txt/Halakhah/Rishonim/Sha'ar HaMayim HaKatzar/Hebrew/merged.txt

Sha'ar HaMayim HaKatzar
שער המים הקצר
merged
https://www.sefaria.org/Sha'ar_HaMayim_HaKatzar
This file contains merged sections from the following text versions:
-Gerlitz edition, published by Oraita
-https://www.sefaria.org

שער המים הקצר



Gate 1

הזבה והנדה והיולדת הרי הן בטומאתן עד שיבאו במים, במה טבילתן במקוה מים מכונסין או במעיין, כמה שיעור מי מקוה ויהי כשר לטבילה מ' סאה. חסר אפילו קרטוב פסול שנאמר ורחץ את כל בשרו במים מפי השמועה למדו מים שכל גופו עולה בהן ושיערו חכמים מ' סאה.

Gate 2

מ' סאה שאמרו אין מטהרין אלא באשבורן, היו זוחלין אפילו כמה סאין אין מטהרין שנאמר מקוה מים יהיה טהור. נפרץ המקוה ומימיו יוצאין ונעשו זוחלין פסול ואין טובלין בו לפי שנעשו כל המים זוחלין ויראה לי שאעפ"כ שניקב המקוה ומימיו נוטפין מעט מעט או נבלעין בקרקע מעט מעט כשר לפי שאין זחילתן ניכרת ואם אין אתה אומר כן נמצאת שאין לך מקוה מים כשר שהקרקע מתחלחל ובולע מעט מעט. מקוה שנפרץ ונעשה זוחל מעמידין זחילתו אפילו לשעה ויורד וטובל בו. ובמה מעמידין אותו בדבר שאינו מקבל טומאה שנאמר יהיה טהור מפני השמועה למדו הוויתו על ידי טהרה יהא.

Gate 3

אין מים מטהרין אלא בנתונין על גבי קרקע, היו עצורין בכלים אפילו כמה סאין אין מטהרין, שנאמר אך מעין ובור מקוה מים, מפי השמועה למדו מה מעיין בקרקע אף מקוה בקרקע. פעמים שאדם טובל בתוך הכלים, כיצד היה כלי מונח בתוך המים שבמקוה, אפילו שפת הכלי למעלה מן המים, אם היה הכלי נקוב כשפופרת הנוד ואפילו מצידו נעשה המים שבכלי חבור למים שבמקוה והטובל בו כטובל במקוה. וכמה שיעור שפופרת הנוד כשתי אצבעות חוזרות בתוך הנקב, ובאיזה אצבע אמרו, בבינוני, לא בגודל ולא בקטנה אלא באצבע. היה פי הכלי נתון בתוך פי המקוה, אפילו היה כלי שוכב על צדו, אם היה פי הכלי רחב כשפופרת הנוד היה זה טובל בתוכו, אע"פ שהכלי כלו שלם, היה הכלי יושב על שוליו ופיו למעלה, והמים צפין על פיו הרי זה חבור, אע"פ שאין בפיו כשפופרת הנוד. דברים אלו שאמרו כשהיה המקוה מ' סאה מלבד המים שבתוך הכלי, פחות מיכן לא יטבול בו שאין המים שבכלי מחוברין אל מי המקוה, שאין מקוה פחות ממ' סאה, במה דברים אמורים במקוה אבל אם נתון במי מעין אפילו אין במים שבמעיין חוץ לכלי מ' סאה, ושאין בפי הכלי כשפופרת הנוד טובלין בתוכו לפי שהמעיין מטהר בפחות ממ' סאה כמו שיתבאר. ובאיזה כלי אמרו בכלי שאינו קבוע בקרקע, היה קבוע בקרקע בין כך ובין כך אין טובלין בו גזירה שמא יבא לטבול במרחצאות של כלים.

Gate 4

מ' סאהאמרו, הוא שלא יהא שאובין שהשאובין פסולין למקוה, ויש מגדולי המורים שאמרו שאין פסול השאובין אלא מדברי סופרים כל שלא נשאבו על ידי אדם, ויש שפוסל כולו על שאוב דבר תורה, אבל מיעוטו שאוב כשר דבר תורה, ולפיכך מקוה ספק שאוב ספק אינו שאוב, אם כולו יש לחוש לפסול, אבל במיעוטו ספיקו טהור שכל ספק דבריהם להקל.

Gate 5

אי זה שאוב שפוסל את המקוה, מלא מים בכתף ונתן למקוה, ואפילו עברו מים מעצמן בכלים העשויין לקבל את הכלים, אם נתנן לקבל את המים ונפלו מתוכן למקוה פסלוהו. ואפילו כלי גללים כלי אדמה שאינן מקבלים טומאה, שכל העשוי לקבלה פוסל את המקוה, במה דברים אמורים בכלים שיש להם דפנות, שכל שאין להם דפנות אינו עשוי לקבלה, ולפיכך אם עברו מים דרך עליו ונפל למקוה לא פסלוהו. ולמה אמרו צנור שחקקו ולבסוף קבוע פוסל את המקוה, שכן דרך הצנורות לחקוק באמצען חקק שראוי לקבל צרורות הבאות עם מים, כדי שיעברו לבור המים צלולין, לא חקק באמצען חקק לקבל צרורות אינו פוסל את המקוה, לפיכך רעפים שמכסין בהן את הגגות, אע"פ שיש בהן גומות וחקקין, אינן פוסלין את המקוה לפי שלא נעשו לקבל בהן, וכמה שיעור חקק הצנור אם צנור של עץ כל שהוא, ובשל חרס רביעית לוג, ירדו לתוך אותו חקק עפר וצרורות ומלאו אותו, עודנו פוסל את המקוה, נכבשו ונדחקו בתוכו הרי אלו מבטלין את תוכו ואינו פוסל את המקוה. צנור זה שאמרנו אינו פוסל את המקוה אלא בשנעשו כלי ולבסוף קבעו, אבל קבעו ולבסוף חקקו אינו פוסל את המקוה שכל שקבעו קודם שחקקו בטלו לגבי קרקע ושוב אינו חשוב כלי אלא בחוקק סלע. טבלה שיש לה ד' דפנות והעמידה לקבל את המים ועברו מים עליה וממנה ירדו למקוה, הרי שאובין ופוסלין את המקוה, היתה הטבלה זקופה ליפול בה מים כדי שתדיח ועברו מים עליה ונפלו ממנה למקוה אינן פוסלין את המקוה שכל שהוא זקופה אינה עשויה לקבל את המים אלא שישטפו וידיחו את הטבלה.
יחלים בשעת קשור העבים, ונתמלאו מים, וחזרו ונפלו למקוה הרי אלו שאובין ופוסלין, אבל אם הניחן בחצר בשלא נתקשרו העבים לא לקבל הניחן, ולפיכך אע"פ שירדו מי גשמים לתוכן לאחר מיכן ומתוכן למקוה ממילא אין אלו נחשבין שאובין לפסול את המקוה, ולא עוד אלא אפילו נעשה מקוה כולו על ידי כן הרי זה כשר. הניחן בשעת קשור העבים ונתפזרו העבים ושכחן שם, וחזרו ונתקשרו וירדו גשמים ונתמלאו מים, הרי אלו כשאובין, הואיל ומתחילה הניחן בשעת קשור העבים לקבל את המים. דברים אלו שאמרנו שכל שאינו עשוי לקבל את מים אינו פוסל את המקוה. לא אמרו אלא בשנפלו מתוכן למקוה מעצמן אבל אם נתנן אדם למקוה הרי זה פסול שכל שעל ידי אדם אפילו זלף בידיו או ברגליו ואפילו עובר במים ונזלפו מים מאליהן ברגליו למקוה פסלוהו, במה דברים אמורים בשנזדלפו ברגליו, אבל אם היה רכוב על גבי בהמה ונזדלפו מים ברגלי הבהמה למקוה לא פסלוהו, אע"פ שעל ידי הבהמה שהוא רכוב עליה נזדלפו אין זה כמזדלף ברגליו. סחט בגדיו או שערו ונפלו למקוה אם היה המקוה חסר ונפלו מהם למקוה שלשת לוגיו פסלוהו, אפילו הטביל במקוה בגד עב או שק או קופה והעלן מן המים, אם אחר שסלקן מן המים נמשכו מהן מים בעודן בידו למקוה חסר פסלוהו. כללו של דבר כל שבאו למקוה מתוך מה שבידי אדם פסלוהו, ולא עוד אלא אפילו היה מנקה את המקוה וסלק את המים מן המים, והניחו לצד אחד במקוה ונמשכו ממנו שלשת לוגין למקוה פסלוהו, ולא סלקו מן המים אלא שהיה מושכו וגוררו בתוך המים, ואם פוחתת המים למקום אחר לא פסלוהו.
יחלים לנגבן בראש גגו, וירדו גשמים ונתמלאו מים, לא יטלם וימשכם למקוה, אבל שופכין למקום אחר סמוך למקוה, או ישברם והם נמשכים למקוה ונמשכים בהמשכה. כלים העשויים לקבל את המים אם נקבו בשוליהן אפילו נקב כל שהוא, אם עברו בהם מים ונפלו מים מעצמן למקוה אינן נחשבים כלים לפסול את המקוה, ואם ניקבו מן הצדדין פוסלין את המקוה, עד שיהא בנקב כשפופרת הנוד, ויראה לי שכל שיש בנקב כשפופרת הנוד אינו כלי לפסול את המקוה אלא שראיתי לאחד מגדולי המורים שכתב שאפילו יש בצדו נקב כשפופרת הנוד, אם יכול לקבל מים כל שהוא למטה מן הנקב פוסל את המקוה, ולו שומעין שאמר להחמיר. חזר וסתם את הנקב בסיד ובגפסיס הרי זה כלי שלם ופוסל את המקוה, אבל הניחו על סיד או שסותמו בסיד לבדו או בגפסיס לבדו אין זו סתימה יפה ואינו פוסל את המקוה. המים העולין מאיליהן בגלגל פוסלין את המקוה, אבל העולין בכבולין שאינן נתלשין מן הנהר מחוברין אל המים, יראה לי שאין אלו שאובין שבכל עת מחוברין הן אל מי הנהר, ויש להחמיר ולאסור.


Gate 6

שלשת לוגין מים שאובין שפוסלין את המקוה, בין שנפלו למקוה לבסוף קודם שיהוא במקוה מ' סאה פסלוהו. כיצד היה המקוה חסר שלשת לוגין, ונפלו למקוה שלשת לוגין מים שאובין, לעולם הוא בפסולו עד שירדו עליו מי גשמים, או שיטפו עליו מים כשרין, עד כדי שנפלו עליו במלואו הראשון ועוד, שהמים הבאים עליו דוחין את המים שבתוכו ומוציאין אותן. היה המקוה פחות חסר פחות משלשת לוגין ואפילו קרטוב, ונפלו עליו מים שאובין פחות משלשת לוגין והשלימוהו לא הכשירוהו ולא פסלוהו, כיצד הוא בפסולו עד שירדו עליו מי גשמים כשיעור המים שהיה חסר, נפלו עליו מי גשמים כשיעורן הרי זה כשר. היה חסר אפילו קרטוב ונפלו לתוכו שלשת לוגין מים שאובין פסלוהו והרי הוא בפסולו עד שיצאו ממנו כמלואו ועוד, וכמו שכתבנו. שלשת לוגין אלו שאמרנו כיצד נפלו שם משנים או משלשה כלים מצטרפין, ופוסלין את המקוה, והוא שהתחיל השני ליפול שם עד שלא יפסוק הראשון. והשלישי עד שלא יפסוק השני. מארבעה וחמשה אינן מצטרפין, במה דברים אמורים כשנפלו שם שלא במתכוין, אבל אם נתנן שם במתכוין אפילו מעשרה כלים ואפילו לזמן מרובה מצטרפין ופסלוהו.

Gate 7

אין המים השאובין פוסלין אלא בשנפלו למקוה שאין בו מ' סאה, אבל אם היו שם מ' סאה אפילו מילא בכתף ונתן שם מים שאובין אפילו כמה שוב אינו נפסל. וכן דעת גדולי המורים, ויש מחמירין בזה כל שרבו השאובין על הכשרים, וכדברי הראשונים דעתי מסכמת לפי שהמים השאובין נזרעין בתוך המים הכשרים כל שיש בכשרים שעור המקוה של מ' סאה. מקוה שיש בו מ' סאה ונתן סאה ונטל סאה אפילו כל היום כשר, שהשאובין נזרעין במקוה הכשר כמו שביארנו. לא אמרו נתן סאה ונטל סאה כשר והוא שלא נטל רובו אלא במי פירות. ויש מחמירין בזה אפילו במים. מקוה שיש בו מ' סאה ומימיו מרודדים לפי שמקום המקוה רחב ואין גופה עולה בהן ממלא בכתף ונותן כמו שאמרנו. ואפילו שלא בהמשכה וכל שכן בהמשכה שהשאובה שהמשיכוה כשרה כמו שיתבאר. לא רצה ליתן לתוכו מים או שאין לו נותן לצד אחד אבנים ואפילו חבלי זמורות או קוצים כדי שיתפחו המים ויורד וטובל, ואינו חושש, שהמים הנכנסין בין חבלת הזמורות כמחוברין הן אל מי מקוה שחוץ להן. חלק את המים פסלו כיצד חלקו אפילו בסל וגרגותני פסלו שהרי המים נחלקין והרי הוא כמקוה חסר, שאובין שאמרו הוא שנפלו למקוה בלא שהמשיכום אבל אם המשיכום למקוה כשרים. כיצד מקוה שיש בו כא' סאה מים כשרים ממלא בכתף ונותן חוץ למקוה מעט, והן נמשכין ויורדין למקוה שמיעוט המקוה שהמשיכוהו כשר, עשה כל המקוה בהמשכה או אפילו מחציתו יש מגדולי המורים שהכשירוהו, ויש מהם שמחמירים לפסול ולהם שומעין שהחמירו בשל תורה. 

Gate 8

מקוה שירדו מימיו לתוכו על ידי אחד מן הדברים המקבלים טומאה פסול שנאמר מקוה מים יהיה טהור, הוייתן על ידי טהרה יהא, לפיכך אם עברו מים על יד ורגל של אדם או אפילו על עלה של ירק, או שעברו על גבי כלים המקבלים טומאה הרי זה פסול, ויראה לי שאפילו נפלו למקוה ג' לוגין מים על ידי דבר המקבל טומאה פוסל את המקוה כמים שאובין, וכבר נתבאר למעלה שהמקוה הנפרץ ונעשו המים שבתוכו זוחלין שצריך להעמיד זחילתו ואפילו לשעה יורד וטובל, ולפיכך אפילו העמיד זחילתו בדבר המקבל טומאה אסור לטבול בו, אע"פ שנקוו בו מימיו בטהרה כל שנעשו מימיו זוחלין פסול, עד שיעמידנו, וכל שמעמידו מכשירו, ולפיכך צריך להעמידו בדבר שאינו מקבל טומאה כמו שאמרנו. עברו המים למקוה דרך צנור של מתכת הרי זה פסול, במה דברים אמורים בצנור שאינו עשוי לקובעו בקרקע, קובעו בקרקע או שמשמש דבר הקבוע בקרקע אינו מקבל טומאה, ולפיכך מביאין מים על ידי צנור של מתכת הקבוע בקרקע ועושין מקוה לכתחילה.

Gate 9

מים הנוטפין שנופלין למקוה בהכשר פעמים שיפסלו בשנוי מראה. כיצד מקוה שיש בו מ' סאה ונפל לתוכו יין או מיחל, ושנו את מראיו פסול, ולא שיהא פסול לעולם אלא עד שיחזרו המים למראיהן, ולפיכך ימתין עד שירדו עליו מי גשמים ויחזרו למראיהן וכשר, ולא עוד אלא כל שיש בו מ' סאה אין מים שאובין פוסלין אותו, ולפיכך ממלא בכתף ונותן עד שיחזרו למראיהן, היה המקוה חסר אפילו קרטוב לא ימלא בכתף, אלא ממתין עד שיהו מי גשמים לתוכו, או מביא מים שאובין וימשיכום למקוה, שהשאובה שהמשיכוה כשרה במעוטו של מקוה, כמו שכתבנו. שינוי זה שאמרנו אינו פוסל אלא בשנתן למקוה מגוף הדבר ששנוהו, ואם אין שם מגוף הדבר המשנה אעפ"י שנשתנו מראיו אינו פסול. כיצד סלי זיתים וענבים שנפלו למקוה ושנו מראיו לא פסלוהו, בתוכן סמנין, וקבלו מראית הסימנין, ונפלו למקוה ושנו מראיו לא פסלוהו. נפלו למקוה שאין כאן מגוף הזיתים וענבים אלא מראיהן לבדו, כין הדין וכן הטעם למים ששרו חסר, אם נפלו שלשת לוגין למקוה חסר אע"פ שלא פסלוהו בשינוי מראה פסלוהו משום שאובין, דמים צבועין נקראין, וכבר נתבאר למעלה ששלשת לוגין מים שאובין שנפלו למקוה חסר לעולם הוא בפסולו עד שיצא ממנו כמלואו ועוד, ששנוי מראה חוזר להכשירו, ואין המים השאובין חוזרין להכשירן. ויראה שכן הדין לשלשת לוגין שנפלו למקוה על ידי דבר המקבל טומאה.

Gate 10

מכשירין את המקוואות זה על ידי זה בין שאוב על ידי שאינו שאוב, בין חסר על ידי השלם, כיצד מקוה שנעשה על ידי שאיבה פסול, אם יש מקוה שלם מים [כשרין] סלון  ...   ומשיקן ונטהר השאוב ע"י השקת הכשר .... יהא בהשקה זו כשערה לפי ששאוב אינו נפסל אלא מדבריהם, והם הקלו בכך, ואע"פ שהשקה אינן רואין פני.  ....  . ואע"פ שאין משיקו אלא כשערה. היה אחד מהם חסר, ומשיק זה לזה לטהר החסר מן השלם, אם היה משיקן דרך נקב צריך שיתערבו בנקב כשפופרת הנוד שעירוב המקוואות כשפופרת הנוד, ושיהא במים כמילוי הנקב, ואם דרך פרצה הפרוצה למעלה לאויר, אפילו אין בגובה הפרצה רק כקליפת השום הרי אלו מצטרפין, ובלבד שימלאו המים הפרצה. היה המים צפין מלמעלה מן הכותל בלא פרצה צריך שיהוא במים כקליפת השום.

Gate 11

המעיין מטהר בכל שהוא, ומטהר אפילו רבו עליו מים השאובין, ומטהר אפילו נשתנו מראיו, מה שאין במקוה שנפסל באחד מאלו כמו שבארנו, בכל שהוא כיצד אפילו לא היה בו מ' סאה, אחד כלים ואחד אדם טובלין ומטבילין בו, במה דברים אמורים בזמן שכל גוף הטובל עולה בהן בבת אחת, לא עולה בהן כל גופו בבת אחת אלא מתהפך מצד אל צד לא עלתה לו טבילה, ואפילו היה בו כמה סאין במקוה. המעיין מטהר אפילו בזוחלין במה דברים אמורים בזמן שלא הפסיק זחילתו מן המעיין הפסיקוהו מן המעיין הרי אלו כמים הנוטפין לכל דבריו. מעיין שהיו מימיו נקוין ועומדין במקום אחד והיו מימיו מועטין, וירדו עליו מי גשמים, או שמלא בכתף ונתן אע"פ שרבו עליו הנוטפין או השאובין, שוה למעיין לטהר בכל שהוא כמו שהיה ושוה למקוה שאינו מטהר בזוחלין אלא באשבורן כמקוה ולא עוד אלא מקוה מים שהמשיכו עליו מי מעיין אפילו היו מי המעיין מועטין, המועטין של המעיין מטהרין את השאובין המרובין, אין מחלקין בין קדמו מי מעיין לנוטפין, בין קדמו נוטפין למעיין. מעיין שהיה מושך זוחל ורבו עליו מים נוטפין, או שאובין, מטהר בזוחלין כמו שהיה, במה דברים אמורים עד מקום שהיה יכול להלך מתחילתו, נמשכו מימיו יותר הטובל שם לא עלתה לו טבילה, והרי הוא כמקוה, אינו מטהר שם אלא באשבורן, כיצד היה מושך מתחלתו מאה אמה באורך וחמשים ברוחב ורבו עליו נוטפין והרי הוא מושך כק"ק אמה וכמאה רוחב מכל מקום המאה אורך וחמשים רוחב שהיה מתהלך שם בתחילה עלתה לו טבילה באשבורן, טבל חוץ ממקומות אלו לא עלתה לו טבילה אלא באשבורן, ויראה לי שאף במקומות אלו אם רבו מימי המעיין על הנוטפין שמטהר אפילו שם בזוחלין שלא אמר אלא בשרבו נוטפין על הזוחלין וראו להחמיר. שינוי מראה כיצד אפילו נפל שם יין או ציר או מיחל ושינו מראיו, שכשם שאינו נפסל במים שאובין כך אינו נפסל בשינוי מראה, ולא עוד אפילו המקוה שנפסל בשינוי מראה אם המשיך עליו מי מעיין מטהר אותו אפילו לא חזרו למראיהן כשם שמטהר אותו מפיסול השאובין כמו שביארנו.