json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Zeraim/Yachin on Mishnah Orlah/Hebrew/merged.json

{
    "title": "Yachin on Mishnah Orlah",
    "language": "he",
    "versionTitle": "merged",
    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yachin_on_Mishnah_Orlah",
    "text": [
        [
            [
                "<b>הנוטע</b><br> אילן מאכל:"
            ],
            [
                "<b>לסייג</b><br> שיהיה האילן גדר לשדהו:"
            ],
            [
                "<b>ולקורות</b><br> לגדל קורות לבנין או להסקה:"
            ],
            [
                "<b>פטור מן הערלה</b><br> פירותיו מותרים ודוקא בעשה איזה מעשה מתחילה שניכר שאינו נוטעו לאכילה אם לעצים שנטען סמוכים ולא הרחיקן כדרך להרחיק אילני מאכל זמ\"ז ואם לקורות שקיצץ הענפים כדי שיתעבה הגזע ואם לסייג שנטען בגבול סביב. מיהו אפ\"ה בנמלך תוך ג' לאכילה חייב ומונין לו ג' שנים משעת נטיעתו [י\"ד רצ\"ד סכ\"ג]. ושנות ערלה מחשבין כך אם נטע קודם ט\"ז באב דנשאר עדיין מ\"ד יום עד ר\"ה דהיינו י\"ד יום לקליטה ול' יום בשנה למחשב שנה הרי מ\"ד יום אלו מחשבי שנה וא\"צ למנות עוד רק ב' שנים מר\"ה ההוא. אבל בנטע ביום ט\"ז באב או אח\"כ צריך למטת מר\"ה הבא שלש שנים שלימות. מיהו אחר כלות ג' שנות הערלה הפירות החונטים עדיין עד ט\"ו בשבט בשנת ד' אסורים דחנטו על מי שנה שעברו והחונטים מט\"ו בשבט של שנת ד' עד ט\"ו בשבט של שנת ה' דין רבעי להם ואחר כך הן חולין גמורין [י\"ד שם ס\"ד]:"
            ],
            [
                "<b>ר' יוסי אומר אפילו אמר</b><br> לאו דוקא דגם מחשבה מהני:"
            ],
            [
                "<b>הפנימי</b><br> צד פנימי שבאילן או אותו צד שבאילן שפונה לצד שדהו היינו פנימי:"
            ],
            [
                "<b>והחיצון פטור</b><br> והכי קיי\"ל [שם סכ\"ב]:"
            ],
            [
                "<b>עת שבאו אבותינו לארץ מצאו נטוע פטור</b><br> וא\"ת מה דהוה הוה כקו' הש\"ס [יומא ד\"ה ב']. וי\"ל למאי דקיימא לן דתרומה בא\"י בזה\"ז דרבנן [כי\"ד של\"א] דנתבטלה קדושת הארץ. אם כן גם ערלה וכלאי הכרם וחדש אינו אסור שם רק מדרבנן [כ\"כ רמל\"מ פ\"י ממא\"ס]. אם כן יש נפקא מינה לע\"ל תוב\"ב. ולפ\"ז בדבר זה קיל ארץ ישראל מחוצה לארץ דבארץ ישראל אסור בזמן הזה רק מד\"ס ובחוצה לארץ בין שנטעו ישראל או עובד כוכבים בין בשדה ישראל או של עובד כוכבים אסור מהלממ\"ס [כקדושין ד' ל\"ט א' וי\"ד רצ\"ד]. ורק דספיקא שרי וכך הי' הלממ\"ס [י\"ד רצ\"ד ס\"ח]. מיהו י\"ל דבזה\"ז דבא\"י מד\"ס לא עדיף חו\"ל מינה:"
            ],
            [
                "<b>נטעו</b><br> לאחר שבאו לא\"י אפי' נטע עובד כוכבים:"
            ],
            [
                "<b>הנוטע לרבים</b><br> ברשותו לצורך רבים:"
            ],
            [
                "<b>ר' יהודה פוטר</b><br> וקיי\"ל כת\"ק [שם סכ\"ה]:"
            ],
            [
                "<b>והעובד כוכבים שנטע</b><br> בשדה ישראל בין לעצמו בין לישראל כך כ' הרמב\"ם והר\"ב כאן ולא קיימא לן כן אלא בין בארץ ישראל ובין בחוצה לארץ בין של ישראל או של עובד כוכבים אסור רק בארץ ישראל מדאורייתא ובחוצה לארץ הלממ\"ס [כלעיל סי' ח']:"
            ],
            [
                "<b>והגזלן שנטע</b><br> בשדה שגזל אפי' קודם יאוש [ומהר\"ב משמע דוקא בנתיאשו. ולא ידענא מי גרע לא נתיאשו מעמד מאליו]:"
            ],
            [
                "<b>והנוטע בספינה</b><br> של חרס וה\"ה בעציץ חרס. מיהו בשל עץ שאין השרשים מפעפעין ויוצאין בו בעי נקיבה:"
            ],
            [
                "<b>והעולה מאליו</b><br> ודוקא ביישוב אבל ביערות פטור:"
            ],
            [
                "<b>אילן שנעקר</b><br> שנשאו רוח למקום אחר ונשרש שם:"
            ],
            [
                "<b>והסלע עמו</b><br> ר\"ל שנתלש עמו העפר שסביב השרשים:"
            ],
            [
                "<b>אם יכול לחיות</b><br> מהעפר שנתלש עמו בלי תוספת עפר אחר:"
            ],
            [
                "<b>או שזעזעתו</b><br> ערשיטטערט:"
            ],
            [
                "<b>המחרישה</b><br> ונתגלו הענפים וחזר וכסן בעפר אחר:"
            ],
            [
                "<b>או שזעזעו ועשאו כעפר</b><br> נ\"ל דר\"ל או שנענע הסלע בידים ועשאו כשאר עפר תלוש:"
            ],
            [
                "<b>אילן שנעקר ונשתייר בו שורש</b><br> מחובר בקרקע:"
            ],
            [
                "<b>רבן גמליאל אומר משם רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא כמחט של מיתון</b><br> כעובי מחט האורגים שמותחים בו הבגד להרחיבו. והכי קיי\"ל [שם ס\"כ]:"
            ],
            [
                "<b>אילן שנעקר ובו בריכה</b><br> בריכה ר\"ל שכופף ראש האילן וטומנו בארץ וחוזר ויוצא ובכה\"ג אין בראש שיצא דין ערלה מדיונק עדיין מאילן הזקן. מיהו הכא מיירי בנעקר שורש אילן הזקן ואז הענף שיצא והאילן גופא אינן יונקים מעתה רק ממקום המוברך בארץ:"
            ],
            [
                "<b>חזרה הזקינה להיות כבריכה</b><br> ר\"ל שניהן חייבים בערלה ומונין להן ג\"ש משעה שנעקר:"
            ],
            [
                "<b>הבריכה שנה אחר שנה</b><br> שחזר וכפף ראש הענף שיצא ועשה שוב כמה בריכות חדשות זא\"ז:"
            ],
            [
                "<b>ונפסקה</b><br> ר\"ל שנחתך בריכה א' באמצע' דהשתא אין השאר מחוברים לזקן:"
            ],
            [
                "<b>מונה</b><br> שנות ערלה:"
            ],
            [
                "<b>סיפוק הגפנים</b><br> ר\"ל ראש זמורה שמגפן זה מרכיבו [איינאימפפען] בגפן אחר. וכל דבר קצר שהאריכו נקרא סיפוק:"
            ],
            [
                "<b>וסיפוק על גבי סיפוק</b><br> ר\"ל זמורה מהסיפוק חזר והרכיבו בגפן אחר:"
            ],
            [
                "<b>אף על פי שהבריכן בארץ</b><br> שטמן אמצע הסיפוק בארץ דהו\"ל השתא ב' כוחות חדשות דכל ענף שהרכיבוהו אזקנה אחרת ראוי להתחייב בערלה מדהוא יניקה חדשה וכ\"כ הבריכה שבארץ הו\"ל כנטעה מעיקר' וסד\"א דלתבטיל בהן יניקתו שמגפן הזקן שממנו יצא:"
            ],
            [
                "<b>רבי מאיר אומר מקום שכחה יפה</b><br> שהזמורה שסיפקה יונקת מהגפן שיצאה ממנה:"
            ],
            [
                "<b>ומקום שכחה רע אסור</b><br> וסי' לזה שכשיונקת ממנו העלי' הפוכין לצד אחר מכנגד אילן הזקן כמשל דאכיל דלאו דלי' באיש לאסתכולי בי'. מיהו בכה\"ג גם ת\"ק מודה כי פליגי בנשרו העלין ר\"מ מחמיר בספק:"
            ],
            [
                "<b>וכן בריכה שנפסקה</b><br> דמהשתא חייבת בערלה:"
            ],
            [
                "<b>והיא מלאה פירות</b><br> ואילו תלשן מיד היו מותרים מדגדלו בהיתר. אבל אלו הוסיפו בגידולין באיסור:"
            ],
            [
                "<b>אם הוסיף במאתים</b><br> ר\"ל שיש חלק א' איסור וקצ\"ט היתר מה שגדל כבר. וכיצד משערין עיין כלאים פ\"ה סי' ל\"א:"
            ],
            [
                "<b>אסור</b><br> דערלה בטלה בר'. וכ\"כ משערין באילן שנעקר בפירותיו וחזר ושתלו:"
            ],
            [
                "<b>ושל כלאי הכרם שנתערבו בנטיעות</b><br> משכח\"ל נטיעה שנאסר בכלאים ותתערב באחרות כגון שהעביר עציץ נקוב תחת גפן א' והוסיף ר' ואינו יודע איזהו:"
            ],
            [
                "<b>הרי זה לא ילקוט</b><br> דבמחובר לא שייך ביטול דהו\"ל קבוע [כך נ\"ל] וכי מלקט להו הו\"ל כמבטל איסור לכתחילה:"
            ],
            [
                "<b>ובלבד שלא יתכוין ללקוט</b><br> לבטל האיסור:"
            ],
            [
                "<b>רבי יוסי אומר אף יתכוין ללקוט ויעלו באחד ומאתים</b><br> דביטול איסור לכתחילה מד\"ס והרי אין לך אדם נוטע ערלה בכרמו בלי סי' ויאסר כרמו ומדהוא מלתא דלא שכיחא ל\"ג בה רבנן [כך תי' רש\"י גיטין ד' נ\"ד ב' ועמ\"ש ספ\"ה דתרומה]:"
            ],
            [
                "<b>העלים והלולבים</b><br> הענפים הרכים:"
            ],
            [
                "<b>ומי גפנים</b><br> מי' היוצאים מגפן כשיחתוך בו ביומי ניסן:"
            ],
            [
                "<b>וסמדר</b><br> הגפן משיפרח מיד ניכר בו ענב דק ועד שיתגדל הענב כפול הלבן נקרא סמדר ואח\"כ נקרא בוסר עד שיתבשל לגמרי. וכן אמרינן [ברכות ל\"ו ב'] הוא בוסר הוא גרוע הוא פול הלבן מיהו בבוסר כעל\"פ דאסור:"
            ],
            [
                "<b>וברבעי</b><br> לאוכלן בלי פדיון חוץ לירושלים דלאו בני אכילה נינהו:"
            ],
            [
                "<b>ואסורים באשרה</b><br> אילן הנעבד או שהועמד תחתיו ע\"ז דבע\"ז כתיב לא ידבק בידך מאומה:"
            ],
            [
                "<b>רבי אליעזר אומר המעמיד בשרף הערלה</b><br> הקפיא חלב לגבינה עם גוממי שנוטף מאילני ערלה:"
            ],
            [
                "<b>בשרף הפגים</b><br> ר\"ל בשרף פרי שלא נתבשל כ\"צ:"
            ],
            [
                "<b>ענקוקלות</b><br> ענבים שהשירן הרוח קודם שליש בישולן:"
            ],
            [
                "<b>והחרצנים</b><br> גרעיני ענבים:"
            ],
            [
                "<b>והזגים</b><br> קליפות ענבים:"
            ],
            [
                "<b>והתמד שלהם</b><br> מים שנתנו ע\"ג שמרים או חרצנים וזגים עד שקלטו טעם יין:"
            ],
            [
                "<b>והנץ שלו</b><br> פרח שבראשו כעל אתרוג:"
            ],
            [
                "<b>והגרעינים</b><br> גרעיני הפירות וכולן טפל לפרי מקרי:"
            ],
            [
                "<b>ובנזיר</b><br> ר\"ל קליפי וגרעיני ענבים:"
            ],
            [
                "<b>ומותרין ברבעי</b><br> דאיתקש רבעי למע\"ש שאינו נוהג רק בחזי לאכילה:"
            ],
            [
                "<b>והנובלות</b><br> פירות שנשרו מאילן אחר שליש בשולן קודם שנתבשלו כ\"צ:"
            ],
            [
                "<b>כלם אסורות</b><br> ר\"ל בין של ערלה או אשירה או נזיר או רבעי אסורות:"
            ],
            [
                "<b>רבי יוסי אומר נוטעין יחור</b><br> גרופית בזית וחריות בדקל וזמורה בגפן יחור בתאנה [גחזי סי'] כולן לשון ענף:"
            ],
            [
                "<b>של ערלה</b><br> דהעץ מותר בהנאה ולא גזרינן עץ אטו אגוז:"
            ],
            [
                "<b>מפני שהוא פרי</b><br> ואף ע\"ג דגדולי טבל ומע\"ש מותרים [כפ\"ט דתרומות מ\"ד] שאני ערלה דאסור בהנאה. מיהו בדיעבד מותר מדה\"ל זוז\"ג קרקע דהיתר ופירא דאיסור [י\"ד רצ\"ד סי\"ב]. ופשוט דעכ\"פ צריך ג\"ש לאילן שגדל מהפרי [ט\"ז שם סקי\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>ואין מרכיבין בכפניות של ערלה</b><br> ענף שיש בו תמרי ערלה בעודן סמדר אסור להרכיבו באילן אחר:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>התרומה ותרומת מעשר של דמאי</b><br> וכל שכן וודאי. מיהו תרומת דמאי לא משכחת לה דהרי לא נחשדו עמי הארץ עליה:"
            ],
            [
                "<b>עולים באחד ומאה</b><br> סאה איסור מתבטל בק' היתר:"
            ],
            [
                "<b>ומצטרפין זה עם זה</b><br> באכל כזית מכולן לקי אי נמי בנפל סאה מכולן לפחות מק' נאסרו ובהא כ\"ע מודו מדכולן אקרי תרומה והו\"ל משם א':"
            ],
            [
                "<b>וצריך להרים</b><br> מהתערובות כמדה שנפל ונותנו לכהן. מיהו בשאר איסורים דליכא גזל השבט א\"צ להרים כשכבר נתבטל. ונ\"ל דאפי' היה התרומה שלו כגון שירשה או שקנה אותה אפ\"ה צריך להרים מדאיכא עכ\"פ גזל השבט שיקנו אותה הסאה בזול בדמי תרומה:"
            ],
            [
                "<b>עולים באחד ומאתים</b><br> סאה איסור בר' היתר דמדכפול איסורו לאסור גם בהנאה הוכפל בשיעור ביטולו משא\"כ תרומה רק הנאה של כליון אסור [כתוס' פסחים דל\"ד א']. ודוקא בנתערב בא\"מ ביבש או במינו אפי' בלח אבל בא\"מ בלח א\"צ ק' ור' דבס' סגי וכמ\"ז. ומשכח\"ל א\"מ ביבש בנתפרר או שא\"י איזה מין הוא האיסור [ש\"ך י\"ד ק\"ט סק\"ח]:"
            ],
            [
                "<b>ומצטרפין זה עם זה</b><br> דב' איסורים שטעמן שוה ושיעורן להתבטל שוה אף דשמותיהן מחולקין מצטרפין למלקות בכזית ולאסור בר' ביבש ובלח בס' מיהו דוקא בנפלו מעורבין אבל בזא\"ז מבטלין זה את זה וכמ\"ג דאף למה דקיי\"ל כמ\"ד חנ\"נ אף באיסורים דלאו בו\"ח. אפ\"ה ביבש ביבש אף בבו\"ח א\"א חנ\"נ ובלח בלח דוקא בשאר איסורים והפ\"מ א\"א חנ\"נ [י\"ד סצ\"ב]. אבל ב' איסורים שאין טעמן שוה כחלב ודם שנפלו לקדירה אפילו בנפלו מעורבין מבטלי' זא\"ז [י\"ד צ\"ח ס\"ד]:"
            ],
            [
                "<b>ר' שמעון אומר אינן מצטרפין</b><br> אף בלח דשניהן נותנין טעם א' של איסור בקדירה אמ\"צ. ור\"ש לטעמיה לקמן [מ\"י] דכל שאינו משם א' וממין א' אמ\"צ:"
            ],
            [
                "<b>רבי אליעזר אומר מצטרפין בנותן טעם</b><br> ר\"ל צריך ס' נגד שתיהן בנתערב בלח:"
            ],
            [
                "<b>אבל לא לאסור</b><br> בנתערב ביבש כ\"א מצטרף לבטל חבירו:"
            ],
            [
                "<b>התרומה מעלה את הערלה</b><br> ר\"ל תרומה מצטרף להחולין לבטל הערלה [ה\"ה שמבטל לכלאי הכרם אלא מדמוכח כן ממאי דמסיק להכי קיצר תנא בלשונו] וכמו כן ערלה [או כלאי הכרם] מבטלין את התרומה:"
            ],
            [
                "<b>כיצד סאה תרומה שנפלה למאה</b><br> ר\"ל לצ\"ט ונעשה הכל ק' דאי לק' ממש ל\"ל צירוף:"
            ],
            [
                "<b>זו היא שהתרומה מעלה את הערלה</b><br> דמדנפלו לשם בשוגג מצטרף התרומה להחולין לבטל הערלה בר' חצאי סאה:"
            ],
            [
                "<b>והערלה את התרומה</b><br> דמצטרף הערלה להחולין לבטל התרומה בק' ועוד. ומתני' ר\"י פ\"ד דתרומה היא דס\"ל תרומה בטלה בק' ועוד ולדידן דקיי\"ל כר\"א דצריך ק\"א ע\"כ מיירי בהי' צ\"ט וחצי חולין ומצטרף להן חצי סאה מהסאה תרומה לבטל החצי סאה ערלה. ואילה\"ק הרי קודם שנפל איסור השני חנ\"נ. י\"ל דזהו בלח ביבש אבל ביבש ביבש א\"א חנ\"נ וכלעיל סי' ו':"
            ],
            [
                "<b>והערלה את הערלה</b><br> אע\"ג דבשם א' אמרינן דחו\"נ אפילו בנודע בינתיים [וכי\"ד סצ\"ט ס\"ו] משכח\"ל. הכא בנתערב ביבש ביבש במינו דאז אינו חו\"נ [כש\"ך שם]. ואע\"ג דלעיל [תרומות פ\"ה מ\"ז] אמרינן אפי' בתרומה דקילא דאסור רק לכהן ואפ\"ה גם בנתבטלה כבר חו\"נ כשחזר ונפל לשם. כבר תי' הש\"ך שם דתרומה שאני מדנפל לשם השני קודם שהרים את הראשון וכ\"כ גם הר\"ש הכא. או דמיירי הכא דחד מנייהו נטע רבעי וקרי לה ערלה דמן הערלה הוא בא [וכפסחים דמ\"ד ב'] וכרא\"ש. ואף ע\"ג דנ\"ר הו\"ל יש לו מתירין בפדיון ולא בטל [כמוקדשין פ\"ג מ\"ג]. נ\"ל דבנ\"ר בירושלים מיירי דאין לו פדיון מדדינו כמע\"ש:"
            ],
            [
                "<b>כיצד סאה ערלה שנפלה למאתים</b><br> ל\"ד ר'. דבכה\"ג א\"צ צירוף. רק מיירי בנפל לקצ\"ט ונעשה הכל ר' ונאסר:"
            ],
            [
                "<b>או סאה ועוד של כלאי הכרם</b><br> מצטרף הכ\"כ לצ\"ט כאילו היה ר' ומשהו חולין ומתבטל הערלה וכן מצטרף סאה ערלה לצ\"ט דחולין לבטל סאה ומשהו של כ\"כ דמתני' ר\"י היא וכלעיל. ה\"נ סאה כ\"כ בטל בקצ\"ט ומשהו. והעוד בטל בסאה חסר משהו:"
            ],
            [
                "<b>והערלה את הערלה</b><br> אי נפרש שניהן בערלה ממש וכמו שכתבתי לעיל [סי' י\"ד]. ע\"כ צ\"ל דבבא זו מיירי דנפילת ערלה תחלה היה לר' ממש ונתבטלה ולהכי מהני הערלה שנפלה תחלה לבטל הערלה שנפלה בסוף:"
            ],
            [
                "<b>כל המחמץ</b><br> שחימץ עיסה בשאור או בשמרי' של איסור:"
            ],
            [
                "<b>והמתבל</b><br> שנתן תבלין איסור בקדירה:"
            ],
            [
                "<b>והמדמע</b><br> שעירב לח בלח אפי' בלי בישול ונרגש הטעם. ומדמע נ\"ל כמו מלאתך ודמעך לא תאחר שפירש הרמב\"ן שהוא לשון דמע עין ר\"ל מעשרות של תירוש ויצהר שיוצאות הטפות מהפרי כמו דמעות. וכ\"כ נראה לי בכל מקום שהזכירו חז\"ל מלת מדמע ר\"ל תערובות לח בלח שמתערב יפה דבלח יש בילה. ויש אומרים דמחמץ ומתבל קאי אערלה וכ\"כ ומדמע היינו נמי ממש מחמץ ומתבל בתרומה רק דבתרומה נקרא מדמע:"
            ],
            [
                "<b>אסור</b><br> אפי' יש ר\"א מדנרגש טעמו לא בטל:"
            ],
            [
                "<b>ובית שמאי אומרים אף מטמא</b><br> בנתן שאור או תבלין טמאים בקדירה טהורה אף שאין בשאור ותבלין כביצה שהוא השיעור לטמא אחרים אפילו הכי נטמא הכל דכמו דלא בטל טעמן לא בטל טומאתן:"
            ],
            [
                "<b>ובית הלל אומרים לעולם אינו מטמא עד שיהא בו כביצה</b><br> ר\"ל אם יש בהטומאה כביצה והיא מחמץ או מתבל וכו' אז לא בטיל דאע\"ג דגם בטומאה שייך ביטול [כנדה כ\"ז ב'] הכא שאני דנרגש האיסור. מיהו הא דאמרינן דכל דעביד לטעמא לא בטיל היינו רק באסור מעצמו והוא דבר חריף [רטו\"ז יו\"ד סי' צ\"ח סס\"ק י\"א]:"
            ],
            [
                "<b>ואמר שמעתי משמאי הזקן שאמר לעולם אינו מטמא עד שיהא בו בביצה</b><br> ואפילו אינו מחמץ או וכו' לא בטל:"
            ],
            [
                "<b>להחמיר</b><br> ר\"ל לאיזה ענין אמרו במ\"ד כל וכו' שיהי' הכל להחמיר ומשני בנתערב במין במינו:"
            ],
            [
                "<b>להקל ולהחמיר</b><br> ר\"ל ובמה אמרו פעמים להקל ופעמים להחמיר ומשני באינו מינו:"
            ],
            [
                "<b>כיצד שאור של חטים שנפל תוך עיסת חטים</b><br> דהיינו מב\"מ וה\"ה בשאר מב\"מ:"
            ],
            [
                "<b>בין שיש בו כדי לחמץ בין שאין בו כדי לחמץ אסור</b><br> דתרתי בעינן שיתבטל בק\"א ולא יורגש טעמו:"
            ],
            [
                "<b>כגון גריסין</b><br> של תרומה וה\"ה שאור שעורים בעיסת חיטין. רק נקט גריסין בעדשים שיש טעם ממש ואפ\"ה מותר מדאינו נרגש. א\"נ נקיט גריסין ועדשים אף ששניהם מיני קטניות אפ\"ה מחשב אינו מינו. והא דנקט כולה גווני בתרומה היינו משום דהוא הראשון שנזכר לעיל [במ\"ד]. מיהו ה\"ה בערלה וכ\"כ שאוסרים בר\"א כך הוא דינן דבמחמץ במין במינו לא בטלו בר\"א ובאינו מחמץ באינו מינו א\"צ ביטול אחר:"
            ],
            [
                "<b>ואחר כך</b><br> קודם שחימץ השאור של חולין:"
            ],
            [
                "<b>ויש בו כדי לחמץ אסור</b><br> דאע\"ג דגם בלי השאור תרומה היתה מחמצת מהשאור חולין שנפל תחלה אפ\"ה ע\"י התרומה היה ממהר להחמיץ. ואי\"ל עכ\"פ במהירות החימוץ זוז\"ג הוא דהרי רק ע\"י שניהן מיהר להחמיץ. י\"ל כיון דנפל האיסור לבסוף מחשב כאילו הוא לבד גרם מהירות החימוץ. ולפ\"ז בנפלו שניהן יחד וכ\"ש בנפל היתר לבסוף י\"ל דמותר:"
            ],
            [
                "<b>רבי שמעון מתיר</b><br> במ\"ח לא פליג ר\"ש. דמדנפל שאור דתרומה קודם שנתחמצה בחולין הרי ממהרת להחמיץ ע\"י התרומה משא\"כ הכא דכבר נתחמצה בחולין הרי התרומה נטל\"פ דמתחמץ יותר מהראוי ולרבנן לא מחשב נטל\"פ מדחזי לחמץ בה עיסות אחרות:"
            ],
            [
                "<b>תבלין</b><br> כל דבר שנותנין לקדירה למיהב טעמא כשומן או יין ובצלים ובשמים נקרא תבלין [כ\"כ הר\"מ משא\"כ לתו' שבת דקמ\"א]:"
            ],
            [
                "<b>שנים ושלשה שמות ממין אחד</b><br> ר\"ל ג' אסורין חלוקין כגון ערלה וכ\"כ ותרומה שהן כולן ממין א':"
            ],
            [
                "<b>או משלשה</b><br> ר\"ל או ג' מינים מאיסור א':"
            ],
            [
                "<b>אסור</b><br> ר\"ל מצטרפין לאסור קדירה בנ\"ט:"
            ],
            [
                "<b>ומצטרפין</b><br> לאסור נמי ביבש ביבש בר\"א. א\"נ מצטרף למלקות בכזית:"
            ],
            [
                "<b>או שני מינין משם אחד אינן מצטרפין</b><br> דאע\"ג דר\"ש ס\"ל כל שהוא למכות היינו בעינא משא\"כ ע\"י תערובות. [תוס' מעילה די\"ח א' ד\"ה תני]. אולם זו היא סברת רבינו יקר ודחה אותה ר\"ת [בע\"ז דס\"ח א' ד\"ה ואידך] ע\"ש. אלא תי' דלא אמר ר\"ש כל שהוא למכות גם בתערובות רק בדבר שאין לו ביטול. ונ\"ל דמש\"ה אפסיק במשנה י' בין משנה ט' וי\"א בין סדרא דשאור ושאור שנפלו לעיסה דקמ\"ל דאע\"ג דבזוז\"ג בחד מינייהו היתר מודו רבנן דמותר כמי\"א עכ\"פ בזוז\"ג ותרווייהו דאיסור כמ\"י ס\"ל לרבנן דאסור [ועי' תו' ע\"ז דס\"ח ב' ד\"ה לר\"ש. דזוז\"ג לא שייך כ\"א באין בכל א' כדי נ\"ט ולפ\"ח יו\"ד ק\"ב סק\"ה זוז\"ג לא שייך כשגוף האיסור מעורב]. ולהכי נקט תבלין במ\"י דבתבלין שייך שפיר טפי ג' מיני איסור. ערלה וכ\"כ ותרומה. דכולן גדולי אילן. משא\"כ בשאור לא שייך ערלה:"
            ],
            [
                "<b>ר' אליעזר אומר אחר האחרון אני בא</b><br> שהאחרון הוא שגורם החימוץ ודוקא בקדם וסילק האיסור קודם שנתן שאור היתר אבל בלא סלקו קודם שנתחמץ זוז\"ג אסור:"
            ],
            [
                "<b>לעולם אינו אוסר עד שיהא בו די לחמץ</b><br> דזוז\"ג מותר:"
            ],
            [
                "<b>יועזר איש הבירה</b><br> ר\"ל הי' שר בביהמ\"ק לצוות ולפקד בכל העניינים דבהמ\"ק נקרא בירה [יומא ד\"ב א']:"
            ],
            [
                "<b>ואמר לעולם אינו אוסר עד שיהא בו כדי לחמץ</b><br> נ\"ל דר\"ל דמוסיף אחכמים דביש בשניהן כדי להחמיץ כל א' נמי אסור [עי' לעיל כ\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>כלים</b><br> כמנעלים ושאר כלי עור:"
            ],
            [
                "<b>שסכן בשמן טמא</b><br> ונבלע בהן השמן והטבילן והרי הטבילה לא אהני לטהר השמן הבלוע מדאינן מים [כמקואות פ\"י מ''ח]. אעפ\"כ נשארו הכלים טהורים אחר שטבלן דטומאה בלועה אמ\"ט:"
            ],
            [
                "<b>וחזר וסכן בשמן טהור</b><br> ודרך הכלי כשישתמשו בו להפליט השמן הבלוע בו:"
            ],
            [
                "<b>רבי אליעזר אומר אחר הראשון אני בא</b><br> ר\"ל אף אחר ראשון דמשניהן נפלט:"
            ],
            [
                "<b>וחכמים אומרים אחר האחרון</b><br> דס\"ל דכלי שבע משמן הראשון והוא דוחה השני ופולטו לחוץ:"
            ],
            [
                "<b>אסור לזרים</b><br> דהרי שניהן אסורים לזרים ורבנן לטעמיי' במ\"י דשמות מחולקין מצטרפי':"
            ],
            [
                "<b>ומותר לכהנים</b><br> דלדידהו הוה ליה זוז\"ג:"
            ],
            [
                "<b>רבי שמעון מתיר לזרים ולכהנים</b><br> לטעמי' במ\"י דאמ\"צ:"
            ],
            [
                "<b>תבלין</b><br> קמשמע לן פלוגתיי' גבי תבלין דאפילו מינין מחולקין ואיסורים מחולקין מצטרף לרבנן וקמשמע לן בשאור דאפי' מין א' ושמות מחולקין אמ\"צ לר\"ש ואף דהא כבר שמעי' לי' במ\"י סד\"א דהתם רק ביבש ביבש:"
            ],
            [
                "<b>חתיכה של קדשי קדשים</b><br> דאסור לזרים:"
            ],
            [
                "<b>של פגול ושל נותר</b><br> דאסור גם לכהנים:"
            ],
            [
                "<b>שנתבשלו עם החתיכות</b><br> והיה בחתיכות רק כדי לבטל אחד מהאיסורים ולא כדי לבטל כולם. ונ\"ל דמש\"ה לא נקט הכא בשר תאוה כבסיפא דהכא מצי איירי אפי' בקדשים קלים דהרי גם הם מותרים לזרים:"
            ],
            [
                "<b>אסור לזרים</b><br> עד דאיכא כדי לבטל כולן דב' איסורים מצטרפי' כנ\"ל:"
            ],
            [
                "<b>ומותר לכהנים</b><br> דקדשי קדשים מותר לגבייהו:"
            ],
            [
                "<b>רבי שמעון מתיר לזרים ולכהנים</b><br> ונ\"ל דלהכי נקט פלוגתייהו נמי גבי קדשים לאשמעי' דאפי' בקדשים דכתיב בהדיא כל אשר יגע בבשרה יקדש דמינה ילפינן [פסחים דמ\"ה] היתר מצטרף לאיסור וכ\"ש איסור לאיסור אפ\"ה פליג ר\"ש:"
            ],
            [
                "<b>ובשר קדשים קלים</b><br> דשרי לזרים טהורים:"
            ],
            [
                "<b>שנתבשלו עם בשר התאוה</b><br> חולין דשרי אף לטמאים ויש בחולין לבטל כל א' בפ\"ע:"
            ],
            [
                "<b>אסור לטמאים</b><br> דמצטרף אף לר\"ש דק\"ק וקדשים קלים שם א' הן ומין א' הן:"
            ],
            [
                "<b>ומותר לטהורים</b><br> אפילו לרבנן דק\"ק אין בהן כדי לאסור:"
            ]
        ],
        [
            [
                "<b>בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק</b><br> דגם קליפה אסור בהנאה וחזותא מלתא היא באיסור דאו' משא\"כ באיסור דרבנן [כנדה דס\"ב וב\"ק דק\"א]. מיהו בלא עביד לחזותא כיין במים בטל בו' חלקים [כפ\"ח י\"ד ק\"ב סק\"ה]:"
            ],
            [
                "<b>נתערב באחרים כלם ידלקו</b><br> דכל שכשמכרו דרכו למנותו חשיב ולא בטיל. וכל הנך דפרקן דתני בהו ידלקו ולא סגי שימכרם חוץ מדמי איסור כיי\"נ שנתערב [פ\"ה דע\"ז מ\"י]. התם ביי\"נ ליכא למיחש שיחזור וימכרנו לישראל משא\"כ הכא. ולרמב\"ם התם בסתם יינם מיירי דהו\"ל דרבנן משא\"כ הכא דאו'. גם היתר הולכת דמי הנאה לים המלח אינו רק בע\"ז דתופסת דמיה ולהכי הו\"ל כמוליד האיסור גופי' לים המלח:"
            ],
            [
                "<b>וחכמים אומרים יעלה באחד ומאתים</b><br> בנתערב בר' בטל:"
            ],
            [
                "<b>הצובע מלא הסיט</b><br> ר\"ל חוט א' ארוך כשיעור הפסק שבין אמה לאצבע. וההפסק שבין אגודל לאצבע נקרא סיט כפול מדכפל בשיעורו מהפסק שבין אמה לאצבע. ולרמב\"ם סיט הוא ב' טפחים:"
            ],
            [
                "<b>ר' מאיר אומר ידלק הבגד</b><br> דסיט שיעור חשוב. מיהו לרבנן אפילו פחות מסיט בעי ר' לבטלו. וקמ\"ל מ\"א דאפי' בגד שלם בטל לחכמים וקמ\"ל מ\"ב דאפי' בחוט מחמיר ר' מאיר:"
            ],
            [
                "<b>האורג מלא הסיט מצמר הבכור</b><br> דאסור לגוזזו. מדאורייתא בין תם ובין בעל מום והצמר הגזוז ממנו אסור בהנאה רק מדרבנן [כתו' בכורות כ\"ה א' ד\"ה שער] וכן משמע נמי מהרמב\"ם [פ\"ג מבכורות הי\"א שהרי כ' ולא גזרו גזירה זו וכו']. וה\"ה בכל קדשי מזבח כך דינן שאסורים בגיזה ועבודה מדאו' וצמרן שנגזז אסור מדרבנן [כבכורות כ\"ה א']. וגם קדשי בדק הבית אסורים עכ\"פ בגיזה ועבודה מדרבנן וגיזתן אסור מדרבנן בהנאה [כרמב\"ם פ\"א ממעילה הי\"ב]. רק אפ\"ה נקט תנא הכא בכור משום דרק בכור אפי' הוא בעל מום ואפי' נולד במומו ואפי' צמר שנשר או נגזז ממנו אחר שהומם לעולם אסור בהנאה ואפי' לאחר שנשחט במומו ואין לו פדיון ולפיכך מדאין לו שום היתר להכי דוקא כשהוא מלא סיט שהוא דבר חשוב לא בטל אבל בפחות מזה בטל ברוב. אבל שאר קדשי מזבח וכ\"ש קדשי בדה\"ב הרי הצמר הנגזז מהם אחר שהוממו אם נפדו ונשחטו אח\"כ הותר הצמר שנגזז ממנו בחייו [כרמב\"ם פ\"א ממעילה ה\"י]. א\"כ צמר זה שנגזז מהן בחייהן הוה דבר שיש לו מתירין כשיפדו אחר שיוממו וישחטו ולפיכך אפי' בפחות מסיט לא בטל דכל דשיל\"מ אסור במשהו [ועיין ראב\"ד ספ\"ג מבכורות] ומיירי הכא בין בתם ובין בבע\"מ ודלא כהר\"ב:"
            ],
            [
                "<b>ומשער הנזיר</b><br> דג\"כ אסור בהנאה:"
            ],
            [
                "<b>ומפטר חמור</b><br> לאחר עריפה דג\"כ אסור בהנאה:"
            ],
            [
                "<b>בשק</b><br> גבי צמר תנא בגד וגבי שער תנא שק דהכי אורחיה:"
            ],
            [
                "<b>ובמוקדשין</b><br> קדשי בדק הבית או של קדשי מזבח חוץ מבכור דיש להן פדיון:"
            ],
            [
                "<b>מקדשין כל שהן</b><br> דהו\"ל דשיל\"מ אם יופדו אחר שיוממו וכשישחטן אח\"כ הותר צמרן שנגזז מהן בחייהן אחר שהוממו. ולהכי גם בפחות ממלוא סיט אסור. וגם בל\"ז אפי' קדשי מזבח מצי למתשל עלה [כתוס' כריתות י\"ג ב' ד\"ה ארבע] ולהר\"ן [נדרים ע\"ח א' ד\"ה לומר] אף שנזרק הדם ישנו בשאלה וכל דשיל\"מ לא בטל:"
            ],
            [
                "<b>תבשיל שבשלו בקליפי ערלה</b><br> ואבוקה כנגדו:"
            ],
            [
                "<b>ידלק</b><br> דיש שבח עצים בתבשיל ובפת לחומרא אבל לא לקולא [כפ\"ב דמ\"ש סמ\"א]:"
            ],
            [
                "<b>יעלה באחר ומאתים</b><br> אפי' לר\"מ. ונ\"ל דקמ\"ל מ\"ד דאף בתבשיל דדופן קדירה מפסיק סגי באבוקה כנגדה וקמשמע לן משנה ה דאפי' פת דדרכו למנות כר' עקיבא משנה ו הכא מיירי דאינן ככרות של בעה\"ב משום הכי יבטלו:"
            ],
            [
                "<b>מי שהיו לו חבילי תלתן</b><br> פענכעל. ואין חבילה פחות מכ\"ה גבעולין:"
            ],
            [
                "<b>נתערבו באחרים כלם ידלקו</b><br> מיהו בחזר ונתערב א' מתערובות זה הו\"ל ס\"ס ובטל. ובש\"ס [ביצה ד\"ג ב'] ובשאר דוכתי גרסינן ואם נתערב באחרות ואחרות באחרות כולן אסורות [ועיין תוס' שם]. מיהו אנן קי\"ל דתערובות הב' מותר רק שלא יאכל כולן כאחד דאז ליכא ס\"ס [ש\"ך י\"ד ק\"י סק\"נ]:"
            ],
            [
                "<b>שהיה רבי מאיר אומר את שדרכו למנות</b><br> שברוב פעמים מוכרין אותן במנין מפני חשיבותן [זהו דעת ר' יוחנן ביצה ד\"ג ב' וכן משמע לע\"ד מדלא קאמר שאין מוכרין אותו אלא במנין וגם בל\"ז בכל דוכתא אזלינן בתר רובא]:"
            ],
            [
                "<b>מקדש</b><br> חייב לשרוף כל התערובות וחבילין נמי דרכן למנות:"
            ],
            [
                "<b>וחכמים אומרים אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד</b><br> דאלו חשיבי ביותר:"
            ],
            [
                "<b>ואלו הם אגוזי פרך</b><br> י\"א קראך מאנדלן וי\"א קאקוסניססע:"
            ],
            [
                "<b>רמוני בדן</b><br> שם מקום:"
            ],
            [
                "<b>וחולפות תרדין</b><br> עלים וצלעות של ווייסקאהל:"
            ],
            [
                "<b>וקולסי כרוב</b><br> קרויט שטוידע שבא\"י שהם גדולים וטובים בטעם:"
            ],
            [
                "<b>ודלעת יונית</b><br> מעלאנע שבארץ יון:"
            ],
            [
                "<b>רבי עקיבא אומר אף ככרות של בעל הבית</b><br> דמתוך שהן שלו מתקנם יפה יותר מהנחתום:"
            ],
            [
                "<b>הראוי לערלה ערלה</b><br> ר\"ל בו' המנויין יש מהן דשייכן בערלה כגדולי אילן דין התערובות כערלה:"
            ],
            [
                "<b>לכלאי הכרם כלאי הכרם</b><br> דמיני ירקות שבששה הנ\"ל דין התערובות ככלאי כרם:"
            ],
            [
                "<b>כיצד</b><br> ר\"ל באיזה אופן אמרינן בהנך דלעיל שיהיו אוסרים בכל שכן. וביש ספרים ל\"ג כיצד:"
            ],
            [
                "<b>נתפרדו הרמונים</b><br> עי' פרק א דמעשרות נ\"ה:"
            ],
            [
                "<b>נתפרסו הככרות</b><br> סתמא כרבי עקיבא לעיל. וקיימא לן כרבי מאיר דכל ז' הנ\"ל או שאר דברים חשובים מצ\"ע או מצד מקומן או דברים שתמיד נמכרים במנין לא בטלי [י\"ד ק\"י וט\"ז שם סק\"א]:"
            ],
            [
                "כפירות עובד כוכבים שיש בגינתו גם אילני ערלה:"
            ],
            [
                "<b>בארץ ישראל אסור</b><br> דבא\"י הו\"ל ס' דאו':"
            ],
            [
                "<b>ובסוריא מותר</b><br> דהחמירו בסוריא קצת לאסור רק ס' הקרוב לוודאי:"
            ],
            [
                "<b>ובחוצה לארץ יורד ולוקח</b><br> ר\"ל יורד אל הגן וקונה שם הפירות שאפשר לחשוב שהן מעצי ערלה שבגן ותולין שהובאו מבחוץ מאילנות זקנות. אף דקרוב לוודאי שלקטן העובד כוכבים מהערלה. אפ\"ה שרי. דאף דגם בחו\"ל הו\"ל הלממ\"ס דהו\"ל כדאו'. הכי נמסר הלממ\"ס דספיקו כל דהו מותר [והכי קיי\"ל י\"ד רצ\"ה ס\"ט]:"
            ],
            [
                "<b>ובלבד שלא יראנו לוקט</b><br> דאז הו\"ל ודאי ערלה:"
            ],
            [
                "<b>כרם נטוע ירק</b><br> דאסור ודאי והוא הדין ס' כ\"כ. מיהו לרוב פוסקים דרק קנבוס ולוף אסור מדאו' בכרם. אבל שאר ירקות אסורים רק מד\"ס ע\"כ הכא בקנבוס ולוף מיירי דאל\"כ הרי ספיקא דרבנן הוא. אבל לתוס' מנחות [דף ט\"ו ב'] ולהר\"ן [חולין ש\"ח ב'] כל ירקות הנאכלים לאדם אסורים מדאו' בכרם א\"כ מצי איירי הכא בכל מיני ירקות הנאכלים:"
            ],
            [
                "<b>ובחוצה לארץ יורד ולוקט</b><br> ר\"ל יורד עובד כוכבים ולוקט בפני ישראל וישראל מותר לקנותו:"
            ],
            [
                "<b>ובלבד שלא ילקוט ביד</b><br> ר\"ל שלא ילקט הישראל בעצמו גזירה שמא יזרע:"
            ],
            [
                "<b>החדש אסור מן התורה בכל מקום</b><br> אפי' בחו\"ל ועי' פ\"א דחלה סי' ז':"
            ],
            [
                "<b>והערלה הלכה</b><br> הלממ\"ס:"
            ],
            [
                "<b>והכלאים מדברי סופרים</b><br> ודוקא כ\"כ. דבא\"י אסור בהנאה גזרו בחו\"ל אפי' באכילה. [מיהו לא גזרו רק בזרען במפולת יד זרע הגפן וב' מיני זרעים אחרים ביחד אבל א\"צ הרחקה זמ\"ז כלל] דאף על גב דלכתחלה גם זה אסור בחוצה לארץ אפילו הכי דכיון דבכה\"ג בארץ ישראל אינו לוקה בחוץ לארץ מותר באכילה. וי\"א דגם בכה\"ג אסור בהנאה גם בחו\"ל [י\"ד רצ\"ו] אבל כלאי זרעים דמותר בא\"י באכילה. בחו\"ל שרי לזרוע לכתחילה אבל הרכבת אילן גם בחו\"ל אסור מדאו'. ועי' ספ\"ק דכלאים סי' ע\"ו:"
            ]
        ]
    ],
    "versions": [
        [
            "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739"
        ]
    ],
    "heTitle": "יכין ערלה",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Acharonim on Mishnah",
        "Yachin",
        "Seder Zeraim"
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Seif",
        "Comment"
    ]
}