json/Talmud/Yerushalmi/Seder Moed/Jerusalem Talmud Shekalim/Hebrew/Venice Edition.json

{
    "language": "he",
    "title": "Jerusalem Talmud Shekalim",
    "versionSource": "https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH001936038/NLI",
    "versionTitle": "Venice Edition",
    "status": "locked",
    "versionNotes": "",
    "actualLanguage": "he",
    "languageFamilyName": "hebrew",
    "isBaseText": true,
    "isSource": true,
    "isPrimary": true,
    "direction": "rtl",
    "heTitle": "תלמוד ירושלמי שקלים",
    "categories": [
        "Talmud",
        "Yerushalmi",
        "Seder Moed"
    ],
    "text": [
        [
            [
                "באחד באדר משמעין על השקלים ועל הכלאים ובחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכים ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות המים ועושין כל צורכי הרבים ומציינין על הקברות ויוצאין אף על הכלאים",
                "באחד באדר משמעין כו' ולמה באחד באדר כדי שיביאו ישראל את שקליהן בעונתן ותיתרם תרומת הלשכה מן החדשה בזמנה באחד בניסן ומר ר' שמואל בר רב יצחק תרומת הלשכה כתחילת' דכתיב ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן ותני עלה ביום שהוקם המשכן בו ביום נתרמה התרומה רבי טבי רבי יאשיה בשם כהנא נאמר כאן חדשי ונאמר להלן חדשי מה חדשי שנ' להלן אין מונין אלא מניסן אף חדשי שנ' כאן אי' מונין אלא מניסן אמר רבי יונה שבק רבי טבי ראשה ואמר סופא דל כן כהדא דתני זאת עולת חדש בחדשו יכול תהא תורם בכל חדש וחדש תלמוד לומר בחדשו לחדשי בחודש אחד הוא תורם לכל חדשי השנה יכול באי זה חדש שירצה נאמר כאן חדשי ונאמר להלן חדשי מה חדשי שנאמר להלן אין מונין אלא מניסן אף חדשי שנאמר כאן אין מונין אלא מניסן",
                "מהו מהו משמעין רב הונא אמר מכריזין היך מה דאת אמר ויתנו קול ביהודה ובירושלם",
                "תמן תנינן אין בין אדר הראשון לאדר השיני אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אף שימוע שקלים וכלאים ביניהן רבי חלבו ורב חונה רב בשם ר' חייה רבה הכל יוצאין בארבעה עשר שהוא זמן קרייתה אמ' ר' יוסה ויאות כלום אמרו משמעי' על השקלים לא כדי שיביאו ישראל שקליהן בעונתן אם אומר את באדר הראשון עד כדון אית בשתא שיתין יומין כלום אמרו יוצאין אף על הכלאים לא כדי שיהו הצמחין ניכרין אם אומר את באדר הראשון עד כדון אינון דקיקין",
                "רבי חזקיה שאל מעתה בני בבל משמעין על שיקליהן מראשו של חדש לא כדי שיביאו ישראל שקליהן בעונתן ותיתרם תרומת הלישכה מן החדשה בזמנה באחד בניסן התיב רבי עולא קומי ר' מנא והא תנינן בג' פרקים בשנה תורמין את הלשכה בפרס הפסח בפרס העצרת בפרס החג א\"ל נימר אילין דקריבין בפרס הפסח אילין דרחיקין בפרס העצרת ואילין דרחיקין מינהון בפרס החג אמ' ליה כולה כאחת היתה באה ולמה אמרו בשלשה פרקים כדי לעשות פומפי לדבר",
                "רבי יהודה בר פזי בשם רבי הן נקרא ולא נבהת לטובה כל נדיב לב לרעה ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם לטובה ויוצא משה את העם לרעה ותקרבון אלי כולכם לטובה אז ישיר משה ובני ישראל לרעה וישא כל העדה ויתנו את קולם אמר רבי חייא בר בא אכן השכימו השחיתו כל השחתה שהיו עושין בהשכמה היו עושין אותה אמר רבי בא בר אחא אין את יכול לעמוד על אופי של אומה הזאת נתבעין לעגל ונותנין נתבעין למשכן ונותנין תנא רבי יוסה בן חנינה הדא מתניתא ועשית כפורת זהב טהור יבוא זהב של כפרת ויכפר על זהבו של עגל",
                "רבי חגי בשם רבי שמואל בר נחמן שלש תרומות נאמרו בפרשה הזאת תרומת אדנים ותרומת שקלים ותרומת המשכן דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה זו תרומת אדנים מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי זו תרומת שקלים וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זו תרומת המשכן תרומת המשכן למשכן מה שירצו יעשו תרומת שקלים לקרבן מה שירצו יעשו כדי שתהא יד כולן שווה תרומת אדנים לאדנים העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט אמר רבי אבון אף בפרשה הזאת נאמר בה שלש תרומות",
                "בחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכים לא כן אמר רבי חלבו רב חונה רב בשם רבי חייה רבה הכל יוצאין בארבעה עשר שהוא זמן קריאתה לא בא אלא ללמדך שכל המצות הנוהגות באדר השיני נוהגות באדר הראשון רבי יוסה ורבי אחא הוון יתיבין אמר רבי יוסה לרבי אחא לא מסתברא לשעבר אלא לבא והא תני מקום שנהגו לקרותה שני ימים קורין אותה שני ימים אמר ליה אוף אנא סבר כן אמר רבי מנא ויאות אילו משקרייה בארבעה עשר חוזר וקרייא בחמשה עשר שמא אין שומעין לו אם אומר את כן נמצאת עוקר זמן כרכין בידיך",
                "תני רבן שמעון בן גמליאל או' מצות נהגות באדר שני אינן נוהגות באדר הראשון חוץ מן הספד ומן התענית שהן שוין בזה ובזה רבי בא ר' ירמיה בשם רב רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כרבן שמעון בן גמליאל רבי חונה רבה דציפורין אמר הנהיג רבי חנינה בציפורין כהדא דרבן שמעון בן גמליאל לא אמר אלא הנהיג הא להלכה לא",
                "אבל לעניין שטרות כותבין אדר הראשון ואדר השיני אלא שכותבין אדר השיני תיניין רבי יודה אומר אדר השיני כותבי' היו /תי\"ו/ ודיו",
                "מתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות המים ועושין כל צורכי הרבים אילו הן צורכי הרבים דנין דיני ממונות ודיני נפשות דיני מכות ופודין ערכין וחרמין והקדישות ומשקין את הסוטה ושורפין את הפרה ועורפין עגלה ערופה ורוצעין עבד עברי ומטהרין את המצורע ומפרקין את המנעל מעל גבי האימום ואין מחזירין אותו",
                "ומציינין על הקברות לא כבר ציינו מאדר תיפתר שירד שטף של גשמים ושטפו",
                "ויוצאין אף על הכלאי' לא כבר יצאו באדר תיפתר שהיתה השנה אפילה ואין הצמחין ניכרין",
                "מניין לציון ר' ברכיה ר' יעקב בר בת יעקב בשם ר' חונייא דברת חוורן רבי יוסה אמרי לה רבי יעקב בר אחא בשם ר' חונייא דברת חוורן רבי חזקיה ר' עוזיאל בריה דר' חונייה דבית חוורן בשם רבי חונייא דבית חוורן טמא טמא יקרא כדי שתהא הטומאה קוראה לך בפיה ואומרת לך פרוש רבי אילא בשם רבי שמואל בר נחמן ועברו העוברים בארץ וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון מיכן שמציינין על העצמות אדם מיכן שמציינין על השזרה ועל הגולגולת ובנה מיכן שמציינין על גבי אבן קבועה אם אומר את על גבי אבן תלושה אף היא הולכת ומטמא במקום אחר אצלו למקום טהרה ציון מיכן לציון",
                "ומצא אבן אחת מצויינת אף על פי שאין מקיימין כן המאהיל עליה טמא אני אומר מת מצויין והיה נתון תחתיה היו שתים המאהיל עליהן טהור וביניהן טמא אם היה חורש בנתיים הרי הן כיחידיות ביניהן טהור וסביבותיהן טמא",
                "תני אין מציינין על הבשר שמא נתאכל הבשר רבי יוסטא בר שונם בעא קומי רבי מנא ולא נמצא מטמא טהרות למפרע אמר ליה מוטב שיתקלקלו בו לשעה ואל יתקלקלו בו לעולם"
            ],
            [
                "אמר רבי יהודה בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפניהן משרבו עוברי עבירה היו משליכין לדרכים התקינו שיהו מבקירין את כל השדה",
                "רבי יהודה אומר תני אמר רבי יהודה בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפניהן והיו שמיחין שתי שמחות אחת שהיו מנכשין שדותיהן ואחת שהיו נהנין מן הכלאים משרבו עוברי עבירה היו משליכין על הדרכים אף על פי כן היו שמחים שהיו מנכשין שדותיהן התקינו שיהו מבקירין את כל השדה",
                "מניין שהבקר בית דין הבקר כתיב וכל אשר לא יבא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה מניין שהיא פטורה מן המעשרות רבי יונתן בריה דרבי יצחק בר אחא שמע לה מן הדא אין מעברין את השנה לא בשביעי' ולא במוצאי שביעי' ואם עיברוה הרי זו מעוברת וחדש אחד שהוא מוסיף לא פטור ממעשרות הוא עד כדון שביעית מוצאי שביעית מאי אמר רבי אבון שלא לרבות באיסור חדש רבי זעורה בשם רבי אבהו הדא דאת אמר עד שלא התיר רבי להביא ירק מחוצה לארץ לארץ אבל משהתיר רבי להביא ירק מחוץ לארץ לארץ היא שביעית היא של שאר שני שבוע",
                "תני אין מעברין את השנה בשביעית ולא במוצאי שביעית אלא בשאר שני שבוע ואם עיברוה הרי זה מעוברת אמר רבי מנא הדא דאת אמר בראשונה כשהיו השנים כתיקנן אבל עכשיו שאין השנים כתיקנן היא שביעית היא שאר שני שבוע תני של בית רבן גמליאל עיברוה במוצאי שביעית מיד אמ' רבי אבון אין מן הדא לית שמע מינה כלום שמור את חדש האביב שמריהו שיבוא בחידושו",
                "והיידא אמרה דא גדיש שלא לוקט תחתיו כל הנוגעות בארץ הרי הן של עניים ואמר רבי אמי בשם רבי שמעון בן לקיש דבית שמאי היא ואמר ליה רבי יוסי שמענו שהוא פטור ממעשרות דברי הכל משום קנס וכבית הלל עניים מעשרין ואוכלין"
            ],
            [
                "בחמשה עשר בו שולחנות יושבין במדינה בעשרים וחמשה בו ישבו במקדש משישבו במקדש התחילו למשכן את מי ממשכנין לויים וישראלים וגרים ועבדים משוחררין אבל לא נשים ולא עבדים ולא קטנים וכל קטן שהתחיל אביו לשקול על ידו אינו פוסק אין ממשכנין את הכהנים מפני דרכי שלום ד' אמר ר' יהודה העיד בן בוכרי ביבנה שכל כהן שהוא שוקל אינו חוטא אמר לו רבן יוחנן בן זכאי לא כי אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא אלא שהכהני' דורשין מקרא זה לעצמן וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל הואיל והעומר ושתי הלחם ולחם הפנים שלנו היאך הם נאכלין",
                "בחמשה עשר בו כו' הא לתבוע תובעין הדא דתימר בשהביא שתי שערות אבל אם לא הביא שתי שערות לא בדא ולמשכן אין ממשכנין עד שיביא שתי שערות",
                "כיני מתניתא אין ממשכנין את הכהנים מפני דרך הכבוד ",
                "אמר רבי יהודה העיד כו' אמר רבי ברכיה טעמא דרבן יוחנן בן זכאי זה יתנו שנים עשר שבטים יתנו רבי טבי בשם רב המנונא כן משיבין חכמים לר' יהודה חטאת יחיד מתה אין חטאת הציבור מתה מנחת היחיד קריבה כליל ואין מנחת ציבור קריב' כליל וקשיא משיבין לאדם דבר שאינו מודה בו שאין חטאת ציבור מתה רבי יהודה אומר תמות והוא מותיב לון תו לא נדבת יחיד היא ואינון מתיבין ליה מכיון שנמסרה לציבור כמי שהיא נדבת ציבור כתיב כל העובר על הפקודים רבי יודה ורבי נחמיה חד אמר כל דעבר בימא יתן וחרנה אמר כל דעבר על פקודייא יתן מאן דאמר כל דעבר בימא יתן מסייע לרבן יוחנן בן זכאי מ\"ד כל דעבר על פקודייא יתן מסייע לבן בוכרי"
            ],
            [
                "אף על פי שאמרו אין ממשכנין נשים ועבדים וקטנים אבל אם שקלו מקבלין מידם הנכרי והכותי ששקלו אין מקבלין מידן ואין מקבלין מידן קיני זבין וקיני זבות קיני יולדות חטאות ואשמות זה הכלל כל שהוא נידר ונידב מקבלין מידן וכל שאינו לא נידר ולא נידב אין מקבלין מידן וכן הוא מפורש על ידי עזרא לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו ו' ואילו חייבין בקולבון לויים וישראלים וגרים ועבדים משוחררין אבל לא כהנים ולא נשים ולא עבדים ולא קטנים השוקל על יד העבד על יד האשה על יד הכהן על יד הקטן פטור על ידו ועל יד חבירו חייב בקולבון אחד רבי מאיר אומר שני קולבונות נתן סלע ליטול שקל חייב שני קולבנות ז' השוקל על יד עני על יד שכינו על יד בן עירו פטור אם הלוום חייב האחין השותפין שחייבין בקולבון פטורין ממעשר בהמה ושחייבין במעשר בהמה פטורין מן הקולבון כמה הוא קולבון מעה כסף דברי רבי מאיר וחכמים אומרים חצי מעה",
                "אף על פי שאמרו כו' הא לתבוע אינן תובעין הכא את אמר תובעין והכא את אמר אין תובעין כאן בשהביא שתי שערות וכאן בשלא הביא שתי שערות ",
                "הנכרי והכותי ששקלו אין מקבלין מידן אמר רבי בא תיפתר כמאן דאמר כותי כגוי דאיתפלגון כותי כגוי דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר כותי כישראל לכל דבר",
                "אמר רבי לעזר מתניתא בגוים הא בכותים לא ותני כן אדם לרבות את הגרים מכם להוציא את המשומדים מתניתא פליגא על רבי אלעזר אין מקבלין מידם קיני זבין וקיני זבות קיני יולדות וכי יש קיני זבין וזבות בגוים אלא רישא בגוים וסיפא בכותים והא כיני רישא בגוים וסיפא בכותים",
                "אמר רבי יוחנן בתחילה אין מקבלין מהן לא דבר מסויים ולא דבר שאינו מסויים ובסוף מקבלין מהן דבר מסויים ואין מקבלין מהן דבר שאינו מסויים ר' שמעון בן לקיש אמר בין בתחילה בין בסוף אין מקבלין מהן לא דבר מסויים ולא דבר שאינו מסויים מתניתא פליגא על רבי יוחנן אין מקבלין מהן הקדש נדבה לבדק הבית פתר לה בין בתחילה בין בסוף ובלבד דבר שאינו מסויים מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש הכל שוין שהן נודרין ונידרין פתר לה עולה ניחא נודרים עולה נידרים עולה לא כשאמר ישראל הרי עלי עולה ושמעו גוי ואמר מה שאמר זה עלי ואינו מביא עמה נסכים ומותר נסכים לא לכלי שרת אינון נמצא מביא דבר מסויים התיב רבי יוסי בי רבי בון והא תנינן נערכין וערכין לא לבדק הבית אינון היך מה דאת אמר תמן לשמים הוא מתכוין ומאיליהן הן באין לכלי שרת לבדק הבית כן את אמר אף הכא לשמים הוא מתכוין ומאיליהן הן באין לכלי שרת מה עבד לה רבי שמעון בן לקיש פתר לה לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו רבי חלקיה אמר רבי סימון שאל מעתה אין מקבלי' מהן לאמת המים ולחומת העיר ומגדלותיה על שם ולכם אין חלק וצדקה וזכרון בירושלם",
                "אילו חייבין בקולבון כו' מתניתא דרבי מאיר דרבי מאיר אמ' אע\"פ שאין שקלו תורה קולבנו תורה סבר ר' מאיר בנותן שקלו שלם שהוא פטור מן הקולבון א\"ר מאיר כמין מטבע של אש הוציא הקב\"ה מתחת כסא כבודו והראהו למשה אמר לו זה יתנו כזה יתנו",
                "נתן סלע ליטול שקל חייב שני קולבונות אמר ר' לעזר דרבי מאיר היא דרבי מאיר אמר אחד שקל שהוא נותן ואחד סלע שהוא נוטל רב אמר דברי הכל היא אחד שקל שהוא נותן ואחד שקל שהוא נוטל ואחד לדבר תורה על דעתיה דרב שלשה קולבונות אינון אתא ר' ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב שלשה קולבונות אינון אחד שקל שהוא נותן ואחד שקל שהוא נוטל ואחד לדבר תורה",
                "האחין והשותפין שחייבין בקולבון ופטורין במעשר בהמה בשחלקו וחזרו ונשתתפו שחייבין במעשר בהמה ופטורין מן הקולבון בשלא חלקו",
                "השוקל על ידי עני כו' אמר ר' לעזר והן שחלקו גדיים כנגד תיישים ותיישים כנגד גדיים אבל אם חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד תיישים הוא חלקו משעה הראשונה אמר רבי יוחנן ואפילו חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד תיישים כלקוחות הן כהיא דתנינן תמן הלקוח ושניתן לו מתנה פטור ממעשר בהמה האחין והשותפין שחייבין בקולבון ופטורין במעשר בהמה בשחלקו וחזרו ונשתתפו שחייבין במעשר בהמה ופטורין מן הקולבון בשלא חלקו רבי חזקיה אמר רבי ירמיה בעי ולמה לי' נן אמרין פעמים שחייבין בזה ובזה ופעמים שהן פטורין מזה ומזה היך עבידא חלקו את הנכסים ואחר כך חלקו את הבהמה חייבין בזה ובזה חלקו את הבהמה ואחר כך חלקו את הנכסים פטורין מזה ומזה אמר רבי מנא הדא דאת אמר בשלא היתה הבהמה רוב אבל אם היתה הבהמה רוב הן הן עיקר נכסיו רבי אבון אמר ר' שמי בעי מפני שעשיתן כאדם אחד אצל מעשר בהמה את פוטרו מן הקולבון אמר ליה לא שנייה היא שהוא נותן סלע אחת שלימה מעתה אפילו חלקו וחזרו ונשתתפו חייבין במעשר בהמה ופטורין מן הקולבון ותנינן חייבין בקולבון ופטורין ממעשר בהמה רבי בא בשם אבא בר רב הונא היא שני אחין שירשו את אביהן היא שני גיסין שירשו את חמיהן",
                "לאיכן היו הקולבונות נופלין רבי מאיר אומר לשקלים רבי לעזר אומר לנדבה רבי שמעון השזורי אומר ריקועי זהב וציפוי לבית קודש הקדשים בן עזאי אומר שולחנין היו נוטלין אותן בשכרן ויש אומרי' להוצאת דרכים הדרן עלך באחד באדר"
            ]
        ],
        [
            [
                "מצרפין שקלים דרכונות מפני משאוי הדרך כשם שהיו שופרו' במקדש כך היו במדינה בני העיר ששילחו את שקליהן ונגנבו או שאבדו אם נתרמה התרומה נשבעין לגיזברין ואם לאו נשבעין לבני העיר ובני העיר שוקלין תחתיהן נמצאו או שהחזירום הגנבים אילו ואילו שקלים ואין עולין להן לשנה הבאה",
                "מצרפין שקלים דרכונות כו' ויעשו אותן מרגלית שמא תזיל המרגלית ונמצא ההקדש מפסיד כהיא דתנינן תמן וכולן נפדין בכסף ובשוה כסף חוץ מן השקלים ואין פודין בכלים אמר רבי שמואל בר רב יצחק שמא יזילו הכלים ונמצא ההקדש מפסיד והכא שמא תזיל המרגלית ונמצא ההקדש מפסיד",
                "מתניתא בתקלין חדתין אבל בתקלין עתיקין לא בדא ותני כן עתיקין במקדש אין עתיקין במדינה מתני' בשומר חנם אבל בשומר שכר לא בדא אמר רב אבא ואפילו תימר בשומר שכר נגנבו בליסטים מזויין אבדו כמי שטבעה ספינתו בים אמר רבי יוסטא בי רבי סימון אתייא כמאן דאמר תורמין על הגבוי ועל העתיד להיגבות ברם כמאן דאמר אין תורמין לא על הגבוי ולא על הממושכן לא בדא",
                "בני העיר ששילחו את שקליהן נגנבו או שאבדו א\"ר אלעזר דר\"ש היא דרבי שמעון אמר קדשים שהוא חייב באחריותן כנכסיו הן א\"ר יוחנן דברי הכל היא משום שבועת תקנה על דעתיה דר' יוחנן ניחא נשבעין לגזברין ואם לאו נשבעין לבני העיר ובני העיר שוקלין תחתיהן הדא היא דרבי שמעון משם שבועת תקנה אלא לרבי אלעזר גזברין מאי עבידתייהו נשבעין לבני העיר במעמד גזברין כי היכי דלא לחשדינהו אי נמי דלא נשוו להו פושעים אף על פי שקיבלו בני העיר לשלם אין ההקדש יוצא בלא שבועה",
                "הפריש שקלו ואבד רבי יוחנן אמר חייב באחריותו עד שימסור לגיזבר רבי שמעון בן לקיש אמר הקדש ברשות הגבוה בכל מקום שהוא מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש נשבעין לבני העיר ובני העיר שוקלין תחתיהן לא עוד היא משם שבועת תקנה",
                "תני הראשונים נופלין לתקלין חדתין והשניים נופלים לתקלין עתיקין אילו הן הראשונים ואילו הן השניים רבי פינחס בי רבי חנניה ורבי אבא מרי חד אמר אילו ששילחו בני העיר תחילה וחורנה אמר אילו שהגיעו לידי גיזברין תחילה"
            ],
            [
                "הנותן שקלו לחבירו לשקול על ידו ושקלו על ידי עצמו אם נתרמה התרומ' מעל השוקל שקלו מן ההקדש ונתרמה התרומה וקרבה הבהמה מעל ממעשר שני ומדמי שביעית יאכל כנגדו",
                "השוקל כו' אנן תנינן אם נתרמה התרומה ותניי דבית רבי אם קרבה הבהמה אמר רבי לעזר מאן תנא אם קרבה הבהמה רבי שמעון דרבי שמעון אומר מיד היה מקבל מעותיו הכהנים זריזין הן וקשיא אילו הגונב עולתו של חבירו ושחטה סתם סתמה לא לשם הבעלים הראשונים מכפרת אמר רבי יודן תיפתר במסויים משל בית רבן גמליאל שהיה מתכוין ודוחפו לקופה וחש לומר שמא לשיריים הן נופלין וכי יש מעילה בשיריים אלא כרבי מאיר דר\"מ אמר מועלין בשיריים עוד היא במסויים משל בית רבן גמליאל שהיה מתכוין ותורמו לשמו",
                "מה נהנה אמר רב אבין בשם רבנן דתמן מכיון שבית דין ראויין למשכן ולא מישכנו כמי שנהנה",
                "כתיב אך בכור אשר יבכר ליי' בבהמה לא יקדיש איש אותו כל שהוא קודש אין קדושה חלה עליו כיצד הוא עושה מביא סלע של חולין ואומר מעות מעשר שני בכל מקום שהן מחוללין על סלע זו ואותן נתפסין לשם שני והשאר נעשין שקלים"
            ],
            [
                "המכנס מעות ואמר הרי אילו לשקלי בית שמאי אומרין מותרן נדבה ובית הלל אומרי' מותרן חולין שאביא מהן שקלי שוין שהמותר חולין אילו לחטאתי שוין שהמותר נדבה שאביא מהן חטאתי שוין שהמותר חולין ד' אמר רבי שמעון מה בין שקלים לחטאת אלא של שקלים יש להן קיצבה ולחטאת אין לה קצבה רבי יהודה אומר אף לשקלים אין להן קיצבה שכשעלו ישראל מן הגולה היו שוקלין דרכונות חזרו לשקול סלעים חזרו לשקול טבעים ביקשו לשקול דינרין אמר רבי שמעון אף על פי כן יד כולם שווה אבל חטאת זה מביא בסלע וזה מביא בשתים וזה מביא בשלש",
                "המכנס מעות כו' רבי יוסה בשם רבי לעזר מה פליגין במכנס פרוטרוט אבל באומר אילו לשקלי כל עמא מודיי שהמותר נדבה רבי חזקיה ר' ביבי בשם רבי לעזר מה פליגין במכנס פרוטרוט אבל באומר אילו כל עמא מודיי שהמותר חולין אמר רבי חזקיה מתנית' מסייעא לרבי ביבי דתנן אמר רבי שמעון מה בין שקלים לחטאת אלא שהשקלים יש להן קצבה ולחטאת אין לה קיצבה מה אנן קיימין אם באומר שאביא מהן שקלי כל עמא מודיי שהמותר חולין אם באומר שאביא מהם חטאתי כל עמא מודיי שהמותר נדבה אלא כן אנן קיימין באומר אילו שקלים על ידי שקצוותן מן התורה מותרן חולין חטאת על ידי שאין קצבתה מן התורה מותרה נדבה מה עבד לה רבי שמעון בן לקיש פתר לה במכנס פרוטרוט כבית הלל והא תנינן מותר שקלים חולין פתר לה במכנס פרוטרוט וכבית הלל והא תנינן עשירית האיפה חולין עוד הוא פתר לה במכנס פרוטרוט וכבית הלל",
                "המפריש שקלו וסבור שהוא חייב ונמצא שאינו חייב לא קדש המפריש שנים וסבור שהוא חייב שנים ונמצא שאינו חייב אלא אחד אותו השיני מה את עבד ליה נישמעינה מן הדא הפריש חטאתו סבור שהוא חייב ונמצ' שאינו חייב לא קדשה הפריש שתי' וסבור שהו' חייב שתי' ונמצ' שאינו חייב אלא אחת אותה השנייה מה את עבד לה אלא רועה ה\"נ אילו לנדבה היאך אתה או' אילו",
                "שכשעלו ישראל מן הגולה היו שוקלין דרכונות דינרין חזרו לשקול סלעים כשמוען חזרו לשקול טיבעין פלגי סילעין ביקשו לשקול דינרין קרטין ולא קיבלו עליהן מן הדא והעמדנו עלינו מצות לתת שלישית השקל בשנה לעבודת בית אלהינו ר' חלקיה בשם ר' אחא מיכן שאדם צריך לשלש שקלו שקלו שלשה פעמים בשנה מיכן שאין מטריחין על הציבור יותר משלשה פעמים בשנה אמר רבי אבין מיכן לשלש סאין מיכן לשלש קופות מיכן לשלש אפרשו'",
                "כתיב זה יתנו כל העובר על הפקודים וגו' רבי יודה ורבי נחמיה חד אמר לפי שחטאו במחצית היום יתנו מחצית השקל וחרנה אמר לפי שחטאו בשש שעות יתנו מחצית השקל דעבד שיתא גרמסין רבי יהושע בי ר' נחמיה בשם רבן יוחנן בן זכיי לפי שעיברו על עשרת הדיברות יהא נותן כל אחד ואחד עשרת גרה רבי ברכיה רבי לוי בשם רבי שמעון בן לקיש לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף יהא כל אחד ואח' פודה את בנו בכורו בעשרים כסף רבי פינחס בשם רבי לוי לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף ונפל לכל אחד ואחד מהן טבע לפיכך יהא כל אחד ואחד נותן שקלו טבע"
            ],
            [
                "מותר שקלים חולין מותר עשירית האיפה חולין מותר קיני זבים קיני זבות קיני יולדות חטאות ואשמות מותרן נדבה זה הכלל כל שהוא בא לשם חט ומשם אשמה מותרן נדבה ו' מותר עולה לעולה מותר מנחה למנחה מותר שלמים לשלמים מותר הפסח לשלמים מותר נזירים לנזירים מותר נזיר לנדבה",
                "מותר שקלים חולין כו' אמר רבי יוסה עד דאנא תמן שמעית קל רב יהודה שאל לשמואל הפריש שקלו ומת אמר ליה יפלו לנדבה מותר עשירית האיפה שלו רבי יוחנן אמר יוליכם לים המלח רבי לעזר אמר יפלו לנדבה מתניתא פליגא על רבי יוחנן מותר שקלים חולין מותר עשירית האיפה מותר קיני זבים קיני זבות מותר קיני יולדות חטאות ואשמות מותרן נדבה מה עבד לה רבי יוחנן פתר לה מותר עשירית האיפה של מנחת חוטא של כל ישראל ",
                "רבי יוחנן אמר על דעלי אבא בר בא דאינון אמרין מניין שהפסח משתנה לשם שלמים תלמוד לומר אם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים כל שהוא מן הצאן בא שלמים התיבון הרי עולה מן הצאן דבר שאינו בא אלא מן הצאן יצאת עולה שהיא באה אפילו מן הבקר התיבון הרי אשם אמר רבי בון בר כהנא מן הצאן דבר שהוא בא מכל הצאן יצא אשם שאינו בא אלא מן האלים בלבד בכל אתר את אמר מן למעט והכא את אמר מן לרבות אמר רבי מנא הכא נמי מן למעט מיעוט שאינו בא בן שני שנים מיעוט שאינו בא נקבה וגבי אשם נמי מן למעט הוא שאינו בא אלא מן האלים בלבד התיבון והכתיב ואם מן הצאן קרבנו מן הכשבים או מן העזים לעולה מעתה מותר הפסח בא עולה אמר רבי אבון משנין דבר שהוא לאכילה לדבר שהוא לאכילה ואין משנין דבר שהוא לאכילה לדבר שאינו לאכילה אמר רבי יוסי בי רבי בון משנין קדשים קלים לשם קדשין קלין ואין משנין קדשים קלין לשם קדשי קדשים רבי יוחנן אמר על דאעלי רבי חנינה דאינון אמרין אין הפסח משתנה לשם שלמים אלא אם כן שחטו לשם שלמים ואני אומ' אפילו שחטו לשם עולה אמר רבי אילא טעמא דרבי יוחנן אם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים כל שהוא זבח בא שלמים ומשתנה למחשבת פסול היך עבידה שחטו לשם עולה על מנת לזרוק דמו למחר מכל מקום פסול הוא אין תימר משתנה למחשבת פסול פיגול אין תימר אינו משתנה למחשבת פסול פסול",
                "לשמו ושלא לשמו בשאר ימות השנה רבי בון בר חייה בשם שמואל בר אבא מכיון שאין לו שם נעשה כשוחטו לשמו ושלא לשמו בשתיקה והוא כשר אמר ליה ואם כן הוא אפילו שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו יעשה משעה הראשונה כשוחטו לשמו ושלא לשמו ויהא כשר אמר רבי אבא מרי מאן אמר בשתיקה כשר או נאמר בשתיקה פסול",
                "רב חסדא אמר והוא שקרבה חטאתו בסוף אבל אם קרבו שלמים בסוף מותרן שלמים אמר רבי זעורה ואפילו קרבו שלמים בסוף הלכה אחת היא בנזיר שתהא מותרה נדבה מתניתא מסייעה לדין ומתניתא מסייעא לדין מתניתא מסייעה לרבי זעורה אפילו הן מעות סתומין כל שדמי חטאות מיתות מעורבות בהן ואפי' הפריש דמי חטאות מיתות מתוכה מעות סתומין הן מתניתא מסייעא לרב חסדא אילו לחטאתי והשאר לשאר נזירותי ומת מועלין בכולן ואין מועלין במקצתן ולא אמר אם מת יפלו לנדבה",
                "רב חסדא אמר מותר לחמו של נזיר יירקב אמר רבי יוסי ויאות להקריבו בפני עצמו אין יכול שאין לך לחם קרב לעצמו להקריבו עם נזירות אחרת אין את יכול שאין לך נזירות באה בלא לחם לפום כן צריך מימר מותר לחמו של נזיר יירקב סברין מימר הוא לחמו הוא מותר נסכיו אמר רבי יוסה בי רבי בון מותר נסכיו קדשי קדשים אינון ויפלו לנדבה על דעתיה דר' יוסה בי רבי בון שמואל ורב חסדא ור' אלעזר שלשתן אמרו דבר אחד רב חסדא אהן דהכא שמואל דאמר ר' יסא עד דאנא תמן שמעית קל רב יהודה שאל לשמואל הפריש שקלו ומת אמר ליה יפלו לנדבה רבי לעזר מותר עשירית האיפה שלו רבי יוחנן אמר יוליכם לים המלח רבי לעזר אמר יפלו לנדבה"
            ],
            [
                "מותר שבויים לשבויים מותר שבוי לאותו שבוי מותר עניים לעניים מותר עני לאותו עני מותר המתים למתים מותר המת ליורשיו רבי מאיר אומר מותר המת יהא מונח עד שיבוא אליהו רבי נתן אומר מותר המת בונין לו נפש על קברו",
                "גבו לו בחזקת שאין לו ונמצא שיש לו רבי ירמיה סבר מימר מותר המת ליורשיו אמר ליה רבי אידי דחוטריה הגע עצמך דלא כוונון אלא ליה אמר ליה אנא לא אמרית את מנן לך",
                "תני בשם רבי נתן מותר המת יבנה לו נפש על קברו ויעשה לו זלוף על גבי מיטתו תני אין פודין שבוי בשבוי ואין גובין טלית בטלית ואין ממחין ביד פרנסין לכך תני רבן שמעון בן גמליאל אומ' אין עושין נפשות לצדיקים דבריהן הן זכרונן",
                "רבי יוחנן הוה מסמיך דאזיל עאל ר' חייא בר אבא והוה רבי אליעזר חמי ליה ומטמר ליה מקמי ואמר הלין תרתין מיליא הדין בבלאה עביד ביה חדא דלא שאיל בשלומיה וחדה מיטמר א\"ל רבי יעקב בר אידי כך נהגין גבהון דזעירא לא שאיל בשלומיה דרבה דאינון נהגין ומקיימין ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו אמר ליה מהו למיעבד קמי דארורא צילמא אמר ליה מה את פליג ליה יקר עבור קמוהי וסמי עינויי א\"ל יאות רבי אליעזר עבוד דלא עבר קמך ועוד עביד הא בבלאה דלא אמר שמעתא משמיה נכנסו לפניו רבי אמי ורבי אסי אמר לו רבי כך היה מעשה בית הכנסת של טרסיי' היה בנגר שיש בראשה גלוסטר' שנחלקו ר' אלעזר ורבי יוסי עד שקרעו ספר תורה בחמתן וקרעו ס\"ד אלא שניקרע ספר תורה והיה שם זקן אחד ורבי יוסי בן קיסמא אמר תמוהני אם לא הוה בית הכנסת זה ע\"ז וחזר ואמר הכדין מחבריה ניכנס לפניו רבי יעקב בר אידי אמר לו כתיב כל אשר צוה יי' את משה עבדו כן צוה יהושע וגו' וכי כל דיבור ודיבור שהיה יהושע יושב ודורש היה אומר כך אמר משה אלא יהושע יושב ודורש ויודעין שהתורה של משה היא אף אתה אלעזר יושב ודורש הכל יודעין שתורה שלך היא אמר להן מפני מה אי אתם יודעין לרצות כבן אידי חבירינו",
                "ורבי יוחנן מאי כולי האי דבעי דיימרון שמעתא משמיה דאף דוד ביקש עליה רחמים שנאמר אגורה באהלך עולמים אחסה בסתר כנפיך סלה וכי עלתה על דעתו של דוד שיהא חי וקיים לעולמים אלא כך אמ' דוד לפני הקב\"ה רבונו של עולם אזכה שיהו דברי נאמרין בבתי כניסיות ובבתי מדרשות שמעון בן נזירא בשם רבי יצחק אמר כל תלמיד חכם שאומרין דבר הלכה מפיו בעולם הזה שפתיו רוחשו' עמו בקבר שנאמר דובב שפתי ישנים מה כמר של ענבים זה כיון שמניח אדם אצבעו עליו מיד דובב אף שפתותיהם של צדיקי' כיון שאומרין דבר הלכה מפיהם של צדיקי' שפתותיהן מרחשות עמהן בקבר מה הנאה לו בר נזירא אמר כהדין דשתי קונדיטון ר' יצחק אמ' כהדין דשתי חמר עתיק אע\"ג דשתי ליה טעמא בפומיה",
                "גדול אמ' כאן שמועה בשם אומר' יראה בעל שמועה כאילו עומד לנגדו שנ' אך בצלם יתהלך איש רוב אדם יקרא איש חסדו והשאר כל אדם ואיש אמונים מי ימצא זה ר' זעיר' דא\"ר זעירא למה לי שאני צריכין רחושין לשמעתיה דרב ששת דהוא גברא מפתחא אמר ליה רבי זעירא לרבי אסי חכים רבי לבר פתייא דאתא אמ' שמעתא משמיה אמר ליה רבי יוחנן אמרה משמיה אמר ליה רבי זעירא לרבי אסי חכים רבי לרב דאת אמר שמעתא משמיה א\"ל ר' אדא בר אהבה אמרה משמיה",
                "אין דור שאין בו ליצנין בדורו של דוד מה היו פרוצי הדור עושין היו הולכים אצל חלונותיו של דוד אומרין לו דוד דוד אימתי יבנה בית המקדש אימתי בית יי' נלך והיה דוד או' אף על פי שמתכוונין להכעיסני יבא עלי אם לא הייתי שמח בדבריהם דכתיב שמחתי באומרי' לי בית יי' נלך והיה כי ימלאו ימיך ושכבת עם אבותיך אמר לו הקב\"ה לדוד ימים שלמים אני מונה לך ולא ימים חסרים כלום שלמה בנך יבנה בית המקדש אלא להקריב קרבנות צבור חביב עלי צדקה ומשפט שאתה עושה יותר מן הקרבן שנאמר עשה צדקה ומשפט נבחר ליי' מזבח הדרן עלך מצרפין שקלים"
            ]
        ],
        [
            [
                "בשלשה פרקי' בשנה תורמין את הלשכה בפרס הפסח בפרס העצרת בפרס החג והן גרנות של מעשר בהמה דברי רבי עקיבה בן עזאי אומר בעשרים ותשעה באדר באחד בסיון בעשרים ותשעה באב רבי לעזר ורבי שמעון אומר באחד בניסן באחד בסיון בעשרים ותשעה באלול ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול ולא אמרו באחד בתשרי מפני שהוא יום טוב ואי איפשר לעשר ביום טוב לפיכך הקדימוהו בעשרים ותשעה באלול",
                "בשלשה פרקים בשנה כו' אמר רבי אבהו כל הן דתנינן פרס פלגא פלגא בשלשי' יום קודם למועד שדורשין בהלכותיו",
                "אמר רבי יוחנן מפני שהן פירקי לידה רבי אחא ר' תנחום בר חייה בשם רבי יהושע בן לוי כדי שתהא בהמה מצוייה לעולי רגלים אמר רבי יודן שלא יבוא לידי בל תאחר אמר רבי יוסה כל המשהא טיבלו עובר תמן תנינן רבי מאיר אומר באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה בן עזאי אומר האלוליים מתעשרין בפני עצמן אמר רבי חונה טעמא דרבי מאיר עד כאן הן מתמצות לילד מן הישנות מיכן ואילך הן מתחילות לילד מן החדשות רבי יוסה בי רבי בון בשם רב חונה טעמא דרבי אלעזר ורבי שמעון לבשו כרים הצאן אילו הבכירות ועמקים יעטפו בר אילו האפילות יתרועעו אף ישירו אילו ואילו נכנסין לדיר להתעשר אמר בן עזאי הואיל ואילו אומ' כך ואילו אומרי' כך יהו האלוליי' מתעשרין בפני עצמן הא כיצד נולד לו בחמשה באב וחמשה באלול וחמשה בתשרי אין מצטרפין נולד לו חמשה באב וחמשה בתשרי הרי אילו מצטרפין ובן עזאי מכריע על דברי תלמידיו רבי ירמיה רבי מיישא בשם רבי שמואל בר רב יצחק שכן נחלקו עליה אבות העולם מאן אינון אבות העולם תנא רבי יונה קומי רבי ירמיה רבי ישמעאל ורבי עקיבה זאת אומרת בן עזאי חבר ותלמיד היה דרבי עקיבה אין תימר רביה אית בר נש אמ' לרביה הואיל ואילו אמ' כך ואילו אמר כך רבי אבון בשם רבי שמואל בר רב יצחק שמע לה מן הדא אמר לו בן עזאי על חלוקין אנו מצטערין אלא שבאתה לחלוק עלינו את השוין זאת אומרת בן עזאי חבר ותלמיד הוה לרבי עקיבה אין תימר רביה אית בר נש אמר לרביה אלא שבאת לחלוק עלינו",
                "תמן תנינן כל הנולדין באחד בתשרי עד עשרים ותשעה באלול הרי אילו מצטרפין חמשה לפני ראש השנה וחמשה לאחר ראש השנה אין מצטרפין חמשה לפני הגורן וחמשה לאחר הגורן הרי אילו מצטרפין אמר רבי יוסה זאת אומרת מעשר בהמה לא עשו אותו לא כחנט ולא כשליש אין תימר כחנט ניתני כל המעוברין מעשרים ותשעה באלול אין תימר כשליש ניתני כל הנולדין עד עשרים ושנים בו רבי שמי בשם רבי בון בר חייה כשליש עשו אותו כרבי שמעון דרבי שמעון אמר מחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר קם רבי מנא עם רבי שמי אמר ליה אתה אמרת הדא מילתא אמר ליה אין אמר ליה והתנינן בן עזאי אומר האלוליים מתעשרין בפני עצמן לא אפי' נולד עד עשרים ותשעה באלול אית לך מימר בן עזאי כר' שמעון לא כרבנן היא כמה דאת אמר על דרבנן מניחן לשנה הבאה והן מתעשרין עם בני שנתן כן את אמר על דבן עזאי מניחן לגורן הבא והן מתעשרין עם בני אלול אמר רבי חונה זאת אומרת ימים שהבכור מחוסר זמן בהן עולין לו מתוך שנתו אמר רבי מנא רבי יונה אבא שמע לה מן הדא כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר וגו' הא כיצד משעת לידתו את מונה לו שנה"
            ],
            [
                "בשלש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלשכה וכתוב עליהן אל\"ף בי\"ת גימ\"ל רבי ישמעאל אומר יוונית כתוב עליהן אלפא ביטא גמא אין התורם נכנס לא בפרגוד חפות ולא במנעל ולא בסנדל ולא בתפילה ולא בקמיע שמא יעני ויאמרו מעון הלישכה העני או שמא יעשיר ויאמרו מתרומ' הלשכה העשיר שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום שנאמר והייתם נקיים מיי' ומישראל ואומר ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם",
                "רבי זעירא שאל רבי אושעיא כמה הוא שיעורן של שלש קופות אמ' ליה נלמוד סתום מן המפורש תני בשלש קופות של שלש שלש סאין שהן תשעה סאין שהן עשרים ושבע סאין תורמין את הלשכה וכתוב עליהן אל\"ף בי\"ת גימ\"ל מפני מה כתוב עליהן אל\"ף בי\"ת גימ\"ל לומר אין מסתפק מן הראשונה קודם לשנייה ולא משנייה קודם לשלישית",
                "תמן תנינן המוציא יין כדי מזיגת הכוס רבי זעירא שאיל את רבי יאשיהו כמה הוא שעורן של כוס אמר ליה נלמד סתום מן המפורש דתני ר' חייא ארבע כוסות שאמרו ישנן רביעית יין האיטלקי",
                "הכוס מזוג בכמה אמר ר' יוסי בר ביבין משום רבי יוחנן נישמעינן מן הדא מים כדי גמיעה רבי יהודה אומר כדי מזיגת הכוס יין כדי גמיעה רבי יהודה אומר כדי מזיגת הכוס הדא אמרה מזוג כדי מזיגת הכוס כמה שיעורן של כוסות רבי אבין אמר טטרטין ורביע",
                "מהו לשתותן בכרך אחד מדאמר רבי מאיר אמר רבי יוחנן הלל אם שמען בבית הכנסת יצא הדא אמרה אם שתאן בכרך אחד יצא מהו לשתותן בפיסקין כלום אמרו שישתו לא כדי שישתנה ולא ישתכר אם שתה בפיסקין אף הוא אינו משתכר מהו לצאת ביין של שביעית תאנא רב אושעיה יוצאין ביין של שביעי' מהו לצאת בקונדיטון מדתני בר קפרא קונדיטון כיין הדא אמרה יוצאין ביין קונדיטון מהו לצאת ביין מזוגין מדתני ר' חייא ארבעה כוסות שאמרו יוצאין בהן בין חיין ובין מזוגין ובלבד שיהא בהן טעם ומראה יין אמ' רבי ירמיה מצוה לצאת ביין אדום שנ' אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכוס עינו וגו' תאני מבושל כמטובל מהו לצאת ביין מבושל אמר רבי יונה יוצאין ביין מבושל רבי יונה לטעמיה דרבי יונה כד הוה שתי ארבע כסי דפסחא הוה חזוק רישיה עד חגא",
                "חמיתיה חדא מטרוניתא אפוי נהירין אמרה סבא סבא חדא מהני תלת מילין אית בך או דשתויי חמרא את או דמלוי ברבית את או דמגדל חזירי את אמר לה תיפח רוחא דההיא איתתא דחדא מאלין תלת מילייא לית בי אלא אולפני שכיח לי דהכין כתיב חכמת אדם תאיר פניו",
                "רבי אבהו אתי לטיבריא חמוניה תלמידוי דרבי יוחנן אפוי נהירין אמרון קומי רבי יוחנן אשכח ר' אבהו סימא אתא לגביה אמ' לי' מאיר מה אורייא חדתא שמעת אמ' ליה תוספתא עתיקא קרא עליה חכמת אדם תאיר פניו",
                "אמ' רבי חנן לוגא דאוריתא תמונתא עתיקא דמוריסא דציפורי אמר רבי יונה וחכמנא ליה דבית שמאי הוה מכילין בה דבש תני חצי שמינית תברנית אמר רבי יוחנן חדא דידן הוה ולמה קרי ליה עתיקה מן בגין דהוה ביומא אית דאמרי דהות זעירא ורבת ואית דאמרי דאזעירא אזערת כמא דהות כמה הוא שיעורן של כוס רבי יוסי בשם רבי יוסי בן פזי ורבי יוסי בר' ביבין בשם רבי שמואל אצבעיים על אצבעיי' על רום אצבע ומחצ' ושליש אצבע רבנן דקיסרין ורבי יוסי בר ביבין בשם שמואל אתיא דרבי נתן כרבי שמעון כמה דרבי שמעון אמר ברביעא כן אמ' רבי נתן ברביעא לכשיקרש ויהא בו כזית",
                "רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי מעשה בפירדת ר' שמתה וטהרו את דמה משום נבילה ושאל רבי אלעזר את רבי סימון עד כמה ולא אשגח ביה ושאל ליה רבי יהושע בן לוי דאמר ליה עד רביעית טהור יותר מכן טמא ובעט רבי אלעזר עד דלא אחזר ליה רבי סימון שמעתא רבי ביבא הוה יתיב מתנו הדין עובדא אמר ליה רבי יצחק בר ביסנא עד רביעית טהור יותר מכן טמא ובעט ביה אמ' ליה רבי זריקא בגין דשאל לך את בעט ביה אמר ליה בגין דלא הות דעתי בי בעיטנא ביה דאמ' רבי חנן והיו חייך תלואים לך מנגד זה שלוקח חיטים לשנה ופחדת לילה ויומם זה שלוקח מן הציוקי ולא תאמין בחייך זה שלוקח מן הפלטר ואנא סמיכנא אפלטר ומהו בדי העיד רבי יהושע בן פתורא על דם נבלה שהוא טהור מה לטהור לטהר מן הכשר הא לטמא אתה מטמא תמן תנינא דם השרץ כבשרו מטמא ואין מכשיר ואין לנו כיוצא בו ושיעור טומאתו שדמו מטמא כבשרו אמר רבי יוסי פליגין בה תרין אמוראין חד אמר טמא וחד אמר טהור מאן דאמר טמא כרבי יהודה ומ\"ד טהור כרבי יהושע בן פתורא רב אבוה דאימן אחתיה דרבי יהודה מוריינא דנשיא הוה",
                "שמא יעני ויאמרו וכו' תני רבי ישמעאל קיווץ לא יתרום מפני החשד תני הגיזברין היו מפספסין בקילקין תני מדברין היו עמו משעה שהוא נכנס עד שעה שהוא יוצא וימלא פומיה מוי אמ' רבי תנחומא מפני הברכה",
                "ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן בתורה ובנביאים ובכתובי' מצאנו שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום בתורה מניין דכתיב והייתם נקיים מיי' ומישר' בנביאים מניין דכתיב אל אלהים יי' אל אלהי' יי' הוא יודע וישראל הוא ידע בכתובים מניין שנאמר ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם גמליאל זוגא שאל לרבי יוסי בי רבי בון אי זהו המחוור שבכולן אמר ליה והייתם נקיים מיי' ומישראל"
            ],
            [
                "של בית רבן גמליאל היה נכנס ושקלו בין אצבעתיו זורקו לפני התורם והתורם מתכוין ודוחפו לקופה אין התורם תורם עד שהוא אומר להן אתרום והן אומרים לו תרום תרום תרום שלשה פעמים ד' תרם את הראשונה וחיפה בקטבליות השנייה וחיפה בקבטליות השלישית לא היה מחפה ולמה היה מחפה שמא ישכח ויתרום מן הדבר התרום תרם את הראשונה לשם ארץ ישראל השנייה לשם כרכים המוקפין לה והשלישית לשם בבל ולשם מדי ולשם מדינות הרחוקות",
                "של בית רבן גמליאל כו' אילו שני כריים ותרם מאחד מהן על חבירו שמא לא פטר חבירו הנחת רוח היא להם שלא יהא קרבן מתקרב אלא משלהן תחילה",
                "תרם את הראשונה כו' תני שמט את הקטבליות נעשו כולן שיריים תני שלישית היא היתה עשירה שבכולן שהיו בה איצטלי של זהב ודרכונות של זהב",
                "תני תרם את הראשונה לשם ארץ ישר' ולשם כל ישראל שנייה לשם כרכין המוקפין ולשם כל ישר' והשלישית לשם בבל ולשם מדיי ולשם מדינות הרחוקות ולשם כל ישראל תני נטל מן הראשונה אף על פי שיש בראשונה נוטל מן השנייה נטל מן השנייה אף על פי שיש בשנייה נוטל מן השלישית שלמה שלישית חוזר לשנייה שלמה שנייה חוזר לראשונה שלמו שלשתן חוזר ושוקל רבי מאיר אומר חוזר לשיריים שהיה רבי מאיר אומר מועלין בשיריים שמא יצרכו להן בסוף",
                "וכן היה רבי פנחס בן יאיר אומ' זריזות מביאה לידי נקיות נקיות מביאה לידי טהרה טהרה מביאה לידי קדושה קדוש' מביאה לידי ענוה ענוה מביא' לידי יראת חטא יראת חטא מביאה לידי חסידו' חסידו' מביאה לידי רוח הקדש רוח הקדש מביאה לידי תחיית המתי' תחיית המתי' מביאה לידי אליהו זכר לטוב זריזות מביאה לידי נקיות דכתיב וכלה מכפר נקיות מביאה לידי טהרה דכתיב וכפר עליה הכהן וטהרה טהרה מביאה לידי קדוש' דכתיב וטהרה וקדש' קדושה מביאה לידי ענוה דכתיב כי כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו ואת דכא ושפל רוח ענוה מביאה לידי יראת חטא דכתיב ענוה יראת יי' יראת חטא מביאה לידי חסידות דכתיב וחסד יי' מעולם ועד עולם על יריאיו חסידות מביאה לידי רוח הקודש דכתי' אז דברת בחזון לחסידיך רוח הקדש מביאה לידי תחיית המתי' דכתי' ונתתי רוחי בכם וחייתם תחיית המתים מביאה לידי אליהו זכר לטוב דכתיב אז תבין יראת יי' ודעת עליון תמצא תאנא בשם רבי מאיר כל מי שקבוע בארץ ישראל ומדבר לשון הקדש ואוכל פירותיו בטהרה וקורא ק\"ש בבקר ובערב יהא מבושר שבן העולם הבא הוא הדרן עלך בשלשה פרקים"
            ]
        ],
        [
            [
                "התרומה מה היו עושין בה לוקחין בה תמידין ומוספין ונסכיהם העומר ושתי הלחם ולחם הפנים וכל קרבנו' הציבור שומרי ספחין בשביעי' נוטלין שכרן מתרומת הלשכה רבי יוסה אומר אף הרוצה מתנדב שומר חנם אמרו לו אף אתה אומר שאין באין אלא משל ציבור",
                "התרומה מה היו עושין בה כו' מה ראה זמן עצי כהנים והעם להימנות אלא בשעה שעלו ישראל מן הגולה ולא מצאו עצים בלישכה ועמדו אילו ונתנדבו עצים משל עצמן ומסרום לציבור וקרבו מהן קרבנו' ציבור והתנו עמהן הנביאים שביניהן שאפילו לשכה מליאה עצים ועמדו אילו ונתנדבו עצים משל עצמן שלא יהא קרבן מתקרב אלא משלהן תחילה אמר רבי אחא דרבי יוסה היא דרבי יוסה אמר אף הרוצה מתנדב שומר חנם רבי יוסי בשם רבי אילא דברי הכל היא מה פליגין בגופו של קרבן אבל במכשירי קרבן כל עמא מודיי שהוא משתנה קרבן יחיד לקרבן ציבור תני אשה שעשת כתונת לבנה צריכה למסור לציבור אמר רבי אחא דרבי יוסי היא דרבי יוסי אמר אף הרוצה מתנדב שומר חנם רבי יוסה בשם רבי אילא דברי הכל היא מה פליגין בגופו של קרבן אבל במכשירי קרבן כל עמא מודיי שהוא משתנה קרבן יחיד לקרבן ציבור מתניתא פליגא על רבי יוסי אותן הימים נוהגין בשעת קרבן ושלא בשעת קרבן רבי יוסה אומר אינן נוהגין אלא בשעת קרבן ועוד מן הדא דתני אמר רבי אלעזר בי רבי צדוק אנו היינו מבני סנאה בן בנימן וחל תשעה באב להיות בשבת ודחינו אותו למוצאי שבת והיינו מתעני' ולא משלימין",
                "העומר ושתי הלחם ולחם הפנים מתניתא דר' ישמעאל דר' ישמעאל אמר אין העומר בא מן הסוריא תמן תנינן כל קרבנו' היחיד והציבור באין מן האר' ומחוצה לארץ מן החדש ומן הישן חוץ מן העומר ושתי הלחם שאין באין אלא מן החדש ומן הארץ ר' חונה בשם רבי ירמיה דרבי ישמעאל היא דר' ישמעאל אמר אין העומר בא מן הסוריא תמן תנינן עשר קדושות הן ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות ומה היא קדושתה שמביאין ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם מה שאין מביאין כן מכל הארצות רבי חונה בשם רבי ירמיה דרבי ישמעאל היא דרבי ישמעאל אמר אין העומר בא מן הסוריא תמן תנינן רבי ישמעאל אומר מה חריש רשות אף קציר רשות יצא קציר העומר שהוא מצוה מאן תנא שומרי ספחית בשביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה רבי ישמעאל אמר רבי יוסה דברי הכל היא לא מצאו בסוריא מביאין אותו מספחין שבארץ ישראל ההן עומר מהו שיזרע לכן מתחילה רבי חייא בר אדא בעא קומי רבי מנא לא נמצא כקומץ על השיריים שאינן נאכלין אמר ליה נעשה כחמשה דברים שהן באין בטומאה ואינן נאכלין בטומאה",
                "כיצד הוא עושה נוטל מעות מן השולחני ונותן לקוצרין ולשומרין עד שלא יקרב העומר מביא מעות מתרומת הלשכה ומחללן עליו וטבו כן רבי אחא בשם רבי בא כל מה שיתן הן הן דמיו משעה הראשונה תני אף בפתחי אבנים כן כיצד הוא עושה נוטל מעות משולחני ונותן לחוצבין ולסתתין עד שלא תינתן על גבי הדימוס אחר כך מביא מעות מתרומת השלכה ומחללן עליה וטבא היא כן ר' יוסה בי רבי בון בשם שמואל כל מה שיתן הן הן דמיה משעה הראשונה"
            ],
            [
                "פרה ושעיר המשתלח ולשון של זהורית באין מתרומת הלשכה כבש פרה וכבש שעיר המשתלח ולשון שבין קרניו ואמת המי' וחומת העיר ומגדלותיה וכל צורכי העיר באין משירי הלשכה אבא שאול או' כבש פרה כהנים גדולים עושין אותו משל עצמן ג' מותר שירי לשכה מה היו עושין בהן לוקחין בהן יינות שמנים וסלתות והשכר להקדש דברי רבי ישמעאל רבי עקיבה אומר אין משתכרין בשל הקדש אף לא משל עניים ד' מותר התרומה מה היו עושין בה רקועי זהב ציפוי לבית קודש הקדשים רבי ישמעאל אומר מותר הפירות קייץ המזבח מותר תרומה לכלי שרת רבי עקיבה אומר מותר תרומה קייץ המזבח מותר נסכים לכלי שרת ר' חנניה סגן הכהנים אומר מותר נסכים קייץ המזבח מותר תרומה לכלי שרת זה וזה לא היו מודין בפירות",
                "פרה ושעיר כו' רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן שלשה לשונות הן של שעיר בסלע של מצורע בשקל של פרה בשתי סלעים רבי חונייה דברת חוורן רבי בא בר זבדא בשם רבי שמעון בן חלפותא של פרה בשתי סלעים ומחצה ואית דמפקין לישנא בעשרה זוז",
                "רב יהודה בשם שמואל תלמידי חכמים המלמדין את הכהנים הילכות שחיט' הילכו' קבלה הילכות זריקה נוטלין שכרן מתרומת הלשכה רבי יצחק בר רדיפה בשם אימי מבקרי מומי קדשים נוטלין שכרן מתרומת הלשכה רבי אחא רבי תנחום בר חייה בשם רבי שמלאי מגיהי ספר העזרה נוטלין שכרן מתרומת הלשכה גידול בר בנימן בשם אסי שני דייני גזילות נוטלין שכרן מתרומת הלשכה שמואל אמר נשים האורגות בפרכות נוטלות שכרן מתרומת הלשכה רב חונה מתרומת בדק הבי' מה פליג שמואל עבד לה כקרבן רב חונה עבד לה כבניין אמ' ר' חזקיה תנא רבי יהודה גרוגרות הקטורת וכל קרבנות הציבור באין מתרומת הלשכה מזבח הזהב וכל כלי שרת באין ממותרי נסכים מזבח העולה וההיכל והעזרות באין משירי לשכה חוץ לעזרו' באין מלשכת בדק הבית והא תני אבני המזבח ההיכל והעזרו' מועלין בהן וכי יש מעילה בשיריי' אלא כר\"מ דר\"מ אמ' מועלין בשיריים אמר רבי חיננא כלום אמר רבי מאיר אלא בתוך שנתו והכא חוץ לשנתו אנן קיימין",
                "אמר רבי חזקיה תנא רבי יהודה גרוגרות השלחן והמנורה והמזבחות והפרכות מעכבין את הקרבן דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין לך מעכב את הקרבן אלא הכיור והכן בלבד ולא אמר כן רבי אלעזר ורבי יוסי בן חנינה תריהון אמרין כל הן דכתיב נכח מעכב צלע אינו מעכב ואמר רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן ואפילו צלע מעכב ואמר רבי אילא בשם שמואל בר נחמן ואפילו שימה מעכבת אמר ר' חנניה כאן בעבודות שבפנים וכאן בעבודות שבחוץ",
                "אמר רבי חנינה שחצית גדולה היתה בבני כהנים גדולים שיותר מששים ככרי זהב היו מוציאין בה היה כבשה של פרה עומד ולא היה אחד מהן מוציא פרתו בכבשו של חבירו אלא סותרו ובונה אותו משלו התיב רבי עולא קומי ר' מנא והא תני שמעון הצדיק שתי פרות עשה לא בכבש שהוציא את זו הוציא את זו אית לך מימר שמעון הצדיק שיחץ היה מאי כדון על שם מעלה היא בפרה סילסול הוא בפרה תני זיזין וכתלין היו יוצאין מיכן ומיכן כדי שלא יציצו הכהנים ויטמו",
                "אלא אם רצה יהא ההפסד שלו והשכר להקדש מותר כהדא בר זמינא אתפקיד גביה מדל דיתמין אתא ושאל לרבי מנא אמר ליה אין בעית די הפסדה דידך ואגרה דתרויכון שרי רבי חייה בר אדא איתפקיד גביה מדל דיתמין ועבד כן ",
                "כולה דרבי ישמעאל היא רבי חייה בר יוסף פתר מתניתא מותר פירות שכר להקדש מותר נסכים זו סאה רביעית רבי יוחנן פתר מתני' מותר פירות זו סאה רביעית מותר נסכים לבירוצים ולית ליה לרבי חייה בר יוסף לבירוצים אמר רבי חזקיה מה דנפל לסאה רביעית נפל לבירוצים על דעתיה דרבי חייה בר יוסף ניחא אין משתכרין משל הקדש אף לא משל עניים לפיכך זה וזה לא היו מודין בפירות על דעתיה דר' יוחנן קשיא תנינן עמדו משלש יספק מארבע ותנינן וזה וזה לא היו מודין בפירות לא היו מודין בפירות בקייץ למזבח אבל מודין היו בכלי שרת עד כדון בירוצי ציבור ואפילו בירוצי יחיד ולא נמצאו כלי שרת באין משל יחיד כהדא דתני אשה שעשת כתונת לבנה צריכה למסור לציבור עד כדון בירוצי לח ואפילו בירוצי יבש כהיא דתנינן תמן הנסכים שקדשו בכלי ונמצ' הזבח פסול אם יש שם זבח אחר יקרבו עמו ואם לאו ייפסלו בלינה"
            ],
            [
                "מותר הקטורת מה היו עושין בה מפרישין ממנה שכר האומנין ומחללין אותה על מעות האומנין ונותנין אותה לאומנין בשכרן וחוזרין ולוקחין אותה מתרומה חדשה ואם בא חדש בזמנו לוקחין אותה מתרומה חדשה ואם לאו מן הישנה",
                "ולא נמצא ההקדש מתחלל על ההקדש כיצד הוא עושה אמר רבי שמעון בר כרסנא מביא מעות ומחללן על הבניין ומביא קטורת ומחללן עליהן ונותנין אותן לאומנין בשכרן אותן המעות מה יעשה בהן רבי אומר אומר אני יינתנו לבית גרמו ולבית אבטינס שהיו בקיאין בפיטום הקטורת ובמעשה לחם הפנים אמר רבי שמואל בר רב והן שיהו חייבין להן מעות משעה ראשונה רבי חייה בר בא בעי לא היו חייבין להן מעות משעה הראשונה אתא רבי בא בשם רבי חייה בשם רבי יוחנן מקייצין בהן את המזבח רבי בא בר כהן בעא קומי רבי יוסה מחלפא שיטתיה דרבי חייא בר בא תמן צריכה ליה והכא פשיטא ליה הן דצריכה ליה בכלי שרת הן דפשיטא ליה בקייץ למזבח",
                "דאיתפלגון פיטמה בחולין רבי יוסה בי רבי חנינה אמר פסולה רבי יהושע בן לוי אמר כשירה מה טעמא דרבי יוסי בי רבי חנינה קודש היא שתהא הוייתה בקודש מה טעמ' דרבי יהושע בן לוי קודש היא שתהא באה מתרומת הלישכה אמר רבי יוסה בי רבי בון אתיא דרבי יוסי בן חנינה כשמואל ודר' יהושע בן לוי כרבי יוחנן דתנינן המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויין לכל קרבנות ציבור רבי יוחנן אמ' קטורת אמר רבי הושעיה תיפתר באומן משל בית אבטינס שהיה נוטל בשכרו קטורת ודר' יוסי בי רבי חנינא כשמואל דאמר רב הונא בשם שמואל מכתשת עשו אותה ככלי שרת לקדש אמר רבי יוסי בי רבי בון אמרה רב חונה קומי רבי יוסי דבר שקדש בכלי שרת נפדה אמר ליה ולא דשמואל היא דשמואל אמר קל הוא במותר דאיתפלגון הותירו תמימים שמואל אמר נפדים כתמימים ורבי יוחנן אמר נפדין כפסולי המוקדשין הותירו שעירים על דעתיה דשמואל אם עולה נפדית לא כל שכן חטאת על דעתיה דרבי יוחנן אמ' רבי זעורא ירעו אמר רבי שמואל בר רב יצחק מקייצין בהן את המזבח וקשיא יש חטאת קריבה עולה אמר רבי יוסה שנייא היא שאין קרבנות ציבור נקבעין אלא בשחיטה אמר ר' חנניה תניי בית דין הוא על המותרות שיקרבו עולות"
            ],
            [
                "המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויין לקרבנות הציבור ינתנו לאומנין בשכרן דברי רבי עקיבה אמר לו בן עזאי אינה היא המידה אלא מפרישין מהן שכר האומנין ומחללי' אותן על מעות האומנין ונותני' אותן לאומנין בשכרן וחוזרין ולוקחין אותן מתרומה חדשה ז' המקדיש נכסיו והיתה בהן בהמה ראויה על גבי המזבח זכרים ונקבות רבי אליעזר אומר זכרים יימכרו לצריכי עולות ונקיבות ימכרו לצריכי זבחי שלמים ויביא בדמיהן עולות ושאר נכסים יפלו לבדק הבית ח' רבי יהושע אומר זכרים עצמן יקרבו עולות ונקיבות ימכרו לצריכי זבחי שלמים ויביא בדמיהן עולות ושאר נכסים יפלו לבדק הבית ט' אמר רבי עקיבה רואה אני את דברי רבי אליעזר מדברי רבי יהושע שר' אליעזר השוה את מדותיו ורבי יהושע חלק אמר רבי פפייס שמעתי את דברי שניהן המקדיש בפירוש כדברי רבי אליעזר והמקדיש סתם כדברי רבי יהושע י' המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויין לגבי המזבח יינות ושמנים ועופות רבי לעזר אומר יימכרו לצריכי אותו המין ויביא בדמיהן עולות ושאר נכסים יפלו לבדק הבית",
                "המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויין לכל קרבנות ציבור רבי יוחנן אמר קטורת אמר רב הושעיה תיפתר באומן משל בית אבטינס שהיה נוטל בשכרו קטורת מה טעמא דבן עזאי שאין ההקדש מתחלל על המלאכה אלא על המעות",
                "תמן תנינן יש בקדשי בדק הבית שסתם הקדישות לבדק הבית הקדש בדק הבית חל על הכל ומועלין בגידוליהן ואין בהן הנייה לכהנים אמר רבי חנניה דרבי ליעזר היא דתנינן המקדיש נכסיו והיתה בהן בהמה ראויה על גבי המזבח זכרים ונקיבות רבי ליעזר אומר זכרים יימכרו לצריכי עולו' ונקיבות יימכרו לצריכי זבחי שלמים ודמיהן יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית אמר רבי יוחנן טעמא דרבי לעזר ואיש כי יקדיש את ביתו קודש ליי' מה אנן קיימין אם בבית דירה כבר כתיב אם המקדיש יגאל את ביתו אלא כן אנן קיימין במקדיש נכסיו מיכן שסתם הקדישות לבדק הבית",
                "רבי זעורה רב חונה בשם רב פליגי' במקדיש נכסיו אבל במקדיש עדרו כל עמא מודיי שהו' למזבח רבי בא בר חונה בשם רב מה פליגין במקדיש עדרו אבל במקדיש נכסיו כל עמא מודיי שהוא לבדק הבית על דעתיה דרבי זעורא ניחא וקשיא על דרבי בא בהמה לא למזבח היא בהמה למזבח היא ולמה סתם האיש הזה שהוא כאומר לא יהו אלא לבדק הבית רבי יוחנן אמר לא שנייא היא המקדיש נכסיו היא המקדיש עדרו היא המחלוקת",
                "רב חונה בשם רב רבי אבהו בשם רבי יוחנן קדשי בדק הבית שפודין תמימין יצאו לחולין מתניתא אמרה כן וולדן וחלבן מותר לאחר פדיונם רבי חזקיה בשם רב חסדא תיפתר שפודין תמימין והוממו רבי יוסה בשם רב חסדא מתניתא אמרה כן וולדן וחלבן אסור לאחר פדיונן רבי חזקיה בשם רבי יוסה קדשי בדק הבית שפדיין תמימים יצאו לחולין אין תימר לא יצאו לחולין היאך קדשי המזבח חלין על קדשי בדק הבית",
                "בעלי מומין קדושת המזבח חלה עליהן ליידא מילה לגיזה ולעבודה הפריש נקיבה לעולתו ולפסחו ולאשמו עושה תמורה רבי שמעון אומר לעולתו עושה תמורה לפסחו ולאשמו אינו עושה תמורה רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון לעולתו ולפסחו ולאשמו אינו עושה תמורה אמר רבי יוחנן טעמא דרבי שמעון שכן מצאנו נקיבה בעוף כשירה לבוא עולה ואמר רבי יוחנן טעמא דר' שמעון אם מין במינו הוא חלוק עליו לא כל שכן מין בשאינו מינו אי זהו מין במינו שהוא חלוק עליו כהדא דתני אשם בן שנה הביא בן שתים יצא בן שתים והביא בן שלש לא יצא אמר ר' יוחנן רבי שמעון ורבי יהושע שניהן אמרו דבר אחד כמה דרבי יהושע אמר נקיבה לעולה לא קדשה אלא הקדש דמים כן רבי שמעון אמר נקיבה לעולה לא קדשה אלא הקדש דמים אין תימר קדשה הקדש גוף ירעו אמר רבי אני רואה את דברי רבי שמעון בפסח שמא הקדש פסח בא שלמים ולא אראה את דברי רבי שמעון באשם שמא הקדש אשם בא עולה אמר רבי אבין אם הקדיש פסח בא שלמים גופו קרב שלמים אם הקדש אשם בא עולה אין גופו קרב עולה מאי כדון ההין אמר הקדש דמים קדש וההין אמר הקדש גוף קדש",
                "רבי זעורה בשם רבי שמעון בן לקיש טעמא דר' יהושע דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם איש איש מבית ישראל וגומ' אשר יקריב ליי' לעולה הכל קרב לעולה לרצונכם תמית זכר מניין אפילו נקיבות תלמוד לומר בבקר לרבות את הנקבות רבי יצחק בי רבי אלעזר כתיב זכר ואת אמרת בבקר לרבות את הנקבות ודכוותה כתיב תמים ואת אמרת בבקר לרבות בעלי מומין",
                "מה בניסון רב אמר שיבטא דכרכדא ביניהון",
                "רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש טעמא דרבי אלעזר דבר אל אהרן ואל בניו וגו' אשר יקריב ליי' לעולה הכל קרב עולה לרצונכם תמים זכר יכול אפילו עופות תלמוד לומר בבקר לא עופות רבי ירמיה ורבי בון בר חייה הוון יתבין ואמרין תמן אמר רבי יוחנן טעמא דרבי שמעון שכן נקיבה שבעוף כשירה לבוא עולה והכא הוא אמר הכן אמר רבי יוסה קיימתיה כהיא דאמר רבי שמואל בשם רבי זעורה כל שאינה יכולה לקרב לא היא ולא דמיה לא קדשה אלא הקדש דמים ואמרת יאות להקריבו אין את יכול דכתיב בבקר לא עופות לפדותו אין את יכול שאין לעוף פדיון לפום כן צריך מימר לא קדשה אלא קדושת דמים",
                "חברייא בשם רבי יוחנן רבי אייבו בר נגרי אמר קומי רבי אילא בשם רבי יוחנן טעמא דהין תנייא ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליי' מה תלמוד לומר טמאה אלא אפילו טמאה באותו השם וקשיא בדא כתיב והעמיד והעריך רבי זעורא בשם רבי אלעזר לא אמר כן אלא ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליי' כל שאינה ראויה ליקרב לא כאן ולא במקו' אחר אינה עושה תמורה יצאת נקבה שבעוף שאע\"פ שאינה ראויה ליקרב כאן ראויה ליקרב במקום אחר ר' אבון ורבי בון בעון קומי ר' זעורה הרי הרובע והנרבע הרי אינן ראויין ליקרב לא כאן ולא במקום אחר והרי הן עושין תמורה אמר לון אף אני לא אמרתי אלא טמאה ממש וקשיא בדא כתיב והעמיד והעריך"
            ],
            [
                "י\"א אחת לשלשים יום משערין את הלשכה כל המקבל עליו לספק סלתות מארבע עמדו משלש יספק מארבע משלש ועמדו מארבע יספק מארבע שיד הקדש על העליונה אם התליעה סולת התליעה לו ואם החמיץ יין החמיץ לו אינו מקבל מעותיו עד שיהא המזבח מרצה",
                "תני בשם רבי שמעון מיד היו מקבלין את מעותיו והכהנים זריזין הן הדרן עלך התרומה"
            ]
        ],
        [
            [
                "אילו הן הממונין שהיו במקדש יוחנן בן פינחס על החותמות אחייה על הנסכים מתיה בן שמואל על הפייסות פתחיה על הקינים פתחיה זהו מרדכי ולמה נקרא שמו פתחיה שהוא פותח דברים ודורשן ויודע בשבעים לשון ב' בן אחייה על חולי מעים נחונייה חופר שיחין גביני כרוז בן גבר על נעילת שערים בן בבי ממונה על הפקיע בן ארזה על הצלצל הוגדס בן לוי על השיר בית גרמו על מעשה לחם הפנים בית אבטינס על מעשה הקטורת אלעזר על הפרכות ופינחס המלביש",
                "אילו הן הממונין שהיו במקדש כו' רבי חזקיה אמר רבי סימון ורבנן חד אמר כשירי דור ודור בא למנות עליהן וחורנה אמר מי שהיה באותו הדור מנה מה שבדורו מאן דאמר כשירי כל דור ודור בא למנות על כולן הוא או' זיכר צדק לברכה מאן דאמר מי שהיה באותו הדור מנה מה שבדורו על כולן הוא אומר ושם רשעים ירקב ועל מי נאמר זיכר צדיק לברכה על בן קטין וחביריו",
                "אמר רבי יונה כתיב לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל זה רבי עקיבה שהתקין מדרש הלכות והגדות ויש אומרים אלו אנשי כנסת הגדולה מה שהתקין זה כללין ופרטין",
                "אמר רבי אבהו כתיב משפחות סופרים יושבי יעבץ מה תלמוד לומר סופרי' אלא שעשו את התורה ספורות ספורות חמשה לא יתרומו חמשה דברים חייבין בחלה חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן שלשים ושש כריתות בתורה שלשה עשר דבר בנבלת העוף הטהור ארבע אבות נזיקין אבות מלאכות ארבעים חסר אחת",
                "אמר רבי אחא כתיב לעזרא הכהן הסופר מה תלמוד לומר סופר אלא כשם שהיה סופר בדברי תורה כך היה סופר בדברי חכמים",
                "רבי חגי בשם רבי שמואל בר נחמן הראשונים חרשו וזרעו ניכשו כיסחו עידרו קצרו עימירו דשו זרו בררו טחנו הרקידו לשו קיטפו ואפו ואנו אי' לנו פה לוכל רבי אבא בר זמינא בשם רבי זעורא אין הוון קדמאיי מלאכין אנן בני אינש ואין הוון בני אנש אנן חמרין אמר רבי מנא בההיא שעתא אמרין אפי' לחמרתיה דרבי פינחס בן יאיר לא אידמינן",
                "חמרתיה דרבי פינחס בן יאיר גנבתה ליסטאי בליליא עבדת טמירא גבון תלתא יומין ולא טעמי' כלו' בתר תלת' יומין אימלכון מחזרתה אמרון אפקונה מן הכא דלא תימות גבן אפקונה אזלת וקמת לה על תרעא דמרה שריית מנהקה אמר לון פתחון להדא עליבתא דאית לה תלת יומין דלא טעמה כלום פתחון לה ועלת לה אמר לון יהבו לה תיכול יהבון קומה שערין ולא בעת מיכול אמרון ליה רבי לא בעת מיכול אמר לון מתקנין אינון אמרו ליה אין אמר לון וארימיתון דמיין אמרון ליה לא כן אלפן רבי הלוקח זרע לבהמה קמח לערות שמן לאור פטור מן הדמאי אמר לון מה נעביד להדא עליבתא דהיא מחמרה על גרמה סגין וארימון דמיין ואכלת",
                "פתחיה על הקינים בוא וראה מה גדול הוא כוחו של אותו האיש שהוא פותח דברי' ודורשן ויודע בשבעים לשון תני סנהדרין שיש בה שנים שיודעין לדבר וכולן ראויין לשמוע הרי זו ראויה לסנהדרין שלשה הרי זו בינונית ארבעה הרי זו חכמה וביבנה היו בה ארבעה בן עזאי ובן זומא בן חכינאי ורבי אלעזר בן מתיה",
                "אמר רב חסדא פעם אחת יבשה ארץ ישר' ולא ידעו מהיכן להביא והוה תמן חד אילם דהוה יתיב חד ידיה על גגות וחדא ידיה על צריפין איתוניה קמיה דפיתחא אמר להו אית אתר דמיתקרי גגות צריפין או צריפין גגות אזלין לתמן ואשכחון א\"ר יוסה בי ר' בון פעם אחת נשרף כל העולם כולו ולא היו יודעין מאיכן להביא והוה תמן חד אילם והוה יהיב ידיה על עיניה וידיה על סוכרא אייתוניה גבי פתחיה אמ' לון אית אתר דמיתקרי עין סוכר או סוכר עין ואזלון תמן ואשכחון",
                "שלש נשי' הביאו קיניהן אחת אומרת לעינתי ואחת אומרת לימתי ואחת אומרת לזיבתי זו שאמרה לעינתי סברין מימר שופעת כמעיין אמ' לון בעיינה סכנת זו שאמרה לימתי סברין מימר שופעת כים אמר לון בימה סכנת זו שאמרה לזיבתי סברין מימר זבה ממש אמר לון זאב בא ליטול את בנה",
                "בן אחייה על חולי מיעים על ידי שהיו הכהנים מהלכין יחיפים על הרצפה והיו אוכלין בשר ושותין מים היו באין לידי חולי מיעים והוה ידע אהיי דין חמר טב למעייא והיי דין חמר סמס למעייא",
                "נחונייה חופר שיחין שהיה חופר שיחין ומערות והוה ידע היי דין כיף מקורר מיא והיי דין כיף אית ביה שרברובי ועד מטי הן שרברוביתיה מטייה אמר רבי אחא ומת בנו בצמא אמר רבי חנינה מאן דאמר דרחמנא וותרן יתוותרון בני מעוי אלא מאריך רוחיה וגבי דידיה אמר רבי אחא כתיב וסביביו נשערה מאד מדקדק עמהן כחוט השערה אמר רבי יוסה לא מטעם הזה אלא מן מה דכתיב ונורא הוא על כל סביביו מוראו על הקרובים יותר מן הרחוקים",
                "רבי חגיי בשם ר' שמואל בר נחמן מעשה בחסיד אחד שהיה חופר בורות שיחין ומערו' לעוברים ולשבים פעם אחת היתה בתו עוברת להינשא ושטפה נהר והוון כל עמא עללין לגביה בעיין מנחמתיה ולא קבל עלוי מתנחמה עאל רבי פינחס בן יאיר לגביה בעי מנחמתיה ולא קבל עלוי מתנחמה אמר לון דין הינו חסידיכון אמרין ליה רבי כך וכך היה עושה וכך וכך אירע אמר איפשר שהיה מכבד את בוראו במים והוא מקפחו במים מיד נפלה הברה בעיר באת בתו של אותו האיש אית דאמרין בסוכתא איתעריית ואית דאמרין מלאך ירד כדמות רבי פינחס בן יאיר והצילה",
                "גביני כרוז שהיה מכריז בבית המקדש מה היה אומר הכהנים לעבודה והלוים לדוכן וישראל למעמד אגריפס המלך שמע קולו עד שמונה פרסאות ונתן לו מתנות הרבה",
                "בן גבר על נעילת שערים תירגם רב קומי דבית רבי שילה קרא גברא אכריז כרוזא אמרון ליה קרא תרנגולא אמר לון והתנינן בן גבר אית לך מימר בר תרנגולא",
                "בן בבי על הפקיע שהיה מזויג את הפתילות רבי יוסה עאל לכופרה בעא ממנייא עליהון פרנסין ולא קבלון מיניה עאל ואמר קומיהון בן בבי על הפקיע ומה אם זה שנתמנה על הפתילות זכה להימנות עם גדולי הדור אתם שאתם מתמנין על חיי נפשות לא כל שכן",
                "בן ארזה על הצלצל כהיא דתנינן תמן הניף הסגן בסודרין והקיש בן ארזא בצלצל",
                "הוגדס בן לוי על השיר אמר רבי אחא נעימה יתירה היה יודע ואמרו עליו על הוגדס בן לוי שהיה מנעים את קולו בזמר וכשהיה נועץ גודלו לתוך פיו היה מוציא כמה מיני זמר והיו אחיו הכהנים נזקרין לו בת ראש",
                "בית גרמו על מעשה לחם הפנים בית גרמו היו בקיאין במעשה לחם הפנים וברדייתו ולא רצו ללמד שלחו והביאו אומנים מאלכסנדריאה והיו בקיאין במעשה לחם הפנים וברדייתו לא היו בקיאין בית גרמו היו מסיקין מבפנים ורודין מבחוץ ולא היתה מתעפשת ואילו היו מסיקין מבפנים ורודין מבפנים והיתה מתעפשת כיון שידעו חכמים בדבר הזה אמרו כל מה שברא הקב\"ה לכבודו ברא שנאמר כל פעל יי' למנעהו שלחו אחריהם ולא רצו לבוא עד שכפלו להן שכרן שנים עשר מנה היו נוטלין ונתנו להן עשרים וארבע רבי יהודה אומר עשרים וארבעה היו נוטלין ונתנו להן ארבעים ושמונה אמרו להן מפני מה אין אתם רוצין ללמד אמרו להן מסורת היא בידינו מאבותינו שהבית הזה עתיד ליחרב שלא ילמדו אחרים ויהיו עושין כן לפני עבודה זרה שלהן בדברים הללו מזכירין אותן לשבח שלא יצא ביד בניהם פת נקייה מעולם שלא יהו אומרים ממעשה לחם הפנים הן אוכלין",
                "בית אבטינס על מעשה הקטורת של בית אבטינס היו בקיאין בפיטום הקטורת ובמעלה העשן ולא רצו ללמד שלחו והביאו אומנים מאלכסנדריאה והיו בקיאין בפיטום הקטורת ובמעלה עשן לא היו בקיאין של בית אבטינס היתה מתמדת ועולה ופוסה ויורדת ושל אילו היתה פוסה מיד כיון שידעו חכמי' בדבר אמרו כל מה שברא הקב\"ה לכבודו ברא שנאמר כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו וגו' שלחו אחריהם ולא רצו לבוא עד שכפלו להן שכרן שנים עשר מנה היו נוטלין ונתנו להן עשרים וארבעה רבי יהודה אומר עשרים וארבעה היו נוטלין ונתנו להן ארבעים ושמונה אמרו להן מפני מה אין אתם רוצין ללמד אמרו להן מסורת בידינו מאבותינו שהבית הזה עתיד ליחרב שלא ילמדו אחרים ויהיו עושין כן בפני עבודה זרה שלהן בדברים הללו מזכירין אותן לשבח שלא יצאת אשה משל אחד מהן מבושמת מעולם ולא עוד אלא כשהיה אחד מהן נושא אשה ממקום אחר היה פוסק עמה על מנת שלא תתבשם שלא יהו אומרים ממעשה פטום קטורת הן מתבשמות לקיים מה שנאמר והיתם נקיים מיי' ומישראל",
                "אמר רבי יוסה מצאתי תינוק אחד משל בית אבטינס אמרתי לו בני מאי זו משפחה את אמר לי ממשפחת פלוני אמרתי לו בני אבותיך לפי שנתכוונו לרבות כבודן ולמעט כבוד שמים לפיכך כבודם נתמעט וכבוד שמים נתרבה אמר ר' עקיבה שח לי שמעון בן לוגה מלקט הייתי עשבים אני ותינוק אחד משל בית אבטינס וראיתי אותו שבכה וראיתי אותו ששחק אמרתי לו בני למה בכיתה אמר לי על כבוד בית אבא שנתמעט ולמה שחקתה אמר לי על הכבוד המתוקן לצדיקים לעתיד לבוא ומה ראית מעלה עשן לנגדי נומיתי לו בני הראהו לי אמר לי רבי מסורת בידי מאבותי שלא להראותו לבירייה אמר רבי יוחנן בן נורי פגע בי זקן אחד משל בית אבטינס ומגילת סמנין בידו אמר לי רבי לשעבר היו בית אבא צנועין והיו מוסרי' את המגילה הזאת אילו לאילו ועכשיו שאינן נאמנין הילך את המגילה והיזהר בה וכשבאתי והריציתי הדברים לפני רבי עקיבה זלגו עיניו דמעות ואמר מעתה אין אנו צריכין להזכירן לגנאי",
                "אלעזר על הפרכות שהיה ממונה על אורגי פרכות פינחס המלביש שהיה מלביש בגדי כהונה גדולה מעשה בכהן אחד שהלביש לאיסטרטיות אחד ונתן לו שמונה זהובין ואית דאמרין תרי עשר יהב ליה"
            ],
            [
                "אין פוחתין משבעה מרכולין ושלשה גיזברין ואין עושין שררה על הציבור פחות משנים חוץ מבן אחיה שעל חולי מעים ואלעזר שעל הפרכות שאותן קיבלו הציבור עליהן",
                "אין פוחתין משלשה גיזברין ומשבעה מרכולין תני משני כתליקין הדא היא דכתיב ויחיאל ועוזיהו ומחת גזברין ועשאל וירימות ויוזבד ואליאל וסמכיהו ומחת ובניהו מרכולין פקידים מיד כונניהו ושמעי אחיו קתיליקין במפקד יחזקיהו המלך ועזריהו נגיד בית האלהים המלך וכהן גדול",
                "כשהוא חותם הגיזבר חותם ונותנו לאמרכל מרכל חותם ונותנו לקתיליקוס קתיליקון חותם ונותנו לכהן גדול כהן גדול חותם ונותנו למלך וכשהוא מתיר המלך רואה חותמו ומתיר כהן גדול רואה חותמו ומתיר קתיליקיס רואה חותמו ומתיר מרכל רואה חותמו ומתיר גיזבר רואה חותמו ומתיר",
                "אין עושין שררה על הציבור בממון פחות משנים ר' נחמן בשם רבי מנא על שם והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן",
                "אמר רבי חמא בי רבי חנינה מפסולת הלוחות העשיר משה הדא הוא דכתיב פסול לך שני לוחות אבנים פסל לך שתהא הפסולת שלך אמר רבי חנין מחצב של אבנים טובות ומרגליות ברא לו הקב\"ה מתוך אהלו וממנו העשיר משה",
                "כתיב והביטו אחרי משה עד בואו האהלה תרין אמורין חד אמ' לגנאי וחד אמ' לשבח מאן דאמר לגנאי חמון שקין חמון כרעין חמון קופדן אכיל מן דיהודאי ושתי מן דיהודאי כל מדליה מן דיהודאי ומאן דאמר לשבח מחמי צדיקיא ומזכי טוביא דזכת למחמי יתיה"
            ],
            [
                "ארבעה חותמות היו במקדש וכתוב עליהן עגל זכר גדי וחוטא בן עזאי אומ' חמשה היו וארמית כתוב עליהן עגל דכר גדי חוטא דל וחוטא עגל עשיר משמש עם נסכי בקר גדולים וקטנים זכרים ונקבות גדי משמש עם ניסכי הצאן גדולים וקטנים זכרים ונקיבות חוץ משל אלים איל משמש עם ניסכי אלים בלבד חוטא משמש עם ניסכי שלש בהמות של מצורע ה' מי שהוא מבקש נסכים הולך לו אצל יוחנן שהוא ממונה על החותמות ונותן לו מעות ומקבל ממנו חותם בא לו אצל אחייה שהוא ממונה על הנסכים ונותן לו חותם ומקבל ממנו נסכים לערב באין זה אצל זה ואחייה מוציא את החותמות ומקבל כנגדן מעות אם פחתו פחתו לו וישלם יוחנן מביתו ואם הותירו הותירו להקדש שיד הקדש לעליונה ו' מי שאבד חותמו ממתינין לו עד הערב ואם מצאו לו כדי חותמו נותנין לו ואם לאו לא היו נותנין לו ושם היום כתוב עליהן מפני הרמאין",
                "וכבן עזאי חוטא דל למה היה מביא לוגו עמו ברם כרבנן מביא גדי ניסכי רחל מה מן מה דתנינן גדי משמש ניסכי צאן גדולים וקטנים זכרים ונקבות הדא אמרה ניסכי רחל כניסכי גדי כתיב ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכשבים או בעזים מגיד שלא חלק בין ניסכי עגל לניסכי שור שהיה בדין בן הצאן טעון נסכים ובן הבקר טעון נסכים אם מצאנו שחלק בין ניסכי כבש לניכסי איל לכך נחלוק בין ניסכי עגל לניסכי שור תלמוד לומר ככה יעשה לשור האחד מגיד שלא חלק בין ניסכי עגל לניסכי שור או לאיל למה נאמ' שהיה בדין אם מצאנו שחלק בין ניסכי בן שנה לנסכי בן שנתים לכך נחלוק בין ניסכי שתים לניסכי שלש תלמוד לומ' או לאיל האחד או לשה בכשבים למה נאמר שהיה בדין אם מצאנו שחלק בין ניסכי כבש לניסכי איל לכך נחלוק בין ניסכי כשבה לניסכי רחל תלמוד לומר או לשה בכשבים או בעזים למה נאמר שהיה בדין אם מצאנו שחלק בין ניסכי כבש לניסכי איל לכך נחלוק בין ניסכי גדי לניסכי תיש תלמוד לומר או בעזים הקיש קטן שבעזים לגדול שבתיישים מה זה בשלשת לוגין אף זה בשלשת לוגין",
                "הגע עצמך שזיווג אותו היום שם משמר היה כתוב עליו הגע עצמך שזיווג אותו המשמר שם היום שם שבת שם חדש היה כתוב עליהן אפילו לזויג אינו מצוי לזויג"
            ],
            [
                "שתי לשכות היו במקדש אחת לשכת חשאין ואחת לשכת הכלים לשכת חשאין יריאי חט נותנין לתוכה בחשאי ועניים בני טובים מתפרנסין מתוכה בחשאי לשכת הכלים כל מי שהוא מתנדב כלי זורקו לתוכה ואחת לשלשים יום הגיזברין פותחין אותה כלי שמצאו בו צורך לבדק הבית מניחין אותו והשאר נמכרין ודמיהן נופלין ללשכת בדק הבית",
                "רבי יעקב בר אידי ורבי יצחק בר נחמן הוון פרנסין והוון יהבין לרבי חמא אבוי דרבי יהושעיה דינר והוא יהיב ליה לחורנין רבי זכריה חתניה דרבי לוי היו הכל מליזין עליו אמרין דלא צריך והוא נסב מן דדמך בדקון ואשכחון דהוה מפליג ליה לחורנין",
                "רבי חיננא בר פפא הוה מפליג מצוה בליליא חד זמן פגע ביה רבהון דרוחייא אמר ליה לא כן אלפן רבי לא תשיג גבול רעך אמר ליה ולא כן כתיב מתן בסתר יכפה אף והוה מיסתפי מיניה וערק מן קומוי",
                "אמר רבי יונה אשרי נותן לדל אין כתוב כאן אלא אשרי משכיל אל דל זה שהוא מסתכל במצוה היאך לעשותה כיצד היה רבי יונה עושה כשהיה רואה בן טובים שירד מנכסיו היה אומר לו בני בשביל ששמעתי שנפלה לך ירושה ממקום אחר טול ואת פורע מן דהוה נסיב הוה אמר ליה מתנה",
                "אמר רבי חייה בר אדא אית הוה סבין ביומינן מאן דהוה יהיב לון מבין ריש שתא לצומא רבא הוון נסבין מן בתר כן לא הוון נסבין אמרין דשתן גבן",
                "נחמיה איש שיחין פגע בו ירושלמי אחד א\"ל זכה עימי חדא תרנוגלא א\"ל הא לך טימי תה קופד וזבן ואכל ומית והוה צווח ואמר בואו וספדו להרוגו של נחמיה",
                "נחום איש גם זו היה מוליך דורון לבית חמיו פגע בו מוכי שחין אחד אמר לו זכה עימי ממה דאית גבך אמר ליה מיחזר חזר ואשכחיה מית והוה אמר לקיבליה עייניה דחמינך ולא יהבון לך יסתמיין ידייא דלא פשטן מיתן לך יתקטען רגלייא דלא רהטן למיתן לך יתברן ומטתיה כן סליק לגביה רבי עקיבה אמר ליה אי לי שאני רואה אותך כן אמר ליה אי לי שאין אני רואה אותך כן אמר ליה מה את מקלליני א\"ל ומה את מבעט בייסורין",
                "רבי הושעיה רבה הוה רביה דבריה חד דסגי נהורא והוה יליף אכיל עימיה בכל יום חד זמן הוה ליה אורחין ולא מטא מיכול עימיה ברומשא סליק לגביה אמר לי' לא יכעוס מרי עליי בגין דהוה לי אורחין יומא דין דאמרית דלא ליבזוי ביקרא דמרי יומא דין בגין לא אכלית עם מרי יומא דין אמר ליה אתה פייסתה למאן דמיתחמי ולא חמי דין דחמי ולא מיתחמי יקבל פיוסך אמר ליה הדא מנא לך אמר ליה מרבי אליעזר בן יעקב דרבי אליעזר בן יעקב עאל חד דסגי נהורא לקרתיה יתב ליה רבי ליעזר בן יעקב לרע מינייה דיימרון דאילולי דהוא בר נשא רבא לא יתב ליה רבי ליעזר בן יעקב לרע מיניה עבדון ליה פרנסה דאיקר אמר לון מהו הכין אמרון ליה רבי אליעזר בן יעקב יתיב לרע מינך וצלוי עלוי הדא צלותא אתה גמלתה חסד למאן דמיתחמי ולא חמי דין דחמי ולא מיתחמי יגמול יתך חסד",
                "דלמא רבי חמא בר חנינה ורבי הושעיה הוון מטיילין באילין כנישתא דלוד אמר רבי חמא בר חנינה לרבי הושעיה כמה ממון שיקעו אבותיי כאן אמר ליה כמה נפשות שיקעו אבותיך כאן לא הווה אית בני נש דילעון באוריתא",
                "רבי אבון עבד אילין תרעייה דסדרא רבא אתא רבי מאנא לגביה אמר ליה חמי מה עבדית אמר ליה וישכח ישראל את עושהו ויבן היכלות לא הוה בני נש דילעון באוריתא",
                "תני קדשי המזבח מוציאין את הראוי להן מקדשי בדק הבית אין קדשי בדק הבית מוציאין את הראוי להן מקדשי המזבח והא תנינן כלי שמצאו בו צורך לבדק הבית מניחין אותו והשאר נמכרין ודמיהן נופלין ללשכת בדק הבית אמר רבי חזקיה כיני מתניתא לצורך לשכת בדק הבית הדרן עלך אילו הן הממונין"
            ]
        ],
        [
            [
                "שלשה עשר שופרות שלשה עשר שולחנות שלש עשרה השתחויות היו במקדש של בית רבן גמליאל ושל בית רבי חנניה סגן הכהנים היו משתחוין בארבע עשרה והיכן היתה יתירה כנגד דיר העצים שכן מסורת בידן מאבותיהן ששם הארון גנוז ב' מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק וראה את הריצפה שהיא משונה מחברותיה בא ואמר לחבירו לא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו וידעו בייחוד ששם הארון גנוז",
                "שלשה עשר שופרות כו' תני השופרות הללו עקומות היו צרות מלמעלן ורחבו' מלמטן מפני הרמאין",
                "תני בשם רבי אליעזר הארון גלה עמהן לבבל מה טעמא לא יוותר דבר אמר יי' אין דבר אלא שהדיברות לתוכו וכן הוא אומר ולתשובת השנה שלח המלך נבוכדנצר ויביאהו בבלה עם כלי חמדת בית יי' אי זהו חמדת בית יי' זה הארון רבי שמעון בן לקיש אמר במקומו היה הארון גנוז הדא הוא דכתיב ויאריכו הבדים ויראו ראשי הבדים אל הקדש אל פני הדביר ולא יראו החוצה כתיב ויראו ואת אמר ולא יראו אלא נראין ולא נראין בולטין ויוצאין כשני דדי האשה ורבנן אמרין בלישכת דיר העצים היה הארון גנוז",
                "מעשה בכהן אחד בעל מום שהיה עומד ומפציע עצים בלישכת דיר העצי' וראה את הרצפה שהיא משונה מחברותיה בא ואמ' לחבירו בוא וראה את הרצפה הזאת שהיא משונה מחברותיה לא הספיקו לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו וידעו בייחוד ששם הארון גנוז תני רבי הושעיה הקיש עליה בקורנס ויצאת אש ושרפתו",
                "תני רבי יודה בן לקיש אמר שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר אחד שהיתה התורה נתונה בתוכו ואחד שהיו שברי הלוחות נתונין בתוכו זה שהית' התור' נתונ' בתוכו היה מונח באהל מועד הדא היא דכתיב וארון ברית יי' ומשה לא משו מקרב המחנה זה שהיו שברי הלוחות בתוכו היה נכנס ויוצא עמהן ופעמי' הוא מתרה עמהן ורבנן אמרי ארון אחד היה ופעם אחת יצא בימי עלי ונשבה קרייה מסייע להון לרבנן אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה מילה דלא חמון מן יומיהון קרייה מסייע לרבי יודה בן לקיש ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים והלא ארון בקרית יערים היה מה עבדון ליה רבנן הגישה אלי הציץ קרייא מסייע לרבי יודה בן לקיש הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות והלא ארון בציון היה מה עבדון ליה רבנן סכך שהוא כקירוי שאדיין לא נבנה בית הבחירה",
                "משנגנז הארון נגנז עמו צנצנת המן וצלוחית שמן המשחה ומקלו של אהרן ופרחיו ושקידיו וארגז שהשיבו פלשתים אשם לאלהי ישראל מי גנזו יאשיהו גנזו כיון שראה שכתוב יולך יי' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבתיך עמד וגנזו הדא הוא דכתיב ויאמר ללוים המבינים ולכל ישראל הקדושים ליי' תנו את ארון הקודש בבית אשר בנה שלמה בן דוד מלך ישר' אין לכם משא בכתף אמר להן אם גולה הוא עמכם לבבל עוד אין אתם מחזירין אותו למקומו אלא עתה עבדו את יי' אלהיכם ואת עמו ישראל",
                "פיטום שמן המשחה ואתה קח לך בשמים ראש וגו' וקדה חמש מאות וגו' שהן אלף וחמש מאות מנים שמן זית הין שהן שנים עשר לוג שבו שולקין את העיקרין דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר שולקן היה במים ונותן שמן על גביהן משהיה קולט את הריח היה מעבירו כדרך שהפטמין עושין הדא הוא דכתיב שמן משחת קודש וגו'",
                "תני רבי יודה בי רבי אילעאי שמן המשחה שעשה משה במדבר מעשה ניסים נעשו בו מתחילה ועד סוף שמתחילה לא היה בו אלא שנים עשר לוג שנאמר שמן זית הין אם לסוך בו את העיקרים לא היו בו ספק על אחת כמה וכמה שהאור בולע והעצי' בולעין והיור' בולעת וממנו נמשחו המשכן וכל כליו השלחן וכל כליו המנורה וכל כליה וממנו נמשחו אהרן כהן גדול ובניו כל שבעת ימי המילואים ממנו נמשחו כהנים גדולים ומלכים מלך בתחילה טעון משיחה מלך בן מלך אינו טעון משיחה מאי טעמא קום משחהו כי זה הוא זה טעון משיחה ואין בנו טעון משיחה אבל כהן גדול בן כהן גדול אפילו עד עשרה דורות טעונין משיחה וכולו קיים לעתיד לבוא הדא הוא דכתיב שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם",
                "אין מושחין מלכים אלא על גבי המעיין הדא הוא דכתיב והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי והורדתם אותו אל גיחון ומשח אותו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך על ישראל אין מושחין מלך בן מלך אלא מפני המחלוקת מפני מה נמשח שלמה מפני מחלוקתו של אדוניהו יואש מפני עתליה יהוא מפני יורם לא כן כתיב קום משחהו כי זה הוא זה טעון משיחה ואין מלכי ישראל טעונין משיחה אלא יהואחז מפני יהויקים אחיו שהיה גדול ממנו שתי שנים ולא יאשיהו גנזו הדא אמרה באפירסמון משחו אין מושחין מלכים אלא מן הקרן שאול ויהוא נמשחו מן הפך שהיתה מלכותן מלכות עוברת דוד ושלמה נמשחו מן הקרן שהיתה מלכותן מלכות קיימת אין מושחין כהנים מלכים אמר רבי יודן ענתונדרייא על שם לא יסור שבט מיהודה אמר רבי חייה בר אדא למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל מה כתיב בתריה לא יהיה לכהנים הלוים",
                "אמר רבי יוחנן הוא יוחנן הוא יהואחז והא כתיב הבכור יוחנן בכור למלכות אמר רבי יוחנן הוא שלום הוא צדקיהו והכתיב השלישי צדקיהו והרביעי שלום שלישי לתולדות רביעי למלכות צדקיהו שצידק עליו מידת הדין שלום שבימיו שלמה מלכות בית דוד לא שלום הוה שמיה ולא צדקיהו הוה שמיה אלא מתניה הדא הוא דכתיב וימלך מלך בבל את מתניה דודו תחתיו ויסב את שמו צדקיהו",
                "אמ' רבי יוחנן באמה של ששה טפחים היה הארון עשוי מאן תנא באמה של ששה טפחים רבי מאיר היא דתנן רבי מאיר אומר כל האמות הוא כבניינות רבי יהודה אומר אמת הבניין ששה של כלים חמשה על דעתיה דרבי מאיר דו אמר באמה של ששה טפחים היה הארון עשוי אורכו של ארון חמשה עשר טפח דכתיב אמתים וחצי ארכו אמתא אשיתא ואמתא אשיתא ופלגות אמתא תלתא וארבעה לוחות היו בו שנים שלימים ושנים שבורים דכתיב אשר שברת ושמתם בארון הלוחות היו כל אחד ואחד ארכו ששה טפחים ורחבו ששה ותן אורכן של לוחות לאורכו של ארון נשתייר שם שלשה טפחים תן מהם חצי טפח לכל כותל נשתייר שני טפחים לספר תורה רחבו של ארון תשעה טפחי' דכתי' אמה וחצי רחבו אמתא אשיתא ופלגות אמתא תלתא וארבעה לוחות היו בו שני' שלימים ושנים שבורים דכתיב אשר שברת ושמתם בארון הלוחות היו כל אחת ואחת ארכן ששה טפחים ורחבן ששה תן ארכן של לוחות לרחבו של ארון נשתייר שם שלשה טפחים חצי טפח מיכן וחצי טפח מיכן לשילוט ומקום שמניחין בו ספר תורה טפחיים",
                "רבי שמעון בן לקיש אמר באמה של חמשה טפחים היה הארון עשוי מאן תנא באמה של חמשה טפחים רבי יהודה דתנינן תמן רבי יהודה אומר אמת הבניין ששה טפחים ושל כלים חמשה וההן ארון כלי הוא על דעתיה דרבי יודה דו אמר באמה של חמשה טפחים היה ארכו של ארון עשוי שנים עשר טפח ומחצה דכתיב אמתים וחצי ארכו אמתא חמשה ואמתא חמשה ופלגות אמתא תריי ופליג וארבעה לוחות היו בו שנים שלימים ושנים שבורים דכתיב אשר שברת ושמתם בארון והלוחות היו כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים ורחבן ששה תן רחבן של לוחות לאורכו של ארון ונשתייר שם חצי טפח אצבע לכתלים מיכן ואצבע לכתלים מיכן רחבו של ארון שבעה וטפחי' ומחצה דכתיב אמה וחצי רחבו אמתא חמשה ופלגות אמתא תריי ופליג וארבעה לוחות היו בו שנים שלמים ושנים שבורים דכתיב אשר שברת ושמתם בארון הלוחות היו כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים ורחבן ששה תן ארכן של לוחות לרחבו של ארון ונשתייר שם טפח ומחצה אצבע לכתלים מיכן ואצבע לכתלים מיכן חצי טפח מיכן וחצי טפח מיכן לשילוט",
                "כיצד עשה בצלאל את הארון רבי חנינה אמר שלש תיבות עשאו שתים של זהב ואחת של עץ נתן של זהב בשל עץ ושל עץ בשל זהב וציפהו דכתי' וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ מה תלמוד לומר תצפנו להביא שפתו העליונה רבי שמעון בן לקיש אומר תיבה אחת עשאו וציפהו דכתיב וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ מה תלמוד לומר תצפנו אמר רבי פינחס להביא בין נסר לנסר",
                "כיצד היו הלוחות כתובים רבי חנניה בן גמליאל אומר חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה הדא הוא דכתיב ויכתבם על שני לוחות אבנים חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה ורבנן אמרין עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה הדא הו' דכתיב ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה רבי שמעון בן יוחי אמר עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה דכתיב ויכתבם על שני לוחות אבנים עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה רבי סימאי אמר ארבעים על לוח זה וארבעים על לוח זה מזה ומזה הם כתובים טטרגונה חנניה בן אחי רבי יהושע אומר בין כל דיבור ודיבור דיקדוקיה ואותיותיה של תורה ממולאים בתרשיש כימא רבא רבי שמעון בן לקיש כד הוה מטי הדין קרייא הוה אמר יפה לימדני חנניה בן אחי רבי יהושע מה הים הזה בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים כך בין כל דיבר ודיבר דיקדוקיה ואותיותיה של תורה",
                "אמר רבי תנחומא איתקשיית קומי רבי פינחס אתיא כר' יודה ולא אתיא כר' מאיר מה טעמא דרבי יודה לקוח את ספר התורה הזאת ושמתם אותו מצד ארון ברית יי' וגו' על דעתיה דרבי יודה דו אמר איכן היה ספר תורה נתון כמין גלוסקוס עשה לו מבחוץ והיה ספר תורה נתון לתוכו מה טעמא דרבי מאיר ונתתה את הכפרת על הארון מלמעלה וגו' על דעתיה דרבי מאיר דו אמר אין מוקדם ומואחר בתורה אלא ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך ואחר כך ונתתה את הכפורת על הארון מלמעלה ר' פינחס בשם רבי שמעון בן לקיש התורה שנתן לו הקב\"ה למשה נתנה לו אש לבנה חרותה באש שחורה היא אש מובללת באש חצובה מאש ונתונה מאש הדא הוא דכתיב מימינו אש דת למו"
            ],
            [
                "היכן היו השתחויות האילו ארבע בצפון וארבע בדרום שלש במזרח ושתי' במערב כנגד שלש עשרה שערים ד' שערים דרומיים סמוכין למערב שער העליון שער הדלק שער הבכורות שער המים ולמה נקרא שמו שער המים שבו מכניסין צלוחית של ניסוך המים בחג רבי אליעזר בן יעקב אומ' בו המים מפכים עתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית ה' לעומתן בצפון סמוכין במערב שער יכניה שער הקרבן שער הנשים שער השיר ולמה נקרא שמו שער יכניה שבו יצא יכניה בגלותו שבמזרח שער ניקנור ושני פשיפשין היו לו אחד מימינו ואחד משמאלו ושנים במערב ולא היה להם שם",
                "מתניתין דאבא יוסה בן חנין אמר כנגד שלשה עשר שערים ברם כרבנן שבעה שערים היו בעזרה על דעתון דרבנן איכן היו השתחויות הללו כהיא דתנינן תמן שלשה עשר פרצות היו בו שפרצום מלכי יוון חזרו וגדרום וגזרו כנגדן שלש עשרה השתחויות",
                "כתיב והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם וגו' תני בית קודש הקדשים עד הפרכות כקרני סיליי וכיליי מן הפרכות עד מזבח הזהב כקרני חגבים ממזבח הזהב ועד העזרות כחוט של שתי מן העזרות ועד מפתן הבית כחוט של ערב מיכן והילך כמפי הפך והנה מים מפכים מן הכתף הימנית כתיב בצאת האיש קדים וקו בידו וימד אלף באמה ויעבירני במים מי אפסים עד קרסולה וימד אלף ויעבירני במים מי ברכיים עד ברכייא וימד אלף ויעבירני במים מי מתנים עד מתנייא מיכן והילך וימד אלף נחל אשר לא אוכל לעבור אפילו ליברנין גדולה אינה יכולה לעבור בו מה טעמא וצי אדיר לא יעברנו מפני מה כי גאו המים מי שחו מהו מי שחו מלשוט אמר ר' חונה באתרין צווחין לשייטא שחונא ופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש השוחה לשחו' מהו לשחו' א\"ר יוסה בי ר' בון מיין דמתמללין בעלמא כתיב ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דוד וליושבי ירושלם לחטא' ולנידה ר' שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן מבית דוד ועד יושבי ירושלם כשרים לנדה ולחטאת מיכן והילך מי תערובות הם כשירים לנידה ופסולים למי חטאת אמר רבי לעזר מבית דוד ועד יושבי ירושלם כשירים לנדה ולחטאת מיכן והילך מי קטיפריסות הן פסולין לנדה ולחטאת",
                "כתיב ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה זה ים של סמכו וירדו אל הערבה זה ים של טיבריא ובאו הימה זה ים המלח אל הימה המוצאים זה הים הגדול ולמה נקרא שמו מוצאים כנגד שני פעמים שיצא אחד בדור אנוש ואחד בדור פלגה רבי לעזר בשם רבי חנינה בראשונה יצא עד קלבריאה ובשנייה יצא עד קפי ברבריאה ר' אחא בשם רבי חנינה בראשונה יצא עד קפי ברבריאה בשנייה יצא עד עכו ועד יפו עד פה תבוא ולא תוסיף עד עכו תבוא ולא תוסיף ופא ישית בגאון גליך עד יפו אשית גאון גליך ניחא ימא רבא ימא דמילחא בשביל למיתקן ימה דטיבריא ימה דסמכו לרבות דגתם למינה תהיה דגתם למיני מינים תהיה דגתם תני אמר רבן שמעון בן גמליאל מעשה שהלכתי לציידן והביאו לפני יותר משלש מאות מיני דגים בתמחוי אחד",
                "ונרפאו המים בצאתיו וגבאיו ולא ירפאו למלח ניתנו כתיב ונרפאו המים ואת אמרת ולא ירפאו המים מקום הוא ששמו ולא ירפאו",
                "כתיב ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבל עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר תני אמר רבי יהודה לפי שבעולם הזה תבואה עושה לששה חדשים ואילן עושה לשנים עשר חדש אבל לעתיד לבוא התבואה עושה לחדש אחד ואילן עושה לשני חדשים מה טעמא לחדשיו יבכר אמר רבי יוסי לפי שבעולם הזה התבואה עושה לששה חדשים והאילן עושה לשנים עשר חדש אבל לעתיד לבוא התבואה עושה לחמשה עשר יום ואילן עושה לחדש אחד שכן מצאנו שעשת התבואה בימי יואל לחמשה עשר יום וקרב ממנה העומר מה טעמא ובני ציון גילו ושמחו ביי' אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם יורה ומלקוש בראשון מה מקיים רבי יוסי לחדשיו יבכר בכל חדש וחדש יהא מבכר ועלהו לתרופה רבי יוחנן אמר תרפיה מצץ עליה ותרף מזונה רב ושמואל חד אמר להתיר פה שלמעלן וחורנה אמר להתיר פה שלמטן ר' חנינה ורבי יהושע בן לוי חד אמר להתיר פה עקרות וחורנה אמר להתיר פה אילמים",
                "את מוצא בשעה שעלה נבוכדנצר לכאן בא וישב לו בריפני של אנטוכיה ויצאה סנהדרין גדולה לקראתו ואמר' לו הגיע זמן הבית הזה ליחרב אמר להן אותו שהמלכתי אותו עליכם תנוהו לי ואני הולך לי באו ואמרו ליהויכין מלך יהודה נבוכדנצר בעי לך כיון ששמע מהן כך נטל מפתיחות של בית המקדש עלה לגגו של היכל אמר לפניו רבונו של עולם לכשעבר היינו נאמנין לך והיו מפתיחותיך מסורין לנו עכשיו שאין אנו נאמנין הרי מפתחותיך מסורין לך תרין אמורין חד אמר זרקן ועוד לא ירדו וחורנה אמר ראה כמין יד נוטלתן מידו כיון שראו כל חורי יהודה כן עלו לראש גגותיהן ונפלו ומתו הדא הוא דכתיב משא גיא חיזיון מה לך איפוא כי עלית כולך לגגות תשואות מליאה עיר הומיה וגומר"
            ],
            [
                "שלשה עשר שולחנו' היו במקדש שמונ' של שייש בבית המטבחיי' שעליהן מדיחין את הקרביי' ושנים במערב הכבש אחד של שייש ואחד של כסף על של שייש נותנין את האיברין ועל של כסף כלי שרת ושנים באולם מבפנים על פתח הבית אחד של שייש ואחד של זהב על של שייש נותנים לחם הפנים בכניסתו ועל של זהב ביציאתו שמעלין בקודש ולא מורידין אחד של זהב מבפנים שעליו לחם הפנים תמיד",
                "תני על של כסף רבי יוסי בשם רבי שמואל בר רב יצחק רבי חנניה מטי בה משמיה דרבי יוחנן לית כאן של כסף מפני שהוא מרתיח לא כן תני זה אחד מן הניסים שנעשו בבית המקדש שכשם שהיו מניחין אותו חום כך היו מוצאין אותו חום שנאמר לשום לחם חום ביום הלקחו רבי יהושע בן לוי אמר אין מזכירין מעשה ניסים בעון קומי רבי אילא לא היה שם לחם מהו להניחו לשבת הבאה אמר לון כתיב ונתתה על השולחן לחם פנים לפניי תמיד לחם פנים אפילו פסול",
                "עשרה שולחנות עשה שלמה ויעש שולחנות עשרה וינח בהיכל חמשה מימין וחמשה משמאל אין תימר חמשה בדרום וחמשה בצפון והלא אין השולחן כשר אלא בצפון שנאמר ואת השולחן תתן על צלע צפון מה תלמוד לומר חמשה מימין וחמשה משמאל אלא חמשה מימין שלחנו של משה וחמשה משמאלו אף על פי כן לא היה מסדר אלא של משה בלבד שנאמר את השולחן אשר עליו לחם הפנים רבי יוסי בי רבי יהודה אומר על כולם היה מסדר שנאמר את השולחנות ועליהם לחם הפנים תני מזרח ומערב היו נתונין דברי רבי רבי אלעזר בי רבי שמעון אומר צפון ודרום היו נתונין מאן דאמר מזרח ומערב ניחא כולהן ראויין לשירות מאן דאמר צפון ודרום נמצא שולחן בדרום ומנורה בצפון והא תני השלחן היה נתון מחצי הבית ולפנים משוך מן הכותל כשתי אמות כלפי הצפון ומנורה כנגדו בדרום מזבח הזהב היה נתון באמצע הבית חולק את הבית מחציו ולפנים משוך קימעא כלפי הצפון וכולהם היו נתונין משליש הבית ולפני'",
                "עשר מנורות עשה שלמה שנאמר ויעש את מנורות הזהב עשר כמשפטו אין תימר חמש בצפון וחמש בדרום והלא אין המנורה כשירה אלא בדרום שנאמר ואת המנורה נכח השלחן על ירך המשכן תימנה מה תלמוד לומר חמש מימין וחמש משמאל אלא חמש מימין מנורתו של משה וחמש משמאלה אף על פי כן לא היה מבעיר אלא של משה בלבד שנאמר ומנורת הזהב ונרותיה לבער בערב בערב ר' יוסה בי ר' יהודה או' על כולם היה מבעיר שנאמר ואת המנורות ונרותיהם לבערם כמשפט לפני הדביר זהב סגור והפרח והנרות והמלקחים זהב הוא מכלות זהב הן כילו זהבו של שלמה רב יהודה בשם אסי היה שלמה נוטל אלף ככרי זהב ומכניסן לכור ומוציאן עד שהוא מעמידן על אחד לקיים מה שנאמר ככר זהב טהור עשה אותה וגומ' תני אמר רבי יוסי בי רבי יהודה מעשה במנורת זהב שעשה משה במדבר והיתה יתירה דינר זהב והכניסוה לכור שמונים פעם ולא חסרה כלום ויאות עד דלא יקום על ברריה הוה חסר סגין מן דו קיים על ברריה לא חסר כלום"
            ],
            [
                "שלשה עשר שופרות היו בקדש וכתוב עליהן תקלין חדתין ותקלין עתיקין קינין וגוזלי עולה עצים לבונה זהב לכפורת ששה לנדבה תקלין חדתין שבכל שנה ושנה ועתיקין מי שלא הביא אשתקד שוקל לשנה הבאה ח' קינין הן תורין וגוזלי עולה הן בני יונה כולן עולות דברי רבי יהודה וחכמים אומרים קינין אחד חטאת וחד עולה גוזלי עולה כולן עולות האומר הרי עלי עצים לא יפחות משני גיזירין לבונה לא יפחות מקומץ זהב לא יפחות מדינר זהב ששה לנדבה נדבה מה היו עושין בה לוקחין בה עולות הבשר לשם והעורות לכהנים זה מדרש דרש יהוידע כהן גדול אשם הו' ליי' אשם אשם ליי' זה הכלל כל שהו' בא משם חטא ומשם אשמה ילקח בו עורות הבשר לשם והעורות לכהנים נמצאו שני כתובין קיימין אשם לשם ליי' ואשם לכהן ואומר כסף אשם וכסף חטאות לא יובא בית יי' לכהנים יהיו",
                "תני אמר רבי יהודה ולא היה שופר של קיני' בירושלם מפני התערובת שמא תמות אחת מהן ונמצאו דמי חטאות מיתות מעורבות בהן והתני האשה שאמרה הרי עלי קן מביאה דמי קן ונותנתו בשופר ואוכלת בקדשי' ואינה חוששת שמא נתעצל כהן ואין הכהן חושש שמא דמי חטאות מיתו' מעורבו' בהן כי קאמרינן בחטאת שמתו בעליהן ודאי ואי אמרינן נברור ארבע זוזי ונשדי בנהרא ואידך לישתרו הא אמרינן בעלמא רבי יהודה לית ליה ברירה",
                "רבי יוסה בי רבי בון אמר ר' בא בר ממל בעי אמר הרי עלי עץ מביא גיזר אחד אמר רבי לעזר מתניתא אמרה כן שזה קרבן בפני עצמו וזה קרבן בפני עצמו כהיא דתנינן תמן שנים בידם שני גיזירי עצים לרבות את העצים",
                "רבי יהושע בן לוי אמר עוביין באמה כמה שוחקות וארכן באמה גרומה רבי חוני בשם רבי אמי כמין טורטני אמר רבי שמואל בר רב יצחק לפי שלא היה מקום המערכה אלא אמה על אמה לפיכך לא היה בו אלא אמה גרומה ותני כן אמה היסוד אמה סובב אמה כרכוב ואמה קרנות ואמה מערכה",
                "לבונה לא יפחות מקומץ נאמר כאן אזכרה ונאמר להלן אזכרה מה אזכרה האמורה להלן מלא קומץ אף כאן מלא קומץ אי מה אזכרה האמור' להלן שני קמצי' אף כאן שני קמצי' א\"ר לא כלום למדו לקומץ אלא מלחם הפנים מה להלן קומץ החסר פסול אף כאן קומץ החסר פסול א\"ר יוסה מילתיה דר' אילא אמרה המתנדב מנחה מביאה בקמצו של כהן גדול רבי חזקיה בשם רבי ירמיה ואפילו בקומץ הבעלי'",
                "זהב לא יפחות מדינר זהב אמר רבי לעזר והוא שהזכיר צורה אבל אם לא הזכיר צורה מביא אפילו צינורה",
                "ששה לנדבה חזקיה אמר כנגד ששה בתי אבות בר פדיה אמר כנגד שש בהמות פר ועגל ושעיר איל וגדי וטלה שמואל אמר כנגד שש קרבנות קיני זבים קיני זבות קיני יולדות חטאות ואשמות המנחות ועשירית האיפה אמר רבי יוחנן על ידי שהנדבה מרובה ריבו לה שופרות הרבה שנאמר וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע וגו' רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אמר שתי נדבות עשה תני רבי ישמעאל נדבה אחת והא כתיב ויאמר המלך ויעשו ארון אחד ויתנהו בשער בית יי' חוצה אמ' רב חונא מפני הטמאים רבי חונא בשם רב יוסף על שם אך לא יעשה בית יי' ספות כסף מין ספות כסף לא יעשה בית יי' הדרן עלך שלשה עשר"
            ]
        ],
        [
            [
                "מעות שנמצאו בין שקלים לנדבה קרוב לשקלים יפלו לשקלים לנדבה יפלו לנדבה מחצה למחצה יפלו לנדבה בין עצים ללבונה קרוב לעצים יפלו לעצים ללבונה יפלו ללבונה מחצה למחצה יפלו ללבונה בין קינים לגוזלי עולה קרוב לקינים יפלו לקינים לגוזלי עולה יפלו לגוזלי עולה מחצה למחצ' יפלו לגוזלי עולה בין חולי' למעש' שני קרוב לחולי' יפלו לחולין למעש' שני יפלו למעשר שני מחצה למחצה יפלו למעשר שני זה הכלל הולכין אחר הקרוב מחצה למחצה להחמיר",
                "מעות שנמצאו בין שקלים לנדבה כו' לא צורכה דלא בין שקלים לקינים רבי אבון בשם רבי פינחס כמין כוכליים היו עשויין לא צורכה דלא מחצה למחצה יפלו לשקלים אית דבעי מימר שמא יפלו לשירי הלשכה אית דבעי מימר מחצה למחצה במי שמת אמר רבי יסא עד דאנא תמן שמעית קל רב יהודה שאל לשמואל הפריש שקלו ומת אמר ליה יפלו לנדבה עשירית האיפה שלו רבי יוחנן אמר יוליכם לים המלח רבי לעזר אמר יפלו לנדבה",
                "וקשיא ויש חטאת קריבה עולה רבי חזקיה אחי בשם רבי שמעון בן לקיש תניי בית דין הוא על המותרות שיקרבו עולות האשה הזאת במה היא מתכפרת אמר רבי יצחק תניי בית דין הוא המספק את הקינים הוא מספק את הפסולות לא צורכא דלא בין קטורת לעצי' ללבונה לזהב לכפורת ותניתה בסופה הולכין אחר הקרוב מחצה למחצה להחמיר"
            ],
            [
                "מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה לעולם מעשר ובהר הבי' חולין ובירושלם בשאר כל ימות השנה חולין ובשעת הרגל הכל מעשר ג' בשר שנמצא בעזרה איברים עולות וחתיכות חטאות ובירושלם זבחי שלמים זה וזה תעובר צורתו ויצא לבית השריפה ד' נמצא בגבולין איברים נבילות וחתיכות מותרות ובשעת הרגל שהבשר מרובה אף איברין מותרות",
                "לא צורכה דלא בהר הבית קודש רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן חזקה שאין הכהן מוציא מן הלישכה מעות עד שהוא מחללן על הבהמה הלכה ג'",
                "רבי לעזר בשם רבי הושעיה הסיע דעת טעון צורה אמר רב הושעיה מתניתה אמרה כן תעובר צורתו ויצא לבית השריפה אמר רבי יוסי ויאות לאוכלו אין את יכול שמא נתקלקלה צורתו לפום כן צרך מימר תעובר צורתו ויצא לבית השריפה ",
                "רבי קריספא בשם רבי יוסי בר' חנינה איברים נבילות לוקין עליהן משם נבילה מתניתא אמרה כן איברים נבילות וחתיכות מותרות חתיכות מותרות לא ממש ודכוותה איברים נבילות לוקין עליהן משם נבילה",
                "ר' קריספא בשם ר' יוסי בן חנינ' אם היו מחרוזו' מותרו' תשע חנויות מוכרות בשר נבילה ואחת מוכר' בשר שחוטה נתחלפו לו חושש ולנמצאת הולכין אחר הרוב תשע חנויות מוכרות בשר שחוט' ואחת מוכרות בשר נבילה נתחלפו לו חושש ולנמצאת הולכין אחר הרוב",
                "אמר רבי יוחנן הנמצא ביד גוי כנמצא בפלטיא רבי לעזר בי רבי חגיי הוה מסמך לרבי מנא חמא לחד ארמאי מקטע מן סוסיה ומפיק לברא אמר ליה הדא היא דאמר רבי יוחנן הנמצא ביד גוי כנמצא בפלטיא אמר ליה כן אמר רבי יוסי רבי והן שראו אותו יוצא ממקילין של ישראל חד בר נש בציפורין אזל בעי מיזבון קופד מן טבחא ולא יהב ליה אמר ליה לחד רומיי ואייתי ליה אמר ליה לא נסבית על כרחיה אמר ולאו בשר דנבילה יהבית ליה רבי ירמיה בשם רבי חנינה מעשה בא לפני רבי ואמר לא כולא מיניה מיסור מקילין דציפורין",
                "רב נחת לתמן חמתון מקילון וחמר עליהון חד בר נש אזל בעי משיגה אסקופתיה בגו נהרא ואינשתה ואזל ליה חזר בעי מיסבינה אמר ליה רב אסור לך דנא אמר ההיא שטף נהרא ואייתי חורי דנבילה תחתוי חד בר נש הוה מהלך בשוקא טעין קופד אתא דייתא וחטפתיה מיניה וטלקתיה חזר בעי מיסבינה אמר ליה רב אסי' לך דנא אמ' בשר דנבילה הוות טעינ' וטלקתי' ונסב' ההוא אוחרנא",
                "גינאי שטף זיקין אתא עובדא קומי ר' יצחק בר אלעזר ואמר יחכמון שפייא קיטריהון",
                "נוקניקה אישתכח בכנישתא דבולי אתא עובדא קומי רבי ירמיה אמר יחכמון סיקייריא עבידתהון",
                "גדי צלי אישתכח באיסרטא דגופתא והתירוהו משם שני דברים משם מציאה ומשם רוב מהלכי דרכים משם מציאה דתני המציל מיד הארי מיד הגייס משונת הים ומשונת הנהר ומאיסרטיא גדולה ומפלטיא גדולה הרי אילו שלו מפני שהבעלים מתייאשין מהן משם רוב מהלכי דרכים משם שחיטת הגוי ואישתכח מן דבית רבי",
                "עיגול דגובנא אישתכח בפונדקא דלוי והתירוהו משם שני דברים משם מציאה ומשם רוב מהלכי דרכים משם מציאה דתני המציל מיד הגייס מיד הארי משונת הים משונת הנהר מאיסטרטיה גדולה ומפלטיא גדולה הרי אילו שלו מפני שהבעלים מתייאשין מהן משום רוב מהלכי דרכים משו' גבינת גוי ואישתכח מן דר' אלעזר בי ר' יוסי",
                "א\"ר מנא קומי ר' יוסי ואנן חמיין רבנן מכרזין אמר ליה את אין הוויתה משכח לא נסבת ר' יונה אבוך לא אמ' כן אלא אמ' הלואי כד נשכח נשכח מן פיוסרוס רלגיו אפילו כן אשכח ולא נסב"
            ],
            [
                "בהמה שנמצאת מירושלם עד מגדל עדר וכמידתה לכל רוח זכרים עולות נקיבות זבחי שלמים רבי יהודה או' הראוי לפסחי' לפסחי' קודם לרגל שלשי' יום בראשונה היו ממשכנין את מוצאיה עד שהוא מביא נסכיה חזרו להיות מניחין אותה ובורחין התקינו בית דין שיהו נסכיה באין משל ציבור ה' אמר רבי שמעון שבעה דברים התקינו בית דין וזה אחד מהן גוי ששילח עולתו ממדינת הים ושילח עמה נסכיה קריבין משלו ואם לאו קריבין משל ציבור וכן גר שמת והניח זבחים אם יש לו נסכים קריבין משלו ואם לאו קריבין משל ציבור תניי בית דין הוא על כהן גדול שמת שתהא מנחתו קריבה משל ציבור רבי יהודה אומר משל יורשין ושלימה היתה קריבה ו' על המלח ועל העצים שיהו הכהנים ניאותין בהן ועל הפרה שלא יהו מועלין באפרה על הקינין הפסולות שיהו באות משל ציבור רבי יוסי אומר המספק את הקינין הוא מספק את הפסולות",
                "רבי הושעיה רבה אמר רבא בדמיהן שנו א\"ל רבי יוחנן אומרי' לו לאדם צא ומעול בקדשים אלא הילכו בהן אחר הרוב אם רוב זכרים עולות אם רוב נקיבות זבחי שלמים ואין השלמים באין מן הזכרים ומן הנקיבות כיצד הוא עושה מוציאן לחולין וחוזר ועושה אותן עולו' אמר ר' זעורה כמה דאת אמר תמן תניי בית דין הוא על המותרות שיקרבו עולות כן את אמר אוף הכא תניי בית דין הוא על האובדות שיקרבו עולות אמר רבי יוסה לרבי יעקב בר אחא אין זה מזיד אמר ליה מכיון שהוא תניי בית דין אין זה מזיד",
                "אמר רבי יסא עד דאנא תמן שמעית קל רב יהודה שאל שמואל הפריש שקלו ומת אמר ליה יפלו לנדבה מותר עשירית האיפה שלו רבי יוחנן אמר יוליכם לים המלח ר' אלעזר אמר יפלו לנדבה",
                "עשירית האיפה של כהן גדול רבי יוחנן אומר חוצה אותה ואחר כך מקדשה רבי שמעון בן לקיש אמר מקדשה ואחר כך חוצה אותה מתניתא פליגא על רבי יוחנן מקריב מחצה ומחצה אבד פתר לה שכן אפילו מעות ילכו לים המלח מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש נמצאו שני חציין קריבין ושני חציין אבידין ותני עלה מחצה זה ראשון מחצה שני תעובר צורתו ויצא לבית השריפה פתר לה כרבי ישמעאל דרבי ישמעאל אמר עשרון מקדש כשהכהן מתקרב תחילה לעבודה מביא עשירית שלו ועובדה בידו אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט שעבדו עד שלא הביאו עשירית האיפה שלהם עבודתם כשירה רבי מנא בעי מימר בו ביום נתקרב בתחילה לעבודה בו ביום נתמנה להיות כהן גדול מביא שתים אחת לחינוכו ואחת לחובת היום",
                "תופיני בשעת הבאה תופיני ואין בשחרית תופיני והא תנינן העמידו עושה חביתין לעשות חביתן אמר רבי חייה בר אדא לעשות חמין לרבכם תופיני רבי יסא בשם רבי חנינה מטגנה ואחר כך אופה אותה רבי אחא בשם רבי חנינה אופה אותה ואחר כך מטגנה תופיני תואפינה נא רבי אומר תופנה רכה רבי דוסא אמר תופנה נויי אתיין אילין פלגוותה כהינין פלגוותה מאן דאמר תופנה נוי כמאן דאמר מטגנה ואחר כך אופה מאן דאמר תופנה רכה כמאן דאמר אופה אות' ואחר כך מטגנה",
                "לא סוף דבר שמת אלא אפילו ניטמא ואפילו נדחה ממום תנה רבי יודה בן פזי דבר דליה ואפילו נדחה ממום מניין לכהן גדול שמת ולא מינו כהן אחר תחתיו תהא מנחתו קריבה משל יורשין תלמוד לומר מבניו יעשה יכול יביאנה לחציים תלמוד לומר אותה כולה אמרתי דברי רבי יודה רבי שמעון אומר אינה באה אלא משל ציבור שנאמר חוק עולם ממי שהבריות שלו כליל תקטר כליל להקטרה ",
                "רבי בא בר ממל בעי מחלפא שיטתיה דרבי שמעון תמן הוא אמר משל יורשין והכא הוא אמר משל ציבור אמר רבי חייה בר בא ולא יאות הוא מקשי אתא רבי יעקב בר אחא רבי אבהו בשם רבי יוחנן דבר תורה הוא שתהא באה מן הציבור הייתי אומר יגבו לה התקינו שתהא באה מתרומת הלשכה",
                "רבי יוסה אמר רבי יוחנן בעי מה שלימה בשחרית ושלימה בין הערבים או מחצה בשחרית ומחצה בין הערבים או שלימה שחרית ובטילה בין הערבי' כד תהא פשיטא ליה שלשת לוגין מה הן שלש' לוגין בשחרי' ושלשת לוגין בין הערבים או לוג ומחצה בשחרית ולוג ומחצה בין הערבי' אמר רבי חזקיה אוף הדא צריכה ליה שני קמצין מה הן שני קמצין בשחרית ושני קמצין בין הערבים או קומץ אחד בשחרית וקומץ אחד בין הערבים אמר רבי יוסה כלום למדו לקומץ לא ממנחת חוטא מה להלן שני קמצין אף כאן שני קמצין מה תמן צריכה ליה אף הכא צריכה ליה אמר רבי חזקיה כלום למדו שלשת לוגין לא מתמיד של בין הערבים מה להלן שלשת לוגין אף כאן שלשת לוגין ומה תמן צריכה ליה אף כאן צריכה ליה",
                "רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן בדין היה שימעלו בה והן גזרו שלא ימעלו בה והא תני חטאת מלמד שמועלין בה בה מועלין ואין מועלין באפרה אמר רבי אבהו בראשונה היו משתקשקין בה ונותנין אותה גבי מכותיהן וגזרו שימעלו בה כיון שנגדרו גזרו שלא ימעלו בה",
                "האשה הזאת במה היא מתכפרת אמר רבי יצחק תניי בית דין הוא המספק את הקינים הוא מספק את הפסולות ואת האובדות הדרן עלך מעות שנמצאו"
            ]
        ],
        [
            [
                "כל הרוקין הנמצאין בירושלם טהורין חוץ משל שוק העליון דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר בשאר כל ימות השנה שבאמצע טמאין שבצדדין טהורין ובשעת הרגל שבאמצע טהורין שבצדדין טמאין מפני שהמועטין מסתלקין לצדדין ב' כל הכלים הנמצאין בירושלם דרך ירידה לבית הטבילה טמאין ודרך עלייה טהורין שלא כירידתן עלייתן דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר כולן טהורין חוץ מן הסל והמגריפה המיוחדין לקברות ג' סכין שנמצאת בארבעה עשר שוחט בה מיד בשלשה עשר שונה ומטביל קופיץ בזה ובזה שונה ומטביל חל ארבעה עשר להיות בשבת שוחט בה מיד בחמשה עשר שוחט בה מיד נמצאת קשורה לסכין הרי זו כסכין",
                "כל הרוקין כו' רבי אבין בשם רבי יהושע בן לוי קצרן של גוים היה שם אמר רבי חנינה ערודות היו נוחרין בירושלם והיו עולי רגלים משתקעין בדם עד ארכובותיהן ובאו לפני חכמים ולא אמרו להם דבר רבי שמעון בר אבא בשם רבי חנינה קצרן של גוים היה שם",
                "רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי מעשה בפרדה משל בית רבי שמתה וטיהרו את דמיה משם נבילה רבי אלעזר שאיל לרבי סימון עד כמה ולא אגיביה שאיל לרבי יהושע בן לוי אמר ליה עד רביעית טהור יותר מיכן טמא ובאש לרבי לעזר דלא חזר ליה רבי שמעון שמועתא רבי ביבי הוה יתיב מתני הדין עובדא אמר ליה רבי יצחק בר ביסנא עד רביעית טהור יותר מיכן טמא ובעט ביה אמר ליה רבי זריקן בגין דהוא שאיל לך את בעיט ביה אמר ליה בגין דלא הוות דעתי בי דאמר רבי חנין והיו חייך תלויים לך מנגד זה שהוא לוקח לו חטים לשנה ופחדת לילה ויומם זה שהוא לוקח מן הסידקי ולא תאמין בחייך זה שהוא לוקח מן הפלטר ואנא סמיך לפלטירא מאי כדון העיד רבי יהושע בן פתירא על דם נבילות שהוא טהור מהו טהור טהור מלהכשיר הא לטמות מטמא תמן תנינן דם השרץ מטמא כבשרו מטמא ואינו מכשיר ואין לנו כיוצא בו אין לנו כיוצא בו שיעור טומאתו אבל דמו מטמא כבשרו אמר רב יוסף מאן דאמר טמא כרבי יהודה ומאן דאמר טהור כרבי יהושע בן בתירה אמר ליה רב אבודמא נחותא ויאות רבי יודה מודייניה דנשייא הוה",
                "לא כן א\"ר אבהו בשם ר' יוסי בן חנינה לא גזרו על הרוקים שבירושלם הא איתמ' עליה ר' אבין בשם רבי יהושע בן לוי קצרן של גוי' היה שם בשאר ימות השנה הטמאים מהלכין שיבולת והטהורין מהלכין מן הצד והטהורין מהלכין סתם והטמאים אומרים להם פירושו בשעת הרגל הטהורין מהלכין שיבולת והטמאין מהלכין מן הצד והטמאי' מהלכין סתם והטהורי' או' להן פרושו",
                "לא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן לא גזרו על הכלים שבירושלם מכיון שנמצאו דרך ירידה לבית טבילה נעשו הוכיח",
                "אבא שאול היה קורא אותן צפורן מאן דאמר צפורן שהוא דומה לציפורן מאן דאמר מריצה שהיא מריצה את האבן לבית הקברות",
                "תני הסכין קשורה לו הרי זו כמותה"
            ],
            [
                "פרוכת שניטמאת בולד הטומאה מטבילין אותה בפנים ומכניסין אותה מיד ושניטמאת באב הטומאה מטבילין אותה בחוץ ושוטחין אותה בחיל מפני שהיא צריכה הערב שמש אם היתה חדשה שוטחין אותה על גג האיצטבא כדי שיראו העם את מלאכתה שהיא נאה ה' רשב\"ג אומ' משם שמעון בן הסגן פרוכת עוביה טפח על שבעים ושנים נימים נארגת על כל נימה ונימה כ' ד' חוטין ארכה מ' אמה ורחבה כ' ומשמונים ושתי ריבוא היתה נעשית ושתי' עושין בכל שנה ושלש מאות כהנים מטבילין אותה",
                "אילו אמר חוט אחד כפול לשנים שזור לשלשה משזר לששה ארבע מיכן הא עשרים וארבעה תני שלשים ושנים אילו אמר חוט אחד כפול לשנים שזור לארבע משזר לשמונה ארבעה מיכן הא תלתין ותריי תניא ארבעים ושמונה אילו אמר חוט אחד כפול לשנים קליעה לשלשה שזור לששה משזר לשנים עשר ארבעה מיכן הא ארבעין ותמניא",
                "כתוב אחד אומר מעשה רוקם רוקם וכתוב אחר אומ' מעשה חושב מעשה רוקם פרצוף אחד מעשה חושב שני פרצופות רבי יודה ורבי נחמיה חד אמר מעשה רוקם ארי מיכן וארי מיכן מעשה חושב ארי מיכן וחלק מיכן וחורנה אמר מעשה רוקם ארי מיכן וחלק מיכן מעשה חושב ארי מיכן ונשר מיכן",
                "בשמוני' ושתי' ריבוא היתה נעשית ר' יצחק בר ביסנא בשם שמואל גזומא תמן תנינן פעמים עליו כשלש מאות כור רבי יוסי בי רבי בון בשם שמואל גזומא"
            ],
            [
                "בשר קדשי קדשי' שניטמא בין באב הטומאה בין בולד הטומאה בין בפנים בין בחוץ בית שמאי אומרי' הכל ישרף בפנים חוץ משניטמא באב הטומאה בחוץ בית הלל אומרים הכל ישרף בחוץ חוץ משניטמא בולד הטומאה בפנים ז' רבי אליעזר אומר שניטמא באב הטומאה בין בפנים בין בחוץ ישרף בחוץ שניטמא בולד הטומאה בין בחוץ בין בפנים ישרף בפנים רבי עקיבה אומר מקום טומאתו שם שריפתו",
                "בר קפרא אמר אב הטומאה דבר תורה וולד הטומאה מדבריהן רבי יוחנן אמר בין זה ובין זה דבר תור' וקשיא דר' יוחנן על דב\"ש דב\"ש אומרין הכל ישרף בפנים חוץ משניטמא באב הטומאה בחוץ מה בין אב הטומאה בחוץ מה בין וולד הטומאה בחוץ זה וזה לא דבר תור' הוא ואפי' על דב\"ה לא מקשייא דב\"ה אמ' הכל ישרף בחוץ חוץ משניטמ' בוולד הטומאה בפנים מה בין וולד הטומאה בפני' מה בין אב הטומאה בפנים זה וזה לא דבר תורה הוא לא הוי בה רבנן אלא על דבר קפרא וקשיא דבר קפרא על דבית שמאי דב\"ש אמרין הכל ישרף בפנים חוץ מניטמא באב הטומאה בחוץ מה בין אב הטומאה בין בחוץ בין בפנים זה וזה לא דבר תורה הוא בגין דרבי עקיבה אמרו מקום טומאתו שם תהא שריפתו ואפילו על דבית הלל לית היא מקשייא דבית הלל אמר הכל ישרף בחוץ חוץ משניטמא בולד הטומאה בפנים מה בין וולד הטומאה בין בפנים בין בחוץ זה וזה לא מדבריהם הוא בגין רבי שמעון דרבי שמעון אמר מאכלו ומשקו של מצורע משתלחין חוץ לשלש מחנות"
            ],
            [
                "איברי התמיד ניתנין מחצי כבש ולמטה במערב של מוספין ניתנין מחצי כבש ולמט' במזבח של ראשי חדשים ניתנין על כרכוב המזבח מלמעלן השקלים והביכורים אינן נוהגין אלא בפני הבית אבל מעשר דגן ומעשר בהמה ובכורות נוהגין בין בפני הבית ובין שלא בפני הבית המקדיש שקלים וביכורים הרי זה קודש רבי שמעון אומר האומר ביכורים קודש אינן קודש",
                "אי זהו כרכוב המזבח אמה בין קרן לקרן מקום הילוך רגלי הכהנים",
                "מוספי שבת מוספי ראש חדש מי קודם רבי ירמיה סבר מימר מוספי שבת ומוספי ראש חדש מוספי ראש חדש קודמין חייליה דרבי ירמיה מן הדא שירו של שבת ושירו של ראש חדש שירו של ראש חדש קודם אמר רבי יוסה שנייא היא תמן דאמר רבי חייה בשם רבי יוחנן כדי לפרסמו ולהודיע שהוא ראש חדש כיצד היה עושה שוחט מוספי שבת ואומר עליהן שירו של ראש חדש ברם הכא מוספי שבת ומוספי ראש חדש מוספי שבת קודמין על שם כל התדיר מחבירו קודם את חבירו",
                "הא שקלים קדשו רבי שמעון בן יהודה אמר משם רבי שמעון בין אילו ובין אילו לא קדשו תני הגר בזמן הזה צריך להביא קינו ריבעת כסף אמר רבי שמעון ביטלה רבן יוחנן בן זכאי מפני התקלה מהו מפני התקלה כהדא דתני אין מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין ולא מגביהין תרומות ומעשרות בזמן הזה אם הקדיש או העריך או החרים או הגביה הכסות תישרף הבהמה תיעקר כיצד נועל בפניה הדלת והיא מתה מאיליה והמעות ילכו לים המלח עבר והקדיש מן מה דאמ' ר\"ש ביטלה רבן יוחנן בן זכאי מפני התקלה הדא אמר' עבר והקדיש קדשו ר' יוד' ענתודריי' בעא קומי ר' יוסה הכא את אמר קדשו והכא את אמ' לא קדשו אמר ליה תמן לכן אין מקדישין לכתחילה לפי שמצוה להקריב מתרומה חדשה והאיך הויה לה ישנה והכא מאי אית לך למימ' האי ישנה היא אבל לגבי הקדשו' אחרי' קנו של גר אינו צריך חדשה ואם הקדיש קדוש ויניח עד שיבנה בית המקדש שמא יבנה הבית כבראשונה ותיתרם תרומת הלשכה מן החדשה בזמנה באחד בניסן והכא מה אית לך רב אדא ורב המנונא רב אדא בר אחוה בשם רב הלכה כרבי שמעון הדרן עלך כל הרוקין וסליקא לה מסכתא דשקלים"
            ]
        ]
    ],
    "sectionNames": [
        "Chapter",
        "Halakhah",
        "Segment"
    ]
}