json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Nashim/Yachin on Mishnah Yevamot/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

{
    "language": "he",
    "title": "Yachin on Mishnah Yevamot",
    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
    "status": "locked",
    "license": "Public Domain",
    "digitizedBySefaria": true,
    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "יכין יבמות",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Yachin",
        "Seder Nashim"
    ],
    "text": [
        [
            [
                "<b>חמש עשרה נשים</b><br> דכ\"א עריות אסורות מדאורייתא, ו' מהן אי אפשר שינשאו לאחיו מאביו, דאסורות לו, והן הנזכרים להלן במ\"ג, וט\"ו הנשארות הן שנשנו כאן:"
            ],
            [
                "<b>פוטרות צרותיהן</b><br> דבנשאת א' מהן לאחיו, ולו ג\"כ אשה אחרת, ומת בלא בנים, ואין לו אח אלא זה שאחת עליו ערוה, שתיהן פטורות מחליצה ומיבום ממנו:"
            ],
            [
                "<b>וצרות צרותיהן</b><br> שאם היה לו עוד אח אחר שאינן קרובות לו, ונתיבמה לו צרת הערוה, ולו עוד אשה אחרת, ומת גם הוא בלי בנים, פטורות שתיהן מחליצה ומיבום מהאח הג' שהיה לו קורבה בבית אח הראשון:"
            ],
            [
                "<b>מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם</b><br> ר\"ל אפילו צרת צרת צרתה וכו':"
            ],
            [
                "<b>ובת בנו</b><br> הנך ג', בבתו ובנו מאנוסתו או מפותתו מיירי, דאלו מאשתו, היינו בת אשתו ובת בנה דתני להלן [ותנא קורבה קורבה נקט ברישא, בתו ובת בתו וכו', הן ג' דורות למטה דידי', והדר נקט נמי ג' דורות למטה דאשתו ואגבה נקט נמי ג' דורות למעלה דאשתו, חמותו ואם וכו'. דלמעלה דידיה אי אפשר דלנקט, דהרי כולן אסורות לאחיו, דמתני' אתיא כמ\"ד אנוסת אביו אסורה. כר\"ב מ\"ג, והדר תנא ב' דורות באחוה דידיה, כאחות אמו ואחותו מאמו, והדר נקט חד אחות האסורה מקורבה דאשתו, והדר תנא ב' דורות באישות דקורבה דיליה, כאשת אחיו מאמו ואשת אחיו מאביו שלא היה בעולמו. ולבתר כולהו תנא כלתו, שהיא אישות של קורבה למטה דידיה]:"
            ],
            [
                "<b>ובת בתה</b><br> הקדים בת בנה לבת בתה, מדמוקדמין בקרא סוף פרשת אחרי, משא\"כ ברישא מדאיירי בבת, הקדים נמי בת הבת לבת הבן:"
            ],
            [
                "<b>חמותו</b><br> שמת בעלה ונשאה אחיו מאביו [כך כתב רש\"י, מיהו אפשר נמי לומר דמיירי שנשא בתה מאחיו, ומתה, ואח\"כ מת אחיו]:"
            ],
            [
                "<b>ואשת אחיו שלא היה בעולמו</b><br> שמעון שייבם אשת ראובן, ומת גם שמעון בלא בנים, אסורה האשה שייבם שמעון, ללוי שנולד אחר מיתת ראובן, בין שייבמה שמעון ואח\"כ נולד, או איפכא:"
            ],
            [
                "<b>וכולן</b><br> כל העריות הנ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>אם מתו</b><br> בחיי אחיו:"
            ],
            [
                "<b>או מיאנו</b><br> בחיי אחיו. ואף דאין מיאון רק ביתומה קטנה שקדשו אמה או אחיה, שקדושיה מד\"ס, והכא בבתו ע\"כ אביה קיים. משכחת לה בקידשה אביה לאחר, ונתגרשה בעודה קטנה, דשוב אין לאביה רשות בה, ונשאת שוב הקטנה לאח אביה, שגם זאת קדושיה מד\"ס ותוכל למאן. וזו היא יתומה בחיי אב:"
            ],
            [
                "<b>או נתגרשו או שנמצאו אילוניות</b><br> שאינה יולדת. וסימניה, שאין לה דדים, ואותו מקום אין גבוה, ותשמיש קשה לה, וקולה עבה כאיש. וי\"א דבחד מהנהו סגי [אה\"ע קע\"ב], וכ\"כ בת ל\"ה שנים ויום א' שאין לה עדיין ב' שערות עומדות תכופים במקום ערוה, וגדולות כדי להנטל בפי הזוג, אז אף בלי שאר סימנים דינה כאיילונית. ונשים נאמנות בכל בדיקות הללו [שם קנ\"ה]. וכל ערוה שהיא איילונית, אפילו הכיר בה אחיו כשנשאה ולא היה מקחו בטעות, אפ\"ה מדלא חזיא ליבום, לא מצטרפא לאותו בית:"
            ],
            [
                "<b>ואי אתה יכול לומר בחמותו ובאם חמותו ובאם חמיו שנמצאו אילוניות או שמיאנו</b><br> שהרי ילדה קודם שנשאה אחיו, ואיילונית לא ילדה, וכ\"כ אי אפשר שתמאן באחיו, דהרי מדילדה קודם שנשאה אחיו אסורה למאן עוד, ואף דמשכחת לה בשמיאנה באחיו ונשאת אח\"כ לאחר. עכ\"פ זאת פשיטא שצרתה מותרת, מדלא היתה צרתה בשעה שהיתה ערוה:"
            ],
            [
                "<b>היתה בתו או אחת מכל העריות האלו נשואה לאחיו ולו אשה אחרת ומת</b><br> ואין שם אח רק זה:"
            ],
            [
                "<b>הלכה צרת בתו ונשאת לאחיו השני</b><br> שייבמה אח האחר שהרי כל אחת משתיהן היתה מותרת לו, שמייבם אחת ונפטרה השנייה:"
            ],
            [
                "<b>אפילו הן מאה</b><br> אחים, שחזר אח הג' וייבם צרת צרת הערוה, ומת גם זה, כל נשיו פטורות, וכן לעולם:"
            ],
            [
                "<b>מתה בתו או נתגרשה</b><br> וכ\"ש במיאנה או נמצאת איילונית, דהו\"ל כלא נתקדשה:"
            ],
            [
                "<b>ואחר בך מת אחיו צרתה מותרת</b><br> דבשעת נפילה לא היתה צרתה, וכ\"ש בנעשת ערוה ליבם, אחר שנתגרשה:"
            ],
            [
                "<b>וכל היכולה למאן</b><br> שהערוה קטנה:"
            ],
            [
                "<b>ולא מיאנה</b><br> ומת בעלה:"
            ],
            [
                "<b>צרתה חולצת ולא מתיבמת</b><br> דקדושי קטנה אינן רק מד\"ס:"
            ],
            [
                "<b>שש עריות חמורות מאלו</b><br> מט\"ו הנ\"ל."
            ],
            [
                "<b>מפני שנשואות לאחרים</b><br> ר\"ל חומרתן היא שא\"א שינשאו כ\"א לאחרי', ולא לאחיו של זה מאביו ולפיכך צרותיהן מותרות, מדלא חלו קדושי אחיו בהן כלל, וכ\"ש בנשאו לאחרי' דהרי איסור צרה לא כ' רק במקום יבום מג\"ש דעליה עליה:"
            ],
            [
                "<b>צרותיהן מותרות</b><br> בין שהיו נשואות שתיהן לאחרים, או לאחיו באיסור, צרותיהן מותרות להנשא או להתיבם אחר מיתת הבעל, אבל ט\"ו עריות הנ\"ל, דוקא בנשואות לאחרים צרותיהן מותרות [ונ\"ל דלהכי קאמ' \"מפני שנשואות לאחרי'\" ולא קאמר מפני שאסורו' לאחיו. דרצה לאשמעי' דגם בנשואות לאחרים בהיתר. אפ\"ה צרותיהן מותרות]:"
            ],
            [
                "<b>אמו</b><br> אפילו היא אנוסת אביו אסורה להנשא לאחיו מאביו. ואנן קיי\"ל דאנוסת אב מותרת לבן [אה\"ע ט\"ו ה']:"
            ],
            [
                "<b>ואשת אחיו מאביו</b><br> שהיה לו בנים ומת, ונשאת לאחר ומת גם הוא, צרתה דהיינו אשתו האחרת מותרת לאחי הבעל הראשון:"
            ],
            [
                "<b>בית שמאי מתירין הצרות</b><br> של ט\"ו הנשים הנ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>ובית הלל אוסרים</b><br> מיהו פלוגתייהו רק לאותו אח שהיא לו צרת ערוה, אבל לשאר האחין שאינה לו צרת ערוה פשיטא דאו חולצת או מתייבמת, וכלעיל סי' ג':"
            ],
            [
                "<b>חלצו</b><br> הצרות:"
            ],
            [
                "<b>בית שמאי פוסלין מן הכהונה</b><br> אוסרין החלוצ' מלהנשא לכהן:"
            ],
            [
                "<b>ובית הלל מכשירים</b><br> מותרת לכהן, מדא\"צ חליצה:"
            ],
            [
                "<b>נתיבמו בית שמאי מכשירים</b><br> לכהונה כשנתאלמנה מהיבם:"
            ],
            [
                "<b>ובית הלל פוסלין</b><br> מלהנשא לכהן ומלאכול תרומה, דמדנבעלת לפסול לה נעשת זונה:"
            ],
            [
                "<b>לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל</b><br> ל\"צ אלא לצרה עצמה דב\"ה שרו לה לשוק, ולב\"ש אסורה, הודיעו ב\"ה לב\"ש, דאילו בני צרות שנולדו משוק, לא היו צריכים להודיע להם, דאף לב\"ש שרו בקהל, דהרי גם לדידהו רק חייבי לאוין נינהו, ככל יבמה לשוק:"
            ],
            [
                "<b>ולא בית הלל מבית שמאי</b><br> אף שבני הצרות שנתיבמו כדברי ב\"ש ממזרים הם לב\"ה, דבני חייבי כריתות נינהו, אפ\"ה נשאו זמ\"ז, מדהיו מודיעים זל\"ז:"
            ],
            [
                "<b>כל הטהרות והטומאות שהיו אלו מטהרין ואלו מטמאין לא נמנעו עושין טהרות אלו על גבי אלו</b><br> להשאיל כליהן זמ\"ז. מדהיו מודיעין זל\"ז כלי שהקילו בו לפי סברתם:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו</b><br> ר\"ל כיצד אשת אחיו שלא וכו' פיטרת צרתה:"
            ],
            [
                "<b>שני אחים ומת אחד מהם ונולד להן אח ואחר כך יבם השני את אשת אחיו</b><br> ולו ג\"כ אשה אחרת וקיי\"ל כמ\"ב דה\"ה בשיבם ואח\"כ נולד, כך דינו:"
            ],
            [
                "<b>ומת</b><br> גם השני בלי בנים:"
            ],
            [
                "<b>עשה בה</b><br> האח השני:"
            ],
            [
                "<b>מאמר</b><br> מדאורייתא יבמה נקנית בביאה בלי שום אמירה, רק חכמים. תקנו שיקדשנה בכסף או בשטר ויאמר לה בב' עדים \"הרי את מקודשת לי בזה\", וזה נקרא מאמר בכל מקום:"
            ],
            [
                "<b>ומת</b><br> קודם שבעלה:"
            ],
            [
                "<b>שנייה חולצת ולא מתיבמת</b><br> דמאמר קונה קצת מד\"ס, והו\"ל אינך מקצת צרה לאשת אחיו שלא היה בעולמו ולמאי דקיי\"ל דמשעה שנזקקה לו דינה כנתארס' א\"כ אפילו בלי מאמר אסור לייבם השניי', רק נקט מאמר לרבותא דס\"ד שע\"י המאמר דינה כנשואה וכב\"ש ותפטור שנייה גם מחליצה קמ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>שני אחים ומת אחד מהן ויבם השני את אשת אחיו ואחר כך נולד להן אח ומת</b><br> המיבם:"
            ],
            [
                "<b>והשנייה משום צרתה</b><br> אף שכשנולד כבר נתיבמה:"
            ],
            [
                "<b>השנייה חולצת ולא מתיבמת</b><br> אף שכבר תני בבא זו, נקט לה הכא איידי רישא:"
            ],
            [
                "<b>רבי שמעון אומר</b><br> דר\"ש מתיר בנתיבמה ואח\"כ נולד:"
            ],
            [
                "<b>מיבם לאיזו מהן שירצה או חולץ</b><br> אף שהאשה חולצת ולא האיש, עכ\"פ מדצריך שיתכוון האיש להתירה בחליצה, להכי נקט שפיר חולץ בכולה מכילתן:"
            ],
            [
                "<b>כלל אמרו ביבמה כל שהיא איסור ערוה</b><br> כט\"ו נשים [רפ\"א]:"
            ],
            [
                "<b>לא חולצת ולא מתיבמת</b><br> כמוה כצרתה, וה\"ה אילונית ואשת גר אבל עקרה או זקנה, שרי ליבום וחליצה [אה\"ע קע\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>איסורה איסור מצוה ואיסור קדושה</b><br> מפורש במ\"ד:"
            ],
            [
                "<b>אחותה</b><br> של ערוה:"
            ],
            [
                "<b>שהיא יבמתה</b><br> כגון שנפלו לו ב' אחיות מב' אחיו, ואחת מהן ערוה עליו:"
            ],
            [
                "<b>חולצת או מתיבמת</b><br> דלא פגע באחות זקוקתו, דערוה אינה זקוקה לו:"
            ],
            [
                "<b>שניות מדברי סופרים</b><br> עריות שאסרום הסופרים, והם עשרים (א) אם אביו, (ב) אם אמו, (ג) אם אבי אביו, (ד) אם אבי אמו, (ה) אשת אבי אביו, (ו) אשת אבי אמו. (ז) אשת אחי אביו מאם, (ח) אשת אחי אמו מאם או מאב, (ט) בת בת בנו, (י) בת בת בתו, (יא) בת בן בנו, (יב) בת בן בתו, (יג) בת בת בת אשתו, (יד) בת בן בן אשתו, (טו) אם אם אם אשתו, (טז) אם אם אבי אשתו, (יז) אם אב אם אשתו, (יח) אם אב אבי אשתו, (יט) כלת בנו, (כ) כלת בתו, וי\"א שגם (כא) אשת אבי אם אביו, (כב) ואשת אחי אבי אביו מהאב, (כג) ואחות אבי אביו, מאב או מאם, (כד) ואחות אם האם, אסורין, נמצא דלי\"א כ\"ד נשים אסורים מד\"ס. וי\"א דאשת חמיו ואשת חתנו ג\"כ אסורים ואפילו להאוסרים י\"א דכשכנס א\"צ להוציאם. אמנם א, ב, ה, יט, אין להם הפסק לכ\"ע, ט, י, יא, וכו' עד יח, לרמב\"ם יש להן הפסק, ולא לב\"י [אה\"ע ט\"ו], והשאר לכ\"ע יש להם הפסק (שם):"
            ],
            [
                "<b>איסור קדושה</b><br> היינו כל אשה שאינה אסורה מקורבה, רק משום קדושת יחוס זה מזה:"
            ],
            [
                "<b>אלמנה לכהן גדול</b><br> שהיא יבמה שנפלה לפני כהן גדול:"
            ],
            [
                "<b>גרושה וחלוצה לכהן הדיוט</b><br> שנשאה אחיו בעבירה, או שהיה אחיו חלל, דגם חלוצה אסורה לכהן מד\"ס:"
            ],
            [
                "<b>ממזרת</b><br> עי' פ\"ד מי\"ג:"
            ],
            [
                "<b>ונתינה</b><br> הם הגבעונים, ועי' פ\"ח מ\"ג:"
            ],
            [
                "<b>ובת ישראל לנתין וממזר</b><br> כל אלו אינן מתיבמין, דאין עשה דוחה ל\"ת, דגזירה ביאה ראשונה אטו שנייה, ואף על פי כן חולצות, מדתפסו קדושין בחייבי לאוין מיהו מותר ליבם צרתה [נ\"י]:"
            ],
            [
                "<b>מי שיש לו אח מכל מקום</b><br> אפילו ממזר או מומר [אה\"ע קנ\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>זוקק</b><br> האח ההוא:"
            ],
            [
                "<b>את אשת אחיו ליבום</b><br> או לחליצה:"
            ],
            [
                "<b>ואחיו לכל דבר</b><br> ליורשו ולטמא לו:"
            ],
            [
                "<b>חוץ ממי שיש לו מן השפחה ומן הנכרית</b><br> דולדן אינן נחשבין זרעו:"
            ],
            [
                "<b>מי שיש לו בן מכל מקום</b><br> אפי' ממזר או מומר או גוסס, ואפילו זרע זרען עד עולם [קנ\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>פוטר</b><br> הבן ההוא:"
            ],
            [
                "<b>וחייב על מכתו ועל קללתו</b><br> בעשה אביו תשובה דאל\"כ פטור מדאינו עושה מעשה עמך:"
            ],
            [
                "<b>מי שקדש אחת משתי אחיות</b><br> וה\"ה אשה ובתה וכדומה, רק אורחא דמלתא נקט דאחיות מחלפן טפי:"
            ],
            [
                "<b>ואינו יודע איזה מהן קדש</b><br> ואפילו לא הוכרו בשעת קידושין, דאפילו קדושין שאינן מסורין לביאה הוה קידושין לחומרא [אה\"ע מ\"א]:"
            ],
            [
                "<b>נותן גט לזו וגט לזו</b><br> דאסור בכל אחת מספק אחות אשה:"
            ],
            [
                "<b>מת ולו אח אחד חולץ לשתיהן</b><br> דיבומי ברישא לא, שמא פגע באחות זקוקתו, ולחלוצי לא' וליבומי לב' נמי לא, דאחות חלוצה אסור מד\"ס. אבל אי\"ל בכה\"ג מדאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה כיון דרק מכח ספק אינה מתיבמת:"
            ],
            [
                "<b>היו לו שנים אחד חולץ ואחד מיבם</b><br> ר\"ל אם ירצה, ייבם אחר שחלץ אחיו לאחותה, דאם זו יבמתו, שפיר, ואם אחות יבמתו, מדחלץ אחיו להיבמה פקע הזיקה, ולא פגע באחות זקוקה:"
            ],
            [
                "<b>קדמו וכנסו</b><br> בלא נמלכו בב\"ד, אבל בנמלכו ועברו יוציאו:"
            ],
            [
                "<b>אין מוציאין מידם</b><br> ואפי' מאותו שכנס ראשון באיסור ופגע באחות זקוקתו, עכ\"פ השתא דכנס אחיו פקע זיקה למפרע, וכ\"ש אם רק קדשו קודם שנמלכו, דלא עשו איסור, לא מפקינן מנייהו. מיהו אחר שכנס הראשון מותר השני לכנס לכתחלה ממ\"נ. ואילה\"ק עכ\"פ למה אין מוציאין מידן, נימא מדנאסרה עליו שעה א' תאסר עליו עולמית כלקמן פ\"ג מ\"ז ומ\"ט ורפ\"ג. י\"ל הכא שאני, דרק משום ספק נאסרה:"
            ],
            [
                "<b>שנים שקדשו שתי אחיות</b><br> והם נכרים:"
            ],
            [
                "<b>קדמו וכנסו אין מוציאין מידם</b><br> אף שהן כהנים, חלוצה מד\"ס, והו\"ל ספק דרבנן:"
            ],
            [
                "<b>ואחיו של זה מיבם חלוצתו של זה</b><br> דממ\"נ אם זו יבמתו שפיר, ואם יבמת האחר היא, הרי חלצה כבר מאחי בעלה, ואחות זקוקתו לא הוה, דהרי משחלץ אחיו לאחותה פקע הזיקה:"
            ],
            [
                "<b>קדמו שנים וחלצו לא ייבמו השנים</b><br> דהראשון אסור ליבם, שמא פגע באחות זקוקתו:"
            ],
            [
                "<b>מצוה בגדול ליבם</b><br> דאע\"ג דבכל התורה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, הכא גמרינן דה\"פ, והיה הבכור אשר תלד, ר\"ל אם האחין [וכתיב עתיד במקום עבר] \" יקום על שם אחיו\", לירשו כשייבם אשתו. ובכור לאו דוקא, דאפילו אח אחר יכיל ליבם, אלא דהמיבם דינו כבכור, שאינו נוטל בראוי כבמוחזק. מיהו מדכתיב אשר תלד בלשון עתיד דרשינן לקרא נמי איבמה, דהיינו פרט לאיילונית שאינה יולדת, דאינה מתיבמת [ואגב גררא דאם כנס אינו מוציא, נקט להך מתני' הכא, ועיקר מקומו לקמן בהחולץ]:"
            ],
            [
                "<b>הנטען</b><br> ר\"ל שנחשד שבעלה:"
            ],
            [
                "<b>ואם כנס</b><br> אפילו רק קדשה [וי\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>אין מוציאין מידו</b><br> אפילו וודאי בא עליה:"
            ],
            [
                "<b>הנטען על אשת איש והוציאוה מתחת ידו</b><br> קאי מלת ידו על מלת איש שנזכר לעיל, ור\"ל שגרשה בעלה ע\"י חשד הנ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>אף על פי שכנס יוציא</b><br> וקיי\"ל דיש בזה ז' חלוקי דינים, (א) ביש ב' עדי קנוי וסתירה, וכ\"ש ב' עדי טומאה, אז אפילו באו אחר שניסת לנחשד והיה לו בנים ממנה, כופין שיוציאה הבעל והחשוד [אה\"ע י\"א ס\"א], ואפילו אותו שזנתה עמו ועד אחר מצטרפין לאסרה על בעלה [קט\"ו ב\"ש סקכ\"ח]. (ב) וביש רק ב' עדי יחוד, אין כופין לבעל להוציא, וכ\"כ להחשוד [י\"א ב\"ש שם סקי\"א]. (ג) וביש ב' עדי כעור, שחבקתו או נשקתו האשה [עה\"ג כ\"ז וכ\"ח], או עומדת לפניו ערומה, או שוכבים זע\"ז בלי קירוב בשר, אפילו לא ראו ב' העדים ביחד, יש חלוק. אם יש ג\"כ קול בעיר יום ומחצה שלא מחמת עדי הכיעור, שזנתה עם הנחשד, ולא היו שם אויבים להם או לבעל או לאבותיהן, שנתלה שהאויבים הוציאו הקול, אז לבעל אין כופין להוציא ואין מיעצין לקיימה, אבל לנחשד אסורה לכתחילה, ואם כנסה ויש לה בנים מנחשד, לא תצא, ובאין קלא כנ\"ל אפילו אין לה בנים מנחשד, בנשאת לא תצא. וי\"א דבעדי כיעור עם קלא כנ\"ל. כופין אפילו לבעל שיוציאה באין לה בנים ממנו. ובחדא לריעותא, אין כופין לבעל, אבל לחשוד כופין להוציאה אפי' בחדא לריעותא באין לה בנים מחשוד [שם ס\"א ואחרונים]. (ד) וביש ע\"א אטומאה ולא קדמה קנוי וסתירה, לאו כלום הוא, והרבה קרובים כע\"א דמו, מיהו במהימן ע\"א לבעל כב' עדים, אז חייב להוציאה אבל אין כופין אותו [קט\"ו ס\"ו וקע\"ח ס\"ט], אבל לנחשד בין כך וכך אסורה, דלא גרע מלעז בעלמא דאסורה לו [ב\"ש י\"א סק\"ז]. מיהו ע\"א אכיעור אפילו מהימן ליה לבעל כב' עדים, אפ\"ה מותרת לי וגם לנחשד [ב\"ש י\"א סקי\"ד וקט\"ו סקכ\"ה. ובח\"מ י\"א סק\"ח יש ט\"ס כדמוכח מגוף התשו' במיי' סכ\"ה אחר הלכות סוטה. ואפשר דלח\"מ בע\"א בכיעור ומאמינו, עכ\"פ רשאי להוציאה]. (ה) אם ראה הבעל בעצמו שזנתה, או שאמרה לו אפילו אשה, קרובה לו או לה שזנתה והוא מאמינה, אסורה לבעל ולחשוד [קט\"ו ס\"ז]. מיהו בהיה לו קטט עמה, אינו נאמן לומר שמאמין לדברי העד. וי\"א דבזה\"ז שיש חדר\"ג שלא לגרש אשתו בע\"כ, אינו נאמן לומר שמאמינה או שמאמין לדברי העד. וכופין אותו לשמש עמה [קע\"ח ס\"ט]. (ו) ואם האשה בעצמה אמרה שזנתה, אם רגלים שזנתה, וגם אין סברא כנגדה שלא זנתה, אסורה גם לבעל, אבל במסתבר בשום צד שלא זנתה, אף שגם רגלים לדבר להיפך, אינה נאמנת. מיהו אפילו אין רגלים לדבר שזנתה, והוא מאמינה חייב להוציאה, אבל אין כופין אותו, דאין ב\"ד כופין רק ביש ב' עדים [קט\"ו ס\"ו ואחרונים שם]. אבל לבועל בכל האופנים אסורה, דהא שויא נפשה לגביה חתיכה דאיסורא. (ז) ובנטען אפנויה וידע שבא עליה מצוה לכנסה, אבל אין כופין [קע\"ז]. ובהבטיח לה שישאנה, נ\"ל דחייב לנשאה, דהו\"ל כהבטיח לה דבר באתננה [ססקע\"ז], ולא דמי לטול דינר והעברני דאין לו רק שכרו [כח\"מ רס\"ד ס\"ו]. דהתם בהבטיח לו יותר מהראוי, משא\"כ הכא ראוי לה שישאנה עקב בשתה גם בלי הבטחה [כסי' קע\"ז], לפיכך הדר הו\"ל כרפואה דחייב ליתן לו כמו שהבטיח, כמבואר בח\"מ [שם]. ואף דלא קנו מידו, שכירות א\"צ קניין [כח\"מ קפ\"ב, ועי' תשו' שב יעקב אה\"ע סי' ג']. ונ\"ל דבמכחישה אף דא\"צ שבועה [כאה\"ע כ\"ב ב\"ש סק\"ה], היינו רק לענין לזון הולד, אבל לעניין לישא אותה חייב לשבע, ואדרבה ראוי לדיין להחמיר, בטכסיסי שבועתו, מדמסתבר שלא יודה כ\"כ בקלות מחמת בושה [כח\"מ פ\"ז ס\"כ]. ואם הוא כהן, עי' לקמן בפירושינו פ\"ו:"
            ],
            [
                "<b>המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב ובפני נחתם</b><br> דכך צריך שיאמר כרפ\"ק דגיטין:"
            ],
            [
                "<b>לא ישא את אשתו</b><br> מדסמכו אעדותו:"
            ],
            [
                "<b>מת הרגתיו</b><br> או או:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר הרגתיו לא תנשא אשתו</b><br> אפילו לאחר אסורה מדהוא רשע:"
            ],
            [
                "<b>הרגנוהו תנשא אשתו</b><br> דנעשה כאומר אני הייתי עם הורגיו, ואנן קי\"ל דאין אדם משים עצמו רשע, ופלגינן דבוריה [ומהמנינן ליה שנהרג ולא במה שאמר שהוא הרגו והלכך אפי' כי אמר הרגתיו תנשא אשתו] [י\"ז ז']:"
            ],
            [
                "<b>החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה</b><br> שנדרה הנאה מבעלה ולא היפר לה, והחכם לא מצא פתח לנדרה:"
            ],
            [
                "<b>הרי זה לא ישאנה</b><br> דיחשדוהו:"
            ],
            [
                "<b>מפני שהוא בית דין</b><br> ר\"ל אע\"ג דמיאון סגי בב', רגילות להיות בב\"ד. ואפילו רק בב' ליכא חשדא [וגם הם נקראים ב\"ד (ככתובות כ\"ב א'). מיהו אע\"ג דשרי, בעל נפש ירחיק מזה [אה\"ע י\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>וכולן</b><br> המביא גט, והמעיד לאשה, וחכם הנ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>שהיו להם נשים</b><br> בשעת מעשה, אע\"ג דבזמן המשנה ליכא איסור לישא על אשתו אפ\"ה אין רגילין בכך:"
            ],
            [
                "<b>וכולן</b><br> הנשים הללו:"
            ],
            [
                "<b>שנישאו לאחרים ונתגרשו או שנתאלמנו מותרות לינשא להם</b><br> להמביא גט וחביריו הנ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>וכולן מותרות לבניהם או לאחיהן</b><br> דאין אדם חוטא בשביל קרוביו, וכ\"ש דמותרות לאביהן, שהבן בוש מלזנות עם אשת אביו. וכל אלו האסורים לכנוס, אם כנסו לא יוציאו:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>ארבעה אחין שנים מהן נשואים שתי אחיות</b><br> ה\"ה אשה ובתה וכדומה רק נקט הנך, משוסם דמואשה אל אחותה ילפינן צרות וג' אחין מפורש במ\"ד:"
            ],
            [
                "<b>ומתו הנשואים את האחיות</b><br> ודוקא שמתו ברגע א' אבל בזא\"ז דוקא בשניהן חיין אסור בשניהן, וה\"ה במתה או חלצה [או נתייבמה] הראשונה מאח האחר אסור זה אעפ\"כ בהשנייה הואיל שהשנייה תיכף כשנפלה נאסרה, אבל במתה או נחלצה שנייה מאח האחר, מותר זה ליבם הראשונה, שהרי בשעת נפילתה מותרת היתה, ורק כשנתאלמנה אחותה נאסרה להכי כשפקע זה האיסור, חזרה להיתירה תחלה [אה\"ע קע\"ה]:"
            ],
            [
                "<b>הרי אלו חולצות ולא מתייבמות</b><br> דא\"א ליבם אחר שחלץ אחיו לאחותה, מדעכ\"פ נאסרה עליו שעה א', פגע באחות זקוקתו:"
            ],
            [
                "<b>ואם קדמו וכנסו יוציאו</b><br> דזיקה אוסרת מדרבנן ומשום דשתיהן יבמות להכי לא דמי להך דפ\"ב מ\"ז:"
            ],
            [
                "<b>רבי אליעזר אומר בית שמאי אומרים יקיימו ובית הלל אומרים יוציאו</b><br> ולרבנן ב\"ה לקולא, והכי קיי\"ל:"
            ],
            [
                "<b>היתה אחת מהן אסורה על האחד איסור ערוה</b><br> כגון חמותו וכדומה:"
            ],
            [
                "<b>והשני אסור בשתיהן</b><br> דמדשתיהן מותרות לו, הו\"ל כל אחת אחות זקוקתו. מיהו בנפלה חמות תחלה ואח\"כ נפלה אחותה, כשייבם החתן את אחותה, הו\"ל חמות לגבי אידך כיבמה שהותרה ונאסרה והותרה, דתחזר להיתירה הראשון:"
            ],
            [
                "<b>איסור מצוה</b><br> שניות מד\"ס:"
            ],
            [
                "<b>ואיסור קדושה</b><br> ר\"ל ערוה שאסורה מצד יחוס כפ\"ב מ\"ד:"
            ],
            [
                "<b>חולצת</b><br> שתיהן:"
            ],
            [
                "<b>ולא מתיבמת</b><br> דמדאורייתא רמיא קמי:"
            ],
            [
                "<b>וזו היא שאמרו</b><br> לעיל פ\"ב מ\"ג:"
            ],
            [
                "<b>אחותה</b><br> של ערוה:"
            ],
            [
                "<b>או חולצת או מתיבמת</b><br> דלאו אחות זקוקתו קנסיב:"
            ],
            [
                "<b>או אשה ובת בנה</b><br> הכא נקט לכולהו דקמ\"ל דאפילו הנך דלא מפרשין בתורה פטיר ר\"ש בנפלו לפני יבם א':"
            ],
            [
                "<b>ולא מתיבמות</b><br> אע\"ג דכ\"ש הוא ממשנה א' בד' אחין. וכן שאלני תלמידי הבח' כ' ברוך יצחק וואריש, נ\"ל דנקט ד' אחין לרבותא דאינה מתיבמת, ונקט ג' אחין לרבותא דאפ\"ה חולצת ודלא כר\"ש דפטר לתרוויי' גם מחליצה, ודו\"ק:"
            ],
            [
                "<b>ואחד מופנה</b><br> בלא אשה, וה\"ה בנשוי נכרית:"
            ],
            [
                "<b>ועשה בה מופנה מאמר</b><br> מפורש רפ\"ב:"
            ],
            [
                "<b>בית שמאי אומרים אשתו עמו</b><br> מדעשה בה כבר מאמר:"
            ],
            [
                "<b>והלה תצא משום אחות אשה</b><br> דס\"ל ע\"י מאמר הוה ככנוסה דאורייתא, שאחותה פטורה מחליצה:"
            ],
            [
                "<b>ובית הלל אומרים מוציא את אשתו בגט</b><br> משום מאמר דס\"ל דאין כח במאמר לשוויי ככנוסה גמורה:"
            ],
            [
                "<b>זו היא שאמרו</b><br> זוהי למעוטי הך דפי\"ג מ\"ז:"
            ],
            [
                "<b>אוי לו על אשתו</b><br> שהפסידה בלא פשיעתו:"
            ],
            [
                "<b>ואחד נשוי נכרית</b><br> שאינה קרובה להאחים ולהאחיות:"
            ],
            [
                "<b>נכרית חולצת ולא מתיבמת</b><br> ובלא עשה בה מאמר אף ב\"ש מודו דחולצת ולא מתיבמת:"
            ],
            [
                "<b>הראשונה</b><br> לנשואין, ולתוס' גרסינן השנייה:"
            ],
            [
                "<b>הרי זו</b><br> כל אחת:"
            ],
            [
                "<b>הואיל ונאסרה עליו שעה אחת</b><br> ושתיהן פטורות מחליצה:"
            ],
            [
                "<b>גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו</b><br> ה\"ה במתה א' מהאחיות וכלעיל ברישא רק רבותא קמ\"ל אע\"ג שהיא עדיין בעולם, וכ\"כ נקט רישא רבותא:"
            ],
            [
                "<b>צרותיהן מותרות</b><br> אבל מת נשוי נכרית ואח\"כ גירש זה, וייבם הנכרית ומת, לא הותרה לשני, מדקודם גירושין היתה צרת אחות אשה בזיקה, ובשעת נפילה ראשונ' של נכרית באיסור זיקה נפלה קמיה. מיהו בלא כנסה, ונפלו שתיהו לפניו מותרת הנכרית מחמת זיקת אחיו הראשון:"
            ],
            [
                "<b>וכולן</b><br> כל ט\"ו העריות:"
            ],
            [
                "<b>שהיו בהן</b><br> מאח שמת:"
            ],
            [
                "<b>הרי אלו</b><br> צרותיהן *):"
            ],
            [
                "<b>צרות חולצות ולא מתיבמות</b><br> ונקט תנא הך בבא הכא והפסיק בין הבבות של הג' אחין. היינו משום דהנך בבות דלעיל בנשאו אחיות מיירי וקמ\"ל דגם בכה\"ג בהי' בהאח שנשא האחות תחלה וחי, רק ספק קידושין וכנס נשוי נכרית האחות ואח\"כ מת גם הוא, הרי גם נכרית ספק צרת ערוה וחולצת ולא מתיבמת. ולא אמרי' אין ספק קידושין של חי מוציא מידי וודאי זיקה של אח שמת, דא\"כ אחות גופה תשתרי מה\"ט:"
            ],
            [
                "<b>ספק קרוב לה</b><br> שזרק לה קדושין או גט, במקום ששניהן יכולין לשמרו או שלא לשמרו, או שהיה ספק אם מונח בד' אמות שלו או שלה, בצידי ר\"ה או בסימטא, דבר\"ה לא קנו ד\"א [ח\"מ רס\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>זהו ספק קידושין</b><br> וה\"ה בגירושין, וזהו, למעוטי זמן דבסיפא דלא תקנוהו בקידושין:"
            ],
            [
                "<b>זהו ספק גרושין</b><br> לאו דוקא, דהרי וודאי פסול מדרבנן וכל הנהו פסולים רק מדרבנן דקיימא לן עדי מסירה כרתי, ומדאורייתא אפילו ליכא כל הנהו, כשר [עי' בפתיחה לגיטין] ואפ\"ה נקרא ספק גירושין, וכ\"ש בשזרק לה גט ספק קרוב וכו' [כפרק ח' דגיטין מ\"ב], אע\"ג דספק ממש הוא לא אמרינן נוקי אחזקה ולא תחשב כמגורשת:"
            ],
            [
                "<b>שלשה אחין נשואין שלש נכריות</b><br> הומ\"ל וא' מופנה אלא שרצה לקצר בלשון:"
            ],
            [
                "<b>ולא שעליה זיקת שני יבמין</b><br> דע\"י מאמר זקוקה במקצת משני, ואסורה מדרבנן, גזירה שמא יאמרו ב' יבמות מבית א' יתיבמו שתיהן או חולץ לא' וייבם לאחרת, דאסור:"
            ],
            [
                "<b>ר' שמעון אומר מיבם לאיזו שירצה וחולץ לשניה</b><br> דמספקא לי' אי מאמר קני לגמרי או לא קנה כלל, להכי חולץ לאידך מספק, ואסור נמי ליבם שתיהן, דשמא מאמר קונה, והו\"ל כשתי יבמות מבית אחד:"
            ],
            [
                "<b>החליפו את של זה לזה ואת של זה לזה</b><br> שהוחלפו בשוגג, דאי במזיד היכי קאמר בסיפא שאחר שלשה חדשים שריא לבעלה:"
            ],
            [
                "<b>הרי אלו חייבים</b><br> חטאת. ומכאן משמע דלא לבד אונס שרי באשת ישראל רק גם שוגג דהרי הכא על כרחך לאו כאונס מחשבה דא\"כ לא היתה חייבת קרבן ורק בחשבה שמותר לזנות אסורה כמהרי\"ק שהביא רט\"ז [בי\"ד סי' צ\"ט]. והנ\"מ בחשבה שאינה מקודשת לו, וכמיכל בת שאול [סנהדרין י\"ט ב'] היתה מותרת לדוד דבין אונס הגוף או אונס מחשבה, מחשב אונס, והיינו דקמ\"ל מתני', וקמ\"ל נמי דחיילי אסורים רבים זע\"ז, כשחלו בב\"א או בכולל או מוסיף, עוד קמ\"ל אע\"פ שהוחלפו בשעת כניסתן לחופה, שלא נכנסו לחופה עדיין אפ\"ה חייבים אכולהו, מדנתקדשו כבר:"
            ],
            [
                "<b>משום אשת אח</b><br> ר\"ל חייבים כל א' ב' חטאות, דבאיסור כולל או מוסיף או בת אחת, איסור חל על איסור, וה\"נ כשנשאה חל איסור אשת אח ואשת איש בבת אחת, חזר אחיו וקדש אחותה, מגו דנאסר על ידי הנך קדושין בכל שאר אחוותא, נאסר נמי באשת אחיו זו משום אחות אשה, והיינו כולל, פירסה נדה, מגו דאתוסף איסור עלה לגבי בעלה, איתוסף נמי איסור נדה לאחריני, הרי איסור מוסיף:"
            ],
            [
                "<b>ומפרישין אותן</b><br> קודם שתחזור לבעלה:"
            ],
            [
                "<b>ואם היו בהנות</b><br> ר\"ל בנות כהן נשואות לישראל:"
            ],
            [
                "<b>נפסלו מן התרומה</b><br> אחר מיתת בעליהן בלי זרע, וכן אסורות לכהן:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת</b><br> הא דלא נקט בקיצור החולץ ליבמתו מעוברת, הא קא משמע לן דאע\"ג שנמצאת מעוברת ור\"ל שלא הוכר עוברה אפ\"ה לא גזרינן אטו חלוצה אחרת אלא הו\"ל כלא חלצה וכ\"ש בהוכר עוברה כשחלצה, דליכא למגזר משום חלוצה אחרת:"
            ],
            [
                "<b>וילדה בזמן שהולד של קיימא</b><br> דאז לאו חלוצה היא:"
            ],
            [
                "<b>והיא מותרת בקרוביו</b><br> שמפורשין במשנה ז':"
            ],
            [
                "<b>אין הולד של קיימא</b><br> שהיה נפל:"
            ],
            [
                "<b>ופסלה מן הכהונה</b><br> מיהו אעפ\"כ צריך שוב לחלוץ לה, אחר שהתברר שהוא נפל, דחליצת [או ביאת] מעוברת לא מהני לקולא, רק לפסלה לכהן ושתאסר להתיבם [קס\"ד] מיהו בבעלה היבם ונמצאת מעוברת, מפרישין אותן ואם תלד נפל, אם לא הוכר עוברה כשיבמה מותרת לחזור לו, ואם בשעה שיבמה כבר הוכר עוברה אסורה לחזור לו, אלא צריכה חליצה [אה\"ע קס\"ד] :"
            ],
            [
                "<b>וחייבין בקרבן</b><br> חטאת:"
            ],
            [
                "<b>והולד כשר</b><br> ממ\"נ:"
            ],
            [
                "<b>וחייבין באשם תלוי</b><br> משום ספק כרת דבאתחזיק אסורה לא בעינן חתיכה א' מב' חתיכות שיתחייב אשם תלוי. ואי\"ל הרי רוב נשים יולדת לט' ויביאו חטאת. [וכן הקשה י\"נ מהור\"ר אברהם ראטהנשטיין שליט\"א לקמן פי\"א מ\"ו], י\"ל מדלא הוכר עוברה לג' חדשים איתרע לה רובא:"
            ],
            [
                "<b>שומרת יבם</b><br> אשה שממתנת להתיבם:"
            ],
            [
                "<b>שנפלו לה נכסים</b><br> מבית אביה בעודה שומרת יבם:"
            ],
            [
                "<b>מה יעשו בכתובתה</b><br> ק' ור' ותוספת ונדוניא שהכניסה שקבל בעל אחריותן, ונקראין כולן כתובה, מדכולן כתובין בכתובתה:"
            ],
            [
                "<b>ובנכסים הנכנסין ויוצאין עמה</b><br> נכסי מלוג, כמלבושיה וירושתה מאביה, וכדומה, שאין הבעל חייב באחריותן רק מולג ואוכל פירות מנכסים ההם וכשנכנסה נכנסין עמה וכשמגרשה נוטלתן [ועי' רפ\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>הבעל עם יורשי האב</b><br> בנכסי מלוג. ומיירי סיפא בעשה בה מאמר, דאז לב\"ש כספק נשואה היא, וזוכה היבם בחצי הירושה מיהו מחיים לא, אע\"ג דעבד בה מאמר, משום דמחיים איהי וודאי ואינהו ספק:"
            ],
            [
                "<b>ובית הלל אומרים נכסים</b><br> נכסי צאן ברזל:"
            ],
            [
                "<b>בחזקתן</b><br> בחזקת ב' הצדדים, וזה לכ\"ע, דלא פליגי רק בנכסי מלוג:"
            ],
            [
                "<b>כתובה</b><br> ק' ור' ותוספת:"
            ],
            [
                "<b>כנסה</b><br> שבא עליה:"
            ],
            [
                "<b>הרי היא כאשתו לכל דבר</b><br> שמגרשה ומחזירה:"
            ],
            [
                "<b>ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון</b><br> ר\"ל רק לדבר זה אינה כאשתו שאין נכסיו משועבדים לכתובתה רק נכסי בעל הראשון, ויוכל למכור נכסיו, ואם ישתדפו אח\"כ נכסי המת, אינה מוציאה מהלקוחות. מיהו אם אין נכסים מבעל ראשון, כותב לה יבם כתובה על ק', והנדוניא שהכניסה למת הפסידה כשאין כאן מנכסי מת:"
            ],
            [
                "<b>מצוה בגדול לייבם</b><br> כפ\"ב מ\"ח:"
            ],
            [
                "<b>לא רצה</b><br> ליבם אלא לחלוץ:"
            ],
            [
                "<b>מהלכין על כל האחין</b><br> דרך גדילתן זא\"ז, והקטן קודם ביבום לחליצת הגדול:"
            ],
            [
                "<b>תלה בקטן עד שיגדיל</b><br> שאם אז לא ירצה אני איבם או אחלוץ:"
            ],
            [
                "<b>או בחרש או בשוטה</b><br> עד שיתרפאו:"
            ],
            [
                "<b>או יבם</b><br> דהמצוה רמיא על הגדול בשנים שלפנינו, אף שאחיו שבמדה\"י גדול ממנו:"
            ],
            [
                "<b>החולץ ליבמתו הרי הוא כאחד מן האחין לנחלה</b><br> בנכסי מת, אף שרצו הם ליבם וקדם וחלץ, שהפסיד להאחין שלא יוכלו תו ליבם:"
            ],
            [
                "<b>זכה בנכסים של אחיו</b><br> אף שיש שם אב:"
            ],
            [
                "<b>אם יש שם אב נכסים של אב</b><br> וקיי\"ל כת\"ק:"
            ],
            [
                "<b>החולץ ליבמתו הוא אסור בקרובותיה</b><br> מדרבנן:"
            ],
            [
                "<b>בזמן שהיא קיימת</b><br> שהיבמה קיימת, ואאחותה לחוד קאי:"
            ],
            [
                "<b>ובבן אחיו</b><br> ותנא ושייר בן בתו *):"
            ],
            [
                "<b>מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו ואסור בצרת קרובת חלוצתו</b><br> בשנשאת קרובת חלוצתו לאחיו האחר ומת האח. אסור בהקרובה וגם בצרתה. אע\"ג דצרת שנייה מותרת לייבם [כלעיל פ\"ב סי' כ\"ה] (אה\"ע קע\"ד) דאין אסור אלא צרת חיוב כרת, הכא צריך לחלוץ לזו או לזו, דשאני הכא משום דרגילה החלוצה להוליך עמה קרובתה לב\"ד בשעת חליצה, ויטעה הרואה לומר שלקרובתה חלץ, וכשיראה שאח\"כ נושא צרתה, יאמרו שצרת חלוצתו מותרת לו:"
            ],
            [
                "<b>הרי זו פטורה מן החליצה ומן היבום</b><br> דאחות גרושה מד\"ת, ואחות חלוצה מד\"ס ותרוייהו מיירי בעוד הראשונה קיימת:"
            ],
            [
                "<b>שקידש אחיו</b><br> אחד מהאחין:"
            ],
            [
                "<b>את אחותה</b><br> אחר שהוזקקה זו ליבום:"
            ],
            [
                "<b>אומרים לו</b><br> להמקדש:"
            ],
            [
                "<b>המתן</b><br> מלכנסה שלא תפגע באחות זקוקתך. מיהו בכנסה לחופה ולא בעלה, לתוס' ורא\"ש א\"צ להמתין מלבעלה ולנ\"י צריך:"
            ],
            [
                "<b>עד שיעשה אחיך הגדול מעשה</b><br> שייבמה או יחלוץ לה:"
            ],
            [
                "<b>מתיבם יוציא את אשתו בגט</b><br> דאחות זקוקתו היא:"
            ],
            [
                "<b>ואשת אחיו בחליצה</b><br> דאחות גרושתו היא. ואפ\"ה צריכה חליצה, הואיל וזיקתה קדום לקדושי אחותה והכא לא קאמר אוי לו וכו' כלעיל [פ\"ג מ\"ה] דהכא הוא גרם לעצמו כך, ואע\"ג דלקמן [פי\"ג מ\"ז] נמי קתני אי לו, התם *) נמי גרם לעצמו שנשא קטנה, משא\"כ שם [פי\"ד מ\"ד ומ\"ו] מה הו\"ל להחרש למעבד:"
            ],
            [
                "<b>עד שיש לה שלשה חדשים</b><br> דאע\"ג דבחלצה בדיעבד מהני עכ\"פ מדאפשר להמתין, אמרי' כל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה. וכל ג' חדשים דתני, היינו צ' יום חוץ מיום המיתה ויום שנתארסה, וכן בגירושין, ובגרשה ע\"י שליח, מונין חוץ מיום שקבלה הגט. ואפילו זקינה או שבעלה היה במדה\"י, דלא פלוג רבנן. מיהו שדוכין מותר רק שישבע המשדך שלא יבוא אל ביתה [אה\"ע י\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>וכן כל שאר הנשים לא יתארסו ולא ינשאו עד שיהיו להן שלשה חדשים</b><br> כדי להבחין בן מי הוא כשתתעבר:"
            ],
            [
                "<b>ואחד ארוסות</b><br> ר\"ל בתולות או בעולות שנתארמלו או שנתגרשו, בין מאירוסין דהיינו בתולות, או מן הנשואין דהיינו בעולות. מיהו מותרי' להשתדך רק ישבע שלא יכנס לביתה ולא יתיחד עמה. וכן הדין במעוברת ומינקת חבירו [אה\"ע סי' י\"ג]. ונ\"ל דבדור פרוץ שבזמנינו לא ישתדכו ואפילו שבועה לא מהני, ובפרט בעת שהיא מעוברת שודאי יזנה עמה בנדתה, ואין אפוטרופס לעריות:"
            ],
            [
                "<b>והארוסות ינשאו</b><br> דהא לא איעבר מראשון:"
            ],
            [
                "<b>חוץ מן הארוסות שביהודה</b><br> דשם מיחדין החתן וכלה, כדי שירגילו אהדדי, ושמא בא עליה. מיהו שלא ברצון חכמים עשו כן, דהרי כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה [אה\"ע נ\"ה], וכל זה בזמן המשנ' שהיו רגילין גם פנויות לטבול משום טהרות שעסקו בהן [כריב\"ש] אבל בזמנינו שאין טובלין לנדתן, יש לחוש טפי, ואסור ליחדם ובל\"ז יחוד פנויה אסורה:"
            ],
            [
                "<b>מפני האיבול</b><br> שהוא ל' יום:"
            ],
            [
                "<b>ארבעה אחין</b><br> ר\"ל ד' מהאחין, דאל\"כ מאן מיבם, הרי מתו כולם. וה\"ה טפי. רק נקט גוונא בת\"ח דעונתו מע\"ש לע\"ש, וכשהן ד' יתרמי לכל אחת עונה בכל חודש:"
            ],
            [
                "<b>אם רצה הגדול שבהם</b><br> מהנשארים חיים:"
            ],
            [
                "<b>ואחת פסולה</b><br> לכהונה:"
            ],
            [
                "<b>אם היח חולץ חולץ לפסולה</b><br> דלא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכין להם:"
            ],
            [
                "<b>ואם היה מיבם מיבם לכשרה</b><br> ר\"ל רשאי ליבם הכשרה:"
            ],
            [
                "<b>המחזיר גרושתו</b><br> משנתקדשה לאחר [אה\"ע ס\"י]:"
            ],
            [
                "<b>והנושא חלוצתו</b><br> דאסורה לו בלאו, דלא יבנה כתיב, מדלא בנה שוב לא יבנה:"
            ],
            [
                "<b>והנושא קרובת חלוצתו</b><br> דס\"ל חלוצה כאשתו דמי מדאורייתא:"
            ],
            [
                "<b>והולד ממזר</b><br> דס\"ל יש ממזר מחייבי לאוין:"
            ],
            [
                "<b>שהולד ממזר</b><br> דבחייבי כריתות מודו, וכ\"ש בחייבי מיתת ב\"ד, והכי קיי\"ל, חוץ מנולד מנדה או סוטה, מדתפסו בהו קדושין, הולד רק פגום הוה, וראוי להתרחק ממנו [שם ד']:"
            ],
            [
                "<b>איזהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא</b><br> ר\"ל שנולד מביאת קירבה אסורה, או משאר חייבי לאוין:"
            ],
            [
                "<b>לקיים דברי רבי יהושע</b><br> ר\"ל מדכתוב במגילה \"מאשת איש\" ש\"מ דלאשמעינן דהלכה כר\"י כתוב כן, דאף דענשו רק בחנק הקל שבד' מיתות אפ\"ה כיון דעכ\"פ מיתת ב\"ד הוא הוה ממזר וכ\"ש שאר עריות שחייב עליהן סקילה או שריפה:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>אין גט אחר גט</b><br> דבנתן גט ליבמה, אסור ליבם אותה או צרתה בין הוא בין אחיו, וגם נאסר המגרש בקרובת המגורשת, ואם נתן אח\"כ גט גם לצרתה. לא נאסר בקרובותיה, מדלא מהני הך גט ב'. וכ\"כ מה\"ט בנתן אחיו ג\"כ גט לראשונה וכ\"ש לשנייה, לא נאסר בקרובותיה:"
            ],
            [
                "<b>ולא מאמר אחר מאמר</b><br> דבעשה מאמר ביבמתו, צריך ליבם זאת, ואם רצה לחלוץ לה אח\"כ, צריכה ג\"כ גט, וקאמר הכא דבעשה מאמר בב' צרות, או שעשו ב' אחין ב' מאמרים ביבמה א', א\"צ גט למאמר ב':"
            ],
            [
                "<b>ולא בעילה אחר בעילה</b><br> דבעילה קונה ביבמה, ובבעל ב' צרות, או שנבעלו מב' אחין, א\"צ גט לבעילה שנייה:"
            ],
            [
                "<b>ולא חליצה אחר חליצה</b><br> דחליצה ב' אינה כלום לפסלה לכהונה ולאסור בקרובותיה:"
            ],
            [
                "<b>כיצד</b><br> ר\"ל כיצד הדין ביבם ויבמה א' דמודו בה כ\"ע:"
            ],
            [
                "<b>צריבה הימנו חליצה</b><br> לזיקתו, ואסור ליבמה, מדהתחיל בגירושין, קיימי עליה בלא יבנה:"
            ],
            [
                "<b>צריבה הימנו גט</b><br> למאמרו דאע\"ג דאמר דאין אחר חליצה ובעילה כלום ה\"מ בלא קדים להחליצה מאמר שאוגדה בו, אבל בעשה בה מאמר קודם חליצה הרי צריכה להתיר איסורה לעלמא מה שנאסרה ע\"י המאמר שמקודם אף שאח\"כ חלץ או בעל:"
            ],
            [
                "<b>הרי זו כמצותה</b><br> דהכי תקנו חכמים שאם יבוא עליה קודם שיקדשה בפני ב' עדי' בשוה פרוטה חייב מכת מרדות:"
            ],
            [
                "<b>צריבה גט</b><br> לבעילתו הפסולה:"
            ],
            [
                "<b>חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל</b><br> ר\"ל או שאחר חליצה נתן גט או בעל:"
            ],
            [
                "<b>נתן גט</b><br> או נתן גט או חלץ אחר בעילתו:"
            ],
            [
                "<b>אין אחר חליצה כלום</b><br> וה\"ה בסיפא אין אחר ביאה כלום כלומר כל מה שעשה אחר שבעלה לא הועיל כלום, רק היא כאשתו וצריכה גט. ומתני' ר\"ע היא דס\"ל אין קדושין תופסין בחייבי לאוין, להכי אין מאמר מועיל אחר חליצה. ואנן קיי\"ל דקדושין תופסין בחייבי לאוין [אה\"ע י\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>ואחת שתי יבמות ליבם אחד</b><br> שוין הן שיש אחר גט ראשון או אחר מאמר ראשון כלום ואין אחר חליצה או אחר ביאה כלום. ולדידן אחר חליצה, אפילו בה מהני קדושין או ביאה, וצריכין גט, מדקיי\"ל קדושין תופסין בחייבי לאוין, אבל אחר ביאה נהי דבה אין אחריה כלום, בצרתה מהני קדושין או ביאה, בין מהיבם בין מאחיו, דמדאין הצרה אסורה רק מלאו הבא מכלל עשה, דבית א' הוא בונה ולא ב' בתים, הו\"ל עשה ותפס בה קדושין [אה\"ע ק\"ע י\"ב י\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>כיצד</b><br> כיצד הדין בב' יבמות ויבם א':"
            ],
            [
                "<b>צריכות שני גיטין</b><br> גט לכל א' כרבנן דיש מאמר אחר מאמר, דא\"א ליבם א' מהן, כיון דגם חבירתה אגידא בי' ע\"י מאמר, הו\"ל בונה ב' בתים, ואפילו לאחר שגירש אחת אסור ליבם השנייה, דאז קם לי' בלא יבנה, מדהתחיל בגירושין:"
            ],
            [
                "<b>וחליצה</b><br> לאחת, ופוטרת צרתה:"
            ],
            [
                "<b>וגט בזו</b><br> דגט של הב' פסל את הראשונה, מדהתחיל בגירושין:"
            ],
            [
                "<b>צריכה גט</b><br> לבעלת המאמר:"
            ],
            [
                "<b>וחליצה</b><br> לאיזה שירצה ופוטרת צרתה:"
            ],
            [
                "<b>צריכות שני גיטין</b><br> זו למאמרו וזו לבעילה, ובגט לחוד לא נפקא בעלת ביאה, דביאה פסילה היתה:"
            ],
            [
                "<b>נתן גט ובעל</b><br> שעשה א' מאלו לצרת אותה שנחלצה תחלה:"
            ],
            [
                "<b>נתן גט וחלץ</b><br> שעשה א' מאלו השלש להצרה אחר שבעל חבירתה תחלה:"
            ],
            [
                "<b>אין אחר חליצה כלום</b><br> דמותר בקרובת שנייה ולא פסלה מכהונה כשחלץ לה [ועי' סי' י\"ב], וה\"ה דבבעל בתחלה, אין אחר ביאה כלום:"
            ],
            [
                "<b>בין שני יבמין ליבמה אחת</b><br> וכ\"ש ב' יבמין בב' יבמות, די\"א דצרה על האחין בכרת:"
            ],
            [
                "<b>חלץ</b><br> משנה זאת הוא כמו אמר מר, ור\"ל הא דתנינן לעיל [מ\"ג] חלץ ועשה מאמר וכו', אין אחר חליצה כלום, כך הוא הדין בין בתחילה וכו':"
            ],
            [
                "<b>בין בתחלה</b><br> שקדם חליצה למאמר וגט:"
            ],
            [
                "<b>בין באמצע</b><br> כגון גט חליצה ומאמר:"
            ],
            [
                "<b>בין בסוף</b><br> כגון מאמר גט וחלץ, בכולן מאמר שאחר חליצה א\"צ גט, וכר\"ע לעיל סי' י\"ב:"
            ],
            [
                "<b>אין אחריה כלום</b><br> דלא נשאר זיקת יבמין עוד:"
            ],
            [
                "<b>באמצע ובסוף יש אחריה כלום</b><br> דמדהו\"ל ביאה פסולה, עדיין נשאר זיקת יבמין:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>הבא על יבמתו בין בשוגג</b><br> שסבר אשה אחרת היא:"
            ],
            [
                "<b>בין במזיד</b><br> שהתכוון לזנות עמה:"
            ],
            [
                "<b>בין באונס</b><br> שאנסוהו לבעלה:"
            ],
            [
                "<b>בין ברצון</b><br> שהתכוון למצוה:"
            ],
            [
                "<b>הוא אנוס והיא לא אנוסה</b><br> רק מזידה או שוגגת, וה\"ה שניהן אנוסין:"
            ],
            [
                "<b>אחד המערה</b><br> שלא הכניס כל האבר רק העטרה:"
            ],
            [
                "<b>קנה</b><br> והרי היא כאשתו לכל דבר:"
            ],
            [
                "<b>ולא חלק בין ביאה לביאה</b><br> אפילו בעלה שלא כדרכה, שדחק האבר בנקב אחוריה [סנהדרין נ\"ד ב']:"
            ],
            [
                "<b>וכן הבא על אחת מכל העריות שבתורה</b><br> באחת מביאות הנ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>ממזרת ונתינה לישראל</b><br> אי\"ל דמיירי כשהיא בת כהן ונבעלה מישראל דהרי בכה\"ג חללים הם ובל\"ז פסולים מתרומה ומלהנשא לכהן, אלא ר\"ל שילקה בהערה בה:"
            ],
            [
                "<b>פסל</b><br> שנפסלו מלהנשא לכהן משום חללה או זונה, ונאסרו נמי מלאכל תרומת בית אביה, *) (וממזרת ונתינה דנקט לאו משום לפסלה לכהונה ע\"י שנבעלה מישראל נקט לה, דהרי פסולה וקאי, אלא לענין שהמערה בה ילקה כגמר ביאה):"
            ],
            [
                "<b>ולא חלק בין ביאה לביאה</b><br> וגם אשת ישראל שנאנסה, אע\"ג שמותרת לבעלה, אפ\"ה מדנבעלה באיסור, אסורה לכהן ואסורה גם בתרומת בית אביה מדנעשת זונה:"
            ],
            [
                "<b>מן האירוסין לא יאכלו בתרומה</b><br> של בית אביה, מדנתקדשה קדושי עבירה:"
            ],
            [
                "<b>רבי אליעזר ורבי שמעון מכשירין</b><br> עד שתבעל, וקיי\"ל כת\"ק:"
            ],
            [
                "<b>מן הנשואין פסולות</b><br> מדנעשת חללה:"
            ],
            [
                "<b>מן הארוסין כשרות</b><br> דאפי' ת\"ק לא פסל רק בעודה אשתו, דמשתמרת לביאה פסולה:"
            ],
            [
                "<b>ולא ישא את הבוגרת</b><br> קטנה בת י\"ב שנים שהביאה ב' שערות, נקראת נערה ששה חדשים, ואח\"כ נקראת בוגרת:"
            ],
            [
                "<b>לא ישא את מוכת עץ</b><br> שהוכתה בעץ או בשום דבר באותו מקום ואבדה בתוליה:"
            ],
            [
                "<b>חולץ</b><br> הא קמ\"ל דלא חיישינן לבזיונו דכה\"ג:"
            ],
            [
                "<b>כהן הדיוט לא ישא אילונית</b><br> סימניה מפורשין פ\"א סי' י\"ב. וה\"ה לישראל רק נקט כהן משום ר\"י דס\"ל דכהן אפילו יש לו בנים לא ישאנה:"
            ],
            [
                "<b>אלא אם כן יש לו אשה ובנים</b><br> או או [וברש\"י ל\"ג אשה]:"
            ],
            [
                "<b>ושנבעלה בעילת זנות</b><br> מאדם שאסורה להנשא לו באיסור השוה בכל, או שנבעלת מחלל או מעכו\"ם. וכן הגיורת אסורה לכהן. אבל נדה שנבעלה לא נעשית זונה [אה\"ע ו' ח']:"
            ],
            [
                "<b>זכר ונקבה</b><br> ובמתו והניחו זכר ונקיבה ביחד מבין שניהן, יצא. ואפ\"ה אסור מדרבנן לישב בלא אשה, ובאפשר ישא בת בנים [אה\"ע א']:"
            ],
            [
                "<b>נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל</b><br> כשלא קיים פו\"ר. ובהיה הוא או היא בדרך או חולה, אינו עולה למניין [שם קנ\"ד]:"
            ],
            [
                "<b>ורשאי השני לשהות עמה עשר שנים</b><br> אבל לג' לא תנשא:"
            ],
            [
                "<b>האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה</b><br> והכי קיי\"ל [סי' א']. מיהו באין לה בן ובת וטוענת שהוא גורם מדאינו יורה כחץ, וטוענת שרוצה בן שתשען עליו מטילין חרם סתם אם טוענת שקר ואז צריך לגרשה [שם קנ\"ד ס\"ו]:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>גרושה וחלוצה לכהן הדיוט הכניסה לו עבדי מלוג</b><br> מפרש לקמן:"
            ],
            [
                "<b>עבדי מלוג לא יאכלו בתרומה</b><br> רק מדרבנן אסורים:"
            ],
            [
                "<b>אם מתו מתו לה ואם הותירו הותירו לה</b><br> שלא קבל הבעל אחריותן עליו. ונקראו מלוג, שהבעל מולג ואוכל הפירות, והגוף כעוף פורח ממנו:"
            ],
            [
                "<b>אף על פי שהוא חייב במזונותן</b><br> מדאוכל עכ\"פ הפירות:"
            ],
            [
                "<b>ואם הותירו הותירו לו</b><br> ונקראו צאן ברזל, דאף שהבעל גוזזן תמיד, א\"א שיכלה הקרן, מדחייב באחריותן:"
            ],
            [
                "<b>הואיל והוא חייב באחריותן הרי אלו יאכלו בתרומה</b><br> [ועי' תרומות פי\"א מ\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>בת ישראל שניסת</b><br> [נ\"ל לפעמים נקט שנשאת ופעמים שניסת, ע\"ש ב' בחינות שבאשה, לעזר וכנגדו, בזמן שהיא לו לעזר. היא לו כמתנה, כמו וישא משאות מאת פניו, ובזמן שכנגדו היא לו לנסיון, או איפכא בזמן שלעזר היא כנס מתנוסס לבעלה, ואם לאו, היא כמשא עליו. או נ\"ל דנישאת הוא ע\"ש לא תשא שם ד\"א לשוא, ובל\"א \"אנגעשווארען ווארדען\", כמ\"ד כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך, וניסת הוא לשון למען ענותך לנסותך, שגם היא מורגלת ע\"י הנשואין בדברים קשים, והם אעפ\"כ להיטיב באחרית, כדכתיב הרבה ארבה עצבונך. ואח\"כ תגל האם בפרי בטנה]:"
            ],
            [
                "<b>לא יאכלו עבדיה בתרומה</b><br> אפילו הניח בנים ממנה, והיא אוכלת על ידיהן:"
            ],
            [
                "<b>מפני חלקו של עובר</b><br> דס\"ל עובר במעי זרה זר הוא, וס\"ל דיש לעובר זכייה:"
            ],
            [
                "<b>שהעובר פוסל</b><br> אם בת כהן מעוברת מישראל שמת בלי בנים, אינה שבה לתרומת אביה:"
            ],
            [
                "<b>ואינו מאכיל</b><br> אם ישראלית מעוברת מכהן שמת בלי בנים אין בעובר כח להאכילה, וה\"ה להעבדים:"
            ],
            [
                "<b>אף בת כהן לכהן ומת</b><br> בלי בנים:"
            ],
            [
                "<b>מפני חלקו של עובר</b><br> דהוה סברי טעמה דר\"י משום שאינו ילוד אינו מאכיל, א\"כ בת כהן נמי. ואינהו ס\"ל אפילו אין לעובר אחין, אין לעובר קנין, ואוכלין בשביל המשפחה, ומכ\"ש ביש לו אחין שאין לעובר קנין:"
            ],
            [
                "<b>והיבם</b><br> אי כהנת לישראל היא, לא קרינן בה ושבה לבית אביה דאגידה ביבם, ואי ישראלית לכהן היא, ג\"כ אינו מאכיל דאכתי לאו כקנין כספו היא:"
            ],
            [
                "<b>והארוסין</b><br> אי כהנת לישראל היא פוסלה מדקני לה בקדושין, ואי ישראלית לכהן היא, אסורה בתרומה מדרבנן, שמא תאכיל התרומה בבית אביה לאחיותיה:"
            ],
            [
                "<b>והחרש</b><br> שנתקדשה לחרש, או אפילו גם נשאה, פסלה מדקנאה מדרבנן, ואינו מאכילה מדלא קנאה מדאורייתא:"
            ],
            [
                "<b>ובן תשע שנים ויום אחד</b><br> שבעלה, אי פסול לכהונה הוא, פסלה בביאתו מלהנשא לכהן ומלאכול בתרומה, ואי כהן הוא וקדשה בביאתו אפילו כבר הוא בן ט' ויום אחד, אין קדושי קטן כלום [אה\"ע מ\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>ספק שהוא בן תשע שנים ויום אחד ספק שאינו</b><br> נ\"ל דלהכי כפל ספק ספק. ותו מלת \"שהוא\" מיותר. אמנם ה\"ק ל\"ש אדם שהיה \"ספק\" בן ט' בשעת קדושין, \"שהוא\" השתא בן ט' שנים וודאי, ול\"ש ספק בשעת קדושין, שהוא גם השתא \"אינו\" וודאי בן ט', דינם כוודאי דפוסל [ועי' תוס'], ולא אפשר דקאי אסיפא, ור\"ל בקדשה קטן כזה, דהרי קדושי קטן אינן כלום, אלא ארישא קאי, ור\"ל בעילת קטן שאמרנו שפוסל היינו אפילו ספק בן ט' וכו':"
            ],
            [
                "<b>ספק הביא שתי שערות</b><br> ספק הביא ב' שערות בשעת קדושין, אף דהשתא וודאי יש לו, אפ\"ה אם כהן הוא אינו מאכיל:"
            ],
            [
                "<b>ספק שלא הביא</b><br> ר\"ל ספק אם היה לו ב' שערות בשעת קדושין, והשתא אי אפשר לבודקו, אפ\"ה פוסל אם ישראל הוא:"
            ],
            [
                "<b>נפל הבית עליו ועל בת אחיו</b><br> שהיא אשתו:"
            ],
            [
                "<b>ואין ידוע אי זה מת ראשון</b><br> שמא הוא מת תחלה ונפלה בתו וצרתה לפני האח. ונפטרו שתיהן, כריש מכילתן, או שמא היא מתה תחלה ונפלה רק הצרה לפני אחיו:"
            ],
            [
                "<b>צרתה חולצת</b><br> שמא הבת מתה תחילה:"
            ],
            [
                "<b>ולא מתיבמת</b><br> שמא הוא מת תחילה. ואיידי דנקט לעיל כמה ספיקות, נקט נמי הך הכא. או נראה לי, דכולה חדא בבא היא, דספק שהביא ב' שערות בשעת קדושיה, שקידש בת אחיו, ונפל אחר כך הבית עליו ועליה, צרתה חולצת וכו', אע\"ג דהו\"ל ספק ספיקא שמא לא היו לי ב\"ש בשעת קידושין, ושמא מתה היא תחלה, אפ\"ה אינה מתיבמת [כש\"ך י\"ד ק\"י]:"
            ],
            [
                "<b>האונס והמפתה והשוטה</b><br> אפילו קדשה השוטה:"
            ],
            [
                "<b>לא פוסלים</b><br> אם הוא ישראל שבעל כהנת:"
            ],
            [
                "<b>ולא מאכילים</b><br> בכהן שבעל ישראלית:"
            ],
            [
                "<b>ואם אינם ראויין לבא בישראל הרי אלו פוסלין</b><br> תנא סיפא זאת לגלויי דביאת בן ט' לעיל במ\"ד שפוסל, מיירי אף בפסול רק לכהונה, ולא בפסול לקהל דוקא, וא\"כ הכא נמי פסול לקהל דקתני ל\"ד, רק פסול לכהונה סגי [ועי' רש\"י ותוס' ד' ס\"ח א'] ונקט פסול לקהל לרבותא דאפ\"ה דוקא בבעלה פסלה ולא בקידשה [עי' פ\"ו מ\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>כיצד ישראל שבא על בת כהן</b><br> באונס או פתוי:"
            ],
            [
                "<b>תאכל בתרומה</b><br> עד מ' יום דעד אז מים בעלמא הוא אבל אח\"כ אסורה עד ג' חדשים דמ\"ש מלעיל ספ\"ג דחיישינן שמא נתעברה:"
            ],
            [
                "<b>עיברה לא תאכל בתרומה</b><br> שעובר פוסל:"
            ],
            [
                "<b>עיברה לא תאכל</b><br> שהעובר אינו מאכיל:"
            ],
            [
                "<b>נמצא כחו של בן גדול משל אב</b><br> שהבועל לא האכיל, והבן שמאותה ביאה מאכיל:"
            ],
            [
                "<b>העבד פוסל משום ביאה</b><br> בבעל אשה, פסלה מכהונה ומתרומה:"
            ],
            [
                "<b>ואינו פוסל משום זרע</b><br> דקיי\"ל דאפילו נכד מאכיל ופוסל, ואם היה, הנכד עבד, אינו פוסל ואינו מאכיל דאי בבנה ממש, הרי נפסלה בביאת העבד:"
            ],
            [
                "<b>כיצד בת ישראל לכהן בת כהן לישראל וילדה הימנו בן והלך הבן ונכבש על השפחה</b><br> לשון גנאי, דדרך האיש לכבוש כס\"פ דלעיל, וזה דרך נשים לו, שנכבש והושפל שאין זרעו מיוחס אחריו [ומתורץ קו' התוס' ד\"ה וניסת לעבד] :"
            ],
            [
                "<b>וילדה הימנו בן הרי זה עבד</b><br> דולד שפחה כמותה:"
            ],
            [
                "<b>היתה אם אביו בת ישראל לכהן לא תאכל בתרומ'</b><br> במת בנה הבועל:"
            ],
            [
                "<b>בת כהן לישראל תאכל בתרומה</b><br> דלאו זרעו של בנה היא:"
            ],
            [
                "<b>והלכה הבת ונישאת לעבד או לגוי וילדה הימנו בן</b><br> ומתה הבת:"
            ],
            [
                "<b>הרי זה ממזר</b><br> וקיי\"ל דהולד כשר, אפילו מנכרי שבא על א\"א ברצונה רק שפגום לכהונה [אה\"ע ד' סי\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>מאכיל את אמו</b><br> שמת בעלה:"
            ],
            [
                "<b>וזאת</b><br> זקינתו:"
            ],
            [
                "<b>אומרת לא כבני כהן גדול</b><br> ר\"ל לא ינהגו כמותו:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>הערל</b><br> כהן ערל, אבל תינוק קודם ח' ימים מסתפק בש\"ס אי הוה כערל אבל כל ערל מותר ליגע בתרומה, דרק עכו\"ם שמל דינו כפורש מקבר [כספ\"ח דפסחים] ופשוט דבנו מותר בתרומה דלא גרע מאשתו ועבדו:"
            ],
            [
                "<b>נשיהן ועבדיהן יאכלו בתרומה</b><br> דבעליהן כהנים הן רק שלא נתקנו:"
            ],
            [
                "<b>פצוע דכא וכרות שפכה</b><br> מפורשים לקמן:"
            ],
            [
                "<b>ונשיהן לא יאכלו</b><br> דשויה חללה בבאתי:"
            ],
            [
                "<b>ואם לא ידעה</b><br> ר\"ל שלא בעלה:"
            ],
            [
                "<b>משנעשה פצוע דכא וכרות שפכה</b><br> שנשאת לו קודם שנפצע דאל\"כ הרי משתמרת לביאה פסולה אבל בנישאת מקודם הואיל ואכלה מקודם אכלה נמי השתא דלא דמי לבת ישראל שנשאת לכהן ומת, דהתם פקע קניינו:"
            ],
            [
                "<b>איזהו פצוע דכא כל שנפצעו הבצים שלו ואפילו אחת מהן</b><br> אפילו רק חוטי הבצים, שג\"כ אינו מוליד:"
            ],
            [
                "<b>וכרות שפכה כל שנכרת הגיד</b><br> למעלה מעטרה לצד הגוף. ובניקב ויוצא ש\"ז דרך הנקב, יש תקנה כשיסתם הנקב [אה\"ע ה']:"
            ],
            [
                "<b>ואם נשתייר מהעטרה אפילו כחוט השערה</b><br> סביב להגיד:"
            ],
            [
                "<b>לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה'</b><br> וה\"מ בידי אדם או ע\"י קוץ, אבל בנולד כך, או שנתמסמסו ע\"י חולי או מכה או רעם כשר, ולרא\"ש ע\"י חולי או מכה הו\"ל כבידי אדם [שם]:"
            ],
            [
                "<b>עמוני ומואבי אסורים ואיסורן איסור עולם</b><br> ר\"ל גם תולדותיהם עד עולם אסורים:"
            ],
            [
                "<b>אמרו לו אם הלכה</b><br> אם כך קבלת מרבך:"
            ],
            [
                "<b>ואם לדין יש תשובה</b><br> דאם כך דנת ק\"ו מעצמך יש תשובה, דאמרינן עריות יוכיחו, שלא אסרן הכתוב רק עד ג' דורות, דרק עד בת בתו אסורה לו דהו\"ל דור שלישי, ואסורים זכרים ונקיבות, דבת בתו כבת בנו, וא\"ת מה לעריות שכן כרת. חלל שנולד מחייבי עשה יוכיחו דהו\"ל חללים אחד זכרים או נקבות [והא דר\"ב ברותא היא דלא כש\"ס הכא. ודבריו דברי אגדה הן לעיל ע\"ש]:"
            ],
            [
                "<b>לא כי הלכה אני אומר</b><br> כך קבלתי מרבי, וק\"ו רק לדבריכם קאמינא, ופרכתכם אינה פרכא, דס\"ל אין חלל מחייבי עשה. ואפ\"ה פליג עלה ר' יודא בברייתא והלכה כת\"ק:"
            ],
            [
                "<b>ממזרין ונתינין</b><br> גבעונים שנתגיירו בימי יהושע, ומדהטעוהו נתנן חוטבי עצים למזבח, ולכן נקראו נתינים. ודהמע\"ה גזר שלא להתחתן עמהן לעולם, מדמצאן אכזריים ולתוס' כתובות [כ\"ט א'] אסור מדאורייתא להתחתן בם:"
            ],
            [
                "<b>ואין לי לפרש</b><br> איזהו בר חליצה:"
            ],
            [
                "<b>אמר ר' עקיבא אני אפרש סריס אדם</b><br> שנסתרס ונחתך כלי ההולדה ע\"י אדם או ע\"י עצמו שנחבל בקוץ:"
            ],
            [
                "<b>חולץ</b><br> אבל מיבם לא, מדאסור לבוא בקהל, ורק קהל גרים לא אקרי קהל:"
            ],
            [
                "<b>וחולצין לאשתו</b><br> וכ\"ש שמיבמין דמצוה טפי:"
            ],
            [
                "<b>סריס חמה</b><br> לרש\"י ר\"ל מיום שראה חמה היה סריס, ולערוך ר\"ל שנסתרס ע\"י חולי חמה [ועי' לעיל סי' י], ול\"מ נ\"ל דר\"ל שנסתרס רק חמימותו, שכל כלי תשמישו שלמין, ואעפ\"כ כח אין ללידה. וכן מוכח דאל\"כ אמאי אמרינן הכא דסריס חמה פסול והרי זה פצוע דכא מלידה דאמרינן לעיל סי' י' דכשר. אלא ע\"כ דסריס שלם באבריו, רק שנסתרס חמימותו והוא מותר לבוא בקהל, רק שכשלא יתרפא אינו בר הקמת זרע לאחיו, ואסור ליבם, כזקן שתש כחו [אה\"ע קע\"ב ס\"י], וכן מוכח מש\"ס [דע\"ט ב'] דקאמר דכל אדם נסתרס קודם מותו, והיינו ע\"כ שהוחלש כחו מלבעול, והיינו דקאמר בש\"ס סמניו, שאין לו ב' שערות בזקנו, ושערו לקוי ורך, ובשרו רך וחלק בלי שערות כאשה, וכשרוחץ בצונן אין בשרו מעלה הבל, וכשמטיל מים אינו עושה כיפה, ואין מימי רגליו מעלין קצף [שוים בל\"א], גם אינן מחמיצין כשיעמדו זמן מה, ושכבת זרעו דיהה [ר\"ל נדחה, והיינו שאינו קשור], וקולו לקוי כשל אשה, ואי בשנשחת אברו כל סי' הללו למה, נבדק אברו. מיהו ביש לו ב' שערות, צריך כל הסימנין הללו, ובאין לו ב' בערות, אז בחד מהנך סגי, ובנתמלא זקנו וודאי אינו סריס, אמנם בזה\"ז אין דנין דין סרוס וודאי, דחיישינן שהיה לו ב' שערות ונשרו [ק\"ע ב']:"
            ],
            [
                "<b>לא חולץ ולא חולצין לאשתו</b><br> ר\"ל חליצתו אינו כלום ומותר בקרובותיה ולא פסלה מכהונה, אבל ליבמה אסור, דמדכתיב ולא ימחה שמו מישראל פרט לזה ששמו מחוי א\"כ פוגע באשת אחיו שלא במקום מצוה:"
            ],
            [
                "<b>סריס אדם לא חולץ ולא חולצין לאשתו מפני שאין לו רפואה</b><br> וקיי\"ל כר\"ע מחבירו [שם]:"
            ],
            [
                "<b>הסריס</b><br> סריס חמה:"
            ],
            [
                "<b>הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה</b><br> לכהונה מדאין חליצתה חליצה:"
            ],
            [
                "<b>מפני שהיא בעילת זנות</b><br> מדפטורה מיבום, הו\"ל כבועל אשת אח:"
            ],
            [
                "<b>מאכילה בתרומה</b><br> מדמותר בקהל:"
            ],
            [
                "<b>רבי יוסי ור' שמעון אומרים אנדרוגינוס</b><br> שיש לו זכרות ונקבות:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר טומטום</b><br> שעור מכסה ערותו ומטומטם, רק שיש לו כמין שומא מנוקבת להטיל בו מים:"
            ],
            [
                "<b>לא יחלוץ מפני שהוא כסריס</b><br> כסריס אדם מדקרעו בו העור ע\"י מעשה אדם. מהר\"ם כתב דלא קיי\"ל כותיה, מדקיי\"ל כר\"ע לעיל דסריס אדם חולץ, ול\"מ היה נ\"ל דבטומטם שנקרע גם ר\"ע מודה שלא יחלוץ, דהרי ר\"ע טעמא קאמר מדהיה לו שעת הכושר, משא\"כ טומטם:"
            ],
            [
                "<b>אבל לא נישא</b><br> דהו\"ל כבא על הזכר:"
            ],
            [
                "<b>ר' אליעזר אומר אנדרוגינוס חייבים עליו סקילה כזכר</b><br> ודוקא בבעל בזכרותו:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>כהן הדיוט שנשא את האלמנה</b><br> ה\"ה בתולה, דהרי כשמת נעשית אלמנה. רק קמ\"ל דאף אלמנה מותרת לו:"
            ],
            [
                "<b>חלל שנשא כשרה</b><br> קמ\"ל דאפילו כשירה מותרת לו:"
            ],
            [
                "<b>ויש לו אח כשר</b><br> כהן כשר, דאסור ביבמתו מדנתחללה בביאת חלל, ולא אמרינן דעשה דיבום דוחה לא תעשה גרידא דחלל, דגזירה ביאה ראשונה אטו ביאה שניה [יבמות ד\"כ ע\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>כהן גדול שקידש את האלמנה</b><br> אבל נשאת, נתחללה בביאתו, אסור לבעל וליבם:"
            ],
            [
                "<b>מותרות לבעליהן וליבמיהן</b><br> לאו דוקא, דהא ט\"ו עריות, ויבם פצוע דכא, מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן, וכ\"כ באם הבעל מחייבי לאוין או פצוע דכא, הו\"ל להיפך:"
            ],
            [
                "<b>שניות מדברי סופרים</b><br> שהיא שנייה וכו':"
            ],
            [
                "<b>אין לה</b><br> לכל שניה:"
            ],
            [
                "<b>לא כתובה</b><br> ק' ור', אבל תוספת יש לה, משום חיבת ביאה [רש\"י כתובות ד\"ק א']:"
            ],
            [
                "<b>ולא פירות</b><br> אע\"ג דפירות נכסי מלוג תקנו לבעל משום פרקונה, וזו א\"צ לפדותה, אפ\"ה בנטלן א\"צ להחזיר לה [לי\"א], ואפילו פירות שלקטן בעל ועדיין בעין [אה\"ע קט\"ז ועי' כתובות פי\"א סי' כ\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>ולא מזונות</b><br> לאו בעודה תחתיו, דבכה\"ג גם אלמנה לכה\"ג אינה נזונת, ואפילו הלך הכה\"ג למדה\"י, דוקא בכשירה, אמרינן דבפרנסה אחר סתם פטור הבעל מלשלם, ובהלוה לה חייב לשלם, אבל בפסולה אפילו הלוה לה אחר פטור הבעל לשלם, אלא קמ\"ל הכא דאפילו מת הבעל. דבכה\"ג אלמנה לכה\"ג נזונת, הכא פטור:"
            ],
            [
                "<b>ולא בלאות</b><br> מה שנגנב או נאבד מנ\"מ, או מה שבלה ע\"י תשמישו, פטור מלשלם, דדינה כשאר נשים, אף דהיה ראוי לקנסו כבחייבי לאוין, אבל מה שבעין או מה שמכר, חייב ליתן לה (כך שיטת הרמב\"ם, ויש שיטות אחרות בזה כב\"ש סי' קט\"ז סק\"ה):"
            ],
            [
                "<b>והולד כשר</b><br> לכתחילה לכהן:"
            ],
            [
                "<b>יש להן כתובה</b><br> וכל תנאיה, רק מזונות אין לה רק אחר מותו. ודוקא שהכיר בה, אבל בשלא הכיר בה אין לה כתובה ולא שום תנאי כתובה, ואפילו מזונות אחר מותו, ואפ\"ה אינו משלם הפירות שנטל מנ\"מ שלה, אפילו הן בעין אצלו. ומה שאבד או נגנב או כלה בתשמישו בנ\"מ, חייב לשלם, והנאבד או כלה בנצ\"ב פטור מלשלם, ומה שבעין מנצ\"ב או נ\"מ נוטלת. אבל שניה אפילו הכירה אין לה כלום, דחמירה שניה מחייבי לאוין, דבדאורייתא א\"צ חזוק:"
            ],
            [
                "<b>בת ישראל מאורסת לכהן</b><br> או או:"
            ],
            [
                "<b>וכן בת כהן לישראל</b><br> מאורסת או וכו':"
            ],
            [
                "<b>לא תאכל במעשר</b><br> ר\"מ היא דס\"ל מעשר אסור לזר, וקיי\"ל דמותר:"
            ],
            [
                "<b>ולא במעשר</b><br> ר\"ל אין חולקין תרומה ומעשר בגורן לשום אשה פנויה או נשואה או ארוסה, גזירה בת ישראל לכהן ונתגרשה:"
            ],
            [
                "<b>ניסת ללוי</b><br> אחר שילדה מכהן:"
            ],
            [
                "<b>תאכל במעשר</b><br> ולא בתרומה אף שבנה מכהן קיים:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>האשה שהלך בעלה למדינת הים</b><br> איידי דאיירי לעיל ביש מותרות בפסול תרומה, נקט נמי הך דתני בה נמי פסול תרומה:"
            ],
            [
                "<b>ובאו ואמרו לה</b><br> לאו דוקא. דהא בעד א' מיירי. ונ\"ל דנקט \"אמרו\", דקמ\"ל אפילו היו ב' פסולי עדות, כל שצריכים לב\"ד קנסינן לה. מיהו אנן קיי\"ל דאפילו נשאת בב' עדים קנסוה [אה\"ע י\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>מת בעליך וניסת</b><br> שנכנסה לחופה אפילו לא נבעלה, או בנתיחדה אחר קדושין [אה\"ע י\"ז נ\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>ואחר כך בא בעלה תצא מזה ומזה</b><br> דהא דדנו חכמים בעגונה כדין תורה, שיהא ע\"א נאמן במלתא דעבידה לגלויי, היינו משום דאשה דייקא ומנסבא, מיראת חומר שנחמיר עליה בסופה, וזו שלא דייקא כראוי, קנסוה רבנן [ולתוס' האמנת ע\"א באשה מדרבנן היא]:"
            ],
            [
                "<b>וצריכה גט מזה ומזה</b><br> וצריכה גט גם מהשני, דחיישינן שיטעו הרואים לומר שנתגרשה מראשון ונשאה ב', ויצאה ממנו בלא גט, ואף דחששה רחוקה היא, קנסוה מדלא דייקא קודם שניסת. ונ\"ל דאמנם בנתקדשה ולא נכנסה לחופה [במ\"ג], אמרינן עוד תדייק:"
            ],
            [
                "<b>ואין לה כתובה</b><br> ק' ור' ותוס', אבל נדוניא, דהו\"ל צאן ברזל, אית לה כשהוא בעין:"
            ],
            [
                "<b>ולא פירות</b><br> שאכלן השני קודם שבא הראשון:"
            ],
            [
                "<b>ולא מזונות</b><br> אפילו מה שלותה ואכלה תחתיו:"
            ],
            [
                "<b>ולא בלאות</b><br> מה שבלה מצאן ברזל או מלוג, אבל מה שבעין משתיהן, נוטלת:"
            ],
            [
                "<b>אם נטלה מזה ומזה תחזיר</b><br> ר\"ל כתובה או פירות שנטלה מהן אחר שבא הראשון, ואפילו נטלה שלא בעדים לא מהני מגו, אבל מה שנטלה מהשני קודם שבא הראשון, אפילו בעדים, אינה צריכה להחזיר, דבדין נטלה אז, דהרי בחזקת אשתו היתה אז:"
            ],
            [
                "<b>והולד ממזר מזה ומזה</b><br> משני קודם שגרשה הראשון, הוא ממזר דאוריי', אבל אחר גירושי הראשון וכ\"כ מראשון בין קודם או אחר גרושי השני, הוא ממזר דרבנן ואסור בממזרת דאורייתא:"
            ],
            [
                "<b>ולא זה וזה מטמאין לה</b><br> אם כהנים הם, מדפסולה להן:"
            ],
            [
                "<b>ולא זה וזה זכאין לא במציאתה</b><br> שנתקנה לבעל משום איבה, והכא לא נ\"מ שישנאנה, מיהו לשני מדינא לית ליה:"
            ],
            [
                "<b>ולא במעשה ידיה</b><br> שנתקן לבעל משום מזונות, והרי פטורים מלזונה:"
            ],
            [
                "<b>ולא בהפרת נדריה</b><br> דלהכי מיפר מן התורה שלא תתגנה, והכא תתגנה ותתגנה. מיהו במתה יורשה הראשון:"
            ],
            [
                "<b>היתה בת ישראל נפסלה מן הכהונה</b><br> במתו קודם גירושין, עכ\"פ זונה היא אפילו נאנסה:"
            ],
            [
                "<b>ובת לוי מן המעשר</b><br> אף דזונה מותרת במעשר, לזו קנסו:"
            ],
            [
                "<b>ובת כהן מן התרומה</b><br> אפילו תרומה דרבנן:"
            ],
            [
                "<b>ואין יורשים של זה ויורשים של זה יורשים את כתיבתה</b><br> אף כתובת בנין דיכרין [עי' כתובות פ\"ד מ\"י]:"
            ],
            [
                "<b>אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מיבמין</b><br> מאח של ראשון צריכה חליצה מדאורייתא, ומהב' מד\"ס כבגט לעיל סי' ה':"
            ],
            [
                "<b>רבי יוסי אומר כתובתה על נכסי בעלה הראשון</b><br> ס\"ל דבמת ראשון יש לה כתובה:"
            ],
            [
                "<b>ובהפרת נדריה</b><br> ס\"ל דמדידה לדידיה לא קנסו:"
            ],
            [
                "<b>רבי שמעון אומר ביאתה או חליצתה מאחיו של ראשון פוטרת צרתה</b><br> ר\"ל אפילו צרתה שוודאי זקוקה נפטרת ע\"י זו, דס\"ל מותר ליבמה:"
            ],
            [
                "<b>ואם ניסת שלא ברשות</b><br> ר\"ל בב' עדים דאז א\"צ רשות ב\"ד:"
            ],
            [
                "<b>מותרת לחזור לו</b><br> לראשון, דאנוסה גמורה היא. וקיי\"ל דאפילו בב' עדים קנסוה בכל החומרות:"
            ],
            [
                "<b>ניסת על פי בית דין תצא ופטורה מן הקרבן</b><br> דיחיד שחטא בהוראת ב\"ד פטור מקרבן. וקיי\"ל דחייבת בקרבן, דטעות היא ולא הוראה:"
            ],
            [
                "<b>לא ניסת על פי בית דין</b><br> רק ע\"פ ב' עדים:"
            ],
            [
                "<b>יפה כח בית דין שפוטרת מן הקרבן</b><br> נ\"ל דה\"ק אע\"ג דלעיל במ\"א מחמרינן בנשאת ע\"פ ב\"ד, בהא יפה כח ב\"ד להקל:"
            ],
            [
                "<b>הורוה בית דין לינשא והלכה וקלקלה</b><br> שנשאת אלמנה לכוה\"ג, אבל בזנתה. פטורה, דאמרה אתון שווייתן פנוייה:"
            ],
            [
                "<b>ובאו ואמרו לה מת בעליך ואחר כך מת בנך</b><br> ולא נזקקת ליבום:"
            ],
            [
                "<b>ונשאת ואחר כך אמרו לה חלוף היו הדברים</b><br> שהוזמו הראשונים [כך כ' הנ\"י. ונ\"ל דלהכי לא פי' אמרו לה בע\"א כריש פרקן, ואח\"כ באו ב' והכחישוהו, דס\"ל כרא\"ש שהביא ב\"ש (אה\"ע קנ\"ח) דאמיתת בן אין עד אחד נאמן]:"
            ],
            [
                "<b>תצא והולד ראשון ואחרון ממזר</b><br> הנולד לפני מיתת הבעל או אח\"כ. וקיי\"ל דאין ממזר מחייבי לאוין:"
            ],
            [
                "<b>תצא והולד ראשון ואחרון ממזר</b><br> אליבא דכ\"ע, דאשת אח בכרת:"
            ],
            [
                "<b>תצא</b><br> משום קנסא וכל חומרות הנ\"ל בה:"
            ],
            [
                "<b>והולד ראשון</b><br> שנתעברה בחיי הראשון:"
            ],
            [
                "<b>והאחרון</b><br> שנתעברה אחר מיתת הראשון:"
            ],
            [
                "<b>אינו ממזר</b><br> מיהו ממזר מדרבנן הוא [וי\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>ואחר כך בא בעלה מותרת לחזור לו</b><br> ולא קנסוה, די\"ל דעוד תדייק קודם חופתה:"
            ],
            [
                "<b>אף על פי שנתן לה אחרון גט לא פסלה מן הכהונה</b><br> מדא\"צ גט:"
            ],
            [
                "<b>ובאו ואמרו לו</b><br> שני עדים, דביש חזקת איסור אין עד אחד נאמן להוציא מחזקה. וה\"ה לענין חרם דר\"ג, אין עד אחד נאמן מה\"ט לומר שמתה אשתו [ב\"ש ט\"ו ב', וקנ\"ח א']:"
            ],
            [
                "<b>מותרת לחזור לו</b><br> דאין זנות אחותה אוסרת אשתו עליו:"
            ],
            [
                "<b>הוא מותר בקרובות שניה</b><br> דנושאין קרובת אנוסה ומפותה ופילגש. וקיי\"ל דבחייה רק בדיעבד שרי, ולאחר מיתה אפילו לכתחלה [ט\"ו י\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>ושניה מותרת בקרוביו</b><br> דקיי\"ל נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו [ט\"ו ה']:"
            ],
            [
                "<b>ואם מתה ראשונה מותר בשניה</b><br> וה\"ה דבמתה ב' מותר בקרובותיה לדידן [שם]:"
            ],
            [
                "<b>פוסל על ידי עצמו</b><br> דמדסתם ת\"ק ואמר אשתו מותרת לחזור לו, משמע בכל גוונא, בין ששמע על אשתו או על ארוסתו שמתה, אפילו היתה אחותה שנשא זה נשואה לאחר, ואמר לה ע\"א שמת בעלה שהוא גיסו של זה, ונשאה זה, ואח\"כ חזרו בעלה וארוסתו של זה, בכל גוונא ארוסתו שריה לו, והאחות שלא הזכיר תנא דינה, ע\"כ משום דדינה כלעיל במשנה א', דבנשאת בע\"א אסורה לבעלה, משום קנסא דלא דויקא, ואפ\"ה אין ארוסה נאסרת על בעלה מה\"ט, להכי פליג עליה ר' יוסי בתרתי, דבארוסה שהלכה עם גיסו דאיכא למימר תנאי היה בקדושיה, ושפיר נסיב זה לאחותה, וצריכה האחות גט מזה, דלא לימרו א\"א יוצאה בלי גט, להכי פסל להאחות שנתגרשה, ע\"י אחרים, ר\"ל אם יש לה בעל נאסרה עליו, דמדנפקא מזה בגט, יאמרו שגיסו מחזיר גרושתו משנשאת ונתגרשה, להכי נמי נפסלה הארוסה שחזרה עם גיסו, על זה, שלא יאמרו שנשא אחות גרושתו:"
            ],
            [
                "<b>וכל שאין פוסל על ידי אחרים אינו פוסל על ידי עצמו</b><br> ר\"ל אבל בנשיאה ששמע שמתה ונשא אחותה, דליכא למימר תנאי היה בנשואי הראשונה דהרי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, ולפיכך כ\"ע ידעי דקדושי שנייה קדושי טעות היו וא\"צ גט, להכי מותרת השנייה לבעלה שחזר, דס\"ל לר\"י דהא דנשאת בע\"א אסורה לבעלה שחזר, לאו משום דייקא, רק שלא יאמרו שהחזיר גרושתו משנשאת ונתגרשה, וזו שאי אפשר לומר בה כן, דהרי אפילו גרשה גיסו להאחות, אסורה לזה מדהיא אחות אשתו להכי לא פסל להאחות על גיסו, א\"כ גם אשתו של זה לא נפסלת עליו, מדא\"א לטעות שנושא אחות גרושתו, שהרי כ\"ע ידעי שקדושי האחות בטעות היא. מיהו אנן קיי\"ל כר\"ע [יבמות צ\"ד ב'] דבראשונה נשואה שריא, ובארוסה אסורות שתיהן, אבל האחות בין כך וכך אסורה על גיסו [אה\"ע ט\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>ונשא אחותה מאביה</b><br> שלא מאמה, וחזרו וא\"ל מתה וכו':"
            ],
            [
                "<b>מתה ונשא אחותה מאמה</b><br> נמצאת השלישית היא נכרייה אצל ראשונה, חזרו וא\"ל וכו':"
            ],
            [
                "<b>מתה ונשא אחותה</b><br> של שלישית:"
            ],
            [
                "<b>מאביה</b><br> נמצאת רביעית נכרייה, לראשונה ושנייה. חזרו וא\"ל וכו':"
            ],
            [
                "<b>מתה ונשא אחותה</b><br> של רביעית:"
            ],
            [
                "<b>מאמה</b><br> נמצאת החמישית נכרייה לראשונה ולשנייה ולשלישית:"
            ],
            [
                "<b>ונמצאו</b><br> שנודע לו אח\"כ שכולן וכו':"
            ],
            [
                "<b>מותר בראשונה בשלישית ובחמישית</b><br> שאינו קרובות זל\"ז, ואף דשלישית אחות שנייה, שריא, דקדושי שנייה לא תפסן דאחות אשה היא לראשונה שלקח תחלה, והו\"ל שנייה כאנוסה ומפותה שמותר ליקח קרובתה. וכן חמישית אף שהיא אחות רביעית, עכ\"פ מדתפסו קדושין בשלישית, הו\"ל ביאת רביעית ביאת זנות, ולא אסרה עליה החמישית:"
            ],
            [
                "<b>ופוטרות צרותיהן</b><br> דבמת, וייבם היבם א' מהן, נפטרו האחרות:"
            ],
            [
                "<b>ואסור בשניה</b><br> מפני הראשונה:"
            ],
            [
                "<b>וברביעית</b><br> מפני השלישית:"
            ],
            [
                "<b>לאחר מיתת הראשונה</b><br> שמיתת הראשונה אמת היה, ומיתת השאר שקר:"
            ],
            [
                "<b>ואסור בשלישית</b><br> מפני השנייה:"
            ],
            [
                "<b>ובחמישית</b><br> מפני הרביעית:"
            ],
            [
                "<b>בן תשע שנים ויום אחד הוא פוסל על ידי אחין</b><br> בבא על היבמה או עשה בה מאמר פסלה מהאחין [והאי על ידי, ר\"ל על כח], אף שאין מאמרו גמור כשל גדול, ויש אומרים דגם חליצה וגט יש לו לקטן [אה\"ע ק\"ע]:"
            ],
            [
                "<b>אלא שהוא פוסל תחלה</b><br> ר\"ל דוקא במאמר פוסל רק בתחלה, דבעשה מאמר קודם למאמר של אחין, נפסלה מאחין, ובעשה מאמרו אחריהן, לא פסלה מהראשון, אבל בביאה פוסל גם אחר מאמר אחין:"
            ],
            [
                "<b>כיצד</b><br> מפרש ביאת בן ט':"
            ],
            [
                "<b>בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו פסל על ידי אחין</b><br> שעשו בה מאמר תחלה:"
            ],
            [
                "<b>באו עליה אחין</b><br> או או:"
            ],
            [
                "<b>פסלו על ידו</b><br> ואסור לקיימה:"
            ],
            [
                "<b>ואחר כך בא עליה אחיו שהוא בן תשע שנים ויום אחד פסל על ידו</b><br> אע\"ג דאין ביאה אחר ביאה [כפ\"ה]. הכא בביאת בן ט', רק כמאמר אחר מאמר הוא:"
            ],
            [
                "<b>רבי שמעון אומר לא פסל</b><br> דר\"ש מסופק במאמר ובביאת בן ט' אי קני אי לא, להכי אי קנה, כבר קנה קמא לגמרי ולא פסלה אחיו, ואי לא קנה, גם בתרא לא קנה ולא פסלה מאחיו ומיירי שהיתה אנוסה בביאת השני, והראשין לא היה כהן, דאל\"כ יש לחוש שמא ביאת בן ט' קנה, והו\"ל תו כא\"א של הראשון, ולכ\"ע נאסרה על הראשון, דהרי גם נהרגת על ביאתו, כשהיה ברצון [כנדה דמ\"ה א']:"
            ],
            [
                "<b>פסל על ידי עצמו</b><br> ואסור בשתיהן, דביאת כ\"א קנה במקצת והו\"ל ב' בתים וצריך לגרש א', וקם ליה אח\"כ בשנייה בלא יבנה:"
            ],
            [
                "<b>רבי שמעון אומר לא פסל</b><br> ממ\"נ כלעיל, אבל שנייה לא מקיים דלמא קנה הראשונה:"
            ],
            [
                "<b>חולצת ולא מתיבמת</b><br> דביאתו הו\"ל כמאמר של גדול, והו\"ל זיקת ב' יבמין עליה [פ\"ג מ\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>הרי זו פטורה</b><br> דאין בקדושי קטן כלום, ורק בקטנה שמת אביה תקנו קידושין ע\"י אחיה ואמה מד\"ס, שלא תהיה הפקר:"
            ],
            [
                "<b>אם לא ידע את הראשונה</b><br> היבמה:"
            ],
            [
                "<b>הראשונה חולצת ולא מתיבמת</b><br> דזיקת ב' יבמין עליה:"
            ],
            [
                "<b>רבי שמעון אומר מיבם לאיזו שירצה</b><br> דמדמסופק אי מאמר קנה, א\"כ ממ\"נ לא משכח\"ל זיקת ב' יבמין [ועפ\"ג סי' מ']:"
            ],
            [
                "<b>וחולץ לשניה</b><br> דשמא לאו צרות נינהו. מיהו יבומי תרווייהו לא, דלמא מאמר קני, והו\"ל ב' יבמות מבית א':"
            ],
            [
                "<b>שלא הביא שתי שערות</b><br> דינם שוה לכל הנ\"ל עד שיהא בן ל\"ה שנה ויום א' שלא הביא ב' שערות, דאז דינו כסריס חמה:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>נושאין</b><br> איידי דפ\"י מ\"ד נקט נמי הא:"
            ],
            [
                "<b>על האנוסה ועל המפותה</b><br> שאחר שאנסה מותר בקרובותיה. וקיי\"ל דלאחר מיתתה מותר לכתחילה, ובחייה בדיעבד [ט\"ו י\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אוסר באנוסת אביו ומפותת אביו</b><br> וקיי\"ל כת\"ק:"
            ],
            [
                "<b>הגיורת שנתגיירו בניה עמה</b><br> ולא היתה הורתן בקדושה, [ונקט גיורת. דאורחא דמלתא נקט שרגילין הבנים להתגייר עם אמן ועוד מדבעי למנקט סיפא אפילו א' נולד בקדושה. ומיירי נמי שהיו ג\"כ אחין מאב. דאל\"כ פשיטא דאין כאן יבום]:"
            ],
            [
                "<b>לא חולצין ולא מיבמין</b><br> פטורים מחליצה דאין לגרים אחוה, ומותר אפילו באמו מדאורייתא, ורק מד\"ס אסור בכל שאר אם [י\"ד רס\"ה], וליבם אסורים מדרבנן, למנסב נשי דהדדי [אה\"ע קנ\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה</b><br> אפ\"ה אסור ליבם מד\"ס, ולא אמרינן כב' אמהות דמיין [ולא נקט רבותא טפי, דאפילו הורתו ולידתו של ראשון שלא בקדושה. דקמ\"ל דאף שלידת הראשון נמי בקדושה, אפ\"ה לא מחליף בישראל וא\"צ חליצה]:"
            ],
            [
                "<b>וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה</b><br> סד\"א עבד אין לו חיים [כיבמות ס\"ב א'] ונייבם קמ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>חמש נשים שנתערבו ולדותיהן</b><br> ולכל אחת בן שלא נתערב. ונקט חמש, דכך היה מעשה שנתחבאו מהריגה ונתערבו ילדיהן:"
            ],
            [
                "<b>ונשאו נשים ומתו</b><br> מן הוודאין:"
            ],
            [
                "<b>ד' חולצין לאחת ואחד מיבם אותה</b><br> ממ\"נ אם יבמתו היא, שפיר. ואם לאו, הרי כבר נחלצה מיבמה:"
            ],
            [
                "<b>הוא</b><br> זה שייבם:"
            ],
            [
                "<b>וג' חולצים לאחרת ואחד מיבם</b><br> וה\"ה שג' הראשונים שחלצו לראשונה יחלצו לכל הד' והד' ייבם לכל הד', רק בגוונא דמתניתין עדיף טפי כדי שיקיים כל א' מצות יבום:"
            ],
            [
                "<b>נמצאו ארבעה חליצות ויבום לכל אחת ואחת</b><br> מיהו החליצות קודמות לייבום שלא יפגעו ביבמה לשוק. וה\"ה דא' יכול ליבם ב' או כלן בכה\"ג. רק דהכי שפיר טפי, דלמא מתרמי ליה יבמה דידיה לקיים מצות יבום וה\"ה במתו הוודאין ד' מעורבין חולצין ואחד מיבם:"
            ],
            [
                "<b>בני הכלה</b><br> הוודאין:"
            ],
            [
                "<b>ובני הזקנה או חולצין או מיבמין</b><br> אחר חליצת בני הכלה:"
            ],
            [
                "<b>מתו הכשרים</b><br> ר\"ל הוודאין:"
            ],
            [
                "<b>שהוא ספק אשת אחיו ואשת אחי אביו ובני הכלה</b><br> ולבני הכלה כצ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>אחד חולץ ואחד מיבם</b><br> לאחר שחלץ האחד מייבם האחר ממ\"נ, אי אשת אחיו היא שפיר, ואם לא, אשת בן אחיו היא, וכבר נחלצה:"
            ],
            [
                "<b>כהנת</b><br> אשת כהן:"
            ],
            [
                "<b>הרי אלו אוכלים בתרומה</b><br> דהרי גם עבד כהן מותר בתרומה:"
            ],
            [
                "<b>וחולקים חלק אחד בגורן</b><br> ה\"ק חולקין חלק כאחד בגורן, שאין חולקין תרומה לעבד בלא רבו, שלא יעלוהו ליוחסין [עי' כתובות פ\"ב מ\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>ואינן מיטמאין למתים</b><br> מיהו להאב הכהן מטמא ממ\"נ:"
            ],
            [
                "<b>בין כשרות בין פסולות</b><br> דכל א' ספק כהן ס' עבד:"
            ],
            [
                "<b>הגדילו התערובות ושחררו זה את זה</b><br> דכופין על כך:"
            ],
            [
                "<b>ואם נטמאו אינן סופגין את הארבעים</b><br> דרק ספק כהן הוא. ונ\"ל דקמ\"ל הכא, אע\"ג דפוטר א\"ע ממלקות בנטמא בטענה שאינו כהן, אפ\"ה באכל תרומה שוב פוטר א\"ע בטענה שהוא כהן, משא\"כ ברישא לא סתרי טענותיו אהדדי, דהרי אפילו אינו כהן מותר בתרומה, מדלא נשתחרר עדיין [ולמהרש\"א ברישא בל\"ז לא לקי, דקטנים הם]:"
            ],
            [
                "<b>ואם אכלו אינן משלמין קרן וחומש</b><br> אבל מפרישין התשלומין וימכרום לכהן [עי' רמב\"ם פ\"י הט\"ו מתרומות] משום כפרה:"
            ],
            [
                "<b>ואינן חולקין על הגורן</b><br> אפילו יבואו יחד וישאלו עכ\"פ חלק א', חיישינן שמא יאכלוהו:"
            ],
            [
                "<b>ומוכרין את התרומה</b><br> מתבואתן:"
            ],
            [
                "<b>ואינן חולקים בקדשי המקדש</b><br> אפילו מעורות קדשים וחרמי מקדש:"
            ],
            [
                "<b>ואין נותנין לחם קדשים</b><br> אפילו בתנאי שיכבדו לכהן אחר שאינו במשמר השבוע להקריבן, גם אין נותנין להם בכור:"
            ],
            [
                "<b>ואין מוציאין שלהם מידם</b><br> קרבנות שלהן אין כופין אותן לתתן לאנשי משמר, רק יוכלו לכבד לכל שירצו:"
            ],
            [
                "<b>ובכורו יהא רועה עד שיסתאב</b><br> שיומם, ואפילו ביהמ\"ק קיים ירעה עד שיומם ויאכלו דלמכרו לכהן א\"א, דהרי בכור אינו נמכר כשהוא תם [כתמורה ד\"ח א'], וכשיקריבו יאכלו הכהנים ולא יהיה בו כלום, דגם בכור של בהמת כהן חייב להקריבו [כרפ\"ב דבכורות]. אמנם תמהני מאד וכי משום חשש הפסד ממונו נתיר לו לעבור על בל תאחר. דאי\"ל דמתני' מיירי בבכור בח\"ל דאינו רשאי להקריבו [כתמורה כ\"א א'], זה דוחק דהרי בכל דוכתא אמרינן דתנא בא\"י קאי, וגרס לפי מקומו [כשבת דע\"ג ב' וגיטין ס\"ה ב']. והן אמת [דבתמורה ד\"ח ב'] מוקי למתניתין בבכור תם בזמה\"ז. אבל סוגיא דהתם תמוה טפי, דמקשה למאי דקיי\"ל דבכור תם בזמן הבית אינו ממון כהן, א\"כ משנתינו היכי מוקי לה, דבשלמא אי נימא אית ליה לכהן זכיה בגוויה שפיר אמרינן במשנתינו דמחזיק ליה בעליו עד שיומם, אלא אי נימא דלית ליה לבעליו זכייה בגוויה ליתי גזבר ולשקלה. ומשני דמתניתין מיירי בבכור תם בזמן הזה. אמנם ק' דהיכי קאמר דאי אית ליה לכהן זכייה שפיר, והיכי הוה שפיר והרי אפילו אית לכהן זכייה בגוויה אינו רשאי לקיימו עד שיסתאב דהרי עבר על בל תאחר ביני ביני. וצ\"ע:"
            ],
            [
                "<b>ונותנין עליו חומרי כהנים וחומרי ישראלים</b><br> מנחתן נקמצת וקרב בפ\"ע, כשל ישראל, והשיריים אינן נאכלין, דמנחת כהן כולו כליל על המזבח, וזו מספיקא נשרפת בבית הדשן:"
            ],
            [
                "<b>היו לה בנים מן הראשון ובנים מן השני חולצין ולא מייבמין</b><br> דבכל א' איכא לספוקי שמא רק אחיו מאם הוא, ואשתו עליו בכרת:"
            ],
            [
                "<b>היו לו</b><br> להספק:"
            ],
            [
                "<b>הוא</b><br> הספק:"
            ],
            [
                "<b>חולץ ומיבם</b><br> ר\"ל או חלץ או מיבם לאשת בן הראשון ולאשת בן השני, דממ\"נ אי אחיו הוא, שפיר, ואם לאו, נכריה היא אצלו, וכגון שאין שם אח אלא הוא, דאז ליכא לספוקי ביבמה לשוק. [והא דנקט אחים. בזה אחר זה מיירי, דכשייבם אשת זה לא נולד האחר עדיין. כך נ\"ל ומתורץ הצ\"ע של רתוי\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>והם אחד חולץ ואחד מיבם</b><br> בן הראשון או האחרון חולץ והשני מיבם:"
            ],
            [
                "<b>היה אחד</b><br> מהבעלים:"
            ],
            [
                "<b>היו שניהם כהנים הוא אונן עליהם</b><br> דאסור בעבודה ובאכילת קדשים ביום מיתתן:"
            ],
            [
                "<b>הוא אינו מיטמא להם</b><br> כשימות א' מהן אסור הספק להיטמא להם. ומשכח\"ל דרואה במיתת שניהן ואעפ\"כ יהיה כהן כשר. כגון שנתקדשה קדושי טעות על תנאי, דאז א\"צ גט, ונשאת תוך ג' חדשים. אבל אי\"ל שנבעלה מראשון בזנות, ותוך ג' חדשים נשאה ב', ליתא, דא\"כ אף דגם בזנות אם מודה שהוא בנו הו\"ל כהן, עכ\"פ זנות ומסופק אם הוא בנו אינו כהן, אע\"ג דממ\"נ בן כהן הוא [אה\"ע ג,]. גם אי\"ל דמיירי בנתגרשה מראשון, דא\"כ יטמא לראשון ממ\"נ דגם אם מהשני הוא הו\"ל חלל דמותר לטמא למתים. ונ\"ל דלפי דאוקימנא לה בקדשה על תנאי א\"צ לומר דמיירי נמי שכנסה על תנאי אלא אפילו כנסה אח\"כ סתם דהו\"ל ספק מקודשת [כאה\"ע סל\"ח] לא אמרינן דהו\"ל ס\"ס ספק שביטל תנאו כשבעל והוא בן ז' לאחרון, נמצא אינו כהן, ואת\"ל שלא ביטל תנאו כשבעל, עכ\"פ שמא הוא בנו של הראשון, וא\"כ לא יהא אונן על השני ווהיה מותר לאכול קדשים אז:"
            ],
            [
                "<b>הוא אינו יורש אותן</b><br> דיורשין וודאין של כל א', יאמרו לו אייתי ראיה דאחינו את:"
            ],
            [
                "<b>אבל הם יורשין אותו</b><br> כשמת בלי זרע, דמי מעכבן, הרי האב קודם לכל יוצאי יריכו, לפיכך יחלוקו שניהן:"
            ],
            [
                "<b>ופטור על מכתו ועל קללתו של זה ושל זה</b><br> מיהו בהכם או קללם כאחת, חייב [והקשה י\"נ מהור\"ר אברהם ראטהענשטיין שליט\"א, למה הפסיק התנא בהך בבא ובבבא דירושה דשייכי אפילו בשניהן ישראלים. בין בבא דאינו מטמא לבבא דמשמרו, דמיירי שניהן בכהנים. ונ\"ל דסמיך בבא דירושה לטומאה לרבותא, דאע\"ג שירשוהו אפ\"ה אין מטמאים לו, ולא נימא דהא בהא תליא, דהוה כמת מצוה, וכדאמרינן גבי יתומה קטנה שנתקדשה ומתה (יבמות דפ\"ט ב' ועי' תוס' שם), ואיידי דתני ירושה דשייך נמי בישראל, סמיך ליה קללתו ומכתו דנמי שייך גם אצל ישראל, ואיידי דתנא במכתו זה וזה, תנא נמי זה וזה אצל עולה במשמרו]:"
            ],
            [
                "<b>ועולה במשמרו של זה ושל זה</b><br> כשירצו בני משמרו למחול חלק עבודתן, יכלו לכופו שיקריב, שלא יאמרו שיש פסל במשפחתן:"
            ],
            [
                "<b>ואינו חולק</b><br> בקרבנות, שיאמרו אייתי ראיה דממשמרינו את:"
            ],
            [
                "<b>אם היו שניהם במשמר אחד</b><br> ובבית אב א', דאל\"כ כיון דבכל משמר ו' בתי אבות [כתענית פ\"ב מ\"ו], שוב יאמרו אייתי ראיה:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>ואפילו שלשתן הדיוטות</b><br> ועכ\"פ לכתחלה צריך שידעו להקרות הפסוקים [אמנם בקרובים זל\"ז או ליבם או ליבמה, החליצה פסולה]. ומצוה להוסיף עוד ב' אפילו ע\"ה, כדי לפרסם החליצה, ואלו הב' כשרים בדיעבד בקרובים [אה\"ע קס\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>חלצה במנעל</b><br> הוא מעור רך, ופסול לכתחילה שמא תחלוץ אותו קרוע דפסול אפילו בדיעבד דאינו מגין, משא\"כ בקשה ליכא למגזר בקרוע, דלא מיתיב אכרעיה [שם סט\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>באנפילין</b><br> מנעל של בגד:"
            ],
            [
                "<b>חליצתה פסולה</b><br> מדאינו מגין, וה\"ה של עץ או שעם [ב\"ש שם סקכ\"ב]. וצריך שיהיו אפילו התפירות של עור ותכופות זל\"ז ונוהגין שיהיו גם הרצועות מבהמה כשרה [שם סט\"ו]. וי\"א שיהיו הרצועות לבנות [שם סי\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>בסנדל</b><br> [פאנטאפפעל]:"
            ],
            [
                "<b>שיש לו עקב כשר</b><br> והא דלא ערביה להך בבא עם רישא ה\"ט דהכא כשר לכתחילה, [וזה ראיה לרש\"י ועי' תוי\"ט ד\"ה בסנדל]:"
            ],
            [
                "<b>מן הארכובה ולמעלה חליצתה פסולה</b><br> בהיו הרצועות קשורות למעלה מברכיו [הרע\"ב]. ולרש\"י ר\"ל שחלצה המנעל מהברך, וכגון לנחתך הרגל [עי' רא\"ש אות ז']:"
            ],
            [
                "<b>חלצה בסנדל שאין שלו</b><br> ולכתחילה צריך שיהיה שלו, ואפילו שניתן לו רק במתנה להחזיר:"
            ],
            [
                "<b>או בסנדל של עץ</b><br> מחופה עור, דאל\"כ פסול אפילו בדיעבד ונקט עץ לרבותא אע\"ג בשמפסיק עץ אין העור שע\"ג מגין כלל על הרגל אפ\"ה בדיעבד כשר, וכ\"ש בשמפסיק אנפילית שהוא בגד שאינו מגין כלל בלי העור:"
            ],
            [
                "<b>חלצה בגדול</b><br> שגדל ממדת רגלו, אבל יכול להלוך בו:"
            ],
            [
                "<b>או בקטן</b><br> ממדת רגלו:"
            ],
            [
                "<b>ור' אליעזר פוסל</b><br> וקיי\"ל כוותיה [שם ס\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>ורבי אליעזר מכשיר</b><br> וקיי\"ל ברגל כת\"ק [שם כ\"א וכ\"ה], וביד בדיעבד כר\"א [שם ס\"ל]:"
            ],
            [
                "<b>חליצתה כשרה</b><br> דרק מעשה מעכב. [ואע\"ג דבחוסם בקול לכלאים מחשב דבור ג\"כ מעשה. התם לא שהדיבור מחשב מעשה, רק מדנעשה מעשה ע\"י הקול חייב [עי' תוס' דק\"ה]:"
            ],
            [
                "<b>חליצתה פסולה</b><br> אי\"ל דחליצה שתחלוץ אח\"כ פסולה, ליתא דהרי קיי\"ל דסדרן אין מעכב [כש\"ס ק\"ה א'] אלא ר\"ל דזו לא מקרי חליצה לפטרה מזיקת היבם:"
            ],
            [
                "<b>החרש שנחלץ</b><br> בכל דוכתא נקט \"החולץ\", מדצריך שיתכוון גם הוא לחלוץ, והכא נקט \"בדיוק\" שנחלץ, לרמוז לנו גם טעם פסול החרש, מדלא התכוון להתירה בחליצה [רנ\"י]:"
            ],
            [
                "<b>והחרשת שחלצה</b><br> י\"א שאינה כלום, וי\"א שחליצה פסולה היא. דאע\"ג דקריאה לא מעכב, היינו בראוייה לקריאה [שם סמ\"ג]:"
            ],
            [
                "<b>והחולצת לקטן</b><br> דהיבם צריך שיהיה בן י\"ג שנה ויום א', והיבמה בת י\"ב שנה ויום א' והביאו ב' שערות, ובדיקת השערות באשה סגי ע\"י נשים, כיון שהוחזקה גדולה. וכשהיבם נתמלא זקנו, סגי [שם ס\"ו ועי' ח\"מ רסל\"ה]:"
            ],
            [
                "<b>ואם לא חלצה חליצתה פסולה</b><br> וכל חליצה פסולה. צריך שתחלוץ אח\"כ מכל האחין וי\"א שא\"צ [סי' ק\"ע ס\"ה]. מיהו הכא מדנקט תקנתא שתחלוץ כשתגדיל, ש\"מ דרק מדרבנן פסול [עי' ריש סוכה] וא\"צ שתחזיר על האחין [שם מ\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>ובא מעשה לפני רבי עקיבא והכשיר</b><br> דאע\"ג דכתב בפירוש ונגשה יבמתו לעיני הזקנים. ס\"ל דלא עדיף מרקיקה לעיל [מ\"ג] דלר\"ע רק לכתחלה ולא קיי\"ל כן:"
            ],
            [
                "<b>מצות חליצה בא הוא ויבמתו לבית דין</b><br> ובדיעבד אפילו הלכו ב\"ד אליהן:"
            ],
            [
                "<b>והן משיאין לו עצה ההוגגת לו</b><br> כשהוא ילד והיא זקינה או איפכא, מיעצין אותן לחליצה:"
            ],
            [
                "<b>וגמר את כל הפרשה</b><br> ר\"ל \"ונקרא שמו בישראל\" וגו', כמפורש לקמן:"
            ],
            [
                "<b>מצוה בדיינין ולא מצוה בתלמידים</b><br> שיושבים שם לפני רבן:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר מצוה על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל</b><br> דמדמרד במצות יבום, יהיה כאבל ומנודה, להכי נקרא משפחתו בית חלוץ הנעל, לגנאי, והכי קיי\"ל:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>בית שמאי אומרים</b><br> יתומה קטנה תקנו חכמים שאמה או אחיה יוכל לקדשה #א) ולהשיאה [ולרמב\"ם אפילו היא לבד יכולה זאת], וכשתגדיל תוכל למאן ולומר א\"א בפלוני בעלי, ויוצאת בלי גט:"
            ],
            [
                "<b>אין ממאנין אלא ארוסות</b><br> דאי גם נשואה, בשביל כך ממנעי ולא נסבי מהפסד סעודת נשואין:"
            ],
            [
                "<b>ובית הלל אומרים ארוסות ונשואות</b><br> דס\"ל לא ממנעי בשביל כך:"
            ],
            [
                "<b>בית שמאי אומרים בבעל ולא ביבם</b><br> כשלא מיאנה בבעלה אינה ממאנת ביבם, רק כשתגדיל תחליץ:"
            ],
            [
                "<b>בית שמאי אומרים בפניו</b><br> דאפשר שלא תעיז למאן בפניו:"
            ],
            [
                "<b>ובית הלל אומרים בבית דין ושלא בבית דין</b><br> מומחין. וקיי\"ל דסגי בב' עדים:"
            ],
            [
                "<b>ממאנת והיא קטנה אפילו ארבעה וחמשה פעמים</b><br> כשחזרה ונשאת:"
            ],
            [
                "<b>אלא ממאנת וממתנת עד שתגדיל ותמאן ותנשא</b><br> ה\"ק או ממאנת וממתנת מלהתארס, עד שתגדל, או ממאנת ותנשא מיד שאז אינה יכולה למאן עוד לב\"ש:"
            ],
            [
                "<b>איזו היא קטנה שצריכה למאן כל שהשיאוה אמה ואחיה לדעתה</b><br> יתומה דנקט תנא לאו דוקא שמת אביה אלא אפילו אביה קיים כגון שנתקדשה ונתגרשה בעודה קטנה, דהיינו יתומה בחיי האב, כיון שיצאה כבר מרשות האב לפיכך כשמתרצת להתקדש, מקודשת מד\"ס. וכ\"כ הא דנקט שהשיאוה אמה או אחיה אורחא דמלתא נקט, אלא בין שהתרצו אלו, או שנתקדשה מעצמה אם היא פחותה מבת ו' אינה מקודשת כלל, ומבת ו' עד שתהיה בת י' ויודעת חומר ענין הקדושין, או שהיא מבת י' ולמעלה עד שתביא ב' שערות אחר שתהיה בת י\"ב אף שהיא סכלה ביותר, הר\"ז מקודשת מדברי סופרים, ובכל גוונא צריך שתהיה היא מרוצה להתקדש אפילו התרצו קרוביה לא מהני [רמב\"ם פ\"ד מאישות ה\"ז], מיהו בין בהתרצו קרוביה או לא אינה מתקדשת מד\"ס עד שתקבל היא עצמה כסף או שטר קידושיה, ולא בקבלו הם הקדושין מדאין שליחות לקטן:"
            ],
            [
                "<b>רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קדושיה</b><br> עד בת ו' היא בחזקת שאינה יודעת לשמור, ולמעלה מי' בחזקת שיודעת, מו' עד י' צריכה בדיקה. וממאנת עד י\"ב שנים ויום א', ואח\"כ, בלא בעלה כשגדלה, דוקא בשהביאה ב' שערות א\"י למאן, אבל כשבעלה כשגדלה, א\"צ ב' שערות, דע\"י ביאתה הו\"ל קדושי דאורייתא והו\"ל ספק דאורייתא שמא נשרו השערות:"
            ],
            [
                "<b>בת כהן לישראל תאכל בתרומה</b><br> נ\"ל מדנקט רק הא, ש\"מ דלאו אליבא דר\"א לחוד נקט לה, רק לכ\"ע, דאף רבנן מודו דאסורה בתרומה דאורייתא [ביבמות ד\"צ ע\"א], מיהו יורשה לרבנן וזוכה במעשה ידיה ומציאתה. דהפקר ב\"ד הפקר, ומטמא לה, דמדיורשה, לא יתעסקו עמה בקבורתה קרוביה, והו\"ל כמת מצוה, ומפר נדריה, דכל אשה על דעת בעלה נודרת:"
            ],
            [
                "<b>וכל עכבה שאינה מן האיש כאלו אינה אשתו</b><br> במשנה ד' מפורשת הך משנה, דבמגרשה הו\"ל עכבה שמהאיש, דאגלאי למפרע שמה שנתעכבה אצלו, רק בו היה תלוי, אבל בממאנת, אגלאי למפרע דרק בה היה תלוי העכבה אצלו:"
            ],
            [
                "<b>זה הכלל</b><br> לאתויי אפילו גירושין ומיאון ק' פעמים:"
            ],
            [
                "<b>במיאון מותרת לחזור לו</b><br> דדוקא מיאון דידיה מבטל גיטא דידיה [כמ\"ד] אבל מיאון דחבריה לא מבטל גיטא דידיה. ופליג אמשנה ד' בגרשה ונשאת לאחר וגרשה דאסורה לקמא, דמשמע דבמיאנה בבתרא מותרת לקמא, אע\"ג דגרשה קמא. א\"נ הכא מיירי בשילשה בגיטין דמחזי כגדולה:"
            ],
            [
                "<b>המגרש את האשה והחזירה מותרת ליבם</b><br> דלא אמרינן נשואין ראשונים הפילוה לפני יבם, ומשגרשה הו\"ל גרושת אחיו, אלא מיתה מפלת:"
            ],
            [
                "<b>וכן המגרש את היתומה</b><br> קטנה שקדושיה מד\"ס:"
            ],
            [
                "<b>והחזירה מותרת ליבם</b><br> נקט רישא לרבותא דת\"ק דאף גרושה גדולה' מותרת, וסיפא לרבותא דר\"א דאף גרושה קטנה אוסר:"
            ],
            [
                "<b>ור' אליעזר אוסר</b><br> דגזר בהך אטו מחזיר גרושתו והיא אז יתומה בחיי אב, כסיפא, ונקט רישא לרבותא דרבנן וסיפא לרבותא דר\"א:"
            ],
            [
                "<b>קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה ביתומה בחיי האב</b><br> דאף שאביה חי אין בו כח לקבל קדושיה:"
            ],
            [
                "<b>החזירה דברי הכל אסורה ליבם</b><br> במת בעלה בקטנותה, דלא אלימא קדושי קטנה דרבנן למיעקר גירושין דאורייתא:"
            ],
            [
                "<b>תצא משום אחות אשה</b><br> דפטורה מחליצה ומייבום:"
            ],
            [
                "<b>וכן שתי חרשות</b><br> דג\"כ נשואיה רק מד\"ס:"
            ],
            [
                "<b>רבי אליעזר אומר מלמדין את הקטנה שתמאן בו</b><br> דזיקת גדולה שהיא דאורייתא אוסרת הקטנה עליו כאחות זקוקתו:"
            ],
            [
                "<b>רבן גמליאל אומר אם מיאנה מיאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל</b><br> וכשיבא עליה אז, הו\"ל קדושיה דאורייתא:"
            ],
            [
                "<b>ותצא הלזו משום אחות אשה</b><br> אבל לא יחלוץ לגדולה שלא תאסר קטנה עליו כאחות חלוצתו:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהושע אומר אי לו</b><br> אוי לו:"
            ],
            [
                "<b>מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה</b><br> אבל ללמדה שתמאן לא, דצריך להרחיק ממיאון טפי מגירושין, דקטנה לאו בת דעת היא. וכשתתחרט אח\"כ עברנו אלפני עור וגו', משא\"כ גירושין בע\"כ וקיי\"ל כר\"א:"
            ],
            [
                "<b>ביאתה או חליצתה</b><br> כשתגדיל. דאע\"ג דנשואיה רק מד\"ס, משום לא פלוג דינה כקדושי קטנה דאורייתא [פי\"ב מ\"ד] כך נ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>וכן שתי חרשות</b><br> ביאתה פוטרת צרתה, אבל אינה בת חליצה כלל:"
            ],
            [
                "<b>קטנה וחרשת אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה</b><br> דלא ידעינן בהי ניחא ליה שתחשב טפי כאשתו. אי בקטנה דאתי לכלל דעת, אי בחרשת דבת ביאה גמורה היא:"
            ],
            [
                "<b>פקחת וחרשת ביאת הפקחת</b><br> ה\"ה חליצתה:"
            ],
            [
                "<b>ואין ביאת החרשת פוטרת את הפקחת</b><br> דאין ביאת אשה שנשואיה מד\"ס פוטרת אשה שנשואיה דאורייתא:"
            ],
            [
                "<b>או שבא אחיו על השניה לא פסל את הראשונה</b><br> דממ\"נ אי ביאתה קונה, הרי קנה הראשונה, והו\"ל שנייה בעילת זנות, ואי לא קנה, הו\"ל כנכריות, אבל אינו מקיים האחרונה דלמא קנה הראשונה:"
            ],
            [
                "<b>או שבא אחיו על הקטנה פסל את החרשת</b><br> דקטנה ביאתו ספק אי קני לגמרי או לא קני כלל, משא\"כ חרשת וודאי קנויה במקצת. להכי אי בעל קטנה תחלה, איכא שפיר ממ\"נ כלעיל סי' ל\"ג, משא\"כ בבעל חרשת תחלה, שמא אח\"כ ביאת קטנה קניא לגמרי, ופסל קנין חרשת שהוא רק במקצת:"
            ],
            [
                "<b>או שבא אחיו על הפקחת פסל את החרשת</b><br> הא מתניתין כ\"ש מהך דלעיל, רק תנא נקט כולה גוונא:"
            ],
            [
                "<b>מלמדין הקטנה שתמאן בו</b><br> כדי לקיים מצות יבום דאורייתא: משא\"כ בחרשת וקטנה לעיל [מ\"ט] ליכא יבום דאורייתא:"
            ],
            [
                "<b>יבם קטן שבא על יבמה קטנה יגדלו זה עם זה</b><br> ר\"ל אינו מגרשה עד שיגדיל, ועד שתדע היא לשמור גיטה:"
            ],
            [
                "<b>היבמה שאמרה בתוך שלשים יום</b><br> משכנסה היבם:"
            ],
            [
                "<b>לא נבעלתי</b><br> והיבם אומר בעלתיך ודייך בגט שנתתי לך, ואינו רוצה לחלוץ לה שלא תהא אסורה לחזור לו, גם מתבייש שתריק לפניו בב\"ד:"
            ],
            [
                "<b>כופין אותו שיחלוץ לה</b><br> שלא תאסור אכ\"ע, מדשויה אנפשה חתיכה דאיסורה, אבל אינו מיבם דמדגט בידה, ולפי דבריה שלא בעלה וקבלה גט, אסורה ליבם [כפ\"ה]:"
            ],
            [
                "<b>לאחר שלשים יום מבקשים הימנו שיחלוץ לה</b><br> דלבתר ל' יום לא מוקי אנפשיה, וחזקה שבעל אותה, להכי אין כופין. מיהו אם אומרת נבעלתי והוא אומר לא בעלתיה, א\"צ חליצה, שא\"נ לאסרה, אפיליו היא תוך ל' [וי\"ח תוך ל']:"
            ],
            [
                "<b>הנודרת הנאה מיבמה בחיי בעלה כופין אותו שיחלוץ לה</b><br> דלא אסקה אדעתא שימות בעלה ותיאסר ליבם:"
            ],
            [
                "<b>לאחר מיתת בעלה מבקשין הימנו שיחלוץ לה</b><br> וכשיתרצה לחלוץ יתן לה כתובה:"
            ],
            [
                "<b>ואם נתכוונת לכך</b><br> כשנדרה הנאה היה כוונתה רק כדי שתאסר ליבמה."
            ],
            [
                "<b>אפילו בחיי בעלה מבקשין הימנו שיחלוץ לה</b><br> דדינה כמורדת. מיהו אם מוחלת כתובתה, גם בכה\"ג כופין שיחלוץ לה:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>חרש שנשא פקחת</b><br> דאינו קדושין דאורייתא:"
            ],
            [
                "<b>אם רצה יוציא ואם רצה יקיים</b><br> קמ\"ל דעכ\"פ הו\"ל קדושין מד\"ס, ולא כשוטה וקטן דלא תקנו להו רבנן קדושין כלל:"
            ],
            [
                "<b>אם רצה יוציא ואם רצה יקיים</b><br> דאף דהוה. קדושין דאורייתא, עכ\"פ א\"צ דעת אשה בגירושין:"
            ],
            [
                "<b>נשתטית לא יוציא</b><br> אף דיודעת לשמור גיטה, חיישינן שתזנה. מיהו אם גרשה מותרת להנשא לכתחלה:"
            ],
            [
                "<b>נתחרש הוא או נשתטה אינו מוציא עולמית</b><br> להכי נקט עולמית, דבנשאת בגט זה יוציא, מדהוה קדושין דאורייתא ואין בו דעת לגרש:"
            ],
            [
                "<b>אמר רבי יוחנן בן נורי מפני מה האשה שנתחרשה יוצאה והאיש שנתחרש אינו מוציא</b><br> דס\"ל דבשניהן לא יוציא:"
            ],
            [
                "<b>העיד רבי יוחנן בן גודגדה על החרשת שהשיאה אביה</b><br> בקטנותה:"
            ],
            [
                "<b>שהיא יוצאה בגט</b><br> ומקבלת היא עצמה גיטה אף שקדושיה היו מדאוריותא. ורבנן הביאו עדותו לראיה לדבריהם נגד רבי יוחנן בן נורי:"
            ],
            [
                "<b>אמרו לו</b><br> לר\"י בן נורי דפליג עלייהו במשנה א':"
            ],
            [
                "<b>אף זו</b><br> פקחת שנתחרשה:"
            ],
            [
                "<b>או לשני אחים חרשין</b><br> היינו רישא, אלא בעי למנקט כולהו גווני בדידיה ובדידה:"
            ],
            [
                "<b>הרי אלו פטורות מן החליצה ומן היבום</b><br> דמפני שקדושי זו מד\"ס, וזיקה של זו מד\"ס, מפקעי אהדדי שתצא משום אחות אשה:"
            ],
            [
                "<b>ואם היו נכריות יכנסו ואם רצו להוציא יוציאו</b><br> אח\"כ בגט. אבל לא בחליצה, מדאינן בואמר ואמרה אע\"ג דבדיעבד בל\"ז סגי כלעיל [פי\"ב מ\"ג]. התם שאני דכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו:"
            ],
            [
                "<b>מוציא אשתו בגט</b><br> דזיקת אחותה דאורייתא, אוסרת עליו זו שקדושיה רק מד\"ס:"
            ],
            [
                "<b>מוציא אשתו בגט</b><br> מטעם שבסי' י\"ד. ואף דקטן אוכל נבילות אין ב\"ד מצווין להפרישו וחרש גרע מקטן. אפ\"ה מוציא אשתו בגט, גזירה שמא יטעו לומר דמשו\"ה יושבת אשת חרש גביה, משום דקדושיה דידה דחו לזיקה דאורייתא של אחותה, ויתירוה לשוק:"
            ],
            [
                "<b>ואשת אחיו אסורה לעולם</b><br> דליבמה אסור, מדהוה באחותה קדושין מד\"ס, וחרש א\"א שיחלוץ:"
            ],
            [
                "<b>כונס ואינו מוציא לעולם</b><br> דגט של חרש לא מפקע זיקה דאורייתא של אחיו שכנסה החרש על ידה, ולפיכך הו\"ל כאילו קידש פקח אשה ונתחרש שאינו יכול לגרשה לעולם:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>שלום בינו לבינה</b><br> דאם קטטה ביניהן, י\"ל דמתכוונת לאסור א\"ע עליו:"
            ],
            [
                "<b>ושלום בעולם</b><br> ר\"ל מסתמא אמרינן שיש שלום בינו לבינה, וגם שיש שלום בעולם, הא בידוע שיש מלחמה בעולם, שמא באומדנא אמרה שנהרג, מדנהרגו רבים, או מדשהה לבוא, או מדראתה פצעו וסברה שוודאי ימות בה:"
            ],
            [
                "<b>תנשא</b><br> דמדמיתראת שתתקלקל אח\"כ [כפ\"י מ\"א], דייקא ומנסבה. מיהו, באמרה התירוני אף שתבעה ג\"כ כתובה, נאמנת על שתיהן, אבל בהקדימה תביעת כתובה להתירוני, נאמנת להנשא ולא לכתובה, ובתבעה כתובה ול\"א התירוני אינה נאמנת כלל. רק דבנשאת מעצמה מקבלת כתובה. וי\"א דכל שהזכירה כתובה, אין מתירין אותה [י\"ז סמ\"ג ומ\"ד]:"
            ],
            [
                "<b>תתיבם</b><br> ונכנס היבם לנחלה על פיה:"
            ],
            [
                "<b>שלום בינו לבינה ומלחמה בעולם</b><br> מלחמה לאו דוקא, רק כל מקום שיש שם בהילות, שא\"א שתדייק היטב שמת, אז אפילו אמרה קברתיו לא מהני, שמא משקרת בזה להחזיק מה שאמרה בדדמי [וי\"א דקברתיו מהני]. ובע\"א שאמר מת במלחמה בנשאת לא תצא [וי\"ח], ובאמר קברתיו מהני אפילו לכתחילה, וקברתיו לאו דוקא, רק שראהו אחר שמת והכירו היטב ביישוב הדעת, ובב' עדים כשרים לא אמרינן דאמרו בדדמי, ואפילו באמר ע\"א בשם שני עדים, מהני אפילו בלא קברנוהו. ודוקא באמרה מת במלחמה ממש, אבל באמרה מת סמוך לשדה המלחמה, נאמנת. וכל זה בידוע מלחמה, אבל באינו ידוע, והיא אומרת שמת במלחמה, מדאית לה מגו מהני בדיעבד ולא לכתחלה, וי\"א דגם בדיעבד לא מהני [שם מ\"ח מ\"ה ג']:"
            ],
            [
                "<b>קטטה בינו לבינה</b><br> קטטה, היינו שאמרה בפניו גרשתני בפני ב' עדים, והעדים הכחישוה, אז אפילו קברתיו לא מהני, ואפילו איכא נמי ע\"א שמת, מדאיכא קטטה חיישינן ששכרתו. מיהו בדיעבד מהני ע\"א [שם מ\"ח], וי\"א דלהכי נקט \"בינו לבינה\", ולא ביניהם, דקמ\"ל כרמב\"ם דאפילו הרגיל הוא הקטטה, דינה כהרגילה היא:"
            ],
            [
                "<b>אמרו לו אחת זו ואחת זו תנשא</b><br> וקיי\"ל כת\"ק:"
            ],
            [
                "<b>בית הלל אומרים לא שמענו אלא בבאה מן הקציר</b><br> שאז בימי קציר חטין שהוא בשלהי קיץ דקשה בחמימות יותר מקיץ [כיומא דכ\"ט א'] שכיח שימות מנחשים או מחמת שקודחתו אז וה\"ה בכל עת קיץ שהאויר חם:"
            ],
            [
                "<b>ובאותה מדינה</b><br> שב\"ד שם יראה לשקר:"
            ],
            [
                "<b>ובמעשה שהיה</b><br> שבאה לב\"ד ואמרה שמת בנשיכת נחש כשקצר חיטין, ומצאו חכמים כדבריה, לכן לא התירו רק דוגמתו:"
            ],
            [
                "<b>אמרו להן בית הלל מצינו שאין האחים נכנסים לנחלה על פיה</b><br> דצריך ב' עדים:"
            ],
            [
                "<b>אמרו להם בית שמאי והלא מספר כתובתה</b><br> מנוסח שטר כתובתה:"
            ],
            [
                "<b>נלמוד שהוא כותב לה שאם תנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי</b><br> והרי התירוה להנשא:"
            ],
            [
                "<b>הכל נאמנים להעידה חוץ מחמותה</b><br> ואפילו שאינה אם המת רק אם היבם, אבל אם מת הבן ונשאת לאחר נאמנת לומר שמת האחר ואינה נפסלת להעיד מדהיתה פ\"א חמותה:"
            ],
            [
                "<b>ובת חמותה</b><br> ה\"ה בת חמיה:"
            ],
            [
                "<b>וצרתה ויבמתה ובת בעלה</b><br> וכן היא אינה נאמנת להן, דמדשונאות זא\"ז מתכוונת לקלקלה:"
            ],
            [
                "<b>מה בין גט למיתה</b><br> דאעפ\"כ נאמנות להביא גטה:"
            ],
            [
                "<b>שהכתב מוכיח</b><br> דסמיכתינו אגט, רק שצריכה לומר בפני נכתב וכו':"
            ],
            [
                "<b>עד אומר מת ונשאת</b><br> לאו דוקא, דאפילו רק התרנוה להנשא קודם שהוכחש העד:"
            ],
            [
                "<b>ובא אחר ואמר לא מת הרי זו לא תצא</b><br> מדכבר האמינו לקמא כב', אין דבריו של א' כנגד ב'. מיהו לכתחילה לא תנשא. משום לזות שפתים. ובבא האוסר מקודם, אפילו נשאת תצא [שם סל\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>עד אומר מת ושנים אומרי' לא מת</b><br> אפילו הב' פסולי עדות, וי\"א דבכה\"ג ובא עד הכשר המתיר תחלה והתירוה, לא תצא [שם]:"
            ],
            [
                "<b>שנים אומרים מת ועד אומר לא מת אף על פי שלא נשאת תנשא</b><br> ואפילו בא הע\"א האוסר קודם להב' המתירין ובהיו הב' הראשונים נשים והתירוה, ואח\"כ בא עד כשר ואמר לא מת, שריא [שם]:"
            ],
            [
                "<b>אחת אומרת מת ואחת אומרת לא מת</b><br> שב' צרות באו ממדה\"י, ומכחישות זא\"ז במיתתו:"
            ],
            [
                "<b>וזו שאומרת לא מת לא תנשא ולא תטול כתובתה</b><br> קמ\"ל דאפילו חזרה בה ונותנת אמתלא לדבריה דרק לצעורה לחברתה מכוונה אפ\"ה אסורה:"
            ],
            [
                "<b>היתה</b><br> הצרה:"
            ],
            [
                "<b>תנשא ותטול כתובתה וחמותה אסורה</b><br> אף דהשתא אינה חמותה:"
            ],
            [
                "<b>ער שתהא אסורה לינשא ואסורה לאכול בתרומה</b><br> וקתני מ\"ו לרבותא דר\"ט, דאע\"ג דחד דיבור הוא אפ\"ה נאמנת רק על עצמה שתנשא, ולא על חברתה אפי' לחומרא ורשאי לאכול תרומה, ותו תני מש\"ז לרבותא דרע\"ק אע\"ג דב' דיבורים נינהו, ואם אינה נאמנת שמת חמיה להתירה להנשא, למה נאמינה לאוסרה בתרומה, קמ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>ומניח כתובה ביניהן</b><br> לאו דוקא, רק מניח בב\"ד עד שיתברר:"
            ],
            [
                "<b>עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד</b><br> ובכולהו הלכה כר\"ע מחבירו, ונקט רישא לרבותא דרע\"ק דאע\"ג דלא עשה חטא, וגם בשעה שקידש עדין לא חייב כלום, אפ\"ה נותן כתובה לכל א' וא'. ונקט בבא דגזל לרבותא דר\"ט אע\"ג דעשה חטא, ותיכף כשגזל חייב להשיב, אפ\"ה סגי במניח גזלה ומסתלק:"
            ],
            [
                "<b>נאמנת</b><br> דכשהלכה ג\"כ היתה בחזקת היתר לשוק:"
            ],
            [
                "<b>מת בני ואחר בך מת בעלי</b><br> ורוצה להתייבם:"
            ],
            [
                "<b>אינה נאמנת</b><br> מדמפקיעה א\"ע מחזקה הראשונה:"
            ],
            [
                "<b>וחוששים לדבריה</b><br> שלא תנשא לשוק עד שתחלוץ:"
            ],
            [
                "<b>נאמנת</b><br> ומותרת להתיבם, דכשהלכה ג\"כ היתה בחזקת צריכ' ליבם:"
            ],
            [
                "<b>מת בעלי ואחר כך מת בני</b><br> ורוצה להנשא לשוק:"
            ],
            [
                "<b>אינה נאמנת</b><br> והטעם כסימן ל\"ב. ואע\"ג דחזקת דייקי ומנסבי מפקיע חזקת אשת איש, מכ\"ש חזקה ראשונה שליבם, דליכא רק לאו, לא תהיה אשת המת החוצה. י\"ל אפקעתא דיבם שאני, דזמנין דסניא ליה ולא מהימנא במגו דילדה בן ועדיין קיים, דהרי רוב נשים מתעברות ויולדות. י\"ל דאפילו היתה טוענת כך לא מהימנא, דסמוך מעוט דמפלת לחזקת צריכה ליבם, ואיתרע לה רובא:"
            ],
            [
                "<b>וחוששים לדבריה</b><br> שלא תתייבם:"
            ],
            [
                "<b>וחולצת ולא מתיבמת</b><br> ומיירי שהיתה בל\"ז פסול לכהונה, דאל\"כ לא תנשא ולא תחלוץ ולא תתיבם, שלא תצרוכנה כרוז לכהונה כשאח\"כ ובואו עדים ויעידו שאמת אמרה שמת בעלה ואח\"כ בנה [אה\"ע קנ\"ו סי\"ב]. אולם הרי\"ף והרא\"ש השמיטו אוקימתא זו שבש\"ס [דקי\"ט ב'] כפט\"ז סי' ב':"
            ],
            [
                "<b>ניתן לי יבם במדינת הים</b><br> שהלכה בחזקת היתר לשוק, ובאה ואמרה ילדה חמותי בן:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>לא תנשא</b><br> לשוק, מדיצא בלא בנים. ואע\"ג דרוב נשים מתעברות ויולדות. עכ\"פ מדהיתה כשיצא בחזקת איסור לשוק, סמוך מעוט דמפלת לחזקה, ואיתרע לה רובא. ואע\"ג דרק ר\"מ ס\"ל סמוך. על כל פנים הכא דאיכא נמי מיעוטא דמיעוטא שאין מתעברות כלל, ובתרי מיעוטי כ\"ע מודו דאמרינן סמוך וכו':"
            ],
            [
                "<b>עד שתדע שמא מעוברת היא צרתה</b><br> כשצרתה מעוברת לא מהני חליצה לזו, וגם לא הותרה לשוק עד שתלד צרתה ולד של קיימא. ואת\"ל תמתין ט' חדשים ותחלוץ ותנשא לשוק ממ\"נ. דאי נתעברה, כבר ילדה, ואי לא הא חלצה. י\"ל שמא יודע אחר חליצה שילדה צרתה, וצריכה הכרזה שכשירה לכהונה, ומי שלא שמע ההכרזה ויראה שנשואה לכהן, יאמר שחלוצה כשירה לכהן' מיהו בהיתה בל\"ז פסולה לכהן, באמת תוכל לעשות כן [ססקנ\"ו] ואף על גב דאיכא ס\"ס שמא לא ילדה צרתה ושמא לא תנשא לכהן. ועוד דהו\"ל למגזר דאפילו יתברר שחלצה שלא לצורך תאסרה לכהן ואז תו ליכא למיחש למידי אפ\"ה כיון דסוף כל סוף יתברר הדבר לא רצו להתירה בחליצה מיד:"
            ],
            [
                "<b>היתה לה חמות</b><br> ומת בעלה בלי בנים ואחים:"
            ],
            [
                "<b>אינה חוששת</b><br> לשמא נולד לה יבם, דאיכא ספק ספיקא, ספק הפילה ספק ילדה נקיבה, והו\"ל זכרים מיעוטא דמיעוטא. דאפילו ר\"מ לא חייש לה:"
            ],
            [
                "<b>יצתה מלאה</b><br> מעוברת:"
            ],
            [
                "<b>חוששת</b><br> דמדוודאי נתעברה, הו\"ל כחזקת חי דלא חיישינן שמא מת [כפ\"ג דגיטין מ\"ג] ה\"נ לא חיישינן שמא הפילה. או י\"ל דביצאה מעוברת איתרע חזקתה לשוק, ואדרבה הוחזקה טפי לייבום:"
            ],
            [
                "<b>שתי יבמות</b><br> נשי ב' אחין:"
            ],
            [
                "<b>וזו אסורה מפני בעלה של זו</b><br> דאין יבמה מעידה לחברתה, ושמא חי הוא וזקוקה לו [פט\"ו מ\"ז]:"
            ],
            [
                "<b>לזו עדים</b><br> לרמב\"ם אפילו עד אחד, ולרא\"ש צריך ב' עדים למיתת יבם [קנ\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>את שיש לה עדים אסורה</b><br> דשמא יבמה חי ואסורה לשוק:"
            ],
            [
                "<b>ואת שאין לה עדים מותרת</b><br> דאמיתת בעלה היא עצמה נאמנת. ואמיתת יבם הרי עדים:"
            ],
            [
                "<b>לזו בנים ולזו אין בנים</b><br> ואין להם עדים:"
            ],
            [
                "<b>נתיבמו</b><br> מב' יבמין שהיו כאן:"
            ],
            [
                "<b>ומתו היבמין</b><br> בלי בנים:"
            ],
            [
                "<b>אסורות להנשא</b><br> לשוק, דשמא ב' יבמין שבמדה\"י חיים. מיהו בנתגרשו או נתאלמנו והיו להו בנים, מותרות לשוק, דמדנאסרה כבר לבעל יבמתה, תו לא מקלקלה לה:"
            ],
            [
                "<b>הותרו לכל אדם</b><br> דמדנשאת הצרה, לא תקלקל את עצמה:"
            ],
            [
                "<b>אין מעידין</b><br> בטביעת עין של הגוף. לאשה שמת בעלה, רק בטביעת עין דפרצוף וכו':"
            ],
            [
                "<b>אלא על פרצוף פנים עם החוטם</b><br> היינו הפדחת והלחיים וחוטם, ואין משגיחין בעין ופה:"
            ],
            [
                "<b>אף על פי שיש סימנין בגופו</b><br> סימן שאינו מובהק, כקטן או ארוך. לבן או אדום, או רושם בגופו. אבל סימן מובהק כחסר או יתר אבר או צואר עקום, או רושם במקום ידוע בגוף מהני אף בלי פרצוף, ואפילו לא מצאו רק אבר שהנשמה תלוייה בו שבו הסימן מובהק מהני, ודוקא באומדנא דמוכח שממנו הוא [י\"ז ל\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>ובכליו</b><br> אפילו סימן מובהק, דחיישינן לשאלה. מיהו בראוהו שטבע במים שאין להם סוף בבגדים אלו, ומצאוהו אחר כך באותן הבגדים, מהני סימן מובהק בבגדים לי\"א [י\"ז ל\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>ואפילו ראוהו מגוייד</b><br> מחותך, ואפילו במקום שאינו יכול לחיות, שמא נחתך בסכין מלובן, שמתדבק ומתרפא:"
            ],
            [
                "<b>וצלוב</b><br> תלוי:"
            ],
            [
                "<b>והחיה אוכלת בו</b><br> דדוקא במקום שאין נפשו יוצאה, אבל במקום שנפשו יוצאה מהני:"
            ],
            [
                "<b>אין מעידין אלא עד שלשה ימים</b><br> דאחר ג\"י הפנים משתנים. ובספק ג\"י, יש מתירין ויש אוסרים. מיהו במת ונקרש בחורף, אפילי אחר ג\"י מעידין עליו, וכ\"כ בנהרג והושלך מיד למים, אם ראוהו תוך שעה משהועלה מהמים, וכשנטבע לא היה מכה בפניו [וי\"א בכל מקום בגופו], אז אפילו אחר ג\"י מעידין אט\"ע של פרצוף, ואי שהה משהועלה קודם שראוהו, אפילו תוך ג\"י אין מעידין, ובספק אם ראוהו תוך שעה משהועלה, אזלינן לחומרא [שם כ\"ו]:"
            ],
            [
                "<b>לא כל האדם</b><br> אדם שמן מסריח גם תוך ג' ימים:"
            ],
            [
                "<b>ולא כל המקום</b><br> וכ\"כ במקום חם:"
            ],
            [
                "<b>ולא כל השעות</b><br> וכ\"כ בקיץ:"
            ],
            [
                "<b>נפל למים בין שיש להן סוף</b><br> שנראה כל גדותיו סביב כאחת. ובנפל לחור שבגליד שעל הנהר שסתום מכל צד, דינו כיש להן סוף וסגי בשהה שם אצל החור ג' שעות וראה שלא עלה, והוא השיעור כדי שתצא נפשו [ב\"ש שם סקצ\"ה], ונ\"ל דסגי בשנהר סתום עד כדי הלוך ג' שעות, מהחור לכל צד, אף שמשם ולהלן הוא לגמרי פתוח, והוא י' מיל, דהיינו כ' אלף אמה לכל צד, והוא פרסה אשכנזית בקירוב שהיא כ\"ד אלף אמה:"
            ],
            [
                "<b>ועלה לאחר שלשה ימים</b><br> ס\"ל אפילו יש להן סוף אסור:"
            ],
            [
                "<b>וירד מושכו אחריו ושהו בכדי שתצא נפשם</b><br> ג' שעות [כבתו של נחוניא חופר שיחין]:"
            ],
            [
                "<b>והשיאו נשותיהם</b><br> דס\"ל דבמים שיל\"ס סגי בהכי, והכי קיי\"ל [שם]:ר"
            ],
            [
                "<b>אמרו חכמים מן הארכובה ולמעלה תנשא</b><br> לאחר י\"ב חודש, דמדנטרף אינו חי יב\"ח:"
            ],
            [
                "<b>מן הארכובה ולמטה לא תנשא</b><br> וכל זה בהיה הרגל קשור כששלשלוהו, אבל בנפל למים, והשליכו מצודה והעלו רגל, אפילו מארכובה ולמעלה, לא מהני, רק ביש בו סי' מובהק [כסימן י\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>אפילו שמע מן הנשים אומרות מת איש פלוני</b><br> אפילו לא התכוונו להעיד:"
            ],
            [
                "<b>דיו רבי יהודה אומר אפילו שמע מן התינוקות אומרים הרי אנו הולכין לספוד ולקבור את איש פלוני</b><br> והוא שיאמרו שעכשו באו מהספד של פלוני, ויספרו ענייני ההספד, מי היה שם ומי הספיד וכדומה, דאם לא כן דלמא בשחוק אמרו כן:"
            ],
            [
                "<b>בין שהוא מתכוין</b><br> לעדות:"
            ],
            [
                "<b>ולאור הלבנה</b><br> אפילו ראהו העד שמת לאור הלבנה:"
            ],
            [
                "<b>ומשיאין על פי בת קול</b><br> נראה לי שהוא הנקרא בל\"א [עכא], ור\"ל אף שלא שמעו הקול עצמו, רק ההברה היוצא מהקול כמדבר ביער או בעמק, ששומע הד הרים, כאילו המלות נשמעות בכפל:"
            ],
            [
                "<b>והשיאו את אשתו</b><br> דאמרינן הלך לו המדבר ולא חיישינן שמא א' מה' הנשים היה המדבר, או עכומ\"ז, דאין מחזיקין כך אם אין ידוע החשש [עי' רמב\"ם פי\"ג מגירושין הכ\"ג, ודו\"ק] דהרי לא חיישינן שמא שד הוא, ומטעמא דאמרן:"
            ],
            [
                "<b>ושוב מעשה בצלמון</b><br> שם מקום:"
            ],
            [
                "<b>בן איש פלוני</b><br> וממקום פלוני:"
            ],
            [
                "<b>ונומיתי</b><br> נאומתי, ורצונו לומר אמרתי:"
            ],
            [
                "<b>לו כן הדברים</b><br> שכל חביריו חלוקים עליו:"
            ],
            [
                "<b>אמר לי אמור להם משמי אתם יודעים שהמדינה משובשת בגייסות</b><br> ואיני יכול לילך להעיד לפניהם:"
            ],
            [
                "<b>שנהרגו הרוגים בתל ארזא והשיא רבן גמליאל</b><br> ל\"ג הזקן, דרבן גמליאל זה היה בן ר' שמעון בן גמליאל הנהרג בזמן החורבן, ונכד רבן גמליאל הזקן:"
            ],
            [
                "<b>מפי שפחה</b><br> והכי קיי\"ל [שם]:"
            ],
            [
                "<b>ולא על פי קרובים</b><br> וקיי\"ל דאפילו ע\"פ קרובים:"
            ],
            [
                "<b>ובחזרתם אמרו לפונדקית</b><br> גויה:"
            ],
            [
                "<b>אמרו לו ולא תהא כהנת כפונדקית</b><br> ר\"ל והרי אתה לא האמנת גם לכהנת, שאמרת שאין אשה נאמנת, וכי תהיה גרועה יותר מפונדקית גויה שנאמנת:"
            ],
            [
                "<b>אמר להם לכשתהא פונדקית נאמנת</b><br> שגם היא אינה נאמנת:"
            ],
            [
                "<b>הפונדקית הוציאה להם מקלו ותרמילו</b><br> [רייזע טאשע]:"
            ],
            [
                "<b>וספר תורה שהיו בידו</b><br> ובמסיחה לפי תומה האמינוה: נשלמה מסכת יבמות"
            ]
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Seif",
        "Comment"
    ]
}