאי קפיד שלא יאכלוהו ולא הווה עירוב (כסשס\"ו ס\"ה). קמ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>מניח את החבית</b><br> אם שלו היא דאם משלהם א\"צ לזכות להן:"
            ],
            [
                "<b>ומזכה להן</b><br> שאומר להזוכה, זכה בה לבני המבוי, והזוכה מגביה החבית טפח לשמן:"
            ],
            [
                "<b>על ידי בנו ובתו הגדולים</b><br> לכתחיל' דוקא באינן סמוכין על שלחנו, ובדיעבד אפי' סמוכין על שלחנו ; דאע\"ג דמציאתן לאביהן, אפ\"ה לאחריני מצי מזכה על ידן. מיהו ביש לבנו אשה, אז אפי' סמוך אשולחנו, מותר לכתחיל':"
            ],
            [
                "<b>ועל ידי עבדו ושפחתו העברים</b><br> אע\"ג דשפחה עברית ודאי קטנה היא, דהרי נערה יוצאה בסימנין, וא\"כ קטנה איך תזכה לאחרים? בעירובין דרבנן מזכה ע\"י קטן. דידה כיד אביה ולא כיד רבה:"
            ],
            [
                "<b>ועל ידי אשתו</b><br> אם לכתחיל' דוקא באינו מעל' לה מזונות, ובדיעבד אפי' במעלי. לה מזונות:"
            ],
            [
                "<b>אבל אינו מזכה לא על ידי בנו ובתו הקטנים</b><br> אפי' אינן סמוכין אשולחנו:"
            ],
            [
                "<b>מפני שידן כידו</b><br> ולאו זכיי' היא (כל זה שס\"ו ס\"י):"
            ],
            [
                "<b>נתמעט האוכל</b><br> משיעור המפורש במ\"ח:"
            ],
            [
                "<b>ואין צריך להודיע</b><br> דדוקא בתלתא לריעותא, שמערב משלהן, וממין אחר, וכבר כלה הראשון, אז צריך להודיע. מיהו באותו שבת שנתקלקל, א\"צ תיקון בנשתייר כ\"ש (שס\"ח):"
            ],
            [
                "<b>נתוספו עליהם</b><br> דיורין:"
            ],
            [
                "<b>מוסיף ומזכה וצריך להודיע</b><br> מיירי שהדיורין שנתוספו דרים בבית שפתוח לב' חצרות להכי אף במוסיף משלו, שמא ימאנו בני החצר לערב עם אלו ששייכי' גם לחצר אחרת:"
            ],
            [
                "<b>כמה הוא שעורו</b><br> של ערובי חצירו' וה\"ה של שיתוף מבואות:"
            ],
            [
                "<b>בזמן שהן מרובין</b><br> מי\"ח בני אדם:"
            ],
            [
                "<b>מזון שתי סעודות</b><br> הוא שיעור ו' ביצים לרמב\"ם וח' ביצים לטור. ונ\"ל לכאור' ראי' לרמב\"ם, דבשלומ' אי נימא דב' סעודו' היינו ו' ביצים א\"כ בי\"ח בנ\"א דסגי בו' ביצי' יגיע לכל א' שליש ביצה כ\"כ לי\"ט בנ\"א לכל א' שליש ביצה בקירוב כמו בפחות מי\"ח דסגי שליש ביצה לכל א'. אלא אי אמרת דלי\"ט בנ\"א צריך ח' ביצים א\"כ יגיע לכל א' ד' תשעיו' ביצה בקירוב היכא ס\"ד שכשהן י\"ט נחמיר גבייהו טפי מאילו היו פחות מי\"ח שהיה סגי בשליש ביצה לכל אחד, והרי חזינן שכשהן מרובין קיל מאילו הי' מעוטין:"
            ],
            [
                "<b>להוצאת שבת לכל אחד ואחד</b><br> הוא כשליש ביצה לכל א'. ר\"ל כשיעור הוצאות אוכל בשבת, דאינו חייב רק בכגרוגרת, כך שיעור העירוב להתיר ההוצא':"
            ],
            [
                "<b>אמר רבי יוסי בד\"א בתחילת עירוב אבל בשירי עירוב כל שהוא</b><br> והכי קיי\"ל. ודוקא בנתמעט אחר שנכנס שבת ראשון, והי' שם גם שיתוף, אז כשר גם לשאר שבתות ; אבל בנתמעט קודם שבת ראשון, או אח\"כ ולא היה שם גם שיתוף, פסול לשאר שבתות (מג\"א שס\"ח ג'). אבל לאותו שבת אפי' לכתחילה מותר לאכלו כשודאי חשיכה (שצ\"ד). ובנתעפש העירוב עד שאינו ראוי לכלב, הו\"ל כאילו אינו ; ולכן נוהגין לערב במצה שאינה מתעפשת מהר. ואפ\"ה ראוי שגדול העיר יזכה לעירו ע\"ח חדש בכל שבת בלי ברכה ; והוא שלא יקפיד אם יאכלוהו (כסי' שס\"ו):"
            ],
            [
                "<b>ולא אמרו לערב בחצרות אלא כדי שלא לשכח את התינוקות</b><br> כפ\"ו סי' מ\"ז ; להכי מקלינן בי' בזה. ולפ\"ז לדידן, שהערובי חצירו' הוה נמי שיתוף מבואו', עירוב שנתמעט פסול (מג\"א שס\"ח):"
            ],
            [
                "<b>בכל מערבין</b><br> נ\"ל דה\"ק כל מין מאכל ראוי לעירוב ; יש שראוי גם לחצרו'., כפת אפי' אינו שלם, ויש שאינו ראוי רק לתחומין ולשתופי מבואו', כגון שאר אוכלין ומשקין ; חוץ ממים ומלח דלא חזי לשום עירוב. מיהו במים ומלח מעורבין יוצא בו לתחומין ולמבואו' (שפ\"ו ות\"ט); וי\"א שצריך גם מעט שמן, וי\"א מעט תבלין. אמנם שיעור מאכל לעירוב, ב' סעודו', ושיעור משקה ב' רבעיו', ובראוי לטבל בו פת, סגי במשקה כדי ללפת בו ב' סעודות פת. רק דבעירוב חצירות או שיתוף דצריך שיהיו מעורבי' שלא יאסר א' על חבירו, סגי בשיעור א' לכולן ; ובתחומין צריך השיעור לכל א' וא' (שס\"ח ותי\"ג):"
            ],
            [
                "<b>ומשתתפין</b><br> שתופי מבואו':"
            ],
            [
                "<b>ר' יהושע אומר ככר הוא עירוב</b><br> לערובי חצרות:"
            ],
            [
                "<b>מערבין בו</b><br> והוא שיהי' כשיעור הנ\"ל, והכי קיי\"ל (שס\"ו):"
            ],
            [
                "<b>כדי שיזכה לו עירוב</b><br> שא\"ל כשיבואו בני חצירי לקנות ממך פת לעירוב, תן להם מעט יותר בשבילי:"
            ],
            [
                "<b>וחכמים אומרים לא זכו לו מעותיו</b><br> דמעות אינן קונות עד שימשוך. ואע\"ג דלצורך מצוה מעות קונות. (כח\"מ קצ\"ט). נ\"ל דהיינו רק שאין המוכר יוכל לחזור בו, אבל עכ\"פ אינו שלו עדיין, כדצריך לגבי עירוב. מיהו בזיכה לו נחתם ע\"י אחר, מהני. דהרי עשאו שליח למשוך עבורו (א\"ח שס\"ט):"
            ],
            [
                "<b>ומודים בשאר כל אדם</b><br> ר\"ל באמר כן לאדם שאינו נחתם:"
            ],
            [
                "<b>שזכו לו מעותיו</b><br> מדאין דרך בע\"ה, למכור פתו, הו\"ל כאמר ערב לי, דמהני אפי' בנחתם (שם):"
            ],
            [
                "<b>שאין</b><br> ר\"ל גם בהא מודים שאין מערבין וכו' ; כמו שאפר כירה מוכן (פ\"א דביצה) (אב\"י והכי פירושו ומודים שאין. עי' מש\"כ ע\"ר זצוק\"ל שם בביצה):"
            ],
            [
                "<b>במה דברים אמורים בעירובי תחומין</b><br> דחוב הוא לו, שמפסיד לצד האחר:"
            ],
            [
                "<b>ואין חבין לאדם שלא בפניו</b><br> ואע\"ג דבמ\"ז צריך להודיע, התם פתוח לב' חצירות, משא\"כ הכא:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>כיצד משתתפין בתחומין מניח את החבית ואומר הרי זה לכל בני עירי</b><br> ואם משלו, צריך לזכות ע\"י אחר (כלעיל פ\"ז מ\"ו)."
            ],
            [
                "<b>לכל מי שילך לבית האבל או לבית המשתה</b><br> של נשואין, דלכתחיל' אין מערבין רק למצוה או לטיול לעונג, או משום יראה, אבל לא לדבר רשות (תט\"ו) [ולהכי נקט רק הכא כן ולא בפ\"ז מ\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>וכל שקבל עליו מבעוד יום</b><br> ר\"ל שנודע לו מבעו\"י שהניחו העירוב, אפי' לא קבל עליו לסמוך על העירוב עד חשיכ', דבעירוב דרבנן יש ברירה (תי\"ג):"
            ],
            [
                "<b>משתחשך</b><br> ר\"ל אם לא נודע לו עד שתחשך:"
            ],
            [
                "<b>שאין מערבין משתחשך</b><br> משא\"כ בערובי חצירות אם מערב משלו א\"צ להודיע להן כלל (שס\"ח):"
            ],
            [
                "<b>מזון שתי סעודות</b><br> כל א' כפי מזונו:"
            ],
            [
                "<b>לבל אחד</b><br> ואף דלעיל (פ\"ז מ\"ח) סגי לכולן ביחד כהך שיעור, התם בעירוב חצרות כולן תלויין זב\"ז בהיתר הוצא' לחצר, דא' שלא עירב אוסר על כולן, משא\"כ הכא, ומה\"ט נמי התם משערין בסעוד' קבוע ו' או ח' ביצים מדא\"א לשער כל אחד כפי מזונו מדתלויין זב\"ז והרי יש אוכל מרובה ויש מועט להכי משערין בסעודת בינוני משא\"כ הכא דאין תלויין זב\"ז משערין לכל א' לפי מזונו הצריך לו לפי שבעו:"
            ],
            [
                "<b>וזה וזה מתכוונין להקל</b><br> ר\"מ ס\"ל בשבת דבסיס תבשיל', אכיל טפי, ור\"י ס\"ל בשבת דאכיל ג' סעודו' אינו מרבה לאכול בכל סעודה: אמנם לכאור' קשה וכי פליגי במציאות ובפרט דמסתבר כר\"מ דרוויח' לבסימ' [כמגיל' ד\"ז ב']. ותו דכיון דשניהן מקילין לשער בסעודה קטנה מה לי אם נאמר שהיא מסעודת שבת או של חול והרי בין כך וכך בסעודה קטנה משערינן. נ\"ל דלעולם תרווי' ס\"ל כיון דעיקר טעמא שבשבת אוכל אדם טפי, משום שאז אוכל מעדנים, א\"כ עני שאין לו מעדנים אוכל בשבת פחות מבחול, מדאוכל ג' סעודות, וא\"כ מדמשערין בכל אדם לפי מאכלו א\"כ אם הוא עשיר לר\"מ קולא שישערו בסעודתו לחול, ולר\"י חומרא שישערו בסעודתו דשבת, ואם הוא עני אז לר\"י קולא שישערו בסעודתו לשבת, ולר\"מ יהי' ע\"י זה חומרא. והיינו דקאמר זה וזה מתכוונין להקל, ולא קאמר זה וזה מקילין, דבאמת יש לזה מזה קולא וחומרא וכדאמרן, רק כ\"א וא' מתכוון להקל, ר\"מ מקיל לעשיר ור\"י מקיל לעני, אבל עיקר פלוגתתן, דלר\"מ מדמניח עירובו בחול להכי משערין בסעודת חול כפי שעה שמניח בו העירוב, ולר\"י כיון דלצורך שבת מניחו משערין בסעודת שבת:"
            ],
            [
                "<b>מד' סאין בסלע</b><br> ר\"ל כשיעור ככר שנלקח בפונדין כשמוכרין ד' סאין בסלע, דד' סאין הן כ\"ד קבין. וסלע הוא ד' דנרין, ודינר ו' מעין, ומעה ב' פונדין, נמצא סלע הוא מ\"ח פונדין, ומגיע חצי קב לפונדין, והנחתם מרוויח החצי בעד טחינה ואפיי' וטרח', ולכך אינו נותן רק ככר כרובע קב בעד פונדין, ורובע הקב הוא כשיעור ו' ביצים:"
            ],
            [
                "<b>ר' שמעון אומר שתי ידות לככר משלש לקב</b><br> ר\"ל ב' שלישים של ככר שנעשה משלישית הקב, דקב הוא ד' לוגין ולוג ו' ביצים, הוה ליה קב ארבעה ועשרים ביצים, ושלישית הקב שמנה ביצים, וב' חלקי ככר כזה, הם ה' ביצים ושליש. וקיי\"ל בסתם בני אדם כר\"ש, וברעבתן כר\"י בן ברוקא (ת\"ט):"
            ],
            [
                "<b>חצייה לבית המנוגע</b><br> ר\"ל חצי ככר כנ\"ל למר או למר, שיעורו לבית המנוגע, שהנכנס בו אף שנטמ' מיד, אין בגדיו שלובש טמאין, עד שישהה בכדי שיאכל ככר כזה, והוא שיעור פרס דכולה גמ', לרוב\"ב ג' ביצים ולר\"ש ד' ביצים (ובכל פרס פסק הרמב\"ם כריב\"ב ורש\"י וטור כר\"ש, לבד מבעירוב דמודו כלהו כריב\"ב ששיעורו ו' ביצים):"
            ],
            [
                "<b>וחצי חציה לפסול את הגויה</b><br> באכל אוכלין טמאים חצי פרס, נפסל גופו מדרבנן מלאכל תרומה עד שיטבול, שיעורו לריב\"ב ביצה ומחצה, ולר\"ש ב' ביצים:"
            ],
            [
                "<b>אנשי חצר ואנשי מרפסת</b><br> הוא (גאללעריא) שבחצר, שהרבה פתחי עליות פתוחין לה וממנו יורדים לחצר, ומשם לר\"ה:"
            ],
            [
                "<b>ששכחו ולא עירבו</b><br> אלו עם אלו, רק כל א' לעצמ', ואפ\"ה לא אסרו אהדדי, דמדמרפסת גבוה י\"ט, הו\"ל רשות לנפשה, והו\"ל כחצר פנימי' וחיצונה כשעירב' כל א' (פ\"ו מ\"ט):"
            ],
            [
                "<b>כל שגבוה עשרה טפחים</b><br> כל תל ועמוד שגבוה י' טפחים, ועומד בחצר סמוך למרפסת:"
            ],
            [
                "<b>למרפסת</b><br> בני עליי' מותרין להוציא לשם ולא בני חצר, והוא שאין פתחי עליות גבוהים מתל י\"ט, דאז ניחא תשמישת' לשם מעליי' טפי מלבני חצר, ואם יש ב' מרפסת כך משתמשין שם שניהם (כפ\"ז מ\"ב):"
            ],
            [
                "<b>פחות מכאן לחצר</b><br> ר\"ל אף לחצר, ומדלא עירבו זה עם זה, שניהן אסורין בו, ומפרש כיצד, חוליית וכו':"
            ],
            [
                "<b>חוליית הבור</b><br> שפה גבוה שסביב לבור:"
            ],
            [
                "<b>והסלע גבוהים עשרה טפחים</b><br> מתחתית החצר:"
            ],
            [
                "<b>למרפסת</b><br> מיהו בור צריך שיהי' מלא מדברים שאסור לטלטלן בשבת, דאז א\"א שתתרחק קרקעית הבור י' טפחים מגובה המרפסת בשבת, דאל\"כ שניהן אסורי' בה, שמא יטלו ממנה בשבת, ותתרחק מהמרפסת י\"ט:"
            ],
            [
                "<b>אבל במופלגת</b><br> המרפסת מהבור וסלע:"
            ],
            [
                "<b>הנותן את עירובו</b><br> עירוב חצירות אבל עירוב תחומין א\"צ להניחו בבית דירה (כפ\"ג מ\"ג):"
            ],
            [
                "<b>בבית שער</b><br> ר\"ל בחדר קטן שסמוך לשער החצר או הבית, שיושב שם שומר הפתח (פארטיע):"
            ],
            [
                "<b>אכסדרה</b><br> חדר מקורה בלי מחיצו', (זאממערהויז: ("
            ],
            [
                "<b>והדר שם</b><br> (בגאללעריא) גופה, ולא בחדרי העליות שפתוחי' למרפסת:"
            ],
            [
                "<b>אינו אוסר עליו</b><br> על בעל החצר שלא עירב עמו:"
            ],
            [
                "<b>אם יש שם תפיסת יד של בע\"ה</b><br> שרשות לבעל החצר להניח שם כליו:"
            ],
            [
                "<b>אינו אוסר עליו</b><br> ודוקא בכלים שאין נטלין בשבת, דא\"א להוציאן משם בשבת וגם שאין בחצר דיורין אחרי' שאין להם תפיסת יד שם, דאל\"כ אוסר:"
            ],
            [
                "<b>הרי זה אוסר</b><br> על בני חצרו, דדירה בלי בעלי' שמה דירה היכא דאפשר שיבוא היום אי לאו שבת. מיהו במרוחק מהלך יום אחד, שא\"א שיבוא היום, בישראל אסור, משום דכי איתא אסור מדינא, כי ליתא נמי גזרי' שיהי' שמה דירה מדרבנן, אבל עובד כוכבים דכי איתא אינו אוס' רק משום גזירה שילמוד ממעשיו, כי ליתי' לא גזרי' (ש\"ם ס\"ב ב'):"
            ],
            [
                "<b>אינו אוסר</b><br> דדירה בלי בעלי' לא שמה דירה:"
            ],
            [
                "<b>ר' יוסי אומר נכרי אוסר</b><br> אם מרוחק תוך מהלך יום, דשמא יבוא בשבת, ומיירי שדרי' בהחצר ב' ישראלים (כלעיל רפ\"ו):"
            ],
            [
                "<b>שכבר הסיע מלבו</b><br> אבל אצל בנו אינו מסיח דעתו מדירתו, דמצוי קטט כלתו עמו ויצא, משא\"כ חתנו אין דרך שיתקוטט. והכי קיי\"ל דאצל בתו בין עובד כוכבים בין ישראל אינו אוסר (שע\"א):"
            ],
            [
                "<b>בור שבין שתי חצרות</b><br> חצי' בזו וחצי' בזו ולא עירבו:"
            ],
            [
                "<b>אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוה עשרה טפחים בין מלמעלה</b><br> שהיו ט' טפחים מהמחיצה למעלה מהמים, וטפח בתוך המים:"
            ],
            [
                "<b>בין מלמטה</b><br> שהיו ט' טפחים מהמחיצה תוך המים, וטפח למעלה מהמים:"
            ],
            [
                "<b>בין מתוך אוגנו</b><br> ר\"ל שכל המחיצה למטה משפת האוגן שסביב לבור, אע\"ג שאין המחיצה נוגע במים, אמרינן גוד אחית מחיצה, אעפ\"י שהמים מעורבין מתחת, אע\"ג דלעיל (פ\"ז מ\"ב) כשפירות בראש הכותל שרינן שיורידו אלו ואלו לחצרם, פירות שאני שאינן מעורבין, אבל מים שכולם מעורבין, מחזי טפי כאלו שואבת כ\"א מהמים שבחצר אחרת אם לא שעשו הוכח', דאז בדרבנן אמרינן ברירה, מר מדידי' קממלא ומר מדידיה קממלא (כסוף ביצה) מיהו מינה שאם היו מונחי' פירות בבור, דינו כמונחי' בראש הכותל לעיל:"
            ],
            [
                "<b>אמר ר' יהודה לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם</b><br> דכותל שמפסיק בין ב' חצרות ועוברת ע\"פ הבור, מתרת אף שאינה נכנסת באוגנו כלל, כמו כן לא נחמיר במחיצה, אף שאינה חזקה ועבה ככותל, וסגי בעוברת:"
            ],
            [
                "<b>אמת המים</b><br> נחל קטן:"
            ],
            [
                "<b>שהיא עוברת בחצר אין ממלאין הימנה בשבת</b><br> דנהר, אף ברה\"י דינו ככרמלית:"
            ],
            [
                "<b>אלא אם כן עשה לה מחיצה גבוה י' טפחים בכניסה וביציאה</b><br> וטפח מהיו\"ד טפחים משוקע במים או למעלה מהמים כלעיל:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר כותל שעל גבה תדון משום מחיצה</b><br> נ\"ל דנקט בור במשנה ו' לרבות' דת\"ק, דאפי' עשה המחיצה להתיר המים, אפ\"ה לא מהני רק תוך אוגנו, ונקט נהר במשנה ז' לרבות' דר\"י דאפי' לא נעשה הכותל להתיר. מהני:"
            ],
            [
                "<b>אמר ר' יהודה מעשה באמה של אבל</b><br> שם מקום:"
            ],
            [
                "<b>אמרו לו מפני שלא היה בה כשיעור</b><br> שלא היה הנחל עמוק י' ורחב ד', למחשב כרמלית, ולא משום כותל שע\"ג התירו:"
            ],
            [
                "<b>גזוזטרא שהיא למעלה מן המים</b><br> תקרה שבולט מכותל עליה למעלה מהמים שבר\"ה, ועליו עומדין בני עליה ושואבין דרך הנקב שבאמצע התקרה:"
            ],
            [
                "<b>אלא אם כן עשו לה מחיצה</b><br> סביב התקרה הנ\"ל או סביב שפת הנקב, דעי\"ז אמרינן גוד אחית מחיצתא:"
            ],
            [
                "<b>בין מלמעלה</b><br> על תקרה הנ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>בין מלמטה</b><br> מחוברת בהתקרה מלמטה, ולרמב\"ם זהו פי' מלמעלה, ומלמט' ר\"ל על המים נגד נקב הגזוזטרא, דאמרי' גוד אסיק מחיצתא:"
            ],
            [
                "<b>וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו</b><br> דבעשו עליונ' ותחתונ', שתיהן מותרי', אם נקב העליונ' מכוון נגד נקב התחתונ':"
            ],
            [
                "<b>עשו לעליונה</b><br> ר\"ל שעשו כולן בני עליונה ותחתונה, מחיצה בשותפות לעליונה:"
            ],
            [
                "<b>שתיהן אסורות ער שיערבו</b><br> דתחתונה אין לה מחיצה, ועליונה כיון שמחיצת' בשותפות נעשה, אוסרת תחתונה עליה, וכ\"ש בעשו לתחתונה ולא לעליונה, אפי' אין לה שותפו', שניהן אסורים, מדיש לעליונה רשות לשאוב דרך תחתונה, אוסרת עליה, ובעשו שתיהן, שתיהן מותרי' כנ\"ל, דגלי דעתיייהו להסתלק משותפות, והו\"ל עליונה ותחתונה כפנימה לחיצונה (פ\"ו מ\"ט). מיהו באין י\"ט מזו לזו, הו\"ל שתיהן כגזוזטר' א' וצריכין לערב (כ\"כ הרמב\"ם ועי' בא\"ח ססי' שנ\"ה דלא פסק כן):"
            ],
            [
                "<b>אין שופכין בתוכה מים בשבת</b><br> דבפחות מד' אמות אין מי תשמישו ראויין להבלע במקומן, והן יוצאין לר\"ה, וגזרינן כחו אטו זריקה לר\"ה:"
            ],
            [
                "<b>אא\"כ עשו לה עוקה</b><br> גומא:"
            ],
            [
                "<b>מחזקת סאתים</b><br> כך שיעור מי תשמיש אדם בכל יום:"
            ],
            [
                "<b>מן הנקב ולמטה</b><br> ר\"ל שהגומא שהיא סמוך להנקב שבו מקלחין המים לר\"ה, תהיה הגומ' מחזקת סאתים מתחת להנקב כדי שלא יזובו הסאתים מים דרך הנקב לר\"ה:"
            ],
            [
                "<b>בין מבחוץ בין מבפנים</b><br> ר\"ל בין שהגומ' בחצר או בר\"ה סמוך לכותל החצר:"
            ],
            [
                "<b>מבפנים אין צריך לקמור</b><br> (וועלבען), שיכסה הגומ', דאל\"כ הו\"ל הגומ' כר\"ה (שנ\"ז):"
            ],
            [
                "<b>ר' אליעזר בן יעקב אומר ביב</b><br> (רעננע):"
            ],
            [
                "<b>שהוא קמור ד' אמות ברשות הרבים</b><br> ופיה בתוך החצר שאין בה ד' אמות. ונקט קמור, דבאינה קמור אפי' הביב ארוך הרבה אסור לשפוך מים דרך פיה שבחצר, דהו\"ל כשופך מים לר\"ה כסי' נ\"ו, מיהו אפי' אם הביב מכוסה, אם אין בארכו ד' אמות אסור לשפוך מים לשם, דגרע מגומ' לעיל, דבגומ' המים הנשפכים נשארים שם, משא\"כ הכא המים זוחלין מהביב לר\"ה. אבל ביש ב' לטיבות' שהביב ארוך ד' אמות, והוא מכוסה, אפשר שיבלעו שם סאתיים מים שמסתפק בכל יום ולא יצאו לר\"ה, ואם גם יצאו לא אתעביד מחשבתו. ודוקא שלא יהא סילון של עץ, שאין המים ראויין להבלע בה, גם צריך שיהי הביב רחב ד' על ד' טפחים (שנ\"ז):"
            ],
            [
                "<b>וחכמים אומרים אפילו גג או חצר מאה אמה</b><br> שיש בביב ק' אמה בחצר, א\"כ וודאי יבלעו בפנים:"
            ],
            [
                "<b>לא ישפוך על פי הביב</b><br> דלא דמי ביב לגומ' (במ\"ט), דהכא יוצאין לר\"ה להדיא. ומיירי הכא שיש חריץ בחצר במקום השפיכ' עד פה הביב, משא\"כ לעיל (מ\"ט) מדאין חריץ יכולין המים להתפשט אנה ואנה ויבלעו במקומן, ולהכי לא פליגי התם רבנן:"
            ],
            [
                "<b>החצר והאכסדרה מצטרפין לארבע אמות</b><br> ארישא קאי, דביש בחצר עם האכסדר' ד' אמות, א\"צ עוקה:"
            ],
            [
                "<b>וכן שתי דיוטאות</b><br> נ\"ל שהוא נוטריקון דיו תא, ר\"ל חדר זוגיי, דהיינו עליי':"
            ],
            [
                "<b>זו כנגד זו</b><br> בב' צדדי החצר שלפניהן ביניהן, ולא עירבו יחד, והחצר פחות' מד\"א:"
            ],
            [
                "<b>מקצתן</b><br> ר\"ל בני עליי' א':"
            ],
            [
                "<b>את שעשו עוקה מותרין</b><br> לשפוך מימיהן בדיוטא שיזובו למטה להעוקה שבחצר, דהעוקה סמוכה לדיוטא שלהן:"
            ],
            [
                "<b>ואת שלא עשו עוקה אסורין</b><br> אפילו לשפכן בדיוטא שלהן שיזובי למטה אסור, דחיישינן מדהעוקה רחוקה מהן, לא ירצו לקלקל החצר בהשופכין, ויטלטלו השופכין למטה להעוקה שבחצר שאינה מעורבת (כ\"כ תוס', ולפעד\"נ מדסתם הש\"ס משמע אפי' קרובה להם העוקה ג\"כ אסור, ושאני אינך דעשו עוקה דמתוך כך יזכרו לבלי לטלטל ולהוריד למטה). ולהכי נקט דיוטאות, דקמ\"ל דאפילו בעליות דטריחא מלתא להורידי למטה הכלי להחצר, אפ\"ה חיישינן, וכ\"ש בב' בתים שבחצר קטנה:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>כל גגות העיר רשות אחת</b><br> אף שלא עירבו הדיורין שתחתיהן, מותר להוציא מגג לגג כלים ששבתו שם, דמדאין תשמישן תדיר כבתים, ל\"ג בה רבנן:"
            ],
            [
                "<b>ובלבד שלא יהא גג גבוה עשרה או נמוך עשרה</b><br> מגג האחר, דבכה\"ג גזרינן משום תל בר\"ה י\"ט ורחב ד\"ט, דלא ליתא לכתף עליו מחבירו. ונ\"ל דמה\"ט נקט ר\"מ היה אחד גבוה ואחד נמוך, והרי היינו הך דהרי כשאחד גבוה, בהכרח שהשני נמוך כקושי' רבתוי\"ט, אבל כיון דכל עיקר טעמא דר\"מ משום דגזור אטו עמוד בר\"ה א\"כ סד\"א דוקא בשרק גג אחד גבוה גזור, דדמי שפיר הבית הגבוה לעמוד. אבל בשכל שורת הבתים גבוה ורק אחד מהן נמוך, הו\"א דשורה שלימה לא דמי לעמוד, רק הגג הנמוך נדמה לגומא ברה\"י דלא גזור בה ר\"מ אטו גומא בר\"ה, קמ\"ל דלא פלוג, אמנם טעמא דלא גזור בגומא נ\"ל משום דגומא בר\"ה ל\"ש שלא יכשלו שם בנ\"א:"
            ],
            [
                "<b>וחכמים אומרים כל אחד ואחד רשות בפני עצמו</b><br> וצריכין לערב. ובחצירות וקרפיפות מודו ר\"מ ורבנן דמותר להוציא מחצר לחצר ומקרפף לקרפף כלים ששבתו שם, אבל מחצר לקרפף או איפכא לא, רק דבמגג לגג מחמרי חכמים טפי מר\"מ, ובמגג לחצר מקילי חכמים טפי מר\"מ (כך מוכח מש\"ס צ\"א ע\"א):"
            ],
            [
                "<b>רבי שמעון אומר אחד גגות ואחד חצרות ואחד קרפיפות</b><br> חצר שאחורי הבתים:"
            ],
            [
                "<b>רשות אחד לכלים</b><br> נ\"ל דהך \"לכלים\" וכו', אכולה בבאי קאי, ור\"ל, הא דפליגי ר\"מ ורבנן ור\"ש, דוקא לכלים וכו':"
            ],
            [
                "<b>ולא לכלים ששבתו בתוך הבית</b><br> והביאן לחצר ע\"י שערבו בני החצר, אסור לכ\"ע להוציאן לחצר אחרת שלא ערבו עם חצר זו. והלכה כר\"ש (שע\"ב):"
            ],
            [
                "<b>גג גדול סמוך לקטן</b><br> כזה?:"
            ],
            [
                "<b>הגדול מותר</b><br> מותר להעלות לשם כלי הבית שלמטה, ודוקא שאין הבית הגדול מחובר לבתים אחרים, גם שאין קרקעית גג הגדול מתפשט להלן ממעל למחיצות הבית שתחתיו, דעי\"ז מחיצות הבית ניכרות לעומד על הגג הגדול, ואמרינן גוד אסיק מחיצתא (תוס' דפ\"ט א' וא\"ח שע\"ד). ומיירי ג\"כ דאית לגדול גפוף (ר\"ל עודף מכאן ומכאן, והוא מלשון גף וכנף) לכל צד מהפרצה, דהו\"ל הפרצה כפתח, גם מיירי שאין בפרצה י' אמות, ובחסר חד מהנך, גם גדול אסור:"
            ],
            [
                "<b>והקטן אסור</b><br> ודוקא בנכנסים כותלי קטנה בגדולה (אב\"י ומופלגים ג' טפחים מכותלי אורך הגדולה), דאם לא כן גם קטנה מותר בגפופים שבגדולה (ש\"ס ד\"ט ב'). מיהו בנפרצה בשבת, מותר, מדהותר למקצת שבת (כלעיל פ\"ז כ\"א):"
            ],
            [
                "<b>חצר שנפרצה לרשות הרבים</b><br> שנפרץ כל הכותל שבינה לר\"ה, ולא נשאר פצימין (ר\"ל מזוזות ועודף מכאן ומכאן), או שהפרצה יותר מי' אמות:"
            ],
            [
                "<b>או מרשות היחיד לתוכה חייב</b><br> אפי' נפרץ בשבת:"
            ],
            [
                "<b>דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים מתוכה לרשות הרבים או מרשות הרבים לתוכה פטור מפני שהיא ככרמלית</b><br> וה\"ה מרה\"י לתוכה פטור מה\"ט [רק נקט ר\"ה לרבותא אף שקודם שנפרץ היה חייב עלה. והא דלא נקבו רבנן רה\"י כר\"א. נ\"ל משום דבש\"ס אמרינן, דתוך החצר כ\"ע מודו דדינו ככרמלית, ופליגי רק במקום המחיצה שנפרצה, דהו\"ל צדי ר\"ה. ר\"א ס\"ל כר\"ה הוה, ורבנן ס\"ל כרה\"י הוה, והא דקאמר ר\"א תוכה לאו דוקא, רק ר\"ל מקום המחיצ', ורבנן הכי קא\"ל, כמו מתוכה ממש לר\"ה מודית דפטור דהרי כרמלית היא, כמו כן מקום מחיצה, לדידן, כרמלית היא, א\"כ שפיר לא מצו רבנן למנקט מתוכה לרה\"י, דהרי מתוכה ממש לרה\"י אפשר דחייב לכ\"ע. כדקאמר בש\"ס בשנאבד לרבים דרך באותו חצר. אבל מתוכה לר\"ה לכ\"ע פטור, דאפילו בשנאבד לרבים דרך שם, הרי הו\"ל כמטלטל פחות מד\"א בר\"ה (ותוס' דצ\"ג ב' תי' באופן אחר)]:"
            ],
            [
                "<b>חצר שנפרצה לרשות הרבים משתי רוחותיה</b><br> אפי' מרוח א' שתופס ב' רוחות, דהיינו בקרן זוית, דאז אפי' אין בפרצה י' אמות, פתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. מיהו צורת הפתח, דהיינו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה ע\"ג, אפי' באלכסון שרי (שס\"ג ס\"ל):"
            ],
            [
                "<b>וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו</b><br> בקרן זוית כלעיל. ומיירי שאין תקרה פרוסה על זוית הפרוץ, דאל\"כ פי תקרה יורד וסותם:"
            ],
            [
                "<b>או לחייו</b><br> קורתו או לחיו גרסינן, דבחד קורה ובחד לחי סגי:"
            ],
            [
                "<b>מותרין באותו שבת</b><br> שנפרץ בו, מדהותר למקצת שבת:"
            ],
            [
                "<b>ואסורין לעתיד לבא</b><br> ר\"ל בשבת הבא:"
            ],
            [
                "<b>ואם אסורין לעתיד לבא אסורין לאותו שבת</b><br> דאף בשבת שנפרץ בו, אסור, והכי קיי\"ל. וכ\"כ בחוט העירוב שניתק בשבת. מיהו בעיר שמוקפת חומה ויש בקצה רחוב היהודים חוט העירוב וניתק בשבת, ולא היה קרוב לוודאי שינתקוהו עובדי כוכבי' בשבת, הואיל ומחיצות חצונות קיימות, שבת שהותרה הותרה (שס\"ה ס\"ז). וכל חוט עירוב שניתק בשבת, מותר לומר לעובד כוכבים בשבת לתקנו (רע\"ו). אבל בנפסק בחול ותקנו עובד כוכבים בשבת על דעת ישראל שיטלטל בה, לא מהני (מג\"א שס\"ב ה'):"
            ],
            [
                "<b>הבונה עליה על גבי שני בתים</b><br> שהן בב' צדי ר\"ה, ובנה עליי' מזל\"ז:"
            ],
            [
                "<b>וכן גשרים המפולשים</b><br> ר\"ל שיכול לעבור תחתיהן, ויש לגשר ב' מחיצות תחתיה. בראשה ובסופה. ונ\"ל דנקט בתים לרבותא דר\"י, דאף דמחיצות הבתים לגוואי עבידן (כסוכה י\"ט א'), אפ\"ה מהני לטלטל תחת העליי', וקתני גשר לרבותא דרבנן, אף שב' המחיצות לגשר נעשו, אפ\"ה לא מהני לרבנן:"
            ],
            [
                "<b>דברי רבי יהודה</b><br> דס\"ל דהלכה לממ\"ס דב' מחיצות הוה רה\"י:"
            ],
            [
                "<b>וחכמים אוסרין</b><br> דס\"ל דהלכה לממ\"ס ג' מחיצות בעינן:"
            ],
            [
                "<b>ועוד אמר רבי יהודה מערבין</b><br> ר\"ל משתתפין (כפ\"ו מ\"ה):"
            ],
            [
                "<b>למבוי המפולש</b><br> שיש לה ב' מחיצות, והניח קורה מכאן ומכאן בראשה ובסופה, הו\"ל משום הנך ב' מחיצות של הבתים כרה\"י, ומשתתפין לטלטל בה, וקמ\"ל הא, אף דבמבוי שאינו מקורה ליכא למימר פי תקרה יורד וסותם כעלייה וגשר לעיל, אפ\"ה סגי בב' מחיצות:"
            ],
            [
                "<b>וחכמים אוסרין</b><br> דס\"ל, דבמפולש לא מהני קורה מכאן ומכאן, רק צריך צורת הפתח בראש הא' ועי\"ז הו\"ל כאילו יש לה ג' מחיצות, דצורת הפתח ג\"כ כמחיצה דמי, ואז מותר מדאו' לטלטל בה, רק מדרבנן אסור מדדמי עדיין לר\"ה, ומהני הקורה ברוח השני להכירא. (ועי' עירובין ד\"ו א', ורבותינו קצרו כאן בפירושן):"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>המוצא תפילין</b><br> בשדה במקום שאפשר בית בזו:"
            ],
            [
                "<b>מכניסן זוג זוג</b><br> שלובש א' בזרוע וא' בראש. אבל ללבוש ב' זוג ביחד אסור, דשבת זמן תפילין [ורק אסור ללבוש תפילין בשבת שמא תנתק הרצועה, ויביאם בידו ויוציאם לר\"ה], ולהכי כשילבוש ב' זוג עבר על בל תוסיף:"
            ],
            [
                "<b>רבן גמליאל אומר שנים שנים</b><br> דס\"ל שבת לאו זמן תפילין, וליכא בל תוסיף, רק תכשיט הוה, ומדיש מקום בראש להניח ב' תפילין, להכי שניהן תכשיט הוו. וקיי\"ל כת\"ק [ש\"א מ\"ב], דאף דקיי\"ל שבת לאו זמן תפילין [א\"ח ל\"ד], וליכא בל תוסיף, אפ\"ה לא מחשב תכשיט רק כשלובש במקום תפילין, ושמא אין בראש מקום להניח ב' תפילין [ט\"ז שם ומג\"א ש\"א]:"
            ],
            [
                "<b>במה דברים אמורים בישנות</b><br> שניכר ברצועות שהן תפילין קדושות:"
            ],
            [
                "<b>אבל בחדשות פטור</b><br> פטור, אבל אסור להכניסן דשמא קמיע הן, ובש\"ס מסקינן דחדשות היינו שאין הרצועות עדיין מקושרות וא\"כ א\"א ללבשן בשבת. ואת\"ל א\"כ עכ\"פ יחשיך עליהן, י\"ל כיון דלא חזו למצוה, עדיין אין כאן בזוי כשיניחן וילך [ועתוס' דצ\"ח א']:"
            ],
            [
                "<b>מצאן צבתים</b><br> הרבה זוגות, כל זוג קשור לעצמו:"
            ],
            [
                "<b>או כריכות</b><br> הרבה כרוכות ביחד, שכשיביאם זוג זוג, לא יוכל להכניס היום כולן [והיינו דקאמרינן בש\"ס דהיינו צבתים היינו כריכות. אלא דצבתיים, היינו דכריכי זוגי זוגי, ור\"ל דשניהן אינו יכול להכניסן דרך לבישה מדהן מרובין. וק\"ל א\"כ למה נקט כלל צבתי' וכריכות, מה לי צבתים מה לי כריכות. וטפי הו\"ל לש\"ס לומר דצבתים היינו כריכות שאינן קשורין, ואינו יכול להכניסן מדהן מרובין, וכריכות היינו שהן מועטין אבל קשורין ואינו רשאי להתיר הקשר בשבת וכדאמרינן כה\"ג (מנחות דע\"א א') לא היה עושה אותן כריכות רק צבתים, ועי' רש\"י שם. אי נמי צבתים נמי היינו מועטים, רק מדאינן קשורין כלל אינו יכול ללבשן עד שיעשה להן קשר דאסור בשבת וצ\"ע]:"
            ],
            [
                "<b>מחשיך עליהן</b><br> ר\"ל ממתין שם עד מוצאי שבת ובמתירא להשהות שם מלסטים, מוליכן פחות פחות מד' אמות [שם]:"
            ],
            [
                "<b>ובסכנה</b><br> שגזרו שמד על שמירת המצות, ומתירא להכניסן."
            ],
            [
                "<b>מכסן</b><br> בקש:"
            ],
            [
                "<b>עד שמגיע לחצר החיצונה</b><br> שסמוך לעיר, ששם משתמרין כראוי:"
            ],
            [
                "<b>וכן בנו</b><br> שנולד בשדה:"
            ],
            [
                "<b>נותנו לחבירו וחבירו לחבירו אפילו מאה</b><br> ר\"ל אע\"ג שצריך להחליפו ק' פעמים ד' אמות, וקשה לי' ידא לילד לטלטלו הרבה"
            ],
            [
                "<b>ר' יהודה אומר נותן אדם חבית</b><br> שמצא:"
            ],
            [
                "<b>לחבירו וחבירו לחבירו אפילו חוץ לתחום</b><br> אם אותו שמצאה, עירב לשם:"
            ],
            [
                "<b>אמרו לו לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה</b><br> ר\"ל אילו היה לה בעלים שלא ערבו, לא היה לה רק אלפיים ממקומה. ה\"נ זו חפצי הפקר קונין שביתה במקומן. ועי' לעיל פ\"ד סי' ל\"א:"
            ],
            [
                "<b>היה קורא בספר</b><br> שעשוי בגלילה, ולאו דוקא ס\"ת:"
            ],
            [
                "<b>על האסקופה</b><br> [שוועלע] שרחבה ד' טפחים ואינה גבוה י' טפחים, דהו\"ל כרמלית:"
            ],
            [
                "<b>גוללו אצלו</b><br> דמדאגדו בידו הו\"ל מרה\"ר לכרמלית תרי דרבנן [ועי' שבת פ\"י מ\"ב]. ואי\"ל ניחש שיפול מידו וישכח ויביאנה לרה\"י, י\"ל דמיירי באסקופה רחבה הרבה קודם שתכנס לרה\"י, דאדהכי והכי מדכר [ש\"ס]:"
            ],
            [
                "<b>היה קורא בראש הגג</b><br> והרי גג רה\"י הוא:"
            ],
            [
                "<b>עד שלא הגיע לעשרה טפחים</b><br> הסמוכין לארץ:"
            ],
            [
                "<b>משהגיע לעשרה טפחים</b><br> מיירי בכותל משופע. דכשנח עליו הו\"ל כנח בר\"ה:"
            ],
            [
                "<b>הופכו על הכתב</b><br> שלא יוטל בבזיון. ואע\"ג שגם זה בזיון ואסור בכל ספרי קודש [כי\"ד רפ\"ב ה'], עכ\"פ זה בזיון טפי והכא דלא אפשר שרי. אבל לא יגללו אצלו, דגזרינן אטו אין אגדו בידו, דאז הו\"ל כמוציא מר\"ה לגג רה\"י, משא\"כ אסקופה כרמלית היא:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר</b><br> כולה ר\"י היא, וחסורי מחסרא וה\"ק, ואם אין הכותל משופע ר\"י אומר וכו':"
            ],
            [
                "<b>שאין לך דבר משום שבות</b><br> כי הכא שאגדו בידו:"
            ],
            [
                "<b>עומד בפני כתבי הקודש</b><br> וקיי\"ל כר\"י:"
            ],
            [
                "<b>זיז</b><br> דף הבולט מכותל למעלה מי\"ט, בר\"ה:"
            ],
            [
                "<b>שלפני חלון נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת</b><br> ר\"ל בני הבית שבו הזיז, נוטלין ונותנין דרך החלון כלים על הזיז. ודוקא כלים הנשברים דאל\"כ חיישי' שמא יפלו לח\"ה ויכניסם:"
            ],
            [
                "<b>עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים</b><br> ואף שאין ראשו ורובו בר\"ה, לא גזרי' שמא יכניס הכלים דלא דמי לזיז, דהתם תשמישי הבית הם, חיישינן שפיר שיכניסם, משא\"כ הכא מיירי בכלים שא\"צ בפנים, וכ\"ש דעומד בר\"ה מותר לטלטל בר\"ה ולא חיישינן שיעבירנו ד\"א ברה\"ר דקל יותר הכנסה מהליכה ד\"א, וכן מוכח ממשנה א' ודו\"ק:"
            ],
            [
                "<b>ובלבד שלא יוציא חוץ מד' אמות</b><br> אעומד ברה\"י ומטלטל בר\"ה. קאי:"
            ],
            [
                "<b>וכן לא ירוק</b><br> ובהשתין ורק חייב חטאת, דכעוקרן ממקום שהוא ד' על ד' דמי:"
            ],
            [
                "<b>אף משנתלש רוקו בפיו</b><br> ומתעגל ומתהפך בפיו [ועי' ספ\"ט דכלים]:"
            ],
            [
                "<b>לא יהלך ד' אמות עד שירוק</b><br> ולא קיי\"ל כן:"
            ],
            [
                "<b>וישתה ברשות היחיד</b><br> ה\"נ מיירי בשותה בכלי הצריך לו בפנים כסי' כ\"ט. דאל\"כ שרי. דלא דמי למשתין ורק דאסור לעיל סי' ל\"א. דהתם עוקר ברשות זה משא\"כ הכא העקירה וההנחה שניהן ברשות א', והרי פיו מקום פטור הוא:"
            ],
            [
                "<b>וכן בגת</b><br> דדוקא בהכניס ראשו ורובו לגת, שותה וא\"צ לעשר, דארעי הוא, משא\"כ חוץ לגת קבוע הוא:"
            ],
            [
                "<b>קולט</b><br> [אויפפאנגען]:"
            ],
            [
                "<b>אדם מן המזחילה</b><br> הוא דף שמונח בשפוע על ראש הכותל שבקצה הגג, כדי שיזובו מעליו הגשמים למטה:"
            ],
            [
                "<b>למטה מעשרה טפחים</b><br> ר\"ל העומד בר\"ה. מותר לקלוט בכלי מים שזוחלין מהמזחילה, אף שאין פיה בולט מהגג ג\"ט, דאז דינו כהגג להיות רה\"י, ואפי' עומד וקולט למטה מי' טפחים, דשם ר\"ה היא אפ\"ה שרי. ודוקא קולט, אבל לא יחבר הכלי לפה המזחיל', דמדאין פיה בולט ג' טפחים, הו\"ל כמוציא מגג רה\"י לר\"ה:"
            ],
            [
                "<b>ומן הצינור</b><br> [דאכרעננע] שבולט פיה ג' טפחי' מהגג, ואינה רחבה ד' על ד' טפחים:"
            ],
            [
                "<b>מכל מקום שותה</b><br> ר\"ל אפילו מחבר הכלי לפי הצנור שרי, דמדבולט, דין הצנור כר\"ה:"
            ],
            [
                "<b>בור ברשות הרבים</b><br> אפי' מופלג ד' טפחים מכותל שבו החלון למעלה:"
            ],
            [
                "<b>וחולייתו</b><br> שפה גבוה שסביב לבור:"
            ],
            [
                "<b>חלון שעל גביו ממלאין הימנו בשבת</b><br> דבור עמוק י' רה\"י הוה, ושפה שגבוה י' בר\"ה מקום פטור הוה, והו\"ל כמוציא מרה\"י לרה\"י דרך מקום פטור, ואפילו מופלג הכותל מהבור ד' טפחים, עכ\"פ כל אויר שבר\"ה למעלה מי' מקום פטור הוה. ולא דמי להך דלעיל [פ\"ח מ\"ג], דהתם מדמרוחק ד' שייך לחצר והרי לא עירבו עמם, משא\"כ הכא אף ששייך לר\"ה, עכ\"פ מקום פטור הוא ומותר לטלטל לשם ומשם לרה\"י, ומה\"ט גם מחיצה א\"צ כלעיל [פ\"ח מ\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>שופכין לתוכה מים בשבת</b><br> מטעם הנ\"ל, ודוקא אשפת רבים, אבל אשפת יחיד, עשוי לפנות, ושמא יפנה אותה ולאו אדעתיה:"
            ],
            [
                "<b>אילן שהוא מיסך על הארץ</b><br> וענפיו סביב שהן למעלה מי', נוטין למטה סביב עד פחות מג' לארץ:"
            ],
            [
                "<b>אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים</b><br> דהו\"ל כלבוד:"
            ],
            [
                "<b>מטלטלין תחתיו</b><br> ומ\"מ צריך לקשור הענפים שלא יזיזם הרוח, דמחיצה שמנידה ברוח, אינה מחיצה בשום מקום, גם אין מטלטלין תחתיו יותר מע' אמה וד\"ט על ע' אמה וד\"ט, דהיינו בית סאתיים. דכל מחיצה כי הך שאינה למדור רק עשוי לשמור השדות מתוכו, אין מטלטלין בה יותר מבית סאתיי':"
            ],
            [
                "<b>לא ישב עליהן</b><br> דאסור להשתמש באילן שמא יתלש, ובנמוך מג' הרי הוא כקרקע:"
            ],
            [
                "<b>הדלת שבמוקצה</b><br> חצר שאחורי הבתי', אין לדלתה צירים, רק זוקפה נגד הפתח:"
            ],
            [
                "<b>וחדקים שבפרצה</b><br> קוצים שיחדם לסתום עמהן פרצת החצר:"
            ],
            [
                "<b>ומחצלות</b><br> אריג מקנים, [מאטטע] שיחדה לסתום עמה פתח החצר:"
            ],
            [
                "<b>אין נועלין בהן</b><br> דמדאין רגיל לכנס לשם, וגם אינן קבועים בהפתח, אם לוקחן וסותם בהן מחזי כבונה. משא\"כ פקק החלון [שבת פי\"ז מ\"ז] רגיל לפתוח ולסתום בו:"
            ],
            [
                "<b>אלא אם כן גבוהים מן הארץ</b><br> משהו, שאינן מונחין על הארץ, דאז ניכר דעשוין להפתח, ולא מחזי כבונה מחדש:"
            ],
            [
                "<b>ויפתח ברשות הרבים</b><br> במפתח המונח שם בר\"ה, אע\"ג דא\"צ להמפתח ברה\"י דאז ליכא למיחש שיכניסנו. ופלג אמ\"ד סי' כ\"ט, ואפילו במונח בכרמלית מחמיר:"
            ],
            [
                "<b>אלא אם כן עשה מחיצה גבוהה עשרה טפחים</b><br> בר\"ה סביב מקום המפתח והפתיחה, כל שהמפתח בר\"ה, או סביב מקום עמידתו, כשהמפתח ברה\"י:"
            ],
            [
                "<b>אמרו לו מעשה בשוק של פטמין</b><br> מוכרי בשר [רש\"י]:"
            ],
            [
                "<b>שהיה בירושלים</b><br> דמדדלתות ירושלים נעולות בלילה, כרמלית היא. [ותמוה האיך לא עירבו בה. ונ\"ל משום דהרבה צדוקי' ובייתוסים היו בה שאסרו על השאר, וכמעשה דר\"ג פ\"ו, ולפעמי' גם המלך בעצמו צדוקי הי' (כקדושין דס\"ו א' וברכות כ\"ט א'), ולא רצו לבטל רשותן אל הפרושים]:"
            ],
            [
                "<b>שהיו נועלין</b><br> חנותן:"
            ],
            [
                "<b>ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח</b><br> אף דהחלון רה\"י, והמנעול שלמעלה מי' טפחי' מקום פטור, והרי עומדים בשוק כרמלית, דמטלטלו ברה\"י, וקא\"ל לר\"מ למה פלגית עלינו בכרמלית, אמנם באמת לרבנן אפילו בר\"ה שרי, כסי' כ\"ט:"
            ],
            [
                "<b>רבי יוסי אומר שוק של צמרים</b><br> מוכרי צמר. ונ\"ל דקמ\"ל אף דהכניסה ויציאה לשם אינה לצורך שבת כל כך, ככניסת חנות הפטמין, שהיו מוכרין ג\"כ בשר מבושל [ככלים פ\"ה מ\"ו], אפ\"ה לא גזרינן:"
            ],
            [
                "<b>נגר</b><br> [ריעגעל]:"
            ],
            [
                "<b>שיש בראשו גלוסטרא</b><br> [קנאפף], דתורת כלי עליו לדוך עמו פלפלין דאילו בלי גלוסטרא היינו נגר המוכרן דלכ\"ע אסור [כמי\"א]:"
            ],
            [
                "<b>ר' אליעזר אוסר</b><br> לנעול בו, אא\"כ קשור ותלוי [כשבת פי\"ז מ\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>ורבי יוסי מתיר</b><br> מדתורת כלי עליו, אף שמלאכתו לאיסור, שרי לטלטלו לצורך גופו להתיר, כגון לנעול בו:"
            ],
            [
                "<b>בא רבן גמליאל והזקנים והתירו להן</b><br> ואע\"ג דדברים המותרים ואחרים נהגו בו איסור אי אתה רשאי להתיר בפניהן [כפסחים דנ\"א א'] היינו בידעו שהוא מותר והחמירו ע\"ע משא\"כ בשטעו בדין [כי\"ד רי\"ד]:"
            ],
            [
                "<b>נגר הנגרר</b><br> שהנגר קשור בחבל שבדלת, ונגרר בארץ. ומיירי שאין בראשו גלוסטרא:"
            ],
            [
                "<b>נועלים בו במקדש</b><br> דאין שבות במקדש:"
            ],
            [
                "<b>אבל לא במדינה</b><br> דמדאינו תלוי מחזי כבונה."
            ],
            [
                "<b>והמונח</b><br> שאינו קשור כלל, רק מונח בארץ:"
            ],
            [
                "<b>כאן וכאן אסור</b><br> דנגר גרע טפי מפקק החלון [שבת פי\"ז סי' נ'], וכבונה ממש הוא:"
            ],
            [
                "<b>מחזירין ציר התחתון</b><br> [אנגעל] התחתון שבדלת שבכלי שנשמט ממקומו:"
            ],
            [
                "<b>אבל לא במדינה</b><br> אף דנוח להחזירו, עכ\"פ שמא יתקעהו במקבת וגרזן, והו\"ל מלאכת מכה בפטיש:"
            ],
            [
                "<b>והעליון כאן וכאן אסור</b><br> דמדיצא הציר העליון, יפול הדלת, והו\"ל כבונה, דס\"ל יש בנין בכלים:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר העליון במקדש</b><br> ס\"ל אין בנין בכלים, וליכא רק שבות כשיתקע, ובמקדש לא גזרו:"
            ],
            [
                "<b>והתחתון במדינה</b><br> דבתחתון א\"צ לתקעו במקבת [ולתוס' גם ת\"ק ס\"ל אין בנין בכלים, רק ס\"ל שבות גדולה כזו שמא יתקע לא התירו במקדש]:"
            ],
            [
                "<b>מחזירין רטיה</b><br> [פפלאסטער] שעל המכה:"
            ],
            [
                "<b>במקדש</b><br> כהן שעובד ולוקח הרטיי' מעל מכתו שלא תחצוץ בין בשרו לבגדו [כזבחים י\"ט א'], מותר להחזירה לאחר עבודתו על מכתו, דבכהן שאינו עובד אסור, אע\"ג שהיא רק שבות, הרי אינו צורך עבודה, והרי אפילו לצורך עבודה גזרו על כמה שבותין במקדש [כתוס' שבת דצ\"ה א', ותוס' פסחים דפ\"ה א'], וכמו כן לא התירו לטלטל נרות במקדש [כרתוי\"ט תמיד פ\"א מ\"ג], וכמו כן בגחלים שם שנתפזרו לא התירו לכבותן, אף דהוה מלאכה שא\"צ לגופה [כלשם פ\"ה מ\"ה], רק בכהן העובד הכא, התירו סופן משום תחלתן, דאי לא שרית לי' להחזירה, לא יסירנה:"
            ],
            [
                "<b>אבל לא במדינה</b><br> גזירה שמא ימרח רטייתו, דהוא תולדת ממחק. וקיי\"ל [שכ\"ח סכ\"ה] דדוקא בתרתי לטיבותא שנפלה הרטייה מעצמה, ולא נפלה רק ע\"ג כלי, ולא על הארץ, אז מותר להחזירה, וע\"י עובד כוכבים דוקא במצטער הרבה מותר להניח רטייה [ט\"ז שם סק\"כ], אבל למרח רטייה ע\"י עובד כוכבים, דוקא בחלה כל גופו שרי [מג\"א שם סקכ\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>אם בתחלה</b><br> שלא היתה עליו מבעו\"י:"
            ],
            [
                "<b>כאן וכאן אסור</b><br> ולא שייך אין שבות במקדש, דלאו צורך גבוה הוא:"
            ],
            [
                "<b>קושרין נימא</b><br> [זאייטע] שבכנור שניתק בשבת:"
            ],
            [
                "<b>במקדש</b><br> לשיר, דס\"ל עיקר שירה בכלי, ומדאי אפשר בלא\"ה, שרי. ודוקא באמצע שאי אפשר לעונבה שם, שע\"י העניבה יפסד קולה, אבל סמוך ליתדות. הרי יכול לעונבה שם ולא יפסד הקול, להכי אסור לקשור:"
            ],
            [
                "<b>אם בתחילה</b><br> שניתק מאתמול:"
            ],
            [
                "<b>כאן וכאן אסור</b><br> מדהיה יכול לקשרה מדאתמול. וחייב עלה ב' משום קושר ומשום מכה בפטיש:"
            ],
            [
                "<b>חותכין יבלת</b><br> [ווארצע] שהוא מום בקדשים:"
            ],
            [
                "<b>במקדש</b><br> ומיירי ביבשה שמפרכה בידו, ואפ\"ה במדינה אסור [כך משמע בא\"ח ש\"מ ס\"ב, וע\"ש]:"
            ],
            [
                "<b>ואם בכלי כאן וכאן אסור</b><br> דהו\"ל תולדה דגוזז:"
            ],
            [
                "<b>כהן שלקה באצבעו</b><br> ואינו ראוי שיעבוד ומכתו נראית:"
            ],
            [
                "<b>כורך עליו גמי</b><br> [באסט], אע\"ג שמרפא, לצורך עבודה שרי. וחציצה ליכא, דמיירי שלקה שלא במקום עבודה:"
            ],
            [
                "<b>אבל לא במדינה</b><br> דרפואה שבות, משום שחיקת סממני':"
            ],
            [
                "<b>אם להוציא דם</b><br> שמהדק הגמי על החבורה:"
            ],
            [
                "<b>כאן וכאן אסור</b><br> דהו\"ל אב מלאכה שחובל, ותו דהידק א\"צ לעבודה:"
            ],
            [
                "<b>בוזקין</b><br> בזק לשון שבירה הוא [כיומא כ\"ב ב'], וה\"נ ר\"ל כותתין ומפזרין:"
            ],
            [
                "<b>מלח על גבי כבש</b><br> של מזבח:"
            ],
            [
                "<b>בשביל שלא יחליקו</b><br> בשעת הליכת כהנים עליו. ומיהו אי מבטל לי' למלח בכבש, הרי מוסיף על הבניין ביהמ\"ק, דאסור אף בחול, אלא מיירי כשלא מבטל לי' להמלח בכבש, ואפ\"ה לא הוה חציצה בין רגלי כהנים לרצפה, דאין בוזקין המלח רק בשעת הולכת עצים, דלאו עבודה היא. ובמדינה אף דלא מבטל לדבר שפיר אסור לעשות כן בלי שינוי, ואי מבטל לי' בחצרו, אף בשינוי אסור:"
            ],
            [
                "<b>וממלאים מבור הגולה ומבור הגדול</b><br> כך שם ב' בארות שהיה בעזרה:"
            ],
            [
                "<b>בגלגל בשבת</b><br> ובמדינה אסור אם יש סמוך לו גינה, דחיישינן שמא ישקנה, או במצוי שם מקום שריית פשתן חיישינן שמא ישאב לשרותו. וי\"א דבדלי א' בגלגל, שרי למלאות לכ\"ע [של\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>ומבאר הקר</b><br> כך שם באר א' שהיה במדינ' בדרך לעולי רגלים:"
            ],
            [
                "<b>ביום טוב</b><br> דמדהותר ע\"י נביאים, הניחוהו בהיתירו:"
            ],
            [
                "<b>שרץ</b><br> שרץ מת מח' שרצים שמטמאים:"
            ],
            [
                "<b>כהן מוציאו בהמיינו</b><br> באבנטו, דמוקצה ליכא דאין שבות במקדש. מיהא אבנט שנטמא מהשרץ ונעשה ראשון לטומאה, אינו מטמא לכהן במקדש, דאדם וכלים אין מקבלין טומאה רק מאב הטומאה:"
            ],
            [
                "<b>שלא לשהות את הטומאה</b><br> דאע\"ג דמטמא לאבנט, הכי עדיף טפי, משישהנו עד שיחפש אחר צבת ללקח בו השרץ:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר בצבת של עץ שלא לרבות את הטומאה</b><br> שיטמא האבנט:"
            ],
            [
                "<b>מהיכן מוציאין אותו</b><br> בשבת:"
            ],
            [
                "<b>ומבין האולם ולמזבח</b><br> אבל בעזרה כופה עליו פסכתר עד שתחשך:"
            ],
            [
                "<b>ועל שגגתו חטאת</b><br> כשנכנס שם בטומאה, דהיינו מכל עזרה:"
            ],
            [
                "<b>ושאר כל המקומות כופין עליו פסכתר</b><br> סיר גדול של נחושת:"
            ],
            [
                "<b>שלא התירו לך אלא משום שבות</b><br> ר\"ש קאי אקושרין נימא במקדש [מי\"ג], רק נטר לי' לת\"ק עד שסיים כל מילי שבין מקדש למדינה, ולבתר הכי חולק עליו, וס\"ל דאסור לקשור נימת כנור במקדש, מדמתחייב אקשר במדינה, וה\"ק ר\"ש, אל תתמה שכאן החמרתי בדיני שבת במקדש, ולעיל [סוף פ\"ד] הקלתי בדיני שבת במדינה, שאמרתי דאפילו יצא ט\"ו אמה יכנס, על זה קאמר, מקום שהתירו לך חכמים, משלך נתנו לך, ואותן ט\"ו אמה שהתרתי שלך הם, ואינן חוץ לתחום, רק מפני הטועים, כדקאמר התם, וכמו כן ה\"נ אני אומר שלא התירו לך לחכמים במקדש רק דבר שהוא משום שבות, דהיינו עניבה, ולא קשירה:"
            ]
        ]
    ],
    "versions": [
        [
            "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739"
        ]
    ],
    "heTitle": "יכין עירובין",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Yachin",
        "Seder Moed"
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Seif",
        "Comment"
    ]
}