Sefaria
/

database_export

Model card Files Files and versions Community

database_export / json /Mishnah /Acharonim on Mishnah /Yachin /Seder Zeraim /Yachin on Mishnah Maasrot /Hebrew /merged.json

noahsantacruz

da7adc9fafda2116584835f36bc5564573930d39ae9e502ab01236c8eaf5b889

88fc46b verified 11 months ago

raw

history blame

68.7 kB

	{
	"title": "Yachin on Mishnah Maasrot",
	"language": "he",
	"versionTitle": "merged",
	"versionSource": "https://www.sefaria.org/Yachin_on_Mishnah_Maasrot",
	"text": [
	[
	[
	"<b>כלל אמרו במעשרות</b><br> ה\"ה תרומות:"
	],
	[
	"<b>כל שהוא אוכל</b><br> למעוטי סטים [וויידעקרויט שעושין ממנו אינדיג] וקוצה [והוא ג\"כ מין עשב לצבוע] אף שנאכלים ע\"י דחק:"
	],
	[
	"<b>ונשמר</b><br> למעוטי הפקר אפי' הפקיר שבלין ומרחן הזוכה. וכ\"ש בנתמרחו ברשות הפקר. אבל במרח קודם שהפקיר חייב במעשרות [כירושלמי הכא ופ\"ג דמאי מ\"ב וג']:"
	],
	[
	"<b>וגדוליו מן הארץ</b><br> למעוטי כמהין ופטריות [מיני שוואממען] ומאויר הן גדלין:"
	],
	[
	"<b>חייב במעשרות</b><br> כשאוכלן קבע. וי\"א דהיינו מדרבנן. אבל מדאוריי' אינו חייב בתרומות ובמעשרות רק דגן תירוש ויצהר [עי' רמל\"מ רפ\"ב דתרומות ועיין בפ\"ב דבכורים מ\"ג]:"
	],
	[
	"<b>ועוד כלל אחר אמרו כל שתחלתו אוכל וסופו אוכל</b><br> ככל ירקות דמיד שגדלין ראויי' לאכילה:"
	],
	[
	"<b>אע\"פ שהוא שומרו להוסיף אוכל</b><br> ר\"ל אף שאינו רגיל לתלשן עדיין כדי שיתוסף המאכל:"
	],
	[
	"<b>אבל סופו אוכל</b><br> כפירות האילן:"
	],
	[
	"<b>אינו חייב עד שיעשה אוכל</b><br> ואם תחלתן אוכל ואין סופן אוכל כשקדים המרים דרק בתחלתן חזו לאכילה קיי\"ל [עירובין כ\"ח ב'] דבין בגדלותן או בקטנותן פטירי ממעשרות גדולים מדלא חזו וקטנים מדלא נגמר פרין [ועיין רמב\"ם פ\"א ממעשר ה\"ט] ודלא כדלקמן מ\"ד:"
	],
	[
	"<b>מאימתי הפירות חייבות במעשרות</b><br> ר\"ל פירות שאין תחלתן אוכל מאימתי אסור לאכלן קבע משא\"כ מאימת גרנן במ\"ה היינו לאסור גם אכילת עראי:"
	],
	[
	"<b>התאנים משיבחילו</b><br> כשיתחילו להתבשל. והוא כשילבין ראשיהן:"
	],
	[
	"<b>הענבים והאבשים</b><br> ווילדע טרויבען:"
	],
	[
	"<b>משהבאישו</b><br> ר\"ל כשנראי' הגרגרי' מתוך הקליפה:"
	],
	[
	"<b>האוג</b><br> קארנעלקירשען:"
	],
	[
	"<b>והתותים</b><br> מוילבעערען:"
	],
	[
	"<b>הרמונים משימסו</b><br> משיתרככו:"
	],
	[
	"<b>התמרים משיטילו שאור</b><br> משיתנפח כשאור:"
	],
	[
	"<b>האפרסקים</b><br> פפירזיכע:"
	],
	[
	"<b>משיטילו גידים</b><br> שנראה בקליפתן כגידין אדומי':"
	],
	[
	"<b>האגוזים משיעשו מגורה</b><br> שיבדל האוכל שבקליפה כמונח באוצר:"
	],
	[
	"<b>ר' יהודה אומר האגוזים והשקדים משיעשו קליפה</b><br> היא קליפה דקה שסמוכה על האוכל שאינו מתהווה על הפרי רק אחר גמר בשולה:"
	],
	[
	"<b>החרובין</b><br> באקסהארן:"
	],
	[
	"<b>משינקדו</b><br> שיתהוו עליהן נקודות שחורות:"
	],
	[
	"<b>וכל השחורים</b><br> כל הפירות המשחירי' כשנגמרו:"
	],
	[
	"<b>האגסים</b><br> בירן:"
	],
	[
	"<b>והקרוסטומלין</b><br> מין אגסי' קטנים נקראים פאראדיס בירן. ואין שני מינין הללו כאותן שלנו שאין עליהן שער בקטנותן. אבל הנך ע\"כ שיש עליהן שער ושייך בהן קרחה כדמסיק:"
	],
	[
	"<b>והפרישים</b><br> קוויטען. ונקראין פרישין שאין לך פרי עץ שהוא פרוש מלאכלו חי רק זה וכירוש':"
	],
	[
	"<b>והעוזרדים</b><br> שפיירלינג:"
	],
	[
	"<b>משיקרחו</b><br> משנקרח השער שעליהן:"
	],
	[
	"<b>וכל הלבנים</b><br> פירות הלבנים. לאו דוקא לבנים כשלג. רק ר\"ל שאינן שחורים או אדומים:"
	],
	[
	"<b>התלתן</b><br> פענכעל:"
	],
	[
	"<b>משתצמח</b><br> משזרעו וצומח. [תמוה מ\"ש דנקט כה\"ג רק גבי תלתן. הרי כל המינין פטורים ממעשרות עד שראויין לזריעה [כסוכה דל\"ו א.] ונ\"ל דלהכי נקט בירושלמי שבתלתן יש סי' כשנותנו למים נשקע' רוב הגרעין. ור\"ל דבכל המינין יש להן סי' שבמשנה מתי ראויין לזריעה אבל לתלתן אין כל הגרעינין שוין. ולהכי קאמ' \"משתצמח\" ור\"ל שצריך לבדוק כל א'. ונ\"ל שקושיתי זה דחק לרש\"י [ר\"ה די\"ב ב'] לפרש משיתהוה זרע בגדולין ור\"ל דאז ראוי לזריעה]:"
	],
	[
	"<b>התבואה והזיתים משיכניסו שליש</b><br> שליש גידולן וכן הוא בכל המינין הנ\"ל. רק שבמינין הנ\"ל יש סי' [וכ\"כ הר\"ש והרא\"ש הכא ותוס' ר\"ה הנ\"ל]:"
	],
	[
	"<b>ובירק</b><br> ר\"ל אבל ד' מיני ירק אלו הקשואין וכו':"
	],
	[
	"<b>הקשואים</b><br> גורקען:"
	],
	[
	"<b>והדלועים</b><br> קירביסע:"
	],
	[
	"<b>והאבטיחים</b><br> מעלאהנען:"
	],
	[
	"<b>והמלפפונות</b><br> ציטראנען קירביס:"
	],
	[
	"<b>חייבים גדולים וקטנים</b><br> משמע מכאן דתפוחים ואתרוגים גם בקטנותן חזי לאכילה ונ\"מ לברכה. ואפ\"ה לר\"ש פטור באתרוגים מדאינו מאכל גמור [ועיין עירובין דכ\"ח ע\"ב] ודו\"ק:"
	],
	[
	"<b>ר\"ש פוטר את האתרוגין בקטנן</b><br> דס\"ל דאינן נאכלים בקטנותן:"
	],
	[
	"<b>החייב</b><br> במעשר:"
	],
	[
	"<b>בשקדים המרים פטור במתוקים</b><br> דמרים נאכלים בקטנותן ולא בגדלן ומתוקים להיפך:"
	],
	[
	"<b>איזהו גרנן למעשרות</b><br> לאסור גם אכילת עראי כשראה פני הבית או יארע בהם א' מהדברים שקובעין למעשר כדלקמן סי' נ\"ג [ועי' בע\"ז דנ\"ו א' ותוס' שם] או כשמוליכן לשוק וכדמסיק:"
	],
	[
	"<b>הקשואים והדלועים משיפקסו</b><br> משיקח האדם פרח שבראש הפרי. והנה בקשואים ודלועים שישנם במדינתינו אין בהם פרח בראשם. אבל ספרו לי בני ארץ הקדושה. דאתו מהתם להכא שבא\"י מצויים כך. והיינו דקאמר תנא ואם אינו מפקס שיש מין שאין לו פרח בראשו. א\"נ שער שעל גביו. וכ\"ש בנשרו מעצמן:"
	],
	[
	"<b>משיעמיד ערימה</b><br> שיצברם בכרי:"
	],
	[
	"<b>עד שיעשה מוקצה</b><br> משישטחם להתייבש:"
	],
	[
	"<b>ירק הנאגד</b><br> שדרכו להאגד:"
	],
	[
	"<b>אם אינו אוגד עד שימלא את הכלי</b><br> בממלא הרבה כלים משדהו. אוכל עראי עד שימלא האחרון:"
	],
	[
	"<b>ואם אינו ממלא את הכלי עד שילקט כל צרכו</b><br> כל מה שרוצה ללקט:"
	],
	[
	"<b>כלכלה</b><br> ר\"ל אם נותן כל הפירות לסל א' גדול. ואמרי' בירו' פ\"ב סתם כלכלה ד' קבין וגדול' סא' קטנה ג' קבין:"
	],
	[
	"<b>עד שיחפה</b><br> שמכסה הפירות עם עלי אילן שלא יכמושו כשנשאן לשוק נאסר באכילת עראי אף שלא מלאהו:"
	],
	[
	"<b>בד\"א</b><br> דזהו גרנן:"
	],
	[
	"<b>במוליך לשוק</b><br> דלאו בדעתו תליא דשמא ימצא לוקחין מיד ונטבלו דכבוש. שבת. מקח. חצר. תרומה. אור. מלח. [וסי' כשמחת אם] כל א' מאלו קובע למעשר. אבל רק כשנגמרו מלאכתן שנזכרו לקמן [מ\"ח רמב\"ם פ\"ג ממעשרות ה\"ג] דג' פרקים יש לחיוב מעשר. וסימנך ענק. (א) עונת המעשר. והן הנזכרים בפרקן ממשנה ב' ולהלן דכולן אם תלשן קודם לעונה שנזכר בכל א' וא' פטור ממעשרות. (ב) נגמר מלאכתן. דאם תלשן אחר עונת המעשר הנ\"ל. מותר לאכול מהן עראי עד שיגמר מלאכתן וכפי המבואר בכל א' וא' בפרקן ממשנה ה' ולהלן והיינו גרנן למעשרות. וכשנגמר מלאכתן והוא רוצה להוליכן מהשדה לשוק. גם עראי אסור לאכול מהן. (ג) קבע למעשר. דאם אין רוצה למכרן בשוק אלא להוליכן לביתו אז גם אחר שנגמר מלאכתן מותר לאכול מהן עראי. עד שיוקבע למעשר ע\"י א' מהז' דברים שזכרנו כבוש שבת וכו' [רמב\"ם רפ\"ג ממעשרות]. ולהראב\"ד שם בדגן תירוש ויצהר. אף שרוצה להכניסן לביתו כיון שנגמר מלאכתן אסור לאכול מהן עראי. דהיינו. בתבואה משימרח ויחליק פני הכרי אחר שדשו. והיין משיקפה. והשמן משירד לעוקה [כפרקן משנה ז']. וכל מקום שאדם מותר לאכול מהפירות עראי. מותר להאכיל לבהמה אפי' הרבה דהיינו קבע. וכל מקום שאדם אסור לאכול אפי' עראי. עכ\"פ מותר להאכיל לבהמה עראי [רמב\"ם פ\"ג ממעשר ה\"כ]. מיהו כל ז' קביעות אלו מדרבנן ואין לוקין כשאכל הטבל אחר שהוקבע בא' מהנך. דמן התורה לא הוקבע לתרומה ולמעשרות. רק כשהכניסו לתוך הבית ממש. שנאמר בערתי הקדש מן הבית. וכשאכל הטבל אח\"כ לוקה אפי' כשאכל רק כזית עראי [רמב\"ם פ\"ד ממעשרות]:"
	],
	[
	"<b>אוכל מהם עראי עד שהוא מגיע לביתו</b><br> דבדעתו תליא שלא יהיו טבל עד שיבאו לחצר:"
	],
	[
	"<b>הפרד</b><br> גראנאטאפפעל מחובר יחד מכמה חלקים כמו קנאבלויך. ומפרידין החלקים כדי שיתיבשו היטב וכל חלק כשנפרד נקרא פרד:"
	],
	[
	"<b>והצמוקין</b><br> ראזינען:"
	],
	[
	"<b>הבצלים משיפקל</b><br> משיקלף הקליפות הרעות מעליהן:"
	],
	[
	"<b>התבואה משימרח</b><br> שיחליק פני הכרי:"
	],
	[
	"<b>הקטניות משיכבור</b><br> דדרך קטניות לעקרן עם עפר וכוברן בכברה לנקותן:"
	],
	[
	"<b>אע\"פ שמרח נוטל מן הקוטעים</b><br> שבלין קטועים שלא נדושו היטב:"
	],
	[
	"<b>ומן הצדדים</b><br> שבצדדי הכרי:"
	],
	[
	"<b>וממה שבתוך התבן</b><br> שלא נזרה היטב דכל אלו לא נקבעו עדיין למעשר וכ\"כ במ\"ז:"
	],
	[
	"<b>היין משיקפה</b><br> איבער זיך גערען. שיעלה היין שבבור ברתיחתו החרצנים והזגים המעורבים בו:"
	],
	[
	"<b>אע\"פ שקפה קולט</b><br> מותר לקלוט:"
	],
	[
	"<b>מן הגת העליונה</b><br> מיין שלא ירד עדיין לבור:"
	],
	[
	"<b>ומן הצנור</b><br> רעננע שבו ירד היין לבור:"
	],
	[
	"<b>השמן משירד לעוקה</b><br> בור שירד בו השמן כשנעצר:"
	],
	[
	"<b>אע\"פ שירד נוטל מן העקל</b><br> סל מנוקב שמשימין בו פסולת הזיתים כשנעצרו ושמן שנשאר בהן זוחל ויוצא מנקבי הסל:"
	],
	[
	"<b>ומבין הממל</b><br> הוא האבן שמשים בסל להכביד על הזיתים ולכבשן:"
	],
	[
	"<b>ומבין הפצים</b><br> מה שנדבק בין נסרי הגת שנעצרו שם הזיתים:"
	],
	[
	"<b>ונותן לחמטה</b><br> עוגה קטנה חמה. דאף דדבר עב משמר חומו לאחר סלוקו מאש ודינו ככלי ראשון [כי\"ד צ\"ד] נ\"ל דהכא בעוגה דקה וקטנה מיירי:"
	],
	[
	"<b>ולתמחוי</b><br> קער' גדולה שעירה בו תבשיל חם. ואף דאש קובע למעשר הכא כלי שני הוא:"
	],
	[
	"<b>אבל לא יתן לקדרה וללפס כשהן רותחין</b><br> שהעבירן מאש:"
	],
	[
	"<b>רבי יהודה אומר לכל הוא נותן</b><br> אף לכלי ראשון בהעבירן מאש:"
	],
	[
	"<b>חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר</b><br> דחריפותן מסייע לבשל אף אחר שהעבירן מאש. וציר הוא מים היוצאין מדגים מלוחים או בשר שנמלח:"
	],
	[
	"<b>העגול</b><br> תאנים דרוסין יחד בעיגול:"
	],
	[
	"<b>משיחליקנו</b><br> גלעטטען. שמחליק פניו במשקין אז הוקבע למעשר:"
	],
	[
	"<b>מחליקים בתאנים ובענבים של טבל</b><br> מותר לשפשף פני העגול בתאנים וענבים של טבל כדי שיתיפה העיגול ולא הו\"ל כמפסיד הטבל דאסור. א\"נ מותר לשפשף עיגול חולין בענבי טבל. דלא חשיב המשקה היוצא מהן:"
	],
	[
	"<b>המחליק בענבים</b><br> ולא נקט תאנים. דהרי משקה שלהן אינו מכשיר:"
	],
	[
	"<b>לא הוכשר</b><br> דהמשקה היוצא שמצחצחו בהן לא חשיב. ונ\"ל טעמא משום דלא היה עליו שם משקה מעולם דתיכף כשיצא מהענב נבלע בהעיגול. ואפשר דזהו כוונת הש\"ס דקאמר דפליגי במשקה הבא לאיבוד [עיי' שבת קמ\"ה א']:"
	],
	[
	"<b>הגרוגרות</b><br> תאנים יבשים:"
	],
	[
	"<b>משידוש</b><br> משידושם לתוך החבית הוקבעו למעשר:"
	],
	[
	"<b>ומגורה</b><br> באינו רוצה לדושן. רק מעגלן לקיום באוצר ואין זה עגול דלעיל דהתם שלוקח תאנים רבים וכובשן יחד בעיגול כעין ככר עגול אז לא הוקבע למעשר עד שיחליקנו. אבל הכא שאוסף כל התאנים באוצר בכרי הוקבעו למעשר כשיעגל פני הכרי:"
	],
	[
	"<b>היה דש בחבית</b><br> או:"
	]
	],
	[
	[
	"<b>היה עובר בשוק</b><br> ע\"ה החשוד על מעשרות. ומיירי באינו מוליכן למכור דאל\"כ כבר נקבעו כפ\"א נ\"ג:"
	],
	[
	"<b>אוכלין ופטורין</b><br> מיירי ברוב בני עיר מכניסין לבתיהן תלינן דלא ראו פני הבית ולא הוקבעו. דאל\"כ לא היה מכשילן ואף דבכל דוכתא מתנה כמכר [כב\"מ דט\"ז ומגילה דכ\"ז ב'] והרי מקח קובע למעשר [כב\"מ דפ\"ח א'] במעשר פירות דרבנן הקילו כירושלמי הכא:"
	],
	[
	"<b>לפיכך</b><br> רצה לומר מדאמר טלו וכו':"
	],
	[
	"<b>אם הכניסו לבתיהם</b><br> ונקבעו למעשר בראיית פני בתיהם:"
	],
	[
	"<b>מתקנים ודאי</b><br> דטלו וכו' עראי משמע. והנותן סמך שלא יאכלו רק מעט דרך עראי ולא עישר מיהו בנתן להם הרבה שאין דרך לאכול כ\"כ בשוק. או שהמקבל נכבד שאינו אוכל בשוק. או שהפירות אינן נאכלים חיין. אף שאמר טלו וכו' מעשר בביתו רק דמאי:"
	],
	[
	"<b>לא יאכלו מהם עראי</b><br> דמדקאמר הכניסו משמע שאומר שגם קבע יורשו לאכול מדכבר עישר. א\"כ כבר הוקבעו למעשר. ופלגינן דבוריה דמהמנינן לי' בהאי שהוקבעו. ולהכי אסורים עראי ולא מהמנינן ליה במה שעישר להכי חייבים להפריש דמאי:"
	],
	[
	"<b>לפיכך</b><br> מדאמר הכניסו משמע שיאכלו קבע ושמא עישר מה\"ט:"
	],
	[
	"<b>אם הכניסו לבתיהם אינם מתקנים אלא דמאי</b><br> ונותן רק תמ\"ע לכהן והמעשרות נוטל לעצמו דהמע\"ה:"
	],
	[
	"<b>ואמר</b><br> בעל השער או חנות שהי' מוליך פירות ואמר וכו':"
	],
	[
	"<b>טלו לכם תאנים</b><br> שיש לי בשוק. דאילו כבר היו בחנות כבר הוקבעו וחייבים:"
	],
	[
	"<b>אוכלין ופטורין</b><br> אפי' בשער וחנות דמדזכו בהן מקודם. ביתו אינו טובל רק לו ולא לאחרים:"
	],
	[
	"<b>רבי יהודה פוטר</b><br> אף לבעה\"ב מדיושב ומוכר שם בשער וחנות הוא בוש לאכול במקום שיושב ומוכר וחצר שבוש לאכול שם אינו קובע [כפ\"ג מ\"ה ואילה\"ק דהתם כ' הר\"ב דקיי\"ל כר\"נ והכא כ' דאין הלכה כר\"י נ\"ל דהכא מיירי בחצר שאינו בוש מצ\"ע רק משום שמוכר שם ובהא לא קי\"ל כר\"י]:"
	],
	[
	"<b>עד שיחזיר את פניו</b><br> במקום שיושב ומוכר:"
	],
	[
	"<b>או עד שישנה מקום ישיבתו</b><br> אף שפניו נגד הבאים לקנות [כך נ\"ל ודו\"ק]:"
	],
	[
	"<b>המעלה פירות מן הגליל ליהודה</b><br> שלקטן בשדהו בגליל ומעלן ליהודה. ונ\"ל דמיירי שאינו רוצה למכרן עד יהודה דאל\"כ הו\"ל כמוליכין לשוק דהוקבעו מיד כפ\"א נ\"ג [א\"נ דמיירי שדר בירושלים או בעיר שביהודה ומעלן לאכלן בביתו]:"
	],
	[
	"<b>אוכל מהם</b><br> עראי:"
	],
	[
	"<b>עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך</b><br> אף שלן בדרך פטור עדיין מלעשר ואוכל עראי עד שיכניסן להבית ששם מגמת דרכו. ואם הוליכן למכור שם בשוק. כיון שהגיע לעבור העיר ההיא אסיר:"
	],
	[
	"<b>וכן ביהודה</b><br> אם קודם שהגיע למגמת דרכו נמלך וחזר *) לגליל מותר לאכול מהן עראי עד שיגיע לבית מדורו בגליל כשיכניסן לשם נתחייב:"
	],
	[
	"<b>ר\"מ אומר עד שהוא מגיע למקום השביתה</b><br> ר\"ל מיד שיכניסן לתוך הבית שרוצה לנוח שם בשבת. ואף שלא הגיע עדיין שבת חייב דבחל שבת הוקבע אף שאינן לצורך שבת:"
	],
	[
	"<b>והרוכלין המחזרין בעיירות</b><br> המסבבים בעיירות עם בשמים וקבלו במתנה פירות שלא הוקבעו עדיין דאי בקנו הוקבעו במקח:"
	],
	[
	"<b>אוכלים עד שמגיעים למקום הלינה</b><br> ר\"ל שיכניסם לתוך הבית שרוצה ללון בתוכו. דלעולם אינו חייב בראיית פני הבית רק כשיכניסו לתוכו [רמב\"ם רפ\"ד ממעשרות]:"
	],
	[
	"<b>ר' יהודה אומר הבית הראשון הוא ביתו</b><br> דמשהגיע לבית ראשון שבעיר שלן שם והכניס לתוכו פירותי'. וחושב ללון שם כשיתרצה בעה\"ב הוטבלו פירותיו אפילו לן בבית אחר. מדמתרצה ללון שם כשירצה בעה\"ב:"
	],
	[
	"<b>פירות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן</b><br> שלא הגיע גרנן למעשר כלעיל פ\"א מ\"ח:"
	],
	[
	"<b>רבי אליעזר אוסר מלאכול מהם עראי</b><br> עד שיפריש כל המעשרות דס\"ל תרומה קובעת אפי' לא נגמ\"ל:"
	],
	[
	"<b>וחכמים מתירין</b><br> דתרומה קובעת רק בנגמ\"ל:"
	],
	[
	"<b>כלכלת תאנים שתרמה</b><br> והרי לא נגמ\"ל עד שילקט כל צרכו כפ\"א מ\"ה:"
	],
	[
	"<b>ר' שמעון מתיר</b><br> ס\"ל תרומה אינה קובעת ומותר לאכול מהן עראי קודם שעשר אף שכבר תרם. דס\"ל ק\"ו מה כשיש עליה ג' זיקות היינו ת\"ג ומעש\"ר ומעשר שני מותר לאכול ממנו עראי. כ\"ש כשתרם כבר שאין עליה רק ב' זיקות לא כל שכן. ורבנן ס\"ל דכשתרם שאני דתו לא יוסיף ואם כן נגמ\"ל:"
	],
	[
	"<b>וחכמים אוסרין</b><br> דאף דשיעורה עד שילקט כ\"צ הכא שכבר תרם. וודאי לא יוסיף ללקט לערב טבל בחולין:"
	],
	[
	"<b>לא יאכל עד שיעשר</b><br> דמקח קובע בתלוש. אפי' לא נגמ\"ל ולהכי דוקא בלקטן המוכר:"
	],
	[
	"<b>ואם צרף</b><br> שנתן לו המוכר ב' כאחת הו\"ל כגורן. מיהו מדאוריי' רק בעל השדה שאוכל פירותי' חייב לעשר ולא לוקח כרמב\"ם רפ\"ב ממעשרות. שנאמר עשר תעשר תבואת זרעך ואכלת [ב\"מ דפ\"ח ב']:"
	],
	[
	"<b>אמר ר' יהודה מעשה בגנת ורדים שהיתה בירושלם והיו תאנים נמכרות משלש ומארבע באיסר</b><br> והתם המוכר לקטן דלא הניחו לקונים לכנס לגינה מחשיבות הוורדים:"
	],
	[
	"<b>ולא הופרש ממנה תרומה ומעשר מעולם</b><br> מדאכלום א' א':"
	],
	[
	"<b>האומר לחברו הילך איסר זה בעשר תאנים שאבור לי</b><br> שאברר ואלקט מהאילנות:"
	],
	[
	"<b>מגרגר</b><br> מלקט במחובר גרגר גרגר מאשכול שבירר:"
	],
	[
	"<b>פורט</b><br> עיי' פ\"א נ\"ד. דמדאין המקח נגמר עד אחר שתלשו מקח בתלוש קובע למעשר ואף לאכלו עראי והרי כשתלש איזה מהן נגמ\"ל מדאין לו גמ\"ל אחרת. אבל לגרגר ולפרוט מותר דבכה\"ג לא נגמ\"ל גם לקונה והרי כל ז' הדברים [פ\"א נ\"ג] אין קובעים רק בנגמ\"ל [ועי' רפ\"ג]:"
	],
	[
	"<b>סופת</b><br> חותך חתיכות דקות ממחובר:"
	],
	[
	"<b>מפני שקנה במחובר לקרקע</b><br> דמדקנה במחובר הו\"ל כבעל גינה דאוכל עראי עד שיגיע לביתו כפ\"א מ\"ה ומקח לא קבע במחובר:"
	],
	[
	"<b>השוכר את הפועל לקצות עמו בתאנים</b><br> ר\"ל לשטח פירות וליבשן במוקצה שאחורי בתים:"
	],
	[
	"<b>אמר לו על מנת שאוכל תאנים</b><br> ר\"ל אף שא\"ל כן לא הו\"ל מקח דהרי בל\"ז נמי אוכל מד\"ת:"
	],
	[
	"<b>או שיאכל בני בשכרי</b><br> ר\"ל בשכר עבודתי א\"נ תחת אכילתי:"
	],
	[
	"<b>ובנו אוכל וחייב</b><br> דאכילת בנו כמקח. ואילה\"ק היכי מיירי אי כבר נגמר מלאכתן. הרי בכה\"ג אין פועל אוכל [כב\"מ דפ\"ט א'] ומ\"ט דרישא. ואי בלא נגמר גם מקח אינו קובע [כביצה דל\"ה ב]. נ\"ל דמיירי דכבר הם בחצר. ואפ\"ה לא הוקבעו מדהכניסן לקצות [כלקמן רפ\"ג]. מיהו לגבי מקח קובע חצר בכה\"ג אף שלא נגמר מלאכתן דלוקח עיניו במקחו. דבראויים לאכילתו הו\"ל לפניו כנגמר מלאכתן [כב\"מ דפ\"ח א' ותוי\"ט פ\"ג מ\"א]:"
	],
	[
	"<b>על מנת שאוכל בשעת הקציעה</b><br> בשעת מלאכה:"
	],
	[
	"<b>שאינו אוכל מן התורה</b><br> דאחר גמר עבודתו אינו אוכל מד\"ת והו\"ל מקח:"
	],
	[
	"<b>היה עושה בלבסים</b><br> תאנים רעים:"
	],
	[
	"<b>לא יאכל בבנות שבע</b><br> תאנים יפות. ולולא הירושלמי היה נ\"ל דהכא לענין מעשרות מיירי. דאפי' מתרצה הבעה\"ב אינו רשאי לאכול מדהו\"ל חליפין דדינו כמקח והוקבע למעשר:"
	],
	[
	"<b>אבל מונע הוא את עצמו עד שמגיע למקום היפות</b><br> פועל שעושה ברעות ויפות מונע א\"ע כשעובד ברעות. ואוכל כשיגיע ליפות גם מה שהי' לו לאכול ברעו':"
	],
	[
	"<b>וזה לאכול</b><br> אכול בתאנים שלי ואני בשלך:"
	],
	[
	"<b>וזה לקצות</b><br> אכול בתאנים שלי השטוחי' ליבש ואני בשלך:"
	],
	[
	"<b>חייב</b><br> דחליפין כמכר:"
	],
	[
	"<b>ולקצות פטור</b><br> זה שאוכל בהשטוחי' פטור דאין מקח קובע בלא נגמר מלאכתו מיהו בצירף הו\"ל כגורן:"
	]
	],
	[
	[
	"<b>המעביר תאנים בחצרו לקצות</b><br> שהעבירן דרך חצירו למקום שמיבשים אותן שם:"
	],
	[
	"<b>בניו ובני ביתו</b><br> ר\"ל אשתו וכמ\"ד אין לה מזונות מד\"ת וגם בנים אפי' קטנים אינו חייב לזונם מדאו' ורק מתקנות אושא [ככתובות דמ\"ט ב'] והו\"ל כמתנה:"
	],
	[
	"<b>אוכלים ופטורין</b><br> דחצר אינה קובעת בדבר שלא נגמ\"ל. מיהו הוא עצמו אסור לאכול עראי רק במקום שמיבשי' [פ\"ד מ\"ב] מדבידו לימלך דמדאכל גלי דעתי' דנמלך על אלו שאוכל ונגמ\"ל וקבען החצר:"
	],
	[
	"<b>הפועלים שעמו</b><br> ששכרן להעבירן לקציעות שאינן אוכלין מד\"ת מדאין מלאכתן זה גמר מלאכה:"
	],
	[
	"<b>בזמן שאין להם עליו מזונות</b><br> שלא פסק להן:"
	],
	[
	"<b>אוכלין ופטורין</b><br> בנתן להם דמתנה אינה קובעת בפירות כפ\"ב ב':"
	],
	[
	"<b>אבל אם יש להם עליו מזונות הרי אלו לא יאכלו</b><br> דהו\"ל כמקח ולגבייהו הו\"ל כנגמ\"ל כפ\"ב סי' מ\"א. ואפי' שלא בצירוף דשרי במשנה ב' התם שאני שהן עדיין בשדה משא\"כ הכא שהן כבר בחצר שקובע למעשר אלא מדהעבירן לקצות לא הוקבעו רק מדאיכא תרתי חצר ומקח הוקבעו:"
	],
	[
	"<b>המוציא פועליו לשדה</b><br> למלאכה שאין אוכלי' ע\"י מדין תורה:"
	],
	[
	"<b>אוכלין ופטורין</b><br> אפי' תלש הבהע\"ב הרבה ונתן להם מתנה אינה קובעת:"
	],
	[
	"<b>ואם יש להם עליו מזונות</b><br> דהו\"ל כמקח:"
	],
	[
	"<b>אוכלין אחת אחת מן התאנה</b><br> דהו\"ל עראי ומקח אינו קובע בלא נגמ\"ל אם לא שיסייעו ד\"א הקובע כחצר במ\"א:"
	],
	[
	"<b>אבל לא מן הסל ולא מן הקופה</b><br> פאס:"
	],
	[
	"<b>ולא מן המוקצה</b><br> מצבור הכרי דלגבי לוקח הו\"ל כמוליך לשוק פ\"א מ\"ה דהוקבע:"
	],
	[
	"<b>לנכש</b><br> יעטען דג\"כ אינו אוכל מד\"ת מדאינו גמ\"ל:"
	],
	[
	"<b>מקרטם</b><br> שובר עלים ממחובר:"
	],
	[
	"<b>ואם צירף חייב</b><br> דכל צרוף קבע דאסור אפי' בלא נגמ\"ל:"
	],
	[
	"<b>מצא קציצות</b><br> תאנים כשנתלשו מאילן והן עדיין רטובים נקראים תאנה. וכשהונחו אח\"כ על מחצלאות של גמי להתיבש ונקמטו קצת פניהן למעלה מדהתחילו להתיבש קצת נקראו קציעות או קציצות דעי\"ן וצ' מדדומין קצת במכתב מתחלפים לפעמים. אמנם כשנתייבשו לגמרי נקראים גרוגרו' וכשנדרסו יחד ככר עגול נקראים דביל':"
	],
	[
	"<b>אפי' בצד שדה קציצות</b><br> שמונחים שם בשדה על מחצלאות להתייבש דמוכח קצת דמשדה זו הן אפ\"ה לא הוה גזל:"
	],
	[
	"<b>מותרות משום גזל</b><br> דתאנה בנפילתה נמאסת והפקירו' הבעלים ולתוס' [ב\"מ כ\"א ב'] בנפילתה משתנת צורתה שע\"י הי' ניכר שמאילן זה נפלה ונתיאשו הבעלים. ובזה ובזה תלינן שמעוברי דרכים נפל:"
	],
	[
	"<b>ופטורות מן המעשרות</b><br> כהפקר שהופקר קודם שנגמר מלאכתן למעשרות [ועי' מ\"ש בס\"ד פאה פ\"ד סי' ל\"ח]:"
	],
	[
	"<b>ובזיתים ובחרובים חייבים</b><br> ר\"ל הוה גזל שע\"י צורתן ניכר שמאילן זה נפלו. ומדאינן הפקר חייבים ג\"כ בתרומ\"ע:"
	],
	[
	"<b>מצא גדוגדות</b><br> תאנים יבשים:"
	],
	[
	"<b>אם דרסו רוב בני אדם</b><br> שרוב בני עיר כבר עשו עגולי דבילה:"
	],
	[
	"<b>חייב</b><br> דאמרי' זו מהדרוסות וכבר נגמ\"ל ואע\"ג דנתייאשו השתא בעליו. והו\"ל הפקר עכ\"פ הרי הופקר אחר שנגמ\"ל:"
	],
	[
	"<b>ואם לאו פטור</b><br> דאין מחזיקין איסור לומר שכבר נגמ\"ל ונתחייב [עי' י\"ד ק\"ז ברמ\"א]:"
	],
	[
	"<b>מצא פלחי דבילה</b><br> חתיכו' מעיגולי דבילה:"
	],
	[
	"<b>שידוע שהן מדבר גמור</b><br> ואע\"ג דיש ספק שמא נתעשר כבר. עכ\"פ מדנגמ\"ל הו\"ל חיוב וודאי ופטור ספק. ואין ספק מוציא מידי וודאי [כנדה דט\"ו א']:"
	],
	[
	"<b>והחרובין</b><br> לא מיירי במציאה. רק ר\"ל כל אדם שיש לו חרובין בגג שהעלן לשם ואפילו דרך שער החצר שכבר נתחייבו עכ\"פ מדדעתו להעלם לגג ליבשן לא נגמ\"ל עדיין ולא הוקבעו בחצר [כר\"פ]:"
	],
	[
	"<b>עד שלא כנסן לראש הגג</b><br> כלומר בראש הגג:"
	],
	[
	"<b>מוריד מהם לבהמה</b><br> נראה לי דמדקתני מוריד משמע דכבר הם בגג אלא שלא נתיבשו כל צרכן ולהכי לא צברן וכנסן שם עדיין. מיהו דוקא לבהמה מותר דמדאין חרובין מאכל בהמה ניכר כשמאכילה שלא נתיבשו כ\"צ דאל\"כ הי' אסור להאכילן לבהמה [כתענית ד\"כ ע\"ב]. אבל לאדם אסור רק במקום שמיבשן דשם ניכר שלא נתיבשו כ\"צ ואף ע\"ג דבמ\"א בני בית מותרים נ\"ל התם ה\"ט דלא נתיבשו כל עיקר וניכר לכל:"
	],
	[
	"<b>מפני שהוא מחזיר את המותר</b><br> רצה לומר אפי' מוריד הרבה לבהמה והו\"ל כקבע עכ\"פ מדראוי' להחזיר המותר שהרי קרוב החצר לגג [עי' תוספתא] וגם לא נטמא מה שנטל בכה\"ג לא הו\"ל כקבע כפ\"ד מ\"ג:"
	],
	[
	"<b>איזוהי חצר שהיא חייבת</b><br> ר\"ל שקובעת:"
	],
	[
	"<b>רבי ישמעאל אומר חצר הצורית</b><br> במדינת צור יושב שומר בפתח החצר. מדהיו כל יושביה שרים יושבים בפלטונות כנראה מישעיה [כ\"ג] ויחזקאל [כ\"ז] לכן מפני כבודם היה גם בית שער לחצר שלהן שהשומר יושב בתוכו:"
	],
	[
	"<b>רבי עקיבא אומר כל שאחד פותח ואחר נועל</b><br> שדרים שם ב' בנ\"א שא' יכול למחות על נעילת חבירו הו\"ל אינה משתמרת:"
	],
	[
	"<b>רבי יוסי אומר כל שנכנס לה</b><br> אדם נכרי:"
	],
	[
	"<b>והחיצונה פטורה</b><br> מדיש לפנימי' דריסת רגל אחיצונה הו\"ל אינה משתמרת. והנה בש\"ס נדה [דף מ\"ז ב'] משמע דמר מה דשמיע ליה קאמר ומר מה דשמיע ליה קאמר. ואין א' מהן מוסיף או גורע מדברי חברו כלום והיינו מדקאמרי' התם הלכה כדברי כולן להחמיר ור\"ל כשיש בהחצר א' מהנך ואף שאין בו אינך הרי קובע למעשר:"
	],
	[
	"<b>אף על פי שהם של חצר החייבת</b><br> אפי' העלן לגג דרך החצר. מיהו גג שאין בו ד' אמות על ד\"א בטל לגבי חצר:"
	],
	[
	"<b>בית שער</b><br> שאצל פתח החצר:"
	],
	[
	"<b>אכסדרה</b><br> מוקף ג' מחיצות ומקורה למעלה:"
	],
	[
	"<b>ומרפסת</b><br> גאללעריא שהרבה עליות פתוחים לשם וממנה יורדים בסולם לחצר:"
	],
	[
	"<b>הצריפין</b><br> היטטע שהכתלים נוגעים זב\"ז בראשן ומתרחקים זמ\"ז למטה:"
	],
	[
	"<b>והבורגנין</b><br> וואכטהיטטע לשומר הפירות בשדה:"
	],
	[
	"<b>והאלקטיות</b><br> זאממערהויז עשוי לצל בחמה. ודפנותיו דקים מדהם עשויי' רק מערבי נחל:"
	],
	[
	"<b>סוכת גנוסר</b><br> חוף ים כנרת ויש שם רבוי פירות והשומרים יושבים בסוכה זמן רב בשנה:"
	],
	[
	"<b>אף על פי שיש בו רחים ותרנגולים</b><br> ועי\"ז ניכר כי שם מדורו ביום ובלילה. ונ\"ל דמדנקט שיש בה משמע דרק אסוכת גנוסר לבד קאי. אבל צריפין ובורגנין ואלקטיות מדאינן סוכות רק בנין ממש לפיכך אם יש בהן תנור ותרנגולים חייבין. ולהכי אצטריך תנא למנקט כולהו. מיהו בלא זה אצטריך תנא למנקט כולהו דצריפין ובורגנין ואלקטיות על כל פנים להיושבין בהן קובעין כדקאמר בירושלמי. אבל סוכת גנוסר מדאינה רק סוכה משמע דאפי' להיושבין בהן אינן טובלין. ונ\"ל דמה\"ט פלגינהו תנא לתרתי בבי:"
	],
	[
	"<b>פטורה</b><br> דלא הוה קבע:"
	],
	[
	"<b>סוכת היוצרים</b><br> טאפפער. יש לו ב' סוכות זו לפנים מזו בחיצונה עושה קדירות ובפנימית שדר שם מצניען:"
	],
	[
	"<b>רבי יוסי אומר כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים פטורה</b><br> ובסוכה פנימית אינו דר ביה\"ג:"
	],
	[
	"<b>רבי יהודה מחייב</b><br> מדס\"ל סוכה דירת קבע בעינן קבע למעשר:"
	],
	[
	"<b>תאנה</b><br> אילן תאנה:"
	],
	[
	"<b>שהיא עומדת בחצר</b><br> הקובעת:"
	],
	[
	"<b>אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף</b><br> ב' כאחת:"
	],
	[
	"<b>ואחת בפיו</b><br> רצה לומר אפי' כה\"ג אינו צירוף:"
	],
	[
	"<b>עלה לראשה</b><br> של אילן:"
	],
	[
	"<b>ממלא חיקו ואוכל</b><br> שם:"
	],
	[
	"<b>ר\"ע אומר מגרגר באשכולות</b><br> לוקט גרגר גרגר מהאשכול במחובר:"
	],
	[
	"<b>ופורט ברמון</b><br> עי' פ\"א סי' נ\"ד:"
	],
	[
	"<b>וסופת באבטיח</b><br> חותך חתיכו' דקות מהאבטיח במחובר. מיהו בהוקבע וודאי ע\"י מקח לכ\"ע צריך לגרגר באשכול וכו' [כלעיל פ\"ב מ\"ו]:"
	],
	[
	"<b>כסבר</b><br> קאריאנדער:"
	],
	[
	"<b>מקרטם</b><br> חותך עלים ממחובר:"
	],
	[
	"<b>עלה עלה ואוכל</b><br> הכא לכ\"ע אסור לצרף משום דכל עלה ועלה נפרד לעצמו משא\"כ אשכול ואינך דלעיל לר\"ש. ונ\"ל עוד דמיירי שזרעם לזרע וירק. דאל\"כ הרי העלים פטורים לגמרי ממעשר [כלקמן ספ\"ד]:"
	],
	[
	"<b>הסאה</b><br> ווילדער ראסמארין:"
	],
	[
	"<b>והאזוב</b><br> איזאף:"
	],
	[
	"<b>והקורנית</b><br> ציטווערקרויט וי\"א וואהלגעמוטה קרויט. ואילו ג' מינין גדלין בלי זריעה [עי' נדה דנ\"א ב']:"
	],
	[
	"<b>אם היו נשמרים</b><br> שאינן הפקר מדדרך אלו שיגדלו בלי זריעה. לפיכך צריך שיהיה דעת בעה\"ב לבלי להפקירם. ומה\"ט נקט שעומדים בחצר לרבותא דדיוקא שכשאין בעה\"ב מקפיד אף שעומדים בחצר. כל הפקר פטור ממעשר [כרפ\"א]:"
	],
	[
	"<b>ונוטה</b><br> ענף א' ממנה:"
	],
	[
	"<b>אוכל כדרכו</b><br> מהענף:"
	],
	[
	"<b>עומדת בארץ</b><br> בא\"י:"
	],
	[
	"<b>הכל הולך אחר העקר</b><br> דשדינן נופו בתר עיקרו:"
	],
	[
	"<b>ובבתי ערי חומה</b><br> דהמוכר בית חצר וגינה או אילן שבתוך ערי חומה יכול לגאלה מיד ובלא גאלה תוך שנה ראשונה מוחלטת לעולם ביד הלוקח משא\"כ שמכרם חוץ לחומה יכול לגאלן עד היובל. ובלא גאלן יצאה ביובל:"
	],
	[
	"<b>ובערי מקלט הכל הולך אחר הנוף</b><br> אף אחר הנוף דאם הענף והעיקר א' תוך תחום עיר המקלט וא' חוץ לתחום מיד כשהגיע הרוצח תחת אותו שחוץ לתחום אסור לגואל הדם להרגו:"
	],
	[
	"<b>ובירושלם</b><br> לענין מעשר שני דבאם כבר הביאו לתוך ירושלים אינו רשאי להוציאו אפי' כשיפדה אותו וכשעדיין המע\"ש בחוץ אינו רשאי לאכלן בלי פדיי':"
	],
	[
	"<b>הכל הולך אחר הנוף</b><br> אף אחר הנוף וכחומרות שתיהן דבאם עיקרו ונופו א' בפנים וא' בחוץ אינו אוכל אצל שתיהן המעשר שני בלי פדיי' כאילו עדיין הוא בחוץ. אבל אינו רשאי להוציאו משם אפי' בפדיי' כאילו כבר הגיע לפנים והיינו כר\"י אבל לא קיי\"ל כן רק כרבנן [כמעש\"נ פ\"ג מ\"ז ועי\"ש] כך מתבאר [מכות די\"ב ב']:"
	]
	],
	[
	[
	"<b>הכובש</b><br> טבל שהגיע לעונת המעשרות כפ\"א י' ולא הוקבע עדיין ע\"י חצר וכדומה וכבשו שיעור כבישה כתרומות פ\"י סי' מ\"ב:"
	],
	[
	"<b>השולק</b><br> תמוה למה דקיי\"ל דבשול אין חמימותו חזק כשלוק. [כחולין דק\"י ודלא כירושלמי פ\"י דתרומות מ\"י דס\"ל איפכא] א\"כ ל\"ל שלוק הרי אפי' בשול קובע כפ\"א מ\"ז [ועיין ש\"ך י\"ד [רסי' י\"ז דבשיל ולא בשיל נמי נקרא במתניתין שלוק] ותו שלוק ל\"ל כלל. הרי כ\"ש הוא מכבוש. ונ\"ל דקמ\"ל דאפי' נתכוון לשלקן הרבה ולא נגמר שלוקו נמי קובע [וכירוש' הכא] ולהכי נמי לא תנא הכבוש והשלוק והמלוח ודו\"ק:"
	],
	[
	"<b>המולח</b><br> הרבה ביחד:"
	],
	[
	"<b>חייב</b><br> ר\"ל הוקבע למעשר עיי' פ\"א נ\"ג:"
	],
	[
	"<b>המכמן באדמה</b><br> ר\"ל פירות שלא נתבשלו באילן כל צרכן טומנם בארץ והן מתחממין ומתבשלים:"
	],
	[
	"<b>המטבל בשדה</b><br> טובל פירות א' א' במלח ואוכל:"
	],
	[
	"<b>הפוצע זיתים</b><br> ממעך וכתשם למתקם:"
	],
	[
	"<b>שיצא מהם השרף</b><br> המר:"
	],
	[
	"<b>הסוחט זיתים על בשרו</b><br> לסוך בשרו:"
	],
	[
	"<b>אם סחט ונתן לתוך ידו</b><br> שכנס בחפניו השמן היוצא:"
	],
	[
	"<b>המקפא לתבשיל</b><br> הסיר החרצנים הצפים מעל היין לאחר ששמו בתבשיל. והרי כשיקפאנו נגמרה מלאכתו כפ\"א נ\"ג:"
	],
	[
	"<b>פטור</b><br> ר\"ל לא הוקבע עי\"ז מדכבר מעורב הוא ובתבשיל קר מיירי דאל\"כ הוקבע ע\"י האור. כך כ' הר\"ש והר\"ב. אבל אי\"ל דכמו דקפוי אינו קובע בתערובות כ\"כ בישול ליתא דהרי קובע בנותן לקדירה וללפס [כדלעיל פ\"א מ\"ז]:"
	],
	[
	"<b>לקדרה</b><br> קרה רקה בלי תערובות תבשיל:"
	],
	[
	"<b>מפני שהוא כבור קטן</b><br> דהו\"ל כמקפ' לבור קטן והוקבע:"
	],
	[
	"<b>תינוקות</b><br> אפי' תינוקות:"
	],
	[
	"<b>שטמנו תאנים</b><br> כולה מתניתין דפרקן מיירי בלא הוקבעו ע\"י חצר וכדומה:"
	],
	[
	"<b>ושכחו לעשרן</b><br> מערב שבת:"
	],
	[
	"<b>לא יאכלו</b><br> אפי' עראי:"
	],
	[
	"<b>למוצאי שבת עד שיעשרו</b><br> מדקבעתן מחשבתן לסעודת שבת דחשיב' ונקט למ\"ש וכ\"ש בשבת דאסור לאכלן דסעודות שבת חשיבי. רק נקט מ\"ש לאפוקי מר\"א [תרומות פ\"ח מ\"ג]:"
	],
	[
	"<b>כלכלת שבת</b><br> סל פירות המיוחד לשבת:"
	],
	[
	"<b>ובית הלל מחייבין</b><br> פלוגתיי' ברוצה לאכלן עראי קודם שבת:"
	],
	[
	"<b>עד שיתעשר</b><br> מדחשיב' וקפיד עלה למתנה. ואף דבפירות אילן לא הוה אמרינן מתנה כמכר [ברפ\"ב]. אבל הכא לא דמי לשאר מתנה מדשלחו לביתו דרך כבוד חשיבה טפי:"
	],
	[
	"<b>הנוטל זיתים מן המעטן</b><br> קארב שבו יתרככו הזיתים בצבורן:"
	],
	[
	"<b>טובל אחד אחד במלח ואוכל</b><br> דאף ע\"ג דמליחה קובע [כפ\"א נ\"ג] ה\"מ בששה' קצת במלחו דעי\"ז מתרככת גוף הפרי. אבל בטובלו במלח ואוכל לטעמא בעלמא הוא דעביד דלא מסתבר שכשראוי לאכול מהן עראי אסור לו לאכלן רק תפל בלי מלח. ומה\"ט לא נקט הכא אם צירף חייב [כלעיל פ\"ג מ\"י] דהכא אפילו טבל ב' במלח ואכלן ביחד מותר. ורק במלח ונתן לפניו בשהוי קצת אסור [וזה דלא כהר\"ב. והן אמת דבירושלמי משמע קצת כהר\"ב. אבל יש לישב נמי לשון הירושלמי בסברא הישרה הנ\"ל ודו\"ק]:"
	],
	[
	"<b>אם מלח ונתן לפניו</b><br> ר\"ל ב' ביחד:"
	],
	[
	"<b>רבי אליעזר אומר מן המעטן הטהור חייב</b><br> מיירי שנטלן טמא [ואעפ\"כ לא טימ' בנטילתו זיתים שבמעטן שנטלן בפשוטי כלי עץ שאמק\"ט] ואז אינו מחזיר המותר שלא יטמא זיתיו להכי קבעתן נטילתו:"
	],
	[
	"<b>מפני שהוא מחזיר את המותר</b><br> ואפי' צרפן הו\"ל עראי:"
	],
	[
	"<b>שותים</b><br> יין:"
	],
	[
	"<b>על הגת</b><br> אבל חוץ לגת הוה ליה קבע:"
	],
	[
	"<b>בין על החמין</b><br> שמזגו בחמין אף על גב דאור קובע כסי' י\"ב נ\"ל דזהו ברותח שהיד סולדת בו כפ\"א מ\"ז [וכן משמע שבת די\"א ב' ודלא כרמב\"ם הכא]. ועי' מ\"ש בס\"ד לעיל סי' י\"ב:"
	],
	[
	"<b>וחכ\"א על החמין חייב</b><br> דאינו מחזיר המותר שלא יקלקל יין שבבור:"
	],
	[
	"<b>המקלף</b><br> אבשעלען:"
	],
	[
	"<b>ואם קלף ונתן לתוך ידו חייב</b><br> ובהיה רק ג' גרעינין קלופין יחד חייב [כך כ' בירושלמי ואשתמיטתי' לרתי\"ט שכ' דבב' חייב]. מיהו בסמוך לגורן אפי' צירף לתוך ידו מותר מדמחזיר המותר:"
	],
	[
	"<b>המולל מלילות של חטים</b><br> משפשף השבלים בין אצבעותיו להסיר המוץ מעליהן:"
	],
	[
	"<b>מנפה מיד ליד</b><br> מנערן מיד ליד אחרת ומנפח להפריח המוץ:"
	],
	[
	"<b>ואם נפה ונתן לתוך חיקו חייב</b><br> ונ\"ל דמה\"ט הקילו בחטין טפי מבשעורין דבשעורין אמרינן בירושלמי רק ב' ביחד שרי לאכול ולא ג' ובחטין קאמר התם דגם ג' ביחד שרו לאכילה אבל לא ד'. וה\"ט משום דשעורים כשנטלן כבר היו מתוקנים במקצת שכבר נדושו משבולת שלהן להכי כשקלף הו\"ל כקבע. אבל החטין שנטלן מלילות דהיינו בעודן בשבלין וכמ\"ש וקטפת מלילות להכי כשמשפשפן בין אצבעותיו שפיר הו\"ל עראי עדיין:"
	],
	[
	"<b>כסבר</b><br> קאריאנדער:"
	],
	[
	"<b>ר' אלעזר אומר השבת</b><br> דיל קריויט:"
	],
	[
	"<b>זרעה לירק מתעשרת זרע וירק</b><br> הן העלין:"
	],
	[
	"<b>וזירין</b><br> הן הגבעולין:"
	],
	[
	"<b>וחכמים אומרים אינו מתעשר זרע וירק אלא השחלים</b><br> קרעססע:"
	],
	[
	"<b>והגרגיר</b><br> אוריגא:"
	],
	[
	"<b>תמרות</b><br> בליטהען:"
	],
	[
	"<b>של תלתן</b><br> פענכעל:"
	],
	[
	"<b>ושל חרדל</b><br> זענף:"
	],
	[
	"<b>ושל פול הלבן</b><br> ווייסע באהנען:"
	],
	[
	"<b>חייבות במעשר</b><br> דראויים לאכילה:"
	],
	[
	"<b>רבי אליעזר אומר הצלף</b><br> קאפערן:"
	],
	[
	"<b>ואביונות</b><br> הוא גוף הפרי:"
	],
	[
	"<b>וקפרס</b><br> הוא שומר הפרי שסביב לו:"
	]
	],
	[
	[
	"<b>העוקר שתלים</b><br> פפלאנצען של ירקות שראוי לאכלן. דרך הגננים לעקרן ולשתלן במקום אחר כדי שיתעבו יותר:"
	],
	[
	"<b>מתוך שלו ונטע לתוך שלו פטור</b><br> ר\"ל מותר לאכול עראי אף שהוקבעו למעשר קודם שחזר ונטען כגון שראו פני החצר שהכניסן לתוכו קודם שזרען. אפ\"ה כיון שדעתו היה לזרען בשע' שעקרן ולא לאכלן לא הוקבעו בחצר [ועיין רפ\"ג ושם סי' כ\"ז]. דהרי גם החצר אינו קובע רק בנגמר מלאכתו והנך כיון שדעתו לחזור ולנטען הרי לא נגמ\"ל. ולפיכך אפי' היו אותן שתילין ממיני בצלין שמדאין זרען כלה אם זרע מהן טבל אסורים הגדולים [כתרומות פ\"ט מ\"ו] אפי' באכיל' עראי הנך לא נקרא עליהן שם טבל מעולם ומותר לאכול עראי מגדולים השניי'. ואע\"ג דלא קיי\"ל כר\"ע [ספ\"א דפאה] אלא גם קודם שנתמרח בכרי אסור לזרוע טבל מד\"ס. י\"ל התם אע\"ג שלא נתמרח עדיין עכ\"פ כל שאר מלאכתו נגמר ואינו חסר רק מרוח כרי. אבל הכא מדדעתו לחזור ולנטעו לא עשה שום דבר לגמר מלאכתו ובכה\"ג גם רבנן מודו [זה כונת הירושלמי]. ואף דשתלים אינן בר עשורי [כקו' רתוי\"ט] נ\"ל דמיירי בשתילי שחלים וגרגר כפ\"ד מ\"ה:"
	],
	[
	"<b>לקח במחובר לקרקע פטור</b><br> דאין מקח קובע רק בקנה בתלוש. ור\"מ היא דס\"ל מקח קובע אפי' בלא נגמר מלאכתו [כפ\"ב מ\"ה] דאל\"כ בל\"ז לא הוקבע:"
	],
	[
	"<b>לשלוח לחברו פטור</b><br> דהוה ליה כנותן מתנה במחובר דפטור ואף על גב דמתנה בלח זה פטור ממעשר [כפ\"ב סי' ב'] על כל פנים במשלח לביתו המתנה דרך כבוד חייב במעשר [כפ\"ד מ\"ב] ולהכי קאמר הכא דבלקטו במחובר אדעתא דהכי פטור גם לר\"י התם:"
	],
	[
	"<b>ר' אלעזר בן עזריה אומר אם יש כיוצא בהם נמכרים בשוק הרי אלו חייבין</b><br> דהו\"ל נגמ\"ל:"
	],
	[
	"<b>העוקר לפת</b><br> ריבען:"
	],
	[
	"<b>וצנונות</b><br> רעטטיג:"
	],
	[
	"<b>מתוך שלו ונוטע לתוך שלו לזרע</b><br> שיתרבה הזרע במקום הנטיעה הב':"
	],
	[
	"<b>חייב</b><br> לעשר קודם שיחזר וינטען:"
	],
	[
	"<b>מפני שהוא גרנן</b><br> ר\"ל עקירתן הוא גרנן למעשר דהרי הפרי יפסד בנטיעה ב' וזרע גינה שיצמח ג\"כ פטור ממעשר:"
	],
	[
	"<b>בצלים משהשרישו בעליה</b><br> לרבותא נקט עלייה אע\"ג דשם לאו על קרקע עולם מונחים והכו שרשים בקרקע עלייה. אפ\"ה הוי כאילו הכו שרשים בקרקע מחובר:"
	],
	[
	"<b>טהרו מלטמא</b><br> ר\"ל אפי' היו טמאים נטהרו אבל למעשר ושביעית כתלושין דמי והתולשן בשבת נמי פטור ודוקא בעפר שבעליי' אבל בהשרישו בכלי אפילו לטומאה הו\"ל כתלוש:"
	],
	[
	"<b>נפלה עליהם מפולת והם מגולים</b><br> העלין נשארין מגולין:"
	],
	[
	"<b>הרי אלו כנטועים בשדה</b><br> לכל מילי:"
	],
	[
	"<b>לא ימכור אדם את פירותיו</b><br> אפי' במחובר:"
	],
	[
	"<b>משבאו לעונת המעשרות</b><br> כפ\"ב מ\"ב:"
	],
	[
	"<b>ולא בשביעית למי שהוא חשוד על השביעית</b><br> דאינו נזהר בדיניו שאסור לסחורה ולמלוגמא וכדומה דרק לאכילה נתנה. וגם אסור לאכלן אחר הביעור והמוכר לחשוד בהנך עבר אלפני עור וגו' ועי' שביעית פ\"ד ט':"
	],
	[
	"<b>ואם בכרו</b><br> שיש מהפירות שהגיעו ויש שלא הגיעו לעונת המעשרות:"
	],
	[
	"<b>לא ימכור אדם את תבנו</b><br> אחר הדיש שנשאר שם גרעינין:"
	],
	[
	"<b>ואת גפתו</b><br> פסולת הזיתים אחר שנעצרו:"
	],
	[
	"<b>ואת זגיו</b><br> הילזען של ענבים:"
	],
	[
	"<b>למי שאינו נאמן על המעשרות להוציא מהן משקין</b><br> מגפת וזגין:"
	],
	[
	"<b>שהתורם בלבו על הקטועים</b><br> שבולות קטועין שלא נדושו:"
	],
	[
	"<b>על הצדדים</b><br> צדדי הכרי:"
	],
	[
	"<b>ועל מה שבתוך התבן</b><br> ועל שבגפת ושבזגין ואפי' לא נתכוון לכך תנאי ב\"ד הוא. ודוקא בתרומה שנטלת באומד. אבל במעשר שניטל במדה הרי לא עישר במדה על הנבלע באלו מדלא ידע כמה הוא:"
	],
	[
	"<b>הלוקח שדה ירק בסוריא</b><br> זיריען שכבש דהמע\"ה והוא בגבול מזרחית צפונית לא\"י בקצת דברים דינה כא\"י עי' דמאי פ\"ו ל\"ב והכא מיירי שלקחה מעובד כוכבים:"
	],
	[
	"<b>ומשבא לעונת המעשרות פטור</b><br> דבשעת חיובה היה ברשות עובד כוכבים. והרי בסורי' לכ\"ע יש קנין לעובד כוכבים להפקיע ממעשר:"
	],
	[
	"<b>ולוקט כדרכו והולך</b><br> אף שמוסיף אח\"כ ברשות ישראל:"
	],
	[
	"<b>ר' יהודה אומר אף ישכור פועלים וילקט</b><br> אף דאוושא מילתא ל\"א שיחשדוהו שלקחה קודם שהגיע למעשרות. וי\"א לחומרא דצריך לשכור פועלים לעזרו לקצור מיד ולא יתעכב בדבר הרבה ומסתבר כפי' קמא מדקאמר ר\"י מלת אף:"
	],
	[
	"<b>אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים</b><br> דבקנה קודם עונת המעשרות חייב:"
	],
	[
	"<b>אם</b><br> ר\"ל אפילו אם וכו':"
	],
	[
	"<b>רבי אומר אף לפי חשבון</b><br> האי אף אדברי ת\"ק קאי וסבירא ליה אפי' בבאו לעונת מעשרות ביד עובד כוכבים צריך לתרום על הנוסף ברשות ישראל לפי חשבון ומדאין ברירה יתרום על הכל ולמשל בהביא שליש ביד העובד כוכבים ישלם לו כהן שליש תרומתו. ולרב\"א ה\"פ אף שלא באו לעונת המעשרות א\"צ להפריש רק לפי חשבון ולקולא פליג:"
	],
	[
	"<b>המתמד</b><br> נתן מים על שמרי יין טבל לקלוט טעם היין:"
	],
	[
	"<b>ונתן מים במדה ומצא כדי מדתו</b><br> ל\"ד דאפי' שתות יותר נמי דיין במים בטל בששה חלקים [כב\"ב דצ\"ז]:"
	],
	[
	"<b>פטור</b><br> דטעם שבשמרי' אינו אלא קיוהא בעלמא:"
	],
	[
	"<b>ר' יהודה מחייב</b><br> דוקא במעשר אבל תרומה מדנטלת באומד כבר הורם גם על אלו כסי' כ\"ה:"
	],
	[
	"<b>מצא יותר על כדי מדתו</b><br> דיש יין טפי מחלק ששית שלמים דרמא ג' ואשכח ד':"
	],
	[
	"<b>מוציא עליו ממקום אחר</b><br> ר\"ל אף ממקום אחר לא הו\"ל כמפריש מחיוב אפטור. ומכ\"ש במפריש מיני' ובי'. מיהו בין כך ובין כך אינו חייב רק במעשר ולא בתרומה כלעיל מ\"ד והרי הכא שהוא בתערובות הו\"ל כ\"ש מהתם שהוא בעינא:"
	],
	[
	"<b>לפי חשבון</b><br> של היין המעורב במים. אבל במפריש מיני' וביה חייב להפריש על הכל:"
	],
	[
	"<b>חורי הנמלים שלנו</b><br> לינת לילה א':"
	],
	[
	"<b>בצד הערימה החייבת</b><br> כפ\"א מ\"ו:"
	],
	[
	"<b>הרי אלו חייבים</b><br> ר\"ל התבואה שנמצא בחורין חייבת בתומ\"ע:"
	],
	[
	"<b>שידוע שמדבר הגמור גוררין כל הלילה</b><br> רצה לומר מדהי' סמוך לערימה לא דמי להך דפאה [ספ\"ד] ואזלינן הכא בתר קרוב ולא בתר רוב מדכך מסתבר [וכביצה דל\"ו ע\"א]:"
	],
	[
	"<b>שום בעל בכי</b><br> חריף:"
	],
	[
	"<b>ובצל של רכפא</b><br> שם מקום:"
	],
	[
	"<b>וגריסין</b><br> באהנען:"
	],
	[
	"<b>והעדשים המצריות</b><br> ראשן א' חד:"
	],
	[
	"<b>ר' מאיר אומר אף הקרקס</b><br> וואססער באהנען וטובים לשלשל ולאצטומכא:"
	],
	[
	"<b>ר' יוסי אומר אף הקוטנים</b><br> מין עדשים:"
	],
	[
	"<b>פטורים מן המעשרות</b><br> דבהפקר גדלין:"
	],
	[
	"<b>ונלקחים מכל אדם בשביעית</b><br> אפי' מחשוד אשביעית:"
	],
	[
	"<b>זרע לוף העליון</b><br> מין בצל שיש לו זרע למטה ולמעלה. וי\"א דר\"ל זרע לוף שוטה:"
	],
	[
	"<b>זרע כרישים</b><br> קרעססע:"
	],
	[
	"<b>ונלקחין מכל אדם בשביעית</b><br> הא דפליג להו תנא לב' בבי היינו משום דרישא כולן מיני פירות ופטורים מדגדילין בהפקר. אבל סיפא פטורין מדכולן מיני זרע שאין נאכלין. אבל צ\"ע למה לא כלל תנא הכא גם הנך דתני בריש פ\"ט דשביעית. וגם התם לא כלל הנך דתני הכא:"
	],
	[
	"<b>שאע\"פ שאביהן תרומה</b><br> ר\"ל כמ\"א שהשתלים שטעני הזרע היו תרומה והן אבי הזרעים האלו. והרי גדולי תרומה תרומה כפ\"ט דתרומה מ\"ד אפ\"ה אלו מותרים לזרים:"
	]
	]
	],
	"versions": [
	[
	"Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
	"https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739"
	]
	],
	"heTitle": "יכין מעשרות",
	"categories": [
	"Mishnah",
	"Acharonim on Mishnah",
	"Yachin",
	"Seder Zeraim"
	],
	"sectionNames": [
	"Chapter",
	"Seif",
	"Comment"
	]
	}