json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Nashim/Yachin on Mishnah Ketubot/Hebrew/merged.json

{
    "title": "Yachin on Mishnah Ketubot",
    "language": "he",
    "versionTitle": "merged",
    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yachin_on_Mishnah_Ketubot",
    "text": [
        [
            [
                "<b>בתולה נשאת ליום הרביעי</b><br> ר\"ל הנשואין יתחיל ביום, מדטריד בתגרא דרמי בכתובה [שבת דק\"ל ע\"א] ובעסק הסעודה, ולא יהיה יכול לבעול בלילה:"
            ],
            [
                "<b>שפעמים בשבת</b><br> אבתולה קאי:"
            ],
            [
                "<b>בתי דינין יושבין בעיירות ביום השני וביום החמישי</b><br> דאז כל אדם כעיר לשמוע קריאת התורה:"
            ],
            [
                "<b>שאם היה לו טענת בתולים</b><br> שלא מצא לה בתולים [והוא הדם השותת בסוף ביאה ראשונה של בתולה], או שמצא פתח פתוח [שלא מצא דוחק בביאה ראשונה]. מיהו בבוגרת ליכא טענת פתח פתוח [אה\"ע סס\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>היה משכים לבית דין</b><br> בעוד כעסו עליו, דאם היה ביום אחר, אז קודם שישבו הב\"ד תתקרר דעתו ויתפייס, ושמא כשיערער יבואו עדים שמשנתארסה זנתה, ונאסרה עליו. ואף על גב דזנות לא שכיח [כפ\"ב דגיטין] , זהו רק בעדים והתראה. ואי\"ל ישא ביום א' וישכים לב\"ד ביום ב'. י\"ל שקדו והשתדלו חז\"ל לתקנתה, שיהיה לו זמן ג' ימים להכין סעודת נשואין. ולאלמנה תקנו יום ה', ג\"כ מטעם שקדו, שהשתדלו חז\"ל לתקנתה, שישמח בעלה עמה ג' ימים הראשונים דאם היה ביום אחר, היה מניחה מיד והולך למלאכתו. ולדידן שב\"ד יושבין בכל יום, בתולה נשאת בכל יום [שם סס\"ד ס\"ג], וגם בל\"ז השתא שאין מארסין. אין חשש שזנתה תחתיו ותאסר, ואף על גב שעכ\"פ יהיה מקח טעות אפ\"ה אם יתפייס וימחול אין בכך כלום, להכי לא תקנו לה זמן. ואלמנה גם כן נשאת בכל יום, דכיון דעיקר התקנה בשביל דידה שישמח עמה, מחלה השתא. ואעפ\"כ בהוא בחור או היא בתולה, אסור כל ז' ימים מהנשואין במלאכה ובמו\"מ ומלצאת יחידי, ובאלמנה שנשאת לאלמון, אסור ג\"י, דרק השמחה שישמח עמה יכולה היא למחול, ולא האיסור מלאכה ומו\"מ [שם], וכמו שיש חלוק בשמחה בין בחור ובתולה לאלמן ואלמנה, כ\"כ בברכת חתנים, דהיינו ו' ברכות [מלבד ברכת הכוס] שמברכין אחר בהמ\"ז, דבבחור או בתולה, מברכין אותן כל ז' ימים בכל סעודה שהיו באים בה פנים חדשות מבני אדם חשובין. ובאלמן שנשא אלמנה אין מברכין רק בסעודה קמא שביום קמא [ולא באכלוהו בלילה]. מיהו שהשמחה במעונו ואשר ברא מברכין לבחור או בתולה כל ז\"י אפילו ליכא פנים חדשות, ובאלמנה כל ג' [טור שם]. ודוקא במזמן אחרים ולא באוכל החתן עם בני ביתו בלבד. וברכת חתנים צריך י', ואשר ברא ג' [שם סס\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>בתולה כתובתה מאתים</b><br> למנהגינו הוא נ\"ג ר\"ט וי' ז\"ג:"
            ],
            [
                "<b>ואלמנה מנה</b><br> הוא חצי הנ\"ל. וכל זה בלא הכניסה כלל, אבל בהכניסה נדן, אז כתובה ר' וק' בכלל תוס' שליש שעל הנדן [ס\"ו ב\"ש סקכ\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>בתולה</b><br> שהיא אלמנה או וכו':"
            ],
            [
                "<b>הגיורת והשבויה והשפחה</b><br> נ\"ל דמשום שכל הג' בחזקת שנבעלו, להכי נקט להו כסדר הזה, דלא מבעייא גיורת, אלא אפילו שבוייה שיד אחר שליט עליה, ואפילו שפחה דעבדא בהפקירא ניחא ליה, ושטופים בזנות יותר [כגיטין די\"ג א']:"
            ],
            [
                "<b>שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו</b><br> כאן היפך הסדר. דמצוה לפדות יותר מלגייר, ולגייר מלשחרר, דאע\"ג דקשין גרים לישראל [כקדושין ד\"ע ע\"ב] עכ\"פ לא עבר בעשה כמשחרר [כגיטין ל\"ח ב']:"
            ],
            [
                "<b>פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד</b><br> דאז אפילו נבעלו, בתוליהן חוזרין. ומשכחת לה \"קטן\" שנתגייר, דאף שאינו בן דעת, על כל פנים זכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו, ואף על גב דזכייה הוא מטעם שליחות, ואין שליחות לקטן, ולעכו\"ם. י\"ל דמיירי בנתגייר אביו ג\"כ, דמדאיכא ב' זכותין להכניסו בברית ולהיות כאביו, גם קטן עושה שליח:"
            ],
            [
                "<b>הגדול שבא על הקטנה</b><br> פחות מג' שנים ויום א':"
            ],
            [
                "<b>וקטן</b><br> פחות מבן ט' ויום א':"
            ],
            [
                "<b>שבא על הגדולה</b><br> ולא השיר בתוליה דאל\"כ לא עדיף ממוכת עץ, ומה\"ט בהנך ב' מודו רבנן מדלא הושרו בתוליה, דגם ברישא הרי בתוליה חוזרין:"
            ],
            [
                "<b>ומוכת עץ</b><br> שהוכתה בעץ באותו מקום ונשרו בתוליה:"
            ],
            [
                "<b>אלמנה גרושה וחלוצה</b><br> אף על גב דפשיטא דהא כבר היא אלמנה. אפ\"ה נקט לה הכא אגב משנה ב' דהתם קמ\"ל אע\"ג דאיכא תרתי שהיא אלמנה וחלוצה אפ\"ה כתובתה ר':"
            ],
            [
                "<b>מן הנשואין</b><br> אחר שנכנסה לחופה קודם שנבעלה, ואח\"כ נשאת לאחר:"
            ],
            [
                "<b>ואין להם טענת בתולין</b><br> לומר מקח טעות הוא שתפסיד גם הק':"
            ],
            [
                "<b>אינו יכול לטעון טענת בתולים מפני שמתייחד עמה</b><br> ושמא בעלה וא\"נ לומר שלא בעלה דהן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה [כגיטין פ\"א ב']:"
            ],
            [
                "<b>ולא מיחו בידם חכמים</b><br> ולא גזרו שלא לבייש שאר נשים:"
            ],
            [
                "<b>היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדך</b><br> כמטר סוחף בא על שדך שזרעת, ור\"ל מזלך גרם שנתקלקלתי, ויש לי כתובה [מאתים]:"
            ],
            [
                "<b>והיה מקחי מקח טעות</b><br> ואין לך כתובה כלל:"
            ],
            [
                "<b>רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת</b><br> דאע\"ג דברי ושמא לאו ברי עדיף להוציא, הכא שאני דאיכא נמי לה מגו דמוכת עץ אני, דלא היתה נפסלת מכהונה. ואף דהו\"ל מגו להוציא, בברי ושמא אמרינן מגו להוציא [ס\"ח ב\"ש סקכ\"ב]. מיהו באמרה בתולה אני, אינה נאמנת, אף על גב דאית לה מגו דנאנסתי או מוכת עץ אני, עכ\"פ בברי וברי לא אמרינן מגו להוציא. ואי\"ל אם כן מה הועילו חכמים שתקנו כתובה שלא תהא קלה בעיניו להוציאה, הרי יכול להפקיע עצמו בטענה זו מתקנת חכמים, שהרי א\"א לה להביא ראיה שהיתה בתולה, ויפטר מכתובתה. י\"ל דהכא מהימן מכח חזקה דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה ומהאי טעמא פטור גם משבועה:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין</b><br> דהמע\"ה [ונ\"ל דנקט הך לישנא, ע\"פ מ\"ד (סנהדרין דצ\"ו) דאית קרתא דשמא קושטא, ויושביה מאריכים ימים מדאין אומרים שקר. להכי קאמר הכא דלא משום דבורה של זאת נאריך ימים, דשקר אמרה]:"
            ],
            [
                "<b>אלא הרי זו בחזקת בעולה עד שלא תתארס והטעתו</b><br> דס\"ל חזקת ממון עדיף ואפילו ק' אין לה:"
            ],
            [
                "<b>היא אומרת מוכת עץ אני</b><br> קודם הנשואין ויש לי כתובה ק'. ואמשנה ו' דלא מצא לה בתולים קאי:"
            ],
            [
                "<b>והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את</b><br> ר\"ל נבעלת והרי זה מקח טעות ואין לך כלום. [ונקט \"איש\" לאפוקי ביאת קטן. דדינה ג\"כ כמוכת עץ (כמ\"ג). והא דלא נקט לשון נקייה בעולת איש את. נ\"ל משום דהך לישנא משמע אנוסה, כמו ארי דורס ואוכל, וקמ\"ל רבותא לר\"ג, דלא מבעייא באין לו טענה להנצל רק שתחתיו זנתה, וכגון שנתקדשה פחותה מבת ג' שנים, וודאי נאמנת לר\"ג. מדטען איהו ספק [כתוס'] אחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן, אלא אפילו אפשר שיתנצל בטענת שנאנסה קודם שנתארסה [כרש\"י], דלא מחזיק לה ברשיעא, אפ\"ה נאמנת. ולא נקט אנוסה את. דזה לא היה ההיפוך מטענתה מוכת עץ אני אבל דרוסת איש משמע בעולה ומשמע נמי אנוסה]:"
            ],
            [
                "<b>רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת</b><br> מדאית לה מגו דמוכת עץ אני תחתיך, דאית לה כתובה ר', בכה\"ג ברי ושמא ברי עדיף:"
            ],
            [
                "<b>עד שתביא ראיה לדבריה</b><br> ונקט פלוגתייהו בב' בבי. דברישא בנאנסתי קמ\"ל דבהודית מודה ר\"ג לר\"י דלית לה כלום דמקח טעות לגמרי משמע, ובסיפא במוכת עץ קמ\"ל דלר\"ג כתובתה עכ\"פ ק', אפילו לא הכיר בה:"
            ],
            [
                "<b>ראוה מדברת</b><br> כמו דבר אחד לדור, דר\"ל מנהיג, כ\"כ ה\"נ רצונו לומר היתה נהוגה מא' בשוק, כלומר שנבעלה [והוא לישנא דקרא, ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה. ובש\"ס קאמר דלהכי לא נקט שנבעלה, דלישנא מעליא נקט. ואע\"ג דבכמה דוכתי נקט לשון שנבעלה, הכא מדנקט מקמי הכי ע\"פ ההכרח דרוסת איש את קפיד הכא טפי למנקט לישנא מעליא, לאשמעינן דלעולם יספר אדם בלשון נקייה [כפסחים ד\"ג א']:"
            ],
            [
                "<b>עם אחד בשוק</b><br> דר\"ל א' שהיה בשוק, [ובגמרא ל\"ג \"בשוק\"]:"
            ],
            [
                "<b>אמרו לה מה טיבו</b><br> מה עסקו:"
            ],
            [
                "<b>איש פלוני</b><br> לרבותא דרבי יהושע נקט איש פלוני, דאף דנאמנת לאסור הולד בקרובות של אותו פלוני [כרמב\"ם א\"ב פט\"ו י\"ד], אפילו הכי להכשיר א\"ע והולד אינה נאמנת. או דקמ\"ל אף שאותו פלוני ידוע בכשרות, וגם מדהזכירה שמו הו\"א דהוה כמסיחת לפי תומה שכהן הוא שבעלה, ונהמנינה, קא משמע לן:"
            ],
            [
                "<b>רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת</b><br> להכשיר עצמה לכהן, מדיש לה חזקת כשרות:"
            ],
            [
                "<b>לא מפיה אנו חיין</b><br> דמדנתייחדה הורע חזקתה, דיצאה מגדר הצניעות:"
            ],
            [
                "<b>אלא הרי זו בחזקת בעולה לנתין ולממזר</b><br> ונפסלה מכהן ומתרומה:"
            ],
            [
                "<b>עד שתביא ראיה לדבריה</b><br> שנבעלה לאותו פלוני, ושהוא כשר:"
            ],
            [
                "<b>היתה מעוברת</b><br> נקט מדברת להכשיר בה, ומעוברת להכשיר בתה:"
            ],
            [
                "<b>רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת</b><br> וכשרות לכהונה היא ובתה:"
            ],
            [
                "<b>אמר רבי יוסי מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין</b><br> [קוועללע]:"
            ],
            [
                "<b>הרי זו תנשא לכהונה</b><br> ואף דבמ\"ח א\"צ רוב, זהו מדטענה ברי. מיהו קיי\"ל גם התם דצריך ב' רובא, רוב עיר ורוב סיעא כשרים [אה\"ע ו' י\"ז, ועי' יבמות פ\"ה י\"ח]:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>האשה שנתארמלה או שנתגרשה</b><br> תובעת כתובה ר', ושטר כתובה אמרה שנאבד, או דמיירי במקום שאין כותבין כתובה [ונ\"ל לפמ\"ש במשנה י' דאף עדות קטן מהני בזה, א\"כ שפיר נקט מתניתין לא זו אלמנה. דהו\"ל לגבי יורשים כברי ושמא מהני עדות קטן לסייעה, אלא אפילו בנתגרשה דהו\"ל כברי וברי אפ\"ה מסייע לה עדות הקטן]:"
            ],
            [
                "<b>והוא אומר לא כי אלא אלמנה נשאתיך</b><br> ובנתארמלה היורשים טוענים:"
            ],
            [
                "<b>אם יש עדים שיצאת</b><br> מבית אביה לבית בעלה:"
            ],
            [
                "<b>בהינומא</b><br> \"הומענאס\" בלשון יון הוא צעיף [שלייער] לכסות עינים, וחז\"ל הסיבו המלה וסרסוהו כפי הנאות בלשון קודש, דע\"י שעיניה מכוסים היא מנמנמת תחתיו, ולכן קראוהו הנומא [ועמ\"ש פסחים פ\"י]. ויש עושין הנומא זה מבגד ויש מהדסים:"
            ],
            [
                "<b>וראשה פרוע</b><br> שערותיה תלויות סביב כתפיה:"
            ],
            [
                "<b>כתובתה מאתים</b><br> ואין לחוש שתגבה שוב בשטר כתובה שטמנתו. דהא קיי\"ל כותבין שובר:"
            ],
            [
                "<b>ר' יוחנן בן ברוקא אומר אף חלוק קליות ראיה</b><br> שבלים רטובים שנתיבשו בתנור, שרגילין לחלק למסובין בנשואי בתולה. ולת\"ק שמא בל\"ז חלקום, מה שאין כן ראשה פרוע. ומה\"ט שנשאת בד' ג\"כ אין ראיה. ובאין עדים אין לה רק ק', אף לר\"ג [פ\"א מ\"ו] דהיא נאמנת, התם ברי ושמא, משא\"כ הכא ברי וברי, דאף ביורשים טענינן כל דמצי אבוהון למטען, וכברי וברי דמי [רא\"ש]. ואף דרוב נשים בתולות נשאת, עכ\"פ רובן יש להן קול, וזו שאין לה קול אתרע רובא. והמע\"ה. משא\"כ ביש עדים, יש הוכחה שהיא מהמיעוט בתולות שנשאת ואין לה קול, ובכה\"ג אין הבעל נאמן במגו דפרעתי, דמדהאמינו חכמים לעדות קטן [כמשנה י'], הו\"ל כמגו במקום עדים, ומכ\"ש באיכא עדים ממש, או י\"ל דאינו נאמן לטעון פרעתי, מדהו\"ל כטוען אחר מעשה ב\"ד דלא אמר כלום [וער\"ן ור\"י ן' לב ח\"ג סי' כ\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>ומודה רבי יהושע</b><br> מדנקט משנה דלעיל דמודה ר\"ג כסי' ז', נקט נמי הכא דמודה ר\"י לר\"ג:"
            ],
            [
                "<b>שהפה שאסר הוא הפה שהתיר</b><br> דדוקא במשארסתני נאנסתי [פ\"א מ\"ו] דליכא מגו דשתקה, דהרי הבעל טוען עד שלא ארסתיך [רש\"י], וגם היא בעצמה מודה שנמצא בה ריעותא, שלא מצא לה בתולים [כתוס'], להכי לא אמרינן מגו, דדלמא לא אסקי אדעתה למטען מוכת עץ אני, או דלמא ערומי קמערמה, [כב\"מ ד\"ד ב' וד\"ח א', וכתובות ד\"פ ע\"א ודפ\"ז ב'], מה שאין כן הכא דאין אדם תובעו, ואי נמי תובעו, אין ריעותא בפנינו, מודה ר\"י דמהימן מגו דשתק, או לא היה של אביך מעולם. אבל אי\"ל דטעמא דר\"י הכא דנאמן, משום דמהני חזקת ממין כמו במשארסתני נאנסתי. דנ\"ל דבמודה של אביך היתה, לא הו\"ל חזקת ממון שפיר דקרקע בחזקת בעליה עומדת:"
            ],
            [
                "<b>ואם יש עדים שהיא של אביו והוא אומר לקחתיה הימנו אינו נאמן</b><br> והא דלא נקט שדה זו שלך היתה וכו'. היינו משום דבעי למתני סיפא ואם יש עדים וכו', דק' ממ\"נ אי דאכלה שנות חזקה אמאי לא מהימן. ואי דלא אכל שנות חזקה פשיטא דלא מהימן. אע\"כ דאכל ב' שנים בחיי אב וא' לפני הבן, וקמ\"ל דבדאיכא עדים, לא מהני:"
            ],
            [
                "<b>העדים שאמרו</b><br> כשבאו לקיים השטר:"
            ],
            [
                "<b>כתב ידינו הוא זה אבל אנוסים היינו</b><br> מפחדינו שיהרגנו העדנו שקר. אבל אם מפחד הפסד או הרווחת ממון, אין נאמנים, דאין אדם משים עצמו רשע, לחוב א\"ע או לפסול א\"ע [אבל חייבים לשלם ללוה, מדמודו שהפסידוהו בחתימתן, ח\"מ מ\"ו סל\"ז], ולא אמרינן פלגינן דבוריה [כיבמות פ\"ב מ\"ט] ובנפשות נאנס. דהתם מה שצריך להעיד, הוא שנהרג, וזה מהמנינן ליה, ומה שהוסיף ללא צורך שהוא הרגו, בזה לא האמננהו, דא\"צ לנו כלל לידע מי הרגו, משא\"כ הכא וודאי צריך לידע במה נאנס, ומדהוא אמר שנאנס בממון, איך נעקור עדותו לומר שבנפשות נאנס:"
            ],
            [
                "<b>קטנים היינו</b><br> אף שהעדות אמת, וכ\"כ בפסולי עדות:"
            ],
            [
                "<b>פסולי עדות היינו</b><br> מחמת קורבה, והשתא נתרחקו, ואי אפשר לברר אבל בפסולי עבירה אין אדם משים וכו' כלעיל סי' י\"ב:"
            ],
            [
                "<b>הרי אלו נאמנים</b><br> ודוקא תוך כדי דבור, דאל\"כ מדהעידו כתב ידינו הוא, הו\"ל כיוצא ממקום אחר בסיפא:"
            ],
            [
                "<b>או שהיה כתב ידם יוצא ממקום אחר</b><br> שחתומים גם אשטר אחר, שכבר נתקיים בב\"ד, וראו עתה שחתימות ב' השטרות שוין:"
            ],
            [
                "<b>אינן נאמנין</b><br> דעדים החתומים בשטר, הו\"ל כנחקר עדותן בב\"ד, דלא חציף אינש לזיופי [כרש\"י גיטין ד\"ג], וכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד, ואף דאית להו מגו דאמרי פרוע הוא, בב' עדים א\"א מגו, דירא כל א' שחבירו לא תיסק אדעתיה למטען גם כן כמוהו:"
            ],
            [
                "<b>הרי אלו נאמנין</b><br> ודינו כשטר מקויים, מדאיכא ב' על כל חתימה:"
            ],
            [
                "<b>צריכים לצרף עמהם אחר</b><br> שיעיד שמכיר ב' החתימות, דס\"ל אכתב ידן ולא אמנה שבשטר הן מעידים:"
            ],
            [
                "<b>זה כתב ידי</b><br> דס\"ל אמנה שבשטר מעידים, וכשמעיד כ\"א אכתב ידו, הרי יש ב' עדים אענין שבשטר:"
            ],
            [
                "<b>הוא הפה שהתיר</b><br> י\"א דוקא תוך כדי דבור, אלא אם כן נותנת אמתלא לדבריה [אה\"ע קנ\"ב], והא דנקט בסיפא ביש עדים, ולא נקט רבותא טפי, בשלא תוך כדי דבור. נ\"ל משום דבעדים אפילו בנשאת תצא, משא\"כ שלא תכ\"ד, תמיד מהני אמתלא:"
            ],
            [
                "<b>אמרה נשביתי וטהורה אני</b><br> לא נבעלתי לעכו\"ם:"
            ],
            [
                "<b>ואם משנשאת</b><br> אפילו לא נשאת עדיין, רק התירוה להנשא:"
            ],
            [
                "<b>באו עדים הרי זו לא תצא</b><br> ותנשא לכתחלה. ודוקא בשבוייה, אבל בח\"א אפילו נשאת קודם ביאת עדים תצא ואפילו אין העדים אלו יודעים אם נתגרשה או לא [שם]:"
            ],
            [
                "<b>שתי נשים שנשבו</b><br> שיש עדים שנשבו:"
            ],
            [
                "<b>זאת אומרת נשביתי</b><br> קמ\"ל אפילו אינה יודעת שיש עדים שנשבת, ואומרת נשבתי:"
            ],
            [
                "<b>ובזמן שהן מעידות זו את זו</b><br> שכל א' אומרת חברתי טהורה, אף ששותקת מלהעיד על עצמה:"
            ],
            [
                "<b>הרי אלו נאמנות</b><br> דבשבוייה דמנוולא נפשה לגבי שבאי, לא חיישינן לגומלין, ומה\"ט הכשירו גם כן גבה עדות אשה וקטן, אבל בעכו\"ם מסל\"ת יש פלוגתא [אה\"ע ז']:"
            ],
            [
                "<b>אינן נאמנין</b><br> דאפילו לתרומה דרבנן צריך על כל פנים עד אחד וכדמסיק:"
            ],
            [
                "<b>ובזמן שהן מעידין זה את זה</b><br> אני וחבירי כהן:"
            ],
            [
                "<b>הרי אלו נאמנין</b><br> ובח\"ל שאין תרומה נוהג, הבא ואומר כהן אני, נאמן לעלות לתורה ראשון ולישא כפיו [אה\"ע ג'], ואף דאיכא למיחש שיפדו בכורים על ידו. בזה לא נעשה איסור, דממון איתא בחזרה, ותו דגם שאר כהני בזה\"ז רק כהני חזקה נינהו. וכל הני הפה שאסר התיר דפרקן, צריכי, דבשדה זו של אביך, קמ\"ל אף שנהנה עי\"ז, ובעדים שאמרו, אף שאין מוחזקים כשדה זו של אביך, וקמ\"ל אף בא\"א, לאשמעינן דאף באיסורא אמרינן הפה שאסר וכו', וקמ\"ל שבוייה, משום סיפא, דאם משנשאת באו עדים וכו', ובב' נשים שנשבו קמ\"ל דלא חיישינן לגומלין, ובשני אנשים קמ\"ל פלוגתא דר\"י ורבנן:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר אין מעלין לכהונה על פי עד אחד</b><br> אפילו ליכא חשש גומלין, דס\"ל מעלין מתרומה ליוחסין, ויש לחוש שיעלוהו ליוחסין ורבנן ס\"ל אין מעלין:"
            ],
            [
                "<b>אמר רבי אלעזר אימתי במקום שיש עוררין</b><br> קול, או ב' שאמרו שהוא חלל:"
            ],
            [
                "<b>מעלין לכהונה על פי עד אחד</b><br> בליכא חשש גומלין:"
            ],
            [
                "<b>רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי שמעון בן הסגן מעלין לכהונה על פי עד אחד</b><br> אפילו על ידי צרוף, כגון שאביו מוחזק כהן, ונפק קול שהוא חלל, ונפסל, ושוב העיד ע\"א שכהן הוא, והכשרנוהו, ושוב העידו ב' שהוא חלל ופסלנוהו, ושוב העיד ע\"א שכשר הוא, לר\"ג מצטרף עד זה עם עד קמא, ואוקי תרי לגבי תרי, ונדחה גם הקול. דתרי כמאה ואוקי גברא אחזקתיה. ולר\"א אין מצטרפין:"
            ],
            [
                "<b>האשה שנחבשה בידי גוים על ידי ממון</b><br> בשביל ממון שחייבת:"
            ],
            [
                "<b>מותרת לבעלה</b><br> אפילו הוא כהן, ואפילו פנוייה מותרת לכהן, דהעכו\"ם מפחד שיפסיד ממונו בדין ערכאות כשיבעלנה [אה\"ע ז']. ואף דבפ\"ב דע\"ז [דכ\"ג א.] אמרינן דלבעול תקיף יצרו אף במקום פסידא. תירץ אאמ\"ו הגזצוק\"ל דהתם רק בהפסד רווחה שתפסל לקרבן אינו כהפסד קרנא [כמג\"א תקל\"ג סק\"ה]. ונ\"ל ראיה לדברי ע\"ר אאמ\"ו הגאון זצוק\"ל מדברי רמ\"א [אה\"ע סימן ז' סי\"א]:"
            ],
            [
                "<b>על ידי נפשות</b><br> שעומדת ליהרג:"
            ],
            [
                "<b>אסורה לבעלה</b><br> אפילו לישראל, דשמח התרצתה להבעל לאחד שהבטיח להצילה [שם]:"
            ],
            [
                "<b>עיר שכבשה כרכום</b><br> חיל הצרים:"
            ],
            [
                "<b>כל כהנות</b><br> הבתולות והנשואות שהיו מותרות לכהן:"
            ],
            [
                "<b>שנמצאו בתוכה פסולות</b><br> לכהן, וא\"ת אם כן אפילו אשת ישראל נמי דמ\"ש מלעיל סי' ל\"ט. י\"ל התם א\"א לה להנצל רק ע\"י שתתרצה לו, אבל הכא אינה כבושה תחת ידו, ואין מעצור לה' להושיע ואפ\"ה חיישינן שמא נאנסה. [ועי' ב\"ש] מיהו ביש מחבוא בעיר שיכולה רק אחת להסתר שם, כל אחת נאמנת לומר אני נחבאתי שם, ובהך מגו יכולה לומר לא נחבאתי ולא נטמאתי, ואינו כמגו במקום עדים, מדאינו רק חשש שנטמאת:"
            ],
            [
                "<b>אמר רבי זכריה בן הקצב</b><br> כהן היה, והוא ואשתו היו בירושלים כשנכבשה מהאויב:"
            ],
            [
                "<b>המעון הזה</b><br> נשבע היה בשם מקדש שהוא מעון אלהי קדם, ואע\"ג דאינה שבועה [כי\"ד רל\"ז] עכ\"פ הבטחה היה וכך נהגו ואשכחן דכוותיה טובא:"
            ],
            [
                "<b>אמרו לו אין אדם מעיד על ידי עצמו</b><br> דידעו שלא נשאר שום מחבואה שלא גלה הקב\"ה לעיני האויב, כמ\"ש חז\"ל יומא [נ\"ד א'] ויצא מבת ציון כל הדרה, חדרה, והרי אפילו מערת צדקיה מצאו:"
            ],
            [
                "<b>נאמן אדם לומר זה כתב ידו של אבא</b><br> דעדי קיום מותרים להיות קרובים לעדי השטר:"
            ],
            [
                "<b>וזה כתב ידו של אחי</b><br> לקיים השטר על פיו בצירוף עד אחד שעמו, דקיום שטרות דרבנן ומדאורייתא א\"צ קיום כלל, דלא חציף אינש לזיופא, וכל שלא יאמרו העדים שאין זה חתימתן, אין המערער נאמן [ומתורץ קו' התו']:"
            ],
            [
                "<b>וראשה פרוע</b><br> וכתובתה ר', דרוב נשים בתולות נשאות, ואף דאין הולכין בממון אחר רוב, הכא מדמפורסם, גלוי מלתא בעלמא הוא, דכשיחקרו ימצאו עדים כשרים, ואף דזאת אין לה קול, אפ\"ה מדמסייע עדות דהנהו, אזלינן בתר רובא:"
            ],
            [
                "<b>ושהיה איש פלוני יוצא מבית הספר</b><br> מלמד תנוקת:"
            ],
            [
                "<b>לטבול לאכול בתרומה</b><br> תרומה דאורייתא, ונאמן להאכילו תרומה דרבנן, ולא חיישינן שמא עבד היה אז, דעבד אסור ללמדו תורה:"
            ],
            [
                "<b>ושהיה חולק עמנו על הגורן</b><br> ולא חיישינן שמא עבד היה אז, דהרי אין חולקין תרומה לעבד אלא אם כן רבו עמו:"
            ],
            [
                "<b>והמקום הזה בית הפרס</b><br> דהחורש ע\"ג קבר, ק' אמה לכל צד סביבו טמא מדרבנן, דכך שיערו חז\"ל, שעד שם תוכל המחרישה להוליך עצם כשעורה מהקבר [כרפי\"ז דאהלות], והיינו מסופקים איזהו מקום בבקעה של ביה\"פ, ובא זה והודיענוהו כדי לטהר השאר סביב:"
            ],
            [
                "<b>ועד כאן היינו באין בשבת</b><br> דתחומין דרבנן:"
            ],
            [
                "<b>אבל אין אדם נאמן לומר דרך היה לפלוני במקום הזה</b><br> בשדה חבירו:"
            ],
            [
                "<b>מעמד ומספד</b><br> עמ\"ש במגילה [פ\"ד סי' י\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>היה לפלוני במקום הזה</b><br> אף דהנהו מפרסמי טפי סד\"א לא משקר, קמ\"ל בממון צריך ב' עדים כשרים:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>אלו נערות</b><br> אף שהן פסולות:"
            ],
            [
                "<b>שיש להן קנס</b><br> דבאנס נערה בתולה נותן לאביה נ' כסף:"
            ],
            [
                "<b>ועל הנתינה</b><br> עי' יבמות [פ\"ח מ\"ג סי' ט\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>ועל הכותית</b><br> כשהחריב סנחריב שומרון הביא עכו\"ם מעיר כותה ומספרוים ומבבל וכדומה והושיבם שם [כמלכים ב' י\"ז פכ\"ד]. וכשטרפום אריות היער, נתגיירו מיראה [ומפני שהרוב היו מכותה, נקראו כולם כותיים]. וקמ\"ל דאפ\"ה גרי אמת הן:"
            ],
            [
                "<b>ושנשתחררו</b><br> עפ\"ק מ\"ב:"
            ],
            [
                "<b>פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד</b><br> דאפילו נבעלו אז בתוליהן חוזרים:"
            ],
            [
                "<b>ועל אשת אחיו</b><br> מאמו, שנתקדשה ונתגרשה או נתאלמנה, או באשת אחיו מאביו שנתקדשה ונתגרשה, או בנתאלמנה והניח בנים מאחרת, דאילו עדיין אשתו הרי הוא בחנק וקלב\"ם:"
            ],
            [
                "<b>ועל אשת אחי אביו</b><br> שנתקדשה לו ונתגרשה או נתאלמנה:"
            ],
            [
                "<b>אין בהן מיתת בית דין</b><br> דחיוב כרת אינו פוטר מתשלומין. מיהו בהתרו בו, דאז חייב מלקות, אז פוטר מתשלומין:"
            ],
            [
                "<b>יתירות על בנות שלש שנים ויום אחד</b><br> דודאי נבעלה. ואף דשבוייה רק מדרבנן בחזקת בעולה, אפ\"ה מדרבנן אין לה קנס, גזירה שמא תנשא שבוייה לכהן:"
            ],
            [
                "<b>אף על פי שגדולה</b><br> אע\"ג דאסורה לכהן, אפ\"ה לענין ממונא לא מצי בועל פטר נפשיה ולא קיי\"ל כן:"
            ],
            [
                "<b>הבא על בתו</b><br> מיירי בנתארסה ונתגרשה דאז קנסה לעצמה [כר\"ע במ\"ג]. או מיירי בבא עליה ואח\"כ בגרה [כרפ\"ד] דג\"כ קנסה לעצמה ולא לאביה:"
            ],
            [
                "<b>וכל המתחייב בנפשו אין משלם ממון</b><br> אפילו בשוגג, אבל בכרת ומלקות, רק במזיד והתראה פטור מתשלומין, ומה\"ט צריך לכולה מתניתין, אע\"ג דכולה כבר מדיוקא דרישא שמעינן לה, אלא משום דמשנה א' רק בלא התרו בו, והכא בין בהתרו או לא התרו בו, וגיורת דנקט היינו לאשמועינן דיוקא דסתמא דכל שמסופק אם היא בת ג' הוה כוודאי אינה בת ג' ופטור:"
            ],
            [
                "<b>ולא יהיה אסון ענוש יענש</b><br> לשלם דמי וולדות לבעל, הא אם יש אסון באשה, שהרגה, פטור ממון. ותנא ושייר ברישא בחייבי לאוין אלמנה לכה\"ג, ותנא ושייר דסיפא בחויבי מיתות אשת אביו וכלתו, ואע\"ג דהיכא דתנא \"אלו\" לא תנא ושייר. הכא דתני נמי בסיפא ואלו, גם בכה\"ג תני ושייר [עי' פ\"ק דקידושין]:"
            ],
            [
                "<b>נערה שנתארסה ונתגרשה</b><br> דבלא נתגרשה חייב מיתה ואין לה קנס:"
            ],
            [
                "<b>וקנסה לעצמה</b><br> אבל צער ובושת ופגם משלם לאביה:"
            ],
            [
                "<b>שנותן את הצער</b><br> מה שאין כן מפותה אין לה צער:"
            ],
            [
                "<b>והמפתה אינו נותן את הצער</b><br> קמ\"ל אפילו היה לה צער:"
            ],
            [
                "<b>האונס נותן מיד</b><br> [אע\"פ שכונסה]:"
            ],
            [
                "<b>והמפתה לכשיוציא</b><br> ר\"ל כשלא יכנס:"
            ],
            [
                "<b>האונס שותה בעציצו</b><br> בכלי מאוס שבחר בו, דאף שמאוסה מוכרח לנשאה:",
                "[ר\"ל שלא ישאנה:]"
            ],
            [
                "<b>נמצא בה דבר ערוה</b><br> שזנתה אחר שכנסה:"
            ],
            [
                "<b>ולו תהיה לאשה אשה הראויה לו</b><br> ולא דחי העשה להלא תעשה. דכיון דתליא ברצונה מלמדין אותה שתאמר מחלתי לו, או דעשה כי הך דתליא ברצונה, אפילו מחילה א\"צ:"
            ],
            [
                "<b>יתומה שנתארסה ונתגרשה</b><br> הכי קאמר היתומה או הנתארסת ונתגרשה, דאלו קנסן לעצמן [כמ\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>המפתה פטור</b><br> דמחלה:"
            ],
            [
                "<b>הכל לפי המבייש</b><br> לפי קלות המבייש, בשתו מרובה [ח\"מ ת\"כ]:"
            ],
            [
                "<b>והמתבייש</b><br> דלפי חשיבותו בשתו מרובה:"
            ],
            [
                "<b>וכמה היא יפה</b><br> כמה יתן אדם בעד שפחה בתולה לעבדו שאוהבו וכמה יתן לו בעד בעולה:"
            ],
            [
                "<b>קנס שוה בכל אדם</b><br> נ' כסף:"
            ],
            [
                "<b>כל מקום שיש מכר</b><br> לאב בבתו, דהיינו בקטנותה:"
            ],
            [
                "<b>אין קנס</b><br> הבועלה אין צריך לשלם קנס:"
            ],
            [
                "<b>וכל מקום שיש קנס</b><br> דהיינו בנערותה:"
            ],
            [
                "<b>ואין לה קנס</b><br> וקיימא לן כחכמים דיש קנס לקטנה כל שהיא למעלה מג' שנים ויום א':"
            ],
            [
                "<b>נערה</b><br> בת י\"ב שנים ויום א' שהביאה ב' שערות, היא נערה ו' חדשים, ואח\"כ היא בוגרת [פירוש המלה בל\"א [האאריגע]. דתרגום איש שעיר גבר בגר (כי\"ד רל\"ד ס\"א) ע\"ש הכ' שדיך נכונו ושערך צמח יחזקאל ט\"ז ז']:"
            ],
            [
                "<b>משלם בושת ופגם על פי עצמו</b><br> קא משמע לן דבשתקה לא חיישינן לכבוד משפחתה כשנחזיק הלעז עליה שנתפתית, וכ\"ש באומר אנסתי דמהמנין ליה, דלא פגם לה כל כך כמו בפתיתי:"
            ],
            [
                "<b>ואינו משלם קנס</b><br> דמודה בקנס פטור:"
            ],
            [
                "<b>ותשלומי ארבעה וחמשה</b><br> קמ\"ל אף דגם הקרן כלול בד' וה', אפ\"ה פטור מהקנס:"
            ],
            [
                "<b>המית שורי את פלוני</b><br> ואני חייב כופר, וקמ\"ל כופרא ממונא:"
            ],
            [
                "<b>או שורו של פלוני</b><br> ושורי היה מועד:"
            ],
            [
                "<b>המית שורי עבדו של פלוני</b><br> ואני חייב ל' סלע, וקמ\"ל דג\"כ קנס הוה:"
            ],
            [
                "<b>אינו משלם על פי עצמו</b><br> וה\"ה במשלם פחות ממה שהזיק, כתם שנגח, דמשלם חצי נזק קנס. ולא תני כל המשלם כמה שהזיק. דאתי למעוטי חצי נזק צרורות דהו\"ל ממון. וזה הכלל, לאתויי מוציא ש\"ר, והיוצא בשן ועין:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>בושתה ופגמה וקנסה של אביה</b><br> ה\"ה באנוסה, רק קמ\"ל דאף במפותה, כשמת האב הן של עצמה, דבשעת בעילה לא היה מחילתה כלום [וזה נכלל בתי' הש\"ס עמדה בדין אצטריכא ליה ודו\"ק]:"
            ],
            [
                "<b>והצער בתפוסה</b><br> ר\"ל באנוסה, נמי שייך לאב:"
            ],
            [
                "<b>מת האב</b><br> משעמדה בדין בנערותיה:"
            ],
            [
                "<b>הרי הן של עצמה</b><br> דכיון דאי מודה מפטר, אינו ממון שיורישו אב לבניו, ובושת ופגם אע\"ג דממונא הוא אתקשו אהדדי בקראי עם קנס. וי\"א דבושת ופגם באמת לאחין:"
            ],
            [
                "<b>אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב הרי הן של עצמה</b><br> אף שעמדה בדין:"
            ],
            [
                "<b>מעשה ידיה</b><br> שעשתה בחיי אב:"
            ],
            [
                "<b>ומציאתה</b><br> מציאתה ממאן גביא. רק ה\"ק מעשה ידיה דינה כמציאתה, מה מציאתה, לאחר מיתת אב פשיטא דלעצמה, דהרי גם בחייו אינו זוכה רק בסמוכה על שולחנו, כדי שלא ימנע מלפרנסה, משא\"כ אחין הרי מחוייבין לפרנסה מתנאי כתובה [כמ\"ד], ה\"נ במעשה ידיה לאחר מיתת אב לעצמה [הכי מוקי לה בש\"ס. ותמהני למאי דקיי\"ל [ח\"מ ססי' קל\"ח] דבתקפה מידו מוציאין מידה מה מקשי הש\"ס הרי אפשר בכה\"ג, ותו דגם לאידך דעה י\"ל דס\"ל דבתקפה א' מהן ואמר אודויי אודי לי נאמן, הכא כשבאו לפני ב\"ד אמרינן להו דהכא כיון דהמציאה של אב לא מהני הודאה שלה ומפקינן מהתוקף וא\"כ שפיר שייך גם במציאה לשון גבתה וי\"ל דכיון דלא מהימן התוקף א\"כ כבר זכה בה האב למפרע משבא לידה ומה אע\"ג שלא גבתה. תדע דאל\"כ בל\"ז הוה מצי לאוקמה שגזל א' המציאה מידה, אע\"כ כדאמרן]:"
            ],
            [
                "<b>המארס את בתו</b><br> נערה או קטנה:"
            ],
            [
                "<b>כתובתה</b><br> מב' אירוסין הללו זא\"ז:"
            ],
            [
                "<b>שלו</b><br> ולא נקט נתארמלה ב' פעמים. דלא רצה למנקט דרך פורענות, דבכה\"ג הו\"ל קטלנית, שמוחזקת שימותו בעליה שאסורה להנשא אח\"כ אפילו מתו מאירוסין, ומה\"ט לא נקט נמי נתגרשה ב\"פ. דמתוך ששינה התנא בלשונו, קמ\"ל הך דינא. וי\"א משום דגם בנתגרשה ב\"פ אסור להנשא. ולא נקט נתארמלה קודם לנתגרשה, דלא רצה לפתוח בפורענות. מיהו בכונס קטלנית לא תצא. ולרא\"ש כופין להוציא. וי\"א דדוקא במת בחולי וקודם זמנו, אבל במת בדבר או בהרג או שהיה זקן, אינה קטלנית [אה\"ע ט']:"
            ],
            [
                "<b>כתובתה שלה</b><br> אפילו כתובה הראשונה:"
            ],
            [
                "<b>הראשונה של אב</b><br> מדנכתבה בעודה ברשותו:"
            ],
            [
                "<b>אמרו לו משהשיאה אין לאביה רשות בה</b><br> אפילו נדוניא שהכניס לה אביה, דהו\"א דלמיפק לא יהיב לה, קמ\"ל [ונ\"ל דהיינו דאיכא בין ת\"ק לאמרו לו]:"
            ],
            [
                "<b>הגיורת שנתגיירה בתה עמה</b><br> הא דלא נקט גיורת שזנתה. דרצה לאשמעינן דמיירי אפילו בנתגיירה פחותה מבת ג' שנים, שאין דרכה להתגייר רק עם אמה."
            ],
            [
                "<b>וזנתה</b><br> כשהיתה נערה מאורסה:"
            ],
            [
                "<b>הרי זו בחנק</b><br> אפילו נתגיירה פחותה מבת ג\"ש, שהיא בחזקת בתולה:"
            ],
            [
                "<b>אין לה לא פתח בית האב</b><br> להרגה על פתח בית אביה:"
            ],
            [
                "<b>ולא מאה סלע</b><br> בהוציא עליה בעלה שם רע ונמצא שקרן:"
            ],
            [
                "<b>יש לה אב ואין לה פתח בית האב</b><br> כגון שאין לאביה בית:"
            ],
            [
                "<b>בכסף</b><br> שכסף קדושין שלו:"
            ],
            [
                "<b>בשטר</b><br> שהוא מקבל שטר קידושין שלה, וזוכה בו לצור ע\"פ צלוחיתו:"
            ],
            [
                "<b>ובביאה</b><br> שמוסרה לביאה למי שירצה, וטובת הנאה שלו. מיהו במקדש בביאה צריכה שתהיה בת ג' שנים ויום א':"
            ],
            [
                "<b>וזכאי במציאתה</b><br> משום איבה, שלא ימנע מלפרנסה:"
            ],
            [
                "<b>ובהפרת נדריה</b><br> הנך תרתי זכי להו מן התורה:"
            ],
            [
                "<b>ומקבל את גיטה</b><br> כשנתגרשה נערה מאורסה:"
            ],
            [
                "<b>ואינו אוכל פירות בחייה</b><br> בירשה קרקע מאבי אמה:"
            ],
            [
                "<b>נשאת יתר עליו הבעל שאוכל פירות בחייה</b><br> כדי שיפדנה כשנשבית. משא\"כ אב בלא\"ה יפדנה:"
            ],
            [
                "<b>וחייב במזונותיה</b><br> והא דלא נקט נמי עונתה, היינו משום דעונה לא שייך לגבי אב, ומדשייר עונה שייר נמי כסות, ואפשר עוד דכסות ומדור בכלל מזונות [וכלקמן מי\"א] דקאמר מתזנן, וכסות בכלל:"
            ],
            [
                "<b>בפרקונה</b><br> כשנשבית:"
            ],
            [
                "<b>לא יפחות משני חלילים ומקוננת</b><br> כשדרך משפחתו כן, אף שמשפחתה אינן חשובין כך. ולת\"ק דוקא בחייו עולה עמו ואינה יורדת עמו, משא\"כ לאחר מיתה:"
            ],
            [
                "<b>לעולם</b><br> אפילו הגיע זמן הנישואין ולא נשאת:"
            ],
            [
                "<b>היא ברשות האב</b><br> לכל זכיות הנ\"ל ושלא תאכל תרומה אם בת ישראל לכהן היא:"
            ],
            [
                "<b>מסר האב לשלוחי הבעל</b><br> מסרה להם להוליכה לבעל, וכ\"ש במסרה לבעל עצמו:"
            ],
            [
                "<b>הרי היא ברשות האב</b><br> מיהו בהלך האב עם הבעל עצמו כשמסרה לו, י\"ל דהיא ברשות הבעל:"
            ],
            [
                "<b>מסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל</b><br> אף שפגעו שלוחי אב בשלוחי בעל ומסרוה להן, סד\"א לא שויינהו אב שליח רק למסרה לבעל עצמו, קמ\"ל דשליח של אדם כמותו:"
            ],
            [
                "<b>האב אינו חייב במזונות בתו</b><br> ולא להלבישה ולתת צרכי חייה, וכ\"כ אינו חייב בקבורתה כשלא יירש ממנה כלום. וה\"ה לבנו, והא דנקט בתו לדיוקא, דבתו בחייו אינה נזונת מנכסיו, רק לאחר מיתתו אפילו יתירה מבת שש, דכך תנאי כתובה [כמשנה י\"ח], אבל בנים לאחר מיתתו, אפילו פחותין מבני שש חולקין בשוה עם שאר אחין, מיהו כשהאב חי, עד שש מוציאין ממנו צרכי בניו ובנותיו [אבל לא כדי עשרו], אפילו יש להם נכסים מאבי אמן, ומתניתין לאחר שש מיירי, דאז אין מוציאין ממנו בע\"כ, ואפ\"ה כשאין להם נכסים גוערין ומכלימין אותו עד שיפרנסן עד שיגדלו. וכשהאב עשיר אפילו יתרין מבני שש מוציאין ממנו בע\"כ בתורת צדקה. ולאחר שהגדילו אפילו האב עשיר אינו חייב לפרנסן, כשיש כח בידם להתפרנס ממעשה ידיהן כדי חיותן [אה\"ע ע\"א וע\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה</b><br> הבית המדרש שם נקרא כרם, מדהיו יושבים שם חכמי ישראל בקביעות, כגפנים נטועין שורות שורות, ומביניהן יוצא יין התורה משמח הלב:"
            ],
            [
                "<b>והבנות יזונו</b><br> כך כתב בכתובה, כלקמן משנה י' וי\"א, ודרש ראב\"ע, מה וכו':"
            ],
            [
                "<b>חייב</b><br> ר\"ל אפ\"ה הכל משועבד:"
            ],
            [
                "<b>ובכהנת</b><br> שאסורה לו כשנשבית:"
            ],
            [
                "<b>אינו רשאי</b><br> כלומר מחזירה לו לאשה כמו שהיתה, וכשירצה יגרשנה אח\"כ. ואף דבדעתו לגרשה אסור לבא אליה [כיבמות ל\"ז ב']. נ\"ל דהכא שאסור לגרשה מקודם מותר:"
            ],
            [
                "<b>רשאי</b><br> דרפואה היא בכלל מזונות שחייב לה, ומזונות הוא תחת מעשה ידיה של עכשיו, משא\"כ פרקונה הוא תחת פירות שקבל עד עכשיו, שלא נתן לה עדיין תמורתן שום דבר. מיהו קיי\"ל דאפילו ברפואה אינו מן הראוי לגרשה [ע\"ח]. ולדידן דאיכא חדר\"ג, אפילו בחולי ארוך אינו יכול לגרשה [ב\"ש שם]:"
            ],
            [
                "<b>יתר על חולקיהון דעם אחוהון</b><br> דכך היתה התקנה, שאם תמות בחייו, ויבואו לאחר מותו בני אשה תחת לחלק נכסי אביהן עם בני אשה אחרת, יקדימו כל בני אם אחת ליקח קודם חלוקת הירושה, כתובה ותוספת של אמן, ואח\"כ יחלקו הנשאר לפי הנפשות:"
            ],
            [
                "<b>שהוא תנאי בית דין</b><br> והאידנא אין נוהגין בכתובת בנין דכרין, מדעיקר התקנה היה רק כדי שירבו לתת נדוניא לבנות, ועכשיו כבר נותנין יותר ויותר מהראוי [קי\"א ט\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>בנן</b><br> לא כתב לה בנן וכו':"
            ],
            [
                "<b>יהויין יתבן בביתי</b><br> לאחר מותו:"
            ],
            [
                "<b>ומיתזנן</b><br> ה\"ה כל צרכן:"
            ],
            [
                "<b>עד דתנסבן</b><br> שיתארסו:"
            ],
            [
                "<b>לגוברין</b><br> אפילו בקטנות. וי\"א דוקא כשנתארסו בנערותה, אבל כשבגרה אפילו לא נתארסה, לכ\"ע לית לה מזונות:"
            ],
            [
                "<b>שהוא תנאי בית דין</b><br> ובזה\"ז נגבית אף ממטלטלין [קי\"א]:"
            ],
            [
                "<b>תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגד</b><br> י\"ג מיגד, ור\"ל משך, וי\"ג מיגר ור\"ל לשון מגור ומדור:"
            ],
            [
                "<b>ופוטרין אותה</b><br> ולדידן תליא במנהג, ואפ\"ה ג' חדשים ראשונים שאסורה להנשא מחמת הבעל, חייבים לזונה מכל מקום. וכל מקום שחייבים לזונה, מעשה ידיה של יורשין, משא\"כ בת הנזונת מעשה ידיה שלה [שם צ\"ג וקי\"א]:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>יוסיף</b><br> ולא קתני אם רצה לכתוב אפילו וכו', קמ\"ל דאפילו מוסיף, דכולל הכל בכתובה וכותב לבסוף ויהיבנא לכי מהר בתולייכי סך כך דחזי לכי, אפ\"ה לא אמרינן שאסור מדמבייש העניות ואף על גב דכבר שמעינן כן [בפ\"א מ\"ה] דשרי. סלקא דעתך אמינא כהנים שאני דכתיב וקדשתו שחייבים לכבדו [כגיטין נ\"ט ב']:"
            ],
            [
                "<b>גובה את הכל</b><br> אפילו מה שהוסיף לה:"
            ],
            [
                "<b>שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה</b><br> והלכה כדבריו:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר אם רצה כותב לבתולה שטר של מאתים והיא כותבת התקבלתי ממך מנה</b><br> ואף שלא קבלה דס\"ל כיון שלא תקנו כתובה רק כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה [ככתובות י\"א א'] וכיון דרק לתקנתה תקנו רשאה לומר אי אפשי בתקנת חכמים [ככתובות פ\"ג א'] מיהו בשלא יכתוב כלל ע\"י מחילתה, אינה רשאי מדמבטל תקנת חכמים מכל וכל. ואע\"ג דקי\"ל דיכול לכתוב שאני חייב אף שאינו חייב [כח\"מ ס\"מ] הכא קיימא לן דלא, מדמבטל תקנת חכמים ולא קיי\"ל כן:"
            ],
            [
                "<b>הרי זו בעילת זנות</b><br> ולא קתני כל שאינו נותן לבתולה וכו'. דקמ\"ל דעכ\"פ צריך ליתן, ואפ\"ה הו\"ל בעילת זנות, והכי קיי\"ל. ובנאבדה או נשרפה אסור לבוא עליה עד שיכתוב אחרת, ויש אוסרים גם היחוד עמה, ואף דכתובה אתקני רק כדי שלא יגרשנה בקלות, ועכשיו הרי בל\"ז יש חדר\"ג, אפ\"ה נהגו איסור [אה\"ע ס\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>לפרנס את עצמה</b><br> משהזהירה הארוס להכין א\"ע בבגדים ותכשיטים לחופה:"
            ],
            [
                "<b>לפרנס את עצמו</b><br> דבבתולה נותנין לו י\"ב חודש, ובאלמנה ל' יום, אפילו הוא אלמן:"
            ],
            [
                "<b>הגיע זמן ולא נשאו</b><br> שהארוס עיכב:"
            ],
            [
                "<b>ואוכלות בתרומה</b><br> כשהארוס כהן, דמדאורייתא משקדשה איכלת, דקניין כספו היא, רק חכמים גזרו שמא תאכילה לאחיותיה, אבל כשהגיע נשואיה נותן לה דירה מיוחדת, וליכא למגזר:"
            ],
            [
                "<b>רבי טרפון אומר נותנין לה הכל תרומה</b><br> כשירצה ארוס, וכשתטמא תמכרה ותקנה חולין. ודוקא בבת כהן שבקיאה בדיני טהרה, ובארוסה שאביה טורח במכירת התרומה, אבל בבת ישראל, או בנשואה דכבודה בת מלך פנימה לבלי לסבב למכרה, לא:"
            ],
            [
                "<b>רבי עקיבא אומר מחצה חולין</b><br> לימי טומאת נדתה מיהו בנשואה כ\"ע מודו דנותן לה מחצה חולין [ש\"ס] והיינו מדאינה אז אצל משפחתה שיטרחו למכור התרומה בימי טומאתה וכבודה בת מלך פנימה, מיהו מדחייב לזונה מעשה ידיה שלו, וכלקמן [רפי\"א]:"
            ],
            [
                "<b>היבם אינו מאכיל בתרומה</b><br> בעודה שומרת יבם:"
            ],
            [
                "<b>חסר יום אחד</b><br> והוא הדין בשהתה איזה זמן מהי\"ב חדשים לפני הבעל ואחר כך י\"ב חדשים בפני היבם אינה אוכלת, רק מדנקט רישא חסר יום א' נקט גבי יבם נמי בכה\"ג:"
            ],
            [
                "<b>אינה אוכלת בתרומה</b><br> מדלא אכלה בחיי הבעל:"
            ],
            [
                "<b>עד שתכנס לחופה</b><br> שמא ימצא בה מום, משא\"כ משנכנסה לחופה, כבר בדקה בקרוביו:"
            ],
            [
                "<b>ואוכלת</b><br> ר\"ל יכולה לומר הריני עושה ואוכלת ולא תזונני, דעיקר תקנה היה שיזונה הבעל, ומעשה ידיה הוא תשלומין, להכי מצית למימר כן:"
            ],
            [
                "<b>המותר</b><br> ר\"ל אם הקדיש רק מה שתדחק עצמה לעשות מותר על הראוי לה, שגם המותר תקנו לו חכמים, בעד מעה כסף שיתן לה בכל שבוע:"
            ],
            [
                "<b>רבי מאיר אומר הקדש</b><br> אף דגם במותר יכולה אשה שתאמר איני רוצה מעה שלך ויהיה המותר שלי. הכא מיירי שלא אמרה, ולאחר מיתתה כשירשנה, ואפילו לא העלה לה המעה, וה\"ה במעשה ידיה עצמן, רק רישא רבותא קמ\"ל דבחייה אפילו מעשה ידיה עצמן דשכיח, ואפילו רוצה לזונה, אפ\"ה אם אינה רוצה לא קדיש, וסיפא רבותא קמ\"ל, דלאחר מיתתה אפילו מותר דלא שכיח, ואפילו לא נתן לה המעה שכנגד המותר, אפ\"ה קדיש:"
            ],
            [
                "<b>רבי יוחנן הסנדלר אומר חולין</b><br> דס\"ל אין אדם מקדיש דבר שלבל\"ע, וכן הלכה:"
            ],
            [
                "<b>אלו מלאכות שהאשה</b><br> ענייה:"
            ],
            [
                "<b>טוחנת</b><br> ברחיים דיד, וברחיים גדולים מטחנת, לתת לאפרכס [רומפף בל\"א], ולקלוט הקמח:"
            ],
            [
                "<b>ומניקה את בנה</b><br> אבל לא בנו מאשה אחרת, וכ\"ש בן אחר בשכר דלא. ובילדה תאומים פטורה מלהניק א':"
            ],
            [
                "<b>ועושה בצמר</b><br> וחייבת ג\"כ ליתן מספוא לבהמתו נקיבה. ונשי דידן א\"צ לטחון ולכבס [ב\"ש פ' ח']:"
            ],
            [
                "<b>הכניסה לו שפחה אחת</b><br> או נדוניא כדי לקנות שפחה, או שהוא עשיר כדי לקנותה:"
            ],
            [
                "<b>שלש אינה מצעת לו המטה</b><br> י\"א דרק ממטות הבית פטורה, אבל מצעת מטתו. וי\"א דגם במטתו אינה חייבת רק לפרוס עליו סדינין, מדהוא מילי דחובה [שם]:"
            ],
            [
                "<b>ארבעה יושבת בקתדרא</b><br> בלשון יון כסא שרים, ואפילו להביא לו דבר ממקום למקום בהבית, פטורה. מיהו אפ\"ה מוזגת לו הכוס ומשמשת לפניו בשאר מילי חבה:"
            ],
            [
                "<b>כופה לעשות בצמר</b><br> ומעשה ידיה לבעל, רק באמרה איני נזונית וכו' [שם]:"
            ],
            [
                "<b>אף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה</b><br> שאמר הנאת תשמישך עלי אם תעשה מלאכה דאל\"כ אינו יכול לאסור עליה:"
            ],
            [
                "<b>יוציא ויתן כתובתה</b><br> אם היה המשך הנדר ז' ימים:"
            ],
            [
                "<b>שהבטלה מביאה לידי שיעמום</b><br> בטול הדעת ושממה, ולפ\"ז במתעסקת במיני שחוק סגי, ולר\"א עכ\"פ איכא חשש זימה, והכי קיי\"ל [שם]. ונ\"ל דמה\"ט נמי נקט ר\"א בעשירה דדרכה להתעסק במיני שחוק ואפ\"ה כופה מחשש זימה, ורשב\"ג נקט דוקא מדיר דמדשונאה ודאי אסר עליה גם השחוק אז דוקא מחוייב לגרשה אבל בעשירה א\"צ לגרש, דלזימה לא חיישינן:"
            ],
            [
                "<b>המדיר את אשתו מתשמיש המטה</b><br> שאמר הנאת תשמישך עלי, דבאמר שבועה שלא אשמשך, לא מתסר, דמשועבד לה:"
            ],
            [
                "<b>ב\"ש אומרים שתי שבתות</b><br> תמתין, ואח\"כ או יתיר נדרו או יגרשנה. וטעמיה דיליף מיולדת נקבה שטמאה שבועיים, דיולדת דמי לנדר שהוא גרם לה:"
            ],
            [
                "<b>בית הלל אומרים שבת אחת</b><br> דיליף מנדה דאורייתא שטמאה ז\"י, דס\"ל דנדה דמי לנדר, דשניהן שכיחי. ואפילו ספן שעונתו לו' חדשים, אינה דומה מי שפת בסלו למי שאין לו:"
            ],
            [
                "<b>שלשים יום</b><br> וקיי\"ל אפילו ג' שנים [ע\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>הפועלים</b><br> אפילו דרכן (ללון בביתם) [לעשות בעירם] שעונתן ב' בשבוע כלקמן:"
            ],
            [
                "<b>שבת אחת</b><br> יוצא שלא ברשות:"
            ],
            [
                "<b>הטיילין</b><br> הבטלין ממלאכה הבריאים ומעונגים:"
            ],
            [
                "<b>הפועלים שתים בשבת</b><br> [כשעושים מלאכתן בעירן, אבל כשעושים בעיר אחרת פ\"א בשבת] ואם לן כל לילה בביתו, פ\"א (בשבת) [בח' ימים]:"
            ],
            [
                "<b>החמרים</b><br> מוליכי תבואה לעיירות על חמורים:"
            ],
            [
                "<b>אחת בשבת</b><br> כשהן בעירן בכל לילה:"
            ],
            [
                "<b>הגמלים</b><br> מוליכי סחרות למרחוק:"
            ],
            [
                "<b>דברי רבי אליעזר</b><br> והכי קיי\"ל [שם]:"
            ],
            [
                "<b>המורדת על בעלה</b><br> מתשמיש, אבל מז' מלאכות שחייבת לו [כמ\"ה], כופין שתעשה:"
            ],
            [
                "<b>שבעה דינרין בשבת</b><br> כל שבוע וסתמא משמע אפילו הוא ספן שאינו בא עליה רק אחר ו' חדשים, דאינו דומה מי שיש לו פת בסלו, למי שאין לו. וכל דינר של דבריהם הוא כסף צרוף במשקל י\"ב שעורות שהוא שמינית שבדינר תורה:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר שבעה טרפעיקין</b><br> טרפעיק הוא חצי דינר דבריהם:"
            ],
            [
                "<b>עד מתי היא פוחת עד כנגד כתובתה</b><br> ואחר כך מגרשה בלי כתובה:"
            ],
            [
                "<b>רבי יוסי אומר לעולם הוא פוחת והולך שמא תפול לה ירושה ממקום אחר גובה הימנה</b><br> וקיי\"ל דבאומרת מאיס עלי וחפצה גט, יש ב' חלוקים (א) אם אמרה יתן לי גט וכתובה, אז דינה כמורדת שאמרה בעינא ליה ומצערנא ליה במניעת תשמיש מחמת קטט שיש לי עמו, דדנינן לה בדינא דמתיבתא, דמתרינן בה שתפסיד כתובתה, ומכריזין בביה\"כ ד' שבתות פלונית מרדה בבעלה, ואח\"כ חוזרין ומתרין בה כנ\"ל, ואם תחזור בה, י\"א שמנכין מכתובה ז' דינרין לכל שבוע שעמדה במרדה, אפילו חזרה תוך ד' שבועות ראשונות, ואם עמדה במרדה עד אחר הד' שבועות, י\"א שאבדה כתובתה מיד רק מבקשין שאל יגרשנה תוך יב\"ח שאין זה כבוד בנות ישראל שמתגרשות מתוך קטטה, ויש אומרים שאין מפסדת כתובתה עד שעמדה במרדה כל היב\"ח. מיהו לכ\"ע תוך יב\"ח אין לה מזונות ומעש\"י שלה, רק אוכל פירות נכסי מלוג שנה, וחייב בקבורתה, אבל אם ירצה יכול לגרשה תוך יב\"ח בע\"כ, מיהו בכה\"ג לי\"א בתרא הנ\"ל יש לה כתובה, ורק לאחר יב\"ח מגרשה בלי כתובה. וכשמגרשה, לי\"א קמא אפילו תוך יב\"ח ולי\"א בתרא לאחר יב\"ח, אין לה נצ\"ב רק בתפסה, ודוקא בקרקעות מהני תפיסה. אבל במעות נדוניא לא מהני תפיסה, ורק נ\"מ מחזיר לה מה שנשאר בעין. ובאינה רוצה להתגרש מתירין לו לישא אחרת אחר י\"ב חודש, ואפילו תוך יב\"ח כשלא רצתה להתגרש ונשא אחרת, לא יוציא. (ב) מיהו באינה תובעת כתובתה ומבקשת רק גט, יש ג' חלוקים (א) בטוענת מאיס עלי מחמת שמבררת בב' עדים שאינו נוהג כשורה ומכלה ממונו, אז דיינינן דינא דמתיבתא, דאע\"ג דאין כופין אותו שיגרשנה, אין כופין אותה שתשאר אצלו, רק כשתרצה פורשת ממנו, ואין להם זע\"ז שום תנאי כתובה רק אם מתה ירשנה וחייב בקבורתה. מיהו כשנתרצו לגירושין, מחזיר לה כל הנצ\"ב ומה שנשאר בעין מהנ\"מ, וגם הנדוניא צריך להחזיר לה, אבל כל מה שנתן לה, היא מחזרת לו. (ב) ובאינה יכולה לברר ע\"פ עדים, אבל אין נראה רמאות בטענתה, ג\"כ דינה כנ\"ל, רק דבנצ\"ב יש חלוק, דדוקא בתפסה אותן או כנגדן, מהני, אבל אין מוציאין אותן מידו, מיהו קרקעות נכסי מלוג, ברשותה עומדין והוי כאילו תפסה אותן, וגם הנדוניא צריך להחזיר לה. ובמתה קודם שנתגרשה, אם תפסה הצ\"ב, כיון שיורשה חייב לקברה. ואם לא תפסה יש ספק אם חייב לקברה. (ג) ואם נראה דטענותה שקר, כגון שהתקוטטה עמו עבור מלבושים ותכשיטים ואח\"כ אמרה מאיס עלי, או שהנשואין היו ע\"ד שהוא עשיר, וכשמצאתו עני אמרה מאיס עלי, אז דינה כסי' א', דבנצ\"ב לא מהני תפיסתה, ונכסי מלוג נותן לה [ועי' סי' ע\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>וכן המורד על אשתו</b><br> מתשמיש, אבל אשאר וכסות, כופין [וי\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>מוסיפין לה על כתובתה שלשה דינרין בשבת</b><br> חצי דינר ליום, חוץ משבת דהו\"ל שכר שבת. ובירושלמי אמרינן דז' דנרין לדידיה, נגד ז' מלאכות שחייבת לו, וג' דינרין לדידה נגד שאר כסות ועונה:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר שלשה טרפעיקין</b><br> ובמתרצת להתגרש מגרשה מיד ואינו מוסיף על כתובתה, וי\"א דגם כשרוצה רק הוא לגרש מיד, דינא הכי, אבל חייב במזונות וכסות ביני ביני, ובכל כופין להתגרש, אם מתה ירשנה [שם]:"
            ],
            [
                "<b>המשרה</b><br> הזן:"
            ],
            [
                "<b>את אשתו על ידי שליש</b><br> ונתרצית כך:"
            ],
            [
                "<b>לא יפחות לה משני קבין חטין</b><br> לכל שבוע והם כגודל מ\"ח ביצים, שהן ט\"ז סעודות, שבכל סעודה כדי ג' ביצים, וי\"ד צריכה לשבוע, ב' לכל יום, אף דבשבת צריכה ג' סעודות. עכ\"פ בליל שבת תאכל עמו [כמ\"ט], וב' סעודות היתרים, צריכה לעניים. ואף דבעל יכול למחות באשתו מלתת צדקה [כי\"ד רמ\"ח]. הכא במשרה שאני, או י\"ל דוקא במעות לצדקה מעכב:"
            ],
            [
                "<b>לא פסק לה שעורים</b><br> כפליים מחטין:"
            ],
            [
                "<b>אלא רבי ישמעאל שהיה סמוך לאדום</b><br> ששם השעורים רעות:"
            ],
            [
                "<b>או מנה דבילה</b><br> תאנים דרוסים, במשקל ק' דינרין. וכולן ללפת הפת:"
            ],
            [
                "<b>ונותן לה מטה</b><br> [בעטטשטעלל]:"
            ],
            [
                "<b>מפץ</b><br> רך ממחצלת,*) ואית דגרסי מפץ ומחצלת. ונ\"ל דמחצלת לשכב עליו, ומפץ להתכסות בה [וקו' הש\"ס ותסגי לה בהכי, רק אמחצלת קאי]:"
            ],
            [
                "<b>ונותן לה כפה</b><br> [הויבע]:"
            ],
            [
                "<b>ומנעלים ממועד למועד</b><br> בכל רגל מג' רגלים יתן חדשים ואפילו מפסח לעצרת שאינו רק ז' שבועות, דלא בלו עדיין הראשונים, אפ\"ה נותן רק לשמחה ברגל. ונ\"ל דממועד למועד אכפה וחגור נמי קאי:"
            ],
            [
                "<b>וכלים של חמשים זוז</b><br> כל זוז שבש\"ס הוא דינר מדינה, שהוא שמינית שבכסף צורי, והוא כסף נקי במשקל י\"ב שעורות:"
            ],
            [
                "<b>ואין נותנין לה לא חדשים בימות החמה</b><br> דחדשים מחממי טפי:"
            ],
            [
                "<b>והשחקים שלה</b><br> שתתכסה בהן בימי נדתה, ולא הזכיר התנא מכשירי אכילה, כעצים נר וכלים שנותן לה כל פעם ככל הצורך [אה\"ע ע']:"
            ],
            [
                "<b>נותן לה מעה כסף</b><br> הוא ששית דינר והוא כסף במשקל ב' שעורות:"
            ],
            [
                "<b>לצורכה</b><br> בכל שבוע לכבוס ולמרחץ:"
            ],
            [
                "<b>ואוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת</b><br> מדהוא ליל עונה לרוב בני אדם, ואע\"ג דבנתרצת מיירי וכלעיל סי' נ\"ב, א\"כ אפילו בליל שבת א\"צ, נ\"ל דקמ\"ל דבנתרצת סתם מיירי:"
            ],
            [
                "<b>ואם אין נותן לה מעה כסף לצורכה</b><br> ר\"ל ששתקה ולא תבעה המעה, ל\"א דמחלה, וה\"ה במזונות ומע\"י:"
            ],
            [
                "<b>מעשה ידיה</b><br> ר\"ל מותר מע\"י:"
            ],
            [
                "<b>ומה היא עושה לו</b><br> דעי\"ז נדע מותר מע\"י כמה הוה:"
            ],
            [
                "<b>משקל חמש סלעים שתי</b><br> [אויפצוג], שהוא דק כחצי חוט הערב [והוא כשיעור בגד קטן בפרק ראשית הגז], וע\"י דקותו קשה לטוות. ולפי מ\"ש רפ\"ו דשבועות יהיה משקל ה' סלעים כמשקל ה' לאטה לכל שבוע שצריכה לטוות לו שתי:"
            ],
            [
                "<b>שהן עשר סלעים בגליל</b><br> דמשקל של יהודה כפל משל גליל:"
            ],
            [
                "<b>או משקל עשר סלעים ערב</b><br> [דורכוואורף], שעב כפליים מהשתי, מדמתנועע תמיד בין חוטי השתי בשעת האריגה:"
            ],
            [
                "<b>במה דברים אמורים</b><br> שנותן לה רק כשיעורים הנ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>הכל לפי כבודו</b><br> דעולה עמו:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>וירושתה</b><br> מה שירשה:"
            ],
            [
                "<b>הוא אוכל פירות בחייה</b><br> והקרן תקח כשימות או כשיגרשנה:"
            ],
            [
                "<b>בושתה ופגמה שלה</b><br> כשחבלה אדם, שמשלם נזק [הוא פגם, מה שנפגם דמיה שהיתה שוה קודם שנחבלה] וצער ורפוי ושבת ובושת, הצער פשיטא דדידה, ושבת ורפוי פשיטא דלבעל, אבל בושת ונזק קמ\"ל דלאשה [אה\"ע פ\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>בזמן שבסתר</b><br> נזק, שפצעה במקום סתר שבגוף, ובושת שביישה בינו לבינה:"
            ],
            [
                "<b>ובזמן שבגלוי</b><br> דכשהזיקה במקום גלוי שבגוף, או שביישה בפרהסיא, נמאסת בעיניו וגם הבושת שלו:"
            ],
            [
                "<b>והוא אוכל פירות</b><br> בחייה כשאר נכסי מלוג, דכשתמות ירשנה. וקיי\"ל כר\"י [שם]:"
            ],
            [
                "<b>ומת חתנו</b><br> קודם שנתן, ונפלה לפני יבם:"
            ],
            [
                "<b>ולך אי אפשי ליתן</b><br> וחולץ, או מיבם בחנם, ואילו אחיו, היה מוציא ממנו בדיינים [נ\"א]:"
            ],
            [
                "<b>הוא פוסק כנגדן חמשה עשר מנה</b><br> מדמרויח בנדוניא. ואינו כרבית, דהרי גם במגרשה מיד נמי יוסף שליש, ותו דלא קבלה בתורת הלואה, רק בתנאי שכשתמות ירשנה:"
            ],
            [
                "<b>וכנגד השום</b><br> ר\"ל בהכניסה לו מטלטלין שצריך לשום אותן:"
            ],
            [
                "<b>הוא פוסק פחות חומש</b><br> חומש מלגיו שהוא ששית מלבר מדדרך לשום כך טפי משווין מפני הכבוד:"
            ],
            [
                "<b>שום במנה ושוה מנה</b><br> ר\"ל אם פסק לכתוב לה שהכניסה לו שום במנה, ועתה מכנסת לו שום ששוה מנה בשוק:"
            ],
            [
                "<b>אין לו אלא מנה</b><br> ואינו יכול לומר תנו לי עוד חמישיתו, שהרי אמרו לפחות חומש, דהיינו רק באינו שוה כמו ששמו [והיינו שומא דידה דקאמר בש\"ס] אבל א\"צ להוסיף שליש מדלא קבל מעות בעין:"
            ],
            [
                "<b>שום במנה</b><br> רצה לומר ואם תרצה שיכתבו בכתובתה שהכניסה לו שום במנה:"
            ],
            [
                "<b>היא נותנת שלשים ואחד סלע ודינר</b><br> שהן קכ\"ה דנרין, דהיינו מנה וחומשו:"
            ],
            [
                "<b>ובארבע מאות</b><br> ר\"ל ואם תרצה שיכתוב בכתובתה ת'. ונ\"ל דקמ\"ל בין בהיותר קטנה שבכתובות שהיא ק', ובין בהיותר גדולה שבכתובות, שהיה מורגל להיות ת' [כפ\"ק מ\"ה], בכולן פוחת חומש:"
            ],
            [
                "<b>היא נותנת חמש מאות</b><br> ולתוס' ה\"פ דבפסקו לו בזה\"ל, שתכניס לו \"שום במנה ושוה מנה\", אז א\"צ שתכניס לו מטלטלין שיהיו נשומין חומש יותר, אבל כשפסקה \"להכניס לו שום במנה\", אז צריכה להכניס הנישום קכ\"ה דינר, וכ\"כ בהתחייבה \"בשום בת\", צריכה שתכניס שום בת\"ק:"
            ],
            [
                "<b>הוא פוסק פחות חומש</b><br> ר\"ל וכ\"כ מה שהחתן מתחייב לייחד לה כלים לכתובתה, שרגילין ג\"כ לשומן יותר משוויין, כותב בכתובה שקבלתן בפחות חומש מהשומא:"
            ],
            [
                "<b>פסקה להכניס לו כספים</b><br> מעות בעין:"
            ],
            [
                "<b>סלע כסף נעשה ששה דינרים</b><br> קמ\"ל בין באלף דינרין [כמ\"ג] אף דנפיש אחריותן, ובין במועט כסלע, דלא נפיש רווחה דבעל, בכולן מוסיף שליש:"
            ],
            [
                "<b>החתן מקבל עליו עשרה דינרין לקופה</b><br> של בשמים שתתקשט בהן:"
            ],
            [
                "<b>לכל מנה ומנה</b><br> שהכניסה לי:"
            ],
            [
                "<b>רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל כמנהג המדינה</b><br> אכולהו קאי, והכי קיי\"ל [אה\"ע סס\"ו] ואילה\"ק דוכי ס\"ד דלפליג ת\"ק בהא שיצטרך ליתן לה טפי ממנהג. דנ\"ל דה\"ק ר\"ג דאין צריך ליתן לה בשמים להתקשט לפי שיעור נדוניא שהכניסה, אלא נותן לה כפי שיעור הבשמים שמתקשטות בהן הנשים שאינן נשואות או כשלא הכניסה כלום לבית בעלה:"
            ],
            [
                "<b>לא יפחות לה מחמשים זוז</b><br> כסף מדינה, שכל דינר כסף משקלו י\"ב שעורות:"
            ],
            [
                "<b>לא יפחות לה</b><br> הגבאים:"
            ],
            [
                "<b>אם יש בכיס</b><br> של צדקה:"
            ],
            [
                "<b>יתומה שהשיאתה אמה או אחיה מדעתה</b><br> ר\"ל אפילו נתרצית:"
            ],
            [
                "<b>או בחמשים זוז</b><br> קמ\"ל ק' אף שהוסיפו לה יותר מהראוי כנ\"ל, וקמ\"ל נ' דאפ\"ה אינה מוציאה עד שתגדיל:"
            ],
            [
                "<b>מה שראוי להנתן לה</b><br> דהיינו עישור נכסי של הירושה, ואפילו מראוי נוטלת. וי\"א רק עישור קרקעות [קי\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר אם השיא</b><br> האב:"
            ],
            [
                "<b>ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה</b><br> ורק בלא ידעינן דעתיה דאב יהבינן עישור נכסי:"
            ],
            [
                "<b>אלא שמין את הנכסים ונותנין לה</b><br> כפי שיתן אדם שהוא קמצן או וותרן כמוהו ובלא ידעינן דעתיה, נותנין לה עישור נכסי, וקיי\"ל כר\"י. ודוקא בסתם אבל בידעינן שנשתנה דעתיה או עשרו, אזלינן בתר דעתו האחרונה [שם]:"
            ],
            [
                "<b>המשליש מעות לבתו</b><br> לקנות לה שדה, או לנדוניא כשתנשא ומת:"
            ],
            [
                "<b>והיא אומרת נאמן בעלי</b><br> ר\"ל ארוסי, שלא יעכבם לעצמו, תנם לו:"
            ],
            [
                "<b>יעשה השליש מה שהושלש בידו</b><br> אפילו אם רצונה ג\"כ שיקנה הבעל שדה כדברי אביה, אפ\"ה לא יתנו עד שתנשא, דמצוה לקיים דברי המת, אפילו צוה כשהיה בריא, ובצוה שכיב מרע, דבריו ככתובים ומסורין, אפילו לא השלישם מתחלה לכך:"
            ],
            [
                "<b>רבי יוסי אומר וכי אינה אלא שדה</b><br> ר\"ל ולו יהא שכבר קנו לה:"
            ],
            [
                "<b>הרי היא מכורה מעכשיו</b><br> להכי שומעין לה אפילו אינה רוצה לקנות שדה, ור\"מ ס\"ל שאינה יכולה למכור:"
            ],
            [
                "<b>במה דברים אמורים בגדולה</b><br> בש\"ס קאמר חסורי מחסרא וה\"ק, מן הנשואין לכ\"ע הרשות בידה, כי פליגי בארוסין, במה דברים אמורים בגדולה וכו':"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>המדיר את אשתו מליהנות לו</b><br> לעיל (פ\"ה מ\"ו) מיירי בהדירה מתשמיש, והכא מיירי שהדירה מלזונה, ואף דמשועבד לה, עכ\"פ מיירי באמר צאי מעשה ידיך למזונותיך, ושתקה, ומספיקין מעש\"י למזונות, אבל אין מספיק לדברים קטנים שרגילה בבית אביה, שאין חייב הבעל לתתן מדאין רגילין בהן בני משפחתה רק אביה וויתר לה:"
            ],
            [
                "<b>יעמיד פרנס</b><br> לא שיעמיד שליח לפרנסה, דאם כן שלוחו כמותו ואסור, אלא ר\"ל שאומר כל המפרנס אינו מפסיד. מיהו באומר כל השומע יזון [כגיטין פ\"ו מ\"ו], או שאומר לחבירו אם תפרנסה לא תפסיד [כסוף פ\"ד דנדרים], אסור, דהו\"ל נמי שלוחו:"
            ],
            [
                "<b>יתר מכן יוציא ויתן כתובה</b><br> אם אינו יכול להתיר נדרו, דטפי מל' יום, אם לא נתרצית שיפרנסה אחר, אית לה זילותא, משא\"כ לעיל [פ\"ה מ\"ח], מיירי שנתרצית:"
            ],
            [
                "<b>בישראל חדש אחד</b><br> אפילו חודש חסר:"
            ],
            [
                "<b>ושנים יוציא ויתן כתובה</b><br> לאו דוקא שנים, אלא ר\"ל גם ביום א' בחדש השני מחשב כבר כב' חדשים [כר\"ה ד\"י א']:"
            ],
            [
                "<b>ובכהנת</b><br> אשת כהן, שכשיגרשנה א\"א שיחזירה דבשלמא ישראל אם לא יתחרט על נדרו קודם גירושין, אולי יתחרט ויתשיל על נדרו אחר שגרשה ויהיה יכול לנשאה שוב, משא\"כ כהן אסור שוב בגרושה:"
            ],
            [
                "<b>המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות</b><br> הוא אינו יכול להדירה, דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו על חבירו, ואי דתלאו בתשמיש, דכשתטעם פירות יאסר הנאת תשמישך עלי, הרי דינה שתמתין ז' ימים [כפ\"ה סי' ל\"ג]. אלא מיירי בנדרה איהי לכל זמן שתהיה תחתיו. וקיים לה הוא:"
            ],
            [
                "<b>יוציא ויתן כתובה</b><br> דדוקא בהדירה הוא תמתין ז\"י, דמיתבא דעתה, דאמרה שעת כעס היה לו, אבל בנדרה היא וקיים הוא, סברה מסנא סני לי, וקשה עליה לגור אצלו כלל, ולפיכך באי אפשר להתיר יגרש מיד:"
            ],
            [
                "<b>יוציא ויתן כתובה</b><br> ור\"י כמו דפליג לעיל במ\"ב פליג נמי הכא לחלק בין כהן לישראל ואפשר דמחלק בינייהו ברגל א' או ב' כדמחלק ביניהו בסוף משנה ד':"
            ],
            [
                "<b>רבי יוסי אומר בעניות שלא נתן קצבה</b><br> עד מתי תאסר, אבל בנתן קצבה, תמתין עד י\"ב חודש:"
            ],
            [
                "<b>המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה</b><br> מיירי בתלאה בתשמיש, שאמרה תשמישך עלי אם אלך וכו', וקיים לה, דבלא תלאה בתשמיש, הרי אינו דברים שבינו לבינה שיפר לה:"
            ],
            [
                "<b>בזמן שהוא עמה בעיר חדש אחד</b><br> בנדרה על חודש א':"
            ],
            [
                "<b>שנים יוציא ויתן כתובה</b><br> וכ\"ש בלא נתנה קצבה כלל:"
            ],
            [
                "<b>שלשה יוציא ויתן כתובה</b><br> מתני ר\"י וה\"ק, רגל א' יקיים, ב' יוציא, ובכהנת ב' יקיים ג' יוציא וכו':"
            ],
            [
                "<b>או לבית המשתה</b><br> מיירי נמי בתלאה בתשמיש כנ\"ל, וי\"א דהכא והתם הו\"ל ענוי נפש [י\"ד רל\"ה ואה\"ע ע\"ד]:"
            ],
            [
                "<b>מפני שנועל בפניה</b><br> פתח של שמחה ונחמה שלא ישמח גם עמה שום אדם, ולא ישתתף בצערה:"
            ],
            [
                "<b>ואם היה טוען משום דבר אחר</b><br> ששכיחים שם פריצים:"
            ],
            [
                "<b>מה שאמרת לי</b><br> דברי קלות:"
            ],
            [
                "<b>או שתהא ממלא ומערה לאשפה</b><br> י\"א שתמלא מים ותחזור ותשפוך, דנראה כשוטה. וי\"א שתנער השכבת זרע מרחמה אחר תשמיש:"
            ],
            [
                "<b>ואלו יוצאות שלא בכתובה</b><br> דמצוה לגרשה, וי\"א דרק רשות בידו לגרשה. מ\"מ בעשתה תשובה, צריך לכתוב לה כתובה אחרת על ק' [אה\"ע קט\"ו בח\"מ סקי\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>מאכילתו שאינו מעושר</b><br> אפילו מעשר דרבנן, ואף שיוכל להשמר לבלי לסמוך על הפרשתה, ומכ\"ש בהאכילתו שאר איסור:"
            ],
            [
                "<b>ומשמשתו נדה</b><br> אפילו מודית מעצמה שהכשילתו, דאף דאין אדם משים עצמו רשע, לענין ממון נאמן [ר\"ן]. מיהו בנגעה בו בנדתה, לא קנסוה:"
            ],
            [
                "<b>ולא קוצה לה חלה</b><br> אע\"ג דכבר תנא מעשר, וכ\"ש חלה דטבל שלה במיתה. ותו דהול\"ל ולא קוצה חלה. ונ\"ל ל\"מ, דבחלה אפילו לא האכילתו עדיין, ולא דמי למעשר, דבחלה דעלה רמיא להפריש בשעת לישה, א\"א שיזהר, דישכח להפריש אח\"כ, משא\"כ במעשר, אף שחשודה, והחשוד על דבר לא דנו ולא מעידו [כי\"ד קי\"ט], עכ\"פ יזהר להפריש הוא:"
            ],
            [
                "<b>ונודרת ואינה מקיימת</b><br> שמפסיד עי\"ז, שבניו מתים בעון זה:"
            ],
            [
                "<b>יוצאה</b><br> לשוק:"
            ],
            [
                "<b>וראשה פרוע</b><br> בפרוע לגמרי, הוא דת משה, דהיינו דאורייתא, והכא מיירי בפרוע קצת:"
            ],
            [
                "<b>וטווה בשוק</b><br> בזרועות מגולות:"
            ],
            [
                "<b>ומדברת עם כל אדם</b><br> מרבה שיחה עמהן:"
            ],
            [
                "<b>אבא שאול אומר אף המקללת יולדיו בפניו</b><br> אבי בעלה או זקנו, בפניהן או בפני בעלה, ומכ\"ש המקללת בעלה בפניו. אבל המקללת אם בעלה, לא החמירו עליה, מדשונאות זו את זו:"
            ],
            [
                "<b>ושכניה שומעין קולה</b><br> כשתובעת תשמיש בקול, או כשתבעה הוא לתשמיש, מריבה עמו בקול ומתבייש עי\"ז. ובכולן צריכה התראה שתפסיד כתובתה, וי\"א דבדת משה א\"צ התראה [ב\"ש קט\"ו סקי\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>אינה מקודשת</b><br> וא\"צ גט, וי\"א שצריכה גט. ודוקא בפירש איזה נדר לא יהיה בה שהקפיד, או שהתנה סתם, והיא נדרה מבשר ויין או מלהתקשט, אי שנדרה נטולה אני מהיהודים דבאלו אדם מקפיד [ל\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>כנסה סתם</b><br> אפילו קדשה ג\"כ סתם, וכשנודע לו או ראה, מיד צווח, נמי דינא הכי [כך מסקנת הש\"ס, ודלא כרתוי\"ט ועי' רא\"ש כאן]:"
            ],
            [
                "<b>ונמצאו עליה נדרים</b><br> הנ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>תצא שלא בכתובה</b><br> דרק שמא מחל, והמע\"ה, מיהו גט צריכה מספק:"
            ],
            [
                "<b>כנסה סתם ונמצאו בה מומין</b><br> אפילו קדשה ג\"כ סתם:"
            ],
            [
                "<b>כל המומין הפוסלין בכהנים</b><br> מפורשין פ\"ז דבכורות:"
            ],
            [
                "<b>פוסלין בנשים</b><br> והוסיפו עליהן ריח רע שמגופה, וזיע מסרחת וריח הפה [ויש אומרים אף מחוטם] וקול עבה, ודדים גסים מאד, וצלקת שמנשיכת כלב, ושומא שעל המצח שנראה לפעמים, דבנראה תמיד הרי ראה ונתפייס. ובמשתנת במטה תמיד, אף דבדידיה לא הוה מום, בדידה כופה להתגרש, אבל יש לה כתובה, וה\"ה במצורעת, וי\"א דאין לה כתובה [ב\"ש שם ט']. ונ\"ל דלהכי לא כלל התנא מומין ונדרים בחד בבא, משום דבנדרים בהתיר לה החכם קודם שנודעו לבעל מקודשת, משא\"כ במומין אף שנתרפאת בכה\"ג נמאסת בעיניו כשיזכור שהיה בה מום כזה [שם] וכל המשנה כפולה במס' קידושין [פ\"ב מ\"ה]:"
            ],
            [
                "<b>היו בה מומין ועודה בבית אביה</b><br> ורוצה לגרשה, והאב תובע הכתובה:"
            ],
            [
                "<b>ונסתחפה שדהו</b><br> אף דיש לה חזקת הגוף שנולדה בלי מומין, והרי קיי\"ל כר\"ג [פ\"א מ\"ו] דחזקת הגוף עדיף מחזקת ממון. שאני הכא, דברשות האב נמצאו, משא\"כ התם מיירי באפשר שנאנסה תחתיו. ולר\"ן הכא מיירי בטוענת שמא נולדו ברשות הבעל, ולעיל טוענת ברי. ולרא\"ש הכא מיירי בנערה, דברשות אביה היא, אבל בבוגרת משנתארסה היא ברשות הבעל:"
            ],
            [
                "<b>נכנסה לרשות הבעל</b><br> שנשאת ומצא בה אז מומין ובא להוציאה בלי כתובה:"
            ],
            [
                "<b>והיה מקחו מקח טעות</b><br> אבל במייתי ראיה שמשנתארסה היו בה, לא אמרינן כאן נמצאו כאן היו, מדיש לה ב' חזקות, חזקת הגוף וחזקת שבדקה קודם שכנסה, והוא אין לו רק חזקה א' שאין אדם מתפייס במומין, דחזקת ממון לא נחשב כלל נגד חזקת הגוף, משא\"כ *) (ברישא, מדנמצאו בבית אביה), ליכא חזקת הגוף, והו\"ל לדידיה ב' חזקות, חזקת ממון וחזקה שאין אדם מתפייס במומין, ולה רק חזקה א':"
            ],
            [
                "<b>במה דברים אמורים</b><br> ר\"ל במה אמרת דבריך, במומין וכו':"
            ],
            [
                "<b>אינו יכול לטעון</b><br> דבכה\"ג גם אתה מודה דראה ונתפייס, א\"כ גם אם יש מרחץ וכו', ובהא פליגי:"
            ],
            [
                "<b>מפני שהוא בודקה בקרובותיו</b><br> ולא התכוון כשהתנה, רק על מומין שאין נבדקין ע\"י מרחץ, כריח הפה, אבל באינך אפילו הביא הבעל ראיה אינו כלום [קי\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>האיש שנולדו בו מומין</b><br> משנשאה, וכ\"ש מקודם, אבל בנמצאו משנתארסה, אין כופין אותו להוציא ולא אותה שתכנס:"
            ],
            [
                "<b>אין כופין אותו להוציא</b><br> ודינה כמורדת:"
            ],
            [
                "<b>אבל במומין הגדולים</b><br> כנשברה ידו או רגלו או נסמית עינו:"
            ],
            [
                "<b>כופין אותו להוציא</b><br> ולא קיי\"ל כן. מיהו בב' ידיו או רגליו או עיניו, י\"א דכופין [קנ\"ד]:"
            ],
            [
                "<b>ואלו שכופין אותו להוציא</b><br> וליתן כתובה:"
            ],
            [
                "<b>מוכה שחין</b><br> שחין רע, כצרפתים וכדומה שמסריח:"
            ],
            [
                "<b>ובעל פוליפוס</b><br> ריח החוטם. ול\"מ היה נ\"ל שהוא החולי הנקרא בל\"ר עפילעפסיא דהיינו חולי נופל:"
            ],
            [
                "<b>והמקמץ</b><br> מקבץ צואת כלבים:"
            ],
            [
                "<b>והמצרף נחושת</b><br> מקום מחצבו מסריח:"
            ],
            [
                "<b>והבורסי</b><br> [גערבער]:"
            ],
            [
                "<b>בין שהיו בם עד שלא נישאו</b><br> ולא ידעה, אבל בידעה אין כופין שיגרשה:"
            ],
            [
                "<b>מפני שממקתו</b><br> בשרו נמס ע\"י תשמיש, וסכנה היא לו [שם]. וה\"ה חולי נופל וכדומה שהתשמיש קשה להן, אף שהיא רוצה כופין שיגרשה [רמ\"ט ח\"ב רי\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>ולך איני יכולה לקבל</b><br> עי' כדומה לזה לעיל [פ\"ו מ\"ב]:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>האשה שנפלו לה נכסים</b><br> בירושה, מתנה או מציאה, דבכה\"ג ה\"ל נכסי מלוג:"
            ],
            [
                "<b>עד שלא תתארס</b><br> ונתארסה:"
            ],
            [
                "<b>בית שמאי אומרים תמכור</b><br> בעודה ארוסה אבל משנשאת לא:"
            ],
            [
                "<b>הואיל וזכה באשה</b><br> משנתארשה:"
            ],
            [
                "<b>לא יזכה בנכסים</b><br> בתמיה. ולמה מכרה קיים:"
            ],
            [
                "<b>אמר להם על החדשים</b><br> שנפלו לה משנשאת. דאמרינן בסיפא דמכרה בטל:"
            ],
            [
                "<b>אנו בושין</b><br> מה ראו חכמים לומר שיהיו לו פירות תחת פרקונה, ולהכי מוציא מלקוחות הרי כיון דרק לטובתה תקנו כך הול\"ל שתוכל לומר אי אפשי בתקנת חכמים ויהיו הפירות שלה ותפרוק את עצמה:"
            ],
            [
                "<b>אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים</b><br> שנפלו לה קודם שנשאת:"
            ],
            [
                "<b>רבן גמליאל אומר אם מכרה ונתנה קיים</b><br> וכ\"ש קודם שנתארסה ונשאת, דמכרה קיים."
            ],
            [
                "<b>הואיל וזכה באשה</b><br> שנשאה:"
            ],
            [
                "<b>נכסים הידועים לבעל</b><br> שידע שנפלו לה, ולרא\"ש במצפה עליהן סגי:"
            ],
            [
                "<b>לא תמכור</b><br> משנשאת, אפילו נפלו קודם אירוסין:"
            ],
            [
                "<b>ואם מכרה ונתנה</b><br> להרא\"ש אפילו קודם שידע בהן:"
            ],
            [
                "<b>ואם מכרה ונתנה</b><br> קודם שידע בהן:"
            ],
            [
                "<b>קיים</b><br> אפילו נפלו משנשאת. מיהו משנתארסה בידועים לא תמכר, ואם מכרה קיים. וקיי\"ל כר\"ש [צ' סי\"א]:"
            ],
            [
                "<b>והמחוברין בקרקע</b><br> ומשביחין עדיין בקרקע:"
            ],
            [
                "<b>שמין אותן</b><br> שמין הקרקעות כמה הן יפין עם הגדולין שבהן, בשעת הנפילה:"
            ],
            [
                "<b>והוא אוכל פירות</b><br> דס\"ל מה שלא גדל ברשותו ה\"ל כקרקע, ומה שגדל ברשותו ה\"ל פירות ושלו הן:"
            ],
            [
                "<b>וחכמים אומרים המחוברין לקרקע שלו</b><br> אף שלא גדל ברשותו, ואפילו עומדין ליקצור שנגמרו, דאע\"ג דקיי\"ל כל העומד לקצור כקצור דמי, הכא כך תקנו חז\"ל שיהיו שלו:"
            ],
            [
                "<b>רבי שמעון אומר מקום שיפה כחו בכניסתה</b><br> כשנשאת:"
            ],
            [
                "<b>הורע כחו ביציאתה</b><br> כשמגרשה:"
            ],
            [
                "<b>יפה כחו ביציאתה</b><br> כיצד. פירות וכו':"
            ],
            [
                "<b>פירות המחוברין לקרקע בכניסתה שלו</b><br> כחכמים לעיל:"
            ],
            [
                "<b>וביציאתה שלו</b><br> ולחכמים המחוברים ביציאתה שלו [ועי' פ\"ט מ\"ג]. וקיי\"ל כר\"ש [פ\"ה]:"
            ],
            [
                "<b>רבן שמעון בן גמליאל אומר לא תמכור</b><br> רק כשתרצה:"
            ],
            [
                "<b>מפני שהן שבח בית אביה</b><br> ר\"ל כבוד בית אביה:"
            ],
            [
                "<b>נפלו לה זיתים וגפנים זקנים</b><br> דומיא דעבדים קתני שעושין רק מעט כדי טיפולן:"
            ],
            [
                "<b>והוא אוכל פירות</b><br> אבל בנתיבשו לגמרי, לכ\"ע ימכרו:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה</b><br> [נ\"ל כגי' הרא\"ש דגריס בסיפא נמי רשב\"ג, מדמקשי הש\"ס לס\"ד דבשדה שלה דוקא פליגי, ומקשה והרי עבדים דכשדה שאינה שלה דמי ופליגי. ואם איתא דגרים בסיפא ר\"י, גברא אגברא קרמית. ועי' תוי\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>המוציא הוצאות על נכסי אשתו</b><br> על נכסי מלוג:"
            ],
            [
                "<b>ואכל קימעא</b><br> מעט:"
            ],
            [
                "<b>ומה שאכל אכל</b><br> ואין לו או לה תביעה זע\"ז (אלא) מה שאחד הוא יותר מחבירו:"
            ],
            [
                "<b>ישבע כמה הוציא ויטול</b><br> מה שהוציא נגד השבח ולא מה שהוציא יותר:"
            ],
            [
                "<b>שומרת יבם</b><br> הממתנת להתיבם:"
            ],
            [
                "<b>שנפלו לה נכסים</b><br> מבית אביה בעודה שומרת יבם:"
            ],
            [
                "<b>וקיים</b><br> דדוקא בארוסה פליגי בריש פרקן, דקנוייה גמורה דהבא עליה בסקילה, משא\"כ יבמה לשוק רק בלאו, וגם קדושין תופסין בה, ותו דארוסה וודאי להנשא קיימה, מה שאין כן זאת שמא תחלוץ:"
            ],
            [
                "<b>מה יעשו בכתובתה</b><br> ק' ור' ותוס', ונדוניה שהכניסה שאחריותן אבעל, וקרויין כולן כתובתה, מדנכתבין בכתובתה:"
            ],
            [
                "<b>ובנכסים הנכנסין והיוצאין עמה</b><br> נכסי מלוג כמלבושיה ומה שירשה, שאינן באחריות הבעל:"
            ],
            [
                "<b>יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב</b><br> רק נכסי מלוג. ומיירי בעשה בה מאמר, דלב\"ש ספק נשואה היא אז:"
            ],
            [
                "<b>נכסים</b><br> נכסי צאן ברזל:"
            ],
            [
                "<b>בחזקתן</b><br> בחזקת ב' היורשים, וזה לכ\"ע, דלא פליגי רק בנכסי עלוג:"
            ],
            [
                "<b>וכתובה</b><br> ק' ור' ותוס' [עיי' פ\"ד דיבמות]:"
            ],
            [
                "<b>הניח אחיו מעות ילקח בהן קרקע</b><br> דכתובת' רק על נכסי המת, וסבירא לי' מטלטלי משתעבדי לכתובה:"
            ],
            [
                "<b>וחכמים אומרים פירות המחוברים בקרקע שלו</b><br> בש\"ס מקשי, והרי משועבדים לכתובתה, ומשני תני שלה וילקח בהן וקרקע ויאכל פירות:"
            ],
            [
                "<b>קדם הוא זכה</b><br> דס\"ל מטלטלי לא משתעבדי לכתובתה רק בתפס מחיים דבעל. וה\"ה דפליגי בכספים:"
            ],
            [
                "<b>כנסה</b><br> שבעלה:"
            ],
            [
                "<b>הרי היא כאשתו לכל דבר</b><br> שמגרשה ומחזירה:"
            ],
            [
                "<b>ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון</b><br> ר\"ל רק לדבר זה אינו כאשתו, שאין נכסים משועבדים לכתובתה, רק בלא הניח המת כלים, אז כתובתה ק' מהשני [עי' יבמות פ\"ד סי' י\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>לא יאמר לה הרי כתובתיך מונחת על השלחן</b><br> והשאר שירשתי מאחי אמכר:"
            ],
            [
                "<b>אלא כל נכסיו</b><br> שירש מאחיו:"
            ],
            [
                "<b>גירשה</b><br> לאחר שיבמה:"
            ],
            [
                "<b>אין לה אלא כתובתה החזירה הרי היא כל הנשים</b><br> אף שלא נתן לה כתובתה עדיין, כל נכסיו משועבדים לכתובתה:"
            ],
            [
                "<b>ואין לה אלא כתובתה בלבד</b><br> דסד\"א שיהיה לה ב' כתובות מבעל הראשון ומהשני:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>הכותב לאשתו</b><br> בעודה ארוסה, וה\"ה דבאומר מהני, מדלא קנה עדיין הנכסים. אבל בנשואה צריך קנין, וקודם שנתארסה לא מהני סילוק אפילו בקנין:"
            ],
            [
                "<b>דין ודברים אין לי בנכסיך</b><br> לכשתנשא:"
            ],
            [
                "<b>שאם מכרה ונתנה קיים</b><br> דמדיד בעהש\"ט על התחתונה, תלינן דנתכוון למכירה, מדאינה רגילה למכור מפני שבח בית אביה. מיהו מוכרת אפילו לכתחילה, דבדיעבד בלא אמירתו. מהני, כרפ\"ח, אבל אין לומר דמהני תנאי לנכסים שירשה אחר שנשאת. דלהנהו אין מועיל תנאי שמקודם שנשאת, וי\"א דמהני [אה\"ע צ\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>לעולם אוכל פירי פירות</b><br> שימכור הפירות ויקח קרקע ויאכל ממנה הפירות:"
            ],
            [
                "<b>ובפירי פירותיהן עד עולם</b><br> והכי קיימא לן [שם]:"
            ],
            [
                "<b>תנאו בטל</b><br> וקיימא לן דבממון תנאו קיים אפילו בשל תורה, וקיימא לן נמי ירושת הבעל מדרבנן, ואפילו הכי קיי\"ל כרשב\"ג, דאלמוה רבנן לירושת הבעל כירושת דאו', והרי בן אינו מסתלק מירושת אביו בדבור בעלמא, ואפילו בקנין, מדעדיין אין הירושה בידו. מיהו בהתנה הבעל אחר אירוסין לפני הנשואין, שלא ירשנה אחר נשואין, מהני [שם]:"
            ],
            [
                "<b>והיה לו פקדון או מלוה</b><br> נקט פקדון לרבותא דר\"ט, אף דבעין הוא, וסד\"א דהו\"ל כאילו הן ברשות יורשין. ונקט מלוה לרבותא דר\"ע, אף דלהוצאה נתנה, ינתן ליורשים, מיהו בהיה ביד יורשים לכ\"ע זכו הן בהם, דהרי קיי\"ל מטלטלי דיתמי לא משתעבדי לב\"ח וכמבואר במ\"ג:"
            ],
            [
                "<b>ינתנו לכושל שבהן</b><br> יש אומרים להיותר חלש בזכותו, ששטרו מאוחר מכולן שאינו יכול לגבות ממשועבדים, לו ינתן בני חורין אלו. וי\"א ינתן לאשה שחלשה בגופה לחפש אחר נכסים אחרים לגבות מהן, תטול מטלטלים אלו. ואף דמטלטלים לא משתעבדו לכתובתה ולב\"ח. שאני הכא שהן ביד אחרים:"
            ],
            [
                "<b>שכולן צריכין שבועה</b><br> ככל הגובה מיורשים:"
            ],
            [
                "<b>ואין היורשין צריכין שבועה</b><br> נ\"ל דר\"ל כיון שצריכים שבועה ולא היורשים, הו\"ל כאילו המטלטלים ביד היורשים, ולא משתעבדי לב\"ח, וגם תפיסה לא מהני רק בתפסו הן עצמן בחיי הבעל, דאז א\"צ שבועה. וקיי\"ל כר\"ע. מיהו לדידן דמטלטלי משתעבדי לכתובתה וב\"ח, ינתן לב\"ח שמפסיד בעין, ולא לאשה שלא נתנה כלום, ובתפס' יש פלוגתא אי מהני [ק\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>הניח פירות תלושין מן הקרקע</b><br> דאילו מחוברין דינן כקרקע, דהמחובר לקרקע כקרקע, וכל ששטרו קודם זכה בהן וה\"ה שאר מטלטלין. ומיירי במונחין בר\"ה, וי\"א אפילו בסימטא, דאלו ברשות יורשים כבר זכו בהן:"
            ],
            [
                "<b>רבי טרפון אומר ינתנו לכושל שבהן</b><br> לבעל שטר הכתובה או השט\"ח, דיד בעהש\"ט תמיד על התחתונה. ול\"מ היה נ\"ל דשניהן נקראו כושל נגד יורשים שלא הפסידו משלהן כלום, מה שאין כן כתובה וכ\"ש מלוה הרי הפסידו ממה שראוי להם, ומיירי בשלא נודע לו קרקע, וה\"ק ינתנו לאלו הכושלים דהרי אפילו אם יטריחו וימצאו שמכר קרקע, הרי אעפ\"כ יהיה יד בעהש\"ט בענין הגביה על התחתונה:"
            ],
            [
                "<b>אלא ינתנו ליורשים</b><br> כל מה שתפס דס\"ל דתפיסה לאחר מיתה לא מהני כלל. ונ\"ל דקמ\"ל בפקדון ומלוה, לרבותא, דר\"ע. דאף דהאב בעצמו נתנו לאחרים, אפ\"ה ברשות יתמי קיימי דלא להני תפיסה. וקמ\"ל סיפא במותר לרבותא דר\"ט. דאף שלא מסרן האב, רק שהן בעצמן תפסו, אפ\"ה לא מוקמינן להו לר\"ט ברשות יורשים למימר מטלטלי דיתמי לא משתעבדי לב\"ח:"
            ],
            [
                "<b>המושיב את אשתו חנונית</b><br> להסתחר בחנות:"
            ],
            [
                "<b>או שמינה אפוטרופא</b><br> להתעסק בכל נכסיו:"
            ],
            [
                "<b>הרי זה משביעה כל זמן שירצה</b><br> שהתעסקה באמונה, ואף שאינה תובעת כתובתה משביעה, וה\"ה כל אפטרופס, נשבע [צ\"ז], רק קמ\"ל אשה אף דאפשר דבל\"ז תשבע בסוף כשתגבה כתובתה, אפ\"ה משביעה גם השתא, או קא משמע לן דסלקא דעתך אמינא דא\"ל כיון דדייקת בתראי כולי האי, לא מצינא למיגר בהדך, כבסיפא, קמ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>רבי אליעזר אומר אפילו על פלכה</b><br> [שפיננראד]:"
            ],
            [
                "<b>ועל עיסתה</b><br> שלא וותרה באילו. ור\"ל אף שלא הושיבה בשום עסק, משביעה:"
            ],
            [
                "<b>כתב לה</b><br> ה\"ה אמר:"
            ],
            [
                "<b>אין יכול להשביעה</b><br> בין שבועת אפטרופסת או פוגמת או שע\"י ע\"א:"
            ],
            [
                "<b>אבל משביע הוא את יורשיה ואת הבאים ברשותה</b><br> בגרשה ומתה, ובאים יורשיה או אותן שקנו ממנה כתובתה, לגבות מהבעל, נשבעים שלא פקדתנו בשעת מיתה ולא אמרה לנו כן מקודם, ולא מצאנו כתב ידה שהכתובה פרוע, ואם היא בחיים, תשבע היא קודם שיגבו הלקוחות:"
            ],
            [
                "<b>אבל יורשיו</b><br> וכ\"ש בבאה לגבות מלקוחות שקנו נכסיו או אותו שקבל נכסיו במתנת שכיב מרע דדינו כיורש:"
            ],
            [
                "<b>ואת יורשיה</b><br> במתה בחייו, דאי במתה אחר מיתת הבעל, הרי כבר נתחייבה שבועה ליורשים, ואין אדם מוריש לבניו ממון שאינו יכול לגבות רק בשבועה:"
            ],
            [
                "<b>ולא לבאים ברשותי</b><br> אפטרופוס שימנה על נכסיו, או הלקוחות שלקחום:"
            ],
            [
                "<b>הלכה מקבר בעלה לבית אביה</b><br> אמשנה ה' קאי, ור\"ל הא דאמרן דכשפטרה גם יורשים לא ישביעוה, דוקא בהלכה מקבר וכו'. וי\"א דהכא מיירי בלא פטרה, ואפ\"ה בהלכה מקבר וכו' לא ישביעוה יורשים על אפטרופסת שבחיי בעלה:"
            ],
            [
                "<b>ולא נעשית אפוטרופא אין היורשין משביעין אותה</b><br> אפילו התעסקה בנכסים בין מיתה לקבורה, לא תשבע על אותו עסק, דמדטרודה אז אינה יכולה להזהר שלא תהנה [רא\"ש]:"
            ],
            [
                "<b>ואם נעשית אפוטרופא</b><br> שהתעסקה בנכסים אחר קבורה:"
            ],
            [
                "<b>היורשין משביעין אותה על העתיד לבא</b><br> על עסק שאחר קבורה:"
            ],
            [
                "<b>ואין משביעין אותה על מה שעבר</b><br> על עסק שבחיי הבעל. מיהו י\"א דלמסקנת הש\"ס דכל הבא לפרע מיתומים לא יפרע רק בשבועה א\"כ אפילו פטרה בפירוש (ובקניין), מהיורשין, משביעין אותה יורשים אף על עסק שבחיי הבעל, רק במתנה *) (גובין יורשים) בלי שבועה, ומלקוחות לכ\"ע אין מועיל פטור שלו, ונשבעת קודם גוביינה [צ\"ח ס\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>הפוגמת כתובתה</b><br> מפרש לקמן:"
            ],
            [
                "<b>לא תפרע אלא בשבועה</b><br> אפילו לא טען השבע לי, אבל בלא פגם צריך לטען השבע לי:"
            ],
            [
                "<b>מנכסי יתומים</b><br> בלא פטרה בעלה כמ\"ה:"
            ],
            [
                "<b>לא תפרע אלא בשבועה</b><br> דרגילה שלא לדייק כמה קבלה מבעלה, וע\"י שבועה תדייק:"
            ],
            [
                "<b>עד אחד מעידה שהיא פרועה כיצד</b><br> נקט כיצד דלא תימא אפילו אין הבעל טוען ברי כנגדה, קמ\"ל, וכן באינך בבי נקט בכל א' כיצד, דלא תימא דדוקא בשהבעל או ב\"כ טוענין ברי כנגדה, קמ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>לא תפרע אלא בשבועה</b><br> להפיס דעת הבעל תקנו שתשבע דשדא\"ו אין כאן, דהרי נשבעת ונוטלת ותו דהרי הו\"ל כפירות שיעבוד קרקעות מדגובה ממשעבדי:"
            ],
            [
                "<b>לא תפרע אלא בשבועה</b><br> דדלמא אם היה הבעל כאן, היה טוען השבע לי:"
            ],
            [
                "<b>הלך לו למדינת הים</b><br> ברחוק כל כך שלא יכול שליח ב\"ד עם אזהרתם לילך ולשוב תוך למ\"ד יום:"
            ],
            [
                "<b>והיא נפרעת שלא בפניו</b><br> ע\"י שמוציאה גט וכתובה:"
            ],
            [
                "<b>רבי שמעון אומר כל זמן שהיא תובעת כתובתה היורשין משביעין אותה</b><br> אפילו פטרה מיורשים:"
            ],
            [
                "<b>אין היורשין משביעין אותה</b><br> על עסקה בנכסים בחיי בעלה, אפילו לא פטרה משבועה וה\"ה הוא עצמו א\"י להשביעה כשאינה תובעת כתובתה:"
            ],
            [
                "<b>ואין עמו כתובה</b><br> במקום שאין כותבין כתובה או שיש עדים שנשרפה, דאל\"כ אינה גובה בלי כתובה, דאף דקיי\"ל כותבין, שובר, הכא מסתבר שכבר גבתה, והחזירה הכתובה:"
            ],
            [
                "<b>גובה כתובתה</b><br> מתנאי ב\"ד, וקודם שמחזירין לה הגט שתנשא בו, קרעינן ליה, וכתבינן עליו שנקרע רק כדי שלא תגבה בו עוד. מיהו תוס' לא תגבה עד שתוציא הכתובה שהוסיף לה:"
            ],
            [
                "<b>והוא אומר אבד שוברי</b><br> כשגבית ע\"י הגט:"
            ],
            [
                "<b>ואין עמו פרוזבול</b><br> שנתקן שלא תשמיט שביעית [שביעית פ\"י מ\"ד], וטוען שנאבד לו:"
            ],
            [
                "<b>הרי אלו לא יפרעו</b><br> ודוקא שאין עדים שנתגרשה, דאית ליה מגו דלא גרשתיך:"
            ],
            [
                "<b>רבן שמעון בן גמליאל אומר מן הסכנה ואילך</b><br> שגזרו עכו\"ם שלא לקיים המצות ושלא יגרש אשתו בגט כדת משה וישראל, ומחמת יראה תיכף כשקבלה הגט, שרפוהו, וכן הפרוזבול:"
            ],
            [
                "<b>שני</b><br> הוציאה שני וכו', דאלישנא דבריש המשנה קאי:"
            ],
            [
                "<b>ושתי כתובות</b><br> שגרשה ב' פעמים, ויש לה ב' כתובות, מנשואין א' וב':"
            ],
            [
                "<b>שתי כתובות וגט אחד</b><br> וב' הכתובות קדמו לגט, ובכתובה ב' כתב טפי מבראשונה, רק שלא נכתבה בלשון תוספת, וזמן ב' הכתובות אינן שוין, ומדאינה כתובה בלשון תוספת מסתבר דכוונתו היה שבאם תרצה למחול שעבוד שמזמן ראשונה, תגבה השניה המרובה מהראשונה:"
            ],
            [
                "<b>או כתובה ושני גטין</b><br> שלא כ' לה כתובה כשנשאת שנית:"
            ],
            [
                "<b>או כתובה וגט ומיתה</b><br> עדי מיתה, שחזר ונשאה ולא כתב כתובתה ומת:"
            ],
            [
                "<b>שהמגרש את אשתו והחזירה</b><br> קודם שגבתה כתובתה ולא כתב כתובה מחדש:"
            ],
            [
                "<b>קטן שהשיאו אביו</b><br> והגדיל:"
            ],
            [
                "<b>כתובתה קיימת</b><br> וגובה ר', אף שכשהגדיל כבר היא בעולה. מיהו אינה גובה מלקוחות, דהרי שטר מוקדם הוא, דקטן אינו בר שעבוד:"
            ],
            [
                "<b>שעל מנת כן קיימה</b><br> שתגבה ר':"
            ],
            [
                "<b>כתובתה קיימת</b><br> כפי שכתב לה בגיותה:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>הראשונה קודמת לשניה</b><br> בגביית כתובתה:"
            ],
            [
                "<b>קודמים ליורשי שניה</b><br> בגביית כתובת אמן, כשמתו נשיו אחריו אחר שנשבעו, דבלא נשבעו אין אדם מוריש מעות שאינו גובה רק בשבועה, והיו חולקין בשוה [והא דלא כלל להו, ראשונה ויורשיה קודמין לשנייה ויורשיה, כדכלל להו בסיפא. נ\"ל משום דברישא לא הזכיר תנא מתי מתו הנשים, להכי נקט פרטי פרטי דדוקא בקדמה ראשונה לשנייה בגבייתה דהיינו כשחיו הן כשמת, אז קודמין יורשי ראשונה ליורשי שנייה. אבל בלא קדמה ראשונה גופה לשנייה בזכות גביתה תחילה. דהיינו שמתו שניהן בחייו, אז אין יורשי ראשונה קודמין ליורשי שנייה, דאינון ירתון תנן, ואין דין קדימה ביורשים. משא\"כ בסיפא, דמוכח מנה דשניה קיימת כשמת הוא, מצי למכלל לשנייה ויורשיה כי הדדי. או נ\"ל דמדלא הזכיר תנא כלל מהשבועה שצריכה לישבע, ש\"מ דמיירי שמחל להן הבעל שבועה שחייבת ליורשין [כפ\"ט מ\"ה], ואף שעכ\"פ צריכה ראשונה לשבע לשנייה, רגילה שנייה למחול השבועה להראשונה כדי שלא תאמר לה ראשונה השבע את. ואקח אני המותר בלי שבועה, להכי לפעמים ניחא לה לשניה להפסיד קצת מכתובתה וליטול בלי שבועה, משתשבע ותטול הכל. ולפיכך לא מצי תנא למכלל ברישא ראשונה ויורשיה קודמין לשנייה, דסד\"א דיורשי ראשונה קודמין לשנייה בכל גווני אף שלא נשבעה אמן, ועל כרחך שמחלה שנייה לבני ראשונה השבועה שנתחייבה אמן, והא ליתא דאטו בשופטני עסקינן שתמחול השבועה, הרי ע\"י שנתחייבה ראשונה שבועה יפסידו יורשיה הכל, דאין אדם מוריש וכו' כלעיל א', ועי\"ז תגבה היא בלא שבועה, דנגד יורשים הרי כבר פטרה בעלה. והיה צריך התנא להאריך דמיירי במחלה שנייה לראשונה בעודה בחיים, להכי ניחא ליה לתנא טפי למנקט בקיצור, נשי לחודא, ויורשים לחודא. משא\"כ בסיפא, בני ראשונה רק יורשין הן, דאינן ירתון תנן, ואפילו לא נשבעה שנייה אינן יכולין בני ראשונה לומר לה השבע לנו דכבר פטרה בעלה מהן]:"
            ],
            [
                "<b>שניה ויורשיה קודמים ליורשי הראשונה</b><br> דשנייה בעלת חוב, וראשונים בכתובת בנין דכרין שלהן, רק יורשים הן, לפיכך חוב קודם לירושה. ודוקא בנשבעה שנייה קודם שמתה, דאם לא כן, גובין בני ראשונה כתובת אמן, ובני שנייה הפסידו כסי' ב':"
            ],
            [
                "<b>ויתומים מבקשים כתובת אמן</b><br> מדכתוב בכתובה שכשתמות בחייו וישא אחרת וימות הוא, יטלו בני כל אחת כתובת אמן ותוספת ונדוניא, אף שאחת יתירה על חברתה, ואח\"כ יחלקו מותר הירושה בשוה:"
            ],
            [
                "<b>ואין שם אלא שתי כתובות חולקין בשוה</b><br> ואין נוטלין כתובה אמן, מדמיעקר עי\"ז ירושה דאו', ולהכי צריך מותר דינר. מיהו במשנה א' א\"צ מותר דינר, מדמתקיים בל\"ז ירושה דאורייתא בפריעת חוב הכתובה, דמדמת בחייה, הו\"ל חוב, ומצוה לשניהן לפרוע חוב אביהן [קי\"א]:"
            ],
            [
                "<b>היה שם מותר דינר</b><br> אבל פחות לא:"
            ],
            [
                "<b>אנחנו מעלים על נכסי אבינו יתר דינר</b><br> לקבל הנכסים בדינר יותר יוקר משויין:"
            ],
            [
                "<b>היו שם נכסים בראוי</b><br> שראויין לבא להם, כעיסקא והלואה או ירושה מאבי אביהן שמת קודם חלוקה:"
            ],
            [
                "<b>אינן כבמוחזק</b><br> כאלו מוחזקים בידן:"
            ],
            [
                "<b>אפילו יש שם נכסים שאין להם אחריות</b><br> דהיינו מטלטלין:"
            ],
            [
                "<b>עד שיהיו שם נכסים שיש להן אחריות</b><br> דהיינו מקרקע:"
            ],
            [
                "<b>יותר על שתי הכתובות דינר</b><br> וקיי\"ל כר\"ש. מיהו האידנא כתובה וכל תנאיה נגבית ממטלטלין. וי\"א דגם השתא עכ\"פ כתובת בנין דכרין נגבת רק ממקרקע. אבל המותר דינר סגי במטלטלין [קי\"א]:"
            ],
            [
                "<b>ואין שם אלא מנה חולקות בשוה</b><br> דבשעבוד מנה כולן שוין, ומיירי בנכתבו כולן ביום א' דאל\"כ הקודמת בזמן קודמת בגבייה, או מיירי בתפסו מטלטלין מחיים דבעל דאין דין קדימה במטלטלין, אבל בלא תפסו, אין כתובה נגבית ממטלטלין לדינא דמשנה [כפ\"ח מ\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>היו שם מאתים</b><br> דבמנה שני אין לבעלת מנה שום שעבוד:"
            ],
            [
                "<b>של מנה נוטלת חמשים</b><br> ממנה קמא. ואף על גב דרק שלישית המנה היתה ראויה לטול. י\"ל דמיירי בכתבה בעלת ר' [או בעלת ש'] לבעלת ק' דין ודברים אין לי עמך במנה. ולא יתמעט חלקך במנה בשבילי, וקנו מידה על זה, הלכך בעלת ק' ובעלת ש' חולקות מנה קמא. והא דנקט תנא כה\"ג. היינו כדי לאשמעינן דאע\"פ שכתבה דו\"ד אין לי וכו', אפ\"ה נ' שתגבה בעלת ש' ממנה קמא, מחוייבת שוב לחלוק עם בעלת ר', כסי' ט\"ז:"
            ],
            [
                "<b>שלשה שלשה של זהב</b><br> דינר זהב הוא כ\"ה דינרי כסף נמצא שג' הן ע\"ה דינרי כסף, דהיינו החצי מק\"ן דינרין הנשארים:"
            ],
            [
                "<b>היו שם שלש מאות</b><br> דאז מנה קמא משועבד לכולן, ושנייה לבעלת ר' וש', ושלישית לבעלת ש' לבד:"
            ],
            [
                "<b>ושל מאתים מנה</b><br> הכא מיירי בכתבה בעלת ש' לבעלת ק' ור', דו\"ד אין לי עמכם במנה, להכי ק' קמא חולקין בעלת ק' ור'. ומנה ב' חולקין בעלת ר' וש', ומנה ג' תטול בעלת ש' לבד, נמצא לבעלת ק' יגיע נ', ולבעלת ר' ק', ולבעלת ש' ק\"ן:"
            ],
            [
                "<b>ושל שלש מאות ששה של זהב</b><br> איידי דרישא נקט נמי הכא דנרי זהב. מיהו אנן קיי\"ל דיד כולן שוה בכל העזבון, וגובות בשוה עד כדי כתובתן [צ\"ו י\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>וכן שלשה שהטילו לכיס</b><br> זה ק' וזה ר' וזה ש' להסתחר בהן:"
            ],
            [
                "<b>כך הן חולקין</b><br> דבהפסידו או הרוויחו חולקין לפי מעותיהן. ואנן קיי\"ל, דבלא התנו חולקין בשוה הרווח או ההפסד, רק אם מעותיהן עדיין בעין ונשתנה המטבע בעלייה או ירידה אז חולקין הרווח או ההפסד לפי מעותיהן [ח\"מ קע\"ו ה']:"
            ],
            [
                "<b>הראשונה</b><br> שזמנה ראשון:"
            ],
            [
                "<b>קודמת לשניה</b><br> שזמנה מאוחר:"
            ],
            [
                "<b>הראשונה נשבעת לשניה</b><br> דע\"י שתגבה ראשונה תפסיד שנייה שלא גבתה עדיין, וי\"א דוקא בטוענת השבע לי:"
            ],
            [
                "<b>אף היא לא תפרע אלא בשבועה</b><br> פלוגתייהו בנודע ששדה א' משדותיו גזול מאחר ואין ידוע איזהו דלת\"ק בע\"ח מאוחר שקדם וגבה לא מהני, להכי גם בכה\"ג א\"צ רביעית לשבע, דאף אם יטרפו שדה שגבו הראשונות, תחזיר לה הרביעית מה שגבתה, ולבן ננס בע\"ח מאוחר שקדם וגבה, קנה לה, להכי צריכה גם היא שבועה, דהרי לא יטרפו הראשונות ממנה, ויפסדו ע\"י שכבר גבתה הרביעית. והא דנקט פלוגתייהו בד' נשים. הרי גם בב' נשים הוה מצי מנקט פלוגתייהו היינו מדבעי לאשמועינן דשבועה שנשבעה ראשונה לשנייה עלתה גם נגד שלישית, וא\"צ לשבע שוב גם נגדה, ולא מבעייא בשלוקחת השלישית מה שנשאר מהעזבון בלי שבועה, וכגון שהיא אחרונה, אלא אפילו צריכה גם היא לשבע נגד הרביעית, אפ\"ה לא מצית שלישית לומר כמו שאני צריכה לשבע לרביעית, תשבע לי ג\"כ הראשונה, אפ\"ה נפטרה הראשונה בהשבועה שנשבעה להשנייה, דשבועה לאחד שבועה לק' [תוס'] ועי' עוד תוס' לזה ממ\"ש בס\"ד [יבמות פ\"ד סי' מ\"ז]. ואנן קיי\"ל דכל הנפרע מיתומים צריך לשבע, ולפיכך כולן נשבעין בכל גונא [אה\"ע צ\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>ואין שם אלא מנה חולקות בשוה</b><br> נ\"ל דקמ\"ל אף דא' קודמת לחברתה באותה שעה:"
            ],
            [
                "<b>דין ודברים אין לי עמך</b><br> וקנו מידה. ואי\"ל עכ\"פ תוכל לומר נחת רוח עשיתי לבעלי, דמדקדם בעלי ומכר לא רציתי להקניטו. י\"ל דמיירי שמכר הבעל שדה זאת לאיש אחר ולא כתבה לו, לשני וכתבה לו, דאי ס\"ד שדעתה היה לעשות נ\"ר לבעל, כבר היתה עושה נחת רוח לו במכירה ראשונה:"
            ],
            [
                "<b>וראשונה מן השניה והלוקח מן הראשונה וחוזרות חלילה</b><br> ר\"ל סביב, שחוזרת שנייה ומוציאה מלוקח וכו':"
            ],
            [
                "<b>עד שיעשו פשרה</b><br> [פערגלייך]:"
            ],
            [
                "<b>וכן בעל חוב</b><br> שכשהיה להלוה ב' שדות ששוין כדי החוב, ומכרן לב' בני אדם, וכתב המלוה ללוקח ב' דו\"ד אין וכו', מלוה טורף מלוקח א', והוא מלוקח ב', והמלוה חוזר וגובה גם זו ממנו, ולוקח ב' ממלוה, וחוזרין חלילה עד וכו':"
            ],
            [
                "<b>וכן אשה בעלת חוב</b><br> שיש לה כתובה על בעלה, ומכר ב' שדות ששוין יחד כדי כתובתה, וכתבה לשני דו\"ד אין וכו', האשה מוציאה מלוקח ראשון, וראשון משני, ואשה מראשון, ושני מאשה, וחוזר חלילה עד וכו', וקמ\"ל דאף באשה שלא הלותה מעות בעין אפ\"ה יש לה כח לטריפת חלילה כשאר בע\"ח:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>אלמנה נזונת מנכסי יתומים</b><br> לדידן אפילו ממטלטלי, דתנאי כתובה דינה ככתובה עצמה. ונזונת כל זמן שלא תתבע הכתובה, מיהו מנהגינו שיכולים יורשים לסלקה אחר צ' יום [צ\"ג ג']:"
            ],
            [
                "<b>מעשה ידיה שלהן ואין חייבין בקבורתה</b><br> קמ\"ל אף בלא קבלה כתובתה, כגון שהניח רק מטלטלין, דלא משתעבדי לה, וא\"כ הו\"ל כיורשי כתובתה אפ\"ה פטירי:"
            ],
            [
                "<b>יורשיה יורשי כתובתה</b><br> נקט יורשיה יורשי וכו', ש\"מ דאיירי באשה שיש לה ב' מיני יורשין, והיינו יורשי שומרת יבם [פ\"ח מ\"ו] אין חייבים בקבורתה רק אותן שיורשין כתובתה:"
            ],
            [
                "<b>חייבין בקבורתה</b><br> ובמתה ולא נשבעה, כולן פטורין מלקברה, ונקברה מהצדקה [אה\"ע פ\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>אלמנה בין מן הארוסין</b><br> שאינה נזונת, ומוכרת רק לכתובתה:"
            ],
            [
                "<b>בין מן הנשואין</b><br> שמוכרת למזונות:"
            ],
            [
                "<b>מוכרת שלא בבית דין</b><br> מומחין, אבל צריכין ג' בקיאין בשומת קרקע:"
            ],
            [
                "<b>מוכרת שלא בבית דין</b><br> שלא תרעב:"
            ],
            [
                "<b>מכרה כתובתה</b><br> ק' ור':"
            ],
            [
                "<b>נתנה כתובתה לאחר</b><br> ה\"ה מחלה ליתומים, דבכל הנהו גוונא בעשתה כן אפילו בחיי בעל, אין לה מזונות מיורשים [צ\"ג ח']:"
            ],
            [
                "<b>לא תמכור את השאר</b><br> רצונו לומר לא תמכר בנכסי בעלה לגבות השאר, דהיינו לגבות התוספת:"
            ],
            [
                "<b>אלא בבית דין</b><br> מדאין לה מזונות. ור\"ש היא דס\"ל דלכתובה לא תמכר:"
            ],
            [
                "<b>וחכמים אומרים מוכרת היא אפילו ארבעה וחמשה פעמים</b><br> ר\"ל פסקי פסקי, ואעפ\"כ מוכרת וכו':"
            ],
            [
                "<b>ומוכרת למזונות שלא בבית דין</b><br> דס\"ל אף שגבתה קצת כתובתה, אפ\"ה נזונת:"
            ],
            [
                "<b>וכותבת</b><br> בשטר מכירה באותן שתמכר למזונות:"
            ],
            [
                "<b>למזונות מכרתי</b><br> שלא יאמרו שהיא רעבתנית, שמכרה כולן למזונות ובאותן שתמכר לכתובה תכתוב לכתובה מכרתי, רק התנא קיצר בלשון:"
            ],
            [
                "<b>נתקבלה כתובתה</b><br> ואין המכר בטל, דאין אונאה לקרקעות כלל. וי\"א דביתר מפלגא יש אונאה לקרקעות [ח\"מ רכ\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>אפילו היא אומרת אחזיר דינר ליורשין מכרה בטל</b><br> אבל במכרה בשויה. מכרה קיים ותחזיר המותר [אה\"ע ק\"ג ז']:"
            ],
            [
                "<b>בשדה בת תשעה קבים</b><br> ר\"ל שמקצת שדה שמכרה שלא כדין, או מה שנשאר מהשדה ביד יתומים, או ששניהן יחד, היה כדי בית ט' קבין והוא ע\"ה אמה אורך על רוחב נ' אמה, וזהו שיעור שדה:"
            ],
            [
                "<b>ובגינה בת חצי קב</b><br> זהו שיעור גנה והוא נ' אמה אורך על רוחב ד' אמות וטפח:"
            ],
            [
                "<b>שום הדיינין</b><br> ששמו ומכרו לשלם לאלמנה כתובתה:"
            ],
            [
                "<b>מכרן בטל</b><br> אפילו בקרקעות. אבל בפחות משתות מכרן קיים:"
            ],
            [
                "<b>אבל אם עשו אגרת בקורת</b><br> שכתבו לאלמנה שיכריזו לה שלוחי ב\"ד שיבקרו בנ\"א לקנות השדה:"
            ],
            [
                "<b>או שוה מאתים במנה מכרן קיים</b><br> בהא מודה ת\"ק, ודוקא עד פלגא, והכי קיי\"ל [שם]:"
            ],
            [
                "<b>השניה</b><br> שניות לעריות [כפ\"ב דיבמות מ\"ד] אפילו הכיר בה:"
            ],
            [
                "<b>והאילונית</b><br> שלא הכיר בה:"
            ],
            [
                "<b>אין להם כתובה</b><br> ק' ור', ממאנת מדיצאה מעצמה, שנייה, קנסוה רבנן מדמרגילתו שישאנה דאשה רוצה בנשואין יותר מאיש, וזאת אינה מפסדת מהנשואין, דהיא וולדה כשרים, ואילונית מדמקח טעות. מיהו תוס' יש להן:"
            ],
            [
                "<b>ולא פירות</b><br> בלקטן הבעל. וי\"א אפילו הן בעין [ועפ\"ט דיבמות מ\"ג ואה\"ע קט\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>ולא מזונות</b><br> אפילו לאחר מותו [אה\"ע קט\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>ולא בלאות</b><br> כל חד כדאית ליה, ממאנת, לרי\"ף בין נכמ\"ל או נצ\"ב שבלו לגמרי ע\"י תשמישו פטור הבעל לשלם, אבל מה שמכר מנמ\"ל חייב לשלם, ולרש\"י גם במכרן הבעל פטור מלשלמן. ובשנייה, לרי\"ף נכ\"מ שבלה אותן הבעל ע\"י תשמישו פטור, ולרש\"י ותוס' ורא\"ש אפילו מכרן פטור מלשלמן, וכ\"ש מה שנגנב או נאבד מהן דפטור, אבל מה שבלה מנצ\"ב או שנאבד מהן חייב לשלם לכולי עלמא בשנייה. ובאיילונית כשלא הכיר בה, דינה כחייבי לאוין דאבלאות של נצ\"ב פטור ואבלאות של נ\"מ חייב. מיהו בכולן מה שהוא בעין מנכ\"מ ונצ\"ב נוטלת [שם]:"
            ],
            [
                "<b>ואם מתחלה נשאה לשם אילונית יש לה כתובה</b><br> וכל תנאיה:"
            ],
            [
                "<b>יש לה כתובה</b><br> וכל תנאיה. ודוקא בהכיר בה, ואפ\"ה אין לה מזונות בחייו [שם]:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>הנושא את האשה ופסקה עמו</b><br> שהתנה כן עמה בשעת נשואין, דאז משתעבד באמירה [כאה\"ע נ'], או שנתן לה אחר כך שטר על זה [כח\"מ מ']:"
            ],
            [
                "<b>כדי שיזון את בתה</b><br> שמאיש אחר:"
            ],
            [
                "<b>חייב לזונה חמש שנים</b><br> אף שלא קנו מידו. אי נ\"ל דקמ\"ל דאין האשה יכולה לחזור ולפטרו, או דקמ\"ל דעכ\"פ אינו חייב להלביש, כמו שחייבים יורשים לשאר בנות אחר מיתת אביהן:"
            ],
            [
                "<b>נשאת לאחר</b><br> שנתגרשה תוך זמן הנ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>לא יאמר הראשון לכשתבא אצלי אזונה</b><br> ולא אתן דמי מזונות:"
            ],
            [
                "<b>ואחד נותן לה דמי מזונות</b><br> ותזון אצל מי שתרצה היא, אבל אינה יכולה לכופן שיתנו לה שניהן דמי מזונות [קי\"ד ו']:"
            ],
            [
                "<b>והן נותנין לה דמי מזונות</b><br> וה\"ה בחלתה נותנין לה דמי מזונות בריא:"
            ],
            [
                "<b>מתו</b><br> בעלי אמה:"
            ],
            [
                "<b>בנותיהן ניזונות מנכסים בני חורין</b><br> אפילו נשתעבד בקנין לזונן, אפ\"ה אינן גובות ממשעבדי דמדאוהב בתו וודאי צררה אתפסה, ואפ\"ה מבני חורין יגבו:"
            ],
            [
                "<b>מפני שהיא כבעלת חוב</b><br> כשנשתעבד בשטר [ועי' אה\"ע רס\"י נ\"א]. מיהו לאו בע\"ח ממש היא, דכשמתה הבת, פטור מלשלם ליורשיה:"
            ],
            [
                "<b>כל זמן שאת עמי</b><br> דמשמע ולא כשיפרידונו מיתה או גירושין. ונ\"ל דקרי להו פקחין, מדאין מן הראוי שיזכיר בשעת נשואין מיתה או גרושין, דלא מקדים אינש פורענותא אנפשיה [כגיטין י\"ח א'], לכן מזכירין ברמז:"
            ],
            [
                "<b>אלמנה</b><br> שנזונות מיורשים [כרפי\"א]:"
            ],
            [
                "<b>נותנין לה מדור לפי כבודה</b><br> אפילו נפל הבית או שאין לה בית, נותנין לה שכר דירה [צ\"ד ה'. ודלא כר\"ב]. וה\"ה שמשתמשת בכלים לפי כבודה כבחיי בעלה [שם]:"
            ],
            [
                "<b>אין ליך מזונות</b><br> רק כפי ברכת הבית דלא דמי לדלעיל במשנה א' שאף על גב שיש לה מזונות מהשני, צריך ליתן לה האחר דמי מזונות משלם ולא כפי ברכת הבית, דהתם קבל עליו לזונה סתם, ולא על שולחנו, משא\"כ הכא, סתם מזונות של האשה על שולחן בעלה הוא [ועי' ב\"ש קי\"ד ס\"ק י\"ב]. ונ\"ל דלהכי נקט הך בבא הכא, ולא בפרקן דלעיל בדיני אלמנה נזונת. דקמ\"ל הכא דאין דין אלמנה כדין בת אשתו, דהתם בעלת חוב היא, משא\"כ מזון האלמנה רק מתנאי ב\"ד:"
            ],
            [
                "<b>והן ילדים</b><br> ר\"ל בבית אביה ונוח לה טפי לישב אצל הדומין לה. א\"נ דאבית בעלה קאי דמדכולן ילדים חוששת שיתגרו בה:"
            ],
            [
                "<b>כל זמן שהיא בבית אביה</b><br> ונזונת מיורשים:"
            ],
            [
                "<b>גובה כתובתה לעולם</b><br> לכשתרצה:"
            ],
            [
                "<b>שיש בעשרים וחמש שנים שתעשה טובה כנגד כתובתה</b><br> שנתנה לפעמים דבר מועט לשכנותיה:"
            ],
            [
                "<b>גובה כתובתה לעולם</b><br> ואין שתיקותה מחילה, דרק מדמכבדין אותה בושה לתבע:"
            ],
            [
                "<b>גובה כתובתה עד עשרים וחמש שנים</b><br> ואח\"כ שתיקותה כמחילה, והכי קיימא לן [ק\"א]. מיהו אם שטר כתובה בידה, בכל אופנים גובה לעולם, מדלא החזירה כתובה לא הוה שתיקה מחילה [שם] ורק במחל בפירוש י\"א דאף דנקט שטר או משכון בידו אפ\"ה הוה מחילה [כח\"מ רמ\"א ס\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>עד עשרים וחמש שנים</b><br> ואז יש להן מזמן התביעה שוב כ\"ה שנים, וכמו כן באלמנה גופה ואפילו רק גלתה דעתה תוך כ\"ה שנים שלא מחלה מהני [הר\"ן]:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>שני דייני גזירות</b><br> דיינים שנתמנו לגזור קנסות על הגזלנים ועושי עול:"
            ],
            [
                "<b>חנן אומר שני דברים</b><br> שחלוקין עליו חביריו:"
            ],
            [
                "<b>מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות חנן אומר תשבע בסוף</b><br> כשיבא בעלה ויטען ברי הנחתי לך מזונות, או שימות ותתבע הכתובה, תשבע שאין בידה כלום משל בעלה:"
            ],
            [
                "<b>ולא תשבע בתחלה</b><br> דלגבות מזונות א\"צ שבועה:"
            ],
            [
                "<b>יפה אמר חנן לא תשבע אלא בסוף</b><br> והכי קיי\"ל. מיהו תוך ג' חדשים משהלך, אין פוסקין לה מזונות דאין אדם מניח ביתו ריקן, רק בהלך בקטט י\"א דמניח ביתו ריקן [ע']:"
            ],
            [
                "<b>מי שהלך למדינת הים</b><br> ה\"ה בישנו כאן:"
            ],
            [
                "<b>ועמד אחד ופרנס את אשתו</b><br> וה\"ה שפרנסה אביה:"
            ],
            [
                "<b>חנן אומר איבד את מעותיו</b><br> אפילו אמר שזנה לשם חיוב הבעל, עכ\"פ לה לא הלוה רק לבעל שלא בידיעתו, והרי לא עשה לו תועלת כ\"א מניעת הנזק, משא\"כ ביורד לשדה חבירו והשביחה שלא ברשותו חייב [כח\"מ שע\"ה]:"
            ],
            [
                "<b>הניח מעותיו על קרן הצבי</b><br> נ\"ל דלשון זה טעמא דחנן קמ\"ל, דדרך הצבי להפוך קרניו למטה לאחוריו כשירוץ, והמניח מעות על קרניו בחשבו שכשיתהפכו במרוצתו יפלו על הגב, טועה, דטפי מצוי שיפלו למטה מדלא הניחם על הגב, וכ\"כ זה לא הלוה להאיש, רק חישב שכשיניחו חובו על האשה שישוב ויפול חוב התשלומין על הבעל מדר' נתן, וטעה, דאפ\"ה הבעל פטור. והכי קיי\"ל, מיהו בלותה בעדים לצורך מזונות. חייב בעל לשלם בשעבודא דר' נתן, ורק בחזרה אשה ומחלה לבעל חיוב מזונותיה, פטור [שם]:"
            ],
            [
                "<b>והבנות ניזונות</b><br> וה\"ה שנוטלות כל צרכיהן עד שיבגרו או שיתארסו, ומעשה ידיהן לעצמן מיהו אין מוציאין המזונות מהיורשים בפ\"א, רק כפי שנצטרכות:"
            ],
            [
                "<b>ובנכסים מועטים</b><br> שאינן כשיעור שיזונו הבנים והבנות עד שיבגרו כל הבנות [ובצרכי כסות ומדור יש פלוגתא אם צריך ג\"כ כדי הן]:"
            ],
            [
                "<b>והבנים יחזרו על הפתחים</b><br> ודוקא כשלא נשאר כלום אחר שמסרו כדי מזונות הבנות ביד אפטרופס, אבל בנשאר קצת, יטלו יורשים הנשאר, והכי קיימא לן [קי\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>והודה בקנקנים</b><br> כדים רקים [וקושית התוי\"ט מיש קנקן חדש מלא ישן. י\"ל דר\"ל דנראה כריקן]:"
            ],
            [
                "<b>הואיל והודה במקצת הטענה ישבע</b><br> דהו\"ל כטוען חטין ושעורין והודה באחד מהן, דחייב [ח\"מ פ\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון</b><br> וקיי\"ל כן. ודוקא בהזכיר התובע מלאים, אבל באמר י' כדי שמן לי בידך, אינו תובע רק שמן והוא מודה קנקנים ופטור [ח\"מ פ\"ח י\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>ופשט לו את הרגל</b><br> דרך בזיון, שאינו רוצה ליתן לו, או ר\"ל תלני ברגלי עד שאתן מדאין לי, או ר\"ל שפשט רגלו וברח:"
            ],
            [
                "<b>אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון</b><br> והכי קיי\"ל. מיהו אחר נשואין אינו יכול לבגוד באשתו כשלא נתנה לו כפי שפסקה על עצמה [אה\"ע נ\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>העורר על השדה</b><br> שאומר ללוקח שהמוכר גזלה ממנו:"
            ],
            [
                "<b>והוא חתום עליה בעד</b><br> באותו שטר מכירה:"
            ],
            [
                "<b>אדמון אומר יכול הוא שיאמר</b><br> המערער:"
            ],
            [
                "<b>והראשון קשה הימנו</b><br> ולהכי חתמתי בשטרך, שממך יהיה נקל לי יותר להוציא, ממה שיכולתי להוציא מהגזלן:"
            ],
            [
                "<b>וחכמים אומרים איבד את זכותו</b><br> דאפילו מביא ראיה ששלו היא, אמרינן דמחל ע\"י שחתם בהשטר, והכי קיימא לן. מיהו בחתם רק הוא לבדו, מצי אמר העדאת ע\"א לא מהני, ולהכי חתמתי. וכ\"כ בחתמו ב' עדים אחרים תחילה, אמרינן דחתם א\"ע רק לכבוד [ח\"מ קמ\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>עשאה סימן לאחר</b><br> שחתם בשטר אחר שנזכר בו שדה זו לסימן המצר, וכתב שם שהוא של פלוני בין בעודה ביד הגזלן או ביד הקונה ועכשיו מערער שהיא שלו:"
            ],
            [
                "<b>איבד את זכותו</b><br> אף לת\"ק, וקיי\"ל כחכמים [שם]:"
            ],
            [
                "<b>מי שהלך למדינת הים ואבדה דרך שדהו</b><br> שנטלה א' מבעלי מצריו ואינו יודע מי:"
            ],
            [
                "<b>ילך בקצרה</b><br> על כרחם יטול דרך רק יצמצם בדרכו:"
            ],
            [
                "<b>או יפרח באויר</b><br> היכא שהרבה מקיפין שדהו, כ\"ע מודים דהמע\"ה, ואם רק א' מקיפו סביב, כ\"ע מודין דא\"ל ממ\"נ דרכי גבך הוא, כי פליגי במקיפו א' שבא מכח ד', לאדמון א\"ל ממ\"נ וכו', ולחכמים מצי לוקח לומר לו הרי כשאחזיר שטרותי למרייהו, לא תוכל להוציא מהן, לפיכך גם ממני לא תוציא. [ותמהני וכי כשיחזיר שטרי מכירה להמוכר יתבטלו המכירות הרי עכ\"פ כיון שחתמו העדים על השטרי מכירה אפילו יחזיר השטרות להמוכרים ישארו השדות שלו, ושפיר יטען הלה דרכי גבך הוא. ואת\"ל שכוונת הש\"ס שביד הלוקח למוכרו לד' מדאתא מכח ד', ליתא דא\"כ לל\"ל שימכרם למרייהו, הול\"ל אמכרם לד' בעלמא. ויש לדחוק, דאחרים לא ירצו לקנות רק לחלוטין, ועי\"ז יפסיד הלוקח, אבל ד' מוכרים שלו, וודאי כדי להחזיק השדות ביד הלוקח יתרצו לקנותן עד שיתרצה ויתפייס הלוקח בדבר מועט]. מיהו במתו המוכרים, נותן לו דרך. וקיי\"ל כחכמים [ח\"מ קמ\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>והלה</b><br> הלוה:"
            ],
            [
                "<b>הוציא שמכר לו את השדה</b><br> אחר הזמן פרעון שנזכר בשטר:"
            ],
            [
                "<b>היה לך להפרע את שלך כשמכרת לי את השדה</b><br> אלא וודאי ששטרך פרוע ונאבד שוברי, וי\"א דאף מזוייף מצי טניין, אף שהשטר מקויים:"
            ],
            [
                "<b>מפני שהוא יכול למשכנו</b><br> דמעות היה יכול להצניע. מיהו באתרא דיהבי זוזי ואח\"כ כותבין שטר מודים חכמים דהדין עם הלוה, דכשקבל המעות היה לו להחזיקם בחובו, ולא היה לו לכתוב השטר, כי פליגי במקום שכותבין שטר תחילה, לאדמון היה לו למסור מודעא במכירה, ולחכמים מצי למימר שהיה ירא שתתפרסם המודעא. ואי\"ל א\"כ בכל מסירת מודעא נימא הכי, י\"ל הכא שאני, דיש לו ג\"כ טענה שלהבטיח לעצמו משכון נתכוון, וקיי\"ל כחכמים [ח\"מ פ\"ה]:"
            ],
            [
                "<b>שנים שהוציאו שטר חוב זה על זה אדמון אומר</b><br> אותו ששטר שבידו מאוחר לזמן פרעון שבראשון [יכול הוא שיאמר אילו כו']:"
            ],
            [
                "<b>וזה גובה שטר חובו</b><br> פלוגתייהו כשזמן שטר שבשני הוא ביומא דמשלם זמן פרעון שבראשון, דלרבנן כיון דא\"צ לפרוע רק בסוף היום, עביד אינש דיזיף ליומא, והכי קיי\"ל [שם]:"
            ],
            [
                "<b>שלש ארצות לנשואין</b><br> חלוקות בדינן בא\"י:"
            ],
            [
                "<b>והגליל</b><br> דבנשא אשה בזו, והוא והיא משם, אינו יכול לכופה לדור עמה באחרת [ונקט תנא להארצות בסדר זה, משום דתנא בירושלים קאי [כב\"ק ד\"ו ב'], שמשם תצא תורה מהסנהדרין, להכי נקט תחלה יהודה, שבו ירושלים, ואח\"כ נקט עבר הירדן, שהוא בצד ימין מארץ יהודה, שעבר הירדן מזרחית דרומית מיהודה, ואח\"כ נקט גליל, שהוא בצפון, משמאל יהודה, דכל פינות שאתה פונה יהיה דרך ימין [כיומא י\"ז ב']. ומה\"ט נמנו ג\"כ בסדר זה בפ\"ט דשביעית]. ובשאר ארצות, כשחלוקות בלשונם או כשכל אחת במלכות אחרת, אין מוציאין מזו לזו. ודוקא בשניהן מארץ מושבם, אבל אם הוא מארץ אחרת, כופה לילך אחריו, ואם לאו תצא בלא כתובה [אה\"ע ע\"ה]. והא דקאמר הכא דגם ליהודה אינו מעלה מארץ אחרת, היינו בכל יהודה חוץ מירושלים [וכמי\"א]:"
            ],
            [
                "<b>אין מוציאין</b><br> למדינה אחרת. אפילו מעיר וכו':"
            ],
            [
                "<b>ומכרך לכרך</b><br> כרך הוא מקום שווקים, וגדול מעיר:"
            ],
            [
                "<b>אבל לא מעיר לכרך</b><br> שישיבת כרכים קשה לבריאות וגם לרבוי הוצאות:"
            ],
            [
                "<b>ולא מכרך לעיר</b><br> דבעיר לא שכיח כל מילי כבכרך:"
            ],
            [
                "<b>מפני שהנוה היפה בודק</b><br> אף שנוה זה טוב יותר מצ\"ע לבריאות, אפ\"ה מי שמורגל בנוה רע, שנוי ההרגל בודק אחר חזקת הגוף ואם אינו חזק כראוי, שנוי האויר מחליאו. והכי קיי\"ל [שם]:"
            ],
            [
                "<b>הכל מעלין לארץ ישראל</b><br> ר\"ל כל אדם יכול להכריח כל בני ביתו לעלות לא\"י אפילו מנוה יפה לרעה, או מעיר שרובה ישראל לרוב עכו\"ם:"
            ],
            [
                "<b>ואחד הנשים</b><br> איש ואשתו יוכלו להכריח זל\"ז לעלות לדור בא\"י שכשימאן הוא יוקנס ליתן לה הכתובה, וכשתמאן היא תפסיד הכתובה:"
            ],
            [
                "<b></b><br> דאפילו לעבד עברי יוכל להכריח לעלות, ואפילו לעבד כנעני לא יוכל להכריח שיצא:"
            ],
            [
                "<b>וגירשה בקפוטקיא</b><br> נקט למשל עיר שסמוכה לא\"י, שמעותיה גדולות מא\"י:"
            ],
            [
                "<b>נותן לה ממעות ארץ ישראל</b><br> דמדכתובה מד\"ס הקילו בחשלומין:"
            ],
            [
                "<b>נותן לה ממעות קפוטקיא</b><br> ס\"ל כתובה דאורייתא ואזלינן בתר מקום השיעבוד, ולא קיי\"ל כן, ואע\"ג שכתב בכתובה דחזי ליכי מדאורייתא. היינו שאתן לך מאתים דחזי ליכי, בכסף דאורייתא, וקאי מלת דאורייתא אמטבע ולא על דחזי ליכי [ב\"ש ס\"ו י\"ד]:"
            ]
        ]
    ],
    "versions": [
        [
            "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739"
        ]
    ],
    "heTitle": "יכין כתובות",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Yachin",
        "Seder Nashim"
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Seif",
        "Comment"
    ]
}