json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Moed/Yachin on Mishnah Taanit/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

{
    "language": "he",
    "title": "Yachin on Mishnah Taanit",
    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
    "status": "locked",
    "license": "Public Domain",
    "digitizedBySefaria": true,
    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "יכין תענית",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Yachin",
        "Seder Moed"
    ],
    "text": [
        [
            [
                "<b>מאימתי מזכירין גבורת גשמים</b><br> לומר משיב הרוח באתה גבור. ונקרא גבורות. משום דהגשם, א' מגבורות הקב\"ה הוא. ולא קאמר זוכרין. דקמ\"ל דאין להזכיר משיב הרוח עד שהכריז השמש והזכיר את הצבור לאמרו כמ\"ש בירושלמי [וכ\"כ אין פוסקין מלומר משיב הרוח בפסח, עד המנחה, שאז כבר שמעו שפסק הש\"ץ מלאמרו במוסף [קי\"ד]. או נ\"ל, דזוכרין הוה משמע בלב [כמגילה י\"ח א']. ואילה\"ק מפסחים [ק\"ו א'] דאמרינן זכריהו על היין. נ\"ל דהתם שאני, מדכתיב לקדשו, היינו בקידש באמירה, וכן אמרינן במכילתא, לקדשו בברכה. ובני הרב המאה\"ג מהו' ברוך יצחק שליט\"א עוררני לזה]:"
            ],
            [
                "<b>רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג</b><br> בשחרית יום א' של סוכות. דבחג נדונין על הגשמים, ובשחרית נוטלין הלולב לרצות על הגשמים:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהושע אומר מיום טוב האחרון של חג</b><br> ר\"ל במעריב שקודם שמיני עצרת [תוס' דב\"ב ד\"ה משעת. ומסתמא ר' יהושע דמשנה כרבי יהושע דברייתא ס\"ל. אבל אי\"ל דפליג, ור' יהושע דמתניתין אשחרית דשביעי קאמר וכדמשמע לכאורה מלקמן [ד\"ג א'] דקאמר הי ר' יהושע וכו'. ליתא, דהרי גשמים בחג סימן קללה עדיין בז'. ואי\"ל דבשחרית של ח' קאמר. זה אינו אחרון של חג. ותו דהרי אסור להזכיר עד שיכריז ש\"ץ כמ\"ש בירושלמי, ואיך יפסיק בשחרית בין גאולה לתפלה. ואת\"ל הרי ר\"א דקאמר ביום א' דסוכות מזכיר, ומלולב גמר לה, א\"כ ודאי או דפליג אהך דירושלמי דאסור להזכיר קודם הזכרות הש\"ץ, או דס\"ל דלצורך רבים מותר להפסיק בין גאולה לתפלה. וא\"כ ר' יהושע נמי אפשר דפליג אירושלמי כר\"א. ליתא, דר\"א אפשר דס\"ל דבמוסף של יום א' מתחיל להזכיר, אבל רבי יהושע אי ס\"ל דבמוסף של שמיני עצרת מתחיל להזכיר א\"כ היינו כר' יודא, ובש\"ס קאמרינן דר' יודא פליג אר' יהושע דמתניתין. ותו הרי ע\"כ צ\"ל דלר' יהושע במעריב של ש\"ע מתחיל להזכיר, דהרי כל עיקרו טעמו של רבי יהושע שסתר דברי ר\"א, הוא משום דגשמים בחג סימן קללה, והרי גם במעריב של ש\"ע תו אינן קללה. אע\"כ כדאמרן]:"
            ],
            [
                "<b>הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג</b><br> כסוכה ספ\"ב:"
            ],
            [
                "<b>אף אני לא אמרתי לשאול אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו</b><br> ר\"ל לא אמרתי שיתפלל על הגשמים בחג לומר ותן טל ומטר רק אמרתי שיזכיר אז שיש כח ביד ה' להוריד גשמים, משום דאז זמן גשמים:"
            ],
            [
                "<b>אם כן לעולם יהא מזכיר</b><br> אפילו בקיץ. אפשר שיוריד גשמים בגבורתו ית' מדמזכירין מדת יום בלילה מה\"ט [כברכות י\"א ב'], אלא דהכא שאני דהוא סימן קללה בקיץ. ור\"א ס\"ל דבאמת בכל השנה אם רוצה להזכיר מזכיר רק קודם שישאל הגשמים חובה לו לרצות על הגשמים כמו שמרצה בזמן ההוא בלולב:"
            ],
            [
                "<b>אין שואלין את הגשמים</b><br> לומר ותן טל ומטר:"
            ],
            [
                "<b>אלא סמוך לגשמים</b><br> ר\"ל אף דפליגי רבי אליעזר ור\"י בהזכרת משיב הרוח, עכ\"פ בשאלה מודו דאינה רק בזמן רביעה המפורש לקמן [במ\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>האחרון</b><br> המתפלל מוסף:"
            ],
            [
                "<b>הראשון</b><br> המתפלל שחרית:"
            ],
            [
                "<b>האחרון אינו מזכיר</b><br> והכי קיי\"ל [א\"ח קי\"ד]. מיהו בתפלת לחש יאמרו הצבור משיב הרוח במוסף שמיני עצרת ובמוסף פסח:"
            ],
            [
                "<b>עד אימתי שואלין את הגשמים רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח</b><br> כמו שמתחיל משה\"ר באחרון דסוכות, כך יסיים באחרון דפסח. ואע\"ג דלעיל לא קאמר ר' יודא הכי. תרי תנאי אליבא דר\"י:"
            ],
            [
                "<b>ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון</b><br> דר\"ל בניסן, אלמא דבכל חדש ניסן עדיין הגשמים סימן ברכה:"
            ],
            [
                "<b>בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים</b><br> לומר ותן טל ומטר:"
            ],
            [
                "<b>רבן גמליאל אומר בשבעה בו חמשה עשר יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת</b><br> ר\"ל משום שהעולי רגלים חייבים להשהות בירושלים כל ימי החג [כסוכה מ\"ז א' ותוס' שם ד\"ה לינה. ובר\"ה ד\"ה א', ואשתמיטתה לרתוי\"ט ד\"ה כדי]. להכי לא רצו להתפלל על הגשמים שיעכבום בשובם, לביתם, ואיחרו מלשאל גשמים, עד כדי שיגיע היותר חלש מהם, למקום היותר רחוק מירושלים דהיינו פרת שהוא בצפון א\"י, ואותו הגבול היה היותר מרוחק משאר הגבולים מירושלים, דהרחוק ביותר פטור מלעלות לרגל [כפסחים ד\"ע ע\"ב]. והכי קיי\"ל גם השתא. מיהו אנן בח\"ל מתחילין לשאל בערבית של יום ס' אחר התקופה. ויום התקופה הוא בכלל הס' [קי\"ז]. ואם צריכים לגשמים לא יתפללו על הגשם בשמינה עשרה, רק כל יחיד יבקש על זה בשומע תפלה [ט\"ז שם]:"
            ],
            [
                "<b>התחילו היחידים</b><br> ר\"ל ת\"ח גדולים חייבים. אבל תלמידים רשאים להתענות:"
            ],
            [
                "<b>מתענין שלש תעניות</b><br> ב' ה' ב':"
            ],
            [
                "<b>אוכלין ושותין משחשיכה</b><br> קודם התענית:"
            ],
            [
                "<b>בית דין גוזרין שלש תעניות על הצבור</b><br> ב' ה' ב':"
            ],
            [
                "<b>אוכלין ושותין משחשיכה</b><br> ליל שלפני התענית עד עלות השחר, כל שלא יישן שינת קבע. וכן בכל תענית. ובהתנה מותר אפילו יישן. וי\"א דבשתייה א\"צ תנאי. וראוי להחמיר, אם לא שרגיל לשתות אחר השינה [תקס\"ד]:"
            ],
            [
                "<b>אוכלין ושותין מבעוד יום</b><br> ר\"ל מפסיקין מלאכול מבעו\"י קודם ליל שלפני התענית:"
            ],
            [
                "<b>ואסורין</b><br> ביום התענית:"
            ],
            [
                "<b>וברחיצה</b><br> בחמין וכל הגוף. אבל מקצת הגוף בחמין, או כל הגוף בצונן, מותר:"
            ],
            [
                "<b>ונועלין את המרחצאות</b><br> החמין [תקע\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>בית דין גוזרין עליהם עוד שבע</b><br> ב' ה' ב', ה' ב' ה', ב':"
            ],
            [
                "<b>שהן שלש עשרה תעניות על הצבור</b><br> ואין גוזרין יותר:"
            ],
            [
                "<b>הרי אלו יתרות על הראשונות</b><br> בדברים שהן עשה ובפרסום מאד:"
            ],
            [
                "<b>שבאלו מתריעין</b><br> בשופרות בתפלה [וכפ\"ב]. ונקט מתריעין משום דהתרועה הוא עיקר מה שציותה תורה הרעותם בחצוצרת ונזכרתם, והתקיעה טפל לה:"
            ],
            [
                "<b>בשני</b><br> ר\"ל כל תענית מהן שהיה ביום ב' בשבוע:"
            ],
            [
                "<b>מטין עם חשיכה</b><br> ר\"ל פותחין קצת דלת החנות לפנות ערב, מדצריכים לקנות לאכילה:"
            ],
            [
                "<b>ובחמישי מותרין</b><br> לפתוח החנות לגמרי כל היום:"
            ],
            [
                "<b>ממעטין במשא ומתן</b><br> מלקנות צרכי חופה דוקא [תקנ\"א]:"
            ],
            [
                "<b>בבנין</b><br> בית חתונה:"
            ],
            [
                "<b>ובנטיעה</b><br> אילן לטייל תחתיו. ול\"נ דהיינו אילן שהיו רגילין לנטעו ביום שיולד ילד [כגיטין נ\"ז א']:"
            ],
            [
                "<b>באירוסין</b><br> שלא יארסו כלל:"
            ],
            [
                "<b>ובנשואין</b><br> ובלא קיים פריה ורביה שרי:"
            ],
            [
                "<b>כבני אדם הנזופין למקום</b><br> ר\"ל כאילו נגערו מהקב\"ה:"
            ],
            [
                "<b>עד שיצא ניסן</b><br> של תקופה. דהיינו ל' יום אחר תקופת ניסן. ולדידן שזמן גשמים שלנו בקיץ, כשהגיע זמן הגשמים ולא ירדו, מתענין היחידים כלעיל, ושוהין ו' ימים, ואח\"כ ב\"ד גוזרין הי\"ג תענית כלעיל. רק שבתענית ח\"ל א\"צ להפסיק מבעו\"י [תקע\"ה]:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>סדר תעניות כיצד</b><br> בז' אחרונות מיירי:"
            ],
            [
                "<b>מוציאין את התיבה</b><br> הארון עם הס\"ת. לומר כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעוונינו. ר\"ל שע\"י עוונינו יתהווה רעבון, ונצטרך להתבטל מעסק התורה עי\"ז. [אב\"י ל\"מ ר\"ל כפשוטו, דבמה שחטאנו בזינו התורה לבלי להשגיח במצותיה, וזהו שכ' רש\"י [דט\"ז א'] בד\"ה בעוונינו וודוי הוא. וזה כדברינו]:"
            ],
            [
                "<b>לרחובה של עיר</b><br> שיתבזו בפרהסיא. ואם אי אפשר, עכ\"פ יתפללו בבית אחר, כעין גלות [רמג\"א רתקע\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>ונותנין אפר מקלה</b><br> אפר ממש לזכר אפרו של יצחק:"
            ],
            [
                "<b>על גבי התיבה</b><br> כלומר עמו אנכי בצרה:"
            ],
            [
                "<b>וכל אחד ואחד נותן בראשו</b><br> הא נשיא ואב\"ד מניחין להם אחרים, כדי שיתביישו ביותר:"
            ],
            [
                "<b>הזקן שבהן</b><br> ואם אפשר בזקן וחכם עדיף טפי, ואם לאו סגי בחכם:"
            ],
            [
                "<b>אומר לפניהן דברי כבושין</b><br> תוכחה. וכך מתחיל לפני דרשתו, אחינו וכו':"
            ],
            [
                "<b>וירא אלהים את שקם ואת תעניתם</b><br> משום שכולן לבשו שקין ומתענין, כדקאמר בש\"ס, הודיען לפני כל שזה רק הסבה להכניע נפשם שישובו, ולא שזה יועיל:"
            ],
            [
                "<b>ובקבלה</b><br> במה שקבלתם בצווי מנביאיכם:"
            ],
            [
                "<b>וקרעו לבככם ואל בגדיכם</b><br> ומאריך בדרוש כפי כחו, ואח\"כ מתפללין [מכאן ראיה שיש לדרוש ביו\"כ קודם תפלת מעריב של כל נדרי. ולא כיש מקומות]:"
            ],
            [
                "<b>עמדו בתפלה</b><br> תפלת שחרית. וה\"ה במנחה ונעילה שעושין ככל הסדר הזה [טור תקע\"ה ותקע\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>ורגיל</b><br> שמורגל בתנ\"ך, כדי שיבין מה שיאמר. גם ר\"ל שמורגל להתפלל בצבור, כדי שלא יטעה, ויצטערו הצבור שיחשבו שהוא סימן רעה להם [כברכות דל\"ד ב']:"
            ],
            [
                "<b>ויש לו בנים</b><br> שיהיה טפלא תלוי ביה, כדי שיתכוון טפי:"
            ],
            [
                "<b>וביתו ריקם</b><br> שהוא עני. גם ר\"ל שבני ביתו ריקנין מעבירה. ויש בכלל זה שלא יצא עליו שם רע בילדותו אף שעתה מתנהג כשורה. גם שיהיה לו עבודת שדה, ושיהיה עניו, ושיהיה קולו נעים להמשיך הלב, ושיהיה מרוצה לעם:"
            ],
            [
                "<b>ואומר לפניהם</b><br> כשיגיע לתפלת י\"ח:"
            ],
            [
                "<b>שמונה עשרה שבכל יום ומוסיף עליהן עוד שש</b><br> בין גואל לרופא, מוסיף ו' ברכות [כמבואר במ\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>ואלו הן</b><br> הו' ברכות שמוסיף הש\"ץ:"
            ],
            [
                "<b>זכרונות ושופרות</b><br> אתה זוכר וכו'. אתה נגלית וכו'. שתיהן כמו בר\"ה. הרי ב' ברכות שמוסיף:"
            ],
            [
                "<b>אל ה' בצרתה לי קראתי ויענני</b><br> כל מזמור ק\"כ, וחותם כלקמן במשנה ד', הרי ג':"
            ],
            [
                "<b>אשא עיני אל ההרים וגו'</b><br> כל מזמור קכ\"א, וחותם, הרי ד':"
            ],
            [
                "<b>ממעמקים קראתיך ה'</b><br> כל מזמור ק\"ל וחותם, הרי ה':"
            ],
            [
                "<b>תפלה לעני כי יעטוף</b><br> כל מזמור ק\"ב, וחותם, הרי ו':"
            ],
            [
                "<b>ר' יהודה אומר לא היה צריך לומר זכרונות ושופרות</b><br> מלת צריך משמע לפעמים לכתחילה כדאמרינן [גיטין ט\"ו א'] סד\"א צריך לכתחילה קמ\"ל. ולפעמים משמע לשון חיוב אפילו בדיעבד, כדאמרינן [ברכות ט\"ו ב'] סד\"א צריך ואין לה תקנה קמ\"ל. וה\"נ הכא ר\"ל אין חיובו לומר כך, אלא חייב לומר רעב כי וכו':"
            ],
            [
                "<b>דבר כי יהיה בארץ</b><br> מלכים א' ח' מפסוק ל\"ה עד פמ\"א. זה אומר תחת זכרונות:"
            ],
            [
                "<b>אשר היה דבר ה' אל ירמיהו על דברי הבצרות</b><br> ירמיה י\"ד עד פסוק י'. זה אומר תחת שופרות:"
            ],
            [
                "<b>ואומר חותמיהן</b><br> נ\"ל שדברי ר\"י הוא, וה\"ק אבל אומר חותמיהן של זכרונות ושופרות. שבפרשה שבמלכים חותם בברכת זכרונות, ובפרשה שבירמיה חותם בברכת שופרות:"
            ],
            [
                "<b>על הראשונה הוא אומר</b><br> היינו ברכת ראה נא בעניינו שמאריך בה, שכשמגיע ללמען שמך, אומר ענינו ה' ענינו וכו' עד צרה וצוקה, וקיים לנו ה' אלהינו את הברית ואת החסד וכו' [כמו בזכרוניות של ר\"ה], עד מעמך ומעירך ומנחלתך, ואח\"כ אומר, מי שענה וכו':"
            ],
            [
                "<b>ברוך אתה ה' גואל ישראל</b><br> ועונין אמן, ותוקעין תקיעה תרועה תקיעה, ואומרים ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' ה' וגו', היום יבואונו וכו' אם כבנים וכו' [כמ\"ש בטור תקע\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>על השניה הוא אומר</b><br> ר\"ל בברכה ב' מראה נא, שהוא זכרונות אומר אתה זוכר וכו' כמו בר\"ה, עד להיות להם לאלהים אני ה', ואומר מי שענה וכו':"
            ],
            [
                "<b>מי שענה את אבותינו על ים סוף</b><br> בזה חותם את הזכרונות, משום דישראל היו כנשכחים במצרים רד\"ו שנים, ונתיאשו כבר מהגאולה, והקב\"ה התחיל עמהן באמרו זכרתי את העשוי לכם, וקיים דבריו בגאולתם, בקריעת ים סוף שהיה גמר הגאולה:"
            ],
            [
                "<b>ברוך אתה ה' זוכר הנשכחות</b><br> ועונין אמן, ותוקעין תרועה תקיעה תרועה, ויעבור וכו', כסי' כ\"ט:"
            ],
            [
                "<b>על השלישית הוא אומר</b><br> דבשלישית מתחיל בשופרות של ר\"ה, אתה נגלית וכו' עד והלך בסערת תימן. ואומר, ונאמר ויריעו העם ויתקעו בשופר וגו' ותפול החומה וגו', ונאמר וכי תבואו מלחמה על הצר וגו' ונזכרתם וגו', וזכור לנו ה' אלהינו זכותו של יהושע היום ורחם עלינו למען שמך, מי שענה וכו':"
            ],
            [
                "<b>מי שענה את יהושע בגלגל</b><br> להכי מסיים בזה את השופרות, משום דיהושע נענה ביריחו בשופרות והמשכן היה אז בגלגל:"
            ],
            [
                "<b>ברוך אתה ה' שומע תרועה</b><br> ואחר הברכה תוקע תקיעה תרועה תקיעה, ואומר ויעבור וכו', כסי' כ\"ט:"
            ],
            [
                "<b>על הרביעית הוא אומר</b><br> דמתחיל מזמור ק\"כ [כלעיל מ\"ג], ומסיים אנא ה' אלהינו זכור לנו זכותו של שמואל חוזך ורחם עלינו וכו', מי שענה וכו':"
            ],
            [
                "<b>מי שענה את שמואל במצפה</b><br> דכתיב שם ויזעק שמואל אל ה'. וחותם בזה, משום שהוא מעין אל ה' בצרתה לי קראתי ויענני שהתחיל בו:"
            ],
            [
                "<b>ברוך אתה ה' שומע צעקה</b><br> ותוקע תרועה תקיעה תרועה וכו' כלעיל סי' כ\"ט:"
            ],
            [
                "<b>על החמישית הוא אומר</b><br> דמתחיל מזמור קכ\"א [כלעיל מ\"ג], ומסיים, אנא ה\"א זכור לנו זכותו של אליהו חוזך ורחם וכו' מי שענה וכו':"
            ],
            [
                "<b>מי שענה את אליהו בהר הכרמל</b><br> הוא מעין אשא עיני אל ההרים שהתחיל בה:"
            ],
            [
                "<b>ברוך אתה ה' שומע תפלה</b><br> ואח\"כ תוקעין תקיעה תרועה תקיעה, ויעבור וכו' כסי' כ\"ט:"
            ],
            [
                "<b>על הששית הוא אומר</b><br> מתחול מזמור ק\"ל [כמ\"ג], ומסיים אנא ה\"א זכור לנו זכותו של יונה נביאך ורחם וכו' מי שענה וכו':"
            ],
            [
                "<b>מי שענה את יונה ממעי הדגה</b><br> הוא מעין ממעמקים קראתיך שהתחיל בה:"
            ],
            [
                "<b>ברוך אתה ה' העונה בעת צרה</b><br> ואחר הברכה תוקעין, תרועה תקיעה תרועה, ויעבור וכו' כסי' כ\"ט:"
            ],
            [
                "<b>על השביעית הוא אומר</b><br> מתחיל מזמור ק\"ב [כמ\"ג], ואמר אנא ה\"א וכו' וזכור לנו זכותם של דוד ושלמה בנו עבדיך ורחם וכו' מי שענה וכו':"
            ],
            [
                "<b>מי שענה את דוד ואת שלמה בנו בירושלם</b><br> לדוד, כשהיה ג' שנים רעב בימיו. ולשלמה, כשאמר כשחינך המקדש, רעב כי יהיה בארץ [כמלכים א' ח']. ואלה הם מעין הפתיחה שהתחיל תפלה לעני כי יעטוף שיחלוש ברעב:"
            ],
            [
                "<b>ברוך אתה ה' המרחם על הארץ</b><br> ועונין אמן ותוקעין תר\"ת וכו' כסי' כ\"ט. ואח\"כ אמר רפאינו ה' וכו' וגומר תפלת י\"ח. ולרמב\"ם אחר גמר התפלה תוקעין בחצוצרות. ואע\"ג דיונה בתר דוד ושלמה הוה, הקדימוהו כדי לסיים כל הברכות עם מרחם על הארץ בה\"א הידיעה דהיינו א\"י, ובהא שייכי דוד ושלמה טפי, דבימיהם היה הצלחת ארץ ישראל:"
            ],
            [
                "<b>מעשה בימי ר' חלפתא</b><br> בצפורי היה:"
            ],
            [
                "<b>ור' חנניה בן תרדיון</b><br> בסיכני היה:"
            ],
            [
                "<b>וגמר את הברכה כולה</b><br> של ראה נא, אחר שאמר עננו בתוכה, כסי' כ\"ח:"
            ],
            [
                "<b>ולא ענו אחריו אמן</b><br> רק בשכמל\"ו. ואח\"כ אמר השמש, תקעו הכהנים וכו':"
            ],
            [
                "<b>תקעו הכהנים תקעו</b><br> ואין תוקעין עדיין, רק אומר הש\"ץ מי שענה וכו':"
            ],
            [
                "<b>הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה</b><br> ותוקעין תר\"ת, ואח\"כ אומר הש\"ץ זכרונות וגמר הברכה, כלעיל, רק שלא ענו אמן רק בשכמל\"ו. ואמר השמש הריעו וכו' ואח\"כ אמר שופרות וכו':"
            ],
            [
                "<b>הריעו בני אהרן הריעו</b><br> ולא תקעו עדיין רק אומר הש\"ץ מי שענה וכו':"
            ],
            [
                "<b>הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה</b><br> ואז תוקעים תרועה תקיעה תרועה. [דאע\"ג דכל תרועה צריכה תקיעה לפניה ולאחריה [כר\"ה ל\"ד א']. הרי היה תקיעה לפניה בברכה שלפניה, דהברכה אפילו בר\"ה אינו הפסק, דהרי שמע ט' תקיעות ביום יצא, רק שלא יפסיק קול אחר בנתיים [ר\"ה שם]. ואע\"ג דבכה\"ג בר\"ה אינן מצטרפות, דמשך בשנייה כשתים אין בידו אלא א' [כר\"ה ל\"ד א']. היינו רק בר\"ה דחייבה רחמנא בג' תרועות [כר\"ה ל\"ד א']. אבל בתעניות דרק תרועה א' חייבה רחמנא להכי לא דייקינן כולי האי]. וכן בכל ברכה וברכה ענו הצבור בשכמל\"ו. וקודם התקיעות אמר הש\"ץ מי שענה:"
            ],
            [
                "<b>ובהר הבית</b><br> כנגד שער מזרח, וכפי הנראה שם היתה להם הבית הכנסת שנזכרה ביומא רפ\"ז. לפי שבמקדש לעולם לא ענו אמן רק בשכמל\"ו, דשם כל המברך ברכה מזכיר את שם המפורש. ומה\"ט גופיה אמרו מי שענה קודם התקיעות, משום דבשכמל\"ו הוא שבח בפני עצמו, והיו שייכים התקיעות לבשכמל\"ו, ולא למי שענה, להכי אמרו מי שענה מיד קודם התקיעות, כדי להסמיך התקיעות למי שענה שהוא עיקר תפלת התענית. מיהו אינהו ס\"ל דאף בגבולין שעונין בכל יום רק אמן, אפ\"ה מדמקריבין ביום זה חלבם ודמן דוגמת הקרבן בביהמ\"ק, ראוי לעשות זכר למקדש. גם הצריכו לומר תקעו הכהנים אף דבח\"ל אפילו זר תוקע. ולא הודו להם חכמים [כך נ\"ל פי' כל משנה זו, שלא נתפרשה לנו במפולש כראוי לפי עניותינו, מרבותינו]:"
            ],
            [
                "<b>ג' תעניות הראשונות</b><br> שגזרו ב\"ד [כפ\"א מ\"ה]:"
            ],
            [
                "<b>אנשי משמר</b><br> דהכהנים כולם היו נחלקים לכ\"ד משמרות, כל משמר עובד בשבוע שלו, וכל משמר שוב מתחלק לו' בתי אבות לו' ימי השבוע, שבכל יום עובד בית אב אחר, ובשבת עובדים כל הבתי אבות של המשמר יחד [כמנחות ק\"ז ב'. ואשתמיטתיה להר\"ב במח\"כ בפ\"א דתמיד, שכ' שהיו שבעה בתי אבות, ועמ\"ש שם]:"
            ],
            [
                "<b>לא היו מתענין כלל</b><br> שמא יחלשו בעבודתן. וגם המשמר מה\"ט לא קבלו עליהן להשלים התענית, דשמא יצטרכו לסייע להבית אב, כשיתרבה עבודת היום:"
            ],
            [
                "<b>שלש שניות</b><br> שחמורים קצת יותר:"
            ],
            [
                "<b>אנשי משמר מתענין ומשלימין</b><br> דרק אנשי מעמד בל\"ז היו מתענין בשבוע שלהן [כפ\"ד מ\"ב]. ולא אנשי משמר:"
            ],
            [
                "<b>אנשי משמר</b><br> איידי דאיירי במשמרות נקט נמי הא, ולא איירי בתענית:"
            ],
            [
                "<b>מותרים לשתות יין בלילות</b><br> דבלילה א\"א שיצטרכו לסיועתם:"
            ],
            [
                "<b>ואנשי בית אב לא ביום ולא בלילה</b><br> משום שהם גם בלילה הקריבו אברי קרבנות היום שעבר:"
            ],
            [
                "<b>אנשי משמד ואנשי מעמד</b><br> שגם ישראל נחלקו לכ\"ד מעמדות, מעמד לכל שבוע, ולהן ראש, שנקרא ראש המעמד. וקצת מכל מעמד דרים בירושלים, כדי שיהיו אלו הדרים מהן בירושלים שלוחי כל ישראל, לעמוד אצל הקרבת התמידין [ועי' לקמן פ\"ד מ\"ב וגו']:"
            ],
            [
                "<b>אסורין מלספר ומלכבס</b><br> אותן שעומדין אצל הקרבן, אסורים לספר ולכבס בשבוע של משמרתם, כדי שיסתפרו ויכבסו בגדיהם מקודם ויכנסו נאים:"
            ],
            [
                "<b>ובחמישי</b><br> שבשבוע שלהן:"
            ],
            [
                "<b>מותרין מפני כבוד השבת</b><br> ושמא לא יהיה להן פנאי בע\"ש:"
            ],
            [
                "<b>כל הכתוב במגילת תענית</b><br> ספר הוא שנקרא כך מדנזכר שם כל היו\"ט שתקנו בבית שני שלא יתענו בהם, עבור הניסים שנעשה להן אז. ובקצת מהיו\"ט שם, כתוב דלא למספד, ובקצת דלא להתענאה, ומפרש הכא איזה חילוק יש בין שכתיב כך או כך. וקיי\"ל דבזה\"ז בטלה מגלת תענות חוץ מחנוכה ופורים [תקע\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>לפניו</b><br> ביום שלפניו:"
            ],
            [
                "<b>שלא להפקיע השערים</b><br> שע\"י שיקנו הכל סעודות גדולות לתענית ולשבת, יתפקע ויתבטל שער של המאכלים שהיה עד השתא, מדיתמעטו המאכלים אצל החנוונים בעיר. [ול\"מ נ\"ל דלהפקיע, הוא מלשון ממונה על הפקיע [שקלים פ\"ה], וה\"נ ר\"ל להכות שער של המאכלים, וכן אומרים בל\"א [אויפשלאגען]. ותמהני ארמב\"ם שכ' שסבת הפקעת השער, יהיה ע\"י שיסברו החנוונים דלהכי גזרו ב\"ד תענית סמוך לשבת מדיש צורך גדול למטר. וק\"ל א\"כ כשגוזרין תענית על שאר צרה, למה אין גוזרין תחלה בה'. ודוחק לומר שיטעו החנוונים שמתענים מפני צורך הגשמים]. ולדידן אין לחוש לכך [מג\"א תקע\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>ואם התחילו</b><br> אם התחילו להתענות יום א' או יומים מקודם ופגע א' מאלו תוך הימים שגזרו להתענות:"
            ],
            [
                "<b>אין מפסיקין דברי רבן גמליאל</b><br> והכי קיי\"ל. ואנן נוהגין להתענות יום אחר תחתיו [תקע\"ב]. ויחיד שנדר להתענות בה\"ב כל השנה, יפגע ר\"ח, א\"צ התרה אבל בנדר על מניין ימים, ופגע ר\"ח, יתיר נדרו. ובא\"א להתיר, יתענה, ויתיב תענית לתעניתו [תק\"ע]. אבל באירע ברית מילה בעשי\"ת או בב' ה' וב' שמתענין אחר יו\"ט, אף שענה אמן אחר הש\"ץ, א\"צ התרה, דמדנהגו בכה\"ג שלא להתענות, הו\"ל כהתנה בפירוש. אמנם בקבל בפירוש במנחה להתענות מחר, צריך התרה. וכן הדין ביא\"צ כה\"ג [תקס\"ח]:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>סדר תעניות אלו האמור</b><br> בפרק א' מ\"ה ו' ז':"
            ],
            [
                "<b>ברביעה ראשונה</b><br> ר\"ל זה דוקא שלא ירדו גשמים עד י\"ז בחשון [כפ\"א מ\"ד]:"
            ],
            [
                "<b>אבל צמחים ששנו</b><br> שצמחו ונשתנו והתחילו להתקלקל:"
            ],
            [
                "<b>מתריעין עליהם מיד</b><br> בתענית הראשון, דבעצירת גשמים אין הזמן בהול, דשמא ירדו עוד. משא\"כ אם יפסדו הצמחים א\"א שיתוקנו אח\"כ וכן בפסקו גשמים מ' יום כבר השריש הזרע ויתקלקל:"
            ],
            [
                "<b>וכן שפסקו גשמים בין גשם לגשם ארבעים יום מתריעין עליהם מיד מפני שהיא מכת בצורת</b><br> ר\"ל במניעת גשם ראשון, אין רק חשש בצורת, אבל הכא יהיה על ידי זה ודאי בצורת, דמקצתן רעבים [כפ\"ה דאבות]. והיינו אותן ששדותיהן קרקע יבשה:"
            ],
            [
                "<b>אבל לא ירדו לאילן</b><br> שירדו בנחת דאז מועיל לעשבים ולא לאילנות, שמלבלבין כבר השתא ויתיבשו:"
            ],
            [
                "<b>לאילן ולא לצמחים</b><br> שירדו בכח דאז אינו מועיל לצמחים:"
            ],
            [
                "<b>אבל לא לבורות לשיחין ולמערות</b><br> לשתות בהן ולכבס בהן. וכגון שירדו בנחת ובכח, ולא הרבה:"
            ],
            [
                "<b>אותה העיר מתענה ומתרעת</b><br> סתם מתריעין בכל מכילתן, ר\"ל מתענים ותוקעין בשופרות בתפלה מיד, כלעיל. רק הכא מפרש כן, מדפליג ר\"ע:"
            ],
            [
                "<b>וכל סביבותיה מתענות</b><br> שהעיר שנעצרו סביבה גשמים, תקנה מאחרות ויהיה רעב עי\"ז:"
            ],
            [
                "<b>רבי עקיבא אומר מתריעות ולא מתענות</b><br> והלכה כת\"ק [תקע\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>וכן עיר שיש בה דבר</b><br> אפילו רק בחזירים. משום דמעיהם כאדם:"
            ],
            [
                "<b>או מפולת</b><br> שע\"י הרעדת ארץ נופלים הכתלים הבריאים [ערדבעבען]:"
            ],
            [
                "<b>עיר המוציאה חמש מאות רגלי</b><br> חוץ מזקנים, קטנים, נשים [וסי' זקן] ואף דרק בילדותה שכיח מיתה גבה מדמסתכנת בעיבור ולידה ובשפע דמה, [כתוס' כתובות דפ\"ג ב'], אפ\"ה גם אח\"כ, אף קודם שהוזקנה, כבר הוחלשה מימי נעוריה, ושכיחה מיתה גבה טפי מבאחר. וכן מוכח מש\"ס התם ודו\"ק:"
            ],
            [
                "<b>ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים</b><br> מת א' בכל יום:"
            ],
            [
                "<b>פחות מכאן</b><br> ר\"ל פחות מג' מתים, שיצאו רק ב' בג' ימים, או אפילו פחות מהימים שיצאו ג' בב' ימים, דזהו רק מקרה:"
            ],
            [
                "<b>אין זה דבר</b><br> ובחולאים א\"צ שיחלו כשיעור דמתניתין. ובדבר קיי\"ל דאין מתענין כלל. משום שנשתנית הטבע והתענית מזיק בשעת הדבר [שם] [ועי' לקמן סי' לו]:"
            ],
            [
                "<b>על אלו מתריעין</b><br> בשופר ותענית:"
            ],
            [
                "<b>בכל מקום</b><br> אפילו במקום הרחוק מאד מהצער, ורק באותה מלכות:"
            ],
            [
                "<b>על השדפון</b><br> כשמצוי סער המריק הזרע מהשבולת:"
            ],
            [
                "<b>ועל הירקון</b><br> שהשבולות מלבינן ע\"י חמימותה [ומ\"ש הר\"ב דמיירי באדם, דוחין אחמ\"כ, דאיך מפסיק תנא בירקון בין שדפון לארבה דשניהן בתבואה]:"
            ],
            [
                "<b>על הארבה ועל החסיל</b><br> מיני [היישרעקקען] הן:"
            ],
            [
                "<b>ועל החיה רעה</b><br> שנראית ביום בעיר:"
            ],
            [
                "<b>ועל החרב</b><br> חיל העובר, אפילו של שלום:"
            ],
            [
                "<b>מתריעין עליה מפני שהיא מכה מהלכת</b><br> צרה שהיא אחת מאלה מתפשטת מהר לכל מקום, וגם מתגדלת בסופו יותר מבתחלתה:"
            ],
            [
                "<b>מעשה שירדו זקנים</b><br> מהסנהדרין:"
            ],
            [
                "<b>מירושלם לעריהם וגזרו תענית</b><br> ר\"ל כדי לגזור תענית:"
            ],
            [
                "<b>על שנראה כמלא פי תנור שדפון</b><br> שנשדפה תבואה כשיעור לעשות פת גדול כמו מלא פי תנור:"
            ],
            [
                "<b>באשקלון</b><br> עיר בארץ פלשתים:"
            ],
            [
                "<b>אלא על שנראה</b><br> וטעם כולהו. דחיישינן שתתפשט טפי:"
            ],
            [
                "<b>על אלו מתריעין בשבת</b><br> בתחינות אפילו בשבת. אבל אין תוקעין גם אין מתענין עליהן אפילו בחול. וה\"ה דשרי לומר י\"ג מדות בשבת עבור חולה [מג\"א קי\"ז], וכ\"כ שרי לברך חולה מסוכן או מקשה לילד בשבת [מג\"א רפ\"ח. ורט\"ז חולק]:"
            ],
            [
                "<b>ועל הספינה המטרפת בים</b><br> שהסער טורפה אילך ואילך וקרובה להשתבר:"
            ],
            [
                "<b>רבי יוסי אומר לעזרה</b><br> צועקין שיבואו בני אדם לעזרם. [ונ\"ל דקמ\"ל דשרי אפילו לצאת חוץ לתחום לכנס בני אדם]:"
            ],
            [
                "<b>ולא לצעקה</b><br> שאין אומרים תחינות בשבת, שאין תפלתינו בטוחה כל כך שתועיל. וקיי\"ל כת\"ק:"
            ],
            [
                "<b>אומר אף על הדבר</b><br> מתריעין בשבת:"
            ],
            [
                "<b>ולא הודו לו חכמים</b><br> דס\"ל דאין מתריעין על הדבר כלל. ונ\"ל דטעמיה משום בעיתותא דע\"י חרדת ההתרעה אפשר שיתרבה הדבר ח\"ו, והרי מה\"ט י\"א שאין מתאבלין בשעת הדבר [כי\"ד ססי' שע\"ד]. ופליגי חכמים את\"ק ואר\"ע לעיל משנה ד':"
            ],
            [
                "<b>על כל צרה שלא תבא על הצבור</b><br> בין צרת הגוף, כחולי וכדומה, או צרת הממון, כגזירת מסים וכדומה, או צרת הנשמה שגזרו ח\"ו לבטל שום מצוה [תקע\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>מתריעין עליהן</b><br> בתענית ותפלה ושופרות [כרפ\"ב לעיל. ומג\"א תמה למה לא נהגו כך האידנא]:"
            ],
            [
                "<b>חוץ מרוב גשמים</b><br> שאין מתפללין על רוב טובה. ודוקא אם הם רק טורח לאדם. אבל במזיק לתבואה מתפללין על כך, יחיד וש\"ץ בשומע תפלה [כמבואר בתקע\"ז]. אבל בעצירת גשמים, רק יחיד מתפלל בשומע תפלה, וש\"ץ כלל כלל לא [רט\"ז קי\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>אמר להם צאו והכניסו תנורי פסחים</b><br> שהיו של טיט ומטולטלין, ועמדו להתיבש. ואמר כך משום שקודם פסח היה:"
            ],
            [
                "<b>בשביל שלא ימוקו</b><br> במי הגשמים:"
            ],
            [
                "<b>התפלל ולא ירדו גשמים</b><br> נענש על שהבטיח מתחלה שתועיל תפלתו:"
            ],
            [
                "<b>מה עשה עג עוגה</b><br> עשה גומא עגולה סביבו [ודלא כר\"ב. ועי' מ\"ק ד\"ד]. ועשה כן להראות צערו שהוא כיושב בבית אסורין:"
            ],
            [
                "<b>שאני כבן בית לפניך</b><br> התנצל בכך על שהבטיחם שתועיל תפלתו:"
            ],
            [
                "<b>התחילו לירד בזעף אמר לא כך שאלתי אלא גשמי רצון כרכה ונדבה</b><br> בעין יפה. וכל זה היה מדרצה הקב\"ה להגדיל כבודו שרצון יראיו יעשה וגם מדלא היה דורו דומה יפה:"
            ],
            [
                "<b>אמר להן צאו וראו אם נמחת אבן הטועים</b><br> אבן גבוה מאוד שבירושלים שמכריזין עליה אבידות. ור\"ל כמו שהאבן אינו נמוח, כמו כן אי אפשר להתפלל על רוב טובה:"
            ],
            [
                "<b>שלח לו שמעון בן שטח</b><br> שהיה אב ב\"ד [כחגיגה פ\"ב מ\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי</b><br> שאילו נשבע אדם כאליהו שלא ירדו גשמים, ואתה נשבעת שירדו, נמצא ממ\"נ שם שמים מתחלל ח\"ו. דאילו אליהו לכבוד שמים עשה מה שעשה, משא\"כ אתה משום צורך בשר ודם עשית:"
            ],
            [
                "<b>שאתה מתחטא</b><br> כך נקרא ילד בלשון ארמי, מחטיי. ור\"ל אתה עושה א\"ע כתינוק רך ששאל מאביו אף שלא כהוגן:"
            ],
            [
                "<b>היו מתענין</b><br> ר\"ל שכבר קבלו עליהן מבערב להתענות:"
            ],
            [
                "<b>קודם הנץ החמה לא ישלימו</b><br> ודוקא בצבור דאיכא למימר לב ב\"ד מתנה שכשירדו גשמים לא יתענו. אבל יחיד שמתענה על צרה ועברה, על החולה ונתרפא, מתענה ומשלים [כתענית ד\"י ע\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>לאחר הנץ החמה ישלימו</b><br> מדלא ניתן להם בפנים יפות, רק עד שהצטערו:"
            ],
            [
                "<b>ויצאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב ובאו בין הערבים וקראו הלל הגדול</b><br> כ\"ו כל\"ח. והכי קיי\"ל. ומתחילין שיר המעלות הנה ברכו וגו', ואומר מעלה נשיאים וגו', ואח\"כ הלל הגדול. ומסיימים אח\"כ מודים אנחנו לך על כל טפה וטפה וכו'. והא דאכלו ושתו תחלה. ה\"ט משום דאין אומרים הלל הגדול דרך שיר והודיה, רק בנפש שבעה [תקע\"ה י\"א ותקפ\"ד א']. [ועי' תוס' כאן שכ' דכשאומרין אותו בשעת תפלה, לא יאמרוהו רק בכרס מלאה. ונ\"ל דכוונתם, כשהתפללו על דבר מה ונענו]:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>כהנים נושאין את כפיהן</b><br> ר\"ל בג' זמנים בשנה נושאין כפיהם בג' תפלות. בשחרית, מנחה, נעילה:"
            ],
            [
                "<b>ארבע פעמים ביום</b><br> ר\"ל יש יום בג' פרקים הנ\"ל שנושאין כפיהם בו ד' פעמים, דהיינו בשחרית וכו':"
            ],
            [
                "<b>בשחרית במוסף ובמנחה ובנעילת שערים</b><br> ואלו הן השלשה פרקים, בתעניות וכו':"
            ],
            [
                "<b>בתעניות</b><br> דהיינו כשגזרו תענית על הצבור:"
            ],
            [
                "<b>ובמעמדות</b><br> דג\"כ התענו כמ\"ב:"
            ],
            [
                "<b>וביום הכפורים</b><br> דביו\"כ מדהתפללו בו מוסף, נשאו כפיהם ד\"פ. וקיי\"ל דאין נ\"כ במנחה אפילו בתעניות, אטו שאר יומי דשכיח אז שכרות ואנו אין נוהגין לשאת כפים רק במוסף ביו\"ט [קכ\"ח קכ\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>אלו הן מעמדות</b><br> ר\"ל מ\"ט תקנו מעמדות:"
            ],
            [
                "<b>צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי וכי היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו</b><br> והרי כל ישראל בעלים לקרבן התמיד:"
            ],
            [
                "<b>התקינו נביאים הראשונים</b><br> דוד ושמואל [ועי' פ\"ב סי' נ\"ח. וסי' ס\"ה]:"
            ],
            [
                "<b>כהנים ולוים עולים לירושלם</b><br> כהנים לעבודה. ולוים לשיר בביהמ\"ק:"
            ],
            [
                "<b>וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהן</b><br> לעיר שדר בה ראש המעמד. ומתענין [כמ\"ג], בין אותן שבירושלים או שבשאר העיירות:"
            ],
            [
                "<b>וקוראין</b><br> בס\"ת, אחר כל תפלה ותפלה שביום:"
            ],
            [
                "<b>במעשה בראשית</b><br> לרמז שהעולם מתקיים רק בשביל עבודה:"
            ],
            [
                "<b>ואנשי המעמד היו מתענין ארבעה ימים בשבוע</b><br> כל יום עד הערב:"
            ],
            [
                "<b>ליגיעה ותענית וימותו</b><br> לאו דוקא. רק ר\"ל שיתחלשו מהתענית יותר מדאי, דכל שנוי ווסת מזיק לגוף [ב\"ב קמ\"ו א']. ולהכי במקום צער גדול, לא גזרו בה רבנן [ככתובות ד\"ס ע\"א]. ומצינו לשון מיתה דמשמע חולשא, כמו משמש מת בעריות [סנהדרין דנ\"ה] עד שימות הגיד [שבועות די\"ח], מה לי קטלה פלגא [ב\"מ צ\"ה א'], הן יקטלני לו איחל [איוב י\"ג ט\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>ביום הראשון</b><br> קראו בני המעמד בבהכ\"נ:"
            ],
            [
                "<b>והקטנה ביחיד</b><br> דבבראשית יש ה' פסוקים, הכהן קורא ג' פסוקים, והלוי מדלג פסוק א' לאחריו ועוד ב' פסוקים האחרים. והישראל קורא ויהי רקיע, שהוא ג' פסוקים. וביום ב', כהן קורא ויהי רקיע, ולוי וישראל פרשת יקוו המים. וכן כולן:"
            ],
            [
                "<b>בשחרית במוסף</b><br> ר\"ל בשחרית ובמוסף קורין בס\"ת כלעיל. אבל במנחה וכו':"
            ],
            [
                "<b>כקורין את שמע</b><br> ואע\"ג דדברים שבכתב אין רשאין לאומרן בע\"פ [כתמורה י\"ד ב'] היינו להוציא אחרים יד\"ח. והכא כל א' קורא [ש\"ס הכא כ\"ח א']:"
            ],
            [
                "<b>מפני כבוד השבת</b><br> שיהיו מופנים לעשות צורכי שבת:"
            ],
            [
                "<b>כל יום שיש בו הלל</b><br> שגומרין בו ההלל ואין בו מוסף, כחנוכה:"
            ],
            [
                "<b>אין בו מעמד בשחרית</b><br> ר\"ל אין אומרין אז בני המעמד תחינות ואין קורין במעשה בראשית. ודוקא בירושלים, מדטרודים בלא זה לסייע לכהנים לחטוב עצים ולשאוב מים לצורך הקרבנות אבל מכל מקום לא היו מתענין בשום מקום:"
            ],
            [
                "<b>קרבן מוסף</b><br> ר\"ל וביום שמקריבין בו מוסף, כגון ראש חודש:"
            ],
            [
                "<b>אין בו בנעילה</b><br> ר\"ל אפילו בנעילה שהקריבו כבר כל קרבנות היום. ומכ\"ש בשאר תפלת היום. דטרידי אז טפי:"
            ],
            [
                "<b>קרבן עצים</b><br> יו\"ט היה למשפחות בישראל בימים ידועים. שכשעלו מהגולה, לא היה עצים למערכה, ונדבו הם עצים באותן הימים, ותקנו להם שבכל שנה כשיגיע יום ההוא, יביאו המשפחה ההיא עצים למזבח, ויקרבו עולה ויעשו יו\"ט:"
            ],
            [
                "<b>קרבן מוסף אין בו במנחה</b><br> וכ\"ש במוסף עצמו, אבל יש בשחרית ובנעילה:"
            ],
            [
                "<b>קרבן עצים אין בו בנעילה</b><br> וכ\"ש במנחה דלא, שהקרבת קרבן עצים היה סמוך למנחה קודם תמיד שבין הערביים:"
            ],
            [
                "<b>חזר רבי עקיבא להיות שונה כבן עזאי</b><br> דמוסף דאורייתא א\"צ חזוק, ודי שידחה מעמד דמנחה. משא\"כ חג דקרבן עצים, רק מד\"ס וצריך חזוק לדחות המעמדות במנחה ונעילה. ואע\"ג דבל\"ז אין קורין בתורה בנעילה כדמשמע לעיל משנה ג' דלא חשיב נעילה, עכ\"פ התפללו והרבו בקשות, ובחג של קרבן עצים לא התפללו נעילה כלל. מיהו בשחרית ודאי היה אז מעמד וכדמוכח מאחד בטבת בסיפא [ועי' ברמב\"ם פ\"ו מכמק\"ד ה\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>באחד בניסן בני ארח בן יהודה</b><br> משפחה מיוחדת משבט יהודה:"
            ],
            [
                "<b>בעשרים בתמוז בני דוד בן יהודה</b><br> ממשפחת דהמע\"ה:"
            ],
            [
                "<b>בשבעה בו בני יונדב בן רכב</b><br> משפחת יתרו:"
            ],
            [
                "<b>בעשרה בו בני סנאה בן בנימין</b><br> משבט בנימין:"
            ],
            [
                "<b>וכל מי שטעה בשבטו</b><br> מדבל\"ז היה אז יו\"ט, כשלהי מכילתן. ונ\"ל דאותן שכשעלו מהגולה לא נתברר לאיזה שבט שייכים, התחברו אז כשעלו עם בני זתוא להתנדב עמם, ושוב תמיד נחשבו על משפחה זאת:"
            ],
            [
                "<b>ובני גונבי עלי בני קוצעי קציעות</b><br> בבית שני גזרו האויבים שהיו מושלים על ישראל סביב ירושלים שלא להעלות בכורים להמקדש, והמשפחות הכשירות הללו הביאו הבכורים וחיפום בקציעות, שהן תאנים יבשים. וכדי להטעות השומרים ביותר, לקחו גם עלי [שטעססעל בל\"א] על כתפיהם, ואמרו להשומרים שהם מוליכין הקציעות לכתשם במכתשת שיש בירושלים. וכששוב גברו ישראל קבעו למשפחות ההם יו\"ט ביום המאורע:"
            ],
            [
                "<b>בעשרים בו בני פחת מואב בן יהודה</b><br> משפחת יואב:"
            ],
            [
                "<b>באחד בטבת לא היה בו מעמד</b><br> בירושלים:"
            ],
            [
                "<b>שהיה בו הלל</b><br> שלם, מדהיה חנוכה:"
            ],
            [
                "<b>וקרבן מוסף</b><br> עבור ר\"ח:"
            ],
            [
                "<b>בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות</b><br> כשעשו העגל:"
            ],
            [
                "<b>ובטל התמיד</b><br> כשצרו, עלי ירושלים כשנחרבה, באותו יום לא נמצאו עוד כבשים להקריב ול\"נ שר\"ל בימי הורקנוס וארסתבולוס כשצרו זע\"ז וכן משמע נמי מב\"ק [דפ\"ב ב'], מיהו אי קאי אזמן חורבן, היינו זמן חורבן ראשון שצר נבוכדנצר על ירושלים ג' שנים. אבל בית שני לא משכו ימי המצור רק מניסן עד אב וא\"כ כשהובקעה העיר פשיטא שפסק הכל והתמיד עמם:"
            ],
            [
                "<b>והובקעה העיר</b><br> נכבשה בחורבן א' וב' ביום א'. [ואע\"ג דכ' בחורבן ראשון, בט' בחודש הובקעה העיר. ע\"י הצרות טעו בחשבון ולא רצה המקרא לשנות ממה שחשבו הם [ירושלמי]:"
            ],
            [
                "<b>ושרף אפוסטמוס</b><br> שר יווני:"
            ],
            [
                "<b>את התורה</b><br> נ\"ל דר\"ל אותה תורה שכתב עזרא, שהיה בעזרה, כדאמרינן במסכת סופרים שממנה הגיהו שאר ספרים [ועי' מ\"ק פ\"ג מ\"ד]. או נ\"ל דר\"ל ששרף כל תורה שמצא. ואפ\"ה קאמר התורה לשון יחיד, שכוונת אותו רשע הי' לבטל תורה בכללה מישראל:"
            ],
            [
                "<b>והעמיד צלם בהיכל</b><br> י\"א ע\"י הרשע הנ\"ל, וי\"א ע\"י מנשה ולפ\"ז צריך לגרוס והועמד צלם וכו':"
            ],
            [
                "<b>בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ</b><br> בגזירת מרגלים:"
            ],
            [
                "<b>וחרב הבית בראשונה</b><br> דבז' באב נכנסו אויבים להיכל כשכבשוהו אחר ג' שבועות משכבשו ירושלים בי\"ז בתמוז, ואכלו וקלקלו בו ז' וח'. ובט' סמוך לערב הציתוהו והיה דולק והולך עד י' סמוך לערב:"
            ],
            [
                "<b>ונלכדה ביתר</b><br> נ\"ב שנה [וי\"א ע\"ג שנה] אחר החורבן נתכנסו חיל גדול מישראל בביתר, ומלך גדול מישראל מלך עליהן, ושמו בן כוכבא, וטעו בו הרבה מחכמי ישראל, וגם ר\"ע נושא כליו היה [כרמב\"ם פי\"א ממלכים ה\"ג], ואמר עליו שהוא משיח. והצליח במלחמות גדולות נגד הרומיים ג' שנים ומחצה. עד שלבסוף ע\"י חטא הדור, וגם חטאו שהרג לר\"א המודעי דודו [כירושלמי בפרקן], כבשוהו הרומיים ע\"י האדרינוס קיסר שחיק טמיא [כירוש' הנ\"ל. ובסנהדרין דצ\"ג ב' לכאורה משמע שהסנהדרין הרגוהו], ונהרגו עמו במלחמה תק\"פ אלפים מישראל [כמסופר בוועלטגעשיכטע מבעקקער], מלבד מיליאן ומאה אלף שנהרגו בזמן חורבן הבית [כיוזעפוס פלאביוס פרק צ\"ה], והרשע הנ\"ל עשה א\"י למדבר שממה, מלבד ירושלים שבנה אותה קרוב למקומה הראשון וקרא שמה עלי קאפיטאליום, עלי ע\"ש משפחתו, וקאפיטאליום ע\"ש בית ע\"ז יופיטור שבנה שם לשמי. וגזר משפט מות על כל איש ישראל שיבוא תוך העיר. עד שלבסוף הימים חזר ונתבטל שם הטומאה שכינה לה הרשע הנ\"ל, וחזרה לשמה הראשון:"
            ],
            [
                "<b>ונחרשה העיר</b><br> שאחר חורבן בית ראשון היתה א\"י מדבר שממה נ\"ב שנים [כיומא נ\"ד א'], וירושלים עצמה נעשית שוה לאדמה כשדה חרושה:"
            ],
            [
                "<b>משנכנס אב ממעטין בשמחה</b><br> דאז מימי המרגלים נועד החודש הזה לצרת ישראל:"
            ],
            [
                "<b>שבת</b><br> ר\"ל שבוע:"
            ],
            [
                "<b>אסור מלספר ומלבכס</b><br> כל השבוע עד אחר התענית. ואפילו לכבס ולהניח אסור:"
            ],
            [
                "<b>ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת</b><br> כשקידשו על פי הראייה, והיה אפשר לט\"ב לחול בע\"ש, מותרים לספר בה' בשבת. ונוהגין השתא להחמיר בכיבוס מתחלת החודש. ומי\"ז בתמוז בתספורת [תקנ\"א]. מיהו מותר ללבוש הכבוסים כבר, לכבוד שבת [שם]:"
            ],
            [
                "<b>ערב תשעה באב</b><br> לאחר חצות, ובסעודה המפסקת:"
            ],
            [
                "<b>לא יאכל אדם שני תבשילין</b><br> ואפי' מדבר הנאכל חי [ודלא כר\"ב], ואפי' היה צלי [תקנ\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>רבן שמעון בן גמליאל אומר ישנה</b><br> ימעט בבשר ויין ממה שרגיל. ואנו נוהגין איסור מר\"ח עד י' מנחם אחר חצות [תקנ\"א]:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה מחייב בכפיית המטה</b><br> שיהפוך המטה כדי שישכב על קרקע:"
            ],
            [
                "<b>ולא הודו לו חכמים</b><br> מיהו ראוי למעט הכרים תחתיו [תקנ\"ה]:"
            ],
            [
                "<b>כחמשה עשר באב</b><br> שכלו בו מתי מדבר בסוף מ' שנה. ובו ביטל הושע בן אלה מלך ישראל את השומרים שהושיבו מימי ירבעם, שלא יעלו ישראל לרגל לירושלים. ובו הורשו לקבור הרוגי ביתר, שהיו מונחים כמה שנים בבזיון. ובו פסקו מלכרות עצים למערכה במזבח, משום שאח\"כ הותש כח החמה ומשום דאז זכו לגמור מלאכת ד'. עשאוהו יו\"ט, כמו שעשו חג לגמר בנין הביהמ\"ק ולגמרה של תורה שהחיינו והגיענו, לזמן ההוא:"
            ],
            [
                "<b>וכיום הכפורים</b><br> מדהוא יום כפרה לעולם. ובו ניתנו לוחות האחרונות, ומחל הקב\"ה חטא העגל:"
            ],
            [
                "<b>שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן</b><br> של משי:"
            ],
            [
                "<b>שאולין</b><br> דאפי' העשירות שואלות:"
            ],
            [
                "<b>כל הכלים טעונין טבילה</b><br> קודם שילבשום. ג\"כ כדי שלא לבייש החשודים על הטהרות:"
            ],
            [
                "<b>וכן הוא אומר</b><br> נ\"ל דלהכי מייתי הך קרא, דר\"ל אע\"ג דביו\"כ לא שייך שישוררו בחור שא נא וכו', דוכי ס\"ד שישראל קדושים יתעסקו ביו\"כ הקדוש והנורא בשדוכים. ע\"ז משיב וכן הוא אומר וכו', דביו\"כ התכוונו להקב\"ה שנקרא בחור בשיר השירים כולו, דנאמר בחור כארזים [שיר ה' פט\"ו], שא נא עיניך מה אתה בורר לך, ר\"ל איה אומה קדושה בעולם כאומה זו. אל תתן עיניך בנוי, דאע\"ג שחטאו לפניך תתן עיניך במשפחה, בניך בני בחוניך הם, בני אברהם יצחק ויעקב. שקר החן של שאר האומות, הבל יופי שלהם, דאפי' כשעושין מצוות, כוונתם רק להחניף לך, כמ\"ש חסיד שלהן, ומקרבין נחוחין לאלדה דשמיא, אבל ומצלין לחיי מלכא ובנוהי [כר\"ה ד\"ד א']. וכן חסד לאומים חטאתם [כב\"ב ד\"י ע\"ב]. אבל אשתך החלשה הקטנה, שהיא יראת ה', היא תתהלל, שעומדות היום לפניך ככלה מקושטה, ואומרת כאביה, הא קריבת נפשי קדמך [כשבת פ\"ט ב'], היא היא תתהלל, שגם כתמי חטאותיה הם היום לה לעדי ולתפארת, בעבור כי נתהפכו לזכיות: [ונ\"ל דמה\"ט נמי מנהג ישראל לשיר את האשמנו ביו\"כ והרי קינה מבע\"ל. אמנם הוא לרמז שכולם נתהפכו לזכיות, וראוי לשורר עליהם כעל זכיות] זאת אומרת שחורה אני ואעפ\"כ נאוה, ואהלי קדר השחורים, בעיניך כיריעות שלמה המרוקמים זהב מופז:"
            ],
            [
                "<b>צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה</b><br> זה הקב\"ה שהשלום שלו:"
            ],
            [
                "<b>בעטרה שעטרה לו אמו</b><br> כנסת ישראל שהקב\"ה קוראה אמו, משום שכח ישראל נמשל ככח אם שמבטלת גזירת בנה, אף שחלשה היא. כך אומר הקב\"ה מי מושל בי, צדיק, שאני גוזר גזירה וצדיק מבטלה [מ\"ק דט\"ז ב']:"
            ],
            [
                "<b>ביום חתונתו זו מתן תורה</b><br> שביו\"כ נתנו לוחות האחרונות הכוללים כל התורה. ותו דכשנסלח אז חטאתם הו\"ל כאילו התחתנו עם הקדוש ברוך הוא כ\"י מחדש:"
            ],
            [
                "<b>זה בנין בית המקדש</b><br> שנתחנך ביום כפורים בימי שלמה [כמועד קטן דף ט' א'. ואשתמיטתיה סוגיא ערוכה זו לרבינו מהרש\"א ז\"ל]:"
            ],
            [
                "<b>שיבנה במהרה בימינו אמן</b><br> מדהזכיר התנא המקדש, התפלל שיבנה במהרה בימינו אמן:"
            ]
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Seif",
        "Comment"
    ]
}