json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Zeraim/Yachin on Mishnah Maaser Sheni/Hebrew/merged.json

{
    "title": "Yachin on Mishnah Maaser Sheni",
    "language": "he",
    "versionTitle": "merged",
    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yachin_on_Mishnah_Maaser_Sheni",
    "text": [
        [
            [
                "<b>מעשר שני אין מוכרין אותו</b><br> אפי' בירושלים או אפי' להוליכו לירושלים ומתני' ר\"מ היא וכדקיי\"ל דמע\"ש ממון גבוה אבל בשדעתו להעלות המעות לירושלים מותר למכרו וכלקמן [פ\"ד מ\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>ואין ממשכנין אותו</b><br> בין ע\"י ב\"ד בין ע\"י עצמו מדכתיב בו ברכה:"
            ],
            [
                "<b>ולא שוקלין כנגדו</b><br> סלע חולין נגד סלע מע\"ש דה\"ל בזוי מצוה. וכ\"ש נגד פירות מע\"ש גופייהו דלא:"
            ],
            [
                "<b>וכן שאר כל הפירות</b><br> אף דשניהן מעשר. אף דמע\"ש שלהן רק מד\"ס:"
            ],
            [
                "<b>אבל נותנין זה לזה מתנת חנם</b><br> דוקא במזמינו על שולחנו דאל\"כ אסור דמתנה כמכר כפ\"ב דמעשר סי' ב'. ונ\"ל דלהכי קאמר מתנת חנם. והרי הוי סגי בשיאמר במתנה אלא קמ\"ל דרק במתנה שהיא וודאי חנם דלא עביד זל\"ז נייח נפשי' שרי. הא בנותן זה לזה. ושוב חברו לו [כמגילה ד\"ז ב] דמחלפי סעודתייהו אהדדי הכא אסור:"
            ],
            [
                "<b>מעשר בהמה אין מוכרין אותו תמים חי</b><br> ה\"ה תמים שחוט. דבנקרב בבהמ\"ק. אף שהבשר לבעלים אסור להם למכרו ובשחטו בחוץ הרי אסור בהנאה רק איידי דתנא סיפא בכור חי נקט נמי במעשר חי וה\"ה דאין ממשכנין ואין מחליפין אותו כמו במעשר שני לעיל. ורק חדא מנייהו נקט וה\"ה אינך:"
            ],
            [
                "<b>ולא בעל מום חי ושחוט ואין מקדשין בו האשה</b><br> דהו\"ל כמכר והוא פשיטא. ומה\"ט לא אצטריך למנקט כן במשנה א' במעשר שני. ולא נקיט לה הכא רק משום היפוך דסיפא דבבכור אע\"ג שאינה יכולה ליהנות ממנה עד שיומם. ואולי לא יומם כלל אפ\"ה מקדשין בו דגם הספק שמא יפול בו מום ותהנה כולו הוא שוה פרוטה דהנאה זו היא שוה פרוטה:"
            ],
            [
                "<b>הבכור מוכרין אותו תמים חי</b><br> בזה\"ז שיאכלנו הקונה במומו. משא\"כ תמים שחוט יקבר. אבל בזמן שבהמק\"ק הרי להקרבה קאי ואינו ממון כהן למכרו [ב\"ק די\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>ומקדשין בו האשה</b><br> דממון כהן הוא:"
            ],
            [
                "<b>אין מחללין מעשר שני על אסימון</b><br> מטבע בלי צורה:"
            ],
            [
                "<b>ולא על המטבע שאינו יוצא</b><br> של מדינה אחרת אם המלכיות מקפידות שלא יהיו כאן אותן מעות. או דממטי לזוזי להתם בדוחק ולית לי' אורחא למיזל להתם. וכ\"ש באין יוצאין כלל:"
            ],
            [
                "<b>ולא על המעות שאינן ברשותו</b><br> שנפל המעות לים אף שיכול להעלותו ע\"י השט במים:"
            ],
            [
                "<b>הלוקח בהמה לזבחי שלמים</b><br> ממעות מע\"ש דכך מצותו לקנות במעותיו בהמ' לשלמים. או חי' שאינה בת הקרבה לבשר תאוה ר\"ל לחולין:"
            ],
            [
                "<b>אע\"פ שהעור מרובה</b><br> ששוה יותר:"
            ],
            [
                "<b>מקום שדרכן למכור סתומית</b><br> ר\"ל שמוכרין הקנקן עם היין:"
            ],
            [
                "<b>יצא קנקן לחולין</b><br> ואם המוכר או הלוקח אומן מעבד עורות או יוצר חרס וודאי נותנים טפי בשביל אלו. ולהכי צריך למכרם לאכלן בירושלם:"
            ],
            [
                "<b>התמד</b><br> מים שע\"ג חרצנים וזגים ושמרי יין:"
            ],
            [
                "<b>עד שלא החמיץ אינו נלקח בכסף מעשר</b><br> דהו\"ל כמים והרי בעינן פרי מפרי וגדולי קרקע:"
            ],
            [
                "<b>ומשהחמיץ נלקח בכסף מעשר</b><br> והוא דרמי ג' ואשכח ד':"
            ],
            [
                "<b>הלוקח חיה לזבחי שלמים</b><br> והרי לא חזי' לקרבן:"
            ],
            [
                "<b>בהמה לבשר תאוה</b><br> דאסור מד\"ס שלא יבריח מעות מע\"ש מע\"ג מזבח. ואע\"ג דהתורה התירה להבריחן לקנות יין ושמן ופירות וחיה ועוף וגם בהמה לבשר תאוה אפ\"ה יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה [יבמות דף צ' ע\"א] ולפיכך גם בהמה וחיה ועוף בעלת מום אסרו. ואמרי' עוד בירושלמי דהא דאסרו רק בע\"ח היינו שמא יגדל מהן עדרים. וכן הוא בבבלי [סוכה מ\"א א']. מיהו קיי\"ל דחיה ועוף שאין קריבים מותר ליקח [רמב\"ם מעש\"ש פ\"ב הל\"ב]. ולא חיישינן לשיגדל מהן עדרים מדקונה אותם בירושלים. מיהו במחללן חוץ לירושלים רק על שחוטין מחללין ואפי' על בהמה שחוטה שרי לחלל:"
            ],
            [
                "<b>לא יצא העור לחולין</b><br> משום דלא חל המקח כלל. ואת\"ל א\"כ יחזרו הדמים למקומן. י\"ל דהכא מיירי שברח המוכר דיאכל כנגדן כמ\"ז ואז וודאי רשאי לאכול היא גופה בקדושת מעשר. אפילו הכי אינה כאילו קנאה בתחלה לצורך מעשר ולא נפק העור לחולין כ\"כ ע\"ר אאמ\"ו הגאון זצוק\"ל [ועיין קדושין דף נ\"ו א']:"
            ],
            [
                "<b>מקום שדרכן לימכר פתוחות</b><br> דדרך למכרן בלי הכלי לא דמי תו לבהמה דדרך למכרה עם עורה:"
            ],
            [
                "<b>לא קנה מעשר</b><br> והמקח בטל והמעות בקדושתן:"
            ],
            [
                "<b>הלוקח פירות שוגג</b><br> חוץ לירושלים ולא ידע שמעות מע\"ש הן:"
            ],
            [
                "<b>יחזרו דמים למקומן</b><br> דהו\"ל מקח טעות מטורח ההעלאה לירושלים:"
            ],
            [
                "<b>מזיד יעלו ויאכלו במקום</b><br> ר\"ל בירושלים:"
            ],
            [
                "<b>ואם אין מקדש ירקבו</b><br> דהקנוי בכסף מעשר כשהוא טהור אינו נפדה חוץ לירושלים:"
            ],
            [
                "<b>מזיד תעלה ותאכל במקום</b><br> ואפי' הומם [כפ\"ג מ\"י]. ונ\"ל דכשהוא תם יקדישו שם לשלמים ויאכלו. דאל\"כ מה הועילו חכמים בתקנתן שגזרו שלא יקנו בהמת חולין בירושלים ממעות מעש\"ש כירושלמי פ\"א:"
            ],
            [
                "<b>ואם אין מקדש תקבר על ידי עורה</b><br> ר\"ל עם עורה כשתמות:"
            ],
            [
                "<b>ואם לקח יאכל כנגדן</b><br> ר\"ל כפי מה שהוציא ממעות מע\"ש יאכל משלו בקדושת מע\"ש ומיירי בברח המוכר או בקנה במזיד. דאל\"כ הרי המקח בטל:"
            ],
            [
                "<b>אין מביאין קיני זבים</b><br> ב' תורים או ב' בני יונה שמקריבין כשיטהרו וכל דבר שבחובה אינה בא רק מחולין. והרי קיי\"ל דמע\"ש ממון גבוה הוא. מיהו כ\"ש עולות שלא יביא מדהיא כולה כליל. והרי מעש\"נ ניתן רק לאכילה שתיה וסיכה. אבל שלמים כך מצותו שיביא בדמי מעש\"נ שלמים:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>לאכול דבר שדרכו לאכול</b><br> שאם נתקלקל המאכל אינו חייב לאכלו גם אינו רשאי לאכול חי דבר שדרכו לבשלו:"
            ],
            [
                "<b>לא יסוך יין וחומץ</b><br> ונ\"ל דדוקא סיכה ביין אסור אבל לזלף שרי מדעדיף משתיה [כפסחים דף כ' ע\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>אין מפטמין שמן של מעשר שני</b><br> לשום לתוכו עקרי בשמים דהשמן הנבלע בהן אזיל לאיבוד:"
            ],
            [
                "<b>ואין לוקחין בדמי מעשר שני שמן מפוטם</b><br> דאינו שוה לכל נפש:"
            ],
            [
                "<b>אבל מפטם הוא את היין</b><br> מדשתי ליה כולו עם הבשמים הרי נהנה מהבשמים גופייהו [כתרומות רפי\"א]:"
            ],
            [
                "<b>נפל לתוכו</b><br> ליין מע\"ש חוץ לירושלים:"
            ],
            [
                "<b>השבח לפי חשבון</b><br> דאם היה שוה ב' סלעים והדבש סלע והשביח ועמד על ו' סלעים. פודהו בד' סלעים:"
            ],
            [
                "<b>דגים שנתבשלו עם הקפלוטות</b><br> מין בצל שאלאטטען בל\"א. וי\"א מין כרתי אשלויך בל\"א:"
            ],
            [
                "<b>עיסה של מעשר שני שאפאה והשביח השבח לשני</b><br> ופודה הפת בשויו. ואינו מנכה דמי עצים דאין שבח עצים בפת רק באיסורי הנאה מדהו\"ל עכ\"פ כהנאה בלי אכילה [ואפשר דמה\"ט נמי רק בבו\"ח וערלה וכ\"כ אסור שלא כדרך אכילתן עדל\"כ בהו ל' אכילה [כפסחים דכ\"ד] ה\"ט אף שאינו אכילה עכ\"פ הנאה הוה. כ\"כ ע\"ר אאמ\"ו הגאון זצוק\"ל]:"
            ],
            [
                "<b>זה הכלל כל ששכחו נכר</b><br> רצה לומר שהוסיף המעשר עי\"ז במדה ומשקל משא\"כ בהוסיף רק בטעם:"
            ],
            [
                "<b>רכי שמעון אומר אין סכין שמן של מעשר שני בירושלם</b><br> דלא ניתן רק לאכילה:"
            ],
            [
                "<b>אמרו לו לר' שמעון אם הקל בתרומה חמורה</b><br> דמותר בסיכה אע\"ג דחמור דאסור לזרים כפרק ח' דשביעית:"
            ],
            [
                "<b>אמר להם מה לא אם הקל בתרומה החמורה מקום שהקל בכרשינים</b><br> וויקקען:"
            ],
            [
                "<b>ובתלתן</b><br> פענכעל:"
            ],
            [
                "<b>נקל במעשר שני הקל מקום שלא הקל בכרשינין ובתלתן</b><br> דבמע\"ש הוא דוקא לאכילה לאדם ובטהרה. אבל בתרומה מותר בחפיפה ואפילו בטומאה מותר לאכלו. ואפילו לבהמה [כתרומות פי\"א מ\"ט]. [וק\"ל אמאי לא חשב קולא לתרומה שמותר למכרה משא\"כ מעש\"נ כרפ\"א וי\"ל]:"
            ],
            [
                "<b>תלתן של מעשר שני תאכל צמחונים</b><br> מיד כשצמחו ולא יישנם לעשותם אוצר לאכול בתבשיל או בעיסה דמדעיקרן מאכל בהמ' שמא יתטמא בהמשך הזמן ויפדם לבהמה. ואין פודין מע\"ש להאכיל לבהמה. משא\"כ תרומה אין לחוש לזה דהרי אין לו פדיון [כתו' ביצה דכ\"ז ב'] ולהיסק תחת תבשילו א\"צ פדיון כ\"כ ע\"ר אאמ\"ו הגזצוק\"ל. ולרמב\"ם [פ\"ב הי\"ד] ר\"ל מותר לאכלה צמחונים וא\"צ להמתין עד שיתבשלו בגדולין יפה. וכן משמע בירושלמי. וטעמא דקמ\"ל דאין בזה משום הפסד אוכלין:"
            ],
            [
                "<b>בית שמאי אומרים כל מעשיה בטהרה</b><br> דאף דאינו נאכל רק ע\"י דחק ומש\"ה נאכל גם כשנטמא. דלא חל עליה שם תרומה ממש מדאינו אוכל ממש מ\"מ צריך טהרת נט\"י כשיגע בה להיכירא דאסור לזרים:"
            ],
            [
                "<b>חוץ מחפיפתה</b><br> לחוף בהן הראש דשרי בלי נט\"י:"
            ],
            [
                "<b>וב\"ה אומרים כל מעשיה בטומאה</b><br> ליגע בה בלי נט\"י:"
            ],
            [
                "<b>חוץ משרייתה</b><br> דמדהוכשר בשריי' הרי יטמאו בידי'. וגם זה רק להיכירא:"
            ],
            [
                "<b>כרשיני</b><br> כרשיני' הם וויקקען בל\"א [כתרומות פי\"א מ\"ט]. והן טפי מאכל אדם מתלתן הנ\"ל רק שגם הם אינן רק אכילה על ידי הדחק שעניים טוחנים אותם בשנת רעבון ועושין מהן פת. ומה\"ט נקיט רק בכרשינין שנכנסין לירושלים ויוצאים דהיינו לצורך טחינה ואפייה ונקיט נמי גבי' מתחלקות לעיסות מדעושין מהן עיסה מה שאין כן בתלתן לא שייך גבייהו טחינה ואפייה ועיסה:"
            ],
            [
                "<b>ונכנסים לירושלם ויוצאין</b><br> לצורך כגון לאפות [דאין תנור מצוי בירושלים] ולחזור ולהכניסו אח\"כ אבל שאר מע\"ש שנכנס אסור להוציא':"
            ],
            [
                "<b>נטמאו רבי טרפון אומר יתחלקו לעסות</b><br> פחות פחות מכביצה שלא יטמא לעיסה משא\"כ שאר מעשר שני שנטמא נפדה אפי' בירושלים אבל זה מדעיקר מאכלו לבהמה ס\"ל אין פודין מעשר שני לבהמה:"
            ],
            [
                "<b>ושל תרומה בית שמאי אומרים שורין ושפין בטהרה</b><br> דדרך לשרותו במים ולשפשף על בשרו צריך שיהיה בטהרת נטילת ידים ככל תרומה:"
            ],
            [
                "<b>ומאכילין בטומאה</b><br> לבהמה. דתרומה מותרת לבהמה משא\"כ מע\"ש:"
            ],
            [
                "<b>ושפין ומאכילין בטומאה</b><br> הוה מצי למנקט כבתלתן כל מעשיה בטומאה חוץ משרייתה רק התם והכא נקטו כאופן לישנא דב\"ש. אלא דלב\"ש לחומרא ולב\"ה לקולא:"
            ],
            [
                "<b>שמאי אומר יאכלו צריך</b><br> ביובש שלא יוכשרו לק\"ט. משא\"כ לב\"ש וב\"ה לעיל כשירצה אדם לאכלן מותר לשרותם רק צריך לשרותן בטהרה. ואילה\"ק לשמאי וכי חמירי הנך שאינן אוכל ותרומה רק מדיכול לאכלן ע\"י דחק מתרומה דאו' דמותר לשרותו בטהרה י\"ל דס\"ל היא הנותנת דמדקילא חיישי' שלא יהא נזהר בה מלהתטמא וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה [ככתובות דף נ\"ו ב']:"
            ],
            [
                "<b>רבי עקיבא אומר כל מעשיהן בטומאה</b><br> אפי' השרייה:"
            ],
            [
                "<b>עד שישלים</b><br> ויתנה ויאמר אם מה שלקטתי כבר אינו מע\"ש אזי יהי' המעשר מחולל על אלו שלקטתי כבר ואז מה שילקט אח\"כ הו\"ל חולין. ואף דאין מחללים מע\"ש אחולין בשניהם מין מטבע א'. נראה לי הכא דהמעשר אינו בעין הו\"ל איתן שהגביה כבר כחריפי טפי והרי בא' מהמטבעות חריף טפי מחללין כתו' [ב\"מ דמ\"ד]. ועוד שאני הכא דלא אפשר היכא דאין לו מין מטבע אחרת לחללן:"
            ],
            [
                "<b>אם בלל וחפן</b><br> שלא לקטם א' א' שיהיה אפשר לומר כל א' שלוקט של מעשר הוא רק עירבן יחד ולקטן מלא חפניו ונאבד קצת מהתערובות:"
            ],
            [
                "<b>לפי חשבון</b><br> דבהיה זה ק' וזה ר' נוטל בעל הר' ב' חלקים מהנלקטים:"
            ],
            [
                "<b>זה הכלל</b><br> לאתויי בהיו מ' מעשר וי' חולין ולקט י' נעשים מעשר ואם אח\"כ בלל הנשארים מחשבין מהנבללים חלק ה' לחולין כשעת פיזור. ואע\"ג דהשתא רק חלק ד' הוא חולין עכ\"פ י' שלקט תחלה לאו וודאי מעשר הי':"
            ],
            [
                "<b>המתלקטים למעשר שני</b><br> נ\"ל דכל הנלקטין ה\"ל כט' חניות וכי' דדינו כקבוע. ואילה\"ק אם חולין רובא ניזיל בתר רובא ונימא כל דפריש מרובא פריש דיש לומר דבר שיש לו מתירין הוא דהרי אפשר לחללן אמין מטבע אחר. א\"נ מטבע דבר חשוב הוא ולא בטל [ועי' תוס' מעילה כ\"א ב' ד\"ה פרוטה]:"
            ],
            [
                "<b>סלע של מעשר שני ושל חולין שנתערבו</b><br> ורוצה להוציא החולין חוץ לירושלים:"
            ],
            [
                "<b>מביא בסלע מעות</b><br> פרוטות נחושת:"
            ],
            [
                "<b>ובורר</b><br> ואח\"כ בורר וכו':"
            ],
            [
                "<b>את היפה שבה</b><br> שבב' הסלעים:"
            ],
            [
                "<b>ומחללן עליה</b><br> ר\"ל וחוזר ומחלל הנחושת על הסלע שבירר וישארו הסלע הב' והנחושת חולין. וא\"ת כיון דא' מהן יפה טפי ל\"ל נחושת יקח היפה מיד ויתנה אם אינו של מעשר יהי' אותו של מעשר מחולל עליו. דהרי היפה הוא חריף טפי. י\"ל דלהכי מפסיק לחלל תחלה אנחושת להיכירא שלא יטעה ליקח א' מהתערובות בלי תנאי:"
            ],
            [
                "<b>מפני שאמרו מחללין כסף על נחשת מדוחק</b><br> בשעת הדחק:"
            ],
            [
                "<b>ולא שיתקיים כן</b><br> שישאיר הנחושת למעשר:"
            ],
            [
                "<b>בית שמאי אומרים לא יעשה אדם את סלעיו</b><br> של מע\"ש:"
            ],
            [
                "<b>דינרי זהב</b><br> שלא יתעכב עבור זה ויתבטל מלעלות לרגל:"
            ],
            [
                "<b>הפורט סלע ממעות מעשר שני</b><br> מעות נחושת מע\"ש רוצה להחליף חוץ לירושלים על סלע כסף מפני משא הדרך דחוץ לירושלים מחליף נחושת על כסף ולא איפכא ובירושלים הדין בהיפוך. אבל כסף על כסף כאן וכאן אסור:"
            ],
            [
                "<b>בית שמאי אומרים כל הסלע מעות</b><br> בעד כל המעות הנחושת של מע\"ש יפרוט סלע כסף שמא יתעפשו הפרוטות בדרך:"
            ],
            [
                "<b>אומרים שקל כסף ושקל מעות</b><br> שאם יבואו הכל עם סלעים לירושלים וירצו לקנות צרכי סעודה בפרוטות ירוצו כולם אצל שולחני לפרטם ויתייקרו הפרוטות ויפסיד למע\"ש ותוס' [ב\"מ דמ\"ד] הקשו על פירוש רש\"י זה דא\"כ הו\"ל מקולי ב\"ש ומחומרי ב\"ה ולא נשנה בעדיות [פ\"ד]. להכי פירשו דב\"ש מחמרי ואמרו דדוקא בכל המעות סלע כדי שלא יתעפשו ולב\"ה גם בעד חציין שרי דלא חיישי לעפישי. ולרב\"א לב\"ש דוקא כל המעות שיתן בעד הסלע יהיו של נחשת ולב\"ה גם אם יהיו חצי המעות של כסף. ורק החצי של נחשת שרי להחליף על סלע כסף. ור\"ל אף דאסור להחליף כסף אכסף הכא שכולל להו עם נחשת שרי. א\"כ חוץ לירושלים מיירי וכן נלפע\"ד מדלא נזכר מלת ירושלים רק במשנה ט' לקמן:"
            ],
            [
                "<b>רבי מאיר אומר אין מחללין כסף ופירות על הכסף</b><br> ביש לו בחצי דינר פירות וחצי דינר מעות מע\"ש לא יחללם על דינר שלם:"
            ],
            [
                "<b>וחכמים מתירים</b><br> דמדהפירות מועטים אינן כדי פדיון לבדן. אבל בדינר פירות דיש בהן כדי פדיון לבדן לכ\"ע אין מצרפן עם כסף לחללן יחד על כסף:"
            ],
            [
                "<b>הפורט סלע של מעשר שני בירושלם</b><br> אפרוטות לצרכי סעודה:"
            ],
            [
                "<b>בית שמאי אומרים כל הסלע מעות</b><br> שיחליף הכל בפ\"א שלא יצטרך כל פעם שיחליף ליתן קלבון לשולחני ויפסיד המעשר:"
            ],
            [
                "<b>ובית הלל אומרים שקל כסף ושקל מעות</b><br> שמא לא ישהה בירושלים עד שיוציא כל הפרוטות וכשיפקידם בעיר עד הרגל האחר יתעפשו ולחזור ולהחליפם בסלע א\"א שיצטרך ליתן שוב קלבון להשולחני:"
            ],
            [
                "<b>הדנין לפני חכמים</b><br> כך נקראים שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא וחנן המצרי ושמעון בן ננס וחנניא בן חכנאי שלא באו לכלל זקנה וישבו בקרקע לפני רבותינו ודנין ומשיבין קושיות [כסנהדרין די\"ז ב']:"
            ],
            [
                "<b>אומרים בשלשה דינרי כסף ודינר מעות</b><br> ר\"ל חלק הד' יחליף אפרוטות:"
            ],
            [
                "<b>רבי עקיבא אומר שלשה דינרין כסף ורביעית מעות</b><br> ר\"ל רביעית מדינר הד' ור\"ל א' מט\"ז יחליף:"
            ],
            [
                "<b>ר\"ט אומר ארבע אספרי כסף</b><br> הדינר הוא ה' אספרים ר\"ל חלק הכ' מהסלע יחליף אפרוטות:"
            ],
            [
                "<b>שמאי אומר יניחנה בחנות ויאכל כנגדה</b><br> ולא יחלל כלל שמא ישכח ויוציאם לחולין:"
            ],
            [
                "<b>מי שהיו מקצת בניו טמאין ומקצתן טהורים</b><br> ורוצה שיערו כל א' לכוסו מכד א' של יין ומה שישתו הטהורים ירצה שיהיה מחולל על מעות מע\"ש שבידו והרי טמא אסור במע\"ש:"
            ],
            [
                "<b>נמצאו טהורים וטמאים שותים מכד אחד</b><br> מוקי בירושלמי שהיה היין בכלי חרס שאינו מק\"ט מגבו מידי הטמאים ועירו כל א' וא' לתוך כוסו שלא נגעו ביין וטמאוהו והטמאים היו בשאר טומאות דאי בטומאת זיבה הרי טמאו ליין בהיסט כשעירו מהכד לכוס וא\"ת על כל פנים הרי המעשר והחולין מעורבים ואיך ישתו הטמאים י\"ל דמיירי שאמר שלא יהי' היין. שישתו הטהורים מעשר עד אחר שיהיה מעורה בכוסותיהן:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>לא יאמר אדם לחבירו העל את הפירות האלו לירושלם לחלק</b><br> ותטול חלק במע\"ש בשכר הבאתו דהו\"ל כפורע חובו ממע\"ש דהוא מחוייב להביאו:"
            ],
            [
                "<b>אלא אומר לו העלם שנאכלם ונשתם בירושלם</b><br> דאין זה שכר הבאתו רק מזמינו לאכול:"
            ],
            [
                "<b>אבל נותנים זה לזה מתנת חנם</b><br> תמוה דכבר תנא ליה בפ\"א מ\"א ונ\"ל דבפ\"א מיירי רק בירושלים התם הו\"ל מתנה כמכר דאי לאו דעביד ליה נייח נפשה מקמי הכי לא הוי יהיב לי' מתנה והו\"ל כפורע חובו ממעשר שני משא\"כ הכא שהוא חוץ לירושלים אדרבה איהו עביד לנותן טבותא בטרחת העלאה סד\"א מותר במתנה דאין המתנה שכר ההבאה אלא ההבאה כדי שיאכל [וראי' לדברי בפ\"ד מ\"ג ומ\"ה] וקמ\"ל נמי אף דאח\"כ בירוש' חוזר המביא לחזור להזמינו אמע\"ש אפ\"ה שרי ומש\"ה נקט זל\"ז דמשמע דשניהן נותנין וקמ\"ל דלא הוה כהערמ':"
            ],
            [
                "<b>מפני שהוא ממעט באכילתו</b><br> דתרומה אסור לזר ולטבו\"י. וכ\"כ ממעט עי\"ז אכילת התרומה דמותרת לאונן ומותר גם להוציאה מירושלים ולאכול בחוץ והשתא כשקנה אותה במעות מע\"ש אסור בשניהן:"
            ],
            [
                "<b>ורבי שמעון מתיר</b><br> דס\"ל מותר להביא קדשים לבית הפסול:"
            ],
            [
                "<b>אמר להם רבי שמעון מה אם היקל בזבחי שלמים</b><br> דזה עיקר מצות מע\"ש לקנות עבורו שלמים:"
            ],
            [
                "<b>אמרו לו מה אם היקל בזבחי שלמים שהן מותרים לזרים</b><br> דאע\"ג דאימורין וחזה ושוק אסור לזרים הרי רוב הבשר מותר לזרים ולא גרעו אימורים מעור וקנקן [ועיין פ\"א מ\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>מי שהיו לו מעות</b><br> מע\"ש:"
            ],
            [
                "<b>בירושלים וצריך לו</b><br> לקנות דברים שאינן אכילה שתיה וסיכה:"
            ],
            [
                "<b>ולחברו פירות</b><br> חולין וחבירו מתרצה להיטיב עמו בדבר שאין לו הפסד. וכ\"ש בשיש לעצמו פירות שרשאי לעשות כן וכמבואר במ\"ד [ופ\"ד מ\"ח] אלא נקט פירות של חברו משום סיפא דבע\"ה לא יעשה כן:"
            ],
            [
                "<b>נמצא זה אוכל פירותיו בטהרה</b><br> כמע\"ש:"
            ],
            [
                "<b>ולא יאמר כן לעם הארץ</b><br> דחשוד לאכול מעשר שני בטומאה:"
            ],
            [
                "<b>אלא בדמאי</b><br> שהמעות ממעשר שני דמאי דרוב ע\"ה מעשרים הם ונמצא שיש כאן ס\"ס שמא מעות הללו אינן מעשר דכבר עישר הע\"ה ושמא זה הע\"ה שחיללן על מעותיו יאכל פירותיו בטהרה:"
            ],
            [
                "<b>במדינה</b><br> חוץ לירושלים והוא צריך להמעות וחבירו רוצה להיטיב עמו:"
            ],
            [
                "<b>אומר הרי המעות האלו מחוללין על פירות ההם</b><br> דאף דפירות אינן נפדין בירושלים מעות מתחלל שם:"
            ],
            [
                "<b>ובלבד שיעלו הפירות ויאכלו בירושלם</b><br> ר\"ל הן עצמן דלא עדיף מלוקח מזיד [פ\"א מ\"ה] דיעלו ויאכלו במקום:"
            ],
            [
                "<b>נכנסות לירושלם ויוצאות</b><br> דמעות אין נקלט במחיצות:"
            ],
            [
                "<b>רבן שמעון בן גמליאל אומר אף הפירות נכנסין ויוצאין</b><br> ודוקא כדי לטחנן ולאפותן בזול ולהחזירן אחר כך:"
            ],
            [
                "<b>פירות שנגמרה מלאכתן</b><br> למעשר כפ\"ק דמעשר והן עדיין טבל למעשר:"
            ],
            [
                "<b>ועברו בתוך ירושלים</b><br> בעודן טבל:"
            ],
            [
                "<b>יחזור מעשר שני שלהן ויאכל בירושלים</b><br> דמתנות שלא הורמו כהורמו דמי:"
            ],
            [
                "<b>ושלא נגמרה מלאכתן</b><br> כגון סלי ענבים שהעבירן בירושלים להביאן לגת שהי' חוץ לירושלים בצד אחר מהעיר:"
            ],
            [
                "<b>וסלי תאנים למוקצה</b><br> ר\"ל למקום שמתיבשין שם. אבל סלי פירות לאכילה הו\"ל נגמרה מלאכתן:"
            ],
            [
                "<b>ובה\"א יפדה ויאכל בבל מקום</b><br> דכיון דקליטת מחיצות מדרבנן ס\"ל דל\"א גבי' דלא הורמו כהורמו דמיין:"
            ],
            [
                "<b>והדמאי</b><br> טבל של דמאי אף שנגמ\"ל. אבל מעשר של דמאי כבר קלטוהו מחיצה ואסור להוציאו [רמב\"ם פ\"ב ממעש\"נ הל\"ט וי\"א]:"
            ],
            [
                "<b>נכנס ויוצא ונפדה</b><br> אפילו לת\"ק:"
            ],
            [
                "<b>אילן שהוא עומר בפנים</b><br> מן חומות ירושלים:"
            ],
            [
                "<b>מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ</b><br> דרק תוך החומה אכיל מע\"ש. ואף דבפ\"ג דמעשר סי' ע\"ג לא תני הכי התם ר\"י והכא רבנן [כמכות די\"ב ב']. ונ\"ל דמדלא קאמר כפשוטו לא יאכלנו אלא לפנים מהחומה ש\"מ דהכ' מיירי ביושב על האילן ואוכל שאין שם מחיצת החומה:"
            ],
            [
                "<b>בתי הבדים</b><br> לעצור השמן והיו בנויין בחומת ירושלים:"
            ],
            [
                "<b>ב\"ש אומרים הכל כלפנים</b><br> אוכלים שם קדשים קלים ומע\"ש ואין פודין שם מע\"ש להוציאו. מיהו בתוספתא קאמר דלב\"ש רק לחומרא קאמר כלפנים דהיינו שלא יפדנו ולא יוציאו משם. אבל אסור לאכלו שם:"
            ],
            [
                "<b>מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ</b><br> ולא מחלקינן לאין פתוח [כמשנה ה'] דהכא כך התנו בשעת בנין החומה שלא נשגיח בפתח. ולרמב\"ם [פ\"ב ממעש\"נ] יש פי' אחר. ואינו מסכים לגרס' שלפנינו. א\"נ דלרמב\"ם משנתינו מיירי בפתוחות לזה ולזה:"
            ],
            [
                "<b>הלשכות</b><br> חדרים:"
            ],
            [
                "<b>בנויות בקודש</b><br> בחומת העזרה:"
            ],
            [
                "<b>ופתוחות לחול</b><br> להר הבית:"
            ],
            [
                "<b>תוכן חול וגגותיהן קודש</b><br> לשחיטת ק\"ק ולאכילת ק\"ק ולהתחייב בנכנס שם בטומאה. והוא ששוה הגג לקרקע העזרה כגון שהיה הלשכ' בנוי בשפוע ההר דאל\"כ קיי\"ל גגות ועליות לא נתקדשו:"
            ],
            [
                "<b>תוכן קודש וגגותיהן חול</b><br> אף שהגג שוה לקרקע העזרה:"
            ],
            [
                "<b>בין שנטמא באב הטומאה</b><br> כמת ושרץ וכדומה ואפי' בנטמא במה שנגע בהן:"
            ],
            [
                "<b>בין שנטמא בוולד הטומאה</b><br> לאו בולד טומאה דאו' רק ר\"ל בולד הטומאה דרבנן כגון שנגע בכלי שנטמא במשקין דדוקא בולד בכה\"ג מודו ב\"ה:"
            ],
            [
                "<b>בין בחוץ</b><br> ר\"ל שנטמא בחוץ ואח\"כ הכניסו:"
            ],
            [
                "<b>בית שמאי אומרים יפדה ויאכל הכל בפנים</b><br> ר\"ל הפירות והפדיון דמע\"ש שנטמא נפד' אפי' בירושלים ואעפ\"כ נאכל רק בפנים שלא יאמרו ראינו מע\"ש יוצא מירושלים ולא חיישי' שיאמרו ראינו מע\"ש נפדה בירושלים דאין קול לפדיי' ויש קול ליוצא:"
            ],
            [
                "<b>חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ</b><br> דבכה\"ג הו\"ל תרתי לריעות' ואין מחיצה קולטתו ולהכי בכה\"ג יפדה ורשאי לאכלו גם בחוץ:"
            ],
            [
                "<b>בפנים</b><br> ס\"ל דוקא בתרתי למעליותא מחיצה קולטתו שנטמא רק בולד הטומאה שמד\"ס וכבר נכנס. מיהו דוקא בהכניסו ע\"מ שלא יקלטוהו מחיצות דאל\"כ אפילו בנטמא בולד בחוץ מחיצה קולטתו כשהכניס.. [ועיין שקלים פ\"ח מ\"ד ומ\"ו דפליגי בכה\"ג בדומה לזה]:"
            ],
            [
                "<b>הלקוח בכסף מע\"ש שנטמא</b><br> בין בפנים ובין בחוץ:"
            ],
            [
                "<b>אמר להם לא אם אמרתם במעשר שני עצמו שכן הוא נפדה בטהור ברחוק מקום</b><br> ר\"ל נפדה אפילו כשהוא טהור אם הוא חוץ לירושלים:"
            ],
            [
                "<b>תאמרו בלקוח בכסף מעשר שאינו נפדה בטהור ברחוק מקום</b><br> כפ\"א מ\"ח דאמרינן במזיד יעלה ויאכל במקום:"
            ],
            [
                "<b>יקבר על ידי עורו</b><br> עם עורו דאין פודין קדשים לאכול לכלבים וכד יין סתום שקנה במע\"ש ונשפך פודהו:"
            ],
            [
                "<b>רבי שמעון אומר יפדה</b><br> דס\"ל פודין קדשים להאכילן לכלבים:"
            ],
            [
                "<b>לקחו חי ושחטו ונטמא יפדה</b><br> ובכה\"ג מודה ר' יהודה דפליג במשנה י' דהכא שאני מדהיה יכול להוציאו כשהי' חי משא\"כ בפירות:"
            ],
            [
                "<b>ר' יוסי אומר יקבר</b><br> ס\"ל דדינו כפרי לקוח ממע\"ש:"
            ],
            [
                "<b>לקחו שחוט ונטמא הרי הוא כפירות</b><br> ופליגי רבי יהודה וחכמים כבמשנה י':"
            ],
            [
                "<b>המשאיל קנקנין למעשר שני</b><br> ר\"ל שהשאיל קנקנים שלו למע\"ש שלו שחוץ לירושלים:"
            ],
            [
                "<b>אף על פי שגפן</b><br> סתמן:"
            ],
            [
                "<b>לא קנה מעשר</b><br> ואין צריך לפדות רק היין:"
            ],
            [
                "<b>זלף לתוכן סתם</b><br> ר\"ל אם שפך לתוך הקנקנים יין טבל [כך משמע בירוש' ודלא כרתוי\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>עד שלא גפן</b><br> ר\"ל אם קרא שם למעשר שני בקנקנים עד שלא סתמן:"
            ],
            [
                "<b>לא קנה מעשר</b><br> דלא הקדיש למעשר רק היין:"
            ],
            [
                "<b>משגפן קנה מעשר</b><br> אילה\"ק מ\"ש רישא מ\"ש סיפא נ\"ל דדוקא בקרא שם ליין שבקנקנים סתומים דמי טפי לקונה קנקנים סתומים בירושלים [כפ\"א מ\"ד]. ומפני שדרך להפריש מבור פתוח כהפרשת תרומה הו\"ל כדרך למכור פתוחות פ\"א מ\"ד דלא הו\"ל הקנקן טפל ליין ה\"נ בגבולין אין הקנקן טפל ליין וצריך לפדות אח\"כ גם הקנקן. ואין לחלק ולומר בשלמא התם בפ\"א נתן מעות מע\"ש בעד הקנקן. לפיכך כשלא בטל הקנקן לגבי היין צריך למכור הקנקן ולאכול בעד מעותיו של קנקן מאכל בתורת מע\"ש. משא\"כ הכא איך יחול על הקנקן שם מע\"ש. והרי לא נקנה בכסף מע\"ש י\"ל כיון דא\"א להפריש יין בלי הקנקן מה לי שקנהו לקנקן ומה לי שהוקדש בהפרשה. משא\"כ ברישא שהיה כבר על היין שם מע\"ש קודם שמילאוהו לא דמי לקנקן שקונה בירושלים במע\"ש. וכי כל כלי שישפוך לתוכו מע\"ש יוקדש גם הכלי בקדושת מע\"ש:"
            ],
            [
                "<b>עד שלא גפן עולות באחד ומאה</b><br> בנתערב קנקן תרומה בק' חולין:"
            ],
            [
                "<b>ומשגפן מקדשות ככל שהן</b><br> דמדחשיב לא בטל אפי' באלף וימכרם לכהן בדמי תרומה חוץ מאחד שנוטל הכהן בחנם:"
            ],
            [
                "<b>עד שלא גפן תורם מאחת על הכל</b><br> וחשיב מוקף:"
            ],
            [
                "<b>בש\"א מפתח ומערה לגת</b><br> לפע\"ד קאי אזלף לתוכו סתם שמחלק בו במי\"ב בין גפן ללא גפן רק אגב גררא נקט כל הנהו גוונא דמחלק גבייהו ג\"כ בין גפן ללא גפן והשתא הדר לקמייתא דהא דבגפן קנה מעשר פליגי ב\"ש וב\"ה דלב\"ש ברצה לקרא שם אחר שגפן ולא יהיו הקנקנים נקנים למעשר צריך לערות לגת קודם שיקרא שם כיון שכבר גפן וכבר היו ראויין שיהיו נקנין למעשר להכי צריך מעשה רבה שיתבטל מעשה ההגפה ולב\"ה סגי בפתיחה. כמעיקרא [ולפע\"ד זה דעת ריב\"ל בירושלמי דקא' על הראשונה הושבה יע\"ש]:"
            ],
            [
                "<b>במה דברים אמורים</b><br> דלב\"ה בפתיחה סגי:"
            ],
            [
                "<b>במקום שדרכן למכור סתומות</b><br> ר\"ל עם הכלי דמשום דכשמוכר עם הכלי מוכרן סתומין שפיר גלי דעתי' בפתיחה שאינו רוצה להחליט הכלי למעשר:"
            ],
            [
                "<b>אבל במקום שדרכן למכור פתוחות</b><br> ר\"ל שאין דרך למכור הכל. דשם אין הפתיחה הוכחה שאין רוצה להחליט הכלי. דהרי במקום זה בין כך וכך אין דרך למכור הכלי עם היין. ולהכי לא נתבטל בפתיחה סתימתו דמעיקרא. ודמיא מתניתי' לפ\"א מ\"ג דבדרכן למכור סתומות וקנה פתוחות אין הקנקן טפל ליין ובדרכן בפתוחות אפילו בקנה סתומות אין הקנקן טפל:"
            ],
            [
                "<b>לא יצא קנקן לחולין</b><br> גם לב\"ה עד שיערה לגת קודם שיקרא שם:"
            ],
            [
                "<b>אבל אם רצה להחמיר על עצמו למכור במדה</b><br> נ\"ל דר\"ל דמדמותר למכור מע\"ש בשדעתו להתפיס המעות בקדושת מעשר [כפ\"ד מ\"ו ור\"ב שם] וזה שהיה לו טבל בקנקנים סתומות פתחן קודם שקרא שם משום שרוצה להחמיר ע\"ע למכור המע\"ש אח\"כ במדה שלא יתאנה המע\"ש:"
            ],
            [
                "<b>יצא קנקן לחולין</b><br> ר\"ל דבכה\"ג בפתיחה לחודה סגי. אפי' בדרך למכור פתוחות מדפתחן על דעת להוריקן לגמרי:"
            ],
            [
                "<b>רבי שמעון אומר אף האומר לחברו חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקנים</b><br> בירושלמי גר' חוץ מקנקנה ונ\"ל דה\"פ דר\"ש קאי אהא דאי משגפן קרא שם קנה מעשר וקאמר ר\"ש אם מתחלה כשהיה יין של טבל בחבית אמר לחבירו חבית זו מכור לך חוץ מקנקן מעשר שאקח ממנה. [ומיירי בשמוכר לחבר לצורך דאל\"כ הרי אסור למכור טבל כדמאי פ\"ה מ\"ח]. אע\"פ שאח\"כ מילא להקנקן מהחבי' וקרא שם אחר שגף הקנקן אפ\"ה יצא קנקן לחולין משום דבשעה שמילא הקנקן לא היה כדי למלאות המע\"ש בו לחוד ושיהיה הקנקן טפל ליין רק גם משום תנאי שהי' לו עם חבירו ליקח רק מדת קנקן א' מהחבית ובכה\"ג לא נתבטל הקנקן ליין:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>המוליך פירות מעשר שני ממקום היוקר למקום הזול</b><br> דוקא עבר והוליך דלכתחילה פודהו במקומו או מעלהו לירושלים:"
            ],
            [
                "<b>פודהו כשער מקומו</b><br> מקום הפדיון אף שהוציא הוצאות הדרך מכיסו א\"א השבח לפי חשבון רק בשבח הניכר כפ\"ב מ\"א כ\"כ ע\"ר הגזצוק\"ל. וכ\"ש אי נימא דגם ברישא אינו מנכה ההוצאות כמו בסיפא וכן מסתבר. א\"כ אם ההוצאות עצמן אינו מנכה מכ\"ש שלא ינכה שבח כנגדן:"
            ],
            [
                "<b>השבח לשני</b><br> אף שבעיר שוה יותר:"
            ],
            [
                "<b>ויציאות מביתו</b><br> ר\"ל כשפודהו אינו מנכה הוצאות הדרך:"
            ],
            [
                "<b>כמות שהשולחני פורט</b><br> ר\"ל בבא לחלל פרוטות מע\"ש על סלע כסף מחשב כמו שלוקח שולחני כשמחליף סלע שלו:"
            ],
            [
                "<b>ולא כמות שהוא מצרף</b><br> כשמצרף שולחני פרוטות לתתם בעד סלע נותן פחות:"
            ],
            [
                "<b>ואין פודין מע\"ש אכסרה</b><br> ר\"ל באומד שלא במדה משקל ומנין:"
            ],
            [
                "<b>את שדמיו ידועים יפדה על פי עד</b><br> לאאמ\"ו מיותר:"
            ],
            [
                "<b>ואת שאין דמיו ידועים יפדה על פי שלשה</b><br> בקיאין בשומ' ואפי' א' עובד כוכבים או בעלים:"
            ],
            [
                "<b>כגון היין שקרם</b><br> שהתחיל להחמיץ:"
            ],
            [
                "<b>ומעות שהחליאו</b><br> שהחלידו דבשלמא כשלא נתקלקלו היין והפירות והמעות הרי שער שלהן ידוע. משא\"כ כשנתקלקלו צריך לאמוד כמה גבר הקלקול ואין דמיהן ידוע:"
            ],
            [
                "<b>מפני שהוא מוסיף חומש</b><br> מלבר דבאמר ד' נותן ה':"
            ],
            [
                "<b>ואחר אומר בסלע ואיסר</b><br> הוא א' מצ\"ו בסלע אבל בפחות מזה לא:"
            ],
            [
                "<b>מפני שהוא מוסיף על הקרן</b><br> דשיתרבה הקרן עדיף דאחומש יכול להערים כלקמן ותו דלא קפדינן אתוספת חומש. דהרי כל הנאת התוספת שלו הוא שאוכלו בירושלי':"
            ],
            [
                "<b>ובין שנתן לו במתנה</b><br> הטבל דמעשר אסור ליתן במתנה כרפ\"ק. ואי\"ל דמיירי הכא בהורישו דבש\"ס [קדושין נ\"ד ב'] משמע דגם להורישו בפה אסור מדאינו שלו:"
            ],
            [
                "<b>מערימין על מעשר שני</b><br> כדי שלא ליתן חומש:"
            ],
            [
                "<b>לעבדו ולשפחתו העברים</b><br> שאין גופן קנוי וכ\"ש לאחר. ושפחה עברי' דקאמר הכא היינו קטנה ובמעש\"נ דרבנן [כגיטין ס\"ה א']:"
            ],
            [
                "<b>הילך מעות אלו</b><br> במתנה:"
            ],
            [
                "<b>ופדה לך</b><br> לעצמך:"
            ],
            [
                "<b>מפני שידן כידו</b><br> וזכייתן שלו הוא:"
            ],
            [
                "<b>היה עומד בגורן ואין בידו מעות</b><br> לתתם לחבירו לפדותן בהערמה לעצמו בלי חומש כלעיל ולחבירו אין מעות אפי' בביתו ואינו יכול להקנות לחבירו מעות שבביתו אגב סודר דמטבע אין נקנה בחליפין:"
            ],
            [
                "<b>אומר לחברו הרי הפירות האלו נתונים לך במתנה</b><br> ודוקא בעודן בטבלן וכלעיל ט\"ו:"
            ],
            [
                "<b>חוזר</b><br> הבעה\"ב בעצמו:"
            ],
            [
                "<b>משך ממנו מעשר בסלע</b><br> דמותר למכור מעשר שני בשדעתו להתפיס המעות בקדושת מעשר שני:"
            ],
            [
                "<b>ולא הספיק לפדותו עד שעמד בשתים</b><br> דהוקר השער קודם שנתן המעות. והרי אף על פי שקנאו על כל פנים המעשר לא יצא לחולין עד שישלם כדין תורה דמעות קונות:"
            ],
            [
                "<b>נותן לו סלע</b><br> מדקנה במשיכה:"
            ],
            [
                "<b>ומשתכר בסלע</b><br> ר\"ל הלוקח מרוויח הסלע הב' לעצמו:"
            ],
            [
                "<b>ומעשר שני שלו</b><br> דאף דצריך לפדותו כשער של עכשיו. דלענין איסור אמרינן כדין תורה דדוקא מעות קונות. עכ\"פ הסלע השני של לוקח:"
            ],
            [
                "<b>ולא הספיק לפדותו עד שעמד בסלע</b><br> והרי צריך ליתן למוכר ב' סלעים מדמשכו כבר:"
            ],
            [
                "<b>נותן לו סלע מחולין</b><br> ובו סגי להפקיע קדושת הפירות:"
            ],
            [
                "<b>וסלע של מעשר שני שלו</b><br> ר\"ל סלע ב' נותן לו ממעות מעשר שני:"
            ],
            [
                "<b>אם היה עם הארץ</b><br> ר\"ל אם המוכר עם הארץ:"
            ],
            [
                "<b>נותן לו מדמאי</b><br> ר\"ל מעשר שני של דמאי. דאין נותנין לעם הארץ מעשר שני וודאי:"
            ],
            [
                "<b>הפודה מעשר שני ולא קרא שם</b><br> שלא אמר זה פדיון מעשר שני:"
            ],
            [
                "<b>היה מדבר עם האשה על עסקי גיטה וקדושיה</b><br> להכי לא נקיט קדושיה וגטה כדי שלא נטעה לפרשם בוי\"ו החיבור. גם ניח\"ל למנקטינהו בדרך לא זו אף זו דבגט כבר אגיד' בי' וגם א\"צ דעת' משא\"כ בקדושין:"
            ],
            [
                "<b>ולא פירש</b><br> שלא אמר זה גיטך או את מקודש' בזה:"
            ],
            [
                "<b>רבי יוסי אומר דיו</b><br> מדעסוקי' באותו ענין:"
            ],
            [
                "<b>המניח איסר</b><br> להיות מתחלל עליו פירות מע\"ש שיאכל:"
            ],
            [
                "<b>והלך למקום אחר</b><br> והוליך האיסר עמו:"
            ],
            [
                "<b>והרי הוא יוצא בפונדיון</b><br> והוא ב' איסרין. סד\"א שיאכל עוד עליו איסר וחצי:"
            ],
            [
                "<b>אוכל עליו עוד איסר</b><br> דחציו כבר נתחלל והחצי השני לבד הוא חולין עדיין. ולא אמרי' הרי לא היה רק חצי איסר דמי מע\"ש ויאכל עליו עוד איסר וחצי. אלא אמרי' דכמו שהרוויח חצי איסר של חולין להיות איסר הרוויח נמי חצי איסר של מעש\"נ להיות איסר:"
            ],
            [
                "<b>אוכל עליו עוד פלג</b><br> ר\"ל עוד חצי איסר דהרי רק חציו נתחלל. והכא קמ\"ל דגם לחומרא אמרינן כן:"
            ],
            [
                "<b>המניח איסר של מעשר שני</b><br> לאכול עליו חולין:"
            ],
            [
                "<b>אוכל עליו אחד עשד באיסר</b><br> איסר כך גרס בירוש':"
            ],
            [
                "<b>ואחד ממאה באיסר</b><br> נ\"ל דמיירי שהי' לו דמאי שקנה מע\"ה דמפריש ממנו מע\"ר והוא שלו רק שמפריש ממע\"ר תרומת מעשר ונותנו לכהן. ואח\"כ מפריש מע\"ש ומעלהו לירושלים כמ\"ש ריש דמאי וע\"ש. ולפ\"ז אם הניח איסר להיות פדיון אמע\"ש שבדמאי זה נאכל מתבואה זו חוץ לירושלים מה ששוה י\"א איסרין וא' מק' באיסר. כיצד דהרי כשהניח האיסר לפדיון המע\"ש הותרו לו י' איסרין בתבואה זו. אמנם גם המע\"ר שהיה צריך להפריש מהדמאי קודם המע\"ש ג\"כ מותר לו לאכלו. והרי אם ישארו לו י' אחר שנטל המע\"ר ע\"כ שהיה לו מקודם י\"א איסרין ותשיעית האיסר. והיה מעשר ראשון שלהם איסר א' ותשיעית איסר ונשארו לו י' איסרין חזר ונתן 1/9 איסר לכהן להיות תמ\"ע על האיסר מע\"ר שמקיים לעצמו נמצא שנשאר לו י\"א איסרין שמותר לאכלם בלי פדיון חוץ לירושלים דהרי איסר א' הוא מעשר שכבר הפריש עליו תמ\"ע וממעשר זה א\"צ ליתן מע\"ש. וי' איסרין הנשארים הטבולים למע\"ש הרי כבר הניח איסר א' להיות פדיון בעד איסר א' מע\"ש שחייב מי' איסרין הללו ולא חיישי' שמא הפריש הע\"ה כבר המע\"ר ולפ\"ז היה צריך הקונה הזה ליתן מע\"ש מכל 1/9 11 איסר האלו וראוי להיות פדיון המע\"ש 1/9 1 איסר. והרי הוא לא הפריש רק איסר א' לפדיון. ליתא דאי נמי הכי הוה היה הכל חולין דס\"ל לת\"ק כחכמים דר\"א דמאי פ\"ד מ\"ג דאמרינן התם בירושלמי דס\"ל הנאמן לראשון נאמן לשני ואם הפריש הע\"ה מע\"ר גם המע\"ש הפריש. ומטעם זה גם אותו תשיעית האיסר מלגיו שהוא עשירית איסר מלבר שקבלו הכהן לתמ\"ע לא חיישינן שמא כבר נתן הע\"ה המע\"ר. ולפ\"ז היה צריך הכהן להפריש מתמ\"ע זה שקיבל מהקונה עשירית העשירית האיסר שהוא א' ממאה באיסר להיות מע\"ש לא חיישינן להכי. נמצא שעל סמך איסר א' שהניח נאכל חוץ לירושלים י\"א איסר וא' מק' באיסר. ואם היה כהן הקונה מע\"ה הדמאי. אוכל אדם א' כל הי\"א איסרין ואחד מק' באיסר חוץ לירושלים [מיהו לא צריך תנא לאשמעי' דמותר לכהן לאכול חוץ לירושלים כל עשירית איסר שקבל דהא מלתא דפשיטא היא דשאר התמ\"ע ממ\"נ מותר לאכלו חוץ לירושלים ודו\"ק] וכ\"ש אם וודאי לו שלא הפריש הע\"ה מע\"ר ורק על מע\"ש מסופק אם הפרישו. כ\"ש שמותר לאכול י\"א חוץ לירושלים. דהרי אז אין המע\"ר משועבד למע\"ש כלל:"
            ],
            [
                "<b>בש\"א הכל עשרה</b><br> ר\"ל אפי' בברי לו שלא הפריש הע\"ה מע\"ר דלא מבעיא במסופק על מע\"ר ומע\"ש דאיכא למימר שמא כבר הפריש הע\"ה מע\"ר ולא מע\"ש דהנאמן אראשון אינו נאמן אשני מדטריח' לי' מלתא לאסוקי [כמכות די\"ז א' ורש\"י שם]. והיינו כר\"א דרבנן דמאי פ\"ד מ\"ג [וט\"ס בירוש' הכא דקא' דב\"ש כר\"א דנאמן אראשון נאמן אשני וליתא דהכי ס\"ל לרבנן התם יע\"ש] ולהכי שמא כל מה שקנה מהע\"ה משועבד רק למע\"ש וא\"כ כשיניח איסר אינו אוכל רק י' אלא אפילו וודאי לו שלא הפריש הע\"ה מע\"ר. אפ\"ה משום לא פלוג בתבואה הניקח מע\"ה אינו אוכל רק י':"
            ],
            [
                "<b>ובה\"א בודאי אחד עשר</b><br> ר\"ל בוודאי לו שלא הפריש ע\"ה מע\"ר רק על מע\"ש מסופק אזי אוכל י\"א. ולא נקטו ב\"ה א' מק' כת\"ק דבשלמא ת\"ק דאיירי נמי בדמאי שפיר קמ\"ל דהכהן שקבל אותו א' מק' לתמ\"ע א\"צ לחוש שמא כבר הפריש הע\"ה התמ\"ע. אבל ב\"ה דבודאי טבל למע\"ר מיירי סגי להו למנקט דאוכל י\"א ולא גזרינן כב\"ש אטו בחשוד הע\"ה בתרתי. ותו מדהו\"ל המע\"ר חולין גמורים שמותר לישראל לאכלו וליתן דמי' ללוי [כגיטין ד\"ל ע\"א] סד\"א דאיכא למגזר גבי' טפי קמ\"ל דלא גזרי' אבל התמ\"ע שנותנו לכהן מלתא דפשיטא היא דמתמ\"ע וודאי א\"צ להפריש מע\"ש:"
            ],
            [
                "<b>ובדמאי עשרה</b><br> ר\"ל במסופק אשניהן אוכל רק י' דהנאמן אראשון א\"נ אשני כלעיל סי' מ\"ו:"
            ],
            [
                "<b>כל המעות הנמצאים</b><br> בכל מקום. ובירושלים כל השנה חוץ מברגל:"
            ],
            [
                "<b>הרי אלו חולין</b><br> ואין חוששים שמא מע\"ש הן:"
            ],
            [
                "<b>אפילו דינר זהב עם הכסף ועם המעות</b><br> דאין דרך לערבם ומסתבר דמע\"ש הן ולהכי כרכם יחד דחללם לדינרי זהב ומה שלא הגיע לדינר זהב חילל על כסף והנשאר היו פרוטות אפ\"ה שרי:"
            ],
            [
                "<b>מצא בתוכן</b><br> תוך המעות:"
            ],
            [
                "<b>הרי זה מעשר</b><br> ול\"א שחרס זה הוא מכלי שהיה בו מעשר ונשבר ונתן חרסו לכיסו לשום כוונה:"
            ],
            [
                "<b>ר' יהודה אומר אם היה של חרס</b><br> דאין דרך להקדישו:"
            ],
            [
                "<b>ומה שבתוכו קרבן</b><br> ר\"ל הקדש. דמה שכתוב עליו אתוכו קאי:"
            ],
            [
                "<b>אמרו לו אין דרך בני אדם להיות כונסין חולין לקרבן</b><br> דנזהרים שלא ימעלו בהקדש להכי לא חיישינן דטעה אלא הכל הקדש. מיהו בכלי חרס מודו דרק תוכו קדוש:"
            ],
            [
                "<b>המוצא כלי</b><br> שום כלי:"
            ],
            [
                "<b>מ' מעשר</b><br> ר\"ל מעש\"נ דליכא לספוקי במע\"ר או במעשר עני. דהרי אלו אין בהם שום קדושה ול\"ל לכתוב עליו אלא וודאי שלא יכשל אדם במה שבתוכו כתב כן:"
            ],
            [
                "<b>שבשעת סכנה</b><br> שגזרו לבטל המצות:"
            ],
            [
                "<b>היו כותבין ת' תחת תרומה</b><br> וה\"ה לאינך:"
            ],
            [
                "<b>רבי יוסי אומר כולם שמות בני אדם הם</b><br> ר\"ל ראשי שמות בנ\"א ולדבריהם דרבנן קאמ' דלדידיה אפילו כתוב תרומה בפירוש אפ\"ה שרי וכדמסיק:"
            ],
            [
                "<b>שאני אומר אשתקד היתה מלאה פירות תרומה ופנה</b><br> ואע\"ג דבספיקא דאורייתא לא אמרינן שאני אומר כפ\"ק דפסחים הכא שאני דליכא חזקת איסור והא דקאמר אשתקד היינו משום דלתשמיש זמן מועט לא היה כותב עליו תרומה. אלא אמרינן דאשתקד לשנה שלימה זימן אותה לתת לתוכה תרומה. ורבנן ס\"ל אי הכי מגרר הוה גריר למלת תרומה:"
            ],
            [
                "<b>האומר לבנו</b><br> לאו דווקא אלא אפי' הניחן הוא עצמו בזוית זו ומצאן בזוית אחרת. רק אורחא דמלתא נקט דאילו הניח הוא עצמו מסתמא היה יודע מי נכנס לשם. כך נ\"ל וכן משמע בתוספתא פ\"ה [ועיין פסחים ד\"י ע\"ב ודו\"ק]:"
            ],
            [
                "<b>הרי אלו</b><br> מה שמצא:"
            ],
            [
                "<b>היה שם מנה</b><br> כך א\"ל אביו:"
            ],
            [
                "<b>השאר חולין</b><br> ול\"א כולן מעות אחרות הן:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>כרם רבעי</b><br> שגדלו בו פירות בשנת ד' משנטעו שצריך להעלותן לירושלים או לפדותן כמע\"ש וחושש שיכשלו בהם בנ\"א בשביעית שמופקרים הפירות לכל אדם. ומסתפקא לן אי תנא נטע או כרם רבעי. ואנן קיי\"ל דבחו\"ל כל הפירות פודה בלא ברכה ואחר שיתלשן אפי' הן הרבה לוקח רק שוה פרוטה דהייינו מטבע או פירות ששוי' חצי שעורה כסף. ואומר זה יהיה פדיון על פירות אלו ושוחק הפדיון ומטילו לנהר [י\"ד רצ\"ד ס\"ו וז']:"
            ],
            [
                "<b>מציינין אותו בקוזזות אדמה</b><br> בונה אצלו ציון וסימן מרגבי אדמה להכיר עי\"ז דאפשר היתר הנאתו כאדמה שעושה פירות ה\"נ שרי לאחר פדיון:"
            ],
            [
                "<b>ושל ערלה בחרסית</b><br> חרס כתושה שאינה מגדלת פירות כל כך כמו שזרע לסי' כערלה שאסור בהנאה:"
            ],
            [
                "<b>ושל קברות</b><br> להזהיר לכהן ונזיר:"
            ],
            [
                "<b>בסיד</b><br> לבן כעצמות:"
            ],
            [
                "<b>וממחה</b><br> ממוגגו במים שיתלבן ביותר:"
            ],
            [
                "<b>אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים</b><br> שעושין סי' לכל אלה:"
            ],
            [
                "<b>בשביעית</b><br> שהכל הפקר אבל בשאר שנים דהנוטל פירותיו גזלן הוא הלעיטהו לרשע וימות [ב\"ק ס\"ט א']:"
            ],
            [
                "<b>והצנועים</b><br> כשהיה להן כרם רבעי:"
            ],
            [
                "<b>מניחין את המעות ואומרים כל הנלקט מזה יהא מחולל על המעות האלו</b><br> לכשילקט דאלת\"ה לא נתקן מה שנאכל אחר אמירתו. והא דלא פדו כל הכרס מיד משום דהיו רוצים להוליך הפירות עצמן לירושלים:"
            ],
            [
                "<b>כרם רבעי היה עולה לירושלם מהלך יום אחד לכל צד</b><br> ר\"ל מהלך יום א' סביב ירושלים. היה צריך להעלות הפירות רבעי בעצמן לירושלי' ולא פדיונם ותקנו כך החכמי' כדי לעטר ירושלים בפירות:"
            ],
            [
                "<b>ומשרבו הפירות התקינו שיהא נפדה סמוך לחומה</b><br> ר\"ל אפילו כרם שסמוך לחומה נפדה ולא יעלוהו שיפסידו לסוחרים בקלקול שער הפירות:"
            ],
            [
                "<b>ותנאי היה הדבר</b><br> בתחלה כשתקנו שצריך להעלותן:"
            ],
            [
                "<b>שאימתי שירצו</b><br> כשיתרבו הפירות. והוצרכו לתנאי דלא להוי כדבר שנאסר במנין דאין ב\"ד שלאחריהן יכול לבטלו אא\"כ גדול מהראשונים בחכמה ובמנין. ואולי לא יהיה הבית דין שלאחריהן גדול באלה יותר מהראשונים לבטל תקנתן ושיהיה חיוב דוקא להעלות:"
            ],
            [
                "<b>רבי יוסי אומר משחרב בית המקדש</b><br> ולא חששו לקשט ירושלים שביד אויב:"
            ],
            [
                "<b>ותנאי היה אימתי שיבנה בית המקדש יחזור הדבר לכמות שהיה</b><br> והוצרכו לתנאי זה גם כשהתרבו פירות שלא יהיו נראים כמבטלי דברי ב\"ד הקודמים כך נ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>בית שמאי אומרים אין לו חומש</b><br> כשפודהו בעה\"ב א\"צ להוסיף חומש כמע\"ש:"
            ],
            [
                "<b>ואין לו ביעור</b><br> א\"צ לבערו מהבית כמע\"ש עם שאר המעשרו' בשנת ד' וז' בשמיטה כמ\"ז:"
            ],
            [
                "<b>ויש לו עוללות</b><br> ס\"ל לב\"ש דרבעי ממון בעלי' הוא. ולהכי חייב בפרט ועוללות לעניים ככל כרם כפ\"ז דפאה מ\"ג וד':"
            ],
            [
                "<b>והעניים פודין לעצמן</b><br> הרבעי לאכלו בירושלים:"
            ],
            [
                "<b>ובית הלל אומרים כולו לגת</b><br> ס\"ל ממון גבוה הוא ופטור מפרט ועוללות ודורך הכל בגת ופודהו או מעלהו:"
            ],
            [
                "<b>מניח את הסל</b><br> הריקן שיתן אחר כך לתוכו הפירות שילקט אח\"כ:"
            ],
            [
                "<b>על פי שלשה</b><br> הבקיאין לשום ההוצאות שיוציא:"
            ],
            [
                "<b>ואומר כמה</b><br> סלי' כזה:"
            ],
            [
                "<b>אדם רוצה לפדות לו בסלע על מנת להוציא יציאות מביתו</b><br> ר\"ל על מנת שיתן הפודה שכר שמירה במחובר ושכר עידור ובצירה:"
            ],
            [
                "<b>ומניח את המעות</b><br> כפי ששמו:"
            ],
            [
                "<b>ובשביעית</b><br> שאסור לשמרו ולעדרו גם משכר לקיטה נמנעים בנ\"א מדאין הכל בקיאין לומר כפרק ח' דשביעית משנה ד:"
            ],
            [
                "<b>פודהו בשויו</b><br> ומדא\"צ לשום ההוצאות דהרי גם שכר לקיטה אסור [כשביעית פ\"ח מ\"ד]. אין צריך גם כן לשום כמה שוין:"
            ],
            [
                "<b>ואם היה הכל מופקד</b><br> בהפקירו בעלים השדה בשאר שני שמיטה:"
            ],
            [
                "<b>אין לו</b><br> לנכות:"
            ],
            [
                "<b>בין שהוא שלו ובין שניתן לו במתנה</b><br> כשעדיין סמדר דאחר כך אסור במתנה דקיימא לן כבית הלל סי' כ\"א דממון גבוה הוא:"
            ],
            [
                "<b>כיצד היה בעור נותנין תרומה ותרומת מעשר</b><br> של שני' שעברו:"
            ],
            [
                "<b>לבעלים</b><br> לכהן:"
            ],
            [
                "<b>ומעשר ראשון לבעליו</b><br> ללוי:"
            ],
            [
                "<b>ומעשר עני לבעליו</b><br> לעני:"
            ],
            [
                "<b>מתבערים בכל מקום</b><br> ר\"ל מאבדן מהעולם:"
            ],
            [
                "<b>התבשיל</b><br> ממע\"ש ורבעי שאין ממשותן בעין:"
            ],
            [
                "<b>ובית הלל אומרים הרי הוא כמבוער</b><br> עי' מ\"ש בס\"ד [שביעית ספ\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>בזמן הזה</b><br> דקודם שעת ביעור אינו חייב עדיין לבערן אף שאין בהמק\"ק:"
            ],
            [
                "<b>והגיעה שעת הבעור</b><br> שלא הי' יכול להעלותן לירושלים:"
            ],
            [
                "<b>בית שמאי אומרים צריך לחללן על הכסף</b><br> ומדאין בהמק\"ק שוחקו ומטילו לנהר:"
            ],
            [
                "<b>ובית הלל אומרים אחד שהן כסף ואחד שהן פירות</b><br> ושוחקן ומטילן לנהר. והכי קיי\"ל [י\"ד רצ\"ד]:"
            ],
            [
                "<b>אמר רבי יהודה בראשונה היו שולחין אצל בעלי בתים שבמדינות מהרו והתקינו את פירותיכם</b><br> קצרו הפירות מהר ותנו תומ\"ע לבעליהן:"
            ],
            [
                "<b>עד שלא תגיע שעת הבעור</b><br> ותצטרכו לאבד מהעולם הבכורים ומעשר שני:"
            ],
            [
                "<b>עד שבא רבי עקיבא ולמד שכל הפירות שלא באו לעונת המעשרות</b><br> כפ\"ק דמעשר:"
            ],
            [
                "<b>מי שהיו פירותיו רחוקים ממנו</b><br> וכבר נגמרו למעשר או שהפרישן כבר רק שלא נתנה עדיין לבעליהן:"
            ],
            [
                "<b>צריך לקרוא להם שם</b><br> ר\"ל לקרוא שם מי יקבל המעשרות ולזכותן לו וכדמסיק בר\"ג:"
            ],
            [
                "<b>מעשה ברבן גמליאל והזקנים שהיו באין בספינה</b><br> ערב פסח היה והגיע הביעור ופירות שבביתו כבר נתן מהן ת\"ג דחזקה לגורן שלא תעקר ממקומה עד שיפרישו ממנה ת\"ג [כירושלמי פ\"ג דמעשרות]. אבל לא הפריש עדיין המעשרות:"
            ],
            [
                "<b>אמר רבן גמליאל עשור שאני עתיד למוד</b><br> למעשר ראשון:"
            ],
            [
                "<b>נתון ליהושע</b><br> לוי היה ואף דקנסינהו עזרא שאני ר\"י דלא היה עשיר ועזרא לא קנס רק לעשירים שהיה אפשר להם לעלות [ועי' מ\"ש בס\"ד פאה פ\"ה סי' ח']. וצ\"ל שהיה לו ר' זוז דאל\"כ גם מעשר עני היה נותן לו [תוס' קדושין די\"ז א']:"
            ],
            [
                "<b>ומקומו</b><br> של המעשר:"
            ],
            [
                "<b>מושכר לו</b><br> שיקנה המעשר אג\"ק:"
            ],
            [
                "<b>עשור אחר שאני עתיד למוד</b><br> למעשר עני:"
            ],
            [
                "<b>נתון לעקיבא בן יוסף</b><br> גבאי עניים היה:"
            ],
            [
                "<b>אמר רבי יהושע עשור שאני עתיד למוד</b><br> ממעשר זה שאני חייב ליתן מעשר מן המעשר לכהן:"
            ],
            [
                "<b>נתון לאלעזר בן עזריה</b><br> כהן היה:"
            ],
            [
                "<b>ונתקבלו זה מזה שכר</b><br> שכר המקומות דשכירות נקנה בכסף משא\"כ בחליפין בסודר אינו נקנה השכירות. ומה\"ט גם במתנה לא היה אפשר:"
            ],
            [
                "<b>במנחה ביום טוב האחרון היו מתודין</b><br> דהי' מבערן בעיו\"ט ומשייר לעצמו כדי לאכל מעש\"נ ורבעי בירושלים עד מנחה של יו\"ט האחרון:"
            ],
            [
                "<b>כיצד היה הודוי</b><br> לכתחלה הי' צריך להיות בבהמ\"ק ובדיעבד בכ\"מ [כרמב\"ם פי\"א ממע\"ש]. ונקרא וודוי שבחטא אבותינו בעגל צריך לבער הקודש מהבית דלולא כן היה הכל לבכורות. והוודוי נאמר בכל לשון ואומר המקראות כמו שכתובים בתורה רק דתנא דריש לה הכא כוונת פרשת הוודוי:"
            ],
            [
                "<b>זה מעשר שני ונטע רבעי</b><br> שאלו נקראו קודש וצריכין ביעור מהעולם סתמא כב\"ה לעיל [במ\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>וגם נתתיו</b><br> גם רבוי הוא:"
            ],
            [
                "<b>מן הבית זו חלה</b><br> דשאר מתנות דרך לחלקם בגורן:"
            ],
            [
                "<b>הא אם</b><br> נ\"ל דבכל דבר שלא נזכר עוד אסורו במקום אחר ורק מן פרשה זו בעצמה הוא דילפינן לה קאמר גבה הא אם וכו' [ועיין לקמן סימן ס\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>ולא מן הישן על החדש</b><br> והא דדרש מככל מצותך ההקדמה. ומלא עברתי ממצותיך דרש מין אשאינו מינו ואינך ואימא איפכא ה\"ט משום דכל מצותיך הרבה מצות משמע דכשצותני ב' מצות כגון מעשר ראשון ושני לא שניתי ממה שצויתני:"
            ],
            [
                "<b>ולא שכחתי לא שכחתי מלברכך ומלהזכיר שמך עליו</b><br> שאמרתי ברכה בשם ומלכות בא\"י אמ\"ה אקבמ\"צ וצונו להפריש תרומה ומעשרות. ורק אסמכתא בעלמא הוא דברכות דרבנן ואינן מעכבות:"
            ],
            [
                "<b>אכלו באנינה אינו יכול להתודות</b><br> ר\"ל דוקא באנינות. דאו' והוא כל יום המיתה אפי' אחר קבורה אבל אנינות לילה או יום קבורה שאינו יום המיתה רק דרבנן הוא:"
            ],
            [
                "<b>הפרישו בטומאה</b><br> נראה לי דר\"ל שהיה הטבל טהור והוא טמא וטימא למע\"ש כשהפרישו ואי\"ל דהטבל היה טמא דאז באמת מפרישו ופודהו:"
            ],
            [
                "<b>אינו יכול להתודות</b><br> והא דלא קאמר מלות הא אם וכו' רק בג' דברים דהיינו הא אם הקדים והא אם אכלו באנינות הא אם הפרישו בטומאה היינו לאשמעינן רבותא דבהקדמה הרי נתן כל מה שחייב ליתן. והא אם אכלו באנינות אפי' באנינות דרבנן. והא אם הפרישו בטומאה אף על גב דקרא לא הזכיר רק לא בערתי ממנו בטומאה. וכל שכן שאר דברים שוודאי מעכבין חוץ מברכה שהזכיר תנא וודאי ברכות אינן מעכבות ושמחתי ושימחתי שהוא דבר המסור ללב בנתנו לכל אחד מה שמחוייב לו וודאי גם כן אינו מעכב הווידוי:"
            ],
            [
                "<b>ולא נתתי ממנו למת</b><br> דאף דכל שאינו לצורך אכילה ושתייה גם לחי אסור נ\"ל דעכ\"פ בחי איכא תקנה שיאכל כנגדה ויתוודה משא\"כ במת אינו יכול להתוודות. ובירוש' מוקי לה בסיכה למת דבחי מותר לסוך וכ\"כ בבבלי [יבמות דע\"ד א']:"
            ],
            [
                "<b>הבאתיו לבית הבחירה</b><br> היינו להבכורים:"
            ],
            [
                "<b>שמחתי ושמחתי</b><br> לאחרים שנתתי להם בפנים יפות ושמחה:"
            ],
            [
                "<b>השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל בבנים ובבנות</b><br> אע\"ג דסתם ברכה היינו בממון וכדקאמרי' יברכך ד' בממון הכא את את קדריש מדהוה סגי בשיאמר וברך את עמך ישראל אלא ש\"מ דאת ב' לשון עם הוא וה\"ק וברך את עמך עם ישראל דהיינו עם ישראל קדושים דהיינו בבנים ובבנות:"
            ],
            [
                "<b>מכאן אמרו</b><br> מדכתיב האדמה אשר נתת לנו:"
            ],
            [
                "<b>ר' יוסי אומר יש להם ערי מגרש</b><br> ויתוודו אמעשרות שמשדי מגרשן:"
            ],
            [
                "<b>יוחנן כהן גדול</b><br> תרי יוחנן הוה א' שימש פ' שנה בכה\"ג ונעשה צדוקי [כברכות דכ\"ט א'] וזה שבכאן הוא שהי' אחר שמעון הצדיק:"
            ],
            [
                "<b>העביר הודיות המעשר</b><br> שלא יכול לומר נתתיו ללוי. דקנס עזרא ללוים מדלא עלו עמו תיקן ליתן גם המעשר לכהנים וביטל הוודוי דיש כח ביד חכמים לעקור דבר תורה בשב ואל תעשה:"
            ],
            [
                "<b>אף הוא בטל את המעוררים</b><br> שהיו מצעקים בכל יום בשיר הלוים עורה למה תישן ד' כאילו ח\"ו יש שינה לפניו עמד וביטל מלומר כלל פסוק זה בשיר של יום. ואע\"ג דבקרא נמי כתיב עורה למה תישן ה' התם דברה תורה כלשון בני אדם. אמנם הם היו צועקים בשירם מאמר זה והוא זלזול כבוד שמים:"
            ],
            [
                "<b>ואת הנוקפים</b><br> שהיו משרטין לקרבן בין קרניו שירד הדם בעיניו ויהא נוח לכפותו ובטלו מדמחזי כמום. וי\"א מחשש ניקב קרום של מוח:"
            ],
            [
                "<b>ועד ימיו היה פטיש מכה בירושלים</b><br> חורשי נחושת וברזל הכו בפטיש בחוה\"מ במלאכת דבר האבוד ואפ\"ה בטלם מדאווש' מלתא טובא איכא זלזול מועד:"
            ],
            [
                "<b>ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי</b><br> דעד ימיו שאלו אם המוכר נאמן אם לאו והמדקדק במעשיו לא לקח מאינו נאמן דהיה צריך להפריש כל המעשרות ועמד הוא ותיקן שלא יעשרו דמאי רק תמ\"ע ומע\"ש ושאר מעשרות מפרישן לעצמו כמ\"ש ריש דמאי. והנה צריך ליתן טעם בד' לשונות מתחלפות דנקט תנא בד' תקנות של יוחנן כהן גדול דהיינו העביר ביטל עד ימיו ובימיו. ונ\"ל דבוודוי נקט העביר משום דתקנת עזרא למקנס הלוים לא היה אלא בדורו דוכי משום שלא עלו הם לקנסינהו לדורי דורות [ויש לחלק טובא מקנס בילגא סוף סוכה] אלא קנס זוטא קניס גם לדור אחרון שגם אז יהיה תולה ברצון הנותן למי שירצה יתן המעשר לכהן או ללוי. וכן כ' גם רכ\"מ [מעשרות פ\"א ה\"ד]. ולפ\"ז מי שבדורו של יוחנן היה נותן ללוי היה יכול שפיר להתוודות להכי נקט העביר ר\"ל שלא יהיה הדבר חובה על כל איש ישראל. מה שאינו כן בעוררין ונוקפין נקט לשון ביטול מדבטלן לגמרי. מיהו דווקא בהנך תרתי שהיה דבר קבוע. וודוי בכל שנת ג' ועוררין ונוקפין כל יום ויום בביהמ\"ק. שייך שפיר בהו לשון העביר או ביטל אבל פטיש מכה לא היה רק בעת הצורך לא שייך לומר גביה העביר או ביטל וגם לא היה שייך לומר בהו בימיו לא היה פטיש מכה דגם מקודם לפעמים לא היה פטיש מכה דהיינו בעת שלא היה צורך. אלא קאמר שעד ימיו היה פטיש מכה לפעמים ובימיו לא היה מכה כלל. משא\"כ בדמאי קאמר שפיר התקנה שתיקן שלא יהא צריך לשאול דאילו הוה קאמר דעד ימיו היה צריך לשאול אכתי לא הוה ידעינן מה תיקן הוא:"
            ]
        ]
    ],
    "versions": [
        [
            "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739"
        ]
    ],
    "heTitle": "יכין מעשר שני",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Yachin",
        "Seder Zeraim"
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Seif",
        "Comment"
    ]
}