diff --git "a/json/Tanakh/Rishonim on Tanakh/Bekhor Shor/Bekhor Shor/Hebrew/Bekhor Shor, Breslau, 1900.json" "b/json/Tanakh/Rishonim on Tanakh/Bekhor Shor/Bekhor Shor/Hebrew/Bekhor Shor, Breslau, 1900.json"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/json/Tanakh/Rishonim on Tanakh/Bekhor Shor/Bekhor Shor/Hebrew/Bekhor Shor, Breslau, 1900.json"
@@ -0,0 +1,1053 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Bekhor Shor",
+ "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001933451",
+ "versionTitle": "Bekhor Shor, Breslau, 1900",
+ "status": "locked",
+ "license": "Public Domain",
+ "digitizedBySefaria": true,
+ "versionTitleInHebrew": "בכור שור, ברסלאו, תר\"ס",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "בכור שור",
+ "categories": [
+ "Tanakh",
+ "Rishonim on Tanakh",
+ "Bekhor Shor"
+ ],
+ "text": {
+ "Genesis": [],
+ "Exodus": [],
+ "Leviticus": [],
+ "Numbers": [
+ [
+ [
+ "באחד לחודש השני. חדש אחד אחר הקמת המשכן שנתקן המשכן להעמיד הכהנים על עבודתם ועברו ימי המילואים ונסדרו הקרבנות והזהיר עליהם על ענייני הטמאות שלא יטמאו את המשכן צוה למנות את החיילות שיחנו סביב למלך ושראויין להלחם וחילק לארבעה דגלים כדי שיחנו לארבע רוחות המשכן כי כן דרך כבוד למלך ששריו ועבדיו מקיפין אותו והוא באמצע ודרך כשרוצה להכניסן במלחמה לימנות הצבא וכן היו עושים מלכים הראשונים כשנכנסין במלחמה מונין חיילות כדכתי' ויפקדם בבזק ויפקדם בטלאים וכשחוזרין מונין אותם לידע כמה נפלו מהם כדכתי' עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה וגו' וכן צוה הק' לימנות את חילו ולסדרם על דגליהם כי בעשרים בחודש זה נסעו להתקרב להלחם בכנענים אלא שמנעום המרגלי' וזה פעם ראשונה שנמנו כי ביציא' מצרים לא נמנו כי מה שהוא אומר כשש מאות אל רגלי זה היה אומד הדעת תדע דכתי' כשש מאות ולא שש מאות ולא פרט שם שום פרט ומי איתרמי אם נימנו שלא היה שם פרט ומה שאמר באלה פקודי בקע לגולגולת מחצית השקל בשקל הקודש לשש מאות אלף זהו זה מניין שבכאן אלא שאומ' לשם כי מניין הכסף שהוצרך למשכן זהו בקע לגולגולת מחצי' השק' בשק' הקוד' למניין הפקודים שבכאן להראות חיבתן של ישראל דאיתרמי הכי שאין לומ' שנימנו שני פעמים ולא פחתו ולא הותרו אלא נרא' שהם התנדבו כסף למשכן כל אחד כפי נדבת לבו ולא הוצרך אלא בזה המניין וכשמנום ראו דהכי אתרמי ונכתב לשם ללמדינו דהכי איתרמי ובערבות מואב מנה את הנולדים מאלה סמוך לכניסתן לארץ כי אלו מתו במדבר כדכתי' ובאל' לא היה איש מפקודי משה ואהרון:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ראובן בכור ישראל. לפי שבנסיע' היה יהודה ראשון נותן טעם למה מנה ראובן תחילה לפי שהיה בכור ישראל:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "והלוים…לא התפקדו. שלא היה מניינם שוה שאילו נמנו מבן עשרים והלוים מבן חדש ומבן שלשים כדלקמ':\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ואתה הפקד את הלוים. שיהיו פקידים על כך:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "וחנו בני ישראל איש על מחנהו. ולא יקרבו אל המשכן:\n"
+ ],
+ [
+ "והלוים יחנו סביב. בין מחנה ישראל ובין המשכן ולא יניחום ליקרב אל המשכן: ",
+ "ולא יהיה קצף ומגפה על בני ישראל כדכתי' לעיל והזר הקרב יומת וזהו קצף. ולא יהיה כדי שלא יהיה קצף וכן כולם ושכר אל תשת…ולא תמותו כדי שלא תמותו ולא תקיא הארץ וכן כולם: "
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [
+ "מנגד. רחוק כמו ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת:\n"
+ ],
+ [
+ "והחונים קדמה מזרחה. לצד פתח אהל מועד שהוא במזרח כדתי' לפני אהל מועד משה ואהרון ובניו לפי שיהודה גדול ומלך חונה לפני שער המלך:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "בתוך המחנות. שזהו כבודו של מלך שחצי החיל הולך לפניו וחציו לאחריו ולפי שבני גרשון ובני מררי נוסעים בין דגל יהוד' ודגל ראובן כדי להכין המשכן כנגד הארון ואחר דגל ראובן בני קהת כדמפר' בבהעלותך ולכך אמ' בתוך המחנות ולא באמצע המחנות:\n",
+ "כאשר יחנו כן יסעו. כל דגל ודגל בפני עצמו והרחק זה מזה כמו שרחוקים בחנייתם כך פי' רש\"י:\n"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "ואלה תולדות אהרן ומשה. כלומ' הכהנים והלוים ומונה בני אהרון תחילה שהם כהנים ואחר כך משה ושאר הלוים דמשפחת העמרמי שהוא מונה בתוך הלוים זהו משה ובניו שהרי לא היו לעמרם בנים אחריהם כי אם משה ואהרון ובני אהרון כבר נמנו בפני עצמם כדכתי' ויבדל אהרון קדש הקדשים ובני משה לא נבדלו משאר הלוים:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ושרתו אותו. לשמור כמו שמפורש אבל עבודה לא יעבוד כדפי' במקום אחר אבל נושאים המשכן וכליו כדמפרש לקמ' והיו נושאי' המשכן ומשוררים בשעת עבודה כדמפר' בדברי הימים ועזרא ובשעת הצורך שוחטי' הקרבן כי שחיט' אפי' בזר כשירה כדכתי' בפסח שעשה חזקיהו והלוים על שחיטת הפסח וכתי' רק הכהנים היו למעט ולא יכלו להפשיט ויחזיקום אחיהם הלוים עד כלות המלאכה:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "נתונים המה מאת בני ישראל. כי בני ישראל מספיקים ללוים מזונות שהיו ישר' עובדים האדמה וזורעים וחורשים ונותנים ללוים המעשר כולו מתוקן ומדוגן כדכתי' וללוים הנה נתתי מעשר ישראל חלף עבודתם גוף המעשר במקום נחלתם ומה שחורשים וזורעים ומתקנים להם התבואות במקום שעובדים במשכן במקום ישראל וזהו מאת בני ישר' שבני ישראל שוכרים הלוים ונותנים אותם לכהני' לשרתם:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ " כי לי כל בכור. ושהוספתי עליהם גם משאר ישראל שהצלתים בשעת מכת בכורות. אי נמי שהכתי בכורי מצרים בשביל ישראל דין הוא שיתנו לי בכוריהם לשרתני ואמרו רבותי' שלפי שחטאו בעגל נפסלו מן העבודה ובני לוי שלא חטאו נלקחו במקומם כדכתי' בפר' והיה עקב שמספר מעשה העגל ומיד כת' אחריו בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי ונראה שלפי אותו מעשה הבדילו דכתי' והכהני' הלוים בני צדוק אשר שמרו וגו' ולפי הפשט נרא' שאותם שמשמשין במשכן אינם ראוין לנחלה כדי שלא יתנו עסק רק בעבודת הקב\"ה שיהו זריזין ומלומדין בה ובכור נוטל פי שנים בנחלה ולפיכך לקח הקב\"ה לוים במקומן וצוה שלא יתנו להם נחלה: "
+ ],
+ [],
+ [
+ "מבן חדש ומעלה. שיצאו מכלל נפלים וכן הבכורים מבן חדש:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ונשיא נשיאי הלוי. שהיה נשיא על שלשת הנשיאים של שלש המשפחות:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כל פקודי הלוי…שנים ועשרים אלף. ובפרטן אתה מוצא עשרים ושנים אלף ושלש מאות וזו שאלה קונטרקו' ההגמון את רבן גמליאל בבכורות ואמר לו שאותם שלש מאות בכורות היו ופדו את עצמן ולכך לא נמנו דרך הפדיום ויש מפר' שמא לא היו ראוים לשימוש ולא פדו הבכורו' ומה שפי' רבותי' נר' עיקר:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ואת בהמת הלוים תחת בהמתם. של ישראל אבל לא נתן הק\"ב קפידה למניין הבהמות אלא בהמה אחת של לוים פוטרת כמה בהמ' מבכורות של ישר' ונכנסו בהמות הלוים בקדושה שהלוים פטורים מלפדות בכורי בניהם וגם לויה שנישאת לישראל ובכרה בנה פטור מה' סלעים לפטר רחם תלה רחמנ' ולא שייך באב כלל אבל בהמה טהורה של כהן ושל לוי שבכרה חייבת בבכורה כדאית' בפ\"ק דבכורות:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "ולקחת חמשת חמשת שקלים. וכן לדורות כל בכור ישראל נותן ה' שקלים לכהן ואם תאמ' מפני מה אין בני הלוים הנולדים מכאן ולהבא פודין הבכורות שיולדו להם לישראל מכאן ולהבא יש לומ' הלוים נולדים מן הלוים הללו שפדו כבר את הבכורות וכל הבכורות אינם נולדים מן אילו הבכורות שנפדו אלא מכל ישראל שלא נפדו ואותם שהם מן הבכורות שנפדו אינם יודעים לפיכך צוה הק\"ב לפדות כל הבכורות שיולדו מכאן ולהבא:\n"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [
+ "מבן שלשים שנה. ולקמן הוא אומר מבן עשרים וחמש ואיכא למימר מבן עשרים וחמש לשורר ולהפשיט עבודות קלות מבן שלשים למשא אז הוא בכחו כמו שאמ' רבותי' בן שלשים לכח ורבותי' פיר' בן כ\"ה ללמוד בן ל' לשמש ואמרו מכאן שכל שאינו רואה סימן ברכה בחמש שנים שוב אינו רואה סימן ברכה:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ושמו בדיו. בכל הכלים שיש להם בדים כת' ושמו בדיו במנורה שלא היו לה בדים ובכלי מזבח הזהב שלא היו נתונין עליו לפי שהוא קטן כת' ונתנו על המוט ושמו בדיו שכתו' גבי ארן לשון תיקון דהא כת' לא יסורו ממנו וכן מפרש ביומא: חסלת במדבר סיני "
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "נשא את ראש בני גרשון גם הם. לפי שגרשון ראשון לבני לוי גרשון וקהת ומררי וגם במניין מבן חודש נמנו בני גרשון ראשונה ובזה המניין בני קהת ראשונה במניין מבן שלשים לפי שכאן לעבודת הקודש מנאן ועיקר העבודה לבני קהת הארון והשלחן והמנורה והמזבחות כדכתי' כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו לפיכך מנן כאן ראשונה ולכך כת' נשא את ראש בני גרשון אעפ\"י שצויתי למנות בני קהת ראשונה לא להניח בני גרשון שלא ימנו כי גם הם ימנו אחר בני קהת אבל בני קהת נ��נו ראשונה מפני עבודת הקודש ולכך כת' גם הם:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "עבודת עבודה. שיר שחיט' הפשט וניתוח שהיא עבודה לעבודת הכהנים וזה היו עושים בני כ\"ה:\n",
+ "ועבודת משא. שהיו עושים בני שלשים:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "על פי ה' פקד אותם. עשה אותם פקודים על משמרתם ומשאם בבני קהת ובני מררי כת' על פי ה' ביד משה ובבני גרשון לא כת' אלא על פי ה' ולא כת' ביד משה ונראה לפי שבראש הפרש' קהת כת' וידבר ה' אל משה פי' בסופה על פי ה' ביד משה לומר שמפי הגבורה נאמ' למשה אבל בבני גרשון כת' וידבר ה' אל משה ולא נזכר שם אהרון לכך לא הוצרך לומ' ביד משה: הג\"ה: ",
+ "ופקודיו. כל אחד ואחד: ",
+ "כאשר צוה ה'. לכל אחד הפקיד מה שצוה הק' למשה וכל אחד זר אצל עבודתו של חבירו שהוא נמנה עליה שאינו רשאי ליקרב אליה ואם קריב חייב מיתה משום הזר הקרב יומת ומשום הכי אמרו רבותי' משורר ששיער חייב מיתה גבי רבי יהושע שהלך לסייע לר' יוחנן בן גודגדא בהגפת דלתות ויש לפרש משום דכתי' ולא יבואו לראות כבלע את הקודש ומתו וכשהוא מגיף הדלתות הוא מבליע כל מה שבקודש: "
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [
+ "וישלחו מן המחנה כל צרוע. דמאחר ששכינה ביניכם ואתם חונים סביב המשכן כמלאכים צריכים אתם לטהר מחניכם מן הטמאים ומיהו אין שילוחם שוים שהרי מצורע משולח חוץ לשלש מחנות דכתי' בדד ישב מחוץ למחנ' מושבו כדמפר' בפסחי' באילו דברים וזב משולח חוץ למחנה שכינה ולמה מותר במחנה ישראל כדכתי' בבעל קרי ויצא מחוץ למחנה ולא יבא אל תוך המחנה ויצא מחוץ למחנה ממחנה שכינה ולא יבא אל תוך המחנה זה מחנה לויה וזב איתקיש לבעל קרי וטמא מת ואפי' מת עצמו מותר במחנה לויה כדכת' ויקח משה את עצמו' יוסף עמו במחנ' לויה ואינו משולח אלא ממחנה שכינה:\n"
+ ],
+ [
+ "ולא יטמאו את מחניהם. תן מחנה לזה ומחנה לזה שזה משולח ממה שאין זה משולח לכך כתב בו יו\"ד לשון רבים:\n",
+ "אשר אני שוכן בתוכם. זה מחנה שכינ' שכל הטמאים משולחים משם וגם צריכין לנקות עצמן מגזל ומשבועות שקר אפי' לגזל גר שמת ואין לו גואלים צריכים להוציא הגזל מידם ולתת לכהן כדמפר' ואזיל וגם מספק זימה כמו סוטה ולשמור נזירות בטהרה דמאחר שנקדשו לחנות סביב לשכינה צריכין לנקות עצמן מכל דופי ומכל ספק כדי שיהו כמלאכים ויש מפר' לפי שנכתב בגזל הגר ומעלה מעל בה' ובסוטה ומעלה בו מעל סמכם זה לזה נזיר אחר סוטה פיר' רבותי' שהרואה סוטה בקילקולה יזיר עצמו מן היין שהיין מביא לידי זימה דכתי' זנות יין ותירוש יקח לב:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כי יעשו מכל חטאות האדם. זאת הפרשה בגזל הגר ובויקרא כת' פרש' גזל של ישראל דכתיב ונפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכיחש בעמיתו וגו' אבל בכאן דיבר בגזל הגר ובא ללמדך שאפילו מת גר ואין לו גואלים שצריך להוציא גזילה מתחת ידו ולהשיב לכהן וכגון שנשבע לשקר מדבעי חומש ואשם והיינו דכתי' ומעלה מעל בה' שנשבע לשקר אבל אם גזל ולא נשבע ומת הגר בלא יורשים זכה הלה במה שבידו וכן הגוזל את גביו ומת ביו נותן לאחיו או ליורשיו קרן וחומש ומביא אשם וצריך להוציא גזילה מתחת ידו ואפי' לארנקי של צדקה ויבא שיאמ' זה גזל אביו כדאמ' בהגוזל עצים וכן הגוזל את הגר ונשבע לו צריך להוציא קרן וחומש מתחת ידו ונותן לכהן שהק' זכה בו ונתנו לכהן במתנה וצריך שישיב שוה פרוטה לכל כהן וכהן של אותו בית אב דכתי' האשם המושב לה' לכהן צריך שיהא בו כדי השבה לכל כהן וכהן מדכתי' לכהן ולא לכהני' ואם רוצה לצאת ידי חובתו אם אין שם שוה פרוטה לכל כהן יוסיף משלו עד שיהא שם שוה פרוטה לכל כהן יכהן של אותו בית אב:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "וכל תרומה לכל קדשי. לפי שגזל הגר נותן לאנשי משמר שאינו יכול ליתנו אלא לאות' שמקריבים את אשם אומ' שתרומתו יכול ליתן לכל כהן שירצה:\n"
+ ],
+ [
+ "ואיש את קדשיו לו יהיה. מלמד שכל כהן שירצה הולך לירושלים ומקרב קרבנו' שלו ואינו מוסרם לאנשי משמר, אכילתה ועבודתה שלו כלומר אינו לאנשי משמר: ",
+ "איש אשר יתן לכהן לו יהיה. מכאן לכהן שאין לו במתנות כהונה עד שיתנום לו ואם לקחם בחזקה הרי הוא גזלן שטובת הנאה לבעלים ולפי הפשט נרא' איש את קדשיו לו יהיה שאין שום כהן יכול לומר לאיש הקרב עתה מה שאתה חייב בבית אב שלו אלא ימתין בית אב שהוא אהוב יותר. ואשר יתן לכהן לו יהיה שאם ירצה לתת לו יתן לו: "
+ ],
+ [],
+ [
+ "כי תשטה אשתו. נכת' בשׂין כי תנהג עצמה דרך שטות ולא כדרך בנות ישראל:\n"
+ ],
+ [
+ "והיא לא נתפשה. שלא נאנסה דאי באונס נסתרה עמו או בא עליה באונס אינה אסורה לו אלא אם כן הוא כהן אסורה אם באין עליה באונס דאמרי' היא אשת ישר' כי לא נתפסה אסורה הא נתפסה מותרת ויש לך אחרת שאעפ\"י שנתפסה אסורה ואיזו זו זו אשת כהן:\n"
+ ],
+ [
+ "רוח קנאה. לוֹשִיאַה ב\"ל:\n",
+ "וקנא את אשתו. שאמר לה לא תדברי עם איש פלוני לפני עד אחד או לפני שנים פלוגת' היא ובאו עדים שנסתרה והיא נטמא' ששהתה עמו כדי טומאה ומיד נטמאה לבעלה שאסור לישכב עמה עד שתשתה:\n"
+ ],
+ [
+ "והביא האיש את אשתו אל הכהן. לבדקה אם נטמאה אם לא נטמאה וזאת הבדיקה נקראת יוֹאִישַ':\n",
+ "מזכרת עון. שאר מנחות באות לכפר כגון מנחת דחטא ומנחת נדבה שמן ולבונה כדי שיהא בה ריח ניחוח ועושין אותה מסולת חיטין שתבא לרצון אבל זאת אינה באה אלא לבדוק ולגלגל עון ואמרו רבותינו שלא יהא קרבה מהודר לפי שהיא עשתה מעשה בהמה שאינה מקפדת על עצמה תהא קרבנה מאכל בהמה ולפי הפשט נר' לפיכך מביאה שעורים שהשעורים לשון פקידה דמתרגמי' פוקד מסער וזאת המנחה פוקדת עונה ולא יהיה בה ריח ניחוח ולפי שהק' ארך אפים הוזקק' להביא דבר שאינו רואי אפי' להדיוט כלומר לא דיה שחטאה אלא שהביאה דבר שאינו הגון ומתוך כך יפקוד עונה אם עותה ובודקה במים ובעפר שהמים דבר חי והוא סימן לחיים אם לא פשעה והעפר סימן למיתה שאם פשעה תחזור לעפרה ומדרש אגדה שבריית' מן המים ומן העפר:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ופרע את ראש האשה. ורבותינו אמרו שאוחזה בבגדיה אם נקרעו נקרעו אם נפרמו נפרמו עד שמגלה את לבה ומביא חבל המצרי וקושר על דדיה אבל ר' יודא אומ' אם שערה נאה לא היה סותרו ואם לבה נאה לא היה מגלהו דחיישינ' להרהור' ודבר זה אינו מעכב וראוי להניחו לשם שמים:\n",
+ "והעמיד את האשה. קמא לשון עיכוב שאמ' לה המתיני לי עד שאכנס ואצא שהוא נכנס במשכן ולוקח משם עפר והיא אינה נכנסה ובמקדש שהיתה ברצפת אבנים היתה שם טבלא ובה טבעת קבועה ומגביה בטבעת ולוקח עפר מתחתיה ומחזיר הטבלא במקומה והעמיד בתרא שמעמידה לפני הק' להשביעה ולהשקות' ורבות' דרשו שלכך כתיב והעמיד שהיה מסיעה ממקום למקום כדי שתודה:\n",
+ "ונתן על כפיה. כדי ליגעה:\n"
+ ],
+ [
+ "והשביע הכהן אותה. ולא אותה וחבירתה שאין משקין שתי סוטות כאחת שלא יהא לבם גס זו בזו מכאן אמרו שלא תביא שפחתה עמה שלא יהא לבה גס בה:\n",
+ "ואם לא שטית טומאה תחת אישך. שלא שטית מדרך הישר לקבל טומאה מאחר:\n"
+ ],
+ [
+ "מבלעדי אישך. שקדמה שכיבת בעל לבועל ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל לפיכך אמרו רבותי' אין משקין את ארוסות אבל על ידי גילגול משביעין אותה כשהיא נשואה על שעת האירוסין כדכתי' ואמרה האשה אמן אמן אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה:\n"
+ ],
+ [
+ "בשבועת האלה. שבועה שיש עמה אלה משביע אני עליך אם נטמא' ואם נטמאת יבואו בה:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "וכתב את האלות האלה. אלות כותב ולא צוואות ואיכא למ\"ד אינו מפסיק:\n"
+ ],
+ [
+ "והשקה את האשה. לפי פשוטו כמו כדי להשקות את האשה אי אנאכברה דהא לאחר הקטרת המנח' כת' ואחר ישקה את האשה את המים ומיהו פליגי בה תנאי איכא למ\"ד משקה ואחר כך מקריב מנחתה ואיכא למ\"ד מקריב מנחת' ואחר כך משקה והאי דכתי' והשקה ואח' כ' ישקה דרשי שאם נמחקה המגילה ואח\"כ אמרה איני שותה מערעין אותה בעל כורחה או תודה:\n"
+ ],
+ [
+ "והניף את המנחה. ואף היא מניפה עמו דאתיא יד יד משלמים:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "לאלה בקרב עמה. שהם מכירין אותה דאמרינן תהא כפלוני':\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "זאת תורת הקנאו'. לאשה שניטמאה:\n"
+ ],
+ [
+ "או איש אשר תעבור עליו רוח קנאה. כלומ' שלא היה אלא רוח קנאה שלא נטמאה בין שנטמאה ומתה בין שלא נטמאה: "
+ ],
+ [
+ "ונקה האיש מעון. שאם ניטמאה ומתה אין לאיש עון דאיהי פשעה בנפשה ואם לא נטמאה אין לו עון ממה שביישה וחשדה בחנם אע\"ג דאמרי' החושד בכשרים לוקה בגופו שהרי בא להוציא' מספק איסור שאם נטמאה הרי היא אסורה לו דכתי' ונטמאה ג' פעמים אחד לבועל ואחד לבעל ואחד לתרומה:\n",
+ "והאשה היא תשא את עונה. אם נטמאה ורבותי' דרשו אם האיש מנוקה מעון שלא בא עליה משקינא לה ונסתרה אז האשה ההיא תשא את עונה בזמן שהאיש מנוקה מעון מים בודקין את אשתו אין האיש מנוקה מעון שבא עליה לאחר שנסתרה אין המים בודקין את אשתו דסתר קנויו ואין בדבריו כלום ומשרבו המנאפים נטלו מים המאררים כדאיתא בסוטה דכיון דאינם מקפידין על הודאי אין דק' מוכיח על הספק דכתי' לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה:\n"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [
+ "נדר נזיר. כיון שיפליא ויפריש לנדור שיהא נזיר סתם אסר עצמו בכל אלה דברים בעלין ולולבין בענבים וביין בין חדש בין ישן ובגילוח ושלא יטמא למתים דכיון דאמ' הריני נזיר בכלל נזיר כל האיסורין האילו האמורין בפרשה ומיהו בעלין ולולבין פלוגת' ואף בקרבן ולזמן שיפרש יהא נזיר ואם לא פירש זמן אלא אמ' הריני נזיר סתם סתם נזירות שלושים יום דכתי' קדוש יהיה ויהיה בגימטרי' שלשים ונזיר שנטמא במת סתר כל נזירות ומביא קרבן ומתחיל כל הנזירות כדכתב בהדיא והמגלח סות' שלשים יום שאינו מונה עד שלשים אחר הגילוח ואין צריך להביא ולאחר שלשים מתחיל ממקום שפסק ואינו סותר אלא אם כן גילח כל כך שלא יוכל לכוף ראש השיער לעיקרו אבל שתה יין אינו סותר כלום אלא לוקה ומשים נזירותו ואם אמ' הריני נזיר מן היין נזיר גמור דכתי' מיין ושכר יזיר כלומ' אפי' לא נדר אלא מיין ושכר הרי הוא נזיר גמור לכל דבר ונזירות לשו כתר ולשון הפרשה מיין ושכר יזיר לשון הפרשה כי נזר אליהו על ראשו לשון כתר:\n"
+ ],
+ [
+ "משרת. וכל משרת לומ' שהיתר מצטרף לאיסור דברי ר' עקיבא שאם אכל חצי זית פת עם חצי זית ענבים חייב ודין זה אינו אלא בנזיר דאמ' ר' יוחנן בכל התורה כולה אין היתר מצטרף לאיסור אלא בנזיר דחידוש הוא ומחידוש לא גמרינן ובפסחים בפרק אלו עוברין מפר' משום דהוי חטאת ונזיר שני כתובי' הבאים כאחד אין מלמדין ורבותי' אמרו משרת וכל משרת ליתן טעם כעיקר שאם שרה ענבין במים ויש במים טעם יין חייב אם שתאן והוא הדין לכל איסורין שבתורה שטעם אסו' כעיקר אבל אינו לוקה עליו כדפר' בחולין וטעם משום דשאר איסורין לא ילפינן מנזיר אלא מן הדין ואין עונשין מן הדין והאי לאו חידוש הוא דבמדין נמי אסר טעם כעיקר ולאו שני כתובין הבאי כאחד נינהו דמצרך צריכי:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "לא יטמא להם. אבל מטמא הוא לזיבתם (ולנגעים) [ולנגעם]: "
+ ],
+ [],
+ [
+ "ביום טהרתו בשביעי. שמזה וטובל ויום השביעי וי\"ו יתירה:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "אשר חטא על הנפש. לפי פשוטו אינו לשון חטא אלא לשו' פליר ב\"ל כמו קולע אל השערה ולא יחטיא ורבותי' אמרו שחטא על שציער עצמו מן היין:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "ביום מלאות. שישלים נזירתו בטהרה:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "ומנחתם ונסכיהם. של כבש (נכבשה) [וכבשה] מנחתו ונסכו של איל כתוב לקמן ושניהם להחזירם לכללם בפירוש כמו שפי' רבי: "
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כה תברכו את בני ישראל. הברכה כעבודה כדכתי' לשרת לפני ה' ולברך בשמו וישא אהרון את ידיו אל העם ויברכם והיא מצות עשה כדאמרי' כל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בעשה:\n",
+ "אמור להם. כדמתרג' אונק' כד ימרון להון דאין עובר בעשה עד שיאמר לו והוא אינו רוצה והכי אמרי ר' אמי ור' אסי הוו טשו ביני עמודי שלא יאמרו להם ולא יטילו עליהם העשה דכל זמן שאין אומרי' להם אינם עוברים:\n"
+ ],
+ [
+ "יברכך ה' וישמרך. יברך השם אותך בבנים בגוף בחכמה ובאורך ימים ובגדולה ובצאתך ובבואך ובעיר ובשדה ובטנאך ובמשארתך ובשמחה שיהא לבך שמח בחלקך דבכולהו שייך לשון ברכה בגוף דכתי' משמשון ויהי ה' את הנער ויגדל ויברכהו ה' שהיה גבור וחזק יותר משאר בני אדם בבנים דכתי' וברכתי אותו והפריתי אותו במאד מאד וכתי' כי ב��ך אברכך והרבה ארבה את זרעך בחכמה דכתי' ויקרא יעבץ אל אלהי ישראל אם ברך תברכיני והרבית את גבולי והיתה ידך עמי ועשית מרעה לבלתי ויביא ה' אשר שאל ופי' רבותינו אם ברך תברכני בחכמה והרבית גבלי בתלמידי' והיתה ידך עמי שתהא הלכה כמותי בכל מקום האלך דלעניין חכמה שייך ברכה ובארך ימים רב חכמה תלוי אורך ימים דכתי' כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים ובגדולה ובשמחה שתהא שמח בחלקך שיש בני אדם שהקב' משפיע להם טובה והם אינם שמחים מתוך שדעתם קצרה ואדם שהוא שמח ברכת המקו' היא כי ברך יברכך ה' אלהיך…והיית אך שמח וגדולה דכתי' ברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך ובממון דכתי' ברכת ה' היא תעשיר וכתי' ברוך אתה בצאתך ברוך אתה בבואך ברוך אתה בעי' וכל אילו בכל לשון ברכה: ",
+ "וישמרך. שישמור אותך מכל רע שלא יקרב אליך כדכתי' ה' ישמרך מכל רע וישמ' את נפשך ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם ה' שומרך ה' צילך על יד ימינך הרי כברכה ראשונה שמברכו בכל טוב ושישמור אותך מכל רע ורבותי' דרשו שהק' נותן ושומר: "
+ ],
+ [
+ "יאר ה' פניו אליך ויחונך. יש נותן מתנה לחבירו אבל לא בסבר פנים יפות כמו שנתן הקב\"ה את השליו שנתנו ונפרע מהם כדכתיב והבשר עודינו בין שיניהם לכך אמר הק' יאר ה' פניו אליך שבסבר פנים יפות יתן לו מתנה זו ויש שנותנין מתנה טובה והכל עצבים עליה חוץ מן הנותן שנתנה לו ולכך ויחונך שתעלה לחן על רואיך וישמחו על טובתך וגם משמע שבסבר פנים יפות יתן לך מתנתך שויחנך לשון מתנה כמו צדיק חונן וכמו חנני אלהים כחסדך וגם משמע לשון רחמנות כמו חנוני חנוני אתם ריעי וכמו חנני אלהים חנני פנה אלי וחנני וכמי אל רחום וחנון וגם לשון חניה בקרקע כמו שדרשו רבותינו לא תחנם:\n"
+ ],
+ [
+ "ישא ה' פניו אליך. כלומ' בנשיאת פנים יתן לך כמו לשון משאות מאת פניו אליהם שזו דרך כבוד:\n",
+ "וישם לך שלום. שלא יתגרה בך יצר הרע ושטן ואומות העולם ושום פגע ושום מזיק:\n"
+ ],
+ [
+ "ושמו את שמי. ששם הקודש בכל ברכה וברכה והם היו אומרי' בשם המפורש הם ישימו את השם ויעשו מה שעליהם ואני אסכים על ידם ואברכם לישראל שבידו להשלים הברכה והכהני' ממילא מתברכים דהא כתי' ואברכה מברכך ואית דרשי ואני אברכם לכהנים ואין להקשות מישא פניו אליך לפי הפשט ר\"ל אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד דלא ישא פנים משמע לא ישא פני אחרים בדין כמו לא תשא פני דל ישא פניו אליך משמע שהוא נושא פניו שלו אל עבדיו ואינו כובש פניו כשהוא נותן להם מתנתו כמו אדם שנתן מתנה כשאינו נותנה בעין יפה כובש פניו בקרקע בשעת נתינה ורבותי' היקשו ותירצו כאן קודם גזר דין כאן לאחר גזר דין ולפי פירושי' ישא פניו אליך שישמע תפילתך כמו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה וכמו אולי ישא פני וכמו פני יהושפט אני נושא כי המבקש מחבירו דבר כובש פניו וכשהוא עושה לו בקשתו הוא מגביה פניו:\n"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [
+ "שש עגלות צב. אמרו שכך צריך ארבע לבני מררי ושתים לבני גרשון ולבני קהת אינו צריך כלום כדמפר':\n",
+ "צב. לפי הפשט עגלות גדולות כבידות שהולכים לאט מפני כבידם כמו הצב השורץ שאין דרכו לרוץ וכן כתי' בצבים ובפרדים ובכרכרות בצבים בעגלות גדולות שמושכים הפרדים ובכרכרות עגלות קטנות קלות שמדלגות ומכרכרו' כמו ודוד מכרכר בכל עוז:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "נשיא אחד ליום. כדי לחלוק כבוד לנשיאים שיהא לכל אחד יומו ואף פרשיותיהם נכתבו לכל אחד שלא יתקנאו זה בזה שהיה יכול לכתוב פרשה ראשונה ולכתוב כן עשה פלוני וכן פלוני:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "הקריב נתנאל. הקריב שני פעמי' האחד לשון הפעיל שהוא גרם לאחרים שיקריבו מכאן דרשו רבותי' שהוא נתן להם עצה שיקריבו:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "עתודים. בן שתי שנים כמו אלים ולכך הקדימם לכשבים שהם בני שנתם אעפ\"י שבכל מקום מקדים כבשים לעזים אבל שעיר בן שנתו הוא:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "זאת חנוכת המזבח. כלל הכל לכבד עבודת הקודש דאמניינא לא אתא לאשמעינן:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ובבא משה אל אהל מועד. לפי שנ' וידבר אליו מאהל מועד וכאן אמ' מבין שני הכרובים למדנו לפי הפשט שכשהיה בחוץ נרא' לו שהקול בא מאהל מועד דכתי' התם ולא יכול משה לבא אל אוהל מועד וכשהיה באהל מועד היה נרא' לו שהקול בא מבין שני הכרובים וכן דרך ארץ כשאדם חוץ לבית והקול בא מן הבית אינו מבין מן הבית אבל כשהוא בבית אז מבין מאיזה מקום מן הבית ולפי שדיבר בחנוכת הבית למדנו שהשכינה בבית והקול בא מן הבית:\n",
+ "חסלת נשא סלח נא את אשר הסכלתי עשה:\n"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [
+ "בהעלותך את הנרות. לפי שדיבר בהקמת המשכן ובחנוכתו ואין בית בנוי וראוי לבא שם הארון עד שידליקו לו את הנר ויבשמו לו את הבית והבישום כבר נעשה על ידי נשיאים שהביאו כפות מלאות קטורת ועתה מדבר בהדלקת הנירות:\n",
+ "אל מול פני המנורה. כלומ' על השולחן שהוא מול פני המנורה וכת' ואת המנורה נוכח השולחן ורבות' אמרו אל מול פני המנורה ששלשה נירות שמכאן וג' נרות מכאן יחזרו האורה על האמצעית אבל יש לגמגם דאם כן ששת הנירות הוי ליה למימר אבל לפי הפשט שפיר קאמ' שבעת:\n",
+ "יאירו שבעת הנירות. כלומ' בשעת הדלקה צריך להזהר שידליק הפתילות לצד השולחן שאם ידליקם לצד אחר אין אדם יכול להפכן לצד השלחן כי המנורה מקשה כולה עד יריכה ופרחה הכל מקשה ואינה של חליות להתהפך למקום שירצה ולהכי נקט הכא וזה מעשה המנורה:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "כאשר הראה ה' את משה. כולה שלימה ולא על ידי פרקים כן עשה את המנורה והפתילות נמי אינו יכול להחזיר לאחר שהדליקם לצד השולחן פן יכבה אותם ויעבור בלאו דהא כתי' אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה ודרשו רבותי' לרבות אש שנ' בו תמיד דהיינו אש של מנורה דכתי' להעלו' נר תמיד וכתי' לא תכבה:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "קח את הלוים. לאחר שהוקם וסדר הדגלים וסידר הדלקת הנירות צוה הק' לקחת הלוים להבדילם לעבודת המשכן ולנושאו:\n",
+ "וטהרת אותם. להיות טהורים ונקיים לבא בהיכל המלך:\n"
+ ],
+ [
+ "הזה עליהם מי חטאת. שעד עכשיו שלא היו רגילים לבא אל המשכן לא היו נזהרים כל כך בטומאת מתים והזה על הספק כי מעתה שירגילו במשכן יהיו נזהרין בעצמן כי הבא למקדש טמא בכרת:\n",
+ "והעבירו תער. לפי הפשט נרא' לתקן את עצמן ולייפות את עצמן לבא לפני המלך להבדיל כמו ויגלח ויחלף שמלותיו ויבא אל פרעה אבל אין להעמידו כי גזירה שוה היא כנזיר שגילחו כל שיער שעליהם כדלעת וגזירה שוה נתנה בסיני ולהעביר כל צחנה מהם נצטוו כך:\n"
+ ],
+ [
+ "ופר שיני בן בקר תקח לחטאת. על עבירות אם ישנם בידם וחלק להם הכתו' כבוד שלא יביאו פר לעולה ושעיר לחטאת שהיה נרא' כמו על ע\"ז והם לא נכשלו בעגל:\n"
+ ],
+ [
+ "והקהלת את כל עדת בני ישראל. שהם יקדישום לשם שמי' כדכתי' וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים כי ישראל היו זורעים וקוצרים וזורים ודשים את המעשר לצורך הלוים חלף עבודתם אשר הם עובדים במשכן במקום ישראל ולכך כת' כי נתונים נותני' המה לי מאת בני ישראל שבני ישראל שוכרים אותם לי:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "והניף אהרון. שתי תנופות היו ללוים אחת שהניף אהרון שהוא כהן ושלוחם של ישראל להקריב קרבניהם ולהדרין דורונם לפני הק' והניף את הלוים והדרינם לפני הק' כאדם שאומ' הנה זה דורון שנותנין לפניך בניך כי כל תנופות על עניין דורון הוא כאדם שלוקח על כפיו ואומ' הנה זה למלך ואחר שנתנום ישר' להק' הניף אותם משה שהוא שלוחו של הק\"ב והדרין אותם לאהרון ולבניו לאמר הנה זה לכם מאת הק' כמו שאמר' הק' למשה והעמדת את הלוים לפני אהרון ולפני בניו והנפת אותם תנופה ולכך כת' כי נתוני' נתוני' המה מאת ישר' להק' ונתוני מאת הק' לאהרון:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ואקח את הלוים תחת בכורות. כלומ' מתנה זו שישר' נותני' לי יש לי דין עליהם כי לי כל בכור בדין שהכיתי כל בכור בשביל ישראל וגנותי של בכוריהם:\n"
+ ],
+ [
+ "לעבוד את עבודת בני ישראל. אותה עבודה שהיתה על בני ישראל לעשות:\n",
+ "ולא יהיה בבני ישראל נגף. כדי שלא יהיה נגף בבני ישראל זה נרא' עיקר הטעם שלקח הק' לוים תחת הבכורים שאם היו הבכורים עובדים היה בהם נגף שהרי הבכור לא היה אביו בכור ולא אבי אביו ושמא לא הורגלו בעבודה וכשבא זה לעבודה לא היה בקי ונזהר ויעשה שלא כהוגן ויגפנו הק' שהרי נדב ואביהו לפי שלא נזהרו שלא היו רגילין נוגפו ונוסרו האחרים על ידם כדכתי' בקרבי אקדש אבל הלוים כיון שנבחרו הם ובניהם ובני בניהם והרגילו ונזהרו בעבודתם ובשירם והכי אמרו רבותינו כהנים זריזים הם שהורגלו בכך ולכך אמר הק' לא יהיה ללוי חלק ונחלה שלא יתעסקו בדבר אחר כי אם בעבודתם וגם אם יחזיק בקנקן שבחרישה ובמר לחפור בו שדיהו יקשו אצבעותיו ולא יוכל לכופן אל הנבל ואל הכינור ויקלקלו השיר והיינו דקאמר לכך לקחתי כדי שלא יהא בבני ישראל נגף בגשת כי מעתה לא יגשו:\n",
+ "מבן חמש ועשרים שנה יבא לצבא צבא בעבודה. ולא לעבוד עבודת משא עד שיהא בן שלשים כדכתי' בנשא אבל לצבא צבא שיהוא נרא' עם רב כי ברב עם הדרת מלך וגם ראוי לשורר ולהוריד ולהקים לסייע אבל לא במשא ומבן שלשים עד בן חמשים אף למשא:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ומבן חמשים. שתשש כחו קצת:\n",
+ "ישוב מצבא העבודה אבל ישרת את אחיו לסייעם במקצת ועבודה לא יעבוד במשא:\n"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "במדבר סיני. בראש חודש ניסן נאמ' פרשה זו כדאמ' נביא עומד בראש חודש ומזהיר על הפסח וילפינן שהיה בראש חודש מדכתי' הכא במדבר וכתי' בראש הספר במדבר סיני באחד לחדש השני מה להלן בראש חדש דכתי' באחד לחדש אף הכא ברא' חדש ונאמ' פרשה זו חדש אחד קודם תחילת הספר דהתם בראש חדש אייר והכא בר\"ח ניסן אבל לפי שת\"כ מדבר בענייני אהל מועד סמך לו אותה שמדבר במניין הדגלים ובחנייתן סביב למשכן ואחר הדגלים בלוים שאף הם חונים סביב למשכן ואחר כך זאת הפרשה שהיתה תחילה ולכך אמ' רבותי' אין מוקדם ומאוחר בתורה שפעמים שמקדים המאוחר' כדהכא ועל ידי טעם וכאן הודה לו הק' שידרש בהלכות הפסח קודם לפסח שני שבתות ולכך נכתבה פרשה זו וללמדינו דין פסח שיני ובכל שנה ושנה היה דורש כך אלא שלא הוצרך לכתוב:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא. מישאל ואלצפן או נושאי ארונו של יוסף או שאר בני אדם שהיו טמאי מתים שחל שביעי שלהם להיות בערב הפסח מדכתי' ביום ההוא משמע הא למר היו יכולין ושאלו אם ישלחו לשחוט פסחיהם ולערב שיהיה להם הערב שמש יאכלו וכך אמרו למה נגרע לבלתי הקריב הלא יכולים לשלח לשחוט ולזרוק ולערב נאכל שהרי אנו טמאי' לנפש אדם ואין אנו צריכים כפרה לאכול בקדשים שאם היינו זבים ומצורעים נטהרו ולא היינו יכולים לאכול עד למחר לאחר זמן פסח שכבר עבר זמן אכילת פסח או שהיה רביעי או חמישי לטהרתינו שלא נוכל ליטהר עד שיעבור זמן הפסח לא היינו מדברים והשיבם הק' איש כי יהיה טמא לנפש הואיל ופעמים שהוא טהור בעת האוכל כגון שחל שביעי שלו להיות בערב פסח אפי' חל חמשי או ששי בערב הפסח יעשה פסח שני או שהוא בדרך רחוקה הואיל שאם היה שם היה ראוי כמו כן יעשה פסח שני ואין שום טמא ראוי לדחות לפסח שני כמו טמא מת אבל שאר טמאים לא דאי טמא שרץ או בעל קרי איכא למ\"ד שוחטין וזורקין על טמא שרץ ואפי' למאן דאמ' אין זורקין על טמא שרץ על טבול יום זורקין דברי הכל ויטבול וישחוט ולערב יאכל למה זה ידחה ואם לא שלח איהו דאפסיד אנפשיה ובפשיעתו הוא נדחה זבין ומצורעין מולדת ומחוסרי כפרה נינהו ואינם יכולים להיות ראוים כלל ובשמיני אם חל ערב פסח מביאין כפרתן ואוכלין וביום השמיני וימים שלפניו אין לטעות כמו בין שביעי וששי וחמשי שיאן ביניהם חילוק אבל בשמיני כבר טבל מאתמול וגם העריב שמשו ונעשה טהור לתרומה ונידה נמי אינה יכולה להיות ראויה שטבילתה בלילה ובעיא הערב שמש לאחר טבילת' זה הכלל כל הטמאים שיכולים לטהר בלילה אם לא טהרו ושלחו קרבנם כגון טמא שרץ ובעל קרי ושומרת יום פשעו יום אינם יכולים לטהר בלילה בשום עניין כגון זב ומצורע ויולדת שמחוסרי כפרה ונידה שטבילתה בלילה כל אילו אינם יכולים להיות טמאים היום וראוים בלילה אבל טמא מת פעמים ראוי בלילה כגון חל שביעי שלו להיות בערב הפסח ופעמים שאינו ראוי בלילה כגון ששי או חמשי להיות בערב הפסח ואם אמרה תורה הראוי שחל שביעי להיות בערב הפסח יאכל יבא לאכול אם חל ששי או חמשי יאכלנו בטומאה לפי שראה טמא מת בערב הפסח שאכל ואם תאמר יתבטל הראוי מאיזה טעם יתבטל הלא ראוי הוא ולא פשע ולפיכך אמרה תורה שידחה לפסח שיני ואין לך דוגמתו חוץ מזב בעל ב' ראיות ומיהו כולם נידחי' לפסח שיני כדאמ' בפסחי' בפר' מי שהיה טמא ולא הזהיר על פסח שיני רק על מצות ומרורים בשעת אכילה ושבירת עצם ונותר כי כל שאר דברים כבר עשאן בפסח ראשון ובפסח שיני פיר' רבותי' מה בין פסח ראשון לפסח שיני:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ואיש כי לא יהיה טמא ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח. שיאמר' הרי יש לי תשלומין ונכרת וככל חוקת הפסח בא לרבות שלא יצא מחבור' לחבור' דומיא דעצם לא ישברו בו שהוא בגוף הפסח:\n"
+ ],
+ [
+ "וכי יגור אתכם גר. גם הוא ידחה לפסח שיני אם הוא טמא מת בראשון או בדרך רחוק' דפסח כבר נאמ' בבא אל פרעה שיעשנו:\n"
+ ],
+ [
+ "וביום הקים את המשכן כסה הענן. לפי שרוצה לדבר במסע הדגלים מגיד לך שכן דרך שענן לעולם על המשכן: "
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "על פי ה' יחנו. שכשהיו רואים שהענן נוסע היו יודעים שרצונו של מקום שיסעו וכשיניח יחנו:\n"
+ ],
+ [
+ "ונעלה הענן בבקר ונסעו. ללמדך שלא היה נוסע כי אם בבקר ולא הטריחן מעולם בערב:\n"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [
+ "עשה לך שתי חצוצרות. לצורך שלא תצטרך לשליח במסע המחנות ק'ר'ק מדכתי' ותקעתם תרועה הרי תקיעה לפני התרועה ומדכתי' תרועה יתקעו למסעיהם הרי אחר התרועה תקיעה:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ " ונזכרתם לפני ה'. והדר מפר' מה הוא הזכרון שהרי בשמחתכם היינו במועדיכם ותקעתם על עולותיכם וכשתתקעו ותריעו במלחמה יזכר לכם זכות הקרבנות ונושעתם:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "מאסף לכל המחנות. דכל אדם משאר דגלים שהיה לו לאחר על שום דבר ולא היה יכול ליסע על דגל שלו מתעכב עם דגל דן שהיה אחרון כי יותר לא יוכל לאחר שלא ישאר יחידי ולכך קורא לו מאסף לכל המחנות שמכל המחנות היו מתערבים עמו אבל ממנו לא יתערבו עם אחרים שאין דרך למהר יותר מבני דגלו:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "והטבנו לך. שלא תפסיד כלום אם תניח ירושתך שהרי אנו מטיבים לך יותר מירושתך ולא תירא מן המלחמה:\n",
+ "כי ה' דיבר טוב על ישראל. ולא יוכלו לעמוד נגדם:\n"
+ ],
+ [
+ "כי ��ם אל ארצי. ולא אניח הודאי בשביל הספק:\n"
+ ],
+ [
+ "כי על כן. כל כי על כן שבתורה כמו על כן כי כלומ' אני על כן מחלה לך שתבא עמנו כי ידעת חנותינו במדבר וראית מה שעשה לנו הק':\n",
+ "והיית לנו לעינים. שיאמרו הרואים אותך עמנו לא לחינם הניח זה ארצו ומקומו אם לא שראה שהק' עמהם ויראו להזדקק לנו ולהלחם עמנו:\n"
+ ],
+ [
+ "והיה כי תלך עמנו. ותעשה עמנו טובה וגם אנו מה טוב נטיב לך:\n"
+ ],
+ [
+ "וארון ברית ה'. הם הלכו שלשה ימים ובכל לילה היה הענן שוכן על הארון שלא היו יכולין לילך שלשת ימים רצופין לילה ויום דהא אמרינן האומר שבועה שלא אישן שלשה ימים מלקין אותו וישן לאלתר ובבוקר הענן היה נוסע מעל הארון והלוים מתקנין נסיעתן קודם שיסעו מחנות וזהו נוסע לפניהם לפי פשוטו שהיתה נסיעת הארון לפניהם באות' ג' ימים: ",
+ "לתור להם מנוחה. שהענן מוליכן למקום שינוחו שם: "
+ ],
+ [],
+ [
+ "קומה ה' ויפוצו אויביך. אם נתאספו לבא לקראת ישראל ולארוב להם יפוצו אויביך ולא ימצא בם שנים יחד אם יבאו ינגפו וינסו ולא תהיה להם תקומה וזו היא תפילת הדרך:\n"
+ ],
+ [
+ "ובנחה יאמר שובה. כשהיה נח הענן ובאים לחנות היה אומ' שובה ה' רבבות יהי רצון שישובו כל האלפים וכל הרבבות למקומם במספרם ולא יפקד מהם איש:\n"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כמתאוננים. כאוננים על מת היו קצרי רוח ומתאבלים על שהיה רוצה הק' להכניסם לארץ ויבאו למלחמה כי היו יריאים ומקטני אמנה:\n",
+ "בקצה המחנה. והיו יריאים שמא תתפשט על כל המחנה:\n"
+ ],
+ [
+ "ותשקע האש. וכבתה ולא פשטה:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "אשר נאכל במצרים חנם. לפי שלא יאמרו להם במצרים הייתם אוכלים בדמים וכאן אתם אוכלים המן בלא שום דמים לכך אמרו חנם ושמא במצרים שהיה היאור משקה כגון הירק היו אילו דברים כהפקר: ",
+ "דגה. קיישונינא ב\"ל כמו וידגו ומפר' איזו דגה הקישואין והאבטיחים ועתה מפר' למה שואלין אילו מינין כי על הבשר אין צריך ליתן טעם למה שואלין כי דבר חמוד לאוכליו אבל אילו המינין מפר' למה היו שואלין ואו' בלתי אל המן עינינו ואין לנו שום ליפתן עמו והוא כטעם לשד השמן שהוא נדוך מבושל ובפר' ויהי בשלח פרעה אומ' שהוא כצפיחי' בדבש וזהו כשאינו מבושל בין זה ובין זה מתוק הוא וצריך קיהוי כמו שעושין לבשר שמן חרדל ושומים לפיכך היו שואלין בצלים ושומים וכל כי הני ואינו אלא נפש רעה דאפי' לדבריהם מאחר שלא מוציאים שום דבר לא למאכל ולא לבגדים כדכתיב שמלתך לא בלתה מעליך ואילו דבר קל הוא שהרי עמהם כסף וזהב ומקנה רב אף דבר היורד מן השמים אינו צריך תבלין כי הק' אינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן ואין דבר תענוג בעולם כמו המן והמן יורד מן השמים: "
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "וברדת הטל על המחנה. ובויהי בשלח כת' ותעל שכבת הטל שהיה בין שני טלים טל מלמעלה וטל מלמטה כמונח בקופסא דרך כבוד ופי' כאן קצת העניין להודיע דלא כדין היו מתרעמין:\n"
+ ],
+ [
+ " בכה למשפחותיו איש לפתח אהלו. שהיו בני המשפחה נוטים אהליהם בשכונה אחת והיו יוצאים לפתח אהליהם ובוכים זה כנגד זה:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "כי תאמר אלי שאיהו בחיקך. כי לולי שאמרת לי ואין לעבור על מצותיך הייתי בורח והולך לי אבל מצותך היא אסרתני:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ואל אראה ברעתי. כי מוטב לי למות בידך ולא להיות מתנווה והולך בידם:\n"
+ ],
+ [
+ "והתיצבו שם עמך. משום שכינה שיהיו קרובים לשכינה:\n"
+ ],
+ [
+ "ואצלתי מן הרוח אשר עליך. איני רוצה לתת להם רוח אחר אלא משלך כדי שיהו טפלין לך:\n"
+ ],
+ [
+ "כי בכיתם באזני ה'. כלומר לא מפני שאתם צריכין אלא שבכיתם כתינוק גריוש ב\"ל:\n"
+ ],
+ [
+ "לא יום אחד. בלבד תאכלו:\n"
+ ],
+ [
+ "עד אשר יצא מאפכם. כמו חרדל חזק על אשר שאלתם טיבול של קיהוי כמו שומים ובצלים:\n",
+ "כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם. שאמרתם כי טוב לנו במצרים אילו לא הייתה לכם שום טובה אלא שכינה ביניכם דיי:\n"
+ ],
+ [
+ "ויאמר משה שש מאות אלף. הכי קאמ' איזה בשר תספיק להם שאם אמרת הנני ממטיר לכם בשר מן השמים כמו שאמרת במן לא הייתי תוהא אי אמרת אביא להם בהמות וחיות אינו תימא כי ידעתי כי כל תוכל אבל אתה אומ' בשר אתן להם משמע שהבשר כבר בעולם והיכן הבשר בעולם שיספיק להם ולכך לא הקפיד המקום שהרי לא אמ' שלא יוכל אלא תמה היכן הוא בעולם וענה לו הק\"ב היד ה' תקצר גם בארץ יש לי הרבה בריות שאין אתה יודע:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "וישארו שני אנשים במחנה. איכא למאן דאמר במחנה נשארו שידעו שהק' צוה שבעים ומשה בירר ע\"ב שלקח ששה מכל שבט אמרו אין אנו רואים לאותו גדולה הוצא מהשבעי' אל האוהל ולא תצטרך לגורל ולא יהיה בושת לאותן שיטלו חלק ולפי שמיעטו עצמן הוסיף הק' גדולה על גדולתן שהאחרים נתנבאו ופסקו שבאה נבואתן מכחו של משה והם נתנבאו ולא פסקו שבאה נבואתן מהק' והמה בכתובים בכתב שנכתבו שם השבעים ושנים זקינים כשנקבו בשמות לבא אל הגורל ואיכא למ\"ד בקלפי נשארו שכשראו שנים מן הזקנים שנטלו חלק אמרו עתה יתביישו ולא רצו ליטול פתקיהם אלא אמרו אין אנו ראוים לאותה גדולה יהיה אילו שנים במקומינו והלכו להם ולא יצאו האהלה להתנבאות וזהו והמה בכתובים שבפתקיהם היה כתוב זקן שכבר נטלו החלקים:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "משרת משה מבחוריו. מנערותיו:\n",
+ "אדני משה כלאם. שנבאו בלא רשותך:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כדרך יום כה וכדרך יום כה. כפי הנרא' בעיני חבורת השליו היתה מהלך שני ימים וג' פרסאות אורך ומהלך ב' ימים וג' פרסאות רוחב כמין טבלה עגולה או מרובעת והיו מעופפין חבורה על חבורה שהיית' על החבור' התחתונ' אחרת כמותה על גבה מעופפת עליה נוגעת ואינו נוגעת ועל השנייה שלישית ועל השלישי' רביעית עד שהיה עוביין אמתיים וזהו כאמתיי' על פני האורך עוביין אמתיים בין השמים ובין הארץ ודרך זה היו מעופפין עד שבאו על המחנה וכסו כל המחנה ועברו המחנה מהלך יום אחד והיה המחנה כנגד אמצעיתם שהיה ג' פרסאו' כמו שאמרו רבותי' וכן כת' שכסו כל המחנה כדכת' ותעל השליו ותכס את המחנה:\n",
+ "וכדרך יום כה סביבות המחנה. שהיה כדרך יום אחד למזרח ולמערב וכן לצפון ולדרום כמו שפי':\n"
+ ],
+ [
+ "עשרה חמרים. חומר כור אחד הוא וכור ל' סאין ועשר חומרים ג' מאות סאין והם עשר' סאין ליום שלשים לממעיט:\n",
+ "וישטחו להם שטוח. ששטחו להם חרמים לצודם כי היו מעופפין בגובה ולשון שטיחה שייך כחרמים כדכתי' משטח חרמים תהיה בתוך הים גבי צור:\n"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "ותדבר מרים ואהרון במשה. משפילא ב\"ל לפי שנשים דברניות והחזיקה מרים בדבר יותר מאהרן לכך הקדימה לאהרון ולכך לקתה היא לבסוף:\n",
+ "על דבר אשה כושית אשר לקח. לפי הפשט שהיו אומ' וכי לא מצא משה אשה מבנות ישראל שיקח לו לאשה שהלך לקחת לו מבנות הכושים שהם ערלים וכי בשביל שהק' מדבר עמו מתגאה שאינו רוצה לישא אשה מבנות ישראל שבקש אשה במרחק הלא גם בנו דבר ונשאנו מישראל ולא נתגאנו בכך:\n",
+ "כי אשה כושית לקח. לפי שלא מצינו במקום אחר שמשה לקח אשה כושית הגיד לך הכתו' כי בודאי אשה כושית לקח ועל צפורה לא דברו שלא היתה מישראל כי אז אנוס היה מפני שהיה בורח ולא יכול לבא במצרים בתוך בני ישראל:\n"
+ ],
+ [
+ "אך. דרך הפסוק לדבר כך לכפול דבריו כמו המבלי אין קברים:\n",
+ "וישמע ה'. ותבע עלבונו:\n"
+ ],
+ [
+ "והאיש משה עניו מאוד. מגיד לך הכתוב שמשה לא היה בעל גאוה ולא נתכוון לשום גאוה אלא הכי היתה סיבה ומזל שלקח אשת כושית כמו שכתוב גבי שמשון גבי אביו ואמו שהיו מוכיחין אותו על שלא היה נושא מבנות ישראל וכתי' והם לא ידעו כי מאת ה' היתה סיבה ואעפ\"י שלא נודע למה היתה סיבה ואת של משה אין גלויין לנו כל הסודות ובדברי הימים של משה מספ' מן הכושית כי היתה מלכת הכושים והיה משה מלך בכוש ארבעים שנה ואף בזאת היה עניו שלא היה תובע עלבונו ולפיכך תבעו הק':\n"
+ ],
+ [
+ "פתאום. שלא יוכלו לומר משה קבל עלינו לפני המקום:\n",
+ "צאו שלשתכם אל אהל מועד. כאדם שאומר בואו לבית דין שלשתכם לידע אם מי הדין עם משה או עמכם כי שם היו יורדין לדין כרכתי' והיה כל מבקש ה' יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה:\n",
+ "ויצאו שלשתם. ונכנסו באהל מועד לדין ובא הק' דיין ועמד פתח האוהל כפעם בפעם דכתיב ובא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח אהל מועד ודבר עם משה:\n"
+ ],
+ [
+ "ויקרא אהרן ומרים. לשמוע מה טענתם על מה הוציאו דיבה על משה:\n"
+ ],
+ [
+ "אם יהיה נביאכם. תשובה על מה שאמרו הלא גם בנו דיבר כלומר אינו דומה דיבור שעמכם ועם שאר נביאים לדיבור של משה כי כשאני מדבר עם שאר הנביאים איני מדבר עמהם כי אם על ידי מראה ודמיון, בחלום אדבר בו כאדם שרוא' חלום וצריך לפותרים:\n",
+ "ובמראה אליו אתוודע. כאדם שרואה במראה נבואה ואינו רואה את הממשות וכאדם שמדבר אל שליח שאינו נאמן לו כל כך ומדבר עמו על ידי משל שאינו רוצה להבינו את הסוד כמו שתמצא בנביאים שמדבר על ידי משל כגון ויקח את צמרת הארז וגו' וכגון שכב על צדך השמאלית וכיוצא בהם וכמו שאמר דניאל ולא אבין אני דניאל במראה ואמ' סתום הדברים וחתום כי לעת קץ יתבררו הדברים ויתלבנו הדברים וכמו שאמר ישר' על יחזקאל מושלי משלים וכיון שהוא מדבר על ידי חידה כל אחד כך הוא הפתרון וכשאותו הפתרון אינו בא לפי שלא פתר יפה או' אין דבריו אמת כמו שאמר יונה בעוד ארבעים יום ונינוה נהפכת והיה סבור הוא עצמו במהפכת סדום ולבסוף שלא נהפכה כעס על שלא נתקיימה נבואתו והוא אמ' שתהא נהפכת מרעה לטובה שעשו תשובה:\n"
+ ],
+ [
+ "לא כן עבדי משה. תרגו' ירושלמ' בכל ביתי בכל עמי כולם מחזיקים אותו כנאמן כי אני מדבר עמו פה אל פה במראה אני מראה לו הדבר ממש כמו שהוא ולא על ידי חידה ומשל וכולם מבינים מה שהוא אומ' בשמי והכל בא ממני כי אני מגלה לו כל הסוד כמו שאדם עושה שלוחו והנאמן לו שמגלה לו כל סודו ואומר אמור לפלוני כך כי כך וכך סוד ביני ובינו ואם אין השליח נאמן לו אומר לו אמור לפלוני שיעשה אותו דבר שדברנו אני והוא ואין השליח יודע איזו שליחות הוא עושה ולפיכך כל באי עולם מחזיקין אותו כנאמן וכן כתו' בשמואל וידעו כל ישראל כי נאמן שמואל לנביא לאל כי נאמנו דבריו:\n",
+ "בכל ביתי נאמן הוא. כאדם שאומר נאמן להיות נכנס בכל חדרי ובכל מקום סתר שבביתי: הג\"ה:\n",
+ "ובכאן נשברו זרועם של אומות העולם שאומרים על מה שאמר משה רבינו אלגיריא הם כלומ' חידה ומשל ואינו מה שהוא אומר ומהפכין הנבואה לדבר אחר ומוציאין הדבר ממשמעותו לגמרי ועליהם אמ' דוד מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי ומשפט' בל ידעום שאעפ\"י שהעתיקו את התורה מלשון הקודש ללשונם לא נתן להם הק' לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע אלא מהפכין הדברים למה שאינם כי אין רוצה וחפץ בהם שידבקו בתורתו גם מבני עמינו שמעתי שמפקפקין על תפילין ומזוזות וכיסוי הדם שאומ' והיו לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך וכתבת' על מזוזות ביתיך ובשעריך שהוא כמו שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך שתזכרני תמיד ואינו חותם על זרועו ולבו ממש וכן אילו אינם ממש תפילין ומזוזות וכן וכסהו בעפר כמו וכסינו את דמו וכמו ארץ על תכסי את דמי ואינו אומ' כסוי הדם ממש אוי להם מעלבונה של תורה כי אף הם עתידים ליתן את הדין וכי מה עניין משה אצל שאר נביאים שמדברים על ידי חידה ומשל אבל משה אינו מדבר על ידי חידה כמו שהעיד הקב\"ה שאינו מדבר עמו בחידות בנביאים כת' כתבם על לוח לבך וזהו דבר שאינו מדבר בחידה ועל כיסוי הדם לא שייך לשון כיסוי אלא על חטא כמו וכסינו את דמו שנכסה החטא שנעשה בו וכן ארץ אל תכסי דמי שיהיה פשעם נגלה וכן אשרי נשוי פשע כסוי חטא' אבל השוחט חיה ועוף מה פשע שאומ' וכסהו בעפר ועוד וכסהו עפר היה לו לומר אלא ודאי נתן הק' מצוה זו שלא נאמרו מאי שנא חלב חיה דכשר ומאי שנא דם חיה דאסור כמו שאין החלב נקטר כך הדם אינו נזרק והדם אסור כי הדם הוא הנפש ואין ראוי לאכול הנפש כדפר' קרא וקבע בדם מצוה זו שיכסוהו ולא יהא להם טענה לאכלו כי צריך לכסותו והוא היכר שאסור לאכלו:\n"
+ ],
+ [
+ "ותמונת ה' יביט. שהוא רואה באיספקלריא המאירה יותר מכל הנביאי דכתי' ביה וראית את אחורי שראה מה שלא ראה נביא מעולם כי כל הנביאים אינם רואים אלא שנראה להם שרואים כאדם שחולם שסבור לראות ואינו רואה כדכתי' וביד הנביאים אדמה שדומה שהם רואים ואינם רואים ועתה תאמרו מדוע לא יראתם לדבר בעבדי משה וכשלא מצאו תשובה ויחר אף ה' בם:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "והענן סר מעל האהל. ואחר כך והנה מרים מצורעת כשלג לאחר שנסתלק הענן כי אין דרך קדושה לעמוד במקום טומאה ומצורע טמא:\n"
+ ],
+ [
+ "ויאמר אהרן אל משה. מכאן שמקניט את חבירו צריך לשאל ממנו מטו ואחר כך מאת הק' וכן מצינו באבימלך השב אשת האיש ואחר כך עשה לו שיתפלל בערך:\n"
+ ],
+ [
+ "אל נא תה' כמת. אל נא תהי מרים כמת:\n",
+ "אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו. כלומ' צרעת הבאה מתולדתו שכשיוצא מבטן אמו בשרו מת ונאכל ולקוי ואין דרכו להרפא לעולם כי תולדתו הוא אבל זה הלקוי אינו תולדתה אלא על ידי חטא בא לה ועל ידי תילה ותשובה דין הוא שילך ולפיכך התפלל עליה ותחיה המכה כמש מצינו בפרעה כשלקח שרה כת' וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו על דבר שרה והשיבה ונתרפא:\n"
+ ],
+ [
+ "אל נא רפא נא. בבקשה ממך רפא נא לה רפא עתה לה נא ראשון לשון בקשה והשיני לשון עתה ולפיכך השיבו אם עתה מיד תרפא א\"כ לא תהיה נזופה אפי' יום אחד ואם אבי' ירוק ירק בפניה להכלימה הלא תכלם ז' ימים בתמיה כי ה' של הלא תמוהה וכן כל הלא שבתורה והוא שינון ב\"ל קל וחומר לשכינה ארבע' עשר שהרי מצינו בשאר מצורעים בין פשה בין לא פשה עושין לו הסגר השיני כדמפר' באשה כי תזריע והיינו י\"ד יום אבל הכא דיו לבא מן הדין להיות כנדון תסגר ז' ימים ואחר תטהר:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "והעם לא נסע. כי לא נעלה הענן מפני כבודו של משה ובזה ידעו כי מפני מרים נתעכבו כי סמוך לאסיפתה נעלה הענן:\n",
+ "חסלת בהעלותך\n"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [
+ "שלח לך אנשים. מאחר ששאלום ישראל כדכתיב במשנה תורה ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלח' אנשים לפנינו וגם בעיניך ישר כדכתי' ויטב בעיני הדבר:\n",
+ "שלח לך. לדעתך דאי מיני דידי לא היו שולחים כי היה להם לסמוך עלי ועתה תראו מה תהא עצתכם מועלת:\n",
+ "אשר אני נותן לבני ישראל. ומושיט להם אלא הם ממאנים ליקח עד שישלחו:\n",
+ "איש אחד למט' אבותיו. שכל מטה יהא נשמע מטהו:\n",
+ "כל נשיא בהם. כל אותו שתשלח יהא נשיא בהם שיהא חשוב בעיניהם שלא יאמרו אלו שלחנו אנשים חשובים לא היה לבם נמס לא היו מוציאים דיבה:\n"
+ ],
+ [
+ "ראשי בני ישראל המה. כגון שרי אלפים שאינם ראשי המטות ממש שנבחרו למניין במדבר סיני:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ויקרא משה להושע בן נון יהושע. לא עתה לפי הפשט אלא מתחילה כשנעשה משרתו ומצא חן בעיניו כמו שעשה הק' לאברהם ולשרה וליעקב ששינה שמם לעילויא אבל יצחק מתחילה נקרא על פיו של הק' וכן פרעה להבדיל ליוסף צפנת פענח ונבוכד נצר לדניאל חנניא מישאל ועזריה וצדקיה שהיה שמו מתניה ולנחמיה בן חכליה התרשתא לפי שהיה משקהו ולפי שלא תתמה שכאן קורא אותו הושע ובכל התורה יהושע אומ' לך כאן כי שמו הושע אלא שמשה שינהו לעילויא וקרא שמו יהושע: "
+ ],
+ [
+ "עלו זה בנגב. סמך לדרומה של ארץ ישראל היה אומ' להם עלו בזה הנגב שהוא סמוך:\n",
+ "ועליתם את ההר. וכיון שתודיעינו איך נכבוש את ההר לא תצטרכו לרגל את העמק שכל שכן הוא שנוכל להם:\n"
+ ],
+ [
+ "את הארץ מה היא. כדמפר' לקמיה:\n",
+ "ואת העם היושב עליה החזק הוא. אדסליק מיניה קאי ואחר כך חוזר אמה הארץ דלעיל:\n"
+ ],
+ [
+ "הטובה היא אם רעה. אם אוירה טוב ובני אדם היושבים בה בריאים אם רעה אנפרמא:\n",
+ "הבמחנים. כמו במחנים הם יושבים שיאן להם חומה סביבם:\n"
+ ],
+ [
+ "והימים. ששלחו המרגלים:\n",
+ "ימי בכורי ענבים. ופירות מצויות:\n"
+ ],
+ [
+ "ממדבר סין. הם נסעו ממדבר פארן אבל תחילה בכניסתן ממדבר סין וסמוכין הם לבא חמת מבוא חמת שרחוב סמוך משם לבא חמת:\n"
+ ],
+ [
+ "ויבא עד חברון. דרך הנגב הגיע עד חברון ויבא וימשך הנגב עד חברון:\n",
+ "ושם אחימן. לפי שעתידין לומר וגם ילידי הענק ראינו שם מפר' לך הכתוב היכן ראום:\n",
+ "וחברון שבע שנים נבנתה. ועדיין לא מתו הענקים שבה שהיו מימים ראשונים עתה בא הכתוב להכחישן על שאמרו ארץ אוכלת יושביה היא שבני אדם שבה מתים בחצי ימיהם:\n"
+ ],
+ [
+ "במוט בשנים. טורטני וטורטני דטורטני בשנים מיותר דכיון דאמ' במוט פשיטא שהם שנים ועוד שהיה יכול לכתוב וישאוהו במוט נמצאת יתור אחר יתור ולכך דרשו כל כך והוא עשוי כעין סכורא ב\"ל שנשאו אשכול בשמונה כך שני מרגלים זה אחר זה בראש כל מוט נמצאו ח' מרגלים ושני מוטות קצרים ממוט הארוך למוט הארוך:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "אל מדבר פארן קדשה. מדבר פארן ומדבר סין וחצירות וקדש ורתמה סמוכין זה לזה דהא הכא כתי' ויסעו מחצירות ויחנו במדבר פארן והוא רתמה כדמפור' באלה מסעי ובאלה מסעי כת' ויסעו ממדבר סין ויחנו בקדש וכאן כת' במדבר פארן קדשה ולכך נרא' שמחוז אחד הוא וביהושע כת' שאמר כלב בשלח אותו משה מקדש ברנע לראות את הארץ:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "אפס כי עז העם והערים גדולות ובצורות. תרתי לריעותא שאם אמרו עז העם היינו אומ' אין להם מבצר מפני עזותם ונוכל לכבשם ואם אמרו ערים בצורות היינו אומ' העם חלש ומתוך חלשות' עשו להם מבצר אבל הם אמרו העם עז ויש להם מבצר:\n",
+ "וגם בני ענקים ראינו שם. שהם אימתנים כדכתי' אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני ענק:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "ויהס כלב את העם. שישמעו מה שמשה אומ' שהיה מדבר כדכת' במשנה תורה ואומ' אליכם לא תערצון ולא תיראון מהם כי ה' הוא ההולך וגו' ויאמר עלה נעלה:\n"
+ ],
+ [
+ "כי חזק הוא ממנו. ואפי' הוא למטה ואנו למעלה היה לנו לירא מהם אף כי נעלה אליהם:\n"
+ ],
+ [
+ "ארץ אוכלת יושביה. זו תשובה למה שאמר הטובה היא אם רעה שמתים בחצי ימיהם ואם תאמ' בחלשותם כל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות שהרואה אותם נותן בהם מדה ודוגמא אלא מפני שרע אוירה ואם אנו שאנו חלשים נבא שם אפי' בלא מלחמה נמות:\n"
+ ],
+ [
+ "הנפילים. אנשים מופלאים שכל הרואה אותם מופלא עליהם ויש מפר' כל הרואה אותם מתפחד שלא יפלו עליו מרוב גובהם: ",
+ "ונהי בעינינו כחגבים. לאו דווקא אלא ננסים: ",
+ "וכן היינו בעיניהם. שהיו תוהין עלינו שאנו ננסים כל כך המרגלים השיבו אל משה מה שלא שאל כי משה לא היה ��עתו לשלחם לומר אם ילכו אם לא ילכו כי ודאי היה בדעתו שילכו במצות הבורא אפס לכך שלחם להכין להם הדרך ולידע כשילך לצור על עריהם אם ייגע כל העם שם אל העיר אחת אם לא שאם הערים בצורות והעם חזק יוליך כל העם לצור על עיר אחת וגם צריך לבנות דיק וסוללות ואם לא ויחלקו העם ויצורו על ארבע וחמש עיירות כאחד ואם יש בה עץ וצריך קרדומות לחתום היער שלא יארבו שם עליהם ומה שאמר השמינה היא אם רזה להביא מפריה לחבבה על ישראל נתכוון כי יודע היה אל נכון שהיא שמנה וטובה וזבת חלב ודבש ואוירה טוב ובריא וגם כלב היה אומ' כמותם בכל מה שהיה אומר להודיע העניין אבל הם כוונתן למנוע ישראל מלילך והוא כוונתו לילך ולהודיע כיצד ילכו היה מספר ולכך שהיה אומר כמותם כת' ויהס כלב את העם לפי שסבורים שהסכימה דעתו לדעתם כשהיה אומר להם שתוקו היו שותקין עד שאמרו לא נוכל לעלות והוא צווח עלה נעלה אז הכירו מחשבתו שאינה מחשבת' ולכך כת' ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו אעפ\"י שהיה אומ' כמותם רוח אחרת היית' עמו ולא כרוחם שהוא מתכוין לטובה והם לרעה וכשם שהמרגלים וכלב אומ' דבר אחד ולא בדעת אחד כך משה וישראל שלחו ולא לדעת אחת שכשבאו אל משה באו לדעת כן (שיודעים) [שיודיעום] המרגלים אם ילכו אם לא ילכו ומשה סבר להכין הדרך ולהכי כת' וייטב בעיני הדבר כי היה סבור שכוונתם לטובה כמו כוונתו והק' אמ' שלח לך לדעתך ולא לדעתם והמרגלים נטו לדעתם חוץ מיהושע וכלב: "
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [
+ "או במדבר הזה לא מתנו. מיתת עצמינו ולא יהא ביתינו לשבי ולביזה כמו שמפר':\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "נתנה ראש. מנהיג שיוליכנו למצרים:\n"
+ ],
+ [
+ "ויפלו על פניהם. שלא ירעו עשות לשוב למצרים:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "טובה הארץ מאוד מאד. על שני הדברים שאמרו המרגלים השיבום על שאמרו ארץ אוכלת יושביה ומשכלת טובה הארץ מאד מאד ואוירה טוב טוב לשבת בה:\n"
+ ],
+ [
+ "אם חפץ בנו ה' והביא אותנו כי לא תשכל אותנו ועל שאמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם ולנו נתנו למאכל כמו כי אכלו את יעקב:\n"
+ ],
+ [
+ "סר צילם מעליהם. הק' שהוא צל ושומר לכל הבריות סר מעליהם והפקירם לנו והוא איתנו לעזרתינו ולכך אל תיראום:\n"
+ ],
+ [
+ "לרגום באבנים. כי היו אומ' אתם רוצים להמיתנו ולהפילנו בחרב:\n",
+ "וכבוד ה' נראה. שבא לדבר עם משה:\n"
+ ],
+ [
+ "עד אנה ינאצוני. מלבטוח בי ואעפ\"י שראו אותות ומופתים שעשיתי להם:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "אשר עין בעין. והכל יודעים שאתה מחבבם כי עין בעין נגלה:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "מבלתי יכולת ה'. יאמרו לא המית' בשביל שנאה שהיה לו עמהם שהרי היה מחבבם הרבה אלא כיון שראה שאינו יכול לעשות מה שהבטיחם המיתם:\n"
+ ],
+ [
+ "יגדל נא כח ה'. שתכבוש את כעסך שזהו כח וגבורה כדכתי' ומושל ברוחו מלוכד עיר:\n",
+ "כאשר דברת לאמר. כשהודעתני מידותיך והזכיר לפניו מדות של רחמנות:\n"
+ ],
+ [
+ "ה' ארך אפים. כבר פירשתי בכי תשא שה' מידת הדין ומדת רחמנות ��לכך הזכיר ה' ה' וכאן שלא בא אלא על מידת רחמנות לא הזכיר את השם אלא פעם אחת ואל לא הזכיר כאן מפני שהוא לשון דיין וחוזק כדכת' ואת אילי הארץ לקח ורחום וחנון שאינו מבקש שירחם לחונן ולתת להם כלום כדכתי' חונן ונותן כלומ' חונן ומרחם ראשונה לשון מתנה והוא לא היה מבקש אלא שיסלח להם אבל ארך אפים לשון רחמנות שמאריך אפים לבריותיו שאין מידת הק' כמידת בשר ודם שאדם כשבא לו מקום לנקום מאויבו אינו מאריך אפו שאינו יודע אם יבוא לו מקום אבל הק' מאריך אפו שכל זמן שירצה יגבה חובו ואין מידו מציל כי הכל בידו והכל עבדיו:\n",
+ "ורב חסד. שמרבה חסדו עם בריותיו אבל אמת לא הזכיר כאן שלא יבא עמהם באמיתת הדין ולא היה רוצה שיאמת עליהם דברו שאמ' אכנו בדבר ונוצר חסד לאלפים לא שייך הכא דהם לא עשו חסד שינצור להם אלא שפשעו:\n",
+ "נושא עון ופשע. וחטא' לא הזכיר שחטא לשון שוגג דכתיב כי תחטא בשגגה ואילו מזידים ומורדים היו כדכתי' אך בה' אל תמרודו ולכך הזכיר פשע ועון:\n",
+ "ונקה לא ינקה. שאינו מנקה הפושעים מן העולם אלא מוחל להם כדכתי' ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך מן העולם ומכאן אתה למד כי נקה לא ינקה מדת רחמים כמו שפי' בכי תשא מדהזכירו כאן:\n",
+ "פוקד עון אבות על בנים. גם זה מדת רחמנות שאינו פורע לא מהראשון ולא מהשיני עד הרביעי ובכי תשא שבא למניין המידות אמ' על בנים ועל בני בנים אבל בכאן לא חש להאריך:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "סלחתי כדבריך. שאאריך להם אפי ולא אמיתם מיד:\n"
+ ],
+ [
+ "ואולם. לא אמחול להם הכל:\n",
+ "חי אני. לשון שבועה אבל עדיין לא פירש מהו נשבע אלא אמר וימלא כבוד ה' את כל הארץ אני אעשה שלא יתחלל שמי אלא ימלא כבודי את כל הארץ גם בעיני מצרים גם בעיני בני כנען שאפרע מהם ולא יוכלו לומ' מבלתי יכולת ה' כי סוף סוף אתן להם את הארץ אבל זאת אני נשבע כי כל האנשים וגו':\n"
+ ],
+ [
+ "וינסו אותי זה עשר פעמים. מדקאמ' זה משמע דווקא כמו שאמרו רבותינו אבל אם אמר עשר פעמים בלא זה משמע כמו ואפו עשר נשים שאינו דווקא אלא הרבה וכן באיוב זה עשר פעמים תכלימוני והוא דווקא דעשר מענים מראש הספר עד שם וכמו זה שלש רגלים דבלעם שהם דווקא:\n",
+ "וינסו. ויכעיסו כמו והא אינון נסיסין ולפיכך הס' דגושה מצא':\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "וימלא אחרי. פיו לומר מה שאני רוצה כמו ויקרא אחריך מלא כמו ופי אמלא תוכחת ויש לפר' וימלא אחרי שענה משה והוא מילא דבריו כמו ואני אבא אחריך ומלאתי דבריך:\n"
+ ],
+ [
+ "והעמלקי והכנעני. כפי שהמרגלים הפחידום בעמלק לפי שהורגל להלחם בהם כך הק' מפחידם בעמלקי:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "אשה המה מלינים. הם עשרה מרגלים כדכת' לקמן וישובו וילינו עליו את כל העדה אשר הלינותם עליו שגרמתם להתלונן עלי ולכך נגזרה גזירה על בני עשרים שהם בני מלחמה ולא רצו להלחם וכן אמרו רבותי' לא נגזרה גזירה על יותר מבן ששים ולא על פחות מבן עשרים שאינם ראוים להלחם:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ופגריכם אתם. אמרגלים קאי וכן אם אתם תבאו אל הארץ קאי אמרגלים:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "אני ה' דברתי. וקיימתי:\n",
+ "אם לא זאת אעשה. כלומ' מאחר שדברתי אני מי יוכל למחות שלא אעשה זאת שאמרתי כל העדה:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "במגפה. האמורה לאחרים שימותו במדבר ולא נכנסו לארץ אבל יהושע וכלב חיו ואיכא למימר במגיפה של קרח ושהיתה אחרי המרגלים:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "ויתאבלו העם מאד. נתנו לב על מה שעשו ונתחרטו כי ידעו כי הרעו כי היה להם לבטוח בהק' וגם גזירה היתה קשה עליהם:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "מדוע אתם עוברים את פי ה'. שגזר שלא תכנסו לארץ ואתם רוצים ליכנס:\n",
+ "והיא לא תצלח. כי אי אפשר שלא יתקיימו דבריו:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "כי על כן שבתם. כמו על כן כי שבתם כאשר אמרתם שאמרתם או במדבר הזה לו מתנו:\n"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [
+ "דבר אל בני ישראל. אחר שראה הק' שחזרו בתשובה ונתחרטו על מה שעשו אמר להם כי תבאו אל ארץ מושבותיכם שיתיישבו בה בניכם ואני אתנינה לכם ודבר עמהם על עסקי הקרבנות אקבל קרבנכם ברצון ותביאו לפני סולת ושמן ויין שהוא עניין ניחוח ושמחה ונדבה וכל זאת הפרשה נאמרה אחר הגזירה שידעו שלא געל בהם הק' אך יתרצה להם ולפי הנראה לא הקריבו נסכים במדבר שהרי תלה בביאת הארץ ובפירות הארץ:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ככה תעשה לאחד. לכל אחד ואחד:\n"
+ ],
+ [
+ "כל האזרח. מכם יעשה ככה. ככה עיכובא מיהו אם הביאו קרבנו היום יכול להביא הנסכים למחר כדאמ' ומנחתם ונסכיהם בלילה ומנחתם ונסכיהם אפילו למחר:\n"
+ ],
+ [
+ "וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדורותיכם. תיבות מהופכו' הם ולדורותיכם אוכי יגור אתכם גר קאי:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ראשית עריסותיכם. בית שמאי אומ' מקב לחלה קסברי חלה אחד מעשרים וארבעה ונמצא כביצה לכהן דכ\"ד ביצים לקב ופחות מכביצה אינו נתינה ובית הילל אומ' מקביים קסברי חלה אחד מארבעים ושמונה והוי כביצה לחלה וחכמי' אומ' לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא חמשת רבעים קמח חייבין בחלה והוא עומר ודרשי עריסותיכם כדי עיסת מדבר כי המדבר דכת' הכתו' והוא יזהיר שיתן כדי נתינה והשיעורין שנתנו בית שמאי ובית הילל אחד מעשרים וארבע' אוקמוה אבעל הבית שצריך לתת אחד מכ\"ד ואחד מארבעי' ושמונה אוקמוה אחנווני שצריך להשתכר:\n",
+ "כתרומת גורן. תרומה גדולה שאין לה שיעור:\n"
+ ],
+ [
+ "ראשית עריסותיכם. ולא כל העיסה דבעינן ראשית ששיריה ניכרין:\n"
+ ],
+ [
+ "וכי תשגו. פרשה זו בע\"ז וצריך פר לעולה ושעיר לחטאת וביחיד שעירה ולא כסבה ובשאר מצות בויקרא ציבור לפר לחטאת וכן כהן משיח כציבור ונשיא שעיר ויחיד כסבה או שעירה ומהכא ילפינן התם דאינו חייב חטאת אלא בעבודה שחייבין על זדונה כרת כדמקרי ליה ר' יהושע בן לוי לבריה והנפש אשר תעשה ביד רמה מקיש כל התורה כולה לע\"ז מה ע\"ז שחייבין על זדונה כרת אף כל וגו' והתם חלק בין משיח ונשיא ויחיד אבל הכא כת' ואם נפש אחת אחד משיח ואחד הדיוט ונשיא במשמע דכיון שנכשל בע\"ז אפי' מלך ישראל הרי הוא כהדיוט גמור על שלא נזהר בה ודינו כהדיוט:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ויהיו במדבר. כמו שנגזר עליהם שלא יכנסו לארץ ובתוך כך שהיו במדבר וימצאו איש מקושש איכא למאן דאמ' תולש היה ואיכא למ\"ד מעמר היה ורבותינו אמרו לכך כתבו במדבר ללמדינו שזה היה צלפחד דכת' ביה אבינו מת במדבר: "
+ ],
+ [],
+ [
+ "כי לא פורש מה יעשה לו. יודע היה משה רבינו שמקושש במיתה דכת' מחלליה מות יומת אבל לא היה יודע באיזה מיתה הוא נהרג וי\"ל דלהכי כתב במדבר דמצות דלעיל גבי נסכים וחלה כתי' כי תבואו בבואכם אל הארץ אבל שבת נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ ואפי' במדבר:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ועשו להם צצית. שם דבר כמו ציצת ראשי:\n"
+ ],
+ [
+ "והיה לכם לציצית. להבטה כמו מציץ מן החרכים: ",
+ "וראיתם אותו וזכרתם. שאינו נעשה אלא לזכירה וכשרואה זאת המצוה זוכר ונותן לב לשאר המצות כי הציצית כמו חותם שבכסותו שעושין לעבד סימן שהוא משועבד לרבו וכשרואים ישראל זוכרים שהם משועבדים להק' ועליהם לקיים כל מצוותיו ורבותי' אמ' ציצית שש מאות בגימט' ושמנה חוטין וחמשה קשרים הרי ו' מאות וי\"ג מצות וכשרואה אותו נזכר על כל המצות ונתן הק' סימן לאות כי הן עבדיו וסימן בכסותן וסימן ביתם ושמו חתום בו ותפילין בראשם וזרועם לסימן שהם עבדיו כי הד' סימנים מקיפין את האדם מילה מלפניו ומזוזה מימין ותפילין משמאלו וציצית שבבגדו נגרר אחריו כשהוא הולך: ",
+ "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. שהם תרים ומרגלים הנאת הגוף וחומד ממון של גזל ועריות וכשתראו אלו המצות תזכרו שאתם עבדי ולא תרגלו אחריה' לעבור על מצותי: ",
+ "אשר אתם זונים אחריהם. נמשכים ומיוזנים וימנעו אתכם אלו הסימנים ויזכירו לכם שאני ה' אלהיכם אשר הוצ' אתכם מארץ מצרים כדי להיות לכם לאלהים ולכך אני ה' אלהיכם אדון שלכם ודיין שלכם: "
+ ]
+ ]
+ ],
+ "Deuteronomy": []
+ },
+ "schema": {
+ "heTitle": "בכור שור",
+ "enTitle": "Bekhor Shor",
+ "key": "Bekhor Shor",
+ "nodes": [
+ {
+ "heTitle": "בראשית",
+ "enTitle": "Genesis"
+ },
+ {
+ "heTitle": "שמות",
+ "enTitle": "Exodus"
+ },
+ {
+ "heTitle": "ויקרא",
+ "enTitle": "Leviticus"
+ },
+ {
+ "heTitle": "במדבר",
+ "enTitle": "Numbers"
+ },
+ {
+ "heTitle": "דברים",
+ "enTitle": "Deuteronomy"
+ }
+ ]
+ }
+}
\ No newline at end of file