json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Moed/Yachin on Mishnah Moed Katan/Hebrew/merged.json

{
    "title": "Yachin on Mishnah Moed Katan",
    "language": "he",
    "versionTitle": "merged",
    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yachin_on_Mishnah_Moed_Katan",
    "text": [
        [
            [
                "<b>משקין בית השלחין</b><br> שדה שצמאה למים שאינה מסתפקת בגשמים, שאם לא ישקנה תתקלקל:"
            ],
            [
                "<b>במועד</b><br> בחוה\"מ. דמלאכת דבר האבוד שרי אבל שדה הבעל, דהיינו שמסתפקת בגשמים אסור להשקותה [תקל\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>ובשביעית</b><br> אף שאסור בעבודת קרקע עכ\"פ השקאה רק מדרבנן אסור ומשום הפסד התירו [וי\"א דבשביעית אפילו בית הבעל שרי]"
            ],
            [
                "<b>בין ממעיין שיצא בתחלה</b><br> ר\"ל אפילו ממעין שהתחיל עתה לצאת, לא חיישינן שיצטרך לתקן גדותיו, והרי טרחה אסור בחוה\"מ אפילו בדבר האבוד:"
            ],
            [
                "<b>בין ממעיין שלא יצא בתחלה</b><br> אלא שיצא כבר והוא ישן ומתוקן:"
            ],
            [
                "<b>אבל אין משקין</b><br> בחוה\"מ:"
            ],
            [
                "<b>לא ממי הגשמים</b><br> שנקוו ואפילו ממשיכן ברגל דליכא טרחה, אסור, דגזרינן אטו קילון עמוק שיש בו טרחה. אבל בשביעית אפילו טרחה שרי, מדקיל לעניין כל מלאכה שאינו עבודת קרקע:"
            ],
            [
                "<b>ולא ממי הקילון</b><br> מים שבבור עמוק:"
            ],
            [
                "<b>ואין עושין עוגיות לגפנים</b><br> גומות סביב לגפן, כדי שיתכנסו שם הגשמים. ואסור בחוה\"מ משום טרחה:"
            ],
            [
                "<b>אין עושין את האמה</b><br> שיתפור [גראבען] להמשיך המים להשדה:"
            ],
            [
                "<b>בתחלה</b><br> ר\"ל כשלא היתה עדיין, אסור לעשותו:"
            ],
            [
                "<b>במועד</b><br> משום טרחה:"
            ],
            [
                "<b>ובשביעית</b><br> דנראה כעודר שדה לזריעה, דאסור בשביעית:"
            ],
            [
                "<b>ומתקנין את המקולקלות</b><br> כשנתקלקל האמה ע\"י רפש:"
            ],
            [
                "<b>במועד</b><br> מדליכא טרחא כל כך לנקותה וכ\"ש בשביעית דשרי, דהרי אין כאן עבודת קרקע:"
            ],
            [
                "<b>ומתקנין את קלקולי המים שברשות הרבים</b><br> צינורות של מים שבר\"ה שנתקלקלו אף שאין רבים צריכים להם בחוה\"מ מותר לתקנן:"
            ],
            [
                "<b>וחוטטין אותן</b><br> לנקותן אף שאין קלקולן מעכב מרוצת המים [כך נ\"ל]:"
            ],
            [
                "<b>ועושין כל צורכי הרבים</b><br> היינו שהוא צורך לגוף האדם, ואינו מעשה אומן. מיהו לבנות ביה\"כ שרי, מדהוא דבר האבד [מג\"א תקמ ד]:"
            ],
            [
                "<b>ומציינין את הקברות</b><br> ששפכו סיד נמוח. סמוך לקברים סביב לסימן שיתרחקו הטהורים:"
            ],
            [
                "<b>ויוצאין אף על הכלאים</b><br> ששלחו ב\"ד שלוחין לעקר הכלאים מהשדות. ומשלחים אותן בחוה\"מ של פסח דאז נשכרים בזול, מדבלא זה בטלין. ואף דבט\"ו באדר. יוצאין על הכלאים ומתקנין הדרכים [כפ\"א דשקלים]. כאן בבכיר כאן באפל. ותקון דרכים נמי. מדנתקלקלו ע\"י עולי רגלים הרבים, צריכים לחזור ולתקנן:"
            ],
            [
                "<b>רבי אליעזר בן יעקב אומר מושכים את המים מאילן לאילן</b><br> מים שהתכנסו תחת אילן זה, ימשכוהו לאילן אחר, דליכא טרחה:"
            ],
            [
                "<b>ובלבד שלא ישקה את כל השדה</b><br> אם לא בשדה לחה ונתיבשה [תקל\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>זרעים שלא שתו לפני המועד</b><br> ר\"ל אפילו זרעים שבבית השלחין, עכ\"פ כשלא הורגלו לפני המועד להשקותן, דאז לא פסדי כשלא ישקום במועד:"
            ],
            [
                "<b>וחכמים מתירין בזה ובזה</b><br> להשקות כל השדה וכריש פרקן. ובזרעים אפילו לא שתו ואפילו שדה הבעל, דהרווחה יתירה שרי. והלכה כראב\"י [שם]:"
            ],
            [
                "<b>צדין את האישות</b><br> [מוילוואורף]:"
            ],
            [
                "<b>ואת העכברים</b><br> דשניהן מפסידים השדה:"
            ],
            [
                "<b>ומשדה הלבן</b><br> שדה תבואה:"
            ],
            [
                "<b>שלא כדרכו</b><br> שמשנה באופן צידתו:"
            ],
            [
                "<b>וחכמים אומרים משדה האילן</b><br> דהפסדו מרובה:"
            ],
            [
                "<b>ומשדה הלבן</b><br> דהפסדו מועט:"
            ],
            [
                "<b>ומקרין את הפירצה</b><br> ר\"ל כשנפרץ כותל גינתו מותר לסדר שם אבנים זע\"ז בלי טיט כעין קיר סביב:"
            ],
            [
                "<b>במועד</b><br> אבל כותל חצרו בונה כדרכו מפני הגנבים. וה\"ה בנוטה כותלו לפול סותר ובונה כדרכו, מפני הסכנה [תק\"מ]:"
            ],
            [
                "<b>רבי מאיר אומר רואין את הנגעים בתחלה</b><br> ר\"ל אפילו בתחלה, שעדיין אין שום טומאה עליו אפ\"ה מותר לראות הנגע, דאפשר שישמח כשיאמר לו שא\"צ הסגר [כך. נ\"ל. מיהו בש\"ס משמע דל\"ג בתחלה, וכן משמע מרש\"י ור\"ב. ובירושלמי גרס לה]:"
            ],
            [
                "<b>להקל</b><br> דאם רואה הכהן שהוא טהור יטהרנו:"
            ],
            [
                "<b>אבל לא להחמיר</b><br> דאם רואה הכהן שהוא טמא, ישתוק שלא יצטער לצאת חוץ למחנה ביו\"ט:"
            ],
            [
                "<b>וחכמים אומרים לא להקל ולא להחמיר</b><br> דאסור לכהן לשתוק. להכי מוטב שלא יראנו:"
            ],
            [
                "<b>ועוד אמר רבי מאיר</b><br> קולא אחרת:"
            ],
            [
                "<b>מלקט אדם עצמות אביו ואמו</b><br> דכך היה דרכם מתחלה קברו במקום לח ועמוק ' כדי שיתעכל הבשר מהר. ואחר שנתעכל, מלקטין העצמות ומקברן במקום נכבד בארון [כשמחות פי\"ב]. וקאמר הכא דמותר במועד [ואף דאסור לפתוח הקבר לבלי לנוולו [כב\"ב קנ\"ה א']. הכא דנתנוהו שם על מנת לפנותו משם שאני. וגם משום יראת הדין ליכא [כי\"ד שס\"ג]. דלאחר י\"ב חודש לינא חשש דין. ושמואל שנתירא מהדין [כחגיגה ד\"ד ב']. תוך יב\"ח הוה [כשבת ק\"ב ב']:"
            ],
            [
                "<b>מפני ששמחה היא לו</b><br> ר\"ל מדשמחת הרגל עליו אינו מצטער כל כך כשילקטם, וגם אינו חייב להתאבל, אז מה\"ט [ודלא כר\"ב דפי' כס\"ד דש\"ס]:"
            ],
            [
                "<b>לא יעורר אדם על מתו</b><br> ר\"ל לא יעורר ספדן את אדם על מתו, בשישורר הספדן קנות המשברין הלב, כדי שיתעורר זה להזכיר א\"ע ממתו ויבכה:"
            ],
            [
                "<b>ולא יספידנו</b><br> שהספדן, מספר בשבח המת [ונ\"ל דתרווייהו רבותא קמ\"ל, מעורר אף שאינו זוכר דבר מהמת, וספדן אף שאינו מקונן רק מספר בשבח המת]:"
            ],
            [
                "<b>קודם לרגל שלשים יום</b><br> אפילו בזה\"ז דליכא חשש שיתן להספדן מעות שכינס לעלות לרגל, ויתעכב מלעלות [וכמעשה דמייתי הש\"ס], אפ\"ה איכא למיחש שיתן לו המעות שכינס ליו\"ט, [ועי' ש\"ס ד\"ח ב' תוס' ד\"ה דקא. וזה נלפע\"ד פי' עלת \"תמיד\" שכתב הר\"ב]. מיהו קיי\"ל דאפילו בחנם אסור לספדו, שלא יצטער ביו\"ט עי\"ז. מיהו במת תוך ל\"י לרגל. או שמע אז שמועה קרובה, מותר לספדו אז [א\"ח תקמ\"ז, וי\"ד שמ\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>אין חופרין כוכין</b><br> הוא כמין ארגז [שובבע] בל\"א שבכותל מערה. לקבור בו המת:"
            ],
            [
                "<b>וקברות</b><br> בבניין:"
            ],
            [
                "<b>במועד</b><br> ודוקא שלא לצורך המועד:"
            ],
            [
                "<b>אבל מחנכים את הכוכין במועד</b><br> שמקצר או מאריך הכוך העשוי כבר, דזה אינו טרחה כל כך:"
            ],
            [
                "<b>ועושין נברכת</b><br> לראב\"ד ר\"ל קבר, כמו שעושין בזמנינו, שאין בו טרחה כל כך ככוכין. ולרש\"י ר\"ל גומא שעושין בחצר שיזלו לתוכן השופכין. ולתוס' ר\"ל נברכת כובסין, שעושה לצורך המועד [כפ\"ג מ\"ב], ואיידי דמיירי לעיל בחפירה, נקט לה הכא:"
            ],
            [
                "<b>וארון</b><br> נ\"ל דועושין דרישא קאי נמי אהא, דעושין ארון עם ואצל המת בחצר:"
            ],
            [
                "<b>עם המת בחצר</b><br> ר\"ל דוקא בהחצר שהמת שם מותר לעשותו, דאז ליכא חשש מראית עין, לחשדו שעושה מלאכה אחרת. מיהו לאדם מפורסם, שרי בכל מקום. ובזמנינו הכל מחשב מפורסם [תקמ\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>אלא אם כן יש עמו נסרים</b><br> דלעשות נסרים יש טרחה יתירה. ואף דאפילו יו\"ט שני כחול שווייוהו לגבי מת [כביצה ד\"ו א']. עכ\"פ קול הנסירה הו\"ל פרסום גדול. ותו דנסרים מנוסרין שכיחי טובא וא\"צ לחלל יו\"ט עבורן. מיהו קיי\"ל דבא\"א בצנעא שרי בפרהסיא [שם]:"
            ],
            [
                "<b>אין נושאין נשים במועד</b><br> דאין מערבין שמחה אחרת בשמחת הרגל:"
            ],
            [
                "<b>ולא אלמנות</b><br> אף דבאלמנה ליכא שמחה כ\"כ ולא ז' ימי משתה:"
            ],
            [
                "<b>ולא מיבמין</b><br> אף שבאה נשואיה ע\"י אבלו שעל מיתת אחיו:"
            ],
            [
                "<b>אבל מחזיר הוא את גרושתו</b><br> שאינו שמח עמה כל כך:"
            ],
            [
                "<b>ועושה אשה תכשיטיה</b><br> שתתבשם או שתתן כחול על עפעפיה:"
            ],
            [
                "<b>ר' יהודה אומר לא תסוד</b><br> לא תמשח בשרה בסיד נמוח להשיר השערות:"
            ],
            [
                "<b>מפני שניוול הוא לה</b><br> אף שמתקשטת אח\"ז, מצטערת עכשיו:"
            ],
            [
                "<b>ההדיוט</b><br> שאינו מהיר בחייטות:"
            ],
            [
                "<b>תופר כדרכו</b><br> מה שצריך למועד:"
            ],
            [
                "<b>והאומן</b><br> שיודע להוציא מלא מחט כאחת, ולכוון אימרא [זוים] בל\"א:"
            ],
            [
                "<b>מכליב</b><br> עושה תפירה עקומה כשיני הכלב:"
            ],
            [
                "<b>ומסרגין</b><br> [פלעכטען] בחבלים:"
            ],
            [
                "<b>את המטות</b><br> שולי המטה שצריך למועד:"
            ],
            [
                "<b>רבי יוסי אומר אף ממתחין</b><br> נ\"ל דר\"ל לא מבעיי לסרג, דהיינו שתי וערב, דשרי, מדלא סגי בלא\"ה. והרי צריך לו במועד. אלא אפילו למתוח החבלים שנתרפו, דאפשר לממלויי במאני, אפ\"ה מותר. והכי קיי\"ל [קמ\"א]. ובש\"ס ל\"ג אף:"
            ],
            [
                "<b>מעמידין תנור וכירים</b><br> להחם או לבשל בו ביו\"ט [תק\"מ]:"
            ],
            [
                "<b>ורחים</b><br> רחים של יד לטחון ליו\"ט:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר אין מכבשין את הרחים בתחלה</b><br> לעשות חדודין על פני אבן רחיים חדש, כדי לטחון בו:"
            ],
            [
                "<b>עושין מעקה</b><br> [גאללענדער]:"
            ],
            [
                "<b>לגג ולמרפסת</b><br> [אלטאן] והוא כעין תקרה שבולטת מאמצעית הכותל לרווח החצר, ונכנסין לו מחדרי העלייה. ומותר לעשות לו מעקה סביב בחה\"מ מחשש סכנה:"
            ],
            [
                "<b>שפין את הסדקין</b><br> סותמין בטיט הסדקין שבתקרה שלא ירד הדלף לבית:"
            ],
            [
                "<b>ומעגילין אותן במעגילה</b><br> שמגלגל בעץ עגול על טיט הטוח על התקרה, להחליקו:"
            ],
            [
                "<b>ביד וברגל</b><br> ר\"ל מחליק הטיט שבתקרה ביד או ברגל, אפילו מדקדק להחליקו יפה כעין מעגילה שרי:"
            ],
            [
                "<b>אבל לא במחלצים</b><br> [קעללע], והוא כלי אומנות של בוני חומה:"
            ],
            [
                "<b>הציר</b><br> [אנגעל]:"
            ],
            [
                "<b>והצינור</b><br> חור שבאסקופה שציר הדלת סובב בו:"
            ],
            [
                "<b>והמנעול</b><br> [שלאסס]:"
            ],
            [
                "<b>והמפתח</b><br> [שליססעל]:"
            ],
            [
                "<b>ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד</b><br> דאם ממתין מלתקנם עד חוה\"מ, מדפנוי אז ממלאכה, אסור:"
            ],
            [
                "<b>וכל כבשין</b><br> כדגים, פירות וירקות, שכובשן במים וחומץ כדי שיהיו ראויין לאכילה:"
            ],
            [
                "<b>שהוא יכול לאכול מהן במועד כובשן</b><br> דראויין לאכול במועד. וכלל מלאכת חוה\"מ עי' בקופת הרוכלין צד ט\"ו ע\"ב:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>מי שהפך את זיתיו</b><br> דדרך עוצרי זיתים שמניחין אותן בכלי הנקרא מעטן, עד שיזועו ויתרככו, ומגיסן ומהפכן היטב עד שיתרככו כולן, ואח\"כ טוחנן ומעצרן בבד. ומשהניחן במעטן והפכן ואינו דורכן מהר, מתעפשים ונפסדים:"
            ],
            [
                "<b>ואירעו אבל</b><br> לזה שהיפך זיתיו, ולא יכול לדרכם קודם יו\"ט, מדאירעו אבל שאסור במלאכה. ואח\"כ בא חוה\"מ:"
            ],
            [
                "<b>או אונס</b><br> ר\"ל או שנאנס באופן אחר מלדרכן קודם יו\"ט. כגון ששכח או שהיה סבור שלא יפסדו אם ישהה אותם עד אחר הרגל:"
            ],
            [
                "<b>או שהטעוהו פועלים</b><br> שלא באו למלאכתו קודם יו\"ט, והגיע חוה\"מ:"
            ],
            [
                "<b>טוען קורה ראשונה</b><br> על הזיתים בכלי שהם שם:"
            ],
            [
                "<b>ומניחה לאחר המועד</b><br> דאז תו לא פסדי, אבל בימי אבלו גם זה אסור ע\"י עצמו, דרק ע\"י אחרים שרי דבר האבד [י\"ד ש\"פ]:"
            ],
            [
                "<b>זולף</b><br> שופך הזיתים בחוה\"מ על הבד:"
            ],
            [
                "<b>וגומר</b><br> שסוחטן שם לגמרי כדרכן:"
            ],
            [
                "<b>וגף</b><br> שסותם אח\"כ החביות במגופות:"
            ],
            [
                "<b>כדרכו</b><br> וקיי\"ל כר' יוסי [א\"ח תקל\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>וכן מי שהיה יינו בתוך הבור</b><br> שזב לתוכו היין מהגת:"
            ],
            [
                "<b>וגומר</b><br> שופך היין לחביות עד גמירה:"
            ],
            [
                "<b>דברי רבי יוסי</b><br> קמ\"ל רישא בשמן אף דהפסדו מרובה, לרבותא דת\"ק דאסור כדרכו. וקמ\"ל סיפא ביין, אף דהפסדו מועט משמן, אפ\"ה שרי ר' יוסי:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר עושה לו לימודים</b><br> ר\"ל מכסהו בנסרים:"
            ],
            [
                "<b>מפני הגנבים</b><br> ובאפשר יעשה בצנעא [שם]:"
            ],
            [
                "<b>ושולה פשתנו מן המשרה</b><br> מוציאו מהמשרה:"
            ],
            [
                "<b>בשביל שלא תאבד</b><br> דדרך לשום הגבעולי פשתן במשרה, כדי שיתרככו, ואח\"כ מיבשן בתנור, וסורקן. וכשישההו במשרה ביותר מהראוי, נרקבים:"
            ],
            [
                "<b>ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד</b><br> שלא ישהה במזיד מלהוציאם עד המועד:"
            ],
            [
                "<b>וכולן אם כיונו מלאכתן במועד יאבדו</b><br> ב\"ד מפקירין הדבר שעשה. ובעשה מלאכת אחרים משמתין ומלקין אותו [שם]:"
            ],
            [
                "<b>אלא לצורך המועד</b><br> וקמ\"להנהו, אף דמפרסם זביניהו, אפ\"ה לצורך המועד שרי ללוקחן:"
            ],
            [
                "<b>אין מפנין</b><br> כלים וכדומה. ומכ\"ש ליסע מדירה לדירה. ואפילו מדירה כעורה לנאה אסור:"
            ],
            [
                "<b>מבית לבית</b><br> דרך ר\"ה:"
            ],
            [
                "<b>אבל מפנה הוא לחצרו</b><br> ר\"ל מותר ליסע מבית לבית בחצר אחת. וי\"א דבנוסע מבית של אחר לבית ששייך לעצמו, אפילו דרך ר\"ה שרי. וכ\"כ בנוסע מבין עכו\"ם לשכונת ישראל שרי. ויש להקל בזה\"ז דאין לנו ר\"ה גמור [מג\"א תקל\"ה סק\"א ושם ס\"ה]:"
            ],
            [
                "<b>אין מביאין כלים מבית האומן</b><br> אפילו לצורך המועד. שמא יחשדוהו שנתנן לתקנן במועד, ולהכי אפילו להכניסן בצנעא אסור, ורק במקום פסידא שרי [מג\"א תקל\"ד סק\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>אם חושש להם</b><br> שמא יגנבו:"
            ],
            [
                "<b>מפנן לחצר אחרת</b><br> ובאי אפשר יביאם בצנעא לביתו [שם]:"
            ],
            [
                "<b>מחפין את הקציעות בקש</b><br> מכסין תאנים יבשים בקש, כדי שלא יתלכלכו במטר:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר אף מעבין</b><br> מותר לכסן בקש הרבה אף דמחזי כטומן התאנים תחת הקש לאוצר. והכי קיי\"ל [תקל\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>מוכרים בצינעה לצורך המועד</b><br> להכי נקט הכא מוכרי וכו', לאשמעינן דוקא באומנתן בכך שהן מוכרי כסות וכו' כל השנה, אבל בעה\"ב כשמוכר לצורך יו\"ט, אפילו בפרהסיא שרי [כמג\"א תקל\"ט ס\"ק י\"א]. משא\"כ לעיל מ\"ד, נקט אין לוקחין דהנהו דהתם אפילו אין המוכר אומנתו למכור, אסור. או דהתם רבותא קמ\"ל דאפילו ליקח בלי איסור מכירה, כגון מעכו\"ם אסור, אע\"ג דזבנת קנית [כב\"מ נ\"א ע\"א], עבורה רווחה אינו פסידא:"
            ],
            [
                "<b>הציידין</b><br> אפילו של דגים דמנכר שצדין ליו\"ט אסור בפרהסיא [מג\"א תקל\"ג שק\"י]:"
            ],
            [
                "<b>והדשושות</b><br> שכותשין חיטין לדייסא:"
            ],
            [
                "<b>והגרוסות</b><br> שכותשין גריסין לדייסא:"
            ],
            [
                "<b>עושין בצנעה לצורך המועד</b><br> והכי קיי\"ל ודוקא אומן שעושה הרבה ביחד, ולהכי נראה כעושה לחול. אבל באינו אומן שרי אפילו בפרהסיא [שם]:"
            ],
            [
                "<b>רבי יוסי אומר הם החמירו על עצמן</b><br> ר\"ל האומנין נוהגין להחמיר בזה אפילו בצנעא:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>ואלו מגלחין במועד</b><br> בצנעא. ומדינא גילוח וכבוס הוה ככל צורך חצוני של גוף, דמותר בחוה\"מ לצורך המועד [ועי' בקופת הרוכלין בדיני חוה\"מ אות ה']. ואפ\"ה אסרוהו חכמים כדי שלא ישהנו למועד ויכנס למועד מנוול' ואפי' אם גילח קודם המועד, אסור מדאינו מפורסם שגילח יחשדוהו [תקל\"א]:"
            ],
            [
                "<b>הבא ממדינת הים</b><br> ולא שב עד חוה\"מ, או ששב בעיו\"ט ולא היה לו שעות בעיו\"ט להתגלח [מג\"א תקל\"א]. מיהו בהלך לטיול וחזר בחוה\"מ, אסור:"
            ],
            [
                "<b>ומבית השביה</b><br> באין שעות כלעיל. אף שהיה אפשר לו לגלח שם אפ\"ה מדהיה שרוי בצער לא גילח ולא כיבס:"
            ],
            [
                "<b>והמנודה</b><br> דהיה אסור בגילוח וכיבוס:"
            ],
            [
                "<b>שהתירו לו חכמים</b><br> ר\"ל שהתירו נדויו בחוה\"מ:"
            ],
            [
                "<b>וכן מי שנשאל לחכם</b><br> על נדרו שנדר מלגלח ומלכבס, אפי' היה אפשר לו להתיר מעיו\"ט:"
            ],
            [
                "<b>והותר</b><br> בחוה\"מ:"
            ],
            [
                "<b>והנזיר</b><br> שהשלים נזירתו בחוה\"מ, שדינו שמגלח ומשליך שערו תחת דוד השלמים שמבשל:"
            ],
            [
                "<b>והמצורע</b><br> דכשנתרפא ועשה ב' הצפרים, מתגלח וסופרז' ימים וחוזר ומתגלח. ב' הגלוחים אלו מותרים בחוה\"מ אפילו היה לו פנאי [רמב\"ם פ\"ז מיו\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>העולה מטומאתו לטהרתו</b><br> שרגילין לגלח ולכבם בגדיהן. ודוקא הנהו. אבל בשאר אונס בעיו\"ט, שאינו מפורסם אנסו, כגון שכבר גילח בעיו\"ט, וחזר וגידל, או אפילו היה חולה בעיו\"ט שהגלוח קשה לו, או שהיה שאר אונס, אסור לגלח בחוה\"מ. מיהו גלוח שפה מותר אפילו אינה מעכבת אכילה. וכ\"ש דמותר לחוף ולסרוק [שם]:"
            ],
            [
                "<b>ואלו מכבסין במועד</b><br> דכיבוס אסור בחוה\"מ כסי' א':"
            ],
            [
                "<b>מטפחות הידים</b><br> [האנדטוך], שמתלכלך תמיד אף שכבסו מקודם וסמוך ליו\"ט. וכ\"כ [ווינדעלן] של ילד [תקל\"ד]:"
            ],
            [
                "<b>ומטפחות הספרים</b><br> הוא מטלית שמניח המתגלח על ברכיו, לקבל שער הנושר. והמטלית זה נמי מתלכלך תמיד, והוא צריך לו במועד, דמיירי באותן שמותרין להסתפר, להכי מותר לכבסו:"
            ],
            [
                "<b>ומטפחות הספג</b><br> שמלה שמתנגב בו במרחץ:"
            ],
            [
                "<b>וכל העולין מטומאה לטהרה</b><br> שצריכים, להחליף בגדיהן שנטמאו:"
            ],
            [
                "<b>הרי אלו מותרין</b><br> לכבס אפילו בפרהסיא מדאין מתכבס יפה בצנעא. וי\"א דאסור בפרהסיא, [מג\"א שם]. מיהו בליכא היתירים דלעיל, אפילו כלי פשתן נהגו שלא לכבסן [שם]. והא דלא כלל תנא למתני בחד בבא ואלו מגלחין ומכבסין במועד. נ\"ל דה\"ט מדבעי למכלל בבבא דמכבסין מטפחת ידים וספרים. ותו משום דגם נזיר לא שייך בבבא דמכבסין רק בבבא דמגלחין. ואילה\"ק תו עכ\"פ למה לא תנא בבבא דכבוס גם מצורע, דהרי מצורע אסור בתכבוסת [וכמ\"ק דט\"ו א'] י\"ל דכבר נכלל בכלל כל העולין מטומאה לטהרה, אף דאין טעמן שוה, דמצורע אסור בתכבוסת, וטמאין לא הועיל להן תכבוסת, דעכ\"פ נשארין בגדיהן טמאין:"
            ],
            [
                "<b>ושאר כל אדם אסורין</b><br> חוץ מג' מיני מטפחות הנ\"ל מותרין בכבוס לכל אדם:"
            ],
            [
                "<b>ואלו כותבין במועד</b><br> מדהו\"ל דבר האבוד. וה\"ה שאר דברים שאם לא יכתבם מיד אפשר שיפסד:"
            ],
            [
                "<b>קידושי נשים</b><br> דאשה מתקדשת בשטר. וה\"ה שטרי פסיקתא, דהיינו תנאים מותר לכתבן, דשמא יתחרט אח\"כ [תקמ\"ה]:"
            ],
            [
                "<b>גיטין</b><br> שיוצא לשיירא, ואם לא יכתוב הגט, שמא לא יחזור ותתעגן:"
            ],
            [
                "<b>ושוברין</b><br> שממאן לפרוע בלי שובר, ושמא לא יהיה ללוה לפרוע אח\"כ:"
            ],
            [
                "<b>דייתיקי</b><br> מתנת שכ\"מ ושמא ימות:"
            ],
            [
                "<b>מתנה</b><br> מתנת בריא דשמא יתחרט:"
            ],
            [
                "<b>ופרוזבולין</b><br> שכשחושש שתשמט חובו בשביעית כותב לב\"ד בזה הלשון, מוסרני לכם חובותי שיהיו ברשותכם. ואז הוה כגבוי ואינן נשמטין בשביעית [עי' שביעית פ\"י מ\"ד]:"
            ],
            [
                "<b>אגרות שום</b><br> ששמו ב\"ד נכסי לוה ונתנום למלוה:"
            ],
            [
                "<b>ואגרות מזון</b><br> שקבל לזון בת אשתו שמבעלה הראשון, ואף דדמי קצת לשט\"ח שאין כותבין כמשנה ד', הכי שאני, דצריך לשלם מיד, ושמא ילכו העדים, ויכחיש הקניין ולא יהיה לה לאכול, משא\"כ בשט\"ח הרי מיירי במאמינו. או מיירי שמכרו הב\"ד קרקע של יתומים למזון אלמנה ובנות:"
            ],
            [
                "<b>שטרי חליצה</b><br> שטר שחלצה בפני ב\"ד [ונוסחתו כתוב ברי\"ף יבמות ד\"מ ע\"א]:"
            ],
            [
                "<b>ומיאונים</b><br> דיתומה קטנה שהשיאוה אמה או אחיה, יכולה למאן בנשואין הללו קודם שתביא ב' שערות, ויוצאת בלי גט. וזו לאחר הרגל תגדיל:"
            ],
            [
                "<b>ושטרי בירורין</b><br> שביררו להן דיינין זה א' וזה א', וכותבין וחותמין שלא יחזרו מברירתן:"
            ],
            [
                "<b>וגזירות בית דין</b><br> פסק דין:"
            ],
            [
                "<b>ואגרות של רשות</b><br> צווי השלטון. וי\"א אגרות שלום. ונהגו לאסרו. וכל הנך שמותרים ה\"ט, דמדמזדמנין תדיר מקרי צרכי רבים, ולפ\"ז מדאינן לצורך יו\"ט לא שרי רק במעשה הדיוט. וי\"א דשרי מדהוה חשש דבר האבד, דאף דלמיתה לא חיישינן שמא אחר יו\"ט לא יתרצו להזדקק לו הנותן או הב\"ד או העדים. וא\"כ גם מעשה אומן שרי בכה\"ג [תקמ\"ה מג\"א סקי\"ז]. מיהו בכתב משיטא שלנו נהגו היתר בכל הכתבים, ומשנין לעקם שורה ראשונה [שם מג\"א ס\"ק א']. אמנם לתקן ס\"ת לצורך המועד שרי, דלרבים שרי אפילו מעשה אומן [שם]. וכל שמותר לכתוב, מותר נמי לתקן הדיו והקולמס [מג\"א. שם סקכ\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>ואם אינו מאמינו</b><br> והלוה צריך למעות אפילו רק להרווחה:"
            ],
            [
                "<b>או שאין לו</b><br> לסופר:"
            ],
            [
                "<b>תפילין ומזוזות במועד</b><br> מיהו בנצרכים למועד, או בכותבן לעצמו אף שא\"צ להם במועד, או שאין לו מה יאכל, מותר לכתוב. אבל בכיוון מלאכתו במועד אפילו כה\"ג אסור [שם]:"
            ],
            [
                "<b>העזרה</b><br> ס\"ת שקרא בו הכה\"ג ביו\"כ, דעכ\"פ מדא\"צ לו במועד אסור. וי\"ג ספר עזרא, ור\"ל אותה ס\"ת שעזרא כתבו, וממנו מגיהין כל ס\"ת. ואע\"ג דהמשהה ספר שאינו מוגה עובר בלאו דקבלה דאל תשכון באהלך עולה, אפ\"ה יש כח ביד חכמים לעקור אפילו מצוה דאורייתא בשב וא\"ת, מכ\"ש מצוה שבקבלה [כיבמות ד\"צ ב' ועי' כתובות די\"ט ב']. [אב\"י עי' מש\"כ על דברי רבינו אלו בקונטרס מסגרת הזהב]:"
            ],
            [
                "<b>כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו</b><br> אפילו א\"צ להן במועד:"
            ],
            [
                "<b>וטווה על יריכו תכלת לציציתו</b><br> ולא על פלך בגלגל דאוושא טובא. והכי קיי\"ל [שם]:"
            ],
            [
                "<b>בטלה הימנו גזרת שבעה</b><br> וקיי\"ל דבשעה א' קודם הרגל בכדי שיחלץ מנעליו, סגי, ונתבטל ממנו גזירת שבעה. והשעה ההיא נחשבת כז' ימים במספר ימי השלשים. ובקבר מתו שעה א' קודם סוכות השעה וז' ימי סוכות נחשבים לי\"ד ימים. ושמיני עצרת נמי נחשב לז\"י, הרי כ\"א ימים ויום שמחת תורה. הרי כ\"ב יום ז לכן א\"צ להשלים אחר יו\"ט למניין ל' רק עוד ח' ימים [י\"ד שצ\"ט סי\"א]. ובקבר א' מקרוביו בימי הסוכות חשבינן יום שמיני עצרת רק כיום אחד למניין ל', אבל חייב אחר יו\"ט בשבעה, ויום שמחת תורה נמנה ג\"כ ליום הראשון של מניין השבעה מדהוא יו\"ט של גליות [ש\"ך שם ס\"ב וסק\"ו]. וכל זה בשאר קרובים, אבל באביו ואמו רק גזירת ז' מתבטלת ע\"י שעה א' שקודם הרגל, אבל לא גזירת ל':"
            ],
            [
                "<b>בטלה הימנו גזרת שלשים</b><br> [אב\"י דהיינו איסור גיהוץ ותספורת, ועי' הג\"ב לענין רחיצה]:"
            ],
            [
                "<b>מפני שאמרו שבת עולה</b><br> למניין ז', מדנוהג בה דברים שבצנעא, כל שאינו מתפרסם על ידיהן שהוא אבל, כתשמיש, רחיצה, ות\"ת [ת']:"
            ],
            [
                "<b>ואינה מפסקת</b><br> שאינו מפסיק האבילות לגמרי, מדאין בו שמחה:"
            ],
            [
                "<b>רגלים מפסיקין</b><br> שאם נהג קצת אבילות מקודם, ואפילו רק חליצת מנעלים, נתבטלו השבעה. ואפילו שמע בשבת ערב הרגל שמועה קרובה [ושמועה קרובה היינו תוך ל' מיום הקבורה, ואפילו ביום ל' עצמו [נקה\"כ ת\"ב], בטלו הז', מדנהג בו דברים שבצנעה. וה\"ה כשחל ז' שלו בעיו\"ט נתבטל גזירת ל', ומסתפר ורוחץ ומכבס סמוך לערב. ובערב פסח דאסור לגלח אחר חצות, יגלח קודם חצות ובחל ז' בשבת ערב יו\"ט, מותר לגלח בחוה\"מ או אחר יו\"ט. אבל בחל ז' שלו בעיו\"ט, שהיו יכול לגלח קודם יו\"ט, אם לא גילח אז אסור לגלח בחוה\"מ. וה\"ה בחל ח' שלו בשבת עיו\"ט יגלח בע\"ש או לאחר יו\"ט, אבל בחוה\"מ אסור [שצ\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>ואינן עולין</b><br> דבקברו ברגל, או שמע שמועה קרובה ברגל, או שלא היה שהות לחלוץ מנעליו קודם הרגל, אז אין הרגל עולה למניין ז' אבל נחשבים למניין ל'. אבל יו\"ט אחרון עולה למניין ז' [שם]. מיהו בשמע שמועה קרובה בשבת או ביו\"ט, ולערב נעשת רחוקה, נתבטל האבילות [ת\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>רבי אליעזר אומר משחרב בית המקדש</b><br> דבזמן המקדש היה יכול להביא קרבן ראייה וחגיגה עד ז' ימים אחר עצרת, להכי אז דינו כרגל:"
            ],
            [
                "<b>עצרת כשבת</b><br> וכ\"ש ר\"ה ויו\"כ שאין מפסיקין האבילות ולא יבטלוהו:"
            ],
            [
                "<b>רבן גמליאל אומר ראש השנה ויום הכפורים כרגלים</b><br> וכ\"ש עצרת בזה\"ז:"
            ],
            [
                "<b>ראש השנה ויום הכפודים כשבת</b><br> וקיי\"ל דכולן כרגלים ומבטלין הז', כשחלץ מנעליו מקודם ומבטלין הל' כשכלו ז' שלו מקודם [שם]:"
            ],
            [
                "<b>אין קורעין</b><br> במועד:"
            ],
            [
                "<b>ולא חולצין</b><br> שנהגו להוציא זרוע ימין דרך הקריעה כשהולך ללוות המת [כך כ' הרי\"ף [מ\"ק רצ\"ב א'] ולרש\"י ספ\"ק דב\"ק, ר\"ל שקורע עד שנראה הכתף דרך הקרע. ולפרישה מוציא זרועו ערום דרך בית הצואר, והט\"ז הקשה עליו. ואחמ\"כ רבינו אשתמיטתי' שכדבריו ממש כ' הר\"ן הכא]. ועכשיו לא נהגו כך [ש\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>ואין מברין</b><br> האבל אסור לאכול סעודה ראשונה משלו [ולרמב\"ם ותוס' כל יום ראשון אסור לאכול משלו]. מיהו ברצה להתענות כל ום ראשון או בלא שלחו לו שכניו, מותר לאכול משלו [רט\"ז שע\"ח]. והיו נוהגין שקרוביו ואוהביו של האבל אוכלים ביחד עם האבל סעודת ההבראה. וקאמר הכא דבמועד אין אוהביו אוכלים עמו הסעודת הבראה [ר\"ן וי\"ד ת\"א]. מיהו בשבת ויו\"ט אין מברין כלל [שע\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>אלא קרוביו של מת</b><br> דהיינו אביו ואמו, אחיו ואחותו ואפי' רק מאמו, ואפי' נשואה, בנו ובתו, ואשתו, שחייב להתאבל עליהן [שע\"ד] להן לבדו מברין ולא לשאר קרוביו שהיו נוהגין להברות גם להן. וקיי\"ל דבין ביום השמועה או הקבורה אין קורע בחוה\"מ, רק על או\"א. ועל השאר קורע לאחר יו\"ט. מיהו בשמע שמועה קרובה במועד ואחר הרגל תהיה רחוקה, קורע בחוה\"מ על כולן. אבל בשמע שמועה רחוקה בחוה\"מ, פטור מלקרוע עליה בשאר קרובים ובאו\"א לא יקרע עד אחר המועד [רט\"ז ש\"מ]:"
            ],
            [
                "<b>ואין מברין</b><br> לקרובים הנ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>אלא על מטה זקופה</b><br> ולא על כפוייה כמו שנהגו בחול. ועכשיו לא נהגו בכפיית המטה [שפ\"ז] אבל עכ\"פ חייבים גם השתא לאכול ולישן ע\"ג קרקע [שם]:"
            ],
            [
                "<b>אין מוליכין לבית האבל</b><br> להוליך המאכלים ששולח להברות האבל:"
            ],
            [
                "<b>לא בטבלא</b><br> על לוח מהודר:"
            ],
            [
                "<b>ולא באסקוטלא</b><br> בקערת כסף או זהב:"
            ],
            [
                "<b>ולא בקנון</b><br> כלי מהודר כעין מרזב:"
            ],
            [
                "<b>אלא בסלים</b><br> של נצרים. כדי שלא לבייש העניים. ונ\"ל דקמ\"ל דאפי' במועד דדרך העשירים להשתמש בכלים יפים, אפ\"ה חיישינן לכבוד העניים:"
            ],
            [
                "<b>ואין אומרים ברכת אבלים</b><br> עי' מגילה פ\"ד סי' כ' פירושו:",
                "ונוהגין דבכל יום שאין בו תחנון, או בע\"ש ועיו\"ט אחר חצות, או בנקבר בלילה, א\"א צדוק הדין ולא הקדיש שבבית הקברות, וגם אין מעמדין המטה ז' פעמים, כנהוג [ת\"א ושנ\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>ומנחמין</b><br> ר\"ל לנחמו. ועי' מגילה פ\"ד סי' כ\"א:"
            ],
            [
                "<b>ופוטרין את הרבים</b><br> שמיד אחר שנחמוהו בשורה ילכו לבתיהן, ולא ילוו להאבל לביתו:"
            ],
            [
                "<b>אין מניחין את המטה ברחוב</b><br> במועד:"
            ],
            [
                "<b>שלא להרגיל את ההספד</b><br> ר\"ל שעי\"ז יהיה רגלים לדבר להספיד והרי חוה\"מ אסור בהספד ותענית:"
            ],
            [
                "<b>ולא של נשים לעולם</b><br> אפילו בחול:"
            ],
            [
                "<b>מפני הכבוד</b><br> דלפעמים שופעת זיבה גם לאחר מיתה:"
            ],
            [
                "<b>נשים במועד מענות</b><br> לשורר קינות אחר המטה. ומפרש לקמן:"
            ],
            [
                "<b>אבל לא מטפחות</b><br> שמכות כף אל כף בצער. מיהו על ת\"ח אפילו קינה שרי, דאין מועד בפני ת\"ח, ודוקא אצל המטה [ת\"א]. ואין בזה\"ז ת\"ח לעניין זה [מג\"א ססי' תקמ\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>בזה ובזה אבל לא מקוננות</b><br> משום דקינה מעורר יותר לבכות [ואף דקול באשה ערוה [כברכות כ\"ד א'], ואפילו בשעת הספד [כסוכה נ\"ב א']. תירץ אאמ\"ו הגאון זצוק\"ל, דבשעה שהמת מוטל לפניו אין חוששין להרהור תדע דביצרו מתגבר יזכור יום המיתה [כפ\"ק דברכות] עכלה\"ט. ואני בנו ותלמידו לא הבנתי דברי קדשו, דהרי אפילו לזנות חיישינן אז [כקדושין ד\"פ ע\"ב]. ואפשר דהתם ר\"ל שיזנו אחר שקברו המת]:"
            ],
            [
                "<b>ולמדנה בנותיבם נהי ואשה רעותה קינה</b><br> ר\"ל אשה תלמד רעותה הקינה, דכשתתחיל היא, תדע חבירתה מה תענה:"
            ],
            [
                "<b>אבל לעתיד לבא</b><br> לאחר תחיות המתים:"
            ],
            [
                "<b>בלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים וגו'</b><br> ויהיו כולן עונין שירה חדשה לה'. והביא זה, כדי לסיים בדבר טוב:"
            ]
        ]
    ],
    "versions": [
        [
            "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739"
        ]
    ],
    "heTitle": "יכין מועד קטן",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Yachin",
        "Seder Moed"
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Seif",
        "Comment"
    ]
}