diff --git "a/json/Tanakh/Rishonim on Tanakh/Bekhor Shor/Bekhor Shor/Hebrew/Bekhor Shor, Breslau, 1914.json" "b/json/Tanakh/Rishonim on Tanakh/Bekhor Shor/Bekhor Shor/Hebrew/Bekhor Shor, Breslau, 1914.json"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/json/Tanakh/Rishonim on Tanakh/Bekhor Shor/Bekhor Shor/Hebrew/Bekhor Shor, Breslau, 1914.json"
@@ -0,0 +1,887 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Bekhor Shor",
+ "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002062194",
+ "versionTitle": "Bekhor Shor, Breslau, 1914",
+ "status": "locked",
+ "license": "Public Domain",
+ "digitizedBySefaria": true,
+ "versionTitleInHebrew": "בכור שור, ברסלאו, תרע\"ד",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "בכור שור",
+ "categories": [
+ "Tanakh",
+ "Rishonim on Tanakh",
+ "Bekhor Shor"
+ ],
+ "text": {
+ "Genesis": [],
+ "Exodus": [],
+ "Leviticus": [],
+ "Numbers": [],
+ "Deuteronomy": [
+ [
+ [
+ "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל. סמוך למיתתו סידר להם את התורה, כדי שלא ישתכחו את המצות, ואומר כי אלה הדברים שהוא מזכיר להם עכשיו, נאמרו בעבר הירדן: ",
+ "בערבה. בערבות מואב אמרם משה להם, וניתנו להם מול סוף כלומר לאחר שגזר להם הק' ים סוף: ",
+ "מול. לשון גזר, כמו מול את בני ישראל, שהוא גזר את בני ישראל אלא שאותו לשון ציווי וזה שם דבר, כמו לגוזר ים סוף לגזרים. ואונקלו' תרגם מול קבל, כמו מול: ",
+ "בין פארן ובין תפל. פארן הוא הר סיני, כי מדבר פארן ומדבר סיני אח' הוא. ובין תופל נרא' לי שזהו מרה. על שם שהיו המים המרים ולא יכלו לשתותו בלא תיקון, נקרא תופל, כמו היאכל תפל מבלי מלח. ומונה והולך המקומות שנתנה להם תורה, ונקט פארן דזהו סיני תחילה, שהוא עיק' נתינת התורה. ואחר כך מרה, דכתי' שם שם לו חוק ומשפט: ",
+ "ולבן וחצירות. כמו שדה חצרות, ושדה קורא לבן כמו שדה לבן, שאף שם נאמר מקצת התורה. אי נמי על שם שנתנגעה מרים שם קורא חצרות לבן, דכתי' והנה מרים מצורעת כשלג שהוא לבן: ",
+ "ודי זהב. אהל מועד, לפי שיהו הקרשים מצופים זהב וכתי' והמלאכ' היתה דים לכל המלאכה, קורא לדי זהב, ושם נמי נתנה [תורה], דכתי' ויקרא אל משה [וידבר ה' אליו מאהל מועד] וצוה שם כל הקרבנות. ולכך מנה אותם מקומות שנתנה בהם תורה, שהוא רוצה לסדר, כי תורה מקומות מקומו' נתנה אבל רבותי' אמרו שנתנה כולה בסיני ונשנית באוהל מועד ונשתלשת בערבות מואב כאן. ואיכא למ\"ד כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד ונשנית בערבות מואב. ולפי הפשט דבין ארבעה מקומות הללו נתנה, בין פארן דזהו סיני, ובין תופל שהוא מרה, ולבן וחצירות אחד הוא כדפרי' ודי זהב זהו אהל מועד. ואונקלוס תרגם לפי הדרשה. ועתה בא לסדר ולהזהיר על הכל במדבר בערבה, דזהו בערב' מואב כדמפרי' ואזיל, אלא שסיפר להם הגילגולים שבאו עליהם, ועל מה נתאחרו כל כך במדבר, כי אילו שהוא עתה מדבר אליהם, קטנים היו, ויש מהם שלא נולדו באותה שעה, וסיפר להם כל המאורע, ואחר כך באר להם את התורה: "
+ ],
+ [
+ "אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר. כלומ' אין מחרב אלא דרך אחד עשר יום עד קדש, אם היינו הולכים דרך הר שעיר שהוא דרך הישר. אבל אנו איחרנו הרבה, שסיבבנו את הר שעיר ולא הלכנו דרך הישר, דכתי' ונסב את הר שעיר ימים רבים. ורבותינו פי' שבשלשה ימים הלכו כל אותו הדרך, כדכתי' ויהי בחדש השני בשנה השנית בעשרים לחדש נעלה הענן [וגו', וכתי'] וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלשת ימים, הלכו עד קדש ברנע. כי בעשרים ותשעה בסיון שלחו מרגלים שכלו הארבעים יום בתשע באב, כדכתי' ויבכו העם בלילה ההוא שקבע להם בכיה לדורות, כי תמוז היה דההוא שתא מליאה ועתה נמצא שעשו מחרב עד קדש ארבעים יום חסר אח', כי בעשרים נסעו, הרי י' מאייר, כי יום עשרים בכלל והוא בו עשרים ותשעה מסיון, הרי ל\"ט וחדש אכלו השליו שהוא כ\"ט, ושבעה לסגירת מרים, הרי ל\"ו, וג' ימים הלכו כדאית' בתענית. ויום חדש ל' ביום ל' נצטרעה מרים וכלו ימי הסגר בל\"ו. אי נמי בהסגר מקצת היום ככולו דכתי' וראה הכהן ביום השביעית שאינו ממתין עד השמיני, ונסעו בשביעי להסגר:\n"
+ ],
+ [
+ "בעשתי עשר חדש באחד לחדש. בראש חדש שבט, ל\"ז יום קודם מיתתו, כי בז' באדר מת משה:\n"
+ ],
+ [
+ "אחרי הכותו. שראו שנפלו לפניהם שני מלכים חזקים והכירו שבחינם הניחו אבותם לכבוש את הארץ, התחיל להוכיח':\n"
+ ],
+ [
+ "הואיל. רוצה כמו ויואל משה לשבת:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "בעת ההיא. כשבא יתרו וראה שלא יכולתי לעמוד ונתן לי עיצה:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "ככם אלף פעמים. כמו שכופלין האשיקיר וזהו דבר שאין לו מספר:\n",
+ "כאשר דבר לכם. כלומר כמו שדיבר לכם עליכם, שאמר לאברהם אם יוכל איש למנות את עפר הארץ. וי\"ל שאינו ברכה אלא אמר להם יודע אני שיוסף עליכם הק' ככם אלף פעמים, וכ\"ש שלא אוכל לסבול אתכם:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "וידועים לשבטיכם. שידוע וניכר לבני שבטים שהם חכמים:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ואצוה את שופטיכם [וגו'] ואצוה אתכם. לשפטי' שיסבלו בעלי דינין. ואצוה אתכם שתהא אימת דייך עליכם:\n"
+ ],
+ [
+ "כקטון [כגדול]. כעני כעשיר, שלא יהא זה לבוש איצטליא בת מא' מנה וזה צררא בר זוזה. אלא אומרין לו או לבוש כמותו או הלבישיהו כמותך, שלא יסתתמו דבריו של עני. אי נמי כקטון כגדול דין קטון כדין גדול, שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה:\n",
+ "לא תגורו מפני איש. לא תיראו כמו ויגר מואב. ורבותי' דרשו אל תכניסו דבריכם לשתוק מלומר הדין מפני איש, ולישנא דכינושא הוא, כמו אגרה בקיץ לחמה:\n",
+ "כי המשפט לאלהים הוא. לא דיין לרשעים שנוטלין ממון מזה ונותין לזה, אלא שמטריחין אותו להשיב ממון לבעליו ונמצאו דנין את הק':\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "ונסע מחורב [וגו'] כאשר צוה ה'. שאמר לנו רב לכם שבת בהר הזה:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "ראה נתן ה' לך את הארץ. יכול אתה להבין ולראות במה שהביאך ממקום שרף ועקרב ואויבים רבים בלא פגע, שהוא רוצ' לתת לך את הארץ:\n",
+ "עלה רש. כי הכל מוכן:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "וייטב בעיני הדבר. כי הייתי סבור כי לישר הדרך לפניכם אתם שולחים ולידע מה אתם צריכים להכין דייק סוללות אבל ישראל לא היתה מחשבתם כך, אלא לידע אם ילכו אם לא ילכו:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ובדבר הזה אינכם. אשר עשה עמכם כל הגדולות והנוראות אינכם מאמינים בו שיצליח אתכם וילחם בתמי', כן אמרתי להם. שמא תאמרו אם עשה כבר, הרי נסתלק מכם, הרי בכל יום הוא הולך לפניכם [וגו'] לתור לכם מקום לחנותכם ארץ ישר' שתר ומקרב אתכם אליה שתחנו ותשכנו בה. אי נמי מקום לחנותכם כשאתם (נושאים) [נוסעים], הוא תר לכם מקום ראוי שתחנו שם: "
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "אם יראה איש. מה שהם רוצים, אעשה להם, שאינם רוצים בארץ והם לא יראוה, ויהושע וכלב שחפצים בה, הם ילכו בה:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "בגללכם. לפי שאתם מקטני אמונה והיה לי לפ' בפירוש שאוציא מים מן הסלע. ואמרתי המן הסלע הזה נוציא לכם מים? ואמרתם לא היה סבור שיצא משם מים ומקרה הוא, ולכך הקפיד הק'. ואילו פירשתם דברי כמו שהייתי רוצה לומ', וכי סבורים הייתם שיעשה לכם הק' נס כזה שנוציא לכם מן הסלע הזה מים, כמו שיעשה, אי נמי וכי אנו יכולים להוציא מים מן הסלעים לא במצות הק', לא היה מקפיד. ובשביל שלא פירשת' כהוגן, הקפיד הק' והיינו בגללכם:\n"
+ ],
+ [
+ "אותו חזק. לסמכו ולהחזיקו בדברים:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ותהינו. כשאמר לכם הק' הנה נתתי לפניכם את הארץ אמרתם לא, שלא רציתם לעלות, וכשאמר לא תעלו ולא תלחמו אמרתם הן, ותהינו:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כאשר תעשנה הדברים. שעוקצין את האדם מכאן ומכאן ואינם ממיתין אותו. כך ויכום ויכתום, שהכריתו אותם הכה ופצוע, אבל לא הרגם, שלא רצה להפילם בחרב אויבים, שלא יגדילו פיהם עליהם ושלא יחללו שם שמים. תדע שלא מנה הנופלים במלחמה כדרך שאר מלחמות, ולי נראה שזהו וישמע הכנעני [וגו'] כי בא ישראל דרך האתרים [וגו'] וישב ממנו שבי, אבל לא הרגו מהם. ואחר כך נקמם הק', כדכתי' וידר ישראל נדר לאמר [וגו] ויתן את הכנעני [וגט'] ויקרא שם המקום חרמה. בחרמה היו שתי המלחמות:\n"
+ ],
+ [
+ "לא האזין אליכם. שתרשו את הארץ:\n"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "אוכל תשברו. אם תרצו לאכל ולשתות משלהם קנו אותו בדמים, ולא תקחו משלם כלום בחזקה. אע\"פ שלא היו צריכים, כי מן והבאר היה להם מים, מיהו אם ירצה יקנו:\n"
+ ],
+ [
+ "כי ה' אלהיך ברכך. כלומ' הברכה יש לך במה לקנות:\n",
+ "לא חסרת דבר. לא כשאר אושפיזכניא, שבלילה הראשון נותן שני מיני בשר, בשיני אחד, בשלישי ירקות ומחסר והולך. אבל אתה בארבעי' שנה לא חסרת דבר, כיום הראשון כך אחרון, ואין אתה חסר עמו כלום, ואם תרצה תקנה:\n",
+ "לא חסרת. לשון חסרון כיס:\n",
+ "דבר. להוציא לצרכו, ויש לאל ידך, עתה לקנות אם תרצה, ואל יקשה לך, אם תקנה. וקאי אאוכל תשברו, ובל' נון דישפורש נייכט. לא במאכל לא בבגדים:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "אל תצר את מואב. על אילו אומות הזהיר הק' את ישראל שלא יכבשו את ארצם, שיהיו סבורים לכבשם שעיר עמון ומואב. בשעיר, שבמקומות קורא אותם חוי, כדכתיב את אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי, וסבורים ישר' שהיא ארץ החוי שנתן להם הק' לירש. ולכך כת' ובשעיר ישבו החורים לפנים, כלומ' עיקר שמם חורי ואינם מז' עממים, והאי דקרי להו חוי דמורחי לארעא כחויא. ולקמן מפר' איזה הוא חוי שניתן לישראל. וכן אמ' רבותי' שהיו מריחין את הקרקע ואומ' קנה זה יפה לדקלים וזה יפה לגפנים וכן לכל מין ומין ולכך קרי ליה יושבי הארץ שהיו מיישבין את הארץ בפירותיה מרוב חכמת'. ועמון ומואב שהיו ישראל סבורים שארצם ארץ רפאים שניתנה לאברהם אבינו כדכתי' את הקיני ואת הקניזי [וגו] ואת הרפאים, וכן כת' במואב יחשבו עליהם ��ני אדם שהם רפאים ואינ' כי המואבים יקראו להם אימים על שהם גדולי' ואימתני' וזהו עיקר שמם ואינם רפאים, ואין לכם דין בארצם. ובעמון כת' ארץ רפאי' תחשב אף היא. סבורים בני אדם שהיא ארץ רפאים ואינה כן, העמונים יקראו להם זמזומים, לפי שהם בעלי מחשבה ותחבולת, כמו כאר זמם. וכל אילו עם גדול ורב ורם כענקים וחכמים ובוטחים בחכמתן ובגבורתם ומורדין בבורא והשמידם ונתן אחרים תחתיהם ומסרם ביד חלשים מהם, אבל אינן מאותן עממין שנתנו לישראל אבל שאר אומות שלא היה להם לישראל שום טענה עליהם, לא הוצרכו ישראל להזהר עליהם, דממאי תיסק אדעתי' שיכבשום: "
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "שלשים ושמנה שנה. שהרי בשנה השנית שלחו המרגלים ונגזרה גזירה שלא יכנסו לארץ ונשתהו עד ל\"ח שנים להשלים ארבעים שנה: ",
+ "אנשי המלחמה. אנשים הראוים למלחמה מבן עשרים עד בן ששים: "
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "והעוים היושבים בחצרים. ועתה מתחיל לפרש היכן היא ארץ החוי שהיו ישראל סבורים שהיא הר שעיר, ואומ' העוים כמו החוים, שאותיות הגרון מתחלפות, כי גם בתלמוד קורא ר' לר' חייא עייא, כדאמ' בנדרים גבי ההוא דאגמרי' לר' חייא שבעה אפי' דהוה אמ' ר' זה עשה עייא ועייא עשה אותו. והכי קאמ' קרא, והחוים אם תרצו לידע היכן, הם יושבים בחצרים גבורים היו ולא היו חוששים בערי חומות אלא יושבים בחצירות בלא חומ':\n",
+ "עד עזה. היה גבולם:\n",
+ "כפתורים [וגו'] השמידום. והנה מחזיקים כפתורים בשלכם ומידם כבשום. וארץ רפאים היא ממלכת עוג, דכתי' ביה לקמן, ההיא יקרא ארץ רפאים, זהו ודאי ארץ רפאים ועוג [מלך הבשן] נשאר מיתר הרפאים:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "אחל תת פחדך. היום הזה תתחיל לכבוש את הארץ ונצוח מלחמות גדולות, שמהם תפול פחדך על כל העמים:\n"
+ ],
+ [
+ "ממדבר קדמות. מן המקום שהיה מדבר קודם שבאו ישראל והוציא להם הק' מים מן הסלע, אבל עכשיו היה מוציא מים והשקו אותם ולא היה עוד מדבר, כדכתי' ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה, וכתי' בתריה וישלח ישראל מלאכים אל סיחון. ולכן קורא מדבר קדמות שמקדם היה מדבר, אבל עכשיו למוצאי: "
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כאשר עשו לי בני עשו. שאעפ\"י שלא הניחני לעבור בעריהם, הניחו לעבור ולסבב ארץ גבולם. וכן המואבים. ולפי שרוב ארץ סיחון היתה מארץ עמון ומואב ולא מארץ ישראל, קראו לו לשלום. אבל לעוג שהיה מחזיק מארץ רפאים, שהיא מארץ ישראל, לא קראו לו לשלום, כמו שמפרש בשופטים ושוטרים, שאין קוראין לז' אומות [לשלום] ואפי' לסיחון לא קראו לשלום אלא על ארץ עמון ומואב ובלבד שישיב להם ארץ האמורי אשר לו. ולכך לא הניחם לעבור כלל, שהיו רוצים לקחת קצת ארצו. ועל ארץ עמון ומואב אמרו אעברה בארצך כלומ' בארצך שאין לנו דין בה. הגה\"ה: "
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "הנה ערשו ערש ברזל. כלומ' מבצר חזק כברזל היה לו ברבת בני עמון, שהיה מוקף חומה חזקה כברזל: ",
+ "תשע אמות ארכה. גובה של החומה שסבי�� המבצר: ",
+ "וארבע אמות רחבה באמת איש. של חומה אמות קורדינא. ערש לשון עיר מבצר, כדכתי' ובפאת מטה ובדמשק ערש, ובתלמוד מערב לה לכולה מחוזא דערסייא: "
+ ],
+ [
+ "ואת הארץ הזאת ירשנו בעת ההיא. מקר' קצר הוא והוא קאמ' ואת הארץ הזאת אשר ירשנו בעת ההיא [וגו'] נתתי לראובני וגו':\n"
+ ],
+ [
+ "חבל הארגוב. חבל לשון חלק, כמו ויפלו חבלי מנשה עשר. ארגוב לשון פלך ומחוז כדמתרג' אונקלו': "
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "אשדות. לשון שפיכה, כמו ואשד הנחלים, זהו מקום שהנחל שיצא מן הסלע שופך ומזנק שם, דכתי' הכא אשדות הפסגה וכתי' התם מבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה: "
+ ],
+ [],
+ [
+ "ידעתי כי מקנה רב לכם. וצריכים אתם למקום הזה שהוא מרעה. ולפי שהוא מקום מרעה, קורא לה עשתרות קרנים, כמו עשתרות צאנך, שהיתה בין שני הרים גדולים וגבוהים עד שלא היתה החמה יכולה לזרוח בגיא אשר בין שני ההרים מתוך עומקו של גיא וגובהו של הרים. ובימות הקיץ מכניסין שם המקנה מפני החמה, ולכך נקרא עשתרות קרנים, עשתרות על שם הצאן, וקרנים על שם גבהות ההרים. והכי מוכח בסוכה. שאין החמה [זורחת] בין אותם שני ההרים, דאמרי' אלא מעת' עשה סוכתו בעשתרות קרנים מקום שאין זורחת החמה דלא הוא סוכה:\n",
+ "השם יפיל אויבינו שברים, בסיימי אלה הדברים:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ואתחנן אל ה' [וגו']. אתה החילות להראות את עבדך. כי התחלה להראות את עבדך גדלך וידך החזקה, שלא הראית על ידי אדם ניסים ונפלאות בארץ משנברא העולם, כמו שהראית על ידי עבדך, והודעת על ידי, שאין בשמים ובארץ אשר יוכל לעשות כמעשיך וכגבורותיך. ויש לפרש אתה החילות להראות לי גדלך כגון מכות מצרים וקריעת ים סוף וניסים ונפלאות במדבר מן ושליו ובאר ובליעת דתן ואבירם ומתן תורה וכבישת ב' מלכים גדולים ואדירים, אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יכול לעשות כמעשיך וכגבורותי':\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "עתה אעברה נא. כי אז מלאת כל תאות לבי. ואיני מבקש בשביל חמדת הארץ, שהרי אני לוי ואין לי חלק ונחלה ואיני מגעגע רק על הראיה:\n"
+ ],
+ [
+ "רב לך. לדבר בדברים הללו. אי נמי רב לך בניסים ונפלאות שעשית לך. הנח לאחרים שיתגדרו ויתגללו במה שאעשה עמהם. כי אם כן אין לדבר סוף, לאחר שתכנס לארץ תשאל לראות בית המקדש. ואונקלו' תרגם שכן שאל דמתרג' והלבנון ובית מקדשא, לפי שנעשה מעצי הלבנון. רב לך. ברב בישר קרח ברב בשרוהו מן השמים. ואם תאב אתה לראות שא עיניך וראה מכאן, כי איני רוצה להשיב פניך מכל וכל. אתה שואל לעבור ולראות. הראיה תהיה לך ולא העברה. שהרי עיקר שאילתך מפני הראיה, כי לא תעבור. והראה לו הק' הכל, דכתי' ויראהו ה' את כל הארץ:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "וחזקיהו ואמציהו. בדברים, שיהא זריז וממולח ללחום מלחמת ה' ולהכרית הגוים ההם ופסיליהם:\n"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "למען תחיו. איני דורש לכם רק להנאתכם, שבכך תחיו ותירשו את הארץ:\n"
+ ],
+ [
+ "לא תוסיפו. כי אם לא תוסיפו לא תגרעו. נרא' כך אם תוסיפו ה' פרשיות או ה' מינין או ה' גדילים, אז תוספת מביאה לגירעון, ונפקא מינה שילקה על כל גירוע ולא על כל תוספות. אבל אם צוה הק' ז' ימי סוכה ותוסף ח', הכא אינו לוקה משום בל תוסיף, כי בל תגרע ליכא כדמפר' מה שעשה עשוי. מפי' הר' יוד בן רבי' אליע' ע\"ו הגה\"ה, אבל תוסיפו תגרעו וכל המוסיף גורע, שאם תעשה חמשה גדילים אז הוספת וגדעת ד', שאינו כלום כל מה שעשיתה שלא עשיתה כמצותה. וכן ארבע פרשיות שבתפילין וכן ד' מינין שבלולב. אבל אם ישבת ח' ימים בסוכה, לא גרעת ז', שהרי לא בא השמיני עם ז' ומה שעשה עשוי. ומיהו לפי הפשט נר' גרוע, שנר' שלא עשית השבעה לשם מצוה שבלא מצוה אתה עושה כמו כן. ומיהו הק' יודע לבית בני אדם וכוונתן תדע שעושה מצותו של הק' חי בהם, והעובר עליהם מת, שהרי כל אותם שהלכו אחר בעל פעור מתו, ואפי' אותם שלא היו בגזירה ראשונה: "
+ ],
+ [],
+ [
+ "ואתם הדבקים בה'. ובמצותיו:\n",
+ "חיים. וה\"ה דמצי לאוכוחי מאותם שלא רצו ליכנס בארץ ומתו במדבר, אלא שיכולים לומ' מחמ' זקנה מתו, שנתעכבו ארבעים שנה במדבר:\n"
+ ],
+ [
+ "ראה למדתי. מתוך כך שאתה רואה שהק' מקפיד על מי שעבר על המצות, אתה יכול להבין שלא אמרתי לכם אלא מה שציוני הק' לומר לכם שתעשו כן בקרב הארץ:\n"
+ ],
+ [
+ "ושמרתם ועשיתם. כי אם יאמר רופא לחולה שתה סם זה שבו תחיה, ואפי' הוא מאוס ומזולזל שותה, וכ\"ש שאתם צריכין לשמור המצות שהם סם חיים כמו שפיר' למעלה ואתם מתכבדין בהם:\n",
+ "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים. אפי' בעיני העמים שאינם מאמיני בתורה, ועוד שאתם מתקרבים לפני המקום על ידי המצות:\n",
+ "כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו. אם שמרתם ועשיתם. ואם תאמ' יכול אני למצוא בעולם משפטים טובים כאלה ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת. ומאחר שאין שום אדם יכול לתקן כמותן, יש להבין כי לא באו מסברת בשר ודם כי אם מאת הק':\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "רק השמר לך ושמור נפשך מאוד. כלומ' שמור עצמך מאוד על דבר זה, שלא תשכחנו דאעפ\"י שהוכחתי לך על פי הסברא שמצות הללו מאת הק' הם, אינו דומה דבר הידוע לאדם מסברא לדבר שהוא רואה בעיניו, ולפיכך אני מזהירך שלא תשכח:\n"
+ ],
+ [
+ "יום אשר עמדת לפני ה' [אלהיך] בחורב. ושמעתם שדיבר אליכם הק' בעצמו והראה לכם אשו הגדולה כדי שתיראו אותו:\n"
+ ],
+ [
+ "וחושך וענן וערפל. סביביו כך פי' קרא. ועתה אינן מכחישין זה את זה, במקום אחד אומ' בוער באש עד לב השמים וגו' אומר חושך וענן וערפל סביביו, שלא תוכל לומ' שראיתם שם כל תמונה. וכתב הדברים על לוחות אבנים, דבר שאין רקבון שולט בו, כדי שיהא דבר קיימא. כל זה אני מזהיר עליכם שלא תשכחו, שזה ודאי עיקר אמנה. ורבותינו דרשו מכא' כי השוכח דבר ממשנתו חייב מיתה אם ישב ויסירם מלבו:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ונשמרתם מאד לנפשותיכם. אע\"פ שאני מזהיר אתכם מאד שלא תשכחו, השמרו בנפשכם שלא תחייבו את נפשכם לומר מאחר שהוא מזהיר עלינו כל כך שלא נשכח, נעשה לנו תמונות להזכיר ולהיות לזכרון. כי אין זה זכרון, שהרי לא ראיתם כל תמונה, דאינו לכם לזכרון כי אם להשחתה, אבל בלבך יהא שמור:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ופן תשא עיניך הש��ימה. אני מזהירך: ",
+ "ונדחת. מדרך הישר: ",
+ "והשתחוית [וגו'] אשר חלק ה'. להאיר: ",
+ "לכל העמים. שנבראו לשמש לבני העולם ואפי' להדיוט שבעולם: "
+ ],
+ [
+ "ואותך לקח [ה' וגו'] להיות [לו] עם נחלה. וסגולה, ואיך תשתחוה לכל צבא השמים שנבראו לשמש להדיוטות? דבר גנאי הוא זה והשחתה:\n"
+ ],
+ [
+ "וה' התאנף בי על דבריכם. שאמר לכם המן הסלע כדפירישי': "
+ ],
+ [
+ "אינני עובר. לא חי ולא מת, ולכך אני מתרה בכם עכשיו, דלא אוכל לדבר עמכם משתבואו לארץ. ויכולים אתם לידע כי לא לצורכי אני אומ' שתשמרו המצות ותאריכו ימים בארץ כי אני לא אעבור שם:"
+ ],
+ [
+ "השמרו לכם פן תשכחו את הברית [וגו'] כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא. ואין קצפו דבר מועט, כי ראו אותי, שהייתי חביב לפניו התאנף על דבר אחד, וקנא הוא לנקום מכעיסיו:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם. שתתיאשו לאמר כבר נתיישבנו בארץ ולא נפסידנה עוד והשחתם עצמכם ועשיתם פסל, הנני מעמיד עליכם עדים שהם קיימים לעולם, השמם והארץ, כי אבד תאבדון מן הארץ מהר, ולא יועיל לכם מה שהחזקתם, ויד העדים תהיה בכם בראשונה, ועצר [את] השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה. נבואה היא זו, ורמז להם שכך יעמדו בארץ, אלא שהקדים הק' שני שנים לונושנתם:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "והפיץ [ה'] אתכם בעמים. מאחר שתחפצו לעשות כמעשיהם יערב אתכם בהם, ואז ועבדתם שם אלהים אחרים. מטב שתכעיסו המלך שלא בפניו מבפניו, שישראל שבחוצה לארץ אפי' הטובים עובדי ע\"ז בטהרה הם כדמפר' בע\"ז וכ\"ש האנוסים וכ\"ש המשומדים:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "בצר לך ומצאוך. ותבינו שאין מועלים לכם אותם אלהות כלום, ולא עוד אלא שאתם לוקים על ידם, ודרשת משם את ה' אלהיך, כי הוא המועיל לך, כדכתי' אלכה לי ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה:\n"
+ ],
+ [
+ "כי אל רחום ה' אלהיך. ומרחם אותם השבים לפניו בתשובה שלימה, אע\"פ שמרדו לפניו בתחילה. ואם תאמרו מפני מה הק' מקפיד על פשיעתינו יותר משאר אומות? לפי שעשה לך ניסים מה שלא עשה לשום אומה: "
+ ],
+ [
+ "כי שאל נא לימים ראשונים [וגו'] ולמקצה השמים [ועד קצה השמים]. כלומ' שאל לדורות הראשונים, אם נעשה כן לשום אומה שבעולם בימיהם, ושאל למסוף העולם ועד סופו אם יש אומה בעולם שנעשה לה כך:\n",
+ "הנהיה כדבר הגדול הזה. שראה אדם דבר גדול כזה:\n",
+ "או הנשמע כמוהו. או אפי' שמע משום אדם שנהיה דבר כזה:\n"
+ ],
+ [
+ "ששמע עם קול אלהים [וגו'] ויחי. לומ' ואם היה, היוכל לחיות השומע. כלומ' ניסים כפולים עשה לך הק', אחת ששמעת מה שלא שמע אדם בעולם, ואח' שנצלת ממה שלא יוכל אדם להינצל:\n"
+ ],
+ [
+ "או הנסה. כל זה שאל אם השמיע או הנסה לקחת אם עשה לשום אומה אפילו אחת משתים גדולות שעשה לך:\n",
+ "במלחמה. טביעת ים סוף קורא מלחמה, מדכתי' שם ה' ילחם לכם. מיהו עשר מכות נרמזו כאן במסות ב', באותות ב', במופתים ב' הרי ו'. ובמלחמה ז', וביד חזקה ח', ובזרוע נטויה ט', ובמוראי' גדולי�� י'. ואפקיה להאי בלשון רבים שתהא טביעת הים בכלל:\n"
+ ],
+ [
+ "אתה הראת. ניסים ונפלאות:\n",
+ "לדעת. להודיע כי ה' הוא האלהים [וגו']:\n"
+ ],
+ [
+ "מן השמים השמיעך את קולו. קולות וברקים וקול שופר:\n",
+ "ליסרך שתהא אימתו ופחדו עליך וכן על הארץ הראך את אשו הגדולה כדי ליסרך, כדכתי' למען תהיה יראתו על פניכם לבל תחטאו:\n",
+ "ודבריו שמעת מתוך האש. קול הדברות היה בא להם מתוך האש והקולות והברקים מן השמים:\n"
+ ],
+ [
+ "ויוציאך. וניהג אותך:\n",
+ "בפניו. בשעת הוצאה, כדכתי' ויסע מלאך האלהים:\n"
+ ],
+ [
+ "והביאך להוריש גוים גדולים [וגו'] כיום הזה. שירשת סיחון ועוג ולכך היה לך להזהר שלא לעבור על דעתו. וכשאתה עובר על דעתו, דין הוא שיקפיד עליך יותר מכל אומה. ולכך אני אומר לך וידעת היום והשבות אל לבבך ואם יאמר לך יצר הרע מה לך לכל הצער הזה? והשיבותם אל לבך הרע כי ה' הוא האלהים ואין להינצל מידו, ובידו להמית ולהחיות. ולכך ושמרת [את] חוקיו [ואת] משפטיו שיטב לך ותאריך ימים בטוב, שתשים לב בדברים הללו, כי ה' הוא האלהים בשמים ומאחר שעשה לך כל הטובות הללו ואין אחר זולתו, דין הוא שתשמור מצותיו:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "אז יבדיל משה. אחרי הכותו את סיחון ואת עוג וירשום ישראל את ארצם. ולפי שסידור התורה והבדלת הערים היו בפרק אחד, לקח פרשה זו הבא ללמוד זריזתו של משה שאעפ\"י שלא קלטו עד שנבדלו אותם שבארץ ישראל, כדכתי' והיו שש הערים האלה למקלט בזמן שהם שש הם למקלט. אע\"פ כן לא נתעצל במצות. ולכך הוא אומר כאן זאת התורה אשר שם כי בפרק אחד נעשו שני דברים הללו:\n"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "שמע ישראל. אנטנט בל':\n",
+ "ולמדתם אותם. לדורות הבאים:\n",
+ "ושמרתם לעשותם. אותם:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "לא את אבותיכם. בלבד כרת, כי אם אותנו כי אף אותנו:\n"
+ ],
+ [
+ "פנים בפנים דבר. אנכי ולא יהיה לך:\n"
+ ],
+ [
+ "אנכי עומד [וגו'] להגיד. שאר הדברות:\n",
+ "כי יראתם. כדמפר' למק':\n",
+ "ולא עליתם בהר. לשמוע שאר המצות והמשפטים:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "שמור. בדברות הראשונות שמדבר על מעשה בראשית שהוא דבר רחוק, אמ' זכור כאדם שמזכיר דבר רחוק, וכאן שדיבר על יציאת מצרים שהיה להם דבר קרוב, אמ' שמור. ושניהם בדיבור אחד נאמרו. ושבת אות ומזכרת למעשה בראשית ששבת בו הק', ליציאת מצרים דאדם ששובת נר' בן חורין שאין מי שיכריחנו לעשות מלאכה ושניהם תיקנו חכמים ליזכר בקידוש היום. ולפי שהוא אות לבני ישראל, לא רצה הק' שישבתו בו גוים ונתן בלבם להיות שובתין ביום ראשון ולא בשבת, שאם ישבתו כמו כן, וסדר הדברות פירשתי בוישמע יתרו:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ואת תדבר. ואת לשון נקבה לשון תשות כח, כי קולך בא אלינו בחלשות ונוכל לסובלו:\n"
+ ],
+ [
+ "היטיבו [כל] אשר דברו. כי אי אפשר לכולם שיהיו נקיים וטהורים לדבר עמהם תדיר:\n"
+ ],
+ [
+ "מי יתן והיה לבבם זה להם. שיהיו יריאים מפני ומזומנים למצותי:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "למען תחיון. לטובתכם אני דורש:\n"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [
+ "ארץ זבת חלב ודבש. מקרא קצר הוא והכי קאמר כאשר דבר ה' אלהי אבותיך לך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש:\n"
+ ],
+ [
+ "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. אי אפשר בלא שלש הזכרות מפני קטרוג של אומות הועלם. שאם אמר שמע ישראל ה' אחד, היו אומרים כל אומה ואומה על תרפותו, על שלנו הוא או' שהוא אחד. כשהוא אמ' אלהינו, נודע שעל אלהי ישראל הוא מדבר, שהרי עמהם היה מדבר. ואם אמר ה' אלהינו אחד, היו אומרים, כן הוא אומ' שאלהי ישראל אחד מן האלהות ויאמר כל אחד ואחד וכן שלנו. וכן אם אמר אלהינו ה' אחד היו מפר' ה' אלהינו ה' אחד מן האלהות. וכ\"ש אם אמ' אלהינו אחד. אבל השתא על כרחם הכי קאמ' ה' אלהינו אלהי ישראל ה' אחד, אדון שלנו אדון אחד. שאין באדונו' אלא הוא. שאם רצה לומ' אחד מן האדונים, ודאי הכי קאמ' האדון שלנו אחד באדונות. והבן בדברים ויתישבו על הלב. ועל אילו התועים שאומרים שלש חלקים הם והם אחד ולכך אמר שלש אזכרות וכללם כאחד, הרי תשובתו בצידו ואהבת את ה' אלהי הרי שני הזכרות שאינם לא אחד ולא שלש. ואם כדבריהם היה לומ' בכל מקום או אחד או שלש או על מניין חלקים הוא מדבר. אלא על כרחך אינו בא דרך המניין אלא הכי קאמ' ואהבת את ה' שהוא אלהיך ולא בא לתת מניין לחלקים, כמו הפסוק הראשון לא בא על מניין חלקים, אלא על פירש שפירש' לפי משמעות המקרא. ולדבריהם לא צוה לאהוב רק שני חלקים ומסתמ' אותו שנחלק מן האחרים ונכנס במקום הטנופת אין אוהבים אותו:\n"
+ ],
+ [
+ "בכל לבבך. שתתן כל מחשבות לבבך על אהבתיך, ולא יחלקו רעיוני לבך שני חלקים, כאדם שאוהב אדם אחד ונותן על אדם אחר מחשבתו ואין כל מחשבתו על האחד. וכן הוא אומ' על עורכי מלחמה בלא לב ולב. שיש אדם שיש לו שני לבבות על דבר אחד, המחשבה אחת אומרת הלחם, המחשבה אחרת אומרת לא תלחם, כאדם שאומ' אעשה או לא אעשה. אבל אילו הגבורים כל מחשבת' נתנה להילחם. וכן כאן ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך תקע לבבך לאהבתו. כמו שהוא אלהיך שנתיחד עליך ולא על אומה אחרת, כך אתה תתייחד בכל לבבך אהבתו, לא תערב שום מחשבה בלבך שהרחק אהבתו מליבך:\n",
+ "ובכל נפשך. שתהא כל אות נפשך על אהבתו שתהא לך תאות נפש באהבתו:\n",
+ "ובכל מאודך. שתקנה אהבתו בכל מאודך שיהיו יציאותך ולקנות אהבתו. ורבותינו אמרו שיש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו, ולכך נאמר בכל נפשך שאפי' נוטל את נפשך שהרי אינו משלם כלום. הוא נתנה והוא לקחה, כמו שאמר איוב ה' נתן [וה' לקח] יהי שם ה' מבורך. ויש אדם שממונו חביב עליו מגופו, לכך נאמ' בכל מאודך, כמו צריכ':\n"
+ ],
+ [
+ "אשר אנכי מצוך היום. יהא לעולם על לבבך:\n"
+ ],
+ [
+ "ושננתם לבניך. אני אומרם לך ואתה תשנה אותם לבניך, ובניך לשלשים לפניהם וכן לעולם: ",
+ "ודברת בם. שיהיו תדירים לך שלא תשכחם: ",
+ "בשבתך בביתך וגו'. בכל עת יהיו עסקיך בהם. אילו מידות שבני אדם עושים עומד ויושב ושוכב ומהלך. משמע שעה שעומד על רגלו: "
+ ],
+ [
+ "וקשרתם לאות על ידך. עשה לך בהם סימנים, שלא תשכח' שתקשרם על ידך. ובמקום אחר הוא אומר כתוב על ידכה בה', לומר שעל יד כהה תקשרם, לפי שיד הימין מושיטין בכל מקום והן עסקניות אין ראוי לתת התפילין עליה: ",
+ "והיו לטוטפות. אשגרט בל', כמו שפיל ואזיל בר אווזה ועינהא מטייפי, וכמו הלוך וטפוף תלכנה, שמביטות לכאן ולכאן לעיין אחר הבחורים: ",
+ "בין עיניך. מקום שמוח התינוק רופס במקום שער. אף מקום שיער כתי' הכא בין עיניך וכת' התם לא תשימו קרחה בין עיניכם. מה להלן מקום שיער אף כאן מקום שער. ורבותי' דרשו מלטוטפות ארבע בתים שבתפילין טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים. ותפילין של יד על הקיבורת של יד שקורין שורץ, והוא כנגד הלב. ואן ספק בדבר, כי כך קבלנו מרבותינו וכה עשו אבותינו. והאומ' שהוא ספק, כאילו נותן ספק על אלף שנקראת ב' ועל ב' א', ועתידין ליתן את הדין: "
+ ],
+ [
+ "וכתבתם על מזוזות ביתך. כדי שתזכור בשעה יציאה וביאה. והמפר' שזה כמו שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך, ואינו מדבר בתפילין ומזוזות, טועים ומשבשים ומראים פנים בתורה שלא כהלכה ולא שמו לב מה שאומ' הק' אל משה פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידות. ולפי דבריהם אילו חידות הם. ומה טעם לא נתנו לב על רבותינו שהיו יודעים לטהר את השרץ מן התורה, ומעולם לא תמצא אחד מהם שחיסר מצו' מן התורה. ואין נחלקו רק בדיקדוקי המצות וגזירותם אבל לעקור גוף מצוה, לא תמצא מחלוקת, והם מחסרים בפשטיהם שרא להו מרייהו. ועל כיוצא בהם אמרו רבותי' פושעי ישראל קרקפתא דלא מנח תפילין. כי על המניחין ללובשן מחמת ענוה לפי שצריכין גוף נקי ואל מי שאין לו ואינו מוצאן, חס ושלום לא אמרו, אלא על הכופרים בם. ורבותי' דרשו אילו המקומות המקראות בלכתך בדרך ללמד שאם אדם טרוד בדבר מצוה, כגון חתן, שפטור מקרית שמע דבלכתך משמע בלכת דידך שהוא רשות אתה חייב. אבל בלכת מצוה פטור, דהעוסק במצוה פטור מן המצוה. וגם אמרו רבותינו שאם אדם טרוד במלאכתו ונאנס ולא קרא ושנה אלא קריאת שמע שחרית וערבית בזמן שכיבה וקימה, קיים לא ימוש דאחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים והוא שהוא אנוס מללמוד יותר: "
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "השמר לך פן תשכח. מרוב הטובה שתהיה לך. כמו וישמן ישורון ויבעט:\n"
+ ],
+ [
+ "את ה' אלהיך תירא. אעפ\"י שיבאו לך כל הטובות הללו בלא טורח, יש לך לירא את הק\"ב, שלא ניתנה לך אלא על מנת שתעבד הק':\n",
+ "ובשמו תשבע. שלא תשא שם שאלהים אחרים על פיך, כדמפ' ואזיל:\n",
+ "לא תלכו אחרי אלהים אחרים. לישבע בהם ולא לעובדם, כי ה' אלהיך קרוב ליפרע לך, ואם תניחנו ותבקש איין אז יחרה אפו ואבדת כל טובתך והשמידך מעל פני האדמה:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "לא תנסו. כלומ' כשתעשה המצות, לא תעשה בשביל נסיון כאדם שאומ' אעבוד ואראה אם יפרע לי טוב ואם לאו אפרש, שאם כן אין כוונתך לשמים ואין תועלת במצותיך. אך אעבוד מאהבה כאשר צוה:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "ותעשה הישר והטוב שתעבדנו בישרת הלב ותעשה הטוב בעיניו:\n",
+ "למען. דבר זה ודאי ייטב לך ובאת וירשת [וגו'] כאשר נשבע לאבותיך, שנשבע להדוף [את כל] אויביך מפניך:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "כי ישאלך בנך מחר. בבן חכם הכתוב מדבר שמדקדק בטעם המצות שאנו אוכלין פסח ומצות ומרורים:\n",
+ "מה העדות והחוקים [והמשפטים]. אם תעשה דבר זה לעדות, מה אנו מעידים? חוק הוא, למה ניתן חוק זה? ואין דין הוא, מאיזה טעם הוא דין?:\n"
+ ],
+ [
+ "ואמרת אליו עבדים היינו וכת' בפרעה ובכל ביתו לעינינו ואנו עידים בדבר וצריכים אנו להעיד ולעשות החקים האלה, כדי שנזכור הטובה ונירא אותו. ולא להנאתו צוה כי אינו צריך לכל אלה, כי אם להנאתינו ולהחיותינו:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "וצדקה תהיה לנו. בכן, כי בכך יהיה לנו פתחון פה נגד מידת הדין. ואתה תעיד כמו כן בפני בניך מפיך, ובנך לבניהם: ",
+ "וצדקה תהיה לנו. הכי קאמ' וצדקה תהיה לנו לפני ה' אלהינו כי נשמור לעשות ומקרא מסורס הוא: "
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כי יסיר. החותן:\n",
+ "בנך חתנו:\n",
+ "מאחרי. ויפתנו אחרי תעותו והוא יתפתה אחריו, לפי שאין להם עול מצות. וכל שכן בתך שהיא כבושה תחת בנו. ורבותינו דרשו מדלא כתי' כי תסיר, שבבן בתו הבא מן הגוי מיירי קרא, שיסיר אותו הגוי שהוא אביו ולימדנו כאן דבן בתך הבא מן הגוי קרוי בנך ואין בן בנך הבא מן הגויה קרוי בנך אלא בנה, דגוי ועבד הולך אחר האם כבהמה:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "כי עם קדוש אתה. ואין נכון לך להתחבר במזולזלים ומחוללים ולהתחתן בהם. מה טעם שינו כי? זילא מלתא בך:\n"
+ ],
+ [
+ "לא מרובכם מכל העמים. להתפאר בעם רב:\n",
+ "כי מאהבת ה' אתכם. ובשביל כך אתה חייבים לאהוב אותו ולשמור מצותיו:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "וידעת כי ה' אלהיך. ובכך ששמר הק' שבועותיו לאבותיך, יכול אתה להבין כי הוא האל הנאמן שומר הברית והחסד [וגו] לאלף דור. לאו דווקא, דהא כתי' במקום אחר לאלפים, וכל זמן שהדורות שומרים מצותיו זה אחר זה כל שכן שהוא מוסיף להם אהבתו, כמו ששמר לאברהם אחר כמה דורות: "
+ ],
+ [
+ "ומשלם לשונאיו. תירג' אונקלו' שמשלם להם טוב שעושים בעולם הזה, כדי לטורדם לעולם הבא. וכן אמר דוד בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און, להשמדם עדי עד. ויש לפרש דהכי קאמ' בזכות הצדיקים הוא גומל חסדים לבניהם לאלף דור. אבל חובת הרשעים משלם להם על פניהם ואינו נפרע מבניהם אלא אם כן חוטאים גם הם, דלא ימותו בנים על אבות: ",
+ "חסלת ואתחנן "
+ ],
+ [],
+ [
+ "והיה עקב. אלעיל קאי, דקאמ' מאהבת ה' אתכם ומשמרו את השבו' [וגו'] הו' [ה'] את' בכח גדול וביד חזקה, אע\"פ שלא נתן עליהם עול מצותיו ועכשיו שעול מצותיו עליהם עקב תשמעון אותם ושמרתם ועשיתם [אותם], ושמר ה' [אלהיך] לך את הברית ואת החסד:\n"
+ ],
+ [
+ "ואהבת וברכך והרבך. שעתה יוסיף אהבה על אהבתכם:\n",
+ "עשתרות צאנך. שמעשירות בעליהם:\n"
+ ],
+ [
+ "ברוך תהיה. בשורה היא:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "לא תחוס עינך עליהם. כי אז לא תעבוד [את] אליהם כי מוקש הוא לך, להעבידך אלהים, כמו וקרא לך ואכלת מזבחו:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "וגם את הצרעה. אמרו רבותינו שרץ העוף שזורק בהם מרה כמו צירעים ויתושים ולפי הפשט נרא' צרעה צעירה כמו שמלה שלמה, כבשים כשבים, כלומ' שיצער וימעיט אותם שנסתרים מפניך, כמו מחץ תשכל חרב ומחדרים אימת דבר, כתרגו' חרגת מותא: "
+ ],
+ [
+ "לא תוכל כלותם מהר. אינו אומ' אין היכולת בידך אלא אינו תקנתך, כמו לא תרצה כלות' מהר, כי כל דבר שרע לאדם אם עושהו, אעפ\"י שבידו לעשות, שייך ביה לא תוכל. כמו לא אוכל לגאול לי פן אשחית את נחלתי, וכן לא יוכל הנער לעזוב את אביו, וכמו לא תוכל לתת עליך איש נכרי שמתרג' לית לך רשו. וכן לא תוכל כלותם. תוכל, אבל אין תקנתך, פן ירבה. ופסוק של אחריו מוכיח, דכתי' ונתנם ה' אלהיך לפניך שתהא ידך תקיפה והם יהיו במהומה גדולה. וגם היא תשובה על מה שהו' אומר למעלה רבים הגוים האלה ממני, איכה אוכל להוריש? אל תירא מה', כי ה' אלהיך בקרבך, שהוא גדול ונורא. אם בשביל כך אתה אומ' הם רבים ואני מעט איך אמלא מקומם? על זה השיב לא תוכל כלותם עד אשר תפרה:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "לא תחמוד כסף וזהב עליהם. שעליהם, שהם מציפים זהב וכסף:\n",
+ "פן תוקש בו. שאם תשהה להסיר הכסף והזהב, שמא יגבר עליך יצר הרע בתיך כך ותוקש כי עדיין בימי משה לא נכיס יצר' דע\"ז. אי נמי לא תחמוד כסף וזהב עליהם כלומ' יותר מהם, שאם יבא כסף לידך וע\"ז לשכור ולישרוף, יותר תחמוד לשבור לשרוף ולהחרים ע\"ז מליקח הכסף והזהב שלא תעכב עד שתקח הכסף והזהב ואח\"כ תשבור הע\"ז. וא\"ת לא תעשה, פן תוקש בעכבה ולא תוכל להחרימו כשתרצה. דוגמת אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר, שחומדין להרוג בשונאיהן יותר מליקח פז וזהב ואופיר. אי נמי לא תחמוד כסף וזהב שאם אומר לך גוי, הניחו ואני אתן לך כסף וזהב בפדיון ע\"ז, לא תשמע. כל זה במשמעות המקרא. כל המצוה כלומ' לא תחמוד דבר מתועב:\n"
+ ],
+ [
+ "שקץ תשקצנו. יחרים אותך כדכתי' והיית חרם כמוהו אלא כל המצות תשמור ותחמוד לעשות כי למען מצות תחיון ורביתם [ובאתם] וירשתם את הארץ:\n"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [
+ "וזכרת את כל הדרך. כלומר אם יאמר לך לבך לחמוד הכסף והזהב, וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ולא הוצרכת לכסף וזהב:\n"
+ ],
+ [
+ "ויענך. בדרך כדכתיב ענה בדרך כחי:\n",
+ "וירעיבך. במן, שלא היה נותן לו אלא דבר יום ביומו. והיינו וירעיבך, שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו. וכל זה לנסותך אם תשמור מצותיו, שתהא צריך לו דבר יום ביומו ותירא אותו ותשמור מצותיו. ועוד כי אין אדם ראוי לו כל התורה והמצות אלא א\"כ יכול לסבול ענויין ותוכחות להעמיד עצמו מן המאכל ומן המשתה ולהרעיב את עצמו ולכך נסיה אתכ' בכל זה במדבר. וגם האכילך את המן אשר לא ידעו אבותיך ולא היו מאני' למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם ולא תשים בטחונך על הלחם ולא על מזונות שעל כל מוצא פי ה'. כלומ' על מצותיו וחוקיו שיצא מפיו יחיה האדם ובהם תשים בטחונך ורוב עסקיך כי הם יתנו לך חיים בעולם הזה ולעולם הבא. ולכך לא תלך אחר חמדת חלב לחמוד כסף וזהב באיסור. מיטב לך למנוע עצמך ממנו, לשמ��ר המצות כי העינוי מביאך לאחרית טוב כמו שהראה לך הק' במדבר שעינך והרעיבך, ולבסוף נתן לך אחרית טוב שהביאך אל ארץ טובה. אי נמי וזכרת את הדרך שתשים לליבך כמה הטריחך הק', כדי שתשמור מצותיו. ומתוך תבין בלבך שהק' חפץ ורוצה שתשמור מצותיו ותהיה זהיר בהם:\n"
+ ],
+ [
+ "שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה. מעינוי הדרך על זה הראה לך שלא תתן לב לאכול ולא לכסות אלא ללמד ולשמור מצות, כי הכל יספיק לך בלא עמל אם תגמול בתורה ובמצות. לא בצקה לא נפח' כמו בצק, אנפליר בל':\n"
+ ],
+ [
+ "וידעת עם לבבך. יכול אתה ממנה להבין כי כל העניין הללו לטובתך הן:\n",
+ "כאשר ייסר איש את בנו. שמכהו ומצערו על הספר ומתכוין לטובתו, שאעפ\"י שמצר הוא עכשיו, שמח הוא לאחר זמן. כך הק'. מה שמצערו להיות שמח לאחר זמן ולהטיבו באחריתו. ויכפול לך שכרך:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "ושמרת את מצות ה' אלהיך [וגו'] כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה. במקום העינוי והרעבון ישפיעך טובתו, כמו שמונה והולך:\n",
+ "יוצאות בבקעה ובהר. אין בני ההר צריכין לירד בבקעה למים ואין בני הבקעה צריכין לעלות בהר למים:\n"
+ ],
+ [
+ "ארץ חטה ושעורה. שבעת מינין הללו מצוין בה, ויש לפר' בכלל ז' מינין הללו הרבה מינין, שהרי שיפון וכוסמין ומין חיטין, שבולת שועל מין שעורין:\n",
+ "ארץ זית שמן ודבש. זית שמן זיתים הראוים להוציא מהן שמן:\n",
+ "ודבש. כל מיני מתיקה קורא דבש:\n"
+ ],
+ [
+ "לא תחסר כל בה. שאין ארץ ישראל חסירה כלום:\n"
+ ],
+ [
+ "וברכת [את] ה' [אלהיך] על הארץ הטובה. מצוה. ומכאן תקנו שלש ברכות שבברכת המזון. ואכלת א' ושבעת ב' וברכת ג', שמברך על אכילתו זהו ברכת הזן, על הארץ זהו ברכת הארץ נודה לך, הטובה אשר נתן לך, זהו בונה ירושלים דכתי' ההר הטוב הזה והלבנון. וברכת המוציא מק\"ו דהשתא כשהוא שבע ונפשו קצה באוכל צריך לברך. כשהוא רעב והוא תאב ושמח על האוכל לא כל שכן? מעת' אין לירא אלא שתבעט מתוך שיפוע הטובה, ולכך אני מזהירך שלא תשכח את הק' שעשה לך כל הטובה הזאת. ואפי' כשיצערך לענותך, נתכווין לטובתך להטיבך באחריתך:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "העדותי בכם היום כי אבוד תאבדון. מהר שלא תוכלו לומר היה לו להזהיר בנו קודם שיפרע:\n"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [
+ "וידעת היום כי ה' אלהיך [וגו'] אש אוכלה יכניעם וישמידם. להבין כי הק' שהוא אש אכלה יכניעם וישמידם, ולא יועיל לנגדו גדולתם וגבורתם:\n",
+ "אל תאמ' [וגו'] בצדקתי [וגו'] וברשעת. כלומ' הא והא גרמה לי כי לא גרם לך צדקתך אלא רשעם, כי מתוך רשעתם היה דעתו להשמידם ואמרתי לאבות אתננה לזרעם, ועכשיו נתמלא' סאתם ואתננה לכם, אבל לא בצדקתך. אי נמי לא תאמ' בצדקה ... וברשעת. כמו והנה ברשעת הגוים ה' מורישם כדמפר' בקרא אחרינ' זכור אל תשכח את אשר הקצפת ואז לא תאמ' בצדקתי. ומזכיר והולך את אשר עשו:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "כתובים באצבע אלהים. וגרמתם לשבור מעשה ידיו:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "כי שחת. לשון השחתה שייך בעושה פסל כדכתי' פן תשחיתון ועשית' לכם פסל:\n",
+ "עמך אשר הוצאת. לשון קינתור. עמך ולא עמי, אשר הוצאתי ולא אני. לפי שאמרו כי זה משה האיש, אינם מבקשים כי אם אותך. ולכן אומ' בתפילתי לא תשחת עמך ונחלתך, ועל כי אומ' אשר הוצאת, אמ' לו משה אשר פדית בגדלך ולא אני:\n",
+ "סרו מהר. בסיני אמרו נעשה ונשמע, ועכשיו סרו:\n"
+ ],
+ [
+ "כי עם קשה עורף הוא. ואינם רוצים לכוף ראשם לקבל עול על צוארם אלא זוקפים ראשם כאילו צוארם קשה ואינו של פרקים:\n"
+ ],
+ [
+ "הרף ממני. הרפה ממני בתפילתך, ומקרא קצר הוא. כמו הרף ואגידה לך שפי' הרפה הליכתך ואגידה לך. ומגיזרת הרב כבסני מעוני, הרבה מחילתך וכבסני:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ואשברם. כי לא חפצתי לתתם לבני אדם שעוברים על מה שכתו' בהם:\n"
+ ],
+ [
+ "ואתנפל לפני ה' כראשונה. כמו שעשיתי ברבעים הראשונים שהתנפלתי על מה שאמ' הק' הרף ממני והתנפלתי עד שהודה לי שלא ישמיד, כדכתי' בכי תשא וינחם ה' על הרעה אשר דב' לעשות לעמו. אבל לא מחל העון. ועכשיו התנפלתי על מחילת העון:\n"
+ ],
+ [
+ "כי יגורתי מפני האף. וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא. למחול העון כמו שעשה בתחילה שלא להשמיד:\n",
+ "אשר קצף. אמרתי מאחר שקצף תחילה כל כך שאמ' להשמיד, בקושי ימחול לגמרי, כי יאמ' דיי אם לא אשמים. וזהו כי יגורתי מפני האף:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "ואכות אותו. שלא יהנה ממנו אדם. שחך וזרה והטיל לים ואעפ\"י שלא נתכוונו לע\"ז כמו שפי' בכי תשא מ\"מ דבר מגונה הוא:\n"
+ ],
+ [
+ "ובתבערה. היו מתאוננים ותבער בם אש:\n",
+ "ובמסה. כדכתי' ויקרא שם המקום מסה ומריבה [וגו'] על נסותם:\n",
+ "ובקברות התאוה. על השליו:\n",
+ "ובשלח ה' אתכם. במרגלים:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "מיום דעתי אתכם. תחילה שכשאמרתי לרשע למה תכה רעיך עמד והלשין עלי:\n"
+ ],
+ [
+ "ואתנפל. עתה חוזר לראש אל ארבעים יום שהתפלל על מעשה העגל, כדי לסדר תפילתו ולצרף עם הארבעים של לוחות אחרונות:\n",
+ "פן יאמרו. כמו כן יאמרו כלומ' זכור לאבות ועשה בשבילם וגם פן יאמרו מבלי יכולת ה'. היה סבור לתת להם הארץ ולא יכול והמיתם:\n",
+ "ומשנאתו. כמו או משנאתו כלומ' או שמא לא היה דעתו לתת להם את הארץ, אלא פיתן בדברים עד שהוציאן במדבר והרגם, כי שונא היה אותם, כמו הנני מפתיה והולכתיה המדבר והמיתיה בצמא. ובלשון התלמוד יש ווין הרבה שהם במקו או. כמו חלץ ועשה מאמר ונתן גט ביבמות:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "והם עמך ונחלתך. שנה על דבר זה. לפי שהוציאם הק' מכללו לומ' כי שיחת עמך אשר הוצאת, שנה לומ' עמך ונחלתך אשר פדית:\n"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "בעת ההוא אמר. מחל הקב' ואמר להחזיר להם הלוחות, במקום הלוחות ששיברת, שלא יתרעמו ישראל עלי לאמר הפסדתנו דבר חמוד. ולכך כת' פסל לך את' צריך לפסול, שלא יתרעמו הם ובניהם ובני בניהם:\n"
+ ],
+ [
+ "ושמתם בארון. שלא תוליכם עוד על ידך, שלא יהו מצויות לך לשברם אם תכעוס, כאשר עשית בראשונים:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "בני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסירה. משמע שמבאירות בני יעקן באו למוסירה ושם מת אהרן. ובאלה מסעי אומ' שבהר ההר מת אהרון שמונה מסעות אחר בני יעקן. ואמרו רבותינו שחזרו לאחוריהם שמונה מסעות ובמוסרות נתאבלו על אהרון כאילו מת שם. ויש לומ' שמוסירה אינו מוסירות, ובאירות בני יעקן ובני יעקן אינו דבר אחד, אלא מוסירה מוסיר שמו, ומסיר' כמו ירושלמה במצרימה למוסירה. ובאירות בני יעקן לחוד, ובני יעקן לחוד. ובין בארות ומוסיר הר ההר שמת שם אמרן. ולכך אמ' ובני ישראל סעו מבאירות בני יעקן לילך למוסירה ופגעו בהר ההר שביניהם ומת שם אהרן. גימגו'. אי נמי הכי קאמ' ובני ישראל נסעו מבארו' בני יעקן וממוסיר' שהיה קודם, ובאותו מחוז מת אהרן, שמשם באו הגודגוד' ומן הגודגוד' באו יטבתה עד שבאו להר ההר, שמת שם אהרן, אלא שקיצר דבריו כאן, לפי שהם מפורשי' באלה מסעי:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "בעת ההיא. שנעשה זה העגל שזכרנו בו למעלה:\n",
+ "הבדיל ה' את שבט הלוי. לפי שלא נכשלו בעגל הבדילם לשמשי. כי הבכורות לא היו ראוים לשמש שאין אדם ראוי לשמש לפני הק' אלא אם כן רגיל בשמוש אביו ובנו ובן בנו משפחתו בשמוש לא ידע משפט אלהי הארץ יקלקל. ומפני כן רצה הק' לבחור שבט אחד לשמשו, שיהא השימוש אומנותם ומלאכתם וישמשו כהוגן לפני מלך מלכי המלכים. וכשעמדו בנאמנותם בני לוי בעגל, זכו לאותה בחירה. דומיה הכהנים הלוים אשר שמר' את משמר' [מקדשי] בתעות בני ישראל מעלי, המה יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני:\n"
+ ],
+ [
+ "על כן. שבחרם הק' לשמשו:\n",
+ "ולא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו. שלא יתעסק רק בשימושו, ואם תאמ' במה יתפרנסו? ה' הוא נחלתו שצוה לישר' לזרוע לחרוש ולקצור ולתת להם מעשה דגם תירוש ויצהר, וערים לשבת יתנו להם מפני שהם משמשים לפני המקום במקומ':\n"
+ ],
+ [
+ "אנכי עמדתי בהר [וגו'] ארבעים יום. לקבל הלוחות אחרונות ולהרבות תחינתי לפני הק' שימחול עון העגל לגמרי:\n",
+ "וישמע [ה'] אלי גם בפעם ההיא. ומחל לגמרי והביא לוחות אחרונות. ובשורת המחילה ביום הכפורים ונקבע להיות יום מחילה וסליחה. כי ק\"כ ימים ממתן תורה עד יום הכפורים. כי בששה בסיון ניתנה תורה והתחילו ארבעים שעמד לקבל לוחות ראשונות בז' בו, כדאמרי' בשבעה עלה, הרי כ\"ד מסיון וי\"ו מתמוז. הרי ארבעים. וירד בי\"ז בתמוז ונשתברו הלוחות מפני העגל. ועלה בי\"ח והתפלל על העון ועמד ארבעים, י\"ב מתמוז וכ\"ח מאב, הרי ארבעים שניים. ובו ביום אמר הק' פסול לך. וביום כ\"ט באב עלה לקבל הלוחות האחרות ועמד ארבעים, ב' מאב וכ\"ט מאלול וט' מתשרי, הרי ארבעים שלישיים. וירד בעשירי בתשרי. ופסח מצרים היה בחמשי בשבת, שהרי בעשור לחודש שלקחו איש שה לבית אבות לשחוט והיה גוררין תועבת מצרים לשחוט לעיניהם ולא אמרו דבר, היה בשבת, ולכך נקרא שבת הגדול מפני אותו נס. וארבעה עשר היה ברביעי. פסח בחמישי וי\"ז בתמוז באים ביום אחד. נמצא הלוחות הראשונות באו בחמישי בשבת, וראש השנה בשבת, ויום הכפורים ביום ב', ובאו לוחות האחרונות ביום ב'. ולפי שהלוחות ביום ה' וביום ב', הוקבעו לקרות בהם בתורה שלא יהיו ג' ימים בלא תורה. ולא בחרו יום ג' ויום ד' אלא יום ב' ויום ה', ורמז דרשו ה' ב'ה'מצאו, ב\"ה שנמצאת לכם התורה. ואז בית דין יושבין שמתוך שבאים לשמוע התורה באים לדון. ונתתי אני בכו\"ר שו\"ר סימן בצדק תשפוט עמיתך. כי צדק משמש בתחיל' יום ה' בשעה ראשונה ובשנייה של ליל ב' כדאמרינ' בשבת ח\"ל\"ם כ\"צנ\"ש בימים, כ\"צנ\"ש ח\"לם בלילות. ואחר כל זאת אמר לי לך נחה את נעם ולא קצה בך נפשו:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "ועתה ישראל. אע\"פ שהקצפתה, אין הק' שואל ממך כי אם ליראה ותטיב דרכיך מעתה והכל מחול לך. שמע'. ולי נרא' מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וזה דבר קל הוא, שהרי אם יאמרו לך כל העולם כולו שלא לירא ממנו, היה לך לירא, שהרי חייך ונפשך בידו. ובידו להמית ולהחיות ואין מידו מציל, ובדין הוא שיהא מוראו עליך ותעשה כל אשר יצוך, פן יבולע לך. אין לך עני בשר ודם שהיה מסור בידו כמו שאתה מסור ביד הק'. שלא היתה ירא אותו ותעשה כל אשר יצוה:\n",
+ "מעמך. איני מבקש מעמך רק היראה והאהבה, כי כל מצות אינם מעמך רק מעמו. אם יתן לך בית תעשה מזוזה ומעקה, כסות, תעשה גדילים, מעות תעשה מהם צדקה, דגן תירוש ויצהר תן ממנו תרומות ומעשרות, בן תמול אותו. נמצא שאין זה מעמך אלא מעמו. אין לך ישמעאל בעולם שאם יתן לך כ' דיני', שלא היית נותן בשבילו למקם שיצוה החצי או השליש והייתה מחזיק לו טובה וכן יש לך בשביל הק' ולשבח על מה שעשאך נותן לו ולא מחזר על הפתחים וזה שאינו שואל מעמך משלך רק היראה והאהבה וכוונת הלב וכן כתב מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא. אני מקדים לתת להם קודם שיתנו בשבילי כלום. וכן אמר דוד משלך נתנו לך. ולא די שאתה עושה מצוה, אלא שתקבל שכר, דכתי' לטוב לך. ומזה הפסוק רמזו רבותינו מאה ברכות בכל יום, דכתי' מה ה' אלהיך שואל. אל תקרא מה, אלא מאה. ומאה אותיות בזה הפסוק בועתה כשתיקרי מאה עם אלף, שבמאה יש בו מאה אותיות. כי בתוך הפסוק מאה אותיות חסר אחת ועם האלף הן מאה שלימות. ועתה איכא תרתי אחת שאתה קורא מאה ועוד שהאותיות עתה מאה. שמע':\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים. ומה ישאל לך הכל שלו. ואם רצה לבחר אומה אחרת, היה יכול, מי יעכב על ידו הכל שלו:\n"
+ ],
+ [
+ "רק באבותיך חשק ה'. ולכך ויבחר בכם וצוה לכם מצות לטוב לכם:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "כי ה' אלהיכם. כלומ' כבוד גדול לכם שתמול ערלת לבבכם לאהבה אותו וליראה אותו ושתרכינו ערפכם לקבל עול מצות. שהרי הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים אלוה על המלאכים שבשמים ואדון על כל המלכים שבארץ:\n",
+ "וגדול וגבור. שלכבודכם היות לכם מלך וגבור. וגם נורא הוא שאם תבגדו לא ישא לכם פנים, כי אינו צריך לכם לכלום. וגם לא יקח מכם שוחד, כי הכל שלו ומה תתנו לו אם מה מידכם יקח? ואם תאמ' א\"כ לא ירחם עלינו. אין לך רחמן כמותו ואין ישר כמותו עושה משפט גר יתום ואלמנה ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה, חונן ומרחם עניים:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "ואהבתם את הגר כי גרים הייתם. והגרים אוהבים זה את זה. וכשהוא אומר ואהבתם את הגר, גם על עצמכם הוא מצוה שתאהבו זה את זה, כי גרים הייתם. וכן כל מצות. כשהוא מצוה לעשות צדקה, לעני גם העשיר הוא מצוה, שאם יעני שירחמו עליו:\n"
+ ],
+ [
+ "את ה' אלהיך תירא. שלא תעשה מה שהזהיר ע��יך שלא לעשות, וזהו מצות לא תעשה: ",
+ "ואותו תעבוד. שתעשה מה שציוה עליך לעשות, וזהו מצות עשה: ",
+ "ובו תדבק. לא תפרד ממנו כלל, כי אין מלך כמותו כי הכל איין כנגדו: ",
+ "ובשמו תשבע. ולא תזכיר שם אלהים אחרים וכיון שתזכיר שמו על דבר, תהא עליו מושבע ועומד, דהזכרת השם על דבר תהי בעיניך שבוע': "
+ ],
+ [
+ "הוא תהילתך. תהילה גדולה ופאר גדול הוא לך, שיש לך מלך גדול שאין כמוהו:\n",
+ "והוא אלהיך. דיין שלך ונוקם נקמתך אשר עשה עמך:\n"
+ ],
+ [
+ "בשבעים נפש ירדו. והוא הפרך והרבך:\n",
+ "ככוכבי השמים. לאו דווקא, דבר' תורה לשון הבאי כמו ערים בצורות בשמים:\n"
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [
+ "כי לא את בניכם. כלומ' אין בניכם ראוים ליענש על המצות ככם, הרי אתם ראיתם את מוסרו ומעשיו בעיניכם. ולא לפטור את הבנים בא:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "ויאבדם [ה'] עד היום הזה. כלומר עדיין היום זה לא שבו לאיתנם ולחזקם שהיו מתחילה, כי עדיין הם כנועים ואבודים ומתי מעט מאותה מכה:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "בקרב כל ישראל. וכולם ראו את הדבר בעיניהם. ורבותי דרשו שאפי' מה שהיה בקרב ישראל, נתגלגל אל פתח הארץ להיות נבלע, ואפי' שאלו מחט שלהם:\n"
+ ],
+ [
+ "כי עיניכם הרואות. ולפיכך אל תעשו יותר:\n"
+ ],
+ [
+ "למען תחזקו. אינו אומ' תעשו המצות למען תחזקו, כי א\"כ תעשו על מנת לקבל פרס. אלא עשו את המצות מאהבה, למען דבר זה תחזקו. ואין למען רהוט על תיבה של אחריו אלא עומד בעצמו. וכן למען תאריכון ימים, כלומ' ולמען דבר זה תאריכו ימים כאדם שמבשר:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "לא כארץ מצרים היא. שהיא ארץ המישור ואין בה הרים אלא כמו בקעה אחת והנילוס עובר על פניה וכשאדם רוצה להשקות שדהו, בא אל שפת הנהר ופתח גדודי הנהר שכנגד שדהו ברגלו, והמים נמשכים מן הנהר על פני השדה. ומשקהו וחוזר וסותם פתח הגידוד שלא ישטפו מים את הזרע, כמו שעושין בגני הירק שעושין על שפת הנהר:\n"
+ ],
+ [
+ "ארץ הרים ובקעות. ואין אדם יכול להשקות מן הנהר, כי איך יעלו מי הנהר על ההר? ולכך אין לך תקנה אלא על ידי גשמים. ולפי שאתם צריכים לי לגשמים השמרו לקיים מצותי, כדי שאתן גשמים בעתם. ועוד שזהו שבחה של ארץ ישראל, שארץ ששותה מי גשמים מתברכת יותר מאותה ששותה מן הנהרות. שמי גשמים מתוקים וקלים, שמתוך קלותם עולים כנגד רתיחת השמש ומשקים את הארץ. והמלוחים מתוך כבידותם אינם יכולים לעלות. אבל במי נהר אי אפשר שלא יתערבו המלוחים בהם, ושורפת קצת הזרעים ונעשים מרים; כי רתיחת השמש מעלה המים, כמו שתראה אם יש מעט מים בשולי הקדירה, שתמצא הכיסוי לח והמים נוטפים משם כשמרתיחים אותם. ומה שהיא ארץ הרים, גם זה שבח שיכול לזרוע ראש ההר וצדדיו. וגם פירות הרים מתוקים מפני השמש שזורחת תדיר עליהם, דכתי' וממגד תבואות שמש [וגו'] וממגד גבעות עולם, כי השמש והגבעות גורמים לפירות שיהו מגדים ומתוקים: "
+ ],
+ [
+ "ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה. לפקוד אותה ואת יושביה ולדקדק במעשיהם: ",
+ "תמיד עיני ה' אלהיך בה. לבדקם שאינם ניזונים אלא על פי מעשיהם. ואומר הק' כשהוא פוקד אותם והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי. אני אתן גשמים ומטר ארצכם בעתו בעת הצורך לתבואות, ולפיכך צריך אתה להזהר במצות: "
+ ],
+ [],
+ [
+ "יורה. במרחשון וזהו תחילת הגשמים ומורה את הבריות להטיח גגותיהם ולכך נקרא יורה לשון הוראה. זו בא להצמיח את הזרעים: ",
+ "מלקוש. בניסן ויורד על המלילות והקשים למלאות לגמור התבואה ולמלאות הקש בגרגיר התבואה. ורבותי' דרשו בעתו ליל רביעיו' וליל שבתות, שאין אדם יוצא מפחד לילית כדאית' בפסחים: ",
+ "ואספת דגנך תירושך ויצהרך. כלומ' ואחר כך לא ירדו גשמים עליך כל זמן שאתה בשדה, שסימן קללה הם, דכתי' הלא קציר חטים היום ואקרא אל ה' ויתן קולות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה. כדאית' בהעני' הגה\"ה: ",
+ "בעתו. מפר' והולך: "
+ ],
+ [
+ "ונתתי עשב בשדך. שירדו הגשמים אחר אסיפת תבואה להצמיח עשבים בארץ לצורך הבהמה כי בשעת אסיפה תאכל מן העומדים ומן הקש ומן התבואה שהרי אמרה תורה לא תחסום שור בדישו: ",
+ "ואכלת ושבעת. שיספיק לך כל צורכך. ורבותי' דרשו מכאן שצריך אדם לתת תבן לבהמתו קודם שיאכל משום דכתי' ונתתי עשב בשדה לבהמת' והדר ואכלת ושבעת. וכן מצמיח חציר לבהמה [וגו'] להוציא לחם מן הארץ. וכן הק' עושה מקדים שחת בשדה שהוא לבהמה ואח\"כ בא הגרגיר שהוא לצורך האדם. לפי שאין הבהמה יודעת לקצור ולאסוף כמו אדם הק' מקדים לה מאכלה כי רחמיו על כל מעשיו: "
+ ],
+ [
+ "השמרו לכם פן יפתה לבבכם. שמא תפתה ביצרך מתוך המאכל והמשתה:\n",
+ "וסרתם. מן הדרך הישר:\n"
+ ],
+ [
+ "ועצר את השמים. כל זמן שאתה עובד הק' הוא זן אותך. אבל אם אתה עובד אלהים אחרים לא יזון אותך כדי לעובדם. הן יזונו אותך אם יוכלו: ",
+ "ואבדתם מהרה. מהרה דהק' תמני מאה וחמשין: "
+ ],
+ [
+ "ולפי שלא תבא לידי כך ושמתם את דברי אלה [וגו'] בשבתך בביתך. כי אילו ד' מידות שאדם מתנהג בהם, הליכה והשיבה הסיבה וקימא שהיא עמידה. בזו הפרש' כת' בין תפילין ומזוזה תלמוד תורה, ובפרש' שמע תפילין בין תלמ' תורה ומזוזה, ואיתקש תפילין לתלמוד תורה בין בפרשה ראשונ' בין פרש' שנייה, ומזוזה לא איתקש אלא בפרשה שנייה. ובתפילין נשים פטורות, דילפינן מתלמו' תורה, דכתי' ביה ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם. ובמזוזות חייבו', דכתי' למען ירבו ימיכם, ונשים בעו חיי', כדאית' בקידושין: "
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "למען ירבו ימיכם. למען דבר זה ירבו ימיכם שלא תגלו מעל הארץ:\n",
+ "כי אם שמור תשמרון. תורישו כל הגוים האלה, ואין מערער עליכם כלום:\n",
+ "ופחדכם ומוראכם. יהיה על פני כל הארץ ואין שטן ואין פגע רע, ותאריכו ימים על האדמה כימי השמים על הארץ:\n",
+ "חסלת והיה עקב\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ראה אנכי. עד כאן תוכחותיו על יראת השמים, מכאן ואילך מתחיל לסדר המצות, לפיכך הוא מתחיל לומ' ראה אנכי נותן לפניכם היום ותבחרו לכם את הישר בעיניכם. אם תבחרו שמירת המצות, תהיה לכם ברכה ותתברכו, ואם חילוף חילוף, כדמפר' ואזיל. ורבותי' פי' והברכה בידם דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. ומיהו אם בא לטהר מסייעין אותו כל כך כמו שאמ' רבותי', ואם לטמא פותחין לו, אבל אין מסייעין אותו כל כך. מיהו תחילת הטהרה והטומ' מדעת האדם, ולכך אומ' למה תתעינו ה' מדרכיו [וכתי'] אתה הסיבות את לבם אחורנית, שאתה פותח להם, ועוד שאתה נותן שלוה לרשעים וממתין להם, לכך לבם מלא רע וחוללות כדכתי' איש בער לא ידע וכסיל [לא יבין את זאת]. וגם לפי שיש רשעים שמגיע עליהם כמעש' הצדיקי'. והברכה ועשיתי את אשר בחוקיי תלכו שאייסר אתכם עד שתיאותו לעשות הטוב. ואתה הסיבות את לבם אחורנית מפ' רב חייוג בע\"א דאוידעו קאמ', והרי קאמ' שלח האש וישובו בתשובה וידעו כי אתה הסיבות אל לבם אחור' מן הע\"ז והחזרתם בתשובה:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ונתת את הברכה על הר גריזים. שיהו ששה מהשבטים על הר גריזים והלוים פותחים בברוך ומהפכים פניהם כלפי הר גריזים, וששה בהר עב, כדכתי' בוהיה כי תבוא, ומפורש בסוטה. זה יהיה זכרון, המקיימין מבורכים והמפירים בארור:\n"
+ ],
+ [
+ "הלא המה בעבר. ועתה נותן סימן היכן אותם הרים:\n"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כל הימים אשר אתם חיים. בין בארץ בין בחוצה לארץ. לפי שאמ' למעלה בארץ אשר נתן לך ה' לרשתה, סבור הייתי שלא היה נוהג אלא בארץ, ת\"ל כל הימים אשר אתם חיים. ואשר נקט בארץ, דבר הוה, ששם תהיה בידם תקיפה, והיכולת בידם לעשות:\n"
+ ],
+ [
+ "אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים. בכלים שנשתמשו בהם לע\"ז הכת' מדבר, דהמקומות אי אפשר לאבד. ועוד דקרקע עולם אינה נאסרת כדמפר' ואזיל. [את אלהיהם על ההרים הרמים] על ההרים הרמים אלהיהם ולא ההרים אלהיהם שאם השתחוה להר, לא אסרו, וכן הגבעות. ואשר עבדו משמע שעבדו כבר, דאינם נאסרים בהזמנה עד שעבדו. אבל בע\"ז פלוגת' איכה למ\"ד ע\"ז של ישראל מיד אסורה ובגוי עד שתעבד, ואיכא למ\"ד איפכא: ",
+ "תחת כל עץ רענן. שאם נתן תחתיו ע\"ז, נוטלה ואילן מותר: "
+ ],
+ [
+ "ואשיריהם תשרפון באש. שנטעו מתחילה לכך:\n",
+ "ופסילי אלהיהם תגדעון. שפסלו וגדעו לשם ע\"ז דהחליף, מגדע מה שהחליף:\n"
+ ],
+ [
+ "לא תעשו כן לה' אלהיכם. לעבד בכל מקום: "
+ ],
+ [
+ "כי אם אל המקום. שאם יעשו בכל מקום, יזבחו לשעירים ויהיו סבורים העולם שהוא לשמים, כדמפרש במקום אחר והביאום לה' [וגו'] ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים. אבל כשמביא למקדש ומוסר לכהנים, על כרחו נקרב לשמים. ומפסילי דרשו רבותי' שגוי פוסל ע\"ז ומבטלה. ומיהו אמ' רבותינו שע\"ז של ארץ ישראל לא היה להם ביטול, לפי שאמ' בעגל אלה אלהיך ישר' ואוו לאלהות הרבה, וארץ ישר' מוחזקת היא ונעשו ע\"ז של ישראל שאין לה ביטול. ולכך אמ' תתוצון ותשרפון שאין לה ביטול:\n",
+ "ואבדתם את שמם. לא תעשו כן. אזהרה למוחק את השם ולנותץ אבן מן המזבח:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "איש כל הישר בעיניו. יעשה, שאין אתם צריכים להפריש תרומו' ומעשרות ולא לעלות לרגל ולא להביא קרבניכם ונדריכם ונדבותיכם אלא למשכן שהוא סמוך להם. ורבותי' פיר' על היתר הבמות שהותרו כל י\"ד שכיבשו ושחילקו, שלא היו מקריבים אלא נדרים ונדבות שישר בעיניהם להקריב, ולא חטאות ואשמות שהם חובות. והכי קאמ' לא תעשו חטאות ואשמו' כאשר ��נו עושים פה, איש הישר בעיניו, לעשות במה בראש גגו, שהרי במדבר נאסרו הבמות:\n"
+ ],
+ [
+ "אל המנוחה. המנוחה קרי שילה שאינה לדורות, אלא נחה שכינה עד שנחרב בימי עלי. אבל ירושלים קרי נחלה, לפי שהיא לדורות ואין אחריה היתר:\n"
+ ],
+ [
+ "וישבתם בטח [וגו'] והיה המקום אשר יבחר. לאחר שתשבו בטח:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [
+ "השמר לך פן תעלה עולתיך. שני לאוין הם, של מקום שנ' השמר לך ואל, אינו אלא לא תעשה:\n",
+ "בכל מקום אשר תראה. שיראה לך בעיניך בכאן טוב להקריב:\n"
+ ],
+ [
+ "באחד שבטיך. בארץ אחד מן השבטים, וזהו בארץ בנימין. בחלקו נבנה כל המקדש אלא שרצועה יוצאה מחלקו של יהודא ונכנסת בחלקו של בנימין ובה מזבח בנוי. ומיהו ירושלים לא נתחלקה לשבטים שהרי שמרו את יריחו שלא חלקוה, וכשנבחרה ירושלים נתנו יריחו במקומה, כדי שתהא ירושלים לכולם, ומשום הכי קאמ' לעיל מכל שבטיכם:\n"
+ ],
+ [
+ "רק בכל אות נפשך. כדמפר' בפר' דלקמן בסמוך כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך. ורבותי' דרשו מכאן לפסולי המשכן שנפדו, שהן כחולין אלא שאסורין בגיזה ועבודה. ודרשי הכי תזבח ולא גיזה, ואכלת ולא לכלביך, בשר ולא חלב:\n",
+ "כברכת ה'. הכל לפי הברכה המצוה לך תאכל בשר:\n",
+ "הטמא והטהור. כמו הטהור יכול לאכול הטמא שהם נאכלים בטומאה. ורבותי' דרשו מכאן שהטמא והטהור אוכלי' בקערה אחת אע\"פ שהטמא מטמא מה שאוכל הטהור וזה אוכל בטומאת הגוף וזה בטומא' בשר, שפיר דמי מטמאין אותו לכתחיל', ודדיק מדכתי' יחדיו:\n"
+ ],
+ [
+ "רק הדם לא תאכלו. אעפ\"י שאני מתיר לך הבשר שהיית' אסורה לך מתחילה על ידי פדיון, הדם איני מתיר לך, שזהו איסורו איסור עולם ולא בא איסורו מחמת הקדושה שנפדית:\n",
+ "על הארץ תשפכנו כמים. לפי שהקישן לצבי ואיל שדמם טעון כיסוי, הייתה סבור שאף אילו דמן טעון כיסוי ת\"ל על הארץ תשפכנו כמים. לומ' שמכשיר פירות כמים. וגם למדנו שדם קדשים אינו מכשיר, דדם הנשפך כמים מכשיר ושאינו נשפך כמים אינו מכשיר:\n"
+ ],
+ [
+ "לא תוכל לאכול בשעריך. האי קרא יתירה הוא, דהא כתי' לעיל ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך, והוה ליה למכתב לא תוכל לאכלם בשעריך. ופרט כל אחד יחידי לאו חד וחד, כדאית' באילו הן הלוקין. ואף בא להזהיר שלא יכלם בטומאה, דכתי' התם בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדיו, שמתיר לאכול בטומא' גבי פסולי המוקדשין, והכי קאמ' לא תוכל לאכול בשעריך, מה שהיתרתי הת' בשעריך, דהיינו טומאה, הכא לא תוכל. הכא איתא במכות ובהערל:\n"
+ ],
+ [
+ "ושמחת לפני ה' אלהיך. שתהא שמחתך באכילת בשר:\n",
+ "לפני ה' אלהיך. שמאותו באה השמחה לך ותשמח בחצרות קדשו לפניו בכל משלח ידך כי בכך ישלח בהם ברכה ושמחה:\n"
+ ],
+ [
+ "השמר [לך] פן. שני לאוין הן:\n",
+ "פן תעזוב את הלוי. שמשמש במקומ' לפני המקום, ולפיכך עליך לחמול עליו, שתטיב לו בכל דבר בין במעשר בין בצדקה. ובכך תראה ששימוש הק' חביב עליך:\n",
+ "על אדמתיך. פי' רש\"י אבל בגולה אינך מוזהר עליו יותר משאר עני ישראל, ונראה לפי שבארץ ישראל יש לישראל נחלה וללוי אין נחלה, צריך שיתנו עיניהם עליו, אבל בגולה כשם שאין לוי נחלה, כך אין לישראל נחלה. אבל בשלהי הוריות מפד' דלוי קודם לישראל להחיותו ולהשבת אבידה:\n"
+ ],
+ [
+ "ואמרת אכלה בשר. לעיל מיירי בפסולי המוקדשים, וכאן בבשר תאוה של חולין. מכאן אמ' אלעזר בן שמוע לא ליקח אדם בשר עד שיהא כמלך בביתו. נאמר כאן ואמרת אכלה בשר, וכת' אמרת אשימה עלי מלך. והני מילי בדורות הראשונים שהיו חזקים ויכולים להרעיב נפש. אבל כגון אנו לוים ואוכלי', כדא\"ר יוחנן בחולין. דא\"ר יוחנן אבא רב אמ' מי שיש לו מאתים זוז יקח לפסו ליטרא בשר ממשפחת בריאים הוה ויסבול, אבל כגון אנו לוים ואוכלים:\n",
+ "בכל אות נפשך תאכל בשר. אע\"פ שהזהרתיך על הקדשים שלא תאכלם כי אם בירושלים, החולין תאכל בכל אות נפשך:\n"
+ ],
+ [
+ "כאשר צויתיך. תעשה הזביחה. רמז להילכות שחיטה, שהיה דרסה חלדה הגרמה ועיקור. רוב אחד בעוף, ורוב שנים בבהמה:\n",
+ "כי ירחק ממך המקום. ברחוק מקום אתה זובח, ואי אתה זובח בקירוב מקום שלא תשחוט חולין חוץ בעזרה:\n",
+ "וזבחת מבקרך ומצאנך. לימדה תורה דרך ארץ שלא ישחט אדם כל צאנו ובקרו לאכול אלא מקצתו:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "רק חזק לבלתי אכול הדם. לפי שהדם מעורב בבשר ויש עמל להוציאו מן הבשר ולטהר הבשר מן הדם, מזהיר שתתחזק לנקותה. ולכך הצריך להזהיר' טפי:\n"
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "ועשית עולותיך הבשר והדם. והחלב בכלל הבשר. ואעפ\"י (שאינו) [שאני] מזהיר על הדם הרבה, שלא לאוכלו, לא מפני שהוא נמאס, אין ראוי [לכם] שתאכלוה. אבל בפני מי שנתנה תבא לכפר על נפשותיכם: ",
+ "ודם זבחיך ישפך. והדר הבשר תאכל. מכאן שאסור לאכל בשר קדשים עד לאחר זריקת הדם: "
+ ],
+ [
+ "למען ייטב לך ולבניך. ולמען דבר זה ייטב לך ולבניך. כך יש רוב למען שבתורה:\n",
+ "ועשית הטוב. לאדם:\n",
+ "והישר. בעיני השם, כי לאדם שכמוך אתה יכול לגמול טובה, כדכתי' לאיש כמוך רשעך ולבן אד' צדקתך. אבל הק' אינו צריך לגמול טובה, אלא שתעשה הישר בעיניו:\n"
+ ],
+ [],
+ [
+ "אחרי השמדם מפניך. כי אז לא תיענש יותר? שראיתה שמעשיהם מאוסים לפני הק' עד שהשמידם מפני רוע מעלליהם ואתה תעשה כמותם בתמי':\n",
+ "ואעשה כן גם אני. לשמים. איני חפץ שתעשה לפני מה שהם עושים לע\"ז שלהם, כי שימושם ומעשיהם מאוסים ושנואים מתועבים לפני, כדמפר' ואזיל:\n"
+ ],
+ [
+ "כי [כל] תועבת ה' אשר שנא. ורבותי' דרשו שהעובד ע\"ז כדרכה כדרך שעובדין אותה חייב, אבל שלא כדרכה אינו חייב מיתה, אלא על ארבע עבודות פנים, כגון זיבוח וניסוך וקיטור והשתחויה, כדנפק' לן מזובח לאלהים יחרם, ריקם כל העבודות לשם המיוחד. וקבלה והולכ' וסילוק לחם הפנים לא חשבי' לגבי הכי עבודה, דכתי' ועבדתם עבודת תמיד, ולא עבודה שיש אחריה זריקת הדם. ואין הקבלה אלא הכשר זריקה, וכן הולכת דם הכשר זריקה, והולכת איבורים ואימורים הכשר הקטרה. אבל הזביחה אין אחריה עבודה באותו מעשה ובאותו עניין. וכן הקיטור והניסוך נסך היין והמים וזריקת הדם, שאף הוא נקרא ניסוך כדכתי' בל אסיך נסכיהם מדם. עבודת מתנה ולא עבודת סילוק. והשתחואה אעפ\"י שאינה עבודה הרי יצאת לידון דכתי' לא ��שתחוה לאל אחר, וכת' לא תשתחוה להם ולא תעבדם מקיש השתחוא' לעבוד'. אבל הנודר בשמו והמקיים בשמו, באזהרה:\n"
+ ]
+ ]
+ ]
+ },
+ "schema": {
+ "heTitle": "בכור שור",
+ "enTitle": "Bekhor Shor",
+ "key": "Bekhor Shor",
+ "nodes": [
+ {
+ "heTitle": "בראשית",
+ "enTitle": "Genesis"
+ },
+ {
+ "heTitle": "שמות",
+ "enTitle": "Exodus"
+ },
+ {
+ "heTitle": "ויקרא",
+ "enTitle": "Leviticus"
+ },
+ {
+ "heTitle": "במדבר",
+ "enTitle": "Numbers"
+ },
+ {
+ "heTitle": "דברים",
+ "enTitle": "Deuteronomy"
+ }
+ ]
+ }
+}
\ No newline at end of file