json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Zeraim/Yachin on Mishnah Bikkurim/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

{
    "language": "he",
    "title": "Yachin on Mishnah Bikkurim",
    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
    "status": "locked",
    "license": "Public Domain",
    "digitizedBySefaria": true,
    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "יכין ביכורים",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Yachin",
        "Seder Zeraim"
    ],
    "text": [
        [
            [
                "<b>יש מביאין בכורים וקורין</b><br> פרשת ארמי אובד אבי:"
            ],
            [
                "<b>והבריך לתוך של יחיד או של רבים</b><br> ר\"ל שטמן ענף מחובר שבאילן בעפר והוציא ראש הענף לתוך של וכו':"
            ],
            [
                "<b>ודרך היחיד ודרך הרבים</b><br> מפורשים רפ\"ב דפאה:"
            ],
            [
                "<b>באמצע</b><br> שהיו לו ב' שדות בב' צדדי הדרך:"
            ],
            [
                "<b>ה\"ז אינו מביא</b><br> דאין כל הגדולים מאדמתו:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר כזה מביא</b><br> דמותר לעשות חלל תחת רה\"ר כשאינו מזיקן מיהו כיון דבבא אחר והחזיק באותו חלל זכה בו מש\"ה אינו קורא. ולפיכך במפסיק דרך היחיד מודה לת\"ק:"
            ],
            [
                "<b>האריסין</b><br> המקבל שדה למחצה או שליש התבואה:"
            ],
            [
                "<b>והחכורות</b><br> מקבלה בדבר קצוב בין שתעשה מעט או הרבה:"
            ],
            [
                "<b>והסקריקון</b><br> ר\"ל הלוקח מרוצח שניתן לו קרקע פדיון נפש דלא מחיל הנותן לרוצח דלמחר יתבענו בדין:"
            ],
            [
                "<b>אין מביאין בכורים חוץ משבעת המינים</b><br> שנשתבחה בהן א\"י בתורה ארץ חטה ושעורה גפן תאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש. ודבש ר\"ל תמרים שרגילין היו לעשות מהן דבש:"
            ],
            [
                "<b>ולא מפירות שבעמקים</b><br> ר\"ל שאר הפירית שבז' מינין שגדלו בעמקים. אבל ליכא למימר דגם אתמרים קאי. ומצריך להביא תמרים מארץ המישור. ליתא דמש\"ס [פסחים נ\"ג א'] מוכח דתמרים שבעמקים מובחרים וע\"ש. וכן מפורש גם לקמן במשנה י':"
            ],
            [
                "<b>ולא מזיתי שמן</b><br> ג' מיני זיתים יש. זיתי כבש גרועין ביותר כספ\"ק דתרומות וזיתי שמן הן רוב הזיתים שעוצרין שמנן. אבל צריך להביא זית אגורי שהוא המובחר שאוגר שמנו ואינו פולטו כשירדו עליו גשמים:"
            ],
            [
                "<b>שאינם מן המובחר</b><br> נ\"ל דאכולהו ג' קאי:"
            ],
            [
                "<b>ולא קבלו מהם</b><br> והחזירום. ואף דבדיעבד כשר. עכ\"פ מדהיו אנשים חשובים חששו שיסמכו עליהן:"
            ],
            [
                "<b>וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה</b><br> ר\"ל ב' לחם שמביאין בעצרת הם יהיו בכורים לכל שאר פירות שמביאין למקדש:"
            ],
            [
                "<b>הגר מביא ואינו קורא שאינו יכול לומר אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו</b><br> והרי אין אבותיו מישראל:"
            ],
            [
                "<b>וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו אומר אלהי אבות ישראל</b><br> ולא קיי\"ל כן. דהרי אאע\"ה אב לגרים ויוכל לומר בתפלה אלהי אבותינו [א\"ח נ\"ג סקי\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>ר' אליעזר בן יעקב אומר אשה בת גרים</b><br> אפי' עד י' דורות ולא הי' צד א' ישראל:"
            ],
            [
                "<b>ואפילו עד עשרה דורות</b><br> לאו דוקא. אלא ר\"ל אפילו עד כמה דורות ואפי' טפי מי' דורות:"
            ],
            [
                "<b>עד שתהא אמן מישראל</b><br> וכ\"ש בהי' רק אביה ישראל. וקיי\"ל [אה\"ע הי' ז' סכ\"א] לכתחילה לא תנשא ובדיעבד לא תצא בהיתה הורתה ולידתה בקדושה ואפי' היה צד א' ישראל נמי רק בהיתה הורתה ולידתה בקדושה מותרת לכהן [ב\"ש שם]:"
            ],
            [
                "<b>האפוטרופוס</b><br> בין שמינוהו ב\"ד או אבי יתומים:"
            ],
            [
                "<b>והשליח</b><br> שלקטן בעה\"ב מתחלה כדי לשלחן ביד אחר דאל\"כ אינו רשאי לשלחן [ועיין רש\"י גטין דמ\"ז ב' ד\"ה מביא]:"
            ],
            [
                "<b>והעבד</b><br> וביש לה בעל הוא מביא וקורא:"
            ],
            [
                "<b>מביאין ולא קורין שאינן יכולין לומר אשר נתת לי השם</b><br> דכל אלו לא נטלו חלק בארץ:"
            ],
            [
                "<b>רבי מאיר אומר מביא וקורא</b><br> ופליגי אי קנה קרקע שתחתיהן או לא נר\"מ קנה ולת\"ק מספקא לי'. מיהו בקנה ג' אילנות לכ\"ע קנה קרקע ומביא וקורא:"
            ],
            [
                "<b>יבש המעין</b><br> שהאילן חי ממנו:"
            ],
            [
                "<b>מביא ואינו קורא</b><br> ודוקא ביבש או נקצץ קודם הפרשת הבכורים אבל באיפכ' הו\"ל הבכורים נראו ונדחו וירקבו:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר מביא וקורא</b><br> דעכ\"פ הקרקע קיימת:"
            ],
            [
                "<b>מביא ואינו קורא</b><br> דכתיב ושמחת' ורק עד חג זמן שמחה ומחנוכה ואילך אינו מביא כלל דכתיב תביא מארצך ומאז אין פירות מצויין בשדה:"
            ],
            [
                "<b>מביא ואינו קורא</b><br> ודוקא אם בשעת לקיטת בכורי הראשון כבר הי' בדעתו למכור השדה דאל\"כ הו\"ל נראה ונדחה וירקבו בכורי הראשון:"
            ],
            [
                "<b>והשני</b><br> ר\"ל הלוקח:"
            ],
            [
                "<b>מאותו המין</b><br> ר\"ל ממין ומהשדה שהביא הראשון:"
            ],
            [
                "<b>נבזזו</b><br> ר\"ל נגזלו:"
            ],
            [
                "<b>נמקו</b><br> נמסו ונרקבו:"
            ],
            [
                "<b>והשניים אינם חייבים עליהם חומש</b><br> באכלן זר:"
            ],
            [
                "<b>נטמאו בעזרה</b><br> ה\"ה בנטמאו בהר הבית דמשם ואילך אינו חייב באחריותן:"
            ],
            [
                "<b>נופץ</b><br> זורקן ונותן הסל לכהנים:"
            ],
            [
                "<b>ואינו קורא</b><br> דכתב ושמחת ומדנטמאו ליכא שמחה:"
            ],
            [
                "<b>אינו קורא</b><br> דכת' ראשית ולר' יהודה אצטריך דס\"ל במ\"ז מגיד וחוזר ומגיד קמ\"ל הכא דהוא עצמו לא:"
            ],
            [
                "<b>מעבר הירדן</b><br> דשם היו גם הזיתי שמן טובים כך נ\"ל. ואי\"ל דמלות מעבר הירדן לא קאי אזיתי שמן רק מלתא באנפי נפשה היא דא\"כ לא שייך למכללינ' בהדי אינך דחשיב במשנה שהן מצוה מהמובחר דהרי כולן מובחרים במינן:"
            ],
            [
                "<b>הקונה שלשה אילנות בתוך של חברו</b><br> ולא פירש הלוקח אם קונה גם קרקעיתן עמם:"
            ],
            [
                "<b>מביא וקורא</b><br> דבסתם קנה קרקע שתחתיהן וסביב להן ממקום הענפים ולהלאה כמלא אורה [ר\"ל האדם המלקט] וסלו:"
            ],
            [
                "<b>ר' מאיר אומר אפילו שנים</b><br> משנה חמורה תמוה דכבר במעי' לעיל מ\"ו דלר\"מ בשתים מביא וקורא [ועי' תוס' ב\"ב דף פ\"א א' ד\"ה ממאי ועיין עוד רמב\"ן שם] וגם מלתא דרבנן כבר שמעינן מהתם מדיוקא. ונ\"ל דאי מהתם הו\"א דלת\"ק לאו לדיוקא דג' מביא וקורא קאתי רק לדיוקא דבקנה א' אינו מביא כלל כדקאמר באמת בתוספתא להכי צריך הכא לאשמועי' דיוקא דג' מביא וקורא וגם מלתא דר' מאיר אצטריך הכא דאי מהתם סד\"א דר' מאיר ס\"ל דגם בא' מביא וקורא כדעת ר\"י [ב\"ב דפ\"א א'] והא דנקט ר\"מ דבשתים מביא וקורא היינו רק מדנקטו רבנן שתים להכי נקט הכא במלתא דת\"ק שלשה ועלה קאמר ר' מאיר אפילו שתים ומדלא אשמעי' רבותא טפי אפי' א' מביא וקורא ש\"מ דלר\"מ בא' אינו קורא. בא\"י הנותן ליעף כח:"
            ],
            [
                "<b>רבי יהודה אומר אף בעלי אריסות וחכורות מביאין וקורין</b><br> ודוקא בחכירי בתי אבות שכבר הוחזקה משפחה זו להיות אריסין בקרקע זו הו\"ל כאילו יש לו קנין בגוף הקרקע אבל לעיל [במ\"ב] מיירי באינן חכורין ואריסין מבתי אבות ובכה\"ג לכ\"ע אין מביאין:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>וחומש</b><br> זר שאכלן במזיד חייב מיתה בידי שמים ובשוגג משלם קרן לבעלים וחומש לכל כהן שירצה:"
            ],
            [
                "<b>ואסורים לזרים</b><br> אפי' חצי שיעור:"
            ],
            [
                "<b>והם נכסי כהן</b><br> יכול לקנות בהן עבדים וקרקעות ובהמה טמאה:"
            ],
            [
                "<b>ועולין באחד ומאה</b><br> בנתערב אחד במאה חולין בטל:"
            ],
            [
                "<b>וטעונין רחיצת ידים</b><br> דסתם ידים שניות הן ושני פוסל לתרומה ובכורים נמי אקרי תרומה ולהכי אסור ליגע בהן בלי נט\"י:"
            ],
            [
                "<b>והערב שמש</b><br> טמא שטבל אינו אוכלן בלי הע\"ש אחר טבילה:"
            ],
            [
                "<b>מה שאין כן במעשר</b><br> ר\"ל מעשר שני דשרי לזרים ואסור לקנות בדמי מע\"ש עבדים וקרקעות ובהמה טמאה ובטל ברוב כשהמע\"ש חוץ לירושלים ואינו טעון נט\"י והע\"ש דקיי\"ל טבל ועלה אוכל במעשר שני [וכ\"כ כל מעשר שנזכר בפרק זה ר\"ל מע\"ש דשאר מעשרות פשיטא דדינו כחולין]:"
            ],
            [
                "<b>טעונים הבאת מקום</b><br> לירושלים:"
            ],
            [
                "<b>וטעונים ודוי</b><br> בכורים כשמביאן לבהמ\"ק אומר פרשת ארמי אובד וגו' ומעשר כשמבערו בשנת ד' וז' בשמיטה אומר פרשת בערתי הקודש וגו'. ואע\"ג דכולל התם נמי תרומה כדקאמרי' [מע\"ש פ\"ה מ\"י] נתתיו ללוי זו תרומה ותמ\"ע עכ\"פ כשאין לו רק תרומה אינו מתודה משא\"כ כשאין לו רק מעשר מתודה:"
            ],
            [
                "<b>ואסורין לאונן</b><br> ביום מיתה אפי' לאחר קבורה [ר\"ב פ\"ג הוריות מ\"ה] הוא אונן דאו' והאוכל אז מע\"ש בירושלים לוקה [רמב\"ם פ\"ג ממע\"ש] ועל בכורים חייב אז מכות מרדות [רמב\"ם פ\"ג מבכורים] אבל אנינות לילה של אחר יום המיתה. וכ\"כ הימים שנשתהה בין יום מיתה לקבורה. אנינות מד\"ס:"
            ],
            [
                "<b>רבי שמעון מתיר</b><br> בכורים לאונן:"
            ],
            [
                "<b>וחייבין בביעור</b><br> לבערן מהעולם אחר שנת ג\"ו בשמיטה:"
            ],
            [
                "<b>ור\"ש פוטר</b><br> דבכורים כתרומה דא\"צ לבערן מהעולם אלא נותנין לכהן ודיו:"
            ],
            [
                "<b>ואסורין כל שהן מלאכול בירושלם</b><br> אסורין כמו אוסרין ור\"ל בכורים ומע\"ש כל שהוא שנתערבו במינן בירושלים אינן בטלים דמדאפשר לאכלן שם בלי טרחא הו\"ל כדשיל\"מ משא\"כ חוץ לירושלים בכורים בטלים בק\"א ומע\"ש בטל ברוב [רמב\"ם פ\"י ממע\"ש הי\"ד ופ\"ד מבכורים הט\"ו]. [ולהר\"ש אפי' חוץ לירושלים אינן בטלים. והא דתנן במ\"א דבכורים בטלים בק\"א היינו בנתערב בחולין דלענין זרים לא הוה כדשיל\"מ ומדהותר זרות הותר נמי מחיצה. משא\"כ הכא מיירי בנתערב בתרומה דליכא רק איסור מחיצות הו\"ל כדשיל\"מ להעלותן ולאכלן והא דקתני מלאכלן בירושלים ר\"ל מלאכלן אלא בירושלים]:"
            ],
            [
                "<b>וגדוליהן אסורים מלאכול בירושלם</b><br> בזרען בירושלים אסור לאכלן בתורת חולין מדיש לו מתירין [להר\"ש ה\"נ מיירי אפי' חוץ לירושלים ואסור מלאכלן אלא בירושלים]. והא דתנן פרק ט' דתרומה מ\"ד דגדולי בכורים ומע\"ש מותרים היינו בזרען חוץ לירושלים או דהתם אתי' אליבא דר\"ש דהכא ואף דהתם נמי תנן דגדולי תרומה תרומה ובמתני' הכא מסיק משא\"כ בתרומה התם מי\"ח דבר שגזרו כפ\"ק דשבת. ומתניתין דהכא קודם גזירה נשנית:"
            ],
            [
                "<b>אף לזרים ולבהמה</b><br> אכולהו קאי בין שנתערבו בחולין או שזרען דלא תימא דוקא לאכלן חוץ לירושלים אסור אבל לענין לאכול הבכורים לזרים ומע\"ש לבהמה נתבטלו קמ\"ל דאף לזה לא נתבטלו. [ולהר\"ש הנ\"ל סימן י\"ד דמתני' בנתערב בתרומה מיירי אם כן אי אפשר דנימא דלשתרי לזרים. קאי אף לזרים וכו' אמלתא דר' שמעון והכי קאמר אף לזרים ולבהמה ר' שמעון מתיר. וכן מפורש בירושלמי דר' שמעון לדבריהם דרבנן קאמר ר\"ל דה\"פ דר' שמעון קאמר לרבנן כמו דמודיתו לי בנתערב בכורים בחולין דבטל בק\"א ומותר לזרים וכמו כן מודיתו במעשר דבטל ברוב ומותר לבהמה כ\"כ בטלו לענין קליטות מחיצות. ולפי זה מצינן למימר דהא דתנן בפרק ט' דמעשר דגדולי תרומה ובכורים מותרים אפי' כרבנן אתי' דהתם לענין היתר לזרים. אבל על כל פנים צריך לאכלן בירושלים וזהו תירוץ ריש לקיש בירושלמי]:"
            ],
            [
                "<b>ר' שמעון מתיר</b><br> אגדולין לבד פליג:"
            ],
            [
                "<b>מה שאין כן בתרומה</b><br> שכל הדינין הללו אין נוהגין בה:"
            ],
            [
                "<b>שהתרומה והמעשר אוסרין את הגורן</b><br> אסור לאכול מתבואה עד שיפריש תרומה ומעשר משא\"כ בכורים:"
            ],
            [
                "<b>ויש להם שיעור</b><br> מעשר שיעורו מדאוריי' ותרומה שיעורו מדרבנן א' ממ' לעין יפה וא' מנ' לבינוני וא' מס' לעין רעה וכולן יש להן אסמכתא מדאו' [כרש\"י חולין קל\"ז] אבל בכורים א' מס' מד\"ס אין לה אסמכתא:"
            ],
            [
                "<b>ונוהגים בכל הפירות</b><br> מד\"ס. ומדאורייתא רק בדגן תירוש ויצהר. ובכורים רק מז' מינין:"
            ],
            [
                "<b>בפני הבית ושלא בפני הבית</b><br> היינו רק מדרבנן ובכורים רק בפני הבית:"
            ],
            [
                "<b>ובסקריקון</b><br> מפורשים פ\"א סי' ז' ח' ט'."
            ],
            [
                "<b>שהבכורי' נקנין במחובר לקרקע</b><br> כפ\"ג מ\"א אדם יורד לשדהו וכו' קושר גמי וכו':"
            ],
            [
                "<b>וחייב באחריותם</b><br> עד שיביאן להר הבית [כפ\"א מ\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>וטעונים קרבן</b><br> להביא עמהן שלמים:"
            ],
            [
                "<b>ושיר</b><br> משיגיעו לעזרה מתחילין הלוים לשורר ארוממך ד' כי דליתני וגו':"
            ],
            [
                "<b>ותנופה</b><br> כפ\"ג מ\"ו:"
            ],
            [
                "<b>ולינה</b><br> ביום שהביא בכוריו לן בירושלים בליל שלאחריו והא דלא חשיב הכא ההפוכין ממשנה ג' שישנן בבכורים ולא בתרומה ומעשר היינו מדכולן הן בשלילות ולא בעי למחשב בכל חד רק מה שניכר בו ההפרש מחביריו ודו\"ק:"
            ],
            [
                "<b>נטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף כבכורים</b><br> דהא דתרומה אינה נטלת מטהור אטמא ה\"ט דמדירא שמא יגעו אהדדי ופריש שלא מהמוקף וה\"ט לא שייך בתמ\"ע ובכורים דא\"צ בהן מוקף מדאו'. מיהו תמ\"ע צריך מוקף מד\"ס [כתו' גיטין ד\"ל ע\"ב ד\"ה וכי]. ואף דבכורים מחוברים אפ\"ה שייך בהן טומאה כשנגמר כ\"צ [כפסחים דל\"ג א' וחולין דקכ\"ו ב' וסנהדרין דט\"ו א' ופ\"ב דתרומות ז'] ודלא כרמב\"ם הכא:"
            ],
            [
                "<b>אתרוג שוה לאילן</b><br> למיזל בתר חנטה:"
            ],
            [
                "<b>שוה לאילן בערלה</b><br> דאף דמונין שני ערלה משעה שנקלט [וכלעיל ערלה פ\"א סי' ד'] עכ\"פ בחנט בג' אף שנלקט בד' אסור וכ\"כ הנחנט בד' ונלקט בה' צריך פדיון:"
            ],
            [
                "<b>ובשביעית</b><br> דבחנט בו' אף שנלקט בז' מותר [מיהו פטור ממעשר] ובחנט בז' אף שנלקט בח' דינו כשביעית:"
            ],
            [
                "<b>ולירק בדרך אחד</b><br> מדרגילין להשקותו כירקות משא\"כ אילנות ותבואה גדלים רק על מי גשמים. והא דאין דינו לכל כירקות שאני אינך דאפקינהו קרא:"
            ],
            [
                "<b>שבשעת לקיטתו עשורו</b><br> דבנלקט בשנת א' ב' ד' ה' בשמטה מעשר ראשון ומע\"ש ובנלקט בג' ו' מע\"ר ומעשר עני ובנלקט בז' פטור ממעשרות כשביעית:"
            ],
            [
                "<b>דם מהלכי שתים</b><br> ר\"ל אדם ותנא מהלכי שתים למכלל נמי אדני שדה כפ\"ח דכלאים כרבינו יעב\"ץ זצוק\"ל:"
            ],
            [
                "<b>ודם השרץ אין חייבין עליו</b><br> ר\"ל שוה דם מה\"ש לדם השרץ דבאכלו לא לקי משום דם אבל משום שרץ לקי אבל בדם אדם ליכא לאו כלל:"
            ],
            [
                "<b>כוי</b><br> י\"א איל הבר געמזע בל\"א וי\"א שור הבר ביפעל בל\"א וי\"א הנולד מתיש הבא על צביה:"
            ],
            [
                "<b>כיצד שוה לחיה דמו טעון כסוי כדם חיה</b><br> מיהו אינו מברך דס' הוא:"
            ],
            [
                "<b>ואין שוחטין אותו ביום טוב</b><br> אינו ענין לשוה לחיה וכו' רק ה\"ק מדטעון כסוי מס' אינו נשחט ביו\"ט דאפר כירה מוכן לוודאי ולא לספק:"
            ],
            [
                "<b>וחלבו</b><br> בנתנבל או מת:"
            ],
            [
                "<b>מטמא בטומאת נבלה בחיה</b><br> דחלב נבילת בהמה טהורה טהור:"
            ],
            [
                "<b>ואין פודין בו פטר חמור</b><br> דבבהמה פודה אבל זה ספק הוא:"
            ],
            [
                "<b>ואין חייבין עליו כרת</b><br> לענין קרבן וה\"ה דלא לקי. וגם זה אינו ענין שוה לבהמה. אלא הכי קאמר אף על גב דלעניין איסור שוה לבהמה אפילו הכי באכלו פטור:"
            ],
            [
                "<b>ואינו נלקח בכסף מעשר לאכול בירושלם</b><br> דאין לוקחין בהמה רק לשלמים וזה ס' הוא:"
            ],
            [
                "<b>רבי אליעזר פוטר שהמוציא מחברו עליו הראיה</b><br> ושמא חי' הוא ופטור:"
            ],
            [
                "<b>ועם הבהמה</b><br> בין למשוך עמם או להרביעם יחד:"
            ],
            [
                "<b>הכותב חיתו</b><br> או בהמתו. וי\"א אפי' בכתב לו שתיהן:"
            ],
            [
                "<b>ובהמתו לבנו</b><br> ונ\"ל דרבותא קמ\"ל אע\"ג דדעתו של אדם קרובה אצל בנו [כב\"ב דקמ\"ב ב'] וכ\"ש לאחר ות\"ל כי כוונתי בזה לע\"ר אאמ\"ו הגאון זצוק\"ל:"
            ],
            [
                "<b>אם אמר הריני נזיר שזה חיה או בהמה</b><br> ר\"ל או שאמר הריני נזיר שזה בהמה וה\"ה באמר הריני נזיר שזה חיה ובהמה או שאמר שזה לא חיה ולא בהמה בכולן הוא נזיר מספק:"
            ],
            [
                "<b>ולבהמה</b><br> כיצד טעון וכו':"
            ],
            [
                "<b>ומשום אבר מן החי כזה וכזה</b><br> תנא ושייר טובא דדמו אסור וטריפתו אסור ואמה\"ח שלו אסור ועוד טובא הכל כזה וכזה:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>ורואה תאנה שבכרה</b><br> ואפי' סמדר או פגים דבשעת הפרשה אין צריך נגמר פרי. והא דלא נקיט להו תנא דרך חשיבותן כמו שנזכרים בקרא ארץ וגו' גפן תאנה ורמון ה\"ט מדבעי למנקט להו דרך בכירותם דתאנה ממהרת להתבשל מקודם וכדכתיב התאנה חנטה פגיה ואחר כך הגפן והרמון בסוף מדקליפתו קשה מתבשל באיחור זמן מאד."
            ],
            [
                "<b>אשכול שביכר רמון שביכר קושרו בגמי</b><br> מעט באסט לסימן."
            ],
            [
                "<b>ורבי שמעון אומר אף על פי כן חוזר וקורא אותם בכורים מאחר שיתלשו מן הקרקע</b><br> דלא הוקדש בקריאת שם רק בתלוש:"
            ],
            [
                "<b>כל העיירות שבמעמד</b><br> כל ישראל נחלקים לכ\"ד מעמדות וכנגדן היו עשרים וארבעה משמרות כהונה ולויה ומכל מעמד היו דרין איזה אנשים מהן בירושלים בקביעות להיות שלוחין לאחיהן כשיגיע זמנן לעמוד על הקרבת התמידין ומוספין ובכל שבוע ושבוע משמר א' מכהונה ולויה חצי' עולה לירושלים לעבודה וחציו השני הולכין ליריחו שהיא סמוכה לירושלים כדי לתקן ולשלוח משם מזון לחצי המשמר שעלה לירושלים [כן משמע ממתני' רפ\"ד דתענית ומברייתא שם דכ\"ז א' ומפרש\"י במתני' ולא זכיתי להבין דברי הרמב\"ם רפ\"ו מהל' כלי המקדש ודברי הר\"ב רפ\"ד דתענית ההולך בעקבותיו יע\"ש] ואנשי המעמד מתכנסין בעריהן ומתענין ד' ימים בשבוע ומתפללין שיקובל קרבנות ישראל כפ\"ד דתענית:"
            ],
            [
                "<b>מתכנסות לעיר של מעמד</b><br> להעיר שהי' דר שם ראש המעמד לעלות יחד דברוב עם הדרת מלך:"
            ],
            [
                "<b>ולא היו נכנסין לבתים</b><br> שלא יתטמאו באהל הטומאה מפני רבוי ודוחק האורחים [כך נ\"ל ודו\"ק]:"
            ],
            [
                "<b>ולמשכים</b><br> ר\"ל כשהאיר השחר:"
            ],
            [
                "<b>קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלהינו</b><br> ובדרך היו משוררים שמחתי באומרים לי בית ה' נלך. ול\"מ היה נ\"ל שבדרך היו משוררים כל ט\"ו שיר המעלות ושם המזמורים האלו מעידים למה שנתקנו אלא שבכל יום התחילו עם שמחתי באומרים לתשובה על דברי הממונה שאמר קומו וכו' וכשהגיעו לירושלים עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים בהר הבית הללו אל בקדשו וכו' ומסיימים בעזרה כל הנשמה תהלל יה וגו' והתחילו הלוים בשיר:"
            ],
            [
                "<b>והרחוקים מביאים גרוגרות וצמוקים</b><br> ר\"ל תאנים וענבים יבשים:"
            ],
            [
                "<b>והשור</b><br> המיוחד לשלמים:"
            ],
            [
                "<b>וקרניו מצופות זהב ועטרת של זית בראשו</b><br> הוא המובחר שבאילנות שבא\"י ועלהו רענן תמיד גם לגלויי דבכורים מז' מינין הן:"
            ],
            [
                "<b>החליל</b><br> פלעטהע. ולפע\"ד נקרא הכאה ע\"ש הקשת האצבעות על נקבי החליל:"
            ],
            [
                "<b>מכה לפניהם</b><br> בלכתם בדרך ולא הלכו רק ב' חלקי היום:"
            ],
            [
                "<b>הגיעו קרוב לירושלם שלחו לפניהם</b><br> שלוחים להודיע ביאתם:"
            ],
            [
                "<b>ועטרו את בכוריהם</b><br> אם היו הפירות יבשים מניחים רטובים למעלה ותמיד מניחים המובחרים ביותר למעלה מפני זה אלי ואנוהו:"
            ],
            [
                "<b>הפחות</b><br> שרי הכהנים:"
            ],
            [
                "<b>הסגנים</b><br> שרי הלוים:"
            ],
            [
                "<b>והגזברים</b><br> גבאי אוצר בית ה':"
            ],
            [
                "<b>לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים</b><br> כל ישראל נכבדים ובני מלכים רק אם באו הרבה יוצאין לקראתם הרבה ואם מעט מעט:"
            ],
            [
                "<b>וכל בעלי אומניות שבירושלם עומדים לפניהם</b><br> כשעוברין לפניהן. אע\"ג דאין בעלי אומניות חייבים לעמוד מפני ת\"ח בשעת מלאכתן הכא חביבה מצוה בשעתה וכ\"כ חייבין לעמוד בפני נושאי המטה או בפני נושאי תינוק למול:"
            ],
            [
                "<b>אפילו אגריפס המלך</b><br> מלך בבית שני בעל נפש ושררה רבה:"
            ],
            [
                "<b>הגוזלות שעל גבי הסלים</b><br> שהיו תולין סביב לסלים ולא ע\"ג שלא יטנפום:"
            ],
            [
                "<b>ומה שבידם נותנים לכהנים</b><br> הגוזלות שבידם וי\"א דאבכורים קאי וכן נ\"ל דאי גוזלות שבידם כיון דאינן עולות הו\"ל חולין בעזרה:"
            ],
            [
                "<b>מוריד הסל מעל כתפו</b><br> להניפן והיינו לר\"י אבל לת\"ק א\"צ תנופה כלל [סוכה דל\"ז ב'] :"
            ],
            [
                "<b>ואוחזו בשפתותיו</b><br> שפת הסל:"
            ],
            [
                "<b>וכהן מניח ידו תחתיו ומניפו</b><br> מוליך ומביא מעלה ומוריד:"
            ],
            [
                "<b>ומניחו בצד המזבח</b><br> הישראל מניחו אצל קרן מערבית דרומית דמזבח:"
            ],
            [
                "<b>והשתחוה</b><br> בפישוט ידים ורגלים נגד ההיכל:"
            ],
            [
                "<b>בראשונה כל מי שיודע לקרות</b><br> בלשון הקודש:"
            ],
            [
                "<b>נמנעו מלהביא</b><br> מפני הבושה:"
            ],
            [
                "<b>העשירים מביאים בכוריהם בקלתות</b><br> סלים:"
            ],
            [
                "<b>והעניים מביאין אותם בסלי נצרים</b><br> ענפים:"
            ],
            [
                "<b>של ערבה</b><br> וויידען:"
            ],
            [
                "<b>קלופה</b><br> שכך נאה יותר:"
            ],
            [
                "<b>והסלים והבכורים ניתנין לכהנים</b><br> והעשירים מחזירין הקלתות לבתיהן:"
            ],
            [
                "<b>ר\"ש בן ננס אומר מעטרין את הבכורים חוץ משבעת המינים</b><br> ר\"ל אפי' בפריש ואתרוגין וה\"ה בפירות ח\"ל:"
            ],
            [
                "<b>הבכורים</b><br> התאנה או אשכול שבכרה:"
            ],
            [
                "<b>ותוספת הבכורים</b><br> מה שמוסיף עליהן בשעת הפרשה משאר תאנים וענבים:"
            ],
            [
                "<b>ועיטור הבכורים</b><br> הפירות היפים שנותן למעלה להדר הבכורים:"
            ],
            [
                "<b>מין במינו</b><br> ר\"ל אינו מוסיף רק מאותו מין שביכר:"
            ],
            [
                "<b>מין בשאינו מינו</b><br> דרשאי להדר תאנים בענבים וה\"ה איפכא:"
            ],
            [
                "<b>ופטורה מן הדמאי</b><br> בקבלן הכהן מע\"ה אינן חייבין במעשר:"
            ],
            [
                "<b>ועטור הבכורים חייב בדמאי</b><br> ולאכלן בטומאה יש ספק:"
            ],
            [
                "<b>ואם אינה באה מן הארץ</b><br> ר\"ל בבואו מעבר הירדן שמביאין משם בכורים [כפ\"א מ\"י]:"
            ],
            [
                "<b>והאשה בכתובתה</b><br> לגבות מהן בחייו כשתתגרש:"
            ],
            [
                "<b>כספר תורה</b><br> ר\"ל גם ס\"ת שוה לבכורים כדינין הנ\"ל. וי\"א דקאי על שהוא קונה דגם ס\"ת מותר לקנות בבכורים וקמ\"ל דאף דלא אפשר תו למיתא לידי אכילה דהרי אסור למכור ס\"ת כ\"א לפדיון שבויים ולישא אשה ולת\"ת וסימנך פאת [י\"ד סי' ע\"ר]:"
            ],
            [
                "<b>ורבי יהודה אומר אין נותנים אותם</b><br> הבכורים:"
            ],
            [
                "<b>אלא לחבר בטובה</b><br> ר\"ל דכהן המקבלן יחזיק טובה [דאנק זאגען] לבעלים שנתנם לו דברשות הבעלים ליתנן לכל כהן שירצה אפי' אינו ממשמר אותו השבוע ולהכי הוה ליה כשאר קדשי הגבול שאין נתנין רק לחבר המחזיק בתורת ד' [כחולין דק\"ל ע\"ב] ור\"י לשיטתי' אזיל דסבירא ליה הכי [ספ\"ד דחלה]:"
            ],
            [
                "<b>וחכמים</b><br> פליגי עלי' דר\"י בתרתי:"
            ],
            [
                "<b>אומרים נותנין אותם לאנשי משמר</b><br> ואין ברשות הבעלים ליתנן לכהן שירצה:"
            ],
            [
                "<b>והם מחלקין ביניהם כקדשי המקדש</b><br> ר\"ל כשאר קדשי מזבח דנתנין גם לע\"ה דהואיל והכניסום למקדש מזדהר בהו הע\"ה לאכלן בטהרה:"
            ]
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Seif",
        "Comment"
    ]
}