json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oholot/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json

{
    "language": "he",
    "title": "Mishnah Oholot",
    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
    "versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
    "status": "locked",
    "priority": 2.0,
    "license": "Public Domain",
    "digitizedBySefaria": true,
    "heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
    "versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "משנה אהלות",
    "categories": [
        "Mishnah",
        "Seder Tahorot"
    ],
    "text": [
        [
            " שנים טמאים במת. אחד טמא טומאת שבעה. ואחד טמא טומאת ערב. שלשה טמאין במת. שנים טמאין טומאת שבעה. ואחד טמא טומאת ערב. ארבעה טמאין במת. שלשה טמאין טומאת שבעה. ואחד טמא טומאת ערב. כיצד שנים. אדם הנוגע במת טמא טומאת שבעה. ואדם הנוגע בו. טמא טומאת ערב:  ",
            "כיצד שלשה. כלים הנוגעים במת. וכלים בכלים. טמאין טומאת שבעה. השלישי. בין אדם ובין כלים. טמא טומאת ערב:  ",
            "כיצד ארבעה כלים נוגעין במת. ואדם בכלים וכלים באדם. טמאין טומאת שבעה. הרביעי. בין אדם בין כלים. טמא טומאת ערב. אמר ר' עקיבא יש לי חמישי. השפוד התחוב באהל. האהל והשפוד. ואדם הנוגע בשפוד. וכלים באדם. טמאין טומאת שבעה. החמישי בין אדם בין כלים. טמא טומאת ערב. אמרו לו אין האהל מתחשב:  ",
            "אדם וכלים מיטמאין במת. חומר באדם מבכלים. וכלים מבאדם. שהכלים שלשה. והאדם שנים. חומר באדם שכל זמן שהוא באמצע. הן ארבעה. ושאינו באמצע הן שלשה:  ",
            "אדם ובגדים מיטמאים בזב. חומר באדם מבבגדים. ובבגדים מבאדם. שהאדם הנוגע בזב. מטמא בגדים. ואין בגדים הנוגעין בזב. מטמאין בגדים. חומר בבגדים. שהבגדים הנושאין את הזב. מטמאין אדם. ואין אדם נושא את הזב. מטמא אדם:  ",
            "אדם אינו מטמא עד שתצא נפשו. ואפילו מגוייד. ואפילו גוסס. זוקק ליבום. ופוטר מן היבום. מאכיל בתרומה. ופוסל בתרומה. וכן בהמה וחיה אינן מטמאין עד שתצא נפשם. הותזו ראשיהם אף על פי שמפרכסים. טמאין. כגון זנב של לטאה. שהיא מפרכסת:  ",
            "האיברין אין להן שיעור. אפילו פחות מכזית מן המת. ופחות מכזית מן הנבילה. ופחות מכעדשה מן השרץ. מטמאין טומאתן:  ",
            "מאתים וארבעים ושמונה אברים באדם. שלשים בפיסת הרגל. ששה בכל אצבע. עשרה בקורסל. שנים בשוק. חמשה בארכובה. אחד בירך. שלשה בקטלית. אחד עשרה צלעות. שלשים בפיסת היד. ששה בכל אצבע. שנים בקנה ושנים במרפק. אחד בזרוע. וארבעה בכתף. מאה ואחד מזה. ומאה ואחד מזה. ושמנה עשר חוליות בשדרה. תשעה בראש. שמנה בצואר. ששה במפתח של לב. וחמשה בנקביו. כל אחד ואחד מטמא במגע במשא ובאהל. אימתי בזמן שיש עליהן בשר כראוי. אבל אם אין עליהן בשר כראוי. מטמאין במגע ובמשא. ואין מטמאין באהל:  "
        ],
        [
            " אלו מטמאין באהל. המת וכזית מן המת וכזית נצל. ומלוא תרווד רקב. השדרה. והגלגולת. אבר מן המת ואבר מן החי. שיש עליהן בשר כראוי. רובע עצמות מרוב הבנין או מרוב המנין. ורוב בנינו ורוב מנינו של מת אף על פי שאין בהם רובע. טמאין. כמה הוא רוב מנינו מאה ועשרים וחמשה:  ",
            "רביעית דם ורביעית דם תבוסה. ממת אחד. רבי עקיבא אומר משני מתים. דם קטן שיצא כולו. ר' עקיבא אומר כל שהוא. וחכמים אומרים רביעית. כזית רמה. בין חיה בין מתה. ר' אליעזר מטמא כבשרו. וחכמים מטהרים. אפר שרופים. רבי אליעזר אומר שעורו ברובע. וחכמים מטהרין. מלוא תרווד ועוד עפר קברות. טמא. רבי שמעון מטהר. מלוא תרווד רקב שגבלו במים. אינו חבור לטומאה.  ",
            "אלו מטמאין במגע ובמשא. ואינן מטמאין באהל. עצם כשעורה. וארץ העובדי כוכבים. ובית הפרס. אבר מן המת. ואבר מן החי שאין עליהן בשר כראוי. השדרה והגלגולת שחסרו. כמה הוא חסרון בשדרה. בית שמאי אומרים שתי חוליות. ובית הלל אומרים אפילו חוליה אחת. ובגלגולת. בית שמאי אומרים במלוא מקדח. ובית הלל אומרים כדי שינטל מן החי וימות. באיזה מקדח אמרו. בקטן של רופאים. דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים בגדול של לשכה:  ",
            "הגולל והדופק. מטמאין במגע ובאהל. ואינן מטמאין במשא. ר' אליעזר אומר מטמאין במשא. ר' יהושע אומר אם יש תחתיהן עפר קבורות מטמאין במשא. ואם לאו אינן מטמאין במשא. איזהו הדופק. את שהגולל נשען עליו. אבל דופק דופקין טהור:  ",
            "אלו שאם חסרו טהורין. כזית מן המת. וכזית נצל. ומלוא תרווד רקב. ורביעית דם. ועצם כשעורה. ואבר מן החי שחסר עצמו:  ",
            "השדרה והגולגולת משני מתים. ורביעית דם משני מתים. ורובע עצמות משני מתים. ואבר מן המת משני מתים. ואבר מן החי משני אנשים. ר' עקיבא מטמא. וחכמים מטהרין:  ",
            "עצם כשעורה שנחלק לשנים. רבי עקיבא מטמא. ורבי יוחנן בן נורי מטהר. אמר ר' יוחנן בן נורי. לא אמרו עצמות כשעורה. אלא עצם כשעורה. רובע עצמות שנדקדקו ואין בכל אחד ואחד עצם כשעורה. רבי שמעון מטהר. וחכמים מטמאין. אבר מן החי שנחלק לשנים. טהור. רבי יוסי מטמא. ומודה שאם ניטל חצאים. שהוא טהור:  "
        ],
        [
            " כל המטמאין באהל שנחלקו והכניסן לתוך הבית. ר' דוסא בן הרכינס מטהר. וחכמים מטמאים. כיצד הנוגע בכשני חציי זיתים מן הנבילה. או נושאן. במת. הנוגע בכחצי זית ומאהיל על כחצי זית. או נוגע בכחצי זית וכחצי זית מאהיל עליו. מאהיל על כשני חציי זיתים. מאהיל על כחצי זית וכחצי זית מאהיל עליו. ר' דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין אבל הנוגע בכחצי זית ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית. או מאהיל על כחצי זית ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית טהור. אמר ר' מאיר אף בזה רבי דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין. הכל טמא חוץ מן המגע עם המשא. והמשא עם האהל. זה הכלל. כל שהוא משם אחד טמא. משני שמות טהור: ",
            "מלא תרווד רקב שנתפזר בתוך הבית. הבית טמא. ורבי שמעון מטהר. רביעית דם שנבלעה בתוך הבית. הבית טהור. נבלעה בכסות. אם מתכבסת ויוצא ממנה רביעית דם. טמאה. ואם לאו. טהורה שכל הבלוע שאינו יכול לצאת. טהור: ",
            "נשפך באויר. אם היה מקומו קטפרס. והאהיל על מקצתו. טהור. היה אשבורן. או שקרש. טמא. נשפך על האסקופה והיא קטפרס. בין מבפנים בין מבחוץ. והבית מאהיל עליו. טהור. היה אשבורן או שקרש. טמא. כל שבמת טמא. חוץ מן השינים והשער והצפורן ובשעת חבורו הכל טמא: ",
            "כיצד המת מבחוץ ושערו בפנים. הבית טמא. עצם שיש עליו כזית בשר. הכניס מקצתו מבפנים והבית מאהיל עליו. טמא. שני עצמות ועליהן כשני חצאי זיתים בשר. הכניס מקצתם מבפנים. והבית מאהיל עליהם טמא. היו תחובים בידי אדם טהור. שאין חבורי אדם חבור: ",
            "איזהו דם תבוסה. המת שיצא ממנו שמינית בחייו ושמינית במותו. דברי ר' עקיבא. רבי ישמעאל אומר רביעית בחייו ורביעית במותו. ניטל מזה ומזה רביעית ר' אליעזר בר' יהודה אומר זה וזה כמים. איזהו דם תבוסה. צלוב שדמו שותת. ונמצא תחתיו רביעית דם טמא. אבל המת שדמו מנטף. ונמצא תחתיו רביעית דם טהור. רבי יהודה אומר לא כי אלא השותת טהור. והמנטף טמא: ",
            "כזית מן המת פתחו בטפח. והמת פתחו בארבעה טפחים להציל הטומאה על הפתחים. אבל להוציא הטומאה. בפותח טפח. גדול מכזית כמת. רבי יוסי אומר השדרה והגולגולת כמת: ",
            "טפח על טפח על רום טפח מרובע. מביא את הטומאה. וחוצץ בפני הטומאה. כיצד ביב שהוא קמור תחת הבית יש בו פותח טפח ויש ביציאתו פותח טפח. טומאה בתוכו הבית טהור. טומאה בבית מה שבתוכו טהור. שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס. יש בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח הטומאה בתוכו הבית טמא. טומאה בבית מה שבתוכו טהור שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס. אין בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח. טומאה בתוכו. הבית טמא. טומאה בבית. מה שבתוכו טמא. אחד חור שחררוהו מים. או שרצים. או שאכלתו מלחת. וכן מרבך של אבנים. וכן סואר של קורות. רבי יהודה אומר. כל אהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אהל. ומודה בשקיפים ובסלעים: "
        ],
        [
            " מגדל שהוא עומד באויר. טומאה בתוכו. כלים שבעוביו טהורים. טומאה בעוביו. כלים שבתוכו טהורים. ר' יוסי אומר מחצה למחצה. היה עומד בתוך הבית. טומאה בתוכו. הבית טמא. טומאה בבית. מה שבתוכו טהור. שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס. כלים שבינו לבין הארץ. שבינו לבין הכותל. שבינו לבין הקורות. אם יש שם פותח טפח. טמאין. ואם לאו טהורין. טומאה שם הבית טמא: ",
            "תיבת המגדל יש בה פותח טפח ואין ביציאתה פותח טפח. טומאה בתוכה הבית טמא. טומאה בבית מה שבתוכה טהור שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס. ר' יוסי מטהר. מפני שהוא יכול להוציאה לחצאים או לשרפה במקומה: ",
            "היה עומד בתוך הפתח ונפתח לחוץ. טומאה בתוכו הבית טהור. טומאה בבית מה שבתוכו טמא שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס. היתה מוכני שלו משוכה לאחוריו. שלש אצבעות. טומאה שם כנגד הקורות. הבית טהור. במה דברים אמורים בזמן שיש שם פותח טפח. ואינה יוצאה והמגדל בא במדה. "
        ],
        [
            "תנור שהוא עומד בתוך הבית. ועינו קמורה לחוץ. והאהילו עליו קוברי המת. בית שמאי אומרים הכל טמא. ובית הלל אומרים התנור טמא. והבית טהור. רבי עקיבא אומר אף התנור טהור:  ",
            "ארובה שבין הבית לעליה. וקדרה נתונה עליה. ונקובה בכונס משקה. בית שמאי אומרים הכל טמא ובית הלל אומרים הקדרה טמאה. ועליה טהורה. רבי עקיבא אומר אף הקדרה טהורה:  ",
            "היתה שלימה בית הלל אומרים מצלת על הכל. בית שמאי אומרים אינה מצלת אלא על האוכלים ועל המשקים ועל כלי חרס. חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי:  ",
            "לגין שהוא מלא משקין טהורין. הלגין טמא טומאת שבעה. והמשקין טהורין. ואם פינן בכלי אחר טמאין. האשה שהיא לשה בעריבה. האשה והעריבה טמאים טומאת שבעה. והבצק טהור. ואם פינתו לכלי אחר טמא. חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי:  ",
            "היו כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה הכל טהור. היה כלי טהור לקדש ולחטאת. הכל טהור. שהכל נאמנין על החטאת. מפני שהכלים טהורין. וכלי חרס טהורין. ומצילין עם דפנות אהלים:  ",
            "כיצד הבור והדות שבבית. וכפישה נתונה עליו. טהור. אם היתה באר חלקה. או כוורת פחותה. וכפישה נתונה עליה. טמא. אם היה נסר חלק או סרידה שאין לה גפיים. טהור. שאין הכלים מצילים עם דפנות אהלים. עד שיהא להן דפנות. וכמה תהא הדופן. טפח. היה לה חצי טפח מכאן. וחצי טפח מכאן. אינה דופן. עד שיהא לה טפח ממקום אחר:  ",
            "כשם שמצילין מבפנים. כך מצילין מבחוץ. כיצד כפישה שהיא נתונה על היתדות מבחוץ. טומאה תחתיה. כלים שבכפישה טהורים. אם היה כותל חצר. או כותל גנה. אינו מציל. קורה שהיתה נתונה מכותל לכותל. וקדרה תלויה בה. טומאה תחתיה. כלים שבקדרה. רבי עקיבא מטהר וחכמים מטמאין:  "
        ],
        [
            " אדם וכלים נעשין אהלין לטמא אבל לא לטהר כיצד ארבעה נושאין את הנדבך. טומאה תחתיו. כלים שעל גביו טמאין. טומאה על גביו. כלים שתחתיו טמאים. ר' אליעזר מטהר. נתון על ארבעה כלים. אפילו כלי גללים. כלי אבנים. כלי אדמה. טומאה תחתיו. כלים שעל גביו טמאים. טומאה על גביו. כלים שתחתיו טמאים. נתון על ארבעה אבנים או על דבר שיש בו רוח חיים. טומאה תחתיו כלים שעל גביו טהורין. טומאה על גביו. כלים שתחתיו טהורין:  ",
            "קוברי המת שהיו עוברים באכסדרה. והגיף אחד מהן את הדלת. וסמכו במפתח. אם יכול הדלת לעמוד בפני עצמו טהור. ואם לאו טמא. וכן חבית של גרוגרות. או קופה של תבן. שהן נתונות בחלון. אם יכולין הגרוגרות והתבן לעמוד בפני עצמן טהורין. ואם לאו טמאין. בית שחצצו בקנקנים. וטח בטיח. אם יכול הטיח לעמוד בפני עצמו. טהור. ואם לאו טמא:  ",
            "כותל המשמש את הבית. ידון מחצה למחצה. כיצד. כותל שהוא לאויר. והטומאה בתוכו. מחציו ולפנים הבית טמא. והעומד מלמעלן טהור. מחציו ולחוץ הבית טהור. והעומד מלמעלן טמא. מחצה למחצה הבית טמא. והעומד מלמעלן. ר' מאיר מטמא. וחכמים מטהרין. רבי יהודה אומר כל הכותל לבית:  ",
            "כותל שבין שני בתים והטומאה בתוכו. בית הקרוב לטומאה. טמא. והקרוב לטהרה. טהור. מחצה למחצה שניהם טמאין. טומאה באחד מהן וכלים בכותל. מחציו וכלפי טומאה. טמאין. מחציו וכלפי טהרה. טהורין. מחצה למחצה. הרי הן טמאין. מעזיבה שבין הבית לעליה טומאה בתוכה. מחציה ולמטן הבית טמא. ועליה טהורה. מחציה ולמעלן העליה טמאה. והבית טהור. מחצה למחצה שניהן טמאין. טומאה באחד מהן וכלים במעזיבה. מחציה וכלפי טומאה. טמאין. מחציה וכלפי טהרה. טהורין. מחצה למחצה. הרי הן טמאין. רבי יהודה אומר כל המעזיבה לעליה:  ",
            "טומאה בין הקורות. ותחתיה כקליפת השום. אם יש שם פותח טפח. הכל טמא. אם אין שם פותח טפח. רואין את הטומאה כאילו היא אוטם. היתה נראית בתוך הבית. בין כך ובין כך. הבית טמא:  ",
            "בית המשמש את הכותל. ידון כקליפת השום. כיצד כותל שבין שני כוכין או בין שתי מערות. טומאה בבתים. וכלים בכותל. ועליהם כקליפת השום טהורין. טומאה בכותל. וכלים בבתים ועליה כקליפת השום טהורין. טומאה תחת העמוד טומאה בוקעת ועולה. בוקעת ויורדת:  ",
            "כלים שתחת הפרח. טהורים. רבי יוחנן בן נורי מטמא. הטומאה והכלים שתחת הפרח. אם יש שם פותח טפח. טמאין. ואם לאו. טהורין. שני פרדסקים זה בצד זה. או זה על גב זה. נפתח אחד מהן. הוא והבית טמא. וחברו טהור. ורואין את הפרדסקין כאילו הוא אוטם. ידון מחצה למחצה להביא את הטומאה לבית:  "
        ],
        [
            " הטומאה בכותל. ומקומה טפח על טפח. על רום טפח. כל העליות שעל גבה. אפילו הן עשר. טמאות. היתה עלייה אחת על גבי שני בתים היא טמאה. וכל העליות שעל גבה. טהורות. כותל שנית. טומאה בוקעת ועולה. בוקעת יורדת. נפש אטומה. הנוגע בה מן הצדדין. טהור. מפני שטומאה בוקעת ועולה. בוקעת ויורדת. אם היה מקום הטומאה טפח על טפח. על רום טפח. הנוגע בה מכל מקום טמא. מפני שהיא כקבר סתום. סמך לה סוכות טמאות. רבי יהודה מטהר:  ",
            "כל שיפועי אהלין. כאהלין. אהל שהוא שופע ויורד. וכלה עד כאצבע. טומאה באהל. כלים שתחת השיפוע. טמאים. טומאה תחת השיפוע. כלים שבאהל טמאין. טומאה מתוכו. הנוגע בו מתוכו. טמא טומאת שבעה. ומאחוריו טמא טומאת ערב. טומאה מאחוריו. הנוגע בו מאחוריו. טמא טומאת שבעה. מתוכו. טמא טומאת ערב. כחצי זית מתוכו וכחצי זית מאחוריו. הנוגע בו בין מתוכו בין מאחוריו. טמא טומאת ערב. מקצתו מרודד על הארץ. טומאה תחתיו. או על גביו. טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. אהל שהוא נטוי בעליה. מקצתו מרודד על הארובה שבין בית לעליה. רבי יוסי אומר מציל. רבי שמעון אומר אינו מציל. עד שיהא נטוי כנטית האהל:  ",
            "המת בבית. ובו פתחין הרבה. כלן טמאין. נפתח אחד מהן. הוא טמא. וכלן טהורים. חשב להוציאו באחד מהן. או בחלון שהוא ארבעה על ארבעה טפחים. הציל על כל הפתחים. בית שמאי אומרים. יחשוב עד שלא ימות המת. בית הלל אומרים אף משמת. היה סתום ונמלך לפתחו. בית שמאי אומרים כשיפתח ארבעה טפחים. ובית הלל אומרים כשיתחיל. ומודים בפותח בתחלה. שיפתח ארבעה טפחים:  ",
            "האשה שהיא מקשה לילד. והוציאוה מבית לבית. הראשון טמא בספק. והשני בודאי. אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהיא ניטלת בגפים. אבל אם היתה מהלכת. הראשון טהור שמשנפתח הקבר אין פנאי להלך. אין לנפלים פתיחת הקבר. עד שיעגילו ראש כפיקה:  ",
            "יצא הראשון מת והשני חי. טהור. הראשון חי והשני מת. טמא. ר' מאיר אומר בשפיר אחד. טמא. בשני שפירים. טהור:  ",
            "האשה שהיא מקשה לילד. מחתכין את הולד במעיה. ומוציאין אותו אברים אברים. מפני שחייה קודמין לחייו. יצא רובו. אין נוגעין בו. שאין דוחין נפש מפני נפש:  "
        ],
        [
            " יש מביאין את הטומאה וחוצצין. מביאין את הטומאה ולא חוצצין. חוצצים ולא מביאים. לא מביאין ולא חוצצין. אלו מביאים וחוצצים. השידה. והתיבה. והמגדל. כוורת הקש. כוורת הקנים. ובור ספינה אלכסנדרית. שיש להן שולים. והן מחזיקים ארבעים סאה בלח. שהם כוריים ביבש. ויריעה. וסקורטיא. וקטבליא. וסדין. ומפץ. ומחצלת שהן עשויין אהלים. ועדר בהמה טמאה וטהורה. ומכונות חיה ועוף. והעוף ששכן. והעושה מקום לבנה בשבלים. האירוס והקיסום. וירקות חמור. ודלעת יונית. ואוכלים טהורים. ר' יוחנן בן נורי לא היה מודה באוכלים טהורין. חוץ מן העגול של דבלה:  ",
            "הזיזין. והגזריות. והשובכות. והשקיפים. והסלעים. והגהרים. והשננים. והסככות. והפרעות. שהן יכולים לקבל מעזיבה רכה. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים מעזיבה בינונית. אלו הן הסככות אילן שהוא מיסך על הארץ והפרעות היוצאות מן הגדר:  ",
            "אלו מביאין ולא חוצצין. השידה והתיבה והמגדל. כוורת הקש. כוורת הקנים. ובור ספינה אלכסנדרית שאין להם שולים. ואינן מחזיקים ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש. ויריעה. וסקורטיא. וקטבליא. וסדין ומפץ ומחצלת. שאין עשויין אהלים. ובהמה וחיה שמתו. ואוכלים טמאים. מוסף עליהם הרחים של אדם:  ",
            "אלו חוצצים ולא מביאין. מסכת פרוסה. וחבילי המטה. והמשפלות והסריגות שבחלונות:  ",
            "אלו לא מביאין לא חוצצין. הזרעים והירקות המחוברים לקרקע. חוץ מן הירקות שמנו. וכיפת הברד והשלג והכפור והגליד והמלח. והדולג ממקום למקום. והקופץ ממקום למקום. והעוף הפורח. וטלית המנפנפת. וספינה שהיא שטה על פני המים. קשר את הספינה בדבר שהוא יכול להעמידה. כבש את האבן על גבי הטלית מביאה את הטומאה. רבי יוסי אומר הבית שבספינה אינו מביא את הטומאה:  ",
            "שתי חביות. ובהן כשני חציי זיתים מוקפות צמיד פתיל. ומונחות בתוך הבית הן טהורות. והבית טמא. נפתחה אחת מהן היא והבית טמאים. וחברתה טהורה. וכן שני חדרים שהן פתוחין לבית:  "
        ],
        [
            "כוורת שהיא בתוך הפתח. ופיה לחוץ. כזית מן המת נתון תחתיה. או על גבה מבחוץ. כל שהוא כנגד הזית. תחתיה וגבה. טמא. וכל שאינו כנגד הזית. תוכה והבית. טהור. בבית. אין טמא אלא הבית. בתוכה הכל טמא: ",
            "היתה גבוה מן הארץ טפח טומאה תחתיה. או בבית. או על גבה. הכל טמא. אלא תוכה. בתוכה. הכל טמא: ",
            "במה דברים אמורים. בזמן שהיא כלי מחולחלת. היתה פחותה. ופקוקה בקש. או אפוצה. איזו היא אפוצה. כל שאין לה טפח ממקום אחד. כזית מן המת נתון תחתיה. כנגדו עד התהום. טמא. על גבה כנגדו עד הרקיע. טמא. בבית. אין טמא אלא הבית. בתוכה. אין טמא אלא תוכה: ",
            "היתה גבוה מן הארץ טפח. טומאה תחתיה. או בבית. תחתיה והבית. טמא. תוכה וגבה. טהור. בתוכה. אין טמא אלא תוכה. על גבה. כנגדו עד הרקיע. טמא: ",
            "במה דברים אמורים. בזמן שפיה לחוץ. היה פיה לפנים. וכזית מן המת נתון תחתיה או על גבה מבחוץ. כל שהוא כנגד הזית. תחתיה וגבה ותוכה טמא. וכל שאינו כנגד הזית. תוכה והבית טהור. בתוכה. או בבית. הכל טמא: ",
            "היתה גבוה מן הארץ טפח. טומאה תחתיה. או בבית. או בתוכה. או על גבה. הכל טמא: ",
            "במה דברים אמורים בזמן שהיא כלי מחולחלת. היתה פחותה ופקוקה בקש. או אפוצה. איזהו אפוצה שאין לה טפח ממקום אחד. כזית מן המת נתון תחתיה. כנגדו עד התהום. טמא. על גבה. כנגדו עד הרקיע טמא. בתוכה. או בבית. תוכה והבית. טמאים: ",
            "היתה גבוה מן הארץ טפח. טומאה תחתיה. או בבית או בתוכה. הכל טמא אלא גבה. על גבה. כנגדו עד הרקיע. טמא: ",
            "היתה ממלאה את כל הבית. ואין בינה לבין הקורות פותח טפח. טומאה בתוכה הבית טמא. טומאה בבית. מה שבתוכה טהור. שדרך טומאה לצאת ואין דרכה להכנס. בין עומדת. בין מוטה על צדה. בין אחת. בין שתים: ",
            "היתה עומדת בתוך הפתח. ואין בינה לבין המשקוף פותח טפח. טומאה בתוכה. הבית טהור. טומאה בבית. מה שבתוכה טמא. שדרך הטומאה לצאת. ואין דרכה להכנס: ",
            "היתה מוטה על צדה באויר. וכזית מן המת נתון תחתיה. או על גבה. כל שהוא כנגד הזית תחתיה וגבה טמא. וכל שאינו כנגד הזית. תוכה טהור. בתוכה. הכל טמא: ",
            "היתה גבוה מן הארץ טפח. טומאה תחתיה. או על גבה. הכל טמא אלא תוכה. בתוכה. הכל טמא. במה דברים אמורים בזמן שהיא כלי. היתה פחותה. ופקוקה בקש. או מחזקת ארבעים סאה כדברי חכמים. כזית מן המת נתון תחתיה. כנגדו עד התהום טמא. על גבה. כנגדו עד הרקיע טמא. בתוכה. אין טמא אלא תוכה. היתה גבוה מן הארץ טפח. טומאה תחתיה. תחתיה טמא. בתוכה. תוכה טמא. על גבה כנגדו עד הרקיע טמא. ",
            "היתה יושבת על שוליה. והיא כלי. טומאה תחתיה. בתוכה. או על גבה. טומאה בוקעת ועולה. בוקעת ויורדת. היתה גבוה מן הארץ טפח. או מכוסה או כפויה על פיה. טומאה תחתיה. בתוכה. או על גבה. הכל טמא: ",
            "במה דברים אמורים בזמן שהיא כלי. היתה פחותה ופקוקה בקש. או מחזקת ארבעים סאה כדברי חכמים. טומאה תחתיה. בתוכה או על גבה. טומאה בוקעת ועולה. בוקעת ויורדת. ר' אליעזר ורבי שמעון אומרים אין טומאה עולה לה אף לא יורדת ממנה. היתה גבוה מן הארץ טפח. טומאה תחתיה. תחתיה טמא. בתוכה או על גבה. כנגדו עד הרקיע טמא: ",
            "ארון שהיא רחבה מלמטן וצרה מלמעלן. והמת בתוכה. הנוגע בה מלמטן. טהור. ומלמעלן טמא. רחבה מלמעלן וצרה מלמטן. הנוגע בה מכל מקום טמא. היתה שוה הנוגע בה מכל מקום טמא. דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר מטפח ולמטן טהור. מטפח ולמעלן טמא. העשויה כמין קמטרא. הנוגע בה מכל מקום. טמא. כמין גלוסקוס. הנוגע בה מכל מקום. טהור. חוץ ממקום פתיחתה: ",
            "חבית שהיא יושבת על שוליה באויר. וכזית מן המת נתון תחתיה. או בתוכה כנגד קורקורותה. טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. והחבית טמאה. תחת דפנה מבחוץ טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. והחבית טהורה. בתוכה ותחת דפנה. אם יש בדפנות פותח טפח הכל טמא וכנגד פיה טהור. ואם לאו טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. במה דברים אמורים בטהורה. אבל אם היתה טמאה. או גבוה מן הארץ טפח. או מכוסה. או כפויה על פיה. טומאה תחתיה. בתוכה. או על גבה. הכל טמא: "
        ],
        [
            " ארובה שהיא בתוך הבית. ויש בה פותח טפח. טומאה בבית. כנגד ארובה טהור. טומאה כנגד ארובה. הבית טהור. הטומאה בין בבית ובין כנגד ארובה. נתן את רגלו מלמעלן. עירב את הטומאה. מקצת טומאה בבית ומקצתה כנגד ארובה. הבית טמא. וכנגד הטומאה טמא:  ",
            "אין בארובה פותח טפח. טומאה בבית. כנגד ארובה טהור. טומאה כנגד ארובה. הבית טהור. הטומאה בבית. נתן את רגלו מלמעלן. טהור. הטומאה כנגד ארובה. נתן את רגלו מלמעלן ר' מאיר מטמא. וחכמים אומרים אם טומאה קדמה את רגלו. טמא. אם רגלו קדמה את הטומאה. טהור. ר' שמעון אומר שתי רגלים זו על גב זו שקדמו את הטומאה. משך הראשון את רגלו. ונמצא רגלו של שני שם. טהור. מפני שקדמה רגלו של ראשון את הטומאה:  ",
            "מקצת טומאה בבית ומקצתה כנגד ארובה. הבית טמא. וכנגד הטומאה טמא דברי רבי מאיר. ר' יהודה אומר הבית טמא. כנגד הטומאה טהור. רבי יוסי אומר. אם יש בטומאה כדי שתחלק. ותטמא את הבית. ותטמא כנגד הטומאה. טמא. ואם לאו הבית טמא. כנגד הטומאה טהור:  ",
            "ארובות זו על גב זו. ויש בהן פותח טפח. טומאה בבית. כנגד ארובות טהור. טומאה כנגד ארובות הבית טהור. הטומאה בין בבית בין כנגד ארובות נתן דבר שהוא מקבל טומאה. בין מלמעלן בין מלמטן. הכל טמא. ודבר שאינו מקבל טומאה. ממנו ולמטן טמא. ממנו ולמעלן טהור:  ",
            "אין בארובות פותח טפח טומאה בבית. כנגד ארובות טהור. טומאה כנגד ארובות. הבית טהור. הטומאה בבית. נתן בין דבר שהוא מקבל טומאה. בין דבר שאינו מקבל טומאה. בין מלמעלן. בין מלמטן. אין טמא אלא התחתון. הטומאה כנגד ארובות. נתן דבר שהוא מקבל טומאה. בין מלמעלן בין מלמטן. הכל טמא. ודבר שאינו מקבל טומאה. בין מלמעלן בין מלמטן אין טמא. אלא תחתון:  ",
            "ארובה שהיא בתוך הבית וקדרה נתונה תחתיה. שאם תעלה אין שפתותיה נוגעות בארובה. טומאה תחתיה. בתוכה. או על גבה. טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. היתה גבוה מן הארץ טפח טומאה תחתיה או בבית. תחתיה. והבית. טמא. תוכה. וגבה. טהור. בתוכה. או על גבה. הכל טמא:  ",
            "היתה נתונה בצד האסקופה. שאם תעלה. היא נוגעת במשקוף פותח טפח. טומאה תחתיה. בתוכה. או על גבה. טומאה בוקעת ועולה. בוקעת ויורדת. היתה גבוה מן הארץ טפח. טומאה תחתיה. או בבית. תחתיה והבית טמא. תוכה וגבה טהור. בתוכה או על גבה הכל טמא. שאם תעלה אינה נוגעת בשקוף פותח טפח.. או מודבקת בשקוף טומאה תחתיה אין טמא אלא תחתיה:  "
        ],
        [
            " הבית שנסדק. טומאה בחוץ. כלים שבפנים טהורין. טומאה בפנים. כלים שבחוץ בית שמאי אומרים עד שיהא בסדק ארבעה טפחים. בית הלל אומרים כל שהוא. רבי יוסי אומר משום בית הלל פותח טפח: ",
            "אכסדרה שנסדקה. טומאה בצד זה. כלים שבצד השני טהורים. נתן את רגלו או קנה מלמעלן. עירב את הטומאה. נתן את הקנה בארץ. אינו מביא את הטומאה עד שיהיה גבוה מן הארץ פותח טפח: ",
            "סגוס עבה וכופת עבה אינן מביאין את הטומאה עד שיהיו גבוהים מן הארץ פותח טפח. קפולים זו על גבי זו. אינן מביאות את הטומאה עד שתהא העליונה גבוה מן הארץ פותח טפח. היה אדם נתון שם בית שמאי אומרים אינו מביא את הטומאה. ובית הלל אומרים אדם חלול הוא והצד העליון מביא את הטומאה: ",
            "היה משקיף בעד החלון והאהיל על קוברי המת. בית שמאי אומרים אינו מביא את הטומאה ובית הלל אומרים מביא את הטומאה. ומודים שאם היה לבוש בכליו או שהיו שנים זה על גבי זה. שהם מביאין את הטומאה: ",
            "היה מוטל על האסקופה. והאהילו עליו קוברי המת. בית שמאי אומרים אינו מביא את הטומאה. ובית הלל אומרים מביא את הטומאה: ",
            "הטומאה בבית והאהילו עליו טהורין בית שמאי מטהרין. ובית הלל מטמאין: ",
            "כלב שאכל בשר המת. ומת הכלב. ומוטל על האסקופה. ר' מאיר אומר אם יש בצוארו פותח טפח. מביא את הטומאה. ואם לאו אינו מביא את הטומאה. ר' יוסי אומר רואין את הטומאה. מכנגד המשקוף ולפנים. הבית טמא. מכנגד המשקוף ולחוץ. הבית טהור. ר' אליעזר אומר פיו לפנים. הבית טהור. פיו לחוץ. הבית טמא. שהטומאה יוצאת דרך שוליו. רבי יהודה בן בתירה אומר בין כך ובין כך הבית טמא. כמה תשהה במעיו. שלשה ימים מעת לעת. בעופות ובדגים. כדי שתפול לאור ותשרף. דברי ר' שמעון. רבי יהודה בן בתירא אומר. בעופות ובדגים מעת לעת: ",
            "החדות שבבית. ומנורה בתוכו. והפרח שלה יוצא. וכפישה נתונה עליו. שאם תנטל המנורה. וכפישה עומדת על פי החדות. בית שמאי אומרים החדות טהור. ומנורה טמאה. בית הלל אומרים אף המנורה טהורה. ומודים שאם תינטל המנורה וכפישה נופלת הכל טמא: ",
            "כלים שבין שפתי כפישה לבין שפתי החדות. אפילו עד התהום טהורים. טומאה שם הבית טמא. טומאה בבית. כלים שבכותלי החדות. אם יש במקומן טפח על טפח על רום טפח. טהורים. ואם לאו טמאים. אם היו כותלי החדות רחבים משל בית. בין כך ובין כך טהורים: "
        ],
        [
            " נסר שהוא נתון על פי תנור חדש ועודף מכל צדדיו בפותח טפח. טומאה תחתיו. כלים שעל גביו טהורים. טומאה על גביו. כלים שתחתיו טהורים. ובישן טמא. ר' יוחנן בן נורי מטהר. נתון על פי שני תנורים. טומאה ביניהם. הם טמאים. ר' יוחנן בן נורי מטהר: \n",
            "סרידה שהיא נתונה על פי התנור מוקף צמיד פתיל. טומאה תחתיו או על גביו. הכל טמא. כנגד אוירו של תנור טהור. טומאה כנגד אוירו של. תנור. כנגדו עד הרקיע. טמא: \n",
            "נסר שהוא נתון על פי תנור ישן. יוצא מזה ומזה טפח. אבל לא מן הצדדים. טומאה בצד זה. כלים שבצד השני. טהורים. ר' יוסי מטמא. הבטח אינו מביא את הטומאה. היה בו זיז. ר' אליעזר אומר אינו מביא את הטומאה. ר' יהושע אומר רואים את הבטח כאילו אינו. והזיז העליון מביא את הטומאה: \n",
            "סנדל של עריסה שפחתו בתוך הבית. אם יש בו. פותח טפח. הכל טמא. ואם לאו מונין בו כדרך שמונין במת: \n",
            "קורות הבית והעליה. שאין עליהן מעזיבה. והן מכוונות. טומאה תחת אחת מהן. תחתיה טמא. בין התחתונה לעליונה ביניהן טמא. על גבי העליונה. כנגדו עד הרקיע טמא. היו העליונות כבין התחתונות. טומאה תחת אחת. מהן. תחת כולם טמא. על גביהן כנגדו עד הרקיע טמא: \n",
            "קורה שהיא נתונה מכותל לכותל. וטומאה תחתיה. אם יש בה פותח טפח. מביאה את הטומאה תחת כולה. ואם לאו. טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. כמה יהא בהקיפה ויהא בה פותח טפח. בזמן שהיא עגולה הקיפה שלשה טפחים. בזמן שהיא מרובעת ארבעה. שהמרובע יתר על העגול רביע: \n",
            "עמוד שהוא מוטל לאויר אם יש בהקיפו עשרים וארבעה טפחים מביא את הטומאה תחת דפנו. ואם לאו. טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת: \n",
            "כזית מן המת מודבק לאסקופה. רבי אליעזר מטמא את הבית. רבי יהושע מטהר. היה נתון תחת האסקופה. ידון מחצה למחצה. מודבק למשקוף הבית טמא. רבי יוסי מטהר. היה נתון בתוך הבית. הנוגע במשקוף טמא. הנוגע באסקופה. רבי אליעזר מטמא. רבי יהושע אומר מטפח ולמטן. טהור. מטפח ולמעלן. טמא: \n"
        ],
        [
            " העושה מאור בתחלה. שעורו מלא מקדח גדול של לשכה. שירי המאור. רום אצבעיים על רוחב הגודל. אלו הן שירי המאור. חלון שסתמה ולא הספיק לגומרה. חררוהו מים. או שרצים. או שאכלתו מלחת. שעורו מלא אגרוף. חשב עליו לתשמיש. שעורו בפותח טפח. למאור. שיעורו מלא מקדח. הסריגות והרפפות. מצטרפות כמלא מקדח. כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים עד שיהא במקום אחד מלא מקדח. להביא הטומאה ולהוציא הטומאה. רבי שמעון אומר להביא הטומאה. אבל להוציא את הטומאה בפותח טפח:  ",
            "חלון שהיא לאויר. שעורה מלא מקדח. בנה בית חוצה לה. שעורה בפותח טפח. נתן את התקרה באמצע החלון. התחתון בפותח טפח. והעליון מלא מקדח:  ",
            "החור שבדלת. שעורו מלא אגרוף. דברי רבי עקיבא. ר' טרפון אומר. בפותח טפח. שייר בה החרש. מלמטן. או מלמעלן. הגיפה. ולא מירקה. או שפתחתו הרוח. שעורו מלא אגרוף:  ",
            "העושה מקום לקנה. ולאספתי. ולנר. שעורו כל שהוא. כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים בפותח טפח. לזון את עיניו. ולדבר עם חברו. ולתשמיש. בפותח טפח:  ",
            "אלו ממעטין את הטפח פחות מכזית בשר ממעט על ידי רובע עצמות. ופחות מעצם כשעורה ממעט על ידי כזית בשר פחות מכזית מן המת. פחות מכזית מן הנבלה. פחות מכעדשה מן השרץ. פחות מכביצה אוכלים. התבואה שבחלון. וככיי שיש בה ממש. ונבלת העוף הטהור שלא חשב עליה. ונבילת עוף הטמא שחשב עליה ולא הכשירה. או הכשירה ולא חשב עליה:  ",
            "אלו שאינן ממעטים. אין העצם ממעט על ידי עצמות. ולא בשר על ידי בשר. ולא כזית מן המת. ולא כזית מן הנבלה. ולא כעדשה מן השרץ. ולא כביצה אוכלים. ולא תבואה שבחלונות. ולא ככיי שאין בה ממש. ולא נבלת העוף הטהור שחשב עליה. ולא נבלת עוף הטמא שחשב עליה והכשירה. ולא השתי והערב המנוגעים. ולא לבינה מבית הפרס. דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים הלבינה ממעטת. מפני שעפרה טהור. זה הכלל הטהור ממעט. והטמא אינו ממעט:  "
        ],
        [
            "הזיז מביא את הטומאה כל שהוא. הגיזרה. והגבלית. בפותח טפח. איזהו הזיז. שפניו למטה. והגיזרה שפניה למעלה. ובמה אמרו הזיז מביא את הטומאה כל שהוא. בזיז שהוא גבוה מן הפתח שלשה נדבכין. שהם שנים עשר טפח. יתר מכאן מביא את הטומאה בפותח טפח. העטרות והפתוחים. מביאין את הטומאה בפותח טפח:  ",
            "זיז שעל גבי הפתח מביא את הטומאה בפותח טפח. שעל גבי החלון רום אצבעיים. שעל גבי מלא מקדח כל שהוא ר' יוסי אומר מלואו:  ",
            "קנה שעל גבי הפתח. אפילו גבוה מאה אמה. מביא את הטומאה כל שהוא. דברי ר' יהושע. רבי יוחנן בן נורי אומר אל יחמור זה מן הזיז:  ",
            "זיז שהוא סובב את כל הבית. ואוכל בפתח שלש אצבעות טומאה בבית. כלים שתחתיו טמאים. טומאה תחתיו. ר' אליעזר מטמא את הבית. ורבי יהושע מטהר. וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרה:  ",
            "שני זיזין זה על גבי זה. ויש בהן פותח טפח. וביניהן פותח טפח. טומאה תחתיהן. תחתיהן טמא. ביניהם. ביניהן טמא. על גביהן. כנגדו עד לרקיע טמא. היה העליון עודף על התחתון פותח טפח. טומאה תחתיהן. או ביניהן. תחתיהן וביניהן. טמא. על גביהן. כנגדו עד לרקיע. טמא. היה העליון עודף על התחתון פחות מטפח טומאה תחתיהן. תחתיהן וביניהן. טמא. ביניהן או תחת המותר ר' אליעזר אומר תחתיהן וביניהן. טמא. רבי יהושע אומר ביניהן. ותחת המותר. טמא. ותחתיהן טהור:  ",
            "יש בהן פותח טפח. ואין ביניהן פותח טפח. טומאה תחתיהן תחתיהן טמא. ביניהן. או על גביהן. כנגדו עד הרקיע. טמא:  ",
            "אין בהן פותח טפח. בין שיש ביניהן פותח טפח. בין שאין ביניהן פותח טפח. טומאה תחתיהן. ביניהן או על גביהן. טומאה בוקעת ועולה. בוקעת ויורדת. וכן שתי יריעות שהן גבוהות מן הארץ פותח טפח:  "
        ],
        [
            " סגוס עבה. וכופת עבה. אינן מביאין את הטומאה. עד שיהו גבוהין מן הארץ פותח טפח. קפולין זו על גבי זו. אינן מביאות את הטומאה עד שתהא העליונה גבוהה מן הארץ פותח טפח. טבליות של עץ זו על גב זו. אינן מביאות את הטומאה. עד שתהא העליונה גבוהה מן הארץ פותח טפח. ואם היו של שיש. טומאה בוקעת ועולה. בוקעת ויורדת:  ",
            "טבליות של עץ. שהן נוגעות זו בזו בקרנותיהם. והן גבוהות מן הארץ פותח טפח. טומאה תחת אחת מהן הנוגע בשניה. טמא טומאת שבעה. כלים שתחת הראשונה טמאים. ושתחת השניה. טהורין. השלחן אינו מביא את הטומאה. עד שיהא בו ריבוע בפותח טפח:  ",
            "חביות שהן יושבות על שוליהן. או מוטות על צידיהן באויר. והן נוגעות זו בזו בפותח טפח. טומאה תחת אחת מהן. טומאה בוקעת ועולה. בוקעת ויורדת. במה דברים אמורים. בטהורות. אבל אם היו טמאות. או גבוהות מן הארץ פותח טפח. טומאה תחת אחת מהן. תחת כלם טמא:  ",
            "בית שחצצו בנסרים או ביריעות. מן הצדדים או מן הקורות. טומאה בבית. כלים שבחצץ טהורים. טומאה בחצץ. כלים שבבית טמאין. כלים שבחצץ. אם יש שם פותח טפח. טמאים. ואם לאו. טהורים:  ",
            "חצצו מארצו. טומאה בחצץ. כלים שבבית טמאים. טומאה בבית. כלים שבחצץ אם יש במקומן טפח על טפח על רום טפח. טהורים. ואם לאו. טמאין. שארצו של בית כמוהו. עד התהום:  ",
            "בית שהוא מלא תבן ואין בינו לבין הקורות פותח טפח. טומאה בפנים. כלים שכנגד יציאה. טמאים. טומאה בחוץ כלים שבפנים אם יש במקומם טפח על טפח על רום טפח. טהורים. ואם לאו טמאים. אם יש בין תבן לקורות פותח טפח. בין כך ובין כך טמאים:  ",
            "בית שמלאו עפר או צרורות. ובטלו. וכן כרי של תבואה. או גל של צרורות אפילו כגלו של עכן. ואפילו טומאה בצד הכלים. טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת:  ",
            "חצר הקבר. העומד בתוכה טהור. עד שיהא בה ארבע אמות. כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים ארבעה טפחים. קורה שעשאה גולל לקבר. בין עומדת בין מוטה על צדה. אין טמא אלא כנגד הפתח. עשה ראשה גולל לקבר. אין טמא אלא עד ארבעה טפחים. ובזמן שהוא עתיד לגוד. ר' יהודה אומר כולה חבור:  ",
            "חבית שהיא מליאה משקים טהורים. ומוקפת צמיד פתיל. ועשאה גולל לקבר. הנוגע בה טמא טומאת שבעה. והחבית והמשקין טהורין. בהמה שעשאה גולל לקבר. הנוגע בה טמא טומאת שבעה. ר' מאיר אומר כל שיש בו רוח חיים. אינו מטמא משום גולל:  ",
            "הנוגע במת והנוגע בכלים. המאהיל על המת והנוגע בכלים. טמאין. מאהיל על המת. ומאהיל על הכלים. הנוגע במת ומאהיל על הכלים. טהורים. אם יש בידו פותח טפח. טמאין. שני בתים ובהן כשני חצאי זיתים. פשט את שתי ידיו להן. אם יש בידיו פותח טפח. מביא את הטומאה. ואם לאו. אינו מביא את הטומאה:  "
        ],
        [
            "כל המטלטלין מביאין את הטומאה. כעובי המרדע. אמר רבי טרפון אקפח את בני שזו הלכה מקופחת. ששמע השומע וטעה. שהאיכר עובר. והמרדע על כתפו. והאהיל צדו אחד על הקבר. וטמאוהו. משום כלים המאהילים על המת. אמר רבי עקיבא אני אתקן. שיהו דברי חכמים קיימין. שיהו כל המטלטלין מביאין את הטומאה. על אדם הנושאן בעובי המרדע. ועל עצמן בכל שהן. ועל שאר אדם וכלים בפותח טפח:  ",
            "כיצד כוש שהוא תחוב בכותל. כחצי זית מתחתיו. וכחצי זית מעל גביו. אף על פי שאינן מכוונין טמא. נמצא מביא את הטומאה לעצמו בכל שהוא. הקדר. שהוא עובר. והסל על כתיפו. והאהיל צדו אחת על הקבר. הכלים שבצד השני טהורין. אם יש בסל פותח טפח טמאים. התלוליות הקרובות בין לעיר בין לדרך. אחד חדשות ואחד ישנות. טמאות. הרחוקות. חדשות טהורות וישנות טמאות. איזו היא קרובה. חמשים אמה. וישנה ששים שנה. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר קרובה שאין קרובה ממנה. וישנה שאין אדם זוכרה:  ",
            "המוצא מת בתחלה. מושכב. כדרכו. נוטלו ואת תבוסתו. מצא שנים. נוטלן ואת תבוסתן. מצא שלשה. אם יש בין זה לזה. מארבע אמות. ועד שמנה. כמלא מטה וקובריה. הרי זו שכונת קברות. בודק ממנו. ולהלן עשרים אמה. מצא אחד בסוף עשרים אמה. בודק ממנו ולהלן עשרים אמה. שרגלים לדבר. שאילו מתחלה מצאו. נטלו ואת תבוסתו:  ",
            "הבודק. בודק אמה על אמה. ומניח אמה. עד שהוא מגיע לסלע. או לבתולה. המוציא את העפר ממקום טומאה. אוכל בדמעו. המפקח בגל. אינו אוכל בדמעו:  ",
            "היה בודק. הגיע לנחל. או לשלולית. או לדרך הרבים מפסיק. שדה שנהרגו בה הרוגים. מלקט עצם עצם. והכל טהור. המפנה קברו מתוך שדהו. מלקט עצם עצם והכל טהור. בור שמטילים לתוכו נפלים. או הרוגים. מלקט עצם עצם. והכל טהור. רבי שמעון אומר אם התקינו לקבר מתחלה. יש לו תבוסה:  "
        ],
        [
            " החורש את הקבר. הרי זה עושה בית הפרס. עד כמה הוא עושה. מלא מענה. מאה אמה. בית ארבעת סאים. רבי יוסי אומר בית חמש. במורד. ובמעלה נותן רובע כרשינים על בורך המחרישה. עד מקום שיצמחו שלשה כרשינין זו בצד זו. עד שם הוא עושה בית הפרס. ר' יוסי אומר במורד ולא במעלה:  ",
            "היה חורש והטיח בסלע. או בגדר. או שניער המחרישה. עד שם הוא עושה בית הפרס. ר' אלעזר אומר. בית פרס עושה בית פרס. ר' יהושע אומר פעמים עושה. פעמים אינו עושה. כיצד. חרש חצי מענה. וחזר וחרש חציה. וכן הצדדין. הרי זה עושה בית פרס. חרש מלא מענה. חזר וחרש ממנה ולחוץ אינו עושה בית פרס:  ",
            "החורש מלטימיא. מצבירת העצמות. משדה שאבד הקבר בתוכה. או שנמצא בה קבר. החורש את שאינו שלו וכן עובד כוכבים שחרש. אינו עושה אותה בית פרס. שאין בית פרס לכותיים:  ",
            "שדה בית הפרס על גבי טהורה. שטפו גשמים מבית פרס לטהורה. אפילו אדומה והלבינוה. או לבנה והאדימוה אין עושה אותה בית הפרס:  ",
            "שדה שאבד קבר בתוכה. ובנה בה בית ועליה על גביו. אם היתה פתחה של עליה. מכוון כנגד פתחו של בית. עליה טהורה. ואם לאו. עליה טמאה. עפר בית הפרס ועפר חוצה לארץ שבא בירק. מצטרפין כחותם המרצופים דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים עד שיהיה במקום אחד כחותם המרצופין. אמר ר' יהודה. מעשה שהיו אגרות באות ממדינת הים לבני כהנים גדולים. והיו בהם כסאה וכסאתים חותמות. ולא חשו להם חכמים משום טומאה:  "
        ],
        [
            " כיצד בוצרים בית הפרס מזים על האדם ועל הכלים. ושונים. ובוצרים. ומוציאים חוץ לבית הפרס. ואחרים מקבלים מהם. ומוליכים לגת. אם נגעו אלו באלו. טמאים. כדברי בית הלל. בית שמאי אומרים אוחז את המגל בסיב. או בוצר בצור. ונותן לתוך הכפישה. ומוליך לגת. אמר רבי יוסי. במה דברים אמורים בכרם הנעשה בית הפרס. אבל נוטע בית הפרס. ימכר לשוק:  ",
            "שלשה בית פרסות הן. החורש את הקבר. נטעת כל נטע. ואינה נזרעת כל זרע. חוץ מזרע הנקצר. ואם עקרו. צובר את גרנו לתוכו וכוברו בשתי כברות דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים התבואה בשתי כברות. והקטניות בשלש כברות. ושורף את הקש. ואת העצה. ומטמא במגע ובמשא. ואינו מטמא באהל:  ",
            "שדה שאבד קבר בתוכה. נזרעת כל זרע  . ואינה נטעת כל נטע. ואין מקיימין בה אילנות חוץ מאילן סרק. שאינו עושה פירות. ומטמא במגע ובמשא ובאהל:  ",
            "שדה בוכין לא נטעת ולא נזרעת. ועפרה טהור. ועושין ממנה תנורים לקדש. ומודים בית שמאי ובית הלל שבודקים לעושה פסח. ואין בודקין לתרומה ולנזיר. בית שמאי אומרים בודקין. ובית הלל אומרים אין בודקין. כיצד הוא בודק. מביא את העפר שהוא יכול להסיטו. ונותן לתוך כברה שנקביה דקים וממחה. אם נמצא שם עצם כשעורה. טמא:  ",
            "כיצד מטהרין בית הפרס. נוטלים ממנו שלשה טפחים או נותן על גביו שלשהטפחים. אם נטל מחציו אחד שלשה טפחים. ונתן על גבי חציו אחר שלשה טפחים. טהור. ר' שמעון אומר אפילו נטל ממנו טפח ומחצה. ונתן עליו טפח ומחצה ממקום אחר. טהור. הרוצף בית הפרס באבנים שאינו יכול להסיטן. טהור. ר' שמעון אומר אף העוזק בית הפרס טהור:  ",
            "המהלך בבית הפרס על אבנים שאינו יכול להסיטן. על האדם ועל הבהמה שכחן יפה. טהור. על אבנים שהוא יכול להסיטן. על האדם ועל הבהמה שכחן רע טמא. המהלך בארץ העמים בהרים ובסלעים. טמא. בים ובשונית. טהור. ואי זהו השונית. כל מקום שהים עולה בזעפו:  ",
            "הקונה שדה בסוריא סמוכה לארץ ישראל. אם יכול להכנס לה בטהרה. טהורה. וחייבת במעשרות ובשביעית. ואם אינו יכול להכנס לה בטהרה. טמאה. וחייבת במעשרות ובשביעית. מדורות העובדי כוכבים טמאים. כמה ישהא בתוכן ויהא צריך בדיקה. ארבעים יום. אף על פי שאין עמו אשה. ואם היה עבד או אשה משמרים אותו. אינו צריך בדיקה:  ",
            "את מה הם בודקים. את הביבים העמוקים. ואת המים הסרוחים. בית שמאי אומרים אף האשפתות ועפר התיחוח. ובית הלל אומרים כל מקום שהחזיר והחולדה יכולים להלך בו. אינו צריך בדיקה:  ",
            "האצטווניות אין בהן משום מדור העובדי כוכבים. רבן שמעון בן גמליאל אומר עיר עובדי כוכבים שחרבה. אין בה משום מדור עובדי כוכבים. מזרח קסרין ומערב קסרין. קברות. ומזרח עכו. היה ספק. וטהרוהו חכמים. רבי ובית דינו נמנו על קיני. וטהרוהו:  ",
            "עשרה מקומות אין בהן משום מדור עובדי כוכבים. אהלי הערביים. והסוכות. והצריפין. והבורגנין. והאלקטיות. ובית שער. ואוירה של חצר. והמרחץ. ומקום החצים. ומקום הלגיונות:     "
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Mishnah"
    ]
}