json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Moed/Yachin on Mishnah Yoma/Hebrew/merged.json

{
    "title": "Yachin on Mishnah Yoma",
    "language": "he",
    "versionTitle": "merged",
    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yachin_on_Mishnah_Yoma",
    "text": [
        [
            [
                "<b>מביתו</b><br> ר\"ל מביתו ומאשתו. דז' ימים לילה ויום צריך שיהיה הכה\"ג סמוך מאד למקדש קודם שיעבוד ביו\"כ, מגזירת הכתוב, שצריך שיהי' דינו כבמלואים שהופרשו הכהנים שם כן. וגם לא הביאו אשתו לשם דשמא אחר שיבעלנה, תוך כדי שתרד מהמטה ותדיח פניה של מטה, תמצא נדה, ויטמא ז' ימים, והרי כל עבודת יו\"כ אינן כשירות אלא בו. ובש\"ס [ד\"ח א'] אמרינן שהזו עליו בג' וז' ושם [די\"ב ב'] אמרינן דהזו עליו לעת ערב לאחר שעשה עבודת היום [כמ\"ב] ואח\"כ טבל בהע\"ש דאל\"כ הרי נטמא מדנשא מי חטאת שלא לצורך והרי אין חכמים רשאין לעקור דין תורה רק בשב ואל תעשה [יבמות פ\"ט ב']:"
            ],
            [
                "<b>ללשכת פלהדרין</b><br> חדר פקידי המלך והוא לשכת כה\"ג בעזרה. ונקראת כך, מדהיו הכהנים גדולים שבבית שני רובן רשעים, ולא השלימו שנתן, ומתחלפין כל שנה כפקידי המלך שמתחלפין כדי שלא יהי' להן הכרה עם פורעי המס. ולהכי קראוה כך להזכיר לכל כה\"ג באותו זמן ענין זה אולי יזהר. מלבד שבל\"ז באמת מפקידי המלך היו כלקמן סי' ט\"ז, והיתה הלשכה בנוי'. בקודש ופתוחה לחול, שאז היא חול גמור [כדמוכח זבחים נ\"ו נ\"ל] דאל\"כ אין ישיבה בעזרה וכ\"ש שינה ובעילה [וכך כתב ג\"כ רתוי\"ט פ\"ה דמדות משנה ד' ד\"ה אבא שאול בסוף דבריו שם]:"
            ],
            [
                "<b>ומתקינין לו כהן אחר תחתיו</b><br> מזמנין אותו, אבל אין מפרישין לאותו אחר, דהפרשה לא מעכבה:"
            ],
            [
                "<b>שמא יארע בו פסול</b><br> שיתטמא:"
            ],
            [
                "<b>אמרו לו אם כן אין לדבר סוף</b><br> שמא גם זו תמות. ודוקא למיתה לא חיישי', אבל לטומאה חיישי', כי היכא דלזדריז כה\"ג טפי:"
            ],
            [
                "<b>כל שבעת הימים הוא זורק את הדם</b><br> של תמיד:"
            ],
            [
                "<b>ומטיב את הנרות</b><br> מסיר בשחר דשן הפתילות שרבה במנורה, ודוקא ב' נרות, שאחר הקטורת אבל הטבת ה' נרות שקודם הקטורת לא היו בכוה\"ג וקרי לי' למטיב הב' בשם מטיב דאין המצוה נקראת אלא במי שגומרה:"
            ],
            [
                "<b>ומקריב את הראש ואת הרגל</b><br> של תמיד, שקרבין ראשון, וה\"ה שאר אברים שלו:"
            ],
            [
                "<b>שכהן גדול מקריב חלק בראש</b><br> בלי פייס:"
            ],
            [
                "<b>ונוטל חלק בראש</b><br> מה שירצה בקדשים. בכל עת. מיהו בקדשי גבול כתרומה ומעשר, שוה הכוה\"ג לשאר הכהנים:"
            ],
            [
                "<b>מסרו לו</b><br> בכל יום מז' ימים:"
            ],
            [
                "<b>זקנים מזקני בית דין</b><br> מהסנהדרין, ללמדו, דיני עבודה:"
            ],
            [
                "<b>וקורין לפניו בסדר היום</b><br> שבפרשת אחרי. שבכל יום באו ללשכתו החכמים, להיות סביבו תמיד ללמדו, וקראו בכל יום לפניו הפרשה עם ביאור דקדוקי דיניה:"
            ],
            [
                "<b>ואומרים לו אישי</b><br> אדוני:"
            ],
            [
                "<b>קרא אתה בפיך</b><br> דחיים הם למוצאיהם לזכרם עי\"ז יפה [כעירובין דנ\"ד א'] דשמא שכחת:"
            ],
            [
                "<b>או שמא לא למדת</b><br> ולהכי קראנו לפניך תחלה ג\"כ דבבית שני לפעמים הי' כוה\"ג כזה, מדלא נתמנה רק כל המוסיף ממון למלכות:"
            ],
            [
                "<b>ומעבירין לפניו פרים ואילים וכבשים</b><br> דהיינו אותן שיקריב למחר:"
            ],
            [
                "<b>כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה</b><br> דכשיראה אותם יתבונן בהם איזה ראוי לקרבן זה ואיזה לזה, ושכך וכך עבודתו. מיהו שעירים לא העבירו לפניו, מדבאי' על חטאי ישראל, חלשה דעתי', משא\"כ פר מדבא על חטאיו וחטאי אחיו הכהנים, הרי מכיר הכהנים ויחזיר להחוטא בתשובה:"
            ],
            [
                "<b>ערב יום הכפורים עם חשיכה לא היו מניחים אותו לאכול הרבה</b><br> מכל מאכל. אבל מאכלים המחממין לקרי, כחלב, ביצים בשר שמן, יין ישן, היו מונעין ממנו לגמרי:"
            ],
            [
                "<b>מפני שהמאכל מביא את השינה</b><br> ושמא יראה קרי, דלא סמכו על נס [שנזכר פ\"ה דאבות]:"
            ],
            [
                "<b>מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה</b><br> בעיו\"כ ומפרש כיצד מסרוהו, העלוהו וכו':"
            ],
            [
                "<b>והעלוהו לעליית בית אבטינס</b><br> ששם אחר שישביעוהו זקני ב\"ד, ילמדוהו זקני כהונה, חפינת הקטורת, דעבודה קשה היתה:"
            ],
            [
                "<b>והשביעוהו</b><br> שלא יתן הקטורת על הגחלים שבמחתה, חוץ לק\"ק, ויכניס כך כצדוקים, והרי כתיב ונתן הקטורת על האש לפני ה':"
            ],
            [
                "<b>ונפטרו</b><br> לקחו ממנו רשות לילך ואח\"כ מסרוהו לזקני כהונה ללמדו חפינה:"
            ],
            [
                "<b>והלכו להם</b><br> זקני ב\"ד, שלא יראו בבשתו כשיבכה שחשדוהו. ומפרש סדר השבועה, אומרים לו וכו':"
            ],
            [
                "<b>אנו שלוחי בית דין</b><br> ובהכרח נשביע אותך:"
            ],
            [
                "<b>ואתה שלוחנו ושליח בית דין</b><br> ר\"ל על דעת ב\"ד נשביעך, ונ\"ל דהיה צריך לענות אמן על שבועה זו:"
            ],
            [
                "<b>שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך</b><br> כל ז' ימים. [ונ\"ל דלהכי א\"ל מכל וכו' דהרי לדעת הצדוקים נשבע לבטל המצוה. להכי א\"ל מכל, דבכולל חייל [כי\"ד רל\"ט]. עוד נ\"ל לתרץ, דלהכי קאמרו לי' ואתה שלוחנו, דאם ישנה אינו כוה\"ג שלהן דלהא לא שווינהו שליח, וא\"כ גם לפי דעת הצדוקים יהי' עבודתו פסולה מדאינו כוה\"ג כלל]:"
            ],
            [
                "<b>הוא פורש ובוכה</b><br> על שחשדוהו:"
            ],
            [
                "<b>והן פורשין ובוכין</b><br> דהחושד בכשרים לוקה בגופו [ש\"ס הכא]. ואף דמוכרחים היו, אפ\"ה בכו לכבודו, שיראה שנדמה להם שחשדוהו בחנם. והוצרכו להשביעו, מדאסרה תורה שלא יהי' אדם במקדש בשעת הקטרה:"
            ],
            [
                "<b>אם היה חכם דורש</b><br> בליל יו\"כ שלא יישן ויראה קרי:"
            ],
            [
                "<b>ואם רגיל לקרות קורא</b><br> אחר הדרשה:"
            ],
            [
                "<b>באיוב ובעזרא ובדברי הימים</b><br> שהן דברים המושכין הלב ויסירו שינה מעיניו:"
            ],
            [
                "<b>פרחי כהונה</b><br> בחורי הכהנים הזריזים:"
            ],
            [
                "<b>מכין לפניו באצבע צרדה</b><br> מחבר אצבע האמצעי הארוך לראש האגודל, ושומטו מהר בכח לתוך כף היד, דעי\"ז נשמע קול זירוז:"
            ],
            [
                "<b>ואומרים לו אישי כהן גדול עמוד והפג אחת</b><br> ר\"ל הצטנן מעט פעם א', כדי להסר השינה, דהחמימות מרפה הגוף, ומפיל עליו חבלי שינה. [ומלת פג לשון הוצאה הוא כלקמן פ\"ג מ\"ה, שתפוג צנתן וה\"נ ר\"ל שיוציא א\"ע מהשינה. אולם בערוך פי' שהוא לשון שעשוע ושחוק]:"
            ],
            [
                "<b>על הרצפה</b><br> ר\"ל שיתקרר על הרצפה של שיש, שישח עליו שלא בפישוט ידים ורגלים. ובשעת שחייתו נושק הרצפה, ונסמך על אגודלי ידיו, וזוקף ועומד, וזה נקרא קידה, ואין כל אדם יכול לעשות כן [ועי' רש\"י (מגילה כ\"ב ב') אמנם נ\"ל דרק הכה\"ג היה קידתו שסומך א\"ע על גודלי ידיו, אבל פי' מלת קידה אינו רק שעומד ושוחה א\"ע עד שטוחה פניו בקרקע וחוזר וזוקף א\"ע באיזה אופן שיכול, דאי לא תימא הכי הא דכתיב ותקוד בת שבע אפים ארצה, וכי ס\"ד שאשה חלשה תוכל לעשות מה שעושה הכוה\"ג דרב גוברי' אלא ע\"כ דרק הכה\"ג זקף א\"ע בכוח על אגודליו]:"
            ],
            [
                "<b>ומעסיקין אותו</b><br> [בעשעפטיגען]. שענו עמו שירים ותשבחות שבשירי מעלות שבתהלים דכתיב בהו אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו, לומר הזהר שלא תטרח בחנם אבל לא הטריחוהו הרבה, שיקרא הוא לבדו כבתחלת הלילה, מדכבר קרב לאור היום, צריך לחזקו להעבודה:"
            ],
            [
                "<b>עד שיגיע זמן השחיטה</b><br> של תמיד:"
            ],
            [
                "<b>בכל יום תורמין את המזבח</b><br> תרומת הדשן, שהכהן תורם בכל יום מלוא המחתה מגחלים שבמזבח ונותנן במזרח הכבש, ונבלעים במקומן. וזו עבודה ראשונה שבכל יום, ואח\"כ הכהנים מסירין מהמזבח הדשן שנתרבה:"
            ],
            [
                "<b>או סמוך לו</b><br> לקריאת הגבר:"
            ],
            [
                "<b>ביום הכפורים מחצות</b><br> מדמוטל על הכוה\"ג לבד כל עבודת היום, לכן השכימו לתרום תרומת הדשן, ואח\"כ מפנין הכהנים האברים שלא נתעכלו מבערב, וגורפין האפר להתפוח [כפ\"ב דתמיד] ואח\"כ מסדרין הד' מערכות שעשו היום ע\"ג המזבח [כלקמן פ\"ד מ\"ו], ואח\"כ מעלין הב' גזירי עצים למזבח, ובתוך הזמן שיעשו עבודות הרבות הללו, יגיע זמן השחיטה של תמיד [כרפ\"ג] וע\"י שישחט התמיד בהשכמה, לא יצטרך הכוה\"ג לבהל א\"ע בעבודת היום אח\"כ זא\"ז מבלי לנוח קצת בין א' לחברתה:"
            ],
            [
                "<b>וברגלים</b><br> דנפישי ישראל, ונפישי קרבנות שיביאו עולות ראיי' ושלמי חגיגה ושמחה, וצריך ג\"כ זמן רב לפנות דשן הרב לתפוח, והוא גל אפר גדול שבאמצע מזבח, לכן השכימו יותר. מיהו ביו\"ט לא הסירו האפר מהמזבח לגמרי, רק גרפוהו לתפוח:"
            ],
            [
                "<b>מאשמורה הראשונה</b><br> והוא בסוף שליש הא' של הלילה:"
            ],
            [
                "<b>ולא היתה קריאת הגבר מגעת</b><br> ברגל:"
            ],
            [
                "<b>עד שהיתה עזרה מלאה מישראל</b><br> להקריב קרבנותיהן מיד אחר התמיד, ולהכי לא היו יכולין לקבוע אותו הזמן עצמו לתרומת הדשן: ואפשר שגם אכולהו קאי, דביה\"כ הי' אז העזרה מלאה מישראל שבאין לראות עבודת הכוה\"ג, דנמי מצוה היא [כיומא ד\"ע ע\"א]: ואע\"ג דלעולם לא נפתחו שערי עזרה עד קודם שחיטת התמיד [כתמיד פ\"ג מ\"ז]: י\"ל דאז מפני הצורך פתחו וחזרו ונעלום [כתוס' עירובין ד\"ב סע\"א]. א\"נ י\"ל דבשער טדי נכנסו:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>בראשונה</b><br> [עהעדעם]:"
            ],
            [
                "<b>כל מי שרוצה לתרום את המזבח תורם</b><br> ר\"נ כל כהן שמבית אב של היום [עי' תענית פ\"ב מ\"ו] שרצה לתרום תרומת הדשן, תורם בלי פייס, דלא תקנו לה פייס, מדסברו מחמת אונס שינה לא יבואו רבים:"
            ],
            [
                "<b>ובזמן שהן מרובין</b><br> החפצים לתרום, כך דינם רצין וכו':"
            ],
            [
                "<b>וכל הקודם את חברו בארבע אמות</b><br> סמוך למזבח:"
            ],
            [
                "<b>זכה</b><br> לתרום:"
            ],
            [
                "<b>ואם היו שניהם שוין</b><br> בד' אמות עליונות:"
            ],
            [
                "<b>הממונה אומר להם</b><br> לכל הכהנים שישנם שם:"
            ],
            [
                "<b>הצביעו</b><br> ר\"ל כמו האצביעו. כלומר הוציאו אצבעותיכם למנין, ועי\"ז נטיל גורל. דאסור למנות ישראל, רק אבר מהם מותר למנות. וכיצד עושין. הולכין ללשכת הגזית, יא' מהסנהדרין, צריך שיהי' אצל הגורל, ומעמידין את עצמן בעיגול, והממונה עומד באמצע. והן מסכימין ביניהן על סך ק' או אלף באופן שיהי' הסך יותר גדול ממנין הכהנים שהיו שם והממונה שאינו יודע הסך שהסכימו עליו, נוטל מצנפתו של א' מהן. וממנו מתחילין למנות [כסף משנה פ\"ד מתמידין ה\"ג]. ובאותו שכלה הסך שהסכימו עליו, הוא הזוכה, וזה שנטלו ממנו המצנפת, עומד כך בלי מצנפת עד כלות הפייס, כדי שיהי' לסימן ממי התחילו למנות:"
            ],
            [
                "<b>אחת או שתים</b><br> אצבע א' אם הוא בריא, וב' בחולה שחלש כחו מלפשוט אצבע א':"
            ],
            [
                "<b>ואין מוציאין אגודל במקדש</b><br> דע\"י שהכהנים מרובים עומדים צפופים בעיגול, והאגודל רחוק מהאצבע, ועי\"ז לא ירגישו כשיערים להוציא שניהן כדי שיכלה המנין בו:"
            ],
            [
                "<b>אלא בפייס</b><br> בגורל וכלעיל, שבו יתפייס כל א':"
            ],
            [
                "<b>וזה הפייס הראשון</b><br> ומי שזכה בתרומת הדשן. הוא ג\"כ מסדר המערכה, וג\"כ מעלה ב' גזרי עצים למזבח, ומכניס ג\"כ מחתה מלאה גחלים ממזבח החיצון למזבח הפנימי, להקטיר עליה קטורת [רמב\"ם פ\"ז מתמידין]. ולא הפיסו כל הד' פייסות בפעם א', משום בבית אלהים נהלך ברגש, דזהו כבוד הקב\"ה להשמיע כל פעם קול המון עם רב בעזרה. מיהו כל זה בשאר ימים. אבל ביו\"כ לבעל המאור לא הי' פייסות כלל, דהרי עבודת יו\"כ אינן רק בכוה\"ג. [ותמהני א\"כ הי' צריך הכוה\"ג לטבול לתרומת הדשן ולקדש ידיו ורגליו, והרי לא נזכר טבילתו רק לקמן פ\"ג מ\"ב קודם שחיטת התמיד]. ולרמב\"ן הפיסו עכ\"פ למכשירי עבודה, דהיינו תרומת הדשן [ואפ\"ה מהרו ותרמו מחצות מפני חולשא דכהן גדול, מדעבודת היום מרובה, והכל מוטל עליו לבדו], ולדישון מזבח הפנימי ומנורה, ולהכנסת מחתה גחלים למזבח פנימי לכל אלו פייסו, הרי ג' פייסות. ופייס ד' מי מושיט האיברים לכוה\"ג שיזרקם לאישים [אבל על מירק שחיטה שהי' נמי ע\"י אחר, [כפ\"ג מ\"ד], אפ\"ה לא הפיסו דנ\"ל מדהי' צריך המירוק שיהי' סמוך ומיד לשחיטה, עשהו הסגן או ראש בית אב שהיו באותו יום תמיד סמוכים לכה\"ג [כפ\"ג מ\"ט]. ובני הרב המאה\"ג מהו' ברוך יצחק שליט\"א תירץ, או משום דמירק אינו מעכב [כיומא דל\"ג א'] או משום דכשר בזר, ואע\"ג דשחיטה נמי כשר בזר כל יום, ואפ\"ה הפיסו עליה, היינו משום דתחלת עבודה דיממא הוא [כיומא כ\"ז ב']]. ולרמב\"ם הפיסו ביו\"כ רק לתרומת הדשן ולדישון מזבח הפנימי. והריטב\"א כתב דלרמב\"ם רק עבודת היום ממש הן בכוה\"ג דוקא, אבל תמידין ועבודות ששייכות בשאר ימים, רק מדרבנן צריכין כוה\"ג. [וק\"ל מהא דאמרי' בש\"ס [יומא דע\"א א'] גמירי ה' טבילות וכו', ואי תמידין רק מדרבנן, היכא משכח\"ל דגמירי ה' טבילות ונ\"ל דרמב\"ם לשיטתי' דגמירי לאו הלממ\"ס [כתשו' חו\"י קצ\"ב אות ל\"ב ל\"ד ל\"ו]. מיהו גם בל\"ז לא ק' מידי, דמצינו כמה פעמים בש\"ס דקאמר בפירוש הלממ\"ס, ואינו דוקא, רק ר\"ל דבר חזק כהלממ\"ס, כדאמרי' [נדרים ל\"ז ב'] כתיבין ולא קריין הלממ\"ס, וקא חשיב התם כמה קראי דנביאים וכתובים, וכמו כן [פסחים ק\"י ב'] אמרי' דזוגות הלממ\"ס ושם בסוף הענין אמרי' דמאן דלא קפיד לא קפדינן, ודוחק לומר שגם זה הלממ\"ס. וכמו כן מצינו במסכת ידים פ\"ד מ\"ג. ועוד הרבה]:"
            ],
            [
                "<b>הפייס השני מי שוחט</b><br> התמיד:"
            ],
            [
                "<b>מי זורק</b><br> דמו, והזורק הוא ג\"כ מקבל הדם:"
            ],
            [
                "<b>מי מדשן</b><br> [אבאשען]:"
            ],
            [
                "<b>הראש</b><br> והפדר פרוס על בית שחיטתו:"
            ],
            [
                "<b>והרגל</b><br> [הינטערפוס] הימיני ושתי הביצים עמו. ור\"ל הראש והרגל מעלה כהן א':"
            ],
            [
                "<b>ושתי הידים</b><br> [פארדערפיססע]. שניהן בכהן ב':"
            ],
            [
                "<b>העוקץ</b><br> [שוואנץ שטיק]:"
            ],
            [
                "<b>והרגל</b><br> השמאלי. שניהן בכהן ג' וכל הרגלים וידים שנזכרים כאן במשנה, היינו האברים שלמטלה ברגל אבל לא הארכובה התחתונה, שהן הכרעיים שנתנין למי שזכה בקרביים, [כספ\"ד דתמיד]:"
            ],
            [
                "<b>החזה</b><br> הוא שומן החזה שכנגד הקרקע, וקודרו בעגול:"
            ],
            [
                "<b>והגרה</b><br> הוא הצואר, ובכל א' מצדדין של הצואר ב' צלעות וקנה ולב וריאה תלויין בה. שניהן בכהן ד':"
            ],
            [
                "<b>ושתי הדפנות</b><br> עם השדרה וטחול שתלוי בה, והכבד שנשאר תלוי בדופן ימיני. כולן בכהן ה': כפי"
            ],
            [
                "<b>והקרבים</b><br> [דארמע] בכהן ו':"
            ],
            [
                "<b>והסלת</b><br> עשרון סולת למנחת התמיד בלול בג' לוג שמן, בכהן ז':"
            ],
            [
                "<b>והחביתין</b><br> הן י\"ב חלות שנעשית מעשרון סולת וג' לוגי שמן וחולטן ברותחין ולש ואופה אותן, ומקריב ו' חלות בבוקר פתות פתים, עם חצי קומץ לבונה, וו' חלות האחרות פתותות עם קומץ לבונה בערב. ולרמב\"ם מקריב י\"ב חצי חלות פתותות בבוקר, וי\"ב חצי חלות פתותות בערב. ומשל כוה\"ג היו קרבין. ומדהיו נאפות בשמן במחבת, להכי קרוין חביתין. הרי כהן ח':"
            ],
            [
                "<b>והיין</b><br> ג' לוגין לנסכי תמיד, בכהן ט', ועם הד' שזכו בשחיטה וזריקה ודישון מזבח ודישון מנורה, הרי כולן יחד י\"ג. והא דלא חשיב נמי העלאת אברים מכבש למזבח, ולימא י\"ד כהנים זכו בו [כמ\"ד] היינו משום דהנך י\"ג הי' בפייס א' ואח\"כ פייס דקטורת ואח\"כ פייס אברים:"
            ],
            [
                "<b>שלשה עשר כהנים זכו בו</b><br> דבמי שכלה החשבון של הסך שהסכימו, זוכה בשחיטה [ולכשירצה מכבדה לזר], והסמוך לו זורק, והסמוך אחריו מדשן, וכן כולם. והזוכין בשחרית זכו גם בין הערבים. זולת בקטורת דמעשרת. וכן סידור ב' גזירי עצים שבשחרית זכה בהן הזוכה בתרומת הדשן בערב הוצרכו ב' כהנים להן, ובפייס [ועי' תוס' דכ\"ו א']. אמנם אף שקטורת של ערב צריך פייס לבד, עכ\"פ הפיסו לה מיד לשחרית לבד. ולרמב\"ם [פ\"ד מתמידין] הפיסו לה בין הערבים:"
            ],
            [
                "<b>אמר בן עזאי לפני רבי עקיבא משום רבי יהושע דרך הלוכו היה קרב</b><br> דרך הלוך הבהמה בחייה. והראש והרגל קודמין מגזירת הכתוב. ואח\"כ מקריבין דרך הלוכה, דהיינו החזה והגרה, ב' ידים, ב' דפנות, עוקץ ורגל. ות\"ק סבר דהגדול יותר באברים קרב תחלה:"
            ],
            [
                "<b>הפייס השלישי חדשים לקטרת בואו והפיסו</b><br> כך הכריזו בעזרה [אב\"י והרמב\"ם לא הזכיר בהל' תמידין פ\"ד ה\"ז, לשון דחדשים לקטורת וז\"ל א\"ל הממונה מי שלא הקטיר קטורת מימיו יבוא ויפייס], ור\"ל מי שבבית אב של היום שלא זכה עדיין בקטורת כל ימיו, יבוא לפייס זה, דלא הניחו לשום אדם לשנות בה דהזוכה בה מתעשר והראש בית אב הי' יודע ומכיר מי זכה בה כבר. וכבר אמרנו דהזוכה בתרומת הדשן זכה במחתה ולר\"ב [תמיד פ\"ה מ\"ה] הזוכה בקטורת מכבד המחתה לאוהבו:"
            ],
            [
                "<b>והרביעי חדשים עם ישנים</b><br> מי שזכה כבר או לא. שכולן שוין בה:"
            ],
            [
                "<b>מי מעלה אברים מן הכבש ולמזבח</b><br> הוא המקטירן במזבח [עי' שקלים פ\"ח סי' מ\"ב]. וזהו פייס ד'. ולריטב\"א [יומא פ\"ב], לא העלם רק עד סמוך למזבח, ואח\"כ מי שזכה בזריקת הדם הוא הזוכה ג\"כ בהקטרתן במזבח:"
            ],
            [
                "<b>תמיד</b><br> הוא כבש. וכל כבש צריך שיהי' תוך שנה ראשונה, ואפי' הוסיף שעה א' פסול. ואיל צריך שיהי' ל\"א יום תוך שנה שני', ולא יותר מב' שנים, ועגל ושעיר עיזים דינן ככבש. משא\"כ שעיר דינו כאיל. אבל פר לא יהי' פחות מב' שנים ולא יותר מג' שנים [כסף משנה פ\"א ממעשה קרבנות הי\"ד]:"
            ],
            [
                "<b>עצמו</b><br> ר\"ל כל השייך לעצמו כלעיל [מ\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>בתשעה</b><br> ה' לאברים, א' לקרבים, ג' לחביתין ולסולת ויין, כלעיל:"
            ],
            [
                "<b>בחג</b><br> ר\"ל בסוכות:"
            ],
            [
                "<b>ביד אחד צלוחית של מים</b><br> [קריגכען] מים שמנסכין בחג על המזבח בבוקר:"
            ],
            [
                "<b>הרי כאן עשרה</b><br> רק בעשרה אמר הרי כאן וכו' מדהוא מנין שלם:"
            ],
            [
                "<b>ושנים בידם שני גזירי עצים</b><br> להוסיף על המערכה. אבל ב' גזירין שבבוקר הזוכה בתרומת הדשן מעלן:"
            ],
            [
                "<b>איל</b><br> הוא בן ב' שנים כנ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>הבשר בחמשה</b><br> כבכבש לעיל:"
            ],
            [
                "<b>הקרבים והסלת והיין בשנים שנים</b><br> דהסולת בכבש הי' עשרון, ובאיל ב' עשרוני', והיין בכבש הי' ג' לוגין ובאיל ד' לוגין, מיהו לא חלקום באיל לב' כהנים, רק ב' הזוכין נושאין ביחד, וכ\"כ ג' ג' שבפר:"
            ],
            [
                "<b>והרגל בשנים</b><br> ב' כהנים נושאין הרגל:"
            ],
            [
                "<b>אבל בקרבן יחיד אם רצה להקריב מקריב</b><br> א\"צ פייס לנתחים, דיכול כהן אחד להקריב הכל. אבל עכ\"פ צריך פייס מי יקריבנו, דאל\"כ אתו לאנצויי [כך נ\"ל, ובהא מיושב רש\"י יומא ד\"ב ע\"ב ד\"ה מי ידעינן]:"
            ],
            [
                "<b>הפשטן ונתוחן של אלו</b><br> של יחיד וציבור:"
            ],
            [
                "<b>ואלו שוין</b><br> שכשרין בזר, וא\"צ פייס:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>אמר להם הממונה</b><br> ר\"ל ביו\"כ כבשאר ימים, אחר שהפיסו אומר הממונה על הפייס והוא הסגן [כסנהדרין י\"ט א', וסוטה מ\"ב א'] צאו וכו':"
            ],
            [
                "<b>צאו וראו</b><br> ממקום גבוה שבעזרה:"
            ],
            [
                "<b>אם הגיע זמן השחיטה</b><br> של תמיד שפסול בלילה:"
            ],
            [
                "<b>הרואה אומר ברקאי</b><br> הבריק השחר:"
            ],
            [
                "<b>מתתיא בן שמואל אומר</b><br> הוא הממונה על פייס [שקלים פ\"ה מ\"א]:"
            ],
            [
                "<b>האיר פני כל המזרח</b><br> כך הי' אומר הרואה, וזה מאוחר יותר מברקאי:"
            ],
            [
                "<b>עד שבחברון</b><br> ר\"ל שחוזרין ושואלין אותו, האם הגיע כנפי האור עד שבחברון. ולא אמרו עד חברון. אלא להזכיר זכות אברהם הטמון בחברון, שהשכים ג\"כ להקריב בנו, והוא תקן תפלת שחרית שכנגד תמיד של שחר:"
            ],
            [
                "<b>ולמה הוצרכו לכך</b><br> לעלות לגג לראות, ולא הסתפקו בראי' פשוטה למזרח [רש\"י] ולולא מסתפינא הי' נ\"ל דרק טעמא דמתיא בן שמואל אתא לאשמעינן. דאי כרש\"י הרי לא הזכיר במשנה שעלה לגג רק דבגמ' קאמר הכי. רק קאי אמתיא בן שמואל דמצריך שיאיר פני כל המזרח. וזה מוכרח, דהרי חברון בדרומית מזרחית מירושלים הוא, ואמרינן [בעירובין דנ\"ו א'] דביום ארוך חמה יוצאה בקרן מזרחית צפונית, א\"כ אם האירו פני המזרח עד חברון כבר האירו פני כל המזרח, ועל זה שואל למה לן, והרי זריזין מקדימין וכבר כשר מעה\"ש:"
            ],
            [
                "<b>שפעם אחת עלה מאור הלבנה</b><br> יום המעונן הי', שאז אור הלבנה מפציע בעלייתו כחמה. ולאו ביו\"כ הי' מעשה דאז ליכא לבנה בשחר:"
            ],
            [
                "<b>והוציאוהו לבית השריפה</b><br> וחששו שמא יארע ביו\"כ טעות אחר:"
            ],
            [
                "<b>הורידו כהן גדול לבית הטבילה</b><br> מהדר אדלעיל, דלאחר שאמר הרואה הן, הורידו וכו':"
            ],
            [
                "<b>זה הכלל היה במקדש</b><br> ר\"ל אפי' הי' כבר במקדש, שכבר טבל קודם שנכנס, כי כך דינו, אפ\"ה כל וכו':"
            ],
            [
                "<b>כל המיסך את רגליו</b><br> כך נקרא העושה צרכיו, מדכורע ומסכך גופו על רגליו:"
            ],
            [
                "<b>וכל המטיל מים טעון קדוש ידים ורגלים</b><br> עומד ומניח כל יד על רגל הסמוך לה, ורוחצם מהכיור. מיהו בבוקר בלא\"ה ג\"כ טובל ומקדש:"
            ],
            [
                "<b>אין אדם נכנס לעזרה</b><br> לעזרת ישראל:"
            ],
            [
                "<b>לעבודה</b><br> לאו דוקא, אלא מדאיירי מטבילת כהנים נקט לעבודה:"
            ],
            [
                "<b>טובל כהן גדול ומקדש בו ביום</b><br> דה' פעמים מחליף בגדיו ביו\"כ, ובכל פעם מקדש ופושט וטובל ולובש ומקדש:"
            ],
            [
                "<b>וכולן בקדש על בית הפרוה</b><br> לשכה בעזרה שנקראת כך כשם בונאה:"
            ],
            [
                "<b>חוץ מזו בלבד</b><br> דהראשונה טובל בחול, במקוה שע\"ג שער המים, שהי' בצד לשכתו מדלא הי'. רשאי עדיין לכנס לפנים בקודש מדלא טבל עדיין [ועי' תוספות ודבריהם לכאור' תמוהין]:"
            ],
            [
                "<b>בינו לבין העם</b><br> להזכירו ולהעם, שהיום יעבוד ג\"כ בבוץ, ולא בבגדי זהב לבד, להכי פרסו סדין בוץ על פתח המקוה:"
            ],
            [
                "<b>עלה ונסתפג</b><br> נתקנח שלא ילכלך הבגדים:"
            ],
            [
                "<b>וקדש ידיו ורגליו</b><br> מקיתון זהב ולא מהכיור כדי לכבדו. ולא קידש אפשיטת בגדי חול. אבל מקדש בסוף עבודת היום כשלבש בגדי חול:"
            ],
            [
                "<b>קרצו</b><br> ר\"ל הרגו. ונקרא כך. מדלא שחט רק רוב ב' הסימנים, דשחיטת התמיד רק מדרבנן אינה כשירה רק בו [תוס']. ועשו כן כדי שימהר הכוה\"ג לקבל הדם דכל עבודת היום אינן כשרות רק בו:"
            ],
            [
                "<b>ומרק אחר שחיטה על ידו</b><br> ר\"ל גמר אחר השחיטה בשבילו. וי\"א דעל ידו ר\"ל סמוך לו:"
            ],
            [
                "<b>נכנס להקטיר קטורת של שחר ולהטיב את הנרות</b><br> מנקה ב\" [לאמפען] הנותרים, דה' נרות כבר הטיבו הכהנים קודם הקטרה. [ולרמב\"ם הטבה היא הדלקה, שמדליק הנרות גם ביום [עי' כ\"מ פ\"ג מתמידן הי\"ב] אמנם ביני ביני כבר הפשיטו ונתחו התמיד והעלו האברים לכבש [כפ\"ב מ\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>ואת היין</b><br> להכי פרט כאן הראש, ולא תני גבי' הרגל, רק כאלו עם האברים. דקמ\"ל דא\"צ להקריבו עם הראש, כסדר שהעלהו לכבש. ולא זכר כאן סולת. דנכלל באיברים מדשייך לתמיד. ולאאמ\"ו הגזצוק\"ל, סולת נכלל בחביתין, ולא פרט כאן כל א\" לבד, מדבל\"ז הכל בכוה\"ג, משא\"כ לעיל [פ\"כ מ\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>קטורת של שחר היתה קריבה בין דם לאברים</b><br> לאו דוקא, דהרי הטיב גם ב' נרות בינתיים. רק קמ\"ל דלא הי' זריקת הדם והקטרת האברים רצופין:"
            ],
            [
                "<b>או אסטניס</b><br> [אסטענעאס] בלשון יון הוא אדם חלש:"
            ],
            [
                "<b>מחמין לו חמין</b><br> מים חמין מעיו\"כ, או עששית מלובן מעיו\"כ:"
            ],
            [
                "<b>ומטילין</b><br> ביו\"כ:"
            ],
            [
                "<b>כדי שתפיג צנתן</b><br> שתסור צנתן של מימי המקוה שטובל בהן מיהו בכוה\"ג בריא, לא, דהרי מצרף ומחזק העששית ע\"י שמטילו לצונן כשהוא מלובן. דאע\"ג דהך צירוף אינו דאו' ז אי משום שאינו כלי, אי משום שאינו מתכוון [ואף על גב דבפסיק רישא אפילו אינו מתכוון כמתכוון דמי. הכא אינו פסיק רישא. ולערוך אפילו הוא פסיק רישא, כשאינו נהנה שרי מדאו']. עכ\"פ שבות הוה, ושבות שא\"צ לא התירו במקדש. וגם להטיל לשם מים חמין אי אפשר דממ\"נ, אם החמין מועטין מחמי מקוה הצוננים, לאיועילו, ואם החמין מרובי' מהצונני' אסור [כמ\"ש בס\"ד בכללי הטמנ' צד כ\"ג ע\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>הביאוהו לבית הפרוה</b><br> כך נקראת הלשכה כשם בונאה:"
            ],
            [
                "<b>הביאו לו בגדי לבן</b><br> מכנסים כתונת מצנפת אבנט:"
            ],
            [
                "<b>בשחר</b><br> שלובש בגדי לבן, להכנסת קטורת ודמים לק\"ק:"
            ],
            [
                "<b>היה לובש פלוסין</b><br> בוץ דק מאד:"
            ],
            [
                "<b>ובין הערבים</b><br> שלובש לבנים להוצאת כף ומחתה:"
            ],
            [
                "<b>הנדוין</b><br> לובש בגדי בוץ לבנים הבאים [מאינדיען]:"
            ],
            [
                "<b>הכל שלשים מנה</b><br> קמ\"ל דשרי לפחות משל שחרית ולהוסיף משל ערבית, רק שיהי'. הכל ביחד ל' מנה:"
            ],
            [
                "<b>מוסיף משלו</b><br> במתנה גמורה להקדש:"
            ],
            [
                "<b>בא לו אצל פרו</b><br> שצריך להביא הפר משלו:"
            ],
            [
                "<b>ופרו היה עומד בין האולם ולמזבח</b><br> בצפון העזרה. דאע\"ג דכל צפון העזרה כשר לשחיטה, אפ\"ה משום חולשא דכוה\"ג, מקרבין השחיטה להיכל, שלא יכביד עליו הולכת הדם:"
            ],
            [
                "<b>ראשו לדרום ופניו למערב</b><br> בדין הי' שיהי' אחוריו למזבח, כדי שיהי' ראשו להיכל רק חששו לגנאי המזבח, כשיגלה בית הרעי כשיטיל גללים לכן העמידוהו אחוריו לצפון כאילו בא מצפון ומעקם פניו להיכל:"
            ],
            [
                "<b>והכהן עומד במזרח ופניו למערב וסומך שתי ידיו עליו</b><br> מניחן בין ב' קרניו:"
            ],
            [
                "<b>אנא השם</b><br> לפי שאמר כאן השם ככתבו, להכי לא הזכירו התנא [כ\"כ רתוי\"ט, ותמהני מלקמן פ\"ד מ\"א, לה' חטאת שנמי הזכירו ככתבו, דהרי הוא בכלל היו\"ד פעמים שמזכירו ככתבו ביו\"כ [כיומא דל\"ט ב'], ואפ\"ה קאמר התנא לה'. ואפשר דהתם א\"צ תנא להזכיר כך, מדכבר כתוב בתורה גורל א' להויה. וצ\"ע]:"
            ],
            [
                "<b>חטאתי לפניך אני וביתי</b><br> עי' פ\"ד סי' י\"ז:"
            ],
            [
                "<b>והן עונין אחריו</b><br> בהשתחויה, דכששמעו השם ככתבו השתחוו וענו ברוך וכו':"
            ],
            [
                "<b>בא לו למזרח העזרה לצפון המזבח</b><br> דמפני שהיה עוד זמן רב קודם שחיטת השעיר וודויו עליו, להכי לא הכניסו השעירים ג\"כ כפר בין האולם למזבח, מחשש גללים:"
            ],
            [
                "<b>הסגן מימינו וראש בית אב</b><br> של אותו יום. שכל בית אב הי' להם ראש:"
            ],
            [
                "<b>משמאלו</b><br> כאן היה צריך ללכת הסגן מימינו, מפני שצריך שיאמר לכוה\"ג כשיעלה השם בימינו, הגבה ימינך. ובית אב צריך מה\"ט להיות משמאלו, לומר לו כשיעלה השם בשמאלו, הגבה שמאלך. [כרפ\"ד]. וי\"א משום דהולך עכשיו לכפר על הצבור על ידי השעיר, צריך להיות כמשרע\"ה שאהרן וחור תמכו ידיו. ולפעד\"נ, משום שבא עכשיו למזרח העזרה בין העם, אינו ראוי שילך יחידי ויפנו לו ב' אלו לפניו המקום [אב\"י והאי מימינו ומשמאלו אינו בצדו ממש, אלא לאחוריו קצת כיומא ל\"ז א']:"
            ],
            [
                "<b>ושם שני שעירים וקלפי</b><br> [לאאז קעסטכען]:"
            ],
            [
                "<b>ובה שני גורלות</b><br> [לאאזע]:"
            ],
            [
                "<b>של אשכרוע</b><br> [בוקסבוימהאלץ]:"
            ],
            [
                "<b>ועשאן בן גמלא</b><br> יהושע בן גמלא כוה\"ג:"
            ],
            [
                "<b>בן קטין</b><br> כוה\"ג היה:"
            ],
            [
                "<b>עשה שנים עשר דד לכיור</b><br> כדי שי\"ב כהנים שזכו בתמיד כלעיל [פ\"ב מ\"ו] יקדשו בב\"א, דהשוחט א\"צ קדוש, מדכשר בזר:"
            ],
            [
                "<b>ואף הוא עשה מוכני</b><br> [ראד]:"
            ],
            [
                "<b>לכיור שלא יהיו מימיו נפסלין בלינה</b><br> שע\"י המוכני משקעין הכיור בבור, ויהיו מימיו מחוברין ולא יפסלו בלינה:"
            ],
            [
                "<b>מונבז המלך</b><br> לרש\"י [ב\"ב די\"א א'] מזרע חשמונאי הי' הוא והילני אמו. ובב\"ר [פמ\"ו] איתא דמונבז ובזוטוס, בניה של הילני המלכה נתגיירו. וכמו כן איתא ביוסיפון רומי [ספר כ' פ\"ב], שהיו מלכי אידיאבני [הוא מחוז באראביען] ונתגיירו בצנעה, ואחרי מות אזיאטי הוא בזיטוס, מלך מונבז, ומונבז זה קודם שמלך הלך הוא והילני אמו לירושלים ושהו שם כמה שנים. וגם אחרי מלכו, נשארו בניו גרי צדק על אדמת הקודש, [כש\"ס נדה י\"ז א'], ועי' ספר יוחסין [דקמ\"א א'] ועי' מאור עינים [פנ\"א ונ\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>היה עושה כל ידות</b><br> [האנדגריף]:"
            ],
            [
                "<b>הכלים</b><br> בקתות הסכינים וכדומה, שא\"א לעשות הכלים עצמן מזהב:"
            ],
            [
                "<b>הילני אמו עשתה נברשת</b><br> מנורה:"
            ],
            [
                "<b>של זהב על פתחו של היכל</b><br> ומפני שההיכל גבוה ק' אמה [תוי\"ט מדות פ\"ד]. ועומד בראש הר הבית, לפיכך כשהחמה עולה, הי' הנברשת שעשוי מזהב מוצהב מבריק ומתנוצץ, והיו יושבי ירושלים יודעין שהגיע זמן ק\"ש:"
            ],
            [
                "<b>שפרשת סוטה כתובה עליה</b><br> שלא יצטרכו לטלטל ס\"ת לכתוב ממנה:"
            ],
            [
                "<b>נקנור נעשו נסים לדלתותיו</b><br> שהביא דלתות נחושת קלל [מעססינג בל\"א] לביהמ\"ק וכשעמד סער בים, הטילו א'. לים וכשרצו להטיל השנייה, הצטער להתייגע לריק. והניח א\"ע עליה, ואמר הטילוני עמה. מיד נח הים. כשבאו לנמל, היתה גם האחרת מבצבצת מתחת הספינה שנשארת פרופה שם. ולזכרון הנס, העמידי הדלתות הללו, לשער מזרח שיהיו נגד פתח ההיכל:"
            ],
            [
                "<b>לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים</b><br> דמדעשוי כתיבה פרוצה, נוח להשבר, אם לא שיאפוה מחוץ לתנור, ועי\"ז לא נאפה יפה ומתעפש. אבל אלו ידעו לאפותו בתנור שלא ישבר:"
            ],
            [
                "<b>של בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטורת</b><br> מכירין היו בעשב שנקרא מעלה עשן, שעל ידו ענן הקטורת מתמר ועולה כמקל, ולא יפציע לכאן ולכאן [ותמוה דבש\"ס אמרי' דהביאו אומנין מאלכסנדריא, שלא ידעו עשב הנ\"ל, והרי אמרי' [יומא נ\"ג א'] אם חסר מעלה עשן חייב מיתה. [ועמג\"א קל\"ב ה']. ונ\"ל דהרבה מיני מעלה עשן היו דהיינו עשבים השומרים שלא יבער הקטורת. רק יעלה עשן. אבל המין המובחר שמתמר כמקל, ומתקפל על כותלי הבית [כש\"ס]. הי' להם בסוד]:"
            ],
            [
                "<b>הגרוס בן לוי</b><br> ממונה על השיר, [כשקלים פ\"ה]:"
            ],
            [
                "<b>היה יודע פרק בשיר</b><br> הכרעת קול נעימה [ווערגאציאן] ע\"י תנועות אצבעותיו על פיו:"
            ],
            [
                "<b>בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב</b><br> שקושר ד' קולמסין בד' אצבעותיו וכותב שם הוי'. רצוף דכך מצוה לכתבו [כי\"ד רע\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>ועל אלו נאמר</b><br> נ\"ל דלהכי לא תני \"על האחרונים\". דלא למכלל בהדייהו גרמי ואבטינוס, שמצאו תשובה, שלא יעבוד בכך ע\"ז, להכי קאמר על אלו ר\"ל קמצר ודומיו שלא התנצלו:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>טרף בקלפי</b><br> ר\"ל הכוה\"ג חוטף מהר הגורלות מתוך הקלפי, שלא יתכוון להעלות של שם מימינו שזה סי' יפה לו, וי\"א טרף בקלפי ר\"ל נענע הקלפי, כמו ביצים טרופית:"
            ],
            [
                "<b>והעלה שני גורלות</b><br> א' בימין וא' בשמאל:"
            ],
            [
                "<b>ואחד כתוב עליו לעזאזל</b><br> כך נקרא כל הר זקוף וקשה כאבן [יומא ס\"ז ב']:"
            ],
            [
                "<b>הסגן בימינו</b><br> ר\"ל שעומד לימינו של כוה\"ג. ואע\"ג שכבר אשמעינן כן [פ\"ג מ\"ט], נקט לה תו הכא להודיענו הטעם למה כשהשם עלה בימינו הסגן א\"ל הגבה וכו' היינו משום שהסגן עמד באותו צד, ולא משום שבח הכוה\"ג מדעלה השם בימינו יחשיבוהו שיאמר לו הסגן שחשוב טפי מהראש בית אב:"
            ],
            [
                "<b>אם של שם עלה בימינו הסגן אומר לו אישי</b><br> אדוני:"
            ],
            [
                "<b>נתנו על שני השעירים</b><br> הגורל שהעלה בימין הניח על השעיר שעומד מימינו, ואותו שבשמאל הניח על השעיר שבשמאלו:"
            ],
            [
                "<b>ואומר לה' חטאת</b><br> ואע\"ג דבנדרים [ד\"י ע\"ב] אמרי' דלא לימא, לה' עולה לה' שלמים, דלמא ממליך אחר שאמר לה', ויהיה מזכיר השם לבטלה [תוס' ישנים הכא]. נ\"ל דהתם בנדבה דשייך בהו ממליך משא\"כ הכא בחובה. ותו דכבר הניח הגורלות, להכי תו לא חיישי' שמא ממליך:"
            ],
            [
                "<b>ר' ישמעאל אומר</b><br> כוה\"ג היה:"
            ],
            [
                "<b>והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד</b><br> כך אומרי' בהשתחוי', מדהזכיר השם ככתבו [עי' פ\"ו סי' יט]:"
            ],
            [
                "<b>קשר לשון של זהורית</b><br> צמר סרוק [קארמאזין]:"
            ],
            [
                "<b>בראש שעיר המשתלח</b><br> בין קרניו:"
            ],
            [
                "<b>והעמידו כנגד בית שלוחו</b><br> פני השעיר נגד שער המזרח שדרך שם יוציאוהו:"
            ],
            [
                "<b>ולנשחט</b><br> הי' קושר זהורית:"
            ],
            [
                "<b>כנגד בית שחיטתו</b><br> ר\"ל בצוארו, שלא יתחלפו זה בזה, ולקחו זהורית מדכתיב אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, והי' סימן טוב לישראל שילבין הזהורית שבשעיר המשתלח כשהשליכו מהצוק. והזהורית שבשעיר הנשחט, כששחטוהו תלו הזהורית על פתח ההיכל, וכשהגיע השעיר הנשלח, להמדבר, הי' זה הזהורית שעל הפתח מלבין [ספ\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>בא לו אצל פרו שנייה</b><br> ר\"ל פעם ב':"
            ],
            [
                "<b>וסומך שתי ידיו עליו</b><br> ז' בין קרניו:"
            ],
            [
                "<b>חטאתי</b><br> זו דברי ר\"מ, שנאמר והתודה עליו עונות בני ישראל, לכל פשעיהם לכל חטאותם. אבל חכ\"א, חטאתי, עויתי פשעתי, דחטא שוגג, ועון מזיד פשע מרד, והרי צריך להתוודות על הקל קל תחלה. ואף דהקרא זכרם להיפך. הכי קאמר קרא ע\"י שיתוודה, עונות ופשעים, יתהוו ויתהפכו כולן לחטאים, ר\"ל לשגגות:"
            ],
            [
                "<b>כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד</b><br> בהשתחויה, מדהזכיר השם ככתבו:"
            ],
            [
                "<b>שחטו</b><br> אבל לא קרצו, כלעיל [פ\"ג סי' כ\"ג]. דעבודת היום מדאו' אין כשר רק בו, ואף דצריך לקבל הדם מהר, לגבי עבודת היום זריז הוא [כיומא ד\"ע ע\"ב], ובל\"ז יזהר לקבל מהר:"
            ],
            [
                "<b>ונתנו למי שהוא ממרס בו</b><br> ר\"ל להגיס ולמעך בדם שלא יקרש עד אחר שיקטיר הקטורת ויכניס הדם [תרגום או מעוך, דמריס]:"
            ],
            [
                "<b>על הרובד הרביעי שבהיכל</b><br> בש\"ס קאמר שמהיכל, ור\"ל שעומד הממרס, על השורה הד' שבאבני הרצפה מפתח ההיכל ולחוץ:"
            ],
            [
                "<b>כדי שלא יקרוש</b><br> נ\"ל דהאי שלא יקרש אתרוויי' קאי, דלהכי היה ממרס ולהכי ג\"כ דוקא ארובד הד' דהיינו סמוך להיכל בתוך ד' אמות, כדי שלא יקרוש, כשיוליכנו הכה\"ג להדם להיכל אפשר שיקרוש בדרך, דכל כמה שאפשר למנוע הקירוש שפיר טפי:"
            ],
            [
                "<b>נטל</b><br> הכוה\"ג:"
            ],
            [
                "<b>וחותה</b><br> ר\"ל לקח גחלים בוערות במחתה:"
            ],
            [
                "<b>מן המעוכלות הפנימיות</b><br> ר\"ל מהגחלים שבאמצע האש שנתאכלו היטב, שלא יהיו כאודים שמעלים עשן. [אב\"י וקשה מפני מה לא הזכירה המשנה דין המוזכר בקרא [ויקרא טז יב] ולקח וכו' גחלי אש מעל המזבח לפני ה' מצד שלפני הפתח והיא צד מערבי, וכת\"כ, ורמב\"ם הלכות יה\"כ פ\"ד ה\"א הזכיר רק שנטל האש מעל המזבח מסמוך למערב ולא הזכיר שנטל מהמעוכלות הפנימיות, ותמה הרכ\"מ. ורתוי\"ט כתב שהרמב\"ם לא גרסו כלל במשנה. ול\"מ נ\"ל דבאמת לרמב\"ם פנימיות דאמרה המשנה היינו הסמוך למערב שהוא צד פנים דק\"ק ודו\"ק]:"
            ],
            [
                "<b>וירד</b><br> מהמזבח:"
            ],
            [
                "<b>והניחה על הרובד הרביעי שבעזרה</b><br> ר\"ל הניח המחתה על הרצפה אצל הממרס בדם מדצריך לחפון אבל המחתה העמיד לצד חוץ מההיכל, דהיינו לצד העזרה, מדאינו רק מכשיר לקטורת משא\"כ הדם דאיהו גופי' מכפר, העמידו לצד פנים סמוך להיכל [כך נ\"ל]:"
            ],
            [
                "<b>בכל יום</b><br> כשחותה גחלים לקטורת בכל יום:"
            ],
            [
                "<b>היה חותה בשל כסף ומערה בתוך של זהב</b><br> ולא חתה בשל זהב שלא להפסיד ממון של ישראל:"
            ],
            [
                "<b>והיום חותה בשל זהב ובה היה מכניס</b><br> שלא להטריח הכוה\"ג:"
            ],
            [
                "<b>בכל יום חותה בשל ד' קבין ומערה בתוך של שלשת קבין</b><br> דג' קבין הי' השיעור להקטרת הקטרת. ולא לקח מיד בשל ג' קבין. מדמתפזרים גחלים בירידתו מהכבש, שהמחתה צריכה להיות גדושה, מפני הכבוד:"
            ],
            [
                "<b>בכל יום היתה כבדה</b><br> שהיה דופנה עב:"
            ],
            [
                "<b>והיום קלה</b><br> דופנה דק:"
            ],
            [
                "<b>בכל יום היתה ידה</b><br> [האנדגריף]:"
            ],
            [
                "<b>קצרה והיום ארוכה</b><br> כדי שתהיה זרוע הכוה\"ג מסייעתו כשיחפון בפנים [עי' פ\"ה מ\"א]:"
            ],
            [
                "<b>בכל יום היה זהבה ירוק והיום אדום</b><br> שחשוב ביותר מזהב ירוק:"
            ],
            [
                "<b>בכל יום מקריב פרס</b><br> קטורת משקל חצי מנה:"
            ],
            [
                "<b>והיום מוסיף מלא חפניו</b><br> דמלבד שיעור הנ\"ל שמקטיר במזבח הזהב, מקטיר ג\"כ מלוא חפניו בק\"ק:"
            ],
            [
                "<b>והיום דקה מן הדקה</b><br> זו שמכניס לק\"ק:"
            ],
            [
                "<b>ויורדין במערבו</b><br> דכבש היה בדרום במזבח, והעולה בה פונה לימינו, שהוא למזרח הכבש, דכל פינות שאדם פונה, ראוי שיהיה לימין, ומה\"ט כשיורדים, יורדים במערב הכבש, שהוא לימין היורד:"
            ],
            [
                "<b>והיום כהן גדול עולה באמצע ויורד באמצע</b><br> משום כבודו, שהולך במקום הנאות להלוך:"
            ],
            [
                "<b>והיום מן הקתון</b><br> [קריגכען]:"
            ],
            [
                "<b>של זהב</b><br> משום כבודו לא יקדשי מהכלי שהשאר הכהנים מקדשין ממנו:"
            ],
            [
                "<b>בכל יום היו שם ארבע מערכות</b><br> בד' מקומות על מזבח החיצון, היו עצים ואש סדורות. א' מערכה גדולה להקרבת איברי התמיד, הב' לגחלים לקטורת והג' לקיום האש, הד' לאברי תמיד של בין הערביים שמאתמול שלאנתעכלו עדיין:"
            ],
            [
                "<b>והיום חמש</b><br> דמוסיף א' לגחלים לקטורת שבק\"ק:"
            ],
            [
                "<b>רבי יוסי אומר בכל יום שלש</b><br> דס\"ל דאברים שנתותרו מתמיד של בין הערביים, נשרפין במערכה גדולה:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר בכל יום שתים</b><br> דס\"ל דא\"צ אחד מיוחד לקיום האש:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>הוציאו לו</b><br> ר\"ל הביאו לו לכה\"ג מלשכת הכלים את וכו':"
            ],
            [
                "<b>את הכף</b><br> [לעפפעל] זהב:"
            ],
            [
                "<b>ואת המחתה</b><br> מלאה קטורת:"
            ],
            [
                "<b>וחפן</b><br> מהקטורת:"
            ],
            [
                "<b>מלא חפניו</b><br> מלוא פיסת ב' ידיו:"
            ],
            [
                "<b>וכך היתה מדתה</b><br> הכף היה כמדת חפניו ממש, דבפנים מחזיר הקטורת מהכף לחפניו ומקטיר:"
            ],
            [
                "<b>נטל את המחתה</b><br> של גחלים:"
            ],
            [
                "<b>ואת הכף בשמאלו</b><br> אף שקטורת שבכף חשיב טפי ממחתה לוקח המחתה בימינו, דמרובה וכבדה טפי, ואפילו ר' ישמעאל כוה\"ג, שחפינתו טפי משיעור הגחלים. אפ\"ה צריך מחתה בימין, מדהיא חמה [ובהא מתורץ רש\"י דמ\"ו א' ד\"ה אפילו, דהוא לכאורה דלא כש\"ס יע\"ש], ואף דהולכה בשמאל פסולה, זהו בדם אבל בקטורת אינו רק מדרבנן ובלא אפשר לא גזרו:"
            ],
            [
                "<b>וביניהן אמה</b><br> שבבית ראשון היה בין היכל לק\"ק כותל גבוה ל' אמה, כגובה ההיכל ועובי הכותל אמה, ובבית שני עשו ע\"פ הנביא גובה ההיכל עד תקרת ההיכל שהיא רצפת העלייה, מ' אמה ומדאי אפשר לעמוד כותל דק כזה בגובה מ', היו צריכין לעשות פרוכת בין ההיכל לק\"ק, כמו במשכן ונסתפקו אם קדושת הכותל כלפנים, וא\"כ ראוי לתלות הפרוכת לחוץ מאותה אמה, או דקדושתה כלחוץ, וראוי לתלות הפרוכת לפנים מהאמה, לכן עשו ב' פרוכת, א' לפנים מעובי האמה, וא' לחוץ מהאמה:"
            ],
            [
                "<b>ר' יוסי אומר לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד</b><br> ס\"ל דעובי אותה אמה כלפנים:"
            ],
            [
                "<b>החיצונה היתה פרופה</b><br> [אנגעהאקט]:"
            ],
            [
                "<b>מן הדרום</b><br> ת\"ק קאמר לה, ור\"ל שהפרוכת שהיה על כל פני המערב, מכותל צפון עד דרום, כנפה התחתון שבדרום נאחזת בקרס זהב לאחוריו ונכפל לצד חוץ, שיהיה עומד פתוח שם:"
            ],
            [
                "<b>והפנימית מן הצפון</b><br> ולא פרפו גם הפנימי לצד דרום שלא יזונו הכהנים שבהיכל עיניהן מק\"ק:"
            ],
            [
                "<b>מהלך ביניהן</b><br> נכנס בפריפת הדרום ומהלך בין הפרוכת:"
            ],
            [
                "<b>עד שמגיע לצפון</b><br> ר\"ל עד פריפת הצפון:"
            ],
            [
                "<b>מהלך לשמאלו עם הפרוכת</b><br> וימינו לצד הארון:"
            ],
            [
                "<b>עד שהוא מגיע לארון</b><br> ר\"ל מקום ארון, דבבית שני מיירי, ושם לא היה ארון:"
            ],
            [
                "<b>נותן את המחתה בין שני הבדים</b><br> כבין הבדים:"
            ],
            [
                "<b>ונתמלא כל הבית כולו עשן</b><br> ר\"ל המתין בק\"ק עד שנתמלא הבית עשן:"
            ],
            [
                "<b>יצא ובא לו בדרך בית כניסתו</b><br> ר\"ל הולך לאחוריו ופניו לארון:"
            ],
            [
                "<b>ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון</b><br> ר\"ל בק\"ק מקום הרוחניות אינו מהראוי שישהה להתפלל על גופניות, רק בהיכל התפלל בקצרה, על שיויי מזג השנה, שהוא סבה לבריאות. ואח\"כ שיתקיים מלכותם ושררותם של ישראל, ואח\"כ על פרנסתם והצלחתם. ואח\"כ על המטר שלא יחסר:"
            ],
            [
                "<b>שלא להבעית את ישראל</b><br> שיחשבו שמת' דבלא היה הכוה\"ג ראוי, או אם הקטיר כצדוקי' [פ\"א וז'] היה נדחף מק\"ק מת:"
            ],
            [
                "<b>משניטל הארון</b><br> דנבוכדנצר נטלו. וי\"א דיאשיה גנזו כשהתנבאו לו שיחריב הבית:"
            ],
            [
                "<b>אבן היתה שם</b><br> באמצע ק\"ק:"
            ],
            [
                "<b>מימות נביאים ראשונים</b><br> דוד ושמואל [כסוטה מ\"ח ב']. [ונ\"ל דר\"ל בימיהם נתגלה האבן ולא שהנביאים הניחוהו דהרי בסיפא אמרינן שנקרא שתיה, ואמרי' בש\"ס משום שמשם נברא העולם, ודוחק לומר דר\"ל שממקומו נברא העולם]:"
            ],
            [
                "<b>ושתיה היתה נקראת</b><br> שממנו הושתת ונתיסד העולם:"
            ],
            [
                "<b>גבוהה מן הארץ שלש אצבעות ועליה היה נותן</b><br> המחתה:"
            ],
            [
                "<b>נכנס למקום שנכנס</b><br> בק\"ק:"
            ],
            [
                "<b>ועמד במקום שעמד</b><br> בין הבדים:"
            ],
            [
                "<b>ולא למטה</b><br> ר\"ל לא שיזה א' למעלה בחוד הכפורת וז' למטה על עוביה, רק על הארץ נופלים כולן ולא נגעו בכפורת:"
            ],
            [
                "<b>אלא כמצליף</b><br> ר\"ל כמכה בשבט, שכשמרים ידו מתחלה גב ידו למטה, ואח\"כ למעלה. ה\"נ בהזאה שלמעלה גב ידו למטה, ובז' שלמטה גב ידו למעלה:"
            ],
            [
                "<b>אחת ואחת</b><br> דצריך למנות הא' שלמעלה עם כל א' מז' שלמטה, שלא יטעה לצרפם עם ז' שלמטה. ואי\"ל נתקן שימנה ח'. יש לומר מצוה להפסיק במניינו בין מניין א' שלמעלה, למניין ז' שלמטה:"
            ],
            [
                "<b>יצא והניחו על כן</b><br> [געשטעלל]:"
            ],
            [
                "<b>הביאו לו את השעיר</b><br> לבין אולם ולמזבח:"
            ],
            [
                "<b>והניח דם השעיר</b><br> רצונו לומר לרבי יהודה שלא היה רק כן א', נטל וכו' אבל לת\"ק א\"צ ואפשר דלת\"ק אינו רשאי לעשות כן, דאם כן היה צריך ליטל דם הפר בשמאל, ואת\"ל יחזיר תחלה דם השעיר לשמאל, למה נטריח היום להכה\"ג חנם. וגם יש לחוש שע\"י הטלטול מיד ליד ישתפך. ואין לדמות זה למקבל המלא ומחזיר הריקן [פסחים פ\"ה מ\"ו] התם דמדמושיטין לו צריך לקבלו דאין מעבירין על המצות, [ועי' רמג\"א קמ\"ז סקי\"א]:"
            ],
            [
                "<b>שכנגד הארון מבחוץ</b><br> כנגד בין הבדים:"
            ],
            [
                "<b>ונתן את המלא בריקן</b><br> מערה מזרק המלא לתוך הריקן, שיתערבו הדמים יפה:"
            ],
            [
                "<b>התחיל מחטא ויורד</b><br> חטוי לישנא דטהרה הואז דע\"י מתנת הדם מטהר המזבח. וזהו דקאמר מחטא ויורד, ר\"ל כל מתנה שנותן על קרנות המזבח, היה מושך אצבעו בקרן מלמעלה למטה, דת\"ק ס\"ל דברגל הוא מקיף, מקרן לקרן [כרש\"י], ואי היה מושך באצבעו מלמטה למעלה, היה מלכלך בית יד חלוקו, מדכל א' מהקרנות לפניו הוא מדמסבבו בהלוכו:"
            ],
            [
                "<b>מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון משם היה גומר על מזבח הפנימי</b><br> ר\"ל המזה דם חטאת חצוני על ד' קרנות מזבח חיצון, מתחיל בקרן דרומית מזרחית, ודם חטאת פנימי זה שנותן על ד' קרנות מזבח הפנימי, שם היה גומר בקרן הנ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>ר' אליעזר אומר במקומו היה עומד ומחטא</b><br> שהולך לקרן צפונית מזרחית, ומשם נותן המתנות לכל הקרנות:"
            ],
            [
                "<b>חוץ מזו שהיתה לפניו שעליה היה נותן מלמעלה למטה</b><br> שלא יזוב הדם לבית יד כתנתו:"
            ],
            [
                "<b>הזה על טהרו של מזבח</b><br> גלויו של מזבח, שחותה האפר שעל המזבח אילך ואילך, ומזה על גלויו:"
            ],
            [
                "<b>שבע פעמים ושירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון</b><br> (עי' פסחים פ\"ה סי' מ\"ח) :"
            ],
            [
                "<b>ושל מזבח החיצון</b><br> ר\"ל שירי דם חטאת חצוניות:"
            ],
            [
                "<b>אלו ואלו</b><br> שירי חצונית ופנימית:"
            ],
            [
                "<b>מתערבין באמה</b><br> הוא נחל שבעזרה. והדם שותת מהיסוד להרצפה ומשם להנחל:"
            ],
            [
                "<b>ויוצאין לנחל קדרון</b><br> עמק שאצל מי קדרון:"
            ],
            [
                "<b>ונמכרין לגננין</b><br> [גערטנער]:"
            ],
            [
                "<b>לזבל ומועלין בהן</b><br> מדרבנן אסורים בהנאה בלא דמים דמדאורייתא מדנעשה מצותן אינן במעילה:"
            ],
            [
                "<b>כל מעשה יום הכפורים האמור על הסדר</b><br> כל העבודות שבבגדי לבן בק\"ק ובהיכל:"
            ],
            [
                "<b>יחזור ויזה מדם השעיר לאחר דם הפר ואם עד שלא גמר את המתנות שבפנים</b><br> בק\"ק:"
            ],
            [
                "<b>נשפך הדם</b><br> שהזה ממנו קצת הזאות:"
            ],
            [
                "<b>יביא דם אחר ויחזור ויזה בתחלה בפנים</b><br> וצריך ג\"כ לחזור ולחפון ולהקטיר קטורת, דקטורת שחפן קודם שחיטת הפר, פסול:"
            ],
            [
                "<b>וכן בהיכל</b><br> בנשפך באמצע הזאות שבפרוכת, ישחט פר אחר ויחזור ויזה בפרוכת מה שהזה כבר:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>במראה</b><br> [פארבע]:"
            ],
            [
                "<b>ובקומה</b><br> בגובה שלהן:"
            ],
            [
                "<b>ובדמים</b><br> דמי מקחם:"
            ],
            [
                "<b>לקח אחד היום ואחד למחר</b><br> ר\"ל אפי' אחר זמן רב משקנה הראשון:"
            ],
            [
                "<b>אם עד שלא הגריל מת יקח זוג לשני</b><br> ר\"ל יקח אחד לזווגו לשני:"
            ],
            [
                "<b>ויאמר אם של שם מת</b><br> ר\"ל אם של שם מת, יאמר זה וכו':"
            ],
            [
                "<b>ואם של עזאזל מת</b><br> יאמר זה וכו':"
            ],
            [
                "<b>זה שעלה עליו הגורל לעזאזל יתקיים תחתיו</b><br> ואע\"ג דשלוח לא מעכב עכ\"פ צריך לעמוד חי, עד שיזרוק דם של חבירו:"
            ],
            [
                "<b>והשני</b><br> ר\"ל שני שבזוג שני ירעה. אבל שני שבזוג ראשון לא, דאין בע\"ח נדחין:"
            ],
            [
                "<b>ירעה עד שיסתאב</b><br> שיפול בו מום:"
            ],
            [
                "<b>וימכר ויפלו דמיו לנדבה</b><br> קונין ממנו בהמות לעולות להקריבן כשהמזבח פנוי:"
            ],
            [
                "<b>שאין חטאת צבור מתה</b><br> אבל חטאת יחיד שכיפרו בעליה באחרת נועל דלת בפניה שתמות ברעב:"
            ],
            [
                "<b>ר' יהודה אומר תמות</b><br> ר\"ל שני שבזוג ראשון. וה\"ה כל חטאת צבור שכיפרו צבור באחרת, תמות הראשונה כביחיד:"
            ],
            [
                "<b>ועוד אמר רבי יהודה נשפך הדם</b><br> וה\"ה במת של שם:"
            ],
            [
                "<b>ימות המשתלח</b><br> דס\"ל בע\"ח נדחין:"
            ],
            [
                "<b>בא לו אצל שעיר המשתלח</b><br> ר\"ל אחר מתן דם פר ושעיר' בא הכה\"ג אצל השעיר שהעמיד נגד שער מזרח הלך הכה\"ג השתא לשם:"
            ],
            [
                "<b>וסומך שתי ידיו עליו</b><br> בין קרניו:"
            ],
            [
                "<b>אנא בשם</b><br> ר\"ל בעבור שם קדשך הויה:"
            ],
            [
                "<b>והכהנים והעם העומדים בעזרה</b><br> נ\"ל דלעיל קאמר והן עונין וכו', ר\"ל הכהנים שסביבו. אבל הכא נקט הכהנים והעם' דכולן השתחוו וענו, מדהתוודה בעד כולם, דגם כהנים מתכפרין בשעיר בשאר עבירות כספ\"ק דשבועות. ומה\"ט היה נ\"ל דלא השתחוו בכל פעם כששמעו השם ביו\"כ, כלעיל פ\"ג משנה ח', ופ\"ד מ\"א ומ\"ב, דלא נזכר שם שהשתחוו, כמו שלא השתחוו כל השנה כששמעו השם ככתבו מפי הכהנים, ורק כששמעו השם בוידוי הכללי נפלו הכל על פניהם. אבל הרמב\"ם [בפ\"ב מיו\"כ] כתב שהשתחוו בכל פעם ביו\"כ. א\"כ ע\"כ צ\"ל דתנא נטר לה מלפרש שכולן השתחוו, עד הכא. מדהוא כאן סוף ההזכרות שבעבודת היום. דבח' ברכות שמברך כוה\"ג היום לא השתחוו' אף שג\"כ הזכיר השמות ככתבן ועי' בחומר בקודש פ\"ו אות י\"ג שהוכחתי בס\"ד שגם במקדש לא הזכירו השם ככתבו רק בנ\"כ וביו\"כ בווידוי כה\"ג ובקריאה לשם חטאת, ועי' מ\"ש בפירושינו בס\"ד סוף מ\"א מפרק כל ישראל:"
            ],
            [
                "<b>כשהיו שומעים שם המפורש שהוא יוצא</b><br> שיצא מעצמו, דשכינה מדברת מתוך גרונו היום:"
            ],
            [
                "<b>אמר רבי יוסי מעשה והוליכו ערסלא</b><br> שם איש:"
            ],
            [
                "<b>וכבש עשו לו</b><br> כעין גשר גבוה יותר מקומת איש עשו לו בעזרה מעיו\"כ שילך עליו, ולא יכלו ההמון ליגע בו:"
            ],
            [
                "<b>מפני הבבליים</b><br> בש\"ס קאמר דאלכסנדריים היו ואעפ\"כ כינה אותן בבליים על שהתנהגו א\"ע כבבליים בני בלי דרך ארץ:"
            ],
            [
                "<b>שהיו מתלשים בשערו ואומרים לו טול וצא טול וצא</b><br> שימהר לבוא למדבר, ויראו שיתלבן הלשון זהורית שבפתח ההיכל, כסוף פרקן:"
            ],
            [
                "<b>מיקירי ירושלם</b><br> חשובי העיר:"
            ],
            [
                "<b>היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה</b><br> סוכות עשו לו בדרך ובני אדם שם ללוותו מסוכה לסוכה:"
            ],
            [
                "<b>עשר סוכות מירושלם ועד צוק</b><br> הוא ההר הזקוף שמשם דחף השעיר:"
            ],
            [
                "<b>שבעה ומחצה לכל מיל</b><br> נמצא תשעים ריס. שנים עשר מיל והן כ\"ד אלפים אמה, שהוא ב' פרסאות אשכנזיות, ולווהו מיל שמכל סוכה לסוכה, ולא זכיתי לידע מה קמ\"ל תנא כמה ריס היה מן ירושלים עד צוק וכמה ריס יש בכל מיל, ואפשר משום דמדת ריס היה ידוע טפי לכל אדם ממדת מיל:"
            ],
            [
                "<b>על כל סוכה וסוכה אומרים לו הרי מזון והרי מים</b><br> דבנחלש מותר לאכול. מיהו מעולם לא נצרך לכך:"
            ],
            [
                "<b>ומלוין אותו מסוכה לסוכה</b><br> שהיה רק מיל:"
            ],
            [
                "<b>חוץ מאחרונה שבהן</b><br> שהיה ב' מיל מהצוק. ולא עשו י\"א סוכות, דא\"כ לא נקרא ארץ גזירה, מדהיה יכול כל אדם לילך לשם ביו\"כ:"
            ],
            [
                "<b>חולק לשון של זהורית</b><br> שבין קרניו:"
            ],
            [
                "<b>חציו קשר בסלע</b><br> כדי שיראה כשילבין בשעת דחיפה, דאם יהיה הזהורית רק בקרניו, לא יוכל להציץ היטב. אבל אותו לשון של זהורית שקשור על פתח ההיכל כבר הלבין מקודם כשהגיע למדבר שהיה רחוק מירושלים ג' מיל, וכסוף פרקן:"
            ],
            [
                "<b>וחציו קשר בין שתי קרניו</b><br> דאם יקשרו כולו בסלע, שמא יקדים וילבין, ומכח שישמח ישכח מלדחוף השעיר וע\"י שיהיה השעיר קשור בו, יזכור:"
            ],
            [
                "<b>בא וישב לו תחת סוכה אחרונה עד שתחשך</b><br> ואע\"ג שהוא חוץ לתחום, מותר משום סכנת המדבר:"
            ],
            [
                "<b>ומאימתי מטמא בגדים</b><br> בגדים וכלים שנוגע בהן אבל אינו מטמא אדם וכ\"ח:"
            ],
            [
                "<b>בא לו</b><br> אחר שמסר הכה\"ג השעיר לשלחו בא לו אצל וכו':"
            ],
            [
                "<b>אצל פר ושעיר הנשרפין</b><br> הן שנזרק דמן בק\"ק וגופן תלוי בעמודים שבבית מטבחים:"
            ],
            [
                "<b>נתנן במגיס</b><br> קערה קדושה:"
            ],
            [
                "<b>והקטירן על גבי המזבח</b><br> תני. להקטירן, דאינו מקטירן, עד שיקריב המוספין:"
            ],
            [
                "<b>קלען במקלעות</b><br> בעורותם ובשרן ופרשן, דד' בני אדם נושאין ב' מוטות, ב' לפנים וב' לאחור. והפר ושעיר מורכבין זע\"ז מונחין עליהן קלועין ומשולבים זע\"ז:"
            ],
            [
                "<b>והוציאן לבית השריפה</b><br> חוץ לירושלים:"
            ],
            [
                "<b>ומאימתי מטמאין בגדים</b><br> המתעסקין בשריפתן:"
            ],
            [
                "<b>הגיע שעיר למדבר</b><br> שאסור להתחיל בעבודה אחרת עד שיגיע שעיר למדבר:"
            ],
            [
                "<b>דרכיות</b><br> כמין [טעלעסקאפען], שהן בניין גבוה שהשומר מציץ מעליו למרחוק. ונקראין דורכיות משום שהבניין ההוא עשוי מדריגות מדריגות שדורכין עליהן כשעולין לשם:"
            ],
            [
                "<b>היו עושין ומניפין בסודרין</b><br> דגלים, דכשהשעיר בא למדבר, שומר שאצלו מניף בדגלו, וחבירו מרחוק מניף לחבירו האחר וכן כולם עד ירושלים:"
            ],
            [
                "<b>מירושלים ועד בית חדודו</b><br> הוא ראש המדבר:"
            ],
            [
                "<b>הולכין מיל</b><br> שלווהו מיל עד סוכה ראשונה:"
            ],
            [
                "<b>אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו</b><br> ולת\"ק עשו תקנה, דאין סומכין על הנס, דשמא לא ילבין, כמ' שנה קודם חורבן הבית [כיומא דל\"ט ב']:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>בא לו כהן גדול</b><br> לעזרת נשים:"
            ],
            [
                "<b>לקרות</b><br> פרשת היום:"
            ],
            [
                "<b>אם רצה לקרות בבגדי בוץ</b><br> בגרי לבן שעבד בהן:"
            ],
            [
                "<b>קורא</b><br> קמ\"ל אף דרשאי לקרות באצטלי' הנ\"ל אפ\"ה רשאי גם לקרות בבגדי קודש ולא הוה כמועל בהן [כיומא ס\"ח ב']:"
            ],
            [
                "<b>ואם לא קורא באצטלית לבן</b><br> חלוק לבן:"
            ],
            [
                "<b>משלו חזן הכנסת</b><br> המשגיח לשמש הצבור בביה\"כ שבהר הבית:"
            ],
            [
                "<b>נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת</b><br> הוא ראש הצבור שם, לצוות מי יעבר לפני תיבה, בביה\"כ שבהר הבית לפני שער המזרח [ועי' מ\"ש תענית פ\"ב סי' נ\"ו] והוא מצוה מי פורס שמע, מי יפטיר וכדומה:"
            ],
            [
                "<b>וראש הכנסת נותנו לסגן</b><br> הוא הממונה תחת כה\"ג, שאם ימצא פסול בכה\"ג ישמש סגן תחתיו, ונותנין זל\"ז הס\"ת, משום יקרא דכה\"ג להראות ששררות רבות תחתיו:"
            ],
            [
                "<b>וכהן גדול עומד</b><br> מכלל שהיה יושב, דבעזרת נשים מותר לישב משא\"כ בעזרה אין ישיבה רק למלכי בית דוד:"
            ],
            [
                "<b>ומקבל וקורא עומד וקורא אחרי מות</b><br> עד סוף פרשת יו\"כ:"
            ],
            [
                "<b>ואך בעשור</b><br> שבפרשת אמור:"
            ],
            [
                "<b>וגולל ספר תורה</b><br> ר\"ל סוגרו:"
            ],
            [
                "<b>ומניחו בחיקו</b><br> היינו תחת זרועו והוא עומד:"
            ],
            [
                "<b>ואומר יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן</b><br> שלא יחשבו שחסר פרשה בס\"ת, כשיראו שיקרא פרשה שלישית בעל פה:"
            ],
            [
                "<b>ובעשור שבחומש הפקודים</b><br> ר\"ל שבספר במדבר:"
            ],
            [
                "<b>קורא על פה</b><br> דדוקא אחרי מות ואך בעשור שסמוכין הם, גולל בצבור, אבל בעשור שבחומש הפקודים, אין זה כבוד הציבור שימתינו עד שיגלל לשם. וס\"ת אחר א\"א להביא, דחד גברא בתרי ספרא איכא פגמא לס\"ת ראשונה, ורק בהפסיק אחר ביניהם שרי [מג\"א ססקמ\"ד] ומכאן ראיה לתוס' ב\"ק שהביא המג\"א [סי' מ\"ט] דבא\"א באופן אחר מותר לקרות בע\"פ דברים שבכתב]:"
            ],
            [
                "<b>ומברך עליה שמנה ברכות</b><br> ואלו הן, על וכו':"
            ],
            [
                "<b>על התורה</b><br> א' לאחריה מלבד א' לפניה, כמו שמברכין בביה\"כ. הרי א' ואע\"ג דהיו ב' ברכות חשיב להו כחד, דלא חשיב תנא רק מה שמברך כה\"ג יותר מאחר הקורא אחר קריאתו בתורה, דאחר שהיה קורא בזמן המשנה מברך לאחריה רק ברכה א', דהפותח מברך לפניה והחותם מברך לאחריה [כמגילה כ\"א ב']:"
            ],
            [
                "<b>ועל ההודאה</b><br> רצה, ומודים עד הטוב שמך, הרי ג':"
            ],
            [
                "<b>ועל מחילת העון</b><br> סלח לנו אבינו וכו', וחותם מלך מוחל וסולח וכו', הרי ד':"
            ],
            [
                "<b>ועל המקדש בפני עצמו</b><br> שיתקיים המקדש. וחותם בא\"י שוכן בציון, הרי ה':"
            ],
            [
                "<b>ועל ישראל בפני עצמן</b><br> שיצליח הקב\"ה לכללות האומה ותתנשא מלכותם, וחותם בא\"י הבוחר בישראל, הרי ו':"
            ],
            [
                "ברמב\"ם [פ\"ג מיו\"כ] ל\"ג לה, וכן בש\"ס:"
            ],
            [
                "שתתקבל עבודתם ויתברכו וחותם בא\"י מקדש הכהנים. הרי ז':"
            ],
            [
                "ר\"ל שיושיע הקב\"ה לכל יחיד מצרותיו, וחותם בא\"י שומע תפלה, הרי ח':"
            ],
            [
                "לפי הך גי' דגרס ועל הכהנים ועל ישראל ועל שאר התפלה גרסינן נמי ועל ירושלים. ועל ישראל ושאר תפלה, לחדא חשיב להו [ונ\"ל דכל הברכות שנזכרו במשנתינו שנוסחתן מורגלת וידוע לכל, א\"צ תנא לומר אצל מלות \"בפני עצמן\" רק בשאין ידוע נוסחתן, מפרש תנא וקאמר בפני עצמן, שלא נטעה למכלל תרי בחד, כדכללינן לחד גרס' ועל ישראל ועל שאר התפלה]:"
            ],
            [
                "<b>ולא מפני שאינו רשאי</b><br> דסד\"א דאסור לעזוב ראיית עבודה א' לילך לראות אחרת, דאין מעבירין על מצות ברוב עם הדרת מלך, קמ\"ל דמדלא עסיק במצוה רק בראייה ולא במעשה שרי:"
            ],
            [
                "<b>אם בבגדי בוץ קורא קדש ידיו ורגליו</b><br> דאם היה קורא באיצטלית שלו, כבר קידש כשפשט הבוץ ולא היה צריך עתה רק טבילה וקידוש בי:"
            ],
            [
                "<b>הביאו לו בגדי זהב ולבש וקדש ידיו ורגליו ויצא</b><br> נ\"ל דמשום דהכיור היה עומד בין האולם למזבח ושם היה מקדש ידיו ורגליו, שייך גביה לומר השתא, שיצא השתא לצפונו של מזבח שהוא רחוק טפי מההיכל ואע\"ג דכה\"ג קידש היום בקיתון זהב [כלעיל פ\"ד מ\"ה] ואפילו הכי מסתמא הי' מקדש במקום הכיור כמו שאמרה תורה ונתת הכיור בין אה\"מ ובין המזבח:"
            ],
            [
                "<b>ועשה את אילו ואת איל העם</b><br> הן שניהן עולות ושייכים נמי לחובת היום ואינן שייכים למוספין, ובהנך ה\"ע מודו דכשינח וגמר עבודת היום בטבילה ב' הדר עביד בטבילה שלישית זו אילו ואיל העם ומקריב אז ג\"כ אימורי פר ושעיר הנשרפין [דשייר להו במתני']. ורק במוספין פליגי ר\"א ור\"ע כלקמן:"
            ],
            [
                "<b>דברי רבי אליעזר</b><br> מתני' לאו מתקנתא היא, דבאמת ס\"ל לר\"א, דכל המוספין דהיינו כבשים ופר העולה ושעיר החטאת כולן קרבין בטבילה חמישית קודם תמיד שבין הערבים:"
            ],
            [
                "<b>ופר העולה</b><br> ר\"ל הז' כבשי מוסף ופר העולה של מוסף קרבין בטבילה ראשונה, אחר תמיד השחר, אבל ושעיר וכו':"
            ],
            [
                "<b>ושעיר הנעשה בחוץ</b><br> הוא שעיר החטאת של מוסף שזורק את דמו על מזבח החיצון, אבל שעיר החטאת של ב' השעירים שהוגרל עליהן וזורק דמו לפנים נקרא מה\"ט פנימי:"
            ],
            [
                "<b>היו קרבין עם תמיד של בין הערבים</b><br> לאו דוקא שיקריב שעיר המוסף בטבילה ה' עם תמיד הערבים ממש, רק ר\"ל לאפוקי שיקריבו כשאר המוספים אחר תמיד השחר מיד, אלא יקריבום אחר עבודת היום, דהיינו סמוך לתמיד הערבים, דר\"ע ס\"ל שמקריב השעיר בטבילה ג' קודם אילו ואיל העם נמצא סדר העבודה כך הוא: לר\"א בטבילה ראשונה מקריב תמיד השחר בבגדי זהב. ובטבילה שנייה עבודת היום בבגדי לבן ובטבילה ג' אילו ואיל העם ואימורי פר ושעיר הנשרפין בבגדי זהב. ובטבילה ד' הוצאת כף ומחתה בבגדי לבן, ובטבילה ה' כל המוספין ותמיד הערביים קטורת ונרות הכל בבגדי זהב. ולר\"ע בטבילה א' תמיד השחר וז' כבשי מוסף ופר העולה של מוסף. ובטבילה ב' עבודת היום, ובטבילה ג' שעיר חטאת המוסף ואילו ואיל העם ואימורי פר ושעיר הנשרפין. ובטבילה ד' הוצאת כף ומחתה, ובטבילה ה' תמיד הערביים וקטורת והטבת נרות [כך פי' רש\"י אמנם לתוס' גם באימורי הנשרפין פליגי דלר\"א מקריב להו בטבילה ג' אחר אילו ואיל העם, ולר\"ע מקריב להו בטבילה ה' קודם תמיד הערביים, ולרמב\"ם שכיר המוסף ואילים ואימורי הנשרפין ותמיד הערביים, הכל קרבין בטכילה ג', ואח\"כ טבילה ד' להוצאת כף ומחתה. ובטבילה ה' א\"צ רק לקטורת והטבת נרות]:"
            ],
            [
                "<b>ונכנס להקטיר קטורת של בין הערבים</b><br> אחר שמקריב התמיד בחוץ [ולרמב\"ם שהבאנו לעיל מתני' כמשמעה דלהכי לא תני הכא תמיד הערביים מדכבר תנא ליה סוף משנה ג']:"
            ],
            [
                "<b>ולהטיב את הנרות</b><br> ר\"ל להדליקן:"
            ],
            [
                "<b>ויום טוב</b><br> ר\"ל משתה ויו\"ט:"
            ],
            [
                "<b>בכתונת</b><br> וכו' עד סי' מה) עי' פירושן בקופת הרוכלין בבגדי קודש:"
            ],
            [
                "<b>ומכנסים</b><br> וכו' עד סי' מה) עי' פירושן בקופת הרוכלין בבגדי קודש:"
            ],
            [
                "<b>ומצנפת</b><br> וכו' עד סי' מה) עי' פירושן בקופת הרוכלין בבגדי קודש:"
            ],
            [
                "<b>ואבנט</b><br> וכו' עד סי' מה) עי' פירושן בקופת הרוכלין בבגדי קודש:"
            ],
            [
                "<b>חשן</b><br> וכו' עד סי' מה) עי' פירושן בקופת הרוכלין בבגדי קודש:"
            ],
            [
                "<b>ואפוד</b><br> וכו' עד סי' מה) עי' פירושן בקופת הרוכלין בבגדי קודש:"
            ],
            [
                "<b>ומעיל</b><br> וכו' עד סי' מה) עי' פירושן בקופת הרוכלין בבגדי קודש:"
            ],
            [
                "<b>וציץ</b><br> וכו' עד סי' מה) עי' פירושן בקופת הרוכלין בבגדי קודש:"
            ],
            [
                "<b>באלו נשאלין באורים ותומים</b><br> דכהן המשוח למלחמה לומר לעם אל ירך לבבכם וגו' הוא הנשאל ג\"כ באורים ותומים [אב\"י וכתב הרמב\"ם בפי' המשנה והכהן הנשאל היה נביא שמדבר ברוה\"ק ושכינה שורה עליו] דהיינו שלובש ח' בגדי כהונה ככה\"ג, אשר בין כפלי החושן מונחים האורים ותומים [עי' בקופת הרוכלין]. ואחר שלבשן, עומד ופניו כלפי ארון, והשואל אותו, פניו לאחורי הכהן [אב\"י כ\"כ הרמב\"ם בפי' המשנה ובחבורו הלכות כלי המקדש פ\"י הלי\"א, ולרש\"י וכפי פשטות מהגמ' השואל פניו כלפי הכהן], ושואל לכהן בלחש, \"האעשה דבר זה או לא\". והכהן מביט באבני החושן שעל לבו, ורואה שם אותיות בולטות ונוצצות, וברוח הקודש שלובשתו צופה ומצרף את האותיות כפי הראוי לתשובת השאלה ששאלוהו, ומשיב להשואל:"
            ],
            [
                "<b>ולבית דין</b><br> ר\"ל או לסנהדרין:"
            ],
            [
                "<b>ולמי שהצבור צריך בו</b><br> ר\"ל או לאדם שהצבור צריך לו, שהוא שר צבא ישראל כיואב בן צרויה [כך נ\"ל כוונות הש\"ס בסוף פרקן, במה דקאמר הש\"ס למי שהצבור צריך לו, דהיינו משוח מלחמה. [אב\"י וכתבתי בגי' ש\"ס שלי שלהכי אמרה הגמ' בדיוק, זה משוח מלחמה דהכהן הנשאל נקרא כהן המשיח]. דאם משוח מלחמה ממש, הרי הוא הכהן הנשאל, כמ\"ש שם דע\"ג א']:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>וברחיצה</b><br> בין בחמין בין בצונן, אפי' רק מקצת גופו. ודוקא רחיצת תענוג. אבל להעביר הזוהמא, כרחיצת שחרית עד סוף קשרי אצבעותיו, או ברוחץ מקום המלוכלך בבשרו, שרי [א\"ח תרי\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>ובסיכה</b><br> אפילו בסך רק להעביר הזוהמא, ורק מקצת גופו אסור. מיהו מותר לסוך שחין או מכה [תרי\"ד]:"
            ],
            [
                "<b>ובנעילת הסנדל</b><br> דוקא של עור. אבל של גמי, קש, או בגד, שרי. מיהו בהולך במי גשמים או ברפש, מותר אף בשל עור [שם]:"
            ],
            [
                "<b>ובתשמיש המטה</b><br> ואסור ליגע באשתו אפילו ביום, כאילו היא נדה [תרט\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>והמלך</b><br> משום כבודו:"
            ],
            [
                "<b>והכלה</b><br> כל ל' יום אחר נשואין מותרת לרחוץ כדי לחבבה על בעלה:"
            ],
            [
                "<b>והחיה</b><br> כל שלשים יום אחר לידה. וה\"ה כל חולה אפילו שאינו מסוכן מותר. והקילו באלו משום דרק אכילה ושתייה הן מדאורייתא, ובהנך לא גזרו [הרא\"ש]. ולר\"ן כולן אסורים מדאורייתא, רק דהנך דאינן מפורשים בתורה, מסרן הכתוב לחכמים להקל בהן בעת הצורך. [כדאשכחן דכוותיה במלאכת חוה\"מ בחגיגה די\"ח א'] רק כרת לכ\"ע ליכא רק באכילה ושתייה:"
            ],
            [
                "<b>וחכמים אוסרין</b><br> וקיי\"ל כר\"א [תרי\"ג ותרי\"ד]:"
            ],
            [
                "<b>כמוה וכגרעינתה</b><br> והוא מעט פחות מכביצה, ואם אכלו תוך זמן שיכול לאכול פרס דהיינו בכדי זמן אכילת ד' ביצים לרש\"י, וג' לרמב\"ם, מצטרף [תרי\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>והשותה מלא לוגמיו</b><br> היינו מלא לחי א' של כל אדם לפי גדלו או קטנו ובבינוני שיעור שתייה ביו\"כ הוא מעט פחות מרביעית, ואם שתה את שיעור השתייה תוך כדי שתיית רביעית [וי\"א תוך שיעור אכילת פרס] מצטרף. ואין לתמוה למה באכילה קיל יו\"כ משאר איסורים ובשתייה חמיר מהם, שאני יו\"כ דביתובי דעתיה תליא, ועי' ש\"ס [ד\"ה ע\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>חייב</b><br> כרת. מיהו אפי' חצי שיעור אסור מדאורייתא, רק כרת או מלקות ליכא רק על כשיעור. וכן בכל אסורין:"
            ],
            [
                "<b>אכל ושתה בהעלם אחת</b><br> שלא ידע שהוא יו\"כ, או שלא ידע שיו\"כ אסור באכילה ושתייה:"
            ],
            [
                "<b>אינו חייב אלא חטאת אחת</b><br> דמחד קרא נפקי:"
            ],
            [
                "<b>אכל ועשה מלאכה</b><br> אפילו בהעלם א':"
            ],
            [
                "<b>חייב שני חטאות</b><br> דמב' קראי נפקי:"
            ],
            [
                "<b>ושתה ציר</b><br> היינו מים היוצאין מדגים מלוחים:"
            ],
            [
                "<b>או מורייס</b><br> היינו שומן היוצא מדגים מלוחים [ע\"ז כ\"ט ב']. וקמ\"ל הנך אע\"ג דחזי לטיבול, עכ\"פ מדלא חזו לאכילה ממש פטור. [ובתשובת הלכות קטנות מסתפק בשותה מים ביו\"כ אם חייב, מדלא זייני ולית בהו אבידת הנפש. ולפעד\"נ מדלא אשכח תנא למנקט פטורא רק בהנך שאינן ראויין לשתייה, ש\"מ דכל שראויין לשתייה אף דלא זיין טובא חייב עלה]:"
            ],
            [
                "<b>פטור</b><br> ולהכי עכ\"פ בשאר תעניות שהן מדרבנן, בעת הצורך מותר ליקח [מעדיצין] מרים או באושים. אבל ביו\"כ דוקא במכה שהוא מן השניים ולפנים, דמותר בי' מלאכת שבת מחשש סכנה, מותר ביו\"כ, אבל באין סכנה אסור [תשובת הלכות קטנות צ\"ז, ותשובת שאגת אריה ע\"ה]:"
            ],
            [
                "<b>אין מענין אותן ביום הכפורים</b><br> דפטורים מכל ענוי. מיהו לנעול אסורים. ונוהגין לאסרן גם ברחיצה וסיכה [מג\"א תרט\"ז סק\"א]:"
            ],
            [
                "<b>אבל מחנכין אותם</b><br> ר\"ל מאחרין זמן אכילתו שעה או ב' טפי מהרגלו, הכל לפי כחו:"
            ],
            [
                "<b>ולפני שנתים</b><br> ר\"ל אם הילד חלש סגי במחנכו שנה א' קודם פרק זמן עונשו. ואם הוא חזק יחנכו ב' שנים קודם זמן עונשו. וזמן עונש הזכר הוא כשיהיה בן י\"ג שנה ויום א'. ונקבה כשתהיה בת י\"ב שנה ויום א':"
            ],
            [
                "<b>בשביל שיהיו רגילין במצות</b><br> והאידנא דכל הילדים לומדים וחלשים עי\"ז, א\"צ לחנכם שנה מקודם, ודי בזכר י\"ג שנה ויום א', ונקבה בי\"ב שנה ויום א', ואז חייבים להתענות ולהשלים ואפילו כשאין להם סימן השערות, דשמא נשרו. מיהו פחות מבן ט' שנה, אפי' רוצה להתחנך לשעות מוחין בידו [שם]:"
            ],
            [
                "<b>עוברה שהריחה</b><br> ואמרה צריכה אני לאכול או לשתות. או לא אמרה וראיט פניה משתנין:"
            ],
            [
                "<b>מאכילין אותה עד שתשיב נפשה</b><br> מיהו תחלה לוחשין לה באזנה שיו\"כ היום, ואם לא יועיל נותנין לה פחות מכשיעור ואם לא יועיל תאכל כרצונה [תרי\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>חולה</b><br> אפי' לא נשתנה פניו מתאות המאכל:"
            ],
            [
                "<b>מאכילין אותו על פי בקיאין</b><br> אפילו רופא עכו\"ם, אם אומר שכשיתענה אפשר שיסתכן, מאכילין אותו [ולפע\"ד האידנא יש להתיישב בדבר, דבעיני ראיתי דשבקו להמנותייהו, דלכל חולי קל אומרים תמיד שכשיתענה יסתכן]:"
            ],
            [
                "<b>עד שיאמר די</b><br> ר\"ל דכשאומר החולה צריך אני, אז הו\"ל כאין שם בקיאין, דאין הרופא נאמן, מיהו אם רוב בני אדם רואין סכנתו, אפילו אם אינו אומר צריך אני וגם אין הרופא אומר שצריך, אפ\"ה יאכילוהו. וכשמאכילין למעוברת או לחולה, יאכילוהו תחלה פחות מכותבת. וישקוהו פחות ממלא לוגמיו וישהה כדי אכילת ד' ביצים, ואז יחזור ויאכל או ישתה כשיעור הנ\"ל. מיהו בצריך יותר משיעור הנ\"ל יאכילוהו בפעם אחת כל צרכו. וכך הדין ביולדת תוך ז', תאכל פחות מכשיעור כשצריכה לאכל. אבל תוך ג' ימים ללידתה, אפילו לא אמרה צריכה אני אסורה להתענות כלל. מכל מקום באפשר תאכל פחות פחות מכשיעור הנ\"ל [תרי\"ז ותרי\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>מי שאחזו בולמוס</b><br> כך נקרא בלשון יון חולי שבא לאדם מחמת רעבון, [הייסהונגער] בל\"א. ודוקא שנשתנה פניו מחמת רעבון וסימנו הוא שעיניו כהות:"
            ],
            [
                "<b>מאכילין אותו אפילו דברים טמאים</b><br> ר\"ל אפילו נבלות וטריפות וביו\"כ שיש ב' אסורין:"
            ],
            [
                "<b>עד שיאורו עיניו</b><br> וה\"ה בהריח מאכל ומתאוה לו מאד עד שנשתנה פניו מאכילין אותו עד שיתחזק [תרי\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>מי שנשכו כלב שוטה</b><br> וסימני כלב שוטה, שפיו פתוח, ורירו נוטף, וזנבו תלוייה בין רגליו. ומהלך עצב בדרך ישר תמיד [נ\"מ לברוח לצדדים] ונובח ואין קולו נשמע:"
            ],
            [
                "<b>אין מאכילין אותו מחצר כבד שלו</b><br> דאין רפואה זו בדוקה. ואע\"ג דכל ספק נפשות להקל היינו במרפא בטבע אבל זו רק רפואה בסגולה היא, כמ\"ש בפי' משניות לרמב\"ם ולהכי כל שאינו ברור רפואתו אסור:"
            ],
            [
                "<b>ורבי מתיא בן חרש מתיר</b><br> והלכה כת\"ק:"
            ],
            [
                "<b>החושש בגרונו</b><br> בחולי הנקרא [שארבאק], שמתחיל רקבון בבשר השניים, וגומר הרקבון בבני מעים [אמר השש ושמח להועיל בני עמי ולכל אדם במקום שאין רופא, גם למחלה זאת מצאתי רפואה בדוקה מפי רופאים מובהקים ומפורסמים, שמי שהוחלה בזה באקלים שלנו יאכל הרבה מעשב הנקרא [לעפפעל קרויט], גם יאכל הרבה כל דבר חמוץ וחריף, [כציטראנען, וקרעססע, רעטטיך. ומאאררעטיך, וזעללעריא. וישתה חומץ הרבה, גם יתנועע הרבה בהילוך. וכל זה בחון בדוק ומנוסה. ומאחר שלשון חכמים מרפא בכנפיה לכן שפתי לא אכלה, לעמוד ולשרת לפני המלכה היא תורת אלדינו, וזאת אומרת בני החי, כי מוצאי מצא חיים ויפק רצון מה']:"
            ],
            [
                "<b>מטילין לו סם בתוך פיו בשבת</b><br> מעשבים שנשחקו לאבק. ולאו הטלה לפיו קמ\"ל דהא פשיטא דמותר במקום סכנה, דהרי כל רפואה אינו אסור רק מדרבנן, דגזרו שמא ישחק סממנים. ותו למה לא קמ\"ל טפי דמותר לאכל הסם ביו\"כ, דאיירי בה. אלא קמ\"ל מתני' אפילו צריכין אחרים לחלל שבת עי\"ז, כגון לתלוש העשבים ממחובר, או לבשלן, אפ\"ה מטילין הסם מכל מקום. ולפי זה קמ\"ל שפיר שבת לרבותא אע\"ג דבסקילה, וחמיר מיו\"כ. וברי\"ף ל\"ג לתוך פיו, אלא מטילין לו סם בשבת:"
            ],
            [
                "<b>וכל ספק נפשות דוחה את השבת</b><br> ואפילו יש ספיקות הרבה. מיהו כל שאר חולי שינים, אם חלה עי\"ז כל גופו מותר לומר לעכו\"ם בשבת להוציאו, אף דפותח פיו ומטה א\"ע אליו, ומסייע כי האי ודאי יש בו ממש. אפ\"ה כיון דחלה כל גופו ע\"י חולי זה, שרי [שכ\"ח ס\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>ספק אינו שם</b><br> ולא מבעיא בכה\"ג, דאם ישנו שם חי הוא, אלא אפילו ספק וכו':"
            ],
            [
                "<b>ספק מת</b><br> ולא מבעיא כה\"ג, דאם חי הוא ישראל הוא, אלא אפילו ספק וכו':"
            ],
            [
                "<b>מפקחין עליו</b><br> פותחין ע\"י חפירה, או שאר מלאכות דאורייתא הצריכין לזה. ואפילו יש כל הספיקות שנזכרו במשנה יחד, אפ\"ה מפקחין:"
            ],
            [
                "<b>את הגל</b><br> עד חוטמו, דבאין בו נשימה יניחוהו. ואין הולכין אחר הרוב בפ\"נ:"
            ],
            [
                "<b>מצאוהו חי</b><br> אפי' א\"א שיחיה רק חיי שעה, חיישינן לחיי שעה [שכ\"ט]. [מיהו אם יש קולא אם לא ניחוש לחיי שעה, כגון אדם שכשלא יתרפא ודאי ימות, ורוצה להתרפאות מעכו\"ם שחשוד להמיתו מיד. או ע\"י אפעראציאן, לא חיישינן לחיי שעה [תוס' ע\"ז דכ\"ז י\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>ואם מת יניחוהו</b><br> ולא דמי לדליקה דמותר להציל המת [כא\"ח שי\"א]. התם אי לא שרית ליה חיישינן שמחמת חרדתו על מתו ישכח ויכבה. משא\"כ הכא אין לחוש שיעשה דבר:"
            ],
            [
                "<b>חטאת ואשם ודאי מכפרין</b><br> דהרי שב, כשהתודה על קרבנו. משא\"כ אשם תלוי אינו מכפר לגמרי רק שמגין מיסורים עד שידע שחטא ויביא חטאת ויתכפר. א\"נ להכי נקט אשם ודאי, דאילו אשם תלוי אינו מוכרח לכפרתו, דבל\"ז בעבר יו\"כ משחטא, א\"צ להביאו, משא\"כ בחטאת ואשם ודאי:"
            ],
            [
                "<b>מיתה ויום הכפורים</b><br> ר\"ל מיתה או יו\"כ:"
            ],
            [
                "<b>עם התשובה</b><br> והא דלא כלל תנא כולן יחד, חטאת ואשם ודאי ומיתה וי\"כ מכפרין עם התשובה, דהרי חטאת ואשם נמי ודאי אין מכפרין רק כששב. ונ\"ל משום דחלוקין בדינם, דחטאת ואשם מכפרין כפרה גמורה אכריתות, אבל רק בשוגג, דמזיד הו\"ל זבח רשעים. ומיתה ויו\"כ איפכא, דמכפרין על כל חטא שבעולם ובין במזיד ובין בשוגג, אבל לא כפרה גמורה דאי במזיד צריך יסורים, ואי בשוגג צריך קרבן [כשבת י\"ב ב' ויומא פ\"ו א']:"
            ],
            [
                "<b>ועל לא תעשה</b><br> על לאו הניתק לעשה בין במזיד ובין בשוגג, ועל לאו גמור אם עשאו בשוגג:"
            ],
            [
                "<b>ועל החמורות</b><br> כלאו גמור שעשאו במזיד:"
            ],
            [
                "<b>עד שיבא יום הכפורים ויכפר</b><br> אבל כריתות ומיתת ב\"ד, בשוגג צריך חטאת, ובמזיד, תשובה ויו\"כ תולין, ויסורין ממרקין חטאו לגמרי. אבל חטא שחילל בו השם, שע\"י חטאו יקילו אחרים לחטוא, כפרתו במיתתו. מיהו בזמן שעיר המשתלח הוא מכפר הכל. חוץ מחייבי חטאות ואשמות. ומיהו עבירות שבין אדם לחבירו, אין מתכפר בשום אופן, עד שירצה חבירו:"
            ],
            [
                "<b>אין מספיקין בידו לעשות תשובה</b><br> דוקא באמר כן ב' פעמים:"
            ],
            [
                "<b>אין יום הכפורים מכפר</b><br> שיעכבוהו משמים מלעשות כל הראוי לו לעשות ביו\"כ:"
            ],
            [
                "<b>עבירות שבין אדם לחבירו</b><br> שהזיק גופו או ממונו או כבודו:"
            ],
            [
                "<b>אין יום הכפורים מכפר</b><br> מדכתיב לפני ה' דוקא:"
            ],
            [
                "<b>אמר רבי עקיכא אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין</b><br> נ\"ל דה\"ק, אשריכם ישראל שקודם שיכפר להם הקב\"ה, לפני זה אתם מטהרין את עצמיכם שתסלחו זה לזה:"
            ],
            [
                "<b>מי מטהר אתכם אביכם שבשמים</b><br> שבשביל שתסלחו זה לזה, גם הקב\"ה מטהר אתכם ומכפר לכם, דכל המעביר על מדותיו מעבירין פשעיו [כר\"ה י\"ז]. או נ\"ל שמפני שהזכיר לעיל ב' מיני כפרה, א' הכפרה שע\"י הבאת קרבן, שאינו מועיל רק בזמן שבית המקדש קיים. הב' הכפרה שע\"י התשובה, שמועיל בכל עת ברחמיו יתברך. להכי אמר ר' עקיבא, אשריכם ישראל שיש לכם ב' מיני כפרה, לפני מי אתם מטהרין, בזמן שכח בידכם להועיל לעצמיכם שיתכפרו חטאותיכם, דהיינו בזמן שבית המקדש קיים. שאפשר להביא קרבנות. ומי מטהר אתכם, כשידיכם אסורות לאחוריכם, שנחרב בית קדשינו ותפארתנו, ולא תוכלו לטהר את עצמיכם. אז מטהר אתכם אביכם שבשמים. ר\"ל כשכביכול אין עיקר שכינתו אצליכם בארץ:"
            ],
            [
                "<b>וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם</b><br> כנגד כפרה שע\"י הקרבנות שהביא התנא מייתי הכא קרא דוזרקתי, דטהרה שע\"י זריקה הוא ע\"י כח אחר שזרק עליו, כמו כן כפרה שע\"י קרבנות, אינו רק ע\"י כח אחר של הכהן המקריב:"
            ],
            [
                "<b>אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל</b><br> זה הקרא מייתי נגד הכפרה שע\"י תשובה, דכמו דטהרה שע\"י טבילה, הוא ע\"י הטמא עצמו, שהולך וטובל וטהר, כמו כן כפרה שע\"י תשובה, רק בכח רצון החוטא תליא ישליך השרץ מידו ויטבול במימי חסדו יתברך, וטהר, שא\"צ לממוצע כלל בין הבנים לאביהם הרחמן, שרחמיו יתברך הן בעצמן מקוותן וטהרתן של ישראל ואינן צריכין קרבן או יו\"כ כממוצעים בינם לאביהם, רק תמיד ידיו יתברך פתוחות לקבלם בתשובתם ולחבקם באהבה רבה ואהבת עולם. והקב\"ה יטהר טומאותינו, ויחזק לבבנו ליראתו וללימוד תורתו לעבדו שכם אחד לנצח."
            ]
        ]
    ],
    "versions": [
        [
            "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739"
        ]
    ],
    "heTitle": "יכין יומא",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Yachin",
        "Seder Moed"
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Seif",
        "Comment"
    ]
}