noahsantacruz
commited on
Commit
•
19163f9
1
Parent(s):
1498e17
17091b0032ac5bdb420db0b2ef65b4d3b027307b1edfc628195a1754acc5055f
Browse files- json/Mishnah/Modern Commentary on Mishnah/German Commentary/Seder Nezikin/German Commentary on Mishnah Avodah Zarah/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json +593 -0
- json/Mishnah/Modern Commentary on Mishnah/German Commentary/Seder Nezikin/German Commentary on Mishnah Eduyot/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json +0 -0
- json/Mishnah/Modern Commentary on Mishnah/German Commentary/Seder Nezikin/German Commentary on Mishnah Eduyot/English/merged.json +0 -0
- json/Mishnah/Modern Commentary on Mishnah/German Commentary/Seder Nezikin/German Commentary on Mishnah Makkot/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json +463 -0
- json/Mishnah/Modern Commentary on Mishnah/German Commentary/Seder Nezikin/German Commentary on Mishnah Makkot/English/merged.json +460 -0
- json/Mishnah/Modern Commentary on Mishnah/German Commentary/Seder Nezikin/German Commentary on Pirkei Avot/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json +0 -0
- json/Mishnah/Modern Commentary on Mishnah/German Commentary/Seder Nezikin/German Commentary on Pirkei Avot/English/merged.json +0 -0
- json/Mishnah/Modern Commentary on Mishnah/German Commentary/Seder Nezikin/German Commentary, Introduction to Seder Nezikin/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json +150 -0
- json/Mishnah/Modern Commentary on Mishnah/German Commentary/Seder Nezikin/German Commentary, Introduction to Seder Nezikin/English/merged.json +147 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Mikvaot/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json +0 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Mikvaot/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json +117 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Mikvaot/English/Sefaria Community Translation.json +116 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Mikvaot/English/Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de].json +119 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Mikvaot/English/merged.json +114 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Mikvaot/Hebrew/Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri.json +116 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Mikvaot/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json +120 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Mikvaot/Hebrew/Torat Emet 357.json +118 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Mikvaot/Hebrew/merged.json +114 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Negaim/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json +0 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Negaim/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json +169 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Negaim/English/Sefaria Community Translation.json +168 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Negaim/English/merged.json +166 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Negaim/Hebrew/Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri.json +168 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Negaim/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json +172 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Negaim/Hebrew/Torat Emet 357.json +170 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Negaim/Hebrew/merged.json +166 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oholot/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json +0 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oholot/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json +196 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oholot/English/Sefaria Community Translation.json +195 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oholot/English/merged.json +193 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oholot/Hebrew/Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri.json +0 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oholot/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json +199 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oholot/Hebrew/Torat Emet 357.json +197 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oholot/Hebrew/merged.json +193 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oktzin/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json +58 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oktzin/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json +60 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oktzin/English/Open Mishnah.json +33 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oktzin/English/Sefaria Community Translation.json +59 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oktzin/English/Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de].json +62 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oktzin/English/merged.json +57 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oktzin/Hebrew/merged.json +57 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tahorot/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json +0 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tahorot/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json +138 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tahorot/English/Sefaria Community Translation.json +137 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tahorot/English/Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de].json +140 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tahorot/English/merged.json +135 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tahorot/Hebrew/Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri.json +137 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tahorot/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json +141 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tahorot/Hebrew/Torat Emet 357.json +139 -0
- json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tahorot/Hebrew/merged.json +135 -0
json/Mishnah/Modern Commentary on Mishnah/German Commentary/Seder Nezikin/German Commentary on Mishnah Avodah Zarah/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json
ADDED
@@ -0,0 +1,593 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "German Commentary on Mishnah Avodah Zarah",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002378149/NLI",
|
5 |
+
"versionTitle": "Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de]",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"license": "Public Domain",
|
8 |
+
"versionNotes": "Ordnung Seraïm, übers. und erklärt von Ascher Samter. 1887.<br>Ordnung Moed, von Eduard Baneth. 1887-1927.<br>Ordnung Naschim, von Marcus Petuchowski u. Simon Schlesinger. 1896-1933.<br>Ordnung Nesikin, von David Hoffmann. 1893-1898.<br>Ordnung Kodaschim, von John Cohn. 1910-1925.<br>Ordnung Toharot, von David Hoffmann, John Cohn und Moses Auerbach. 1910-1933.",
|
9 |
+
"digitizedBySefaria": true,
|
10 |
+
"actualLanguage": "de",
|
11 |
+
"languageFamilyName": "german",
|
12 |
+
"isSource": true,
|
13 |
+
"isPrimary": true,
|
14 |
+
"direction": "ltr",
|
15 |
+
"heTitle": "פירוש גרמני על משנה עבודה זרה",
|
16 |
+
"categories": [
|
17 |
+
"Mishnah",
|
18 |
+
"Modern Commentary on Mishnah",
|
19 |
+
"German Commentary",
|
20 |
+
"Seder Nezikin"
|
21 |
+
],
|
22 |
+
"text": {
|
23 |
+
"": [
|
24 |
+
[
|
25 |
+
[
|
26 |
+
"<b>Drei Tage vor den Festtagen.</b> <span dir=\"rtl\">אידיהן</span>, andere LA. <span dir=\"rtl\">איד .עידיהן</span> oder <span dir=\"rtl\">עיד</span> (syr. <span dir=\"rtl\">ܥܰܐܕܳܐ</span>. arab. <span dir=\"rtl\">عيد</span> Fest) wird in der Mischna nur von heidnischen Festen gebraucht; nachdem Talmud mit Anspielung auf Deut. 32, 35, resp. Jes. 44, 9.",
|
27 |
+
"<b>der Heiden.</b> <span dir=\"rtl\">גויס</span> (nicht <span dir=\"rtl\">עכו״ם</span>) ist überall im Talmud zur Bezeichnung der Nichtjuden (damals vorzugsweise der Heiden) gebraucht. Der Ausdruck <span dir=\"rtl\">עכו״ם</span> (Abbrev. von <span dir=\"rtl\">עוברי ככבים ומזלות</span>) wurde erst gegen Ende des 16. Jahrhunderts von christlichen Zensoren in die jüdische Literatur hinein korrigiert, wie dies in meiner (zuerst 1884 in der „Jüd. Presse‟ abgedruckten) Schrift: „Der Schulchan Aruch u. s. w.‟, S. 129 ff. der zweiten Aufl. (1894) bewiesen wird.",
|
28 |
+
"<b>mit ihnen Geschäfte zu machen.</b> Denn der Heide würde wegen des dadurch erhaltenen Gewinnes oder Vorteils seinem Götzen am Festtage Dank abstatten, und der Israelit hätte durch seine Handlung indirekt die Anrufung des Götzens bewirkt (vgl. Exod. 23,13).",
|
29 |
+
"<b>oder von ihnen auszuleihen.</b> <span dir=\"rtl\">שאל</span> sich Etwas zum Gebrauche ausleihen, um dasselbe nach dem Gebrauche wieder zurückzugeben.",
|
30 |
+
"<b>oder von ihnen ein solches zu nehmen.</b> <span dir=\"rtl\">לוה</span> ein Darlehen (in Geld oder Lebensmitteln) nehmen, um es jetzt zu verausgaben oder zu verbrauchen und später einen gleichen Betrag zu zahlen.",
|
31 |
+
"<b>weil dies ihm Gram bereitet.</b> Er hat demnach keinen Grund, dafür seinem Götzen zu danken.",
|
32 |
+
"<b>so freut er sich doch I darüber] in späterer Zeit.</b> Während seines Festes, und er bringt seinem Götzen Dank dafür."
|
33 |
+
],
|
34 |
+
[
|
35 |
+
"<b>Vor ihren Festen.</b> Drei Tage, den Festtag selbst mitgerechnet; während es nach dem Autor der vorigen Mischna drei Tage ohne den Festtag verboten ist (Talmud)."
|
36 |
+
],
|
37 |
+
[
|
38 |
+
"<b>Die Calenden.</b> Andere LA. <span dir=\"rtl\">קלנדס</span>, Calendae, der erste Tag eines jeden Monats ; hier nach Jerusch, speziell die Calendae Januarii (<span dir=\"rtl\">קלנדס יינובריס</span>), der Jahresanfang.",
|
39 |
+
"<b>Saturnalien.</b> And. LA. <span dir=\"rtl\">סטרנלייא</span>, (Saturnalia), das Saturnfest der Römer, das am 17. Dezember begann.",
|
40 |
+
"<b>der Siegestag.</b> <span dir=\"rtl\">קרטסיס .1 קרטסים</span> (κράτησις Herrschaft, Sieg) nach dem Talmud <span dir=\"rtl\">יום שתפסה בו רומי מלכות</span> der Tag au dem Rom (durch den Sieg über Kleopatra) die Oberherrschaft gewann. Gemeint ist der Sieg des Octavian bei Actium.",
|
41 |
+
"<b>der Geburtstag.</b> And. LA. <span dir=\"rtl\">גינוסיא</span> γενέσια, Geburtstagsfeier von bereits verstorbenen Königen. Nach Jerusch, ist <span dir=\"rtl\">.יום ג. ש. מ</span> dasselbe wie <span dir=\"rtl\">יום . הולדת של מלכים</span> (Geburtstag der Könige), während das folgende <span dir=\"rtl\">יום הלידה</span> den Geburtstag von Privatpersonen bezeichnet. Nach Babli ist <span dir=\"rtl\"> יום ג. ש. מ. = יום שמעמידין בו את המלך,</span> der Tag des Regierungsantritts. Dieser wurde auch natalis imperii genannt, vgl. Heinrich Lewy im Philologue B. 52, S 733.",
|
42 |
+
"<b>der Geburtstag.</b> Eines Lebenden. Nach Jerusch.: eines Privatmanns (Note 11); nach Babli: eines Königs.",
|
43 |
+
"<b>und der Todestag.</b> Eines Königs (Babli), oder auch eines Privatmanns (Jerusch.)",
|
44 |
+
"<b>wobei eine Verbrennung.</b> Wobei auch Gebrauchsgegenstände des Verstorbenen nebst Räucherwerk verbrannt werden, vgl. Jerem. 34,5; 2 Chron. 16,14; 21,19, (Talmud).",
|
45 |
+
"<b>stattfindet.</b> Weil der Verstorbene besonders angesehen war.",
|
46 |
+
"<b>findet auch Götzendienst statt.</b> An dessen Todestage.",
|
47 |
+
"<b>so findet auch kein Götzendienst statt.</b> An dessen Todestage.",
|
48 |
+
"<b>an dem Einer sich den Bart oder den Schopf.</b> <span dir=\"rtl\">בלורית,</span> (syr. <span dir=\"rtl\"> ܒܠܽܘܕܺܐ,</span> Haarlocke) der Schopf, vgl. Lewy 1. c. S. 734.",
|
49 |
+
"<b>nur an diesem Tage und gegen diesen Mann.</b> Der das Fest begeht."
|
50 |
+
],
|
51 |
+
[
|
52 |
+
"<b>Wenn in einer Stadt ein Götze ist.</b> Und man feiert dort heute diesem Götzen zu Ehren ein Fest.",
|
53 |
+
"<b>so ist außerhalb derselben [das Verkehren] erlaubt.</b> Weil gewöhnlich außerhalb der Stadt das Fest nicht mitgefeiert wird.",
|
54 |
+
"<b>so ist [es] in derselben erlaubt.</b> Dem Israeliten, der dort wohnt.",
|
55 |
+
"<b>dahin zu gehen.</b> Am Tage des Götzenfestes",
|
56 |
+
"<b>so ist es verboten.</b> Weil es schiene, dass man dahin ginge, um das Fest mitzufeiern.",
|
57 |
+
"<b>so ist es erlaubt.</b> Denn wer ihn sieht, kann denken, er gehe nach dem anderen Orte.",
|
58 |
+
"<b>und es sind dort.</b> Außerhalb der Stadt.",
|
59 |
+
"<b>ein solcher hall traf sich einst in Bet-Schean.</b> Skythopolis, heute Beisan.",
|
60 |
+
"<b>dass in den bekränzten verboten.</b> Weil es Gebrauch war, dass von den bekränzten Läden eine Abgabe für den Götzenkultus erhoben wurde."
|
61 |
+
],
|
62 |
+
[
|
63 |
+
"<b>Folgende Dinge sind.</b> Zu jeder Zeit.",
|
64 |
+
"<b>den Heiden zu verkaufen.</b> Weil man die folgenden Dinge dem Götzen darbrachte.",
|
65 |
+
"<b>Tannenäpfel.</b> <span dir=\"rtl\">אסטרובלין ,אצטרובלין</span> gr. στρóβιλος, (s. B. batra IV, Note 24), die länglich runden Zapfen von Tannen oder Fichten, Tannen- oder Fichtenäpfel.",
|
66 |
+
"<b>oder weiße Feigen.</b> <span dir=\"rtl\">בנות שוח</span> (s. Schebiit V, 1) = <span dir=\"rtl\">תאיני חיוראתא</span> weiße Feigen (Talmud).",
|
67 |
+
"<b>mit deren Stielen.</b> <span dir=\"rtl\">ופטוטרותיהן</span> nach Talmud wie <span dir=\"rtl\">בפטוטרותיהן</span> zu erklären, wie der Jerusch. im Texte der M. hat. <span dir=\"rtl\">פטוטרה</span> Fruchtstiel, vielleicht von <span dir=\"rtl\">פטר</span> hervorbrechen, das Hervorbrechende, der Blütenstiel (wie <span dir=\"rtl\">חצוצרה</span> von <span dir=\"rtl\">שפופרת ,חצר</span> von <span dir=\"rtl\">שפר.)</span>",
|
68 |
+
"<b>verkaufen.</b> Wenn der Heide viele Hühner kauft, darf man ihm auch einen weißen Hahn darunter geben, denn da er auch andere kauft, so braucht er sie gewiss nicht zum Götzendienste.",
|
69 |
+
"<b>Alle andern Dinge sind unbestimmt.</b> <span dir=\"rtl\">סתם</span> (Verschlossenes) Unbekanntes, Unbestimmtes, d. h. wenn der Heide nicht das Gekaufte für den Götzendienst bestimmt.",
|
70 |
+
"<b>bei ausdrücklicher Erklärung.</b> Des Heiden, dass er den Gegenstand dem Götzen darbringen will.",
|
71 |
+
"<b>Chazab.</b> Einige lesen <span dir=\"rtl\">חצב</span> statt <span dir=\"rtl\">חצב .וחצב</span> eine Dattel art, arab. <span dir=\"rtl\">خصب</span>, eine fruchtreiche Palme; anders <span dir=\"rtl\">חצוב</span> in Kilajim 1,8. (das Einige mit unserem חצב identifizierten).",
|
72 |
+
"<b>und Nikolaus-Datteln.</b> <span dir=\"rtl\">נקליבס</span>, nach Aruch נקלווס (ebenso im Talm.), eine Dattelart, die nach Nikolaus von Damaskus so genannt wird (vgl. Mussaphia im Aruch)."
|
73 |
+
],
|
74 |
+
[
|
75 |
+
"<b>darf man [es] nicht verkaufen.</b> Vgl. II,1.",
|
76 |
+
"<b>Nirgends aber darf man ihnen verkaufen Großvieh.</b> Man hat nach dem Talmud das Verkaufen verboten, damit der Israelit nicht dazu komme, dem Heiden Vieh zu leihen oder zu vermieten. Dieser würde dann auch am Sabbat damit arbeiten, während der Israelit doch verpflichtet ist, sein Vieh am Sabbat ruhen zu lassen.",
|
77 |
+
"<b>Kälber und Eselsfüllen.</b> Vgl. Pesachim IV, 3.",
|
78 |
+
"<b>mögen sie unversehrt oder beschädigt.</b> Eig.: gebrochen, mit gebrochenen Füßen. Auch die gebrochenen Tiere kann mau zu irgend einer Arbeit brauchen.",
|
79 |
+
"<b>Ben Bethera erlaubt es beim Pferde.</b> Weil dies nur zum Reiten gebraucht wurde, was am Sabbat nur nach rabbinischer Verordnung <span dir=\"rtl\">(שבות)</span> verboten ist, vgl. Beza V, 2."
|
80 |
+
],
|
81 |
+
[
|
82 |
+
"<b>wodurch den Leuten Schaden entstehen.</b> Z. B. Waffen (Bart.).",
|
83 |
+
"<b>Man darf ihnen nicht bauen helfen eine Basilika.</b> Ein öffentliches Gebäude, das vorzüglich als Gerichtshaus dient.",
|
84 |
+
"<b>einen Richtplatz.</b> <span dir=\"rtl\">גרדום</span> (von gradus) Stufe, Anhöhe des Richtplatzes.",
|
85 |
+
"<b>eine Rennbahn.</b> <span dir=\"rtl\">אסטדיא ,אצטדיא</span> == στάδιον, die Rennbahn, wo Tierkämpfe aufgeführt wurden.",
|
86 |
+
"<b>oder einen Richterstuhl.</b> <span dir=\"rtl\">בימה</span> == βῆμα, Rednerbühne, Richterstuhl.",
|
87 |
+
"<b>man darf ihnen aber öffentliche Bäder.</b> Die Ausgg. lesen: <span dir=\"rtl\">בימוסיאות</span> von βωμóς eine Erhöhung, Altar, aber auch Postament einer Statue. Besser aber ist nach den älteren Zeugnissen u. Ms. München <span dir=\"rtl\">דימוסיאות zu lesen. דימוסיא</span> = δημóσια dem Staate gehörig, gewöhnliche Bezeichnung der öffentlichen Bäder im Jeruschalmi.",
|
88 |
+
"<b>wo man ein Götzenbild aufstellt.</b> Vgl. weiter III,4."
|
89 |
+
],
|
90 |
+
[
|
91 |
+
"<b>Man.</b> M. ed. Neapel hat nicht <span dir=\"rtl\">ואין</span> bis <span dir=\"rtl\">בשכר מותר.</span>",
|
92 |
+
"<b>Halsketten.</b> <span dir=\"rtl\">קטלא</span> == catella.",
|
93 |
+
"<b>Für Lohn ist es erlaubt.</b> Vgl. Tos. 19b y. <span dir=\"rtl\">הגיע</span> und Tos. Jom tob.",
|
94 |
+
"<b>Man darf.</b> In Palästina.",
|
95 |
+
"<b>ihnen nichts am Boden Haftendes verkaufen.</b> Denn man darf den Heiden nichts verkaufen, wodurch sie ein Eigentumsrecht am Boden Palästina’s erwerben.",
|
96 |
+
"<b>nachdem es abgehauen ist.</b> <span dir=\"rtl\">משיקצץ</span>, ed. Neapel 1. <span dir=\"rtl\">מה שקיצץ.</span>",
|
97 |
+
"<b>Man darf ihnen im Lande Israel keine Häuser.</b> Man hat dies verboten, damit man nicht dazu komme, ihnen Häuser zu verkaufen, s. Note 54.",
|
98 |
+
"<b>noch viel weniger Felder.</b> Bei Feldern kommt noch der Umstand hinzu, dass dadurch Hebe und Zehnten den Priestern und Leviten entzogen werden.",
|
99 |
+
"<b>in Syrien.</b> In dem von König David eroberten Syrien (2. Samuel 8,3–6), das nicht so heilig ist, wie das Land Israel, vgl. B. kamma VII, Note 38.",
|
100 |
+
"<b>darf man ihnen wohl Häuser.</b> Man hat in Syrien nicht die in Note 56 erwähnte Vorbeugungs- Bestimmung) (<span dir=\"rtl\">גזירת</span>) getroffen.",
|
101 |
+
"<b>aber nicht Felder.</b> Nach Note 54 und 57. Wo zwei Gründe vorliegen, hat man auch in Syrien die <span dir=\"rtl\">גזירה</span> verordnet.",
|
102 |
+
"<b>im Auslande.</b> Das vom Lande Israel entfernt ist.",
|
103 |
+
"<b>darf man ihnen Häuser verkaufen und Felder vermieten.</b> Aber nicht verkaufen, damit man nicht dazu komme, solche auch in Palästina zu verkaufen (gegen Note 54 u. 57); vgl. Note 60.",
|
104 |
+
"<b>in Syrien darf man ihnen Häuser verkaufen.</b> Nach R. Jose ist Syrien nicht heilig, weil dies als Eroberung eines Einzelnen (des Königs David), nicht als Land Israels zu betrachten ist.",
|
105 |
+
"<b>und Felder vermieten.</b> Aber nicht verkaufen, nach Note 62.",
|
106 |
+
"<b>im Auslande.</b> Das vom Lande Israel entfernt ist.",
|
107 |
+
"<b>darf man ihnen Beides verkaufen.</b> Hier hat man gar keine <span dir=\"rtl\">גזירה</span> verordnet."
|
108 |
+
],
|
109 |
+
[
|
110 |
+
"<b>wo man erlaubt hat [dem Heiden ein Haus] zu vermieten.</b> In Syrien. Diese M. hat R. Meïr gelehrt, da dies nach R. Jose überall erlaubt ist.",
|
111 |
+
"<b>wenn er es als Wohnhaus gebrauchen will.</b> Sondern nur, wenn es etwa als Lagerraum für Waren gebraucht wird.",
|
112 |
+
"<b>weil es nach dem Namen des Eigentümers.</b> Des Israeliten.",
|
113 |
+
"<b>genannt wird.</b> Wenn nun der Nichtjude das Bad am Sabbat wärmte, so könnte man meinen, dass er im Aufträge des Israeliten als dessen Tagelöhner am Sabbat arbeitet."
|
114 |
+
]
|
115 |
+
],
|
116 |
+
[
|
117 |
+
[
|
118 |
+
"<b>Man darf kein Vieh in die Gasthöfe.</b> <span dir=\"rtl\">פונדקי</span> s. Edujot IV, Note 56.",
|
119 |
+
"<b>weil sie der schändlichen Vermischung verdächtig sind.</b> Da die Bestialität auch dem Heiden verboten ist, so darf der Jude keine Veranlassung bieten, dieses Verbrechen zu verüben, nach Lev. 19,14.",
|
120 |
+
"<b>Es darf keine Frau mit ihnen allein sein.</b> Selbst wenn die Frau des Heiden dabei ist. Dass eine Frau bei einem Manne ganz allein sei (<span dir=\"rtl\">ייחוד</span>) ist auch, wenn dieser ein Israelite ist, verboten (Sanhedrin 21 a b).",
|
121 |
+
"<b>weil sie der Unzucht verdächtig sind.</b> Der folgende beim Manne angegebene Grund (des Blut-Vergießens) geht bei einer Frau nicht an, weil man gewöhnlich einer Frau gegenüber barmherzig ist.",
|
122 |
+
"<b>weil sie des Blut-Vergießens verdächtig sind. Es darf keine Israelitin einer Heidin Geburtshilfe leisten, (weil sie dadurch ein Kind für den Götzendienst gebären hilft.</b> Die eingeklammerte Stelle fehlt in Ms. München und in ed. Neapel.",
|
123 |
+
"<b>aber man darf von einer Heidin einer Israelitin Geburtshilfe leisten lassen.</b> Nach einer Baraita nur, wenn Andere dabei sind, so dass nicht zu befürchten steht, sie werde das Kind töten.",
|
124 |
+
"<b>aber man darf von einer Heidin das Kind einer Israelitin in deren eigenem Gebiete.</b> Im Hause der Israelitin."
|
125 |
+
],
|
126 |
+
[
|
127 |
+
"<b>Man darf sich von ihnen eine Heilung des Vermögens.</b> D. h. des Viehes.",
|
128 |
+
"<b>aber nicht eine Heilung der Person.</b> Der Menschen, s. Nedarim IV,4.",
|
129 |
+
"<b>Man darf sich nirgends von ihnen scheren lassen.</b> Weil sie mit dem Schermesser eine tödliche Verletzung beibringen könnten.",
|
130 |
+
"<b>aber nicht mit ihm allein.</b> Die Erklärer fügen hinzu, dass derartige Verbote Betreffs der Nichtjuden der Jetztzeit keine Geltung haben, da dieselben keiner Verbrechen verdächtig sind."
|
131 |
+
],
|
132 |
+
[
|
133 |
+
"<b>der bei ihnen noch Wein gewesen.</b> Dagegen ist Essig, den der Heide vom Israeliten gekauft hat, nicht verboten.",
|
134 |
+
"<b>adrianische.</b> And. LA. <span dir=\"rtl\">אדרייני st. הדרייני.</span>",
|
135 |
+
"<b>Scherbe.</b> Nach dem Talmud (32 a) 80 genannt vom Kaiser Hadrian, der Gefäße aus ungebranntem Thon vom Weine durchziehen Hess, diese in Scherben zerbrach, welche die Soldaten in den Krieg mitnahmen und im Wasser auflösten, so dass der Lehm sich setzte und das Wasser mit Wein gemischt wurde. Indessen erklärt Hesychios durch τά ’Αδριανά κεράμια (Thongefässe vom Adriatischen Meere) die Bezeichnung Κερκυραίοι ἀμφορεîς Amphoren von Kerkyra, die mit Wein von Kerkyra vollgesogenen Gelasse aus ungebranntem Thon; vgl Heinrich Lewy im Philol. 52, S. 571.",
|
136 |
+
"<b>die dem Herzen gegenüber aufgerissen sind.</b> Man hat dem Herzen gegenüber das Fell des noch lebenden Tieres aufgerissen, das Herz herausgenommen und dem Götzen dargebracht.",
|
137 |
+
"<b>so ist es erlaubt.</b> Da man Behufs jenes Götzenopfers stets eine runde Öffnung machte.",
|
138 |
+
"<b>ist erlaubt.</b> Wenn es der Israelit gekauft, bevor es dem Götzen dargebracht wurde.",
|
139 |
+
"<b>ist verboten.</b> Es ist gewiss bereits dem Götzen dargebracht worden.",
|
140 |
+
"<b>weil es wie Toten-Opfer betrachtet wird.</b> So werden die Götzenopfer genannt, vgl. Ps. 106,28.",
|
141 |
+
"<b>die zum Götzen.</b> <span dir=\"rtl\">תרפות</span> (aram. <span dir=\"rtl\">תרפותא</span> Schmach, Schande) nach Jerusch, wie <span dir=\"rtl\">תרפים</span>, Götzenbilder. Nach einer andern LA. im Jerusch, heißt es <span dir=\"rtl\">תרבות</span>, was dort mit <span dir=\"rtl\">תוריבס</span> (θόρυβος, Lärm, Verwirrung) erklärt wird.",
|
142 |
+
"<b>darf man keine Geschäfte machen.</b> Weil sie ihre Götzen preisen würden, wenn sie gute Geschäfte machten, s. oben I. Note 2.",
|
143 |
+
"<b>ist es erlaubt.</b> <span dir=\"rtl\">והבאין מותרין</span> fehlt in der M. des Jerusch.; doch hat dies der Talm. das. 41 b."
|
144 |
+
],
|
145 |
+
[
|
146 |
+
"<b>Schläuche.</b> Aus Leder.",
|
147 |
+
"<b>und Krüge.</b> Irdene.",
|
148 |
+
"<b>in denen Wein eines Israeliten eilige-füllt ist.</b> Ohne dass die Gefäße vor dem Gebrauche vorschriftmäßig (nach Babli 33 a) gereinigt worden.",
|
149 |
+
"<b>sind.</b> Samt dem eingefüllten Weine.",
|
150 |
+
"<b>auch zur Nutzung verboten.</b> Weil die Gefäße vorher den zur Nutzung verbotenen Wein des Heiden eingesogen hatten.",
|
151 |
+
"<b>verboten.</b> Da der Wein des Israeliten durch den vorher vom Gefäße eingesogenen heidnischen Wein nicht an Wert gewonnen hat. Jedoch ist der Wein zu trinken verboten.",
|
152 |
+
"<b>aber wenn sietrocken sind.</b> Zwölf Monate, nachdem sie ausgepresst wurden.",
|
153 |
+
"<b>sind sie erlaubt.</b> Auch zu essen.",
|
154 |
+
"<b>Muria.</b> <span dir=\"rtl\">מורייס</span> == muries, Salzbrühe, worin Thunfische und andere Fische eingemacht wurden. Man pflegte derselben Wein beizumischen; deshalb ist sie zur Nutzung verboten.",
|
155 |
+
"<b>und bitynischer.</b> <span dir=\"rtl\">בית אונייקי</span>, ed. Neapel: <span dir=\"rtl\">ותיניקי</span>, bitbynischer Käse, der im Auslande gesucht war (Plinius HN. 11,97). Als Grund des Nutzungs-Verbotes gibt der Talmud an, dass in jener Gegend Kälber (deren Lab man zur Bereitung der Käse verwendet) den Götzen als Opfer dargebracht wurden. — Statt <span dir=\"rtl\">גבינות בית אונייקי</span> hat die M. des Jerusch. <span dir=\"rtl\">גבינות ותירייקי</span> (Käse und Theriak).",
|
156 |
+
"<b>Deren Nutzung ist nicht verboten.</b> Muria nicht, weil der Wein nur dazu diente, den Schaum der Fische fortzuschaffen (Talmud 38 b); den Käse wieder hat man wegen der geringen Zahl der Götzenopfer nicht zur Nutzung verboten, da die meisten Tiere nicht den Götzen dargebracht wurden. Doch ist auch nach den Weisen Muria sowohl wie Käse zu essen verboten."
|
157 |
+
],
|
158 |
+
[
|
159 |
+
"<b>Warum hat man Käse der Heiden verboten.</b> Zu essen, da man doch aus Milch von verbotenen Tieren keinen Käse bereiten kann.",
|
160 |
+
"<b>Weil sie die Milch durch Lab-Milch.</b> <span dir=\"rtl\">קיבה</span> der Labmagen. Hier versteht man darunter die im Labmagen der Saugkälber versäuerte Milch.",
|
161 |
+
"<b>von Aaastieren.</b> Von nicht rite geschlachteten Tieren.",
|
162 |
+
"<b>Lab-Milch vom Ganzopfer ist doch strenger verboten.</b> Da Heiliges auch zur Nutzung verboten ist.",
|
163 |
+
"<b>der sich nicht ekelt.</b> Eig. dessen Sinn schön, gut ist; Gegensatz: <span dir=\"rtl\">אסתניס</span> (ἀσϑενὴς) der Schwache, der sich ekelt.",
|
164 |
+
"<b>darf sie roh schlürfen.</b> <span dir=\"rtl\">שרף</span> arab. <span dir=\"rtl\">رشف</span> einschlürfen, syr. <span dir=\"rtl\">ܣܪܳܦܳܐ</span> ein Trank. Es wird diese versäuerte Lab-Milch wie Mist (<span dir=\"rtl\">פירשא</span>) betrachtet.",
|
165 |
+
"<b>Dies hat man.</b> Die Worte <span dir=\"rtl\">ולא הודו</span> bis <span dir=\"rtl\">מזועלין</span> sind vom Mischna-Red actor in den Berieht des R. Jehuda interpolirt, wodurch er bemerkt, dass die von R. Ismael mitgeteilte Tradition von den Weiseu nicht akzeptiert wurde; vgl. Sanhedrin VIII Note 4.",
|
166 |
+
"<b>ihm.</b> Dem R. Ismael.",
|
167 |
+
"<b>Man darf sie nicht gemessen.</b> Die Rabbinen haben es verboten.",
|
168 |
+
"<b>aber man begeht dadurch.</b> Dass man davon einen Genuss hat.",
|
169 |
+
"<b>keine Veruntreuung.</b> Da es nach der Tora nicht verboten ist.",
|
170 |
+
"<b>weil man die Milch mit Lab-Milch von Götzenopfer-Kälbern.</b> Von Götzenopfern ist selbst der Mist verboten, weil der Darbringer an dem großen Umfang der Opfer (<span dir=\"rtl\">נפחא</span>) Gefallen hat.",
|
171 |
+
"<b>warum hat mau nicht auch die Nutzung davon verboten.</b> Da ja Götzenopfer auch zur Nutzung verboten sind.",
|
172 |
+
"<b>Da führte er ihn zu einem anderen Gegenstände hin.</b> Er wollte ihm den wahren Grund nicht mitteilen, weil noch keine zwölf Monate seit der Verordnung des Käse-Verbotes verstrichen waren und von einer neuen Verordnung gewöhnlich der Grund geheim gehalten wurde, damit dieselbe nicht von Manchen, denen der Grund nicht einleuchtet, missachtet werde.",
|
173 |
+
"<b>wie liesest du.</b> In Cant, 1,2.",
|
174 |
+
"<b>כי טונים דֹּדֶי.</b> Suff. masc.",
|
175 |
+
"<b>Jener antwortete.</b> Suff. fem.",
|
176 |
+
"<b>] <span dir=\"rtl\">לריח שְׁמָנֶיךָ טוב.</span></b> Wo das Suff. entschieden masc. ist. (vgl. den Schluss dieses V.’s.) — Da nun das Hohelied von den Weisen als ein Gespräch zwischen der Gemeinde Israel (<span dir=\"rtl\">כנסת ישראל</span>) mit Gott aufgefasst wurde, so sind die Worte <span dir=\"rtl\">כי טובים דֹּדֶיךָ מיין</span> von der Gemeinde Israel an Gott gerichtet und bedeuten nach der Erkl. des Talm. : „Angenehmer sind mir die Worte deiner Freunde (die Anordnungen der Weisen) als der Wein (die schriftliche Tora).‟ Hiermit wollte R. Josua dem R. Ismael zu verstehen geben, dass Israel mit Liebe die Verordnungen der Weisen befolgt, wenn es auch nicht den Grund derselben kennt. (Vgl. auch Tosephta Para IX,3.) — Über den eigentlichen Grund des Verbotes vom heidnischen Käse sind im Talm. (35 a) verschiedene Ansichten ausgesprochen worden."
|
177 |
+
],
|
178 |
+
[
|
179 |
+
"<b>ohne dass ein Israelit es gesehen.</b> Da möglicher Weise Milch von verbotenen Tieren beigemischt wurde.",
|
180 |
+
"<b>ihr Brod.</b> Dies und die beiden folgenden Dinge hat man verboten, um die Verschwägerung mit den Heiden zu verhindern.",
|
181 |
+
"<b>Rabbi.</b> D. i. R. Jehuda II, der Enkel R. Jehuda I., des Mischna-Redaktors.",
|
182 |
+
" Die eingeklammerte Stelle ist eine spätere Interpolation.",
|
183 |
+
"<b>Gekochtes.</b> Was der Heide gekocht, selbst wenn keine verbotene Speise dabei ist; Note 53.",
|
184 |
+
"<b>Eingemachtes.</b> <span dir=\"rtl\">כבשין</span> von <span dir=\"rtl\">כבש</span> pressen, einlegen.",
|
185 |
+
"<b>worin sie Wein und Essig zu tun pflegen.</b> Wenn sicherlich Wein oder Essig darin ist, so ist es auch zur Nutzung verboten (Talm. 38 b).",
|
186 |
+
"<b>kleingehackte Terith.</b> <span dir=\"rtl\">טרית</span> ist nach Raschi eine Art kleiner Fische. Hiernach wäre es wohl identisch mit θρίττα = τριγíας (eine kleine Sardellenart). In Megilla 6 a dagegen wird das Wort von Raschi als Thunfisch erklärt, wonach es der Triton ist, der nach Plinius (Η. N. 32,11,53) zum Geschlechte der Thunfische gehört. Nach Jerusch. Nedarim VI 39 d nennen Einige die <span dir=\"rtl\">טרית</span> auch <span dir=\"rtl\">צחנה</span>, (arab. <span dir=\"rtl\">صحناة</span>, ein aus kleinen Fischen bereitetes Gericht). Hiernach dürfte es mit τἀριχος (Salzfische), syr. <span dir=\"rtl\">ܛܳܐܪܺܝܟܳܐ</span> zu identifizieren sein.",
|
187 |
+
"<b>Fischlake.</b> <span dir=\"rtl\">ציר</span> Edujot VII,2.",
|
188 |
+
"<b>in der kein Fisch ist.</b> Man pflegte in die Fischlake einen oder zwei Fische zu legen, um zu zeigen, aus welchen Fischen die Lake bereitet wurde. Wenn nun kein Fisch darin ist, so ist zu befürchten, dass dies Lake von unreinen Fischen ist (Ritba).",
|
189 |
+
"<b>in der.</b> Die eingeklammerte Stelle ist ein erklärender Zusatz aus einer Baraita im Talm. 39 b; vgl. auch Jerusch. Nedarim VI,39 c, wonach unter <span dir=\"rtl\">דגה</span> die <span dir=\"rtl\">בלכיר</span> zu verstehen ist.",
|
190 |
+
"<b>keine Kalchit.</b> <span dir=\"rtl\">כילבית</span> Nach Ramban und Ritba bezeichnet dieses Wort jedes kleine Fischchen, es sei ein reines, wie hier, oder ein unreines, wie in Chullin 97 a. In der Tos. (ed. Zuckerm. S. 467) befindet sich die LA. <span dir=\"rtl\">כילבית</span> wonach es identisch ist mit <span dir=\"rtl\">כילכיד כלכיד</span> in Jerusch. Nedarim VI, 39 cd, dem griech. χαλκις (eine Häringsart.)",
|
191 |
+
"<b>Ohilak.</b> <span dir=\"rtl\">חילק</span>, eine Art kleiner Fische, die zwar keine Flossen und Schuppen mit zur Welt bringen, dieselben aber später bekommen und daher rein sind. Allein es werden dieselben häufig mit unreinen Fischen vermischt, von denen sie nicht zu unterscheiden sind. Manche vergleichen <span dir=\"rtl\">חילק</span> mit halec.",
|
192 |
+
"<b>ein Stück.</b> <span dir=\"rtl\">קורט</span>, (von <span dir=\"rtl\">قرط</span> zerschneiden) ein Stück, das der Heide mit seinem Messer abgeschnitten, an dem gewöhnlich verbotenes Fett klebt.",
|
193 |
+
"<b>Asant.</b> <span dir=\"rtl\">חלתית</span> <span dir=\"rtl\">(حلتيت)</span> stinkender Asant oder Teufelsdreck, laserpitium, das als Gewürz und als Heilmittel gebraucht wurde. Durch seine Schärfe macht es einerseits das am Messer klebende alte Fett schmackhaft, andererseits saugt es das Fett ein und ist deshalb verboten.",
|
194 |
+
"<b>gewürztes Salz.</b> <span dir=\"rtl\">סלקונטית</span> andere LA. : <span dir=\"rtl\">סלקונרית</span>, wohl sal conditum. מ׳ ס׳ Salz, das sai conditura genannt wird. Sales conditi wurden zur Beförderung der Verdauung und zur Verhütung von vielerlei Krankheiten gebraucht, (Apicius I,27). Es ist nach dem Talm. (39 b) verboten, weil dazu auch Eingeweide von unreinen Fischen genommen wurden (vgl. Plinius HN. 31, 7,40)."
|
195 |
+
],
|
196 |
+
[
|
197 |
+
"<b>die ein Heide im Beisein eines Israeliten.</b> Der es nur zu sehen vermag, wenn er es auch nicht wirklich sieht (Talm.)",
|
198 |
+
"<b>Honig.</b> Wenn er auch vom Heiden gekocht wurde, ist er dennoch erlaubt, weil derselbe auch roh genießbar ist.",
|
199 |
+
"<b>weiche Trauben.</b> <span dir=\"rtl\">דברניות</span> Nach Maimonides: Honigwaben; doch stimmt diese Erklärung nicht recht mit dem Talmud. Unter den vielerlei LAA ist am besten bezeugt: <span dir=\"rtl\">דבדבניות</span> (viell, vom aram. <span dir=\"rtl\">דוב</span>, fließen) weiche Trauben, aus denen der Saft herausträufelt. Dieser Saft wird nicht wie Wein betrachtet und ist deshalb nicht verboten.",
|
200 |
+
"<b>macht deren Flüssigkeit nicht.</b> Wenn eine Frucht damit benetzt wird.",
|
201 |
+
"<b>zur Unreinheit geeignet.</b> Da das Herausfließen des Saftes nicht erwünscht ist, vgl. Machsehirin I, 1 und Edujot IV, Note 38.",
|
202 |
+
"<b>die nicht kleingehackt ist.</b> Woran noch Kopf und Rückgrat ganz sind, so dass man erkennt, dass es ein reiner Fisch ist.",
|
203 |
+
"<b>in der ein Fisch.</b> Eine <span dir=\"rtl\">כלבית</span>, s. oben Note 63.",
|
204 |
+
"<b>Blätter von Asant.</b> Die man nicht mit dem Messer schneidet.",
|
205 |
+
"<b>und eingelegte Olivenkuchen.</b> <span dir=\"rtl\">זיתי גלוסקאות</span>, M. Jerusch. גלוסקא — .זיתי קלוסקא gr. κολλıξ syr. <span dir=\"rtl\">ܓܠܽܘܣܩܳܐ</span> ein runder Kuchen. Über <span dir=\"rtl\">זיתים מגולגלים</span> vgl. Edujot IV, Note 37.",
|
206 |
+
"<b>die erweichten.</b> <span dir=\"rtl\">השלוחין</span> (Talm. <span dir=\"rtl\">השלחין</span>), die so weich sind, dass der Kern herausfällt, wenn man sie mit der Hand fasst (Talm.). Vielleicht hat dies denselben Stamm, wie <span dir=\"rtl\">שלחין</span> in B. mezia IX, Note 9.",
|
207 |
+
"<b>sind verboten.</b> Denn sie sind vielleicht durch Wein erweicht worden.",
|
208 |
+
"<b>die aus dem Korbe.</b> <span dir=\"rtl\">סלולה</span> a. LA.: <span dir=\"rtl\">סלילה</span>, arab. <span dir=\"rtl\">سليلة</span>ein kleiner Korb, aus dem sie der Krämer verkauft.",
|
209 |
+
"<b>sind verboten.</b> Denn der Krämer besprengt sie mit Wein.",
|
210 |
+
"<b>die aber aus der Vorratskammer.</b> <span dir=\"rtl\">הפתק</span> a. LA.: <span dir=\"rtl\">אפותיק</span> ἀποϑήκη, Niederlage, Magazin.",
|
211 |
+
"<b>Dasselbe gilt hinsichtlich der Theruma.</b> Wenn ein Priester verdächtig ist, dass er <span dir=\"rtl\">תרומה</span> als <span dir=\"rtl\">חולין</span> verkauft., so darf man von dem, was vor ihm liegt, nichts kaufen ; wohl aber das, was aus seinem Magazin kommt, denn er fürchtet sich da, dass die Rabbinen, falls sein Betrug entdeckt würde, das ganze Magazin für herrenloses Gut erklären würden."
|
212 |
+
]
|
213 |
+
],
|
214 |
+
[
|
215 |
+
[
|
216 |
+
"<b>Meirs.</b> In der Heimat des R. Meir wurde jedes Bild einmal im Jahre angebetet, und da R. Meir auch die Minderheit beachtet (<span dir=\"rtl\">חייש למיעוניא</span>), so hat er wegen seines Wohnortes auch an anderen Orten die Nutzung der Bilder verboten. Die Weisen aber richten sich nach der Mehrheit (<span dir=\"rtl\">רוב</span>), wie oben II, Note 33 (Talm.).",
|
217 |
+
"<b>Vogel oder eine Kugel in der Hand haben.</b> Dies sind die Symbole der Weltherrschaft. — In der Tosephta werden noch hinzugefügt : Schwert, Krone und Ring"
|
218 |
+
],
|
219 |
+
[
|
220 |
+
"<b>so sind diese erlaubt.</b> Denn es ist anzunehmen, dass der Heide selbst sie zerbrochen, wodurch er den Götzen nichtig· gemacht hat (s. weiter IV,4).",
|
221 |
+
"<b>Findet man die Figur einer Hand oder eines Fußes.</b> Und daran, dass sie eine Basis haben, erkennt man dass es keine Bruchstücke von Bildern sind.",
|
222 |
+
"<b>weil dergleichen angebetet wird.</b> Man macht oft derartige Figuren und betet sie an."
|
223 |
+
],
|
224 |
+
[
|
225 |
+
"<b>das Bild des Mondes.</b> Nicht etwa eine runde Scheibe, als Abbild der Sonne oder ein Kreisteil als Abbild des Mondes ; sondern es sind hier Bilder gemeint, unter denen die Gestirn-Anbeter die Sonne oder den Mond sich vorstellen, wie z. B. das Bild eines gekrönten auf einem Wagen ruhenden Königs, das die Sonne vorstellte (Maimon.).",
|
226 |
+
"<b>oder das Bild eines Drachen.</b> Einer Schlange mit Flossen am Halse (Tosephta).",
|
227 |
+
"<b>so muss man sie in die Salzsee werfen.</b> Damit Niemand sie finde und benutze.",
|
228 |
+
"<b>Nur wenn solche auf ansehnlichen Geräten.</b> Wie Gold- und Silber-Geschmeide.",
|
229 |
+
"<b>sind sie aber auf unbedeutenden Geräten.</b> Wie Töpfe, Kessel.",
|
230 |
+
"<b>so sind sie erlaubt.</b> Da diese nicht als Götzen verehrt werden.",
|
231 |
+
"<b>Man kann sie zerreiben und in den Wind streuen oder ins Meer.</b> In die Salzsee.",
|
232 |
+
"<b>Es würde dann.</b> Wenn sie in den Wind gestreut würden.",
|
233 |
+
"<b>ja Dünger daraus.</b> Und man würde davon einen Nutzen haben, wenn durch den Dünger das Wachstum von Pflanzen befördert würde.",
|
234 |
+
"<b>Es soll nicht das Geringste von dem Banne an Deiner Hand haften.</b> R. Jose dagegen meint, dass die Pflanzen, die einerseits durch den Erdboden, andererseits durch den verbotenen Dünger hervorgebracht werden, nicht verboten sind ; denn ein Ding, dessen Entstehen Erlaubtes und Verbotenes zusammen bewirkt haben (<span dir=\"rtl\">זה וזה גורם</span>), ist erlaubt (s. weiter Ende M. 8)."
|
235 |
+
],
|
236 |
+
[
|
237 |
+
"<b>Sohn des Philosophos.</b> Wahrscheinlich ist <span dir=\"rtl\">בן</span> zu streichen, und es heißt : „Proklos, der Philosoph‟ ; oder es müsste statt <span dir=\"rtl\">פלוספוס</span> irgend ein Nomen proprium stehen. M. ed. Neapel hat <span dir=\"rtl\">פלוסלוס.</span>",
|
238 |
+
"<b>als dieser sich im Bade der Aphrodite.</b> Vgl. H. Lewy im Philologue B. 52 S. 569f.",
|
239 |
+
"<b>badete.</b> S. weiter IV, 3.",
|
240 |
+
"<b>Man darf im Bade nicht antworten.</b> Da man dort unbekleidet steht und deshalb keine Tora-Worte sprechen darf.",
|
241 |
+
"<b>sie.</b> Das Bild der Aphrodite.",
|
242 |
+
"<b>ist vielmehr in mein Gebiet gekommen.</b> Das Bad war vorher da, und das Götzenbild ist erst später hineingekommen.",
|
243 |
+
"<b>Man.</b> Dies ist eine zweite Erwiderung (Raschi)",
|
244 |
+
"<b>sagt nicht: „das Bad ist der Aphrodite zur Zierde gemacht worden‟, sondern: „Eine Aphrodite ist dem Bade zur Zierde gemacht worden.</b> So dass das Götzenbild nur etwas Nebensächliches ist, während das Bad die Hauptsache ist.",
|
245 |
+
"<b>Ferner.</b> <span dir=\"rtl\">דבר אחר</span>, eine andere Antwort.",
|
246 |
+
"<b>diese aber steht an der Mündung des Kanals.</b> <span dir=\"rtl\">בוביא ,ביב</span> (syr. <span dir=\"rtl\">ܒܺܝܕܳܐ</span> Wasserleitung, Kanal.",
|
247 |
+
"<b>und alle Leute urinieren vor ihr.</b> Dadurch wird das Götzenbild nichtig gemacht (<span dir=\"rtl\">מבוטל</span>), s. weiter IV, 5."
|
248 |
+
],
|
249 |
+
[
|
250 |
+
"<b>so sind diese [zur Nutzung.</b> Z. B. darauf zu säen.",
|
251 |
+
"<b>erlaubt.</b> Denn was am Boden haftet (<span dir=\"rtl\">מחובר</span>) kann nicht durch Götzendienst verboten gemacht werden.",
|
252 |
+
"<b>ist verboten.</b> Wenn man dieselben etwa mit Gold oder Silber bedeckt hat, so ist dieser „Überzug‟ verboten.",
|
253 |
+
"<b>denn es heißt (Deut. 7,25): „Habe kein Gelüste nach dem Silber und Gold, das auf ihnen ist, um es zu nehmen!‟ R. Jose der Galiläer, sagt: Es heißt (Deut. 12,2): „ihre Götter auf ihren Bergen,‟ aber nicht: „die Berge ihre Götter‟; „ihre Götter auf den Hügeln‟ aber nicht: „die Hügel ihre Götter.</b> Demnach ist auch der „Überzug‟ der Berge und Hügel erlaubt. (R. Simon b. Lakisch im Talmud).",
|
254 |
+
"<b>Warum ist aber ein Götzenbaum.</b> <span dir=\"rtl\">אשרה</span> s. weiter M. 7.",
|
255 |
+
"<b>verboten.</b> Da es doch in demselben Verse (Deut 12,2) heißt: „ihre Götter unter jedem belaubten Baume‟; so sollten wir auch daraus folgern, dass die belaubten Bäume selbst nicht als ihre Götter zu betrachten sind.",
|
256 |
+
"<b>Weil Menschen ihn gehandhabt.</b> Ihn gepflanzt.",
|
257 |
+
"<b>verboten ist.</b> Während nach dem ersten Tanna nur die Aschera verboten ist, die ursprünglich als Götze gepflanzt worden ist, meint R. Jose, dass selbst ein Baum, der erst später, nachdem er gepflanzt war, göttlich verehrt wurde, verboten ist, weil dasjenige, bei dem <span dir=\"rtl\">תפיסת ידי אדם</span> stattgefunden hat, in Bezug auf Götzendienst nicht als <span dir=\"rtl\">מחובר</span> (Note 28) gilt. Dagegen wird der Überzug eines Berges auch nach R. Jose (wie der Berg selbst) nicht verboten (R. Scheschet im Talm. gegen R. Simon b. L. Note 30).",
|
258 |
+
"<b>Ich will [die Stelle.</b> Deut. 12, 2.",
|
259 |
+
"<b>vor dir untersuchen.</b> <span dir=\"rtl\">אובין</span>, s. B. mezia IX, Note 14. — M. des Jer. u. ed. Neapel haben: <span dir=\"rtl\">אני אהיה אובין st. אני אובין ואדון</span>. Siphre Deut. 60: <span dir=\"rtl\">אני אהיה אבין</span>. Ein Tanna im Jer. liest <span dir=\"rtl\">אוביל</span> (st. <span dir=\"rtl\">אובין</span>), ich will nachdenken, vgl. das aram. <span dir=\"rtl\">בל</span> Herz, Gedanke (Dan. 6,15).",
|
260 |
+
"<b>und erklären.</b> <span dir=\"rtl\">דין</span> richten, beurteilen (die Schriftstelle), d. h. sie auslegen.",
|
261 |
+
"<b>dass dort ein Götze ist.</b> Die Schrift will demnach nur angeben, wo man die Götzen aufsuchen solle, um sie zu vernichten vgl.. Talm. 45b)."
|
262 |
+
],
|
263 |
+
[
|
264 |
+
"<b>Wenn Jemand ein Haus neben einem Götzentempel.</b> Lies: <span dir=\"rtl\">לבית עבודה זרה</span>. Nach Raschi: Ein Haus, das abgötterisch verehrt wird. Doch ist diese Annahme nur wegen der folgenden Bestimmung der Verunreinigung nötig, vgl. <span dir=\"rtl\">ש״ך</span> im <span dir=\"rtl\">י״ד</span> 143, 1.",
|
265 |
+
"<b>hat und es fällt ein.</b> Die dicht am Götzentempel stehende Wand.",
|
266 |
+
"<b>so darf er es nicht wieder aufbauen.</b> Denn er würde damit einen Teil des Götzenhauses bauen.",
|
267 |
+
"<b>Er muss in sein Gebiet (vier Ellen.</b> <span dir=\"rtl\">ארבע אטות</span> ist eine erklärende Glosse, die Raschi u. A. nicht haben.",
|
268 |
+
"<b>hineinrücken.</b> Sc. die Wand. — <span dir=\"rtl\">כנם</span> hineinbringen, hineinrücken.",
|
269 |
+
"<b>wenn er baut.</b> Den freien Raum muss er mit Dornen ausfüllen (Talm.)",
|
270 |
+
"<b>Gehörte die Wand zu seinem Hause und zum Götzentempel.</b> So dass die Hälfte der Wanddicke ihm gehört.",
|
271 |
+
"<b>so wird sie als in zwei gleiche Teile geteilt betrachtet.</b> Nur die Hälfte der Wanddicke wird von den frei zu lassenden 4 Ellen abgerechnet. Ist die Wand z. B. 2 Ellen dick, so muss er noch dazu 3 Ellen frei lassen.",
|
272 |
+
"<b>Deren.</b> Der eingestürzten Wand.",
|
273 |
+
"<b>Holz und Schutt verunreinigen.</b> Selbst der Anteil des Israeliten verunreinigt, da es vor der Teilung unbestimmt war, welcher Teil dem Israeliten und welcher dem Götzendienste gehört und demnach Alles verunreinigend wurde. Wenngleich nun durch die später vorgenommene Teilung der Anteil des Israeliten genau bestimmt wurde, so hat diese spätere Bestimmung keine rückwirkende Kraft (<span dir=\"rtl\">אין ברירה</span>); so Raschi u. R. Nissim. Doch nach Maimon, ist nur die dem Götzentempel zugehörige Hälfte verunreinigend, nicht aber die Hälfte des Israeliten ; denn da diese Verunreinigung nur eine rabbinische Verordnung ist, so gilt dabei die spätere Bestimmung des Israeliten-Anteiles ebenso, wie wenn dieser gleich von vorne herein bestimmt gewesen und gar nicht unrein geworden wäre (<span dir=\"rtl\">יש ברירה</span>)",
|
274 |
+
"<b>wie ein Kriechtier.</b> Das nur durch Berührung verunreinigt, aber nicht, wenn es bloß getragen und nicht berührt wird, vgl. Lev. 11, 31. — Doch verunreinigt nur eine Olivengröße davon (wie beim Toten, s. Edujot III,1), nicht eine Linsengröße, wie beim Kriechtiere.",
|
275 |
+
"<b>Wie eine Menstruierende.</b> Auch wenn der Schutt nur getragen und nicht berührt wild, verunreinigt er. — Dies gilt aber nur von einem Hause, das selbst <span dir=\"rtl\">ע״ז</span> war, s. oben Note 38.",
|
276 |
+
"<b>der ihn trägt.</b> Vgl. Sabbat IX, 1."
|
277 |
+
],
|
278 |
+
[
|
279 |
+
"<b>das man ursprünglich zum Götzendienste.</b> Dass es selbst abgötterisch verehrt werde (Raschi).",
|
280 |
+
"<b>ist verboten.</b> Sofort, selbst bevor es angebetet wird, s. weiter IV, 4.",
|
281 |
+
"<b>hat man es bloß zum Götzendienste übertüncht.</b> Mit Kalk, <span dir=\"rtl\">סייד</span> Denom. von <span dir=\"rtl\">סיד</span> (Kalk).",
|
282 |
+
"<b>mit Bildwerk versehen.</b> כייר kommt oft neben <span dir=\"rtl\">סייד</span> (tünchen) und <span dir=\"rtl\">צייר</span> (malen) vor. Die Etym. ist dunkel; viell, stammt es von <span dir=\"rtl\">כרה = כור</span> graben, und es hätte die Bedeutung: mit Skulpturen versehen.",
|
283 |
+
"<b>oder sonst was Neues daran gemacht.</b> Während es Anfangs als gewöhnliches Wohnhaus erbaut worden war.",
|
284 |
+
"<b>so braucht man nur das Neue wegzunehmen.</b> Und dies ist zur Nutzung verboten, während der übrige Teil des Hauses erlaubt ist, solange es nicht zum Götzendienste gebraucht worden.",
|
285 |
+
"<b>hat man bloß einen Götzen hineingestellt.</b> Für kurze Zeit, ohne dem Hause selbst abgötterische Verehrung zu erweisen, oder dasselbe ständig dem Götzendienste zu weihen.",
|
286 |
+
"<b>den man ursprünglich zum Götzenbild-Gestell.</b> <span dir=\"rtl\">בימוס</span> S. oben I, Note 48 und weiter IV, Note 24. Nach Baschi zu Deut. 12, 3 ist <span dir=\"rtl\">בימוס</span> identisch mit der dort erwähnten <span dir=\"rtl\">מצבה.</span>",
|
287 |
+
"<b>ist verboten.</b> Denn das Postament wird ebenso wie der Götze selbst verehrt (Raschi).",
|
288 |
+
"<b>hat man ihn blo.</b> Nachdem er bereits ausgehauen war.",
|
289 |
+
"<b>für den Götzen angestrichen.</b> Mit Kalk, <span dir=\"rtl\">סייד</span> Denom. von <span dir=\"rtl\">סיד</span> (Kalk).",
|
290 |
+
"<b>mit Bildwerk geschmückt.</b> כייר kommt oft neben <span dir=\"rtl\">סייד</span> (tünchen) und <span dir=\"rtl\">צייר</span> (malen) vor. Die Etym. ist dunkel; viell, stammt es von <span dir=\"rtl\">כרה = כור</span> graben, und es hätte die Bedeutung: mit Skulpturen versehen.",
|
291 |
+
"<b>hat man bloß einen Götzen darauf gestellt.</b> Für kurze Zeit.",
|
292 |
+
"<b>Es gibt dreierlei Ascherot.</b> <span dir=\"rtl\">אשרה</span> ist nach der jüdischen Tradition ein Götzenbaum. Nach Movers (Phön. I, S. 568) war <span dir=\"rtl\">אשרה</span> ein grader Baumstamm, dessen Äste und Krone abgehauen waren. Dieser Baum ward als Sinnbild der Astarte abgötterisch verehrt und war daher wie ein Götzenbild zu jeder Nutzung verboten.",
|
293 |
+
"<b>ist verboten.</b> Selbst bevor man ihn angebetet hat.",
|
294 |
+
"<b>hat man ihn zum Götzendienste behauen.</b> Um das, was nachwächst, anzubeten.",
|
295 |
+
"<b>oder beschnitten.</b> <span dir=\"rtl\">פסל</span>, s. Schebiit II,3.",
|
296 |
+
"<b>so braucht man nur die neuen Schösslinge wegzunehmen.</b> Diese muss man verbrennen; das Übrige ist erlaubt.",
|
297 |
+
"<b>hat man einen Götzen darunter gestellt.</b> Und der Baum war ursprünglich zu diesem Zwecke gepflanzt worden (<span dir=\"rtl\">ר״ן</span>).",
|
298 |
+
"<b>und diesen dann nichtig gemacht.</b> In der Weise, wie weiter IV, 5 bestimmt wird. — Maimon, liest <span dir=\"rtl\">ונטלו</span> st. <span dir=\"rtl\">וביטלה</span>; es genügt danach, dass man den Götzen wieder wegnimmt. Nach <span dir=\"rtl\">ריטב״א</span> ist ביטול nur dann nötig, wenn der Götze für die Dauer darunter gestellt wurde.",
|
299 |
+
"<b>so ist jener.</b> Der Baum.",
|
300 |
+
"<b>Was heißt eine Aschera.</b> Diese Frage ist nach der vorangegangenen Lehre, dass es dreierlei Ascherot gibt, höchst auffällig! Es ist anzunehmen, dass die Lehre: <span dir=\"rtl\">איזו היא אשרה</span> älter ist als die vorhergehende (<span dir=\"rtl\">שלש אשרות</span>). In dieser hat der Mischna-Redaktor wie die Weisen (gegen R. Simon) entschieden, dass auch der Baum, unter dem ein Götzenbild steht, verboten ist, so lange man nicht den Götzen nichtig gemacht (resp. weggenommen) hat. Um aber zu zeigen, dass Betreffs dieser Lehre nicht Alle übereinstimmen, bringt der Redaktor nachträglich noch die ältere Mischna (<span dir=\"rtl\">איזו היא אשרה</span>), aus der wir ersehen können, dass hierüber eine Kontroverse zwischen den Weisen und R. Simon bestand (vgl. <span dir=\"rtl\">ריטב״א</span>).",
|
301 |
+
"<b>unter dem ein Götze steht.</b> Wenn der Baum auch nicht angebetet wird, so wird er dennoch als ein Dienst-Gegenstand des Götzen (<span dir=\"rtl\">משמשי ע״ז</span>) verboten.",
|
302 |
+
"<b>den man anbetet.</b> Aber als <span dir=\"rtl\">משמשי ע״ז</span> wird ein Baum, der am Boden haftend (<span dir=\"rtl\">מחובר</span>) ist, nicht verboten.",
|
303 |
+
"<b>so können wir euch den Baum erlauben.</b> Selbst während das Götzenbild noch darunter steht (Ritba)."
|
304 |
+
],
|
305 |
+
[
|
306 |
+
"<b>Man darf sich nicht in ihren.</b> Der Ascherah.",
|
307 |
+
"<b>Schatten setzen.</b> Selbst nicht in den schwächeren Halbschatten, <span dir=\"rtl\">צל צילה</span> (Talm.).",
|
308 |
+
"<b>hat man sich [dorthin.</b> An eine Stelle, wo man nicht vom Baume überdacht wird.",
|
309 |
+
"<b>Man darf nicht darunter vorübergehen.</b> Unter den Zweigen des Baumes.",
|
310 |
+
"<b>so ist man unrein.</b> Da sicherlich Götzenopfer-Teile (<span dir=\"rtl\">תקרובת ע״ז</span>) darunter sind, die, wie ein Leichnam, im Zelte (s. Edujot III, Note 14) verunreinigen (Talm.). Der Götze selbst jedoch verunreinigt nicht im Zelte (Tos. Jom-Tob).",
|
311 |
+
"<b>Beeinträchtigt sie.</b> Indem ihre Zweige nach der öffentlichen Straße geneigt sind.",
|
312 |
+
"<b>die Leute.</b> Die durch die Straße ziehen.",
|
313 |
+
"<b>so ist der darunter Vorübergehende rein.</b> Denn die Unreinheit der Götzenopfer ist nur eine rabbinische Bestimmung, die für einen solchen Fall nicht getroffen worden ist.",
|
314 |
+
"<b>Man darf darunter im Winter.</b> Da in dieser Zeit der Schatten den Kräutern schadet.",
|
315 |
+
"<b>aber nicht im Sommer.</b> Wo er vom Schatten einen Nutzen hätte.",
|
316 |
+
"<b>Lattich.</b> <span dir=\"rtl\">חזרין</span> Lattich-Kräuter; in der Einz. <span dir=\"rtl\">חזרת</span>, s. Pesachim II, Note 24.",
|
317 |
+
"<b>[darf man] jedoch weder im Sommer noch im Winter [darunter säen.</b> Weil diesem der Schatten zu jeder Zeit nützlich ist.",
|
318 |
+
"<b>Jose sagt.</b> Da R. Jose oben M. 3 (vgl. Note) <span dir=\"rtl\">זה וזה גורם</span> erlaubt, so nimmt der Talmud an, dass R. Jose hier nur gegen die Weisen einen Einwand erhebt: Ihr (die ihr <span dir=\"rtl\">זה וזה גורם</span> nicht erlaubet) solltet auch Kräuter im Winter zu säen verbieten.",
|
319 |
+
"<b>weil das Laub.</b> <span dir=\"rtl\">נמייה</span>, and. LA. <span dir=\"rtl\">נוויה ,נבייה</span> (von <span dir=\"rtl\">נוב == נכי</span>, ar. <span dir=\"rtl\">نمى</span> wachsen) Sprossen, Blätter.",
|
320 |
+
"<b>darauf fällt und ihnen zum Dünger dient.</b> Die Weisen aber erlauben es dennoch, weil der Nutzen des Düngers durch den Schaden, den der Baum durch seinen Schatten den Pflanzen verursacht, vollständig aufgewogen wird."
|
321 |
+
],
|
322 |
+
[
|
323 |
+
"<b>Hat man davon.</b> Von der Ascherah.",
|
324 |
+
"<b>eingerissen wer den.</b> Denn da die erste Heizung den neuen Ofen fest macht, so ist dieser als durch Götzendienst-Holz hergestellt zu betrachten und daher zur Nutzung verboten. Obgleich aber bei der Benutzung des Ofens stets noch ein anderer erlaubter Gegenstand (Holz oder Kohlen) das Backen des Brotes mit bewirkt, so darf der Ofen dennoch nicht gebraucht werden, denn diese Mischna folgt der Ansicht, welche <span dir=\"rtl\">זה וזה גורם</span> verbietet (oben M. 3, Note).",
|
325 |
+
"<b>so muss man ihn auskühlen lassen.</b> D. h. man darf bei dieser Heizung Nichts backen. Dagegen ist der Ofen nicht verboten, da ein alter Ofen durch die Heizung nicht verbessert wird.",
|
326 |
+
"<b>Hat man damit.</b> Mit dem Holze der Aschera.",
|
327 |
+
"<b>so ist dasselbe zur Nutzung verboten.</b> Nach dem Talm. (Pesachim 27 a) nur dann, wenn das Brod bei brennenden Holzstücken gebacken wurde, so dass man das Holz benutzte, während noch ein Teil desselben unverbrannt war; hat man aber erst gebacken, nachdem das ganze Holz zu Kohlen verbrannt war, so ist das Brot erlaubt.",
|
328 |
+
"<b>Ist dies mit anderen [Broten] vermischt worden.</b> Ms. München hat hier den Zusatz: <span dir=\"rtl\">ואחרות באחרות</span> (und diese Brote sind wieder mit andern vermischt worden) vgl. Tosaphot 49 a v. <span dir=\"rtl\">נתערבה.</span>",
|
329 |
+
"<b>so sind alle zur Nutzung verboten.</b> Das verbotene Brot geht nicht unter der Mehrzahl der erlaubten Brote auf; nach Einigen, weil die Brote so bedeutend sind, dass sie immer nach Zahl verkauft werden (vgl. Orlali III, 7); nach Andern kann das durch Götzendienst Verbotene, selbst wenn es unter tausend gleichen Dingen vermischt ist, nicht als aufgehoben (<span dir=\"rtl\">בטל</span>) betrachtet werden.",
|
330 |
+
"<b>Man soll den Nutzen.</b> Nach Tos. Bart. u. A. den Wert des Einen beim Ascherah-Holze gebackenen Brotes; nach Raschi dagegen nur den Wert des Holzes.",
|
331 |
+
"<b>Da sprachen sie.</b> Die Weisen.",
|
332 |
+
"<b>Bei Götzendienst gibt es keine Auslösung.</b> Wie man etwa manche heiligen Gegenstände durch Zahlung eines Äquivalents auslösen kann.",
|
333 |
+
"<b>Hat man davon.</b> Vom Holze der Ascherah.",
|
334 |
+
"<b>ein Weberschiffchen.</b> <span dir=\"rtl\">כרכר .1 ,כרכר</span>, gr. κερκις, Weberschiffchen od. Weberlade.",
|
335 |
+
"<b>Ist dies mit anderen [Kleidern] und diese anderen wieder mit anderen.</b> Einige lesen nicht <span dir=\"rtl\">ואחרים באחרים</span> s. Tos. Jom-Tob u. oben Note 94."
|
336 |
+
],
|
337 |
+
[
|
338 |
+
"<b>In welcher Weise macht er.</b> Der Götzendiener, s. weiter IV, 4.",
|
339 |
+
"<b>sie.</b> Die Ascherah.",
|
340 |
+
"<b>Wenn er dürre.</b> <span dir=\"rtl\">קרסם</span> (bibl. <span dir=\"rtl\">כרסם</span>) abschneiden; die dürren Zweige abschneiden.",
|
341 |
+
"<b>oder frische Zweige.</b> <span dir=\"rtl\">זרד</span> (Den. von <span dir=\"rtl\">זךך</span> Zweig) entzweigen, frische Zweige abschneiden.",
|
342 |
+
"<b>Hat er sie abgehobelt.</b> <span dir=\"rtl\">שפח</span> glätten, abhobeln.",
|
343 |
+
"<b>wenn dies ihretwegen.</b> Um die Aschera zu verschönern.",
|
344 |
+
"<b>geschah dies aber nicht ihretwegen.</b> Sondern um Späne für den eigenen Gebrauch zu gewinnen.",
|
345 |
+
"<b>so ist sie erlaubt.</b> Weil sie dadurch nichtig wird."
|
346 |
+
]
|
347 |
+
],
|
348 |
+
[
|
349 |
+
[
|
350 |
+
"<b>Drei Steine nebeneinander.</b> Um so mehr noch, wenn zwei Steine nebeneinander und ein dritter darüber liegt, wie man gewöhnlich die Errichtung eines Mercur-Steinhaufens begonnen hatte (Talm.)",
|
351 |
+
"<b>an der Seite des Merkulis.</b> <span dir=\"rtl\">מרקוליס</span> der Merkur-Steinhaufen. S. Sanhedrin VII, Note 77 und H. Lewy im Philologus B. 52, S. 568 f.",
|
352 |
+
"<b>sind verboten.</b> Wenn sie auch weit weg vom Merkulis liegen, so dass anzunehmen ist, sie seien nicht von dort herabgefallen, sind sie dennoch verboten; den B. J. meint, man pflege manchmal neben dem großen Merkulis einen kleinen zu machen, wobei nur drei Steine nebeneinander gelegt werden.",
|
353 |
+
"<b>die als ihm zugehörig erscheinen.</b> Die ihm so nahe liegen, dass anzunehmen ist, sie seien von ihm herabgeiallen. Nach Jerusch, sind dies die Steine, die innerhalb 50 Ellen vom Merkulis gefunden werden.",
|
354 |
+
"<b>sind erlaubt.</b> Denn es ist nicht anzunehmen, man habe einen kleinen Merkulis neben dem großen gemacht."
|
355 |
+
],
|
356 |
+
[
|
357 |
+
"<b>Findet man auf dessen.</b> Des Merkulis oder eines anderen Götzen",
|
358 |
+
"<b>so sind sie erlaubt.</b> Wenn die Gegenstände offenbar nicht als Schmuck hingelegt worden sind, z. B. wenn ein zusammengewickeltes Kleid auf seinem Haupte liegt. (Talm.)",
|
359 |
+
"<b>aber Weintrauben - Gebinde.</b> <span dir=\"rtl\">פרכילי</span> Einz. <span dir=\"rtl\">פרכול</span> (Ukzin 1,3), schwerlich vom lat. pérgula (Mussaphia) oder von φραγέλλιον (Stab); für letzteres Wort hat der Midrasch <span dir=\"rtl\">פרגל</span> in der Bedeutung „Geißel‟. <span dir=\"rtl\">פרכל</span> ist wahrscheinlich vom aram. <span dir=\"rtl\">פרך</span> (binden) abzuleiten und bezeichnet die Weintraube mit einem daran befindlichen Reben Teile, wie man sie zu Girlanden oder Fruchtgebinden brauchte.",
|
360 |
+
"<b>ist verboten.</b> Als Götzenopfer."
|
361 |
+
],
|
362 |
+
[
|
363 |
+
"<b>so darf man von denselben ohne Dankesbezeugung.</b> Gegen die Priester, so nach Raschi und Tos. 44 b v. <span dir=\"rtl\">נהנין</span>, vgl. Edujot V, Note 20.",
|
364 |
+
"<b>so darf mau sowohl mit als ohne Dankesbezeugung davon Nutzen haben.</b> Doch darf man dafür keine Bezahlung leisten, oben I, 4 Note 27."
|
365 |
+
],
|
366 |
+
[
|
367 |
+
"<b>Der Götze eines Heiden ist sogleich.</b> Nachdem er ihn verfertigt hat.",
|
368 |
+
"<b>zur Nutzung verboten.</b> Obgleich er ihm noch nicht gedient hat.",
|
369 |
+
"<b>Ein Heide kann sowohl seinen Götzen als den seines Nächsten.</b> Eines anderen Heiden. And. LA. <span dir=\"rtl\">ושל ישראל</span> (und den eines Israeliten) st. <span dir=\"rtl\">ושל חברו;</span> so hat nach dem Talm. (52 b) Rabbi in seiner Jugend gelehrt (vgl. B. mezia IV, Note 2 Ende). Der Heide kann aber auch nach dieser Ansicht nur dann des Israeliten Götzen nichtig machen, wenn er Miteigentümer desselben ist. Doch hat Rabbi in seinem Alter diese Ansicht aufgegeben und gelehrt, dass selbst wenn der Heide an einem Götzen Teilhaber ist, er dennoch nicht den Teil des Israeliten nichtig machen kann.",
|
370 |
+
"<b>nichtig machen.</b> D. h. den Götzen-Charakter aufheben. Wenn er durch einen Zerstörungsakt oder durch eine der Vernichtung preisgehende Handlung, wie dies weiter in M. 5 u. 6 angegeben ist, den Götter-Charakter aufhebt, so ist damit das Nutzungs-Verbot beseitigt.",
|
371 |
+
"<b>ein Israelit aber kann nicht den Götzen eines Heiden.</b> Und um so weniger seinen eigenen Götzen, der ja nicht einmal durch einen Heiden seines Götzen-Charakters entkleidet werden kann, Note 14.",
|
372 |
+
"<b>Macht man.</b> Ein Heide.",
|
373 |
+
"<b>so hat man damit auch alle seine Dienstsachen.</b> Selbst wenn diese sich im Besitze eines Israeliten befanden."
|
374 |
+
],
|
375 |
+
[
|
376 |
+
"<b>hat man ihn zusammengedrückt.</b> <span dir=\"rtl\">פחס</span> (arab. <span dir=\"rtl\">فحش</span> hässlich sein) entstellen, durch Zusammendrücken die Gestalt zerstören.",
|
377 |
+
"<b>so wird er nicht dadurch nichtig.</b> Denn der Heide zürnt mitunter eine Zeit lang seinem Gotte, und später verehrt er ihn wieder (vgl. Jes. 8,21).",
|
378 |
+
"<b>Er wird nicht dadurch nichtig.</b> Nach einer Ansicht gilt dies nur, wenn der Heide ihn einem anderen Heiden verkauft ; nach einer andern Ansicht auch, wenn er ihn einem Israeliten verkauft hat."
|
379 |
+
],
|
380 |
+
[
|
381 |
+
"<b>Wenn einen Götzen seine Verehrer zurückgelassen haben.</b> Ohne Absicht, wieder zu ihm zurückzukehren.",
|
382 |
+
"<b>wenn dies in Friedenszeiten geschehen.</b> Denn da sie freiwillig weggezogen sind, ohne den Götzen mitzunehmen, so haben sie ihn der Vernichtung preisgegeben.",
|
383 |
+
"<b>Götzengestelle.</b> <span dir=\"rtl\">בימוס</span> s. oben III, Note 58. — In der Tossephta VI, 6 (ed. Zuckerm. S. 468) heißt es hier: <span dir=\"rtl\">בי מוסייאות שהעמידו גוים בשעת השמד אף על פי שעבר השמד הרי אילו אסורות die בי מוסייאות</span>, welche die Heiden während der Verfolgungszeit aufgestellt hatten, bleiben selbst, nachdem die Verfolgungszeit vorüber ist, verboten. Die Schreibung <span dir=\"rtl\">בי מוסייאות</span> lässt vermuten, dass man βωμóς deshalb in <span dir=\"rtl\">בימוס</span> umgewandelt hat, um dies wie <span dir=\"rtl\">בי מוס</span>, Haus der Verabschauung (<span dir=\"rtl\">מאס == מוס</span>, oder vom gr. μὐσος, Gegenstand der Verabschauung) zu verstehen.",
|
384 |
+
"<b>der Könige.</b> Postamente, auf welchen bei der Durchreise der Könige Götzenbilder aufgestellt werden.",
|
385 |
+
"<b>Götzen darauf stellt.</b> Und oft ziehen die Könige nicht auf diesem, sondern auf einem andern Wege und beachten den Götzen nicht, deshalb wird das Gestell nicht als Götzen-Dienstsache (<span dir=\"rtl\">משמשי ע״ז</span>) betrachtet (Talm.)"
|
386 |
+
],
|
387 |
+
[
|
388 |
+
"<b>Man fragte.</b> In der Tos. und im Talm.: <span dir=\"rtl\">שאלו הפלוסופין</span>, die Philosophen fragten.",
|
389 |
+
"<b>einst die Ältesten in Rom.</b> Von einer Reise der Ältesten nach Rom weiß auch die Mischila Erubin IV,1.",
|
390 |
+
"<b>so würde er.</b> Gott.",
|
391 |
+
"<b>Da sprachen jene.</b> Die Philosophen.",
|
392 |
+
"<b>so sollte er.</b> Gott.",
|
393 |
+
"<b>Dann würden wir die Verehrer dieser Dinge in ihrer Meinung bestärken.</b> <span dir=\"rtl\">החזק ידי פ׳</span> eig. : Die Hände Jemands stärken, d. h. ihn ermutigen.",
|
394 |
+
"<b>da sie nicht untergegangen sind.</b> Während alle andern Götzen untergingen."
|
395 |
+
],
|
396 |
+
[
|
397 |
+
"<b>Man kann eine getretene Weinkelter.</b> Die Weintrauben, die der Heide selbst getreten hat.",
|
398 |
+
"<b>obwohl er mit der Hand [Weintrauben.</b> Aus dem ausgepressten Traubensafte heraus.",
|
399 |
+
"<b>nimmt.</b> Und den Saft mit den Händen berührt, so wird dieser dennoch nicht verboten. Denn nur Wein wird durch Berührung des Heiden verboten; dieser Traubensaft wird aber noch nicht als Wein betrachtet.",
|
400 |
+
"<b>und sie auf den Haufen.</b> <span dir=\"rtl\">תפוח</span> Apfel, auch Haufen, hier Trauben-Haufen (vgl. Tamid II,2 <span dir=\"rtl\">תפוח</span> Aschenhaufen).",
|
401 |
+
"<b>es kann nicht eher als Nesech-Wein.</b> <span dir=\"rtl\">יין נסך</span> „Trankopfer-Wein‟ im engern Sinne wird der Wein genannt, den der Heide mit seinen Händen umgerührt und dem Götzen geweiht; im weiteren Sinne versteht man aber auch darunter allen Wein eines Heiden, den der Heide berührt hat (<span dir=\"rtl\">סתם יינן</span>), vgl. Talm. 30 b.",
|
402 |
+
"<b>bis er.</b> Der Most.",
|
403 |
+
"<b>in die Kufe.</b> <span dir=\"rtl\">בור</span> eig. die Grube, worin die Kufe steht, in welche der Most aus dem Kelterkasten hineinrinnt.",
|
404 |
+
"<b>verboten.</b> Wenn der Heide es berührt.",
|
405 |
+
"<b>das Übrige aber.</b> Auch wenn der Heide es berührt.",
|
406 |
+
"<b>erlaubt.</b> Denn es wird nicht als Wein betrachtet. — Diese Bestimmung ist die der älteren Mischna, (<span dir=\"rtl\">משנה ראשונה</span>), während nach der späteren Mischila (<span dir=\"rtl\">משנה אחרונה</span>), wie Rab Huna lehrt, der Wein sobald er zu fließen beginnt (s. die Erkl. 55 b Tos. v. <span dir=\"rtl\">אמר</span>), als <span dir=\"rtl\">יין נסך</span> verboten werden kann (s. folgende M. Note 43)."
|
407 |
+
],
|
408 |
+
[
|
409 |
+
"<b>Man darf mit dem Heiden in der Kelter pressen.</b> Auch für Lohn, denn der Most ist, bevor er in die Grube herabgeronnen, nicht nur zur Nutzung, sondern auch zum Trinken erlaubt. Man bewirkt auch nicht durch diese Arbeit, dass der Wein durch den Heiden unrein wird, da die Trauben bereits vorher, sobald der Heide sie zu pressen begonnen, unrein geworden waren.",
|
410 |
+
"<b>aber man darf nicht mit ihm Trauben lesen.</b> Weil man dadurch bewirkt, dass die Trauben später durch die unreinen Gefäße des Heiden verunreinigt werden.",
|
411 |
+
"<b>darf man weder pressen.</b> Weil er dabei eine Gesetzesübertretung übt, (indem er die Früchte, in denen auch Hebe und Zehnten enthalten sind, verunreinigt), und man Niemand bei einer Gesetzesübertretung Beistand leisten darf. Dagegen darf man mit dem Heiden Trauben pressen, da dem Heiden das Verun- reinigen der Früchte nicht verboten ist und er also damit keine Gesetzesübertretung verübt.",
|
412 |
+
"<b>noch lesen.</b> Betreffs der hier erwähnten Bestimmungen existiert eine Differenz zwischen der älteren Mischna und der späteren Mischna (wohl die des R. Akiba, s. Sanhedrin III,4). Der Talmud 55 b zitiert hierüber folgende Baraita: <span dir=\"rtl\">בראשונה היו אומרים ב׳ד׳ד׳ אין בוצרין עם הגוי בגת (שאסור לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל) ואין דורכין עם ישראל שעושה פירותיו בטומאה (שאסור לסייע ידי עוברי עבירה) אבל דוטרון עם הגוי בגת (ולא חיישינן לירב הונא) חזרו לומר ד׳ב׳ב׳ אין דורכין עם הגוי בגת (משום דרב הונא) ואין בוצרין עם ישראל שעושה פירותיו בטומאה (וכל שכן שאין דורכין) אבל ביצרין עם הגוי בגת (שמותר לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל).</span> „Zuerst hatte man gesagt [3 Lehren mit den Anfangsbuchstaben] <span dir=\"rtl\">ב׳ד׳ד׳</span>: Man darf nicht mit dem Heiden für die Kelter Trauben lesen (weil man auch die Verunreinigung der gemeinen Früchte Palästinas nicht veranlassen darf); man darf nicht mit einem Israeliten, der seine Produkte in Unreinigkeit bereitet, Trauben pressen (weil man Gesetzesübertretern nicht helfen darf); man darf aber mit dem Heiden in der Kelter pressen (indem man den Ausspruch des Rab Huna — dass der Wein, sobald er zu fließen beginnt, durch Berührung des Heiden verboten wird — nicht zu beachten braucht). Später aber hat man gesagt [3 Lehren mit den Anfangsbuchstaben] <span dir=\"rtl\">ד׳ב׳ב׳</span>: Man darf nicht mit den Heiden in der Kelter pressen (wegen des Ausspruchs des Rah Huna) ; man darf nicht mit einem Israeliten, der seine Produkte in Unreinigkeit bereitet, Trauben lesen (um so weniger Trauben pressen); man darf aber mit dem Heiden Trauben lesen, (denn man darf die Verunreinigung von [einem Heiden gehörenden] gemeinen Früchten Palästina’s veranlassen).‟ — Die eingeklammerten Stellen sind erklärende Zusätze des Talmuds zur Baraita.",
|
413 |
+
"<b>man darf aber mit ihm Fässer.</b> Leere Fässer.",
|
414 |
+
"<b>in die Kelter tragen und von der Kelter.</b> Mit Wein gefüllte Fässer.",
|
415 |
+
"<b>bringen.</b> Nachdem der Wein verunreinigt und die Gesetzesübertretung bereits verübt ist, darf man bei den folgenden Arbeiten Hilfe leisten.",
|
416 |
+
"<b>Mit einem Bäcker.</b> <span dir=\"rtl\">נחתום</span>, syr. <span dir=\"rtl\">ܢܰܚܬܽܘܡܳܐ</span>, Bäcker.",
|
417 |
+
"<b>darf man weder kneten noch [den Teig] rollen.</b> ערך ordnen, zurichten, rollen mit dem Walgerholz (<span dir=\"rtl\">מערוך</span>), s. Edujot VII, Note 45.",
|
418 |
+
"<b>man darf aber mit ihm Brod in den Verkaufsladen.</b> <span dir=\"rtl\">יפלטר</span> (gr. πωλητήριον) Kaufladen (Tosephta Demai III, 10), dann auch der Verkäufer im Kaufladen.",
|
419 |
+
"<b>tragen.</b> Nachdem es einmal unrein geworden ist, darf man ihm bei einer anderen Arbeit helfen, Note 46."
|
420 |
+
],
|
421 |
+
[
|
422 |
+
"<b>wenn er.</b> Der Heide.",
|
423 |
+
"<b>darauf eine Schuldforderung hat.</b> Der Israelit hat ihm diesen Wein als Hypothek gestellt.",
|
424 |
+
"<b>verboten.</b> Denn der Heide betrachtet den Wein bereits als sein Eigentum und scheut sich nicht, denselben zu berühren.",
|
425 |
+
"<b>Ist er.</b> Der Heide.",
|
426 |
+
"<b>in die Weinkufe gefallen und heraufgezogen worden.</b> Nach dem Talmud (60 b) nur, wenn er Tot heraufgezogen worden ist ; ist er aber lebend heraufgezogen worden, so ist anzunehmen, dass er zum Danke für seine Rettung den Wein dem Götzen geweiht hat, und der Wein ist zur Nutzung verboten.",
|
427 |
+
"<b>oder mit dem Rohr eine Hornisse herausgeschleudert.</b> <span dir=\"rtl\">נתז</span> (bibl. <span dir=\"rtl\">תוז</span>) abspringen, Hif. wegschleudern",
|
428 |
+
"<b>oder auf die Öffnung des schäumenden.</b> <span dir=\"rtl\">רתח</span> sieden, schäumen.",
|
429 |
+
"<b>Fasses mit der Hand geschlafen.</b> <span dir=\"rtl\">טפח</span>, den. von <span dir=\"rtl\">טפח</span> (flache Hand), mit der flachen Hand schlagen.",
|
430 |
+
"<b>der Wein soll verkauft werden.</b> Er ist nur zu trinken verboten, aber zur Nutzung erlaubt, weil der Heide ihn entweder ganz ohne Absicht oder nicht in der Weise berührt hat, wie es bei der Libation zu geschehen pflegt.",
|
431 |
+
"<b>Simon aber erlaubt ihn.</b> Auch zu trinken.",
|
432 |
+
"<b>im Zorne.</b> Einige lesen nicht <span dir=\"rtl\">בחמתו</span>.",
|
433 |
+
"<b>dies ereignete sich einst.</b> Nach Ein. ist hier hinzuzufügen <span dir=\"rtl\">שאן בבת</span>, s. M. 12.",
|
434 |
+
"<b>und man hat den Wein erlaubt.</b> Auch zu trinken."
|
435 |
+
],
|
436 |
+
[
|
437 |
+
"<b>Wenn Liner den Wein eines Heiden in Reinheit bereitet.</b> Es wird unter seiner Aufsicht der Wein des Heiden derart bereitet, dass er einem Israeliten zu trinken erlaubt sein soll, damit der Heide den Wein einem Israeliten verkaufen könnte. Die Mischna nennt dies „reinigen‟, weil sonst der Wein des Heiden nicht nur zur Nutzung verboten, sondern auch levitisch unrein ist (vgl. Talm. 30b).",
|
438 |
+
"<b>erlaubt.</b> Denn der Heide fürchtet sich, den Wein zu öffnen und zu berühren, da dies ein Israelit sehen und dann der Wein nicht von Israeliten gekauft würde. Es muss aber dieser Wein dennoch verschlossen und versiegelt sein.",
|
439 |
+
"<b>wohnen aber lauter Heiden darin.</b> Oder wenn das Haus nicht zur Straße offen ist.",
|
440 |
+
"<b>welches Heiden Bereich es ist.</b> Selbst wenn der Wein nicht im Bereiche des Eigentümers, sondern im Bereiche eines anderen Heiden sich befindet, ist in einer Stadt, wo lauter Heiden wohnen, ein Hüter nötig. Nach dem ersten Tanna ist ein solcher nur dann erforderlich, wenn der Wein im Bereiche des heidnischen Eigentümers liegt."
|
441 |
+
],
|
442 |
+
[
|
443 |
+
"<b>Wenn Einer den Wein eines Heiden in Reinheit bereitet.</b> Es wird unter seiner Aufsicht der Wein des Heiden derart bereitet, dass er einem Israeliten zu trinken erlaubt sein soll, damit der Heide den Wein einem Israeliten verkaufen könnte. Die Mischna nennt dies „reinigen‟, weil sonst der Wein des Heiden nicht nur zur Nutzung verboten, sondern auch levitisch unrein ist (vgl. Talm. 30b).",
|
444 |
+
"<b>wenn dieser.</b> Der Heide.",
|
445 |
+
"<b>ihm.</b> Dem Israeliten.",
|
446 |
+
"<b>schreibt: „Ich habe von Dir Geld empfangen .</b> Dadurch ist der Wein vollständig Eigentum des Israeliten.",
|
447 |
+
"<b>der Wein erlaubt.</b> Selbst wenn lauter Heiden in dieser Stadt wohnen. Doch muss der Wein verschlossen und versiegelt sein.",
|
448 |
+
"<b>dies ereignete sich einst in Bet-Schean.</b> S. oben I, Note 26.",
|
449 |
+
"<b>und die Weisen haben ihn verboten.</b> Denn in diesem Falle betrachtet der Heide den Wein als sein Eigentum, den er nach Belieben öffnen kann."
|
450 |
+
]
|
451 |
+
],
|
452 |
+
[
|
453 |
+
[
|
454 |
+
"<b>Wenn Einer.</b> Ein Heide.",
|
455 |
+
"<b>einen Arbeiter.</b> Einen Israeliten.",
|
456 |
+
"<b>bei ihm an Nesech-Wein.</b> S. oben IV, Note 34.",
|
457 |
+
"<b>so ist sein Lohn verboten.</b> Es ist dies von den Weisen als Strafe angeordnet, worden.",
|
458 |
+
"<b>st sein Lohn erlaubt.</b> Im Talm. 65 a werden zwei Baraita’s zitiert, wonach die vorliegende Bestimmung nur gültig ist entweder, wenn er die verbotene Arbeit am Nesech-Wein erst gegen Abend, nachdem seine Arbeitszeit bereits vorbei war, verrichtet hat, oder wenn man zu dem Arbeiter z. B. gesagt hätte, er solle jedes Fass für eine Peruta transportieren. Ist dann ein Fass Nesech-Wein darunter, so nimmt er dafür keinen Lohn, und der übrige Lohn ist erlaubt. Hat aber der Heide zum Arbeiter gesagt: „Trage mir 100 Fässer für 100 Peruta’s!‟ und es ist ein Fass Nesech-Wein darunter, so ist der ganze Lohn verboten.",
|
459 |
+
"<b>selbst wenn der Heide seine Flasche.</b> Mit Nesech-Wein. <span dir=\"rtl\">לגין</span>, gr. λάγυνος, Flasche, Krug.",
|
460 |
+
"<b>der Lohn erlaubt.</b> Obwohl er den Esel unter der stillschweigenden Voraussetzung gemietet hat, seine Speise und Flasche darauf zu legen, so wird es doch nicht so betrachtet, als hätte er ihn von Anfang an gemietet, Nesech-Wein darauf zu legen. Vielmehr ist der Lohn erlaubt, da der Heide, wenn er auch nicht die Flasche auf das Tier legte, Nichts vom Lohne abziehen würde."
|
461 |
+
],
|
462 |
+
[
|
463 |
+
"<b>so braucht man sie nur abzuwaschen.</b> Mit kaltem Wasser.",
|
464 |
+
"<b>waren sie aber aufgesprungen.</b> Oder wenn die Beeren von ihren Stielen abgerissen sind (Jerusch.).",
|
465 |
+
"<b>Ist.</b> Die eingeklammerte Stelle fehlt in ein. Codd., s. Tos. 65 b v. <span dir=\"rtl\">ה״ג</span>.",
|
466 |
+
"<b>so sind sie verboten, wenn sie einen Geschmack vom Weine erhalten haben.</b> Wörtlich: <span dir=\"rtl\">אם יש בהן</span> wenn in ihnen (sc. den Feigen oder Datteln) enthalten ist, <span dir=\"rtl\">בנותן טעם</span> ein Geschmack beigebendes [Quantum vom Weine]. Das <span dir=\"rtl\">ב׳</span> wird oft bei Angabe des Quantums (<span dir=\"rtl\">שיעור</span>) gebraucht, vgl. z. B. Kelim III, 1.",
|
467 |
+
"<b>Sohn Sonins.</b> B. mezia V, 3.",
|
468 |
+
"<b>und sic erklärten sie für erlaubt.</b> Weil der beigegebene Geschmack vom Wein den Feigen zum Verderben (לפגם) gereicht.",
|
469 |
+
"<b>Wenn der beigegebene Geschmack ihm.</b> Dem Eigentümer des Gegenstandes.",
|
470 |
+
"<b>zum Vorteil gereicht.</b> Das Verbotene gibt dem Erlaubten einen guten Geschmack.",
|
471 |
+
"<b>wenn Essig.</b> Von Nesech-Wein.",
|
472 |
+
"<b>auf Graupen.</b> <span dir=\"rtl\">גרשׂ == גרים</span> Graupe.",
|
473 |
+
"<b>gefallen ist.</b> Nach dem Talm. gilt dies nur von heissen, aber nicht von kalten Graupen."
|
474 |
+
],
|
475 |
+
[
|
476 |
+
"<b>Wenn ein Heide mit einem Israeliten von einem Orte zum andern Krüge.</b> Die zugestopft sind.",
|
477 |
+
"<b>wenn er als gehütet angesehen wird.</b> Wörtlich: „wenn er in der Voraussetzung des Gehüteten (d. h. des Gehütetseins) sich befindet.‟ (<span dir=\"rtl\">חזקה</span>, Voraussetzung, Präsumtion, vgl. B. batra I, Note 32). Diese Voraussetzung besteht, wenn der Heide zu jeder Zeit befürchten muss, der Israelit könnte auf einem krummen Seitenwege (<span dir=\"rtl\">דרך עקלתון</span>) heran kommen.",
|
478 |
+
"<b>dass er sich entferne.</b> <span dir=\"rtl\">מפליג</span> (von <span dir=\"rtl\">פלג</span> teilen, trennen) scheiden, sich trennen, weit fortgehen.",
|
479 |
+
"<b>um anzubohren.</b> <span dir=\"rtl\">שתם</span> (vom arab. <span dir=\"rtl\">ثتم</span> lösen, eine Naht) öffnen, anbohren, vgl. das bibl. <span dir=\"rtl\">שתם העין.</span>",
|
480 |
+
"<b>[die gebohrte Öffnung wieder zu verstopfen.</b> Mit feuchtem Kalk.",
|
481 |
+
"<b>und zu trocknen.</b> <span dir=\"rtl\">נגב</span> (aram.) trocknen.",
|
482 |
+
"<b>wieder zuspunden.</b> <span dir=\"rtl\">גוף</span> verschließen, mit einem Spunde (<span dir=\"rtl\">מגופה</span>).",
|
483 |
+
"<b>undes trocknen könne.</b> Nach R. Simon hat man, selbst wenn das Fass mit einem Kalkspunde zugestopft ist, nicht zu befürchten, der Heide würde es anbohren und dann wieder verstopfen; denn wenn auch dieser Verschluss oben durch Streichen unkenntlich gemacht werden kann, so merkt der Israelit dennoch, wenn er den Spund herausnimmt, an der untern Seite desselben, dass er angebohrt worden war. Der erste Tanna aber meint, dass der Israelit, wenn er die obere Fläche des Spundes glatt und unversehrt findet, nicht daran denkt, auch die untere Seite zu untersuchen. Dagegen stimmt dieser Tanna bei einem Lehm-Spunde der Ansicht des R. Simon bei, weil dabei jede Anbohrung auch an der oberen Fläche kenntlich ist (Talm.)."
|
484 |
+
],
|
485 |
+
[
|
486 |
+
"<b>Wenn Einer seinen Wein auf einem Wagen oder einem Schiffe.</b> S. Berachot IV, 6.",
|
487 |
+
"<b>lässt.</b> Wo sich Heiden befinden.",
|
488 |
+
"<b>und selbst einen kürzere Weg.</b> <span dir=\"rtl\">קפנרריא</span> == compendiaria, auf einem kürzeren Wege, Berachot IX, 4.",
|
489 |
+
"<b>geht.</b> Er geht einen kürzeren Weg auf einem Fußpfade, während der Wagen den längeren Weg auf der Heerstraße nachfolgt.",
|
490 |
+
"<b>oder in die Stadt.</b> <span dir=\"rtl\">מדינה</span> Stadt, wie im Arab.",
|
491 |
+
"<b>geht und sich badet.</b> Während unterdessen der Wagen oder das Schiff vorausfährt.",
|
492 |
+
"<b>so ist der Wein erlaubt.</b> Denn der Heide fürchtet sich den Wein zu öffnen, da der Eigentümer zu jeder Zeit kommen könnte.",
|
493 |
+
"<b>Hat er.</b> Der Israelit.",
|
494 |
+
"<b>ihm.</b> Dem Heiden.",
|
495 |
+
"<b>Wenn er.</b> Der Israelit.",
|
496 |
+
"<b>ihm.</b> Dem Heiden."
|
497 |
+
],
|
498 |
+
[
|
499 |
+
"<b>Haben.</b> Jebamot III, 1.",
|
500 |
+
"<b>so müssen letztere die Chaliza vollziehen und dürfen nicht in Leviratsehe genommen werden.</b> Denn jede der beiden Schwestern ist mit jedem der beiden Brüder durch das Band der Leviratsehe-Pflicht verbunden (s. oben IV, Note 84); eine derart Verbundene (<span dir=\"rtl\">זקוקה</span>) wird aber (rabbinisch) wie eine Ehefrau betrachtet, so dass deren Schwester, wie eine Schwester der Ehefrau zur Ehe verboten ist.",
|
501 |
+
"<b>Haben sie dieselben voreilig geehelicht.</b> Ein jeder der beiden Brüder hat Eine von beiden Schwestern geehelicht.",
|
502 |
+
"<b>Elieser.</b> Ms. München liest: R. Eleasar (<span dir=\"rtl\">רבי אלעזר</span>); so las auch T. B. Jebamot 28a. Diese LA. ist der andern vorzuziehen, denn R. Eleasar (nicht R. Elieser) ist der Zeitgenosse aller bisherigen Referenten: R. Jehuda, R. Jose, R. Simon (und R. Meïr).",
|
503 |
+
"<b>und nach Bet-Hillel müssen sie dieselben entlassen.</b> Nach der Relation des Abba Saul in Jebamot 28a haben Bet-Hillel die erleichternde Ansicht; vgl. das. noch eine dritte Relation."
|
504 |
+
],
|
505 |
+
[
|
506 |
+
"<b>Wenn eine Requisitions-Truppe.</b> <span dir=\"rtl\">בלשת</span> (vom aram. <span dir=\"rtl\">בלש</span>, suchen) eine Truppe, die Lebensmittel requiriert. — <span dir=\"rtl\">נכרים</span> fehlt in vielen Codd.",
|
507 |
+
"<b>weil dann keine Zeit.</b> <span dir=\"rtl\">פנאי</span> freie Zeit, Müsse, von <span dir=\"rtl\">פנה</span> sich wegwenden (von den Beschäftigungen), sich abmüßigen.",
|
508 |
+
"<b>ist Nesech-Wein zu machen.</b> <span dir=\"rtl\">נַםֵּךֽ</span> (Den. von <span dir=\"rtl\">נסך</span>) den Wein durch Umrühren zu Ehren des Götzen oder durch Berührung eines Heiden als Nesech-Wein verboten machen."
|
509 |
+
],
|
510 |
+
[
|
511 |
+
"<b>dürfen zu ihm.</b> Dem Heiden.",
|
512 |
+
"<b>sagen : „gib uns stattdessen Geld.</b> Das Geld wird nicht als Erlös für verkauften Nesech-Wein betrachtet; denn sie haben den Nesech-Wein sich gar nicht angeeignet, und der Heide war ihnen für ihre Arbeit Geld schuldig.",
|
513 |
+
"<b>Ist es.</b> Das Fass Wein.",
|
514 |
+
"<b>aber schon in ihren Besitz gekommen.</b> Sie haben es bereits als ihren Lohn angenommen.",
|
515 |
+
"<b>so ist dies.</b> Geld dafür zu nehmen.",
|
516 |
+
"<b>das dafür erhaltene Geld erlaubt.</b> Wenn der Preis bestimmt ist, so wird der Wein durch das Zumessen und die unmittelbar darauf erfolgte <span dir=\"rtl\">משיכה</span> (s. B. batra V, Note 61 u. 62) Eigentum des Heiden, bevor er ihn durch Berührung verboten gemacht hat, so dass der Heide dem Israeliten das Geld für erlaubten Wein schuldig geworden ist.",
|
517 |
+
"<b>bevor er den Preis bestimmt hatte.</b> So lange der Preis noch nicht bestimmt ist, kann der Käufer die Ware nicht erwerben; s. B. batra Y, Note 60.",
|
518 |
+
"<b>so ist das Geld verboten.</b> Da der Wein noch als Eigentum des Israeliten zur Nutzung verboten wird.",
|
519 |
+
"<b>Hat er den Trichter genommen und damit in die Flasche des Heiden.</b> In der ein wenig Nesech-Wein war.",
|
520 |
+
"<b>wenn.</b> Während er in die Flasche des Israeliten eingemessen.",
|
521 |
+
"<b>im Trichter ein Überbleibsel.</b> <span dir=\"rtl\">עכבת</span> (von <span dir=\"rtl\">עכב</span> verbleiben, Piel, aufhalten) ein kleiner Rest, der in irgend einer Stelle des Trichters zurückgeblieben. Nach einer andern LA. <span dir=\"rtl\">עקבת</span>, eine Spur, der Trichter ist noch nass von dem Heiden eingemessenen Weine. Der Jerusch, vgl. es mit <span dir=\"rtl\">עקבה מדם</span> (Hosea 6, 8, vgl. Kimchi das.).",
|
522 |
+
"<b>vom Weine.</b> Den er dem Heiden eingemessen hat.",
|
523 |
+
"<b>war.</b> Dieses Überbleibsel ist verboten, weil der Wein im Trichter durch den Guss-Strahl (<span dir=\"rtl\">ניצוק</span>) mit dem Weine im Gefäße des Heiden verbunden war (Talm.).",
|
524 |
+
"<b>der Wein.</b> Des Israeliten.",
|
525 |
+
"<b>verboten.</b> Weil das verbotene Überbleibsel damit vermischt ist.",
|
526 |
+
"<b>Wenn man [Wein]aus einem Gef.</b> Eines Israeliten.",
|
527 |
+
"<b>in ein [anderes] Gef.</b> Das ein Heide in seiner Hand hält, oder in dem sich Nesech-Wein befindet.",
|
528 |
+
"<b>wovon man abgegossen hat.</b> Der Wein, der im oberen in der Hand des Israeliten befindlichen Gefäße zurückgeblieben.",
|
529 |
+
"<b>erlaubt.</b> Dies scheint Note 57 zu widersprechen, wonach der verbindende Strahl auch den Wein im oberen Gefässe verboten macht. Nach dem Talm. gilt daher die vorliegende Bestimmung nur für den Fall, dass der Strahl vom oberen Gefässe bereits abgebrochen ist, während dessen unteres Ende mit dem verbotenen Weine in Berührung kommt",
|
530 |
+
"<b>verboten.</b> Und auch der Strahl, sobald dessen unteres Ende den Nesech-Wein berührt hat (Talm.)"
|
531 |
+
],
|
532 |
+
[
|
533 |
+
"<b>Nesech-Wein ist verboten und macht verboten.</b> Dies scheint Note 57 zu widersprechen, wonach der verbindende Strahl auch den Wein im oberen Gefäße verboten macht. Nach dem Talm. gilt daher die vorliegende Bestimmung nur für den Fall, dass der Strahl vom oberen Gefäße bereits abgebrochen ist, während dessen unteres Ende mit dem verbotenen Weine in Berührung kommt.",
|
534 |
+
"<b>durch noch so Wenig.</b> Und auch der Strahl, sobald dessen unteres Ende den Nesech-Wein berührt hat (Talm.).",
|
535 |
+
"<b>Wein.</b> Den damit vermischten Wein.",
|
536 |
+
"<b>Wasser.</b> Wenn auch noch so wenig Nesech-Wein mit noch so viel anderem Weine vermischt worden.",
|
537 |
+
"<b>Wein.</b> Nesech-Wein.",
|
538 |
+
"<b>unter Wasser oder Wasser.</b> Das dem Götzen gespendet wird.",
|
539 |
+
"<b>Das ist die Regel.</b> Diese Regel gilt nach der Halacha nur von Nesech- Wein (oder Libations-Wasser) und Tebel (uuverzehnteter Frucht); dagegen machen andere verbotene Dinge sowohl Gleichartiges als Ungleichartiges nur durch Beigeben eines Geschmackes verboten. Bei Ungleichartigem, wobei der Geschmack geprüft werden kann, wird es entweder durch einen Israeliten (bei Dingen, die manchem Israeliten erlaubt sind, wie die Hebe dem Priester) oder durch einen Nicht-Israeliten festgestellt, ob das Erlaubte einen Geschmack vom Verbotenen erhalten hat. Bei Gleichartigem oder, wenn sonst der Geschmack nicht festzustellen ist, gilt das Verbotene als aufgehoben (<span dir=\"rtl\">בטל</span>), wenn das Erlaubte sechzigmal so viel ist, als das Verbotene. Hebe gilt nur in 100, <span dir=\"rtl\">ערלה</span> und <span dir=\"rtl\">כלאי הכרם</span> in 200 als aufgehoben, s. Orla II, 1."
|
540 |
+
],
|
541 |
+
[
|
542 |
+
"<b>Folgende Dinge sind verboten und machen verboten durch noch so Wenig.</b> Selbst wenn Eins mit Tausenden vermischt worden.",
|
543 |
+
"<b>Nesech-Wein.</b> Nach dem Talmud werden hier nur solche Dinge aufgezählt, die einerseits auch zur Nutzung verboten sind, andererseits so bedeutend sind, dass sie gewöhnlich gezählt werden. Unter „Nesech-Wein‟ ist daher ein Fass Nesech-Wein zu verstehen, dass mit vielen anderen Fässern Wein vermischt worden ist.",
|
544 |
+
"<b>denen das Herz ausgerissen worden.</b> S. oben II, Note 15.",
|
545 |
+
"<b>der zur Steinigung verurteilte Ochse.</b> Exod. 21, 28.",
|
546 |
+
"<b>der das Genick gebrochen wird.</b> Deut. 21, 4.",
|
547 |
+
"<b>die Vögel des Aussätzigen.</b> Lev. 14, 4.",
|
548 |
+
"<b>das Haar des Nasir.</b> Num. 6, 18.",
|
549 |
+
"<b>die Erstgeburt eines Esels.</b> Die man nicht ausgelöst, Exod. 13, 13.",
|
550 |
+
"<b>in Milch gekochtes Fleisch.</b> Exod. 23, 19; 34,26; Deut. 14, 21.",
|
551 |
+
"<b>der fortzuschickende Ziegenbock.</b> Ara Versöhnungstage, Lev. 16, 22.",
|
552 |
+
"<b>welche im Tempelhofe geschlachtet worden.</b> Solche sind auch zur Nutzung verboten, s. B. kamma VII, Note 11."
|
553 |
+
],
|
554 |
+
[
|
555 |
+
"<b>so ist das Ganze zur Nutzung verboten.</b> Vgl. M. 8."
|
556 |
+
],
|
557 |
+
[
|
558 |
+
"<b>die ein Heide verpicht hat.</b> Dabei pflegte man ein wenig Wein hineinzugießen, um den Pechgeruch zu beseitigen.",
|
559 |
+
"<b>trockne man ab.</b> Nach dem Talm. versteht man darunter eine zweimalige Reinigung vermittels Wassers und Asche.",
|
560 |
+
"<b>Betreffs einer hölzernen.</b> Die mehr Pech braucht und daher mehr Wein einsaugt.",
|
561 |
+
"<b>Man trockene sie ab.</b> Dies genügt, wie bei der steinernen Kelter.",
|
562 |
+
"<b>Man muss das Pech abschälen.</b> Und nachher die Kelter abtrocknen nach Note 83.",
|
563 |
+
"<b>verboten.</b> Weil der Thon an sich auch ohne Pech den Wein einsaugt. — Die bei irdenen Gelassen nötige Reinigung ist im Talmud 33 a angegeben."
|
564 |
+
],
|
565 |
+
[
|
566 |
+
"<b>Kauft Einer Geschirr.</b> <span dir=\"rtl\">כלי תשמיש</span> eig. Gebrauchs-Geräte.",
|
567 |
+
"<b>was man unterzutauchen pflegt.</b> Geräte von Metall oder Glas, selbst wenn sie nur zu kalten Speisen oder Getränken gebraucht, ja selbst wenn sie noch ganz neu sind. — Sind sie zu heissen Speisen gebraucht worden, so genügt das Untertauchen nicht.",
|
568 |
+
"<b>untertauchen.</b> In ein Tauchbad, in dem mindestens 40 Sea Quell- oder Regenwasser sich befinden.",
|
569 |
+
"<b>was ausgekocht.</b> <span dir=\"rtl\">הגעל</span> eig.: auswerfen machen, bewirken, dass das Gefäß die eingesogenen verbotenen Speisen wieder ausscheide. In der Mischna wird mit diesem Ausdrucke stets das Auskochen verstanden.",
|
570 |
+
"<b>wird.</b> Z. B. metallene Kessel und Töpfe, in denen gekocht wird.",
|
571 |
+
"<b>auskochen.</b> Sie werden, nachdem sie gut gereinigt sind, in kochendes Wasser getan. Nachher müssen sie aber noch in ein Tauchbad (Note 90) untergetaucht werden.",
|
572 |
+
"<b>was man im Feuer ausglüht.</b> Das sind Geräte, die ohne Flüssigkeit am Feuer gebraucht werden, wie Bratspieße und Roste.",
|
573 |
+
"<b>ausglühen.</b> Und nachher muss man sie untertauchen, Note 90.",
|
574 |
+
"<b>Bratspieße.</b> <span dir=\"rtl\">שפוד</span> syr. <span dir=\"rtl\">ܫܰܦܽܘܕܳܐ</span> Spieß.",
|
575 |
+
"<b>und Roste.</b> <span dir=\"rtl\">אסכלה</span> gr. ὲσχάρα, Rost, Bratrost.",
|
576 |
+
"<b>ein Messer aber braucht man nur abzuschleifen.</b> <span dir=\"rtl\">שוף</span> reiben, abreiben. Nach den Erkl. abschleifen mit einem Schleifstein, oder zehnmal in harte Erde stecken. — Dies genügt aber nur, wenn man es zu Kaltem gebrauchen will (vgl. Talm.); will man es aber zu warmen Speisen verwenden, so muss es geglüht werden.",
|
577 |
+
"<b>und es ist rein.</b> Nachdem mau es noch (nach Note 90) untergetaucht hat."
|
578 |
+
]
|
579 |
+
]
|
580 |
+
]
|
581 |
+
},
|
582 |
+
"schema": {
|
583 |
+
"heTitle": "פירוש גרמני על משנה עבודה זרה",
|
584 |
+
"enTitle": "German Commentary on Mishnah Avodah Zarah",
|
585 |
+
"key": "German Commentary on Mishnah Avodah Zarah",
|
586 |
+
"nodes": [
|
587 |
+
{
|
588 |
+
"heTitle": "",
|
589 |
+
"enTitle": ""
|
590 |
+
}
|
591 |
+
]
|
592 |
+
}
|
593 |
+
}
|
json/Mishnah/Modern Commentary on Mishnah/German Commentary/Seder Nezikin/German Commentary on Mishnah Eduyot/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Mishnah/Modern Commentary on Mishnah/German Commentary/Seder Nezikin/German Commentary on Mishnah Eduyot/English/merged.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Mishnah/Modern Commentary on Mishnah/German Commentary/Seder Nezikin/German Commentary on Mishnah Makkot/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json
ADDED
@@ -0,0 +1,463 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "German Commentary on Mishnah Makkot",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002378149/NLI",
|
5 |
+
"versionTitle": "Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de]",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"license": "Public Domain",
|
8 |
+
"versionNotes": "Ordnung Seraïm, übers. und erklärt von Ascher Samter. 1887.<br>Ordnung Moed, von Eduard Baneth. 1887-1927.<br>Ordnung Naschim, von Marcus Petuchowski u. Simon Schlesinger. 1896-1933.<br>Ordnung Nesikin, von David Hoffmann. 1893-1898.<br>Ordnung Kodaschim, von John Cohn. 1910-1925.<br>Ordnung Toharot, von David Hoffmann, John Cohn und Moses Auerbach. 1910-1933.",
|
9 |
+
"digitizedBySefaria": true,
|
10 |
+
"actualLanguage": "de",
|
11 |
+
"languageFamilyName": "german",
|
12 |
+
"isSource": true,
|
13 |
+
"isPrimary": true,
|
14 |
+
"direction": "ltr",
|
15 |
+
"heTitle": "פירוש גרמני על משנה מכות",
|
16 |
+
"categories": [
|
17 |
+
"Mishnah",
|
18 |
+
"Modern Commentary on Mishnah",
|
19 |
+
"German Commentary",
|
20 |
+
"Seder Nezikin"
|
21 |
+
],
|
22 |
+
"text": {
|
23 |
+
"": [
|
24 |
+
[
|
25 |
+
[
|
26 |
+
"<b>Auf.</b> Nachdem am Schlusse des Tr.’s Sanhedrin ein Fall behandelt wurde, bei dem an falschen Zeugen das Gebot: „ihr sollt an ihm tun, wie er getrachtet, an seinem Bruder zu tun“ (Deut. 19, 19), nicht vollständig zur Ausführung kommt, werden hier noch andere Bestimmungen über die Behandlung der als falsch befundenen Zeugen angereiht, und es ist zuerst von Fällen die Rede, bei denen das Gebot von Deut. 19, 19 gar nicht ausgeführt wird.",
|
27 |
+
"<b>welche Weise werden Zeugen als falsche.</b> <span dir=\"rtl\">זוממין</span> die Böses Ersinnenden; so werden die durch ein auf ihre Person bezügliches Alibi als falsch überführten Zeugen genannt (vgl. M. 4). Der Ausdruck hat in <span dir=\"rtl\">כאשר זמׅם</span> (Deut. 19, 19) seinen Grund.",
|
28 |
+
"<b>Wir bezeugen wider N.</b> Der ein Priester ist.",
|
29 |
+
"<b>dass er der Sohn einer Verstoßenen.</b> Die vor der Geburt dieses Sohnes von ihrem Manne durch einen Scheidebrief verstoßen ward. Eine solche Frau darf kein Priester heiraten (Lev. 21, 7), und wenn er sie dennoch geheiratet hat, so sind die mit ihr gezeugten Söhne samt ihren Nachkommen als „Entweihte“ zum Priesterdienste untauglich (vgl. Lev. 21, 15).",
|
30 |
+
"<b>oder einer Chaluzah.</b> Einer, die durch das „Schuh-Ausziehen“ den Schwager von der Levirats-Ehe entbunden hat (Deut. 25, 7 ff.) und deshalb (nach rabbinischer Anordnung), wie eine „Geschiedene“, keinen Priester heiraten darf.",
|
31 |
+
"<b>so sagen wir nicht.</b> Obgleich die Zeugen Priester sind.",
|
32 |
+
"<b>es werde der Zeuge.</b> Jeder der als falsch befundenen Zeugen.",
|
33 |
+
"<b>an Stelle Jenes.</b> Wider den sie gezeugt haben.",
|
34 |
+
"<b>für den Sohn einer Verstoßenen oder einer Chaluzah.</b> Als zum Priesterdienst untauglich.",
|
35 |
+
"<b>erklärt.</b> Denn es heißt (Deut. 19, 19): „ihr sollt an ihm tun“ (aber nicht an seinen Nachkommen); als ein „Entweihter“ erklärt, würde er aber samt seinen Nachkommen zum Priesterdienste untauglich. Würde man aber ihn allein und nicht dessen Nachkommen für untauglich erklären, so wäre das Gebot: „ihr sollt an ihm tun, wie er an seinem Bruder zu tun gedachte“ ebenfalls nicht befolgt, da ja der Zeuge seinen Bruder samt dessen Nachkommen zum Priesterdienste untauglich machen wollte.",
|
36 |
+
"<b>sondern er empfängt vierzig Geißelhiebe.</b> Nach dem Talmud handelt die Stelle Deut. 25, 1—3 von falschen Zeugen, an denen die Strafe von Deut. 19, 19 nicht vollzogen werden kann.",
|
37 |
+
"<b>dass er schuldig ist auszuwandern.</b> In eine Asylstadt, da er unvorsätzlich einen Menschen getötet hat.",
|
38 |
+
"<b>der Zeuge.</b> Jeder der als falsch befundenen Zeugen.",
|
39 |
+
"<b>soll an Stelle Jenes.</b> Wider den sie gezeugt haben.",
|
40 |
+
"<b>auswandern.</b> Denn es heißt (Deut. 19, 5): „er soll flüchten“ (aber nicht die wider ihn falsch Zeugenden).",
|
41 |
+
"<b>sondern er empfängt vierzig Geißelhiebe.</b> Nach dem Talmud handelt die Stelle Deut. 25, 1—3 von falschen Zeugen, an denen die Strafe von Deut. 19, 19 nicht vollzogen werden kann.",
|
42 |
+
"<b>dass er seine Frau verstoßen und ihr ihre Ketuba.</b> Ketubot IV, 7.",
|
43 |
+
"<b>nicht ausbezahlt hat.</b> Er ist demnach schuldig, ihr die Ketuba auszuzahlen. — Die Frau erhält nach dem Gesetze die Ketuba ausbezahlt entweder nach dem Tode des Mannes oder wenn sie von diesem geschieden wird.",
|
44 |
+
"<b>die Ketuba zahlen müssen.</b> Man kann demnach nicht sagen, die Zeugen wollten ihm den ganzen Betrag der Ketuba entziehen, so dass sie, als falsch befunden, diesen ganzen Betrag zahlen müssten.",
|
45 |
+
"<b>wie viel Jemand.</b> Der die dieser Frau eventuell zufallende Ketuba kaufen wollte.",
|
46 |
+
"<b>für ihre Ketuba geben wollte.</b> Dieser Betrag wird von der Ketuba abgezogen; den dann verbleibenden Rest müssen die falschen Zeugen dem Manne bezahlen.",
|
47 |
+
"<b>dass sie verwitwet oder verstoßen würde.</b> In diesem Falle würde der Käufer ihre ganze Ketuba erhalten.",
|
48 |
+
"<b>dass sie (früher.</b> Vor dem Manne.",
|
49 |
+
"<b>sie der Mann beerben würde.</b> Wobei der Käufer ganz leer ausginge.",
|
50 |
+
"<b>er.</b> Der Schuldner.",
|
51 |
+
"<b>innerhalb zehn Jahren.</b> Die Bedingung war, die Schuld erst in zehn Jahren zu zahlen.",
|
52 |
+
"<b>erst in zehn Jahren zu zahlen hätte.</b> So viel müssen die als falsch befundenen Zeugen dem Schuldner bezahlen."
|
53 |
+
],
|
54 |
+
[
|
55 |
+
"<b>weil nicht das Wort.</b> <span dir=\"rtl\">שם</span> Name, Wort, Schriftwort, Schriftgebot.",
|
56 |
+
"<b>das ihm die Geißelung zuzieht.</b> Nämlich das Verbot <span dir=\"rtl\">לא תענה</span> (Exod. 20, 15).",
|
57 |
+
"<b>ihn zur Bezahlung verpflichtet.</b> Dazu verpflichtet ihn Deut. 19, 19.",
|
58 |
+
"<b>wird nicht gegeißelt.</b> Denn es heißt (Deut. 25, 2): „nach Maßgabe seiner Schuld“, und hieraus schließen wir, dass der einen Frevel Verübende nur wegen einerlei Schuld, aber nicht wegen zweierlei Schuld bestraft wird. Es wird aber hinsichtlich der als falsch befundenen Zeugen (<span dir=\"rtl\">עדים זוממין</span>) aus der Schrift deduziert, dass sie im vorliegenden Falle die Geldstrafe und nicht die Geißelstrafe erleiden."
|
59 |
+
],
|
60 |
+
[
|
61 |
+
"<b>du sollst wider deinen Nächsten nicht falsches Zeugnis aussagen.</b> Exod. 20, 15. Die Übertretung eines Toraverbotes wird mit Geißelung bestraft, s. Abschn. III.",
|
62 |
+
"<b>und wegen: „ihr sollt an ihm tun, wie er getrachtet (u. s. w.).</b> Deut. 19, 19. — Da sie dem Bruder die Geißelstrafe zuziehen wollten.",
|
63 |
+
"<b>Sie empfangen nur vierzig Geißelhiebe.</b> Wegen Deut. 19, 19. Dagegen wird das Verbot Exod. 20, 15 bloß als eine Warnung betrachtet, die zur Verhängung der Strafe von Deut. 19, 19 nötig ist.",
|
64 |
+
"<b>Man Teilt die Geldstrafe.</b> <span dir=\"rtl\">שַלֵּש</span> in drei Teile teilen; <span dir=\"rtl\">משלשין</span> man Teilt in drei Teile, wenn es z. B. drei Zeugen sind. Es wird dieses Beispiel angenommen nach dem Wortlaut von B. Batra III, 4; ferner weil die Zahl der Geißelhiebe (39) nur durch drei (und 13) Teilbar ist.",
|
65 |
+
"<b>auf sie.</b> Wenn es drei Zeugen sind, hat jeder von ihnen nur ein Drittel der zweihundert Sus zu zahlen; denn es genügt, dass der Verklagte dieselbe Summe erhält, welche die Zeugen ihm entziehen wollten.",
|
66 |
+
"<b>dass er vierzig Geißelhiebe verschuldet habe, und sie sind falsch befunden worden, so empfängt jeder Einzelne vierzig (Geißelhiebe.</b> Denn wenn jeder z. B. nur dreizehn Hiebe erhielte, so würde der Vorschrift von Deut. 19, 19 nicht genügt, da sie doch dem Bruder eine vollständige Geißelstrafe von 39 Hieben zugedachten."
|
67 |
+
],
|
68 |
+
[
|
69 |
+
"<b>wenn sie hinsichtlich ihrer Person.</b> Durch ein Alibi, welches auf die Zeugen Bezug hat. <span dir=\"rtl\">עצמן את</span> ist Bez.-Akkusativ.",
|
70 |
+
"<b>überführt werden.</b> <span dir=\"rtl\">יזימו</span> od. <span dir=\"rtl\">יזמּז</span> (Hif’il od. Piël): sie überführen; <span dir=\"rtl\">יזומו</span> (Kal): sie werden überführt.",
|
71 |
+
"<b>so werden jene.</b> Die anklagenden Zeugen.",
|
72 |
+
"<b>nicht als falsche Zeugen erklärt.</b> Sie werden nicht bestraft; doch ist ihr Zeugnis ungültig.",
|
73 |
+
"<b>so werden jene.</b> Die anklagenden Zeugen.",
|
74 |
+
"<b>als falsche Zeugen erklärt und auf die Aussage der letzteren getötet.</b> Zur Begründung dieser Bestimmung vgl. „Magazin f. d. Wissensch, d. Judenth.“ 1878 S. 12."
|
75 |
+
],
|
76 |
+
[
|
77 |
+
"<b>Zeugen.</b> Um den Mörder anzuklagen.",
|
78 |
+
"<b>und Jene.</b> Welche die ersten Zeugen überführt haben.",
|
79 |
+
"<b>erklären auch diese als falsche.</b> Indem sie behaupten, dass auch diese mit ihnen an demselben Tage an dem und dem Orte gewesen sind.",
|
80 |
+
"<b>dann kommen noch Andere.</b> Um den Mörder anzuklagen.",
|
81 |
+
"<b> und Jene.</b> Welche die ersten Zeugen überführt haben.",
|
82 |
+
"<b>erklären auch diese als falsche.</b> Indem sie behaupten, dass auch diese mit ihnen an demselben Tage an dem und dem Orte gewesen sind.",
|
83 |
+
"<b>wären.</b> Die den Mörder anklagen.",
|
84 |
+
"<b>so werden alle.</b> Obgleich sie nur durch ein und dasselbe Zeugenpaar überführt werden.",
|
85 |
+
"<b>Das.</b> <span dir=\"rtl\">זו</span> dazu ist <span dir=\"rtl\">כת</span> zu ergänzen.",
|
86 |
+
"<b>ist eine Aufrührer.</b> Vom gr. στάσις -Bande.<sup class=\"footnote-marker\">46</sup><i class=\"footnote\"> Da es doch höchst unwahrscheinlich ist, dass alle die Zeugen, die den Mörder bezichtigen, mit den beiden überführenden Zeugen an ein und demselben Orte gewesen sind, so müssen wir vermuten, dass letztere Aufrührer sind, die gegen das Gesetz sich auflehnen, den Mörder befreien und an dessen Anklägern Rache nehmen wollen.</i>",
|
87 |
+
"<b>Es wird daher nur das erste Paar.</b> <span dir=\"rtl\">כּת</span> für <span dir=\"rtl\">כַּנְתּ</span> Gesellschaft, Genossenschaft (aram. <span dir=\"rtl\">כנתא</span>, Genosse), bedeutet oft ein Zeugenpaar.",
|
88 |
+
"<b>getötet.</b> Mit Recht bemerkt der Talmud, es dürfte in diesem Falle auch das erste Paar nicht getötet werden, da die überführenden Zeugen sich als Aufrührer und Verschwörer gezeigt haben. Es ist deshalb zu erklären: Nur wenn sie das erste Zeugenpaar allein überführen, wird dieses getötet; wollen sie aber noch andere später kommende Zeugen durch ein Alibi als falsch erklären, dann finden sie gar keinen Glauben."
|
89 |
+
],
|
90 |
+
[
|
91 |
+
"<b>bereits das Urteil.</b> Das Todesurteil über den Verklagten.",
|
92 |
+
"<b>denn.</b> Die Begründung schließt erst mit dem Schlusse der Mischna.",
|
93 |
+
"<b>die Sadduzäer.</b> Die Anhänger des Zadok und Boëthos, die Schüler des Antigonas aus Socho waren (Abot. d. R. Nathan c. V). Diese verwarfen viele traditionelle Lehren der Pharisäer (Josephus ant. XIII, 10, 6), vgl. über diese Baneth im „Magezin f. d. W. d. J.“ 1882 S. 1—37 und 61—95.",
|
94 |
+
"<b>Leben für Leben.</b> Lies <span dir=\"rtl\">נפש בנפש</span>, wie Ms. München, Sifre, Jalkut u. A. haben.",
|
95 |
+
"<b>also muss sein Bruder noch am Leben sein.</b> Wie es scheint, wird dies aus dem Worte <span dir=\"rtl\">לאחיו</span> deduziert; in Wirklichkeit aber wird die Lehre aus <span dir=\"rtl\">כאשר זמס</span> (wie er getrachtet) abgeleitet. <span dir=\"rtl\">לאחיו</span> könnte auch vom verstorbenen Bruder gesagt werden, wie in Deut. 25, 7 (Ritba).",
|
96 |
+
"<b>Leben für Leben.</b> Lies <span dir=\"rtl\">נפש בנפש</span>, wie Ms. München, Sifre, Jalkut u. A. haben.",
|
97 |
+
"<b>werden sie.</b> Falls sie als falsch befunden werden.",
|
98 |
+
"<b>Leben für Leben.</b> Lies <span dir=\"rtl\">נפש בנפש</span>, wie Ms. München, Sifre, Jalkut u. A. haben.",
|
99 |
+
"<b>sie werden also nur dann hingerichtet.</b> Dasselbe gilt auch bei der Geißelstrafe, wie dies der Talmud folgert.",
|
100 |
+
"<b>wenn das Urteil bereits gefällt war.</b> Denn nachdem der Verklagte zum Tode verurteilt worden, wird er wie tot betrachtet, s. Sanhedrin VIII, Note 50."
|
101 |
+
],
|
102 |
+
[
|
103 |
+
"<b>zweien gleichzustellen.</b> <span dir=\"rtl\">הקיש</span> (von <span dir=\"rtl\">נקש</span> schlagen) zusammenschlagen, Eines auf das Andere schlagen, gleichstellen.",
|
104 |
+
"<b>ebenso können zwei Zeugen drei überführen.</b> St. <span dir=\"rtl\">השנים יזומו</span> lies: <span dir=\"rtl\">שנים מזימין</span> nach Ms. München u. A.; s. oben Note 36.",
|
105 |
+
"<b>dass sie.</b> Zwei Zeugen.",
|
106 |
+
"<b>Zeugen.</b> Hieße es: <span dir=\"rtl\">שלשה עדים על פי שנים או</span>, so wäre mit der Zahl „drei“ die gleichstellende Bestimmung geschlossen und wäre man nicht berechtigt, weiter zu gehen; <span dir=\"rtl\">על פי שנים עדים או שלשה עדים</span> lässt aber <span dir=\"rtl\">שלשה עדים</span> ebenso wie <span dir=\"rtl\">שנים עדים</span> nur als den Anfang einer ad infinitum fortschreitenden Reihe erscheinen (S. R. Hirsch).",
|
107 |
+
"<b>Simon sagt.</b> Die Tannaïm unserer Mischna kontroversieren nicht mit einander; vielmehr stimmt Jeder auch der Schlussfolgerung seiner Kollegen bei (Maimon.)",
|
108 |
+
"<b>wenn beide als falsch überführt sind.</b> Denn unter <span dir=\"rtl\">עד</span> in Deut. 19, 18 sind zwei Zeugen verstanden, wie überall unter diesem Ausdruck, vgl. Sota VI, 3.",
|
109 |
+
"<b>wenn alle drei als falsch überführt sind.</b> Nach dem Talm. gilt diese Bestimmung nur dann, wenn die Aussage des einen Zeugen so unmittelbar auf die des andern folgte, dass man in der Zwischenzeit nicht mehr als die Worte: <span dir=\"rtl\">שלום עליך רבי</span> (Friede Dir mein Lehrer) sprechen könnte. Eine solche Zwischenzeit heißt: <span dir=\"rtl\">תוך כדי דבור</span>, s. Nasir IV, 1.",
|
110 |
+
"<b>Zeugen.</b> Hieße es: <span dir=\"rtl\">שלשה עדים על פי שנים או</span>, so wäre mit der Zahl „drei“ die gleichstellende Bestimmung geschlossen und wäre man nicht berechtigt, weiter zu gehen; <span dir=\"rtl\">על פי שנים או שלשה עדים</span> lässt aber <span dir=\"rtl\">שלשה עדים</span> ebenso wie <span dir=\"rtl\">שנים עדים</span> nur als den Anfang einer ad infinitum fortschreitenden Reihe erscheinen (S. R. Hirsch).",
|
111 |
+
"<b>kommt nur.</b> Er kommt nur deshalb in diesem Schriftverse vor.",
|
112 |
+
"<b>auf dass gegen ihn streng verfahren werde und dass das Urteil über ihn dem über jene.</b> Über die ersten beiden Zeugen.",
|
113 |
+
"<b>gleich gemacht werde.</b> Obgleich sein Zeugnis irrelevant war, da der Verklagte auch ohne ihn verurteilt worden wäre.",
|
114 |
+
"<b>der sich den Gesetzes-Übertretern zugesellt.</b> <span dir=\"rtl\">נטפל</span> (von <span dir=\"rtl\">טפל</span> ankleben), sich zugesellen, mit dem Begriff der nebensächlichen Wirksamkeit (vgl. <span dir=\"rtl\">טפל</span>, Nebensache, im Gegensatz zu <span dir=\"rtl\">עיקר</span>, Hauptsache).",
|
115 |
+
"<b>wie die Gesetz-Übenden selbst.</b> Da Gott in größerem Maßstabe belohnt als bestraft, Tosephta Sota IV, 1 aus Exod. 20, 5 f."
|
116 |
+
],
|
117 |
+
[
|
118 |
+
"<b>Sowie.</b> Forts. der Folgerungen aus Deut. 17, 6.",
|
119 |
+
"<b>wenn von zwei Zeugen einer als anverwandt.</b> Sanhedrin III, 4.",
|
120 |
+
"<b>oder untauglich.</b> Das. III, 3.",
|
121 |
+
"<b>deren ganzes Zeugnis ungültig ist.</b> Da ja Ein Zeuge nicht genügt.",
|
122 |
+
"<b>Zeugnis ungültig.</b> Wiewohl noch zwei taugliche Zeugen übrig bleiben.",
|
123 |
+
"<b>Zeugen.</b> Hieße es: <span dir=\"rtl\">שלשה עדים על פי שנים או</span>, so wäre mit der Zahl „drei“ die gleichstellende Bestimmung geschlossen und wäre man nicht berechtigt, weiter zu gehen; <span dir=\"rtl\">על פי שנים עדים או שלשה עדים</span> lässt aber <span dir=\"rtl\">שלשה עדים</span> ebenso wie <span dir=\"rtl\">שנים עדים</span> nur als den Anfang einer ad infinitum fortschreitenden Reihe erscheinen (S. R. Hirsch).",
|
124 |
+
"<b>bei Lebens-Strafsachen.</b> Wobei man sich bestreben muss, den Angeklagten freizusprechen, wie es heißt (Num. 35, 25): „Es rette die Gemeinde“.",
|
125 |
+
"<b>Rabbi.</b> R. Jehuda ha-Nasi.",
|
126 |
+
"<b>Wann aber gilt dies.</b> Bei Lebens-Strafsachen.",
|
127 |
+
"<b>wenn sie.</b> Die Anverwandten und Untauglichen.",
|
128 |
+
"<b>mit gewarnt haben.</b> Damit haben sie gezeigt, dass sie Mitzeugen sein wollen.",
|
129 |
+
"<b>haben sie aber nicht mit gewarnt.</b> Und demnach nicht beabsichtigt, über die Tat als Zeugen aufzutreten; dann wird durch ihre Anwesenheit bei der Tat das Zeugnis der Andern nicht ungültig; denn „was sollen zwei Brüder u. s. w.“.",
|
130 |
+
"<b>die.</b> Zusammen mit einem Dritten, der nicht mit ihnen verwandt ist.",
|
131 |
+
"<b>wie Jemand einen Menschen umbringt.</b> Da kann gewiss einer der Brüder mit dem dritten zusammen Zeugnis ablegen, wenn nur der andere Bruder nicht mit gewarnt und nicht Zeuge zu sein beabsichtigt hat."
|
132 |
+
],
|
133 |
+
[
|
134 |
+
"<b>und Einer warnt ihn in der Mitte.</b> Der Warnende darf, wenn er nur nicht Zeuge zu sein beabsichtigt, auch ein Anverwandter oder Untauglicher sein.",
|
135 |
+
"<b>wenn ein Teil von ihnen.</b> Dies bezieht sich sowohl auf die beiden Zeugenpaare, als auch auf den Warnenden.",
|
136 |
+
"<b>sich gegenseitig sehen kann.</b> Wenn ein Zeuge des einen Paares und ein Zeuge des andern Paares entweder einander sehen (der Warnende braucht in diesem Falle von den Zeugen nicht gesehen, sondern nur gehört zu werden), oder dieselben sehen den Warnenden und der Warnende sieht sie.",
|
137 |
+
"<b>als Ein Zeugnis zu betrachten.</b> Sie werden nur getötet, wenn Alle als falsch überführt werden, und es ist, wenn nur Einer von ihnen zum Zeugnis untauglich ist, das ganze Zeugnis ungültig.",
|
138 |
+
"<b>so sind es zwei Zeugnisse.</b> Jedes Paar (von denen Einer den Andern gesehen hat) gilt als besonderes Zeugnis. — Auch die zwei Zeugen, welche die Tat bezeugen, müssen während der Tat einander sehen, oder durch den Warnenden, den sie sehen und der sie sieht, zu einem Zeugenpaare verbunden werden; sonst sind sie als <span dir=\"rtl\">עדות מיוחדת</span> (vereinzelt im Zeugnis) in kriminal-rechtlichen Fällen zum Zeugnis untauglich.",
|
139 |
+
"<b>Wenn daher eines.</b> Ein Zeugnis, d. i. ein Zeugenpaar.",
|
140 |
+
"<b>so werden der Verbrecher.</b> Auf die Aussage des zweiten nicht als falsch befundenen Zeugenpaares.",
|
141 |
+
"<b>und die falschen Zeugen.</b> Die über eine von ihnen nicht gesehene Tat Zeugnis ablegten.",
|
142 |
+
"<b>und das zweite Paar ist frei.</b> Dieser Satz ist überflüssig und steht nur, damit man nicht irrtümlich unter <span dir=\"rtl\">והן</span> beide Zeugenpaare verstehe. Nach Tos. J. T. will dieser Satz lehren, dass das zweite Paar selbst dann frei ist, wenn es später nach der Hinrichtung des Angeklagten als falsch überführt worden ist; nach dem Kanon: <span dir=\"rtl\">הרגו אין נהרגין</span> (nach der Hinrichtung des Angeklagten werden die falschen Zeugen nicht mehr hingerichtet). Die Begründung s. im „Magazin f. d. W. d. J.“ 1878, S. 13.",
|
143 |
+
"<b>Jose.</b> Nach Jerusch. ist zu lesen: „R. Jose, Sohn des R. Jehuda“.",
|
144 |
+
"<b>Niemals wird Einer getötet.</b> St. <span dir=\"rtl\">אין נהרגין</span> lies: <span dir=\"rtl\">אינו נהרג</span> nach Jerusch.",
|
145 |
+
"<b>Durch den Mund.</b> Die Todesstrafe soll einzig und allein durch den Mund der Zeugen herbeigeführt werden, durch ihre Warnung und ihr Zeugnis.",
|
146 |
+
"<b>dass das Synedrion nicht durch den Mund eines Dolmetschers vernehmen dürfe.</b> Der Gerichtshof muss die Sprache der Zeugen verstehen; doch braucht er diese Sprache nicht sprechen zu können, da er seine Worte an die Zeugen durch einen Dolmetscher vermitteln darf (Talmud)."
|
147 |
+
],
|
148 |
+
[
|
149 |
+
"<b>entflohen ist und dann vor dasselbe Gericht.</b> Von dem er verurteilt worden ist.",
|
150 |
+
"<b>so hebt man seine Verurteilung nicht auf.</b> Das Verfahren wird nicht wieder aufgenommen, um vielleicht Rechtfertigungs-gründe für ihn zu finden.",
|
151 |
+
"<b>dass über ihn das Todesurteil von dem und dem Gerichte.</b> Wenn dieses Gericht in Palästina ist; wird aber ein Verbrecher von einem außerpalästinensischem Gerichtshofe verurteilt und entflieht nach Palästina, so wird dort sein Prozess nochmals aufgenommen, denn das Verdienst seines Aufenthalts in Palästina könnte ihm zu einer Rechtfertigung verhelfen (Talm.).",
|
152 |
+
"<b>und die und die waren seine Zeugen.</b> Mit Angabe der Zeit, nach Sanhedrin V, 1.",
|
153 |
+
"<b>Das Synedrion.</b> Die Institution der Gerichtshöfe, deren jeder aus einem Collegium von Richtern besteht, die in Palästina ordiniert worden sind, nach Sanhedrin I, Note 19.",
|
154 |
+
"<b>hat seine Geltung.</b> <span dir=\"rtl\">נהג</span> führen, sich führen, üblich sein, Geltung haben (von einem Gesetze oder einer Institution).",
|
155 |
+
"<b>sowohl im Lande als außerhalb des Landes.</b> Auch außerhalb Palästinas werden Gerichtshöfe eingesetzt, die Strafprozesse entscheiden und Todesurteile fällen können; Letzteres aber nur während der Zeit, da das große Synedrion in der Quaderhalle seinen Sitz hat.",
|
156 |
+
"<b>Ein Gerichtshof der einmal in einer Jahrwoche.</b> <span dir=\"rtl\">שכוע</span> B. mezia IX, Note 46.",
|
157 |
+
"<b>wird ein Verderber.</b> <span dir=\"rtl\">חובלנית</span>, (Jerusch. hat <span dir=\"rtl\">חבלנית</span>) von <span dir=\"rtl\">חבל</span> verderben, eine Verderberin; <span dir=\"rtl\">סנהדרין</span> ist femin.",
|
158 |
+
"<b>so würde nie ein Mensch hingerichtet worden sein.</b> Wir würden so viele Fragen an die Zeugen gerichtet haben, dass sie sich notwendig widersprochen hätten.",
|
159 |
+
"<b>Diese.</b> R. Tarphon und R. Akiba.",
|
160 |
+
"<b>würden auch die Blut-Vergießer in Israel vermehrt haben.</b> Da die Mörder nichts zu fürchten hätten. — Indessen wollten auch R. Tarphon und R. Akiba den Mörder nicht ganz freisprechen, sondern ihn nur mit Gefängnis nach Sanhedrin IX, 5 bestrafen."
|
161 |
+
]
|
162 |
+
],
|
163 |
+
[
|
164 |
+
[
|
165 |
+
"<b>in die Freistadt.</b> S. Mischna 4.",
|
166 |
+
"<b>wenn Jemand mit einer Walze.</b> Eine Steinwalze, mittelst deren unebene und schadhafte Stellen des Dachüberzuges geglättet werden.",
|
167 |
+
"<b>wenn Jemand ein Fass herablässt.</b> <span dir=\"rtl\">שלשל</span> (arab. <span dir=\"rtl\">سلسل</span>) aus einer Höhe mittelst eines Strickes oder einer Kette herablassen, von <span dir=\"rtl\">שרשרת ═ שלשלת</span>, Kette.",
|
168 |
+
"<b>abwärts gerichtet hat.</b> Selbst wenn dies zu dem Zwecke geschah, um ihn dann aufwärts zu heben, wie z. B. Jemand eine Axt rückwärts nach unten schwingt, um sie dann desto kräftiger zu erheben.",
|
169 |
+
"<b>muss ins Exil wandern.</b> Denn in diesem Falle hat der Totschläger sich eine geringe Fahrlässigkeit zu Schulden kommen lassen, da er beim Herablassen, wobei leicht ein Schaden entstehen kann, vorsichtig sein sollte. (s. Note 14.)",
|
170 |
+
"<b>nicht abwärts gerichtet.</b> Wobei er nicht an einen Unglücksfall denken konnte.",
|
171 |
+
"<b>so braucht er nicht auszuwandern.</b> Es wird dies aus den Worten (Num. 35, 23): „er ließ auf ihn fallen“ (d. h. von oben nach unten) abgeleitet.",
|
172 |
+
"<b>Wenn das Eisen vom Stiele.</b> Der Axt, womit Jemand Holz fällt.",
|
173 |
+
"<b>der Totschläger.</b> D. i. derjenige, der das Holz gefällt hat.",
|
174 |
+
"<b>braucht nicht auszuwandern.</b> Weil dies an Vorsätzlichkeit grenzt, denn er hätte das lose Eisen befestigen sollen.",
|
175 |
+
"<b>Springt ein Stück vom gespaltenen Holze.</b> <span dir=\"rtl\">מן העץ</span> ist wie <span dir=\"rtl\">קיסם מן העץ</span>, ein Splitter vom Holze, zu erklären, so Raschi u. A. — Maimon. bezieht das <span dir=\"rtl\">נשמט הברזל</span> des vorigen Satzes auch auf diesen Satz und erklärt <span dir=\"rtl\">נשמט הברזל מן העץ המתבקע</span>: Das Eisen wurde durch den Gegenstoß des gespaltenen Holzes hinweggeschleudert.",
|
176 |
+
"<b>er braucht nicht auszuwandern.</b> Weil dies als eine indirekte Wirkung (<span dir=\"rtl\">כח כחו</span>) betrachtet wird, da der tötende Gegenstand nicht unmittelbar durch die Menschenkraft in Bewegung gesetzt worden ist. — Die Kontroverse hat von der Erklärung der Worte <span dir=\"rtl\">ונשל הברזל מן העץ</span> (Deut. 19,5) ihren Ausgang. Nach den Weisen ist <span dir=\"rtl\">העץ</span> der Stiel der Axt und <span dir=\"rtl\">ובשל</span> intransitiv (es fährt aus das Eisen vom Holze). Nach Rabbi ist <span dir=\"rtl\">העץ</span> das gespaltene Holz (da nach der Erklärung der Weisen <span dir=\"rtl\">מֵעֵצוֹ</span> stehen müsste); <span dir=\"rtl\">ונשל</span> muss dann transitiv (gleich <span dir=\"rtl\">ונישל</span>, Talm.) genommen werden (Das Eisen treibt ein Stück vom Holze weg). Nach Maimon. (Note 10) fasst Rabbi <span dir=\"rtl\">ונשל</span> (wie <span dir=\"rtl\">ונישל</span>) als Passiv. (Das Eisen wird durch das Holz weggetrieben). S. <span dir=\"rtl\">מגדל חננאל</span> S. 11 Note 9."
|
177 |
+
],
|
178 |
+
[
|
179 |
+
"<b>Wenn Jemand einen Stein ins öffentliche Gebiet.</b> Nach einem dort befindlichen Misthaufen, wo Menschen gewöhnlich nur des Nachts, ausnahmsweise aber auch am Tage ihre Notdurft verrichten.",
|
180 |
+
"<b>wirft und damit Einen tötet.</b> Am Tage.",
|
181 |
+
"<b>so muss er auswandern.</b> Hätte er am Tage nach einer Straße geworfen, wo gewöhnlich Menschen sich befinden, so wäre die Tat eine grobe Fahrlässigkeit, die an Vorsätzlichkeit grenzt (<span dir=\"rtl\">קרוב למזיד</span>); hätte er wieder nach einem Orte geworfen, der gar nicht von Menschen betreten wird, so wäre die Tötung durch einen nicht vorherzusehenden Zufall erfolgt (<span dir=\"rtl\">אונס</span>). In beiden Fällen wandert der Täter nicht ins Exil. Die Strafe der Exilierung trifft nur den unvorsätzlichen Totschläger (<span dir=\"rtl\">שוגג</span>), der sich wohl einer Unvorsichtigkeit, aber keiner groben Fahrlässigkeit schuldig gemacht hat.",
|
182 |
+
"<b>so ist Jener frei.</b> Denn es heißt (Deut. 19,5): „Und es trifft seinen Nächsten“; nicht aber, wenn der Nächste sich selbst darbietet.",
|
183 |
+
"<b>falls der Beschädigte befugt war.</b> Er hat vom Besitzer die Erlaubnis dazu erhalten.",
|
184 |
+
"<b>Sowie das Holzhauen eine freiwillige Handlung ist.</b> Diese Handlung ist nicht geboten.",
|
185 |
+
"<b>der seinen Sohn schlägt.</b> Auf dass er Tora oder ein Handwerk lerne.",
|
186 |
+
"<b>und der Gerichtsdiener.</b> Der Jemand schlägt, dass er dem Befehle des Gerichtes Folge leiste (Maimon.). — Alle diese sind frei, weil sie bei der Ausübung ihrer Pflicht getötet haben."
|
187 |
+
],
|
188 |
+
[
|
189 |
+
"<b>Der Vater muss wegen des Sohnes.</b> Wenn er ihn unvorsätzlich getötet hat.",
|
190 |
+
"<b>auswandern.</b> Wenn er nicht dabei seine Pflicht ausübte (Note 18).",
|
191 |
+
"<b>und der Sohn muss wegen des Vaters.</b> Wenn er ihn unvorsätzlich getötet hat.",
|
192 |
+
"<b>Jedermann.</b> Selbst ein Sklave oder ein Samaritaner (Talm.).",
|
193 |
+
"<b>muss wegen eines Israeliten.</b> Wenn er ihn unvorsätzlich getötet hat.",
|
194 |
+
"<b>und ein Israelit muss wegen Jedermann.</b> Wenn er ihn unvorsätzlich getötet hat.",
|
195 |
+
"<b>nur nicht wegen eines Beisaß-Proselyten.</b> S. B. mezia V, Note 54a.",
|
196 |
+
"<b>Ein Beisaß-Proselyte braucht nur wegen eines Beisaß-Proselyten auszuwandern.</b> S. Num. 35,15.",
|
197 |
+
"<b>Der Blinde braucht nicht auszuwandern.</b> Denn es heißt (Num. 35,23): „Ohne dass er es sieht“; dies schließt den Blinden aus, da er nicht sehen kann.",
|
198 |
+
"<b>Er muss auswandern.</b> Denn es heißt (Deut. 19,4): „Ohne Wissen“; dies ist ein zweiter beschränkender Ausdruck, der dem Blinden (der zwar nicht sieht, aber doch wissen kann) mit einschließt, nach der Regel, dass ein beschränkender Ausdruck, der auf einen andern beschränkenden Ausdruck folgt, das Gesetz erweitern will (<span dir=\"rtl\"> אין מיעיט אחר מיעוט אלא לרבות </span>).",
|
199 |
+
"<b>Der Feind, (der tötet.</b> Einen, mit dem er aus Hass drei Tage nicht gesprochen hat.",
|
200 |
+
"<b>wandert er aus.</b> Die Halacha entscheidet, wie der erste Tanna, dass man wegen unvorsätzlicher Tötung eines Feindes zwar nicht hingerichtet wird, aber auch nicht in die Freistadt wandern kann, da es bei einem solchen Falle als wahrscheinlich gilt, dass eine grobe Fahrlässigkeit stattgefunden hat."
|
201 |
+
],
|
202 |
+
[
|
203 |
+
"<b>die im Lande Kenaan sind.</b> Auch die anderen 42 Levitenstädte (Num. 35,6) dienten als Asylstätten; jedoch nur dann, wenn der Totschläger dieselben mit der ausgesprochenen Absicht betreten hatte, dort Schutz zu suchen; die 6 eigentlichen Freistädte dagegen gewährten ihm auch dann Schutz, wenn er von deren schützender Kraft gar kein Bewusstsein hatte."
|
204 |
+
],
|
205 |
+
[
|
206 |
+
"<b>Und Straßen waren nach denselben gerichtet.</b> Es führten von allen Seiten gerade Straßen dahin und an den Scheidewegen befanden sich Wegweiser (Talm.).",
|
207 |
+
"<b>von einer zur andern.</b> Die Worte <span dir=\"rtl\">מזו לזו</span> sind schwierig; wozu die Straße von einer Asylstadt zur andern? In einer Baraita im Talmud (9b) wird <span dir=\"rtl\">מכוונות היו</span> in dem Sinne gebraucht, dass die drei Asylstädte im Lande Kenaan den dreien jenseits des Jardens gegenüberliegend waren. Ferner wird dort gesagt, dass die Distanzen zwischen den Städten gleich groß waren. Möglich, dass die Mischna dasselbe sagen will, und <span dir=\"rtl\">ומכוונות</span> wäre dann in doppeltem Sinne zu nehmen, als wenn stände: <span dir=\"rtl\">ומכוונות להן ומכוונות הדרכים מזו לזו</span>. Diese lagen jenen gegenüber, und gleich groß (übereinstimmend) waren die Wege von einer zur andern.",
|
208 |
+
"<b>Man gibt ihm.</b> Dem Totschläger.",
|
209 |
+
"<b>zwei Weisen-Jünger mit.</b> Nachdem man ihn zur Exilierung verurteilt hat.",
|
210 |
+
"<b>Vorstellungen machen.</b> Dass er ihn nicht als Mörder betrachte, da die Tat unvorsätzlich geschehen ist.",
|
211 |
+
"<b>Er.</b> Manche Ausgaben lesen <span dir=\"rtl\">אף הוא</span> (auch er); hiernach gesteht R. Meir zu, dass ihn zwei Weisen-Jünger begleiten. Die Handschriften haben jedoch nicht אף.",
|
212 |
+
"<b>Dies sei das Wort des Totschlägers.</b> S. Schebiit X, 8 und weiter Note 66."
|
213 |
+
],
|
214 |
+
[
|
215 |
+
"<b>Anfangs.</b> Am Anfang, bevor noch das Gericht ein Urteil fällt, gilt folgende Vorschrift.",
|
216 |
+
"<b>eilen.</b> <span dir=\"rtl\">מקדימין</span> s. Sanhedrin XI, Note 59.",
|
217 |
+
"<b>sowohl der unvorsätzliche als der vorsätzliche Totschläger nach den Freistädten.</b> Dies wird aus Deut. 19, 11 deduziert.",
|
218 |
+
"<b>als der durch die hohepriesterlichen Kleider Geweihte.</b> <span dir=\"rtl\">מרבה בבגדים</span> vergrößert, erhoben durch Kleider; so hießen die Hohenpriester, seitdem das heilige Salböl (durch den König Josia, Joma 52b) verborgen ward, da sie nur durch Bekleidung mit den vielen (acht) Gewändern zu Hohenpriestern geweiht wurden.",
|
219 |
+
"<b>als auch der von seinem Hohepriesteramte Abgegangene.</b> Der zur Zeit, da der Hohepriester (wegen Leibesfehler oder Unreinheit) dienstunfähig war, das Hohepriesteramt verwaltete und dann bei Wiederherstellung des Hohenpriesters wieder zurückgetreten ist.",
|
220 |
+
"<b>dass der Totschläger zurückkehrt.</b> Nach Num. 35, 25.",
|
221 |
+
"<b>Auch der zum Kriege Gesalbte.</b> Der dazu geweiht ist, im Kriege die Ansprache an das Heer (Deut. 20, 2 ff.) zu halten, vgl. Sota VIII, 1.",
|
222 |
+
"<b>Daher pflegen die Mütter der Hohenpriester ihnen.</b> Den exilierten Totschlägern.",
|
223 |
+
"<b>Nahrung und Kleidung zu verabreichen.</b> <span dir=\"rtl\">מספקות</span> B. mezia VII, Note 7.",
|
224 |
+
"<b>nachdem sein UrTeil.</b> Dass er ins Exil wandere.",
|
225 |
+
"<b>so braucht er nicht auszuwandern.</b> Denn nachdem er zur Exilierung verurteilt war, wird er wie ein Exilierter betrachtet, den der Tod des Hohenpriesters sühnt.",
|
226 |
+
"<b>der Hohepriester gestorben ist und man einen andern.</b> Hohenpriester.",
|
227 |
+
"<b>so kehrt er erst nach dem Tode des zweiten.</b> Des neu ernannten Hohenpriesters."
|
228 |
+
],
|
229 |
+
[
|
230 |
+
"<b>als kein Hohepriester da war.</b> Da der Hohepriester gestorben und noch kein Nachfolger ernannt war.",
|
231 |
+
"<b>oder hat Jemand einen Hohenpriester getötet.</b> Und dessen Verurteilung fand statt, bevor ein anderer Hohepriester ernannt war.",
|
232 |
+
"<b>oder hat ein Hohepriester Einen getötet.</b> Und dessen Verurteilung fand statt, bevor ein anderer Hohepriester ernannt war.",
|
233 |
+
"<b>so darf er.</b> Der Totschläger.",
|
234 |
+
"<b>niemals von dort.</b> Von der Asylstadt.",
|
235 |
+
"<b>Er.</b> Jeder unvorsätzliche Totschläger.",
|
236 |
+
"<b>darf nicht hinausgehen.</b> Aus seiner Asylstadt.",
|
237 |
+
"<b>eines Gebotes.</b> Wenn er z. B. bezeugen will, dass er den Neumond gesehen habe, s. Rosch Haschanah I, 9.",
|
238 |
+
"<b>so darf er doch nie von dort hinausgehen.</b> Wenn er hinausgeht, setzt er sich der Gefahr aus, getötet zu werden, s. weiter unten.",
|
239 |
+
"<b>so schützt auch ihr Grenzgebiet.</b> Das Gebiet der Stadt bis zur Sabbat-Grenze (<span dir=\"rtl\">תחום שבת</span>), so weit man von der Stadt aus am Sabbat gehen darf, d. i. 2000 Ellen rings um die Stadt, s. Einleitung zu Erubin S. 52.",
|
240 |
+
"<b>Geht der Totschläger außerhalb des Grenzgebietes hinaus.</b> Mit Absicht; geht er aus Versehen hinaus, so darf man ihn nicht töten,",
|
241 |
+
"<b>Es ist dem Bluträcher geboten.</b> Das <span dir=\"rtl\">ורצח</span> in Num. 35, 27 ist als Gebot zu fassen.",
|
242 |
+
"<b>Menschen steht es frei.</b> Dies wird aus <span dir=\"rtl\">אין לו דם</span> (das.) deduziert, das zu erklären ist: Er (der Totschläger) hat (überhaupt) kein Blut (es darf ihn Jeder umbringen), vgl. Raschi zu Num. 35, 27.",
|
243 |
+
"<b>und jeder andere Mensch wird seinetwegen nicht schuldig.</b> Wenn er ihn umgebracht hat, wird er seinetwegen nicht bestraft; doch darf er ihn nicht umbringen. R. Salomo Lurja liest: <span dir=\"rtl\">וכל אדם חייבין עליו</span> (alle anderen sind seinetwegen schuldig.)",
|
244 |
+
"<b>so richtet man sich in Allem nach dem Zweige.</b> Dieser Satz ist nach dem Talmud zu erklären, wie <span dir=\"rtl\">הכל הולך אף אחר הנוף</span>. Man muss sich auch nach dem Zweige richten. Steht also der Stamm außerhalb des Asyl-Gebietes, und es ragt bloßs ein Zweig in dasselbe hinein, so ist der ganze Baum als Asyl zu betrachten, und der Totschläger, der an den Stamm des Baumes gelangt, ist schon geschützt. Umgekehrt ist schon unter den Zweigen eine Asylstätte, wenn der Stamm innerhalb des Asyl-Gebietes steht, obgleich die Zweige sich aus demselben herausneigen.",
|
245 |
+
"<b>Hat er.</b> Der exilierte Totschläger.",
|
246 |
+
"<b>so muss er von einer Nachbarschaft.</b> <span dir=\"rtl\">שכונה</span> ist eine Nachbarschaft von drei Häusern, Aboda sara 21 a.",
|
247 |
+
"<b>ein Levite.</b> Der in der Asylstadt wohnt."
|
248 |
+
],
|
249 |
+
[
|
250 |
+
"<b>Desgleichen.</b> <span dir=\"rtl\">כיוצא בו</span> (das Manche nicht lesen) ist aus Schebiit X, 8 herübergenommen, wo vorher ein ähnlicher Fall steht.",
|
251 |
+
"<b>Dies sei das Wort des Totschlägers.</b> S. oben Mischna 5.",
|
252 |
+
"<b>Sie mussten den Leviten Miete zahlen.</b> Dies gilt nach dem Talmud nur für die 42 Levitenstädte (oben Note 28); in den 6 eigentlichen Freistädten brauchten die Exilierten keine Miete zu zahlen.",
|
253 |
+
"<b>Er.</b> Der exilierte Totschläger.",
|
254 |
+
"<b>kehrt.</b> Nach dem Tode des Hohenpriesters.",
|
255 |
+
"<b>in das Amt.</b> <span dir=\"rtl\">שררה</span> Herrschaft, Würde, Amt."
|
256 |
+
]
|
257 |
+
],
|
258 |
+
[
|
259 |
+
[
|
260 |
+
"<b>Folgende erleiden die Geißelstrafe.</b> Es werden nicht alle Fälle hier aufgezählt, sondern nur diejenigen, bei denen etwas Neues gelehrt wird.",
|
261 |
+
"<b>der Frau seines Vater-Bruders oder einem menstruierenden Weibe beiwohnt.</b> Wiewohl alle bisher genannten Übertretungen mit Ausrottung (<span dir=\"rtl\">כרת</span>) bestraft werden (Lev. 20, 17—21; 18, 18; 29), so kann doch bei entsprechender Verwarnung die Geißelstrafe erfolgen, die, verbunden mit reuiger Busse (<span dir=\"rtl\">תשובה</span>), den Sünder von der Ausrottungsstrafe befreit (M. 15).",
|
262 |
+
"<b>der eine Witwe.</b> Die Übertretung eines Toraverbotes wird in der Regel mit Geißelung bestraft; das betreffende Verbot steht in Lev. 21, 14.",
|
263 |
+
"<b>der eine Verstoßene.</b> Lev. 21, 7..",
|
264 |
+
"<b>oder eine Chaluza.</b> S. oben I, Note 5. Da nach den meisten Dezisoren eine Chaluza dem Priester nur nach rabbinischer Anordnung verboten ist, so kann bei dieser Übertretung nicht die gewöhnliche Geißelstrafe (<span dir=\"rtl\">מלקות</span>), sondern nur eine Züchtigung eintreten, die gegen den verhängt wird, der rabbinischen Verordnungen zuwiderhandelt. Diese Züchtigung heißt <span dir=\"rtl\">מכת מרדות</span> (von <span dir=\"rtl\">רדה</span>, züchtigen).",
|
265 |
+
"<b>der eine Mamseret.</b> <span dir=\"rtl\">ממזרים</span> in Blutschande Erzeugte; s. Jebamot IV, 13. Das Verbot in Deut. 23, 3.",
|
266 |
+
"<b>oder Nethina.</b> <span dir=\"rtl\">נתינים</span> sind die Nachkommen der Gibeoniten, die Josua zu Tempelsklaven gemacht hat, Jos. 9, 27. Die Verschwägerung mit ihnen war nach Tosaphot (Ketubot 29 a v. <span dir=\"rtl\">אלו</span>) nach dem Toragesetze (Deut. 7, 3) verboten. Nach Maimonides war es bloß ein rabbinisches Verbot, s. Note 5.",
|
267 |
+
"<b>die einen Nathin.</b> <span dir=\"rtl\">נתינים</span> sind die Nachkommen der Gibeoniten, die Josua zu Tempelsklaven gemacht hat, Jos. 9, 27. Die Verschwägerung mit ihnen war nach Tosaphot (Ketubot 29 a v. <span dir=\"rtl\">אלו</span>) nach dem Toragesetze (Deut. 7, 3) verboten. Nach Maimonides war es bloß ein rabbinisches Verbot, s. Note 5.",
|
268 |
+
"<b>oder Mamser.</b> <span dir=\"rtl\">ממזרים</span> in Blutschande Erzeugte; s. Jebamot IV, 13. Das Verbot in Deut. 23, 3.",
|
269 |
+
"<b>Wenn eine Witwe zugleich eine Verstoßene ist.</b> Eine Witwe, die sich wieder verheiratet hat und vom zweiten Manne verstoßen worden ist.",
|
270 |
+
"<b>zweier Verbote.</b> Note 3 und 4.",
|
271 |
+
"<b>strafbar.</b> Der Übertreter wird zweimal gegeißelt.",
|
272 |
+
"<b>eines Verbotes schuldig.</b> Da das Verbot der Chaluza nur rabbinisch ist und auf den Toravers Lev. 21, 7 sich stützt, der die Geruscha verbietet, so erfolgt für diese Doppel-Sünde nur Eine Bestrafung."
|
273 |
+
],
|
274 |
+
[
|
275 |
+
"<b>der Heiliges gegessen.</b> Lev. 7, 20 setzt darauf die <span dir=\"rtl\">כרת</span>-Strafe. Das Verbot, das die Geißelung bewirkt, wird vom Talmud aus anderen Schriftstellen hergeleitet.",
|
276 |
+
"<b>ein ins Heiligtum gekommener Unreiner.</b> Vgl. Num. 5, 3.",
|
277 |
+
"<b>wer Unschlitt.</b> Lev. 3, 17.",
|
278 |
+
"<b>Blut.</b> Lev. 3, 17.",
|
279 |
+
"<b>Übriggebliebenes.</b> Exod. 29, 34.",
|
280 |
+
"<b>Verworfenes.</b> Lev. 7, 18, vgl. Raschi das. Die Warnung ist in Exod. 29, 34 enthalten, da mit den Worten <span dir=\"rtl\">כי קדש הוא</span> jede unbrauchbar gewordene Opferspeise verboten wird.",
|
281 |
+
"<b>oder Unreines.</b> Lev. 7, 19.",
|
282 |
+
"<b>außerhalb des Heiligtums geschlachtet oder dargebracht.</b> Diese Handlungen werden nach Lev. 17, 4; 9 mit <span dir=\"rtl\">כרת</span> bestraft. Die Warnungen findet der Talmud in anderen Schriftversen.",
|
283 |
+
"<b>wer Gesäuertes am Pesach gegessen.</b> Deut. 16, 3.",
|
284 |
+
"<b>wer am Versöhnungstage gegessen oder eine Arbeit verrichtet hat.</b> Lev. 23, 29; 31.",
|
285 |
+
"<b>wer das Salböl.</b> Exod. 30, 32.",
|
286 |
+
"<b>oder das Räucherwerk.</b> Exod. 30, 37.",
|
287 |
+
"<b>Salböle salbt.</b> Exod. 30, 32.",
|
288 |
+
"<b>wer Aas.</b> Deut. 14, 21.",
|
289 |
+
"<b>Zerrissenes.</b> Exod. 22, 30.",
|
290 |
+
"<b>Geschmeiss oder Gewürm.</b> Unter beiden letzteren sind verschiedene verbotene Land- und Wassertiere verstanden, vgl. Lev. 11, 11; 13; 41 ff.",
|
291 |
+
"<b>wer Tebel.</b> S. Sanhedrin VIII, Note 23. Das Verbot ist nach dem Talmud in Lev. 22, 15 enthalten (Sanhedrin 83 a).",
|
292 |
+
"<b>dessen Hebe.</b> Der Zehnt vom Zehnten Num. 18, 26.",
|
293 |
+
"<b>noch nicht abgesondert war.</b> Dies ist ebenfalls Tebel, da der Zehnt, den der Levi vom Zehnten gibt, der Teruma des Israeliten gleichgeachtet ist, Num. 18, 27.",
|
294 |
+
"<b>oder zweiten Zehnt.</b> Der unrein geworden ist und in Folge dessen selbst in Jerusalem ungelöst nicht gegessen werden darf, Maaser scheni III, 9. Die Übertretung beim Essen von reinem außerhalb Jerusalems s. weiter unten Note 40.",
|
295 |
+
"<b>oder Geheiligtes.</b> Lev. 22, 10. Dieser V. spricht zwar nur von Teruma; doch wird Geheiligtes daraus durch Wort-Analogie (<span dir=\"rtl\">גזירה שוה</span>) abgeleitet (Sanhedrin 84 a).",
|
296 |
+
"<b>schuldig sei.</b> Nach Lev. 11, 42.",
|
297 |
+
"<b>wie sie geschaffen ward.</b> Sie ist ein ganzes Geschöpf, (<span dir=\"rtl\">בריה</span>).",
|
298 |
+
"<b>wie es geschaffen ward.</b> Die Weisen sind jedoch der Ansicht, dass nur ein lebendes Wesen (oder was von einem solchen herkommt, z. B. ein Glied von einem lebenden Tiere oder die Spannader) als „Geschöpf“ betrachtet wird."
|
299 |
+
],
|
300 |
+
[
|
301 |
+
"<b>Wenn Jemand Erstlinge.</b> Die bereits nach Jerusalem gebracht, worden.",
|
302 |
+
"<b>dabei.</b> Deut. 26, 5—10.",
|
303 |
+
"<b>gelesen.</b> Nach der Lesung sind sie Eigentum des Priesters, und es wird deren Genuss nicht mit Geißelung bestraft, wohl aber mit <span dir=\"rtl\">מיתה בידי שמים</span> (Bikkurim II,1), s. Sanhed. IX, Note 58.",
|
304 |
+
"<b>hochheilige Opfer außerhalb der Umhänge.</b> D. h. außerhalb des Tempel-Vorhofes. Der Ausdruck <span dir=\"rtl\">קלעים</span> ist von der Stiftshütte in der Wüste hergenommen, Exod. 27, 9.",
|
305 |
+
"<b>leichtere Opfer oder zweiten Zehnt.</b> Der bereits nach Jerusalem gebracht worden; vorher ist die Auslösung bloß durch ein Gebot vorgeschrieben, dessen Übertretung nicht mit Geißelung bestraft wird.",
|
306 |
+
"<b>außerhalb der Mauer.</b> Hier ist von reinem zweiten Zehnt die Rede, s. oben Note 30.",
|
307 |
+
"<b>gegessen.</b> Das Verbot alles bisher in dieser Mischna Genannten ist in Deut. 12, 17 enthalten.",
|
308 |
+
"<b>oder einen Knochen von einem reinen Pesach-Opfer zerbrochen hat.</b> Exod. 12, 46. Das unreine wird durch <span dir=\"rtl\">בו</span> ausgeschlossen.",
|
309 |
+
"<b>so empfängt er vierzig.</b> S. weiter M. 10.",
|
310 |
+
"<b>von einem reinen Pesach-Opfer übrig lässt.</b> Welche Übertretung 1) nicht durch eine Tat, sondern nur durch eine Unterlassung (<span dir=\"rtl\">לאו שאין בו מעשה</span>) geschieht, und 2) durch Erfüllung des zum Verbote von der Tora (Exod. 12, 10) hinzugefügten Gebotes, das übriggelassene zu verbrennen, wieder gut gemacht werden kann (<span dir=\"rtl\">לאו הניתק לעשה</span>).",
|
311 |
+
"<b>zerbricht.</b> Note 42.",
|
312 |
+
"<b>empfängt nicht vierzig.</b> S. weiter M. 10."
|
313 |
+
],
|
314 |
+
[
|
315 |
+
"<b>nicht wegfliegen zu lassen.</b> Nach. R. Jehuda ist Deut. 22, 7 nicht so zu verstehen, dass man die Mutter, nachdem man sie samt ihren Jungen genommen, wieder wegfliegen lasse; es wird vielmehr dort geboten, die Mutter gleich Anfangs wegfliegen zu lassen und nicht zu nehmen.",
|
316 |
+
"<b>wegfliegen und wird nicht gegeißelt.</b> Nach ihrer Ansicht gebietet Deut. 22, 7, man solle, nachdem man das Verbot, die Mutter samt den Jungen zu nehmen, übertreten hat, die Mutter wieder wegfliegen lassen. Durch Erfüllung dieses Gebotes wird demnach die Übertretung straflos.",
|
317 |
+
"<b>ein Gebot auszuüben ist.</b> Der Talmud nennt ein solches Verbot: <span dir=\"rtl\">לאו הניתק לעשה</span> ein Verbot, das losgerissen (und) zu einem Gebote (gemacht wird), s. Note 43."
|
318 |
+
],
|
319 |
+
[
|
320 |
+
"<b>Wer sich eine Glatze am Kopfe schert.</b> Wegen eines Toten, Deut. 14, 1. In Lev. 21, 5 bei den Priestern fehlt zwar die Bestimmung <span dir=\"rtl\">למת</span> (wegen eines Toten); doch wird durch Wort-Analogie (<span dir=\"rtl\">קרחה</span>) deduziert, dass auch bei den Priestern diese Bestimmung gilt.",
|
321 |
+
"<b>wer die Seitenenden seines Haupthaares rund abnimmt.</b> Lev. 19, 27. Er entfernt das Haar der Schläfen, womit das Kopfhaar endet, so dass er die Schläfen mit den Stellen hinter dem Ohr und der Stirne gleich macht. Nach Maimonides ist nur die Entfernung der Enden mit dem Schermesser verboten, nach Tosaphot und R. Ascher dagegen auch mit der Scheere. Vgl. Magazin f. d. W. d. J. 1881 S. 127.",
|
322 |
+
"<b>wer die Enden seines Bartes zerstört.</b> Lev. 19, 27 heißt das Verbot: <span dir=\"rtl\">לא תשחית</span> du sollst nicht zerstören, d. h. glatt bis an die Wurzel abnehmen; dagegen wird für die Priester in Lev. 21, 5 angeordnet: <span dir=\"rtl\">לא יגלחו</span> sie sollen nicht scheren. Das Verbot ist daher nach der Halacha durch zwei Bedingungen beschränkt, und es ist nur das Abnehmen mit einem gewöhnlichen Scheer-Werkzeug (<span dir=\"rtl\">גלוח</span>), welches das Haar bis an die Wurzel abnimmt (<span dir=\"rtl\">שיש בו השחתה</span>) verboten. Dies findet nur beim Schermesser (<span dir=\"rtl\">תער</span>) statt.",
|
323 |
+
"<b>und wer um einen Toten sich einen Einschnitt macht.</b> Lev. 19, 28. Es ist jede Verwundung, sowohl mit der Hand als mit einem Geräte verboten.",
|
324 |
+
"<b>ist schuldig.</b> Der Geißelung.",
|
325 |
+
"<b>so ist er für jeden Einzelnen.</b> Für jeden einzelnen Toten resp. für jeden einzelnen Einschnitt.",
|
326 |
+
"<b>schuldig.</b> Wiewohl er nur einmal verwarnt worden ist.",
|
327 |
+
"<b>des Haupthaares zweimal.</b> Wer beide Enden abnimmt, wird zweimal gegeißelt.",
|
328 |
+
"<b>des Bartes.</b> Der Bart hat fünf Enden; wer dieselben mit dem Schermesser abnimmt, wird fünfmal gegeißelt. Über die genaue Bestimmung dieser fünf Enden gibt es verschiedene Meinungen.",
|
329 |
+
"<b>so ist er nur einmal schuldig.</b> Da er nur Ein Verbot übertritt.",
|
330 |
+
"<b>wenn man ihn.</b> Den Bart.",
|
331 |
+
"<b>mit einem Schermesser abnimmt.</b> S. Note 50.",
|
332 |
+
"<b>Selbst wenn er ihn mit einer Zange.</b> <span dir=\"rtl\">מלקט</span>, syr. <span dir=\"rtl\">ܡܰܠܩܛܳܐ</span>, wie das hebr. <span dir=\"rtl\">מלקחים</span>, Zange.",
|
333 |
+
"<b>oder einem Glätter.</b> <span dir=\"rtl\">רהיטני</span> Feile, Glätter, vielleicht eine korr. Form des gr. ῥίνη (Feile)",
|
334 |
+
"<b>ist er schuldig.</b> Die Weisen jedoch kontroversieren dagegen, weil es keine gewöhnlichen Scheer-Instrumente sind, Note 50."
|
335 |
+
],
|
336 |
+
[
|
337 |
+
"<b>an sich) macht, (ist schuldig.</b> Lev. 19, 28.",
|
338 |
+
"<b>Hat er geschrieben.</b> An seinen Leib mit Tinte oder Farbe.",
|
339 |
+
"<b>wenn man dort den Namen.</b> Eines Götzen (Baraita des Bar Kappara).",
|
340 |
+
"<b>ich bin der Ewige.</b> Ihr sollt daher keinen Götzen-Namen in euren Leib einätzen."
|
341 |
+
],
|
342 |
+
[
|
343 |
+
"<b>so ist er nur einmal schuldig.</b> Num. 6, 3.",
|
344 |
+
"<b>und er trank.</b> Nach jeder Warnung.",
|
345 |
+
"<b>Trinken.</b> Über das Maß s. Nasir VI,1."
|
346 |
+
],
|
347 |
+
[
|
348 |
+
"<b>Hat er.</b> Der Nasir.",
|
349 |
+
"<b>so ist er nur einmal schuldig.</b> Num. 6, 6.",
|
350 |
+
"<b>und er verunreinigte sich.</b> Nach jeder Warnung.",
|
351 |
+
"<b>Hat er.</b> Der Nasir.",
|
352 |
+
"<b>so ist er nur einmal schuldig.</b> Num. 6, 5.",
|
353 |
+
"<b>und er schor sich.</b> Nach jeder Warnung.",
|
354 |
+
"<b>besonders schuldig.</b> Vgl. Nasir VI, 4.",
|
355 |
+
"<b>Hat Jemand den ganzen Tag über Gewänder von gemischten Arten.</b> Von Wolle und Leinen.",
|
356 |
+
"<b>so ist er nur einmal schuldig.</b> Deut. 22, 11.",
|
357 |
+
"<b>und er zog es aus und wieder an.</b> Der Talmud meint: Selbst, wenn er nur einen Ärmel ausgezogen und wieder angezogen, oder selbst wenn er nur zwischen einer Warnung und der andern das Kleid so lange Zeit an hatte, als man braucht, um es aus- und anzuziehen, so wird dies so angesehen, als hätte er es aus- und wieder angezogen."
|
358 |
+
],
|
359 |
+
[
|
360 |
+
"<b>Mancher pflügt eine Furche und wird dabei.</b> Achtmal neununddreißig Geißelhiebe.",
|
361 |
+
"<b>wegen acht Verbote.</b> Wenn man ihn wegen aller Verbote verwarnt hat.",
|
362 |
+
"<b>nämlich wenn er pflügt mit einem Ochsen und einem Esel zusammen.</b> Deut. 22, 10. Das ist das erste Verbot.",
|
363 |
+
"<b>welche geheiligt sind.</b> Der Ochs ist als Opfer für den Altar geheiligt. Wer mit einem solchen arbeitet, übertritt das Verbot in Deut. 16, 19, das für alle heiligen Opfertiere gilt. Dies ist das zweite Verbot. Außerdem übertritt er noch das Verbot, vom Heiligen einen Nutzen zu haben, wodurch er das Heilige veruntreut (<span dir=\"rtl\">מעילה</span>). Das Verbot hierfür wird aus Lev. 5, 15 vermittelst einer <span dir=\"rtl\">נזירת שוה</span> (oben Note 31) deduziert. Der Esel als unreines Tier könnte nur zum Verkaufe und Verwendung des Erlöses für die Reparatur des Tempels (<span dir=\"rtl\">בדק הבית</span>) geheiligt sein, s. Sanhedrin X, Note 60. Auch dabei ist das Verbot der Veruntreuung übertreten. Dies ist das dritte Verbot.",
|
364 |
+
"<b>bei gemischten Saaten im Weinberge.</b> Es sind Weizen, Gerste und Weinbeerkerne (<span dir=\"rtl\">חרצן</span>) zusammengesäet, die er durch das Pflügen mit Erde bedeckt, wodurch er das Verbot von Deut. 22, 9 übertritt. Dies ist das vierte Verbot. Nach Maimon. ist hierbei auch das Verbot von Lev. 19, 19 (<span dir=\"rtl\">כלאי זרעים</span>) übertreten; dafür rechnet er das dritte Verbot (Note 80) nicht.",
|
365 |
+
"<b>und zwar im Feier-Jahre.</b> Lev. 25, 4. Das ist das fünfte Verbot.",
|
366 |
+
"<b>an einem Festtage.</b> Lev. 23, 7. Das ist das sechste Verbot.",
|
367 |
+
"<b>und es geschieht an unreiner Stätte.</b> An einer Grabstätte. Er übertritt dabei noch die zwei Verbote von Lev. 21, 1 und Num. 6, 6.",
|
368 |
+
"<b>dass er dabei mit einem Gewande von gemischten Arten.</b> Oben Note 75.",
|
369 |
+
"<b>bekleidet ist.</b> Er könnte also zu gleicher Zeit neun Verbote übertreten.",
|
370 |
+
"<b>Da sagten sie.</b> Die Weisen.",
|
371 |
+
"<b>Dies gehört nicht zu diesem Namen.</b> Diese Übertretung übt er nicht durch das Pflügen.",
|
372 |
+
"<b>Auch der Nasir.</b> Und auch der Priester.",
|
373 |
+
"<b>gehört nicht zu diesem Namen.</b> Da er nicht wegen des Pflügens, sondern wegen des Betretens der Grabstätte schuldig ist. Die Weisen aber rechnen diese Übertretungen dennoch, weil er zum Pflügen notwendig den Ort betreten muss."
|
374 |
+
],
|
375 |
+
[
|
376 |
+
"<b>Vierzig weniger Einen.</b> Diese Tradition hat auch Josephus ant. 4, 8, 21.",
|
377 |
+
"<b>die nahe an vierzig ist.</b> <span dir=\"rtl\">במספר ארבעים</span> mit der an 40 grenzenden Zahl; die Tradition verbindet das letzte Wort in V. 2 mit V, 3.",
|
378 |
+
"<b>überschüssigen.</b> Der vierzigste Streich wird auch von R. Jehuda als <span dir=\"rtl\">יתירה</span> bezeichnet, nach Note 96; außerdem weil er ebenfalls die Tradition hatte, dass nur 39 Streiche zu geben sind, und nur das Schriftwort ihn zu seiner abweichenden Ansicht nötigte.",
|
379 |
+
"<b>Zwischen die Schultern.</b> Nach dem Talmud hat R. J. dies aus Secharja 13, 6 deduziert."
|
380 |
+
],
|
381 |
+
[
|
382 |
+
"<b>Man schätzt.</b> Der zu Geißelnde muss immer zuerst geschätzt werden, wie viel Streiche er aushalten kann.",
|
383 |
+
"<b>die sich in drei Teile teilen lässt.</b> Wenn man ihn z. B. auf 14 Hiebe schätzt, so erhält er nur 12.",
|
384 |
+
"<b>dass er vierzig.</b> Weniger Einen.",
|
385 |
+
"<b>er würde keine vierzig.</b> Weniger Einen.",
|
386 |
+
"<b>er könne vierzig.</b> Weniger Einen.",
|
387 |
+
"<b>so ist er frei.</b> Sowie man bei Lebens-Strafsachen das Verfahren nur zur Freisprechung, aber nicht zur Verurteilung wiederaufnehmen kann (Sanhedrin IV, 1), ebenso kann bei der Geißelstrafe die Zahl der zudiktierten Streiche wohl verringert, aber nicht vermehrt werden.",
|
388 |
+
"<b>worauf zwei Verbote stehen.</b> Wie z. B. oben Mischna 1, Note 9.",
|
389 |
+
"<b>nur Eine Schätzung gemacht.</b> Dies darf nur geschehen, wenn er wenigstens 42 Streiche aushalten kann, so dass er mindestens 3 Streiche (Note 96) wegen des zweiten Verbotes empfängt.",
|
390 |
+
"<b>wo nicht.</b> Wenn man ihn nur wegen einer einmaligen Geißelstrafe geschätzt hat."
|
391 |
+
],
|
392 |
+
[
|
393 |
+
"<b>Man bindet ihm beide Hände an eine Säule.</b> Welche fest in der Erde steckt und dem Delinquenten bis ungefähr ans Herz reicht, so dass man ihn über die Säule gebeugt legen und auf Brust und Rücken geißeln kann.",
|
394 |
+
"<b>nach beiden Seiten.</b> An die Längenseiten der Säule rechts und links.",
|
395 |
+
"<b>der Diener.</b> <span dir=\"rtl\">חזן</span>, gew. von <span dir=\"rtl\">חזה</span> sehen, (Aufseher); wahrscheinlicher aber das arab. <span dir=\"rtl\">خازن</span> Verwahrer, Wächter der Synagoge und deren Utensilien; griech. υπηρέτης; vgl. חזני מתא. Stadtwächter, B. mez. 93b.",
|
396 |
+
"<b>der Synagoge.</b> <span dir=\"rtl\">כנישתא ═ כנסת</span> bed. Gemeinde und Synagoge. Der <span dir=\"rtl\">חזן הכנסת</span> kommt noch vor Joma VII, 7, Sota VII, 7 – 8, (vgl. noch Sabbat I, 3; Tamid V, 3. Die Geißelung scheint gewöhnlich in der Synagoge stattgefunden zu haben; s. Matth. 10, 17; Act. 22, 19.",
|
397 |
+
"<b>fasst an seine Kleider.</b> Am Halskragen.",
|
398 |
+
"<b>zerrissen.</b> S. Sota I, 5.",
|
399 |
+
"<b>oder zerfetzt.</b> <span dir=\"rtl\">פרם</span> wie das aram. und syr. <span dir=\"rtl\">פרם</span>, zerstückeln, in mehrere Stücke zerreißen, zerfetzen; so Raschi. Nach Aruch bedeutet <span dir=\"rtl\">פרם</span> die Naht auftrennen.",
|
400 |
+
"<b>bis er ihm das Herz.</b> Da er auf die entblößte Brust gegeißelt werden muss, s. weiter Note 120.",
|
401 |
+
"<b>entblößt.</b> Dadurch können auch die Kleider von beiden Schultern abgezogen werden.",
|
402 |
+
"<b>hinter.</b> An der Seite des Rückens.",
|
403 |
+
"<b>ihm.</b> Dem zu Geißelnden.",
|
404 |
+
"<b>auf den der Synagogen - Diener sich stellt.</b> Damit er aus der Höhe mit Kraft geißeln könne.",
|
405 |
+
"<b>und diese wieder zu vier.</b> Ein Riemen wurde zuerst zusammengelegt; dann wurde der Doppelriemen nochmals zusammengelegt, so dass es ein vierfacher Riemen war.",
|
406 |
+
"<b>Riemen.</b> Von Eselsleder. In den Talm.-Ausgg. steht in der Mischna ausdrücklich: <span dir=\"rtl\">של חמור</span>; doch ist dies eine Interpolation aus einer Baraita. Nach dem Talmud soll das Leder von Rind und Esel den Sünder an den Vers Jesaja 1, 3 erinnern.",
|
407 |
+
"<b>ziehen sich daran auf und ab.</b> Die breiten kalbledernen Riemen waren mit Löchern versehen, durch welche die zwei dünnen Riemen von Eselsleder, wie die Fäden einer Naht, hinauf und hinab durchgezogen wurden."
|
408 |
+
],
|
409 |
+
[
|
410 |
+
"<b>Der Handgriff.</b> Der Stock, an dem der Riemen hing.",
|
411 |
+
"<b>eine Handbreit.</b> So breit war der kalblederne Riemen.",
|
412 |
+
"<b>und deren Ende muss bis an den Nabel reichen.</b> Der Riemen hing derart am Handgriff, dass man die Geißel nach Bedarf verkürzen oder verlängern konnte, so dass, wenn man auf den Rücken schlug, das Ende der Geißel bis an den Nabel reichte.",
|
413 |
+
"<b>Man gibt ihm ein Drittel der Hiebe vorn.</b> Auf die Brust.",
|
414 |
+
"<b>und zwei Drittel auf den Rücken.</b> Ein Drittel auf jede entblößte Schulter, s. Note 110. Der Talmud leitet dies aus den Worten: <span dir=\"rtl\">והכהו לפניו כדי רשעתו</span> (Deut. 25, 2) ab, mit der Deutung, er schlage ihm vorn Ein Maß seiner Strafe und hinten zwei Maße.",
|
415 |
+
"<b>sondern hingebeugt.</b> Auf die Säule.",
|
416 |
+
"<b>Der Geissler geißele ihn mit Einer Hand.</b> Doch soll er die Geißel mit beiden Händen aufheben.",
|
417 |
+
"<b>und aus ganzer Kraft.</b> Denn es heißt (Deut. 25, 3): <span dir=\"rtl\">מכה רבה</span> d. h. „ein starker Schlag“."
|
418 |
+
],
|
419 |
+
[
|
420 |
+
"<b>Der Vorleser.</b> Der größte unter den Richtern liest folgende Verse vor, der zweite zählt die Streiche, und der dritte muss vor jedem Streich befehlen: „schlage!“, damit der Vollstrecker nur auf Befehl des Richters geißele (Talm.).",
|
421 |
+
"<b>und er fängt wieder den Anfang der Verse an.</b> Wenn er die Verse beendigt, bevor die Geißelung ganz vollzog en ist.",
|
422 |
+
"<b>ferner.</b> Die eingeklammerten Worte sind eine spätere Interpolation, welche die Mss. und Maimon. nicht haben. Der Interpolator hat jedenfalls die Worte: <span dir=\"rtl\">וחוזר לתחלת המקרא</span> nur einmal (nämlich am Schlusse) gelesen. Der zuletzt angeführte V. Deut. 28, 59 zählt gerade 13 Worte; ebenso zählen die zwei V. Deut. 29, 8 und Ps. 78, 38 je 13 Worte. Der Interpolator scheint also der Meinung gewesen zu sein, dass bei jedem Worte dieser 3 Verse ein Streich gegeben werden sollte.",
|
423 |
+
"<b>und er fängt wieder den Anfang des Verses an.</b> Die eingeklammerten Worte sind eine spätere Interpolation, welche die Mss. und Maimon. nicht haben. Der Interpolator hat jedenfalls die Worte: <span dir=\"rtl\">וחוזר לתחלת המקרא</span> nur einmal (nämlich am Schlusse) gelesen. Der zuletzt angeführte V. Deut. 28, 59 zählt gerade 13 Worte; ebenso zählen die zwei V. Deut. 29, 8 und Ps. 78, 38 je 13 Worte. Der Interpolator scheint also der Meinung gewesen zu sein, dass bei jedem Worte dieser 3 Verse ein Streich gegeben werden sollte.",
|
424 |
+
"<b>Stirbt er.</b> Der Gegeißelte.",
|
425 |
+
"<b>so ist der Geissler nicht schuldig.</b> Ins Exil zu wandern, s. oben II, 2 Ende.",
|
426 |
+
"<b>Gibt er ihm aber einen Streich zu viel.</b> Indem er sich im Zählen geirrt hat.",
|
427 |
+
"<b>und er.</b> Der Gegeißelte.",
|
428 |
+
"<b>Hat er.</b> Der Gegeißelte.",
|
429 |
+
"<b>sich verunreinigt.</b> In Folge eines Teiles der Geißelhiebe.",
|
430 |
+
"<b>sei es durch Leibesöffnung.</b> <span dir=\"rtl\">רעי</span> (Nah. 3, 6: <span dir=\"rtl\">ראי</span>) Exkremente.",
|
431 |
+
"<b>so wird er frei.</b> Denn es heißt (Deut. 25, 3): „Dein Bruder würde vor deinen Augen entwürdigt“: da er nun durch die Verunreinigung entwürdigt ist, so darf er nicht mehr geschlagen werden.",
|
432 |
+
"<b>eine Frau auch wegen Urinlassens.</b> Weil bei einer Frau die Schande größer ist."
|
433 |
+
],
|
434 |
+
[
|
435 |
+
"<b>von der Ausrottung befreit.</b> Bei reuiger Busse (<span dir=\"rtl\">תשובה</span>); s. oben Note 2.",
|
436 |
+
"<b>der ein Gebot ausübt.</b> Indem er sich nach dem Befehle des Gerichtshofs und der Vorschrift der Tora der Geißelung unterzieht.",
|
437 |
+
"<b>sein Leben geschenkt werden.</b> Er wird von der Strafe der Ausrottung befreit. Das Maß des Guten ist ja größer als das der Strafe, oben I, 7, Note 67.",
|
438 |
+
"<b>Man kann Folgendes.</b> Die weiter (Note 140) folgende Lehre. Es werden hier an den Schluss der ursprünglich verbunden gewesenen Traktate Makkot und Sanhedrin (s. Einl.) einige agadische Aussprüche gesetzt.",
|
439 |
+
"<b>aus derselben Stelle.</b> Die von der Ausrottung spricht.",
|
440 |
+
"<b>Die der Mensch tue.</b> Damit kann nur die Unterlassung der in demselben Abschnitt verbotenen Handlungen gemeint sein.",
|
441 |
+
"<b>der da sitzt und keine Sünde begeht.</b> Nach dem Talmud (Kidduschin 39 b) ist hier die Rede von Einem, der Gelegenheit hatte, eine Sünde zu begehen, aber seine Begierde bezwang und nicht sündigte, wie Joseph (Gen. 39, 7 ff.).",
|
442 |
+
"<b>empfängt einen Lohn.</b> Wie es dort heißt (Deut. 12, 25): „Damit es dir und deinen Kindern nach dir wohlergehe“."
|
443 |
+
],
|
444 |
+
[
|
445 |
+
"<b>wollte Israel zur Gerechtigkeit.</b> <span dir=\"rtl\">זכה</span> (Piel) gerecht machen, zur Gerechtigkeit führen, (vgl. Abot V, 18). Darunter ist die göttliche Leitung verstanden, dass Israel stets, sowohl in seinen Gesinnungen als in seinen Handlungen, den göttlichen Willen erfülle.",
|
446 |
+
"<b>deshalb hat er ihm viele Lehren und Gebote erteilt.</b> Durch die stete Beherzigung der Lehren und Ausübung der Gebote Gottes gewöhnt sich der Israelit derart an die Erfüllung des göttlichen Willens, dass er in all seinem Tun und Denken nur Gott zu dienen bestrebt ist, vgl. Schulchan-Aruch O. Ch. cap. 231. Maimon. erklärt unsern Ausspruch in folgender Weise: Es ist ein Glaubens-Grundsatz, dass der Mensch, der eines von den 613 Geboten aus reiner Liebe zu Gott, ohne irgend eine Nebenabsicht, erfüllt, dadurch der ewigen Seligkeit Teilhaft wird. Deshalb sagt R. Chananja, Gott habe so viele Gebote gegeben, damit der Israelit recht oft Gelegenheit habe, durch die vollkommene Erfüllung eines Gebotes sich die ewige Seligkeit zu erwerben. Hiernach heißt <span dir=\"rtl\">רצה לזכות</span>: „er wollte glückselig machen“.",
|
447 |
+
"<b>Der Ewige hat es gewollt um seiner.</b> Des vorher (V. 19) genannten Gottesknechtes, d. h. Israels."
|
448 |
+
]
|
449 |
+
]
|
450 |
+
]
|
451 |
+
},
|
452 |
+
"schema": {
|
453 |
+
"heTitle": "פירוש גרמני על משנה מכות",
|
454 |
+
"enTitle": "German Commentary on Mishnah Makkot",
|
455 |
+
"key": "German Commentary on Mishnah Makkot",
|
456 |
+
"nodes": [
|
457 |
+
{
|
458 |
+
"heTitle": "",
|
459 |
+
"enTitle": ""
|
460 |
+
}
|
461 |
+
]
|
462 |
+
}
|
463 |
+
}
|
json/Mishnah/Modern Commentary on Mishnah/German Commentary/Seder Nezikin/German Commentary on Mishnah Makkot/English/merged.json
ADDED
@@ -0,0 +1,460 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"title": "German Commentary on Mishnah Makkot",
|
3 |
+
"language": "en",
|
4 |
+
"versionTitle": "merged",
|
5 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org/German_Commentary_on_Mishnah_Makkot",
|
6 |
+
"text": {
|
7 |
+
"": [
|
8 |
+
[
|
9 |
+
[
|
10 |
+
"<b>Auf.</b> Nachdem am Schlusse des Tr.’s Sanhedrin ein Fall behandelt wurde, bei dem an falschen Zeugen das Gebot: „ihr sollt an ihm tun, wie er getrachtet, an seinem Bruder zu tun“ (Deut. 19, 19), nicht vollständig zur Ausführung kommt, werden hier noch andere Bestimmungen über die Behandlung der als falsch befundenen Zeugen angereiht, und es ist zuerst von Fällen die Rede, bei denen das Gebot von Deut. 19, 19 gar nicht ausgeführt wird.",
|
11 |
+
"<b>welche Weise werden Zeugen als falsche.</b> <span dir=\"rtl\">זוממין</span> die Böses Ersinnenden; so werden die durch ein auf ihre Person bezügliches Alibi als falsch überführten Zeugen genannt (vgl. M. 4). Der Ausdruck hat in <span dir=\"rtl\">כאשר זמׅם</span> (Deut. 19, 19) seinen Grund.",
|
12 |
+
"<b>Wir bezeugen wider N.</b> Der ein Priester ist.",
|
13 |
+
"<b>dass er der Sohn einer Verstoßenen.</b> Die vor der Geburt dieses Sohnes von ihrem Manne durch einen Scheidebrief verstoßen ward. Eine solche Frau darf kein Priester heiraten (Lev. 21, 7), und wenn er sie dennoch geheiratet hat, so sind die mit ihr gezeugten Söhne samt ihren Nachkommen als „Entweihte“ zum Priesterdienste untauglich (vgl. Lev. 21, 15).",
|
14 |
+
"<b>oder einer Chaluzah.</b> Einer, die durch das „Schuh-Ausziehen“ den Schwager von der Levirats-Ehe entbunden hat (Deut. 25, 7 ff.) und deshalb (nach rabbinischer Anordnung), wie eine „Geschiedene“, keinen Priester heiraten darf.",
|
15 |
+
"<b>so sagen wir nicht.</b> Obgleich die Zeugen Priester sind.",
|
16 |
+
"<b>es werde der Zeuge.</b> Jeder der als falsch befundenen Zeugen.",
|
17 |
+
"<b>an Stelle Jenes.</b> Wider den sie gezeugt haben.",
|
18 |
+
"<b>für den Sohn einer Verstoßenen oder einer Chaluzah.</b> Als zum Priesterdienst untauglich.",
|
19 |
+
"<b>erklärt.</b> Denn es heißt (Deut. 19, 19): „ihr sollt an ihm tun“ (aber nicht an seinen Nachkommen); als ein „Entweihter“ erklärt, würde er aber samt seinen Nachkommen zum Priesterdienste untauglich. Würde man aber ihn allein und nicht dessen Nachkommen für untauglich erklären, so wäre das Gebot: „ihr sollt an ihm tun, wie er an seinem Bruder zu tun gedachte“ ebenfalls nicht befolgt, da ja der Zeuge seinen Bruder samt dessen Nachkommen zum Priesterdienste untauglich machen wollte.",
|
20 |
+
"<b>sondern er empfängt vierzig Geißelhiebe.</b> Nach dem Talmud handelt die Stelle Deut. 25, 1—3 von falschen Zeugen, an denen die Strafe von Deut. 19, 19 nicht vollzogen werden kann.",
|
21 |
+
"<b>dass er schuldig ist auszuwandern.</b> In eine Asylstadt, da er unvorsätzlich einen Menschen getötet hat.",
|
22 |
+
"<b>der Zeuge.</b> Jeder der als falsch befundenen Zeugen.",
|
23 |
+
"<b>soll an Stelle Jenes.</b> Wider den sie gezeugt haben.",
|
24 |
+
"<b>auswandern.</b> Denn es heißt (Deut. 19, 5): „er soll flüchten“ (aber nicht die wider ihn falsch Zeugenden).",
|
25 |
+
"<b>sondern er empfängt vierzig Geißelhiebe.</b> Nach dem Talmud handelt die Stelle Deut. 25, 1—3 von falschen Zeugen, an denen die Strafe von Deut. 19, 19 nicht vollzogen werden kann.",
|
26 |
+
"<b>dass er seine Frau verstoßen und ihr ihre Ketuba.</b> Ketubot IV, 7.",
|
27 |
+
"<b>nicht ausbezahlt hat.</b> Er ist demnach schuldig, ihr die Ketuba auszuzahlen. — Die Frau erhält nach dem Gesetze die Ketuba ausbezahlt entweder nach dem Tode des Mannes oder wenn sie von diesem geschieden wird.",
|
28 |
+
"<b>die Ketuba zahlen müssen.</b> Man kann demnach nicht sagen, die Zeugen wollten ihm den ganzen Betrag der Ketuba entziehen, so dass sie, als falsch befunden, diesen ganzen Betrag zahlen müssten.",
|
29 |
+
"<b>wie viel Jemand.</b> Der die dieser Frau eventuell zufallende Ketuba kaufen wollte.",
|
30 |
+
"<b>für ihre Ketuba geben wollte.</b> Dieser Betrag wird von der Ketuba abgezogen; den dann verbleibenden Rest müssen die falschen Zeugen dem Manne bezahlen.",
|
31 |
+
"<b>dass sie verwitwet oder verstoßen würde.</b> In diesem Falle würde der Käufer ihre ganze Ketuba erhalten.",
|
32 |
+
"<b>dass sie (früher.</b> Vor dem Manne.",
|
33 |
+
"<b>sie der Mann beerben würde.</b> Wobei der Käufer ganz leer ausginge.",
|
34 |
+
"<b>er.</b> Der Schuldner.",
|
35 |
+
"<b>innerhalb zehn Jahren.</b> Die Bedingung war, die Schuld erst in zehn Jahren zu zahlen.",
|
36 |
+
"<b>erst in zehn Jahren zu zahlen hätte.</b> So viel müssen die als falsch befundenen Zeugen dem Schuldner bezahlen."
|
37 |
+
],
|
38 |
+
[
|
39 |
+
"<b>weil nicht das Wort.</b> <span dir=\"rtl\">שם</span> Name, Wort, Schriftwort, Schriftgebot.",
|
40 |
+
"<b>das ihm die Geißelung zuzieht.</b> Nämlich das Verbot <span dir=\"rtl\">לא תענה</span> (Exod. 20, 15).",
|
41 |
+
"<b>ihn zur Bezahlung verpflichtet.</b> Dazu verpflichtet ihn Deut. 19, 19.",
|
42 |
+
"<b>wird nicht gegeißelt.</b> Denn es heißt (Deut. 25, 2): „nach Maßgabe seiner Schuld“, und hieraus schließen wir, dass der einen Frevel Verübende nur wegen einerlei Schuld, aber nicht wegen zweierlei Schuld bestraft wird. Es wird aber hinsichtlich der als falsch befundenen Zeugen (<span dir=\"rtl\">עדים זוממין</span>) aus der Schrift deduziert, dass sie im vorliegenden Falle die Geldstrafe und nicht die Geißelstrafe erleiden."
|
43 |
+
],
|
44 |
+
[
|
45 |
+
"<b>du sollst wider deinen Nächsten nicht falsches Zeugnis aussagen.</b> Exod. 20, 15. Die Übertretung eines Toraverbotes wird mit Geißelung bestraft, s. Abschn. III.",
|
46 |
+
"<b>und wegen: „ihr sollt an ihm tun, wie er getrachtet (u. s. w.).</b> Deut. 19, 19. — Da sie dem Bruder die Geißelstrafe zuziehen wollten.",
|
47 |
+
"<b>Sie empfangen nur vierzig Geißelhiebe.</b> Wegen Deut. 19, 19. Dagegen wird das Verbot Exod. 20, 15 bloß als eine Warnung betrachtet, die zur Verhängung der Strafe von Deut. 19, 19 nötig ist.",
|
48 |
+
"<b>Man Teilt die Geldstrafe.</b> <span dir=\"rtl\">שַלֵּש</span> in drei Teile teilen; <span dir=\"rtl\">משלשין</span> man Teilt in drei Teile, wenn es z. B. drei Zeugen sind. Es wird dieses Beispiel angenommen nach dem Wortlaut von B. Batra III, 4; ferner weil die Zahl der Geißelhiebe (39) nur durch drei (und 13) Teilbar ist.",
|
49 |
+
"<b>auf sie.</b> Wenn es drei Zeugen sind, hat jeder von ihnen nur ein Drittel der zweihundert Sus zu zahlen; denn es genügt, dass der Verklagte dieselbe Summe erhält, welche die Zeugen ihm entziehen wollten.",
|
50 |
+
"<b>dass er vierzig Geißelhiebe verschuldet habe, und sie sind falsch befunden worden, so empfängt jeder Einzelne vierzig (Geißelhiebe.</b> Denn wenn jeder z. B. nur dreizehn Hiebe erhielte, so würde der Vorschrift von Deut. 19, 19 nicht genügt, da sie doch dem Bruder eine vollständige Geißelstrafe von 39 Hieben zugedachten."
|
51 |
+
],
|
52 |
+
[
|
53 |
+
"<b>wenn sie hinsichtlich ihrer Person.</b> Durch ein Alibi, welches auf die Zeugen Bezug hat. <span dir=\"rtl\">עצמן את</span> ist Bez.-Akkusativ.",
|
54 |
+
"<b>überführt werden.</b> <span dir=\"rtl\">יזימו</span> od. <span dir=\"rtl\">יזמּז</span> (Hif’il od. Piël): sie überführen; <span dir=\"rtl\">יזומו</span> (Kal): sie werden überführt.",
|
55 |
+
"<b>so werden jene.</b> Die anklagenden Zeugen.",
|
56 |
+
"<b>nicht als falsche Zeugen erklärt.</b> Sie werden nicht bestraft; doch ist ihr Zeugnis ungültig.",
|
57 |
+
"<b>so werden jene.</b> Die anklagenden Zeugen.",
|
58 |
+
"<b>als falsche Zeugen erklärt und auf die Aussage der letzteren getötet.</b> Zur Begründung dieser Bestimmung vgl. „Magazin f. d. Wissensch, d. Judenth.“ 1878 S. 12."
|
59 |
+
],
|
60 |
+
[
|
61 |
+
"<b>Zeugen.</b> Um den Mörder anzuklagen.",
|
62 |
+
"<b>und Jene.</b> Welche die ersten Zeugen überführt haben.",
|
63 |
+
"<b>erklären auch diese als falsche.</b> Indem sie behaupten, dass auch diese mit ihnen an demselben Tage an dem und dem Orte gewesen sind.",
|
64 |
+
"<b>dann kommen noch Andere.</b> Um den Mörder anzuklagen.",
|
65 |
+
"<b> und Jene.</b> Welche die ersten Zeugen überführt haben.",
|
66 |
+
"<b>erklären auch diese als falsche.</b> Indem sie behaupten, dass auch diese mit ihnen an demselben Tage an dem und dem Orte gewesen sind.",
|
67 |
+
"<b>wären.</b> Die den Mörder anklagen.",
|
68 |
+
"<b>so werden alle.</b> Obgleich sie nur durch ein und dasselbe Zeugenpaar überführt werden.",
|
69 |
+
"<b>Das.</b> <span dir=\"rtl\">זו</span> dazu ist <span dir=\"rtl\">כת</span> zu ergänzen.",
|
70 |
+
"<b>ist eine Aufrührer.</b> Vom gr. στάσις -Bande.<sup class=\"footnote-marker\">46</sup><i class=\"footnote\"> Da es doch höchst unwahrscheinlich ist, dass alle die Zeugen, die den Mörder bezichtigen, mit den beiden überführenden Zeugen an ein und demselben Orte gewesen sind, so müssen wir vermuten, dass letztere Aufrührer sind, die gegen das Gesetz sich auflehnen, den Mörder befreien und an dessen Anklägern Rache nehmen wollen.</i>",
|
71 |
+
"<b>Es wird daher nur das erste Paar.</b> <span dir=\"rtl\">כּת</span> für <span dir=\"rtl\">כַּנְתּ</span> Gesellschaft, Genossenschaft (aram. <span dir=\"rtl\">כנתא</span>, Genosse), bedeutet oft ein Zeugenpaar.",
|
72 |
+
"<b>getötet.</b> Mit Recht bemerkt der Talmud, es dürfte in diesem Falle auch das erste Paar nicht getötet werden, da die überführenden Zeugen sich als Aufrührer und Verschwörer gezeigt haben. Es ist deshalb zu erklären: Nur wenn sie das erste Zeugenpaar allein überführen, wird dieses getötet; wollen sie aber noch andere später kommende Zeugen durch ein Alibi als falsch erklären, dann finden sie gar keinen Glauben."
|
73 |
+
],
|
74 |
+
[
|
75 |
+
"<b>bereits das Urteil.</b> Das Todesurteil über den Verklagten.",
|
76 |
+
"<b>denn.</b> Die Begründung schließt erst mit dem Schlusse der Mischna.",
|
77 |
+
"<b>die Sadduzäer.</b> Die Anhänger des Zadok und Boëthos, die Schüler des Antigonas aus Socho waren (Abot. d. R. Nathan c. V). Diese verwarfen viele traditionelle Lehren der Pharisäer (Josephus ant. XIII, 10, 6), vgl. über diese Baneth im „Magezin f. d. W. d. J.“ 1882 S. 1—37 und 61—95.",
|
78 |
+
"<b>Leben für Leben.</b> Lies <span dir=\"rtl\">נפש בנפש</span>, wie Ms. München, Sifre, Jalkut u. A. haben.",
|
79 |
+
"<b>also muss sein Bruder noch am Leben sein.</b> Wie es scheint, wird dies aus dem Worte <span dir=\"rtl\">לאחיו</span> deduziert; in Wirklichkeit aber wird die Lehre aus <span dir=\"rtl\">כאשר זמס</span> (wie er getrachtet) abgeleitet. <span dir=\"rtl\">לאחיו</span> könnte auch vom verstorbenen Bruder gesagt werden, wie in Deut. 25, 7 (Ritba).",
|
80 |
+
"<b>Leben für Leben.</b> Lies <span dir=\"rtl\">נפש בנפש</span>, wie Ms. München, Sifre, Jalkut u. A. haben.",
|
81 |
+
"<b>werden sie.</b> Falls sie als falsch befunden werden.",
|
82 |
+
"<b>Leben für Leben.</b> Lies <span dir=\"rtl\">נפש בנפש</span>, wie Ms. München, Sifre, Jalkut u. A. haben.",
|
83 |
+
"<b>sie werden also nur dann hingerichtet.</b> Dasselbe gilt auch bei der Geißelstrafe, wie dies der Talmud folgert.",
|
84 |
+
"<b>wenn das Urteil bereits gefällt war.</b> Denn nachdem der Verklagte zum Tode verurteilt worden, wird er wie tot betrachtet, s. Sanhedrin VIII, Note 50."
|
85 |
+
],
|
86 |
+
[
|
87 |
+
"<b>zweien gleichzustellen.</b> <span dir=\"rtl\">הקיש</span> (von <span dir=\"rtl\">נקש</span> schlagen) zusammenschlagen, Eines auf das Andere schlagen, gleichstellen.",
|
88 |
+
"<b>ebenso können zwei Zeugen drei überführen.</b> St. <span dir=\"rtl\">השנים יזומו</span> lies: <span dir=\"rtl\">שנים מזימין</span> nach Ms. München u. A.; s. oben Note 36.",
|
89 |
+
"<b>dass sie.</b> Zwei Zeugen.",
|
90 |
+
"<b>Zeugen.</b> Hieße es: <span dir=\"rtl\">שלשה עדים על פי שנים או</span>, so wäre mit der Zahl „drei“ die gleichstellende Bestimmung geschlossen und wäre man nicht berechtigt, weiter zu gehen; <span dir=\"rtl\">על פי שנים עדים או שלשה עדים</span> lässt aber <span dir=\"rtl\">שלשה עדים</span> ebenso wie <span dir=\"rtl\">שנים עדים</span> nur als den Anfang einer ad infinitum fortschreitenden Reihe erscheinen (S. R. Hirsch).",
|
91 |
+
"<b>Simon sagt.</b> Die Tannaïm unserer Mischna kontroversieren nicht mit einander; vielmehr stimmt Jeder auch der Schlussfolgerung seiner Kollegen bei (Maimon.)",
|
92 |
+
"<b>wenn beide als falsch überführt sind.</b> Denn unter <span dir=\"rtl\">עד</span> in Deut. 19, 18 sind zwei Zeugen verstanden, wie überall unter diesem Ausdruck, vgl. Sota VI, 3.",
|
93 |
+
"<b>wenn alle drei als falsch überführt sind.</b> Nach dem Talm. gilt diese Bestimmung nur dann, wenn die Aussage des einen Zeugen so unmittelbar auf die des andern folgte, dass man in der Zwischenzeit nicht mehr als die Worte: <span dir=\"rtl\">שלום עליך רבי</span> (Friede Dir mein Lehrer) sprechen könnte. Eine solche Zwischenzeit heißt: <span dir=\"rtl\">תוך כדי דבור</span>, s. Nasir IV, 1.",
|
94 |
+
"<b>Zeugen.</b> Hieße es: <span dir=\"rtl\">שלשה עדים על פי שנים או</span>, so wäre mit der Zahl „drei“ die gleichstellende Bestimmung geschlossen und wäre man nicht berechtigt, weiter zu gehen; <span dir=\"rtl\">על פי שנים או שלשה עדים</span> lässt aber <span dir=\"rtl\">שלשה עדים</span> ebenso wie <span dir=\"rtl\">שנים עדים</span> nur als den Anfang einer ad infinitum fortschreitenden Reihe erscheinen (S. R. Hirsch).",
|
95 |
+
"<b>kommt nur.</b> Er kommt nur deshalb in diesem Schriftverse vor.",
|
96 |
+
"<b>auf dass gegen ihn streng verfahren werde und dass das Urteil über ihn dem über jene.</b> Über die ersten beiden Zeugen.",
|
97 |
+
"<b>gleich gemacht werde.</b> Obgleich sein Zeugnis irrelevant war, da der Verklagte auch ohne ihn verurteilt worden wäre.",
|
98 |
+
"<b>der sich den Gesetzes-Übertretern zugesellt.</b> <span dir=\"rtl\">נטפל</span> (von <span dir=\"rtl\">טפל</span> ankleben), sich zugesellen, mit dem Begriff der nebensächlichen Wirksamkeit (vgl. <span dir=\"rtl\">טפל</span>, Nebensache, im Gegensatz zu <span dir=\"rtl\">עיקר</span>, Hauptsache).",
|
99 |
+
"<b>wie die Gesetz-Übenden selbst.</b> Da Gott in größerem Maßstabe belohnt als bestraft, Tosephta Sota IV, 1 aus Exod. 20, 5 f."
|
100 |
+
],
|
101 |
+
[
|
102 |
+
"<b>Sowie.</b> Forts. der Folgerungen aus Deut. 17, 6.",
|
103 |
+
"<b>wenn von zwei Zeugen einer als anverwandt.</b> Sanhedrin III, 4.",
|
104 |
+
"<b>oder untauglich.</b> Das. III, 3.",
|
105 |
+
"<b>deren ganzes Zeugnis ungültig ist.</b> Da ja Ein Zeuge nicht genügt.",
|
106 |
+
"<b>Zeugnis ungültig.</b> Wiewohl noch zwei taugliche Zeugen übrig bleiben.",
|
107 |
+
"<b>Zeugen.</b> Hieße es: <span dir=\"rtl\">שלשה עדים על פי שנים או</span>, so wäre mit der Zahl „drei“ die gleichstellende Bestimmung geschlossen und wäre man nicht berechtigt, weiter zu gehen; <span dir=\"rtl\">על פי שנים עדים או שלשה עדים</span> lässt aber <span dir=\"rtl\">שלשה עדים</span> ebenso wie <span dir=\"rtl\">שנים עדים</span> nur als den Anfang einer ad infinitum fortschreitenden Reihe erscheinen (S. R. Hirsch).",
|
108 |
+
"<b>bei Lebens-Strafsachen.</b> Wobei man sich bestreben muss, den Angeklagten freizusprechen, wie es heißt (Num. 35, 25): „Es rette die Gemeinde“.",
|
109 |
+
"<b>Rabbi.</b> R. Jehuda ha-Nasi.",
|
110 |
+
"<b>Wann aber gilt dies.</b> Bei Lebens-Strafsachen.",
|
111 |
+
"<b>wenn sie.</b> Die Anverwandten und Untauglichen.",
|
112 |
+
"<b>mit gewarnt haben.</b> Damit haben sie gezeigt, dass sie Mitzeugen sein wollen.",
|
113 |
+
"<b>haben sie aber nicht mit gewarnt.</b> Und demnach nicht beabsichtigt, über die Tat als Zeugen aufzutreten; dann wird durch ihre Anwesenheit bei der Tat das Zeugnis der Andern nicht ungültig; denn „was sollen zwei Brüder u. s. w.“.",
|
114 |
+
"<b>die.</b> Zusammen mit einem Dritten, der nicht mit ihnen verwandt ist.",
|
115 |
+
"<b>wie Jemand einen Menschen umbringt.</b> Da kann gewiss einer der Brüder mit dem dritten zusammen Zeugnis ablegen, wenn nur der andere Bruder nicht mit gewarnt und nicht Zeuge zu sein beabsichtigt hat."
|
116 |
+
],
|
117 |
+
[
|
118 |
+
"<b>und Einer warnt ihn in der Mitte.</b> Der Warnende darf, wenn er nur nicht Zeuge zu sein beabsichtigt, auch ein Anverwandter oder Untauglicher sein.",
|
119 |
+
"<b>wenn ein Teil von ihnen.</b> Dies bezieht sich sowohl auf die beiden Zeugenpaare, als auch auf den Warnenden.",
|
120 |
+
"<b>sich gegenseitig sehen kann.</b> Wenn ein Zeuge des einen Paares und ein Zeuge des andern Paares entweder einander sehen (der Warnende braucht in diesem Falle von den Zeugen nicht gesehen, sondern nur gehört zu werden), oder dieselben sehen den Warnenden und der Warnende sieht sie.",
|
121 |
+
"<b>als Ein Zeugnis zu betrachten.</b> Sie werden nur getötet, wenn Alle als falsch überführt werden, und es ist, wenn nur Einer von ihnen zum Zeugnis untauglich ist, das ganze Zeugnis ungültig.",
|
122 |
+
"<b>so sind es zwei Zeugnisse.</b> Jedes Paar (von denen Einer den Andern gesehen hat) gilt als besonderes Zeugnis. — Auch die zwei Zeugen, welche die Tat bezeugen, müssen während der Tat einander sehen, oder durch den Warnenden, den sie sehen und der sie sieht, zu einem Zeugenpaare verbunden werden; sonst sind sie als <span dir=\"rtl\">עדות מיוחדת</span> (vereinzelt im Zeugnis) in kriminal-rechtlichen Fällen zum Zeugnis untauglich.",
|
123 |
+
"<b>Wenn daher eines.</b> Ein Zeugnis, d. i. ein Zeugenpaar.",
|
124 |
+
"<b>so werden der Verbrecher.</b> Auf die Aussage des zweiten nicht als falsch befundenen Zeugenpaares.",
|
125 |
+
"<b>und die falschen Zeugen.</b> Die über eine von ihnen nicht gesehene Tat Zeugnis ablegten.",
|
126 |
+
"<b>und das zweite Paar ist frei.</b> Dieser Satz ist überflüssig und steht nur, damit man nicht irrtümlich unter <span dir=\"rtl\">והן</span> beide Zeugenpaare verstehe. Nach Tos. J. T. will dieser Satz lehren, dass das zweite Paar selbst dann frei ist, wenn es später nach der Hinrichtung des Angeklagten als falsch überführt worden ist; nach dem Kanon: <span dir=\"rtl\">הרגו אין נהרגין</span> (nach der Hinrichtung des Angeklagten werden die falschen Zeugen nicht mehr hingerichtet). Die Begründung s. im „Magazin f. d. W. d. J.“ 1878, S. 13.",
|
127 |
+
"<b>Jose.</b> Nach Jerusch. ist zu lesen: „R. Jose, Sohn des R. Jehuda“.",
|
128 |
+
"<b>Niemals wird Einer getötet.</b> St. <span dir=\"rtl\">אין נהרגין</span> lies: <span dir=\"rtl\">אינו נהרג</span> nach Jerusch.",
|
129 |
+
"<b>Durch den Mund.</b> Die Todesstrafe soll einzig und allein durch den Mund der Zeugen herbeigeführt werden, durch ihre Warnung und ihr Zeugnis.",
|
130 |
+
"<b>dass das Synedrion nicht durch den Mund eines Dolmetschers vernehmen dürfe.</b> Der Gerichtshof muss die Sprache der Zeugen verstehen; doch braucht er diese Sprache nicht sprechen zu können, da er seine Worte an die Zeugen durch einen Dolmetscher vermitteln darf (Talmud)."
|
131 |
+
],
|
132 |
+
[
|
133 |
+
"<b>entflohen ist und dann vor dasselbe Gericht.</b> Von dem er verurteilt worden ist.",
|
134 |
+
"<b>so hebt man seine Verurteilung nicht auf.</b> Das Verfahren wird nicht wieder aufgenommen, um vielleicht Rechtfertigungs-gründe für ihn zu finden.",
|
135 |
+
"<b>dass über ihn das Todesurteil von dem und dem Gerichte.</b> Wenn dieses Gericht in Palästina ist; wird aber ein Verbrecher von einem außerpalästinensischem Gerichtshofe verurteilt und entflieht nach Palästina, so wird dort sein Prozess nochmals aufgenommen, denn das Verdienst seines Aufenthalts in Palästina könnte ihm zu einer Rechtfertigung verhelfen (Talm.).",
|
136 |
+
"<b>und die und die waren seine Zeugen.</b> Mit Angabe der Zeit, nach Sanhedrin V, 1.",
|
137 |
+
"<b>Das Synedrion.</b> Die Institution der Gerichtshöfe, deren jeder aus einem Collegium von Richtern besteht, die in Palästina ordiniert worden sind, nach Sanhedrin I, Note 19.",
|
138 |
+
"<b>hat seine Geltung.</b> <span dir=\"rtl\">נהג</span> führen, sich führen, üblich sein, Geltung haben (von einem Gesetze oder einer Institution).",
|
139 |
+
"<b>sowohl im Lande als außerhalb des Landes.</b> Auch außerhalb Palästinas werden Gerichtshöfe eingesetzt, die Strafprozesse entscheiden und Todesurteile fällen können; Letzteres aber nur während der Zeit, da das große Synedrion in der Quaderhalle seinen Sitz hat.",
|
140 |
+
"<b>Ein Gerichtshof der einmal in einer Jahrwoche.</b> <span dir=\"rtl\">שכוע</span> B. mezia IX, Note 46.",
|
141 |
+
"<b>wird ein Verderber.</b> <span dir=\"rtl\">חובלנית</span>, (Jerusch. hat <span dir=\"rtl\">חבלנית</span>) von <span dir=\"rtl\">חבל</span> verderben, eine Verderberin; <span dir=\"rtl\">סנהדרין</span> ist femin.",
|
142 |
+
"<b>so würde nie ein Mensch hingerichtet worden sein.</b> Wir würden so viele Fragen an die Zeugen gerichtet haben, dass sie sich notwendig widersprochen hätten.",
|
143 |
+
"<b>Diese.</b> R. Tarphon und R. Akiba.",
|
144 |
+
"<b>würden auch die Blut-Vergießer in Israel vermehrt haben.</b> Da die Mörder nichts zu fürchten hätten. — Indessen wollten auch R. Tarphon und R. Akiba den Mörder nicht ganz freisprechen, sondern ihn nur mit Gefängnis nach Sanhedrin IX, 5 bestrafen."
|
145 |
+
]
|
146 |
+
],
|
147 |
+
[
|
148 |
+
[
|
149 |
+
"<b>in die Freistadt.</b> S. Mischna 4.",
|
150 |
+
"<b>wenn Jemand mit einer Walze.</b> Eine Steinwalze, mittelst deren unebene und schadhafte Stellen des Dachüberzuges geglättet werden.",
|
151 |
+
"<b>wenn Jemand ein Fass herablässt.</b> <span dir=\"rtl\">שלשל</span> (arab. <span dir=\"rtl\">سلسل</span>) aus einer Höhe mittelst eines Strickes oder einer Kette herablassen, von <span dir=\"rtl\">שרשרת ═ שלשלת</span>, Kette.",
|
152 |
+
"<b>abwärts gerichtet hat.</b> Selbst wenn dies zu dem Zwecke geschah, um ihn dann aufwärts zu heben, wie z. B. Jemand eine Axt rückwärts nach unten schwingt, um sie dann desto kräftiger zu erheben.",
|
153 |
+
"<b>muss ins Exil wandern.</b> Denn in diesem Falle hat der Totschläger sich eine geringe Fahrlässigkeit zu Schulden kommen lassen, da er beim Herablassen, wobei leicht ein Schaden entstehen kann, vorsichtig sein sollte. (s. Note 14.)",
|
154 |
+
"<b>nicht abwärts gerichtet.</b> Wobei er nicht an einen Unglücksfall denken konnte.",
|
155 |
+
"<b>so braucht er nicht auszuwandern.</b> Es wird dies aus den Worten (Num. 35, 23): „er ließ auf ihn fallen“ (d. h. von oben nach unten) abgeleitet.",
|
156 |
+
"<b>Wenn das Eisen vom Stiele.</b> Der Axt, womit Jemand Holz fällt.",
|
157 |
+
"<b>der Totschläger.</b> D. i. derjenige, der das Holz gefällt hat.",
|
158 |
+
"<b>braucht nicht auszuwandern.</b> Weil dies an Vorsätzlichkeit grenzt, denn er hätte das lose Eisen befestigen sollen.",
|
159 |
+
"<b>Springt ein Stück vom gespaltenen Holze.</b> <span dir=\"rtl\">מן העץ</span> ist wie <span dir=\"rtl\">קיסם מן העץ</span>, ein Splitter vom Holze, zu erklären, so Raschi u. A. — Maimon. bezieht das <span dir=\"rtl\">נשמט הברזל</span> des vorigen Satzes auch auf diesen Satz und erklärt <span dir=\"rtl\">נשמט הברזל מן העץ המתבקע</span>: Das Eisen wurde durch den Gegenstoß des gespaltenen Holzes hinweggeschleudert.",
|
160 |
+
"<b>er braucht nicht auszuwandern.</b> Weil dies als eine indirekte Wirkung (<span dir=\"rtl\">כח כחו</span>) betrachtet wird, da der tötende Gegenstand nicht unmittelbar durch die Menschenkraft in Bewegung gesetzt worden ist. — Die Kontroverse hat von der Erklärung der Worte <span dir=\"rtl\">ונשל הברזל מן העץ</span> (Deut. 19,5) ihren Ausgang. Nach den Weisen ist <span dir=\"rtl\">העץ</span> der Stiel der Axt und <span dir=\"rtl\">ובשל</span> intransitiv (es fährt aus das Eisen vom Holze). Nach Rabbi ist <span dir=\"rtl\">העץ</span> das gespaltene Holz (da nach der Erklärung der Weisen <span dir=\"rtl\">מֵעֵצוֹ</span> stehen müsste); <span dir=\"rtl\">ונשל</span> muss dann transitiv (gleich <span dir=\"rtl\">ונישל</span>, Talm.) genommen werden (Das Eisen treibt ein Stück vom Holze weg). Nach Maimon. (Note 10) fasst Rabbi <span dir=\"rtl\">ונשל</span> (wie <span dir=\"rtl\">ונישל</span>) als Passiv. (Das Eisen wird durch das Holz weggetrieben). S. <span dir=\"rtl\">מגדל חננאל</span> S. 11 Note 9."
|
161 |
+
],
|
162 |
+
[
|
163 |
+
"<b>Wenn Jemand einen Stein ins öffentliche Gebiet.</b> Nach einem dort befindlichen Misthaufen, wo Menschen gewöhnlich nur des Nachts, ausnahmsweise aber auch am Tage ihre Notdurft verrichten.",
|
164 |
+
"<b>wirft und damit Einen tötet.</b> Am Tage.",
|
165 |
+
"<b>so muss er auswandern.</b> Hätte er am Tage nach einer Straße geworfen, wo gewöhnlich Menschen sich befinden, so wäre die Tat eine grobe Fahrlässigkeit, die an Vorsätzlichkeit grenzt (<span dir=\"rtl\">קרוב למזיד</span>); hätte er wieder nach einem Orte geworfen, der gar nicht von Menschen betreten wird, so wäre die Tötung durch einen nicht vorherzusehenden Zufall erfolgt (<span dir=\"rtl\">אונס</span>). In beiden Fällen wandert der Täter nicht ins Exil. Die Strafe der Exilierung trifft nur den unvorsätzlichen Totschläger (<span dir=\"rtl\">שוגג</span>), der sich wohl einer Unvorsichtigkeit, aber keiner groben Fahrlässigkeit schuldig gemacht hat.",
|
166 |
+
"<b>so ist Jener frei.</b> Denn es heißt (Deut. 19,5): „Und es trifft seinen Nächsten“; nicht aber, wenn der Nächste sich selbst darbietet.",
|
167 |
+
"<b>falls der Beschädigte befugt war.</b> Er hat vom Besitzer die Erlaubnis dazu erhalten.",
|
168 |
+
"<b>Sowie das Holzhauen eine freiwillige Handlung ist.</b> Diese Handlung ist nicht geboten.",
|
169 |
+
"<b>der seinen Sohn schlägt.</b> Auf dass er Tora oder ein Handwerk lerne.",
|
170 |
+
"<b>und der Gerichtsdiener.</b> Der Jemand schlägt, dass er dem Befehle des Gerichtes Folge leiste (Maimon.). — Alle diese sind frei, weil sie bei der Ausübung ihrer Pflicht getötet haben."
|
171 |
+
],
|
172 |
+
[
|
173 |
+
"<b>Der Vater muss wegen des Sohnes.</b> Wenn er ihn unvorsätzlich getötet hat.",
|
174 |
+
"<b>auswandern.</b> Wenn er nicht dabei seine Pflicht ausübte (Note 18).",
|
175 |
+
"<b>und der Sohn muss wegen des Vaters.</b> Wenn er ihn unvorsätzlich getötet hat.",
|
176 |
+
"<b>Jedermann.</b> Selbst ein Sklave oder ein Samaritaner (Talm.).",
|
177 |
+
"<b>muss wegen eines Israeliten.</b> Wenn er ihn unvorsätzlich getötet hat.",
|
178 |
+
"<b>und ein Israelit muss wegen Jedermann.</b> Wenn er ihn unvorsätzlich getötet hat.",
|
179 |
+
"<b>nur nicht wegen eines Beisaß-Proselyten.</b> S. B. mezia V, Note 54a.",
|
180 |
+
"<b>Ein Beisaß-Proselyte braucht nur wegen eines Beisaß-Proselyten auszuwandern.</b> S. Num. 35,15.",
|
181 |
+
"<b>Der Blinde braucht nicht auszuwandern.</b> Denn es heißt (Num. 35,23): „Ohne dass er es sieht“; dies schließt den Blinden aus, da er nicht sehen kann.",
|
182 |
+
"<b>Er muss auswandern.</b> Denn es heißt (Deut. 19,4): „Ohne Wissen“; dies ist ein zweiter beschränkender Ausdruck, der dem Blinden (der zwar nicht sieht, aber doch wissen kann) mit einschließt, nach der Regel, dass ein beschränkender Ausdruck, der auf einen andern beschränkenden Ausdruck folgt, das Gesetz erweitern will (<span dir=\"rtl\"> אין מיעיט אחר מיעוט אלא לרבות </span>).",
|
183 |
+
"<b>Der Feind, (der tötet.</b> Einen, mit dem er aus Hass drei Tage nicht gesprochen hat.",
|
184 |
+
"<b>wandert er aus.</b> Die Halacha entscheidet, wie der erste Tanna, dass man wegen unvorsätzlicher Tötung eines Feindes zwar nicht hingerichtet wird, aber auch nicht in die Freistadt wandern kann, da es bei einem solchen Falle als wahrscheinlich gilt, dass eine grobe Fahrlässigkeit stattgefunden hat."
|
185 |
+
],
|
186 |
+
[
|
187 |
+
"<b>die im Lande Kenaan sind.</b> Auch die anderen 42 Levitenstädte (Num. 35,6) dienten als Asylstätten; jedoch nur dann, wenn der Totschläger dieselben mit der ausgesprochenen Absicht betreten hatte, dort Schutz zu suchen; die 6 eigentlichen Freistädte dagegen gewährten ihm auch dann Schutz, wenn er von deren schützender Kraft gar kein Bewusstsein hatte."
|
188 |
+
],
|
189 |
+
[
|
190 |
+
"<b>Und Straßen waren nach denselben gerichtet.</b> Es führten von allen Seiten gerade Straßen dahin und an den Scheidewegen befanden sich Wegweiser (Talm.).",
|
191 |
+
"<b>von einer zur andern.</b> Die Worte <span dir=\"rtl\">מזו לזו</span> sind schwierig; wozu die Straße von einer Asylstadt zur andern? In einer Baraita im Talmud (9b) wird <span dir=\"rtl\">מכוונות היו</span> in dem Sinne gebraucht, dass die drei Asylstädte im Lande Kenaan den dreien jenseits des Jardens gegenüberliegend waren. Ferner wird dort gesagt, dass die Distanzen zwischen den Städten gleich groß waren. Möglich, dass die Mischna dasselbe sagen will, und <span dir=\"rtl\">ומכוונות</span> wäre dann in doppeltem Sinne zu nehmen, als wenn stände: <span dir=\"rtl\">ומכוונות להן ומכוונות הדרכים מזו לזו</span>. Diese lagen jenen gegenüber, und gleich groß (übereinstimmend) waren die Wege von einer zur andern.",
|
192 |
+
"<b>Man gibt ihm.</b> Dem Totschläger.",
|
193 |
+
"<b>zwei Weisen-Jünger mit.</b> Nachdem man ihn zur Exilierung verurteilt hat.",
|
194 |
+
"<b>Vorstellungen machen.</b> Dass er ihn nicht als Mörder betrachte, da die Tat unvorsätzlich geschehen ist.",
|
195 |
+
"<b>Er.</b> Manche Ausgaben lesen <span dir=\"rtl\">אף הוא</span> (auch er); hiernach gesteht R. Meir zu, dass ihn zwei Weisen-Jünger begleiten. Die Handschriften haben jedoch nicht אף.",
|
196 |
+
"<b>Dies sei das Wort des Totschlägers.</b> S. Schebiit X, 8 und weiter Note 66."
|
197 |
+
],
|
198 |
+
[
|
199 |
+
"<b>Anfangs.</b> Am Anfang, bevor noch das Gericht ein Urteil fällt, gilt folgende Vorschrift.",
|
200 |
+
"<b>eilen.</b> <span dir=\"rtl\">מקדימין</span> s. Sanhedrin XI, Note 59.",
|
201 |
+
"<b>sowohl der unvorsätzliche als der vorsätzliche Totschläger nach den Freistädten.</b> Dies wird aus Deut. 19, 11 deduziert.",
|
202 |
+
"<b>als der durch die hohepriesterlichen Kleider Geweihte.</b> <span dir=\"rtl\">מרבה בבגדים</span> vergrößert, erhoben durch Kleider; so hießen die Hohenpriester, seitdem das heilige Salböl (durch den König Josia, Joma 52b) verborgen ward, da sie nur durch Bekleidung mit den vielen (acht) Gewändern zu Hohenpriestern geweiht wurden.",
|
203 |
+
"<b>als auch der von seinem Hohepriesteramte Abgegangene.</b> Der zur Zeit, da der Hohepriester (wegen Leibesfehler oder Unreinheit) dienstunfähig war, das Hohepriesteramt verwaltete und dann bei Wiederherstellung des Hohenpriesters wieder zurückgetreten ist.",
|
204 |
+
"<b>dass der Totschläger zurückkehrt.</b> Nach Num. 35, 25.",
|
205 |
+
"<b>Auch der zum Kriege Gesalbte.</b> Der dazu geweiht ist, im Kriege die Ansprache an das Heer (Deut. 20, 2 ff.) zu halten, vgl. Sota VIII, 1.",
|
206 |
+
"<b>Daher pflegen die Mütter der Hohenpriester ihnen.</b> Den exilierten Totschlägern.",
|
207 |
+
"<b>Nahrung und Kleidung zu verabreichen.</b> <span dir=\"rtl\">מספקות</span> B. mezia VII, Note 7.",
|
208 |
+
"<b>nachdem sein UrTeil.</b> Dass er ins Exil wandere.",
|
209 |
+
"<b>so braucht er nicht auszuwandern.</b> Denn nachdem er zur Exilierung verurteilt war, wird er wie ein Exilierter betrachtet, den der Tod des Hohenpriesters sühnt.",
|
210 |
+
"<b>der Hohepriester gestorben ist und man einen andern.</b> Hohenpriester.",
|
211 |
+
"<b>so kehrt er erst nach dem Tode des zweiten.</b> Des neu ernannten Hohenpriesters."
|
212 |
+
],
|
213 |
+
[
|
214 |
+
"<b>als kein Hohepriester da war.</b> Da der Hohepriester gestorben und noch kein Nachfolger ernannt war.",
|
215 |
+
"<b>oder hat Jemand einen Hohenpriester getötet.</b> Und dessen Verurteilung fand statt, bevor ein anderer Hohepriester ernannt war.",
|
216 |
+
"<b>oder hat ein Hohepriester Einen getötet.</b> Und dessen Verurteilung fand statt, bevor ein anderer Hohepriester ernannt war.",
|
217 |
+
"<b>so darf er.</b> Der Totschläger.",
|
218 |
+
"<b>niemals von dort.</b> Von der Asylstadt.",
|
219 |
+
"<b>Er.</b> Jeder unvorsätzliche Totschläger.",
|
220 |
+
"<b>darf nicht hinausgehen.</b> Aus seiner Asylstadt.",
|
221 |
+
"<b>eines Gebotes.</b> Wenn er z. B. bezeugen will, dass er den Neumond gesehen habe, s. Rosch Haschanah I, 9.",
|
222 |
+
"<b>so darf er doch nie von dort hinausgehen.</b> Wenn er hinausgeht, setzt er sich der Gefahr aus, getötet zu werden, s. weiter unten.",
|
223 |
+
"<b>so schützt auch ihr Grenzgebiet.</b> Das Gebiet der Stadt bis zur Sabbat-Grenze (<span dir=\"rtl\">תחום שבת</span>), so weit man von der Stadt aus am Sabbat gehen darf, d. i. 2000 Ellen rings um die Stadt, s. Einleitung zu Erubin S. 52.",
|
224 |
+
"<b>Geht der Totschläger außerhalb des Grenzgebietes hinaus.</b> Mit Absicht; geht er aus Versehen hinaus, so darf man ihn nicht töten,",
|
225 |
+
"<b>Es ist dem Bluträcher geboten.</b> Das <span dir=\"rtl\">ורצח</span> in Num. 35, 27 ist als Gebot zu fassen.",
|
226 |
+
"<b>Menschen steht es frei.</b> Dies wird aus <span dir=\"rtl\">אין לו דם</span> (das.) deduziert, das zu erklären ist: Er (der Totschläger) hat (überhaupt) kein Blut (es darf ihn Jeder umbringen), vgl. Raschi zu Num. 35, 27.",
|
227 |
+
"<b>und jeder andere Mensch wird seinetwegen nicht schuldig.</b> Wenn er ihn umgebracht hat, wird er seinetwegen nicht bestraft; doch darf er ihn nicht umbringen. R. Salomo Lurja liest: <span dir=\"rtl\">וכל אדם חייבין עליו</span> (alle anderen sind seinetwegen schuldig.)",
|
228 |
+
"<b>so richtet man sich in Allem nach dem Zweige.</b> Dieser Satz ist nach dem Talmud zu erklären, wie <span dir=\"rtl\">הכל הולך אף אחר הנוף</span>. Man muss sich auch nach dem Zweige richten. Steht also der Stamm außerhalb des Asyl-Gebietes, und es ragt bloßs ein Zweig in dasselbe hinein, so ist der ganze Baum als Asyl zu betrachten, und der Totschläger, der an den Stamm des Baumes gelangt, ist schon geschützt. Umgekehrt ist schon unter den Zweigen eine Asylstätte, wenn der Stamm innerhalb des Asyl-Gebietes steht, obgleich die Zweige sich aus demselben herausneigen.",
|
229 |
+
"<b>Hat er.</b> Der exilierte Totschläger.",
|
230 |
+
"<b>so muss er von einer Nachbarschaft.</b> <span dir=\"rtl\">שכונה</span> ist eine Nachbarschaft von drei Häusern, Aboda sara 21 a.",
|
231 |
+
"<b>ein Levite.</b> Der in der Asylstadt wohnt."
|
232 |
+
],
|
233 |
+
[
|
234 |
+
"<b>Desgleichen.</b> <span dir=\"rtl\">כיוצא בו</span> (das Manche nicht lesen) ist aus Schebiit X, 8 herübergenommen, wo vorher ein ähnlicher Fall steht.",
|
235 |
+
"<b>Dies sei das Wort des Totschlägers.</b> S. oben Mischna 5.",
|
236 |
+
"<b>Sie mussten den Leviten Miete zahlen.</b> Dies gilt nach dem Talmud nur für die 42 Levitenstädte (oben Note 28); in den 6 eigentlichen Freistädten brauchten die Exilierten keine Miete zu zahlen.",
|
237 |
+
"<b>Er.</b> Der exilierte Totschläger.",
|
238 |
+
"<b>kehrt.</b> Nach dem Tode des Hohenpriesters.",
|
239 |
+
"<b>in das Amt.</b> <span dir=\"rtl\">שררה</span> Herrschaft, Würde, Amt."
|
240 |
+
]
|
241 |
+
],
|
242 |
+
[
|
243 |
+
[
|
244 |
+
"<b>Folgende erleiden die Geißelstrafe.</b> Es werden nicht alle Fälle hier aufgezählt, sondern nur diejenigen, bei denen etwas Neues gelehrt wird.",
|
245 |
+
"<b>der Frau seines Vater-Bruders oder einem menstruierenden Weibe beiwohnt.</b> Wiewohl alle bisher genannten Übertretungen mit Ausrottung (<span dir=\"rtl\">כרת</span>) bestraft werden (Lev. 20, 17—21; 18, 18; 29), so kann doch bei entsprechender Verwarnung die Geißelstrafe erfolgen, die, verbunden mit reuiger Busse (<span dir=\"rtl\">תשובה</span>), den Sünder von der Ausrottungsstrafe befreit (M. 15).",
|
246 |
+
"<b>der eine Witwe.</b> Die Übertretung eines Toraverbotes wird in der Regel mit Geißelung bestraft; das betreffende Verbot steht in Lev. 21, 14.",
|
247 |
+
"<b>der eine Verstoßene.</b> Lev. 21, 7..",
|
248 |
+
"<b>oder eine Chaluza.</b> S. oben I, Note 5. Da nach den meisten Dezisoren eine Chaluza dem Priester nur nach rabbinischer Anordnung verboten ist, so kann bei dieser Übertretung nicht die gewöhnliche Geißelstrafe (<span dir=\"rtl\">מלקות</span>), sondern nur eine Züchtigung eintreten, die gegen den verhängt wird, der rabbinischen Verordnungen zuwiderhandelt. Diese Züchtigung heißt <span dir=\"rtl\">מכת מרדות</span> (von <span dir=\"rtl\">רדה</span>, züchtigen).",
|
249 |
+
"<b>der eine Mamseret.</b> <span dir=\"rtl\">ממזרים</span> in Blutschande Erzeugte; s. Jebamot IV, 13. Das Verbot in Deut. 23, 3.",
|
250 |
+
"<b>oder Nethina.</b> <span dir=\"rtl\">נתינים</span> sind die Nachkommen der Gibeoniten, die Josua zu Tempelsklaven gemacht hat, Jos. 9, 27. Die Verschwägerung mit ihnen war nach Tosaphot (Ketubot 29 a v. <span dir=\"rtl\">אלו</span>) nach dem Toragesetze (Deut. 7, 3) verboten. Nach Maimonides war es bloß ein rabbinisches Verbot, s. Note 5.",
|
251 |
+
"<b>die einen Nathin.</b> <span dir=\"rtl\">נתינים</span> sind die Nachkommen der Gibeoniten, die Josua zu Tempelsklaven gemacht hat, Jos. 9, 27. Die Verschwägerung mit ihnen war nach Tosaphot (Ketubot 29 a v. <span dir=\"rtl\">אלו</span>) nach dem Toragesetze (Deut. 7, 3) verboten. Nach Maimonides war es bloß ein rabbinisches Verbot, s. Note 5.",
|
252 |
+
"<b>oder Mamser.</b> <span dir=\"rtl\">ממזרים</span> in Blutschande Erzeugte; s. Jebamot IV, 13. Das Verbot in Deut. 23, 3.",
|
253 |
+
"<b>Wenn eine Witwe zugleich eine Verstoßene ist.</b> Eine Witwe, die sich wieder verheiratet hat und vom zweiten Manne verstoßen worden ist.",
|
254 |
+
"<b>zweier Verbote.</b> Note 3 und 4.",
|
255 |
+
"<b>strafbar.</b> Der Übertreter wird zweimal gegeißelt.",
|
256 |
+
"<b>eines Verbotes schuldig.</b> Da das Verbot der Chaluza nur rabbinisch ist und auf den Toravers Lev. 21, 7 sich stützt, der die Geruscha verbietet, so erfolgt für diese Doppel-Sünde nur Eine Bestrafung."
|
257 |
+
],
|
258 |
+
[
|
259 |
+
"<b>der Heiliges gegessen.</b> Lev. 7, 20 setzt darauf die <span dir=\"rtl\">כרת</span>-Strafe. Das Verbot, das die Geißelung bewirkt, wird vom Talmud aus anderen Schriftstellen hergeleitet.",
|
260 |
+
"<b>ein ins Heiligtum gekommener Unreiner.</b> Vgl. Num. 5, 3.",
|
261 |
+
"<b>wer Unschlitt.</b> Lev. 3, 17.",
|
262 |
+
"<b>Blut.</b> Lev. 3, 17.",
|
263 |
+
"<b>Übriggebliebenes.</b> Exod. 29, 34.",
|
264 |
+
"<b>Verworfenes.</b> Lev. 7, 18, vgl. Raschi das. Die Warnung ist in Exod. 29, 34 enthalten, da mit den Worten <span dir=\"rtl\">כי קדש הוא</span> jede unbrauchbar gewordene Opferspeise verboten wird.",
|
265 |
+
"<b>oder Unreines.</b> Lev. 7, 19.",
|
266 |
+
"<b>außerhalb des Heiligtums geschlachtet oder dargebracht.</b> Diese Handlungen werden nach Lev. 17, 4; 9 mit <span dir=\"rtl\">כרת</span> bestraft. Die Warnungen findet der Talmud in anderen Schriftversen.",
|
267 |
+
"<b>wer Gesäuertes am Pesach gegessen.</b> Deut. 16, 3.",
|
268 |
+
"<b>wer am Versöhnungstage gegessen oder eine Arbeit verrichtet hat.</b> Lev. 23, 29; 31.",
|
269 |
+
"<b>wer das Salböl.</b> Exod. 30, 32.",
|
270 |
+
"<b>oder das Räucherwerk.</b> Exod. 30, 37.",
|
271 |
+
"<b>Salböle salbt.</b> Exod. 30, 32.",
|
272 |
+
"<b>wer Aas.</b> Deut. 14, 21.",
|
273 |
+
"<b>Zerrissenes.</b> Exod. 22, 30.",
|
274 |
+
"<b>Geschmeiss oder Gewürm.</b> Unter beiden letzteren sind verschiedene verbotene Land- und Wassertiere verstanden, vgl. Lev. 11, 11; 13; 41 ff.",
|
275 |
+
"<b>wer Tebel.</b> S. Sanhedrin VIII, Note 23. Das Verbot ist nach dem Talmud in Lev. 22, 15 enthalten (Sanhedrin 83 a).",
|
276 |
+
"<b>dessen Hebe.</b> Der Zehnt vom Zehnten Num. 18, 26.",
|
277 |
+
"<b>noch nicht abgesondert war.</b> Dies ist ebenfalls Tebel, da der Zehnt, den der Levi vom Zehnten gibt, der Teruma des Israeliten gleichgeachtet ist, Num. 18, 27.",
|
278 |
+
"<b>oder zweiten Zehnt.</b> Der unrein geworden ist und in Folge dessen selbst in Jerusalem ungelöst nicht gegessen werden darf, Maaser scheni III, 9. Die Übertretung beim Essen von reinem außerhalb Jerusalems s. weiter unten Note 40.",
|
279 |
+
"<b>oder Geheiligtes.</b> Lev. 22, 10. Dieser V. spricht zwar nur von Teruma; doch wird Geheiligtes daraus durch Wort-Analogie (<span dir=\"rtl\">גזירה שוה</span>) abgeleitet (Sanhedrin 84 a).",
|
280 |
+
"<b>schuldig sei.</b> Nach Lev. 11, 42.",
|
281 |
+
"<b>wie sie geschaffen ward.</b> Sie ist ein ganzes Geschöpf, (<span dir=\"rtl\">בריה</span>).",
|
282 |
+
"<b>wie es geschaffen ward.</b> Die Weisen sind jedoch der Ansicht, dass nur ein lebendes Wesen (oder was von einem solchen herkommt, z. B. ein Glied von einem lebenden Tiere oder die Spannader) als „Geschöpf“ betrachtet wird."
|
283 |
+
],
|
284 |
+
[
|
285 |
+
"<b>Wenn Jemand Erstlinge.</b> Die bereits nach Jerusalem gebracht, worden.",
|
286 |
+
"<b>dabei.</b> Deut. 26, 5—10.",
|
287 |
+
"<b>gelesen.</b> Nach der Lesung sind sie Eigentum des Priesters, und es wird deren Genuss nicht mit Geißelung bestraft, wohl aber mit <span dir=\"rtl\">מיתה בידי שמים</span> (Bikkurim II,1), s. Sanhed. IX, Note 58.",
|
288 |
+
"<b>hochheilige Opfer außerhalb der Umhänge.</b> D. h. außerhalb des Tempel-Vorhofes. Der Ausdruck <span dir=\"rtl\">קלעים</span> ist von der Stiftshütte in der Wüste hergenommen, Exod. 27, 9.",
|
289 |
+
"<b>leichtere Opfer oder zweiten Zehnt.</b> Der bereits nach Jerusalem gebracht worden; vorher ist die Auslösung bloß durch ein Gebot vorgeschrieben, dessen Übertretung nicht mit Geißelung bestraft wird.",
|
290 |
+
"<b>außerhalb der Mauer.</b> Hier ist von reinem zweiten Zehnt die Rede, s. oben Note 30.",
|
291 |
+
"<b>gegessen.</b> Das Verbot alles bisher in dieser Mischna Genannten ist in Deut. 12, 17 enthalten.",
|
292 |
+
"<b>oder einen Knochen von einem reinen Pesach-Opfer zerbrochen hat.</b> Exod. 12, 46. Das unreine wird durch <span dir=\"rtl\">בו</span> ausgeschlossen.",
|
293 |
+
"<b>so empfängt er vierzig.</b> S. weiter M. 10.",
|
294 |
+
"<b>von einem reinen Pesach-Opfer übrig lässt.</b> Welche Übertretung 1) nicht durch eine Tat, sondern nur durch eine Unterlassung (<span dir=\"rtl\">לאו שאין בו מעשה</span>) geschieht, und 2) durch Erfüllung des zum Verbote von der Tora (Exod. 12, 10) hinzugefügten Gebotes, das übriggelassene zu verbrennen, wieder gut gemacht werden kann (<span dir=\"rtl\">לאו הניתק לעשה</span>).",
|
295 |
+
"<b>zerbricht.</b> Note 42.",
|
296 |
+
"<b>empfängt nicht vierzig.</b> S. weiter M. 10."
|
297 |
+
],
|
298 |
+
[
|
299 |
+
"<b>nicht wegfliegen zu lassen.</b> Nach. R. Jehuda ist Deut. 22, 7 nicht so zu verstehen, dass man die Mutter, nachdem man sie samt ihren Jungen genommen, wieder wegfliegen lasse; es wird vielmehr dort geboten, die Mutter gleich Anfangs wegfliegen zu lassen und nicht zu nehmen.",
|
300 |
+
"<b>wegfliegen und wird nicht gegeißelt.</b> Nach ihrer Ansicht gebietet Deut. 22, 7, man solle, nachdem man das Verbot, die Mutter samt den Jungen zu nehmen, übertreten hat, die Mutter wieder wegfliegen lassen. Durch Erfüllung dieses Gebotes wird demnach die Übertretung straflos.",
|
301 |
+
"<b>ein Gebot auszuüben ist.</b> Der Talmud nennt ein solches Verbot: <span dir=\"rtl\">לאו הניתק לעשה</span> ein Verbot, das losgerissen (und) zu einem Gebote (gemacht wird), s. Note 43."
|
302 |
+
],
|
303 |
+
[
|
304 |
+
"<b>Wer sich eine Glatze am Kopfe schert.</b> Wegen eines Toten, Deut. 14, 1. In Lev. 21, 5 bei den Priestern fehlt zwar die Bestimmung <span dir=\"rtl\">למת</span> (wegen eines Toten); doch wird durch Wort-Analogie (<span dir=\"rtl\">קרחה</span>) deduziert, dass auch bei den Priestern diese Bestimmung gilt.",
|
305 |
+
"<b>wer die Seitenenden seines Haupthaares rund abnimmt.</b> Lev. 19, 27. Er entfernt das Haar der Schläfen, womit das Kopfhaar endet, so dass er die Schläfen mit den Stellen hinter dem Ohr und der Stirne gleich macht. Nach Maimonides ist nur die Entfernung der Enden mit dem Schermesser verboten, nach Tosaphot und R. Ascher dagegen auch mit der Scheere. Vgl. Magazin f. d. W. d. J. 1881 S. 127.",
|
306 |
+
"<b>wer die Enden seines Bartes zerstört.</b> Lev. 19, 27 heißt das Verbot: <span dir=\"rtl\">לא תשחית</span> du sollst nicht zerstören, d. h. glatt bis an die Wurzel abnehmen; dagegen wird für die Priester in Lev. 21, 5 angeordnet: <span dir=\"rtl\">לא יגלחו</span> sie sollen nicht scheren. Das Verbot ist daher nach der Halacha durch zwei Bedingungen beschränkt, und es ist nur das Abnehmen mit einem gewöhnlichen Scheer-Werkzeug (<span dir=\"rtl\">גלוח</span>), welches das Haar bis an die Wurzel abnimmt (<span dir=\"rtl\">שיש בו השחתה</span>) verboten. Dies findet nur beim Schermesser (<span dir=\"rtl\">תער</span>) statt.",
|
307 |
+
"<b>und wer um einen Toten sich einen Einschnitt macht.</b> Lev. 19, 28. Es ist jede Verwundung, sowohl mit der Hand als mit einem Geräte verboten.",
|
308 |
+
"<b>ist schuldig.</b> Der Geißelung.",
|
309 |
+
"<b>so ist er für jeden Einzelnen.</b> Für jeden einzelnen Toten resp. für jeden einzelnen Einschnitt.",
|
310 |
+
"<b>schuldig.</b> Wiewohl er nur einmal verwarnt worden ist.",
|
311 |
+
"<b>des Haupthaares zweimal.</b> Wer beide Enden abnimmt, wird zweimal gegeißelt.",
|
312 |
+
"<b>des Bartes.</b> Der Bart hat fünf Enden; wer dieselben mit dem Schermesser abnimmt, wird fünfmal gegeißelt. Über die genaue Bestimmung dieser fünf Enden gibt es verschiedene Meinungen.",
|
313 |
+
"<b>so ist er nur einmal schuldig.</b> Da er nur Ein Verbot übertritt.",
|
314 |
+
"<b>wenn man ihn.</b> Den Bart.",
|
315 |
+
"<b>mit einem Schermesser abnimmt.</b> S. Note 50.",
|
316 |
+
"<b>Selbst wenn er ihn mit einer Zange.</b> <span dir=\"rtl\">מלקט</span>, syr. <span dir=\"rtl\">ܡܰܠܩܛܳܐ</span>, wie das hebr. <span dir=\"rtl\">מלקחים</span>, Zange.",
|
317 |
+
"<b>oder einem Glätter.</b> <span dir=\"rtl\">רהיטני</span> Feile, Glätter, vielleicht eine korr. Form des gr. ῥίνη (Feile)",
|
318 |
+
"<b>ist er schuldig.</b> Die Weisen jedoch kontroversieren dagegen, weil es keine gewöhnlichen Scheer-Instrumente sind, Note 50."
|
319 |
+
],
|
320 |
+
[
|
321 |
+
"<b>an sich) macht, (ist schuldig.</b> Lev. 19, 28.",
|
322 |
+
"<b>Hat er geschrieben.</b> An seinen Leib mit Tinte oder Farbe.",
|
323 |
+
"<b>wenn man dort den Namen.</b> Eines Götzen (Baraita des Bar Kappara).",
|
324 |
+
"<b>ich bin der Ewige.</b> Ihr sollt daher keinen Götzen-Namen in euren Leib einätzen."
|
325 |
+
],
|
326 |
+
[
|
327 |
+
"<b>so ist er nur einmal schuldig.</b> Num. 6, 3.",
|
328 |
+
"<b>und er trank.</b> Nach jeder Warnung.",
|
329 |
+
"<b>Trinken.</b> Über das Maß s. Nasir VI,1."
|
330 |
+
],
|
331 |
+
[
|
332 |
+
"<b>Hat er.</b> Der Nasir.",
|
333 |
+
"<b>so ist er nur einmal schuldig.</b> Num. 6, 6.",
|
334 |
+
"<b>und er verunreinigte sich.</b> Nach jeder Warnung.",
|
335 |
+
"<b>Hat er.</b> Der Nasir.",
|
336 |
+
"<b>so ist er nur einmal schuldig.</b> Num. 6, 5.",
|
337 |
+
"<b>und er schor sich.</b> Nach jeder Warnung.",
|
338 |
+
"<b>besonders schuldig.</b> Vgl. Nasir VI, 4.",
|
339 |
+
"<b>Hat Jemand den ganzen Tag über Gewänder von gemischten Arten.</b> Von Wolle und Leinen.",
|
340 |
+
"<b>so ist er nur einmal schuldig.</b> Deut. 22, 11.",
|
341 |
+
"<b>und er zog es aus und wieder an.</b> Der Talmud meint: Selbst, wenn er nur einen Ärmel ausgezogen und wieder angezogen, oder selbst wenn er nur zwischen einer Warnung und der andern das Kleid so lange Zeit an hatte, als man braucht, um es aus- und anzuziehen, so wird dies so angesehen, als hätte er es aus- und wieder angezogen."
|
342 |
+
],
|
343 |
+
[
|
344 |
+
"<b>Mancher pflügt eine Furche und wird dabei.</b> Achtmal neununddreißig Geißelhiebe.",
|
345 |
+
"<b>wegen acht Verbote.</b> Wenn man ihn wegen aller Verbote verwarnt hat.",
|
346 |
+
"<b>nämlich wenn er pflügt mit einem Ochsen und einem Esel zusammen.</b> Deut. 22, 10. Das ist das erste Verbot.",
|
347 |
+
"<b>welche geheiligt sind.</b> Der Ochs ist als Opfer für den Altar geheiligt. Wer mit einem solchen arbeitet, übertritt das Verbot in Deut. 16, 19, das für alle heiligen Opfertiere gilt. Dies ist das zweite Verbot. Außerdem übertritt er noch das Verbot, vom Heiligen einen Nutzen zu haben, wodurch er das Heilige veruntreut (<span dir=\"rtl\">מעילה</span>). Das Verbot hierfür wird aus Lev. 5, 15 vermittelst einer <span dir=\"rtl\">נזירת שוה</span> (oben Note 31) deduziert. Der Esel als unreines Tier könnte nur zum Verkaufe und Verwendung des Erlöses für die Reparatur des Tempels (<span dir=\"rtl\">בדק הבית</span>) geheiligt sein, s. Sanhedrin X, Note 60. Auch dabei ist das Verbot der Veruntreuung übertreten. Dies ist das dritte Verbot.",
|
348 |
+
"<b>bei gemischten Saaten im Weinberge.</b> Es sind Weizen, Gerste und Weinbeerkerne (<span dir=\"rtl\">חרצן</span>) zusammengesäet, die er durch das Pflügen mit Erde bedeckt, wodurch er das Verbot von Deut. 22, 9 übertritt. Dies ist das vierte Verbot. Nach Maimon. ist hierbei auch das Verbot von Lev. 19, 19 (<span dir=\"rtl\">כלאי זרעים</span>) übertreten; dafür rechnet er das dritte Verbot (Note 80) nicht.",
|
349 |
+
"<b>und zwar im Feier-Jahre.</b> Lev. 25, 4. Das ist das fünfte Verbot.",
|
350 |
+
"<b>an einem Festtage.</b> Lev. 23, 7. Das ist das sechste Verbot.",
|
351 |
+
"<b>und es geschieht an unreiner Stätte.</b> An einer Grabstätte. Er übertritt dabei noch die zwei Verbote von Lev. 21, 1 und Num. 6, 6.",
|
352 |
+
"<b>dass er dabei mit einem Gewande von gemischten Arten.</b> Oben Note 75.",
|
353 |
+
"<b>bekleidet ist.</b> Er könnte also zu gleicher Zeit neun Verbote übertreten.",
|
354 |
+
"<b>Da sagten sie.</b> Die Weisen.",
|
355 |
+
"<b>Dies gehört nicht zu diesem Namen.</b> Diese Übertretung übt er nicht durch das Pflügen.",
|
356 |
+
"<b>Auch der Nasir.</b> Und auch der Priester.",
|
357 |
+
"<b>gehört nicht zu diesem Namen.</b> Da er nicht wegen des Pflügens, sondern wegen des Betretens der Grabstätte schuldig ist. Die Weisen aber rechnen diese Übertretungen dennoch, weil er zum Pflügen notwendig den Ort betreten muss."
|
358 |
+
],
|
359 |
+
[
|
360 |
+
"<b>Vierzig weniger Einen.</b> Diese Tradition hat auch Josephus ant. 4, 8, 21.",
|
361 |
+
"<b>die nahe an vierzig ist.</b> <span dir=\"rtl\">במספר ארבעים</span> mit der an 40 grenzenden Zahl; die Tradition verbindet das letzte Wort in V. 2 mit V, 3.",
|
362 |
+
"<b>überschüssigen.</b> Der vierzigste Streich wird auch von R. Jehuda als <span dir=\"rtl\">יתירה</span> bezeichnet, nach Note 96; außerdem weil er ebenfalls die Tradition hatte, dass nur 39 Streiche zu geben sind, und nur das Schriftwort ihn zu seiner abweichenden Ansicht nötigte.",
|
363 |
+
"<b>Zwischen die Schultern.</b> Nach dem Talmud hat R. J. dies aus Secharja 13, 6 deduziert."
|
364 |
+
],
|
365 |
+
[
|
366 |
+
"<b>Man schätzt.</b> Der zu Geißelnde muss immer zuerst geschätzt werden, wie viel Streiche er aushalten kann.",
|
367 |
+
"<b>die sich in drei Teile teilen lässt.</b> Wenn man ihn z. B. auf 14 Hiebe schätzt, so erhält er nur 12.",
|
368 |
+
"<b>dass er vierzig.</b> Weniger Einen.",
|
369 |
+
"<b>er würde keine vierzig.</b> Weniger Einen.",
|
370 |
+
"<b>er könne vierzig.</b> Weniger Einen.",
|
371 |
+
"<b>so ist er frei.</b> Sowie man bei Lebens-Strafsachen das Verfahren nur zur Freisprechung, aber nicht zur Verurteilung wiederaufnehmen kann (Sanhedrin IV, 1), ebenso kann bei der Geißelstrafe die Zahl der zudiktierten Streiche wohl verringert, aber nicht vermehrt werden.",
|
372 |
+
"<b>worauf zwei Verbote stehen.</b> Wie z. B. oben Mischna 1, Note 9.",
|
373 |
+
"<b>nur Eine Schätzung gemacht.</b> Dies darf nur geschehen, wenn er wenigstens 42 Streiche aushalten kann, so dass er mindestens 3 Streiche (Note 96) wegen des zweiten Verbotes empfängt.",
|
374 |
+
"<b>wo nicht.</b> Wenn man ihn nur wegen einer einmaligen Geißelstrafe geschätzt hat."
|
375 |
+
],
|
376 |
+
[
|
377 |
+
"<b>Man bindet ihm beide Hände an eine Säule.</b> Welche fest in der Erde steckt und dem Delinquenten bis ungefähr ans Herz reicht, so dass man ihn über die Säule gebeugt legen und auf Brust und Rücken geißeln kann.",
|
378 |
+
"<b>nach beiden Seiten.</b> An die Längenseiten der Säule rechts und links.",
|
379 |
+
"<b>der Diener.</b> <span dir=\"rtl\">חזן</span>, gew. von <span dir=\"rtl\">חזה</span> sehen, (Aufseher); wahrscheinlicher aber das arab. <span dir=\"rtl\">خازن</span> Verwahrer, Wächter der Synagoge und deren Utensilien; griech. υπηρέτης; vgl. חזני מתא. Stadtwächter, B. mez. 93b.",
|
380 |
+
"<b>der Synagoge.</b> <span dir=\"rtl\">כנישתא ═ כנסת</span> bed. Gemeinde und Synagoge. Der <span dir=\"rtl\">חזן הכנסת</span> kommt noch vor Joma VII, 7, Sota VII, 7 – 8, (vgl. noch Sabbat I, 3; Tamid V, 3. Die Geißelung scheint gewöhnlich in der Synagoge stattgefunden zu haben; s. Matth. 10, 17; Act. 22, 19.",
|
381 |
+
"<b>fasst an seine Kleider.</b> Am Halskragen.",
|
382 |
+
"<b>zerrissen.</b> S. Sota I, 5.",
|
383 |
+
"<b>oder zerfetzt.</b> <span dir=\"rtl\">פרם</span> wie das aram. und syr. <span dir=\"rtl\">פרם</span>, zerstückeln, in mehrere Stücke zerreißen, zerfetzen; so Raschi. Nach Aruch bedeutet <span dir=\"rtl\">פרם</span> die Naht auftrennen.",
|
384 |
+
"<b>bis er ihm das Herz.</b> Da er auf die entblößte Brust gegeißelt werden muss, s. weiter Note 120.",
|
385 |
+
"<b>entblößt.</b> Dadurch können auch die Kleider von beiden Schultern abgezogen werden.",
|
386 |
+
"<b>hinter.</b> An der Seite des Rückens.",
|
387 |
+
"<b>ihm.</b> Dem zu Geißelnden.",
|
388 |
+
"<b>auf den der Synagogen - Diener sich stellt.</b> Damit er aus der Höhe mit Kraft geißeln könne.",
|
389 |
+
"<b>und diese wieder zu vier.</b> Ein Riemen wurde zuerst zusammengelegt; dann wurde der Doppelriemen nochmals zusammengelegt, so dass es ein vierfacher Riemen war.",
|
390 |
+
"<b>Riemen.</b> Von Eselsleder. In den Talm.-Ausgg. steht in der Mischna ausdrücklich: <span dir=\"rtl\">של חמור</span>; doch ist dies eine Interpolation aus einer Baraita. Nach dem Talmud soll das Leder von Rind und Esel den Sünder an den Vers Jesaja 1, 3 erinnern.",
|
391 |
+
"<b>ziehen sich daran auf und ab.</b> Die breiten kalbledernen Riemen waren mit Löchern versehen, durch welche die zwei dünnen Riemen von Eselsleder, wie die Fäden einer Naht, hinauf und hinab durchgezogen wurden."
|
392 |
+
],
|
393 |
+
[
|
394 |
+
"<b>Der Handgriff.</b> Der Stock, an dem der Riemen hing.",
|
395 |
+
"<b>eine Handbreit.</b> So breit war der kalblederne Riemen.",
|
396 |
+
"<b>und deren Ende muss bis an den Nabel reichen.</b> Der Riemen hing derart am Handgriff, dass man die Geißel nach Bedarf verkürzen oder verlängern konnte, so dass, wenn man auf den Rücken schlug, das Ende der Geißel bis an den Nabel reichte.",
|
397 |
+
"<b>Man gibt ihm ein Drittel der Hiebe vorn.</b> Auf die Brust.",
|
398 |
+
"<b>und zwei Drittel auf den Rücken.</b> Ein Drittel auf jede entblößte Schulter, s. Note 110. Der Talmud leitet dies aus den Worten: <span dir=\"rtl\">והכהו לפניו כדי רשעתו</span> (Deut. 25, 2) ab, mit der Deutung, er schlage ihm vorn Ein Maß seiner Strafe und hinten zwei Maße.",
|
399 |
+
"<b>sondern hingebeugt.</b> Auf die Säule.",
|
400 |
+
"<b>Der Geissler geißele ihn mit Einer Hand.</b> Doch soll er die Geißel mit beiden Händen aufheben.",
|
401 |
+
"<b>und aus ganzer Kraft.</b> Denn es heißt (Deut. 25, 3): <span dir=\"rtl\">מכה רבה</span> d. h. „ein starker Schlag“."
|
402 |
+
],
|
403 |
+
[
|
404 |
+
"<b>Der Vorleser.</b> Der größte unter den Richtern liest folgende Verse vor, der zweite zählt die Streiche, und der dritte muss vor jedem Streich befehlen: „schlage!“, damit der Vollstrecker nur auf Befehl des Richters geißele (Talm.).",
|
405 |
+
"<b>und er fängt wieder den Anfang der Verse an.</b> Wenn er die Verse beendigt, bevor die Geißelung ganz vollzog en ist.",
|
406 |
+
"<b>ferner.</b> Die eingeklammerten Worte sind eine spätere Interpolation, welche die Mss. und Maimon. nicht haben. Der Interpolator hat jedenfalls die Worte: <span dir=\"rtl\">וחוזר לתחלת המקרא</span> nur einmal (nämlich am Schlusse) gelesen. Der zuletzt angeführte V. Deut. 28, 59 zählt gerade 13 Worte; ebenso zählen die zwei V. Deut. 29, 8 und Ps. 78, 38 je 13 Worte. Der Interpolator scheint also der Meinung gewesen zu sein, dass bei jedem Worte dieser 3 Verse ein Streich gegeben werden sollte.",
|
407 |
+
"<b>und er fängt wieder den Anfang des Verses an.</b> Die eingeklammerten Worte sind eine spätere Interpolation, welche die Mss. und Maimon. nicht haben. Der Interpolator hat jedenfalls die Worte: <span dir=\"rtl\">וחוזר לתחלת המקרא</span> nur einmal (nämlich am Schlusse) gelesen. Der zuletzt angeführte V. Deut. 28, 59 zählt gerade 13 Worte; ebenso zählen die zwei V. Deut. 29, 8 und Ps. 78, 38 je 13 Worte. Der Interpolator scheint also der Meinung gewesen zu sein, dass bei jedem Worte dieser 3 Verse ein Streich gegeben werden sollte.",
|
408 |
+
"<b>Stirbt er.</b> Der Gegeißelte.",
|
409 |
+
"<b>so ist der Geissler nicht schuldig.</b> Ins Exil zu wandern, s. oben II, 2 Ende.",
|
410 |
+
"<b>Gibt er ihm aber einen Streich zu viel.</b> Indem er sich im Zählen geirrt hat.",
|
411 |
+
"<b>und er.</b> Der Gegeißelte.",
|
412 |
+
"<b>Hat er.</b> Der Gegeißelte.",
|
413 |
+
"<b>sich verunreinigt.</b> In Folge eines Teiles der Geißelhiebe.",
|
414 |
+
"<b>sei es durch Leibesöffnung.</b> <span dir=\"rtl\">רעי</span> (Nah. 3, 6: <span dir=\"rtl\">ראי</span>) Exkremente.",
|
415 |
+
"<b>so wird er frei.</b> Denn es heißt (Deut. 25, 3): „Dein Bruder würde vor deinen Augen entwürdigt“: da er nun durch die Verunreinigung entwürdigt ist, so darf er nicht mehr geschlagen werden.",
|
416 |
+
"<b>eine Frau auch wegen Urinlassens.</b> Weil bei einer Frau die Schande größer ist."
|
417 |
+
],
|
418 |
+
[
|
419 |
+
"<b>von der Ausrottung befreit.</b> Bei reuiger Busse (<span dir=\"rtl\">תשובה</span>); s. oben Note 2.",
|
420 |
+
"<b>der ein Gebot ausübt.</b> Indem er sich nach dem Befehle des Gerichtshofs und der Vorschrift der Tora der Geißelung unterzieht.",
|
421 |
+
"<b>sein Leben geschenkt werden.</b> Er wird von der Strafe der Ausrottung befreit. Das Maß des Guten ist ja größer als das der Strafe, oben I, 7, Note 67.",
|
422 |
+
"<b>Man kann Folgendes.</b> Die weiter (Note 140) folgende Lehre. Es werden hier an den Schluss der ursprünglich verbunden gewesenen Traktate Makkot und Sanhedrin (s. Einl.) einige agadische Aussprüche gesetzt.",
|
423 |
+
"<b>aus derselben Stelle.</b> Die von der Ausrottung spricht.",
|
424 |
+
"<b>Die der Mensch tue.</b> Damit kann nur die Unterlassung der in demselben Abschnitt verbotenen Handlungen gemeint sein.",
|
425 |
+
"<b>der da sitzt und keine Sünde begeht.</b> Nach dem Talmud (Kidduschin 39 b) ist hier die Rede von Einem, der Gelegenheit hatte, eine Sünde zu begehen, aber seine Begierde bezwang und nicht sündigte, wie Joseph (Gen. 39, 7 ff.).",
|
426 |
+
"<b>empfängt einen Lohn.</b> Wie es dort heißt (Deut. 12, 25): „Damit es dir und deinen Kindern nach dir wohlergehe“."
|
427 |
+
],
|
428 |
+
[
|
429 |
+
"<b>wollte Israel zur Gerechtigkeit.</b> <span dir=\"rtl\">זכה</span> (Piel) gerecht machen, zur Gerechtigkeit führen, (vgl. Abot V, 18). Darunter ist die göttliche Leitung verstanden, dass Israel stets, sowohl in seinen Gesinnungen als in seinen Handlungen, den göttlichen Willen erfülle.",
|
430 |
+
"<b>deshalb hat er ihm viele Lehren und Gebote erteilt.</b> Durch die stete Beherzigung der Lehren und Ausübung der Gebote Gottes gewöhnt sich der Israelit derart an die Erfüllung des göttlichen Willens, dass er in all seinem Tun und Denken nur Gott zu dienen bestrebt ist, vgl. Schulchan-Aruch O. Ch. cap. 231. Maimon. erklärt unsern Ausspruch in folgender Weise: Es ist ein Glaubens-Grundsatz, dass der Mensch, der eines von den 613 Geboten aus reiner Liebe zu Gott, ohne irgend eine Nebenabsicht, erfüllt, dadurch der ewigen Seligkeit Teilhaft wird. Deshalb sagt R. Chananja, Gott habe so viele Gebote gegeben, damit der Israelit recht oft Gelegenheit habe, durch die vollkommene Erfüllung eines Gebotes sich die ewige Seligkeit zu erwerben. Hiernach heißt <span dir=\"rtl\">רצה לזכות</span>: „er wollte glückselig machen“.",
|
431 |
+
"<b>Der Ewige hat es gewollt um seiner.</b> Des vorher (V. 19) genannten Gottesknechtes, d. h. Israels."
|
432 |
+
]
|
433 |
+
]
|
434 |
+
]
|
435 |
+
},
|
436 |
+
"versions": [
|
437 |
+
[
|
438 |
+
"Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de]",
|
439 |
+
"https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002378149/NLI"
|
440 |
+
]
|
441 |
+
],
|
442 |
+
"heTitle": "פירוש גרמני על משנה מכות",
|
443 |
+
"categories": [
|
444 |
+
"Mishnah",
|
445 |
+
"Modern Commentary on Mishnah",
|
446 |
+
"German Commentary",
|
447 |
+
"Seder Nezikin"
|
448 |
+
],
|
449 |
+
"schema": {
|
450 |
+
"heTitle": "פירוש גרמני על משנה מכות",
|
451 |
+
"enTitle": "German Commentary on Mishnah Makkot",
|
452 |
+
"key": "German Commentary on Mishnah Makkot",
|
453 |
+
"nodes": [
|
454 |
+
{
|
455 |
+
"heTitle": "",
|
456 |
+
"enTitle": ""
|
457 |
+
}
|
458 |
+
]
|
459 |
+
}
|
460 |
+
}
|
json/Mishnah/Modern Commentary on Mishnah/German Commentary/Seder Nezikin/German Commentary on Pirkei Avot/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Mishnah/Modern Commentary on Mishnah/German Commentary/Seder Nezikin/German Commentary on Pirkei Avot/English/merged.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Mishnah/Modern Commentary on Mishnah/German Commentary/Seder Nezikin/German Commentary, Introduction to Seder Nezikin/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json
ADDED
@@ -0,0 +1,150 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "German Commentary, Introduction to Seder Nezikin",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002378149/NLI",
|
5 |
+
"versionTitle": "Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de]",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"license": "Public Domain",
|
8 |
+
"versionNotes": "Ordnung Seraïm, übers. und erklärt von Ascher Samter. 1887.<br>Ordnung Moed, von Eduard Baneth. 1887-1927.<br>Ordnung Naschim, von Marcus Petuchowski u. Simon Schlesinger. 1896-1933.<br>Ordnung Nesikin, von David Hoffmann. 1893-1898.<br>Ordnung Kodaschim, von John Cohn. 1910-1925.<br>Ordnung Toharot, von David Hoffmann, John Cohn und Moses Auerbach. 1910-1933.",
|
9 |
+
"digitizedBySefaria": true,
|
10 |
+
"actualLanguage": "de",
|
11 |
+
"languageFamilyName": "german",
|
12 |
+
"isSource": true,
|
13 |
+
"isPrimary": true,
|
14 |
+
"direction": "ltr",
|
15 |
+
"heTitle": "פירוש גרמני, הקדמה לסדר נזיקין",
|
16 |
+
"categories": [
|
17 |
+
"Mishnah",
|
18 |
+
"Modern Commentary on Mishnah",
|
19 |
+
"German Commentary",
|
20 |
+
"Seder Nezikin"
|
21 |
+
],
|
22 |
+
"text": {
|
23 |
+
"": [
|
24 |
+
"Die Ordnung Nesikin und ihre Traktate.",
|
25 |
+
"Die vierte Ordnung der Mischna heisst <span dir=\"rtl\">סדר נזיקין</span>, bei Manchen auch <span dir=\"rtl\">סדר ישועות</span> (Num. rabba c. 13, 15; Tosaphot Anf. Aboda sara, Machsor Vitry, ed. Berlin S. 461). Letzterer Name ist aus Talm. b. Sabbat 31a entnommen (s. Th. I Einl. S. 8). Den Namen <span dir=\"rtl\">נזיקין</span> aber führt diese Ordnung von dem ersten und grössten Traktate derselben, dem aus drei Theilen bestehenden Traktate Nesikin, der wieder seinerseits nach dem ersten Theile, der speciell von den Nesikin (Beschädigungen) handelt, diesen Namen erhalten hat.",
|
26 |
+
"Die Ordnung Nesikin zerfällt in 7 Traktate, 2 grosse und 5 kleinere, nämlich:",
|
27 |
+
"I. Tr. Nesikin, besteht aus 3 Theilen oder Babot (Pforten):",
|
28 |
+
"A) Baba kamma (erste Pforte),",
|
29 |
+
"B) Baba mezia (mittlere Pforte),",
|
30 |
+
"C) Baba batra (letzte Pforte); zusammen 30 Perakim (Abschnitte).",
|
31 |
+
"II. Tr. Sanhedrin war schon zur Zeit des Talmuds in 2 Theile mit verschiedenen Namen getheilt. Der erste Th. behielt den Namen Sanhedrin bei; während der zweite Makkot genannt wurde; zusammen 14 Perakim.",
|
32 |
+
"III. Schebuot, 8 Perakim.",
|
33 |
+
"IV. Edujot, 8 Perakim.",
|
34 |
+
"V. Aboda sara, 5 Perakim.",
|
35 |
+
"VI. Abot, 5 Perakim.",
|
36 |
+
"VII. Horajot, 3 Perakim.",
|
37 |
+
"Alle 7 Traktate zusammen haben 73 Perakim, wozu noch in manchen Ausgaben der Perek Kinjan Thora nach Abot hinzukommt, der aber nicht zur Mischna gehört.",
|
38 |
+
"Da man gewöhnlich jeden Theil der zwei grossen ersten Traktate für einen besonderen Traktat rechnet, so sind in allen Mischna- und Talmud-Ausgaben 10 Traktate der Ordnung Nesikin gezählt (s. Th. I Einl. S. 9).",
|
39 |
+
"Man könnte unserer Mischna-Ordnung passend den Namen „Mischpatim“ (Rechte) beilegen, wie ja andererseits der halachische Midrasch zum grössten Theile des Thora-Abschnittes <span dir=\"rtl\">משפטים</span> (zu Exod. 21, 1—22, 23) <span dir=\"rtl\">מסכתא דנזיקין</span> heisst. Die Ordnung Nesikin begreift in sich das jüdische Civil- und Criminalrecht. Das Civilrecht enthält der erste grosse Traktat (die 3 Babot des Tr.’s Nesikin), das Criminalrecht der zweite grosse Traktat (Sanhedrin mit Makkot). Als Anhang zum ersten grossen Traktate kann der Traktat Schebuot (über die Eide) betrachtet werden, insofern der grösste Theil desselben über die Eide handelt, die beim Civil-Prozess vorkommen. Die noch übrigen 4 kleineren Traktate sind als verschiedene Zu- und Fortsätze des Traktats Sanhedrin anzusehen, da der Tr. Edujot vorzüglich die beim Synedrion zu Jabne deponirten Zeugnisse über wichtige halachische Lehren enthält, der Tr. Abot ursprünglich nur die Häupter der Synedrien aufzuzählen beabsichtigte, der Tr. Aboda sara das in Sanhedrin VII behandelte Gesetz über den Götzendienst weiter ausführt, und endlich der Tr. Horajot in erster Linie über die irrthümlichen Entscheidungen des Synedrions handelt.",
|
40 |
+
"Die Ordnung Nesikin zerfällt demnach in zwei der Quantität nach fast gleiche Abtheilungen. Der das Civilrecht behandelnde Traktat mit seinem Anhang (die 3 Babot und Schebuot) enthält 38 Perakim; der Traktat über das Criminalrecht mit seinen Appendices (Sanhedrin, Makkot, Edujot, Abot, Aboda sara, Horajot) umfasst 35 Perakim.",
|
41 |
+
"Die Aufeinanderfolge der Traktate in unserer Mischna-Ordnung (in den gewöhnlichen Ausgaben) richtet sich, wie fast bei allen Mischna-Ordnungen, nach der Anzahl der Abschnitte, so dass der Traktat mit mehr Perakim dem mit einer geringeren Anzahl von Perakim vorangeht. Es mochten hiefür didaktische Gründe massgebend gewesen sein. Wer eine Mischna-Ordnung lehren wollte, hielt es für zweckmässig, am Anfang, da der Schüler voll Eifer mit gespannter Aufmerksamkeit an den Lehrgegenstand herantrat, den grössten Traktat durchzunehmen, um darauf immer kleinere Traktate folgen zu lassen (s. Magazin f. d. W. d. J. 1890, S. 323). Indessen ist in unserer Mischna-Ordnung, wie aus obiger Eintheilung zu ersehen, die Aufeinanderfolge der Traktate auch vom logischen Gesichtspunkte gerechtfertigt.",
|
42 |
+
"I. Der Traktat Nesikin.",
|
43 |
+
"Baba kamma, Baba mezia und Baba batra.",
|
44 |
+
"Die in den Ausgaben als die drei Babot bezeichneten drei Traktate sind zusammen nur Ein Traktat, der in den Talmuden und sonst oft als der Tr. Nesikin angeführt wird (vgl. B. kamma 30a, 47b, 102a; B. mezia 10ab; Ab. sara 7a; Berachot 20a; Jerusch. B. kamma I 2a, IX 7a; Lev. r. c. 19, 2; Cant. r. zu 5, 11).<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Es scheint, dass der Tr. Nesikin auch den Namen <span dir=\"rtl\">דיני ממונות</span> geführt hat, indem im Jerusch. nach B. batra die Schlussworte: <span dir=\"rtl\">הדרן עלך דיני ממונות וכו׳</span> stehen; vgl. noch Mischna B. b. Ende und J. Lewy, Interpretation des I. Abschnittes des paläst. Talmud-Tr.’s Nesikin, S. 22.</i>) Der grosse, 30 Perakim enthaltende, Traktat wurde in drei Theile (Babot, Pforten) zerlegt, ebenso wie auch der 30 Perakim zählende Traktat Kelim in drei Babot eingetheilt ward, wie aus der Tosephta zu ersehen ist. (Vgl. noch Aruch s. v. <span dir=\"rtl\">סדר</span> dieselbe Eintheilung beim Seder Elijahu rabba).",
|
45 |
+
"Während aber die zweite Baba sowohl in der Mischna als in der Tosephta mit dem Perek <span dir=\"rtl\">שנים אוחזין</span> beginnt, scheint der Perek, mit dem die dritte Baba anfangen sollte, schon in alter Zeit nicht ganz sicher gewesen zu sein. Denn in der Mischna beginnt B. batra mit dem Perek <span dir=\"rtl\">השותפין</span>, in der Tosephta aber mit Perek <span dir=\"rtl\">לא יחפור</span>, während die Tos. zu <span dir=\"rtl\">השותפין</span> noch in B. mezia steht. Die Theilung scheint sowohl in der Mischna als in der Tosephta derart gemacht zu sein, dass jeder Baba eine gleiche Anzahl von Perakim zukommen. In der Mischna hat jede Baba 10, in der Tosephta 11 Perakim.",
|
46 |
+
"Ursprünglich wird aber wohl die Theilung des Tr.’s Nesikin dem Inhalte entsprochen haben. Die erste Baba handelte von den Beschädigungen (<span dir=\"rtl\">נזיקין</span>), wozu auch Diebstahl, Raub und Körperverletzung gehören. Die beiden anderen Babot behandelten die verschiedenen Rechtsfragen über das Mein und Dein, und zwar handelte B. mezia über Mobilien (<span dir=\"rtl\">מטלטלין</span>), B. batra über Immobilien (<span dir=\"rtl\">קרקעות</span>). Es hat demnach wahrscheinlich B. batra mit dem Perek <span dir=\"rtl\">הבית והעליה</span> (jetzt 10. P. von B. mez.) begonnen. Eine Spur dieser Eintheilung ist noch in der Tosephta geblieben, indem dort <span dir=\"rtl\">הבית והעליה</span> und <span dir=\"rtl\">השותפין</span> zu einem Perek vereinigt sind, aber freilich unrichtig als letzter Perek in B. mez. stehen. (S. Magazin 1879, S. 116f.).",
|
47 |
+
"Den Namen <span dir=\"rtl\">נזיקין</span> wollen einige von einer Einzahl <span dir=\"rtl\">נזיק</span> ableiten, welches Wort nach der Form von <span dir=\"rtl\">נזיר ,חסיד</span> gebildet und „der oder das Schädigende“ (Mensch, Thier oder ein anderer Gegenstand) bedeuten soll. Dagegen spricht aber schon (abgesehen von Anderem) der Umstand, dass <span dir=\"rtl\">נזיק</span> als Singular von <span dir=\"rtl\">נזיקין</span> nirgends vorkommt. Es ist daher besser <span dir=\"rtl\">נזיקין</span> als älteren Plural von <span dir=\"rtl\">נֵזֶק</span> (vgl. <span dir=\"rtl\">פסילים</span> von <span dir=\"rtl\">פסל</span>) zu halten (vgl. Schitta mek. Anf. B. kamma).",
|
48 |
+
"A) Baba kamma.",
|
49 |
+
"Baba kamma (die erste Pforte) spricht von Beschädigungen, Diebstahl, Verletzungen und Raub und zerfällt somit in 4 Theile:",
|
50 |
+
"I. Schäden im engeren Sinne (Abschn. I—VI), sowohl solche, die der Mensch selbst persönlich anrichtet (<span dir=\"rtl\">אדם</span>), als auch solche, die durch sein ihm zur Bewachung obliegendes Eigenthum angerichtet, werden (s. I, 2). Letztere<sup class=\"footnote-marker\">1a</sup><i class=\"footnote\"> Die gewöhnlich <span dir=\"rtl\">נזקי ממון</span> und im Jerusch. <span dir=\"rtl\">הכשר נזיקין</span> (nach I, 2) genannt werden.</i>) sind viererlei Art, die Anf. B. k. erwähnten 4 Abot mit ihren <span dir=\"rtl\">תולדות</span><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Nach der in meiner Uebers. gegebenen Erkl. des Jerusch.</i>). — Der erste Theil von B. kamma hat folgende Unterabtheilungen:",
|
51 |
+
"1) Einige alte Mischna’s<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Zu den alten Mischna’s gehören auch alle Zahlen-Mischna’s (wie <span dir=\"rtl\">שלשים ושש כריתות ,אבות נזיקין ארבעה</span>), die nach Jerusch. Schekalim V, 48c von den <span dir=\"rtl\">הגדולה אנשי כנסת</span> redigirt sind und mit denen Rabbi desh alb gerne einen Traktat begann, vgl. Sabbat, Schebuot, Jebamot u. a. m.</i>) (Abschn. I), welche wichtige Grundlehren über Schäden und Ersatzleistung enthalten. Diese Lehren sind uns zum Theil blos in Stichwörtern (wie <span dir=\"rtl\">שום כסף ,שוה כסף</span>), zum Theil in kurzen Sätzen oder Paroemien <sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. Banet zu Erubin IV, Note 53.</i>) erhalten. Die Tanaïm überlieferten diese Lehren in ihrer Mischna, und erklärten sie dann durch Zusätze (Tosephta’s).<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. Tosephta B. kamma I.</i>)",
|
52 |
+
"2) Erklärungen und Zusätze zu 5 der in I, 4 befindlichen kurzen Grundlehren (II, 1—III 7), und zwar a) zu <span dir=\"rtl\">הרגל מועדת</span> (II, 1; 3a), b) zu <span dir=\"rtl\">השן מועדת</span> (II, 2; 3b), c) zu <span dir=\"rtl\">שור המועד</span> (II, 4), d) zu <span dir=\"rtl\">הניזק שור ברשות</span> (II, 5), e) zu <span dir=\"rtl\">אדם</span> (II, 6). Zu Letzterem folgen dann mehrere Zusätze (III 1—7).<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Nach Jerusch. I, 2a sind zwar die im 3. Abschnitt genannten Fälle <span dir=\"rtl\">דבור תולדה</span>; da aber manche derselben (M. 5, 6, 7) entschieden zu <span dir=\"rtl\">אדם</span> gehören und Alle den Satz <span dir=\"rtl\">אדם מועד לעולם</span> weiter ausführen, so kann die ganze Stelle III, 1—7 als Zusatz zu <span dir=\"rtl\">אדם</span> betrachtet werden.</i>) — Jetzt erst kommen die weiteren Ausführungen der 4 <span dir=\"rtl\">אבות נזיקין</span>, und zwar am ausführlichsten",
|
53 |
+
"3) Bestimmungen über <span dir=\"rtl\">שור</span> (III, 8—V, 4). Der Grund, dass die Mischna über den ersten der 4 Haupt-Schäden besonders ausführlich handelt, ist in dem Umstande zu suchen, dass viele Rechtsbestimmungen, die eigentlich für alle <span dir=\"rtl\">נזיקין</span> gelten (z. B. über Heiliges, Heiden, Unmündige IV, 3—4) hier beim ersten der <span dir=\"rtl\">אבות נזיקין</span> gelehrt werden. <sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> In ähnlicher Weise werden auch in Sanhedrin bei der ersten der vier Todesarten viele Bestimmungen gelehrt, die für alle Todesstrafen gelten (Sanhedrin VI).</i>) Ausserdem sind die Bestimmungen über <span dir=\"rtl\">שור</span> auch in der Thora am umfangreichsten (Exod. 21, 28—32; 35—36).",
|
54 |
+
"4) Bestimmungen über <span dir=\"rtl\">בור</span> (V, 5—7).",
|
55 |
+
"5) Ueber <span dir=\"rtl\">מבעה</span> (VI, 1—3). <sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Nach der Erklärung des Jerusch., s. I, Note 4.</i>)",
|
56 |
+
"6) Ueber <span dir=\"rtl\">הבער</span> (VI, 4—6).",
|
57 |
+
"II. Nach den Beschädigungen im engeren Sinne werden die Bestimmungen über Diebstahl gelehrt (Abschn. VII), die auch in der Thora theils inmitten (Exod. 21, 37—22, 3) theils nach Schluss (22, 6) der Schäden-Gesetze zu finden sind.",
|
58 |
+
"III. Darauf folgen die Lehren über Verletzungen von Menschen, wozu auch die Real-Injurien gehören. (Abschn. VIII).",
|
59 |
+
"IV. Der 9. und 10. Abschnitt von B. k. enthalten Bestimmungen über Raub und noch manche andere, die mit jenen verwandt sind. <sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> IX, 3—4 handelt über „Veränderungen“ bei Handwerkern, nachdem vorher über <span dir=\"rtl\">שינוי</span> beim Räuber bestimmt wurde. IX, 10 ist in seinem Schlusssatze gleich IX 9. X 4 ist insofern verwandt mit X 2—3, als hier wie dort Jemand durch eigenen Verlust fremdes Gut rettet. Von X 8 gilt die erste Bestimmung auch für Raub. X 9—10 sind Bestimmungen, um Raub und Diebstahl zu verhindern.</i>)",
|
60 |
+
"B) und C) Baba mezia u. Baba batra.",
|
61 |
+
"Da die Grenzscheide zwischen diesen beiden Theilen des Tr.’s Nesikin nicht mit Sicherheit zu bestimmen ist, so muss hier die Inhaltsangabe beide zusammenfassen.",
|
62 |
+
"Baba mezia (die mittlere Pforte) und Baba batra (die letzte Pforte) des Tr.’s Nesikin behandeln die verschiedenen Rechtsfragen des Civilrechtes, sowohl Betreffs beweglicher Güter als Betreffs der Grundstücke, insofern dieselben nicht (als Fragen über Beschädigungen und mit diesen Verwandtes) bereits in B. kamma erledigt sind. Folgende Theile sind hier zu unterscheiden:",
|
63 |
+
"I. Rechtsbestimmungen über Gefundenes (B. m. Abschnitt I und II), und zwar:",
|
64 |
+
"1) Gefundene Sachen, über die zwischen Zweien ein Rechtsstreit ist, wer von beiden sie gefunden. Dazu gehört auch die Bestimmung, dass mitunter der Fund des Einen einem Andern gehört (B. m. I, 1—5).",
|
65 |
+
"2) Welche gefundenen Urkunden zurückzugeben sind und welche nicht (B. m. I, 6—8).",
|
66 |
+
"3) Welche Funde dem Finder gehören, und welche er ausrufen lassen muss, um sie dem wiederzugeben, der die Zeichen angiebt (B. m. II 1—7a).",
|
67 |
+
"4) Wie man mit gefundenen Sachen zu verfahren hat; wann man nicht schuldig ist, verlorene oder verloren scheinende Sachen wiederzubringen; Aufladen und Abladen; wessen verlorene Sache einer anderen vorgeht (B. m. II 7b—11).",
|
68 |
+
"II. Ueber Deposita, wie man dieselben hüten muss, und wenn man widerrechtlich dieselben benutzt hat (B. m. Abschn. III). <sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> B. m. III 3 ist wegen III 4 hiehergesetzt, wiewohl es eig. zu B. k. X gehörte.</i>)",
|
69 |
+
"III. Ueber Kauf und Verkauf von Mobilien; wie man sich dieselben aneignet; Uebervortheilung; Verbot von betrügerischen Manipulationen beim Verkaufe (B. m. Abschn. IV). <sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Von M. 7 und 8 gehört nur der Anfang von M. 7 hieher; das Andere ist durch Ideenassociation angefügt worden.</i>).",
|
70 |
+
"IV. Ueber Zinsnahme und Geschäfte, die, weil sie einer Zinsnahme gleichen, verboten sind (B. m. V). Die Gesetzesbestimmungen hierüber sind in der Tosephta viel ausführlicher in drei Perakim gegeben (Tos. B. m. IV—VI). Diese Tosephta-Partie wurde in der talmudischen Zeit <span dir=\"rtl\">ריבית דבי ר׳ חייא</span> (B. m. 62b) genannt.",
|
71 |
+
"V. Ueber Miethen, Leihen und Pachten; namentlich über Miethen von Arbeitern, Miethen und Leihen von Arbeitsvieh, Miethen von Häusern und Pachten von Feldern, (B. m. VI—IX). Am Schlusse sind den Bestimmungen über die rechtzeitige Entlohnung des armen Tagelöhners und die damit verwandten Vorschriften über das Pfänden des armen Schuldners angereiht (B. m. IX, 13).",
|
72 |
+
"VI. Rechtsbestimmungen für Theilhaber an Immobilien, und zwar :",
|
73 |
+
"1) Bestimmungen, wenn von einem Grundstück das Erdgeschoss dem Einen, das obere Stockwerk aber einem Anderen gehört und das Haus einstürzt (B. m. Abschn. X). <sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> M. 4b und 5 sind wegen des Ausdrucks <span dir=\"rtl\">שנפלו</span> (<span dir=\"rtl\">ונפל</span>) an M. 3 angereiht, M. 6 ist mit dem Falle <span dir=\"rtl\">הבית והעליה של שנים</span> verwandt.</i>)",
|
74 |
+
"2) Bestimmungen für zwei, die ein Grundstück gemeinschaftlich besitzen (B. b. I).",
|
75 |
+
"VII. Einschränkungen des Rechtes der Grundbesitzer aus Rücksicht auf Nachbarn und Andere (B. b. Abschn. II).",
|
76 |
+
"VIII. Ueber die Usucapio zur Erwerbung des Eigenthumsrechtes oder sonstiger Rechte (Servituten) bei Grundstücken (B. b. III).",
|
77 |
+
"IX. Rechtsbestimmungen für den Verkauf von Immobilien, und nebenbei auch für den von Mobilien (B. b. IV—VII), und zwar:",
|
78 |
+
"1) Was man beim Verkauf von Grundbesitz stillschweigend mitverkauft und was nicht (B. b. IV).",
|
79 |
+
"2) Desgleichen beim Verkauf beweglicher Güter (V, 1—5). <sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> V, 4 gehört eig. nicht an diese Stelle und steht nur hier, weil vorher (V 3 Ende) der Fall vorkommt, dass Jemand die auf dem Felde eines Andern befindlichen Bäume kauft.</i>)",
|
80 |
+
"3) Rücktritt beim Kaufe wegen Täuschung; <sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> V 7 f. bestimmt nebenbei, wann der Kauf perfect ist, so dass man nicht mehr zurücktreten kann.</i>) wie der Kaufmann verfahren muss, um die Käufer nicht zu täuschen, und wofür er zu haften hat (B. b. V 6—VI 3).",
|
81 |
+
"4) Maasse beim Verkauf von Immobilien (B. b. VI 4—VII Ende). <sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> VI 5—6 enthält ähnliche Fälle wie VI 7.</i>)",
|
82 |
+
"X. Erbschaftsrecht (B. b. VIII u. IX). <sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> IX 4—5 ist durch Ideenassociation zu IX 3 hinzugekommen (<span dir=\"rtl\">לאמצע, לעצמה</span> in 3 und 4),</i>)",
|
83 |
+
"XI. Ueber schriftliche Urkunden (B. b. Abschn. X). <sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> X 7a scheint an X 6 angefügt zu sein, indem in beiden Fällen dem Armen nicht gestattet ist, das Recht des Reichen zu schmälern. Vielleicht hat es aber ursprünglich hinter IX 3 wegen <span dir=\"rtl\">לאמצע</span> und <span dir=\"rtl\">לעצמו</span> gestanden.</i>) Der Schlussatz <span dir=\"rtl\">אמר ר׳ ישמעאל וכו׳</span> bezieht sich auf den ganzen Traktat Nesikin. <sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Dass dieser Satz auf einen von R. Ismael redigirten Tr. Nesikin schliessen lässt, ist in „Magazin f. d. W. d. J.“ Jahrg. 1884, S. 91 gezeigt.</i>)",
|
84 |
+
"II. Der Traktat Sanhedrin (mit Makkot).",
|
85 |
+
"Dass die jetzigen beiden Traktate, Sanhedrin und Makkot, ursprünglich nur Einen Traktat bildeten, beweist schon die Beobachtung, dass Makkot I 10 gewiss zu Sanhedrin gehört und dass die Anfänge von Makkot II und III dasselbe Schema haben, wie Sanhedrin VII 4, IX 1, XI 1. Es geht aber ausserdem noch aus den Worten des Jerusch. Makkot I 31b hervor (<span dir=\"rtl\">מה דלא תנינן בכל סנהדרין</span>) und wird auch von vielen <span dir=\"rtl\">ראשונים</span> bezeugt. <sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> Maimon. Einl. in M.; Ramban zu Deut. 21, 13; Ran zu Sanh. 84b. Vgl. J. Lewy in der oben (Note 1) cit. Schr. S. 22, Note 2. — Damit erklärt es sich am Besten, dass nach der alten Ueberlieferung (vgl. z. B. Midr. zu Hohel. 6, 8) die Mischna nur 60 Traktate zählt, während dieselbe in unseren Ausgg. in 63 Traktate getheilt ist, indem 5 von unseren Traktaten (die 3 Babot, Sanh. u. Makkot) in alter Zeit nur für zwei gezählt wurden.</i>) Beide Tr. zusammen führten den Namen Sanhedrin. <sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> Doch kennt schon der babyl. Talmud den Namen <span dir=\"rtl\">מכוח</span> (Schebuot 2b).</i>)",
|
86 |
+
"Der Name <span dir=\"rtl\">סנהדרין</span> (συνέδριον), wovon die Mehrzahl <span dir=\"rtl\">סנהדריות</span> (I, 5), bezeichnet in der Mischnasprache eine Versammlung von ordinirten Richtern (s. I, Note 19), die allein zur Ausübung der Criminalgerichtsbarkeit befugt sind; daher dieser Name für den vorzüglich vom Criminalrecht handelnden Traktat. Nebenbei aber wird in diesem Tr. auch über den Civilprozess und über den Hohenpriester und den König gesprochen. Der Traktat Sanhedrin besteht aus folgenden Theilen:",
|
87 |
+
"I. Die verschiedenen Gerichte und deren Befugnisse, der Hohepriester und der König, ihr Verhältniss zu den Gerichten, ihre Rechte und Pflichten (Abschn. I—II).",
|
88 |
+
"II. Der Civilprozess und Verzeichniss der zu Richtern und zu Zeugen Untauglichen (Abschn. III).",
|
89 |
+
"III. Der Prozess über Capitalverbrechen; Verurtheilung zur Todesstrafe und Vollziehung der Steinigung und die nachher zu befolgenden Vorschriften (Abschn. IV—VI). Darauf folgt in Kürze, wie die anderen Todesstrafen vollzogen werden (VII 1—3)",
|
90 |
+
"IV. Verzeichniss der Verbrechen, die mit Steinigung bestraft werden und verschiedene Bestimmungen über dieselben, und besonders ausführlich über den ungehorsamen und widerspenstigen Sohn (VII 4—VIII).<sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> VIII 6 wird an VIII 5 wegen <span dir=\"rtl\">נדון על שם סופו</span> angeschlossen; VIII 7 ist wieder an VIII 6 angereiht, weil hier wie dort aus Nothwehr die Tödtung eines Menschen erlaubt ist.</i>)",
|
91 |
+
"V. Die Verbrechen, welche mit Verbrennung und die, welche mit Enthauptung bestraft werden. Ueber Mord wird ausführlicher gehandelt; ebenso über die zum Götzendienste verleitete Stadt. Hieher gehört auch die Aufzählung derer, die keinen Antheil an der zukünftigen Welt haben, wie dies in X, Note 1 und 41—43 begründet wird (Abschn. IX—X).<sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\"> IX 4 ist verwandt mit IX 3. IX 5a steht hier wegen IX 5. IX 6b ist insofern ähnlich mit IX 5, als in beiden Mischna’s von Verbrechern die Rede ist, die den Tod erleiden, trotzdem sie gerichtlich nicht zum Tode verurtheilt werden können.</i>)",
|
92 |
+
"VI. Verbrechen, die mit Erdrosselung bestraft werden, besonders die Auflehnung eines Gelehrten gegen das grosse Synedrion An eine Bestimmung, dass die falschen Zeugen, die fälschlich eine Priesterstochter des Ehebruchs bezichtigt, mit Erdrosselung zu bestrafen seien, werden die Rechtsbestimmungen über die durch ein Alibi als falsch überführten Zeugen angereiht. Zuletzt kommen noch einige Schlusssätze über die Todesstrafe überhaupt (Sanhedrin Abschn. XI und Makkot Abschn. I).",
|
93 |
+
"VII. Ueber die zur Auswanderung in eine Asylstadt zu verurtheilenden Todtschläger (Makkot II).",
|
94 |
+
"VIII. Die durch Geisselung zu bestrafenden Uebertretungen, und die Vollziehung der Geisselung. Einige aggadische Sätze als Schluss des Traktats über das Criminalrecht (Makkot III).",
|
95 |
+
"III. Der Traktat Schebuot.",
|
96 |
+
"Der Tr. handelt, wie schon sein Name zeigt, vorzüglich über die verschiedenen Schwüre. Da manche falsche Schwüre mit Geisselung bestraft werden (III 10 u. 11), so könnte man unseren Tr. als Fortsetzung von Makkot ansehen. Dennoch aber glaubten wir (oben S. VIII) ihn als Anhang zum Tr. Nesikin betrachten zu müssen, weil die meisten darin behandelten Eide beim Civilprozess vorkommen und dabei der Meineid durch ein Opfer resp. noch durch eine Geldzahlung zu sühnen ist. Ausser den Schwüren behandelt unser Tr. noch die Sühnung der Verunreinigung des Tempels und seiner Heiligthümer, weil für diese, nach Lev. 5, 2f., dasselbe Opfer, wie für manche falschen Schwüre, erforderlich ist. Die Bestimmungen hierüber hat die Mischna, weil sie geringer an Umfang sind, zuerst Abschn. I—II vorgetragen, um dann ausführlich über den Hauptgegenstand zu handeln. Unser Tr. hat folgende Theile:",
|
97 |
+
"I. Bestimmungen über die Sühnung der Verunreinigung des Tempels und seiner Heiligthümer (Abschn. I und II). <sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\"> I, 1 wurde als alte Zahlen-Mischna an die Spitze des Tr.’s gestellt (s. oben Note 3) und dient ihm zugleich als Einleitung.</i>)",
|
98 |
+
"II. Ueber den Ausspruch-Eid (<span dir=\"rtl\">שבועת נטוי</span> s. II, Note 44) und den vergeblichen Eid (<span dir=\"rtl\">שבועת שוא</span> Abschn. III).",
|
99 |
+
"III. Ueber den, ebenso wie der Ausspruch-Eid, ev. durch ein auf- und absteigendes Opfer (s. I, Note 18) zu sühnenden Zeugniss-Eid (<span dir=\"rtl\">שבועת העדות</span> Abschn. IV).",
|
100 |
+
"IV. Der Depositen-Eid (<span dir=\"rtl\">שבועת הפקדון</span> s. V, Note 1), der ev. durch ein Schuldopfer und Zahlung von einer Fünftel-Zugabe gesühnt werden muss (Abschn. V).",
|
101 |
+
"V. Der gerichtliche Eid (<span dir=\"rtl\">שבועת הדיינין</span>), den gewöhnlich der Verklagte zu schwören hat, um sich von der Zahlung zu befreien; Ausnahmefälle, bei denen der Kläger schwört, um Bezahlung zu erlangen, oder wo ein Eid ohne sichere Forderung auferlegt werden kann; zuletzt über die vier Hüter, bei denen der gerichtliche Eid oft zur Anwendung kommt (Abschn. VI—VIII).",
|
102 |
+
"IV. Der Traktat Edujot.",
|
103 |
+
"Den Namen Edujot (Zeugnisse) führt dieser Tr., weil sehr viele Halachot desselben vor dem obersten Gerichtshofe (zu Jabneh) bezeugt wurden, wie das oft der Halacha vorangehende <span dir=\"rtl\">העיד</span> beweist. Im babylonischen Talmud (Berachot 27a, Kidduschin 54b, Bechorot 26a) wird dieser Tr. auch <span dir=\"rtl\">בחירָתא</span> (Mehrz.), die Auserwählten (sc. <span dir=\"rtl\">הלכות</span>)<sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\"> Liest mau „Bechirta“ in der Einz., so muss man <span dir=\"rtl\">מסכתא</span> ergänzen.</i>) genannt, und der Name scheint dort so verstanden zu sein, dass alle in diesem Tr. vorkommenden Halachot vorzüglich und für die Praxis normativ sind. <sup class=\"footnote-marker\">25</sup><i class=\"footnote\"> Manche nehmen an, dass der Tr. „Idijot“ (die Vorzüglichsten) heisst (von <span dir=\"rtl\">עידית</span>, das Beste Gittin V 1) und dass demnach <span dir=\"rtl\">עדיות</span> gleichbedeutend sei mit <span dir=\"rtl\">בחירתא</span>. Doch ist diese Erklärung kaum richtig, da das im Tr. so häufig vorkommende <span dir=\"rtl\">העיד</span> allzu deutlich für die gewöhnliche Erklärung des Namens <span dir=\"rtl\">עדיות</span> spricht.</i>)",
|
104 |
+
"Nach einer in Berachot 28a citirten Baraita ist unser Tr. an dem Tage, an welchem R. Eleasar b. Asarja zum Nasi erwählt wurde, gelehrt worden (<span dir=\"rtl\">נישנית</span>). Nach allgemeiner Annahme ist die Sammlung und Zusammenstellung der Halachot unseres Tr.’s an jenem Tage erfolgt. Vielleicht ist sie aber an jenem Tage nur begonnen und erst nach geraumer Zeit beendigt worden. Die Beweggründe, solche Halachot zu sammeln, giebt R. Scherira Gaon in seinem Sendschreiden (ed. Mainz 1873, S. 3f.) mit folgenden Worten an: „Nachdem der Tempel zerstört war und (später) auch Bethar zerstört wurde und die Weisen nach allen Seiten hin sich zerstreuten, da hatten sie wegen der vielen Verfolgungen und Leiden nicht genügend von ihren Lehrern gelernt (<span dir=\"rtl\">לא שמשו כל צרכן</span>),<sup class=\"footnote-marker\">26</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">לא שמשו כל צרכן</span> (eig. „sie haben nicht genügend ihre Lehrer bedient“) bedeutet: sie haben nicht lange genug (so viel als sie nöthig hatten) von ihren Lehrern gelernt (vgl. z. B. Erubin 13a <span dir=\"rtl\">שימוש אשימוש</span> und Chullin 54a). Dies hätte nicht erst gesagt zu werden brauchen, wenn nicht Schwarz in seiner Sehr, „die Controversen der Schammaiten und Hilleliten“ S. 8 fälschlich dieses <span dir=\"rtl\">לא שמשו וכו׳</span> mit „Ueberwuchern der Theorie über die Praxis“ erklärt hätte (nach dem heutigen Gebrauch von <span dir=\"rtl\">שימוש</span> für „Praxis“!), um auf Grund dieser wunderlichen Erklärung zu falschen Resultaten zu gelangen.</i>) und es entstanden viele Controversen. Nachdem nämlich R. Jochanan b. Sakkai gestorben war … bestanden die Controversen zwischen Bet-Schammai und Bet-Hillel …. und obgleich die Halacha wie Bet-Hillel bestimmt worden war, bestanden noch Controversen in anderen Lehren zur Zeit des R. Gamliel zwischen R. Elieser und R. Josua u. A.….. Da war es nun eine wichtige Zeit, als sie von der Zerstörung des Tempels sich erholt hatten, — in jener Zeit versammelten sie sich um ihre Halachot festzuhalten (<span dir=\"rtl\">לאחוז הלכותיהן</span>), die beinahe untergegangen waren durch die Verwirrungen, Zerstörungen und Verfolgungen und durch die Controversen von Bet-Schammai und Bet-Hillel“. Aus den darauffolgenden Citaten ist ersichtlich, dass R. Scherira hier die Edujot-Sammlung meint, zu der auch nach der Tosephta (Anf. Edujot) die Furcht, dass die Thora vergessen werden könnte, und die Meinungsverschiedenheit unter den Weisen gedrängt hatten.",
|
105 |
+
"Die einzelnen Theile unseres Tr.’s sind folgende:",
|
106 |
+
"I. Zehn besonders merkwürdige Controversen von Schammai und Hillel und deren Schulen: drei, wo die Chachamim wie keines von beiden Schulhäuptern entscheiden; drei, wo Schammai selbst mit seinen Schülern controversirt, und vier, wo Bet-Hillel später sich zur Ansicht Bet-Schammai’s bekehrt (Abschn. I). <sup class=\"footnote-marker\">27</sup><i class=\"footnote\"> I 4—6 sind Zusätze zu I 3; über I 9 vgl. I, Note 72.</i>)",
|
107 |
+
"II. Zwanzig Halachot, und zwar eine Gruppe von 5 (4 Zeugnisse des R. Chanina Segan Hak. und ein Zusatz des R. Akiba) und 5 Gruppen von je 3 Halachot. Daran werden noch 2 agadische Aussprüche mit der Zahl 5 angereiht. <sup class=\"footnote-marker\">28</sup><i class=\"footnote\"> S. I, Note 91.</i>) (Abschn. II).",
|
108 |
+
"III. Zehn Controversen zwischen R. Dosa, Sohn Archinos’ und den Weisen (III 1—6).",
|
109 |
+
"IV. Zwanzig Halachot, 2 Gruppen zu 4, und 4 Gruppen zu 3 Halachot (III 7—12). <sup class=\"footnote-marker\">29</sup><i class=\"footnote\"> M. 8 muss nach M. 9 stehen, s. III, Note 72a.</i>).",
|
110 |
+
"V. Vierzig Fälle, bei denen Bet-Schammai erleichternd und Bet-Hillel erschwerend entscheiden, 23 trägt R. Meïr vor (V, Note 1), 6 R. Jehuda, 6 R. Jose, 3 R. Simon und 2 R. Eleasar (IV 1—V 5).",
|
111 |
+
"IV. Vierzig Zeugnisse und Traditionen von alten Tannaim, und zwar:",
|
112 |
+
"1) Erste Gruppe. 12 Zeugnisse: 4 von Akabja, 5 von R. Jehuda b. Baba und 3, wo R. Josua, R. Nechunja und R. Elieser in Controverse stehen (V 6—VI).",
|
113 |
+
"2) Zweite Gruppe. 16 Zeugnisse: 1 von R. Josua u. R. Zadok, 3 von R. Zadok, 1 von R. Josua u. R. Jakim, 1 von R. Papios, 5 von R. Josua und R. Papios, 1 von R. Menachem und 4 von R. Jochanan b. Gudgeda (Abschn. VII).",
|
114 |
+
"3) Dritte Gruppe. 12 Zeugnisse, 1 von R. Josua b. Bethera, 1 von R. Simon b. B., 1 von R. Jehuda b. Baba und R. Juda Hakohen, 1 von R. Jose Hakohen und R. Secharja Hakazab, 1 von R. Josua u. R. Juda b. Bethera, 3 von Jose b. Joëser, 1 von R. Akiba, 1 von R. Josua; darauf folgen noch zwei den Tempel und die Opfer betr. Traditionen 1 von R. Elieser und 1 von R. Josua. Ein Schlusssatz über die Mission des Propheten Elias beschliesst den ganzen Traktat. <sup class=\"footnote-marker\">30</sup><i class=\"footnote\"> Dieser Schlusssatz spricht auch für die Ansicht R. Scherira’s, dass die vielen Controversen die Edujot-Sammlung veranlasst haben.</i>)",
|
115 |
+
"Im ganzen enthält unser Tr., ausser den 30 <span dir=\"rtl\">קולי ב״ש וחומרי ב״ה</span>, 100 Halachot.<sup class=\"footnote-marker\">30a</sup><i class=\"footnote\"> Es scheint also, dass man mit Absicht 100 Halachot aus einer vielleicht grossen Mischna-Sammlung auswählte und nebst den <span dir=\"rtl\">קולי ב״ש וחומרי ב״ה</span> zu unserem Tr. vereinigte. Vielleicht rührt daher der Name <span dir=\"rtl\">בהירתא</span> (vgl. m. „die erste Mischna“ Seite 50).</i>) Die meisten Sätze von Edujot kommen in der Mischna noch an anderer Stelle vor, wo sie mit anderen Lehren im Zusammenhang stehen.",
|
116 |
+
"V. Der Traktat Abodah sarah.",
|
117 |
+
"In Sanhedrin ist über den Götzendienst nur kurz im 7. Abschn. M. 6—7 gesprochen. Es sind jedoch die Bestimmungen über dieses Gebot, sowie die von den Rabbinen zur Verhütung des Götzendienst getroffenen prohibitorischen Verordnungen so zahlreich, dass sie in einem besonderen Traktat behandelt werden müssen. Deshalb ist dem Tr. Sanhedrin der Tr. Ab. sarah<sup class=\"footnote-marker\">30b</sup><i class=\"footnote\"> Dass der Name <span dir=\"rtl\">עכו״ם</span> erst gegen Ende des 16. Jahrhunderte von der Censur eingeführt wurde in Abschnitt I Note 1a gezeigt.</i>) angehängt worden, der in der Tosephta noch viel umfangreicher ist, als in der Mischna.<sup class=\"footnote-marker\">31</sup><i class=\"footnote\"> Tosephta Ab. sarah hat 9 Perakim (im Erfurter Codex 8) und spricht im letzten Perek über die Gebote und das Kriminalrecht für die Noachiden, was auch dafür spricht, dass Ab. sarah zu Sanhedrin gehört.</i>) Die M. Ab. sarah besteht aus folgenden Theilen:",
|
118 |
+
"I. Bestimmungen über den Verkehr mit den Götzendienern (Abschn. I u. II), und zwar:",
|
119 |
+
"1) Verbot des Verkehrs mit ihnen an ihren Festtagen (I 1—4).",
|
120 |
+
"2) Was man den Götzendienern nicht verkaufen resp. vermiethen darf (I 5—9).",
|
121 |
+
"3) Sonstige Verkehrsverbote (II 1—2).<sup class=\"footnote-marker\">32</sup><i class=\"footnote\"> Dieser Theil ist in der Tosephta viel umfangreicher (Abschn. III).</i>)",
|
122 |
+
"4) Was für Dinge der Heiden zu jeder Nutzung und was nur zu essen verboten und was erlaubt ist (II 2—7).",
|
123 |
+
"II. Ueber Götzenbilder, andere abgöttisch verehrte oder zum Götzendienste gebrauchte Gegenstände, und wie man dieselben nichtig macht (III 1—IV 7).",
|
124 |
+
"III. Ueber Nesech-Wein (s. IV, Note 34) und was damit vermischt wird, sowie über die Art, wie man die von Heiden gekauften Geräthe brauchbar macht (IV 8—Ende).",
|
125 |
+
"Es scheint, dass der Tr. Ab. sarah in der alten Mischna einen grösseren Umfang gehabt und von R. Jehuda ha-Nasi stark gekürzt worden ist.",
|
126 |
+
"VI. Der Traktat Abot.",
|
127 |
+
"Die Entstehung dieses Traktates erklärt sich am einfachsten auf folgende Weise. Zuerst (etwa nach Hillel und Schammai) wurde als Anhang zum Tr. Sanhedrin eine Aufzählung der Synedrialhäupter bis nach Hillel und Schammai mit Kernsprüchen von jedem Lehrer (Abot I 1—15) hinzugefügt. Später hat man (wahrscheinlich R. Akiba) diesen Lehrern noch R. Jochanan b. Sakkai und dessen vorzüglichste Schüler mit ihren Kernsprüchen (Abot II 8—14) angereiht. Indem in solcher Weise 10 Generationen von Traditionslehren von Esra bis R. Akiba aufgezählt waren (s. V, Note 1), wurden dieser Spruchsammlung noch die Mischna’s mit der Zehnzahl und diesen dann einige mit anderen Zahlen (etwa Abot V 1—5; 7—10 u. a.) angehängt, und es konnte so diese ganze Sammlung als ein besonderer Traktat erscheinen, der passend mit dem Namen <span dir=\"rtl\">אבות</span> = Väter, d. h. Traditionslehrer (s. Edujot I, Note 36) benannt wurde. Diesem „Abot“ des R. Akiba fügten dann spätere Tannaïm (R. Meïr und R. Jehuda ha-Nasi u. A.) noch Aussprüche von anderen älteren und jüngeren Gesetzeslehrern hinzu, bis es die Gestalt unseres Tr.’s Abot erhielt. <sup class=\"footnote-marker\">33</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. hierüber ausführlich in m. Sehr, „die erste Mischna“ S. 26ff.</i>) Dieser Tr., wie er uns vorliegt, hat folgende Theile:",
|
128 |
+
"I. Sprüche von Traditionslehrern, die eine Traditionskette bilden von der grossen Synagoge bis R. Jochanan b. Sakkai und dessen vorzüglichste Schüler (Abschn. I u. II).<sup class=\"footnote-marker\">34</sup><i class=\"footnote\"> I 16 bis II 4a ist ein Einschiebsel, das an Hillel dessen Nachkommen anreiht. II 15—16 ist ein Zusatz zu II, 14.</i>)",
|
129 |
+
"II. Sprüche anderer Gesetzeslehrer bis R. Akiba inclusive (Abschn. III).<sup class=\"footnote-marker\">35</sup><i class=\"footnote\"> Von den späteren Zusätzen (Tosephta’s), die in den Noten zu Abot stets angemerkt sind, muss hierbei abgesehen werden.</i>)",
|
130 |
+
"III. Sprüche der Gesetzeslehrer nach R. Akiba, aus der Zeit des R. Meïr und R. Jehuda ha-Nasi, eingeleitet durch die Sprüche von Ben Soma und Ben Assai, den jüngeren Zeitgenossen des R. Akiba, die nicht den Titel „Rabbi“ hatten (Abschn. IV).<sup class=\"footnote-marker\">35</sup><i class=\"footnote\"> Von den späteren Zusätzen (Tosephta’s), die in den Noten zu Abot stets angemerkt sind, muss hierbei abgesehen werden.</i>)",
|
131 |
+
"IV. Verschiedene, zumeist anonyme und nach Zahlen geordnete Aussprüche (Abschn. V).<sup class=\"footnote-marker\">35</sup><i class=\"footnote\"> Von den späteren Zusätzen (Tosephta’s), die in den Noten zu Abot stets angemerkt sind, muss hierbei abgesehen werden.</i>)",
|
132 |
+
"In manchen Ausgaben, sowie in den Gebetbüchern, ist noch eine Baraita, <span dir=\"rtl\">פרק קנין תורה</span> genannt, als 6. Abschnitt hinzugesetzt für den sechsten der Sabbate zwischen <span dir=\"rtl\">פסח</span> und <span dir=\"rtl\">שבועות</span>, an welchen man die <span dir=\"rtl\">פרקי אבות</span> zu lesen pflegte<sup class=\"footnote-marker\">36</sup><i class=\"footnote\"> In Cod. München steht der Tr. Abot mit dem Abschn. <span dir=\"rtl\">קנין תורה</span> als 6. Perek hinter den Mischnajot der 6. Ordnung am Anfang der sogenannten kleinen Traktate; vgl. Rabbinowitz, Vorrede zu <span dir=\"rtl\">דקדוקי סופרים</span> S. 27.</i>).",
|
133 |
+
"Von unserem Tr. gab es noch eine andere Recension, die der Agada-Sammlung „Abot de-R. Nathan“ (<span dir=\"rtl\">אבות דרבי נתן</span>) zu Grunde lag und von unserer Mischna wesentlich abwich.<sup class=\"footnote-marker\">33</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. hierüber ausführlich in m. Sehr, „die erste Mischna“ S. 26ff.</i>)",
|
134 |
+
"VII. Der Traktat Horajot.",
|
135 |
+
"Als Anhang zu Sanhedrin ist auch der Tr. <span dir=\"rtl\">הוריות</span><sup class=\"footnote-marker\">37</sup><i class=\"footnote\"> In dem bekannten Sendschreiben des R. Scherira Gaon wird der Tr. (ed. Mainz 1873 S. 33) <span dir=\"rtl\">הוראות</span> genannt.</i>) (Entscheidungen) zu betrachten. In erster Linie handelt derselbe über die Fälle, wo durch irrthümliche Entscheidungen eines Synedrions Einzelne oder die Mehrzahl von Israel zur Sünde verleitet worden sind. Sodann wird noch über die Entscheidung des Hohenpriesters gelehrt, die für ihn selbst dieselben Folgen nach sich zieht, wie die Entscheidung des Synedrions für das Volk. Die zwei Opfergesetze in Lev. 4, 1—21, wie sie die jüdische Tradition auslegt, sind die Grundlage unseres Traktats. Nebenbei werden noch andere Bestimmungen mitgetheilt über die verschiedenen Hohenpriester, und darüber, wer von den verschiedenen Geschlechtern und Ständen dem andern vorzuziehen ist. Die Anordnung der Theile ergiebt sich von selbst. Abschn. I handelt über die Entscheidungen des Gerichts, Abschn. II 1—2 über die des Hohenpriesters, 3—7 über die Bedingungen, unter denen das Gericht, der Hohepriester und Andere die verschiedenen Opfer darzubringen haben, Abschn. III 1—3 über den Fall, dass ein Würdenträger von seiner Würde abgetreten ist, 4—5 über die Rangesunterschiede unter den Priestern, 6—7 über verschiedene Ranges- und Standesstufen.",
|
136 |
+
"Da die letzte M. von Horajot schwerlich als Schluss-Mischna eines Seder gestanden haben wird, dagegen die letzte M. von Edujot besonders als solche geeignet erscheint, so ist es wahrscheinlich, dass letzterer Traktat ursprünglich den Seder Nesikin beschlossen hat, wie dies im Cod. München und in der Mischna-Ausgabe von 1559 <sup class=\"footnote-marker\">38</sup><i class=\"footnote\"> Die Ordnung der Traktate in dieser Ausgabe ist: Die 3 Babot, Sanhedrin, Makkot, Schebuot, Abodah sarak, Horajot, Abot, Edujot; s. die tabellarische Uebersicht bei Strack, Einl. in den Talmud S. 11 der 2 Auflage.</i>) wirklich zu finden ist."
|
137 |
+
]
|
138 |
+
},
|
139 |
+
"schema": {
|
140 |
+
"heTitle": "פירוש גרמני, הקדמה לסדר נזיקין",
|
141 |
+
"enTitle": "German Commentary, Introduction to Seder Nezikin",
|
142 |
+
"key": "German Commentary, Introduction to Seder Nezikin",
|
143 |
+
"nodes": [
|
144 |
+
{
|
145 |
+
"heTitle": "",
|
146 |
+
"enTitle": ""
|
147 |
+
}
|
148 |
+
]
|
149 |
+
}
|
150 |
+
}
|
json/Mishnah/Modern Commentary on Mishnah/German Commentary/Seder Nezikin/German Commentary, Introduction to Seder Nezikin/English/merged.json
ADDED
@@ -0,0 +1,147 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"title": "German Commentary, Introduction to Seder Nezikin",
|
3 |
+
"language": "en",
|
4 |
+
"versionTitle": "merged",
|
5 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org/German_Commentary,_Introduction_to_Seder_Nezikin",
|
6 |
+
"text": {
|
7 |
+
"": [
|
8 |
+
"Die Ordnung Nesikin und ihre Traktate.",
|
9 |
+
"Die vierte Ordnung der Mischna heisst <span dir=\"rtl\">סדר נזיקין</span>, bei Manchen auch <span dir=\"rtl\">סדר ישועות</span> (Num. rabba c. 13, 15; Tosaphot Anf. Aboda sara, Machsor Vitry, ed. Berlin S. 461). Letzterer Name ist aus Talm. b. Sabbat 31a entnommen (s. Th. I Einl. S. 8). Den Namen <span dir=\"rtl\">נזיקין</span> aber führt diese Ordnung von dem ersten und grössten Traktate derselben, dem aus drei Theilen bestehenden Traktate Nesikin, der wieder seinerseits nach dem ersten Theile, der speciell von den Nesikin (Beschädigungen) handelt, diesen Namen erhalten hat.",
|
10 |
+
"Die Ordnung Nesikin zerfällt in 7 Traktate, 2 grosse und 5 kleinere, nämlich:",
|
11 |
+
"I. Tr. Nesikin, besteht aus 3 Theilen oder Babot (Pforten):",
|
12 |
+
"A) Baba kamma (erste Pforte),",
|
13 |
+
"B) Baba mezia (mittlere Pforte),",
|
14 |
+
"C) Baba batra (letzte Pforte); zusammen 30 Perakim (Abschnitte).",
|
15 |
+
"II. Tr. Sanhedrin war schon zur Zeit des Talmuds in 2 Theile mit verschiedenen Namen getheilt. Der erste Th. behielt den Namen Sanhedrin bei; während der zweite Makkot genannt wurde; zusammen 14 Perakim.",
|
16 |
+
"III. Schebuot, 8 Perakim.",
|
17 |
+
"IV. Edujot, 8 Perakim.",
|
18 |
+
"V. Aboda sara, 5 Perakim.",
|
19 |
+
"VI. Abot, 5 Perakim.",
|
20 |
+
"VII. Horajot, 3 Perakim.",
|
21 |
+
"Alle 7 Traktate zusammen haben 73 Perakim, wozu noch in manchen Ausgaben der Perek Kinjan Thora nach Abot hinzukommt, der aber nicht zur Mischna gehört.",
|
22 |
+
"Da man gewöhnlich jeden Theil der zwei grossen ersten Traktate für einen besonderen Traktat rechnet, so sind in allen Mischna- und Talmud-Ausgaben 10 Traktate der Ordnung Nesikin gezählt (s. Th. I Einl. S. 9).",
|
23 |
+
"Man könnte unserer Mischna-Ordnung passend den Namen „Mischpatim“ (Rechte) beilegen, wie ja andererseits der halachische Midrasch zum grössten Theile des Thora-Abschnittes <span dir=\"rtl\">משפטים</span> (zu Exod. 21, 1—22, 23) <span dir=\"rtl\">מסכתא דנזיקין</span> heisst. Die Ordnung Nesikin begreift in sich das jüdische Civil- und Criminalrecht. Das Civilrecht enthält der erste grosse Traktat (die 3 Babot des Tr.’s Nesikin), das Criminalrecht der zweite grosse Traktat (Sanhedrin mit Makkot). Als Anhang zum ersten grossen Traktate kann der Traktat Schebuot (über die Eide) betrachtet werden, insofern der grösste Theil desselben über die Eide handelt, die beim Civil-Prozess vorkommen. Die noch übrigen 4 kleineren Traktate sind als verschiedene Zu- und Fortsätze des Traktats Sanhedrin anzusehen, da der Tr. Edujot vorzüglich die beim Synedrion zu Jabne deponirten Zeugnisse über wichtige halachische Lehren enthält, der Tr. Abot ursprünglich nur die Häupter der Synedrien aufzuzählen beabsichtigte, der Tr. Aboda sara das in Sanhedrin VII behandelte Gesetz über den Götzendienst weiter ausführt, und endlich der Tr. Horajot in erster Linie über die irrthümlichen Entscheidungen des Synedrions handelt.",
|
24 |
+
"Die Ordnung Nesikin zerfällt demnach in zwei der Quantität nach fast gleiche Abtheilungen. Der das Civilrecht behandelnde Traktat mit seinem Anhang (die 3 Babot und Schebuot) enthält 38 Perakim; der Traktat über das Criminalrecht mit seinen Appendices (Sanhedrin, Makkot, Edujot, Abot, Aboda sara, Horajot) umfasst 35 Perakim.",
|
25 |
+
"Die Aufeinanderfolge der Traktate in unserer Mischna-Ordnung (in den gewöhnlichen Ausgaben) richtet sich, wie fast bei allen Mischna-Ordnungen, nach der Anzahl der Abschnitte, so dass der Traktat mit mehr Perakim dem mit einer geringeren Anzahl von Perakim vorangeht. Es mochten hiefür didaktische Gründe massgebend gewesen sein. Wer eine Mischna-Ordnung lehren wollte, hielt es für zweckmässig, am Anfang, da der Schüler voll Eifer mit gespannter Aufmerksamkeit an den Lehrgegenstand herantrat, den grössten Traktat durchzunehmen, um darauf immer kleinere Traktate folgen zu lassen (s. Magazin f. d. W. d. J. 1890, S. 323). Indessen ist in unserer Mischna-Ordnung, wie aus obiger Eintheilung zu ersehen, die Aufeinanderfolge der Traktate auch vom logischen Gesichtspunkte gerechtfertigt.",
|
26 |
+
"I. Der Traktat Nesikin.",
|
27 |
+
"Baba kamma, Baba mezia und Baba batra.",
|
28 |
+
"Die in den Ausgaben als die drei Babot bezeichneten drei Traktate sind zusammen nur Ein Traktat, der in den Talmuden und sonst oft als der Tr. Nesikin angeführt wird (vgl. B. kamma 30a, 47b, 102a; B. mezia 10ab; Ab. sara 7a; Berachot 20a; Jerusch. B. kamma I 2a, IX 7a; Lev. r. c. 19, 2; Cant. r. zu 5, 11).<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Es scheint, dass der Tr. Nesikin auch den Namen <span dir=\"rtl\">דיני ממונות</span> geführt hat, indem im Jerusch. nach B. batra die Schlussworte: <span dir=\"rtl\">הדרן עלך דיני ממונות וכו׳</span> stehen; vgl. noch Mischna B. b. Ende und J. Lewy, Interpretation des I. Abschnittes des paläst. Talmud-Tr.’s Nesikin, S. 22.</i>) Der grosse, 30 Perakim enthaltende, Traktat wurde in drei Theile (Babot, Pforten) zerlegt, ebenso wie auch der 30 Perakim zählende Traktat Kelim in drei Babot eingetheilt ward, wie aus der Tosephta zu ersehen ist. (Vgl. noch Aruch s. v. <span dir=\"rtl\">סדר</span> dieselbe Eintheilung beim Seder Elijahu rabba).",
|
29 |
+
"Während aber die zweite Baba sowohl in der Mischna als in der Tosephta mit dem Perek <span dir=\"rtl\">שנים אוחזין</span> beginnt, scheint der Perek, mit dem die dritte Baba anfangen sollte, schon in alter Zeit nicht ganz sicher gewesen zu sein. Denn in der Mischna beginnt B. batra mit dem Perek <span dir=\"rtl\">השותפין</span>, in der Tosephta aber mit Perek <span dir=\"rtl\">לא יחפור</span>, während die Tos. zu <span dir=\"rtl\">השותפין</span> noch in B. mezia steht. Die Theilung scheint sowohl in der Mischna als in der Tosephta derart gemacht zu sein, dass jeder Baba eine gleiche Anzahl von Perakim zukommen. In der Mischna hat jede Baba 10, in der Tosephta 11 Perakim.",
|
30 |
+
"Ursprünglich wird aber wohl die Theilung des Tr.’s Nesikin dem Inhalte entsprochen haben. Die erste Baba handelte von den Beschädigungen (<span dir=\"rtl\">נזיקין</span>), wozu auch Diebstahl, Raub und Körperverletzung gehören. Die beiden anderen Babot behandelten die verschiedenen Rechtsfragen über das Mein und Dein, und zwar handelte B. mezia über Mobilien (<span dir=\"rtl\">מטלטלין</span>), B. batra über Immobilien (<span dir=\"rtl\">קרקעות</span>). Es hat demnach wahrscheinlich B. batra mit dem Perek <span dir=\"rtl\">הבית והעליה</span> (jetzt 10. P. von B. mez.) begonnen. Eine Spur dieser Eintheilung ist noch in der Tosephta geblieben, indem dort <span dir=\"rtl\">הבית והעליה</span> und <span dir=\"rtl\">השותפין</span> zu einem Perek vereinigt sind, aber freilich unrichtig als letzter Perek in B. mez. stehen. (S. Magazin 1879, S. 116f.).",
|
31 |
+
"Den Namen <span dir=\"rtl\">נזיקין</span> wollen einige von einer Einzahl <span dir=\"rtl\">נזיק</span> ableiten, welches Wort nach der Form von <span dir=\"rtl\">נזיר ,חסיד</span> gebildet und „der oder das Schädigende“ (Mensch, Thier oder ein anderer Gegenstand) bedeuten soll. Dagegen spricht aber schon (abgesehen von Anderem) der Umstand, dass <span dir=\"rtl\">נזיק</span> als Singular von <span dir=\"rtl\">נזיקין</span> nirgends vorkommt. Es ist daher besser <span dir=\"rtl\">נזיקין</span> als älteren Plural von <span dir=\"rtl\">נֵזֶק</span> (vgl. <span dir=\"rtl\">פסילים</span> von <span dir=\"rtl\">פסל</span>) zu halten (vgl. Schitta mek. Anf. B. kamma).",
|
32 |
+
"A) Baba kamma.",
|
33 |
+
"Baba kamma (die erste Pforte) spricht von Beschädigungen, Diebstahl, Verletzungen und Raub und zerfällt somit in 4 Theile:",
|
34 |
+
"I. Schäden im engeren Sinne (Abschn. I—VI), sowohl solche, die der Mensch selbst persönlich anrichtet (<span dir=\"rtl\">אדם</span>), als auch solche, die durch sein ihm zur Bewachung obliegendes Eigenthum angerichtet, werden (s. I, 2). Letztere<sup class=\"footnote-marker\">1a</sup><i class=\"footnote\"> Die gewöhnlich <span dir=\"rtl\">נזקי ממון</span> und im Jerusch. <span dir=\"rtl\">הכשר נזיקין</span> (nach I, 2) genannt werden.</i>) sind viererlei Art, die Anf. B. k. erwähnten 4 Abot mit ihren <span dir=\"rtl\">תולדות</span><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Nach der in meiner Uebers. gegebenen Erkl. des Jerusch.</i>). — Der erste Theil von B. kamma hat folgende Unterabtheilungen:",
|
35 |
+
"1) Einige alte Mischna’s<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Zu den alten Mischna’s gehören auch alle Zahlen-Mischna’s (wie <span dir=\"rtl\">שלשים ושש כריתות ,אבות נזיקין ארבעה</span>), die nach Jerusch. Schekalim V, 48c von den <span dir=\"rtl\">הגדולה אנשי כנסת</span> redigirt sind und mit denen Rabbi desh alb gerne einen Traktat begann, vgl. Sabbat, Schebuot, Jebamot u. a. m.</i>) (Abschn. I), welche wichtige Grundlehren über Schäden und Ersatzleistung enthalten. Diese Lehren sind uns zum Theil blos in Stichwörtern (wie <span dir=\"rtl\">שום כסף ,שוה כסף</span>), zum Theil in kurzen Sätzen oder Paroemien <sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. Banet zu Erubin IV, Note 53.</i>) erhalten. Die Tanaïm überlieferten diese Lehren in ihrer Mischna, und erklärten sie dann durch Zusätze (Tosephta’s).<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. Tosephta B. kamma I.</i>)",
|
36 |
+
"2) Erklärungen und Zusätze zu 5 der in I, 4 befindlichen kurzen Grundlehren (II, 1—III 7), und zwar a) zu <span dir=\"rtl\">הרגל מועדת</span> (II, 1; 3a), b) zu <span dir=\"rtl\">השן מועדת</span> (II, 2; 3b), c) zu <span dir=\"rtl\">שור המועד</span> (II, 4), d) zu <span dir=\"rtl\">הניזק שור ברשות</span> (II, 5), e) zu <span dir=\"rtl\">אדם</span> (II, 6). Zu Letzterem folgen dann mehrere Zusätze (III 1—7).<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Nach Jerusch. I, 2a sind zwar die im 3. Abschnitt genannten Fälle <span dir=\"rtl\">דבור תולדה</span>; da aber manche derselben (M. 5, 6, 7) entschieden zu <span dir=\"rtl\">אדם</span> gehören und Alle den Satz <span dir=\"rtl\">אדם מועד לעולם</span> weiter ausführen, so kann die ganze Stelle III, 1—7 als Zusatz zu <span dir=\"rtl\">אדם</span> betrachtet werden.</i>) — Jetzt erst kommen die weiteren Ausführungen der 4 <span dir=\"rtl\">אבות נזיקין</span>, und zwar am ausführlichsten",
|
37 |
+
"3) Bestimmungen über <span dir=\"rtl\">שור</span> (III, 8—V, 4). Der Grund, dass die Mischna über den ersten der 4 Haupt-Schäden besonders ausführlich handelt, ist in dem Umstande zu suchen, dass viele Rechtsbestimmungen, die eigentlich für alle <span dir=\"rtl\">נזיקין</span> gelten (z. B. über Heiliges, Heiden, Unmündige IV, 3—4) hier beim ersten der <span dir=\"rtl\">אבות נזיקין</span> gelehrt werden. <sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> In ähnlicher Weise werden auch in Sanhedrin bei der ersten der vier Todesarten viele Bestimmungen gelehrt, die für alle Todesstrafen gelten (Sanhedrin VI).</i>) Ausserdem sind die Bestimmungen über <span dir=\"rtl\">שור</span> auch in der Thora am umfangreichsten (Exod. 21, 28—32; 35—36).",
|
38 |
+
"4) Bestimmungen über <span dir=\"rtl\">בור</span> (V, 5—7).",
|
39 |
+
"5) Ueber <span dir=\"rtl\">מבעה</span> (VI, 1—3). <sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Nach der Erklärung des Jerusch., s. I, Note 4.</i>)",
|
40 |
+
"6) Ueber <span dir=\"rtl\">הבער</span> (VI, 4—6).",
|
41 |
+
"II. Nach den Beschädigungen im engeren Sinne werden die Bestimmungen über Diebstahl gelehrt (Abschn. VII), die auch in der Thora theils inmitten (Exod. 21, 37—22, 3) theils nach Schluss (22, 6) der Schäden-Gesetze zu finden sind.",
|
42 |
+
"III. Darauf folgen die Lehren über Verletzungen von Menschen, wozu auch die Real-Injurien gehören. (Abschn. VIII).",
|
43 |
+
"IV. Der 9. und 10. Abschnitt von B. k. enthalten Bestimmungen über Raub und noch manche andere, die mit jenen verwandt sind. <sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> IX, 3—4 handelt über „Veränderungen“ bei Handwerkern, nachdem vorher über <span dir=\"rtl\">שינוי</span> beim Räuber bestimmt wurde. IX, 10 ist in seinem Schlusssatze gleich IX 9. X 4 ist insofern verwandt mit X 2—3, als hier wie dort Jemand durch eigenen Verlust fremdes Gut rettet. Von X 8 gilt die erste Bestimmung auch für Raub. X 9—10 sind Bestimmungen, um Raub und Diebstahl zu verhindern.</i>)",
|
44 |
+
"B) und C) Baba mezia u. Baba batra.",
|
45 |
+
"Da die Grenzscheide zwischen diesen beiden Theilen des Tr.’s Nesikin nicht mit Sicherheit zu bestimmen ist, so muss hier die Inhaltsangabe beide zusammenfassen.",
|
46 |
+
"Baba mezia (die mittlere Pforte) und Baba batra (die letzte Pforte) des Tr.’s Nesikin behandeln die verschiedenen Rechtsfragen des Civilrechtes, sowohl Betreffs beweglicher Güter als Betreffs der Grundstücke, insofern dieselben nicht (als Fragen über Beschädigungen und mit diesen Verwandtes) bereits in B. kamma erledigt sind. Folgende Theile sind hier zu unterscheiden:",
|
47 |
+
"I. Rechtsbestimmungen über Gefundenes (B. m. Abschnitt I und II), und zwar:",
|
48 |
+
"1) Gefundene Sachen, über die zwischen Zweien ein Rechtsstreit ist, wer von beiden sie gefunden. Dazu gehört auch die Bestimmung, dass mitunter der Fund des Einen einem Andern gehört (B. m. I, 1—5).",
|
49 |
+
"2) Welche gefundenen Urkunden zurückzugeben sind und welche nicht (B. m. I, 6—8).",
|
50 |
+
"3) Welche Funde dem Finder gehören, und welche er ausrufen lassen muss, um sie dem wiederzugeben, der die Zeichen angiebt (B. m. II 1—7a).",
|
51 |
+
"4) Wie man mit gefundenen Sachen zu verfahren hat; wann man nicht schuldig ist, verlorene oder verloren scheinende Sachen wiederzubringen; Aufladen und Abladen; wessen verlorene Sache einer anderen vorgeht (B. m. II 7b—11).",
|
52 |
+
"II. Ueber Deposita, wie man dieselben hüten muss, und wenn man widerrechtlich dieselben benutzt hat (B. m. Abschn. III). <sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> B. m. III 3 ist wegen III 4 hiehergesetzt, wiewohl es eig. zu B. k. X gehörte.</i>)",
|
53 |
+
"III. Ueber Kauf und Verkauf von Mobilien; wie man sich dieselben aneignet; Uebervortheilung; Verbot von betrügerischen Manipulationen beim Verkaufe (B. m. Abschn. IV). <sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Von M. 7 und 8 gehört nur der Anfang von M. 7 hieher; das Andere ist durch Ideenassociation angefügt worden.</i>).",
|
54 |
+
"IV. Ueber Zinsnahme und Geschäfte, die, weil sie einer Zinsnahme gleichen, verboten sind (B. m. V). Die Gesetzesbestimmungen hierüber sind in der Tosephta viel ausführlicher in drei Perakim gegeben (Tos. B. m. IV—VI). Diese Tosephta-Partie wurde in der talmudischen Zeit <span dir=\"rtl\">ריבית דבי ר׳ חייא</span> (B. m. 62b) genannt.",
|
55 |
+
"V. Ueber Miethen, Leihen und Pachten; namentlich über Miethen von Arbeitern, Miethen und Leihen von Arbeitsvieh, Miethen von Häusern und Pachten von Feldern, (B. m. VI—IX). Am Schlusse sind den Bestimmungen über die rechtzeitige Entlohnung des armen Tagelöhners und die damit verwandten Vorschriften über das Pfänden des armen Schuldners angereiht (B. m. IX, 13).",
|
56 |
+
"VI. Rechtsbestimmungen für Theilhaber an Immobilien, und zwar :",
|
57 |
+
"1) Bestimmungen, wenn von einem Grundstück das Erdgeschoss dem Einen, das obere Stockwerk aber einem Anderen gehört und das Haus einstürzt (B. m. Abschn. X). <sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> M. 4b und 5 sind wegen des Ausdrucks <span dir=\"rtl\">שנפלו</span> (<span dir=\"rtl\">ונפל</span>) an M. 3 angereiht, M. 6 ist mit dem Falle <span dir=\"rtl\">הבית והעליה של שנים</span> verwandt.</i>)",
|
58 |
+
"2) Bestimmungen für zwei, die ein Grundstück gemeinschaftlich besitzen (B. b. I).",
|
59 |
+
"VII. Einschränkungen des Rechtes der Grundbesitzer aus Rücksicht auf Nachbarn und Andere (B. b. Abschn. II).",
|
60 |
+
"VIII. Ueber die Usucapio zur Erwerbung des Eigenthumsrechtes oder sonstiger Rechte (Servituten) bei Grundstücken (B. b. III).",
|
61 |
+
"IX. Rechtsbestimmungen für den Verkauf von Immobilien, und nebenbei auch für den von Mobilien (B. b. IV—VII), und zwar:",
|
62 |
+
"1) Was man beim Verkauf von Grundbesitz stillschweigend mitverkauft und was nicht (B. b. IV).",
|
63 |
+
"2) Desgleichen beim Verkauf beweglicher Güter (V, 1—5). <sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> V, 4 gehört eig. nicht an diese Stelle und steht nur hier, weil vorher (V 3 Ende) der Fall vorkommt, dass Jemand die auf dem Felde eines Andern befindlichen Bäume kauft.</i>)",
|
64 |
+
"3) Rücktritt beim Kaufe wegen Täuschung; <sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> V 7 f. bestimmt nebenbei, wann der Kauf perfect ist, so dass man nicht mehr zurücktreten kann.</i>) wie der Kaufmann verfahren muss, um die Käufer nicht zu täuschen, und wofür er zu haften hat (B. b. V 6—VI 3).",
|
65 |
+
"4) Maasse beim Verkauf von Immobilien (B. b. VI 4—VII Ende). <sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> VI 5—6 enthält ähnliche Fälle wie VI 7.</i>)",
|
66 |
+
"X. Erbschaftsrecht (B. b. VIII u. IX). <sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> IX 4—5 ist durch Ideenassociation zu IX 3 hinzugekommen (<span dir=\"rtl\">לאמצע, לעצמה</span> in 3 und 4),</i>)",
|
67 |
+
"XI. Ueber schriftliche Urkunden (B. b. Abschn. X). <sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> X 7a scheint an X 6 angefügt zu sein, indem in beiden Fällen dem Armen nicht gestattet ist, das Recht des Reichen zu schmälern. Vielleicht hat es aber ursprünglich hinter IX 3 wegen <span dir=\"rtl\">לאמצע</span> und <span dir=\"rtl\">לעצמו</span> gestanden.</i>) Der Schlussatz <span dir=\"rtl\">אמר ר׳ ישמעאל וכו׳</span> bezieht sich auf den ganzen Traktat Nesikin. <sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Dass dieser Satz auf einen von R. Ismael redigirten Tr. Nesikin schliessen lässt, ist in „Magazin f. d. W. d. J.“ Jahrg. 1884, S. 91 gezeigt.</i>)",
|
68 |
+
"II. Der Traktat Sanhedrin (mit Makkot).",
|
69 |
+
"Dass die jetzigen beiden Traktate, Sanhedrin und Makkot, ursprünglich nur Einen Traktat bildeten, beweist schon die Beobachtung, dass Makkot I 10 gewiss zu Sanhedrin gehört und dass die Anfänge von Makkot II und III dasselbe Schema haben, wie Sanhedrin VII 4, IX 1, XI 1. Es geht aber ausserdem noch aus den Worten des Jerusch. Makkot I 31b hervor (<span dir=\"rtl\">מה דלא תנינן בכל סנהדרין</span>) und wird auch von vielen <span dir=\"rtl\">ראשונים</span> bezeugt. <sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> Maimon. Einl. in M.; Ramban zu Deut. 21, 13; Ran zu Sanh. 84b. Vgl. J. Lewy in der oben (Note 1) cit. Schr. S. 22, Note 2. — Damit erklärt es sich am Besten, dass nach der alten Ueberlieferung (vgl. z. B. Midr. zu Hohel. 6, 8) die Mischna nur 60 Traktate zählt, während dieselbe in unseren Ausgg. in 63 Traktate getheilt ist, indem 5 von unseren Traktaten (die 3 Babot, Sanh. u. Makkot) in alter Zeit nur für zwei gezählt wurden.</i>) Beide Tr. zusammen führten den Namen Sanhedrin. <sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> Doch kennt schon der babyl. Talmud den Namen <span dir=\"rtl\">מכוח</span> (Schebuot 2b).</i>)",
|
70 |
+
"Der Name <span dir=\"rtl\">סנהדרין</span> (συνέδριον), wovon die Mehrzahl <span dir=\"rtl\">סנהדריות</span> (I, 5), bezeichnet in der Mischnasprache eine Versammlung von ordinirten Richtern (s. I, Note 19), die allein zur Ausübung der Criminalgerichtsbarkeit befugt sind; daher dieser Name für den vorzüglich vom Criminalrecht handelnden Traktat. Nebenbei aber wird in diesem Tr. auch über den Civilprozess und über den Hohenpriester und den König gesprochen. Der Traktat Sanhedrin besteht aus folgenden Theilen:",
|
71 |
+
"I. Die verschiedenen Gerichte und deren Befugnisse, der Hohepriester und der König, ihr Verhältniss zu den Gerichten, ihre Rechte und Pflichten (Abschn. I—II).",
|
72 |
+
"II. Der Civilprozess und Verzeichniss der zu Richtern und zu Zeugen Untauglichen (Abschn. III).",
|
73 |
+
"III. Der Prozess über Capitalverbrechen; Verurtheilung zur Todesstrafe und Vollziehung der Steinigung und die nachher zu befolgenden Vorschriften (Abschn. IV—VI). Darauf folgt in Kürze, wie die anderen Todesstrafen vollzogen werden (VII 1—3)",
|
74 |
+
"IV. Verzeichniss der Verbrechen, die mit Steinigung bestraft werden und verschiedene Bestimmungen über dieselben, und besonders ausführlich über den ungehorsamen und widerspenstigen Sohn (VII 4—VIII).<sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> VIII 6 wird an VIII 5 wegen <span dir=\"rtl\">נדון על שם סופו</span> angeschlossen; VIII 7 ist wieder an VIII 6 angereiht, weil hier wie dort aus Nothwehr die Tödtung eines Menschen erlaubt ist.</i>)",
|
75 |
+
"V. Die Verbrechen, welche mit Verbrennung und die, welche mit Enthauptung bestraft werden. Ueber Mord wird ausführlicher gehandelt; ebenso über die zum Götzendienste verleitete Stadt. Hieher gehört auch die Aufzählung derer, die keinen Antheil an der zukünftigen Welt haben, wie dies in X, Note 1 und 41—43 begründet wird (Abschn. IX—X).<sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\"> IX 4 ist verwandt mit IX 3. IX 5a steht hier wegen IX 5. IX 6b ist insofern ähnlich mit IX 5, als in beiden Mischna’s von Verbrechern die Rede ist, die den Tod erleiden, trotzdem sie gerichtlich nicht zum Tode verurtheilt werden können.</i>)",
|
76 |
+
"VI. Verbrechen, die mit Erdrosselung bestraft werden, besonders die Auflehnung eines Gelehrten gegen das grosse Synedrion An eine Bestimmung, dass die falschen Zeugen, die fälschlich eine Priesterstochter des Ehebruchs bezichtigt, mit Erdrosselung zu bestrafen seien, werden die Rechtsbestimmungen über die durch ein Alibi als falsch überführten Zeugen angereiht. Zuletzt kommen noch einige Schlusssätze über die Todesstrafe überhaupt (Sanhedrin Abschn. XI und Makkot Abschn. I).",
|
77 |
+
"VII. Ueber die zur Auswanderung in eine Asylstadt zu verurtheilenden Todtschläger (Makkot II).",
|
78 |
+
"VIII. Die durch Geisselung zu bestrafenden Uebertretungen, und die Vollziehung der Geisselung. Einige aggadische Sätze als Schluss des Traktats über das Criminalrecht (Makkot III).",
|
79 |
+
"III. Der Traktat Schebuot.",
|
80 |
+
"Der Tr. handelt, wie schon sein Name zeigt, vorzüglich über die verschiedenen Schwüre. Da manche falsche Schwüre mit Geisselung bestraft werden (III 10 u. 11), so könnte man unseren Tr. als Fortsetzung von Makkot ansehen. Dennoch aber glaubten wir (oben S. VIII) ihn als Anhang zum Tr. Nesikin betrachten zu müssen, weil die meisten darin behandelten Eide beim Civilprozess vorkommen und dabei der Meineid durch ein Opfer resp. noch durch eine Geldzahlung zu sühnen ist. Ausser den Schwüren behandelt unser Tr. noch die Sühnung der Verunreinigung des Tempels und seiner Heiligthümer, weil für diese, nach Lev. 5, 2f., dasselbe Opfer, wie für manche falschen Schwüre, erforderlich ist. Die Bestimmungen hierüber hat die Mischna, weil sie geringer an Umfang sind, zuerst Abschn. I—II vorgetragen, um dann ausführlich über den Hauptgegenstand zu handeln. Unser Tr. hat folgende Theile:",
|
81 |
+
"I. Bestimmungen über die Sühnung der Verunreinigung des Tempels und seiner Heiligthümer (Abschn. I und II). <sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\"> I, 1 wurde als alte Zahlen-Mischna an die Spitze des Tr.’s gestellt (s. oben Note 3) und dient ihm zugleich als Einleitung.</i>)",
|
82 |
+
"II. Ueber den Ausspruch-Eid (<span dir=\"rtl\">שבועת נטוי</span> s. II, Note 44) und den vergeblichen Eid (<span dir=\"rtl\">שבועת שוא</span> Abschn. III).",
|
83 |
+
"III. Ueber den, ebenso wie der Ausspruch-Eid, ev. durch ein auf- und absteigendes Opfer (s. I, Note 18) zu sühnenden Zeugniss-Eid (<span dir=\"rtl\">שבועת העדות</span> Abschn. IV).",
|
84 |
+
"IV. Der Depositen-Eid (<span dir=\"rtl\">שבועת הפקדון</span> s. V, Note 1), der ev. durch ein Schuldopfer und Zahlung von einer Fünftel-Zugabe gesühnt werden muss (Abschn. V).",
|
85 |
+
"V. Der gerichtliche Eid (<span dir=\"rtl\">שבועת הדיינין</span>), den gewöhnlich der Verklagte zu schwören hat, um sich von der Zahlung zu befreien; Ausnahmefälle, bei denen der Kläger schwört, um Bezahlung zu erlangen, oder wo ein Eid ohne sichere Forderung auferlegt werden kann; zuletzt über die vier Hüter, bei denen der gerichtliche Eid oft zur Anwendung kommt (Abschn. VI—VIII).",
|
86 |
+
"IV. Der Traktat Edujot.",
|
87 |
+
"Den Namen Edujot (Zeugnisse) führt dieser Tr., weil sehr viele Halachot desselben vor dem obersten Gerichtshofe (zu Jabneh) bezeugt wurden, wie das oft der Halacha vorangehende <span dir=\"rtl\">העיד</span> beweist. Im babylonischen Talmud (Berachot 27a, Kidduschin 54b, Bechorot 26a) wird dieser Tr. auch <span dir=\"rtl\">בחירָתא</span> (Mehrz.), die Auserwählten (sc. <span dir=\"rtl\">הלכות</span>)<sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\"> Liest mau „Bechirta“ in der Einz., so muss man <span dir=\"rtl\">מסכתא</span> ergänzen.</i>) genannt, und der Name scheint dort so verstanden zu sein, dass alle in diesem Tr. vorkommenden Halachot vorzüglich und für die Praxis normativ sind. <sup class=\"footnote-marker\">25</sup><i class=\"footnote\"> Manche nehmen an, dass der Tr. „Idijot“ (die Vorzüglichsten) heisst (von <span dir=\"rtl\">עידית</span>, das Beste Gittin V 1) und dass demnach <span dir=\"rtl\">עדיות</span> gleichbedeutend sei mit <span dir=\"rtl\">בחירתא</span>. Doch ist diese Erklärung kaum richtig, da das im Tr. so häufig vorkommende <span dir=\"rtl\">העיד</span> allzu deutlich für die gewöhnliche Erklärung des Namens <span dir=\"rtl\">עדיות</span> spricht.</i>)",
|
88 |
+
"Nach einer in Berachot 28a citirten Baraita ist unser Tr. an dem Tage, an welchem R. Eleasar b. Asarja zum Nasi erwählt wurde, gelehrt worden (<span dir=\"rtl\">נישנית</span>). Nach allgemeiner Annahme ist die Sammlung und Zusammenstellung der Halachot unseres Tr.’s an jenem Tage erfolgt. Vielleicht ist sie aber an jenem Tage nur begonnen und erst nach geraumer Zeit beendigt worden. Die Beweggründe, solche Halachot zu sammeln, giebt R. Scherira Gaon in seinem Sendschreiden (ed. Mainz 1873, S. 3f.) mit folgenden Worten an: „Nachdem der Tempel zerstört war und (später) auch Bethar zerstört wurde und die Weisen nach allen Seiten hin sich zerstreuten, da hatten sie wegen der vielen Verfolgungen und Leiden nicht genügend von ihren Lehrern gelernt (<span dir=\"rtl\">לא שמשו כל צרכן</span>),<sup class=\"footnote-marker\">26</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">לא שמשו כל צרכן</span> (eig. „sie haben nicht genügend ihre Lehrer bedient“) bedeutet: sie haben nicht lange genug (so viel als sie nöthig hatten) von ihren Lehrern gelernt (vgl. z. B. Erubin 13a <span dir=\"rtl\">שימוש אשימוש</span> und Chullin 54a). Dies hätte nicht erst gesagt zu werden brauchen, wenn nicht Schwarz in seiner Sehr, „die Controversen der Schammaiten und Hilleliten“ S. 8 fälschlich dieses <span dir=\"rtl\">לא שמשו וכו׳</span> mit „Ueberwuchern der Theorie über die Praxis“ erklärt hätte (nach dem heutigen Gebrauch von <span dir=\"rtl\">שימוש</span> für „Praxis“!), um auf Grund dieser wunderlichen Erklärung zu falschen Resultaten zu gelangen.</i>) und es entstanden viele Controversen. Nachdem nämlich R. Jochanan b. Sakkai gestorben war … bestanden die Controversen zwischen Bet-Schammai und Bet-Hillel …. und obgleich die Halacha wie Bet-Hillel bestimmt worden war, bestanden noch Controversen in anderen Lehren zur Zeit des R. Gamliel zwischen R. Elieser und R. Josua u. A.….. Da war es nun eine wichtige Zeit, als sie von der Zerstörung des Tempels sich erholt hatten, — in jener Zeit versammelten sie sich um ihre Halachot festzuhalten (<span dir=\"rtl\">לאחוז הלכותיהן</span>), die beinahe untergegangen waren durch die Verwirrungen, Zerstörungen und Verfolgungen und durch die Controversen von Bet-Schammai und Bet-Hillel“. Aus den darauffolgenden Citaten ist ersichtlich, dass R. Scherira hier die Edujot-Sammlung meint, zu der auch nach der Tosephta (Anf. Edujot) die Furcht, dass die Thora vergessen werden könnte, und die Meinungsverschiedenheit unter den Weisen gedrängt hatten.",
|
89 |
+
"Die einzelnen Theile unseres Tr.’s sind folgende:",
|
90 |
+
"I. Zehn besonders merkwürdige Controversen von Schammai und Hillel und deren Schulen: drei, wo die Chachamim wie keines von beiden Schulhäuptern entscheiden; drei, wo Schammai selbst mit seinen Schülern controversirt, und vier, wo Bet-Hillel später sich zur Ansicht Bet-Schammai’s bekehrt (Abschn. I). <sup class=\"footnote-marker\">27</sup><i class=\"footnote\"> I 4—6 sind Zusätze zu I 3; über I 9 vgl. I, Note 72.</i>)",
|
91 |
+
"II. Zwanzig Halachot, und zwar eine Gruppe von 5 (4 Zeugnisse des R. Chanina Segan Hak. und ein Zusatz des R. Akiba) und 5 Gruppen von je 3 Halachot. Daran werden noch 2 agadische Aussprüche mit der Zahl 5 angereiht. <sup class=\"footnote-marker\">28</sup><i class=\"footnote\"> S. I, Note 91.</i>) (Abschn. II).",
|
92 |
+
"III. Zehn Controversen zwischen R. Dosa, Sohn Archinos’ und den Weisen (III 1—6).",
|
93 |
+
"IV. Zwanzig Halachot, 2 Gruppen zu 4, und 4 Gruppen zu 3 Halachot (III 7—12). <sup class=\"footnote-marker\">29</sup><i class=\"footnote\"> M. 8 muss nach M. 9 stehen, s. III, Note 72a.</i>).",
|
94 |
+
"V. Vierzig Fälle, bei denen Bet-Schammai erleichternd und Bet-Hillel erschwerend entscheiden, 23 trägt R. Meïr vor (V, Note 1), 6 R. Jehuda, 6 R. Jose, 3 R. Simon und 2 R. Eleasar (IV 1—V 5).",
|
95 |
+
"IV. Vierzig Zeugnisse und Traditionen von alten Tannaim, und zwar:",
|
96 |
+
"1) Erste Gruppe. 12 Zeugnisse: 4 von Akabja, 5 von R. Jehuda b. Baba und 3, wo R. Josua, R. Nechunja und R. Elieser in Controverse stehen (V 6—VI).",
|
97 |
+
"2) Zweite Gruppe. 16 Zeugnisse: 1 von R. Josua u. R. Zadok, 3 von R. Zadok, 1 von R. Josua u. R. Jakim, 1 von R. Papios, 5 von R. Josua und R. Papios, 1 von R. Menachem und 4 von R. Jochanan b. Gudgeda (Abschn. VII).",
|
98 |
+
"3) Dritte Gruppe. 12 Zeugnisse, 1 von R. Josua b. Bethera, 1 von R. Simon b. B., 1 von R. Jehuda b. Baba und R. Juda Hakohen, 1 von R. Jose Hakohen und R. Secharja Hakazab, 1 von R. Josua u. R. Juda b. Bethera, 3 von Jose b. Joëser, 1 von R. Akiba, 1 von R. Josua; darauf folgen noch zwei den Tempel und die Opfer betr. Traditionen 1 von R. Elieser und 1 von R. Josua. Ein Schlusssatz über die Mission des Propheten Elias beschliesst den ganzen Traktat. <sup class=\"footnote-marker\">30</sup><i class=\"footnote\"> Dieser Schlusssatz spricht auch für die Ansicht R. Scherira’s, dass die vielen Controversen die Edujot-Sammlung veranlasst haben.</i>)",
|
99 |
+
"Im ganzen enthält unser Tr., ausser den 30 <span dir=\"rtl\">קולי ב״ש וחומרי ב״ה</span>, 100 Halachot.<sup class=\"footnote-marker\">30a</sup><i class=\"footnote\"> Es scheint also, dass man mit Absicht 100 Halachot aus einer vielleicht grossen Mischna-Sammlung auswählte und nebst den <span dir=\"rtl\">קולי ב״ש וחומרי ב״ה</span> zu unserem Tr. vereinigte. Vielleicht rührt daher der Name <span dir=\"rtl\">בהירתא</span> (vgl. m. „die erste Mischna“ Seite 50).</i>) Die meisten Sätze von Edujot kommen in der Mischna noch an anderer Stelle vor, wo sie mit anderen Lehren im Zusammenhang stehen.",
|
100 |
+
"V. Der Traktat Abodah sarah.",
|
101 |
+
"In Sanhedrin ist über den Götzendienst nur kurz im 7. Abschn. M. 6—7 gesprochen. Es sind jedoch die Bestimmungen über dieses Gebot, sowie die von den Rabbinen zur Verhütung des Götzendienst getroffenen prohibitorischen Verordnungen so zahlreich, dass sie in einem besonderen Traktat behandelt werden müssen. Deshalb ist dem Tr. Sanhedrin der Tr. Ab. sarah<sup class=\"footnote-marker\">30b</sup><i class=\"footnote\"> Dass der Name <span dir=\"rtl\">עכו״ם</span> erst gegen Ende des 16. Jahrhunderte von der Censur eingeführt wurde in Abschnitt I Note 1a gezeigt.</i>) angehängt worden, der in der Tosephta noch viel umfangreicher ist, als in der Mischna.<sup class=\"footnote-marker\">31</sup><i class=\"footnote\"> Tosephta Ab. sarah hat 9 Perakim (im Erfurter Codex 8) und spricht im letzten Perek über die Gebote und das Kriminalrecht für die Noachiden, was auch dafür spricht, dass Ab. sarah zu Sanhedrin gehört.</i>) Die M. Ab. sarah besteht aus folgenden Theilen:",
|
102 |
+
"I. Bestimmungen über den Verkehr mit den Götzendienern (Abschn. I u. II), und zwar:",
|
103 |
+
"1) Verbot des Verkehrs mit ihnen an ihren Festtagen (I 1—4).",
|
104 |
+
"2) Was man den Götzendienern nicht verkaufen resp. vermiethen darf (I 5—9).",
|
105 |
+
"3) Sonstige Verkehrsverbote (II 1—2).<sup class=\"footnote-marker\">32</sup><i class=\"footnote\"> Dieser Theil ist in der Tosephta viel umfangreicher (Abschn. III).</i>)",
|
106 |
+
"4) Was für Dinge der Heiden zu jeder Nutzung und was nur zu essen verboten und was erlaubt ist (II 2—7).",
|
107 |
+
"II. Ueber Götzenbilder, andere abgöttisch verehrte oder zum Götzendienste gebrauchte Gegenstände, und wie man dieselben nichtig macht (III 1—IV 7).",
|
108 |
+
"III. Ueber Nesech-Wein (s. IV, Note 34) und was damit vermischt wird, sowie über die Art, wie man die von Heiden gekauften Geräthe brauchbar macht (IV 8—Ende).",
|
109 |
+
"Es scheint, dass der Tr. Ab. sarah in der alten Mischna einen grösseren Umfang gehabt und von R. Jehuda ha-Nasi stark gekürzt worden ist.",
|
110 |
+
"VI. Der Traktat Abot.",
|
111 |
+
"Die Entstehung dieses Traktates erklärt sich am einfachsten auf folgende Weise. Zuerst (etwa nach Hillel und Schammai) wurde als Anhang zum Tr. Sanhedrin eine Aufzählung der Synedrialhäupter bis nach Hillel und Schammai mit Kernsprüchen von jedem Lehrer (Abot I 1—15) hinzugefügt. Später hat man (wahrscheinlich R. Akiba) diesen Lehrern noch R. Jochanan b. Sakkai und dessen vorzüglichste Schüler mit ihren Kernsprüchen (Abot II 8—14) angereiht. Indem in solcher Weise 10 Generationen von Traditionslehren von Esra bis R. Akiba aufgezählt waren (s. V, Note 1), wurden dieser Spruchsammlung noch die Mischna’s mit der Zehnzahl und diesen dann einige mit anderen Zahlen (etwa Abot V 1—5; 7—10 u. a.) angehängt, und es konnte so diese ganze Sammlung als ein besonderer Traktat erscheinen, der passend mit dem Namen <span dir=\"rtl\">אבות</span> = Väter, d. h. Traditionslehrer (s. Edujot I, Note 36) benannt wurde. Diesem „Abot“ des R. Akiba fügten dann spätere Tannaïm (R. Meïr und R. Jehuda ha-Nasi u. A.) noch Aussprüche von anderen älteren und jüngeren Gesetzeslehrern hinzu, bis es die Gestalt unseres Tr.’s Abot erhielt. <sup class=\"footnote-marker\">33</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. hierüber ausführlich in m. Sehr, „die erste Mischna“ S. 26ff.</i>) Dieser Tr., wie er uns vorliegt, hat folgende Theile:",
|
112 |
+
"I. Sprüche von Traditionslehrern, die eine Traditionskette bilden von der grossen Synagoge bis R. Jochanan b. Sakkai und dessen vorzüglichste Schüler (Abschn. I u. II).<sup class=\"footnote-marker\">34</sup><i class=\"footnote\"> I 16 bis II 4a ist ein Einschiebsel, das an Hillel dessen Nachkommen anreiht. II 15—16 ist ein Zusatz zu II, 14.</i>)",
|
113 |
+
"II. Sprüche anderer Gesetzeslehrer bis R. Akiba inclusive (Abschn. III).<sup class=\"footnote-marker\">35</sup><i class=\"footnote\"> Von den späteren Zusätzen (Tosephta’s), die in den Noten zu Abot stets angemerkt sind, muss hierbei abgesehen werden.</i>)",
|
114 |
+
"III. Sprüche der Gesetzeslehrer nach R. Akiba, aus der Zeit des R. Meïr und R. Jehuda ha-Nasi, eingeleitet durch die Sprüche von Ben Soma und Ben Assai, den jüngeren Zeitgenossen des R. Akiba, die nicht den Titel „Rabbi“ hatten (Abschn. IV).<sup class=\"footnote-marker\">35</sup><i class=\"footnote\"> Von den späteren Zusätzen (Tosephta’s), die in den Noten zu Abot stets angemerkt sind, muss hierbei abgesehen werden.</i>)",
|
115 |
+
"IV. Verschiedene, zumeist anonyme und nach Zahlen geordnete Aussprüche (Abschn. V).<sup class=\"footnote-marker\">35</sup><i class=\"footnote\"> Von den späteren Zusätzen (Tosephta’s), die in den Noten zu Abot stets angemerkt sind, muss hierbei abgesehen werden.</i>)",
|
116 |
+
"In manchen Ausgaben, sowie in den Gebetbüchern, ist noch eine Baraita, <span dir=\"rtl\">פרק קנין תורה</span> genannt, als 6. Abschnitt hinzugesetzt für den sechsten der Sabbate zwischen <span dir=\"rtl\">פסח</span> und <span dir=\"rtl\">שבועות</span>, an welchen man die <span dir=\"rtl\">פרקי אבות</span> zu lesen pflegte<sup class=\"footnote-marker\">36</sup><i class=\"footnote\"> In Cod. München steht der Tr. Abot mit dem Abschn. <span dir=\"rtl\">קנין תורה</span> als 6. Perek hinter den Mischnajot der 6. Ordnung am Anfang der sogenannten kleinen Traktate; vgl. Rabbinowitz, Vorrede zu <span dir=\"rtl\">דקדוקי סופרים</span> S. 27.</i>).",
|
117 |
+
"Von unserem Tr. gab es noch eine andere Recension, die der Agada-Sammlung „Abot de-R. Nathan“ (<span dir=\"rtl\">אבות דרבי נתן</span>) zu Grunde lag und von unserer Mischna wesentlich abwich.<sup class=\"footnote-marker\">33</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. hierüber ausführlich in m. Sehr, „die erste Mischna“ S. 26ff.</i>)",
|
118 |
+
"VII. Der Traktat Horajot.",
|
119 |
+
"Als Anhang zu Sanhedrin ist auch der Tr. <span dir=\"rtl\">הוריות</span><sup class=\"footnote-marker\">37</sup><i class=\"footnote\"> In dem bekannten Sendschreiben des R. Scherira Gaon wird der Tr. (ed. Mainz 1873 S. 33) <span dir=\"rtl\">הוראות</span> genannt.</i>) (Entscheidungen) zu betrachten. In erster Linie handelt derselbe über die Fälle, wo durch irrthümliche Entscheidungen eines Synedrions Einzelne oder die Mehrzahl von Israel zur Sünde verleitet worden sind. Sodann wird noch über die Entscheidung des Hohenpriesters gelehrt, die für ihn selbst dieselben Folgen nach sich zieht, wie die Entscheidung des Synedrions für das Volk. Die zwei Opfergesetze in Lev. 4, 1—21, wie sie die jüdische Tradition auslegt, sind die Grundlage unseres Traktats. Nebenbei werden noch andere Bestimmungen mitgetheilt über die verschiedenen Hohenpriester, und darüber, wer von den verschiedenen Geschlechtern und Ständen dem andern vorzuziehen ist. Die Anordnung der Theile ergiebt sich von selbst. Abschn. I handelt über die Entscheidungen des Gerichts, Abschn. II 1—2 über die des Hohenpriesters, 3—7 über die Bedingungen, unter denen das Gericht, der Hohepriester und Andere die verschiedenen Opfer darzubringen haben, Abschn. III 1—3 über den Fall, dass ein Würdenträger von seiner Würde abgetreten ist, 4—5 über die Rangesunterschiede unter den Priestern, 6—7 über verschiedene Ranges- und Standesstufen.",
|
120 |
+
"Da die letzte M. von Horajot schwerlich als Schluss-Mischna eines Seder gestanden haben wird, dagegen die letzte M. von Edujot besonders als solche geeignet erscheint, so ist es wahrscheinlich, dass letzterer Traktat ursprünglich den Seder Nesikin beschlossen hat, wie dies im Cod. München und in der Mischna-Ausgabe von 1559 <sup class=\"footnote-marker\">38</sup><i class=\"footnote\"> Die Ordnung der Traktate in dieser Ausgabe ist: Die 3 Babot, Sanhedrin, Makkot, Schebuot, Abodah sarak, Horajot, Abot, Edujot; s. die tabellarische Uebersicht bei Strack, Einl. in den Talmud S. 11 der 2 Auflage.</i>) wirklich zu finden ist."
|
121 |
+
]
|
122 |
+
},
|
123 |
+
"versions": [
|
124 |
+
[
|
125 |
+
"Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de]",
|
126 |
+
"https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002378149/NLI"
|
127 |
+
]
|
128 |
+
],
|
129 |
+
"heTitle": "פירוש גרמני, הקדמה לסדר נזיקין",
|
130 |
+
"categories": [
|
131 |
+
"Mishnah",
|
132 |
+
"Modern Commentary on Mishnah",
|
133 |
+
"German Commentary",
|
134 |
+
"Seder Nezikin"
|
135 |
+
],
|
136 |
+
"schema": {
|
137 |
+
"heTitle": "פירוש גרמני, הקדמה לסדר נזיקין",
|
138 |
+
"enTitle": "German Commentary, Introduction to Seder Nezikin",
|
139 |
+
"key": "German Commentary, Introduction to Seder Nezikin",
|
140 |
+
"nodes": [
|
141 |
+
{
|
142 |
+
"heTitle": "",
|
143 |
+
"enTitle": ""
|
144 |
+
}
|
145 |
+
]
|
146 |
+
}
|
147 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Mikvaot/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Mikvaot/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json
ADDED
@@ -0,0 +1,117 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Mikvaot",
|
4 |
+
"versionSource": "http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/",
|
5 |
+
"versionTitle": "Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"priority": 1.0,
|
8 |
+
"license": "CC-BY",
|
9 |
+
"shortVersionTitle": "Dr. Joshua Kulp",
|
10 |
+
"actualLanguage": "en",
|
11 |
+
"languageFamilyName": "english",
|
12 |
+
"isBaseText": false,
|
13 |
+
"isSource": false,
|
14 |
+
"direction": "ltr",
|
15 |
+
"heTitle": "משנה מקואות",
|
16 |
+
"categories": [
|
17 |
+
"Mishnah",
|
18 |
+
"Seder Tahorot"
|
19 |
+
],
|
20 |
+
"text": [
|
21 |
+
[
|
22 |
+
"There are six degrees of mikvaot, each superior to the other. The water of pools [smaller than 40 seah] if an unclean person drank of it and then a clean person drank of it, he becomes unclean; If an unclean person drank of it and then drew water from it in a clean vessel, [the vessel] becomes unclean; If an unclean person drank of it and then a loaf of terumah fell in: If he washed [his hands] in it, it becomes unclean; But if he did not wash [his hands] in it, it continues clean.",
|
23 |
+
"If one drew water from it in an unclean vessel and then a clean person drank [out of the pit], he becomes unclean. If one drew water [from it] in an unclean vessel and then drew water from it in a clean vessel, it becomes unclean. If one drew water [from it] in an unclean vessel and a loaf of terumah fell in: If he washed [his hands] in it, it becomes unclean; But if he did not wash [his hands] in it, it is clean.",
|
24 |
+
"If unclean water fell into it and a clean person drank of it, he becomes unclean. If unclean water fell into it and then water was drawn from it in a clean vessel, it becomes unclean. If unclean water fell into it and a loaf of terumah fell in: If he washed [his hands] in it, it becomes unclean; But if he did not wash [his hands] in it, it is clean. Rabbi Shimon says: it becomes unclean whether he washed in it or whether he did not wash in it.",
|
25 |
+
"If a corpse fell into it or an unclean person walked in it, and a clean person drank of it, he is clean. The same rule applies to the water of pools, the water of cisterns, the water of ditches, the water of caverns, the water of rain flows which have stopped, and mikvehs of less than forty seahs. They are all clean during the time of rain; When the rain has stopped those near to a city or to a road are unclean, and those distant remain clean until the majority of people pass [that way].",
|
26 |
+
"When do they become clean?Bet Shammai say: when their contents have been increased [by more than the original quantity] and they overflow. Bet Hillel say: when their contents have been increased [by more than their original quantity] even if they do not overflow. Rabbi Shimon says: when they overflow although their contents have not been so increased. [These] are valid [for preparing dough] for hallah and for the washing of the hands.",
|
27 |
+
"Superior to such [water] is the water of rain flows which have not stopped. If an unclean person drank of it and then a clean person drank of it, he is clean. If an unclean person drank of it and water was then drawn from it in a clean vessel, it is clean. If an unclean person drank of it and a loaf of terumah fell in, even if he washed his hand in it, it is clean. If one drew water from it in an unclean vessel and then a clean person drank [out of the pool], he is clean. If one drew water from it in an unclean vessel and a loaf of terumah fell [into the pool], even if he washed his hands in it, it is clean. If unclean water fell into it and a clean person drank of it, he is clean. If unclean water fell into it and one drew water from it in a clean vessel, it is clean. If unclean water fell into it and a loaf of terumah fell in, even if he washed his hands in it, it is clean. [All such water] is valid for terumah and for the washing of the hands.",
|
28 |
+
"Superior to such [water] is [the water of] the mikveh containing forty seahs, for in it people may immerse themselves and immerse other [things]. Superior to such [water] is [the water of] a spring whose own water is little but has been increased by a greater quantity of drawn water. It is equivalent to the mikveh in as much as it may render clean by standing water, and to an [ordinary] spring in as much as one may immerse in it whatever the quantity of its contents.",
|
29 |
+
"Superior to them are \"smitten waters\" which can purify even when flowing [on the ground]. Superior to them are \"living waters\" for in them there is immersion for zavim and sprinkling for metzoraim, and they are valid for the preparation of the hatat waters."
|
30 |
+
],
|
31 |
+
[
|
32 |
+
"An unclean man who went down to immerse himself: If it is doubtful whether he did immerse himself or not; And even if he did immerse himself, it is doubtful whether the mikveh contained forty seahs or not; And if there were two mikvehs, one containing forty seahs but the other not containing forty seahs, and he immersed himself in one of them but he does not know in which of them he immersed himself, In such a doubt he is unclean.",
|
33 |
+
"If a mikveh was measured and was found lacking [in its prescribed quantity], all things which had been purified in it, whether in private domain or in a public domain, are accounted unclean retroactively. To what does this rule apply? To a serious uncleanness. But in the case of a lesser uncleanness, for instance if he ate unclean foods or drank unclean liquids, or if his head and the greater part of his body entered into drawn water, or if three logs of drawn water fell on his head and the greater part of his body, and he then went down to immerse himself and he is in doubt whether he immersed himself or not, or even if he did immerse himself there is [still] a doubt whether the mikveh contained forty seahs or not, or if there were two mikvehs, one containing forty seahs and not the other, and he immersed himself in one of them but does not know in which of them he immersed himself, in such a doubt he is accounted clean. Rabbi Yose considers him unclean, for Rabbi Yose says: anything which is presumed to be unclean always remains in a condition of unfitness until it is known that it has become clean; but if there is a doubt whether a person became unclean or caused uncleanness, it is to be accounted clean.",
|
34 |
+
"The case of a doubt about drawn water which the sages have declared clean;If there is a doubt whether [three logs of drawn water] fell into the mikveh or not, Or even if they did fall in, there is a doubt whether [the mikveh] contained forty seahs or not, Or if there were two mikvehs one of which contained forty seahs and the other did not, and drawn water fell into one of them and it is not known into which of them it fell, In such a doubt it is accounted clean, because there exists [a possibility] on which we may depend [in declaring it clean]. If they both contained less than forty seahs, and [drawn water] fell into one of them and it is not known into which of them it fell, in such a doubt it is accounted unclean, because there exists no [possibility] on which we may depend [in declaring it clean].",
|
35 |
+
"Rabbi Eliezer says: a quarter-log of drawn water in the beginning makes the mikveh invalid, and three logs on the surface of the water. But the sages say: both in the beginning and at the end, the measure [which makes the mikveh invalid] is three logs.",
|
36 |
+
"If there were three cavities in a mikveh each holding a log of drawn water, if it is known that forty seahs of valid water fell in before reaching the third cavity, [such a mikveh is] valid; otherwise it is invalid. Rabbi Shimon declares it valid, since it resembles a mikveh adjoining another mikveh.",
|
37 |
+
"If one scraped mud to the sides and then three logs [of water] were drawn out from it [from the mud], [the mikveh is still] valid. But if removed the mud away and three logs were drawn from it [into the mikveh] it becomes invalid. Rabbi Shimon pronounces it valid, since there was no intention to draw [the water].",
|
38 |
+
"If one had left wine-jars on the roof to dry and they became filled with water: Rabbi Eliezer says: if it was the season of rain and there was [in the cistern] a little water, one may break the jars; otherwise one may not break them. Rabbi Joshua says: in either case one may break them or tilt them over, but one may not empty [them into the cistern].",
|
39 |
+
"A plasterer forgot his lime-tub in a cistern and it became filled with water: if water flowed above it a little, it may be broken; and if not, it may not be broken, the words of Rabbi Eliezer. But Rabbi Joshua says: in either case it may be broken.",
|
40 |
+
"If one had arranged wine-jars in a cistern and they became filled with water, even though the water of the cistern was all soaked up, they may be broken.",
|
41 |
+
"A mikveh which contains forty seahs of water and mud [combined]: Rabbi Eliezer says: one may immerse objects in the water but one may not immerse them in the mud. But Rabbi Joshua says: in the water and also in the mud. In what kind of mud may objects be immersed? Mud over which water floats. If the water was on one side only, Rabbi Joshua agrees that objects may be immersed in the water but may not be immersed in the mud. Of what kind of mud have they spoken? Mud into which a reed will sink of itself, the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah says: [mud] in which a measuring-rod will not stand upright. Abba Elazar ben Dulai says: [mud] into which a plummet will sink. Rabbi Eliezer says: such as will go down into the mouth of a jar. Rabbi Shimon says: such as will enter into the tube of a water- skin. Rabbi Elazar bar Zadok says: such as can be measured in a log measure."
|
42 |
+
],
|
43 |
+
[
|
44 |
+
"Rabbi Yose says: two mikvehs neither of which contains forty seahs and a log and a half [of drawn water] fell into this one and a log and a half into this one, and then they are mixed together, they remain valid, since they had never been called as invalid. But if there is a mikveh holding less than forty seahs, and three logs [of drawn water] fell into it, and it was then divided into two, it is invalid, since it had already been called invalid. Rabbi Joshua declares it valid, for Rabbi Joshua used to say: any mikveh containing less than forty seahs into which three logs [of drawn water] fell and from which a kortov was withdrawn becomes valid, since the three logs have also been diminished. But the sages say: it always remains invalid until the amount of its former contents and a little more are removed.",
|
45 |
+
"How so? If there was a cistern in a courtyard and three logs [of drawn water] fell into it, it will always remain invalid until the whole of it is removed and a little more, or until [another mikveh containing] forty se'ahs is placed in the courtyard, so that the higher mikveh is rendered valid by the lower. Rabbi Elazer ben Azariah declares it invalid unless the [new mikveh] is stopped up.",
|
46 |
+
"If a cistern is full of drawn water and a channel leads into it and out of it, it continues to be invalid until it can be reckoned that there does not remain in it three logs of the former [water]. If two men each poured a log and a half [of drawn water] into a mikveh, or if one wrung out his clothes and so poured in [water] from several places, or if one emptied out a water-jug and so poured in [water]from several places, Rabbi Akiva declares it valid, But the sages declare it invalid. Rabbi Akiva said: they did not say \"if they poured in,\" rather \"if one poured in.\" But they said: they said neither thus nor thus, but rather \"if there fell in three logs [of drawn water].\"",
|
47 |
+
"[If the three logs of drawn water fell in] from one vessel or from two or from three, they combine together; but if from four, they do not combine together. If a man who had a seminal issue was sick and nine kavs of water fell on him, or if there fell on the head and the greater part of the body of a clean person three logs of drawn water from one vessel or from two or from three, they combine together; but if from four, they do not combine together. In what case does this apply? When the second began before the first finished. And in what case does [the other statement] apply? When there was no intention to increase it. But if there was an intention to increase it, if only a kortov in a whole year, they combine together to add up to the three logs."
|
48 |
+
],
|
49 |
+
[
|
50 |
+
"If one put vessels under a water-spout, whether they be large vessels or small vessels or even vessels of dung, vessels of stone or earthen vessels, they make the mikveh invalid. It is all alike whether they were put there [purposely] or were [merely] forgotten, the words of Bet Shammai. But Bet Hillel declare it clean in the case of one who forgets. Rabbi Meir said: they voted and Bet Shammai had a majority over Bet Hillel. Yet they agree in the case of one who forgets [and leaves vessels] in a courtyard that the mikveh remains clean. Rabbi Yose said: the controversy still remains as it was.",
|
51 |
+
"One who put a board under a water-spout: if it had a rim to it, it disqualifies the mikveh; otherwise it does not disqualify the mikveh. If he made it stand upright to be rinsed, in neither case does it disqualify the mikveh.",
|
52 |
+
"If one makes a hollow in a water-spout to collect pebbles, its water disqualifies the mikveh; In the case of a wooden [spout] if it holds even a little, But in the case of an earthenware [spout] if it will hold a quarter-log. Rabbi Yose says: also in the case of an earthenware [spout] if it holds even a little: they have spoken of \"a quarter-log\" only in the case of broken sherds of an earthenware utensil. If the pieces of gravel moved about inside [the hollow], it disqualifies the mikveh. If dirt went down into it and was pressed down, [the mikveh continues to be] valid. If the spout was narrow at each end and wide in the middle, it does not disqualify [the mikveh] invalid, because it had not been made to gather anything in it.",
|
53 |
+
"Drawn water and rain water which were mixed together in a courtyard or in a cavity or on the steps of a cave: If the greater part was valid, the whole is valid; And if the greater part is invalid, the whole is invalid. If they were equal in quantity, the whole is invalid. When [does this apply]? When they were mingled together before they arrived at the mikveh. If [the drawn water] flowed into the [rain] water: it was known that there fell in forty seahs of valid water before there came in three logs of drawn water, [the mikveh is] valid; otherwise it is invalid.",
|
54 |
+
"In the case of a trough in a rock: One may not fill up [the hatat waters] from it, nor may the [hatat waters] be consecrated in it, nor may one sprinkle from it. And it does not require a tightly stopped-up covering, And it does not invalidate the mikveh. If it was a vessel and had been joined to the ground with lime: One may fill up the hatat waters from it and the hatat waters may be consecrated in it, and one may sprinkle from it, And it requires a tightly stopped-up covering; And it invalidates the mikveh invalid. If a hole was made in it below or at the side so that it could not contain water in however small a quantity, it is valid. And how large must the hole be? Like the tube of a water-skin. Rabbi Yehudah ben Batera said: it happened in the case of the trough of Yehu in Jerusalem that there was a hole in it like the tube of a water-skin, all the pure things in Jerusalem were made using it. But Bet Shammai sent and broke it down, for Bet Shammai say: [it remains a vessel] unless the greater part of it is broken down."
|
55 |
+
],
|
56 |
+
[
|
57 |
+
"[Water from] a spring which is made to pass over into a trough becomes invalid. If it was made to pass over the edge in any quantity, [what is] outside [the trough] is valid, for [the water of] a spring purifies however little its quantity. If it is made to pass over into a pool and then is stopped, the pool counts as a mikveh. If it is made to flow again, it is invalid for zavim and for those with skin disease and for the preparation of the hatat waters until it is known that the former [water] is gone.",
|
58 |
+
"If it was made to pass over the outside of vessels or over a bench: Rabbi Judah says: behold it remains as it was before. Rabbi Yose says: behold it is like a mikveh, except that one may not immerse anything above the bench.",
|
59 |
+
"If [water from] a spring that flows into many channels was increased in quantity so that it was made to flow in abundance, it remains as it was before. If it was standing and its quantity was increased so that it was made to flow, it becomes equal to a mikveh in that it can purify in standing water, and to a spring in that one may immerse [objects] therein however small its quantity.",
|
60 |
+
"All seas are equivalent to a mikveh, for it is said, \"And the gathering (ulemikveh) of the waters He called the seas\" (Genesis 1:10), the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah says: only the Great Sea is equivalent to a mikveh, for it says \"seas\" only because there are in it many kinds of seas. Rabbi Yose says: all seas afford cleanness when running, and yet they are unfit for zavim and metzoraim and for the preparation of the hatat waters.",
|
61 |
+
"Flowing water is considered like a spring and dripping water is considered like a mikveh. Rabbi Zadok testified that if flowing water exceeded dripping water [with which it was mixed] it was valid [as flowing water]. If dripping water became flowing water, its flow may be blocked by a stick or by a reed or even by a zav or a zavah, and then one may go down and immerse oneself in it, the words of Rabbi Judah. Rabbi Yose says: one may not stop the flow of water with anything which is liable to uncleanness.",
|
62 |
+
"If a wave was separated [from the sea] and was forty seahs, and it fell on a man or on vessels, they become clean. Any place containing forty seahs is valid for immersing oneself and for immersing other things. One may immerse in trenches or in ditches or even in a donkey-track whose water is connected in a valley. Bet Shammai say: one may immerse in a rain torrent. But Bet Hillel say: one may not immerse. They agree that one may block its flow with vessels and immerse oneself in it, but the vessels with which the flow is blocked are not thereby [validly] immersed."
|
63 |
+
],
|
64 |
+
[
|
65 |
+
"Anything which is joined with [the water of] a mikveh is like a mikveh. One may immerse in holes of a cavern and in crevices of a cavern just as they are. The pit of a cavern, one may not immerse in it unless it had a hole as big as the tube of a water-skin. Rabbi Judah said: when [is this the case]? When it stands by itself; but if it does not stand by itself, one may immerse in it just as it is.",
|
66 |
+
"If a bucket was full of utensils and they were immersed, they become clean; But if [the bucket] was not immersed, the water in the bucket is not considered as joined [with the water of the mikveh] unless it be joined [by means of a hole in the bucket which is as big] as the tube of a water-skin.",
|
67 |
+
"Three mikvehs, two of which held twenty seahs [of valid water] and the third held twenty seahs of drawn water, and that holding drawn water was at the side: If three persons went down and immersed themselves in them and [the water of the three mikvehs] joined, the mikvehs are clean and they that immersed themselves become clean. If the one holding the drawn water was in the middle and three persons went down and immersed themselves in them and [the water of the three mikvehs] joined, the mikvehs continue as they were before and they that immersed themselves are as they were before.",
|
68 |
+
"If a sponge or a bucket containing three logs of water fell into a mikveh, they do not make it invalid, because they have only said: \"if three logs fell in.\"",
|
69 |
+
"A chest or a box which is in the sea: one may not immerse in them unless they have a hole as large as the tube of a water-skin. Rabbi Judah says: in the case of a large vessel [the hole should be] four handbreadths, and in a small one [the hole should be as large as] the greater part of it. If there was a sack or a basket [in the sea], one may immerse in them as they are, since the water is mixed together. If they are placed under a water-spout, they do not make the mikveh invalid. And they may be immersed and brought up in the ordinary way.",
|
70 |
+
"If there was a broken [earthenware] vessel in the mikveh and utensils were immersed in it, they become clean from their [former] uncleanness but are again rendered unclean because of the earthenware vessel. But if water flowed above it in any quantity, they are clean. If [water of] a spring flowed forth from an oven and a man went down and immersed himself in it, he is clean but his hands become unclean. But if [the water was as] high above the oven as the height of his hands, his hands also are clean.",
|
71 |
+
"Mikvaot can be joined together [if their connection is as big] as the tube of a water-skin in thickness and in space, in which two fingers can be fully turned round. If there is a doubt [whether it is as big] as the tube of a water skin or not, it is invalid, because [this is a mitzvah] from the Torah. The same applies also to the olive's bulk of a corpse and the olive's bulk of carrion and the lentil's bulk of a sheretz. Anything which remains in [the space measuring] the tube of a water-skin lessens [its measure]. Rabban Shimon ben Gamaliel says: if it is any water creature whatsoever, [the mikvaot] remain clean.",
|
72 |
+
"Mikvaot may be made clean [by joining drawn water from] a higher [mikveh to valid water] from a lower [mikveh or drawn water from] a distant [mikveh to valid water] in a [mikveh] near at hand. How so? One brings a pipe of earthenware or of lead and puts his hand beneath it till it is filled with water; then he draws it along till [the two waters] touch even if it be by a hair's breadth it is sufficient. If in the higher [mikveh] there were forty seahs and nothing in the lower, one may draw water and carry it on the shoulder and place it in the higher [mikveh] till forty seahs have flowed down into the lower [mikveh].",
|
73 |
+
"If a wall between two mikvaot had a perpendicular crack, [their waters] may be reckoned together; [If it was cracked] horizontally, they cannot be reckoned together, unless there is at one place [a hole as big] as the tube of a water-skin. Rabbi Judah says: the rule is reversed. If there is a breach from one [mikveh] to the other, [they can be reckoned together] if the height is as [the thickness of] the skin of garlic and the breadth like the tube of a water-skin.",
|
74 |
+
"The outlet of a bath-basin: if it is in the center, it renders [the bath] invalid [as a mikveh]; but if it is at the side, it does not render it invalid, because then it is like one mikveh adjoining another mikveh, the words of Rabbi Meir. But the sages say: if the bath- basin can contain a quarter-log of [water] before it reaches the outlet, it is valid; but if not, it is not valid. Rabbi Elazar bar Zadok says: if the outlet can contain any amount of [water], it is invalid.",
|
75 |
+
"The ‘purifier' in the bathhouse: the bottom was full of drawn [water] and the top full of valid [water], if [the space] in front of the hole can contain three logs it is invalid [as a mikveh]. How large must the hole be to contain three logs? 1/320th of the pool, the words of Rabbi Yose. But Rabbi Elazar says: even if the bottom [pipe] was full of valid [water] and the top [pipe] full of drawn [water] and by the hole's side were three logs, [the bath is] valid, for they have only said: \"if three logs fell in.\""
|
76 |
+
],
|
77 |
+
[
|
78 |
+
"Some materials raise the mikveh up [to the required quantity] and do not make it invalid. Some make it invalid and do not raise it up [to the required quantity]; And some neither raise it up [to the required quantity] nor make it invalid. These raise it up to the required quantity and do not make the mikveh invalid. Snow, hail, frosted dew, ice, salt, and thin mud. Rabbi Akiva said: Rabbi Ishmael once argued against me saying; snow does not raise up the mikveh [to its required quantity]. But the men of Madeba testified in his name that he had once told them: go and bring snow and with it prepare a mikveh from the outset. Rabbi Yohanan ben Nuri says: hailstones are like drawn water. How do they raise it up [to the required quantity] and not render it invalid? If the mikveh contained forty seahs less one, and a se'ah of them fell in and made up [the required quantity], they thus make up [the required quantity] but do not render it invalid.",
|
79 |
+
"These invalidate the mikveh and do not raise it up to [the required quantity]: Drawn water, whether clean or unclean, water that has been used for pickling or for boiling, and grape-skin wine before it becomes vinegar. How do they make the mikveh invalid and do not raise it up [the required quantity]? If a mikveh contained forty seahs less a kortov, and a kortov of these fell into it, it does not raise it up [the required quantity]; And if there were three logs of any of these, they would invalidate the mikveh. But other liquids, and the juice of fruits, brine, and liquid in which fish has been pickled, and grape-skin wine that has fermented sometimes raise it up to [the required quantity] and sometimes do not raise it up. How so? If a mikveh contained forty seahs less one, and a seah of any of these fell in it, it does not raise it up to [the required quantity]. But if the mikveh contained forty seahs and a se'ah of any of these was put in and one seah was removed, the mikveh is still valid.",
|
80 |
+
"If he rinsed in the mikveh baskets of olives or baskets of grapes and they changed its color, it remains valid. Rabbi Yose says: dye-water renders it invalid by a quantity of three logs, but not merely by changing its color. If wine or the sap of olives fell into it and changed its color, it becomes invalid. What should one do [to make it valid again]? One should wait until the rain falls and the color reverts to the color of water. If it contained forty seahs, water may be drawn and carried on the shoulder and put into it until the color reverts to that of water.",
|
81 |
+
"If wine or the sap of olives fell into the mikveh and changed the color of a portion of the water, if there is not a portion [of the mikveh] that has forty seahs with the color of water, one may not immerse in there.",
|
82 |
+
"If a kortov of wine fell into three logs of water and its color became like that of wine, and the water then fell into a mikveh, it does not render it invalid. If there were three logs of water less a kortov into which a kortov of milk fell, and their color remained like the color of water, and then they fell into a mikveh, they do not render it invalid. Rabbi Yohanan ben Nuri says: everything goes by the color.",
|
83 |
+
"If a mikveh contained forty seahs exactly and two persons went down and immersed themselves one after the other, the first becomes clean but the second remains unclean. Rabbi Judah says: if the feet of the first were still touching the water, the second also becomes clean. If one immersed a thick cloak and when he drew it out a part was still in contact with the water [and then another person immersed himself in the mikveh], he becomes clean. A pillow case or a cushion of leather, as soon as it is taken out of the water by its open ends the water which still remains in it is drawn water. How should one do it? One should immerse them and draw them up by their lower edges.",
|
84 |
+
"If he immersed a bed in it, even though its legs sink into the thick mud, it still becomes clean because the water touched them before [the mud]. The water of a mikveh which is shallow, one may press down even bundles of sticks, even bundles of reeds, so that the level of the water may rise, and then go down and immerse oneself. If an [unclean] needle is placed on the step [leading down to a mikveh] in a cavern, and the water is put in motion, once a wave has passed over it, [the needle] becomes clean."
|
85 |
+
],
|
86 |
+
[
|
87 |
+
"The land of Israel is clean and its mikvaot are clean. The mikvaot of the nations outside the land are valid for those who had a seminal emission even though they have been filled by a pump-beam; Those in the land of Israel: when outside the entrance [to the city] are valid even for menstruants, and those within the entrance [to the city] are valid for those who had a seminal emission but invalid for all [others] who are unclean. Rabbi Eliezer says: those which are near to a city or to a road are unclean because of laundering; but those at a distance are clean.",
|
88 |
+
"These are the men who had a seminal emission who require immersion: If he noticed that his urine issued in drops or was murky: At the beginning he is clean; In the middle and at the end, he is unclean; From the beginning to the end, he is clean. If it was white and viscous, he is unclean. Rabbi Yose says: what is white counts like what is murky.",
|
89 |
+
"If he emitted thick drops from his member, he is unclean, the words of Rabbi Elazar Hisma. If one had sexual dreams in the night and arose and found his flesh heated, he is unclean. If a woman discharged semen on the third day, she is clean, the words of Rabbi Elazar ben Azariah. Rabbi Ishmael says: sometimes there are four time periods, and sometimes five, and sometimes six. Rabbi Akiva says: there are always five.",
|
90 |
+
"If a non-Jewish woman discharged semen from an Israelite, it is unclean. If an Israelite woman discharged semen from a non-Jewish man, it is clean. If a woman had intercourse and then went down and immersed herself but did not sweep out the house, it is as though she had not immersed herself. If a man who had a seminal emission immersed himself but did not first pass urine, he again becomes unclean when he passes urine. Rabbi Yose says: if he was sick or old he is unclean, but if he was young and healthy he remains clean.",
|
91 |
+
"If a menstruant placed coins in her mouth and went down and immersed herself, she becomes clean from her [former] uncleanness, but she becomes unclean on account of her spittle. If she put her hair in her mouth or closed her hand or pressed her lips tightly, it is as though she had not immersed herself. If a person held on to another man or to vessels and immersed them, they remain unclean; but if he had washed his hand before in the water, they become clean. Rabbi Shimon says: he should hold them loosely that water may enter into them. The hidden or wrinkled parts of the body do not need that water should enter into them."
|
92 |
+
],
|
93 |
+
[
|
94 |
+
"The following block [immersion] in the case of a person: threads of wool, threads of flax and the ribbons on the heads of girls. Rabbi Judah says: those of wool or of hair do not interpose, because water enters through them.",
|
95 |
+
"The matted hair on the heart and on the beard and on a woman's hidden parts; pus outside the eye, hardened pus outside a wound and the plaster over it, dried-up juice, clots of excrement on the body, dough under the finger nails, sweat-crumbs, miry clay, potter's clay, and road-clay. What is meant by 'miry clay’? This means the clay in pits, for it is written: \"He lifted me out of the miry pit, the slimy clay\" (Psalms 40:3). \"Potter's clay\" according to its literal sense. Rabbi Yose declares potter's clay clean, but clay for putty unclean. And \"road-clay.\" These become like road-side pegs in these [kinds of clay] one may not immerse oneself nor immerse [other things] with them; But in all other clay one may immerse when it is wet. One may not immerse oneself with dust [still] on one's feet. One may not immerse a kettle with soot [on it] unless he scraped it.",
|
96 |
+
"The following do not block: the matted hair of the head and of the armpits and of a man's hidden parts. Rabbi Eliezer says: it is the same with a man or a woman: if it is something which one finds annoying, it blocks; but if it is something which one does not find annoying, it does not interpose.",
|
97 |
+
"Pus within the eye, hardened pus within a wound, juice that is moist, moist excrement on the body, excrement inside the finger nail, and a dangling finger nail and the downy hair of a child. [These] are not liable to uncleanness and do not cause uncleanness. The membrane which forms over a wound is liable to uncleanness and causes uncleanness.",
|
98 |
+
"In the case of vessels the following block: pitch and myrrh; In the case of glass vessels, whether inside or outside; On a table or on a board or on a couch; On those that are [usually] kept clean they block; On those that are allowed to remain dirty they do not block. They block in the case of beds belonging to householders, but they do not block on beds belonging to a poor person. They block on the saddle of a house-holder, but they do not block on the saddle of a dealer in water-skins. They block in the case of a pack-saddle. Rabban Shimon ben Gamaliel says: [only if the stain is as big] as an Italian issar.",
|
99 |
+
"On clothing: if on one side [only] they do not block. But [if found] on two sides they do block. Rabbi Judah says in the name of Rabbi Ishmael: on one side also. Rabbi Yose says: in the case of builders they block if on one side, but in the case of the ditch-digger only if on both sides.",
|
100 |
+
"They do not block in the case of aprons belonging to workers in pitch, potters, or trimmers of trees. Rabbi Judah says: the same applies also to summer fruit-driers. This is the general rule: if it is something which one cares enough [to remove], it blocks; but if it is something which one does not care enough [to remove], it does not block."
|
101 |
+
],
|
102 |
+
[
|
103 |
+
"Any handles of vessels which have been fixed not in their usual manner, or, if fixed in their usual manner, have not been fixed firmly, or, if fixed firmly, have been broken, they block. If a vessel was immersed with its mouth downwards, it is as though it had not been immersed. If immersed in the regular manner but without the attachment, [it becomes clean] only if turned on its side. If a vessel is narrow at each end and broad in the center, it becomes clean only if turned on its side. A flask which has its mouth turned inwards becomes clean only if a hole is made at the side. An inkpot of laymen becomes clean only if a hole is made at the side. The inkpot of Joseph the priest had a hole at its side.",
|
104 |
+
"A bolster and a cushion of leather it is necessary that the water enter inside them. A round cushion or a ball or a bootmaker's last or an amulet or a phylactery, it is not necessary that the water enter inside them. This is the general rule: any article the filling of which is not usually taken out and put in may be immersed unopened.",
|
105 |
+
"The following do not require that the water shall enter inside them:Knots [in the clothes] of a poor man, or in tassels, or in the thong of a sandal, or in a head-tefillin if it is fastened tightly, or in an arm-tefillin if it does not move up or down, or in the handles of a water-skin, or in the handles of a wallet.",
|
106 |
+
"The following require that water shall enter inside them:The knot in an undergarment which is tied to the shoulder. The hem of a sheet must be stretched out. And the knot of head tefillin if it is not fastened tightly, Or of the arm-tefillin if it moves up and down. And the laces of a sandal. Clothes which are immersed when they have just been washed must be kept immersed until they bubble up; But if they are immersed when already dry, they must be kept immersed until they throw up bubbles and then cease to bubble up.",
|
107 |
+
"Any handles of vessels which are too long and which will be cut short, need only be immersed up to the point of their proper measure. Rabbi Judah says: [they are unclean] until the whole of them is immersed. The chain of a large bucket, to the length of four handbreadths, and a small bucket, to the length of ten handbreadths, and they need only be immersed up to the point of their proper measure. Rabbi Tarfon says: it is not clean unless the whole of the chain-ring is immersed. The rope bound to a basket is not counted as a connection unless it has been sewn on.",
|
108 |
+
"Bet Shammai say: hot water may not be immersed in cold, or cold in hot, foul in fresh or fresh in foul. But Bet Hillel say: it may be immersed. A vessel full of liquids which one immersed, it is as if it has not been immersed. If it was full of urine, this is reckoned as water. If it contained hatat waters, [it is unclean] unless the water [of the mikveh which enters the vessel] exceeds the hatat waters. Rabbi Yose says: even if a vessel with the capacity of a kor contains but a quarter-log, it is as if it had not been immersed.",
|
109 |
+
"All foods combine together to make up the half of a half-loaf which makes the body unfit. All liquids combine together to make up the quarter-log which makes the body unfit. This is more of a stringency in the case of one who drinks unclean liquids than in the case of the mikveh, for in this case they have made all other liquids like water.",
|
110 |
+
"If one ate unclean foods or drank unclean liquids and then he immersed and then vomited them up, they are still unclean because they did not become clean in the body. If one drank unclean water and immersed and then vomited it up, it is clean because it became clean in the body. If one swallowed a clean ring and then went into the tent of a corpse, if he sprinkled himself once and twice and immersed himself and then vomited it up, behold, it remains as it was before. If one swallowed an unclean ring, he may immerse himself and eat terumah. If he vomited it up, it is unclean and it renders him unclean. If an arrow was stuck into a man, it blocks so long as it is visible. But if it is not visible, he may immerse himself and eat terumah."
|
111 |
+
]
|
112 |
+
],
|
113 |
+
"sectionNames": [
|
114 |
+
"Chapter",
|
115 |
+
"Mishnah"
|
116 |
+
]
|
117 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Mikvaot/English/Sefaria Community Translation.json
ADDED
@@ -0,0 +1,116 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Mikvaot",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org",
|
5 |
+
"versionTitle": "Sefaria Community Translation",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"license": "CC0",
|
8 |
+
"versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
|
9 |
+
"actualLanguage": "en",
|
10 |
+
"languageFamilyName": "english",
|
11 |
+
"isBaseText": false,
|
12 |
+
"isSource": false,
|
13 |
+
"direction": "ltr",
|
14 |
+
"heTitle": "משנה מקואות",
|
15 |
+
"categories": [
|
16 |
+
"Mishnah",
|
17 |
+
"Seder Tahorot"
|
18 |
+
],
|
19 |
+
"text": [
|
20 |
+
[
|
21 |
+
"There are six levels of <i>mikvaot</i> [gatherings of water collected by natural means and immersed in for purification], each [subsequent] one higher than the other: [The first and lowest level is] water collected in shallow pools [in the ground]. If an impure person drank [from one], and a pure person drank [from it afterwards], he is impure. If an impure person drank, and someone filled up a pure vessel [from those waters afterwards], it [the vessel] is impure. If an impure person drank, and then loaf of <i>terumah</i> fell in, if one rinsed [the loaf], it is impure; and if one did not rinse it, it is pure.",
|
22 |
+
"If one filled an impure vessel [from water collected in such pools], and a pure person drank [from it], he is impure. If one filled using an impure vessel, and then filled a pure vessel [with the waters from the first vessel], it is impure. If one filled an impure vessel, and then a loaf of <i>terumah</i> fell in [the pool], if one rinsed it, it is impure; and if one did not rinse it, it is pure.",
|
23 |
+
"If impure waters fell [into such a pool], and a pure person drank [from it], he is impure. If impure waters fell in, and one filled a pure vessel [from it], it is impure. If impure waters fell in, and then loaf of <i>terumah</i> fell in, if one rinsed [the loaf], it is impure; and if one did not rinse it, it is pure. Rabbi Shimon says: whether or not once rinsed it, it is impure.",
|
24 |
+
"If a dead person fell into them [the waters of such a pool], or if someone impure walked through them, if a pure person then drank [from them], he is [still] pure. As with the waters of shallow pools, [similarly] the waters of pits, the waters of trenches, the waters of caves, runoff waters that stopped [flowing from the mountains], and <i>mikvaot</i> that do not contain forty <i>se'ah</i> [a specific unit of volume], they are all pure during the rain. Once the rain stops, those [waters] close to cities and to the roads are presumed are [presumed to be] impure; and those far away are [presumed to be] pure, but only until [the rain damage of the nearby paths is repaired such that] most people walk by them.",
|
25 |
+
"When does their purity [that of the waters of shallow pools during the rain] begin? Beit Shamai say: from when they [the rain waters] exceed [the amount of the pools' waters] and cause overflow. Beit Hillel say: [from when] they exceed, even if they do not cause overflow. Rabbi Shimon says: [from when] they cause overflow, even if they do not exceed. [Such waters are] valid to be used for <i>challah</i> [a portion of a batch of bread dough given to a priest which becomes holy upon separation, and can only be consumed by priests or their household], as well as for washing [literally: taking] one's hands with them.",
|
26 |
+
"Above these [<i>mikvaot</i> described, and next in the hierarchy of <i>mikvaot</i>,] are runoff waters that have not stopped [flowing down from the mountains]. If an impure person drank [from them], and a pure person drank [afterwards], he is [still] pure. If an impure person drank, and someone filled up a pure vessel [from those waters afterwards], it is pure. If an impure person drank, and then a loaf of <i>terumah</i> fell in, even if one rinsed [the loaf], it is pure. If one filled an impure vessel [from the runoff waters], and a pure person drank [from it], he is pure. If one filled using an impure vessel, and then filled a pure vessel [from the first vessel], it is pure. If one filled an impure vessel, and then a loaf of <i>terumah</i> fell in [the runoff waters], even if one rinsed it, it is pure. If impure waters fell [into the runoff waters], and a pure person drank [from it], he is pure. If impure waters fell in, and one filled a pure vessel [from it], it is pure. If impure waters fell in, and then a loaf of <i>terumah</i> fell in, even if one rinsed it, it is pure. [And these waters are] valid for [use with] <i>terumah</i>, as well as for washing [literally: taking] one's hands with them.",
|
27 |
+
"Above these [<i>mikvaot</i> described thus far, and next in the hierarchy of <i>mikvaot</i>,] is a <i>mikveh</i> containing forty <i>se'ah</i> [of water], in which one can immerse one's self and immerse other item [for purification]. Above these [<i>mikvaot</i>, and next in the hierarchy of <i>mikvaot</i>,] is a natural spring whose waters are few, and are exceeded by a greater quantity of drawn waters [which were added]. This [type of spring] is equivalent to a <i>mikveh</i> in that it purifies [only] when it is contained [in one place, standing still and not flowing], but [it is equivalent] to a spring in that one can immerse something in it [to purity it] when there is any amount of water [i.e. there is no minimum measure required].",
|
28 |
+
"Above these [<i>mikvaot</i> described thus far, and next in the hierarchy of <i>mikvaot</i>,] are blighted waters, which purify even when flowing. Above these are living waters [i.e. pure, potable spring waters], that with them <i>zavim</i> [individuals who have certain types of atypical genital discharges, which render them impure] may be purified, and lepers may be sprinkled [as part of the process of purifying them], and they [these waters] are valid for use for the <i>chatat</i> ritual [i.e. to sanctify them with the ashes of a red heifer as part of the purification ritual]."
|
29 |
+
],
|
30 |
+
[
|
31 |
+
"Someone who went down to immerse [in a <i>mikveh</i>], and there is an uncertainty as to whether he immersed or not, or an uncertainty as to whether it contained forty <i>se'ah</i> [a specific unit of volume] in it or it did not; or if there were two <i>mikva'ot</i> [gatherings of water collected by natural means and immersed in for purification], one with forty <i>se'ah</i> in it, and one without, and someone immersed in one of them but he does not know in which one he immersed, its uncertainty is impure [i.e. the case is uncertain and resolved as impure].",
|
32 |
+
"A <i>mikveh</i> which was measured and found to be lacking [the required forty <i>se'ah</i> of water], all purifications which were made upon it, whether in a private domain or in a public domain, are retroactively impure. To what [cases] does this apply? To a severe impurity [i.e something that was rendered impure by an Origin of impurity]. But with a light impurity, such as one who ate impure foods, or drank impure drinks, or one whose head and the majority of his body entered into drawn waters, or if three <i>log</i> [a specific measure of volume] of drawn water fell on one's head and the majority of one's body and one then went down to immerse; [in such a cases,] if there is an uncertainty as to whether he immersed or not, or even if he immersed, if there is an uncertainty as to whether it contained forty <i>se'ah</i> in it or it did not, or if there were two <i>mikva'ot</i>, one with forty <i>se'ah</i> in it and one without, and he immersed in one of them but does not know in which one he immersed, [in such cases,] its uncertainty is pure [i.e. the cases are uncertain and resolved as pure]. Rabbi Yose considers it impure, as Rabbi Yose says: Everything which has a presumption of impurity remains forever in its invalid state, until it becomes known that it was purified. But its uncertainty [regarding its ability] to become impure or to render [something else] impure, is pure [i.e. such cases are uncertain and resolved as pure].",
|
33 |
+
"Cases of uncertainty regarding drawn waters are considered pure by the Sages. [For example,] if it is uncertain whether they [the drawn waters] fell or did not fall [into a <i>mikveh</i>]; even if they did fall, if there is an uncertainty as to whether they [the waters of the <i>mikveh</i>] contained forty se'ah or did not; or if there were two <i>mikva'ot</i>, one mikveh containing forty <i>se'ah</i> and one not, and [drawn waters] fell into one of them and one does not know which it fell into, [in all these cases] its uncertainty is pure, because one has something upon which to hang [a presumption of purity]. If both [<i>mikvaot</i>] contained fewer than forty <i>se'ah</i>, and [drawn waters] fell into one of them and one does not know which it fell into, its uncertainty is impure [i.e. such a case is uncertain and resolved as impure], since one has nothing upon which to hang [a presumption of purity]. ",
|
34 |
+
"Rabbi Eliezer says: A <i>revi'it</i> [a specific measure of volume, a quarter of a <i>log</i>] of drawn waters render a <i>mikveh</i> invalid at the outset [i.e. if the waters were in the pit before the valid <i>mikveh</i> waters were added, as do as three <i>log</i> [of drawn waters which were added] on the surface of the [valid] waters. And the Sages say: whether at the outset [before there were any waters in the pit] or at the end [after valid waters amounting to less than forty <i>se'ah</i> were added], the measure [for the minimum amount of drawn waters to invalidate a <i>mikveh</i>] is three <i>log</i>. ",
|
35 |
+
"Regarding a <i>mikveh</i> that has three furrows containing drawn waters [along its sloping side, such that each furrow is above the next], with one <i>log</i> in each, if it is known that forty <i>se'ah</i> of valid water fell in before they reached the third furrow, it is valid; and if not, it is invalid. Rabbi Shimon considers it valid because it is like a <i>mikveh</i> next to a <i>mikveh</i>.",
|
36 |
+
"One who removes the plaster [from the floor of <i>mikveh</i>] to the sides, and three <i>log</i> [of water] flowed from it [from the plaster], it is valid. If one removed [the plaster from the waters of the <i>mikveh</i>] and three <i>log</i> flowed out from it, it is invalid [since they are considered drawn waters]. And Rabbi Shimon considers it valid it because one did not intend to draw [the waters in such a case].",
|
37 |
+
"One who places jugs on the rooftop to dry them, and they filled with water, Rabbi Eliezer says: if it is the rainy season, or if there is [some] water in the pit [even if it is not the rainy season], one may break the jugs [such that their waters flow into the <i>mikveh</i>]; and if not, one should not break them [so that their waters flow in, since such waters would render the <i>mikveh</i> invalid, like drawn waters]. Rabbi Yehoshua says: either way, one may break or tip [them], but one may not pour [them] out.",
|
38 |
+
"The plasterer that forgot his pot in the pit and it filled with water, if the waters were floating in any amount over the top of it, one may break it [over the <i>mikveh</i> to add its waters, and it is not considered drawn water]; and if not, one may not break it [and add it, since such waters would be considered drawn, and thus invalid], according to Rabbi Eliezer. And Rabbi Yehoshua says: either way one may break it.",
|
39 |
+
"One who arranges jugs in a pit and they filled with water, even if the pit absorbed all its waters [such that the only water left in it was the water in the jugs], one may thereby break them [letting their water enter the <i>mikveh</i>, and it will still be valid, and not considered drawn water].",
|
40 |
+
"A <i>mikveh</i> containing water and plaster amount [together] to forty <i>se'ah</i>, Rabbi Eliezer says: one immerses [oneself or other items] in the water, and does not immerse in the plaster. Rabbi Yehoshua says: [one immerses both] in the water and in the plaster. In which plaster may one immerse? In plaster which water floats above. If the waters were on one side, Rabbi Yehoshua agrees that one immerses in the water and does not immerse in the plaster. Regarding which plaster was this said? Regarding plaster in which a reed descends into it by itself, according to Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: a place where [the plaster is thin enough that] a measuring stick will not stand [straight]. Abba Elazar ben Dolai says: a place where a [builder's] weight descends. Rabbi Eliezer says: that [plaster] which will descend into a barrel [with a narrow opening, when poured in]. Rabbi Shimon says: that which can enter the tube of a flask. Rabbi Elazar bar Tzadok says: that which can be measured with a <i>log</i> [i.e. a vessel with a wider opening, used for measuring a <i>log</i>]."
|
41 |
+
],
|
42 |
+
[
|
43 |
+
"Rabbi Yose says: Two <i>mikvaot</i> [gatherings of water collected by natural means and immersed in for purification] that do not [each] contain forty <i>se'ah</i> [a specific measure of volume], and which a <i>log</i> [a specific measure of volume] and a half [of drawn waters] fell into this one, and a <i>log</i> and half into that one, and they [the two <i>mikvaot</i>] became mixed together, they are valid, since they were never given a title of invalidity [i.e. independently, each was considered valid by the law]. But a <i>mikveh</i> which does not contain forty <i>se'ah</i>, into which fell three <i>log</i> [of drawn waters], and was then split into two, it is invalid, since it was given a title of invalidity [since three <i>log</i> of drawn waters invalidate a <i>mikveh</i> containing fewer than forty <i>se'ah</i> of valid waters]. And Rabbi Yehoshua considers it valid, for Rabbi Yehoshua would say: Any <i>mikveh</i> which does not contain forty <i>se'ah</i> [of valid waters], if three <i>log</i> [of drawn waters] fell into it, and it [then] became lacking even a <i>kortov</i> [A minute volume measure], it is valid [when enough valid water is added], since it is lacking [part of the] three <i>log</i>. And the Sages say: it is forever in its invalid state, until its fullness plus some more depart from it [i.e. it would need to become lacking the amount of water it contained before the drawn waters were added, plus a little more, in order to be considered valid].",
|
44 |
+
"How so? If there is a pit in the courtyard, and three <i>log</i> [of drawn waters] fell into it, it is forever in its invalid state until its fullness, plus some more, depart from it, or until one erects [another <i>mikveh</i> containing] forty <i>se'ah</i> in the courtyard [and makes an opening to connect between them], and the upper [waters] will be purified by the lower. Rabbi Elazar ben Azariah considers it invalid, except if one plugs up [all the sides of the pit containing the invalid waters, such that it is open only to the valid <i>mikveh</i>].",
|
45 |
+
"If there is a pit full of drawn waters, and a channel [of rainwater] is entering into to and leaving from it, it is forever in its invalid state until it is calculated that there no longer remain [in the pit] three <i>log</i> [or more, of drawn waters] from the original amount. Two individuals who were dropping, this one a <i>log</i> and a half and that one a <i>log</i> and a half, into a <i>mikveh</i>; or one who wrings out his clothing and it drops [water into the <i>mikveh</i>] from many areas [of the clothing]; or one who pours out [water] from a tzirtzur [a stone vessel with a netted opening] and it drops from many areas [of the vessel]; Rabbi Akiva considers these [such cases] valid, and the Sages consider them invalid. Rabbi Akiva said, \"They did not say 'if they drop [three <i>log</i> of drawn waters, it is rendered invalid],' but rather 'if it drops.' [implying that it is only invalid if the water was dropped in from only one source]\" They said to him, \"They said neither this nor that. Rather [they said,] 'one that three <i>log</i> fell into it [is rendered invalid, and there is no distinction between dropping from one or multiple sources].'\"",
|
46 |
+
"If [three <i>log</i> of drawn waters fell into a <i>mikveh</i>] from one vessel, from two, or from three, they join together [to add up to the required measure to render the <i>mikveh</i> invalid]; but from four [vessels], they do not join together. A <i>ba'al keri</i> [a male who has had a seminal emission but has yet to purify himself by immersion in a <i>mikveh</i>] who is ill, if nine <i>kav</i> [a specific volume measurement, equal to four <i>log</i>] fell on him [which the Sages established to be sufficient to purify him in such a case when he is ill and therefore cannot immerse], or a pure individual who three <i>log</i> of drawn waters fell on his head and the majority of his body [which the Sages established renders one impure], if [they fell on him] from one vessel, or from two, or from three, they join together [to add up to the minimum measure required to render them either pure or impure, respectively]; if from four, they do not join together [to add up to the required measure to have an effect]. Regarding what were these words said? Regarding a time when the second [vessel] began [pouring] before the first had stopped. And regarding what were these words said [i.e. that three <i>log</i> poured from four vessels, or not poured in close succession, do not join together to render a <i>mikveh</i> invalid]? Regarding a time when one did not intend to increase [the waters of the <i>mikveh</i>]; but if one did intended to increase, even [only by] a <i>kortov</i> every year, they do join together to three <i>log</i> [rendering the <i>mikveh</i> invalid]."
|
47 |
+
],
|
48 |
+
[
|
49 |
+
"If one places vessels under a [drain] pipe, whether they are large vessels or whether they are small vessels, or even vessels made from feces, stone vessels, or earthen vessels, [if rainwater flowed through the pipe and into them] they invalidate a <i>mikveh</i> [a gathering of water collected by natural means and immersed in for purification; if the waters flow through these vessels and into a <i>mikveh</i> they invalidate it, since they are considered drawn waters]. Whether one places them [under the drainpipe] or forgets them, [this still applies,] according to Beit Shammai. And Beit Hillel consider it pure [i.e. the waters do not render a <i>mikveh</i> invalid from being able to purify] in the case of one who forgets. Rabbi Meir says: they voted [on this matter], and Beit Shammai had the majority over Beit Hillel. And they [Beit Shammai] agree in case of one who forgets [vessels] in a courtyard, that it [a <i>mikveh</i> into which rainwater from those vessels was poured] is pure. Rabbi Yose says: the disagreement still stands in its place. ",
|
50 |
+
"One who places a board under a [drain] pipe, if it [the board] has a rim, it renders a <i>mikveh</i> invalid; and if not, it does not render a <i>mikveh</i> invalid. If one stood it up [the board] to be rinsed [under the drainpipe], either way [whether or not it has a rim] it does not render a <i>mikveh</i> invalid.",
|
51 |
+
"If one carves out [furrows] in a [drain] pipe to collect stones, [a furrow] of any size in one of wood, and of a <i>revi'it</i> [a specific measure of volume, a quarter of a <i>log</i>] in one of earthenware [is sufficient for the pipe to be considered a vessel, and thus for its waters to render a <i>mikveh</i> invalid as drawn waters]. Rabbi Yose says: even for one of earthenware, [a furrow] of any size [is sufficient to invalidate waters flowing through a pipe]; they [the Sages] only said [that the minimum measure is] a <i>revi'it</i> regarding shards of earthenware vessels [that they are considered vessels as long as they can still contain that amount]. If there were stones rolling around inside it [the furrow], they [its waters] render a <i>mikveh</i> invalid. If dust descended into it and was compressed, it is valid. A duct which is narrow on either end and widens in the middle [built that way in order to increase water pressure] does not render [its waters] invalid, since it was not made to be a receptacle.",
|
52 |
+
"Drawn water and rainwater that mixed in a courtyard, or in a hole, or on the upper steps of a cavern [and from there flowed into a <i>mikveh</i>], if the majority [of the water in the <i>mikveh</i>] is from the valid [waters], it is valid; if the majority is from the invalid, it is invalid; if it is half and half, it is invalid. When is this the case? At a time when they mix before they arrive at the <i>mikveh</i>. If they are flowing into the waters [of the <i>mikveh</i> directly, rather than first mixing together], if it is known that forty <i>se'ah</i> [a specific unit of volume] of valid water fell into it before three <i>log</i> [a specific measure of volume] of drawn water, it is valid; and if not, it is invalid.",
|
53 |
+
"Regarding a trough in a rock [in which water gathers from a nearby spring], one may not fill [water to be sanctified with ashes of the red heifer] from it, and one may not sanctify [water with red heifer ashes] in it, and one may not sprinkle [sanctified waters, as part of the purification ritual,] from it, and it does not require a 'tight-seal' [to protect its contents from impurity, rather a mere covering suffices], and it does not invalidate a <i>mikveh</i> [if water gathered in the trough and then flowed into a <i>mikveh</i>, it is not considered drawn water]. If a vessel was attached [to the ground] with plaster, one may fill [water for sanctification] with it, and one may sanctify [water] in it, and one may sprinkle from it, and it requires a 'tight-seal' [to protect its contents from impurity], and it invalidates a <i>mikveh</i> [if water flowed in from it, it is considered to be drawn water and thus invalid]. If it was punctured from below or from the side, and it cannot hold any amount of water, it [any <i>mikveh</i> filled with its waters] is valid. And how far must the hole span? Like [the width of] the tube of a flask. Rabbi Yehuda ben Beteira says: It happened regarding the Yehu trough in Jerusalem, which was punctured like the tube of flask, and upon which all the purifications of Jerusalem were done, and Beit Shammai sent [emissaries] and diminished it, since Beit Shammai say: [even if it has a small hole, it is still considered a vessel and thus invalidates a <i>mikveh</i>] until the majority of it is diminished."
|
54 |
+
],
|
55 |
+
[
|
56 |
+
"Regarding a spring that was led to pass over a [man-made] trough, it [a <i>mikveh</i> filled from its waters] is invalid. If any [even minimal] amount [of water] was led to pass over its edge, it is valid [for immersion] outside of it [anywhere outside of the trough, and even on its edge], since a spring purifies [even] with a minimal amount. If it was led to pass over a pool and [then] it was stopped, it [the spring water in the pool] is thereby [considered to be] like a <i>mikveh</i> [a gathering of water collected by natural means and immersed in for purification]. If one went back and drew it [the spring] to continue [flowing into the pool again], it is invalid for [the purification of] <i>zavim</i> [males who had certain types of atypical genital discharges which render them impure, and who require immersion in naturally flowing water], and for lepers, and to sanctify <i>chatat</i> waters from them [with the ashes of a red heifer, as part of a purification ritual], until the original waters have departed. ",
|
57 |
+
"If it [the spring] was led to pass over vessels or over a bench, Rabbi Yehuda says: it is thereby [still] as it was [i.e. the status of the spring is unchanged]. Rabbi Yose says: it is thereby like a <i>mikveh</i>, so long as one does not immerse over the bench.",
|
58 |
+
"A spring that flows like a centipede [i.e. with many smaller tributaries], if one added [drawn waters] upon it and it continued flowing, it is thereby [still] as it was. If it [the spring's water] was standing, and one added [drawn waters] upon it and it continued flowing, it is equivalent to a <i>mikveh</i> in that it purifies [only] while gathered in one place, and to a spring in that one can immerse [objects] in it in any amount [of water].",
|
59 |
+
"All the seas are like a <i>mikveh</i>, as the verse says (Genesis 1:10) \"And the gathering [literally: <i>mikveh</i>] of water, he called seas,\" according to Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: the great sea [i.e. the Mediterranean, alone] is like a <i>mikveh</i>; the verse only says \"seas\" [in the plural] because it contains many types of seas. Rabbi Yose says: all the seas purify [even] when they are flowing, and they are invalid for <i>zavim</i>, and for lepers, and to sanctify <i>chatat</i> waters from them.",
|
60 |
+
"Flowing [water] sources are like a spring, and dripping [water] sources are like a <i>mikveh</i>. Rabbi Tzadok testified regarding flowing sources that [their waters] were greater than [those of] dripping sources [in a case where the two became mixed], that they are valid. And regarding a dripping source that was made into a flowing source [i.e. if it was somehow breached], one may put even a stick, or even a reed, or even a <i>zav</i> or a <i>zavah</i> beside it [the breach, in order to seal it off], and one may [then] descend and immerse [as into a <i>mikveh</i> of gathered waters], according to Rabbi Yehuda. Rabbi Yose says: anything which can be rendered impure, one cannot use it to stop the flowing.",
|
61 |
+
"Regarding a wave which became detached [from the sea], and which contains forty <i>se'ah</i> [a specific unit of volume], if it fell on a person or on vessels, they are pure. Any place which has forty <i>se'ah</i>, one may immerse, and cause [other objects] to be immersed. One may immerse [objects] in trenches, and in ditches, and in the [hollowed out] tracks of donkeys mixed in [and connected, though small openings in the mountainside, to a <i>mikveh</i> containing forty <i>se'ah</i> that is also in] the valley. Beit Shammai say: one may immerse [objects] in runoff streams. Beit Hillel say: one may not immerse in them. And they agree that one can fence-off [the runoff waters] with vessels and immerse in them. And the vessels with which one fenced-off [the runoff waters] were not immersed."
|
62 |
+
],
|
63 |
+
[
|
64 |
+
"Any [water] mixed into a <i>mikveh</i> [a gathering of water collected by natural means and immersed in for purification] is considered as the <i>mikveh</i> [if it was already a complete <i>mikveh</i>, containing forty <i>se’ah</i> of valid water]. Regarding holes or cracks in a cavern [which houses a <i>mikveh</i>], one may immerse [objects] in them as they are [regardless of how little water they contain, or how small their connection is to the rest of the <i>mikveh</i>]. Regarding a dug out area [of water] in a cavern, one may not immerse in it unless it was pierced [with a hole connecting it to the mikveh waters] the size of the tube of a flask. Rabbi Yehudah said: when does this apply? When it [the barrier separating between the dug out area and the valid <i>mikveh</i>] holds itself up; but if it does not hold itself up, one may immerse in it as it is.",
|
65 |
+
"Regarding an [impure] bucket which is full of vessels, if one immerses them, they are [all] pure. But if one did not [intend to] immerse [the bucket, i.e. if the bucket was already pure], the waters [in the bucket and those in the <i>mikveh</i>] do not mix [to render the vessels in the bucket pure], unless they were mixed [through an opening] the size of the tube of a flask.",
|
66 |
+
"Regarding three <i>mikvaot</i>, one containing twenty <i>se'ah</i> [a specific unit of volume], one containing twenty <i>se'ah</i>, and one containining twenty <i>se'ah</i> of drawn water [while the other two contain valid water], and the drawn [water <i>mikvah</i>] was to the side, if three people descended and immersed in them [at once, one in each], and they [caused the waters to overflow such that the three <i>mikvaot</i>] were mixed, the <i>mikvaot</i> are pure and the immersers are pure. If the drawn [water <i>mikvah</i>] was in the middle, and three people descended and immersed, and they were mixed, the <i>mikvaot</i> are as they were [before the people immersed], and the immersers remain as they were [i.e. impure].",
|
67 |
+
"Regarding a sponge or a bucket which had inside them three <i>log</i> [a specific unit of liquid measurement] of [drawn] water, if they fell into a <i>mikvah</i> [which does not contain forty <i>se'ah</i> of valid water], they do not render it invalid, for they [the Sages] only said \"three <i>log</i> that fell\" [into a incomplete <i>mikveh</i> invalidate it; but in these cases, not all of the three log of water actually ever fell into the <i>mikveh</i>, since some remain inside the sponge or bucket].",
|
68 |
+
"Regarding a crate or a chest [floating] in the sea, one may not immerse [objects] in them, unless they were pierced [with openings] the size of the tube of a flask [connecting their waters to the seawaters]. Rabbi Yehuda says: for a large vessel [the opening must be] four handbreadths, and for a small vessel [it must be] the majority of its size. If it was a sack or a basket [floating in the sea], one may immerse in them as they are, because the waters are mixed. If they were placed beneath a pipe [such that rainwater flowed through them and into a <i>mikveh</i>], they do not invalidate the <i>mikveh</i>; rather, one may immerse them and take them out normally [without worrying about the water in them rendering the <i>mikveh</i> impure as drawn water].",
|
69 |
+
"If a jagged-edged [impure] earthenware vessel is in a <i>mikveh</i> [with its edges above the water's surface], and one immersed vessels in it, they are purified from their impurity [which they had before they were immersed], but they become impure due to [the protruding edges of] the earthenware vessel [which are impure and, as the immersed vessels emerge from the water but are still inside the space of the earthenware, render the water on them impure, which in turn renders those vessels impure]. If [however] any amount of water was floating above [the jagged edges], they are pure. A spring that flows [through and] out of an [impure] oven, if one descends and immerses in it, he is pure, but his hands are impure [since one's hands, but not one's body, are rendered impure by impure liquids, such as the liquid on his body once he emerges into the space of the impure oven]. If they [the spring's waters] rose above it [the oven] the height of his hands, even his hands are pure.",
|
70 |
+
"<i>Mikvaot</i> are [considered] mixed [when they are connected by an opening] the size of the tube of a flask, alike to it in its width, and alike to it in [the length of] its hollow, such that two fingers can be rotated in place [i.e. its diameter should be the length of two fingers]. If there is an uncertainty as to whether it [the opening] was the size of the tube of a flask or was not the size of the tube of a flask, it is invalid because it is [a requirement] from the Torah [to immerse in a valid <i>mikveh</i>, and therefore we rule stringently on the matter]. Similarly [we rule stringently in a situation of uncertainty] regarding an olive's bulk of a corpse, and an olive's bulk of a carcass, and a lentil's bulk of a vermin. Anything that will stand in [an opening] the size of the tube of a flask, reduces it [from being that size, and thus from being able to be a connection between <i>mikvaot</i>]. Rabbi Shimon ben Gamliel says: any thing that is created out of the water is pure [i.e. does not reduce the size of the opening].",
|
71 |
+
"<i>Mikvaot</i> can be purified [i.e. made valid], a higher one by a lower one, and a distant one by a near one. How so? One brings a pipe of earthenware or lead [and puts one end in the upper <i>mikveh</i>], and puts his hand under [the other end of] it until it fills with water, and he brings it and touches it [to the lower and valid <i>mikveh</i>] even by a hair's width; that is sufficient [to render the upper <i>mikveh</i> valid]. If the upper [<i>mikveh</i>] contained forty <i>se'ah</i> [of valid waters], and the lower one had nothing, one can fill [water] by one's shoulder [i.e. drawn water which one carried over] and add to the upper one, until forty <i>se'ah</i> flow down into the lower one.",
|
72 |
+
"Regarding a wall [dividing] between two <i>mikvaot</i> [which only contain forty <i>se'ah</i> if combined], if it [the wall] was split along its warp [i.e. height-wise, from top to bottom], it is [considered] joined together [and both are valid]; if along its woof [i.e. lengthwise, from side to side], it is not [considered] combined, unless there is [at least] one place [where there is an opening] the size of the tube of a flask. Rabbi Yehuda says: the matter is reversed. If they [the waters] breached into one another [i.e if the was top of the wall was breached and waters mix together there, a breach] the height of a garlic peel and the width of the tube of a flask [is sufficient for them to be considered combined].",
|
73 |
+
"Regarding a drain [at the bottom of a <i>mikveh</i>] in a bath, when it is in the middle, it invalidates [the <i>mikveh</i>]; when it is on the side, it does not invalidate, since it is like a <i>mikveh</i> adjacent to a <i>mikveh</i>, according to Rabbi Meir. And the Sages say: if the tub can contain a <i>revi'it</i> [a specific measure of volume, a quarter of a <i>log</i>] before they [the waters] reach the drain, it is valid; and if not, it is invalid. Rabbi Elazar in the name of Rabbi Tzadok says: if the drain can contain any amount, it invalidates.",
|
74 |
+
"Regarding the purifying pools in a bathhouse [used for rinsing off in cold water after a warm bath], where a lower one is filled with drawn waters and an upper one is filled with valid [waters], if there are three <i>log</i> opposite the opening [connecting the two pools], it [the upper pool] is invalid [due to the three <i>log</i>, if it contains fewer than forty <i>se'ah</i>]. How far must the hole span in order for it to contain three <i>log</i>? One three-hundred-twentieth of the pool [i.e. since three is one three-hundred-twentieth of 960, which is the number of <i>log</i> in forty <i>se'ah</i>], according to Rabbi Yose. Rabbi Elazar says: even if the lower one is full of valid [water] and the upper one is full of drawn water, and there are three <i>log</i> opposite the opening, it is valid, for they [the Sages] only said \"three <i>log</i> that fell\" [into a incomplete <i>mikveh</i> invalidate it; and such a case is not considered falling in]."
|
75 |
+
],
|
76 |
+
[
|
77 |
+
"There are those that raise [i.e. that count towards the measure of it waters to reach forty <i>se'ah</i>, to complete] a <i>mikveh</i> [a gathering of water collected by natural means and immersed in for purification] and do not invalidate it, [those that] invalidate but do not raise, [and those that] do not invalidate and do not raise. These raise and do not invalidate: snow, and hail, and frost, and ice, and salt, and mud that can be poured. Rabbi Akiva says: Rabbi Yishmael would rule against me, saying, \"Snow does not raise a <i>mikveh</i>.\" But the people of Midva testified in his name that he said to them, \"Go out and bring snow to make a <i>mikveh</i> from the outset.\" Rabbi Yochanan ben Nuri says: A hailstone is like water. How do these raise and not invalidate? If there is a <i>mikveh</i> containing forty <i>se'ah</i> [a specific unit of volume] less one, and a <i>se'ah</i> [of one] of these fell into it, and raised it [to be a complete <i>mikveh</i> containing forty <i>se'ah</i>], we find thus that these raise and do not invalidate.",
|
78 |
+
"These invalidate and do not raise: [drawn] waters, whether pure or impure, and picking waters, and waters in which foods were boiled, and inferior wine [made by fermenting grape residue steeped in water] that has not yet fermented. How do they invalidate and not raise? If there is a <i>mikveh</i> containing forty <i>se'ah</i> less one <i>kortov</i> [A minute volume measure], and one <i>kortov</i> [of one] of these fell into it, it has not raised it [to be a full forty <i>se'ah</i> and thus a complete <i>mikveh</i>]; and three <i>log</i> of it [of any of these] would invalidate [such a <i>mikveh</i>]. But the remaining liquids [such as oils and wines], and fruit juices, and juices of salted fish, and fish brine, and inferior wine once it has fermented, [all of these] at times raise [a <i>mikveh</i> to be complete] and at times do not raise. How so? If there is a <i>mikveh</i> containing forty <i>se'ah</i> less one, and a <i>se'ah</i> [of one] of these fell into it, it has not raised it [to be complete]. If it contained forty <i>se'ah</i> [at the outset], and one added a <i>se'ah</i> [of one of these] and [then] took out a <i>se'ah</i>, it is thereby valid.",
|
79 |
+
"If one rinsed baskets of olives or baskets of grapes in it [in a <i>mikveh</i>] and they changed its appearance, it is valid. Rabbi Yose says: dyed waters invalidate it if there are three <i>log</i> of them, but they do not invalidate it due to a change in appearance. If wine or olive juices fell into it and they changed its appearance, it is invalid. What should one do [in such a case]? One should wait until it rains and its appearance returns to that of water. If it contained forty <i>se'ah</i> [of valid waters], one can fill [water] by one's shoulder [i.e. drawn waters which one carried over] and add them into it, until its appearance returns to that of water.",
|
80 |
+
"If wine or olive juices fell into it, and they changed its appearance in part [i.e. the appearance of part of the <i>mikveh</i> was changed], if it does not contain forty <i>se'ah</i> that have the appearance of water, one should thereby not immerse in it.",
|
81 |
+
"If there are three <i>log</i> of [drawn] water, and a <i>kortov</i> of wine fell into them, and their appearance is thereby like that of wine, and they [that mixture] fell into a <i>mikveh</i> [containing fewer than forty <i>se'ah</i>], they have not rendered it invalid [as drawn waters, since their appearance is that of wine]. If there are three <i>log</i> of water less one <i>kortov</i>, and a <i>kortov</i> of milk fell into them, and their appearance is thereby [still] like that of water, and they fell into a <i>mikveh</i>, they have not rendered it invalid [since there is still less than three <i>log,</i> of drawn water]. Rabbi Yochanan ben Nuri says: everything follows the appearance.",
|
82 |
+
"Regarding a <i>mikveh</i> containing precisely forty <i>se'ah</i>, if two people descended and immersed [in it], one after the other, the first is pure, and the second is impure. Rabbi Yehuda says: if the feet of the first were touching the water [while the second was immersing], even the second is pure. If one immersed a thick wool coat [which absorbs a lot of water] in it, and raised it out, if a small part of it is touching the water [and another person then comes and immerses,] he is pure. Regarding a leather pillow or cushion, once one raised their edges out of the water, the water within them is [considered] drawn. What should one do [in such a case]? One should immerse them and raise them out by their undersides.",
|
83 |
+
"If one immerses a bed in it [in a <i>mikveh</i> containing precisely forty <i>se'ah</i>], even if its legs sink into thick mud [at the bottom of the <i>mikveh</i>, which is not counted as part of its waters] it is pure, because the waters precede it. If the waters of a <i>mikveh</i> are shallow [such that one cannot immerse one's whole body at once], one may weigh down even bundles of wood or bundles of reeds [with weights, on one side of the <i>mikveh</i>,] so that the waters will rise, and then he can descend and immerse. Regarding a [impure] needle on the steps of a cavern [which houses a <i>mikveh</i>], if one was moving the waters back and forth [by stirring the waters around with one's hands or feet], once a wave passes over it [the needle], it is pure."
|
84 |
+
],
|
85 |
+
[
|
86 |
+
"The land of Israel is pure and her <i>mikvaot</i> [gatherings of water collected by natural means and immersed in for purification] are [assumed to be] pure. The <i>mikvaot</i> of the nations outside the Land are valid for <i>ba'alei kerayin</i> [males who have had a seminal emission but have yet to purify themselves by immersion in a <i>mikveh</i>], even if they were filled manually from a pit of water. The ones in Israel that are outside the locks [of the city gates, i.e. outside the cities] are valid even for <i>niddot</i> [women who have menstruated and are thereby impure]; those inside the locks [i.e. inside the city gates], are valid for <i>ba'alei kerayin</i> but invalid for all [other] impure individuals. Rabbi Eliezer says: [even outside the city gates,] those close to the city and to the road are impure due to being used for laundry, and those far away are pure.",
|
87 |
+
"These are the <i>ba'alei kerayin</i> who require immersion: if one discharged drippings or a murky liquid at the start [of his urinating], he is pure; in the middle or the end, he is impure; from the start until the end, he is pure. If [the discharge was] white and flowing, he is impure. Rabbi Yose says: white is like murky.",
|
88 |
+
"One who discharges thick drops from his member is impure, according to Rabbi Elazar Chisma. One who had [sexual] thoughts at night, and woke up and found his flesh was warm, is impure. A woman who discharges semen on the third day [since intercourse, including that day] is pure [i.e. even with only two nights and one day in between intercourse and the discharge], according to Rabbi Elazar ben Azarya. Rabbi Yishmael says: there are times [when she is pure] when there must be four time periods [in between; i.e. according to Rabbi Yishmael she is not pure until the fourth day, meaning there have to have been at least two nights and two days between intercourse and having the discharge], times when there must be five time periods [in between, i.e. two nights and three days], and times when there must be six time periods [in between, i.e. three nights and three days, for example if she had intercourse at the start of Shabbat night, she is only pure if she has the discharge on Tuesday night or later]. Rabbi Akiva says: there must always be five [time periods in between, before she is considered pure].",
|
89 |
+
"A gentile woman who discharges semen from a Jew is impure. A Jewish woman who discharges semen from a gentile is pure. If a woman had intercourse with her husband, [literally: her house] and she descended and immersed but did not clean herself [literally: clean the house], it is as though she did not immerse. If <i>ba'al keri</i> immersed before urinating, when he urinates he becomes impure. Rabbi Yose says: [only] regarding one who was sick or elderly is he impure; but a child or a healthy person is pure.",
|
90 |
+
"If a <i>niddah</i> placed money in her mouth, and descended and immersed, she is pure from her impurity [which she had from before], but she is [again rendered] impure because of her saliva [the saliva on the money, a opposed to that which is in her mouth naturally, renders her impure]. If she put her hair in her mouth, clasped her hands [together], or pursed her lips, it is as though she did not immerse. If one grasps on to a person or vessels while immersing them, they are impure. If one washed his hand with water [before grasping them], they are pure. Rabbi Shimon says: he should loosen [his grip] so the waters can surround them. Hidden areas and crevices [in the body] do not need the waters to surround them."
|
91 |
+
],
|
92 |
+
[
|
93 |
+
"The following are [items which are considered] an interposition on a person [immersing in a <i>mikveh</i>, and thereby prevent one’s immersion from being valid]: wool threads, and flax threads, and ribbons [worn] on the heads of girls. Rabbi Yehuda says: those of wool and of hair do not interpose, because water can enter them.",
|
94 |
+
"[The following are also considered interpositions on a person attempting to immerse:] tangles [of hair] on the chest, or on the beard, or in the hidden areas of a woman, a secretion outside the eye, or a crusting on the outside of a wound, or a bandage that is upon it, or dried sap, or hardened feces on one’s flesh, or dough underneath a fingernail, or dirt particles, or Greek clay, or potters’ clay, or Greek mud. What is Greek clay? This is the clay used for pits, as the verse states, (Psalms 40) \"And he raised me out from the pit of tumult, from the Greek clay.\" The potters’ clay is as it sounds. Rabbi Yose would consider that of potters to be pure [i.e. and not to be an interposition preventing something from being purified by immersion], and he would consider impure [i.e. and therefore an interposition] that [earth] which was used to polish and mend vessels. And regarding Greek mud, this is [white earth used to make] road pegs, in which one may not immerse, nor may one immerse them [i.e. one may not immerse while they are on his body]. And regarding all other clay, one can immerse in it when it is moist. And one should not immerse with the dust on his feet. One should not immerse a kettle with soot [on it], unless he rubbed [it off].",
|
95 |
+
"The following are [items which are considered] not an interposition [on a person attempting to immerse]: tangles [of hair] on the head, or the armpit, or the hidden areas of a man. Rabbi Eliezer says: regarding either a man or a woman, anything which one cares about, interposes; and that which one does not care about, does not interpose.",
|
96 |
+
"A secretion in one’s eye, and a crusting on a wound, and moist sap, and moist feces on one’s flesh, and feces underneath a fingernail, and dirt particles, and a dangling nail, and the [temporary] thin hairs on an infant, [all these] do not become impure, and they do not render impure [i.e. if they are on one’s body, he does not become impure if they become impure, nor is one rendered impure by touching them while they are on the body of someone who is impure]. A membrane over a wound does become impure [i.e. one is rendered impure if it becomes impure while on his body], and it renders impure [i.e. one who touches it while it is on the body of someone impure is himself rendered impure].",
|
97 |
+
"The following are interpositions in vessels [preventing them from being purified through immersion]: pitch or myrrh on a glass vessel, whether on the inside or the outside. Regarding a table, a board, or a couch, when they are clean, these things [pitch and myrrh, if they are on them,] interpose; when they are dirtied, they do not interpose. [When they are] on beds of a homeowner, any one of these would interpose; on the bed of a poor person, it would not interpose. On the saddle of a homeowner, it would interpose; on one used for [carrying] water skins, it would not interpose. It would interpose on a riding cushion. Rabban Shimon ben Gamliel says: [it does not interpose] until it [the amount of pitch or myrrh] is the size of an Italian <i>issar</i> [a specific unit of money].",
|
98 |
+
"On clothing, [if the pitch or myrrh is] on one side it does not interpose; on two sides it interposes. Rabbi Yehuda says in the name of Rabbi Yishmael: [it interposes] even on one side. Rabbi Yose says: regarding those [clothes] that belong to builders, [it interposes when it is] on one side; and regarding those belong to boors, [it interposes when it is] on both sides.",
|
99 |
+
"Regarding the aprons of pitch workers and potters and tree-hedgers, they [pitch and myrrh] do not interpose. Rabbi Yehuda says: even those [aprons] of fig driers are like them. This is the general rule: anything which one cares about, interposes; and that which one does not care about, does not interpose."
|
100 |
+
],
|
101 |
+
[
|
102 |
+
"Any handles of vessels which were inserted improperly, or which were inserted properly but not secured, or which were secured but they broke, these thereby interpose [i.e. if they are touching something as is being immersed, they prevent it from being purified]. A vessel that was immersed by way of its mouth [i.e. with its mouth face down] is as though it was not immersed. If one immersed it properly [but] without its bottom rim, [it is not pure] until he tips it to its side [so that it will be fully immersed]. A vessel which is narrow at both ends and wide in the middle is not pure until one tips it on its side. A flask with a sunken mouth is not pure until one punctures it on its side [before immersing it]. The ink jar of a commoner is not pure until one punctures it one its side. And the ink jar of Yosef the Priest was punctured on its side.",
|
103 |
+
"A leather pillow or cushion require [if one is immersing them to be purified] that the water enter into them. A round cushion, or a [leather] ball, or a shoemakers last, or an amulet or a <i>tefillah</i> [singular of <i>tefillin</i>] do not require that the water enter into them. This is the general rule: anything into which things are not normally inserted and removed may be immersed while sealed [and does not require that the water enter into it].",
|
104 |
+
"The following do not require that the water enter into them [when they are immersed]: the knots [in the clothing] of a poor person, and [the knots in] the fringes [along the edge of one’s clothing], and the fastening of a sandal [which is not made to be unfastened], and the head <i>tefillah</i> when it [i.e. its knot] is tight, or that of the arm when it [i.e. its knot] does not slide up and down, and the handles of a jug, and the handles of a bag.",
|
105 |
+
"The following require that the water enter into them [when they are immersed]: the knot at the shoulder of an undershirt, and the edge of a sheet [though it] must be spread out, and the head <i>tefilah</i> when it is not tight, and that of the arm when it slides up and down, and the straps of a sandal [used for fastening it]. Clothes that were immersed after being washed, [are not pure] until they bubble [i.e. they are pure once they rest on the water, even if they are still air bubbles between the clothing and the water]; if one immersed them after they were dried, [they are not pure] until they bubble and finish their bubbling [i.e. until they have been fully immersed, with no air bubbles separating them from the water].",
|
106 |
+
"All handles of vessels that are long and will eventually be trimmed should be immersed until the measured place [where they will be trimmed]. Rabbi Yehuda says: [such a vessel is not pure] until one immerses all of it. The [measure for the] chain of a large bucket is four handbreadths, and of a small one, ten; they should be immersed until the area of the [respective] measurement. Rabbi Tarfon says: [it is not pure] until one immerses the entire link [at which the measurement ended]. A rope that is tied to a basket is not considered attached unless one sewed [it on].",
|
107 |
+
"Beit Shammai say: Hot waters cannot be immersed in cold waters, nor cold waters in hot waters, nor good waters in bad waters, nor bad waters in good waters. Beit Hillel say: these can be immersed. If a vessel is full of liquid [i.e. not water] and one immersed it, it is as though it was not immersed. If it was full of urine, it is viewed as though it were water [and the vessel is pure]. If it was full of <i>chatat</i> waters [waters sanctified with the ashes of the red heifer and used as part of the purification ritual, it is not pure], until the water is greater than the amount of the <i>chatat</i> waters. Rabbi Yose says: even if a vessel that can hold a <i>kor</i> [a large unit of volume] has in it only a <i>revi’it</i> [a smaller unit of volume, of any of these liquids other than water], it is as though it was not immersed.",
|
108 |
+
"All foods can join together [into the minimum measure] of impure foods] to render one’s body invalid [from being able to eat <i>terumah</i>, i.e. impure], by [the measure of] half of a <i>pras</i> [a specific unit of measure]. All liquids can join together [into the minimum measure of impure liquids] to render one’s body invalid [i.e. impure] by [the measure of] a <i>revi’it</i>. In this matter, one who drinks impure liquids is treated more stringently than a <i>mikveh</i> [a gathering of water collected by natural means and immersed in for purification], since [regarding one who drinks impure liquids,] they made the rest of the liquids like water for him [i.e. impure liquids other than water can also render one’s body impure if he drinks enough of them; but regarding a <i>mikveh</i>, other liquids are not treated like water, since only three <i>log</i> of drawn water, and not of other liquids, invalidate a <i>mikveh</i>].",
|
109 |
+
"If one ate impure foods or drank impure liquids [other than water], and immersed, and vomited them out, they [the liquids] are impure because they are not [rendered] pure in the body [as one immerses]. If one drank impure waters, and immersed, and vomited them out, they [the waters] are pure because they are [rendered] pure in the body. If one swallowed a pure ring, and entered a tent containing a dead body [thereby rendering himself impure], and was sprinkled [with the <i>chatat</i> waters as part of the purification process], and was [then sprinkled] a second time, and immersed, and vomited it out, it thereby is as it was [i.e. the ring remains pure, since swallowed items are not rendered impure, and the body had already been purified once it was vomited out]. If one swallowed an impure ring, he may immerse and then eat <i>terumah</i> [that evening, and is not rendered impure by the swallowed item]. If he vomited it out, it is impure, and it has rendered him impure. Regarding an arrow stuck into a person, at times when it can be seen [sticking out of the body], it interposes [and prevents one from having a fully valid immersion]; but at times when it cannot be seen, one may immerse and then eat his <i>terumah</i> [that evening, and the arrow is not considered an interposition preventing an effective immersion]."
|
110 |
+
]
|
111 |
+
],
|
112 |
+
"sectionNames": [
|
113 |
+
"Chapter",
|
114 |
+
"Mishnah"
|
115 |
+
]
|
116 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Mikvaot/English/Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de].json
ADDED
@@ -0,0 +1,119 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Mikvaot",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001042448/NLI",
|
5 |
+
"versionTitle": "Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de]",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"priority": 0.25,
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"versionNotes": "",
|
10 |
+
"digitizedBySefaria": true,
|
11 |
+
"shortVersionTitle": "Lazarus Goldschmidt, 1929 ",
|
12 |
+
"actualLanguage": "de",
|
13 |
+
"languageFamilyName": "german",
|
14 |
+
"isBaseText": false,
|
15 |
+
"isSource": false,
|
16 |
+
"direction": "ltr",
|
17 |
+
"heTitle": "משנה מקואות",
|
18 |
+
"categories": [
|
19 |
+
"Mishnah",
|
20 |
+
"Seder Tahorot"
|
21 |
+
],
|
22 |
+
"text": [
|
23 |
+
[
|
24 |
+
"<b>B</b>EI W<small>ASSERANSAMMLUNGEN GIBT ES SECHS</small> A<small>BSTUFUNGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Der Verunreinigungs- u. der Reinigungsfähigkeit.</i>, <small>EINE HÖHER ALS DIE ANDERE</small>. G<small>RUBENWASSER</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Nicht geschöpft, auch kein Quellwasser, sondern durch den Regen angesammelt.</i>. H<small>AT EIN</small> U<small>NREINER DAVON GETRUNKEN UND DARAUF EIN</small> R<small>EINER DAVON GETRUNKEN</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Es mit dem Munde od. der Hand berührt.</i>, <small>SO IST ER UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Er kann einen Tropfen getrunken haben, den der Unreine hineinfallen ließ.</i>. H<small>AT EIN</small> U<small>NREINER DAVON GETRUNKEN, UND DARAUF JEMAND DAVON MIT EINEM REINEN</small> G<small>EFASSE GESCHÖPFT, SO IST ES UNREIN</small>. W<small>ENN EIN</small> U<small>NREINER DAVON GETRUNKEN HAT UND EIN</small> L<small>AIB VON</small> H<small>EBE DARIN HINEINGEFALLEN IST, SO IST ER, WENN MAN IHN DARIN ABGESPÜLT HAT, UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Weil man damit bekundet, daß dies erwünscht ist.</i>, <small>UND WENN MAN IHN NICHT DARIN ABGESPÜLT HAT, REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Das Wasser an sich ist, solange es am Boden haftet, nicht unrein.</i>.",
|
25 |
+
"H<small>AT MAN DAVON MIT EINEM UNREINEN</small> G<small>EFÄSSE GESCHÖPFT UND DARAUF EIN</small> R<small>EINER DAVON GETRUNKEN, SO IST ER UNREIN</small>. H<small>AT MAN DAVON MIT EINEM UNREINEN</small> G<small>EFÄSSE GESCHÖPFT UND DARAUF MIT EINEM REINEN</small> G<small>EFÄSSE GESCHÖPFT, SO IST ES UNREIN</small>. W<small>ENN MAN DAVON MIT EINEM UNREINEN</small> G<small>EFÄSSE GESCHÖPFT HAT UND EIN</small> L<small>AIB VON</small> H<small>EBE DARIN HINEINGEFALLEN IST, SO IST ER, WENN MAN IHN DARIN ABGESPÜLT HAT, UNREIN, UND WENN MAN IHN NICHT DARIN ABGESPÜLT HAT, REIN</small>.",
|
26 |
+
"W<small>ENN UNREINES</small> W<small>ASSER HINEINGEKOMMEN IST UND EIN</small> R<small>EINER DAVON GETRUNKEN HAT, SO IST ER UNREIN</small>. W<small>ENN UNREINES</small> W<small>ASSER HINEINGEKOMMEN IST UND MAN DAVON MIT EINEM REINEN</small> G<small>EFÄSSE GESCHÖPFT HAT, SO IST ES UNREIN</small>. W<small>ENN UNREINES</small> W<small>ASSER HINEINGEKOMMEN UND EIN</small> L<small>AIB VON</small> H<small>EBE HINEINGEFALLEN IST, SO IST ER, WENN MAN IHN DARIN ABGESPÜLT HAT, UNREIN, UND WENN MAN IHN NICHT DARIN ABGESPÜLT HAT, REIN</small>. R. Š<small>IMO͑N SAGT, ER SEI UNREIN, EINERLEI OB MAN IHN ABGESPÜLT HAT ODER MAN IHN NICHT ABGESPÜLT HAT</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Dies bezieht sich wohl auf alle 3 Fälle.</i>.",
|
27 |
+
"W<small>ENN EIN</small> T<small>OTER HINEINGEFALLEN ODER EIN</small> U<small>NREINER HINDURCHGEGANGEN WAR, UND DARAUF EIN</small> R<small>EINER DAVON GETRUNKEN HAT, SO IST ER REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Aus einer Höhe in eine Tiefe.</i>. E<small>INERLEI OB</small> G<small>RUBEN WASSER</small>, B<small>RUNNENWASSER</small>, G<small>RABENWASSER, HÖHLENWASSER, HERABGEFLOSSENES</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Aus einer Höhe in eine Tiefe.</i> W<small>ASSER, NACHDEM ES</small> [<small>ZU FLIESSEN</small>] <small>AUFGEHÖRT HAT, ODER</small> T<small>AUCHBADWASSER, WENN ES KEINE VIERZIG</small> S<small>EÁ</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Die zu einem Quellbado erforderlich sind.</i> <small>SIND: SOLANGE ES REGNET, SIND ALLE REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Es wird nicht angenommen, ein Unreiner habe aus ihnen getrunken.</i>, <small>HAT ES ZU REGNEN AUFGEHÖRT, SO SIND DIE NAHE DER</small> S<small>TADT ODER DER</small> L<small>ANDSTRASSE BEFINDLICHEN UNREIN, UND DIE FERNEN SOLANGE REIN, BIS DIE MEISTEN</small> M<small>ENSCHEN DA ZU VERKEHREN ANGEFANGEN HABEN</small>.",
|
28 |
+
"W<small>ANN WERDEN SIE</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Wenn sie unrein geworden sind.</i><small>WIEDER REIN?</small> D<small>IE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, WENN MEHR</small> [W<small>ASSER</small>] <small>HINZUGEKOMMEN IST UND SIE ÜBERFLIESSEN, DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, WENN MEHR HINZUGEKOMMEN IST, AUCH WENN SIE NICHT ÜBERFLIESSEN, UND</small> R. Š<small>IMO͑N SAGT, WENN SIE ÜBERFLIESSEN</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Wenn nur etwas Wasser hinzugekommen ist.</i>, <small>AUCH WENN NICHT MEHR HINZUGEKOMMEN IST</small>. S<small>IE SIND TAUGLICH FÜR DIE</small> T<small>EIGHEBE UND DAMIT DIE HÄNDE ZU WASCHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Für rituelle Zwecke.</i>.",
|
29 |
+
"<small>HÖHER</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Hinsichtl. der Reinheit.</i><small>ALS DIESES STEHT DAS HERABGEFLOSSENE</small> W<small>ASSER, SOLANGE ES</small> [<small>ZU FLIESSEN</small>] <small>NICHT AUFGEHÖRT HAT</small>. H<small>AT EIN</small> U<small>NREINER DAVON GETRUNKEN UND DARAUF EIN</small> R<small>EINER DAVON GETRUNKEN, SO IST ER REIN</small>. H<small>AT EIN</small> U<small>NREINER DAVON GETRUNKEN UND DARAUF JEMAND DAVON MIT EINEM REINEN</small> G<small>EFÄSSE GESCHÖPFT, SO IST ES REIN</small>. W<small>ENN EIN</small> U<small>NREINER DAVON GETRUNKEN HAT UND EIN</small> L<small>AIB VON</small> H<small>EBE DA HINEINGEFALLEN IST, SO IST ER, AUCH WENN MAN IHN DARIN ABGESPÜLT HAT, REIN</small>. H<small>AT MAN DAVON MIT EINEM UNREINEN</small> G<small>EFÄSSE GESCHÖPFT UND DARAUF EIN</small> R<small>EINER DAVON GETRUNKEN, SO IST ER REIN</small>. H<small>AT MAN DAVON MIT EINEM UNREINEN</small> G<small>EFÄSSE GESCHÖPFT UND DARAUF DAVON MIT EINEM REINEN</small> G<small>EFÄSSE GESCHÖPFT, SO IST ES REIN</small>. W<small>ENN MAN DAVON MIT EINEM UNREINEN</small> G<small>EFÄSSE GESCHÖPFT HAT UND EIN</small> L<small>AIB VON</small> H<small>EBE DARIN HINEINGEFALLEN IST, SO IST ES, AUCH WENN MAN ES ABGESPÜLT HAT, REIN</small>. W<small>ENN UNREINES</small> W<small>ASSER HINEINGEKOMMEN IST UND EIN</small> R<small>EINER DAVON GETRUNKEN HAT, SO IST ER REIN</small>. W<small>ENN UNREINES</small> W<small>ASSER HINEINGEKOMMEN IST UND MAN DAVON MIT EINEM REINEN</small> G<small>EFÄSSE GESCHÖPFT HAT, SO IST ES REIN</small>. W<small>ENN UNREINES</small> W<small>ASSER HINEINGEKOMMEN UND EIN</small> L<small>AIB VON</small> H<small>EBE DARIN HINEINGEFALLEN IST, SO IST ER, AUCH WENN MAN ES DARIN ABGESPÜLT HAT, REIN</small>. E<small>S 1ST TAUGLICH FÜR DIE</small> H<small>EBE UND DAMIT DIE HÄNDE ZU WASCHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Hinsichtl. der Reinheit.</i>.",
|
30 |
+
"<small>HÖHER ALS DIESES IST EIN</small> T<small>AUCHBAD, DAS VIERZIG</small> S<small>EÁ</small> [W<small>ASSER</small>] <small>HAT, WORIN MAN SICH SELBER UND ANDERES UNTERTAUCHEN KANN</small>. H<small>ÖHER ALS DIESES IST EINE</small> Q<small>UELLE MIT WENIGER EIGENEM UND MEHR GESCHÖPFTEM</small> W<small>ASSER; SIE GLEICHT DEM</small> T<small>AUCHBADE, INDEM SIE IN EINER</small> V<small>ERTIEFUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Worin das Wasser stehen bleibt u. nicht weiter fließt.</i><small>REINIGT</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Was darin unlergetaucht wird.</i>, <small>UND EINER</small> Q<small>UELLE, INDEM MAN DARIN UNTERTAUCHEN KANN, AUCH WENN</small> [<small>DAS</small> W<small>ASSER</small>] <small>NOCH SO WENIG IST</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">Auch weniger als 40 Seá, wenn nur die Person od. die Sache mit Wasser überdeckt ist.</i>.",
|
31 |
+
"<small>HÖHER ALS DIESES IST DAS ANGESCHLAGENE</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\">Das nicht ganz intakt ist, bitter, salzig od. gewärmt.</i>[Q<small>UELL</small>]<small>WASSER, DAS AUCH FLIESSEND REINIGT. HÖHER ALS DIESES IST DAS</small> [<small>INTAKTE</small>] Q<small>UELLWASSER, DAS ALS</small> T<small>AUCHBAD FÜR</small> F<small>LUSSBEHAFTETE</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\">Cf. Lev. 15,13.</i>, <small>ZUR</small> B<small>ESPRENGUNG DER</small> A<small>USSÄTZIGEN UND ZUM</small> W<small>EIHEN DES</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSERS GEEIGNET IST</small>."
|
32 |
+
],
|
33 |
+
[
|
34 |
+
"<b>W</b>ENN <small>DER</small> U<small>NREINE UNTERZUTAUCHEN HINABGESTIEGEN WAR UND EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB ER UNTERGETAUCHT IST ODER NICHT UNTERGETAUCHT IST, ODER ER UNTERGETAUCHT IST, UND EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB DARIN VIERZIG</small> S<small>EÁ</small> [W<small>ASSER</small>] <small>WAR ODER NICHT, ODER ER IN EINEM VON ZWEI</small> T<small>AUCHBÄDERN UNTERGETAUCHT IST, IN EINEM WAREN VIERZIG</small> S<small>EÁ UND IN EINEM NICHT, UND NICHT WEISS, IN WELCHEM VÖN IHNEN ER UNTERGETAUCHT IST, SO IST ER DES</small> Z<small>WEIFELS WEGEN UNREIN</small>.",
|
35 |
+
"I<small>ST EIN</small> T<small>AUCHBAD NACHGEMESSEN UND UNVOLLSTÄNDIG BEFUNDEN WORDEN, SO SIND ALLE REINE</small> [S<small>PEISEN</small>], <small>DIE DARAUFHIN ZUBEREITET WORDEN SIND, OB IN</small> P<small>RIVATGEBIET ODER AUF ÖFFENTLICHEM</small> G<small>EBIETE, RÜCKWIRKEND UNREIN</small>. D<small>IES GILT NUR VON DER SCHWEREN</small> U<small>NREINHEIT, BEI EINER LEICHTEN</small> U<small>NREINHEIT ABER, WENN JEMAND BEISPIELSWEISE UNREINE</small> S<small>PEISEN GEGESSEN ODER UNREINE</small> G<small>ETRÄNKE GETRUNKEN HAT, MIT DEM</small> K<small>OPFE UND DEM GRÖSSEREN</small> T<small>EILE DES KÖRPERS IN GESCHÖPFTES</small> W<small>ASSER GEKOMMEN</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Cf. infra Mišna IV.</i> <small>IST, ODER DREI</small> L<small>OG GESCHÖPFTES</small> W<small>ASSER IHM ÜBER DEN</small> K<small>OPF UND DEN GRÖSSEREN</small> T<small>EIL DES KÖRPERS GEKOMMEN SIND, UND ER UNTERZUTAUCHEN HINABGESTIEGEN IST, UND EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB ER UNTERGETAUCHT IST ODER NICHT UNTERGETAUCHT IST, ODER ER UNTERGETAUCHT IST, UND EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB DARIN VIERZIG</small> S<small>EÁ</small> [W<small>ASSER</small>] <small>WAREN ODER NICHT, ODER ER IN EINEM VON ZWEI</small> T<small>AUCHBÄDERN UNTERGETAUCHT IST, IN EINEM WAREN VIERZIG</small> S<small>EÁ UND IN EINEM NICHT, UND NICHT WEISS, IN WELCHEM VON IHNEN ER UNTERGETAUCHT IST, SO IST ER IN DIESEM</small> Z<small>WEIFEL REÍ IN</small>. N<small>ACH</small> R. J<small>OSE IST ER UNREIN, DENN</small> R. J<small>OSE SAGTE:</small> W<small>AS SICH IM</small> Z<small>USTANDE DER</small> U<small>NREINHEIT BEFUNDEN HAT, BLEIBT SO LANGE IN SEINER</small> U<small>NTAUGLICHKEIT, BIS FESTGESTELLT WIRD, DASS ES REIN GEWORDEN IST</small>. B<small>ESTEHT ABER EIN</small> Z<small>WEIFEL, OB ES UNREIN GEWORDEN IST ODER UNREIN GEMACHT HAT, SO IST ES REIN</small>.",
|
36 |
+
"W<small>ENN ÜBER GESCHÖPFTES</small> W<small>ASSER EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, WOBEI DIE</small> W<small>EISEN ES ALS REIN ERKLÄRT</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Cf. Tah. IV,7.</i> <small>HABEN, UND EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB ES HINEINGEKOMMEN IST</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">In das unvollständige Tauchbad, das durch 3 Log geschöpftes Wasser untauglich wird.</i> <small>ODER NICHT HINEINGEKOMMEN IST, ODER ES HINEINGEKOMMEN IST, ABER EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB VIERZIG</small> S<small>EÁ</small> [W<small>ASSER</small>] <small>DARIN WAREN ODER NICHT, ODER ES IN EINES VON ZWEI</small> T<small>AUCHBÄDERN HINEINGEKOMMEN IST, IM EINEM WAREN VIERZIG</small> S<small>EÁ UND IM EINEM NICHT, UND MAN NICHT WEISS, IN WELCHES VON IHNEN ES HINEINGEKOMMEN IST, SO IST ES IN DIESEM</small> Z<small>WEIFEL REIN, WEIL EINE MÖGLICHKEIT DA IST, WORAN MAN SICH HALTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Weil möglicherweise das Wasser es überhaupt nicht untauglich macht.</i> <small>KANN</small>. W<small>ENN ABER IN BEIDEN WENIGER ALS VIERZIG</small> S<small>EÁ WAREN UND ES IN EINES VON IHNEN HINEINGEKOMMEN IST, UND MAN NICHT WEISS, IN WELCHES VON IHNEN ES HINEINGEKOMMEN IST, SO IST ES WEGEN DES</small> Z<small>WEIFELS UNREIN, WEIL KEINE MÖGLICHKEIT DA IST, WORAN MAN SICH HALTEN KÖNNTE</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Beide waren unvollständig, u. in welches es auch gekommen ist, ist es untauglich.</i>.",
|
37 |
+
"R. E<small>LIE͑ZER SAGT, EIN</small> V<small>IERTEL</small> L<small>OG GESCHÖPFTES</small> W<small>ASSER VORHER</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Im leeren Bassin, bevor das taugliche Wasser hineingekommen ist.</i> <small>UND DREI</small> L<small>OG IN DAS</small> W<small>ASSER</small> [<small>GEGOSSEN</small>] <small>MACHEN DAS</small> T<small>AUCHBAD UNTAUGLICH, UND DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, OB VORHER ODER NACHHER IM</small> Q<small>UANTUM VON DREI</small> L<small>OG</small>.",
|
38 |
+
"H<small>AT EIN</small> T<small>AUCHBAD DREI</small> V<small>ERTIEFUNGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Uber einander in der schrägen Wand.</i> <small>MIT JE EINEM</small> L<small>OG GESCHÖPFTEN</small> W<small>ASSERS, SO IST ES, WENN ES SICHER IST, DASS VIERZIG</small> S<small>EÁ TAUGLICHEN</small> W<small>ASSERS DARIN HINEINGEKOMMEN SIND BEVOR ES DIE DRITTE</small> V<small>ERTIEFUNG ERREICHT HAT, TAUGLICH, WENN ABER NICHT, UNTAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Zwei Log Wasser machen es nicht untauglich, u. beim 3. waren es bereits 40 Seá.</i>. N<small>ACH</small> R. Š<small>IMO͑N IST ES TAUGLICH, WEIL ES EINEM</small> T<small>AUCHBADE NEBEN EINEM</small> T<small>AUCHBADE GLEICHT</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Das taugliche Tauchbad wird durch die Verbindung mit dem untauglichen nicht untauglich.</i>.",
|
39 |
+
"W<small>ENN MAN DEN</small> S<small>CHLAMM</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">In einem Tauchbade.</i><small>NACH DER</small> S<small>EITE SCHIEBT UND DARAUS DREI</small> L<small>OG</small> [W<small>ASSER</small>] <small>ABFLIESSEN, SO IST ES TAUGLICH; WENN MAN IHN ABER LOSLÖST UND DARAUS DREI</small> L<small>OG ABFLIESSEN, SO IST ES UNTAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Das ausfliegende Wasser ist dann geschöpftes.</i><small>; NACH R</small>. Š<small>IMO͑N IST ES TAUGLICH, WEIL MAN NICHT ZU SCHÖPFEN BEABSICHTIGT HAT</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Man wollte nur den Schlamm herausholen.</i>.",
|
40 |
+
"W<small>ENN MAN</small> K<small>RÜGE ZUM</small> A<small>BTROCKNEN AUF DAS</small> D<small>ACH HINGESTELLT HAT UND SIE MIT</small> W<small>ASSER GEFÜLLT WORDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Durch den Regen.</i><small>SIND, SO DARF MAN SIE, WIE</small> R. E<small>LIE͑ZER SAGT, WENN ES ZUR</small> R<small>EGENZEIT IST</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Und man damit rechnen kann, daß die Gruben sich füllen werden.</i><small>UND ETWAS</small> W<small>ASSER IN DER</small> G<small>RUBE</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Neben dem Dache.</i><small>IST, ZERBRECHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Damit das Wasser in die Grube hineinlaufe: es gilt dann als fließendes u. nicht als geschöpftes.</i>, <small>WENN ABER NICHT, NICHT ZERBRECHEN;</small> R. J<small>EHOŠUA͑ SAGT, MAN DÜRFE SIE OB SO ODER SO ZERBRECHEN ODER UMLEGEN, NICHT ABER HINEINGIESSEN</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">Beim Hochheben der Krüge wird das Wasser zu geschöpftem.</i>.",
|
41 |
+
"W<small>ENN EIN</small> K<small>ALKER EINEN KÜBEL IN DER</small> G<small>RUBE VERGESSEN UND DIESER SICH MIT</small> W<small>ASSER GEFÜLLT HAT, SO DARF MAN IHN, WENN DAS</small> W<small>ASSER AM</small> R<small>ANDE ETWAS ÜBERSTEHT</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\">Und so mit dem Wasser der Grube verbunden ist.</i>, <small>ZERBRECHEN, WENN ABER NICHT, NICHT ZERBRECHEN</small> – <small>SO</small> R. E<small>LIE͑ZER;</small> R. J<small>EHOŠUA͑ SAGT, MAN DÜRFE IHN OB SO ODER SO ZERBRECHEN</small>.",
|
42 |
+
"W<small>ENN MAN</small> W<small>EINKRÜGE IN EINER</small> G<small>RUBE AUFGESTELLT HAT</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\">Damit sie Feuchtigkeit anziehen u. nichts vom Weine einsaugen.</i><small>UND SIE SICH MIT</small> W<small>ASSER GEFÜLLT HABEN, SO DARF MAN SIE ZERBRECHEN, AUCH WENN DIE</small> G<small>RUBE DAS</small> W<small>ASSER DERSELBEN AUFGESOGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\">Aus den Poren, sodaß das Wasser in diesen nicht mit dem Grubenwasser verbunden ist.</i><small>HAT</small>.",
|
43 |
+
"H<small>AT EIN</small> T<small>AUCHBAD VIERZIG</small> S<small>EÁ</small> W<small>ASSER UND</small> S<small>CHLAMM, SO KANN MAN, WIE</small> R. E<small>LIE͑ZER SAGT, IM</small> W<small>ASSER UNTERTAUCHEN UND NICHT IM</small> S<small>CHLAMME, UND WIE</small> R. J<small>EHOŠUA͑ SAGT, IM</small> W<small>ASSER UND IM</small> S<small>CHLAMME</small>. I<small>N WELCHEM</small> S<small>CHLAMME KANN MAN UNTERTAUCHEN?</small> D<small>EM DAS</small> W<small>ASSER ÜBERSTEHT</small>. B<small>EFINDET SICH DAS</small> W<small>ASSER AUF EINER</small> S<small>EITE, SO PFLICHTET</small> R. J<small>EHOŠUA͑ BEI, DASS MAN NUR IM</small> W<small>ASSER UND NICHT IM</small> S<small>CHLAMME UNTERTAUCHEN DARF</small>. V<small>ON WELCHEM</small> S<small>CHLAMME SPRECHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\">Daß er das fehlende Wasser ergänze.</i><small>SIE?</small> V<small>OM</small> S<small>CHLAMME, IN DEN EIN</small> R<small>OHRSTAB VON SELBST EINSINKT – SO</small> R. M<small>EÍR</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, IN DEM EIN</small> M<small>ESSTAB NICHT AUFRECHT STEHT</small>. A<small>BBA</small> E<small>LEA͑ZAR B</small>. D<small>ULEA͑J SAGT, IN DEN DAS</small> S<small>ENKBLEI EINSINKT</small>. R. E<small>LIE͑ZER SAGT, DER IN DIE MÜNDUNG DES</small> F<small>ASSES HINEINFLIESST</small>. R. Š<small>IMO͑N SAGT, DER IN DAS</small> R<small>OHR DES</small> S<small>CHLAUCHES HINEINFLIESST</small>. R. E<small>LEA͑ZAR B</small>. R. Ç<small>ADOQ SAGT, DER SICH MIT EINEM LOG</small><sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\">Mit einem kleinen Flüssigkeitsmaße, ohne ihn hineinpressen zu müssen.</i> <small>MESSEN LÄSST</small>."
|
44 |
+
],
|
45 |
+
[
|
46 |
+
"<b>R.</b> JOSE <small>SAGTE:</small> W<small>ENN ZWEI</small> T<small>AUCHBÄDER KEINE VIERZIG</small> S<small>EÁ HATTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Jede einzeln od. beide zusammen.</i>, <small>UND IN DAS EINE ANDERTHALB</small> L<small>OG</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Geschöpftes Wasser.</i> <small>UND IN DAS ANDERE ANDERTHALB LOG HINEINGEKOMMEN SIND UND SIE DARAUF ZUSAMMENGEMISCHT WERDEN, SO SIND SIE TAUGLICH, WEIL SIE NICHT DIE</small> B<small>EZEICHNUNG DER</small> U<small>NTAUGLICHKEIT</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">In jedes kann nur 1<sup class=\"footnote-marker\">1</sup>/<sub>2</sub> Log hinein, ein Quantum, das nicht untauglich macht.</i> <small>GEFÜHRT HABEN</small>. W<small>ENN ABER EIN</small> T<small>AUCHBAD KEINE VIERZIG</small> S<small>EÁ HATTE UND DARIN DREI</small> L<small>OG HINEINGEKOMMEN SIND, UND ES DARAUF IN ZWEI GETEILT WIRD, SO IST ES</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Wenn jedes mit tauglichem Wasser nachgefüllt worden ist.</i> <small>UNTAUGLICH, WEIL ES DIE</small> B<small>EZEICHNUNG DES</small> U<small>NTAUGLICHEN GEFÜHRT HAT</small>. N<small>ACH</small> R. J<small>EHOŠUA͑ IST ES TAUGLICH, DENN</small> R. J<small>EHOŠUA͑ SAGT, WENN EIN</small> T<small>AUCHBAD KEINE VIERZIG</small> S<small>EÁ HATTE UND DREI</small> L<small>OG HINEINGEKOMMEN SIND, SEI ES, SOBALD NUR EIN</small> Q<small>URTUB ABGEHT, TAUGLICH, WEIL VON DEN DREI</small> L<small>OG ETWAS FEHLT</small>. D<small>IE</small> W<small>EISEN SAGEN, ES BLEIBE SOLANGE BEI SEINER</small> U<small>NTAUGLICHKEIT, BIS DER URSPRÜNGLICHE</small> I<small>NHALT UND DARÜBER</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Damit auch etwas von den 3 Log fehle.</i> <small>ABGEGANGEN IST</small>.",
|
47 |
+
"Z<small>UM</small> B<small>EISPIEL:</small> W<small>ENN IN EINE</small> G<small>RUBE IM</small> H<small>OFE DREI</small> L<small>OG</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Geschöpftes Wasser in weniger als 40 Seá taugliches.</i> <small>HINEINGEKOMMEN SIND, SO BLEIBT ES SOLANGE UNTAUGLICH, BIS DER URSPRÜNGLICHE</small> I<small>NHALT UND DARÜBER ABGEGANGEN IST, ODER IM</small> H<small>OFE EIN</small> T<small>AUCHBAD VON VIERZIG</small> S<small>EÁ ERRICHTET IST UND DAS OBERE</small> [W<small>ASSER</small>] <small>DURCH DAS UNTERE TAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Das Wasser muß aus der höher liegenden Grube in die tiefer liegende hineinfließen, sodaß dadurch beide Tauchbäder verbunden werden.</i> <small>WIRD</small>. N<small>ACH</small> R. E<small>LEA͑ZAR B</small>. A͑<small>ZARJA IST ES UNTAUGLICH, ES SEI DENN, MAN HAT ES VERSTOPFT</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Wohl den Zufluß von einem zum anderen; der Sinn ist auch nach der Lesart <span dir=\"rtl\">פסק</span>, aufgehört, nicht recht klar.</i>.",
|
48 |
+
"W<small>ENN EINE</small> G<small>RUBE VOLL MIT GESCHÖPFTEM</small> W<small>ASSER IST UND EIN</small> W<small>ASSERARM</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Mit Regenwasser, jed. weniger als 40 Seá.</i> <small>IN DIESE EINMÜNDET UND AUS DIESER MÜNDET, SO BLEIBT SIE SOLANGE BEI IHRER</small> U<small>NTAUGLICHKEIT, BIS NACH</small> B<small>ERECHNUNG KEINE DREI</small> L<small>OG VOM ERSTEN</small> [W<small>ASSER</small>] <small>ZURÜCKGEBLIEBEN</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Das erste u. das hinzukommende Wasser sind prozentual vermischt u. müssen nach Verhältnis abfließen. Wenn beispielsweise 15 Seá Wasser in der Grube waren u. 30 aus dem Wasserarme hinzugekommen sind, muß das dreifache des ursprünglichen Quanturns abgeflossen sein.</i><small>SIND</small>. W<small>ENN ZWEI</small> [P<small>ERSONEN GESCHÖPFTES</small> W<small>ASSER</small>] <small>IN EIN</small> T<small>AUCHBAD HINEINGIESSEN, EINE ANDERTHALB</small> L<small>OG UND DIE ANDERE ANDERTHALB</small> L<small>OG, ODER WENN JEMAND SEIN</small> G<small>EWAND AUSWRINGT UND</small> [W<small>ASSER</small>] <small>AUS MEHREREN</small> S<small>TELLEN HINEINLAUFEN LÄSST, ODER WENN JEMAND AUS EINER</small> G<small>LESSKANNE SCHÜTTET UND</small> [W<small>ASSER</small>] <small>AUS MEHREREN</small> S<small>TELLEN HINEINLAUFEN LÄSST, SO IST ES NACH</small> R. A͑<small>QIBA TAUGLICH UND NACH DEN</small> W<small>EISEN UNTAUGLICH</small>. R. A͑<small>QIBA SPRACH:</small> S<small>IE</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Die diese Lehre fixiert haben.</i><small>SAGTEN NICHT</small> ‘<small>HINEINGIESSEN</small>’, <small>SONDERN ‘HINEINGIESST</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">In der Einzahl; die 3 Log machen das Tauchbad nur dann untauglich, wenn sie von einer Person u. aus einer Stelle hineingegossen werden.</i>. J<small>ENE ERWIDERTEN IHM:</small> S<small>IE SAGTEN NICHT SO UND NICHT SO, SONDERN: DREI</small> L<small>OG ‘HINEINGEKOMMEN’ SIND</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Objektiv, ohne Unterschied durch wen u. auf welche Weise.</i>.",
|
49 |
+
"A<small>US EINEM, AUS ZWEI ODER AUS DREI</small> G<small>EFÄSSEN WIRD ES</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Das geschöpfte Wasser, wenn jedes ein ganzes Log faßt u. es mit einem Male hineingegossen wird.</i><small>VEREINIGT, AUS VIER WIRD ES NICHT VEREINIGT</small>. W<small>ENN AUF EINEN KRANKEN</small> E<small>RGUSSBEHAFTETEN</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Der ein vorschriftsmäßiges Tauchbad zu nehmen behindert ist u. auf diese Weise Reinigung erlangt.</i><small>NEUN</small> K<small>AB</small> W<small>ASSER GEKOMMEN SIND, ODER WENN EINEM</small> R<small>EINEN DREI</small> L<small>OG GESCHÖPFTES</small> W<small>ASSER AUF DEN</small> K<small>OPF UND DEN GRÖSSEREN</small> T<small>EIL DES KÖRPERS GEKOMMEN</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Wodurch er unrein wird.</i><small>SIND, SO WIRD ES, WENN AUS EINEM, AUS ZWEI ODER DREI</small> G<small>EFÄSSEN, VEREINIGT, UND WENN AUS VIER, NICHT VEREINIGT</small>. D<small>IES NUR IN DEM</small> F<small>ALLE, WENN BEVOR DER ERSTE AUFGEHÖRT, DER ZWEITE BEGONNEN HAT; UND FERNER GILT DIES</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">Daß 4 nicht vereinigt werden.</i><small>NUR IN DEM</small> F<small>ALLE, WENN MAN</small> [<small>DAS</small> W<small>ASSER</small>] <small>ZU VERMEHREN NICHT BEABSICHTIGT</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\">Sondern ohne jede Absicht hineingegossen hat.</i><small>HAT, HAT MAN ABER ES ZU VERMEHREN BEABSICHTIGT, WENN AUCH NUR EIN</small> Q<small>URṬUB IN EINEM GANZEN</small> J<small>AHRE, SO WIRD ES ZU DREI</small> L<small>OG VEREINIGT</small>."
|
50 |
+
],
|
51 |
+
[
|
52 |
+
"<b>H</b>AT <small>MAN</small> G<small>EFÄSSE UNTER DIE</small> T<small>RAUFRINNE GESTELLT, OB GROSSE</small> G<small>EFÄSSE ODER KLEINE</small> G<small>EFÄSSE, SOGAR</small> G<small>EFÄSSE AUS</small> R<small>INDERMIST</small>, G<small>EFÄSSE AUS</small> S<small>TEIN ODER</small> G<small>EFÄSSE AUS</small> E<small>RDE, SO MACHEN SIE</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Dh. das Wasser aus diesen.</i> <small>DAS</small> T<small>AUCHBAD UNTAUGLICH</small>. E<small>INERLEI OB HINGESTELLT ODER</small> [<small>FORTZUNEHMEN</small>] <small>VERGESSEN</small>. D<small>IES NACH DER</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS, NACH DER</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS IST ES REIN, WENN VERGESSEN</small>. R. M<small>EÍR SAGTE:</small> S<small>IE STIMMTEN AB, UND DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS HATTE DIE</small> M<small>EHRHEIT GEGEN DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS</small>. J<small>ENE PFLICHTET JEDOCH BEI, DASS, WENN MAN SIE IM</small> H<small>OFE VERGESSEN HAT</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Nicht unter der Dachrinne.</i>, <small>ES REIN SEI</small>. R. J<small>OSE SAGT, DER</small> S<small>TREIT BESTEHE AUCH DARÜBER</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Worth besteht noch auf seinen Platz; cf. Sab. Fol. 16b.</i>.",
|
53 |
+
"H<small>AT MAN EINE</small> P<small>LATTE UNTER DIE</small> T<small>RAUFRINNE GESTELLT, SO MACHT SIE</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Dh. das Wasser aus diesen.</i>, <small>WENN SIE EINEN</small> R<small>AND HAT, DAS</small> T<small>AUCHBAD UNTAUGLICH, UND WENN NICHT, DAS</small> T<small>AUCHBAD NICHT UNTAUGLICH</small>. H<small>AT MAN SIE ZUM</small> A<small>BSPÜLEN HINGESTELLT, SO MACHT SIE OB SO ODER SO DAS</small> T<small>AUCHBAD NICHT UNTAUGLICH</small>.",
|
54 |
+
"H<small>AT MAN IN EINER</small> R<small>INNE EINE</small> A<small>USBUCHTUNG ZUM</small> A<small>UFNEHMEN VON</small> G<small>ERÖLL</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Damit daS Wasser es nicht mitführo.</i> <small>GEMACHT, SO ERFOLGT DIES</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Daß die Ausbuchtung als Gefäß gilt u. daher das Wasser in der ganzen Rinne als geschöpftes gilt.</i> <small>BEI EINER AUS</small> H<small>OLZ, WIE KLEIN SIE AUCH IST, UND BEI EINER AUS</small> T<small>ON, WENN SIE EIN</small> V<small>IERTELLOG FASST. R</small>. J<small>OSE SAGT, AUCH BEI EINER AUS</small> T<small>ON, WIE KLEIN SIE AUCH IST; VON EINEM</small> V<small>IERTELLOG SPRECHEN SIE NUR BEI</small> S<small>CHERBEN VON</small> T<small>ONGEFÄSSEN</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Daß sie dann noch als Gefäße für die Unreinheit empfänglich sind; cf. Kel. II,2.</i>. I<small>ST DAS</small> G<small>ERÖLL DARIN</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">In der Ausbuchtung.</i> <small>LOSE, SO MACHT ES DAS</small> T<small>AUCHBAD UNTAUGLICH, IST DARIN</small> E<small>RDE HINEINGEKOMMEN UND ZUSAMMENGEPRESST WORDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Die Erde mit dem Gerolle, sodaß gar keine Ausbuchtung mehr vorhanden ist.</i>, <small>SO IST ES TAUGLICH</small>. E<small>INE AN BEIDEN</small> E<small>NDEN SCHMALE UND IN DER</small> M<small>ITTE BREITE RÖHRE</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Durch die das Wasser in das Tauchbad geleitet wird.</i> <small>MACHT NICHT UNTAUGLICH, WEIL</small> [<small>DIE</small> A<small>USBUCHTUNG</small>] <small>NICHT ZUM</small> A<small>UFNEHMEN GEMACHT IST</small>.",
|
55 |
+
"H<small>ABEN GESCHÖPFTES</small> W<small>ASSER UND</small> R<small>EGENWASSER AUF DEM</small> H<small>OFE, IN DER</small> W<small>ASSERGRUBE ODER AUF DEN</small> S<small>TUFEN ZUR HÖHLE</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">In der das Tauchbad sich befindet.</i><small>SICH VERMISCHT, SO IST ES, WENN DAS TAUGLICHE MEHR IST, TAUGLICH, WENN DAS UNTAUGLICHE MEHR IST, UNTAUGLICH, UND WENN HÄLFTE GEGEN HÄLFTE, UNTAUGLICH</small>. D<small>IES</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Daß es in dem einen Falle tauglich ist.</i><small>NUR DANN, WENN SIE SICH VERMISCHT HABEN, BEVOR SIE IN DAS</small> T<small>AUCHBAD GELANGT SIND, IST ABER</small> [<small>JEDES BESONDERS</small>] <small>IN DAS</small> W<small>ASSER HINEINGEFLOSSEN, SO IST ES, WENN ES SICHER IST, DASS VIERZIG</small> S<small>EÁ TAUGLICHES</small> W<small>ASSER DARIN FRÜHER HINEINGEKOMMEN SIND ALS DREI</small> L<small>OG GESCHÖPFTES</small> W<small>ASSER, TAUGLICH, WENN ABER NICHT, UNTAUGLICH</small>.",
|
56 |
+
"I<small>N EINER</small> T<small>RÄNKRINNE</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Wiederholung aus Para V,7, wo diese Mišna erklärt ist.</i><small>IN EINEM</small> F<small>ELSEN DARF MAN</small> [<small>DAS</small> W<small>ASSER</small>] <small>NICHT SAMMELN, NICHT WEIHEN UND DARAUS NICHT BESPRENGEN</small>. S<small>LE BRAUCHT FERNER KEINEN FESTSCHLIESSENDEN</small> D<small>ECKEL, UND SIE MACHT DAS</small> T<small>AUCHBAD NICHT UNTAUGLICH</small>. W<small>ENN SIE EIN</small> [<small>TRANSPORTABLES</small>] G<small>EFÄSS WAR UND MAN SIE MIT</small> K<small>ALK BEFESTIGT HAT, SO DARF MAN DARIN</small> [<small>DAS</small> W<small>ASSER</small>] <small>SAMMELN, WEIHEN UND DARAUS BESPRENGEN</small>. S<small>IE BRAUCHT FERNER EINEN FESTSCHLIESSENDEN</small> D<small>ECKEL, UND SIE MACHT DAS</small> T<small>AUCHBAD UNTAUGLICH</small>. W<small>ENN SIE UNTEN ODER AN DER SEITE EIN</small> L<small>OCH HAT UND NICHT IRGEND ETWAS</small> W<small>ASSER FASSEN KANN, SO IST SIE TAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Die Rinne ist kein Gefäß mehr.</i>. W<small>IE GROSS MUSS DAS</small> L<small>OCH SEIN?</small> W<small>IE DAS</small> R<small>OHR EINES</small> S<small>CHLAUCHES</small>. R. J<small>EHUDA B</small>. B<small>ETHERA SAGTE:</small> E<small>INST EREIGNETE ES SICH BEI EINER</small> T<small>RÄNKRINNE</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Die mit einem Tauchbade verbunden war.</i><small>IN</small> J<small>ERUŠALEM, DASS SIE EIN</small> L<small>OCH WIE DAS</small> R<small>OHR EINES</small> S<small>CHLAUCHES HATTE, UND SIE WURDE ZU ALLEN</small> R<small>EINIGUNGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Zum Untertauchen von unreinen Geräten.</i><small>IN</small> J<small>ERUŠALEM BENUTZT</small>. D<small>A SANDTE DIE</small> S<small>CHULE ŠAMMAJS UND LIESS VON IHR EINEN</small> T<small>EIL ABBRECHEN, DENN DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>ÄMMAJS SAGT, NUR WENN DER GRÖSSERE</small> T<small>EIL DURCHGEBROCHEN IST</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Gilt sie als verbunden; cf. Jab. Fol. 15a.</i>."
|
57 |
+
],
|
58 |
+
[
|
59 |
+
"<b>H</b>AT <small>MAN EINE</small> Q<small>UELLE ÜBER EINE</small> T<small>RÄNKRINNE</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Eine als Gerät gefertigte.</i> <small>GELEITET, SO IST ES</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Das Wasser der Rinne, auch das übergelaufene.</i> <small>UNTAUGLICH; HAT MAN SIE ETWAS ÜBER DEN</small> R<small>AND</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Sodaß das Wasser garnicht in die Rinne gelangt.</i><small>GELEITET, SO IST ES AUSSERHALB DIESER TAUGLICH, WEIL DIE</small> Q<small>UELLE BEI JEDEM</small> Q<small>UANTUM REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Das geschöpfte Wasser wird durch die Berührung mit dem Quellwasser rein.</i> <small>MACHT</small>. H<small>AT MAN SIE ÜBER EINEN</small> T<small>EICH GELEITET UND</small> [<small>DEN</small> Z<small>UFLUSS</small>] <small>UNTERBROCHEN, SO GILT ES ALS</small> T<small>AUCHBAD</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Das bei nur 40 Seá Wasser tauglich ist.</i><small>; HAT MAN IHN WIEDER HINEINGELEITET, SO IST</small> [<small>DAS</small> W<small>ASSER</small>] <small>SOLANGE UNTAUGLICH FÜR</small> F<small>LUSSBEHAFTETE, FÜR</small> A<small>USSÄTZIGE</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Zu deren Reinigung (cf. Lev. 14,5 u. ib. 15,13) Quellwasser erforderlich ist.</i> <small>UND ZUM</small> W<small>EIHEN DES</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSERS, BIS ES SICHER IST, DASS DAS ERSTE</small> [W<small>ASSER</small>] <small>FORT IST</small>.",
|
60 |
+
"H<small>AT MAN SIE ÜBER</small> G<small>EFÄSSE</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Die beiden tauglichen blieben von einander getrennt u. waren einzeln nicht in der Mehrheit.</i> <small>ODER ÜBER EINE</small> B<small>ANK GELEITET, SO BLEIBT SIE, WIE</small> R. J<small>EHUDA SAGT, WIE SIE WAR</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Das Wasser ist richtiges Quellwasser.</i><small>;</small> R. J<small>OSE SAGT, SIE GELTE</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Soweit das Wasser über das Gefäß geflossen ist.</i> <small>ALS</small> T<small>AUCHBAD, NUR DÜRFE MAN NICHTS ÜBER DER</small> B<small>ANK UNTERTAUCHEN</small>.",
|
61 |
+
"W<small>ENN EINE</small> Q<small>UELLE SICH WIE EIN</small> V<small>IELFUSS</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Cf. Hui. Fol. 67b.</i><small>AUSBREITET UND MAN</small> [W<small>ASSER</small>] <small>HINZUFÜGT, SODASS SIE SICH NOCH WEITER AUSDEHNT</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Das hineingegossene Wasser fließt ab.</i>, <small>SO BLEIBT SIE SO, WIE SIE WAR</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Das Wasser ist richtiges Quellwasser.</i><small>; WENN ES ABER EINE STEHENDE</small> [Q<small>UELLE</small>] <small>IST UND MAN</small> [W<small>ASSER</small>] <small>HINZUFÜGT UND SIE SICH AUSDEHNT, SO GLEICHT SIE EINEM</small> T<small>AUCHBADE, INDEM SIE NUR STEHEND</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Nicht im Fließen.</i><small>REINIGT, UND EINER</small> Q<small>UELLE, INDEM MAN DARIN UNTERTAUCHEN KANN, AUCH WENN</small> [<small>DAS</small> W<small>ASSER</small>] <small>NOCH SO WENIG IST</small>.",
|
62 |
+
"A<small>LLE</small> M<small>EERE GLEICHEN<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Vgl. S. 742 Anm. 7. Diese Mišna, die eine Wiederholung aus Para VIII,8 ist, befindet sich in manchen Handschriften nach Misna V der kursierenden Ausgaben.</i>DER</small> W<small>ASSERANSAMMLUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Für die keine 40 Seá erforderlich sind.</i>, <small>DENN ES HEISST:</small> <sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Gen. 1,10.</i><i>und die Wasseransammlungen nannte er Seen</i> – <small>SO</small> R. M<small>EÍR</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, NUR DAS</small> G<small>ROSSE</small> M<small>EER GLEICHE DER</small> W<small>ASSERANSAMMLUNG, UND</small> ‘S<small>EEN’ HEISST ES NUR DESHALB, WEIL ES VIELE</small> (A<small>RTEN</small>) S<small>EEN ENTHÄLT</small>. R. J<small>OSE SAGT, ALLE</small> S<small>EEN REINIGEN IM</small> F<small>LIESSEN UND UNTAUGLICH SIND SIE NUR FÜR</small> F<small>LUSSBEHAFTETE, FÜR</small> A<small>USSÄTZIGE UND ZUM</small> W<small>EIHEN DES</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSERS</small>.",
|
63 |
+
"F<small>LIESSENDES</small> W<small>ASSER GLEICHT DER QUELLE</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Für die keine 40 Seá erforderlich sind.</i><small>UND TROPFENDES DEM</small> T<small>AUCHBADE</small>. R. Ç<small>ADOQ BEKUNDETE, DASS, WENN DAS FLIESSENDE MEHR IST ALS DAS TROPFENDE, ES TAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Als Qucllbad.</i><small>SEI</small>. H<small>AT MAN TROPFENDES FLIESSEND GEMACHT, SO KANN MAN ES SOGAR MIT EINEM</small> S<small>TOCKE ODER EINEM</small> S<small>TÜCKE ROHR ABSPERREN, UND SELBST EIN</small> F<small>LUSSBEHAFTETER ODER EINE FLUSSBEHAFTETE DARF HINABSTEIGEN UND DARIN UNTERTAUCHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">So nach dem Wortlaute; da aber der Flußbehaftete im Quellvvasser untertauchen muß, beziehen manche die W.e <span dir=\"rtl\">וב וובה</span> auf das Anfassen des Stockes, obgleich er verunreinigungsfähig ist.</i>– <small>SO</small> R. J<small>EHUDA</small>; R. J<small>OSE SAGT, MIT DEM, WAS FÜR DIE</small> U<small>NREINHEIT EMPFÄNGLICH IST, DÜRFE MAN DAS FLIESSENDE NICHT</small> [<small>ABSPERREN</small>]<sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\">Eigentl. fließen lassen, dh. sich mit dem fließenden Wasser befassen.</i>.",
|
64 |
+
"W<small>ENN EINE</small> W<small>ELLE VON VIERZIG</small> S<small>EÁ SICH GELÖST HAT UND ÜBER EINEN</small> M<small>ENSCHEN ODER</small> G<small>ERÄTE GEKOMMEN IST, SO SIND SIE REIN</small>. M<small>AN KANN IN ALLEM, WORIN VIERZIG</small> S<small>EÁ</small> [W<small>ASSER</small>] <small>SIND, SICH SELBST UND ANDERES UNTERTAUCHEN</small>. M<small>AN KANN UNTERTAUCHEN IN</small> E<small>RDLÖCHERN</small>, E<small>RDRINNEN</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\">Cf. Bq. Fol. 50b.</i><small>UND</small> E<small>SELSSTAPF</small>-L<small>ACHEN, DIE AUF DER</small> E<small>BENE VERBUNDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\">Und so zusammen 40 Seá haben.</i><small>SIND</small>. D<small>IE</small> S<small>CHULE</small> S<small>AMMAJS SAGT, MAN DÜRFE IN EINER</small> W<small>ASSERLAVINE UNTERTAUCHEN; DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, MAN DÜRFE DARIN NICHT UNTERTAUCHEN</small>. J<small>EDOCH PFLICHTET DIESE BEI, DASS MAN SIE MIT</small> G<small>ERÄTEN EINZÄUNEN UND DARIN UNTERTAUCHEN DARF; DIE</small> G<small>ERÄTE ABER, MIT DENEN MAN SIE EINGEZÄUNT HAT, GELTEN NICHT ALS UNTERGETAUCHT</small>."
|
65 |
+
],
|
66 |
+
[
|
67 |
+
"<b>A</b>LLES, <small>WAS MIT DEM</small> T<small>AUCHBADE VERBUNDEN IST, IST WIE DAS</small> T<small>AUCHBAD</small>. I<small>N LÖCHERN EINER HÖHLE UND</small> S<small>PALTEN EINER HÖHLE DARF MAN UNTERTAUCHEN WIE SIE AUCH SIND</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Auch wenn sie keine 40 Seá Wasser haben u. nur irgendwie mit dem taugliehen Tauchbade verbunden sind.</i>, <small>IN EINER</small> G<small>RUBE EINER HÖHLE DARF MAN NICHT UNTERTAUCHEN, ES SEI DENN, SIE HAT EIN</small> L<small>OCH</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Durch welches sie mit dem Tauchbade verbunden ist.</i> <small>WIE EIN</small> S<small>CHLAUCHROHR</small>. R. J<small>EHUDA SAGTE:</small> N<small>UR DANN, WENN SIE SICH SELBST HÄLT</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Wenn die Wand zwischen der Grube u. dem Tauchbade fest ist.</i>, <small>WENN SIE SICH ABER SELBST NICHT HÄLT</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Wenn die Wand zwischen der Grube u. dem Tauchbade fest ist.</i>, <small>TAUCHE MAN DARIN UNTER, WIE SIE AUCH IST</small>.",
|
68 |
+
"H<small>AT MAN EINEN</small> E<small>IMER UNTERGETAUCHT, DER VOLL MIT</small> G<small>ERÄTEN IST, SO SIND</small> [<small>AUCH DIESE</small>] <small>REIN; HAT MAN NICHT IHN UNTERGETAUCHT</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Sondern nur die Geräte in diesem, wenn er rein war.</i>, <small>SO GILT DAS</small> W<small>ASSER NICHT EHER ALS VERBUNDEN, ALS BIS ES IN</small> [<small>DER</small> W<small>EITE</small>] <small>EINES</small> S<small>CHLAUCHROHRES VERBUNDEN IST</small>.",
|
69 |
+
"W<small>ENN ES DREI</small> T<small>AUCHBÄDER SIND, IN EINEM ZWANZIG</small> [S<small>EA</small>]<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Tauglichen Wassers.</i>, <small>IM ANDEREN ZWANZIG</small> [S<small>EÁ</small>]<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Tauglichen Wassers.</i> <small>UND IM DRITTEN ZWANZIG</small> S<small>EÁ GESCHÖPFTEN</small> W<small>ASSERS, DAS MIT DEM GESCHÖPFTEN AN DER</small> S<small>EITE, UND DREI HINABGESTIEGEN UND UNTERGETAUCHT SIND, WODURCH SIE SICH VERBUNDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Das Wasser stieg dann in die Höhe.</i> <small>HABEN, SO SIND DIE</small> T<small>AUCHBÄDER REIN UND DIE</small> U<small>NTERGETAUCHTEN REIN</small>. W<small>ENN ABER DAS MIT DEM GESCHÖPFTEN IN DER</small> M<small>ITTE IST UND DREI HINABGESTIEGEN UND UNTERGETAUCHT SIND, WODURCH SIE SICH VERBUNDEN HABEN, SO BLEIBEN DIE</small> T<small>AUCHBÄDER, WIE SIE WAREN</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Die beiden tauglichen blieben von einander getrennt u. waren einzeln nicht in der Mehrheit.</i>, <small>UND DIE</small> U<small>NTERGETAUCHTEN, WIE SIE WAREN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Sie blieben unrein.</i>.",
|
70 |
+
"W<small>ENN EIN</small> S<small>CHWAMM ODER EIN</small> E<small>IMER MIT DREI</small> L<small>OG</small> W<small>ASSER IN EIN</small> T<small>AUCHBAD</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Das keine vollen 40 Seá hat.</i> <small>GEKOMMEN IST, SO HABEN SIE ES NICHT UNTAUGLICH GEMACHT, DENN SIE SAGTEN ES NUR VON DREI</small> L<small>OG</small>, <small>DIE HINEINGEKOMMEN SIND</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Während in diesem Falle etwas vom Wasser im Schwamme od. im Eimer zurückbleibt.</i>.",
|
71 |
+
"I<small>N EINEM</small> K<small>ASTEN ODER EINER</small> T<small>RUHE IM</small> M<small>EERE DARF MAN NUR DANN UNTERTAUCHEN, WENN SIE EIN</small> L<small>OCH WIE EIN</small> S<small>CHLAUCHROHR HABEN</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, BEI EINEM GROSSEN</small> G<small>EFÄSSE<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Über 8 Handbreiten.</i>MÜSSE ES VIER</small> H<small>ANDBREITEN HABEN, BEI EINEM KLEINEN ÜBER SEINE HÄLFTE</small>. I<small>ST ES EIN</small> S<small>ACK ODER EIN</small> K<small>ORB, SO KANN MAN DARIN UNTERTAUCHEN, WIE ER AUCH IST, WEIL DAS</small> W<small>ASSER VERBUNDEN IST</small>. S<small>TEHEN SIE UNTER EINER</small> R<small>INNE, SO MACHEN SIE DAS</small> T<small>AUCHBAD NICHT UNTAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Wenn das Wasser in diese u. aus diesen in das Tauchbad läuft.</i><small>; AUCH DARF MAN SIE UNTERTAUCHEN UND AUF GEWÖHNLICHE</small> W<small>EISE HERAUSNEHMEN</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Mit der Mündung nach oben, was bei undurchlöcherten u. Ledergeräten, wenn das Tauchbad genau 40 Seá Wasser hat, nicht zulässig ist; weit. VII,6.</i>.",
|
72 |
+
"H<small>AT MAN</small> G<small>ERÄTE IN EINEM</small> B<small>RAKSTÜCKE IN EINEM</small> T<small>AUCHBADE UNTERGETAUCHT, SO SIND SIE VON IHRER</small> U<small>NREINHEIT REIN, JEDOCH WERDEN SIE UNREIN DURCH DAS</small> T<small>ONGEFÄSS</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Wenn dieses unrein ist, weil sie sich beim Herausnehmen im Raume zwischen den aus dem Wasser ragenden Zacken befinden, der verunreinigend ist.</i><small>; STEHT DAS</small> W<small>ASSER ETWAS ÜBER, SO SIND SIE REIN</small>. W<small>ENN EINE</small> Q<small>UELLE AUS EINEM</small> O<small>FEN KOMMT</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Wenn der Ofen, eine Art Röhre ohne Boden, über der Quelle steht.</i><small>UND JEMAND HINABGESTIEGEN UND UNTERGETAUCHT IST, SO IST ER REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Wenn der Ofen unrein ist, weil ein Mensch durch den Hohlraum desselben nicht unrein wird.</i><small>UND SEINE HÄNDE SIND UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">Cf. Jad. I,1.</i>, <small>ÜBERRAGT SIE IHN</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\">Die Quelle den Ofen, wenn das Wasser sprudelt.</i><small>UM DIE HÖHE SEINER HÄNDE, SO SIND AUCH SEINE HÄNDE REIN</small>.",
|
73 |
+
"D<small>IE</small> V<small>ERBINDUNG VON</small> T<small>AUCHBÄDERN ERFOLGT BEI</small> [<small>EINEM</small> L<small>OCHE</small>] <small>WIE EIN</small> S<small>CHLAUCHROHR, WIE DESSEN</small> D<small>ICKE UND</small> L<small>ICHTWEITE, DASS MAN ZWEI</small> F<small>INGER RUNDUM UMDREHEN KANN</small>. I<small>ST ES ZWEIFELHAFT, OB ES WIE EIN</small> S<small>CHLAUCHROHR IST, ODER NICHT WIE EIN</small> S<small>CHLAUCHROHR IST, SO IST ES UNTAUGLICH, WEIL DIES</small> [<small>EINE</small> V<small>ORSCHRIFT</small>] <small>DER</small> T<small>ORA IST</small>. D<small>ASSELBE GILT AUCH VOM</small> O<small>LIVENGROSSEN VON EINEM</small> T<small>OTEN, DEM</small> O<small>LIVENGROSSEN VON EINEM</small> A<small>ASE UND DEM</small> L<small>INSENGROSSEN VON EINEM</small> K<small>RIECHTIERE</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\">In welchem Quantum sie verunreinigend sind; bei einem Zweifel ist erschwerend zu entscheiden.</i>. W<small>AS IN DER</small> S<small>CHLAUCHROHRWEITE SITZEN BLEIBT, VERRINGERT SIE</small>. R. Š<small>IMO͑N B</small>. G<small>AMLIÉL SAGT, ALLES, WAS IM</small> W<small>ASSER ENTSTEHT, SEI REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\">Solches vermindert nicht die Weite des Loches.</i>.",
|
74 |
+
"M<small>AN KANN</small> T<small>AUCHBÄDER REIN MACHEN</small>, [<small>SOGAR</small>] <small>DAS OBERE DURCH DAS UNTERE</small><sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\">Wenn auf einer abschüssigen Stelle das untaugliche (geschöpftes Wasser) höher liegt, so gelangt bei einer Verbindung nur der Strahl des untauglichen Wassers in das taugliche.</i><small>UND DAS ENTFERNTERE DURCH DAS NÄHERE</small><sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\">Man befürchte nicht, die Verbindung könnte beim Untertauchen unterbrochen worden sein.</i>. D<small>IES ALSO: MAN HOLE EINE RÖHRE AUS</small> T<small>ON ODER AUS</small> B<small>LEI UND HALTE DARUNTER DIE</small> H<small>AND, BIS SIE MIT</small> W<small>ASSER GEFÜLLT IST, SODANN ZIEHE MAN SIE HERAN UND BRINGE SIE IN</small> B<small>ERÜHRUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\">Mit dem Wasser des anderen.</i>, <small>UND AUCH EINE</small> H<small>AARESBREITE GENÜGT</small>. S<small>IND IM OBEREN VIERZIG</small> S<small>EÁ UND IM UNTEREN NICHTS, SO KANN MAN</small> [W<small>ASSER</small>] <small>AUF DER</small> S<small>CHULTER</small> [<small>HERBEIBRINGEN UND IN</small>] <small>DAS OBERE SOLANGE GIESSEN, BIS VIERZIG</small> S<small>EÁ IN DAS UNTERE GEFLOSSEN SIND</small><sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\">Hat das Tauchbad das erforderliche Quantum von 40 Seá, so darf man jedes Quantum geschöpftes Wasser hinzutun.</i>.",
|
75 |
+
"I<small>ST EINE</small> W<small>AND ZWISCHEN ZWEI</small> T<small>AUCHBÄDERN GEPLATZT, SO WERDEN SIE, WENN SENKRECHT, VERBUNDEN, UND WENN WAGERECHT, NICHT VERBUNDEN, ES SEI DENN, DASS EINE</small> S<small>TELLE DIE</small> W<small>EITE EINES</small> S<small>CHLAUCHROHRES HAT</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, DIE</small> S<small>ACHE VERHALTE SICH ENTGEGENGESETZT</small>. S<small>IND SIE INEINANDER DURCHGEBROCHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">25</sup><i class=\"footnote\">Wenn die Zwischenwand oben beschädigt ist.</i>, <small>SO GENÜGT</small><sup class=\"footnote-marker\">26</sup><i class=\"footnote\">Für die Verbindung des Wassers.</i><small>DIE HÖHE EINER</small> K<small>NOBLAUCHSCHALE BEI EINER</small> B<small>REITE EINES</small> S<small>CHLAUCHROHRES</small>.",
|
76 |
+
"E<small>IN</small> A<small>BFLUSSBEC</small>kE<small>XN IN</small> B<small>ADEBASSIN</small><sup class=\"footnote-marker\">27</sup><i class=\"footnote\">Mit einem verschließbaren Abflußloche in der Mitte zum Ablassen des schmutzigen Wassers.</i><small>MACHT, WENN ES SICH IN DER</small> M<small>ITTE BEFINDET, UNTAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">28</sup><i class=\"footnote\">Weil es als Gefäß u. das darin befindliche Wasser als geschöpftes gilt.</i>, <small>UND WENN AN DER</small> S<small>EITE, NICHT UNTAUGLICH, WEIL ES EINEM</small> T<small>AUCHBADE NEBEN EINEM</small> T<small>AUCHBADE GLEICHT</small> – <small>SO</small> R. M<small>EÍR</small>. D<small>IE</small> W<small>EISEN SAGEN, NIMMT DIE</small> B<small>ADEWANNE EIN</small> V<small>IERTELLOG</small> [W<small>ASSER</small>] <small>AUF, BEVOR ES ZUM</small> A<small>BFLUSSBECKEN GELANGT, SEI ES TAUGLICH, WENN ABER NICHT, UNTAUGLICH</small>. R. E<small>LEÂ͑ZAR B</small>. R. <small>ÇADOQ SAGT, WENN DAS</small> A<small>BFLUSSBECKEN AUCH NUR ETWAS AUFNIMMT, SEI ES UNTAUGLICH</small>.",
|
77 |
+
"W<small>ENN VON DER</small> R<small>EINIGUNGSLEITUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">29</sup><i class=\"footnote\">Wörtl. das Reinigende; nach den Kommentaren, einer aus einem Doppelrohre bestehenden Leitung, wohl als Zufluß u. Abfluß dienend, deren Mittelwand ein Loch hatte; jed. ist sicheres über Anlage u. Zweck derselben nicht bekannt. Möglicherweise handelt es sich hier um ein durch Beschädigung entstandenes Loch.</i><small>IM</small> B<small>ADE DAS UNTERE</small> [R<small>OHR</small>] <small>VOLL MIT GESCHÖPFTEM UND DAS OBERE VOLL MIT TAUGLICHEM</small> [W<small>ASSER</small>] <small>IST, SO IST ES, WENN GEGENÜBER DEM LOCHE DREI LOG SICH BEFINDEN, UNTAUGLICH</small>. W<small>IE GROSS MUSS DAS</small> L<small>OCH SEIN, UM DREI</small> L<small>OG ZU FASSEN?</small> D<small>ER DREIHUNDERTZWANZIGSTE</small> T<small>EIL DES</small> T<small>AUCHBADES</small> – <small>SO</small> R. J<small>OSE</small>. R. E<small>LE AZAR SAGT, SELBST WENN DAS UNTERE VOLL MIT TAUGLICHEM UND DAS OBERE VOLL MIT GESCHÖPFTEM</small> [W<small>ASSER</small>] <small>IST, AN DER</small> S<small>EITE DES</small> L<small>OCHES ABER DREI</small> L<small>OG VORHANDEN SIND, SEI ES TAUGLICH, DENN SIE SAGTEN ES NUR VON DREI</small> L<small>OG, DIE HINEINGEKOMMEN SIND</small><sup class=\"footnote-marker\">30</sup><i class=\"footnote\">Das geschöpfte Wasser macht im Quantum von 3 Log das Tauchbad nur dann untauglich, wenn es direkt hineingegossen worden ist.</i>."
|
78 |
+
],
|
79 |
+
[
|
80 |
+
"<b>M</b>ANCHES <small>ERGÄNZT DAS</small> T<small>AUCHBAD</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Zum erforderlichen Quantum von 40 Seá.</i> <small>UND MACHT ES NICHT UNTAUGLICH, MANCHES MACHT ES UNTAUGLICH UND ERGÄNZT ES NICHT, UND MANCHES ERGÄNZT ES NICHT UND MACHT ES NICHT UNTAUGLICH</small>. F<small>OLGENDES ERGÄNZT ES UND MACHT ES NICHT UNTAUGLICH:</small> S<small>CHNEE</small>, H<small>AGEL</small>, R<small>EIF</small>, E<small>IS</small>, S<small>ALZ UND FLÜSSIGER</small> S<small>CHLAMM</small>. R. A͑<small>QIBA SAGTE:</small> R. J<small>IŠMA͑ÉL POLEMISIERTE GEGEN MICH, UM NACHZUWEISEN, DASS</small> S<small>CHNEE DAS</small> T<small>AUCHBAD NICHT ERGÄNZE, ABER DIE</small> L<small>EUTE VON</small> M<small>EDBA BEKUNDETEN</small> (<small>VON IHM</small>), <small>DASS ER ZU IHNEN GESAGT HAT:</small> G<small>EHT, HOLT</small> S<small>CHNEE UND MACHT DARAUS VON VORNHEREIN EIN</small> T<small>AUCHBAD</small>. R. J<small>OḤANAN B</small>. N<small>URI SAGT, EINE</small> S<small>CHLOSSE GLEICHE DEM</small> W<small>ASSER</small>. W<small>IESO ERGÄNZEN DIESE UND MACHEN NICHT UNTAUGLICH?</small> W<small>ENN EIN</small> T<small>AUCHBAD VIERZIG</small> S<small>EÁ WENIGER EINE HATTE, UND EINE</small> S<small>EÁ DAVON HINEINGEKOMMEN IST UND ES ERGÄNZT; ES ERGIBT SICH ALSO, DASS SIE ES ERGÄNZEN UND NICHT UNTAUGLICH MACHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Sie machen das Tauchbad nicht untauglich, auch wenn man sie mit einem Gefäße hineingetan hat u. sie somit dem geschöpften Wasser gleichen.</i>.",
|
81 |
+
"F<small>OLGENDES MACHT ES UNTAUGLICH UND ERGÄNZT ES NICHT:</small> W<small>ASSER, OB UNREINES ODER REINES</small>, E<small>INLEGEAUFGUSS</small>, B<small>RÜHE UND</small> L<small>AUERWEIN, BEVOR ER GEGOREN HAT</small>. W<small>IESO MACHEN SIE UNTAUGLICH UND ERGÄNZEN NICHT?</small> W<small>ENN EIN</small> T<small>AUCHBAD VIERZIG</small> S<small>EÁ WENIGER EINES</small> Q<small>URṬUB HAT, UND EIN</small> Q<small>URTUB VON DIESEN HINEINGEKOMMEN IST, ERGÄNZEN SIE ES NICHT; BEI DREI</small> L<small>OG MACHEN SIE ES UNTAUGLICH</small>. A<small>NDERE</small> F<small>LÜSSIGKEITEN</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Cf. Makh. VI,4.</i> <small>ABER</small>, F<small>RUCHTSAFT</small>, T<small>UNKE</small>, F<small>ISCHLAKE UND</small> L<small>AUERWEIN, NACHDEM ER GEGOREN HAT, ERGÄNZEN ES ZUWEILEN UND ZUWEILEN ERGÄNZEN SIE ES NICHT</small>. Z<small>UM</small> B<small>EISPIEL</small>. W<small>ENN EIN</small> T<small>AUCHBAD VIERZIG</small> S<small>EÁ WENIGER EINE HAT UND EINE</small> S<small>EÁ VON DIESEN HINEINGEKOMMEN IST, SO ERGÄNZEN SIE ES NICHT; WENN ES VIERZIG</small> S<small>EÁ HATTE UND MAN EINE</small> S<small>EÁ VON DIESEN HINEINGETAN UND EINE</small> S<small>EÁ HERAUSGENOMMEN HAT, SO IST ES TAUGLICH</small>.",
|
82 |
+
"W<small>ENN MAN DARIN</small> O<small>LIVENKÖRBE ODER</small> T<small>RAUBENKÖRBE ABGESPÜLT HAT UND DIES SEIN</small> A<small>USSEHEN VERÄNDERT</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Infolge des an den Körben haftenden Fruchtsaftes.</i> <small>HAT, SO IST ES TAUGLICH</small>. R. J<small>OSE SAGT, FÄRBEWASSER MACHE ES UNTAUGLICH BEI DREI</small> L<small>OG, MACHE ES ABER NICHT UNTAUGLICH WEGEN</small> Ä<small>NDERUNG DES</small> A<small>USSEHENS</small>. W<small>ENN</small> W<small>EIN ODER</small> O<small>LIVENSCHLEIM HINEINGEKOMMEN IST UND SEIN</small> A<small>USSEHEN VERÄNDERT HAT, SO IST ES UNTAUGLICH</small>. W<small>AS MACHE MAN NUN?</small> M<small>AN WARTE, BIS</small> R<small>EGEN HINEINGEKOMMEN IST UND SEIN</small> A<small>USSEHEN WIEDER DAS</small> A<small>USSEHEN VON</small> W<small>ASSER BEKOMMT</small>. –S<small>IND DARIN VIERZIG</small> S<small>EÁ, SO DARF MAN</small> [W<small>ASSER</small>] <small>AUF DER</small> S<small>CHULTER</small> [<small>HERANBRINGEN</small>] <small>UND HINEINTUN, BIS SEIN</small> A<small>USSEHEN DAS</small> A<small>USSEHEN VON</small> W<small>ASSER BEKOMMT</small>.",
|
83 |
+
"W<small>ENN</small> W<small>EIN ODER</small> O<small>LIVENSCHLEIM DARIN HINEINGEKOMMEN SIND UND DAS</small> A<small>USSEHEN EINES</small> T<small>EILES VERÄNDERT HABEN, SO DARF MAN, WENN VIERZIG</small> S<small>EÁ NICHT DAS</small> A<small>USSEHEN VON</small> W<small>ASSER HABEN, DARIN NICHT UNTERTAUCHEN</small>.",
|
84 |
+
"S<small>IND DREI</small> L<small>OG</small> W<small>ASSER, WORIN EIN</small> Q<small>URTUB</small> W<small>EIN GEKOMMEN IST, WODURCH ES DAS</small> A<small>USSEHEN VON</small> W<small>EIN BEKOMMEN HAT, IN EIN</small> T<small>AUCHBAD GEKOMMEN, SO HABEN SIE ES NICHT UNTAUGLICH GEMACHT</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Als geschöpftes Wasser, weil es als Wein gilt, der es nur wegen Änderung des Aussehens untauglich macht, was bei diesem kleinen Quantum nicht der Fall ist.</i>. S<small>IND DREI</small> L<small>OG</small> W<small>ASSER WENIGER EINES</small> Q<small>URṬUB, WORIN EIN</small> Q<small>URṬUB</small> M<small>ILCH GEKOMMEN IST, DEREN</small> A<small>USSEHEN ABER DAS</small> A<small>USSEHEN DES</small> W<small>ASSERS IST, IN EIN</small> T<small>AUCHBAD GEKOMMEN, SO HABEN SIE ES NICHT UNTAUGLICH GEMACHT</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Es sind keine 3 Log W asser.</i>. R. J<small>OḤANAN B</small>. N<small>URI SAGT, MAN RICHTE SICH STETS NACH DEM</small> A<small>USSEHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Mit der Milch, die das Aussehen des Wassers angenommen hat, sind es 3 Seá.</i>.",
|
85 |
+
"W<small>ENN EIN</small> T<small>AUCHBAD GENAU VIERZIG</small> S<small>EÁ HAT UND ZWEI</small> [P<small>ERSONEN</small>] <small>HINABGESTIEGEN UND NACHEINANDER UNTERGETAUCHT SIND, SO IST DIE ERSTE REIN UND DIE ANDERE UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Weil etwas Wasser an der ersten haften blieb.</i>. R. J<small>EHUDA SAGT, HABEN DIE FÜSSE DER ERSTEN NOCH</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Beim Unter tauchen der anderen.</i> <small>DAS</small> W<small>ASSER BERÜHRT, SEI AUCH DIE ANDERE REIN</small>. W<small>ENN JEMAND DARIN</small> F<small>RIES UNTERGETAUCHT HAT UND ES HERAUFHOLT, EIN</small> T<small>EIL ABER NOCH DAS</small> W<small>ASSER BERÜHRT, SO IST ER</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Wer darin ein Tauchbad nimmt, obgleich ein Teil des Wassers vom Friese aufgesogen worden ist.</i><small>REIN</small>. B<small>EI EINEM</small> K<small>ISSEN ODER EINEM</small> P<small>OLSTER AUS</small> L<small>EDER GILT, SOBALD MAN DIE RÄNDER AUS DEM</small> W<small>ASSER GEHOBEN HAT, DAS DARIN BEFINDLICHE</small> W<small>ASSER ALS GESCHÖPFTES</small>. W<small>AS MACHE MAN NUN?</small> M<small>AN TAUCHE SIE UNTER UND HOLE SIE AN DER</small> U<small>NTERSEITE HERAUS</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Mit der aufgetrennten Seite nach oben.</i>.",
|
86 |
+
"H<small>AT MAN DARIN EIN</small> B<small>ETT UNTERGETAUCHT, SO IST ES, OBGLEICH DIE FÜSSE IN DICKEM</small> S<small>CHLAMME EINGESUNKEN</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Weil sonst das Wasser nicht bis zum Bette reicht.</i><small>WAREN, REIN, WEIL DAS</small> W<small>ASSER EHER</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Als die Füße, in den Löchern, die diese eingedrückt haben.</i><small>DARIN WAR</small>. I<small>ST DAS</small> W<small>ASSER IM</small> T<small>AUCHBADE FLACH, SO DARF MAN SOGAR</small> H<small>OLZBÜNDEL, UND SOGAR RÖHRICHTBÜNDEL</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Die das Wasser aufsaugen.</i><small>HINEINPRESSEN, DAMIT DAS</small> W<small>ASSER IN DIE HÖHE STEIGE, UND HINABSTEIGEN UND UNTERTAUCHEN</small>. W<small>ENN EINE</small> [<small>UNREINE</small>] N<small>ADEL SICH AUF DEN</small> S<small>TUFEN DER HÖHLE</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Zum Tauchbade.</i><small>BEFINDET UND MAN DAS</small> W<small>ASSER HIN UND HER BEWEGT, SO IST SIE, SOBALD EINE</small> W<small>ELLE ÜBER SIE GEFAHREN IST, REIN</small>."
|
87 |
+
],
|
88 |
+
[
|
89 |
+
"<b>D</b>AS J<small>ISRAÉLLAND IST REIN UND SEINE</small> T<small>AUCHBÄDER SIND REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Es wird vorausgesetzt, daß das Wasser kein geschöpftes ist.</i>. D<small>IE</small> T<small>AUCHBÄDER DER</small> N<small>ICHTJUDEN AUSSERHALB DES</small> J<small>ISRAÉLLANDES SIND FÜR</small> E<small>RGUSSBEHAFTETE</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Die nur rabbanitisch ein Tauchbad nehmen müssen; cf. Bq. Fol. 82b.</i> <small>TAUGLICH, AUCH WENN SIE AUS EINEM</small> K<small>ANAL GEFÜLLT WORDEN SIND</small>. D<small>IE IM</small> J<small>ISRAÉLLANDE AUSSERHALB DES</small> S<small>TADTEINGANGES LIEGEN, SIND AUCH FÜR</small> M<small>ENSTRUIERENDE TAUGLICH, UND DIE INNERHALB DES</small> S<small>TADTEINGANGES LIEGEN, SIND FÜR</small> E<small>RGUSSBEHAFTETE TAUGLICH UND FÜR ALLE ANDEREN</small> U<small>NREINEN UNTAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Es wird angenommen, daß sie von den Einwohnern für profane Zwecke errichtet worden sind.</i>. R. E<small>LEA͑ZAR SAGT, DIE NAHE DER</small> S<small>TADT UND DER</small> L<small>ANDSTRASSE BEFINDLICHEN SEIEN UNREIN, WEIL SIE ZUM</small> W<small>ASCHEN DIENEN, UND DIE FERNEN SEIEN REIN</small>.",
|
90 |
+
"F<small>OLGENDE</small> E<small>RGUSSBEHAFTETE BENÖTIGEN DES</small> U<small>NTERTAUCHENS: MERKT JEMAND SEIN</small> W<small>ASSER GETRÖPFELT ODER GETRÜBT, SO IST ER, WENN ANFANGS</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Beim Beginne des Urinierens.</i>, <small>REIN, WENN IN DER</small> M<small>ITTE ODER AM</small> E<small>NDE, UNREIN, UND WENN VON</small> A<small>NFANG BIS ZU</small> E<small>NDE, REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Es ist eine pathologische Erscheinung.</i><small>; IST ES WEISS UND KLEBRIG, SO IST ER UNREIN</small>. R. J<small>OSE SAGT, WEISS SEI NICHT ANDERS ALS GETRÜBT</small>.",
|
91 |
+
"K<small>OMMEN EINEM DICKE</small> T<small>ROPFEN AUS DEM</small> G<small>LIEDE, SO IST ER UNREIN – SO</small> R. E<small>LEA͑ZAR B. ḤASMA</small>. W<small>ER NACHTS</small> W<small>OLLUSTGEDANKEN HATTE UND BEIM</small> A<small>UFSTEHEN WÄRME AN SEINEM</small> G<small>LIEDE VERSPÜRT, IST UNREIN</small>. D<small>IE AM DRITTEN</small> T<small>AGE</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Nach der Beiwohnung.</i> <small>DEN</small> S<small>AMEN AUSSTÖSST, IST REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Der Samen ist bereits verwest.</i> <small>– SO</small> R. E<small>LEA͑ZAR B. A͑ZARJA;</small> R. J<small>IŠMA͑ÉL SAGT, ZUWEILEN SEIEN ES VIER</small> H<small>ALBTAGE, ZUWEILEN FÜNF UND ZUWEILEN SECHS;</small> R. <small>A͑QIBA SAGT, IMMER FÜNF</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Zur Erklärung vgl. Sab. Fol. 86a.</i>.",
|
92 |
+
"H<small>AT EINE</small> N<small>ICHTJÜDIN</small> S<small>AMEN VON EINEM</small> J<small>ISRAÉLITEN AUSGESTOSSEN, SO IST ER UNREIN; HAT EINE</small> J<small>ISRAÉLITIN</small> S<small>AMEN VON EINEM</small> N<small>IGHTJUDEN AUSGESTOSSEN, SO IST ER REIN</small>. W<small>ENN EINE</small> F<small>RAU IN IHREM</small> H<small>AUSE DEN</small> D<small>IENST GETAN</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Euphemistisch; den Geschlechtsakt vollzogen, aber beim Untertauchen die Schamstelle nicht gereinigt hat.</i> <small>HAT, DANN HINABGESTIEGEN UND UNTERGETAUCHT IST, DAS</small> H<small>AUS ABER NICHT AUSGEFEGT</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Euphemistisch; den Geschlechtsakt vollzogen, aber beim Untertauchen die Schamstelle nicht gereinigt hat.</i> <small>HAT, SO IST ES EBENSO, ALS WÄRE SIE NICHT UNTERGETAUCHT</small>. H<small>AT EIN</small> E<small>RGUSSBEHAFTETER EIN</small> T<small>AUCHBAD GENOMMEN UND NICHT</small> U<small>RIN GELASSEN, SO IST ER, SOBALD ER</small> U<small>RIN LÄSST, UNREIN. R</small>. J<small>OSE SAGT, KRANK ODER ALT SEI ER UNREIN, JUNG UND GESUND</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Bei dem die Ejakulation vehement erfolgt u. nichts zurückbleibt.</i><small>SEI ER REIN</small>.",
|
93 |
+
"W<small>ENN EINE</small> M<small>ENSTRUIERENDE</small> G<small>ELD IN DEN</small> M<small>UND GENOMMEN HAU UND HINABGESTIEGEN UND UNTERGETAUCHT IST, SO</small> 1<small>ST SIE VON IHRER UNREINHEIT REIN, JEDOCH DURCH IHREN SPEICHEL</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Der am Geldstücke haften geblieben ist u. sie unrein macht.</i><small>UNREIN</small>. N<small>AHM SIE DAS</small> H<small>AAR IN DEN</small> M<small>UND, SCHLOSS SIE DIE</small> H<small>AND, PRESSTE SIE DIE</small> L<small>IPPEN ZUSAMMEN, SO IST ES EBENSO, ALS WÄRE SIE NICHT UNTERGETAUCHT</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Weil Körperteile vom Wasser unberührt geblieben sind.</i>. W<small>ENN MAN EINEN</small> M<small>ENSCHEN ODER</small> G<small>ERÄTE ANFASST UND SIE UNTERTAUCHT, SO BLEIBEN SIE UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Die angefaßte Stelle bleibt vom Wasser unberührt.</i><small>; HATTE ER SEINE</small> H<small>AND IM</small> W<small>ASSER ABGESPÜLT, SO SIND» SIE REIN</small>. R. Š<small>IMO͑N SAGT, MAN FASSE SIE LOSE AN, DAMIT</small> W<small>ASSER AN SIE HERANKOMME</small>. I<small>N INTIME</small> S<small>TELLEN UND FALTIGE BRAUCHT DAS</small> W<small>ASSER NICHT HINEINZUKOMMEN</small>."
|
94 |
+
],
|
95 |
+
[
|
96 |
+
"<b>F</b>OLGENDES <small>GILT BEIM</small> M<small>ENSCHEN ALS</small> T<small>RENNUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Zwischen dern Körper u. dem W’asser, beim Untertauchen.</i><small>:</small> W<small>OLLFÄDEN</small>, F<small>LACHSFÄDEN UND BÄNDER AM</small> K<small>OPFE DER MÄDCHEN;</small> R. J<small>EHUDA SAGT, DIE AUS</small> W<small>OLLE UND</small> H<small>AAR TRENNEN NICHT, WEIL DAS</small> W<small>ASSER IN DIESE EINDRINGT</small>.",
|
97 |
+
"H<small>AARWULSTE AUF DEM</small> H<small>ERZEN, AM</small> B<small>ARTE UND AN DER INTIMEN</small> S<small>TELLE BEI EINEM</small> W<small>EIBE</small>, A<small>UGENFLUSS AUSSERHALB DES</small> A<small>UGES</small>, S<small>CHORF AUSSERHALB DER</small> W<small>UNDE UND DAS</small> P<small>FLASTER DARAUF, VERTROCKNETER</small> S<small>AFT</small>, S<small>CHMUTZKRUSTEN AM KÖRPER</small>, T<small>EIG UNTER EINEM</small> N<small>AGEL</small>, S<small>CHWEISSKÜGELCHEN, SCHLAMMIGER</small> L<small>EHM, TÖPFERLEHM UND</small> S<small>CHLAMMSPRITZER</small>. W<small>ELCHER HEISST SCHLAMMIGER</small> L<small>EHM?</small> D<small>AS IST</small> G<small>RUBENLEHM, WIE ES HEISST</small>: <sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Ps. 40,3.</i><i>er zog mich herauf aus der Grube des Verderbens, aus dem schlammigen Lehm</i>. <small>TÖPFERLEHM, DEM</small> W<small>ORTLAUTE GEMÄSS</small>. R. J<small>OSE ERKLÄRT BEIM TÖPFERLEHM ALS REIN UND BEIM</small> K<small>LEBELEHM</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Od. Streichlehm; zum Verkleben zerbrochener Gefäße, der besonders hart ist.</i> <small>ALS UNREIN</small>. S<small>CHLAMMSPRITZER, DAS SIND DIE</small> Z<small>APFEN AUF DER</small> S<small>TRASSE</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Die aus dem zertretenen u. dann vertrockneten Schlamme entstehen.</i>. M<small>IT DIESEN</small> [<small>BEHAFTET</small>]<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Nach anderer Erklärung, wenn sie sich im Tauchbade befinden.</i> <small>DARF MAN SICH SELBER UND ANDERES NICHT UNTERTAUCHEN; MIT JEDER ANDEREN</small> A<small>RT</small> L<small>EHM DARF MAN UNTERTAUCHEN, WENN ER FEUCHT IST</small>. M<small>AN DARF NICHT UNTERTAUCHEN MIT DEM</small> S<small>TAUBE AN DEN FÜSSEN</small>. E<small>LNEN</small> K<small>ESSEL DARF MAN NICHT MIT DEM</small> R<small>USSE UNTERTAUCHEN, VIELMEHR MUSS MAN IHN VORHER ABREIBEN</small>.",
|
98 |
+
"F<small>OLGENDES GILT NICHT ALS</small> T<small>RENNUNG:</small> H<small>AARWULSTE AUF DEM</small> K<small>OPFE, IN DER</small> A<small>CHSELHÖHLE UND AN DER INTIMEN</small> S<small>TELLE BEÍ EINEM</small> M<small>ANNE. R</small>. E<small>LIE͑ZER SAGT, EINERLEI OB BEI EINEM</small> M<small>ANNE ODER BEI EINEM</small> W<small>EIBE: ACHTET MAN DARAUF</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Wenn man sie lästig empfindet.</i>, <small>GELTE ES ALS</small> T<small>RENNUNG, ACHTET MAN DARAUF NICHT, GELTE ES NICHT ALS</small> T<small>RENNUNG</small>.",
|
99 |
+
"A<small>UGENFLUSS IM</small> A<small>UGE</small>, S<small>CHORF AUF DER</small> W<small>UNDE, WEICHER</small> S<small>AFT, FEUCHTER</small> S<small>CHMUTZ AM KÖRPER</small>, S<small>CHMUTZ UNTER EINEM</small> N<small>AGEL UND EIN NACHHÄNGENDER</small> N<small>AGEL</small>. D<small>IE</small> F<small>LAUMHÄRCHEN EINES</small> K<small>INDES WERDEN NICHT UNREIN UND MACHEN NICHT UNREIN</small>. D<small>AS HÄUTCHEN AUF EINER</small> W<small>UNDE WIRD UNREIN UND MACHT UNREIN</small>.",
|
100 |
+
"F<small>OLGENDES GILT ALS</small> T<small>RENNUNG BEI</small> G<small>ERÄTEN:</small> P<small>ECH UND</small> M<small>YRRHE AN</small> G<small>LASSGEFÄSSEN, OB INNEN ODER AUSSEN; AUF EINEM</small> T<small>ISCHE, EINER</small> P<small>LATTE UND AUF EINER</small> B<small>ANK GELTEN SIE, WENN SIE SAUBER SIND, ALS</small> T<small>RENNUNG, UND WENN SIE SCHMUTZIG SIND, NICHT ALS</small> T<small>RENNUNG</small>. A<small>UF</small> B<small>ETTEN DES</small> H<small>AUSHERRN GELTEN SIE ALS</small> T<small>RENNUNG, AUF SOLCHEN DES</small> A<small>RMEN</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Der daran gewöhnt ist u. es nicht lästig empfindet.</i> <small>GELTEN SIE NICHT ALS</small> T<small>RENNUNG</small>. A<small>UF DEM</small> L<small>ASTENSATTEL EINES</small> P<small>RIVATMANNES GELTEN SIE ALS</small> T<small>RENNUNG, AUF DEM DER</small> S<small>CHLAUCHFÜHRER GELTEN SIE NICHT ALS</small> T<small>RENNUNG</small>. A<small>UF EINER</small> S<small>ATTELDECKE GELTEN SIE ALS</small> T<small>RENNUNG</small>. R. Š<small>IMO͑N B</small>. G<small>AMLIEL SAGT, BIS ZUR</small> G<small>RÖSSE EINES ITALISCHEN</small> A<small>SSARS</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Ein kleinerer Fleck gilt nicht als Trennung.</i>.",
|
101 |
+
"[S<small>CHMUTZFLECKE</small>] <small>AN</small> K<small>LEIDERN GELTEN AUF EINER</small> S<small>EITE NICHT ALS</small> T<small>RENNUNG; AUF BEIDEN</small> S<small>EITEN GELTEN SIE ALS</small> T<small>RENNUNG</small>. R. J<small>EHUDA SAGT IM</small> N<small>AMEN</small> R. J<small>IŠMA͑ÉLS, AUCH AUF EINER</small> S<small>EITE</small>. R. J<small>OSE SAGT, BEI</small> G<small>EBILDETEN</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Wörtl. Erbauer, dh. Kullurförderer, worunter der T. (cf. Sab. Fol. 114a) die Schriftgelehrlen versteht. Eine besondere Sekte Bannaím, die eine Unlersekte der Essäer sein soll, kennt der T. nicht.</i>, <small>WENN AUF EINER</small> S<small>EITE, BEI</small> P<small>LEBEJERN, WENN AUF BEIDEN</small> S<small>EITEN</small>.",
|
102 |
+
"A<small>UF DEM</small> V<small>ORTUCH DER</small> P<small>ECHARBEITER, DER TÖPFER UND DER</small> B<small>AUMBESCHNEIDER GELTEN SIE NICHT ALS</small> T<small>RENNUNG;</small> R. J<small>EHUDA SAGT, EBENSO AUF DEM DER</small> F<small>EIGENTROCKNER</small>. D<small>IE</small> R<small>EGEL HIERBEI IST: WER DARAUF ACHTET, FÜR DEN GELTEN SIE ALS</small> T<small>RENNUNG, UND WER DARAUF NICHT ACHTET, FÜR DEN GELTEN SIE NICHT ALS</small> T<small>RENNUNG</small>."
|
103 |
+
],
|
104 |
+
[
|
105 |
+
"<b>A</b>LLE G<small>RIFFE VON</small> G<small>ERÄTEN, DIF MAN NICHT RICHTIG HINEINGESTECKT HAT, ODER RICHTIG HINEINGESTECKT, ABER NICHT BEFESTIGT HAT, ODER BEFESTIGT HAT, SIE ABER ZERBROCHEN SIND, GELTEN ALS</small> T<small>RENNUNG</small>. H<small>AT MAN EIN</small> G<small>EFÄSS MIT DER MÜNDUNG NACH UNTEN UNTERGETAUCHT, SO IST ES EBENSO, ALS HÄTTE MAN ES NICHT UNTERGETAUCHT</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Weil die Luft nicht verdrängt wird u. kein Wasser hineinkommt.</i>. H<small>AT MAN ES AUF GEWÖHNLICHE</small> W<small>EISE</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Mit dem Boden nach unten.</i> <small>UND NICHT DAS</small> H<small>ALSSTÜCK UNTERGETAUCHT, SO MUSS MAN ES AUF DIE</small> S<small>EITE GENEIGT</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Damit das Wasser hineinkomme.</i> <small>HABEN</small>. I<small>ST EIN</small> G<small>EFÄSS AN BEIDEN</small> S<small>EITEN SCHMAL UND IN DER</small> M<small>ITTE BREIT, SO IST ES NUR DANN REIN, WENN MAN ES AUF DIE</small> S<small>EITE GENEIGT</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Damit das Wasser hineinkomme.</i> <small>HAT</small>. E<small>INE</small> F<small>LASCHE, DEREN MÜNDUNG NACH UNTEN GEBOGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Damit der Inhalt auch beim Liegen nicht ausfließe.</i> <small>IST, IST NICHT EHER REIN, ALS BIS MAN AN DER</small> S<small>EITE EIN</small> L<small>OCH GEMACHT HAT</small>. E<small>IN</small> T<small>INTENFASS</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Das hier nicht passende W. <span dir=\"rtl\">חדיוטות</span> in den kursierenden Ausgaben, von dem Handschriften, die alten Ausgaben, die älteren Kommentare u. A͑rukh nichts wissen, ist eine erklärende Glosse u. lautete ursprünglich <span dir=\"rtl\">הדיותית</span>, Übersetzung des fremdsprachlichen <span dir=\"rtl\">קלמרין</span> (calamarius), das ein Unwissender in <span dir=\"rtl\">הדיוטות</span> ‘verbessert’ hat. Die Ableitung von <span dir=\"rtl\">דיוטא</span> (Kassowsky, <i>Konkordanz</i> p. 521), das angeblich Doppelgefäß heißen soll, hierbei aber ganz ohne Sinn, beruht auf Unkenntnis der Etymologie dieses Wortes, u. die Übersetzung ‘von Privatleuten’ auf Unkenntnis der Sprache der Mišna, die für Privatmann nur den Ausdruck <span dir=\"rtl\">בעל הבית</span> kennt. Das Kalamarium des Priesters Joseph hatte tatsächlich ein Loch an der Seite u. wird nicht im Gegensätze zu dem eines Privatmannes genannt.</i> <small>IST NICHT EHER REIN, ALS BIS MAN EIN</small> L<small>OCH GEMACHT HAT</small>. D<small>AS</small> T<small>INTENFASS DES</small> P<small>RIESTERS</small> J<small>OSEPH HATTE AN DER</small> S<small>EITE EIN</small> L<small>OCH</small>.",
|
106 |
+
"B<small>EI EINEM</small> K<small>ISSEN ODER</small> P<small>OLSTER AUS</small> L<small>EDER MUSS DAS</small> W<small>ASSER IN DAS</small> I<small>NNERE HINEINKOMMEN; BEI EINEM RUNDEN</small> P<small>OLSTER, EINEM</small> B<small>ALL, EINEM</small> S<small>CHUHLEISTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Vgl. S. 636 Anm. 1.</i>, <small>EINEM</small> A<small>MULETT UND EINER</small> T<small>EPHILLINKAPSEL BRAUCHT DAS</small> W<small>ASSER NICHT IN DAS</small> I<small>NNERE HINEINZUKOMMEN</small>. D<small>IE</small> R<small>EGEL HIERBEI IST: WAS NICHT ZUM</small> H<small>INEINTUN UND</small> H<small>ERAUSNEHMEN DIENT, KANN MAN AUCH UNGEÖFFNET UNTERTAUCHEN</small>.",
|
107 |
+
"I<small>N FOLGENDES BRAUCHT DAS</small> W<small>ASSER NICHT HINEINZUKOMMEN: IN</small> K<small>NOTEN</small> [<small>VON</small> K<small>LEIDERN</small>] <small>DER</small> A<small>RMEN</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">An zerrissenen Stellen, sie lassen sie so für immer.</i>, <small>DER</small> F<small>RANSEN, DER</small> S<small>ANDALENSCHLEIFEN, DER TEPHILLINKAPSEL DES</small> K<small>OPFES, WENN SIE FEST IST, UND DES</small> A<small>RMES, WENN SIE SICH NICHT NACH OBEN UND NACH UNTEN VERSCHIEBT</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Der Sinn ist nicht recht klar u. auch die Kommentare befriedigen nicht; sprachlich kann hier nicht der Knoten, sonderr. die Tephilla od. der nichtgenannte Riemen Objekt sein.</i>, <small>DER</small> O<small>HREN DES</small> S<small>CHLAUCHES UND DER</small> O<small>HREN DER</small> H<small>IRTENTASCHE</small>.",
|
108 |
+
"I<small>N FOLGENDES MUSS DAS</small> W<small>ASSER HINEINKOMMEN: IN DEN</small> S<small>CHULTERKNOTEN DES</small> U<small>NTERKLEIDES</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Vgl. S. 649 Anm. 3.</i>, <small>DER</small> S<small>AUM EINES</small> L<small>AKENS MUSS GLATTGEZOGEN WERDEN, IN DEN DER</small> T<small>EPHILLINKAPSEL DES</small> K<small>OPFES, WENN SIE NICHT FEST IST, UND DES</small> A<small>RMES, WENN SIE SICH NACH OBEN UND UNTEN VERSCHIEBT</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Der Sinn ist nicht recht klar u. auch die Kommentare befriedigen nicht; sprachlich kann hier nicht der Knoten, sonderr. die Tephilla od. der nichtgenannte Riemen Objekt sein.</i>, <small>UND IN DEN DER</small> S<small>CHLAUFEN DER</small> S<small>ANDALE</small>. K<small>LEIDER, DIE MAN GEWASCHEN UNTERTAUCHT, MÜSSEN</small> B<small>LASEN</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Auf dem Wasser, da sie mit Wasser vollgesogen sind, brauchen sie nicht vollständig unter Wasser zu sein.</i><small>AUFSCHLAGEN, TAUCHT MAN SIE TROCKEN UNTER, ERST WENN SIE</small> B<small>LASEN GESCHLAGEN UND DIE</small> B<small>LASN SICH GELEGT HABEN</small>.",
|
109 |
+
"A<small>LLE</small> G<small>RIFFE VON</small> G<small>ERÄTEN, DIE ZU LANG SIND UND MAN SPÄTER ABSCHNEIDET, BRAUCHT MAN NUR BIS ZUR ERFORDERLICHEN</small> S<small>TELLE UNTERZUTAUCHEN</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, MAN MÜSSE SIE VOLLSTÄNDIG UNTERTAUCHEN</small>. D<small>IE</small> K<small>ETTE EINES GROSSEN</small> E<small>IMERS BIS VIER</small> H<small>ANDBREITEN UND DIE EINES KLEINEN BIS ZEHN</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Sc. gehört zum Eimer.</i><small>; MAN TAUCHE SIE BIS ZU DIESEM</small> M<small>ASSE UNTER</small>. R. T<small>RYPHON SAGT, MAN MÜSSE DEN GANZEN</small> R<small>ING</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Wenn das genannte Maß in der Mitte desselben endet.</i><small>UNTERTAUCHEN</small>. E<small>IN AN EINEM</small> K<small>ORBE ANGEBUNDENER</small> S<small>TRICK GILT NICHT ALS VERBUNDEN, ES SEI DENN, MAN HAT IHN FESTGENÄHT</small>.",
|
110 |
+
"D<small>IE</small> S<small>CHULE ŠAMMAJS SAGT, MAN TAUCHE NICHT</small> H<small>EISSES IN</small> K<small>ALTEM</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Hier handelt es sich offenbar um das Reinigen von unreinem Wasser, indem man es mit reinem in Berührung bringt; cf. Jṭ. Fol. 17b.</i> <small>UNTER UND NICHT</small> K<small>ALTES IN</small> H<small>EISSEM, NICHT</small> G<small>UTES IN</small> S<small>CHLECHTEM UND</small> S<small>CHLECHTES IN</small> G<small>UTEM; DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, MAN DÜRFE UNTERTAUCHEN</small>. H<small>AT MAN EIN MIT</small> F<small>LÜSSIGKEITEN VOLLES</small> G<small>EFÄSS UNTERGETAUCHT, SO IST ES EBENSO, ALS HÄTTE MAN ES NICHT UNTERGETAUCHT</small>. I<small>ST ES MIT</small> U<small>RIN GEFÜLLT, SO BETRACHTE MAN ES ALS MIT</small> W<small>ASSER GEFÜLLT</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Es wird mit dem Wasser verbunden.</i><small>; IST ES MIT</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Zur Reinigung von Unreinen; cf. Num. 19,9.</i><small>GEFÜLLT, SO MUSS DAS</small> W<small>ASSER</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Das aus dem Tauchbade in das Gefäß kommt.</i><small>MEHR SEIN ALS DAS</small> E<small>NTSÜNDIGUNGSWASSER</small>. R. J<small>OSE SAGT, SELBST WENN DAS</small> G<small>EFÄSS EIN</small> K<small>OR FASST UND NUR EIN</small> V<small>IERTELLOG DARIN IST, SEI ES EBENSO, ALS HÄTTE MAN ES NICHT UNTERGETAUCHT</small>.",
|
111 |
+
"A<small>LLE</small> S<small>PEISEN WERDEN MITEINANDER VEREINIGT, UM IM</small> Q<small>UANTUM EINES HALBEN</small> P<small>ERAS DEN KÖRPER UNTAUGLICH ZU MACHEN</small>. A<small>LLE</small> G<small>ETRÄNKE WERDEN MITEINANDER VEREINIGT, UM IM</small> Q<small>UANTUM EINES</small> V<small>IERTELLOG DEN KÖRPER UNTAUGLICH ZU MACHEN</small>. H<small>IERIN IST ES BEIM</small> T<small>RINKEN VON UNREINEN</small> F<small>LÜSSIGKEITEN STRENGER ALS BEIM</small> T<small>AUCHBADE, INDEM SIE DABEI ALLE ANDEREN</small> F<small>LÜSSIGKEITEN</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">Die das Tauchbad auch beim kleinsten Quantum untauglich machen, wenn sie nur das Aussehen verändert haben (cf. supra VII,3).</i><small>DEM</small> W<small>ASSER</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\">Das das Tauchbad erst bei 3 Log untauglich macht.</i><small>GLEICHGESTELLT HABEN</small>.",
|
112 |
+
"W<small>ENN JEMAND UNREINE</small> S<small>PEISEN GEGESSEN ODER UNREINE</small> G<small>ETRÄNKE GETRUNKEN HAT, UND NACHDEM ER UNTERGETAUCHT IST, SIE AUSBRICHT, SO SIND SIE UNREIN, WEIL SIE IM KÖRPER NICHT REIN GEWORDEN SIND</small>. W<small>ENN JEMAND UNREINES</small> W<small>ASSER GETRUNKEN HAT, UND NACHDEM ER UNTERGETAUCHT IST, ES AUSBRICHT, SO IST ES REIN, WEIL ES IM KÖRPER REIN GEWORDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\">Speisen u. Getränke werden durch Untertauchen nicht rein, u. nur Wasser kann durch Berührung mit reinem rein werden.</i><small>IST</small>. W<small>ENN JEMAND EINEN REINEN</small> R<small>ING VERSCHLUCKT HAT, UND NACHDEM ER IN EIN</small> T<small>OTENZELT HINEINGEGANGEN WAR, EINMAL UND ABERMALS</small><sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\">Am 3. u. am 7. Tage; cf. Num. 19,12.</i> <small>BESPRENGT WORDEN UND UNTERGETAUCHT IST, IHN AUSBRICHT, SO BLEIBT ER, WIE ER WAR</small><sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\">Er ist nicht unrein geworden.</i>. H<small>AT JEMAND EINEN UNREINEN</small> R<small>ING VERSCHLUCKT, SO DARF ER UNTERTAUCHEN UND SEINE</small> H<small>EBE ESSEN; BRICHT ER IHN AUS, SO IST ER UNREIN UND MACHT AUCH IHN UNREIN</small>. S<small>TECKT EIN</small> P<small>FEIL IN EINEM</small> M<small>ENSCHEN, SO BILDET ER, WENN ER ZU SEHEN IST, EINE</small> T<small>RENNUNG; IST ER NICHT ZU SEHEN, SO DARF ER UNTERTAUCHEN UND SEINE</small> H<small>EBE ESSEN</small>."
|
113 |
+
]
|
114 |
+
],
|
115 |
+
"sectionNames": [
|
116 |
+
"Chapter",
|
117 |
+
"Mishnah"
|
118 |
+
]
|
119 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Mikvaot/English/merged.json
ADDED
@@ -0,0 +1,114 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"title": "Mishnah Mikvaot",
|
3 |
+
"language": "en",
|
4 |
+
"versionTitle": "merged",
|
5 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Mikvaot",
|
6 |
+
"text": [
|
7 |
+
[
|
8 |
+
"There are six degrees of mikvaot, each superior to the other. The water of pools [smaller than 40 seah] if an unclean person drank of it and then a clean person drank of it, he becomes unclean; If an unclean person drank of it and then drew water from it in a clean vessel, [the vessel] becomes unclean; If an unclean person drank of it and then a loaf of terumah fell in: If he washed [his hands] in it, it becomes unclean; But if he did not wash [his hands] in it, it continues clean.",
|
9 |
+
"If one drew water from it in an unclean vessel and then a clean person drank [out of the pit], he becomes unclean. If one drew water [from it] in an unclean vessel and then drew water from it in a clean vessel, it becomes unclean. If one drew water [from it] in an unclean vessel and a loaf of terumah fell in: If he washed [his hands] in it, it becomes unclean; But if he did not wash [his hands] in it, it is clean.",
|
10 |
+
"If unclean water fell into it and a clean person drank of it, he becomes unclean. If unclean water fell into it and then water was drawn from it in a clean vessel, it becomes unclean. If unclean water fell into it and a loaf of terumah fell in: If he washed [his hands] in it, it becomes unclean; But if he did not wash [his hands] in it, it is clean. Rabbi Shimon says: it becomes unclean whether he washed in it or whether he did not wash in it.",
|
11 |
+
"If a corpse fell into it or an unclean person walked in it, and a clean person drank of it, he is clean. The same rule applies to the water of pools, the water of cisterns, the water of ditches, the water of caverns, the water of rain flows which have stopped, and mikvehs of less than forty seahs. They are all clean during the time of rain; When the rain has stopped those near to a city or to a road are unclean, and those distant remain clean until the majority of people pass [that way].",
|
12 |
+
"When do they become clean?Bet Shammai say: when their contents have been increased [by more than the original quantity] and they overflow. Bet Hillel say: when their contents have been increased [by more than their original quantity] even if they do not overflow. Rabbi Shimon says: when they overflow although their contents have not been so increased. [These] are valid [for preparing dough] for hallah and for the washing of the hands.",
|
13 |
+
"Superior to such [water] is the water of rain flows which have not stopped. If an unclean person drank of it and then a clean person drank of it, he is clean. If an unclean person drank of it and water was then drawn from it in a clean vessel, it is clean. If an unclean person drank of it and a loaf of terumah fell in, even if he washed his hand in it, it is clean. If one drew water from it in an unclean vessel and then a clean person drank [out of the pool], he is clean. If one drew water from it in an unclean vessel and a loaf of terumah fell [into the pool], even if he washed his hands in it, it is clean. If unclean water fell into it and a clean person drank of it, he is clean. If unclean water fell into it and one drew water from it in a clean vessel, it is clean. If unclean water fell into it and a loaf of terumah fell in, even if he washed his hands in it, it is clean. [All such water] is valid for terumah and for the washing of the hands.",
|
14 |
+
"Superior to such [water] is [the water of] the mikveh containing forty seahs, for in it people may immerse themselves and immerse other [things]. Superior to such [water] is [the water of] a spring whose own water is little but has been increased by a greater quantity of drawn water. It is equivalent to the mikveh in as much as it may render clean by standing water, and to an [ordinary] spring in as much as one may immerse in it whatever the quantity of its contents.",
|
15 |
+
"Superior to them are \"smitten waters\" which can purify even when flowing [on the ground]. Superior to them are \"living waters\" for in them there is immersion for zavim and sprinkling for metzoraim, and they are valid for the preparation of the hatat waters."
|
16 |
+
],
|
17 |
+
[
|
18 |
+
"An unclean man who went down to immerse himself: If it is doubtful whether he did immerse himself or not; And even if he did immerse himself, it is doubtful whether the mikveh contained forty seahs or not; And if there were two mikvehs, one containing forty seahs but the other not containing forty seahs, and he immersed himself in one of them but he does not know in which of them he immersed himself, In such a doubt he is unclean.",
|
19 |
+
"If a mikveh was measured and was found lacking [in its prescribed quantity], all things which had been purified in it, whether in private domain or in a public domain, are accounted unclean retroactively. To what does this rule apply? To a serious uncleanness. But in the case of a lesser uncleanness, for instance if he ate unclean foods or drank unclean liquids, or if his head and the greater part of his body entered into drawn water, or if three logs of drawn water fell on his head and the greater part of his body, and he then went down to immerse himself and he is in doubt whether he immersed himself or not, or even if he did immerse himself there is [still] a doubt whether the mikveh contained forty seahs or not, or if there were two mikvehs, one containing forty seahs and not the other, and he immersed himself in one of them but does not know in which of them he immersed himself, in such a doubt he is accounted clean. Rabbi Yose considers him unclean, for Rabbi Yose says: anything which is presumed to be unclean always remains in a condition of unfitness until it is known that it has become clean; but if there is a doubt whether a person became unclean or caused uncleanness, it is to be accounted clean.",
|
20 |
+
"The case of a doubt about drawn water which the sages have declared clean;If there is a doubt whether [three logs of drawn water] fell into the mikveh or not, Or even if they did fall in, there is a doubt whether [the mikveh] contained forty seahs or not, Or if there were two mikvehs one of which contained forty seahs and the other did not, and drawn water fell into one of them and it is not known into which of them it fell, In such a doubt it is accounted clean, because there exists [a possibility] on which we may depend [in declaring it clean]. If they both contained less than forty seahs, and [drawn water] fell into one of them and it is not known into which of them it fell, in such a doubt it is accounted unclean, because there exists no [possibility] on which we may depend [in declaring it clean].",
|
21 |
+
"Rabbi Eliezer says: a quarter-log of drawn water in the beginning makes the mikveh invalid, and three logs on the surface of the water. But the sages say: both in the beginning and at the end, the measure [which makes the mikveh invalid] is three logs.",
|
22 |
+
"If there were three cavities in a mikveh each holding a log of drawn water, if it is known that forty seahs of valid water fell in before reaching the third cavity, [such a mikveh is] valid; otherwise it is invalid. Rabbi Shimon declares it valid, since it resembles a mikveh adjoining another mikveh.",
|
23 |
+
"If one scraped mud to the sides and then three logs [of water] were drawn out from it [from the mud], [the mikveh is still] valid. But if removed the mud away and three logs were drawn from it [into the mikveh] it becomes invalid. Rabbi Shimon pronounces it valid, since there was no intention to draw [the water].",
|
24 |
+
"If one had left wine-jars on the roof to dry and they became filled with water: Rabbi Eliezer says: if it was the season of rain and there was [in the cistern] a little water, one may break the jars; otherwise one may not break them. Rabbi Joshua says: in either case one may break them or tilt them over, but one may not empty [them into the cistern].",
|
25 |
+
"A plasterer forgot his lime-tub in a cistern and it became filled with water: if water flowed above it a little, it may be broken; and if not, it may not be broken, the words of Rabbi Eliezer. But Rabbi Joshua says: in either case it may be broken.",
|
26 |
+
"If one had arranged wine-jars in a cistern and they became filled with water, even though the water of the cistern was all soaked up, they may be broken.",
|
27 |
+
"A mikveh which contains forty seahs of water and mud [combined]: Rabbi Eliezer says: one may immerse objects in the water but one may not immerse them in the mud. But Rabbi Joshua says: in the water and also in the mud. In what kind of mud may objects be immersed? Mud over which water floats. If the water was on one side only, Rabbi Joshua agrees that objects may be immersed in the water but may not be immersed in the mud. Of what kind of mud have they spoken? Mud into which a reed will sink of itself, the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah says: [mud] in which a measuring-rod will not stand upright. Abba Elazar ben Dulai says: [mud] into which a plummet will sink. Rabbi Eliezer says: such as will go down into the mouth of a jar. Rabbi Shimon says: such as will enter into the tube of a water- skin. Rabbi Elazar bar Zadok says: such as can be measured in a log measure."
|
28 |
+
],
|
29 |
+
[
|
30 |
+
"Rabbi Yose says: two mikvehs neither of which contains forty seahs and a log and a half [of drawn water] fell into this one and a log and a half into this one, and then they are mixed together, they remain valid, since they had never been called as invalid. But if there is a mikveh holding less than forty seahs, and three logs [of drawn water] fell into it, and it was then divided into two, it is invalid, since it had already been called invalid. Rabbi Joshua declares it valid, for Rabbi Joshua used to say: any mikveh containing less than forty seahs into which three logs [of drawn water] fell and from which a kortov was withdrawn becomes valid, since the three logs have also been diminished. But the sages say: it always remains invalid until the amount of its former contents and a little more are removed.",
|
31 |
+
"How so? If there was a cistern in a courtyard and three logs [of drawn water] fell into it, it will always remain invalid until the whole of it is removed and a little more, or until [another mikveh containing] forty se'ahs is placed in the courtyard, so that the higher mikveh is rendered valid by the lower. Rabbi Elazer ben Azariah declares it invalid unless the [new mikveh] is stopped up.",
|
32 |
+
"If a cistern is full of drawn water and a channel leads into it and out of it, it continues to be invalid until it can be reckoned that there does not remain in it three logs of the former [water]. If two men each poured a log and a half [of drawn water] into a mikveh, or if one wrung out his clothes and so poured in [water] from several places, or if one emptied out a water-jug and so poured in [water]from several places, Rabbi Akiva declares it valid, But the sages declare it invalid. Rabbi Akiva said: they did not say \"if they poured in,\" rather \"if one poured in.\" But they said: they said neither thus nor thus, but rather \"if there fell in three logs [of drawn water].\"",
|
33 |
+
"[If the three logs of drawn water fell in] from one vessel or from two or from three, they combine together; but if from four, they do not combine together. If a man who had a seminal issue was sick and nine kavs of water fell on him, or if there fell on the head and the greater part of the body of a clean person three logs of drawn water from one vessel or from two or from three, they combine together; but if from four, they do not combine together. In what case does this apply? When the second began before the first finished. And in what case does [the other statement] apply? When there was no intention to increase it. But if there was an intention to increase it, if only a kortov in a whole year, they combine together to add up to the three logs."
|
34 |
+
],
|
35 |
+
[
|
36 |
+
"If one put vessels under a water-spout, whether they be large vessels or small vessels or even vessels of dung, vessels of stone or earthen vessels, they make the mikveh invalid. It is all alike whether they were put there [purposely] or were [merely] forgotten, the words of Bet Shammai. But Bet Hillel declare it clean in the case of one who forgets. Rabbi Meir said: they voted and Bet Shammai had a majority over Bet Hillel. Yet they agree in the case of one who forgets [and leaves vessels] in a courtyard that the mikveh remains clean. Rabbi Yose said: the controversy still remains as it was.",
|
37 |
+
"One who put a board under a water-spout: if it had a rim to it, it disqualifies the mikveh; otherwise it does not disqualify the mikveh. If he made it stand upright to be rinsed, in neither case does it disqualify the mikveh.",
|
38 |
+
"If one makes a hollow in a water-spout to collect pebbles, its water disqualifies the mikveh; In the case of a wooden [spout] if it holds even a little, But in the case of an earthenware [spout] if it will hold a quarter-log. Rabbi Yose says: also in the case of an earthenware [spout] if it holds even a little: they have spoken of \"a quarter-log\" only in the case of broken sherds of an earthenware utensil. If the pieces of gravel moved about inside [the hollow], it disqualifies the mikveh. If dirt went down into it and was pressed down, [the mikveh continues to be] valid. If the spout was narrow at each end and wide in the middle, it does not disqualify [the mikveh] invalid, because it had not been made to gather anything in it.",
|
39 |
+
"Drawn water and rain water which were mixed together in a courtyard or in a cavity or on the steps of a cave: If the greater part was valid, the whole is valid; And if the greater part is invalid, the whole is invalid. If they were equal in quantity, the whole is invalid. When [does this apply]? When they were mingled together before they arrived at the mikveh. If [the drawn water] flowed into the [rain] water: it was known that there fell in forty seahs of valid water before there came in three logs of drawn water, [the mikveh is] valid; otherwise it is invalid.",
|
40 |
+
"In the case of a trough in a rock: One may not fill up [the hatat waters] from it, nor may the [hatat waters] be consecrated in it, nor may one sprinkle from it. And it does not require a tightly stopped-up covering, And it does not invalidate the mikveh. If it was a vessel and had been joined to the ground with lime: One may fill up the hatat waters from it and the hatat waters may be consecrated in it, and one may sprinkle from it, And it requires a tightly stopped-up covering; And it invalidates the mikveh invalid. If a hole was made in it below or at the side so that it could not contain water in however small a quantity, it is valid. And how large must the hole be? Like the tube of a water-skin. Rabbi Yehudah ben Batera said: it happened in the case of the trough of Yehu in Jerusalem that there was a hole in it like the tube of a water-skin, all the pure things in Jerusalem were made using it. But Bet Shammai sent and broke it down, for Bet Shammai say: [it remains a vessel] unless the greater part of it is broken down."
|
41 |
+
],
|
42 |
+
[
|
43 |
+
"[Water from] a spring which is made to pass over into a trough becomes invalid. If it was made to pass over the edge in any quantity, [what is] outside [the trough] is valid, for [the water of] a spring purifies however little its quantity. If it is made to pass over into a pool and then is stopped, the pool counts as a mikveh. If it is made to flow again, it is invalid for zavim and for those with skin disease and for the preparation of the hatat waters until it is known that the former [water] is gone.",
|
44 |
+
"If it was made to pass over the outside of vessels or over a bench: Rabbi Judah says: behold it remains as it was before. Rabbi Yose says: behold it is like a mikveh, except that one may not immerse anything above the bench.",
|
45 |
+
"If [water from] a spring that flows into many channels was increased in quantity so that it was made to flow in abundance, it remains as it was before. If it was standing and its quantity was increased so that it was made to flow, it becomes equal to a mikveh in that it can purify in standing water, and to a spring in that one may immerse [objects] therein however small its quantity.",
|
46 |
+
"All seas are equivalent to a mikveh, for it is said, \"And the gathering (ulemikveh) of the waters He called the seas\" (Genesis 1:10), the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah says: only the Great Sea is equivalent to a mikveh, for it says \"seas\" only because there are in it many kinds of seas. Rabbi Yose says: all seas afford cleanness when running, and yet they are unfit for zavim and metzoraim and for the preparation of the hatat waters.",
|
47 |
+
"Flowing water is considered like a spring and dripping water is considered like a mikveh. Rabbi Zadok testified that if flowing water exceeded dripping water [with which it was mixed] it was valid [as flowing water]. If dripping water became flowing water, its flow may be blocked by a stick or by a reed or even by a zav or a zavah, and then one may go down and immerse oneself in it, the words of Rabbi Judah. Rabbi Yose says: one may not stop the flow of water with anything which is liable to uncleanness.",
|
48 |
+
"If a wave was separated [from the sea] and was forty seahs, and it fell on a man or on vessels, they become clean. Any place containing forty seahs is valid for immersing oneself and for immersing other things. One may immerse in trenches or in ditches or even in a donkey-track whose water is connected in a valley. Bet Shammai say: one may immerse in a rain torrent. But Bet Hillel say: one may not immerse. They agree that one may block its flow with vessels and immerse oneself in it, but the vessels with which the flow is blocked are not thereby [validly] immersed."
|
49 |
+
],
|
50 |
+
[
|
51 |
+
"Anything which is joined with [the water of] a mikveh is like a mikveh. One may immerse in holes of a cavern and in crevices of a cavern just as they are. The pit of a cavern, one may not immerse in it unless it had a hole as big as the tube of a water-skin. Rabbi Judah said: when [is this the case]? When it stands by itself; but if it does not stand by itself, one may immerse in it just as it is.",
|
52 |
+
"If a bucket was full of utensils and they were immersed, they become clean; But if [the bucket] was not immersed, the water in the bucket is not considered as joined [with the water of the mikveh] unless it be joined [by means of a hole in the bucket which is as big] as the tube of a water-skin.",
|
53 |
+
"Three mikvehs, two of which held twenty seahs [of valid water] and the third held twenty seahs of drawn water, and that holding drawn water was at the side: If three persons went down and immersed themselves in them and [the water of the three mikvehs] joined, the mikvehs are clean and they that immersed themselves become clean. If the one holding the drawn water was in the middle and three persons went down and immersed themselves in them and [the water of the three mikvehs] joined, the mikvehs continue as they were before and they that immersed themselves are as they were before.",
|
54 |
+
"If a sponge or a bucket containing three logs of water fell into a mikveh, they do not make it invalid, because they have only said: \"if three logs fell in.\"",
|
55 |
+
"A chest or a box which is in the sea: one may not immerse in them unless they have a hole as large as the tube of a water-skin. Rabbi Judah says: in the case of a large vessel [the hole should be] four handbreadths, and in a small one [the hole should be as large as] the greater part of it. If there was a sack or a basket [in the sea], one may immerse in them as they are, since the water is mixed together. If they are placed under a water-spout, they do not make the mikveh invalid. And they may be immersed and brought up in the ordinary way.",
|
56 |
+
"If there was a broken [earthenware] vessel in the mikveh and utensils were immersed in it, they become clean from their [former] uncleanness but are again rendered unclean because of the earthenware vessel. But if water flowed above it in any quantity, they are clean. If [water of] a spring flowed forth from an oven and a man went down and immersed himself in it, he is clean but his hands become unclean. But if [the water was as] high above the oven as the height of his hands, his hands also are clean.",
|
57 |
+
"Mikvaot can be joined together [if their connection is as big] as the tube of a water-skin in thickness and in space, in which two fingers can be fully turned round. If there is a doubt [whether it is as big] as the tube of a water skin or not, it is invalid, because [this is a mitzvah] from the Torah. The same applies also to the olive's bulk of a corpse and the olive's bulk of carrion and the lentil's bulk of a sheretz. Anything which remains in [the space measuring] the tube of a water-skin lessens [its measure]. Rabban Shimon ben Gamaliel says: if it is any water creature whatsoever, [the mikvaot] remain clean.",
|
58 |
+
"Mikvaot may be made clean [by joining drawn water from] a higher [mikveh to valid water] from a lower [mikveh or drawn water from] a distant [mikveh to valid water] in a [mikveh] near at hand. How so? One brings a pipe of earthenware or of lead and puts his hand beneath it till it is filled with water; then he draws it along till [the two waters] touch even if it be by a hair's breadth it is sufficient. If in the higher [mikveh] there were forty seahs and nothing in the lower, one may draw water and carry it on the shoulder and place it in the higher [mikveh] till forty seahs have flowed down into the lower [mikveh].",
|
59 |
+
"If a wall between two mikvaot had a perpendicular crack, [their waters] may be reckoned together; [If it was cracked] horizontally, they cannot be reckoned together, unless there is at one place [a hole as big] as the tube of a water-skin. Rabbi Judah says: the rule is reversed. If there is a breach from one [mikveh] to the other, [they can be reckoned together] if the height is as [the thickness of] the skin of garlic and the breadth like the tube of a water-skin.",
|
60 |
+
"The outlet of a bath-basin: if it is in the center, it renders [the bath] invalid [as a mikveh]; but if it is at the side, it does not render it invalid, because then it is like one mikveh adjoining another mikveh, the words of Rabbi Meir. But the sages say: if the bath- basin can contain a quarter-log of [water] before it reaches the outlet, it is valid; but if not, it is not valid. Rabbi Elazar bar Zadok says: if the outlet can contain any amount of [water], it is invalid.",
|
61 |
+
"The ‘purifier' in the bathhouse: the bottom was full of drawn [water] and the top full of valid [water], if [the space] in front of the hole can contain three logs it is invalid [as a mikveh]. How large must the hole be to contain three logs? 1/320th of the pool, the words of Rabbi Yose. But Rabbi Elazar says: even if the bottom [pipe] was full of valid [water] and the top [pipe] full of drawn [water] and by the hole's side were three logs, [the bath is] valid, for they have only said: \"if three logs fell in.\""
|
62 |
+
],
|
63 |
+
[
|
64 |
+
"Some materials raise the mikveh up [to the required quantity] and do not make it invalid. Some make it invalid and do not raise it up [to the required quantity]; And some neither raise it up [to the required quantity] nor make it invalid. These raise it up to the required quantity and do not make the mikveh invalid. Snow, hail, frosted dew, ice, salt, and thin mud. Rabbi Akiva said: Rabbi Ishmael once argued against me saying; snow does not raise up the mikveh [to its required quantity]. But the men of Madeba testified in his name that he had once told them: go and bring snow and with it prepare a mikveh from the outset. Rabbi Yohanan ben Nuri says: hailstones are like drawn water. How do they raise it up [to the required quantity] and not render it invalid? If the mikveh contained forty seahs less one, and a se'ah of them fell in and made up [the required quantity], they thus make up [the required quantity] but do not render it invalid.",
|
65 |
+
"These invalidate the mikveh and do not raise it up to [the required quantity]: Drawn water, whether clean or unclean, water that has been used for pickling or for boiling, and grape-skin wine before it becomes vinegar. How do they make the mikveh invalid and do not raise it up [the required quantity]? If a mikveh contained forty seahs less a kortov, and a kortov of these fell into it, it does not raise it up [the required quantity]; And if there were three logs of any of these, they would invalidate the mikveh. But other liquids, and the juice of fruits, brine, and liquid in which fish has been pickled, and grape-skin wine that has fermented sometimes raise it up to [the required quantity] and sometimes do not raise it up. How so? If a mikveh contained forty seahs less one, and a seah of any of these fell in it, it does not raise it up to [the required quantity]. But if the mikveh contained forty seahs and a se'ah of any of these was put in and one seah was removed, the mikveh is still valid.",
|
66 |
+
"If he rinsed in the mikveh baskets of olives or baskets of grapes and they changed its color, it remains valid. Rabbi Yose says: dye-water renders it invalid by a quantity of three logs, but not merely by changing its color. If wine or the sap of olives fell into it and changed its color, it becomes invalid. What should one do [to make it valid again]? One should wait until the rain falls and the color reverts to the color of water. If it contained forty seahs, water may be drawn and carried on the shoulder and put into it until the color reverts to that of water.",
|
67 |
+
"If wine or the sap of olives fell into the mikveh and changed the color of a portion of the water, if there is not a portion [of the mikveh] that has forty seahs with the color of water, one may not immerse in there.",
|
68 |
+
"If a kortov of wine fell into three logs of water and its color became like that of wine, and the water then fell into a mikveh, it does not render it invalid. If there were three logs of water less a kortov into which a kortov of milk fell, and their color remained like the color of water, and then they fell into a mikveh, they do not render it invalid. Rabbi Yohanan ben Nuri says: everything goes by the color.",
|
69 |
+
"If a mikveh contained forty seahs exactly and two persons went down and immersed themselves one after the other, the first becomes clean but the second remains unclean. Rabbi Judah says: if the feet of the first were still touching the water, the second also becomes clean. If one immersed a thick cloak and when he drew it out a part was still in contact with the water [and then another person immersed himself in the mikveh], he becomes clean. A pillow case or a cushion of leather, as soon as it is taken out of the water by its open ends the water which still remains in it is drawn water. How should one do it? One should immerse them and draw them up by their lower edges.",
|
70 |
+
"If he immersed a bed in it, even though its legs sink into the thick mud, it still becomes clean because the water touched them before [the mud]. The water of a mikveh which is shallow, one may press down even bundles of sticks, even bundles of reeds, so that the level of the water may rise, and then go down and immerse oneself. If an [unclean] needle is placed on the step [leading down to a mikveh] in a cavern, and the water is put in motion, once a wave has passed over it, [the needle] becomes clean."
|
71 |
+
],
|
72 |
+
[
|
73 |
+
"The land of Israel is clean and its mikvaot are clean. The mikvaot of the nations outside the land are valid for those who had a seminal emission even though they have been filled by a pump-beam; Those in the land of Israel: when outside the entrance [to the city] are valid even for menstruants, and those within the entrance [to the city] are valid for those who had a seminal emission but invalid for all [others] who are unclean. Rabbi Eliezer says: those which are near to a city or to a road are unclean because of laundering; but those at a distance are clean.",
|
74 |
+
"These are the men who had a seminal emission who require immersion: If he noticed that his urine issued in drops or was murky: At the beginning he is clean; In the middle and at the end, he is unclean; From the beginning to the end, he is clean. If it was white and viscous, he is unclean. Rabbi Yose says: what is white counts like what is murky.",
|
75 |
+
"If he emitted thick drops from his member, he is unclean, the words of Rabbi Elazar Hisma. If one had sexual dreams in the night and arose and found his flesh heated, he is unclean. If a woman discharged semen on the third day, she is clean, the words of Rabbi Elazar ben Azariah. Rabbi Ishmael says: sometimes there are four time periods, and sometimes five, and sometimes six. Rabbi Akiva says: there are always five.",
|
76 |
+
"If a non-Jewish woman discharged semen from an Israelite, it is unclean. If an Israelite woman discharged semen from a non-Jewish man, it is clean. If a woman had intercourse and then went down and immersed herself but did not sweep out the house, it is as though she had not immersed herself. If a man who had a seminal emission immersed himself but did not first pass urine, he again becomes unclean when he passes urine. Rabbi Yose says: if he was sick or old he is unclean, but if he was young and healthy he remains clean.",
|
77 |
+
"If a menstruant placed coins in her mouth and went down and immersed herself, she becomes clean from her [former] uncleanness, but she becomes unclean on account of her spittle. If she put her hair in her mouth or closed her hand or pressed her lips tightly, it is as though she had not immersed herself. If a person held on to another man or to vessels and immersed them, they remain unclean; but if he had washed his hand before in the water, they become clean. Rabbi Shimon says: he should hold them loosely that water may enter into them. The hidden or wrinkled parts of the body do not need that water should enter into them."
|
78 |
+
],
|
79 |
+
[
|
80 |
+
"The following block [immersion] in the case of a person: threads of wool, threads of flax and the ribbons on the heads of girls. Rabbi Judah says: those of wool or of hair do not interpose, because water enters through them.",
|
81 |
+
"The matted hair on the heart and on the beard and on a woman's hidden parts; pus outside the eye, hardened pus outside a wound and the plaster over it, dried-up juice, clots of excrement on the body, dough under the finger nails, sweat-crumbs, miry clay, potter's clay, and road-clay. What is meant by 'miry clay’? This means the clay in pits, for it is written: \"He lifted me out of the miry pit, the slimy clay\" (Psalms 40:3). \"Potter's clay\" according to its literal sense. Rabbi Yose declares potter's clay clean, but clay for putty unclean. And \"road-clay.\" These become like road-side pegs in these [kinds of clay] one may not immerse oneself nor immerse [other things] with them; But in all other clay one may immerse when it is wet. One may not immerse oneself with dust [still] on one's feet. One may not immerse a kettle with soot [on it] unless he scraped it.",
|
82 |
+
"The following do not block: the matted hair of the head and of the armpits and of a man's hidden parts. Rabbi Eliezer says: it is the same with a man or a woman: if it is something which one finds annoying, it blocks; but if it is something which one does not find annoying, it does not interpose.",
|
83 |
+
"Pus within the eye, hardened pus within a wound, juice that is moist, moist excrement on the body, excrement inside the finger nail, and a dangling finger nail and the downy hair of a child. [These] are not liable to uncleanness and do not cause uncleanness. The membrane which forms over a wound is liable to uncleanness and causes uncleanness.",
|
84 |
+
"In the case of vessels the following block: pitch and myrrh; In the case of glass vessels, whether inside or outside; On a table or on a board or on a couch; On those that are [usually] kept clean they block; On those that are allowed to remain dirty they do not block. They block in the case of beds belonging to householders, but they do not block on beds belonging to a poor person. They block on the saddle of a house-holder, but they do not block on the saddle of a dealer in water-skins. They block in the case of a pack-saddle. Rabban Shimon ben Gamaliel says: [only if the stain is as big] as an Italian issar.",
|
85 |
+
"On clothing: if on one side [only] they do not block. But [if found] on two sides they do block. Rabbi Judah says in the name of Rabbi Ishmael: on one side also. Rabbi Yose says: in the case of builders they block if on one side, but in the case of the ditch-digger only if on both sides.",
|
86 |
+
"They do not block in the case of aprons belonging to workers in pitch, potters, or trimmers of trees. Rabbi Judah says: the same applies also to summer fruit-driers. This is the general rule: if it is something which one cares enough [to remove], it blocks; but if it is something which one does not care enough [to remove], it does not block."
|
87 |
+
],
|
88 |
+
[
|
89 |
+
"Any handles of vessels which have been fixed not in their usual manner, or, if fixed in their usual manner, have not been fixed firmly, or, if fixed firmly, have been broken, they block. If a vessel was immersed with its mouth downwards, it is as though it had not been immersed. If immersed in the regular manner but without the attachment, [it becomes clean] only if turned on its side. If a vessel is narrow at each end and broad in the center, it becomes clean only if turned on its side. A flask which has its mouth turned inwards becomes clean only if a hole is made at the side. An inkpot of laymen becomes clean only if a hole is made at the side. The inkpot of Joseph the priest had a hole at its side.",
|
90 |
+
"A bolster and a cushion of leather it is necessary that the water enter inside them. A round cushion or a ball or a bootmaker's last or an amulet or a phylactery, it is not necessary that the water enter inside them. This is the general rule: any article the filling of which is not usually taken out and put in may be immersed unopened.",
|
91 |
+
"The following do not require that the water shall enter inside them:Knots [in the clothes] of a poor man, or in tassels, or in the thong of a sandal, or in a head-tefillin if it is fastened tightly, or in an arm-tefillin if it does not move up or down, or in the handles of a water-skin, or in the handles of a wallet.",
|
92 |
+
"The following require that water shall enter inside them:The knot in an undergarment which is tied to the shoulder. The hem of a sheet must be stretched out. And the knot of head tefillin if it is not fastened tightly, Or of the arm-tefillin if it moves up and down. And the laces of a sandal. Clothes which are immersed when they have just been washed must be kept immersed until they bubble up; But if they are immersed when already dry, they must be kept immersed until they throw up bubbles and then cease to bubble up.",
|
93 |
+
"Any handles of vessels which are too long and which will be cut short, need only be immersed up to the point of their proper measure. Rabbi Judah says: [they are unclean] until the whole of them is immersed. The chain of a large bucket, to the length of four handbreadths, and a small bucket, to the length of ten handbreadths, and they need only be immersed up to the point of their proper measure. Rabbi Tarfon says: it is not clean unless the whole of the chain-ring is immersed. The rope bound to a basket is not counted as a connection unless it has been sewn on.",
|
94 |
+
"Bet Shammai say: hot water may not be immersed in cold, or cold in hot, foul in fresh or fresh in foul. But Bet Hillel say: it may be immersed. A vessel full of liquids which one immersed, it is as if it has not been immersed. If it was full of urine, this is reckoned as water. If it contained hatat waters, [it is unclean] unless the water [of the mikveh which enters the vessel] exceeds the hatat waters. Rabbi Yose says: even if a vessel with the capacity of a kor contains but a quarter-log, it is as if it had not been immersed.",
|
95 |
+
"All foods combine together to make up the half of a half-loaf which makes the body unfit. All liquids combine together to make up the quarter-log which makes the body unfit. This is more of a stringency in the case of one who drinks unclean liquids than in the case of the mikveh, for in this case they have made all other liquids like water.",
|
96 |
+
"If one ate unclean foods or drank unclean liquids and then he immersed and then vomited them up, they are still unclean because they did not become clean in the body. If one drank unclean water and immersed and then vomited it up, it is clean because it became clean in the body. If one swallowed a clean ring and then went into the tent of a corpse, if he sprinkled himself once and twice and immersed himself and then vomited it up, behold, it remains as it was before. If one swallowed an unclean ring, he may immerse himself and eat terumah. If he vomited it up, it is unclean and it renders him unclean. If an arrow was stuck into a man, it blocks so long as it is visible. But if it is not visible, he may immerse himself and eat terumah."
|
97 |
+
]
|
98 |
+
],
|
99 |
+
"versions": [
|
100 |
+
[
|
101 |
+
"Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
|
102 |
+
"http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/"
|
103 |
+
]
|
104 |
+
],
|
105 |
+
"heTitle": "משנה מקואות",
|
106 |
+
"categories": [
|
107 |
+
"Mishnah",
|
108 |
+
"Seder Tahorot"
|
109 |
+
],
|
110 |
+
"sectionNames": [
|
111 |
+
"Chapter",
|
112 |
+
"Mishnah"
|
113 |
+
]
|
114 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Mikvaot/Hebrew/Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri.json
ADDED
@@ -0,0 +1,116 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "he",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Mikvaot",
|
4 |
+
"versionSource": "https://archive.org/details/MishnaCorrectedKaufman00WHOLE",
|
5 |
+
"versionTitle": "Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"license": "PD",
|
8 |
+
"digitizedBySefaria": true,
|
9 |
+
"actualLanguage": "he",
|
10 |
+
"languageFamilyName": "hebrew",
|
11 |
+
"isSource": true,
|
12 |
+
"isPrimary": true,
|
13 |
+
"direction": "rtl",
|
14 |
+
"heTitle": "משנה מקואות",
|
15 |
+
"categories": [
|
16 |
+
"Mishnah",
|
17 |
+
"Seder Tahorot"
|
18 |
+
],
|
19 |
+
"text": [
|
20 |
+
[
|
21 |
+
"<small>א</small>\nשֵׁשׁ מַעֲלוֹת בַּמִּקְווֹת, \nזוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ. \nמֵי גַבָּאִין, \nשָׁתָה טָמֵא שָׁתָה טָהוֹר, \nטָמֵא. \nשָׁתָה טָמֵא וּמִלָּא בְכֶלִי טָהוֹר, \nטָמֵא. \nשָׁתָה טָמֵא וְנָפַל כִּכָּר שֶׁלִּתְרוּמָה, <כִּיס>\nאִם הֵדִיחַ, טָמֵא; \nאִם לֹא הֵדִיחַ, טָהוֹר. \n",
|
22 |
+
"<small>ב</small>\nמִלָּא בְכֶלִי טָמֵא וְשָׁתָה טָהוֹר, \nטָמֵא. \nמִלָּא בְכֶלִי טָמֵא וּמִלָּא בְכֶלִי טָהוֹר, \nטָמֵא. \nמִלָּא בְכֶלִי טָמֵא וְנָפַל כִּכָּר שֶׁלִּתְרוּמָה, \nאִם הֵדִיחַ, טָמֵא; \nוְאִם לֹא הֵדִיחַ, טָהוֹר. \n",
|
23 |
+
"<small>ג</small>\nנָפְלוּ מַיִם טְמֵאִין וְשָׁתָה טָהוֹר, \nטָמֵא. \nנָפְלוּ מַיִם טְמֵאִין וּמִלָּא בְכֶלִי טָהוֹר, \nטָמֵא. \nנָפְלוּ מַיִם טְמֵאִין וְנָפַל כִּכָּר שֶׁלִּתְרוּמָה, \nאִם הֵדִיחַ, טָמֵא, \nוְאִם לֹא הֵדִיחַ, טָהוֹר. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nבֵּין שֶׁהֵדִיחַ בֵּין שֶׁלֹּא הֵדִיחַ, \nטָמֵא. \n",
|
24 |
+
"<small>ד</small>\nנָפַל לְתוֹכָן מֵת, \nאוֹ שֶׁהִלֵּךְ בָּהֶן טָמֵא, וְשָׁתָה טָהוֹר, \nטָהוֹר. \nאֶחָד מֵי גַבָּאִין, \nמֵי בוֹרוֹת, מֵי שִׁיחִים, מֵי מְעָרוֹת, \nמֵי תַמְצִיּוֹת שֶׁפָּסְקוּ, \nוּמִקְווֹת שֶׁאֵין בָּהֶן אַרְבָּעִים סְאָה. \nבְּשָׁעַת הַגְּשָׁמִים, הַכֹּל טָהוֹר. \nפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, \nהַקְּרוֹבִין לָעִיר וְלַדֶּרֶךְ, טְמֵאִין, \nוְהָרְחוֹקִין טְהוֹרִין, \nעַד שֶׁיְּהַלְּכוּ רֹב אָדָם. \n",
|
25 |
+
"<small>ה</small>\nמֵאֶמָּתַי הִיא טַהֲרָתָן? \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nמִשֶּׁיִּרְבּוּ וְיִשְׁטֹפוּ. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nרַבּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁטָפוּ. \n[שָׁטְפוּ,] אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָבוּ, \nכְּשֵׁרִין לַחַלָּה וְלִטּוֹל מֵהֶן לַיָּדַיִם. \n",
|
26 |
+
"<small>ו</small>\nלְמַעְלָה מֵהֶן, \nמֵי תַמְצִיּוֹת שֶׁלֹּא פָסָקוּ. <מִתַּמְצִיּוֹת> \nשָׁתָה טָמֵא וְשָׁתָה טָהוֹר, \nטָהוֹר. \nשָׁתָה טָמֵא וּמִלָּא בְכֶלִי טָהוֹר, \nטָהוֹר. \nשָׁתָה טָמֵא וְנָפַל כִּכָּר שֶׁלִּתְרוּמָה, \nאַף עַל פִּי שֶׁהֵדִיחַ, \nטָהוֹר. \n\n<small>ז</small>\nמִלָּא בְכֶלִי טָמֵא וְשָׁתָה טָהוֹר, <בְכֶלִי טָהוֹר>\nטָהוֹר. \nמִלָּא בְכֶלִי טָמֵא וּמִלָּא בְכֶלִי טָהוֹר, \nטָהוֹר. \nמִלָּא בְכֶלִי טָמֵא וְנָפַל כִּכָּר שֶׁלִּתְרוּמָה, \nאַף עַל פִּי שֶׁהֵדִיחַ, \nטָהוֹר. \n\n<small>ח</small>\nנָפְלוּ מַיִם טְמֵאִין וְשָׁתָה טָהוֹר, \nטָהוֹר. \nנָפְלוּ מַיִם טְמֵאִין וּמִלָּא בְכֶלִי טָהוֹר, \nטָהוֹר. \nנָפְלוּ מַיִם טְמֵאִים וְנָפַל כִּכָּר שֶׁלִּתְרוּמָה, \nאַף עַל פִּי שֶׁהֵדִיחַ, \nטָהוֹר, \nוּכְשֵׁרִים לַתְּרוּמָה וְלִטּוֹל מֵהֶן לַיָּדַיִם. \n",
|
27 |
+
"<small>ט</small>\nלְמַעְלָה מֵהֶן, \nמִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, \nשֶׁבּוֹ טוֹבְלִין וּמַטְבִּילִין. \nלְמַעְלָה מֵהֶן: \nמַעְיָן שֶׁמֵּימָיו מְמֻעָטִין \nוְשֶׁרָבוּ עָלָיו מַיִם שְׁאוּבִים, \nשָׁו��ה לַמִּקְוֶה לְטַהֵר בָּאֶשְׁבֹּרֶן, \nוְלַמַּעְיָן, <וּלְמַעְלָן! באותיות, מחוק: ולמעיין>\nלְהַטְבִּיל בּוֹ כָּל שֶׁהוּא.\n",
|
28 |
+
"<small>י</small>\nלְמַעְלָה מֵהֶן, \nמַיִם מֻכִּין, \nשֶׁהֵן מְטַהֲרִין בְּזוֹחֲלִין. \nלְמַעְלָה מֵהֶן, \nמַיִם חַיִּים, \nשֶׁהֵן טְבִילָה לַזָּבִים, \nוְהַזָּיָה לַמְּצֹרָעִים, \nוּכְשֵׁרִין לְקַדֵּשׁ מֵי חַטָּאת. \n\n\n\n"
|
29 |
+
],
|
30 |
+
[
|
31 |
+
"<small>א</small>\nטָמֵא שֶׁיָּרַד לִטְבּוֹל, \nסָפֵק טָבַל סָפֵק לֹא טָבַל, \nאֲפִלּוּ טָבַל, \nסָפֵק יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, \nסָפֵק שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה; \nשְׁנֵי מִקְווֹת, \nאֶחָד יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, \nוְאֶחָד שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, \nטָבַל בְּאֶחָד מֵהֶן, \nוְאֵין יָדוּעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן טָבַל, \nסְפֵקוֹ טָמֵא. \n",
|
32 |
+
"<small>ב</small>\nמִקְוֶה שֶׁנִּמְדַּד וְנִמְצָא חָסֵר, \nכָּל הַטְּהָרוֹת שֶׁנֶּעֱשׁוּ עַל גַּבָּיו לְמַפְרֵעַ, \nבֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, \nטְמֵאוֹת. \nבַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים? \nבְּטֻמְאָה חֲמוּרָה, \nאֲבָל בְּטֻמְאָה קַלָּה, \nאָכַל אֳכָלִין טְמֵאִין, \nשָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִין, \nבָּא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִין, \nאוֹ שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רֻבּוֹ \nשְׁלֹשָׁה לָגִּין מַיִם שְׁאוּבִין, \nוְיָרַד לִטְבּוֹל, \nסָפֵק טָבַל סָפֵק לֹא טָבַל, \nאֲפִלּוּ טָבַל, \nסָפֵק יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, \nסָפֵק שֶׁאֵין בּוֹ, \nשְׁנֵי מִקְווֹת, \nאֶחָד יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, \nוְאֶחָד שֶׁאֵין בּוֹ, \nטָבַל בְּאֶחָד מֵהֶן, \nוְאֵין יָדוּעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן טָבַל, \nסְפֵקוֹ טָהוֹר. \nרְבִּי יוֹסֵה מְטַמֵּא, \nשֶׁרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nכָּל דָּבָר שֶׁהוּא בְחֶזְקַת טֻמְאָה, \nלְעוֹלָם הוּא בְטֻמְאָתוֹ, \nעַד שֶׁיֵּדַע שֶׁטָּהַר. \nאֲבָל סְפֵקוֹ לִטַּמֵּא וּלְטַמֵּא, \nטָהוֹר. \n",
|
33 |
+
"<small>ג</small>\nסְפֵק מַיִם שְׁאוּבִין שֶׁטִּהֲרוּ חֲכָמִין, \nסָפֵק נָפְלוּ, סָפֵק לֹא נָפְלוּ, \nוַאֲפִלּוּ נָפְלוּ, \nסָפֵק יֶשׁ בָּהֶן אַרְבָּעִים סְאָה, \nסָפֵק שֶׁאֵין בָּהֶם, \nשְׁנֵי מִקְווֹת, \nאֶחָד יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, \nוְאֶחָד שֶׁאֵין בּוֹ, \nנָפַל לְאֶחָד מֵהֶן, \nוְאֵין יָדוּעַ לְאֵיזֶה מֵהֶן נָפַל, \nסְפֵקוֹ טָהוֹר, \nמִפְּנֵי שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְמָה יִתְלֶה. \nהָיוּ שְׁנֵיהֶם פְּחוּתִין מֵאַרְבָּעִים סְאָה, \nוְנָפַל לְאֶחָד מֵהֶן, \nוְאֵין יָדוּעַ לְאֵיזֶה מֵהֶן נָפַל, \nסְפֵקוֹ טָמֵא, \nמִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ בְּמָה יִתְלֶה. \n",
|
34 |
+
"<small>ד</small>\nרְבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nרְבִיעִית מַיִם שְׁאוּבִין כַּתְּחִלָּה \nפּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה, \nוּשְׁלֹשָׁה לָגִּים עַל פְּנֵי הַמַּיִם. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nבֵּין בַּתְּחִלָּה בֵין בַּסּוֹף, \nשֵׁעוּרוֹ שְׁלֹשָׁה לָגִּין. \n",
|
35 |
+
"<small>ה</small>\nמִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שָׁלוֹשׁ גֻּמּוֹת שֶׁלְּמַיִם שְׁאוּבִין \nשֶׁלְּלֹג לֹג, <מחוק שללג לג וכתוב עליו שֶׁלַשֶּׁלֶג>\nאִם יָדוּעַ שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים סְאָה הַמַּיִם כְּשֵׁרִין \nעַד שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לַגֻּמָּא הַשְּׁלִישִׁית, \nכָּשֵׁר, \nוְאִם לָאו, פָּסוּל. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר, \nמִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמִקְוֶה סָמוּךְ לַמִּקְוֶה. \n",
|
36 |
+
"<small>ו</small>\nהַמְסַנֵּק אֶת הַטִּיט לִצְדָדִין, \nוּמָשְׁכוּ מִמֶּנּוּ שְׁלֹשָׁה לָגִּין, \nכָּשֵׁר. \nהָיָה תוֹלֵשׁ, \nוּמָשְׁכוּ מִמֶּנּוּ שְׁלֹשָׁה לָגִּין, \nפָּסוּל. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר, \nמִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן לִשְׁאוֹב. \n",
|
37 |
+
"<small>ז</small>\nהַמַּנִּיחַ קִנְקְנִים בְּרֹאשׁ הַגַּג לְנַגְּבָן, \nוְנִתְמַלּוּ מַיִם, \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nאִם עוֹנַת גְּשָׁמִים הוּא, \nאוֹ אִם יֶשׁ כִּמְעַט מַיִם בַּבּוֹר, \nיְשַׁבֵּר, \nוְאִם לָאו, לֹא יְשַׁבֵּר. \nרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: \nבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, \nיְשַׁבֵּר, אוֹ יִכְפֶּה, \nאֲבָל לֹא יְעָרֶה. \n",
|
38 |
+
"<small>ח</small>\nהַסַּיָּד שֶׁשָּׁכַח עָצִיץ בַּבּוֹר, וְנִתְמַלָּא מַיִם, \nאִם הָיוּ הַמַּיִם צָפִים עַל גַּבָּיו כָּל שֶׁהֵן, \nיְשַׁבֵּר. \nוְאִם לָאו, לֹא יְשַׁבֵּר. \nדִּבְרֵי רְבִּי אֱלִיעֶזֶר. \nרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: \nבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, יְשַׁבֵּר. \n",
|
39 |
+
"<small>ט</small>\nהַמְסַדֵּר קִנְקְנִים בְּתוֹךְ הַבּוֹר וְנִתְמַלּוּ מַיִם, \nאַף עַל פִּי שֶׁבָּלַע הַבּוֹר אֶת מֵימָיו, \nהֲרֵי זֶה יְשַׁבֵּר. \n",
|
40 |
+
"<small>י</small>\nמִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מַיִם וְטִיט, \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nמַטְבִּילִים בַּמַּיִם וְאֵין מַטְבִּילִין בַּטִּיט. \nרְבִּי יְהוֹשֻׁע אוֹמֵר: \nבַּטִּיט וּבַמַּיִם. \nבְּאֵי זֶה טִיט מַטְבִּילִין? \nבַּטִּיט שֶׁהַמַּיִם צָפִים עַל גַּבָּיו. \nהָיוּ הַמַּיִם מִצַּד אֶחָד, \nמוֹדֶה רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ, \nשֶׁמַּטְבִּילִין בַּמַּיִם וְאֵין מַטְבִּילִין בַּטִּיט. \n\n<small>יא</small>\nבְּאֵי זֶה טִיט אָמָרוּ? \nבַּטִּיט שֶׁהַקָּנֶה יוֹרֵד מֵאֵלָיו, \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nמָקוֹם שֶׁאֵין קְנֵה הַמִּדָּה עוֹמֵד. \nאַבָּא אֱלִיעֶזֶר בֶּן דַּלְעַי אוֹמֵר: \nמְקוֹם שֶׁהַמִּשְׁקֶלֶת יוֹרֶדֶת. \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nהַיּוֹרֵד בְּפִי חֲבַיָּה. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nהַנִּכְנָס בִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. \nרְבִּי אֶלְעָזָר בִּרְבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: \nהַנִּמְדָּד בַּלֹּג. \n\n\n\n"
|
41 |
+
],
|
42 |
+
[
|
43 |
+
"רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nשְׁנֵי מִקְווֹת וְאֵין בָּהֶן אַרְבָּעִים סְאָה, \nנָפַל לָזֶה לֹג וּמַחְצָה וְלָזֶה לֹג וּמַחְצָה, וְנִתְעָרְבוּ, \nכְּשֵׁרִין, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִקְרָא עֲלֵיהֶן שֵׁם פְּסוּל. \nאֲבָל מִקְוֶה שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, \nוְנָפְלוּ לוֹ שְׁלֹשֶׁת לָגִּין, וְנֶחֱלַק לִשְׁנַיִם, \nפָּסוּל, מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרָא עָלָיו שֵׁם פְּסוּל. \nרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר, \nשֶׁרֶבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: \nכָּל מִקְוֶה שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, \nוְנָפְלוּ לוֹ שְׁלֹשֶׁת לָגִּין, \nחָסֵר אֲפִלּוּ קָרְטוֹב, \nכָּשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁחָסְרוּ בוֹ שְׁלֹשֶׁת לָגִּין. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nלְעוֹלָם הוּא בִפְסוּלוֹ, \nעַד שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ מְלוֹאוֹ וָעוֹד. \n",
|
44 |
+
"<small>ב</small>\nכֵּיצַד? \nבּוֹר שֶׁבֶּחָצֵר, \nוְנָפְלוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה לָגִּין, \nלְעוֹלָם הוּא בִפִסּוּלוֹ, \nעַד שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ מְלוֹאוֹ וָעוֹד, \nאוֹ עַד שֶׁיַּעֲמִיד בֶּחָצֵר אַרְבָּעִים סְאָה, \nוִיטַהֲרוּ הָעֶלְיוֹנִים אֶת הַתַּחְתּוֹנִים. \nרְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה פוֹסֵל, \nאֶלָּא אִם פָּקַק. \n",
|
45 |
+
"<small>ג</small>\nבּוֹר שֶׁהוּא מָלֵא מַיִם שְׁאוּבִין, \nוְהָאַמָּה נִכְנֶסֶת לוֹ וְיוֹצָא מִמֶּנּוּ, \nלְעוֹלָם הוּא בִפְסוּלוֹ, \nעַד שֶׁיִּתְחַשַּׁב \nשֶׁלֹּא נִשְׁתַּיַּר מִן הָרִאשׁוֹנִים שְׁלֹשֶׁת לָגִּין. \nשְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מְטִילִין לַמִּקְוֶה, \nזֶה לֹג וּמַחְצָה וְזֶה לֹג וּמַחְצָה, \nהַסּוֹחֵט אֶת כְּסוּתוֹ מֵטִיל מִמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה, \nוְהַמְעָרֶה מִן הַצַּרְצוּר מֵטִיל מִמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה, \nרְבִּי עֲקִיבָה מַכְשִׁיר, \nוַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. \nאָמַר רְבִּי עֲקִיבָה: \nלֹא אָמְרוּ מְטִילִין, \nאֶלָּא מֵטִיל. \nאָמְרוּ לוֹ: \nלֹא כָךְ וְלֹא כָךְ אָמָרוּ, \nאֶלָּא: \nשֶׁנָּפְלוּ לְתוֹכוֹ שְׁלֹשֶׁת לָגִּין. \n",
|
46 |
+
"<small>ד</small>\nמִכְּלִי אֶחָד, מִשְּׁנַיִם, וּמִשְּׁלֹשָׁה, \nמִצְטָרְפִין; \nוּמֵאַרְבָּעָה, אֵינָן מִצְטָרְפִין. \nבַּעַל קֶרִי הַחוֹלֶה \nשֶׁנָּפְלוּ עָלָיו תִּשְׁעַת קַבִּין מַיִם, \nוְטָהוֹר שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רֻבּוֹ \nשְׁלֹשֶׁת לָגִּין מַיִם שְׁאוּבִין, \nמִכְּלִי אֶחָד, מִשְּׁנַיִם וּמִשְּׁלֹשָׁה, \nמִצְטָרְפִין; \nמֵאַרְבָּעָה, אֵינָן מִצְטָרְפִין. \nבַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים? \nבִּזְמַן שֶׁהִתְחִיל הַשֵּׁנִי עַד שֶׁלֹּא הִסְפִיק הָרִאשׁוֹן. \nבַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים? \nבִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן לְהַרְבּוֹת, \nאֲבָל אִם נִתְכַּוַּן לְהַרְבּוֹת, \nאֲפִלּוּ קָרְטוֹב בְּכָל שָׁנָה, \nמִצְטָרְפִין בִּשְׁלֹשֶׁת לָגִּין. \n\n\n\n"
|
47 |
+
],
|
48 |
+
[
|
49 |
+
"הַמַּנִּיחַ כֵּלִים תַּחַת הַצִּנּוֹר, \nאֶחָד כֵּלִים גְּדוֹלִים וְאֶחָד כֵּלִים קְטַנִּים, \nאֲפִלּוּ כְלֵי גְלָלִים, כְּלֵי אֲבָנִים, כְּלֵי אֲדָמָה, \nפּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה. \nאֶחָד הַמַּנִּיחַ וְאֶחָד הַשָּׁכֵחַ, \nכְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי. \nוּבֵית הֶלֵּל מְטַהֲרִין בַּשָּׁכֵחַ. \nאָמַר רְבִּי מֵאִיר: \nנִמְנוּ וְרָבוּ בֵית שַׁמַּי עַל בֵּית הֶלֵּל. \nוּמוֹדִים בַּשָּׁכֵחַ בֶּחָצֵר, \nשֶׁהוּא טָהוֹר. \nאָמַר רְבִּי יוֹסֵה: \nאֲדַיִן הַמַּחֲלֹקֶת בִּמְקוֹמָהּ. \n",
|
50 |
+
"<small>ב</small>\nהַמַּנִּיחַ טַבְלָא תַחַת הַצִּנּוֹר, \nאִם יֶשׁ לָהּ לִזְבֵז, פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה, \nוְאִם לָאו, אֵינָה פוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. \nזְקָפָהּ לִדּוֹחַ, \nבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, אֵינָה פוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. \n",
|
51 |
+
"<small>ג</small>\nהַחוֹטֵט בַּצִּנּוֹר לְקַבֵּל צְרוֹרוֹת, \nבְּשֶׁלָּעֵץ, כָּל שֶׁהוּא, \nבְּשֶׁלַּחֶרֶשׂ, רְבִיעִית. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nאַף בְּשֶׁלַּחֶרֶשׂ, כָּל שֶׁהוּא, \nלֹא אָמְרוּ רְבִיעִית אֶלָּא בְשִׁבְרֵי כְלִי חֶרֶשׂ. \nהָיוּ צְרוֹרוֹת מִתְחַלְחֲלִין לְתוֹכוֹ, \nפּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה. \nיָרַד לְתוֹכוֹ עָפָר וּנְגָבָם, \nכָּשֵׁר. \nסִילּוֹן שֶׁהוּא צַר מִכָּן וּמִכָּן, וְרָחָב בָּאֶמְצַע, \nאֵינוּ פוֹסֵל, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נֶעֱשָׂה לְקַבָּלָה. \n",
|
52 |
+
"<small>ד</small>\nמַיִם שְׁאוּבִין וּמֵי גְשָׁמִין \nשֶׁמִּתְעָרְבִין בֶחָצֵר וּבָעוּקָה, \nוְעַל מַעֲלוֹת הַמְּעָרָה, \nאִם רֹב מִן הַכָּשֵׁר, כָּשֵׁר, \nוְאִם רֹב מִן הַפָּסוּל, פָּסוּל; \nמַחְצָה לְמַחְצָה, פָּסוּל. \nאֶמָּתַי? \nבִּזְמַן שֶׁמִּתְעָרְבִין עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ לַמִּקְוֶה. \nהָיוּ מְקַלְּחִין לְתוֹךְ הַמַּיִם, \nאִם יָדוּעַ שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ אַרְבָּעִים סְאָה מַיִם כְּשֵׁרִים, \nעַד שֶׁלֹּא יֵרְדוּ לְתוֹכוֹ שְׁלֹשֶׁת לָגִּין מַיִם שְׁאוּבִים, \nכָּשֵׁר, \nוְאִם לָאו, פָּסוּל. \n",
|
53 |
+
"<small>ה</small>\nהַשֹּׁקֶת שֶׁבַּסֶּלַע, \nאֵין מְמַלִּין בָּהּ, \nוְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ, \nוְאֵין מַזִּין מִמֶּנָּה, \nוְאֵינָה צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, \nוְאֵינָה פוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. \nהָיְתָה כֶלִי וְחִבְּרָהּ בַּסִּיד, \nמְמַלִּין בָּהּ, \nוּמְקַדְּשִׁין בָּהּ, \nוּמַזִּין מִמֶּנָּה, \nוּצְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, \nוּפוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. \nנִקָּבָה מִלְּמַטָּן אוֹ מִן הַצַּד, \nאִם אֵינָה יְכוּלָה לְקַבֵּל מַיִם כָּל שֶׁהֵן, \nכְּשֵׁרָה. \nכַּמָּה יְהֶא בַנֶּקֶב? \nכִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. \nאָמַר רְבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתִירָה: \nמַעֲשֶׂה בְשֹׁקֶת יֵהוּא שֶׁהָיְתָה בִירוּשָׁלַיִם, \nוְהָיְתָה נְקוּבָה כִשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, \nוְהָיוּ כָל הַטְּהָרוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם נֶעֱשׁוֹת עַל גַּבָּהּ, \nוְשָׁלְחוּ בֵית שַׁמַּי וּפְחָתוּהָ. \nשֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nעַד שֶׁיִּפָּחֵת רֻבָּהּ. \n\n\n\n"
|
54 |
+
],
|
55 |
+
[
|
56 |
+
"מַעְיָן שֶׁהֶעֱבִירוֹ עַל גַּבֵּי הַשֹּׁקֶת, \nפָּסוּל. \nהֶעֱבִירוֹ עַל גַּבֵּי הַשָּׂפָה כָל שֶׁהוּא, \nכָּשֵׁר חוּצָה לָהּ, \nשֶׁהַמַּעְיָן מְטַהֵר בְּכָל שֶׁהוּא. \nהֶעֱבִירוֹ עַל גַּבֵּי בְרֵכָה וְהִפְסִיקוֹ, \nהֲרֵי הוּא כְמוֹת שֶׁהָיָה. \nחָזַר וְהִמְשִׁיכוֹ, \nפָּסוּל לַזָּבִים, וְלַמְצֹרָעִים, \nוּלְקַדֵּשׁ מֵהֶן מֵי חַטָּאת, \nעַד שֶׁיֵּדַע שֶׁיָּצְאוּ הָרִאשׁוֹנִים. \n",
|
57 |
+
"<small>ב</small>\nהֶעֱבִירוֹ עַל גַּבֵּי כֵלִים, \nאוֹ עַל גַּבֵּי סַפְסֵל, \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nהֲרֵי הוּא כְּמוֹת שֶׁהָיָה. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nהֲרֵי הוּא כַמִּקְוֶה, \nוּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִטְבֹּל עַל גַּבֵּי סַפְסֵל. \n",
|
58 |
+
"<small>ג</small>\nמַעְיָן שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ כְּנַדָּל, \nרִבָּה עָלָיו וְהִמְשִׁיכוֹ, \nהֲרֵי הוּא כְמוֹ שֶׁהָיָה. \nהָיָה עוֹמֵד, \nוְרִבָּה עָלָיו וְהִמְשִׁיכוֹ, \nשָׁוֶה לַמִּקְוֶה לְטַהֵר בָּאֶשְׁבֹּרֶן, \nוְלַמַּעְיָן לְהַטְבִּיל בּוֹ כָּל שֶׁהוּא. \n",
|
59 |
+
"<small>ד</small>\nהַזּוֹחֲלִין, כַּמַּעְיָן, \nוְהַנּוֹטְפִין, כַּמִּקְוֶה. \nהֵעִיד רְבִּי צָדוֹק \nעַל הַזּוֹחֲלִין שֶׁרָבוּ עַל הַנּוֹטְפִין, \nשֶׁהֵן כְּשֵׁרִין. \nוְנוֹטְפִין שֶׁעֲשָׂאָן זוֹחֲלִים, \nסוֹמֵךְ אֲפִלּוּ מַקֵּל, אֲפִלּוּ קָנֶה, \nאֲפִלּוּ זָב, אֲפִלּוּ זָבָה, \nיוֹרֵד וְטוֹבֵל. \nדִּבְרֵי רְבִּי יְהוּדָה. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nכָּל דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, \nאֵין מַזְחִילִין בּוֹ. \n",
|
60 |
+
"<small>ה</small>\nכָּל הַיַּמִּים כַּמִּקְוֶה, \nשֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית א,י) \n\"וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים\". \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nהַיָּם הַגָּדוֹל כַּמִּקְוֶה, \nלֹא נֶאֱמַר \"יַמִּים\", \nאֶלָּא שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מִינֵי יַמִּים הַרְבֵּה. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nכָּל הַיַּמִּים מְטַהֲרִין בְּזוֹחֲלִין, \nוּפְסוּלִין לַזָּבִין, וְלַמְצֹרָעִין, \nוּלְקַדֵּשׁ מֵהֶן מֵי חַטָּאת. \n",
|
61 |
+
"<small>ו</small>\nגַּל שֶׁנִּתְלַשׁ וּבוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, \nוְנָפַל עַ�� הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים, \nטְהוֹרִים. \nכָּל מָקוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, \nטוֹבְלִים וּמַטְבִּילִין. \nמַטְבִּילִים בַּחֲרִיצִים, וּבִנְעָצִים, \nוּבְפִרְסַת חֲמוֹר הַמְעֹרֶבֶת בַּבִּקְעָה. \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nמַטְבִּילִין בַּחַרְדְּלִית. \nבֵּית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nאֵין מַטְבִּילִין. \nוּמוֹדִין שֶׁהוּא גּוֹדֵר כֵּלִים וְטוֹבֵל בָּהֶן. \nוְכֵלִים שֶׁגָּדַר בָּהֶן, \nלֹא הָטְבָּלוּ. \n\n\n\n"
|
62 |
+
],
|
63 |
+
[
|
64 |
+
"כָּל הַמְעֹרָב לַמִּקְוֶה, כַּמִּקְוֶה. \nחוֹרְרֵי הַמְּעָרָה וְסִדְקֵי הַמְּעָרָה, \nמַטְבִּילִין בָּהֶן שֶׁהֵן. <'במה' מחוק לפני 'שהן'> \nעוּקַת הַמְּעָרָה, אֵין מַטְבִּילִין בָּהּ, \nאֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה נְקוּבָה כִשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. \nאָמַר רְבִּי יְהוּדָה: \nאֵמָתַי? \nבִּזְמַן שֶׁהִיא מַעֲמֶדֶת עַצְמָהּ. \nאֲבָל אִם אֵינָה מַעֲמֶדֶת עַצְמָהּ, \nמַטְבִּילִין בָּהּ בְּמָה שֶׁהִיא. \n",
|
65 |
+
"<small>ב</small>\nדְּלִי שֶׁהוּא מָלֵא כֵלִים וְהִטְבִּילוֹ, \nהֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין. \nאִם לֹא טָבַל בְּמַיִם מְעֹרָבִים, <היה כתוב ונמחק: 'המים'>\nעַד שֶׁיְּהוּ מְעֹרָבִים כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. \n",
|
66 |
+
"<small>ג</small>\nשְׁלֹשָׁה מִקְווֹת, \nבָּזֶה עֶשְׂרִים, וּבָזֶה עֶשְׂרִים, \nוּבָזֶה עֶשְׂרִים סְאָה מַיִם שְׁאוּבִין, \nוְהַשָּׁאוּב מִן הַצַּד, \nוְיָרְדוּ שְׁלֹשָׁה וְטָבְלוּ בָהֶן וְנִתְעָרְבוּ, \nהַמִּקְווֹת טְהוֹרִין, \nוְהַטּוֹבְלִים טְהוֹרִין. \nהָיָה הַשָּׁאוּב בָּאֶמְצַע, \nוְיָרְדוּ שְׁלֹשָׁה וְטָבְלוּ בָהֶן וְנִתְעָרְבוּ, \nהַמִּקְווֹת כְּמוֹת שֶׁהָיוּ, \nוְהַטּוֹבְלִין כְּמוֹת שֶׁהָיוּ. \n",
|
67 |
+
"<small>ד</small>\nהַסְּפוֹג וְהַדְּלִי שֶׁהָיוּ בָהֶן שְׁלֹשֶׁת לָגִּין מַיִם, \nנָפְלוּ לַמִּקְוֶה, לֹא פְסָלוּהוּ, \nשֶׁלֹּא אָמְרוּ אֶלָּא שְׁלֹשֶׁת לָגִּין שֶׁנָּפְלוּ. \n",
|
68 |
+
"<small>ה</small>\nהַשִּׁדָּה וְהַתֵּבָה שָׁוִים, <שבים>\nאֵין מַטְבִּילִין בָּהֶם, \nאֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ נְקוּבִין כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nבְּכֶלִי גָדוֹל, אַרְבָּעָה טְפָחִים, \nוּבַקָּטֹן, רֻבּוֹ. \nוְאִם הָיָה שַׂק אוֹ קֻפָּה, \nמַטְבִּילִין בָּהֶם בְּמַה שֶּׁהֵן, \nמִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם מְעֹרָבִים. \nהָיוּ נְתוּנִים תַּחַת הַצִּנּוֹר, \nאֵינָן פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה, \nאֶלָּא מַטְבִּילִין אוֹתָן, \nוּמַעֲלִין אוֹתָן כְּדַרְכָּן. \n",
|
69 |
+
"<small>ו</small>\nגַּצְטְרָה שֶׁבַּמִּקְוֶה, \nוְהִטְבִּיל בָּהּ אֶת הַכֵּלִים, \nטָהֲרוּ מִטֻּמְאָתָן, \nאֲבָל טְמֵאִין עַל גַּב כְּלִי חֶרֶשׂ. \nאִם הָיוּ הַמַּיִם צָפִין עַל גַּבָּיו כָּל שֶׁהֵן, \nטְהוֹרִין. \nמַעְיָן שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַתַּנּוּר, \nוְיָרַד וְטָבַל בְּתוֹכוֹ, \nהוּא טָהוֹר, וְיָדָיו טְמֵאוֹת; \nאִם הָיוּ עַל גַּבָּיו רוּם יָדָיו, \nטְהוֹרוֹת. \n",
|
70 |
+
"<small>ז</small>\nעֵרוּב הַמִּקְווֹת, כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, \nכְּעָבְיָהּ כַּחֲלָלָהּ, \nכִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת חוֹזְרוֹת לִמְקוֹמָן. \nסָפֵק שֶׁהִיא כִשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, \nסָפֵק שֶׁאֵינָהּ כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, \nפְּסוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִן הַתּוֹרָה. \nוְכֵן כַּזַּיִת מִן הַמֵּת, \nוְכַזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה, \nוְכָעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ. \nכָּל שֶׁיַּעֲמֹד בִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד לְמַעֲטָהּ. <נמחק מ ונכתב עליו ל> \nרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: \nכָּל שֶׁהוּא מִבִּרְיַת הַמַּיִם, טָהוֹר. \n",
|
71 |
+
"<small>ח</small>\nמְטַהֲרִים אֶת הַמִּקְווֹת, \nהָעֶלְיוֹן מִן הַתַּחְתּוֹן, \nהָרָחוֹק מִן הַקָּרוֹב. \nכֵּיצַד? \nמֵבִיאִין סִילּוֹן שֶׁלַּחֶרֶשׂ אוֹ שֶׁלֶּאֱבָר, \nוּמַנִּיחַ אֶת יָדָיו תַחְתָּיו עַד שֶׁהוּא מִתְמַלֵּא מַיִם, \nוּמוֹשְׁכוֹ וּמַשִּׁיקוֹ אֲפִלּוּ כִשְׂעָרָה, דַּיּוֹ. \nהָיָה בָעֶלְיוֹן אַרְבָּעִים סְאָה, \nוּבַתַּחְתּוֹן אֵין כְּלוּם, \nמְמַלֵּא בַכָּתֵף וְנוֹתֵן לָעֶלְיוֹן, \nעַד שֶׁיֵּרְדוּ לַתַּחְתּוֹן אַרְבָּעִים סְאָה. \n",
|
72 |
+
"<small>ט</small>\nכֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁנֵי מִקְווֹת שֶׁנִּסְדַּק, \nלַשֶּׁתִי, מִצְטָרֵף, \nוְלָעֵרֶב, אֵינוּ מִצְטָרֵף, \nעַד שֶׁיְּהֵא בְמָקוֹם אֶחָד כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nחִלּוּף הַדְּבָרִים. \nנִפְרְצוּ זֶה לְתוֹךְ זֶה, \nעַל רוּם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, \nוְעַל רֹחַב כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. \n",
|
73 |
+
"<small>י</small>\nהָאַבִּיק שֶׁבַּמַּרְחֵץ, \nבִּזְמַן שֶׁהוּא בָּאֶמְצַע, פּוֹסֵל, \nמִן הַצַּד, אֵינוּ פוֹסֵל, \nמִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמִקְוֶה סָמוּךְ לַמִּקְוֶה. \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nאִם מְקַבֶּלֶת הָאַמְבָּטֵי רְבִיעִית \nעַד שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לָאַבֵּיק, כָּשֵׁר, \nוְאִם לָאו, פָּסוּל. \nרְבִּי אֶלְעָזָר בִּרְבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: \nאִם מְקַבֵּל הָאַבִּיק כָּל שֶׁהוּא, \nפָּסוּל. \n",
|
74 |
+
"<small>יא</small>\nהַמְטַהֶרֶת שֶׁבַּמַּרְחֵץ, \nהַתַּחְתּוֹנָה מְלֵאָה שְׁאוּבִין, \nוְהָעֶלְיוֹנָה מְלֵאָה כְשֵׁרִין, \nאִם יֵשׁ כְּנֶגֶד הַנֶּקֶב שְׁלֹשֶׁת לָגִּין, \nפָּסוּל. \nכַּמָּה יְהֵא בַנֶּקֶב וִיהֵא בוֹ שְׁלֹשֶׁת לָגִּים? \nאֶחָד מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים לִבְרֵכָה. \nדִּבְרֵי רְבִּי יוֹסֵה. \nוּרְבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: \nהַתַּחְתּוֹנָה מְלֵאָה כְשֵׁרִים, \nוְהָעֶלְיוֹנָה מְלֵאָה שְׁאוּבִין, \nוְיֵשׁ כְּנֶגֶד הַנֶּקֶב שְׁלֹשֶׁת לָגִּים, \nכָּשֵׁר, \nשֶׁלֹּא אָמְרוּ אֶלָּא שְׁלֹשֶׁת לָגִּין שֶׁנָּפַל. \n\n\n\n"
|
75 |
+
],
|
76 |
+
[
|
77 |
+
"יֵשׁ מַעֲלִין אֶת הַמִּקְוֶה וְלֹא פוֹסְלִין, \nפּוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין, \nלֹא מַעֲלִין וְלֹא פוֹסְלִין. \nאֵלּוּ מַעֲלִין וְלֹא פוֹסְלִין: \nהַשֶּׁלֶג, \nוְהַבָּרָד, \nוְהַכְּפוֹר, <וְהַכִיּפוֹר>\nוְהַגָּלִיד, \nוְהַמֶּלַח, \nוְטִיט הַנָּדוֹק. \nאָמַר רְבִּי עֲקִיבָה: \nהָיָה יִשְׁמָעֵאל דָּן כְּנֶגְדִּי לוֹמַר: \nהַשֶּׁלֶג אֵינוּ מַעֲלֶה אֶת הַמִּקְוֶה. \nוְהֵעִידוּ אַנְשֵׁי מֵידְבָא מִשְּׁמוֹ, \nשֶׁאָמַר לָהֶם: \n\"צְאוּ וְהָבִיאוּ שֶׁלֶג כַּתְּחִלָּה!\" \nרְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: \nאֶבֶן הַבָּרָד כַּמַּיִם. \n\n<small>ב</small>\nכֵּיצַד מַעֲלִין וְלֹא פוֹסְלִין? \nמִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר אַחַת, \nנָפַל מֵהֶם סְאָה לְתוֹכוֹ וְהֶעֱלַתּוּ, \nנִמְצְאוּ מַעֲלִין וְלֹא פוֹסְלִין. \n",
|
78 |
+
"<small>ג</small>\nאֵלּוּ פוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין: \nהַמַּיִם, בֵּין טְמֵאִין בֵּין טְהוֹרִין, \nמֵי כְבָשִׁין, \nוּמֵי שְׁלָקוֹת, \nוְהַתַּמֶָּד עַד שֶׁלֹּא הֶחֱמִיץ. \n\n<small>ד</small>\nכֵּיצַד פּוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין? \nמִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר קָרְטוֹב, \nוְנָפַל מֵהֶן קָרְטוֹב לְתוֹכוֹ, וְלֹא הֶעֱלָהוּ, \nפּוֹסְלוֹ בִשְׁלֹשֶׁת לָגִּין. \nאֲבָל שְׁאָר מַשְׁקִין, \nוּמֵי פֵרוֹת, \nהַצֵּיר, \nוְהַמָּרְיָס, \nוְהַתַּמָּד מִשֶּׁהֶחֱמִיץ, \nפְּעָמִים מַעֲלִים וּפְעָמִים שֶׁאֵינָן מַעֲלִין. \nכֵּיצַד? \nמִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר אַחַת, \nוְנָפַל מֵהֶן סְאָה לְתוֹכוֹ, וְלֹא הֶעֱלַתּוּ, \nהָיוּ בוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, \nנָתַן סְאָה וְנָטַל סְאָה, \nהֲרֵי זֶה כָשֵׁר. \n",
|
79 |
+
"<small>ה</small>\nהֵדִיחַ בּוֹ סַלֵּי זֵיתִים וְסַלֵּי עֲנָבִים, \nוְשִׁנּוּ מַרְאָיו, כָּשֵׁר. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nמֵי הַצֶּבַע פּוֹסְלִין אוֹתוֹ בִּשְׁלֹשֶׁת לָגִּין, \nוְאֵין פּוֹסְלִין אוֹתוֹ בְּשִׁנּוּי מַרְאֶה. \nנָפַל לְתוֹכוֹ יַיִן וּמֹחַל, \nוְשִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו, פָּסוּל. \nכֵּיצַד יַעֲשֶׂה? \nיַמְתִּין עַד שֶׁיֵּרְדוּ הַגְּשָׁמִים, \nוְיַחְזְרוּ מַרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה הַמַּיִם. \nהָיוּ בוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, \nמְמַלֵּא בַכָּתֵף וְנוֹתֵן לְתוֹכוֹ, \nעַד שֶׁיַּחְזְרוּ מַרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה הַמַּיִם. \n",
|
80 |
+
"ו <ד>\nנָפַל לְתוֹכוֹ יַיִן וּמֹחַל, \nוְשִׁנּוּ מִקְצָת מַרְאָיו, \nאֵין בּוֹ מַרְאֵה מַיִם אַרְבָּעִים סְאָה, \nהֲרֵי זֶה לֹא יִטְבּל בּוֹ. \n",
|
81 |
+
"<small>ז</small>\nשְׁלֹשֶׁת לָגִּין מַיִם חָסֵר קָרְטוֹב, \nוְנָפַל לְתוֹכָן קָרְטוֹב יַיִן, \nוַהֲרֵי מַרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה הַיַּיִן, \nוְנָפְלוּ לַמִּקְוֶה, \nלֹא פְסָלוּהוּ. \nשְׁלֹשֶׁת לָגִּים מַיִם חָסֵר קָרְטוֹב, \nוְנָפַל לְתוֹכָן קָרְטוֹב חָלָב, \nוַהֲרֵי מַרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה הַמַּיִם, \nוְנָפְלוּ לַמִּקְוֶה, \nלֹא פְסָלוּהוּ. \nרְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: \nהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנִּרְאֶה. \n",
|
82 |
+
"<small>ח</small>\nמִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מְכֻוָּנוֹת, \nוְיָרְדוּ שְׁנַיִם וְטָבְלוּ זֶה אַחַר זֶה, \nהָרִאשׁוֹן טָהוֹר, וְהַשֵּׁנִי טָמֵא. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאִם הָיוּ רַגְלָיו שֶׁלָּרִאשׁוֹן נוֹגְעוֹת בַּמַּיִם, \nאַף הַשֵּׁנִי טָהוֹר. \n\n<small>ט</small>\nהִטְבִּיל בּוֹ אֶת הַסָּגוֹס, וְהֶעֱלָהוּ, \nוּמִקְצָתוֹ נוֹגֵעַ בַּמַּיִם, \nטָהוֹר. \nהַכַּר וְהַכֶּסֶת שֶׁלָּעוֹר, \nכֵּיוָן שֶׁהִגְבִּיהַּ שִׂפְתוֹתֵיהֶן מִן הַמַּיִם, \nהַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָן שְׁאוּבִין. \nכֵּיצַד יַעֲשֶׂה? \nמַטְבִּילָן וּמַעֲלֶה אוֹתָן דֶּרֶךְ שׁוּלֵיהֶן. \n",
|
83 |
+
"<small>י</small>\nהַטּוֹבֵל בּוֹ אֶת הַמִּטָּה, \nאַף עַל פִּי שֶׁרַגְלֶיהָ שׁוֹקְעוֹת בְּטִיט הֶעָבֶה, \nטְהוֹרָה, \nמִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם מַקְדִּימִים. \nמִקְוֶה שֶׁמֵּימָיו מְרֻדָּדִין, \nכּוֹבֵשׁ אֲפִלּוּ חֲבִילֵי עֵצִים, \nאֲפִלּוּ חֲבִילֵי קָנִים, \nכְּדֵי שֶׁיִּתְפְּחוּ הַמַּיִם, \nוְיוֹרֵד וְטוֹבֵל. \nמַחַט שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל מַעֲלוֹת הַמְּעָרָה, \nהָיָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא בַמַּיִם, \nכֵּיוָן שֶׁעָבַר עָלֶיהָ הַגַּל, \nטְהוֹרָה. \n\n\n\n"
|
84 |
+
],
|
85 |
+
[
|
86 |
+
"אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִקְווֹתֶיהָ טְהוֹרִין. \nמִקְווֹת הָעַמִּים שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ, \nכְּשֵׁרִין לְבַעֲלֵי קְרָיִין, \nאֲפִלּוּ נִתְמַלְּאוּ בְקִילוֹן. \nשֶׁלְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁבַּחוּץ לַמ��ַפְתֵּחַ, \nכְּשֵׁרִין אַף לַנִּדּוֹת. \nשֶׁלִּפְנִים מִן הַמַּפְתֵּחַ, \nכְּשֵׁרִין לְבַעֲלֵי קְרָיִין, \nוּפְסוּלִין לְכָל הַטְּמֵאִין. \nרְבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: \nהַקְּרוֹבִין לָעִיר וְלַדֶּרֶךְ, \nטְמֵאִין מִפְּנֵי הַכְּבִיסָה, \nוְהָרְחוֹקִין, טְהוֹרִין. \n",
|
87 |
+
"<small>ב</small>\nאֵלּוּ בַעֲלֵי קְרָיִין צְרִיכִין טְבִילָה: \nרָאָה מַיִם חֲלוּקִים אוֹ עֲכוּרִין, \nבַּתְּחִלָּה, טָהוֹר, <אולי כַּתְּחִלָּה>\nבָּאֶמְצַע וּבַסּוֹף, טָמֵא, \nבַּתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, טָהוֹר. \nלְבָנִים וְנִמְשָׁכִין, טָמֵא. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nהַלְּבָנִים כָּעֲכוּרִים. \n",
|
88 |
+
"<small>ג</small>\nהַמֵּטֵל טִפִּים עָבוֹת מִתּוֹךְ הָאַמָּה, \nטָמֵא. \nדִּבְרֵי רְבִּי אֶלְעָזָר חֲסָמָה. \nהַמְהַרְהֵר בַּלַּיְלָה, \nוְעָמַד וּמָצָא בְשָׂרוֹ חַם, \nטָמֵא. \nהַפּוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, \nטְהוֹרָה. \nדִּבְרֵי רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. \nרְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: \nפְּעָמִים שֶׁהֵן אַרְבַּע עוֹנוֹת, \nפְּעָמִים שֶׁהֵן חָמֵשׁ, \nפְּעָמִים שֶׁהֵן שֵׁשׁ. \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nלְעוֹלָם חָמֵשׁ. \n",
|
89 |
+
"<small>ד</small>\nנָכְרִית שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע מִיִּשְׂרָאֵל, \nטְמֵאָה. \nבַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע מִן הַנָּכְרִי, \nטְהוֹרָה. \nהָאִשָּׁה שֶׁשִּׁמְּשָׁה בֵיתָהּ, \nוְיָרְדָה וְטָבְלָה וְלֹא כִבְּדָה אֶת הַבַּיִת, \nכְּאִלּוּ לֹא טָבְלָה. \nבַּעַל קֶרִי שֶׁטָּבַל וְלֹא הֵטִיל לַמַּיִם, \nכְּשֶׁיָּטִיל לַמַּיִם, טָמֵא. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nבַּחוֹלֶה וּבַזָּקֵן, טָמֵא. \nבַּיֶּלֶד וּבַבָּרִיא, טָהוֹר. \n",
|
90 |
+
"<small>ה</small>\nנִדָּה שֶׁנָּתְנָה מָעוֹת בְּפִיהָ, \nוְיָרְדָה וְטָבְלָה, טָהָרָה מִטֻּמְאָתָהּ, \nאֲבָל טְמֵאָה עַל גַּב רוֹקָהּ. \nנָתְנָה שְׂעָרָהּ בְּפִיהָ, \nקָפְצָה יָדָהּ, \nקָרְצָה שִׂפְתוֹתֶיהָ, \nכְּאִלּוּ לֹא טָבָלָה. \nהָאוֹחֵז בָּאָדָם וּבַכֵּלִים וּמַטְבִּילָן, \nטְמֵאִין. \nוְאִם הֵדִיחַ אֶת יָדָיו בַּמַּיִם, טְהוֹרִין. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nיְרַפֶּה, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ בָהֶם הַמַּיִם. \nבֵּית הַסְּתָרִים וּבֵית הַקְּמָטִים, \nאֵינָן צְרִיכִין שֶׁיָּבוֹאוּ בָהֶם הַמַּיִם. \n\n\n\n"
|
91 |
+
],
|
92 |
+
[
|
93 |
+
"אֵלּוּ חוֹצְצִין בָּאָדָם: \nחוּטֵי צֶמֶר, חוּטֵי פִשְׁתָּן, \nוְהָרְצוּעוֹת שֶׁבְּרָאשֵׁי הַבָּנוֹת. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nשֶׁלַּצֶּמֶר וְשֶׁלַּשֵּׂעָר אֵינָן חוֹצְצִין, \nמִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם בָּאִים בָּהֶן. \n",
|
94 |
+
"<small>ב</small>\nקִלְקֵי הַלֵּב וְהַזָּקָן, \nוּבֵית הַסְּתָרִים בָּאִשָּׁה, \nלִפְלוּף שֶׁחוּץ לָעַיִן, \nוְגֶלֶד שֶׁחוּץ לַמַּכָּה, \nוְהָרְטִיָּה שֶׁעָלֶיהָ, \nוְשֶׁרֶף הַיָּבֵשׁ, \nוְגִלְדֵי צוֹאָה שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ, \nוּבָצֵק שֶׁעַל הַצִּפֹּרֶן, \nוְהַמַּלְמוּלִין, \nוְטִיט הַיָּוֵן, \nוְטִיט הַיּוֹצְרִין, \nוְגֵץ יְוָנִי. \nאֵי זֶה הוּא טִיט הַיָּוֵן? \nזֶה טִיט הַבּוֹרוֹת, \nשֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים מ,ג) \n\"וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן\". <ויקם על סלע רגלי> \n\n<small>ג</small>\nטִיט הַיּוֹצְרִין כִּשְׁמוּעוֹ. \nרְבִּי יוֹסֵה מְטַהֵר בְּשֶׁלַּיּוֹצְרִין, \nוּמְטַמֵּא בְשֶׁלִּמְרָקָה. \nגֵץ יְוָנִי, אֵלּוּ יִתְדוֹת הַדְּרָכִין, \nשֶׁאֵין טוֹבְלִין בָּהֶן וְלֹא מַטְבִּילִין אוֹתָן. \nוּשְׁאָר כָּל הַטִּיט, \nמַטְבִּילִין בּוֹ כְּשֶׁהוּא לַח. \nלֹא יִטְבֹּל בָּאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו. \nוְלֹא יִטְבֹּל אֶת הַקֻּמְקוּם בַּפֶּחָמִים, \nאֶלָּא אִם שִׁפְשֵׁף. \n",
|
95 |
+
"<small>ד</small>\nאֵלּוּ שֶׁאֵינָן חוֹצְצִין: \nקִלְקֵי הָרֹאשׁ, \nוּבֵית הַשֶּׁחִי, \nוּבֵית הַסְּתָרִים בָּאִישׁ. \nרְבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: \nאֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה, \nכָּל הַמַּקְפִּיד עָלָיו, \nחוֹצֵץ, \nוְשֶׁאֵינוּ מַקְפִּיד עָלָיו, \nאֵינוּ חוֹצֵץ. \n",
|
96 |
+
"<small>ה</small>\nלִפְלוּף שֶׁבָּעַיִן, \nוְגֶלֶד שֶׁעַל הַמַּכָּה, \nוְשֶׁרֶף הַלַּח, \nוְלִכְלוּכֵי צוֹאָה שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ, \nוְצוֹאָה שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן, \nוְצִפֹּרֶן הַמְדֻלְדֶּלֶת, \nכְּשׁוּת שֶׁלַּקָּטָן, \nלֹא מִטַּמֵּא וְלֹא מְטַמֵּא. \nקְרוּם שֶׁעַל הַמַּכָּה, \nטָמֵא וּמְטַמֵּא. \n",
|
97 |
+
"<small>ו</small>\nאֵלּוּ חוֹצְצִין בַּכֵּלִים: \nהַזֶּפֶת וְהַמּוֹר בִּכְלֵי זְכוֹכִית, \nבֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ, \nעַל הַשֻּׁלְחָן וְעַל הַטַּבְלָה וְעַל הַדַּרְגֵּשׁ, \nוְעַל הַנְּקִיוֹם, \nחוֹצְצִין, \nעַל הַבְּלוּסִים, אֵינָן חוֹצְצִין. \nעַל מִטּוֹת בַּעַל הַבַּיִת, חוֹצֵץ, \nוְעַל שֶׁלֶּעָנִי, אֵינוּ חוֹצֵץ. \nעַל אֲכוֹף בַּעַל הַבַּיִת, חוֹצֵץ, \nוְעַל שֶׁלְּזַקָּקִין, אֵינוּ חוֹצֵץ. \nעַל הַמַּרְדַּעַת חוֹצֵץ. \nרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: \nעַד כָּאִסָּר הָאִיטַלְקִי. \n",
|
98 |
+
"<small>ז</small>\nעַל הַבְּגָדִים מִצַּד אֶחָד, אֵינוּ חוֹצֵץ, \nמִשְּׁנֵי צְדָדִין, חוֹצֵץ. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשֵּׁם רְבִּי יִשְׁמָעֵאל: \nאַף מִצַּד אֶחָד. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nשֶׁל בַּנְּוִים, מִצַּד אֶחָד, \nוְשֶׁלַּבּוּר, מִשְּׁנֵי צְדָדִין. \n",
|
99 |
+
"<small>ח</small>\nמִטְפַּחַת שֶׁלְּזַפָּתִין וְשֶׁלַּיּוֹצְרִין וְשֶׁלִּמְפַסְּלֵי אִילָנוֹת, \nאֵינָן חוֹצְצִין. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאַף שֶׁלְּקַיָּצִים כַּיּוֹצֵא בָהֶן. \nזֶה הַכְּלָל: \nכָּל הַמַּקְפִּיד עָלָיו, חוֹצֵץ, \nוְשֶׁאֵינוּ מַקְפִּיד עָלָיו, אֵינוּ חוֹצֵץ. \n\n\n\n"
|
100 |
+
],
|
101 |
+
[
|
102 |
+
"כָּל יְדוֹת הַכֵּלִים שֶׁהִכְנִיסָן שֶׁלֹּא כְדַרְכָּן, \nאוֹ שֶׁהִכְנִיסָן כְּדַרְכָּן וְלֹא מֵרְקָן, \nאוֹ שֶׁמֵּרְקָן וְנִשְׁבָּרוּ, \nהֲרֵי אֵלּוּ חוֹצְצִין. \nכֶּלִי שֶׁהִטְבִּילוֹ דֶרֶךְ פִּיו, \nכְּאִלּוּ לֹא טָבַל. \nהִטְבִּילוֹ כְדַרְכּוֹ וְלֹא הַזִּבּוֹרִית, \nעַד שֶׁיַּטֶּנּוּ עַל צִדּוֹ. \nכֶּלִי שֶׁהוּא צַר מִכָּן וּמִכָּן וְרָחָב בָּאֶמְצַע, \nאֵינוּ טָהוֹר, עַד שֶׁיַּטֶּנּוּ עַל צִדּוֹ. \nצְלוֹחִית שֶׁפִּיהָ שׁוֹקֵעַ, \nאֵינָה טְהוֹרָה, עַד שֶׁיִּקְּבֶנָּה מִצִּדָּהּ. \nקַלְמָרִין, \nאֵינָה טְהוֹרָה, עַד שֶׁיִּקְּבֶנָּה מִצִּדָּהּ. \nקַלְמָרִין שֶׁלְּיוֹסֵף הַכֹּהֵן הָיְתָה נְקוּבָה בְצִדָּהּ. \n",
|
103 |
+
"<small>ב</small>\nהַכַּר וְהַכֶּסֶת שֶׁלָּעוֹר, \nהֲרֵי אֵלּוּ צְרִיכִין שֶׁיָּבוֹאוּ בָהֶן הַמַּיִם. \nכֶּסֶת עֲגֻלָּה, הַכַּדּוּר, וְהָאֵמוֹן, \nוְהַקָּמֵיעַ, וּתְפִלָּה, \nאֵינָן צְרִיכִין שֶׁיָּבוֹאוּ בָהֶם הַמַּיִם. \nזֶה הַכְּלָל: \nכָּל שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא, \nטוֹבְלִין סְתוּמִין. \n",
|
104 |
+
"<small>ג</small>\nאֵלּוּ שֶׁאֵינָן צְרִיכִין שֶׁיָּבוֹאוּ בָהֶם הַמַּיִם: \nקִשְׁרֵי הֶעָנִי, \nוְהַנּוּמִין, \nוַחֲבַט שֶׁלַּסַּנְדָּל, \nוּתְפִלָּה שֶׁלָּרֹאשׁ בִּזְמַן שֶׁהִיא חוּצָה, \nוְשֶׁלַּזְּרוֹעַ בִּזְמַן שֶׁהִיא עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, \nוְאָזְנֵי הַחֵמֶת, \nוְאָזְנֵי הַתָּרְמֵל. \n",
|
105 |
+
"<small>ד</small>\nאֵלּוּ שֶׁהֵן צְרִיכִין שֶׁיָּבוֹאוּ בָהֶם הַמַּיִם: \nהַקֶּשֶׁר שֶׁבַּפִּרְקַרְסִין שֶׁבַּכָּתֵף, \nוְשָׂפָה שֶׁלַּסָּדִין, \nצָרִיךְ לִמְתַּח, \nוּתְפִלָּה שֶׁלָּרֹאשׁ בִּזְמַן שֶׁאֵינָה חוּצָה, \nוְשֶׁלַּזְּרוֹעַ בִּזְמַן שֶׁאֵינָה עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, \nוְשֶׁנֶץ שֶׁלַּסַּנְדָּל, \nוּבְגָדִים שֶׁהִטְבִּילָן מְכֻבָּסִין, \nעַד שֶׁיְּבַעְבֵּעוּ. <שֶׁיְּבַעְבִּיעוּ> \nהִטְבִּילָן נְגוּבִים, \nעַד שֶׁיְּבַעְבֵּעוּ, וְיָנוּחוּ מִבִּעְבּוּעָן. \n",
|
106 |
+
"<small>ה</small>\nכָּל יְדוֹת הַכֵּלִים שֶׁהֵן אֲרֻכִּין וְעָתִיד לְקוֹצָץ, \nמַטְבִּילָן עַד מְקוֹם הַמִּדָּה. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nעַד שֶׁיַּטְבִּיל אֶת כֻּלּוֹ. \nשַׁלְשֶׁלֶת דְּלִי גָדוֹל, אַרְבָּעָה טְפָחִים, \nוְשֶׁלַּקָּטָן, עֲשָׂרָה, \nמַטְבִּילָן עַד מְקוֹם הַמִּדָּה. \nרְבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: \nעַד שֶׁיַּטְבִּיל אֶת כָּל הַטַּבַּעַת. \nהַחֶבֶל שֶׁהוּא קָשׁוּר בַּקֻּפָּה, \nאֵינוּ חִבּוּר, אֶלָּא אִם תָּפַר. <אֵינָה>\n",
|
107 |
+
"<small>ו</small>\nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nאֵין מַטְבִּילִין חַמִּים בַּצּוֹנִין, \nוְלֹא צוֹנִין בַּחַמִּים, \nלֹא יָפִים בָּרָעִים, \nוְלֹא רָעִים בַּיָּפִים. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nמַטְבִּילִין. \nכֶּלִי שֶׁהוּא מָלֵא מַשְׁקִים, \nהִטְבִּילוֹ, כְּאִלּוּ לֹא טָבַל. \nמָלֵא מֵי רַגְלַיִם, \nרוֹאִין אוֹתָן כְּאִלּוּ הֵן מַיִם. \nמָלֵא מֵי חַטָּאת, \nעַד שֶׁיִּרְבּוּ הַמַּיִם עַל מֵי חַטָּאת. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nאֲפִלּוּ כֶלִי מַחֲזִיק כּוֹר, \nוְאֵין בּוֹ אֶלָּא רְבִיעִית, \nכְּאִלּוּ לֹא טָבַל. \n",
|
108 |
+
"<small>ז</small>\nכָּל הָאֳכָלִין מִצְטָרְפִין לִפְסוֹל אֶת הַגְּוִיָּה בְכַחֲצִי פְרָס. \nכָּל הַמַּשְׁקִים מִצְטָרְפִין לִפְסוֹל אֶת הַגְּוִיָּה בָרְבִיעִית. \nזֶה חֹמֶר בְּשׁוֹתֶה מַשְׁקִים טְמֵאִים מִבַּמִּקְוֶה, \nשֶׁעָשָׁה בוֹ שְׁאָר מַשְׁקִין כַּמַּיִם. \n",
|
109 |
+
"<small>ח</small>\nאָכַל אֳכָלִין טְמֵאִין, \nוְשָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִין, \nטָבַל וֶהֱקִיאָן, \nטְמֵאִין, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן טְהוֹרִין בַּגּוּף. \nשָׁתָה מַיִם טְמֵאִין, \nטָבַל וֶהֱקִיאָן, \nטְהוֹרִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן טְהוֹרִין בַּגּוּף. \nבָּלַע טַבַּעַת טְהוֹרָה, \nוְנִכְנַס לְאֹהֶל הַמֵּת, \nהִזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל, הֱקִיאָהּ, \nהֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיָתָה. \nבָּלַע טַבַּעַת טְמֵאָה, \nטוֹבֵל וְאוֹכֵל בִּתְרוּמָתוֹ; \nהֱקִיאָהּ, \nטְמֵאָה, וְטִמַּתּוּ. \nחֵץ שֶׁהוּא תָּחוּב בָּאָדָם, \nבִּזְמַן שֶׁהוּא נִרְאֶה, חוֹצֵץ. \nאִם אֵינוּ נִרְאֶה, אֵינוּ חוֹצֵץ,\nטוֹבֵל וְאוֹכֵל בִּתְרוּמָתוֹ. \n\n\n\n\n"
|
110 |
+
]
|
111 |
+
],
|
112 |
+
"sectionNames": [
|
113 |
+
"Chapter",
|
114 |
+
"Mishnah"
|
115 |
+
]
|
116 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Mikvaot/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json
ADDED
@@ -0,0 +1,120 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "he",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Mikvaot",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
|
5 |
+
"versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"priority": 2.0,
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"digitizedBySefaria": true,
|
10 |
+
"heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
|
11 |
+
"versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
|
12 |
+
"actualLanguage": "he",
|
13 |
+
"languageFamilyName": "hebrew",
|
14 |
+
"isBaseText": true,
|
15 |
+
"isSource": true,
|
16 |
+
"isPrimary": true,
|
17 |
+
"direction": "rtl",
|
18 |
+
"heTitle": "משנה מקואות",
|
19 |
+
"categories": [
|
20 |
+
"Mishnah",
|
21 |
+
"Seder Tahorot"
|
22 |
+
],
|
23 |
+
"text": [
|
24 |
+
[
|
25 |
+
"שש מעלות במקואות זו למעלה מזו וזו למעלה מזו מי גבאים. שתה טמא ושתה טהור טמא. שתה טמא ומילא בכלי טהור. טמא. שתה טמא ונפל ככר של תרומה. אם הדיח טמא. ואם לא הדיח טהור: ",
|
26 |
+
"מלא בכלי טמא ושתה טהור. טמא. מלא בכלי טמא ומלא בכלי טהור. טמא. מלא בכלי טמא ונפל ככר של תרומה. אם הדיח טמא. ואם לא הדיח. טהור: ",
|
27 |
+
"נפלו מים טמאים ושתה טהור. טמא: נפלו מים טמאים ומלא בכלי טהור. טמא. נפלו מים טמאים ונפל ככר של תרומה. אם הדיח טמא. ואם לא הדיח טהור. ר' שמעון אומר בין שהדיח בין שלא הדיח טמא: ",
|
28 |
+
"נפל לתוכן מת. או שהלך בהן הטמא ושתה טהור טהור. אחד מי גבאים מי בורות מי שיחים מי מערות מי תמציות שפסקו ומקואות שאין בהם ארבעים סאה. בשעת הגשמים הכל טהור. פסקו הגשמים הקרובים לעיר ולדרך. טמאים. והרחוקים טהורין עד שיהלכו רוב בני אדם: ",
|
29 |
+
"מאימתי טהרתן בית שמאי אומרים משירבו וישטופו. ובית הלל אומרים רבו אף על פי שלא שטפו. ר' שמעון אומר שטפו אף על פי שלא רבו כשרין לחלה וליטול מהן לידים: ",
|
30 |
+
"למעלה מהן. מי תמציות שלא פסקו שתה טמא ושתה טהור טהור. שתה טמא ומלא בכלי טהור טהור. שתה טמא ונפל ככר של תרומה. אף על פי שהדיח טהור. מלא בכלי טמא ושתה טהור טהור. מלא בכלי טמא ומלא בכלי טהור טהור. מלא בכלי טמא ונפל ככר של תרומה אף על פי שהדיח טהור. נפלו מים טמאים ושתה טהור טהור. נפלו מים טמאים ומלא בכלי טהור טהור. נפלו מים טמאים ונפל ככר של תרומה אף על פי שהדיח טהור. כשרים לתרומה וליטול מהם לידים: ",
|
31 |
+
"למעלה מהן מקוה שיש בו ארבעים סאה. שבו טובלין ומטבילין. למעלה מהן מעין שמימיו מועטין ורבו עליו מים שאובין שוה למקוה לטהר באשבורן. ולמעין להטביל בו בכל שהוא ",
|
32 |
+
"למעלה מהן מים מוכין שהן מטהרין בזוחלין. למעלה מהן מים חיים שבהן טבילה לזבים והזייה למצורעים. וכשרים לקדש מהן מי חטאת: "
|
33 |
+
],
|
34 |
+
[
|
35 |
+
"הטמא שירד לטבול. ספק טבל ספק לא טבל. אפילו טבל ספק יש בו ארבעים סאה ספק אין בו. שני מקואות אחד יש בו ארבעים סאה ואחד שאין בו טבל באחד מהם. ואינו יודע באי זה מהן טבל. ספיקו טמא: ",
|
36 |
+
"מקוה שנמדד ונמצא חסר. כל טהרות שנעשו על גביו למפרע בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים. טמאות. במה דברים אמורים. בטומאה חמורה. אבל בטומאה קלה. כגון אכל אוכלים טמאים ושתה משקין טמאים בא ראשו ורובו במים שאובים או שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין. וירד לטבול ספק טבל ספק לא טבל. אפילו טבל ספק יש בו ארבעים סאה ספק אין בו. שני מקואות אחד יש בו ארבעים סאה ואחד שאין בו. טבל באחד מהן. ואינו יודע באיזה מהן טבל. ספיקו טהור. רבי יוסי מטמא שר' יוסי אומר כל דבר שהוא בחזקת טומאה. לעולם הוא בפסולו. עד שיודע שטהר. אבל ספיקו ליטמא ולטמא. טהור: ",
|
37 |
+
"ספק מים שאובין שטהרו חכמים. ספק נפלו ספק לא נפלו. אפילו נפלו. ספק יש בהם ארבעים סאה ספק אין בהם. שני מקואות. אחד יש בו ארבעים סאה. ואחד אין בו. נפל לאחד מהן ואינו יודע לאיזה מהן נפל ספיקו טהור. מפני שיש לו במה יתלה. היו שניהם פחותים מארבעים סאה. ונפל לאחד מהם. ואינו יודע לאיזה מהן נפל. ספיקו טמא שאין לו במה יתלה: ",
|
38 |
+
"רבי אליעזר אומר רביעית מים שאובין בתחלה פוסלין את המקוה. ושלשה לוגין על פני המים. וחכמים אומרים בין בתחלה בין בסוף. שיעורו שלשה לוגין: ",
|
39 |
+
"מקוה שיש בו שלש גומות של מים שאובין של לוג לוג. אם ידוע שנפל לתוכו ארבעים סאין מים כשרין עד שלא הגיעו לגומא השלישית. כשר. ואם לאו. פסול. ור' שמעון מכשיר. מפני שהוא כמקוה סמוך למקוה: ",
|
40 |
+
"המסנק את הטיט לצדדין. ומשכו ממנו שלשה לוגין. כשר. היה תולש ומשכו ממנו שלשה לוגין פסול ור' שמעון מכשיר. מפני שלא נתכוין לשאוב: ",
|
41 |
+
"המניח קנקנים בראש הגג לנגבן. ונתמלאו מים. רבי אליעזר אומר אם עונת גשמים הוא אם יש בו כמעט מים בבור. ישבר. ואם לאו. לא ישבר. רבי יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר. או יכפה. אבל לא יערה: ",
|
42 |
+
"הסייד ששכח עציץ בבור ונתמלא מים אם היו המים צפים על גביו כל שהו. ישבר. ואם לאו. לא ישבר דברי ר' אליעזר. ורבי יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר: ",
|
43 |
+
"המסדר קנקנים בתוך הבור. ונתמלאו מים. אף על פי שבלע הבור את מימיו הרי זה ישבר: ",
|
44 |
+
"מקוה שיש בו ארבעים סאה מים וטיט ר' אליעזר אומר מטבילין במים ואין מטבילין בטיט. רבי יהושע אומר במים ובטיט. באיזה טיט מטבילין. בטיט שהמים צפים על גביו. היו המים מצד אחד. מודה רבי יהושע שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט. באיזה טיט אמרו. בטיט שהקנה יורד מאליו. דברי ר' מאיר. רבי יהודה אומר מקום שאין קנה המדה עומד. אבא אלעזר בן דולעאי אומר מקום שהמשקלת יורדת. ר' אליעזר אומר היורד בפי חבית. ר' שמעון אומר הנכנס בשפופרת הנוד. ר' אליעזר בר צדוק אומר הנמדד בלוג: "
|
45 |
+
],
|
46 |
+
[
|
47 |
+
"רבי יוסי אומר שני מקואות שאין בהם ארבעים סאה ונפלו לזה לוג ומחצה. ולזה לוג ומחצה. ונתערבו כשרים. מפני שלא נקרא עליהן שם פסול. אבל מקוה שאין בו ארבעים סאה. ונפלו בו שלשה לוגין. ונחלק לשנים פסול מפני שנקרא עליו שם פסול. ורבי יהושע מכשיר. שהיה רבי יהושע אומר כל מקוה שאין בו ארבעים סאה ונפלו לו שלשה לוגין וחסר אפילו קרטוב כשר. מפני שחסרו לו שלשה לוגין. וחכמים אומרים לעולם הוא בפסולו. עד שיצא ממנו מלואו ועוד: \n",
|
48 |
+
"כיצד. הבור שבחצר ונפלו לו שלשה לוגין לעולם הוא בפסולו עד שיצא ממנו מלואו ועוד. או עד שיעמיד בחצר ארבעים סאה. ויטהרו העליונים מן התחתונים. ר' אלעזר בן עזריה פוסל אלא אם כן פקק: \n",
|
49 |
+
"בור שהוא מלא מים שאובין. והאמה נכנסת לו ויוצאה ממנו לעולם הוא בפסולו. עד שיתחשב שלא נשתייר מן הראשונים שלשה לוגין. שנים שהיו מטילין למקוה זה לוג ומחצה. וזה לוג ומחצה. הסוחט את כסותו ומטיל ממקומות הרבה. והמערה מן הצרצור ומטיל ממקומות הרבה. רבי עקיבא מכשיר. וחכמים פוסלין. אמר ר' עקיבא לא אמרו מטילין אלא מטיל. אמרו לו לא כך ולא כך אמרו. אלא שנפלו לו שלשה לוגין: \n",
|
50 |
+
"מכלי אחד. משנים. ומשלשה. מצטרפין. ומארבעה אין מצטרפין. בעל קרי החולה שנפלו עליו תשעה קבין מים. וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין מכלי אחד. משנים. ומשלשה. מצטרפין. מארבעה אין מצטרפין. במה דברים אמורים בזמן שהתחיל השני עד שלא פסק הראשון. ובמה דברים אמורים בזמן שלא נתכוין לרבות. אבל נתכוין לרבות אפילו קרטוב בכל השנה מצטרפין לשלשה לוגין: \n"
|
51 |
+
],
|
52 |
+
[
|
53 |
+
"המניח כלים תחת הצנור אחד כלים גדולים ואחד כלים קטנים אפילו כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה. פוסלין את המקוה אחד המניח ואחד השוכח כדברי בית שמאי. ובית הלל מטהרין בשוכח. אמר ר' מאיר נמנו ורבו בית שמאי על בית הלל. ומודים בשוכח בחצר שהוא טהור. אמר ר' יוסי עדיין מחלוקת במקומה עומדת: ",
|
54 |
+
"המניח טבלא תחת הצנור אם יש לה לבזבז פוסלת את המקוה. ואם לאו אינה פוסלת את המקוה. זקפה לידוח. בין כך ובין כך. אינה פוסלת את המקוה: ",
|
55 |
+
"החוטט בצנור לקבל צרורות. בשל עץ כל שהוא. ובשל חרס רביעית. רבי יוסי אומר אף בשל חרס כל שהוא. לא אמרו רביעית אלא בשברי כלי חרס. היו צרורות מתחלחלים בתוכו. פוסלים את המקוה. ירד לתוכו עפר ונכבש כשר. סלון שהוא צר מכאן ומכאן. ורחב מן האמצע. אינו פוסל. מפני שלא נעשה לקבלה: ",
|
56 |
+
"מים שאובין ומי גשמים שנתערבו בחצר. ובעוקה. ועל מעלות המערה. אם רוב מן הכשר. כשר. ואם רוב מן הפסול. פסול. מחצה למחצה. פסול. אימתי בזמן שמתערבים עד שלא יגיעו למקוה. היו מקלחין בתוך המים. אם ידוע שנפל לתוכו ארבעים סאה מים כשרים. עד שלא ירד לתוכו שלשה לוגין מים שאובין. כשר. ואם לאו פסול: ",
|
57 |
+
"השוקת שבסלע. אין ממלאין ממנה. ואין מקדשין בה. ואין מזין ממנה. ואינה צריכה צמיד פתיל. ואינה פוסלת את המקוה. היתה כלי וחברה בסיד ממלאין בה ומקדשין בה ומזין ממנה. וצריכה צמיד פתיל. ופוסלת את המקוה. ניקבה מלמטה. או מן הצד ואינה יכולה לקבל מים כל שהם כשירה. וכמה יהיה בנקב. כשפופרת הנוד. אמר רבי יהודה בן בתירא. מעשה בשוקת יהוא שהיתה בירושלים והיתה נקובה כשפופרת הנוד. והיו כל הטהרות שבירושלים נעשות על גבה. ושלחו בית שמאי ופחתוה שבית שמאי אומרים עד שיפחתו רובה: "
|
58 |
+
],
|
59 |
+
[
|
60 |
+
"מעין שהעבירו על גבי השוקת פסול. העבירו על גבי שפה כל שהוא. כשר חוצה לה. שהמעין מטהר בכל שהוא. העבירו על גבי בריכה והפסיקו הרי הוא כמקוה. חזר והמשיכו. פסול לזבים ולמצורעים. ולקדש מהן מי חטאת. עד שידע שיצאו הראשונים: ",
|
61 |
+
"העבירו על גבי כלים. או על גבי ספסל. ר' יהודה אומר הרי הוא כמו שהיה. ר' יוסי אומר הרי הוא כמקוה. ובלבד שלא יטביל על גבי הספסל: ",
|
62 |
+
"מעין שהוא משוך כנדל. ריבה עליו והמשיכו. הרי הוא כמו שהיה. היה עומד וריבה עליו והמשיכו. שוה למקוה. לטהר באשבורן. ולמעין. להטביל בו כל שהוא: ",
|
63 |
+
"כל הימים כמקוה. שנאמר (בראשית א, י) ולמקוה המים קרא ימים. דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר הים הגדול כמקוה. לא נאמר ימים. אלא שיש בו מיני ימים הרבה. ר' יוסי אומר כל הימים מטהרים בזוחלין. ופסולין לזבין ולמצורעים ולקדש מהם מי חטאת: ",
|
64 |
+
"הזוחלין כמעין והנוטפים כמקוה. העיד רבי צדוק על הזוחלין שרבו על הנוטפים. שהם כשרים. ונוטפים שעשאן זוחלין. סומך. אפילו מקל. אפילו קנה. אפילו זב וזבה יורד וטובל. דברי ר' יהודה. ר' יוסי אומר כל דבר שהוא מקבל טומאה. אין מזחילין בו: ",
|
65 |
+
"גל שנתלש ובו ארבעים סאה. ונפל על האדם ועל הכלים. טהורים. כל מקום שיש בו ארבעים סאה. טובלין. ומטבילין. מטבילין בחריצין ובנעצים ובפרסת החמור. המעורבת בבקעה. בית שמאי אומרים מטבילין בחרדלית. בית הלל אומרים אין מטבילין. ומודים שהוא גודר כלים וטובל בהם. וכלים שגדר בהם. לא הוטבלו: "
|
66 |
+
],
|
67 |
+
[
|
68 |
+
"כל המעורב למקוה. כמקוה. חורי המערה. וסדקי המערה. מטביל בהם כמה שהם. עוקת המערה אין מטבילין בה אלא אם כן היתה נקובה כשפופרת הנוד. אמר ר' יהודה אימתי. בזמן שהיא מעמדת עצמה. אבל אם אינה מעמדת עצמה. מטבילין בה כמה שהיא: ",
|
69 |
+
"דלי שהוא מלא כלים. והטבילן הרי אלו טהורים. ואם לא טבל אין המים מעורבין. עד שיהיו מעורבין כשפופרת הנוד: ",
|
70 |
+
"שלשה מקואות בזה עשרים סאה ובזה עשרים סאה ובזה עשרים סאה מים שאובין. והשאוב מן הצד. וירדו שלשה וטבלו בהן. ונתערבו. המקואות טהורין. והטובלים טהורים. היה השאוב באמצע. וירדו שלשה וטבלו בהם. ונתערבו. המקואות כמות שהיו. והטובלים כמות שהיו: ",
|
71 |
+
"הספוג והדלי שהיו בהן שלשה לוגין מים. ונפלו למקוה. לא פסלוהו. שלא אמרו אלא שלשה לוגין שנפלו: ",
|
72 |
+
"השידה והתיבה שבים אין מטבילין בהם אלא אם כן היו נקובין כשפופרת הנוד. ר' יהודה אומר בכלי גדול ארבעה טפחים ובקטן רובו. אם היה שק או קופה. מטבילין בהם כמה שהם מפני שהמים מעורבין. היו נתונים תחת הצינור. אינם פוסלים את המקוה. אלא מטבילין אותן. ומעלין אותן כדרכן: ",
|
73 |
+
"גסטרא שבמקוה והטביל בה את הכלים טהרו מטומאתן אבל טמאים על גב כלי חרס. אם היו המים צפים על גביו כל שהן טהורין. מעין היוצא מן התנור וירד וטבל בתוכו. הוא טהור וידיו טמאות. ואם היו על גביו רום ידיו. אף ידיו טהורות: ",
|
74 |
+
"ערוב מקואות. כשפופרת הנוד. כעוביה. וכחללה. כשתי אצבעות חוזרות למקומן ספק כשפופרת הנוד. ספק שאינה כשפופרת הנוד. פסולה. מפני שהיא מן התורה. וכן כזית מן המת. וכזית מן הנבילה. וכעדשה מן השרץ. כל שיעמוד כשפופרת הנוד ממעטה רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שהוא מבריית המים. טהור: ",
|
75 |
+
"מטהרים את המקואות העליון מן התחתון והרחוק מן הקרוב. כיצד מביא סלון של חרס. או של אבר ומניח ידו תחתיו עד שהוא מתמלא מים ומושכו ומשיקו אפילו כשערה. דיו. היה בעליון ארבעים סאה. ובתחתון אין כלום. ממלא בכתף. ונותן לעליון. עד שירדו לתחתון ארבעים סאה: ",
|
76 |
+
"כותל שבין שתי מקואות שנסדק לשתי מצטרף. ולערב אין מצטרף עד שיהא במקום אחד כשפופרת הנוד. ר' יהודה אומר חלוף הדברים. נפרצו זה בתוך זה. על רום כקליפת השום. ועל רוחב כשפופרת הנוד: ",
|
77 |
+
"האביק שבמרחץ. בזמן שהוא באמצע. פוסל. מן הצד אינו פוסל. מפני שהוא כמקוה סמוך למקוה דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים אם מקבלת האמבטי רביעית עד שלא יגיעו לאביק. כשר. ואם לאו. פסול. ר' אלעזר בר' צדוק אומר. אם מקבל האביק כל שהוא. פסול: ",
|
78 |
+
"המטהרת שבמרחץ התחתונה מליאה שאובין. והעליונה מלאה כשרין. אם יש כנגד הנקב שלשה לוגין פסול. כמה יהא בנקב ויהיה בו שלשה לוגין. אחד משלש מאות ועשרים לבריכה דברי ר' יוסי. ור' אלעזר אומר אפילו התחתונה מליאה כשרים. והעליונה מליאה שאובין ויש בצד הנקב שלשה לוגין. כשר. שלא אמרו אלא שלשה לוגין שנפלו: "
|
79 |
+
],
|
80 |
+
[
|
81 |
+
"יש מעלין את המקוה ולא פוסלין. פוסלין ולא מעלין. לא מעלין ולא פוסלין. אלו מעלין ולא פוסלין. השלג והברד. והכפור והגליד. והמלח. והטיט הנרוק. אמר ר' עקיבא היה ר' ישמעאל דן כנגדי לומר השלג אינו מעלה את המקוה. והעידו אנשי מידבא משמו שאמר להם צאו והביאו שלג ועשו מקוה בתחלה. ר' יוחנן בן נורי אומר אבן הברד כמים. כיצד מעלין ולא פוסלין. מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת. נפל מהם סאה לתוכו והעלהו. נמצאו מעלין ולא פוסלין: ",
|
82 |
+
"אלו פוסלין ולא מעלין. המים בין טמאים. בין טהורים. ומי כבשים. ו��י שלקות. והתמד עד שלא החמיץ. כיצד פוסלין ולא מעלין. מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר קרטוב. ונפל מהם קרטוב לתוכו. לא העלהו. פוסלו בשלשה לוגין. אבל שאר המשקין. ומי פירות. והציר. והמורייס. והתמד משהחמיץ. פעמים מעלין. ופעמים שאינן מעלין. כיצד מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת. נפל לתוכו סאה מהם לא העלהו. היו בו ארבעים סאה. נתן סאה ונטל סאה. הרי זה כשר: ",
|
83 |
+
"הדיח בו סלי זיתים. וסלי ענבים. ושנו את מראיו כשר. ר' יוסי אומר מי הצבע. פוסלין אותו בשלשה לוגין. ואינן פוסלין אותו בשנוי מראה. נפל לתוכו יין. ומוחל. ושנו את מראיו. פסול. כיצד יעשה. ימתין לו עד שירדו גשמים ויחזרו מראיהן למראה המים. היו בו ארבעים סאה. ממלא בכתף. ונותן לתוכו עד שיחזרו מראיהן למראה המים: ",
|
84 |
+
"נפל לתוכו יין. או מוחל. ושנו מקצת מראיו. אם אין בו מראה מים ארבעים סאה הרי זה לא יטבול בו: ",
|
85 |
+
"שלשה לוגין מים ונפל לתוכן קרטוב יין והרי מראיהן כמראה היין. ונפלו למקוה. לא פסלוהו. שלשה לוגין מים חסר קרטוב. ונפל לתוכן קרטוב חלב. והרי מראיהן כמראה המים. ונפלו למקוה. לא פסלוהו. ר' יוחנן בן נורי אומר. הכל הולך אחר המראה: ",
|
86 |
+
"מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות. ירדו שנים וטבלו זה אחר זה. הראשון טהור. והשני טמא. רבי יהודה אומר. אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים אף השני טהור. הטביל בו את הסגוס והעלהו. מקצתו נוגע במים. טהור. הכר והכסת של עור. כיון שהגביה שפתותיהם מן המים. המים שבתוכן שאובין. כיצד יעשה. מטבילן ומעלה אותם דרך שוליהם: ",
|
87 |
+
"הטביל בו את המטה. אף על פי שרגליה שוקעות בטיט העבה. טהורה. מפני שהמים מקדמין. מקוה שמימיו מרודדין כובש אפילו חבילי עצים אפילו חבילי קנים. כדי שיתפחו המים ויורד וטובל. מחט שהיא נתונה על מעלות המערה. היה מוליך ומביא במים כיון שעבר עליה הגל טהורה: "
|
88 |
+
],
|
89 |
+
[
|
90 |
+
"ארץ ישראל טהורה ומקואותיה טהורים. מקואות העמים שבחוצה לארץ כשרים לבעלי קריין. אפילו נתמלאו בקילון. שבארץ ישראל. שחוץ למפתח כשרים אף לנדות. מלפנים מן המפתח כשרים לבעלי קריין ופסולים לכל הטמאים. ר' אליעזר אומר הקרובים לעיר ולדרך טמאים מפני הכביסה והרחוקים טהורים: \n",
|
91 |
+
"אלו בעלי קוריין שהם צריכין טבילה. ראה מים חלוקים או עכורים בתחלה טהור באמצע ובסוף טמא. מתחלה ועד סוף טהור. לבנים ונמשכים טמא. ר' יוסי אומר לבנים כעכורים: \n",
|
92 |
+
"המטיל טפין עבות מתוך האמה. טמא. דברי ר' אלעזר חסמא. המהרהר בלילה ועמד ומצא בשרו חם טמא הפולטת זרע ביום השלישי. טהורה דברי ר' אלעזר בן עזריה. רבי ישמעאל אומר פעמים שהם ארבע עונות. פעמים שהם חמש. פעמים שהם ששה. ר' עקיבא אומר לעולם חמש: \n",
|
93 |
+
"עובדת כוכבים שפלטה שכבת זרע מישראל. טמאה. בת ישראל שפלטה שכבת זרע מעובד כוכבים. טהורה. האשה ששמשה ביתה וירדה וטבלה. ולא כבדה את הבית. כאילו לא טבלה. בעל קרי שטבל ולא הטיל את המים כשיטיל את המים טמא. רבי יוסי אומר בחולה ובזקן טמא. בילד ובבריא טהור: \n",
|
94 |
+
"נדה שנתנה מעות בפיה וירדה וטבלה טהורה מטומאתה. אבל טמאה היא על גב רוקה. נתנה שערה בפיה קפצה ידה קרצה שפתותיה. כאילו לא טבלה. האוחז באדם ובכלים ומטבילן. טמאין. ואם הדיח את ידו במים. טהורים. רבי שמעון אומר ירפה כדי שיבואו בהם מים. בית הסתרים בית הקמטים אינן צריכין שיבואו בהן מים: \n"
|
95 |
+
],
|
96 |
+
[
|
97 |
+
"אלו חוצצין באדם. חוטי צמר וחוטי פשתן והרצועות שבראשי הבנות. רבי ��הודה אומר של צמר ושל שער אינם חוצצין. מפני שהמים באין בהם: ",
|
98 |
+
"קלקי הלב. והזקן ובית הסתרים באשה. לפלוף שחוץ לעין. וגלד שחוץ למכה והרטיה שעליה. ושרף היבש. וגלדי צואה שעל בשרו. ובצק שתחת הצפורן. והמלמולין. וטיט היון. וטיט היוצרים. וגץ יוני. איזהו טיט היון. זה טיט הבורות שנאמר (תהלים מ, ג) ויעלני מבור שאון מטיט היון. טיט היוצרין כמשמעו. ר' יוסי מטהר בשל יוצרין ומטמא בשל מרקה. וגץ יוני אלו יתדות הדרכים שאין טובלין בהן ולא מטבילין אותן ושאר כל הטיט. מטבילין בו כשהוא לח ולא יטבול באבק שעל רגליו. לא יטבול את הקומקמוס בפחמין אלא אם כן שפשף: ",
|
99 |
+
"אלו שאין חוצצין קלקי הראש ובית השחי. ובית הסתרים באיש. רבי אליעזר אומר אחד האיש ואחד האשה. כל המקפיד עליו חוצץ. ושאין מקפיד עליו אין חוצץ: ",
|
100 |
+
"לפלוף שבעין. וגלד שעל המכה. ושרף הלח. ולכלוכי צואה שעל בשרו. וצואה שתחת הצפורן. וצפורן המדולדלת. כשות של קטן. לא טמא. ולא מטמא. קרום שעל המכה. טמא. ומטמא: ",
|
101 |
+
"אלו חוצצין בכלים. הזפת. והמור. בכלי זכוכית. בין מבפנים בין מבחוץ. על השלחן. ועל הטבלה. ועל הדרגש. על הנקיים. חוצצין. על הבלוסין. אינן חוצצין. על מטות בעל הבית. חוצץ. ועל של עני אינו חוצץ. על איכוף של בעל הבית חוצץ. ועל של זקקין. אינו חוצץ. ועל המרדעת. חוצץ. רבן שמעון בן גמליאל אומר עד כאיסר האיטלקי: ",
|
102 |
+
"על הבגדים. מצד אחד. אינו חוצץ. משני צדדין. חוצץ. רבי יהודה אומר משום רבי ישמעאל אף מצד אחד. רבי יוסי אומר של בנאים מצד אחד. ושל בור. משני צדדין: ",
|
103 |
+
"מטפחת של זפתין. ושל יוצרין. ושל מפסלי אילנות. אין חוצצין. ר' יהודה אומר אף של קייצין כיוצא בהן. זה הכלל. כל המקפיד עליו. חוצץ. ושאינו מקפיד עליו. אינו חוצץ: "
|
104 |
+
],
|
105 |
+
[
|
106 |
+
"כל ידות הכלים. שהכניסן שלא כדרכן. או שהכניסן כדרכן. ולא מרקן. או שמרקן ונשברו. הרי אלו חוצצין. כלי שהטבילו דרך פיו. כאילו לא טבל. הטבילו כדרכו בלא זבורית. עד שיטנו על צדו. כלי שהוא צר מכאן ומכאן ורחב מן האמצע אינו טהור. עד שיטנו על צדו. צלוחית שפיה שוקע. אינה טהורה עד שינקבנה מצדה. קלמרין הדיוטות אינה טהורה. עד שינקבנה מצדה. וקלמרין של יוסף הכהן. היתה נקובה בצדה: ",
|
107 |
+
"הכר והכסת של עור. הרי אלו צריכין שיבואו בהם המים. כסת עגולה. והכדור. והאמום. והקמיע. והתפלה. אינן צריכין שיבואו בהם המים. זה הכלל. כל שאין דרכו להכניס ולהוציא. טובלים סתומים: ",
|
108 |
+
"אלו שאינם צריכים שיבאו בהם המים. קשרי העני. והנימין. וחבט של סנדל. ותפלה של ראש. בזמן שהיא חוצה. ושל זרוע. בזמן שאינה עולה ויורדת. ואזני החמת. ואזני התרמול: ",
|
109 |
+
"אלו שהם צריכים שיבואו בהן המים. הקשר שבפרקסים שבכתף. ושפה של סדין צריך למתח. ותפלה של ראש בזמן שאינה חוצה. ושל זרוע בזמן שהיא עולה ויורדת. ושניצן של סנדל. ובגדים שהטבילן מכובסין. עד שיבעבעו. הטבילן נגובין. עד שיבעבעו. וינוחו מבעבוען: ",
|
110 |
+
"כל ידות הכלים שהם ארוכין. ועתיד לקוצץ. מטבילין עד מקום המדה. ר' יהודה אומר עד שיטביל את כולו. שלשלת דלי גדול ארבעה טפחים. ושל קטן עשרה. מטבילן עד מקום המדה. ר' טרפון אומר עד שיטביל את כל הטבעת. החבל שהוא קשור בקופה אינו חבור. אלא אם כן תפר: ",
|
111 |
+
"בית שמאי אומרים אין מטבילין חמין בצונן. ולא צונן בחמין. לא יפים ברעים. ולא רעים ביפים. בית הלל אומרים מטבילין. כלי שהוא מלא משקין והטבילו. כאילו לא טבל. מלא מי רגלים. רואים אותם כאילו הם מים. מלא מי חטאת. עד שירבו המים על מי חטאת. רבי יוסי אומר אפילו כלי מחזיק כור. ואין בו אלא רביעית. כאילו לא טבל: ",
|
112 |
+
"כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגויה. בכחצי פרס. כל המשקין מצטרפין לפסול את הגויה. ברביעית. זה חומר בשותה משקין טמאים. מבמקוה. שעשו בו שאר המשקין כמים: ",
|
113 |
+
"אכל אוכלים טמאים. ושתה משקים טמאים טבל והקיאן טמאים. מפני שאינן טהורים בגוף. שתה מים טמאים. טבל והקיאם. טהורים. מפני שהם טהורים בגוף. בלע טבעת טהורה. נכנס לאהל המת. הזה ושנה וטבל והקיאה. הרי היא כמות שהיתה. בלע טבעת טמאה. טובל ואוכל בתרומה. הקיאה טמאה. וטמאתו. חץ שהוא תחוב באדם. בזמן שהוא נראה. חוצץ. ואם אינו נראה. טובל ואוכל בתרומתו: "
|
114 |
+
]
|
115 |
+
],
|
116 |
+
"sectionNames": [
|
117 |
+
"Chapter",
|
118 |
+
"Mishnah"
|
119 |
+
]
|
120 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Mikvaot/Hebrew/Torat Emet 357.json
ADDED
@@ -0,0 +1,118 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "he",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Mikvaot",
|
4 |
+
"versionSource": "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads",
|
5 |
+
"versionTitle": "Torat Emet 357",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"priority": 3.0,
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"versionTitleInHebrew": "תורת אמת 357",
|
10 |
+
"actualLanguage": "he",
|
11 |
+
"languageFamilyName": "hebrew",
|
12 |
+
"isBaseText": true,
|
13 |
+
"isSource": true,
|
14 |
+
"isPrimary": true,
|
15 |
+
"direction": "rtl",
|
16 |
+
"heTitle": "משנה מקואות",
|
17 |
+
"categories": [
|
18 |
+
"Mishnah",
|
19 |
+
"Seder Tahorot"
|
20 |
+
],
|
21 |
+
"text": [
|
22 |
+
[
|
23 |
+
"שֵׁשׁ מַעֲלוֹת בַּמִּקְוָאוֹת, זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וְזוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ. מֵי גְבָאִים, שָׁתָה טָמֵא וְשָׁתָה טָהוֹר, טָמֵא. שָׁתָה טָמֵא וּמִלֵּא בִכְלִי טָהוֹר, טָמֵא. שָׁתָה טָמֵא וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, אִם הֵדִיחַ, טָמֵא. וְאִם לֹא הֵדִיחַ, טָהוֹר: \n",
|
24 |
+
"מִלֵּא בִכְלִי טָמֵא וְשָׁתָה טָהוֹר, טָמֵא. מִלֵּא בִכְלִי טָמֵא וּמִלֵּא בִכְלִי טָהוֹר, טָמֵא. מִלֵּא בִכְלִי טָמֵא וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, אִם הֵדִיחַ, טָמֵא. וְאִם לֹא הֵדִיחַ, טָהוֹר: \n",
|
25 |
+
"נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִים וְשָׁתָה טָהוֹר, טָמֵא. נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִים וּמִלֵּא בִכְלִי טָהוֹר, טָמֵא. נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִים וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, אִם הֵדִיחַ, טָמֵא. וְאִם לֹא הֵדִיחַ, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, בֵּין שֶׁהֵדִיחַ בֵּין שֶׁלֹּא הֵדִיחַ, טָמֵא: \n",
|
26 |
+
"נָפַל לְתוֹכָן מֵת, אוֹ שֶׁהָלַךְ בָּהֶן הַטָּמֵא, וְשָׁתָה טָהוֹר, טָהוֹר. אֶחָד מֵי גְבָאִים, מֵי בוֹרוֹת, מֵי שִׁיחִים, מֵי מְעָרוֹת, מֵי תַמְצִיּוֹת שֶׁפָּסְקוּ, וּמִקְוָאוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם אַרְבָּעִים סְאָה, בִּשְׁעַת הַגְּשָׁמִים הַכֹּל טָהוֹר. פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, הַקְּרוֹבִים לָעִיר וְלַדֶּרֶךְ, טְמֵאִים. וְהָרְחוֹקִים, טְהוֹרִין, עַד שֶׁיְּהַלְּכוּ רֹב בְּנֵי אָדָם: \n",
|
27 |
+
"מֵאֵימָתַי טָהֳרָתָן. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מִשֶּׁיִּרְבּוּ וְיִשְׁטֹפוּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, רַבּוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁטְפוּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שָׁטְפוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רַבּוּ. כְּשֵׁרִין לַחַלָּה וְלִטֹּל מֵהֶן לַיָּדָיִם: \n",
|
28 |
+
"לְמַעְלָה מֵהֶן, מֵי תַמְצִיּוֹת שֶׁלֹּא פָסְקוּ. שָׁתָה טָמֵא וְשָׁתָה טָהוֹר, טָהוֹר. שָׁתָה טָמֵא וּמִלֵּא בִכְלִי טָהוֹר, טָהוֹר. שָׁתָה טָמֵא וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵדִיחַ, טָהוֹר. מִלֵּא בִכְלִי טָמֵא וְשָׁתָה טָהוֹר, טָהוֹר. מִלֵּא בִכְלִי טָמֵא וּמִלֵּא בִכְלִי טָהוֹר, טָהוֹר. מִלֵּא בִכְלִי טָמֵא וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵדִיחַ, טָהוֹר. נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִים וְשָׁתָה טָהוֹר, טָהוֹר. נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִים וּמִלֵּא בִכְלִי טָהוֹר, טָהוֹר. נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִים וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵדִיחַ, טָהוֹר. כְּשֵׁרִים לַתְּרוּמָה וְלִטֹּל מֵהֶם לַיָּדָיִם: \n",
|
29 |
+
"לְמַעְלָה מֵהֶן, מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, שֶׁבּוֹ טוֹבְלִין וּמַטְבִּילִין. לְמַעְלָה מֵהֶן, מַעְיָן שֶׁמֵּימָיו מֻעָטִין וְרַבּוּ עָלָיו מַיִם שְׁאוּבִין, שָׁוֶה לַמִּקְוֶה לְטַהֵר בְּאַשְׁבֹּרֶן, וְלַמַּעְיָן לְהַטְבִּיל בּוֹ בְּכָל שֶׁהוּא: \n",
|
30 |
+
"לְמַעְלָה מֵהֶן, מַיִם מֻכִּין, שֶׁהֵן מְטַהֲרִין בְּזוֹחֲלִין. לְמַעְלָה מֵהֶן, מַיִם חַיִּים, שֶׁבָּהֶן טְבִילָה לַזָּבִים, וְהַזָּיָה לַמְצֹרָעִים, וּכְשֵׁרִים לְקַדֵּשׁ מֵהֶן מֵי חַטָּאת: \n"
|
31 |
+
],
|
32 |
+
[
|
33 |
+
"הַטָּמֵא שֶׁיָּרַד לִטְבֹּל, סָפֵק טָבַל סָפֵק לֹא טָבַל, אֲפִלּוּ טָבַל, סָפֵק יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה סָפֵק אֵין בּוֹ. שְׁנֵי מִקְוָאוֹת, אֶחָד יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה וְאֶחָד שֶׁאֵין בּוֹ, טָבַל בְּאַחַד מֵהֶם וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן טָבַל, סְפֵקוֹ טָמֵא: \n",
|
34 |
+
"מִקְוֶה שֶׁנִּמְדַּד וְנִמְצָא חָסֵר, כָּל טָהֳרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּבָּיו לְמַפְרֵעַ, בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טְמֵאוֹת. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּטֻמְאָה חֲמוּרָה. אֲבָל בְּטֻמְאָה קַלָּה, כְּגוֹן אָכַל אֳכָלִים טְמֵאִים, וְשָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִים, בָּא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִים, אוֹ שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רֻבּוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין, וְיָרַד לִטְבֹּל, סָפֵק טָבַל סָפֵק לֹא טָבַל, אֲפִלּוּ טָבַל, סָפֵק יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה סָפֵק אֵין בּוֹ. שְׁנֵי מִקְוָאוֹת, אֶחָד יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, וְאֶחָד שֶׁאֵין בּוֹ, טָבַל בְּאַחַד מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן טָבַל, סְפֵקוֹ טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא, שֶׁרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בְחֶזְקַת טֻמְאָה, לְעוֹלָם הוּא בִפְסוּלוֹ, עַד שֶׁיִּוָּדַע שֶׁטָּהַר. אֲבָל סְפֵקוֹ לִטָּמֵא וּלְטַמֵּא, טָהוֹר: \n",
|
35 |
+
"סְפֵק מַיִם שְׁאוּבִין שֶׁטִּהֲרוּ חֲכָמִים, סָפֵק נָפְלוּ, סָפֵק לֹא נָפְלוּ, אֲפִלּוּ נָפְלוּ, סָפֵק יֶשׁ בָּהֶם אַרְבָּעִים סְאָה סָפֵק אֵין בָּהֶם, שְׁנֵי מִקְוָאוֹת, אֶחָד יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה וְאֶחָד אֵין בּוֹ, נָפַל לְאַחַד מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה מֵהֶן נָפַל, סְפֵקוֹ טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁיֶּשׁ לוֹ בַמֶּה יִתְלֶה. הָיוּ שְׁנֵיהֶם פְּחוּתִים מֵאַרְבָּעִים סְאָה, וְנָפַל לְאַחַד מֵהֶם וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה מֵהֶן נָפַל, סְפֵקוֹ טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ בַמֶּה יִתְלֶה: \n",
|
36 |
+
"רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, רְבִיעִית מַיִם שְׁאוּבִין בַּתְּחִלָּה, פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה, וּשְׁלשָׁה לֻגִּין עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בַּסּוֹף, שִׁעוּרוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין: \n",
|
37 |
+
"מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שָׁלשׁ גֻּמּוֹת שֶׁל מַיִם שְׁאוּבִין שֶׁל לֹג לֹג, אִם יָדוּעַ שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים סְאִין מַיִם כְּשֵׁרִין עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לַגֻּמָּא הַשְּׁלִישִׁית, כָּשֵׁר. וְאִם לָאו, פָּסוּל. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמִקְוֶה סָמוּךְ לְמִקְוֶה: \n",
|
38 |
+
"הַמְסַנֵּק אֶת הַטִּיט לַצְּדָדִין וּמָשְׁכוּ מִמֶּנּוּ שְׁלשָׁה לֻגִּין, כָּשֵׁר. הָיָה תוֹלֵשׁ וּמָשְׁכוּ מִמֶּנּוּ שְׁלשָׁה לֻגִּין, פָּסוּל. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לִשְׁאֹב: \n",
|
39 |
+
"הַמַּנִּיחַ קַנְקַנִּים בְּרֹאשׁ הַגַּג לְנַגְּבָן וְנִתְמַלְּאוּ מַיִם, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם עוֹנַת גְּשָׁמִים הִיא, אִם יֶשׁ בּוֹ כִמְעַט מַיִם בַּבּוֹר, יְשַׁבֵּר. וְאִם לָאו, לֹא יְשַׁבֵּר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יְשַׁבֵּר, אוֹ יִכְפֶּה, אֲבָל לֹא יְעָרֶה: \n",
|
40 |
+
"הַסַּיָּד שֶׁשָּׁכַח עָצִיץ בַּבּוֹר וְנִתְמַלֵּא מַיִם, אִם הָיוּ הַמַּיִם צָפִים עַל גַּבָּיו כָּל שֶׁהוּא, יְשַׁבֵּר. וְאִם לָאו, לֹא יְשַׁבֵּר, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יְשַׁבֵּר: \n",
|
41 |
+
"הַמְסַדֵּר קַנְקַנִּים בְּתוֹךְ הַבּוֹר וְנִתְמַלְּאוּ מַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁבָּלַע הַבּוֹר אֶת מֵימָיו, הֲרֵי זֶה יְשַׁבֵּר: \n",
|
42 |
+
"מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מַיִם וָטִיט, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מַטְבִּילִין בַּמַּיִם וְאֵין מַטְבִּילִין בַּטִּיט. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בַּמַּיִם וּבַטִּיט. בְּאֵיזֶה טִיט מַטְבִּילִין. בְּטִיט שֶׁהַמַּיִם צָפִים עַל גַּבָּיו. הָיוּ הַמַּיִם מִצַּד אֶחָד, מוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּטְבִּילִין בַּמַּיִם וְאֵין מַטְבִּילִין בַּטִּיט. בְּאֵיזֶה טִיט אָמְרוּ. בְּטִיט שֶׁהַקָּנֶה יוֹרֵד מֵאֵלָיו, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְקוֹם שֶׁאֵין קְנֵה הַמִּדָּה עוֹמֵד. אַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן דּוֹלְעַאי אוֹמֵר, מְקוֹם שֶׁהַמִּשְׁקֹלֶת יוֹרֶדֶת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַיּוֹרֵד בְּפִי חָבִית. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַנִּכְנָס בִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר, הַנִּמְדָּד בַּלֹּג: \n"
|
43 |
+
],
|
44 |
+
[
|
45 |
+
"רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שְׁנֵי מִקְוָאוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם אַרְבָּעִים סְאָה, וְנָפְלוּ לָזֶה לֹג וּמֶחֱצָה וְלָזֶה לֹג וּמֶחֱצָה וְנִתְעָרְבוּ, כְּשֵׁרִים, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִקְרָא עֲלֵיהֶן שֵׁם פְּסוּל. אֲבָל מִקְוֶה שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה וְנָפְלוּ בוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין וְנֶחֱלַק לִשְׁנַיִם, פָּסוּל, מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרָא עָלָיו שֵׁם פְּסוּל. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר, שֶׁהָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כָּל מִקְוֶה שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה וְנָפְלוּ לוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין וְחָסַר אֲפִלּוּ קֹרְטוֹב, כָּשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁחָסְרוּ לוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לְעוֹלָם הוּא בִפְסוּלוֹ, עַד שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ מְלוֹאוֹ וָעוֹד: \n",
|
46 |
+
"כֵּיצַד. הַבּוֹר שֶׁבְּחָצֵר וְנָפְלוּ לוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין, לְעוֹלָם הוּא בִפְסוּלוֹ, עַד שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ מְלוֹאוֹ וָעוֹד, אוֹ עַד שֶׁיַּעֲמִיד בֶּחָצֵר אַרְבָּעִים סְאָה וְיִטְהֲרוּ הָעֶלְיוֹנִים מִן הַתַּחְתּוֹנִים. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה פּוֹסֵל, אֶלָּא אִם כֵּן פָּקָק: \n",
|
47 |
+
"בּוֹר שֶׁהוּא מָלֵא מַיִם שְׁאוּבִין וְהָאַמָּה נִכְנֶסֶת לוֹ וְיוֹצְאָה מִמֶּנּוּ, לְעוֹלָם הוּא בִפְסוּלוֹ, עַד שֶׁיִּתְחַשֵּׁב שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּר מִן הָרִאשׁוֹנִים שְׁלשָׁה לֻגִּין. שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מַטִּילִין לַמִּקְוֶה, זֶה לֹג וּמֶחֱצָה וָזֶה לֹג וּמֶחֱצָה, הַסּוֹחֵט אֶת כְּסוּתוֹ וּמַטִּיל מִמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה, וְהַמְּעָרֶה מִן הַצַּרְצוּר וּמַטִּיל מִמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה, רַבִּי עֲקִיבָא מַכְשִׁיר, וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, לֹא אָמְרוּ מַטִּילִין, אֶלָּא מַטִּיל. אָמְרוּ לוֹ, לֹא כָךְ וְלֹא כָךְ אָמְרוּ, אֶלָּא שֶׁנָּפְלוּ לוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין: \n",
|
48 |
+
"מִכְּלִי אֶחָד, מִשְּׁנַיִם וּמִשְּׁלשָׁה, מִצְטָרְפִין. וּמֵאַרְבָּעָה, אֵין מִצְטָרְפִין. בַּעַל קֶרִי הַחוֹלֶה שֶׁנָּפְלוּ עָלָיו תִּשְׁעָה קַבִּין מַיִם, וְטָהוֹר שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רֻבּוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין, מִכְּלִי אֶחָד, מִשְּׁנַיִם וּמִשְּׁלשָׁה, מִצְטָרְפִין. מֵאַרְבָּעָה, אֵין מִצְטָרְפִין. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּזְמַן שֶׁהִתְחִיל הַשֵּׁנִי עַד שֶׁלֹּא פָסַק הָרִאשׁוֹן. וּבַמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְרַבּוֹת. אֲבָל נִתְכַּוֵּן לְרַבּוֹת, אֲפִלּוּ קֹרְטוֹב בְּכָל הַשָּׁנָה, מִצְטָרְפִין לִשְׁלשָׁה לֻגִּין: \n"
|
49 |
+
],
|
50 |
+
[
|
51 |
+
"הַמַּנִּיחַ כֵּלִים תַּחַת הַצִּנּוֹר, אֶחָד כֵּלִים גְּדוֹלִים וְאֶחָד כֵּלִים קְטַנִּים, אֲפִלּוּ כְלֵי גְלָלִים, כְּלֵי אֲבָנִים, כְּלֵי אֲדָמָה, פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה. אֶחָד הַמַּנִּיחַ וְאֶחָד הַשּׁוֹכֵחַ, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין בְּשׁוֹכֵחַ. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, נִמְנוּ וְרַבּוּ בֵית שַׁמַּאי עַל בֵּית הִלֵּל. וּמוֹדִים בְּשׁוֹכֵחַ בֶּחָצֵר שֶׁהוּא טָהוֹר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, עֲדַיִין מַחֲלֹקֶת בִּמְקוֹמָהּ עוֹמָדֶת: \n",
|
52 |
+
"הַמַּנִּיחַ טַבְלָא תַּחַת הַצִּנּוֹר, אִם יֶשׁ לָהּ לְבִזְבֵּז, פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. וְאִם לָאו, אֵינָהּ פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. זְקָפָהּ לִדּוֹחַ, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֵינָהּ פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה: \n",
|
53 |
+
"הַחוֹטֵט בְּצִנּוֹר לְקַבֵּל צְרוֹרוֹת, בְּשֶׁל עֵץ, כָּל שֶׁהוּא. וּבְשֶׁל חֶרֶס, רְבִיעִית. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף בְּשֶׁל חֶרֶס, כָּל שֶׁהוּא. לֹא אָמְרוּ רְבִיעִית אֶלָּא בְשִׁבְרֵי כְלֵי חֶרֶס. הָיוּ צְרוֹרוֹת מִתְחַלְחֲלִים בְּתוֹכוֹ, פּוֹסְלִים אֶת הַמִּקְוֶה. יָרַד לְתוֹכוֹ עָפָר וְנִכְבַּשׁ, כָּשֵׁר. סִלּוֹן שֶׁהוּא צַר מִכָּאן וּמִכָּאן וְרָחָב מִן הָאֶמְצַע, אֵינוֹ פוֹסֵל, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לְקַבָּלָה: \n",
|
54 |
+
"מַיִם שְׁאוּבִין וּמֵי גְשָׁמִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בֶחָצֵר, וּבָעֻקָּה, וְעַל מַעֲלוֹת הַמְּעָרָה, אִם רֹב מִן הַכָּשֵׁר, כָּשֵׁר. וְאִם רֹב מִן הַפָּסוּל, פָּסוּל. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, פָּסוּל. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁמִּתְעָרְבִין עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ לַמִּקְוֶה. הָיוּ מְקַלְּחִין בְּתוֹךְ הַמַּיִם, אִם יָדוּעַ שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מַיִם כְּשֵׁרִים, עַד שֶׁלֹּא יָרַד לְתוֹכוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין, כָּשֵׁר. וְאִם לָאו, פָּסוּל: \n",
|
55 |
+
"הַשֹּׁקֶת שֶׁבַּסֶּלַע, אֵין מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ, וְאֵין מַזִּין מִמֶּנָּה, וְאֵינָהּ צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, וְאֵינָהּ פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. הָיְתָה כְלִי וְחִבְּרָהּ בְּסִיד, מְמַלְּאִין בָּהּ, וּמְקַדְּשִׁין בָּהּ, וּמַזִּין מִמֶּנָּה, וּצְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, וּפוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. נִקְּבָה מִלְּמַטָּה אוֹ מִן הַצַּד וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְקַבֵּל מַיִם כָּל שֶׁהֵם, כְּשֵׁרָה. וְכַמָּה יִהְיֶה בַנֶּקֶב. כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא, מַעֲש��ֶה בְשֹׁקֶת יֵהוּא שֶׁהָיְתָה בִירוּשָׁלַיִם, וְהָיְתָה נְקוּבָה כִשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, וְהָיוּ כָל הַטָּהֳרוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם נַעֲשׂוֹת עַל גַּבָּהּ, וְשָׁלְחוּ בֵית שַׁמַּאי וּפְחָתוּהָ, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּפְחֲתוּ רֻבָּהּ: \n"
|
56 |
+
],
|
57 |
+
[
|
58 |
+
"מַעְיָן שֶׁהֶעֱבִירוֹ עַל גַּבֵּי הַשֹּׁקֶת, פָּסוּל. הֶעֱבִירוֹ עַל גַּבֵּי שָׂפָה כָל שֶׁהוּא, כָּשֵׁר חוּצָה לָהּ, שֶׁהַמַּעְיָן מְטַהֵר בְּכָל שֶׁהוּא. הֶעֱבִירוֹ עַל גַּבֵּי בְרֵכָה וְהִפְסִיקוֹ, הֲרֵי הוּא כְמִקְוֶה. חָזַר וְהִמְשִׁיכוֹ, פָּסוּל לַזָּבִים וְלַמְצֹרָעִים וּלְקַדֵּשׁ מֵהֶן מֵי חַטָּאת, עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁיָּצְאוּ הָרִאשׁוֹנִים: \n",
|
59 |
+
"הֶעֱבִירוֹ עַל גַּבֵּי כֵלִים אוֹ עַל גַּבֵּי סַפְסָל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא כְמוֹ שֶׁהָיָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא כְמִקְוֶה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַטְבִּיל עַל גַּבֵּי הַסַּפְסָל: \n",
|
60 |
+
"מַעְיָן שֶׁהוּא מָשׁוּךְ כְּנָדָל, רִבָּה עָלָיו וְהִמְשִׁיכוֹ, הֲרֵי הוּא כְמוֹ שֶׁהָיָה. הָיָה עוֹמֵד וְרִבָּה עָלָיו וְהִמְשִׁיכוֹ, שָׁוֶה לְמִקְוֶה לְטַהֵר בְּאַשְׁבֹּרֶן, וּלְמַעְיָן לְהַטְבִּיל בּוֹ בְּכָל שֶׁהוּא: \n",
|
61 |
+
"כָּל הַיַּמִּים כְּמִקְוֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א), וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַיָּם הַגָּדוֹל כְּמִקְוֶה. לֹא נֶאֱמַר יַמִּים, אֶלָּא שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מִינֵי יַמִּים הַרְבֵּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל הַיַּמִּים מְטַהֲרִים בְּזוֹחֲלִין, וּפְסוּלִין לַזָּבִין וְלַמְצֹרָעִים, וּלְקַדֵּשׁ מֵהֶם מֵי חַטָּאת: \n",
|
62 |
+
"הַזּוֹחֲלִין, כְּמַעְיָן. וְהַנּוֹטְפִים, כְּמִקְוֶה. הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל הַזּוֹחֲלִין שֶׁרַבּוּ עַל הַנּוֹטְפִים, שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים. וְנוֹטְפִים שֶׁעֲשָׂאָן זוֹחֲלִין, סוֹמֵךְ אֲפִלּוּ מַקֵּל, אֲפִלּוּ קָנֶה, אֲפִלּוּ זָב וְזָבָה, יוֹרֵד וְטוֹבֵל, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, אֵין מַזְחִילִין בּוֹ: \n",
|
63 |
+
"גַּל שֶׁנִּתְלַשׁ וּבוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, וְנָפַל עַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים, טְהוֹרִים. כָּל מָקוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, טוֹבְלִין וּמַטְבִּילִין. מַטְבִּילִין בַּחֲרִיצִין וּבִנְעָצִים וּבְפַרְסַת הַחֲמוֹר הַמְעֹרֶבֶת בַּבִּקְעָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מַטְבִּילִין בְּחַרְדָּלִית. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵין מַטְבִּילִין. וּמוֹדִים שֶׁהוּא גוֹדֵר כֵּלִים וְטוֹבֵל בָּהֶם. וְכֵלִים שֶׁגָּדַר בָּהֶם, לֹא הֻטְבְּלוּ: \n"
|
64 |
+
],
|
65 |
+
[
|
66 |
+
"כָּל הַמְעֹרָב לַמִּקְוֶה, כַּמִּקְוֶה. חוֹרֵי הַמְּעָרָה וְסִדְקֵי הַמְּעָרָה, מַטְבִּיל בָּהֶם כְּמָה שֶׁהֵם. עֻקַּת הַמְּעָרָה, אֵין מַטְבִּילִין בָּהּ אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה נְקוּבָה כִשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהִיא מַעֲמֶדֶת עַצְמָהּ. אֲבָל אִם אֵינָהּ מַעֲמֶדֶת עַצְמָהּ, מַטְבִּילִין בָּהּ כְּמָה שֶׁהִיא: \n",
|
67 |
+
"דְּלִי שֶׁהוּא מָלֵא כֵלִים וְהִטְבִּילָן, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים. וְאִם לֹא טָבַל, אֵין הַמַּיִם מְעֹרָבִין, עַד שֶׁיִּהְיוּ מְעֹרָבִין כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד: \n",
|
68 |
+
"שְׁלשָׁה מִקְוָאוֹת, בָּזֶה עֶשְׂרִים סְאָה, וּבָזֶה עֶשְׂרִים סְאָה, וּבָזֶה עֶשְׂרִים סְאָה מַיִם שְׁאוּבִין, וְהַשָּׁאוּב מִן הַצַּד, וְיָרְדוּ שְׁלשָׁה וְטָבְלוּ בָהֶן וְנִתְעָרְבוּ, הַמִּקְוָאוֹת טְהוֹרִין וְהַטּוֹבְלִים טְהוֹרִים. הָיָה הַשָּׁאוּב בָּאֶמְצַע, וְיָרְדוּ שְׁלשָׁה וְטָבְלוּ בָהֶם וְנִתְעָרְבוּ, הַמִּקְוָאוֹת כְּמוֹת שֶׁהָיוּ, וְהַטּוֹבְלִים כְּמוֹת שֶׁהָיוּ: \n",
|
69 |
+
"הַסְּפוֹג וְהַדְּלִי שֶׁהָיוּ בָהֶן שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם וְנָפְלוּ לַמִּקְוֶה, לֹא פְסָלוּהוּ, שֶׁלֹּא אָמְרוּ אֶלָּא שְׁלשָׁה לֻגִּין שֶׁנָּפְלוּ: \n",
|
70 |
+
"הַשִּׁדָּה וְהַתֵּבָה שֶׁבַּיָּם, אֵין מַטְבִּילִין בָּהֶם, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ נְקוּבִין כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בִּכְלִי גָדוֹל, אַרְבָּעָה טְפָחִים. וּבְקָטָן, רֻבּוֹ. אִם הָיָה שַׂק אוֹ קֻפָּה, מַטְבִּילִין בָּהֶם כְּמָה שֶׁהֵם, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם מְעֹרָבִין. הָיוּ נְתוּנִים תַּחַת הַצִּנּוֹר, אֵינָם פּוֹסְלִים אֶת הַמִּקְוֶה, אֶלָּא מַטְבִּילִין אוֹתָן וּמַעֲלִין אוֹתָן כְּדַרְכָּן: \n",
|
71 |
+
"גִּסְטְרָא שֶׁבַּמִּקְוֶה וְהִטְבִּיל בָּהּ אֶת הַכֵּלִים, טָהֲרוּ מִטֻּמְאָתָן, אֲבָל טְמֵאִים עַל גַּב כְּלִי חֶרֶס. אִם הָיוּ הַמַּיִם צָפִים עַל גַּבָּיו כָּל שֶׁהֵן, טְהוֹרִין. מַעְיָן הַיּוֹצֵא מִן הַתַּנּוּר וְיָרַד וְטָבַל בְּתוֹכוֹ, הוּא טָהוֹר וְיָדָיו טְמֵאוֹת. וְאִם הָיוּ עַל גַּבָּיו רוּם יָדָיו, אַף יָדָיו טְהוֹרוֹת: \n",
|
72 |
+
"עֵרוּב מִקְוָאוֹת, כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, כְּעָבְיָהּ וְכַחֲלָלָהּ, כִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת חוֹזְרוֹת לִמְקוֹמָן. סָפֵק כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, סָפֵק שֶׁאֵינָהּ כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, פְּסוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִן הַתּוֹרָה. וְכֵן כַּזַּיִת מִן הַמֵּת וְכַזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה וְכָעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ. כֹּל שֶׁיַּעֲמֹד כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, מְמַעֲטָהּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כֹּל שֶׁהוּא מִבְּרִיַּת הַמַּיִם, טָהוֹר: \n",
|
73 |
+
"מְטַהֲרִים אֶת הַמִּקְוָאוֹת, הָעֶלְיוֹן מִן הַתַּחְתּוֹן, וְהָרָחוֹק מִן הַקָּרוֹב. כֵּיצַד. מֵבִיא סִלּוֹן שֶׁל חֶרֶס אוֹ שֶׁל אֲבָר, וּמַנִּיחַ יָדוֹ תַּחְתָּיו, עַד שֶׁהוּא מִתְמַלֵּא מַיִם, וּמוֹשְׁכוֹ וּמַשִּׁיקוֹ, אֲפִלּוּ כַשַּׂעֲרָה, דַּיּוֹ. הָיָה בָעֶלְיוֹן אַרְבָּעִים סְאָה וּבַתַּחְתּוֹן אֵין כְּלוּם, מְמַלֵּא בַכָּתֵף וְנוֹתֵן לָעֶלְיוֹן, עַד שֶׁיֵּרְדוּ לַתַּחְתּוֹן אַרְבָּעִים סְאָה: \n",
|
74 |
+
"כֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי מִקְוָאוֹת שֶׁנִּסְדַּק לַשְּׁתִי, מִצְטָרֵף. וְלָעֵרֶב, אֵין מִצְטָרֵף, עַד שֶׁיְּהֵא בְמָקוֹם אֶחָד כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חִלּוּף הַדְּבָרִים. נִפְרְצוּ זֶה בְתוֹךְ זֶה, עַל רוּם, כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם. וְעַל רֹחַב, כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד: \n",
|
75 |
+
"הָאָבִיק שֶׁבַּמֶּרְחָץ, בִּזְמַן שֶׁהוּא בָאֶמְצַע, פּוֹסֵל. מִן הַצַּד, אֵינוֹ פוֹסֵל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמִקְוֶה סָמוּךְ לְמִקְוֶה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אִם מְקַבֶּלֶת הָאַמְבָּט��י רְבִיעִית עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ לָאָבִיק, כָּשֵׁר. וְאִם לָאו, פָּסוּל. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר, אִם מְקַבֵּל הָאָבִיק כָּל שֶׁהוּא, פָּסוּל: \n",
|
76 |
+
"הַמַּטְהֶרֶת שֶׁבַּמֶּרְחָץ, הַתַּחְתּוֹנָה מְלֵאָה שְׁאוּבִין וְהָעֶלְיוֹנָה מְלֵאָה כְשֵׁרִין, אִם יֵשׁ כְּנֶגֶד הַנֶּקֶב שְׁלשָׁה לֻגִּין, פָּסוּל. כַּמָּה יְהֵא בַנֶּקֶב וְיִהְיֶה בוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין. אַחַד מִשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים לַבְּרֵכָה, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ הַתַּחְתּוֹנָה מְלֵאָה כְשֵׁרִים וְהָעֶלְיוֹנָה מְלֵאָה שְׁאוּבִין וְיֵשׁ בְּצַד הַנֶּקֶב שְׁלשָׁה לֻגִּין, כָּשֵׁר, שֶׁלֹּא אָמְרוּ אֶלָּא שְׁלשָׁה לֻגִּין שֶׁנָּפְלוּ: \n"
|
77 |
+
],
|
78 |
+
[
|
79 |
+
"יֵשׁ מַעֲלִין אֶת הַמִּקְוֶה וְלֹא פוֹסְלִין, פּוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין, לֹא מַעֲלִין וְלֹא פוֹסְלִין. אֵלּוּ מַעֲלִין וְלֹא פוֹסְלִין, הַשֶּׁלֶג, וְהַבָּרָד, וְהַכְּפוֹר, וְהַגְּלִיד, וְהַמֶּלַח, וְהַטִּיט הַנָּרוֹק. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דָּן כְּנֶגְדִּי לוֹמַר, הַשֶּׁלֶג אֵינוֹ מַעֲלֶה אֶת הַמִּקְוֶה. וְהֵעִידוּ אַנְשֵׁי מֵידְבָא מִשְּׁמוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם, צְאוּ וְהָבִיאוּ שֶׁלֶג וַעֲשׂוּ מִקְוֶה בַּתְּחִלָּה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, אֶבֶן הַבָּרָד, כַּמָּיִם. כֵּיצַד מַעֲלִין וְלֹא פוֹסְלִין. מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר אַחַת, נָפַל מֵהֶם סְאָה לְתוֹכוֹ וְהֶעֱלָהוּ, נִמְצְאוּ מַעֲלִין וְלֹא פוֹסְלִין: \n",
|
80 |
+
"אֵלּוּ פוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין, הַמַּיִם, בֵּין טְמֵאִים בֵּין טְהוֹרִים, וּמֵי כְבָשִׁים וּמֵי שְׁלָקוֹת, וְהַתֶּמֶד עַד שֶׁלֹּא הֶחֱמִיץ. כֵּיצַד פּוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין. מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר קֹרְטוֹב, וְנָפַל מֵהֶן קֹרְטוֹב לְתוֹכוֹ, לֹא הֶעֱלָהוּ, פּוֹסְלוֹ בִשְׁלשָׁה לֻגִּין. אֲבָל שְׁאָר הַמַּשְׁקִין, וּמֵי פֵרוֹת, וְהַצִּיר, וְהַמֻּרְיָס, וְהַתֶּמֶד מִשֶּׁהֶחֱמִיץ, פְּעָמִים מַעֲלִין וּפְעָמִים שֶׁאֵינָן מַעֲלִין. כֵּיצַד. מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר אַחַת, נָפַל לְתוֹכוֹ סְאָה מֵהֶם, לֹא הֶעֱלָהוּ. הָיוּ בוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, נָתַן סְאָה וְנָטַל סְאָה, הֲרֵי זֶה כָשֵׁר: \n",
|
81 |
+
"הֵדִיחַ בּוֹ סַלֵּי זֵיתִים וְסַלֵּי עֲנָבִים, וְשִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו, כָּשֵׁר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מֵי הַצֶּבַע פּוֹסְלִין אוֹתוֹ בִשְׁלשָׁה לֻגִּין, וְאֵינָן פּוֹסְלִין אוֹתוֹ בְשִׁנּוּי מַרְאֶה. נָפַל לְתוֹכוֹ יַיִן, וּמֹחַל, וְשִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו, פָּסוּל. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. יַמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים וְיַחְזְרוּ מַרְאֵיהֶן לְמַרְאֵה הַמָּיִם. הָיוּ בוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, מְמַלֵּא בַכָּתֵף וְנוֹתֵן לְתוֹכוֹ עַד שֶׁיַּחְזְרוּ מַרְאֵיהֶן לְמַרְאֵה הַמָּיִם: \n",
|
82 |
+
"נָפַל לְתוֹכוֹ יַיִן אוֹ מֹחַל וְשִׁנּוּ מִקְצָת מַרְאָיו, אִם אֵין בּוֹ מַרְאֵה מַיִם אַרְבָּעִים סְאָה, הֲרֵי זֶה לֹא יִטְבֹּל בּוֹ: \n",
|
83 |
+
"שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם, וְנָפַל לְתוֹכָן קֹרְטוֹב יַיִן, וַהֲרֵי מַרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה הַיַּיִן, וְנָפְלוּ לְמִקְוֶה, לֹא פְסָלוּהוּ. שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם חָסֵר קֹרְטוֹב, וְנָפַל לְתוֹכָן קֹרְטוֹב חָלָב, וַהֲרֵי מַרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה הַמַּיִם, וְנָפְלוּ לְמִקְוֶה, לֹא פְסָלוּהוּ. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַמַּרְאֶה: \n",
|
84 |
+
"מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מְכֻוָּנוֹת, יָרְדוּ שְׁנַיִם וְטָבְלוּ זֶה אַחַר זֶה, הָרִאשׁוֹן טָהוֹר, וְהַשֵּׁנִי טָמֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיוּ רַגְלָיו שֶׁל רִאשׁוֹן נוֹגְעוֹת בַּמַּיִם, אַף הַשֵּׁנִי טָהוֹר. הִטְבִּיל בּוֹ אֶת הַסָּגוֹס וְהֶעֱלָהוּ, מִקְצָתוֹ נוֹגֵעַ בַּמַּיִם, טָהוֹר. הַכַּר וְהַכֶּסֶת שֶׁל עוֹר, כֵּיוָן שֶׁהִגְבִּיהַּ שִׂפְתוֹתֵיהֶם מִן הַמַּיִם, הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָן שְׁאוּבִין. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה, מַטְבִּילָן וּמַעֲלֶה אוֹתָם דֶּרֶךְ שׁוּלֵיהֶם: \n",
|
85 |
+
"הִטְבִּיל בּוֹ אֶת הַמִּטָּה, אַף עַל פִּי שֶׁרַגְלֶיהָ שׁוֹקְעוֹת בַּטִּיט הֶעָבֶה, טְהוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם מְקַדְּמִין. מִקְוֶה שֶׁמֵּימָיו מְרֻדָּדִין, כּוֹבֵשׁ אֲפִלּוּ חֲבִילֵי עֵצִים, אֲפִלּוּ חֲבִילֵי קָנִים, כְּדֵי שֶׁיִּתְפְּחוּ הַמַּיִם, וְיוֹרֵד וְטוֹבֵל. מַחַט שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל מַעֲלוֹת הַמְּעָרָה, הָיָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא בַמַּיִם, כֵּיוָן שֶׁעָבַר עָלֶיהָ הַגַּל, טְהוֹרָה: \n"
|
86 |
+
],
|
87 |
+
[
|
88 |
+
"אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל טְהוֹרָה, וּמִקְוְאוֹתֶיהָ טְהוֹרִים. מִקְוְאוֹת הָעַמִּים שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ, כְּשֵׁרִים לְבַעֲלֵי קְרָיִין, אֲפִלּוּ נִתְמַלְּאוּ בְקִילוֹן. שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁחוּץ לַמַּפְתֵּחַ, כְּשֵׁרִים אַף לְנִדּוֹת. מִלִּפְנִים מִן הַמַּפְתֵּחַ, כְּשֵׁרִים לְבַעֲלֵי קְרָיִין, וּפְסוּלִים לְכָל הַטְּמֵאִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַקְּרוֹבִים לָעִיר וְלַדֶּרֶךְ, טְמֵאִים, מִפְּנֵי הַכְּבִיסָה. וְהָרְחוֹקִים, טְהוֹרִים: ",
|
89 |
+
"אֵלּוּ בַעֲלֵי קְרָיִין שֶׁהֵם צְרִיכִין טְבִילָה. רָאָה מַיִם חֲלוּקִים אוֹ עֲכוּרִים, בַּתְּחִלָּה, טָהוֹר. בָּאֶמְצַע וּבַסּוֹף, טָמֵא. מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, טָהוֹר. לְבָנִים וְנִמְשָׁכִים, טָמֵא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לְבָנִים כָּעֲכוּרִים: ",
|
90 |
+
"הַמֵּטִיל טִפִּין עָבוֹת מִתּוֹךְ הָאַמָּה, טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא. הַמְהַרְהֵר בַּלַּיְלָה וְעָמַד וּמָצָא בְשָׂרוֹ חַם, טָמֵא. הַפּוֹלֶטֶת זֶרַע בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, טְהוֹרָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, פְּעָמִים שֶׁהֵם אַרְבַּע עוֹנוֹת, פְּעָמִים שֶׁהֵם חָמֵשׁ, פְּעָמִים שֶׁהֵם שֵׁשׁ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לְעוֹלָם חָמֵשׁ: ",
|
91 |
+
"נָכְרִית שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע מִיִּשְׂרָאֵל, טְמֵאָה. בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע מִנָּכְרִי, טְהוֹרָה. הָאִשָּׁה שֶׁשִּׁמְּשָׁה בֵיתָהּ, וְיָרְדָה וְטָבְלָה, וְלֹא כִבְּדָה אֶת הַבַּיִת, כְּאִלּוּ לֹא טָבְלָה. בַּעַל קֶרִי שֶׁטָּבַל וְלֹא הֵטִיל אֶת הַמַּיִם, כְּשֶׁיָטִיל אֶת הַמַּיִם, טָמֵא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בְּחוֹלֶה וּבְזָקֵן, טָמֵא. בְּיֶלֶד וּבְבָרִיא, טָהוֹר: ",
|
92 |
+
"נִדָּה שֶׁנָּתְנָה מָעוֹת בְּפִיהָ וְיָרְדָה וְטָבְלָה, טְהוֹרָה מִטֻּמְאָתָהּ, אֲבָל טְמֵאָה הִיא עַל גַּב רֻקָּהּ. נָתְנָה שְׂעָרָהּ בְּפִיהָ, קָפְצָה יָדָהּ, קָרְצָה שִׂפְתוֹתֶיהָ, כְּאִלּוּ לֹא טָבְלָה. הָאוֹחֵז בְּאָדָם וּבְכֵלִים וּמַטְבִּילָן, טְמֵאִין. וְאִם הֵדִיחַ אֶת יָדוֹ בַּמַּיִם, טְהוֹרִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, יְרַפֶּה, כְּדֵי שֶׁיָּבֹאוּ בָהֶם מָיִם. בֵּית הַסְּתָרִים, בֵּית הַקְּמָטִים, אֵינָן צְרִיכִין שֶׁיָּבֹאוּ בָהֶן מָיִם: "
|
93 |
+
],
|
94 |
+
[
|
95 |
+
"אֵלּוּ חוֹצְצִין בָּאָדָם, חוּטֵי צֶמֶר וְחוּטֵי פִשְׁתָּן וְהָרְצוּעוֹת שֶׁבְּרָאשֵׁי הַבָּנוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֶׁל צֶמֶר וְשֶׁל שֵׂעָר אֵינָם חוֹצְצִין, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם בָּאִין בָּהֶם: \n",
|
96 |
+
"קִלְקֵי הַלֵּב וְהַזָּקָן, וּבֵית הַסְּתָרִים בָּאִשָּׁה, לִפְלוּף שֶׁחוּץ לָעַיִן, וְגֶלֶד שֶׁחוּץ לַמַּכָּה, וְהָרְטִיָּה שֶׁעָלֶיהָ, וּשְׂרָף הַיָּבֵשׁ, וְגִלְדֵי צוֹאָה שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ, וּבָצֵק שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן, וְהַמִּלְמוּלִין, וְטִיט הַיָּוֵן, וְטִיט הַיּוֹצְרִים, וְגֵץ יְוֵנִי. אֵיזֶהוּ טִיט הַיָּוֵן, זֶה טִיט הַבּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מ), וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן. טִיט הַיּוֹצְרִין, כְּמַשְׁמָעוֹ. רַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר בְּשֶׁל יוֹצְרִין וּמְטַמֵּא בְּשֶׁל מָרֵקָה. וְגֵץ יְוֵנִי, אֵלּוּ יִתְדוֹת הַדְּרָכִים, שֶׁאֵין טוֹבְלִין בָּהֶן וְלֹא מַטְבִּילִין אוֹתָן. וּשְׁאָר כָּל הַטִּיט, מַטְבִּילִין בּוֹ כְּשֶׁהוּא לַח. וְלֹא יִטְבֹּל בָּאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו. לֹא יִטְבֹּל אֶת הַקֻּמְקְמוּס בַּפֶּחָמִין, אֶלָּא אִם כֵּן שִׁפְשֵׁף: \n",
|
97 |
+
"אֵלּוּ שֶׁאֵין חוֹצְצִין, קִלְקֵי הָרֹאשׁ, וּבֵית הַשֶּׁחִי, וּבֵית הַסְּתָרִים בָּאִישׁ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה, כָּל הַמַּקְפִּיד עָלָיו, חוֹצֵץ. וְשֶׁאֵין מַקְפִּיד עָלָיו, אֵין חוֹצֵץ: \n",
|
98 |
+
"לִפְלוּף שֶׁבָּעַיִן, וְגֶלֶד שֶׁעַל הַמַּכָּה, וּשְׂרָף הַלַּח, וְלִכְלוּכֵי צוֹאָה שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ, וְצוֹאָה שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן, וְצִפֹּרֶן הַמְדֻלְדֶּלֶת, כְּשׁוּת שֶׁל קָטָן, לֹא טָמֵא וְלֹא מְטַמֵּא. קְרוּם שֶׁעַל הַמַּכָּה, טָמֵא וּמְטַמֵּא: \n",
|
99 |
+
"אֵלּוּ חוֹצְצִים בַּכֵּלִים. הַזֶּפֶת וְהַמּוֹר בִּכְלֵי זְכוּכִית, בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ. עַל הַשֻּׁלְחָן וְעַל הַטַּבְלָה וְעַל הַדַּרְגָּשׁ, עַל הַנְּקִיִּים, חוֹצְצִין. עַל הַבְּלוּסִין, אֵינָן חוֹצְצִין. עַל מִטּוֹת בַּעַל הַבַּיִת, חוֹצֵץ. וְעַל שֶׁל עָנִי, אֵינוֹ חוֹצֵץ. עַל אִכּוּף שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, חוֹצֵץ. וְעַל שֶׁל זַקָּקִין, אֵינוֹ חוֹצֵץ. וְעַל הַמַּרְדַּעַת, חוֹצֵץ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַד כְּאִסָּר הָאִיטַלְקִי: \n",
|
100 |
+
"עַל הַבְּגָדִים, מִצַּד אֶחָד, אֵינוֹ חוֹצֵץ. מִשְּׁנֵי צְדָדִין, חוֹצֵץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אַף מִצַּד אֶחָד. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שֶׁל בַּנָּאִים, מִצַּד אֶחָד. וְשֶׁל בּוּר, מִשְּׁנֵי צְדָדִין: \n",
|
101 |
+
"מִטְפַּחַת שֶׁל זַפָּתִין וְשֶׁל יוֹצְרִין וְשֶׁל מְפַסְּלֵי אִילָנוֹת, אֵין חוֹצְצִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף שֶׁל קַיָּצִין, כַּיּוֹצֵא בָהֶן. זֶה הַכְּלָל, כָּל הַמַּקְפִּיד עָלָיו, חוֹצֵץ. וְשֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עָלָיו, אֵינוֹ חוֹצֵץ: \n"
|
102 |
+
],
|
103 |
+
[
|
104 |
+
"כָּל יְדוֹת הַכֵּלִים שֶׁהִכְנִיסָן שֶׁלֹּא כְדַרְכָּן, אוֹ שֶׁהִכְנִיסָן כְּדַרְכָּן וְלֹא מֵרְקָן, אוֹ שֶׁמֵּרְקָן וְנִשְׁבְּרוּ, הֲרֵי אֵלּוּ חוֹצְצִין. כְּלִי שֶׁהִטְבִּילוֹ דֶּרֶךְ פִּיו, כְּאִלּוּ לֹא טָבָל. הִטְבִּילוֹ כְדַרְכּוֹ בְלֹא זִבּוֹרִית, עַד שֶׁיַּטֶּנּוּ עַל צִדּוֹ. כְּלִי שֶׁהוּא צַר מִכָּאן וּמִכָּאן וְרָחָב מִן הָאֶמְצַע, אֵינוֹ טָהוֹר עַד שֶׁיַּטֶּנּוּ עַל צִדּוֹ. צְלוֹחִית שֶׁפִּיהָ שׁוֹקֵעַ, אֵינָהּ טְהוֹרָה עַד שֶׁיְּנַקְּבֶנָּה מִצִּדָּהּ. קַלְמָרִין הֶדְיוֹטוֹת, אֵינָהּ טְהוֹרָה עַד שֶׁיְּנַקְּבֶנָּה מִצִּדָּהּ. וְקַלְמָרִין שֶׁל יוֹסֵף הַכֹּהֵן הָיְתָה נְקוּבָה בְצִדָּהּ: \n",
|
105 |
+
"הַכַּר וְהַכֶּסֶת שֶׁל עוֹר, הֲרֵי אֵלּוּ צְרִיכִין שֶׁיָּבֹאוּ בָהֶם הַמָּיִם. כֶּסֶת עֲגֻלָּה, וְהַכַּדּוּר, וְהָאֵמוּם, וְהַקָּמֵעַ, וְהַתְּפִלָּה, אֵינָן צְרִיכִין שֶׁיָּבֹאוּ בָהֶם הַמָּיִם. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא, טוֹבְלִים סְתוּמִים: \n",
|
106 |
+
"אֵלּוּ שֶׁאֵינָם צְרִיכִים שֶׁיָּבֹאוּ בָהֶם הַמַּיִם, קִשְׁרֵי הֶעָנִי, וְהַנִּימִין, וַחֲבַט שֶׁל סַנְדָּל, וּתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ בִּזְמַן שֶׁהִיא חוֹצָה, וְשֶׁל זְרוֹעַ בִּזְמַן שֶׁאֵינָהּ עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, וְאָזְנֵי הַחֵמֶת, וְאָזְנֵי הַתַּרְמוּל: \n",
|
107 |
+
"אֵלּוּ שֶׁהֵם צְרִיכִים שֶׁיָּבֹאוּ בָהֶן הַמַּיִם, הַקֶּשֶׁר שֶׁבַּפְּרַקְסִים שֶׁבַּכָּתֵף, וְשָׂפָה שֶׁל סָדִין צָרִיךְ לְמַתֵּחַ, וּתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ בִּזְמַן שֶׁאֵינָהּ חוֹצָה, וְשֶׁל זְרוֹעַ בִּזְמַן שֶׁהִיא עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, וּשְׁנָצִין שֶׁל סַנְדָּל, וּבְגָדִים שֶׁהִטְבִּילָן מְכֻבָּסִין, עַד שֶׁיְּבַעְבְּעוּ. הִטְבִּילָן נְגוּבִין, עַד שֶׁיְּבַעְבְּעוּ וְיָנוּחוּ מִבִּעְבּוּעָן: \n",
|
108 |
+
"כָּל יְדוֹת הַכֵּלִים שֶׁהֵם אֲרֻכִּין וְעָתִיד לִקְצֹץ, מַטְבִּילָן עַד מְקוֹם הַמִּדָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּטְבִּיל אֶת כֻּלּוֹ. שַׁלְשֶׁלֶת דְּלִי גָדוֹל, אַרְבָּעָה טְפָחִים, וְשֶׁל קָטָן, עֲשָׂרָה, מַטְבִּילָן עַד מְקוֹם הַמִּדָּה. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּטְבִּיל אֶת כָּל הַטַּבַּעַת. הַחֶבֶל שֶׁהוּא קָשׁוּר בַּקֻּפָּה אֵינוֹ חִבּוּר, אֶלָּא אִם כֵּן תָּפָר: \n",
|
109 |
+
"בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מַטְבִּילִין חַמִּין בְּצוֹנֵן וְלֹא צוֹנֵן בְּחַמִּין, לֹא יָפִים בְּרָעִים וְלֹא רָעִים בְּיָפִים. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, מַטְבִּילִין. כְּלִי שֶׁהוּא מָלֵא מַשְׁקִין וְהִטְבִּילוֹ, כְּאִלּוּ לֹא טָבָל. מָלֵא מֵי רַגְלַיִם, רוֹאִים אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵם מָיִם. מָלֵא מֵי חַטָּאת, עַד שֶׁיִּרְבּוּ הַמַּיִם עַל מֵי חַטָּאת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ כְלִי מַחֲזִיק כּוֹר וְאֵין בּוֹ אֶלָּא רְבִיעִית, כְּאִלּוּ לֹא טָבָל: \n",
|
110 |
+
"כָּל הָאֳכָלִין מִצְטָרְפִין לִפְסֹל אֶת הַגְּוִיָּה בְּכַחֲצִי פְרָס. כָּל הַמַּשְׁקִין מִצְטָרְפִין לִפְסֹל אֶת הַגְּוִיָּה בִּרְבִיעִית. זֶה חֹמֶר בְּשׁוֹתֶה מַשְׁקִין טְמֵאִין מִבַּמִּקְוֶה, שֶׁעָשׂוּ בוֹ שְׁאָר הַמַּשְׁקִין כַּמָּיִם: \n",
|
111 |
+
"אָכַל אֳכָלִים טְמֵאִים, וְשָׁתָה מַשְׁקִים טְמֵאִים, טָבַל וֶהֱקִיאָן, טְמֵאִים, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן טְהוֹרִים בַּגּוּף. שָׁתָה מַיִם טְמֵאִים, טָבַל וֶהֱקִיאָם, טְהוֹרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם טְהוֹרִים בַּגּוּף. בָּלַע טַבַּעַת טְהוֹרָה, נִכְנַס לְאֹהֶל הַמֵּת, הִזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וֶהֱקִיאָהּ, הֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיְתָה. בָּלַע טַבַּעַת טְמֵאָה, טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּתְּרוּמָה. הֱקִיאָהּ, טְמֵאָה וְטִמְּאַתּוּ. חֵץ שֶׁהוּא תָחוּב בָּאָדָם, בִּזְמַן שֶׁהוּא נִרְאֶה, חוֹצֵץ. וְאִם אֵינוֹ נִרְאֶה, טוֹבֵל וְאוֹכֵל בִּתְרוּמָתוֹ: \n"
|
112 |
+
]
|
113 |
+
],
|
114 |
+
"sectionNames": [
|
115 |
+
"Chapter",
|
116 |
+
"Mishnah"
|
117 |
+
]
|
118 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Mikvaot/Hebrew/merged.json
ADDED
@@ -0,0 +1,114 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"title": "Mishnah Mikvaot",
|
3 |
+
"language": "he",
|
4 |
+
"versionTitle": "merged",
|
5 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Mikvaot",
|
6 |
+
"text": [
|
7 |
+
[
|
8 |
+
"שֵׁשׁ מַעֲלוֹת בַּמִּקְוָאוֹת, זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וְזוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ. מֵי גְבָאִים, שָׁתָה טָמֵא וְשָׁתָה טָהוֹר, טָמֵא. שָׁתָה טָמֵא וּמִלֵּא בִכְלִי טָהוֹר, טָמֵא. שָׁתָה טָמֵא וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, אִם הֵדִיחַ, טָמֵא. וְאִם לֹא הֵדִיחַ, טָהוֹר: \n",
|
9 |
+
"מִלֵּא בִכְלִי טָמֵא וְשָׁתָה טָהוֹר, טָמֵא. מִלֵּא בִכְלִי טָמֵא וּמִלֵּא בִכְלִי טָהוֹר, טָמֵא. מִלֵּא בִכְלִי טָמֵא וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, אִם הֵדִיחַ, טָמֵא. וְאִם לֹא הֵדִיחַ, טָהוֹר: \n",
|
10 |
+
"נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִים וְשָׁתָה טָהוֹר, טָמֵא. נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִים וּמִלֵּא בִכְלִי טָהוֹר, טָמֵא. נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִים וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, אִם הֵדִיחַ, טָמֵא. וְאִם לֹא הֵדִיחַ, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, בֵּין שֶׁהֵדִיחַ בֵּין שֶׁלֹּא הֵדִיחַ, טָמֵא: \n",
|
11 |
+
"נָפַל לְתוֹכָן מֵת, אוֹ שֶׁהָלַךְ בָּהֶן הַטָּמֵא, וְשָׁתָה טָהוֹר, טָהוֹר. אֶחָד מֵי גְבָאִים, מֵי בוֹרוֹת, מֵי שִׁיחִים, מֵי מְעָרוֹת, מֵי תַמְצִיּוֹת שֶׁפָּסְקוּ, וּמִקְוָאוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם אַרְבָּעִים סְאָה, בִּשְׁעַת הַגְּשָׁמִים הַכֹּל טָהוֹר. פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים, הַקְּרוֹבִים לָעִיר וְלַדֶּרֶךְ, טְמֵאִים. וְהָרְחוֹקִים, טְהוֹרִין, עַד שֶׁיְּהַלְּכוּ רֹב בְּנֵי אָדָם: \n",
|
12 |
+
"מֵאֵימָתַי טָהֳרָתָן. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מִשֶּׁיִּרְבּוּ וְיִשְׁטֹפוּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, רַבּוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁטְפוּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שָׁטְפוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רַבּוּ. כְּשֵׁרִין לַחַלָּה וְלִטֹּל מֵהֶן לַיָּדָיִם: \n",
|
13 |
+
"לְמַעְלָה מֵהֶן, מֵי תַמְצִיּוֹת שֶׁלֹּא פָסְקוּ. שָׁתָה טָמֵא וְשָׁתָה טָהוֹר, טָהוֹר. שָׁתָה טָמֵא וּמִלֵּא בִכְלִי טָהוֹר, טָהוֹר. שָׁתָה טָמֵא וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵדִיחַ, טָהוֹר. מִלֵּא בִכְלִי טָמֵא וְשָׁתָה טָהוֹר, טָהוֹר. מִלֵּא בִכְלִי טָמֵא וּמִלֵּא בִכְלִי טָהוֹר, טָהוֹר. מִלֵּא בִכְלִי טָמֵא וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵדִיחַ, טָהוֹר. נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִים וְשָׁתָה טָהוֹר, טָהוֹר. נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִים וּמִלֵּא בִכְלִי טָהוֹר, טָהוֹר. נָפְלוּ מַיִם טְמֵאִים וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵדִיחַ, טָהוֹר. כְּשֵׁרִים לַתְּרוּמָה וְלִטֹּל מֵהֶם לַיָּדָיִם: \n",
|
14 |
+
"לְמַעְלָה מֵהֶן, מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, שֶׁבּוֹ טוֹבְלִין וּמַטְבִּילִין. לְמַעְלָה מֵהֶן, מַעְיָן שֶׁמֵּימָיו מֻעָטִין וְרַבּוּ עָלָיו מַיִם שְׁאוּבִין, שָׁוֶה לַמִּקְוֶה לְטַהֵר בְּאַשְׁבֹּרֶן, וְלַמַּעְיָן לְהַטְבִּיל בּוֹ בְּכָל שֶׁהוּא: \n",
|
15 |
+
"לְמַעְלָה מֵהֶן, מַיִם מֻכִּין, שֶׁהֵן מְטַהֲרִין בְּזוֹחֲלִין. לְמַעְלָה מֵהֶן, מַיִם חַיִּים, שֶׁבָּהֶן טְבִילָה לַזָּבִים, וְהַזָּיָה לַמְצֹרָעִים, וּכְשֵׁרִים לְקַדֵּשׁ מֵהֶן מֵי חַטָּאת: \n"
|
16 |
+
],
|
17 |
+
[
|
18 |
+
"הַטָּמֵא שֶׁיָּרַד לִטְבֹּל, סָפֵק טָבַל סָפֵק לֹא טָבַל, אֲפִלּוּ טָבַל, סָפֵק יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה סָפֵק אֵין בּוֹ. שְׁנֵי מִקְוָאוֹת, אֶחָד יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה וְאֶחָד שֶׁאֵין בּוֹ, טָבַל בְּאַחַד מֵהֶם וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן טָבַל, סְפֵקוֹ טָמֵא: \n",
|
19 |
+
"מִקְוֶה שֶׁנִּמְדַּד וְנִמְצָא חָסֵר, כָּל טָהֳרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּבָּיו לְמַפְרֵעַ, בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טְמֵאוֹת. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּטֻמְאָה חֲמוּרָה. אֲבָל בְּטֻמְאָה קַלָּה, כְּגוֹן אָכַל אֳכָלִים טְמֵאִים, וְשָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִים, בָּא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִים, אוֹ שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רֻבּוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין, וְיָרַד לִטְבֹּל, סָפֵק טָבַל סָפֵק לֹא טָבַל, אֲפִלּוּ טָבַל, סָפֵק יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה סָפֵק אֵין בּוֹ. שְׁנֵי מִקְוָאוֹת, אֶחָד יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, וְאֶחָד שֶׁאֵין בּוֹ, טָבַל בְּאַחַד מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן טָבַל, סְפֵקוֹ טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא, שֶׁרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בְחֶזְקַת טֻמְאָה, לְעוֹלָם הוּא בִפְסוּלוֹ, עַד שֶׁיִּוָּדַע שֶׁטָּהַר. אֲבָל סְפֵקוֹ לִטָּמֵא וּלְטַמֵּא, טָהוֹר: \n",
|
20 |
+
"סְפֵק מַיִם שְׁאוּבִין שֶׁטִּהֲרוּ חֲכָמִים, סָפֵק נָפְלוּ, סָפֵק לֹא נָפְלוּ, אֲפִלּוּ נָפְלוּ, סָפֵק יֶשׁ בָּהֶם אַרְבָּעִים סְאָה סָפֵק אֵין בָּהֶם, שְׁנֵי מִקְוָאוֹת, אֶחָד יֶשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה וְאֶחָד אֵין בּוֹ, נָפַל לְאַחַד מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה מֵהֶן נָפַל, סְפֵקוֹ טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁיֶּשׁ לוֹ בַמֶּה יִתְלֶה. הָיוּ שְׁנֵיהֶם פְּחוּתִים מֵאַרְבָּעִים סְאָה, וְנָפַל לְאַחַד מֵהֶם וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה מֵהֶן נָפַל, סְפֵקוֹ טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ בַמֶּה יִתְלֶה: \n",
|
21 |
+
"רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, רְבִיעִית מַיִם שְׁאוּבִין בַּתְּחִלָּה, פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה, וּשְׁלשָׁה לֻגִּין עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בַּסּוֹף, שִׁעוּרוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין: \n",
|
22 |
+
"מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שָׁלשׁ גֻּמּוֹת שֶׁל מַיִם שְׁאוּבִין שֶׁל לֹג לֹג, אִם יָדוּעַ שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים סְאִין מַיִם כְּשֵׁרִין עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לַגֻּמָּא הַשְּׁלִישִׁית, כָּשֵׁר. וְאִם לָאו, פָּסוּל. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמִקְוֶה סָמוּךְ לְמִקְוֶה: \n",
|
23 |
+
"הַמְסַנֵּק אֶת הַטִּיט לַצְּדָדִין וּמָשְׁכוּ מִמֶּנּוּ שְׁלשָׁה לֻגִּין, כָּשֵׁר. הָיָה תוֹלֵשׁ וּמָשְׁכוּ מִמֶּנּוּ שְׁלשָׁה לֻגִּין, פָּסוּל. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לִשְׁאֹב: \n",
|
24 |
+
"הַמַּנִּיחַ קַנְקַנִּים בְּרֹאשׁ הַגַּג לְנַגְּבָן וְנִתְמַלְּאוּ מַיִם, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם עוֹנַת גְּשָׁמִים הִיא, אִם יֶשׁ בּוֹ כִמְעַט מַיִם בַּבּוֹר, יְשַׁבֵּר. וְאִם לָאו, לֹא יְשַׁבֵּר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יְשַׁבֵּר, אוֹ יִכְפֶּה, אֲבָל לֹא יְעָרֶה: \n",
|
25 |
+
"הַסַּיָּד שֶׁשָּׁכַח עָצִיץ בַּבּוֹר וְנִתְמַלֵּא מַיִם, אִם הָיוּ הַמַּיִם צָפִים עַל גַּבָּיו כָּל שֶׁהוּא, יְשַׁבֵּר. וְאִם לָאו, לֹא יְשַׁבֵּר, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יְשַׁבֵּר: \n",
|
26 |
+
"הַמְסַדֵּר קַנְקַנִּים בְּתוֹךְ הַבּוֹר וְנִתְמַלְּאוּ מַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁבָּלַע הַבּוֹר אֶת מֵימָיו, הֲרֵי זֶה יְשַׁבֵּר: \n",
|
27 |
+
"מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מַיִם וָטִיט, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מַטְבִּילִין בַּמַּיִם וְאֵין מַטְבִּילִין בַּטִּיט. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בַּמַּיִם וּבַטִּיט. בְּאֵיזֶה טִיט מַטְבִּילִין. בְּטִיט שֶׁהַמַּיִם צָפִים עַל גַּבָּיו. הָיוּ הַמַּיִם מִצַּד אֶחָד, מוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּטְבִּילִין בַּמַּיִם וְאֵין מַטְבִּילִין בַּטִּיט. בְּאֵיזֶה טִיט אָמְרוּ. בְּטִיט שֶׁהַקָּנֶה יוֹרֵד מֵאֵלָיו, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְקוֹם שֶׁאֵין קְנֵה הַמִּדָּה עוֹמֵד. אַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן דּוֹלְעַאי אוֹמֵר, מְקוֹם שֶׁהַמִּשְׁקֹלֶת יוֹרֶדֶת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַיּוֹרֵד בְּפִי חָבִית. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַנִּכְנָס בִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר, הַנִּמְדָּד בַּלֹּג: \n"
|
28 |
+
],
|
29 |
+
[
|
30 |
+
"רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שְׁנֵי מִקְוָאוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם אַרְבָּעִים סְאָה, וְנָפְלוּ לָזֶה לֹג וּמֶחֱצָה וְלָזֶה לֹג וּמֶחֱצָה וְנִתְעָרְבוּ, כְּשֵׁרִים, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִקְרָא עֲלֵיהֶן שֵׁם פְּסוּל. אֲבָל מִקְוֶה שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה וְנָפְלוּ בוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין וְנֶחֱלַק לִשְׁנַיִם, פָּסוּל, מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרָא עָלָיו שֵׁם פְּסוּל. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר, שֶׁהָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כָּל מִקְוֶה שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה וְנָפְלוּ לוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין וְחָסַר אֲפִלּוּ קֹרְטוֹב, כָּשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁחָסְרוּ לוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לְעוֹלָם הוּא בִפְסוּלוֹ, עַד שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ מְלוֹאוֹ וָעוֹד: \n",
|
31 |
+
"כֵּיצַד. הַבּוֹר שֶׁבְּחָצֵר וְנָפְלוּ לוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין, לְעוֹלָם הוּא בִפְסוּלוֹ, עַד שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ מְלוֹאוֹ וָעוֹד, אוֹ עַד שֶׁיַּעֲמִיד בֶּחָצֵר אַרְבָּעִים סְאָה וְיִטְהֲרוּ הָעֶלְיוֹנִים מִן הַתַּחְתּוֹנִים. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה פּוֹסֵל, אֶלָּא אִם כֵּן פָּקָק: \n",
|
32 |
+
"בּוֹר שֶׁהוּא מָלֵא מַיִם שְׁאוּבִין וְהָאַמָּה נִכְנֶסֶת לוֹ וְיוֹצְאָה מִמֶּנּוּ, לְעוֹלָם הוּא בִפְסוּלוֹ, עַד שֶׁיִּתְחַשֵּׁב שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּר מִן הָרִאשׁוֹנִים שְׁלשָׁה לֻגִּין. שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מַטִּילִין לַמִּקְוֶה, זֶה לֹג וּמֶחֱצָה וָזֶה לֹג וּמֶחֱצָה, הַסּוֹחֵט אֶת כְּסוּתוֹ וּמַטִּיל מִמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה, וְהַמְּעָרֶה מִן הַצַּרְצוּר וּמַטִּיל מִמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה, רַבִּי עֲקִיבָא מַכְשִׁיר, וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, לֹא אָמְרוּ מַטִּילִין, אֶלָּא מַטִּיל. אָמְרוּ לוֹ, לֹא כָךְ וְלֹא כָךְ אָמְרוּ, אֶלָּא שֶׁנָּפְלוּ לוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין: \n",
|
33 |
+
"מִכְּלִי אֶחָד, מִשְּׁנַיִם וּמִשְּׁלשָׁה, מִצְטָרְפִין. וּמֵאַרְבָּעָה, אֵין מִצְטָרְפִין. בַּעַל קֶרִי הַחוֹלֶה שֶׁנָּפְלוּ עָלָיו תִּשְׁעָה קַבִּין מַיִם, וְטָהוֹר שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁו�� וְעַל רֻבּוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין, מִכְּלִי אֶחָד, מִשְּׁנַיִם וּמִשְּׁלשָׁה, מִצְטָרְפִין. מֵאַרְבָּעָה, אֵין מִצְטָרְפִין. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּזְמַן שֶׁהִתְחִיל הַשֵּׁנִי עַד שֶׁלֹּא פָסַק הָרִאשׁוֹן. וּבַמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְרַבּוֹת. אֲבָל נִתְכַּוֵּן לְרַבּוֹת, אֲפִלּוּ קֹרְטוֹב בְּכָל הַשָּׁנָה, מִצְטָרְפִין לִשְׁלשָׁה לֻגִּין: \n"
|
34 |
+
],
|
35 |
+
[
|
36 |
+
"הַמַּנִּיחַ כֵּלִים תַּחַת הַצִּנּוֹר, אֶחָד כֵּלִים גְּדוֹלִים וְאֶחָד כֵּלִים קְטַנִּים, אֲפִלּוּ כְלֵי גְלָלִים, כְּלֵי אֲבָנִים, כְּלֵי אֲדָמָה, פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה. אֶחָד הַמַּנִּיחַ וְאֶחָד הַשּׁוֹכֵחַ, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין בְּשׁוֹכֵחַ. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, נִמְנוּ וְרַבּוּ בֵית שַׁמַּאי עַל בֵּית הִלֵּל. וּמוֹדִים בְּשׁוֹכֵחַ בֶּחָצֵר שֶׁהוּא טָהוֹר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, עֲדַיִין מַחֲלֹקֶת בִּמְקוֹמָהּ עוֹמָדֶת: \n",
|
37 |
+
"הַמַּנִּיחַ טַבְלָא תַּחַת הַצִּנּוֹר, אִם יֶשׁ לָהּ לְבִזְבֵּז, פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. וְאִם לָאו, אֵינָהּ פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. זְקָפָהּ לִדּוֹחַ, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֵינָהּ פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה: \n",
|
38 |
+
"הַחוֹטֵט בְּצִנּוֹר לְקַבֵּל צְרוֹרוֹת, בְּשֶׁל עֵץ, כָּל שֶׁהוּא. וּבְשֶׁל חֶרֶס, רְבִיעִית. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף בְּשֶׁל חֶרֶס, כָּל שֶׁהוּא. לֹא אָמְרוּ רְבִיעִית אֶלָּא בְשִׁבְרֵי כְלֵי חֶרֶס. הָיוּ צְרוֹרוֹת מִתְחַלְחֲלִים בְּתוֹכוֹ, פּוֹסְלִים אֶת הַמִּקְוֶה. יָרַד לְתוֹכוֹ עָפָר וְנִכְבַּשׁ, כָּשֵׁר. סִלּוֹן שֶׁהוּא צַר מִכָּאן וּמִכָּאן וְרָחָב מִן הָאֶמְצַע, אֵינוֹ פוֹסֵל, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לְקַבָּלָה: \n",
|
39 |
+
"מַיִם שְׁאוּבִין וּמֵי גְשָׁמִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בֶחָצֵר, וּבָעֻקָּה, וְעַל מַעֲלוֹת הַמְּעָרָה, אִם רֹב מִן הַכָּשֵׁר, כָּשֵׁר. וְאִם רֹב מִן הַפָּסוּל, פָּסוּל. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, פָּסוּל. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁמִּתְעָרְבִין עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ לַמִּקְוֶה. הָיוּ מְקַלְּחִין בְּתוֹךְ הַמַּיִם, אִם יָדוּעַ שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מַיִם כְּשֵׁרִים, עַד שֶׁלֹּא יָרַד לְתוֹכוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין, כָּשֵׁר. וְאִם לָאו, פָּסוּל: \n",
|
40 |
+
"הַשֹּׁקֶת שֶׁבַּסֶּלַע, אֵין מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ, וְאֵין מַזִּין מִמֶּנָּה, וְאֵינָהּ צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, וְאֵינָהּ פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. הָיְתָה כְלִי וְחִבְּרָהּ בְּסִיד, מְמַלְּאִין בָּהּ, וּמְקַדְּשִׁין בָּהּ, וּמַזִּין מִמֶּנָּה, וּצְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, וּפוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. נִקְּבָה מִלְּמַטָּה אוֹ מִן הַצַּד וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְקַבֵּל מַיִם כָּל שֶׁהֵם, כְּשֵׁרָה. וְכַמָּה יִהְיֶה בַנֶּקֶב. כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא, מַעֲשֶׂה בְשֹׁקֶת יֵהוּא שֶׁהָיְתָה בִירוּשָׁלַיִם, וְהָיְתָה נְקוּבָה כִשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, וְהָיוּ כָל הַטָּהֳרוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם נַעֲשׂוֹת עַל גַּבָּהּ, וְשָׁלְחוּ בֵית שַׁמַּאי וּפְחָתוּהָ, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּפְחֲתוּ רֻבָּהּ: \n"
|
41 |
+
],
|
42 |
+
[
|
43 |
+
"מַעְיָן שֶׁהֶעֱבִירוֹ עַל גַּבֵּי הַשֹּׁקֶת, פָּסוּל. הֶעֱבִירוֹ עַל גַּבֵּי שָׂפָה כָל שֶׁהוּא, כָּשֵׁר חוּצָה לָהּ, שֶׁהַמַּעְיָן מְטַהֵר בְּכָל שֶׁהוּא. הֶעֱבִירוֹ עַל גַּבֵּי בְרֵכָה וְהִפְסִיקוֹ, הֲרֵי הוּא כְמִקְוֶה. חָזַר וְהִמְשִׁיכוֹ, פָּסוּל לַזָּבִים וְלַמְצֹרָעִים וּלְקַדֵּשׁ מֵהֶן מֵי חַטָּאת, עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁיָּצְאוּ הָרִאשׁוֹנִים: \n",
|
44 |
+
"הֶעֱבִירוֹ עַל גַּבֵּי כֵלִים אוֹ עַל גַּבֵּי סַפְסָל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא כְמוֹ שֶׁהָיָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא כְמִקְוֶה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַטְבִּיל עַל גַּבֵּי הַסַּפְסָל: \n",
|
45 |
+
"מַעְיָן שֶׁהוּא מָשׁוּךְ כְּנָדָל, רִבָּה עָלָיו וְהִמְשִׁיכוֹ, הֲרֵי הוּא כְמוֹ שֶׁהָיָה. הָיָה עוֹמֵד וְרִבָּה עָלָיו וְהִמְשִׁיכוֹ, שָׁוֶה לְמִקְוֶה לְטַהֵר בְּאַשְׁבֹּרֶן, וּלְמַעְיָן לְהַטְבִּיל בּוֹ בְּכָל שֶׁהוּא: \n",
|
46 |
+
"כָּל הַיַּמִּים כְּמִקְוֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א), וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַיָּם הַגָּדוֹל כְּמִקְוֶה. לֹא נֶאֱמַר יַמִּים, אֶלָּא שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מִינֵי יַמִּים הַרְבֵּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל הַיַּמִּים מְטַהֲרִים בְּזוֹחֲלִין, וּפְסוּלִין לַזָּבִין וְלַמְצֹרָעִים, וּלְקַדֵּשׁ מֵהֶם מֵי חַטָּאת: \n",
|
47 |
+
"הַזּוֹחֲלִין, כְּמַעְיָן. וְהַנּוֹטְפִים, כְּמִקְוֶה. הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל הַזּוֹחֲלִין שֶׁרַבּוּ עַל הַנּוֹטְפִים, שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים. וְנוֹטְפִים שֶׁעֲשָׂאָן זוֹחֲלִין, סוֹמֵךְ אֲפִלּוּ מַקֵּל, אֲפִלּוּ קָנֶה, אֲפִלּוּ זָב וְזָבָה, יוֹרֵד וְטוֹבֵל, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, אֵין מַזְחִילִין בּוֹ: \n",
|
48 |
+
"גַּל שֶׁנִּתְלַשׁ וּבוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, וְנָפַל עַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים, טְהוֹרִים. כָּל מָקוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, טוֹבְלִין וּמַטְבִּילִין. מַטְבִּילִין בַּחֲרִיצִין וּבִנְעָצִים וּבְפַרְסַת הַחֲמוֹר הַמְעֹרֶבֶת בַּבִּקְעָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מַטְבִּילִין בְּחַרְדָּלִית. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵין מַטְבִּילִין. וּמוֹדִים שֶׁהוּא גוֹדֵר כֵּלִים וְטוֹבֵל בָּהֶם. וְכֵלִים שֶׁגָּדַר בָּהֶם, לֹא הֻטְבְּלוּ: \n"
|
49 |
+
],
|
50 |
+
[
|
51 |
+
"כָּל הַמְעֹרָב לַמִּקְוֶה, כַּמִּקְוֶה. חוֹרֵי הַמְּעָרָה וְסִדְקֵי הַמְּעָרָה, מַטְבִּיל בָּהֶם כְּמָה שֶׁהֵם. עֻקַּת הַמְּעָרָה, אֵין מַטְבִּילִין בָּהּ אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה נְקוּבָה כִשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהִיא מַעֲמֶדֶת עַצְמָהּ. אֲבָל אִם אֵינָהּ מַעֲמֶדֶת עַצְמָהּ, מַטְבִּילִין בָּהּ כְּמָה שֶׁהִיא: \n",
|
52 |
+
"דְּלִי שֶׁהוּא מָלֵא כֵלִים וְהִטְבִּילָן, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים. וְאִם לֹא טָבַל, אֵין הַמַּיִם מְעֹרָבִין, עַד שֶׁיִּהְיוּ מְעֹרָבִין כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד: \n",
|
53 |
+
"שְׁלשָׁה מִקְוָאוֹת, בָּזֶה עֶשְׂרִים סְאָה, וּבָזֶה עֶשְׂרִים סְאָה, וּבָזֶה עֶשְׂרִים סְאָה מַיִם שְׁאוּבִין, וְהַשָּׁאוּב מִן הַצַּד, וְיָרְדוּ שְׁלשָׁה וְטָבְלוּ בָהֶן וְנִ��ְעָרְבוּ, הַמִּקְוָאוֹת טְהוֹרִין וְהַטּוֹבְלִים טְהוֹרִים. הָיָה הַשָּׁאוּב בָּאֶמְצַע, וְיָרְדוּ שְׁלשָׁה וְטָבְלוּ בָהֶם וְנִתְעָרְבוּ, הַמִּקְוָאוֹת כְּמוֹת שֶׁהָיוּ, וְהַטּוֹבְלִים כְּמוֹת שֶׁהָיוּ: \n",
|
54 |
+
"הַסְּפוֹג וְהַדְּלִי שֶׁהָיוּ בָהֶן שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם וְנָפְלוּ לַמִּקְוֶה, לֹא פְסָלוּהוּ, שֶׁלֹּא אָמְרוּ אֶלָּא שְׁלשָׁה לֻגִּין שֶׁנָּפְלוּ: \n",
|
55 |
+
"הַשִּׁדָּה וְהַתֵּבָה שֶׁבַּיָּם, אֵין מַטְבִּילִין בָּהֶם, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ נְקוּבִין כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בִּכְלִי גָדוֹל, אַרְבָּעָה טְפָחִים. וּבְקָטָן, רֻבּוֹ. אִם הָיָה שַׂק אוֹ קֻפָּה, מַטְבִּילִין בָּהֶם כְּמָה שֶׁהֵם, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם מְעֹרָבִין. הָיוּ נְתוּנִים תַּחַת הַצִּנּוֹר, אֵינָם פּוֹסְלִים אֶת הַמִּקְוֶה, אֶלָּא מַטְבִּילִין אוֹתָן וּמַעֲלִין אוֹתָן כְּדַרְכָּן: \n",
|
56 |
+
"גִּסְטְרָא שֶׁבַּמִּקְוֶה וְהִטְבִּיל בָּהּ אֶת הַכֵּלִים, טָהֲרוּ מִטֻּמְאָתָן, אֲבָל טְמֵאִים עַל גַּב כְּלִי חֶרֶס. אִם הָיוּ הַמַּיִם צָפִים עַל גַּבָּיו כָּל שֶׁהֵן, טְהוֹרִין. מַעְיָן הַיּוֹצֵא מִן הַתַּנּוּר וְיָרַד וְטָבַל בְּתוֹכוֹ, הוּא טָהוֹר וְיָדָיו טְמֵאוֹת. וְאִם הָיוּ עַל גַּבָּיו רוּם יָדָיו, אַף יָדָיו טְהוֹרוֹת: \n",
|
57 |
+
"עֵרוּב מִקְוָאוֹת, כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, כְּעָבְיָהּ וְכַחֲלָלָהּ, כִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת חוֹזְרוֹת לִמְקוֹמָן. סָפֵק כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, סָפֵק שֶׁאֵינָהּ כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, פְּסוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִן הַתּוֹרָה. וְכֵן כַּזַּיִת מִן הַמֵּת וְכַזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה וְכָעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ. כֹּל שֶׁיַּעֲמֹד כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, מְמַעֲטָהּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כֹּל שֶׁהוּא מִבְּרִיַּת הַמַּיִם, טָהוֹר: \n",
|
58 |
+
"מְטַהֲרִים אֶת הַמִּקְוָאוֹת, הָעֶלְיוֹן מִן הַתַּחְתּוֹן, וְהָרָחוֹק מִן הַקָּרוֹב. כֵּיצַד. מֵבִיא סִלּוֹן שֶׁל חֶרֶס אוֹ שֶׁל אֲבָר, וּמַנִּיחַ יָדוֹ תַּחְתָּיו, עַד שֶׁהוּא מִתְמַלֵּא מַיִם, וּמוֹשְׁכוֹ וּמַשִּׁיקוֹ, אֲפִלּוּ כַשַּׂעֲרָה, דַּיּוֹ. הָיָה בָעֶלְיוֹן אַרְבָּעִים סְאָה וּבַתַּחְתּוֹן אֵין כְּלוּם, מְמַלֵּא בַכָּתֵף וְנוֹתֵן לָעֶלְיוֹן, עַד שֶׁיֵּרְדוּ לַתַּחְתּוֹן אַרְבָּעִים סְאָה: \n",
|
59 |
+
"כֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי מִקְוָאוֹת שֶׁנִּסְדַּק לַשְּׁתִי, מִצְטָרֵף. וְלָעֵרֶב, אֵין מִצְטָרֵף, עַד שֶׁיְּהֵא בְמָקוֹם אֶחָד כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חִלּוּף הַדְּבָרִים. נִפְרְצוּ זֶה בְתוֹךְ זֶה, עַל רוּם, כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם. וְעַל רֹחַב, כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד: \n",
|
60 |
+
"הָאָבִיק שֶׁבַּמֶּרְחָץ, בִּזְמַן שֶׁהוּא בָאֶמְצַע, פּוֹסֵל. מִן הַצַּד, אֵינוֹ פוֹסֵל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמִקְוֶה סָמוּךְ לְמִקְוֶה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אִם מְקַבֶּלֶת הָאַמְבָּטִי רְבִיעִית עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ לָאָבִיק, כָּשֵׁר. וְאִם לָאו, פָּסוּל. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר, אִם מְקַבֵּל הָאָבִיק כָּל שֶׁהוּא, פָּסוּל: \n",
|
61 |
+
"הַמַּטְהֶרֶת שֶׁבַּמֶּרְחָץ, הַתַּחְתּוֹנָה מְלֵאָה שְׁאוּבִי�� וְהָעֶלְיוֹנָה מְלֵאָה כְשֵׁרִין, אִם יֵשׁ כְּנֶגֶד הַנֶּקֶב שְׁלשָׁה לֻגִּין, פָּסוּל. כַּמָּה יְהֵא בַנֶּקֶב וְיִהְיֶה בוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין. אַחַד מִשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים לַבְּרֵכָה, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ הַתַּחְתּוֹנָה מְלֵאָה כְשֵׁרִים וְהָעֶלְיוֹנָה מְלֵאָה שְׁאוּבִין וְיֵשׁ בְּצַד הַנֶּקֶב שְׁלשָׁה לֻגִּין, כָּשֵׁר, שֶׁלֹּא אָמְרוּ אֶלָּא שְׁלשָׁה לֻגִּין שֶׁנָּפְלוּ: \n"
|
62 |
+
],
|
63 |
+
[
|
64 |
+
"יֵשׁ מַעֲלִין אֶת הַמִּקְוֶה וְלֹא פוֹסְלִין, פּוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין, לֹא מַעֲלִין וְלֹא פוֹסְלִין. אֵלּוּ מַעֲלִין וְלֹא פוֹסְלִין, הַשֶּׁלֶג, וְהַבָּרָד, וְהַכְּפוֹר, וְהַגְּלִיד, וְהַמֶּלַח, וְהַטִּיט הַנָּרוֹק. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דָּן כְּנֶגְדִּי לוֹמַר, הַשֶּׁלֶג אֵינוֹ מַעֲלֶה אֶת הַמִּקְוֶה. וְהֵעִידוּ אַנְשֵׁי מֵידְבָא מִשְּׁמוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם, צְאוּ וְהָבִיאוּ שֶׁלֶג וַעֲשׂוּ מִקְוֶה בַּתְּחִלָּה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, אֶבֶן הַבָּרָד, כַּמָּיִם. כֵּיצַד מַעֲלִין וְלֹא פוֹסְלִין. מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר אַחַת, נָפַל מֵהֶם סְאָה לְתוֹכוֹ וְהֶעֱלָהוּ, נִמְצְאוּ מַעֲלִין וְלֹא פוֹסְלִין: \n",
|
65 |
+
"אֵלּוּ פוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין, הַמַּיִם, בֵּין טְמֵאִים בֵּין טְהוֹרִים, וּמֵי כְבָשִׁים וּמֵי שְׁלָקוֹת, וְהַתֶּמֶד עַד שֶׁלֹּא הֶחֱמִיץ. כֵּיצַד פּוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין. מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר קֹרְטוֹב, וְנָפַל מֵהֶן קֹרְטוֹב לְתוֹכוֹ, לֹא הֶעֱלָהוּ, פּוֹסְלוֹ בִשְׁלשָׁה לֻגִּין. אֲבָל שְׁאָר הַמַּשְׁקִין, וּמֵי פֵרוֹת, וְהַצִּיר, וְהַמֻּרְיָס, וְהַתֶּמֶד מִשֶּׁהֶחֱמִיץ, פְּעָמִים מַעֲלִין וּפְעָמִים שֶׁאֵינָן מַעֲלִין. כֵּיצַד. מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר אַחַת, נָפַל לְתוֹכוֹ סְאָה מֵהֶם, לֹא הֶעֱלָהוּ. הָיוּ בוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, נָתַן סְאָה וְנָטַל סְאָה, הֲרֵי זֶה כָשֵׁר: \n",
|
66 |
+
"הֵדִיחַ בּוֹ סַלֵּי זֵיתִים וְסַלֵּי עֲנָבִים, וְשִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו, כָּשֵׁר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מֵי הַצֶּבַע פּוֹסְלִין אוֹתוֹ בִשְׁלשָׁה לֻגִּין, וְאֵינָן פּוֹסְלִין אוֹתוֹ בְשִׁנּוּי מַרְאֶה. נָפַל לְתוֹכוֹ יַיִן, וּמֹחַל, וְשִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו, פָּסוּל. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. יַמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים וְיַחְזְרוּ מַרְאֵיהֶן לְמַרְאֵה הַמָּיִם. הָיוּ בוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, מְמַלֵּא בַכָּתֵף וְנוֹתֵן לְתוֹכוֹ עַד שֶׁיַּחְזְרוּ מַרְאֵיהֶן לְמַרְאֵה הַמָּיִם: \n",
|
67 |
+
"נָפַל לְתוֹכוֹ יַיִן אוֹ מֹחַל וְשִׁנּוּ מִקְצָת מַרְאָיו, אִם אֵין בּוֹ מַרְאֵה מַיִם אַרְבָּעִים סְאָה, הֲרֵי זֶה לֹא יִטְבֹּל בּוֹ: \n",
|
68 |
+
"שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם, וְנָפַל לְתוֹכָן קֹרְטוֹב יַיִן, וַהֲרֵי מַרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה הַיַּיִן, וְנָפְלוּ לְמִקְוֶה, לֹא פְסָלוּהוּ. שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם חָסֵר קֹרְטוֹב, וְנָפַל לְתוֹכָן קֹרְטוֹב חָלָב, וַהֲרֵי מַרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה הַמַּיִם, וְנָפְלוּ לְמִקְוֶה, לֹא פְסָלוּהוּ. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַמַּרְאֶה: \n",
|
69 |
+
"מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מְכֻוָּנוֹת, יָרְדוּ שְׁנַיִם וְטָבְלוּ זֶה אַחַר זֶה, הָרִאשׁוֹן טָהוֹר, וְהַשֵּׁנִי טָמֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיוּ רַגְלָיו שֶׁל רִאשׁוֹן נוֹגְעוֹת בַּמַּיִם, אַף הַשֵּׁנִי טָהוֹר. הִטְבִּיל בּוֹ אֶת הַסָּגוֹס וְהֶעֱלָהוּ, מִקְצָתוֹ נוֹגֵעַ בַּמַּיִם, טָהוֹר. הַכַּר וְהַכֶּסֶת שֶׁל עוֹר, כֵּיוָן שֶׁהִגְבִּיהַּ שִׂפְתוֹתֵיהֶם מִן הַמַּיִם, הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָן שְׁאוּבִין. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה, מַטְבִּילָן וּמַעֲלֶה אוֹתָם דֶּרֶךְ שׁוּלֵיהֶם: \n",
|
70 |
+
"הִטְבִּיל בּוֹ אֶת הַמִּטָּה, אַף עַל פִּי שֶׁרַגְלֶיהָ שׁוֹקְעוֹת בַּטִּיט הֶעָבֶה, טְהוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם מְקַדְּמִין. מִקְוֶה שֶׁמֵּימָיו מְרֻדָּדִין, כּוֹבֵשׁ אֲפִלּוּ חֲבִילֵי עֵצִים, אֲפִלּוּ חֲבִילֵי קָנִים, כְּדֵי שֶׁיִּתְפְּחוּ הַמַּיִם, וְיוֹרֵד וְטוֹבֵל. מַחַט שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל מַעֲלוֹת הַמְּעָרָה, הָיָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא בַמַּיִם, כֵּיוָן שֶׁעָבַר עָלֶיהָ הַגַּל, טְהוֹרָה: \n"
|
71 |
+
],
|
72 |
+
[
|
73 |
+
"אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל טְהוֹרָה, וּמִקְוְאוֹתֶיהָ טְהוֹרִים. מִקְוְאוֹת הָעַמִּים שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ, כְּשֵׁרִים לְבַעֲלֵי קְרָיִין, אֲפִלּוּ נִתְמַלְּאוּ בְקִילוֹן. שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁחוּץ לַמַּפְתֵּחַ, כְּשֵׁרִים אַף לְנִדּוֹת. מִלִּפְנִים מִן הַמַּפְתֵּחַ, כְּשֵׁרִים לְבַעֲלֵי קְרָיִין, וּפְסוּלִים לְכָל הַטְּמֵאִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַקְּרוֹבִים לָעִיר וְלַדֶּרֶךְ, טְמֵאִים, מִפְּנֵי הַכְּבִיסָה. וְהָרְחוֹקִים, טְהוֹרִים: ",
|
74 |
+
"אֵלּוּ בַעֲלֵי קְרָיִין שֶׁהֵם צְרִיכִין טְבִילָה. רָאָה מַיִם חֲלוּקִים אוֹ עֲכוּרִים, בַּתְּחִלָּה, טָהוֹר. בָּאֶמְצַע וּבַסּוֹף, טָמֵא. מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, טָהוֹר. לְבָנִים וְנִמְשָׁכִים, טָמֵא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לְבָנִים כָּעֲכוּרִים: ",
|
75 |
+
"הַמֵּטִיל טִפִּין עָבוֹת מִתּוֹךְ הָאַמָּה, טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא. הַמְהַרְהֵר בַּלַּיְלָה וְעָמַד וּמָצָא בְשָׂרוֹ חַם, טָמֵא. הַפּוֹלֶטֶת זֶרַע בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, טְהוֹרָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, פְּעָמִים שֶׁהֵם אַרְבַּע עוֹנוֹת, פְּעָמִים שֶׁהֵם חָמֵשׁ, פְּעָמִים שֶׁהֵם שֵׁשׁ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לְעוֹלָם חָמֵשׁ: ",
|
76 |
+
"נָכְרִית שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע מִיִּשְׂרָאֵל, טְמֵאָה. בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע מִנָּכְרִי, טְהוֹרָה. הָאִשָּׁה שֶׁשִּׁמְּשָׁה בֵיתָהּ, וְיָרְדָה וְטָבְלָה, וְלֹא כִבְּדָה אֶת הַבַּיִת, כְּאִלּוּ לֹא טָבְלָה. בַּעַל קֶרִי שֶׁטָּבַל וְלֹא הֵטִיל אֶת הַמַּיִם, כְּשֶׁיָטִיל אֶת הַמַּיִם, טָמֵא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בְּחוֹלֶה וּבְזָקֵן, טָמֵא. בְּיֶלֶד וּבְבָרִיא, טָהוֹר: ",
|
77 |
+
"נִדָּה שֶׁנָּתְנָה מָעוֹת בְּפִיהָ וְיָרְדָה וְטָבְלָה, טְהוֹרָה מִטֻּמְאָתָהּ, אֲבָל טְמֵאָה הִיא עַל גַּב רֻקָּהּ. נָתְנָה שְׂעָרָהּ בְּפִיהָ, קָפְצָה יָדָהּ, קָרְצָה שִׂפְתוֹתֶיהָ, כְּאִלּוּ לֹא טָבְלָה. הָאוֹחֵז בְּאָדָם וּבְכֵלִים וּמַטְבִּילָן, טְמֵאִין. וְאִם הֵדִיחַ אֶת יָדוֹ בַּמַּיִם, טְהוֹרִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹ��ֵר, יְרַפֶּה, כְּדֵי שֶׁיָּבֹאוּ בָהֶם מָיִם. בֵּית הַסְּתָרִים, בֵּית הַקְּמָטִים, אֵינָן צְרִיכִין שֶׁיָּבֹאוּ בָהֶן מָיִם: "
|
78 |
+
],
|
79 |
+
[
|
80 |
+
"אֵלּוּ חוֹצְצִין בָּאָדָם, חוּטֵי צֶמֶר וְחוּטֵי פִשְׁתָּן וְהָרְצוּעוֹת שֶׁבְּרָאשֵׁי הַבָּנוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֶׁל צֶמֶר וְשֶׁל שֵׂעָר אֵינָם חוֹצְצִין, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם בָּאִין בָּהֶם: \n",
|
81 |
+
"קִלְקֵי הַלֵּב וְהַזָּקָן, וּבֵית הַסְּתָרִים בָּאִשָּׁה, לִפְלוּף שֶׁחוּץ לָעַיִן, וְגֶלֶד שֶׁחוּץ לַמַּכָּה, וְהָרְטִיָּה שֶׁעָלֶיהָ, וּשְׂרָף הַיָּבֵשׁ, וְגִלְדֵי צוֹאָה שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ, וּבָצֵק שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן, וְהַמִּלְמוּלִין, וְטִיט הַיָּוֵן, וְטִיט הַיּוֹצְרִים, וְגֵץ יְוֵנִי. אֵיזֶהוּ טִיט הַיָּוֵן, זֶה טִיט הַבּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מ), וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן. טִיט הַיּוֹצְרִין, כְּמַשְׁמָעוֹ. רַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר בְּשֶׁל יוֹצְרִין וּמְטַמֵּא בְּשֶׁל מָרֵקָה. וְגֵץ יְוֵנִי, אֵלּוּ יִתְדוֹת הַדְּרָכִים, שֶׁאֵין טוֹבְלִין בָּהֶן וְלֹא מַטְבִּילִין אוֹתָן. וּשְׁאָר כָּל הַטִּיט, מַטְבִּילִין בּוֹ כְּשֶׁהוּא לַח. וְלֹא יִטְבֹּל בָּאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו. לֹא יִטְבֹּל אֶת הַקֻּמְקְמוּס בַּפֶּחָמִין, אֶלָּא אִם כֵּן שִׁפְשֵׁף: \n",
|
82 |
+
"אֵלּוּ שֶׁאֵין חוֹצְצִין, קִלְקֵי הָרֹאשׁ, וּבֵית הַשֶּׁחִי, וּבֵית הַסְּתָרִים בָּאִישׁ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה, כָּל הַמַּקְפִּיד עָלָיו, חוֹצֵץ. וְשֶׁאֵין מַקְפִּיד עָלָיו, אֵין חוֹצֵץ: \n",
|
83 |
+
"לִפְלוּף שֶׁבָּעַיִן, וְגֶלֶד שֶׁעַל הַמַּכָּה, וּשְׂרָף הַלַּח, וְלִכְלוּכֵי צוֹאָה שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ, וְצוֹאָה שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן, וְצִפֹּרֶן הַמְדֻלְדֶּלֶת, כְּשׁוּת שֶׁל קָטָן, לֹא טָמֵא וְלֹא מְטַמֵּא. קְרוּם שֶׁעַל הַמַּכָּה, טָמֵא וּמְטַמֵּא: \n",
|
84 |
+
"אֵלּוּ חוֹצְצִים בַּכֵּלִים. הַזֶּפֶת וְהַמּוֹר בִּכְלֵי זְכוּכִית, בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ. עַל הַשֻּׁלְחָן וְעַל הַטַּבְלָה וְעַל הַדַּרְגָּשׁ, עַל הַנְּקִיִּים, חוֹצְצִין. עַל הַבְּלוּסִין, אֵינָן חוֹצְצִין. עַל מִטּוֹת בַּעַל הַבַּיִת, חוֹצֵץ. וְעַל שֶׁל עָנִי, אֵינוֹ חוֹצֵץ. עַל אִכּוּף שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, חוֹצֵץ. וְעַל שֶׁל זַקָּקִין, אֵינוֹ חוֹצֵץ. וְעַל הַמַּרְדַּעַת, חוֹצֵץ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַד כְּאִסָּר הָאִיטַלְקִי: \n",
|
85 |
+
"עַל הַבְּגָדִים, מִצַּד אֶחָד, אֵינוֹ חוֹצֵץ. מִשְּׁנֵי צְדָדִין, חוֹצֵץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אַף מִצַּד אֶחָד. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שֶׁל בַּנָּאִים, מִצַּד אֶחָד. וְשֶׁל בּוּר, מִשְּׁנֵי צְדָדִין: \n",
|
86 |
+
"מִטְפַּחַת שֶׁל זַפָּתִין וְשֶׁל יוֹצְרִין וְשֶׁל מְפַסְּלֵי אִילָנוֹת, אֵין חוֹצְצִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף שֶׁל קַיָּצִין, כַּיּוֹצֵא בָהֶן. זֶה הַכְּלָל, כָּל הַמַּקְפִּיד עָלָיו, חוֹצֵץ. וְשֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עָלָיו, אֵינוֹ חוֹצֵץ: \n"
|
87 |
+
],
|
88 |
+
[
|
89 |
+
"כָּל יְדוֹת הַכֵּלִים שֶׁהִכְנִיסָן שֶׁלֹּא כְדַרְכָּן, אוֹ שֶׁהִכְנִיסָן כְּדַרְכָּן וְלֹא מֵרְקָן, אוֹ שֶׁמֵּרְקָן וְנִשְׁבְּרוּ, הֲרֵי אֵלּוּ חוֹצְצִין. כְּלִי שֶׁהִטְבִּילוֹ דֶּרֶךְ פִּיו, כְּאִלּוּ לֹא טָבָל. הִטְבִּילוֹ כְדַרְכּוֹ בְלֹא זִבּוֹרִית, עַד שֶׁיַּטֶּנּוּ עַל צִדּוֹ. כְּלִי שֶׁהוּא צַר מִכָּאן וּמִכָּאן וְרָחָב מִן הָאֶמְצַע, אֵינוֹ טָהוֹר עַד שֶׁיַּטֶּנּוּ עַל צִדּוֹ. צְלוֹחִית שֶׁפִּיהָ שׁוֹקֵעַ, אֵינָהּ טְהוֹרָה עַד שֶׁיְּנַקְּבֶנָּה מִצִּדָּהּ. קַלְמָרִין הֶדְיוֹטוֹת, אֵינָהּ טְהוֹרָה עַד שֶׁיְּנַקְּבֶנָּה מִצִּדָּהּ. וְקַלְמָרִין שֶׁל יוֹסֵף הַכֹּהֵן הָיְתָה נְקוּבָה בְצִדָּהּ: \n",
|
90 |
+
"הַכַּר וְהַכֶּסֶת שֶׁל עוֹר, הֲרֵי אֵלּוּ צְרִיכִין שֶׁיָּבֹאוּ בָהֶם הַמָּיִם. כֶּסֶת עֲגֻלָּה, וְהַכַּדּוּר, וְהָאֵמוּם, וְהַקָּמֵעַ, וְהַתְּפִלָּה, אֵינָן צְרִיכִין שֶׁיָּבֹאוּ בָהֶם הַמָּיִם. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא, טוֹבְלִים סְתוּמִים: \n",
|
91 |
+
"אֵלּוּ שֶׁאֵינָם צְרִיכִים שֶׁיָּבֹאוּ בָהֶם הַמַּיִם, קִשְׁרֵי הֶעָנִי, וְהַנִּימִין, וַחֲבַט שֶׁל סַנְדָּל, וּתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ בִּזְמַן שֶׁהִיא חוֹצָה, וְשֶׁל זְרוֹעַ בִּזְמַן שֶׁאֵינָהּ עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, וְאָזְנֵי הַחֵמֶת, וְאָזְנֵי הַתַּרְמוּל: \n",
|
92 |
+
"אֵלּוּ שֶׁהֵם צְרִיכִים שֶׁיָּבֹאוּ בָהֶן הַמַּיִם, הַקֶּשֶׁר שֶׁבַּפְּרַקְסִים שֶׁבַּכָּתֵף, וְשָׂפָה שֶׁל סָדִין צָרִיךְ לְמַתֵּחַ, וּתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ בִּזְמַן שֶׁאֵינָהּ חוֹצָה, וְשֶׁל זְרוֹעַ בִּזְמַן שֶׁהִיא עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, וּשְׁנָצִין שֶׁל סַנְדָּל, וּבְגָדִים שֶׁהִטְבִּילָן מְכֻבָּסִין, עַד שֶׁיְּבַעְבְּעוּ. הִטְבִּילָן נְגוּבִין, עַד שֶׁיְּבַעְבְּעוּ וְיָנוּחוּ מִבִּעְבּוּעָן: \n",
|
93 |
+
"כָּל יְדוֹת הַכֵּלִים שֶׁהֵם אֲרֻכִּין וְעָתִיד לִקְצֹץ, מַטְבִּילָן עַד מְקוֹם הַמִּדָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּטְבִּיל אֶת כֻּלּוֹ. שַׁלְשֶׁלֶת דְּלִי גָדוֹל, אַרְבָּעָה טְפָחִים, וְשֶׁל קָטָן, עֲשָׂרָה, מַטְבִּילָן עַד מְקוֹם הַמִּדָּה. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּטְבִּיל אֶת כָּל הַטַּבַּעַת. הַחֶבֶל שֶׁהוּא קָשׁוּר בַּקֻּפָּה אֵינוֹ חִבּוּר, אֶלָּא אִם כֵּן תָּפָר: \n",
|
94 |
+
"בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מַטְבִּילִין חַמִּין בְּצוֹנֵן וְלֹא צוֹנֵן בְּחַמִּין, לֹא יָפִים בְּרָעִים וְלֹא רָעִים בְּיָפִים. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, מַטְבִּילִין. כְּלִי שֶׁהוּא מָלֵא מַשְׁקִין וְהִטְבִּילוֹ, כְּאִלּוּ לֹא טָבָל. מָלֵא מֵי רַגְלַיִם, רוֹאִים אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵם מָיִם. מָלֵא מֵי חַטָּאת, עַד שֶׁיִּרְבּוּ הַמַּיִם עַל מֵי חַטָּאת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ כְלִי מַחֲזִיק כּוֹר וְאֵין בּוֹ אֶלָּא רְבִיעִית, כְּאִלּוּ לֹא טָבָל: \n",
|
95 |
+
"כָּל הָאֳכָלִין מִצְטָרְפִין לִפְסֹל אֶת הַגְּוִיָּה בְּכַחֲצִי פְרָס. כָּל הַמַּשְׁקִין מִצְטָרְפִין לִפְסֹל אֶת הַגְּוִיָּה בִּרְבִיעִית. זֶה חֹמֶר בְּשׁוֹתֶה מַשְׁקִין טְמֵאִין מִבַּמִּקְוֶה, שֶׁעָשׂוּ בוֹ שְׁאָר הַמַּשְׁקִין כַּמָּיִם: \n",
|
96 |
+
"אָכַל אֳכָלִים טְמֵאִים, וְשָׁתָה מַשְׁקִים טְמֵאִים, טָבַל וֶהֱקִיאָן, טְמֵאִים, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן טְהוֹרִים בַּגּוּף. שָׁתָה מַיִם טְמֵאִים, טָבַל וֶהֱקִיאָם, טְהוֹרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם טְהוֹרִים בַּגּוּף. בָּלַע טַבַּעַת טְהוֹרָה, נִכְנַס לְאֹהֶל הַמֵּת, הִזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וֶהֱקִיאָהּ, הֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיְתָה. בָּלַע טַבַּעַת טְמֵאָה, טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּתְּרוּמָה. הֱקִיאָהּ, טְמֵאָה וְטִמְּאַתּוּ. חֵץ שֶׁהוּא תָחוּב בָּאָדָם, בִּזְמַן שֶׁהוּא נִרְאֶה, חוֹצֵץ. וְאִם אֵינוֹ נִרְאֶה, טוֹבֵל וְאוֹכֵל בִּתְרוּמָתוֹ: \n"
|
97 |
+
]
|
98 |
+
],
|
99 |
+
"versions": [
|
100 |
+
[
|
101 |
+
"Torat Emet 357",
|
102 |
+
"http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads"
|
103 |
+
]
|
104 |
+
],
|
105 |
+
"heTitle": "משנה מקואות",
|
106 |
+
"categories": [
|
107 |
+
"Mishnah",
|
108 |
+
"Seder Tahorot"
|
109 |
+
],
|
110 |
+
"sectionNames": [
|
111 |
+
"Chapter",
|
112 |
+
"Mishnah"
|
113 |
+
]
|
114 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Negaim/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Negaim/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json
ADDED
@@ -0,0 +1,169 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Negaim",
|
4 |
+
"versionSource": "http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/",
|
5 |
+
"versionTitle": "Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"priority": 1.0,
|
8 |
+
"license": "CC-BY",
|
9 |
+
"shortVersionTitle": "Dr. Joshua Kulp",
|
10 |
+
"actualLanguage": "en",
|
11 |
+
"languageFamilyName": "english",
|
12 |
+
"isBaseText": false,
|
13 |
+
"isSource": false,
|
14 |
+
"direction": "ltr",
|
15 |
+
"heTitle": "משנה נגעים",
|
16 |
+
"categories": [
|
17 |
+
"Mishnah",
|
18 |
+
"Seder Tahorot"
|
19 |
+
],
|
20 |
+
"text": [
|
21 |
+
[
|
22 |
+
"The signs of negaim are two which, in fact, are four. The bright spot (baheret) is bright white like snow; secondary to it is the sign as white as the lime of the Temple. The rising (se'et) is as white of the skin of an egg; secondary to it is the like white wool, the words of Rabbi Meir. But the sages say: the rising (se'et) is white wool and secondary to it is like the white of the skin of an egg.",
|
23 |
+
"The variegation of the snow-like whiteness is like wine mixed with snow. The variegation of the lime-like whiteness is like blood mixed with milk, the words of Rabbi Ishmael. Rabbi Akiva says: the reddishness in either of them is like wine mixed with water, only that in the snow-like whiteness the color is bright while in that of lime-like whiteness it is duller.",
|
24 |
+
"These four colors combine with each other to declare free [from uncleanness], to certify or to shut up. \"To shut up\" one who is at the end of the first week; \"To declare free [from uncleanness]\", one who is at the end of the second week. \"To certify\", one in which a discoloration or white hair arose, by the end of the first week, by the end of the second week or after it had been declared free [from uncleanness]. \"To certify\", when a spreading arose in it by the end of the first week, by the end of the second week or after it had been declared free [from uncleanness]. \"To certify\", when all one's skin turned white after it had been declared free from uncleanness; \"To declare free from uncleanness’, when all one's skin turned white after the sign had been certified unclean or after it had been shut up. These are the colors of signs of negaim upon which depend all decisions concerning negaim.",
|
25 |
+
"Rabbi Hanina, the vice-chief of priests, says: the colors of negaim are sixteen. Rabbi Dosa ben Harkinas says: the colors of negaim are thirty-six. Akaviah ben Mahalalel says: seventy-two. Rabbi Hanina the vice-chief of priests says: negaim may not be inspected for the first time at the end of Shabbat, since the end of that week will fall on Shabbat; Nor on a Monday, since the end of the second week will fall on Shabbat; Nor on a Tuesday, in the case of houses, since the end of the third week will fall on Shabbat. Rabbi Akiva says: they may be inspected at all times, and if the time for the second inspection falls on Shabbat it is postponed to after Shabbat; and this procedure leads sometimes to a leniency and sometimes to a stringency.",
|
26 |
+
"How does it lead to a leniency?If the nega had two white hairs and one white hair disappeared. If there were two white hairs and they turned black. If one hair was white and the other black and both turned black. If they were long and then they became short. If one was long and the other short and both became short. If a boil adjoined both hairs or one of them. If the boil surrounded both hairs or one of them. Or if they were separated from each other by a boil, the quick flesh of a boil, a burning, or the quick flesh of a burning, or a white scurf. If it had undiscolored flesh and this undiscolored flesh disappeared. If it was square and then became round or elongated. If it was encompassed and then moved to the side. If it was united and then it was dispersed. Or a boil appeared and made its way into it. If it was encompassed, parted or lessened by a boil, the quick flesh of a boil, a burning, the quick flesh of a burning, or a white scurf; If it had a spreading and then the spreading disappeared; Or the first sign itself disappeared or was so lessened that both are less than the size of a split bean; Or if a boil, the quick flesh of a boil, a burning, the quick flesh of a burning, or a white scurf, formed a division between the first sign and the spreading Behold these lead to a leniency in the law.",
|
27 |
+
"How does it lead to a stringency?If it had no white hairs and then white hairs appeared; If they were black and then turned white; If one hair was black and the other white and both turned white; If they were short and they became long; If one was short and the other long and both became long. If a boil adjoined both hairs or one of them, if a boil encompassed both hairs or one of them or if they were parted from one another by a boil, the quick flesh of a boil, a burn, or the quick flesh of a burn, or white scurf, and then [one of these things] disappeared. If it had no quick flesh and then quick flesh appeared. If it was round or long and then became four sided; If it was at the side and then it became encompassed. If it was dispersed and then it became united or a boil appeared and made its way into it. If it was encompassed, parted or lessened by a boil, the quick flesh of a boil, a burn, the quick flesh of a burn or white scurf, and then they disappeared; If it had no spreading and then a spreading appeared; If a boil, the quick flesh of a boil, a burn, the quick flesh of a burn, or white scurf formed a division between the first sign and the spreading and then they disappeared. Behold all of these lead to a stringency."
|
28 |
+
],
|
29 |
+
[
|
30 |
+
"The bright spot in a German appears as dull white, and the dull white spot in an Ethiopian appears as bright white. Rabbi Ishmael says: the children of Israel (may I be atonement for them!) are like boxwood, neither black nor white but of an intermediate shade. Rabbi Akiva says: painters have materials with which they portray figures in black, in white, and in an intermediate shade; let, therefore a paint of an intermediate shade be brought and applied around the outside of the nega, and it will then appear as on skin of intermediate shade. Rabbi Judah says: in determining the colors of negaim the law is to be lenient and not stringent; let,therefore, the negaim of the German be inspected on the color of his own body so that the law is lenient, and let that of the Ethiopian be inspected as if it were on the intermediate shade so that the law is also lenient. The sages say: both are to be treated as if the nega was on the intermediate shade.",
|
31 |
+
"Negaim may not be inspected in the early morning or in the evening, nor in a house, nor on a cloudy day, because then the dull white appears like bright white; nor may they be inspected at noon, because then the bright white appears like dull white. When are they to be inspected? During the third, fourth, fifth, eighth or ninth hour, the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah ruled: during the fourth, fifth, eighth or ninth hour.",
|
32 |
+
"A priest who is blind in one eye or the light of whose eyes is dim should not inspect negaim; for it says, \"Wherever the priest's eyes can see\" (Leviticus 13:12). In a dark house one may not open up windows in order to inspect his nega.",
|
33 |
+
"What is [the posture] of examining negaim? A man is inspected in the posture of one that hoes or one that gathers olives. And a woman [is inspected in the posture] of one who is arranging dough and one who nurses her child, and one that weaves at an upright loom if the nega was in the right armpit. Rabbi Judah says: also in the posture of one that spins flax if it was within the left armpit. Just as [is the posture] for examining for the nega, so too [is the posture] for shaving hair.",
|
34 |
+
"All negaim may be examined by a person, except his own. Rabbi Meir ruled: not even the negaim of his relatives. All vows may be released by a person, except his own. Rabbi Judah says: not even those vows of his wife that affect relationships between her and others. All firstlings may be examined by a person, except his own firstlings."
|
35 |
+
],
|
36 |
+
[
|
37 |
+
"Everyone can become impure from negaim, except for a non-Jew and a resident alien. All are qualified to inspect negaim, but only a priest may declare them unclean or clean. He is told, \"Say: 'unclean,'\" and he repeats \"unclean,\" or \"Say: 'clean,'\" and he repeats \"clean.\" Two negaim may not be inspected simultaneously whether in one man or in two men; rather he inspects one first and isolates him, certifies him as unclean or pronounces him clean, and then he inspects the second. One who is isolated may not be isolated again nor may one who is certified unclean be certified unclean again. One who is certified unclean may not be isolated nor may one who is isolated be certified unclean. But in the beginning, or at the end of a week, he may isolate on account of the one nega and isolate him on account of another one; he may certify him unclean on account of one sign and also certify him unclean on account of another sign; he may isolated the one sign and declare the other clean, or certify the one unclean and declare the other clean.",
|
38 |
+
"A bridegroom on whom a nega has appeared is given the seven days of the marriage feast [in which he is not examined]; [This grace period is given to] him, and to his house and to his clothing. Similarly during a festival, one is granted exemption from inspection during all the days of the festival.",
|
39 |
+
"The skin of the flesh becomes unclean for two weeks and by one of three signs: by white hair or by quick flesh or by a spreading. \"By white hair or by quick flesh\" in the beginning, at the end of the first week, at the end of the second week, or after it had been pronounced clean. \"Or by a spreading,\" at the end of the first week, at the end of the second week, or after it had been pronounced clean. It becomes unclean for two weeks which are thirteen days.",
|
40 |
+
"A boil or a burn becomes unclean for one week and by one of the following two tokens: by white hair or by a spreading. By white hair, in the beginning, at the end of the week, or after it has been pronounced clean. \"Or by a spreading:\" At the end of the week, or after it had been declared clean. They become unclean for a week which is seven days.",
|
41 |
+
"Head or beard (scall) negaim become unclean for two weeks and by one of the following two signs: by yellow thin hair or by a spreading. \"By yellow thin hair\" in the beginning, at the end of the first week, at the end of the second week, or after they have been pronounced clean. \"Or by a spreading,\" at the end of the first week, at the end of the second week or after they have been pronounced clean. They become unclean for two weeks which are only thirteen days.",
|
42 |
+
"Scalp baldness or forehead baldness [negaim] become unclean for two weeks and by one of the following two signs: by quick flesh or by a spreading. \"By quick flesh,\" in the beginning, at the end of the first week, at the end of the second week, or after they have been pronounced clean. \"Or by a spreading,\" at the end of the first week, at the end of the second week, or after they have been pronounced clean. They become unclean for two weeks which are only thirteen days.",
|
43 |
+
"Garments become unclean for two weeks and by one of three signs: by a greenish color, by a reddish color or by a spreading. \"By a greenish colour or by a reddish color,\" in the beginning, at the end of the first week, at the end of the second week, or after they have been pronounced clean. \"Or by a spreading,\" at the end of the first week, at the end of the second week, or after they have been pronounced clean. They become unclean for two weeks which are but thirteen days.",
|
44 |
+
"Houses become unclean for three weeks and by one of the following three signs: by a greenish color or by a reddish color or by a spreading. \"By a greenish color or by a reddish color,\" in the beginning, at the end of the first week, at the end of the second week, at the end of the third week, or after they have been pronounced clean. \"Or by a spreading,\" at the end of the first week, at the end of the second week, at the end of the third week, or after they have been pronounced clean. They become unclean for three weeks which are nineteen days. None of the leprosy signs is for less than a week or for more than three weeks."
|
45 |
+
],
|
46 |
+
[
|
47 |
+
"There are [laws] that apply to the white hair that do not apply to the spreading, while others apply to the spreading and do not apply to the white hair. That white hair causes uncleanness at the beginning, it causes uncleanness whatever the state of its whiteness, and it is never a sign of cleanness. There are laws that apply to the spreading, for the spreading causes uncleanness however small its extent, it causes uncleanness for all negaim and even when it is outside the nega, and these laws do not apply to the white hair.",
|
48 |
+
"There are [laws] that apply to the quick flesh that do not apply to the spreading, while other restrictions apply to the spreading and do not apply to the quick flesh. That quick flesh causes uncleanness at the beginning, it causes uncleanness whatever its color, and it is never a sign of cleanness. There are [laws] that apply to the spreading, for the spreading causes uncleanness however small its extent, it causes uncleanness in all forms of negaim and also where it is outside the leprosy sign, and these laws do not apply to the quick flesh.",
|
49 |
+
"There are [laws] that apply to white hair that do not apply to quick flesh, while others apply to quick flesh and not to white hair. White hair causes uncleanness in a boil and in a burn, whether growing together or dispersed, and whether encompassed or unencompassed. There are [laws] that apply to quick flesh, for quick flesh causes uncleanness in scalp baldness and in forehead baldness, whether it was turned or was not turned, it prevents the cleanness of one who is turned all white, and causes uncleanness whatever its color, and these do not apply to white hair.",
|
50 |
+
"If the two hairs were black at the root and white at the tip he is clean. If they were white at the root and black at the tip he is unclean. How much whiteness must there be? Rabbi Meir says: any amount. Rabbi Shimon says: enough to be cut with a pair of scissors. If it was single at the root but split at the tip, and it looks like two hairs, he is clean. If a bright spot had [two] white hairs or black hair he is unclean, for we are not concerned that the place of the black hair lessened the space of the bright spot, since the former is of no consequence.",
|
51 |
+
"If a bright spot was of the size of a split bean and a string extended from it, if it was two hairs in breadth, it is subject to the restrictions in respect of white hair and spreading, but not to that in respect of its quick flesh. If there were two bright spots and a streak extended from one to the other, if it was two hairs in breadth, it combines them; but if not, it does not combine them.",
|
52 |
+
"If a bright spot the size of a split bean had within it quick flesh the size of a lentil and there was white hair within the quick flesh: if the quick flesh disappeared the spot is unclean on account of the white hair; if the white hair disappeared it is unclean on account of the quick flesh. Rabbi Shimon makes it clean, since it was not the bright spot that caused it [the hair] to turn [white]. If a bright spot together with the quick flesh in it was of the size of a split bean and there was white hair within the spot: if the quick flesh disappeared the bright spot is unclean on account of the white hair; if the white hair disappeared it is unclean on account of the quick flesh. Rabbi Shimon says that it is clean, since it was not a bright spot the size of a split bean that caused the hair to turn [white]. He agrees that if where the white hair was, was the size of a split bean, that it is impure.",
|
53 |
+
"A bright spot which had quick flesh and a spreading: if the quick flesh disappeared it is unclean on account of the spreading; if the spreading disappeared it is unclean on account of the quick flesh. So also in the case of white hair and a spreading. If it [the bright spot] disappeared and appeared again at the end of the week, it is regarded as though it had remained as it was. If it reappeared after it had been pronounced clean, it must be inspected as a new one. If it had been bright white but was now dull white, or if it had been dull white but was now bright white, it is regarded as though it had remained as it was, provided that it does not become less white than the four principal colors. If it contracted and then spread, or if it spread and then contracted: Rabbi Akiva rules that it is unclean; But the sages rule that it is clean.",
|
54 |
+
"A bright spot the size of a split bean, and it spreads to the extent of half a split bean, while of the original spot there disappeared as much as half a split bean: Rabbi Akiba says: it must be inspected as a new one, But the sages say: it is clean.",
|
55 |
+
"A bright spot the size of a split bean that spread to the extent of half a split bean and a little more, while as much as half the size of a split bean disappeared from the original spot: Rabbi Akiva says that it is unclean, But the sages say that it is clean. A bright spot the size of a split bean that spread to the extent of a split bean and a little more, while the original spot disappeared: Rabbi Akiva says that is it unclean, But the sages say: it should be inspected as a new one.",
|
56 |
+
"A bright spot the size of a split bean spread to the extent of a split bean, and in the spreading there appeared quick flesh or white hair, while the original spot disappeared: Rabbi Akiva says: it is unclean. But the sages say: it must be inspected as a new one. A bright spot the size of half a split bean with nothing in it, and then there appeared a bright spot the size of half a split bean and with one hair, this is to be isolated. A bright spot the size of half a split bean with one hair and then there appeared another spot of the size of a half a split bean with one hair, this is to be isolated. A bright spot the size of half a split bean with two hairs and another spot of the size of half a split bean appeared with one hair, this is to be isolated.",
|
57 |
+
"A bright spot the size of a split bean and there was nothing else, and then there appeared a bright spot of the size of half a split bean having two hairs, this one is declared unclean. Because they said: if the bright spot preceded the white hair he is unclean; if the white hair preceded the bright spot he is clean; and if it is doubtful he is unclean. Rabbi Joshua regards this as unsolvable."
|
58 |
+
],
|
59 |
+
[
|
60 |
+
"Any doubtful nega is regarded as clean, except this case and one other. Which is that? If he had a bright spot of the size of a split bean and he was isolated, and by the end of the week it was as big as a sela, and it is doubtful whether it is the original one or whether another came in its place, he must be regarded as unclean.",
|
61 |
+
"If one had been certified unclean on account of white hair, and the white hair disappeared and other white hair appeared, And so also in the case of quick flesh or a spreading, Whether this occurred in the beginning, at the end of the first week, at the end of the second week, or after he had been released from uncleanness, he is regarded as being in the same position as before. If he had been certified unclean on account of quick flesh, and the quick flesh disappeared and other quick flesh appeared, And so also in the case of white hair and spreading, Whether this occurred in the beginning, at the end of the first week, at the end of the second week, or after the man had been released from uncleanness, he is regarded as being in the same position as before. If he had been certified unclean on account of a spreading, and the spreading disappeared and another spreading appeared, And so also in the case of white hair, Whether this occurred at the end of the first week, at the end of the second week, or after the man had been released from uncleanness, he is in the same position as before.",
|
62 |
+
"Deposited hair: Akaviah ben Mahalalel holds it is unclean. But the sages hold it to be clean. What is \"deposited hair\"? If one had a bright spot with white hair in it, and the bright spot disappeared leaving the white hair in position and then it reappeared: Akaviah ben Mahalalel holds it to be unclean, But the sages hold it to be clean. Rabbi Akiva said: in this case I agree that he is clean; But what is \"deposited hair\"? If one had a bright spot of the size of a split bean with two hairs in it, and a part the size of a half a split bean disappeared leaving the white hair in the place of the white spot and then it reappeared. They said to him: just as they rejected the ruling of Akaviah so is there no validity in your ruling.",
|
63 |
+
"Any doubt in negaim in the beginning is regarded as clean before uncleanness has been established, but after uncleanness has been established a doubt is regarded as unclean. How is this so? If two men came to a priest one having a bright spot the size of a split bean and the other having one of the size of a sela, and at the end of the week each had one the size of a sela, and it is not known on which of them the spreading had occurred, Whether this occurred with one man or with two men, each is clean. Rabbi Akiva said: if one man is involved he is unclean, but if two men are involved each is clean.",
|
64 |
+
"\"But after uncleanness has been established a doubt is regarded as unclean.\" How so? If two men came to a priest, one having a bright spot of the size of a split bean and the other having one of the size of a sela and at the end of the week each was of the size of a sela and a little more, both are unclean; And even though both returned to be the size of a sela both are unclean, and remain unclean until they return to the size of a split split bean. They is what they meant when they said, \"but after uncleanness has been established a doubt is regarded as unclean.\""
|
65 |
+
],
|
66 |
+
[
|
67 |
+
"The minimum size of a bright spot must be that of a Cilician split bean squared. The space covered by a split bean equals that of nine lentils. The space covered by a lentil equals that of four hairs; It turns out that the size of a bright spot must be no less than that of thirty-six hairs.",
|
68 |
+
"If a bright spot was of the size of a split bean and in it there was quick flesh of the size of a lentil: If the bright spot grew larger it is unclean, but if it grew smaller it is clean. If the quick flesh grew larger it is unclean, and if it grew smaller it is clean.",
|
69 |
+
"A bright spot the size of a split bean and in it there was quick flesh less than the size of a lentil: If the bright spot grew larger it is unclean, but if it grew smaller it is clean. If the quick flesh grew larger it is unclean, but if it grew smaller, Rabbi Meir rules that it is unclean; But the sages rule that it is clean, since a nega cannot spread within itself.",
|
70 |
+
"If a bright spot was larger in size than a split bean and in it there was quick flesh larger than a lentil, irrespective of whether they increased or decreased, they are unclean, provided that they do not decrease to less than the prescribed minimum.",
|
71 |
+
"If a bright spot was the size of a split bean and quick flesh the size of a lentil encompassed it, and outside the quick flesh there was another bright spot, the inner one must be isolated and the outer one must be certified unclean. Rabbi Yose says: the quick flesh is not a sign of uncleanness for the outer one, since the inner bright spot is within it. If it decreased or disappeared: Rabban Gamaliel says: if its destruction was on its inner side it is a sign of spreading of the inner bright spot while the outer one is clean, but if its destruction was on its outer side, the outer one is clean while the inner one must be isolated. Rabbi Akiva says: in either case it is clean.",
|
72 |
+
"Rabbi Shimon said: when is this the case? When the quick flesh was exactly the size of a lentil. But if it was larger than a lentil, the excess is a sign of spreading of the inner one, and the outer one is unclean. If there was white scurf less that the size of a lentil, it is a sign of the spreading of the inner bright spot but it is not a sign of spreading of the outer one.",
|
73 |
+
"There are twenty-four tips of limbs in the human body that do not become unclean on account of quick flesh: the tips of the fingers and the toes, the tips of the ears, the tip of the nose, the tip of the penis; and also the nipples of a woman. Rabbi Judah says: also those of a man. Rabbi Eliezer says: also warts and warts with thin necks do not become unclean on account of quick flesh.",
|
74 |
+
"The following places in a person do not become unclean on account of a bright spot: the inside of the eye, the inside of the ear, the inside of the nose and the inside of the mouth, wrinkles, wrinkles in the neck, under the breast and the armpit, the sole of the foot, the nails, the head and the beard; and a boil, a burn and a blister that are festering. All these: Do not become unclean on account of negaim Do not combine with other negaim, A nega is not considered to spread into them, Do not become unclean on account of quick flesh, And they do not act to prevent a person from being considered to have turned completely white. If subsequently a bald spot arose in the head or beard, or if a boil, a burn or a blister formed a scar: They may become unclean by negaim, But they do not combine with other negaim, A nega is not considered to spread into them, And they do not become unclean on account of quick flesh. But they do act to prevent a person from being considered to have all turned white. The head and the beard before they have grown hair, and warts with thin necks on the head or the beard, are treated as the skin of the flesh."
|
75 |
+
],
|
76 |
+
[
|
77 |
+
"The following bright spots are clean:Those that one had before the Torah was given, Those that a non-Jew had when he converted; Or a child when it was born, Or those that were in a crease and were subsequently uncovered. If they were on the head or the beard, on a boil, a burn or a blister that is festering, and subsequently the head or the beard became bald, and the boil, burn or blister turned into a scar, they are clean. If they were on the head or the beard before they grew hair, and they then grew hair and subsequently became bald, or if they were on the body before the boil, burn or blister before they were festering and then these formed a scar or were healed: Rabbi Eliezer ben Jacob said that they are unclean since at the beginning and at the end they were unclean, But the sages say: they are clean.",
|
78 |
+
"If their color changed, whether to be lenient or stringent: How is it \"to be lenient\"? If it was white like snow and it became white like the lime of the Temple, or like wool or like the skin of an egg, or [as white] as the second shade of a rising or the second shade of bright white. How is it \"to be stringent\"? If it was the color of the skin of an egg and it became like white wool, the lime of the Temple or like snow. Rabbi Eliezer ben Azariah rules that they are clean. Rabbi Eliezer Hisma says: if the change was to be lenient it is clean, but if it was one to be stringent it must be inspected as if it were a new one. Rabbi Akiva says: whether the change was to be lenient or to be strict it must be inspected as if it were a new one.",
|
79 |
+
"A bright spot in which there were no signs of uncleanness: At the beginning, or at the end of the first week, he is isolated; At the end of the second week or after it had been pronounced clean, he is pronounced clean. If while the priest was about to isolate him or to pronounce him clean, signs of uncleanness appeared in it, he certifies him as unclean. A bright spot in which there are signs of uncleanness, he certifies him as unclean. If while the priest was about to certify it as unclean the signs of uncleanness disappeared: If at the beginning, or at the end of the first week, he isolates him; But if at the end of the second week or after the spot had been pronounced clean, he is pronounced clean.",
|
80 |
+
"One who plucks out signs of uncleanness or burns quick flesh transgresses a negative commandment. And as regards cleanness: If they were plucked out before he came to the priest, he is clean; But if after he had been certified as unclean, he remains unclean. Rabbi Akiva said: I asked Rabban Gamaliel and Rabbi Joshua while they were on the way to Narbata, \"What is the ruling if the plucking occurred while he was isolated?\" They said to me, \"We did not hear anything [about this case], but we have heard that if they were plucked before he came to the priest he is clean, and if after he had been certified as unclean he remains unclean.\" I began to bring them proofs: whether the man stands before the priest or whether he is isolated, he is clean unless the priest had pronounced him unclean. When does he attain cleanness [after he has been certified unclean]? Rabbi Eliezer says: after another nega arises in him and he has attained cleanness after it. But the sages says: only after another nega has spread over his whole body or after his bright spot has been reduced to less than the size of a split bean.",
|
81 |
+
"If one had a bright spot and it was cut off, he becomes clean; If he cut it off intentionally: Rabbi Eliezer says: [he is clean] only after another nega arises in him and he has attained cleanness after it. But the sages say: only after it has spread over all his body. If it was on the tip of one's foreskin, he should be circumcised."
|
82 |
+
],
|
83 |
+
[
|
84 |
+
"If a nega broke out completely upon one who was unclean, he becomes clean; If the ends of his limbs reappeared, he becomes unclean until the bright spot is reduced to less than the size of a split bean. [If it broke out completely upon him] when he was clean, he becomes unclean; If the ends of his limbs reappeared, he remains unclean until his bright spot resumes its former size.",
|
85 |
+
"A bright spot the size of a split bean in which there was quick flesh the size of a lentil and then it broke out covering a person's entire skin and then the quick flesh disappeared, or if the quick flesh disappeared and then the bright spot broke out covering all his skin, he is clean. If quick flesh arose [subsequently], he is unclean. If white hair grew [subsequently]: Rabbi Joshua rules that he is unclean, But the sages rule that he is clean.",
|
86 |
+
"A bright spot in which there was white hair and then it broke out covering his entire skin, even though the white hair remained in its place, he is clean. A bright spot in which there was a spreading and then it broke out covering his entire skin, he is clean. But in all of these cases if [even] the ends of the his limbs reappeared [in their natural color], he is unclean. If it broke out covering a part of his skin he is unclean; If it broke out covering all his skin he is clean.",
|
87 |
+
"In all cases of breaking out and covering the ends of the limbs whereby the unclean have been pronounced clean, if they reappeared they become unclean again. In all cases of reappearance of the ends of the limbs whereby the clean have been pronounced unclean, if they were covered again these become clean again. If subsequently they become uncovered these are unclean, even if this occurs a hundred times.",
|
88 |
+
"Any part [of the body] that can be subject to the uncleanness of a bright spot nega can prevent the effectiveness of the breaking out [over the entire body], and any part that cannot be subject to the uncleanness of a bright spot nega does not prevent the effectiveness of the breaking out abroad. How so? If it broke out covering all of his skin, but not on the head or the beard, or on a festering boil, burn or blister, and then the head or the beard became bald, or the boil, burn or blister turned into a scar, he is clean. If it broke out covering all of his skin, except a spot of the size of half a lentil near the head or beard, or near a boil, burn or blister, and then the head or the beard became bald, or the boil, burn or blister turned into a scar, even though the place of the quick flesh became a bright spot, he is unclean unless it breaks out covering all his body.",
|
89 |
+
"If there were two bright spots, one unclean and the other clean, and they broke out from one to the other, and then [a nega] broke out covering all of his skin, he is clean. [If the bright spots] were on his upper lip and lower lip, or on two of his fingers, or on his two eyelids, even though they cleave together and appear as one, he is clean. If it broke out covering all his skin except white scurf, he is unclean. If the ends of his limbs reappeared in the color of white scurf, he is clean. If the ends of his limbs reappeared to the extent of less than a lentil: Rabbi Meir rules that he is unclean, But the sages rule that a piece of white scurf less in size than a lentil, is a sign of uncleanness in the beginning, but it is not a sign of uncleanness at the end.",
|
90 |
+
"One who came [in front of the priest] with all his body white is isolated. If white hair grew, he is certified unclean. If both hairs or one of them turned black, If both or one of them became short, If a boil adjoined both or one of them, If a boil surrounded both or one of them, Or if a boil, the quick flesh of a boil, a burn, the quick flesh of a burn, or white scurf divided them [he is pure]. If quick flesh or white hair arose, he is unclean; But if neither quick flesh nor white hair arose he is clean. In all these cases if the ends of his limbs reappeared he remains as he was before. If the nega broke out, covering a part of him, he is unclean. If it broke out covering all of them, he is clean.",
|
91 |
+
"If it broke out covering all of his skin all at once: If this originated in a condition of cleanness, he is unclean; But if it originated in a condition of uncleanness, he is clean. One who becomes clean after having been isolated is exempt from the uncovering his head and rending his clothes, from shaving his hair and from bringing the birds. If he becomes clean after he had been certified unclean, he is liable to all these. Both convey uncleanness by entering.",
|
92 |
+
"If one came with his whole body white, and on it there was quick flesh to the extent of a lentil, and then the nega spread out covering all his skin, and then the ends of his limbs reappeared: Rabbi Ishmael says: this is the same as when the ends of the limbs reappear in that of a large bright spot. Rabbi Elazar ben Azariah ruled: as when the ends of the limbs reappeared in a small bright spot.",
|
93 |
+
"There is one who shows his nega [to the priest] and thereby gains advantage, while there is one who shows and loses. How so? If one was certified unclean and the signs of his uncleanness disappeared, and before he could show it to the priest the nega broke out covering all his skin, he is clean; whereas if he had shown it to the priest he would have been unclean. If he had a bright spot in which there was nothing else, and before he could show it to the priest it broke out covering all his skin, he is unclean; whereas if he had shown it to the priest he would have been clean."
|
94 |
+
],
|
95 |
+
[
|
96 |
+
"A boil or a burn may become unclean in a week and by two signs: by white hair or by a spreading. What is a \"boil\"? An injury received from wood, stone, peat, or the waters of Tiberias, of from any other object whose heat is not due to fire is a boil. What exactly is a \"burn\"? A burn caused by a live coal, hot embers, or any object whose heat is due to fire is a burning.",
|
97 |
+
"A boil and a burn do not combine, nor do they spread from one to the other, nor do they spread from there to the skin of the flesh, nor does [a nega] on the skin of the flesh spread to them. If they were festering they are clean. If they formed a scale as thick as garlic peel, such is the scar of the boil that is spoken of in the Torah. If they were subsequently healed, even though there was a mark in their place, they are regarded as the skin of the flesh.",
|
98 |
+
"They asked R. Eliezer: \"[What is the ruling concerning] one who had a bright spot the size of a sela form on the inside of his hand and it covered up the scar of a boil?\" He replied: \"He should be isolated.\" They said to him: \"Why? Since it is neither capable of growing white hair nor can it effectively spread nor does quick flesh cause it to be unclean?\" He replied, \"It is possible that it will contract and then spread again.\" They said to him, \"But what about when its only the size of a split bean?' He said to them: I have not heard anything. Rabbi Judah ben Batera said to him, \"Can I teach something about this?\" He replied, \"If you would thereby confirm the ruling of the sages, go ahead.\" He said, \"Lest another boil would arise outside it and spread into it. He replied: \"You are a great scholar for you have confirmed the words of the sages.\""
|
99 |
+
],
|
100 |
+
[
|
101 |
+
"Scalls may become unclean for two weeks and by two signs: by thin yellow hair and by spreading. By thin yellow hair: means stunted and short, the words of Rabbi Akiva. Rabbi Yohanan ben Nuri said: even though it is long. Rabbi Yohanan ben Nuri said: what is the meaning of the expression when people say, \"This stick is thin,\" or \"This reed is thin\"? Does \"thin\" imply that it is stunted and short and not stunted and long? Rabbi Akiva replied: before we learn from the reed let us learn from hair, [for they say] \"So and so's hair is thin\": \"thin\" means that it is stunted and short and not stunted and long.",
|
102 |
+
"Yellow thin hair causes uncleanness whether it is clustered together or dispersed, whether it is encompassed or unencompassed, or whether it came after the scall or before it, the words of Rabbi Judah. Rabbi Shimon says: it causes uncleanness only when it came after the scall. Rabbi Shimon said: Is it not logical: if white hair, against which other hair affords no protection, causes uncleanness only when it comes after the nega, how much more should yellow thin hair, against which other hair does afford protection, cause uncleanness only when it comes after the scall? Rabbi Judah says: Whenever it was necessary to say, \"it turns\" Scripture says, \"it turns.\" But the scall, since about it Scripture says, \"there is no yellow hair in it,\" it causes uncleanness whether it came before or after it.",
|
103 |
+
"[Black hair] that sprouts up affords protection against yellow hair and against a spreading, whether it was clustered together or dispersed, whether it was encompassed or unencompassed. And that which is left [over from before the scall] affords protection against yellow hair and against a spreading, whether it is clustered together or dispersed, and also when encompassed, but it affords no protection where it is at the side unless it is distant from the standing hair by the place of two hairs. If one hair was yellow and the other black, or if one was yellow and the other white, they afford no protection.",
|
104 |
+
"Yellow hair that preceded a scall is clean. Rabbi Judah says that it is unclean. Rabbi Eliezer ben Jacob says: it neither causes uncleanness nor does it afford protection. Rabbi Shimon says: anything in a scall that is not a sign of uncleanness is a sign of cleanness.",
|
105 |
+
"How does one shave who has a scall? He shaves outside it and leaves next to it two hairs in order to determine whether it spreads. If he was certified unclean on account of yellow hair, and then the yellow hair disappeared and other yellow hair appeared, and so also if there was a spreading, irrespective of whether the certification took place at the beginning, at the end of the first week, at the end of the second week or after his release from uncleanness, behold he remains as he was before. If he was certified unclean on account of a spreading, and the spreading disappeared and then reappeared, and so also if there was yellow hair, irrespective of whether the certification took place at the end of the first week, at the end of the second week or after his release from uncleanness, he remains as he was before.",
|
106 |
+
"Two scalls side by side and a line of hair separating between them: If a gap opened up in one place he is unclean, But if it opened up in two places he is clean. How big should the gap be? The space of two hairs. If there was a gap in one place, even though it is as big as a split bean, he is unclean.",
|
107 |
+
"Two scalls one within the other and a line of hair separating between them: If there appeared a gap in one place the inner one is unclean, But if in two places it is clean. How big must the gap be? The space of two hairs. If there was a gap in one place of the size of a split bean he is clean.",
|
108 |
+
"One who has a scall with yellow hair within it is unclean. If subsequently black hair grew in it, he is clean; even if the black hair disappeared again he remains clean. Rabbi Shimon ben Judah says in the name of Rabbi Shimon: any scall that has once been pronounced clean can never again be unclean. Rabbi Shimon says: any yellow hair that has once been pronounced clean can never again be unclean.",
|
109 |
+
"If one had a scall the size of a split bean and it spread over all his head he becomes clean. The head and the beard do not prevent [one another], the words of Rabbi Judah. Rabbi Shimon says: they do prevent. Rabbi Shimon said: Is there not a logical inference: if the skin of the face and the skin of the body, between which something intervenes, do prevent [one another], the head and the beard, between which nothing intervenes, should they not also prevent [one another]? The head and the beard do not combine, nor is a spreading from one to the other effective. What exactly counts as the beard? From the joint of the jaw to the thyroid cartilage.",
|
110 |
+
"Scalp baldness (karahat) or forehead baldness (gabahat) may become unclean in two weeks and by two signs: by quick flesh or by spreading. What constitutes baldness? If one ate neshem or smeared himself with neshem or had a wound from which hair can no longer grow. What is the extent of scalp baldness? From the crown sloping backwards to the protruding cartilage of the neck. What is the extent of forehead baldness? From the crown sloping forwards to the region facing the hair above. Scalp baldness and forehead baldness cannot be combined, nor is spreading from one to the other effective. Rabbi Judah says: if there is hair between them they cannot be combined, but if there is none they must be combined."
|
111 |
+
],
|
112 |
+
[
|
113 |
+
"All garments can contract the uncleanness of negaim except those of non-Jews. One who buys garments [with signs of negaim] from non-Jews they must be inspected as if the signs had then first appeared. The hides [of animals] of the sea do not contract the uncleanness of negaim. If one joined to them anything which grows on land, even if it is only a thread or a cord, as long as it is something that is susceptible to uncleanness, they also become susceptible to uncleanness.",
|
114 |
+
"Camel's wool and sheep's wool that have been hackled together: If the majority is camel's hair, they are not susceptible to negaim; But if the majority is sheep's wool they are susceptible to negaim. If it is half and half they are susceptible to negaim. And the same law applies also to linen and hemp that have been hackled together.",
|
115 |
+
"Colored hides and garments are not susceptible to negaim. Houses whether they are colored or not colored, are susceptible to negaim, the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah says: hides are like houses. Rabbi Shimon says: those that are naturally [colored] are susceptible to uncleanness but those that are artificially [dyed] are not susceptible to uncleanness.",
|
116 |
+
"A garment whose warp was colored and whose woof was white, or whose woof was colored and whose warp was white, all depends on what is most visible. Garments contract uncleanness if they are an intense green or an intense red. If [the nega] was green and it spread out red, or if it was red and it spread out green, it is unclean. If its color changed and then it spread, or if it changed and it did not spread, it is regarded as if it had not changed. Rabbi Judah says: let it be inspected as if it then appeared for the first time.",
|
117 |
+
"[A nega] that remained unchanged during the first week must be washed and isolated. One that remains unchanged during the second week must be burned. One that spread during the first or the second week must be burned. If it becomes dimmer in the beginning: Rabbi Ishmael says: it should be washed and isolated. But the sages say: he is not required [to do so]. If the nega became dimmer during the first week it must be washed and isolated. If it became dimmer during the second week it must be torn out, and that which is torn out must be burnt, and it is necessary for a patch to be put on. Rabbi Nehemiah says: a patch is not necessary.",
|
118 |
+
"If the nega reappears on the garment, the patch is protected. If it reappears on the patch the garment must be burned. One who makes a patch from a garment that was isolated and then pronounced pure, and then the nega reappeared on the garment, the patch must be burned. If it reappeared on the patch, the first garment must be burned, and the patch serves the second garment while the two signs are under observation.",
|
119 |
+
"A screen that had colored and white stripes, a nega may effectively spread from one to the other. They asked Rabbi Eliezer: But the white stripe is separate? He replied: I have heard no ruling on this question. Rabbi Judah ben Batera said to him: Shall I derive the answer? He replied: If this would confirm the words of the sages, then yes! He said back: It is possible that it would remain on it in an unchanged condition for two weeks, and that which remains unchanged on garments for two weeks is unclean. He said to him: You are a great sage, for you have confirmed the words of the sages. A spreading that is close [to the original nega is effective] however small it may be. One that is distant [is effective only] if it is of the size of a split bean. And one that reappears [is effective only if it is] of the size of a split bean.",
|
120 |
+
"The warp and the woof can contract the uncleanness of negaim immediately. Rabbi Judah says: the warp, only after it has been boiled, but the woof immediately. And bundles of flax after they have been bleached. How much must there be in a coil for it to be capable of contracting the uncleanness of negaim? Enough to weave from it a piece of three fingerbreadths square, either warp or woof, even if it is all warp or all woof. If it consisted of broken threads it does not contract the uncleanness of negaim. Rabbi Judah says: even if the thread was broken only in one place, and he knotted together, it does not contract the uncleanness of negaim.",
|
121 |
+
"One who winds [a thread] from one coil to another, or from one spool to another, or from the upper beam to the lower beam, and so also in the case of the two sides of a shirt, if a nega appears on the one, the other remains clean. If it appears on the shedded woof or on the standing warp, they become susceptible to the uncleanness of negaim immediately. Rabbi Shimon says: the warp may contract uncleanness only if it is closely ordered.",
|
122 |
+
"[If a nega] appeared on the standing warp, the already woven cloth remains clean. If it appeared on the already woven cloth, the standing warp remains clean. If it appeared on a sheet, he must also burn the fringes. If it appeared on the fringes the sheet remains clean. A shirt on which a nega appeared affords protection to its hems, even though they are of purple wool.",
|
123 |
+
"Any object that is susceptible to corpse uncleanness, though not susceptible to midras uncleanness, is still susceptible to negaim uncleanness. For instance: the sail of a ship, a curtain, the forehead band of a hair-net, the wrappings of scrolls, a coiled belt, the straps of a shoe or sandal that are at least as wide as a split bean, Behold these are susceptible to the uncleanness of negaim. A thick cloak on which a nega appeared: Rabbi Eliezer ben Jacob says: unless it appears on the texture and on the stuffing. A skin bottle or a shepherd's leather wallet are inspected in the position in which they are used, and a nega may effectively spread from its inner side to its outer side and from its outer side to its inner side.",
|
124 |
+
"If a garment that had been isolated was mixed up with others, all are clean. If it was cut up and made into shreds, it is clean, and benefit may be derived from it. But if a garment that had been certified unclean was mixed up with others, all are unclean. If it was cut up and made into shreds it also remains unclean and it is forbidden to have any benefit from it."
|
125 |
+
],
|
126 |
+
[
|
127 |
+
"All houses may contract negaim uncleanness, except those of non-Jews. If one bought houses from non-Jews, any it must be inspected as if they had then first appeared. A round house, a triangular house, or a house built on a ship, on a raft or on four beams, is not susceptible to negaim uncleanness. But if it was four-sided, even if it was built on four pillars, it is susceptible to uncleanness.",
|
128 |
+
"A house, one of whose walls was covered with marble, with rock, with bricks or with earth, is pure. A house that did not have in it stones, wood or earth, and a nega appeared in it and afterwards stones, wood and earth were brought into it, it remains clean. So also a garment in which there was no woven part that was three fingerbreadths square and a nega appeared in it and afterwards there was woven into it a piece of cloth three fingerbreadths square, it remains clean. A house does is not susceptible to negaim uncleanness unless there are in it stones, wood and earth.",
|
129 |
+
"And how many stones must there be in it [for it to be susceptible to negaim]? Rabbi Ishmael says: four. Rabbi Akiva says: eight. For Rabbi Ishmael used to say: a nega is not a cause of uncleanness unless it appeared in the size of two split beans on two stones or on one stone. Rabbi Akiva say: unless it appears in the size of two split beans on two stones, and not on one stone. Rabbi Eliezer son of Rabbi Shimon says: unless it appears in the size of two split beans, on two stones, on two walls in a corner, Its length being that of two split beans and its breadth that of one split bean.",
|
130 |
+
"[And how much] wood [must be in the wall for it to susceptible]? Enough to be set under the lintel. Rabbi Judah says: it must suffice to make the support at the back of the lintel. [And how much] earth [must be in the wall for it to susceptible]? Such as would suffice to fill up the space between one row of stones and another. The walls of a cattle-trough or the walls of a partition are not susceptible to the uncleanness of negaim. A house in Jerusalem or in any place outside the land of Israel is not susceptible to the uncleanness of negaim.",
|
131 |
+
"What is the procedure for the inspection of a house? \"The owner of the house shall come and tell the priest, saying, \"Something like a plague has appeared upon my house\" (Leviticus 14:35). Even if he is a learned sage and knows that it is definitely a nega, he may not speak with certainty saying, \"A plague has appeared upon my house,\" but rather, \"Something like a plague has appeared upon my house.\" \"The priest shall order the house cleared before the priest enters to examine the plague, so that nothing in the house may become unclean; after that the priest shall enter to examine the house.\" Even bundles of wood and even bundles of reeds [must be removed], the words of Rabbi Judah. Rabbi Shimon said: clearing keeps him occupied. Rabbi Meir said: But which [of his goods] could become unclean? If you were to say, his articles of wood, of cloth or of metal, he could immerse them and they will become clean. What is it that the Torah has spared? His earthenware, even his cruse and his bucket. If the Torah thus spared a man's humble possessions, how much more so would it spare his cherished possessions! If for his material possessions, how much more so for the life of his sons and daughters! If for the possessions of a wicked man, how much more so for the possessions of a righteous one!",
|
132 |
+
"[The priest] must not go into his own house to isolate it, nor may he stand within the house in which there is a nega. Rather, he must stand at the door of the house in which is there is a nega, and isolate it from there, as it is said, \"The priest shall come out of the house to the entrance of the house, and close up the house for seven days\" (Leviticus 14:38). He comes again at the end of the week and inspects the sign to see if it spread. \"The priest shall order the stones with the plague in them to be pulled out and cast outside the city into an unclean place\" (v.. \"They shall take other stones and replace those stones with them, and take other dirt and plaster the house\" (v.. He must not take stones from the one side and bring them to the other; nor earth from the one side and bring it to the other; nor lime from anywhere. He must not bring one stone to replace two, nor two to replace one. But he can bring two to replace two or to replace three or to replace four. From here they have said: Woe to the wicked, woe to his neighbor. Both must take out the stones, both must scrape the walls, and both must bring the new stones. He alone, however, brings the earth, as it is said, \"And he shall take other coating and plaster the house.\" His neighbor need not join with him in the plastering.",
|
133 |
+
"He comes again at the end of the week and inspects the nega. If it has returned, \"He shall break down the house, its stones, and its timber, and all the mortar of the house; and he shall carry them out of the city into an unclean place\" (Leviticus 14:45). A spreading that adjoins [the original nega] is effective however small it may be; One that is distant must be no less than the size of a split bean. And a nega that returns in houses must be no less than the size of two split beans."
|
134 |
+
],
|
135 |
+
[
|
136 |
+
"There are ten [laws concerning the negaim in] houses:(1 + If during the first week a nega became faint or disappeared, it must be scraped and is then clean. (3 + If during the second week it became faint or disappeared, it must be scraped and the owner must bring the birds. If it spread during the first week, the stones must be taken out and the wall scraped and plastered, and another week must be allowed. If it then returned the entire house must be pulled down; If it did not return, the birds must be brought. If it remained unchanged during the first week but spread during the second week, the stones must be taken out and the wall scraped and plastered, and another week must be allowed. If it then returned, the house must be pulled down; If it did not return the birds must be brought. If it remained unchanged in both weeks, the stones must be taken out, and the wall scraped and plastered, and a week must be allowed. If it then returned the house must be pulled down; If it did not return, the birds must be brought. If before cleanness was attained through the birds a new nega appeared, the house must be pulled down; But if it appeared after cleanness through the birds had been attained, it must be inspected as if it had appeared for the first time.",
|
137 |
+
"In the case of a stone in a corner, when the stone is taken out it, he must take it all out; But when [the house is] torn down he tears down his own [part] and leaves that which belongs to his neighbor. Thus it follows that there is a greater stringency for taking out than for tearing down. Rabbi Elazar says: if a house is built of rows of head stones and small stones, and a nega appears on a head stone, all of it must be taken out; but if it appeared on the small stones, he takes out his stones and leaves the others.",
|
138 |
+
"A house in which a nega appeared if it had an upper chamber above it, the beams are considered part of the upper chamber. If the nega appeared in the upper chamber the beams are considered part of the lower room. If there was no upper chamber above it, its stones and wood and earth must be torn down with it. He may save the frames and the window lattices. Rabbi Judah says: a frame that is built over the house must be torn down with it. Its stones and wood and earth convey uncleanness if they are of the minimum size of an olive. Rabbi Eliezer Hisma says: whatever their size.",
|
139 |
+
"A house that has been isolated conveys uncleanness from its inside; And one that has been certified unclean, both from its inside and from its outside. Both convey uncleanness if one enters in.",
|
140 |
+
"If one who builds in cleanliness with stones from a house that was isolated and the nega returned to the [former] house, the stones must be taken out. If it returned to the stones, the first house must be torn down, and the stones serve the second house while the signs are under observation.",
|
141 |
+
"If a house overshadowed a house with a nega and so also if a tree overshadowed a house with a nega, anyone who enters the outer [of the two] remains clean, the words of Rabbi Elazar ben Azariah. Rabbi Elazar said: if one stone of it causes uncleanness by entering, should not the house itself cause uncleanness by entering?",
|
142 |
+
"If an unclean person stood under a tree and a clean person passed by, the latter becomes unclean. If a clean person stood under a tree and an unclean one passed by, the former remains clean. If the latter stood still, the former becomes unclean. Similarly in the case of a leprous stone he remains clean. But if it was set down he becomes unclean.",
|
143 |
+
"If a person who was clean put his head and the greater part of his body inside an unclean house, he becomes unclean. And if an unclean man put his head and the greater part of his body inside a clean house he causes it to be unclean. If he put three fingerbreadths square of a clean cloak into an unclean house, the cloak becomes unclean; And if he put even the size of an olive of an unclean [cloak] into a clean house, the house becomes unclean.",
|
144 |
+
"If a person entered a house afflicted with a nega, carrying his clothes upon his shoulders, and his sandals and rings in his hands, both he and they become unclean immediately. If, however, he was wearing his clothes and had his sandals on his feet and his rings on his hands, he becomes unclean immediately, but they remain clean, unless he stayed as much time as is required for the eating of half a loaf of wheat bread and not of barley bread, while in a reclining posture and eating with some condiment.",
|
145 |
+
"If he was standing inside, and he stretched his hands outside, with his rings on his hands, if he stayed [inside] as much time as is required for the eating of half a loaf, they become unclean. If he was standing outside, stretching his hands inside, with his rings on his hands: Rabbi Judah says that they are unclean immediately, But the sages say: only after he leaves them there as much time as is required for the eating of half a loaf. They said to Rabbi Judah: if when all his body is unclean he does not render that which is on him unclean unless he stayed there long enough to eat half a loaf, when all of his body is not unclean, is it not logical that he should not render that which is on him unclean unless he stayed there long enough to eat half a loaf?",
|
146 |
+
"If a metzora entered a house all the vessels in it, even up to the roof beams, become unclean. Rabbi Shimon says: only up to a height of four cubits. Vessels become unclean immediately. Rabbi Judah says: only if the metzora stayed there as much time as is required for the lighting of a lamp.",
|
147 |
+
"If he enters a synagogue, a partition ten handbreadths high and four cubits wide must be made for him. He should enter first and come out last. Any vessel that affords protection by having a tightly fitting cover in the tent of a corpse affords protection by a tightly fitting cover in the house of one afflicted by a nega, And whatsoever affords protection when covered in the tent of a corpse affords protection when covered in the house of one afflicted with a nega, the words of Rabbi Meir. Rabbi Yose says: any vessel that affords protection by having a tightly fitting cover in the tent of a corpse affords protection when covered in the house of one afflicted with a nega; and whatsoever affords protection when covered in the tent of a corpse remains clean even when uncovered in a leprous house."
|
148 |
+
],
|
149 |
+
[
|
150 |
+
"How would they purify a metzora?A new earthenware flask and a quarter of a log of living water was put in it. Two undomesticated birds are also brought. One of these was slaughtered over the earthenware vessel and over the living water. A hole was dug and it was buried in his presence. Cedarwood, hyssop and scarlet wool were taken and bound together with the remaining ends of the strip of wool. Near to these were brought the tips of the wings and the tip of the tail of the second bird. All were dipped together, and sprinkled upon the back of the metzora's hand seven times. Some say that the sprinkling was done upon his forehead. In the same manner one would sprinkle on the lintel of a house from the outside.",
|
151 |
+
"He now comes to set free the living bird. He does not turn his face towards the sea or towards the city or towards the wilderness, for it is said, \"But he shall let the living bird go out of the city into the open field\" (Leviticus 14:53). He now comes to shave off the hair of the metzora. He passes a razor over the whole of his skin, and he [the metzora] washes his clothes and immerses himself. He is then clean so far as to not convey uncleanness by entrance, but he still conveys uncleanness as does a sheretz. He may enter within the walls [of Jerusalem], but must keep away from his house for seven days, and he is forbidden to have intercourse.",
|
152 |
+
"On the seventh day he shaves off his hair a second time in the manner of the first shaving, he washes his garments and immerses himself. He is clean in so far as not to convey uncleanness as a sheretz, but he was still like a tevul yom. He may eat second tithe. After sunset he may eat terumah. After he had brought his offering of atonement, he may also eat sacred things. Thus there are three grades in the purification of a metzora and three grades in the purification of a woman after child birth.",
|
153 |
+
"There are three who must shave their hair, and their shaving of it is a commandment: the nazirite, the metzora, and the Levites. If any of these cut their hair but not with a razor, or if they left even two remaining hairs, their act is of no validity.",
|
154 |
+
"With regard to the two birds: the commandment is that they be alike in appearance, in size and in price; and they must be purchased at the same time. But even if they are not alike they are valid; And if one was purchased on one day and the other the next they are also valid. If after one of the birds had been slaughtered it was found that it was not wild, a partner must be purchased for the second, and the first may be eaten. If after it had been slaughtered it was found to terefah, a partner must be purchased for the second and the first may be made use of. If the blood had been spilled out, the bird that was to be let go must be left to die. If the one that was to be let go died, the blood must be spilled out.",
|
155 |
+
"The mitzvah of the cedarwood is for it to be one cubit in length, and in thickness a quarter of that of the leg of a bed, when one leg is divided into two halves and these two into four. The mitzvah of the hyssop is that it should be neither ezovyon (lavendula) nor blue hyssop nor Roman hyssop nor wild hyssop nor any kind of hyssop that has an accompanying name.",
|
156 |
+
"On the eighth day he would bring three beasts: a sin-offering, a guilt-offering and a whole burnt-offering. And a poor man would bring a sin-offering of a bird and a burnt-offering of a bird.",
|
157 |
+
"He comes to the guilt-offering and he puts his two hands on it. He then slaughters it. Two priests receive its blood, one in a vessel and the other in his hand. He who received it in the vessel proceeded to sprinkle it on the wall of the altar. The one who received it in his hand would approach the metzora. The metzora had in the meantime immersed himself in the chamber of the metzoraim. He would come and stand at the Nikanor gate. Rabbi Judah says: he did not require immersion.",
|
158 |
+
"[The metzora] put in his head inside and [the priest] applied [the blood] to the tip of his ear; [He put in] his hand and [the priest] applied [the blood] to the thumb of his hand. [He put in] his foot and [the priest] applied [the blood] to the big toe of his foot. Rabbi Judah says: he put in all three at the same time. If he had no thumb on his hand or no big toe on his foot or no right ear he could never become clean. Rabbi Eliezer says: [the blood] is applied to the place where they were. Rabbi Shimon says: if he applied it to the left side, the obligation has been fulfilled.",
|
159 |
+
"[The priest] then took some [of the contents] of the log of oil and poured it into his colleague's hand; And if he poured it into his own hand, the obligation is fulfilled. He then dipped [his right forefinger] in the oil and sprinkled it seven times towards the Holy of Holies, dipping it for every sprinkling. He then approached the metzora, to the same places that he applied the blood he now applied the oil, as it is said, \"Over the same places as the blood of the guilt offering; 29 and what is left of the oil in his palm the priest shall put on the head of the one being cleansed, to make expiation for him before the Lord.\" (Leviticus 14:28-29). If he \"put upon,\" he has made atonement, but if he did not \"put upon,\" he did not make atonement, the words of Rabbi Akiba. Rabbi Yohanan ben Nuri says: these are but the remainders of the mitzvah. Whether he \"put upon\" or did not \"put upon,\" atonement is made, only it is accounted to him as if he did not make atonement. If any oil was missing from the log before it was poured out it may be filled up again; if after it was poured out, other oil must be brought anew, the words of Rabbi Akiva. Rabbi Shimon says: if any oil was missing from the log before it was applied, it may be filled up; but if after it had been applied, other oil must be brought anew.",
|
160 |
+
"If a metzora brought his sacrifice as a poor man and he became rich, or as a rich man and he became poor, all depends on the sin-offering, the words of Rabbi Shimon. Rabbi Judah says: all depends on the guilt-offering.",
|
161 |
+
"A poor metzora who brought the sacrifice of a rich man has fulfilled his duty; But a rich metzora that brought the sacrifice of a poor man has not fulfilled his duty. A man may bring a poor man's sacrifice for his son, his daughter, his slave or his female, and thereby enable them to eat of the offerings. Rabbi Judah says: for his wife also he must bring the sacrifice of a rich man; and the same applies to any other sacrifice to which she is liable.",
|
162 |
+
"If the sacrifices of two metzoraim were mixed up and after the sacrifice of one of them had been offered one of the metzoraim died: this is what the men of Alexandria asked of Rabbi Joshua. He answered them: let him assign his possessions to another person, and bring the poor man's sacrifice."
|
163 |
+
]
|
164 |
+
],
|
165 |
+
"sectionNames": [
|
166 |
+
"Chapter",
|
167 |
+
"Mishnah"
|
168 |
+
]
|
169 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Negaim/English/Sefaria Community Translation.json
ADDED
@@ -0,0 +1,168 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Negaim",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org",
|
5 |
+
"versionTitle": "Sefaria Community Translation",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"license": "CC0",
|
8 |
+
"versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
|
9 |
+
"actualLanguage": "en",
|
10 |
+
"languageFamilyName": "english",
|
11 |
+
"isBaseText": false,
|
12 |
+
"isSource": false,
|
13 |
+
"direction": "ltr",
|
14 |
+
"heTitle": "משנה נגעים",
|
15 |
+
"categories": [
|
16 |
+
"Mishnah",
|
17 |
+
"Seder Tahorot"
|
18 |
+
],
|
19 |
+
"text": [
|
20 |
+
[
|
21 |
+
"The appearances of <i>Negaim</i> [diseased patches on skin, clothes, or houses that create impurity] are two which are four: <i>Baheret</i> is bright [white] like snow, its subsidiary is like the lime of the Temple. <i>Se'et</i> is like the membrane of an egg, its subsidiary is like white wool; the words of Rabbi Meir. The Sages say, <i>Se'et</i> is like white wool, its subsidiary is like the membrane of an egg.",
|
22 |
+
"The <i>Patukh</i> [red-tinge] in the snow [white patch] is like wine poured into snow. The <i>Patukh</i> in the lime [patch] is like blood poured into milk. These are the words of Rabbi Yishmael. Rabbi Akiva says: The ruddiness of this [one] and that [one] is like wine poured into water, except that of the snow [patch] is brighter and that of the lime is duller than it. ",
|
23 |
+
"These four appearances [of <i>Negaim</i>] combine, one with the other, to exempt [one from impurity], to decide [that one is impure], or to quarantine [one of uncertain status]. [They combine] to quarantine that which remains [unchanged] at the end of the first week [from reporting the <i>Nega</i>]. [They combine] to exempt that which remains [unchanged] at the end of the second week. [They combine] to decide that which develops healthy skin [in the area of the <i>Nega</i>] or white hair, [whether] initially, at the end of the first week, at the end of the second week, [or] after the exemption. [They combine] to decide that which develops spreading, [whether] at the end of the first week, at the end of the second week, [or] after the exemption. [They combine] to decide that which turns completely white, [coming] from [the state of] exemption. [They combine] to exempt one who turns completely white, [coming] from [the state of] the decision [that he was impure] or from quarantine. These are the appearances of <i>Negaim</i> which all <i>Negaim</i> are based upon. ",
|
24 |
+
"Rabbi Chanania the vice of the priests says: The appearances of <i>Negaim</i> are sixteen. Rabbi Dosa ben Harkinas says: The appearances of <i>Negaim</i> are thirty-six. Akavia ben Mahalalel says: seventy-two. Rabbi Chanania the vice of the priests says: One may not examine the <i>Negaim</i> initially after Shabbat [in order to diagnose them] because then [the end of] his week [of impurity] will fall on Shabbat. And not on the second day [of the week] because then [the end of] his second week will fall on Shabbat. And not on the third day [of the week] for the case of [the <i>Nega</i> afflicting] houses, because then [the end of] its third week will fall on Shabbat. Rabbi Akiva says: One always examines. If [the end of the week] fell out on Shabbat, they would push off [the examination] until after Shabbat. And this matter has both leniency and stringency. ",
|
25 |
+
"How [is waiting until after Shabbat considered] a leniency? [If] he had in [the <i>Nega</i>] white hair [on Shabbat] and [after Shabbat] the white hair disappeared from it, [or if] if there were white [hairs] and they blackened, [or if there were] one white and one black, and the two of them blackened, [or if the hairs were] long and they were shortened, [or if there were] one long and one short, and the two of them were shortened, [or if] a boil encroached upon the two of them or upon one of them, [or if] a boil surrounded the two of them or one of them, or divided them - [this refers to] a boil, a partly-healed boil, a burn, a partly-healed burn, or a <i>Bohak</i> [very white blemish]. [Other cases of leniency include if the skin] had a healed part and then the healed part went away, [or if the area of the <i>Nega</i>] was square and became circular or stretched, [or if a healed part of skin] was surrounded [by a <i>Nega</i>] and then [the <i>Nega</i>] moved to the side, [or if the healed part of skin] was concentrated and then became scattered, [or if] a boil came and went into [the healed part of the skin], surrounded it, split it, or diminished it - [this refers to] a boil, a partly-healed boil, a burn, a partly-healed burn, or a <i>Bohak</i>. [Other cases of leniency include if the <i>Nega</i>] had an extension and then the extension went away, or if the original [<i>Nega</i>] went away, or it decreased [so that] there was not between this one and that one [i.e. between the original and the extension] an [area of] a bean, [or if a] boil, a partly-healed boil, a burn, a partly-healed burn, or a <i>Bohak</i> separate between the original and its expansion. These are [cases in which waiting until after Shabbat is considered a] leniency.",
|
26 |
+
"How [is waiting until after Shabbat considered] a stringency? [If] he did not have in [the <i>Nega</i>] white hair [on Shabbat] and [after Shabbat] white hair grew in it, [or if] there were black [hairs] and they whitened, [or if] one was black and one was white and the two of them whitened, [or if the hairs were] short and they were lengthened, [or if there were] one long and one short, and the two of them were lengthened, [or if on Shabbat] a boil encroached upon the two of them or upon one of them, [or if] a boil surrounded the two of them or one of them, or divided them - [this refers to] a boil, a partly-healed boil, a burn, a partly-healed burn, or a <i>Bohak</i> - and went away [after Shabbat]. [Other cases of leniency include if the skin] did not have a healed part and then grew a healed part, [or if the area of the <i>Nega</i>] was circular or stretched and became square, [or if a healed part of skin] had from the side [a <i>Nega</i>] and then became surrounded, [or if the healed part of skin] was scattered and then became concentrated, [or if] a boil came and went into [the healed part of the skin], surrounded it, split it, or diminished it - [this refers to] a boil, a partly-healed boil, a burn, a partly-healed burn, or a <i>Bohak</i> - and went away [after Shabbat], [or if the <i>Nega</i>] did not have an extension and then grew an extension, [or if a] boil, a partly-healed boil, a burn, a partly-healed burn, or a <i>Bohak</i> separate between the original and its expansion and went away [after Shabbat]. These are [cases in which waiting until after Shabbat is considered a] stringency."
|
27 |
+
],
|
28 |
+
[
|
29 |
+
"A bright <i>Baheret</i> [type of diseased patch that creates impurity] looks dull on a light-skinned person [lit. German] and a dull one looks bright on a dark-skinned person [lit. Ethiopian]. Rabbi Yishmael says: Bnei Yisrael, may I be their atonement, behold they are like box-wood, not black and not white, but intermediate. Rabbi Akiva says: Painters have pigments with which they paint forms black or white or intermediate. One brings an intermediate pigment and surrounds it [the <i>Nega</i>] from outside, and it will appear in the intermediate. Rabbi Yehudah says: The appearances of <i>Negaim</i> [diseased patches on skin, clothes, or houses that create impurity, should be decided] for leniency [when in doubt] but not for stringency: he [the examining priest] should look at the light-skinned person in [comparison with] his skin for leniency and the dark-skinned person in [comparison with] intermediate [dye] for leniency. The Sages say: Both this and this [case should be looked at in comparison with] intermediate [dye].",
|
30 |
+
"One may not examine <i>Negaim</i> [to check them] in the morning or towards evening, and not inside the house and not on the cloudy day, because the dull [<i>Nega</i>] seems bright [in these circumstances]. And [one may not examine] at noon, because the bright [<i>Nega</i>] seems dull. When does one examine? During the third, fourth, fifth, seventh, eighth and ninth [hours of the day]. These are the words of Rabbi Meir. Rabbi Yehudah says: During the fourth, fifth, eighth and ninth.",
|
31 |
+
"A priest who is blind in one of his eyes, or whose brightness of vision dulled, may not examine the <i>Negaim</i>, as it says (Leviticus 13:12) \"According to all that appears to the eyes of the priest.\" [When examining] a dark house, one does not open windows in it to [better] examine its <i>Nega</i>. ",
|
32 |
+
"How is the <i>Nega</i> displayed [during the examination]? The man is displayed as if he were hoeing or picking olives. A woman [is displayed] as if she were kneading dough or nursing her child, [or] like a weaver who stands [and displays] her armpit on her right arm [while weaving]. Rabbi Yehudah says: Even as if she were spinning fax by her left hand. In the way that he is displayed for [the examination of] his <i>Nega</i>, thus is he displayed for his shaving [after completing his purification process]. ",
|
33 |
+
"A man can examine all <i>Negaim</i> except for his own <i>Negaim</i>. Rabbi Meir says: Even not the <i>Negaim</i> of his relatives. A man may revoke all vows except for his own vows. Rabbi Yehudah says: Even not the vows of his wife that are between her and others. A man may examine all first-born [animals to see if they have a blemish that would invalidate them as sacrifices] except for his own first-born."
|
34 |
+
],
|
35 |
+
[
|
36 |
+
"Everyone is made impure by <i>Negaim</i> except for the non-Jews and a <i>Ger Toshav</i> [resident non-Jew who accepted the seven Noahide laws]. Everyone is valid for examining <i>Negaim</i>, except that the impurity and the purity [of the examined person] is in the hands of a priest. They say to him [i.e. the priest], \"Say [he is] impure,\" and he says, \"Impure.\" [They say to him], \"Say [he is] pure,\" and he says, \"Pure.\" One may not examine two <i>Negaim</i> at once, whether on one person or whether on two people, but one must examine the first and quarantine it and decide upon it [whether it is impure] and exempt it, and [then] return to the second. One does not quarantine someone who has already been quarantined [if a new <i>Nega</i> appeared] and one does not decide upon someone who has already been decided upon. One does not quarantine someone who has already been decided upon, and one do not decide upon someone who has already been quarantined. But in the beginning [or] at the end of the week [of quarantine or impurity], he who quarantines [for the first <i>Nega</i> may quarantine [for the second], and he who decides [for the first] may decide [for the second], quarantine [the first] and exempt [the second], decide upon [the first] and exempt [the second]. ",
|
37 |
+
"A groom upon whom appears a <i>Nega</i>, we give him the seven days of feasting [before examining him]. [This applies] to him, to his house, or to his clothing. Also [if one got a <i>Nega</i>] during a pilgrimage festival, we give him all the days of the pilgrimage festival.",
|
38 |
+
"Skin of the flesh [that has a <i>Nega</i>] is made impure after two weeks or through three signs: white hair, a healed patch [of skin], or expansion. Regarding white hair and a healed patch, [they cause impurity] initially, at the end of the first week [of quarantine], at the end of the second week, or after the exemption. Regarding expansion, at the end of the first week, at the end of the second week, or after the exemption. And it is made impure after two weeks, which are [actually] thirteen days. ",
|
39 |
+
"[A <i>Nega</i> in the area of] a boil or a burn is made impure after a week or through two signs: white hair or expansion. Regarding white hair, [it causes impurity] initially, at the end of the week [of quarantine], or after the exemption. Regarding expansion, at the end of the week [or] after the exemption. And they are made impure after one week, which is seven days.",
|
40 |
+
"Hairless patches are made impure after two weeks or through two signs: thin yellow hair or expansion. Regarding thin yellow hair, [it is made impure] initially, at the end of the first week [of quarantine], at the end of the second week [or] after the exemption. And regarding expansion, at the end of the first week, at the end of the second week [or] after the exemption. And they are made impure after two weeks, which are [actually] thirteen days.",
|
41 |
+
"Posterior baldness or frontal baldness are made impure after two weeks or through two signs: a healed patch [of skin], or expansion. Regarding a healed patch, [it is made impure] initially, after the first week [of quarantine], after the second week [or] after the exemption. And regarding expansion, after the first week, after the second week, [or] after the exemption. And they are made impure after two weeks [maximum], which are [actually] thirteen days.",
|
42 |
+
"Clothing [that have <i>Negaim</i>] are made impure after two weeks or through three signs: deep green, deep red, or expansion. Regarding deep green and deep red, [they are made impure] initially, at the end of the first week, at the end of the second week, [or] after the exemption. Regarding expansion, at the end of the first week, at the end of the second week, [or] after the exemption. And they are made impure after two weeks, which are [actually] thirteen days.",
|
43 |
+
"Houses [that have <i>Negaim</i>] are made impure after three weeks or through three signs: deep green, deep red, or expansion. Regarding deep green and deep red, [they are made impure] initially, at the end of the first week, at the end of the second week, at the end of the third week, [or] after the exemption. Regarding expansion, at the end of the first week, at the end of the second week, at the end of the third week, [or] after the exemption. And they are made impure after three weeks, which are [actually] nineteen days. There is no less than a week [of quarantine time] by <i>Negaim</i> and no more than three weeks. "
|
44 |
+
],
|
45 |
+
[
|
46 |
+
"There are [laws] that apply to white hair that do not apply to spreading, and there are [laws] that apply to spreading that do not apply to white hairs. For white hair makes [the diseased patch] impure initially and makes it impure with any appearance of whiteness and has in it no [corresponding] sign of purity. There are [also unique laws] by spreading, for spreading makes it impure with any amount, and makes any <i>Nega</i> [diseased patch on skin, clothes, or houses that creates impurity] impure, [as well as if it spread] outside the <i>Nega</i>, which is not true by white hair.",
|
47 |
+
"There are [laws] by a healthy patch of skin that spreading does not have, and there are [laws] by spreading that a healthy patch of skin does not have. For a healthy patch of skin makes [the <i>Nega</i>] impure initially, and makes impure with any appearance, and has in it no [corresponding] sign of purity. There are [also unique laws] by spreading, for spreading makes it impure with any amount, and makes any <i>Nega</i> impure, [as well as if it spread] outside the <i>Nega</i>, which is not true by a healthy patch of skin.",
|
48 |
+
"There are [laws] by white hair that a healthy patch of skin does not have, and there are [laws] by a healthy patch of skin that white hair does not have. For white hair makes [the <i>Nega</i>] impure if it was in [the area of] a boil or burn, [if the hair was] concentrated or scattered, [if it was] surrounded [by the <i>Nega</i>] or not surrounded. There are [also unique laws] by a healthy patch of skin, for a healthy patch of skin makes a <i>Karachat</i> [<i>Nega</i> that balds the back of the head] or <i>Gabachat</i> [<i>Nega</i> that balds the top of the head], whether [the patch] was preexisting or not preexisting, and it prevents [purification of] someone who has turned completely white [by a <i>Nega</i>] and makes impure with any appearance, which is not true by white hair.",
|
49 |
+
"Two hairs whose roots are black and tips are white are [still] pure. [Two hairs] whose roots are white and tips are black are impure. How much whiteness [is required]? Rabbi Meir says: Any amount. Rabbi Shimon says: [Enough] to be able to cut [them] with scissors. If [the hair] was one at the bottom but it split at the top and looks like two, it is [still] pure. A <i>Baheret</i> [type of diseased patch that creates impurity] in which there is white hair or black hair is impure, [because] we do not worry lest the area of the black hair reduced the [total area of the] <i>Baheret</i> [and made it smaller than the minimum size] because it does not have significance.",
|
50 |
+
"A <i>Baheret</i> like [the size of] a bean [which is the minimum size of a valid <i>Nega</i>] and a string [of expanded <i>Nega</i>] extends out of it, if it has the width of two hairs, it is obligated [in the laws of impurity] with regards to white hair [in it] and [further] expansion but not [regarding] a patch of healthy skin. Two <i>Baherot</i> and a narrow strip extend from one to the other, if it has the width of two hairs, he combines them [to form one <i>Nega</i>]. And if not, he does not combine them.",
|
51 |
+
"A <i>Baheret</i> like [the size of] a bean in which there is a healthy patch of skin like [the size of] a lentil and there is white hair inside the patch, [if] the patch of healthy skin goes away, it is [still] impure because of the white hair. If the white hair goes away, it is [still] impure because of the patch of healthy skin. Rabbi Shimon calls it pure, because the <i>Baheret</i> has not changed it [into becoming white]. A <i>Baheret</i> [in which] it and its patch of healthy skin [together fill an area] like a bean, and there is white hair in the <i>Baheret</i>, [if] the healthy patch goes away, it is [still] impure because of the white hair. [If] the white hair disappears, it is [still] impure because of the healthy patch. Rabbi Shimon calls it pure, because the <i>Baheret</i> [that fills an area] like a bean has not changed it [into becoming white]. But [Rabbi Shimon] agrees that if the area of the white hair is like a bean, it is impure. ",
|
52 |
+
"A <i>Baheret</i> in which there is a patch of healthy skin and an expansion, [if] the patch of healthy skin goes away, it is impure because of the expansion. If the expansion goes away, it is impure because of the patch of healthy skin. The same [applies] if it had white hair and an expansion. If [the <i>Nega</i>] goes away and comes back at the end of the week, it is treated as if it was [there the entire time]. [If it returned] after it was exempted, it should be seen as if it was the first [time]. If it was bright and became dull, [or] dull and it became bright, it is treated as if it was [there the entire time] as long as it does not become less than the four appearances [of a <i>Nega</i>]. If it contracted [during the quarantine time] and [then] expanded [before the priest called it impure], or expanded and [then] contracted, Rabbi Akiva calls it impure and the Sages call it pure. ",
|
53 |
+
"A <i>Baheret</i> like [the size of] a bean that expands [the size of another] half a bean but the original [<i>Nega</i> area] is diminished by half a bean, Rabbi Akiva says: It should be seen as if it was the first [time]. But the Sages call it pure. ",
|
54 |
+
"A <i>Baheret</i> like [the size of] a bean that expands [the size of another] half a bean and more but the original [<i>Nega</i> area] is diminished by half a bean, Rabbi Akiva calls it impure and the Sages call it pure. A <i>Baheret</i> like [the size of] a bean that expands [the size of another] bean and more, but the original [<i>Nega</i> area] disappears, Rabbi Akiva calls it impure. But the Sages say: It should be seen as if it was the first [time].",
|
55 |
+
"A <i>Baheret</i> like [the size of] a bean that expands like a bean [and] the expansion develops a healthy patch of skin or white hair but the original <i>Nega</i> goes away from it, Rabbi Akiva calls it impure and the Sages say: It should be seen as if it was the first [time]. A <i>Baheret</i> like [the size of] half a bean and there is nothing in it, [if another] <i>Baheret</i> [the size of] half a bean develops and there is one white hair in it, behold this [person] must be quarantined. A <i>Baheret</i> [the size of] half a bean with one [white] hair in it, [if another] <i>Baheret</i> [the size of] half a bean with one hair develops, behold this [person] must be quarantined. A <i>Baheret</i> [the size of] half a bean with two [white] hairs in it, [if another] <i>Baheret</i> [the size of] half a bean with one hair develops, this [person] must be quarantined.",
|
56 |
+
"A <i>Baheret</i> like [the size of] half a bean with nothing in it, [if another] <i>Baheret</i> [the size of] half a bean develops with two [white] hairs in it, it is decided [that he is impure] because they [the Sages] said: If the <i>Baheret</i> preceded the white hairs, it is impure. But if the white hair preceded the <i>Baheret</i>, it is [still] pure. If [a case is] unclear, it is impure. But Rabbi Yehoshua declared [the matter] unsolvable."
|
57 |
+
],
|
58 |
+
[
|
59 |
+
"Any doubt regarding <i>Negaim</i> [diseased patches on skin, clothes, or houses that create impurity] is considered pure except for this [the following case] and another. And which is [this case]? Someone who had upon him a <i>Baheret</i> [type of diseased patch that creates impurity] like [the size of] a bean, and quarantined it, and behold at the end of the week it was the size of a Sela [coin bigger than a bean, but] it is doubtful whether it was it [the original <i>Nega</i>] or whether another [<i>Nega</i>] had come in place of it, [this case is ruled] impure.",
|
60 |
+
"[If] he decided it [to be impure] by its white hair [seen in the <i>Nega</i>], [if] the white hair went away and then the white hair reappeared, and so too [if the hair was replaced with] a healthy patch of skin or an expansion, [whether he decided it by its white hair] initially, at the end of the first week, at the end of the second week, or after it was exempted, behold it returns to its previous status [of impurity]. [If] he decided it [to be impure] by a healthy patch of skin [seen in the <i>Nega</i>], [if] the healthy patch of skin went away and then the healthy patch of skin reappeared, and so too [if the patch was replaced with] white hair or an expansion, [whether he decided it by its healthy patch of skin] initially, at the end of the first week, at the end of the second week, or after it was exempted, behold it returns to its previous status [of impurity]. [If] he decided it [to be impure] by an expansion [of the <i>Nega</i>], [if] the expansion went away and then the expansion reappeared, and so too [if the expansion was replaced with] white hair, [whether he decided it by its expansion] at the end of the first week, at the end of the second week, or after it was exempted, behold it returns to its previous status [of impurity]. ",
|
61 |
+
"The hair of <i>Pekudah</i> - Akavya ben Mahalal'el declares impure and the Sages declare pure. What is the hair of <i>Pekudah</i>? Someone who had upon him a <i>Baheret</i> with white hair in it, [if] the <i>Baheret</i> disappeared and left white hair in its place, and then returned - Akavya ben Mahalal'el declares it impure and the Sages declare it pure. Rabbi Akiva said: \"I agree [with the Sages] in this [case] that it is pure.\" What is the hair of <i>Pekudah</i> [about which Rabbi Akiva disagrees with the Sages]? Someone who had upon him a <i>Baheret</i> like [the size of] a bean with two [white] hairs in it, and then [the size of] half a bean went from it and left the white hair in the area of the <i>Baheret</i> and [then] returned. They [the Sages] said to him: Just like they discredited Akavya’s words, so too your words will not be established [as law]. ",
|
62 |
+
"Any doubt regarding <i>Negaim</i> initially is considered pure, until it has been obligated in impurity. Once it has been obligated in impurity, its doubt is considered impure. How so? Two who came to a priest, one with a <i>Baheret</i> like [the size of] a bean, and one like a <i>Sela</i>. At the end of the week [of quarantine], one is like a Sela and the other is like a Sela, but its unclear which one expanded. [This law applies] whether it was one person [with two Negaim] or two people, it is considered pure. Rabbi Akiva says: Regarding one person, it is impure but regarding two people, it is pure.",
|
63 |
+
"Once [the <i>Nega</i>] has been obligated in impurity, its doubt is considered impure. How so? If two [people] came to a priest, one with a <i>Baheret</i> like [the size of] a bean, and one like a <i>Sela</i>. At the end of the week [of quarantine], if one is like [the size of] a <i>Sela</i> and more and the other is like [the size of] a <i>Sela</i> and more, both of them are impure. Even if [their <i>Negaim</i>] return to both be like [the size of] a <i>Sela</i>, they are impure until they return to be like [the size of] a bean. This is as they said: Once it has been obligated in impurity, its doubt is considered impure. "
|
64 |
+
],
|
65 |
+
[
|
66 |
+
"A <i>Baheret</i> [type of diseased patch that creates impurity] itself is [at minimum] like [the size of] a square Cilician bean. The area of a bean is nine lentils. The area of a lentil is [the area of] four hairs. Thirty-six hairs are [therefore] found [to make up a <i>Baheret</i>].",
|
67 |
+
"A <i>Baheret</i> like [the size of] a bean with a patch of healthy skin in it like [the size of] a lentil, [if] the <i>Baheret</i> spread, it is [still] impure. [If] it diminished, it becomes pure. [If] the healthy patch of skin spread, it is [still] impure. [If] it diminished, it becomes pure.",
|
68 |
+
"A <i>Baheret</i> like [the size of] a bean with a patch of healthy skin in it smaller than a lentil, [if] the <i>Baheret</i> spread, it becomes impure. [If] it diminished, it becomes pure. [If] the patch spread, it becomes impure. [If] it diminished, Rabbi Meir declares impure and the Sages declare pure because a <i>Nega</i> [diseased patch on skin, clothes, or houses that create impurity] cannot spread within itself. ",
|
69 |
+
"A <i>Baheret</i> more than [the size of] a bean and within it is a patch of healthy skin more than [the size of] a lentil, [if] they grew or diminished, they are [still] impure, as long as they do not diminish to less than the [minimum] area.",
|
70 |
+
"A <i>Baheret</i> like [the size of] a bean with a patch of healthy skin like [the size of] a lentil surrounding it and outside of the patch is [another] <i>Baheret</i>, the inner [<i>Nega</i>] requires quarantine and the outer one is decided [to be impure]. Rabbi Yossi said: The patch is not a sign of impurity for the outer one [and so the outer one also requires quarantine]. [If the patch] diminished or went away, Rabban Gamliel says: If it was disappearing from the inside [edge], it is a sign of expansion for the inner [<i>Nega</i> and therefore it is impure] but the outer one is pure. But if it was from the outside [edge], the outer one is pure and the inner one requires quarantine. Rabbi Akiva says: In both cases [the inner <i>Nega</i>] is pure.",
|
71 |
+
"Rabbi Shimon said: When [is the law about the patch diminishing on the inner edge true]? When [the patch] is exactly [the area of] a lentil. If it was more than a lentil, the leftover [becomes] the expansion for the inner [<i>Nega</i>] and the outer one is [still] impure. [If instead of a healthy patch] it was a dull patch less than [the area of] a lentil, it is a sign of expansion for the inner [<i>Nega</i> if the inner edge diminished] but is not a sign of expansion for the outer one [if the outer edge diminished] .",
|
72 |
+
"There are twenty-four tips of limbs on man that do not become impure due to a healthy patch [seen in a <i>Nega</i>]: The tips of the fingers of the hands and feet [i.e. toes], the tips of the ears, the tip of the nose, the tip of the male organ, the tips of the breasts on a woman. Rabbi Yehuda says: Even on a man. Rabbi Eliezer says: Even warts and thin-necked warts do not become impure due to a healthy patch [in the <i>Nega</i>].",
|
73 |
+
"These are the places on man that do not become impure due to a <i>Baheret</i>: inside the eye, inside the ear, inside the nose, inside the mouth, the folds [of skin on body], the folds on the neck, under the breast, the armpit, the sole of the foot, the nail, the head, [the skin of] the beard, the boil and the burn and the blister that are unhealed; [these] do not make <i>Negaim</i> impure and do not combine [to make impure] in [other] <i>Negaim</i> and a <i>Nega</i> cannot expand into them and they are not made impure by a healthy patch of skin [in them] and they do not prevent a person who turned completely white [due to his <i>Nega</i>, from becoming pure]. If the head or beard returned and became bald [or if] the boils, the burns or the blister grew a scab, behold these can make <i>Negaim</i> impure but do not combine [to make impure] in [other] <i>Negaim</i> and a <i>Nega</i> cannot expand into them and they are not made impure by a healthy patch of skin [in them], but they do prevent a person who turned completely white [due to his <i>Nega</i>, from becoming pure]. The head or the beard [of someone] who has not yet grown hair [in them] and the thin-necked warts on the head or in the beard are judged as flesh of the body. "
|
74 |
+
],
|
75 |
+
[
|
76 |
+
"These <i>Beharot</i> [type of diseased patch that creates impurity] are pure: Ones that existed in him before the Torah was given, on a non-Jew who [then] converted, on a child or a newborn, on a fold [of skin] that was uncovered, on the head or on the beard, on a boil or burn or blister that is unhealed. [If] the head or beard returned and became bald, [or if] the boil or burn or blister [returned] and grew a scab, they are pure. [If] the head or the beard have not yet grown hair [in them and then] they grew hair and [then] balded, [or if] the boil or burn or blister have not yet grown a scab and [then] they grew a scab and [then] healed, Rabbi Eliezer ben Yaakov declares impure because [both] initially and finally they are impure. But the Sages declare pure.",
|
77 |
+
"<i>Negaim</i> [diseased patches on skin, clothes, or houses that create impurity)] that changed their appearance, whether leniently or stringently. How [can it change] leniently? [If] it was like snow and became like the lime of the sanctuary [or] like white wool [or] like the membrane of an egg [ - that is - ] a a <i>Se'et</i> [discolored patch of skin, of the brightest white hue, which, upon determination by a Kohen, renders its bearer leprous and thus severly impure] [becomes like its] derivative, or an <i>Azah</i> [discolored patch of skin, of a secondary white hue, which, upon determination by a Kohen, renders its bearer leprous and thus severly impure] [becomes like its] derivative. How [can it change] stringently? [If] it was like the membrane of an egg and became like white wool [or] like lime in the sanctuary [or] like snow. Rabbi Elazar ben Azaria declares pure. Rabbi Elazar Chisma says: [If it changed] leniently, it is pure. Stringently, it should be checked as if new. Rabbi Akiva says: Whether [it changed] leniently or stringently, it should be checked as if new. ",
|
78 |
+
"A <i>Baheret</i> with nothing in it, initially [or] at the end of the first week, it should be quarantined. At the end of the second week [or] after it has been exempted [from being a <i>Nega</i>], it should be exempted. [If] he was still quarantining or exempting it and it developed signs of impurity, it should be decided [as impure]. A <i>Baheret</i> with signs of impurity in it should be decided [as impure]. [If] he was still deciding it and the signs of impurity went away, initially [or] at the end of the first week it should be quarantined. At the end of the second week [or] after the exemption, it should be exempted.",
|
79 |
+
"One who removes the signs of impurity or burns the healthy patch of skin transgresses a negative commandment. And as for [the matter of] purity, as long as he does not go to the priest, he is pure. [If the removal occurred] after it had been decided [as impure], he is impure. Rabbi Akiva said: I asked Rabban Gamliel and Rabbi Yehoshua as they were walking to Gadvad, [if the removal occurred] during his quarantine, what is [the law]? They said to me: We have not heard [about this]. But we have heard that, 'As long as he does not go to the priest, he is pure. After it has been decided, he is impure.' I began to bring proofs that whether [the removal occurred] while he was standing before a priest [or] during his quarantine, it is pure until the priest declares it impure. [If the removal occurred after it had been decided,] when does he become pure? Rabbi Eliezer says: When another <i>Nega</i> develops upon him and he becomes pure from it. But the Sages say: [He is impure] until it spreads all over him or until his <i>Baheret</i> diminishes to less than [the size of] a bean.",
|
80 |
+
"Someone who had a <i>Baheret</i> and it was cut off, he is pure. If he cut it off intentionally, Rabbi Eliezer says: When he gets another <i>Nega</i> and becomes pure from it. But the Sages say: [He is impure] until it spreads all over him. If [the <i>Nega</i>] was on the tip of his foreskin, he should [still] circumcise [himself]."
|
81 |
+
],
|
82 |
+
[
|
83 |
+
"[If a <i>Nega</i> (diseased patch on skin, clothes, or houses that creates impurity) completely] spreads over the impure [body], it becomes pure. [If] the tips of the limbs return [from being covered], it becomes impure until his <i>Baheret</i> [type of diseased patch that creates impurity] diminishes to less than [the size of] a bean. [If it spread over] the pure [body], it becomes impure. [If] the tips of the limbs return [from being covered], it becomes impure until his <i>Baheret</i> returns to what it was.",
|
84 |
+
"A <i>Baheret</i> like [the size of] a bean with a healthy patch of skin in it, if [the <i>Baheret</i>] spread over his entire [body] and afterwards the patch went away, or the patch went away and afterwards [the <i>Baheret</i>] spread over his entire [body], he becomes pure. If [subsequently] he develops a healthy patch of skin, he is impure. If he develops white hair, Rabbi Yehoshua declares impure but the Sages declare pure. ",
|
85 |
+
"A <i>Baheret</i> with white hair in it that spread over his entire [body], even though the white hair [remains] in its place, he becomes pure. A <i>Baheret</i> that has expansion, if it spread over his entire [body] he becomes pure. And for all of [these cases], if the tips of his limbs return [from being covered by the <i>Baheret</i>], they become impure. [If] it spread over part of his [body], it becomes impure. [If] it spread over his entire [body], it becomes pure. ",
|
86 |
+
"Any spreading over the tips of those limbs whose spreading purifies what is impure, when they return [from being covered] they are impure. Any returning of the tips of those limbs [from being covered] whose returning makes impure what is pure, if they were covered [again], he becomes pure. If they [then] became revealed, he becomes impure, even [if this were repeated] one hundred times.",
|
87 |
+
"Any [part of the body] that is valid for making the <i>Nega</i> of the <i>Baheret</i> impure prevents the spreading [over the entire body from making him pure]. Any [part of the body] that is not valid for making the <i>Nega</i> of the <i>Baheret</i> impure does not prevent the spreading [over the entire body from making him pure]. How so? [If] it spread over his entire [body] but not over his head or his beard [or] his boil, burn or blister that is unhealed [making him pure], and [then] his head or beard returned and balded, or the boil, burn or healing-resistant blister [returned] and developed a scab, they are [still] pure. [If] it spread over his entire [body] but not over the [area the size of] half a lentil that is adjacent to his head or his beard, or his boil, burn or blister [and then] his head or beard returned and balded, or his boil, burn, or blister [returned] and developed a scab, even if the spot of the healthy skin [that is half a lentil wide] became a <i>Baheret</i>, he is impure until it spreads over everything [including the newly opened areas]. ",
|
88 |
+
"Two <i>Beharot</i>, one impure and one pure, [if the <i>Nega</i>] spread from this one to the other one, and afterwards it spread over his entire [body], he becomes pure. [If one was] on his upper lip [and the other] on his lower lip, [or] on two of his fingers, [or] on two [halves] of his eyelids, even though they are stuck together this one to the other one and they appear like one [<i>Baheret</i>], he becomes pure [if it later spreads over his entire body]. If it spread over his entire [body] but not over [an area with] a <i>Bohak</i> [dull blemish], he becomes impure, [but if] the tips of the limbs returned [from being covered and became] a sort of <i>Bohak</i>, he is [still] pure. [If] the tips of the limbs returned from [an area] less than a lentil, Rabbi Meir declares impure. But the Sages say: A <i>Bohak</i> less than [the size of] a lentil is a sign of impurity in the beginning, but is not a sign of impurity in the end. ",
|
89 |
+
"[If] he comes in [to the priest initially] completely white [with a <i>Nega</i>], he should be quarantined. [If] he develops [two] white hairs, he should be decided [as impure]. [If later] both of them blacken or [only] one of them, [or] both of them shorten or [only] one of them, [or] a boil becomes adjacent to both of them or to one of them, [or] a boil surrounds both of them or one of them, or [the boil] divides them, [whether it was] a boil, a partially healed boil, a burn, a partially healed burn, or a <i>Bohak</i>, [he is pure]. [If] he [instead] develops a patch of healthy skin or white hair, he is impure. If he does not develop a patch of healthy skin nor white hair, he is pure. But in all cases in which the tips of his limbs returned [from being covered], behold they are like they were [in terms of purity status]. If [the <i>Nega</i>] spread over part of his [body], he is impure. [If] it spread of his entire [body], behold he becomes pure.",
|
90 |
+
"If it spread of his entire [body] at once, from [a state of] purity, he becomes impure. From [a state of] impurity, he becomes pure. [A person with a <i>Nega</i>] who is pure from being quarantined is exempt from growing out [his hair], or from ripping [his clothing], or from shaving, or from [bringing] birds [as sacrifices]. [If he became pure] from [a state of] being decided [as impure], he is obligated in all of them. Both of these make [their partners] impure through sexual relations.",
|
91 |
+
"Someone who comes in [to the priest initially] completely white [with a <i>Nega</i>, except for] a healthy patch of skin upon him [the size of] a lentil, [if afterwards it] spread over his entire [body] and then the tips of his limbs returned [from being covered], Rabbi Yishmael says: [The law is the same as] the tips of the limbs returning [from being covered] in the case of a great <i>Baheret</i>. Rabbi Elazar ben Azaria says: [The law is the same as] the tips of the limbs returning [from being covered] in the case of a small <i>Baheret</i>.",
|
92 |
+
"There is [a case] of [one] showing his <i>Nega</i> to the priest and benefiting, and there is [a case] where he shows and loses. How so? One who was decided [as impure] and then his signs of impurity went away, if he did not manage to show it to the priest before it spread over his entire [body], he becomes pure, for if he had shown it to the priest, he would have become impure [after it spread over his body]. A <i>Baheret</i> with nothing in it, if he did not manage to show it to the priest before it spread over his entire [body], he is [quarantined for] impurity, for if he had shown it to the priest, he would have become pure [after it spread over his body]. "
|
93 |
+
],
|
94 |
+
[
|
95 |
+
"[The <i>Negaim</i> (diseased patches on skin, clothes, or houses that create impurity) within] a boil or burn make one impure after one week [maximum] through two signs: white hair or spreading. What is considered a boil? If he was wounded by wood or by stone or by [the heat generated by] crushed olives or the waters of [the hot springs of] Tiberius, [or] anything not because of a fire, this is considered a boil. What is considered a burn? [If] he was burnt by coals or by embers, [or] anything because of fire, this is considered a burn.",
|
96 |
+
"[The <i>Negaim</i> within] a boil and a burn do not combine with each other [to make a <i>Nega</i> large enough to cause impurity], and do not spread from one to another, and do not spread to [normal] skin, and [normal] skin does not spread into them. If they were unhealed, they are pure [even with a <i>Nega</i>]. If they formed a membrane like the skin of garlic, this is the scab of the boil mentioned in the Torah. [If] they returned [to normal] and healed, even though their area is scarred, they are judged like [normal] skin.",
|
97 |
+
"They asked Rabbi Eliezer: One whose palm raised a <i>Baheret</i> like [the size of] a <i>Sela</i> [coin] and the area of it [the palm] is a scabbed boil, [what is the law]? He responded to them: He should be quarantined. They responded to him: Why? [The palm] is not fit for growing white hair, and as for spreading - it does not spread, and through a healthy patch of skin it does not become impure! He said to them: Maybe it will recede and then spread. They said to him: But is not its area like [the size of] a bean! He said to them: I did not learn [this case]. Rabbi Yehuda ben Beteira said to him: I will teach it. He said to him: If you will confirm the words of the Sages [that he is confined], go on. He said to him: [The reason is] maybe he will develop another boil outside of it and it will [then] spread into it. He said to him: You are a great wise man that you have confirmed the words of the Sages!"
|
98 |
+
],
|
99 |
+
[
|
100 |
+
"<i>Netakim</i> [diseased patches on the head or beard] make impure after two weeks [maximum] and through two signs: Thin yellow hair or spreading. Thin yellow hair [means] diseased and short. [These are] the words of Rabbi Akiva. Rabbi Yochanan ben Nuri says: Even if long. Rabbi Yochanan ben Nuri said: What does the phrase that they say [mean], \"This stick is thin\" [or] \"This reed is thin?\" [Does it mean] thin, diseased and short or thin, diseased and long? Rabbi Akiva said to him: Before we learn from the stick, let us learn from the hair. [If one says,] \"The hair of so-and-so is thin,\" [he means] \"Thin, diseased and short,\" not \"Thin, diseased and long.\"",
|
101 |
+
"Thin yellow hair makes impure [whether it is] concentrated or spread out, [entirely] surrounded [by the <i>Netek</i>] or not [entirely] surrounded, changed [to yellow by the <i>Netek</i>] or not changed. These are the words of Rabbi Yehuda. Rabbi Shimon says: It only makes impure if changed [by the <i>Netek</i>]. Rabbi Shimon said: And this is logical; just as white hair, from which another [non-white] hair does not save [his purity status], only makes impure if changed [by the <i>Netek</i>], thin yellow hair, from which another [non-yellow] hair does save [his purity status], is it not logical that it should only make impure if changed?! Rabbi Yehuda says: Anywhere [in the Torah] where it should say [it needs to be] changed, it said [it needs to be] changed. But the <i>Netek</i>, of which it is said, (Leviticus 13:32) \"It did not have in it yellow hair,\" makes him impure whether changed or not changed. ",
|
102 |
+
"[A <i>Netek</i>] that sprouts [normal hair] saves him from the [impurity caused by] yellow hair or expansion, [whether it is] concentrated or scattered, [entirely] surrounded [by the <i>Netek</i>] or not [entirely] surrounded. And the remaining [normal hair, which preexists the <i>Netek</i>,] saves him from [impurity caused by] yellow hair or from expansion, [whether it is] concentrated or scattered, or [entirely] surrounded. But it does not save when on the edge [of the <i>Netek</i>] unless it is a distance of two hairs from the upright [normal hairs surrounding the <i>Netek</i>]. One yellow [hair] and one black [hair, which preexist the <i>Netek</i>], [or] one yellow and one white, do not save [him from impurity].",
|
103 |
+
"Yellow hair that preexisted the <i>Netek</i> is pure. Rabbi Yehuda declares impure. Rabbi Eliezer ben Yaakov says: It does not make impure, but it does not save [from impurity]. Rabbi Shimon says: Anything that is not a sign of impurity in the <i>Netek</i> is surely a sign of purity in the <i>Netek</i>!",
|
104 |
+
"How does one shave the <i>Netek</i> [during the second week of quarantine]? He shaves outside of it and leaves two [normal] hairs adjacent to it, so that it will be recognizable if it expands. If [the priest] decided [the <i>Netek</i> was impure] through yellow hair, [and then] the yellow hair went away and [then] the golden hair returned, and so too with expansion, [whether this happened] initially, at the end of the first week, at the end of the second week, or after the exemption [that made the <i>Netek</i> pure], [the <i>Netek</i>] is like it was [i.e. it is impure]. If [the priest] decided [the <i>Netek</i> was impure] through expansion, [and then] the expansion went away and [then] the expansion returned, so too with yellow hair, [whether this happened] at the end of the first week, at the end of the second week, or after the exemption [that made the <i>Netek</i> pure], [the <i>Netek</i>] is like it was [i.e. it is impure]. ",
|
105 |
+
"Two <i>Netakim</i>, one beside the other, and a row of [normal] hair separates between them, [if the row] is broken in one place, he is impure. In two places, he is [still] pure. How [wide] is a breakage? The area of two hairs. [If] it was broken in one place [even the size of] a bean, he is impure. ",
|
106 |
+
"Two <i>Netakim</i>, one inside the other, and a row of hair separates between them, [if the row] is broken in one place, he is impure. In two places, he is pure. How [wide] is a breakage? The area of two hairs. [If] it was broken in one place [the size of] a bean, he is pure.",
|
107 |
+
"Someone who had a <i>Netek</i> with yellow hair in it, it is impure. If he develops black hair [in the <i>Netek</i>], he is pure. Even if the black hair goes away, he is [still] pure. Rabbi Shimon ben Yehuda says in the name of Rabbi Shimon: Any <i>Netek</i> that was pure at one time, never again has impurity. Rabbi Shimon says: Any yellow hair that was pure at one time, never again has impurity.",
|
108 |
+
"Someone who had a <i>Netek</i> like [the size of] a bean and [then] his entire head was [covered by the] <i>Netek</i>, he is pure. The head and the beard do not stop each other [from making him pure if one of them is entirely covered but the other is not]. These are the words of Rabbi Yehuda. Rabbi Shimon says: They do stop each other [if one is not fully covered]. Rabbi Shimon said: And this is logical; just as the skin of the face and the skin of the flesh, which have something else [i.e. a beard] separating between them, stop each other [if one is not fully covered], the head and the beard, which do not have something else separating between them, is it not logical that they should stop each other?! The head and the beard do not combine with each other [to constitute the minimum area required for impurity] and cannot expand from one to the other. What is [considered] the beard? From the joint of the jawbone to the thyroid cartilage. ",
|
109 |
+
"The <i>Karachat</i> [blemish that balds the back of the head] or <i>Gabachat</i> [blemish that balds the top of the head] are made impure after two weeks [maximum], and through two signs: a healthy patch of skin or an expansion. What is [the source of] <i>Karachat</i>? [If] he eats a balding medicine, [or] he anointed with a balding medicine, [or] a [head] wound that is not able to grow hair. What is [the location of] <i>Karachat</i>? From the crown sloping backward until the cartilage of the neck. What is [the location of] <i>Gabachat</i>? From the crown sloping forward until the upper hair[line]. <i>Karachat</i> and <i>Gabachat</i> do not combine with each other [to constitute the minimum area required for impurity] and cannot expand from one to the other. Rabbi Yehuda says: If there is hair between them, they do not combine. But if not, surely they combine."
|
110 |
+
],
|
111 |
+
[
|
112 |
+
"All clothing can become impure from <i>Negaim</i> [diseased patches on skin, clothes, or houses that create impurity] except those of non-Jews. One who buys clothing from a non-Jew should examine it as if in the beginning [of the <i>Nega</i>]. Skins of sea creatures do not become impure from <i>Negaim</i>. If one attached them to [clothing made] from that which grows in the ground, even a thread or even a string or anything which can become impure, is impure. ",
|
113 |
+
"Wool from camels or wool from sheep which were mixed together: if most of it came from the camel, it does not become impure from <i>Negaim</i>, if most of it came from the sheep, it does become impure from <i>Negaim</i>. If it was half and half, it does become impure from <i>Negaim</i>. And so too with linen and hemp that were mixed together. ",
|
114 |
+
"Leather and garments that are colored do not become impure from <i>Negaim</i>. Houses, regardless of whether they are colored or not colored, become impure from <i>Negaim</i>, says Rabbi Meir. But Rabbi Yehuda says leather is like houses. Rabbi Shimon says those colored by the hands of Heaven [naturally] become impure, but by human hands do not become impure. ",
|
115 |
+
"An article of clothing whose warp is colored and its weft is white, or its warp is white and its weft is colored, everything goes according to its appearance. Clothing becomes impure by the deepest green of the green or by the deepest red of the red. If it was deep green and spread as a deep red or a deep red and spread as a deep green, it is impure. If it changed [color] and spread or changed [color] but did not spread, it is as if it did not change. Rabbi Yehuda says, it should be examined as if in the beginning [of the <i>Nega</i>].",
|
116 |
+
"That which stands [remains unchanged] after the first week should be washed and quarantined [again]. That which stands after the second week should be burnt. That which spreads in this or that [week] should be burnt. That which was initially faint, Rabbi Yishmael says it should be washed and quarantined but the Sages say he does not need to. That which was faint after the first week should be washed and quarantined. That which was faint after the second week should be torn out and what was torn should be burnt and it requires patching. Rabbi Nechemia says it does not require patching.",
|
117 |
+
"If the <i>Nega</i> returned to the clothing, the patch is saved. If it returned to the patch, the [entire article of] clothing is burnt. If [a patch of] quarantined [clothing] was attached to pure [clothing] and the spot returned to the clothing, the patch should be burnt. If it returned to the patch, the first piece of clothing should be burnt and the patch should serve the second piece of clothing as an indicator. ",
|
118 |
+
"A screen that has colored and white patches, they extend from one into the other. They asked Rabbi Eliezer, \"What if there was only one white section?\" and he said, \"I do not know.\" Rabbi Yehuda ben Beteira said to him, \"Shall I teach in this?\" He said to him, \"If [your purpose is] to establish the words of the Sages, go on.\" He said to him, \"Maybe it will stand [unchanged] for two weeks, and clothing that stands [unchanged] for two weeks is impure.\" He said to him, \"You are a great Sage because you established the words of the Sages.\" Connected spreading, any amount [makes it impure] and [spreading over] a distance must be the size of a bean. And a returning [<i>Nega</i>] must be the size of a bean.",
|
119 |
+
"The warp and the weft are able to become impure from <i>Negaim</i> immediately. Rabbi Yehuda says, the warp when it is boiled and the weft immediately, and spun threads of linen when they are bleached. How much must be on the coil for it to become impure from <i>Negaim</i>? Enough to weave from it three [fingers] by three [fingers], warp and weft, even if it is all warp or even if it is all weft. If there were splits [in the thread], it does not become impure from <i>Negaim</i>. Rabbi Yehuda says, even if it split once and he tied it [back together], it does not become impure.",
|
120 |
+
"When raising [thread] from one coil to another, from one spool to another, or from the upper beam to the lower beam, or similarly two sides of a shirt upon one of which a <i>Nega</i> appears, the second remains pure. [If it appears while still] inside the body of the loom or on warp standing [for weaving], they become impure from <i>Negaim</i> immediately. Rabbi Shimon says, if the warp is close together it does not become impure.",
|
121 |
+
"If [the <i>Nega</i>] appears on standing warp, the [already] woven part is still pure. If it appeared in the woven part, the standing warp remains pure. If it appears on a sheet, the fringes must be burnt. If it appears on the fringes, the rest of the sheet remains pure. A shirt upon which appears a <i>Nega</i> saves the trimmings even if they were made of purple wool.",
|
122 |
+
"Anything which can become impure from a dead body, even if it is not able to become impure by being sat on, can become impure from <i>Negaim</i>. For instance, the sail of a ship, a curtain, the decorative piece of a hairnet, covers of <i>sefarim </i> [books of the Tanach written in holiness, on parchment, and used for personal or public study, or for reading aloud in public. Sometimes the intent is specifically Torah scrolls], a belt, the laces of a shoe or of a sandal that has the width of a bean, can all become impure from <i>Negaim</i>. A thick wool garment upon which a <i>Nega</i> appeared, Rabbi Eliezer ben Yaakov says it must appear upon both the woven part and the tuft. A flask and a sack are checked as they normally would be and [a <i>Nega</i>] can spread from inside to the outside and from the outside to the inside.",
|
123 |
+
"If a quarantined piece of clothing became mixed up in other [clothing], they are all pure. If he shredded it and made it into rags, it is pure and he can derive benefit from it. If a declared [impure] piece of clothing became mixed up with other [clothing], they are all impure. If he shredded it and made it into rags, it is still impure and he is forbidden to derive benefit from it."
|
124 |
+
],
|
125 |
+
[
|
126 |
+
"All houses become impure from <i>Negaim</i> [diseased patches on skin, clothes, or houses that create impurity] except those of non-Jews. One who buys houses from non-Jews should examine them as if in the beginning [of the <i>Nega</i>]. A round house, a triangular house, or a house built on a ship or on a mast or on four beams, does not become impure from <i>Negaim</i>. If it were square, even if it were on four pillars, it would be able to become impure.",
|
127 |
+
"A house that one of its sides is covered in marble, one with rocks, one with bricks and one with dirt is pure. A house that did not have in it stones, wood or dirt and a <i>Nega</i> appeared in it and later they brought into it stones, wood or dirt, it is pure. Similarly a piece of clothing that was not woven [an area of] three by three [fingers], and a <i>Nega</i> appeared on it, and later it was woven to three by three, it is pure. A house does not become impure from <i>Negaim</i> until it has bricks, woods and dirt.",
|
128 |
+
"How many stones must be in it? Rabbi Yishmael says four, Rabbi Akiva says eight, for Rabbi Yishmael used to say [that the <i>Nega</i> does not cause impurity] until it is the size of two beans on two stones or one stone. Rabbi Akiva says, until it is the size of two beans on two stones but not on one stone. Rabbi Elazar ben Rabbi Shimon says, until it is the size of two beans on two stones on two walls in a corner, its length being like two beans and its width being like one bean.",
|
129 |
+
"[How much] wood? Enough to put under a lintel. Rabbi Yehuda says, enough to make a \"sandal\" behind the lintel. Dirt? Enough to put between the cracks. Walls of a trough and partition walls do not become impure from <i>Negaim</i>. Jerusalem and outside of Israel do not become impure from <i>Negaim</i>. ",
|
130 |
+
"How is a house examined? (Leviticus 14:35) \"The one who owns the house comes and tells the priest saying, Something like a <i>Nega</i> has appeared in my house.\" Even a learned person who knows that it is definitely a <i>Nega</i>, cannot declare and say, \"a <i>Nega</i> has appeared in my house,\" but rather he must say, \"Something like a <i>Nega</i> has appeared in my house.\" (Leviticus 14:36) \"The priest commands the house to be emptied (before the priest comes to see the house so that everything in the house will not become impure and then the priest comes to examine the house\"). Even bundles of wood and bundles of reeds, says Rabbi Yehuda. Rabbi Shimon says is he being kept busy emptying out his house? Rabbi Meir says, What of his property becomes impure? If you want to say his wooden utensils, his clothing, and his metal objects, he can immerse them and they will become pure. For which items was the Torah concerned? For his earthenware vessels, his small jugs and his oil dropper. If the Torah was so concerned for his less valuable objects, how much more so for his valuable objects. If so for his money, how much more so for the lives of his sons and daughters. If so for what belongs to a wicked person, how much more so for what belongs to a righteous person.",
|
131 |
+
"He does not go into his own house to quarantine it, nor does he go inside the house with the <i>Nega</i> and quarantine it. Rather he stands next to the entrance of the house with the <i>Nega</i> in it and quarantines it, as it says \"The priest goes out of the house to the entrance of the house and quarantines the house for seven days\" (Leviticus 14:38). He comes at the end of the week and examines if it spread. \"The priest commands and they remove the stones that have the <i>Nega</i> on them and they send them to the outside of the city to an impure place\" (Leviticus 14:42). \"And they take other stones and bring them in place of the removed stones and he takes different dirt and plasters the house\" (Leviticus 14:42). He does not take stones from one side of it to put in the other side of it nor dirt from one side to place in another side and not lime from any place. He does not bring one in place of two [stones] nor two in place of one, but he can bring two in place of two, in place of three, or in place of four. From here they said, Woe to the evil person, woe to his neighbor. Both remove [the stones], both scrape [around them] and both bring the [new] stones. However, he alone must bring the [new] dirt as it says, \"he takes different dirt and plasters the house.\" His friend does not help with the plastering.",
|
132 |
+
"[The priest] returns at the end of the week and he examines: If it returns, \"And he destroys the house, its stones, its wood, and all of the dirt of the house, and removes to the outside of the city to an impure place\" (Leviticus 14:45). An adjacent spreading [causes impurity] in any amount or [a spreading] from a distance [if it is] the size of a bean, and a returning <i>Nega</i> in houses [if it is] the size of two beans."
|
133 |
+
],
|
134 |
+
[
|
135 |
+
"There are ten [cases] of houses. If it dulls during the first [week] or goes away, he scrapes it off and it is pure. If it dulls during the second [week] or goes away, he scrapes it off and it requires [sacrificial] birds. If it spreads in the first [week], he removes, scrapes and plasters and gives it a week. If it returns, [the house] must be destroyed. If it does not return, it requires birds. If it stood [unchanged] after the first [week] and spread during the second [week], he removes, scrapes and plasters, and gives it a week. If it returned, the house must be destroyed. If it does not return, it requires birds. If it stood [unchanged] after this [first] and this [second week], he removes, scrapes, and plasters, and gives it a week. If it returns, the house must be destroyed. If it does not return, it requires birds. If before he purified it with birds the <i>Nega</i> [diseased patch on skin, clothes, or houses that creates impurity] reappeared, it must be destroyed. Once it has been purified with birds, if the <i>Nega</i> reappears, it should be examined as if in the beginning [of the <i>Nega</i>]. ",
|
136 |
+
"A cornerstone, when he removes it, is removed in its entirety, but when he destroys [the house], he destroys what belongs to him but leaves what belongs to his neighbor. We find a stringency in the case of removal beyond that of demolition. Rabbi Elazar says, a house built with a cross-beam and a king-beam, if it appeared on the cross-beam he must remove it all, if it appeared on the king-beam, he removes what belongs to him but leaves what belongs to his neighbor.",
|
137 |
+
"A house upon which a <i>Nega</i> appeared that had an attic on top of it, the beams are considered part of the attic. If it appeared in the attic, the beams are considered part of the house. If there was no attic on top of it, its stones, wood and dirt are destroyed with it, but it saves the frames and the window lattices. Rabbi Yehuda says the frame built on top of it is destroyed with it. Its stones, wood, and dirt, make it impure with [the size of] an olive. Rabbi Elazar Chisma says, in whatever size they are. ",
|
138 |
+
"A quarantined house causes impurity from its inside, and a [house] designated [to be destroyed] from its inside and from its outside. Both this and that [types of house] make one impure by entering it. ",
|
139 |
+
"One who builds a pure house [with bricks] from a quarantined house, and the <i>Nega</i> returned to the house, he removes those stones. If it returned to the stones, the first house should be destroyed and the new stones should serve as indicators for the second house. ",
|
140 |
+
"A house that extends over a house with a <i>Nega</i>, and similarly a tree that extends over a house with a <i>Nega</i>, one who enters the outer one is pure, says Rabbi Elazar ben Azariah. Rabbi Elazar said, if one of its stones causes one to become impure by entering, should not [the whole house] itself make one impure by entering?!",
|
141 |
+
"If an impure person is standing under a tree and a pure person passes [under that tree], he becomes impure. If a pure person is standing under a tree and an impure person passes [under the tree], he remains pure, but if he [the impure person] stood [under the tree], he would become impure. Similarly in the case of a stone with a <i>Nega</i>, [if it passes under] he remains pure, but if he laid it down, he would become impure. ",
|
142 |
+
"A pure person who extended his head and most of his body into an impure house becomes impure. An impure person who extends his head and most of his body into a pure house makes it [the house] impure. A pure cloak of which a three-by-three [finger-length] piece entered an impure house becomes impure. [If it was] an impure [cloak], if he extended even the volume of an olive [of it] into a pure house, it makes [the house] impure. ",
|
143 |
+
"One who enters a house with a <i>Nega</i> and has clothing on his shoulders and his sandals and rings are in his hands, he and all of them become impure immediately. If he was wearing his clothes and his sandals were on his feet and his rings were in his hands, he becomes impure immediately, and they are pure until he stays there long enough to eat half a loaf of bread, wheat bread and not barley bread, while leaning and eating with a condiment. ",
|
144 |
+
"If he was standing inside and he extended his hand outside and his rings were in his hands, if he remained there long enough to eat half a loaf of bread, they are impure. If he was standing outside and extended his hand inside and his rings were in his hands, Rabbi Yehuda declares him impure immediately but the Sages say, until he remains long enough to eat half a loaf of bread. They said to Rabbi Yehuda, \"If when his entire body is impure, things that are on him only become impure if he remains long enough to eat half a loaf of bread, when his whole body is not impure should not what is on him certainly not become impure until he remains long enough to eat half a loaf?\"",
|
145 |
+
"A leper who enters a house, all of the vessels within it become impure even up to the beams. Rabbi Shimon says, [only] up to four cubits. The vessels become impure immediately. Rabbi Yehuda says, not until he stays long enough to light a candle. ",
|
146 |
+
"If he enters a synagogue, they make for him a wall ten <i>Tefachim</i> [specific unit of length] high by four <i>Tefachim</i> wide. He enters first and exits last. Anything that is saved by a seal in the tent of a dead person is saved by a seal in a house with a <i>Nega</i>. Whatever is saved by being covered in the tent of a dead person is saved by being covered in a house with a <i>Nega</i>, says Rabbi Meir. Rabbi Yossi says, Anything that is saved by a seal in the tent of a dead person is saved by being covered in a house with a <i>Nega</i>. Whatever is saved by being covered in the tent of a dead person, even if it is uncovered in a house with a <i>Nega</i>, remains pure. "
|
147 |
+
],
|
148 |
+
[
|
149 |
+
"How does one purify the leper? He would bring a new earthenware pitcher and place within it a <i>Revi'it</i> [specific unit of volume] of spring water and bring two wild birds. He slaughters one of them over the earthenware vessel and the spring water. He digs and buries it before him. He takes cedar wood, and hyssop and a red string and ties them together with the ends of the string. He surrounds them with the tips of the wings and the tip of the tail of the second one. He dips and sprinkles seven times on the back of the hand of the leper. Some say on his forehead. And so too would he sprinkle on the outer lintel of the house.",
|
150 |
+
"He comes to him to send away the living bird, he does not face the sea nor the city nor the desert, as it says (Leviticus 14) \"He shall send away the living bird outside the city toward the field.\" He comes to shave the leper, he passes a razor over all of his body, washes his clothing, and immerses. He is pure in that he does not make [places] impure by entering, but he makes things impure like a vermin. He can enter within the wall, but he cannot enter his house for seven days and he is forbidden from sexual relations. ",
|
151 |
+
"On the seventh day he shaves a second shaving like the first shaving, he washes his clothing and immerses. He is [now] pure in that he does not make things impure like a vermin, and is now [in terms of purity status] a <i>Tevul Yom</i> [someone who has immersed on that day]. He is permitted to eat tithes. Once the sun sets he can eat from <i>Terumah</i> [a portion of a crop given to a priest which becomes holy upon separation]. Once he brings his atonement [sacrifices] he can eat from holy things. It is found that there are three stages of purity by a leper and three stages of purity by one who gives birth. ",
|
152 |
+
"Three people shave and their shaving is a commandment: The Nazirite, the leper, and Levites. All of them who shaved without a razor or who left two hairs have accomplished nothing. ",
|
153 |
+
"The two birds, their commandment is that they be similar in appearance, height and value, and should be bought at the same time. Even if they are not the same they are [still] valid. If he bought one today and one tomorrow they are valid. If he slaughtered one of them and found that it was not wild, he should bring a partner for the second one. The first one is permitted to be eaten. If he slaughtered it and found it to be a <i>Terefah</i> [an animal with a mortal condition such that it would die within one year], he should bring a partner for the second one. The first is permitted in benefit. If the blood spilled, the one to be sent away must die. If the one to be sent away dies, the blood must be spilled out. ",
|
154 |
+
"The commandment of the cedar wood is that its length should be one cubit and its width should be a quarter of the leg of a bed, cutting one piece to two and then those two to four. The commandment of the hyssop is that it should not be Greek hyssop or blue hyssop or Roman hyssop or desert hyssop or any type of hyssop which has an accompanying name. ",
|
155 |
+
"On the eighth day he brings three animals: A sin-offering, a guilt-offering, and a burnt-offering. A poor person brings the bird sin-offering and the bird burnt-offering. ",
|
156 |
+
"He comes to the guilt-offering, and leans his two hands on it, slaughters it and two priests capture its blood, one in a vessel and one in his hand. The one who captures it in the vessel goes and throws it on the wall of the altar. The one who captures it in his hand goes to the leper. The leper immerses in the chamber of the lepers. He then goes and stands in the Gate of Nikanor. Rabbi Yehuda says he does not require immersion. ",
|
157 |
+
"He extends his head and [the priest] places the blood on the cartilage of his ear. [He then extends] his hand and he places the blood on the thumb of his hand. [He then extends] his food and he places the blood on the big toe of his foot. Rabbi Yehuda says he would extend all three at once. If he does not have the thumb of a hand, the big toe of a foot, or a right ear, he can never become pure. Rabbi Eliezer says, he can place [the blood] on their places. Rabbi Shimon says if he put it on his left, it is valid. ",
|
158 |
+
"He then takes from the <i>Log</i> [specific unit of volume] of oil and pours some on the palm of his friend [the other priest]. If he poured it into his own palm it is valid. He dips [his finger in the oil] and sprinkles seven times towards the Holy of Holies and before every sprinkling there was a dipping. He then came to the leper and wherever he placed the blood, there he places the oil, as it says (Leviticus 14) \"On the place of the blood of the guilt-offering. What remains from the oil in the palm of the priest he should place on the head of the person being purified to atone.\" If he placed it he atones, if not he does not atone, says Rabbi Akiva. Rabbi Yochanan ben Nuri says, they are the leftover of a commandment and regardless of whether he places it or he does not place it he atones but we consider him as if he did not atone. If part of the <i>Log</i> was deficient before he poured it, he must refill it, once he pours it out he must bring another as in the beginning, says Rabbi Akiva. Rabbi Shimon says, if the <i>Log</i> was deficient before he placed it he must refill it, once he placed it he must bring another as in the beginning. ",
|
159 |
+
"A leper who brought his sacrifices while poor and then became rich, or while rich and then became poor, everything goes after the sin-offering, says Rabbi Shimon. Rabbi Yehuda says it goes after the guilt-offering. ",
|
160 |
+
"A poor leper who brought the sacrifices of a rich man fulfilled his obligation, but a rich man who brought the sacrifices of a poor man did not fulfill his obligation. A man can bring for his son, his daughter, his slave, or his maidservant the offering of a poor person and then feed them from offerings. Rabbi Yehuda says even for his wife he can bring the offering of a rich person and so too for every offering she is obligated [to bring]. ",
|
161 |
+
"If the offerings of two lepers became mixed up, if the offering of one of them was offered and the other one of them died, this is what the people of Alexandria asked Rabbi Yehoshua and he said to them, he should write all of his property to the other person and bring the offering of a poor person. "
|
162 |
+
]
|
163 |
+
],
|
164 |
+
"sectionNames": [
|
165 |
+
"Chapter",
|
166 |
+
"Mishnah"
|
167 |
+
]
|
168 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Negaim/English/merged.json
ADDED
@@ -0,0 +1,166 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"title": "Mishnah Negaim",
|
3 |
+
"language": "en",
|
4 |
+
"versionTitle": "merged",
|
5 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Negaim",
|
6 |
+
"text": [
|
7 |
+
[
|
8 |
+
"The signs of negaim are two which, in fact, are four. The bright spot (baheret) is bright white like snow; secondary to it is the sign as white as the lime of the Temple. The rising (se'et) is as white of the skin of an egg; secondary to it is the like white wool, the words of Rabbi Meir. But the sages say: the rising (se'et) is white wool and secondary to it is like the white of the skin of an egg.",
|
9 |
+
"The variegation of the snow-like whiteness is like wine mixed with snow. The variegation of the lime-like whiteness is like blood mixed with milk, the words of Rabbi Ishmael. Rabbi Akiva says: the reddishness in either of them is like wine mixed with water, only that in the snow-like whiteness the color is bright while in that of lime-like whiteness it is duller.",
|
10 |
+
"These four colors combine with each other to declare free [from uncleanness], to certify or to shut up. \"To shut up\" one who is at the end of the first week; \"To declare free [from uncleanness]\", one who is at the end of the second week. \"To certify\", one in which a discoloration or white hair arose, by the end of the first week, by the end of the second week or after it had been declared free [from uncleanness]. \"To certify\", when a spreading arose in it by the end of the first week, by the end of the second week or after it had been declared free [from uncleanness]. \"To certify\", when all one's skin turned white after it had been declared free from uncleanness; \"To declare free from uncleanness’, when all one's skin turned white after the sign had been certified unclean or after it had been shut up. These are the colors of signs of negaim upon which depend all decisions concerning negaim.",
|
11 |
+
"Rabbi Hanina, the vice-chief of priests, says: the colors of negaim are sixteen. Rabbi Dosa ben Harkinas says: the colors of negaim are thirty-six. Akaviah ben Mahalalel says: seventy-two. Rabbi Hanina the vice-chief of priests says: negaim may not be inspected for the first time at the end of Shabbat, since the end of that week will fall on Shabbat; Nor on a Monday, since the end of the second week will fall on Shabbat; Nor on a Tuesday, in the case of houses, since the end of the third week will fall on Shabbat. Rabbi Akiva says: they may be inspected at all times, and if the time for the second inspection falls on Shabbat it is postponed to after Shabbat; and this procedure leads sometimes to a leniency and sometimes to a stringency.",
|
12 |
+
"How does it lead to a leniency?If the nega had two white hairs and one white hair disappeared. If there were two white hairs and they turned black. If one hair was white and the other black and both turned black. If they were long and then they became short. If one was long and the other short and both became short. If a boil adjoined both hairs or one of them. If the boil surrounded both hairs or one of them. Or if they were separated from each other by a boil, the quick flesh of a boil, a burning, or the quick flesh of a burning, or a white scurf. If it had undiscolored flesh and this undiscolored flesh disappeared. If it was square and then became round or elongated. If it was encompassed and then moved to the side. If it was united and then it was dispersed. Or a boil appeared and made its way into it. If it was encompassed, parted or lessened by a boil, the quick flesh of a boil, a burning, the quick flesh of a burning, or a white scurf; If it had a spreading and then the spreading disappeared; Or the first sign itself disappeared or was so lessened that both are less than the size of a split bean; Or if a boil, the quick flesh of a boil, a burning, the quick flesh of a burning, or a white scurf, formed a division between the first sign and the spreading Behold these lead to a leniency in the law.",
|
13 |
+
"How does it lead to a stringency?If it had no white hairs and then white hairs appeared; If they were black and then turned white; If one hair was black and the other white and both turned white; If they were short and they became long; If one was short and the other long and both became long. If a boil adjoined both hairs or one of them, if a boil encompassed both hairs or one of them or if they were parted from one another by a boil, the quick flesh of a boil, a burn, or the quick flesh of a burn, or white scurf, and then [one of these things] disappeared. If it had no quick flesh and then quick flesh appeared. If it was round or long and then became four sided; If it was at the side and then it became encompassed. If it was dispersed and then it became united or a boil appeared and made its way into it. If it was encompassed, parted or lessened by a boil, the quick flesh of a boil, a burn, the quick flesh of a burn or white scurf, and then they disappeared; If it had no spreading and then a spreading appeared; If a boil, the quick flesh of a boil, a burn, the quick flesh of a burn, or white scurf formed a division between the first sign and the spreading and then they disappeared. Behold all of these lead to a stringency."
|
14 |
+
],
|
15 |
+
[
|
16 |
+
"The bright spot in a German appears as dull white, and the dull white spot in an Ethiopian appears as bright white. Rabbi Ishmael says: the children of Israel (may I be atonement for them!) are like boxwood, neither black nor white but of an intermediate shade. Rabbi Akiva says: painters have materials with which they portray figures in black, in white, and in an intermediate shade; let, therefore a paint of an intermediate shade be brought and applied around the outside of the nega, and it will then appear as on skin of intermediate shade. Rabbi Judah says: in determining the colors of negaim the law is to be lenient and not stringent; let,therefore, the negaim of the German be inspected on the color of his own body so that the law is lenient, and let that of the Ethiopian be inspected as if it were on the intermediate shade so that the law is also lenient. The sages say: both are to be treated as if the nega was on the intermediate shade.",
|
17 |
+
"Negaim may not be inspected in the early morning or in the evening, nor in a house, nor on a cloudy day, because then the dull white appears like bright white; nor may they be inspected at noon, because then the bright white appears like dull white. When are they to be inspected? During the third, fourth, fifth, eighth or ninth hour, the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah ruled: during the fourth, fifth, eighth or ninth hour.",
|
18 |
+
"A priest who is blind in one eye or the light of whose eyes is dim should not inspect negaim; for it says, \"Wherever the priest's eyes can see\" (Leviticus 13:12). In a dark house one may not open up windows in order to inspect his nega.",
|
19 |
+
"What is [the posture] of examining negaim? A man is inspected in the posture of one that hoes or one that gathers olives. And a woman [is inspected in the posture] of one who is arranging dough and one who nurses her child, and one that weaves at an upright loom if the nega was in the right armpit. Rabbi Judah says: also in the posture of one that spins flax if it was within the left armpit. Just as [is the posture] for examining for the nega, so too [is the posture] for shaving hair.",
|
20 |
+
"All negaim may be examined by a person, except his own. Rabbi Meir ruled: not even the negaim of his relatives. All vows may be released by a person, except his own. Rabbi Judah says: not even those vows of his wife that affect relationships between her and others. All firstlings may be examined by a person, except his own firstlings."
|
21 |
+
],
|
22 |
+
[
|
23 |
+
"Everyone can become impure from negaim, except for a non-Jew and a resident alien. All are qualified to inspect negaim, but only a priest may declare them unclean or clean. He is told, \"Say: 'unclean,'\" and he repeats \"unclean,\" or \"Say: 'clean,'\" and he repeats \"clean.\" Two negaim may not be inspected simultaneously whether in one man or in two men; rather he inspects one first and isolates him, certifies him as unclean or pronounces him clean, and then he inspects the second. One who is isolated may not be isolated again nor may one who is certified unclean be certified unclean again. One who is certified unclean may not be isolated nor may one who is isolated be certified unclean. But in the beginning, or at the end of a week, he may isolate on account of the one nega and isolate him on account of another one; he may certify him unclean on account of one sign and also certify him unclean on account of another sign; he may isolated the one sign and declare the other clean, or certify the one unclean and declare the other clean.",
|
24 |
+
"A bridegroom on whom a nega has appeared is given the seven days of the marriage feast [in which he is not examined]; [This grace period is given to] him, and to his house and to his clothing. Similarly during a festival, one is granted exemption from inspection during all the days of the festival.",
|
25 |
+
"The skin of the flesh becomes unclean for two weeks and by one of three signs: by white hair or by quick flesh or by a spreading. \"By white hair or by quick flesh\" in the beginning, at the end of the first week, at the end of the second week, or after it had been pronounced clean. \"Or by a spreading,\" at the end of the first week, at the end of the second week, or after it had been pronounced clean. It becomes unclean for two weeks which are thirteen days.",
|
26 |
+
"A boil or a burn becomes unclean for one week and by one of the following two tokens: by white hair or by a spreading. By white hair, in the beginning, at the end of the week, or after it has been pronounced clean. \"Or by a spreading:\" At the end of the week, or after it had been declared clean. They become unclean for a week which is seven days.",
|
27 |
+
"Head or beard (scall) negaim become unclean for two weeks and by one of the following two signs: by yellow thin hair or by a spreading. \"By yellow thin hair\" in the beginning, at the end of the first week, at the end of the second week, or after they have been pronounced clean. \"Or by a spreading,\" at the end of the first week, at the end of the second week or after they have been pronounced clean. They become unclean for two weeks which are only thirteen days.",
|
28 |
+
"Scalp baldness or forehead baldness [negaim] become unclean for two weeks and by one of the following two signs: by quick flesh or by a spreading. \"By quick flesh,\" in the beginning, at the end of the first week, at the end of the second week, or after they have been pronounced clean. \"Or by a spreading,\" at the end of the first week, at the end of the second week, or after they have been pronounced clean. They become unclean for two weeks which are only thirteen days.",
|
29 |
+
"Garments become unclean for two weeks and by one of three signs: by a greenish color, by a reddish color or by a spreading. \"By a greenish colour or by a reddish color,\" in the beginning, at the end of the first week, at the end of the second week, or after they have been pronounced clean. \"Or by a spreading,\" at the end of the first week, at the end of the second week, or after they have been pronounced clean. They become unclean for two weeks which are but thirteen days.",
|
30 |
+
"Houses become unclean for three weeks and by one of the following three signs: by a greenish color or by a reddish color or by a spreading. \"By a greenish color or by a reddish color,\" in the beginning, at the end of the first week, at the end of the second week, at the end of the third week, or after they have been pronounced clean. \"Or by a spreading,\" at the end of the first week, at the end of the second week, at the end of the third week, or after they have been pronounced clean. They become unclean for three weeks which are nineteen days. None of the leprosy signs is for less than a week or for more than three weeks."
|
31 |
+
],
|
32 |
+
[
|
33 |
+
"There are [laws] that apply to the white hair that do not apply to the spreading, while others apply to the spreading and do not apply to the white hair. That white hair causes uncleanness at the beginning, it causes uncleanness whatever the state of its whiteness, and it is never a sign of cleanness. There are laws that apply to the spreading, for the spreading causes uncleanness however small its extent, it causes uncleanness for all negaim and even when it is outside the nega, and these laws do not apply to the white hair.",
|
34 |
+
"There are [laws] that apply to the quick flesh that do not apply to the spreading, while other restrictions apply to the spreading and do not apply to the quick flesh. That quick flesh causes uncleanness at the beginning, it causes uncleanness whatever its color, and it is never a sign of cleanness. There are [laws] that apply to the spreading, for the spreading causes uncleanness however small its extent, it causes uncleanness in all forms of negaim and also where it is outside the leprosy sign, and these laws do not apply to the quick flesh.",
|
35 |
+
"There are [laws] that apply to white hair that do not apply to quick flesh, while others apply to quick flesh and not to white hair. White hair causes uncleanness in a boil and in a burn, whether growing together or dispersed, and whether encompassed or unencompassed. There are [laws] that apply to quick flesh, for quick flesh causes uncleanness in scalp baldness and in forehead baldness, whether it was turned or was not turned, it prevents the cleanness of one who is turned all white, and causes uncleanness whatever its color, and these do not apply to white hair.",
|
36 |
+
"If the two hairs were black at the root and white at the tip he is clean. If they were white at the root and black at the tip he is unclean. How much whiteness must there be? Rabbi Meir says: any amount. Rabbi Shimon says: enough to be cut with a pair of scissors. If it was single at the root but split at the tip, and it looks like two hairs, he is clean. If a bright spot had [two] white hairs or black hair he is unclean, for we are not concerned that the place of the black hair lessened the space of the bright spot, since the former is of no consequence.",
|
37 |
+
"If a bright spot was of the size of a split bean and a string extended from it, if it was two hairs in breadth, it is subject to the restrictions in respect of white hair and spreading, but not to that in respect of its quick flesh. If there were two bright spots and a streak extended from one to the other, if it was two hairs in breadth, it combines them; but if not, it does not combine them.",
|
38 |
+
"If a bright spot the size of a split bean had within it quick flesh the size of a lentil and there was white hair within the quick flesh: if the quick flesh disappeared the spot is unclean on account of the white hair; if the white hair disappeared it is unclean on account of the quick flesh. Rabbi Shimon makes it clean, since it was not the bright spot that caused it [the hair] to turn [white]. If a bright spot together with the quick flesh in it was of the size of a split bean and there was white hair within the spot: if the quick flesh disappeared the bright spot is unclean on account of the white hair; if the white hair disappeared it is unclean on account of the quick flesh. Rabbi Shimon says that it is clean, since it was not a bright spot the size of a split bean that caused the hair to turn [white]. He agrees that if where the white hair was, was the size of a split bean, that it is impure.",
|
39 |
+
"A bright spot which had quick flesh and a spreading: if the quick flesh disappeared it is unclean on account of the spreading; if the spreading disappeared it is unclean on account of the quick flesh. So also in the case of white hair and a spreading. If it [the bright spot] disappeared and appeared again at the end of the week, it is regarded as though it had remained as it was. If it reappeared after it had been pronounced clean, it must be inspected as a new one. If it had been bright white but was now dull white, or if it had been dull white but was now bright white, it is regarded as though it had remained as it was, provided that it does not become less white than the four principal colors. If it contracted and then spread, or if it spread and then contracted: Rabbi Akiva rules that it is unclean; But the sages rule that it is clean.",
|
40 |
+
"A bright spot the size of a split bean, and it spreads to the extent of half a split bean, while of the original spot there disappeared as much as half a split bean: Rabbi Akiba says: it must be inspected as a new one, But the sages say: it is clean.",
|
41 |
+
"A bright spot the size of a split bean that spread to the extent of half a split bean and a little more, while as much as half the size of a split bean disappeared from the original spot: Rabbi Akiva says that it is unclean, But the sages say that it is clean. A bright spot the size of a split bean that spread to the extent of a split bean and a little more, while the original spot disappeared: Rabbi Akiva says that is it unclean, But the sages say: it should be inspected as a new one.",
|
42 |
+
"A bright spot the size of a split bean spread to the extent of a split bean, and in the spreading there appeared quick flesh or white hair, while the original spot disappeared: Rabbi Akiva says: it is unclean. But the sages say: it must be inspected as a new one. A bright spot the size of half a split bean with nothing in it, and then there appeared a bright spot the size of half a split bean and with one hair, this is to be isolated. A bright spot the size of half a split bean with one hair and then there appeared another spot of the size of a half a split bean with one hair, this is to be isolated. A bright spot the size of half a split bean with two hairs and another spot of the size of half a split bean appeared with one hair, this is to be isolated.",
|
43 |
+
"A bright spot the size of a split bean and there was nothing else, and then there appeared a bright spot of the size of half a split bean having two hairs, this one is declared unclean. Because they said: if the bright spot preceded the white hair he is unclean; if the white hair preceded the bright spot he is clean; and if it is doubtful he is unclean. Rabbi Joshua regards this as unsolvable."
|
44 |
+
],
|
45 |
+
[
|
46 |
+
"Any doubtful nega is regarded as clean, except this case and one other. Which is that? If he had a bright spot of the size of a split bean and he was isolated, and by the end of the week it was as big as a sela, and it is doubtful whether it is the original one or whether another came in its place, he must be regarded as unclean.",
|
47 |
+
"If one had been certified unclean on account of white hair, and the white hair disappeared and other white hair appeared, And so also in the case of quick flesh or a spreading, Whether this occurred in the beginning, at the end of the first week, at the end of the second week, or after he had been released from uncleanness, he is regarded as being in the same position as before. If he had been certified unclean on account of quick flesh, and the quick flesh disappeared and other quick flesh appeared, And so also in the case of white hair and spreading, Whether this occurred in the beginning, at the end of the first week, at the end of the second week, or after the man had been released from uncleanness, he is regarded as being in the same position as before. If he had been certified unclean on account of a spreading, and the spreading disappeared and another spreading appeared, And so also in the case of white hair, Whether this occurred at the end of the first week, at the end of the second week, or after the man had been released from uncleanness, he is in the same position as before.",
|
48 |
+
"Deposited hair: Akaviah ben Mahalalel holds it is unclean. But the sages hold it to be clean. What is \"deposited hair\"? If one had a bright spot with white hair in it, and the bright spot disappeared leaving the white hair in position and then it reappeared: Akaviah ben Mahalalel holds it to be unclean, But the sages hold it to be clean. Rabbi Akiva said: in this case I agree that he is clean; But what is \"deposited hair\"? If one had a bright spot of the size of a split bean with two hairs in it, and a part the size of a half a split bean disappeared leaving the white hair in the place of the white spot and then it reappeared. They said to him: just as they rejected the ruling of Akaviah so is there no validity in your ruling.",
|
49 |
+
"Any doubt in negaim in the beginning is regarded as clean before uncleanness has been established, but after uncleanness has been established a doubt is regarded as unclean. How is this so? If two men came to a priest one having a bright spot the size of a split bean and the other having one of the size of a sela, and at the end of the week each had one the size of a sela, and it is not known on which of them the spreading had occurred, Whether this occurred with one man or with two men, each is clean. Rabbi Akiva said: if one man is involved he is unclean, but if two men are involved each is clean.",
|
50 |
+
"\"But after uncleanness has been established a doubt is regarded as unclean.\" How so? If two men came to a priest, one having a bright spot of the size of a split bean and the other having one of the size of a sela and at the end of the week each was of the size of a sela and a little more, both are unclean; And even though both returned to be the size of a sela both are unclean, and remain unclean until they return to the size of a split split bean. They is what they meant when they said, \"but after uncleanness has been established a doubt is regarded as unclean.\""
|
51 |
+
],
|
52 |
+
[
|
53 |
+
"The minimum size of a bright spot must be that of a Cilician split bean squared. The space covered by a split bean equals that of nine lentils. The space covered by a lentil equals that of four hairs; It turns out that the size of a bright spot must be no less than that of thirty-six hairs.",
|
54 |
+
"If a bright spot was of the size of a split bean and in it there was quick flesh of the size of a lentil: If the bright spot grew larger it is unclean, but if it grew smaller it is clean. If the quick flesh grew larger it is unclean, and if it grew smaller it is clean.",
|
55 |
+
"A bright spot the size of a split bean and in it there was quick flesh less than the size of a lentil: If the bright spot grew larger it is unclean, but if it grew smaller it is clean. If the quick flesh grew larger it is unclean, but if it grew smaller, Rabbi Meir rules that it is unclean; But the sages rule that it is clean, since a nega cannot spread within itself.",
|
56 |
+
"If a bright spot was larger in size than a split bean and in it there was quick flesh larger than a lentil, irrespective of whether they increased or decreased, they are unclean, provided that they do not decrease to less than the prescribed minimum.",
|
57 |
+
"If a bright spot was the size of a split bean and quick flesh the size of a lentil encompassed it, and outside the quick flesh there was another bright spot, the inner one must be isolated and the outer one must be certified unclean. Rabbi Yose says: the quick flesh is not a sign of uncleanness for the outer one, since the inner bright spot is within it. If it decreased or disappeared: Rabban Gamaliel says: if its destruction was on its inner side it is a sign of spreading of the inner bright spot while the outer one is clean, but if its destruction was on its outer side, the outer one is clean while the inner one must be isolated. Rabbi Akiva says: in either case it is clean.",
|
58 |
+
"Rabbi Shimon said: when is this the case? When the quick flesh was exactly the size of a lentil. But if it was larger than a lentil, the excess is a sign of spreading of the inner one, and the outer one is unclean. If there was white scurf less that the size of a lentil, it is a sign of the spreading of the inner bright spot but it is not a sign of spreading of the outer one.",
|
59 |
+
"There are twenty-four tips of limbs in the human body that do not become unclean on account of quick flesh: the tips of the fingers and the toes, the tips of the ears, the tip of the nose, the tip of the penis; and also the nipples of a woman. Rabbi Judah says: also those of a man. Rabbi Eliezer says: also warts and warts with thin necks do not become unclean on account of quick flesh.",
|
60 |
+
"The following places in a person do not become unclean on account of a bright spot: the inside of the eye, the inside of the ear, the inside of the nose and the inside of the mouth, wrinkles, wrinkles in the neck, under the breast and the armpit, the sole of the foot, the nails, the head and the beard; and a boil, a burn and a blister that are festering. All these: Do not become unclean on account of negaim Do not combine with other negaim, A nega is not considered to spread into them, Do not become unclean on account of quick flesh, And they do not act to prevent a person from being considered to have turned completely white. If subsequently a bald spot arose in the head or beard, or if a boil, a burn or a blister formed a scar: They may become unclean by negaim, But they do not combine with other negaim, A nega is not considered to spread into them, And they do not become unclean on account of quick flesh. But they do act to prevent a person from being considered to have all turned white. The head and the beard before they have grown hair, and warts with thin necks on the head or the beard, are treated as the skin of the flesh."
|
61 |
+
],
|
62 |
+
[
|
63 |
+
"The following bright spots are clean:Those that one had before the Torah was given, Those that a non-Jew had when he converted; Or a child when it was born, Or those that were in a crease and were subsequently uncovered. If they were on the head or the beard, on a boil, a burn or a blister that is festering, and subsequently the head or the beard became bald, and the boil, burn or blister turned into a scar, they are clean. If they were on the head or the beard before they grew hair, and they then grew hair and subsequently became bald, or if they were on the body before the boil, burn or blister before they were festering and then these formed a scar or were healed: Rabbi Eliezer ben Jacob said that they are unclean since at the beginning and at the end they were unclean, But the sages say: they are clean.",
|
64 |
+
"If their color changed, whether to be lenient or stringent: How is it \"to be lenient\"? If it was white like snow and it became white like the lime of the Temple, or like wool or like the skin of an egg, or [as white] as the second shade of a rising or the second shade of bright white. How is it \"to be stringent\"? If it was the color of the skin of an egg and it became like white wool, the lime of the Temple or like snow. Rabbi Eliezer ben Azariah rules that they are clean. Rabbi Eliezer Hisma says: if the change was to be lenient it is clean, but if it was one to be stringent it must be inspected as if it were a new one. Rabbi Akiva says: whether the change was to be lenient or to be strict it must be inspected as if it were a new one.",
|
65 |
+
"A bright spot in which there were no signs of uncleanness: At the beginning, or at the end of the first week, he is isolated; At the end of the second week or after it had been pronounced clean, he is pronounced clean. If while the priest was about to isolate him or to pronounce him clean, signs of uncleanness appeared in it, he certifies him as unclean. A bright spot in which there are signs of uncleanness, he certifies him as unclean. If while the priest was about to certify it as unclean the signs of uncleanness disappeared: If at the beginning, or at the end of the first week, he isolates him; But if at the end of the second week or after the spot had been pronounced clean, he is pronounced clean.",
|
66 |
+
"One who plucks out signs of uncleanness or burns quick flesh transgresses a negative commandment. And as regards cleanness: If they were plucked out before he came to the priest, he is clean; But if after he had been certified as unclean, he remains unclean. Rabbi Akiva said: I asked Rabban Gamaliel and Rabbi Joshua while they were on the way to Narbata, \"What is the ruling if the plucking occurred while he was isolated?\" They said to me, \"We did not hear anything [about this case], but we have heard that if they were plucked before he came to the priest he is clean, and if after he had been certified as unclean he remains unclean.\" I began to bring them proofs: whether the man stands before the priest or whether he is isolated, he is clean unless the priest had pronounced him unclean. When does he attain cleanness [after he has been certified unclean]? Rabbi Eliezer says: after another nega arises in him and he has attained cleanness after it. But the sages says: only after another nega has spread over his whole body or after his bright spot has been reduced to less than the size of a split bean.",
|
67 |
+
"If one had a bright spot and it was cut off, he becomes clean; If he cut it off intentionally: Rabbi Eliezer says: [he is clean] only after another nega arises in him and he has attained cleanness after it. But the sages say: only after it has spread over all his body. If it was on the tip of one's foreskin, he should be circumcised."
|
68 |
+
],
|
69 |
+
[
|
70 |
+
"If a nega broke out completely upon one who was unclean, he becomes clean; If the ends of his limbs reappeared, he becomes unclean until the bright spot is reduced to less than the size of a split bean. [If it broke out completely upon him] when he was clean, he becomes unclean; If the ends of his limbs reappeared, he remains unclean until his bright spot resumes its former size.",
|
71 |
+
"A bright spot the size of a split bean in which there was quick flesh the size of a lentil and then it broke out covering a person's entire skin and then the quick flesh disappeared, or if the quick flesh disappeared and then the bright spot broke out covering all his skin, he is clean. If quick flesh arose [subsequently], he is unclean. If white hair grew [subsequently]: Rabbi Joshua rules that he is unclean, But the sages rule that he is clean.",
|
72 |
+
"A bright spot in which there was white hair and then it broke out covering his entire skin, even though the white hair remained in its place, he is clean. A bright spot in which there was a spreading and then it broke out covering his entire skin, he is clean. But in all of these cases if [even] the ends of the his limbs reappeared [in their natural color], he is unclean. If it broke out covering a part of his skin he is unclean; If it broke out covering all his skin he is clean.",
|
73 |
+
"In all cases of breaking out and covering the ends of the limbs whereby the unclean have been pronounced clean, if they reappeared they become unclean again. In all cases of reappearance of the ends of the limbs whereby the clean have been pronounced unclean, if they were covered again these become clean again. If subsequently they become uncovered these are unclean, even if this occurs a hundred times.",
|
74 |
+
"Any part [of the body] that can be subject to the uncleanness of a bright spot nega can prevent the effectiveness of the breaking out [over the entire body], and any part that cannot be subject to the uncleanness of a bright spot nega does not prevent the effectiveness of the breaking out abroad. How so? If it broke out covering all of his skin, but not on the head or the beard, or on a festering boil, burn or blister, and then the head or the beard became bald, or the boil, burn or blister turned into a scar, he is clean. If it broke out covering all of his skin, except a spot of the size of half a lentil near the head or beard, or near a boil, burn or blister, and then the head or the beard became bald, or the boil, burn or blister turned into a scar, even though the place of the quick flesh became a bright spot, he is unclean unless it breaks out covering all his body.",
|
75 |
+
"If there were two bright spots, one unclean and the other clean, and they broke out from one to the other, and then [a nega] broke out covering all of his skin, he is clean. [If the bright spots] were on his upper lip and lower lip, or on two of his fingers, or on his two eyelids, even though they cleave together and appear as one, he is clean. If it broke out covering all his skin except white scurf, he is unclean. If the ends of his limbs reappeared in the color of white scurf, he is clean. If the ends of his limbs reappeared to the extent of less than a lentil: Rabbi Meir rules that he is unclean, But the sages rule that a piece of white scurf less in size than a lentil, is a sign of uncleanness in the beginning, but it is not a sign of uncleanness at the end.",
|
76 |
+
"One who came [in front of the priest] with all his body white is isolated. If white hair grew, he is certified unclean. If both hairs or one of them turned black, If both or one of them became short, If a boil adjoined both or one of them, If a boil surrounded both or one of them, Or if a boil, the quick flesh of a boil, a burn, the quick flesh of a burn, or white scurf divided them [he is pure]. If quick flesh or white hair arose, he is unclean; But if neither quick flesh nor white hair arose he is clean. In all these cases if the ends of his limbs reappeared he remains as he was before. If the nega broke out, covering a part of him, he is unclean. If it broke out covering all of them, he is clean.",
|
77 |
+
"If it broke out covering all of his skin all at once: If this originated in a condition of cleanness, he is unclean; But if it originated in a condition of uncleanness, he is clean. One who becomes clean after having been isolated is exempt from the uncovering his head and rending his clothes, from shaving his hair and from bringing the birds. If he becomes clean after he had been certified unclean, he is liable to all these. Both convey uncleanness by entering.",
|
78 |
+
"If one came with his whole body white, and on it there was quick flesh to the extent of a lentil, and then the nega spread out covering all his skin, and then the ends of his limbs reappeared: Rabbi Ishmael says: this is the same as when the ends of the limbs reappear in that of a large bright spot. Rabbi Elazar ben Azariah ruled: as when the ends of the limbs reappeared in a small bright spot.",
|
79 |
+
"There is one who shows his nega [to the priest] and thereby gains advantage, while there is one who shows and loses. How so? If one was certified unclean and the signs of his uncleanness disappeared, and before he could show it to the priest the nega broke out covering all his skin, he is clean; whereas if he had shown it to the priest he would have been unclean. If he had a bright spot in which there was nothing else, and before he could show it to the priest it broke out covering all his skin, he is unclean; whereas if he had shown it to the priest he would have been clean."
|
80 |
+
],
|
81 |
+
[
|
82 |
+
"A boil or a burn may become unclean in a week and by two signs: by white hair or by a spreading. What is a \"boil\"? An injury received from wood, stone, peat, or the waters of Tiberias, of from any other object whose heat is not due to fire is a boil. What exactly is a \"burn\"? A burn caused by a live coal, hot embers, or any object whose heat is due to fire is a burning.",
|
83 |
+
"A boil and a burn do not combine, nor do they spread from one to the other, nor do they spread from there to the skin of the flesh, nor does [a nega] on the skin of the flesh spread to them. If they were festering they are clean. If they formed a scale as thick as garlic peel, such is the scar of the boil that is spoken of in the Torah. If they were subsequently healed, even though there was a mark in their place, they are regarded as the skin of the flesh.",
|
84 |
+
"They asked R. Eliezer: \"[What is the ruling concerning] one who had a bright spot the size of a sela form on the inside of his hand and it covered up the scar of a boil?\" He replied: \"He should be isolated.\" They said to him: \"Why? Since it is neither capable of growing white hair nor can it effectively spread nor does quick flesh cause it to be unclean?\" He replied, \"It is possible that it will contract and then spread again.\" They said to him, \"But what about when its only the size of a split bean?' He said to them: I have not heard anything. Rabbi Judah ben Batera said to him, \"Can I teach something about this?\" He replied, \"If you would thereby confirm the ruling of the sages, go ahead.\" He said, \"Lest another boil would arise outside it and spread into it. He replied: \"You are a great scholar for you have confirmed the words of the sages.\""
|
85 |
+
],
|
86 |
+
[
|
87 |
+
"Scalls may become unclean for two weeks and by two signs: by thin yellow hair and by spreading. By thin yellow hair: means stunted and short, the words of Rabbi Akiva. Rabbi Yohanan ben Nuri said: even though it is long. Rabbi Yohanan ben Nuri said: what is the meaning of the expression when people say, \"This stick is thin,\" or \"This reed is thin\"? Does \"thin\" imply that it is stunted and short and not stunted and long? Rabbi Akiva replied: before we learn from the reed let us learn from hair, [for they say] \"So and so's hair is thin\": \"thin\" means that it is stunted and short and not stunted and long.",
|
88 |
+
"Yellow thin hair causes uncleanness whether it is clustered together or dispersed, whether it is encompassed or unencompassed, or whether it came after the scall or before it, the words of Rabbi Judah. Rabbi Shimon says: it causes uncleanness only when it came after the scall. Rabbi Shimon said: Is it not logical: if white hair, against which other hair affords no protection, causes uncleanness only when it comes after the nega, how much more should yellow thin hair, against which other hair does afford protection, cause uncleanness only when it comes after the scall? Rabbi Judah says: Whenever it was necessary to say, \"it turns\" Scripture says, \"it turns.\" But the scall, since about it Scripture says, \"there is no yellow hair in it,\" it causes uncleanness whether it came before or after it.",
|
89 |
+
"[Black hair] that sprouts up affords protection against yellow hair and against a spreading, whether it was clustered together or dispersed, whether it was encompassed or unencompassed. And that which is left [over from before the scall] affords protection against yellow hair and against a spreading, whether it is clustered together or dispersed, and also when encompassed, but it affords no protection where it is at the side unless it is distant from the standing hair by the place of two hairs. If one hair was yellow and the other black, or if one was yellow and the other white, they afford no protection.",
|
90 |
+
"Yellow hair that preceded a scall is clean. Rabbi Judah says that it is unclean. Rabbi Eliezer ben Jacob says: it neither causes uncleanness nor does it afford protection. Rabbi Shimon says: anything in a scall that is not a sign of uncleanness is a sign of cleanness.",
|
91 |
+
"How does one shave who has a scall? He shaves outside it and leaves next to it two hairs in order to determine whether it spreads. If he was certified unclean on account of yellow hair, and then the yellow hair disappeared and other yellow hair appeared, and so also if there was a spreading, irrespective of whether the certification took place at the beginning, at the end of the first week, at the end of the second week or after his release from uncleanness, behold he remains as he was before. If he was certified unclean on account of a spreading, and the spreading disappeared and then reappeared, and so also if there was yellow hair, irrespective of whether the certification took place at the end of the first week, at the end of the second week or after his release from uncleanness, he remains as he was before.",
|
92 |
+
"Two scalls side by side and a line of hair separating between them: If a gap opened up in one place he is unclean, But if it opened up in two places he is clean. How big should the gap be? The space of two hairs. If there was a gap in one place, even though it is as big as a split bean, he is unclean.",
|
93 |
+
"Two scalls one within the other and a line of hair separating between them: If there appeared a gap in one place the inner one is unclean, But if in two places it is clean. How big must the gap be? The space of two hairs. If there was a gap in one place of the size of a split bean he is clean.",
|
94 |
+
"One who has a scall with yellow hair within it is unclean. If subsequently black hair grew in it, he is clean; even if the black hair disappeared again he remains clean. Rabbi Shimon ben Judah says in the name of Rabbi Shimon: any scall that has once been pronounced clean can never again be unclean. Rabbi Shimon says: any yellow hair that has once been pronounced clean can never again be unclean.",
|
95 |
+
"If one had a scall the size of a split bean and it spread over all his head he becomes clean. The head and the beard do not prevent [one another], the words of Rabbi Judah. Rabbi Shimon says: they do prevent. Rabbi Shimon said: Is there not a logical inference: if the skin of the face and the skin of the body, between which something intervenes, do prevent [one another], the head and the beard, between which nothing intervenes, should they not also prevent [one another]? The head and the beard do not combine, nor is a spreading from one to the other effective. What exactly counts as the beard? From the joint of the jaw to the thyroid cartilage.",
|
96 |
+
"Scalp baldness (karahat) or forehead baldness (gabahat) may become unclean in two weeks and by two signs: by quick flesh or by spreading. What constitutes baldness? If one ate neshem or smeared himself with neshem or had a wound from which hair can no longer grow. What is the extent of scalp baldness? From the crown sloping backwards to the protruding cartilage of the neck. What is the extent of forehead baldness? From the crown sloping forwards to the region facing the hair above. Scalp baldness and forehead baldness cannot be combined, nor is spreading from one to the other effective. Rabbi Judah says: if there is hair between them they cannot be combined, but if there is none they must be combined."
|
97 |
+
],
|
98 |
+
[
|
99 |
+
"All garments can contract the uncleanness of negaim except those of non-Jews. One who buys garments [with signs of negaim] from non-Jews they must be inspected as if the signs had then first appeared. The hides [of animals] of the sea do not contract the uncleanness of negaim. If one joined to them anything which grows on land, even if it is only a thread or a cord, as long as it is something that is susceptible to uncleanness, they also become susceptible to uncleanness.",
|
100 |
+
"Camel's wool and sheep's wool that have been hackled together: If the majority is camel's hair, they are not susceptible to negaim; But if the majority is sheep's wool they are susceptible to negaim. If it is half and half they are susceptible to negaim. And the same law applies also to linen and hemp that have been hackled together.",
|
101 |
+
"Colored hides and garments are not susceptible to negaim. Houses whether they are colored or not colored, are susceptible to negaim, the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah says: hides are like houses. Rabbi Shimon says: those that are naturally [colored] are susceptible to uncleanness but those that are artificially [dyed] are not susceptible to uncleanness.",
|
102 |
+
"A garment whose warp was colored and whose woof was white, or whose woof was colored and whose warp was white, all depends on what is most visible. Garments contract uncleanness if they are an intense green or an intense red. If [the nega] was green and it spread out red, or if it was red and it spread out green, it is unclean. If its color changed and then it spread, or if it changed and it did not spread, it is regarded as if it had not changed. Rabbi Judah says: let it be inspected as if it then appeared for the first time.",
|
103 |
+
"[A nega] that remained unchanged during the first week must be washed and isolated. One that remains unchanged during the second week must be burned. One that spread during the first or the second week must be burned. If it becomes dimmer in the beginning: Rabbi Ishmael says: it should be washed and isolated. But the sages say: he is not required [to do so]. If the nega became dimmer during the first week it must be washed and isolated. If it became dimmer during the second week it must be torn out, and that which is torn out must be burnt, and it is necessary for a patch to be put on. Rabbi Nehemiah says: a patch is not necessary.",
|
104 |
+
"If the nega reappears on the garment, the patch is protected. If it reappears on the patch the garment must be burned. One who makes a patch from a garment that was isolated and then pronounced pure, and then the nega reappeared on the garment, the patch must be burned. If it reappeared on the patch, the first garment must be burned, and the patch serves the second garment while the two signs are under observation.",
|
105 |
+
"A screen that had colored and white stripes, a nega may effectively spread from one to the other. They asked Rabbi Eliezer: But the white stripe is separate? He replied: I have heard no ruling on this question. Rabbi Judah ben Batera said to him: Shall I derive the answer? He replied: If this would confirm the words of the sages, then yes! He said back: It is possible that it would remain on it in an unchanged condition for two weeks, and that which remains unchanged on garments for two weeks is unclean. He said to him: You are a great sage, for you have confirmed the words of the sages. A spreading that is close [to the original nega is effective] however small it may be. One that is distant [is effective only] if it is of the size of a split bean. And one that reappears [is effective only if it is] of the size of a split bean.",
|
106 |
+
"The warp and the woof can contract the uncleanness of negaim immediately. Rabbi Judah says: the warp, only after it has been boiled, but the woof immediately. And bundles of flax after they have been bleached. How much must there be in a coil for it to be capable of contracting the uncleanness of negaim? Enough to weave from it a piece of three fingerbreadths square, either warp or woof, even if it is all warp or all woof. If it consisted of broken threads it does not contract the uncleanness of negaim. Rabbi Judah says: even if the thread was broken only in one place, and he knotted together, it does not contract the uncleanness of negaim.",
|
107 |
+
"One who winds [a thread] from one coil to another, or from one spool to another, or from the upper beam to the lower beam, and so also in the case of the two sides of a shirt, if a nega appears on the one, the other remains clean. If it appears on the shedded woof or on the standing warp, they become susceptible to the uncleanness of negaim immediately. Rabbi Shimon says: the warp may contract uncleanness only if it is closely ordered.",
|
108 |
+
"[If a nega] appeared on the standing warp, the already woven cloth remains clean. If it appeared on the already woven cloth, the standing warp remains clean. If it appeared on a sheet, he must also burn the fringes. If it appeared on the fringes the sheet remains clean. A shirt on which a nega appeared affords protection to its hems, even though they are of purple wool.",
|
109 |
+
"Any object that is susceptible to corpse uncleanness, though not susceptible to midras uncleanness, is still susceptible to negaim uncleanness. For instance: the sail of a ship, a curtain, the forehead band of a hair-net, the wrappings of scrolls, a coiled belt, the straps of a shoe or sandal that are at least as wide as a split bean, Behold these are susceptible to the uncleanness of negaim. A thick cloak on which a nega appeared: Rabbi Eliezer ben Jacob says: unless it appears on the texture and on the stuffing. A skin bottle or a shepherd's leather wallet are inspected in the position in which they are used, and a nega may effectively spread from its inner side to its outer side and from its outer side to its inner side.",
|
110 |
+
"If a garment that had been isolated was mixed up with others, all are clean. If it was cut up and made into shreds, it is clean, and benefit may be derived from it. But if a garment that had been certified unclean was mixed up with others, all are unclean. If it was cut up and made into shreds it also remains unclean and it is forbidden to have any benefit from it."
|
111 |
+
],
|
112 |
+
[
|
113 |
+
"All houses may contract negaim uncleanness, except those of non-Jews. If one bought houses from non-Jews, any it must be inspected as if they had then first appeared. A round house, a triangular house, or a house built on a ship, on a raft or on four beams, is not susceptible to negaim uncleanness. But if it was four-sided, even if it was built on four pillars, it is susceptible to uncleanness.",
|
114 |
+
"A house, one of whose walls was covered with marble, with rock, with bricks or with earth, is pure. A house that did not have in it stones, wood or earth, and a nega appeared in it and afterwards stones, wood and earth were brought into it, it remains clean. So also a garment in which there was no woven part that was three fingerbreadths square and a nega appeared in it and afterwards there was woven into it a piece of cloth three fingerbreadths square, it remains clean. A house does is not susceptible to negaim uncleanness unless there are in it stones, wood and earth.",
|
115 |
+
"And how many stones must there be in it [for it to be susceptible to negaim]? Rabbi Ishmael says: four. Rabbi Akiva says: eight. For Rabbi Ishmael used to say: a nega is not a cause of uncleanness unless it appeared in the size of two split beans on two stones or on one stone. Rabbi Akiva say: unless it appears in the size of two split beans on two stones, and not on one stone. Rabbi Eliezer son of Rabbi Shimon says: unless it appears in the size of two split beans, on two stones, on two walls in a corner, Its length being that of two split beans and its breadth that of one split bean.",
|
116 |
+
"[And how much] wood [must be in the wall for it to susceptible]? Enough to be set under the lintel. Rabbi Judah says: it must suffice to make the support at the back of the lintel. [And how much] earth [must be in the wall for it to susceptible]? Such as would suffice to fill up the space between one row of stones and another. The walls of a cattle-trough or the walls of a partition are not susceptible to the uncleanness of negaim. A house in Jerusalem or in any place outside the land of Israel is not susceptible to the uncleanness of negaim.",
|
117 |
+
"What is the procedure for the inspection of a house? \"The owner of the house shall come and tell the priest, saying, \"Something like a plague has appeared upon my house\" (Leviticus 14:35). Even if he is a learned sage and knows that it is definitely a nega, he may not speak with certainty saying, \"A plague has appeared upon my house,\" but rather, \"Something like a plague has appeared upon my house.\" \"The priest shall order the house cleared before the priest enters to examine the plague, so that nothing in the house may become unclean; after that the priest shall enter to examine the house.\" Even bundles of wood and even bundles of reeds [must be removed], the words of Rabbi Judah. Rabbi Shimon said: clearing keeps him occupied. Rabbi Meir said: But which [of his goods] could become unclean? If you were to say, his articles of wood, of cloth or of metal, he could immerse them and they will become clean. What is it that the Torah has spared? His earthenware, even his cruse and his bucket. If the Torah thus spared a man's humble possessions, how much more so would it spare his cherished possessions! If for his material possessions, how much more so for the life of his sons and daughters! If for the possessions of a wicked man, how much more so for the possessions of a righteous one!",
|
118 |
+
"[The priest] must not go into his own house to isolate it, nor may he stand within the house in which there is a nega. Rather, he must stand at the door of the house in which is there is a nega, and isolate it from there, as it is said, \"The priest shall come out of the house to the entrance of the house, and close up the house for seven days\" (Leviticus 14:38). He comes again at the end of the week and inspects the sign to see if it spread. \"The priest shall order the stones with the plague in them to be pulled out and cast outside the city into an unclean place\" (v.. \"They shall take other stones and replace those stones with them, and take other dirt and plaster the house\" (v.. He must not take stones from the one side and bring them to the other; nor earth from the one side and bring it to the other; nor lime from anywhere. He must not bring one stone to replace two, nor two to replace one. But he can bring two to replace two or to replace three or to replace four. From here they have said: Woe to the wicked, woe to his neighbor. Both must take out the stones, both must scrape the walls, and both must bring the new stones. He alone, however, brings the earth, as it is said, \"And he shall take other coating and plaster the house.\" His neighbor need not join with him in the plastering.",
|
119 |
+
"He comes again at the end of the week and inspects the nega. If it has returned, \"He shall break down the house, its stones, and its timber, and all the mortar of the house; and he shall carry them out of the city into an unclean place\" (Leviticus 14:45). A spreading that adjoins [the original nega] is effective however small it may be; One that is distant must be no less than the size of a split bean. And a nega that returns in houses must be no less than the size of two split beans."
|
120 |
+
],
|
121 |
+
[
|
122 |
+
"There are ten [laws concerning the negaim in] houses:(1 + If during the first week a nega became faint or disappeared, it must be scraped and is then clean. (3 + If during the second week it became faint or disappeared, it must be scraped and the owner must bring the birds. If it spread during the first week, the stones must be taken out and the wall scraped and plastered, and another week must be allowed. If it then returned the entire house must be pulled down; If it did not return, the birds must be brought. If it remained unchanged during the first week but spread during the second week, the stones must be taken out and the wall scraped and plastered, and another week must be allowed. If it then returned, the house must be pulled down; If it did not return the birds must be brought. If it remained unchanged in both weeks, the stones must be taken out, and the wall scraped and plastered, and a week must be allowed. If it then returned the house must be pulled down; If it did not return, the birds must be brought. If before cleanness was attained through the birds a new nega appeared, the house must be pulled down; But if it appeared after cleanness through the birds had been attained, it must be inspected as if it had appeared for the first time.",
|
123 |
+
"In the case of a stone in a corner, when the stone is taken out it, he must take it all out; But when [the house is] torn down he tears down his own [part] and leaves that which belongs to his neighbor. Thus it follows that there is a greater stringency for taking out than for tearing down. Rabbi Elazar says: if a house is built of rows of head stones and small stones, and a nega appears on a head stone, all of it must be taken out; but if it appeared on the small stones, he takes out his stones and leaves the others.",
|
124 |
+
"A house in which a nega appeared if it had an upper chamber above it, the beams are considered part of the upper chamber. If the nega appeared in the upper chamber the beams are considered part of the lower room. If there was no upper chamber above it, its stones and wood and earth must be torn down with it. He may save the frames and the window lattices. Rabbi Judah says: a frame that is built over the house must be torn down with it. Its stones and wood and earth convey uncleanness if they are of the minimum size of an olive. Rabbi Eliezer Hisma says: whatever their size.",
|
125 |
+
"A house that has been isolated conveys uncleanness from its inside; And one that has been certified unclean, both from its inside and from its outside. Both convey uncleanness if one enters in.",
|
126 |
+
"If one who builds in cleanliness with stones from a house that was isolated and the nega returned to the [former] house, the stones must be taken out. If it returned to the stones, the first house must be torn down, and the stones serve the second house while the signs are under observation.",
|
127 |
+
"If a house overshadowed a house with a nega and so also if a tree overshadowed a house with a nega, anyone who enters the outer [of the two] remains clean, the words of Rabbi Elazar ben Azariah. Rabbi Elazar said: if one stone of it causes uncleanness by entering, should not the house itself cause uncleanness by entering?",
|
128 |
+
"If an unclean person stood under a tree and a clean person passed by, the latter becomes unclean. If a clean person stood under a tree and an unclean one passed by, the former remains clean. If the latter stood still, the former becomes unclean. Similarly in the case of a leprous stone he remains clean. But if it was set down he becomes unclean.",
|
129 |
+
"If a person who was clean put his head and the greater part of his body inside an unclean house, he becomes unclean. And if an unclean man put his head and the greater part of his body inside a clean house he causes it to be unclean. If he put three fingerbreadths square of a clean cloak into an unclean house, the cloak becomes unclean; And if he put even the size of an olive of an unclean [cloak] into a clean house, the house becomes unclean.",
|
130 |
+
"If a person entered a house afflicted with a nega, carrying his clothes upon his shoulders, and his sandals and rings in his hands, both he and they become unclean immediately. If, however, he was wearing his clothes and had his sandals on his feet and his rings on his hands, he becomes unclean immediately, but they remain clean, unless he stayed as much time as is required for the eating of half a loaf of wheat bread and not of barley bread, while in a reclining posture and eating with some condiment.",
|
131 |
+
"If he was standing inside, and he stretched his hands outside, with his rings on his hands, if he stayed [inside] as much time as is required for the eating of half a loaf, they become unclean. If he was standing outside, stretching his hands inside, with his rings on his hands: Rabbi Judah says that they are unclean immediately, But the sages say: only after he leaves them there as much time as is required for the eating of half a loaf. They said to Rabbi Judah: if when all his body is unclean he does not render that which is on him unclean unless he stayed there long enough to eat half a loaf, when all of his body is not unclean, is it not logical that he should not render that which is on him unclean unless he stayed there long enough to eat half a loaf?",
|
132 |
+
"If a metzora entered a house all the vessels in it, even up to the roof beams, become unclean. Rabbi Shimon says: only up to a height of four cubits. Vessels become unclean immediately. Rabbi Judah says: only if the metzora stayed there as much time as is required for the lighting of a lamp.",
|
133 |
+
"If he enters a synagogue, a partition ten handbreadths high and four cubits wide must be made for him. He should enter first and come out last. Any vessel that affords protection by having a tightly fitting cover in the tent of a corpse affords protection by a tightly fitting cover in the house of one afflicted by a nega, And whatsoever affords protection when covered in the tent of a corpse affords protection when covered in the house of one afflicted with a nega, the words of Rabbi Meir. Rabbi Yose says: any vessel that affords protection by having a tightly fitting cover in the tent of a corpse affords protection when covered in the house of one afflicted with a nega; and whatsoever affords protection when covered in the tent of a corpse remains clean even when uncovered in a leprous house."
|
134 |
+
],
|
135 |
+
[
|
136 |
+
"How would they purify a metzora?A new earthenware flask and a quarter of a log of living water was put in it. Two undomesticated birds are also brought. One of these was slaughtered over the earthenware vessel and over the living water. A hole was dug and it was buried in his presence. Cedarwood, hyssop and scarlet wool were taken and bound together with the remaining ends of the strip of wool. Near to these were brought the tips of the wings and the tip of the tail of the second bird. All were dipped together, and sprinkled upon the back of the metzora's hand seven times. Some say that the sprinkling was done upon his forehead. In the same manner one would sprinkle on the lintel of a house from the outside.",
|
137 |
+
"He now comes to set free the living bird. He does not turn his face towards the sea or towards the city or towards the wilderness, for it is said, \"But he shall let the living bird go out of the city into the open field\" (Leviticus 14:53). He now comes to shave off the hair of the metzora. He passes a razor over the whole of his skin, and he [the metzora] washes his clothes and immerses himself. He is then clean so far as to not convey uncleanness by entrance, but he still conveys uncleanness as does a sheretz. He may enter within the walls [of Jerusalem], but must keep away from his house for seven days, and he is forbidden to have intercourse.",
|
138 |
+
"On the seventh day he shaves off his hair a second time in the manner of the first shaving, he washes his garments and immerses himself. He is clean in so far as not to convey uncleanness as a sheretz, but he was still like a tevul yom. He may eat second tithe. After sunset he may eat terumah. After he had brought his offering of atonement, he may also eat sacred things. Thus there are three grades in the purification of a metzora and three grades in the purification of a woman after child birth.",
|
139 |
+
"There are three who must shave their hair, and their shaving of it is a commandment: the nazirite, the metzora, and the Levites. If any of these cut their hair but not with a razor, or if they left even two remaining hairs, their act is of no validity.",
|
140 |
+
"With regard to the two birds: the commandment is that they be alike in appearance, in size and in price; and they must be purchased at the same time. But even if they are not alike they are valid; And if one was purchased on one day and the other the next they are also valid. If after one of the birds had been slaughtered it was found that it was not wild, a partner must be purchased for the second, and the first may be eaten. If after it had been slaughtered it was found to terefah, a partner must be purchased for the second and the first may be made use of. If the blood had been spilled out, the bird that was to be let go must be left to die. If the one that was to be let go died, the blood must be spilled out.",
|
141 |
+
"The mitzvah of the cedarwood is for it to be one cubit in length, and in thickness a quarter of that of the leg of a bed, when one leg is divided into two halves and these two into four. The mitzvah of the hyssop is that it should be neither ezovyon (lavendula) nor blue hyssop nor Roman hyssop nor wild hyssop nor any kind of hyssop that has an accompanying name.",
|
142 |
+
"On the eighth day he would bring three beasts: a sin-offering, a guilt-offering and a whole burnt-offering. And a poor man would bring a sin-offering of a bird and a burnt-offering of a bird.",
|
143 |
+
"He comes to the guilt-offering and he puts his two hands on it. He then slaughters it. Two priests receive its blood, one in a vessel and the other in his hand. He who received it in the vessel proceeded to sprinkle it on the wall of the altar. The one who received it in his hand would approach the metzora. The metzora had in the meantime immersed himself in the chamber of the metzoraim. He would come and stand at the Nikanor gate. Rabbi Judah says: he did not require immersion.",
|
144 |
+
"[The metzora] put in his head inside and [the priest] applied [the blood] to the tip of his ear; [He put in] his hand and [the priest] applied [the blood] to the thumb of his hand. [He put in] his foot and [the priest] applied [the blood] to the big toe of his foot. Rabbi Judah says: he put in all three at the same time. If he had no thumb on his hand or no big toe on his foot or no right ear he could never become clean. Rabbi Eliezer says: [the blood] is applied to the place where they were. Rabbi Shimon says: if he applied it to the left side, the obligation has been fulfilled.",
|
145 |
+
"[The priest] then took some [of the contents] of the log of oil and poured it into his colleague's hand; And if he poured it into his own hand, the obligation is fulfilled. He then dipped [his right forefinger] in the oil and sprinkled it seven times towards the Holy of Holies, dipping it for every sprinkling. He then approached the metzora, to the same places that he applied the blood he now applied the oil, as it is said, \"Over the same places as the blood of the guilt offering; 29 and what is left of the oil in his palm the priest shall put on the head of the one being cleansed, to make expiation for him before the Lord.\" (Leviticus 14:28-29). If he \"put upon,\" he has made atonement, but if he did not \"put upon,\" he did not make atonement, the words of Rabbi Akiba. Rabbi Yohanan ben Nuri says: these are but the remainders of the mitzvah. Whether he \"put upon\" or did not \"put upon,\" atonement is made, only it is accounted to him as if he did not make atonement. If any oil was missing from the log before it was poured out it may be filled up again; if after it was poured out, other oil must be brought anew, the words of Rabbi Akiva. Rabbi Shimon says: if any oil was missing from the log before it was applied, it may be filled up; but if after it had been applied, other oil must be brought anew.",
|
146 |
+
"If a metzora brought his sacrifice as a poor man and he became rich, or as a rich man and he became poor, all depends on the sin-offering, the words of Rabbi Shimon. Rabbi Judah says: all depends on the guilt-offering.",
|
147 |
+
"A poor metzora who brought the sacrifice of a rich man has fulfilled his duty; But a rich metzora that brought the sacrifice of a poor man has not fulfilled his duty. A man may bring a poor man's sacrifice for his son, his daughter, his slave or his female, and thereby enable them to eat of the offerings. Rabbi Judah says: for his wife also he must bring the sacrifice of a rich man; and the same applies to any other sacrifice to which she is liable.",
|
148 |
+
"If the sacrifices of two metzoraim were mixed up and after the sacrifice of one of them had been offered one of the metzoraim died: this is what the men of Alexandria asked of Rabbi Joshua. He answered them: let him assign his possessions to another person, and bring the poor man's sacrifice."
|
149 |
+
]
|
150 |
+
],
|
151 |
+
"versions": [
|
152 |
+
[
|
153 |
+
"Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
|
154 |
+
"http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/"
|
155 |
+
]
|
156 |
+
],
|
157 |
+
"heTitle": "משנה נגעים",
|
158 |
+
"categories": [
|
159 |
+
"Mishnah",
|
160 |
+
"Seder Tahorot"
|
161 |
+
],
|
162 |
+
"sectionNames": [
|
163 |
+
"Chapter",
|
164 |
+
"Mishnah"
|
165 |
+
]
|
166 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Negaim/Hebrew/Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri.json
ADDED
@@ -0,0 +1,168 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "he",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Negaim",
|
4 |
+
"versionSource": "https://archive.org/details/MishnaCorrectedKaufman00WHOLE",
|
5 |
+
"versionTitle": "Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"license": "PD",
|
8 |
+
"digitizedBySefaria": true,
|
9 |
+
"actualLanguage": "he",
|
10 |
+
"languageFamilyName": "hebrew",
|
11 |
+
"isSource": true,
|
12 |
+
"isPrimary": true,
|
13 |
+
"direction": "rtl",
|
14 |
+
"heTitle": "משנה נגעים",
|
15 |
+
"categories": [
|
16 |
+
"Mishnah",
|
17 |
+
"Seder Tahorot"
|
18 |
+
],
|
19 |
+
"text": [
|
20 |
+
[
|
21 |
+
"<small>א</small>\nמַרְאוֹת נְגָעִים שְׁנַיִם שֶׁהֵן אַרְבָּעָה: \nבַּהֶרֶת עַזָּה כַשֶּׁלֶג, \nשְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל. <כַּסִּיד> \nוְהַשְּׂאֵת כִּקְרוּם בֵּיצָה, \nוּשְׁנִיָּה לָהּ כְּצֶמֶר לָבָן. \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nהַשְּׂאֵת כְּצֶמֶר לָבָן, \nוּשְׁנִיָּה לָהּ כִּקְרוּם בֵּיצָה. \n",
|
22 |
+
"<small>ב</small>\nהַפָּתוֹךְ שֶׁבַּשֶּׁלֶג, כְּיַיִן הַמָּזוּג בְּשֶׁלֶג; \nהַפָּתוֹךְ שֶׁבַּסִּיד, כְּדָם הַמָּזוּג בֶּחָלָב. \nדִּבְרֵי רְבִּי יִשְׁמָעֵאל. \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nאֲדַמְדַּם שֶׁבָּזֶה וְשֶׁבָּזֶה, כְּיַיִן הַמָּזוּג בַּמַּיִם, \nאֶלָּא שֶׁלַּשֶּׁלֶג עַזָּה, וְשֶׁלַּסִּיד דְּהֵה מִמֶּנָּה. \n",
|
23 |
+
"<small>ג</small>\nאַרְבָּעָה מַרְאוֹת הָאֵלּוּ מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, \nלִפְטוֹר, לְהַחֲלִיט, וּלְהַסְגִּיר. \nלְהַסְגִּיר אֶת הָעוֹמֵד בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, \nוְלִפְטוֹר אֶת הָעוֹמֵד בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי. <לפטור> \nלְהַחֲלִיט אֶת שֶׁנּוֹלַד לוֹ מִחְיָה, אוֹ שֵׂעָר לָבָן, \nכַּתְּחִלָּה, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, \nוּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, <בסוף>\nלְאַחַר הַפְּטוּר. \nלְהַחֲלִיט אֶת שֶׁנּוֹלַד לוֹ פִסָּיוֹן, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, \nוּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, <בסוף>\nלְאַחַר הַפְּטוּר. \nלְהַחֲלִיט אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן מִתּוֹךְ הַפְּטוּר. \nלִפְטוֹר אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן מִתּוֹךְ הַחְלֵט אוֹ מִתּוֹךְ הַסְגֵּר. \nאֵלּוּ מַרְאוֹת נְגָעִים שֶׁכָּל נְגָעִים תְּלוּיִין בָּהֶן. \n",
|
24 |
+
"<small>ד</small>\nרְבִּי דוֹסָה בֶן הַרְכִינָס אוֹמֵר: \nמַרְאוֹת נְגָעִים שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה. <שְׁלֹשָׁה> \nעֲקַבְיָה בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: \nשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם. \nרְבִּי חֲנַנְיָה סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: \nאֵין רוֹאִין אֶת הַנְּגָעִים כַּתְּחִלָּה לְאַחַר הַשַּׁבָּת, \nשֶׁהַשָּׁבוּעַ שֶׁלּוֹ חָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת; \nוְלֹא בַשֵּׁנִי, \nשֶׁהַשָּׁבוּעַ שֵׁנִי שֶׁלּוֹ חָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת; \nוְלֹא בַשְּׁלִישִׁי לַבָּתִּים, \nשֶׁהַשָּׁבוּעַ שְׁלִישִׁי שֶׁלּוֹ חָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nלְעוֹלָם רוֹאִין אֶת הַנְּגָעִים. \nחָל לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַשַּׁבָּת, \nמַעֲבִירִין לְאַחַר הַשַּׁבָּת. <וּמַעֲבִירִין> \nוְיֵשׁ בַּדָּבָר לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר. \n",
|
25 |
+
"<small>ה</small>\nכֵּיצַד לְהָקֵל? \nהָיָה בוֹ שֵׂעָר לָבָן, וְהָלַךְ לוֹ שֵׂעָר לָבָן. \nהָיוּ לְבָנוֹת, וְהִשְׁחִירוּ. \nאַחַת שְׁחוֹרָה וְאַחַת לְבָנָה, וְהִשְׁחִירוּ שְׁתֵּיהֶן. \nאֲרֻכּוֹת, וְהִקְצִירוּ. \nאַחַת אֲרֻכָּה וְאַחַת קְצָרָה, וְהִקְצִירוּ שְׁתֵּיהֶן. \nנִסְמַךְ הַשְּׁחִין לִשְׁתֵּיהֶן, אוֹ לְאַחַת מֵהֶן. \nהִקִּיף הַשְּׁחִין אֶת שְׁתֵּיהֶן, אוֹ אֶת אַחַת מֵהֶן, \nאוֹ חֲלָקָן, \nהַשְּׁחִ��ן, וּמִחְיַת הַשְּׁחִין, \nוְהַמִּכְוָה, וּמִחְיַת הַמִּכְוָה, \nוְהַבֹּהַק. \nהָיְתָה בוֹ מִחְיָה, וְהָלְכָה לָהּ הַמִּחְיָה; \nהָיְתָה מְרֻבַּעַת, וְנֶעֱשֵׂית עֲגֻלָּה אוֹ אֲרֻכָּה, \nמְבֻצֶּרֶת, וְנֶעֱשֵׂית מִן הַצַּד, \nמְכֻנֶּסֶת, וְנִתְפַּזְּרָה, \nוּבָא הַשְּׁחִין וְנִכְנַס לְתוֹכָהּ. \nהִקִּיפָהּ, חֲלָקָהּ, אוֹ מִעֲטָהּ, \nהַשְּׁחִין, אוֹ מִחְיַת הַשְּׁחִין, \nוְהַמִּכְוָה, וּמִחְיַת הַמִּכְוָה, \nוְהַבֹּהַק. \nהָיָה בוֹ פִסָּיוֹן וְהָלַךְ לוֹ פִסָּיוֹן, \nאוֹ שֶׁהָלְכָה לָהּ הָאוֹם, אוֹ שֶׁנִּתְמַעֲטָה, \nאֵין בָּזֶה וּבָזֶה כַגָּרִיס. \nהַשְּׁחִין וּמִחְיַת הַשְּׁחִין, \nוְהַמִּכְוָה וּמִחְיַת הַמִּכְוָה, \nוְהַבֹּהַק, \nוְחוֹלְקִין בֵּין הָאוֹם לַפִּסָּיוֹן. \nהֲרֵי אֵלּוּ לְהָקֵל. \n",
|
26 |
+
"<small>ו</small>\nכֵּיצַד לְהַחְמִיר? \nלֹא הָיָה בוֹ שֵׂעָר לָבָן, וְנוֹלַד לוֹ שֵׂעָר לָבָן. \nהָיוּ שְׁחוֹרוֹת, וְהִלְבִּינוּ. \nאַחַת שְׁחוֹרָה וְאַחַת לְבָנָה, וְהִלְבִּינוּ שְׁתֵּיהֶן. \nקְצָרוֹת, וְהֶאֱרִיכוּ. \nאַחַת קְצָרָה וְאַחַת אֲרֻכָּה, וְהֶאֱרִיכוּ שְׁתֵּיהֶן. \nנִסְמַךְ הַשְּׁחִין לִשְׁתֵּיהֶן, אוֹ לְאַחַת מֵהֶן. \nהִקִּיף הַשְּׁחִין לִשְׁתֵּיהֶן, אוֹ אֶת אַחַת מֵהֶן, \nאוֹ חֲלָקָן, \nהַשְּׁחִין וּמִחְיַת הַשְּׁחִין, \nוְהַמִּכְוָה וּמִחְיַת הַמִּכְוָה, \nוְהַבֹּהַק, \nוְהָלְכוּ לָהֶן. \nלֹא הָיְתָה בוֹ מִחְיָה, וְנוֹלְדָה לּוֹ מִחְיָה. \nהָיְתָה עֲגֻלָּה אוֹ אֲרֻכָּה, וְנֶעֱשֵׂית מְרֻבַּעַת, \nמִן הַצַּד, וְנֶעֱשֵׂית מְבֻצֶּרֶת, \n[מְפֻזֶּרֶת], וְנִתְכַּנָּסָה, \nוּבָא הַשְּׁחִין וְנִכְנַס לְתוֹכָהּ. \nהִקִּיפָהּ, חֲלָקָהּ, אוֹ מִעֲטָהּ, \nהַשְּׁחִין אוֹ מִחְיַת הַשְּׁחִין, \nוְהַמִּכְוָה וּמִחְיַת הַמִּכְוָה וְהַבֹּהַק, \nוְהָלְכוּ לָהֶן. \nלֹא הָיָה בוֹ פִסָּיוֹן, וְנוֹלַד לוֹ פִסָּיוֹן. \nהַשְּׁחִין וּמִחְיַת הַשְּׁחִין, \nוְהַמִּכְוָה וּמִחְיַת הַמִּכְוָה וְהַבֹּהַק, \nחוֹלְקִין בֵּין הָאוֹם לַפִּסָּיוֹן, \nוְהָלְכוּ לָהֶן. \nהֲרֵי אֵלּוּ לְהַחְמִיר. \n\n\n\n"
|
27 |
+
],
|
28 |
+
[
|
29 |
+
"<small>א</small>\nבַּהֶרֶת עַזָּה נִרְאֵית בַּגַּרְמְנִי כֵהָה, \nוְהַכֵּהָה בַכּוּשִׁי עַזָּה. \nרְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: \nבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנִי כַפָּרָתָן, הֲרֵי הֵן כְּאֶשְׁכְּרַע, \nלֹא שְׁחוֹרִים, וְלֹא לְבָנִים, אֶלָּא בֵינוֹנִיִּים. \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nיֵשׁ לַצַּיָּרִים סַמְמַנִּין, \nשֶׁהֵן צָרִים צוּרוֹת שְׁחוֹרוֹת, לְבָנוֹת וּבֵינוֹנִיּוֹת. \nמֵבִיא סַם בֵּינוֹנִי וּמַקִּיפוֹ מִבַּחוּץ, \nוְתֵרָאֶה כַבֵּינוֹנִי. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nמַרְאוֹת נְגָעִים לְהָקֵל, אֲבָל לֹא לְהַחֲמִיר; \nיֵרָאֶה הַגַּרְמְנִי בִבְשָׂרוֹ לְהָקֵל, \n[וְהַכּוּשִׁי בַבֵּינוֹנִי לְהָקֵל.] \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nזֶה וָזֶה בַּבֵּינוֹנִי. \n",
|
30 |
+
"<small>ב</small>\nאֵין רוֹאִין אֶת הַנְּגָעִין בַּשַׁחְרִית, וּבֵין הָעַרְבַּיִם, \nוְלֹא בְתוֹךְ הַבַּיִת, וְלֹא בְיוֹם מְעֻנָּן, \nלְפִי שֶׁכֵּהָה נִרְאֵית עַזָּה, \nוְלֹא בַצָּהֳרַיִם, \nלְפִי שֶׁעַזָּה נִרְאֵית כֵּהָה. \nאֵמָתַי רוֹאִין? \nבְּשָׁלוֹשׁ, וּבְאַרְבַּע, וּבְחָמֵשׁ, \nוּבְשֶׁבַע, וּבִשְׁמוֹנֶה, וּבְתֵשַׁע. \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nבְּאַרְבַּע, וּבְחָמֵשׁ, \nוּבִשְׁמוֹנֶה, וּבְתֵשַׁע. \n",
|
31 |
+
"<small>ג</small>\nכֹּהֵן הַסּוֹמֵא בְאַחַת מֵעֵינָיו, \nאוֹ שֶׁכָּהָה מְאוֹר עֵינָיו, \nלֹא יִרְאֶה הַנְּגָעִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (וַיִּקְרָא יג,יב) \n\"לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן\". \nהַבַּיִת הֶאָפֵל, \nאֵין פּוֹתְחִין בּוֹ חַלּוֹנוֹת לִרְאוֹת אֶת נִגְעוֹ. \n",
|
32 |
+
"<small>ד</small>\nכֵּיצַד רְאִיַּת הַנֶּגַע? \nהָאִישׁ נִרְאֶה כְעוֹדֵר, וּכְמוֹסֵק זֵיתִים. \nהָאִשָּׁה כְעוֹרֶכֶת, וּכְמֵנִיקָה אֶת בְּנָהּ, \nוּכְאוֹרֶגֶת בָּעֳמָדִים עַל הַשֶּׁחִי, לְיָד הַיְמָנִית. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאַף כְּטוֹוָה בַפִּשְׁתָּן, עַל הַשְּׂמָאלִית. \nכַּשֵּׁם שֶׁהוּא נִרְאֶה לְנִגְעוֹ, \nכָּךְ הוּא נִרְאֶה לְתִגְלַחְתּוֹ. \n",
|
33 |
+
"<small>ה</small>\nכָּל הַנְּגָעִין אָדָן רוֹאֶה, \nחוּץ מִנִּגְעֵי עַצְמוֹ. \nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nאַף לֹא נִגְעֵי קְרוֹבָיו. \nוְכָל הַנְּדָרִין אָדָן מַתִּיר, \nחוּץ מִנִּדְרֵי עַצְמוֹ. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאַף לֹא נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁבֵּינָהּ לְבֵין אֲחֵרִים. \nכָּל הַבְּכוֹרוֹת אָדָן רוֹאֶה, \nחוּץ מִבְּכוֹרֵי עַצְמוֹ. \n\n\n\n"
|
34 |
+
],
|
35 |
+
[
|
36 |
+
"<small>א</small>\nהַכֹּל מִטַּמִּין בִּנְגָעִין, <מיטמין; מְטַמִּין>\nחוּץ מִן הַגּוֹיִם וְגֵר תּוֹשָׁב. <ותושב> \nהַכֹּל כְּשֵׁרִין לִרְאוֹת אֶת הַנְּגָעִים, \nאֶלָּא שֶׁהַטֻּמְאָה וְהַטַּהֲרָה מִפִּי כֹהֵן. \nאוֹמְרִים לוֹ: \n\"אֱמֹר טָמֵא!\" \nוְהוּא אוֹמֵר: \n\"טָמֵא\". \n\"אֱמֹר טָהוֹר!\" \nוְהוּא אוֹמֵר: \n\"טָהוֹר\". \nאֵין רוֹאִין שְׁנֵי נְגָעִים כְּאַחַת, \nבֵּין בְּאִישׁ אֶחָד, בֵּין בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים, \nאֶלָּא רוֹאֶה אֶת הָרִאשׁוֹן, \nמַסְגִּירוֹ, וּמַחֲלִיטוֹ, וּפוֹטְרוֹ, \nוְחוֹזֵר לַשֵּׁנִי. \nאֵין מַסְגִּירִין אֶת הַמֻּסְגָּר, \nוְלֹא מַחֲלִיטִין אֶת הַמֻּחְלָט. \nוְאֵין מַסְגִּירִין אֶת הַמֻּחְלָט, \nוְאֵין מַחֲלִיטִין אֶת הַמֻּסְגָּר. \nאֲבָל כַּתְּחִלָּה, \nוּבְסוֹף שָׁבוּעַ, מַסְגִּיר מַסְגִּיר, \nוּמַחֲלִיט מַחֲלִיט, \nמַסְגִּיר וּפוֹטֵר, \nמַחֲלִיט וּפוֹטֵר. \n",
|
37 |
+
"<small>ב</small>\nחָתָן שֶׁנִּרְאָה בוֹ נֶגַע, \nנוֹתְנִין לוֹ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, \nלוֹ וּלְבֵיתוֹ וְלִכְסוּתוֹ. \nוְכֵן בָּרֶגֶל, נוֹתְנִין לוֹ כָל יְמֵי הָרֶגֶל. \n",
|
38 |
+
"<small>ג</small>\nעוֹר הַבָּשָׂר מִטַּמֵּא בִשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, <מְטַמֵּא>\nוּבִשְׁלֹשָׁה סִימָנִין: \nבְּשֵׂעָר לָבָן, וּבְמִחְיָה, וּבְפִסָּיוֹן. \nבְּשֵׂעָר לָבָן וּבְמִחְיָה, \nכַּתְּחִלָּה, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, \nלְאַחַר הַפְּטוּר. <ולאחר> \nוּבַפִּסָּיוֹן, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, \nלְאַחַר הַפְּטוּר. \nוּמִטַּמֵּא בִשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, <וּמְטַמֵּא>\nשֶׁהֵן שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם. \n",
|
39 |
+
"<small>ד</small>\nהַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה מִטַּמִּין בְּשָׁבוּעַ אֶחָד, <מְטַמִּין>\nבִּשְׁנֵי סִימָנִין: \nבְּשֵׂעָר לָבָן וּבַפִּסָּיוֹן. \nבְּשֵׂעָר לָבָן, \nכַּתְּחִלָּה, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ, \nלְאַחַר הַפְּטוּר. \nוּבַפִּסָּיוֹן, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ, \nלְאַחַר הַפְּטוּר. \nוּמִטַּמִּין בְּשָׁבוּעַ אֶחָד, \nשֶׁהוּא שִׁבְעַת יָמִים. \n",
|
40 |
+
"<small>ה</small>\nהַנְּתָקִין מִטַּמִּין בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, <מְטַמִּין>\nבִּשְׁנֵי סִימָנִין: \nבְּשֵׂעָר צָהֹב דַּק, וּבְפִסָּיוֹן. \nבְּשֵׂעָר צָהֹב דַּק, \nכַּתְּחִלָּה, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, \nוּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, \nלְאַחַר הַפְּטוּר. \nוּבְפִסָּיוֹן, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, \nוּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, \nלְאַחַר הַפְּטוּר. \nוּמִטַּמִּין בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, <וּמְטַמִּין>\nשֶׁהֵן שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם. \n",
|
41 |
+
"<small>ו</small>\nהַקָּרַחַת וְהַגַּבַּחַת מִטַּמּוֹת בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, \nוּבִשְׁנֵי סִימָנִין: \nבְּמִחְיָה וּבְפִסָּיוֹן. \nבְּמִחְיָה, \nכַּתְּחִלָּה, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, \nוּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, \nלְאַחַר הַפְּטוּר. \nוּבְפִסָּיוֹן, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, \nוּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, \nלְאַחַר הַפְּטוּר. \nוּמִטַּמּוֹת בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, \nשֶׁהֵן שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם. \n",
|
42 |
+
"<small>ז</small>\nהַבְּגָדִין מִטַּמִּין בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, \nבִּשְׁלֹשָׁה סִימָנִין: \nבִּירַקְרַק, וּבַאֲדַמְדַּם, וּבַפִּסָּיוֹן. \nבִּירַקְרַק וּבַאֲדַמְדַּם, \nכַּתְּחִלָּה, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, \nוּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, \nלְאַחַר הַפְּטוּר. \nוּבַפִּסָּיוֹן, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, \nוּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, \nלְאַחַר הַפְּטוּר. \nוּמִטַּמִּין בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, \nשֶׁהֵן שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם. \n",
|
43 |
+
"<small>ח</small>\nהַבָּתִּים מִטַּמִּין בִּשְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת, \nבִּשְׁלֹשָׁה סִימָנִים: \nבִּירַקְרַק, וּבַאֲדַמְדַּם, וּבַפִּסָּיוֹן. \nבִּירַקְרַק וּבַאֲדַמְדַּם, \nכַּתְּחִלָּה, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, \nוּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, \nוּבְסוֹף שָׁבוּעַ שְׁלִישִׁי, \nלְאַחַר הַפְּטוּר. \n[וּבַפִּסָּיוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ שְׁלִישִׁי, \nלְאַחַר הַפְּטוּר.] \nוּמִטַּמִּין בִּשְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת, \nשֶׁהֵן תִּשְׁעָה עָשָׂר יוֹם. \nאֵין בִּנְגָעִים פָּחוּת מִשָּׁבוּעַ אֶחָד, \nוְלֹא יָתֵר עַל שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת. \n\n\n\n"
|
44 |
+
],
|
45 |
+
[
|
46 |
+
"<small>א</small>\nיֵשׁ בְּשֵׂעָר לָבָן מַה שֶּׁאֵין בַּפִּסָּיוֹן, \nוְיֵשׁ בַּפִּסָּיוֹן מַה שֶּׁאֵין בְּשֵׂעָר לָבָן. \nשֶׁשֵּׂעָר לָבָן מְטַמֵּא כַתְּחִלָּה, \nוּמְטַמֵּא בְכָל מַרְאֵה לֹבֶן, \nוְאֵין בּוֹ סִימָן טַהֲרָה. \nוְיֵשׁ בַּפִּסָּיוֹן, \nשֶׁהַפִּסָּיוֹן מְטַמֵּא בְּכָל שֶׁהוּא, \nוּמְטַמֵּא בְכָל הַנְּגָעִים, חוּץ מִן הַנֶּגַע, <לנגע>\nמַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשֵׂעָר לָבָן. \n",
|
47 |
+
"<small>ב</small>\nיֵשׁ בַּמִּחְיָה מַה שֶּׁאֵין בַּפִּסָּיוֹן, \nוְיֵשׁ בַּפִּסָּיוֹן מַה שֶּׁאֵין בַּמִּחְיָה. \nשֶׁהַמִּחְיָה מְטַמָּא כַּתְּחִלָּה, \nוּמְטַמָּא בְכָל מַרְאֶה, \nוְאֵין בָּהּ סִימָן טַהֲרָה. \nוְיֵשׁ בַּפִּסָּיוֹן, \nשֶׁהַפִּסָּיוֹן מְטַמֵּא בְכָל שֶׁהוּא, \nוּמְטַמֵּא בְכָל הַנְּגָעִים, חוּץ מִן הַנֶּגַע, <לנגע>\nמַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּמִּחְיָה. \n",
|
48 |
+
"<small>ג</small>\nיֵשׁ בְּשֵׂעָר לָבָן מַה שֶּׁאֵין בַּמִּחְיָה, \nוְיֵשׁ בַּמִּחְיָה מַה שֶּׁאֵין בְּשֵׂעָר לָבָן. \nשֶׁשֵּׂעָר לָבָן מְטַמֵּא בַשְּׁחִין וּבַמִּכְוָה, \nבִּמְכֻנָּס וּבִמְפֻזָּר, \nוּבִמְבֻצָּר וְשֶׁלֹּא מְבֻצָּר. \nוְיֵשׁ בַּמִּחְיָה, \nשֶׁהַמִּחְיָה מְטַמָּא בַּקָּרַחַת וּבַגַּבַּחַת, \nהֲפוּכָה וְשֶׁלֹּא הֲפוּכָה, \nוּמְעַכֶּבֶת אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן, \nוּמְטַמָּא בְכָל מַרְאֶה, \nמַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשֵׂעָר לָבָן. \n",
|
49 |
+
"<small>ד</small>\nשְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, \nעִקָּרָן מַשְׁחִיר וְרֹאשָׁן מַלְבִּין, [טָהוֹר.] \nעִקָּרָן מַלְבִּין וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר, טָמֵא. \nכַּמָּה יְהֵא בַּלִּבְלוֹנִית? \nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nכָּל שֶׁהוּא. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nכְּדֵי לִקְרֹץ בַּזּוֹג. \nהָיְתָה אַחַת מִלְּמַטָּן, וְנֶחְלְקָה מִלְמַעְלָן, \nוְהִיא נִרְאֵית כִּשְׁתַּיִם, טָהוֹר. \nבַּהֶרֶת, וּבָהּ שֵׂעָר לָבָן אוֹ שֵׂעָר שָׁחוֹר, טָמֵא. \nאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמֵּא מִעֵט מְקוֹם שֵׂעָר שָׁחוֹר אֶת הַבַּהֶרֶת, \nמִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ. \n",
|
50 |
+
"<small>ה</small>\nבַּהֶרֶת כַּגָּרִיס וְחוּט יוֹצֵא מִמֶּנָּה, \nאִם יֶשׁ בּוֹ רֹחַב שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, \nזֻקָּקָה לְשֵׂעָר לָבָן וּלְפִסָּיוֹן, \nאֲבָל לֹא לְמִחְיָה. \nשְׁתֵּי בֶהָרוֹת וְחוּט יוֹצֵא מִזּוֹ לָזוֹ, \nאִם יֶשׁ בּוֹ רֹחַב שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, מְצָרְפָן; \nוְאִם לָאו, אֵין מְצָרְפָן. <אֵינָן>\n",
|
51 |
+
"<small>ו</small>\nבַּהֶרֶת כַּגָּרִיס וּבָהּ מִחְיָה כָעֲדָשָׁה, \nוְשֵׂעָר לָבָן בְּתוֹךְ הַמִּחְיָה, \nהָלְכָה הַמִּחְיָה, טְמֵאָה מִפְּנֵי שֵׂעָר לָבָן; \nהָלַךְ שֵׂעָר לָבָן, טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר, \nמִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֲפָכַתּוּ הַבַּהֶרֶת. \nבַּהֶרֶת הִיא וּמִחְיָתָהּ כַּגָּרִיס, \nוְשֵׂעָר לָבָן בְּתוֹךְ הַבַּהֶרֶת, \nהָלְכָה הַמִּחְיָה, טְמֵאָה מִפְּנֵי שֵׂעָר לָבָן; \nהָלַךְ שֵׂעָר לָבָן, טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר, \nמִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֲפָכַתּוּ הַבַּהֶרֶת כַּגָּרִיס. \nוּמוֹדֶה, \nשֶׁאִם יֵשׁ בִּמְקוֹם שֵׂעָר לָבָן כַּגָּרִיס, \nשֶׁהוּא טָמֵא. \n",
|
52 |
+
"<small>ז</small>\nבַּהֶרֶת וּבָהּ מִחְיָה וּפִסָּיוֹן, \nהָלְכָה הַמִּחְיָה, (הַפִּסָּיוֹן) טְמֵאָה מִפְּנֵי הַפִּסָּיוֹן; \nהָלַךְ הַפִּסָּיוֹן, טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה. \nוְכֵן בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְפִסָּיוֹן. \nהָלְכָה וְחָזְרָה בְסוֹף שָׁבוּעַ, \nהֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיַת. <כסלע> \nלְאַחַר הַפְּטוּר, תֵּרָאֶה כַתְחִלָּה. \nהָיְתָה עַזָּה וְנֶעֱשֵׂית כֵּהָה, \nכֵּהָה וְנֶעֱשֵׂית עַזָּה, \nהֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיָתָה, \nוּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִתְמַעֵט מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת. \nכָּנְסָה אוֹ פָסְתָה, \n[פָּסְתָה] וְכָנְסָה, \nרְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, \nוַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. \n",
|
53 |
+
"<small>ח</small>\nבַּהֶרֶת כַּגָּרִיס וּפָסַת כַּחֲצִי גָרִיס, \nוְהָלַךְ מִן הָאוֹם כַּחֲצִי גָרִיס, \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nתֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה. \nוַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. \n",
|
54 |
+
"<small>ט</small>\nבַּהֶרֶת כַּגָּרִיס וּפָסַת כַּחֲצִי גָרִיס וָעוֹד, \nהָלְכָה לָהּ הָאוֹם כַּחֲצִי גָרִיס, \nרְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, \nוַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. \n\n<small>י</small>\nבַּהֶרֶת כַּגָּרִיס וּפָסַת כַּגָּרִיס וָעוֹד, \nוְהָלְכָה לָהּ הָאוֹם, \nרְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nתֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה. \n",
|
55 |
+
"<small>יא</small>\nבַּ��ֶרֶת כַּגָּרִיס, וּפָסַת כַּגָּרִיס, \nוְנוֹלַד לַפִּסָּיוֹן מִחְיָה אוֹ שֵׂעָר לָבָן, \nוְהָלְכָה לָהּ הָאוֹם, \nרְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא; \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nתֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה. \n\n<small>יב</small>\nבַּהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס וּבָהּ שַׂעְרָה אַחַת, \nוְנוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס וּבָהּ שַׂעְרָה אַחַת, \nהֲרֵי זוֹ לְהַסְגִּיר. \n\n<small>יד</small>\nבַּהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, \nוְנוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס וּבָהּ שַׂעְרָה אַחַת, \nהֲרֵי זוֹ לְהַסְגִּיר. \n",
|
56 |
+
"<small>יה</small>\nבַּהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, \nנוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גָרִיס וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, \nהֲרֵי זוֹ לְהַחֲלִיט. \nמִפְּנֵי שֶׁאָמָרוּ: \nאִם בַּהֶרֶת קָדְמָה לְשֵׂעָר לָבָן, טָמֵא, \nוְאִם שֵׂעָר לָבָן קָדַם לַבַּהֶרֶת, טָהוֹר. \nוְאִם סָפֵק, טָמֵא. \nרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ קֵהֵא. \n\n\n\n"
|
57 |
+
],
|
58 |
+
[
|
59 |
+
"<small>א</small>\nכָּל סְפֵק נְגָעִים טָהוֹר, \nחוּץ מִזֶּה, וְעוֹד אַחֵר. \nוְאֵי זֶה זֶה? \nמִי שֶׁהָיְתָה בוֹ בַהֶרֶת כַּגָּרִיס וְהִסְגִּירוּהָ, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ וַהֲרֵי הִיא כַסֶּלַע, \nסָפֵק שֶׁהִיא הִיא, \nסָפֵק שֶׁאַחֶרֶת בָּאָה תַחְתֶּיהָ, \nטָמֵא. \n",
|
60 |
+
"<small>ב</small>\nהֶחֱלִיטוֹ בְשֵׂעָר לָבָן, \nהָלַךְ שֵׂעָר לָבָן, וְחָזַר שֵׂעָר לָבָן; \nוְכֵן בַּמִּחְיָה, וּבַפִּסָּיוֹן. \nכַּתְּחִלָּה, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, \nלְאַחַר הַפְּטוּר, \nהֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיַת. \nהֶחֱלִיטוֹ בַמִּחְיָה, \nוְהָלְכָה הַמִּחְיָה, וְחָזְרָה מִחְיָה, \nוְכֵן בְּשֵׂעָר לָבָן, וּבַפִּסָּיוֹן. \nכַּתְּחִלָּה, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, \nלְאַחַר הַפְּטוּר, \nהֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיַת. \nהֶחֱלִיטוֹ בַפִּסָּיוֹן, \nהָלַךְ הַפִּסָּיוֹן וְחָזַר הַפִּסָּיוֹן, \nוְכֵן בְּשֵׂעָר לָבָן, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, \nלְאַחַר הַפְּטוּר, \nהֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיַת. \n",
|
61 |
+
"<small>ג</small>\nשְׂעַר פְּקֻדָּה, \nעֲקַבְיָה בֶן מַהֲלַלְאֵל מְטַמֵּא, \nוַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. \nאֵי זֶה הוּא שְׂעַר פְּקֻדָּה? \nמִי שֶׁהָיְתָה בוֹ בַהֶרֶת וּבָהּ שֵׂעָר לָבָן, \nהָלְכָה הַבַּהֶרֶת וְהִנִּיחָה לְשֵׂעָר לָבָן בִּמְקוֹמוֹ, \nוְחָזְרָה, \nעֲקַבְיָה בֶן מַהֲלַלְאֵל מְטַמֵּא, \nוַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. \nאָמַר רְבִּי עֲקִיבָה: \nמוֹדֶה אֲנִי בָזֶה שֶׁהוּא טָהוֹר. \nוְאֵי זֶה הוּא שְׂעַר פְּקֻדָּה? \nמִי שֶׁהָיְתָה בוֹ בַהֶרֶת כַּגָּרִיס וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, \nהָלַךְ מִמֶּנָּה כַּחֲצִי גָרִיס, \nוְהִנִּיחַ לְשֵׂעָר לָבָן בִּמְקוֹם הַבַּהֶרֶת, \nוְחָזְרָה. \nאָמְרוּ לוֹ: \nכַּשֵּׁם שֶׁבִּטְּלוּ אֶת דִּבְרֵי רְבִּי עֲקַבְיָה, \nכָּךְ דְּבָרֶיךָ אֵינָן מְקֻיָּמִין. <אף>\n",
|
62 |
+
"<small>ד</small>\nכָּל סְפֵק נְגָעִים כַּתְּחִלָּה, טָהוֹר, \nעַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לַטֻּמְאָה. \nמִשֶּׁנִּזְקַק לַטֻּמְאָה, סְפֵקוֹ טָמֵא. \nכֵּיצַד? \nשְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ אֵצֶל הַכֹּהֵן, \nבָּזֶה בַהֶרֶת כַּגָּרִיס, \nוּבָזֶה בַהֶרֶת כַּסֶּלַע; \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ, \nבָּזֶה כַסֶּלַע וּבָזֶה כַסֶּלַע, \nוְאֵין יָדוּעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן פָּסַת, \nבֵּין בְּאִישׁ אֶחָד, בֵּין בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים, טָהוֹר. \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nבְּאִישׁ אֶחָד, טָמֵא, \nבִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים, טָהוֹר. \n",
|
63 |
+
"<small>ה</small>\nמִשֶּׁנִּזְקַק לַטֻּמְאָה סְפֵקוֹ טָמֵא, \nכֵּיצַד? \nשְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ אֵצֶל הַכֹּהֵן, \nבָּזֶה בַהֶרֶת כַּגָּרִיס \nוּבָזֶה בַהֶרֶת כַּסֶּלַע; \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ, \nבָּזֶה כַסֶּלַע וָעוֹד וּבָזֶה כַסֶּלַע וָעוֹד, \nשְׁנֵיהֶן טְמֵאִין. \nאַף עַל פִּי שֶׁחָזְרוּ לִהְיוֹת כַּסֶּלַע וְכַסֶּלַע, \nשְׁנֵיהֶן טְמֵאִין, \nעַד שֶׁיַּחְזְרוּ לִהְיוֹת כַּגָּרִיס. \nזֶה הוּא שֶׁאָמָרוּ: \nמִשֶּׁנִּזְקַק לַטֻּמְאָה, סְפֵקוֹ טָמֵא. \n\n\n\n"
|
64 |
+
],
|
65 |
+
[
|
66 |
+
"<small>א</small>\nגּוּפָהּ שֶׁלַּבַּהֶרֶת, כַּגָּרִיס הַקִּלְקִי מְרֻבָּע. \nמְקוֹם הַגָּרִיס, תֵּשַׁע עֲדָשׁוֹת. \nמְקוֹם עֲדָשָׁה, אַרְבַּע שְׂעָרוֹת. \nנִמְצְאוּ שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ שְׂעָרוֹת. \n",
|
67 |
+
"<small>ב</small>\nבַּהֶרֶת כַּגָּרִיס וּבָהּ מִחְיָה כָעֲדָשָׁה, \nרָבַת הַבַּהֶרֶת, טְמֵאָה, <רְבַת>\nנִתְמַעֲטָה, טְהוֹרָה. \nרָבַת הַמִּחְיָה, טְמֵאָה, <רְבַת>\nנִתְמַעֲטָה, טְהוֹרָה. \n",
|
68 |
+
"<small>ג</small>\nבַּהֶרֶת כַּגָּרִיס וּבָהּ מִחְיָה פְחוּתָה מִכָּעֲדָשָׁה, \nרְבַת הַבַּהֶרֶת, טְמֵאָה, \nנִתְמַעֲטָה, טְהוֹרָה; \nרְבַת הַמִּחְיָה, טְמֵאָה, \nנִתְמַעֲטָה, \nרְבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא, \nוַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, \nשֶׁאֵין הַנֶּגַע פּוֹסֶה לְתוֹכָהּ. \n",
|
69 |
+
"<small>ד</small>\nבַּהֶרֶת יְתֵרָה מִכַּגָּרִיס, \nוּבָהּ מִחְיָה יְתֵרָה מִכָּעֲדָשָׁה, \nרָבוּ אוֹ שֶׁנִּתְמַעָטוּ, טְמֵאִין, \nוּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְמַעֲטוּ מִכַּשֵּׁעוּר. \n",
|
70 |
+
"<small>ה</small>\nבַּהֶרֶת כַּגָּרִיס וּמִחְיָה כָּעֲדָשָׁה מַקַּפְתָּהּ, \nוְחוּץ לַמִּחְיָה בַהֶרֶת, \nהַפְּנִימִית לְהַסְגִּיר, \nוְהַחִיצוֹנָה לְהַחֲלִיט. \nאָמַר רְבִּי יוֹסֵה: \nאֵין מִחְיָה סִימַן טֻמְאָה לַחִיצוֹנָה. \nמִחְיָה שֶׁהַבַּהֶרֶת לְתוֹכָהּ, \nנִתְמַעֲטָה וְהָלְכָה לָהּ, \nרַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: \nאִם מִבִּפְנִים הִיא כָלַת, \nסִימַן פִּסָּיוֹן לַפְּנִימִית, \nוְהַחִיצוֹנָה טְהוֹרָה; \nאִם מִבַּחוּץ, הַחִיצוֹנָה טְהוֹרָה. \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְהוֹרָה. \n",
|
71 |
+
"<small>ו</small>\nאָמַר רְבִּי שִׁמְעוֹן: \nאֵמָתַי? \nבִּזְמַן שֶׁהִיא כָּעֲדָשָׁה מוּבַאת. \nהָיְתָה יְתֵרָה מִכָּעֲדָשָׁה, \nהַמּוֹתָר סִימַן פִּסָּיוֹן לַפְּנִימִית, \nוְהַחִיצוֹנָה טְמֵאָה. \nהָיָה בוֹ בֹהַק פָּחוּת מִכָּעֲדָשָׁה, \nסִימַן פִּסָּיוֹן לַפְּנִימִית, \nוְאֵין סִימַן הַפִּסָּיוֹן לַחִיצוֹנָה. <לפיסיון>\n",
|
72 |
+
"<small>ז</small>\nעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע רָאשֵׁי אֵבָרִים בָּאָדָם, \nאֵינָן מִטַּמִּין מִשֵּׁם מִחְיָה: \nרָאשֵׁי אֶצְבָּעוֹת יָדַיִם וְרַגְלַיִם, \nרָאשֵׁי אָזְנַיִם, \nרֹאשׁ הַחֹטֶם, \nרֹאשׁ הַגְּוִיָּה, \nרָאשֵׁי הַדַּדִּים בָּאִשָּׁה. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאַף שֶׁלָּאִישׁ. \nרְבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: \nאַף הַיַּבְּלוֹת וְהַדַּלְדּוּלִין, \nאֵינָן מִטַּמִּין מִשֵּׁם מִחְיָה. \n",
|
73 |
+
"<small>ח</small>\nאֵלּוּ מְקוֹמוֹת בָּאָדָם שֶׁאֵינָן מִטַּמִּין בַּבַּהֶרֶת: \nתּוֹךְ הָעַיִן, \nתּוֹךְ הָאֹזֶן, \nתּוֹךְ הַחֹטֶם, \nתּוֹךְ הַפֶּה, \nתּוֹךְ הַקְּמָטִין שֶׁבַּצַּוָּאר, \nתּוֹךְ הַדַּד, \nוּבֵית הַשֶּׁחִי, \nכַּף הָרֶגֶל, \nוְהַצִּפֹּרֶן, \nהָרֹאשׁ, \nוְהַזָּקָן. \nהַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח הַמּוֹרְדִין, \nאֵינָן מִטַּמִּין בִּנְגָעִים, \nוְאֵינָן מִצְטָרְפִין בִּנְגָעִים, \nוְאֵין הַנֶּגַע פּוֹסֶה לְתוֹכָן, \nוְאֵינָן מִטַּמִּין מִשֵּׁם מִחְיָה, \nוְאֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן. \nחָזַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן וְנִקְרָחוּ, \nהַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח וְנֶעֱשׁוּ צָרְבָה, \nהֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמִּין בִּנְגָעִים, \nוְאֵינָן מִצְטָרְפִין עִם הַנְּגָעִים, \nוְאֵין הַנֶּגַע פּוֹסֶה לְתוֹכָן, \nוְאֵינָן מִטַּמִּין מִשֵּׁם מִחְיָה, \nאֲבָל מְעַכְּבִין אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן. \nהָרֹאשׁ וְהַזָּקָן שֶׁלֹּא הֶעֱלוּ שֵׂעָר, \nהַדַּלְדּוּלִין שֶׁבָּרֹאשׁ וְשֶׁבַּזָּקָן, \nנִדּוֹנִין כְּעוֹר הַבָּשָׂר. \n\n\n\n"
|
74 |
+
],
|
75 |
+
[
|
76 |
+
"<small>א</small>\nאֵלּוּ בֶהָרוֹת טְהוֹרוֹת: \nשֶׁהָיוּ בוֹ קֹדֶם לְמַתַּן תּוֹרָה, \nבַּגּוֹי וְנִתְגַּיַּר, \nבַּקָּטָן וְנוֹלַד, \nבַּקֶּמֶט וְנִגְלָה, \nבָּרֹאשׁ וּבַזָּקָן, \nבַּשְּׁחִין וּבַמִּכְוָה וּבַקֶּדַח הַמּוֹדְרִין. \nחָזַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן וְנִקְרָחוּ, \nהַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח וְנֶעֱשׁוּ צָרְבָה, טְהוֹרִין. \nהָרֹאשׁ וְהַזָּקָן עַד שֶׁלֹּא הֶעֱלוּ שֵׂעָר, \nהֶעֱלוּ שֵׂעָר, וְנִקְרָחוּ. \nהַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח עַד שֶׁלֹּא נֶעֱשׂוּ צָרְבָה, \nנֶעֱשׂוּ צָרֶבֶת, וְחָיוּ, \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב מְטַמֵּא, \nשֶׁתְּחִלָּתָן וְסוֹפָן טָמֵא, \nוַחֲכָמִין מְטַהֲרִין. \n",
|
77 |
+
"<small>ב</small>\nנִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶן, \nבֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחְמִיר. \nכֵּיצַד לְהָקֵל? \nהָיְתָה כַשֶּׁלֶג, \nוְנֶעֱשֵׂית כְּסִיד הַהֵיכָל, כְּצֶמֶר לָבָן, וְכִקְרוּם בֵּיצָה, \nוְנֶעֱשֵׁית מִסְפַּחַת שְׂאֵת, אוֹ מִסְפַּחַת עַזָּה. \nכֵּיצַד לְהַחֲמִיר? \nהָיְתָה כִקְרוּם בֵּיצָה, \nוְנֶעֱשֵׂית כְּצֶמֶר לָבָן, כְּסִיד הַהֵיכָל, וְכַשֶּׁלֶג, \nרְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר, \nרְבִּי אֶלְעָזָר חֲסָמָה אוֹמֵר: \nלְהָקֵל, טָהוֹר, \nוּלְהַחְמִיר, תֵּרָאֶה כַּתְּחִלָּה. \n(רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nבֵּין לְהָקֵל, בֵּין לְהַחֲמִיר, תֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה.) \n",
|
78 |
+
"<small>ג</small>\nבַּהֶרֶת וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, \nכַּתְּחִלָּה, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, מַסְגִּיר; \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, \nלְאַחַר הַפְּטוּר, יִפְטֹר; \nעוֹדֵהוּ מַסְגִּיר וּפוֹטְרוֹ, \nוְנוֹלְדוּ לוֹ סִימָנֵי טֻמְאָה, יַחְלִיט. \nבַּהֶרֶת וּבָהּ סִימָנֵי טֻמְאָה, יַחְלִיט. \nעוֹדֵהוּ מַחֲלִיטוֹ, וְהָלְכוּ לָהֶן סִימָנֵי טֻמְאָה, \nכַּתְּחִלָּה, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, יַסְגִּיר; \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, \nלְאַחַר הַפְּטוּר, יִפְטֹר. \n",
|
79 |
+
"<small>ד</small>\nהַתּוֹלֵשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה, וְהִכְוָה אֶת הַמִּחְיָה, \nעוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'. \nוּלְטַהֲרָה? <המגיה מוסיף לפני כן: וְלַד ומוחק וּ>\nעַד שֶׁלֹּא בָא אֵצֶל הַכֹּהֵן, טָהוֹר, \nלְאַחַר חֲלֵטוֹ, טָמֵא. \nאָמַר רְבִּי עֲקִיבָה: \nשָׁאַלְתִּי אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל \nוְאֶת רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ בָּהוֹלְכִים לַמֵּדְבַת: \nבְּתוֹךְ הֶסְגֵּרוֹ מַה הוּא? \nאָמְרוּ לִי: \nלֹא שָׁמַעְנוּ, אֲבָל שָׁמַעְנוּ: \nעַד שֶׁלֹּא בָא אֵצֶל הַכֹּהֵן, טָהוֹר, \nלְאַחַר חֲלִיטוֹ, טָמֵא. \nהִתְחַלְתִּי מֵבִיא לָהֶם רְאָיוֹת. \nאֶחָד עוֹמֵד בִּפְנֵי הַכֹּהֵן, \nוְאֶחָד בְּתוֹךְ הֶסְגֵּרוֹ, טָהוֹר, \nעַד שֶׁיְּטַמֶּנּוּ הַכֹּהֵן. \nמֵאֵמָתַי הִיא טַהֲרָתוֹ? \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nלִכְשֶׁיִּוָּלֵד בּוֹ נֶגַע אַחֵר וְיִטָּהֵר מִמֶּנּוּ. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nעַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ, \nאוֹ עַד שֶׁתִּתְמַעֵט בַּהֶרְתּוֹ מִכַּגָּרִיס. \n",
|
80 |
+
"<small>ה</small>\nמִי שֶׁהָיְתָה בוֹ בַהֶרֶת וְנִקְצָצָה, טְהוֹרָה. \nקְצָצָהּ מִתְכַּוֵּן, \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nלִכְשֶׁיִּוָּלֵד בּוֹ נֶגַע אַחֵר וְיִטָּהֵר מִמֶּנּוּ. <לו> \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nעַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ. \nהָיְתָה בְרֹאשׁ הָעָרְלָה, יִמּוֹל. \n\n\n\n"
|
81 |
+
],
|
82 |
+
[
|
83 |
+
"<small>א</small>\nהַפּוֹרֵחַ מִן הַטָּמֵא, טָהוֹר. \nחָזְרוּ בוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִים, טָמֵא, \nעַד שֶׁתִּתְמַעֵט בַּהֶרְתּוֹ מִכַּגָּרִיס. \nמִן הַטָּהוֹר, טָמֵא. \nחָזְרוּ בוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִים, טָמֵא, \nעַד שֶׁתַּחְזֹר בַּהַרְתּוֹ לִכְמוֹת שֶׁהָיַת. \n",
|
84 |
+
"<small>ב</small>\nבַּהֶרֶת כַּגָּרִיס וּבָהּ מִחְיָה כָעֲדָשָׁה, \nפָּרְחָה בְכֻלּוֹ, \nוְאַחַר כָּךְ הָלְכָה לָהּ מִחְיָה, \nאוֹ שֶׁהָלְכָה לָהּ מִחְיָה, \nוְאַחַר כָּךְ פָּרְחָה בְכֻלּוֹ, טָהוֹר. \nנוֹלְדָה לוֹ מִחְיָה, טָמֵא. \nנוֹלַד לוֹ שֵׂעָר לָבָן, \nרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַמֵּא, \nוַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. \n",
|
85 |
+
"<small>ג</small>\nבַּהֶרֶת וּבָהּ שֵׂעָר לָבָן, \nפָּרְחָה בְכֻלּוֹ, \nאַף עַל פִּי שֶׁשֵּׂעָר לָבָן בִּמְקוֹמוֹ, \nטָהוֹר. \nבַּהֶרֶת וּבָהּ פִּסָּיוֹן, \nפָּרְחָה בְכֻלּוֹ, טָהוֹר. \nוְכֻלָּן, שֶׁחָזְרוּ בָהֶן רָאשֵׁי אֵבָרִים, \nהֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין; \nפָּרְחָה בְמִקְצָתוֹ, טָמֵא, \nפָּרְחָה בְכֻלּוֹ, הֲרֵי הוּא טָהוֹר. \n",
|
86 |
+
"<small>ד</small>\nכָּל פְּרִיחַת רָאשֵׁי אֵבָרִים, \nשֶׁבִּפְרִיחָתָן טִהֲרוּ טָמֵא, וּכְשֶׁחָזְרוּ, טְמֵאִין. \nכָּל חֲזָרַת רָאשֵׁי אֵבָרִים, <חזירת>\nשֶׁבַּחֲזָרָתָן טִמְּאוּ טָהוֹר, <שבחזירתן>\nנִתְכַּסּוּ, טָהוֹר, \nנִתְגַּלּוּ, טָמֵא, \nאֲפִלּוּ מֵאָה פַעַם. \n",
|
87 |
+
"<small>ה</small>\nכָּל הָרָאוּי לִטַּמֵּא בְּנֶגַע הַבַּהֶרֶת, \nמְעַכֵּב אֶת הַפְּרִיחָה. <מעכבת> \nכָּל שֶׁאֵינוּ רָאוּי לִטַּמֵּא בְנֶגַע הַבַּהֶרֶת, \nאֵינוּ מְעַכֵּב אֶת הַפְּרִיחָה. \nכֵּיצַד? \nפָּרְחָה בְכֻלּוֹ, אֲבָל לֹא בָרֹאשׁ וּבַזָּקָן, \nהַשְּׁחִין, וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח וְהַמּוֹרְדִין, \nחָזַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן וְנִקְרָחוּ, \nהַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח וְנֶעֱשׁוּ צָרְבָה, \nטְהוֹרִין. \nפָּרְחָה בְכֻלּוֹ, \nאֲבָל לֹא בְכַחֲצִי עֲדָשָׁה סָמוּךְ לָרֹאשׁ וְלַזָּקָן, \nלַשְּׁחִין, וְלַמִּכְוָה וְלַקֶּדַח, \nחָזַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן וְנִקְרָחוּ, \nהַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח וְנֶעֱשׁוּ צָרְבָה, \nאַף עַל פִּי שֶׁנֶּעֱשָׂה מְקוֹם הַמִּחְיָה בַהֶרֶת, \nטָמֵא, עַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ. \n",
|
88 |
+
"<small>ו</small>\nשְׁתֵּי בֶהָרוֹת, \nאַחַת טְמֵאָה וְאַחַת טְהוֹרָה, \nפָּרְחָה מִזּוֹ לָזוֹ, \nוְאַחַר כָּךְ פָּרְחָה בְכֻלּוֹ, טָהוֹר. \nבִּשְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה, \nבִּשְׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה, \nבִּשְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו, \nבִּשְׁנֵי רִיסֵי עֵינָיו, \nאַף עַל פִּי מַדְבִּיקָן זֶה לָזֶה וְהֵן נִרְאִין כְּאַחַת, \nטָהוֹר. \nפָּרְחָה בְכֻלּוֹ, \nאֲבָל לֹא בַבֹּהַק, טָמֵא. \nחָזְרוּ בוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִים כְּמִין בֹּהַק, \nטָהוֹר. \nחָזְרוּ בוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִים פָּחוּת מִכָּעֲדָשָׁה, \nרְבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא, \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nבֹּהַק פָּחוּת מִכָּעֲדָשָׁה, \nסִימָן הַטֻּמְאָה כַּתְּחִלָּה, \nוְאֵין סִימַן טֻמְאָה בַסּוֹף. \n",
|
89 |
+
"<small>ז</small>\nהַבָּא בְכֻלּוֹ לָבָן, יַסְגִּיר. <יסגירו> \nנוֹלַד לוֹ שֵׂעָר לָבָן, יַחְלִיט. \nהִשְׁחִירוּ שְׁתֵּיהֶם, אוֹ אַחַת מֵהֶן, \nהִקְצִירוּ שְׁתֵּיהֶן, אוֹ אַחַת מֵהֶן, \nנִסְמַךְ הַשְּׁחִין לִשְׁתֵּיהֶן, אוֹ לְאַחַת מֵהֶן, \nהִקִּיף הַשְּׁחִין לִשְׁתֵּיהֶן, אוֹ לְאַחַת מֵהֶן, \nאוֹ חֲלָקָן; \nהַשְּׁחִין, וּמִחְיַת הַשְּׁחִין, \nוְהַמִּכְוָה, וּמִחְיַת הַמִּכְוָה, וְהַבֹּהַק, \nנוֹלַד לוֹ מִחְיָה, אוֹ שֵׂעָר לָבָן, טָמֵא. \nלֹא נוֹלַד לוֹ לֹא מִחְיָה וְלֹא שֵׂעָר לָבָן, טָהוֹר. \nוְכֻלָּם שֶׁחָזְרוּ בָהֶן רָאשֵׁי אֵבָרִים, \nהֲרֵי אֵלּוּ כְמוֹת שֶׁהָיוּ. \nפָּרְחָה בְמִקְצָתוֹ, טָמֵא. \nפָּרְחָה בְכֻלּוֹ, טָהוֹר. \n",
|
90 |
+
"<small>ח</small>\nוְאִם בְּכֻלּוֹ פָרְחָה כְּאַחַת, \nמִתּוֹךְ הַטַּהֲרָה, טָמֵא, <הטהורה>\nוּמִתּוֹךְ הַטֻּמְאָה, טָהוֹר. \nהַטָּהֵר מִתּוֹךְ הַסְגֵּר, <הטהור>\nפָּטוּר מִן הַפְּרִיעָה וּמִן הַפְּרִימָה, \nוּמִן הַתִּגְלַחַת, וּמִן הַצִּפֳּרִין; \nמִתּוֹךְ הַחְלֵט, חַיָּב בְּכֻלָּם. \nזֶה וָזֶה מִטַּמִּין בַּבִּיאָה. \n",
|
91 |
+
"<small>ט</small>\nהַבָּא בְכֻלּוֹ לָבָן וּבוֹ מִחְיָה כָעֲדָשָׁה, \nפָּרְחָה בְכֻלּוֹ, וְאַחַר כָּךְ חָזְרוּ בוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִין, \nרְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: \nכַּחְזָרַת רָאשֵׁי אֵבָרִין בְּבַהֶרֶת גְּדוֹלָה. <כחזירת> \nרְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: \nכַּחְזָרַת רָאשֵׁי אֵבָרִין בְּבַהֶרֶת קְטַנָּה. <כחזירת> \n",
|
92 |
+
"<small>י</small>\nיֵשׁ מַרְאֶה נִגְעוֹ לַכֹּהֵן וְנִשְׂכָּר, \nוְיֵשׁ מַרְאֶה וּמַפְסִיד. \nכֵּיצַד? \nמִי שֶׁהָיָה מֻחְלָט, \nוְהָלְכוּ לָהֶן סִימָנֵי טֻמְאָה, \nלֹא הִסְפִּיק לְהַרְאוֹתָהּ לַכֹּהֵן עַד שֶׁפָּרְחָה בְכֻלּוֹ, \nטָהוֹר, שֶׁאִלּוּ הֶרְאָהּ לַכֹּהֵן, הָיָה טָמֵא. \nבַּהֶרֶת וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, \nלֹא הִסְפִּיק לְהַרְאוֹתָהּ לַכֹּהֵן עַד שֶׁפָּרְחָה בְכֻלּוֹ, \nטָמֵא, שֶׁאִלּוּ הֶרְאָהּ לַכֹּהֵן, הָיָה טָהוֹר. \n\n\n\n"
|
93 |
+
],
|
94 |
+
[
|
95 |
+
"<small>א</small>\nהַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה מִטַּמִּין בְּשָׁבוּעַ אֶחָד, \nבִּשְׁנֵי סִימָנִים: \nבְּשֵׂעָר לָבָן וּבְפִסָּיוֹן. \nאֵי זֶה הוּא הַשְּׁחִין? \nלָקָה בָעֵץ בָּאֶבֶן וּבַגֶּפֶת, אוֹ בְמֵי טְבֶרְיָה, \nוְכָל שֶׁאֵינוּ מֵחֲמַת הָאֵשׁ, \nזֶה הוּא הַשְּׁחִין. <זו היא> \nוְאֵי זוֹ הִיא הַמִּכְוָה? \nנִכְוָה בַגַּחֶלֶת אוֹ בָרָמָץ, \nוְכָל שֶׁהוּא מֵחֲמַת הָאֵשׁ, \nזוֹ הִיא הַמִּכְוָה. \n",
|
96 |
+
"<small>ב</small>\nהַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, \nוְאֵין פּוֹסִין מִזֶּה לָזֶה, \nאֵינָן פּוֹסִין בְּעוֹר הַבָּשָׂר, \nוְלֹא עוֹר הַבָּשָׂר פּוֹסֶה לְתוֹכָן. \nהָיוּ מוֹרְדִין, טְהוֹרִין. \nוְעָשׁוּ קְרוּם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, \nזוֹ הִיא צָרֶבֶת הַשְּׁחִין הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה. \nחָזְרוּ וְחָיוּ, \nאַף עַל פִּי שֶׁמְּקוֹמָן צַלֶּקֶת, \nנִדּוֹנִין כְּעוֹר הַבָּשָׂר. \n",
|
97 |
+
"<small>ג</small>\nשָׁאֲלוּ אֶת רְבִּי אֱלִיעֶזֶר: <אלעזר>\nמִי שֶׁעָלַת לְתוֹךְ יָדוֹ בַהֶרֶת כַּסֶּלַע, \nוּמְקוֹמָהּ צָרֶבֶת הַשְּׁחִין? \nאָמַר לָהֶם: \nיַסְגִּיר. \nאָמְרוּ לוֹ: \nלָמָּה? \nלְגַדֵּל שֵׂעָר לָבָן אֵינָה רְאוּיָה, \nוּלַפִּסָּיוֹן אֵינָה פוֹסָה, \nוְלַמִּחְיָה אֵינָה מִטַּמָּא! \nאָמַר לָהֶן: \nשָׁמַעְתִּי, שֶׁמֵּא תִכְנֹס וְתִפְסֶה. \nאָמְרוּ לוֹ: \nוַהֲלֹא מְקוֹמָהּ כַּגָּרִיס? \nאָמַר לָהֶם: \nלֹא שָׁמַעְתִּי. \nאָמַר לוֹ רְבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתִירָה: \nאֶלְמַד בּוֹ? \nאָמַר לוֹ: \nאִם לְקַיֵּם דִּבְרֵי חֲכָמִים, הִין! \nאָמַר לוֹ: \nשֶׁמֵּא יִוָּלֵד לוֹ שְׁחִין אַחֵר חוּצָה לוֹ, \nוְיִפְסֶה לְתוֹכוֹ. \nאָמַר לוֹ: \nחָכָם גָּדוֹל אַתָּה, שֶׁקִּיַּמְתָּ דִבְרֵי חֲכָמִים! \n\n\n\n"
|
98 |
+
],
|
99 |
+
[
|
100 |
+
"<small>א</small>\nהַנְּתָקִין מִטַּמִּין בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, בִּשְׁנֵי סִימָנִים: \nבְּשֵׂעָר צָהֹב דַּק וּבְפִסָּיוֹן. \nבְּשֵׂעָר 'צָהֹב דָּק', לָקוּי קָצָר. \nדִּבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה. \nרְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: \nאֲפִלּוּ אָרוּךְ. \nאָמַר רְבִּי יוֹחָנָן: \nמַה הַלָּשׁוֹן אוֹמְרִין: \n'דַּק מַקֵּל זֶה, דַּק קָנֶה זֶה', \nדַּק לָקוּי קָצָר אוֹ דַק לָקוּי אָרוּךְ? \nאָמַר לוֹ רְבִּי עֲקִיבָה: \nעַד שֶׁאָנוּ לְמֵדִין מִן הַקָּנֶה, \nנִלְמַד מִן הַשֵּׂעָר! \n'דַּק שְׂעָרוֹ שֶׁלִּפְלוֹנִי', <דַּק שְׂעָרוֹ מַקֵּל שֶׁלִּפְלוֹנִי>\nדַּק לָקוּי קָצָר, לֹא דַק לָקוּי אָרוּךְ? \n",
|
101 |
+
"<small>ב</small>\nשֵׂעָר צָהֹב דַּק מְטַמֵּא מְכֻנָּס וּמְפֻזָּר, \nוּמְבֻצָּר, וְשֶׁלֹּא מְבֻצָּר, \nהָפוּךְ, וְשֶׁלֹּא הָפוּךְ. \nדִּבְרֵי רְבִּי יְהוּדָה. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nאֵינוּ מְטַמֵּא אֶלָּא הָפוּךְ. \nאָמַר רְבִּי שִׁמְעוֹן: \nוְדִין הוּא: \nמָה אִם שֵׂעָר לָבָן, שֶׁאֵין שֵׂעָר אַחֵר מַצִּיל מִיָּדוֹ, \nאֵינוּ מְטַמֵּא אֶלָּא הָפוּךְ, \nשֵׂעָר צָהֹב דַּק שֶׁשֵּׂעָר אַחֵר מַצִּיל מִיָּדוֹ, \nאֵינוּ דִין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא אֶלָּא הָפוּךְ? \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nכָּל מָקוֹם שֶׁצָּרַךְ לוֹמַר הָפַךְ, <הפוך>\nאָמַר הָפַךְ. \nאֲבָל הַנֶּתֶק, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: (וַיִּקְרָא יג,לב) \n\"לֹא הָיָה בוֹ שֵׂעָר צָהֹב\", \nמְטַמֵּא הָפוּךְ וְשֶׁלֹּא הָפוּךְ. <הפך; הפך>\n",
|
102 |
+
"<small>ג</small>\nהַצּוֹמֵחַ מַצִּיל מִיַּד שֵׂעָר צָהֹב וּמִיַּד הַפִּסָּיוֹן, \nמְכֻנָּס וּמְפֻזָּר, \nמְבֻצָּר, וְשֶׁלֹּא מְבֻצָּר. \nהַמְשֹׁאָר מַצִּיל מִיַּד שֵׂעָר צָהֹב וּמִיַּד הַפִּסָּיוֹן, \nמְכֻנָּס וּמְבֻצָּר, \nמַצִּיל מִן הַצַּד, \nעַד שֶׁיְּהֵא רָחוֹק מִן הַקָּמָה מְקוֹם שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. \nאַחַת צְהוּבָה וְאַחַת שְׁחוֹרָה, \nאַחַת צְהוּבָה וְאַחַת לְבָנָה, \nאֵינָן מַצִּילוֹת. \n",
|
103 |
+
"<small>ד</small>\nשֵׂעָר צָהֹב שֶׁקָּדַם אֶת הַנֶּתֶק, טָהוֹר. \nרְבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא. <יודה> \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: <ֶלְעָזָר>\nלֹא מְטַמֵּא, וְלֹא מַצִּיל. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nכָּל שֶׁאֵינוּ סִימַן טֻמְאָה בַנֶּתֶק, \nהֲ��ֵי הוּא סִימַן טַהֲרָה בַנֶּתֶק. <טהורה>\n",
|
104 |
+
"<small>ה</small>\nכֵּיצַד מְגַלְּחִין אֶת הַנֶּתֶק? \nמְגַלֵּחַ חוּצָה לוֹ, \nוּמַנִּיחַ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סָמוּךְ לוֹ, <סימן>\nכְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִכָּר אִם פָּסָה. \nהֶחֱלִיטוֹ בְשֵׂעָר צָהֹב, \nוְהָלַךְ שֵׂעָר צָהֹב, \nוְחָזַר שֵׂעָר צָהֹב, \nוְכֵן בַּפִּסָּיוֹן, \nכַּתְּחִלָּה, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, \nוּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, \nלְאַחַר הַפְּטוּר, \nהֲרֵי הִיא כְּמוֹת שֶׁהָיַת. \nהֶחֱלִיטוֹ בַפִּסָּיוֹן, \nוְהָלַךְ הַפִּסָּיוֹן, \nוְחָזַר הַפִּסָּיוֹן, \nוְכֵן בְּשֵׂעָר צָהֹב, \nבְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, \nוּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, \nלְאַחַר הַפְּטוּר, \nהֲרֵי הִיא כְּמוֹת שֶׁהָיַת. \n",
|
105 |
+
"<small>ו</small>\nשְׁנֵי נְתָקִים זֶה בְצַד זֶה, \nוְשִׁטָּה שֶׁלַּשֵּׂעָר מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶן, \nנִפְרַץ מִמָּקוֹם אֶחָד, טָמֵא; \nמִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת, טָהוֹר. \nכַּמָּה תְהֵא פִרְצָה? \nמְקוֹם שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. \nנִפְרַץ מִמָּקוֹם אֶחָד כַּגָּרִיס, טָמֵא. \n",
|
106 |
+
"<small>ז</small>\nשְׁנֵי נְתָקִים זֶה לִפְנִים מִזֶּה, \nוְשִׁטָּה שֶׁלַּשֵּׂעָר מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶן, \nנִפְרַץ מִמָּקוֹם אֶחָד, טָמֵא; <במקום>\nמִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת, טָהוֹר. \nכַּמָּה תְהֵא הַפִּרְצָה? \nמְקוֹם שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. \nנִפְרַץ מִמָּקוֹם אֶחָד כַּגָּרִיס, טָהוֹר. <במקום>\n",
|
107 |
+
"<small>ח</small>\nמִי שֶׁהָיָה בוֹ נֶתֶק וּבוֹ שֵׂעָר טָמֵא, \nוְנוֹלַד לוֹ שֵׂעָר שָׁחוֹר, טָהוֹר; \nאַף עַל פִּי נָטָה וְהָלַךְ לוֹ שֵׂעָר שָׁחוֹר, טָהוֹר. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: \nכָּל נֶתֶק שֶׁטָּהַר שָׁעָה אַחַת, \nאֵין לוֹ טֻמְאָה לְעוֹלָם. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nכָּל שֵׂעָר שָׁחוֹר שֶׁטָּהַר שָׁעָה אַחַת, <צהוב>\nאֵין לוֹ טֻמְאָה לְעוֹלָם. \n",
|
108 |
+
"<small>ט</small>\nמִי שֶׁהָיָה בוֹ נֶתֶק כַּגָּרִיס, \nוְנִתַּק כָּל רֹאשׁוֹ, טָהוֹר. \nהָרֹאשׁ וְהַזָּקָן אֵינָן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, \nדִּבְרֵי רְבִּי יְהוּדָה. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nמְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. \nאָמַר רְבִּי שִׁמְעוֹן: \nוְדִין הוּא: \nמָה עוֹר הַפָּנִים וְעוֹר הַבָּשָׂר, \nשֶׁיֵּשׁ דָּבָר אֶחָד מַפְסִיק בֵּינֵיהֶן, <אחר>\nמְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, \nהָרֹאשׁ וְהַזָּקָן, \nשֶׁאֵין דָּבָר אַחֵר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, \nאֵינוּ דִין שֶׁיְּעַכְּבוּ זֶה אֶת זֶה? \nהָרֹאשׁ וְהַזָּקָן אֵינָן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, \nוְאֵינָן פּוֹסִין מִזֶּה לָזֶה. \nוְאֵי זֶה הוּא הַזָּקָן? \nמִפֶּרֶק שֶׁלַּלֶּחִי עַד פִּיקָה שֶׁלַּגַּרְגֶּרֶת. \n",
|
109 |
+
"<small>י</small>\nהַקָּרַחַת וְהַגַּבַּחַת מִטַּמּוֹת בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, \nבִּשְׁנֵי סִימָנִין: \nבְּמִחְיָה וּבְפִסָּיוֹן. \nאֵי זוֹ הִיא הַקָּרַחַת? \nאָכַל נֶשֶׁם, סָךְ נֶשֶׁם, \nמַכָּה שֶׁאֵינָה רְאוּיָה לְגַדֵּל אֶת הַשֵּׂעָר. \nוְאֵי זוֹ הִיא הַקָּרַחַת? \nמִקָּדְקֹד הַשּׁוֹפֵעַ לְאַחֲרָיו עַד פִּיקָה שֶׁלַּצַּוָּאר. \nוְאֵי זוֹ הִיא הַגַּבַּחַת? \nמִקָּדְקֹד הַשּׁוֹפֵעַ לְפָנָיו עַד כְּנֶגֶד שֵׂעָר מִלְּמַעְלָן. \nהַקָּרַחַת וְהַגַּבַּחַת אֵינָן מִצְטָרְפוֹת זוֹ עִם זוֹ, \nוְאֵין פּוֹסוֹת מִזּוֹ לָזוֹ; \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: <יודה>\nאִם יֵשׁ שֵׂעָר בֵּינֵיהֶן, אֵינָן מִצְטָרְפוֹת; \nוְאִם לָאו, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת. \n\n\n\n"
|
110 |
+
],
|
111 |
+
[
|
112 |
+
"<small>א</small>\nכָּל הַבְּגָדִים מִטַּמִּין בַּנְּגָעִין, \nחוּץ מִשֶּׁלַּגּוֹיִם. \nהַלּוֹקֵחַ בְּגָדִים מִן הַגּוֹיִם, \nיֵרָאוּ כַתְּחִלָּה. \nעוֹרוֹת הַיָּם אֵינָן מִטַּמִּין בִּנְגָעִים. \nחִבֵּר לָהֶן מִן הַגָּדֵל בָּאָרֶץ, \nאֲפִלּוּ חוּט, מְשִׁיחָה, \nדָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, \nטָמֵא. \n",
|
113 |
+
"<small>ב</small>\nצֶמֶר גְּמַלִּים, צֶמֶר רְחֵלִים שֶׁטְּרָפָן זֶה בָזֶה, \nאִם רֹב מִן הַגְּמַלִּים, אֵינוּ מִטַּמֵּא בִנְגָעִים; \nאִם רֹב מִן הָרְחֵלִים, מִטַּמֵּא בִנְגָעִים; \nמַחְצָה לְמַחְצָה, מִטַּמֵּא בִנְגָעִים. \nוְכֵן הַפִּשְׁתָּן וְהַקִּנְבֵס שֶׁטְּרָפָן זֶה בָזֶה. \n",
|
114 |
+
"<small>ג</small>\nהָעוֹרוֹת וְהַבְּגָדִים הַצְּבוּעִין אֵינָן מִטַּמִּין בִּנְגָעִים. \nהַבָּתִּים, \nבֵּין צְבוּעִין, בֵּין שֶׁאֵינָן צְבוּעִים, \nמִטַּמִּין בִּנְגָעִים. \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nהָעוֹרוֹת כַּבָּתִּים. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nהַצְּבוּעִין בִּידֵי שָׁמַיִם מִטַּמִּין. \n",
|
115 |
+
"<small>ד</small>\nבֶּגֶד שֶׁשִּׁתְיוֹ צָבוּעַ וְעַרְבוֹ לָבָן, <ועירבו>\nעַרְבוֹ צָבוּעַ וְשִׁתְיוֹ לָבָן, <עירבו>\nהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנִּרְאֶה. \nהַבְּגָדִין מִטַּמִּין בִּירַקְרַק שֶׁבִּירוֹקִין, \nוּבַאֲדַמְדַּם שֶׁבָּאֲדֻמִּים. \nהָיָה יְרַקְרַק וּפָסָה אֲדַמְדַּם, \n[אֲדַמְדַּם] וּפָשָׂה יְרַקְרַק, \nטָמֵא. \nנִשְׁתַּנָּה וּפָסָה, נִשְׁתַּנָּה וְלֹא פָסָה, \nכְּאִלּוּ לֹא נִשְׁתַּנָּה. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nיֵרָאֶה כַּתְּחִלָּה. \n",
|
116 |
+
"<small>ה</small>\nהָעוֹמֵד בָּרִאשׁוֹן, \nיְכַבֵּס וְיַסְגִּיר. \nהָעוֹמֵד בַּשֵּׁנִי, \nיִשָּׂרֵף. \nהַפּוֹשֶׂה בָזֶה וּבָזֶה, \nיִשָּׂרֵף. \nהַכֵּהָה כַּתְּחִלָּה, \nרְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: \nיְכַבֵּס וְיַסְגִּיר. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nאֵינוּ זָקוּק לוֹ. \n\n<small>ו</small>\nהַכֵּהָה בָרִאשׁוֹן, \nיְכַבֵּס וְיַסְגִּיר. \nהַכֵּהָה בַשֵּׁנִי, \nקוֹרְעוֹ וְשׂוֹרֵף מַה שֶּׁקָּרַע, \nוְצָרִיךְ מַטְלֵית. \nרְבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: \nאֵינוּ צָרִיךְ מַטְלֵית. \n",
|
117 |
+
"<small>ז</small>\nחָזַר נֶגַע לַבֶּגֶד, \nמַצִּיל אֶת הַמַּטְלֵית. \nחָזַר לַמַּטְלִית, \nשׂוֹרֵף אֶת הַבֶּגֶד. \nהַטּוֹלֶה מִן הַמֻּסְגָּר בַּטָּהוֹר, \nחָזַר נֶגַע לַבֶּגֶד, \nשׂוֹרֵף אֶת הַמַּטְלֵית; \nחָזַר לַמַּטְלִית, \nהַבֶּגֶד הָרִאשׁוֹן יִשָּׂרֵף, \nוְהַמַּטְלֵית תְּשַׁמֵּשׁ אֶת הַבֶּגֶד הַשֵּׁנִי בְּסִימָנִין. \n",
|
118 |
+
"<small>ח</small>\nקֵיטָא שֶׁיֶּשׁ בָּהּ פְּסַפְסִין צְבוּעִין וּלְבָנִים, \nוּפוֹסִין מִזֶּה לָזֶה. \nשָׁאֲלוּ אֶת רְבִּי אֱלִיעֶזֶר: \nוַהֲרֵי הוּא פְסֶפֶס יְחִידִי? \nאָמַר לָהֶם: \nלֹא שָׁמַעְתִּי. \nאָמַר לוֹ רְבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתִירָה: \nאֲלַמֵּד בּוֹ? \nאָמַר לוֹ: \nאִם לְקַיֵּם דִּבְרֵי חֲכָמִים, הִן! \nאָמַר לוֹ: \nשֶׁמֵּא יַעֲמֹד בּוֹ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, טָמֵא. \nאָמַר לוֹ: \nחָכָם גָּדוֹל אַתָּה! שֶׁקִּיַּמְתָּ דִבְרֵי חֲכָמִים. \nהַפִּסְָּיוֹן וְהַסָּמוּךְ, כָּל שֶׁהוּא; \nהָרָחוֹק, כַּגָּרִיס; \nוְהַחוֹזֵר, כַּגָּרִיס. \n",
|
119 |
+
"<small>ט</small>\nהַשְּׁתִי וְהָעֵרֶב מִטַּמִּין בִּנְגָעִים מִיָּד. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nהַשְּׁתִי, מִשֶּׁיִּשָּׁלֵק, וְהָעֵרֶב מִיָּד, \nוְהָאוֹנִין שֶׁלַּפִּשְׁתָּן, מִשֶּׁיִּתְלַבֵּנוּ. \nכַּמָּה תְהֵא בַּפַּקַּעַת וּתְהֵא מִטַּמָּא בִנְגָעִים? <מִטַּמֵּא>\nכְּדֵי לֶאֱרֹג מִמֶּנָּה שָׁלוֹשׁ עַל שָׁלוֹשׁ שְׁתִי וָעֵרֶב, \nאֲפִלּוּ כֻלָּהּ שְׁתִי, וַאֲפִלּוּ כֻלָּהּ עֵרֶב. \nהָיְתָה פָסִיקוֹת, אֵינָה מִטַּמָּא בִנְגָעִים. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאֲפִלּוּ פְסִיקָה אַחַת וּקְשׁוּרָה, \nאֵינָה מִטַּמָּא בִּנְגָעִים. \n",
|
120 |
+
"<small>י</small>\nהַמַּעֲלֶה מִן הַפַּקַּעַת לַחֲבֶרְתָּהּ, \nמִן הַסָּלִיל לַחֲבֵרוֹ, \nמִן הַכָּבֵד הָעֶלְיוֹנָה לְכָבֵד הַתַּחְתּוֹנָה, \nוְכֵן שְׁנֵי דַפֵּי חָלוּק שֶׁנִּרְאָה נֶגַע בְּאֶחָד מֵהֶן, \nהֲרֵי הַשֵּׁנִי טָהוֹר. \nבְּנֶפֶשׁ הַמַּסֶּכֶת, \nוּבַשֶּׁתִי הָעוֹמֵד, \nהֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים מִיָּד. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nשֶׁתִי, אִם הָיָה רָצוּף, מִטַּמֵּא. \n",
|
121 |
+
"<small>יא</small>\nנִרְאָה בַשֶּׁתִי הָעוֹמֵד, \nהָאָרִיג טָהוֹר. \nנִרְאָה בְאָרִיג, \nהַשֶּׁתִי הָעוֹמֵד טָהוֹר. \nנִרְאָה בַסָּדִין, \nשׂוֹרֵף אֶת הַנּוּמִין. \nנִרְאָה בַנּוּמִין, \nהַסָּדִין טָהוֹר. \nחָלוּק שֶׁנִּרְאָה בוֹ נֶגַע, \nמַצִּיל אֶת הָאָמְרְיוֹת שֶׁבּוֹ, \nאֲפִלּוּ הֵן אַרְגָּמָן. \n",
|
122 |
+
"<small>יב</small>\nכָּל הָרָאוּי לִטַּמֵּא טְמֵא מֵת, \nאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוּ רָאוּי לִטַּמֵּא מִדְרָס, \nמִטַּמֵּא בִנְגָעִים, \nכְּגוֹן קֶלַע שֶׁלַּסְּפִינָה, \nוִילוֹן וְשָׁבִיס שֶׁלִּסְבָכָה, \nוּמִטְפְּחוֹת סְפָרִים, וְגִנְגִּלּוֹן, \nוּרְצוּעוֹת מַנְעָל וְסַנְדָּל שֶׁיֶּשׁ בָּהֶם רֹחַב כַּגָּרִיס, \nהֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמִּין בִּנְגָעִים. \nסָגוֹס שֶׁנִּרְאָה בוֹ נֶגַע, \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: \nעַד שֶׁיֵּרָאֶה בָאָרִיג וּבַמֻּכִּין. \nהַחֵמֶת וְהַתָּרְמֵל, נִרְאִין כְּדַרְכָּן, \nוּפוֹשֶׂה מִתּוֹכוֹ לְאַחֲרָיו, <ופוסה>\nוּמֵאַחֲרָיו לְתוֹכוֹ. \n",
|
123 |
+
"<small>יג</small>\nבֶּגֶד הַמֻּסְגָּר שֶׁנִּתְעָרַב בַּאֲחֵרִין, \nכֻּלָּם טְהוֹרִין; \nקִצְּצוֹ וַעֲשָׂאוֹ מֻכִּין, \nטָהוֹר, וּמֻתָּר בַּהֲנָיָתוֹ. \nוְהַמֻּחְלָט שֶׁנִּתְעָרַב בַּאֲחֵרִים, \nכֻּלָּם טְמֵאִים. \nקִצְּצוֹ וַעֲשָׂאוֹ מֻכִּין, \nטָמֵא, וְאָסוּר בַּהֲנָיָתוֹ. \n\n\n\n"
|
124 |
+
],
|
125 |
+
[
|
126 |
+
"<small>א</small>\nכָּל הַבָּתִּים מִטַּמִּין בִּנְגָעִים, חוּץ מִשֶּׁלַּגּוֹיִם. \nהַלּוֹקֵחַ בָּתִּים מִן הַגּוֹיִם, \nיֵרָאוּ כַתְּחִלָּה. \nבַּיִת עָגֹל, \nבַּיִת טְרִיגוֹן, \nבַּיִת הַבָּנוּי בַּסְּפִינָה אוֹ בָאַסְכַּדְיָה, \nעַל אַרְבַּע קוֹרוֹת, \nאֵינוּ מִטַּמֵּא בִנְגָעִים. \nוְאִם הָיָה מְרֻבָּע, \nאֲפִלּוּ עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדִים, \nמִטַּמֵּא. \n",
|
127 |
+
"<small>ב</small>\nבַּיִת שֶׁאֶחָד מִצְּדָדָיו מְחֻפֶּה בַשַּׁיִשׁ, \nאֶחָד בַּסֶּלַע וְאֶחָד בַּלְּבֵנִים וְאֶחָד בֶּעָפָר, \nטָהוֹר. \nבַּיִת שֶׁלֹּא הָיוּ בוֹ אֲבָנִים וְעֵצִים וְעָפָר, \nוְנִרְאָה בוֹ נֶגַע, \nוְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ בוֹ אֲבָנִים וְעֵצִים וְעָפָר, \nטָהוֹר. \nוְכֵן בֶּגֶד שֶׁלֹּא אָרַג בּוֹ שָׁלוֹשׁ עַל שָׁלוֹשׁ, \nוְנִרְאָה בוֹ נֶגַע, \nוְאַחַר כָּךְ אָרַג בּוֹ שָׁלוֹשׁ עַל שָׁלוֹשׁ, \nטָהוֹר. \nאֵין הַבַּיִת מִטַּמֵּא בִנְגָעִים, \nעַד שֶׁיְּהוּ בוֹ אֲבָנִים וְעֵצִים וְעָפָר. \n",
|
128 |
+
"<small>ג</small>\nכַּמָּה אֲבָנִים יְהוּ בוֹ? \nרְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: \nאַרְבַּע. \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nשְׁמוֹנֶה. \nשֶׁרֶבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: \nעַד שֶׁיֵּרָאֶה כִּשְׁנֵי גְרִיסִים עַל שְׁתֵּי אֲבָנִים \nאוֹ עַל אֶבֶן אַחַת. \nרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nעַד שֶׁיֵּרָאֶה כִּשְׁנֵי גְרִיסִים עַל שְׁתֵּי אֲבָנִים, \nלֹא עַל אֶבֶן אַחַת. \nרְבִּי אֶלְעָזָר בִּרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nעַד שֶׁיֵּרָאֶה כִּשְׁנֵי גְרִיסִים עַל שְׁתֵּי אֲבָנִים, \nבִּשְׁנֵי כֳתָלִים בְּזָוִית, \nאָרְכּוֹ כִשְׁנֵי גְרִיסִין, וְרָחְבּוֹ כַּגָּרִיס. \n",
|
129 |
+
"<small>ד</small>\nעֵצִים, כְּדֵי לִתֵּן תַּחַת הַשָּׁקוֹף. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nכְּדֵי לַעֲשׁוֹת סַנְדָּל לַאֲחוֹרֵי הַשָּׁקוֹף. \nעָפָר, כְּדֵי לִתֵּן בֵּין פַּצִּים לַחֲבֵרוֹ. \nקִירוֹת הָאֲבוּס וְקִירוֹת הַמְּחִיצָה \nאֵינָן מִטַּמִּין בִּנְגָעִים. \nיְרוּשָׁלַיִם וְחוּץ לָאָרֶץ אֵינָן מִטַּמִּין בִּנְגָעִים. \n",
|
130 |
+
"<small>ה</small>\nכֵּיצַד רְאִיַּת הַבַּיִת? \n\"וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר, \nכְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַבָּיִת\" (וַיִּקְרָא יד,לה). \nאֲפִלּוּ תַלְמִיד חֲכָמִים וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא נֶגַע וַדַּאי, \nלֹא יִגְזֹר וְיֹאמַר \"נֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת\", \nאֶלָּא \"כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת\". \n\n<small>ו</small>\n\"וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת\", \nאֲפִלּוּ חֲבִילֵי קָנִים. \nדִּבְרֵי רְבִּי יְהוּדָה. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nעֵסֶק הוּא לַפִּנּוּי? \nאָמַר רְבִּי מֵאִיר: \nוְכִי מָה מִטַּמֵּא לוֹ? \nאִם תֹּאמַר כְּלֵי עֵצוֹ וּבְגָדָיו וּמַתַּכְתּוֹ, \nמַטְבִּילָן וְהֵן טְהוֹרִין! \nוְעַל מָה חָסָה הַתּוֹרָה? \nעַל כְּלֵי חַרְשׂוֹ, וְעַל פָּכוֹ, וְעַל תַּפְיוֹ. \nאִם כֵּן חָסָה הַתּוֹרָה עַל מָמוֹנוֹ הַבָּזוּי, \nקוֹל וָחֹמֶר עַל מָמוֹנוֹ הֶחָבִיב; \nאִם כָּךְ עַל מָמוֹנוֹ, \nקוֹל וָחֹמֶר עַל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו; \nאִם כָּךְ עַל שֶׁלָּרָשָׁע, \nקַל וָחֹמֶר עַל שֶׁלַּצַּדִּיק. \n",
|
131 |
+
"<small>ז</small>\nוְאֵינוּ הוֹלֵךְ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַסְגִּיר, \nוְלֹא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁהַנֶּגַע בְּתוֹכוֹ וּמַסְגִּיר, \nאֶלָּא עוֹמֵד עַל פֶּתַח הַבַּיִת שֶׁהַנֶּגַע בְּתוֹכוֹ וּמַסְגִּיר, \nשֶׁנֶּאֱמַר: (וַיִּקְרָא יד,לח) \n\"וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן הַבַּיִת אֶל פֶּתַח הַבָּיִת, \nוְהִסְגִּיר אֶת הַבַּיִת שִׁבְעַת יָמִים\". \n\n<small>ח</small>\nוּבָא בְסוֹף הַשָּׁבוּעַ וְרָאָה אִם פָּסָה, (וַיִּקְרָא יד,מ) \n\"וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר בָּהֵן הַנָּגַע\", \n(וַיִּקְרָא יד,מב) <'וכובס שנ' וט'>\n\"וְלָקְחוּ אֲבָנִים אֲחֵרוֹת וְהֵבִיאוּ אֶל תַּחַת הָאֲבָנִים, \nוְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח אֶת הַבָּיִת\" \nוְאֵינוּ נוֹטֵל אֲבָנִים מִצַּד זֶה וּמֵבִיא לָזֶה, \nוְלֹא עָפָר מִצַּד זֶה וּמֵבִיא לָזֶה, \nוְלֹא סִיד מִכָּל מָקוֹם. \nוְאֵינוּ מֵבִיא לֹא אַחַת תַּחַת שְׁתַּיִם, \nוְלֹא שְׁתַּיִם תַּחַת אַחַת, \nאֶלָּא מֵבִיא שְׁתַּיִם תַּחַת שְׁתַּיִם, \nתַּחַת שָׁלוֹשׁ, וְתַחַת אַרְבַּע. \nמִכָּן אָמָרוּ: \n\"אִי לְרָשָׁע! אִי לִשְׁכֵנוֹ!\" \nשְׁנֵיהֶן חוֹלְצִין, \nשְׁנֵיהֶן קוֹצְעִין, \nשְׁנֵיהֶן מְבִיאִין אֶת הָאֲבָנִים, \nאֲבָל הוּא לְבַדּוֹ מֵבִיא אֶת הֶעָפָר, \nשֶׁנֶּאֱמַר: \n\"וְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח אֶת הַבָּיִת\", \nוְאֵין חֲבֵרוֹ מִטַּפֵּל עִמּוֹ בַּטִּיחָה. \n",
|
132 |
+
"<small>ט</small>\nוּבָא בְסוֹף שָׁבוּעַ וְרָאָה אִם חָזַר, (וַיִּקְרָא יד,מה) \n\"וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת, \nאֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו וְאֵת כָּל עֲפַר הַבָּיִת, \nוְהוֹצִיא אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל מָקוֹם טָמֵא.\" \nוְהַפִּסָּיוֹן הַסָּמוּךְ, כָּל שֶׁהוּא, \nהָרָחוֹק, כַּגָרִיס, \nוְהַחוֹזֵר בַּבָּתִּין, כִּשְׁנֵי גְרִיסִין. \n\n\n\n"
|
133 |
+
],
|
134 |
+
[
|
135 |
+
"<small>א</small>\nעֲשָׂרָה בָתִּים הֵן: \nהַכֵּהָה בָרִאשׁוֹן, וְהַהוֹלֵךְ לוֹ, \nגּוֹלְפוֹ וְהוּא טָהוֹר. \nהַכֵּהָה בַשֵּׁנִי, וְהַהוֹלֵךְ לוֹ, \nגּוֹלְפוֹ וְהוּא טָעוּן צִפֳּרִין. \nהַפּוֹשֶׂה בָרִאשׁוֹן, \nחוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ. \nחָזַר, יִנָּתֵץ, <וְנִתַּץ>\nלֹא חָזַר, טָעוּן צִפֳּרִין. \nעָמַד בָּרִאשׁוֹן וּפָשָׂה בַשֵּׁנִי, \nחוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ. \nחָזַר, יִנָּתֵץ, <וְנִתַּץ>\nלֹא חָזַר, טָעוּן צִפֳּרִין. \nעָמַד בָּזֶה וּבָזֶה, \nחוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ. \nחָזַר, יִנָּתֵץ, <וְנִתַּץ>\nלֹא חָזַר, טָעוּן צִפֳּרִין. \nאִם עַד שֶׁלֹּא טִהֲרוֹ בַצִּפֳּרִין נִרְאָה בוֹ נֶגַע, \nהֲרֵי זֶה יִנָּתֵץ, \nוְאִם מִשֶּׁטִּהֲרוֹ בַצִּפֳּרִין נִרְאָה בוֹ נֶגַע, \nיֵרָאֶה כַּתְּחִלָּה. \n",
|
136 |
+
"<small>ב</small>\nהָאֶבֶן שֶׁבְּזָוִית, \nבִּזְמַן שֶׁהוּא חוֹלֵץ, \nחוֹלֵץ אֶת כֻּלָּהּ; \nוּבִזְמַן שֶׁהוּא נוֹתֵץ, \nנוֹתֵץ אֶת שֶׁלּוֹ, וּמַנִּיחַ אֶת שֶׁלַּחֲבֵרוֹ. \nנִמְצָא חֹמֶר בַּחֲלִיצָה מִבַּנְּתִיצָה. \n\n<small>ג</small>\nרְבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: <אליעזר>\nבַּיִת הַבָּנוּי רֹאשׁ וּפָתִים, \nנִרְאָה בָרִאשׁוֹן, \nנוֹטֵל אֶת כֻּלּוֹ; <בראש>\nנִרְאָה בַפָּתִין, \nנוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ, וּמַנִּיחַ אֶת שֶׁלַּחֲבֵרוֹ. \n",
|
137 |
+
"<small>ד</small>\nבַּיִת שֶׁנִּרְאָה בוֹ נֶגַע, \nוְהָיְתָה עֲלִיָּה עַל גַּבָּיו, \nנוֹתֵן אֶת הַקּוֹרוֹת לָעֲלִיָּה. \nנִרְאָה בַעֲלִיָּה, \nנוֹתֵן אֶת הַקּוֹרוֹת לַבַּיִת. \nלֹא הָיְתָה עֲלִיָּה עַל גַּבָּיו, \nאֲבָנָיו וְעֵצָיו וַעֲפָרוֹ נִתָּצִין עִמּוֹ; \nמַצִּיל עַל הַמַּלְבְּנִים וְעַל סְרִיגֵי הַחַלּוֹנוֹת. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nמַלְבֵּן הַבָּנוּי עַל גַּבָּיו נִתָּץ עִמּוֹ. \nאֲבָנָיו וְעֵצָיו וַעֲפָרוֹ מִטַּמִּין כַּזַּיִת; \nרְבִּי אֶלְעָזָר חֲסָמָה אוֹמֵר: \nבְּמַה שֶּׁהֵן. \n",
|
138 |
+
"<small>ה</small>\nבַּיִת הַמֻּסְגָּר מְטַּמֵּא מִתּוֹכוֹ, \nוְהַמֻּחְלָט, מִתּוֹכוֹ וּמֵאַחֲרָיו. \nוְזֶה וָזֶה מִטַּמִּין בַּבִּיאָה. \n",
|
139 |
+
"הַבּוֹנֶה מִן הַמֻּסְגָּר בַּטָּהוֹר, \nוְחָזַר נֶגַע לַבַּיִת, \nחוֹלֵץ אֶת הָאֲבָנִים. \nחָזַר לָאֲבָנִים, \nהַבַּיִת הָרִאשׁוֹן יִנָּתֵץ, \nוְהָאֲבָנִים יְשַׁמְּשׁוּ אֶת הַבַּיִת הַשֵּׁנִי בְּסִימָנִין. \n",
|
140 |
+
"<small>ו</small>\nבַּיִת שֶׁהוּא מֵסֵךְ עַל גַּבֵּי בַיִת הַמְנֻגָּע, \nוְכֵן אִילָן שֶׁהוּא מֵסֵךְ עַל גַּבֵּי בַיִת הַמְנֻגָּע, \nנִכְנַס לַחִיצוֹן, טָהוֹר. \nדִּבְרֵי רְבִּי אֶלְעָז��ר בֶּן עֲזַרְיָה. \nאָמַר רְבִּי אֶלְעָזָר: \nמָה, אִם אֶבֶן אַחַת מִמֶּנּוּ מְטַמָּא בַבִּיאָה, \nהוּא עַצְמוֹ לֹא יְטַמֵּא בַבִּיאָה? \n",
|
141 |
+
"הַטָּמֵא עוֹמֵד תַּחַת הָאִילָן, וְהַטָּהוֹר עוֹבֵר, \nטָמֵא. \nהַטָּהוֹר עוֹמֵד תַּחַת הָאִילָן, וְהַטָּמֵא עוֹבֵר, \nטָהוֹר. \nאִם עָמַד, טָמֵא. \nוְכֵן בְּאֶבֶן הַמְנֻגַּעַת, טָהוֹר. \nוְאִם הִנִּיחָהּ, הֲרֵי זוֹ טָמֵא. \n",
|
142 |
+
"ז <ו>\nטָהוֹר שֶׁהִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לְבַיִת טָמֵא, \nנִטְמָא, \nוְטָמֵא שֶׁהִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לְבַיִת טָהוֹר, \nטִמָּהוּ. \nטַלֵּית טְהוֹרָה שֶׁהִכְנִיס מִמֶּנָּה שָׁלוֹשׁ עַל שָׁלוֹשׁ לְבַיִת טָמֵא, \nנִטְמֵה, \nוּטְמֵאָה שֶׁהִכְנִיס מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ כַזַּיִת לְבַיִת טָהוֹר, \nטִמַּתּוּ. \n",
|
143 |
+
"ח <ז>\nמִי שֶׁנִּכְנַס לְבַיִת הַמְנֻגָּע, \nוְכֵלָיו עַל כְּתֵפוֹ, \nוְסַנְדַּלָּיו וְטַבְּעוֹתָיו בְּיָדָיו, \nהוּא וְהֵן טְמֵאִין מִיָּד. \nהָיָה לָבוּשׁ בְּכֵלָיו, \nוְסַנְדָּלָיו בְּרַגְלָיו, \nוְטַבְּעוֹתָיו בְּיָדָיו, \nהוּא טָמֵא מִיָּד, וְהֵן טְהוֹרִין, \nעַד שֶׁיִּשְׁהֶא כְּדֵי אֲכִילַת פֶּרֶס, \nפַּת חִטִּין וְלֹא פַת שְׂעוֹרִין, \nוּמֵסֵב וְאוֹכְלָהּ בַּלִּפְתָּן. \n",
|
144 |
+
"<small>י</small>\nהָיָה עוֹמֵד בִּפְנִים, וּפָשַׁט יָדוֹ לַחוּץ, \nוְטַבְּעוֹתָיו בְּיָדָיו, \nאִם שָׁהָה כְּדֵי אֲכִילַת פֶּרֶס, \nטְמֵאוֹת. \nהָיָה עוֹמֵד בַּחוּץ וּפָשַׁט יָדוֹ לִפְנִים, \nוְטַבְּעוֹתָיו בְּיָדָיו, \nרְבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא מִיָּד; \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nעַד שֶׁיִּשְׁהֶא כְּדֵי אֲכִילַת פֶּרֶס. \n\n<small>יא</small>\nאָמְרוּ לוֹ לִרְבִּי יְהוּדָה: \nמָה אִם בִּזְמַן שֶׁכָּל גּוּפוֹ טָמֵא, \nלֹא טִמָּא אֶת מַה שֶּׁעָלָיו, \nעַד שֶׁיִּשְׁהֶה כְּדֵי אֲכִילַת פֶּרֶס, \nבִּזְמַן שֶׁאֵין כָּל גּוּפוֹ טָמֵא, \nלֹא יְטַמֵּא אֶת מַה שֶּׁעָלָיו, \nעַד שֶׁיִּשְׁהֶה כְּדֵי אֲכִילַת פֶּרֶס? \n",
|
145 |
+
"<small>יב</small>\nמְצֹרָע שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת, \nכָּל הַכֵּלִים שֶׁיֶּשׁ שָׁם טְמֵאִין, \nאֲפִלּוּ עַד הַקּוֹרוֹת. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nעַד אַרְבַּע אַמּוֹת. \nכֵּלִים מִיָּד טְמֵאִין. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nעַד שָׁהָה כְּדֵי הַדְלָקַת הַנֵּר. \n",
|
146 |
+
"<small>יג</small>\nנִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת, \nעוֹשִׂין לוֹ מְחִצָּה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, \nעַל רֹחַב אַרְבַּע אַמּוֹת. \nנִכְנַס רִאשׁוֹן, וְיָצָא אַחֲרוֹן. <ויוציא> \nכָּל הַמַּצִּיל צָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת, \nמַצִּיל צָמִיד פָּתִיל בְּבַיִת הַמְנֻגָּע, \nוְכָל הַמַּצִּיל מְכֻסֶּה בְּאֹהֶל הַמֵּת, \nמַצִּיל מְכֻסֶּה בְּבַיִת הַמְנֻגָּע. \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nכָּל הַמַּצִּיל צָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת, \nמַצִּיל מְכֻסֶּה בְּבַיִת הַמְנֻגָּע, \nוְכָל הַמַּצִּיל מְכֻסֶּה בְאֹהֶל הַמֵּת, \nאֲפִלּוּ מְגֻלֶּה בְּבַיִת הַמְנֻגָּע, \nטָהוֹר. \n\n\n\n"
|
147 |
+
],
|
148 |
+
[
|
149 |
+
"<small>א</small>\nכֵּיצַד מְטַהֲרִין אֶת הַמְּצֹרָע? \nהָיָה מֵבִיא פְיָלֵי שֶׁלְּחֶרֶשׂ חֲדָשָׁה, \nוְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לֹג מַיִם חַיִּים, <מחוק: רביעית>\nוּמֵבִיא שְׁתֵּי צִפֳּרִים דְּרוֹר. \nשָׁחַט אֶת אַחַת מֵהֶן עַל כְּלִי חֶרֶשׂ, \nעַל מַיִם חַיִּים. \nחָפַר וּקְבָרָהּ בְּפָנָיו, \nוְנָטַל עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת, \nוּכְרָכָן בְּשִׁירֵי הַלָּשׁוֹן, \nוְהִקִּיף לָהֶם רָאשֵׁי גַפַּיִם וְרֹאשׁ הַזָּנָב שֶׁלַּשְּׁנִיָּה. \nטָבַל, וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים לְאַחַר יָדוֹ שֶׁלִּמְצֹרָע. \nוְיֵשׁ אוֹמְרִים: \nעַל מִצְחוֹ. \nוְכָךְ הָיָה מַזֶּה עַל הַשָּׁקוֹף שֶׁבַּבַּיִת מִבַּחוּץ. \n",
|
150 |
+
"<small>ב</small>\nבָּא לוֹ לְשַׁלַּח אֶת הַצִּפּוֹר הַחַיָּה, \nאֵינוּ הוֹפֵךְ פָּנָיו, \nלֹא לַיָּם, וְלֹא לָעִיר, וְלֹא לַמִּדְבָּר, \nשֶׁנֶּאֱמַר: (וַיִּקְרָא יד,נג) \n\"וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה, \nאֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה\". \n\n<small>ג</small>\nבָּא לוֹ לְגַלֵּחַ אֶת הַמְצֹרָע, \nהֶעֱבִיר תַּעַר עַל כָּל בְּשָׂרוֹ, \nוְכִבֵּס בְּגָדָיו, וְטָבַל, \nטָהַר מִלִּטַּמֵּא בַבִּיאָה, \nוַהֲרֵי הוּא מְטַמֵּא כַּשֶּׁרֶץ. \nנִכְנַס לִפְנִים מִן הַחוֹמָה, \nמְנֻדֶּה מִבֵּיתוֹ שִׁבְעַת יָמִים, \nוְאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. \n",
|
151 |
+
"<small>ד</small>\nבַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, \nמְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה כְּתִגְלַחַת רִאשׁוֹנָה. \nכִּבֵּס בְּגָדָיו וְטָבַל, \nטָהַר מִלְּטַמֵּא כַּשֶּׁרֶץ, \nוַהֲרֵי הוּא טְבוּל יוֹם, \nאוֹכֵל בַּמַּעֲשֵׂר. \nהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ, אוֹכֵל בִּתְרוּמָה. \nהֵבִיא כַּפָּרָתוֹ, אוֹכֵל בַּקָּדָשִׁין. \nנִמְצְאוּ שָׁלוֹשׁ טְהָרוֹת בַּמְצֹרָע, \nוְשָׁלוֹשׁ טְהָרוֹת בַּיּוֹלֶדֶת. \n",
|
152 |
+
"<small>ה</small>\nשְׁלֹשָׁה מְגַלְּחִין, וְתִגְלַחְתָּן מִצְוָה: \nהַנָּזִיר, וְהַמְּצֹרָע, וְהַלְוִיִּם. \nוְכֻלָּם שֶׁגִּלְּחוּ שֶׁלֹּא בְתַעַר, \nאוֹ שֶׁשִּׁיְּרוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, \nלֹא עָשׁוּ כְלוּם. \n",
|
153 |
+
"<small>ו</small>\nשְׁתֵּי צִפֳּרִים, \nמִצְוָתָן שֶׁיִּהְיוּ שָׁווֹת בְּמַרְאֶה וּבְקוֹמָה וּבְדָמִין, \nוּלְקִיחָתָן כְּאַחַת. \nאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שָׁווֹת, כְּשֵׁרוֹת. \nשָׁחַט אֶת אַחַת מֵהֶן וְנִמְצֵאת שֶׁלֹּא דְרוֹר, \nיִקַּח זוֹג לַשְּׁנִיָּה. \nהָרִאשׁוֹנָה מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה. \nשְׁחָטָהּ וְנִמְצֵאת טְרֵפָה, \nיִקַּח זוֹג לַשְּׁנִיָּה. \nהָרִאשׁוֹנָה מֻתֶּרֶת בַּהֲנָיָה. \nנִשְׁפַּךְ הַדָּם, תָּמוּת הַמִּשְׁתַּלַּחַת; \nמֵתָה הַמִּשְׁתַּלַּחַת, יִשָּׁפֵךְ הַדָּם. \n",
|
154 |
+
"<small>ז</small>\nמִצְוַת עֵץ אֶרֶז, \nאָרְכּוֹ אַמָּה, וְעָבְיוֹ כִרְבִיעַ כְּרַע הַמִּטָּה: \nאֶחָד לִשְׁנַיִם, וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה. \nמִצְוַת אֵזוֹב, \nלֹא אֵזוֹבְיוֹן, \nלֹא אֵזוֹב כּוֹחֶלֶת, \nוְלֹא אֵזוֹב רוֹמִי, \nוְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִי, \nלֹא כָל אֵזוֹב שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׁם לָווּי. \n",
|
155 |
+
"<small>ח</small>\nבַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי,\nהָיָה מֵבִיא שָׁלוֹשׁ בְּהֵמוֹת: \nחַטָּאת וְאָשָׁם וְעוֹלָה. \nוְהַדַּל הָיָה מֵבִיא חַטָּאת הָעוֹף וְעוֹלַת הָעוֹף. \n",
|
156 |
+
"<small>ט</small>\nבָּא לוֹ אֵצֶל אָשָׁם, \nסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו, וּשְׁחָטוֹ, \nוְקִבְּלוּ שְׁנֵי כֹהֲנִים אֶת דָּמוֹ, \nאֶחָד בְּכֶלִי, וְאֶחָד בְּיָד. \nזֶה שֶׁקִּבֵּל בְּכֶלִי, \nבָּא וּזְרָקוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ. \nוְזֶה שֶׁקִּבֵּל בְּיָד, \nבָּא לוֹ אֵצֶל מְצֹרָע. \nוּמְצֹרָע טָבַל בְּלִשְׁכַּת הַמְצֹרָעִין, \nבָּא וְעָמַד בְּשַׁעַרֵי נִיקָנוֹר. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nלֹא הָיָה צָרִי��ְ טְבִילָה. \n",
|
157 |
+
"<small>י</small>\nהִכְנִיס רֹאשׁוֹ, וְנָתַן עַל תְּנוּךְ אָזְנוֹ. \nהִכְנִיס יָדוֹ, וְנָתַן עַל בֹּהֶן יָדוֹ. \nהִכְנִיס רַגְלוֹ, וְנָתַן עַל בֹּהֶן רַגְלוֹ. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nשְׁלָשְׁתָּם הָיָה מַכְנִיס כְּאַחַת. \nאֵין לוֹ בֹהֶן יָד, בֹּהֶן רֶגֶל, אֹזֶן יְמָנִית, \nאֵין לוֹ טַהֲרָה עוֹלָמִית. \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nנוֹתֵן הוּא עַל מְקוֹמָן. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nאִם נָתַן עַל שֶׁלִּשְׂמאל, יָצָא. \n",
|
158 |
+
"<small>יא</small>\nנָטַל מִלֹּג הַשֶּׁמֶן וְיָצַק לְתוֹךְ כַּפּוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ. \nוְאִם יָצַק לְתוֹךְ כַּף עַצְמוֹ, יָצָא. \nטָבַל וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. \nעַל כָּל הַזָּיָה טְבִילָה. \nבָּא לוֹ אֵצֶל מְצֹרָע. \nמְקוֹם שֶׁהוּא נוֹתֵן אֶת הַדָּם, \nשָׁם הוּא נוֹתֵן אֶת הַשֶּׁמֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: (וַיִּקְרָא יד, כח-כט) \n\"עַל מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם\". <אל> \n\"וְהַנּוֹתָר מִן הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּף הַכֹּהֵן, <בשמן>\nיִתֵּן עַל רֹאשׁ הַמִּטַּהֵר לְכַפֵּר\". \nאִם נָתַן, כִּפֵּר. \nוְאִם לֹא נָתַן, לֹא כִפֵּר. \nדִּבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה. \nרְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: \nשִׁירֵי מִצְוָה הֵן, \nבֵּין שֶׁנָּתַן בֵּין שֶׁלֹּא נָתַן, כִּפֵּר, \nוּמַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ לֹא כִפֵּר. \n\n<small>יב</small>\nחָסַר הַלֹּג עַד שֶׁלֹּא יָצַק, יְמַלֶּנּוּ; \nמִשֶּׁיָּצַק, יָבִיא אַחֵר כַּתְּחִלָּה, \nדִּבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nחָסַר הַלֹּג עַד שֶׁלֹּא נָתַן, יְמַלֶּנּוּ; \nמִשֶּׁנָּתַן, יָבִיא אַחֵר כַּתְּחִלָּה. \n",
|
159 |
+
"<small>יג</small>\nמְצֹרָע שֶׁהֵבִיא קָרְבָּנוֹ עָנִי, וְהֶעְשִׁיר, \nאוֹ עָשִׁיר, וְהֶעְנִי, \nהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר חַטָּאת. \nדִּבְרֵי רְבִּי שִׁמְעוֹן. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאַחַר הָאָשָׁם. \n",
|
160 |
+
"<small>יד</small>\nמְצֹרָע עָנִי שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר, יָצָא; \nוְעָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָנִי, לֹא יָצָא. \nמֵבִיא אָדָם עַל יְדֵי בְנוֹ, עַל יְדֵי בִתּוֹ, \nעַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ קָרְבַּן עָנִי, \nוּמַאֲכִילָן בִּזְבָחִין. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאַף עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ מֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר, \nוְכֵן כָּל קָרְבָּן שֶׁהִיא חַיֶּבֶת. \n",
|
161 |
+
"<small>יה</small>\nשְׁנֵי מְצֹרָעִין שֶׁנִּתְעָרְבוּ קָרְבְּנוֹתֵיהֶן, \nקָרַב קָרְבָּנוֹ שֶׁלְּאֶחָד מֵהֶן, \nוּמֵת אֶחָד מֵהֶם, \nזוֹ שָׁאֲלוּ אַנְשֵׁי אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה אֶת רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ. \nאָמַר לָהֶם: \nיִכְתֹּב נְכָסָיו לְאַחֵר, \nוְיָבִיא קָרְבַּן עָנִי. \n\n\n"
|
162 |
+
]
|
163 |
+
],
|
164 |
+
"sectionNames": [
|
165 |
+
"Chapter",
|
166 |
+
"Mishnah"
|
167 |
+
]
|
168 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Negaim/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json
ADDED
@@ -0,0 +1,172 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "he",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Negaim",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
|
5 |
+
"versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"priority": 2.0,
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"digitizedBySefaria": true,
|
10 |
+
"heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
|
11 |
+
"versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
|
12 |
+
"actualLanguage": "he",
|
13 |
+
"languageFamilyName": "hebrew",
|
14 |
+
"isBaseText": true,
|
15 |
+
"isSource": true,
|
16 |
+
"isPrimary": true,
|
17 |
+
"direction": "rtl",
|
18 |
+
"heTitle": "משנה נגעים",
|
19 |
+
"categories": [
|
20 |
+
"Mishnah",
|
21 |
+
"Seder Tahorot"
|
22 |
+
],
|
23 |
+
"text": [
|
24 |
+
[
|
25 |
+
"מראות נגעים שנים שהן ארבעה. בהרת. עזה כשלג. שניה לה כסיד ההיכל. והשאת. כקרום ביצה. שניה לה כצמר לבן. דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים השאת. כצמר לבן. שניה לה. כקרום ביצה: ",
|
26 |
+
"הפתוך שבשלג. כיין המזוג בשלג. הפתוך שבסיד. כדם המזוג בחלב. דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר. אדמדם שבזה ושבזה כיין המזוג במים. אלא של שלג עזה. ושל סיד דיהה ממנה: ",
|
27 |
+
"ארבעה מראות האלו מצטרפין זה עם זה לפטור. ולהחליט. ולהסגיר. להסגיר. את העומד בסוף שבוע ראשון. לפטור. את העומד בסוף שבוע שני. להחליט את שנולד לו מחיה. או שער לבן. בתחלה. בסוף שבוע ראשון. בסוף שבוע שני. לאחר הפטור. להחליט את שנולד לו פשיון. בסוף שבוע ראשון. בסוף שבוע שני. לאחר הפטור. להחליט את ההופך כולו לבן מתוך הפטור. לפטור. את ההופך כולו לבן מתוך החלט או מתוך הסגר. אלו מראות נגעים שכל נגעים תלוים בהן: ",
|
28 |
+
"רבי חנינה סגן הכהנים אומר מראות נגעים ששה עשר. ר' דוסא בן הרכינס אומר מראות נגעים שלשים וששה. עקביא בן מהללאל אומר שבעים ושנים. רבי חנינא סגן הכהנים אומר. אין רואים את הנגעים בתחלה לאחר השבת. ששבוע שלו חל להיות בשבת. ולא בשני ששבוע שני שלו חל להיות בשבת. ולא בשלישי לבתים. ששבוע שלישי שלו חל להיות בשבת. ר' עקיבא אומר לעולם רואים. חל להיות בתוך השבת. מעבירין לאחר השבת. ויש בדבר להקל ולהחמיר: ",
|
29 |
+
"כיצד להקל. היה בו שער לבן. והלך לו שער לבן. היו לבנות והשחירו. אחת לבנה ואחת שחורה. והשחירו שניהם. ארוכות והקצירו. אחת ארוכה ואחת קצרה. והקצירו שתיהן. נסמך השחין לשתיהן. או לאחת מהן. הקיף השחין לשתיהן. או לאחת מהן. או חלקן. השחין ומחית השחין והמכוה ומחית המכוה והבוהק. היתה בו מחיה והלכה לה המחיה. היתה מרובעת ונעשית עגולה או ארוכה. מבוצרת ונעשית מן הצד. מכונסת ונתפזרה ובא השחין ונכנס בתוכה. הקיפה חלקה או מעטה. השחין או מחית השחין. והמכוה ומחית המכוה. והבוהק. היה בו פסיון. והלך לו פסיון. או שהלכה לה האום. או שנתמעטה ואין בזה ובזה כגריס. השחין ומחית השחין. והמכוה ומחית המכוה והבוהק חולקין בין האום לפסיון. הרי אלו להקל: ",
|
30 |
+
"כיצד להחמיר לא היה בו שער לבן ונולד לו שער לבן. היו שחורות והלבינו. אחת שחורה ואחת לבנה. והלבינו שתיהן. קצרות והאריכו. אחת קצרה ואחת ארוכה והאריכו שתיהן. נסמך השחין לשתיהן. או לאחת מהן. הקיף השחין את שתיהן או את אחת מהן. או חלקו השחין ומחית השחין והמכוה ומחית המכוה והבוהק. והלכו להם. לא היתה בו מחיה. ונולדה לו מחיה. היתה עגולה או ארוכה. ונעשית מרובעת. מן הצד ונעשת מבוצרת. מפוזרת ונתכנסה. ובא השחין ונכנס בתוכה. הקיפה חלקה או מעטה השחין או מחית השחין. והמכוה ומחית המכוה והבוהק. והלכו להן. לא היה בו פסיון ונולד בו פסיון. השחין ומחית השחין. והמכוה ומחית המכוה והבוהק. חולקין בין האום לפסיון. והלכו להן. הרי אלו ��החמיר: "
|
31 |
+
],
|
32 |
+
[
|
33 |
+
"בהרת עזה. נראית בגרמני כהה. והכהה בכושי עזה. רבי ישמעאל אומר. בני ישראל אני כפרתן. הרי הן כאשכרוע. לא שחורים ולא לבנים. אלא בינוניים. רבי עקיבא אומר יש לציירים סממנין. שהן צרין צורות שחורות לבנות ובינוניות. מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ. ותראה בבינוני. רבי יהודה אומר מראות נגעים להקל. אבל לא להחמיר יראה הגרמני בבשרו. להקל. והכושי בבינוני להקל. וחכמים אומרים זה וזה בבינוני: ",
|
34 |
+
"אין רואים הנגעים בשחרית. ובין הערבים. ולא בתוך הבית. ולא ביום המעונן. לפי שהכהה נראית עזה. ולא בצהרים לפי שעזה נראית כהה. אימתי רואין בשלש בארבע ובחמש ובשבע ובשמנה ובתשע. דברי רבי מאיר. ר' יהודה אומר בארבע בחמש בשמנה ובתשע: ",
|
35 |
+
"כהן הסומא באחת מעיניו או שכהה מאור עיניו לא יראה את הנגעים שנאמר (ויקרא יג, יב) לכל מראה עיני הכהן. בית האפל אין פותחין בו חלונות לראות את נגעו: ",
|
36 |
+
"כיצד ראיית הנגע. האיש נראה כעודר. וכמוסק זיתים. האשה כעורכת וכמניקה את בנה. כאורגת בעומדין לשחי ליד הימנית. רבי יהודה אומר אף כטווה בפשתן לשמאלית. כשם שנראה לנגעו כך הוא נראה לתגלחתו: ",
|
37 |
+
"כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו. ר' מאיר אומר אף לא נגעי קרוביו. כל הנדרים אדם מתיר חוץ מנדרי עצמו. רבי יהודה אומר אף לא נדרי אשתו שבינה לבין אחרים. כל הבכורות אדם רואה. חוץ מבכורות עצמו: "
|
38 |
+
],
|
39 |
+
[
|
40 |
+
"הכל מיטמאין בנגעים. חוץ מן העובדי כוכבים וגר תושב. הכל כשרים לראות את הנגעים. אלא שהטומאה והטהרה בידי כהן. אומרים לו אמור טמא. והוא אומר טמא. אמור טהור והוא אומר טהור. אין רואים שני נגעים כאחד. בין באיש אחד ובין בשני אנשים. אלא רואה את האחד ומסגירו. ומחליטו. ופוטרו. וחוזר לשני. אין מסגירין את המוסגר. ולא מחליטין את המוחלט. אין מסגירין את המוחלט. ולא מחליטין את המוסגר. אבל בתחלה בסוף שבוע. המסגיר מסגיר. והמחליט מחליט. מסגיר ופוטר. מחליט ופוטר: ",
|
41 |
+
"חתן שנראה בו נגע. נותנין לו שבעת ימי המשתה. לו ולביתו ולכסותו. וכן ברגל. נותנין לו כל ימות הרגל: ",
|
42 |
+
"עור הבשר מיטמא בשני שבועות. ובשלשה סימנין. בשער לבן ובמחיה ובפסיון. בשער לבן ובמחיה. בתחלה ובסוף שבוע ראשון ובסוף שבוע שני לאחר הפטור. ובפסיון. בסוף שבוע ראשון ובסוף שבוע שני לאחר הפטור. ומיטמא בשני שבועות שהן שלשה עשר יום: ",
|
43 |
+
"השחין והמכוה. מיטמאין בשבוע אחד. ובשני סימנין. בשער לבן ובפסיון. בשער לבן. בתחלה בסוף שבוע. לאחר הפטור. ובפסיון בסוף שבוע. לאחר הפטור. ומיטמאין בשבוע אחד. שהוא שבעת ימים: ",
|
44 |
+
"הנתקין מיטמאין בשני שבועות. בשני סימנין. בשער צהוב דק ובפסיון. בשער צהוב דק. בתחלה בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור. ובפסיון. בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור. ומיטמאין בשני שבועות שהן שלשה עשר יום: ",
|
45 |
+
"הקרחת והגבחת. מיטמאות בשני שבועות. ובשני סימנין. במחיה ובפשיון. במחיה בתחלה בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור. ובפסיון. בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור. ומיטמאות בשני שבועות. שהן שלשה עשר יום: ",
|
46 |
+
"הבגדים מיטמאים בשני שבועות. ובשלשה סימנין בירקרק ובאדמדם ובפשיון. בירקרק ובאדמדם. בתחלה בסוף שבוע ראשון ובסוף שבוע שני לאחר הפטור. ובפשיון בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור. ומיטמאין בשני שבועות שהן שלשה עשר יום: ",
|
47 |
+
"הבתים מיטמאין בשלשה שבועות ובשלשה סימנים. בירקרק ובאדמדם ובפשיון. בירקרק ובאדמדם בתחלה בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני בסוף שבוע שלישי לאחר הפטור. ובפשיון בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני בסוף שבוע שלישי לאחר הפטור. ומיטמאין בשלשה שבועות. שהן תשעה עשר יום. אין בנגעים פחות משבוע אחד. ולא יותר על שלשה שבועות: "
|
48 |
+
],
|
49 |
+
[
|
50 |
+
"יש בשער לבן מה שאין בפשיון. ויש בפשיון מה שאין בשער לבן. ששער לבן מטמא בתחלה. ומטמא בכל מראה לובן. ואין בו סימן טהרה. יש בפשיון שהפשיון מטמא בכל שהוא ומטמא בכל הנגעים. חוץ לנגע. מה שאין כן בשער לבן: ",
|
51 |
+
"יש במחיה מה שאין בפשיון. ויש בפשיון מה שאין במחיה. שהמחיה מטמא בתחלה. ומטמא בכל מראה. ואין בה סימן טהרה. יש בפשיון. שהפשיון מטמא בכל שהוא. ומטמא בכל הנגעים. חוץ לנגע. מה שאין כן במחיה: ",
|
52 |
+
"יש בשער לבן מה שאין במחיה. ויש במחיה מה שאין בשער לבן. ששער לבן מטמא בשחין ובמכוה. במכונס ובמפוזר. במבוצר ושלא במבוצר. יש במחיה. שהמחיה מטמא בקרחת ובגבחת. הפוכה ושלא הפוכה. ומעכבת את ההופך כולו לבן. ומטמא בכל מראה. מה שאין כן בשער לבן: ",
|
53 |
+
"שתי שערות עקרן משחיר וראשן מלבין טהור. עקרן מלבין וראשן משחיר. טמא. כמה יהא בלבנונית. רבי מאיר אומר כל שהוא. ר' שמעון אומר כדי לקרוץ בזוג. היתה אחת מלמטה. ונחלקה מלמעלה. והיא נראית כשתים. טהור. בהרת ובו שער לבן. או שער שחור. טמא. אין חוששין שמא מיעט מקום שער שחור את הבהרת. מפני שאין בו ממש: ",
|
54 |
+
"בהרת כגריס. וחוט יוצא ממנה. אם יש בו רוחב שתי שערות. זוקקה לשער לבן. ולפסיון. אבל לא למחיה. שתי בהרות. וחוט יוצא מזו לזו. אם יש בו רוחב שתי שערות. מצרפן. ואם לאו אין מצרפן: ",
|
55 |
+
"בהרת כגריס ובה מחיה כעדשה. ושער לבן בתוך המחיה. הלכה המחיה. טמאה מפני שער לבן. הלך שער לבן. טמא מפני המחיה. ר' שמעון מטהר. מפני שלא הפכתו הבהרת. בהרת היא ומחיתה כגריס. ושער לבן בתוך הבהרת הלכה המחיה טמאה מפני שער לבן. הלך שער לבן טמא מפני המחיה. ר' שמעון מטהר. מפני שלא הפכתו בהרת כגריס. ומודה שאם יש במקום שער לבן כגריס שהוא טמא: ",
|
56 |
+
"בהרת ובה מחיה ופסיון. הלכה המחיה טמאה מפני הפסיון. הלך הפסיון טמאה מפני המחיה. וכן בשער לבן ובפסיון. הלכה וחזרה בסוף שבוע. הרי היא כמות שהיתה. לאחר הפטור תראה כתחלה. היתה עזה. ונעשית כהה. כהה ונעשית עזה. הרי היא כמו שהיתה. ובלבד שלא תתמעט מארבעה מראות. כנסה ופשתה. פשתה וכנסה. ר' עקיבא מטמא. וחכמים מטהרין: ",
|
57 |
+
"בהרת כגריס. ופשתה כחצי גריס. והלך מן האום כחצי גריס. רבי עקיבא אומר תראה בתחלה. חכמים מטהרין: ",
|
58 |
+
"בהרת כגריס. ופשתה כחצי גריס ועוד. והלך מן האום כחצי גריס. רבי עקיבא מטמא. וחכמים מטהרין. בהרת כגריס ופשתה כגריס ועוד. והלכה לה האום. ר' עקיבא מטמא. וחכמים אומרים תראה בתחלה: ",
|
59 |
+
"בהרת כגריס ופשתה כגריס. נולדה לפסיון מחיה. או שער לבן והלך לה האום. רבי עקיבא מטמא. וחכמים אומרים תראה בתחלה. בהרת כחצי גריס ואין בה כלום. נולדה בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת. הרי זו להסגיר. בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת. נולדה בהרת כחצי גריס. ובה שערה אחת. הרי זו להסגיר. בהרת כחצי גריס ובה שתי שערות. נולדה בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת. הרי זו להסגיר: ",
|
60 |
+
"בהרת כחצי גריס ואין בה כלום. נולדה בהרת כחצי גריס ובה שתי שערות. הרי זו להחליט. מפני שאמרו אם בהרת קדמה לשער לבן. טמא. ואם שער לבן קדם לבהרת. טהור. ואם ספק. טמא. ורבי יהושע קיהה: "
|
61 |
+
],
|
62 |
+
[
|
63 |
+
"כל ספק נגעים טהור. חוץ מזה ועוד אחר. ואיזה זה. מי שהיתה בו בהרת כגריס. והסגירה. בסוף שבוע והרי היא כסלע. ספק שהיא היא ספק שאחרת באה תחתיה טמא: ",
|
64 |
+
"החליטו בשער לבן. הלך שער לבן. וחזר שער לבן. וכן במחיה ובפשיון. בתחלה ובסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור. הרי היא כמו שהיתה. החליטו במחיה. והלכה המחיה וחזרה המחיה. וכן בשער לבן. ובפשיון. בתחלה בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור. הרי היא כמו שהיתה. החליטו בפשיון. הלך הפשיון וחזר הפשיון. וכן בשער לבן. בסוף שבוע ראשון. בסוף שבוע שני. לאחר הפטור. הרי היא כמות שהיתה: ",
|
65 |
+
"שער פקודה עקביא בן מהללאל מטמא. וחכמים מטהרין. איזה הוא שער פקודה מי שהיתה בו בהרת ובה שער לבן. הלכה הבהרת והניחה לשער לבן במקומו וחזרה. עקביא בן מהללאל מטמא. וחכמים מטהרין. אמר רבי עקיבא מודה אני בזה שהוא טהור. איזה הוא שער פקודה. מי שהיתה בו בהרת כגריס. ובה שתי שערות. והלך הימנה כחצי גריס. והניחו לשער לבן במקום הבהרת וחזר. אמרו לו כשם שבטלו את דברי עקביא אף דבריך אינן מקוימין: ",
|
66 |
+
"כל ספק נגעים בתחלה. טהור עד שלא נזקק לטומאה. משנזקק לטומאה. ספקו טמא. כיצד שנים שבאו אצל כהן. בזה בהרת כגריס. ובזה כסלע. בסוף שבוע בזה כסלע ובזה כסלע. ואינו ידוע באיזה מהן פשה. בין באיש אחד. בין בשני אנשים. טהור. ר' עקיבא אומר באיש אחד טמא. ובשני אנשים טהור: ",
|
67 |
+
"משנזקק לטומאה ספקו טמא. כיצד שנים שבאו אצל כהן. בזה בהרת כגריס. ובזה כסלע. בסוף שבוע בזה כסלע ועוד. ובזה כסלע ועוד. שניהן טמאין. אף על פי שחזרו להיות כסלע וכסלע שניהן טמאין עד שיחזרו להיות כגריס. זה הוא שאמרו. משנזקק לטומאה ספקו טמא: "
|
68 |
+
],
|
69 |
+
[
|
70 |
+
"גופה של בהרת. כגריס הקלקי מרובע. מקום הגריס תשע עדשות. מקום עדשה ארבעה שערות נמצאו שלשים ושש שערות: ",
|
71 |
+
"בהרת כגריס ובה מחיה כעדשה רבתה הבהרת טמאה. נתמעטה טהורה. רבתה המחיה טמאה. נתמעטה טהורה: ",
|
72 |
+
"בהרת כגריס ובה מחיה פחותה מכעדשה. רבתה הבהרת טמאה. נתמעטה טהורה. רבתה המחיה טמאה. נתמעטה. ר' מאיר מטמא. וחכמים מטהרים. שאין הנגע פושה לתוכה: ",
|
73 |
+
"בהרת יתרה מכגריס. ובה מחיה יתרה מכעדשה. רבו או שנתמעטו. טמאין. ובלבד שלא יתמעטו מכשיעור: ",
|
74 |
+
"בהרת כגריס. ומחיה כעדשה מקפתה. וחוץ למחיה בהרת. הפנימית להסגיר. והחיצונה להחליט. אמר ר' יוסי אין המחיה סימן טומאה לחיצונה. שהבהרת לתוכה. נתמעטה והלכה לה. רבן גמליאל אומר אם מבפנים היא כלה. סימן פשיון לפנימית. והחיצונה טהור. ואם מבחוץ. החיצונה טהורה והפנימית להסגיר. רבי עקיבא אומר בין כך ובין כך. טהורה: ",
|
75 |
+
"אמר רבי שמעון אימתי. בזמן שהיא כעדשה מובאת. היתה יתרה מכעדשה. המותר סימן פשיון לפנימית. והחיצונה טמאה. היה בהק פחות מכעדשה. סימן פשיון לפנימית. ואין סימן פשיון לחיצונה: ",
|
76 |
+
"עשרים וארבע ראשי איברין באדם. שאינן מיטמאין משום מחיה. ראשי אצבעות ידים ורגלים. וראשי אזנים. וראש החוטם וראש הגויה. וראשי הדדים שבאשה. ר' יהודה אומר אף של איש. ר' אליעזר אומר אף היבלות והדלדולין אינן מיטמאין משום מחיה: ",
|
77 |
+
"אלו מקומות באדם שאינן מיטמאין בבהרת. תוך העין. תוך האזן. תוך החטם. תוך הפה. הקמטין. והקמטין שבצואר. תחת הדד. ובית השחי כף הרגל והצפורן. הראש. והזקן. השחין והמכוה והקדח המורדין. אינן מיטמאין בנגעים. ואינן מצטרפים בנגעים. ואין הנגע פושה לתוכן. ואינן מיטמאין משום מחיה ואין מעכבין את ההופך כולו לבן. חזר הראש והזקן. ונקרחו. השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת. הרי אלו מיטמאין בנגעים. ואינן מצטרפין בנגעים. ואין הנגע פושה לתוכן. ואינן מיטמאין משום מחיה. אבל מעכבין את ההופך כולו לבן. הראש והזקן עד שלא העלו שער. והדלדולין שבראש ושבזקן. נדונים כעור הבשר: "
|
78 |
+
],
|
79 |
+
[
|
80 |
+
"אלו בהרות טהורות. שהיו בו קודם למתן תורה בעובד כוכבים ונתגייר. בקטן ונולד. בקמט ונגלה. בראש ובזקן. בשחין ובמכוה וקדח ובמורדין. חזר הראש והזקן ונקרחו השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת. טהורים. הראש והזקן. עד שלא העלו שער. העלו שער. ונקרחו. השחין והמכוה והקדח עד שלא נעשו צרבת. נעשו צרבת וחיו. ר' אליעזר בן יעקב מטמא. שתחלתן וסופן טמא. וחכמים מטהרים: \n",
|
81 |
+
"נשתנו מראיהן בין להקל. בין להחמיר. כיצד להקל. היתה כשלג ונעשה כסיד ההיכל. כצמר לבן. וכקרום ביצה. נעשית מספחת שאת. או מספחת עזה. כיצד להחמיר. היתה כקרום ביצה ונעשה כצמר לבן. כסיד ההיכל וכשלג. רבי אלעזר בן עזריה מטהר. ר' אלעזר חסמא אומר להקל טהור. ולהחמיר תראה בתחלה. רבי עקיבא אומר בין להקל בין להחמיר. תראה בתחלה: \n",
|
82 |
+
"בהרת ואין בה כלום. בתחלה. בסוף שבוע ראשון. יסגיר. בסוף שבוע שני. לאחר הפטור יפטור. עודהו מסגירו. ופוטר. ונולדו לו סימני טומאה. יחליט. בהרת ובה סימני טומאה. יחליט. עודהו מחליטו והלכו להן סימני טומאה. בתחלה בסוף שבוע ראשון יסגיר. בסוף שבוע שני לאחר הפטור יפטור: \n",
|
83 |
+
"התולש סימני טומאה. והכווה את המחיה עובר בלא תעשה. ולטהרה. עד שלא בא אצל הכהן. טהור. לאחר החלטו. טמא. אמר רבי עקיבא שאלתי את רבן גמליאל. ואת רבי יהושע. הולכין לגדווד בתוך הסגירו מה הוא. אמרו לי לא שמענו. אבל שמענו עד שלא בא אצל הכהן. טהור. לאחר החלטו. טמא. התחלתי מביא להם ראיות. אחד עומד בפני הכהן. ואחד בתוך הסגירו. טהור. עד שיטמאנו הכהן. מאימתי היא טהרתו. ר' אליעזר אומר לכשיולד לו נגע אחר ויטהר ממנו וחכמים אומרים עד שתפרח בכולו. או עד שתתמעט בהרתו מכגריס. \n",
|
84 |
+
"מי שהיתה בו בהרת ונקצצה טהורה. קצצה מתכוין. ר' אליעזר אומר לכשיולד לו נגע אחר ויטהר ממנו. וחכמים אומרים עד שתפרח בכולו. היתה בראש הערלה ימול: \n"
|
85 |
+
],
|
86 |
+
[
|
87 |
+
"הפורח מן הטמא טהור. חזרו בו ראשי אברים טמא. עד שתתמעט בהרתו מכגריס. מן הטהור טמא. חזרו בו ראשי אברים טמא. עד שתחזור בהרתו לכמות שהיתה: ",
|
88 |
+
"בהרת כגריס. ובה מחיה כעדשה. פרחה בכולו ואחר כך הלכה לה המחיה. או שהלכה לה המחיה. ואחר כך פרחה בכולו. טהור. נולדה לו מחיה טמא. נולד לו שער לבן. ר' יהושע מטמא. וחכמים מטהרין: ",
|
89 |
+
"בהרת ובה שער לבן פרחה בכולו. אף על פי ששער לבן במקומו. טהור. בהרת ובה פשיון. פרחה בכולו טהור. וכולן שחזרו בהן ראשי אברים הרי אלו טמאין. פרחה במקצתו טמא. פרחה בכולו טהור: ",
|
90 |
+
"כל פריחת ראשי אברים שבפריחתן טהרו טמא. כשיחזרו טמאים. כל חזירת ראשי אברים שבחזירתם טימאו טהור. נתכסו. טהור. נתגלו טמא. אפילו מאה פעמים: ",
|
91 |
+
"כל הראוי ליטמא בנגע הבהרת. מעכב את הפריחה. כל שאינו ראוי ליטמא בנגע הבהרת אינו מעכב את הפריחה. כיצד פרחה בכולו אבל לא בראש ובזקן בשחין במכוה ובקדח המורדין. חזר הראש והזקן ונקרחו. השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת. טהורים. פרחה בכולו. אבל לא בכחצי עדשה הסמוך לראש ולזקן לשחין למכוה ולקד��. חזר הראש והזקן ונקרחו. השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת. אף על פי שנעשה מקום המחיה. בהרת טמא. עד שתפרח בכולו: ",
|
92 |
+
"שתי בהרות אחת טמאה ואחת טהורה. פרחה מזו לזו. ואחר כך פרחה בכולו טהור. בשפתו העליונה. בשפתו התחתונה. בשתי אצבעותיו בשני ריסי עיניו. אף על פי שמדובקים זה לזה. והם נראים כאחד. טהור. פרחה בכולו אבל לא בבוהק. טמא. חזרו בו ראשי אברים כמין בוהק טהור. חזרו בו ראשי אברים פחות מכעדשה. ר' מאיר מטמא. וחכמים אומרים. בוהק פחות מכעדשה. סימן טומאה בתחלה ואין סימן טומאה בסוף: ",
|
93 |
+
"הבא כולו לבן יסגיר. נולד לו שער לבן יחליט. השחירו שתיהם או אחת מהן. הקצירו שתיהן או אחת מהן. נסמך השחין לשתיהן או לאחת מהן. הקיף השחין את שתיהן או את אחת מהן. או חלקן השחין ומחית השחין. המכוה ומחית המכוה והבוהק. נולד לו מחיה. או שער לבן טמא. לא נולד לו לא מחיה. ולא שער לבן טהור. וכולן שחזרו בהן ראשי אברים. הרי אלו כמות שהיו. פרחה במקצתו טמא. פרחה בכולו. הרי הוא טהור: ",
|
94 |
+
"אם בכולו פרחה כאחת מתוך הטהרה טמא ומתוך הטומאה טהור. הטהור מתוך הסגר פטור מן הפריעה. ומן הפרימה. ומן התגלחת. ומן הצפרים. מתוך החלט חייב בכולן. זה וזה מטמאים בביאה: ",
|
95 |
+
"הבא כולו לבן. ובו מחיה כעדשה. פרחה בכולו ואחר כך חזרו בו ראשי אברים. רבי ישמעאל אומר כחזירת ראשי אברים בבהרת גדולה. ר' אלעזר בן עזריה אומר כחזירת ראשי אברים בבהרת קטנה: ",
|
96 |
+
"יש מראה נגעו לכהן ונשכר. ויש מראה ומפסיד. כיצד מי שהיה מוחלט והלכו להן סימני טומאה. לא הספיק להראותה לכהן עד שפרחה בכולו טהור. שאילו הראה לכהן היה טמא. בהרת ואין בה כלום. לא הספיק להראותה לכהן עד שפרחה בכולו טמא. שאילו הראה לכהן היה טהור: "
|
97 |
+
],
|
98 |
+
[
|
99 |
+
"השחין והמכוה מיטמאין בשבוע אחת. בשני סימנים. בשער לבן ובפשיון. איזה הוא השחין לקה בעץ או באבן או בגפת או במי טבריא. כל שאינו מחמת האש זה הוא שחין. איזו היא מכוה. נכוה בגחלת או ברמץ. כל שהוא מחמת האש זו היא מכוה: \n",
|
100 |
+
"השחין והמכוה. אין מצטרפין זה עם זה. ואין פושין מזה לזה. ואין פושין לעור הבשר. ולא עור הבשר פושה לתוכן. היו מורדין טהורין. עשו קרום כקליפת השום. זו היא צרבת השחין האמורה בתורה. חזרו וחיו. אף על פי שמקומן צלקת. נדונין כעור הבשר: \n",
|
101 |
+
"שאלו את ר' אליעזר. מי שעלתה לתוך ידו בהרת כסלע. ומקומה צרבת שחין. אמר להם יסגיר. אמרו לו למה. לגדל שער לבן אינה ראויה. ולפשיון אינה פושה. ולמחיה אינה מטמא. אמר להן שמא תכנוס ותפשה. אמרו לו והלא מקומה כגריס. אמר. להן לא שמעתי. אמר לו רבי יהודה בן בתירא אלמד בו. אמר לו אם לקיים דברי חכמים הין. אמר לו שמא יולד לו שחין אחר חוצה לו ויפשה לתוכו. אמר לו חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים: \n"
|
102 |
+
],
|
103 |
+
[
|
104 |
+
"הנתקים מיטמאין בשני שבועות ובשני סימנים בשער צהוב דק ובפשיון בשער צהוב דק לקוי קצר דברי ר' עקיבא. ר' יוחנן בן נורי אומר אפילו ארוך. אמר ר' יוחנן בן נורי מה הלשון אומרים דק מקל זה דק קנה זה דק לקוי קצר או דק לקוי ארוך אמר לו ר' עקיבא עד שאנו למדים מן הקנה נלמד מן השער דק שערו של פלוני. דק לקוי קצר. לא דק לקוי ארוך: ",
|
105 |
+
"שער צהוב דק מטמא מכונס ומפוזר ומבוצר ושלא מבוצר. הפוך ושלא הפוך דברי רבי יהודה. ר' שמעון אומר אינו מטמא אלא הפוך. אמר ר' שמעון ודין הוא. מה אם שער לבן שאין שער אחר מציל מידו אינו מטמא אלא הפוך. שער צהוב דק ששער אחר מציל מידו אינו דין שלא יטמא אלא הפוך. ר' יהודה אומר כל מקום שצריך לומר הפוך. אמר הפוך. אבל הנתק שנאמר בו לא היה בו שער צהוב. מטמא הפוך. ושלא הפוך: ",
|
106 |
+
"הצומח מציל מיד השער צהוב ומיד הפשיון מכונס ומפוזר מבוצר ושלא מבוצר. והמשואר מציל מיד שער צהוב ומיד הפשיון מכונס ומפוזר ומבוצר. ואינו מציל מן הצד עד שיהא רחוק מן הקמה מקום שתי שערות. אחת צהובה ואחת שחורה אחת צהובה ואחת לבנה אינן מצילות: ",
|
107 |
+
"שער צהוב שקדם את הנתק טהור רבי יהודה מטמא רבי אליעזר בן יעקב אומר לא מטמא ולא מציל. ר' שמעון אומר כל שאינו סימן טומאה בנתק. הרי הוא סימן טהרה בנתק: ",
|
108 |
+
"כיצד מגלחין את הנתק. מגלח חוצה לו. ומניח שתי שערות סמוך לו כדי שיהא ניכר אם פשה. החליטו בשער צהוב הלך שער צהוב וחזר שער צהוב. וכן בפשיון בתחלה בסוף שבוע ראשון. בסוף שבוע שני לאחר הפטור. הרי הוא כמות שהיה החליטו בפשיון. והלך הפשיון וחזר הפשיון וכן בשער צהוב. בסוף שבוע ראשון. בסוף שבוע שני לאחר הפטור. הרי הוא כמו שהיה: ",
|
109 |
+
"שני נתקים זה בצד זה ושטה של שער מפסקת ביניהם. נפרץ ממקום אחד טמא. משני מקומות טהור. כמה תהא הפרצה מקום שתי שערות נפרץ ממקום אחד כגריס טמא: ",
|
110 |
+
"שני נתקין זה לפנים מזה. ושטה של שער מפסקת ביניהן נפרץ ממקום אחד. טמא. משני מקומות. טהור כמה תהא הפרצה מקום שתי שערות. נפרץ ממקום אחד כגריס. טהור: ",
|
111 |
+
"מי שהיה בו נתק. ובו שער צהוב. טמא. נולד לו שער שחור טהור. אף על פי שהלך לו שער שחור טהור. רבי שמעון בן יהודה אומר משום ר' שמעון. כל נתק שטהר שעה אחת אין לו טומאה לעולם. ר' שמעון אומר כל שער צהוב שטהר שעה אחת אין לו טומאה לעולם: ",
|
112 |
+
"מי שהיה בו נתק כגריס. וניתק כל ראשו טהור. הראש והזקן אין מעכבין זה את זה דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר מעכבין זה את זה. אמר ר' שמעון ודין הוא. מה אם עור הפנים ועור הבשר. שיש דבר אחר מפסיק ביניהם. מעכבין זה את זה. הראש והזקן. שאין דבר אחר מפסיק ביניהם. אינו דין שיעכבו זה את זה. הראש והזקן אין מצטרפין זה עם זה ואין פושין מזה לזה איזה הוא זקן מן הפרק של לחי עד פיקה של גרגרת: ",
|
113 |
+
"הקרחת והגבחת. מטמאות בשני שבועות בשני סימנים במחיה ובפסיון. איזו היא קרחת. אכל נשם סך נשם מכה שאינה ראויה לגדל שער. איזו היא קרחת מן הקדקד השופע לאחוריו עד פיקה של צואר. איזו היא גבחת. מן הקדקד השופע לפניו. עד כנגד שער מלמעלן. הקרחת והגבחת אינן מצטרפות זו עם זו. ואינן פושות מזו לזו. רבי יהודה אומר אם יש שער ביניהן אינן מצטרפות. ואם לאו. הרי אלו מצטרפות: "
|
114 |
+
],
|
115 |
+
[
|
116 |
+
"כל הבגדים מיטמאין בנגעים. חוץ משל עכו\"ם. הלוקח בגדים מן העכו\"ם יראו בתחלה ועורות הים אינן מטמאין בנגעים חיבר להם מן הגדל בארץ אפילו חוט אפילו משיחה דבר שהוא מקבל טומאה טמא: ",
|
117 |
+
"צמר גמלים וצמר רחלים שטרפן זה בזה. אם רוב מן הגמלים אינם מיטמאין בנגעים אם רוב מן הרחלים. מיטמאים בנגעים. מחצה למחצה מיטמאין בנגעים. וכן הפשתן והקנבוס שטרפן זה בזה: ",
|
118 |
+
"העורות והבגדים הצבועים אין מיטמאין בנגעים. הבתים בין צבועים בין שאינן צבועים מיטמאין בנגעים. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר העורות כבתים. ר' שמעון אומר הצבועים בידי שמים מיטמאין. ובידי אדם אינן מיטמאין: ",
|
119 |
+
"בגד ששתיו צבוע וערבו לבן. ערבו צבוע ושתיו לבן. הכל הולך אחר הנראה. הבגדים מיטמאין בירקרק שבירוקים ובאדמדם שבאדומים. היה ירקרק ופשה אדמדם. אדמדם ופשה ירקרק טמא. נשתנה ופשה נשתנה ולא פשה. כאילו לא נשתנה. ר' יהודה אומר יראה בתחלה: ",
|
120 |
+
"העומד בראשון יכבס ויסגיר. העומד בשני ישרף הפושה בזה ובזה ישרף הכהה בתחלה ר' ישמעאל אומר יכבס ויסגיר. וחכמים אומרים אינו זקוק לו. הכהה בראשון יכבס ויסגיר. הכהה בשני קורעו ושורף מה שקרע וצריך מטלית רבי נחמיה אומר אינו צריך מטלית: ",
|
121 |
+
"חזר נגע לבגד מציל את המטלית חזר למטלית שורף את הבגד. הטולה מן המוסגר בטהור. חזר נגע לבגד שורף את המטלית. חזר למטלית הבגד הראשון ישרף והמטלית תשמש את הבגד השני בסימנין: ",
|
122 |
+
"קייטא שיש בה פספסים צבועים ולבנים. פושין מזה לזה. שאלו את ר' אליעזר. והרי הוא פספס יחיד. אמר להן לא שמעתי. אמר לו ר' יהודה בן בתירא אלמד בו אמר לו אם לקיים דברי חכמים הן. אמר לו שמא יעמוד בו שני שבועות. והעומד בבגדים שני שבועו' טמא. אמר לו חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים. הפשיון הסמוך כל שהוא. הרחוק כגריס והחוזר כגריס: ",
|
123 |
+
"השתי והערב מיטמאים בנגעים מיד. רבי יהודה אומר השתי משישלק והערב מיד. והאונין של פשתן משיתלבנו. כמה יהא בפקעת ותהא מטמא בנגעים. כדי לארוג ממנה שלש על שלש שתי וערב. אפילו כולה שתי אפילו כולה ערב. היתה פסיקות אינה מיטמאה בנגעים. ר' יהודה אומר אפי' פסיקה אחת וקשרה. אינה מיטמאה: ",
|
124 |
+
"המעלה מן הפקעת לחברתה מן הסליל לחברו. מן הכובד עליונה לכובד התחתונה וכן שני דפי חלוק שנראה נגע באחד מהן. הרי השני טהור. בנפש המסכת ובשתי העומד הרי אלו מיטמאין בנגעים מיד ר' שמעון אומר השתי אם היה רצוף מיטמא: ",
|
125 |
+
"נראה בשתי העומד האריג טהור. נראה באריג השתי העומד טהור. נראה בסדין שורף את הנימין נראה בנימין הסדין טהור. חלוק שנראה בו נגע מציל את האומריות שבו. אפילו הן ארגמן: ",
|
126 |
+
"כל הראוי ליטמא טמא מת. אף על פי שאינו ראוי ליטמא מדרס מיטמא בנגעים. כגון קלע של ספינה ווילון ושביס של סבכה. ומטפחות של ספרים וגלגלון ורצועות מנעל וסנדל שיש בהן רוחב כגריס. הרי אלו מיטמאין בנגעים סגוס שנראה בו נגע. ר' אליעזר בן יעקב אומר עד שיראה באריג ובמוכין. החמת והתורמל נראין כדרכן. ופושה מתוכו לאחוריו ומאחוריו לתוכו: ",
|
127 |
+
"בגד המוסגר שנתערב באחרים. כולן טהורים. קצצו ועשאו מוכין טהור ומותר בהנייתו. והמוחלט שנתערב באחרים כולם טמאין. קצצו ועשאו מוכין טמא. ואסור בהנייתו: "
|
128 |
+
],
|
129 |
+
[
|
130 |
+
"כל הבתים מיטמאין בנגעים. חוץ משל עובדי כוכבים. הלוקח בתים מן העובדי כוכבים. יראו בתחלה. בית עגול. בית טריגון. בית הבנוי בספינה או באסקריא. על ארבע קורות אינו מיטמא בנגעים. ואם היה מרובע אפילו על ארבע עמודים מטמא: ",
|
131 |
+
"בית שאחד מצדדיו מחופה בשיש אחד בסלע ואחד בלבנים ואחד בעפר טהור. בית שלא היו בו אבנים ועצים ועפר. ונראה בו נגע. ואחר כך הביאו בו אבנים ועצים ועפר טהור. וכן בגד שלא ארג בו שלש על שלש ונראה בו נגע ואחר כך ארג בו שלש על שלש טהור. אין הבית מיטמא בנגעים עד שיהא בו אבנים ועצים ועפר: ",
|
132 |
+
"וכמה אבנים יהו בו. ר' ישמעאל אומר ארבע. ר' עקיבא אומר שמנה. שהיה ר' ישמעאל אומר עד שיראה כשני גריסין. על שתי אבנים. או על אבן אחת. ר' עקיבא אומר. עד שיראה כשני גריסין. על שתי אבנים. לא על אבן אחת. רבי אליעזר ברבי שמעון אומר עד שיראה כשני גריסין. על שתי אבנים. בשני כתלים בזויות. ארכו כשני גריסין. ורחבו כגריס: ",
|
133 |
+
"עצים כדי ליתן תחת השקוף. ר' יהוד�� אומר כדי לעשות סנדל לאחורי השקוף עפר כדי ליתן בין פצים לחברו. קירות האבוס וקירות המחיצה אינן מיטמאין בנגעים. ירושלים וחוצה לארץ אינן מיטמאין בנגעים: ",
|
134 |
+
"כיצד ראיית הבית. ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר. כנגע נראה לי בבית. אפילו תלמיד חכם ויודע שהוא נגע ודאי. לא יגזור ויאמר. נגע נראה לי בבית. אלא כנגע נראה לי בבית. וצוה הכהן ופנו את הבית (ובטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית. ואחר כך יבא הכהן לראות את הבית). ואפילו חבילי עצים. ואפילו חבילי קנים. דברי רבי יהודה. ר' שמעון אומר עסק הוא לפנוי. אמר רבי מאיר. וכי מה מטמא לו. אם תאמר כלי עציו ובגדיו ומתכותיו מטבילן והן טהורים. על מה חסה התורה. על כלי חרסו. ועל פכו. ועל טפיו. אם כך חסה התורה. על ממונו הבזוי. קל וחמר על ממונו החביב. אם כך על ממונו. קל וחמר על נפש בניו ובנותיו. אם כך על של רשע קל וחמר על של צדיק: ",
|
135 |
+
"אינו הולך לתוך ביתו ומסגיר. ולא בתוך הבית שהנגע בתוכו ומסגיר אלא עומד על פתח הבית שהנגע בתוכו ומסגיר. שנאמר (ויקרא יד, לח) ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימים. ובא בסוף השבוע וראה אם פשה וצוה הכהן וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא. ולקחו אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את הבית. אינו נוטל אבנים מצד זה. ומביא לצד זה. ולא עפר מצד זה. ומביא לצד זה. ולא סיד מכל מקום. אינו מביא לא אחת תחת שתים ולא שתים תחת אחת. אלא מביא שתים תחת שתים. תחת שלש תחת ארבע. מכאן אמרו. אוי לרשע אוי לשכנו. שניהן חולצין. שניהן קוצעין שניהן מביאין את האבנים. אבל הוא לבדו מביא את העפר שנאמר (ויקרא יד, מב) ועפר אחר יקח וטח את הבית. אין חברו מטפל עמו בטיחה: ",
|
136 |
+
"בא בסוף שבוע וראה. אם חזר. ונתץ את הבית את אבניו. ואת עציו. ואת כל עפר הבית. והוציא אל מחוץ לעיר. אל מקום טמא. הפסיון הסמוך כל שהוא. והרחוק כגריס. והחוזר בבתים. כשני גריסין: "
|
137 |
+
],
|
138 |
+
[
|
139 |
+
"עשרה בתים הן. הכהה בראשון וההולך לו. קולפו והוא טהור. הכהה בשני וההולך לו קולפו והוא טעון צפרים. הפושה בראשון חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע חזר ינתץ. לא חזר טעון צפרים. עמד בראשון ופשה בשני. חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע. חזר ינתץ. לא חזר טעון צפרים. עמד בזה ובזה. חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע. חזר. ינתץ. לא חזר טעון צפרים אם עד שלא טהרו בצפרים נראה בו נגע. הרי זה ינתץ. ואם משטהרו בצפרים נראה בו נגע. יראה בתחלה: ",
|
140 |
+
"האבן שבזוית בזמן שהוא חולץ. חולץ את כולו. ובזמן שהוא נותץ. נותץ את שלו. ומניח את של חבירו. נמצא חומר בחליצה מבנתיצה. ר' אלעזר אומר. בית הבנוי ראש ופתין. נראה בראש. נוטל את כולו. נראין בפתין. נוטל את שלו. ומניח את של חברו: ",
|
141 |
+
"בית שנראה בו נגע. היתה עליה על גביו נותן את הקורות לעליה נראה בעליה נותן את הקורות לבית. לא היתה עליה על גביו אבניו ועציו ועפרו נתצין עמו. ומציל על המלבנים ועל שריגי החלונות. ר' יהודה אומר מלבן הבנוי על גביו. ניתץ עמו. אבניו ועציו ועפרו מטמאין בכזית ר' אלעזר חסמא אומר במה שהן: ",
|
142 |
+
"בית המוסגר מטמא מתוכו. והמוחלט מתוכו ומאחוריו. זה וזה מטמאין בביאה: ",
|
143 |
+
"הבונה מן המוסגר בטהור וחזר נגע לבית חולץ את האבנים חזר על האבנים הבית הראשון ינתץ. והאבנים ישמשו את הבית השני בסימנין: ",
|
144 |
+
"בית שהוא מיסך על גבי בית המנוגע. וכן אילן שהוא מיסך על גבי בית המנוגע. הנכנס לחיצון טהור. דברי ר' אלעזר בן עזריה. אמר רבי אלעזר. מה אם אבן אחת ממנו מטמא בביאה הוא עצמו לא יטמא בביאה: ",
|
145 |
+
"הטמא עומד תחת האילן והטהור עובר. טמא. הטהור עומד תחת האילן והטמא עובר. טהור. אם עמד טמא וכן באבן המנוגעת טהור. ואם הניחה הרי זה טמא: ",
|
146 |
+
"טהור שהכניס ראשו ורובו לבית טמא. נטמא. וטמא שהכניס ראשו ורובו לבית טהור. טמאהו. טלית טהורה שהכניס ממנה שלש על שלש לבית טמא נטמאה. וטמאה שהכניס ממנה אפילו כזית לבית טהור טמאתו: ",
|
147 |
+
"מי שנכנס לבית המנוגע. וכליו על כתפו. וסנדליו וטבעותיו בידיו. הוא והן טמאין מיד. היה לבוש בכליו. וסנדליו ברגליו. וטבעותיו בידיו. הוא טמא מיד. והן טהורין. עד שישהא כדי אכילת פרס. פת חטין ולא פת שעורים. מיסב ואוכלן בלפתן: ",
|
148 |
+
"היה עומד בפנים ופשט ידו לחוץ. וטבעותיו בידיו. אם שהה כדי אכילת פרס. טמאות. היה עומד בחוץ ופשט ידו לפנים וטבעותיו בידיו. רבי יהודה מטמא מיד וחכמים אומרים עד שישהא כדי אכילת פרס. אמרו לר' יהודה מה אם בזמן שכל גופו טמא. לא טימא את מה שעליו עד שישהה כדי אכילת פרס. בזמן שאין כל גופו טמא אינו דין שלא יטמא את מה שעליו עד שישהה כדי אכילת פרס: ",
|
149 |
+
"מצורע שנכנס לבית. כל הכלים שיש שם טמאין. אפי' עד הקורות. ר' שמעון אומר עד ארבע אמות כלים מיד טמאין ר' יהודה אומר אם שהה כדי הדלקת הנר: ",
|
150 |
+
"נכנס לבית הכנסת עושים לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים. על רוחב ארבע אמות. נכנס ראשון ויצא אחרון. כל המציל צמיד פתיל באהל המת. מציל צמיד פתיל בבית המנוגע. וכל המציל מכוסה באהל המת מציל מכוסה בבית המנוגע. דברי ר' מאיר. ר' יוסי אומר כל המציל צמיד פתיל באהל המת. מציל מכוסה בבית המנוגע. כל המציל מכוסה באהל המת. אפילו מגולה בבית המנוגע טהור. "
|
151 |
+
],
|
152 |
+
[
|
153 |
+
"כיצד מטהרין את המצורע. היה מביא פיילי של חרש חדשה. ונותן לתוכה רביעית מים חיים. ומביא שתי צפרים דרור. שחט את אחת מהן על כלי חרש. ועל מים חיים. חפר וקוברה בפניו. נטל עץ ארז ואזוב ושני תולעת. וכרכן בשירי הלשון. והקיף להם ראשי אגפים וראש הזנב של שניה טבל והזה שבע פעמים לאחר ידו של מצורע. ויש אומרים על מצחו. וכך היה מזין על השקוף שבבית מבחוץ: ",
|
154 |
+
"בא לו לשלח את הצפור החיה. אינו הופך פניו לא לים ולא לעיר ולא למדבר שנאמר (ויקרא יד, ז) ושלח את הצפור החיה אל מחוץ לעיר אל פני השדה בא לגלח את המצורע. העביר תער על כל בשרו וכבס בגדיו וטבל. טהור מלטמא בביאה. והרי הוא מטמא כשרץ. נכנס לפנים מן החומה. מנודה מביתו שבעת ימים. ואסור בתשמיש המטה: ",
|
155 |
+
"ביום השביעי מגלח תגלחת שניה כתגלחת הראשונה. כבס בגדיו וטבל טהור מלטמא כשרץ והרי הוא טבול יום. אוכל במעשר. העריב שמשו אוכל בתרומה. הביא כפרתו אוכל בקדשים. נמצאו שלש טהרות במצורע ושלש טהרות ביולדת. ",
|
156 |
+
"שלשה מגלחין. ותגלחתן מצוה. הנזיר. והמצורע. והלוים וכולן שגלחו שלא בתער. או ששיירו שתי שערות. לא עשו כלום: ",
|
157 |
+
"שתי צפרים מצותן שיהו שוות במראה ובקומה ובדמים. ולקיחתן כאחת. אף על פי שאינם שוות כשרות. לקח אחד היום ואחד למחר. כשרות. שחט אחת מהן ונמצאת שלא דרור. יקח זוג לשניה. הראשונה מותרת באכילה. שחטה ונמצאת טרפה. יקח זוג לשניה. הראשונה מותרת בהנאה. נשפך הדם תמות המשתלחת. מתה המשתלחת. ישפך הדם: ",
|
158 |
+
"מצות עץ ארז ארכו אמה. ועביו כרביע כרע המטה. אחד לשנים ושנים לארבעה. מצות אזוב. לא אזוב יון לא אזוב כוחלי לא אזוב רומי לא אזוב מדברית. ולא כל אזוב שיש לו שם לווי: ",
|
159 |
+
"ביום השמיני מביא שלש בהמות חטאת ואשם. ועולה. והדל היה מביא חטאת העוף. ועולת העוף: ",
|
160 |
+
"בא לו אצל האשם. וסמך שתי ידיו עליו ושחטו. וקבלו שני כהנים את דמו. אחד בכלי ואחד ביד. זה שקבל בכלי בא וזרקו על קיר המזבח. וזה שקבל ביד בא לו אצל המצורע. והמצורע טבל בלשכת המצורעים. בא ועמד בשער ניקנור. רבי יהודה אומר לא היה צריך טבילה: ",
|
161 |
+
"הכניס ראשו. ונתן על תנוך אזנו. ידו ונתן על בהן ידו. רגלו. ונתן על בהן רגלו. רבי יהודה אומר שלשתם היה מכניס כאחד. אין לו בהן יד. בהן רגל. אזן ימנית. אין לו טהרה עולמית. רבי אליעזר אומר נותן הוא על מקומן. ר' שמעון אומר. אם נתן על של שמאל יצא: ",
|
162 |
+
"נטל מלוג השמן ויצק לתוך כפו של חברו ואם יצק לתוך כף עצמו יצא. טבל והזה שבע פעמים כנגד בית קדש הקדשים. על כל הזיה טבילה. בא לו אצל המצורע. מקום שהוא נותן את הדם. שם הוא נותן את השמן שנאמר (ויקרא יד, כח) על מקום דם האשם והנותר מן השמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר לכפר. אם נתן כפר. ואם לא נתן. לא כפר דברי רבי עקיבא. רבי יוחנן בן נורי אומר. שירי מצוה הן בין שנתן בין שלא נתן כפר. ומעלין עליו כאילו לא כפר. חסר הלוג עד שלא יצק ימלאנו משיצק יביא אחר בתחלה. דברי ר' עקיבא. ר' שמעון אומר חסר הלוג. עד שלא נתן ימלאנו. משנתן יביא אחר בתחלה: ",
|
163 |
+
"מצורע שהביא קרבנו. עני והעשיר. או עשיר והעני. הכל הולך אחר חטאת דברי ר' שמעון. ר' יהודה אומר. אחר האשם: ",
|
164 |
+
"מצורע עני שהביא קרבן עשיר יצא. ועשיר שהביא קרבן עני לא יצא. מביא אדם על ידי בנו. על ידי בתו. על ידי עבדו ושפחתו. קרבן עני. ומאכילן בזבחים. ר' יהודה אומר. אף על ידי אשתו מביא קרבן עשיר. וכן כל קרבן שהיא חייבת: ",
|
165 |
+
" שני מצורעים שנתערבו קרבנותיהם קרב קרבנו של אחד מהם. ומת אחד מהם. זו ששאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע אמר להם יכתוב נכסיו לאחר ויביא קרבן עני: "
|
166 |
+
]
|
167 |
+
],
|
168 |
+
"sectionNames": [
|
169 |
+
"Chapter",
|
170 |
+
"Mishnah"
|
171 |
+
]
|
172 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Negaim/Hebrew/Torat Emet 357.json
ADDED
@@ -0,0 +1,170 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "he",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Negaim",
|
4 |
+
"versionSource": "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads",
|
5 |
+
"versionTitle": "Torat Emet 357",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"priority": 3.0,
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"versionTitleInHebrew": "תורת אמת 357",
|
10 |
+
"actualLanguage": "he",
|
11 |
+
"languageFamilyName": "hebrew",
|
12 |
+
"isBaseText": true,
|
13 |
+
"isSource": true,
|
14 |
+
"isPrimary": true,
|
15 |
+
"direction": "rtl",
|
16 |
+
"heTitle": "משנה נגעים",
|
17 |
+
"categories": [
|
18 |
+
"Mishnah",
|
19 |
+
"Seder Tahorot"
|
20 |
+
],
|
21 |
+
"text": [
|
22 |
+
[
|
23 |
+
"מַרְאוֹת נְגָעִים שְׁנַיִם שֶׁהֵן אַרְבָּעָה. בַּהֶרֶת עַזָּה כַשֶּׁלֶג, שְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל. וְהַשְּׂאֵת כִּקְרוּם בֵּיצָה, שְׁנִיָּה לָהּ כְּצֶמֶר לָבָן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הַשְּׂאֵת כְּצֶמֶר לָבָן, שְׁנִיָּה לָהּ כִּקְרוּם בֵּיצָה: \n",
|
24 |
+
"הַפָּתוּךְ שֶׁבַּשֶּׁלֶג, כְּיַיִן הַמָּזוּג בְּשָׁלֶג, הַפָּתוּךְ שֶׁבַּסִּיד, כְּדָם הַמָּזוּג בְּחָלָב, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲדַמְדַּם שֶׁבָּזֶה וְשֶׁבָּזֶה, כְּיַיִן הַמָּזוּג בְּמַיִם, אֶלָּא שֶׁל שֶׁלֶג עַזָּה וְשֶׁל סִיד דֵּהָה מִמֶּנָּה: \n",
|
25 |
+
"אַרְבָּעָה מַרְאוֹת הָאֵלּוּ מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִפְטֹר, וּלְהַחְלִיט, וּלְהַסְגִּיר. לְהַסְגִּיר אֶת הָעוֹמֵד בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן. לִפְטֹר אֶת הָעוֹמֵד בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי. לְהַחְלִיט אֶת שֶׁנּוֹלַד לוֹ מִחְיָה אוֹ שֵׂעָר לָבָן, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. לְהַחְלִיט אֶת שֶׁנּוֹלַד לוֹ פִשְׂיוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. לְהַחְלִיט אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן מִתּוֹךְ הַפְּטוּר. לִפְטֹר אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן מִתּוֹךְ הֶחְלֵט אוֹ מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר. אֵלּוּ מַרְאוֹת נְגָעִים שֶׁכָּל נְגָעִים תְּלוּיִם בָּהֶן: \n",
|
26 |
+
"רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, מַרְאוֹת נְגָעִים שִׁשָּׁה עָשָׂר. רַבִּי דוֹסָא בֶּן הַרְכִּינַס אוֹמֵר, מַרְאוֹת נְגָעִים שְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה. עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, שִׁבְעִים וּשְׁנָיִם. רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, אֵין רוֹאִים אֶת הַנְּגָעִים בַּתְּחִלָּה לְאַחַר הַשַּׁבָּת, שֶׁשָּׁבוּעַ שֶׁלּוֹ חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. וְלֹא בַשֵּׁנִי, שֶׁשָּׁבוּעַ שֵׁנִי שֶׁלּוֹ חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. וְלֹא בַשְּׁלִישִׁי לַבָּתִּים, שֶׁשָּׁבוּעַ שְׁלִישִׁי שֶׁלּוֹ חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לְעוֹלָם רוֹאִים. חָל לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַשַּׁבָּת, מַעֲבִירִין לְאַחַר הַשַּׁבָּת. וְיֵשׁ בַּדָּבָר לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר: \n",
|
27 |
+
"כֵּיצַד לְהָקֵל. הָיָה בוֹ שֵׂעָר לָבָן וְהָלַךְ לוֹ שֵׂעָר לָבָן, הָיוּ לְבָנוֹת וְהִשְׁחִירוּ, אַחַת לְבָנָה וְאַחַת שְׁחוֹרָה, וְהִשְׁחִירוּ שְׁתֵּיהֶן, אֲרֻכּוֹת וְהִקְצִירוּ, אַחַת אֲרֻכָּה וְאַחַת קְצָרָה וְהִקְצִירוּ שְׁתֵּיהֶן, נִסְמַךְ הַשְּׁחִין לִשְׁתֵּיהֶן אוֹ לְאַחַת מֵהֶן, הִקִּיף הַשְּׁחִין לִשְׁתֵּיהֶן אוֹ לְאַחַת מֵהֶן, אוֹ חִלְּקָן הַשְּׁחִין וּמִחְיַת הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וּמִחְיַת הַמִּכְוָה וְהַבֹּהַק, הָיְתָה בוֹ מִחְיָה וְהָלְכָה לָהּ הַמִּחְיָה, הָיְתָה מְרֻבַּעַת וְנַעֲשֵׂית עֲגֻלָּה אוֹ אֲרֻכָּה, מְבֻצֶּרֶת וְנַעֲשֵׂית מִן הַצַּד, מְכֻנֶּסֶת וְנִתְפַּזְּרָה, וּבָא הַשְּׁחִין וְנִכְנַס בְּתוֹכָהּ. הִקִּיפָהּ, חִלְּקָהּ, אוֹ מִעֲטָהּ הַשְּׁחִין אוֹ מִחְיַת הַשְּׁחִין, וְהַמִּכְוָה וּמִחְיַת הַמִּכְוָה וְהַבֹּהַק, הָיָה בוֹ פִסְיוֹן וְהָלַךְ לוֹ פִסְיוֹן, אוֹ שֶׁהָלְכָה לָהּ הָאוֹם אוֹ שֶׁנִּתְמַעֲטָה וְאֵין בָּזֶה וּבָזֶה כַגְּרִיס, הַשְּׁחִין וּמִחְיַת הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וּמִחְיַת הַמִּכְוָה וְהַבֹּהַק חוֹלְקִין בֵּין הָאוֹם לַפִּסְיוֹן, הֲרֵי אֵלּוּ לְהָקֵל: \n",
|
28 |
+
"כֵּיצַד לְהַחְמִיר. לֹא הָיָה בוֹ שֵׂעָר לָבָן וְנוֹלַד לוֹ שֵׂעָר לָבָן, הָיוּ שְׁחוֹרוֹת וְהִלְבִּינוּ, אַחַת שְׁחוֹרָה וְאַחַת לְבָנָה וְהִלְבִּינוּ שְׁתֵּיהֶן, קְצָרוֹת וְהֶאֱרִיכוּ, אַחַת קְצָרָה וְאַחַת אֲרֻכָּה וְהֶאֱרִיכוּ שְׁתֵּיהֶן, נִסְמַךְ הַשְּׁחִין לִשְׁתֵּיהֶן אוֹ לְאַחַת מֵהֶן, הִקִּיף הַשְּׁחִין אֶת שְׁתֵּיהֶן אוֹ אֶת אַחַת מֵהֶן, אוֹ חִלְּקוֹ הַשְּׁחִין וּמִחְיַת הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וּמִחְיַת הַמִּכְוָה וְהַבֹּהַק וְהָלְכוּ לָהֶם, לֹא הָיְתָה בוֹ מִחְיָה וְנוֹלְדָה לוֹ מִחְיָה, הָיְתָה עֲגֻלָּה אוֹ אֲרֻכָּה וְנַעֲשֵׂית מְרֻבַּעַת, מִן הַצַּד וְנַעֲשֵׂית מְבֻצֶּרֶת, מְפֻזֶּרֶת וְנִתְכַּנְּסָה וּבָא הַשְּׁחִין וְנִכְנַס בְּתוֹכָהּ, הִקִּיפָהּ, חִלְּקָהּ, אוֹ מִעֲטָהּ הַשְּׁחִין אוֹ מִחְיַת הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וּמִחְיַת הַמִּכְוָה וְהַבֹּהַק וְהָלְכוּ לָהֶן, לֹא הָיָה בוֹ פִסְיוֹן וְנוֹלַד בּוֹ פִסְיוֹן, הַשְּׁחִין וּמִחְיַת הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וּמִחְיַת הַמִּכְוָה וְהַבֹּהַק חוֹלְקִין בֵּין הָאוֹם לַפִּסְיוֹן וְהָלְכוּ לָהֶן, הֲרֵי אֵלּוּ לְהַחְמִיר: \n"
|
29 |
+
],
|
30 |
+
[
|
31 |
+
"בַּהֶרֶת עַזָּה נִרְאֵית בַּגֶּרְמָנִי כֵּהָה, וְהַכֵּהָה בַכּוּשִׁי עַזָּה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנִי כַפָּרָתָן, הֲרֵי הֵן כְּאֶשְׁכְּרוֹעַ, לֹא שְׁחוֹרִים וְלֹא לְבָנִים, אֶלָּא בֵינוֹנִיִּים. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, יֵשׁ לַצַּיָּרִים סַמְמָנִין שֶׁהֵן צָרִין צוּרוֹת שְׁחוֹרוֹת, לְבָנוֹת וּבֵינוֹנִיּוֹת. מֵבִיא סַם בֵּינוֹנִי וּמַקִּיפוֹ מִבַּחוּץ, וְתֵרָאֶה בַבֵּינוֹנִי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מַרְאוֹת נְגָעִים לְהָקֵל אֲבָל לֹא לְהַחְמִיר, יֵרָאֶה הַגֶּרְמָנִי בִּבְשָׂרוֹ לְהָקֵל, וְהַכּוּשִׁי בַּבֵּינוֹנִי לְהָקֵל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, זֶה וָזֶה בַּבֵּינוֹנִי: \n",
|
32 |
+
"אֵין רוֹאִים הַנְּגָעִים בַּשַּׁחֲרִית וּבֵין הָעַרְבַּיִם, וְלֹא בְתוֹךְ הַבַּיִת, וְלֹא בַיּוֹם הַמְעֻנָּן, לְפִי שֶׁהַכֵּהָה נִרְאֵית עַזָּה. וְלֹא בַצָּהֳרַיִם, לְפִי שֶׁעַזָּה נִרְאֵית כֵּהָה. אֵימָתַי רוֹאִין. בְּשָׁלשׁ, בְּאַרְבַּע, וּבְחָמֵשׁ, וּבְשֶׁבַע, וּבִשְׁמֹנֶה, וּבְתֵשַׁע, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּאַרְבַּע, בְּחָמֵשׁ, בִּשְׁמֹנֶה, וּבְתֵשַׁע: \n",
|
33 |
+
"כֹּהֵן הַסּוּמָא בְאַחַת מֵעֵינָיו, אוֹ שֶׁכָּהָה מְאוֹר עֵינָיו, לֹא יִרְאֶה אֶת הַנְּגָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יג), לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן. בַּיִת הָאָפֵל, אֵין פּוֹתְחִין בּוֹ חַלּוֹנוֹת לִרְאוֹת אֶת נִגְעוֹ: \n",
|
34 |
+
"כֵּיצַד רְאִיַּת הַנֶּגַע. הָאִישׁ נִרְאֶה כְעוֹדֵר, וּכְמוֹסֵק זֵיתִים. הָאִשָּׁה כְּעוֹרֶכֶת וּכְמֵנִיקָה אֶת בְּנָהּ, כְּאוֹרֶגֶת בְּעוֹמְדִין לַשֶּׁחִי לַיָּד הַיְמָנִית. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף כְּטוֹוָה בְפִשְׁתָּן לַשְּׂמָאלִית. כְּשֵׁם שֶׁנִּרְאֶה לְנִגְעוֹ, כָּךְ הוּא נִרְאֶה לְתִגְלַחְתּוֹ: \n",
|
35 |
+
"כָּל הַנְּגָעִים אָדָם רוֹאֶה, חוּץ מִנִּגְעֵי עַצְמוֹ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַף לֹא נִגְעֵי קְרוֹבָיו. כָּל הַנְּדָרִים אָדָם מַתִּיר, חוּץ מִנִּדְרֵי עַצְמוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף לֹא נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁבֵּינָהּ לְבֵין אֲחֵרִים. כָּל הַבְּכוֹרוֹת אָדָם רוֹאֶה, חוּץ מִבְּכוֹרוֹת עַצְמוֹ: \n"
|
36 |
+
],
|
37 |
+
[
|
38 |
+
"הַכֹּל מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים, חוּץ מִן הַנָּכְרִים וְגֵר תּוֹשָׁב. הַכֹּל כְּשֵׁרִים לִרְאוֹת אֶת הַנְּגָעִים, אֶלָּא שֶׁהַטֻּמְאָה וְהַטָּהֳרָה בִידֵי כֹהֵן. אוֹמְרִים לוֹ אֱמֹר טָמֵא, וְהוּא אוֹמֵר טָמֵא. אֱמֹר טָהוֹר, וְהוּא אוֹמֵר טָהוֹר. אֵין רוֹאִים שְׁנֵי נְגָעִים כְּאֶחָד, בֵּין בְּאִישׁ אֶחָד וּבֵין בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים, אֶלָּא רוֹאֶה אֶת הָאֶחָד וּמַסְגִּירוֹ וּמַחְלִיטוֹ וּפוֹטְרוֹ, וְחוֹזֵר לַשֵּׁנִי. אֵין מַסְגִּירִין אֶת הַמֻּסְגָּר וְלֹא מַחְלִיטִין אֶת הַמֻּחְלָט. אֵין מַסְגִּירִין אֶת הַמֻּחְלָט, וְלֹא מַחְלִיטִין אֶת הַמֻּסְגָּר. אֲבָל בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ, הַמַּסְגִּיר מַסְגִּיר, וְהַמַּחְלִיט מַחְלִיט, מַסְגִּיר וּפוֹטֵר, מַחְלִיט וּפוֹטֵר: \n",
|
39 |
+
"חָתָן שֶׁנִּרְאָה בוֹ נֶגַע, נוֹתְנִין לוֹ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, לוֹ וּלְבֵיתוֹ וְלִכְסוּתוֹ. וְכֵן בָּרֶגֶל, נוֹתְנִין לוֹ כָל יְמוֹת הָרָגֶל: \n",
|
40 |
+
"עוֹר הַבָּשָׂר מִטַּמֵּא בִשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּבִשְׁלשָׁה סִימָנִין, בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְמִחְיָה וּבְפִסְיוֹן. בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְמִחְיָה, בַּתְּחִלָּה, וּבְסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, וּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּבְפִסְיוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, וּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּמִטַּמֵּא בִשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, שֶׁהֵן שְׁלשָׁה עָשָׂר יוֹם: \n",
|
41 |
+
"הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה מִטַּמְּאִין בְּשָׁבוּעַ אֶחָד וּבִשְׁנֵי סִימָנִין, בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְפִסְיוֹן. בְּשֵׂעָר לָבָן, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּבְפִסְיוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּמִטַּמְּאִין בְּשָׁבוּעַ אֶחָד, שֶׁהוּא שִׁבְעַת יָמִים: \n",
|
42 |
+
"הַנְּתָקִין מִטַּמְּאִין בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, בִּשְׁנֵי סִימָנִין, בְּשֵׂעָר צָהֹב דַּק וּבְפִסְיוֹן. בְּשֵׂעָר צָהֹב דַּק, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּבְפִסְיוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּמִטַּמְּאִין בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, שֶׁהֵן שְׁלשָׁה עָשָׂר יוֹם: \n",
|
43 |
+
"הַקָּרַחַת וְהַגַּבַּחַת מִטַּמְּאוֹת בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, וּבִשְׁנֵי סִימָנִין, בְּמִחְיָה וּבְפִשְׂיוֹן. בְּמִחְיָה, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּבְפִסְיוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, וּלְאַחַר הַפְּטוּר. וּמִטַּמְּאוֹת בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, שֶׁהֵן שְׁלשָׁה עָשָׂר יוֹם: \n",
|
44 |
+
"הַבְּגָדִים מִטַּמְּאִים בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּבִשְׁלשָׁה סִימָנִין, בִּירַקְרַק וּבַאֲדַמְדַּם וּבְפִשְׂיוֹן. בִּירַקְרַק וּבַאֲדַמְדַּם, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, וּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּבְפִשְׂיוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּמִטַּמְּאִין בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, שֶׁהֵן שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם: \n",
|
45 |
+
"הַבָּתִּים מִטַּמְּאִין בִּשְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת וּבִשְׁלשָׁה סִימָנִים, בִּירַקְרַק וּבַאֲדַמְדַּם וּבְפִשְׂיוֹן. בִּירַקְרַק וּבַאֲדַמְדַּם, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שְׁלִישִׁי, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּבְפִשְׂיוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שְׁלִישִׁי, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּמִטַּמְּאִין בִּשְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת, שֶׁהֵן תִּשְׁעָה עָשָׂר יוֹם. אֵין בַּנְּגָעִים פָּחוֹת מִשָּׁבוּעַ אֶחָד, וְלֹא יוֹתֵר עַל שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת: \n"
|
46 |
+
],
|
47 |
+
[
|
48 |
+
"יֵשׁ בְּשֵׂעָר לָבָן מַה שֶּׁאֵין בְּפִשְׂיוֹן, וְיֵשׁ בְּפִשְׂיוֹן מַה שֶּׁאֵין בְּשֵׂעָר לָבָן. שֶׁשֵּׂעָר לָבָן מְטַמֵּא בַתְּחִלָּה, וּמְטַמֵּא בְכָל מַרְאֵה לֹבֶן, וְאֵין בּוֹ סִימַן טָהֳרָה. יֵשׁ בְּפִשְׂיוֹן, שֶׁהַפִּשְׂיוֹן מְטַמֵּא בְכָל שֶׁהוּא, וּמְטַמֵּא בְכָל הַנְּגָעִים, חוּץ לַנֶּגַע, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשֵׂעָר לָבָן: \n",
|
49 |
+
"יֵשׁ בְּמִחְיָה מַה שֶּׁאֵין בְּפִשְׂיוֹן, וְיֵשׁ בְּפִשְׂיוֹן מַה שֶּׁאֵין בְּמִחְיָה. שֶׁהַמִּחְיָה מְטַמָּא בַתְּחִלָּה, וּמְטַמָּא בְכָל מַרְאֶה, וְאֵין בָּהּ סִימַן טָהֳרָה. יֵשׁ בְּפִשְׂיוֹן, שֶׁהַפִּשְׂיוֹן מְטַמֵּא בְכָל שֶׁהוּא, וּמְטַמֵּא בְכָל הַנְּגָעִים, חוּץ לַנֶּגַע, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּמִחְיָה: \n",
|
50 |
+
"יֵשׁ בְּשֵׂעָר לָבָן מַה שֶּׁאֵין בְּמִחְיָה, וְיֵשׁ בְּמִחְיָה מַה שֶּׁאֵין בְּשֵׂעָר לָבָן. שֶׁשֵּׂעָר לָבָן מְטַמֵּא בַשְּׁחִין וּבַמִּכְוָה, בִּמְכֻנָּס וּבִמְפֻזָּר, בִּמְבֻצָּר וְשֶׁלֹּא בִמְבֻצָּר. יֵשׁ בְּמִחְיָה, שֶׁהַמִּחְיָה מְטַמָּא בַקָּרַחַת וּבַגַּבַּחַת, הֲפוּכָה וְשֶׁלֹּא הֲפוּכָה, וּמְעַכֶּבֶת אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן, וּמְטַמָּא בְכָל מַרְאֶה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשֵׂעָר לָבָן: \n",
|
51 |
+
"שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, עִקָּרָן מַשְׁחִיר וְרֹאשָׁן מַלְבִּין, טָהוֹר. עִקָּרָן מַלְבִּין וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר, טָמֵא. כַּמָּה יְהֵא בַלַּבְנוּנִית, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כְּדֵי לִקְרֹץ בְּזוּג. הָיְתָה אַחַת מִלְּמַטָּה וְנֶחְלְקָה מִלְמַעְלָה וְהִיא נִרְאֵית כִּשְׁתַּיִם, טָהוֹר. בַּהֶרֶת וּבוֹ שֵׂעָר לָבָן אוֹ שֵׂעָר שָׁחוֹר, טָמֵא. אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא מִעֵט מְקוֹם שֵׂעָר שָׁחוֹר אֶת הַבַּהֶרֶת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ: \n",
|
52 |
+
"בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וְחוּט יוֹצֵא מִמֶּנָּה, אִם יֶשׁ בּוֹ רֹחַב שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, זוֹקְקָהּ לְשֵׂעָר לָבָן וּלְפִסְיוֹן, אֲבָל לֹא לְמִחְיָה. שְׁתֵּי בֶהָרוֹת וְחוּט יוֹצֵא מִזּוֹ לָזוֹ, אִם יֶשׁ בּוֹ רֹחַב שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, מְצָרְפָן. וְאִם לָאו, אֵין מְצָרְפָן: \n",
|
53 |
+
"בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וּבָהּ מִחְיָה כָעֲדָשָׁה וְשֵׂעָר לָבָן בְּתוֹךְ הַמִּחְיָה, הָלְכָה הַמִּחְיָה, טְמֵאָה מִפְּנֵי שֵׂעָר לָבָן. הָלַךְ שֵׂעָר לָבָן, טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֲפָכַתּוּ הַבַּהֶרֶת. בַּהֶרֶת, הִיא וּמִחְיָתָהּ כַּגְּרִיס, וְשֵׂעָר לָבָן בְּתוֹךְ הַבַּהֶרֶת, הָלְכָה הַמִּחְיָה, טְמֵאָה מִפְּנֵי שֵׂעָר לָבָן. הָלַךְ שֵׂעָר לָבָן, טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֲפָכַתּוּ בַהֶרֶת כַּגְּרִיס. וּמוֹדֶה, שֶׁאִם יֵשׁ בִּמְקוֹם שֵׂעָר לָבָן כַּגְּרִיס, שֶׁהוּא טָמֵא: \n",
|
54 |
+
"בַּהֶרֶת וּבָהּ מִחְיָה וּפִסְיוֹן, הָלְכָה הַמִּחְיָה, טְמֵאָה מִפְּנֵי הַפִּסְיוֹן. הָלַךְ הַפִּסְיוֹן, טְמֵאָה מִפְּנֵי הַמִּחְיָה. וְכֵן בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְפִסְיוֹן. הָלְכָה וְחָזְרָה בְסוֹף שָׁבוּעַ, הֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיְתָה. לְאַחַר הַפְּטוּר, תֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה. הָיְתָה עַזָּה וְנַעֲשֵׂית כֵּהָה, כֵּהָה וְנַעֲשֵׂית עַזָּה, הֲרֵי הִיא כְמוֹ שֶׁהָיְתָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִתְמַעֵט מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת. כָּנְסָה וּפָשְׂתָה, פָּשְׂתָה וְכָנְסָה, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין: \n",
|
55 |
+
"בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וּפָשְׂתָה כַחֲצִי גְרִיס, וְהָלַךְ מִן הָאוֹם כַּחֲצִי גְרִיס, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, תֵּרָאֶה בַתְּחִלָּה. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין: \n",
|
56 |
+
"בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וּפָשְׂתָה כַחֲצִי גְרִיס וָעוֹד, וְהָלַךְ מִן הָאוֹם כַּחֲצִי גְרִיס, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וּפָשְׂתָה כַגְּרִיס וָעוֹד, וְהָלְכָה לָהּ הָאוֹם, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, תֵּרָאֶה בַתְּחִלָּה: \n",
|
57 |
+
"בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וּפָשְׂתָה כַגְּרִיס, נוֹלְדָה לַפִּסְיוֹן מִחְיָה אוֹ שֵׂעָר לָבָן, וְהָלַךְ לָהּ הָאוֹם, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, תֵּרָאֶה בַתְּחִלָּה. בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גְרִיס וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, נוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גְרִיס וּבָהּ שַׂעֲרָה אַחַת, הֲרֵי זוֹ לְהַסְגִּיר. בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גְרִיס וּבָהּ שַׂעֲרָה אַחַת, נוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גְרִיס וּבָהּ שַׂעֲרָה אַחַת, הֲרֵי זוֹ לְהַסְגִּיר. בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גְרִיס וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, נוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גְרִיס וּבָהּ שַׂעֲרָה אַחַת, הֲרֵי זוֹ לְהַסְגִּיר: \n",
|
58 |
+
"בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גְרִיס וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, נוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גְרִיס וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, הֲרֵי זוֹ לְהַחְלִיט, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ, אִם בַּהֶרֶת קָדְמָה לְשֵׂעָר לָבָן, טָמֵא. וְאִם שֵׂעָר לָבָן קָדַם לְבַהֶרֶת, טָהוֹר. וְאִם סָפֵק, טָמֵא. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ קִהָה: \n"
|
59 |
+
],
|
60 |
+
[
|
61 |
+
"כָּל סְפֵק נְגָעִים טָהוֹר, חוּץ מִזֶּה, וְעוֹד אַחֵר. וְאֵיזֶה, זֶה מִי שֶׁהָיְתָה בוֹ בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וְהִסְגִּירָהּ, בְּסוֹף שָׁבוּעַ וַהֲרֵי הִיא כַּסֶּלַע, סָפֵק שֶׁהִיא הִיא, סָפֵק שֶׁאַחֶרֶת בָּאָה תַחְתֶּיהָ, טָמֵא: \n",
|
62 |
+
"הֶחְלִיטוֹ בְשֵׂעָר לָבָן, הָלַךְ שֵׂעָר לָבָן וְחָזַר שֵׂעָר לָבָן, וְכֵן בְּמִחְיָה וּבְפִשְׂיוֹן, בַּתְּחִלָּה וּבְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר, הֲרֵי הִיא כְמוֹ שֶׁהָיְתָה. הֶחְלִיטוֹ בְמִחְיָה, וְהָלְכָה הַמִּחְיָה וְחָזְרָה הַמִּחְיָה. וְכֵן בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְפִשְׂיוֹן, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר, הֲרֵי הִיא כְמוֹ שֶׁהָיְתָה. הֶחְלִיטוֹ בְפִשְׂיוֹן, הָלַךְ הַפִּשְׂיוֹן וְחָזַר הַפִּשְׂיוֹן. וְכֵן בְּשֵׂעָר לָבָן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר, הֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיְתָה: \n",
|
63 |
+
"שְׂעַר פְּקֻדָּה, עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. אֵיזֶה הוּא שְׂעַר פְּקֻדָּה, מִי שֶׁהָיְתָה בוֹ בַהֶרֶת וּבָהּ שֵׂעָר לָבָן, הָלְכָה הַבַּהֶרֶת וְהִנִּיחָה לְשֵׂעָר לָבָן בִּמְקוֹמוֹ וְחָזְרָה, עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, מוֹדֶה אֲנִי בְזֶה שֶׁהוּא טָהוֹר. אֵיזֶה הוּא שְׂעַר פְּקֻדָּה, מִי שֶׁהָיְתָה בוֹ בַהֶרֶת כַּגְּרִיס וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְהָלַךְ הֵימֶנָּה כַחֲצִי גְרִיס וְהִנִּיחוֹ לְשֵׂעָר לָבָן בִּמְקוֹם הַבַּהֶרֶת וְחָזַר. אָמְרוּ לוֹ, כְּשֵׁם שֶׁבִּטְּלוּ אֶת דִּבְרֵי עֲקַבְיָא, אַף דְּבָרֶיךָ אֵינָן מְקֻיָּמִין: \n",
|
64 |
+
"כָּל סְפֵק נְגָעִים בַּתְּחִלָּה טָהוֹר, עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לְטֻמְאָה. מִשֶּׁנִּזְקַק לְטֻמְאָה, סְפֵקוֹ טָמֵא. כֵּיצַד. שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ אֵצֶל כֹּהֵן, בָּזֶה בַהֶרֶת כַּגְּרִיס וּבָזֶה כַּסֶּלַע, בְּסוֹף שָׁבוּעַ בָּזֶה כַּסֶּלַע וּבָזֶה כַּסֶּלַע, וְאֵינוֹ יָדוּעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן פָּשָׂה, בֵּין בְּאִישׁ אֶחָד בֵּין בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים, טָהוֹר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, בְּאִישׁ אֶחָד, טָמֵא. וּבִשְׁנֵי אֲנָשִׁים, טָהוֹר: \n",
|
65 |
+
"מִשֶּׁנִּזְקַק לְטֻמְאָה, סְפֵקוֹ טָמֵא. כֵּיצַד. שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ אֵצֶל כֹּהֵן, בָּזֶה בַהֶרֶת כַּגְּרִיס וּבָזֶה כַּסֶּלַע, בְּסוֹף שָׁבוּעַ בָּזֶה כַּסֶּלַע וָעוֹד וּבָזֶה כַּסֶּלַע וָעוֹד, שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין. אַף עַל פִּי שֶׁחָזְרוּ לִהְיוֹת כַּסֶּלַע וְכַסֶּלַע, שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין, עַד שֶׁיַּחְזְרוּ לִהְיוֹת כַּגְּרִיס. זֶה הוּא שֶׁאָמְרוּ, מִשֶּׁנִּזְקַק לְטֻמְאָה, סְפֵקוֹ טָמֵא: \n"
|
66 |
+
],
|
67 |
+
[
|
68 |
+
"גּוּפָהּ שֶׁל בַּהֶרֶת, כַּגְּרִיס הַקִּלְקִי מְרֻבָּע. מְקוֹם הַגְּרִיס, תֵּשַׁע עֲדָשׁוֹת. מְקוֹם עֲדָשָׁה, אַרְבַּע שְׂעָרוֹת. נִמְצְאוּ שְׁלשִׁים וָשֵׁשׁ שְׂעָרוֹת: \n",
|
69 |
+
"בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וּבָהּ מִחְיָה כָעֲדָשָׁה, רָבְתָה הַבַּהֶרֶת, טְמֵאָה. נִתְמַעֲטָה, טְהוֹרָה. רָבְתָה הַמִּחְיָה, טְמֵאָה. נִתְמַעֲטָה, טְהוֹרָה: \n",
|
70 |
+
"בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וּבָהּ מִחְיָה פְחוּתָה מִכָּעֲדָשָׁה, רָבְתָה הַבַּהֶרֶת, טְמֵאָה. נִתְמַעֲטָה, טְהוֹרָה. רָבְתָה הַמִּחְיָה, טְמֵאָה. נִתְמַעֲטָה, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים, שֶׁאֵין הַנֶּגַע פּוֹשֶׂה לְתוֹכָהּ: \n",
|
71 |
+
"בַּהֶרֶת יְתֵרָה מִכַּגְּרִיס וּבָהּ מִחְיָה יְתֵרָה מִכָּעֲדָשָׁה, רַבּוּ אוֹ שֶׁנִּתְמַעֲטוּ, טְמֵאִין, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְמַעֲטוּ מִכַּשִּׁעוּר: \n",
|
72 |
+
"בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וּמִחְיָה כָּעֲדָשָׁה מַקַּפְתָּהּ וְחוּץ לַמִּחְיָה בַּהֶרֶת, הַפְּנִימִית לְהַסְגִּיר, וְהַחִיצוֹנָה לְהַחְלִיט. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֵין הַמִּחְיָה סִימַן טֻמְאָה לַחִיצוֹנָה, שֶׁהַבַּהֶרֶת לְתוֹכָהּ. נִתְמַעֲטָה וְהָלְכָה לָהּ, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אִם מִבִּפְנִים הִיא כָלָה, סִימַן פִּשְׂיוֹן לַפְּנִימִית, וְהַחִיצוֹנָה טְהוֹרָה. וְאִם מִבַּחוּץ, הַחִיצוֹנָה טְהוֹרָה וְהַפְּנִימִית לְהַסְגִּיר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, טְהוֹרָה: \n",
|
73 |
+
"אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהִיא כָעֲדָשָׁה מוּבֵאת. הָיְתָה יְתֵרָה מִכָּעֲדָשָׁה, הַמּוֹתָר סִימַן פִּשְׂיוֹן לַפְּנִימִית, וְהַחִיצוֹנָה טְמֵאָה. הָיָה בֹהַק פָּחוּת מִכָּעֲדָשָׁה, סִימַן פִּשְׂיוֹן לַפְּנִימִית, וְאֵין סִימַן פִּשְׂיוֹן לַחִיצוֹנָה: \n",
|
74 |
+
"עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה רָאשֵׁי אֵבָרִין בָּאָדָם שֶׁאֵינָן מִטַּמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה, רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹת יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְרָאשֵׁי אָזְנַיִם, וְרֹאשׁ הַחֹטֶם, וְרֹאשׁ הַגְּוִיָּה, וְרָאשֵׁי הַדַּדִּים שֶׁבָּאִשָּׁה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף שֶׁל אִישׁ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הַיַּבָּלוֹת וְהַדִּלְדּוּלִין אֵינָן מִטַּמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה: \n",
|
75 |
+
"אֵלּוּ מְקוֹמוֹת בָּאָדָם שֶׁאֵינָן מִטַּמְּאִין בְּבַהֶרֶת, תּוֹךְ הָעַיִן, תּוֹךְ הָאֹזֶן, תּוֹךְ הַחֹטֶם, תּוֹךְ הַפֶּה, הַקְּמָטִין, וְהַקְּמָטִין שֶׁבַּצַּוָּאר, תַּחַת הַדַּד, וּבֵית הַשֶּׁחִי, כַּף הָרֶגֶל, וְהַצִּפֹּרֶן, הָרֹאשׁ, וְהַזָּקָן, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח הַמּוֹרְדִין, אֵינָן מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים, וְאֵינָן מִצְטָרְפִים בַּנְּגָעִים, וְאֵין הַנֶּגַע פּוֹשֶׂה לְתוֹכָן, וְאֵינָן מִטַּמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה, וְאֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן. חָזַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן וְנִקְרְחוּ, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח וְנַעֲשׂוּ צָרֶבֶת, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים, וְאֵינָן מִצְטָרְפִין בַּנְּגָעִים, וְאֵין הַנֶּגַע פּוֹשֶׂה לְתוֹכָן, וְאֵינָן מִטַּמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה, אֲבָל מְעַכְּבִין אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן. הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן עַד שֶׁלֹּא הֶעֱלוּ שֵׂעָר, וְהַדִּלְדּוּלִין שֶׁבָּרֹאשׁ וְשֶׁבַּזָּקָן, נִדּוֹנִים כְּעוֹר הַבָּשָׂר: \n"
|
76 |
+
],
|
77 |
+
[
|
78 |
+
"אֵלּוּ בֶהָרוֹת טְהוֹרוֹת. שֶׁהָיוּ בוֹ קֹדֶם לְמַתַּן תּוֹרָה, בְּנָכְרִי וְנִתְגַּיֵּר, בְּקָטָן וְנוֹלַד, בְּקֶמֶט וְנִגְלָה, בָּרֹאשׁ וּבַזָּקָן, בַּשְּׁחִין וּבַמִּכְוָה וְקֶדַח וּבַמּוֹרְדִין. חָזַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן וְנִקְרְחוּ, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח וְנַעֲשׂוּ צָרֶבֶת, טְהוֹרִים. הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן עַד שֶׁלֹּא הֶעֱלוּ שֵׂעָר, הֶעֱלוּ שֵׂעָר וְנִקְרְחוּ, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח עַד שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ צָרֶבֶת, נַעֲשׂוּ צָרֶבֶת וְחָיוּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב מְטַמֵּא, שֶׁתְּחִלָּתָן וְסוֹפָן טָמֵא. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים: \n",
|
79 |
+
"נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶן, בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחְמִיר. כֵּיצַד לְהָקֵל. הָיְתָה כַשֶּׁלֶג וְנַעֲשָׂה כְסִיד הַהֵיכָל כְּצֶמֶר לָבָן וְכִקְרוּם בֵּיצָה, נַעֲשֵׂית מִסְפַּחַת שְׂאֵת, אוֹ מִסְפַּחַת עַזָּה. כֵּיצַד לְהַחְמִיר. הָיְתָה כִקְרוּם בֵּיצָה וְנַעֲשֵׂית כְּצֶמֶר לָבָן כְּסִיד הַהֵיכָל וּכְשֶׁלֶג, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר. רַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא אוֹמֵר, לְהָקֵל, טָהוֹר, וּלְהַחְמִיר, תֵּרָאֶה בַתְּחִלָּה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחְמִיר, תֵּרָאֶה בַתְּחִלָּה: \n",
|
80 |
+
"בַּהֶרֶת וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, יַסְגִּיר. בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר, יִפְטֹר. עוֹדֵהוּ מַסְגִּירוֹ וּפוֹטֵר וְנוֹלְדוּ לוֹ סִימָנֵי טֻמְאָה, יַחְלִיט. בַּהֶרֶת וּבָהּ סִימָנֵי טֻמְאָה, יַחְלִיט. עוֹדֵהוּ מַחְלִיטוֹ וְהָלְכוּ לָהֶן סִימָנֵי טֻמְאָה, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, יַסְגִּיר. בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר, יִפְטֹר: \n",
|
81 |
+
"הַתּוֹלֵשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה, וְהַכּוֹוֶה אֶת הַמִּחְיָה, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. וּלְטָהֳרָה, עַד שֶׁלֹּא בָא אֵצֶל הַכֹּהֵן, טָהוֹר. לְאַחַר הֶחְלֵטוֹ, טָמֵא. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, שָׁאַלְתִּי אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הוֹלְכִין לְגַדְוָד, בְּתוֹךְ הֶסְגֵּרוֹ, מַה הוּא. אָמְרוּ לִי, לֹא שָׁמַעְנוּ. אֲבָל שָׁמַעְנוּ, עַד שֶׁלֹּא בָא אֵצֶל הַכֹּהֵן, טָהוֹר, לְאַחַר הֶחְלֵטוֹ, טָמֵא. הִתְחַלְתִּי מֵבִיא לָהֶם רְאָיוֹת. אֶחָד עוֹמֵד בִּפְנֵי הַכֹּהֵן וְאֶחָד בְּתוֹךְ הֶסְגֵּרוֹ, טָהוֹר, עַד שֶׁיְּטַמְּאֶנּוּ הַכֹּהֵן. מֵאֵימָתַי הִיא טָהֳרָתוֹ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לִכְשֶׁיִּוָּלֶד לוֹ נֶגַע אַחֵר וְיִטְהַר מִמֶּנּוּ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ, אוֹ עַד שֶׁתִּתְמַעֵט בַּהַרְתּוֹ מִכַּגְּרִיס: \n",
|
82 |
+
"מִי שֶׁהָיְתָה בוֹ בַהֶרֶת וְנִקְצְצָה, טְהוֹרָה. קְצָצָהּ מִתְכַּוֵּן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לִכְשֶׁיִּוָּלֶד לוֹ נֶגַע אַחֵר וְיִטְהַר מִמֶּנּוּ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ. הָיְתָה בְרֹאשׁ הָעָרְלָה, יִמֹּל: \n"
|
83 |
+
],
|
84 |
+
[
|
85 |
+
"הַפּוֹרֵחַ מִן הַטָּמֵא, טָהוֹר. חָזְרוּ בוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִים, טָמֵא, עַד שֶׁתִּתְמַעֵט בַּהַרְתּוֹ מִכַּגְּרִיס. מִן הַטָּהוֹר, טָמֵא. חָזְרוּ בוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִים, טָמֵא, עַד שֶׁתַּחֲזֹר בַּהַרְתּוֹ לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה: \n",
|
86 |
+
"בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וּבָהּ מִחְיָה כָעֲדָשָׁה, פָּרְחָה בְכֻלּוֹ וְאַחַר כָּךְ הָלְכָה לָהּ הַמִּחְיָה, אוֹ שֶׁהָלְכָה לָהּ הַמִּחְיָה וְאַחַר כָּךְ פָּרְחָה בְכֻלּוֹ, טָהוֹר. נוֹלְדָה לוֹ מִחְיָה, טָמֵא. נוֹלַד לוֹ שֵׂעָר לָבָן, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין: \n",
|
87 |
+
"בַּהֶרֶת וּבָהּ שֵׂעָר לָבָן, פָּרְחָה בְכֻלּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁשֵּׂעָר לָבָן בִּמְקוֹמוֹ, טָהוֹר. בַּהֶרֶת וּבָהּ פִּשְׂיוֹן, פָּרְחָה בְכֻלּוֹ, טָהוֹר. וְכֻלָּן שֶׁחָזְרוּ בָהֶן רָאשֵׁי אֵבָרִים, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. פָּרְחָה בְמִקְצָתוֹ, טָמֵא. פָּרְחָה בְכֻלּוֹ, טָהוֹר: \n",
|
88 |
+
"כָּל פְּרִיחַת רָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁבִּפְרִיחָתָן טִהֲרוּ טָמֵא, כְּשֶׁיַּחְזְרוּ טְמֵאִים. כָּל חֲזִירַת רָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁבַּחֲזִירָתָם טִמְּאוּ טָהוֹר, נִתְכַּסּוּ, טָהוֹר. נִתְגַּלּוּ, טָמֵא, אֲפִלּוּ מֵאָה פְעָמִים: \n",
|
89 |
+
"כֹּל הָרָאוּי לִטַּמֵּא בְנֶגַע הַבַּהֶרֶת, מְעַכֵּב אֶת הַפְּרִיחָה. כֹּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִטַּמֵּא בְנֶגַע הַבַּהֶרֶת, אֵינוֹ מְעַכֵּב אֶת הַפְּרִיחָה. כֵּיצַד. פָּרְחָה בְכֻלּוֹ, אֲבָל לֹא בָרֹאשׁ וּבַזָּקָן, בַּשְּׁחִין, בַּמִּכְוָה וּבַקֶּדַח הַמּוֹרְדִין, חָזַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן וְנִקְרְחוּ, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח וְנַעֲשׂוּ צָרֶבֶת, טְהוֹרִים. פָּרְחָה בְכֻלּוֹ, אֲבָל לֹא בְכַחֲצִי עֲדָשָׁה הַסָּמוּךְ לָרֹאשׁ וְלַזָּקָן, לַשְּׁחִין, לַמִּכְוָה, וְלַקֶּדַח, חָזַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן וְנִקְרְחוּ, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח וְנַעֲשׂוּ צָרֶבֶת, אַף עַל פִּי שֶׁנַּעֲשָׂה מְקוֹם הַמִּחְיָה בַּהֶרֶת, טָמֵא, עַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ: \n",
|
90 |
+
"שְׁתֵּי בֶהָרוֹת, אַחַת טְמֵאָה וְאַחַת טְהוֹרָה, פָּרְחָה מִזּוֹ לָזוֹ וְאַחַר כָּךְ פָּרְחָה בְכֻלּוֹ, טָהוֹר. בִּשְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה, בִּשְׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה, בִּשְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו, בִּשְׁנֵי רִיסֵי עֵינָיו, אַף עַל פִּי שֶׁמְּדֻבָּקִים זֶה לָזֶה וְהֵם נִרְאִים כְּאֶחָד, טָהוֹר. פָּרְחָה בְכֻלּוֹ, אֲבָל לֹא בַבֹּהַק, טָמֵא. חָזְרוּ בוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִים כְּמִין בֹּהַק, טָהוֹר. חָזְרוּ בוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִים פָּחוֹת מִכָּעֲדָשָׁה, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בֹּהַק פָּחוֹת מִכָּעֲדָשָׁה, סִימַן טֻמְאָה בַתְּחִלָּה, וְאֵין סִימַן טֻמְאָה בַסּוֹף: \n",
|
91 |
+
"הַבָּא כֻלּוֹ לָבָן, יַסְגִּיר. נוֹלַד לוֹ שֵׂעָר לָבָן, יַחְלִיט. הִשְׁחִירוּ שְׁתֵּיהֶם אוֹ אַחַת מֵהֶן, הִקְצִירוּ שְׁתֵּיהֶן אוֹ אַחַת מֵהֶן, נִסְמַךְ הַשְּׁחִין לִשְׁתֵּיהֶן אוֹ לְאַחַת מֵהֶן, הִקִּיף הַשְּׁחִין אֶת שְׁתֵּיהֶן אוֹ אֶת אַחַת מֵהֶן, אוֹ חִלְּקָן הַשְּׁחִין וּמִחְיַת הַשְּׁחִין הַמִּכְוָה וּמִחְיַת הַמִּכְוָה וְהַבֹּהַק. נוֹלַד לוֹ מִחְיָה אוֹ שֵׂעָר לָבָן, טָמֵא. לֹא נוֹלַד לוֹ לֹא מִחְיָה וְלֹא שֵׂעָר לָבָן, טָהוֹר. וְכֻלָּן שֶׁחָזְרוּ בָהֶן רָאשֵׁי אֵבָרִים, הֲרֵי אֵלּוּ כְמוֹת שֶׁהָיוּ. פָּרְחָה בְמִקְצָתוֹ, טָמֵא. פָּרְחָה בְכֻלּוֹ, הֲרֵי הוּא טָהוֹר: \n",
|
92 |
+
"אִם בְּכֻלּוֹ פָרְחָה כְאַחַת, מִתּוֹךְ הַטָּהֳרָה, טָמֵא. וּמִתּוֹךְ הַטֻּמְאָה, טָהוֹר. הַטָּהוֹר מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר, פָּטוּר מִן הַפְּרִיעָה וּמִן הַפְּרִימָה וּמִן הַתִּגְלַחַת וּמִן הַצִּפֳּרִים. מִתּוֹךְ הֶחְלֵט, חַיָּב בְּכֻלָּן. זֶה וָזֶה מְטַמְּאִים בְּבִיאָה: \n",
|
93 |
+
"הַבָּא כֻלּוֹ לָבָן וּבוֹ מִחְיָה כָעֲדָשָׁה, פָּרְחָה בְכֻלּוֹ וְאַחַר כָּךְ חָזְרוּ בוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִים, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, כַּחֲזִירַת רָאשֵׁי אֵבָרִים בְּבַהֶרֶת גְּדוֹלָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, כַּחֲזִירַת רָאשֵׁי אֵבָרִים בְּבַהֶרֶת קְטַנָּה: \n",
|
94 |
+
"יֵשׁ מַר��אֶה נִגְעוֹ לַכֹּהֵן וְנִשְׂכָּר, וְיֵשׁ מַרְאֶה וּמַפְסִיד. כֵּיצַד. מִי שֶׁהָיָה מֻחְלָט, וְהָלְכוּ לָהֶן סִימָנֵי טֻמְאָה, לֹא הִסְפִּיק לְהַרְאוֹתָהּ לַכֹּהֵן עַד שֶׁפָּרְחָה בְכֻלּוֹ, טָהוֹר. שֶׁאִלּוּ הֶרְאָה לַכֹּהֵן, הָיָה טָמֵא. בַּהֶרֶת וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, לֹא הִסְפִּיק לְהַרְאוֹתָהּ לַכֹּהֵן עַד שֶׁפָּרְחָה בְכֻלּוֹ, טָמֵא. שֶׁאִלּוּ הֶרְאָה לַכֹּהֵן, הָיָה טָהוֹר: \n"
|
95 |
+
],
|
96 |
+
[
|
97 |
+
"הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה מִטַּמְּאִין בְּשָׁבוּעַ אֶחָד, בִּשְׁנֵי סִימָנִים, בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְפִשְׂיוֹן. אֵיזֶה הוּא הַשְּׁחִין. לָקָה בְעֵץ אוֹ בְאֶבֶן אוֹ בְגֶפֶת אוֹ בְמֵי טְבֶרְיָא, כֹּל שֶׁאֵינוֹ מֵחֲמַת הָאֵשׁ, זֶה הוּא שְׁחִין. אֵיזוֹ הִיא מִכְוָה. נִכְוָה בְגַחֶלֶת אוֹ בְרֶמֶץ, כֹּל שֶׁהוּא מֵחֲמַת הָאֵשׁ, זוֹ הִיא מִכְוָה: \n",
|
98 |
+
"הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וְאֵין פּוֹשִׂין מִזֶּה לָזֶה, וְאֵין פּוֹשִׂין לְעוֹר הַבָּשָׂר, וְלֹא עוֹר הַבָּשָׂר פּוֹשֶׂה לְתוֹכָן. הָיוּ מוֹרְדִין, טְהוֹרִין. עָשׂוּ קְרוּם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, זוֹ הִיא צָרֶבֶת הַשְּׁחִין הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה. חָזְרוּ וְחָיוּ, אַף עַל פִּי שֶׁמְּקוֹמָן צַלֶּקֶת, נִדּוֹנִין כְּעוֹר הַבָּשָׂר: \n",
|
99 |
+
"שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מִי שֶׁעָלְתָה לְתוֹךְ יָדוֹ בַּהֶרֶת כַּסֶּלַע וּמְקוֹמָהּ צָרֶבֶת שְׁחִין. אָמַר לָהֶם, יַסְגִּיר. אָמְרוּ לוֹ, לָמָּה, לְגַדֵּל שֵׂעָר לָבָן אֵינָהּ רְאוּיָה, וּלְפִשְׂיוֹן אֵינָהּ פּוֹשָׂה, וּלְמִחְיָה אֵינָהּ מִטַּמָּא. אָמַר לָהֶן, שֶׁמָּא תִכְנֹס וְתִפְשֶׂה. אָמְרוּ לוֹ, וַהֲלֹא מְקוֹמָהּ כַּגְּרִיס. אָמַר לָהֶן, לֹא שָׁמַעְתִּי. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא, אֲלַמֵּד בּוֹ. אָמַר לוֹ, אִם לְקַיֵּם דִּבְרֵי חֲכָמִים, הֵין. אָמַר לוֹ, שֶׁמָּא יִוָּלֵד לוֹ שְׁחִין אַחֵר חוּצָה לוֹ וְיִפְשֶׂה לְתוֹכוֹ. אָמַר לוֹ, חָכָם גָּדוֹל אַתָּה שֶׁקִּיַּמְתָּ דִּבְרֵי חֲכָמִים: \n"
|
100 |
+
],
|
101 |
+
[
|
102 |
+
"הַנְּתָקִים מִטַּמְּאִין בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, וּבִשְׁנֵי סִימָנִים, בְּשֵׂעָר צָהֹב דַּק וּבְפִשְׂיוֹן. בְּשֵׂעָר צָהֹב דַּק, לָקוּי קָצָר, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אָרֹךְ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, מַה הַלָּשׁוֹן אוֹמְרִים, דַּק מַקֵּל זֶה, דַּק קָנֶה זֶה, דַּק לָקוּי קָצָר, אוֹ דַק לָקוּי אָרֹךְ. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, עַד שֶׁאָנוּ לְמֵדִים מִן הַקָּנֶה, נִלְמַד מִן הַשֵּׂעָר. דַּק שְׂעָרוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, דַּק לָקוּי קָצָר, לֹא דַק לָקוּי אָרֹךְ: \n",
|
103 |
+
"שֵׂעָר צָהֹב דַּק מְטַמֵּא מְכֻנָּס, וּמְפֻזָּר, וּמְבֻצָּר, וְשֶׁלֹּא מְבֻצָּר, הָפוּךְ, וְשֶׁלֹּא הָפוּךְ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא הָפוּךְ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְדִין הוּא, מָה אִם שֵׂעָר לָבָן, שֶׁאֵין שֵׂעָר אַחֵר מַצִּיל מִיָּדוֹ, אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא הָפוּךְ. שֵׂעָר צָהֹב דַּק שֶׁשֵּׂעָר אַחֵר מַצִּיל מִיָּדוֹ, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא אֶלָּא הָפוּךְ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר הָפוּךְ, אָמַר הָפוּךְ. אֲבָל הַנֶּתֶק שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ויקרא יג) וְלֹא הָיָה בוֹ שֵׂעָר צָהֹב, מְטַמֵּא הָפוּךְ וְשֶׁלֹּא הָפוּךְ: \n",
|
104 |
+
"הַצּוֹמֵחַ מַצִּיל מִיַּד הַשֵּׂעָר צָהֹב וּמִיַּד הַפִּשְׂיוֹן, מְכֻנָּס, וּמְפֻזָּר, מְבֻצָּר, וְשֶׁלֹּא מְבֻצָּר. וְהַמְשֹׁאָר מַצִּיל מִיַּד שֵׂעָר צָהֹב וּמִיַּד הַפִּשְׂיוֹן, מְכֻנָּס, וּמְפֻזָּר, וּמְבֻצָּר. וְאֵינוֹ מַצִּיל מִן הַצַּד, עַד שֶׁיְּהֵא רָחוֹק מִן הַקָּמָה מְקוֹם שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. אַחַת צְהֻבָּה וְאַחַת שְׁחֹרָה, אַחַת צְהֻבָּה וְאַחַת לְבָנָה, אֵינָן מַצִּילוֹת: \n",
|
105 |
+
"שֵׂעָר צָהֹב שֶׁקָּדַם אֶת הַנֶּתֶק, טָהוֹר. רַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, לֹא מְטַמֵּא וְלֹא מַצִּיל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כֹּל שֶׁאֵינוֹ סִימַן טֻמְאָה בַנֶּתֶק, הֲרֵי הוּא סִימַן טָהֳרָה בַנָּתֶק: \n",
|
106 |
+
"כֵּיצַד מְגַלְּחִין אֶת הַנֶּתֶק. מְגַלֵּחַ חוּצָה לוֹ וּמַנִּיחַ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סָמוּךְ לוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִכָּר אִם פָּשָׂה. הֶחְלִיטוֹ בְשֵׂעָר צָהֹב, הָלַךְ שֵׂעָר צָהֹב וְחָזַר שֵׂעָר צָהֹב, וְכֵן בְּפִשְׂיוֹן, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר, הֲרֵי הוּא כְמוֹת שֶׁהָיָה. הֶחְלִיטוֹ בְּפִשְׂיוֹן, וְהָלַךְ הַפִּשְׂיוֹן וְחָזַר הַפִּשְׂיוֹן. וְכֵן בְּשֵׂעָר צָהֹב, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר, הֲרֵי הוּא כְמוֹ שֶׁהָיָה: \n",
|
107 |
+
"שְׁנֵי נְתָקִים, זֶה בְצַד זֶה, וְשִׁיטָה שֶׁל שֵׂעָר מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶם, נִפְרַץ מִמָּקוֹם אֶחָד, טָמֵא. מִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת, טָהוֹר. כַּמָּה תְהֵא הַפִּרְצָה, מְקוֹם שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. נִפְרַץ מִמָּקוֹם אֶחָד כַּגְּרִיס, טָמֵא: \n",
|
108 |
+
"שְׁנֵי נְתָקִין, זֶה לִפְנִים מִזֶּה, וְשִׁיטָה שֶׁל שֵׂעָר מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶן, נִפְרַץ מִמָּקוֹם אֶחָד, טָמֵא. מִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת, טָהוֹר. כַּמָּה תְהֵא הַפִּרְצָה, מְקוֹם שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. נִפְרַץ מִמָּקוֹם אֶחָד כַּגְּרִיס, טָהוֹר: \n",
|
109 |
+
"מִי שֶׁהָיָה בוֹ נֶתֶק וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב, טָמֵא. נוֹלַד לוֹ שֵׂעָר שָׁחֹר, טָהוֹר. אַף עַל פִּי שֶׁהָלַךְ לוֹ שֵׂעָר שָׁחֹר, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל נֶתֶק שֶׁטָּהַר שָׁעָה אַחַת, אֵין לוֹ טֻמְאָה לְעוֹלָם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל שֵׂעָר צָהֹב שֶׁטָּהַר שָׁעָה אַחַת, אֵין לוֹ טֻמְאָה לְעוֹלָם: \n",
|
110 |
+
"מִי שֶׁהָיָה בוֹ נֶתֶק כַּגְּרִיס, וְנִתַּק כָּל רֹאשׁוֹ, טָהוֹר. הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן אֵין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְדִין הוּא, מָה אִם עוֹר הַפָּנִים וְעוֹר הַבָּשָׂר, שֶׁיֵּשׁ דָּבָר אַחֵר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן שֶׁאֵין דָּבָר אַחֵר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּעַכְּבוּ זֶה אֶת זֶה. הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וְאֵין פּוֹשִׂין מִזֶּה לָזֶה. אֵיזֶה הוּא זָקָן, מִן הַפֶּרֶק שֶׁל לֶחִי עַד פִּקָּה שֶׁל גַּרְגָּרֶת: \n",
|
111 |
+
"הַקָּרַחַת וְהַגַּבַּחַ�� מִטַּמְּאוֹת בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, בִּשְׁנֵי סִימָנִים, בְּמִחְיָה וּבְפִסְיוֹן. אֵיזוֹ הִיא קָרַחַת, אָכַל נֶשֶׁם, סָךְ נֶשֶׁם, מַכָּה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְגַדֵּל שֵׂעָר. אֵיזוֹ הִיא קָרַחַת, מִן הַקָּדְקֹד הַשּׁוֹפֵעַ לַאֲחוֹרָיו עַד פִּקָּה שֶׁל צַוָּאר. אֵיזוֹ הִיא גַּבַּחַת, מִן הַקָּדְקֹד הַשּׁוֹפֵעַ לְפָנָיו עַד כְּנֶגֶד שֵׂעָר מִלְמַעְלָן. הַקָּרַחַת וְהַגַּבַּחַת אֵינָן מִצְטָרְפוֹת זוֹ עִם זוֹ, וְאֵינָן פּוֹשׂוֹת מִזּוֹ לָזוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם יֵשׁ שֵׂעָר בֵּינֵיהֶן, אֵינָן מִצְטָרְפוֹת. וְאִם לָאו, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת: \n"
|
112 |
+
],
|
113 |
+
[
|
114 |
+
"כָּל הַבְּגָדִים מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים, חוּץ מִשֶּׁל נָכְרִים. הַלּוֹקֵחַ בְּגָדִים מִן הַנָּכְרִים, יֵרָאוּ בַתְּחִלָּה. וְעוֹרוֹת הַיָּם אֵינָן מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים. חִבֵּר לָהֶם מִן הַגָּדֵל בָּאָרֶץ, אֲפִלּוּ חוּט, אֲפִלּוּ מְשִׁיחָה, דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, טָמֵא: \n",
|
115 |
+
"צֶמֶר גְּמַלִּים וְצֶמֶר רְחֵלִים שֶׁטְּרָפָן זֶה בָזֶה, אִם רֹב מִן הַגְּמַלִּים, אֵינָם מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים. אִם רֹב מִן הָרְחֵלִים, מִטַּמְּאִים בַּנְּגָעִים. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים. וְכֵן הַפִּשְׁתָּן וְהַקַּנְבּוֹס שֶׁטְּרָפָן זֶה בָזֶה: \n",
|
116 |
+
"הָעוֹרוֹת וְהַבְּגָדִים הַצְּבוּעִים, אֵין מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים. הַבָּתִּים, בֵּין צְבוּעִים בֵּין שֶׁאֵינָן צְבוּעִים, מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָעוֹרוֹת כַּבָּתִּים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַצְּבוּעִים בִּידֵי שָׁמַיִם, מִטַּמְּאִין. וּבִידֵי אָדָם, אֵינָן מִטַּמְּאִין: \n",
|
117 |
+
"בֶּגֶד שֶׁשִּׁתְיוֹ צָבוּעַ וְעֶרְבּוֹ לָבָן, עֶרְבּוֹ צָבוּעַ וְשִׁתְיוֹ לָבָן, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנִּרְאֶה. הַבְּגָדִים מִטַּמְּאִין בִּירַקְרַק שֶׁבַּיְרֻקִּים, וּבַאֲדַמְדַּם שֶׁבָּאֲדֻמִּים. הָיָה יְרַקְרַק וּפָשָׂה אֲדַמְדַּם, אֲדַמְדַּם וּפָשָׂה יְרַקְרַק, טָמֵא. נִשְׁתַּנָּה וּפָשָׂה, נִשְׁתַּנָּה וְלֹא פָשָׂה, כְּאִלּוּ לֹא נִשְׁתַּנָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יֵרָאֶה בַתְּחִלָּה: \n",
|
118 |
+
"הָעוֹמֵד בָּרִאשׁוֹן, יְכַבֵּס וְיַסְגִּיר. הָעוֹמֵד בַּשֵּׁנִי, יִשָּׂרֵף. הַפּוֹשֶׂה בָזֶה וּבָזֶה, יִשָּׂרֵף. הִכְהָה בַתְּחִלָּה, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, יְכַבֵּס וְיַסְגִּיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ זָקוּק לוֹ. הִכְהָה בָרִאשׁוֹן, יְכַבֵּס וְיַסְגִּיר. הִכְהָה בַשֵּׁנִי, קוֹרְעוֹ וְשׂוֹרֵף מַה שֶּׁקָּרַע. וְצָרִיךְ מַטְלִית. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ מַטְלִית: \n",
|
119 |
+
"חָזַר נֶגַע לַבֶּגֶד, מַצִּיל אֶת הַמַּטְלִית. חָזַר לַמַּטְלִית, שׂוֹרֵף אֶת הַבֶּגֶד. הַטּוֹלֶה מִן הַמֻּסְגָּר בַּטָּהוֹר, חָזַר נֶגַע לַבֶּגֶד, שׂוֹרֵף אֶת הַמַּטְלִית. חָזַר לַמַּטְלִית, הַבֶּגֶד הָרִאשׁוֹן יִשָּׂרֵף, וְהַמַּטְלִית תְּשַׁמֵּשׁ אֶת הַבֶּגֶד הַשֵּׁנִי בְּסִימָנִין: \n",
|
120 |
+
"קַיְטָא שֶׁיֶּשׁ בָּהּ פִּסְפָּסִים צְבוּעִים וּלְבָנִים, פּוֹשִׂין מִזֶּה לָזֶה. שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַהֲרֵי הוּא פִסְפָּס יָחִיד. אָמַר לָהֶן, ל��א שָׁמַעְתִּי. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא, אֲלַמֵּד בּוֹ. אָמַר לוֹ, אִם לְקַיֵּם דִּבְרֵי חֲכָמִים, הֵן. אָמַר לוֹ, שֶׁמָּא יַעֲמֹד בּוֹ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, וְהָעוֹמֵד בַּבְּגָדִים שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת טָמֵא. אָמַר לוֹ, חָכָם גָּדוֹל אַתָּה, שֶׁקִּיַּמְתָּ דִּבְרֵי חֲכָמִים. הַפִּשְׂיוֹן הַסָּמוּךְ, כָּל שֶׁהוּא. הָרָחוֹק, כַּגְּרִיס. וְהַחוֹזֵר, כַּגְּרִיס: \n",
|
121 |
+
"הַשְּׁתִי וְהָעֵרֶב מִטַּמְּאִים בַּנְּגָעִים מִיָּד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַשְּׁתִי, מִשֶּׁיִּשָּׁלֵק, וְהָעֵרֶב, מִיָּד. וְהָאוּנִין שֶׁל פִּשְׁתָּן, מִשֶּׁיִּתְלַבֵּנוּ. כַּמָּה יְהֵא בַפְּקַעַת וּתְהֵא מִטַּמְּאָה בַנְּגָעִים, כְּדֵי לֶאֱרֹג מִמֶּנָּה שָׁלשׁ עַל שָׁלשׁ שְׁתִי וָעֵרֶב, אֲפִלּוּ כֻלָּהּ שְׁתִי, אֲפִלּוּ כֻלָּהּ עֵרֶב. הָיְתָה פְסִיקוֹת, אֵינָהּ מִטַּמְּאָה בַנְּגָעִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲפִלּוּ פְסִיקָה אַחַת וּקְשָׁרָהּ, אֵינָהּ מִטַּמְּאָה: \n",
|
122 |
+
"הַמַּעֲלֶה מִן הַפְּקַעַת לַחֲבֶרְתָּהּ, מִן הַסְּלִיל לַחֲבֵרוֹ, מִן הַכֹּבֶד הָעֶלְיוֹנָה לַכֹּבֶד הַתַּחְתּוֹנָה, וְכֵן שְׁנֵי דַפֵּי חָלוּק שֶׁנִּרְאָה נֶגַע בְּאַחַד מֵהֶן, הֲרֵי הַשֵּׁנִי טָהוֹר. בְּנֶפֶשׁ הַמַּסֶּכֶת וּבַשְּׁתִי הָעוֹמֵד, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים מִיָּד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַשְּׁתִי, אִם הָיָה רָצוּף, מִטַּמֵּא: \n",
|
123 |
+
"נִרְאָה בַּשְּׁתִי הָעוֹמֵד, הָאָרִיג טָהוֹר. נִרְאָה בָאָרִיג, הַשְּׁתִי הָעוֹמֵד טָהוֹר. נִרְאָה בַסָּדִין, שׂוֹרֵף אֶת הַנִּימִין. נִרְאָה בַנִּימִין, הַסָּדִין טָהוֹר. חָלוּק שֶׁנִּרְאָה בוֹ נֶגַע, מַצִּיל אֶת הָאֻמְרִיּוֹת שֶׁבּוֹ, אֲפִלּוּ הֵן אַרְגָּמָן: \n",
|
124 |
+
"כֹּל הָרָאוּי לִטַּמֵּא טְמֵא מֵת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִטַּמֵּא מִדְרָס, מִטַּמֵּא בַנְּגָעִים. כְּגוֹן קֶלַע שֶׁל סְפִינָה, וּוִילוֹן, וְשָׁבִיס שֶׁל סְבָכָה, וּמִטְפָּחוֹת שֶׁל סְפָרִים, וְגַלְגִּלּוֹן, וּרְצוּעוֹת מִנְעָל וְסַנְדָּל שֶׁיֶּשׁ בָּהֶן רֹחַב כַּגְּרִיס, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים. סָגוֹס שֶׁנִּרְאָה בוֹ נֶגַע, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, עַד שֶׁיֵּרָאֶה בָאָרִיג וּבַמּוֹכִין. הַחֵמֶת וְהַתּוּרְמָל נִרְאִין כְּדַרְכָּן, וּפוֹשֶׂה מִתּוֹכוֹ לַאֲחוֹרָיו וּמֵאֲחוֹרָיו לְתוֹכוֹ: \n",
|
125 |
+
"בֶּגֶד הַמֻּסְגָּר שֶׁנִּתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים, כֻּלָּן טְהוֹרִים. קְצָצוֹ וַעֲשָׂאוֹ מוֹכִין, טָהוֹר, וּמֻתָּר בַּהֲנָיָתוֹ. וְהַמֻּחְלָט שֶׁנִּתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים, כֻּלָּם טְמֵאִין. קְצָצוֹ וַעֲשָׂאוֹ מוֹכִין, טָמֵא, וְאָסוּר בַּהֲנָיָתוֹ: \n"
|
126 |
+
],
|
127 |
+
[
|
128 |
+
"כָּל הַבָּתִּים מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים, חוּץ מִשֶּׁל נָכְרִים. הַלּוֹקֵחַ בָּתִּים מִן הַנָּכְרִים, יֵרָאוּ בַתְּחִלָּה. בַּיִת עָגֹל, בַּיִת טְרִיגוֹן, בַּיִת הַבָּנוּי בִּסְפִינָה אוֹ בְאַסְקַרְיָא, עַל אַרְבַּע קוֹרוֹת, אֵינוֹ מִטַּמֵּא בַנְּגָעִים. וְאִם הָיָה מְרֻבָּע, אֲפִלּוּ עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדִים, מִטַּמֵּא: ",
|
129 |
+
"בַּיִת שֶׁאַחַד מִצְּדָדָיו מְחֻפֶּה בְשַׁיִשׁ, אֶחָד בְּסֶלַע, וְאֶחָד בִּלְבֵנִים, וְאֶחָד בְּעָפָר, טָהוֹר. בַּיִת שֶׁלֹּא הָיוּ בוֹ אֲבָנִים וְעֵצִים וְעָפָר וְנִרְאָה בוֹ נֶגַע וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ בוֹ אֲבָנִים וְעֵצִים וְעָפָר, טָהוֹר. וְכֵן בֶּגֶד שֶׁלֹּא אָרַג בּוֹ שָׁלשׁ עַל שָׁלשׁ וְנִרְאָה בוֹ נֶגַע וְאַחַר כָּךְ אָרַג בּוֹ שָׁלשׁ עַל שָׁלשׁ, טָהוֹר. אֵין הַבַּיִת מִטַּמֵּא בַנְּגָעִים עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ אֲבָנִים וְעֵצִים וְעָפָר: ",
|
130 |
+
"וְכַמָּה אֲבָנִים יְהוּ בוֹ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אַרְבַּע. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שְׁמֹנֶה. שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, עַד שֶׁיֵּרָאֶה כִשְׁנֵי גְרִיסִין עַל שְׁתֵּי אֲבָנִים אוֹ עַל אֶבֶן אֶחָת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, עַד שֶׁיֵּרָאֶה כִשְׁנֵי גְרִיסִין עַל שְׁתֵּי אֲבָנִים, לֹא עַל אֶבֶן אֶחָת. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, עַד שֶׁיֵּרָאֶה כִשְׁנֵי גְרִיסִין עַל שְׁתֵּי אֲבָנִים בִּשְׁנֵי כְתָלִים בַּזָּוִית, אָרְכּוֹ כִּשְׁנֵי גְרִיסִין וְרָחְבּוֹ כַּגְּרִיס: ",
|
131 |
+
"עֵצִים, כְּדֵי לִתֵּן תַּחַת הַשְּׁקוֹף. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת סַנְדָּל לַאֲחוֹרֵי הַשְּׁקוֹף. עָפָר, כְּדֵי לִתֵּן בֵּין פַּצִּים לַחֲבֵרוֹ. קִירוֹת הָאֵבוּס, וְקִירוֹת הַמְּחִצָּה, אֵינָן מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים. יְרוּשָׁלַיִם וְחוּצָה לָאָרֶץ, אֵינָן מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים: ",
|
132 |
+
"כֵּיצַד רְאִיַּת הַבָּיִת. וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת (ויקרא יד). אֲפִלּוּ תַלְמִיד חָכָם וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא נֶגַע וַדַּאי, לֹא יִגְזֹר וְיֹאמַר נֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת, אֶלָּא כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת. וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת (בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת הַנֶּגַע וְלֹא יִטְמָא כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת וְאַחַר כֵּן יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת הַבָּיִת) (שם), וַאֲפִלּוּ חֲבִילֵי עֵצִים, וַאֲפִלּוּ חֲבִילֵי קָנִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, עֵסֶק הוּא לַפִּנּוּי. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, וְכִי מָה מִטַּמֵּא לוֹ. אִם תֹּאמַר, כְּלֵי עֵצָיו וּבְגָדָיו וּמַתְּכוֹתָיו, מַטְבִּילָן וְהֵן טְהוֹרִים. עַל מֶה חָסָה הַתּוֹרָה. עַל כְּלֵי חַרְסוֹ וְעַל פַּכּוֹ וְעַל טִפְיוֹ. אִם כָּךְ חָסָה הַתּוֹרָה עַל מָמוֹנוֹ הַבָּזוּי, קַל וָחֹמֶר עַל מָמוֹנוֹ הֶחָבִיב. אִם כָּךְ עַל מָמוֹנוֹ, קַל וָחֹמֶר עַל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו. אִם כָּךְ עַל שֶׁל רָשָׁע, קַל וָחֹמֶר עַל שֶׁל צַדִּיק: ",
|
133 |
+
"אֵינוֹ הוֹלֵךְ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַסְגִּיר, וְלֹא בְתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁהַנֶּגַע בְּתוֹכוֹ וּמַסְגִּיר, אֶלָּא עוֹמֵד עַל פֶּתַח הַבַּיִת שֶׁהַנֶּגַע בְּתוֹכוֹ וּמַסְגִּיר, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד), וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן הַבַּיִת אֶל פֶּתַח הַבָּיִת וְהִסְגִּיר אֶת הַבַּיִת שִׁבְעַת יָמִים. וּבָא בְסוֹף הַשָּׁבוּעַ וְרָאָה אִם פָּשָׂה, וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר בָּהֵן הַנָּגַע וְהִשְׁלִיכוּ אֶתְהֶן אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל מָקוֹם טָמֵא. וְלָקְחוּ אֲבָנִים אֲחֵרוֹת וְהֵבִיאוּ אֶל תַּחַת הָאֲבָנִים וְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח אֶת הַבָּיִת (שם). אֵינוֹ נוֹטֵל אֲבָנִים מִצַּד זֶה וּמֵבִיא לְצַד זֶה, וְלֹא עָפָר מִצַּד זֶה וּמֵבִיא לְצַד זֶה, וְלֹא סִיד מִכָּל מָקוֹם. אֵינוֹ מֵבִיא לֹא אַחַת תַּחַת שְׁתַּיִם וְלֹא שְׁתַּיִם תַּחַת אַחַת, אֶלָּא מֵבִיא שְׁתַּיִם תַּחַת שְׁתַּיִם, תַּחַת שָׁלשׁ, תַּחַת אַרְבַּע. מִכָּאן אָמְרוּ, אוֹי לָרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ, שְׁנֵיהֶן חוֹלְצִין, שְׁנֵיהֶן קוֹצְעִין, שְׁנֵיהֶן מְבִיאִין אֶת הָאֲבָנִים. אֲבָל הוּא לְבַדּוֹ מֵבִיא אֶת הֶעָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), וְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח אֶת הַבָּיִת, אֵין חֲבֵרוֹ מִטַּפֵּל עִמּוֹ בַּטִּיחָה: ",
|
134 |
+
"בָּא בְסוֹף שָׁבוּעַ וְרָאָה, אִם חָזַר, וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו וְאֵת כָּל עֲפַר הַבָּיִת וְהוֹצִיא אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל מָקוֹם טָמֵא (שם). הַפִּסְיוֹן הַסָּמוּךְ, כָּל שֶׁהוּא. וְהָרָחוֹק, כַּגְּרִיס. וְהַחוֹזֵר בַּבָּתִּים, כִּשְׁנֵי גְרִיסִין: "
|
135 |
+
],
|
136 |
+
[
|
137 |
+
"עֲשָׂרָה בָתִּים הֵן, הַכֵּהֶה בָרִאשׁוֹן, וְהַהוֹלֵךְ לוֹ, קוֹלְפוֹ וְהוּא טָהוֹר. הַכֵּהֶה בַשֵּׁנִי, וְהַהוֹלֵךְ לוֹ, קוֹלְפוֹ וְהוּא טָעוּן צִפֳּרִים. הַפּוֹשֶׂה בָרִאשׁוֹן, חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ. חָזַר, יִנָּתֵץ. לֹא חָזַר, טָעוּן צִפֳּרִים. עָמַד בָּרִאשׁוֹן וּפָשָׂה בַשֵּׁנִי, חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ. חָזַר, יִנָּתֵץ. לֹא חָזַר, טָעוּן צִפֳּרִים. עָמַד בָּזֶה וּבָזֶה, חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ. חָזַר, יִנָּתֵץ. לֹא חָזַר, טָעוּן צִפֳּרִים. אִם עַד שֶׁלֹּא טִהֲרוֹ בַצִּפֳּרִים נִרְאָה בוֹ נֶגַע, הֲרֵי זֶה יִנָּתֵץ. וְאִם מִשֶּׁטִּהֲרוֹ בַצִּפֳּרִים נִרְאָה בוֹ נֶגַע, יֵרָאֶה בַּתְּחִלָּה: \n",
|
138 |
+
"הָאֶבֶן שֶׁבַּזָּוִית, בִּזְמַן שֶׁהוּא חוֹלֵץ, חוֹלֵץ אֶת כֻּלּוֹ. וּבִזְמַן שֶׁהוּא נוֹתֵץ, נוֹתֵץ אֶת שֶׁלּוֹ וּמַנִּיחַ אֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ. נִמְצָא חֹמֶר בַּחֲלִיצָה מִבַּנְּתִיצָה. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, בַּיִת הַבָּנוּי רֹאשׁ וּפִתִּין, נִרְאָה בָרֹאשׁ, נוֹטֵל אֶת כֻּלּוֹ. נִרְאָה בַפִּתִּין, נוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ וּמַנִּיחַ אֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ: \n",
|
139 |
+
"בַּיִת שֶׁנִּרְאָה בוֹ נֶגַע, הָיְתָה עֲלִיָּה עַל גַּבָּיו, נוֹתֵן אֶת הַקּוֹרוֹת לָעֲלִיָּה. נִרְאָה בָעֲלִיָּה, נוֹתֵן אֶת הַקּוֹרוֹת לַבָּיִת. לֹא הָיְתָה עֲלִיָּה עַל גַּבָּיו, אֲבָנָיו וְעֵצָיו וַעֲפָרוֹ נִתָּצִין עִמּוֹ. וּמַצִּיל עַל הַמַּלְבְּנִים, וְעַל שְׂרִיגֵי הַחַלּוֹנוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מַלְבֵּן הַבָּנוּי עַל גַּבָּיו, נִתָּץ עִמּוֹ. אֲבָנָיו וְעֵצָיו וַעֲפָרוֹ מְטַמְּאִין בְּכַזַּיִת, רַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא אוֹמֵר, בְּמַה שֶּׁהֵן: \n",
|
140 |
+
"בַּיִת הַמֻּסְגָּר, מְטַמֵּא מִתּוֹכוֹ. וְהַמֻּחְלָט, מִתּוֹכוֹ וּמֵאֲחוֹרָיו. זֶה וָזֶה מְטַמְּאִין בְּבִיאָה: \n",
|
141 |
+
"הַבּוֹנֶה מִן הַמֻּסְגָּר בְּטָהוֹר, וְחָזַר נֶגַע לַבַּיִת, חוֹלֵץ אֶת הָאֲבָנִים. חָזַר עַל הָאֲבָנִים, הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן יִנָּתֵץ, וְהָאֲבָנִים יְשַׁמְּשׁוּ אֶת הַבַּיִת הַשֵּׁנִי בְּסִימָנִין: \n",
|
142 |
+
"בַּיִת שֶׁהוּא מֵסֵךְ עַל גַּבֵּי בַיִת הַמְנֻגָּע, וְכֵן אִילָן שֶׁהוּא מֵסֵךְ עַל גַּבֵּי בַיִת הַמְנֻגָּע, הַנִּכְנָס לַחִיצוֹן, טָהוֹר, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מָה אִם אֶבֶן אַחַת מִמֶּנּוּ מְטַמָּא בְּבִיאָה, הוּא עַצְמוֹ לֹא יְטַמֵּא בְּבִיאָה: \n",
|
143 |
+
"הַטָּמֵא עוֹמֵד תַּחַת הָאִילָן וְהַטָּהוֹר עוֹבֵר, טָמֵא. הַטָּהוֹר עוֹמֵד תַּחַת הָאִילָן וְהַטָּמֵא עוֹבֵר, טָהוֹר. אִם עָמַד, טָמֵא. וְכֵן בְּאֶבֶן הַמְנֻגַּעַת, טָהוֹר. וְאִם הִנִּיחָהּ, הֲרֵי זֶה טָמֵא: \n",
|
144 |
+
"טָהוֹר שֶׁהִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לְבַיִת טָמֵא, נִטְמָא. וְטָמֵא שֶׁהִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לְבַיִת טָהוֹר, טִמְּאָהוּ. טַלִּית טְהוֹרָה שֶׁהִכְנִיס מִמֶּנָּה שָׁלשׁ עַל שָׁלשׁ לְבַיִת טָמֵא, נִטְמְאָה. וּטְמֵאָה שֶׁהִכְנִיס מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ כַזַּיִת לְבַיִת טָהוֹר, טִמְּאַתּוּ: \n",
|
145 |
+
"מִי שֶׁנִּכְנַס לְבַיִת הַמְנֻגָּע וְכֵלָיו עַל כְּתֵפוֹ וְסַנְדָּלָיו וְטַבְּעוֹתָיו בְּיָדָיו, הוּא וָהֵן טְמֵאִין מִיָּד. הָיָה לָבוּשׁ בְּכֵלָיו וְסַנְדָּלָיו בְּרַגְלָיו וְטַבְּעוֹתָיו בְּיָדָיו, הוּא טָמֵא מִיָּד, וְהֵן טְהוֹרִין עַד שֶׁיִּשְׁהֶה כְדֵי אֲכִילַת פְּרָס. פַּת חִטִּין וְלֹא פַת שְׂעֹרִים, מֵסֵב וְאוֹכְלָן בְּלִפְתָּן: \n",
|
146 |
+
"הָיָה עוֹמֵד בִּפְנִים וּפָשַׁט יָדוֹ לַחוּץ וְטַבְּעוֹתָיו בְּיָדָיו, אִם שָׁהָה כְדֵי אֲכִילַת פְּרָס, טְמֵאוֹת. הָיָה עוֹמֵד בַּחוּץ וּפָשַׁט יָדוֹ לִפְנִים וְטַבְּעוֹתָיו בְּיָדָיו, רַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא מִיָּד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּשְׁהֶה כְדֵי אֲכִילַת פְּרָס. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה, מָה אִם בִּזְמַן שֶׁכָּל גּוּפוֹ טָמֵא, לֹא טִמֵּא אֶת מַה שֶּׁעָלָיו עַד שֶׁיִּשְׁהֶה כְדֵי אֲכִילַת פְּרָס, בִּזְמַן שֶׁאֵין כָּל גּוּפוֹ טָמֵא, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא אֶת מַה שֶּׁעָלָיו עַד שֶׁיִּשְׁהֶה כְדֵי אֲכִילַת פְּרָס: \n",
|
147 |
+
"מְצֹרָע שֶׁנִּכְנַס לְבַיִת, כָּל הַכֵּלִים שֶׁיֶּשׁ שָׁם טְמֵאִין, אֲפִלּוּ עַד הַקּוֹרוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, עַד אַרְבַּע אַמּוֹת. כֵּלִים, מִיָּד טְמֵאִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם שָׁהָה כְדֵי הַדְלָקַת הַנֵּר: \n",
|
148 |
+
"נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת, עוֹשִׂים לוֹ מְחִצָּה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים עַל רֹחַב אַרְבַּע אַמּוֹת. נִכְנָס רִאשׁוֹן, וְיוֹצֵא אַחֲרוֹן. כֹּל הַמַּצִּיל צָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת, מַצִּיל צָמִיד פָּתִיל בְּבַיִת הַמְנֻגָּע. וְכֹל הַמַּצִּיל מְכֻסֶּה בְאֹהֶל הַמֵּת, מַצִּיל מְכֻסֶּה בְּבַיִת הַמְנֻגָּע, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כֹּל הַמַּצִּיל צָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת, מַצִּיל מְכֻסֶּה בְּבַיִת הַמְנֻגָּע. כֹּל הַמַּצִּיל מְכֻסֶּה בְאֹהֶל הַמֵּת, אֲפִלּוּ מְגֻלֶּה בְּבַיִת הַמְנֻגָּע, טָהוֹר: \n"
|
149 |
+
],
|
150 |
+
[
|
151 |
+
"כֵּיצַד מְטַהֲרִין אֶת הַמְּצֹרָע. הָיָה מֵבִיא פְיָלִי שֶׁל חֶרֶשׂ חֲדָשָׁה וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ רְבִיעִית מַיִם חַיִּים, וּמֵבִיא שְׁתֵּי צִפֳּרִים דְּרוֹר. שָׁחַט אֶת אַחַת מֵהֶן עַל כְּלִי חֶרֶשׂ וְעַל מַיִם חַיִּים. חָפַר וְקוֹבְרָהּ בְּפָנָיו. נָטַל עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת וּכְרָכָן בִּשְׁיָרֵי הַלָּשׁוֹן, וְהִקִּיף לָהֶם רָאשֵׁי אֲגַפַּיִם וְרֹאשׁ הַזָּנָב שֶׁל שְׁנִיָּה. טָבַל וְהִזָּ�� שֶׁבַע פְּעָמִים לְאַחַר יָדוֹ שֶׁל מְצֹרָע, וְיֵשׁ אוֹמְרִים, עַל מִצְחוֹ. וְכָךְ הָיָה מַזֶּה עַל הַשְּׁקוֹף שֶׁבַּבַּיִת מִבַּחוּץ: \n",
|
152 |
+
"בָּא לוֹ לְשַׁלֵּחַ אֶת הַצִּפּוֹר הַחַיָּה, אֵינוֹ הוֹפֵךְ פָּנָיו לֹא לַיָּם וְלֹא לָעִיר וְלֹא לַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד), וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. בָּא לְגַלֵּחַ אֶת הַמְּצֹרָע, הֶעֱבִיר תַּעַר עַל כָּל בְּשָׂרוֹ, וְכִבֵּס בְּגָדָיו, וְטָבַל, טָהוֹר מִלְּטַמֵּא בְּבִיאָה, וַהֲרֵי הוּא מְטַמֵּא כַשֶּׁרֶץ. נִכְנַס לִפְנִים מִן הַחוֹמָה, מְנֻדֶּה מִבֵּיתוֹ שִׁבְעַת יָמִים, וְאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה: \n",
|
153 |
+
"בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה כַּתִּגְלַחַת הָרִאשׁוֹנָה, כִּבֶּס בְּגָדָיו וְטָבַל, טָהוֹר מִלְּטַמֵּא כַשֶּׁרֶץ, וַהֲרֵי הוּא טְבוּל יוֹם, אוֹכֵל בַּמַּעֲשֵׂר. הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ, אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה. הֵבִיא כַפָּרָתוֹ, אוֹכֵל בַּקָּדָשִׁים. נִמְצְאוּ שָׁלשׁ טְהָרוֹת בַּמְּצֹרָע וְשָׁלשׁ טְהָרוֹת בַּיּוֹלֶדֶת: \n",
|
154 |
+
"שְׁלשָׁה מְגַלְּחִין וְתִגְלַחְתָּן מִצְוָה, הַנָּזִיר וְהַמְּצֹרָע וְהַלְוִיִּם. וְכֻלָּן שֶׁגִּלְּחוּ שֶׁלֹּא בְתַעַר אוֹ שֶׁשִּׁיְּרוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, לֹא עָשׂוּ כְלוּם: \n",
|
155 |
+
"שְׁתֵּי צִפֳּרִים מִצְוָתָן שֶׁיְּהוּ שָׁווֹת בַּמַּרְאֶה וּבַקּוֹמָה וּבַדָּמִים, וּלְקִיחָתָן כְּאֶחָת. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם שָׁווֹת, כְּשֵׁרוֹת. לָקַח אַחַת הַיּוֹם וְאַחַת לְמָחָר, כְּשֵׁרוֹת. שָׁחַט אַחַת מֵהֶן וְנִמְצֵאת שֶׁלֹּא דְרוֹר, יִקַּח זוּג לַשְּׁנִיָּה. הָרִאשׁוֹנָה מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה. שְׁחָטָהּ וְנִמְצֵאת טְרֵפָה, יִקַּח זוּג לַשְּׁנִיָּה. הָרִאשׁוֹנָה מֻתֶּרֶת בַּהֲנָאָה. נִשְׁפַּךְ הַדָּם, תָּמוּת הַמִּשְׁתַּלַּחַת. מֵתָה הַמִּשְׁתַּלַּחַת, יִשָּׁפֵךְ הַדָּם: \n",
|
156 |
+
"מִצְוַת עֵץ אֶרֶז, אָרְכּוֹ אַמָּה וְעָבְיוֹ כִרְבִיעַ כֶּרַע הַמִּטָּה. אֶחָד לִשְׁנַיִם, וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה. מִצְוַת אֵזוֹב, לֹא אֵזוֹב יָוָן, לֹא אֵזוֹב כּוֹחֲלִי, לֹא אֵזוֹב רוֹמִי, לֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִית, וְלֹא כָל אֵזוֹב שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׁם לְוָי: \n",
|
157 |
+
"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מֵבִיא שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת, חַטָּאת וְאָשָׁם וְעוֹלָה. וְהַדַּל הָיָה מֵבִיא חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת הָעוֹף: \n",
|
158 |
+
"בָּא לוֹ אֵצֶל הָאָשָׁם, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו, וּשְׁחָטוֹ, וְקִבְּלוּ שְׁנֵי כֹהֲנִים אֶת דָּמוֹ, אֶחָד בִּכְלִי, וְאֶחָד בַּיָּד. זֶה שֶׁקִּבֵּל בַּכְּלִי, בָּא וּזְרָקוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ. וְזֶה שֶׁקִּבֵּל בַּיָּד, בָּא לוֹ אֵצֶל הַמְּצֹרָע. וְהַמְּצֹרָע טָבַל בְּלִשְׁכַּת הַמְּצֹרָעִים. בָּא וְעָמַד בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא הָיָה צָרִיךְ טְבִילָה: \n",
|
159 |
+
"הִכְנִיס רֹאשׁוֹ, וְנָתַן עַל תְּנוּךְ אָזְנוֹ. יָדוֹ, וְנָתַן עַל בֹּהֶן יָדוֹ. רַגְלוֹ, וְנָתַן עַל בֹּהֶן רַגְלוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁלָשְׁתָּם הָיָה מַכְנִיס כְּאֶחָד. אֵין לוֹ בֹּהֶן יָד, בֹּהֶן רֶגֶל, אֹזֶן יְמָנִית, אֵין לוֹ טָהֳרָה עוֹלָמִית. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, נוֹתֵן הוּא עַל מְקוֹמ��ן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם נָתַן עַל שֶׁל שְׂמֹאל, יָצָא: \n",
|
160 |
+
"נָטַל מִלֹּג הַשֶּׁמֶן וְיָצַק לְתוֹךְ כַּפּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. וְאִם יָצַק לְתוֹךְ כַּף עַצְמוֹ, יָצָא. טָבַל וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, עַל כָּל הַזָּיָה טְבִילָה. בָּא לוֹ אֵצֶל הַמְּצֹרָע, מְקוֹם שֶׁהוּא נוֹתֵן אֶת הַדָּם, שָׁם הוּא נוֹתֵן אֶת הַשֶּׁמֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד), עַל מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם. וְהַנּוֹתָר מִן הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּף הַכֹּהֵן יִתֵּן עַל רֹאשׁ הַמִּטַּהֵר לְכַפֵּר. אִם נָתַן, כִּפֵּר. וְאִם לֹא נָתַן, לֹא כִפֵּר, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, שְׁיָרֵי מִצְוָה הֵן, בֵּין שֶׁנָּתַן בֵּין שֶׁלֹּא נָתַן, כִּפֵּר, וּמַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ לֹא כִפֵּר. חָסַר הַלֹּג עַד שֶׁלֹּא יָצַק, יְמַלְאֶנּוּ. מִשֶּׁיָּצַק, יָבִיא אַחֵר בַּתְּחִלָּה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, חָסַר הַלֹּג עַד שֶׁלֹּא נָתַן, יְמַלְאֶנּוּ. מִשֶּׁנָּתַן, יָבִיא אַחֵר בַּתְּחִלָּה: \n",
|
161 |
+
"מְצֹרָע שֶׁהֵבִיא קָרְבָּנוֹ עָנִי וְהֶעֱשִׁיר, אוֹ עָשִׁיר וְהֶעֱנִי, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר חַטָּאת, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַחַר הָאָשָׁם: \n",
|
162 |
+
"מְצֹרָע עָנִי שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר, יָצָא. וְעָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָנִי, לֹא יָצָא. מֵבִיא אָדָם עַל יְדֵי בְנוֹ, עַל יְדֵי בִתּוֹ, עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ קָרְבַּן עָנִי, וּמַאֲכִילָן בַּזְּבָחִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ מֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר, וְכֵן כָּל קָרְבָּן שֶׁהִיא חַיָּבֶת: \n",
|
163 |
+
"שְׁנֵי מְצֹרָעִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ קָרְבְּנוֹתֵיהֶם, קָרַב קָרְבָּנוֹ שֶׁל אַחַד מֵהֶם, וּמֵת אַחַד מֵהֶם, זוֹ שֶׁשָּׁאֲלוּ אַנְשֵׁי אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר לָהֶם, יִכְתֹּב נְכָסָיו לְאַחֵר וְיָבִיא קָרְבַּן עָנִי: \n"
|
164 |
+
]
|
165 |
+
],
|
166 |
+
"sectionNames": [
|
167 |
+
"Chapter",
|
168 |
+
"Mishnah"
|
169 |
+
]
|
170 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Negaim/Hebrew/merged.json
ADDED
@@ -0,0 +1,166 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"title": "Mishnah Negaim",
|
3 |
+
"language": "he",
|
4 |
+
"versionTitle": "merged",
|
5 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Negaim",
|
6 |
+
"text": [
|
7 |
+
[
|
8 |
+
"מַרְאוֹת נְגָעִים שְׁנַיִם שֶׁהֵן אַרְבָּעָה. בַּהֶרֶת עַזָּה כַשֶּׁלֶג, שְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל. וְהַשְּׂאֵת כִּקְרוּם בֵּיצָה, שְׁנִיָּה לָהּ כְּצֶמֶר לָבָן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הַשְּׂאֵת כְּצֶמֶר לָבָן, שְׁנִיָּה לָהּ כִּקְרוּם בֵּיצָה: \n",
|
9 |
+
"הַפָּתוּךְ שֶׁבַּשֶּׁלֶג, כְּיַיִן הַמָּזוּג בְּשָׁלֶג, הַפָּתוּךְ שֶׁבַּסִּיד, כְּדָם הַמָּזוּג בְּחָלָב, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲדַמְדַּם שֶׁבָּזֶה וְשֶׁבָּזֶה, כְּיַיִן הַמָּזוּג בְּמַיִם, אֶלָּא שֶׁל שֶׁלֶג עַזָּה וְשֶׁל סִיד דֵּהָה מִמֶּנָּה: \n",
|
10 |
+
"אַרְבָּעָה מַרְאוֹת הָאֵלּוּ מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִפְטֹר, וּלְהַחְלִיט, וּלְהַסְגִּיר. לְהַסְגִּיר אֶת הָעוֹמֵד בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן. לִפְטֹר אֶת הָעוֹמֵד בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי. לְהַחְלִיט אֶת שֶׁנּוֹלַד לוֹ מִחְיָה אוֹ שֵׂעָר לָבָן, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. לְהַחְלִיט אֶת שֶׁנּוֹלַד לוֹ פִשְׂיוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. לְהַחְלִיט אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן מִתּוֹךְ הַפְּטוּר. לִפְטֹר אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן מִתּוֹךְ הֶחְלֵט אוֹ מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר. אֵלּוּ מַרְאוֹת נְגָעִים שֶׁכָּל נְגָעִים תְּלוּיִם בָּהֶן: \n",
|
11 |
+
"רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, מַרְאוֹת נְגָעִים שִׁשָּׁה עָשָׂר. רַבִּי דוֹסָא בֶּן הַרְכִּינַס אוֹמֵר, מַרְאוֹת נְגָעִים שְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה. עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, שִׁבְעִים וּשְׁנָיִם. רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, אֵין רוֹאִים אֶת הַנְּגָעִים בַּתְּחִלָּה לְאַחַר הַשַּׁבָּת, שֶׁשָּׁבוּעַ שֶׁלּוֹ חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. וְלֹא בַשֵּׁנִי, שֶׁשָּׁבוּעַ שֵׁנִי שֶׁלּוֹ חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. וְלֹא בַשְּׁלִישִׁי לַבָּתִּים, שֶׁשָּׁבוּעַ שְׁלִישִׁי שֶׁלּוֹ חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לְעוֹלָם רוֹאִים. חָל לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַשַּׁבָּת, מַעֲבִירִין לְאַחַר הַשַּׁבָּת. וְיֵשׁ בַּדָּבָר לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר: \n",
|
12 |
+
"כֵּיצַד לְהָקֵל. הָיָה בוֹ שֵׂעָר לָבָן וְהָלַךְ לוֹ שֵׂעָר לָבָן, הָיוּ לְבָנוֹת וְהִשְׁחִירוּ, אַחַת לְבָנָה וְאַחַת שְׁחוֹרָה, וְהִשְׁחִירוּ שְׁתֵּיהֶן, אֲרֻכּוֹת וְהִקְצִירוּ, אַחַת אֲרֻכָּה וְאַחַת קְצָרָה וְהִקְצִירוּ שְׁתֵּיהֶן, נִסְמַךְ הַשְּׁחִין לִשְׁתֵּיהֶן אוֹ לְאַחַת מֵהֶן, הִקִּיף הַשְּׁחִין לִשְׁתֵּיהֶן אוֹ לְאַחַת מֵהֶן, אוֹ חִלְּקָן הַשְּׁחִין וּמִחְיַת הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וּמִחְיַת הַמִּכְוָה וְהַבֹּהַק, הָיְתָה בוֹ מִחְיָה וְהָלְכָה לָהּ הַמִּחְיָה, הָיְתָה מְרֻבַּעַת וְנַעֲשֵׂית עֲגֻלָּה אוֹ אֲרֻכָּה, מְבֻצֶּרֶת וְנַעֲשֵׂית מִן הַצַּד, מְכֻנֶּסֶת וְנִתְפַּזְּרָה, וּבָא הַשְּׁחִין וְנִכְנַס בְּתוֹכָהּ. הִקִּיפָהּ, חִלְּקָהּ, אוֹ מִעֲטָהּ הַשְּׁחִין אוֹ מִחְיַת הַשְּׁחִין, וְהַמִּכְוָה וּמִחְיַת הַמִּכְוָה וְהַבֹּהַק, הָיָה בוֹ פִסְיוֹן וְהָלַךְ לוֹ פִסְיוֹן, אוֹ שֶׁהָלְכָה לָהּ הָאוֹם אוֹ שֶׁנִּתְמַעֲטָה וְאֵין בָּזֶה וּבָזֶה כַגְּרִיס, הַשְּׁחִין וּמִחְיַת הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וּמִחְיַת הַמִּכְוָה וְהַבֹּהַק חוֹלְקִין בֵּין הָאוֹם לַפִּסְיוֹן, הֲרֵי אֵלּוּ לְהָקֵל: \n",
|
13 |
+
"כֵּיצַד לְהַחְמִיר. לֹא הָיָה בוֹ שֵׂעָר לָבָן וְנוֹלַד לוֹ שֵׂעָר לָבָן, הָיוּ שְׁחוֹרוֹת וְהִלְבִּינוּ, אַחַת שְׁחוֹרָה וְאַחַת לְבָנָה וְהִלְבִּינוּ שְׁתֵּיהֶן, קְצָרוֹת וְהֶאֱרִיכוּ, אַחַת קְצָרָה וְאַחַת אֲרֻכָּה וְהֶאֱרִיכוּ שְׁתֵּיהֶן, נִסְמַךְ הַשְּׁחִין לִשְׁתֵּיהֶן אוֹ לְאַחַת מֵהֶן, הִקִּיף הַשְּׁחִין אֶת שְׁתֵּיהֶן אוֹ אֶת אַחַת מֵהֶן, אוֹ חִלְּקוֹ הַשְּׁחִין וּמִחְיַת הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וּמִחְיַת הַמִּכְוָה וְהַבֹּהַק וְהָלְכוּ לָהֶם, לֹא הָיְתָה בוֹ מִחְיָה וְנוֹלְדָה לוֹ מִחְיָה, הָיְתָה עֲגֻלָּה אוֹ אֲרֻכָּה וְנַעֲשֵׂית מְרֻבַּעַת, מִן הַצַּד וְנַעֲשֵׂית מְבֻצֶּרֶת, מְפֻזֶּרֶת וְנִתְכַּנְּסָה וּבָא הַשְּׁחִין וְנִכְנַס בְּתוֹכָהּ, הִקִּיפָהּ, חִלְּקָהּ, אוֹ מִעֲטָהּ הַשְּׁחִין אוֹ מִחְיַת הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וּמִחְיַת הַמִּכְוָה וְהַבֹּהַק וְהָלְכוּ לָהֶן, לֹא הָיָה בוֹ פִסְיוֹן וְנוֹלַד בּוֹ פִסְיוֹן, הַשְּׁחִין וּמִחְיַת הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וּמִחְיַת הַמִּכְוָה וְהַבֹּהַק חוֹלְקִין בֵּין הָאוֹם לַפִּסְיוֹן וְהָלְכוּ לָהֶן, הֲרֵי אֵלּוּ לְהַחְמִיר: \n"
|
14 |
+
],
|
15 |
+
[
|
16 |
+
"בַּהֶרֶת עַזָּה נִרְאֵית בַּגֶּרְמָנִי כֵּהָה, וְהַכֵּהָה בַכּוּשִׁי עַזָּה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנִי כַפָּרָתָן, הֲרֵי הֵן כְּאֶשְׁכְּרוֹעַ, לֹא שְׁחוֹרִים וְלֹא לְבָנִים, אֶלָּא בֵינוֹנִיִּים. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, יֵשׁ לַצַּיָּרִים סַמְמָנִין שֶׁהֵן צָרִין צוּרוֹת שְׁחוֹרוֹת, לְבָנוֹת וּבֵינוֹנִיּוֹת. מֵבִיא סַם בֵּינוֹנִי וּמַקִּיפוֹ מִבַּחוּץ, וְתֵרָאֶה בַבֵּינוֹנִי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מַרְאוֹת נְגָעִים לְהָקֵל אֲבָל לֹא לְהַחְמִיר, יֵרָאֶה הַגֶּרְמָנִי בִּבְשָׂרוֹ לְהָקֵל, וְהַכּוּשִׁי בַּבֵּינוֹנִי לְהָקֵל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, זֶה וָזֶה בַּבֵּינוֹנִי: \n",
|
17 |
+
"אֵין רוֹאִים הַנְּגָעִים בַּשַּׁחֲרִית וּבֵין הָעַרְבַּיִם, וְלֹא בְתוֹךְ הַבַּיִת, וְלֹא בַיּוֹם הַמְעֻנָּן, לְפִי שֶׁהַכֵּהָה נִרְאֵית עַזָּה. וְלֹא בַצָּהֳרַיִם, לְפִי שֶׁעַזָּה נִרְאֵית כֵּהָה. אֵימָתַי רוֹאִין. בְּשָׁלשׁ, בְּאַרְבַּע, וּבְחָמֵשׁ, וּבְשֶׁבַע, וּבִשְׁמֹנֶה, וּבְתֵשַׁע, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּאַרְבַּע, בְּחָמֵשׁ, בִּשְׁמֹנֶה, וּבְתֵשַׁע: \n",
|
18 |
+
"כֹּהֵן הַסּוּמָא בְאַחַת מֵעֵינָיו, אוֹ שֶׁכָּהָה מְאוֹר עֵינָיו, לֹא יִרְאֶה אֶת הַנְּגָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יג), לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן. בַּיִת הָאָפֵל, אֵין פּוֹתְחִין בּוֹ חַלּוֹנוֹת לִרְאוֹת אֶת נִגְעוֹ: \n",
|
19 |
+
"כֵּיצַד רְאִיַּת הַנֶּגַע. הָאִישׁ נִרְאֶה כְעוֹדֵר, וּכְמוֹסֵק זֵיתִים. הָאִשָּׁה כְּעוֹרֶכֶת וּכְמֵנִיקָה אֶת בְּנָהּ, כְּאוֹרֶגֶת בְּעוֹמְדִין לַשֶּׁחִי לַיָּד הַיְמָנִית. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף כְּטוֹוָה בְפִשְׁ��ָּן לַשְּׂמָאלִית. כְּשֵׁם שֶׁנִּרְאֶה לְנִגְעוֹ, כָּךְ הוּא נִרְאֶה לְתִגְלַחְתּוֹ: \n",
|
20 |
+
"כָּל הַנְּגָעִים אָדָם רוֹאֶה, חוּץ מִנִּגְעֵי עַצְמוֹ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַף לֹא נִגְעֵי קְרוֹבָיו. כָּל הַנְּדָרִים אָדָם מַתִּיר, חוּץ מִנִּדְרֵי עַצְמוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף לֹא נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁבֵּינָהּ לְבֵין אֲחֵרִים. כָּל הַבְּכוֹרוֹת אָדָם רוֹאֶה, חוּץ מִבְּכוֹרוֹת עַצְמוֹ: \n"
|
21 |
+
],
|
22 |
+
[
|
23 |
+
"הַכֹּל מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים, חוּץ מִן הַנָּכְרִים וְגֵר תּוֹשָׁב. הַכֹּל כְּשֵׁרִים לִרְאוֹת אֶת הַנְּגָעִים, אֶלָּא שֶׁהַטֻּמְאָה וְהַטָּהֳרָה בִידֵי כֹהֵן. אוֹמְרִים לוֹ אֱמֹר טָמֵא, וְהוּא אוֹמֵר טָמֵא. אֱמֹר טָהוֹר, וְהוּא אוֹמֵר טָהוֹר. אֵין רוֹאִים שְׁנֵי נְגָעִים כְּאֶחָד, בֵּין בְּאִישׁ אֶחָד וּבֵין בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים, אֶלָּא רוֹאֶה אֶת הָאֶחָד וּמַסְגִּירוֹ וּמַחְלִיטוֹ וּפוֹטְרוֹ, וְחוֹזֵר לַשֵּׁנִי. אֵין מַסְגִּירִין אֶת הַמֻּסְגָּר וְלֹא מַחְלִיטִין אֶת הַמֻּחְלָט. אֵין מַסְגִּירִין אֶת הַמֻּחְלָט, וְלֹא מַחְלִיטִין אֶת הַמֻּסְגָּר. אֲבָל בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ, הַמַּסְגִּיר מַסְגִּיר, וְהַמַּחְלִיט מַחְלִיט, מַסְגִּיר וּפוֹטֵר, מַחְלִיט וּפוֹטֵר: \n",
|
24 |
+
"חָתָן שֶׁנִּרְאָה בוֹ נֶגַע, נוֹתְנִין לוֹ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, לוֹ וּלְבֵיתוֹ וְלִכְסוּתוֹ. וְכֵן בָּרֶגֶל, נוֹתְנִין לוֹ כָל יְמוֹת הָרָגֶל: \n",
|
25 |
+
"עוֹר הַבָּשָׂר מִטַּמֵּא בִשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּבִשְׁלשָׁה סִימָנִין, בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְמִחְיָה וּבְפִסְיוֹן. בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְמִחְיָה, בַּתְּחִלָּה, וּבְסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, וּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּבְפִסְיוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, וּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּמִטַּמֵּא בִשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, שֶׁהֵן שְׁלשָׁה עָשָׂר יוֹם: \n",
|
26 |
+
"הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה מִטַּמְּאִין בְּשָׁבוּעַ אֶחָד וּבִשְׁנֵי סִימָנִין, בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְפִסְיוֹן. בְּשֵׂעָר לָבָן, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּבְפִסְיוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּמִטַּמְּאִין בְּשָׁבוּעַ אֶחָד, שֶׁהוּא שִׁבְעַת יָמִים: \n",
|
27 |
+
"הַנְּתָקִין מִטַּמְּאִין בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, בִּשְׁנֵי סִימָנִין, בְּשֵׂעָר צָהֹב דַּק וּבְפִסְיוֹן. בְּשֵׂעָר צָהֹב דַּק, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּבְפִסְיוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּמִטַּמְּאִין בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, שֶׁהֵן שְׁלשָׁה עָשָׂר יוֹם: \n",
|
28 |
+
"הַקָּרַחַת וְהַגַּבַּחַת מִטַּמְּאוֹת בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, וּבִשְׁנֵי סִימָנִין, בְּמִחְיָה וּבְפִשְׂיוֹן. בְּמִחְיָה, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּבְפִסְיוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, וּלְאַחַר הַפְּטוּר. וּמִטַּמְּאוֹת בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, שֶׁהֵן שְׁלשָׁה עָשָׂר יוֹם: \n",
|
29 |
+
"הַבְּגָדִים מִטַּמְּאִים בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּבִשְׁלשָׁה סִימָנ��ין, בִּירַקְרַק וּבַאֲדַמְדַּם וּבְפִשְׂיוֹן. בִּירַקְרַק וּבַאֲדַמְדַּם, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, וּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּבְפִשְׂיוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּמִטַּמְּאִין בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, שֶׁהֵן שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם: \n",
|
30 |
+
"הַבָּתִּים מִטַּמְּאִין בִּשְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת וּבִשְׁלשָׁה סִימָנִים, בִּירַקְרַק וּבַאֲדַמְדַּם וּבְפִשְׂיוֹן. בִּירַקְרַק וּבַאֲדַמְדַּם, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שְׁלִישִׁי, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּבְפִשְׂיוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שְׁלִישִׁי, לְאַחַר הַפְּטוּר. וּמִטַּמְּאִין בִּשְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת, שֶׁהֵן תִּשְׁעָה עָשָׂר יוֹם. אֵין בַּנְּגָעִים פָּחוֹת מִשָּׁבוּעַ אֶחָד, וְלֹא יוֹתֵר עַל שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת: \n"
|
31 |
+
],
|
32 |
+
[
|
33 |
+
"יֵשׁ בְּשֵׂעָר לָבָן מַה שֶּׁאֵין בְּפִשְׂיוֹן, וְיֵשׁ בְּפִשְׂיוֹן מַה שֶּׁאֵין בְּשֵׂעָר לָבָן. שֶׁשֵּׂעָר לָבָן מְטַמֵּא בַתְּחִלָּה, וּמְטַמֵּא בְכָל מַרְאֵה לֹבֶן, וְאֵין בּוֹ סִימַן טָהֳרָה. יֵשׁ בְּפִשְׂיוֹן, שֶׁהַפִּשְׂיוֹן מְטַמֵּא בְכָל שֶׁהוּא, וּמְטַמֵּא בְכָל הַנְּגָעִים, חוּץ לַנֶּגַע, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשֵׂעָר לָבָן: \n",
|
34 |
+
"יֵשׁ בְּמִחְיָה מַה שֶּׁאֵין בְּפִשְׂיוֹן, וְיֵשׁ בְּפִשְׂיוֹן מַה שֶּׁאֵין בְּמִחְיָה. שֶׁהַמִּחְיָה מְטַמָּא בַתְּחִלָּה, וּמְטַמָּא בְכָל מַרְאֶה, וְאֵין בָּהּ סִימַן טָהֳרָה. יֵשׁ בְּפִשְׂיוֹן, שֶׁהַפִּשְׂיוֹן מְטַמֵּא בְכָל שֶׁהוּא, וּמְטַמֵּא בְכָל הַנְּגָעִים, חוּץ לַנֶּגַע, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּמִחְיָה: \n",
|
35 |
+
"יֵשׁ בְּשֵׂעָר לָבָן מַה שֶּׁאֵין בְּמִחְיָה, וְיֵשׁ בְּמִחְיָה מַה שֶּׁאֵין בְּשֵׂעָר לָבָן. שֶׁשֵּׂעָר לָבָן מְטַמֵּא בַשְּׁחִין וּבַמִּכְוָה, בִּמְכֻנָּס וּבִמְפֻזָּר, בִּמְבֻצָּר וְשֶׁלֹּא בִמְבֻצָּר. יֵשׁ בְּמִחְיָה, שֶׁהַמִּחְיָה מְטַמָּא בַקָּרַחַת וּבַגַּבַּחַת, הֲפוּכָה וְשֶׁלֹּא הֲפוּכָה, וּמְעַכֶּבֶת אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן, וּמְטַמָּא בְכָל מַרְאֶה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשֵׂעָר לָבָן: \n",
|
36 |
+
"שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, עִקָּרָן מַשְׁחִיר וְרֹאשָׁן מַלְבִּין, טָהוֹר. עִקָּרָן מַלְבִּין וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר, טָמֵא. כַּמָּה יְהֵא בַלַּבְנוּנִית, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כְּדֵי לִקְרֹץ בְּזוּג. הָיְתָה אַחַת מִלְּמַטָּה וְנֶחְלְקָה מִלְמַעְלָה וְהִיא נִרְאֵית כִּשְׁתַּיִם, טָהוֹר. בַּהֶרֶת וּבוֹ שֵׂעָר לָבָן אוֹ שֵׂעָר שָׁחוֹר, טָמֵא. אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא מִעֵט מְקוֹם שֵׂעָר שָׁחוֹר אֶת הַבַּהֶרֶת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ: \n",
|
37 |
+
"בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וְחוּט יוֹצֵא מִמֶּנָּה, אִם יֶשׁ בּוֹ רֹחַב שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, זוֹקְקָהּ לְשֵׂעָר לָבָן וּלְפִסְיוֹן, אֲבָל לֹא לְמִחְיָה. שְׁתֵּי בֶהָרוֹת וְחוּט יוֹצֵא מִזּוֹ לָזוֹ, אִם יֶשׁ בּוֹ רֹחַב שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, מְצָרְפָן. וְאִם לָאו, אֵין מְצָרְפָן: \n",
|
38 |
+
"בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וּבָהּ מִחְיָה כָעֲדָשָׁה וְשֵׂעָר לָבָן בְּתוֹךְ הַמִּחְיָה, הָלְכָה הַמִּחְיָה, טְמֵאָה מִפְּנֵי שֵׂעָר לָבָן. הָלַךְ שֵׂעָר לָבָן, טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֲפָכַתּוּ הַבַּהֶרֶת. בַּהֶרֶת, הִיא וּמִחְיָתָהּ כַּגְּרִיס, וְשֵׂעָר לָבָן בְּתוֹךְ הַבַּהֶרֶת, הָלְכָה הַמִּחְיָה, טְמֵאָה מִפְּנֵי שֵׂעָר לָבָן. הָלַךְ שֵׂעָר לָבָן, טָמֵא מִפְּנֵי הַמִּחְיָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֲפָכַתּוּ בַהֶרֶת כַּגְּרִיס. וּמוֹדֶה, שֶׁאִם יֵשׁ בִּמְקוֹם שֵׂעָר לָבָן כַּגְּרִיס, שֶׁהוּא טָמֵא: \n",
|
39 |
+
"בַּהֶרֶת וּבָהּ מִחְיָה וּפִסְיוֹן, הָלְכָה הַמִּחְיָה, טְמֵאָה מִפְּנֵי הַפִּסְיוֹן. הָלַךְ הַפִּסְיוֹן, טְמֵאָה מִפְּנֵי הַמִּחְיָה. וְכֵן בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְפִסְיוֹן. הָלְכָה וְחָזְרָה בְסוֹף שָׁבוּעַ, הֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיְתָה. לְאַחַר הַפְּטוּר, תֵּרָאֶה כַתְּחִלָּה. הָיְתָה עַזָּה וְנַעֲשֵׂית כֵּהָה, כֵּהָה וְנַעֲשֵׂית עַזָּה, הֲרֵי הִיא כְמוֹ שֶׁהָיְתָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִתְמַעֵט מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת. כָּנְסָה וּפָשְׂתָה, פָּשְׂתָה וְכָנְסָה, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין: \n",
|
40 |
+
"בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וּפָשְׂתָה כַחֲצִי גְרִיס, וְהָלַךְ מִן הָאוֹם כַּחֲצִי גְרִיס, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, תֵּרָאֶה בַתְּחִלָּה. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין: \n",
|
41 |
+
"בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וּפָשְׂתָה כַחֲצִי גְרִיס וָעוֹד, וְהָלַךְ מִן הָאוֹם כַּחֲצִי גְרִיס, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וּפָשְׂתָה כַגְּרִיס וָעוֹד, וְהָלְכָה לָהּ הָאוֹם, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, תֵּרָאֶה בַתְּחִלָּה: \n",
|
42 |
+
"בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וּפָשְׂתָה כַגְּרִיס, נוֹלְדָה לַפִּסְיוֹן מִחְיָה אוֹ שֵׂעָר לָבָן, וְהָלַךְ לָהּ הָאוֹם, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, תֵּרָאֶה בַתְּחִלָּה. בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גְרִיס וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, נוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גְרִיס וּבָהּ שַׂעֲרָה אַחַת, הֲרֵי זוֹ לְהַסְגִּיר. בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גְרִיס וּבָהּ שַׂעֲרָה אַחַת, נוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גְרִיס וּבָהּ שַׂעֲרָה אַחַת, הֲרֵי זוֹ לְהַסְגִּיר. בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גְרִיס וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, נוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גְרִיס וּבָהּ שַׂעֲרָה אַחַת, הֲרֵי זוֹ לְהַסְגִּיר: \n",
|
43 |
+
"בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גְרִיס וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, נוֹלְדָה בַהֶרֶת כַּחֲצִי גְרִיס וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, הֲרֵי זוֹ לְהַחְלִיט, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ, אִם בַּהֶרֶת קָדְמָה לְשֵׂעָר לָבָן, טָמֵא. וְאִם שֵׂעָר לָבָן קָדַם לְבַהֶרֶת, טָהוֹר. וְאִם סָפֵק, טָמֵא. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ קִהָה: \n"
|
44 |
+
],
|
45 |
+
[
|
46 |
+
"כָּל סְפֵק נְגָעִים טָהוֹר, חוּץ מִזֶּה, וְעוֹד אַחֵר. וְאֵיזֶה, זֶה מִי שֶׁהָיְתָה בוֹ בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וְהִסְגִּירָהּ, בְּסוֹף שָׁבוּעַ וַהֲרֵי הִיא כַּסֶּלַע, סָפֵק שֶׁהִיא הִיא, סָפֵק שֶׁאַחֶרֶת בָּאָה תַחְתֶּיהָ, טָמֵא: \n",
|
47 |
+
"הֶחְלִיטוֹ בְשֵׂעָר לָבָן, הָלַךְ שֵׂעָר לָבָן וְחָזַר שֵׂעָר לָבָן, וְכֵן בְּמִחְיָה וּבְפִשְׂיוֹן, בַּתְּחִלָּה וּבְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר, הֲרֵי הִיא כְמוֹ שֶׁהָיְתָה. הֶחְלִיטוֹ בְמִחְיָה, וְהָלְכָה הַמִּחְיָה וְחָזְרָה הַמִּחְיָה. וְכֵן בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְפִשְׂיוֹן, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר, הֲרֵי הִיא כְמוֹ שֶׁהָיְתָה. הֶחְלִיטוֹ בְפִשְׂיוֹן, הָלַךְ הַפִּשְׂיוֹן וְחָזַר הַפִּשְׂיוֹן. וְכֵן בְּשֵׂעָר לָבָן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר, הֲרֵי הִיא כְמוֹת שֶׁהָיְתָה: \n",
|
48 |
+
"שְׂעַר פְּקֻדָּה, עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. אֵיזֶה הוּא שְׂעַר פְּקֻדָּה, מִי שֶׁהָיְתָה בוֹ בַהֶרֶת וּבָהּ שֵׂעָר לָבָן, הָלְכָה הַבַּהֶרֶת וְהִנִּיחָה לְשֵׂעָר לָבָן בִּמְקוֹמוֹ וְחָזְרָה, עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, מוֹדֶה אֲנִי בְזֶה שֶׁהוּא טָהוֹר. אֵיזֶה הוּא שְׂעַר פְּקֻדָּה, מִי שֶׁהָיְתָה בוֹ בַהֶרֶת כַּגְּרִיס וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְהָלַךְ הֵימֶנָּה כַחֲצִי גְרִיס וְהִנִּיחוֹ לְשֵׂעָר לָבָן בִּמְקוֹם הַבַּהֶרֶת וְחָזַר. אָמְרוּ לוֹ, כְּשֵׁם שֶׁבִּטְּלוּ אֶת דִּבְרֵי עֲקַבְיָא, אַף דְּבָרֶיךָ אֵינָן מְקֻיָּמִין: \n",
|
49 |
+
"כָּל סְפֵק נְגָעִים בַּתְּחִלָּה טָהוֹר, עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לְטֻמְאָה. מִשֶּׁנִּזְקַק לְטֻמְאָה, סְפֵקוֹ טָמֵא. כֵּיצַד. שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ אֵצֶל כֹּהֵן, בָּזֶה בַהֶרֶת כַּגְּרִיס וּבָזֶה כַּסֶּלַע, בְּסוֹף שָׁבוּעַ בָּזֶה כַּסֶּלַע וּבָזֶה כַּסֶּלַע, וְאֵינוֹ יָדוּעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן פָּשָׂה, בֵּין בְּאִישׁ אֶחָד בֵּין בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים, טָהוֹר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, בְּאִישׁ אֶחָד, טָמֵא. וּבִשְׁנֵי אֲנָשִׁים, טָהוֹר: \n",
|
50 |
+
"מִשֶּׁנִּזְקַק לְטֻמְאָה, סְפֵקוֹ טָמֵא. כֵּיצַד. שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ אֵצֶל כֹּהֵן, בָּזֶה בַהֶרֶת כַּגְּרִיס וּבָזֶה כַּסֶּלַע, בְּסוֹף שָׁבוּעַ בָּזֶה כַּסֶּלַע וָעוֹד וּבָזֶה כַּסֶּלַע וָעוֹד, שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין. אַף עַל פִּי שֶׁחָזְרוּ לִהְיוֹת כַּסֶּלַע וְכַסֶּלַע, שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין, עַד שֶׁיַּחְזְרוּ לִהְיוֹת כַּגְּרִיס. זֶה הוּא שֶׁאָמְרוּ, מִשֶּׁנִּזְקַק לְטֻמְאָה, סְפֵקוֹ טָמֵא: \n"
|
51 |
+
],
|
52 |
+
[
|
53 |
+
"גּוּפָהּ שֶׁל בַּהֶרֶת, כַּגְּרִיס הַקִּלְקִי מְרֻבָּע. מְקוֹם הַגְּרִיס, תֵּשַׁע עֲדָשׁוֹת. מְקוֹם עֲדָשָׁה, אַרְבַּע שְׂעָרוֹת. נִמְצְאוּ שְׁלשִׁים וָשֵׁשׁ שְׂעָרוֹת: \n",
|
54 |
+
"בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וּבָהּ מִחְיָה כָעֲדָשָׁה, רָבְתָה הַבַּהֶרֶת, טְמֵאָה. נִתְמַעֲטָה, טְהוֹרָה. רָבְתָה הַמִּחְיָה, טְמֵאָה. נִתְמַעֲטָה, טְהוֹרָה: \n",
|
55 |
+
"בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וּבָהּ מִחְיָה פְחוּתָה מִכָּעֲדָשָׁה, רָבְתָה הַבַּהֶרֶת, טְמֵאָה. נִתְמַעֲטָה, טְהוֹרָה. רָבְתָה הַמִּחְיָה, טְמֵאָה. נִתְמַעֲטָה, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים, שֶׁאֵין הַנֶּגַע פּוֹשֶׂה לְתוֹכָהּ: \n",
|
56 |
+
"בַּהֶרֶת יְתֵרָה מִכַּגְּרִיס וּבָהּ מִחְיָה יְתֵרָה מִכָּעֲדָשָׁה, רַבּוּ אוֹ שֶׁנִּתְמַעֲטוּ, טְמֵאִין, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְמַעֲטוּ מִכַּשִּׁעוּר: \n",
|
57 |
+
"בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וּמִחְיָה כָּעֲדָשָׁה ��ַקַּפְתָּהּ וְחוּץ לַמִּחְיָה בַּהֶרֶת, הַפְּנִימִית לְהַסְגִּיר, וְהַחִיצוֹנָה לְהַחְלִיט. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֵין הַמִּחְיָה סִימַן טֻמְאָה לַחִיצוֹנָה, שֶׁהַבַּהֶרֶת לְתוֹכָהּ. נִתְמַעֲטָה וְהָלְכָה לָהּ, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אִם מִבִּפְנִים הִיא כָלָה, סִימַן פִּשְׂיוֹן לַפְּנִימִית, וְהַחִיצוֹנָה טְהוֹרָה. וְאִם מִבַּחוּץ, הַחִיצוֹנָה טְהוֹרָה וְהַפְּנִימִית לְהַסְגִּיר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, טְהוֹרָה: \n",
|
58 |
+
"אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהִיא כָעֲדָשָׁה מוּבֵאת. הָיְתָה יְתֵרָה מִכָּעֲדָשָׁה, הַמּוֹתָר סִימַן פִּשְׂיוֹן לַפְּנִימִית, וְהַחִיצוֹנָה טְמֵאָה. הָיָה בֹהַק פָּחוּת מִכָּעֲדָשָׁה, סִימַן פִּשְׂיוֹן לַפְּנִימִית, וְאֵין סִימַן פִּשְׂיוֹן לַחִיצוֹנָה: \n",
|
59 |
+
"עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה רָאשֵׁי אֵבָרִין בָּאָדָם שֶׁאֵינָן מִטַּמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה, רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹת יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְרָאשֵׁי אָזְנַיִם, וְרֹאשׁ הַחֹטֶם, וְרֹאשׁ הַגְּוִיָּה, וְרָאשֵׁי הַדַּדִּים שֶׁבָּאִשָּׁה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף שֶׁל אִישׁ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הַיַּבָּלוֹת וְהַדִּלְדּוּלִין אֵינָן מִטַּמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה: \n",
|
60 |
+
"אֵלּוּ מְקוֹמוֹת בָּאָדָם שֶׁאֵינָן מִטַּמְּאִין בְּבַהֶרֶת, תּוֹךְ הָעַיִן, תּוֹךְ הָאֹזֶן, תּוֹךְ הַחֹטֶם, תּוֹךְ הַפֶּה, הַקְּמָטִין, וְהַקְּמָטִין שֶׁבַּצַּוָּאר, תַּחַת הַדַּד, וּבֵית הַשֶּׁחִי, כַּף הָרֶגֶל, וְהַצִּפֹּרֶן, הָרֹאשׁ, וְהַזָּקָן, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח הַמּוֹרְדִין, אֵינָן מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים, וְאֵינָן מִצְטָרְפִים בַּנְּגָעִים, וְאֵין הַנֶּגַע פּוֹשֶׂה לְתוֹכָן, וְאֵינָן מִטַּמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה, וְאֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן. חָזַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן וְנִקְרְחוּ, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח וְנַעֲשׂוּ צָרֶבֶת, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים, וְאֵינָן מִצְטָרְפִין בַּנְּגָעִים, וְאֵין הַנֶּגַע פּוֹשֶׂה לְתוֹכָן, וְאֵינָן מִטַּמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה, אֲבָל מְעַכְּבִין אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן. הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן עַד שֶׁלֹּא הֶעֱלוּ שֵׂעָר, וְהַדִּלְדּוּלִין שֶׁבָּרֹאשׁ וְשֶׁבַּזָּקָן, נִדּוֹנִים כְּעוֹר הַבָּשָׂר: \n"
|
61 |
+
],
|
62 |
+
[
|
63 |
+
"אֵלּוּ בֶהָרוֹת טְהוֹרוֹת. שֶׁהָיוּ בוֹ קֹדֶם לְמַתַּן תּוֹרָה, בְּנָכְרִי וְנִתְגַּיֵּר, בְּקָטָן וְנוֹלַד, בְּקֶמֶט וְנִגְלָה, בָּרֹאשׁ וּבַזָּקָן, בַּשְּׁחִין וּבַמִּכְוָה וְקֶדַח וּבַמּוֹרְדִין. חָזַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן וְנִקְרְחוּ, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח וְנַעֲשׂוּ צָרֶבֶת, טְהוֹרִים. הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן עַד שֶׁלֹּא הֶעֱלוּ שֵׂעָר, הֶעֱלוּ שֵׂעָר וְנִקְרְחוּ, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח עַד שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ צָרֶבֶת, נַעֲשׂוּ צָרֶבֶת וְחָיוּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב מְטַמֵּא, שֶׁתְּחִלָּתָן וְסוֹפָן טָמֵא. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים: \n",
|
64 |
+
"נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶן, בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחְמִיר. כֵּיצַד לְהָקֵל. הָיְתָה כַשֶּׁלֶג וְנַעֲשָׂה כְסִיד הַהֵיכָל כְּצֶמ��ר לָבָן וְכִקְרוּם בֵּיצָה, נַעֲשֵׂית מִסְפַּחַת שְׂאֵת, אוֹ מִסְפַּחַת עַזָּה. כֵּיצַד לְהַחְמִיר. הָיְתָה כִקְרוּם בֵּיצָה וְנַעֲשֵׂית כְּצֶמֶר לָבָן כְּסִיד הַהֵיכָל וּכְשֶׁלֶג, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר. רַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא אוֹמֵר, לְהָקֵל, טָהוֹר, וּלְהַחְמִיר, תֵּרָאֶה בַתְּחִלָּה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחְמִיר, תֵּרָאֶה בַתְּחִלָּה: \n",
|
65 |
+
"בַּהֶרֶת וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, יַסְגִּיר. בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר, יִפְטֹר. עוֹדֵהוּ מַסְגִּירוֹ וּפוֹטֵר וְנוֹלְדוּ לוֹ סִימָנֵי טֻמְאָה, יַחְלִיט. בַּהֶרֶת וּבָהּ סִימָנֵי טֻמְאָה, יַחְלִיט. עוֹדֵהוּ מַחְלִיטוֹ וְהָלְכוּ לָהֶן סִימָנֵי טֻמְאָה, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, יַסְגִּיר. בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר, יִפְטֹר: \n",
|
66 |
+
"הַתּוֹלֵשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה, וְהַכּוֹוֶה אֶת הַמִּחְיָה, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. וּלְטָהֳרָה, עַד שֶׁלֹּא בָא אֵצֶל הַכֹּהֵן, טָהוֹר. לְאַחַר הֶחְלֵטוֹ, טָמֵא. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, שָׁאַלְתִּי אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הוֹלְכִין לְגַדְוָד, בְּתוֹךְ הֶסְגֵּרוֹ, מַה הוּא. אָמְרוּ לִי, לֹא שָׁמַעְנוּ. אֲבָל שָׁמַעְנוּ, עַד שֶׁלֹּא בָא אֵצֶל הַכֹּהֵן, טָהוֹר, לְאַחַר הֶחְלֵטוֹ, טָמֵא. הִתְחַלְתִּי מֵבִיא לָהֶם רְאָיוֹת. אֶחָד עוֹמֵד בִּפְנֵי הַכֹּהֵן וְאֶחָד בְּתוֹךְ הֶסְגֵּרוֹ, טָהוֹר, עַד שֶׁיְּטַמְּאֶנּוּ הַכֹּהֵן. מֵאֵימָתַי הִיא טָהֳרָתוֹ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לִכְשֶׁיִּוָּלֶד לוֹ נֶגַע אַחֵר וְיִטְהַר מִמֶּנּוּ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ, אוֹ עַד שֶׁתִּתְמַעֵט בַּהַרְתּוֹ מִכַּגְּרִיס: \n",
|
67 |
+
"מִי שֶׁהָיְתָה בוֹ בַהֶרֶת וְנִקְצְצָה, טְהוֹרָה. קְצָצָהּ מִתְכַּוֵּן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לִכְשֶׁיִּוָּלֶד לוֹ נֶגַע אַחֵר וְיִטְהַר מִמֶּנּוּ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ. הָיְתָה בְרֹאשׁ הָעָרְלָה, יִמֹּל: \n"
|
68 |
+
],
|
69 |
+
[
|
70 |
+
"הַפּוֹרֵחַ מִן הַטָּמֵא, טָהוֹר. חָזְרוּ בוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִים, טָמֵא, עַד שֶׁתִּתְמַעֵט בַּהַרְתּוֹ מִכַּגְּרִיס. מִן הַטָּהוֹר, טָמֵא. חָזְרוּ בוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִים, טָמֵא, עַד שֶׁתַּחֲזֹר בַּהַרְתּוֹ לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה: \n",
|
71 |
+
"בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וּבָהּ מִחְיָה כָעֲדָשָׁה, פָּרְחָה בְכֻלּוֹ וְאַחַר כָּךְ הָלְכָה לָהּ הַמִּחְיָה, אוֹ שֶׁהָלְכָה לָהּ הַמִּחְיָה וְאַחַר כָּךְ פָּרְחָה בְכֻלּוֹ, טָהוֹר. נוֹלְדָה לוֹ מִחְיָה, טָמֵא. נוֹלַד לוֹ שֵׂעָר לָבָן, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין: \n",
|
72 |
+
"בַּהֶרֶת וּבָהּ שֵׂעָר לָבָן, פָּרְחָה בְכֻלּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁשֵּׂעָר לָבָן בִּמְקוֹמוֹ, טָהוֹר. בַּהֶרֶת וּבָהּ פִּשְׂיוֹן, פָּרְחָה בְכֻלּוֹ, טָהוֹר. וְכֻלָּן שֶׁחָזְרוּ בָהֶן רָאשֵׁי אֵבָרִים, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. פָּרְחָה בְמִקְצָתוֹ, טָמֵא. פָּרְחָה בְכֻלּוֹ, טָהוֹר: \n",
|
73 |
+
"כָּל פְּרִיחַת רָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁבִּפְרִיחָתָן טִהֲרוּ טָמֵא, כְּשֶׁיַּחְזְרוּ טְמֵאִים. כָּל חֲזִירַת רָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁבַּחֲזִירָתָם טִמְּאוּ טָהוֹר, נִתְכַּסּוּ, טָהוֹר. נִתְגַּלּוּ, טָמֵא, אֲפִלּוּ מֵאָה פְעָמִים: \n",
|
74 |
+
"כֹּל הָרָאוּי לִטַּמֵּא בְנֶגַע הַבַּהֶרֶת, מְעַכֵּב אֶת הַפְּרִיחָה. כֹּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִטַּמֵּא בְנֶגַע הַבַּהֶרֶת, אֵינוֹ מְעַכֵּב אֶת הַפְּרִיחָה. כֵּיצַד. פָּרְחָה בְכֻלּוֹ, אֲבָל לֹא בָרֹאשׁ וּבַזָּקָן, בַּשְּׁחִין, בַּמִּכְוָה וּבַקֶּדַח הַמּוֹרְדִין, חָזַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן וְנִקְרְחוּ, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח וְנַעֲשׂוּ צָרֶבֶת, טְהוֹרִים. פָּרְחָה בְכֻלּוֹ, אֲבָל לֹא בְכַחֲצִי עֲדָשָׁה הַסָּמוּךְ לָרֹאשׁ וְלַזָּקָן, לַשְּׁחִין, לַמִּכְוָה, וְלַקֶּדַח, חָזַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן וְנִקְרְחוּ, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח וְנַעֲשׂוּ צָרֶבֶת, אַף עַל פִּי שֶׁנַּעֲשָׂה מְקוֹם הַמִּחְיָה בַּהֶרֶת, טָמֵא, עַד שֶׁתִּפְרַח בְּכֻלּוֹ: \n",
|
75 |
+
"שְׁתֵּי בֶהָרוֹת, אַחַת טְמֵאָה וְאַחַת טְהוֹרָה, פָּרְחָה מִזּוֹ לָזוֹ וְאַחַר כָּךְ פָּרְחָה בְכֻלּוֹ, טָהוֹר. בִּשְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה, בִּשְׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה, בִּשְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו, בִּשְׁנֵי רִיסֵי עֵינָיו, אַף עַל פִּי שֶׁמְּדֻבָּקִים זֶה לָזֶה וְהֵם נִרְאִים כְּאֶחָד, טָהוֹר. פָּרְחָה בְכֻלּוֹ, אֲבָל לֹא בַבֹּהַק, טָמֵא. חָזְרוּ בוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִים כְּמִין בֹּהַק, טָהוֹר. חָזְרוּ בוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִים פָּחוֹת מִכָּעֲדָשָׁה, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בֹּהַק פָּחוֹת מִכָּעֲדָשָׁה, סִימַן טֻמְאָה בַתְּחִלָּה, וְאֵין סִימַן טֻמְאָה בַסּוֹף: \n",
|
76 |
+
"הַבָּא כֻלּוֹ לָבָן, יַסְגִּיר. נוֹלַד לוֹ שֵׂעָר לָבָן, יַחְלִיט. הִשְׁחִירוּ שְׁתֵּיהֶם אוֹ אַחַת מֵהֶן, הִקְצִירוּ שְׁתֵּיהֶן אוֹ אַחַת מֵהֶן, נִסְמַךְ הַשְּׁחִין לִשְׁתֵּיהֶן אוֹ לְאַחַת מֵהֶן, הִקִּיף הַשְּׁחִין אֶת שְׁתֵּיהֶן אוֹ אֶת אַחַת מֵהֶן, אוֹ חִלְּקָן הַשְּׁחִין וּמִחְיַת הַשְּׁחִין הַמִּכְוָה וּמִחְיַת הַמִּכְוָה וְהַבֹּהַק. נוֹלַד לוֹ מִחְיָה אוֹ שֵׂעָר לָבָן, טָמֵא. לֹא נוֹלַד לוֹ לֹא מִחְיָה וְלֹא שֵׂעָר לָבָן, טָהוֹר. וְכֻלָּן שֶׁחָזְרוּ בָהֶן רָאשֵׁי אֵבָרִים, הֲרֵי אֵלּוּ כְמוֹת שֶׁהָיוּ. פָּרְחָה בְמִקְצָתוֹ, טָמֵא. פָּרְחָה בְכֻלּוֹ, הֲרֵי הוּא טָהוֹר: \n",
|
77 |
+
"אִם בְּכֻלּוֹ פָרְחָה כְאַחַת, מִתּוֹךְ הַטָּהֳרָה, טָמֵא. וּמִתּוֹךְ הַטֻּמְאָה, טָהוֹר. הַטָּהוֹר מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר, פָּטוּר מִן הַפְּרִיעָה וּמִן הַפְּרִימָה וּמִן הַתִּגְלַחַת וּמִן הַצִּפֳּרִים. מִתּוֹךְ הֶחְלֵט, חַיָּב בְּכֻלָּן. זֶה וָזֶה מְטַמְּאִים בְּבִיאָה: \n",
|
78 |
+
"הַבָּא כֻלּוֹ לָבָן וּבוֹ מִחְיָה כָעֲדָשָׁה, פָּרְחָה בְכֻלּוֹ וְאַחַר כָּךְ חָזְרוּ בוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִים, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, כַּחֲזִירַת רָאשֵׁי אֵבָרִים בְּבַהֶרֶת גְּדוֹלָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, כַּחֲזִירַת רָאשֵׁי אֵבָרִים בְּבַהֶרֶת קְטַנָּה: \n",
|
79 |
+
"יֵשׁ מַרְאֶה נִגְעוֹ לַכֹּהֵן וְנִשְׂכָּר, וְיֵשׁ מַרְאֶה וּמַפְסִיד. כֵּיצַד. מִי שֶׁהָיָה מֻחְלָט, וְהָלְכוּ לָהֶן סִימָנֵי טֻמְאָה, לֹא הִסְפִּיק לְהַרְאוֹתָהּ לַכֹּהֵן עַד שֶׁפָּרְחָה בְכֻלּוֹ, טָהוֹר. שֶׁאִלּוּ הֶרְאָה לַכֹּהֵן, הָיָה ט��מֵא. בַּהֶרֶת וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, לֹא הִסְפִּיק לְהַרְאוֹתָהּ לַכֹּהֵן עַד שֶׁפָּרְחָה בְכֻלּוֹ, טָמֵא. שֶׁאִלּוּ הֶרְאָה לַכֹּהֵן, הָיָה טָהוֹר: \n"
|
80 |
+
],
|
81 |
+
[
|
82 |
+
"הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה מִטַּמְּאִין בְּשָׁבוּעַ אֶחָד, בִּשְׁנֵי סִימָנִים, בְּשֵׂעָר לָבָן וּבְפִשְׂיוֹן. אֵיזֶה הוּא הַשְּׁחִין. לָקָה בְעֵץ אוֹ בְאֶבֶן אוֹ בְגֶפֶת אוֹ בְמֵי טְבֶרְיָא, כֹּל שֶׁאֵינוֹ מֵחֲמַת הָאֵשׁ, זֶה הוּא שְׁחִין. אֵיזוֹ הִיא מִכְוָה. נִכְוָה בְגַחֶלֶת אוֹ בְרֶמֶץ, כֹּל שֶׁהוּא מֵחֲמַת הָאֵשׁ, זוֹ הִיא מִכְוָה: \n",
|
83 |
+
"הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וְאֵין פּוֹשִׂין מִזֶּה לָזֶה, וְאֵין פּוֹשִׂין לְעוֹר הַבָּשָׂר, וְלֹא עוֹר הַבָּשָׂר פּוֹשֶׂה לְתוֹכָן. הָיוּ מוֹרְדִין, טְהוֹרִין. עָשׂוּ קְרוּם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, זוֹ הִיא צָרֶבֶת הַשְּׁחִין הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה. חָזְרוּ וְחָיוּ, אַף עַל פִּי שֶׁמְּקוֹמָן צַלֶּקֶת, נִדּוֹנִין כְּעוֹר הַבָּשָׂר: \n",
|
84 |
+
"שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מִי שֶׁעָלְתָה לְתוֹךְ יָדוֹ בַּהֶרֶת כַּסֶּלַע וּמְקוֹמָהּ צָרֶבֶת שְׁחִין. אָמַר לָהֶם, יַסְגִּיר. אָמְרוּ לוֹ, לָמָּה, לְגַדֵּל שֵׂעָר לָבָן אֵינָהּ רְאוּיָה, וּלְפִשְׂיוֹן אֵינָהּ פּוֹשָׂה, וּלְמִחְיָה אֵינָהּ מִטַּמָּא. אָמַר לָהֶן, שֶׁמָּא תִכְנֹס וְתִפְשֶׂה. אָמְרוּ לוֹ, וַהֲלֹא מְקוֹמָהּ כַּגְּרִיס. אָמַר לָהֶן, לֹא שָׁמַעְתִּי. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא, אֲלַמֵּד בּוֹ. אָמַר לוֹ, אִם לְקַיֵּם דִּבְרֵי חֲכָמִים, הֵין. אָמַר לוֹ, שֶׁמָּא יִוָּלֵד לוֹ שְׁחִין אַחֵר חוּצָה לוֹ וְיִפְשֶׂה לְתוֹכוֹ. אָמַר לוֹ, חָכָם גָּדוֹל אַתָּה שֶׁקִּיַּמְתָּ דִּבְרֵי חֲכָמִים: \n"
|
85 |
+
],
|
86 |
+
[
|
87 |
+
"הַנְּתָקִים מִטַּמְּאִין בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, וּבִשְׁנֵי סִימָנִים, בְּשֵׂעָר צָהֹב דַּק וּבְפִשְׂיוֹן. בְּשֵׂעָר צָהֹב דַּק, לָקוּי קָצָר, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אָרֹךְ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, מַה הַלָּשׁוֹן אוֹמְרִים, דַּק מַקֵּל זֶה, דַּק קָנֶה זֶה, דַּק לָקוּי קָצָר, אוֹ דַק לָקוּי אָרֹךְ. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, עַד שֶׁאָנוּ לְמֵדִים מִן הַקָּנֶה, נִלְמַד מִן הַשֵּׂעָר. דַּק שְׂעָרוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, דַּק לָקוּי קָצָר, לֹא דַק לָקוּי אָרֹךְ: \n",
|
88 |
+
"שֵׂעָר צָהֹב דַּק מְטַמֵּא מְכֻנָּס, וּמְפֻזָּר, וּמְבֻצָּר, וְשֶׁלֹּא מְבֻצָּר, הָפוּךְ, וְשֶׁלֹּא הָפוּךְ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא הָפוּךְ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְדִין הוּא, מָה אִם שֵׂעָר לָבָן, שֶׁאֵין שֵׂעָר אַחֵר מַצִּיל מִיָּדוֹ, אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא הָפוּךְ. שֵׂעָר צָהֹב דַּק שֶׁשֵּׂעָר אַחֵר מַצִּיל מִיָּדוֹ, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא אֶלָּא הָפוּךְ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר הָפוּךְ, אָמַר הָפוּךְ. אֲבָל הַנֶּתֶק שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ויקרא יג) וְלֹא הָיָה בוֹ שֵׂעָר צָהֹב, מְטַמֵּא הָפוּךְ וְשֶׁלֹּא הָפוּךְ: \n",
|
89 |
+
"הַצּוֹמֵחַ מַצִּיל מִיַּד הַשֵּׂעָר צָהֹב וּמִיַּד הַפִּשְׂיוֹן, מְכֻנָּס, וּמְפֻזָּר, מְבֻצָּר, וְשֶׁלֹּא מְבֻצָּר. וְהַמְשֹׁאָר מַצִּיל מִיַּד שֵׂעָר צָהֹב וּמִיַּד הַפִּשְׂיוֹן, מְכֻנָּס, וּמְפֻזָּר, וּמְבֻצָּר. וְאֵינוֹ מַצִּיל מִן הַצַּד, עַד שֶׁיְּהֵא רָחוֹק מִן הַקָּמָה מְקוֹם שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. אַחַת צְהֻבָּה וְאַחַת שְׁחֹרָה, אַחַת צְהֻבָּה וְאַחַת לְבָנָה, אֵינָן מַצִּילוֹת: \n",
|
90 |
+
"שֵׂעָר צָהֹב שֶׁקָּדַם אֶת הַנֶּתֶק, טָהוֹר. רַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, לֹא מְטַמֵּא וְלֹא מַצִּיל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כֹּל שֶׁאֵינוֹ סִימַן טֻמְאָה בַנֶּתֶק, הֲרֵי הוּא סִימַן טָהֳרָה בַנָּתֶק: \n",
|
91 |
+
"כֵּיצַד מְגַלְּחִין אֶת הַנֶּתֶק. מְגַלֵּחַ חוּצָה לוֹ וּמַנִּיחַ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סָמוּךְ לוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִכָּר אִם פָּשָׂה. הֶחְלִיטוֹ בְשֵׂעָר צָהֹב, הָלַךְ שֵׂעָר צָהֹב וְחָזַר שֵׂעָר צָהֹב, וְכֵן בְּפִשְׂיוֹן, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר, הֲרֵי הוּא כְמוֹת שֶׁהָיָה. הֶחְלִיטוֹ בְּפִשְׂיוֹן, וְהָלַךְ הַפִּשְׂיוֹן וְחָזַר הַפִּשְׂיוֹן. וְכֵן בְּשֵׂעָר צָהֹב, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר, הֲרֵי הוּא כְמוֹ שֶׁהָיָה: \n",
|
92 |
+
"שְׁנֵי נְתָקִים, זֶה בְצַד זֶה, וְשִׁיטָה שֶׁל שֵׂעָר מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶם, נִפְרַץ מִמָּקוֹם אֶחָד, טָמֵא. מִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת, טָהוֹר. כַּמָּה תְהֵא הַפִּרְצָה, מְקוֹם שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. נִפְרַץ מִמָּקוֹם אֶחָד כַּגְּרִיס, טָמֵא: \n",
|
93 |
+
"שְׁנֵי נְתָקִין, זֶה לִפְנִים מִזֶּה, וְשִׁיטָה שֶׁל שֵׂעָר מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶן, נִפְרַץ מִמָּקוֹם אֶחָד, טָמֵא. מִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת, טָהוֹר. כַּמָּה תְהֵא הַפִּרְצָה, מְקוֹם שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. נִפְרַץ מִמָּקוֹם אֶחָד כַּגְּרִיס, טָהוֹר: \n",
|
94 |
+
"מִי שֶׁהָיָה בוֹ נֶתֶק וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב, טָמֵא. נוֹלַד לוֹ שֵׂעָר שָׁחֹר, טָהוֹר. אַף עַל פִּי שֶׁהָלַךְ לוֹ שֵׂעָר שָׁחֹר, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל נֶתֶק שֶׁטָּהַר שָׁעָה אַחַת, אֵין לוֹ טֻמְאָה לְעוֹלָם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל שֵׂעָר צָהֹב שֶׁטָּהַר שָׁעָה אַחַת, אֵין לוֹ טֻמְאָה לְעוֹלָם: \n",
|
95 |
+
"מִי שֶׁהָיָה בוֹ נֶתֶק כַּגְּרִיס, וְנִתַּק כָּל רֹאשׁוֹ, טָהוֹר. הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן אֵין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְדִין הוּא, מָה אִם עוֹר הַפָּנִים וְעוֹר הַבָּשָׂר, שֶׁיֵּשׁ דָּבָר אַחֵר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן שֶׁאֵין דָּבָר אַחֵר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּעַכְּבוּ זֶה אֶת זֶה. הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וְאֵין פּוֹשִׂין מִזֶּה לָזֶה. אֵיזֶה הוּא זָקָן, מִן הַפֶּרֶק שֶׁל לֶחִי עַד פִּקָּה שֶׁל גַּרְגָּרֶת: \n",
|
96 |
+
"הַקָּרַחַת וְהַגַּבַּחַת מִטַּמְּאוֹת בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, בִּשְׁנֵי סִימָנִים, בְּמִחְיָה וּבְפִסְיוֹן. אֵיזוֹ הִיא קָרַחַת, אָכַל נֶשֶׁם, סָךְ נֶשֶׁם, מַכָּה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְגַדֵּל שֵׂעָר. אֵיזוֹ הִיא קָרַחַת, מִן הַקָּדְקֹד הַשּׁוֹפֵעַ לַאֲחוֹרָיו עַד פִּקָּה שֶׁל צַוָּאר. אֵיזוֹ הִיא גַּבַּחַת, מִן הַקָּדְקֹד הַשּׁוֹפֵעַ לְפָנָיו עַד כְּנֶגֶד שֵׂעָר מִלְמַעְלָן. הַקָּרַחַת וְהַגַּבַּחַת אֵינָן מִצְטָרְפוֹת זוֹ עִם זוֹ, וְאֵינָן פּוֹשׂוֹת מִזּוֹ לָזוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם יֵשׁ שֵׂעָר בֵּינֵיהֶן, אֵינָן מִצְטָרְפוֹת. וְאִם לָאו, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת: \n"
|
97 |
+
],
|
98 |
+
[
|
99 |
+
"כָּל הַבְּגָדִים מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים, חוּץ מִשֶּׁל נָכְרִים. הַלּוֹקֵחַ בְּגָדִים מִן הַנָּכְרִים, יֵרָאוּ בַתְּחִלָּה. וְעוֹרוֹת הַיָּם אֵינָן מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים. חִבֵּר לָהֶם מִן הַגָּדֵל בָּאָרֶץ, אֲפִלּוּ חוּט, אֲפִלּוּ מְשִׁיחָה, דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, טָמֵא: \n",
|
100 |
+
"צֶמֶר גְּמַלִּים וְצֶמֶר רְחֵלִים שֶׁטְּרָפָן זֶה בָזֶה, אִם רֹב מִן הַגְּמַלִּים, אֵינָם מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים. אִם רֹב מִן הָרְחֵלִים, מִטַּמְּאִים בַּנְּגָעִים. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים. וְכֵן הַפִּשְׁתָּן וְהַקַּנְבּוֹס שֶׁטְּרָפָן זֶה בָזֶה: \n",
|
101 |
+
"הָעוֹרוֹת וְהַבְּגָדִים הַצְּבוּעִים, אֵין מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים. הַבָּתִּים, בֵּין צְבוּעִים בֵּין שֶׁאֵינָן צְבוּעִים, מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָעוֹרוֹת כַּבָּתִּים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַצְּבוּעִים בִּידֵי שָׁמַיִם, מִטַּמְּאִין. וּבִידֵי אָדָם, אֵינָן מִטַּמְּאִין: \n",
|
102 |
+
"בֶּגֶד שֶׁשִּׁתְיוֹ צָבוּעַ וְעֶרְבּוֹ לָבָן, עֶרְבּוֹ צָבוּעַ וְשִׁתְיוֹ לָבָן, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנִּרְאֶה. הַבְּגָדִים מִטַּמְּאִין בִּירַקְרַק שֶׁבַּיְרֻקִּים, וּבַאֲדַמְדַּם שֶׁבָּאֲדֻמִּים. הָיָה יְרַקְרַק וּפָשָׂה אֲדַמְדַּם, אֲדַמְדַּם וּפָשָׂה יְרַקְרַק, טָמֵא. נִשְׁתַּנָּה וּפָשָׂה, נִשְׁתַּנָּה וְלֹא פָשָׂה, כְּאִלּוּ לֹא נִשְׁתַּנָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יֵרָאֶה בַתְּחִלָּה: \n",
|
103 |
+
"הָעוֹמֵד בָּרִאשׁוֹן, יְכַבֵּס וְיַסְגִּיר. הָעוֹמֵד בַּשֵּׁנִי, יִשָּׂרֵף. הַפּוֹשֶׂה בָזֶה וּבָזֶה, יִשָּׂרֵף. הִכְהָה בַתְּחִלָּה, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, יְכַבֵּס וְיַסְגִּיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ זָקוּק לוֹ. הִכְהָה בָרִאשׁוֹן, יְכַבֵּס וְיַסְגִּיר. הִכְהָה בַשֵּׁנִי, קוֹרְעוֹ וְשׂוֹרֵף מַה שֶּׁקָּרַע. וְצָרִיךְ מַטְלִית. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ מַטְלִית: \n",
|
104 |
+
"חָזַר נֶגַע לַבֶּגֶד, מַצִּיל אֶת הַמַּטְלִית. חָזַר לַמַּטְלִית, שׂוֹרֵף אֶת הַבֶּגֶד. הַטּוֹלֶה מִן הַמֻּסְגָּר בַּטָּהוֹר, חָזַר נֶגַע לַבֶּגֶד, שׂוֹרֵף אֶת הַמַּטְלִית. חָזַר לַמַּטְלִית, הַבֶּגֶד הָרִאשׁוֹן יִשָּׂרֵף, וְהַמַּטְלִית תְּשַׁמֵּשׁ אֶת הַבֶּגֶד הַשֵּׁנִי בְּסִימָנִין: \n",
|
105 |
+
"קַיְטָא שֶׁיֶּשׁ בָּהּ פִּסְפָּסִים צְבוּעִים וּלְבָנִים, פּוֹשִׂין מִזֶּה לָזֶה. שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַהֲרֵי הוּא פִסְפָּס יָחִיד. אָמַר לָהֶן, לֹא שָׁמַעְתִּי. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא, אֲלַמֵּד בּוֹ. אָמַר לוֹ, אִם לְקַיֵּם דִּבְרֵי חֲכָמִים, הֵן. אָמַר לוֹ, שֶׁמָּא יַעֲמֹד בּוֹ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, וְהָעוֹמֵד בַּבְּגָדִים שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת טָמֵא. אָמַר לוֹ, חָכָם גָּדוֹל אַתָּה, שֶׁקִּיַּמְתָּ דִּבְרֵי חֲכָמִים. הַפִּשְׂיוֹן הַסָּמוּךְ, כָּל שֶׁהוּא. הָרָחוֹק, כַּגְּרִיס. וְהַחוֹזֵר, כַּגְּרִיס: \n",
|
106 |
+
"הַשְּׁתִי וְהָעֵרֶב מִטַּמְּאִים בַּנְּגָעִים מִיָּד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַשְּׁתִי, מִשֶּׁיִּשָּׁלֵק, וְהָעֵרֶב, מִיָּד. וְהָאוּנִין שֶׁל פִּשְׁתָּן, מִשֶּׁיִּתְלַבֵּנוּ. כַּמָּה יְהֵא בַפְּקַעַת וּתְהֵא מִטַּמְּאָה בַנְּגָעִים, כְּדֵי לֶאֱרֹג מִמֶּנָּה שָׁלשׁ עַל שָׁלשׁ שְׁתִי וָעֵרֶב, אֲפִלּוּ כֻלָּהּ שְׁתִי, אֲפִלּוּ כֻלָּהּ עֵרֶב. הָיְתָה פְסִיקוֹת, אֵינָהּ מִטַּמְּאָה בַנְּגָעִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲפִלּוּ פְסִיקָה אַחַת וּקְשָׁרָהּ, אֵינָהּ מִטַּמְּאָה: \n",
|
107 |
+
"הַמַּעֲלֶה מִן הַפְּקַעַת לַחֲבֶרְתָּהּ, מִן הַסְּלִיל לַחֲבֵרוֹ, מִן הַכֹּבֶד הָעֶלְיוֹנָה לַכֹּבֶד הַתַּחְתּוֹנָה, וְכֵן שְׁנֵי דַפֵּי חָלוּק שֶׁנִּרְאָה נֶגַע בְּאַחַד מֵהֶן, הֲרֵי הַשֵּׁנִי טָהוֹר. בְּנֶפֶשׁ הַמַּסֶּכֶת וּבַשְּׁתִי הָעוֹמֵד, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים מִיָּד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַשְּׁתִי, אִם הָיָה רָצוּף, מִטַּמֵּא: \n",
|
108 |
+
"נִרְאָה בַּשְּׁתִי הָעוֹמֵד, הָאָרִיג טָהוֹר. נִרְאָה בָאָרִיג, הַשְּׁתִי הָעוֹמֵד טָהוֹר. נִרְאָה בַסָּדִין, שׂוֹרֵף אֶת הַנִּימִין. נִרְאָה בַנִּימִין, הַסָּדִין טָהוֹר. חָלוּק שֶׁנִּרְאָה בוֹ נֶגַע, מַצִּיל אֶת הָאֻמְרִיּוֹת שֶׁבּוֹ, אֲפִלּוּ הֵן אַרְגָּמָן: \n",
|
109 |
+
"כֹּל הָרָאוּי לִטַּמֵּא טְמֵא מֵת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִטַּמֵּא מִדְרָס, מִטַּמֵּא בַנְּגָעִים. כְּגוֹן קֶלַע שֶׁל סְפִינָה, וּוִילוֹן, וְשָׁבִיס שֶׁל סְבָכָה, וּמִטְפָּחוֹת שֶׁל סְפָרִים, וְגַלְגִּלּוֹן, וּרְצוּעוֹת מִנְעָל וְסַנְדָּל שֶׁיֶּשׁ בָּהֶן רֹחַב כַּגְּרִיס, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים. סָגוֹס שֶׁנִּרְאָה בוֹ נֶגַע, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, עַד שֶׁיֵּרָאֶה בָאָרִיג וּבַמּוֹכִין. הַחֵמֶת וְהַתּוּרְמָל נִרְאִין כְּדַרְכָּן, וּפוֹשֶׂה מִתּוֹכוֹ לַאֲחוֹרָיו וּמֵאֲחוֹרָיו לְתוֹכוֹ: \n",
|
110 |
+
"בֶּגֶד הַמֻּסְגָּר שֶׁנִּתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים, כֻּלָּן טְהוֹרִים. קְצָצוֹ וַעֲשָׂאוֹ מוֹכִין, טָהוֹר, וּמֻתָּר בַּהֲנָיָתוֹ. וְהַמֻּחְלָט שֶׁנִּתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים, כֻּלָּם טְמֵאִין. קְצָצוֹ וַעֲשָׂאוֹ מוֹכִין, טָמֵא, וְאָסוּר בַּהֲנָיָתוֹ: \n"
|
111 |
+
],
|
112 |
+
[
|
113 |
+
"כָּל הַבָּתִּים מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים, חוּץ מִשֶּׁל נָכְרִים. הַלּוֹקֵחַ בָּתִּים מִן הַנָּכְרִים, יֵרָאוּ בַתְּחִלָּה. בַּיִת עָגֹל, בַּיִת טְרִיגוֹן, בַּיִת הַבָּנוּי בִּסְפִינָה אוֹ בְאַסְקַרְיָא, עַל אַרְבַּע קוֹרוֹת, אֵינוֹ מִטַּמֵּא בַנְּגָעִים. וְאִם הָיָה מְרֻבָּע, אֲפִלּוּ עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדִים, מִטַּמֵּא: ",
|
114 |
+
"בַּיִת שֶׁאַחַד מִצְּדָדָיו מְחֻפֶּה בְשַׁיִשׁ, אֶחָד בְּסֶלַע, וְאֶחָד בִּלְבֵנִים, וְאֶחָד בְּעָפָר, טָהוֹר. בַּיִת שֶׁלֹּא הָיוּ בוֹ אֲבָנִים וְעֵצִים וְעָפָר וְנִרְאָה בוֹ נֶגַע וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ בוֹ אֲבָנִים וְעֵצִים וְעָפָר, טָהוֹר. וְכֵן בֶּגֶד שֶׁלֹּא אָרַג בּוֹ שָׁלשׁ עַל שָׁלשׁ וְנִרְאָה בוֹ נֶגַע וְאַחַר כָּךְ אָרַג בּוֹ שָׁלשׁ עַל שׁ��לשׁ, טָהוֹר. אֵין הַבַּיִת מִטַּמֵּא בַנְּגָעִים עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ אֲבָנִים וְעֵצִים וְעָפָר: ",
|
115 |
+
"וְכַמָּה אֲבָנִים יְהוּ בוֹ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אַרְבַּע. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שְׁמֹנֶה. שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, עַד שֶׁיֵּרָאֶה כִשְׁנֵי גְרִיסִין עַל שְׁתֵּי אֲבָנִים אוֹ עַל אֶבֶן אֶחָת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, עַד שֶׁיֵּרָאֶה כִשְׁנֵי גְרִיסִין עַל שְׁתֵּי אֲבָנִים, לֹא עַל אֶבֶן אֶחָת. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, עַד שֶׁיֵּרָאֶה כִשְׁנֵי גְרִיסִין עַל שְׁתֵּי אֲבָנִים בִּשְׁנֵי כְתָלִים בַּזָּוִית, אָרְכּוֹ כִּשְׁנֵי גְרִיסִין וְרָחְבּוֹ כַּגְּרִיס: ",
|
116 |
+
"עֵצִים, כְּדֵי לִתֵּן תַּחַת הַשְּׁקוֹף. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת סַנְדָּל לַאֲחוֹרֵי הַשְּׁקוֹף. עָפָר, כְּדֵי לִתֵּן בֵּין פַּצִּים לַחֲבֵרוֹ. קִירוֹת הָאֵבוּס, וְקִירוֹת הַמְּחִצָּה, אֵינָן מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים. יְרוּשָׁלַיִם וְחוּצָה לָאָרֶץ, אֵינָן מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים: ",
|
117 |
+
"כֵּיצַד רְאִיַּת הַבָּיִת. וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת (ויקרא יד). אֲפִלּוּ תַלְמִיד חָכָם וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא נֶגַע וַדַּאי, לֹא יִגְזֹר וְיֹאמַר נֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת, אֶלָּא כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת. וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת (בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת הַנֶּגַע וְלֹא יִטְמָא כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת וְאַחַר כֵּן יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת הַבָּיִת) (שם), וַאֲפִלּוּ חֲבִילֵי עֵצִים, וַאֲפִלּוּ חֲבִילֵי קָנִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, עֵסֶק הוּא לַפִּנּוּי. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, וְכִי מָה מִטַּמֵּא לוֹ. אִם תֹּאמַר, כְּלֵי עֵצָיו וּבְגָדָיו וּמַתְּכוֹתָיו, מַטְבִּילָן וְהֵן טְהוֹרִים. עַל מֶה חָסָה הַתּוֹרָה. עַל כְּלֵי חַרְסוֹ וְעַל פַּכּוֹ וְעַל טִפְיוֹ. אִם כָּךְ חָסָה הַתּוֹרָה עַל מָמוֹנוֹ הַבָּזוּי, קַל וָחֹמֶר עַל מָמוֹנוֹ הֶחָבִיב. אִם כָּךְ עַל מָמוֹנוֹ, קַל וָחֹמֶר עַל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו. אִם כָּךְ עַל שֶׁל רָשָׁע, קַל וָחֹמֶר עַל שֶׁל צַדִּיק: ",
|
118 |
+
"אֵינוֹ הוֹלֵךְ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַסְגִּיר, וְלֹא בְתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁהַנֶּגַע בְּתוֹכוֹ וּמַסְגִּיר, אֶלָּא עוֹמֵד עַל פֶּתַח הַבַּיִת שֶׁהַנֶּגַע בְּתוֹכוֹ וּמַסְגִּיר, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד), וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן הַבַּיִת אֶל פֶּתַח הַבָּיִת וְהִסְגִּיר אֶת הַבַּיִת שִׁבְעַת יָמִים. וּבָא בְסוֹף הַשָּׁבוּעַ וְרָאָה אִם פָּשָׂה, וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר בָּהֵן הַנָּגַע וְהִשְׁלִיכוּ אֶתְהֶן אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל מָקוֹם טָמֵא. וְלָקְחוּ אֲבָנִים אֲחֵרוֹת וְהֵבִיאוּ אֶל תַּחַת הָאֲבָנִים וְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח אֶת הַבָּיִת (שם). אֵינוֹ נוֹטֵל אֲבָנִים מִצַּד זֶה וּמֵבִיא לְצַד זֶה, וְלֹא עָפָר מִצַּד זֶה וּמֵבִיא לְצַד זֶה, וְלֹא סִיד מִכָּל מָקוֹם. אֵינוֹ מֵבִיא לֹא אַחַת תַּחַת שְׁתַּיִם וְלֹא שְׁתַּיִם תַּחַת אַחַת, אֶלָּא מֵבִיא שְׁתַּיִם תַּחַת שְׁתַּיִם, תַּחַת שָׁלשׁ, תַּחַת אַרְבַּע. מִכָּאן אָמְרוּ, אוֹי לָרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ, שְׁנֵיהֶן חוֹלְצִין, שְׁנֵיהֶן קוֹצְעִין, שְׁנֵיהֶן מְבִיאִין אֶת הָאֲבָנִים. אֲבָל הוּא לְבַדּוֹ מֵבִיא אֶת הֶעָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), וְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח אֶת הַבָּיִת, אֵין חֲבֵרוֹ מִטַּפֵּל עִמּוֹ בַּטִּיחָה: ",
|
119 |
+
"בָּא בְסוֹף שָׁבוּעַ וְרָאָה, אִם חָזַר, וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו וְאֵת כָּל עֲפַר הַבָּיִת וְהוֹצִיא אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל מָקוֹם טָמֵא (שם). הַפִּסְיוֹן הַסָּמוּךְ, כָּל שֶׁהוּא. וְהָרָחוֹק, כַּגְּרִיס. וְהַחוֹזֵר בַּבָּתִּים, כִּשְׁנֵי גְרִיסִין: "
|
120 |
+
],
|
121 |
+
[
|
122 |
+
"עֲשָׂרָה בָתִּים הֵן, הַכֵּהֶה בָרִאשׁוֹן, וְהַהוֹלֵךְ לוֹ, קוֹלְפוֹ וְהוּא טָהוֹר. הַכֵּהֶה בַשֵּׁנִי, וְהַהוֹלֵךְ לוֹ, קוֹלְפוֹ וְהוּא טָעוּן צִפֳּרִים. הַפּוֹשֶׂה בָרִאשׁוֹן, חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ. חָזַר, יִנָּתֵץ. לֹא חָזַר, טָעוּן צִפֳּרִים. עָמַד בָּרִאשׁוֹן וּפָשָׂה בַשֵּׁנִי, חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ. חָזַר, יִנָּתֵץ. לֹא חָזַר, טָעוּן צִפֳּרִים. עָמַד בָּזֶה וּבָזֶה, חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ. חָזַר, יִנָּתֵץ. לֹא חָזַר, טָעוּן צִפֳּרִים. אִם עַד שֶׁלֹּא טִהֲרוֹ בַצִּפֳּרִים נִרְאָה בוֹ נֶגַע, הֲרֵי זֶה יִנָּתֵץ. וְאִם מִשֶּׁטִּהֲרוֹ בַצִּפֳּרִים נִרְאָה בוֹ נֶגַע, יֵרָאֶה בַּתְּחִלָּה: \n",
|
123 |
+
"הָאֶבֶן שֶׁבַּזָּוִית, בִּזְמַן שֶׁהוּא חוֹלֵץ, חוֹלֵץ אֶת כֻּלּוֹ. וּבִזְמַן שֶׁהוּא נוֹתֵץ, נוֹתֵץ אֶת שֶׁלּוֹ וּמַנִּיחַ אֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ. נִמְצָא חֹמֶר בַּחֲלִיצָה מִבַּנְּתִיצָה. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, בַּיִת הַבָּנוּי רֹאשׁ וּפִתִּין, נִרְאָה בָרֹאשׁ, נוֹטֵל אֶת כֻּלּוֹ. נִרְאָה בַפִּתִּין, נוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ וּמַנִּיחַ אֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ: \n",
|
124 |
+
"בַּיִת שֶׁנִּרְאָה בוֹ נֶגַע, הָיְתָה עֲלִיָּה עַל גַּבָּיו, נוֹתֵן אֶת הַקּוֹרוֹת לָעֲלִיָּה. נִרְאָה בָעֲלִיָּה, נוֹתֵן אֶת הַקּוֹרוֹת לַבָּיִת. לֹא הָיְתָה עֲלִיָּה עַל גַּבָּיו, אֲבָנָיו וְעֵצָיו וַעֲפָרוֹ נִתָּצִין עִמּוֹ. וּמַצִּיל עַל הַמַּלְבְּנִים, וְעַל שְׂרִיגֵי הַחַלּוֹנוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מַלְבֵּן הַבָּנוּי עַל גַּבָּיו, נִתָּץ עִמּוֹ. אֲבָנָיו וְעֵצָיו וַעֲפָרוֹ מְטַמְּאִין בְּכַזַּיִת, רַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא אוֹמֵר, בְּמַה שֶּׁהֵן: \n",
|
125 |
+
"בַּיִת הַמֻּסְגָּר, מְטַמֵּא מִתּוֹכוֹ. וְהַמֻּחְלָט, מִתּוֹכוֹ וּמֵאֲחוֹרָיו. זֶה וָזֶה מְטַמְּאִין בְּבִיאָה: \n",
|
126 |
+
"הַבּוֹנֶה מִן הַמֻּסְגָּר בְּטָהוֹר, וְחָזַר נֶגַע לַבַּיִת, חוֹלֵץ אֶת הָאֲבָנִים. חָזַר עַל הָאֲבָנִים, הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן יִנָּתֵץ, וְהָאֲבָנִים יְשַׁמְּשׁוּ אֶת הַבַּיִת הַשֵּׁנִי בְּסִימָנִין: \n",
|
127 |
+
"בַּיִת שֶׁהוּא מֵסֵךְ עַל גַּבֵּי בַיִת הַמְנֻגָּע, וְכֵן אִילָן שֶׁהוּא מֵסֵךְ עַל גַּבֵּי בַיִת הַמְנֻגָּע, הַנִּכְנָס לַחִיצוֹן, טָהוֹר, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מָה אִם אֶבֶן אַחַת מִמֶּנּוּ מְטַמָּא בְּבִיאָה, הוּא עַצְמוֹ לֹא יְטַמֵּא בְּבִיאָה: \n",
|
128 |
+
"הַטָּמֵא עוֹמֵד תַּחַת הָאִילָן וְהַטָּהוֹר עוֹבֵר, טָמֵא. הַטָּהוֹר עוֹמֵד תַּחַת הָאִילָן וְהַטָּמֵא עוֹבֵר, טָהוֹר. אִם עָמַד, טָמֵא. וְכֵן בְּאֶבֶן הַמְנֻגַּעַת, טָהוֹר. וְאִם הִנִּיחָהּ, הֲרֵי זֶה טָמֵא: \n",
|
129 |
+
"טָהוֹר שֶׁהִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לְבַיִת טָמֵא, נִטְמָא. וְטָמֵא שֶׁהִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לְבַיִת טָהוֹר, טִמְּאָהוּ. טַלִּית טְהוֹרָה שֶׁהִכְנִיס מִמֶּנָּה שָׁלשׁ עַל שָׁלשׁ לְבַיִת טָמֵא, נִטְמְאָה. וּטְמֵאָה שֶׁהִכְנִיס מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ כַזַּיִת לְבַיִת טָהוֹר, טִמְּאַתּוּ: \n",
|
130 |
+
"מִי שֶׁנִּכְנַס לְבַיִת הַמְנֻגָּע וְכֵלָיו עַל כְּתֵפוֹ וְסַנְדָּלָיו וְטַבְּעוֹתָיו בְּיָדָיו, הוּא וָהֵן טְמֵאִין מִיָּד. הָיָה לָבוּשׁ בְּכֵלָיו וְסַנְדָּלָיו בְּרַגְלָיו וְטַבְּעוֹתָיו בְּיָדָיו, הוּא טָמֵא מִיָּד, וְהֵן טְהוֹרִין עַד שֶׁיִּשְׁהֶה כְדֵי אֲכִילַת פְּרָס. פַּת חִטִּין וְלֹא פַת שְׂעֹרִים, מֵסֵב וְאוֹכְלָן בְּלִפְתָּן: \n",
|
131 |
+
"הָיָה עוֹמֵד בִּפְנִים וּפָשַׁט יָדוֹ לַחוּץ וְטַבְּעוֹתָיו בְּיָדָיו, אִם שָׁהָה כְדֵי אֲכִילַת פְּרָס, טְמֵאוֹת. הָיָה עוֹמֵד בַּחוּץ וּפָשַׁט יָדוֹ לִפְנִים וְטַבְּעוֹתָיו בְּיָדָיו, רַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא מִיָּד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּשְׁהֶה כְדֵי אֲכִילַת פְּרָס. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה, מָה אִם בִּזְמַן שֶׁכָּל גּוּפוֹ טָמֵא, לֹא טִמֵּא אֶת מַה שֶּׁעָלָיו עַד שֶׁיִּשְׁהֶה כְדֵי אֲכִילַת פְּרָס, בִּזְמַן שֶׁאֵין כָּל גּוּפוֹ טָמֵא, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא אֶת מַה שֶּׁעָלָיו עַד שֶׁיִּשְׁהֶה כְדֵי אֲכִילַת פְּרָס: \n",
|
132 |
+
"מְצֹרָע שֶׁנִּכְנַס לְבַיִת, כָּל הַכֵּלִים שֶׁיֶּשׁ שָׁם טְמֵאִין, אֲפִלּוּ עַד הַקּוֹרוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, עַד אַרְבַּע אַמּוֹת. כֵּלִים, מִיָּד טְמֵאִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם שָׁהָה כְדֵי הַדְלָקַת הַנֵּר: \n",
|
133 |
+
"נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת, עוֹשִׂים לוֹ מְחִצָּה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים עַל רֹחַב אַרְבַּע אַמּוֹת. נִכְנָס רִאשׁוֹן, וְיוֹצֵא אַחֲרוֹן. כֹּל הַמַּצִּיל צָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת, מַצִּיל צָמִיד פָּתִיל בְּבַיִת הַמְנֻגָּע. וְכֹל הַמַּצִּיל מְכֻסֶּה בְאֹהֶל הַמֵּת, מַצִּיל מְכֻסֶּה בְּבַיִת הַמְנֻגָּע, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כֹּל הַמַּצִּיל צָמִיד פָּתִיל בְּאֹהֶל הַמֵּת, מַצִּיל מְכֻסֶּה בְּבַיִת הַמְנֻגָּע. כֹּל הַמַּצִּיל מְכֻסֶּה בְאֹהֶל הַמֵּת, אֲפִלּוּ מְגֻלֶּה בְּבַיִת הַמְנֻגָּע, טָהוֹר: \n"
|
134 |
+
],
|
135 |
+
[
|
136 |
+
"כֵּיצַד מְטַהֲרִין אֶת הַמְּצֹרָע. הָיָה מֵבִיא פְיָלִי שֶׁל חֶרֶשׂ חֲדָשָׁה וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ רְבִיעִית מַיִם חַיִּים, וּמֵבִיא שְׁתֵּי צִפֳּרִים דְּרוֹר. שָׁחַט אֶת אַחַת מֵהֶן עַל כְּלִי חֶרֶשׂ וְעַל מַיִם חַיִּים. חָפַר וְקוֹבְרָהּ בְּפָנָיו. נָטַל עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת וּכְרָכָן בִּשְׁיָרֵי הַלָּשׁוֹן, וְהִקִּיף לָהֶם רָאשֵׁי אֲגַפַּיִם וְרֹאשׁ הַזָּנָב שֶׁל שְׁנִיָּה. טָבַל וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים לְאַחַר יָדוֹ שֶׁל מְצֹרָע, וְיֵשׁ אוֹמְרִים, עַל מִצְחוֹ. וְכָךְ הָיָה מַזֶּה עַל הַשְּׁקוֹף שֶׁבַּבַּיִת מִבַּחוּץ: \n",
|
137 |
+
"בָּא לוֹ לְשַׁלֵּחַ אֶת הַצִּפּוֹר הַחַיָּה, אֵינוֹ הוֹפֵךְ פָּנָיו לֹא לַיָּם וְלֹא לָעִיר וְלֹא לַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד), וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. בָּא לְגַלֵּחַ אֶת הַמְּצֹרָע, הֶעֱבִיר תַּעַר עַל כָּל בְּשָׂרוֹ, וְכִבֵּס בְּגָדָיו, וְטָבַל, טָהוֹר מִלְּטַמֵּא בְּבִיאָה, וַהֲרֵי הוּא מְטַמֵּא כַשֶּׁרֶץ. נִכְנַס לִפְנִים מִן הַחוֹמָה, מְנֻדֶּה מִבֵּיתוֹ שִׁבְעַת יָמִים, וְאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה: \n",
|
138 |
+
"בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה כַּתִּגְלַחַת הָרִאשׁוֹנָה, כִּבֶּס בְּגָדָיו וְטָבַל, טָהוֹר מִלְּטַמֵּא כַשֶּׁרֶץ, וַהֲרֵי הוּא טְבוּל יוֹם, אוֹכֵל בַּמַּעֲשֵׂר. הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ, אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה. הֵבִיא כַפָּרָתוֹ, אוֹכֵל בַּקָּדָשִׁים. נִמְצְאוּ שָׁלשׁ טְהָרוֹת בַּמְּצֹרָע וְשָׁלשׁ טְהָרוֹת בַּיּוֹלֶדֶת: \n",
|
139 |
+
"שְׁלשָׁה מְגַלְּחִין וְתִגְלַחְתָּן מִצְוָה, הַנָּזִיר וְהַמְּצֹרָע וְהַלְוִיִּם. וְכֻלָּן שֶׁגִּלְּחוּ שֶׁלֹּא בְתַעַר אוֹ שֶׁשִּׁיְּרוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, לֹא עָשׂוּ כְלוּם: \n",
|
140 |
+
"שְׁתֵּי צִפֳּרִים מִצְוָתָן שֶׁיְּהוּ שָׁווֹת בַּמַּרְאֶה וּבַקּוֹמָה וּבַדָּמִים, וּלְקִיחָתָן כְּאֶחָת. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם שָׁווֹת, כְּשֵׁרוֹת. לָקַח אַחַת הַיּוֹם וְאַחַת לְמָחָר, כְּשֵׁרוֹת. שָׁחַט אַחַת מֵהֶן וְנִמְצֵאת שֶׁלֹּא דְרוֹר, יִקַּח זוּג לַשְּׁנִיָּה. הָרִאשׁוֹנָה מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה. שְׁחָטָהּ וְנִמְצֵאת טְרֵפָה, יִקַּח זוּג לַשְּׁנִיָּה. הָרִאשׁוֹנָה מֻתֶּרֶת בַּהֲנָאָה. נִשְׁפַּךְ הַדָּם, תָּמוּת הַמִּשְׁתַּלַּחַת. מֵתָה הַמִּשְׁתַּלַּחַת, יִשָּׁפֵךְ הַדָּם: \n",
|
141 |
+
"מִצְוַת עֵץ אֶרֶז, אָרְכּוֹ אַמָּה וְעָבְיוֹ כִרְבִיעַ כֶּרַע הַמִּטָּה. אֶחָד לִשְׁנַיִם, וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה. מִצְוַת אֵזוֹב, לֹא אֵזוֹב יָוָן, לֹא אֵזוֹב כּוֹחֲלִי, לֹא אֵזוֹב רוֹמִי, לֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִית, וְלֹא כָל אֵזוֹב שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׁם לְוָי: \n",
|
142 |
+
"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מֵבִיא שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת, חַטָּאת וְאָשָׁם וְעוֹלָה. וְהַדַּל הָיָה מֵבִיא חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת הָעוֹף: \n",
|
143 |
+
"בָּא לוֹ אֵצֶל הָאָשָׁם, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו, וּשְׁחָטוֹ, וְקִבְּלוּ שְׁנֵי כֹהֲנִים אֶת דָּמוֹ, אֶחָד בִּכְלִי, וְאֶחָד בַּיָּד. זֶה שֶׁקִּבֵּל בַּכְּלִי, בָּא וּזְרָקוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ. וְזֶה שֶׁקִּבֵּל בַּיָּד, בָּא לוֹ אֵצֶל הַמְּצֹרָע. וְהַמְּצֹרָע טָבַל בְּלִשְׁכַּת הַמְּצֹרָעִים. בָּא וְעָמַד בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא הָיָה צָרִיךְ טְבִילָה: \n",
|
144 |
+
"הִכְנִיס רֹאשׁוֹ, וְנָתַן עַל תְּנוּךְ אָזְנוֹ. יָדוֹ, וְנָתַן עַל בֹּהֶן יָדוֹ. רַגְלוֹ, וְנָתַן עַל בֹּהֶן רַגְלוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁלָשְׁתָּם הָיָה מַכְנִיס כְּאֶחָד. אֵין לוֹ בֹּהֶן יָד, בֹּהֶן רֶגֶל, אֹזֶן יְמָנִית, אֵין לוֹ טָהֳרָה עוֹלָמִית. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, נוֹתֵן הוּא עַל מְקוֹמָן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם נָתַן עַל שֶׁל שְׂמֹאל, יָצָא: \n",
|
145 |
+
"נָטַל מִלֹּג הַשֶּׁמֶן וְיָצַק לְתוֹךְ כַּפּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. וְאִם יָצַק לְתוֹךְ כַּף עַצְמוֹ, יָצָא. טָבַל וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּ��ָשִׁים, עַל כָּל הַזָּיָה טְבִילָה. בָּא לוֹ אֵצֶל הַמְּצֹרָע, מְקוֹם שֶׁהוּא נוֹתֵן אֶת הַדָּם, שָׁם הוּא נוֹתֵן אֶת הַשֶּׁמֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד), עַל מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם. וְהַנּוֹתָר מִן הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּף הַכֹּהֵן יִתֵּן עַל רֹאשׁ הַמִּטַּהֵר לְכַפֵּר. אִם נָתַן, כִּפֵּר. וְאִם לֹא נָתַן, לֹא כִפֵּר, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, שְׁיָרֵי מִצְוָה הֵן, בֵּין שֶׁנָּתַן בֵּין שֶׁלֹּא נָתַן, כִּפֵּר, וּמַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ לֹא כִפֵּר. חָסַר הַלֹּג עַד שֶׁלֹּא יָצַק, יְמַלְאֶנּוּ. מִשֶּׁיָּצַק, יָבִיא אַחֵר בַּתְּחִלָּה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, חָסַר הַלֹּג עַד שֶׁלֹּא נָתַן, יְמַלְאֶנּוּ. מִשֶּׁנָּתַן, יָבִיא אַחֵר בַּתְּחִלָּה: \n",
|
146 |
+
"מְצֹרָע שֶׁהֵבִיא קָרְבָּנוֹ עָנִי וְהֶעֱשִׁיר, אוֹ עָשִׁיר וְהֶעֱנִי, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר חַטָּאת, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַחַר הָאָשָׁם: \n",
|
147 |
+
"מְצֹרָע עָנִי שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר, יָצָא. וְעָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָנִי, לֹא יָצָא. מֵבִיא אָדָם עַל יְדֵי בְנוֹ, עַל יְדֵי בִתּוֹ, עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ קָרְבַּן עָנִי, וּמַאֲכִילָן בַּזְּבָחִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ מֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר, וְכֵן כָּל קָרְבָּן שֶׁהִיא חַיָּבֶת: \n",
|
148 |
+
"שְׁנֵי מְצֹרָעִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ קָרְבְּנוֹתֵיהֶם, קָרַב קָרְבָּנוֹ שֶׁל אַחַד מֵהֶם, וּמֵת אַחַד מֵהֶם, זוֹ שֶׁשָּׁאֲלוּ אַנְשֵׁי אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר לָהֶם, יִכְתֹּב נְכָסָיו לְאַחֵר וְיָבִיא קָרְבַּן עָנִי: \n"
|
149 |
+
]
|
150 |
+
],
|
151 |
+
"versions": [
|
152 |
+
[
|
153 |
+
"Torat Emet 357",
|
154 |
+
"http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads"
|
155 |
+
]
|
156 |
+
],
|
157 |
+
"heTitle": "משנה נגעים",
|
158 |
+
"categories": [
|
159 |
+
"Mishnah",
|
160 |
+
"Seder Tahorot"
|
161 |
+
],
|
162 |
+
"sectionNames": [
|
163 |
+
"Chapter",
|
164 |
+
"Mishnah"
|
165 |
+
]
|
166 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oholot/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oholot/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json
ADDED
@@ -0,0 +1,196 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Oholot",
|
4 |
+
"versionSource": "http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/",
|
5 |
+
"versionTitle": "Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"priority": 1.0,
|
8 |
+
"license": "CC-BY",
|
9 |
+
"shortVersionTitle": "Dr. Joshua Kulp",
|
10 |
+
"actualLanguage": "en",
|
11 |
+
"languageFamilyName": "english",
|
12 |
+
"isBaseText": false,
|
13 |
+
"isSource": false,
|
14 |
+
"direction": "ltr",
|
15 |
+
"heTitle": "משנה אהלות",
|
16 |
+
"categories": [
|
17 |
+
"Mishnah",
|
18 |
+
"Seder Tahorot"
|
19 |
+
],
|
20 |
+
"text": [
|
21 |
+
[
|
22 |
+
"Two are defiled through a corpse, one being defiled with seven days' defilement and one being defiled with a defilement lasting until the evening. Three are defiled through a corpse, two being defiled with seven days’ defilement and one with a defilement lasting until the evening. Four are defiled through a corpse, three being defiled with seven days’ defilement and one with a defilement lasting until the evening. What [is the case of] two? A person who touches a corpse is defiled with seven days’ defilement and a person who touches him is defiled with a defilement lasting until the evening.",
|
23 |
+
"What [is the case of] three? Vessels touching a corpse and [other] vessels [touching these] vessels are defiled with seven days’ defilement. The third: whether a person or vessels, is defiled with a defilement lasting until the evening.",
|
24 |
+
"What is the case of four? Vessels touching a corpse, a person [touching these] vessels, and [other] vessels [touching this] person, are defiled with seven days' defilement. The fourth, whether a person or vessels, is defiled with a defilement [lasting until the] evening. Rabbi Akiva said: I have a fifth, [if] a peg was fixed in a tent, the tent, the peg, a person touching the peg and vessels [touching] the person are defiled with seven days' defilement. The fifth, whether a person or vessels, is defiled with a defilement [lasting until the] evening. They said to him: the tent does not count.",
|
25 |
+
"[Both] persons and vessels can be defiled through a corpse. A greater stringency applies to persons than to vessels and to vessels than to persons. For with vessels [there can be] three [series of defilements], whereas with persons [there can be only] two. A greater stringency applies to persons, for whenever they are in the middle of a [series] there can be four [in the series], whereas when they are not in the middle of a [series] there can be [only] three.",
|
26 |
+
"Persons and garments can be defiled by a zav. A greater stringency applies to persons than to garments and a greater stringency applies to garments than to persons. For a person who touches a zav can defile garments, whereas garments that touch a zav cannot defile [other] garments. A greater stringency applies to garments, for garments which form the support of a zav can defile persons, whereas a person who forms the support of a zav cannot defile [other] persons.",
|
27 |
+
"A person does not defile [as a corpse] until he dies. Even he is cut up or even if he is about to die, he [still] makes levirate marriage obligatory and exempts from levirate marriage, he feeds [his mother] terumah and disqualifies [his mother] from eating terumah. Similarly in the case of cattle or wild animals, they do not defile until they die. If their heads have been cut off, even though they are moving convulsively, they are unclean, like a lizard's tail, which moves convulsively.",
|
28 |
+
"Whole limbs [of the body] have no [restriction as to] size: even less than an olive-sized portion of a corpse or less than an olive-sized portion of nevelah (carrion), or less than a lentil-sized portion of a sheretz can defile, [each in the manner of] their respective defilements.",
|
29 |
+
"There are two hundred and forty-eight limbs in a human body: Thirty in the foot, six for every toe, Ten in the ankle, Two in the shin, Five in the knee, One in the thigh, Three in the hip, Eleven ribs, Thirty in the hand, [that is] six to every finger, Two in the fore-arm, Two in the elbow, One in the upper arm and Four in the shoulder, [For a total of] one hundred and one on the one side [of the body] and one hundred and one on the other. Eighteen vertebrae in the spine, Nine in the head, Eight in the neck, Six in the key of the heart, And five around the genitals. Each one [of these] can defile by contact, carriage or overshadowing. When is this so? When they have upon them the appropriate amount of flesh, But if they do not have the appropriate amount flesh upon them, they can defile by contact and carriage but cannot defile by overshadowing."
|
30 |
+
],
|
31 |
+
[
|
32 |
+
"These things defile by overshadowing: a corpse, an olive-sized [portion of flesh] of a corpse, an olive-sized [portion] of nezel, a ladleful of corpse-mold, the spine or the skull, [a] full limb of a corpse, or [a full] limb [severed] from a living person with the appropriate amount of flesh, a quarter [of a kav] of bones from the structural majority or numerical majority, and the structural majority or numerical majority [of the bones] of a corpse even though they do not amount to a quarter [of a kab]; [all these] are unclean. How many [bones] form the numerical majority? One hundred and twenty-five.",
|
33 |
+
"[The following likewise defile:]A quarter [of a log] of blood, A quarter [of a log] of mixed blood from one corpse. Rabbi Akiva says: [even] from two corpses. [With regard to] the blood of a child that has completely flowed forth: Rabbi Akiva says: [it defiles] in even the smallest quantity, But the sages say: [there must be] a quarter [of a log]. [With regard to] an olive-sized [portion] of [corpse] worms whether alive or dead: Rabbi Eliezer declares [it] unclean, like the flesh, But the sages declare [it] clean. [With regard to] the ashes of burnt persons: Rabbi Eliezer says: the [minimum] quantity [for defilement is] a quarter [of a kav]. But the sages declare [them to be] clean. A ladleful and [a little] more of grave-dust is unclean. Rabbi Shimon declares [it to be] clean. A ladleful of corpse-mold mixed with water is not [regarded as] joined [into one mass] for [the purposes of] defilement.",
|
34 |
+
"The following defile by contact and carriage but not by overshadowing: A bone of barleycorn size, Earth from a foreign country, A bet peras, A limb of a corpse, or a limb [severed] from a living person which has no longer its appropriate flesh, A spine or a skull which is deficient. How much is [considered] a deficiency in the spine? Bet Shammai say: two vertebrae, But Bet Hillel say: even one vertebra. And in the skull? Bet Shammai say: [the size of a] hole [made] by a drill, But Bet Hillel say: as much as would be taken from a living person and he would die. Of what drill did they speak? Of the small one [used] by physicians, the words of Rabbi Meir. But the sages say: of the large one in the Temple-chamber.",
|
35 |
+
"The covering stone and the buttressing stone [of a grave] defile by contact and overshadowing but not by carriage. Rabbi Eliezer says: they do defile by carriage. Rabbi Joshua says: if there is grave dust beneath them, they defile by carriage, but if not they do not defile by carriage. What is the buttressing stone? That upon which the covering stone is supported. But the stone that serves as buttress to the buttressing stone is clean.",
|
36 |
+
"These are clean if they are deficient:An olive-sized [portion] of a corpse; An olive-sized [portion] of nezel, A ladleful of corpse-mold, A quarter [of a log] of blood, A bone of the size of a barley-corn, And a limb [severed] from a living person, the bone of which [limb] is deficient.",
|
37 |
+
"A backbone or a skull [made up from the bones] of two corpses, A quarter [of a log] of blood from two corpses, A quarter [of a kav] of bones from two corpses, A limb of a corpse from two corpses, And a limb [severed] from a living person, [such a limb being made up] from two persons, Rabbi Akiva declares [the all] unclean But the sages declare them clean.",
|
38 |
+
"A bone the size of a barley-corn that is divided into two: Rabbi Akiva declares it unclean But Rabbi Yohanan ben Nuri declares it clean. Rabbi Yohanan ben Nuri says: they did not say 'bones’ the size of a barley-corn, but ‘bone’ the size of a barley-corn. A quarter [of a kav] of bones crushed fine, and there is not a single [bone] the size of a barley-corn: Rabbi Shimon declares it clean But the sages unclean. A limb [severed] from a living person which has been divided into two is clean. Rabbi Yose declares [it] unclean; But he agrees that if it is taken from a living person by halves it is clean."
|
39 |
+
],
|
40 |
+
[
|
41 |
+
"All objects that defile by overshadowing which were divided and then brought into a house: Rabbi Dosa ben Harkinas declares clean. But the sages declare [it] unclean. What is the case? One who touches two pieces of nevelah, each the size of half an olive, or carries them, Or, in the case of a corpse, if he touches a piece the size of half an olive and overshadows [another piece] the size of half an olive, Or if he touches [a piece] the size of half an olive and [another piece] the size of half an olive overshadows him, Or if he overshadows two [pieces, each] the size of half an olive, Or if he overshadows [a piece] the size of half an olive and [another piece] the size of half an olive overshadows him: Rabbi Dosa ben Harkinas declares him clean, And the sages declare him unclean. But if he touches [a piece] the size of half an olive and another object overshadows him and [another piece] the size of half an olive, Or if he overshadows [a piece] the size of half an olive and another object overshadows him and [another piece] the size of half an olive, he is clean. Rabbi Meir says: Even here Rabbi Dosa ben Harkinas declares him clean and the sages declare him unclean. Every [case] is unclean except [a case of] contact [combined] with carriage or of carriage [combined] with overshadowing. This is the general principle: every object [whose defilement] proceeds from one cause is unclean, from two causes is clean.",
|
42 |
+
"If a ladleful of corpse-mold was scattered about in a house, the house is unclean But Rabbi Shimon declares it clean. If a quarter [of a log] of blood was absorbed in [the ground] of a house, the house is clean. If it was absorbed by a garment: if the garment is washed and a quarter [of a log] of blood emerges from it, it is unclean, if not, it is clean, since anything absorbed that cannot emerge is clean.",
|
43 |
+
"[Blood] which was poured out in the air: If the place [where it fell] was an incline and [a person or vessel] overshadowed part of it, he [remains] clean. If it was a cavity, or if the blood congealed, he [becomes] unclean. If it was poured out on a threshold: If it inclined either inwards or outwards and the house overshadowed it [that which is in the house] is clean. If there was a cavity, or if it congealed, [that which is in the house becomes] unclean. Every part of a corpse is unclean except the teeth, hair and nails; But when they are joined [to the corpse], they are all unclean.",
|
44 |
+
"How so? If the corpse was outside and its hair inside, the house is unclean. [With regard to] a bone which had upon it an olive-sized portion of flesh, if one brought part of it within so that the house was overshadowing it, [the house] is unclean. [With regard to] two bones which had upon them two pieces of flesh, [each] the size of half an olive, if one brought part of them within so that the house was overshadowing them, [the house] is unclean. But if [the pieces of flesh] were set into [the bone] by a person, the house is clean since connections created by human agency are not [regarded as] connections.",
|
45 |
+
"What is ‘mixed blood? The blood of a corpse of which an eighth [of a log] came out during his lifetime and an eighth after death, the words of Rabbi Akiva. Rabbi Ishmael says: a quarter [of a log] during his lifetime and a quarter after death. [If] a quarter [of a log] is taken from both of these: Rabbi Elazar bar Judah says: both of these are as water. What then is ‘mixed blood’? It is that of a crucified person whose blood is streaming forth and under whom is found a quarter [of a log] of blood it is unclean. However a corpse whose blood drips forth and under whom is found a quarter [of a log] of blood, [the blood] is clean. Rabbi Judah says: not so, but that which streams forth is clean and that which drips forth is unclean.",
|
46 |
+
"For an olive-sized portion of a corpse, an opening [in the room in which it is found] of one handbreadth [square], and for a [whole] corpse, an opening of four handbreadths [square, is enough] to prevent the uncleanness from [spreading to the other] openings; But for allowing the uncleanness to go out, an opening of one handbreadth [square is enough]. [A portion] greater than the size of an olive is as a [whole] corpse. Rabbi Yose says: [only] the spine and the skull are as a [whole] corpse.",
|
47 |
+
"[An object] one handbreadth square and one handbreadth high conveys uncleanness and blocks uncleanness. How does it [block uncleanness]? In the case of a covered drain beneath a house, if it has a space a handbreadth wide and its outlet was a handbreadth wide, and there is uncleanness inside it, the house remains clean; And when there is uncleanness in the house, that which is within [the drain] remains clean, for the manner of the uncleanness is to go out and not to go in. If it had a space one handbreadth wide but its outlet was not one handbreadth wide, when there is uncleanness in it, the house becomes unclean; But when there is uncleanness in the house, that which is within it remains clean, for the manner of the uncleanness is to go out and not to go in. If it did not have a space one handbreadth wide and its outlet was not one handbreadth wide, when there is uncleanness within it, the house becomes unclean; And when there is uncleanness in the house, it [also] becomes unclean. It makes no difference if the cavity was carved out by water or by a sheretz or if it had been eaten out by salt. And similarly [if it is in] a row of stones or a pile of beams. Rabbi Judah says: any \"tent\" not made by a person is not considered a tent’. But he agrees that crevices and crags [can be considered as ‘tents’]."
|
48 |
+
],
|
49 |
+
[
|
50 |
+
"A cupboard standing in the open air: If there is uncleanness within it, vessels in the [niches in the] thickness [of its walls] remain clean. If there is uncleanness in [the niches in] its thickness, vessels inside [the cupboard] remain clean. Rabbi Yose says: half and half. When it is standing inside a house: If there is uncleanness inside [the cupboard], the house is unclean; If there is uncleanness in the house that which is within [the cupboard] remains clean, for the manner of uncleanness is to go out and not to go in. Vessels which are between [the cupboard] and the ground, or between it and the wall, or between it and the roof-beams: If there is a space of one cubic handbreadth there, they become unclean. If not they remain clean. If there is uncleanness there, the house becomes unclean.",
|
51 |
+
"[With regard to] a drawer of the cupboard, which is one cubic handbreadth, but whose outlet is not a square handbreadth, if there is uncleanness inside it, the house becomes unclean; But if there is uncleanness in the house, that which is within [the drawer] remains clean, for the manner of uncleanness is to go out and not to go in. Rabbi Yose declares [the house] clean, since he can remove [the uncleanness] by halves or burn it where it stands.",
|
52 |
+
"[In the case where] the cupboard is standing in the doorway and is opened outward, if there is uncleanness inside it, the house remains clean. If there is uncleanness in the house, that which is within [the cupboard] becomes unclean, for the manner of uncleanness is to go out and not to go in. If its wheeled base protruded three fingerbreadths behind it and there was uncleanness inside it under the roof-beams, the house remains clean. When does this ruling apply? When there is a space of one cubic handbreadth, when it is not easily detachable, and when the cupboard is of the stipulated size."
|
53 |
+
],
|
54 |
+
[
|
55 |
+
"[With regard to] an oven which stood in a house, with its outlet curved to the outside [of the house], and those burying a corpse overshadowed it: Bet Shammai says: all becomes unclean. Bet Hillel says: the oven becomes unclean, but the house remains clean. Rabbi Akiva says: even the oven remains clean.",
|
56 |
+
"[With regard to] a hatch between the house and the upper story, if there was a pot placed over it and it was perforated [by a hole of sufficient size] to admit liquid: Bet Shammai says: all becomes unclean. Bet Hillel says: the pot becomes unclean but the upper story remains clean. Rabbi Akiva says: all remains clean.",
|
57 |
+
"If [the pot] was whole:Bet Hillel says: it protects all [from uncleanness].A vessel of earthenware can protect everything [in it from contracting impurity], according to Beth Hillel. Bet Shammai says: it protects only food, drink and earthenware vessels.But Beth Shammai says: “It protects only food and liquids and [other] vessels of earthenware.” Bet Hillel changed their opinion and taught as Bet Shammai.Beth Hillel said to them: “Why?” Beth Shammai said to them: “Because it is [itself] impure with respect to an ignoramus, and no impure vessel can screen [against impurity].” Beth Hillel said to them: “And did you not pronounce pure the food and liquids inside it?” Beth Shammai said to them: “When we pronounced pure the food and liquids inside it, we pronounced them pure for him [the ignoramus] only, but when you pronounced the vessel pure you pronounced it pure for yourself and for him.” Then Beth Hillel changed their mind and taught according to the opinion of Beth Shammai.",
|
58 |
+
"[With regard to] a flagon that is full of pure liquid, the flagon is defiled with seven days' impurity but the liquid remains clean. But if one poured it out into another vessel, it becomes unclean. If a woman was kneading [in the upper story] at a trough, the woman and the trough become unclean with seven days impurity, but the dough remains clean But if one turned it out into another vessel, it becomes unclean. Bet Hillel changed their opinion and taught as Bet Shammai.",
|
59 |
+
"If [lying over the hatch] there were vessels made of dung, vessels of stone, or vessels of [unbaked] earth, everything [in the upper story] remains clean. If it was a vessel known to be clean for holy things or for [the water of] purification, everything remains clean, since everyone is trusted with [regard to matters of] purification. For clean vessels and earthenware vessels that are [known to be] clean protect with the walls of ‘tents'.",
|
60 |
+
"How so? If there was a cistern or a cellar in a house and a large basket was placed over it, [the contents of the cistern or cellar] remain clean. But if it was a well [with its upper edge] level [with the ground] or a deficient beehive upon which the basket was placed, [the contents] become unclean. If it was a smooth board or netting without rims, [the contents] remain clean. For vessels cannot protect along with walls of an ohel unless they themselves have walls. How much must the wall be? A handbreadth. If there was half a handbreadth on one side and half a handbreadth on the other, it is not [considered] a wall, as there must be a whole handbreadth on one object.",
|
61 |
+
"Just as they protect inside so they protect outside. How so? In the case of a large basket supported on pegs on the outside [of an ohel], If there was uncleanness beneath it, vessels in the basket remain clean. But if it was [next to] the wall of a courtyard or of a garden, it does not protect. [In the case of] a beam placed across from one wall to an other, with a pot hanging from it, if there was uncleanness beneath it, Rabbi Akiva declares the vessels inside it to be clean, But the sages declare them unclean."
|
62 |
+
],
|
63 |
+
[
|
64 |
+
"Both persons and vessels can form ‘tents’ to bring uncleanness, but not to [protect objects so that they] remain clean. How so? There are four people carrying a chest: If there is uncleanness beneath it, vessels upon it become unclean. If there is uncleanness upon it, vessels beneath it become unclean. Rabbi Eliezer declares them clean. [If the chest] is placed upon four vessels, even if they are vessels made of dung, vessels of stone, or vessels of [unbaked] earth, If there is uncleanness beneath [the chest], vessels upon it become unclean. If there is uncleanness beneath it, vessels upon it become unclean. [If the chest] is placed on four stones or on any living creature, If there is uncleanness beneath it, vessels upon it remain clean. If there is uncleanness upon it vessels beneath it remain clean.",
|
65 |
+
"If corpse-bearers were passing along a portico and one of them shut a door and locked it with a key, If the door can remain in its position on its own,[the contents of the house] remain clean, But if not, they become unclean. Similarly [in the case of] a barrel of dried figs or a basket of straw placed in a window, If the dried figs or the straw can remain in their position on their own, [the contents of the room] remain clean, But if not they become unclean. [In the case of] a house partitioned off by wine-jars, which had been plastered with clay, If the clay can remain in its position on its own, [the space partitioned off] remains clean, But if not, it becomes unclean.",
|
66 |
+
"A wall serving a house is treated as if it was separate halves. How so? A wall serving an open space, that has uncleanness within it: If it is in the inward half, the house is unclean, But what is above [the wall] remains clean. If it is in the outward half, the house remains clean, But what is above [the wall] becomes unclean. If it is exactly in the middle, the house becomes unclean, And as for what is above, Rabbi Meir declares it unclean, But the sages declare it clean. Rabbi Judah says: the whole of the wall belongs to the house.",
|
67 |
+
"[In the case of] a wall between two houses and there is uncleanness within it, The house nearer to the uncleanness is unclean, And the house nearer to the clean part is clean. If [the uncleanness] is in the middle, both are unclean. If there is uncleanness in one of the [houses] and there are vessels in [the thickness of] the wall: Those in the half nearer the uncleanness are unclean, Those in the half nearer the clean [house] are clean, And those in the middle are unclean. [With regard to the] plaster-work between the house and the upper story, and there is uncleanness in it: If it is in the lower half, the house [below] is unclean and the upper story is clean If it is in the upper half, the upper story is unclean and the house is clean: If it is in the middle, both are unclean. If there is uncleanness in either [the house or the upper story] and there are vessels inside the plaster-work, Those in the half nearer the uncleanness are unclean, And those in the half nearer the clean [space] are clean. If they are in the middle, they are unclean. Rabbi Judah says: all the plaster-work is considered as part of the upper story.",
|
68 |
+
"[In the case of] uncleanness among the roof-beams, [with a covering] beneath it thin as thin as garlic-skin, If there is a space within of a cubic handbreadth, everything becomes unclean. If there is not a space of a cubic handbreadth, the uncleanness is considered plugged up. If the uncleanness was visible within the house, in either case the house becomes unclean.",
|
69 |
+
"A house serving a wall is subject to the principle of garlic-skin. How so? [In the case of] a wall between two tomb-niches or two caverns, If there is uncleanness in them and vessels in the walls, and there is a covering thin as garlic-skin over them, they remain clean. If the uncleanness is in the wall and the vessels are in them, and there is a covering thin as garlic-skin over the uncleanness, they remain clean. If there is uncleanness beneath a pillar, the uncleanness cleaves upwards and downwards.",
|
70 |
+
"Vessels beneath the flowerlike top [of a pillar] remain clean. Rabbi Yohanan ben Nuri declares them unclean. [In the case of] the uncleanness and the vessels being [together] beneath the flowerlike top [of a pillar]: If there is a space of one cubic handbreadth there, [the vessels] become unclean; If not, they remain clean. [In the case of] two wall-cupboards, one beside the other, or one above the other, if one of them was opened, both it and the house become unclean, but its companion remains clean. The wall-cupboard is considered as if it is plugged up, and it is subject to the principle of halves for conveying uncleanness into the house."
|
71 |
+
],
|
72 |
+
[
|
73 |
+
"If there is uncleanness in a wall, in a space of one cubic handbreadth, all upper stories above it, even if there are ten of them, are unclean. If there was a single upper story [built] over two houses, that one becomes unclean but all upper stories above it remain clean. [In a] beach- wall, uncleanness cleaves upwards and downward. [With regard to] a solid tomb monument, a person who touches it from the side remains clean, since [its] uncleanness cleaves upwards and downwards. But if there was a [free] space of a cubic handbreadth in the place where the uncleanness was, a person touching it anywhere becomes unclean, because it is like a closed grave. If he supported sukkot on [the monument] they become unclean. Rabbi Judah declares them clean.",
|
74 |
+
"All sloping [parts] of ‘tents’ are reckoned like ‘tents.' A ‘tent’ [whose sides] sloped downwards and finished off one fingerbreadth [from the ground]: If there is uncleanness in the ‘tent’, vessels beneath the slope become unclean. If there is uncleanness beneath the slope, vessels in the ‘tent’ become unclean. If there is uncleanness within, a person who touches [the tent] from the inside acquires a seven [days’] defilement, but from the outside, a defilement [lasting till] evening. If there had been uncleanness outside, a person who touches the ‘tent’ from the outside acquires a seven [days’] defilement, but from the inside, a defilement [lasting till] evening. If there was [a portion of uncleanness] the size of half an olive [touching it] from inside and half an olive from the outside, a person who touches [the ‘tent’] either from within or without acquires a defilement [lasting till] evening. If a part [of the ‘tent’ side] trailed along the ground, when there is uncleanness beneath or above [this part], the uncleanness cleaves upwards and downwards. [In the case of] a ‘tent’ erected in an upper story, with a portion [of its side] trailing over the hatch between the house and the upper story: Rabbi Yose says it does protect. Rabbi Shimon says: it does not protect unless it put up in the usual manner of erecting tents.",
|
75 |
+
"If a corpse is in a house in which there are many doors, they all become unclean. If one of them was opened, that one becomes unclean but all the rest remain clean. If he intended to carry out the corpse through one of them or through a window of four hand breadths square, he protects all the other doors. Bet Shammai says: the intention must have been formed before the person died. Bet Hillel say: even after he died. If [a door] was blocked up and it was decided to open it: Bet Shammai says: [it is effective] as soon he opens a [a space] four handbreadths square. Bet Hillel says: as soon as [the process] has begun. They agree, however, that when making an opening for the first time, four handbreadths must be opened up.",
|
76 |
+
"If a woman was having great difficulty giving birth and they carried her out from one house to another, the first house is doubtfully unclean and the second is certainly unclean. Rabbi Judah said: When is this so? When she is carried out [supported] by the armpits, but if she was able to walk, the first house remains clean, for after the \"tomb\" has been opened there is no possibility of walking, For stillborn children are not [deemed to have] opened the \"tomb\" until they present a head rounded like a spindle-knob.",
|
77 |
+
"If [at the birth of twins] the first came out dead and the second came out alive, the [live one] is clean. If the first was alive and the second dead, the [live child] is unclean. Rabbi Meir says: if they were in one sac, [the live child] is unclean, but if there were two sacs, it remains clean.",
|
78 |
+
"If a woman is having trouble giving birth, they cut up the child in her womb and brings it forth limb by limb, because her life comes before the life of [the child]. But if the greater part has come out, one may not touch it, for one may not set aside one person's life for that of another."
|
79 |
+
],
|
80 |
+
[
|
81 |
+
"Some things bring forth uncleanness and [also] a protect [against it]; [Some things] bring forth uncleanness but do not protect against it; [Some things] protect but do not bring forth; [Some things] do not bring forth nor do they protect. The following bring forth and protect against [impurity]: A chest, a box, a cupboard, a beehive of straw, a beehive of reeds, or the water-tank of an Alexandrian ship, such of which [objects] have [flat] bottoms and can contain [at least] forty seahs liquid measure or two kors dry measure. [Also] a curtain, a leather apron, a leather bedspread, a sheet, a matting underlay or a mat when made into tents. A herd of cattle, unclean or clean, packs of wild animals or birds, a resting bird, a [shady] place that [a woman] makes for her son among the ears of corn; The iris, the ivy, squirting cucumber, Greek gourds and clean foodstuffs. Rabbi Yohanan ben Nuri did not agree with regard to clean foodstuffs except in the case of a cake of dried figs.",
|
82 |
+
"Projections from a wall, balconies, dovecotes, crevices and crags, grottoes, [overhanging] pinnacles, interlaced boughs and protruding stones as long as they are cable of sustaining thin plasterwork, the words of Rabbi Meir. But the sages say a medium plasterwork. What are interlaced boughs? A tree which casts shade over the ground. Protruding stones? [Stones] that project from a wall.",
|
83 |
+
"The following bring [impurity] but do not protect against it: A chest, a box, a cupboard, a beehive of straw, a beehive of reeds, or the water tank of an Alexandrian ship, such of which [objects] have [flat] bottoms but cannot contain forty se'ahs of liquid measure or two kors dry measure. A curtain, a leather apron, a leather undercover, a sheet, a matting underlay or a mat when not made into tents. Cattle or wild animals when they are dead, and foodstuffs that are [liable to become] unclean. In addition to these, a human-powered mill.",
|
84 |
+
"The following protect [against impurity] but do not bring it: A loom [with the woof] spread out, the ropes of a bed, waste baskets, and window-lattices.",
|
85 |
+
"The following neither bring [impurity] nor protect against it:Seeds, plants [still] attached to the ground, except for the plants mentioned above, A lump of hail, snow, frost, ice and salt. [Anything] that hops from one place to another, or leaps from one place to another, a flying bird. A loosely-flapping garment, or a ship floating [freely] on the water. If the ship were tied with something that can keep it steady, or a stone were [placed so as] to hold down the garment, it can bring uncleanness. Rabbi Yose says: a house on a ship cannot bring uncleanness.",
|
86 |
+
"Two [earthenware] jars in which there are two pieces of corpse the size of half an olive, sealed with tightly fitting lids, lying in a house, they remain clean, but the house becomes unclean. If one of them was opened, that [jar] and the house become unclean, but the other remains clean. A similarly with to two rooms that open into a house."
|
87 |
+
],
|
88 |
+
[
|
89 |
+
"A beehive [lying] in the doorway with its mouth [pointing] outside:If an olive-sized [portion] of a corpse were placed below the [part of the hive] which is outside [the house], Everything directly below or above that olive-sized [portion] becomes unclean; But everything that is not directly [below or above] that olive-sized [portion], or that which is within [the hive] or within the house, remains clean. [If the uncleanness is] within the house, nothing becomes unclean except that which is within the house. [If the uncleanness is] within [the hive] everything becomes unclean.",
|
90 |
+
"[In the case of the hive] being one handbreadth high off the ground, If there is uncleanness below it or in the house or above it, everything becomes unclean except that which is within [the hive]. [If the uncleanness is] within the hive everything becomes unclean.",
|
91 |
+
"When do these rules apply? When the hive is a vessel and it is loosely placed in the door. If it is defective, although [it may be] stopped up with straw or it is stuck to the side of the door What is \"stuck? Anything which has no opening of one handbreadth : Then, if an olive-sized [portion] of a corpse is placed below it, [everything] directly [below the portion] to the depths becomes unclean; [If placed] above [the hive everything] directly above to the sky becomes unclean. [If the uncleanness is] in the house, nothing becomes unclean except the house. [If the uncleanness is] within [the hive] nothing becomes unclean except that which is within [the hive].",
|
92 |
+
"[In the case of such a hive] being [placed] one handbreadth high off the ground:If there is uncleanness below it or in the house, [the space] below it and the house become unclean, but [the space] above and within remains clean. [If the uncleanness is] in the hive, nothing is unclean except what is within; If above [the hive] what is directly above up to the sky becomes unclean.",
|
93 |
+
"When do these rules apply? When the mouth [of the hive is pointing] outwards If the mouth is [pointing] inwards [towards the house]: If an olive-sized portion of the corpse is placed below or above [that part of the hive which is] outside, everything directly below or above that olive-sized portion becomes unclean, and everything not directly [below or above it] and whatever is within [the hive] and the house, remains clean. [If the uncleanness is] within the hive or the house, everything becomes unclean.",
|
94 |
+
"[In the case of the hive] being one handbreadth high off the ground, If there is uncleanness below it or in the house or above it, everything becomes unclean .",
|
95 |
+
"When do these rules apply? When the hive is a vessel and it is loosely placed in the door. If it is defective, although [it may be] stopped up with straw or it is stuck to the side of the door What is \"stuck? Anything which has no opening of one handbreadth : Then, if an olive-sized [portion] of a corpse is placed below it, [everything] directly [below the portion] to the depths becomes unclean; [If placed] above [the hive everything] directly above to the sky becomes unclean. [If the uncleanness is] in the house or in the hive, whatever is in the house or hive becomes unclean.",
|
96 |
+
"[In the case of such a hive] being [placed] one handbreadth high off the ground:If there is uncleanness below it, in the house or inside the hive everything is impure except for above it. If above [the hive] what is directly above up to the sky becomes unclean.",
|
97 |
+
"[In the case when the hive] was entirely within the house and there is not a space of a handbreadth between it and the roof beams, if there is uncleanness within [the hive], the house becomes unclean. But if there is uncleanness in the house, what is within [the hive] remains clean, for the manner of the uncleanness is to go out and not to go in. [Whether [the hive] is standing upright, or lying on its side, whether there is one [hive] or two.",
|
98 |
+
"If it was standing upright in the doorway and there was not a space of one handbreadth between it and the lintel: If there is uncleanness within it, the house remains clean. But if there is uncleanness in the house, what is within [the hive] becomes unclean, for the manner of the uncleanness is to go out and not to go in.",
|
99 |
+
"If it was lying on its side in the open air: If an olive-sized [portion] of a corpse was placed below it or above it, everything directly below or above the olive-sized [portion] becomes unclean; but everything that is not directly below or above, and what is within [the hive] remains clean. [If the uncleanness is] within [the hive] everything becomes unclean.",
|
100 |
+
"[In the case where the hive is in the open air] and is one handbreadth high off the ground, if there is uncleanness below it or above it, everything becomes unclean except the inside. [If the uncleanness is] within, everything becomes unclean. When do these rules apply? When [the hive is] a vessel. If it is defective, although [it may be] stopped up with straw or according to the sages, it contains forty seahs Then if an olive-sized [portion] of a corpse is placed below it, [everything] directly [below] to the depths becomes unclean; [If placed] above, [everything] directly above to the sky becomes unclean. [If the uncleanness is] is within [the hive] nothing is unclean except that which is within. [If] it was one handbreadth high off the ground, if there was uncleanness below it, what is below becomes unclean; [If the uncleanness] was within it, what is within becomes unclean; Above it, [everything] directly [above] to the sky becomes unclean.",
|
101 |
+
"If it was resting on its bottom and it [retained the status of] a vessel: If there is uncleanness below it, within it or above it, the uncleanness cleaves upwards and downwards. [In the case where] it was one handbreadth high off the ground or covered or inverted [so as to stand] upon its mouth, if there is uncleanness below it, within it or above it, everything becomes unclean.",
|
102 |
+
"When do these rules apply? When [the hive retains the status of] a vessel. [In the case of its] being defective, although [the deficiency may be] stopped up with straw, or according to the sages, [in the case of it] containing forty se'ahs, If the uncleanness is below it, within it or above it, the uncleanness cleaves upwards and downwards. Rabbi Eliezer and Rabbi Shimon say: uncleanness can neither ascend into [the defective hive] nor descend from it. [In the case where] it was one handbreadth high off the ground, If there is uncleanness below it, what is below becomes unclean; Within it or above it, [everything] directly [above] it to the sky becomes unclean.",
|
103 |
+
"A coffin which is broad below and narrow above, and has a corpse within it: A person touching it below remains clean; But above becomes unclean. If it is broad above and narrow below, a person touching it anywhere becomes unclean. If it was the same [above and below], a person touching it anywhere becomes unclean, the words of Rabbi Eliezer. But Rabbi Joshua says: a handbreadth and more below is clean, but from that handbreadth upwards is unclean. If it was made like a clothes-chest, a person touching it anywhere becomes unclean. If it was made like a case, a person touching it anywhere remains clean, except at the place where it opens.",
|
104 |
+
"A jar resting on its bottom in the open air: If an olive-sized [portion] of a corpse is placed beneath it or within it directly [above] its bottom, the uncleanness cleaves upwards and downwards, and the jar becomes unclean. [If the uncleanness is] outside below a [protruding] side, the uncleanness cleaves upwards and downwards, but the jar remains clean. [If the uncleanness is] within [the jar] and underneath the protruding sides, If there is within the [cavity of] the side a space of a cubic handbreadth everything [within the cavity] becomes unclean, but what lies directly [below] the mouth remains clean. If there is not [a space of a cubic handbreadth] the uncleanness cleaves upwards and downwards. When do these rules apply? When the jar is clean. If it was unclean, or if it was one handbreadth high off the ground, or covered, or inverted [so as to stand] on its mouth, if there is uncleanness beneath it, within it or above it, everything becomes unclean."
|
105 |
+
],
|
106 |
+
[
|
107 |
+
"A hatchway in a house, which has an opening of a [square] handbreadth, If there is uncleanness in the house, what is directly [below] the hatchway remains clean. If the uncleanness is directly [below] the hatchway, the house remains clean. If the uncleanness is either in the house or directly [below] the hatchway, and a person placed his foot above [the hatchway] he has combined [with the roof to bring] uncleanness. If part of the uncleanness is in the room and part of it directly [below] the hatchway, the house becomes unclean and what is directly [above] the uncleanness becomes unclean.",
|
108 |
+
"If the hatchway does not have an opening of a square handbreadth: If there is uncleanness in the house, what is directly [below] the hatchway remains clean. If the uncleanness is directly [below] the hatchway, the house remains clean. When the uncleanness is in the house, if he placed his leg above [the hatchway], he remains clean. [When] the uncleanness is directly [below] the hatchway, if he placed his leg above it, Rabbi Meir declares [him] unclean, But the sages say: if the uncleanness was [in position] before his leg, he becomes unclean, but if his leg was [in position] before the uncleanness, he remains clean. Rabbi Shimon says: [in the case where] two [men's] legs, one above the other, were [in position] before the uncleanness, if the first person withdrew his leg and the other person's leg was still there, [the second] remains clean, because the first person's leg was [in position] before the uncleanness.",
|
109 |
+
"If part of the uncleanness is in the house and part directly [below] the hatchway, the house becomes unclean, and what is directly [above] the uncleanness becomes unclean, the words of Meir. Rabbi Judah says: the house becomes unclean but what is directly [above] the uncleanness remains clean. Rabbi Yose says: if there is sufficient of the uncleanness for it to be divided so that [one part] defiles the house and [the other part] defiles what is directly [above] the uncleanness, [both spaces] become unclean; if not, the house becomes unclean but what is directly [above] the uncleanness remains clean.",
|
110 |
+
"If there are multiple hatchways, one above the other, and they each have an opening of one handbreadth [square], if there is uncleanness in the house, what is directly [below] the hatchways remains clean. If the uncleanness is directly [below] the hatchways, the house remains clean. [In the case] where the uncleanness is either in the house or directly [below] the hatchways, if something susceptible to uncleanness was placed either in the upper or the lower [hatchway], everything becomes unclean. If the article is insusceptible to uncleanness, what is below becomes unclean, but what is above remains clean.",
|
111 |
+
"In a case where the hatchways do not have an opening of a square handbreadth:If there is uncleanness in the house, what is directly [below] the hatchways remains clean. If there is uncleanness directly [below] the hatchways, the house remains clean. [In the case] where the uncleanness is in the house, if an article whether susceptible to uncleanness or insusceptible to uncleanness was placed either in the upper or the lower [hatchway], nothing becomes unclean except the lower story. [In the case] where the uncleanness is directly [below] the hatchways, if an article susceptible to uncleanness was placed either in the upper or lower [hatchway], everything becomes unclean. If the article is insusceptible to uncleanness, whether [it is placed] in the upper or lower [hatchway], nothing becomes unclean except the lower story.",
|
112 |
+
"In the case of a hatchway in a house with a pot placed below it that, if it was raised, its rims would not touch the [edges of the] hatchway: If there is uncleanness below, within or above [the pot], the uncleanness cleaves upwards and downwards. In the case where [the pot] was one handbreadth high off the ground, if there is uncleanness below it or in the house, what is below it and in the house becomes unclean, but what is within [the pot] or above it, remains clean. [If the uncleanness is] within or above [the pot], everything becomes unclean.",
|
113 |
+
"[In the case where the pot was] placed on the side of the threshold [of the house] such that if it was raised it would touch the lintel over a [space of a square] handbreadth: If there is uncleanness below, within or above [the pot], the uncleanness cleaves upwards and downwards. [In the case] where it was one handbreadth high off the ground: If there is uncleanness below it or in the house, what is below it and in the house becomes unclean. If the uncleanness is within or above [the pot], everything becomes unclean. [In the case where the pot] if raised would not touch the lintel over a [space of a square] handbreadth, or is joined to the lintel, if there is uncleanness below it, nothing is unclean except what is below [the pot]."
|
114 |
+
],
|
115 |
+
[
|
116 |
+
"A house, which has been split [into two]: If there is uncleanness in the outer [part], vessels in the inner [part] remain clean. If the uncleanness is in the inner [part], vessels in the outer [are clean]: Bet Shammai says: when the split is four handbreadths wide; But Bet Hillel says: [when the split is of] any size. Rabbi Yose says in the name of Bet Hillel: [when it is] one handbreadth wide.",
|
117 |
+
"A portico which has been split [into two]: If there is uncleanness on the one side, vessels on the other side remain clean. If a person placed his leg or a reed above [the split], he has combined [with the roof to bring the] uncleanness. If he placed the reed on the ground, it does not form a passage for the uncleanness until it is one handbreadth off the ground.",
|
118 |
+
"A thick woolen jacket or a thick wooden block does not bring uncleanness until they are one handbreadth high off the ground. If [garments] are folded one above the other they do not bring uncleanness until the uppermost is one handbreadth high off the ground. If a person were placed there [under the split in the portico]: Bet Shammai says: he does not bring the uncleanness. But Bet Hillel says: a person is hollow and his uppermost side brings the uncleanness.",
|
119 |
+
"If a person was looking out of a window and overshadowed a funeral procession: Bet Shammai says: he does not bring uncleanness. But Bet Hillel says: he does bring the uncleanness. They agree that if he was dressed in his clothes or if there were two persons, one above the other, they bring the uncleanness.",
|
120 |
+
"If a person was lying on the threshold and the funeral procession overshadowed him: Bet Shammai says: he does not bring the uncleanness. But Bet Hillel says: he does bring the uncleanness.",
|
121 |
+
"[In the case] where the uncleanness was in the house and clean persons overshadowed him: Bet Shammai declares them clean, But Bet Hillel declares them unclean.",
|
122 |
+
"A dog which had eaten the flesh of a corpse and then died and was lying over the threshold:Rabbi Meir says: if its neck has a thickness of one handbreadth it can bring the uncleanness, but if not, it does not bring the uncleanness. Rabbi Yose says: we [examine to] see where the uncleanness is. If it is beneath the lintel and inwards, the house becomes unclean; if from the lintel and outwards, the house remains clean. Rabbi Eliezer says: if its mouth [points] inwards, the house remains clean; if its mouth [points] outwards, the house becomes unclean, since the uncleanness goes out through its hind. Rabbi Judah ben Batera says: in either case the house becomes unclean. How long can [the uncleanness] remain in its entrails? Three whole days. [If in the entrails] of fishes or birds, as long as [it takes for the uncleanness] to fall in the fire and be consumed, the words of Rabbi Shimon. Rabbi Judah ben Batera says: in the case of fishes or birds, twenty-four hours.",
|
123 |
+
"A cellar in a house with a candlestick in it, whose calyx protrudes and an olive-basket is placed such that if the candlestick was taken away the olive-basket would still remain over the mouth of the cellar: Bet Shammai says: the cellar remains clean but the candlestick becomes unclean. Bet Hillel says: the candlestick also remains clean. But they agree that if the olive-basket would fall [into the cellar] if the candlestick was removed, all would become unclean.",
|
124 |
+
"Vessels [that are] between the rims of the olive-basket and the rims of the cellar, even to the depths, remain clean. If there is uncleanness in the cellar, the house becomes unclean. If there is uncleanness in the house, vessels in the walls of the cellar remain clean, if the place where they are has a content of one cubic handbreadth; if not, they become unclean. If the walls of the cellar are wider [apart] than those of the house, in either case the vessels remain clean."
|
125 |
+
],
|
126 |
+
[
|
127 |
+
"A board placed over the mouth of a new oven, overlapping it on all sides to the extent of a handbreadth, If there is uncleanness beneath [the board], vessels above it remain clean; If there is uncleanness above it, vessels beneath it remain clean. In the case of an old oven, they become unclean. Rabbi Yohanan ben Nuri declares them clean. [If the board] is placed over the mouth of two ovens, if there is uncleanness between them, they become unclean. Rabbi Yohanan ben Nuri declares them clean.",
|
128 |
+
"Netting placed over the mouth of an oven, [so that it is] closed with a sealed lid: If there is uncleanness below [the netting] or above it, everything becomes unclean; But what is directly [above] the air-space of the oven remains clean. If there is uncleanness directly [above] the air-space of the oven, everything directly above it even to the sky becomes unclean.",
|
129 |
+
"[In a case where] the board is placed over the mouth of an old oven projects from either [end] to the extent of one handbreadth but not from the sides: If there is uncleanness under one end [of the board], vessels [under] the other end remain clean. Rabbi Yose declares them unclean. A betach does not bring uncleanness. If there was a projection in it: Rabbi Eliezer says: it [still] does not bring uncleanness. Rabbi Joshua says: we look at the betach as if it is not there, and the projection above brings uncleanness.",
|
130 |
+
"[With regard to] the shoe of a cradle, for which a hole had been made [in the ceiling to bring it] into the house [below], If [the hole] is one handbreadth square, everything becomes unclean; But if it was not [one handbreadth square] its [uncleanness] is reckoned as one reckons with [cases of contact with] a corpse.",
|
131 |
+
"[With regard to] the roof beams of a house and of the upper story which have no plaster ceiling upon them and are in a line, [the upper ones exactly above the lower]: If there is uncleanness beneath one of them, all beneath that one becomes unclean. If it is between a lower and an upper [beam] what is between them becomes unclean. If it is above the upper [roof beams], what is directly above to the sky becomes unclean. [In the case] where the upper [roof beams] were [over the gaps] between the lower [roof beams]: If there is uncleanness beneath one of them, what is beneath all of them becomes unclean; If above them, what is directly above to the sky becomes unclean.",
|
132 |
+
"[With regard to] a beam which is placed across from one wall to another and which has uncleanness beneath it: If it is one handbreadth wide, it conveys uncleanness to everything beneath it; If it is not [one handbreadth wide], the uncleanness cleaves upwards and downwards. How much must its circumference be so that its width should be one handbreadth? If it is round, its circumference must be three handbreadths; If square, four handbreadths, since a square has a [circumference] one quarter greater than [that of] a circle.",
|
133 |
+
"[With regard to] a pillar lying [on its side] in the open air, If its circumference is twenty-four handbreadths, it brings uncleanness to everything under its side; But if it is not, the uncleanness cleaves upwards and downwards.",
|
134 |
+
"If an olive-sized portion of a corpse is stuck to the threshold: Rabbi Eliezer declares the house unclean. Rabbi Joshua declares it clean. If it was placed beneath the threshold, the [case] is judged by the half [in which the uncleanness is found]. If it is stuck to the lintel, the house becomes unclean. Rabbi Yose declares it clean. If it was in the house, a person touching the lintel becomes unclean. [As for] a person touching the threshold: Rabbi Eliezer declares him unclean. Rabbi Joshua says: [if he touches it at a point] below a handbreadth [from the surface] he remains clean; above that handbreadth he becomes unclean."
|
135 |
+
],
|
136 |
+
[
|
137 |
+
"One who makes a new light hole, its minimum size is that of a hole made by the large drill of the Temple chamber. The remains of a light-hole [the size is] two fingerbreadths high by a thumb-breadth broad. The following is considered the remains of a light-hole: a window that a person had blocked up but had not been able to finish [being blocked up]. [A hole] that was bored by water, or by reptiles or eaten away by salt: the minimum size is that of a fist. If he intended to use it, its minimum size is one handbreadth square; For lighting its minimum size is that of a hole made by the drill. The holes in grating or lattice-work may be joined together to form [an opening] the size of a hole made by the drill, according to the opinion of Bet Shammai. Bet Hillel says: unless there is a hole of the size made by the drill in one place. [The above applies] for purposes of allowing the uncleanness to come in or to go out. Rabbi Shimon says: only for allowing the uncleanness to come in; but for allowing the uncleanness to go out [the minimum size] is one handbreadth square.",
|
138 |
+
"[With regard to] a window made for letting in air, its minimum size is that of a hole made by the drill. If a house was built outside it, its minimum size becomes one handbreadth square. If a roof was placed at the height of the middle of the window, the minimum size of the lower part is one handbreadth square and of the upper part that of a hole made by the drill.",
|
139 |
+
"[With regard to] a hole in the door: Its minimum size is that of a fist, the words of Rabbi Akiva. Rabbi Tarfon says: one handbreadth square. If the carpenter had left a space at the bottom or the top [of the door] or if one had shut [the door] but not closed it tightly, or if the wind blew it open, the minimum size is that of a fist.",
|
140 |
+
"One who makes a place for a rod, for tongs, or a lamp, the minimum size is whatever is needful, according to the word of Bet Shammai. Bet Hillel says: one handbreadth square. [If it was made] for a peep-hole, for speaking through to his fellow, or for [human] use, the minimum size is one handbreadth square.",
|
141 |
+
"The following [objects serve to] reduce [the area of a square] handbreadth:[A portion] of less than an olive-size of flesh [of a corpse] reduces [the opening for uncleanness that is] caused by a quarter of a kav of bones [from a corpse]; [A portion] of less than a barley-corn size of bone reduces [the opening for uncleanness that is] caused by an olive-sized portion of flesh; Less than an olive-sized portion of a corpse, Less than an olive-sized portion of carrion, Less than a lentil-sized portion of sheretz; Less than an egg-sized portion of food; Produce growing next to the window, A cobweb having substance; The carcass of a clean bird that he did not intend to eat, And the carcass of an unclean bird that had been intended [for food] that had not been rendered susceptible [to uncleanness], or which had been rendered susceptible [to uncleanness] but had not been intended [for food].",
|
142 |
+
"The following do not reduce [the area of the window]: Bone does not reduce [the area] for [other] bones; Nor [corpse] flesh for [other] flesh; Nor an olive-sized [portion] of a corpse; Nor an olive-sized portion of carrion; Nor a lentil-sized portion of reptile; Nor an egg-sized portion of food; Nor produce growing in the windows; Nor a cobweb having no substance; Nor the carcass of a clean bird which had been intended [for food]; Nor the carcass of an unclean bird which had been intended [for food] and had been rendered susceptible to uncleanness; Nor warp and woof threads that have negaim; Nor a brick from a bet haperas, the words of Rabbi Meir. But the sages say: the brick can reduce, because the dust [of the bet haperas] is clean. This is the general rule: what is clean reduces [the area], and what is unclean does not reduce it."
|
143 |
+
],
|
144 |
+
[
|
145 |
+
"A projection brings uncleanness, whatever width it may be; But a balcony or rounded balcony when they are one handbreadth wide. What is a projection? That [projection] whose surface slopes downwards, And a balcony's surface slopes upwards. In what [circumstances] did they say that a projection brings uncleanness whatever width it may be? With regard to a projection which is three rows of stones, or twelve handbreadths, above the doorway. When higher than that, it brings uncleanness only if it is one handbreadth wide. Cornices and carvings bring uncleanness when they are one handbreadth wide.",
|
146 |
+
"A projection that is above a doorway forms a passage for the uncleanness when it is one handbreadth wide; If above a window two fingerbreadths high or the size of a hole made by a drill, when of any width whatsoever. Rabbi Yose says: when of equal size [to the particular window].",
|
147 |
+
"A rod above a doorway, even if one hundred cubits higher, forms a passage for the uncleanness no matter its width, the words of Rabbi Joshua. Rabbi Yohanan ben Nuri says: don't be more stringent than the case of a projection.",
|
148 |
+
"[In the case of] a projection which goes all round the house, occupying space above the doorway to the extent of three fingerbreadths, if there is uncleanness in the house, vessels beneath [the projection] become unclean. If the uncleanness is beneath [the projection]: Rabbi Eliezer declares the house unclean, But Rabbi Joshua declares it clean. A similar [rule applies] to a courtyard surrounded by a portico.",
|
149 |
+
"[With regard to] two projections, one [directly] above the other, each having a width of one handbreadth and a space of one handbreadth between them: If there is uncleanness beneath them, what is beneath them becomes unclean; If it is between them, what is between them becomes unclean; Above them, everything directly [above] to the sky becomes unclean. If the upper [projection] overlapped the lower to the extent of one handbreadth: If there is uncleanness beneath or between them, what is beneath and between them becomes unclean; If it is above them, what is directly [above] to the sky becomes unclean. If the upper [projection] overlapped the lower to an extent of less than a handbreadth: If there is uncleanness beneath them, what is beneath and between them becomes unclean; If it is between them or beneath the overlapping [part]: Rabbi Eliezer says: what is beneath them and between them becomes unclean. Rabbi Joshua says: what is between them and beneath the overlapping [part] becomes unclean, but what is beneath [the lower one] remains clean.",
|
150 |
+
"If they had a width of a handbreadth but there was not a space of a handbreadth between them: If there is uncleanness beneath them, what is beneath becomes unclean; If it is between them or above them, everything directly [above] to the sky becomes unclean.",
|
151 |
+
"If they did not have a width of a handbreadth, whether there is a space of a handbreadth between them or whether there is not, if there is uncleanness beneath, between or above them, the uncleanness cleaves upwards and downwards. A similar [rule applies] to two curtains, [the lower one of which is] one handbreadth high off the ground."
|
152 |
+
],
|
153 |
+
[
|
154 |
+
"A thick woolen jacket or a thick wooden block does not bring uncleanness until they are one handbreadth high off the ground. If [garments] are folded one above the other they do not bring uncleanness until the uppermost is one handbreadth high off the ground. Tablets of wood [placed] one above the other do not bring uncleanness unless the uppermost is one handbreadth high off the ground; But if they were of marble, the uncleanness cleaves upwards and downwards.",
|
155 |
+
"[With regard to] wooden tablets which touch each other at their corners, and are one handbreadth high off the ground: If there is uncleanness beneath one of them, [a person] touching the second [tablet] becomes defiled with seven-day defilement. Vessels under the first [tablet] become unclean; but those under the second remain clean. A table does not bring uncleanness unless it contains a square of at least one handbreadth.",
|
156 |
+
"[With regard to] jars standing on their bottoms or lying on their sides in the open air and touching one another to the extent of a handbreadth: If there is uncleanness beneath one of them, the uncleanness cleaves upwards and downwards. When does this rule apply? When the [jars] are clean. But in the case where they were unclean or one handbreadth high off the ground, if there is uncleanness beneath one of them, what is beneath all becomes unclean.",
|
157 |
+
"[With regard to] a house, sectioned off by boards or curtains from the sides or from the roof beams: If there is uncleanness in the house, vessels beyond the partition remain clean. If there is uncleanness beyond the partition, vessels in the house become unclean. [With regard to] the vessels beyond the partition: If there is a space of a [cubic] handbreadth there, they become unclean, But if not, they are clean.",
|
158 |
+
"[In the case where] it was partitioned off from the floor: If there is uncleanness beneath the partition, vessels in the house become unclean. [In the case where] the uncleanness is in the house, vessels beneath the partition, If there is a space there of one cubic hand breadth, remain clean; But if not, they become unclean, since the floor of the house is reckoned as the house even to the nethermost deep.",
|
159 |
+
"[With regard to] a house filled with straw, without a space of a handbreadth [being left] between [the straw] and the roof beams: If there is uncleanness within [the straw], vessels at the exit become unclean. [In the case where] the uncleanness was outside [the area of the straw], with regard to the vessels within: If they are in a space of a cubic handbreadth, they remain clean, But if not they become unclean. If there is a space of a handbreadth between the straw and the roof beams, in either case the vessels become unclean.",
|
160 |
+
"[With regard to] a house filled with earth or pebbles which he [decided] to leave there, or similarly a heap of produce or a mound of pebbles even such as Akhan's mound, and even if the uncleanness is by the side of the vessels, the uncleanness cleaves upwards and downwards.",
|
161 |
+
"[With regard to] the courtyard of a tomb: A person standing in it remains clean as long as there is a space of four cubits square, according to the words of Bet Shammai. Bet Hillel says: four handbreadths. [With regard to] a roof beam which had been used as a covering stone for a tomb, whether it is standing upright or lying on its side, nothing becomes unclean except what [touches] opposite the opening of the grave. If the end [of the beam] were made the covering stone of a grave, only [that part] up to four handbreadths [from the grave] becomes unclean. [This applies] when [the beam] is going to be cut. Rabbi Judah says: all the beam is connected.",
|
162 |
+
"A jar full of clean liquid and sealed with a tightly fitting lid, which had been made the covering stone of a tomb, a person touching it contracts seven-day uncleanness but the jar and the liquid remain clean. An animal that had been used as a covering stone, a person touching it contracts seven-day uncleanness. Rabbi Meir says: anything possessing the breath of life does convey uncleanness on account of [its being used as] a covering stone.",
|
163 |
+
"One who touches a corpse and touches vessels, one who overshadows a corpse and touches vessels, they [the vessels] are unclean. One who overshadows a corpse and overshadows vessels, one who touches a corpse and overshadows vessels, they [the vessels] are clean. If his hands are a handbreadth wide, they are unclean. Two houses, and in each there is a half an olive's worth of corpse and he puts one hand into each house: If his hands are a handbreadth wide, he brings uncleanness; But if not, he does not bring uncleanness."
|
164 |
+
],
|
165 |
+
[
|
166 |
+
"All movable things convey uncleanness when they are of the thickness of an ox-goad. Rabbi Tarfon said: May I [see the] demise of my sons if this is [not] a demised halakhah which someone heard and misunderstood. For a farmer was passing by and over his shoulder was an ox-goad, and one end overshadowed a grave. He was declared unclean on account of vessels that were overshadowing a corpse. Rabbi Akiva said: I can fix [the halakhah] so that the words of the sages can exist [as they are]: All movable things convey uncleanness to come upon a person carrying them, when they are of the thickness of an ox-goad; Upon themselves when they are of whatever thickness; And upon other men or vessels [which they overshadow] when they are one handbreadth wide.",
|
167 |
+
"How so? A spindle stuck into the wall, with [a portion of corpse] of half an olive-size above it and [a portion of corpse] of half an olive-size below it. Even though one [portion] is not directly [above] the other, [the spindle] becomes unclean. Hence it is found that [a movable object] conveys uncleanness to come upon itself whatever its thickness. A pot seller passes by a grave with a yoke over his shoulder, one end of which overshadows a grave, vessels on the other side remain clean. If the yoke is one handbreadth wide, they become unclean. Mounds which are near to a city or to a road, whether they are new or old, are unclean. [As for those that are] far away, new ones are clean but old ones are unclean. What counts as near? Fifty cubits. And old? Sixty years old, the words of Rabbi Meir. R. Judah says: Near means there is none nearer than it, and old means that no one remembers [when it was made].",
|
168 |
+
"If one finds a corpse unexpectedly lying in its natural position, he may remove it along with the [blood-] saturated earth around it. If he finds two, he may remove them along with the [blood-] saturated earth around it. If he finds three, if there is a space of from four to eight cubits between the first and the last, that is, the space of a bier and its bearers, then it must be accounted a graveyard. He must search [the ground] for twenty cubits from that point. If he found [another corpse] at the end of those twenty cubits, he must search for a further twenty cubits from that place, since there are already grounds for belief [that this is a graveyard], in spite of the fact that if he had found this [lone grave] in the first case, he could have removed it with the [blood-] saturated earth around it.",
|
169 |
+
"One who searches, must search over a square cubit and then leave a cubit, [digging down] until he reaches rock or virgin soil. [A priest] carrying out earth from a place of uncleanness may eat his terumah mixed with hullin. But one who is clearing away a heap of stones, may not eat his terumah mixed with hullin.",
|
170 |
+
"If he was searching and came to a river bed, or a pool or a public road, he may end [his search]. A field in which men have been slain, he may gather the bones one by one, and all [the area] may be accounted clean. One who removes a grave from his field, he may gather the bones one by one, and all [the area] may be accounted clean. A pit into which they throw fetuses or people that had been slain, he may gather the bones one by one, and all [the area] may be accounted clean. Rabbi Shimon says: if it had been prepared as a grave in the first place, there is [blood-] saturated earth."
|
171 |
+
],
|
172 |
+
[
|
173 |
+
"One who plows a grave [into a field], behold he makes it a bet haperas. To what extent does he make it [a bet haperas]? For the length of a furrow of a hundred cubits, a space in which four se'ahs [can grow]. Rabbi Yose says: an area of five [se'ahs]. But when on an upward or downward slope: he puts a quarter [of a kav] of vetch seed on the knee of the plough, and the space where [the last] three vetches grow next to each other is a bet peras. Rabbi Yose says: [a bet haperas is only made by a plough going] downwards but not upwards.",
|
174 |
+
"If a person was plowing and struck against a rock or a fence, or if he shook the plowshare, he only makes a bet peras up until that spot. Rabbi Elazar says: one bet peras can form another bet peras. Rabbi Joshua says: sometimes it can, but at other times it cannot. How so? If he plowed for half a furrow's length and then returned and plowed a [further] half, or similarly [if he plowed] to the side, he makes a bet peras. If he plowed a full furrow's length and then returned and plowed from that point beyond, he does not make this a bet peras.",
|
175 |
+
"If a person plows from a pit full of bones, or from a heap of bones, Or from a field in which a grave had been lost, Or in which a grave was subsequently found, Or if he plows a field which was not his own, Or if a non-Jew plowed, he does not make a bet peras. For the rule of bet peras does not apply [even] to Samaritans.",
|
176 |
+
"[In the case where] there was a bet peras above a pure field, if rain washed down soil from the bet peras to the pure field, even where this was reddish and the [other soil] turned it white, or where this was white and the other turned it red, this does not make it a bet peras.",
|
177 |
+
"[With regard to] a field in which a grave had been lost, and upon which a house had been built with an upper story above it: If the entrance of the upper room was directly above the entrance of the house, the upper story remains clean; But if not the upper story becomes unclean. [With regard to] soil from a bet peras, or soil from a foreign country that came in with vegetables, the pieces of the soil combine together [to transmit impurity if they form a portion] the size of a packing-bag seal, the words of Rabbi Eliezer; But the sages say: there must be one portion of the size of a packing-bag seal. Rabbi Judah says: It happened once that letters came from overseas for the sons of the high priests and they had on them about a se'ah or two se'ahs of seals [of dirt], but the sages were not concerned on account of uncleanness."
|
178 |
+
],
|
179 |
+
[
|
180 |
+
"How does one harvest the grapes of a bet peras? They sprinkle [hatat water] on the harvesters and the vessels [once] and then a second time. Then they harvest the grapes and take them out of the bet peras. Others then receive [the grapes] and take them to the winepress. If the latter set [of persons] came into contact with the former, they become unclean, This is according to the words of Bet Hillel. Bet Shammai say: [the gatherer] holds the sickle with sinew-rope, or harvests the grapes with a sharp flint, lets [the grapes fall] into a basket, and then he takes [them] to the winepress. Rabbi Yose said: When do these rules apply? [Only] in the case of a vineyard which subsequently became a bet peras; but a person who plants [vines] in a bet peras must sell [the grapes] in the market.",
|
181 |
+
"There are three [kinds of] bet peras: A field in which a grave was plowed may be planted with any kind of plant, But must not be sown with any kind of seed, except with seed [yielding produce] which is reaped. If [such produce] were plucked, the threshing-floor must be piled up in [the field] itself, and the [grain] sifted through two sieves, the words of Rabbi Meir. But the sages say: grain [must be sifted] through two sieves, but pulse through three sieves. And he must burn the stubble and the stalks. [Such a field] conveys uncleanness by contact and carriage but does not convey uncleanness by overshadowing.",
|
182 |
+
"A field in which a grave has been lost may be sown with any kind of seed, But must not be planted with any kind of plant; Nor may any trees be permitted to remain there except shade-trees which do not produce fruit. [Such a field] conveys uncleanness by contact, carriage and overshadowing.",
|
183 |
+
"A kokhin field may neither be planted nor sown, but its earth is regarded as clean and ovens may be made of it for holy use. Bet Shammai and Bet Hillel agree that it [a bet peras in which a grave was plowed over] is examined for one who wished to perform the pesah sacrifice,but is not examined for one who wants to eat terumah. And as for a nazirite: Bet Shammai say: it is examined, But Bet Hillel say: it is not examined. How does he examine it? He brings earth that he can move, and places it into a sieve with fine meshes, and crumbles. If a bone of barley-corn size is found there [the person passing through the field] is deemed unclean.",
|
184 |
+
"How is a bet haperas purified? They remove [soil to a depth of] three handbreadths, or [soil to a height of] three handbreadths is placed upon it. If they removed [soil from a depth of] three handbreadths from one half [and upon the other half they placed three hand breadths [of soil], it becomes clean. Rabbi Shimon says: even they removed one handbreadth and a half and placed upon it one handbreadth and a half from another place, it becomes clean. One who paves a bet peras with stones that cannot [easily] be moved, it becomes clean. Rabbi Shimon says: even if one digs up [the soil of] a bet peras [and doesn’t find any bones] it becomes clean.",
|
185 |
+
"A person who walks through a bet peras on stones that cannot [easily] be moved, or [who rides] on a man or beast whose strength is great, remains clean. [But if he walks] on stones that can [easily] be moved, or [rides] upon a man or beast whose strength is lousy, he becomes unclean. A person who travels in the land of the gentiles over mountains or rocks, becomes unclean; But if [he travels] by the sea or along the strand, he remains clean. What is [meant by] ‘the strand’? Any place to which the sea rises when it is stormy.",
|
186 |
+
"If one buys a field in Syria near to the land of Israel: If he can enter it in cleanness, it is deemed clean and is subject to [the laws of] tithes and sheviit [produce]; But he cannot enter it in cleanness, it [is deemed] unclean, but it is still subject to [the laws of] tithes and sheviit [produce]. The dwelling-places of non-Jews are unclean. How long must [the non-Jew] have dwelt in [the dwelling-places] for them to require examination? Forty days, even if there was no woman with him. If, however, a slave or [an Israelite] woman watched over [the dwelling-place], it does not require examination.",
|
187 |
+
"What do they examine? Deep drains and foul-smelling waters. Bet Shammai say: even garbage dumps and crumbled earth. Bet Hillel say: any place where a pig or a weasel can go requires no examination.",
|
188 |
+
"Colonnades are not [subject to the laws] of non-Jewish dwelling places. Rabban Shimon ben Gamaliel says: a non-Jewish city that has been destroyed is not [subject to the laws] of non-Jewish dwelling-places. The east [side] of Caesaron and the west [side] of Caesaron are graveyards. The east [side] of Acre was doubtful, but the sages declared it clean. Rabbi and his law court voted [to decide] about Keni and declared it clean.",
|
189 |
+
"Ten places are not [subject to the laws] of non-Jewish dwelling-places:Arabs’ tents, Field-huts (sukkot), Triangular field-huts, Fruit-shelters, Summer shelters, A gate-house, The open spaces of a courtyard, A bath-house, An armory, And the place where the legions [camp]."
|
190 |
+
]
|
191 |
+
],
|
192 |
+
"sectionNames": [
|
193 |
+
"Chapter",
|
194 |
+
"Mishnah"
|
195 |
+
]
|
196 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oholot/English/Sefaria Community Translation.json
ADDED
@@ -0,0 +1,195 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Oholot",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org",
|
5 |
+
"versionTitle": "Sefaria Community Translation",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"license": "CC0",
|
8 |
+
"versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
|
9 |
+
"actualLanguage": "en",
|
10 |
+
"languageFamilyName": "english",
|
11 |
+
"isBaseText": false,
|
12 |
+
"isSource": false,
|
13 |
+
"direction": "ltr",
|
14 |
+
"heTitle": "משנה אהלות",
|
15 |
+
"categories": [
|
16 |
+
"Mishnah",
|
17 |
+
"Seder Tahorot"
|
18 |
+
],
|
19 |
+
"text": [
|
20 |
+
[
|
21 |
+
"If two people become impure from a corpse, one becomes impure for seven days and one becomes impure until evening. If three people become impure from a corpse, two become impure for seven days and one becomes impure until evening. If four people become impure from a corpse, three become impure for seven days and one becomes impure until evening. How do two [become impure]? One person touches a corpse and becomes impure for seven days, and any person who touches him becomes impure until evening.",
|
22 |
+
"How do three [become impure]? Vessels that touch a corpse, and vessels that touch those vessels, all become impure for seven days. The third [object that touches the second set of vessels], regardless of whether it is a person or a vessel, becomes impure until evening.",
|
23 |
+
"How do four [become impure]? Vessels that touch a corpse, and a person who touches those vessels, and [more] vessels that touch that person, they are all impure for seven days. The fourth [object that touches the second set of vessels], regardless of whether it is a person or a vessel, becomes impure until evening. Rabbi Akiva said: I know of a case with a fifth. A tent-post that is stuck in a tent [in which there is a corpse], the tent and the post, and a person who touches the post, and vessels that touch the person, all are impure for seven days. The fifth [object that touches those vessels], regardless of whether it is a person or a vessel, becomes impure until evening. They said to him [to Rabbi Akiva]: The tent does not count.",
|
24 |
+
"A person and vessels become impure by a corpse. [There is a way in which] a person is more stringent than vessels, and [in which] vessels are more [stringent] than a person, in that the vessels are [able to pass impurity to] three and the person are [able to pass impurity to] two. A person is more stringent, in that so long as the person is in the middle, they are [able to pass impurity to] four. And when the person is not in the middle, they are [able to pass impurity to] three.",
|
25 |
+
"A person and items of clothing become impure by a <i>Zav</i> [a male who has certain types of atypical genital discharges, which render him impure]. [There is a way in which] a person is more stringent than garments, and [in which] garments are more [stringent] than a person, in that a person who touches a <i>Zav</i> [will in turn] make garments impure, but clothes that touch a <i>Zav</i> do not make other clothes impure. Clothes are more stringent, in that the clothes that carry a <i>Zav</i> make a person impure, but a person who carries a <i>Zav</i> does not make another person impure.",
|
26 |
+
"A human does not impurify [others] until his life leaves him. And even someone dismembered or terminally ill, obligates in or exempts from levirate marriage, and qualifies or disqualifies one from eating <i>Terumah</i> [a portion of a crop given to a priest which becomes holy upon separation, and can only be consumed by priests or their household]. And so too domestic or wild animals do not impurify until their lives leave them. If their heads were cut off, even if they are convulsing, they impurify - like the tail of a lizard which convulses [after being cut off].",
|
27 |
+
"Limbs have no measure; even less than an olive's measure from a dead body, or less than an olive's measure from a dead animal, or less than a lentil's measure from a vermin - they impurify their impurity.",
|
28 |
+
"There are two hundred and forty eight limbs in the body. Thirty in the foot - six in each toe, ten in the ankle, two in the shin, five in the knee, one in the thigh, three in the hip, eleven ribs, thirty in the palm - six in each finger, two in the forearm, two in the elbow, one in the upper arm, and four in the shoulder. One hundred and one of this [side of the body], and one hundred and one of that. And eighteen vertebrates in the spinal chord: nine in the head, eight in the neck, six in the openings of the heart, and five around its cavities. Each of these impurifies through touching, carrying, or sharing quarters. When is this true? When the limbs still have an appropriate amount of flesh on them. But if they do not have an appropriate amount of flesh on them, they will impurify through touching and through carrying, but not through sharing quarters."
|
29 |
+
],
|
30 |
+
[
|
31 |
+
"The following impurify through overshadowing: a corpse, an olive-sized piece of a corpse, an olive-sized piece of liquefied corpse, a ladleful of decomposed corpse, the spine, the skull, a limb from a corpse or a limb from a living person that has flesh on it as is appropriate, a <i>Rova</i> [specific unit of volume] of bones comprising the structural majority or the numerical majority, or the structural majority or numerical majority of a corpse, even without amounting to a <i>Rova</i>, impurify. How many is the numerical majority? One hundred and twenty five.",
|
32 |
+
"A <i>Revi'it</i> [specific unit of volume] of blood and a <i>Revi'it</i> of mixed blood from one corpse [impurify through overshadowing]. Rabbi Akiva says: [even] from two corpses. The blood of a child that has flowed out completely: Rabbi Akiva says any amount, the Sages say a <i>Revi'it</i>. An olive-sized portion of worms, whether alive or dead, Rabbi Eliezer considers it impure like his flesh. And the Sages consider it pure. Ashes of cremated persons: Rabbi Eliezer says the measure [to impurify] is a <i>Rova</i>. And the Sages consider it pure. A ladleful and more of grave-dust is impure. Rabbi Shimon considers it pure. A ladleful of decomposed corpse kneaded with water does not combine to become impure.",
|
33 |
+
"The following impurify through touching and carrying, but not through overshadowing: bone the size of a grain of barley, [earth from] foreign lands, a <i>Beit Pras</i> [a field in which a grave has been plowed over], a limb from a corpse or a limb from a living person that do not have flesh on them as is appropriate, the spine or the skull that are deficient. How much is a deficiency in the spine? The Beit Shammai say two vertebrae. Beit Hillel say even one vertebra. And in the skull? Beit Shammai say [the size of] a hole [made] by a drill, but Beit Hillel say as much as if it were taken from a living person he would die. Of what drill did they speak? Of the small one of doctors, these are the words of Rabbi Meir. The Sages say, the large one of the Temple-chamber.",
|
34 |
+
"The covering stone and the supporting stone of a grave impurify through touching and through overshadowing, but not through carrying. Rabbi Eliezer says, they do impurify through carrying. Rabbi Yehoshua says, if there is grave-dust under them, they impurify through carriage, but if not, they do not impurify through carrying. What is the supporting stone? It is that upon which the covering stone is buttressed. The stone that buttresses the supporting stone, however, is pure. ",
|
35 |
+
"These are pure if they are deficient: an olive-sized portion of a corpse, an olive-sized portion of liquefied corpse, a ladleful of decomposed corpse, a <i>Revi'it</i> of blood, bone of the size of a grain of barley, and a limb off a living person which has a bone that is deficient. ",
|
36 |
+
"[With regards to] the spine or the skull of two corpses or a <i>Revi'it</i> of blood from two corpses, or a <i>Rova</i> of bones from two corpses, or limbs from two corpses, or limbs from two living people, Rabbi Akiva declares [that these make others] impure, and the Sages declares it [keeps them] pure.",
|
37 |
+
"A bone the size of a grain of barley that is divided into two: Rabbi Akiva declares it [makes others] impure, but Rabbi Yochanan ben Nuri declares it [does not change them from being] pure. Rabbi Yochanan ben Nuri says: they did not say \"bones\" the size of a grain of barley, but \"bone\" the size of a grain of barley. A <i>Rova</i> of bones that were crushed into small pieces, and there is not a single one of them that is the size of a grain of barley: Rabbi Shimon declares it [does not change others from being] pure, but the Sages declare them impure. A limb [severed] from a living person that was divided into two [does not change others from being] pure. Rabbi Yose declares it [makes them] impure; but he agrees that if it was taken by halves that it [does not change others from being] pure. "
|
38 |
+
],
|
39 |
+
[
|
40 |
+
"All objects that impurify through sharing a tent that were divided and then brought into a house: Rabbi Dosa ben Harkinas declares [the objects inside the house] pure. But the Sages declare [them] impure. How so? One who touches two [pieces the size of] half an olive of carrion, or carries them, or, in the case of a corpse, one who touches [a piece the size of] half an olive and overshadows [a piece the size of] half an olive, or if he touches [a piece the size of] half an olive and [a piece the size of] half an olive overshadows him, or if he overshadows two [pieces the size of] half an olive, or if he overshadows [a piece the size of] half an olive and another [piece the size of] half an olive overshadows him: Rabbi Dosa ben Harkinas declares him pure, and the Sages declare him impure. But if he touches a piece the size of] half an olive and another object overshadows him and a [piece the size of] half an olive, or if he overshadows [a piece the size of] half an olive and another object overshadows him and a [piece the size of] half an olive, he is pure. Rabbi Meir says: Even in this matter Rabbi Dosa ben Harkinas declares him pure and the Sages declare him impure. Every case is impure except touching combined with carrying or carrying combined with overshadowing. This is the general principle: every object [whose defilement] comes from one type is impure, from two types is pure. ",
|
41 |
+
"A ladleful of decomposed corpse that was scattered about in a house, the house is impure. But Rabbi Shimon declares it pure. A <i>Revi'it</i> [specific unit of volume] of blood that was absorbed in [the floor] of a house, the house is pure. If it was absorbed in a garment: if the garment is washed and a <i>Revi'it</i> of blood comes out of it, it is impure, if not, it is pure, since anything absorbed that cannot come out is pure. ",
|
42 |
+
"[Blood] that was poured out in the open air: If the place it fell on was a slope and [a person or vessel] overshadowed part of it, he is pure. If it was a cavity, or if it congealed, he is impure. If it was poured out on a threshold, and it was sloped either inwards or outwards and the house overshadowed it, [the contents of the house] are pure. If it was a cavity, or if it congealed, [the contents of the house] are impure. Every thing that is part of a corpse is impure except the teeth, hair and nails. And when they are connected [to the corpse], everything is impure. ",
|
43 |
+
"How so? If the dead body is outside and its hair is inside, the house is impure. A bone that has an olive's volume of flesh on it, if he brought part of it inside and the house overshadows it, [the house] is impure. Two bones that have two half-olive volumes on them and he brought part of them inside and the house overshadows them, it is impure. If they were stuck together by human work it is pure because the connection of a person does not count as a connection. ",
|
44 |
+
"What is mixed blood? The blood of a corpse of which a <i>Sheminit</i> [specific unit of volume] came out during his lifetime and a <i>Sheminit</i> after his death, the words of Rabbi Akiva. Rabbi Yishmael says: a <i>Revi'it</i> during his lifetime and a <i>Revi'it</i> after his death, he took a <i>Revi'it</i> from this and from that. Rabbi Elazar bar Judah says: both this and that are as water. What then is mixed blood? A crucified person whose blood is pouring out and under him there is found a <i>Revi'it</i> of blood—it is impure. But a corpse whose blood drips out and under him there is found a <i>Revi'it</i> of blood, [the blood] is pure. Rabbi Judah says: This is not so, but that which pours out is pure and that which drips out is impure. ",
|
45 |
+
"An olive-sized piece of a corpse, an opening [in the room in which it is found] of one handbreadth, and for a corpse, an opening of four handbreadths [is enough] to save the impurity from [spreading to the other] openings; But for the impurity to go out, a handbreadth's space [is enough]. Greater than the bulk of an olive is [considered] like a corpse. Rabbi Yose says: the spine and the skull are [considered] like a corpse. ",
|
46 |
+
"[Something that is] one handbreadth by one handbreadth and one handbreadth high [and] square conveys impurity and blocks impurity. How so? A drain that is covered beneath a house, if it has in it a handbreadth's space and it has in its outlet a handbreadth's space: If there is impurity inside it, the house remains pure; If there is impurity in the house, that which is inside it [the drain] is pure, for the manner of impurity is to go out and its manner is not to go in. If it has in it a handbreadth's space and it does not have in its outlet a handbreadth's space: if there is impurity inside it, the house is impure; if there is impurity in the house, that which is within it is pure, for the manner of impurity is to go out and its manner is not to go in. If it does not have in it a handbreadth's space and it does not have in its outlet a handbreadth's space: if there is impurity inside it, the house is impure; if there is impurity in the house, that which is within it is impure. [These rules apply to] both a hole carved out by water or by creepy crawly things, or if it had been eaten out by salt. And similarly a row of stones or a pile of beams. Rabbi Judah says: any \"tent\" not made by a person is not considered a \"tent.\" But he agrees that clefts and crags [are considered as ‘tents’]. "
|
47 |
+
],
|
48 |
+
[
|
49 |
+
"A cupboard standing [outside] in the open air: If there is impurity within it, vessels in the thickness [of its walls] are pure. If there is impurity in its thickness, vessels inside [the cupboard] are pure. Rabbi Yose says: half and half. If it is standing inside a house: If there is impurity inside [the cupboard], the house is impure; If there is impurity in the house, that which is within [the cupboard] is pure, for the manner of impurity is to go out and its manner is not to go in. Vessels that are between [the cupboard] and the ground, or that are between it and the wall, or that are between it and the roof-beams: If there is a handbreadth's space there, they are impure. If not, they remain pure. If there is impurity there, the house becomes impure. ",
|
50 |
+
"A drawer of a cupboard that has a handbreadth's space, but whose outlet does not have a handbreadth's space, if there is impurity inside it, the house becomes impure; if there is impurity in the house, that which is within [the drawer] is pure, for the manner of impurity is to go out and its manner is not to go in. Rabbi Yose declares [the house] pure, since he can remove [the impurity] in halves or burn it in its place. ",
|
51 |
+
"If it [the cupboard] was standing in the opening and it opened outward, if there is impurity inside it, the house is pure. If there is impurity in the house, that which is within [the cupboard] is impure, for the manner of impurity is to go out and its manner is not to go in. If its wheeled base protruded three fingerbreadths behind it: if there was impurity inside directly underneath the roof-beams, the house is pure. About what case was this stated? When there is there a handbreadth's space, when it is not detachable, and when the cupboard is the normal measurement. "
|
52 |
+
],
|
53 |
+
[
|
54 |
+
"An oven that is standing in a house, with its outlet curved to the outside [of the house], and those burying a corpse overshadowed it: Beit Shammai says: everything is impure. Beit Hillel says: the oven is impure, but the house is pure. Rabbi Akiva says: even the oven is pure. ",
|
55 |
+
"A hatch that is between the house and the upper story, and a pot was placed over it and it was perforated [by a hole large enough] to admit liquid: Beit Shammai says: everything is impure. Beit Hillel says: the pot is impure but the upper story is pure. Rabbi Akiva says: even the pot is pure. ",
|
56 |
+
"If it was whole, Beit Hillel says it saves everything [from becoming impure], but Beit Shammai says it only saves food, drink and earthenware vessels. Beit Hillel later retracted to rule like Beit Shammai.",
|
57 |
+
"A flagon that is full of pure liquid, the flagon becomes impure for seven days but the liquid is pure. But if one emptied [the liquids out into another vessel, they are impure. A woman who was kneading in a trough, the woman and the trough become impure for seven days but the dough is pure. But if one emptied the dough out into another vessel, it is impure. Beit Hillel later retracted to rule like Beit Shammai.",
|
58 |
+
"If [over the hatch] there were vessels made of dung, stone vessels, or vessels of [unbaked] earth, everything [in the upper story] remains pure. If it was a vessel known to be pure for <i>Kodesh</i> [holy items] or for the <i>Chatat</i> [purifying waters of the red heifer], everything is pure, since everyone is trusted with regard to the <i>Chatat</i>. For the [above-mentioned] vessels are pure and earthenware vessels are pure (and) protect with the walls of tents. ",
|
59 |
+
"How so? If there was a cistern or a cellar in a house and a large basket was placed over it, [the contents of the cistern or cellar] remain pure. But if it was a well level [with the ground] or a lessened basket and a large basket was placed over it, [the contents] are impure. If it was a smooth board or netting without rims, [the contents] are pure. For vessels do not protect with the walls of tents unless they themselves have walls. How much must the wall be? A handbreadth. If there was half a handbreadth on one side and half a handbreadth on the other, it is not [considered] a wall, until is a whole handbreadth from one object. ",
|
60 |
+
"Just as they protect inside so they protect outside. How so? A large basket placed on pegs on the outside [next to a tent], if there was impurity under it, vessels in the basket are pure. But if it was [next to] the wall of a courtyard or of the wall of a garden, it does not protect. A beam placed from one wall to another and a pot hanging from it: if there was impurity under it, Rabbi Akiva declares the vessels inside the pot pure, but the Sages declare them impure. "
|
61 |
+
],
|
62 |
+
[
|
63 |
+
"People and vessels act like tents to impurify but not to protect purity. How so? If four people were carrying a slab, if the impurity is under it, the vessels on top of it are impure. If the impurity was on top of it, the vessels underneath it are impure, but Rabbi Eliezer declares [them] pure. If it was placed down on four vessels even if they are made of dung, stone, or earth, if the impurity is underneath the vessels on top are impure and if the impurity is on top the vessels underneath are impure. If it was placed on four stones or on top of any living thing, if the impurity is underneath, the vessels on top of it are pure and if the impurity is on top the vessels underneath are pure. ",
|
64 |
+
"Those who bury dead bodies that were passing through an alleyway if one of them closed the door and fastened it with a key, if the door can stand on its own it is pure, but if not it is impure. Similarly a jug of dried figs or a basket of straw which were placed in a window [where a dead body was], if the dried figs or the straw could stand on their own they are pure, but if not they are impure. A house [containing a dead body] which was partitioned by barrels and coated with plaster, if the plaster can stand on its own it is pure but if not it is impure.",
|
65 |
+
"A wall that serves a house is ruled half and half. How so? A wall which is open to the air and the impurity is inside it, from the midpoint inward the house is impure but one who stands above it is pure, from the midpoint outside the house is pure and one who stands on top of it is impure. If it is halfway between, the house is impure and one who stands above it, Rabbi Meir declares him impure but the Sages declare him pure. Rabbi Yehuda says the whole wall [is ruled according] to the house. ",
|
66 |
+
"A wall that is between two houses and there is impurity inside it, the house close to the impurity is impure and the house closer to the purity is pure. If it is half way between they are both impure. If there is impurity in one of them and vessels are in the wall, from the halfway point towards the impurity they are impure and from the halfway point to the pure side they are pure. If they are halfway between they are impure. If there is plaster between the house and the upper story, and there was impurity in it, from the midpoint down the house is impure and the upper story is pure, from the midpoint up, the upper story is impure and the house is pure. If it is halfway between they are both impure. If there was impurity in one of them and vessels in the plaster, from the halfway point towards the impurity they are impure and from the halfway point to the pure side they are pure. If they are halfway in between they are impure. Rabbi Yehuda says the whole plaster area belongs to the upper story.",
|
67 |
+
"If there was impurity between beams, and [the partition] underneath was [as thin] as a garlic peel, if there is a handbreadth's space, everything is impure. If there is not a handbreadth's space, we view the impurity as if it were blocked. If it is visible within the house in either case the house is impure. ",
|
68 |
+
"A house which serves a wall [is ruled according] to the garlic peel. How so? A wall between two crypts or between two caves, if there was impurity in the houses and vessels in the wall and [the partition] above them was [as thin] as a garlic peel, they are pure. If the impurity is in the wall and the vessels are in the house and [the partition] above them was as [thin as] a garlic peel they are pure. If the impurity was under a pillar the impurity pierces and goes up, pierces and goes down.",
|
69 |
+
"Vessels that are under a flower [decoration on a column under which impurity was buried] are pure. Rabbi Yochanan ben Nuri declares [them] impure. If the impurity and vessels were under the flower, if there was a handbreadth's space they are impure but if not they are pure. Two cabinets next to each other or one on top of the other, if one of them was opened, it and the house is impure but the other one is pure and we view the cabinets as if they were blocked - it is ruled [according to the rule of] half and half with regard to bringing the impurity into the house."
|
70 |
+
],
|
71 |
+
[
|
72 |
+
"If there was impurity in the wall and its place was a handbreadth by a handbreadth by a handbreadth height, all upper stories that are above it, even if they were ten, are impure. If there was one upper story above two houses it is impure and all the upper stories that are above it are pure. A second wall, the impurity pierces and goes up, pierces and goes down. A solid gravestone, if one touches it from the sides he is pure because the impurity pierces and goes up, pierces and goes down. If the place of the impurity was a handbreadth by a handbreadth by a handbreadth height, one who touches it in any place is impure because it is like a sealed grave. If he supported booths with it, they are impure, but Rabbi Yehuda declares [them] pure. ",
|
73 |
+
"All sloping tents are like [other] tents. If the tent sloped downwards and ended less than a finger from the ground, if there was impurity in the tent, vessels underneath the slope are impure, if there was impurity under the slope vessels in the tent are impure. If there is impurity inside it, one who touches its inside is impure for seven days and [one who touches] its outside is impure until evening. If there is impurity outside it, one who touches its outside is impure for seven days and [one who touches] its inside is impure until evening. If there is [a piece the size of] half an olive inside and half an olive outside, one who touches it, whether he touches its inside or its outside, is impure until evening. If part of it is spread flat on the ground, if there is impurity underneath it or on top of it, the impurity pierces and goes up, pierces and goes down. A tent which is pitched in an upper story, and part of it is spread flat over the hatch that is between the house and the upper story, Rabbi Yossi says it protects [from spreading impurity], but Rabbi Shimon says it does not protect, until it is pitched like the pitching of a tent. ",
|
74 |
+
"One who dies in a house that has many openings, they all become impure. If only one of them was open, it is impure and all the others are pure. If he thought to take out [the corpse] through one of them, or through a window that is four by four handbreadths, he protects all the other openings [from impurity]. Beit Shammai say he must decide before the corpse dies, but Beit Hillel say even after he dies. If it was sealed and he decided to open it, Beit Shammai say once he opens four handbreadths [it protects the other openings] but the House of Hillel say [even] once he starts. And they agree that if he opens it in the beginning he must open four handbreadths.",
|
75 |
+
"A woman who is having difficulty in childbirth [and gave birth to a stillborn], and was taken from one house to another, the first is impure by uncertainty and the second is certainly impure. Rabbi Yehuda says when is this so? When she is taken by her arms, but if she was walking, the first is pure because once her womb opens there is no ability to walk. Stillborn fetuses do not open the womb unless the head is rounded like a spindle. ",
|
76 |
+
"If the first one came out dead and the second one alive he is pure, if the first one came out alive and the second dead he is impure. Rabbi Meir says if they were in one placenta he is impure, if they were in two he is pure. ",
|
77 |
+
"A woman who was having trouble giving birth, they cut up the fetus inside her and take it out limb by limb, because her life comes before its life. If most of it had come out already they do not touch it because we do not push off one life for another. "
|
78 |
+
],
|
79 |
+
[
|
80 |
+
"There are those that spread impurity and block [impurity], those that spread but do not block, those that block but do not spread and those that neither spread not block. The following spread and block: a chest, a box, a cabinet, a straw basket, a reed basket, and the water tank of an Alexandrian ship - if they have a base and can contain forty <i>Se'ah</i> [specific unit of volume] of liquid, which is two <i>Kor</i> [specific unit of volume] of dry - a curtain, an apron, a bed cover, a sheet, an inferior mat, a mat - if they have been made into tents - a herd of cattle that is impure or pure, dens of beasts or nests of birds, a bird that is resting, someone who makes a place for her son among the stalks, the <i>Eirus</i> [plant with broad leaves, used for seasoning food], ivy, donkey greens and Greek gourds and pure food. Rabbi Yochanan ben Nuri did not agree regarding pure foods except for a pressed fig-cake. ",
|
81 |
+
"[Other objects that spread and block impurity include:] ledges, balconies, dovecotes, cleft rocks and rocks, windows used for light, sharp rocks, canopies and protrusions, which can support light plaster, says Rabbi Meir. The Sages say medium plaster. What is a canopy? A tree which is overhanging the ground. What is a protrusion? That which extends out of a fence. ",
|
82 |
+
"The following spread but do not block [impurity]: a chest, a box, a cabinet, a straw basket, a reed basket, and the water tank of an Alexandrian ship - if they do not have a base or cannot contain forty <i>Se'ah</i> of liquid, which is two <i>Kor</i> of dry, a curtain, an apron, a bed cover, a sheet, an inferior mat, a mat - if they have not been made into tents - a domesticated or wild animal that died, and impure food. In addition to these things is the man powered mill. ",
|
83 |
+
"The following block but do not spread: A loom ready for weaving, the ropes of a bed, garbage baskets and window bars.",
|
84 |
+
"The following neither spread nor block: seeds and plants that are attached to the ground, except for those plants previously listed, hailstones, snow, frost, ice, salt, [an animal] that skips from one place to another, [a person] who jumps from one place to another, a bird which flies, a garment that flaps, and a ship that sails on the surface of the water. If the ship was tied to something that could hold it, or he pressed a stone on top of the garment, it can spread impurity. Rabbi Yosi says, a house on a ship does not spread impurity. ",
|
85 |
+
"Two barrels which have two [pieces of corpse, each the size of] half an olive, which are sealed and sit inside a house, they are pure and the house is impure. If one of them was opened, it and the house are impure and the other [barrel] is pure. Similarly two rooms which are open to a house. "
|
86 |
+
],
|
87 |
+
[
|
88 |
+
"A basket that is in an opening and its mouth faces outside, if a [piece the size of] an olive of a dead body is placed underneath or on top of it outside, anything which is opposite the [piece the size of an] olive above and below is impure and anything not opposite the olive, its inside and the house is pure. If [the impurity] was in the house, only the house is impure. If it was inside [the basket] everything is impure.",
|
89 |
+
"If it [the basket] was a <i>tefach</i> (hand-breadth) above the ground and there was impurity under it or in the house or on top of it, everything is impure except for its inside. [If the impurity was] inside it, everything is impure. ",
|
90 |
+
"When does this case apply? When it is a hollow vessel. If it was broken and plugged with straw or if it was pressed - what is considered pressed? Anything that does not have a hand-breadth from another place - if a [piece the size of] an olive is placed beneath it, opposite it down to the depths is impure. If on top of it, opposite it up to the firmament is impure. If [it is] in the house only the house is impure, if [it is] inside it only inside it is impure.",
|
91 |
+
"If it [the basket] was a hand-breadth above the ground and there was impurity beneath it or in the house, beneath it and the house is impure, but its inside and on top of it is pure. [If it was] inside it, only its inside is impure. [If it was] on top of it, opposite it up to the firmament is impure. ",
|
92 |
+
"When is this the case? When its mouth faces outside. But if its mouth faces inside and a [piece the size of] an olive of dead body is placed beneath it or on top of it from the outside, anything opposite the [piece the size of] an olive, beneath it and on top of it (and its inside) are impure. Whatever is not opposite the [piece the size of] an olive, its inside and the house are pure. If it was inside [the hive] or the house, everything would be impure. ",
|
93 |
+
"If it [the basket] was a hand-breadth above the ground and there was impurity beneath it, or in the house or inside it or on top of it, everything is impure.",
|
94 |
+
"When is this the case? When it is a hollow vessel. If it was broken and plugged with straw or if it was pressed - what is considered covered? Anything that does not have a hand-breadth from another place - if a [piece the size of] an olive is placed beneath it, opposite it down to the depths is impure. If on top of it, opposite it up to the firmament is impure. If [it is] inside it or in the house, its inside and the house are impure.",
|
95 |
+
"If it [a vessel] was a hand-breadth above the ground and there was impurity beneath it, or in the house or inside it, everything is impure except for on top of it. If it was on top of it, opposite it to the firmament is impure. ",
|
96 |
+
"If it was filling the whole house and there was less than a hand-breadth between it and the beams, if there is impurity inside it, the house is impure. If there is impurity in the house, what is in it [the basket] is pure for the nature of impurity is to go out and not to go in, whether it was standing upright or lying on its side, or whether there were one or two [baskets].",
|
97 |
+
"If it was standing in the opening and there was less than a hand-breadth's space between it and the lintel, if there is impurity inside it, the house is pure. If there is impurity inside the house, what is inside it is impure, for the nature of impurity is to go out and not to go in. ",
|
98 |
+
"If it was lying on its side in the open air and a [piece the size of] an olive of a dead body was placed beneath or on top of it, anything which is opposite the [piece the size of an] olive beneath and on top of it is impure. Anything which is not opposite the [piece the size of an] olive, inside it is pure. If it were inside [the basket] everything is impure. ",
|
99 |
+
"If it was a hand-breadth above the ground and there was impurity beneath or on top of it, everything is impure except for its inside. [If it was] inside it, everything is impure. When is this case? When it is a vessel. But if it was broken and plugged with straw or if it holds forty <i>Se'ah</i> according to the Sages, if a [piece the size of an] olive of a dead body is placed beneath it, opposite it down to the depths is impure. If it is on top of it, opposite it up to the firmament is impure. Inside it, only the inside is impure. If it was a hand-breadth above the ground, if the impurity was beneath it, [everything] underneath it is impure. If it was inside it, [everything] inside it is impure. If it were on top of it opposite it up to the firmament is impure.",
|
100 |
+
"If it was sitting on its base and it is a vessel, if there is impurity beneath it, inside it, or on top of it, the impurity pierces and rises, pierces and goes down. If it was a hand-breadth above the ground or covered or flipped on its mouth, if the impurity was beneath it, inside it, or on top of it, everything is impure. ",
|
101 |
+
"When is this the case? When it is a vessel. But if it were broken and plugged with straw or if it holds forty <i>Se'ah</i> according to the Sages, if there is impurity beneath it, inside it, or on top of it, the impurity pierces and rises, pierces and goes down. Rabbi Eliezer and Rabbi Shimon say, the impurity does not rise above it nor go down from it. If it was a handbreadth above the ground, if the impurity is beneath it, [everything] beneath it is impure. [If it was] inside it or on top of it, opposite it up to the firmament is impure.",
|
102 |
+
"A coffin which was wide at the bottom and narrow at the top and a dead body is inside it, one who touches it from the bottom is pure, but from the top becomes impure. If it was wide at the top and narrow at the bottom, one who touches it in any place is impure. If it was even, one who touches it in any place is impure, says Rabbi Eliezer. But Rabbi Yehoshua says, from a handbreadth and down is pure and from a handbreadth and up is impure. If it was made like a type of chest, one who touches it in any place becomes impure. If it was made like a type of case, one who touches it in any place is pure, except for the place of its opening. ",
|
103 |
+
"A barrel that was sitting on its base in the open air and [a piece the size of] an olive of a dead body is placed beneath it or inside it opposite its rimmed bottom, the impurity pierces and rises, pierces and goes down, and the barrel is impure. [If the impurity was] underneath its wall outside, the impurity pierces and rises, pierces and goes down, and the barrel is pure. [If it was] underneath its wall inside, if there is a handbreadth's space inside the walls everything is impure but opposite its opening is pure, but if not, the impurity pierces and rises, pierces and goes down. When is this the case? If [the barrel was] pure, but if it was impure or a handbreadth above the ground or covered or flipped on its mouth and there is impurity underneath it, inside it, or on top of it, everything is impure. "
|
104 |
+
],
|
105 |
+
[
|
106 |
+
"A hatch that is inside a house and has in it a handbreadth's space, if there is impurity in the house, opposite the hatch is pure. If the impurity was opposite the hatch, the house is pure. Whether the impurity is in the house or opposite the hatch, if someone placed his foot on top of it, he combines the impurity. If part of the impurity was in the house and part of it was opposite the hatch, the house is impure and opposite the hatch is impure. ",
|
107 |
+
"If the hatch does not have a handbreadth's space, if there is impurity in the house opposite the hatch is pure. If there is impurity opposite the hatch, the house is pure. If the impurity is inside the house and he placed his foot on top of it, he is pure. If the impurity is opposite the hatch and he placed his foot on top of it, Rabbi Meir declares him impure but the Sages say if the impurity preceded his foot he is impure, but if his foot preceded the impurity he is pure. Rabbi Shimon says, two feet, one on top of the other, that preceded the impurity, if the first withdrew his foot and the second foot was still there it is pure because the first foot came before the impurity. ",
|
108 |
+
"If part of the impurity was in the house and part of it was opposite the hatch, the house is impure and opposite the impurity is impure, says Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says, the house is impure but opposite the impurity is pure. Rabbi Yosi says, if the impurity is large enough to split it up and make the house impure and opposite the impurity impure, it is impure, but if not, the house is impure and opposite the impurity is pure.",
|
109 |
+
"Hatches, one on top of the other, that have a handbreadth's space, if there is impurity in the house, opposite the hatches is pure. If there is impurity opposite the hatches, the house is pure. Whether the impurity is in the house or opposite the hatches, if he put something which is susceptible to impurity whether above or below, everything is impure. Something which is not susceptible to impurity, below it is impure but above it is pure. ",
|
110 |
+
"If there is not a handbreadth's space in the hatches, if there is impurity in the house, opposite the hatches is pure. If there is impurity opposite the hatches, the house is pure. If the impurity is in the house and he put something that is susceptible to impurity or something that is not susceptible to impurity, whether above or below, only the lower one is impure. If the impurity is opposite the hatches, and he put something that is susceptible to impurity, whether above or below, everything is impure. [If it was] something that is not susceptible to impurity, whether above or below, only the lower one is impure. ",
|
111 |
+
"A hatch which is in a house and there is a pot placed beneath it so that, if raised, its edges would not touch the hatch, if there is impurity beneath it, inside it, or on top of it, the impurity pierces and goes up, pierces and goes down. If it was a handbreadth above the ground and the impurity was beneath it or in the house, beneath it and the house is impure and its inside and on top of it is pure. [If it was] inside or on top of it, everything is impure. ",
|
112 |
+
"If it [the pot] was placed next to the doorway so that, if raised, it would touch the lintel a handbreadth's space, if there was impurity beneath it, inside it, or on top if it, the impurity pierces and goes up, pierces and goes down. If it was a handbreadth above the ground and the impurity is beneath it or in the house, beneath it and the house is impure and its inside and on top of it is pure. [If it was] inside it or on top of it, everything is impure. [If it was placed so that] if raised it would not touch the lintel a handbreadth's space or [if it was] attached to the lintel, if the impurity was beneath it, only what is beneath it is impure. "
|
113 |
+
],
|
114 |
+
[
|
115 |
+
"If a house was cracked, if there is impurity outside, vessels that are inside are pure. If there is impurity inside, vessels that are outside, Beit Shammai says [they are pure] unless the crack is four handbreadths wide, but Beit Hillel says any size[d crack]. Rabbi Yosi says in the name of the House of Hillel that it must be a handbreadth's space. ",
|
116 |
+
"If a colonnade was cracked, if there is impurity on one side [of the crack], vessels on the other side are pure. If he put his foot or a reed on top of it, he has combined the impurity. If he placed the reed on the ground, he does not spread the impurity, until it is at least a handbreadth above the ground.",
|
117 |
+
"A thick coat and a thick block do not spread impurity until they are a handbreadth above the ground. Folded garments on top of each other do not spread impurity until the top one is a handbreadth above the ground. If there was a person placed there,Beit Shammai says he does not spread the impurity but Beit Hillel says, a person is hollow and therefore the upper part spreads impurity. ",
|
118 |
+
"If he was looking out a window and he overshadowed people who bury dead bodies, Beit Shammai say, he does not spread impurity, but Beit Hillel say he does spread impurity. And they agree that if he was wearing his clothing or if there were two above each other, they spread impurity. ",
|
119 |
+
"If he was lying on the threshold and he overshadowed people who bury dead bodies, Beit Shammai say he does not spread impurity, but Beit Hillel say he does spread impurity. ",
|
120 |
+
"If the impurity was in a house and pure people overshadowed it,Beit Shammai say they are pure, but Beit Hillel say they are impure. ",
|
121 |
+
"A dog who ate the flesh of a dead body, and the dog died and was lying on the threshold, Rabbi Meir says, if his neck has a space that is a handbreadth he spreads the impurity, but if not he does not spread the impurity. Rabbi Yosi says we check the impurity, [if it is found] from the threshold and inside, the house is impure, [if found] from the threshold and out, the house is pure. Rabbi Elazar says if his mouth faces to the inside, the house is pure, but if it faces to the outside, the house is impure, since the impurity leaves by way of his rear. Rabbi Yehuda Ben Betaira says in either case the house is impure. How long does it stay in his innards? Three days from the time [of day it was eaten] to that time [of day three days later]. By birds and fish, long enough for it to fall in the fire and be burned, says Rabbi Shimon. Rabbi Yehuda ben Betaira says by birds and fish it is from the time [of day it was eaten] to that time [of day one day later].",
|
122 |
+
"If a cistern was in a house and a candlestick was inside it and its flower-shaped ornament was sticking out and a basket [which is unable to become impure] was placed over it in a way that if the candlestick would be taken out the basket would stand on the mouth of the cistern, the House of Shammai say the cistern is pure but the candlestick is impure. The House of Hillel say even the candlestick is pure. And they agree that [if the basket was placed in a way that] if the candlestick would be taken out the basket would fall, everything is impure. ",
|
123 |
+
"Vessels that are between the rims of a basket and the rims of a cistern, even until the depths, they are pure. If there was impurity there, the house would be impure. If there was impurity in the house, vessels in the walls of the cistern, if there was in their place a space that is a handbreadth by a handbreadth by a handbreadth height, they are pure, but if not they are impure. If the walls of the cistern were thicker than the house, in either case they are pure. "
|
124 |
+
],
|
125 |
+
[
|
126 |
+
"If a board was placed over the mouth of a new oven and it extends from all sides by a handbreadth's space, if there was impurity underneath it, vessels that are on top of it remain pure. If there was impurity on top of it, vessels beneath it remain pure. If it was an old [oven], they are impure. Rabbi Yochanan ben Nuri declares them pure. If it was placed across the mouth of two ovens and there was impurity between them, they are impure, but Rabbi Yochanan ben Nuri declares them pure. ",
|
127 |
+
"If an oven screen [which is not able to become impure] was placed over an oven which was sealed, if there was impurity beneath it or on top of it, everything is impure. But opposite the airspace of the oven is pure. If the impurity was opposite the airspace of the oven, everything opposite it up to the firmament is impure. ",
|
128 |
+
"If a board was placed over the mouth of an old oven and it extends from both ends a handbreadth but not on all sides, if there is impurity on one side, vessels on the other side are pure. Rabbi Yossi declares [them] impure. A windowsill does not spread impurity. If there was a protrusion, Rabbi Eliezer says it does not spread impurity but Rabbi Yehoshua says we view the windowsill as if it were not there, and the higher protrusion does spread impurity. ",
|
129 |
+
"If the sandal of a cradle made an indentation in a house, if it had a handbreadth's space, everything is impure, but if not they count from it as they would from a dead body.",
|
130 |
+
"The beams of the house and the upper story which do not have plaster on them and they are aligned, if there was impurity underneath one of them, underneath it is impure. [If it was] between the lower and the upper one, between them is impure. If it was on top of the upper one, opposite it up to the firmament is impure. If the upper ones were as if between the lower ones and there was impurity under one of them, underneath all of them is impure. If it was on top of them, opposite it up to the firmament is impure. ",
|
131 |
+
"If a beam was placed from one wall to another wall and there was impurity underneath it, if it had a handbreadth's space, it spreads the impurity underneath all of it. If not, the impurity pierces and goes up, pierces and goes down. How large must its perimeter be for it to have a handbreadth's space? When it is round, its perimeter must be three handbreadths. When it is square, four because the square is larger than the circle by a quarter. ",
|
132 |
+
"A column which was standing in the open air, if it has twenty-four handbreadths in its perimeter, it spreads impurity underneath its sides, if not the impurity pierces and goes up, pierces and goes down. ",
|
133 |
+
"If [a piece the size of] an olive of a corpse was stuck to a threshold, Rabbi Eliezer declares the house impure, but Rabbi Yehoshua declares [it] pure. If it was placed under the threshold, it follows the rule of half and half. If it was stuck to the lintel, the house is impure, Rabbi Yossi declares [it] pure. If it was placed inside the house, one who touches the lintel is impure. One who touches the threshold, Rabbi Eliezer declares [him] impure but Rabbi Yehoshua says from a handbreadth down, he is pure, from a handbreadth up, he is impure. "
|
134 |
+
],
|
135 |
+
[
|
136 |
+
"One who makes a skylight initially, its size [to spread impurity] is the thickness of the drill of the Temple chamber. The remainder of the skylight is two fingers high by a width of one thumb. What is the remainder of the skylight? A window which was closed up but not completely finished. If it was bored away by water or vermin or if salt corroded it, its size is a fistful. If he thought he would use it, its size is a handbreadth's space, if [he wanted it just] for light, its size is that of a large drill. Lattices and gratings combine to make the thickness of a drill according to Beit Shammai, but Beit Hillel say until there is in one place the thickness of a drill. [This size is enough] to spread impurity and to allow for impurity to exit. Rabbi Shimon says to spread impurity, but to allow for impurity to exit requires a handbreadth's space. ",
|
137 |
+
"A window which is used for air, its size is the thickness of a drill. If he built a house outside it, its size is a handbreadth's space. If he put a roof in the middle of the window, the lower part is a handbreadth's space and the upper part is the thickness of a drill. ",
|
138 |
+
"A hole in a door, its size is a fistful says Rabbi Akiva. Rabbi Tarfon says it is a handbreadth's space. If the carpenter left it on the bottom or on top, or if he closed it but did not finish it or if the wind opened it, its size is a fistful. ",
|
139 |
+
"One who makes a place for a rod or for a spike or a candle, its size is even a minute amount, say Beit Shammai, but Beit Hillel say it is a handbreadth's space. [If he wanted it] to satisfy his eyes, to talk to his friend, or to use, it must be a handbreadth's space. ",
|
140 |
+
"The following reduce the size of a handbreadth. [A piece the size of] less than an olive of flesh reduces with a <i>Rova</i> [specific unit of volume] of bones, and a bone less than a barley grain reduces with [a piece the size of] an olive of flesh. [A piece the size of] less than an olive of a corpse or [a piece the size of] less than an olive of a carcass or [a piece the size of] less than a lentil of a vermin, or [a piece the size of] less than an egg of food, grain that is in a window, a spiderweb that has substance, the carcass of a bird which he did not decide [to eat], the carcass of an impure bird which he decided [to eat] but did not make susceptible to impurity or he made it susceptible but did not decide [to eat] it. ",
|
141 |
+
"The following do not reduce: A bone does not reduce with other bones, nor does meat with other meat, nor [a piece the size of] an olive of a corpse or [a piece the size of] an olive of a carcass or [a piece the size of] a lentil of a vermin, nor [a piece the size of] an egg of food, nor grain that is in windows, nor a spiderweb that does not have substance, nor the carcass of a pure bird that he decided [to eat], nor a carcass of an impure bird that he decided [to eat] and made susceptible to impurity, nor the warp or weft that have [impure] spots, nor a brick from a <i>Beit Pras</i> [a field in which a grave has been plowed over], says Rabbi Meir. The Sages say the brick does reduce because its dust is pure. This is the rule, what is pure reduces and what is impure does not reduce. "
|
142 |
+
],
|
143 |
+
[
|
144 |
+
"A protrusion spreads impurity in any size, a balcony and a canopy with a handbreadth's space. What is a protrusion? That which has its face [surface meant for use] down. And a balcony? That which has its face upward. When did they say the protrusion spreads impurity in any size? When the protrusion is three rows of stones above the opening which is twelve handbreadths. More than that, it spreads impurity with a handbreadth's space. Crowns and engravings spread impurity with a handbreadth's space. ",
|
145 |
+
"A protrusion which is on top of a doorway spreads impurity in a handbreadth's space. One on top of a window two fingers high or on top of the thickness of a drill, [spreads impurity in a space that is] any size. Rabbi Yossi says [it spreads impurity in a space that is] its [the window's] thickness.",
|
146 |
+
"A reed which is above an opening, even if it is one hundred cubits high, it spreads impurity in any size, says Rabbi Yehoshua, but Rabbi Yochanan ben Nuri says, it should not be treated more stringently than the protrusion. ",
|
147 |
+
"A protrusion which surrounds the whole house and extends into the opening three fingers, if there is impurity in the house, vessels underneath it are impure. If the impurity were beneath it, Rabbi Eliezer declares the whole house impure, but Rabbi Yehoshua declares [it] pure, and similarly with a courtyard that is surrounded by a colonnade.",
|
148 |
+
"Two protrusions one on top of the other, and they have in them a handbreadth's space and between them a handbreadth's space, if there is impurity beneath them, what is beneath them is impure. Between them, what is between them is impure. On top of them, opposite it up to the firmament is impure. If the upper one extends over the lower one by a handbreadth's space, if the impurity is beneath them or between them, what is beneath them and between them is impure. On top of them, opposite it up to the firmament is impure. If the upper one extends over the lower one by less than a handbreadth, if there is impurity underneath them, what is underneath them and between them is impure. If it was between them or underneath the extended part, Rabbi Eliezer says beneath them and between them is impure but Rabbi Yehoshua says, between them and underneath the extended part is impure but underneath [both of] them is pure. ",
|
149 |
+
"If they had in them a handbreadth's space but between them was less than a handbreadth's space, if there was impurity beneath them, what is beneath them is impure. Between them or on top of them, opposite it up to the firmament is impure.",
|
150 |
+
"If they did not have in them a handbreadth's space, whether there was a handbreadth's space between them or whether there was not a handbreadth's space between them, if there was impurity beneath them, between them or on top of them, the impurity pierces and rises, pierces and goes down. Similarly, two curtains which are a handbreadth's space above the ground. "
|
151 |
+
],
|
152 |
+
[
|
153 |
+
"A thick coat and a thick [wood] block do not spread impurity until they are a handbreadth's space above the ground. Folded garments that are on top of one another, do not spread impurity until the top one is off of the ground by a handbreadth's space. Wooden tablets that are on top of one another do not spread impurity until the top one is above the ground by a handbreadth's space. If they were made of marble, the impurity pierces and goes up, pierces and goes down.",
|
154 |
+
"Wooden tablets that touch one another at their corners and they are a handbreadth's space above the ground, if there is impurity underneath one of them, one who touches the second one is impure for seven days. Vessels underneath the first one are impure but those under the second remain pure. A table does not spread impurity until it has in it a square that is a handbreadth's space. ",
|
155 |
+
"Barrels that were resting on their bases or laying on their sides in the open air and they are touching one another by a handbreadth's space, if there is impurity under one of them, the impurity pierces and goes up, pierces and goes down. When is this the case? When they were pure, but if they were impure or above the ground by a handbreadth's space, then if there was impurity under one of them, the entire area beneath both of them is impure. ",
|
156 |
+
"A house that was partitioned with boards or curtains from the sides or from the beams, if there was impurity in the house, vessels in the partitioned section are pure. If there was impurity in the partitioned section, vessels in the house are impure and vessels in the partitioned section, if [the section] is a handbreadth's space they are impure but if not they are pure.",
|
157 |
+
"If he partitioned it from the ground and there is impurity in the partitioned section, vessels in the house are impure. If there was impurity in the house, vessels in the partitioned section, if there is in their space a handbreadth by a handbreadth by a height of a handbreadth, they are pure, but if not, they are impure because the land of a house is like it down to the depths. ",
|
158 |
+
"A house which is full of straw and there is no handbreadth's space between it and the beams, if there is impurity inside, vessels opposite the exit are impure. If there was impurity outside, vessels inside, if there is in their space a handbreadth by a handbreadth by a height of a handbreadth, they are pure, but if not they are impure. If there was between the straw and the beams a handbreadth's space, in either case they would be impure. ",
|
159 |
+
"A house that was filled with dirt or pebbles, and was nullified, and similarly a pile of grain or a mound of pebbles, even as large as the mound of Akhan, and even if there was impurity next to the vessels, the impurity pierces and goes up, pierces and goes down. ",
|
160 |
+
"The courtyard of a graveyard, one who stands in it is pure until it is four square cubits, says Beit Shammai. But Beit Hillel say, [it only needs to be] four square handbreadths. A beam which was made into a grave cover, whether it is standing or leaning on its side, only what is opposite the opening is impure. If he made its end into a grave cover, [one who touches it] only up to four handbreadths becomes impure, and when it is destined to be trimmed down. But Rabbi Yehuda says all of it is connected [and therefore impurifies]. ",
|
161 |
+
"A barrel which was filled with pure liquid and sealed and made into a grave cover, one who touches it becomes impure for seven days but the jar and the liquid remain pure. An animal that was made into a grave cover, one who touches it becomes impure for seven days. Rabbi Meir says, anything that is alive does not become impure because of [being made into] a cover. ",
|
162 |
+
"One who touches a dead body and then touches vessels or one who overshadows a dead body and then touches vessels, they are impure. If he overshadowed a dead body and then overshadowed the vessels or touched a dead body and then overshadowed the vessels, they are pure. If his hands have in them a handbreadth's space, they are impure. Two houses in which are two [pieces the size of] half an olive [of dead body], if he sticks both his hands into them, if his hands have in them a handbreadth's space, he spreads impurity, but if not, he does not spread impurity. "
|
163 |
+
],
|
164 |
+
[
|
165 |
+
"All movable objects spread impurity when they are as thick as an ox goad. Rabbi Tarfon says, May I strike my children if this is [not] a stricken law which the listener heard but erred, when a farmer passed with an ox goad on his shoulder and one side of his overshadowed a grave and they declared him impure because of vessels which overshadow a dead body. Rabbi Akiva says, I will fix it so the words of the Sages will endure: Any movable object spreads impurity to a person carrying them if it is as thick as an ox goad, and on themselves if it is any thickness and on other people and vessels if it is a handbreadth's space.",
|
166 |
+
"How so? If a spindle was stuck into a wall and [a piece of dead body the size of] half an olive was below it and half an olive above it, even if they are not aligned, it is impure. We see that it spreads impurity to itself in any amount. If a potter was passing with a basket on his shoulder and one side of his overshadowed a grave, vessels on the other side are pure. If there is in the basket a handbreadth's space, they are impure. Mounds of dirt which are close to a city or a road whether new or old are impure, those far, the new are pure and the old are impure. What is considered close? Fifty cubits. What is considered old? Sixty years, says Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says close means there are none closer than it and old means that no one remembers [when] it [was created]. ",
|
167 |
+
"One who found a corpse buried normally in the beginning, he may take it along with the surrounding dirt [to be reburied elsewhere]. If he found two [corpses], he may take them along with the surrounding dirt. [If] he found three, if there is between each of them from four to eight cubits, as much as a bier and its gravediggers, this is [considered] a graveyard [and cannot be desecrated]. [Therefore, he must] check from it and all around [for a distance of] twenty cubits. [If] he found one [corpse] a full twenty cubits away, [he must continue] to check from it and all around twenty cubits, because there is an established likelihood, for if in the beginning he found this [same corpse] he would have been able to take it along with the surrounding dirt.",
|
168 |
+
"One who checks must check a cubit by a cubit and then may leave a cubit until he reaches a rock or virgin soil. One who removes soil from an impure place can eat from his <i>Terumah</i> [A portion of a crop given to a Kohen which becomes holy upon separation, and can only be consumed by Kohanim or their household] but one who clears away a mound cannot eat from his <i>Terumah</i>.",
|
169 |
+
"If he was checking and he reached a brook or a channel or a public road, he may stop. A field in which slain people were slain, he may gather bone by bone and everything is pure. One who removes a grave from his field, he may gather bone by bone and everything is pure. A pit into which miscarried fetuses or slain people were thrown, he may gather bone by bone and everything is pure. Rabbi Shimon says, if it was designated as a grave from the beginning, it has surrounding soil [that is considered impure and must also be collected]."
|
170 |
+
],
|
171 |
+
[
|
172 |
+
"One who plows over a grave, this one makes a <i>Beit Pras</i> [a field in which a grave has been plowed over]. Up until where does he make it? A whole furrow, one hundred cubits long, four <i>Beit Se'ah</i> [a measure of area, equivalent to that area of land large enough to require a <i>Se'ah</i> of seeds to sow it]. Rabbi Yosi says, an area of five. On a downward or upward slope, he places a <i>Rova</i> [specific unit of volume] of vetch on the knee of the plow until the place where three vetches will sprout one next to the other, up until there he makes a <i>Beit Pras</i>. Rabbi Yossi says [this applies] on a downward slope but not an upward slope.",
|
173 |
+
"If he was plowing and he hit a rock or a fence or if he shook the plow blade, until that point he makes the <i>Beit Pras</i>. Rabbi Eliezer says a <i>Beit Pras</i> can make a <i>Beit Pras</i>. Rabbi Yehoshua says there are times when it does make one, times when it does not make one. How so? If he plowed half a furrow and then plowed the other half and so too on the sides, this makes a <i>Beit Pras</i>, but if he plowed a whole furrow and then plowed it from there beyond, it does not make a <i>Beit Pras</i>.",
|
174 |
+
"One who plows over a pit of bones or a pile of bones, a field in which a grave was lost in it, or in which a grave was found [after plowing], one who plows [a field] that is not his, and similarly a non-Jew who plowed, does not make it into a <i>Beit Pras</i> since there is no <i>Beit Pras</i> for Cuthites.",
|
175 |
+
"If the <i>Beit Pras</i> field was above a pure one and rains washed from the <i>Beit Pras</i> to the pure one, even if the soil had been red and turned white or was white and turned red, it is not made into a <i>Beit Pras</i>. ",
|
176 |
+
"A field in which a grave was lost, and they built a house with an upper story on top of it, if the doorway of the upper story was aligned with the doorway of the house, the upper story is pure, but if not the upper story is impure. Dirt of the <i>Beit Pras</i> and dirt of land outside the land of Israel which came in a vegetable combine [to become impure if their combined size is as large as] the seal of leather sacks says Rabbi Eliezer. But the Sages say [they do not become impure] until there is [the size of] the seal of leather sacks in one place. Rabbi Yehuda says, it once happened that letters came from overseas to the sons of the High Priests with a <i>Se'ah</i> or two <i>Se'ah</i> of seals but they [the Sages] were not concerned about their impurity. "
|
177 |
+
],
|
178 |
+
[
|
179 |
+
"How can one harvest grapes in the <i>Beit Pras</i> [a field in which a grave has been plowed over]? We sprinkle on the person and the vessels and repeat and they can harvest the grapes and take them out of the <i>Beit Pras</i>, and others receive from them and carry to the winepress. If these [people] touched those, they are impure according to the words of the House of Hillel. The House of Shammai say, he holds the sickle with palm tree bark [which cannot become impure] or harvests the grapes with a rock and places them in a basket and take them to the winepress. Rabbi Yossi says, when is this the case? In a vineyard that became the <i>Beit Pras</i>, but if he planted in the <i>Beit Pras</i>, they should be sold in the market. ",
|
180 |
+
"There are three types of <i>Beit Pras</i>, one who plows over a grave, it may be planted with any tree but cannot be sown with any seeds except for seeds which will be cut. If he uprooted it, he must heap the threshing into it and sift it with two sieves, says Rabbi Meir. The Sages say, grain requires two sieves but legumes require three sieves. And he must burn the straw and the pea-stalks and it makes one impure by touching and by carrying but not by overshadowing. ",
|
181 |
+
"A field in which a grave was lost, it may be sown with any seeds but cannot be planted with any tree, and trees are not maintained within it except for a shade-tree which does not bare fruits, and it makes one impure by touching and by carrying and by overshadowing.",
|
182 |
+
"A wailing field may not be planted and may not be sown, but its soil is pure and they can make ovens for holy items out of it. And Beit Shammai agree with Beit Hillel that it should be checked for [someone who passed through it and needs to bring] the Paschal offering but it does not need to be checked for [someone who passed through it and wants to eat] <i>Terumah</i> [a portion of a crop given to a Kohen which becomes holy upon separation, and can only be consumed by Kohanim or their household]. For a <i>Nazir</i> [person who has sworn to abstain from all alcohol-related items, haircuts, and impurity], Beit Shammai say they must check but Beit Hillel say they do not need to check. How does one check? He brings soil that can be moved and puts it through a sieve with narrow perforations and crushes it, if he finds a bone the size of a barley grain it is impure. ",
|
183 |
+
"How does one make the <i>Beit Pras</i> pure? They take from it three handbreadths [of soil] or they add three handbreadths. If he took three handbreadths from one half of it and placed on it, on the other half of it, three handbreadths, it is pure. Rabbi Shimon says even if he took one and a half handbreadths from it and added one and a half handbreadths on it from elsewhere, it is pure. If one paved over the <i>Beit Pras</i> with stones that cannot be moved, it is pure. Rabbi Shimon says even if one tills the <i>Beit Pras</i>, it becomes pure. ",
|
184 |
+
"One who walks through the <i>Beit Pras</i> on stones that he cannot move, or on a person or animal who have strength that is good, he is pure. On stones that he can move, or on a person or animal who have strength that is bad, he is impure. One who walks through the land of the [non-Jewish] nations on mountains or rocks, he is impure. By the sea or on a bluff, he is pure. What is the bluff? Any place where the sea rises during its storm.",
|
185 |
+
"One who buys a field in Syria next to the Land of Israel, if he can enter it in purity, it is pure and it is obligated in tithes and in [the laws of] the Sabbatical year. If he cannot enter it in purity, it is impure and it is obligated in tithes and in [the laws of] the Sabbatical year. The dwelling places of non-Jews are impure. How long must they live there to [make the place] require checking? Forty days, even if a woman is not with him. If there was a slave or a woman watching it, it does not need checking.",
|
186 |
+
"What do they need to check? Deep drains and standing water. Beit Shammai say even garbage dumps and loose soil, but Beit Hillel say any place where a pig or a weasel can walk does not require checking. ",
|
187 |
+
"The porches do not have [the laws] of the dwelling place of a non-Jew. Rabban Shimon ben Gamliel says, a city of non-Jews which was destroyed does not have [the laws] of the dwelling place of a non-Jew. East Caesarea and West Caesarea are graveyards. East Akko was in doubt but the Sages purified it. Rebbi and his court voted on Keini and purified it.",
|
188 |
+
"Ten places do not have [the laws] of the dwelling place of a non-Jew: Arab tents, huts, lean-tos, sheds, summer houses, a gate house, open space in a courtyard, a bath-house, a place of arrows and barracks. "
|
189 |
+
]
|
190 |
+
],
|
191 |
+
"sectionNames": [
|
192 |
+
"Chapter",
|
193 |
+
"Mishnah"
|
194 |
+
]
|
195 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oholot/English/merged.json
ADDED
@@ -0,0 +1,193 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"title": "Mishnah Oholot",
|
3 |
+
"language": "en",
|
4 |
+
"versionTitle": "merged",
|
5 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Oholot",
|
6 |
+
"text": [
|
7 |
+
[
|
8 |
+
"Two are defiled through a corpse, one being defiled with seven days' defilement and one being defiled with a defilement lasting until the evening. Three are defiled through a corpse, two being defiled with seven days’ defilement and one with a defilement lasting until the evening. Four are defiled through a corpse, three being defiled with seven days’ defilement and one with a defilement lasting until the evening. What [is the case of] two? A person who touches a corpse is defiled with seven days’ defilement and a person who touches him is defiled with a defilement lasting until the evening.",
|
9 |
+
"What [is the case of] three? Vessels touching a corpse and [other] vessels [touching these] vessels are defiled with seven days’ defilement. The third: whether a person or vessels, is defiled with a defilement lasting until the evening.",
|
10 |
+
"What is the case of four? Vessels touching a corpse, a person [touching these] vessels, and [other] vessels [touching this] person, are defiled with seven days' defilement. The fourth, whether a person or vessels, is defiled with a defilement [lasting until the] evening. Rabbi Akiva said: I have a fifth, [if] a peg was fixed in a tent, the tent, the peg, a person touching the peg and vessels [touching] the person are defiled with seven days' defilement. The fifth, whether a person or vessels, is defiled with a defilement [lasting until the] evening. They said to him: the tent does not count.",
|
11 |
+
"[Both] persons and vessels can be defiled through a corpse. A greater stringency applies to persons than to vessels and to vessels than to persons. For with vessels [there can be] three [series of defilements], whereas with persons [there can be only] two. A greater stringency applies to persons, for whenever they are in the middle of a [series] there can be four [in the series], whereas when they are not in the middle of a [series] there can be [only] three.",
|
12 |
+
"Persons and garments can be defiled by a zav. A greater stringency applies to persons than to garments and a greater stringency applies to garments than to persons. For a person who touches a zav can defile garments, whereas garments that touch a zav cannot defile [other] garments. A greater stringency applies to garments, for garments which form the support of a zav can defile persons, whereas a person who forms the support of a zav cannot defile [other] persons.",
|
13 |
+
"A person does not defile [as a corpse] until he dies. Even he is cut up or even if he is about to die, he [still] makes levirate marriage obligatory and exempts from levirate marriage, he feeds [his mother] terumah and disqualifies [his mother] from eating terumah. Similarly in the case of cattle or wild animals, they do not defile until they die. If their heads have been cut off, even though they are moving convulsively, they are unclean, like a lizard's tail, which moves convulsively.",
|
14 |
+
"Whole limbs [of the body] have no [restriction as to] size: even less than an olive-sized portion of a corpse or less than an olive-sized portion of nevelah (carrion), or less than a lentil-sized portion of a sheretz can defile, [each in the manner of] their respective defilements.",
|
15 |
+
"There are two hundred and forty-eight limbs in a human body: Thirty in the foot, six for every toe, Ten in the ankle, Two in the shin, Five in the knee, One in the thigh, Three in the hip, Eleven ribs, Thirty in the hand, [that is] six to every finger, Two in the fore-arm, Two in the elbow, One in the upper arm and Four in the shoulder, [For a total of] one hundred and one on the one side [of the body] and one hundred and one on the other. Eighteen vertebrae in the spine, Nine in the head, Eight in the neck, Six in the key of the heart, And five around the genitals. Each one [of these] can defile by contact, carriage or overshadowing. When is this so? When they have upon them the appropriate amount of flesh, But if they do not have the appropriate amount flesh upon them, they can defile by contact and carriage but cannot defile by overshadowing."
|
16 |
+
],
|
17 |
+
[
|
18 |
+
"These things defile by overshadowing: a corpse, an olive-sized [portion of flesh] of a corpse, an olive-sized [portion] of nezel, a ladleful of corpse-mold, the spine or the skull, [a] full limb of a corpse, or [a full] limb [severed] from a living person with the appropriate amount of flesh, a quarter [of a kav] of bones from the structural majority or numerical majority, and the structural majority or numerical majority [of the bones] of a corpse even though they do not amount to a quarter [of a kab]; [all these] are unclean. How many [bones] form the numerical majority? One hundred and twenty-five.",
|
19 |
+
"[The following likewise defile:]A quarter [of a log] of blood, A quarter [of a log] of mixed blood from one corpse. Rabbi Akiva says: [even] from two corpses. [With regard to] the blood of a child that has completely flowed forth: Rabbi Akiva says: [it defiles] in even the smallest quantity, But the sages say: [there must be] a quarter [of a log]. [With regard to] an olive-sized [portion] of [corpse] worms whether alive or dead: Rabbi Eliezer declares [it] unclean, like the flesh, But the sages declare [it] clean. [With regard to] the ashes of burnt persons: Rabbi Eliezer says: the [minimum] quantity [for defilement is] a quarter [of a kav]. But the sages declare [them to be] clean. A ladleful and [a little] more of grave-dust is unclean. Rabbi Shimon declares [it to be] clean. A ladleful of corpse-mold mixed with water is not [regarded as] joined [into one mass] for [the purposes of] defilement.",
|
20 |
+
"The following defile by contact and carriage but not by overshadowing: A bone of barleycorn size, Earth from a foreign country, A bet peras, A limb of a corpse, or a limb [severed] from a living person which has no longer its appropriate flesh, A spine or a skull which is deficient. How much is [considered] a deficiency in the spine? Bet Shammai say: two vertebrae, But Bet Hillel say: even one vertebra. And in the skull? Bet Shammai say: [the size of a] hole [made] by a drill, But Bet Hillel say: as much as would be taken from a living person and he would die. Of what drill did they speak? Of the small one [used] by physicians, the words of Rabbi Meir. But the sages say: of the large one in the Temple-chamber.",
|
21 |
+
"The covering stone and the buttressing stone [of a grave] defile by contact and overshadowing but not by carriage. Rabbi Eliezer says: they do defile by carriage. Rabbi Joshua says: if there is grave dust beneath them, they defile by carriage, but if not they do not defile by carriage. What is the buttressing stone? That upon which the covering stone is supported. But the stone that serves as buttress to the buttressing stone is clean.",
|
22 |
+
"These are clean if they are deficient:An olive-sized [portion] of a corpse; An olive-sized [portion] of nezel, A ladleful of corpse-mold, A quarter [of a log] of blood, A bone of the size of a barley-corn, And a limb [severed] from a living person, the bone of which [limb] is deficient.",
|
23 |
+
"A backbone or a skull [made up from the bones] of two corpses, A quarter [of a log] of blood from two corpses, A quarter [of a kav] of bones from two corpses, A limb of a corpse from two corpses, And a limb [severed] from a living person, [such a limb being made up] from two persons, Rabbi Akiva declares [the all] unclean But the sages declare them clean.",
|
24 |
+
"A bone the size of a barley-corn that is divided into two: Rabbi Akiva declares it unclean But Rabbi Yohanan ben Nuri declares it clean. Rabbi Yohanan ben Nuri says: they did not say 'bones’ the size of a barley-corn, but ‘bone’ the size of a barley-corn. A quarter [of a kav] of bones crushed fine, and there is not a single [bone] the size of a barley-corn: Rabbi Shimon declares it clean But the sages unclean. A limb [severed] from a living person which has been divided into two is clean. Rabbi Yose declares [it] unclean; But he agrees that if it is taken from a living person by halves it is clean."
|
25 |
+
],
|
26 |
+
[
|
27 |
+
"All objects that defile by overshadowing which were divided and then brought into a house: Rabbi Dosa ben Harkinas declares clean. But the sages declare [it] unclean. What is the case? One who touches two pieces of nevelah, each the size of half an olive, or carries them, Or, in the case of a corpse, if he touches a piece the size of half an olive and overshadows [another piece] the size of half an olive, Or if he touches [a piece] the size of half an olive and [another piece] the size of half an olive overshadows him, Or if he overshadows two [pieces, each] the size of half an olive, Or if he overshadows [a piece] the size of half an olive and [another piece] the size of half an olive overshadows him: Rabbi Dosa ben Harkinas declares him clean, And the sages declare him unclean. But if he touches [a piece] the size of half an olive and another object overshadows him and [another piece] the size of half an olive, Or if he overshadows [a piece] the size of half an olive and another object overshadows him and [another piece] the size of half an olive, he is clean. Rabbi Meir says: Even here Rabbi Dosa ben Harkinas declares him clean and the sages declare him unclean. Every [case] is unclean except [a case of] contact [combined] with carriage or of carriage [combined] with overshadowing. This is the general principle: every object [whose defilement] proceeds from one cause is unclean, from two causes is clean.",
|
28 |
+
"If a ladleful of corpse-mold was scattered about in a house, the house is unclean But Rabbi Shimon declares it clean. If a quarter [of a log] of blood was absorbed in [the ground] of a house, the house is clean. If it was absorbed by a garment: if the garment is washed and a quarter [of a log] of blood emerges from it, it is unclean, if not, it is clean, since anything absorbed that cannot emerge is clean.",
|
29 |
+
"[Blood] which was poured out in the air: If the place [where it fell] was an incline and [a person or vessel] overshadowed part of it, he [remains] clean. If it was a cavity, or if the blood congealed, he [becomes] unclean. If it was poured out on a threshold: If it inclined either inwards or outwards and the house overshadowed it [that which is in the house] is clean. If there was a cavity, or if it congealed, [that which is in the house becomes] unclean. Every part of a corpse is unclean except the teeth, hair and nails; But when they are joined [to the corpse], they are all unclean.",
|
30 |
+
"How so? If the corpse was outside and its hair inside, the house is unclean. [With regard to] a bone which had upon it an olive-sized portion of flesh, if one brought part of it within so that the house was overshadowing it, [the house] is unclean. [With regard to] two bones which had upon them two pieces of flesh, [each] the size of half an olive, if one brought part of them within so that the house was overshadowing them, [the house] is unclean. But if [the pieces of flesh] were set into [the bone] by a person, the house is clean since connections created by human agency are not [regarded as] connections.",
|
31 |
+
"What is ‘mixed blood? The blood of a corpse of which an eighth [of a log] came out during his lifetime and an eighth after death, the words of Rabbi Akiva. Rabbi Ishmael says: a quarter [of a log] during his lifetime and a quarter after death. [If] a quarter [of a log] is taken from both of these: Rabbi Elazar bar Judah says: both of these are as water. What then is ‘mixed blood’? It is that of a crucified person whose blood is streaming forth and under whom is found a quarter [of a log] of blood it is unclean. However a corpse whose blood drips forth and under whom is found a quarter [of a log] of blood, [the blood] is clean. Rabbi Judah says: not so, but that which streams forth is clean and that which drips forth is unclean.",
|
32 |
+
"For an olive-sized portion of a corpse, an opening [in the room in which it is found] of one handbreadth [square], and for a [whole] corpse, an opening of four handbreadths [square, is enough] to prevent the uncleanness from [spreading to the other] openings; But for allowing the uncleanness to go out, an opening of one handbreadth [square is enough]. [A portion] greater than the size of an olive is as a [whole] corpse. Rabbi Yose says: [only] the spine and the skull are as a [whole] corpse.",
|
33 |
+
"[An object] one handbreadth square and one handbreadth high conveys uncleanness and blocks uncleanness. How does it [block uncleanness]? In the case of a covered drain beneath a house, if it has a space a handbreadth wide and its outlet was a handbreadth wide, and there is uncleanness inside it, the house remains clean; And when there is uncleanness in the house, that which is within [the drain] remains clean, for the manner of the uncleanness is to go out and not to go in. If it had a space one handbreadth wide but its outlet was not one handbreadth wide, when there is uncleanness in it, the house becomes unclean; But when there is uncleanness in the house, that which is within it remains clean, for the manner of the uncleanness is to go out and not to go in. If it did not have a space one handbreadth wide and its outlet was not one handbreadth wide, when there is uncleanness within it, the house becomes unclean; And when there is uncleanness in the house, it [also] becomes unclean. It makes no difference if the cavity was carved out by water or by a sheretz or if it had been eaten out by salt. And similarly [if it is in] a row of stones or a pile of beams. Rabbi Judah says: any \"tent\" not made by a person is not considered a tent’. But he agrees that crevices and crags [can be considered as ‘tents’]."
|
34 |
+
],
|
35 |
+
[
|
36 |
+
"A cupboard standing in the open air: If there is uncleanness within it, vessels in the [niches in the] thickness [of its walls] remain clean. If there is uncleanness in [the niches in] its thickness, vessels inside [the cupboard] remain clean. Rabbi Yose says: half and half. When it is standing inside a house: If there is uncleanness inside [the cupboard], the house is unclean; If there is uncleanness in the house that which is within [the cupboard] remains clean, for the manner of uncleanness is to go out and not to go in. Vessels which are between [the cupboard] and the ground, or between it and the wall, or between it and the roof-beams: If there is a space of one cubic handbreadth there, they become unclean. If not they remain clean. If there is uncleanness there, the house becomes unclean.",
|
37 |
+
"[With regard to] a drawer of the cupboard, which is one cubic handbreadth, but whose outlet is not a square handbreadth, if there is uncleanness inside it, the house becomes unclean; But if there is uncleanness in the house, that which is within [the drawer] remains clean, for the manner of uncleanness is to go out and not to go in. Rabbi Yose declares [the house] clean, since he can remove [the uncleanness] by halves or burn it where it stands.",
|
38 |
+
"[In the case where] the cupboard is standing in the doorway and is opened outward, if there is uncleanness inside it, the house remains clean. If there is uncleanness in the house, that which is within [the cupboard] becomes unclean, for the manner of uncleanness is to go out and not to go in. If its wheeled base protruded three fingerbreadths behind it and there was uncleanness inside it under the roof-beams, the house remains clean. When does this ruling apply? When there is a space of one cubic handbreadth, when it is not easily detachable, and when the cupboard is of the stipulated size."
|
39 |
+
],
|
40 |
+
[
|
41 |
+
"[With regard to] an oven which stood in a house, with its outlet curved to the outside [of the house], and those burying a corpse overshadowed it: Bet Shammai says: all becomes unclean. Bet Hillel says: the oven becomes unclean, but the house remains clean. Rabbi Akiva says: even the oven remains clean.",
|
42 |
+
"[With regard to] a hatch between the house and the upper story, if there was a pot placed over it and it was perforated [by a hole of sufficient size] to admit liquid: Bet Shammai says: all becomes unclean. Bet Hillel says: the pot becomes unclean but the upper story remains clean. Rabbi Akiva says: all remains clean.",
|
43 |
+
"If [the pot] was whole:Bet Hillel says: it protects all [from uncleanness].A vessel of earthenware can protect everything [in it from contracting impurity], according to Beth Hillel. Bet Shammai says: it protects only food, drink and earthenware vessels.But Beth Shammai says: “It protects only food and liquids and [other] vessels of earthenware.” Bet Hillel changed their opinion and taught as Bet Shammai.Beth Hillel said to them: “Why?” Beth Shammai said to them: “Because it is [itself] impure with respect to an ignoramus, and no impure vessel can screen [against impurity].” Beth Hillel said to them: “And did you not pronounce pure the food and liquids inside it?” Beth Shammai said to them: “When we pronounced pure the food and liquids inside it, we pronounced them pure for him [the ignoramus] only, but when you pronounced the vessel pure you pronounced it pure for yourself and for him.” Then Beth Hillel changed their mind and taught according to the opinion of Beth Shammai.",
|
44 |
+
"[With regard to] a flagon that is full of pure liquid, the flagon is defiled with seven days' impurity but the liquid remains clean. But if one poured it out into another vessel, it becomes unclean. If a woman was kneading [in the upper story] at a trough, the woman and the trough become unclean with seven days impurity, but the dough remains clean But if one turned it out into another vessel, it becomes unclean. Bet Hillel changed their opinion and taught as Bet Shammai.",
|
45 |
+
"If [lying over the hatch] there were vessels made of dung, vessels of stone, or vessels of [unbaked] earth, everything [in the upper story] remains clean. If it was a vessel known to be clean for holy things or for [the water of] purification, everything remains clean, since everyone is trusted with [regard to matters of] purification. For clean vessels and earthenware vessels that are [known to be] clean protect with the walls of ‘tents'.",
|
46 |
+
"How so? If there was a cistern or a cellar in a house and a large basket was placed over it, [the contents of the cistern or cellar] remain clean. But if it was a well [with its upper edge] level [with the ground] or a deficient beehive upon which the basket was placed, [the contents] become unclean. If it was a smooth board or netting without rims, [the contents] remain clean. For vessels cannot protect along with walls of an ohel unless they themselves have walls. How much must the wall be? A handbreadth. If there was half a handbreadth on one side and half a handbreadth on the other, it is not [considered] a wall, as there must be a whole handbreadth on one object.",
|
47 |
+
"Just as they protect inside so they protect outside. How so? In the case of a large basket supported on pegs on the outside [of an ohel], If there was uncleanness beneath it, vessels in the basket remain clean. But if it was [next to] the wall of a courtyard or of a garden, it does not protect. [In the case of] a beam placed across from one wall to an other, with a pot hanging from it, if there was uncleanness beneath it, Rabbi Akiva declares the vessels inside it to be clean, But the sages declare them unclean."
|
48 |
+
],
|
49 |
+
[
|
50 |
+
"Both persons and vessels can form ‘tents’ to bring uncleanness, but not to [protect objects so that they] remain clean. How so? There are four people carrying a chest: If there is uncleanness beneath it, vessels upon it become unclean. If there is uncleanness upon it, vessels beneath it become unclean. Rabbi Eliezer declares them clean. [If the chest] is placed upon four vessels, even if they are vessels made of dung, vessels of stone, or vessels of [unbaked] earth, If there is uncleanness beneath [the chest], vessels upon it become unclean. If there is uncleanness beneath it, vessels upon it become unclean. [If the chest] is placed on four stones or on any living creature, If there is uncleanness beneath it, vessels upon it remain clean. If there is uncleanness upon it vessels beneath it remain clean.",
|
51 |
+
"If corpse-bearers were passing along a portico and one of them shut a door and locked it with a key, If the door can remain in its position on its own,[the contents of the house] remain clean, But if not, they become unclean. Similarly [in the case of] a barrel of dried figs or a basket of straw placed in a window, If the dried figs or the straw can remain in their position on their own, [the contents of the room] remain clean, But if not they become unclean. [In the case of] a house partitioned off by wine-jars, which had been plastered with clay, If the clay can remain in its position on its own, [the space partitioned off] remains clean, But if not, it becomes unclean.",
|
52 |
+
"A wall serving a house is treated as if it was separate halves. How so? A wall serving an open space, that has uncleanness within it: If it is in the inward half, the house is unclean, But what is above [the wall] remains clean. If it is in the outward half, the house remains clean, But what is above [the wall] becomes unclean. If it is exactly in the middle, the house becomes unclean, And as for what is above, Rabbi Meir declares it unclean, But the sages declare it clean. Rabbi Judah says: the whole of the wall belongs to the house.",
|
53 |
+
"[In the case of] a wall between two houses and there is uncleanness within it, The house nearer to the uncleanness is unclean, And the house nearer to the clean part is clean. If [the uncleanness] is in the middle, both are unclean. If there is uncleanness in one of the [houses] and there are vessels in [the thickness of] the wall: Those in the half nearer the uncleanness are unclean, Those in the half nearer the clean [house] are clean, And those in the middle are unclean. [With regard to the] plaster-work between the house and the upper story, and there is uncleanness in it: If it is in the lower half, the house [below] is unclean and the upper story is clean If it is in the upper half, the upper story is unclean and the house is clean: If it is in the middle, both are unclean. If there is uncleanness in either [the house or the upper story] and there are vessels inside the plaster-work, Those in the half nearer the uncleanness are unclean, And those in the half nearer the clean [space] are clean. If they are in the middle, they are unclean. Rabbi Judah says: all the plaster-work is considered as part of the upper story.",
|
54 |
+
"[In the case of] uncleanness among the roof-beams, [with a covering] beneath it thin as thin as garlic-skin, If there is a space within of a cubic handbreadth, everything becomes unclean. If there is not a space of a cubic handbreadth, the uncleanness is considered plugged up. If the uncleanness was visible within the house, in either case the house becomes unclean.",
|
55 |
+
"A house serving a wall is subject to the principle of garlic-skin. How so? [In the case of] a wall between two tomb-niches or two caverns, If there is uncleanness in them and vessels in the walls, and there is a covering thin as garlic-skin over them, they remain clean. If the uncleanness is in the wall and the vessels are in them, and there is a covering thin as garlic-skin over the uncleanness, they remain clean. If there is uncleanness beneath a pillar, the uncleanness cleaves upwards and downwards.",
|
56 |
+
"Vessels beneath the flowerlike top [of a pillar] remain clean. Rabbi Yohanan ben Nuri declares them unclean. [In the case of] the uncleanness and the vessels being [together] beneath the flowerlike top [of a pillar]: If there is a space of one cubic handbreadth there, [the vessels] become unclean; If not, they remain clean. [In the case of] two wall-cupboards, one beside the other, or one above the other, if one of them was opened, both it and the house become unclean, but its companion remains clean. The wall-cupboard is considered as if it is plugged up, and it is subject to the principle of halves for conveying uncleanness into the house."
|
57 |
+
],
|
58 |
+
[
|
59 |
+
"If there is uncleanness in a wall, in a space of one cubic handbreadth, all upper stories above it, even if there are ten of them, are unclean. If there was a single upper story [built] over two houses, that one becomes unclean but all upper stories above it remain clean. [In a] beach- wall, uncleanness cleaves upwards and downward. [With regard to] a solid tomb monument, a person who touches it from the side remains clean, since [its] uncleanness cleaves upwards and downwards. But if there was a [free] space of a cubic handbreadth in the place where the uncleanness was, a person touching it anywhere becomes unclean, because it is like a closed grave. If he supported sukkot on [the monument] they become unclean. Rabbi Judah declares them clean.",
|
60 |
+
"All sloping [parts] of ‘tents’ are reckoned like ‘tents.' A ‘tent’ [whose sides] sloped downwards and finished off one fingerbreadth [from the ground]: If there is uncleanness in the ‘tent’, vessels beneath the slope become unclean. If there is uncleanness beneath the slope, vessels in the ‘tent’ become unclean. If there is uncleanness within, a person who touches [the tent] from the inside acquires a seven [days’] defilement, but from the outside, a defilement [lasting till] evening. If there had been uncleanness outside, a person who touches the ‘tent’ from the outside acquires a seven [days’] defilement, but from the inside, a defilement [lasting till] evening. If there was [a portion of uncleanness] the size of half an olive [touching it] from inside and half an olive from the outside, a person who touches [the ‘tent’] either from within or without acquires a defilement [lasting till] evening. If a part [of the ‘tent’ side] trailed along the ground, when there is uncleanness beneath or above [this part], the uncleanness cleaves upwards and downwards. [In the case of] a ‘tent’ erected in an upper story, with a portion [of its side] trailing over the hatch between the house and the upper story: Rabbi Yose says it does protect. Rabbi Shimon says: it does not protect unless it put up in the usual manner of erecting tents.",
|
61 |
+
"If a corpse is in a house in which there are many doors, they all become unclean. If one of them was opened, that one becomes unclean but all the rest remain clean. If he intended to carry out the corpse through one of them or through a window of four hand breadths square, he protects all the other doors. Bet Shammai says: the intention must have been formed before the person died. Bet Hillel say: even after he died. If [a door] was blocked up and it was decided to open it: Bet Shammai says: [it is effective] as soon he opens a [a space] four handbreadths square. Bet Hillel says: as soon as [the process] has begun. They agree, however, that when making an opening for the first time, four handbreadths must be opened up.",
|
62 |
+
"If a woman was having great difficulty giving birth and they carried her out from one house to another, the first house is doubtfully unclean and the second is certainly unclean. Rabbi Judah said: When is this so? When she is carried out [supported] by the armpits, but if she was able to walk, the first house remains clean, for after the \"tomb\" has been opened there is no possibility of walking, For stillborn children are not [deemed to have] opened the \"tomb\" until they present a head rounded like a spindle-knob.",
|
63 |
+
"If [at the birth of twins] the first came out dead and the second came out alive, the [live one] is clean. If the first was alive and the second dead, the [live child] is unclean. Rabbi Meir says: if they were in one sac, [the live child] is unclean, but if there were two sacs, it remains clean.",
|
64 |
+
"If a woman is having trouble giving birth, they cut up the child in her womb and brings it forth limb by limb, because her life comes before the life of [the child]. But if the greater part has come out, one may not touch it, for one may not set aside one person's life for that of another."
|
65 |
+
],
|
66 |
+
[
|
67 |
+
"Some things bring forth uncleanness and [also] a protect [against it]; [Some things] bring forth uncleanness but do not protect against it; [Some things] protect but do not bring forth; [Some things] do not bring forth nor do they protect. The following bring forth and protect against [impurity]: A chest, a box, a cupboard, a beehive of straw, a beehive of reeds, or the water-tank of an Alexandrian ship, such of which [objects] have [flat] bottoms and can contain [at least] forty seahs liquid measure or two kors dry measure. [Also] a curtain, a leather apron, a leather bedspread, a sheet, a matting underlay or a mat when made into tents. A herd of cattle, unclean or clean, packs of wild animals or birds, a resting bird, a [shady] place that [a woman] makes for her son among the ears of corn; The iris, the ivy, squirting cucumber, Greek gourds and clean foodstuffs. Rabbi Yohanan ben Nuri did not agree with regard to clean foodstuffs except in the case of a cake of dried figs.",
|
68 |
+
"Projections from a wall, balconies, dovecotes, crevices and crags, grottoes, [overhanging] pinnacles, interlaced boughs and protruding stones as long as they are cable of sustaining thin plasterwork, the words of Rabbi Meir. But the sages say a medium plasterwork. What are interlaced boughs? A tree which casts shade over the ground. Protruding stones? [Stones] that project from a wall.",
|
69 |
+
"The following bring [impurity] but do not protect against it: A chest, a box, a cupboard, a beehive of straw, a beehive of reeds, or the water tank of an Alexandrian ship, such of which [objects] have [flat] bottoms but cannot contain forty se'ahs of liquid measure or two kors dry measure. A curtain, a leather apron, a leather undercover, a sheet, a matting underlay or a mat when not made into tents. Cattle or wild animals when they are dead, and foodstuffs that are [liable to become] unclean. In addition to these, a human-powered mill.",
|
70 |
+
"The following protect [against impurity] but do not bring it: A loom [with the woof] spread out, the ropes of a bed, waste baskets, and window-lattices.",
|
71 |
+
"The following neither bring [impurity] nor protect against it:Seeds, plants [still] attached to the ground, except for the plants mentioned above, A lump of hail, snow, frost, ice and salt. [Anything] that hops from one place to another, or leaps from one place to another, a flying bird. A loosely-flapping garment, or a ship floating [freely] on the water. If the ship were tied with something that can keep it steady, or a stone were [placed so as] to hold down the garment, it can bring uncleanness. Rabbi Yose says: a house on a ship cannot bring uncleanness.",
|
72 |
+
"Two [earthenware] jars in which there are two pieces of corpse the size of half an olive, sealed with tightly fitting lids, lying in a house, they remain clean, but the house becomes unclean. If one of them was opened, that [jar] and the house become unclean, but the other remains clean. A similarly with to two rooms that open into a house."
|
73 |
+
],
|
74 |
+
[
|
75 |
+
"A beehive [lying] in the doorway with its mouth [pointing] outside:If an olive-sized [portion] of a corpse were placed below the [part of the hive] which is outside [the house], Everything directly below or above that olive-sized [portion] becomes unclean; But everything that is not directly [below or above] that olive-sized [portion], or that which is within [the hive] or within the house, remains clean. [If the uncleanness is] within the house, nothing becomes unclean except that which is within the house. [If the uncleanness is] within [the hive] everything becomes unclean.",
|
76 |
+
"[In the case of the hive] being one handbreadth high off the ground, If there is uncleanness below it or in the house or above it, everything becomes unclean except that which is within [the hive]. [If the uncleanness is] within the hive everything becomes unclean.",
|
77 |
+
"When do these rules apply? When the hive is a vessel and it is loosely placed in the door. If it is defective, although [it may be] stopped up with straw or it is stuck to the side of the door What is \"stuck? Anything which has no opening of one handbreadth : Then, if an olive-sized [portion] of a corpse is placed below it, [everything] directly [below the portion] to the depths becomes unclean; [If placed] above [the hive everything] directly above to the sky becomes unclean. [If the uncleanness is] in the house, nothing becomes unclean except the house. [If the uncleanness is] within [the hive] nothing becomes unclean except that which is within [the hive].",
|
78 |
+
"[In the case of such a hive] being [placed] one handbreadth high off the ground:If there is uncleanness below it or in the house, [the space] below it and the house become unclean, but [the space] above and within remains clean. [If the uncleanness is] in the hive, nothing is unclean except what is within; If above [the hive] what is directly above up to the sky becomes unclean.",
|
79 |
+
"When do these rules apply? When the mouth [of the hive is pointing] outwards If the mouth is [pointing] inwards [towards the house]: If an olive-sized portion of the corpse is placed below or above [that part of the hive which is] outside, everything directly below or above that olive-sized portion becomes unclean, and everything not directly [below or above it] and whatever is within [the hive] and the house, remains clean. [If the uncleanness is] within the hive or the house, everything becomes unclean.",
|
80 |
+
"[In the case of the hive] being one handbreadth high off the ground, If there is uncleanness below it or in the house or above it, everything becomes unclean .",
|
81 |
+
"When do these rules apply? When the hive is a vessel and it is loosely placed in the door. If it is defective, although [it may be] stopped up with straw or it is stuck to the side of the door What is \"stuck? Anything which has no opening of one handbreadth : Then, if an olive-sized [portion] of a corpse is placed below it, [everything] directly [below the portion] to the depths becomes unclean; [If placed] above [the hive everything] directly above to the sky becomes unclean. [If the uncleanness is] in the house or in the hive, whatever is in the house or hive becomes unclean.",
|
82 |
+
"[In the case of such a hive] being [placed] one handbreadth high off the ground:If there is uncleanness below it, in the house or inside the hive everything is impure except for above it. If above [the hive] what is directly above up to the sky becomes unclean.",
|
83 |
+
"[In the case when the hive] was entirely within the house and there is not a space of a handbreadth between it and the roof beams, if there is uncleanness within [the hive], the house becomes unclean. But if there is uncleanness in the house, what is within [the hive] remains clean, for the manner of the uncleanness is to go out and not to go in. [Whether [the hive] is standing upright, or lying on its side, whether there is one [hive] or two.",
|
84 |
+
"If it was standing upright in the doorway and there was not a space of one handbreadth between it and the lintel: If there is uncleanness within it, the house remains clean. But if there is uncleanness in the house, what is within [the hive] becomes unclean, for the manner of the uncleanness is to go out and not to go in.",
|
85 |
+
"If it was lying on its side in the open air: If an olive-sized [portion] of a corpse was placed below it or above it, everything directly below or above the olive-sized [portion] becomes unclean; but everything that is not directly below or above, and what is within [the hive] remains clean. [If the uncleanness is] within [the hive] everything becomes unclean.",
|
86 |
+
"[In the case where the hive is in the open air] and is one handbreadth high off the ground, if there is uncleanness below it or above it, everything becomes unclean except the inside. [If the uncleanness is] within, everything becomes unclean. When do these rules apply? When [the hive is] a vessel. If it is defective, although [it may be] stopped up with straw or according to the sages, it contains forty seahs Then if an olive-sized [portion] of a corpse is placed below it, [everything] directly [below] to the depths becomes unclean; [If placed] above, [everything] directly above to the sky becomes unclean. [If the uncleanness is] is within [the hive] nothing is unclean except that which is within. [If] it was one handbreadth high off the ground, if there was uncleanness below it, what is below becomes unclean; [If the uncleanness] was within it, what is within becomes unclean; Above it, [everything] directly [above] to the sky becomes unclean.",
|
87 |
+
"If it was resting on its bottom and it [retained the status of] a vessel: If there is uncleanness below it, within it or above it, the uncleanness cleaves upwards and downwards. [In the case where] it was one handbreadth high off the ground or covered or inverted [so as to stand] upon its mouth, if there is uncleanness below it, within it or above it, everything becomes unclean.",
|
88 |
+
"When do these rules apply? When [the hive retains the status of] a vessel. [In the case of its] being defective, although [the deficiency may be] stopped up with straw, or according to the sages, [in the case of it] containing forty se'ahs, If the uncleanness is below it, within it or above it, the uncleanness cleaves upwards and downwards. Rabbi Eliezer and Rabbi Shimon say: uncleanness can neither ascend into [the defective hive] nor descend from it. [In the case where] it was one handbreadth high off the ground, If there is uncleanness below it, what is below becomes unclean; Within it or above it, [everything] directly [above] it to the sky becomes unclean.",
|
89 |
+
"A coffin which is broad below and narrow above, and has a corpse within it: A person touching it below remains clean; But above becomes unclean. If it is broad above and narrow below, a person touching it anywhere becomes unclean. If it was the same [above and below], a person touching it anywhere becomes unclean, the words of Rabbi Eliezer. But Rabbi Joshua says: a handbreadth and more below is clean, but from that handbreadth upwards is unclean. If it was made like a clothes-chest, a person touching it anywhere becomes unclean. If it was made like a case, a person touching it anywhere remains clean, except at the place where it opens.",
|
90 |
+
"A jar resting on its bottom in the open air: If an olive-sized [portion] of a corpse is placed beneath it or within it directly [above] its bottom, the uncleanness cleaves upwards and downwards, and the jar becomes unclean. [If the uncleanness is] outside below a [protruding] side, the uncleanness cleaves upwards and downwards, but the jar remains clean. [If the uncleanness is] within [the jar] and underneath the protruding sides, If there is within the [cavity of] the side a space of a cubic handbreadth everything [within the cavity] becomes unclean, but what lies directly [below] the mouth remains clean. If there is not [a space of a cubic handbreadth] the uncleanness cleaves upwards and downwards. When do these rules apply? When the jar is clean. If it was unclean, or if it was one handbreadth high off the ground, or covered, or inverted [so as to stand] on its mouth, if there is uncleanness beneath it, within it or above it, everything becomes unclean."
|
91 |
+
],
|
92 |
+
[
|
93 |
+
"A hatchway in a house, which has an opening of a [square] handbreadth, If there is uncleanness in the house, what is directly [below] the hatchway remains clean. If the uncleanness is directly [below] the hatchway, the house remains clean. If the uncleanness is either in the house or directly [below] the hatchway, and a person placed his foot above [the hatchway] he has combined [with the roof to bring] uncleanness. If part of the uncleanness is in the room and part of it directly [below] the hatchway, the house becomes unclean and what is directly [above] the uncleanness becomes unclean.",
|
94 |
+
"If the hatchway does not have an opening of a square handbreadth: If there is uncleanness in the house, what is directly [below] the hatchway remains clean. If the uncleanness is directly [below] the hatchway, the house remains clean. When the uncleanness is in the house, if he placed his leg above [the hatchway], he remains clean. [When] the uncleanness is directly [below] the hatchway, if he placed his leg above it, Rabbi Meir declares [him] unclean, But the sages say: if the uncleanness was [in position] before his leg, he becomes unclean, but if his leg was [in position] before the uncleanness, he remains clean. Rabbi Shimon says: [in the case where] two [men's] legs, one above the other, were [in position] before the uncleanness, if the first person withdrew his leg and the other person's leg was still there, [the second] remains clean, because the first person's leg was [in position] before the uncleanness.",
|
95 |
+
"If part of the uncleanness is in the house and part directly [below] the hatchway, the house becomes unclean, and what is directly [above] the uncleanness becomes unclean, the words of Meir. Rabbi Judah says: the house becomes unclean but what is directly [above] the uncleanness remains clean. Rabbi Yose says: if there is sufficient of the uncleanness for it to be divided so that [one part] defiles the house and [the other part] defiles what is directly [above] the uncleanness, [both spaces] become unclean; if not, the house becomes unclean but what is directly [above] the uncleanness remains clean.",
|
96 |
+
"If there are multiple hatchways, one above the other, and they each have an opening of one handbreadth [square], if there is uncleanness in the house, what is directly [below] the hatchways remains clean. If the uncleanness is directly [below] the hatchways, the house remains clean. [In the case] where the uncleanness is either in the house or directly [below] the hatchways, if something susceptible to uncleanness was placed either in the upper or the lower [hatchway], everything becomes unclean. If the article is insusceptible to uncleanness, what is below becomes unclean, but what is above remains clean.",
|
97 |
+
"In a case where the hatchways do not have an opening of a square handbreadth:If there is uncleanness in the house, what is directly [below] the hatchways remains clean. If there is uncleanness directly [below] the hatchways, the house remains clean. [In the case] where the uncleanness is in the house, if an article whether susceptible to uncleanness or insusceptible to uncleanness was placed either in the upper or the lower [hatchway], nothing becomes unclean except the lower story. [In the case] where the uncleanness is directly [below] the hatchways, if an article susceptible to uncleanness was placed either in the upper or lower [hatchway], everything becomes unclean. If the article is insusceptible to uncleanness, whether [it is placed] in the upper or lower [hatchway], nothing becomes unclean except the lower story.",
|
98 |
+
"In the case of a hatchway in a house with a pot placed below it that, if it was raised, its rims would not touch the [edges of the] hatchway: If there is uncleanness below, within or above [the pot], the uncleanness cleaves upwards and downwards. In the case where [the pot] was one handbreadth high off the ground, if there is uncleanness below it or in the house, what is below it and in the house becomes unclean, but what is within [the pot] or above it, remains clean. [If the uncleanness is] within or above [the pot], everything becomes unclean.",
|
99 |
+
"[In the case where the pot was] placed on the side of the threshold [of the house] such that if it was raised it would touch the lintel over a [space of a square] handbreadth: If there is uncleanness below, within or above [the pot], the uncleanness cleaves upwards and downwards. [In the case] where it was one handbreadth high off the ground: If there is uncleanness below it or in the house, what is below it and in the house becomes unclean. If the uncleanness is within or above [the pot], everything becomes unclean. [In the case where the pot] if raised would not touch the lintel over a [space of a square] handbreadth, or is joined to the lintel, if there is uncleanness below it, nothing is unclean except what is below [the pot]."
|
100 |
+
],
|
101 |
+
[
|
102 |
+
"A house, which has been split [into two]: If there is uncleanness in the outer [part], vessels in the inner [part] remain clean. If the uncleanness is in the inner [part], vessels in the outer [are clean]: Bet Shammai says: when the split is four handbreadths wide; But Bet Hillel says: [when the split is of] any size. Rabbi Yose says in the name of Bet Hillel: [when it is] one handbreadth wide.",
|
103 |
+
"A portico which has been split [into two]: If there is uncleanness on the one side, vessels on the other side remain clean. If a person placed his leg or a reed above [the split], he has combined [with the roof to bring the] uncleanness. If he placed the reed on the ground, it does not form a passage for the uncleanness until it is one handbreadth off the ground.",
|
104 |
+
"A thick woolen jacket or a thick wooden block does not bring uncleanness until they are one handbreadth high off the ground. If [garments] are folded one above the other they do not bring uncleanness until the uppermost is one handbreadth high off the ground. If a person were placed there [under the split in the portico]: Bet Shammai says: he does not bring the uncleanness. But Bet Hillel says: a person is hollow and his uppermost side brings the uncleanness.",
|
105 |
+
"If a person was looking out of a window and overshadowed a funeral procession: Bet Shammai says: he does not bring uncleanness. But Bet Hillel says: he does bring the uncleanness. They agree that if he was dressed in his clothes or if there were two persons, one above the other, they bring the uncleanness.",
|
106 |
+
"If a person was lying on the threshold and the funeral procession overshadowed him: Bet Shammai says: he does not bring the uncleanness. But Bet Hillel says: he does bring the uncleanness.",
|
107 |
+
"[In the case] where the uncleanness was in the house and clean persons overshadowed him: Bet Shammai declares them clean, But Bet Hillel declares them unclean.",
|
108 |
+
"A dog which had eaten the flesh of a corpse and then died and was lying over the threshold:Rabbi Meir says: if its neck has a thickness of one handbreadth it can bring the uncleanness, but if not, it does not bring the uncleanness. Rabbi Yose says: we [examine to] see where the uncleanness is. If it is beneath the lintel and inwards, the house becomes unclean; if from the lintel and outwards, the house remains clean. Rabbi Eliezer says: if its mouth [points] inwards, the house remains clean; if its mouth [points] outwards, the house becomes unclean, since the uncleanness goes out through its hind. Rabbi Judah ben Batera says: in either case the house becomes unclean. How long can [the uncleanness] remain in its entrails? Three whole days. [If in the entrails] of fishes or birds, as long as [it takes for the uncleanness] to fall in the fire and be consumed, the words of Rabbi Shimon. Rabbi Judah ben Batera says: in the case of fishes or birds, twenty-four hours.",
|
109 |
+
"A cellar in a house with a candlestick in it, whose calyx protrudes and an olive-basket is placed such that if the candlestick was taken away the olive-basket would still remain over the mouth of the cellar: Bet Shammai says: the cellar remains clean but the candlestick becomes unclean. Bet Hillel says: the candlestick also remains clean. But they agree that if the olive-basket would fall [into the cellar] if the candlestick was removed, all would become unclean.",
|
110 |
+
"Vessels [that are] between the rims of the olive-basket and the rims of the cellar, even to the depths, remain clean. If there is uncleanness in the cellar, the house becomes unclean. If there is uncleanness in the house, vessels in the walls of the cellar remain clean, if the place where they are has a content of one cubic handbreadth; if not, they become unclean. If the walls of the cellar are wider [apart] than those of the house, in either case the vessels remain clean."
|
111 |
+
],
|
112 |
+
[
|
113 |
+
"A board placed over the mouth of a new oven, overlapping it on all sides to the extent of a handbreadth, If there is uncleanness beneath [the board], vessels above it remain clean; If there is uncleanness above it, vessels beneath it remain clean. In the case of an old oven, they become unclean. Rabbi Yohanan ben Nuri declares them clean. [If the board] is placed over the mouth of two ovens, if there is uncleanness between them, they become unclean. Rabbi Yohanan ben Nuri declares them clean.",
|
114 |
+
"Netting placed over the mouth of an oven, [so that it is] closed with a sealed lid: If there is uncleanness below [the netting] or above it, everything becomes unclean; But what is directly [above] the air-space of the oven remains clean. If there is uncleanness directly [above] the air-space of the oven, everything directly above it even to the sky becomes unclean.",
|
115 |
+
"[In a case where] the board is placed over the mouth of an old oven projects from either [end] to the extent of one handbreadth but not from the sides: If there is uncleanness under one end [of the board], vessels [under] the other end remain clean. Rabbi Yose declares them unclean. A betach does not bring uncleanness. If there was a projection in it: Rabbi Eliezer says: it [still] does not bring uncleanness. Rabbi Joshua says: we look at the betach as if it is not there, and the projection above brings uncleanness.",
|
116 |
+
"[With regard to] the shoe of a cradle, for which a hole had been made [in the ceiling to bring it] into the house [below], If [the hole] is one handbreadth square, everything becomes unclean; But if it was not [one handbreadth square] its [uncleanness] is reckoned as one reckons with [cases of contact with] a corpse.",
|
117 |
+
"[With regard to] the roof beams of a house and of the upper story which have no plaster ceiling upon them and are in a line, [the upper ones exactly above the lower]: If there is uncleanness beneath one of them, all beneath that one becomes unclean. If it is between a lower and an upper [beam] what is between them becomes unclean. If it is above the upper [roof beams], what is directly above to the sky becomes unclean. [In the case] where the upper [roof beams] were [over the gaps] between the lower [roof beams]: If there is uncleanness beneath one of them, what is beneath all of them becomes unclean; If above them, what is directly above to the sky becomes unclean.",
|
118 |
+
"[With regard to] a beam which is placed across from one wall to another and which has uncleanness beneath it: If it is one handbreadth wide, it conveys uncleanness to everything beneath it; If it is not [one handbreadth wide], the uncleanness cleaves upwards and downwards. How much must its circumference be so that its width should be one handbreadth? If it is round, its circumference must be three handbreadths; If square, four handbreadths, since a square has a [circumference] one quarter greater than [that of] a circle.",
|
119 |
+
"[With regard to] a pillar lying [on its side] in the open air, If its circumference is twenty-four handbreadths, it brings uncleanness to everything under its side; But if it is not, the uncleanness cleaves upwards and downwards.",
|
120 |
+
"If an olive-sized portion of a corpse is stuck to the threshold: Rabbi Eliezer declares the house unclean. Rabbi Joshua declares it clean. If it was placed beneath the threshold, the [case] is judged by the half [in which the uncleanness is found]. If it is stuck to the lintel, the house becomes unclean. Rabbi Yose declares it clean. If it was in the house, a person touching the lintel becomes unclean. [As for] a person touching the threshold: Rabbi Eliezer declares him unclean. Rabbi Joshua says: [if he touches it at a point] below a handbreadth [from the surface] he remains clean; above that handbreadth he becomes unclean."
|
121 |
+
],
|
122 |
+
[
|
123 |
+
"One who makes a new light hole, its minimum size is that of a hole made by the large drill of the Temple chamber. The remains of a light-hole [the size is] two fingerbreadths high by a thumb-breadth broad. The following is considered the remains of a light-hole: a window that a person had blocked up but had not been able to finish [being blocked up]. [A hole] that was bored by water, or by reptiles or eaten away by salt: the minimum size is that of a fist. If he intended to use it, its minimum size is one handbreadth square; For lighting its minimum size is that of a hole made by the drill. The holes in grating or lattice-work may be joined together to form [an opening] the size of a hole made by the drill, according to the opinion of Bet Shammai. Bet Hillel says: unless there is a hole of the size made by the drill in one place. [The above applies] for purposes of allowing the uncleanness to come in or to go out. Rabbi Shimon says: only for allowing the uncleanness to come in; but for allowing the uncleanness to go out [the minimum size] is one handbreadth square.",
|
124 |
+
"[With regard to] a window made for letting in air, its minimum size is that of a hole made by the drill. If a house was built outside it, its minimum size becomes one handbreadth square. If a roof was placed at the height of the middle of the window, the minimum size of the lower part is one handbreadth square and of the upper part that of a hole made by the drill.",
|
125 |
+
"[With regard to] a hole in the door: Its minimum size is that of a fist, the words of Rabbi Akiva. Rabbi Tarfon says: one handbreadth square. If the carpenter had left a space at the bottom or the top [of the door] or if one had shut [the door] but not closed it tightly, or if the wind blew it open, the minimum size is that of a fist.",
|
126 |
+
"One who makes a place for a rod, for tongs, or a lamp, the minimum size is whatever is needful, according to the word of Bet Shammai. Bet Hillel says: one handbreadth square. [If it was made] for a peep-hole, for speaking through to his fellow, or for [human] use, the minimum size is one handbreadth square.",
|
127 |
+
"The following [objects serve to] reduce [the area of a square] handbreadth:[A portion] of less than an olive-size of flesh [of a corpse] reduces [the opening for uncleanness that is] caused by a quarter of a kav of bones [from a corpse]; [A portion] of less than a barley-corn size of bone reduces [the opening for uncleanness that is] caused by an olive-sized portion of flesh; Less than an olive-sized portion of a corpse, Less than an olive-sized portion of carrion, Less than a lentil-sized portion of sheretz; Less than an egg-sized portion of food; Produce growing next to the window, A cobweb having substance; The carcass of a clean bird that he did not intend to eat, And the carcass of an unclean bird that had been intended [for food] that had not been rendered susceptible [to uncleanness], or which had been rendered susceptible [to uncleanness] but had not been intended [for food].",
|
128 |
+
"The following do not reduce [the area of the window]: Bone does not reduce [the area] for [other] bones; Nor [corpse] flesh for [other] flesh; Nor an olive-sized [portion] of a corpse; Nor an olive-sized portion of carrion; Nor a lentil-sized portion of reptile; Nor an egg-sized portion of food; Nor produce growing in the windows; Nor a cobweb having no substance; Nor the carcass of a clean bird which had been intended [for food]; Nor the carcass of an unclean bird which had been intended [for food] and had been rendered susceptible to uncleanness; Nor warp and woof threads that have negaim; Nor a brick from a bet haperas, the words of Rabbi Meir. But the sages say: the brick can reduce, because the dust [of the bet haperas] is clean. This is the general rule: what is clean reduces [the area], and what is unclean does not reduce it."
|
129 |
+
],
|
130 |
+
[
|
131 |
+
"A projection brings uncleanness, whatever width it may be; But a balcony or rounded balcony when they are one handbreadth wide. What is a projection? That [projection] whose surface slopes downwards, And a balcony's surface slopes upwards. In what [circumstances] did they say that a projection brings uncleanness whatever width it may be? With regard to a projection which is three rows of stones, or twelve handbreadths, above the doorway. When higher than that, it brings uncleanness only if it is one handbreadth wide. Cornices and carvings bring uncleanness when they are one handbreadth wide.",
|
132 |
+
"A projection that is above a doorway forms a passage for the uncleanness when it is one handbreadth wide; If above a window two fingerbreadths high or the size of a hole made by a drill, when of any width whatsoever. Rabbi Yose says: when of equal size [to the particular window].",
|
133 |
+
"A rod above a doorway, even if one hundred cubits higher, forms a passage for the uncleanness no matter its width, the words of Rabbi Joshua. Rabbi Yohanan ben Nuri says: don't be more stringent than the case of a projection.",
|
134 |
+
"[In the case of] a projection which goes all round the house, occupying space above the doorway to the extent of three fingerbreadths, if there is uncleanness in the house, vessels beneath [the projection] become unclean. If the uncleanness is beneath [the projection]: Rabbi Eliezer declares the house unclean, But Rabbi Joshua declares it clean. A similar [rule applies] to a courtyard surrounded by a portico.",
|
135 |
+
"[With regard to] two projections, one [directly] above the other, each having a width of one handbreadth and a space of one handbreadth between them: If there is uncleanness beneath them, what is beneath them becomes unclean; If it is between them, what is between them becomes unclean; Above them, everything directly [above] to the sky becomes unclean. If the upper [projection] overlapped the lower to the extent of one handbreadth: If there is uncleanness beneath or between them, what is beneath and between them becomes unclean; If it is above them, what is directly [above] to the sky becomes unclean. If the upper [projection] overlapped the lower to an extent of less than a handbreadth: If there is uncleanness beneath them, what is beneath and between them becomes unclean; If it is between them or beneath the overlapping [part]: Rabbi Eliezer says: what is beneath them and between them becomes unclean. Rabbi Joshua says: what is between them and beneath the overlapping [part] becomes unclean, but what is beneath [the lower one] remains clean.",
|
136 |
+
"If they had a width of a handbreadth but there was not a space of a handbreadth between them: If there is uncleanness beneath them, what is beneath becomes unclean; If it is between them or above them, everything directly [above] to the sky becomes unclean.",
|
137 |
+
"If they did not have a width of a handbreadth, whether there is a space of a handbreadth between them or whether there is not, if there is uncleanness beneath, between or above them, the uncleanness cleaves upwards and downwards. A similar [rule applies] to two curtains, [the lower one of which is] one handbreadth high off the ground."
|
138 |
+
],
|
139 |
+
[
|
140 |
+
"A thick woolen jacket or a thick wooden block does not bring uncleanness until they are one handbreadth high off the ground. If [garments] are folded one above the other they do not bring uncleanness until the uppermost is one handbreadth high off the ground. Tablets of wood [placed] one above the other do not bring uncleanness unless the uppermost is one handbreadth high off the ground; But if they were of marble, the uncleanness cleaves upwards and downwards.",
|
141 |
+
"[With regard to] wooden tablets which touch each other at their corners, and are one handbreadth high off the ground: If there is uncleanness beneath one of them, [a person] touching the second [tablet] becomes defiled with seven-day defilement. Vessels under the first [tablet] become unclean; but those under the second remain clean. A table does not bring uncleanness unless it contains a square of at least one handbreadth.",
|
142 |
+
"[With regard to] jars standing on their bottoms or lying on their sides in the open air and touching one another to the extent of a handbreadth: If there is uncleanness beneath one of them, the uncleanness cleaves upwards and downwards. When does this rule apply? When the [jars] are clean. But in the case where they were unclean or one handbreadth high off the ground, if there is uncleanness beneath one of them, what is beneath all becomes unclean.",
|
143 |
+
"[With regard to] a house, sectioned off by boards or curtains from the sides or from the roof beams: If there is uncleanness in the house, vessels beyond the partition remain clean. If there is uncleanness beyond the partition, vessels in the house become unclean. [With regard to] the vessels beyond the partition: If there is a space of a [cubic] handbreadth there, they become unclean, But if not, they are clean.",
|
144 |
+
"[In the case where] it was partitioned off from the floor: If there is uncleanness beneath the partition, vessels in the house become unclean. [In the case where] the uncleanness is in the house, vessels beneath the partition, If there is a space there of one cubic hand breadth, remain clean; But if not, they become unclean, since the floor of the house is reckoned as the house even to the nethermost deep.",
|
145 |
+
"[With regard to] a house filled with straw, without a space of a handbreadth [being left] between [the straw] and the roof beams: If there is uncleanness within [the straw], vessels at the exit become unclean. [In the case where] the uncleanness was outside [the area of the straw], with regard to the vessels within: If they are in a space of a cubic handbreadth, they remain clean, But if not they become unclean. If there is a space of a handbreadth between the straw and the roof beams, in either case the vessels become unclean.",
|
146 |
+
"[With regard to] a house filled with earth or pebbles which he [decided] to leave there, or similarly a heap of produce or a mound of pebbles even such as Akhan's mound, and even if the uncleanness is by the side of the vessels, the uncleanness cleaves upwards and downwards.",
|
147 |
+
"[With regard to] the courtyard of a tomb: A person standing in it remains clean as long as there is a space of four cubits square, according to the words of Bet Shammai. Bet Hillel says: four handbreadths. [With regard to] a roof beam which had been used as a covering stone for a tomb, whether it is standing upright or lying on its side, nothing becomes unclean except what [touches] opposite the opening of the grave. If the end [of the beam] were made the covering stone of a grave, only [that part] up to four handbreadths [from the grave] becomes unclean. [This applies] when [the beam] is going to be cut. Rabbi Judah says: all the beam is connected.",
|
148 |
+
"A jar full of clean liquid and sealed with a tightly fitting lid, which had been made the covering stone of a tomb, a person touching it contracts seven-day uncleanness but the jar and the liquid remain clean. An animal that had been used as a covering stone, a person touching it contracts seven-day uncleanness. Rabbi Meir says: anything possessing the breath of life does convey uncleanness on account of [its being used as] a covering stone.",
|
149 |
+
"One who touches a corpse and touches vessels, one who overshadows a corpse and touches vessels, they [the vessels] are unclean. One who overshadows a corpse and overshadows vessels, one who touches a corpse and overshadows vessels, they [the vessels] are clean. If his hands are a handbreadth wide, they are unclean. Two houses, and in each there is a half an olive's worth of corpse and he puts one hand into each house: If his hands are a handbreadth wide, he brings uncleanness; But if not, he does not bring uncleanness."
|
150 |
+
],
|
151 |
+
[
|
152 |
+
"All movable things convey uncleanness when they are of the thickness of an ox-goad. Rabbi Tarfon said: May I [see the] demise of my sons if this is [not] a demised halakhah which someone heard and misunderstood. For a farmer was passing by and over his shoulder was an ox-goad, and one end overshadowed a grave. He was declared unclean on account of vessels that were overshadowing a corpse. Rabbi Akiva said: I can fix [the halakhah] so that the words of the sages can exist [as they are]: All movable things convey uncleanness to come upon a person carrying them, when they are of the thickness of an ox-goad; Upon themselves when they are of whatever thickness; And upon other men or vessels [which they overshadow] when they are one handbreadth wide.",
|
153 |
+
"How so? A spindle stuck into the wall, with [a portion of corpse] of half an olive-size above it and [a portion of corpse] of half an olive-size below it. Even though one [portion] is not directly [above] the other, [the spindle] becomes unclean. Hence it is found that [a movable object] conveys uncleanness to come upon itself whatever its thickness. A pot seller passes by a grave with a yoke over his shoulder, one end of which overshadows a grave, vessels on the other side remain clean. If the yoke is one handbreadth wide, they become unclean. Mounds which are near to a city or to a road, whether they are new or old, are unclean. [As for those that are] far away, new ones are clean but old ones are unclean. What counts as near? Fifty cubits. And old? Sixty years old, the words of Rabbi Meir. R. Judah says: Near means there is none nearer than it, and old means that no one remembers [when it was made].",
|
154 |
+
"If one finds a corpse unexpectedly lying in its natural position, he may remove it along with the [blood-] saturated earth around it. If he finds two, he may remove them along with the [blood-] saturated earth around it. If he finds three, if there is a space of from four to eight cubits between the first and the last, that is, the space of a bier and its bearers, then it must be accounted a graveyard. He must search [the ground] for twenty cubits from that point. If he found [another corpse] at the end of those twenty cubits, he must search for a further twenty cubits from that place, since there are already grounds for belief [that this is a graveyard], in spite of the fact that if he had found this [lone grave] in the first case, he could have removed it with the [blood-] saturated earth around it.",
|
155 |
+
"One who searches, must search over a square cubit and then leave a cubit, [digging down] until he reaches rock or virgin soil. [A priest] carrying out earth from a place of uncleanness may eat his terumah mixed with hullin. But one who is clearing away a heap of stones, may not eat his terumah mixed with hullin.",
|
156 |
+
"If he was searching and came to a river bed, or a pool or a public road, he may end [his search]. A field in which men have been slain, he may gather the bones one by one, and all [the area] may be accounted clean. One who removes a grave from his field, he may gather the bones one by one, and all [the area] may be accounted clean. A pit into which they throw fetuses or people that had been slain, he may gather the bones one by one, and all [the area] may be accounted clean. Rabbi Shimon says: if it had been prepared as a grave in the first place, there is [blood-] saturated earth."
|
157 |
+
],
|
158 |
+
[
|
159 |
+
"One who plows a grave [into a field], behold he makes it a bet haperas. To what extent does he make it [a bet haperas]? For the length of a furrow of a hundred cubits, a space in which four se'ahs [can grow]. Rabbi Yose says: an area of five [se'ahs]. But when on an upward or downward slope: he puts a quarter [of a kav] of vetch seed on the knee of the plough, and the space where [the last] three vetches grow next to each other is a bet peras. Rabbi Yose says: [a bet haperas is only made by a plough going] downwards but not upwards.",
|
160 |
+
"If a person was plowing and struck against a rock or a fence, or if he shook the plowshare, he only makes a bet peras up until that spot. Rabbi Elazar says: one bet peras can form another bet peras. Rabbi Joshua says: sometimes it can, but at other times it cannot. How so? If he plowed for half a furrow's length and then returned and plowed a [further] half, or similarly [if he plowed] to the side, he makes a bet peras. If he plowed a full furrow's length and then returned and plowed from that point beyond, he does not make this a bet peras.",
|
161 |
+
"If a person plows from a pit full of bones, or from a heap of bones, Or from a field in which a grave had been lost, Or in which a grave was subsequently found, Or if he plows a field which was not his own, Or if a non-Jew plowed, he does not make a bet peras. For the rule of bet peras does not apply [even] to Samaritans.",
|
162 |
+
"[In the case where] there was a bet peras above a pure field, if rain washed down soil from the bet peras to the pure field, even where this was reddish and the [other soil] turned it white, or where this was white and the other turned it red, this does not make it a bet peras.",
|
163 |
+
"[With regard to] a field in which a grave had been lost, and upon which a house had been built with an upper story above it: If the entrance of the upper room was directly above the entrance of the house, the upper story remains clean; But if not the upper story becomes unclean. [With regard to] soil from a bet peras, or soil from a foreign country that came in with vegetables, the pieces of the soil combine together [to transmit impurity if they form a portion] the size of a packing-bag seal, the words of Rabbi Eliezer; But the sages say: there must be one portion of the size of a packing-bag seal. Rabbi Judah says: It happened once that letters came from overseas for the sons of the high priests and they had on them about a se'ah or two se'ahs of seals [of dirt], but the sages were not concerned on account of uncleanness."
|
164 |
+
],
|
165 |
+
[
|
166 |
+
"How does one harvest the grapes of a bet peras? They sprinkle [hatat water] on the harvesters and the vessels [once] and then a second time. Then they harvest the grapes and take them out of the bet peras. Others then receive [the grapes] and take them to the winepress. If the latter set [of persons] came into contact with the former, they become unclean, This is according to the words of Bet Hillel. Bet Shammai say: [the gatherer] holds the sickle with sinew-rope, or harvests the grapes with a sharp flint, lets [the grapes fall] into a basket, and then he takes [them] to the winepress. Rabbi Yose said: When do these rules apply? [Only] in the case of a vineyard which subsequently became a bet peras; but a person who plants [vines] in a bet peras must sell [the grapes] in the market.",
|
167 |
+
"There are three [kinds of] bet peras: A field in which a grave was plowed may be planted with any kind of plant, But must not be sown with any kind of seed, except with seed [yielding produce] which is reaped. If [such produce] were plucked, the threshing-floor must be piled up in [the field] itself, and the [grain] sifted through two sieves, the words of Rabbi Meir. But the sages say: grain [must be sifted] through two sieves, but pulse through three sieves. And he must burn the stubble and the stalks. [Such a field] conveys uncleanness by contact and carriage but does not convey uncleanness by overshadowing.",
|
168 |
+
"A field in which a grave has been lost may be sown with any kind of seed, But must not be planted with any kind of plant; Nor may any trees be permitted to remain there except shade-trees which do not produce fruit. [Such a field] conveys uncleanness by contact, carriage and overshadowing.",
|
169 |
+
"A kokhin field may neither be planted nor sown, but its earth is regarded as clean and ovens may be made of it for holy use. Bet Shammai and Bet Hillel agree that it [a bet peras in which a grave was plowed over] is examined for one who wished to perform the pesah sacrifice,but is not examined for one who wants to eat terumah. And as for a nazirite: Bet Shammai say: it is examined, But Bet Hillel say: it is not examined. How does he examine it? He brings earth that he can move, and places it into a sieve with fine meshes, and crumbles. If a bone of barley-corn size is found there [the person passing through the field] is deemed unclean.",
|
170 |
+
"How is a bet haperas purified? They remove [soil to a depth of] three handbreadths, or [soil to a height of] three handbreadths is placed upon it. If they removed [soil from a depth of] three handbreadths from one half [and upon the other half they placed three hand breadths [of soil], it becomes clean. Rabbi Shimon says: even they removed one handbreadth and a half and placed upon it one handbreadth and a half from another place, it becomes clean. One who paves a bet peras with stones that cannot [easily] be moved, it becomes clean. Rabbi Shimon says: even if one digs up [the soil of] a bet peras [and doesn’t find any bones] it becomes clean.",
|
171 |
+
"A person who walks through a bet peras on stones that cannot [easily] be moved, or [who rides] on a man or beast whose strength is great, remains clean. [But if he walks] on stones that can [easily] be moved, or [rides] upon a man or beast whose strength is lousy, he becomes unclean. A person who travels in the land of the gentiles over mountains or rocks, becomes unclean; But if [he travels] by the sea or along the strand, he remains clean. What is [meant by] ‘the strand’? Any place to which the sea rises when it is stormy.",
|
172 |
+
"If one buys a field in Syria near to the land of Israel: If he can enter it in cleanness, it is deemed clean and is subject to [the laws of] tithes and sheviit [produce]; But he cannot enter it in cleanness, it [is deemed] unclean, but it is still subject to [the laws of] tithes and sheviit [produce]. The dwelling-places of non-Jews are unclean. How long must [the non-Jew] have dwelt in [the dwelling-places] for them to require examination? Forty days, even if there was no woman with him. If, however, a slave or [an Israelite] woman watched over [the dwelling-place], it does not require examination.",
|
173 |
+
"What do they examine? Deep drains and foul-smelling waters. Bet Shammai say: even garbage dumps and crumbled earth. Bet Hillel say: any place where a pig or a weasel can go requires no examination.",
|
174 |
+
"Colonnades are not [subject to the laws] of non-Jewish dwelling places. Rabban Shimon ben Gamaliel says: a non-Jewish city that has been destroyed is not [subject to the laws] of non-Jewish dwelling-places. The east [side] of Caesaron and the west [side] of Caesaron are graveyards. The east [side] of Acre was doubtful, but the sages declared it clean. Rabbi and his law court voted [to decide] about Keni and declared it clean.",
|
175 |
+
"Ten places are not [subject to the laws] of non-Jewish dwelling-places:Arabs’ tents, Field-huts (sukkot), Triangular field-huts, Fruit-shelters, Summer shelters, A gate-house, The open spaces of a courtyard, A bath-house, An armory, And the place where the legions [camp]."
|
176 |
+
]
|
177 |
+
],
|
178 |
+
"versions": [
|
179 |
+
[
|
180 |
+
"Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
|
181 |
+
"http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/"
|
182 |
+
]
|
183 |
+
],
|
184 |
+
"heTitle": "משנה אהלות",
|
185 |
+
"categories": [
|
186 |
+
"Mishnah",
|
187 |
+
"Seder Tahorot"
|
188 |
+
],
|
189 |
+
"sectionNames": [
|
190 |
+
"Chapter",
|
191 |
+
"Mishnah"
|
192 |
+
]
|
193 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oholot/Hebrew/Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri.json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oholot/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json
ADDED
@@ -0,0 +1,199 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "he",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Oholot",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
|
5 |
+
"versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"priority": 2.0,
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"digitizedBySefaria": true,
|
10 |
+
"heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
|
11 |
+
"versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
|
12 |
+
"actualLanguage": "he",
|
13 |
+
"languageFamilyName": "hebrew",
|
14 |
+
"isBaseText": true,
|
15 |
+
"isSource": true,
|
16 |
+
"isPrimary": true,
|
17 |
+
"direction": "rtl",
|
18 |
+
"heTitle": "משנה אהלות",
|
19 |
+
"categories": [
|
20 |
+
"Mishnah",
|
21 |
+
"Seder Tahorot"
|
22 |
+
],
|
23 |
+
"text": [
|
24 |
+
[
|
25 |
+
" שנים טמאים במת. אחד טמא טומאת שבעה. ואחד טמא טומאת ערב. שלשה טמאין במת. שנים טמאין טומאת שבעה. ואחד טמא טומאת ערב. ארבעה טמאין במת. שלשה טמאין טומאת שבעה. ואחד טמא טומאת ערב. כיצד שנים. אדם הנוגע במת טמא טומאת שבעה. ואדם הנוגע בו. טמא טומאת ערב: ",
|
26 |
+
"כיצד שלשה. כלים הנוגעים במת. וכלים בכלים. טמאין טומאת שבעה. השלישי. בין אדם ובין כלים. טמא טומאת ערב: ",
|
27 |
+
"כיצד ארבעה כלים נוגעין במת. ואדם בכלים וכלים באדם. טמאין טומאת שבעה. הרביעי. בין אדם בין כלים. טמא טומאת ערב. אמר ר' עקיבא יש לי חמישי. השפוד התחוב באהל. האהל והשפוד. ואדם הנוגע בשפוד. וכלים באדם. טמאין טומאת שבעה. החמישי בין אדם בין כלים. טמא טומאת ערב. אמרו לו אין האהל מתחשב: ",
|
28 |
+
"אדם וכלים מיטמאין במת. חומר באדם מבכלים. וכלים מבאדם. שהכלים שלשה. והאדם שנים. חומר באדם שכל זמן שהוא באמצע. הן ארבעה. ושאינו באמצע הן שלשה: ",
|
29 |
+
"אדם ובגדים מיטמאים בזב. חומר באדם מבבגדים. ובבגדים מבאדם. שהאדם הנוגע בזב. מטמא בגדים. ואין בגדים הנוגעין בזב. מטמאין בגדים. חומר בבגדים. שהבגדים הנושאין את הזב. מטמאין אדם. ואין אדם נושא את הזב. מטמא אדם: ",
|
30 |
+
"אדם אינו מטמא עד שתצא נפשו. ואפילו מגוייד. ואפילו גוסס. זוקק ליבום. ופוטר מן היבום. מאכיל בתרומה. ופוסל בתרומה. וכן בהמה וחיה אינן מטמאין עד שתצא נפשם. הותזו ראשיהם אף על פי שמפרכסים. טמאין. כגון זנב של לטאה. שהיא מפרכסת: ",
|
31 |
+
"האיברין אין להן שיעור. אפילו פחות מכזית מן המת. ופחות מכזית מן הנבילה. ופחות מכעדשה מן השרץ. מטמאין טומאתן: ",
|
32 |
+
"מאתים וארבעים ושמונה אברים באדם. שלשים בפיסת הרגל. ששה בכל אצבע. עשרה בקורסל. שנים בשוק. חמשה בארכובה. אחד בירך. שלשה בקטלית. אחד עשרה צלעות. שלשים בפיסת היד. ששה בכל אצבע. שנים בקנה ושנים במרפק. אחד בזרוע. וארבעה בכתף. מאה ואחד מזה. ומאה ואחד מזה. ושמנה עשר חוליות בשדרה. תשעה בראש. שמנה בצואר. ששה במפתח של לב. וחמשה בנקביו. כל אחד ואחד מטמא במגע במשא ובאהל. אימתי בזמן שיש עליהן בשר כראוי. אבל אם אין עליהן בשר כראוי. מטמאין במגע ובמשא. ואין מטמאין באהל: "
|
33 |
+
],
|
34 |
+
[
|
35 |
+
" אלו מטמאין באהל. המת וכזית מן המת וכזית נצל. ומלוא תרווד רקב. השדרה. והגלגולת. אבר מן המת ואבר מן החי. שיש עליהן בשר כראוי. רובע עצמות מרוב הבנין או מרוב המנין. ורוב בנינו ורוב מנינו של מת אף על פי שאין בהם רובע. טמאין. כמה הוא רוב מנינו מאה ועשרים וחמשה: ",
|
36 |
+
"רביעית דם ורביעית דם תבוסה. ממת אחד. רבי עקיבא אומר משני מתים. דם קטן שיצא כולו. ר' עקיבא אומר כל שהוא. וחכמים אומרים רביעית. כזית רמה. בין חיה בין מתה. ר' אליעזר מטמא כבשרו. וחכמים מטהרים. אפר שרופים. רבי אליעזר אומר שעורו ברובע. וחכמים מטהרין. מלוא תרווד ועוד עפר קברות. טמא. רבי שמעון מטהר. מלוא תרווד רקב שגבלו במים. אינו חבור לטומאה. ",
|
37 |
+
"אלו מטמאין במגע ובמשא. ואינן מטמאין באהל. עצם כשעורה. וארץ העובדי כוכבים. ובית הפרס. אבר מן המת. ואבר מן החי שאין עליהן בשר כראוי. השדרה והגלגולת שחסרו. כמה הוא חסרון בשדרה. בית שמאי אומרים שתי חוליות. ובית הלל אומרים אפילו חוליה אחת. ובגלגולת. בית שמאי אומרים במלוא מקדח. ובית הלל אומרים כדי שינטל מן החי וימות. באיזה מקדח אמרו. בקטן של רופאים. דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים בגדול של לשכה: ",
|
38 |
+
"הגולל והדופק. מטמאין במגע ובאהל. ואינן מטמאין במשא. ר' אליעזר אומר מטמאין במשא. ר' יהושע אומר אם יש תחתיהן עפר קבורות מטמאין במשא. ואם לאו אינן מטמאין במשא. איזהו הדופק. את שהגולל נשען עליו. אבל דופק דופקין טהור: ",
|
39 |
+
"אלו שאם חסרו טהורין. כזית מן המת. וכזית נצל. ומלוא תרווד רקב. ורביעית דם. ועצם כשעורה. ואבר מן החי שחסר עצמו: ",
|
40 |
+
"השדרה והגולגולת משני מתים. ורביעית דם משני מתים. ורובע עצמות משני מתים. ואבר מן המת משני מתים. ואבר מן החי משני אנשים. ר' עקיבא מטמא. וחכמים מטהרין: ",
|
41 |
+
"עצם כשעורה שנחלק לשנים. רבי עקיבא מטמא. ורבי יוחנן בן נורי מטהר. אמר ר' יוחנן בן נורי. לא אמרו עצמות כשעורה. אלא עצם כשעורה. רובע עצמות שנדקדקו ואין בכל אחד ואחד עצם כשעורה. רבי שמעון מטהר. וחכמים מטמאין. אבר מן החי שנחלק לשנים. טהור. רבי יוסי מטמא. ומודה שאם ניטל חצאים. שהוא טהור: "
|
42 |
+
],
|
43 |
+
[
|
44 |
+
" כל המטמאין באהל שנחלקו והכניסן לתוך הבית. ר' דוסא בן הרכינס מטהר. וחכמים מטמאים. כיצד הנוגע בכשני חציי זיתים מן הנבילה. או נושאן. במת. הנוגע בכחצי זית ומאהיל על כחצי זית. או נוגע בכחצי זית וכחצי זית מאהיל עליו. מאהיל על כשני חציי זיתים. מאהיל על כחצי זית וכחצי זית מאהיל עליו. ר' דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין אבל הנוגע בכחצי זית ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית. או מאהיל על כחצי זית ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית טהור. אמר ר' מאיר אף בזה רבי דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין. הכל טמא חוץ מן המגע עם המשא. והמשא עם האהל. זה הכלל. כל שהוא משם אחד טמא. משני שמות טהור: ",
|
45 |
+
"מלא תרווד רקב שנתפזר בתוך הבית. הבית טמא. ורבי שמעון מטהר. רביעית דם שנבלעה בתוך הבית. הבית טהור. נבלעה בכסות. אם מתכבסת ויוצא ממנה רביעית דם. טמאה. ואם לאו. טהורה שכל הבלוע שאינו יכול לצאת. טהור: ",
|
46 |
+
"נשפך באויר. אם היה מקומו קטפרס. והאהיל על מקצתו. טהור. היה אשבורן. או שקרש. טמא. נשפך על האסקופה והיא קטפרס. בין מבפנים בין מבחוץ. והבית מאהיל עליו. טהור. היה אשבורן או שקרש. טמא. כל שבמת טמא. חוץ מן השינים והשער והצפורן ובשעת חבורו הכל טמא: ",
|
47 |
+
"כיצד המת מבחוץ ושערו בפנים. הבית טמא. עצם שיש עליו כזית בשר. הכניס מקצתו מבפנים והבית מאהיל עליו. טמא. שני עצמות ועליהן כשני חצאי זיתים בשר. הכניס מקצתם מבפנים. והבית מאהיל עליהם טמא. היו תחובים בידי אדם טהור. שאין חבורי אדם חבור: ",
|
48 |
+
"איזהו דם תבוסה. המת שיצא ממנו שמינית בחייו ושמינית במותו. דברי ר' עקיבא. רבי ישמעאל אומר רביעית בחייו ורביעית במותו. ניטל מזה ומזה רביעית ר' אליעזר בר' יהודה אומר זה וזה כמים. איזהו דם תבוסה. צלוב שדמו שותת. ונמצא תחתיו רביעית דם טמא. אבל המת שדמו מנטף. ונמצא תחתיו רביעית דם טהור. רבי יהודה אומר לא כי אלא השותת טהור. והמנטף טמא: ",
|
49 |
+
"כזית מן המת פתחו ��טפח. והמת פתחו בארבעה טפחים להציל הטומאה על הפתחים. אבל להוציא הטומאה. בפותח טפח. גדול מכזית כמת. רבי יוסי אומר השדרה והגולגולת כמת: ",
|
50 |
+
"טפח על טפח על רום טפח מרובע. מביא את הטומאה. וחוצץ בפני הטומאה. כיצד ביב שהוא קמור תחת הבית יש בו פותח טפח ויש ביציאתו פותח טפח. טומאה בתוכו הבית טהור. טומאה בבית מה שבתוכו טהור. שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס. יש בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח הטומאה בתוכו הבית טמא. טומאה בבית מה שבתוכו טהור שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס. אין בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח. טומאה בתוכו. הבית טמא. טומאה בבית. מה שבתוכו טמא. אחד חור שחררוהו מים. או שרצים. או שאכלתו מלחת. וכן מרבך של אבנים. וכן סואר של קורות. רבי יהודה אומר. כל אהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אהל. ומודה בשקיפים ובסלעים: "
|
51 |
+
],
|
52 |
+
[
|
53 |
+
" מגדל שהוא עומד באויר. טומאה בתוכו. כלים שבעוביו טהורים. טומאה בעוביו. כלים שבתוכו טהורים. ר' יוסי אומר מחצה למחצה. היה עומד בתוך הבית. טומאה בתוכו. הבית טמא. טומאה בבית. מה שבתוכו טהור. שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס. כלים שבינו לבין הארץ. שבינו לבין הכותל. שבינו לבין הקורות. אם יש שם פותח טפח. טמאין. ואם לאו טהורין. טומאה שם הבית טמא: ",
|
54 |
+
"תיבת המגדל יש בה פותח טפח ואין ביציאתה פותח טפח. טומאה בתוכה הבית טמא. טומאה בבית מה שבתוכה טהור שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס. ר' יוסי מטהר. מפני שהוא יכול להוציאה לחצאים או לשרפה במקומה: ",
|
55 |
+
"היה עומד בתוך הפתח ונפתח לחוץ. טומאה בתוכו הבית טהור. טומאה בבית מה שבתוכו טמא שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס. היתה מוכני שלו משוכה לאחוריו. שלש אצבעות. טומאה שם כנגד הקורות. הבית טהור. במה דברים אמורים בזמן שיש שם פותח טפח. ואינה יוצאה והמגדל בא במדה. "
|
56 |
+
],
|
57 |
+
[
|
58 |
+
"תנור שהוא עומד בתוך הבית. ועינו קמורה לחוץ. והאהילו עליו קוברי המת. בית שמאי אומרים הכל טמא. ובית הלל אומרים התנור טמא. והבית טהור. רבי עקיבא אומר אף התנור טהור: ",
|
59 |
+
"ארובה שבין הבית לעליה. וקדרה נתונה עליה. ונקובה בכונס משקה. בית שמאי אומרים הכל טמא ובית הלל אומרים הקדרה טמאה. ועליה טהורה. רבי עקיבא אומר אף הקדרה טהורה: ",
|
60 |
+
"היתה שלימה בית הלל אומרים מצלת על הכל. בית שמאי אומרים אינה מצלת אלא על האוכלים ועל המשקים ועל כלי חרס. חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי: ",
|
61 |
+
"לגין שהוא מלא משקין טהורין. הלגין טמא טומאת שבעה. והמשקין טהורין. ואם פינן בכלי אחר טמאין. האשה שהיא לשה בעריבה. האשה והעריבה טמאים טומאת שבעה. והבצק טהור. ואם פינתו לכלי אחר טמא. חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי: ",
|
62 |
+
"היו כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה הכל טהור. היה כלי טהור לקדש ולחטאת. הכל טהור. שהכל נאמנין על החטאת. מפני שהכלים טהורין. וכלי חרס טהורין. ומצילין עם דפנות אהלים: ",
|
63 |
+
"כיצד הבור והדות שבבית. וכפישה נתונה עליו. טהור. אם היתה באר חלקה. או כוורת פחותה. וכפישה נתונה עליה. טמא. אם היה נסר חלק או סרידה שאין לה גפיים. טהור. שאין הכלים מצילים עם דפנות אהלים. עד שיהא להן דפנות. וכמה תהא הדופן. טפח. היה לה חצי טפח מכאן. וחצי טפח מכאן. אינה דופן. עד שיהא לה טפח ממקום אחר: ",
|
64 |
+
"כשם שמצילין מבפנים. כך מצילין מבחוץ. כיצד כפישה שהיא נתונה על היתדות מבחוץ. טומאה תחתיה. כלים שבכפישה טהורים. אם היה כותל חצר. או כותל גנה. אינו מציל. קורה שהיתה נתונה מכותל לכותל. וקדרה תלויה בה. טומאה תחתיה. כלים שבקדרה. רבי עקיבא מטהר וחכמים מטמאין: "
|
65 |
+
],
|
66 |
+
[
|
67 |
+
" אדם וכלים נעשין אהלין לטמא אבל לא לטהר כיצד ארבעה נושאין את הנדבך. טומאה תחתיו. כלים שעל גביו טמאין. טומאה על גביו. כלים שתחתיו טמאים. ר' אליעזר מטהר. נתון על ארבעה כלים. אפילו כלי גללים. כלי אבנים. כלי אדמה. טומאה תחתיו. כלים שעל גביו טמאים. טומאה על גביו. כלים שתחתיו טמאים. נתון על ארבעה אבנים או על דבר שיש בו רוח חיים. טומאה תחתיו כלים שעל גביו טהורין. טומאה על גביו. כלים שתחתיו טהורין: ",
|
68 |
+
"קוברי המת שהיו עוברים באכסדרה. והגיף אחד מהן את הדלת. וסמכו במפתח. אם יכול הדלת לעמוד בפני עצמו טהור. ואם לאו טמא. וכן חבית של גרוגרות. או קופה של תבן. שהן נתונות בחלון. אם יכולין הגרוגרות והתבן לעמוד בפני עצמן טהורין. ואם לאו טמאין. בית שחצצו בקנקנים. וטח בטיח. אם יכול הטיח לעמוד בפני עצמו. טהור. ואם לאו טמא: ",
|
69 |
+
"כותל המשמש את הבית. ידון מחצה למחצה. כיצד. כותל שהוא לאויר. והטומאה בתוכו. מחציו ולפנים הבית טמא. והעומד מלמעלן טהור. מחציו ולחוץ הבית טהור. והעומד מלמעלן טמא. מחצה למחצה הבית טמא. והעומד מלמעלן. ר' מאיר מטמא. וחכמים מטהרין. רבי יהודה אומר כל הכותל לבית: ",
|
70 |
+
"כותל שבין שני בתים והטומאה בתוכו. בית הקרוב לטומאה. טמא. והקרוב לטהרה. טהור. מחצה למחצה שניהם טמאין. טומאה באחד מהן וכלים בכותל. מחציו וכלפי טומאה. טמאין. מחציו וכלפי טהרה. טהורין. מחצה למחצה. הרי הן טמאין. מעזיבה שבין הבית לעליה טומאה בתוכה. מחציה ולמטן הבית טמא. ועליה טהורה. מחציה ולמעלן העליה טמאה. והבית טהור. מחצה למחצה שניהן טמאין. טומאה באחד מהן וכלים במעזיבה. מחציה וכלפי טומאה. טמאין. מחציה וכלפי טהרה. טהורין. מחצה למחצה. הרי הן טמאין. רבי יהודה אומר כל המעזיבה לעליה: ",
|
71 |
+
"טומאה בין הקורות. ותחתיה כקליפת השום. אם יש שם פותח טפח. הכל טמא. אם אין שם פותח טפח. רואין את הטומאה כאילו היא אוטם. היתה נראית בתוך הבית. בין כך ובין כך. הבית טמא: ",
|
72 |
+
"בית המשמש את הכותל. ידון כקליפת השום. כיצד כותל שבין שני כוכין או בין שתי מערות. טומאה בבתים. וכלים בכותל. ועליהם כקליפת השום טהורין. טומאה בכותל. וכלים בבתים ועליה כקליפת השום טהורין. טומאה תחת העמוד טומאה בוקעת ועולה. בוקעת ויורדת: ",
|
73 |
+
"כלים שתחת הפרח. טהורים. רבי יוחנן בן נורי מטמא. הטומאה והכלים שתחת הפרח. אם יש שם פותח טפח. טמאין. ואם לאו. טהורין. שני פרדסקים זה בצד זה. או זה על גב זה. נפתח אחד מהן. הוא והבית טמא. וחברו טהור. ורואין את הפרדסקין כאילו הוא אוטם. ידון מחצה למחצה להביא את הטומאה לבית: "
|
74 |
+
],
|
75 |
+
[
|
76 |
+
" הטומאה בכותל. ומקומה טפח על טפח. על רום טפח. כל העליות שעל גבה. אפילו הן עשר. טמאות. היתה עלייה אחת על גבי שני בתים היא טמאה. וכל העליות שעל גבה. טהורות. כותל שנית. טומאה בוקעת ועולה. בוקעת יורדת. נפש אטומה. הנוגע בה מן הצדדין. טהור. מפני שטומאה בוקעת ועולה. בוקעת ויורדת. אם היה מקום הטומאה טפח על טפח. על רום טפח. הנוגע בה מכל מקום טמא. מפני שהיא כקבר סתום. סמך לה סוכות טמאות. רבי יהודה מטהר: ",
|
77 |
+
"כל שיפועי אהלין. כאהלין. אהל שהוא שופע ויורד. וכלה עד כאצבע. טומאה באהל. כלים שתחת השיפוע. טמאים. טומאה תחת השיפוע. כלים שבאהל טמאין. טומאה מתוכו. הנוגע בו מתוכו. טמא טומאת שבעה. ומאחוריו טמא טומאת ערב. טומאה מאחוריו. הנוגע בו מאחוריו. טמא טומאת שבעה. מתוכו. טמא טומאת ערב. כחצי זית מתוכו וכחצי זית מאחוריו. הנוגע בו בין מתוכו בין מאחוריו. טמא טומאת ערב. מקצתו מרודד על הארץ. טומאה תחתיו. או על גביו. טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. אהל שהוא נטוי בעליה. מקצתו מרודד על הארובה שבין בית לעליה. רבי יוסי אומר מציל. רבי שמעון אומר אינו מציל. עד שיהא נטוי כנטית האהל: ",
|
78 |
+
"המת בבית. ובו פתחין הרבה. כלן טמאין. נפתח אחד מהן. הוא טמא. וכלן טהורים. חשב להוציאו באחד מהן. או בחלון שהוא ארבעה על ארבעה טפחים. הציל על כל הפתחים. בית שמאי אומרים. יחשוב עד שלא ימות המת. בית הלל אומרים אף משמת. היה סתום ונמלך לפתחו. בית שמאי אומרים כשיפתח ארבעה טפחים. ובית הלל אומרים כשיתחיל. ומודים בפותח בתחלה. שיפתח ארבעה טפחים: ",
|
79 |
+
"האשה שהיא מקשה לילד. והוציאוה מבית לבית. הראשון טמא בספק. והשני בודאי. אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהיא ניטלת בגפים. אבל אם היתה מהלכת. הראשון טהור שמשנפתח הקבר אין פנאי להלך. אין לנפלים פתיחת הקבר. עד שיעגילו ראש כפיקה: ",
|
80 |
+
"יצא הראשון מת והשני חי. טהור. הראשון חי והשני מת. טמא. ר' מאיר אומר בשפיר אחד. טמא. בשני שפירים. טהור: ",
|
81 |
+
"האשה שהיא מקשה לילד. מחתכין את הולד במעיה. ומוציאין אותו אברים אברים. מפני שחייה קודמין לחייו. יצא רובו. אין נוגעין בו. שאין דוחין נפש מפני נפש: "
|
82 |
+
],
|
83 |
+
[
|
84 |
+
" יש מביאין את הטומאה וחוצצין. מביאין את הטומאה ולא חוצצין. חוצצים ולא מביאים. לא מביאין ולא חוצצין. אלו מביאים וחוצצים. השידה. והתיבה. והמגדל. כוורת הקש. כוורת הקנים. ובור ספינה אלכסנדרית. שיש להן שולים. והן מחזיקים ארבעים סאה בלח. שהם כוריים ביבש. ויריעה. וסקורטיא. וקטבליא. וסדין. ומפץ. ומחצלת שהן עשויין אהלים. ועדר בהמה טמאה וטהורה. ומכונות חיה ועוף. והעוף ששכן. והעושה מקום לבנה בשבלים. האירוס והקיסום. וירקות חמור. ודלעת יונית. ואוכלים טהורים. ר' יוחנן בן נורי לא היה מודה באוכלים טהורין. חוץ מן העגול של דבלה: ",
|
85 |
+
"הזיזין. והגזריות. והשובכות. והשקיפים. והסלעים. והגהרים. והשננים. והסככות. והפרעות. שהן יכולים לקבל מעזיבה רכה. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים מעזיבה בינונית. אלו הן הסככות אילן שהוא מיסך על הארץ והפרעות היוצאות מן הגדר: ",
|
86 |
+
"אלו מביאין ולא חוצצין. השידה והתיבה והמגדל. כוורת הקש. כוורת הקנים. ובור ספינה אלכסנדרית שאין להם שולים. ואינן מחזיקים ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש. ויריעה. וסקורטיא. וקטבליא. וסדין ומפץ ומחצלת. שאין עשויין אהלים. ובהמה וחיה שמתו. ואוכלים טמאים. מוסף עליהם הרחים של אדם: ",
|
87 |
+
"אלו חוצצים ולא מביאין. מסכת פרוסה. וחבילי המטה. והמשפלות והסריגות שבחלונות: ",
|
88 |
+
"אלו לא מביאין לא חוצצין. הזרעים והירקות המחוברים לקרקע. חוץ מן הירקות שמנו. וכיפת הברד והשלג והכפור והגליד והמלח. והדולג ממקום למקום. והקופץ ממקום למקום. והעוף הפורח. וטלית המנפנפת. וספינה שהיא שטה על פני המים. קשר את הספינה בדבר שהוא יכול להעמידה. כבש את האבן על גבי הטלית מביאה את הטומאה. רבי יוסי אומר הבית שבספינה אינו מביא את הטומאה: ",
|
89 |
+
"שתי חביות. ובהן כשני חציי זיתים מוקפות צמיד פתיל. ומונחות בתוך הבית הן טהורות. והבית טמא. נפתחה אחת מהן היא והבית טמאים. וחברתה ט��ורה. וכן שני חדרים שהן פתוחין לבית: "
|
90 |
+
],
|
91 |
+
[
|
92 |
+
"כוורת שהיא בתוך הפתח. ופיה לחוץ. כזית מן המת נתון תחתיה. או על גבה מבחוץ. כל שהוא כנגד הזית. תחתיה וגבה. טמא. וכל שאינו כנגד הזית. תוכה והבית. טהור. בבית. אין טמא אלא הבית. בתוכה הכל טמא: ",
|
93 |
+
"היתה גבוה מן הארץ טפח טומאה תחתיה. או בבית. או על גבה. הכל טמא. אלא תוכה. בתוכה. הכל טמא: ",
|
94 |
+
"במה דברים אמורים. בזמן שהיא כלי מחולחלת. היתה פחותה. ופקוקה בקש. או אפוצה. איזו היא אפוצה. כל שאין לה טפח ממקום אחד. כזית מן המת נתון תחתיה. כנגדו עד התהום. טמא. על גבה כנגדו עד הרקיע. טמא. בבית. אין טמא אלא הבית. בתוכה. אין טמא אלא תוכה: ",
|
95 |
+
"היתה גבוה מן הארץ טפח. טומאה תחתיה. או בבית. תחתיה והבית. טמא. תוכה וגבה. טהור. בתוכה. אין טמא אלא תוכה. על גבה. כנגדו עד הרקיע. טמא: ",
|
96 |
+
"במה דברים אמורים. בזמן שפיה לחוץ. היה פיה לפנים. וכזית מן המת נתון תחתיה או על גבה מבחוץ. כל שהוא כנגד הזית. תחתיה וגבה ותוכה טמא. וכל שאינו כנגד הזית. תוכה והבית טהור. בתוכה. או בבית. הכל טמא: ",
|
97 |
+
"היתה גבוה מן הארץ טפח. טומאה תחתיה. או בבית. או בתוכה. או על גבה. הכל טמא: ",
|
98 |
+
"במה דברים אמורים בזמן שהיא כלי מחולחלת. היתה פחותה ופקוקה בקש. או אפוצה. איזהו אפוצה שאין לה טפח ממקום אחד. כזית מן המת נתון תחתיה. כנגדו עד התהום. טמא. על גבה. כנגדו עד הרקיע טמא. בתוכה. או בבית. תוכה והבית. טמאים: ",
|
99 |
+
"היתה גבוה מן הארץ טפח. טומאה תחתיה. או בבית או בתוכה. הכל טמא אלא גבה. על גבה. כנגדו עד הרקיע. טמא: ",
|
100 |
+
"היתה ממלאה את כל הבית. ואין בינה לבין הקורות פותח טפח. טומאה בתוכה הבית טמא. טומאה בבית. מה שבתוכה טהור. שדרך טומאה לצאת ואין דרכה להכנס. בין עומדת. בין מוטה על צדה. בין אחת. בין שתים: ",
|
101 |
+
"היתה עומדת בתוך הפתח. ואין בינה לבין המשקוף פותח טפח. טומאה בתוכה. הבית טהור. טומאה בבית. מה שבתוכה טמא. שדרך הטומאה לצאת. ואין דרכה להכנס: ",
|
102 |
+
"היתה מוטה על צדה באויר. וכזית מן המת נתון תחתיה. או על גבה. כל שהוא כנגד הזית תחתיה וגבה טמא. וכל שאינו כנגד הזית. תוכה טהור. בתוכה. הכל טמא: ",
|
103 |
+
"היתה גבוה מן הארץ טפח. טומאה תחתיה. או על גבה. הכל טמא אלא תוכה. בתוכה. הכל טמא. במה דברים אמורים בזמן שהיא כלי. היתה פחותה. ופקוקה בקש. או מחזקת ארבעים סאה כדברי חכמים. כזית מן המת נתון תחתיה. כנגדו עד התהום טמא. על גבה. כנגדו עד הרקיע טמא. בתוכה. אין טמא אלא תוכה. היתה גבוה מן הארץ טפח. טומאה תחתיה. תחתיה טמא. בתוכה. תוכה טמא. על גבה כנגדו עד הרקיע טמא. ",
|
104 |
+
"היתה יושבת על שוליה. והיא כלי. טומאה תחתיה. בתוכה. או על גבה. טומאה בוקעת ועולה. בוקעת ויורדת. היתה גבוה מן הארץ טפח. או מכוסה או כפויה על פיה. טומאה תחתיה. בתוכה. או על גבה. הכל טמא: ",
|
105 |
+
"במה דברים אמורים בזמן שהיא כלי. היתה פחותה ופקוקה בקש. או מחזקת ארבעים סאה כדברי חכמים. טומאה תחתיה. בתוכה או על גבה. טומאה בוקעת ועולה. בוקעת ויורדת. ר' אליעזר ורבי שמעון אומרים אין טומאה עולה לה אף לא יורדת ממנה. היתה גבוה מן הארץ טפח. טומאה תחתיה. תחתיה טמא. בתוכה או על גבה. כנגדו עד הרקיע טמא: ",
|
106 |
+
"ארון שהיא רחבה מלמטן וצרה מלמעלן. והמת בתוכה. הנוגע בה מלמטן. טהור. ומלמעלן טמא. רחבה מלמעלן וצרה מלמטן. הנוגע בה מכל מקום טמא. היתה שוה הנוגע בה מכל מקום טמא. דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר מטפח ��למטן טהור. מטפח ולמעלן טמא. העשויה כמין קמטרא. הנוגע בה מכל מקום. טמא. כמין גלוסקוס. הנוגע בה מכל מקום. טהור. חוץ ממקום פתיחתה: ",
|
107 |
+
"חבית שהיא יושבת על שוליה באויר. וכזית מן המת נתון תחתיה. או בתוכה כנגד קורקורותה. טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. והחבית טמאה. תחת דפנה מבחוץ טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. והחבית טהורה. בתוכה ותחת דפנה. אם יש בדפנות פותח טפח הכל טמא וכנגד פיה טהור. ואם לאו טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. במה דברים אמורים בטהורה. אבל אם היתה טמאה. או גבוה מן הארץ טפח. או מכוסה. או כפויה על פיה. טומאה תחתיה. בתוכה. או על גבה. הכל טמא: "
|
108 |
+
],
|
109 |
+
[
|
110 |
+
" ארובה שהיא בתוך הבית. ויש בה פותח טפח. טומאה בבית. כנגד ארובה טהור. טומאה כנגד ארובה. הבית טהור. הטומאה בין בבית ובין כנגד ארובה. נתן את רגלו מלמעלן. עירב את הטומאה. מקצת טומאה בבית ומקצתה כנגד ארובה. הבית טמא. וכנגד הטומאה טמא: ",
|
111 |
+
"אין בארובה פותח טפח. טומאה בבית. כנגד ארובה טהור. טומאה כנגד ארובה. הבית טהור. הטומאה בבית. נתן את רגלו מלמעלן. טהור. הטומאה כנגד ארובה. נתן את רגלו מלמעלן ר' מאיר מטמא. וחכמים אומרים אם טומאה קדמה את רגלו. טמא. אם רגלו קדמה את הטומאה. טהור. ר' שמעון אומר שתי רגלים זו על גב זו שקדמו את הטומאה. משך הראשון את רגלו. ונמצא רגלו של שני שם. טהור. מפני שקדמה רגלו של ראשון את הטומאה: ",
|
112 |
+
"מקצת טומאה בבית ומקצתה כנגד ארובה. הבית טמא. וכנגד הטומאה טמא דברי רבי מאיר. ר' יהודה אומר הבית טמא. כנגד הטומאה טהור. רבי יוסי אומר. אם יש בטומאה כדי שתחלק. ותטמא את הבית. ותטמא כנגד הטומאה. טמא. ואם לאו הבית טמא. כנגד הטומאה טהור: ",
|
113 |
+
"ארובות זו על גב זו. ויש בהן פותח טפח. טומאה בבית. כנגד ארובות טהור. טומאה כנגד ארובות הבית טהור. הטומאה בין בבית בין כנגד ארובות נתן דבר שהוא מקבל טומאה. בין מלמעלן בין מלמטן. הכל טמא. ודבר שאינו מקבל טומאה. ממנו ולמטן טמא. ממנו ולמעלן טהור: ",
|
114 |
+
"אין בארובות פותח טפח טומאה בבית. כנגד ארובות טהור. טומאה כנגד ארובות. הבית טהור. הטומאה בבית. נתן בין דבר שהוא מקבל טומאה. בין דבר שאינו מקבל טומאה. בין מלמעלן. בין מלמטן. אין טמא אלא התחתון. הטומאה כנגד ארובות. נתן דבר שהוא מקבל טומאה. בין מלמעלן בין מלמטן. הכל טמא. ודבר שאינו מקבל טומאה. בין מלמעלן בין מלמטן אין טמא. אלא תחתון: ",
|
115 |
+
"ארובה שהיא בתוך הבית וקדרה נתונה תחתיה. שאם תעלה אין שפתותיה נוגעות בארובה. טומאה תחתיה. בתוכה. או על גבה. טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. היתה גבוה מן הארץ טפח טומאה תחתיה או בבית. תחתיה. והבית. טמא. תוכה. וגבה. טהור. בתוכה. או על גבה. הכל טמא: ",
|
116 |
+
"היתה נתונה בצד האסקופה. שאם תעלה. היא נוגעת במשקוף פותח טפח. טומאה תחתיה. בתוכה. או על גבה. טומאה בוקעת ועולה. בוקעת ויורדת. היתה גבוה מן הארץ טפח. טומאה תחתיה. או בבית. תחתיה והבית טמא. תוכה וגבה טהור. בתוכה או על גבה הכל טמא. שאם תעלה אינה נוגעת בשקוף פותח טפח.. או מודבקת בשקוף טומאה תחתיה אין טמא אלא תחתיה: "
|
117 |
+
],
|
118 |
+
[
|
119 |
+
" הבית שנסדק. טומאה בחוץ. כלים שבפנים טהורין. טומאה בפנים. כלים שבחוץ בית שמאי אומרים עד שיהא בסדק ארבעה טפחים. בית הלל אומרים כל שהוא. רבי יוסי אומר משום בית הלל פותח טפח: ",
|
120 |
+
"אכסדרה שנסדקה. טומאה בצד זה. כלים שבצד השני טהורים. נתן את רגלו או קנה מלמעלן. עירב את הטומאה. נתן את הקנה בארץ. אינו מביא את הטומאה עד שיהיה גבוה מן הארץ פותח טפח: ",
|
121 |
+
"סגוס עבה וכופת עבה אינן מביאין את הטומאה עד שיהיו גבוהים מן הארץ פותח טפח. קפולים זו על גבי זו. אינן מביאות את הטומאה עד שתהא העליונה גבוה מן הארץ פותח טפח. היה אדם נתון שם בית שמאי אומרים אינו מביא את הטומאה. ובית הלל אומרים אדם חלול הוא והצד העליון מביא את הטומאה: ",
|
122 |
+
"היה משקיף בעד החלון והאהיל על קוברי המת. בית שמאי אומרים אינו מביא את הטומאה ובית הלל אומרים מביא את הטומאה. ומודים שאם היה לבוש בכליו או שהיו שנים זה על גבי זה. שהם מביאין את הטומאה: ",
|
123 |
+
"היה מוטל על האסקופה. והאהילו עליו קוברי המת. בית שמאי אומרים אינו מביא את הטומאה. ובית הלל אומרים מביא את הטומאה: ",
|
124 |
+
"הטומאה בבית והאהילו עליו טהורין בית שמאי מטהרין. ובית הלל מטמאין: ",
|
125 |
+
"כלב שאכל בשר המת. ומת הכלב. ומוטל על האסקופה. ר' מאיר אומר אם יש בצוארו פותח טפח. מביא את הטומאה. ואם לאו אינו מביא את הטומאה. ר' יוסי אומר רואין את הטומאה. מכנגד המשקוף ולפנים. הבית טמא. מכנגד המשקוף ולחוץ. הבית טהור. ר' אליעזר אומר פיו לפנים. הבית טהור. פיו לחוץ. הבית טמא. שהטומאה יוצאת דרך שוליו. רבי יהודה בן בתירה אומר בין כך ובין כך הבית טמא. כמה תשהה במעיו. שלשה ימים מעת לעת. בעופות ובדגים. כדי שתפול לאור ותשרף. דברי ר' שמעון. רבי יהודה בן בתירא אומר. בעופות ובדגים מעת לעת: ",
|
126 |
+
"החדות שבבית. ומנורה בתוכו. והפרח שלה יוצא. וכפישה נתונה עליו. שאם תנטל המנורה. וכפישה עומדת על פי החדות. בית שמאי אומרים החדות טהור. ומנורה טמאה. בית הלל אומרים אף המנורה טהורה. ומודים שאם תינטל המנורה וכפישה נופלת הכל טמא: ",
|
127 |
+
"כלים שבין שפתי כפישה לבין שפתי החדות. אפילו עד התהום טהורים. טומאה שם הבית טמא. טומאה בבית. כלים שבכותלי החדות. אם יש במקומן טפח על טפח על רום טפח. טהורים. ואם לאו טמאים. אם היו כותלי החדות רחבים משל בית. בין כך ובין כך טהורים: "
|
128 |
+
],
|
129 |
+
[
|
130 |
+
" נסר שהוא נתון על פי תנור חדש ועודף מכל צדדיו בפותח טפח. טומאה תחתיו. כלים שעל גביו טהורים. טומאה על גביו. כלים שתחתיו טהורים. ובישן טמא. ר' יוחנן בן נורי מטהר. נתון על פי שני תנורים. טומאה ביניהם. הם טמאים. ר' יוחנן בן נורי מטהר: \n",
|
131 |
+
"סרידה שהיא נתונה על פי התנור מוקף צמיד פתיל. טומאה תחתיו או על גביו. הכל טמא. כנגד אוירו של תנור טהור. טומאה כנגד אוירו של. תנור. כנגדו עד הרקיע. טמא: \n",
|
132 |
+
"נסר שהוא נתון על פי תנור ישן. יוצא מזה ומזה טפח. אבל לא מן הצדדים. טומאה בצד זה. כלים שבצד השני. טהורים. ר' יוסי מטמא. הבטח אינו מביא את הטומאה. היה בו זיז. ר' אליעזר אומר אינו מביא את הטומאה. ר' יהושע אומר רואים את הבטח כאילו אינו. והזיז העליון מביא את הטומאה: \n",
|
133 |
+
"סנדל של עריסה שפחתו בתוך הבית. אם יש בו. פותח טפח. הכל טמא. ואם לאו מונין בו כדרך שמונין במת: \n",
|
134 |
+
"קורות הבית והעליה. שאין עליהן מעזיבה. והן מכוונות. טומאה תחת אחת מהן. תחתיה טמא. בין התחתונה לעליונה ביניהן טמא. על גבי העליונה. כנגדו עד הרקיע טמא. היו העליונות כבין התחתונות. טומאה תחת אחת. מהן. תחת כולם טמא. על גביהן כנגדו עד הרקיע טמא: \n",
|
135 |
+
"קורה שהיא נתונה מכותל לכותל. וטומאה תחתיה. אם יש בה פותח טפח. מביאה את הטומאה תחת כולה. ואם לאו. טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. כמה יהא בהק��פה ויהא בה פותח טפח. בזמן שהיא עגולה הקיפה שלשה טפחים. בזמן שהיא מרובעת ארבעה. שהמרובע יתר על העגול רביע: \n",
|
136 |
+
"עמוד שהוא מוטל לאויר אם יש בהקיפו עשרים וארבעה טפחים מביא את הטומאה תחת דפנו. ואם לאו. טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת: \n",
|
137 |
+
"כזית מן המת מודבק לאסקופה. רבי אליעזר מטמא את הבית. רבי יהושע מטהר. היה נתון תחת האסקופה. ידון מחצה למחצה. מודבק למשקוף הבית טמא. רבי יוסי מטהר. היה נתון בתוך הבית. הנוגע במשקוף טמא. הנוגע באסקופה. רבי אליעזר מטמא. רבי יהושע אומר מטפח ולמטן. טהור. מטפח ולמעלן. טמא: \n"
|
138 |
+
],
|
139 |
+
[
|
140 |
+
" העושה מאור בתחלה. שעורו מלא מקדח גדול של לשכה. שירי המאור. רום אצבעיים על רוחב הגודל. אלו הן שירי המאור. חלון שסתמה ולא הספיק לגומרה. חררוהו מים. או שרצים. או שאכלתו מלחת. שעורו מלא אגרוף. חשב עליו לתשמיש. שעורו בפותח טפח. למאור. שיעורו מלא מקדח. הסריגות והרפפות. מצטרפות כמלא מקדח. כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים עד שיהא במקום אחד מלא מקדח. להביא הטומאה ולהוציא הטומאה. רבי שמעון אומר להביא הטומאה. אבל להוציא את הטומאה בפותח טפח: ",
|
141 |
+
"חלון שהיא לאויר. שעורה מלא מקדח. בנה בית חוצה לה. שעורה בפותח טפח. נתן את התקרה באמצע החלון. התחתון בפותח טפח. והעליון מלא מקדח: ",
|
142 |
+
"החור שבדלת. שעורו מלא אגרוף. דברי רבי עקיבא. ר' טרפון אומר. בפותח טפח. שייר בה החרש. מלמטן. או מלמעלן. הגיפה. ולא מירקה. או שפתחתו הרוח. שעורו מלא אגרוף: ",
|
143 |
+
"העושה מקום לקנה. ולאספתי. ולנר. שעורו כל שהוא. כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים בפותח טפח. לזון את עיניו. ולדבר עם חברו. ולתשמיש. בפותח טפח: ",
|
144 |
+
"אלו ממעטין את הטפח פחות מכזית בשר ממעט על ידי רובע עצמות. ופחות מעצם כשעורה ממעט על ידי כזית בשר פחות מכזית מן המת. פחות מכזית מן הנבלה. פחות מכעדשה מן השרץ. פחות מכביצה אוכלים. התבואה שבחלון. וככיי שיש בה ממש. ונבלת העוף הטהור שלא חשב עליה. ונבילת עוף הטמא שחשב עליה ולא הכשירה. או הכשירה ולא חשב עליה: ",
|
145 |
+
"אלו שאינן ממעטים. אין העצם ממעט על ידי עצמות. ולא בשר על ידי בשר. ולא כזית מן המת. ולא כזית מן הנבלה. ולא כעדשה מן השרץ. ולא כביצה אוכלים. ולא תבואה שבחלונות. ולא ככיי שאין בה ממש. ולא נבלת העוף הטהור שחשב עליה. ולא נבלת עוף הטמא שחשב עליה והכשירה. ולא השתי והערב המנוגעים. ולא לבינה מבית הפרס. דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים הלבינה ממעטת. מפני שעפרה טהור. זה הכלל הטהור ממעט. והטמא אינו ממעט: "
|
146 |
+
],
|
147 |
+
[
|
148 |
+
"הזיז מביא את הטומאה כל שהוא. הגיזרה. והגבלית. בפותח טפח. איזהו הזיז. שפניו למטה. והגיזרה שפניה למעלה. ובמה אמרו הזיז מביא את הטומאה כל שהוא. בזיז שהוא גבוה מן הפתח שלשה נדבכין. שהם שנים עשר טפח. יתר מכאן מביא את הטומאה בפותח טפח. העטרות והפתוחים. מביאין את הטומאה בפותח טפח: ",
|
149 |
+
"זיז שעל גבי הפתח מביא את הטומאה בפותח טפח. שעל גבי החלון רום אצבעיים. שעל גבי מלא מקדח כל שהוא ר' יוסי אומר מלואו: ",
|
150 |
+
"קנה שעל גבי הפתח. אפילו גבוה מאה אמה. מביא את הטומאה כל שהוא. דברי ר' יהושע. רבי יוחנן בן נורי אומר אל יחמור זה מן הזיז: ",
|
151 |
+
"זיז שהוא סובב את כל הבית. ואוכל בפתח שלש אצבעות טומאה בבית. כלים שתחתיו טמאים. טומאה תחתיו. ר' אליעזר מטמא את הבית. ורבי יהושע מטהר. וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרה: ",
|
152 |
+
"שני זיזין זה על גבי זה. ויש בהן פותח טפח. וביניהן פותח טפח. טומאה תחתיהן. תחתיהן טמא. ביניהם. ביניהן טמא. על גביהן. כנגדו עד לרקיע טמא. היה העליון עודף על התחתון פותח טפח. טומאה תחתיהן. או ביניהן. תחתיהן וביניהן. טמא. על גביהן. כנגדו עד לרקיע. טמא. היה העליון עודף על התחתון פחות מטפח טומאה תחתיהן. תחתיהן וביניהן. טמא. ביניהן או תחת המותר ר' אליעזר אומר תחתיהן וביניהן. טמא. רבי יהושע אומר ביניהן. ותחת המותר. טמא. ותחתיהן טהור: ",
|
153 |
+
"יש בהן פותח טפח. ואין ביניהן פותח טפח. טומאה תחתיהן תחתיהן טמא. ביניהן. או על גביהן. כנגדו עד הרקיע. טמא: ",
|
154 |
+
"אין בהן פותח טפח. בין שיש ביניהן פותח טפח. בין שאין ביניהן פותח טפח. טומאה תחתיהן. ביניהן או על גביהן. טומאה בוקעת ועולה. בוקעת ויורדת. וכן שתי יריעות שהן גבוהות מן הארץ פותח טפח: "
|
155 |
+
],
|
156 |
+
[
|
157 |
+
" סגוס עבה. וכופת עבה. אינן מביאין את הטומאה. עד שיהו גבוהין מן הארץ פותח טפח. קפולין זו על גבי זו. אינן מביאות את הטומאה עד שתהא העליונה גבוהה מן הארץ פותח טפח. טבליות של עץ זו על גב זו. אינן מביאות את הטומאה. עד שתהא העליונה גבוהה מן הארץ פותח טפח. ואם היו של שיש. טומאה בוקעת ועולה. בוקעת ויורדת: ",
|
158 |
+
"טבליות של עץ. שהן נוגעות זו בזו בקרנותיהם. והן גבוהות מן הארץ פותח טפח. טומאה תחת אחת מהן הנוגע בשניה. טמא טומאת שבעה. כלים שתחת הראשונה טמאים. ושתחת השניה. טהורין. השלחן אינו מביא את הטומאה. עד שיהא בו ריבוע בפותח טפח: ",
|
159 |
+
"חביות שהן יושבות על שוליהן. או מוטות על צידיהן באויר. והן נוגעות זו בזו בפותח טפח. טומאה תחת אחת מהן. טומאה בוקעת ועולה. בוקעת ויורדת. במה דברים אמורים. בטהורות. אבל אם היו טמאות. או גבוהות מן הארץ פותח טפח. טומאה תחת אחת מהן. תחת כלם טמא: ",
|
160 |
+
"בית שחצצו בנסרים או ביריעות. מן הצדדים או מן הקורות. טומאה בבית. כלים שבחצץ טהורים. טומאה בחצץ. כלים שבבית טמאין. כלים שבחצץ. אם יש שם פותח טפח. טמאים. ואם לאו. טהורים: ",
|
161 |
+
"חצצו מארצו. טומאה בחצץ. כלים שבבית טמאים. טומאה בבית. כלים שבחצץ אם יש במקומן טפח על טפח על רום טפח. טהורים. ואם לאו. טמאין. שארצו של בית כמוהו. עד התהום: ",
|
162 |
+
"בית שהוא מלא תבן ואין בינו לבין הקורות פותח טפח. טומאה בפנים. כלים שכנגד יציאה. טמאים. טומאה בחוץ כלים שבפנים אם יש במקומם טפח על טפח על רום טפח. טהורים. ואם לאו טמאים. אם יש בין תבן לקורות פותח טפח. בין כך ובין כך טמאים: ",
|
163 |
+
"בית שמלאו עפר או צרורות. ובטלו. וכן כרי של תבואה. או גל של צרורות אפילו כגלו של עכן. ואפילו טומאה בצד הכלים. טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת: ",
|
164 |
+
"חצר הקבר. העומד בתוכה טהור. עד שיהא בה ארבע אמות. כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים ארבעה טפחים. קורה שעשאה גולל לקבר. בין עומדת בין מוטה על צדה. אין טמא אלא כנגד הפתח. עשה ראשה גולל לקבר. אין טמא אלא עד ארבעה טפחים. ובזמן שהוא עתיד לגוד. ר' יהודה אומר כולה חבור: ",
|
165 |
+
"חבית שהיא מליאה משקים טהורים. ומוקפת צמיד פתיל. ועשאה גולל לקבר. הנוגע בה טמא טומאת שבעה. והחבית והמשקין טהורין. בהמה שעשאה גולל לקבר. הנוגע בה טמא טומאת שבעה. ר' מאיר אומר כל שיש בו רוח חיים. אינו מטמא משום גולל: ",
|
166 |
+
"הנוגע במת והנוגע בכלים. המאהיל על המת והנוגע בכלים. טמאין. מאהיל על המת. ומאהיל על הכלים. הנוגע במת ומאהיל על הכלים. טהורים. אם יש בידו פותח טפח. טמאין. שני בתים ובהן כשנ�� חצאי זיתים. פשט את שתי ידיו להן. אם יש בידיו פותח טפח. מביא את הטומאה. ואם לאו. אינו מביא את הטומאה: "
|
167 |
+
],
|
168 |
+
[
|
169 |
+
"כל המטלטלין מביאין את הטומאה. כעובי המרדע. אמר רבי טרפון אקפח את בני שזו הלכה מקופחת. ששמע השומע וטעה. שהאיכר עובר. והמרדע על כתפו. והאהיל צדו אחד על הקבר. וטמאוהו. משום כלים המאהילים על המת. אמר רבי עקיבא אני אתקן. שיהו דברי חכמים קיימין. שיהו כל המטלטלין מביאין את הטומאה. על אדם הנושאן בעובי המרדע. ועל עצמן בכל שהן. ועל שאר אדם וכלים בפותח טפח: ",
|
170 |
+
"כיצד כוש שהוא תחוב בכותל. כחצי זית מתחתיו. וכחצי זית מעל גביו. אף על פי שאינן מכוונין טמא. נמצא מביא את הטומאה לעצמו בכל שהוא. הקדר. שהוא עובר. והסל על כתיפו. והאהיל צדו אחת על הקבר. הכלים שבצד השני טהורין. אם יש בסל פותח טפח טמאים. התלוליות הקרובות בין לעיר בין לדרך. אחד חדשות ואחד ישנות. טמאות. הרחוקות. חדשות טהורות וישנות טמאות. איזו היא קרובה. חמשים אמה. וישנה ששים שנה. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר קרובה שאין קרובה ממנה. וישנה שאין אדם זוכרה: ",
|
171 |
+
"המוצא מת בתחלה. מושכב. כדרכו. נוטלו ואת תבוסתו. מצא שנים. נוטלן ואת תבוסתן. מצא שלשה. אם יש בין זה לזה. מארבע אמות. ועד שמנה. כמלא מטה וקובריה. הרי זו שכונת קברות. בודק ממנו. ולהלן עשרים אמה. מצא אחד בסוף עשרים אמה. בודק ממנו ולהלן עשרים אמה. שרגלים לדבר. שאילו מתחלה מצאו. נטלו ואת תבוסתו: ",
|
172 |
+
"הבודק. בודק אמה על אמה. ומניח אמה. עד שהוא מגיע לסלע. או לבתולה. המוציא את העפר ממקום טומאה. אוכל בדמעו. המפקח בגל. אינו אוכל בדמעו: ",
|
173 |
+
"היה בודק. הגיע לנחל. או לשלולית. או לדרך הרבים מפסיק. שדה שנהרגו בה הרוגים. מלקט עצם עצם. והכל טהור. המפנה קברו מתוך שדהו. מלקט עצם עצם והכל טהור. בור שמטילים לתוכו נפלים. או הרוגים. מלקט עצם עצם. והכל טהור. רבי שמעון אומר אם התקינו לקבר מתחלה. יש לו תבוסה: "
|
174 |
+
],
|
175 |
+
[
|
176 |
+
" החורש את הקבר. הרי זה עושה בית הפרס. עד כמה הוא עושה. מלא מענה. מאה אמה. בית ארבעת סאים. רבי יוסי אומר בית חמש. במורד. ובמעלה נותן רובע כרשינים על בורך המחרישה. עד מקום שיצמחו שלשה כרשינין זו בצד זו. עד שם הוא עושה בית הפרס. ר' יוסי אומר במורד ולא במעלה: ",
|
177 |
+
"היה חורש והטיח בסלע. או בגדר. או שניער המחרישה. עד שם הוא עושה בית הפרס. ר' אלעזר אומר. בית פרס עושה בית פרס. ר' יהושע אומר פעמים עושה. פעמים אינו עושה. כיצד. חרש חצי מענה. וחזר וחרש חציה. וכן הצדדין. הרי זה עושה בית פרס. חרש מלא מענה. חזר וחרש ממנה ולחוץ אינו עושה בית פרס: ",
|
178 |
+
"החורש מלטימיא. מצבירת העצמות. משדה שאבד הקבר בתוכה. או שנמצא בה קבר. החורש את שאינו שלו וכן עובד כוכבים שחרש. אינו עושה אותה בית פרס. שאין בית פרס לכותיים: ",
|
179 |
+
"שדה בית הפרס על גבי טהורה. שטפו גשמים מבית פרס לטהורה. אפילו אדומה והלבינוה. או לבנה והאדימוה אין עושה אותה בית הפרס: ",
|
180 |
+
"שדה שאבד קבר בתוכה. ובנה בה בית ועליה על גביו. אם היתה פתחה של עליה. מכוון כנגד פתחו של בית. עליה טהורה. ואם לאו. עליה טמאה. עפר בית הפרס ועפר חוצה לארץ שבא בירק. מצטרפין כחותם המרצופים דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים עד שיהיה במקום אחד כחותם המרצופין. אמר ר' יהודה. מעשה שהיו אגרות באות ממדינת הים לבני כהנים גדולים. והיו בהם כסאה וכסאתים חותמות. ולא חשו להם חכמים משום טומאה: "
|
181 |
+
],
|
182 |
+
[
|
183 |
+
" כיצד בוצרים בית הפרס מזים על האדם ועל הכלים. ושונים. ובוצרים. ומוציאים חוץ לבית הפרס. ואחרים מקבלים מהם. ומוליכים לגת. אם נגעו אלו באלו. טמאים. כדברי בית הלל. בית שמאי אומרים אוחז את המגל בסיב. או בוצר בצור. ונותן לתוך הכפישה. ומוליך לגת. אמר רבי יוסי. במה דברים אמורים בכרם הנעשה בית הפרס. אבל נוטע בית הפרס. ימכר לשוק: ",
|
184 |
+
"שלשה בית פרסות הן. החורש את הקבר. נטעת כל נטע. ואינה נזרעת כל זרע. חוץ מזרע הנקצר. ואם עקרו. צובר את גרנו לתוכו וכוברו בשתי כברות דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים התבואה בשתי כברות. והקטניות בשלש כברות. ושורף את הקש. ואת העצה. ומטמא במגע ובמשא. ואינו מטמא באהל: ",
|
185 |
+
"שדה שאבד קבר בתוכה. נזרעת כל זרע . ואינה נטעת כל נטע. ואין מקיימין בה אילנות חוץ מאילן סרק. שאינו עושה פירות. ומטמא במגע ובמשא ובאהל: ",
|
186 |
+
"שדה בוכין לא נטעת ולא נזרעת. ועפרה טהור. ועושין ממנה תנורים לקדש. ומודים בית שמאי ובית הלל שבודקים לעושה פסח. ואין בודקין לתרומה ולנזיר. בית שמאי אומרים בודקין. ובית הלל אומרים אין בודקין. כיצד הוא בודק. מביא את העפר שהוא יכול להסיטו. ונותן לתוך כברה שנקביה דקים וממחה. אם נמצא שם עצם כשעורה. טמא: ",
|
187 |
+
"כיצד מטהרין בית הפרס. נוטלים ממנו שלשה טפחים או נותן על גביו שלשהטפחים. אם נטל מחציו אחד שלשה טפחים. ונתן על גבי חציו אחר שלשה טפחים. טהור. ר' שמעון אומר אפילו נטל ממנו טפח ומחצה. ונתן עליו טפח ומחצה ממקום אחר. טהור. הרוצף בית הפרס באבנים שאינו יכול להסיטן. טהור. ר' שמעון אומר אף העוזק בית הפרס טהור: ",
|
188 |
+
"המהלך בבית הפרס על אבנים שאינו יכול להסיטן. על האדם ועל הבהמה שכחן יפה. טהור. על אבנים שהוא יכול להסיטן. על האדם ועל הבהמה שכחן רע טמא. המהלך בארץ העמים בהרים ובסלעים. טמא. בים ובשונית. טהור. ואי זהו השונית. כל מקום שהים עולה בזעפו: ",
|
189 |
+
"הקונה שדה בסוריא סמוכה לארץ ישראל. אם יכול להכנס לה בטהרה. טהורה. וחייבת במעשרות ובשביעית. ואם אינו יכול להכנס לה בטהרה. טמאה. וחייבת במעשרות ובשביעית. מדורות העובדי כוכבים טמאים. כמה ישהא בתוכן ויהא צריך בדיקה. ארבעים יום. אף על פי שאין עמו אשה. ואם היה עבד או אשה משמרים אותו. אינו צריך בדיקה: ",
|
190 |
+
"את מה הם בודקים. את הביבים העמוקים. ואת המים הסרוחים. בית שמאי אומרים אף האשפתות ועפר התיחוח. ובית הלל אומרים כל מקום שהחזיר והחולדה יכולים להלך בו. אינו צריך בדיקה: ",
|
191 |
+
"האצטווניות אין בהן משום מדור העובדי כוכבים. רבן שמעון בן גמליאל אומר עיר עובדי כוכבים שחרבה. אין בה משום מדור עובדי כוכבים. מזרח קסרין ומערב קסרין. קברות. ומזרח עכו. היה ספק. וטהרוהו חכמים. רבי ובית דינו נמנו על קיני. וטהרוהו: ",
|
192 |
+
"עשרה מקומות אין בהן משום מדור עובדי כוכבים. אהלי הערביים. והסוכות. והצריפין. והבורגנין. והאלקטיות. ובית שער. ואוירה של חצר. והמרחץ. ומקום החצים. ומקום הלגיונות: "
|
193 |
+
]
|
194 |
+
],
|
195 |
+
"sectionNames": [
|
196 |
+
"Chapter",
|
197 |
+
"Mishnah"
|
198 |
+
]
|
199 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oholot/Hebrew/Torat Emet 357.json
ADDED
@@ -0,0 +1,197 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "he",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Oholot",
|
4 |
+
"versionSource": "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads",
|
5 |
+
"versionTitle": "Torat Emet 357",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"priority": 3.0,
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"versionTitleInHebrew": "תורת אמת 357",
|
10 |
+
"actualLanguage": "he",
|
11 |
+
"languageFamilyName": "hebrew",
|
12 |
+
"isBaseText": true,
|
13 |
+
"isSource": true,
|
14 |
+
"isPrimary": true,
|
15 |
+
"direction": "rtl",
|
16 |
+
"heTitle": "משנה אהלות",
|
17 |
+
"categories": [
|
18 |
+
"Mishnah",
|
19 |
+
"Seder Tahorot"
|
20 |
+
],
|
21 |
+
"text": [
|
22 |
+
[
|
23 |
+
"שְׁנַיִם טְמֵאִים בְּמֵת, אֶחָד טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. שְׁלשָׁה טְמֵאִין בְּמֵת, שְׁנַיִם טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. אַרְבָּעָה טְמֵאִין בְּמֵת, שְׁלשָׁה טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. כֵּיצַד שְׁנַיִם. אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת, טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה. וְאָדָם הַנּוֹגֵע בּוֹ, טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב: \n",
|
24 |
+
"כֵּיצַד שְׁלשָׁה. כֵּלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת, וְכֵלִים בַּכֵּלִים, טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה. הַשְּׁלִישִׁי, בֵּין אָדָם וּבֵין כֵּלִים, טְמֵאִין טֻמְאַת עָרֶב: \n",
|
25 |
+
"כֵּיצַד אַרְבָּעָה. כֵּלִים נוֹגְעִין בְּמֵת, וְאָדָם בַּכֵּלִים, וְכֵלִים בָּאָדָם, טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה. הָרְבִיעִי, בֵּין אָדָם בֵּין כֵּלִים, טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, יֶשׁ לִי חֲמִישִׁי, הַשַּׁפּוּד הַתָּחוּב בָּאֹהֶל, הָאֹהֶל וְהַשַּׁפּוּד וְאָדָם הַנּוֹגֵעַ בַּשַּׁפּוּד וְכֵלִים בָּאָדָם, טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה. הַחֲמִישִׁי, בֵּין אָדָם בֵּין כֵּלִים, טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. אָמְרוּ לוֹ, אֵין הָאֹהֶל מִתְחַשֵּׁב: \n",
|
26 |
+
"אָדָם וְכֵלִים מִטַּמְּאִין בְּמֵת. חֹמֶר בָּאָדָם מִבַּכֵּלִים וְכֵלִים מִבָּאָדָם. שֶׁהַכֵּלִים שְׁלשָׁה וְהָאָדָם שְׁנָיִם. חֹמֶר בָּאָדָם, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא בָאֶמְצַע, הֵן אַרְבָּעָה. וְשֶׁאֵינוֹ בָאֶמְצַע, הֵן שְׁלשָׁה: \n",
|
27 |
+
"אָדָם וּבְגָדִים מִטַּמְּאִים בְּזָב. חֹמֶר בָּאָדָם מִבַּבְּגָדִים, וּבַבְּגָדִים מִבָּאָדָם. שֶׁהָאָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּזָב מְטַמֵּא בְגָדִים, וְאֵין בְּגָדִים הַנּוֹגְעִין בְּזָב מְטַמְּאִין בְּגָדִים. חֹמֶר בַּבְּגָדִים, שֶׁהַבְּגָדִים הַנּוֹשְׂאִין אֶת הַזָּב מְטַמְּאִין אָדָם, וְאֵין אָדָם הַנּוֹשֵׂא אֶת הַזָּב מְטַמֵּא אָדָם: \n",
|
28 |
+
"אָדָם אֵינוֹ מְטַמֵּא, עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ. וַאֲפִלּוּ מְגֻיָּד, וַאֲפִלּוּ גוֹסֵס. זוֹקֵק לַיִּבּוּם וּפוֹטֵר מִן הַיִּבּוּם, מַאֲכִיל בַּתְּרוּמָה וּפוֹסֵל בַּתְּרוּמָה. וְכֵן בְּהֵמָה וְחַיָּה אֵינָן מְטַמְּאִין, עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשָׁם. הֻתְּזוּ רָאשֵׁיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁמְּפַרְכְּסִים, טְמֵאִים, כְּגוֹן זָנָב שֶׁל לְטָאָה שֶׁהִיא מְפַרְכָּסֶת: \n",
|
29 |
+
"הָאֵבָרִין אֵין לָהֶן שִׁעוּר, אֲפִלּוּ פָּחוֹת מִכַּזַּיִת מִן הַמֵּת, וּפָחוֹת מִכַּזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה, וּפָחוֹת מִכָּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, מְטַמְּאִין טֻמְאָתָן: \n",
|
30 |
+
"מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה אֵבָרִים בָּאָדָם, שְׁלשִׁים בְּפִסַּת הָרֶגֶל, שִׁשָּׁה בְכָל אֶצְבַּע, עֲשָׂרָה בַקֻּרְסָל, שְׁנַיִם בַּשּׁוֹק, חֲמִשָּׁה בָאַרְכֻּבָּה, אֶחָד בַּיָּרֵךְ, שְׁלשָׁה בַקַּטְלִית, אַחַת עֶשְׂרֵה צְלָעוֹת, שְׁלשִׁים בְּפִסַּת הַיָּד, שִׁ��ָּׁה בְכָל אֶצְבַּע, שְׁנַיִם בַּקָּנֶה, וּשְׁנַיִם בַּמַּרְפֵּק, אֶחָד בַּזְּרוֹעַ, וְאַרְבָּעָה בַכָּתֵף. מֵאָה וְאֶחָד מִזֶּה וּמֵאָה וְאֶחָד מִזֶּה. וּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה חֻלְיוֹת בַּשִּׁדְרָה, תִּשְׁעָה בָרֹאשׁ, שְׁמֹנָה בַצַּוָּאר, שִׁשָּׁה בַמַּפְתֵּחַ שֶׁל לֵב, וַחֲמִשָּׁה בִנְקָבָיו. כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְטַמֵּא בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי. אֲבָל אִם אֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וְאֵין מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל: \n"
|
31 |
+
],
|
32 |
+
[
|
33 |
+
"אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל. הַמֵּת, וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת, וְכַזַּיִת נֶצֶל, וּמְלֹא תַרְוָד רָקָב, הַשִּׁדְרָה, וְהַגֻּלְגֹּלֶת, אֵבָר מִן הַמֵּת וְאֵבָר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, רֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַבִּנְיָן אוֹ מֵרֹב הַמִּנְיָן. וְרֹב בִּנְיָנוֹ וְרֹב מִנְיָנוֹ שֶׁל מֵת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם רֹבַע, טְמֵאִין. כַּמָּה הוּא רֹב מִנְיָנוֹ, מֵאָה וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה: \n",
|
34 |
+
"רְבִיעִית דָּם, וּרְבִיעִית דַּם תְּבוּסָה מִמֵּת אֶחָד. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מִשְּׁנֵי מֵתִים. דַּם קָטָן שֶׁיָּצָא כֻלּוֹ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כָּל שֶׁהוּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, רְבִיעִית. כַּזַּיִת רִמָּה, בֵּין חַיָּה בֵּין מֵתָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא כִבְשָׂרוֹ, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים. אֵפֶר שְׂרוּפִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שִׁעוּרוֹ בְרֹבַע, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. מְלֹא תַרְוָד וְעוֹד עֲפַר קְבָרוֹת, טָמֵא, רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. מְלֹא תַרְוָד רָקָב שֶׁגְּבָלוֹ בְמַיִם, אֵינוֹ חִבּוּר לְטֻמְאָה: \n",
|
35 |
+
"אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל. עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה, וְאֶרֶץ הָעַמִּים, וּבֵית הַפְּרָס, אֵבָר מִן הַמֵּת, וְאֵבָר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁחָסָרוּ. כַּמָּה הוּא חֶסְרוֹן בַּשִּׁדְרָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שְׁתֵּי חֻלְיוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֲפִלּוּ חֻלְיָה אֶחָת. וּבַגֻּלְגֹּלֶת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת. בְּאֵיזֶה מַקְדֵּחַ אָמְרוּ, בַּקָּטָן שֶׁל רוֹפְאִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בַּגָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה: \n",
|
36 |
+
"הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל, וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אִם יֵשׁ תַּחְתֵּיהֶן עֲפַר קְבָרוֹת, מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא. וְאִם לָאו, אֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא. אֵיזֶהוּ הַדּוֹפֵק, אֶת שֶׁהַגּוֹלֵל נִשְׁעָן עָלָיו. אֲבָל דּוֹפֵק דּוֹפְקִין, טָהוֹר: \n",
|
37 |
+
"אֵלּוּ שֶׁאִם חָסְרוּ טְהוֹרִין. כַּזַּיִת מִן הַמֵּת, וְכַזַּיִת נֶצֶל, וּמְלֹא תַרְוָד רָקָב, וּרְבִיעִית דָּם, וְעֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה, וְאֵבָר מִן הַחַי שֶׁחָסַר עַצְמוֹ: \n",
|
38 |
+
"הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת מִשְּׁנֵי מֵתִים, וּרְבִיעִית דָּם מִשְּׁנֵי מֵתִים, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מִשְּׁנֵי מֵתִים, וְאֵבָר מִן הַמֵּת מִשְּׁנֵי מֵתִים, וְאֵבָר מִן הַחַי מִשְּׁנֵי אֲנָשִׁים, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין: \n",
|
39 |
+
"עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה שֶׁנֶּחֱלַק לִשְׁנַיִם, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, לֹא אָמְרוּ עֲצָמוֹת כַּשְּׂעֹרָה, אֶלָּא עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה. רֹבַע עֲצָמוֹת שֶׁנִּדַּקְדְּקוּ וְאֵין בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה, רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. אֵבָר מִן הַחַי שֶׁנֶּחֱלַק לִשְׁנַיִם, טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא. וּמוֹדֶה שֶׁאִם נִטַּל חֲצָאִים שֶׁהוּא טָהוֹר: \n"
|
40 |
+
],
|
41 |
+
[
|
42 |
+
"כָּל הַמְטַמְּאִין בְּאֹהֶל שֶׁנֶּחְלְקוּ וְהִכְנִיסָן לְתוֹךְ הַבַּיִת, רַבִּי דוֹסָא בֶן הַרְכִּינַס מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים. כֵּיצַד. הַנּוֹגֵעַ בְּכִשְׁנֵי חֲצָיֵי זֵיתִים מִן הַנְּבֵלָה אוֹ נוֹשְׂאָן. וּבַמֵּת, הַנּוֹגֵעַ בְּכַחֲצִי זַיִת וּמַאֲהִיל עַל כַּחֲצִי זַיִת, אוֹ נוֹגֵע בְּכַחֲצִי זַיִת וְכַחֲצִי זַיִת מַאֲהִיל עָלָיו, מַאֲהִיל עַל כִּשְׁנֵי חֲצָיֵי זֵיתִים, מַאֲהִיל עַל כַּחֲצִי זַיִת וְכַחֲצִי זַיִת מַאֲהִיל עָלָיו, רַבִּי דוֹסָא בֶן הַרְכִּינַס מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. אֲבָל הַנּוֹגֵעַ בְּכַחֲצִי זַיִת וְדָבָר אַחֵר מַאֲהִיל עָלָיו וְעַל כַּחֲצִי זַיִת, אוֹ מַאֲהִיל עַל כַּחֲצִי זַיִת וְדָבָר אַחֵר מַאֲהִיל עָלָיו וְעַל כַּחֲצִי זַיִת, טָהוֹר. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, אַף בָּזֶה רַבִּי דוֹסָא בֶן הַרְכִּינַס מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. הַכֹּל טָמֵא, חוּץ מִן הַמַּגָּע עִם הַמַּשָּׂא, וְהַמַּשָּׂא עִם הָאֹהֶל. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁהוּא מִשֵּׁם אֶחָד, טָמֵא. מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת, טָהוֹר: \n",
|
43 |
+
"מְלֹא תַרְוָד רָקָב שֶׁנִּתְפַּזֵּר בְּתוֹךְ הַבַּיִת, הַבַּיִת טָמֵא. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. רְבִיעִית דָּם שֶׁנִּבְלְעָה בְתוֹךְ הַבַּיִת, הַבַּיִת טָהוֹר. נִבְלְעָה בִכְסוּת, אִם מִתְכַּבֶּסֶת וְיוֹצֵא מִמֶּנָּה רְבִיעִית דָּם, טְמֵאָה. וְאִם לָאו, טְהוֹרָה, שֶׁכֹּל הַבָּלוּעַ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת, טָהוֹר: \n",
|
44 |
+
"נִשְׁפַּךְ בָּאֲוִיר, אִם הָיָה מְקוֹמוֹ קְטַפְרֵס וְהֶאֱהִיל עַל מִקְצָתוֹ, טָהוֹר. הָיָה אַשְׁבֹּרֶן, אוֹ שֶׁקָּרַשׁ, טָמֵא. נִשְׁפַּךְ עַל הָאַסְקֻפָּה וְהִיא קְטַפְרֵס, בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ, וְהַבַּיִת מַאֲהִיל עָלָיו, טָהוֹר. הָיָה אַשְׁבֹּרֶן אוֹ שֶׁקָּרַשׁ, טָמֵא. כֹּל שֶׁבַּמֵּת, טָמֵא, חוּץ מִן הַשִּׁנַּיִם וְהַשֵּׂעָר וְהַצִּפֹּרֶן. וּבִשְׁעַת חִבּוּרוֹ, הַכֹּל טָמֵא: \n",
|
45 |
+
"כֵּיצַד. הַמֵּת מִבַּחוּץ וּשְׂעָרוֹ בִפְנִים, הַבַּיִת טָמֵא. עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר, הִכְנִיס מִקְצָתוֹ מִבִּפְנִים וְהַבַּיִת מַאֲהִיל עָלָיו, טָמֵא. שְׁנֵי עֲצָמוֹת וַעֲלֵיהֶן כִּשְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים בָּשָׂר, הִכְנִיס מִקְצָתָם מִבִּפְנִים וְהַבַּיִת מַאֲהִיל עֲלֵיהֶם, טָמֵא. הָיוּ תְחוּבִים בִּידֵי אָדָם, טָהוֹר, שֶׁאֵין חִבּוּרֵי אָדָם חִבּוּר: \n",
|
46 |
+
"אֵיזֶהוּ דַם תְּבוּסָה. הַמֵּת שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ שְׁמִינִית בְּחַיָּיו וּשְׁמִינִית בְּמוֹתוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, רְבִיעִית בְּחַיָּיו וּרְבִיעִית בְּמוֹתוֹ, נִטַּל מִזֶּה וּמִזֶּה רְבִיעִית. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, זֶה וָזֶה כַמָּיִם. אֵיזֶהוּ דַם תְּבוּסָה. צָלוּב שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת וְנִמְצָא תַחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, טָמֵא. אֲבָל הַמֵּת שֶׁדָּמוֹ מְנַטֵּף וְנִמְצָא תַחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, טָהוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא כִי, אֶלָּא הַשּׁוֹתֵת, טָהוֹר. וְהַמְנַטֵּף, טָמֵא: \n",
|
47 |
+
"כַּזַּיִת מִן הַמֵּת, פִּתְחוֹ בְטֶפַח, וְהַמֵּת, פִּתְחוֹ בְאַרְבָּעָה טְפָחִים, לְהַצִּיל הַטֻּמְאָה עַל הַפְּתָחִים. אֲבָל לְהוֹצִיא הַטֻּמְאָה, בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. גָּדוֹל מִכַּזַּיִת, כַּמֵּת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת, כַּמֵּת: \n",
|
48 |
+
"טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח, מְרֻבָּע, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה, וְחוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. כֵּיצַד. בִּיב שֶׁהוּא קָמוּר תַּחַת הַבַּיִת, יֶשׁ בּוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח וְיֵשׁ בִּיצִיאָתוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בְתוֹכוֹ, הַבַּיִת טָהוֹר. טֻמְאָה בַבַּיִת, מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָהוֹר, שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס. יֶשׁ בּוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח וְאֵין בִּיצִיאָתוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח, הַטֻּמְאָה בְתוֹכוֹ, הַבַּיִת טָמֵא. טֻמְאָה בַבַּיִת, מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָהוֹר, שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס. אֵין בּוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח וְאֵין בִּיצִיאָתוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בְתוֹכוֹ, הַבַּיִת טָמֵא. טֻמְאָה בַבַּיִת, מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָמֵא. אֶחָד חוֹר שֶׁחֲרָרוּהוּ מַיִם אוֹ שְׁרָצִים, אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת, וְכֵן מִרְבָּךְ שֶׁל אֲבָנִים, וְכֵן סְוָאר שֶׁל קוֹרוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל אֹהֶל שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי בִּידֵי אָדָם, אֵינוֹ אֹהֶל. וּמוֹדֶה בִשְׁקִיפִים וּבִסְלָעִים: \n"
|
49 |
+
],
|
50 |
+
[
|
51 |
+
"מִגְדָּל שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּאֲוִיר, טֻמְאָה בְתוֹכוֹ, כֵּלִים שֶׁבְּעָבְיוֹ טְהוֹרִים. טֻמְאָה בְעָבְיוֹ, כֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ טְהוֹרִים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה. הָיָה עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת, טֻמְאָה בְתוֹכוֹ, הַבַּיִת טָמֵא. טֻמְאָה בַבַּיִת, מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָהוֹר, שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס. כֵּלִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הָאָרֶץ, שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַכֹּתֶל, שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַקּוֹרוֹת, אִם יֶשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח, טְמֵאִין. וְאִם לָאו, טְהוֹרִין. טֻמְאָה שָׁם, הַבַּיִת טָמֵא: \n",
|
52 |
+
"תֵּבַת הַמִּגְדָּל, יֶשׁ בָּהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח וְאֵין בִּיצִיאָתָהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בְתוֹכָהּ, הַבַּיִת טָמֵא. טֻמְאָה בַבַּיִת, מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ טָהוֹר, שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס. רַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ לַחֲצָאִים אוֹ לְשָׂרְפָהּ בִּמְקוֹמָהּ: \n",
|
53 |
+
"הָיָה עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַפֶּתַח וְנִפְתַּח לַחוּץ, טֻמְאָה בְתוֹכוֹ, הַבַּיִת טָהוֹר. טֻמְאָה בַבַּיִת, מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָמֵא, שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס. הָיְתָה מוּכְ��ִי שֶׁלּוֹ מְשׁוּכָה לַאֲחוֹרָיו שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, טֻמְאָה שָׁם כְּנֶגֶד הַקּוֹרוֹת, הַבַּיִת טָהוֹר. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁיֶּשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח, וְאֵינָהּ יוֹצְאָה, וְהַמִּגְדָּל בָּא בְמִדָּה: \n"
|
54 |
+
],
|
55 |
+
[
|
56 |
+
"תַּנּוּר שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְעֵינוֹ קְמוּרָה לַחוּץ, וְהֶאֱהִילוּ עָלָיו קוֹבְרֵי הַמֵּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, הַכֹּל טָמֵא. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, הַתַּנּוּר טָמֵא וְהַבַּיִת טָהוֹר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף הַתַּנּוּר טָהוֹר: \n",
|
57 |
+
"אֲרֻבָּה שֶׁבֵּין הַבַּיִת לָעֲלִיָּה, וּקְדֵרָה נְתוּנָה עָלֶיהָ וּנְקוּבָה בְכוֹנֵס מַשְׁקֶה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, הַכֹּל טָמֵא. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, הַקְּדֵרָה טְמֵאָה, וַעֲלִיָּה טְהוֹרָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף הַקְּדֵרָה טְהוֹרָה: \n",
|
58 |
+
"הָיְתָה שְׁלֵמָה, בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, מַצֶּלֶת עַל הַכֹּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינָהּ מַצֶּלֶת אֶלָּא עַל הָאֳכָלִים וְעַל הַמַּשְׁקִים וְעַל כְּלֵי חָרֶס. חָזְרוּ בֵית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמָּאי: \n",
|
59 |
+
"לָגִין שֶׁהוּא מָלֵא מַשְׁקִין טְהוֹרִין, הַלָּגִין טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין. וְאִם פִּנָּן בִּכְלִי אַחֵר, טְמֵאִין. הָאִשָּׁה שֶׁהִיא לָשָׁה בָעֲרֵבָה, הָאִשָּׁה וְהָעֲרֵבָה טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהַבָּצֵק טָהוֹר. וְאִם פִּנַּתּוּ לִכְלִי אַחֵר, טָמֵא. חָזְרוּ בֵית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמָּאי: \n",
|
60 |
+
"הָיוּ כְלֵי גְלָלִים, כְּלֵי אֲבָנִים, כְּלֵי אֲדָמָה, הַכֹּל טָהוֹר. הָיָה כְלִי טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ וְלַחַטָּאת, הַכֹּל טָהוֹר, שֶׁהַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל הַחַטָּאת, מִפְּנֵי שֶׁהַכֵּלִים טְהוֹרִין וּכְלֵי חֶרֶס טְהוֹרִין וּמַצִּילִין עִם דָּפְנוֹת אֹהָלִים: \n",
|
61 |
+
"כֵּיצַד. הַבּוֹר וְהַדּוּת שֶׁבַּבַּיִת, וּכְפִישָׁה נְתוּנָה עָלָיו, טָהוֹר. אִם הָיְתָה בְאֵר חֲלָקָה, אוֹ כַוֶּרֶת פְּחוּתָה, וּכְפִישָׁה נְתוּנָה עָלֶיהָ, טָמֵא. אִם הָיָה נֶסֶר חָלָק, אוֹ סְרִידָה שֶׁאֵין לָהּ גַּפַּיִם, טָהוֹר, שֶׁאֵין הַכֵּלִים מַצִּילִים עִם דָּפְנוֹת אֹהָלִים עַד שֶׁיְּהֵא לָהֶן דְּפָנוֹת. וְכַמָּה תְהֵא הַדֹּפֶן, טֶפַח. הָיָה לָהּ חֲצִי טֶפַח מִכָּאן וַחֲצִי טֶפַח מִכָּאן, אֵינָהּ דֹּפֶן, עַד שֶׁיְּהֵא לָהּ טֶפַח מִמָּקוֹם אֶחָד: \n",
|
62 |
+
"כְּשֵׁם שֶׁמַּצִּילִין מִבִּפְנִים, כָּךְ מַצִּילִין מִבַּחוּץ. כֵּיצַד, כְּפִישָׁה שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל הַיְתֵדוֹת מִבַּחוּץ, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, כֵּלִים שֶׁבַּכְּפִישָׁה טְהוֹרִים. אִם הָיָה כֹתֶל חָצֵר אוֹ כֹתֶל גִּנָּה, אֵינוֹ מַצִּיל. קוֹרָה שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה מִכֹּתֶל לְכֹתֶל וּקְדֵרָה תְלוּיָה בָהּ, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, כֵּלִים שֶׁבַּקְּדֵרָה, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין: \n"
|
63 |
+
],
|
64 |
+
[
|
65 |
+
"אָדָם וְכֵלִים נַעֲשִׂין אֹהָלִין לְטַמֵּא, אֲבָל לֹא לְטַהֵר. כֵּיצַד. אַרְבָּעָה נוֹשְׂאִין אֶת הַנִּדְבָּךְ, טֻמְאָה תַחְתָּיו, כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְמֵאִין. טֻמְאָה עַל גַּבָּיו, כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְמֵאִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. נָתוּן ע��ל אַרְבָּעָה כֵלִים, אֲפִלּוּ כְלֵי גְלָלִים, כְּלֵי אֲבָנִים, כְּלֵי אֲדָמָה, טֻמְאָה תַחְתָּיו, כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְמֵאִים. טֻמְאָה עַל גַּבָּיו, כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְמֵאִים. נָתוּן עַל אַרְבָּעָה אֲבָנִים, אוֹ עַל דָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים, טֻמְאָה תַחְתָּיו, כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְהוֹרִין. טֻמְאָה עַל גַּבָּיו, כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְהוֹרִין: \n",
|
66 |
+
"קוֹבְרֵי הַמֵּת שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים בְּאַכְסַדְרָה, וְהֵגִיף אַחַד מֵהֶן אֶת הַדֶּלֶת וּסְמָכוֹ בַמַּפְתֵּחַ, אִם יָכוֹל הַדֶּלֶת לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, טָהוֹר. וְאִם לָאו, טָמֵא. וְכֵן חָבִית שֶׁל גְּרוֹגָרוֹת אוֹ קֻפָּה שֶׁל תֶּבֶן שֶׁהֵן נְתוּנוֹת בְּחַלּוֹן, אִם יְכוֹלִין הַגְּרוֹגָרוֹת וְהַתֶּבֶן לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמָן, טְהוֹרִין. וְאִם לָאו, טְמֵאִין. בַּיִת שֶׁחֲצָצוֹ בְקַנְקַנִּים וְטָח בְּטִיחַ, אִם יָכוֹל הַטִּיחַ לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, טָהוֹר. וְאִם לָאו, טָמֵא: \n",
|
67 |
+
"כֹּתֶל הַמְשַׁמֵּשׁ אֶת הַבַּיִת, יִדּוֹן מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה. כֵּיצַד. כֹּתֶל שֶׁהוּא לָאֲוִיר וְהַטֻּמְאָה בְתוֹכוֹ, מֵחֶצְיוֹ וְלִפְנִים, הַבַּיִת טָמֵא, וְהָעוֹמֵד מִלְמַעְלָן טָהוֹר. מֵחֶצְיוֹ וְלַחוּץ, הַבַּיִת טָהוֹר, וְהָעוֹמֵד מִלְמַעְלָן טָמֵא. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, הַבַּיִת טָמֵא. וְהָעוֹמֵד מִלְמַעְלָן, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַכֹּתֶל לַבָּיִת: \n",
|
68 |
+
"כֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁנֵי בָתִּים וְהַטֻּמְאָה בְתוֹכוֹ, בַּיִת הַקָּרוֹב לַטֻּמְאָה, טָמֵא. וְהַקָּרוֹב לַטָּהֳרָה, טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, שְׁנֵיהֶם טְמֵאִין. טֻמְאָה בְאַחַד מֵהֶן וְכֵלִים בַּכֹּתֶל, מֵחֶצְיוֹ וּכְלַפֵּי טֻמְאָה, טְמֵאִין. מֵחֶצְיוֹ וּכְלַפֵּי טָהֳרָה, טְהוֹרִין. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, הֲרֵי הֵן טְמֵאִין. מַעֲזִיבָה שֶׁבֵּין הַבַּיִת לָעֲלִיָּה, טֻמְאָה בְתוֹכָהּ, מֵחֶצְיָהּ וּלְמַטָּן, הַבַּיִת טָמֵא וַעֲלִיָּה טְהוֹרָה. מֵחֶצְיָהּ וּלְמַעְלָן, הָעֲלִיָּה טְמֵאָה וְהַבַּיִת טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין. טֻמְאָה בְאַחַד מֵהֶן וְכֵלִים בַּמַּעֲזִיבָה, מֵחֶצְיָהּ וּכְלַפֵּי טֻמְאָה, טְמֵאִין. מֵחֶצְיָהּ וּכְלַפֵּי טָהֳרָה, טְהוֹרִין. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, הֲרֵי הֵן טְמֵאִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַמַּעֲזִיבָה לָעֲלִיָּה: \n",
|
69 |
+
"טֻמְאָה בֵין הַקּוֹרוֹת וְתַחְתֶּיהָ כִקְלִפַּת הַשּׁוּם, אִם יֶשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח, הַכֹּל טָמֵא. אִם אֵין שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח, רוֹאִין אֶת הַטֻּמְאָה כְּאִלּוּ הִיא אֹטֶם. הָיְתָה נִרְאֵית בְּתוֹךְ הַבַּיִת, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הַבַּיִת טָמֵא: \n",
|
70 |
+
"בַּיִת הַמְשַׁמֵּשׁ אֶת הַכֹּתֶל, יִדּוֹן כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם. כֵּיצַד. כֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁנֵי כוּכִין, אוֹ בֵין שְׁתֵּי מְעָרוֹת, טֻמְאָה בַבָּתִּים וְכֵלִים בַּכֹּתֶל וַעֲלֵיהֶם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, טְהוֹרִין. טֻמְאָה בַכֹּתֶל וְכֵלִים בַּבָּתִּים וְעָלֶיהָ כִקְלִפַּת הַשּׁוּם, טְהוֹרִין. טֻמְאָה תַחַת הָעַמּוּד, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת: \n",
|
71 |
+
"כֵּלִים שֶׁתַּחַת הַפֶּרַח, טְהוֹרִים. רַבִּי יוֹחָנָ�� בֶּן נוּרִי מְטַמֵּא. הַטֻּמְאָה וְהַכֵּלִים שֶׁתַּחַת הַפֶּרַח, אִם יֶשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח, טְמֵאִין. וְאִם לָאו, טְהוֹרִין. שְׁנֵי פַרְדַּסְקִים זֶה בְצַד זֶה, אוֹ זֶה עַל גַּב זֶה, נִפְתַּח אַחַד מֵהֶן, הוּא וְהַבַּיִת טָמֵא, וַחֲבֵרוֹ טָהוֹר. וְרוֹאִין אֶת הַפַּרְדַּסְקִין כְּאִלּוּ הוּא אֹטֶם, יִדּוֹן מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה לְהָבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לַבָּיִת: \n"
|
72 |
+
],
|
73 |
+
[
|
74 |
+
"הַטֻּמְאָה בַכֹּתֶל, וּמְקוֹמָהּ טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח, כָּל הָעֲלִיּוֹת שֶׁעַל גַּבָּהּ, אֲפִלּוּ הֵן עֶשֶׂר, טְמֵאוֹת. הָיְתָה עֲלִיָּה אַחַת עַל גַּבֵּי שְׁנֵי בָתִּים, הִיא טְמֵאָה, וְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁעַל גַּבָּהּ, טְהוֹרוֹת. כֹּתֶל שָׁנִית, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. נֶפֶשׁ אֲטוּמָה, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִן הַצְּדָדִין, טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁטֻּמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. אִם הָיָה מְקוֹם הַטֻּמְאָה טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם, טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְקֶבֶר סָתוּם. סָמַךְ לָהּ סֻכּוֹת, טְמֵאוֹת. רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר: \n",
|
75 |
+
"כָּל שִׁפּוּעֵי אֹהָלִין, כָּאֹהָלִין. אֹהֶל שֶׁהוּא שׁוֹפֵעַ וְיוֹרֵד, וְכָלֶה עַד כְּאֶצְבַּע, טֻמְאָה בָאֹהֶל, כֵּלִים שֶׁתַּחַת הַשִּׁפּוּעַ, טְמֵאִים. טֻמְאָה תַחַת הַשִּׁפּוּעַ, כֵּלִים שֶׁבָּאֹהֶל, טְמֵאִין. טֻמְאָה מִתּוֹכוֹ, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מִתּוֹכוֹ, טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה. וּמֵאֲחוֹרָיו, טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. טֻמְאָה מֵאֲחוֹרָיו, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מֵאֲחוֹרָיו, טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה. מִתּוֹכוֹ, טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. כַּחֲצִי זַיִת מִתּוֹכוֹ וְכַחֲצִי זַיִת מֵאֲחוֹרָיו, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ, בֵּין מִתּוֹכוֹ בֵּין מֵאֲחוֹרָיו, טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. מִקְצָתוֹ מְרֻדָּד עַל הָאָרֶץ, טֻמְאָה תַחְתָּיו אוֹ עַל גַּבָּיו, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. אֹהֶל שֶׁהוּא נָטוּי בָּעֲלִיָּה, מִקְצָתוֹ מְרֻדָּד עַל הָאֲרֻבָּה שֶׁבֵּין בַּיִת לָעֲלִיָּה, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מַצִּיל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵינוֹ מַצִּיל, עַד שֶׁיְּהֵא נָטוּי כִּנְטִיַּת הָאֹהֶל: \n",
|
76 |
+
"הַמֵּת בַּבַּיִת וּבוֹ פְתָחִין הַרְבֵּה, כֻּלָּן טְמֵאִין. נִפְתַּח אַחַד מֵהֶן, הוּא טָמֵא וְכֻלָּן טְהוֹרִים. חָשַׁב לְהוֹצִיאוֹ בְאַחַד מֵהֶן, אוֹ בְחַלּוֹן שֶׁהוּא אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה טְפָחִים, הִצִּיל עַל כָּל הַפְּתָחִים. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, יַחְשֹׁב עַד שֶׁלֹּא יָמוּת הַמֵּת. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַף מִשֶּׁמֵּת. הָיָה סָתוּם וְנִמְלַךְ לְפָתְחוֹ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כְּשֶׁיִּפְתַּח אַרְבָּעָה טְפָחִים. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כְּשֶׁיַּתְחִיל. וּמוֹדִים בְּפוֹתֵחַ בַּתְּחִלָּה, שֶׁיִּפְתַּח אַרְבָּעָה טְפָחִים: \n",
|
77 |
+
"הָאִשָּׁה שֶׁהִיא מַקְשָׁה לֵילֵד וְהוֹצִיאוּהָ מִבַּיִת לְבַיִת, הָרִאשׁוֹן טָמֵא בְסָפֵק, וְהַשֵּׁנִי בְּוַדָּאי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהִיא נִטֶּלֶת בַּגַּפַּיִם. אֲבָל אִם הָיְתָה מְהַלֶּכֶת, הָרִאשׁוֹן טָהוֹר, שֶׁמִּשֶּׁנִּפְתַּח הַקֶּבֶר אֵין פְּנַאי לְהַלֵּךְ. אֵין לַנְּפָלִים פְּתִיח��ת הַקֶּבֶר, עַד שֶׁיַּעְגִּילוּ רֹאשׁ כְּפִיקָה: \n",
|
78 |
+
"יָצָא הָרִאשׁוֹן מֵת וְהַשֵּׁנִי חַי, טָהוֹר. הָרִאשׁוֹן חַי וְהַשֵּׁנִי מֵת, טָמֵא. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, בְּשָׁפִיר אֶחָד, טָמֵא. בִּשְׁנֵי שְׁפִירִים, טָהוֹר: \n",
|
79 |
+
"הָאִשָּׁה שֶׁהִיא מַקְשָׁה לֵילֵד, מְחַתְּכִין אֶת הַוָּלָד בְּמֵעֶיהָ וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים, מִפְּנֵי שֶׁחַיֶּיהָ קוֹדְמִין לְחַיָּיו. יָצָא רֻבּוֹ, אֵין נוֹגְעִין בּוֹ, שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נָפֶשׁ: \n"
|
80 |
+
],
|
81 |
+
[
|
82 |
+
"יֵשׁ מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה וְחוֹצְצִין, מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה וְלֹא חוֹצְצִין, חוֹצְצִין וְלֹא מְבִיאִין, לֹא מְבִיאִין וְלֹא חוֹצְצִין. אֵלּוּ מְבִיאִין וְחוֹצְצִין, הַשִּׁדָּה וְהַתֵּבָה וְהַמִּגְדָּל, כַּוֶּרֶת הַקַּשׁ, כַּוֶּרֶת הַקָּנִים, וּבוֹר סְפִינָה אֲלֶכְּסַנְדְּרִית, שֶׁיֶּשׁ לָהֶן שׁוּלַיִם וְהֵן מַחֲזִיקִים אַרְבָּעִים סְאָה בְלַח, שֶׁהֵם כּוֹרַיִם בְּיָבֵשׁ. וִירִיעָה, וּסְקוֹרְטְיָא, וּקְטָבֹלְיָא, וְסָדִין, וּמַפָּץ, וּמַחֲצֶלֶת, שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין אֹהָלִים, וְעֵדֶר בְּהֵמָה טְמֵאָה וּטְהוֹרָה, וּמְכוֹנוֹת חַיָּה וָעוֹף, וְהָעוֹף שֶׁשָּׁכַן, וְהָעוֹשֶׂה מָקוֹם לְבֵנָה בַּשִּׁבֳּלִים, הָאֵירוּס וְהַקִּסּוֹם, וְיַרְקוֹת חֲמוֹר, וּדְלַעַת יְוָנִית, וְאֳכָלִים טְהוֹרִים. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לֹא הָיָה מוֹדֶה בְּאֳכָלִים טְהוֹרִין, חוּץ מִן הָעִגּוּל שֶׁל דְּבֵלָה: \n",
|
83 |
+
"הַזִּיזִין, וְהַגִּזְרִיּוֹת, וְהַשּׁוֹבָכוֹת, וְהַשְּׁקִיפִים, וְהַסְּלָעִים, וְהַגְּהָרִים, וְהַשְּׁנָנִים, וְהַסְּכָכוֹת, וְהַפְּרָעוֹת, שֶׁהֵן יְכוֹלִים לְקַבֵּל מַעֲזִיבָה רַכָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מַעֲזִיבָה בֵינוֹנִית. אֵלּוּ הֵן הַסְּכָכוֹת, אִילָן שֶׁהוּא מֵסֵךְ עַל הָאָרֶץ. וְהַפְּרָעוֹת, הַיּוֹצְאוֹת מִן הַגָּדֵר: \n",
|
84 |
+
"אֵלּוּ מְבִיאִין וְלֹא חוֹצְצִין. הַשִּׁדָּה, וְהַתֵּבָה, וְהַמִּגְדָּל, כַּוֶּרֶת הַקַּשׁ, כַּוֶּרֶת הַקָּנִים, וּבוֹר סְפִינָה אֲלֶכְּסַנְדְּרִית, שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּלַיִם וְאֵינָן מַחֲזִיקִים אַרְבָּעִים סְאָה בְלַח, שֶׁהֵם כּוֹרַיִם בְּיָבֵשׁ. וִירִיעָה, וּסְקוֹרְטְיָא, וּקְטָבֹלְיָא, וְסָדִין, וּמַפָּץ, וּמַחֲצֶלֶת, שֶׁאֵין עֲשׂוּיִין אֹהָלִים, וּבְהֵמָה וְחַיָּה שֶׁמֵּתוּ, וְאֳכָלִים טְמֵאִים. מוּסָף עֲלֵיהֶם, הָרֵחַיִם שֶׁל אָדָם: \n",
|
85 |
+
"אֵלּוּ חוֹצְצִים וְלֹא מְבִיאִין. מַסֶּכֶת פְּרוּסָה, וַחֲבִילֵי הַמִּטָּה, וְהַמִּשְׁפָּלוֹת וְהַסְּרִיגוֹת שֶׁבַּחֲלוֹנוֹת: \n",
|
86 |
+
"אֵלּוּ לֹא מְבִיאִין וְלֹא חוֹצְצִין. הַזְּרָעִים וְהַיְרָקוֹת הַמְחֻבָּרִים לַקַּרְקַע, חוּץ מִן הַיְרָקוֹת שֶׁמָּנוּ, וְכִפַּת הַבָּרָד, וְהַשֶּׁלֶג, וְהַכְּפוֹר, וְהַגְּלִיד, וְהַמֶּלַח, וְהַדּוֹלֵג מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהַקּוֹפֵץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהָעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וְטַלִּית הַמְנַפְנֶפֶת, וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. קָשַׁר אֶת הַסְּפִינָה בְּדָבָר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַעֲמִידָהּ, כָּבַשׁ אֶת הָאֶבֶן עַל גַּבֵּי הַטַּלִּית, מְבִיאָה אֶת הַטֻּמְאָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַבַּיִת שֶׁ��ַּסְּפִינָה אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה: \n",
|
87 |
+
"שְׁתֵּי חָבִיּוֹת וּבָהֶן כִּשְׁנֵי חֲצָיֵי זֵיתִים, מֻקָּפוֹת צָמִיד פָּתִיל וּמֻנָּחוֹת בְּתוֹךְ הַבַּיִת, הֵן טְהוֹרוֹת, וְהַבַּיִת טָמֵא. נִפְתְּחָה אַחַת מֵהֶן, הִיא וְהַבַּיִת טְמֵאִים וַחֲבֶרְתָּהּ טְהוֹרָה. וְכֵן שְׁנֵי חֲדָרִים שֶׁהֵן פְּתוּחִין לַבָּיִת: \n"
|
88 |
+
],
|
89 |
+
[
|
90 |
+
"כַּוֶּרֶת שֶׁהִיא בְתוֹךְ הַפֶּתַח וּפִיהָ לַחוּץ, כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ אוֹ עַל גַּבָּהּ מִבַּחוּץ, כֹּל שֶׁהוּא כְנֶגֶד הַזַּיִת, תַּחְתֶּיהָ וְגַבָּהּ טָמֵא. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ כְנֶגֶד הַזַּיִת, תּוֹכָהּ, וְהַבַּיִת, טָהוֹר. בַּבַּיִת, אֵין טָמֵא אֶלָּא הַבַּיִת. בְּתוֹכָהּ, הַכֹּל טָמֵא: \n",
|
91 |
+
"הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ אוֹ בַבַּיִת אוֹ עַל גַּבָּהּ, הַכֹּל טָמֵא, אֶלָּא תוֹכָהּ. בְּתוֹכָהּ, הַכֹּל טָמֵא: \n",
|
92 |
+
"בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁהִיא כְלִי מְחֻלְחָלֶת. הָיְתָה פְחוּתָה וּפְקוּקָה בְקַשׁ אוֹ אֲפוּצָה, אֵיזוֹ הִיא אֲפוּצָה, כֹּל שֶׁאֵין לָהּ טֶפַח מִמָּקוֹם אֶחָד, כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הַתְּהוֹם טָמֵא. עַל גַּבָּהּ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא. בַּבַּיִת, אֵין טָמֵא אֶלָּא הַבַּיִת. בְּתוֹכָהּ, אֵין טָמֵא אֶלָּא תוֹכָהּ: \n",
|
93 |
+
"הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ אוֹ בַבַּיִת, תַּחְתֶּיהָ וְהַבַּיִת טָמֵא, תּוֹכָהּ וְגַבָּהּ טָהוֹר. בְּתוֹכָהּ, אֵין טָמֵא אֶלָּא תוֹכָהּ. עַל גַּבָּהּ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא: \n",
|
94 |
+
"בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁפִּיהָ לַחוּץ. הָיָה פִיהָ לִפְנִים, וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ אוֹ עַל גַּבָּהּ מִבַּחוּץ, כֹּל שֶׁהוּא כְנֶגֶד הַזַּיִת, תַּחְתֶּיהָ וְגַבָּהּ וְתוֹכָהּ טָמֵא. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ כְנֶגֶד הַזַּיִת, תּוֹכָהּ וְהַבַּיִת טָהוֹר. בְּתוֹכָהּ אוֹ בַבַּיִת, הַכֹּל טָמֵא: \n",
|
95 |
+
"הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ אוֹ בַבַּיִת אוֹ בְתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ, הַכֹּל טָמֵא: \n",
|
96 |
+
"בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁהִיא כְלִי מְחֻלְחָלֶת. הָיְתָה פְחוּתָה וּפְקוּקָה בְקַשׁ אוֹ אֲפוּצָה, אֵיזוֹהִי אֲפוּצָה, כֹּל שֶׁאֵין לָהּ טֶפַח מִמָּקוֹם אֶחָד, כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הַתְּהוֹם טָמֵא. עַל גַּבָּהּ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא. בְּתוֹכָהּ אוֹ בַבַּיִת, תּוֹכָהּ וְהַבַּיִת טְמֵאִים: \n",
|
97 |
+
"הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ אוֹ בַבַּיִת אוֹ בְתוֹכָהּ, הַכֹּל טָמֵא, אֶלָּא גַבָּהּ. עַל גַּבָּהּ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא: \n",
|
98 |
+
"הָיְתָה מְמַלְּאָה אֶת כָּל הַבַּיִת וְאֵין בֵּינָהּ לְבֵין הַקּוֹרוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בְתוֹכָהּ, הַבַּיִת טָמֵא. טֻמְאָה בַבַּיִת, מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ טָהוֹר, שֶׁדֶּרֶךְ טֻמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס, בֵּין עוֹמֶדֶת בֵּין מֻטָּה עַל צִדָּהּ, בֵּין אַחַת בֵּין שְׁתָּיִם: \n",
|
99 |
+
"הָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּתוֹךְ הַפֶּתַח וְאֵין בֵּינָהּ לְבֵין הַמַּשְׁקוֹף פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בְתוֹכָהּ, הַבַּיִת טָהוֹר. טֻמְאָה בַבַּיִת, מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ טָמֵא, שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס: \n",
|
100 |
+
"הָיְתָה מֻטָּה עַל צִדָּהּ בָּאֲוִיר וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ אוֹ עַל גַּבָּהּ, כֹּל שֶׁהוּא כְנֶגֶד הַזַּיִת, תַּחְתֶּיהָ וְגַבָּהּ, טָמֵא. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ כְנֶגֶד הַזַּיִת, תּוֹכָהּ, טָהוֹר. בְּתוֹכָהּ, הַכֹּל טָמֵא: \n",
|
101 |
+
"הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ אוֹ עַל גַּבָּהּ, הַכֹּל טָמֵא, אֶלָּא תוֹכָהּ. בְּתוֹכָהּ, הַכֹּל טָמֵא. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁהִיא כֶלִי. הָיְתָה פְחוּתָה וּפְקוּקָה בְקַשׁ, אוֹ מַחֲזֶקֶת אַרְבָּעִים סְאָה, כְּדִבְרֵי חֲכָמִים, כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הַתְּהוֹם טָמֵא. עַל גַּבָּהּ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ, טָמֵא. בְּתוֹכָהּ, אֵין טָמֵא אֶלָּא תוֹכָהּ. הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, טָמֵא. בְּתוֹכָהּ, תּוֹכָהּ טָמֵא. עַל גַּבָּהּ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא: \n",
|
102 |
+
"הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת עַל שׁוּלֶיהָ וְהִיא כְלִי, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ, אוֹ עַל גַּבָּהּ, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, אוֹ מְכֻסָּה, אוֹ כְפוּיָה עַל פִּיהָ, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ, אוֹ עַל גַּבָּהּ, הַכֹּל טָמֵא: \n",
|
103 |
+
"בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁהִיא כֶלִי. הָיְתָה פְחוּתָה וּפְקוּקָה בְקַשׁ, אוֹ מַחֲזֶקֶת אַרְבָּעִים סְאָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ, אוֹ עַל גַּבָּהּ, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, אֵין טֻמְאָה עוֹלָה לָהּ, אַף לֹא יוֹרֶדֶת מִמֶּנָּה. הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, תַּחְתֶּיהָ טָמֵא. בְּתוֹכָהּ, אוֹ עַל גַּבָּהּ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא: \n",
|
104 |
+
"אָרוֹן שֶׁהִיא רְחָבָה מִלְּמַטָּן וְצָרָה מִלְמַעְלָן וְהַמֵּת בְּתוֹכָהּ, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִלְּמַטָּן, טָהוֹר. וּמִלְמַעְלָן, טָמֵא. רְחָבָה מִלְמַעְלָן וְצָרָה מִלְּמַטָּן, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם, טָמֵא. הָיְתָה שָׁוָה, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם, טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, מִטֶּפַח וּלְמַטָּן, טָהוֹר. מִטֶּפַח וּלְמַעְלָן, טָמֵא. הָעֲשׂוּיָה כְמִין קַמְטְרָא, הַנּוֹגֵע בָּהּ מִכָּל מָקוֹם, טָמֵא. כְּמִין גְּלוֹסְקוֹס, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם, טָהוֹר, חוּץ מִמְּקוֹם פְּתִיחָתָהּ: \n",
|
105 |
+
"חָבִית שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עַל שׁוּלֶיהָ בָאֲוִיר וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ אוֹ בְתוֹכָהּ כְּנֶגֶד קוּרְקוּרָתָהּ, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת, וְהֶחָבִית טְמֵאָה. תַּחַת דָּפְנָהּ מִבַּחוּץ, טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת, וְהֶחָבִית טְהוֹרָה. בְּתוֹכָהּ וְתַחַת דָּפְנָהּ, אִם יֵשׁ בַּדְּפָנוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח, הַכֹּל טָמֵא, וּכְנֶגֶד פִּיהָ, טָהוֹר. וְאִם לָאו, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַ��ַת וְיוֹרָדֶת. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּטְהוֹרָה. אֲבָל אִם הָיְתָה טְמֵאָה אוֹ גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח אוֹ מְכֻסָּה אוֹ כְפוּיָה עַל פִּיהָ, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ, הַכֹּל טָמֵא: \n"
|
106 |
+
],
|
107 |
+
[
|
108 |
+
"אֲרֻבָּה שֶׁהִיא בְתוֹךְ הַבַּיִת וְיֶשׁ בָּהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בַבַּיִת, כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה טָהוֹר. טֻמְאָה כְנֶגֶד אֲרֻבָּה, הַבַּיִת טָהוֹר. הַטֻּמְאָה בֵּין בַּבַּיִת וּבֵין כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה, נָתַן אֶת רַגְלוֹ מִלְמַעְלָן, עֵרֵב אֶת הַטֻּמְאָה. מִקְצָת טֻמְאָה בַבַּיִת וּמִקְצָתָהּ כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה, הַבַּיִת טָמֵא, וּכְנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָמֵא: \n",
|
109 |
+
"אֵין בָּאֲרֻבָּה פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בַבַּיִת, כְּנֶגֶד אַרֻבָּה טָהוֹר. טֻמְאָה כְנֶגֶד אֲרֻבָּה, הַבַּיִת טָהוֹר. הַטֻּמְאָה בַבַּיִת, נָתַן אֶת רַגְלוֹ מִלְמַעְלָן, טָהוֹר. הַטֻּמְאָה כְנֶגֶד אֲרֻבָּה, נָתַן אֶת רַגְלוֹ מִלְמַעְלָן, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אִם טֻמְאָה קָדְמָה אֶת רַגְלוֹ, טָמֵא. אִם רַגְלוֹ קָדְמָה אֶת הַטֻּמְאָה, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁתֵּי רַגְלַיִם, זוֹ עַל גַּב זוֹ, שֶׁקָּדְמוּ אֶת הַטֻּמְאָה, מָשַׁךְ הָרִאשׁוֹן אֶת רַגְלוֹ וְנִמְצָא רַגְלוֹ שֶׁל שֵׁנִי שָׁם, טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁקָּדְמָה רַגְלוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן אֶת הַטֻּמְאָה: \n",
|
110 |
+
"מִקְצָת טֻמְאָה בַבַּיִת וּמִקְצָתָהּ כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה, הַבַּיִת טָמֵא, וּכְנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַבַּיִת טָמֵא, כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם יֵשׁ בַּטֻּמְאָה כְדֵי שֶׁתֵּחָלֵק וּתְטַמֵּא אֶת הַבַּיִת וּתְטַמֵּא כְנֶגֶד הַטֻּמְאָה, טָמֵא. וְאִם לָאו, הַבַּיִת טָמֵא, כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָהוֹר: \n",
|
111 |
+
"אֲרֻבּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, וְיֵשׁ בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בַבַּיִת, כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת טָהוֹר. טֻמְאָה כְנֶגֶד אֲרֻבּוֹת, הַבַּיִת טָהוֹר. הַטֻּמְאָה בֵּין בַּבַּיִת בֵּין כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת, נָתַן דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן, הַכֹּל טָמֵא. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, מִמֶּנּוּ וּלְמַטָּן, טָמֵא. מִמֶּנּוּ וּלְמַעְלָן, טָהוֹר: \n",
|
112 |
+
"אֵין בָּאֲרֻבּוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בַבַּיִת, כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת טָהוֹר. טֻמְאָה כְנֶגֶד אֲרֻבּוֹת, הַבַּיִת טָהוֹר. הַטֻּמְאָה בַבַּיִת, נָתַן בֵּין דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, בֵּין דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן, אֵין טָמֵא אֶלָּא הַתַּחְתּוֹן. הַטֻּמְאָה כְנֶגֶד אֲרֻבּוֹת, נָתַן דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן, הַכֹּל טָמֵא. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן, אֵין טָמֵא אֶלָּא תַחְתּוֹן: \n",
|
113 |
+
"אֲרֻבָּה שֶׁהִיא בְתוֹךְ הַבַּיִת וּקְדֵרָה נְתוּנָה תַחְתֶּיהָ, שֶׁאִם תַּעֲלֶה, אֵין שִׂפְתוֹתֶיהָ נוֹגְעוֹת בָּאֲרֻבָּה, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, אוֹ בַבַּיִת, תַּחְתֶּיהָ וְהַבַּיִת, טָמֵא. תּוֹכָהּ וְגַבָּהּ, טָהוֹר. בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ, הַכֹּל טָמֵא: \n",
|
114 |
+
"הָיְתָהּ נְתוּנָה בְצַד הָאַסְקֻפָּה שֶׁאִם תַּעֲלֶה הִיא נוֹגַעַת בַּמַּשְׁקוֹף פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ אוֹ בַבַּיִת, תַּחְתֶּיהָ וְהַבַּיִת טָמֵא, תּוֹכָהּ וְגַבָּהּ טָהוֹר. בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ, הַכֹּל טָמֵא. שֶׁאִם תַּעֲלֶה אֵינָהּ נוֹגַעַת בַּשְּׁקוֹף פּוֹתֵחַ טֶפַח, אוֹ מֻדְבֶּקֶת בַּשְּׁקוֹף, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, אֵין טָמֵא אֶלָּא תַחְתֶּיהָ: \n"
|
115 |
+
],
|
116 |
+
[
|
117 |
+
"הַבַּיִת שֶׁנִּסְדַּק, טֻמְאָה בַחוּץ, כֵּלִים שֶׁבִּפְנִים טְהוֹרִין. טֻמְאָה בִפְנִים, כֵּלִים שֶׁבַּחוּץ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, עַד שֶׁיְּהֵא בַסֶּדֶק אַרְבָּעָה טְפָחִים. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם בֵּית הִלֵּל, פּוֹתֵחַ טָפַח: \n",
|
118 |
+
"אַכְסַדְרָה שֶׁנִּסְדְּקָה, טֻמְאָה בְצַד זֶה, כֵּלִים שֶׁבַּצַּד הַשֵּׁנִי טְהוֹרִים. נָתַן אֶת רַגְלוֹ אוֹ קָנֶה מִלְמַעְלָן, עֵרֵב אֶת הַטֻּמְאָה. נָתַן אֶת הַקָּנֶה בָאָרֶץ, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה, עַד שֶׁיִּהְיֶה גָבֹהַּ מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טָפַח: \n",
|
119 |
+
"סָגוֹס עָבֶה וְכֹפֶת עָבֶה אֵינָן מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה עַד שֶׁיִּהְיוּ גְבוֹהִים מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח. קְפוּלִים, זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, אֵינָן מְבִיאוֹת אֶת הַטֻּמְאָה עַד שֶׁתְּהֵא הָעֶלְיוֹנָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח. הָיָה אָדָם נָתוּן שָׁם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אָדָם חָלוּל הוּא, וְהַצַּד הָעֶלְיוֹן מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה: \n",
|
120 |
+
"הָיָה מַשְׁקִיף בְּעַד הַחַלּוֹן וְהֶאֱהִיל עַל קוֹבְרֵי הַמֵּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. וּמוֹדִים, שֶׁאִם הָיָה לָבוּשׁ בְּכֵלָיו, אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁנַיִם זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, שֶׁהֵם מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה: \n",
|
121 |
+
"הָיָה מֻטָּל עַל הָאַסְקֻפָּה וְהֶאֱהִילוּ עָלָיו קוֹבְרֵי הַמֵּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה: \n",
|
122 |
+
"הַטֻּמְאָה בַבַּיִת וְהֶאֱהִילוּ עָלָיו טְהוֹרִין, בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִין, וּבֵית הִלֵּל מְטַמְּאִין: \n",
|
123 |
+
"כֶּלֶב שֶׁאָכַל בְּשַׂר הַמֵּת וּמֵת הַכֶּלֶב וּמֻטָּל עַל הָאַסְקֻפָּה, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אִם יֵשׁ בְּצַוָּארוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. וְאִם לָאו, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, רוֹאִין אֶת הַטֻּמְאָה, מִכְּנֶגֶד הַמַּשְׁקוֹף וְלִפְנִים, הַבַּיִת טָמֵא. מִכְּנֶגֶד הַמַּשְׁקוֹף וְלַחוּץ, הַבַּיִת טָהוֹר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, פִּיו לִפְנִים, הַבַּיִת טָהוֹר. פִּיו לַחוּץ, הַבַּיִת טָמֵא, שֶׁהַטֻּמְאָה יוֹצֵאת דֶּרֶךְ שׁוּלָיו. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵ��ן כָּךְ, הַבַּיִת טָמֵא. כַּמָּה תִשְׁהֶה בְמֵעָיו. שְׁלשָׁה יָמִים מֵעֵת לְעֵת. בְּעוֹפוֹת וּבְדָגִים, כְּדֵי שֶׁתִּפֹּל לָאוּר וְתִשָּׂרֵף, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא אוֹמֵר, בְּעוֹפוֹת וּבְדָגִים, מֵעֵת לְעֵת: \n",
|
124 |
+
"הֶחָדוּת שֶׁבַּבַּיִת וּמְנוֹרָה בְתוֹכוֹ, וְהַפֶּרַח שֶׁלָּהּ יוֹצֵא וּכְפִישָׁה נְתוּנָה עָלָיו, שֶׁאִם תִּנָּטֵל הַמְּנוֹרָה וּכְפִישָׁה עוֹמֶדֶת עַל פִּי הֶחָדוּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, הֶחָדוּת טָהוֹר, וּמְנוֹרָה טְמֵאָה. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַף הַמְּנוֹרָה טְהוֹרָה. וּמוֹדִים, שֶׁאִם תִּנָּטֵל הַמְּנוֹרָה וּכְפִישָׁה נוֹפֶלֶת, הַכֹּל טָמֵא: \n",
|
125 |
+
"כֵּלִים שֶׁבֵּין שִׂפְתֵי כְפִישָׁה לְבֵין שִׂפְתֵי הֶחָדוּת, אֲפִלּוּ עַד הַתְּהוֹם, טְהוֹרִים. טֻמְאָה שָׁם, הַבַּיִת טָמֵא. טֻמְאָה בַבַּיִת, כֵּלִים שֶׁבְּכָתְלֵי הֶחָדוּת, אִם יֵשׁ בִּמְקוֹמָן טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח, טְהוֹרִים. וְאִם לָאו, טְמֵאִים. אִם הָיוּ כָתְלֵי הֶחָדוּת רְחָבִים מִשֶּׁל בַּיִת, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְהוֹרִים: \n"
|
126 |
+
],
|
127 |
+
[
|
128 |
+
"נֶסֶר שֶׁהוּא נָתוּן עַל פִּי תַנּוּר חָדָשׁ וְעוֹדֵף מִכָּל צְדָדָיו בְּפוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתָּיו, כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְהוֹרִים. טֻמְאָה עַל גַּבָּיו, כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְהוֹרִים. וּבְיָשָׁן, טָמֵא. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר. נָתוּן עַל פִּי שְׁנֵי תַנּוּרִים, טֻמְאָה בֵינֵיהֶם, הֵם טְמֵאִים. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר: \n",
|
129 |
+
"סְרֵידָה שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל פִּי הַתַּנּוּר מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל, טֻמְאָה תַחְתָּיו אוֹ עַל גַּבָּיו, הַכֹּל טָמֵא. כְּנֶגֶד אֲוִירוֹ שֶׁל תַּנּוּר, טָהוֹר. טֻמְאָה כְנֶגֶד אֲוִירוֹ שֶׁל תַּנּוּר, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא: \n",
|
130 |
+
"נֶסֶר שֶׁהוּא נָתוּן עַל פִּי תַנּוּר יָשָׁן, יוֹצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה טֶפַח אֲבָל לֹא מִן הַצְּדָדִים, טֻמְאָה בְצַד זֶה, כֵּלִים שֶׁבַּצַּד הַשֵּׁנִי טְהוֹרִים. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא. הַבְּטַח אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. הָיָה בוֹ זִיז, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, רוֹאִים אֶת הַבְּטַח כְּאִלּוּ אֵינוֹ, וְהַזִּיז הָעֶלְיוֹן מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה: \n",
|
131 |
+
"סַנְדָּל שֶׁל עֲרִיסָה שֶׁפְּחָתוֹ בְתוֹךְ הַבַּיִת, אִם יֶשׁ בּוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח, הַכֹּל טָמֵא. וְאִם לָאו, מוֹנִין בּוֹ כְדֶרֶךְ שֶׁמּוֹנִין בְּמֵת: \n",
|
132 |
+
"קוֹרוֹת הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן מַעֲזִיבָה וְהֵן מְכֻוָּנוֹת, טֻמְאָה תַחַת אַחַת מֵהֶן, תַּחְתֶּיהָ טָמֵא. בֵּין הַתַּחְתּוֹנָה לָעֶלְיוֹנָה, בֵּינֵיהֶן טָמֵא. עַל גַּבֵּי הָעֶלְיוֹנָה, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא. הָיוּ הָעֶלְיוֹנוֹת כְּבֵין הַתַּחְתּוֹנוֹת, טֻמְאָה תַחַת אַחַת מֵהֶן, תַּחַת כֻּלָּם טָמֵא. עַל גַּבֵּיהֶן, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא: \n",
|
133 |
+
"קוֹרָה שֶׁהִיא נְתוּנָה מִכֹּתֶל לְכֹתֶל וְטֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, אִם יֶשׁ בָּהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח, מְבִיאָה אֶת הַטֻּמְאָה תַחַת כֻּלָּהּ. וְאִם לָאו, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. כַּמָּה יִהְיֶה בְהֶקֵּפָהּ וִיהֵא בָהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח. בִּזְמַן שֶׁהִיא עֲגֻלָּה, הֶקֵּפָהּ שְׁלשָׁה טְפָחִים. בִּזְמַן שֶׁהִיא מְרֻבַּעַת, אַרְבָּעָה, שֶׁהַמְרֻבָּע יָתֵר עַל הֶעָגוֹל רְבִיעַ: \n",
|
134 |
+
"עַמּוּד שֶׁהוּא מֻטָּל לָאֲוִיר, אִם יֵשׁ בְּהֶקֵּפוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה טְפָחִים, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה תַחַת דָּפְנוֹ. וְאִם לָאו, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת: \n",
|
135 |
+
"כַּזַּיִת מִן הַמֵּת מֻדְבָּק לָאַסְקֻפָּה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא אֶת הַבָּיִת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַהֵר. הָיָה נָתוּן תַּחַת הָאַסְקֻפָּה, יִדּוֹן מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה. מֻדְבָּק לַמַּשְׁקוֹף, הַבַּיִת טָמֵא. רַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר. הָיָה נָתוּן בְּתוֹךְ הַבַּיִת, הַנּוֹגֵעַ בַּמַּשְׁקוֹף, טָמֵא. הַנּוֹגֵעַ בָּאַסְקֻפָּה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, מִטֶּפַח וּלְמַטָּן, טָהוֹר. מִטֶּפַח וּלְמַעְלָן, טָמֵא: \n"
|
136 |
+
],
|
137 |
+
[
|
138 |
+
"הָעוֹשֶׂה מָאוֹר בַּתְּחִלָּה, שִׁעוּרוֹ מְלֹא מַקְדֵּחַ גָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה. שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר, רוּם אֶצְבָּעַיִם עַל רֹחַב הַגּוּדָל. אֵלּוּ הֵן שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר, חַלּוֹן שֶׁסְּתָמָהּ וְלֹא הִסְפִּיק לְגָמְרָהּ. חֲרָרוּהוּ מַיִם אוֹ שְׁרָצִים אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת, שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף. חָשַׁב עָלָיו לְתַשְׁמִישׁ, שִׁעוּרוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח. לְמָאוֹר, שִׁעוּרוֹ מְלֹא מַקְדֵּחַ. הַסְּרִיגוֹת וְהָרְפָפוֹת מִצְטָרְפוֹת כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, עַד שֶׁיְּהֵא בְמָקוֹם אֶחָד מְלֹא מַקְדֵּחַ. לְהָבִיא הַטֻּמְאָה וּלְהוֹצִיא הַטֻּמְאָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לְהָבִיא הַטֻּמְאָה, אֲבָל לְהוֹצִיא אֶת הַטֻּמְאָה בְּפוֹתֵחַ טָפַח: \n",
|
139 |
+
"חַלּוֹן שֶׁהִיא לַאֲוִיר, שִׁעוּרָהּ מְלֹא מַקְדֵּחַ. בָּנָה בַיִת חוּצָה לָהּ, שִׁעוּרָהּ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. נָתַן אֶת הַתִּקְרָה בְאֶמְצַע הַחַלּוֹן, הַתַּחְתּוֹן בְּפוֹתֵחַ טֶפַח, וְהָעֶלְיוֹן מְלֹא מַקְדֵּחַ: \n",
|
140 |
+
"הַחוֹר שֶׁבַּדֶּלֶת, שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. שִׁיֵּר בָּהּ הֶחָרָשׁ מִלְּמַטָּן אוֹ מִלְמַעְלָן, הֱגִיפָהּ וְלֹא מֵרְקָהּ, אוֹ שֶׁפְּתָחַתּוּ הָרוּחַ, שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף: \n",
|
141 |
+
"הָעוֹשֶׂה מָקוֹם לְקָנֶה, וּלְאִסְפָּתִי, וּלְנֵר, שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. לָזוּן אֶת עֵינָיו, וּלְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ, וּלְתַשְׁמִישׁ, בְּפוֹתֵחַ טָפַח: \n",
|
142 |
+
"אֵלּוּ מְמַעֲטִין אֶת הַטֶּפַח. פָּחוֹת מִכַּזַּיִת בָּשָׂר מְמַעֵט עַל יְדֵי רֹבַע עֲצָמוֹת, וּפָחוֹת מֵעֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה מְמַעֵט עַל יְדֵי כַזַּיִת בָּשָׂר. פָּחוֹת מִכַּזַּיִת מִן הַמֵּת, פָּחוֹת מִכַּזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה, פָּחוֹת מִכָּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה אֳכָלִים, הַתְּבוּאָה שֶׁבַּחַלּוֹן, וְכָכַי שֶׁיֶּשׁ בָּהּ מַמָּשׁ, וְנִבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר שֶׁלֹּא חִשַּׁב עָלֶיהָ, וְנִבְלַת עוֹף הַטָּמֵא שֶׁחִשַּׁב עָלֶיהָ וְלֹא הִכְשִׁירָהּ, אוֹ הִכְשִׁירָהּ וְלֹא חִשַּׁ�� עָלֶיהָ: \n",
|
143 |
+
"אֵלּוּ שֶׁאֵינָן מְמַעֲטִים. אֵין הָעֶצֶם מְמַעֵט עַל יְדֵי עֲצָמוֹת, וְלֹא בָשָׂר עַל יְדֵי בָשָׂר, וְלֹא כַזַּיִת מִן הַמֵּת, וְלֹא כַזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה, וְלֹא כָעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, וְלֹא כַבֵּיצָה אֳכָלִים, וְלֹא תְבוּאָה שֶׁבַּחַלּוֹנוֹת, וְלֹא כָכַי שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, וְלֹא נִבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר שֶׁחִשַּׁב עָלֶיהָ, וְלֹא נִבְלַת עוֹף הַטָּמֵא שֶׁחִשַּׁב עָלֶיהָ וְהִכְשִׁירָהּ, וְלֹא הַשְּׁתִי וְהָעֵרֶב הַמְנֻגָּעִים, וְלֹא לְבֵנָה מִבֵּית הַפְּרָס, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הַלְּבֵנָה מְמַעֶטֶת, מִפְּנֵי שֶׁעֲפָרָהּ טָהוֹר. זֶה הַכְּלָל, הַטָּהוֹר מְמַעֵט, וְהַטָּמֵא אֵינוֹ מְמַעֵט: \n"
|
144 |
+
],
|
145 |
+
[
|
146 |
+
"הַזִּיז מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה כָּל שֶׁהוּא. הַגִּזְרָה וְהַגַּבְלִית, בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אֵיזֶהוּ הַזִּיז, שֶׁפָּנָיו לְמַטָּה. וְהַגִּזְרָה, שֶׁפָּנֶיהָ לְמָעְלָה. וּבַמָּה אָמְרוּ הַזִּיז מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה כָל שֶׁהוּא, בְּזִיז שֶׁהוּא גָבוֹהַּ מִן הַפֶּתַח שְׁלשָׁה נִדְבָּכִין, שֶׁהֵם שְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח. יָתֵר מִכָּאן, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה בְפוֹתֵחַ טֶפַח. הָעֲטָרוֹת וְהַפִּתּוּחִים מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה בְפוֹתֵחַ טָפַח: \n",
|
147 |
+
"זִיז שֶׁעַל גַּבֵּי הַפֶּתַח, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה בְפוֹתֵחַ טֶפַח. שֶׁעַל גַּבֵּי הַחַלּוֹן, רוּם אֶצְבָּעַיִם, שֶׁעַל גַּבֵּי מְלֹא מַקְדֵּחַ, כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מְלֹאוֹ: \n",
|
148 |
+
"קָנֶה שֶׁעַל גַּבֵּי הַפֶּתַח, אֲפִלּוּ גָבֹהַּ מֵאָה אַמָּה, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה כָל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, אַל יַחְמוֹר זֶה מִן הַזִּיז: \n",
|
149 |
+
"זִיז שֶׁהוּא סוֹבֵב אֶת כָּל הַבַּיִת וְאוֹכֵל בַּפֶּתַח שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, טֻמְאָה בַבַּיִת, כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְמֵאִים. טֻמְאָה תַחְתָּיו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא אֶת הַבַּיִת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַהֵר. וְכֵן בְּחָצֵר שֶׁהִיא מֻקֶּפֶת אַכְסַדְרָה: \n",
|
150 |
+
"שְׁנֵי זִיזִין זֶה עַל גַּבֵּי זֶה וְיֵשׁ בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח וּבֵינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן, תַּחְתֵּיהֶן טָמֵא. בֵּינֵיהֶם, בֵּינֵיהֶן טָמֵא. עַל גַּבֵּיהֶן, כְּנֶגְדּוֹ עַד לָרָקִיעַ טָמֵא. הָיָה הָעֶלְיוֹן עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן אוֹ בֵינֵיהֶן, תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. עַל גַּבֵּיהֶן, כְּנֶגְדּוֹ עַד לָרָקִיעַ טָמֵא. הָיָה הָעֶלְיוֹן עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן פָּחוֹת מִטֶּפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן, תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. בֵּינֵיהֶן אוֹ תַחַת הַמּוֹתָר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בֵּינֵיהֶן וְתַחַת הַמּוֹתָר, טָמֵא, וְתַחְתֵּיהֶן, טָהוֹר: \n",
|
151 |
+
"יֵשׁ בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח וְאֵין בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן, תַּחְתֵּיהֶן טָמֵא. בֵּינֵיהֶן אוֹ עַל גַּבֵּיהֶן, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא: \n",
|
152 |
+
"אֵין בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח בֵּין שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן, בֵּינֵיהֶן אוֹ עַל גַּבֵּיהֶן, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. וְכֵן שְׁתֵּי יְרִיעוֹת שֶׁהֵן גְּבוֹהוֹת מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טָפַח: \n"
|
153 |
+
],
|
154 |
+
[
|
155 |
+
"סָגוֹס עָבֶה וְכֹפֶת עָבֶה, אֵינָן מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה, עַד שֶׁיְּהוּ גְבוֹהִין מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח. קְפוּלִין זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, אֵינָן מְבִיאוֹת אֶת הַטֻּמְאָה, עַד שֶׁתְּהֵא הָעֶלְיוֹנָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח. טַבְלָיוֹת שֶׁל עֵץ זוֹ עַל גַּב זוֹ אֵינָן מְבִיאוֹת אֶת הַטֻּמְאָה, עַד שֶׁתְּהֵא הָעֶלְיוֹנָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח. וְאִם הָיוּ שֶׁל שַׁיִשׁ, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת: \n",
|
156 |
+
"טַבְלָיוֹת שֶׁל עֵץ שֶׁהֵן נוֹגְעוֹת זוֹ בָזוֹ בְקַרְנוֹתֵיהֶם וְהֵן גְּבוֹהוֹת מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחַת אַחַת מֵהֶן, הַנּוֹגֵעַ בַּשְּׁנִיָּה, טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, כֵּלִים שֶׁתַּחַת הָרִאשׁוֹנָה טְמֵאִים, וְשֶׁתַּחַת הַשְּׁנִיָּה טְהוֹרִין. הַשֻּׁלְחָן אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה, עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ רִבּוּעַ בְּפוֹתֵחַ טָפַח: \n",
|
157 |
+
"חָבִיּוֹת שֶׁהֵן יוֹשְׁבוֹת עַל שׁוּלֵיהֶן אוֹ מֻטּוֹת עַל צִדֵּיהֶן, בָּאֲוִיר, וְהֵן נוֹגְעוֹת זוֹ בָזוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחַת אַחַת מֵהֶן, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּטְהוֹרוֹת. אֲבָל אִם הָיוּ טְמֵאוֹת אוֹ גְבוֹהוֹת מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחַת אַחַת מֵהֶן, תַּחַת כֻּלָּם טָמֵא: \n",
|
158 |
+
"בַּיִת שֶׁחֲצָצוֹ בִנְסָרִים אוֹ בִירִיעוֹת, מִן הַצְּדָדִים אוֹ מִן הַקּוֹרוֹת, טֻמְאָה בַבַּיִת, כֵּלִים שֶׁבַּחֲצָץ טְהוֹרִים. טֻמְאָה בַחֲצָץ, כֵּלִים שֶׁבַּבַּיִת טְמֵאִין. כֵּלִים שֶׁבַּחֲצָץ, אִם יֶשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח, טְמֵאִים. וְאִם לָאו, טְהוֹרִים: \n",
|
159 |
+
"חֲצָצוֹ מֵאַרְצוֹ, טֻמְאָה בַחֲצָץ, כֵּלִים שֶׁבַּבַּיִת טְמֵאִים. טֻמְאָה בַבַּיִת, כֵּלִים שֶׁבַּחֲצָץ, אִם יֵשׁ בִּמְקוֹמָן טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח, טְהוֹרִים. וְאִם לָאו, טְמֵאִין, שֶׁאַרְצוֹ שֶׁל בַּיִת כָּמוֹהוּ עַד הַתְּהוֹם: \n",
|
160 |
+
"בַּיִת שֶׁהוּא מָלֵא תֶבֶן וְאֵין בֵּינוֹ לְבֵין הַקּוֹרוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בִפְנִים, כֵּלִים שֶׁכְּנֶגֶד יְצִיאָה טְמֵאִים. טֻמְאָה בַחוּץ, כֵּלִים שֶׁבִּפְנִים, אִם יֵשׁ בִּמְקוֹמָם טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח, טְהוֹרִים. וְאִם לָאו, טְמֵאִים. אִם יֵשׁ בֵּין תֶּבֶן לַקּוֹרוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְמֵאִים: \n",
|
161 |
+
"בַּיִת שֶׁמִּלְאוֹ עָפָר אוֹ צְרוֹרוֹת, וּבִטְּלוֹ, וְכֵן כְּרִי שֶׁל תְּבוּאָה, אוֹ גַל שֶׁל צְרוֹרוֹת, אֲפִלּוּ כְגַלּוֹ שֶׁל עָכָן, וַאֲפִלּוּ טֻמְאָה בְצַד הַכֵּלִים, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת: \n",
|
162 |
+
"חֲצַר הַקֶּבֶר, הָעוֹמֵד בְּתוֹכָהּ טָהוֹר, עַד שֶׁיְהֵא בָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַרְבָּעָה טְפָחִים. קוֹרָה שֶׁעֲשָׂאָהּ גּוֹלֵל לְקֶבֶר, בֵּין עוֹמֶדֶת בֵּין מֻטָּה עַל צִדָּהּ, אֵין טָמֵא אֶלָּא כְנֶגֶד הַפֶּתַח. עָשָׂה רֹאשָׁהּ גּוֹלֵל לְקֶבֶר, אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד אַרְבָּעָה טְפָחִים. וּבִזְמַן שֶׁהוּא עָתִיד לָגֹד, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כֻּלָּהּ חִבּוּר: \n",
|
163 |
+
"חָבִית שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִים טְהוֹרִים וּמֻקֶּפֶת צָמִיד פָּתִיל, וַעֲשָׂאָהּ גּוֹלֵל לְקֶבֶר, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ, טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהֶחָבִית וְהַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין. בְּהֵמָה שֶׁעֲשָׂאָהּ גּוֹלֵל לְקֶבֶר, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ, טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כֹּל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים אֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם גּוֹלֵל: \n",
|
164 |
+
"הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת וְהַנּוֹגֵעַ בְּכֵלִים, הַמַּאֲהִיל עַל הַמֵּת וְהַנּוֹגֵעַ בְּכֵלִים, טְמֵאִין. מַאֲהִיל עַל הַמֵּת וּמַאֲהִיל עַל הַכֵּלִים, הַנוֹגֵעַ בְּמֵת וּמַאֲהִיל עַל הַכֵּלִים, טְהוֹרִים. אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח, טְמֵאִין. שְׁנֵי בָתִּים וּבָהֶן כִּשְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים, פָּשַׁט אֶת שְׁתֵּי יָדָיו לָהֶן, אִם יֵשׁ בְּיָדָיו פּוֹתֵחַ טֶפַח, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. וְאִם לָאו, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה: \n"
|
165 |
+
],
|
166 |
+
[
|
167 |
+
"כָּל הַמִּטַּלְטְלִין מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה כָּעֳבִי הַמַּרְדֵּעַ. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן, אֲקַפַּח אֶת בָּנַי שֶׁזּוֹ הֲלָכָה מְקֻפַּחַת, שֶׁשָּׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ, וְטָעָה, שֶׁהָאִכָּר עוֹבֵר וְהַמַּרְדֵּעַ עַל כְּתֵפוֹ, וְהֶאֱהִיל צִדּוֹ אֶחָד עַל הַקֶּבֶר, וְטִמְּאוּהוּ מִשּׁוּם כֵּלִים הַמַּאֲהִילִים עַל הַמֵּת. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אֲנִי אֲתַקֵּן שֶׁיְּהוּ דִבְרֵי חֲכָמִים קַיָּמִין, שֶׁיְּהוּ כָל הַמִּטַּלְטְלִין מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה עַל אָדָם הַנּוֹשְׂאָן בָּעֳבִי הַמַּרְדֵּעַ, וְעַל עַצְמָן בְּכָל שֶׁהֵן, וְעַל שְׁאָר אָדָם וְכֵלִים בְּפוֹתֵחַ טָפַח: \n",
|
168 |
+
"כֵּיצַד. כּוּשׁ שֶׁהוּא תָחוּב בַּכֹּתֶל, כַּחֲצִי זַיִת מִתַּחְתָּיו וְכַחֲצִי זַיִת מֵעַל גַּבָּיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מְכֻוָּנִין, טָמֵא. נִמְצָא מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לְעַצְמוֹ בְּכָל שֶׁהוּא. הַקַּדָּר שֶׁהוּא עוֹבֵר וְהַסַּל עַל כְּתֵפוֹ וְהֶאֱהִיל צִדּוֹ אַחַת עַל הַקֶּבֶר, הַכֵּלִים שֶׁבַּצַּד הַשֵּׁנִי טְהוֹרִין. אִם יֵשׁ בַּסַּל פּוֹתֵחַ טֶפַח, טְמֵאִים. הַתְּלוּלִיּוֹת הַקְּרוֹבוֹת בֵּין לָעִיר בֵּין לַדֶּרֶךְ, אֶחָד חֲדָשׁוֹת וְאֶחָד יְשָׁנוֹת, טְמֵאוֹת. הָרְחוֹקוֹת, חֲדָשׁוֹת טְהוֹרוֹת וִישָׁנוֹת טְמֵאוֹת. אֵיזוֹ הִיא קְרוֹבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה. וִישָׁנָה, שִׁשִּׁים שָׁנָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, קְרוֹבָה, שֶׁאֵין קְרוֹבָה מִמֶּנָּה. וִישָׁנָה, שֶׁאֵין אָדָם זוֹכְרָהּ: \n",
|
169 |
+
"הַמּוֹצֵא מֵת בַּתְּחִלָּה מֻשְׁכָּב כְּדַרְכּוֹ, נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּבוּסָתוֹ. מָצָא שְׁנַיִם, נוֹטְלָן וְאֶת תְּבוּסָתָן. מָצָא שְׁלשָׁה, אִם יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמֹנֶה כִּמְלֹא מִטָּה וְקוֹבְרֶיהָ, הֲרֵי זוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. בּוֹדֵק מִמֶּנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה. מָצָא אֶחָד בְּסוֹף עֶשְׂרִים אַמָּה, בּוֹדֵק מִמֶּנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. שֶׁאִלּוּ מִתְּחִלָּה מְצָאוֹ, נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּבוּסָתוֹ: \n",
|
170 |
+
"הַבּוֹדֵק, בּוֹדֵק אַמָּה עַל אַמָּה וּמַנִּיחַ אַמָּה, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְסֶלַע אוֹ לִבְתוּלָה. הַמוֹצִיא אֶת הֶעָפָר מִמְּקוֹם טֻמְאָה, אוֹכֵל בְּדִמְעוֹ. הַמְפַקֵּחַ בַּגַּל, אֵינוֹ אוֹכֵל בְּדִמְעוֹ: \n",
|
171 |
+
"הָיָה בוֹדֵק, הִגִּיעַ לְנַחַל אוֹ לִשְׁלוּלִית, אוֹ לְדֶרֶךְ הָרַבִּים, מַפְסִיק. שָׂדֶה שֶׁנֶּהֶרְגוּ בָהּ הֲרוּגִים, מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם וְהַכֹּל טָהוֹר. הַמְפַנֶּה קִבְרוֹ מִתּוֹךְ שָׂדֵהוּ, מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם וְהַכֹּל טָהוֹר. בּוֹר שֶׁמַּטִּילִים לְתוֹכוֹ נְפָלִים אוֹ הֲרוּגִים, מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם וְהַכֹּל טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם הִתְקִינוֹ לְקֶבֶר מִתְּחִלָּה, יֶשׁ לוֹ תְבוּסָה: \n"
|
172 |
+
],
|
173 |
+
[
|
174 |
+
"הַחוֹרֵשׁ אֶת הַקֶּבֶר, הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה בֵית הַפְּרָס. עַד כַּמָּה הוּא עוֹשֶׂה. מְלֹא מַעֲנָה מֵאָה אַמָּה, בֵּית אַרְבַּעַת סְאִים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בֵּית חָמֵשׁ, בְּמוֹרָד. וּבְמַעֲלֶה, נוֹתֵן רֹבַע כַּרְשִׁינִים עַל בֹּרֶךְ הַמַּחֲרֵשָׁה, עַד מְקוֹם שֶׁיִּצְמְחוּ שְׁלשָׁה כַרְשִׁינִין זוֹ בְצַד זוֹ, עַד שָׁם הוּא עוֹשֶׂה בֵית הַפְּרָס. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בְּמוֹרָד וְלֹא בְמַעֲלֶה: \n",
|
175 |
+
"הָיָה חוֹרֵשׁ וְהִטִּיחַ בְּסֶלַע אוֹ בְגָדֵר אוֹ שֶׁנִּעֵר הַמַּחֲרֵשָׁה, עַד שָׁם הוּא עוֹשֶׂה בֵית הַפְּרָס. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, בֵּית פְּרָס עוֹשֶׂה בֵית פְּרָס. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, פְּעָמִים עוֹשֶׂה, פְּעָמִים אֵינוֹ עוֹשֶׂה. כֵּיצַד. חָרַשׁ חֲצִי מַעֲנָה, וְחָזַר וְחָרַשׁ חֶצְיָהּ, וְכֵן הַצְּדָדִין, הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה בֵית פְּרָס. חָרַשׁ מְלֹא מַעֲנָה, חָזַר וְחָרַשׁ מִמֶּנָּה וְלַחוּץ, אֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵית פְּרָס: \n",
|
176 |
+
"הַחוֹרֵשׁ מְלָטַמְיָא, מִצְּבִירַת הָעֲצָמוֹת, מִשָּׂדֶה שֶׁאָבַד הַקֶּבֶר בְּתוֹכָהּ, אוֹ שֶׁנִּמְצָא בָהּ קֶבֶר, הַחוֹרֵשׁ אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְכֵן נָכְרִי שֶׁחָרַשׁ, אֵינוֹ עוֹשֶׂה אוֹתָהּ בֵּית פְּרָס, שֶׁאֵין בֵּית פְּרָס לַכּוּתִיִּים: \n",
|
177 |
+
"שְׂדֵה בֵית הַפְּרָס עַל גַּבֵּי טְהוֹרָה, שָׁטְפוּ גְשָׁמִים מִבֵּית פְּרָס לַטְּהוֹרָה, אֲפִלּוּ אֲדֻמָּה וְהִלְבִּינוּהָ אוֹ לְבָנָה וְהֶאְדִּימוּהָ, אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ בֵּית הַפְּרָס: \n",
|
178 |
+
"שָׂדֶה שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, וּבָנָה בָהּ בַּיִת וַעֲלִיָּה עַל גַּבָּיו, אִם הָיְתָה פִתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד פִּתְחוֹ שֶׁל בַּיִת, עֲלִיָּה טְהוֹרָה. וְאִם לָאו, עֲלִיָּה טְמֵאָה. עֲפַר בֵּית הַפְּרָס וַעֲפַר חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁבָּא בְיָרָק, מִצְטָרְפִין כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִים, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּהְיֶה בְמָקוֹם אֶחָד כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִין. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ אִגְּרוֹת בָּאוֹת מִמְּדִינַת הַיָּם לִבְנֵי כֹהֲנִים גְּדוֹלִים, וְהָיוּ בָהֶם כִּסְאָה וּכְסָאתַיִם חוֹתָמוֹת, וְלֹא חָשׁוּ לָהֶם חֲכָמִים מִשּׁוּם טֻמְאָה: \n"
|
179 |
+
],
|
180 |
+
[
|
181 |
+
"כֵּיצַד בּוֹצְרִים בֵּית הַפְּרָס. מַזִּים עַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים, וְשׁוֹנִים וּבוֹצְרִים וּמוֹצִיאִים חוּץ לְבֵית הַפְּרָס, וַאֲחֵרִים מְקַבְּלִים מֵהֶם וּמוֹלִיכִים לַגָּת. אִם נָגְעוּ אֵלּוּ בָאֵלּוּ, טְמֵאִ��ם, כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אוֹחֵז אֶת הַמַּגָּל בְּסִיב, אוֹ בוֹצֵר בְּצוֹר וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַכְּפִישָׁה וּמוֹלִיךְ לַגָּת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּכֶרֶם הַנַּעֲשָׂה בֵית הַפְּרָס. אֲבָל נוֹטֵעַ בֵּית הַפְּרָס, יִמָּכֵר לַשּׁוּק: \n",
|
182 |
+
"שְׁלשָׁה בֵית פְּרָסוֹת הֵן, הַחוֹרֵשׁ אֶת הַקֶּבֶר, נִטַּעַת כָּל נֶטַע, וְאֵינָהּ נִזְרַעַת כָּל זֶרַע, חוּץ מִזֶּרַע הַנִּקְצָר. וְאִם עֲקָרוֹ, צוֹבֵר אֶת גָּרְנוֹ לְתוֹכוֹ וְכוֹבְרוֹ בִשְׁתֵּי כְבָרוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הַתְּבוּאָה בִּשְׁתֵּי כְבָרוֹת, וְהַקִּטְנִיּוֹת בְּשָׁלשׁ כְּבָרוֹת. וְשׂוֹרֵף אֶת הַקַּשׁ וְאֶת הֶעָצָה, וּמְטַמֵּא בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְאֹהֶל: \n",
|
183 |
+
"שָׂדֶה שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, נִזְרַעַת כָּל זֶרַע, וְאֵינָהּ נִטַּעַת כָּל נֶטַע. וְאֵין מְקַיְּמִין בָּהּ אִילָנוֹת, חוּץ מֵאִילַן סְרָק שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵרוֹת. וּמְטַמֵּא בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל: \n",
|
184 |
+
"שְׂדֵה בוֹכִין, לֹא נִטַּעַת, וְלֹא נִזְרַעַת, וַעֲפָרָהּ טָהוֹר, וְעוֹשִׂין מִמֶּנָּה תַנּוּרִים לַקֹּדֶשׁ. וּמוֹדִים בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל שֶׁבּוֹדְקִים לְעוֹשֶׂה פֶסַח, וְאֵין בּוֹדְקִין לִתְרוּמָה. וּלְנָזִיר, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בּוֹדְקִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵין בּוֹדְקִין. כֵּיצַד הוּא בוֹדֵק. מֵבִיא אֶת הֶעָפָר שֶׁהוּא יָכוֹל לַהֲסִיטוֹ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ כְּבָרָה שֶׁנְּקָבֶיהָ דַקִּים, וּמְמַחֶה, אִם נִמְצָא שָׁם עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה, טָמֵא: \n",
|
185 |
+
"כֵּיצַד מְטַהֲרִין בֵּית הַפְּרָס. נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ שְׁלשָׁה טְפָחִים, אוֹ נוֹתֵן עַל גַּבָּיו שְׁלשָׁה טְפָחִים. אִם נָטַל מֵחֶצְיוֹ אֶחָד שְׁלשָׁה טְפָחִים, וְנָתַן עַל גַּבֵּי חֶצְיוֹ אַחֵר שְׁלשָׁה טְפָחִים, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֲפִלּוּ נָטַל מִמֶּנּוּ טֶפַח וּמֶחֱצָה, וְנָתַן עָלָיו טֶפַח וּמֶחֱצָה מִמָּקוֹם אַחֵר, טָהוֹר. הָרוֹצֵף בֵּית הַפְּרָס בַּאֲבָנִים שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲסִיטָן, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף הָעוֹזֵק בֵּית הַפְּרָס, טָהוֹר: \n",
|
186 |
+
"הַמְהַלֵּךְ בְּבֵית הַפְּרָס עַל אֲבָנִים שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲסִיטָן, עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה שֶׁכֹּחָן יָפֶה, טָהוֹר. עַל אֲבָנִים שֶׁהוּא יָכוֹל לַהֲסִיטָן, עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה שֶׁכֹּחָן רָע, טָמֵא. הַמְהַלֵּךְ בְּאֶרֶץ הָעַמִּים, בֶּהָרִים וּבַסְּלָעִים, טָמֵא. בַּיָּם וּבַשּׁוּנִית, טָהוֹר. וְאֵיזֶהוּ הַשּׁוּנִית, כָּל מָקוֹם שֶׁהַיָּם עוֹלֶה בְזַעְפּוֹ: \n",
|
187 |
+
"הַקּוֹנֶה שָׂדֶה בְסוּרְיָא, סְמוּכָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אִם יָכוֹל לְהִכָּנֵס לָהּ בְּטָהֳרָה, טְהוֹרָה, וְחַיֶּבֶת בַּמַּעַשְׂרוֹת וּבַשְּׁבִיעִית. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהִכָּנֵס לָהּ בְּטָהֳרָה, טְמֵאָה, וְחַיֶּבֶת בַּמַּעַשְׂרוֹת וּבַשְּׁבִיעִית. מְדוֹרוֹת הַגּוֹיִם, טְמֵאִין. כַּמָּה יִשְׁהֶא בְתוֹכָן וִיהֵא צָרִיךְ בְּדִיקָה, אַרְבָּעִים יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עִמּוֹ אִשָּׁה. וְאִם הָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה מְשַׁמְּרִים אוֹתוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ בּ��דִיקָה: \n",
|
188 |
+
"אֶת מַה הֵם בּוֹדְקִים, אֶת הַבִּיבִים הָעֲמֻקִּים וְאֶת הַמַּיִם הַסְּרוּחִים. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף הָאַשְׁפַּתּוֹת וְעָפָר הַתִּחוֹחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כָּל מְקוֹם שֶׁהַחֲזִיר וְהַחֻלְדָּה יְכוֹלִים לְהַלֵּךְ בּוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה: \n",
|
189 |
+
"הָאִצְטְוָנִיּוֹת, אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מְדוֹר הַגּוֹיִם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עִיר גּוֹיִם שֶׁחָרְבָה, אֵין בָּהּ מִשּׁוּם מְדוֹר גּוֹיִם. מִזְרַח קִסְרִין וּמַעֲרַב קִסְרִין, קְבָרוֹת. וּמִזְרַח עַכּוֹ הָיָה סָפֵק, וְטִהֲרוּהוּ חֲכָמִים. רַבִּי וּבֵית דִּינוֹ נִמְנוּ עַל קֵינִי וְטִהֲרוּהוּ: \n",
|
190 |
+
"עֲשָׂרָה מְקוֹמוֹת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מְדוֹר גּוֹיִם. אָהֳלֵי הָעַרְבִיִּים, וְהַסֻּכּוֹת, וְהַצְּרִיפִין, וְהַבֻּרְגָּנִין, וְהָאַלְקְטִיּוֹת, וּבֵית שַׁעַר, וַאֲוִירָהּ שֶׁל חָצֵר, וְהַמֶּרְחָץ, וּמְקוֹם הַחִצִּים, וּמְקוֹם הַלִּגְיוֹנוֹת: \n"
|
191 |
+
]
|
192 |
+
],
|
193 |
+
"sectionNames": [
|
194 |
+
"Chapter",
|
195 |
+
"Mishnah"
|
196 |
+
]
|
197 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oholot/Hebrew/merged.json
ADDED
@@ -0,0 +1,193 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"title": "Mishnah Oholot",
|
3 |
+
"language": "he",
|
4 |
+
"versionTitle": "merged",
|
5 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Oholot",
|
6 |
+
"text": [
|
7 |
+
[
|
8 |
+
"שְׁנַיִם טְמֵאִים בְּמֵת, אֶחָד טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. שְׁלשָׁה טְמֵאִין בְּמֵת, שְׁנַיִם טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. אַרְבָּעָה טְמֵאִין בְּמֵת, שְׁלשָׁה טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. כֵּיצַד שְׁנַיִם. אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת, טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה. וְאָדָם הַנּוֹגֵע בּוֹ, טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב: \n",
|
9 |
+
"כֵּיצַד שְׁלשָׁה. כֵּלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת, וְכֵלִים בַּכֵּלִים, טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה. הַשְּׁלִישִׁי, בֵּין אָדָם וּבֵין כֵּלִים, טְמֵאִין טֻמְאַת עָרֶב: \n",
|
10 |
+
"כֵּיצַד אַרְבָּעָה. כֵּלִים נוֹגְעִין בְּמֵת, וְאָדָם בַּכֵּלִים, וְכֵלִים בָּאָדָם, טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה. הָרְבִיעִי, בֵּין אָדָם בֵּין כֵּלִים, טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, יֶשׁ לִי חֲמִישִׁי, הַשַּׁפּוּד הַתָּחוּב בָּאֹהֶל, הָאֹהֶל וְהַשַּׁפּוּד וְאָדָם הַנּוֹגֵעַ בַּשַּׁפּוּד וְכֵלִים בָּאָדָם, טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה. הַחֲמִישִׁי, בֵּין אָדָם בֵּין כֵּלִים, טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. אָמְרוּ לוֹ, אֵין הָאֹהֶל מִתְחַשֵּׁב: \n",
|
11 |
+
"אָדָם וְכֵלִים מִטַּמְּאִין בְּמֵת. חֹמֶר בָּאָדָם מִבַּכֵּלִים וְכֵלִים מִבָּאָדָם. שֶׁהַכֵּלִים שְׁלשָׁה וְהָאָדָם שְׁנָיִם. חֹמֶר בָּאָדָם, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא בָאֶמְצַע, הֵן אַרְבָּעָה. וְשֶׁאֵינוֹ בָאֶמְצַע, הֵן שְׁלשָׁה: \n",
|
12 |
+
"אָדָם וּבְגָדִים מִטַּמְּאִים בְּזָב. חֹמֶר בָּאָדָם מִבַּבְּגָדִים, וּבַבְּגָדִים מִבָּאָדָם. שֶׁהָאָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּזָב מְטַמֵּא בְגָדִים, וְאֵין בְּגָדִים הַנּוֹגְעִין בְּזָב מְטַמְּאִין בְּגָדִים. חֹמֶר בַּבְּגָדִים, שֶׁהַבְּגָדִים הַנּוֹשְׂאִין אֶת הַזָּב מְטַמְּאִין אָדָם, וְאֵין אָדָם הַנּוֹשֵׂא אֶת הַזָּב מְטַמֵּא אָדָם: \n",
|
13 |
+
"אָדָם אֵינוֹ מְטַמֵּא, עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ. וַאֲפִלּוּ מְגֻיָּד, וַאֲפִלּוּ גוֹסֵס. זוֹקֵק לַיִּבּוּם וּפוֹטֵר מִן הַיִּבּוּם, מַאֲכִיל בַּתְּרוּמָה וּפוֹסֵל בַּתְּרוּמָה. וְכֵן בְּהֵמָה וְחַיָּה אֵינָן מְטַמְּאִין, עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשָׁם. הֻתְּזוּ רָאשֵׁיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁמְּפַרְכְּסִים, טְמֵאִים, כְּגוֹן זָנָב שֶׁל לְטָאָה שֶׁהִיא מְפַרְכָּסֶת: \n",
|
14 |
+
"הָאֵבָרִין אֵין לָהֶן שִׁעוּר, אֲפִלּוּ פָּחוֹת מִכַּזַּיִת מִן הַמֵּת, וּפָחוֹת מִכַּזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה, וּפָחוֹת מִכָּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, מְטַמְּאִין טֻמְאָתָן: \n",
|
15 |
+
"מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה אֵבָרִים בָּאָדָם, שְׁלשִׁים בְּפִסַּת הָרֶגֶל, שִׁשָּׁה בְכָל אֶצְבַּע, עֲשָׂרָה בַקֻּרְסָל, שְׁנַיִם בַּשּׁוֹק, חֲמִשָּׁה בָאַרְכֻּבָּה, אֶחָד בַּיָּרֵךְ, שְׁלשָׁה בַקַּטְלִית, אַחַת עֶשְׂרֵה צְלָעוֹת, שְׁלשִׁים בְּפִסַּת הַיָּד, שִׁשָּׁה בְכָל אֶצְבַּע, שְׁנַיִם בַּקָּנֶה, וּשְׁנַיִם בַּמַּרְפֵּק, אֶחָד בַּזְּרוֹעַ, וְאַרְבָּעָה בַכָּתֵף. מֵאָה וְאֶחָד מִזֶּה וּמֵאָה וְאֶחָד מִזֶּה. וּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה חֻלְיוֹת בַּשִּׁדְרָה, תִּשְׁעָה בָרֹאשׁ, שְׁמֹנָה בַצַּוָּאר, שִׁשָּׁה בַמַּפְתֵּחַ שֶׁל לֵב, וַחֲמִשָּׁה בִנְקָבָיו. כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְטַמֵּא בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי. אֲבָל אִם אֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וְאֵין מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל: \n"
|
16 |
+
],
|
17 |
+
[
|
18 |
+
"אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל. הַמֵּת, וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת, וְכַזַּיִת נֶצֶל, וּמְלֹא תַרְוָד רָקָב, הַשִּׁדְרָה, וְהַגֻּלְגֹּלֶת, אֵבָר מִן הַמֵּת וְאֵבָר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, רֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַבִּנְיָן אוֹ מֵרֹב הַמִּנְיָן. וְרֹב בִּנְיָנוֹ וְרֹב מִנְיָנוֹ שֶׁל מֵת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם רֹבַע, טְמֵאִין. כַּמָּה הוּא רֹב מִנְיָנוֹ, מֵאָה וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה: \n",
|
19 |
+
"רְבִיעִית דָּם, וּרְבִיעִית דַּם תְּבוּסָה מִמֵּת אֶחָד. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מִשְּׁנֵי מֵתִים. דַּם קָטָן שֶׁיָּצָא כֻלּוֹ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כָּל שֶׁהוּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, רְבִיעִית. כַּזַּיִת רִמָּה, בֵּין חַיָּה בֵּין מֵתָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא כִבְשָׂרוֹ, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים. אֵפֶר שְׂרוּפִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שִׁעוּרוֹ בְרֹבַע, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. מְלֹא תַרְוָד וְעוֹד עֲפַר קְבָרוֹת, טָמֵא, רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. מְלֹא תַרְוָד רָקָב שֶׁגְּבָלוֹ בְמַיִם, אֵינוֹ חִבּוּר לְטֻמְאָה: \n",
|
20 |
+
"אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל. עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה, וְאֶרֶץ הָעַמִּים, וּבֵית הַפְּרָס, אֵבָר מִן הַמֵּת, וְאֵבָר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁחָסָרוּ. כַּמָּה הוּא חֶסְרוֹן בַּשִּׁדְרָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שְׁתֵּי חֻלְיוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֲפִלּוּ חֻלְיָה אֶחָת. וּבַגֻּלְגֹּלֶת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת. בְּאֵיזֶה מַקְדֵּחַ אָמְרוּ, בַּקָּטָן שֶׁל רוֹפְאִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בַּגָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה: \n",
|
21 |
+
"הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל, וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אִם יֵשׁ תַּחְתֵּיהֶן עֲפַר קְבָרוֹת, מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא. וְאִם לָאו, אֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא. אֵיזֶהוּ הַדּוֹפֵק, אֶת שֶׁהַגּוֹלֵל נִשְׁעָן עָלָיו. אֲבָל דּוֹפֵק דּוֹפְקִין, טָהוֹר: \n",
|
22 |
+
"אֵלּוּ שֶׁאִם חָסְרוּ טְהוֹרִין. כַּזַּיִת מִן הַמֵּת, וְכַזַּיִת נֶצֶל, וּמְלֹא תַרְוָד רָקָב, וּרְבִיעִית דָּם, וְעֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה, וְאֵבָר מִן הַחַי שֶׁחָסַר עַצְמוֹ: \n",
|
23 |
+
"הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת מִשְּׁנֵי מֵתִים, וּרְבִיעִית דָּם מִשְּׁנֵי מֵתִים, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מִשְּׁנֵי מֵתִים, וְאֵבָר מִן הַמֵּת מִשְּׁנֵי מֵתִים, וְאֵבָר מִן הַחַי מִשְּׁנֵי אֲנָשִׁים, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין: \n",
|
24 |
+
"עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה שֶׁנֶּחֱלַק לִשְׁנַיִם, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, לֹא אָמְרוּ עֲצָמוֹת כַּשְּׂעֹרָה, אֶלָּא עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה. רֹבַע עֲצָמוֹת שֶׁנִּדַּקְדְּקוּ וְאֵין בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה, רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. אֵבָר מִן הַחַי שֶׁנֶּחֱלַק לִשְׁנַיִם, טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא. וּמוֹדֶה שֶׁאִם נִטַּל חֲצָאִים שֶׁהוּא טָהוֹר: \n"
|
25 |
+
],
|
26 |
+
[
|
27 |
+
"כָּל הַמְטַמְּאִין בְּאֹהֶל שֶׁנֶּחְלְקוּ וְהִכְנִיסָן לְתוֹךְ הַבַּיִת, רַבִּי דוֹסָא בֶן הַרְכִּינַס מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים. כֵּיצַד. הַנּוֹגֵעַ בְּכִשְׁנֵי חֲצָיֵי זֵיתִים מִן הַנְּבֵלָה אוֹ נוֹשְׂאָן. וּבַמֵּת, הַנּוֹגֵעַ בְּכַחֲצִי זַיִת וּמַאֲהִיל עַל כַּחֲצִי זַיִת, אוֹ נוֹגֵע בְּכַחֲצִי זַיִת וְכַחֲצִי זַיִת מַאֲהִיל עָלָיו, מַאֲהִיל עַל כִּשְׁנֵי חֲצָיֵי זֵיתִים, מַאֲהִיל עַל כַּחֲצִי זַיִת וְכַחֲצִי זַיִת מַאֲהִיל עָלָיו, רַבִּי דוֹסָא בֶן הַרְכִּינַס מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. אֲבָל הַנּוֹגֵעַ בְּכַחֲצִי זַיִת וְדָבָר אַחֵר מַאֲהִיל עָלָיו וְעַל כַּחֲצִי זַיִת, אוֹ מַאֲהִיל עַל כַּחֲצִי זַיִת וְדָבָר אַחֵר מַאֲהִיל עָלָיו וְעַל כַּחֲצִי זַיִת, טָהוֹר. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, אַף בָּזֶה רַבִּי דוֹסָא בֶן הַרְכִּינַס מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. הַכֹּל טָמֵא, חוּץ מִן הַמַּגָּע עִם הַמַּשָּׂא, וְהַמַּשָּׂא עִם הָאֹהֶל. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁהוּא מִשֵּׁם אֶחָד, טָמֵא. מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת, טָהוֹר: \n",
|
28 |
+
"מְלֹא תַרְוָד רָקָב שֶׁנִּתְפַּזֵּר בְּתוֹךְ הַבַּיִת, הַבַּיִת טָמֵא. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. רְבִיעִית דָּם שֶׁנִּבְלְעָה בְתוֹךְ הַבַּיִת, הַבַּיִת טָהוֹר. נִבְלְעָה בִכְסוּת, אִם מִתְכַּבֶּסֶת וְיוֹצֵא מִמֶּנָּה רְבִיעִית דָּם, טְמֵאָה. וְאִם לָאו, טְהוֹרָה, שֶׁכֹּל הַבָּלוּעַ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת, טָהוֹר: \n",
|
29 |
+
"נִשְׁפַּךְ בָּאֲוִיר, אִם הָיָה מְקוֹמוֹ קְטַפְרֵס וְהֶאֱהִיל עַל מִקְצָתוֹ, טָהוֹר. הָיָה אַשְׁבֹּרֶן, אוֹ שֶׁקָּרַשׁ, טָמֵא. נִשְׁפַּךְ עַל הָאַסְקֻפָּה וְהִיא קְטַפְרֵס, בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ, וְהַבַּיִת מַאֲהִיל עָלָיו, טָהוֹר. הָיָה אַשְׁבֹּרֶן אוֹ שֶׁקָּרַשׁ, טָמֵא. כֹּל שֶׁבַּמֵּת, טָמֵא, חוּץ מִן הַשִּׁנַּיִם וְהַשֵּׂעָר וְהַצִּפֹּרֶן. וּבִשְׁעַת חִבּוּרוֹ, הַכֹּל טָמֵא: \n",
|
30 |
+
"כֵּיצַד. הַמֵּת מִבַּחוּץ וּשְׂעָרוֹ בִפְנִים, הַבַּיִת טָמֵא. עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר, הִכְנִיס מִקְצָתוֹ מִבִּפְנִים וְהַבַּיִת מַאֲהִיל עָלָיו, טָמֵא. שְׁנֵי עֲצָמוֹת וַעֲלֵיהֶן כִּשְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים בָּשָׂר, הִכְנִיס מִקְצָתָם מִבִּפְנִים וְהַבַּיִת מַאֲהִיל עֲלֵיהֶם, טָמֵא. הָיוּ תְחוּבִים בִּידֵי אָדָם, טָהוֹר, שֶׁאֵין חִבּוּרֵי אָדָם חִבּוּר: \n",
|
31 |
+
"אֵיזֶהוּ דַם תְּבוּסָה. הַמֵּת שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ שְׁמִינִית בְּחַיָּיו וּשְׁמִינִית בְּמוֹתוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, רְבִיעִית בְּחַיָּיו וּרְבִיעִית בְּמוֹתוֹ, נִטַּל מִזֶּה וּמִזֶּה רְבִיעִית. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, זֶה וָזֶה כַמָּיִם. אֵיזֶהוּ דַם תְּבוּסָה. צָלוּב שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת וְנִמְצָא תַחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, טָמֵא. אֲבָל הַמֵּת שֶׁדָּמוֹ מְנַטֵּף וְנִמְצָא תַחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, טָהוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא כִי, אֶלָּא הַשּׁוֹתֵת, טָהוֹר. וְהַמְנַטֵּף, טָמֵא: \n",
|
32 |
+
"כַּזַּיִת מִן הַמֵּת, פִּתְחוֹ בְטֶפַח, וְהַמֵּת, פִּתְחוֹ בְאַרְבָּעָה טְפָחִים, לְהַצִּיל הַטֻּמְאָה עַל הַפְּתָחִים. אֲבָל לְהוֹצִיא הַטֻּמְאָה, בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. גָּדוֹל מִכַּזַּיִת, כַּמֵּת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת, כַּמֵּת: \n",
|
33 |
+
"טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח, מְרֻבָּע, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה, וְחוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. כֵּיצַד. בִּיב שֶׁהוּא קָמוּר תַּחַת הַבַּיִת, יֶשׁ בּוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח וְיֵשׁ בִּיצִיאָתוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בְתוֹכוֹ, הַבַּיִת טָהוֹר. טֻמְאָה בַבַּיִת, מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָהוֹר, שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס. יֶשׁ בּוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח וְאֵין בִּיצִיאָתוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח, הַטֻּמְאָה בְתוֹכוֹ, הַבַּיִת טָמֵא. טֻמְאָה בַבַּיִת, מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָהוֹר, שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס. אֵין בּוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח וְאֵין בִּיצִיאָתוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בְתוֹכוֹ, הַבַּיִת טָמֵא. טֻמְאָה בַבַּיִת, מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָמֵא. אֶחָד חוֹר שֶׁחֲרָרוּהוּ מַיִם אוֹ שְׁרָצִים, אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת, וְכֵן מִרְבָּךְ שֶׁל אֲבָנִים, וְכֵן סְוָאר שֶׁל קוֹרוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל אֹהֶל שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי בִּידֵי אָדָם, אֵינוֹ אֹהֶל. וּמוֹדֶה בִשְׁקִיפִים וּבִסְלָעִים: \n"
|
34 |
+
],
|
35 |
+
[
|
36 |
+
"מִגְדָּל שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּאֲוִיר, טֻמְאָה בְתוֹכוֹ, כֵּלִים שֶׁבְּעָבְיוֹ טְהוֹרִים. טֻמְאָה בְעָבְיוֹ, כֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ טְהוֹרִים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה. הָיָה עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת, טֻמְאָה בְתוֹכוֹ, הַבַּיִת טָמֵא. טֻמְאָה בַבַּיִת, מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָהוֹר, שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס. כֵּלִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הָאָרֶץ, שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַכֹּתֶל, שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַקּוֹרוֹת, אִם יֶשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח, טְמֵאִין. וְאִם לָאו, טְהוֹרִין. טֻמְאָה שָׁם, הַבַּיִת טָמֵא: \n",
|
37 |
+
"תֵּבַת הַמִּגְדָּל, יֶשׁ בָּהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח וְאֵין בִּיצִיאָתָהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בְתוֹכָהּ, הַבַּיִת טָמֵא. טֻמְאָה בַבַּיִת, מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ טָהוֹר, שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס. רַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ לַחֲצָאִים אוֹ לְשָׂרְפָהּ בִּמְקוֹמָהּ: \n",
|
38 |
+
"הָיָה עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַפֶּתַח וְנִפְתַּח לַחוּץ, טֻמְאָה בְתוֹכוֹ, הַבַּיִת טָהוֹר. טֻמְאָה בַבַּיִת, מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ טָמֵא, שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס. הָיְתָה מוּכְנִי שֶׁלּוֹ מְשׁוּכָה לַאֲחוֹרָיו שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, טֻמְאָה שָׁם כְּנֶגֶד הַקּוֹרוֹת, הַבַּיִת טָהוֹר. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁיֶּשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח, וְאֵינָהּ יוֹצְאָה, וְהַמִּגְדָּל בָּא בְמִדָּה: \n"
|
39 |
+
],
|
40 |
+
[
|
41 |
+
"תַּנּוּר שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְעֵינוֹ קְמוּרָה לַחוּץ, וְהֶאֱהִילוּ עָלָיו קוֹבְרֵי הַמֵּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, הַכֹּל טָמֵא. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, הַתַּנּוּר טָמֵא וְהַבַּיִת טָהוֹר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף הַתַּנּוּר טָהוֹר: \n",
|
42 |
+
"אֲרֻבָּה שֶׁבֵּין הַבַּיִת לָעֲלִיָּה, וּקְדֵרָה נְתוּנָה עָלֶיהָ וּנְקוּבָה בְכוֹנֵס מַשְׁקֶה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, הַכֹּל טָמֵא. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, הַקְּדֵרָה טְמֵאָה, וַעֲלִיָּה טְהוֹרָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף הַקְּדֵרָה טְהוֹרָה: \n",
|
43 |
+
"הָיְתָה שְׁלֵמָה, בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, מַצֶּלֶת עַל הַכֹּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינָהּ מַצֶּלֶת אֶלָּא עַל הָאֳכָלִים וְעַל הַמַּשְׁקִים וְעַל כְּלֵי חָרֶס. חָזְרוּ בֵית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמָּאי: \n",
|
44 |
+
"לָגִין שֶׁהוּא מָלֵא מַשְׁקִין טְהוֹרִין, הַלָּגִין טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין. וְאִם פִּנָּן בִּכְלִי אַחֵר, טְמֵאִין. הָאִשָּׁה שֶׁהִיא לָשָׁה בָעֲרֵבָה, הָאִשָּׁה וְהָעֲרֵבָה טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהַבָּצֵק טָהוֹר. וְאִם פִּנַּתּוּ לִכְלִי אַחֵר, טָמֵא. חָזְרוּ בֵית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמָּאי: \n",
|
45 |
+
"הָיוּ כְלֵי גְלָלִים, כְּלֵי אֲבָנִים, כְּלֵי אֲדָמָה, הַכֹּל טָהוֹר. הָיָה כְלִי טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ וְלַחַטָּאת, הַכֹּל טָהוֹר, שֶׁהַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל הַחַטָּאת, מִפְּנֵי שֶׁהַכֵּלִים טְהוֹרִין וּכְלֵי חֶרֶס טְהוֹרִין וּמַצִּילִין עִם דָּפְנוֹת אֹהָלִים: \n",
|
46 |
+
"כֵּיצַד. הַבּוֹר וְהַדּוּת שֶׁבַּבַּיִת, וּכְפִישָׁה נְתוּנָה עָלָיו, טָהוֹר. אִם הָיְתָה בְאֵר חֲלָקָה, אוֹ כַוֶּרֶת פְּחוּתָה, וּכְפִישָׁה נְתוּנָה עָלֶיהָ, טָמֵא. אִם הָיָה נֶסֶר חָלָק, אוֹ סְרִידָה שֶׁאֵין לָהּ גַּפַּיִם, טָהוֹר, שֶׁאֵין הַכֵּלִים מַצִּילִים עִם דָּפְנוֹת אֹהָלִים עַד שֶׁיְּהֵא לָהֶן דְּפָנוֹת. וְכַמָּה תְהֵא הַדֹּפֶן, טֶפַח. הָיָה לָהּ חֲצִי טֶפַח מִכָּאן וַחֲצִי טֶפַח מִכָּאן, אֵינָהּ דֹּפֶן, עַד שֶׁיְּהֵא לָהּ טֶפַח מִמָּקוֹם אֶחָד: \n",
|
47 |
+
"כְּשֵׁם שֶׁמַּצִּילִין מִבִּפְנִים, כָּךְ מַצִּילִין מִבַּחוּץ. כֵּיצַד, כְּפִישָׁה שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל הַיְתֵדוֹת מִבַּחוּץ, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, כֵּלִים שֶׁבַּכְּפִישָׁה טְהוֹרִים. אִם הָיָה כֹתֶל חָצֵר אוֹ כֹתֶל גִּנָּה, אֵינוֹ מַצִּיל. קוֹרָה שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה מִכֹּתֶל לְכֹתֶל וּקְדֵרָה תְלוּיָה בָהּ, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, כֵּלִים שֶׁבַּקְּדֵרָה, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין: \n"
|
48 |
+
],
|
49 |
+
[
|
50 |
+
"אָדָם וְכֵלִים נַעֲשִׂין אֹהָלִין לְטַמֵּא, אֲבָל לֹא לְטַהֵר. כֵּיצַד. אַרְבָּעָה נוֹשְׂאִין אֶת הַנִּדְבָּךְ, טֻמְאָה תַחְתָּיו, כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְמֵאִין. טֻמְאָה עַל גַּבָּיו, כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְמֵאִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. נָתוּן עַל אַרְבָּעָה כֵלִים, אֲפִלּוּ כְלֵי גְלָלִים, כְּלֵי אֲבָנִים, כְּלֵי אֲדָמָה, טֻמְאָה תַחְתָּיו, כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְמֵאִים. טֻמְאָה עַל גַּבָּיו, כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְמֵאִים. נָתוּן עַל אַרְבָּעָה אֲבָנִים, אוֹ עַל דָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים, טֻמְאָה תַחְתָּיו, כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְהוֹרִין. טֻמְאָה עַל גַּבָּיו, כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְהוֹרִין: \n",
|
51 |
+
"קוֹבְרֵי הַמֵּת שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים בְּאַכְסַדְרָה, וְהֵגִיף אַחַד מֵהֶן אֶת הַדֶּלֶת וּסְמָכוֹ בַמַּפְתֵּחַ, אִם יָכוֹל הַדֶּלֶת לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, טָהוֹר. וְאִם לָאו, טָמֵא. וְכֵן חָבִית שֶׁל גְּרוֹגָרוֹת אוֹ קֻפָּה שֶׁל תֶּבֶן שֶׁהֵן נְתוּנוֹת בְּחַלּוֹן, אִם יְכוֹלִין הַגְּרוֹגָרוֹת וְהַתֶּבֶן לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמָן, טְהוֹרִין. וְאִם לָאו, טְמֵאִין. בַּיִת שֶׁחֲצָצוֹ בְקַנְקַנִּים וְטָח בְּטִיחַ, אִם יָכוֹל הַטִּיחַ לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, טָהוֹר. וְאִם לָאו, טָמֵא: \n",
|
52 |
+
"כֹּתֶל הַמְשַׁמֵּשׁ אֶת הַבַּיִת, יִדּוֹן מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה. כֵּיצַד. כֹּתֶל שֶׁהוּא לָאֲוִיר וְהַטֻּמְאָה בְתוֹכוֹ, מֵחֶצְיוֹ וְלִפְנִים, הַבַּיִת טָמֵא, וְהָעוֹמֵד מִלְמַעְלָן טָהוֹר. מֵחֶצְיוֹ וְלַחוּץ, הַבַּיִת טָהוֹר, וְהָעוֹמֵד מִלְמַעְלָן טָמֵא. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, הַבַּיִת טָמֵא. וְהָעוֹמֵד מִלְמַעְלָן, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַכֹּתֶל לַבָּיִת: \n",
|
53 |
+
"כֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁנֵי בָתִּים וְהַטֻּמְאָה בְתוֹכוֹ, בַּיִת הַקָּרוֹב לַטֻּמְאָה, טָמֵא. וְהַקָּרוֹב לַטָּהֳרָה, טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, שְׁנֵיהֶם טְמֵאִין. טֻמְאָה בְאַחַד מֵהֶן וְכֵלִים בַּכֹּתֶל, מֵחֶצְיוֹ וּכְלַפֵּי טֻמְאָה, טְמֵאִין. מֵחֶצְיוֹ וּכְלַפֵּי טָהֳרָה, טְהוֹרִין. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, הֲרֵי הֵן טְמֵאִין. מַעֲזִיבָה שֶׁבֵּין הַבַּיִת לָעֲלִיָּה, טֻמְאָה בְתוֹכָהּ, מֵחֶצְיָהּ וּלְמַטָּן, הַבַּיִת טָמֵא וַעֲלִיָּה טְהוֹרָה. מֵחֶצְיָהּ וּלְמַעְלָן, הָעֲלִיָּה טְמֵאָה וְהַבַּיִת טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין. טֻמְאָה בְאַחַד מֵהֶן וְכֵלִים בַּמַּעֲזִיבָה, מֵחֶצְיָהּ וּכְלַפֵּי טֻמְאָה, טְמֵאִין. מֵחֶצְיָהּ וּכְלַפֵּי טָהֳרָה, טְהוֹרִין. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, הֲרֵי הֵן טְמֵאִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַמַּעֲזִיבָה לָעֲלִיָּה: \n",
|
54 |
+
"טֻמְאָה בֵין הַקּוֹרוֹת וְתַחְתֶּיהָ כִקְלִפַּת הַשּׁוּם, אִם יֶשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח, הַכֹּל טָמֵא. אִם אֵין שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח, רוֹאִין אֶת הַטֻּמְאָה כְּאִלּוּ הִיא אֹטֶם. הָיְתָה נִרְאֵית בְּתוֹךְ הַבַּיִת, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הַבַּיִת טָמֵא: \n",
|
55 |
+
"בַּיִת הַמְשַׁמֵּשׁ אֶת הַכֹּתֶל, יִדּוֹן כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם. כֵּיצַד. כֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁנֵי כוּכִין, אוֹ בֵין שְׁתֵּי מְעָרוֹת, טֻמְאָה בַבָּתִּים וְכֵלִים בַּכֹּתֶל וַעֲלֵיהֶם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, טְהוֹרִין. טֻמְאָה בַכֹּתֶל וְכֵלִים בַּבָּתִּים וְעָלֶיהָ כִקְלִפַּת הַשּׁוּם, טְהוֹרִין. טֻמְאָה תַחַת הָעַמּוּד, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת: \n",
|
56 |
+
"כֵּלִים שֶׁתַּחַת הַפֶּרַח, טְהוֹרִים. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַמֵּא. הַטֻּמְאָה וְהַכֵּלִים שֶׁתַּחַת הַפֶּרַח, אִם יֶשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח, טְמֵאִין. וְאִם לָאו, טְהוֹרִין. שְׁנֵי פַרְדַּסְקִים זֶה בְצַד זֶה, אוֹ זֶה עַל גַּב זֶה, נִפְתַּח אַחַד מֵהֶן, הוּא וְהַבַּיִת טָמֵא, וַחֲ��ֵרוֹ טָהוֹר. וְרוֹאִין אֶת הַפַּרְדַּסְקִין כְּאִלּוּ הוּא אֹטֶם, יִדּוֹן מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה לְהָבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לַבָּיִת: \n"
|
57 |
+
],
|
58 |
+
[
|
59 |
+
"הַטֻּמְאָה בַכֹּתֶל, וּמְקוֹמָהּ טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח, כָּל הָעֲלִיּוֹת שֶׁעַל גַּבָּהּ, אֲפִלּוּ הֵן עֶשֶׂר, טְמֵאוֹת. הָיְתָה עֲלִיָּה אַחַת עַל גַּבֵּי שְׁנֵי בָתִּים, הִיא טְמֵאָה, וְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁעַל גַּבָּהּ, טְהוֹרוֹת. כֹּתֶל שָׁנִית, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. נֶפֶשׁ אֲטוּמָה, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִן הַצְּדָדִין, טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁטֻּמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. אִם הָיָה מְקוֹם הַטֻּמְאָה טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם, טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְקֶבֶר סָתוּם. סָמַךְ לָהּ סֻכּוֹת, טְמֵאוֹת. רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר: \n",
|
60 |
+
"כָּל שִׁפּוּעֵי אֹהָלִין, כָּאֹהָלִין. אֹהֶל שֶׁהוּא שׁוֹפֵעַ וְיוֹרֵד, וְכָלֶה עַד כְּאֶצְבַּע, טֻמְאָה בָאֹהֶל, כֵּלִים שֶׁתַּחַת הַשִּׁפּוּעַ, טְמֵאִים. טֻמְאָה תַחַת הַשִּׁפּוּעַ, כֵּלִים שֶׁבָּאֹהֶל, טְמֵאִין. טֻמְאָה מִתּוֹכוֹ, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מִתּוֹכוֹ, טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה. וּמֵאֲחוֹרָיו, טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. טֻמְאָה מֵאֲחוֹרָיו, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מֵאֲחוֹרָיו, טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה. מִתּוֹכוֹ, טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. כַּחֲצִי זַיִת מִתּוֹכוֹ וְכַחֲצִי זַיִת מֵאֲחוֹרָיו, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ, בֵּין מִתּוֹכוֹ בֵּין מֵאֲחוֹרָיו, טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. מִקְצָתוֹ מְרֻדָּד עַל הָאָרֶץ, טֻמְאָה תַחְתָּיו אוֹ עַל גַּבָּיו, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. אֹהֶל שֶׁהוּא נָטוּי בָּעֲלִיָּה, מִקְצָתוֹ מְרֻדָּד עַל הָאֲרֻבָּה שֶׁבֵּין בַּיִת לָעֲלִיָּה, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מַצִּיל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵינוֹ מַצִּיל, עַד שֶׁיְּהֵא נָטוּי כִּנְטִיַּת הָאֹהֶל: \n",
|
61 |
+
"הַמֵּת בַּבַּיִת וּבוֹ פְתָחִין הַרְבֵּה, כֻּלָּן טְמֵאִין. נִפְתַּח אַחַד מֵהֶן, הוּא טָמֵא וְכֻלָּן טְהוֹרִים. חָשַׁב לְהוֹצִיאוֹ בְאַחַד מֵהֶן, אוֹ בְחַלּוֹן שֶׁהוּא אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה טְפָחִים, הִצִּיל עַל כָּל הַפְּתָחִים. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, יַחְשֹׁב עַד שֶׁלֹּא יָמוּת הַמֵּת. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַף מִשֶּׁמֵּת. הָיָה סָתוּם וְנִמְלַךְ לְפָתְחוֹ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כְּשֶׁיִּפְתַּח אַרְבָּעָה טְפָחִים. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כְּשֶׁיַּתְחִיל. וּמוֹדִים בְּפוֹתֵחַ בַּתְּחִלָּה, שֶׁיִּפְתַּח אַרְבָּעָה טְפָחִים: \n",
|
62 |
+
"הָאִשָּׁה שֶׁהִיא מַקְשָׁה לֵילֵד וְהוֹצִיאוּהָ מִבַּיִת לְבַיִת, הָרִאשׁוֹן טָמֵא בְסָפֵק, וְהַשֵּׁנִי בְּוַדָּאי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהִיא נִטֶּלֶת בַּגַּפַּיִם. אֲבָל אִם הָיְתָה מְהַלֶּכֶת, הָרִאשׁוֹן טָהוֹר, שֶׁמִּשֶּׁנִּפְתַּח הַקֶּבֶר אֵין פְּנַאי לְהַלֵּךְ. אֵין לַנְּפָלִים פְּתִיחַת הַקֶּבֶר, עַד שֶׁיַּעְגִּילוּ רֹאשׁ כְּפִיקָה: \n",
|
63 |
+
"יָצָא הָרִאשׁוֹן מֵת וְהַשֵּׁנִי חַי, טָהוֹר. הָרִאשׁוֹן חַי וְהַשֵּׁנִי מֵת, טָמֵא. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, בְּשָׁפִיר אֶחָד, טָמֵא. בִּשְׁנֵי שְׁפִירִים, טָהוֹר: \n",
|
64 |
+
"הָא��שָּׁה שֶׁהִיא מַקְשָׁה לֵילֵד, מְחַתְּכִין אֶת הַוָּלָד בְּמֵעֶיהָ וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים, מִפְּנֵי שֶׁחַיֶּיהָ קוֹדְמִין לְחַיָּיו. יָצָא רֻבּוֹ, אֵין נוֹגְעִין בּוֹ, שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נָפֶשׁ: \n"
|
65 |
+
],
|
66 |
+
[
|
67 |
+
"יֵשׁ מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה וְחוֹצְצִין, מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה וְלֹא חוֹצְצִין, חוֹצְצִין וְלֹא מְבִיאִין, לֹא מְבִיאִין וְלֹא חוֹצְצִין. אֵלּוּ מְבִיאִין וְחוֹצְצִין, הַשִּׁדָּה וְהַתֵּבָה וְהַמִּגְדָּל, כַּוֶּרֶת הַקַּשׁ, כַּוֶּרֶת הַקָּנִים, וּבוֹר סְפִינָה אֲלֶכְּסַנְדְּרִית, שֶׁיֶּשׁ לָהֶן שׁוּלַיִם וְהֵן מַחֲזִיקִים אַרְבָּעִים סְאָה בְלַח, שֶׁהֵם כּוֹרַיִם בְּיָבֵשׁ. וִירִיעָה, וּסְקוֹרְטְיָא, וּקְטָבֹלְיָא, וְסָדִין, וּמַפָּץ, וּמַחֲצֶלֶת, שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין אֹהָלִים, וְעֵדֶר בְּהֵמָה טְמֵאָה וּטְהוֹרָה, וּמְכוֹנוֹת חַיָּה וָעוֹף, וְהָעוֹף שֶׁשָּׁכַן, וְהָעוֹשֶׂה מָקוֹם לְבֵנָה בַּשִּׁבֳּלִים, הָאֵירוּס וְהַקִּסּוֹם, וְיַרְקוֹת חֲמוֹר, וּדְלַעַת יְוָנִית, וְאֳכָלִים טְהוֹרִים. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לֹא הָיָה מוֹדֶה בְּאֳכָלִים טְהוֹרִין, חוּץ מִן הָעִגּוּל שֶׁל דְּבֵלָה: \n",
|
68 |
+
"הַזִּיזִין, וְהַגִּזְרִיּוֹת, וְהַשּׁוֹבָכוֹת, וְהַשְּׁקִיפִים, וְהַסְּלָעִים, וְהַגְּהָרִים, וְהַשְּׁנָנִים, וְהַסְּכָכוֹת, וְהַפְּרָעוֹת, שֶׁהֵן יְכוֹלִים לְקַבֵּל מַעֲזִיבָה רַכָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מַעֲזִיבָה בֵינוֹנִית. אֵלּוּ הֵן הַסְּכָכוֹת, אִילָן שֶׁהוּא מֵסֵךְ עַל הָאָרֶץ. וְהַפְּרָעוֹת, הַיּוֹצְאוֹת מִן הַגָּדֵר: \n",
|
69 |
+
"אֵלּוּ מְבִיאִין וְלֹא חוֹצְצִין. הַשִּׁדָּה, וְהַתֵּבָה, וְהַמִּגְדָּל, כַּוֶּרֶת הַקַּשׁ, כַּוֶּרֶת הַקָּנִים, וּבוֹר סְפִינָה אֲלֶכְּסַנְדְּרִית, שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּלַיִם וְאֵינָן מַחֲזִיקִים אַרְבָּעִים סְאָה בְלַח, שֶׁהֵם כּוֹרַיִם בְּיָבֵשׁ. וִירִיעָה, וּסְקוֹרְטְיָא, וּקְטָבֹלְיָא, וְסָדִין, וּמַפָּץ, וּמַחֲצֶלֶת, שֶׁאֵין עֲשׂוּיִין אֹהָלִים, וּבְהֵמָה וְחַיָּה שֶׁמֵּתוּ, וְאֳכָלִים טְמֵאִים. מוּסָף עֲלֵיהֶם, הָרֵחַיִם שֶׁל אָדָם: \n",
|
70 |
+
"אֵלּוּ חוֹצְצִים וְלֹא מְבִיאִין. מַסֶּכֶת פְּרוּסָה, וַחֲבִילֵי הַמִּטָּה, וְהַמִּשְׁפָּלוֹת וְהַסְּרִיגוֹת שֶׁבַּחֲלוֹנוֹת: \n",
|
71 |
+
"אֵלּוּ לֹא מְבִיאִין וְלֹא חוֹצְצִין. הַזְּרָעִים וְהַיְרָקוֹת הַמְחֻבָּרִים לַקַּרְקַע, חוּץ מִן הַיְרָקוֹת שֶׁמָּנוּ, וְכִפַּת הַבָּרָד, וְהַשֶּׁלֶג, וְהַכְּפוֹר, וְהַגְּלִיד, וְהַמֶּלַח, וְהַדּוֹלֵג מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהַקּוֹפֵץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהָעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וְטַלִּית הַמְנַפְנֶפֶת, וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. קָשַׁר אֶת הַסְּפִינָה בְּדָבָר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַעֲמִידָהּ, כָּבַשׁ אֶת הָאֶבֶן עַל גַּבֵּי הַטַּלִּית, מְבִיאָה אֶת הַטֻּמְאָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַבַּיִת שֶׁבַּסְּפִינָה אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה: \n",
|
72 |
+
"שְׁתֵּי חָבִיּוֹת וּבָהֶן כִּשְׁנֵי חֲצָיֵי זֵיתִים, מֻקָּפוֹת צָמִיד פָּתִיל וּמֻנָּחוֹת בְּתוֹךְ הַבַּיִת, הֵן טְהוֹרוֹת, וְהַבַּיִת טָמֵא. נִפְתְּחָה אַחַת מֵהֶן, הִיא וְהַבַּיִת טְמֵאִים וַחֲבֶרְתָּהּ טְהוֹרָה. וְכֵן שְׁנֵי חֲדָרִים שֶׁהֵן פְּתוּחִין לַבָּיִת: \n"
|
73 |
+
],
|
74 |
+
[
|
75 |
+
"כַּוֶּרֶת שֶׁהִיא בְתוֹךְ הַפֶּתַח וּפִיהָ לַחוּץ, כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ אוֹ עַל גַּבָּהּ מִבַּחוּץ, כֹּל שֶׁהוּא כְנֶגֶד הַזַּיִת, תַּחְתֶּיהָ וְגַבָּהּ טָמֵא. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ כְנֶגֶד הַזַּיִת, תּוֹכָהּ, וְהַבַּיִת, טָהוֹר. בַּבַּיִת, אֵין טָמֵא אֶלָּא הַבַּיִת. בְּתוֹכָהּ, הַכֹּל טָמֵא: \n",
|
76 |
+
"הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ אוֹ בַבַּיִת אוֹ עַל גַּבָּהּ, הַכֹּל טָמֵא, אֶלָּא תוֹכָהּ. בְּתוֹכָהּ, הַכֹּל טָמֵא: \n",
|
77 |
+
"בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁהִיא כְלִי מְחֻלְחָלֶת. הָיְתָה פְחוּתָה וּפְקוּקָה בְקַשׁ אוֹ אֲפוּצָה, אֵיזוֹ הִיא אֲפוּצָה, כֹּל שֶׁאֵין לָהּ טֶפַח מִמָּקוֹם אֶחָד, כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הַתְּהוֹם טָמֵא. עַל גַּבָּהּ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא. בַּבַּיִת, אֵין טָמֵא אֶלָּא הַבַּיִת. בְּתוֹכָהּ, אֵין טָמֵא אֶלָּא תוֹכָהּ: \n",
|
78 |
+
"הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ אוֹ בַבַּיִת, תַּחְתֶּיהָ וְהַבַּיִת טָמֵא, תּוֹכָהּ וְגַבָּהּ טָהוֹר. בְּתוֹכָהּ, אֵין טָמֵא אֶלָּא תוֹכָהּ. עַל גַּבָּהּ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא: \n",
|
79 |
+
"בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁפִּיהָ לַחוּץ. הָיָה פִיהָ לִפְנִים, וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ אוֹ עַל גַּבָּהּ מִבַּחוּץ, כֹּל שֶׁהוּא כְנֶגֶד הַזַּיִת, תַּחְתֶּיהָ וְגַבָּהּ וְתוֹכָהּ טָמֵא. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ כְנֶגֶד הַזַּיִת, תּוֹכָהּ וְהַבַּיִת טָהוֹר. בְּתוֹכָהּ אוֹ בַבַּיִת, הַכֹּל טָמֵא: \n",
|
80 |
+
"הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ אוֹ בַבַּיִת אוֹ בְתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ, הַכֹּל טָמֵא: \n",
|
81 |
+
"בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁהִיא כְלִי מְחֻלְחָלֶת. הָיְתָה פְחוּתָה וּפְקוּקָה בְקַשׁ אוֹ אֲפוּצָה, אֵיזוֹהִי אֲפוּצָה, כֹּל שֶׁאֵין לָהּ טֶפַח מִמָּקוֹם אֶחָד, כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הַתְּהוֹם טָמֵא. עַל גַּבָּהּ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא. בְּתוֹכָהּ אוֹ בַבַּיִת, תּוֹכָהּ וְהַבַּיִת טְמֵאִים: \n",
|
82 |
+
"הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ אוֹ בַבַּיִת אוֹ בְתוֹכָהּ, הַכֹּל טָמֵא, אֶלָּא גַבָּהּ. עַל גַּבָּהּ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא: \n",
|
83 |
+
"הָיְתָה מְמַלְּאָה אֶת כָּל הַבַּיִת וְאֵין בֵּינָהּ לְבֵין הַקּוֹרוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בְתוֹכָהּ, הַבַּיִת טָמֵא. טֻמְאָה בַבַּיִת, מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ טָהוֹר, שֶׁדֶּרֶךְ טֻמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס, בֵּין עוֹמֶדֶת בֵּין מֻטָּה עַל צִדָּהּ, בֵּין אַחַת בֵּין שְׁתָּיִם: \n",
|
84 |
+
"הָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּתוֹךְ הַפֶּתַח וְאֵין בֵּינָהּ לְבֵין הַמַּשְׁקוֹף פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בְתוֹכָהּ, הַבַּיִת טָהוֹר. טֻמְאָה בַבַּיִת, מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ טָמֵא, שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לָצֵאת וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהִכָּנֵס: \n",
|
85 |
+
"הָיְתָה מֻטָּה עַל צִדָּהּ בָּאֲוִיר וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ אוֹ עַל גַּבָּהּ, כֹּל שֶׁהוּא כְנֶגֶד הַזַּיִת, תַּחְתֶּיהָ וְגַבָּהּ, טָמֵא. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ כְנֶגֶד הַזַּיִת, תּוֹכָהּ, טָהוֹר. בְּתוֹכָהּ, הַכֹּל טָמֵא: \n",
|
86 |
+
"הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ אוֹ עַל גַּבָּהּ, הַכֹּל טָמֵא, אֶלָּא תוֹכָהּ. בְּתוֹכָהּ, הַכֹּל טָמֵא. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁהִיא כֶלִי. הָיְתָה פְחוּתָה וּפְקוּקָה בְקַשׁ, אוֹ מַחֲזֶקֶת אַרְבָּעִים סְאָה, כְּדִבְרֵי חֲכָמִים, כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הַתְּהוֹם טָמֵא. עַל גַּבָּהּ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ, טָמֵא. בְּתוֹכָהּ, אֵין טָמֵא אֶלָּא תוֹכָהּ. הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, טָמֵא. בְּתוֹכָהּ, תּוֹכָהּ טָמֵא. עַל גַּבָּהּ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא: \n",
|
87 |
+
"הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת עַל שׁוּלֶיהָ וְהִיא כְלִי, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ, אוֹ עַל גַּבָּהּ, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, אוֹ מְכֻסָּה, אוֹ כְפוּיָה עַל פִּיהָ, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ, אוֹ עַל גַּבָּהּ, הַכֹּל טָמֵא: \n",
|
88 |
+
"בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁהִיא כֶלִי. הָיְתָה פְחוּתָה וּפְקוּקָה בְקַשׁ, אוֹ מַחֲזֶקֶת אַרְבָּעִים סְאָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ, אוֹ עַל גַּבָּהּ, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, אֵין טֻמְאָה עוֹלָה לָהּ, אַף לֹא יוֹרֶדֶת מִמֶּנָּה. הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, תַּחְתֶּיהָ טָמֵא. בְּתוֹכָהּ, אוֹ עַל גַּבָּהּ, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא: \n",
|
89 |
+
"אָרוֹן שֶׁהִיא רְחָבָה מִלְּמַטָּן וְצָרָה מִלְמַעְלָן וְהַמֵּת בְּתוֹכָהּ, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִלְּמַטָּן, טָהוֹר. וּמִלְמַעְלָן, טָמֵא. רְחָבָה מִלְמַעְלָן וְצָרָה מִלְּמַטָּן, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם, טָמֵא. הָיְתָה שָׁוָה, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם, טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, מִטֶּפַח וּלְמַטָּן, טָהוֹר. מִטֶּפַח וּלְמַעְלָן, טָמֵא. הָעֲשׂוּיָה כְמִין קַמְטְרָא, הַנּוֹגֵע בָּהּ מִכָּל מָקוֹם, טָמֵא. כְּמִין גְּלוֹסְקוֹס, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם, טָהוֹר, חוּץ מִמְּקוֹם פְּתִיחָתָהּ: \n",
|
90 |
+
"חָבִית שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עַל שׁוּלֶיהָ בָאֲוִיר וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ אוֹ בְתוֹכָהּ כְּנֶגֶד קוּרְקוּרָתָהּ, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת, וְהֶחָבִית טְמֵאָה. תַּחַת דָּפְנָהּ מִבַּחוּץ, טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת, וְהֶחָבִית טְהוֹרָה. בְּתוֹכָהּ וְתַחַת דָּפְנָהּ, אִם יֵשׁ בַּדְּפָנוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח, הַכֹּל טָמֵא, וּכְנֶגֶד פִּיהָ, טָהוֹר. וְאִם לָאו, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּטְהוֹרָה. אֲבָל אִם הָיְתָה טְמֵאָה אוֹ גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח אוֹ מְכֻסָּה אוֹ כְפוּיָה עַל פִּיהָ, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ, הַכֹּל טָמֵא: \n"
|
91 |
+
],
|
92 |
+
[
|
93 |
+
"אֲרֻבָּה שֶׁהִיא בְתוֹךְ הַבַּיִת וְיֶשׁ בָּהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בַבַּיִת, כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה טָהוֹר. טֻמְאָה כְנֶגֶד אֲרֻבָּה, הַבַּיִת טָהוֹר. הַטֻּמְאָה בֵּין בַּבַּיִת וּבֵין כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה, נָתַן אֶת רַגְלוֹ מִלְמַעְלָן, עֵרֵב אֶת הַטֻּמְאָה. מִקְצָת טֻמְאָה בַבַּיִת וּמִקְצָתָהּ כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה, הַבַּיִת טָמֵא, וּכְנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָמֵא: \n",
|
94 |
+
"אֵין בָּאֲרֻבָּה פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בַבַּיִת, כְּנֶגֶד אַרֻבָּה טָהוֹר. טֻמְאָה כְנֶגֶד אֲרֻבָּה, הַבַּיִת טָהוֹר. הַטֻּמְאָה בַבַּיִת, נָתַן אֶת רַגְלוֹ מִלְמַעְלָן, טָהוֹר. הַטֻּמְאָה כְנֶגֶד אֲרֻבָּה, נָתַן אֶת רַגְלוֹ מִלְמַעְלָן, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אִם טֻמְאָה קָדְמָה אֶת רַגְלוֹ, טָמֵא. אִם רַגְלוֹ קָדְמָה אֶת הַטֻּמְאָה, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁתֵּי רַגְלַיִם, זוֹ עַל גַּב זוֹ, שֶׁקָּדְמוּ אֶת הַטֻּמְאָה, מָשַׁךְ הָרִאשׁוֹן אֶת רַגְלוֹ וְנִמְצָא רַגְלוֹ שֶׁל שֵׁנִי שָׁם, טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁקָּדְמָה רַגְלוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן אֶת הַטֻּמְאָה: \n",
|
95 |
+
"מִקְצָת טֻמְאָה בַבַּיִת וּמִקְצָתָהּ כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה, הַבַּיִת טָמֵא, וּכְנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַבַּיִת טָמֵא, כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם יֵשׁ בַּטֻּמְאָה כְדֵי שֶׁתֵּחָלֵק וּתְטַמֵּא אֶת הַבַּיִת וּתְטַמֵּא כְנֶגֶד הַטֻּמְאָה, טָמֵא. וְאִם לָאו, הַבַּיִת טָמֵא, כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָהוֹר: \n",
|
96 |
+
"אֲרֻבּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, וְיֵשׁ בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בַבַּיִת, כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת טָהוֹר. טֻמְאָה כְנֶגֶד אֲרֻבּוֹת, הַבַּיִת טָהוֹר. הַטֻּמְאָה בֵּין בַּבַּיִת בֵּין כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת, נָתַן דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן, הַכֹּל טָמֵא. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, מִמֶּנּוּ וּלְמַטָּן, טָמֵא. מִמֶּנּוּ וּלְמַעְלָן, טָהוֹר: \n",
|
97 |
+
"אֵין בָּאֲרֻבּוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בַבַּיִת, כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת טָהוֹר. טֻמְאָה כְנֶגֶד אֲרֻבּוֹת, הַבַּיִת טָהוֹר. הַטֻּמְאָה בַבַּיִת, נָתַן בֵּין דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, בֵּין דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן, אֵין טָמֵא אֶלָּא הַתַּחְתּוֹן. הַטֻּמְאָה כְנֶגֶד אֲרֻבּוֹת, נָתַן דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן, הַכֹּל טָמֵא. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן, אֵין טָמֵא אֶלָּא תַחְתּוֹן: \n",
|
98 |
+
"אֲרֻבָּה שֶׁהִיא בְתוֹךְ הַבַּיִת וּקְדֵרָה נְתוּנָה תַחְתֶּיהָ, שֶׁאִם תַּעֲלֶה, אֵין שִׂפְתוֹתֶיהָ נוֹגְעוֹת בָּאֲרֻבָּה, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, אוֹ בַבַּיִת, תַּחְתֶּיהָ וְהַבַּיִת, טָמֵא. תּוֹכָהּ וְגַבָּהּ, טָהוֹר. בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ, הַכֹּל טָמֵא: \n",
|
99 |
+
"הָיְתָהּ נְתוּנָה בְצַד הָאַסְקֻפָּה שֶׁאִם תַּעֲלֶה הִיא נוֹגַעַת בַּמַּשְׁקוֹף פּוֹ��ֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ אוֹ בַבַּיִת, תַּחְתֶּיהָ וְהַבַּיִת טָמֵא, תּוֹכָהּ וְגַבָּהּ טָהוֹר. בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ, הַכֹּל טָמֵא. שֶׁאִם תַּעֲלֶה אֵינָהּ נוֹגַעַת בַּשְּׁקוֹף פּוֹתֵחַ טֶפַח, אוֹ מֻדְבֶּקֶת בַּשְּׁקוֹף, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, אֵין טָמֵא אֶלָּא תַחְתֶּיהָ: \n"
|
100 |
+
],
|
101 |
+
[
|
102 |
+
"הַבַּיִת שֶׁנִּסְדַּק, טֻמְאָה בַחוּץ, כֵּלִים שֶׁבִּפְנִים טְהוֹרִין. טֻמְאָה בִפְנִים, כֵּלִים שֶׁבַּחוּץ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, עַד שֶׁיְּהֵא בַסֶּדֶק אַרְבָּעָה טְפָחִים. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם בֵּית הִלֵּל, פּוֹתֵחַ טָפַח: \n",
|
103 |
+
"אַכְסַדְרָה שֶׁנִּסְדְּקָה, טֻמְאָה בְצַד זֶה, כֵּלִים שֶׁבַּצַּד הַשֵּׁנִי טְהוֹרִים. נָתַן אֶת רַגְלוֹ אוֹ קָנֶה מִלְמַעְלָן, עֵרֵב אֶת הַטֻּמְאָה. נָתַן אֶת הַקָּנֶה בָאָרֶץ, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה, עַד שֶׁיִּהְיֶה גָבֹהַּ מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טָפַח: \n",
|
104 |
+
"סָגוֹס עָבֶה וְכֹפֶת עָבֶה אֵינָן מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה עַד שֶׁיִּהְיוּ גְבוֹהִים מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח. קְפוּלִים, זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, אֵינָן מְבִיאוֹת אֶת הַטֻּמְאָה עַד שֶׁתְּהֵא הָעֶלְיוֹנָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח. הָיָה אָדָם נָתוּן שָׁם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אָדָם חָלוּל הוּא, וְהַצַּד הָעֶלְיוֹן מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה: \n",
|
105 |
+
"הָיָה מַשְׁקִיף בְּעַד הַחַלּוֹן וְהֶאֱהִיל עַל קוֹבְרֵי הַמֵּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. וּמוֹדִים, שֶׁאִם הָיָה לָבוּשׁ בְּכֵלָיו, אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁנַיִם זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, שֶׁהֵם מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה: \n",
|
106 |
+
"הָיָה מֻטָּל עַל הָאַסְקֻפָּה וְהֶאֱהִילוּ עָלָיו קוֹבְרֵי הַמֵּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה: \n",
|
107 |
+
"הַטֻּמְאָה בַבַּיִת וְהֶאֱהִילוּ עָלָיו טְהוֹרִין, בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִין, וּבֵית הִלֵּל מְטַמְּאִין: \n",
|
108 |
+
"כֶּלֶב שֶׁאָכַל בְּשַׂר הַמֵּת וּמֵת הַכֶּלֶב וּמֻטָּל עַל הָאַסְקֻפָּה, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אִם יֵשׁ בְּצַוָּארוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. וְאִם לָאו, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, רוֹאִין אֶת הַטֻּמְאָה, מִכְּנֶגֶד הַמַּשְׁקוֹף וְלִפְנִים, הַבַּיִת טָמֵא. מִכְּנֶגֶד הַמַּשְׁקוֹף וְלַחוּץ, הַבַּיִת טָהוֹר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, פִּיו לִפְנִים, הַבַּיִת טָהוֹר. פִּיו לַחוּץ, הַבַּיִת טָמֵא, שֶׁהַטֻּמְאָה יוֹצֵאת דֶּרֶךְ שׁוּלָיו. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הַבַּיִת טָמֵא. כַּמָּה תִשְׁהֶה בְמֵעָיו. שְׁלשָׁה יָמִים מֵעֵת לְעֵת. בְּעוֹפוֹת וּבְדָגִים, כְּדֵי שֶׁתִּפֹּל לָאוּר וְתִשָּׂרֵף, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא אוֹמֵר, בְּעוֹפוֹת וּבְדָגִים, מֵעֵת לְעֵת: \n",
|
109 |
+
"הֶחָדוּת שֶׁבַּבַּיִת וּמְנוֹרָה בְתוֹכוֹ, וְהַפֶּרַח שֶׁלָּהּ יוֹצֵא וּכְפִישָׁה נְתוּנָה עָלָיו, שֶׁאִם תִּנָּטֵל הַמְּנוֹרָה וּכְפִישָׁה עוֹמֶדֶת עַל פִּי הֶחָדוּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, הֶחָדוּת טָהוֹר, וּמְנוֹרָה טְמֵאָה. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַף הַמְּנוֹרָה טְהוֹרָה. וּמוֹדִים, שֶׁאִם תִּנָּטֵל הַמְּנוֹרָה וּכְפִישָׁה נוֹפֶלֶת, הַכֹּל טָמֵא: \n",
|
110 |
+
"כֵּלִים שֶׁבֵּין שִׂפְתֵי כְפִישָׁה לְבֵין שִׂפְתֵי הֶחָדוּת, אֲפִלּוּ עַד הַתְּהוֹם, טְהוֹרִים. טֻמְאָה שָׁם, הַבַּיִת טָמֵא. טֻמְאָה בַבַּיִת, כֵּלִים שֶׁבְּכָתְלֵי הֶחָדוּת, אִם יֵשׁ בִּמְקוֹמָן טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח, טְהוֹרִים. וְאִם לָאו, טְמֵאִים. אִם הָיוּ כָתְלֵי הֶחָדוּת רְחָבִים מִשֶּׁל בַּיִת, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְהוֹרִים: \n"
|
111 |
+
],
|
112 |
+
[
|
113 |
+
"נֶסֶר שֶׁהוּא נָתוּן עַל פִּי תַנּוּר חָדָשׁ וְעוֹדֵף מִכָּל צְדָדָיו בְּפוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתָּיו, כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְהוֹרִים. טֻמְאָה עַל גַּבָּיו, כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְהוֹרִים. וּבְיָשָׁן, טָמֵא. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר. נָתוּן עַל פִּי שְׁנֵי תַנּוּרִים, טֻמְאָה בֵינֵיהֶם, הֵם טְמֵאִים. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר: \n",
|
114 |
+
"סְרֵידָה שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל פִּי הַתַּנּוּר מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל, טֻמְאָה תַחְתָּיו אוֹ עַל גַּבָּיו, הַכֹּל טָמֵא. כְּנֶגֶד אֲוִירוֹ שֶׁל תַּנּוּר, טָהוֹר. טֻמְאָה כְנֶגֶד אֲוִירוֹ שֶׁל תַּנּוּר, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא: \n",
|
115 |
+
"נֶסֶר שֶׁהוּא נָתוּן עַל פִּי תַנּוּר יָשָׁן, יוֹצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה טֶפַח אֲבָל לֹא מִן הַצְּדָדִים, טֻמְאָה בְצַד זֶה, כֵּלִים שֶׁבַּצַּד הַשֵּׁנִי טְהוֹרִים. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא. הַבְּטַח אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. הָיָה בוֹ זִיז, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, רוֹאִים אֶת הַבְּטַח כְּאִלּוּ אֵינוֹ, וְהַזִּיז הָעֶלְיוֹן מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה: \n",
|
116 |
+
"סַנְדָּל שֶׁל עֲרִיסָה שֶׁפְּחָתוֹ בְתוֹךְ הַבַּיִת, אִם יֶשׁ בּוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח, הַכֹּל טָמֵא. וְאִם לָאו, מוֹנִין בּוֹ כְדֶרֶךְ שֶׁמּוֹנִין בְּמֵת: \n",
|
117 |
+
"קוֹרוֹת הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן מַעֲזִיבָה וְהֵן מְכֻוָּנוֹת, טֻמְאָה תַחַת אַחַת מֵהֶן, תַּחְתֶּיהָ טָמֵא. בֵּין הַתַּחְתּוֹנָה לָעֶלְיוֹנָה, בֵּינֵיהֶן טָמֵא. עַל גַּבֵּי הָעֶלְיוֹנָה, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא. הָיוּ הָעֶלְיוֹנוֹת כְּבֵין הַתַּחְתּוֹנוֹת, טֻמְאָה תַחַת אַחַת מֵהֶן, תַּחַת כֻּלָּם טָמֵא. עַל גַּבֵּיהֶן, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא: \n",
|
118 |
+
"קוֹרָה שֶׁהִיא נְתוּנָה מִכֹּתֶל לְכֹתֶל וְטֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, אִם יֶשׁ בָּהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח, מְבִיאָה אֶת הַטֻּמְאָה תַחַת כֻּלָּהּ. וְאִם לָאו, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. כַּמָּה יִהְיֶה בְהֶקֵּפָהּ וִיהֵא בָהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח. בִּזְמַן שֶׁהִיא עֲגֻלָּה, הֶקֵּפָהּ שְׁלשָׁה טְפָחִים. בִּזְמַן שֶׁהִיא מְרֻבַּעַת, אַרְבָּעָה, שֶׁהַמְרֻבָּע יָתֵר עַל הֶעָגוֹל רְבִיעַ: \n",
|
119 |
+
"עַמּוּד שֶׁהוּא מֻטָּל לָאֲוִיר, אִם ��ֵשׁ בְּהֶקֵּפוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה טְפָחִים, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה תַחַת דָּפְנוֹ. וְאִם לָאו, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת: \n",
|
120 |
+
"כַּזַּיִת מִן הַמֵּת מֻדְבָּק לָאַסְקֻפָּה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא אֶת הַבָּיִת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַהֵר. הָיָה נָתוּן תַּחַת הָאַסְקֻפָּה, יִדּוֹן מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה. מֻדְבָּק לַמַּשְׁקוֹף, הַבַּיִת טָמֵא. רַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר. הָיָה נָתוּן בְּתוֹךְ הַבַּיִת, הַנּוֹגֵעַ בַּמַּשְׁקוֹף, טָמֵא. הַנּוֹגֵעַ בָּאַסְקֻפָּה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, מִטֶּפַח וּלְמַטָּן, טָהוֹר. מִטֶּפַח וּלְמַעְלָן, טָמֵא: \n"
|
121 |
+
],
|
122 |
+
[
|
123 |
+
"הָעוֹשֶׂה מָאוֹר בַּתְּחִלָּה, שִׁעוּרוֹ מְלֹא מַקְדֵּחַ גָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה. שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר, רוּם אֶצְבָּעַיִם עַל רֹחַב הַגּוּדָל. אֵלּוּ הֵן שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר, חַלּוֹן שֶׁסְּתָמָהּ וְלֹא הִסְפִּיק לְגָמְרָהּ. חֲרָרוּהוּ מַיִם אוֹ שְׁרָצִים אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת, שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף. חָשַׁב עָלָיו לְתַשְׁמִישׁ, שִׁעוּרוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח. לְמָאוֹר, שִׁעוּרוֹ מְלֹא מַקְדֵּחַ. הַסְּרִיגוֹת וְהָרְפָפוֹת מִצְטָרְפוֹת כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, עַד שֶׁיְּהֵא בְמָקוֹם אֶחָד מְלֹא מַקְדֵּחַ. לְהָבִיא הַטֻּמְאָה וּלְהוֹצִיא הַטֻּמְאָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לְהָבִיא הַטֻּמְאָה, אֲבָל לְהוֹצִיא אֶת הַטֻּמְאָה בְּפוֹתֵחַ טָפַח: \n",
|
124 |
+
"חַלּוֹן שֶׁהִיא לַאֲוִיר, שִׁעוּרָהּ מְלֹא מַקְדֵּחַ. בָּנָה בַיִת חוּצָה לָהּ, שִׁעוּרָהּ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. נָתַן אֶת הַתִּקְרָה בְאֶמְצַע הַחַלּוֹן, הַתַּחְתּוֹן בְּפוֹתֵחַ טֶפַח, וְהָעֶלְיוֹן מְלֹא מַקְדֵּחַ: \n",
|
125 |
+
"הַחוֹר שֶׁבַּדֶּלֶת, שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. שִׁיֵּר בָּהּ הֶחָרָשׁ מִלְּמַטָּן אוֹ מִלְמַעְלָן, הֱגִיפָהּ וְלֹא מֵרְקָהּ, אוֹ שֶׁפְּתָחַתּוּ הָרוּחַ, שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף: \n",
|
126 |
+
"הָעוֹשֶׂה מָקוֹם לְקָנֶה, וּלְאִסְפָּתִי, וּלְנֵר, שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. לָזוּן אֶת עֵינָיו, וּלְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ, וּלְתַשְׁמִישׁ, בְּפוֹתֵחַ טָפַח: \n",
|
127 |
+
"אֵלּוּ מְמַעֲטִין אֶת הַטֶּפַח. פָּחוֹת מִכַּזַּיִת בָּשָׂר מְמַעֵט עַל יְדֵי רֹבַע עֲצָמוֹת, וּפָחוֹת מֵעֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה מְמַעֵט עַל יְדֵי כַזַּיִת בָּשָׂר. פָּחוֹת מִכַּזַּיִת מִן הַמֵּת, פָּחוֹת מִכַּזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה, פָּחוֹת מִכָּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה אֳכָלִים, הַתְּבוּאָה שֶׁבַּחַלּוֹן, וְכָכַי שֶׁיֶּשׁ בָּהּ מַמָּשׁ, וְנִבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר שֶׁלֹּא חִשַּׁב עָלֶיהָ, וְנִבְלַת עוֹף הַטָּמֵא שֶׁחִשַּׁב עָלֶיהָ וְלֹא הִכְשִׁירָהּ, אוֹ הִכְשִׁירָהּ וְלֹא חִשַּׁב עָלֶיהָ: \n",
|
128 |
+
"אֵלּוּ שֶׁאֵינָן מְמַעֲטִים. אֵין הָעֶצֶם מְמַעֵט עַל יְדֵי עֲצָמוֹת, וְלֹא בָשָׂר עַל יְדֵי בָשָׂר, וְלֹא כַזַּיִת מִן הַמֵּת, וְלֹא כַזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה, וְלֹא כָעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, וְלֹא כַבֵּיצָה אֳכָלִים, וְלֹא תְבוּאָה שֶׁבַּחַלּוֹנוֹת, וְלֹא כָכַי שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, וְלֹא נִבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר שֶׁחִשַּׁב עָלֶיהָ, וְלֹא נִבְלַת עוֹף הַטָּמֵא שֶׁחִשַּׁב עָלֶיהָ וְהִכְשִׁירָהּ, וְלֹא הַשְּׁתִי וְהָעֵרֶב הַמְנֻגָּעִים, וְלֹא לְבֵנָה מִבֵּית הַפְּרָס, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הַלְּבֵנָה מְמַעֶטֶת, מִפְּנֵי שֶׁעֲפָרָהּ טָהוֹר. זֶה הַכְּלָל, הַטָּהוֹר מְמַעֵט, וְהַטָּמֵא אֵינוֹ מְמַעֵט: \n"
|
129 |
+
],
|
130 |
+
[
|
131 |
+
"הַזִּיז מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה כָּל שֶׁהוּא. הַגִּזְרָה וְהַגַּבְלִית, בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אֵיזֶהוּ הַזִּיז, שֶׁפָּנָיו לְמַטָּה. וְהַגִּזְרָה, שֶׁפָּנֶיהָ לְמָעְלָה. וּבַמָּה אָמְרוּ הַזִּיז מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה כָל שֶׁהוּא, בְּזִיז שֶׁהוּא גָבוֹהַּ מִן הַפֶּתַח שְׁלשָׁה נִדְבָּכִין, שֶׁהֵם שְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח. יָתֵר מִכָּאן, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה בְפוֹתֵחַ טֶפַח. הָעֲטָרוֹת וְהַפִּתּוּחִים מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה בְפוֹתֵחַ טָפַח: \n",
|
132 |
+
"זִיז שֶׁעַל גַּבֵּי הַפֶּתַח, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה בְפוֹתֵחַ טֶפַח. שֶׁעַל גַּבֵּי הַחַלּוֹן, רוּם אֶצְבָּעַיִם, שֶׁעַל גַּבֵּי מְלֹא מַקְדֵּחַ, כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מְלֹאוֹ: \n",
|
133 |
+
"קָנֶה שֶׁעַל גַּבֵּי הַפֶּתַח, אֲפִלּוּ גָבֹהַּ מֵאָה אַמָּה, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה כָל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, אַל יַחְמוֹר זֶה מִן הַזִּיז: \n",
|
134 |
+
"זִיז שֶׁהוּא סוֹבֵב אֶת כָּל הַבַּיִת וְאוֹכֵל בַּפֶּתַח שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, טֻמְאָה בַבַּיִת, כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְמֵאִים. טֻמְאָה תַחְתָּיו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא אֶת הַבַּיִת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַהֵר. וְכֵן בְּחָצֵר שֶׁהִיא מֻקֶּפֶת אַכְסַדְרָה: \n",
|
135 |
+
"שְׁנֵי זִיזִין זֶה עַל גַּבֵּי זֶה וְיֵשׁ בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח וּבֵינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן, תַּחְתֵּיהֶן טָמֵא. בֵּינֵיהֶם, בֵּינֵיהֶן טָמֵא. עַל גַּבֵּיהֶן, כְּנֶגְדּוֹ עַד לָרָקִיעַ טָמֵא. הָיָה הָעֶלְיוֹן עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן אוֹ בֵינֵיהֶן, תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. עַל גַּבֵּיהֶן, כְּנֶגְדּוֹ עַד לָרָקִיעַ טָמֵא. הָיָה הָעֶלְיוֹן עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן פָּחוֹת מִטֶּפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן, תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. בֵּינֵיהֶן אוֹ תַחַת הַמּוֹתָר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בֵּינֵיהֶן וְתַחַת הַמּוֹתָר, טָמֵא, וְתַחְתֵּיהֶן, טָהוֹר: \n",
|
136 |
+
"יֵשׁ בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח וְאֵין בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן, תַּחְתֵּיהֶן טָמֵא. בֵּינֵיהֶן אוֹ עַל גַּבֵּיהֶן, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא: \n",
|
137 |
+
"אֵין בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח בֵּין שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן, בֵּינֵיהֶן אוֹ עַל גַּבֵּיהֶן, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. וְכֵן שְׁתֵּי יְרִיעוֹת שֶׁהֵן גְּבוֹהוֹת מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טָפַח: \n"
|
138 |
+
],
|
139 |
+
[
|
140 |
+
"סָגוֹס עָבֶה וְכֹפֶת עָבֶה, אֵינָן מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה, עַד שֶׁיְּהוּ גְבוֹהִין מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח. קְפוּלִין זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, אֵינָן מְבִיאוֹת אֶת הַטֻּמְאָה, עַד שֶׁתְּהֵא הָעֶלְיוֹנָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח. טַבְלָיוֹת שֶׁל עֵץ זוֹ עַל גַּב זוֹ אֵינָן מְבִיאוֹת אֶת הַטֻּמְאָה, עַד שֶׁתְּהֵא הָעֶלְיוֹנָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח. וְאִם הָיוּ שֶׁל שַׁיִשׁ, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת: \n",
|
141 |
+
"טַבְלָיוֹת שֶׁל עֵץ שֶׁהֵן נוֹגְעוֹת זוֹ בָזוֹ בְקַרְנוֹתֵיהֶם וְהֵן גְּבוֹהוֹת מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחַת אַחַת מֵהֶן, הַנּוֹגֵעַ בַּשְּׁנִיָּה, טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, כֵּלִים שֶׁתַּחַת הָרִאשׁוֹנָה טְמֵאִים, וְשֶׁתַּחַת הַשְּׁנִיָּה טְהוֹרִין. הַשֻּׁלְחָן אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה, עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ רִבּוּעַ בְּפוֹתֵחַ טָפַח: \n",
|
142 |
+
"חָבִיּוֹת שֶׁהֵן יוֹשְׁבוֹת עַל שׁוּלֵיהֶן אוֹ מֻטּוֹת עַל צִדֵּיהֶן, בָּאֲוִיר, וְהֵן נוֹגְעוֹת זוֹ בָזוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחַת אַחַת מֵהֶן, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּטְהוֹרוֹת. אֲבָל אִם הָיוּ טְמֵאוֹת אוֹ גְבוֹהוֹת מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחַת אַחַת מֵהֶן, תַּחַת כֻּלָּם טָמֵא: \n",
|
143 |
+
"בַּיִת שֶׁחֲצָצוֹ בִנְסָרִים אוֹ בִירִיעוֹת, מִן הַצְּדָדִים אוֹ מִן הַקּוֹרוֹת, טֻמְאָה בַבַּיִת, כֵּלִים שֶׁבַּחֲצָץ טְהוֹרִים. טֻמְאָה בַחֲצָץ, כֵּלִים שֶׁבַּבַּיִת טְמֵאִין. כֵּלִים שֶׁבַּחֲצָץ, אִם יֶשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח, טְמֵאִים. וְאִם לָאו, טְהוֹרִים: \n",
|
144 |
+
"חֲצָצוֹ מֵאַרְצוֹ, טֻמְאָה בַחֲצָץ, כֵּלִים שֶׁבַּבַּיִת טְמֵאִים. טֻמְאָה בַבַּיִת, כֵּלִים שֶׁבַּחֲצָץ, אִם יֵשׁ בִּמְקוֹמָן טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח, טְהוֹרִים. וְאִם לָאו, טְמֵאִין, שֶׁאַרְצוֹ שֶׁל בַּיִת כָּמוֹהוּ עַד הַתְּהוֹם: \n",
|
145 |
+
"בַּיִת שֶׁהוּא מָלֵא תֶבֶן וְאֵין בֵּינוֹ לְבֵין הַקּוֹרוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בִפְנִים, כֵּלִים שֶׁכְּנֶגֶד יְצִיאָה טְמֵאִים. טֻמְאָה בַחוּץ, כֵּלִים שֶׁבִּפְנִים, אִם יֵשׁ בִּמְקוֹמָם טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח, טְהוֹרִים. וְאִם לָאו, טְמֵאִים. אִם יֵשׁ בֵּין תֶּבֶן לַקּוֹרוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְמֵאִים: \n",
|
146 |
+
"בַּיִת שֶׁמִּלְאוֹ עָפָר אוֹ צְרוֹרוֹת, וּבִטְּלוֹ, וְכֵן כְּרִי שֶׁל תְּבוּאָה, אוֹ גַל שֶׁל צְרוֹרוֹת, אֲפִלּוּ כְגַלּוֹ שֶׁל עָכָן, וַאֲפִלּוּ טֻמְאָה בְצַד הַכֵּלִים, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת: \n",
|
147 |
+
"חֲצַר הַקֶּבֶר, הָעוֹמֵד בְּתוֹכָהּ טָהוֹר, עַד שֶׁיְהֵא בָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַרְבָּעָה טְפָחִים. קוֹרָה שֶׁעֲשָׂאָהּ גּוֹלֵל לְקֶבֶר, בֵּין עוֹמֶדֶת בֵּין מֻטָּה עַל צִדָּהּ, אֵין טָמֵא אֶלָּא כְנֶגֶד הַפֶּתַח. עָשָׂה רֹאשָׁהּ גּוֹלֵל לְקֶבֶר, אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד אַרְבָּעָה טְפָחִים. וּבִזְמַן שֶׁהוּא עָתִיד לָגֹד, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כֻּלָּהּ חִבּוּר: \n",
|
148 |
+
"חָבִית שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִים טְהוֹרִים וּמֻקֶּפֶת צָמִיד פָּתִיל, וַעֲשָׂאָהּ גּוֹלֵל לְקֶבֶר, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ, טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהֶחָבִית וְהַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין. בְּהֵמָה שֶׁעֲשָׂאָהּ גּוֹלֵל לְקֶבֶר, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ, טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כֹּל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים אֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם גּוֹלֵל: \n",
|
149 |
+
"הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת וְהַנּוֹגֵעַ בְּכֵלִים, הַמַּאֲהִיל עַל הַמֵּת וְהַנּוֹגֵעַ בְּכֵלִים, טְמֵאִין. מַאֲהִיל עַל הַמֵּת וּמַאֲהִיל עַל הַכֵּלִים, הַנוֹגֵעַ בְּמֵת וּמַאֲהִיל עַל הַכֵּלִים, טְהוֹרִים. אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח, טְמֵאִין. שְׁנֵי בָתִּים וּבָהֶן כִּשְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים, פָּשַׁט אֶת שְׁתֵּי יָדָיו לָהֶן, אִם יֵשׁ בְּיָדָיו פּוֹתֵחַ טֶפַח, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. וְאִם לָאו, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה: \n"
|
150 |
+
],
|
151 |
+
[
|
152 |
+
"כָּל הַמִּטַּלְטְלִין מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה כָּעֳבִי הַמַּרְדֵּעַ. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן, אֲקַפַּח אֶת בָּנַי שֶׁזּוֹ הֲלָכָה מְקֻפַּחַת, שֶׁשָּׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ, וְטָעָה, שֶׁהָאִכָּר עוֹבֵר וְהַמַּרְדֵּעַ עַל כְּתֵפוֹ, וְהֶאֱהִיל צִדּוֹ אֶחָד עַל הַקֶּבֶר, וְטִמְּאוּהוּ מִשּׁוּם כֵּלִים הַמַּאֲהִילִים עַל הַמֵּת. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אֲנִי אֲתַקֵּן שֶׁיְּהוּ דִבְרֵי חֲכָמִים קַיָּמִין, שֶׁיְּהוּ כָל הַמִּטַּלְטְלִין מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה עַל אָדָם הַנּוֹשְׂאָן בָּעֳבִי הַמַּרְדֵּעַ, וְעַל עַצְמָן בְּכָל שֶׁהֵן, וְעַל שְׁאָר אָדָם וְכֵלִים בְּפוֹתֵחַ טָפַח: \n",
|
153 |
+
"כֵּיצַד. כּוּשׁ שֶׁהוּא תָחוּב בַּכֹּתֶל, כַּחֲצִי זַיִת מִתַּחְתָּיו וְכַחֲצִי זַיִת מֵעַל גַּבָּיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מְכֻוָּנִין, טָמֵא. נִמְצָא מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לְעַצְמוֹ בְּכָל שֶׁהוּא. הַקַּדָּר שֶׁהוּא עוֹבֵר וְהַסַּל עַל כְּתֵפוֹ וְהֶאֱהִיל צִדּוֹ אַחַת עַל הַקֶּבֶר, הַכֵּלִים שֶׁבַּצַּד הַשֵּׁנִי טְהוֹרִין. אִם יֵשׁ בַּסַּל פּוֹתֵחַ טֶפַח, טְמֵאִים. הַתְּלוּלִיּוֹת הַקְּרוֹבוֹת בֵּין לָעִיר בֵּין לַדֶּרֶךְ, אֶחָד חֲדָשׁוֹת וְאֶחָד יְשָׁנוֹת, טְמֵאוֹת. הָרְחוֹקוֹת, חֲדָשׁוֹת טְהוֹרוֹת וִישָׁנוֹת טְמֵאוֹת. אֵיזוֹ הִיא קְרוֹבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה. וִישָׁנָה, שִׁשִּׁים שָׁנָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, קְרוֹבָה, שֶׁאֵין קְרוֹבָה מִמֶּנָּה. וִישָׁנָה, שֶׁאֵין אָדָם זוֹכְרָהּ: \n",
|
154 |
+
"הַמּוֹצֵא מֵת בַּתְּחִלָּה מֻשְׁכָּב כְּדַרְכּוֹ, נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּבוּסָתוֹ. מָצָא שְׁנַיִם, נוֹטְלָן וְאֶת תְּבוּסָתָן. מָצָא שְׁלשָׁה, אִם יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמֹנֶה כִּמְלֹא מִטָּה וְקוֹבְרֶיהָ, הֲרֵי זוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. בּוֹדֵק מִמֶּנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה. מָצָא אֶחָד בְּסוֹף עֶשְׂרִים אַמָּה, בּוֹדֵק מִמֶּנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. שֶׁאִלּוּ מִתְּחִלָּה מְצָאוֹ, נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּבוּסָתוֹ: \n",
|
155 |
+
"הַבּוֹדֵק, בּוֹדֵק אַמָּה עַל אַמָּה וּמַנִּיחַ אַמָּה, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְסֶלַע אוֹ לִבְתוּלָה. הַמוֹצִיא אֶת הֶעָפָר מִמְּקוֹם טֻמְאָה, אוֹכֵל בְּדִמְעוֹ. הַמְפַקֵּחַ בַּגַּל, אֵינוֹ אוֹכֵל בְּדִמְעוֹ: \n",
|
156 |
+
"הָיָה בוֹדֵק, הִגִּיעַ לְנַחַל אוֹ לִשְׁלוּלִית, אוֹ לְדֶרֶךְ הָרַבִּים, מַפְסִיק. שָׂדֶה שֶׁנֶּהֶרְגוּ בָהּ הֲרוּגִים, מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם וְהַכֹּל טָהוֹר. הַמְפַנֶּה קִבְרוֹ מִתּוֹךְ שָׂדֵהוּ, מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם וְהַכֹּל טָהוֹר. בּוֹר שֶׁמַּטִּילִים לְתוֹכוֹ נְפָלִים אוֹ הֲרוּגִים, מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם וְהַכֹּל טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם הִתְקִינוֹ לְקֶבֶר מִתְּחִלָּה, יֶשׁ לוֹ תְבוּסָה: \n"
|
157 |
+
],
|
158 |
+
[
|
159 |
+
"הַחוֹרֵשׁ אֶת הַקֶּבֶר, הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה בֵית הַפְּרָס. עַד כַּמָּה הוּא עוֹשֶׂה. מְלֹא מַעֲנָה מֵאָה אַמָּה, בֵּית אַרְבַּעַת סְאִים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בֵּית חָמֵשׁ, בְּמוֹרָד. וּבְמַעֲלֶה, נוֹתֵן רֹבַע כַּרְשִׁינִים עַל בֹּרֶךְ הַמַּחֲרֵשָׁה, עַד מְקוֹם שֶׁיִּצְמְחוּ שְׁלשָׁה כַרְשִׁינִין זוֹ בְצַד זוֹ, עַד שָׁם הוּא עוֹשֶׂה בֵית הַפְּרָס. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בְּמוֹרָד וְלֹא בְמַעֲלֶה: \n",
|
160 |
+
"הָיָה חוֹרֵשׁ וְהִטִּיחַ בְּסֶלַע אוֹ בְגָדֵר אוֹ שֶׁנִּעֵר הַמַּחֲרֵשָׁה, עַד שָׁם הוּא עוֹשֶׂה בֵית הַפְּרָס. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, בֵּית פְּרָס עוֹשֶׂה בֵית פְּרָס. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, פְּעָמִים עוֹשֶׂה, פְּעָמִים אֵינוֹ עוֹשֶׂה. כֵּיצַד. חָרַשׁ חֲצִי מַעֲנָה, וְחָזַר וְחָרַשׁ חֶצְיָהּ, וְכֵן הַצְּדָדִין, הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה בֵית פְּרָס. חָרַשׁ מְלֹא מַעֲנָה, חָזַר וְחָרַשׁ מִמֶּנָּה וְלַחוּץ, אֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵית פְּרָס: \n",
|
161 |
+
"הַחוֹרֵשׁ מְלָטַמְיָא, מִצְּבִירַת הָעֲצָמוֹת, מִשָּׂדֶה שֶׁאָבַד הַקֶּבֶר בְּתוֹכָהּ, אוֹ שֶׁנִּמְצָא בָהּ קֶבֶר, הַחוֹרֵשׁ אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְכֵן נָכְרִי שֶׁחָרַשׁ, אֵינוֹ עוֹשֶׂה אוֹתָהּ בֵּית פְּרָס, שֶׁאֵין בֵּית פְּרָס לַכּוּתִיִּים: \n",
|
162 |
+
"שְׂדֵה בֵית הַפְּרָס עַל גַּבֵּי טְהוֹרָה, שָׁטְפוּ גְשָׁמִים מִבֵּית פְּרָס לַטְּהוֹרָה, אֲפִלּוּ אֲדֻמָּה וְהִלְבִּינוּהָ אוֹ לְבָנָה וְהֶאְדִּימוּהָ, אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ בֵּית הַפְּרָס: \n",
|
163 |
+
"שָׂדֶה שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, וּבָנָה בָהּ בַּיִת וַעֲלִיָּה עַל גַּבָּיו, אִם הָיְתָה פִתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד פִּתְחוֹ שֶׁל בַּיִת, עֲלִיָּה טְהוֹרָה. וְאִם לָאו, עֲלִיָּה טְמֵאָה. עֲפַר בֵּית הַפְּרָס וַעֲפַר חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁבָּא בְיָרָק, מִצְטָרְפִין כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִים, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּהְיֶה בְמָקוֹם אֶחָד כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִין. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ אִגְּרוֹת בָּאוֹת מִמְּדִינַת הַיָּם לִבְנֵי כֹהֲנִים גְּדוֹלִים, וְהָיוּ בָהֶם כִּסְאָה וּכְסָאתַיִם חוֹתָמוֹת, וְלֹא חָשׁוּ לָהֶם חֲכָמִים מִשּׁוּם טֻמְאָה: \n"
|
164 |
+
],
|
165 |
+
[
|
166 |
+
"כֵּיצַד בּוֹצְרִים בֵּית הַפְּרָס. מַזִּים עַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים, וְשׁוֹנִים וּבוֹצְרִים וּמוֹצִיאִים חוּץ לְבֵית הַפְּרָס, וַאֲחֵרִים מְקַבְּלִים מֵהֶם וּמוֹלִיכִים לַגָּת. אִם נָגְעוּ אֵלּוּ בָאֵלּוּ, טְמֵאִים, כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אוֹחֵז אֶת הַמַּגָּל בְּסִיב, אוֹ בוֹצֵר בְּצוֹר וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַכְּפִישָׁה וּמוֹלִיךְ לַגָּת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּכֶרֶם הַנַּעֲשָׂה בֵית הַפְּר��ס. אֲבָל נוֹטֵעַ בֵּית הַפְּרָס, יִמָּכֵר לַשּׁוּק: \n",
|
167 |
+
"שְׁלשָׁה בֵית פְּרָסוֹת הֵן, הַחוֹרֵשׁ אֶת הַקֶּבֶר, נִטַּעַת כָּל נֶטַע, וְאֵינָהּ נִזְרַעַת כָּל זֶרַע, חוּץ מִזֶּרַע הַנִּקְצָר. וְאִם עֲקָרוֹ, צוֹבֵר אֶת גָּרְנוֹ לְתוֹכוֹ וְכוֹבְרוֹ בִשְׁתֵּי כְבָרוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הַתְּבוּאָה בִּשְׁתֵּי כְבָרוֹת, וְהַקִּטְנִיּוֹת בְּשָׁלשׁ כְּבָרוֹת. וְשׂוֹרֵף אֶת הַקַּשׁ וְאֶת הֶעָצָה, וּמְטַמֵּא בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְאֹהֶל: \n",
|
168 |
+
"שָׂדֶה שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, נִזְרַעַת כָּל זֶרַע, וְאֵינָהּ נִטַּעַת כָּל נֶטַע. וְאֵין מְקַיְּמִין בָּהּ אִילָנוֹת, חוּץ מֵאִילַן סְרָק שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵרוֹת. וּמְטַמֵּא בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל: \n",
|
169 |
+
"שְׂדֵה בוֹכִין, לֹא נִטַּעַת, וְלֹא נִזְרַעַת, וַעֲפָרָהּ טָהוֹר, וְעוֹשִׂין מִמֶּנָּה תַנּוּרִים לַקֹּדֶשׁ. וּמוֹדִים בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל שֶׁבּוֹדְקִים לְעוֹשֶׂה פֶסַח, וְאֵין בּוֹדְקִין לִתְרוּמָה. וּלְנָזִיר, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בּוֹדְקִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵין בּוֹדְקִין. כֵּיצַד הוּא בוֹדֵק. מֵבִיא אֶת הֶעָפָר שֶׁהוּא יָכוֹל לַהֲסִיטוֹ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ כְּבָרָה שֶׁנְּקָבֶיהָ דַקִּים, וּמְמַחֶה, אִם נִמְצָא שָׁם עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה, טָמֵא: \n",
|
170 |
+
"כֵּיצַד מְטַהֲרִין בֵּית הַפְּרָס. נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ שְׁלשָׁה טְפָחִים, אוֹ נוֹתֵן עַל גַּבָּיו שְׁלשָׁה טְפָחִים. אִם נָטַל מֵחֶצְיוֹ אֶחָד שְׁלשָׁה טְפָחִים, וְנָתַן עַל גַּבֵּי חֶצְיוֹ אַחֵר שְׁלשָׁה טְפָחִים, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֲפִלּוּ נָטַל מִמֶּנּוּ טֶפַח וּמֶחֱצָה, וְנָתַן עָלָיו טֶפַח וּמֶחֱצָה מִמָּקוֹם אַחֵר, טָהוֹר. הָרוֹצֵף בֵּית הַפְּרָס בַּאֲבָנִים שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲסִיטָן, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף הָעוֹזֵק בֵּית הַפְּרָס, טָהוֹר: \n",
|
171 |
+
"הַמְהַלֵּךְ בְּבֵית הַפְּרָס עַל אֲבָנִים שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲסִיטָן, עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה שֶׁכֹּחָן יָפֶה, טָהוֹר. עַל אֲבָנִים שֶׁהוּא יָכוֹל לַהֲסִיטָן, עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה שֶׁכֹּחָן רָע, טָמֵא. הַמְהַלֵּךְ בְּאֶרֶץ הָעַמִּים, בֶּהָרִים וּבַסְּלָעִים, טָמֵא. בַּיָּם וּבַשּׁוּנִית, טָהוֹר. וְאֵיזֶהוּ הַשּׁוּנִית, כָּל מָקוֹם שֶׁהַיָּם עוֹלֶה בְזַעְפּוֹ: \n",
|
172 |
+
"הַקּוֹנֶה שָׂדֶה בְסוּרְיָא, סְמוּכָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אִם יָכוֹל לְהִכָּנֵס לָהּ בְּטָהֳרָה, טְהוֹרָה, וְחַיֶּבֶת בַּמַּעַשְׂרוֹת וּבַשְּׁבִיעִית. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהִכָּנֵס לָהּ בְּטָהֳרָה, טְמֵאָה, וְחַיֶּבֶת בַּמַּעַשְׂרוֹת וּבַשְּׁבִיעִית. מְדוֹרוֹת הַגּוֹיִם, טְמֵאִין. כַּמָּה יִשְׁהֶא בְתוֹכָן וִיהֵא צָרִיךְ בְּדִיקָה, אַרְבָּעִים יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עִמּוֹ אִשָּׁה. וְאִם הָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה מְשַׁמְּרִים אוֹתוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה: \n",
|
173 |
+
"אֶת מַה הֵם בּוֹדְקִים, אֶת הַבִּיבִים הָעֲמֻקִּים וְאֶת הַמַּיִם הַסְּרוּחִים. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף הָאַשְׁפַּתּוֹת וְעָפָר הַתִּחוֹחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כָּל מְקוֹם שֶׁהַחֲזִיר וְהַחֻלְדָּה יְכוֹלִים לְהַלֵּךְ בּוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה: \n",
|
174 |
+
"הָאִצְטְוָנִיּוֹת, אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מְדוֹר הַגּוֹיִם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עִיר גּוֹיִם שֶׁחָרְבָה, אֵין בָּהּ מִשּׁוּם מְדוֹר גּוֹיִם. מִזְרַח קִסְרִין וּמַעֲרַב קִסְרִין, קְבָרוֹת. וּמִזְרַח עַכּוֹ הָיָה סָפֵק, וְטִהֲרוּהוּ חֲכָמִים. רַבִּי וּבֵית דִּינוֹ נִמְנוּ עַל קֵינִי וְטִהֲרוּהוּ: \n",
|
175 |
+
"עֲשָׂרָה מְקוֹמוֹת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מְדוֹר גּוֹיִם. אָהֳלֵי הָעַרְבִיִּים, וְהַסֻּכּוֹת, וְהַצְּרִיפִין, וְהַבֻּרְגָּנִין, וְהָאַלְקְטִיּוֹת, וּבֵית שַׁעַר, וַאֲוִירָהּ שֶׁל חָצֵר, וְהַמֶּרְחָץ, וּמְקוֹם הַחִצִּים, וּמְקוֹם הַלִּגְיוֹנוֹת: \n"
|
176 |
+
]
|
177 |
+
],
|
178 |
+
"versions": [
|
179 |
+
[
|
180 |
+
"Torat Emet 357",
|
181 |
+
"http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads"
|
182 |
+
]
|
183 |
+
],
|
184 |
+
"heTitle": "משנה אהלות",
|
185 |
+
"categories": [
|
186 |
+
"Mishnah",
|
187 |
+
"Seder Tahorot"
|
188 |
+
],
|
189 |
+
"sectionNames": [
|
190 |
+
"Chapter",
|
191 |
+
"Mishnah"
|
192 |
+
]
|
193 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oktzin/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json
ADDED
@@ -0,0 +1,58 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Oktzin",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.talmud.de/tlmd/die-deutsche-mischna-uebersetzung",
|
5 |
+
"versionTitle": "Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de]",
|
6 |
+
"priority": 0.5,
|
7 |
+
"versionNotes": "Ordnung Seraïm, übers. und erklärt von Ascher Samter. 1887.<br>Ordnung Moed, von Eduard Baneth. 1887-1927.<br>Ordnung Naschim, von Marcus Petuchowski u. Simon Schlesinger. 1896-1933.<br>Ordnung Nesikin, von David Hoffmann. 1893-1898.<br>Ordnung Kodaschim, von John Cohn. 1910-1925.<br>Ordnung Toharot, von David Hoffmann, John Cohn und Moses Auerbach. 1910-1933.",
|
8 |
+
"actualLanguage": "de",
|
9 |
+
"languageFamilyName": "german",
|
10 |
+
"isBaseText": false,
|
11 |
+
"isSource": false,
|
12 |
+
"direction": "ltr",
|
13 |
+
"heTitle": "משנה עוקצים",
|
14 |
+
"categories": [
|
15 |
+
"Mishnah",
|
16 |
+
"Seder Tahorot"
|
17 |
+
],
|
18 |
+
"text": [
|
19 |
+
[
|
20 |
+
"Alles, was Griff<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Der ungenießbare Teil von genießbaren Pflanzen und Lebewesen, an dem sie festgehalten werden können, z. B. der Stiel einer Frucht, der Knochen, an dem Fleisch haftet.</i> und nicht Schutz<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Des essbaren Gegenstandes.</i> ist, wird unrein<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Wenn der essbare Gegenstand verunreinigt wird, so werden Griff und Schutz ebenfalls unrein, obwohl sie nicht genießbar sind und für sich allein nicht unrein werden könnten.</i> und lässt unrein werden<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Durch das Anrühren von Unreinem an Griff oder Schutz kann der essbare Gegenstand unrein werden, obwohl er nicht unmittelbar berührt wurde.</i>, vereinigt sich aber nicht<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Wenn der unrein gewordene essbare Gegenstand ohne den Griff und den Schutz die zur Weiterverunreinigung notwendige Größe eines Eies (vgl. Para XI, 3; Tohor. II, 1) nicht hat, sie aber durch Hinzurechnung von Griff und Hülle erreichen würde. Nach Maim. <span dir=\"rtl\">הל׳ טומאת אוכלין ד׳ א׳</span> und Raschi zu Pes. 33b s. v. <span dir=\"rtl\">בכביצה</span>, Raschbam B. b. 80a s. v. <span dir=\"rtl\">ולא משקה</span> kann Genießbares auch in kleinster Quantität unrein werden, so dass hinsichtlich des Unreinwerdens die etwaige Hinzurechnung von Griff und Schutz nicht in Betracht kommt. Aber nach R. Tam in Tos. zu 33b Sabb. 91a s. v. <span dir=\"rtl\">אי</span> u. ö. muss Genießbares auch zum Unreinwerden mindestens Eigröße haben. Dann käme die Hinzurechnung von Griff und Schutz auch hierbei in Betracht.</i>. Schutz, obwohl nicht Griff, wird unrein<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Wenn der essbare Gegenstand verunreinigt wird, so werden Griff und Schutz ebenfalls unrein, obwohl sie nicht genießbar sind und für sich allein nicht unrein werden könnten.</i>, lässt unrein werden<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Durch das Anrühren von Unreinem an Griff oder Schutz kann der essbare Gegenstand unrein werden, obwohl er nicht unmittelbar berührt wurde.</i> und verunreinigt sich<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Wenn der unrein gewordene essbare Gegenstand ohne den Griff und den Schutz die zur Weiterverunreinigung notwendige Größe eines Eies (vgl. Para XI, 3; Tohor. II, 1) nicht hat, sie aber durch Hinzurechnung von Griff und Hülle erreichen würde. Nach Maim. <span dir=\"rtl\">הל׳ טומאת אוכלין ד׳ א׳</span> und Raschi zu Pes. 33b s. v. <span dir=\"rtl\">בכביצה</span>, Raschbam B. b. 80a s. v. <span dir=\"rtl\">ולא משקה</span> kann Genießbares auch in kleinster Quantität unrein werden, so dass hinsichtlich des Unreinwerdens die etwaige Hinzurechnung von Griff und Schutz nicht in Betracht kommt. Aber nach R. Tam in Tos. zu 33b Sabb. 91a s. v. <span dir=\"rtl\">אי</span> u. ö. muss Genießbares auch zum Unreinwerden mindestens Eigröße haben. Dann käme die Hinzurechnung von Griff und Schutz auch hierbei in Betracht.</i>. (Was) nicht Schutz und nicht Griff ist, wird nicht unrein<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Durch Verunreinigung des mit ihm verbundenen essbaren Gegenstandes.</i> und lässt nicht unrein werden<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Durch seine Verunreinigung verunreinigt er den Gegenstand nicht. Noch weniger verbindet er sich mit ihm.</i>.",
|
21 |
+
"Die Wurzeln des Knoblauches, der Zwiebeln und der Kaflote<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Kaflot ist eine Lauchart; vgl. Löw, Flora II, 137.</i>, wenn sie noch frisch sind, und ihre Blattkrone<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Der Kranz der ehemaligen Blütenblätter.</i>, mag sie frisch oder trocken sein, und die Säule<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Nach dem R. Hai zugeschrieb. Kommentar u. Aruch: Das Mittelstück, in dessen oberem Teile der Samen liegt.</i>, soweit sie im Genießbaren ist<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Wörtlich: soweit sie entspricht Der Teil, der nicht im Genießbaren liegt, gilt nicht als dessen Schutz; s. die nächste Mischna.</i>, die Wurzeln des Lattichs<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">חזרים</span> = <span dir=\"rtl\">חזרת</span>, Rasch und Rosch; nach Löw, Aram. Pflanz. 175, pl. von <span dir=\"rtl\">חזרת</span></i>, des Rettichs und der Steckrübe<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Nach Löw, Flora I, 515; nach Maim. eine Art Rettich.</i>, …<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Hierzu gehören als Nachsatz die Schlussworte der Mischna <span dir=\"rtl\">כר׳ הרי אלו מיטמאין</span>: denn alles Angeführte gilt als Schutz für den genießbaren Teil der Frucht. — Die Worte: „Das sind … vereinigen sich nicht“ und „R. Elasar … Boden“ sind in die Mischna R. Meir’s eingeschoben.</i>. Das sind die Worte R. Meir’s. R. Jehuda sagt: Die Wurzel des großen Rettichs vereinigt sich, aber seine feine Fasern vereinigen sich nicht. Die Wurzel der Fenchelmerke<sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Nach Löw, Aram. Pflanzennamen, 261.</i>, der Raute<sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Löw, Flora III, 317.</i>, der Feldgemüse und der Gartengemüse, die man ausgerodet hat, um sie (neu) einzusetzen, das Mittelstück der Ähre<sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> An dem die Getreidekörner sitzen.</i>, ihre Hüllblätter<sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Spelzblätter, die das Getreidekorn umschließen.</i> …<sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Nach Löw, Aram. Pflanzennamen, 261.</i>. R. Elasar sagt: auch der Staub auf den Wurzeln<sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> So Rasch nach Aruch. <span dir=\"rtl\">סיג</span> soll gleich dem bibl. <span dir=\"rtl\">סיג</span>, Schlacke, sein und hier in Übertragung die Bedeutung von Staub haben. <span dir=\"rtl\">רצפות</span> ist vielleicht als pl. von <span dir=\"rtl\">רצפה</span> Boden, in übertragenem Sinne auf die im Boden liegenden genießbaren Wurzeln gebraucht.</i>. (All) diese werden unrein, lassen unrein werden und vereinigen sich<sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> Weil sie als Schutz des Genießbaren gelten. — Vgl. Mischna 1.</i>.",
|
22 |
+
"Folgende werden unrein und lassen unrein werden, vereinigen sich aber nicht<sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> Weil sie wohl Griff, aber nicht Schutz sind; vgl. Mischna 1.</i>: Die Wurzeln des Knoblauchs, der Zwiebeln und der Kaflote<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Kaflot ist eine Lauchart; vgl. Löw, Flora II, 137.</i>, wenn sie trocken sind, die Säule<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Nach dem R. Hai zugeschrieb. Kommentar u. Aruch: Das Mittelstück, in dessen oberem Teile der Samen liegt.</i>, soweit sie nicht im Genießbaren ist<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Wörtlich: soweit sie entspricht Der Teil, der nicht im Genießbaren liegt, gilt nicht als dessen Schutz; s. die nächste Mischna.</i>, der Griff der Rebe<sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\"> Das Stück der Rebe, mit dem man die Traube hält.</i>, von beiden Seiten<sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\"> Der daran hängenden Traube.</i> (bis) eine Handbreit lang, der Griff der Traube<sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\"> Der Stiel der Traube, der an der Rebe sitzt.</i>, in jeder Länge<sup class=\"footnote-marker\">25</sup><i class=\"footnote\"> Der Stiel mag noch so lang sein, er gilt doch noch als zu den Beeren gehöriger Griff. Andererseits gilt auch der dicht an den Beeren sitzende Teil nicht als ihr Schutz, dass er sich etwa mit ihnen zur Eigröße vereinigen könnte.</i>, das Gerippe der leeren Traube<sup class=\"footnote-marker\">26</sup><i class=\"footnote\"> Von der die meisten Beeren abgenommen sind, aber vereinzelte Beeren hängen noch an ihm. Dieses Traubengerippe gilt in jeder Größe als Griff der noch verbliebenen Beeren. S. a. Mischna 5.</i>, der Griff des Dattelbüschels (bis) vier Handbreiten lang<sup class=\"footnote-marker\">27</sup><i class=\"footnote\"> Ein 4 Handbreiten langes Stück des Zweiges, Körner.</i>, der Halm der Ähre (bis) drei Handbreiten lang<sup class=\"footnote-marker\">28</sup>, der Griff von allen (Früchten) die gewöhnlich (mit Sense oder Sichel) abgeschnitten werden, (bis) drei (Handbreiten lang) von denen, die gewöhnlich nicht abgeschnitten werden, ihre Griff und ihre Wurzeln in jeder Länge<sup class=\"footnote-marker\">29</sup><i class=\"footnote\"> Da die Griffe oder Wurzeln abgerissen werden, gelten sie in jeder Länge als Griff; s. a. Anm. 25.</i> und die Granen der Ähren<sup class=\"footnote-marker\">30</sup><i class=\"footnote\"> Zuweilen hält man die Ähren an den Granen; deshalb gelten auch diese als Griff der Körner.</i>. (All) diese werden unrein, lassen unrein werden, vereinigen sich aber nicht<sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> Weil sie wohl Griff, aber nicht Schutz sind; vgl. Mischna 1.</i>.",
|
23 |
+
"Folgende werden nicht unrein, lassen nicht unrein werden und vereinigen sich nicht<sup class=\"footnote-marker\">31</sup><i class=\"footnote\"> Weil sie weder als Griff noch als Schutz gelten.</i>: Die Wurzeln der Kohlstengel<sup class=\"footnote-marker\">32</sup><i class=\"footnote\"> Löw, Flora I, 483.</i> und die wiederausschlagenden Wurzeln<sup class=\"footnote-marker\">33</sup><i class=\"footnote\"> Die man nach der Ernte in der Erde lässt, damit sie wieder ausschlagen (Maim.).</i> des Mangold und der weißen Rübe<sup class=\"footnote-marker\">34</sup><i class=\"footnote\"> Löw, Flora I, 487.</i>, was gewöhnlich geschnitten wird, auch wenn es ausgerissen wurde<sup class=\"footnote-marker\">35</sup><i class=\"footnote\"> Wenn die Früchte gewöhnlich abgeschnitten werden, gelten die Wurzeln auch dann nicht als Griff, wenn sie mit herausgezogen wurden und die Frucht an ihnen gehalten wird.</i>. R. Jose erklärt bei allen<sup class=\"footnote-marker\">36</sup><i class=\"footnote\"> Anderen, die gewöhnlich geschnitten werden und bei Mangoldwurzeln.</i> für unrein<sup class=\"footnote-marker\">37</sup><i class=\"footnote\"> Sie gelten als Griff, so dass sie selbst unrein werden und die Frucht unrein werden lassen können. S. Anm. 3 u. 4.</i>, aber bei den Wurzeln der Kohlstengel und der weißen Rübe für rein<sup class=\"footnote-marker\">38</sup><i class=\"footnote\"> D. h. sie können nicht unrein werden und werden lassen, weil sie nicht als Griff gelten. S. Anm. 3 u. 4.</i>.",
|
24 |
+
"Alle Griffe von genießbaren (Früchten), die man auf der Tenne zertreten<sup class=\"footnote-marker\">39</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">√בסס</span> findet sich sonst nicht in der Mischna, ist wohl gleich der biblischen <span dir=\"rtl\">√בוס</span>, von dem das auch biblische <span dir=\"rtl\">תבוסה</span> abgeleitet ist.</i> hat, sind rein<sup class=\"footnote-marker\">38</sup><i class=\"footnote\"> D. h. sie können nicht unrein werden und werden lassen, weil sie nicht als Griff gelten. S. Anm. 3 u. 4.</i>. R. Jose erklärt (sie) für unrein<sup class=\"footnote-marker\">37</sup><i class=\"footnote\"> Sie gelten als Griff, so dass sie selbst unrein werden und die Frucht unrein werden lassen können. S. Anm. 3 u. 4.</i>. — Der Stengel einer Traube<sup class=\"footnote-marker\">40</sup><i class=\"footnote\"> Eine der kleinen Verästelungen, an denen die Beeren sitzen.</i>, die man (von Beeren) entblößte, ist rein<sup class=\"footnote-marker\">41</sup><i class=\"footnote\"> Gilt nicht als Griff; s. Anm. 38.</i>. Blieb eine Beere daran, so ist er unrein<sup class=\"footnote-marker\">42</sup><i class=\"footnote\"> Da er als Griff gilt; s. Anm. 37.</i>. Der Stiel einer Dattel<sup class=\"footnote-marker\">43</sup><i class=\"footnote\"> Der am Dattelbüschel sitzende Stiel, der die einzelnen Datteln hält. Löw, Flora II, S. 333.</i>, den man (von Datteln) entblößte, ist rein<sup class=\"footnote-marker\">41</sup><i class=\"footnote\"> Gilt nicht als Griff; s. Anm. 38.</i>, blieb eine Dattel daran, ist er unrein<sup class=\"footnote-marker\">42</sup><i class=\"footnote\"> Da er als Griff gilt; s. Anm. 37.</i>. Und ebenso bei Hülsenfrüchten: eine Schote, die man entleerte, ist rein<sup class=\"footnote-marker\">44</sup><i class=\"footnote\"> Da sie weder als Griff noch als Schutz gilt.</i>. Blieb ein Kügelchen<sup class=\"footnote-marker\">45</sup><i class=\"footnote\"> Die eigentliche Hülsenfrucht.</i> drin, ist sie unrein<sup class=\"footnote-marker\">46</sup><i class=\"footnote\"> Da sie als Schutz gilt, kann sie selbst unrein werden, werden lassen und sich mit der Frucht vereinigen; s. Anm. 3 u. 4. So nach Raschi, Tos. zu Chul. 119a, Maim., Kommentar, Rasch. Nach Maim. <span dir=\"rtl\">הל׳ טמאת אוכלין ה׳ ט׳</span> scheint die Schote nur als Griff zu gelten, mit dem man die in ihr angewachsenen Früchte hält; s. <span dir=\"rtl\">תוי״ט</span> s. v. <span dir=\"rtl\">ומטמא</span></i>, R. Elasar ben Asarja erklärt bei Bohnen für rein<sup class=\"footnote-marker\">47</sup><i class=\"footnote\"> Da die verhältnismäßig großen Bohnen die Schote weder zum Schutz noch zum Angefasstwerden nötig haben; s. Anm. 46.</i>, aber bei (anderen) Hülsenfrüchten für unrein<sup class=\"footnote-marker\">48</sup><i class=\"footnote\"> Vgl, Anm. 46.</i>, weil man (die Schote) bei ihrer Berührung<sup class=\"footnote-marker\">49</sup><i class=\"footnote\"> Wenn man die anderen Hülsenfrüchte in der Schote in die Hand nimmt, ist es angenehm, dass sie noch in der Schote sind, weil sie durch die Schote vor Staub geschützt werden, oder weil man sie bequemer greifen kann; s. Anm. 46.</i> wünscht.",
|
25 |
+
"Die Stiele von (frischen) und trockenen Feigen, von Süßholz<sup class=\"footnote-marker\">50</sup><i class=\"footnote\"> Nach Löw, Flora II, 391 f.; nach Maim. u. Rasch eine Feigenart.</i> und Karoben<sup class=\"footnote-marker\">51</sup><i class=\"footnote\"> Karobe oder Johannisbrotbaum s. Löw, Flora II, S. 393 ff.</i> werden unrein, lassen unrein werden und vereinigen sich<sup class=\"footnote-marker\">52</sup><i class=\"footnote\"> Weil diese Stiele zuweilen mit der Frucht gegessen werden, gelten sie als Teil der Frucht (Rasch).</i>. R. Jose sagt: auch der Stiel vom Kürbis. — Die Stiele von Birnen, Krustumilen<sup class=\"footnote-marker\">53</sup><i class=\"footnote\"> Eine Birnenart; s. Löw II, 237.</i>, Mispeln<sup class=\"footnote-marker\">54</sup><i class=\"footnote\"> Nach Löw, Flora III, S. 244. — <span dir=\"rtl\">פריש</span> wird gewöhnlich als Quitte erklärt; vgl. Löw, III, S, 241 f.</i>, der Stiel des Kürbis in Handbreitenlänge<sup class=\"footnote-marker\">55</sup><i class=\"footnote\"> Gilt bis zu dieser Länge von der Frucht an gerechnet als Griff.</i>, der Artischoke<sup class=\"footnote-marker\">56</sup><i class=\"footnote\"> Löw, Flora I, 408.</i> in Handbreitenlänge<sup class=\"footnote-marker\">55</sup><i class=\"footnote\"> Gilt bis zu dieser Länge von der Frucht an gerechnet als Griff.</i>, R. Elasar ben R. Zadok sagt: (in der Länge von) zwei Handbreiten<sup class=\"footnote-marker\">55</sup><i class=\"footnote\"> Gilt bis zu dieser Länge von der Frucht an gerechnet als Griff.</i>, diese<sup class=\"footnote-marker\">57</sup><i class=\"footnote\"> Die Stiele von Birnen und von den später genannten Früchten gelten als Griff, aber nicht als Schutz.</i> werden unrein und lassen unrein werden, vereinigen sich aber nicht. Alle übrigen Stiele werden nicht unrein und lassen nicht unrein werden<sup class=\"footnote-marker\">58</sup><i class=\"footnote\"> Da sie weder als Schutz noch als Griff gelten.</i>."
|
26 |
+
],
|
27 |
+
[
|
28 |
+
"Wenn man Oliven mit ihren Blättern<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">טרף</span> Blatt, in der Mischna nur hier, im Aram. <span dir=\"rtl\">טרפא</span></i>, eingelegt<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> In Wein oder Essig.</i> hat, sind (sie)<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Die Blätter.</i> rein<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Nehmen keine Unreinheit an, da sie nicht als Teil der Frucht gelten.</i>, weil man sie (mit ihnen) nur des Aussehens wegen eingelegt hat<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Die Blätter dienen nur zur Verzierung.</i>. Der Flaum<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Die feinen Härchen auf der Schale.</i> der Gurke und ihre Krone<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Der Rest der Blütenblätter oben an der Gurke.</i> sind rein<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Da sie weder als Schutz noch als Griff gelten. Vgl. I, 1.</i>. R. Jehuda sagt: Solange (die Gurke) vor dem Händler liegt, sind sie<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Flaum und Krone.</i> unrein<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Der Händler betrachtet sie als Schutz gegenüber den betastenden Händen der Käufer (Maim., Rasch).</i>.",
|
29 |
+
"Alle Kerne<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Nach Löw, Flora II, 339 <span dir=\"rtl\">גלעינה</span> wie das syrische <span dir=\"rtl\">גלעא</span> = <span dir=\"rtl\">גרעין</span></i> werden unrein und machen unrein, vereinigen sich aber nicht<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. I, 1. — Obwohl die Kerne nicht zum Anfassen der Früchte dienen, werden sie hinsichtlich der Unreinheit wie Griffe behandelt. Maim. — Nach <span dir=\"rtl\">תפארת ישר׳</span>, weil sie der Frucht den Halt geben. S. a. Anm. 14.</i>. Der Kern einer frischen Dattel<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">רוטב</span> ist frische Dattel; vgl. Teb. jom III, 6 <span dir=\"rtl\">תמרים רטובות</span></i>, vereinigt sich (mit ihr)<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Er gilt als Schutz (vgl. I, 1), nach Maim., weil ohne ihn die frische Dattel zusammenfällt; nach Rasch gilt er als Fruchtteil, weil sein Saft ausgesogen wird.</i>, obwohl er heraus ragt<sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Obwohl er nicht mehr ganz in der Frucht ist; so nach Maim.; nach Rasch, auch wenn er ganz herausgenommen ist; vgl. Anm. 14 u. 18.</i>, (der) einer getrockneten vereinigt sich nicht<sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Weil die Dattel auch ohne ihn nicht zusammenfällt, oder weil der Kern der getrockneten Dattel keinen richtigen Saft hat. S. Anm, 14.</i>. Deshalb vereinigt sich die Kernhülle<sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> So nach unseren Ausgaben und M. <span dir=\"rtl\">חותל</span>; vgl. Ez. 16, 4 <span dir=\"rtl\">ואחתל לא חתלת</span> Nach Maim.: Weil bei der trockenen Dattel nicht der Kern, sondern die hart gewordene, von ihm losgelöste Haut das Fruchtfleisch hält, gilt sie als Schutz der Frucht, während bei der frischen Dattel der Kern und nicht die an ihm haftende Kernhülle das Zusammenfallen der Frucht verhindert. — Rasch liest mit Aruch und der einen La. in dem R. Hai zugeschriebenen Kommentar <span dir=\"rtl\">חותם</span> und erklärt es als den Stempel am Stiel der Dattel; vgl. Toh. X, 5. Doch bemerkt er selbst, dass nach seiner Erklärung das Wort <span dir=\"rtl\">לפיכך</span> schwer zu verstehen ist.</i> der getrockneten Dattel, aber die der frischen nicht. Ein Kern, der zum Teil herausragt<sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Nach Maim. ist dieser Satz die Erklärung zu dem obigen <span dir=\"rtl\">אע״פ שיוצאה</span>. Nach Rasch besagt er: wenn ein Teil der frischen Dattel gegessen ist, der Kern steckt aber noch in dem Rest, so gilt nur der noch in diesem Rest steckende Teil als Schutz.</i>, vereinigt sich, so weit er in dem Genießbaren<sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> Dem Fruchtfleisch.</i> sitzt. Ein Knochen, an dem Fleisch haftet, vereinigt sich<sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> Mit dem Fleisch zur Eigröße, da er als sein Schutz gilt.</i>, soweit das Genießbare<sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> Das Fleisch.</i> reicht. War es nur von einer Seite an ihm, da sagt R. Ismael<sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\"> So die Ausgaben, T. u. M.; Rasch, Rosch, Bart. lesen <span dir=\"rtl\">ר׳ שמעון</span></i>: man betrachtet es so, als ob (das Fleisch) ihn rings umgibt<sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\"> Wenn das Fleisch so dick ist, dass man aus ihm einen Fleischring um den Knochen bilden könnte, so würde sich der ganze Knochenteil mit dem Fleisch vereinigen, der von diesem Ring eingeschlossen werden könnte. Nach Tosefta II, 5 brauchte der Fleischring nur die Dicke eines Webefadens zu haben.</i>. Aber die Weisen sagen: (nur der Teil des Knochens) am Genießbaren vereinigt sich, wie<sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\"> Nach Maim.: und zwar vereinigt sich nur eine so dünne Schicht von dem Knochen mit dem an ihm sitzenden Fleisch wie die zarten Blätter der drei Gartengemüse. — Nach Rasch sagt die Mischna: so wie es auch bei den drei Gartengemüsen der Fall ist, dass sich von den ungenießbaren Teilen das mit dem Genießbaren vereinigt, was mit ihm zusammengewachsen ist. — Nach dieser Auffassung würde statt <span dir=\"rtl\">כגון</span> besser <span dir=\"rtl\">וכן</span> stehen, wie R. Elijahu von Wilna emendiert. — Nach Tosefta II, 3, 4 vereinigt sich von dem hohlen Knochen und dem Stengel der 3 Gemüsearten der unter dem Genießbaren sitzende Teil bis zum Hohlraum, von dem nicht hohlen Knochen die oberste Schicht.</i> Pfefferkraut<sup class=\"footnote-marker\">25</sup><i class=\"footnote\"> Löw, Flora II, 103 u. 105; s. a. Sabb. 128a.</i>, Ysop und Thymian<sup class=\"footnote-marker\">25</sup><i class=\"footnote\"> Löw, Flora II, 103 u. 105; s. a. Sabb. 128a.</i>.",
|
30 |
+
"Wenn beim Granatapfel und Melone ein Teil verfault ist, so vereinigt er sich nicht<sup class=\"footnote-marker\">26</sup><i class=\"footnote\"> Mit dem nicht verfaulten Teil der Frucht zur Eigröße, da er selbst ungenießbar ist und für den nicht verfaulten Teil weder Schutz noch Griff ist.</i>, auch wenn (die Frucht) auf beiden Seiten unversehrt, nur in der Mitte verfault ist, vereinigt sich (der verfaulte Teil) nicht. Die Spitze des Granatapfels<sup class=\"footnote-marker\">27</sup><i class=\"footnote\"> Maim. erklärt: An den Schalen der Granatäpfel ist eine Art Kelch, der den oberen Teil des Granatapfels umgibt. An seinem Rande sind Zacken, die den Zähnen eines Kammes ähnlich sind. Deshalb wird der Kelch „Kamm“ genannt … Wird er abgeschält und weggeworfen, so werden die Kerne des Granatapfels noch nicht aufgedeckt. Deshalb betrachtet ihn R. Elasar nicht als Schutz. Wenn dieser Kelch abgeschält ist, so findet sich auch bei ihnen (wohl wie beim Etrog) eine gelbliche Erhöhung, der Spitze der Brustwarzen ähnlich, die sich auf dem Granatapfel erhebt. Sie heißt „Spitze des Granatapfels“ <span dir=\"rtl\">פיטמא של רמון</span>. Wenn man nun diese Spitze abschneidet, aber nicht bis zu ihrer Wurzel, so deckt man auch dann noch nicht die Kerne auf. Der Kelch ist auch nach völliger Reife der Granatäpfel ganz angefüllt mit feinen gelben Blütenblättern. Das ist die hier erwähnte Blüte.</i> vereinigt sich<sup class=\"footnote-marker\">28</sup><i class=\"footnote\"> Da sie als Schutz des Granatapfels gilt.</i>, aber seine Blüte<sup class=\"footnote-marker\">27</sup><i class=\"footnote\"> Maim. erklärt: An den Schalen der Granatäpfel ist eine Art Kelch, der den oberen Teil des Granatapfels umgibt. An seinem Rande sind Zacken, die den Zähnen eines Kammes ähnlich sind. Deshalb wird der Kelch „Kamm“ genannt … Wird er abgeschält und weggeworfen, so werden die Kerne des Granatapfels noch nicht aufgedeckt. Deshalb betrachtet ihn R. Elasar nicht als Schutz. Wenn dieser Kelch abgeschält ist, so findet sich auch bei ihnen (wohl wie beim Etrog) eine gelbliche Erhöhung, der Spitze der Brustwarzen ähnlich, die sich auf dem Granatapfel erhebt. Sie heißt „Spitze des Granatapfels“ <span dir=\"rtl\">פיטמא של רמון</span>. Wenn man nun diese Spitze abschneidet, aber nicht bis zu ihrer Wurzel, so deckt man auch dann noch nicht die Kerne auf. Der Kelch ist auch nach völliger Reife der Granatäpfel ganz angefüllt mit feinen gelben Blütenblättern. Das ist die hier erwähnte Blüte.</i> vereinigt sich nicht<sup class=\"footnote-marker\">29</sup><i class=\"footnote\"> Da sie nicht als Schutz gilt, sondern als Schutz auf dem Schutz, nämlich der Spitze. S. Raschi zu Chul. 118b. Doch gilt die Blüte als Griff, so dass sie unrein wird und verunreinigt. Das gleiche gilt nach dem ersten, nicht genannten Lehrer auch für den „Kamm“ (vgl. Anm. 27). So nach R. Sa’adja in <span dir=\"rtl\">מ״ש</span>. Nach <span dir=\"rtl\">תוי״ט</span> wird der Kamm wie die Spitze betrachtet.</i>. R. Elieser sagt: Auch der Kamm<sup class=\"footnote-marker\">27</sup><i class=\"footnote\"> Maim. erklärt: An den Schalen der Granatäpfel ist eine Art Kelch, der den oberen Teil des Granatapfels umgibt. An seinem Rande sind Zacken, die den Zähnen eines Kammes ähnlich sind. Deshalb wird der Kelch „Kamm“ genannt … Wird er abgeschält und weggeworfen, so werden die Kerne des Granatapfels noch nicht aufgedeckt. Deshalb betrachtet ihn R. Elasar nicht als Schutz. Wenn dieser Kelch abgeschält ist, so findet sich auch bei ihnen (wohl wie beim Etrog) eine gelbliche Erhöhung, der Spitze der Brustwarzen ähnlich, die sich auf dem Granatapfel erhebt. Sie heißt „Spitze des Granatapfels“ <span dir=\"rtl\">פיטמא של רמון</span>. Wenn man nun diese Spitze abschneidet, aber nicht bis zu ihrer Wurzel, so deckt man auch dann noch nicht die Kerne auf. Der Kelch ist auch nach völliger Reife der Granatäpfel ganz angefüllt mit feinen gelben Blütenblättern. Das ist die hier erwähnte Blüte.</i> ist rein<sup class=\"footnote-marker\">30</sup><i class=\"footnote\"> Wird nicht unrein und verunreinigt nicht. Er gilt nicht einmal als Griff. — Nach R. Sa’adja in <span dir=\"rtl\">מ״ש</span> sagt R. Elieser: Weder die Blüte noch der Kamm gelten auch nur als Griff, während sie nach dem ersten Lehrer beide als Griff betrachtet werden. Nach <span dir=\"rtl\">תוי״ט</span> sagt R. Elieser: Auch der Kamm, der doch nach dem ersten Lehrer sogar als Schutz betrachtet wird, gilt nicht als Griff und gewiss nicht die Blüte.</i>.",
|
31 |
+
"Alle Schalen<sup class=\"footnote-marker\">31</sup><i class=\"footnote\"> Die das Genießbare unmittelbar umschließen, wie die meisten Fruchtschalen und Eierschalen. Aber die äußere Schale der Nüsse gelten nicht als Schutz der Frucht, da sie Hülle auf der Hülle <span dir=\"rtl\">שומר ע״ג שומר</span> sind. Rasch und Rosch.</i> werden unrein, verunreinigen und vereinigen sich. R. Jehuda sagt: An der Zwiebel sind drei<sup class=\"footnote-marker\">32</sup><i class=\"footnote\"> Die meisten Ausgaben haben fälschlich <span dir=\"rtl\">שלשה</span>; s. a. <span dir=\"rtl\">מ״ש</span>.</i> Schalen. Die innere<sup class=\"footnote-marker\">33</sup><i class=\"footnote\"> Die nicht Schutz der Frucht, sondern selbst genießbar ist. S. Raschi Chul. 119b.</i> vereinigt sich, mag sie unversehrt oder durchlöchert<sup class=\"footnote-marker\">34</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">√קדר</span> durchbohren; vgl. Erub. V, 4.</i> sein; die mittlere vereinigt sich, wenn sie unversehrt ist, vereinigt sich aber nicht, wenn sie durchlöchert ist<sup class=\"footnote-marker\">35</sup><i class=\"footnote\"> Die mittlere Schale gilt als Schutz des genießbaren Zwiebelteiles, aber nur wenn sie unversehrt ist. — Nach <span dir=\"rtl\">תפארת ישראל</span> gilt sie durchlöchert immerhin als Griff.</i>; die äußere ist in beiden Fällen rein<sup class=\"footnote-marker\">36</sup><i class=\"footnote\"> Vereinigt sich nicht mit dem Genießbaren. Nach Raschi Chul. 119a, weil sie Hülle auf der Hülle ist. Danach könnte sie aber als Griff gelten. — Doch besagt der Ausdruck <span dir=\"rtl\">טהורה</span> eher, dass sie vollkommen rein ist, also nicht einmal als Griff gilt. S. <span dir=\"rtl\">תפארת ישר׳</span> und <span dir=\"rtl\">מ״א</span>.</i>.",
|
32 |
+
"Wenn man zum Kochen zerschneidet<sup class=\"footnote-marker\">37</sup><i class=\"footnote\"> Z. B. Fleisch oder Zwiebeln.</i>, aber noch nicht ganz durchgeschnitten<sup class=\"footnote-marker\">38</sup><i class=\"footnote\"> Zu <span dir=\"rtl\">√מרק</span> vgl. Jom. III, 4; Tamid IV, 2; Ohal. XIII, 3; Mikw. X, 1. Nach Fleischer bei Levy soll aus der ursprünglichen Bedeutung „glätten“, „fertig machen“ entstanden sein. Hier hat es wohl diese Bedeutung; nach Ben Jehuda, Thes. ist es ein bes. Stamm. Vgl. das assyr. maraku zerreiben (Ges.-Buhl).</i> hat, so gilt<sup class=\"footnote-marker\">39</sup><i class=\"footnote\"> Das noch nicht ganz zerschnittene Verbindungsteilchen der einzelnen Stücke.</i> es nicht als Verbindung<sup class=\"footnote-marker\">40</sup><i class=\"footnote\"> Weil man weiß, dass beim Kochen auch dies Teilchen auseinander geht. Man wollte also gar nicht, dass die Verbindung auch jetzt hält. — Durch Verunreinigung des einen Stückes, wird das andere nicht unrein.</i>, zum Einlegen<sup class=\"footnote-marker\">41</sup><i class=\"footnote\"> In Essig oder in andere Flüssigkeiten.</i> und zum Sieden<sup class=\"footnote-marker\">42</sup><i class=\"footnote\"> So nach der gewöhnlichen Auffassung, dass <span dir=\"rtl\">שלוק</span> verstärktes Kochen bedeutet. Danach müsste man erklären: durch das starke Kochen schrumpft das Fleisch zusammen und das schon gelockerte Verbindungsstück verhärtet sich wieder. — Doch ist die Mischna leichter zu verstehen, wenn hier <span dir=\"rtl\">שלוק</span> die Bedeutung von leichtem Ankochen hat. Vgl. hierzu Tosaf. und Ran zu Ned. 49a; <span dir=\"rtl\">תוס׳ רע״ק</span> zu Ned. VI, 1; sowie <span dir=\"rtl\">פירוש הארוך</span> des R. Elia von Wilna zu Terum. X, 11; s. a. <span dir=\"rtl\">מ״ש</span>. — Dann würde die Mischna besagen: Beim leichten Kochen bleibt das Verbindungsstück erhalten und gilt deshalb als Verbindung.</i>, oder um es auf den Tisch zu legen<sup class=\"footnote-marker\">43</sup><i class=\"footnote\"> Man schneidet in die Speise ein, um sie mit den Einschnitten, aber zum Teil noch verbunden auf den Tisch zu legen.</i>, so gilt es<sup class=\"footnote-marker\">39</sup><i class=\"footnote\"> Das noch nicht ganz zerschnittene Verbindungsteilchen der einzelnen Stücke.</i> als Verbindung<sup class=\"footnote-marker\">44</sup><i class=\"footnote\"> Durch die Verunreinigung des einen Stückes, wird auch das andere unrein.</i>. Hatte man begonnen, auseinander zu schneiden, so besteht (für das Stück) Speise, mit dem man begonnen hat, keine Verbindung<sup class=\"footnote-marker\">45</sup><i class=\"footnote\"> Es lagen mehrere noch etwas verbundene Stücke da, eines hat man bereits ganz abgeschnitten, so ist die Verbindung nur für dieses Stück gelöst. Für die anderen besteht sie noch weiter, obwohl man die Absicht hat, auch sie ganz abzuschneiden; s. a. Rasch.</i>. Die Nüsse, die man aneinander gereiht<sup class=\"footnote-marker\">46</sup><i class=\"footnote\"> Nach Maim., Komment, und Rosch schnitt man Nüsse mit den dünnen Zweigen ab, flocht die Zweige ineinander und hing diese geflochtenen Nusszweige auf <span dir=\"rtl\">√אמן</span> erklären sie: aufziehen, nach Est. 2, 7 <span dir=\"rtl\">ויהי אומן את הדסה</span>. Nach Maim. <span dir=\"rtl\">הל׳ טומאת אוכלין ו׳ י״א</span> schnitt man die Nüsse mit den Stielen ab und flocht sie zu einer Art Kette. — Alle Teile der Kette gelten als Griff für die Nüsse, auch die eine Nuss für die andere. (Rosch). S. a. <span dir=\"rtl\">תפארת ישראל</span>, Anm. zu Note 56.</i>, die Zwiebeln, die man zusammen gebündelt<sup class=\"footnote-marker\">47</sup><i class=\"footnote\"> In ähnlicher Weise wie die Nüsse wurden die Zwiebeln, die mit ihren Blättern abgepflückt waren, zusammengebunden. <span dir=\"rtl\">√חמר</span> aufhäufen; vgl. Ex. 8, 10 <span dir=\"rtl\">ויצברו אותם המרים המרים</span>.</i> hat, gelten als Verbindung. Begann man die Nüsse abzulösen<sup class=\"footnote-marker\">48</sup><i class=\"footnote\"> Aus der Nusskette.</i> und die Zwiebeln abzuschälen<sup class=\"footnote-marker\">49</sup><i class=\"footnote\"> Aus dem Zwiebelgeflecht. <span dir=\"rtl\">√קלף = קלף</span>; vgl. Ma’asrot I, 6.</i>, so hört die Verbindung auf<sup class=\"footnote-marker\">50</sup><i class=\"footnote\"> Auch für den Teil der einzelnen Frucht, der noch nicht abgetrennt ist. Nach Maim. <span dir=\"rtl\">הל׳ טומאת אוכלין י׳ י״א</span> gilt die Verbindung auch nicht mehr für die übrigen Früchte. Nach <span dir=\"rtl\">תפארת ישר׳</span> gilt sie für diese auch weiter; s. a. Anm. 45. — Im Komment, bezieht Maim. diesen Satz nicht auf den vorangehenden. Er erklärt: Wenn man die einzelnen Nüsse oder Zwiebeln schält, so gilt die Schale nicht mehr als Schutz <span dir=\"rtl\">שומר</span> (vgl. I, 1) auch wenn man sie nachträglich wieder um die geschälte Frucht legt, da die Schale nur dann als Hülle gilt, wenn sie von Natur mit der Frucht verbunden ist.</i>. — Für die Nüsse und die Mandeln bleibt die Verbindung<sup class=\"footnote-marker\">51</sup><i class=\"footnote\"> Dieser Satz will sicher angeben, wie lange die Fruchtschalen als Schutz der Frucht gelten.</i>, bis man (die Schalen) zerschlägt<sup class=\"footnote-marker\">52</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">√רסס</span> vgl. Am. 6, 11. Maim. Erklärt <span dir=\"rtl\">רצן√ שירצץ = שירסס </span> ganz zerschlagen. Er will damit wohl sagen: Wenn man die Schalen der Nüsse oder Mandeln zerschlägt, so gelten sie noch so lange als schützende Hülle, als sie nicht ganz zertrümmert sind; so lange sie nur gebrochen sind, gelten sie als Hülle. S. a. <span dir=\"rtl\">כ״מ</span> zu <span dir=\"rtl\">הל׳ טומאת אוכלין ו׳ א׳</span>.</i>.",
|
33 |
+
"Bei einem weich gekochten Ei<sup class=\"footnote-marker\">53</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. Sabb. III, 3.</i> (gilt die Schale als Verbindung), bis man es aufschlägt<sup class=\"footnote-marker\">54</sup><i class=\"footnote\"> Maim. erklärt <span dir=\"rtl\">יגוס</span>: aufschneidet. <span dir=\"rtl\">√גסס</span> ist nach Aruch compl. = arab. <span dir=\"rtl\">גֹש</span>. Man öffnet das ganz wenig gekochte Ei, an einer Stelle, um es auszutrinken. Jetzt bildet die Schale keinen Schutz mehr, da das noch flüssige Ei durch die Öffnung ausfließen kann. M. in den Talmudausgaben und ed. Dér. liest mit Rasch und Rosch <span dir=\"rtl\">יגוס</span>. Doch hatte <span dir=\"rtl\">מ״ש</span> bei Maim. <span dir=\"rtl\">יגוז</span> <span dir=\"rtl\">√גזז</span> aufschneiden; so liest auch Bart. — Rasch und Rosch erklären <span dir=\"rtl\">יגוס</span> = herumrührt nach Machschirim V, 11. Rosch führt aus: Man trennt mit einem Stäbchen das Ei von der Schale, um es mit Salz bestreut zu essen. Wenn es auch noch immer in der Schale liegt, so gilt diese weder als Hülle noch Griff des Eies, sondern wie ein Gefäß, in dem das Ei liegt. Vgl. Anm. 50 a. E.</i>, bei einem hart gesottenen, bis man (die Schale) zerschlägt<sup class=\"footnote-marker\">55</sup><i class=\"footnote\"> Zu <span dir=\"rtl\">√רסס</span> s. Anm. 52. — Beim hart gekochten Ei gilt nach Maim. die Schale als Schutz, bis sie ganz zertrümmert ist. Nach Rosch gilt sie nicht mehr als Schutz, wenn man die Zertrümmerung begonnen hat.</i>. Ein Knochen, in dem Mark ist (gilt als Verbindung)<sup class=\"footnote-marker\">56</sup><i class=\"footnote\"> Als Hülle des Markes.</i>, bis man (ihn) zerschlägt<sup class=\"footnote-marker\">57</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. Anm. 52 und 55.</i>. Beim Granatapfel, den man zerteilt (gilt die Schale) als Verbindung, bis man mit einem Rohr daraufschlägt<sup class=\"footnote-marker\">58</sup><i class=\"footnote\"> Wenn man den Granatapfel auch in Stücke scheidet, gilt für jedes Stück der an ihm haftende Teil der Schale als schützende Hülle, bis man das Fruchtstück von der Schale durch Aufschlagen mit einem Röhrchen oder Ähnl. löst. Dann gilt die Schale nicht mehr als Hülle, auch wenn das Fruchtstück noch in ihr liegt. Vgl. Anm. 50 a. E. Hier hört die Verbindung des einzelnen Stückes wohl auch nach Maim. beim Beginn des Aufschlagens auf, weil man dieses Stück ganz ablösen will. Bei dem harten Ei ist es möglich, dass er jetzt nur einen Teil abschälen will. Vgl. Anm. 55.</i>. — In ähnlicher Weise gilt die Verbindung beim Heftfaden der Wäscher<sup class=\"footnote-marker\">59</sup><i class=\"footnote\"> Die Wäscher heften vor dem Waschen Wäschestücke aneinander, damit keines verloren geht; nach dem Waschen werden die Fäde herausgezogen. Die Fäden gelten als Verbindung der Wäschestücke; bei Verunreinigung des einen Stückes wird auch das durch den Faden mit ihm verbundene andere unrein. Sobald man aber den Faden aufzutrennen beginnt, gilt er nicht mehr als Verbindung, auch wenn er die Stücke noch zusammenhält, weil er von vornherein nicht als dauernde Verbindung gedacht war.</i> und bei einem Kleid, das man mit zweierlei Stoff genäht<sup class=\"footnote-marker\">60</sup><i class=\"footnote\"> Man hat Stücke aus Wolle mit Leinenfaden oder Leinenstücke mit Wollfaden genäht. Da man das Kleid nicht anziehen darf, gilt die jetzige tatsächliche Verbindung hinsichtlich der Mitverunreinigung des angenähten Stückes nur, bis man anfängt, auseinander zu trennen. S. d. vorige Anm. S. a. Para XII, 9.</i> hatte, bis man anfängt, aufzutrennen.",
|
34 |
+
"Grüne Blätter von Kraut vereinigen sich<sup class=\"footnote-marker\">61</sup><i class=\"footnote\"> Zur Eigröße; vgl. I, Anm. 5. Die grünen Blätter sind genießbar.</i>, aber weißliche vereinigen sich nicht<sup class=\"footnote-marker\">62</sup><i class=\"footnote\"> Weil sie nicht mehr genießbar sind. — Sie gelten auch nicht als Schutz nach <span dir=\"rtl\">תפארת ישראל</span> wohl aber als Griff. Vgl. I, 1.</i>. R. Elasar ben R. Zadok sagt: Bei Kohl vereinigen sich die weißlichen, weil sie genießbar sind, bei Lattich, weil sie das Genießbare schützen.",
|
35 |
+
"Die Blätter der Zwiebel und der Zwiebeltriebe<sup class=\"footnote-marker\">63</sup><i class=\"footnote\"> Nach Maim. sind <span dir=\"rtl\">בני בצלים</span> die Triebe, die aus der bereits abgeschnittenen, in Wasser gestellten Zwiebel hervorkommen. Nach Rasch ist <span dir=\"rtl\">בן בצל</span> das Mittelstück der Zwiebel.</i> werden nach ihrem Umfang gemessen, wenn Saft in ihnen ist<sup class=\"footnote-marker\">64</sup><i class=\"footnote\"> Um festzustellen, ob die Zwiebelblätter den Umfang eines Eies haben, werden sie nicht zusammengepresst, sondern mit dem Saft im Blatt und Stengel gemessen. Der Saft gilt als Teil der Blätter.</i>. Wenn ein Hohlraum in ihnen ist<sup class=\"footnote-marker\">65</sup><i class=\"footnote\"> Wenn der Saft vertrocknet und sich in den Blättern und Stengeln leere Stellen bilden.</i>, presst man ihren Hohlraum<sup class=\"footnote-marker\">66</sup><i class=\"footnote\"> Man darf die leeren Stellen nicht mitrechnen, sondern muss die Blätter zusammendrücken, um ihren Umfang zu messen.</i> zusammen. — Locker gebackenes Brot<sup class=\"footnote-marker\">67</sup><i class=\"footnote\"> Wörtlich: schwammartiges Brot. Vgl. Chal. I, 5; Kel. V, 1. — Die vielen kleinen Zwischenräume werden mitgerechnet, wohl weil sie zur eigentlichen Form des Gebäckes gehören.</i> wird nach seinem Umfang gemessen. Wenn ein Hohlraum<sup class=\"footnote-marker\">68</sup><i class=\"footnote\"> Ein mehr als gewöhnlich großer Hohlraum, wie er zuweilen beim Backen entsteht.</i> in ihm ist, presst man seinen Hohlraum zusammen. Kalbfleisch, das sich ausdehnte<sup class=\"footnote-marker\">69</sup><i class=\"footnote\"> Beim Kochen. So nach Maim. und Bart.</i>, und zusammengeschrumpftes<sup class=\"footnote-marker\">69</sup><i class=\"footnote\"> Beim Kochen. So nach Maim. und Bart.</i> Fleisch eines alten Tieres werden nach ihrem Umfang<sup class=\"footnote-marker\">70</sup><i class=\"footnote\"> Wenn das Kalbfleisch jetzt Eigröße hat, obwohl er ursprünglich sie nicht hatte, kann es verunreinigen (s. a. Anm. 5); wenn das Fleisch des alten Tieres jetzt nicht Eigröße hat, kann es nicht verunreinigen, obwohl es sie früher hatte. So nach R. Chija, Rab und R. Jochanan, Men. 54a.</i> gemessen.",
|
36 |
+
"Hatte man einen Kürbis in einem Topf<sup class=\"footnote-marker\">71</sup><i class=\"footnote\"> Der nicht durchlöchert ist. Was darin wächst, gilt nicht als mit der Erde verbunden, sondern wie abgeschnitten (vgl. Sabb. 95). Der Kürbis kann daher durch die 7 in Machschirin VI, 4 genannten Flüssigkeiten zur Unreinheit befähigt und dann durch eine Unreinheit unrein werden. So nach Raschi Chul. 128a; Rasch; Bart. Anders nach Maim. im Komment, und <span dir=\"rtl\">הל׳ טומאת ב׳ ט׳</span>; s. d. Rabed und <span dir=\"rtl\">כ״מ</span>.</i> gepflanzt, und er ist aus dem Topf herausgewachsen<sup class=\"footnote-marker\">72</sup><i class=\"footnote\"> Ist also nicht mehr durch die Topfwand von der Erde getrennt.</i>, so ist er rein<sup class=\"footnote-marker\">73</sup><i class=\"footnote\"> Da er durch die Luft mit der Erde in Verbindung steht, gilt er jetzt wie aus der Erde wachsend und verliert die Fähigkeit, unrein zu werden, und wird rein, wenn er vorher verunreinigt war.</i>. Es sagte R. Simon: Wie kommt er dazu<sup class=\"footnote-marker\">74</sup><i class=\"footnote\"> Wörtlich: was für eine Bewandtnis hat es damit? S. a. <span dir=\"rtl\">תוי״ט</span> zu Ket. I, 8.</i>, rein zu werden? (Es ist nicht so), sondern, das Unreine<sup class=\"footnote-marker\">75</sup><i class=\"footnote\"> Der Teil des Kürbis, der im Topf zur Unreinheit befähigt, bezw. verunreinigt war.</i> bleibt in seiner Unreinheit, das Reine<sup class=\"footnote-marker\">76</sup><i class=\"footnote\"> Der aus dem Topf herausgewachsene Teil.</i>, kann gegessen<sup class=\"footnote-marker\">77</sup><i class=\"footnote\"> Als rein.</i> werden.",
|
37 |
+
"Geräte aus Rindermist und Geräte aus Erde<sup class=\"footnote-marker\">78</sup><i class=\"footnote\"> Aus ungebrannter Erde.</i>, aus denen die Wurzeln herauswachsen können<sup class=\"footnote-marker\">79</sup><i class=\"footnote\"> Auch wenn sie kein Loch haben, durchwachsen die Wurzeln des in ihnen Gepflanzten die wenig festen Wände.</i>, lassen Saaten nicht fähig (zur Verunreinigung) werden<sup class=\"footnote-marker\">80</sup><i class=\"footnote\"> Das in ihnen Gepflanzte gilt als mit der Erde verblinden, kann daher noch nicht zur Unreinheit befähigt werden; s. a. Anm. 73 Auch das in ihm befindliche Wasser gilt als noch mit der Erde verbunden und befähigt nicht zur Unreinheit. — Hier hat <span dir=\"rtl\">אינו מכשיר</span> nicht die gewöhnliche Bedeutung: befähigt nicht, sondern: lässt nicht fähig werden, wenn eine der 7 Flüssigkeiten auf sie kommt.</i>. Ein durchlöcherter Topf lässt Saaten nicht fähig zur Verunreinigung werden<sup class=\"footnote-marker\">81</sup><i class=\"footnote\"> Das in ihm Gepflanzte gilt als mit der Erde verbunden. S. die vorig. Anm.</i>. Ein nicht durchlöcherter Topf lässt Saaten fähig (zur Verunreinigung) werden<sup class=\"footnote-marker\">82</sup><i class=\"footnote\"> Das in ihm Gepflanzte gilt als nicht mit der Erde verbunden; s. Anm. 71.</i>. Welches ist das Maß des Loches<sup class=\"footnote-marker\">83</sup><i class=\"footnote\"> Dass der Topf als durchlöchert gilt.</i> ? So groß, dass durch es eine feine Wurzel herauswachsen kann. Hat man ihn<sup class=\"footnote-marker\">84</sup><i class=\"footnote\"> Den nicht durchlöcherten Topf.</i> bis zum Rande mit Erde gefüllt, so gilt er wie eine Tafel ohne Rand<sup class=\"footnote-marker\">85</sup><i class=\"footnote\"> Das in ihm Gepflanzte gilt als mit dem Erdboden verbunden, da die Wände des Topfes seine Erde nicht vom Erdboden trennen; es kann also nicht zur Unreinheit befähigt werden. Vgl. Anm. 80.</i>."
|
38 |
+
],
|
39 |
+
[
|
40 |
+
"Manche Dinge haben Befähigung<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Zur Unreinheit durch eine der 7 in Machschirin VI, 4 gen. Flüssigkeiten.</i> nötig, haben aber keine Bestimmung<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Die besondere Bestimmung, dass der Gegenstand menschliche Nahrung sein soll, so dass für ihn die Bestimmung der Speisenunreinheit gelten können.</i> nötig, (manche) Bestimmung, aber keine Befähigung (manche) weder Befähigung noch Bestimmung. — Alles zum menschlichen Genuss Bestimmte hat Befähigung nötig, hat aber keine Bestimmung nötig<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Wenn man beim Pflücken der Frucht auch nicht ausdrücklich bestimmte, dass sie der menschlichen Nahrung dienen solle, so gilt sie doch als zum menschlichen Genuss bestimmt und kann unrein werden, während Viehfutter nicht unrein werden kann.</i>.",
|
41 |
+
"Was<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> An Fleisch. — Ein ganzes Glied, das vom lebenden Menschen abgeschnitten ist, verunreinigt ohne weiteres.</i> man vom Menschen<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Vom lebenden. Denn Fleisch vom toten Menschen und vom toten, nicht rituell geschlachteten Tieres verunreinigt ohne weiteres. Das Aas des nicht rituell geschlachteten Vogels verunreinigt ohne weiteres den, der von ihm ein olivengroßes Stück isst; vgl. Tohor. I, 1. — S. a. weiter die nächste Mischna und Anm. 16.</i> abschneidet, vom Vieh<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Vom lebenden. Denn Fleisch vom toten Menschen und vom toten, nicht rituell geschlachteten Tieres verunreinigt ohne weiteres. Das Aas des nicht rituell geschlachteten Vogels verunreinigt ohne weiteres den, der von ihm ein olivengroßes Stück isst; vgl. Tohor. I, 1. — S. a. weiter die nächste Mischna und Anm. 16.</i>, vom Gewild<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Vom lebenden. Denn Fleisch vom toten Menschen und vom toten, nicht rituell geschlachteten Tieres verunreinigt ohne weiteres. Das Aas des nicht rituell geschlachteten Vogels verunreinigt ohne weiteres den, der von ihm ein olivengroßes Stück isst; vgl. Tohor. I, 1. — S. a. weiter die nächste Mischna und Anm. 16.</i> und von Vögeln<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Vom lebenden. Denn Fleisch vom toten Menschen und vom toten, nicht rituell geschlachteten Tieres verunreinigt ohne weiteres. Das Aas des nicht rituell geschlachteten Vogels verunreinigt ohne weiteres den, der von ihm ein olivengroßes Stück isst; vgl. Tohor. I, 1. — S. a. weiter die nächste Mischna und Anm. 16.</i>, vom Aas eines unreinen Vogels<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Das nicht ohne weiteres unrein ist. Vgl. Tohor. I, 2.</i> und das Fett<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Vom rituell geschlachteten reinen Vieh. Die Befeuchtung durch das Blut des Schlachtens befähigt nicht zur Unreinheit, weil zur Zeit des Schlachtens das Fett nicht als menschliche Nahrung galt; vgl. <span dir=\"rtl\">תוי״ט</span> z. St.</i> in den Dörfern<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> In den Dörfern hat man reichlich Fleisch. Deshalb gilt hier Fett nicht ohne weiteres als menschliche Nahrung Nach einer anderen Auffassung wird Fett im allgemeinen von der armen Dorfbevölkerung nicht gegessen. S. Raschi zu Chul. 128a. — Rasch und Rosch beziehen das Wort <span dir=\"rtl\">בכפרים</span> auch auf <span dir=\"rtl\">נבלת העוף הטמא</span>; dann hätte das Aas des unreinen Vogels nur in den Dörfern Bestimmung und Befähigung nötig, aber in den Städten nur Befähigung. S. dagegen <span dir=\"rtl\">תפארת ישראל, מ׳׳ש</span> und <span dir=\"rtl\">מ״א</span>.</i> und adle übrigen Feldgewächse<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Die nicht ohne weiteres zur menschlichen Nahrung bestimmt sind, während die von den verschiedenen Lehrern als Ausnahmen angeführten Gewächse ohne weiteres zur menschlichen Nahrung bestimmt sind. — <span dir=\"rtl\">ירקות</span> ist hier mit „Gewächse“ wiedergegeben, weil Trüffeln und Schwämme nicht als Kräuter bezeichnet werden können.</i> außer Trüffeln<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Nach Löw, Pflanzennamen, S. 303; nach Maim. und Aruch sind <span dir=\"rtl\">שמרקעין</span> eine Zwiebelart. — M. liest statt :<span dir=\"rtl\">חוץ משמרקעים ופטריות ושמרקעין ופטריות </span>, so dass auch diese Bestimmung nötig haben. Dementsprechend schreibt er <span dir=\"rtl\">הל׳</span> :<span dir=\"rtl\">צריכים מחשבה בכפרים</span> … <span dir=\"rtl\">ושאר ירקות השדה כגון הבצלים הקשים ביותר והפטריות טימאת אוכלין ג׳ ג׳ </span>; s. a. <span dir=\"rtl\">כ״מ</span> z. St.</i> und Schwämmen. — R. Jehuda sagt außer den auf dem Felde wachsenden Schnittlaucharten, dem Portulak<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Löw, Pflanzennamen, S. 321.</i> und Petersilie<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> L. Löw, Flora III, S .426.</i>; R. Simon sagt: außer den wilden Artischoken<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Löw, Flora I, S. 408 ff. Cynara Syriaca.</i>; R. Jose sagt: außer dem schwarzen Nachtschatten<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Die meisten Ausgaben haben allerdings <span dir=\"rtl\">כלוסים</span> wie I, 6; s. d. Anm. 50. Doch handelt es sich hier wohl um eine auf dem Felde wachsende Pflanze; daher ist mit M. die La. <span dir=\"rtl\">בלוסים</span> vorzuziehen. <span dir=\"rtl\">בלוסים</span> ist nach Löw, Flora III, S. 380f. solanum nigrum.</i> —; diese<sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> All das im ersten Teil der Mischna bis <span dir=\"rtl\">כל שאר ירקות</span> Genannte. Es handelt sich um Dinge, die in der Regel nicht der menschlichen Nahrung dienen, ihr aber dienen können, allerdings z. T. nur Nichtjuden.</i> haben Bestimmung<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Zur Unreinheit durch eine der 7 in Machschirin VI, 4 gen. Flüssigkeiten.</i> und Befähigung<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Die besondere Bestimmung, dass der Gegenstand menschliche Nahrung sein soll, so dass für ihn die Bestimmung der Speisenunreinheit gelten können.</i> nötig.",
|
42 |
+
"Das Aas von unreinem Vieh<sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Es ist zwar ohne weiteres unrein; die Bestimmung zur menschlichen Nahrung hat aber dann Bedeutung, wenn ein nicht olivengroßes Stückchen von diesem Aas, das seiner Winzigkeit wegen nicht verunreinigt, sich mit einem ohnedies nicht eigroßen Stückchen Speise verbindet. Wenn man das kleine Fleischstückchen vom unreinen Vieh zum Essen bestimmt hat, gilt es als menschliche Nahrung und kann sich mit der Speise zur Eigröße vereinigen, so dass sie zusammen als unreine Speise verunreinigen können. Vgl. Kerit. 21a.</i> hat überall<sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> Es gilt in der Regel weder in den Städten noch in den Dörfern als menschliche Nahrung.</i>, das Aas vom reinen Vogel<sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Das ohne weiteres nicht durch Berührung verunreinigt, sondern nur den es Essenden</i> hat in den Dörfern<sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> Wo es in der Regel nicht gegessen wird; s. a. Anm. 8.</i> Bestimmung<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Zur Unreinheit durch eine der 7 in Machschirin VI, 4 gen. Flüssigkeiten.</i> nötig, sie haben aber keine Befähigung<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Die besondere Bestimmung, dass der Gegenstand menschliche Nahrung sein soll, so dass für ihn die Bestimmung der Speisenunreinheit gelten können.</i> nötig<sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> Da sie ja bei genügendem Quantum ohne weiteres verunreinigen können — das Aas vom unreinen Vieh durch Berührung und Getragenwerden, das des reinen Vogels beim Gegessenwerden — brauchen sie auch zur Speiseunreinheit nicht erst befähigt zu werden.</i>. Das Aas vom reinen Vieh überall<sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> Es wird von Nichtjuden in den Städten und Dörfern gegessen.</i> das Aas vom reinen Vogel und das Fett auf den Märkten<sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\"> D. h. in den Städten, wo viele Menschen zusammen kommen (s. a. Anm. 8), gilt beides ohne weiteres als menschliche Nahrung. — Das hier gen. Fett stammt vom reinen, rituell geschlachteten Vieh. Es bedarf keiner besonderen Befähigung zur Unreinheit, da er sie mit dem Fleisch des Tieres durch das beim Schlachten ausfließende Blut erhielt. S. Raschi zu Kerit. 21a. Da das Fett in den Städten der menschlichen Nahrung dient, gilt hier für es die gleiche Bestimmung wie für das Fleisch, während in den Dörfern die Befeuchtung beim Schlachten das hier nicht als Nahrung geltende Fleisch nicht zur Unreinheit befähigt. S. Raschi Kerit. 21a; Rasch und Rosch. Vgl. Anm. 7. — Maim. im Komment. und Bart. fassen das hier gen. Fett als das vom Aas des unreinen Tieres, das ebenso wie das Fleisch ohne weiteres verunreinigt. S. aber Maim. <span dir=\"rtl\">הל׳ טומאת אוכלין ג׳ ג׳</span> und <span dir=\"rtl\">כ״מ</span> das.</i> haben weder Bestimmung noch Befähigung nötig. R. Simon sagt: auch das Kamel, der Hase, das Kaninchen und das Schwein<sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\"> Gelten in den Städten als menschliche Nahrungsmittel. Auch ohne ausdrückliche Bestimmung gelten daher für sie die Vorschriften der Speisenunreinheit. Vgl. Anm. 16. — Befähigung zur Unreinheit hat ihr Fleisch so wenig nötig wie das anderer unreiner Tiere. S. a. Anm. 20.</i>.",
|
43 |
+
"Für den Dill<sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\"> Löw, Pfln. S. 373.</i> geht das Verbot der Priesterhebe nicht mehr an, wenn er seinen Geschmack in den Topf gegeben hat<sup class=\"footnote-marker\">25</sup><i class=\"footnote\"> Nachdem der Dill seine Würze beim Kochen abgegeben hat, gilt er wie ungenießbares Holz, so dass ein Nichtpriester durch seinen Genuss keine Schuld auf sich lädt.</i>; auch verunreinigt er (dann) nicht mehr durch Speisenunreinheit. Die Triebe der Zweige<sup class=\"footnote-marker\">26</sup><i class=\"footnote\"> So Maim.; Löw, Pflzn. S. 289 hält <span dir=\"rtl\">זרדים</span> für einen Pflanzennamen.</i> und des Pfefferkrautes<sup class=\"footnote-marker\">27</sup><i class=\"footnote\"> Löw, Flora I, S. 505.</i> und die Blätter des wilden Lof<sup class=\"footnote-marker\">28</sup><i class=\"footnote\"> Nach Jerusch. Schebi’it V, 2 ist <span dir=\"rtl\">לוף</span> eine Zwiebelart. Nach Löw, Flora 214 ist es Arum oder Aronstab.</i> verunreinigen nicht durch Speisenunreinheit, bis sie schmackhaft<sup class=\"footnote-marker\">29</sup><i class=\"footnote\"> Durch Einlegen in Salzwasser o. ä.</i> werden. R. Simon sagt: ebenso die der Koloquinten<sup class=\"footnote-marker\">30</sup><i class=\"footnote\"> Löw, Flora I, S. 539.</i>.",
|
44 |
+
"Der Kostus<sup class=\"footnote-marker\">31</sup><i class=\"footnote\"> Löw, Flora I, S. 391. <span dir=\"rtl\">קושט</span> gehört zu den wohlriechenden Bestandteilen des Tempelweihrauches; s. Kerit. 6a.</i>, der Piment<sup class=\"footnote-marker\">32</sup><i class=\"footnote\"> L. liest <span dir=\"rtl\">חֶמֶס</span>, auch die gew. Ausgaben, T. und M. haben <span dir=\"rtl\">חמס</span>. Auch der R. Hai Gaon zugeschr. Komment, hat <span dir=\"rtl\">חמס</span> und erklärt: <span dir=\"rtl\">קנמין</span> = Zimmt, nach manchen <span dir=\"rtl\">זנגבילא</span> = Ingwer. So erklärt auch Rasch i. N. der Scheeltot. Aruch liest <span dir=\"rtl\">חמם</span>, s. a. im Zitat unserer Mischna in Nid. 51b und Sifre Dt. 107, <span dir=\"rtl\">חימום</span>. Löw, Flora III, S. 495 erklärt nach dem Syrischen Amomum, Piment.</i>, die besten wohlriechenden Pflanzen<sup class=\"footnote-marker\">33</sup><i class=\"footnote\"> Nach Maim. ist <span dir=\"rtl\">ראשי בשמים</span> die allgemeine Bezeichnung für wohlriechende Pflanzen.</i>, der Hahnenfuß<sup class=\"footnote-marker\">34</sup><i class=\"footnote\"> Löw, Flora III, S. 125; Raschi zu Nid. 51b setzt <span dir=\"rtl\">תיאה</span> = <span dir=\"rtl\">סיאה</span> (Ma’asr. III, 9) Pfefferkraut, Saturei (Löw, Flora II, S. 105); s. a. Tos. s. v. <span dir=\"rtl\">תיאה</span>, s. a. Tebul jom I, Anm. 29.</i>, der Asant<sup class=\"footnote-marker\">34a</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. Teb. j. I, Anm. 30.</i>, der Pfeffer, Kuchen aus Safransamen<sup class=\"footnote-marker\">35</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">חריע</span> wird allgemein als Safran <span dir=\"rtl\">כרכום</span> = <span dir=\"rtl\">מוריקא</span> erklärt; so bereits jer. Kil. II, 8 (6). — <span dir=\"rtl\">חלות חריע</span> sind in Kuchenform gepresste Safrankörner.</i> dürfen für Zehntengeld<sup class=\"footnote-marker\">36</sup><i class=\"footnote\"> Das Geld, auf das der zweite Zehnt ausgelöst wurde, weil man ihn nicht nach Jerusalem bringen konnte; vgl. Dt. 14, 25. Für dieses Geld sollen nur Nahrungsmittel gekauft werden; s. Ma’aser sch. II. und Maim. <span dir=\"rtl\">הל׳ מע״ש ז׳ ג׳</span>. Da die angeführten Gewürze zum Würzen oder Färben von Speisen benutzt wurden, erlaubt R. Akiba sie für Zehntengeld zu kaufen, obwohl sie für sich allein nicht gegessen werden. S. a. Sifre Dt. 107.</i> gekauft werden, verunreinigen aber nicht durch Speisenunreinheit.<sup class=\"footnote-marker\">37</sup><i class=\"footnote\"> Weil sie für sich allein nicht gegessen wurden.</i> Das sind die Worte R. Akiba’s. Da sagt zu ihm R. Jochanan ben Nuri: Wenn sie für Zehntengeld gekauft werden dürfen, weshalb sollen sie dann nicht durch Speisenunreinheit verunreinigen? Und wenn sie nicht durch Speisenunreinheit verunreinigen, dann dürfen sie auch nicht für Zehntengeld gekauft werden<sup class=\"footnote-marker\">38</sup><i class=\"footnote\"> Hinsichtlich des Speisecharakters der Gewürze ist kein Unterschied, ob es sich um den Einkauf für Zehntengeld oder um etwaige Speisenunreinheit handelt. — Nach Nid. 51b gelten sie in keinem der beiden Fälle als Speisen, dürfen also nicht für Zehntengeld gekauft werden und verunreinigen nicht durch Speisenunreinheit.</i>.",
|
45 |
+
"Unreife Feigen<sup class=\"footnote-marker\">39</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. Hohel. 2, 13.</i> und die unreife Weinbeere<sup class=\"footnote-marker\">40</sup><i class=\"footnote\"> Vgl. Jer. 31, 29 u. ö.; Pes. 53a heißt die Weinbeere <span dir=\"rtl\">בוסר</span>, wenn sie nur die Größe einer weißen Bohne hat. — Nach Maim. gelten die Ausdrücke <span dir=\"rtl\">פג</span> und <span dir=\"rtl\">בוסר</span> auch für andere nicht ausgereifte Früchte; und zwar heißt die noch ganz saure Frucht <span dir=\"rtl\">פג</span> die schon weiter entwickelte, aber noch nicht ganz ausgereifte <span dir=\"rtl\">בוסר</span>.</i> erklärt R. Akiba für unrein<sup class=\"footnote-marker\">41</sup><i class=\"footnote\"> Sie gelten als Speisen und können daher Speisenunreinheit annehmen.</i>. R. Jochanan ben Nuri sagt: nachdem sie in die Zeit der Zehntenpflicht gekommen sind<sup class=\"footnote-marker\">42</sup><i class=\"footnote\"> Erst dann können sie unrein werden. — Ma’asrot II, 2ff. wird der Zeitpunkt angegeben, wann für die einzelnen Früchte die Zehntenpflicht eintreten kann. Der Zeitpunkt liegt später als der von <span dir=\"rtl\">פג</span> und <span dir=\"rtl\">בוסר</span>.</i>. Verdorbene Oliven und Weintrauben<sup class=\"footnote-marker\">43</sup><i class=\"footnote\"> Die am Baum hart wurden und beim Pressen nur ganz wenig Saft abgeben. S. Bab. m. 105a. Nach Raschi das. sind es Früchte, die nie ausreifen.</i> erklären die Bet Schammai für unrein, die Bet Hillel für rein<sup class=\"footnote-marker\">44</sup><i class=\"footnote\"> Sie können Speisenunreinheit nicht annehmen, weil sie nicht als Speise gelten; denn es lohnt nicht, sie um des wenigen Saftes willen zu pressen. S. <span dir=\"rtl\">תפארת ישר׳</span>.</i>. Den Kümmel erklären<sup class=\"footnote-marker\">45</sup><i class=\"footnote\"> Nach Ber. 40a ist der Geruch des Kümmels ungesund, sein Genuss gesund. Mit Rücksicht auf den Geruch betrachten danach Bet Schammai den Kümmel wohl nicht als Nahrungsmittel, während er es nach Bet Hillel wegen seines die Gesundheit fördernden Genuss wohl ist. S. <span dir=\"rtl\">תפארת ישר׳</span>.</i> die Bet Schammai für rein<sup class=\"footnote-marker\">44</sup><i class=\"footnote\"> Sie können Speisenunreinheit nicht annehmen, weil sie nicht als Speise gelten; denn es lohnt nicht, sie um des wenigen Saftes willen zu pressen. S. <span dir=\"rtl\">תפארת ישר׳</span>.</i>, die Bet Hillel für unrein<sup class=\"footnote-marker\">41</sup><i class=\"footnote\"> Sie gelten als Speisen und können daher Speisenunreinheit annehmen.</i>. Ebenso verhält es sich hinsichtlich der Zehntenpflicht.",
|
46 |
+
"Der Gipfeltrieb<sup class=\"footnote-marker\">46</sup><i class=\"footnote\"> S. Löw, Flora II, S. 325. — Der junge Trieb ist genießbar, später verholzt er.</i> der Dattelpalme ist (sonst) in jeder Hinsicht wie Holz<sup class=\"footnote-marker\">47</sup><i class=\"footnote\"> Er nimmt keine Speisenunreinheit an. Der Segensspruch vor seinem Genuss ist nicht <span dir=\"rtl\">על פרי העץ</span>, sondern <span dir=\"rtl\">שהכל</span>; Erub. 28b.</i>; nur darf er für Zehntengeld<sup class=\"footnote-marker\">36</sup><i class=\"footnote\"> Das Geld, auf das der zweite Zehnt ausgelöst wurde, weil man ihn nicht nach Jerusalem bringen konnte; vgl. Dt. 14, 25. Für dieses Geld sollen nur Nahrungsmittel gekauft werden; s. Ma’aser sch. II. und Maim. <span dir=\"rtl\">הל׳ מע״ש ז׳ ג׳</span>. Da die angeführten Gewürze zum Würzen oder Färben von Speisen benutzt wurden, erlaubt R. Akiba sie für Zehntengeld zu kaufen, obwohl sie für sich allein nicht gegessen werden. S. a. Sifre Dt. 107.</i> gekauft werden<sup class=\"footnote-marker\">48</sup><i class=\"footnote\"> Weil er aus dem Baum erwächst, also „Frucht von Frucht“ <span dir=\"rtl\">פרי מפרי</span> ist.</i>. Die Dattelrispen<sup class=\"footnote-marker\">49</sup><i class=\"footnote\"> Löw, Flora II, S. 333. S. a. Maim. Aruch. — Nach Erub. 28b handelt es sich um die Rispe der weiblichen Dattel, da die der männlichen nach R. Jehuda zehntenpflchtig ist. — Raschi (Erub. 28a); Rasch und Rosch erklären <span dir=\"rtl\">כפניות</span> als schlechte, nicht ausgereifte Datteln. — Unsere Mischna gibt die Ansicht R. Jehuda’s wieder. S. Tosefta Ma’aser sch. I, 14, und Erub. 28b; s. a. Tosefta Ukz. III, 11.</i> sind Nahrungsmittel<sup class=\"footnote-marker\">50</sup><i class=\"footnote\"> Da sie allgemein gegessen werden.</i>, aber frei von der Zehntenpflicht<sup class=\"footnote-marker\">51</sup><i class=\"footnote\"> Weil sie noch nicht ausgereift sind.</i>.",
|
47 |
+
"Von wann an nehmen Fische Unreinheit an<sup class=\"footnote-marker\">52</sup><i class=\"footnote\"> Lebende, bezw. lebensfähige Fische nehmen Unreinheit nicht an. Tote Fische sind an sich nicht unrein, können aber als Nahrungsmittel Speisenunreinheit annehmen.</i> ? Bet Schammai sagen: nachdem man sie gefangen hat<sup class=\"footnote-marker\">53</sup><i class=\"footnote\"> Da sie ja nicht geschlachtet zu werden brauchen, gelten sie bereits jetzt wie tot. S. Raschi zu Chul. 75a. Nach Bet Schammai gelten sie auch dann als tot und deshalb als Speise, wenn sie, ins Wasser zurückgeworfen, noch weiter leben könnten. S. Tos. zu Chul. 75a s. v. <span dir=\"rtl\">מ״א</span>.</i>; aber Bet Hillel sagen: nachdem sie tot sind. R. Akiba sagt: wenn sie (noch) leben können<sup class=\"footnote-marker\">54</sup><i class=\"footnote\"> So nach den gewöhnlichen Ausgaben, M. und L. — Das Zitat der Mischna in Chul. 75a hat die einfachere Lesart <span dir=\"rtl\">משעה שאין יכולים לחיות</span>. So lesen auch Rasch und Rosch. — Nach Raschi zu Chul. 75a ist der Fisch auch im Wasser nicht mehr zum Leben zurückzurufen, wenn er an den Flossen bereits ganz hart und trocken geworden ist.</i>, (nehmen sie Unreinheit nicht an). — Einen abgerissenen Feigenzweig<sup class=\"footnote-marker\">55</sup><i class=\"footnote\"> Mit reifen Früchten. Die Streitfrage hinsichtlich der Fähigkeit, Unreinheit anzunehmen, bezieht sich auf die Früchte. — Sind die Früchte schon so trocken, dass sie am Baum nicht mehr weiter reifen, sind aber genießbar, so können sie vielleicht auch nach R. Jehuda Speisenunreinheit auch dann annehmen, wenn sie mit ihrem Zweige fest auf dem Baum sitzen. Vgl. Chul. 127b und 128b n. Tos. das. s. v. <span dir=\"rtl\">ר״י</span>. Die gleichen Bestimmungen gelten nach Chul. 127 b auch für anderes Obst; vgl. <span dir=\"rtl\">תפארת ישר׳</span>.</i>, der (noch) mit der Rinde<sup class=\"footnote-marker\">56</sup><i class=\"footnote\"> Des Baumes.</i> verbunden ist, erklärt R. Jehuda für rein<sup class=\"footnote-marker\">57</sup><i class=\"footnote\"> D. h. Die Früchte können nicht unrein werden, da sie noch als am Baum wachsend gelten.</i>; aber die Weisen sagen: wenn er (noch) leben kann<sup class=\"footnote-marker\">58</sup><i class=\"footnote\"> Nur wenn der Zweig noch wieder mit dem Stamm zusammenwachsen kann, gelten seine Früchte noch als auf dem Baum wachsend. Sonst können sie nach Befeuchtung unrein werden.</i>. Ein ausgerissener Getreidehalm, der auch nur noch durch eine kleine Wurzel verbunden<sup class=\"footnote-marker\">59</sup><i class=\"footnote\"> Mit dem Boden. — Er kann dadurch wieder festwurzeln.</i> ist, ist rein.",
|
48 |
+
"Das Fett eines reinen Viehes hat nicht die Unreinheit des Aases<sup class=\"footnote-marker\">60</sup><i class=\"footnote\"> Levit. 7, 24 wird es zum Genusse verboten, aber ausdrücklich zu jeder Verarbeitung gestattet, also auch für Zwecke des Heiligtumes. Daraus ergibt sich, dass es im Gegensatze zum Fleische nicht unrein ist. Vgl. Sifra, Zaw, Par. 10 und Pes. 23a. — Das Fett vom Aase des unreinen Viehes und vom reinen und unreinen Gewild ist wie das Fleisch unrein. Vgl. Sifra a. a. O.; s. a. Anm. 22.</i>. Deshalb hat es Befähigung<sup class=\"footnote-marker\">61</sup><i class=\"footnote\"> Zur Unreinheit durch eine der 7 in Machschirin VI, 4 angeführten Flüssigkeiten.</i> nötig<sup class=\"footnote-marker\">62</sup><i class=\"footnote\"> Erst nach dieser Befähigung kann es durch eine Unreinheit die Speisenunreinheit annehmen. — Die Mischna bemerkt nichts darüber, ob dieses Fett vorher ausdrücklich zur menschlichen Nahrung bestimmt sein musste. Nach Mischna 2 und 3 ist es wohl in den Dörfern nötig, in den Städten nicht. S. a. Anm. 8 u. 22.</i>. Das Fett eines unreinen Viehes hat die Unreinheit des Aases<sup class=\"footnote-marker\">63</sup><i class=\"footnote\"> Ebenso wie das Fleisch; vgl. Anm. 60. Es ist also, auch ohne zur Nahrung bestimmt und befeuchtet zu werden als Aas Unreinheitserzeuger <span dir=\"rtl\">אב הטומאה</span>.</i>. Deshalb hat es Befähigung<sup class=\"footnote-marker\">61</sup><i class=\"footnote\"> Zur Unreinheit durch eine der 7 in Machschirin VI, 4 angeführten Flüssigkeiten.</i> nicht nötig. Unreine<sup class=\"footnote-marker\">64</sup><i class=\"footnote\"> Zum Essen verbotene (vgl. Levit. 11), tote.</i> Fische und unreine<sup class=\"footnote-marker\">64</sup><i class=\"footnote\"> Zum Essen verbotene (vgl. Levit. 11), tote.</i> Heuschrecken haben in den Dörfern<sup class=\"footnote-marker\">65</sup><i class=\"footnote\"> Hier gelten sie nicht ohne weiteres als Nahrungsmittel, während sie es in den Städten auch ohne ausdrückliche Bestimmung sind. Befähigung zur Unreinheit durch Befeuchtung und tatsächlicher Verunreinigung ist überall Voraussetzung ihrer Unreinheit. Denn an sich sind tote Fische und Heuschrecken nicht unrein.</i> Bestimmung nötig.",
|
49 |
+
"Auf einem Bienenkorb<sup class=\"footnote-marker\">66</sup><i class=\"footnote\"> Diese Mischna ist hier aus Schebi’it X, 7 wiederholt. Hier ist sie wegen des Satzes <span dir=\"rtl\">מקבלת טומאה במקומה</span> angeführt. — Die nähere Bestimmung des Korbes s. Anm. 69.</i> sagt R. Elieser: er ist wie der Boden<sup class=\"footnote-marker\">67</sup><i class=\"footnote\"> In zivilrechtlicher Hinsicht. Er wird z. B. wie Grund und Boden durch Geld, Kaufbrief und tatsächliche Besitznahme erworben. Vgl. Kid. I, 5.</i>; man schreibt auf ihn einen Prosbol<sup class=\"footnote-marker\">68</sup><i class=\"footnote\"> Die Urkunde, durch welche man vor Ablauf des Erlassjahres seine Schuldforderungen dem Gericht überträgt und sich von ihm die Vollstreckung übertragen lässt. Vgl. Schebi’it X, 4; Maim. <span dir=\"rtl\">הל׳ שמטה ט׳ ט״ו ע״ד י״ח</span>. — Die Prosbolurkunde kann nur ausgestellt werden, wenn der Schuldner Grundbesitz hat. Vgl. Schebi’it X, 6.</i>; er nimmt an seinem Platze Unreinheit nicht an<sup class=\"footnote-marker\">69</sup><i class=\"footnote\"> Nach der auf Tos. Ukzin VII, 16 und Jerusch. beruhenden Erklärung Bart.’s zu Schebi’it X, 7 bezieht sich die Kontroverse lediglich auf den Fall, dass der Bienenkorb auf dem Boden steht, ohne angemauert zu sein. Ist er angemauert, so betrachten ihn auch die Weisen als Grund und Boden. Steht er etwa auf Pflöcken, so betrachtet ihn auch R. Elieser als beweglichen Gegenstand. — Wer aus dem hier stehenden Korb Honig am Sabbat herausnimmt, ist auch nach R. Elieser nicht zum Sündopfer verpflichtet. S. <span dir=\"rtl\">יו״ב</span> zu Schebi’it X, 7 gegen <span dir=\"rtl\">תוס׳ רע׳׳ק</span>. — So lange der Bienenkorb an seinem Platz steht, nimmt er keine Unreinheit an. Wenn er aber von seinem Platz genommen ist, kann er unrein werden, nach Ansicht von R. Tam B. b. 66a, nur nach rabbinischer Anordnung, weil man ihn dann mit Geräten verwechseln könnte. Raschbam a. a. O. erklärt: so lange der Honig im Korbe ist, gilt er als mit ihm verbunden; ist er herausgenommen, so nimmt er ohne weiteres Speisenunreinheit an.</i>; wer aus ihm (Waben) am Sabbat herausnimmt; ist zum Sündopfer verpflichtet<sup class=\"footnote-marker\">70</sup><i class=\"footnote\"> Es ist ebenso, als ob man Früchte vom Baum abpflückt. Vgl. Sabb. 95a. — Wenn man daher — nach Ansicht R. Eliesers — versehentlich Waben herausnimmt, ist man zum Sündopfer verpflichtet.</i>. Aber die Weisen sagen: Er ist nicht wie der Boden; man schreibt auf ihn keinen Prosbol; er<sup class=\"footnote-marker\">71</sup><i class=\"footnote\"> Der Korb und der Honig in ihm; s. a. Anm. 69.</i> nimmt an seinem Platze Unreinheit<sup class=\"footnote-marker\">72</sup><i class=\"footnote\"> Der Korb als Gerät, der Honig als Speise.</i> an; wer aus ihm (Waben) am Sabbat herausnimmt, ist frei<sup class=\"footnote-marker\">73</sup><i class=\"footnote\"> Vom Sündopfer. — Wohl auch, wenn der Bienenkorb angemauert ist, obgleich die Weisen ihn in diesem Falle als Grund und Boden betrachten (vgl. Anm. 69), da nur R. Elieser das Herausnehmen der Waben als Abpflücken betrachtet; s. Sabb. 95 a., Maim. <span dir=\"rtl\">הל׳ שבת כ״א</span> und <span dir=\"rtl\">כ״מ</span> das.</i>.",
|
50 |
+
"Von wann an können Honigwaben als Getränk<sup class=\"footnote-marker\">74</sup><i class=\"footnote\"> Der Honig im Bienenkorb — nach Ansicht der in der vorigen Mischna erw. Weisen, auch wenn er auf dem Erdboden steht, nach R. Elieser, wenn er auf Pflöcken steht (s. Anm. 69) — ist als feste Speise zu betrachten, so dass für ihn die Reinheitsbestimmungen der festen Speisen, nicht die der Getränke gelten. Vgl. Maim. <span dir=\"rtl\">אוכלין א׳ י״ח הל׳ טומאת</span>; seine Bemerkung im Kommentar, der Honig im Korbe habe weder den Charakter von Speise noch von Trank, träfe nur für den festgemauerten Bienenkorb zu; s. Anm. 69.</i> unrein werden? Bet Schammai sagen: wenn man erwärmt<sup class=\"footnote-marker\">75</sup><i class=\"footnote\"> So Maim., der hier <span dir=\"rtl\">יחרחר</span> und <span dir=\"rtl\">חרחור</span> Teb. j. I, 3 nach <span dir=\"rtl\">חרחור</span> Dt. 28, 22 von <span dir=\"rtl\">√חרר</span> brennen, rösten ableitet und erklärt: Bet Schammai betrachtet den Honig in den Waben bereits als Flüssigkeit, sobald man sie erwärmt, damit der Honig ausfließt. Aruch leitet <span dir=\"rtl\">יחרחר</span> von der gleichen Wurzel ab, stellt es aber zusammen mit <span dir=\"rtl\">יחרחר ריב</span> Pr. 26, 21 und erklärt: sobald man den Streit mit den Bienen beginnt, d. h. sie durch Rauch aus dem Korbe vertreibt, um den Honig zu nehmen. Aruch kennt auch die Lesart <span dir=\"rtl\">יהרהר</span> die er erklärt: sobald man daran denkt, die Waben herauszunehmen.</i>. Bet Hillel sagen: wenn man zerschneidet,<sup class=\"footnote-marker\">76</sup><i class=\"footnote\"> Wenn man die Waben zerschneidet, damit der Honig ausfließt, dann gilt der ausfließende Honig als Getränk. So nach Maim.; s. a. <span dir=\"rtl\">הל׳ טומאת אוכלין א׳ י״ח</span>.</i>",
|
51 |
+
"Es sagte R. Josua ben Levi:<sup class=\"footnote-marker\">77</sup><i class=\"footnote\"> Weil hier der Ausspruch des R. Josua b. Levi angeführt wird, bezeichnet ihn Maim. in der Einleitung zu Mischna als Tanna. An mehreren Stellen im Talmud wird er aber als Amora betrachtet. Vgl. <span dir=\"rtl\">תוי״ט</span> s. v. <span dir=\"rtl\">אמר ר״ש</span> a. E. Doch wäre es verständlich, dass der Ausspruch eines jüngeren Schülers Rabbi’s noch in der Mischna Platz fand, da doch auch R. Jehuda Nesia, der Enkel Rabbi’s, in Ab. s. II, 6 noch erwähnt wird. — Sehr auffällig ist aber, dass der hier angeführte Ausspruch R. Josua’s in Sanh. 100a als palästinensische Agada i. N. von Raba bar Mari angeführt wird, die Abaje nicht bekannt war. (Dies bemerkt R. David Sinzheim in seinem handschriftlich erhaltenen Kommentar zu Tohorot; s. a. <span dir=\"rtl\">רש״ש</span>) Raschi zu Sanh. 100a macht nicht darauf aufmerksam, dass diese Agada sich bereits in Ukzin findet. Im Kommentar von Rasch fehlt die Erklärung der ganzen Mischna. Rasch hat sie also wohl nicht als Mischna betrachtet. Sie fehlt auch bei Lowe. — Der folgende Ausspruch des R. Simon ben Chalafta ist allerdings dem Midrasch Bamidbar rabba, Par. 13 (zu 7, 19) als Schluss der Mischna bekannt. Hier wird gesagt, so wie die Mischna mit dem Buchstaben <span dir=\"rtl\">מ</span> beginnt, mit den Worten <span dir=\"rtl\">מאימתי קורין את שמע</span>, so schließt sie auch mit <span dir=\"rtl\">מ</span>, mit den Worten <span dir=\"rtl\">ה׳ יברך את עמו בשלום </span> (Bemerkung R. Dav. Sinzheims a. a. O.) — Die agadischen Aussprüche wurden der Mischna am Ende angefügt, um mit Segenssprüchen für die Gerechten, die sich mit der Thora beschäftigen und für ganz Israel, dem die Thora gegeben ist, zu schließen.</i> Einst wird der Heilige, gelobt sei er, einem jeden Gerechten<sup class=\"footnote-marker\">78</sup><i class=\"footnote\"> Obwohl bei den vielen Kontroversen der Mischna immer nur einer recht behalten kann, so ist doch jeder, der sich um der Thora willen mit ihr beschäftigt, ein Gerechter und wird seinen Lohn für seine Mühe erhalten; s. <span dir=\"rtl\">תוי״ט</span>.</i> 310 Welten zum Besitz geben. Denn es heißt: „Denen, die mich lieben, Besitz zu geben, und ihre Schatzkammern fülle ich an“<sup class=\"footnote-marker\">79</sup><i class=\"footnote\"> Das Wort <span dir=\"rtl\">יש</span> drückt das Vorhandensein aus, so dass <span dir=\"rtl\">להנחיל יש</span> eigentlich bedeutet: das Seiende in Besitz zu geben. Dies erscheint als Tautologie. Deshalb wird <span dir=\"rtl\">יש</span> nach seinem Zahlenwert als 310 erklärt. Im <span dir=\"rtl\">תפארה ישר׳</span> wird darauf aufmerksam gemacht, dass 310 als Hälfte von 620 die Hälfte, der Gesamtzahl der 613 Thoragesetze und der 7 rabbinischen ist. Vielleicht soll angedeutet werden, dass die vollkommene Thora nur aus der ihr geweihten Diskussion verstanden wird, dass deshalb jeder der beiden Gegner, mag er zum Schluss recht behalten oder nicht, die Hälfte der Thora erarbeitet und dafür belohnt wird.</i> (Proverb. 8,21). Es sagte R. Simon ben Chalafta<sup class=\"footnote-marker\">80</sup><i class=\"footnote\"> S. Anm. 72. — R. Simon b. Ch. war einer der angesehensten Schüler Rabbi’s. (s. M. k. 9b <span dir=\"rtl\">ר״ש ב״ח איפטר מיניה דרבי</span>; vgl. Dik. Sofr.), Kollege von R. Chija und R. Simon bar Rabbi; vgl. Ber. r. c. 79 (zu 33, 18). Sein Ausspruch wurde wohl deshalb nach dem des jüngeren R. Josua b. L. angeführt, um die Mischna mit dem Wort <span dir=\"rtl\">שלום</span> zu schließen.</i>: Der Heilige, gelobt sei er, fand in seiner Welt kein Gerät, das Segen für Israel enthält, außer dem Frieden; denn es heißt: „Gott gibt seinem Volke Macht. Gott segnet sein Volk mit Frieden (Ps. 29,11).<sup class=\"footnote-marker\">81</sup><i class=\"footnote\"> Bei den vielen Kontroversen in den Lehrhäusern liegt eine gewisse Gefahr, dass die sachlichen Gegensätze zu persönlichem Streite führen können. Deshalb wird im Schlusssatz der Mischna mit ihren vielen hundert Kontroversen gesagt: das Ziel aller Diskussionen muss das Finden der Wahrheit sein, durch die nach allen Gegensätzen schließlich der Friede erreicht wird.</i>"
|
52 |
+
]
|
53 |
+
],
|
54 |
+
"sectionNames": [
|
55 |
+
"Chapter",
|
56 |
+
"Mishnah"
|
57 |
+
]
|
58 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oktzin/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json
ADDED
@@ -0,0 +1,60 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Oktzin",
|
4 |
+
"versionSource": "http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/",
|
5 |
+
"versionTitle": "Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"priority": 1.0,
|
8 |
+
"license": "CC-BY",
|
9 |
+
"shortVersionTitle": "Dr. Joshua Kulp",
|
10 |
+
"actualLanguage": "en",
|
11 |
+
"languageFamilyName": "english",
|
12 |
+
"isBaseText": false,
|
13 |
+
"isSource": false,
|
14 |
+
"direction": "ltr",
|
15 |
+
"heTitle": "משנה עוקצים",
|
16 |
+
"categories": [
|
17 |
+
"Mishnah",
|
18 |
+
"Seder Tahorot"
|
19 |
+
],
|
20 |
+
"text": [
|
21 |
+
[
|
22 |
+
"That which serves as a handle but does not protect, both contracts uncleanness and conveys uncleanness; but it is not included. If it protects but is not a handle, it contracts and conveys uncleanness and is included. If it neither protects nor serves as a handle, it neither contracts nor conveys uncleanness.",
|
23 |
+
"Roots of garlic, onions or leeks that are still moist, or their top-parts, whether they are moist or dry, also the central stalk that is within the edible part, the roots of lettuce, the radish and the turnip, the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah says: only the large roots of the radish are included, but its fibrous roots are not included. The roots of the mint, rue, wild herbs and garden herbs that have been uprooted in order to be planted elsewhere, and the spine of an ear of grain, and its husk. Rabbi Elazar says: also the earth covering of roots; All these things contract and convey impurity and are included.",
|
24 |
+
"The following are both defiled and defile, but do not join together [together with the rest]: Roots of garlic, onions or leeks when they are dry, the stalk that is not within the edible part, the twig of a vine a handbreadth long on either side, the stem of the cluster whatsoever be its length, the tail of the cluster bereft of grapes, the stem of the ‘broom’ of the palm-tree to a length of four handbreadths, the stalk of the ear [of grain] to a length of three handbreadths, and the stalk of all things that are cut, to the length of three handbreadths. In the case of those things not usually cut, their stalks and roots of any size whatsoever. As for the outer husks of grains, they defile and are defiled, but do not join together.",
|
25 |
+
"The following neither defile nor can they be defiled and they do not join together: The roots of cabbage-stalks, Young shoots of beet growing out of the root, and [similar] such turnip-heads, [And produce whose roots] that are ordinarily cut off but in this case were pulled up [with their roots]. Rabbi Yose declares them all susceptible to contract uncleanness, but he declares insusceptible cabbage-stalks and turnip-heads.",
|
26 |
+
"Stalks of all foods that have been threshed on the threshing-floor are clean. Rabbi Yose declares them unclean. A sprig of a vine when stripped of its grapes is clean, but if one grape alone is left on it, it is unclean. A twig of a date-tree stripped of its dates is clean, but if one date remains on it, it is unclean. Similarly, with beans, if the pods were stripped from the stem it is clean, but if even one pod alone remains, it is unclean. Rabbi Elazar ben Azariah declares [the stalk] of the broad bean clean, but declares unclean the stalk of other beans, since it is of use when [the pulse] is handled.",
|
27 |
+
"Stems of figs and dried figs, kelusim, and carobs are both defiled and defile, and they join together. Rabbi Yose says: also the stalks of the gourd. The stems of pears and krutumelin pears, quinces, and crab-apples, the stalks of the gourd and the artichoke [to the length of] one handbreadth. Rabbi Elazar bar Zadok says: two handbreadths; [All] these are defiled and defile; but do not join together. As for other stems, they are neither defiled nor do they defile."
|
28 |
+
],
|
29 |
+
[
|
30 |
+
"Leaves of olives pickled together with the olives remain clean, for their pickling was only for the sake of appearances. The fibrous substance on a zucchini and the flower-like substance on it are clean. Rabbi Judah says: that as long as it is still before the merchant, it is unclean.",
|
31 |
+
"All kinds of pits can be defiled and defile but do not join together. The pits of fresh dates, even when detached [from the edible part], do join together; but those of dried dates do not join together. Accordingly, the stems of dried dates do join together, but that of fresh dates do not join together. If only part of a pit is detached, then only that part near the edible portion joins together. [Similarly] with a bone on which there is flesh, only that part that is close to the edible part joins together. [If a bone] has flesh only upon one of its sides: Rabbi Ishmael says: we take it as though [the flesh] encompasses it like a ring; But the sages say: [only] that part close to the edible part is included [as is the case] for example with savory, hyssop and thyme.",
|
32 |
+
"If a pomegranate or melon has rotted in part, [what is rotten] does not join together. And if [the fruit] is sound at either end but has rotted in the middle, [what is rotten] does not join together. The stem of a pomegranate does join together, but the fibrous substance in it does not join together. Rabbi Eliezer says: also the comb is not susceptible to uncleanness.",
|
33 |
+
"All kinds of peels defile and are defiled, and join together. Rabbi Judah says: an onion has three skins: the innermost one whether it is in its entire state or whether it be pierced with holes joins together; the middle one when it is in a whole state joins together, but when it is pierced with holes does not join together; the outermost skin is in either case insusceptible to uncleanness.",
|
34 |
+
"If one chops up [fruit] for cooking, even if [the chopping had] not been completely finished, it is not regarded as connected. If his intention had been to pickle or to boil it, or to set it on the table, then it is regarded as connected. If he began to take [the pieces] apart, [only] that part of the food which he began to take apart is not considered connected. Nuts that had been strung together, or onions that had been piled together, count as connected. If he began to take the nuts apart, or to strip the onions, they are not connected. [Shells of] nuts and almonds are considered connected [with the edible part] until they are crushed.",
|
35 |
+
"[The shell of] a roasted egg [is considered connected] until it is cracked. That of a hard-boiled egg [is considered connected] until it is entirely broken up. A marrow-bone serves as connected until it is wholly crushed. A pomegranate that has been divided into sections is connected until it has been knocked with a stick. Similarly, loose stitches of laundrymen or a garment that had been stitched together with threads of kilayim, are connected until one begins to loosen them.",
|
36 |
+
"The [outer] leaves of vegetables: if they are green they join together, but if they have whitened they not join together. Rabbi Elazar bar Zadok says: the white leaves of cabbage join together because they are edible. So also those of lettuces, because they preserve the edible part.",
|
37 |
+
"Onion leaves or the offshoots of onions, if there is moisture in them they are to be measured as they are; if there is empty space within them, it must be squeezed tightly together. Spongy bread is measured as it is, but if there is empty space within it, it must be pressed firmly. The flesh of a calf which had swollen, or the flesh of an old [beast] that has shrunken in size, are measured in the condition they are in.",
|
38 |
+
"A cucumber planted in a pot which grew until it was out of the pot is pure. Rabbi Shimon said: what is its nature to make it clean? Rather, that which has already become unclean remains unclean, and only that which is pure can be eaten.",
|
39 |
+
"Vessels made of cattle dung or of earth through which the roots can penetrate, do not render the seeds susceptible. A perforated plant-pot does not render seeds susceptible; but if it has no hole, the seeds do become susceptible. What should be the hole's dimension? Such that a small root can push its way through. If it was filled with earth to its brim, it is deemed as a frame without an edge."
|
40 |
+
],
|
41 |
+
[
|
42 |
+
"Some things need to be rendered susceptible [to uncleanness] but they do not need intention, [Other things need] intention and to be rendered susceptible. [Other things] need intention, but do not need to be rendered susceptible, [And other things] need neither to be rendered susceptible nor intention. Any food that is meant for people need to be rendered susceptible, but does not need intention.",
|
43 |
+
"That which has been severed from a human, beast, wild animal, bird, or from the carrion of an unclean bird, and the fat in villages. And all kinds of wild vegetables, except for truffles and mushrooms; Rabbi Judah says, except for field-leeks, purslane and ornithagolum. And Rabbi Shimon says: except for cynara sycaria. Rabbi Yose says: except for muscari comusum. Behold all these need both intention and to be rendered susceptible [to uncleanness].",
|
44 |
+
"The carrion of an unclean beast at all places, and of a clean bird in villages, need intention but do not need to be rendered susceptible. The carrion of a clean beast in all places, and that of a clean bird and also fat in the market places, require neither intention nor to be rendered susceptible. Rabbi Shimon says: also [the carrion of] the camel, rabbit, hare or pig.",
|
45 |
+
"The aneth stalk after having given its taste to a dish is no longer subject to the laws of terumah, and also no longer imparts food uncleanness. The young sprouts of hawthorn, of lapidum, or leaves of the wild arum, do not impart food uncleanness until they are sweetened. Rabbi Shimon says: also [the leaves of] the colocynth are like them.",
|
46 |
+
"Costus, amomum, principal spices, [roots of] crowfoot, asafoetida, pepper and lozenges made of saffron may be bought with tithe money, but they do not convey food uncleanness, the words of Rabbi Akiva. Rabbi Yohanan ben Nuri to him: if they may be bought with [second] tithe money, then why should they not impart food uncleanness? And if they do not impart food uncleanness, then they should also not be bought with [second] tithe money?",
|
47 |
+
"Unripe figs or grapes: Rabbi Akiva says: they convey food uncleanness; Rabbi Yohanan ben Nuri says: [this is only] when they have reached the season when they are liable to tithes. Olives and grapes that have hardened: Bet Shammai says: they are susceptible to uncleanness, Bet Hillel says: they are insusceptible. Black cumin: Bet Shammai says: is not susceptible, Bet Hillel says: it is susceptible. Similarly [they dispute with regard to their liability to] tithes.",
|
48 |
+
"The heart of a palm is like wood in every respect, except that it may be bought for [second] tithe money. Unripened dates are considered food, but are exempt from tithes.",
|
49 |
+
"When do fish become susceptible to uncleanness? Bet Shammai say: after they have been caught. Bet Hillel say: only after they are dead. Rabbi Akiva says: if they can still live. If a branch of a fig tree was broken off, but it was still attached by its bark: Rabbi Judah says: [the fruit] is still not susceptible to uncleanness. But the sages say: [it all depends] whether they could still live. Grain that had been uprooted, but is still attached to the soil even by the smallest of roots, is not susceptible to uncleanness.",
|
50 |
+
"The fat [of the carcass] of a clean beast is not regarded as unclean with carrion uncleanness; for this reason it must first be made susceptible. The fat of an unclean beast, however, is regarded as unclean with carrion uncleanness; for this reason it need not be made at first susceptible. As for unclean fish and unclean locusts, intention is required in villages.",
|
51 |
+
"A bee-hive: Rabbi Eliezer says: it is treated as if it were land; and one can write a prozbul on it security, it is also not susceptible to uncleanness as long as it remains in its own place, and the one who scrapes honey from it on Shabbat is liable to a sin-offering. But the sages say: it is not to be treated as if it were land, and one many not write a prozbul on its security; it is susceptible even if it remains in its own place; and the one who scrapes honey from it on Shabbat is exempt [from a sin-offering].",
|
52 |
+
"When do honeycombs become susceptible to uncleanness on account of their being regarded as liquids? Bet Shammai says: from the moment he begins to smoke the bees out. But Bet Hillel says: once he breaks up the honeycomb.",
|
53 |
+
"Rabbi Yehoshua ben Levi said: In the world to come the Holy One, Blessed be He, will make each righteous person inherit three hundred and ten worlds, for it is written: \"That I may cause those that love me to inherit yesh (numerical value of; and that I may fill their treasuries\" (Proverbs 8:21. Rabbi Shimon ben Halafta said: the Holy One, Blessed be He, found no vessel that could contain blessing for Israel save that of peace, as it is written: \"The Lord will give strength unto his people; the Lord will bless his people with peace\" (Psalms 29:11)."
|
54 |
+
]
|
55 |
+
],
|
56 |
+
"sectionNames": [
|
57 |
+
"Chapter",
|
58 |
+
"Mishnah"
|
59 |
+
]
|
60 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oktzin/English/Open Mishnah.json
ADDED
@@ -0,0 +1,33 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Oktzin",
|
4 |
+
"versionSource": "http://en.wikisource.org/wiki/Mishnah",
|
5 |
+
"versionTitle": "Open Mishnah",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"license": "CC-BY-SA",
|
8 |
+
"versionTitleInHebrew": "משנה פתוחה",
|
9 |
+
"actualLanguage": "en",
|
10 |
+
"languageFamilyName": "english",
|
11 |
+
"isBaseText": false,
|
12 |
+
"isSource": false,
|
13 |
+
"direction": "ltr",
|
14 |
+
"heTitle": "משנה עוקצים",
|
15 |
+
"categories": [
|
16 |
+
"Mishnah",
|
17 |
+
"Seder Tahorot"
|
18 |
+
],
|
19 |
+
"text": [
|
20 |
+
[
|
21 |
+
"Any part of a fruit that can serve as a handle but does not protect the fruit is both susceptible to impurity and can transfer impurity, but it is not included with the rest of the fruit to be considered for the minimal egg size. If it does protect the fruit, even if it does not serve as a handle it is susceptible to impurity and can transfer impurity and it is counted as part of the minimal egg size. If it neither protects nor serves as a handle it is not susceptible to impurity nor can it transfer impurity.",
|
22 |
+
"\"Roots of garlic, onion, and leeks: when they are moist, their stem: whether moist or dry, and the column which is next to the food; the roots of lettuce, radish and turnip [combine for the minimal egg size],\" the words of Rabbi Meir. Rabbi Yehudah says, \"The big roots of radishes, combine [for the minimal egg size], but its fibers, does not combine [for the minimal egg size].\" Roots of mint, rue, field vegetables, garden vegetables which are uprooted to replant, and the stalks of grain, and their husks - Rabbi Elazar says even the cobweb-like waste covering - all of these ar susceptible to impurity and can transfer impurity and combine [for the minimal egg size].",
|
23 |
+
"The following can become impure, and can make other things impure but do not combine. The roots of garlic, onion and leek when they are dry and their stems at the place where there is no food against them, and the handle of a grape vine a fistful on either side, the handle of a cluster of grapes, in any amount and the tail of a cluster of grapes that became exposed [through the removal of grapes] and four fistfuls of the handle of the date palm, and the three fistfuls of an ear of grain and three fistfuls of all handles of things that are cut, and whatever is not usually cut, even a minute amount of their handles or roots, and the bristles of an ear of grain these things can become impure, and can make other things impure but do not combine.",
|
24 |
+
"The following neither defile nor can they be defiled nor do they join together: The roots of cabbage-stalks, Young shoots of beet growing out of the root, and [the same with] turnips, [And produce whose roots] that are normally cut off but were pulled up [with their roots]. Rabbi Yose declares them all susceptible to impurity, but he declares insusceptible to impurity cabbage-stalks and turnips.",
|
25 |
+
"\"Handles\" of all foods that were threshed on the threshing-floor are clean. Rabbi Yose declares them unclean. A sprig of a vine the he stripped is clean. If he left one grape on it, it is unclean. A twig of a date that they stripped is clean. If he left one date on it, it is unclean. The same with beans: if they stripped the twigs it is clean. But if he left one bean pod, it is unclean. Rabbi Elazar ben Azariah declares [the stalk] of the broad bean clean, but declares unclean the stalk of other beans, since he desires its use.",
|
26 |
+
"Stems of figs and dried figs, klusim, and carobs both defile and can be defiled and join together. Rabbi Yose says: also the stem of a gourd. Stems of pears and krutumelin pears, quinces, and crab-apples, the stem of the gourd if it is a handbreadth and the stem of the artichoke if it is one handbreadth. Rabbi Elazar bar Zadok says: two handbreadths. [All] these defile and are defiled; but they do not join together. And all other stems neither defile nor are they defiled."
|
27 |
+
]
|
28 |
+
],
|
29 |
+
"sectionNames": [
|
30 |
+
"Chapter",
|
31 |
+
"Mishnah"
|
32 |
+
]
|
33 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oktzin/English/Sefaria Community Translation.json
ADDED
@@ -0,0 +1,59 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Oktzin",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org",
|
5 |
+
"versionTitle": "Sefaria Community Translation",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"license": "CC0",
|
8 |
+
"versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
|
9 |
+
"actualLanguage": "en",
|
10 |
+
"languageFamilyName": "english",
|
11 |
+
"isBaseText": false,
|
12 |
+
"isSource": false,
|
13 |
+
"direction": "ltr",
|
14 |
+
"heTitle": "משנה עוקצים",
|
15 |
+
"categories": [
|
16 |
+
"Mishnah",
|
17 |
+
"Seder Tahorot"
|
18 |
+
],
|
19 |
+
"text": [
|
20 |
+
[
|
21 |
+
"Any part [of a food] that serves as a handle but does not preserve [the food] can be rendered impure, and can render impurity, but cannot be joined together [with the rest of the food to be counted towards the minimal measure required to render impurity]. Something that preserves [the food], even if it does not serve as a handle, can be rendered impure, and renders impurity, and can be joined together [with the rest of the fruit to be counted towards the measure for impurity]. Something that neither preserves [the food] nor serves as a handle cannot be rendered impure, nor can it render impurity.",
|
22 |
+
"[The following are considered to be parts of a food that serve to preserve it, and therefore can be joined together with the food to be counted towards the measure for impurity:] the roots of garlic and onions and leeks, when they are damp; their stems, whether they are damp or dry; and [the parts of] their stalks which do not have food opposite them; [and] the roots of lettuce and radish and turnip, according to Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: the large root of a radish can be joined together [with the rest of it to be counted towards the minimal measure to render impurity], but its fibers cannot be joined together [with it, to count towards the measure]. Roots of mint, and of rue, and field vegetables, and garden vegetables which were uprooted to be replanted, and a stalk of a grain, and its husks [are considered to be parts of food that preserve it]. Rabbi Elazar says: even the cobweb-like waste on the roots, all of these can thereby be rendered impure, and render impurity, and can be joined together [with the rest of the food to be countered towards the measure for rendering impurity].",
|
23 |
+
"The following [serve as handles for foods and therefore] can be rendered impure, and can render impurity, and cannot be joined together [to count towards the measure for food to render impurity]: the roots of garlic and of onions and of leeks when they are dry; and [the parts of] their stalks which do not have food opposite them; and the [branch which functions as a] handle for a grapevine, [not more than] a handsbreadth on either side; and the [stem which functions as a] handle for a cluster of grapes, which can be any size; and [so too regarding] the tail of a cluster of grapes which was emptied [of grapes]; and the handle of a date palm branch, fourth handbreadths; and a stalk of grain, three handsbreadths; and handles for any crop that is cut [for harvesting], three [handsbreadths]; and regarding those crops which it is not their way to be cut [for harvesting], their handles and their roots may be of any measure; and the fibers of a stalk [of grain]. These things can thereby be rendered impure, and can render impurity, and cannot be joined together [with the food to count towards the measure for impurity].",
|
24 |
+
"The following [serve neither to protect foods nor as handles and they therefore] can neither be rendered impure, nor render impurity, nor join together [to count towards the measure for impurity]: the roots of cabbage-stalks, and of beet shoots, and of turnips, [and, regarding all other produce,] those which are regularly cut off [leaving their roots,] but which were uprooted. Rabbi Yose considers them all [susceptible to being rendered] impure, but he considers cabbage-stalks and turnips pure [i.e. insusceptible to being rendered impure]. ",
|
25 |
+
"Regarding [parts of foods that serve as] handles for all foods, if one threshed them on the threshing-floor, they are pure [i.e. are no longer considered to be handles, and thus not susceptible to impurity]. Rabbi Yose considers them impure [i.e. susceptible to impurity]. A sprig of a cluster of grapes which was emptied [of grapes] is pure; but if one left a remainer of [even] one grape on it, it is impure. A stem of a date palm which was emptied [of dates] is pure; but if one left a remainder of [even] one date, it is impure. And so too regarding beans, a stem which was emptied is pure; and if one left a remainder of even one bean, it is impure. Rabbi Elazar ben Azaria considers the broad bean to be pure, but he considered [stalks] of [regular] beans to be impure, since one desires its use [i.e. one can use the empty stem in some capacity].",
|
26 |
+
"Stems of figs, and of dried figs, and of klusim fruit [i.e. a species of figs, perhaps], and of carobs can be rendered impure, and can render impurity, and can join together [with the food to count towards the measure for impurity]. Rabbi Yose says: even the stem of a gourd. Regarding stems of pears, and of wild pears, and of quinces, and of crab-apples; and a handsbreadth of the stem of a gourd; and a handsbreadth of the stem of the artichoke if it is one handbreadth; and Rabbi Elazar bar Tzaddok says: if they are two handbreadths; all these can be rendered impure, and render impurity, and do not join together [with the food to count towards the measure for impurity]. And all other stems can neither be rendered impure, nor can they render impurity."
|
27 |
+
],
|
28 |
+
[
|
29 |
+
"Regarding olives which one pickled together with their leaves, they [i.e. the leaves] are pure [and are not considered to serve as handles or to preserve the fruit], for they were pickled only for the sake of appearance. The fibers on a zucchini and its flower are pure. Rabbi Yehudah says: so long as it is before the merchant [selling it], it is impure. ",
|
30 |
+
"All pits can be rendered impure, and render impurity, and do not join together [with foods to count towards the measure for impurity]. The pit of a damp [i.e. fresh] date, even when detached, does join together [with the date to count towards the measure for impurity]; that of a dried [date] does not join together. Therefore, the surrounding membrane [of the pit] of a dried [date] does join together, but that of a fresh one does not join together. Regarding a pit which is partially detached, the part opposite the edible portion does join together. A bone which has meat on it, the part that is opposite to the edible part joins together [with the meat to count towards the measure for impurity, since it serves to preserve the meat]. If it had [meat] on one side, Rabbi Yishmael says: we view it as though it [i.e. the edible part] encircles it like a ring [and thus that entire part of the bone does join together]; and the Sages say: the part opposite the edible part joins together, as with savory, hyssop and thyme [where only those parts which are opposite the edible parts join together to count towards the measure for impurity]. ",
|
31 |
+
"Regarding a pomegranate or melon, part of which has rotted, it [i.e. the rotten part] does not join together [with the rest of the food, to count towards the measure of impurity]. If it is whole on either side, and rotten in the middle, it does not join together [and even the sides are not joined to each other]. The stem of a pomegranate does join together [to the rest of the fruit], and its flower does not join together. Rabbi Elazar says: even the crown [literally: the comb, around the stem] is pure [and does not join together]. ",
|
32 |
+
"All peels can be rendered impure, and render impurity, and join together [with the food to count towards the measure for impurity]. Rabbi Yehuda says: the onion has three peels; the inner one joins together, whether it is whole or pierced; the middle one joins together when it is whole, and it does not join together when it is pierced; and the outer one is pure [i.e. does not join together, and is considered to serve neither as a handle nor to preserve the food] in either case.",
|
33 |
+
"If one chops up [produce] for cooking, even if he did not complete the cut, this is not considered to be a connection [connecting the pieces together for matters of purity]. If [one chopped it up] for pickling, or for boiling, or for placing it on the table, this is considered to be a connection [for matters of purity]. If one began to separate [the pieces], the [part of the] food which he started [breaking off] is not considered to be a connection. If one strung nuts together, or tied a bunch of onions together, this is thereby considered a connection. If one began to take the nuts apart, or to peel the onions, this is not considered a connection. Regarding nuts and almonds [in relation to their shells], this is considered a connection, until one mashes them.",
|
34 |
+
"[The shell of] a cooked egg, [with regard to the egg, is considered to be a connection] until one cracks it. That of a hard-boiled egg [is considered to be a connection] until one mashes it. A bone containing marrow in it is considered to be a connection [between the bone and the marrow] until one mashes it. A pomegranate which was separated is considered to be a connection [between the seeds and the peel] until one knocks it with a stick [to loosen the seeds]. Similarly, the loose stitches of launderers [who would stitch pieces of laundry together to prevent them from getting lost] or a garment that had been stitched together with <i>kilayim</i> [the product of forbidden crossbreeding or working of certain animals with one another, planting together certain plants, or interweaving certain fibers] is regarded as a connection until one begins to undo them. ",
|
35 |
+
"The green leaves of vegetables join together [to the vegetables to count towards the measure for impurity], and the white ones do not join together. Rabbi Elazar bar Tzaddok says: the white ones of cabbage join together, since they are edible; and so also of lettuces, since they preserve the edible part. ",
|
36 |
+
"Regarding onion leaves and the offshoots of onions, if there is moisture within them they are measured as they are [for matters of impurity]; if they contain hollow spaces within them, one should flatten their hollows [and then measure them]. Spongy bread is measured as it is; but if it contains any hollows, one must flatten its hollows [and then measure it]. The flesh of a calf which has expanded [during cooking], or the flesh of an old [beast] which has shrunken, are measured as they are. ",
|
37 |
+
"Regarding a zucchini which one planted in a pot and it grew and emerged out of the pot [and onto the earth], it is pure [and cannot be rendered impure]. Rabbi Shimon says: [regarding the part of the plant still within the pot,] what is in its nature that it be considered pure? Rather, that which is [or can be rendered] impure [remains] in its impurity, and that which is pure [i.e. that which is outside of the pot] may be eaten. ",
|
38 |
+
"Vessels made of dung or of earth through which the roots can emerge outward do not prime the seeds [inside them to be susceptible to susceptible to being rendered impure]. A perforated pot does not prime the seeds [inside it to be susceptible to being rendered impure]. But that which is not perforated does prime the seeds. What is the measure for a perforation? That through which a small root can emerge. If one filled it to its brim with dust, it is thereby like as a tray without a rim [which cannot be rendered impure, as it is no longer a vessel]. "
|
39 |
+
],
|
40 |
+
[
|
41 |
+
"There are those [foods] which [before they can be rendered impure] require being primed [for impurity, by becoming damp] but which do not require intentional thought [designating them for human consumption]; and [there are those which require] intentional thought and being primed; and [there are those which require] intentional thought but not being primed; and [finally, there are those which require] neither being primed, nor intentional thought [before they can be rendered impure]. All foods which are designated for human consumption require being primed, but do not require intentional thought.",
|
42 |
+
"[The following require both intentional thought, designating them for human consumption, and being primed for impurity by becoming damp, before they can be rendered impure:] one that severs [flesh] from a human, from a [domesticated] beast, from a [wild] animal, from fowl, from the carrion of an impure [i.e. non-kosher] bird, and [forbidden] fat in villages, and all remaining kinds of field vegetables, except for truffles and mushrooms. Rabbi Yehuda says: except for field-leeks, purslane and milk-blossom. And Rabbi Shimon says: except for wild artichoke. Rabbi Yose says: except for grape hyacinth. These [all] require both intentional thought and being primed [for impurity].",
|
43 |
+
"The carrion of an impure [i.e. non-kosher] beast in all places, and the carrion of a pure [i.e. kosher] fowl in villages, require intentional thought but do not require being primed [to be rendered impure]. The carrion of a pure beast in all places, and the carrion of pure fowl and [forbidden] fat in the marketplaces, do not require intentional thought nor being primed [for impurity]. Rabbi Shimon says: even [the carrion of] a camel, a rabbit, a hare, or a pig [also require neither intentional thought nor being primed]. ",
|
44 |
+
"The dill stalk, once it has given its flavor to a cooked dish, is no longer subject to [the requirement of separating] <i>terumah</i> [a portion of a crop given to a priest which becomes designated upon separation, and can only be consumed by priests or their household], and it cannot be rendered impure with the impurity of foods. The sprouting branches of hawthorn, and of garden-cress, and leaves of wild arum cannot be rendered impure with the impurity of foods until they are sweetened [to remove their bitterness]. Rabbi Shimon says: so too even regarding those [leaves] of the bitter-apple. ",
|
45 |
+
"Costus and amomum [various fragrant spices], and choice spices, crowfoot, and asafoetida, or peppers, or saffron bundles may [all] be purchased with [second] tithe money [i.e. they are treated like foods, since money for the second tithe may only be used to purchase food, which must then be consumed in Jerusalem], but they cannot be rendered impure with the impurity of foods, according to Rabbi Akiva. Rabbi Yochanan ben Nuri said to him, \"If they may be purchased with [second] tithe money, why then can they not be rendered impure with the impurity of foods? And if they cannot be rendered impure with the impurity of foods, then they too should not be purchased with [second] tithe money!\"",
|
46 |
+
"Regarding figs or grapes which are not yet ripe, Rabbi Akiva considers them [susceptible to becoming] impure with the impurity of foods. Rabbi Yochanan ben Nuri says: [they become susceptible to being rendered impure] once they have come to the season of [requiring] tithes. Regarding hardened olives or grapes, Beit Shammai consider them [susceptible to being rendered] impure, and Beit Hillel consider them pure [i.e. insusceptible]. Regarding black cumin, Beit Shammai consider it pure, and Beit Hillel consider it impure. And so too [did they differ] with regard to [its requiring] tithes. ",
|
47 |
+
"A heart of a palm is treated like wood for all matters, except that it can be purchased with [second] tithe money. Date-berries [i.e. unripened dates] are considered food, but are exempt from tithes. ",
|
48 |
+
"Beginning when do fish become susceptible to being rendered impure? Beit Shammai say: once they have been captured; and Beit Hillel say: once they have died. Rabbi Akiva says: if they could still live [they are not susceptible]. Regarding a branch of a fig tree which was broken off but is still attached by its bark, Rabbi Yehuda considers it to be pure; but the Sages say: if it could still live [and produce fruit, the figs on the branch are not susceptible to being rendered impure, as they are still connected to the earth]. Grain which was uprooted but is still attached [to the soil], even by a small root, is pure [i.e. is insusceptible to being rendered impure].",
|
49 |
+
"The [forbidden] fat of a pure [i.e. kosher] beast cannot be rendered impure with the impurity of foods; therefore, it requires being primed [for impurity, by becoming damp]. The fat of an impure [i.e. non-kosher] beast can be rendered impure with the impurity of carrion; therefore it does not require being primed [for impurity]. Impure fish and impure locusts [before they can be rendered impure] require intentional thought [designating them for human consumption] in villages. ",
|
50 |
+
"Regarding a beehive, Rabbi Eliezer says: it is thereby like land, and one can write a <i>Pruzbul</i> [a court-issued exemption from the Sabbatical year cancellation of a personal loan] on it [i.e. it counts as land for the purposes of the requirement that the borrower own land in order for a <i>Pruzbul</i> to be written], and it cannot be rendered impure in its place [i.e. as long as it is not moved], and one who removes [honey] from it on Shabbat is liable [to bring] a sin-offering. But the Sages say: it is not like land, and one many not write a <i>Pruzbul</i> on it, and it can be rendered impure in its place, and one who removes [honey] from it on Shabbat is exempt [from bringing a sin-offering]. ",
|
51 |
+
"Beginning when do honeycombs become susceptible to being rendered impure as liquids? Beit Shammai say: once one stirs it up [by smoking the bees out, or heating it]. And Beit Hillel says: once one breaks it apart [to remove the honey].",
|
52 |
+
"Rabbi Yehoshua ben Levi said: In the future, the Holy One, blessed be He, will bequeath to each and every righteous person three hundred and ten worlds, as the verse says, (Proverbs 8:21), \"To bequeath substance [literally: 'yesh,' the numerical value of which is three-hundred and ten] to My loved ones, and I shall fill their treasuries.\" Rabbi Shimon ben Chalafta said: The Holy One, blessed be He, found no vessel that can [sufficiently] hold the blessing for Israel, save for peace, as the verse says, (Psalms 29:11) \"Hashem will give strength to His nation, Hashem will bless His nation with peace.\""
|
53 |
+
]
|
54 |
+
],
|
55 |
+
"sectionNames": [
|
56 |
+
"Chapter",
|
57 |
+
"Mishnah"
|
58 |
+
]
|
59 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oktzin/English/Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de].json
ADDED
@@ -0,0 +1,62 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Oktzin",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001042448/NLI",
|
5 |
+
"versionTitle": "Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de]",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"priority": 0.25,
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"versionNotes": "",
|
10 |
+
"digitizedBySefaria": true,
|
11 |
+
"shortVersionTitle": "Lazarus Goldschmidt, 1929 ",
|
12 |
+
"actualLanguage": "de",
|
13 |
+
"languageFamilyName": "german",
|
14 |
+
"isBaseText": false,
|
15 |
+
"isSource": false,
|
16 |
+
"direction": "ltr",
|
17 |
+
"heTitle": "משנה עוקצים",
|
18 |
+
"categories": [
|
19 |
+
"Mishnah",
|
20 |
+
"Seder Tahorot"
|
21 |
+
],
|
22 |
+
"text": [
|
23 |
+
[
|
24 |
+
"<b>A</b><small>LLES, WAS ALS</small> S<small>TIEL UND NICHT ALS</small> S<small>CHUTZ</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Des eßbaren Teiles der Speise.</i> <small>DIENT, WIRD UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Mit der Speise, wenn diese unrein wird.</i>, <small>MACHT UNREIN UND WIRD NICHT VEREINIGT</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Mit der Speise zum verunreinigungsfähigen Quantum; cf. Tah. II,1.</i>; <small>WAS ALS</small> S<small>CHUTZ</small>, <small>WENN AUCH NICHT ALS</small> S<small>TIEL, WIRD UNREIN, MACHT UNREIN UND WIRD VEREINIGT</small>; <small>WAS NICHT ALS</small> S<small>CHUTZ UND NICHT ALS</small> S<small>TIEL, WIRD NICHT UNREIN UND MACHT NICHT UNREIN</small>.",
|
25 |
+
"D<small>IE</small> W<small>URZELN DES</small> K<small>NOBLAUCHS, DER</small> Z<small>WIERELN UND DES</small> P<small>ORRES</small>, <small>WENN SIE NOCH FRISCH SIND, UND DIE</small> B<small>LÜTENKRONE, OB: FRISCH ODER TROKKEN, UND DIE</small> S<small>ÄULE</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Wohl der in der Mitte bis zur Wurzel durchgehende Teil.</i><small>INNERHALB DES</small> E<small>SSBAREN, DIE</small> W<small>URZELN DES</small> L<small>ATTICHS, DES</small> R<small>ETTICHS UND DER</small> S<small>TECKRÜBE</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Sc. werden mit dem eßbaren Teile vereinigt.</i> – <small>SO</small> R. M<small>EÍR</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, DIE</small> W<small>URZEL DES GROSSEN</small> R<small>ETTICHS WERDE MIT DIESEM VEREINIGT, SEINE</small> F<small>ASERN ABER WERDEN NICHT VEREINIGT</small>. D<small>IE</small> W<small>URZELN DER</small> M<small>INZE</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Cf. Sab. Fol. 128a.</i>, <small>DER</small> R<small>AUTE, DER</small> F<small>ELDKRÄUTER UND DER</small> G<small>ARTENKRÄUTER, DIE MAN ZUM</small> P<small>FLANZEN HERAUSGEZOGEN HAT, DAS</small> G<small>ERIPPE DER ÄHRE UND DIE</small> S<small>PELZE<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">ln denen die Körner sitzen, sc. werden mit der Frucht vereinigt.</i></small>. R. E<small>LEA͑ZAI; SAGT, AUCH DER</small> S<small>TAUB AM</small> P<small>FLANZENGEWEBE<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Er gilt ebenfalls als Schutz, da er die Frucht frisch hält.</i></small>. D<small>IESE</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Die sämtlich als Schutz gelten.</i> <small>WERDEN UNREIN, MACHEN UNREIN UND WERDEN VEREINIGT</small>.",
|
26 |
+
"F<small>OLGENDE WERDEN UNREIN UND MACHEN UNREIN, WERDEN ABER NICHT VEREINIGT: DIE</small> W<small>URZELN DES</small> K<small>NOBLAUCHS, DER</small> Z<small>WIEBELN UND DES</small> P<small>ORRES, WENN SIE VERTROCKNET</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Sie schützen die Frucht nicht mehr, sondern dienen nur als Stiel zum anfassen, ebenso die weiter aufgezählten Dinge.</i><small>SIND, DIE</small> S<small>ÄULE</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Wohl der in der Mitte bis zur Wurzel durchgehende Teil.</i> <small>AUSSERHALB DES</small> E<small>SSBAREN, DER</small> S<small>TIEL DER</small> R<small>EBE, EINE</small> H<small>ANDBREITE</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Was darüber, gehört nicht inehr dazu.</i><small>AN DER EINEN</small> S<small>EITE UND EINE</small> H<small>ANDBREITE AN DER ANDEREN</small> S<small>EITE, DER</small> S<small>TIEL DER</small> T<small>RAUBE, WIE</small> [<small>LANG</small>] <small>ER AUCH IST. DIE</small> S<small>PINDEL DER LEEREN</small> T<small>RAUBE</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Wenn noch einige Beeren daran sind.</i>, <small>DER</small> S<small>TIEL DES</small> D<small>ATTELBÜSCHELS, VIER</small> H<small>ANDBREITEN, DER</small> H<small>ALM DER</small> Ä<small>HRE, DREI</small> H<small>ANDBREITEN, DER</small> S<small>TIEL VON ALLEM, WAS GEMÄHT WIRD, DREI</small> H<small>ANDBREITEN, UND VON DEM, WAS NICHT GEMÄHT WIRD</small>. S<small>TIEL UND</small> W<small>URZEL IN JEDER</small> L<small>ÄNGE, UND DIE</small> G<small>RANNEN DER ÄHREN</small>. D<small>IESE WERDEN UNREIN UND MACHEN UNREIN, WERDEN ABER NICHT VEREINIGT</small>.",
|
27 |
+
"F<small>OLGENDE WERDEN NICHT UNREIN, MACHEN NICHT UNREIN UND WERDEN NICHT VEREINIGT: DIE</small> W<small>URZELN DER</small> K<small>OHLTRIEBE, DER</small> M<small>ANGOLDSTRÜNKE UND DER</small> K<small>OHLRÜBE, UND WAS GEWÖHNLICH WEGGESCHNITTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Wenn in der Regel die Frucht abgeschnitten u. die Wurzel in der Erde gelassen wird. Man richte sich nach dem allgemeinen Brauche, u. die Wurzel gilt nicht als Stiel.</i> <small>WIRD, DAS MAN ABER MIT HERAUSGERISSEN HAT</small>. N<small>ACH</small> R. J<small>OSE SIND SIE ALLE [MIT] UNREIN, UND NUR DIE</small> W<small>URZELN DER</small> K<small>OHLTRIEBE, DER</small> M<small>ANGOLDSTRÜNKE UND DER</small> K<small>OHLRÜBEN REIN</small>.",
|
28 |
+
"A<small>LLE</small> S<small>TIELE VON</small> E<small>SSBAREM, DIE MAN AUF DER</small> T<small>ENNE ZERTRETEN HAT, SIND</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Da mau daran nicht anfasson kann.</i><small>REIN, UND NACH</small> R. J<small>OSE UNREIN</small>. E<small>IN ENTLEERTES</small> Ä<small>STCHEN EINER</small> T<small>RAUBE IST REIN; IST DARAN EINE</small> B<small>EERE GEBLIEBEN, SO IST ES UNREIN</small>. D<small>ER ENTLEERTE</small> S<small>TIEL EINER</small> D<small>ATTEL IST REIN, IST DARAN EINE</small> D<small>ATTEL GEBLIEBEN, SO IST ER UNREIN</small>. D<small>ASSELBE GILT AUCH VON</small> H<small>ÜLSENFRÜCHTEN: EINE ENTLEERTE SCHOTE IST REIN; IST DARIN EIN</small> K<small>ÖRNCHEN GEBLIEBEN, SO IST SIE UNREIN</small>. N<small>ACH</small> R. E<small>LEA͑ZAR B</small>. A͑<small>ZARJA IST EINE SOLCHE VON BOHNEN</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Die groß ist u. die Schote nicht braucht.</i><small>REIN UND VON ANDEREN</small> H<small>ÜLSENFRÜCHTEN UNREIN, WEIL SIE ZUM</small> A<small>NFASSEN ERWÜNSCHT IST</small>.",
|
29 |
+
"D<small>IE</small> S<small>TIELE DER</small> F<small>RISCHFEIGEN, DER</small> D<small>ÖRRFEIGEN, DER</small> K<small>ALISIM</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Nach den Kommentaren eine bestimmte Feigenart.</i><small>UND DES</small> J<small>OHANNISBROTES WERDEN UNREIN, MACHEN UNREIN UND WERDEN VEREINIGT</small>. R. J<small>OSE SAGT, AUCH DER</small> S<small>TIEL DES</small> K<small>ÜRBISSES</small>. D<small>IE</small> S<small>TIELE DER</small> B<small>IRNEN, DER</small> G<small>OLDÄPFEL, DER</small> Q<small>UITTEN UND DER</small> S<small>PEIERLINGE</small>. D<small>ER</small> S<small>TIEL DES</small> K<small>ÜRBISSES EINE</small> H<small>ANDBREITE; DER</small> S<small>TIEL DER</small> K<small>ARDONE EINE</small> H<small>ANDBREITE;</small> R. E<small>LEA͑ZAR B</small>. R. Ç<small>ADOQ SAGT, ZWEI</small> H<small>ANDBREITEN</small>. D<small>IESE WERDEN UNREIN UND MACHEN UNREIN, WERDEN ABER NICHT VEREINIGT</small>. A<small>LLE ANDEREN</small> S<small>TIELE WERDEN NICHT UNREIN UND MACHEN NICHT UNREIN</small>."
|
30 |
+
],
|
31 |
+
[
|
32 |
+
"<b>H</b><small>AT MAN</small> O<small>LIVEN MIT IHREN</small> B<small>LÄTTERN EINGELEGT, SO SIND DIESE REIN, WEIL MAN SIE NUR WEGEN DES</small> A<small>USSEHENS MIT EINGELEGT HAT</small>. D<small>IE</small> F<small>ÄSERCHEN AN DER</small> G<small>URKE UND DER</small> B<small>LÜTENKRANZ SIND REIN</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, SOLANGE SIE VOR DEM</small> H<small>ÄNDLER LIEGT, SEIEN SIE UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Sie schützen beim Betasten durch den Käufer.</i>.",
|
33 |
+
"A<small>LLE</small> K<small>ERNE WERDEN UNREIN UND MACHEN UNREIN, WERDEN ABER NICHT VEREINIGT</small>. D<small>ER</small> K<small>ERN DER SAFTIGEN DATTEL WIRD, AUCH WENN ER HERAUSFÄLLT</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Lose in der Frucht sitzt.</i>, <small>VEREINIGT</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Er ist noch saftig u. wird ausgesogen.</i>, <small>UND DER EINER TROCKENEN WIRD NICHT VEREINIGT</small>. D<small>AHER WIRD DIE</small> K<small>ERNHÜLLE DER TROCKENEN VEREINIGT UND DIE DER SAFTIGEN NICHT VEREINIGT</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Nach den Kommentaren, weil die der saftigen bitter ist u. fortgeworfen wird.</i>. V<small>ON EINEM</small> K<small>ERN, DER ZUM</small> T<small>EIL HERAUSRAGT, WIRD DER</small> T<small>EIL IM</small> E<small>SSBAREN VEREINIGT</small>. V<small>ON EINEM</small> K<small>NOCHEN, AN DEM</small> F<small>LEISCH IST, WIRD DER</small> T<small>EIL IM</small> E<small>SSBAREN VEREINIGT</small>. I<small>ST ES DARAN AN NUR EINER</small> S<small>EITE, SO BETRACHTE MAN ES, WIE</small> R. J<small>IŠMA͑ÉL SAGT, ALS UMGEBE ES IHN WIE EIN</small> R<small>ING; DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, WAS AM</small> E<small>SSBAREN IST, WERDE VEREINIGT, WIE BEI</small> P<small>OLEI</small>, Y<small>SOP UND</small> T<small>HYMIAN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Bei denen das am Genießbaren haftende Ungenießbare mit jenem vereinigt wird.</i>.",
|
34 |
+
"I<small>ST EIN</small> G<small>RANATAPFEL ODER EINE</small> M<small>ELONE ZUM</small> T<small>EIL ANGEFAULT, SO WIRD</small> [<small>DAS</small> A<small>NGEFAULTE</small>] <small>NICHT VEREINIGT; SIND SIE AN DER EINEN UND DER ANDEREN</small> S<small>EITE UNVERSEHRT UND IN DER</small> M<small>ITTE ANGEFAULT, SO WIRD ES NICHT VEREINIGT</small>. D<small>ER</small> K<small>ELCH DES</small> G<small>RANATAPFELS WIRD VEREINIGT, DER</small> B<small>LÜTENKRANZ ABER WIRD NICHT VEREINIGT</small>. R. E<small>LIE͑ZER SAGT, AUCH DER</small> K<small>AMM</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Die gezahnte Umkreisung des Blütenkelches.</i> <small>SEI REIN</small>.",
|
35 |
+
"A<small>LLE</small> S<small>CHALEN</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Die die Frucht unmittelbar umgeben.</i> <small>WERDEN UNREIN, MACHEN UNREIN UND WERDEN VEREINIGT</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, VON DEN DREI</small> S<small>CHALEN AN DER</small> Z<small>WIEBEL WIRD DIE INNERE OB UNVERSEHRT ODER DURCHGESTOSSEN VEREINIGT, DIE MITTELSTE UNVERSEHRT VEREINIGT UND DURCHGESTOSSEN NICHT VEREINIGT, UND DIE ÄUSSERE IST OB SO ODER SO REIN</small>.",
|
36 |
+
"Z<small>ERSCHNEIDET MAN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Irgend eine Speise od. eine Frucht.</i> <small>ZUM</small> K<small>OCHEN, AUCH WENN MAN NICHT VOLLSTÄNDIG DURCHTEILT, SO BESTEHT KEINE</small> V<small>ERBINDUNG, WENN ABER ZUM</small> E<small>INLEGEN, ZUM</small> S<small>CHMOREN</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Wobei die Speise nicht zerfällt, sondern fest zusammenschrumpft.</i> <small>ODER AUF DEN</small> T<small>ISCH ZU SETZEN, SO BESTEHT EINE</small> V<small>ERBINDUNG</small>. H<small>AT MAN</small> [<small>DIE</small> T<small>EILE</small>] <small>AUSEINANDER ZU NEHMEN BEGONNEN, SO BESTEHT NUR FÜR DAS</small> S<small>PEISESTÜCK KEINE</small> V<small>ERBINDUNG, MIT DEM MAN BEGONNEN HAT</small>. H<small>AT MAN</small> N<small>ÜSSE AUFGEREIHT ODER</small> Z<small>WIEBELN GEBÜNDELT, SO GELTEN SIE ALS VERBUNDEN; BEGINNT MAN DIE</small> N<small>ÜSSE ABZULÖSEN UND DIE</small> Z<small>WIEBELN ZU ENTBÜNDELN, SO GELTEN SIE NICHT ALS VERBUNDEN</small>. N<small>ÜSSE UND</small> M<small>ANDELN GELTEN ALS VERBUNDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Mit der Schale.</i>, <small>BIS MAN SIE AUFGEKNACKT HAT</small>.",
|
37 |
+
"B<small>EIM WEICHGEKOCHTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Wörtl. gewälzten, in heißer Asche.</i>E<small>I</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Sc. gilt die Schale als mit diesem verbunden.</i>, <small>BIS MAN</small> [<small>DIE</small> S<small>CHALE</small>] <small>ANGESCHLAGEN HAT; BEIM HARTGEKOCHTEN, BIS MAN SIE ZERSCHLAGEN HAT</small>. E<small>IN</small> K<small>NOCHEN, IN DEM</small> M<small>ARK IST, GILT ALS VERBUNDEN, BIS MAN IHN ZERSCHLAGEN HAT</small>. E<small>IN DURCHGETEILTER</small> G<small>RANATAPFEL GILT ALS [MIT DER</small> S<small>CHALE] VERBUNDEN, BIS MAN DARAUF MIT EINEM</small> S<small>TABE GESCHLAGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Sodaß die Kerne sich lösen.</i><small>HAT</small>. D<small>ESGLEICHEN GILT DER</small> H<small>EFTFADEN DER</small> W<small>ÄSCHER</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Die die Wäschestücke provisorisch zusammenheften.</i><small>UND</small> [<small>DIE</small> N<small>AHT</small>] <small>BEI EINEM</small> G<small>EWANDE MIT</small> M<small>ISCHGEWEBE ALS</small> V<small>ERBINDUNG, BIS MAN SIE AUFZULÖSEN BEGONNEN HAT</small>.",
|
38 |
+
"D<small>IE</small> B<small>LÄTTER DER</small> K<small>RÄUTER WERDEN GRÜN VEREINIGT UND VERBLASST NICHT VEREINIGT</small>. R. E<small>LEA͑ZAR B</small>. R. Ç<small>ADOQ SAGT, DIE VERBLASSTEN WERDEN BEIM</small> K<small>OHLE VEREINIGT, WEIL SIE EINE</small> S<small>PEISE SIND, UND BEIM</small> L<small>ATTICH, WEIL SIE DAS</small> E<small>SSBARE SCHÜTZEN</small>.",
|
39 |
+
"B<small>EI DEN</small> B<small>LÄTTERN DER</small> Z<small>WIEBELN UND DEN</small> Z<small>WIEBELTRIEBEN IST, WENN</small> S<small>CHLEIM IN IHNEN IST, DAS</small> Q<small>UANTUM</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Zur verunreinigungsfähigen Größe.</i><small>SO ZU MESSEN, WIE SIE SIND</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Nach dem äußeren Umfange.</i>, <small>UND WENN SIE HOHL SIND, DER HOHLRAUM ZUSAMMENZUDRÜCKEN</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">Die Höhlung rechnet nicht mit.</i>. B<small>EIM</small> S<small>CHWAMMBROTE IST DAS</small> Q<small>UANTUM SO ZU MESSEN, WIE ES IST, UND IST ES [BESONDERS] HOHL, SO IST DER</small> H<small>OHLRAUM ZUSAMMENZUDRÜCKEN</small>. B<small>EIM AUFGEDUNSENEN</small> K<small>ALBFLEISCHE UND BEIM ZUSAMMENGESCHRUMPFTEN</small> F<small>LEISCHE VON EINEM ALTEN</small> V<small>IEH IST DAS QUANTUM SO ZU MESSEN, WIE ES IST</small>.",
|
40 |
+
"I<small>ST EINE</small> G<small>URKE, DIE MAN IN EINEM</small> P<small>FLANZENTOPFE</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\">Der nicht durchlocht ist-</i><small>GEPFLANZT HAT, ÜBER DEN</small> T<small>OPF HINAUS AUSGEWACHSEN, SO IST SIE REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\">Wenn er vorher unrein war: er gilt als mit der Erde verbunden.</i>. R. Š<small>IMO͑N SPRACH:</small> W<small>ESHALB SOLLTE SIE REIN SEIN</small><sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\">Die Wurzel ist ja vom Erdboden getrennt.</i>? V<small>IELMEHR BLEIBT DAS</small> U<small>NREINE BEI SEINER</small> U<small>NREINHEIT UND DAS</small> R<small>EINE</small><sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\">Was über den Topf hinaus gewachsen ist.</i><small>DARF GEGESSEN WERDEN</small>.",
|
41 |
+
"G<small>EFÄSSE AUS</small> R<small>INDERMIST UND</small> G<small>EFÄSSE AUS</small> E<small>RDE, DURCH DIE</small> W<small>URZELN DRINGEN KÖNNEN</small><sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\">Auch wenn der Boden nicht durchlocht ist.</i>, <small>MACHEN</small> S<small>AATEN NICHT EMPFÄNGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\">Für die Unreinheit, weil sie als mit der Erde verhunden gelten.</i>. D<small>ER DURCHLOCHTE</small> P<small>FLANZENTOPF MACHT</small> S<small>AATEN NICHT EMPFÄNGLICH; DER UNDURCHLOCHTE MACHT</small> S<small>AATEN EMPFÄNGLICH</small>. W<small>ELCHE</small> G<small>RÖSSE MUSS DAS</small> L<small>OCHHABEN?</small> D<small>ASS EIN KLEINES</small> W<small>URZELCHEN DURCHWACHSEN KANN</small>. H<small>AT MAN IHN BIS ZUM</small> R<small>ANDE MIT</small> E<small>RDE GEFÜLLT</small><sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\">Einen undurchlochten Pflanzentopf, sodaß er nichts mehr faßt.</i>, <small>SO GLEICHT ER EINER</small> P<small>LATTE OHNE</small> R<small>AND</small>."
|
42 |
+
],
|
43 |
+
[
|
44 |
+
"<b>M</b><small>ANCHES BENÖTIGT DER</small> B<small>EFÄHIGUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Für die Unreinheit, durch Befeuchtung mit einer der Makh. VI,4 genannten Flüssigkeiten.</i> <small>UND NICHT DER</small> B<small>ESTIMMUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Es als Speise für Menschen zu verwenden.</i>, <small>MANCHES DER</small> B<small>ESTIMMUNG UND DER</small> B<small>EFÄHIGUNG, MANCHES DER</small> B<small>ESTIMMUNG UND NICHT DER</small> B<small>EFÄHIGUNG, UND MANCHES WEDER DER</small> B<small>EFÄHIGUNG NOCH DER</small> B<small>ESTIMMUNG</small>. A<small>LLE</small> S<small>PEISEN, DIE FÜR</small> M<small>ENSCHEN UNGEEIGNET SIND, BENÖTIGEN DER</small> B<small>EFÄHIGUNG UND NICHT DER</small> B<small>ESTIMMUNG</small>.",
|
45 |
+
"W<small>AS MAN VON EINEM</small> M<small>ENSCHEN ABSCHNEIDET, VON EINEM</small> V<small>IEH, VON EINEM</small> W<small>ILDE, VOM</small> G<small>EFLÜGEL, VOM</small> A<small>ASE EINES UNREINEN</small> V<small>OGELS</small>, T<small>ALG IN</small> D<small>ÖRFERN</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Wo reichlieh Fleisch ist u. Talg fast nicht gegessen wird. Nach einer anderen Erklärung entgegengesetzt: wo das Volk für den Talggenuß zu arm ist.</i>, <small>UND ALLE VERSCHIEDENEN</small> F<small>ELDKRÄUTER</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Die wild wachsen u. in der Regel nicht gegessen werden.</i>, <small>AUSGENOMMEN</small> T<small>RÜFFELN UND</small> S<small>CHWÄMME</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, AUSGENOMMEN DER WILDE</small> S<small>CHNITTLAUCH</small>, P<small>ORTULAK UND DIE</small> M<small>ILCHBLUME</small>. R. Š<small>IMO͑N SAGT, AUSGENOMMEN DIE WILDE</small> A<small>RTISCHOKE</small>. R. J<small>OSE SAGT, AUSGENOMMEN DIE</small> K<small>ALISIM</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Die Lesart des im Texte gebrauchten Wortes ist so unsicher, daß jeder der von mir benutzten Texte eine andere hat.</i>. D<small>IESE</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Die in der Regel nicht gegessen werden.</i> <small>BENÖTIGEN DER</small> B<small>ESTIMMUNG UND DER</small> B<small>EFÄHIGUNG</small>.",
|
46 |
+
"D<small>AS</small> A<small>AS EINES UNREINEN</small> V<small>IEHS ÜBERALL UND DAS</small> A<small>AS [AUCH] EINES REINEN</small> V<small>OGELS IN DEN</small> D<small>ÖRFERN<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Vgl. S. 207 Anm. 31.</i> BENÖTIGEN DER</small> B<small>ESTIMMUNG UND BENÖTIGEN NICHT DER</small> B<small>EFÄHIGUNG</small>. D<small>AS</small> A<small>AS EINES REINEN</small> V<small>IEHS ÜBERALL, DAS</small> A<small>AS EINES REINEN</small> V<small>OGELS UND</small> T<small>ALG AUF DEN</small> M<small>ÄRKTEN<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Wo auch diese zum Essen gekauft werden.</i> BENÖTIGEN WEDER DER</small> B<small>ESTIMMUNG NOCH DER</small> B<small>EFÄHIGUNG</small>. R.<small> ŠIMO͑N SAGT, AUCH DAS</small> K<small>AMEL, DER</small> H<small>ASE, DAS</small> K<small>ANINCHEN UND DAS</small> S<small>CHWEIN</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Auch diese werden, selbst verendet, auf den Märkten gekauft.</i>.",
|
47 |
+
"D<small>ILL IST, SOBALD ER IM</small> T<small>OPFE EINEN</small> G<small>ESCHMACK VERLIEHEN HAT, NICHT MEHR ALS</small> H<small>EBE</small> [<small>VERBOTEN</small>] <small>UND NICHT MEHR ALS</small> S<small>PEISE VERUNREINIGUNGSFÄHIG</small>. D<small>IE</small> T<small>RIEBE DER JUNGEN</small> Z<small>WEIGE</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Die oft gegessen werden (cf. Sab. Fol. 103a); nach anderen ist <span dir=\"rtl\">זרדים</span> Pflanzenname, Sperberbaum.</i><small>UND DES</small> P<small>FEFFERKRAUTES UND DIE</small> B<small>LÄTTER DES WILDEN</small> L<small>AUCHES SIND NICHT EHER ALS</small> S<small>PEISE VERUNREINIGUNGSFÄHIG, ALS BIS SIE SCHMACKHAFT<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Wörtl. süß werden.</i>GEMACHT WERDEN</small>. R. Š<small>IMO͑N SAGT, DASSELBE GELTE AUCH VON DEN</small> K<small>OLOQUINTEN</small>.",
|
48 |
+
"K<small>OSTWURZ</small>, N<small>ELKEN</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Nach anderen, Ingwer.</i>, <small>WOHLRIECHENDE</small> P<small>FLANZENKÖPFE</small>, P<small>OLEI</small>, A<small>SANT</small>, P<small>FEFFER UND</small> S<small>AFRANWÜRFEL DÜRFEN FÜR DEN</small> E<small>RLÖS VOM [ZWEITEN]</small> Z<small>EHNTEN GEKAUFT WERDEN, UND SIE SIND NICHT ALS</small> S<small>PEISE VERUNREINIGUNGSFÄHIG – SO</small> R. A͑<small>QIBA</small>. R. J<small>OḤANAN</small> B. N<small>URI SPRACH ZU IHM:</small> D<small>ÜRFEN SIE FÜR DEN</small> E<small>RLÖS VOM [ZWEITEN]</small> Z<small>EHNTEN GEKAUFT WERDEN, WIESO SIND SIE NICHT ALS</small> S<small>PEISE VERUNREINIGUNGSFÄHIG, UND SIND SIE NICHT ALS</small> S<small>PEISE VERUNREINIGUNGSFÄHIG, SO DÜRFEN SIE AUCH NICHT FÜR DEN</small> E<small>RLÖS VOM [ZWEITEN]</small> Z<small>EHNTEN GEKAUFT WERDEN</small>.",
|
49 |
+
"U<small>NREIFE</small> F<small>EIGEN UND UNREIFE</small> T<small>RAUBEN SIND NACH</small> R. A͑<small>QIBA ALS</small> S<small>PEISE VERUNREINIGUNGSFÄHIG;</small> R. J<small>OḤANAN B</small>. N<small>URI SAGT, NACHDEM SIE ZEHNTPFLICHTIG GEWORDEN SIND</small>. E<small>NTARTETE</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Dh. verdorbene; cf. Bm. Fol. 105a.</i>O<small>LIVEN UND</small> W<small>EINTRAUBEN SIND NACH DER</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS UNREIN UND NACH DER</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS REIN</small>. K<small>ÜMMEL IST NACH DER</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS REIN UND NACH DER</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS UNREIN</small>. E<small>BENSO HINSICHTLICH DES</small> Z<small>EHNTEN</small>.",
|
50 |
+
"P<small>ALMKOHL GLEICHT IN JEDER</small> H<small>INSICHT DEM</small> H<small>OLZE, NUR DARF ER FÜR DEN</small> E<small>RLÖS DES</small> [<small>ZWEITEN</small>] Z<small>EHNTEN GEKAUFT WERDEN</small>. S<small>CHLECHTE</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Nicht ausgereift.</i> D<small>ATTELN GELTEN ALS</small> S<small>PEISE, JEDOCH SIND SIE FREI VON DER</small> V<small>ERZEHNTUNG</small>.",
|
51 |
+
"W<small>ANN WERDEN</small> F<small>ISCHE FÜR DIE</small> U<small>NREINHEIT EMPFÄNGLICH?</small> D<small>IE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, SOBALD SIE GEFANGEN WERDEN, UND DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, SOBALD SIE TOT SIND</small>. R. A͑<small>QIBA SAGT, WENN SIE NOCH LEBEN KÖNNEN</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Falls man sie zurück ins Wasser setzt; sie sind dann nicht verunreinigungsfähig.</i>. E<small>IN ABGEBROCHENER</small> Z<small>WEIG VON EINEM</small> F<small>EIGENBAUME, DER NOCH AN DER</small> R<small>INDE HAFTET, IST NACH</small> R. J<small>EHUDA REIN; DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, WENN ER NOCH LEBEN KANN</small>. E<small>IN AUSGERISSENER</small> G<small>ETREIDEHALM, DER NOCH HAFTET, WENN AUCH NUR AN EINEM WINZIGEN</small> W<small>URZELCHEN, IST REIN</small>.",
|
52 |
+
"D<small>ER</small> T<small>ALG EINES REINEN</small> V<small>IEHS IST NICHT ALS</small> A<small>AS VERUNREINIGEND, DAHER BENÖTIGT ER</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Zur Verunreinigungsfähigkeit als Speise.</i><small>DE BEFÄHIGUNG</small>. D<small>ER</small> T<small>ALG EINES UNREINEN</small> V<small>IEHS IST ALS</small> A<small>AS VERUNREINIGEND, DAHER BENÖTIGT ES NICHT DER</small> B<small>EFÄHIGUNG</small>. U<small>NREINE</small> F<small>ISCHE UND UNREINE</small> H<small>EUSCHRECKEN BENÖTIGEN IN</small> D<small>ÖRFERN DER</small> B<small>ESTIMMUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">Sie zum Essen zu verwenden, weil sie nicht als Nahrungsmittel gelten.</i>.",
|
53 |
+
"E<small>IN</small> B<small>IENENKORB GLEICHT, WIE</small> R. E<small>LIÉZER SAGT, DEM</small> B<small>ODEN; MAN SCHREIBE DARAUFHIN EINEN PROSBUL, ER IST AUF SEINEM</small> P<small>LATZE FÜR DIE</small> U<small>NREINHEIT NICHT EMPFÄNGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\">Weder dieser als Gerät noch der Honig als Speise.</i>, <small>UND WER DARAUS AM</small> Š<small>ABBATH</small> [H<small>ONIG</small>] <small>NIMMT, IST SCHULDIG</small>. D<small>IE</small> W<small>EISEN SAGEN, ER GLEICHE NICHT DEM</small> B<small>ODEN; MAN SCHREIBE DARAUFHIN KEINEN</small> P<small>ROSBUL, ER SEI AUF SEINEM</small> P<small>LATZE FÜR DIE</small> U<small>NREINHEIT EMPFÄNGLICH, UND WER DARAUS AM</small> Š<small>ABBATH</small> [H<small>ONIG</small>] NIMMT, SEI FREI.",
|
54 |
+
"W<small>ANN WERDEN</small> H<small>ONIGWABEN ALS</small> G<small>ETRÄNK UNREIN?</small> D<small>IE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, SOBALD MAN SIE WÄRMT, UND DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, SOBALD MAN SIE ZERBRICHT</small>.",
|
55 |
+
"R. J<small>EHOŠUA͑ B</small>. L<small>EVI</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\">Diese Mišna ist ein späterer Abschiußzusatz, fehlt in manchen Ausgaben u. Handschriften, u. RJbL. gehört überhaupt nicht zu den Autoren der Mišna; Syn. Fol. 100a wird sie als palästinensische Agada zitiert.</i><small>SAGTE:</small> D<small>EREINST WIRD DER</small> H<small>EILIGE, GEPRIESEN SEI ER, JEDEM EINZELNEN</small> G<small>ERECHTEN DREIHUNDERTUNDZEHN</small> W<small>ELTEN ZUM</small> E<small>RBBESITZE GEBEN, DENN ES HEISST</small>:<sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\">Pr. 8,21.</i><i>daß ich denen, die mich lieben, Seiendes</i><sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\">Das im Texte gebrauchte W. <span dir=\"rtl\">יש</span> hat den Zahlenwert 310.</i><i>gehe, und ihre Schatzkammern fÜlle ich</i>. R. Š<small>IMO͑N B</small>. Ḥ<small>ALAPHTA SAGTE;</small> D<small>ER</small> H<small>EILIGE, GEPRIESEN SEI ER, FAND FÜR</small> J<small>ISRAÉL KEIN ANDERES</small> S<small>EGEN ERHALTENDES</small> G<small>EFÄSS, ALS DEN</small> F<small>RIEDEN, DENN ES HEISST</small>:<sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\">Ps. 29,11.</i><i>der Herr wird seinem Volke Macht geben, der Herr segnet sein Volk mit Frieden,</i>"
|
56 |
+
]
|
57 |
+
],
|
58 |
+
"sectionNames": [
|
59 |
+
"Chapter",
|
60 |
+
"Mishnah"
|
61 |
+
]
|
62 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oktzin/English/merged.json
ADDED
@@ -0,0 +1,57 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"title": "Mishnah Oktzin",
|
3 |
+
"language": "en",
|
4 |
+
"versionTitle": "merged",
|
5 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Oktzin",
|
6 |
+
"text": [
|
7 |
+
[
|
8 |
+
"That which serves as a handle but does not protect, both contracts uncleanness and conveys uncleanness; but it is not included. If it protects but is not a handle, it contracts and conveys uncleanness and is included. If it neither protects nor serves as a handle, it neither contracts nor conveys uncleanness.",
|
9 |
+
"Roots of garlic, onions or leeks that are still moist, or their top-parts, whether they are moist or dry, also the central stalk that is within the edible part, the roots of lettuce, the radish and the turnip, the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah says: only the large roots of the radish are included, but its fibrous roots are not included. The roots of the mint, rue, wild herbs and garden herbs that have been uprooted in order to be planted elsewhere, and the spine of an ear of grain, and its husk. Rabbi Elazar says: also the earth covering of roots; All these things contract and convey impurity and are included.",
|
10 |
+
"The following are both defiled and defile, but do not join together [together with the rest]: Roots of garlic, onions or leeks when they are dry, the stalk that is not within the edible part, the twig of a vine a handbreadth long on either side, the stem of the cluster whatsoever be its length, the tail of the cluster bereft of grapes, the stem of the ‘broom’ of the palm-tree to a length of four handbreadths, the stalk of the ear [of grain] to a length of three handbreadths, and the stalk of all things that are cut, to the length of three handbreadths. In the case of those things not usually cut, their stalks and roots of any size whatsoever. As for the outer husks of grains, they defile and are defiled, but do not join together.",
|
11 |
+
"The following neither defile nor can they be defiled and they do not join together: The roots of cabbage-stalks, Young shoots of beet growing out of the root, and [similar] such turnip-heads, [And produce whose roots] that are ordinarily cut off but in this case were pulled up [with their roots]. Rabbi Yose declares them all susceptible to contract uncleanness, but he declares insusceptible cabbage-stalks and turnip-heads.",
|
12 |
+
"Stalks of all foods that have been threshed on the threshing-floor are clean. Rabbi Yose declares them unclean. A sprig of a vine when stripped of its grapes is clean, but if one grape alone is left on it, it is unclean. A twig of a date-tree stripped of its dates is clean, but if one date remains on it, it is unclean. Similarly, with beans, if the pods were stripped from the stem it is clean, but if even one pod alone remains, it is unclean. Rabbi Elazar ben Azariah declares [the stalk] of the broad bean clean, but declares unclean the stalk of other beans, since it is of use when [the pulse] is handled.",
|
13 |
+
"Stems of figs and dried figs, kelusim, and carobs are both defiled and defile, and they join together. Rabbi Yose says: also the stalks of the gourd. The stems of pears and krutumelin pears, quinces, and crab-apples, the stalks of the gourd and the artichoke [to the length of] one handbreadth. Rabbi Elazar bar Zadok says: two handbreadths; [All] these are defiled and defile; but do not join together. As for other stems, they are neither defiled nor do they defile."
|
14 |
+
],
|
15 |
+
[
|
16 |
+
"Leaves of olives pickled together with the olives remain clean, for their pickling was only for the sake of appearances. The fibrous substance on a zucchini and the flower-like substance on it are clean. Rabbi Judah says: that as long as it is still before the merchant, it is unclean.",
|
17 |
+
"All kinds of pits can be defiled and defile but do not join together. The pits of fresh dates, even when detached [from the edible part], do join together; but those of dried dates do not join together. Accordingly, the stems of dried dates do join together, but that of fresh dates do not join together. If only part of a pit is detached, then only that part near the edible portion joins together. [Similarly] with a bone on which there is flesh, only that part that is close to the edible part joins together. [If a bone] has flesh only upon one of its sides: Rabbi Ishmael says: we take it as though [the flesh] encompasses it like a ring; But the sages say: [only] that part close to the edible part is included [as is the case] for example with savory, hyssop and thyme.",
|
18 |
+
"If a pomegranate or melon has rotted in part, [what is rotten] does not join together. And if [the fruit] is sound at either end but has rotted in the middle, [what is rotten] does not join together. The stem of a pomegranate does join together, but the fibrous substance in it does not join together. Rabbi Eliezer says: also the comb is not susceptible to uncleanness.",
|
19 |
+
"All kinds of peels defile and are defiled, and join together. Rabbi Judah says: an onion has three skins: the innermost one whether it is in its entire state or whether it be pierced with holes joins together; the middle one when it is in a whole state joins together, but when it is pierced with holes does not join together; the outermost skin is in either case insusceptible to uncleanness.",
|
20 |
+
"If one chops up [fruit] for cooking, even if [the chopping had] not been completely finished, it is not regarded as connected. If his intention had been to pickle or to boil it, or to set it on the table, then it is regarded as connected. If he began to take [the pieces] apart, [only] that part of the food which he began to take apart is not considered connected. Nuts that had been strung together, or onions that had been piled together, count as connected. If he began to take the nuts apart, or to strip the onions, they are not connected. [Shells of] nuts and almonds are considered connected [with the edible part] until they are crushed.",
|
21 |
+
"[The shell of] a roasted egg [is considered connected] until it is cracked. That of a hard-boiled egg [is considered connected] until it is entirely broken up. A marrow-bone serves as connected until it is wholly crushed. A pomegranate that has been divided into sections is connected until it has been knocked with a stick. Similarly, loose stitches of laundrymen or a garment that had been stitched together with threads of kilayim, are connected until one begins to loosen them.",
|
22 |
+
"The [outer] leaves of vegetables: if they are green they join together, but if they have whitened they not join together. Rabbi Elazar bar Zadok says: the white leaves of cabbage join together because they are edible. So also those of lettuces, because they preserve the edible part.",
|
23 |
+
"Onion leaves or the offshoots of onions, if there is moisture in them they are to be measured as they are; if there is empty space within them, it must be squeezed tightly together. Spongy bread is measured as it is, but if there is empty space within it, it must be pressed firmly. The flesh of a calf which had swollen, or the flesh of an old [beast] that has shrunken in size, are measured in the condition they are in.",
|
24 |
+
"A cucumber planted in a pot which grew until it was out of the pot is pure. Rabbi Shimon said: what is its nature to make it clean? Rather, that which has already become unclean remains unclean, and only that which is pure can be eaten.",
|
25 |
+
"Vessels made of cattle dung or of earth through which the roots can penetrate, do not render the seeds susceptible. A perforated plant-pot does not render seeds susceptible; but if it has no hole, the seeds do become susceptible. What should be the hole's dimension? Such that a small root can push its way through. If it was filled with earth to its brim, it is deemed as a frame without an edge."
|
26 |
+
],
|
27 |
+
[
|
28 |
+
"Some things need to be rendered susceptible [to uncleanness] but they do not need intention, [Other things need] intention and to be rendered susceptible. [Other things] need intention, but do not need to be rendered susceptible, [And other things] need neither to be rendered susceptible nor intention. Any food that is meant for people need to be rendered susceptible, but does not need intention.",
|
29 |
+
"That which has been severed from a human, beast, wild animal, bird, or from the carrion of an unclean bird, and the fat in villages. And all kinds of wild vegetables, except for truffles and mushrooms; Rabbi Judah says, except for field-leeks, purslane and ornithagolum. And Rabbi Shimon says: except for cynara sycaria. Rabbi Yose says: except for muscari comusum. Behold all these need both intention and to be rendered susceptible [to uncleanness].",
|
30 |
+
"The carrion of an unclean beast at all places, and of a clean bird in villages, need intention but do not need to be rendered susceptible. The carrion of a clean beast in all places, and that of a clean bird and also fat in the market places, require neither intention nor to be rendered susceptible. Rabbi Shimon says: also [the carrion of] the camel, rabbit, hare or pig.",
|
31 |
+
"The aneth stalk after having given its taste to a dish is no longer subject to the laws of terumah, and also no longer imparts food uncleanness. The young sprouts of hawthorn, of lapidum, or leaves of the wild arum, do not impart food uncleanness until they are sweetened. Rabbi Shimon says: also [the leaves of] the colocynth are like them.",
|
32 |
+
"Costus, amomum, principal spices, [roots of] crowfoot, asafoetida, pepper and lozenges made of saffron may be bought with tithe money, but they do not convey food uncleanness, the words of Rabbi Akiva. Rabbi Yohanan ben Nuri to him: if they may be bought with [second] tithe money, then why should they not impart food uncleanness? And if they do not impart food uncleanness, then they should also not be bought with [second] tithe money?",
|
33 |
+
"Unripe figs or grapes: Rabbi Akiva says: they convey food uncleanness; Rabbi Yohanan ben Nuri says: [this is only] when they have reached the season when they are liable to tithes. Olives and grapes that have hardened: Bet Shammai says: they are susceptible to uncleanness, Bet Hillel says: they are insusceptible. Black cumin: Bet Shammai says: is not susceptible, Bet Hillel says: it is susceptible. Similarly [they dispute with regard to their liability to] tithes.",
|
34 |
+
"The heart of a palm is like wood in every respect, except that it may be bought for [second] tithe money. Unripened dates are considered food, but are exempt from tithes.",
|
35 |
+
"When do fish become susceptible to uncleanness? Bet Shammai say: after they have been caught. Bet Hillel say: only after they are dead. Rabbi Akiva says: if they can still live. If a branch of a fig tree was broken off, but it was still attached by its bark: Rabbi Judah says: [the fruit] is still not susceptible to uncleanness. But the sages say: [it all depends] whether they could still live. Grain that had been uprooted, but is still attached to the soil even by the smallest of roots, is not susceptible to uncleanness.",
|
36 |
+
"The fat [of the carcass] of a clean beast is not regarded as unclean with carrion uncleanness; for this reason it must first be made susceptible. The fat of an unclean beast, however, is regarded as unclean with carrion uncleanness; for this reason it need not be made at first susceptible. As for unclean fish and unclean locusts, intention is required in villages.",
|
37 |
+
"A bee-hive: Rabbi Eliezer says: it is treated as if it were land; and one can write a prozbul on it security, it is also not susceptible to uncleanness as long as it remains in its own place, and the one who scrapes honey from it on Shabbat is liable to a sin-offering. But the sages say: it is not to be treated as if it were land, and one many not write a prozbul on its security; it is susceptible even if it remains in its own place; and the one who scrapes honey from it on Shabbat is exempt [from a sin-offering].",
|
38 |
+
"When do honeycombs become susceptible to uncleanness on account of their being regarded as liquids? Bet Shammai says: from the moment he begins to smoke the bees out. But Bet Hillel says: once he breaks up the honeycomb.",
|
39 |
+
"Rabbi Yehoshua ben Levi said: In the world to come the Holy One, Blessed be He, will make each righteous person inherit three hundred and ten worlds, for it is written: \"That I may cause those that love me to inherit yesh (numerical value of; and that I may fill their treasuries\" (Proverbs 8:21. Rabbi Shimon ben Halafta said: the Holy One, Blessed be He, found no vessel that could contain blessing for Israel save that of peace, as it is written: \"The Lord will give strength unto his people; the Lord will bless his people with peace\" (Psalms 29:11)."
|
40 |
+
]
|
41 |
+
],
|
42 |
+
"versions": [
|
43 |
+
[
|
44 |
+
"Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
|
45 |
+
"http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/"
|
46 |
+
]
|
47 |
+
],
|
48 |
+
"heTitle": "משנה עוקצים",
|
49 |
+
"categories": [
|
50 |
+
"Mishnah",
|
51 |
+
"Seder Tahorot"
|
52 |
+
],
|
53 |
+
"sectionNames": [
|
54 |
+
"Chapter",
|
55 |
+
"Mishnah"
|
56 |
+
]
|
57 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Oktzin/Hebrew/merged.json
ADDED
@@ -0,0 +1,57 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"title": "Mishnah Oktzin",
|
3 |
+
"language": "he",
|
4 |
+
"versionTitle": "merged",
|
5 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Oktzin",
|
6 |
+
"text": [
|
7 |
+
[
|
8 |
+
"כֹּל שֶׁהוּא יָד וְלֹא שׁוֹמֵר, מִטַּמֵּא וּמְטַמֵּא וְלֹא מִצְטָרֵף. שׁוֹמֵר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָד, מִטַּמֵּא וּמְטַמֵּא וּמִצְטָרֵף. לֹא שׁוֹמֵר וְלֹא יָד, לֹא מִטַּמֵּא וְלֹא מְטַמֵּא: \n",
|
9 |
+
"שָׁרְשֵׁי הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים וְהַקַּפְלוֹטוֹת בִּזְמַן שֶׁהֵן לַחִין, וְהַפִּטְמָא שֶׁלָּהֶן בֵּין לַחָה בֵּין יְבֵשָׁה, וְהָעַמּוּד שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הָאֹכֶל, שָׁרְשֵׁי הַחֲזָרִים וְהַצְּנוֹן וְהַנָּפוּס, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֹׁרֶשׁ צְנוֹן גָּדוֹל מִצְטָרֵף, וְהַסִּיב שֶׁלּוֹ, אֵינוֹ מִצְטָרֵף. שָׁרְשֵׁי הַמִּתְנָא וְהַפֵּיגָם וְיַרְקוֹת שָׂדֶה וְיַרְקוֹת גִּנָּה שֶׁעֲקָרָן לְשָׁתְלָן, וְהַשִּׁדְרָה שֶׁל שִׁבֹּלֶת וְהַלְּבוּשׁ שֶׁלָּהּ, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, אַף הַסִּיג שֶׁל רְצָפוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִים וּמִצְטָרְפִין: \n",
|
10 |
+
"אֵלּוּ מִטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין וְלֹא מִצְטָרְפִין. שָׁרְשֵׁי הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים וְהַקַּפְלוֹטוֹת בִּזְמַן שֶׁהֵם יְבֵשִׁים, וְהָעַמּוּד שֶׁאֵינוֹ מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הָאֹכֶל, וְיַד הַפַּרְכִּיל טֶפַח מִכָּאן וְטֶפַח מִכָּאן, יַד הָאֶשְׁכּוֹל כָּל שֶׁהוּא, וְזָנָב שֶׁל אֶשְׁכּוֹל שֶׁרִקְּנוֹ, וְיַד הַמַּכְבֵּד שֶׁל תְּמָרָה אַרְבָּעָה טְפָחִים, וְקָנֶה שֶׁל שִׁבֹּלֶת שְׁלשָׁה טְפָחִים, וְיַד כָּל הַנִּקְצָרִים שְׁלשָׁה, וְשֶׁאֵין דַּרְכָּן לִקָּצֵר יְדֵיהֶם וְשָׁרְשֵׁיהֶם כָּל שֶׁהֵן, וּמַלְעִין שֶׁל שִׁבֳּלִין, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִים וּמְטַמְּאִין וְלֹא מִצְטָרְפִין: \n",
|
11 |
+
"אֵלּוּ לֹא מִטַּמְּאִין וְלֹא מְטַמְּאִין וְלֹא מִצְטָרְפִין. שָׁרְשֵׁי קוֹלְסֵי הַכְּרוּב, וְחֻלְפוֹת תְּרָדִים, וְהַלֶּפֶת, אֵת שֶׁדַּרְכָּם לִגָּזֵז וְנֶעֱקְרוּ. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא בְכֻלָּן וּמְטַהֵר בְּשָׁרְשֵׁי קוֹלְסֵי הַכְּרוּב וְהַלָּפֶת: \n",
|
12 |
+
"כָּל יְדוֹת הָאֳכָלִין שֶׁבְּסָסָן בַּגֹּרֶן, טְהוֹרִים. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא. פְּסִיגָה שֶׁל אֶשְׁכּוֹל שֶׁרִקְּנָהּ, טְהוֹרָה. שִׁיֵּר בָּהּ גַּרְגִּיר אֶחָד, טְמֵאָה. שַׁרְבִיט שֶׁל תְּמָרָה שֶׁרִקְּנוֹ, טָהוֹר. שִׁיֵּר בּוֹ תְּמָרָה אַחַת, טָמֵא. וְכֵן בַּקִּטְנִיּוֹת, שַׁרְבִיט שֶׁרִקְּנוֹ, טָהוֹר. שִׁיֵּר בּוֹ גַּרְגִּיר אֶחָד, טָמֵא. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר בְּשֶׁל פּוֹל וּמְטַמֵּא בְּשֶׁל קִטְנִיּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רוֹצֶה בְּמִשְׁמוּשָׁן: \n",
|
13 |
+
"עֳקָצֵי תְאֵנִים וּגְרוֹגָרוֹת וְהַכְּלוּסִים וְהֶחָרוּבִים, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין וּמִצְטָרְפִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף עֹקֶץ דְּלָעַת. עֳקָצֵי הָאַגָּסִין וְהַקְּרֻסְטְמֵלִין וְהַפְּרִישִׁין וְהָעֻזְרָדִין, עֹקֶץ דְּלַעַת טֶפַח, עֹקֶץ קוּנְרָס טֶפַח, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר, טְפָחַיִם, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין וְלֹא מִצְטָרְפִים. וּשְׁאָר כָּל הָעֳקָצִים, לֹא מִטַּמְּאִין וְלֹא מְטַמְּאִין: \n"
|
14 |
+
],
|
15 |
+
[
|
16 |
+
"זֵיתִים שֶׁכְּבָשָׁן בְּטַרְפֵיהֶן, טְהוֹרִים, לְפִי שֶׁלֹּא כְבָשָׁן אֶלָּא לְמַרְאֶה. כְּשׁוּת שֶׁל קִשּׁוּת וְהַנֵּץ שֶׁלָּהּ, טְהוֹרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל זְמַן שֶׁהִיא לִפְנֵי הַתַּגָּר, טְמֵאָה: \n",
|
17 |
+
"כָּל הַגַּלְעִינִין מִטַּמְּאוֹת וּמְטַמְּאוֹת וְלֹא מִצְטָרְפוֹת. גַּלְעִינָה שֶׁל רֹטֶב, אַף עַל פִּי יוֹצְאָה, מִצְטָרֶפֶת. שֶׁל יְבֵשָׁה, אֵינָהּ מִצְטָרֶפֶת. לְפִיכָךְ, חוֹתָל שֶׁל יְבֵשָׁה, מִצְטָרֵף. וְשֶׁל רֹטֶב, אֵינוֹ מִצְטָרֵף. גַּלְעִינָה שֶׁמִּקְצָתָהּ יוֹצְאָה, שֶׁכְּנֶגֶד הָאֹכֶל, מִצְטָרֵף. עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו בָּשָׂר, שֶׁכְּנֶגֶד הָאֹכֶל, מִצְטָרֵף. הָיָה עָלָיו מִצַּד אֶחָד, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא מַקִּיפוֹ בְטַבַּעַת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שֶׁכְּנֶגֶד הָאֹכֶל, מִצְטָרֵף, כְּגוֹן הַסִּיאָה וְהָאֵזוֹב וְהַקּוֹרָנִית: \n",
|
18 |
+
"הָרִמּוֹן וְהָאֲבַטִּיחַ שֶׁנִּמּוֹק מִקְצָתוֹ, אֵינוֹ מִצְטָרֵף. שָׁלֵם מִכָּאן וּמִכָּאן וְנִמּוֹק מִן הָאֶמְצַע, אֵינוֹ מִצְטָרֵף. הַפִּטְמָא שֶׁל רִמּוֹן, מִצְטָרֶפֶת. וְהַנֵּץ שֶׁלּוֹ אֵינוֹ מִצְטָרֵף. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הַמַּסְרֵק טָהוֹר: \n",
|
19 |
+
"כָּל הַקְּלִפִּין מִטַּמְּאוֹת וּמְטַמְּאוֹת וּמִצְטָרְפוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁלשָׁה קְלִפִּין בַּבָּצָל. הַפְּנִימִית, בֵּין שְׁלֵמָה בֵּין קְדוּרָה, מִצְטָרֶפֶת. הָאֶמְצָעִית, שְׁלֵמָה מִצְטָרֶפֶת, וּקְדוּרָה אֵינָהּ מִצְטָרֶפֶת. וְהַחִיצוֹנָה, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, טְהוֹרָה: \n",
|
20 |
+
"הַמְחַתֵּךְ לְבַשֵּׁל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מֵרַק, אֵינוֹ חִבּוּר. לִכְבֹּשׁ וְלִשְׁלֹק וּלְהַנִּיחַ עַל הַשֻּׁלְחָן, חִבּוּר. הִתְחִיל לְפָרֵק, אֹכֶל שֶׁהִתְחִיל בּוֹ, אֵינוֹ חִבּוּר. הָאֱגוֹזִים שֶׁאֲמָנָן, וְהַבְּצָלִים שֶׁחֲמָרָן, הֲרֵי אֵלּוּ חִבּוּר. הִתְחִיל לְפָרֵק בָּאֱגוֹזִים וּלְפַקֵּל בַּבְּצָלִים, אֵינוֹ חִבּוּר. הָאֱגוֹזִים וְהַשְּׁקֵדִים, חִבּוּר, עַד שֶׁיְּרַסֵּס: \n",
|
21 |
+
"בֵּיצָה מְגֻלְגֶּלֶת, עַד שֶׁיָּגוֹס. וּשְׁלוּקָה, עַד שֶׁיְּרַסֵּס. עֶצֶם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מֹחַ, חִבּוּר, עַד שֶׁיְּרַסֵּס. הָרִמּוֹן שֶׁפְּרָדוֹ, חִבּוּר עַד שֶׁיַּקִּישׁ עָלָיו בְּקָנֶה. כַּיּוֹצֵא בוֹ, שְׁלַל הַכּוֹבְסִין וְהַבֶּגֶד שֶׁהוּא תָפוּר בְּכִלְאַיִם, חִבּוּר, עַד שֶׁיַּתְחִיל לְהַתִּיר: \n",
|
22 |
+
"עֲלֵי יְרָקוֹת יְרֻקִּים, מִצְטָרְפִין. וּלְבָנִים, אֵינָן מִצְטָרְפִין. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר, הַלְּבָנִים מִצְטָרְפִים בַּכְּרוּב, מִפְּנֵי שֶׁהֵן אֹכֶל. וּבַחֲזָרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְשַׁמְּרִין אֶת הָאֹכֶל: \n",
|
23 |
+
"עֲלֵי בְצָלִים וּבְנֵי בְצָלִים, אִם יֵשׁ בָּהֶן רִיר, מִשְׁתַּעֲרִין בִּכְמוֹת שֶׁהֵן. אִם יֵשׁ בָּהֶן חָלָל, מְמַעֵךְ אֶת חֲלָלָן. פַּת סְפוֹגָנִית, מִשְׁתַּעֶרֶת בִּכְמוֹת שֶׁהִיא. אִם יֶשׁ בָּהּ חָלָל, מְמַעֵךְ אֶת חֲלָלָהּ. בְּשַׂר הָעֵגֶל שֶׁנִּתְפַּח וּבְשַׂר זְקֵנָה שֶׁנִּתְמַעֵט, מִשְׁתַּעֲרִין בִּכְמוֹת שֶׁהֵן: \n",
|
24 |
+
"קִשּׁוּת שֶׁנְּטָעָהּ בְּעָצִיץ וְהִגְדִּילָה וְיָצְאָה חוּץ לֶעָצִיץ, טְהוֹרָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַה טִּיבָהּ לִטָּהֵר. אֶלָּא הַ��ָּמֵא בְּטֻמְאָתוֹ, וְהַטָּהוֹר יֵאָכֵל: \n",
|
25 |
+
"כְּלֵי גְלָלִים וּכְלֵי אֲדָמָה, שֶׁהַשָּׁרָשִׁים יְכוֹלִין לָצֵאת בָּהֶן, אֵינָם מַכְשִׁירִים אֶת הַזְּרָעִים. עָצִיץ נָקוּב אֵינוֹ מַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים. וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב, מַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים. כַּמָּה הוּא שִׁעוּרוֹ שֶׁל נֶקֶב, כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא בוֹ שֹׁרֶשׁ קָטָן. מִלְאָהוּ עָפָר עַד שְׂפָתוֹ, הֲרֵי הוּא כְטַבְלָא שֶׁאֵין לָהּ לִזְבֵּז: \n"
|
26 |
+
],
|
27 |
+
[
|
28 |
+
"יֵשׁ צְרִיכִין הֶכְשֵׁר וְאֵינָן צְרִיכִים מַחֲשָׁבָה, מַחֲשָׁבָה וְהֶכְשֵׁר, מַחֲשָׁבָה וְלֹא הֶכְשֵׁר, לֹא הֶכְשֵׁר וְלֹא מַחֲשָׁבָה. כָּל הָאֳכָלִים הַמְיֻחָדִים לָאָדָם צְרִיכִין הֶכְשֵׁר וְאֵינָן צְרִיכִים מַחֲשָׁבָה: \n",
|
29 |
+
"הַחוֹתֵךְ מִן הָאָדָם, וּמִן הַבְּהֵמָה, וּמִן הַחַיָּה, וּמִן הָעוֹפוֹת, מִנִּבְלַת הָעוֹף הַטָּמֵא, וְהַחֵלֶב בַּכְּפָרִים, וּשְׁאָר כָּל יַרְקוֹת שָׂדֶה חוּץ מִשְּׁמַרְקָעִים וּפִטְרִיּוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חוּץ מִכְּרֵשֵׁי שָׂדֶה וְהָרְגִילָה וְנֵץ הֶחָלָב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, חוּץ מִן הָעַכָּבִיּוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, חוּץ מִן הַכְּלוּסִין, הֲרֵי אֵלּוּ צְרִיכִין מַחֲשָׁבָה וְהֶכְשֵׁר: \n",
|
30 |
+
"נִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּכָל מָקוֹם וְנִבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר בַּכְּפָרִים, צְרִיכִין מַחֲשָׁבָה וְאֵינָן צְרִיכִין הֶכְשֵׁר. נִבְלַת בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּכָל מָקוֹם, וְנִבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר וְהַחֵלֶב בַּשְּׁוָקִים, אֵינָן צְרִיכִין מַחֲשָׁבָה וְלֹא הֶכְשֵׁר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף הַגָּמָל וְהָאַרְנֶבֶת וְהַשָּׁפָן וְהַחֲזִיר: \n",
|
31 |
+
"הַשֶּׁבֶת, מִשֶּׁנָּתַן טַעְמוֹ בַּקְּדֵרָה, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים. לוּלְבֵי זְרָדִים וְשֶׁל עֲדָל וַעֲלֵי הַלּוּף הַשּׁוֹטֶה, אֵינָן מִטַּמְּאִין טֻמְאַת אֳכָלִים עַד שֶׁיִּמְתֹּקוּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף שֶׁל פַּקּוּעוֹת כַּיּוֹצֵא בָהֶם: \n",
|
32 |
+
"הַקֹּשְׁטְ, וְהַחֶמֶס, וְרָאשֵׁי בְשָׂמִים, הַתִּיאָה, וְהַחִלְתִּית, וְהַפִּלְפְּלִין, וְחַלּוֹת חָרִיעַ, נִלְקָחִים בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר וְאֵינָן מִטַּמְּאִין טֻמְאַת אֳכָלִין, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, אִם נִלְקָחִים בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, מִפְּנֵי מָה אֵינָן מִטַּמְּאִין טֻמְאַת אֳכָלִין. וְאִם אֵינָן מִטַּמְּאִין טֻמְאַת אֳכָלִים, אַף הֵם לֹא יִלָּקְחוּ בְכֶסֶף מַעֲשֵׂר: \n",
|
33 |
+
"הַפַּגִּין וְהַבֹּסֶר, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, מִשֶּׁיָּבֹאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת. פְּרִיצֵי זֵיתִים וַעֲנָבִים, בֵּית שַׁמַּאי מְטַמְּאִין וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין. הַקֶּצַח, בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִין, וּבֵית הִלֵּל מְטַמְּאִין. וְכֵן לַמַּעַשְׂרוֹת: \n",
|
34 |
+
"הַקּוֹר, הֲרֵי הוּא כְעֵץ לְכָל דָּבָר, אֶלָּא שֶׁהוּא נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. כַּפְנִיּוֹת, אֳכָלִין, וּפְטוּרוֹת מִן הַמַּעַשְׂרוֹת: \n",
|
35 |
+
"דָּגִים מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מִשֶּׁיִּצֹּדוּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מִשֶּׁיָּמוּתוּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אִם יְכוֹלִין לִחְיוֹת. יִחוּר שֶׁל תְּאֵנָה שֶׁנִּפְשַׁח וּמְעֹרֶה בַקְּלִפָּה, רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אִם יָכוֹל לִחְיוֹת. תְּבוּאָה שֶׁנֶּעֶקְרָה וּמְעֹרָה אֲפִלּוּ בְשֹׁרֶשׁ קָטָן, טְהוֹרָה: \n",
|
36 |
+
"חֵלֶב בְּהֵמָה טְהוֹרָה, אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת נְבֵלוֹת, לְפִיכָךְ הוּא צָרִיךְ הֶכְשֵׁר. חֵלֶב בְּהֵמָה טְמֵאָה, מִטַּמֵּא טֻמְאַת נְבֵלוֹת, לְפִיכָךְ אֵינוֹ צָרִיךְ הֶכְשֵׁר. דָּגִים טְמֵאִים וַחֲגָבִים טְמֵאִים, צְרִיכִין מַחֲשָׁבָה בַּכְּפָרִים: \n",
|
37 |
+
"כַּוֶּרֶת דְּבוֹרִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הֲרֵי הִיא כְקַרְקַע, וְכוֹתְבִין עָלֶיהָ פְּרוֹזְבּוּל, וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה בִמְקוֹמָהּ, וְהָרוֹדֶה מִמֶּנָּה בְּשַׁבָּת חַיָּב חַטָּאת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינָהּ כְּקַרְקַע, וְאֵין כּוֹתְבִים עָלֶיהָ פְּרוֹזְבּוּל, וּמְקַבֶּלֶת טֻמְאָה בִמְקוֹמָהּ, וְהָרוֹדֶה מִמֶּנָּה בְּשַׁבָּת פָּטוּר: \n",
|
38 |
+
"חַלּוֹת דְּבַשׁ, מֵאֵימָתַי מִטַּמְּאוֹת מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מִשֶּׁיְּחַרְחֵר. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, מִשֶּׁיְּרַסֵּק: \n",
|
39 |
+
"אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק שְׁלשׁ מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה עוֹלָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח), לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט), ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם: \n"
|
40 |
+
]
|
41 |
+
],
|
42 |
+
"versions": [
|
43 |
+
[
|
44 |
+
"Torat Emet 357",
|
45 |
+
"http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads"
|
46 |
+
]
|
47 |
+
],
|
48 |
+
"heTitle": "משנה עוקצים",
|
49 |
+
"categories": [
|
50 |
+
"Mishnah",
|
51 |
+
"Seder Tahorot"
|
52 |
+
],
|
53 |
+
"sectionNames": [
|
54 |
+
"Chapter",
|
55 |
+
"Mishnah"
|
56 |
+
]
|
57 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tahorot/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json
ADDED
The diff for this file is too large to render.
See raw diff
|
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tahorot/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json
ADDED
@@ -0,0 +1,138 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Tahorot",
|
4 |
+
"versionSource": "http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/",
|
5 |
+
"versionTitle": "Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"priority": 1.0,
|
8 |
+
"license": "CC-BY",
|
9 |
+
"shortVersionTitle": "Dr. Joshua Kulp",
|
10 |
+
"actualLanguage": "en",
|
11 |
+
"languageFamilyName": "english",
|
12 |
+
"isBaseText": false,
|
13 |
+
"isSource": false,
|
14 |
+
"direction": "ltr",
|
15 |
+
"heTitle": "משנה טהרות",
|
16 |
+
"categories": [
|
17 |
+
"Mishnah",
|
18 |
+
"Seder Tahorot"
|
19 |
+
],
|
20 |
+
"text": [
|
21 |
+
[
|
22 |
+
"Thirteen rulings govern the carrion of a clean bird:There must be intention; It need not be rendered susceptible; It conveys food uncleanness if its minimum bulk is that of an egg; And it conveys uncleanness when in one's gullet if its minimum bulk is that of an olive; He that eats of it must wait until sunset [to be clean]; Guilt is incurred on account of it for entering the sanctuary; Terumah is burned on account of it; He who eats a limb of it while it is alive suffers forty lashes; Slaughtering it or nipping [off its neck] cleanses it even if it is terefah, the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah says: they do not cleanse it. Rabbi Yose says: the slaughtering does cleanse it but nipping does not.",
|
23 |
+
"The large feathers and the down contract uncleanness and convey uncleanness but do not combine [with the flesh to constitute the prescribed minimum]. Rabbi Ishmael says: the down does combine [with the flesh]. The beak and the claws contract uncleanness and convey uncleanness and also combine [with the flesh to constitute the prescribed minimum]. Rabbi Yose says: also the ends of the wings and the end of the tail combine [with the flesh to constitute the minimum] since they are left unplucked on fattened birds.",
|
24 |
+
"The carrion of an unclean bird requires intention; and it must be rendered susceptible; It conveys food uncleanness if its minimum bulk is that of an egg; The consumption of a half of half a loaf's bulk of it renders one's person unfit to eat terumah; There is no rule that an olive's worth defiles in the gullet; He who eats of it need not wait for sunset; No guilt is incurred on account of it for entering the sanctuary; But on account of it terumah must be burnt. He who eats a limb of it while it is alive is not subject to the penalty of forty stripes; Slaughtering it does not render it fit. The large feathers and the down contract uncleanness and convey uncleanness and combine with the flesh to constitute the prescribed minimum. The beak and the claws contract uncleanness and convey uncleanness and combine [with the flesh to make up the prescribed minimum].",
|
25 |
+
"The hide, meat juice, sediment, dried-up meat, bones, sinews, horns and hooves join together [to make up the minimum quantity in order] to convey food-uncleanness, but not to [make up the minimum quantity in order to] convey nevelah-uncleanness. Similarly, if a man slaughtered an unclean animal for a Gentile and it still has convulsions, it can convey food-uncleanness, but it conveys nevelah-uncleanness only after it is dead, or its head has been chopped off. [Scripture] has [thus] made more cases that convey food-uncleanness than those that convey nevelah-uncleanness.",
|
26 |
+
"Food that contracted uncleanness from a \"father of uncleanness\" and one that contracted uncleanness from a derived uncleanness may be combined together to convey uncleanness according to the lighter grade of the two. How so? If the amount of half an egg of food that has first grade uncleanness and the amount of half an egg of food that has second grade uncleanness were mixed together, the two are regarded having second grade uncleanness. And if the amount of half of an egg of food that has second grade uncleanness and the amount of half an egg of food that has third grade uncleanness were mixed together, the two are regarded as having third grade of uncleanness. If the amount of an egg of food having first grade uncleanness and the amount of an egg of food having second grade uncleanness were mixed together, both are regarded as having first grade uncleanness; But if they were then divided, each part is regarded as having second grade uncleanness. If each part separately fell on a loaf of terumah, they cause it to become unfit. But if the two fell together they cause it to have second grade uncleanness.",
|
27 |
+
"An egg's worth of food that has second degree uncleanness and an egg's worth of food that has third decree uncleanness that were mixed together are regarded as having second degree uncleanness. If they were then divided, each part is regarded as having only third degree uncleanness. If each part separately fell on a loaf of terumah they do not render it invalid. But if the two fell together they convey to it third degree uncleanness. An egg's worth of food that has first degree uncleanness and an egg's worth of food that has third degree uncleanness that were mixed together are regarded as having first degree uncleanness. If they were then divided, each part is regarded as having only second grade uncleanness, for even the third grade that touched the first has become only a second grade. If two eggs worth of food that have first degree uncleanness and two eggs worth of food that have second degree uncleanness were mixed together they are regarded as having first degree uncleanness. If they were then divided, each part is still regarded as having first degree uncleanness. But if they were divided into three or four parts, each is regarded as having second grade. If two eggs worth of food having second degree uncleanness and two eggs worth of food having third degree uncleanness were mixed together, they are regarded as having second degree uncleanness. If they were then divided, each part is still regarded as having second degree uncleanness. But if they were divided into three or four parts, each is regarded as having only third degree uncleanness.",
|
28 |
+
"Pieces of dough which are stuck to each other or loaves stuck to each other, if one of them was defiled from a sheretz, they all become unclean in the first degree; If they were then separated they are still regarded as having first degree uncleanness. If one of them was defiled by a liquid they all have second degree uncleanness; If they were then separated they are still regarded as have second degree uncleanness. If one of them was defiled from the hands, they all become have third degree uncleanness; If they were then separated they are still regarded as having third degree of uncleanness.",
|
29 |
+
"A piece of dough that had first degree uncleanness, and then others became stuck to it, they all become unclean in the first degree. If they were separated, it still remains unclean in the first degree but all the others are have only second degree uncleanness. If [the original piece] had second degree uncleanness and then others became stuck to it, they all become unclean in the second degree; If they were separated, it still remains unclean in the second degree but all the others are only unclean in the third degree. If [the original piece] had third degree uncleanness, and then other became stuck to it, it remains unclean in the third degree but all the others remain clean, whether they were subsequently separated from it or whether they were not separated.",
|
30 |
+
"Holy loaves in whose hollows there was holy water, if one contracted uncleanness from a sheretz, they all become unclean. In the case of loaves of terumah, uncleanness is conveyed to two loaves and one is invalidated. If there was dripping liquid between them, even in the case of terumah all become unclean."
|
31 |
+
],
|
32 |
+
[
|
33 |
+
"A woman who was preserving vegetables in a pot and touched a leaf outside the pot on a dry spot, even though the leaf had an egg's bulk of volume, it alone becomes unclean while all the rest remains clean. If she touched it at a wet spot: If there was an egg's bulk in the leaf, everything becomes unclean. If there was not an egg's bulk in it, it alone becomes unclean but all the rest remains clean. If it is returned into the pot, everything becomes unclean. If the woman was unclean due to contact with one who had corpse uncleanness, and she touched the leaf either at a wet spot or at a dry spot: If there was an egg's bulk in the leaf, everything becomes unclean; If there was not an egg's bulk in it, it alone becomes unclean but all the rest remains clean. If a woman who was a tevulat yom emptied out the pot with unwashed hands, and she observed some liquid on her hands, and it is uncertain whether it was splashed from the pot or whether a stalk had touched her hands, the vegetables are invalid but the pot remains clean.",
|
34 |
+
"Rabbi Eliezer says: he who eats food with first degree uncleanness contracts first decree uncleanness; [He who eats food with] second [degree uncleanness contracts] second [degree uncleanness]; With third [degree uncleanness contracts] third [degree uncleanness]. Rabbi Joshua says: he who eats food with first [degree] or with second [degree uncleanness contracts] second [degree uncleanness]; With third [degree uncleanness, he contracts] second [degree uncleanness] in regard to holy things but not in regard to terumah. All this applies to common food that was prepared in condition of cleanness that is appropriate for terumah.",
|
35 |
+
"First [degree uncleanness] in common food is unclean and conveys uncleanness; Second [degree uncleanness] invalidates but does not convey uncleanness. And third [degree uncleanness] may be eaten in a dish mixed with terumah.",
|
36 |
+
"First [degree] and second [degree uncleanness] in terumah are unclean and convey uncleanness; Third [degree uncleanness] causes invalidity but does not convey uncleanness. And fourth [degree uncleanness] may be eaten in a dish containing holy food.",
|
37 |
+
"First, second and third [degrees of uncleanness] in holy foods are unclean and convey uncleanness; Fourth [degree of uncleanness] is invalid and causes no uncleanness; And fifth [degree of uncleanness] may be eaten in a dish containing holy food.",
|
38 |
+
"Second [degree uncleanness] in common food conveys uncleanness to unconsecrated liquids and causes invalidity to terumah food. Third [degree of uncleanness] in terumah conveys uncleanness to consecrated liquids and causes invalidity to holy food that was prepared in conditions of cleanness appropriate to holy food; But if it was only prepared under conditions of cleanness appropriate to terumah, it conveys uncleanness at a first and at a second remove, and causes invalidity to holy food at one additional remove.",
|
39 |
+
"Rabbi Eliezer says: the three of them are equivalent.The first degree of uncleanness in holy food, in terumah or in common food: conveys uncleanness at two removes and causes invalidity at one additional remove in the case of holy food; conveys uncleanness at one remove and causes invalidity at one additional remove in the case of terumah; and causes invalidity in common food. The second [degree of uncleanness] in the case of all of them: conveys uncleanness at one remove and causes invalidity at one additional remove in the case of holy food; it conveys uncleanness to common liquids and causes invalidity of terumah food. The third degree of uncleanness in the case of all them: conveys uncleanness to holy liquids and causes invalidity to holy food.",
|
40 |
+
"If one eats food with second [degree uncleanness he must not work in an olive-press. Common food that was prepared under conditions proper to the cleanness of consecrated food is still regarded as common food. Rabbi Elazar bar Zadok says: it is regarded as terumah to convey uncleanness at two removes and to render terumah invalid at one additional remove."
|
41 |
+
],
|
42 |
+
[
|
43 |
+
"Sauce, bean-mash and milk, when in a condition of fluidity, are unclean in the first degree. If they turned solid they become unclean in the second degree. If they again melted: If their bulk was exactly that of an egg, they are clean. But if it was more than the bulk of an egg they remain unclean, for as soon as the first drop issued forth it became unclean by contact with an egg's bulk.",
|
44 |
+
"Rabbi Meir says: oil always remains unclean in the first degree. And the sages say: honey also. Rabbi Shimon Shezuri says: also wine. A mass of olives that fell into an oven that was heated: If [the olives] were exactly the size of an egg it [the oven] remains pure; But if it was more than that of an egg the oven becomes unclean, for as soon as the first drop came out it became unclean by contact with an egg's bulk. If the olives were separated even if there was a se'ah of them, it remains clean.",
|
45 |
+
"A man who had corpse uncleanness who pressed olives or grapes: If its bulk was exactly that of an egg, the juice remains clean provided he does not touch the place on which the liquid is; But [if the bulk was] more than that of an egg, the juice becomes unclean, for as soon as the first drop came out, it became unclean by contact with an egg's bulk. If the person was a zav or a zavah [the juice] becomes unclean even if only one berry [was pressed out], for as soon as the first drop came out it became unclean by carrying. If a zav milked a goat, the milk becomes unclean, for as soon as the first drop comes out it becomes unclean by carrying.",
|
46 |
+
"If an egg's bulk of food was left in the sun and it was lessened, and so also in the case of an olive's bulk of corpse, an olive's bulk of carrion, a lentil's bulk of a sheretz, an olive's bulk of piggul, an olive's bulk of notar, or an olive's bulk of forbidden fat they become clean; Nor is one liable on account of these for transgressing the law of piggul, notar or forbidden fat. If they were then left out in the rain and they swelled, they become unclean and guilt is incurred on account of them for transgressing the law of piggul, notar or forbidden fat.",
|
47 |
+
"All cases of uncleanness are determined according to their appearance at the time they are found: If they were then unclean they are assumed to have been unclean [all the time]; And if clean they are assumed to have been clean [all the time]. If they were then covered they are assumed to have been covered [all the time]; And if uncovered they are assumed to have been uncovered [all the time]. If a needle was found full of rust or broken it is clean, for all doubtful cases of uncleanness are determined according to their appearance at the time they are found.",
|
48 |
+
"If a deaf-mute, a person not of sound senses, or a minor was found in an alley way that contained something that was unclean, he is presumed to be clean. But any one of sound senses is presumed to be unclean. And anyone/anything that lacks understanding to be inquired of is in a case of doubtful uncleanness presumed to be clean.",
|
49 |
+
"A child who was found at the side of a graveyard with lilies in his hand, and the lilies grew only in a place of uncleanness, he is nevertheless clean, for I could say that another person gathered them and gave them to him. So also a donkey that was in a graveyard, his harness remains clean.",
|
50 |
+
"A child was found next to dough with a piece of dough in his hand: Rabbi Meir says that the dough is clean; But the sages say that it is unclean, since it is the nature of a child to slap dough. Dough that bears traces of hens’ pickings and there is unclean liquid in the same house: if there was distance enough between the liquid and the loaves for the hens to dry their mouths on the ground, the dough is clean. And in the case of a cow or a dog, if there was distance enough for it to lick its tongue. And in the case of all other beasts, if there was distance enough for their tongue to dry. Rabbi Eliezer ben Jacob holds the dough to be clean in the case of a dog who is smart; for it is not its habit to leave food and go after the water."
|
51 |
+
],
|
52 |
+
[
|
53 |
+
"One who throws an unclean object from one place to another: [for instance] a loaf among keys or a key among loaves, [that which was clean remains] clean. Rabbi Judah says: if a loaf was thrown among keys the former becomes unclean, but if a key was thrown among loaves the latter remain clean.",
|
54 |
+
"A dead sheretz that was held in the mouth of a weasel that was passing over loaves of terumah and it is doubtful whether the sheret did or did not touch them, in such condition of doubt [the loaves] are clean.",
|
55 |
+
"A weasel that had in its mouth a [dead] sheretz or a dog that had carrion in its mouth and they passed between clean [persons] or if clean persons passed between them, their condition of doubt is deemed clean, since the uncleanness , had no resting place. If they were picking at them while these lay on the ground, and a person stated, \"I went to that place but I do not know whether I did or did not touch it,\" his condition of doubt is deemed unclean, since the uncleanness had a resting place.",
|
56 |
+
"An olive's bulk of corpse was held in a raven's mouth and it is doubtful whether it overshadowed a person or vessels in a private domain: The person's condition of doubt is deemed to be unclean But the vessels’ condition of doubt is deemed clean. One who drew water in ten buckets and a dead sheretz was found in one of them, it alone is deemed unclean but all the others remain clean. If one poured out from one vessel into another and a dead sheretz was found in the lower vessel, the upper one remains clean.",
|
57 |
+
"On account of six doubtful cases of uncleanness terumah is burned: On account of the doubt of a bet ha-peras [grave area], On account of earth about which there is doubt whether it came from the land of the gentiles, On account of a doubt about the garments of an ‘am ha-arez; On account of a doubt about found vessels found by chance; On account of found spit, On account of a doubt about human urine that was near the urine of a beast. On account of a certainty of having touched these which causes the doubtful uncleanness, terumah is burned. Rabbi Yose says: also on account of their doubtful contact in a private domain; But the sages say: in a private domain the terumah is only held in suspense and in a public domain it is deemed clean.",
|
58 |
+
"Two kinds spittle, one of which was [possibly] unclean and the other was definitely clean: [Terumah] is to be held in suspense if [touched by one who] touched or carried or shifted [one of the two kinds of spittle] while they were in a private domain; Or who touched one of them in a public domain while it was still moist; Or who carried it whether it was moist or dry. If there was but one [kind of possibly] unclean spittle and a person touched, carried or shifted it in a public domain, terumah is burned on account of it; And one does not even need to say that this is the case if it was in a private domain.",
|
59 |
+
"These are the cases of doubtful uncleanness that the sages declared to be clean:A doubt concerning drawn water for a mikveh, A doubt concerning an object of uncleanness that floated upon the water. A doubt concerning liquids as to whether they have contracted uncleanness it is deemed unclean, but if it was whether uncleanness has been conveyed it is deemed clean. A doubt concerning the hands as to whether they have contracted uncleanness, have conveyed uncleanness or have attained cleanness, they are deemed clean. A doubt that arose in a public domain; A doubt concerning an ordinance of the scribes; A doubt concerning non-sacred food; A doubt concerning a sheretz; A doubt concerning negaim; A doubt concerning a nazirite vow; A doubt concerning a first-born; A doubt concerning sacrifices.",
|
60 |
+
"\"A doubt concerning an object of uncleanness that floated upon water:\" [It is clean] whether the water was in vessels or in the ground. Rabbi Shimon says: if in vessels he is deemed unclean but if in the ground he is deemed clean. Rabbi Judah says: if the doubt arose when the man went down into the water he is deemed unclean, but if when he came up he is deemed clean. Rabbi Yose says: even if there is only enough room for a man and the uncleanness the former remains clean.",
|
61 |
+
"\"In the case of a doubt concerning liquids as to whether they have contracted uncleanness it is deemed unclean:\" How so? If an unclean person stretched his foot between clean liquids and there is doubt whether he touched them or not, such a condition of doubt is deemed to be unclean. If a man had an unclean loaf in his hand and he stretched it out between clean liquids, and there is doubt whether it touched them or not, such a condition of doubt is deemed to be unclean. \"But if it was whether uncleanness has been conveyed, it is deemed clean.\" How so? If a man had in his hand a stick on the end of which there was an unclean liquid and he threw it among clean loaves and there is doubt whether it touched them or not, such a condition of doubt is deemed clean.",
|
62 |
+
"Rabbi Yose says: a condition of doubt in the case of liquids is deemed unclean in respect of food and clean in respect of vessels. How so? If there were two jars, the one unclean and the other clean, and he made dough with the contents of one of them and a doubt arose as to whether he prepared it with the contents of the unclean, or of the clean one, such is \"a condition of doubt in the case of liquids [which] is deemed unclean in respect of food and clean in respect of vessels.\"",
|
63 |
+
"\"If there is doubt concerning the hands as to whether they have contracted uncleanness, have conveyed uncleanness or have attained cleanness, they are deemed clean.\" \"Any doubt that arose in a public domain is deemed clean. \"A condition of doubt concerning an ordinance of the scribes\": [For instance, he is uncertain whether] he ate unclean food or drank unclean liquids, whether he immersed his head and the greater part of his body in drawn water, or whether there fell on his head and the greater part of his body three log of drawn water, such a condition of doubt is deemed clean. But if a condition of doubt arose concerning a father of uncleanness even though it was only rabbinical, it is deemed unclean.",
|
64 |
+
"\"A condition of doubt concerning non-sacred food\"--this refers to the cleanness practiced by Pharisees. \"A condition of doubt concerning a sheretz\" –according [to their condition at] the time they are found. \"A condition of doubt concerning negaim\" it is deemed clean in the beginning before it had been determined to be unclean, but after it had been determined to be unclean, a condition of doubt is deemed unclean. \"A condition of doubt concerning a nazirite vow\" [in such a condition of doubt he] is permitted [all that is forbidden to a nazirite]. \"A condition of doubt concerning first-borns\" whether they are human firstborn or firstborn of cattle, whether the firstborn of an unclean beast or a clean one, for the one who wishes to extract from his fellow bears the burden of proof.",
|
65 |
+
"\"And a condition of doubt concerning sacrifices\" if a woman has experienced five doubtful cases of miscarriage or five discharges of doubtful zivah she brings only one sacrifice and may then eat other sacrifices, she being under no obligation to bring the remainder."
|
66 |
+
],
|
67 |
+
[
|
68 |
+
"A [dead] sheretz and a [dead] frog in a public domain, And so also [if there was there] an olive's bulk of a corpse and an olive's bulk of carrion, A bone of a corpse and a bone of carrion; A clod of clean earth and a clod from a doubtful grave area A clod of clean earth and a clod from the land of the Gentiles, Or if there were two paths, the one unclean and the other clean, and a man walked through one of them but it is not known which, Or if overshadowed one of them but it is not known which, or he shifted one of them but it is not known which: Rabbi Akiva rules that he is unclean, But the sages rule that he is clean.",
|
69 |
+
"One who said, \"I touched an object but I do not know whether it was unclean or clean,\" or \"I touched one but I do not know which of the two I touched\": Rabbi Akiva rules that he is unclean, But the sages rule that he is clean. Rabbi Yose says that he is unclean in every case and clean only in that of the path, since it is the usual custom for people to walk but it is not their usual practice to touch.",
|
70 |
+
"If there were two paths, the one unclean and the other clean, and one walked on one of them and then prepared clean foods which were then eaten and, then he was sprinkled upon once and a second time and he performed immersion and became clean, then he walked on the second path and then prepared clean foods, the latter are clean. If the first foods were still in existence both must be held in suspense. If he had not become clean in the meantime, the first is held in suspense and the second must be burnt.",
|
71 |
+
"If there was a sheretz and a frog in a public domain and a man touched one of them and then prepared clean foods which were subsequently consumed; and then he immersed, and then he touched the other and then prepared clean foods, the latter are deemed clean. If the first foods were still in existence both must be held in suspense. If he did not immerse in the meanwhile, the first are held in suspense and the second must be burnt .",
|
72 |
+
"If there were two paths, the one unclean and the other clean, and a man walked by one of them and then prepared clean food, and subsequently another man came and walked by the second path and then prepared clean foods: Rabbi Judah rules: if each by himself asked for a ruling they are both to be declared clean. But if they asked for a ruling simultaneously, both are to be declared unclean. Rabbi Yose ruled: in either case they are both unclean.",
|
73 |
+
"If there were two loaves, the one unclean and the other clean, and a man ate one of them and then prepared clean food, and afterwards another man came and ate the second loaf and then prepared clean food: Rabbi Judah ruled: if each by himself asked for a ruling they are both to be declared clean, but if they asked simultaneously both are to be declared unclean. Rabbi Yose ruled: in either case they are both unclean.",
|
74 |
+
"If a man sat in a public domain and someone came and trod on his clothes, or spat and he touched his spit, on account of the spit terumah must be burnt, but on account of the clothes the majority principle is followed. If a man slept in the public domain, when he rises his clothes have midras uncleanness, the words of Rabbi Meir. But the sages say that they are clean. If a man touched someone in the night and it is not known whether it was one who was alive or dead, but in the morning when he got up he found him to be dead: Rabbi Meir says that he is clean. But the sages rule that he is unclean, since all doubtful cases of uncleanness are [determined] in accordance with [their appearance at] the time they are discovered.",
|
75 |
+
"If there was in the town one who was not of sound sense, a Gentile, or a Samaritan woman, all spit encountered in the town is deemed unclean. If a woman trod on a man's clothes or sat with him in a boat: If she knew that he was one who eats terumah, his clothes remain clean: But if not, he must ask her.",
|
76 |
+
"If one witness says, \"You have become unclean,\" but he says, \"I have not become unclean,\" he is regarded as clean. If two witnesses say, \"You have become unclean,\" and he says, \"I have not become unclean,\" Rabbi Meir says: he is unclean. But the sages say: he may be believed on his own evidence. If one witness says, \"You have become unclean,\" and two witnesses say, \"He has not become unclean,\" whether in a private domain or in a public domain, he is regarded as clean. If two witnesses say, \"He has become unclean’, and one witness says, ‘\"He has not become unclean,\" whether in a private domain or in a public domain, he is regarded as unclean. If one witness says, \"He has become unclean,\" and another says, \"He has not become unclean,\" or if one woman says, \"He has become unclean’, and another woman says, \"He has not become unclean,\" he is regarded as unclean if in the private domain, but if in a public domain he is regarded as clean."
|
77 |
+
],
|
78 |
+
[
|
79 |
+
"A place that was a private domain and then became a public domain and then was turned again into a private domain: while it is a private domain any condition of doubt arising in it is unclean but while it is a public domain any condition of doubt arising in it is deemed clean. If a man who was dangerously ill in a private domain was taken out into a public domain and then brought back into a private domain, while he is in the private domain any condition of doubt arising through him is deemed unclean but while he is in the public domain any condition of doubt arising through him is deemed clean. Rabbi Shimon says: the public domain causes a break.",
|
80 |
+
"There are four cases of doubt which Rabbi Joshua ruled are unclean and the sages rule are clean. How so? If an unclean man stood and a clean man passed by or the clean man stood and the unclean one passed by; or if an unclean object was in a private domain and a clean one in the public domain or the clean object was in the private domain and the unclean one in the public domain, and there is doubt whether there was contact or not, or whether there was overshadowing or not, or whether there was shifting or not: Rabbi Joshua rules that the clean becomes unclean, But the sages rule that the clean remains clean.",
|
81 |
+
"If a tree standing in a public domain had within it an object of uncleanness and a man climbed to the top of it, and a doubt arose as to whether he did or did not touch the object of uncleanness, such a condition of doubt is unclean. If one put his hand into a hole [in the wall] in which there was an object of uncleanness and there is doubt whether he did or did not touch it, such a condition of doubt is unclean. If a shop that was unclean was open toward a public domain and there is doubt whether a man did or did not enter it, such a condition of doubt is clean. If there is doubt whether he did or did not touch anything, such a condition of doubt is deemed clean. If there were two shops, the one unclean and the other clean, and a man entered into one of them, and a doubt arose as to whether he entered the unclean, or the clean one, such a condition of doubt is deemed unclean.",
|
82 |
+
"However many doubts and doubts about doubts that you can multiply, a condition of doubt in a private domain is unclean, and in a public domain it is deemed clean. How so? If a man entered an alley and an unclean object was in the courtyard, and a doubt arose as to whether he entered or did not enter [the courtyard]; Or if an object of uncleanness was in a house and there is doubt whether he entered or not; Or even if he entered, there is doubt whether the uncleanness was there or not; Or even if it was there, there is doubt whether it consisted of the prescribed minimum or not; Or even if it consisted of the prescribed minimum, there is doubt whether it was unclean or clean; Or even if it was unclean, there is doubt whether he touched it or not; Any such condition of doubt is deemed unclean. Rabbi Elazar says: if there is a doubt whether he entered, he is clean, but if there is a doubt whether he touched it, he is unclean.",
|
83 |
+
"If a man entered a valley in the rainy season and there was an uncleanness in a certain field, and he stated, \"I went into that place but I do not know whether I entered that field or not: Rabbi Elazar rules that he is clean; But the sages rule that he is unclean.",
|
84 |
+
"A condition of doubt in a private domain is unclean unless he says, \"I did not touch the unclean thing.\" A condition of doubt in a public domain is clean unless he can say, \"I did touch the unclean thing.\" What is regarded as a public domain? The paths of Bet Gilgul and similar places are regarded as a private domain in respect of the laws of Shabbat, and a public domain in respect of those of uncleanness. Rabbi Elazar says: they only mentioned the paths of Bet Gilgul because they are regarded as a private domain in both respects. Paths that open out towards cisterns, pits, caverns or wine-presses are regarded as a private domain in respect of the laws of Shabbat and as a public domain in respect of those of uncleanness.",
|
85 |
+
"A valley: in summer time is a private domain in respect of the laws of Shabbat, but as a public domain in respect of those of uncleanness; And in the rainy season it is regarded as a private domain in both respects.",
|
86 |
+
"A basilica: is a private domain in respect of the laws of Shabbat but as a public domain in respect of those of uncleanness. Rabbi Judah says: if one is standing at one door can see those that enter and leave at the other door, it is regarded as a private domain in both respects; otherwise it is regarded as a private domain in respect of Shabbat and as a public domain in respect of uncleanness.",
|
87 |
+
"A covered forum:: is a private domain in respect of Shabbat and a public domain in respect of the laws of uncleanness; And so too the sides. Rabbi Meir says: the sides are regarded as a private domain in both respects. ",
|
88 |
+
"Colonnades: are a private domain in respect of Shabbat and a public domain in respect of the laws of uncleanness. A courtyard into which many people enter by one door and leave by another, is a private domain in respect of Shabbat and a public domain in respect of the laws of cleanness"
|
89 |
+
],
|
90 |
+
[
|
91 |
+
"A potter who left his pots and went down to drink: the innermost pots remain clean but the outer ones are unclean. Rabbi Yose says: When is this so? When they are not tied together, but when they are tied together, all the pots are clean. One who gave over his key to an \"am haaretz\" the house remains clean, since he only gave him the guarding of the key.",
|
92 |
+
"If he left an am haaretz in his house awake and found him awake, or asleep and found him asleep, or awake and found him asleep, the house remains clean. If he left him asleep and found him awake, the house is unclean, the words of Rabbi Meir. But the sages say: the only part that is unclean is where he can stretch out his hand and touch it.",
|
93 |
+
"One who left craftsmen in his house, the house is unclean, the words of Rabbi Meir. But the sages say: the only part that is unclean is where they can stretch out their hand and touch it.",
|
94 |
+
"If the wife of a haver left the wife of an am haaretz grinding grain in her house, if the handmill stopped turning, the house is unclean. But if the handmill did not stop turning, that part of the house which she can stretch out her hand and touch is unclean. If there were two women, the house is unclean in either case, since while the one is grinding, the other can go about touching, the words of Meir. But the sages say: the only part that is unclean is where she can stretch out her hand and touch it.",
|
95 |
+
"One who left am haaretz in his house to guard him, if he can see those that enter and leave, only food and liquids and uncovered earthenware are unclean, but couches and seats and earthenware that have tightly fitting covers remain clean. And if he cannot see either those who enter or those who leave, even though the am haaretz has to be led and even though he was bound, all is unclean.",
|
96 |
+
"If tax collectors entered a house, the house is unclean. If a Gentile was with them they are believed if they say, \"we did not enter\" but they are not believed if they say \"we didn't touch anything.\" If thieves entered a house, only that part in which the feet of the thieves have stepped is unclean. And what do they cause to be unclean? Food and liquids and open earthenware, but couches and seats and earthenware that have tightly fitting covers remain clean. If a Gentile or a woman was with them, all is unclean.",
|
97 |
+
"One who left his clothes in the cubbies of the bath house attendants: Rabbi Elazar ben Azariah says that they are clean, But the sages say: [they are not clean] unless he gives him the key or the seal or unless he left some sign on them. One who left his clothes from one wine-pressing to the next, his clothes remain clean. If he left them with an Israelite [the clothes are unclean] unless he says, \"I have watched over them carefully.\"",
|
98 |
+
"One who was clean and had given up the thought of eating [pure food]: Rabbi Judah says that it remains clean, since it is usual for unclean persons to keep away from it. But the sages say that it is deemed unclean. If his hands were clean and he had given up the thought of eating [pure food], even though he says, \"I know that my hands have not become unclean,\" his hands are unclean, since the hands are always busy.",
|
99 |
+
"A woman entered her house to bring out some bread for a poor man and when she came out she found him standing at the side of loaves of terumah; Similarly a woman went out and found her friend raking out coals under a cooking pot of terumah: Rabbi Akiva says that they are unclean, But the sages say that they are clean. Rabbi Eliezer ben Pila: but why does Rabbi Akiva rule that they are unclean and the sages rule that they are clean? Because women are gluttonous and each may be suspected of uncovering her neighbor's cooking pot to get to know what she is cooking."
|
100 |
+
],
|
101 |
+
[
|
102 |
+
"One who dwells in a courtyard with an am haaretz and forgot some vessels in the courtyard, even though they were jars with tightly fitting lids, or an oven with a tightly fitting cover, they are unclean. Rabbi Judah says that an oven is clean if it has a tightly fitting lid. Rabbi Yose says: even an oven is unclean unless he made for it a partition ten handbreadths high.",
|
103 |
+
"One who deposited vessels with an am haaretz they are unclean with corpse uncleanness and with midras uncleanness. If he knew that he eats terumah, they are free from corpse uncleanness but are unclean with midras uncleanness. Rabbi Yose says: if he deposited with him a chest full of clothes, they are deemed to be unclean with midras when they are tightly packed, but if they are not tightly packed they are only unclean with madaf uncleanness, even though the key is in the possession of the owner.",
|
104 |
+
"One who loses something during the day and finds it on the same day it remains clean. If it was lost during the daytime and found in the night, or if it was lost in the night and found during the day or if it was lost on one day and found on the next day, it is unclean. This is the general rule: if the night or part of the night has passed over it, it is unclean. One who spreads out his clothes: If in a public domain, they remain clean; But if in a private domain they are unclean. If he kept watch over them, they remain clean. If they fell down and he went to bring them, they are unclean. If one's bucket fell into the cistern of an ‘am ha-arez and he went to bring something to draw it up with, it is unclean, since it was left for a time in the domain of an am haaretz.",
|
105 |
+
"One who left his house open and found it open, or locked and found it locked, or open and found it locked, it remains clean. But if he left it closed and found it open: Rabbi Meir says that it is unclean; But the sages say that it remains clean, since, though thieves had been there, they may have changed their mind and gone away.",
|
106 |
+
"If the wife of an am haaretz entered a haver's house to take out his son or his daughter or his cattle, the house remains clean, since she had entered it without permission.",
|
107 |
+
"They said a general rule with regard to clean food: whatever is designated as food for human consumption is susceptible to uncleanness unless it is rendered unfit to be food for a dog; And whatever is not designated as food for human consumption is not susceptible to uncleanness unless it is designated for human consumption. How so? If a pigeon fell into a wine-press and one intended to pick it out for an idolater, it becomes susceptible to uncleanness; but if he intended it for a dog it is not susceptible to uncleanness. Rabbi Yohanan ben Nuri rules that it is susceptible to uncleanness. If a deaf mute, one not of sound senses or a minor intended it as food, it remains insusceptible. But if they picked it up it becomes susceptible; since only an act of theirs is effective while their intention is of no consequence.",
|
108 |
+
"The outer parts of vessels that have contracted uncleanness from liquids: Rabbi Eliezer says: they defile liquids but they do not disqualify foods. Rabbi Joshua says: they defile liquids and also disqualify foods. Shimon the brother of Azariah says: neither this nor that. Rather, liquids that were defiled from the outer parts of vessels defile at one remove and disqualify at a second remove. It is as if it say, \"that which defiled you did not defile me but you have defiled me.\"",
|
109 |
+
"If a kneading trough was sloping downwards and there was dough in the higher part and dripping moisture in the lower part, then three pieces that jointly make up the bulk of an egg cannot be combined together, but two are combined. Rabbi Yose says: the two also cannot be combined unless they compress liquid between them. If the liquid was level, even though the piece was the size of a mustard seed they are combined together. Rabbi Dosa says: crumbled food cannot be combined together.",
|
110 |
+
"If a stick is completely covered with unclean liquid, as soon as it has touched the [water in the] mikveh, it becomes clean, the words of Rabbi Joshua. But the sages say: only when the whole of it is immersed. A flow from one vessel to the other or a slope of dripping moisture does not serve as a connective either for uncleanness or for cleanness. A pool of water serves as a connective in respect both of uncleanness and cleanness."
|
111 |
+
],
|
112 |
+
[
|
113 |
+
"At what stage do olives become susceptible to uncleanness?When they exude the moisture [produced] by [their lying in] the vat but not the one [produced while they are still] in the basket, according to the words of Bet Shammai. Rabbi Shimon says: the minimum time prescribed for proper exudation is three days. Bet Hillel says: as soon as three olives stick together. Rabban Gamaliel says: as soon as their preparation is finished, and the sages agree with his view.",
|
114 |
+
"If he finished the gathering but intended to buy some more, or if he had finished buying but intended to borrow some more, or if a time of mourning, a wedding feast or some other hindrance befell him then even if zavim and zavot trampled over them they remain clean. If any unclean liquids fell upon them, only the place where it touched them becomes unclean. Any liquid that comes out of them is clean.",
|
115 |
+
"When their preparation is finished behold they are susceptible to uncleanness. If an unclean liquid fell upon them they become unclean. The sap that issues from them: Rabbi Eliezer says it is clean, But the sages say that it is unclean. Rabbi Shimon says: they did not dispute the ruling that sap that issues from olives is clean. But about what did they dispute? About that which comes from the vat: That Rabbi Eliezer says is clean And the sages say is unclean.",
|
116 |
+
"One who had finished [the gathering of his olives] and put aside one basketful, let him put it [in the container] in front of a priest, the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah says: he must hand him over the key immediately. Rabbi Shimon says: within twenty-four hours.",
|
117 |
+
"One who put his olives in a basket that they might be softened so that they will be easy to press, they become susceptible to uncleanness; [If he put them in a basket] to be softened so that they may be salted: Bet Shammai says: they become susceptible. Bet Hillel says: they do not become susceptible. One who splits his olives with unwashed hands, he causes them to be unclean.",
|
118 |
+
"If one put his olives on a roof to dry, even though they are piled up to the height of a cubit, they do not become susceptible to uncleanness. If he put them in the house to putrify, even though he intends to take them up on the roof, or if he put them on the roof so that they might open so that they could be salted, they become susceptible to uncleanness. If he put them in the house while he secured his roof or until he could take them elsewhere, they do not become susceptible to uncleanness.",
|
119 |
+
"If one wants to take from them [a quantity sufficient for] one pressing or for two pressings:Bet Shammai says: he may scrape off [what he requires] in a condition of uncleanness, but he must cover up [what he takes] in a condition of cleanness. Bet Hillel says: he may also cover it up in a condition of uncleanness. Rabbi Yose says: he may dig out [what he requires] with metal axes and carry it to the press in a condition of uncleanness.",
|
120 |
+
"If a [dead] sheretz was found in the milling stones, only the place that it has touched becomes unclean. But if moisture was running, all become unclean. If it was found on the leaves, the olive-press men shall be asked whether they can say, \"we did not touch it.\" If it touched the mass [of olives], even by as little as the bulk of a barley grain, [the mass becomes] unclean.",
|
121 |
+
"If it was found on broken off pieces but it touched as much as an egg's bulk, [the entire mass] becomes unclean. If it was found on broken off pieces that lay upon other broken off pieces, even though it touched as much as an egg's bulk, only the place it touched becomes unclean. If it was found between the wall and the olives, they remain clean. If it was found [on olives that were lying] on the roof, [the olives in] the vat remain clean. If it was found in the vat, [the olives on] the roof are [also] regarded as unclean. If it was found burnt upon the olives, and so also in the case of a rag that was completely worn out, [the olives remain] clean, because all cases of uncleanness are determined in accordance with their appearance at the time they are found."
|
122 |
+
],
|
123 |
+
[
|
124 |
+
"If one locked in olive-workers in the olive-press and there were objects in there that had midras uncleanness: Rabbi Meir says: the olive-press is deemed to be unclean. Rabbi Judah says: the olive-press remains clean. Rabbi Shimon says: if they regard them as clean, the olive-press is deemed unclean; but if they regard them as unclean,the olive-press remains clean. Rabbi Yose: why are they unclean? Only because the am haaretz is not an expert in the laws of hesset.",
|
125 |
+
"If the olive-workers in an olive-press went in and out, and in the olive-press there was unclean liquid, if there is space enough [on the ground] between the liquid and the olives for their feet to be dried on the ground, the olive workers remain clean. If something unclean was found in front of olive-workers in the olive-press or grape harvesters, they are believed to say, \"We have not touched it.\" And the same law applies also to the young children among them. They may go outside the door of the olive-press and relieve themselves behind the wall, and still be deemed clean. How far may they go and still be deemed clean? As far as they can be seen.",
|
126 |
+
"If the olive-workers or the grape harvesters were only brought within the domain of the cavern, it is sufficient, the words of Rabbi Meir. Rabbi Yose says: he should stand over them until they immerse. Rabbi Shimon say: if they regard the vessels as clean, one must stand over them until they immerse; but if they regard them as unclean, it is not necessary to stand over them until they immerse.",
|
127 |
+
"One who puts his grapes [into the wine-press] from the baskets or from what was spread out on the ground: Bet Shammai says: he must put them in with clean hands, and if he puts them in with unclean hands he defiles them. Bet Hillel says: he may put them in with unclean hands and then he may set aside his terumah in a condition of cleanness. [If they are taken] from the grape-pot or from what was spread out on leaves, all agree that they must be put in with clean hands, and if they are put in with unclean hands they become unclean.",
|
128 |
+
"One who eats grapes out of the baskets or from what is spread out on the ground, even though they burst and dripped into the wine-press, the wine-press remains clean. If he eats the grapes out of a grape-basket or from what was spread out on leaves, and a single berry dropped into the vat: If it has a seal all in the vat remains clean; But if it has no seal, all in the vat becomes unclean. If he dropped some of the grapes and trod upon them in an empty part of the wine-press: If the bulk of the grapes was exactly that of an egg, the contents remain clean; But if it was more than the bulk of an egg, the contents become unclean, for so soon as the first drop came out it contracted uncleanness from the remainder whose bulk is that of an egg.",
|
129 |
+
"One who was standing and speaking by the edge of the cistern and some spittle squirted from his mouth, and there arises the doubt whether it reached the cistern or not, the condition of doubt is regarded as clean.",
|
130 |
+
"If one is emptying out the cistern [into jars] and a [dead] sheretz was found in the first jar, all the other jars are deemed unclean; but if it was found in the last, only that one is unclean but all the others remain clean. When does this apply? When the wine was drawn directly with each jar, but if it was drawn with a ladle and a [dead] creeping thing was found in one of the jars, it alone is unclean. When does this apply? Only when the man examined [the jars] but did not cover them up or covered them up but did not examine them; But if he both examined them and covered them up and a [dead] creeping thing was found: If in one jar, all the contents of the cistern are deemed unclean. If it was found in the cistern, all its contents are deemed unclean And if it was found in the ladle all the contents of the cistern are deemed unclean.",
|
131 |
+
"[The space] between the rollers and grape skins is regarded as a public domain. A vineyard in front of the grape harvesters is deemed to be a private domain and one which is behind the harvesters is deemed to be a public domain. When is this so? When the public enter at one end and go out at the other. The vessels of the olive-press, the wine-press and the basket-press, if they are of wood, need only be dried and they become clean; But if they are of reed grass they must be left unused for twelve months, or they must be scalded in hot water. Rabbi Yose says: if he put them in the current of the river, it is sufficient."
|
132 |
+
]
|
133 |
+
],
|
134 |
+
"sectionNames": [
|
135 |
+
"Chapter",
|
136 |
+
"Mishnah"
|
137 |
+
]
|
138 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tahorot/English/Sefaria Community Translation.json
ADDED
@@ -0,0 +1,137 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Tahorot",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org",
|
5 |
+
"versionTitle": "Sefaria Community Translation",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"license": "CC0",
|
8 |
+
"versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
|
9 |
+
"actualLanguage": "en",
|
10 |
+
"languageFamilyName": "english",
|
11 |
+
"isBaseText": false,
|
12 |
+
"isSource": false,
|
13 |
+
"direction": "ltr",
|
14 |
+
"heTitle": "משנה טהרות",
|
15 |
+
"categories": [
|
16 |
+
"Mishnah",
|
17 |
+
"Seder Tahorot"
|
18 |
+
],
|
19 |
+
"text": [
|
20 |
+
[
|
21 |
+
"Thirteen matters regarding the carcass of a pure fowl: it requires thought [i.e. one must initially think to use it for food, in order for it have the impurity of foods]; and it does not necessitate becoming primed [for impurity, unlike other foods, which are primed for impurity when they become wet]; and it renders foods impure [upon contact] when it has [at least the volume] equivalent to an egg; and [it renders one impure] while it is being swallowed when it has [at least the volume] equivalent to an olive; and one who eats it requires [waiting until] sunset [on the day of his immersion before he becomes pure again]; and [if rendered impure] by it, one would be liable for entering the temple; and [one rendered impure by it renders <i>terumah</i> impure, such that the] <i>terumah</i> needs to be burned on its account; and one who eats a limb taken from it while alive endures the forty [lashes]. According to Rabbi Meir, its slaughter or its <i>melikah</i> [ritual killing of fowl brought as sacrifices in the temple] purify [the pure fowl, if it was discovered to have been] a <i>treifah</i> [an animal which will not survive, and is generally rendered impure and cannot be eaten]. Rabbi Yehuda says: they do not purify. Rabbi Yose says: its slaughter purifies, but its <i>melikah</i> does not. [The first nine of the thirteen matters are listed in this Mishna; the final four appear in the following Mishna.]",
|
22 |
+
"The wings and the feathers [of the carcass of a pure fowl] can be rendered impure and can render [other items] impure, and they are not added together [to reach a volume measure sufficient for causing impurity]. Rabbi Yishmael says: the feather is added [to complete the sufficient measure]. The beak and the talons render impure and they are added together. Rabbi Yose says: even the tips of the wings and the tip of the tail are added together, as they are left on the fatted [birds, for serving].",
|
23 |
+
"The carcass of an impure fowl requires thought [one must initially think to use it for food] and being primed [for impurity, by becoming wet]; and it renders foods impure when it has [at least the volume] equivalent to an egg, and [at least the volume] equivalent to half a loaf invalidates one's body [from eating <i>terumah</i> by rendering him impure]; and it does not have [the law of rendering one impure] when it is being swallowed when it has [at least the volume] equivalent to an olive; and one who eats it does not require [waiting until] sunset [on the day of his immersion before he becomes pure again]; and one is not liable for entering the temple [while impure] because of it; but <i>terumah</i> is burned on its account [i.e. one rendered impure by it renders <i>terumah</i> impure]; and one who eats a limb taken from it while alive does not endure the forty [lashes]; and slaughtering it does not purify it. The wings and feathers can be rendered impure, and can render impure, and are added together. The beak and the talons can be rendered impure, can render impure, and are added together. ",
|
24 |
+
"And regarding an animal: the hide, the sauces [in which it is cooked], the seasonings, the meat stuck to the hide, the bones, the sinews, the horns, and the hooves combine to render impure with the impurity of foods, but not with the impurity of carcasses. Similarly, one who slaughters an impure animal for a gentile and it is still twitching, it can render impure with the impurity of foods, but not with the impurity of carcasses until it dies or until its head is chopped off. The rendering of the impurity of foods was made more numerous than the rendering of the impurity of carcasses. ",
|
25 |
+
"Food which has become impure from an origin of impurity [and has thus attained a first degree level of impurity], and [food] which has become impure from a generated impurity [such as something of a first degree level, causing it, in turn, to attain a second degree level of impurity], they are added together to impart impurity [at the level] of the less stringent of the two. How so? The equivalent [in volume] of half an egg of food of a first degree [level of impurity] and the equivalent [in volume] of half an egg of a second degree [level of impurity] that one mixed with each other, [the mixture] is of a second degree. The equivalent of half an egg of a second degree and the equivalent of half an egg of a third degree that one mixed with each other, [the mixture] is of a third degree. The equivalent of a full egg of a first degree and the equivalent of a full egg of a second degree that one mixed with each other, [the mixture] is of a first degree; but if one [then] divided them [into two], this one is of a second degree and this one is of a second degree. If one [of these two] fell on its own and [the other] one [also fell] on its own onto a loaf of <i>terumah</i>, they invalidate it [by giving it a third degree level of impurity]. If both fell at once they render it to be of a second degree [impurity, since it came into contact with a full egg's measure of food of a first degree impurity]. ",
|
26 |
+
"The equivalent of an egg [in volume] of a second degree food and the equivalent of an egg [in volume] of third degree food that one mixed with one another, [the mixture] is of a second degree; if one divided them [into two], this one is of a third degree and this one is of a third degree. If one [of these two] fell on its own, and [the other] one [also fell] on its own onto a loaf a <i>terumah</i>, it has not invalidated it [since <i>terumah</i> is not made impure by something of third degree impurity]. If both fell at once they render it to be of a third degree [impurity]. The equivalent of an egg [in volume] of first degree food and the equivalent of an egg [in volume] of third degree food that one mixed with each other, [the mixture] is of a first degree; if one divided them [into two], this one is of a second degree and this one is of a second degree, since even that of a third degree, when it touched that of a first degree, it became of a second degree. The equivalent of two eggs [in volume] of first degree food and the equivalent of two eggs [in volume] of a second degree food that one mixed with each other, [the mixture] is of a first degree; if one divided them [into two], this one is of a first degree and this one is of a first degree; if [one divided them] into three or four, they are [all] of a second degree. The equivalent of two eggs [in volume] of second degree food and the equivalent of two eggs [in volume] of third degree that one mixed with each other, [the mixture] is of a second degree; if one divided them [into two], this one is of a second degree and this one is of a second degree; if [one divided them] into three or four, they are [all] of a third degree.",
|
27 |
+
"Pieces of dough which are touching each other or loaves that are touching one another, if one of them is rendered impure by [touching] a vermin, they are all [rendered] primary [in their impurity; i.e. they all become of a first degree of impurity]. If they were [then] separated, they are all [still] primary [in their impurity]. Regarding liquids [that are similarly touching each other, if one liquid is rendered impure by impure liquids, which are always of a first degree level of impurity, then] they are all of a second degree [level of impurity]; if they were [then] separated, they are all [still] of a second degree. If [they were made impure] by hands [which are of a second degree level of impurity], they are all of a third degree.",
|
28 |
+
"A piece of dough that was primary [i.e. of a first degree impurity], and one attached other pieces to it, they are all primary; if one [then] separated them, it [the original piece] is primary, and all the others are second degree. If it [the original piece] was second degree and one attached other pieces to it, they are all second degree; if one [then] separated them, it is second degree, and all the others are third degree. If it was third degree and one attached other pieces to it, it is third degree, and all the others are pure, whether they were separated or not. ",
|
29 |
+
"Sanctified loaves whose ridges have sanctified [i.e. sufficiently pure] water in them, if one of them became impure by [coming into contact with] a vermin, they all become impure [any loaves touching it, along with any loaves touching those loaves, and so on, since even a fourth degree impurity, which generally does not generate further impurity, can render sanctified liquids primary, meaning they can then go on to render the rest of the loaves impure]. With [loaves of] <i>terumah</i>, [a vermin that comes into contact with one of them] makes two [loaves] impure and invalidates one [i.e the first loaf that touched the vermin becomes impure in the first degree, and any loaf that touches that loaf becomes impure in the second degree, and any loaf touching that loaf becomes impure in the third degree and thus is still invalid for <i>terumah</i>, but it does not cause any more impurity]. If there is dripping liquid between them, even with [loaves of] <i>terumah</i>, everything is impure [because the liquid, which is made primary by the loaves, and which causes the loaves it then touches to become secondary, and those loaves, in turn, cause the water touching the next loaves to become primary, and so on, to all the loaves]. "
|
30 |
+
],
|
31 |
+
[
|
32 |
+
"A woman who was pickling vegetables in a pot and touched [with impure hands] a dry part of a leaf outside the pot [but which was partially immersed, or connected to a stalk immersed in the pot], even if it [the entire leaf] has the equivalent of an egg [in volume], it is impure, and everything else is pure [because when her impure hands, which are a second degree impurity, touched the dry part of the leaf, it became a third degree impurity, which does not generate further impurity]. If she touched a wet part, if it has [at least] the equivalent of an egg [in volume], everything is impure; if it does not have the equivalent of an egg, it is impure and everything [else] is pure. If it [the wet part of the leaf] returns to the pot, everything is impure. If it [her hand] had been rendered impure through contact with a dead body, and she touched either a moist or dry part [of a leaf sticking out of the pot], if it has the equivalent of an egg [in volume], everything is impure; if it does not have the equivalent of an egg, it is impure and everything [else] is pure. If a woman who had immersed that day [and therefore was still of a second degree impurity until sunset] was emptying the pot with dirty [i.e. impure] hands and she saw liquids on her hands, and it is doubtful as to whether they were splashed from the pot, or that the stalk touched her hands, the vegetable [connected to the stalk] is invalid [i.e. impure], and [the rest of] the pot is pure. ",
|
33 |
+
"Rabbi Eliezer says: One who eats foods of a first degree [level of impurity] is [himself rendered] of a first degree; [if he eats] foods of a second degree, [he is rendered] of a second degree; foods of a third degree, [he is rendered] of a third degree. Rabbi Yehoshua says: One who eats foods of a first degree or of a second degree is [rendered] of a second degree; [one who eats foods] of a third degree, [he is rendered] of second degree for sanctified foods, but not for <i>terumah</i>, [and this applies] with non-sacred food prepared with the purity stringency of <i>terumah</i> [since regular non-sacred foods do not have third degree impurity]. ",
|
34 |
+
"Non-sacred food of a first degree [level of impurity] is impure and can render others impure. That of a second degree, is invalid [literally: renders invalid], but does not render impure. And [non-sacred food] of a third degree can be eaten in a soup of <i>demai</i> [non-sacred foods into which some amount of <i>terumah</i> has been mixed]. ",
|
35 |
+
"<i>Terumah</i> of a first or second degree is impure and can render [other things] impure. [<i>Terumah</i>] of a third degree, is invalid [literally: renders invalid], but does not render impure. And that of fourth degree can be eaten in a soup containing sanctified foods. ",
|
36 |
+
"Sanctified foods of a first, second, or third degree are impure and render [other things] impure. [Sanctified foods] of a fourth degree are invalid [literally: render invalid], but do not render impure. [Sanctified foods] of a fifth degree can be eaten in a soup containing sanctified foods.",
|
37 |
+
"Non-sacred foods of a second degree render non-sacred liquids impure, and invalidate [foods] for those who eat <i>terumah</i>. <i>Terumah</i> of a third degree renders sanctified liquids impure, and invalidates [foods] for those who eat sanctified foods, [and this applies] when they were prepared with the purity stringency of sanctified things. But if they were prepared [only] with the purity stringency of <i>terumah</i>, it [<i>terumah</i> of a third degree] renders, with regard to sanctified foods, two impure [i.e. creates, upon contact, a first degree impurity and, in turn, a second degree impurity] and invalidates one [in turn, to be a third degree level of impurity, but not a fourth degree; this is because foods prepared with the purity stringency of <i>terumah</i> are still impure at a first degree level with regard to sanctified foods, but they do not retain a fourth degree impurity, since <i>terumah</i> cannot retain a fourth degree of impurity]. ",
|
38 |
+
"Rabbi Eliezer says: The three of them are the same. First degree sanctified foods, <i>terumah</i> foods, and non-sanctified foods, [all] render two impure and invalidate one with regard to sanctified foods; [they all] render one impure and invalidate one with regard to <i>terumah</i>; and they invalidate non-sanctified foods [by rendering them impure]. The second degree [foods] for all [of these three categories], render one impure and invalidate one with regard to sanctified foods, render non-sanctified liquids impure, and invalidate [foods, by rendering them impure] for those who eat <i>terumah</i>. The third degree [foods] for all [of these three categories], render sanctified liquids impure, and invalidate [foods] for those who eat sanctified foods. ",
|
39 |
+
"One who is eating foods of a second degree [impurity] should not work in an olive press [since his body becomes of a second degree, and he then renders liquids impure]. And non-sacred foods that were prepared with the stringency of sacred foods still follow the rules of non-sacred foods [i.e. unlike sacred foods, they cannot be rendered third degree by a second degree impurity, nor are they rendered fourth degree by a third degree impurity]. Rabbi Elazar bar Rabbi Tzadok says: In fact they are like <i>terumah</i>, in that [if they touch an origin of impurity] two are rendered impure [those rendered of a first and second degree impurity] and one is invalidated [that of a third degree; and it does not produce a fourth]. "
|
40 |
+
],
|
41 |
+
[
|
42 |
+
"Sauce, ground beans, and milk, when they are a liquid and able make other things wet, [they are considered liquids such that] they are [made] primary [i.e. of a first degree level of impurity, if they become impure]. If they congeal, they are [able to become] of second degree [like foods in general]. If [when impure] they were then re-softened [into liquid], if there is exactly the equivalent of an egg [in volume] of them, they are pure [since they lost their impurity status in shifting states]; if there is more than the equivalent of an egg [in volume] of them, they are impure, since once the first drop came out [and softened into liquid] it was rendered impure by the [remaining] egg's volume [which is a sufficient amount of food to render impurity, and the rest of the food, as it softens, is rendered impure by that impure liquid, since liquids of any amount can be rendered impure; but when there is exactly an egg's volume of food, the first drop of it that softens into liquid is not rendered impure by it, since there is not a sufficient measure of food left there to render it impure, since foods are only rendered impure and render impurity when there is at least an egg's volume of them]. ",
|
43 |
+
"Rabbi Meir says: Oil is always primary [in its impurity, i.e. of a first degree level, even if it congeals into a solid]. The sages say: even honey. Rabbi Shimon Shezuri says: even wine. A clump of [impure] olives which fell into an oven and it was lit, if [the olives are] exactly the equivalent of an egg [in volume], it [the oven] is pure [since foods cannot render a vessel impure]; if they are greater than the equivalent of an egg [in volume], it is impure, since once the first drop came out, it [that drop of liquid] was rendered impure by the [remaining] egg's volume [which is a sufficient amount of food to render impurity, and that impure drop then renders the oven impure; but when there is exactly an egg's volume of olives, the first drop of it that melts into liquid is not rendered impure by it, since there is no longer a sufficient measure of food left to render it impure]. If they [the impure olives] are separated [from one another], even if there is a <i>se'ah</i> [a large measure] of them, it [the oven] is pure. ",
|
44 |
+
"An individual rendered impure through contact with a dead body, who squeezed olives or grapes, if [the fruits he squeezed were] equivalent to exactly an egg [in volume], it [the liquid coming out of them] is pure, as long as he does not touch the part of the [fruit that was already squeezed into] liquid. [If they are] more than the equivalent of an egg [in volume], it is impure, since once the first drop emerged it was rendered impure by an egg's volume [of fruit, which is a sufficient amount to render impurity; but when there is only exactly an egg's volume of fruit, the first drop that emerges is not rendered impure by it, since there is no longer a sufficient measure of food left to render it impure]. If the individual was a <i>zav</i> or <i>zava</i> [a male or female, respectively, with a genital discharge that renders them an Origin of impurity], even with [the squeezing of] one berry, it [the liquid from the fruit] is impure, since when the first drop emerged it became impure through carrying [since a <i>zav</i>/<i>zava</i> also renders impure anything he or she carries or moves]. A <i>zav</i> who milked a goat, the milk is impure, because when the first drop emerged, it became impure through carrying. ",
|
45 |
+
"The equivalent [in volume] of an egg of [impure] foods which one placed in the sun and they shrank, and similarly the equivalent of an egg [in volume] of a dead body, or the equivalent of an egg [in volume] of an animal carcass, or the equivalent of a lentil [in volume] of a vermin, or the equivalent of an olive of <i>pigul</i> [any sacrifice about which the priest bringing it had any invalidating intention], or the equivalent of an olive of remainders [leftover sacrifices left past their designated time, which then become forbidden for eating], or the equivalent of an olive of forbidden fats, [if one placed any of these in the sun and they shrunk to less than their initial measure,] these things [the impure foods, the body, the carcass, and the vermin, all of which were impure] are pure, and these [the final three items on the list], one is not subject to liability on account of them, not for <i>pigul</i>, nor for remainders, nor for [eating] forbidden fats [literally: for impurity]. If one placed them in the rain and they swelled [back to their original full measure], they are impure, and one is subject to liability on account of them for <i>pigul</i>, for remainders, and for [eating] forbidden fats [literally: for impurity]. ",
|
46 |
+
"All impurities [are determined] as they are found: if items are [found] impure, they are [deemed to have been] impure [at the relevant moment for an object in question]; if they are [found] pure, they are [deemed to have been] pure [at the relevant moment for the object in question]. If they are [found] covered [such as an earthenware vessel which protects its contents from impurity when covered by a tight seal], they are [assumed to have been] covered [at the relevant time, and we do not worry that it may have initially been uncovered in the presence certain impurities, and that its contents are therefore impure]; if they are [found] uncovered, they are [assumed to have been] uncovered [at the relevant time]. A needle found full of rust or broken [and therefore unusable, and thus unable to retain impurity], it is pure [and we do not worry that it came into contact with the object in question before it became invalid, i.e. while it was still impure and therefore able to render the object impure], since all impurities [of items are determined] as they are found. ",
|
47 |
+
"A deaf-mute, an <i>shoteh</i>, or a minor, if they were found in an alley that has an impurity in it [but there is a doubt as to whether it rendered them impure], they are assumed to be pure. But anyone fully competent is assumed to be impure. And [this is because] anyone who does not have sufficient understanding to be questioned [about his purity status], when his status is uncertain, he is [assumed to be] pure. ",
|
48 |
+
"A toddler found at the edge of graveyard holding roses in his hand, and the only roses [in the graveyard] are in the impure area , he is pure, for I may say: Someone else picked them and gave them to him. Similarly a donkey among the graves, his vessels are pure [since the donkey and its vessels also cannot be questioned]. ",
|
49 |
+
"If a baby was found next to a pile of dough and a piece was in his hand [and it is unclear whether he himself took the piece off rendering all the dough impure, or if someone else tore the piece off for him], Rabbi Meir considers it pure. And the Sages consider it impure, because it is the way of babies to touch [the dough]. Dough which has peck-holes from chickens and there are impure liquids in the house, if there is enough space between the liquids and the loaves for them to wipe their beaks on the ground, then they are pure. And regarding a cow or a dog, enough space for them [to have time] to lick [their lips with] their tongues. And with all other animals, enough space [for them to travel] for it to be dried up. Rabbi Eliezer ben Yaakov considers it pure in the case of a dog, since he is intelligent, and it is not his way to leave the food and go get water [first, before he finishes eating; and therefore it can be assumed that he did not touch the loaves after touching the impure liquids]. "
|
50 |
+
],
|
51 |
+
[
|
52 |
+
"One who throws an impurity from place to place, [such as] a [pure] loaf into [a collection of impure] keys, or a [impure] key into [an collection of pure] loaves, they are assumed to be pure. Rabbi Yehuda says: a loaf into [impure] keys is impure, but a key into [pure] loaves, [they are] pure. ",
|
53 |
+
"If there is a vermin in the mouth of a weasel and it is walking on loaves of <i>terumah</i>, and it is uncertain whether it touched them or not, its uncertainty is pure [i.e. the purity status of the loaves is uncertain, and therefore pure] . ",
|
54 |
+
"If there is a vermin in the mouth of a weasel or an animal carcass in the mouth of a dog, and they passed among pure things, or pure things passed among them, their uncertainty is pure [i.e. their purity status is uncertain, and therefore pure], because the impurity has no [fixed] place. If they [the dog or weasel] were picking at them [the dead animals] on the ground, and someone says, \"I went to that place, but I do not know if I touched [the vermin or the carcass] or I did not touch it, his uncertainly is impure [i.e. his purity status is uncertain, and therefore impure], because the impurity has a [fixed] place. ",
|
55 |
+
"If there is an olive's volume of corpse in the mouth of a raven, and it is uncertain if it was in an enclosed space over a person or over vessels in a private domain [which would have rendered them impure], the person's uncertainly is impure [i.e. the purity status of the person is uncertain, and therefore impure]; the vessels' uncertainty is pure [i.e. their purity status is uncertain, and therefore pure]. If one is filling ten buckets [from a well] and a vermin is found in one of them, it [the bucket in which it was found] is impure, and they [the rest] are all pure. One who pours from one vessel to another and a vermin was found in the lower one, the upper one is pure.",
|
56 |
+
"For six uncertainties [regarding purity status] <i>terumah</i> is burnt: for the uncertainty of a plowed graveyard, and for the uncertainty of dirt that came from the lands of the nations [i.e. outside Israel], for the uncertainty of the clothes of an unlearned person, and for the uncertainty of found vessels, for the uncertainty of found spittle, for the uncertainty of human urine that was found opposite the urine of an animal [thereby allowing it to be clearly identified as human urine]. In [cases where there is] a certainty that any of these touched [<i>terumah</i>], which is [therefore the cause of] an uncertainty regarding their impurity status, the <i>terumah</i> is burnt. Rabbi Yose says: in a private domain, [the <i>terumah</i> is burnt] even in [cases where there is] an uncertainty that they touched. But the Sages say: in a private domain, [when there is an uncertainty that they touched] we suspend [i.e. neither burn nor eat the <i>terumah</i>], but in a public domain it is pure.",
|
57 |
+
"If there are two spittles, one which is impure [like any found spittle, as seen in the previous Mishna] and the other pure [where it is known to have come from a pure person], we suspend [and neither burn nor eat the <i>terumah</i>] for their touching, being carried, or being moved in a private domain [when there is this uncertainty as to whether it was the impure spittle or the pure]; and [the same rule applies also in cases of uncertainty regarding] their touching in a public domain when they are moist, and for their being carried when they are either moist or dry. If there was just one spittle and someone touched it, carried it, or moved it in the public domain, <i>terumah</i> [which he then came into contact with] is burnt on his account, and certainly if this happened in a private domain [it is also burnt].",
|
58 |
+
"The following uncertainties [regarding impurity status] were declared pure by the Sages: the uncertainty of drawn waters for a <i>mikvah</i> [a pool for ritual immersion which must contain natural, undrawn water; the uncertainty is a case in which it is uncertain whether a <i>mikvah</i> contains enough drawn water to invalidate it from being able to purify those that immerse it in]; the uncertainty of an impurity floating on the water's surface; the uncertainty of liquids regarding whether they themselves have become impure--such [liquids] are impure, and [the uncertainty] regarding whether they rendered [something else] impure--such [items] are pure; the uncertainty of hands regarding whether they themselves have become impure, or have rendered [something] impure, or have themselves become pure, [in all three cases] they are pure; the uncertainty of the public domain [i.e. an uncertainty regarding purity status which was generated when something was in the public domain]; the uncertainty regarding [the purity status of something that came into contact with something that is impure only according to] the words of the Scholars; the uncertainty [regarding the purity status] of non-sanctified foods; the uncertainty regarding [the purity status of something which may have been rendered impure by] vermin; the uncertainty of blights [i.e. regarding the purity status of someone or something that may have been rendered impure by someone impure due to an illness, such as leprosy]; the uncertainty regarding [one's] status as a Nazirite[i.e. like someone who took a vow to be a Nazirite contingent on something which remains uncertain]; the uncertainty regarding [the status of] a first born; and the uncertainty regarding [one's obligation to bring] sacrifices. ",
|
59 |
+
"The uncertainty of an impurity floating on the water's surface [where it is uncertain whether or not someone came into contact with the floating object: this was declared pure by the Sages] whether in a vessel or on the earth. Rabbi Shimon says: in a vessel it is impure [since it is in a fixed place], and on the earth it is pure. Rabbi Yehuda says: If the uncertainty was [one that arose] when he went down [into the water] he is impure, but if the uncertainty was when he was coming up [out of the water] he is pure. Rabbi Yose says: even if there is room [in the water] only for one person plus the impurity, he is [still] pure. ",
|
60 |
+
"What is the case of the uncertainty of liquids regarding whether they themselves have become impure--and where such [liquids] are impure? If an impure person extended his foot amid pure liquids and it is uncertain if he touched them or not, its uncertainty is impure [i.e. the purity status of the waters is uncertain, and therefore impure]. If there was an impure loaf in his hand and he threw in among pure liquids and it is uncertain whether they touched or did not touch, its uncertainty is impure [i.e. the purity status of the waters is uncertain, and therefore impure]. And what is the case [of the uncertainty] regarding whether they [liquids] rendered [something else] impure--where such [items] are pure? If there was a stick in his hand on at its tip were impure liquids, and he threw it among pure loaves, and it is uncertain whether they touched or did not touch, its uncertainty is pure [i.e. the purity status of the loaves is uncertain, and therefore pure].",
|
61 |
+
"Rabbi Yose says: The uncertainty of [impure] liquids regarding [whether or not they came into contact with] foods is impure [i.e. the purity status of the loaves is uncertain and therefore impure], and regarding vessels it is pure [i.e. when it is uncertain whether or not the liquids came into contact with vessels, the vessels are pure]. How so? If there were two jugs [of water], one impure and the other pure, and someone made dough from [the water from] one of them, and it is uncertain if he made it from the impure one or made it from the pure one, this is the case of the uncertainty of [impure] liquids, regarding foods is impure and regarding vessels it is pure. ",
|
62 |
+
"The uncertainty of hands regarding whether they themselves have become impure, or have rendered [something] impure, or have become pure, [in all three cases] they are pure. The uncertainty of the public domain [i.e. any uncertainty regarding purity status which was generated when something was in the public domain], is pure. As for the uncertainty regarding [the purity status of something that came into contact with something impure only according to] the words of the Scholars: If [there is an uncertainty as to whether] one ate impure foods or drank impure liquids, or whether one's head and the majority of one's body came into drawn water, or whether three <i>login</i> of drawn water fell on one's head and a majority of one's body, [all of which are instances of someone whom the Sages decreed becomes impure on a rabbinic level,] in the case of uncertainty, he is pure. But for something which is an Origin of impurity according to the words of the Scholars [i.e. something that the Sages decreed should be treated as an Origin of impurity], in the case of uncertainty [if someone might have come into contact with it], he is impure. ",
|
63 |
+
"The uncertainty [regarding the purity status] of non-sanctified foods, this is the purity of abstention [i.e. of those who are careful to eat in purity even non-sanctified foods; and such foods, when their status is uncertain, are pure]. The uncertainty regarding [something which may or may not have been rendered impure by] vermin, [its status is] in accordance with how they were found [i.e. if the item in question was not actually touching the vermin when it was found, it is assumed to be pure]. The uncertainty of blights [i.e. regarding the purity status of someone that may have been rendered impure by someone impure due to an illness, such as leprosy], at the beginning he is pure until he is determined [by the priest] as impure; once he has been determined impure, his uncertainty [i.e. a case of someone or something which may or may not have been rendered impure by him] is impure. The uncertainty regarding [one's] status as a Nazirite [i.e. if someone took a vow to be a Naziritecontingent on something which remains uncertain], he is permitted [to do the things a Nazirite is forbidden from doing, i.e. he is not a Nazirite]. The uncertainty regarding [the status of] a first born, whether first born humans or first born animals, whether pure or impure [i.e. kosher or non-kosher], the burden of proof is upon the one [who wants] to remove [possessions] from his fellow [i.e. the priest who makes a claim on the first born must demonstrate that it is a first born before he can take it]. ",
|
64 |
+
"The uncertainty regarding [one's obligation to bring] sacrifices, [for example]: a woman who has upon her five uncertain [obligations to bring the sacrifice brought after] births [i.e. if she miscarried and is uncertain whether it was a birth obligating her to bring a sacrifice], or five uncertain discharges [i.e. she is uncertain if they were discharges obligating her to bring a sacrifice]; she brings one sacrifice, and can then eat from the offering, and she does not have an obligation to bring the rest [of the sacrifices]. "
|
65 |
+
],
|
66 |
+
[
|
67 |
+
"A vermin and a frog in the public domain, and similarly an olive's volume of a dead body and an olive's volume of an animal carcass, or a bone from a dead body and a bone from an animal carcass, or a clod [of dirt] from a pure land and a clod from a plowed cemetery, a clod from a pure land and a clod from the lands of the nations [i.e. outside Israel], or two paths one impure and one pure, if someone walked down one of them and he does not know which one he walked down, or [in passing by] he covered over one of them [i.e. over the olive's volume of the dead body or of the animal carcass] and he does not know which one he covered over, or he moved one of them [i.e. one of the two bones, or one of the two clods of dirt] and he does not know which one he moved, Rabbi Akiva declares him impure, but the Sages declare him pure. ",
|
68 |
+
"One who said, \"I touched this thing and I do not know if it is impure or if it is pure,\" or [if he says,] \"I touched one, but I do not know which of the two I touched,\" [i.e. like if one does not know if he touched the impure vermin or the pure frog,] Rabbi Akiva declares him impure, but the Sages declare him pure. Rabbi Yose declares them all impure, but in [the case of] the paths he declares [him] pure because it is the way of people to walk [down a path], but it is not their way to touch [the objects on the ground]. ",
|
69 |
+
"Two paths, one impure and one pure, if someone walked down one of them and prepared pure things [i.e. pure <i>terumah</i> foods] and they were eaten, and then he [was] sprinkled [i.e. with the sanctified waters, as part of the red heifer purification process], and [then sprinkled] a second time, and he immersed and became pure, and then he walked down the second path and prepared pure things, they are pure. If the first ones still exist they are both held in suspension [and can be neither eaten nor burned]. If he did not purify [himself] in between, the first ones are in suspension and the second ones should be burned. ",
|
70 |
+
"If a vermin and a frog are in the public domain, and someone touched one of them and then prepared pure things, and they were eaten, and he then immersed, and then touched the second one and prepared pure things, these [latter] things are pure. If the first ones still exist then both [sets] are held in suspension [and can be neither eaten nor burned]. If he did not immerse in between, the first ones are in suspension and the second ones should be burned. ",
|
71 |
+
"Two paths, one impure and one pure, if someone walked down one of them and then prepared pure things, and then his fellow came and walked down the second one and prepared pure things, Rabbi Yehuda says: If each one of them inquired individually [regarding his own purity status], they are both pure, but if they inquired together, they are impure. Rabbi Yose says: in either case they are impure. ",
|
72 |
+
"Two loaves of bread, one impure and one pure, if someone ate one of them and then prepared pure things, and then his fellow came and ate the second one and then prepared pure things, Rabbi Yehuda says: If each one of them inquired individually [regarding his own purity status], they are both pure, but if they inquired together, they are impure. Rabbi Yose says: in either case they are impure. ",
|
73 |
+
"One who sat in the public domain, and someone came and stepped on his clothes, or spat and he [the sitter] touched his spit: on account of the spit the <i>terumah</i> is burned, but regarding the [stepped on] clothes we follow the majority [of the area's population, in order to determine the status of the person who stepped on the clothes, and thereby to determine whether or not the sitter was rendered impure]. One who slept in the public domain, when he arises his clothes are impure as <i>midras</i> [an impurity caused when something is sat or stepped upon by a <i>zav</i> or a <i>zava</i>, rendering it an Origin of impurity], according to Rabbi Meir; but the Sages declare them pure. One who touched someone in the night, and it is not known whether it was someone living or dead, and in the morning when he arose he found him dead, Rabbi Meir declares him pure; but the Sages declare him impure, since all [uncertain cases of] impurities are [ruled] in accordance with [their apparent status at] the time they are discovered. ",
|
74 |
+
"If there was even one <i>shotah</i> in the town, or a non-Jewish woman, or a Samaritan woman, all spit [found] in the town is impure. Someone whose clothes were stepped on by a woman, or if she sat with him in a boat, if she knows that he is one who eats <i>terumah</i> [and therefore has to be careful to remain pure, then] his clothes are pure; but if not, he must ask her [if she is a <i>niddah</i>, in order to determine whether or not his clothes have become impure]. ",
|
75 |
+
"If one witness says, \"He has become impure,\" but he says, \"I have not become impure,\" he is pure. If two [witnesses] say, \"You have become impure,\" and he says, \"I have not become impure,\" Rabbi Meir declares him impure; but the Sages say: he is believed regarding himself. One witness says, \"He has become impure,\" and two [witnesses] say, \"He has not become impure,\" whether in a private domain or in a public domain, he is pure. Two [witnesses] say, \"He has become impure,\" and one witness says, \"He has not become impure,\" whether in a private domain or in a public domain, he is impure. One witness says, \"He has become impure,\" and another witness says, \"He has not become impure,\" or if one woman says, \"He has become impure,\" and another woman says, \"He has not become impure,\" in a private domain he is impure, but in a public domain he is pure. "
|
76 |
+
],
|
77 |
+
[
|
78 |
+
"A place that was a private domain, and then became a public domain, and then was turned again into a private domain: while it is a private domain its uncertainty [i.e. any cases of uncertainty regarding the purity status of something found in it] is impure; while it is a public domain its uncertainty is pure. A man who was gravely ill in a private domain, and they took him out into a public domain, and then they returned him to a private domain: while he is in the private domain his uncertainty [i.e. the uncertainty of the purity status of any person or object that came in contact with him, if it was not clear whether he was alive or dead at the time] is impure; while he is in the public domain his uncertainty is pure. Rabbi Shimon says: the public domain interrupts [i.e. and once he is in the public domain and thereby determined to be alive, we can no longer maintain that earlier, while he was in the private domain, he was dead]. ",
|
79 |
+
"There are four cases of uncertain impurity which Rabbi Yehoshua declares impure and the Sages declare pure. How so? If an impure person stood [in a covered area, such as under a tree, constituting a \"tent\" or area of impurity,] and a pure person passed by; or a pure person stood [in a covered area] and an impure person passed by; or if something impure was in a private domain and [it was next to] something pure in the [adjacent] public domain; or if something pure was in the private domain and [it was next to] something impure in the [adjacent] public domain; if there is an uncertainty as to whether one touched [the impure object] or did not touch it, or whether it [i.e. the covered area] covered over [both the impure and the pure person at once] or did not cover over, or whether someone moved [the impure object, even indirectly] or did not move it; [in all these cases of uncertainty] Rabbi Yehoshua declares it impure, and the Sages declare it pure. ",
|
80 |
+
"A tree standing in a public domain which has something impure within it [i.e. among its branches], if someone climbed to its top, and it is uncertain whether he touched [the impurity] or did not touch it, its uncertainty is impure [i.e. such a case of uncertainty is ruled to be impure]. If someone put his hand into a hole containing something impure, and it is uncertain whether he touched it or did not touch it, its uncertainty is impure. A shop that was impure and open to the public domain, if there is an uncertainty as to whether someone entered it or did not enter it, its uncertainty is pure. If there is an uncertainty as to whether one touched [something impure inside a shop] or did not touch, its uncertainty is pure. If there were two shops, the one impure and one pure, and someone entered into one of them, and there is an uncertainty as to whether he entered into the impure one or entered into the pure one, its uncertainty is impure. ",
|
81 |
+
"However many uncertainties, and uncertainties upon uncertainties that you might increase, a case of uncertainty in a private domain is impure, and [an uncertainty] in a public domain is pure. How so? If one entered an alleyway and something impure was in the courtyard [which one enters into through the alleyway], and there is an uncertainty as to whether he entered [the courtyard] or did not enter; or if something impure was in a house and there is an uncertainty as to whether he entered or did not enter; or even if he entered, if there is an uncertainty as to whether it was there [i.e. whether the impure thing was in the house at the time that he entered] or was not there; or even if it was there, if there is an uncertainty as to whether it consisted of the [sufficient] amount [required in order for something to render one impure] or did not consist of the [sufficient] amount; or even if it did consist [of the sufficient amount], if there is an uncertainty as to whether it was something impure or pure; and even if it was something impure, if there is an uncertainty as to whether he touched it or not; [for any such case] its uncertainty is impure. Rabbi Elazar says: if there is an uncertainty as to whether one entered [into the impure courtyard or house], it is pure; but if there is an uncertainty as to whether one touched [something impure], it is impure. ",
|
82 |
+
"If one entered a valley during the rainy season, and there was something impure in a particular field and he said, \"I walked to that place, but I do not know whether I entered that field or did not enter it, Rabbi Elazar declares him pure, but the Sages declare him impure. ",
|
83 |
+
"A case of uncertainty [originating] in the private domain [regarding ones purity status] is impure until he says, \"I did not touch [the impure object].\" A case of uncertainty [originating] in the public domain is pure until he says, \"I touched [the impurity].\" Which is a public domain? The [narrow, steep and winding] streets [leading up to] <i>Beit Gilgul</i> and those [areas] similar to them are [considered] a private domain regarding [matters of carrying on] Shabbat, but a public domain regarding [matters of purity and] impurity. Rabbi Elazar says: the streets of <i>Beit Gilgul</i> were only mentioned because they are a private domain regarding both of them [i.e. both for matters of carrying on Shabbat and matters of purity]. The paths that lead to pits, cisterns, caves, and wine presses are each a private domain regarding Shabbat, but a public domain regarding impurity. ",
|
84 |
+
"A valley in the summer time is a private domain regarding [matters of carrying on] Shabbat and it is a public domain regarding [matters of purity and] impurity; and in the rainy season it is a private domain regarding both of them. ",
|
85 |
+
"A basilica is a private domain regarding [matters of carrying on] Shabbat, but it is a public domain regarding [matters of] impurity. Rabbi Yehuda says: if one who stands in one entrance can see those who enter and exit through the other entrance, it is a private domain regarding regarding both of them; and if not then it is a private domain regarding Shabbat and a public domain regarding impurity.",
|
86 |
+
"A forum is a private domain regarding Shabbat, but a public domain regarding impurity; and similarly the sides [of the forum are also a private domain regarding Shabbat and a public domain regarding impurity]. Rabbi Meir says: the sides are a private domain regarding both of them. ",
|
87 |
+
"A colonnade is a private domain regarding Shabbat but a public domain regarding impurity. A courtyard which the masses enter into through one [entrance] and exit through the other is a private domain regarding Shabbat but a public domain regarding impurity."
|
88 |
+
],
|
89 |
+
[
|
90 |
+
"A potter who left his pots and went down to drink, the inner pots are pure but the outer ones [those facing the road or public domain] are impure. Rabbi Yose says: to which cases does this apply? To unbound ones; but if they are tied together, everything is pure. One who gives over his [house] key to an <i>am ha'aretz</i> [a non-learned person, assumed to be impure], the house is pure, because he only gave over to him [the rights of] the guarding of the key.",
|
91 |
+
"One who leaves an <i>am ha'aretz</i> in his house awake and finds him awake, [or leaves him] asleep and finds him asleep, [or leaves him] awake and finds him asleep, [in these three cases] the house is pure. If [one leaves him] asleep and he finds him awake, the house is impure, according to Rabbi Meir. And the Sages say: things are only impure as far as to where he [the <i>am ha'aretz</i>] could extend his hand and touch. ",
|
92 |
+
"If one leaves craftsmen in his house, the house is impure, according to Rabbi Meir. And the Sages say: things are only impure as far as to where they could extend their hands and touch. ",
|
93 |
+
"The wife of a <i>chaver</i> [one who is meticulous about keeping all his foods pure] who left the wife of an <i>am ha'aretz</i> grinding in her house [i.e the house of the wife of the <i>chaver</i>], if the milling stopped, the house is impure. If the milling did not stop, things are only impure as far as to where she could extend her hand and touch. If there were two of them [i.e. two wives of <i>amei ha'aretz</i>], the house is impure regardless, because one woman could grind while the other goes around touching [other vessels in the house], according to Rabbi Meir. And the Sages say: [even when there are two of them] things are only impure as far as to where they could extend their hands and touch. ",
|
94 |
+
"One who leaves an <i>am ha'aretz</i> in his house to guard it, as long as he [the homeowner] can see those who are entering and those who are exiting, the food and the drinks and the earthenware vessels that are unsealed are all impure, but the beds and couches and the earthenware vessels closed with a tight seal are all pure. And if he cannot see those entering nor those who are exiting, even if he [the <i>am ha'aretz</i> guard] was being lead [by someone] or was tied up, everything is impure. ",
|
95 |
+
"If tax collectors [assumed to be impure] entered a house, the house is impure. If there is a non-Jew with them, they are believed to say, \"We did not enter,\" but they are not believed to say, \"We entered but did not touch anything.\" Robbers who entered a house, only places where the robbers walked are impure. And what do they render impure? Foods and drinks and open earthenware vessels; but beds, couches and earthenware vessels closed with a tight seal are pure. If there was a non-Jew or a woman with them, everything is impure. ",
|
96 |
+
"If one left his clothing in a cabinet [literally: a window] of a bath attendant, Rabbi Elazar ben Azariah declares them pure; and the Sages say: [they are not pure] until he [the attendant] gives him the key, or a seal, or makes a sign [to ensure the clothes were untouched]. One [a priest] who leaves his vessels from one wine press to the next wine press [i.e. he leaves his vessels by the wine press at the end of one season to use them for the next season], his vessels are pure. If he was [not a priest nor a Levite, but] an Israelite, [they are not pure] until he says, \"I intended to watch over them.\" ",
|
97 |
+
"One [a priest] who was pure and decided not to eat [<i>terumah</i>], Rabbi Yehuda declares him pure because it is the way of impure individuals to stay away from him [lest they render him impure]; but the Sages say he is impure. If his hands were pure and he decided not to eat [<i>terumah</i>], even if he says, \"I know that my hands were not rendered impure,\" his hands are impure, because hands are active. ",
|
98 |
+
"If a woman went inside to bring out bread for a poor man and she came out to find him standing next to loaves of <i>terumah</i>, and similarly if a woman came out to find her friend raking coals under a pot of <i>terumah</i>, Rabbi Akiva declares them impure, but the Sages declare them pure. Rabbi Elazar ben Pilah says: What is the reason that Rabbi Akiva declares them impure but the Sages declare them pure? Because women are greedy [with regard to food], and she is suspected of having uncovered the pot of her friend to know what she is cooking."
|
99 |
+
],
|
100 |
+
[
|
101 |
+
"One who lives in the same courtyard as an <i>am ha'aretz</i> [a non-learned person, assumed to be impure], if he [the former] leaves vessels in the courtyard, even if they are barrels with a tight seal, or an oven with a tight seal, these are all impure. Rabbi Yehuda declares the oven pure when it has a tight seal. Rabbi Yose says: even the oven is impure, until he makes a wall around it ten handbreadths high. ",
|
102 |
+
"One who leaves vessels in the care of an <i>am ha'aretz</i>, they are [assumed to be] impure with the impurity of a dead body and with <i>midras</i> impurity [a type of impurity due to being sat on by certain types of impure individuals, rendering it an Origin of impurity]. If he [the <i>am ha'aretz</i>] knows that he [the vessels' owner] is one who eats <i>terumah</i>, they are pure from the impurity of a dead body, but they are still impure with <i>midras</i> impurity. Rabbi Yose says: If he gave him a chest full of clothes, if it was brimming they are impure with <i>midras</i> impurity, if it was not brimming [but rather, was loosely packed] they are impure with <i>madaf</i> impurity [a lesser type of impurity which can only render food and liquids impure], even if the key remains with the owner. ",
|
103 |
+
"If one loses something during the day and finds it that day, it is pure. If [he loses it] during the day and he finds it that night, or at night and he finds it the next day, or that day and finds it the next day, it is impure. This is the rule: Anything which the night, or part of it, passed over it [while it was lost] is impure. If one spread out vessels in a public domain they are pure. If [he did so] in a private domain they are impure, but if he was guarding them they are pure. If they fell [beyond his view] and he went to retrieve them, they are impure. If his bucket fell into the pit of an <i>am ha'aretz</i>, and he [the owner] went to bring something with which to bring it up, it is impure because it was left it in the domain of an <i>am ha'aretz</i> for even one moment. ",
|
104 |
+
"One who left his house open and finds it open, locked and finds it locked, open and finds it locked, it is pure. If he left it locked and finds it open, Rabbi Meir declares it impure, but the Sages say it is pure because [they assume that] there were robbers who changed their minds and left [without entering the house]. ",
|
105 |
+
"The wife of an <i>am ha'aretz</i> who enters the house of a <i>chaver</i> [one who is meticulous about keeping all his foods pure] in order to take out his son or his daughter or his animal, the house is pure because she entered without permission [to stay in the house]. ",
|
106 |
+
"A rule was stated with regard to purities [of foods]: Anything which is designated for human consumption [if it becomes impure it] remains impure until it is rendered unfit for a dog to consume; and anything which is not designated for human consumption remains pure [and cannot be rendered impure] until one designates it for a human. How so? A fledgling which fell into a wine press, if one intended to take it out for a non-Jew [to eat], it is impure; if for a dog, it is pure. Rabbi Yochanan ben Nuri declares it impure [in either case]. If a deaf-mute, a <i>shoteh</i>, or a minor had the intention [to take it out, even for a non-Jew to eat], it is pure. If he took it out [for a non-Jew to eat], it is impure because these [categories of people] are capable of action but not of intention. ",
|
107 |
+
"The outsides of vessels which were rendered impure by liquids, Rabbi Eliezer says: they can render liquids impure but do not invalidate [<i>terumah</i>] foods [by rendering them impure]. Rabbi Yehoshua says: they can make liquids impure and invalidate [<i>terumah</i>] foods. Shimon the brother of Azaryah says: neither this or that, but rather liquids that became impure from the outsides of vessels render impure one [item upon contact, rendering it a second degree level of impurity], and [that item, in turn, is able to] invalidate one [more item, rendering it a third degree level of impurity, which invalidates <i>terumah</i> foods]. Behold it [is as though the <i>terumah</i> food] says [to the liquids], \"that which renders you impure [i.e. the outsides of vessels] does not impurify me, yet you have rendered me impure!\"",
|
108 |
+
"An inclined kneading trough with dough above and liquid dripping [enough to wet something that touches it] below, if there are three pieces [of impure dough] that [together] make up the equivalent to [the volume of] an egg, they do not combine [to constitute a sufficient measure of foods to render the liquid impure; this is because the incline of the container prevents us from considering the liquid to be touching all three pieces at once]; but two [pieces of dough that together add up to the volume of an egg] do combine [to constitute a sufficient measure to render the liquid impure]. Rabbi Yose says: even two do not combine, unless they were pushing against the liquid [preventing it from falling down the incline]. And if the liquid was standing [i.e. not on an incline], even [if the egg's volume of dough was crumbled into pieces] the size of mustard seeds, they do combine [to constitute the sufficient measure to render the liquid impure, since the standing liquid is considered to be touching all the pieces at once]. Rabbi Dosa says: crumbled food does not combine. ",
|
109 |
+
"A stick which is full of impure liquid, once it touches a <i>mikvah</i> it becomes pure, according to Rabbi Yehoshua. And the Sages say: [it is not rendered pure] until one immerses its entirety. A shower [of liquids being poured], or [liquids flowing down] an incline, or a dripping liquid [enough to make something else wet, but not enough to, in turn, wet something else], these do not constitute a connection for impurity or for purity [i.e. if part of them is rendered pure or impure it does not affect the purity status of the rest]. But a pit [of stagnant water] does constitute a connection for impurity and for purity. "
|
110 |
+
],
|
111 |
+
[
|
112 |
+
"Starting when are olives able to be rendered impure [by being primed for impurity by a liquid]? Once they sweat moisture in the vat [into which the olives are placed for them to soften for pressing], but not by moisture in the basket [into which they are placed after being picked], according to Beit Shammai. Rabbi Shimon says: the measure for sweat is three days [i.e. the moisture the olives sweat while in the vat does not prime them for impurity until they have been there for three days]. Beit Hillel says: when [they soften such that] three connect to one another [only then does the moisture that emerges from them prime them for impurity]. Rabban Gamliel says: once their work has been finished [i.e. once no more olives are being added to the vat, and they are ready to be brought to the olive press]; and the Sages say in accordance with him.",
|
113 |
+
"If one finished harvesting [his olives] but intends to buy, or finished buying but intends to borrow [more olives], if it happened that he became a mourner, or had a feast [to attend], or something unavoidable befell him [preventing him from getting more olives or pressing them], even if <i>zavim</i> and <i>zavot</i> [certain individuals with discharges that render them a Source of impurity] walk upon them [i.e. upon the olives he already had] they remain pure [as they have not become primed for impurity]. If impure liquids fell on them, only the area they touched is impure, and the sap that emerges from them is pure. ",
|
114 |
+
"Once their work is finished they are thereby primed [for impurity]. If [impure] liquids fell on them, they are impure, and the sap that emerges from them, Rabbi Eliezer declares pure, and the Sages declare impure. Rabbi Shimon says: They do not differ regarding the sap that emerges from the olives, that it is pure. And regarding what do they differ? Regarding that [sap] which comes out of the vat [after the oil has been removed], which Rabbi Eliezer declares pure, and the Sages declare impure. ",
|
115 |
+
"One who finishes [harvesting] his olives, but leaves one remaining basket [and does not put it in the vat], he should place it in [the vat] before the eyes of a priest [i.e. so the priest can observe it as it is primed for impurity, and ensure that it does not become impure], according to Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: he should bring the key [to his olive press to a priest] immediately [but the priest does not have to be observing the whole time]. Rabbi Shimon says: [he should bring him they key] from hour to hour [i.e. bringing the key within twenty-four hours is sufficient]. ",
|
116 |
+
"One who leaves olives in the press for them to soften to be easier to press, they are thereby primed [for impurity, by the liquid that emerges from them]. If [one left olives in a press] for them to soften to be salted, Beit Shammai says: they are primed [for impurity]; and Beit Hillel says: they are not primed. One who crushes olives with impure hands has rendered them impure. ",
|
117 |
+
"One who leaves one's olives on the roof for them to dry out into pieces [for eating], even if they are [piled as high as] a cubit tall, they are not primed [for impurity, even if they become moistened]. If one put them in the house for them to wither and he intends to bring them up to the roof, or if one put them on the roof for them to wither or to split them, these are thereby primed [for impurity, if they become moistened]. If one put them in the house until he protects his roof [i.e. improves his roof to create a sufficiently protected area in which to keep his olives] or until he moves them to another place, they are not primed [for impurity]. ",
|
118 |
+
"If one intends to take one pressing or two pressings from them [from olives in the vat], Beit Shammai says: he may cut out [the olives for pressing] in impurity [i.e. with impure hands or utensils, as the olives are not primed to become impure], but he must cover them up [the remaining olives] in purity. And Beit Hillel says: he can even cover them in impurity. Rabbi Yose says: one may dig out [all the olives from the vat] with metal axes and walk them to the olive press in impurity. ",
|
119 |
+
"If a vermin was found among the milling stones [for grinding the olives before they are pressed], only the area it touched is rendered impure. If a liquid was flowing through [all the olives], everything is impure. If it [the vermin] was found on top of the leaves [of the olives], they should ask the press workers to say, \"We did not touch [the vermin].\" If it was touching the main pile [of olives], even by a hair, it is impure. ",
|
120 |
+
"If it [the vermin] was found upon those [clusters of olives] that were separated [from the main pile, and placed upon it], if it is touching [a cluster] the equivalent of an egg [in volume], it is impure. If those [clusters] that were separated were [placed] upon others that were separated [and not upon the main pile], even though it [the vermin] is touching the equivalent of an egg [in volume], only the area it is touching is impure. If it was found between the wall and the olives it [the pile] is pure. If it was found on the roof, the [contents of the] vat is pure. If it was found in the vat, the [contents of the] roof is impure. If it was found burnt on top of the olives, and similarly a [impure] piece of cloth that was worn out, [if it was found on top of the olives,] it is pure, because all impurities are [determined] in accordance with [their status at] the moment they are found. "
|
121 |
+
],
|
122 |
+
[
|
123 |
+
"If one locks the olive press before the [unlearned] press workers [once he has purified them, to ensure that they remain inside and prepare the oil in purity], and in there are also vessels impure with <i>midras</i> impurity [a type of impurity due to being sat or stepped upon by certain types of impure individuals, rendering something an Origin of impurity], Rabbi Meir says: the olive press is impure. Rabbi Yehuda says: the olive press is pure. Rabbi Shimon says: if the workers consider them [the impure vessels] to be pure, the olive press is impure; and if they consider them to be impure, the olive press is pure. Rabbi Yose says: why are they [the workers, considered] impure? Because <i>amei ha'aretz</i> [unlearned individuals, uneducated about matters of purity] are not experts with regard to shifting [the position of something impure, even without touching it, which is one way impurity can be transferred]. ",
|
124 |
+
"If olive press workers are entering and exiting, and there are impure liquids in the olive press, if between the liquids and the olives there is enough room for them to dry their feet on the ground, these are thereby pure. If something impure was found before olive press workers and olive harvesters, they are believed to say, \"We did not touch [the impurity].\" And similarly regarding the young children among them [who are assumed to be impure, the workers are believed to say they did not touch them]. They [the workers] can go outside through the entrance to the olive press and turn to the back of the fence [to relieve themselves], and they are pure. How far may they go and still remain pure? As far as he [the owner of the press] can still see them. ",
|
125 |
+
"Regarding olive press workers and olive harvesters, once he [the owner of the olive press] brings them into the area of the cave [containing a <i>mikvah</i> for ritual immersion], that is sufficient [for him to assume that they immersed themselves and their vessels, and are all pure], according to Rabbi Meir. Rabbi Yose says: he must stand over them until they immerse. Rabbi Shimon says: if they consider them [themselves and the vessels requiring immersion] to be pure, he must stand over them until they immerse; but if they consider them impure, he does not have to stand over them until they immerse.",
|
126 |
+
"If one takes [grapes to the vat for pressing] from a basket or from an area on the ground designated for spreading them out, Beit Shammai says: he must take them with pure hands, and if he took them with impure hands he has rendered them impure. Beit Hillel says: he may take them with impure hands, and he separates his <i>terumah</i> from them in purity. If [one takes the grapes to the vat] from the large basket [into which the grapes are harvested, before being brought to the wine press] or from a leaf-covered area designated for spreading them out, everyone is in agreement that he must take them with pure hands, and if he took them with impure hands he has rendered them impure. ",
|
127 |
+
"One [with impure hands] who eats [grapes] out of baskets or from an area on the ground designated for spreading them out, even if they are split open and dripping into the wine press, the wine press remains pure. If [he was eating grapes] from the large basket or from a leaf-covered area designated for spreading them out, and a single grape fell from them [into the wine press], if it has a seal [i.e. if its stem is still attached] it [the wine press and its contents] is pure, but if it does not have a seal [i.e. if it is missing its stem, and its juice can flow out], it is impure. If grapes fell from him [who was eating them, with impure hands,] and one stepped on them in a cleared out area [of the wine press, containing no grapes or wine], if it was exactly equivalent to an egg [in volume], it [the wine press, and its contents,] is pure; if it was more than the equivalent of an egg [in volume], it is impure, since when the first drop left it was rendered impure by an amount [of liquids] equivalent to an egg [in volume, and it can therefore go on to render the vat and its contents impure]. ",
|
128 |
+
"If one was standing and speaking at the edge of a [wine] pit, and a stream of saliva flew from his mouth, and there is an uncertainty as to whether it reached the pit or not, its uncertainty is pure [i.e. its status is uncertain and therefore pure]. ",
|
129 |
+
"If one empties a pit [of wine into barrels], and a vermin was found in the first [barrel he filled], they are all impure. If [it was found] in the last one [he filled], it is impure and all the rest are pure. When is this the case? When he empties into each one individually. But if he was emptying with a ladle, if a vermin was found in one of them, that one alone is impure. When is this the case? When he inspects [each barrel, before emptying wine into it] but does not cover [each one after emptying in the wine], or he covers [each barrel] but does not inspect. If he was inspecting [each one] and then covering, and a vermin was found in one of the barrels, everything is impure; if [it was found] in the pit, everything is impure; if [it was found] in the ladle, everything is impure. ",
|
130 |
+
"Between the rollers [heavy stones used to press the last of the juice from the grapes after they have been trampled] and the [already trampled] grape skins is a public domain [for matters of impurity]. The [part of the] vineyard before the grape harvesters [i.e. not yet harvested] is a private domain; behind the harvesters is a public domain. When is this the case? When the public enters through one [end of the vineyard] and exits through another. The vessels of an olive-press, and of a [wine] vat, and a basket press, when they are made of wood, [if they become impure] one may dry them and they are pure; when they are made of reeds, [if they become impure] one must let them age for twelve months [without using them], or rinse them in hot water. Rabbi Yose says: if he put them in a fast moving river, it is sufficient [for ridding them of their impurity]. "
|
131 |
+
]
|
132 |
+
],
|
133 |
+
"sectionNames": [
|
134 |
+
"Chapter",
|
135 |
+
"Mishnah"
|
136 |
+
]
|
137 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tahorot/English/Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de].json
ADDED
@@ -0,0 +1,140 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "en",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Tahorot",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001042448/NLI",
|
5 |
+
"versionTitle": "Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de]",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"priority": 0.25,
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"versionNotes": "",
|
10 |
+
"digitizedBySefaria": true,
|
11 |
+
"shortVersionTitle": "Lazarus Goldschmidt, 1929 ",
|
12 |
+
"actualLanguage": "de",
|
13 |
+
"languageFamilyName": "german",
|
14 |
+
"isBaseText": false,
|
15 |
+
"isSource": false,
|
16 |
+
"direction": "ltr",
|
17 |
+
"heTitle": "משנה טהרות",
|
18 |
+
"categories": [
|
19 |
+
"Mishnah",
|
20 |
+
"Seder Tahorot"
|
21 |
+
],
|
22 |
+
"text": [
|
23 |
+
[
|
24 |
+
"<b>D</b>REIZEHN D<small>INGE GELTEN BEIM</small> A<small>ASE VON EINEM REINEN</small> V<small>OGEL: ES BENÖTIGT DER</small> B<small>EABSICHTIGUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Es zu essen; nur dann macht es unrein; cf. Nid. Fol. 50b.</i> <small>UND BENÖTIGT NICHT DER</small> B<small>EFÄHIGUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Für die Unreinheit, durch Befeuchtung, wie dies bei anderen Speisen der Fall ist.</i><small>; ES MACHT</small> S<small>PEISEN UNREIN BEI</small> E<small>IGRÖSSE UND IM</small> S<small>CHLUNDE</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Beim Herunterschlucken; nur in diesem Falle macht es Menschen unrein.</i> <small>BEI</small> O<small>LIVENGRÖSSE; WER ES GEGESSEN HAT, BENÖTIGT DES</small> S<small>ONNENUNTERGANGES</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Nachdem er ein Tauchbad genommen hat; erst dann ist er völlig rein.</i><small>; MAN IST WEGEN DESSEN SCHULDIG WEGEN DES</small> E<small>INTRETENS IN DEN</small> T<small>EMPEL</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">In unreinem Zustande.</i><small>; WEGEN DESSEN IST DIE</small> H<small>EBE</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Die der durch dieses unrein gewordene berührt hat.</i> <small>ZU VERBRENNEN; WER DAVON</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Von einem reinen Vogel; cf. Hul. Fol. 101b.</i> <small>EIN</small> G<small>LIED VON</small> L<small>EBENDEM ISST, ERHÄLT DIE VIERZIG</small> [G<small>EISSELHIEBE</small>]<small>; DAS</small> S<small>CHLACHTEN UND DAS</small> K<small>OPFABKNEIFEN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Auf diese Weise erfolgte die Tötung des Geflügelopfers; cf. Lev. 1,15.</i> <small>MACHEN ES</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Wenn auch zum Essen verboten.</i> <small>TOTVERLETZT REIN – SO</small> R. M<small>EÍR;</small> R. J<small>EHUDA SAGT, SIE MACHEN ES NICHT REIN;</small> R. J<small>OSE SAGT, DAS</small> S<small>CHLACHTEN MACHE ES REIN, NICHT ABER DAS</small> K<small>OPFABKNEIFEN</small>.",
|
25 |
+
"D<small>IE</small> F<small>EDERN UND DIE</small> F<small>LAUMFEDERN WERDEN UNREIN UND MACHEN UNREIN, WERDEN ABER NICHT MITVEREINIGT</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Mit dem Fleische zur Olivengröße hinsichtl. der Verunreinigung.</i><small>;</small> R. J<small>IŠMA͑ÉL SAGT, DIE</small> F<small>LAUMFEDERN WERDEN MITVEREINIGT</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Diese werden mitgegessen.</i>. D<small>ER</small> S<small>CHNABEL UND DIE</small> K<small>RALLEN</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Soweit sie im Fleische stecken.</i><small>WERDEN UNREIN, MACHEN UNREIN UND WERDEN MITVEREINIGT;</small> R. J<small>OSE SAGT, AUCH DIE</small> F<small>LÜGELSPITZEN UND DIE</small> S<small>TEISSPITZE WERDEN MIT VEREINIGT, DENN BEI DEN GEMÄSTETEN</small> [T<small>IEREN</small>] <small>LÄSST MAN SIE DARAN</small>.",
|
26 |
+
"D<small>AS</small> A<small>AS EINES UNREINEN</small> V<small>OGELS BENÖTIGT DER</small> B<small>EABSICHTIGUNG UND DER</small> B<small>EFÄHIGUNG; ES MACHT</small> S<small>PEISEN UNREIN BEI</small> E<small>IGRÖSSE, UND IN DER</small> G<small>RÖSSE EINES HALBEN</small> P<small>ERAS MACHT ES DEN KÖRPER</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Für Hebe u. Heiliges.</i><small>UNTAUGLICH; ES</small> [<small>VERUNREINIGT</small>] <small>NICHT BEI</small> O<small>LIVENGRÖSSE IM</small> S<small>CHLUNDE</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Cf. Hul. Fol. 100b.</i><small>; WER ES GEGESSEN HAT, BENÖTIGT NICHT DES</small> S<small>ONNENUNTERGANGES; MAN IST WEGEN DESSEN NICHT SCHULDIG WEGEN</small> E<small>INTRETENS IN DEN</small> T<small>EMPEL, WOHL ABER VERBRENNE MAN WEGEN DESSEN DIE</small> H<small>EBE; WER DAVON EIN</small> G<small>LIED VOM</small> L<small>EBENDEN ISST, ERHÄLT NICHT DIE VIERZIG</small> [G<small>EISSELHIEBE</small>]; <small>DAS</small> S<small>CHLACHTEN MACHT ES NICHT REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Dieser Satz ist nicht recht verständlich, da ein solches überhaupt nicht unrein ist; er ist wohl nur als Gegensatz zum Vorangehenden anzusehen. Die Kommentare erklären: es wird nicht durch das Schlachten allein, bevor es endgültig tot ist, Nichtjuden zum Essen erlaubt, was aber bei einem reinen nicht der Fall ist; cf. Hui. Fol. 102a.</i>; <small>DIE</small> F<small>EDERN UND DIE</small> F<small>LAUMFEDERN WERDEN UNREIN, MACHEN UNREIN UND WERDEN MITVEREINIGT; DER</small> S<small>CHNABEL UND DIE</small> K<small>RALLEN WERDEN UNREIN, MACHEN UNREIN UND WERDEN MITVEREINIGT</small>.",
|
27 |
+
"B<small>EIM</small> V<small>IEH WERDEN DIE</small> H<small>AUT, DER</small> F<small>LEISCHSAFT, DIE</small> G<small>ALLERTE, DAS</small> S<small>CHABSEL</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Was beim Enthäuten vom Fleische abgeschabt wird u. an der Haut haften bleibt. Nach einer anderen Erklärung, die Sehnen; cf. Hul. Fol. 121a.</i>, <small>DIE</small> K<small>NOCHEN, DIE</small> A<small>DERN, DIE</small> H<small>ÖRNER UND DIE</small> K<small>LAUEN MITVEREINIGT HINSICHTLICH DER</small> S<small>PEISENUNREINHEIT, NICHT ABER HINSICHTLICH DER</small> U<small>NREINHEIT ALS</small> A<small>AS</small>. D<small>ESGLEICHEN VERUNREINIGT EIN UNREINES</small> V<small>IEH, DAS MAN FÜR EINEN</small> N<small>ICHTJUDEN GESCHLACHTET HAT UND DAS NOCH ZAPPELT, ALS</small> S<small>PEISE UND NICHT ALS</small> A<small>AS, SONDERN ERST WENN ES TOT IST ODER MAN IHM DEN</small> K<small>OPF ABGESCHLAGEN HAT</small>. D<small>IE</small> V<small>ERUNREINIGUNG DER</small> S<small>PEISENUNREINHEIT IST ALSO AUSGEDEHNTER ALS DIE</small> V<small>ERUNREINIGUNG DER</small> A<small>ASUNREINHEIT</small>.",
|
28 |
+
"E<small>INE DURCH EINE</small> H<small>AUPTUNREINHEIT UNREIN GEWORDENE</small> S<small>PEISE UND EINE DURCH EINE ABSTAMMENDE</small> U<small>NREINHEIT UNREIN GEWORDENE</small> S<small>PEISE WERDEN MITEINANDER VEREINIGT, UM WIE DIE LEICHTERE UNTER IHNEN ZU VERUNREINIGEN</small>. Z<small>UM</small> B<small>EISPIEL</small>. H<small>AT MAN EIN HALBES</small> E<small>IGROSSES EINER ERSTGRADIG</small> [<small>UNREINEN</small>] S<small>PEISE UND EIN HALBES</small> E<small>IGROSSES EINER ZWEITGRADIG</small> [<small>UNREINEN</small>] S<small>PEISE MITEINANDER VERMENGT, SO SIND SIE ZWEITGRADIG</small>. H<small>AT MAN EIN HALBES</small> E<small>IGROSSES EINER ZWEITGRADIG</small> [<small>UNREINEN</small>] S<small>PEISE UND EIN HALBES</small> E<small>IGROSSES EINER DRITTGRADIG</small> [<small>UNREINEN</small>] S<small>PEISE MITEINANDER VERMENGT, SO SIND SIE DRITTGRADIG</small>. H<small>AT MAN EIN</small> E<small>IGROSSES EINER ERSTGRADIG</small> [<small>UNREINEN</small>] S<small>PEISE UND EIN</small> E<small>LGROSSES EINER ZWEITGRADIG</small> [<small>UNREINEN</small>] S<small>PEISE MITEINANDER VERMENGT, SO SIND SIE ERSTGRADIG; TEILT MAN SIE, SO IST DAS EINE UND DAS ANDERE ZWEITGRADIG. FÄLLT DAS EINE GESONDERT UND DAS ANDERE GESONDERT AUF EINEN</small> L<small>AIB VON</small> H<small>EBE, SO MACHEN SIE IHN UNTAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">Drittgradig unrein.</i>, <small>FALLEN BEIDE GLEICHZEITIG DARAUF, SO MACHEN SIE IHN ZWEITGRADIG</small>.",
|
29 |
+
"H<small>AT MAN EIN</small> E<small>IGROSSES EINER ZWEITGRADIG</small> [<small>UNREINEN</small>] S<small>PEISE UND EIN</small> E<small>IGROSSES EINER DRITTGRADIG</small> [<small>UNREINEN</small>] S<small>PEISE MITEINANDER VERMENGT, SO SIND SIE ZWEITGRADIG; TEILT MAN SIE, SO IST DAS EINE DRITTGRADIG UND DAS ANDERE DRITTGRADIG. FÄLLT DAS EINE GESONDERT UND DAS ANDERE GESONDERT AUF EINEN</small> L<small>AIB VON</small> H<small>EBE, SO MACHTEN SIE IHN NICHT UNTAUGLICH, FALLEN BEIDE GLEICHZEITIG DARAUF, SO MACHEN SIE IHN DRITTGRADIG</small>. H<small>AT MAN EIN</small> E<small>IGROSSES EINER ERSTGRADIG</small> [<small>UNREINEN</small>] S<small>PEISE UND EIN</small> E<small>IGROSSES EINER DRITTGRADIG</small> [<small>UNREINEN</small>] S<small>PEISE MITEINANDER VERMENGT, SO SIND SIE ERSTGRADIG; TEILT MAN SIE, SO IST DAS EINE ZWEITGRADIG UND DAS ANDERE ZWEITGRADIG, DENN AUCH DAS DRITTGRADIGE, DAS DAS ERSTGRADIGE BERÜHRT, WIRD ZWEITGRADIG</small>. H<small>AT MAN ZWEI</small> E<small>IGROSSE EINER ERSTGRADIG</small> [<small>UNREINEN</small>] S<small>PEISE UND ZWEI</small> E<small>IGROSSE EINER ZWEITGRADIG</small> [<small>UNREINEN</small>] S<small>PEISE MITEINANDER VERMENGT, SO SIND SIE ERSTGRADIG; TEILT MAN SIE, SO IST DAS EINE ERSTGRADIG UND DAS ANDERE ERSTGRADIG; WENN IN DREI ODER IN VIER</small> T<small>EILE, SO SIND SIE ZWEITGRADIG</small>. H<small>AT MAN ZWEI</small> E<small>IGROSSE EINER ZWEITGRADIG</small> [<small>UNREINEN</small>] S<small>PEISE UND ZWEI</small> E<small>IGROSSE EINER DRITTGRADIG</small> [<small>UNREINEN</small>] S<small>PEISE MITEINANDER VERMENGT, SO SIND SIE ZWEITGRADIG; TEILT MAN SIE, SO IST DAS EINE ZWEITGRADIG UND DAS ANDERE ZWEITGRADIG</small>; <small>WENN IN DREI ODER VIER</small> T<small>EILE, SO SIND SIE DRITTGRADIG</small>.",
|
30 |
+
"W<small>ENN</small> T<small>EIGSTÜCKE ANEINANDER KLEBEN ODER</small> B<small>ROTE ANEINANDER KLEBEN UND EINES VON IHNEN DURCH EIN</small> K<small>RIECHTIER UNREIN WIRD, SO SIND ALLE ERSTGRADIG</small> [<small>UNREIN</small>]<small>; LÖST MAN SIE, SO SIND ALLE ERSTGRADIG</small>. W<small>ENN DURCH EINE FLÜSSIGKEIT, SO SIND ALLE ZWEITGRADIG</small> [<small>UNREIN</small>]<small>; LÖST MAN SIE, SO SIND SIE ALLE ZWEITGRADIG</small>. W<small>ENN DURCH DIE</small> H<small>ÄNDE</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\">Die, wenn man auf deren Reinheit nicht achtet, als unrein gelten; cf. Sab. Fol. 14b.</i>, <small>SO SIND ALLE DRITTGRADIG</small> [<small>UNREIN</small>]<small>; LÖST MAN SIE, SO SIND ALLE DRITTGRADIG</small>.",
|
31 |
+
"W<small>ENN EIN</small> T<small>EIGSTÜCK ERSTGRADIG</small> [<small>UNREIN</small>] <small>IST UND MAN AN DIESES ANDERE KLEBT, SO SIND ALLE ERSTGRADIG; LÖST MAN SIE, SO IST DIESES ERSTGRADIG UND DIE ANDEREN SIND ZWEITGRADIG</small>. W<small>ENN ES ZWEITGRADIG</small> [<small>UNREIN</small>] <small>IST UND MAN AN DIESES ANDERE KLEBT, SO SIND ALLE ZWEITGRADIG; LÖST MAN SIE, SO IST DIESES ZWEITGRADIG UND ALLE ANDEREN SIND DRITTGRADIG</small>. W<small>ENN ES DRITTGRADIG IST UND MAN AN DIESES ANDERE KLEBT, SO IST DIESES DRITTGRADIG UND ALLE ANDEREN SIND REIN, EINERLEI OB MAN SIE GELÖST HAT ODER MAN SIE NICHT GELÖST HAT</small>.",
|
32 |
+
"I<small>ST VON HEILIGEN</small> B<small>ROTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\">Die einander berühren.</i>, <small>IN DEREN</small> R<small>ISSEN GEHEILIGTES</small> W<small>ASSER SICH BEFINDET, EINES DURCH EIN KRIECHTIER UNREIN GEWORDEN, SO SIND ALLE UNREIN</small>; <small>SIND SIE VON</small> H<small>EBE, SO MACHT ES ZWEI UNREIN UND EINES</small><sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\">Das das 2. berührt.</i> <small>UNTAUGLICH; IST ZWISCHEN IHNEN EINE BEFEUCHTENDE</small> F<small>LÜSSIGKEIT, SO SIND AUCH BEI SOLCHEN VON</small> H<small>EBE ALLE UNREIN</small>."
|
33 |
+
],
|
34 |
+
[
|
35 |
+
"<b>W</b>ENN <small>EINE</small> F<small>RAU</small> G<small>RÜNKRAUT</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Von Hebe, od. wenn die Frau unrein ist.</i> <small>IN EINEN</small> T<small>OPF EINLEGT UND EIN AUS DEM</small> T<small>OPFE HERAUSRAGENDES</small> B<small>LATT AN EINER TROCKENEN</small> S<small>TELLE BERÜHRT, SO IST, AUCH WENN ES</small> E<small>IGRÖSSE HAT, DIESES UNREIN UND ALLES ÜBRIGE REIN; BERÜHRT SIE EINE BEFEUCHTETE</small> S<small>TELLE, SO IST, WENN ES</small> E<small>IGRÖSSE HAT, ALLES UNREIN, UND WENN ES NICHT</small> E<small>IGRÖSSE HAT, DIESES UNREIN UND ALLES ÜBRIGE REIN</small>. I<small>ST ES ZURÜCK IN DEN</small> T<small>OPF GEKOMMEN, SO IST ALLES UNREIN</small>. W<small>ENN SIE DURCH</small> B<small>ERÜHRUNG EINES</small> L<small>EICHENUNREINEN UNREIN WAR UND ES BERÜHRT HAT, OB AN EINER BEFEUCHTETEN</small> S<small>TELLE ODER AN EINER TROCKENEN</small> S<small>TELLE, SO IST, WENN ES</small> E<small>IGRÖSSE HAT, ALLES UNREIN, UND WENN ES NICHT</small> E<small>IGRÖSSE HAT, DIESES UNREIN UND ALLES REIN</small>. W<small>ENN SIE AM SELBEN</small> T<small>AGE, AN DEM SIE UNTERGETAUCHT IST, MIT NICHT REINEN</small> H<small>ÄNDEN EINEN</small> T<small>OPF UMGERÜHRT HAT UND</small> F<small>LÜSSIGKEIT AN IHREN HÄNDEN MERKT, UND EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB DIESE AUS DEM</small> T<small>OPFE GESPRITZT IST ODER SIE EINEN STRUNK</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">An einer feuchten Stelle, sodaß dieser samt dem Topfe unrein wird.</i> <small>MIT DEN HÄNDEN BERÜHRT HAT, SO IST DAS</small> G<small>RÜNKRAUT UNTAUGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Weil sie vor Sonnenuntergang noch nicht völlig rein ist; cf. Tj. II,2.</i> <small>UND DER</small> T<small>OPF REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Der am selben Tage Untergetauchte macht Flüssigkeiten nicht erstgradig unrein (cf. Para VIII,7), sodaß der Topf durch diese nicht unrein wird.</i>.",
|
36 |
+
"R. E<small>LIE͑ZER SAGT, WER EINE ERSTGRADIG</small> [<small>UNREINE</small>] S<small>PEISE ISST, SEI ERSTGRADIG, WER EINE ZWEITGRADIGE</small> S<small>PEISE, SEI ZWEITGRADIG, UND WER EINE DRITTGRADIGE</small> S<small>PEISE, SEI DRITTGRADIG</small> [<small>UNREIN</small>]. R. J<small>EHOŠUA͑. SAGT, WER EINE ERSTGRADIGE ODER EINE ZWEITGRADIGE</small> S<small>PEISE ISST, SEI ZWEITGRADIG, UND WER EINE DRITTGRADIGE</small> S<small>PEISE, SEI ZWEITGRADIG</small> [<small>UNREIN</small>] <small>FÜR</small> H<small>EILIGES, NICHT ABER ZWEITGRADIG</small> [<small>UNREIN</small>] <small>FÜR</small> H<small>EBE</small>. D<small>IES GILT VON</small> P<small>ROFANEM, DAS IN</small> R<small>EINHEIT DER</small> H<small>EBE HERGERICHTET WORDEN IST</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Nur bei diesem gibt es eine drittgradige Unreinheit, nicht aber bei gewöhnlichem Profanem.</i>.",
|
37 |
+
"E<small>RSTGRADIG</small> [<small>UNREINES</small>] P<small>ROFANES IST UNREIN UND MACHT UNREIN; ZWEITGRADIGES MACHT UNTAUGLICH UND NICHT UNREIN; DRITTGRADIGES DARF ALS</small> G<small>ERICHT MIT</small> H<small>EBE GEMISCHT GEGESSEN WERDEN</small>.",
|
38 |
+
"E<small>RSTGRADIG UND ZWEITGRADIG</small> [<small>UNREINE</small>] H<small>EBE IST UNREIN UND MACHT UNREIN; DRITTGRADIGE MACHT UNTAUGLICH UND NICHT UNREIN; VIERTGRADIGE DARF ALS</small> G<small>ERICHT MIT</small> H<small>EILIGEM GEMISCHT GEGESSEN WERDEN</small>.",
|
39 |
+
"E<small>RSTGRADIG, ZWEITGRADIG UND DRITTGRADIG</small> [<small>UNREINES</small>] H<small>EILIGES IST UNREIN UND MACHT UNREIN; VIERTGRADIGES MACHT UNTAUGLICH UND NICHT UNREIN; FÜNFTGRADIGES DARF ALS</small> G<small>ERICHT MIT</small> H<small>EILIGEM GEMISCHT GEGESSEN WERDEN</small>.",
|
40 |
+
"Z<small>WEITGRADIG</small> [<small>UNREINES</small>] P<small>ROFANES MACHT PROFANE</small> F<small>LÜSSIGKEITEN UNREIN UND</small> S<small>PEISEN VON</small> H<small>EBE UNTAUGLICH; DRITTGRADIG</small> [<small>UNREINE</small>] H<small>EBE MACHT HEILIGE</small> F<small>LÜSSIGKEITEN UNREIN UND HEILIGE</small> S<small>PEISEN UNTAUGLICH, WENN SIE IN FÜR</small> H<small>EILIGES ERFORDERLICHER</small> R<small>EINHEIT ZUBEREITET WORDEN SIND; SIND SIE ABER IN FÜR</small> H<small>EBE ERFORDERLICHER</small> R<small>EINHEIT ZUBEREITET WORDEN, SO MACHT ES ZWEIMAL UNREIN UND BEIM</small> H<small>EILIGEN NOCH EINMAL UNTAUGLICH</small>.",
|
41 |
+
"R. E<small>LIE͑ZER SAGT, SIE SEIEN ALLE DREI EINANDER GLEICH: ERSTGRADIG</small> [U<small>NREINES</small>] <small>VON</small> H<small>EILIGEM, VON</small> H<small>EBE UND VON</small> P<small>ROFANEM MACHT BEI</small> H<small>EILIGEM ZWEIMAL UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH, BEI</small> H<small>EBE EINMAL UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH, UND</small> P<small>ROFANES UNTAUGLICH; ZWEITGRADIG</small> [U<small>NREINES</small>] <small>VON DIESEN ALLEN MACHT BEI</small> H<small>EILIGEM EINMAL UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH, PROFANE</small> F<small>LÜSSIGKEITEN UNREIN, UND</small> S<small>PEISEN VON</small> H<small>EBE UNTAUGLICH; DRITTGRADIG</small> [U<small>NREINES</small>] <small>VON ALLEN MACHT HEILIGE</small> F<small>LÜSSIGKEITEN UNREIN UND HEILIGE</small> S<small>PEISEN UNTAUGLICH</small>.",
|
42 |
+
"W<small>ER EINE ZWEITGRADIG</small> [<small>UNREINE</small>] S<small>PEISE GEGESSEN HAT, DARF SICH NICHT IN DER ÖLPRESSE BETÄTIGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Weil in den Oliven noch die Hebe enthalten ist.</i>. P<small>ROFANES, DAS WIE</small> H<small>EILIGES ZUBEREITET WORDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Unter Beobachtung der für dieses geltenden Reinheitsbestimmungen.</i> <small>IST, GLEICHT</small> P<small>ROFANEM</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Es wird nicht drittgradig.</i>. R. E<small>LIE͑ZER B</small>. R. Ç<small>ADOQ SAGT, ES GLEICHE DER</small> H<small>EBE UND MACHE ZWEIMAL UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH</small>."
|
43 |
+
],
|
44 |
+
[
|
45 |
+
"<b>F</b>LEISCHSAFT, G<small>RAUPENBREI</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Solange er dünnflüssig ist.</i> <small>UND</small> M<small>ILCH WERDEN, SOLANGE SIE BEFEUCHTENDE</small> F<small>LÜSSIGKEIT SIND, ERSTGRADIG</small> [<small>UNREIN</small>]<small>; GERINNEN SIE</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Nachdem sie erstgradig unrein geworden sind.</i>, <small>SO SIND SIE ZWEITGRADIG</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Sie gelten als Speise, die eine unreine Flüssigkeit berührt hat.</i>; <small>WERDEN SIE WIEDER FLÜSSIG, SO SIND SIE, WENN SIE GENAU</small> E<small>IGRÖSSE HABEN, REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Flüssig werden sie an sich rein; beim Flüssigwerden würde allerdings schon der erste Tropfen durch die Berührung unrein werden, jed. fehlt in diesem Falle der Tropfen vom verunreinigungsfähigen Quantum.</i>, <small>UND WENN MEHR ALS</small> E<small>IGRÖSSE, UNREIN, DENN SOBALD DER ERSTE</small> T<small>ROPFEN</small> A<small>USTRITT, WIRD ER DURCH DAS EIGROSSE QUANTUM UNREIN</small>.",
|
46 |
+
"II R. M<small>EÍR SAGT</small>, Ö<small>L BLEIBE IMMER</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Es gerinnt nie ganz fest.</i> <small>ERSTGRADIG</small> [<small>UNREIN</small>]<small>; DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, AUCH</small> H<small>ONIG;</small> R. Š<small>IMO͑N</small> S<small>EZORI SAGT, AUCH</small> W<small>EIN</small>. W<small>ENN EIN</small> [<small>UNREINER</small>] O<small>LIVENKLUMPEN IN EINEN</small> O<small>FEN GEFALLEN UND DIESER GEHEIZT WORDEN IST</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Dadurch sondert der Klumpen Flüssigkeit aus.</i>, <small>SO IST, WENN ER GENAU</small> E<small>LGRÖSSE HAT</small>, [<small>DER</small> O<small>FEN</small>] <small>REIN, UND WENN MEHR ALS</small> E<small>IGRÖSSE, UNREIN, DENN SOBALD DER ERSTE</small> T<small>ROPFEN AUSTRITT, WIRD ER DURCH DAS EIGROSSE</small> Q<small>UANTUM UNREIN</small>. S<small>IND</small> [<small>DIE</small> O<small>LIVEN</small>] <small>LOSE, SO IST ER REIN, AUCH WENN ES HUNDERT SIND</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Die einzelnen Oliven haben nicht das verunreinigungsfähige Quantum. Die Formel <span dir=\"rtl\">הן ואפילו מאה</span> wird in der Mišna häufig gebraucht, u. auch an dieser Stelle wird diese Lesart der Erstausgabe (so auch <i>Surenhusius</i>) von den älteren Kommentaren bestätigt.</i>.",
|
47 |
+
"H<small>AT EIN</small> L<small>EICHENUNREINER</small> O<small>LIVEN ODER</small> T<small>RAUBEN GENAU IN</small> E<small>IGRÖSSE AUSGEPRESST</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Mit einem nicht verunreinigungsfähigen Geräte; cf. Kel. II,iff.</i>, <small>SO IST ES REIN, NUR DARF ER KEINE FEUCHTE</small> S<small>TELLE BERÜHRT HABEN; WENN MEHR ALS</small> E<small>LGRÖSSE, SO IST ES UNREIN, DENN SOBALD DER ERSTE</small> T<small>ROPFEN AUSTRITT, WIRD ES DURCH DAS EIGROSSE</small> Q<small>UANTUM UNREIN</small>. I<small>ST ES EIN</small> F<small>LUSSBEHAFTETER ODER EINE</small> F<small>LUSSBEHAFTETE, SO IST ES AUCH BEI EINER EINZIGEN</small> B<small>EERE UNREIN, DENN SOBALD DER ERSTE</small> T<small>ROPFEN AUSTRITT, IST ER DURCH DAS</small> T<small>RAGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Dh. Bewegen, Schütteln (vgl. S. 484 Anm. 91), wodurch diese ohne Berührung verunreinigen, wobei das genannte Quantum nicht erforderlich ist.</i> <small>UNREIN</small>. H<small>AT EIN</small> F<small>LUSSBEHAFTETER EINE</small> Z<small>IEGE GEMOLKEN, SO IST DIE</small> M<small>ILCH UNREIN, DENN SOBALD DER ERSTE</small> T<small>ROPFEN AUSTRITT, IST ER DURCH DAS</small> T<small>RAGEN UNREIN</small>.",
|
48 |
+
"W<small>ENN MAN</small> [<small>UNREINE</small>] S<small>PEISEN IN</small> E<small>IGRÖSSE IN DIE</small> S<small>ONNE GELEGT HAT UND SIE WENIGER GEWORDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Durch das Zusammenschrumpfen.</i><small>SIND, EBENSO EIN</small> O<small>LIVENGROSSES VON EINEM</small> T<small>OTEN, EIN</small> O<small>LIVENGROSSES VON EINEM</small> A<small>ASE, EIN</small> L<small>INSENGROSSES VON EINEM</small> K<small>RIECHTIERE, EIN</small> O<small>LIVENGROSSES VON</small> V<small>ERWERFLICHEM, EIN</small> O<small>LIVENGROSSES VON ÜBRIGGEBLIEBENEM ODER EIN</small> O<small>LIVENGROSSES VON</small> T<small>ALG, SO SIND SIE REIN, BEZIEHUNGSWEISE IST MAN IHRETHALBEN NICHT SCHULDIG WEGEN</small> V<small>ERWERFLICHEM, ÜBRIGGEBLIEBENEM UND</small> U<small>NREINEM</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Eventuell, falls es sich um solches handelt; möglicherweise ist das oft im Zusammenhang vorkommende <span dir=\"rtl\">וטמא</span> ein Lapsus calarni für <span dir=\"rtl\">והלב</span> wie tatsächlich in der Parallelstelle Men. Fol. 54b.</i><small>; WENN MAN SIE DARAUF IN DEN</small> R<small>EGEN LEGT UND SIE AUFQUELLEN, SO SIND SIE UNREIN, BEZIEHUNGSWEISE IST MAN IHRETHALBEN SCHULDIG WEGEN</small> V<small>ERWERFLICHEM, ÜBRIGGEBLIEBENEM UND</small> U<small>NREINEM</small>.",
|
49 |
+
"B<small>EI ALLEN</small> U<small>NREINHEITEN RICHTE MAN SICH</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Wenn über den Zustand zur Zeit der Berührung ein Zweifel besteht.</i><small>NACH DER</small> Z<small>EIT DER</small> A<small>UFFINDUNG; SIND SIE DANN UNREIN, SO GELTEN SIE ALS UNREIN, UND SIND SIE DANN REIN, SO GELTEN SIE ALS REIN; SIND SIE DANN ZUGEDECKT, SO GELTEN SIE ALS ZUGEDECKT, UND SIND SIE DANN AUFGEDECKT, SO GELTEN SIE ALS AUFGEDECKT</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Wenn die Übertragung der Unreinheit davon abhängt, beispielsweise bei einem geschlossenen Gefässe in einem Totenzelte.</i>. F<small>LNDET MAN EINE</small> N<small>ADEL VOLL</small> R<small>OST ODER ZERBROCHEN, SO IST SIE</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Wenn über den Zustand zur Zeit der Berührung ein Zweifel besteht.</i><small>REIN, DENN BEI ALLEN</small> U<small>NREINHEITEN RICHTE MAN SICH NACH DER</small> Z<small>EIT DER</small> A<small>UFFINDUNG</small>.",
|
50 |
+
"W<small>ERDEN EIN</small> T<small>AUBER, EIN</small> B<small>LÖDER ODER EIN</small> M<small>INDERJÄHRIGER IN EINER</small> D<small>URCHGANGSGASSE ANGETROFFEN, IN DER EINE</small> U<small>NREINHEIT SICH BEFINDET, SO GELTEN SIE ALS IM</small> Z<small>USTANDE DER</small> R<small>EINHEIT BEFINDLICH, EIN</small> V<small>OLLSINNIGER ABER</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Der befragt werden kann.</i><small>ALS IM</small> Z<small>USTANDE DER</small> U<small>NREINHEIT BEFINDLICH</small>. W<small>AS KEINEN</small> V<small>ERSTAND ZUM</small> B<small>EFRAGT WERDEN HAT, GILT IN EINEM</small> Z<small>WEIFEL ALS REIN</small>.",
|
51 |
+
"W<small>ENN EIN</small> K<small>IND MIT</small> L<small>ILIEN IN DER</small> H<small>AND AN DER</small> S<small>EITE EINES</small> B<small>EGRÄBNISPLATZES ANGETROFFEN, WIRD, UND</small> L<small>ILIEN NUR AN DER</small> S<small>TELLE DER</small> U<small>NREINHEIT SIND, SO IST ES REIN, DENN ICH NEHME AN, JEMAND ANDERS HABE SIE GESAMMELT UND IHM GEGEBEN</small>. E<small>BENSO IST BEI EINEM</small> E<small>SEL ZWISCHEN</small> G<small>RÄBERN SEIN</small> S<small>CHIRRZEUG REIN</small>.",
|
52 |
+
"W<small>IRD EIN</small> K<small>IND MIT</small> T<small>EIG IN DER</small> H<small>AND NEBEN DEM</small> T<small>EIG ANGETROFFEN, SO IST ER NACH</small> R. M<small>EÍR REIN UND NACH DEN</small> W<small>EISEN UNREIN, WEIL EIN</small> K<small>IND ZU BETASTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Allerhand Schmutz u. Unreines; auch hierbei besteht ein Zweifel, jed. spricht die Wahrscheinlichkeit für die Unreinheit.</i><small>PFLEGT</small>. W<small>ENN IM</small> T<small>EIG</small> P<small>ICKLÖCHER VON HÜHNERN SIND UND UNREINE</small> F<small>LÜSSIGKEITEN SICH IM</small> H<small>AUSE BEFINDEN, SO SIND, WENN ZWISCHEN DEN</small> F<small>LÜSSIGKEITEN UND DEN</small> B<small>ROTEN SO WEIT IST, UM DEN</small> S<small>CHNABEL AM</small> E<small>RDBODEN ABZUWETZEN</small>, [<small>DUE</small> B<small>ROTE</small>] <small>REIN; BEI EINER</small> K<small>UH UND EINEM</small> H<small>UNDE SO WEIT, DASS SIE SICH</small> [<small>DIE</small> F<small>LÜSSIGKEIT</small>] <small>MIT DER</small> Z<small>UNGE ABLECKEN KÖNNEN, UND BEI JEDEM ANDEREN</small> V<small>IEH, DASS SIE VON SELBST ABTROCKNEN KANN</small>. R. E<small>LIE͑ZER B</small>. J<small>A͑QOB ERKLÄRT SIE BEI EINEM</small> H<small>UNDE ALS REIN, WEIL ER KLUG IST; ER PFLEGT NICHT</small> S<small>PEISEN LIEGEN ZU LASSEN UND ZUM</small> W<small>ASSER ZU GEHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Letzteres findet er häufiger; es ist nicht anzunehmen, daß er vorher gesoffen u. die Brote verunreinigt hat.</i>."
|
53 |
+
],
|
54 |
+
[
|
55 |
+
"<b>W</b>IRFT <small>JEMAND</small> U<small>NREINES VON EINER</small> S<small>TELLE NACH EINER ANDEREN</small> S<small>TELLE, EIN</small> [<small>REINES</small>] B<small>ROT ZWISCHEN</small> [<small>UNREINE</small>] S<small>CHLÜSSEL, EINEN</small> [<small>UNREINEN</small>] S<small>CHLÜSSEL ZWISCHEN</small> [<small>REINE</small>] B<small>ROTE, SO IST ES REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Eine Berührung wird nicht angenommen.</i>. R. J<small>EHUDA SAGT, WENN EIN</small> [<small>REINES</small>] B<small>ROT ZWISCHEN</small> [<small>UNREINE</small>] S<small>CHLÜSSEL, SEI ES UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Da die event. Berührung vom Werfenden ausgeht, der befragt werden kann, ob. III,6.</i>, <small>UND WENN EINEN</small> [<small>UNREINEN</small>] S<small>CHLÜSSEL ZWISCHEN</small> [<small>REINE</small>] B<small>ROTE, SEIEN SIE REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Weil das Unreine keinen festen Platz hatte.</i>.",
|
56 |
+
"W<small>ENN EIN</small> W<small>IESEL MIT EINEM</small> [<small>TOTEN</small>] K<small>RIECHTIERE IM</small> M<small>AULE ÜBER</small> B<small>ROTE VON</small> H<small>EBE LÄUFT UND EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB DIESES SIE BERÜHRT ODER NICHT BERÜHRT HAT, SO IST DAS</small> Z<small>WEIFELHAFTE REIN</small>.",
|
57 |
+
"W<small>ENN EIN</small> W<small>IESEL MIT EINEM</small> K<small>RIECHTIERE IM</small> M<small>AULE ODER EIN</small> H<small>UND MIT</small> A<small>AS IM</small> M<small>AULE ZWISCHEN</small> R<small>EINEN HINDURCH, ODER</small> R<small>EINE ZWISCHEN DIESEN HINDURCH GEHEN, SO IST DAS</small> Z<small>WEIFELHAFTE REIN, WEIL DIE</small> U<small>NREINHEIT NICHT AUF EINEM</small> O<small>RTE GERUHT HAT</small>. W<small>ENN SIE DARAN AUF DEM</small> E<small>RDBODEN GENAGT</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Die Unreinheit hat also auf der Erde gelegen.</i> <small>HABEN, UND JEMAND SAGT, ER SEI AN JENE</small> S<small>TELLE GEKOMMEN, WISSE ABER NICHT, OB ER ES BERÜHRT HAT ODER NICHT, SO IST DAS</small> Z<small>WEIFELHAFTE UNREIN, WEIL DIE</small> U<small>NREINHEIT EINEN</small> O<small>RT HATTE</small>.",
|
58 |
+
"W<small>ENN EIN</small> R<small>ABE EINE</small> O<small>LIVE VON EINEM</small> T<small>OTEN IM</small> S<small>CHNABEL HAT UND EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB ER IN EINEM</small> P<small>RIVATGEBIETE EINEN</small> M<small>ENSCHEN ODER</small> G<small>ERÄTE BEZELTET HAT, SO IST ES BEI EINEM EINEN</small> M<small>ENSCHEN BETREFFENDEN</small> Z<small>WEIFEL UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Er kann befragt werden.</i> <small>UND BEI EINEM</small> G<small>ERÄTE BETREFFENDEN</small> Z<small>WEIFEL REIN</small>. W<small>ENN JEMAND MIT ZEHN</small> E<small>IMERN GESCHÖPFT HAT UND IN EINEM VON IHNEN EIN</small> K<small>RIECHTIER GEFUNDEN WIRD, SO IST DIESER UNREIN UND ALLE ANDEREN SIND REIN</small>. W<small>ENN MAN AUS EINEM</small> G<small>EFÄSSE IN EIN ANDERES UMGEGOSSEN HAT UND IM UNTERSTEN EIN</small> K<small>RIECHTIER GEFUNDEN AVIRD, SO IST DAS OBERE REIN</small>.",
|
59 |
+
"B<small>EI FOLGENDEN SECHS</small> Z<small>WEIFELN VERBRENNE MAN</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Obgleich sonst bei einem Zweifel der Unreinheit die Hebe nicht zu verbrennen ist; Nid. Fol. 31b.</i> <small>DIE</small> H<small>EBE: BEI EINEM</small> Z<small>WEIFEL INBETREFF EINES</small> G<small>RÄBERPFLUGES, BEI EINEM</small> Z<small>WEIFEL INBETREFF</small> E<small>RDE, DIE AUS DEM</small> L<small>ANDE DER VÖLKER</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Die verunreinigend ist; cf. Sab. Fol. 15a.</i> <small>GEBRACHT WORDEN IST, BEI EINEM</small> Z<small>WEIFEL INBETREFF</small> K<small>LEIDER EINES</small> M<small>ENSCHEN AUS DEM GEMEINEN</small> V<small>OLKE, BEI EINEM</small> Z<small>WEIFEL INBETREFF GEFUNDENER</small> G<small>ERÄTE, BEI EINEM</small> Z<small>WEIFEL INBETREFF GEFUNDENEN</small> S<small>PEICHELS UND BEI EINEM</small> Z<small>WEIFEL INBETREFF DES</small> U<small>RINS VON EINEM</small> M<small>ENSCHEN NEBEN DEM</small> U<small>RIN VON EINEM</small> T<small>IERE</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Obgleich hierbei ein doppelter Zweifel besteht: er ist vieil, von einem Tiere, u. wenn von einem Menschen, vieil, von einem reinen.</i><small>; IST DIE</small> B<small>ERÜHRUNG BESTIMMT ERFOLGT UND DESHALB DIE ZWEIFELHAFTE</small> U<small>NREINHEIT, SO VERBRENNE MAN DIE</small> H<small>EBE</small>. R. J<small>OSE SAGT, AUF</small> P<small>RIVATGEBIET, AUCH WENN DIE</small> B<small>ERÜHRUNG ZWEIFELHAFT IST, UND DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, AUF</small> P<small>RIVATGEBIET BLEIBE SIE IN DER</small> S<small>CHWEBE</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Nicht essen u. nicht verbrennen.</i> <small>UND AUF ÖFFENTLICHEM</small> G<small>EBIETE SEI SIE REIN</small>.",
|
60 |
+
"S<small>IND ES ZWEIERLEI</small> S<small>PEICHEL, EINER</small> [<small>ZWEIFELHAFT</small>] <small>UNREIN UND EINER REIN, SO BLEIBT ES BEIM</small> B<small>ERÜHREN</small>, T<small>RAGEN ODER</small> S<small>CHÜTTELN</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Wenn es zweifelhaft ist, mit welchem dies erfolgt ist.</i> <small>AUF</small> P<small>RIVATGEBIET IN DER</small> S<small>CHWEBE, UND AUF ÖFFENTLICHEM</small> G<small>EBIETE BEIM</small> B<small>ERÜHREN, WENN SIE FEUCHT SIND, UND BEIM</small> T<small>RAGEN, EINERLEI OB FEUCHT ODER TROCKEN</small>. W<small>ENN ES ABER NUR EIN</small> S<small>PEICHEL IST UND JEMAND IHN AUF ÖFFENTLICHEM</small> G<small>EBIETE BERÜHRT, GETRAGEN ODER GESCHÜTTELT HAT, SO IST DIESERHALB DIE</small> H<small>EBE ZU VERBRENNEN, UND SELBSTVERSTÄNDLICH AUF</small> P<small>RIVATGEBIET</small>.",
|
61 |
+
"B<small>EI FOLGENDEN</small> Z<small>WEIFELN HABEN ES DIE</small> W<small>EISEN ALS REIN ERKLÄRT: BEI EINEM</small> Z<small>WEIFEL ÜBER GESCHÖPFTES</small> W<small>ASSER</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Wenn das Tauchbad das erforderliche Quantum Wasser nicht hat u. durch geschöpftes ergänzt wird, ist es untauglich; cf. Miq. II,3.</i><small>FÜR EIN</small> T<small>AUCHBAD, BEI EINEM</small> Z<small>WEIFEL ÜBER EINE AUF DEM</small> W<small>ASSER SCHWIMMENDE</small> U<small>NREINHEIT</small>. B<small>EI EINEM</small> Z<small>WEIFEL INBETREFF EINER</small> F<small>LÜSSIGKEIT GILT ES HINSICHTLICH IHRES</small> U<small>NREINWERDENS ALS UNREIN UND IHRES</small> U<small>NREINMACHENS ALS REIN</small>. B<small>EI EINEM</small> Z<small>WEIFEL INBETREFF DER</small> H<small>ÄNDE</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Die als unrein gelten.</i><small>GILT ES HINSICHTLICH IHRES</small> U<small>NREINWERDENS, IHRES</small> U<small>NREINMACHENS UND IHRES</small> R<small>EINWERDENS ALS REIN</small>. [F<small>ERNER</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Gilt es als rein.</i>] <small>BEI EINEM</small> Z<small>WEIFEL AUF ÖFFENTLICHEM</small> G<small>EBIETE</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Bei einer Unreinheit nach der Tora.</i>, <small>BEI EINEM</small> Z<small>WEIFEL INBETREFF EINER</small> A<small>NORDNUNG DER</small> S<small>CHRIFTGELEHRTEN, BEI EINEM</small> Z<small>WEIFEL ÜBER</small> P<small>ROFANES, BEI EINEM</small> Z<small>WEIFEL ÜBER</small> K<small>RIECHTIERE, BEI EINEM</small> Z<small>WEIFEL ÜBER DEN</small> A<small>USSATZ, BEI EINEM</small> Z<small>WEIFEL ÜBER DAS</small> N<small>AZIRAT</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Wenn man ein Nazirat gelobt hat; cf. Num. 6,2ff.</i>, <small>BEI EINEM</small> Z<small>WEIFEL ÜBER DAS</small> E<small>RSTGEBORENE UND BEI EINEM</small> Z<small>WEIFEI. ÜBER</small> O<small>PFER</small>.",
|
62 |
+
"«B<small>EI EINEM</small> Z<small>WEIFEL ÜBER EINE AUF DEM</small> W<small>ASSER SCHWIMMENDE</small> U<small>NREINHEIT.»</small> E<small>INERLEI OB IN EINEM</small> G<small>EFÄSSE ODER AUF DEM</small> E<small>RDBODEN</small>. R. Š<small>IMO͑N SAGT, WENN IN EINEM</small> G<small>EFÄSSE, SEI ES UNREIN, UND WENN AUF DEM</small> E<small>RDBODEN, SEI ES REIN</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, IST DER</small> Z<small>WEIFEL BEIM</small> H<small>INEINSTEIGEN</small> [<small>ENTSTANDEN</small>], <small>SEI ES UNREIN, UND IST DER</small> Z<small>WEIFEL BEIM</small> H<small>ERAUFKOMMEN</small> [<small>ENTSTANDEN</small>], <small>SEI ES REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Im letzteren Falle wird dio auf dem Wasser schwimmende Unreinheit durch das Sinken des Wassers vom Körper entfernt; entgegengesetzt im ersteren Falle.</i>. R. J<small>OSE SAGT, SELBST WENN DER</small> R<small>AUM NUR FÜR DEN</small> M<small>ENSCHEN UND DIE</small> U<small>NREINHEIT REICHTE</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">Sodass eine Berührung anzunehmen ist.</i>, <small>SEI ER REIN</small>.",
|
63 |
+
"«B<small>EI EINEM</small> Z<small>WEIFEL INBETREFF EINER</small> F<small>LÜSSIGKEIT GILT ES HINSICHTLICH IHRES</small> U<small>NREINWERDENS ALS UNREIN.»</small> W<small>ENN BEISPIELSWEISE EIN</small> U<small>NREINER DEN</small> F<small>USS ZWISCHEN REINE</small> F<small>LÜSSIGKEITEN AUSGESTRECKT HAT, UND EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB ER SIE BERÜHRT HAT ODER NICHT BERÜHRT HAT, SO SIND SIE BEI DIESEM</small> Z<small>WEIFEL UNREIN</small>. W<small>ENN JEMAND EINEN UNREINEN</small> L<small>AIB IN DER</small> H<small>AND HATTE UND IHN UNTER REINE</small> F<small>LÜSSIGKEITEN GEWORFEN HAT, UND EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB ER SIE BERÜHRT HAT ODER NICHT BERÜHRT HAT, SO SIND SIE BEI DIESEM</small> Z<small>WEIFEL UNREIN</small>. «U<small>ND IHRES</small> U<small>NREINMACHENS REIN.»</small> W<small>ENN BEISPIELSWEISE JEMAND EINEN</small> S<small>TOCK MIT UNREINEN</small> F<small>LÜSSIGKEITEN AN DER</small> S<small>PITZE IN DER</small> H<small>AND HATTE UND IHN UNTER REINE</small> L<small>AIBE GEWORFEN HAT, UND EIN ZWEIFEL BESTEHT, OB ER SIE BERÜHRT HAT ODER NICHT BERÜHRT HAT, SO SIND SIE BEI DIESEM</small> Z<small>WEIFEL REIN</small>.",
|
64 |
+
"R. J<small>OSE SAGT, BEI EINEM</small> Z<small>WEIFEL INBETREFF EINER</small> F<small>LÜSSIGKEIT SEI ES BEI</small> S<small>PEISEN UNREIN UND BEI</small> G<small>ERÄTEN REIN</small>. Z<small>UM</small> B<small>EISPIEL</small>. W<small>ENN ES ZWEI FÄSSER SIND, EINES UNREIN UND EINES REIN, UND MAN</small> [<small>MIT</small> W<small>ASSER</small>] <small>AUS EINEM VON IHNEN</small> T<small>EIG BEREITET HAT, UND EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB MAN ES AUS DEM UNREINEN ENTNOMMEN HAT ODER ES DEM REINEN ENTNOMMEN HAT, SO IST DIES EIN</small> F<small>LÜSSIGKEITEN BETREFFENDER</small> Z<small>WEIFEL, WOBEI ES FÜR</small> S<small>PEISEN ALS UNREIN UND FÜR</small> G<small>ERÄTE ALS REIN GILT</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\">Der Teig ist unrein u. das Gefäß, worin man ihn geknetet hat, ist rein.</i>.",
|
65 |
+
"«B<small>EI EINEM</small> Z<small>WEIFEL INBETREFF DER HÄNDE GILT ES HINSICHTLICH IHRES</small> U<small>NREINWERDENS, IHRES</small> U<small>NREINMACHENS UND IHRES</small> R<small>EINWERDENS ALS REIN.»</small> B<small>EI EINEM</small> Z<small>WEIFEL AUF ÖFFENTLICHEM</small> G<small>EBIETE</small>. «B<small>EI EINEM</small> Z<small>WEIFEL INBETREFF EINER</small> A<small>NORDNUNG DER</small> S<small>CHRIFTGELEHRTEN. »</small> [B<small>ESTEHT EIN</small> Z<small>WEIFEL, OB</small>] <small>ER UNREINE</small> S<small>PEISEN GEGESSEN HAT, UNREINE</small> G<small>ETRÄNKE GETRUNKEN HAT, MIT DEM</small> K<small>OPFE UND DEM GRÖSSEREN</small> T<small>EILE DES KÖRPERS IN GESCHÖPFTES</small> W<small>ASSER GEKOMMEN</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\">Cf. Miq. III,4.</i><small>IST, ODER DREI</small> L<small>OG GESCHÖPFTES</small> W<small>ASSER IHM ÜBER DEN</small> K<small>OPF UND DEN GRÖSSEREN</small> T<small>EIL DES KÖRPERS GEKOMMEN SIND, SO IST ER BEI DIESEM</small> Z<small>WEIFEL REIN</small>. H<small>ANDELT, ES SICH ABER UM EINE</small> H<small>AUPTUNREINHEIT, AUCH NACH EINER</small> A<small>NORDNUNG DER</small> S<small>CHRIFTGELEHRTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\">Beispielsweise die Flußunreinheit der Nichtjuden; cf. Nid. Fol. 34a.</i>, <small>SO IST ER BEI DIESEM</small> Z<small>WEIFEL UNREIN</small>.",
|
66 |
+
"«B<small>EI EINEM</small> Z<small>WEIFEL ÜBER</small> P<small>ROFANES.»</small> D<small>AS IST DIE</small> R<small>EINHEIT DURCH</small> F<small>ERNHALTUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\">Von der Berührung mit anderen Personen, die auf die lleinheitsgesetze weniger achten.</i>. «B<small>EI EINEM</small> Z<small>WEIFEL ÜBER</small> K<small>RIECHTIERE.»</small> M<small>AN RICHTE SICH NACH DER</small> Z<small>EIT DER</small> A<small>UFFINDUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\">Cf. supra Mišna V.</i>. «B<small>EI EINEM</small> Z<small>WEIFEL ÜBER DEN</small> A<small>USSATZ.»</small> A<small>NFÄNGLICH, SOLANGE DIE</small> U<small>NREINHEIT NOCH NICHT FESTGESTELLT WORDEN IST; NACHDEM ABER DIE UNREINHEIT FESTGESTELLT WORDEN IST, IST ER BEI EINEM ZWEIFEL UNREIN</small>. «B<small>EI EINEM ZWEIFEL ÜBER DAS</small> N<small>AZIRAT.»</small> E<small>S</small><sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\">Was einem Naziräer verboten ist; cf. Nurn. Kap. 6.</i><small>IST IHM ERLAUBT</small>. «B<small>EI EINEM</small> Z<small>WEIFEL ÜBER DAS</small> E<small>RSTGEBORENE.»</small> E<small>INERLEI OB</small> E<small>RSTGEBORENE VON</small> M<small>ENSCHEN ODER</small> E<small>RSTGEBORENE VOM</small> V<small>IEH, OB VOM UNREINEN ODER VOM REINEN, DENN WER VON SEINEM NÄCHSTEN FORDERT, HAT DEN</small> B<small>EWEIS ZU ERBRINGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\">Der Priester hat die Erstgeburt nachzuweisen.</i>.",
|
67 |
+
"«B<small>EI EINEM</small> Z<small>WEIFEL ÜBER</small> O<small>PFER.»</small> H<small>AT EINE</small> F<small>RAU FÜNF ZWEIFELHAFTE</small> G<small>EBURTSFÄLLE</small><sup class=\"footnote-marker\">25</sup><i class=\"footnote\">Cf. Nid. Fol. 7b.</i><small>ODER FÜNF ZWEIFELHAFTE</small> F<small>LUSSFÄLLE</small><sup class=\"footnote-marker\">26</sup><i class=\"footnote\">Vgl. S. 151 Anm. 303.</i>, <small>SO BRINGE SIE EIN</small> O<small>PFER UND SIE DARF VON</small> S<small>CHLACHTOPFERN ESSEN, UND WEGEN DER ÜBRIGEN BESTEHT FÜR SIE KEINE VERPFLICHTUNG</small>."
|
68 |
+
],
|
69 |
+
[
|
70 |
+
"<b>W</b>ENN <small>EIN</small> K<small>RIECHTIER UND EIN</small> F<small>ROSCH</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Und man eines berührt hat; ersteres ist unrein u. letzteres rein.</i> <small>SICH AUF ÖFFENTLICHEM</small> G<small>EBIETE BEFINDEN, EIN</small> O<small>LIVENGROSSES VON EINEM</small> T<small>OTEN UND EIN</small> O<small>LIVENGROSSES VON EINEM</small> A<small>ASE</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Ersteres verunreinigt durch Bezeltung. letzteres nicht.</i>, <small>EIN</small> K<small>NOCHEN VON EINEM</small> T<small>OTEN UND EIN</small> K<small>NOCHEN VON EINEM</small> A<small>ASE</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Ersterer ist verunreinigend durch Berühren, letzterer ist überhaupt nicht verunreinigend.</i>, <small>EINE</small> E<small>RDSCHOLLE VON REINEM</small> B<small>ODEN UND EINE</small> E<small>RDSCHOLLE VON EINEM</small> G<small>RÄBERPFLUGE, EINE</small> E<small>RDSCHOLLE VON REINEM</small> B<small>ODEN UND EINE</small> E<small>RDSCHOLLE AUS DEM</small> L<small>ANDE DER WELTLICHEN VÖLKER, WENN ES ZWEI</small> S<small>TEGE SIND, EINER UNREIN UND EINER REIN, UND JEMAND EINEN VON IHNEN GEGANGEN IST UND NICHT WEISS, WELCHEN VON IHNEN ER GEGANGEN IST, ODER ER EINES VON IHNEN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Ein Olivengroßes von einem Toten u. eines von einem Aase.</i> <small>BEZELTER HAT UND NICHT WEISS, WELCHES VON IHNEN ER BEZELTET HAT, ODER ER EINES VON IHNEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Von den beiden Knochen od. Erdschollen.</i> <small>GESCHÜTTELT HAT UND NICHT WEISS, WELCHES VON IHNEN ER GESCHÜTTELT HAT, SO IST ER NACH</small> R. A<small>͑QIBA UNREIN UND NACH DEN</small> W<small>EISEN REIN</small>.",
|
71 |
+
"E<small>INERLEI OB ER SAGT, ER HABE ES BERÜHRT, WISSE ABER NICHT, OB ES UNREIN WAR ODER REIN WAR, ODER</small> [<small>ER SAGT</small>], <small>ER HABE EINES VON BEIDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Eines ist rein u. eines unrein.</i> <small>BERÜHRT, WISSE ABER NICHT, WELCHES ER BERÜHRT HAT: NACH</small> R. A͑<small>QIBA IST ER UNREIN UND NACH DEN</small> W<small>ESSEN REIN</small>. R. J<small>OSE ERKLÄRT ES IN ALL DIESEN FÄLLEN ALS UNREIN, UND NUR IM</small> F<small>ALLE VON DEN</small> S<small>TEGEN ALS REIN, WEIL</small> M<small>ENSCHEN ZU GEHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Das Gehen ist nicht zu vermeiden, daher wird in diesem Falle hei rabbanitischen Bestimmungen keine Erschwerung auferlegt.</i> <small>PFLEGEN, NICHT ABER ZU BERÜHREN PFLEGEN</small>.",
|
72 |
+
"W<small>ENN ES ZWEI</small> S<small>TEGE SIND, EINER UNREIN UND EINER REIN, UND JEMAND EINEN VON IHNEN GEGANGEN IST, REINE</small> S<small>PEISEN ZUBEREITET HAT UND SIE GEGESSEN WORDEN SIND, DANN SICH BESPRENGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Am 3. u. am 7. Tage.</i> <small>LIESS, DIES WIEDERHOLT</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Am 3. u. am 7. Tage.</i> <small>HAT, EIN</small> T<small>AUCHBAD GENOMMEN UND</small> R<small>EINHEIT ERLANGT HAT, UND DARAUF DEN ANDEREN GEGANGEN IST UND REINE</small> S<small>PEISEN ZUBEREITET HAT, SO SIND SIE REIN; SIND DIE ERSTEN NOCH VORHANDEN, SO BEFINDEN SICH DIESE UND JENE IN DER</small> S<small>CHWEBE</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Handelt es sich um Hebe, so darf sie weder gegessen noch verbrannt werden.</i>. H<small>AT ER DAZWISCHEN KEINE</small> R<small>EINHEIT ERLANGT, SO BEFINDEN SICH DIE ERSTEN IN DER</small> S<small>CHWEBE UND DIE ANDEREN SIND ZU VERBRENNEN</small>.",
|
73 |
+
"W<small>ENN EIN</small> K<small>RIECHTIER UND EIN</small> F<small>ROSCH SICH AUF ÖFFENTLICHEM</small> G<small>EBIETE BEFINDEN UND JEMAND EINES VON IHNEN BERÜHRT HAT, REINE</small> S<small>PEISEN ZUBEREITET HAT UND SIE GEGESSEN WORDEN SIND, UND NACHDEM ER EIN</small> T<small>AUCHBAD GENOMMEN HAT, DAS ZWEITE BERÜHRT UND REINE</small> S<small>PEISEN ZUBEREITET HAT, SO SIND SIE REIN; SIND DIE ERSTEN NOCH VORHANDEN, SO BEFINDEN SICH DIESE UND JENE IN DER</small> S<small>CHWEBE</small>. H<small>AT ER DAZWISCHEN KEIN</small> T<small>AUCHBAD GENOMMEN, SO BEFINDEN SICH DIE ERSTEN IN DER</small> S<small>CHWEBE UND DIE ANDEREN SIND ZU VERBRENNEN</small>.",
|
74 |
+
"W<small>ENN ES ZWEI</small> S<small>TEGE SIND, EINER UNREIN UND EINER REIN, UND JEMAND EINEN VON IHNEN GEGANGEN IST UND REINE</small> S<small>PEISEN ZUBEREITET HAT, UND DARAUF EIN ANDERER GEKOMMEN, DEN ANDEREN GEGANGEN IST UND REINE</small> S<small>PEISEN ZUBEREITET HAT, SO SIND SIE, WIE</small> R. J<small>EHUDA SAGT, WENN DER EINE GESONDERT UND DER ANDERE GESONDERT BEFRAGT WIRD, REIN, UND WENN BEIDE GLEICHZEITIG BEFRAGT WERDEN, UNREIN</small>. R. J<small>OSE SAGT, SIE SEIEN OB SO ODER SO UNREIN</small>.",
|
75 |
+
"W<small>ENN VON ZWEI</small> L<small>AIBEN, EINER UNREIN UND EINER REIN, JEMAND EINEN VON IHNEN GEGESSEN UND REINE</small> S<small>PEISEN ZUBEREITET HAT, UND DARAUF EIN ANDERER GEKOMMEN IST UND DEN ANDEREN GEGESSEN UND REINE</small> S<small>PEISEN ZUBEREITET HAT, SO SIND SIE, WIE</small> R. J<small>EHUDA SAGT, WENN EINER GESONDERT UND DER ANDERE GESONDERT BEFRAGT WIRD, REIN, UND WENN SIE GLEICHZEITIG BEFRAGT WERDEN, UNREIN</small>. R. J<small>OSE SAGT, SIE SEIEN OB SO ODER SO UNREIN</small>.",
|
76 |
+
"W<small>ENN JEMAND AUF ÖFFENTLICHEM</small> G<small>EBIETE GESESSEN HAT UND EINER</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Von dem angenommen werden kann, er war vieil. Flußbehafteter.</i><small>GEKOMMEN IST UND IHM AUF DIE</small> K<small>LEIDER GETRETEN HAT, ODER AUSGESPUCKT HAT UND ER DEN</small> S<small>PEICHEL BERÜHRT HAT, SO IST WEGEN DES</small> S<small>PEICHELS DIE</small> H<small>EBE ZU VERBRENNEN, UND HINSICHTLICH DER</small> K<small>LEIDER RICHTE MAN SICH NACH DER</small> M<small>EHRHEIT</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Der Vorübergehenden, ob Flußbehaftete od. Reine.</i>. W<small>ENN JEMAND AUF ÖFFENTLICHEM</small> G<small>EBIETE GESCHLAFEN HAT UND AUFGESTANDEN IST, SO SIND SEINE</small> S<small>ACHEN DURCH</small> A<small>UFTRETEN UNREIN –SO</small> R. M<small>EÍR; NACH DEN</small> W<small>EISEN ABER REIN</small>. W<small>ENN JEMAND NACHTS EINEN BERÜHRT HAT UND NICHT WEISS, OB DIESER GELEBT HAT ODER TOT WAR, UND AM</small> M<small>ORGEN AUFSTEHT UND IHN TOT FINDET, SO IST ER NACH</small> R. M<small>EÍR REIN UND NACH DEN</small> W<small>EISEN UNREIN, DENN BEI ALLEN</small> U<small>NREINHEITEN RICHTE MAN SICH NACH DER</small> Z<small>EIT DER</small> A<small>UFFINDUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Cf. supra III,5.</i>.",
|
77 |
+
"I<small>ST EINE</small> B<small>LÖDE, EINE</small> N<small>ICHTJÜDIN ODER EINE</small> S<small>AMARITANERIN</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Die auf ihre Menstruation nicht achten.</i><small>IN DER</small> S<small>TADT, SO SIND ALLE</small> S<small>PEICHEL IN DER</small> S<small>TADT UNREIN</small>. W<small>ENN EINEM EINE</small> F<small>RAU AUF DIE</small> K<small>LEIDER GETRETEN ODER MIT IHM AUF EINEM</small> S<small>CHIFFE GESESSEN HAT, SO SIND, WENN SIE IHN KENNT, DASS ER</small> H<small>EBE ISST, SEINE</small> K<small>LEIDER REIN, WENN ABER NICHT, SO MUSS ER SIE BEFRAGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Ob sie nicht seine Kleider berührt hat.</i>.",
|
78 |
+
"W<small>ENN EIN</small> Z<small>EUGE SAGT, ER SEI UNREIN GEWORDEN, UND ER SELBER SAGT, ER SEI NICHT UNREIN GEWORDEN, SO IST ER REIN</small>. W<small>ENN ZWEI SAGEN, ER SEI UNREIN GEWORDEN, UND ER SELBER SAGT, ER SEI NICHT UNREIN GEWORDEN, SO IST ER NACH</small> R. M<small>EÍR UNREIN, UND DIE WEISEN SAGEN, ER SEI FÜR SICH SELBER GLAUBHAFT</small>. W<small>ENN EIN</small> Z<small>EUGE SAGT, ER SEI UNREIN GEWORDEN, UND ZWEI SAGEN, ER SEI NICHT UNREIN GEWORDEN, EINERLEI OB AUF</small> P<small>RIVATGEBIET ODER AUF ÖFFENTLICHEM</small> G<small>EBIETE, SO IST ER REIN</small>. W<small>ENN ZWEI SAGEN, ER SEI UNREIN GEWORDEN, UND EINER SAGT, ER SEI NICHT UNREIN GEWORDEN, EINERLEI OB AUF</small> P<small>RIVATGEBIET ODER AUF ÖFFENTLICHEM</small> G<small>EBIETE, SO IST ER UNREIN</small>. W<small>ENN EIN</small> Z<small>EUGE SAGT, ER SEI UNREIN GEWORDEN, UND EIN</small> Z<small>EUGE SAGT, ER SEI NICHT UNREIN GEWORDEN, EIN</small> W<small>EIB SAGT, ER SEI UNREIN GEWORDEN, UND EIN</small> W<small>EIB SAGT, ER SEI NICHT UNREIN GEWORDEN, SO IST ER, WENN AUF</small> P<small>RIVATGEBIET, UNREIN, UND WENN AUF ÖFFENTLICHEM</small> G<small>EBIETE, REIN</small>."
|
79 |
+
],
|
80 |
+
[
|
81 |
+
"<b>W</b>ENN <small>EIN</small> O<small>RT</small> P<small>RIVATGEBIET WAR, ÖFFENTLICHES</small> G<small>EBIET WURDE</small>, <small>UND DARAUF WIEDER PRIVATGEBIET GEWORDEN IST, SO IST ES BEI EINEM</small> Z<small>WEIFEL, WÄHREND ES</small> P<small>RIVATGEBIET WAR, UNREIN, UND WÄHREND ES ÖFFENTLICHES</small> G<small>EBIET WAU, REIN</small>. W<small>ENN JEMAND IN EINEM</small> P<small>RIVATGEBIETE IN</small> L<small>EBENSGEFAHR WAR, UND MAN IHN NACH EINEM ÖFFENTLICHEN</small> G<small>EBIETE UND DARAUF ZURÜCK NACH EINEM</small> P<small>RIVATGEBIETE GEBRACHT HAT</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Wo man ihn tot auffindet.</i>, <small>SO IST ES IM</small> Z<small>WEIFEL</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Wo er gestorben ist.</i>, <small>WENN ES</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Die Berührung mit dem tot Aufgefundenen od. der Aufenthalt in einem Raume.</i> <small>AUF</small> P<small>UIVATGEBIET, WAR, UNREIN, UND WENN ES AUF ÖFFENTLICHEM</small> G<small>EBIETE WAR, REIN</small>. R. Š<small>IMO͑N SAGT, DAS ÖFFENTLICHE</small> G<small>EBIET UNTERBRECHE</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Wenn hinsichti. des öffentlichen Gebietes ein Zweifel besteht, so kann hinsichtl. des erstmaligen Aufenthaltes im Privatgebiete kein Zweifel bestehen; aus dieser Zeit ist alles rein.</i>.",
|
82 |
+
"I<small>N VIER FÄLLEN DES</small> Z<small>WEIFELS ERKLÄRT ES</small> R. J<small>EHOŠUA͑ ALS UNREIN UND DIE</small> W<small>EISEN ERKLÄREN ES ALS REIN, UND ZWAR: WENN DER</small> U<small>NREINE GESTANDEN HAT UND DER</small> R<small>EINE VORÜBERGEGANGEN IST, WENN DER</small> R<small>EINE GESTANDEN HAT UND DER</small> U<small>NREINE VORÜBERGEGANGEN IST, WENN DAS</small> U<small>NREINE AUF</small> P<small>RIVATGEBIET UND DAS</small> R<small>EINE AUF ÖFFENTLICHEM</small> G<small>EBIETE SICH BEFUNDEN HAT, WENN DAS</small> R<small>EINE AUF</small> P<small>RIVATGEBIET UND DAS</small> U<small>NREINE AUF ÖFFENTLICHEM</small> G<small>EBIETE SICH BEFUNDEN HAT, UND ES ZWEIFELHAFT IST OB ER BERÜHRT HAT ODER NICHT BERÜHRT HAT, OB ER BEZELTET HAT ODER NICHT BEZELTET HAT, OB ER GESCHÜTTELT HAT ODER NICHT GESCHÜTTELT HAT, SO IST ES NACH</small> R. J<small>OHOŠUA͑ UNREIN UND NACH DEN</small> W<small>EISEN REIN</small>.",
|
83 |
+
"W<small>ENN EIN</small> B<small>AUM AUF ÖFFENTLICHEM</small> G<small>EBIETE STEHT UND DIE</small> U<small>NREINHEIT SICH AUF DIESEM BEFINDET, UND JEMAND AUF DIESEN GESTIEGEN IST, UND EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB ER SIE BERÜHRT HAT ODER NICHT BERÜHRT HAT, SO IST ER BEI DIESEM</small> Z<small>WEIFEL UNREIN</small>. W<small>ENN JEMAND DIE</small> H<small>AND IN EIN</small> L<small>OCH GESTECKT HAT, IN DEM DIE</small> U<small>NREINHEIT SICH BEFINDET, UND EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB ER SIE BERÜHRT HAT ODER NICHT BERÜHRT HAT, SO IST ER BEI DIESEM</small> Z<small>WEIFEL UNREIN</small>. W<small>ENN EIN</small> L<small>ADEN UNREIN UND NACH ÖFFENTLICHEM</small> G<small>EBIETE GEÖFFNET IST, UND EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB ER IN DIESEN HINEINGEGANGEN WAR ODER NICHT HINEINGEGANGEN WAR, SO IST ER BEI DIESEM</small> Z<small>WEIFEL REIN; BESTEHT EIN</small> Z<small>WEIFEL, OB ER DA ETWAS BERÜHRT HAT ODER NICHT BERÜHRT HAT, SO IST ER BEI DIESEM</small> Z<small>WEIFEL REIN</small>. W<small>ENN ES ZWEI LÄDEN SIND, EINER UNREIN UND EINER REIN, UND ER IN EINEN VON IHNEN HINEINGEGANGEN WAR, UND EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB ER IN DEN UNREINEN (HINEINGEGANGEN WAR) ODER IN DEN REINEN HINEINGEGANGEN WAR, SO IST ER BEI DIESEM</small> Z<small>WEIFEL UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Da er bestimmt in einem der Läden war u. dieser Privatgebiet ist.</i>.",
|
84 |
+
"S<small>OVIEL DU AUCH</small> Z<small>WEIFEL UND</small> D<small>OPPELZWEIFEL HÄUFEN KANNST, IST ES IMMER AUF</small> P<small>RIVATGEBIET UNREIN UND AUF ÖFFENTLICHEM</small> G<small>EBIETE REIN</small>. Z<small>UM</small> B<small>EISPIEL</small>. W<small>ENN JEMAND IN DIE</small> D<small>URCHGANGSGASSE</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Die in mehrere Höfe führt, u. jeder Hof in mehrere Häuser.</i> <small>HINEINGEGANGEN WAR UND DIE</small> U<small>NREINHEIT SICH IN EINEM</small> H<small>OFE BEFINDET, UND EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB ER HINEINGEGANGEN WAR</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">ln den Hof.</i> <small>ODER NICHT HINEINGEGANGEN WAR, ODER</small> [<small>SOGAR</small>] <small>DIE</small> U<small>NREINHEIT SICH IN EINEM</small> H<small>AUSE BEFINDET, UND EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB ER HINEINGEGANGEN WAR</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">In das Haus, selbst wenn er im Hofe war.</i> <small>ODER NICHT HINEINGEGANGEN WAR, UND AUCH WENN ER DA HINEINGEGANGEN WAR, NOCH EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB</small> [<small>DIE</small> U<small>NREINHEIT</small>] <small>DORT WAR ODER DORT NICHT WAR, UND AUCH WENN SIE DORT WAR, NOCH EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB SIE DAS ERFORDERLICHE</small> Q<small>UANTUM HATTE ODER NICHT DAS ERFORDERLICHE</small> Q<small>UANTUM HATTE, UND AUCH WENN SIE ES HATTE, NOCH EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB ES ÜBERHAUPT EINE UNREINE</small> S<small>ACHE WAR ODER EINE REINE, UND AUCH WENN ES EINE UNREINE AVAR, NOCH EIN</small> Z<small>WEIFEL BESTEHT, OB ER SIE BERÜHRT HAT ODER NICHT BERÜHRT HAT, SO IST ER IN DIESEM</small> Z<small>WEIFEL UNREIN</small>. R. E<small>LEA͑ZAR SAGT, BEI EINEM</small> Z<small>WEIFEL DES</small> H<small>INEINGEHENS SEI ER REIN, UND BEI EINEM</small> Z<small>WEIFEL DER BERÜHRUNG MIT DER UNREINHEIT SEI ER UNREIN</small>.",
|
85 |
+
"W<small>ENN JEMAND IN DER</small> R<small>EGENZEIT DURCH EINE</small> E<small>BENE</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Mit mehreren Feldern.</i> <small>GEGANGEN IST UND AUF EINEM DER</small> F<small>ELDER EINE</small> U<small>NREINHEIT SICH BEFINDET, UND ER SAGT, ER SEI DORT GEGANGEN, WISSE ABER NICHT, OB ER JENES</small> F<small>ELD BETRETEN HABE ODER NICHT BETRETEN HABE, SO IST ER NACH</small> R. E<small>LIE͑ZER REIN UND NACH DEN</small> W<small>EISEN UNREIN</small>.",
|
86 |
+
"B<small>EI EINEM</small> Z<small>WEIFEL AUF</small> P<small>RIVATGEBIET GILT ES ALS UNREIN, SOLANGE ER NICHT SAGT, ER HABE NICHT BERÜHRT; BEI EINEM ZWEIFEL AUF ÖFFENTLICHEM</small> G<small>EBIETE GILT ES ALS REIN, SOLANGE ER NICHT SAGT, ER HABE BERÜHRT</small>. W<small>ELCHES HEISST ÖFFENTLICHES</small> G<small>EBIET?</small> [B<small>EISPIELSWEISE</small>] <small>DIE</small> S<small>TEGE VON</small> B<small>ETH</small> G<small>ILGOL</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Sogar diese, die wegen ihrer Steilheit nur selten benutzt werden; cf. Er. Fol. 22b.</i><small>UND IHRESGLEICHEN; DIESE GELTEN ALS</small> P<small>RIVATGEBIET HINSICHTLICH DES</small> Š<small>ABBATHS</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Dh. kein öffentliches Gebiet; beim Š. unterscheidet der T. zwischen 4 Gebieten, u. das Tragen aus dem einen nach dem anderen ist verboten; cf. Sab. Fol. 6a.</i><small>UND ALS ÖFFENTLICHES</small> G<small>EBIET HINSICHTLICH DER</small> U<small>NREINHEIT</small>. R. E<small>LEA͑ZAR SAGTE:</small> D<small>IE</small> S<small>TEGE VON</small> B<small>ETH</small> G<small>ILGOL WERDEN NUR DESHALB GENANNT, WEIL SIE ALS</small> P<small>RIVATGEBIET HINSICHTLICH DES EINEN UND HINSICHTLICH DES ANDEREN GELTEN</small>. S<small>TEGE, DIE IN</small> G<small>RUBEN</small>, G<small>RÄBEN, HÖHLEN UND</small> K<small>ELTERN MÜNDEN, GELTEN ALS</small> P<small>RIVATGEBIET HINSICHTLICH DES</small> Š<small>ABBATHS UND ALS ÖFFENTLICHES</small> G<small>EBIET HINSICHTLICH DER</small> U<small>NREINHEIT</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">In dieser Hinsicht gilt es als öffentliches Gebiet, wenn Fremde Zutritt haben, auch wenn da kein Verkehr herrscht.</i>.",
|
87 |
+
"D<small>IE</small> E<small>BENE</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Mit mehreren Feldern.</i> <small>GILT IM</small> S<small>OMMER ALS</small> P<small>RIVATGEBIET HINSICHTLICH DES</small> Š<small>ABBATHS UND ALS ÖFFENTLICHES</small> G<small>EBIET HINSICHTLICH DER</small> U<small>NREINHEIT, UND IN DER</small> R<small>EGENZEIT ALS</small> P<small>RIVATGEBIET HINSICHTLICH DES EINEN UND DES ANDEREN</small>.",
|
88 |
+
"D<small>IE</small> B<small>ASILIKA</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Ein hallenartiges Gebäude mit Türen an allen Seiten für öffentliche Angelegenheiten; vgl. Anm. 12.</i><small>GILT ALS</small> P<small>RIVATGEBIET HINSICHTLICH DES ŠABBATHS UND ALS ÖFFENTLICHES</small> G<small>EBIET HINSICHTLICH DER</small> U<small>NREINHEIT. R</small>. J<small>EHUDA SAGT, SIEHT MAN AN DER EINEN TÜR STEHEND DIE</small> E<small>INTRETENDEN UND</small> H<small>INAUSGEHENDEN AN DER ANDEREN TÜR, GELTE SIE ALS</small> P<small>RIVATGEBIET HINSICHTLICH DES EINEN UND HINSICHTLICH DES ANDEREN, WENN ABER NICHT, GELTE SIE ALS PRIVATGEBIET HINSICHTLICH DES</small> Š<small>ABBATHS UND ALS ÖFFENTLICHES</small> G<small>EBIET HINSICHTLICH DER</small> U<small>NREINHEIT</small>.",
|
89 |
+
"D<small>IE</small> D<small>URCHGANGSHALLE</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Größer als die Basilika mit den gegenüberliegenden Durchgängen.</i><small>GILT ALS</small> P<small>RIVATGEBIET HINSICHTLICH DES ŠABBATHS UND ALS ÖFFENTLICHES</small> G<small>EBIET HINSICHTLICH DER</small> U<small>NREINHEIT, UND EBENSO</small> [<small>DER</small> R<small>AUM</small>] <small>AN DEN</small> S<small>EITEN</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">An beiden Längswänden der Halle; die Teile außerhalb der Breite der Durchgänge.</i>. R. M<small>EIR SAGT, DER</small> R<small>AUM AN DEN</small> S<small>EITEN GELTE ALS</small> P<small>RIVATGEBIET HINSICHTLICH DES EINEN UND HINSICHTLICH DES ANDEREN</small>.",
|
90 |
+
"D<small>AS</small> L<small>ADENPODIUM</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Nach den Kommentaren, erhöhter Platz vor der Ladentür für den Ladenbesitzer.</i><small>GILT ALS</small> P<small>RIVATGEBIET HINSICHTLICH DES</small> Š<small>ABBATHS UND ALS ÖFFENTLICHES</small> G<small>EBIET HINSICHTLICH DER</small> U<small>NREINHEIT</small>. E<small>IN</small> H<small>OF, DURCH DEN DIE</small> M<small>ENGE AN DER EINEN</small> S<small>EITE HINEIN- UND AN DER ANDEREN</small> S<small>EITE HINAUSGEHT, GILT ALS</small> P<small>RIVATGEBIET HINSICHTLICH DES</small> Š<small>ABBATHS UND ALS ÖFFENTLICHES</small> G<small>EBIET HINSICHTLICH DER</small> U<small>NREINHEIT</small>."
|
91 |
+
],
|
92 |
+
[
|
93 |
+
"<b>W</b>ENN <small>EIN TÖPFER SEINE TÖPFE HAT STEHEN LASSEN UND TRINKEN HINUNTERGEGANGEN IST, SO SIND DIE INNEREN REIN UND DIE ÄUSSEREN</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Topfreihen, die von einem Vorübergehenden berührt worden sein können; cf. Kiet. Fol. 24b.</i> <small>UNREIN</small>. R. J<small>OSE SAGTE:</small> D<small>IES.GILT NUR IN DEM</small> F<small>ALLE, WENN SIE LOSE STEHEN, SIND SIE ABER ZUSAMMENGEBUNDEN, SO SIND ALLE REIN</small>. H<small>AT JEMAND SEINEN</small> S<small>CHLÜSSEL EINEM</small> M<small>ANNE AUS DEM GEMEINEN</small> V<small>OLKE</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Der rabb. durch die Berührung verunreinigend ist.</i> <small>ÜBERGEBEN, SO IST DAS</small> H<small>AUS REIN, DENN ER HAT IHM NUR DIE</small> A<small>UFBEWAHRUNG DES</small> S<small>CHLÜSSELS ÜBERTRAGEN</small>.",
|
94 |
+
"W<small>ENN JEMAND IN SEINEM</small> H<small>AUSE EINEN</small> M<small>ANN AUS DEM GEMEINEN</small> V<small>OLKE WACH ZURÜCKGELASSEN HAT UND IHN WACH FINDET, ODER SCHLAFEND UND IHN SCHLAFEND FINDET, ODER WACH UND IHN SCHLAFEND FINDET, SO IST DAS</small> H<small>AUS REIN; WENN ABER SCHLAFEND UND IHN WACH FINDET, SO IST DAS</small> H<small>AUS UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">In der Annahme, der Hausherr werde ihn nicht überraschen, weil er ihn schlafend zurückließ, kramt er im Hause umher.</i> <small>–</small>so R. M<small>EÍR; DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, UNREIN SEI ES NUR, SOWEIT ER DIE</small> H<small>AND AUSSTRECKEN UND BERÜHREN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Von der Stelle aus, wo er geschlafen hat; er verläßt seinen Platz nicht, weil er sich dadurch verdächtig macht.</i> <small>KANN</small>.",
|
95 |
+
"H<small>AT JEMAND</small> H<small>ANDWERKER IN SEINEM</small> H<small>AUSE ZURÜCKGELASSEN, SO IST DAS</small> H<small>AUS UNREIN –SO</small> R. M<small>EÍR; DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, UNREIN SEI ES NUR, SO WEIT SIE IHRE</small> H<small>AND AUSSTRECKEN UND BERÜHREN KÖNNEN</small>.",
|
96 |
+
"H<small>AT DIE</small> F<small>RAU EINES</small> G<small>ENOSSEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Eines Gelehrten, der die Reinheitsgesetze beobachtet; cf. Bek. Fol. 30b.</i> <small>DIE</small> F<small>RAU EINES</small> M<small>ENSCHEN AUS DEM GEMEINEN</small> V<small>OLKE IN IHREM</small> H<small>AUSE MAHLEND ZURÜCKGELASSEN, SO IST, WENN DIE MÜHLE STILLGESTANDEN HAT, DAS</small> H<small>AUS UNREIN, UND WENN DIE MÜHLE NICHT STILLGESTANDEN HAT, NUR SOWEIT SIE DIE</small> H<small>AND AUSSTRECKEN UND BERÜHREN KANN</small>. W<small>AREN ES ZWEI, SO IST OB SO ODER SO DAS</small> H<small>AUS UNREIN, DENN ES KANN DIE EINE GEMAHLEN UND DIE ANDERE HERUMGETASTET HABEN</small> – <small>SO</small> R. M<small>EÍR; DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, ES SEI UNREIN NUR SOWEIT SIE DIE</small> H<small>AND AUSSTRECKEN UND BERÜHREN KÖNNEN</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Cf. Anm. 4 mut. mut.</i>.",
|
97 |
+
"H<small>AT JEMAND EINEN</small> M<small>ENSCHEN AUS DEM GEMEINEN</small> V<small>OLKE IN SEINEM</small> H<small>AUSE ZURÜCKGELASSEN, UM ES ZU BEWACHEN, SO SIND, WENN ER</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Der Hausherr, nach anderen, der Bewachende.</i> <small>DIE</small> E<small>INGEHENDEN UND DIE</small> A<small>USGEHENDEN SEHEN KONNTE</small>, S<small>PEISEN</small>, G<small>ETRÄNKE UND OFFENE</small> T<small>ONGEFÄSSE UNREIN, ABER</small> L<small>AGER</small>, S<small>ITZE UND MIT EINEM FESTSCHLIESSENDEN</small> D<small>ECKEL VERSEHENE</small> T<small>ONGEFÄSSE REIN; KONNTE ER ABER DIE</small> E<small>INGEHENDEN ODER DIE</small> A<small>USGEHENDEN NICHT SEHEN, SO IST, SELBST WENN DIESER GEFÜHRT WERDEN MUSS ODER GEFESSELT IST, ALLES UNREIN</small>.",
|
98 |
+
"W<small>AREN</small> S<small>TEUEREINNEHMER</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Leute aus dem gemeinen Volke.</i> <small>IN EIN</small> H<small>AUS HINEINGEGANGEN, SO IST DAS</small> H<small>AUS UNREIN</small>. I<small>ST EIN</small> N<small>ICHTJUDE MIT IHNEN, SO SIND SIE, GLAUBHAFT, WENN SIE SAGEN, SIE SEIEN EINGETRETEN, HABEN ABER NICHTS BERÜHRT</small>. W<small>AREN</small> D<small>IEBE IN EIN</small> H<small>AUS HINEINGEGANGEN, SO IST UNREIN NUR DIE</small> S<small>TELLE, DIE DIE</small> (<small>FÜSSE DER</small>) D<small>IEBE BETRETEN HABEN</small>. W<small>AS MACHEN SIE UNREIN?</small> S<small>PEISEN</small>, G<small>ETRÄNKE UND OFFENE</small> T<small>ONGEFÄSSE, ABER</small> L<small>AGER</small>, S<small>ITZE UND MIT EINEM FESTSCHLIESSENDEN</small> D<small>ECKEL VERSEHENE</small> T<small>ONGEFÄSSE SIND REIN</small>. W<small>AR EIN</small> N<small>ICHTJUDE MIT IHNEN ODER EIN</small> W<small>EIB, SO IST ALLES UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Letztere kann Menstruierende gewesen sein, u. erstere gleicht einer solchen: cf. Nid. Fol. 34a.</i>.",
|
99 |
+
"H<small>AT JEMAND SEINE</small> K<small>LEIDER IN EINER</small> F<small>ENSTERNISCHE DER</small> B<small>ADEDIENER ZURÜCKGELASSEN, SO SIND SIE NACH</small> R. E<small>LEA͑ZAR B. A͑ZARJA REIN, UND WIE DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, NUR WENN</small> [<small>DER</small> B<small>ADEDIENER</small>] <small>IHM DEN</small> S<small>CHLÜSSEL ODER EINE</small> S<small>LEGELMARKE ÜBERGEBEN, ODER ER EIN</small> Z<small>EICHEN DARAN GEMACHT HAT</small>. H<small>AT JEMAND SEINE</small> S<small>ACHEN VON EINER</small> K<small>ELTERUNG ZUR</small> K<small>ELTERUNG DES NÄCHSTEN</small> J<small>AHRES ZURÜCKGELASSEN, SO SIND SEINE</small> S<small>ACHEN REIN, UND WENN BEI EINEM</small> J<small>ISRAÉLITEN, NUR WENN DIESER SAGT, ER HABE DARAUF GEACHTET, SIE ZU BEHÜTEN</small>.",
|
100 |
+
"H<small>AT</small> [<small>EIN</small> P<small>RIESTER</small>], <small>DER REIN WAR, SICH DES</small> E<small>SSENS</small> [<small>VON</small> H<small>EBE</small>] <small>ENTSAGT, SO IST ER NACH</small> R. J<small>EHUDA REIN, WEIL</small> U<small>NREINE SICH VON IHM FERN HALTEN, UND NACH DEN</small> W<small>EISEN UNREIN</small>. W<small>ENN SEINE HÄNDE REIN WAREN UND ER SICH DES</small> E<small>SSENS</small> [<small>VON</small> H<small>EBE</small>] <small>ENTSAGT HAT, SO GELTEN SEINE HÄNDE ALS UNREIN, AUCH WENN ER SAGT, ER WISSE, DASS SEINE HÄNDE NICHT UNREIN GEWORDEN SEIEN, WEIL HÄNDE GESCHÄFTIG SIND</small>.",
|
101 |
+
"W<small>ENN EINE</small> F<small>RAU HINEINGEGANGEN WAR, UM FÜR EINEN</small> A<small>RMEN</small> B<small>ROT HERAUSZUBRINGEN, UND BEIM</small> H<small>ERAUSKOMMEN IHN NEBEN</small> B<small>ROTLAIBEN VON</small> H<small>EBE STEHEN FINDET, DESGLEICHEN AUCH, WENN EINE</small> F<small>RAU HINAUSGEGANGEN WAR, UND IHRE</small> G<small>EFÄHRTIN</small> K<small>OHLEN UNTER EINEM</small> K<small>OCHTOPFE VON</small> H<small>EBE SCHÜREN FINDET, SO SIND SIE NACH</small> R. A<small>͑QIBA UNREIN UND NACH DEN</small> W<small>EISEN REIN</small>. R. E<small>LEA͑ZAR B</small>. P<small>ILA SPRACH</small>: W<small>ESHALB SIND SIE NACH</small> R. A͑<small>QIBA UNREIN UND NACH DEN</small> W<small>EISEN REIN?</small> W<small>EIL</small> W<small>EIBER NASCHHAFT SIND, UND SIE VERDÄCHTIG IST, DEN</small> T<small>OPF IHRER</small> G<small>EFÄHRTIN AUFZUDECKEN, UM ZU WISSEN, WAS SIE KOCHT</small>."
|
102 |
+
],
|
103 |
+
[
|
104 |
+
"<b>W</b>ENN <small>JEMAND MIT EINEM</small> M<small>ENSCHEN AUS DEM GEMEINEN</small> V<small>OLKE IN EINEM</small> H<small>OFE WOHNT UND IM</small> H<small>OFE</small> G<small>ERÄTE VERGESSEN HAT, SELBST FÄSSER MIT FESTSCHLIESSENDEM</small> D<small>ECKEL ODER EINEN</small> O<small>FEN MIT FESTSCHLIESSENDEM</small> D<small>ECKEL, SO SIND SIE UNREIN</small>. R. J<small>EHUDA ERKLÄRT EINEN</small> O<small>FEN ALS REIN, WENN ER MIT EINEM FESTSCHLIESSENDEN</small> D<small>ECKEL VERSEHEN IST</small>. R. J<small>OSE SAGT, AUCH EIN</small> O<small>FEN SEI UNREIN, ES SEI DENN, ER HAT DAVOR EINE ZEHN</small> H<small>ANDBREITEN HOHE</small> S<small>CHEIDEWAND GEMACHT</small>.",
|
105 |
+
"W<small>ENN JEMAND EINEM</small> M<small>ENSCHEN AUS DEM GEMEINEN</small> V<small>OLKE</small> G<small>ERÄTE IN</small> V<small>ERWAHRUNG GEGEBEN HAT, SO SIND SIE LEICHENUNREIN UND DURCH</small> A<small>UFTRETEN UNREIN; KENNT DIESER IHN, DASS ER</small> H<small>EBE ISST, SO SIND SIE REIN VON DER</small> L<small>EICHENUNREINHEIT, JEDOCH SIND SIE DURCH</small> A<small>UFTRETEN UNREIN</small>. R. J<small>OSE SAGT, HAT ER IHM EINEN</small> K<small>ASTEN VOLL</small> K<small>LEIDER ÜBERGEBEN, SEIEN SIE, WENN ER DRÜCKEND VOLL WAR, DURCH AUFTRETEN UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Weil seine Frau darauf gesessen u. mit dem Deckel auf die Kleider gedrückt haben kann.</i>, <small>UND WENN ER NICHT DRÜCKEND VOLL AVAR, GEHÄNGEUNREIN, AUCH WENN DER</small> S<small>CHLÜSSEL SICH IN DER</small> H<small>AND DES</small> E<small>IGENTÜMERS BEFINDET</small>.",
|
106 |
+
"W<small>ENN JEMAND ETWAS AM</small> T<small>AGE VERLOREN UND AM</small> T<small>AGE GEFUNDEN HAT, SO IST ES REIN; WENN AM</small> T<small>AGE, UND NACHTS GEFUNDEN, NACHTS, UND AM</small> T<small>AGE GEFUNDEN, AN DIESEM</small> T<small>AGE, UND AM FOLGENDEN</small> T<small>AGE GEFUNDEN, SO IST ES UNREIN</small>. D<small>IE</small> R<small>EGEL HIERBEI IST: IST DARÜBER EINE</small> N<small>ACHT HINGEGANGEN ODER EIN</small> T<small>EIL DERSELBEN, SO IST ES UNREIN</small>. H<small>AT JEMAND</small> K<small>LEIDER</small> [<small>ZUM</small> T<small>ROCKNEN</small>] <small>AUF ÖFFENTLICHEM</small> G<small>EBIETE AUSGEBREITET, SO SIND SIE REIN, UND WENN AUF</small> P<small>RIVATGEBIET, SO SIND SIE UNREIN; HAT ER SIE BEWACHT, SO SIND SIE REIN</small>. W<small>ENN SIE HERUNTERGEFALLEN WAREN UND ER SIE HOLEN GING, SO SIND SIE</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Wenn er sie aus den Augen ließ.</i> <small>UNREIN</small>. W<small>ENN SEIN</small> E<small>IMER IN DEN</small> B<small>RUNNEN EINES</small> M<small>ENSCHEN AUS DEM GEMEINEN</small> V<small>OLKE GEFALLEN WAR UND ER ETWAS HOLEN GING, IHN DAMIT HERAUFZUHOLEN, SO IST ER UNREIN,, WEIL ER EINE</small> Z<small>EITLANG IM</small> G<small>EBIETE DES</small> M<small>ENSCHEN AUS DEM GEMEINEN</small> V<small>OLKE GEBLIEBEN WAR</small>.",
|
107 |
+
"W<small>ENN JEMAND SEIN</small> H<small>AUS OFFEN VERLASSEN HAT UND ES OFFEN FINDET, GESCHLOSSEN, UND ES GESCHLOSSEN FINDET, OFFEN UND ES GESCHLOSSEN FINDET, SO IST ES REIN; WENN GESCHLOSSEN UND ES OFFEN FINDET, SO IST ES NACH</small> R. M<small>EÍR UNREIN UND NACH DEN</small> W<small>EISEN REIN, DENN DA WAREN</small> D<small>IEBE, DIE ES SICH ÜBERLEGT HABEN UND FORTGEGANGEN SIND</small>.",
|
108 |
+
"W<small>AR DIE</small> F<small>RAU EINES</small> M<small>ENSCHEN AUS DEM GEMEINEN</small> V<small>OLKE IN DAS</small> H<small>AUS EINES</small> G<small>ENOSSEN HINEINGEGANGEN, UM SEINEN</small> S<small>OHN, SEINE</small> T<small>OCHTER ODER SEIN</small> V<small>IEH HERAUSZUHOLEN, SO IST DAS</small> H<small>AUS REIN, WEIL SIE OHNE</small> E<small>RLAUBNIS HINEINGEGANGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Sie getraute sich daher nicht, etwas anzufassen.</i> <small>WAR</small>.",
|
109 |
+
"S<small>IE SAGTEN BEIM</small> R<small>EINHEITSGESETZE EINE</small> R<small>EGEL: WAS ALS SPEISE FÜR</small> M<small>ENSCHEN BESTIMMT IST, IST SOLANGE UNREIN, BIS ES NICHT MEHR ALS</small> S<small>PEISE FÜR EINEN</small> H<small>UND TAUGLICH IST, UND WAS NICHT ALS</small> S<small>PEISE FÜR</small> M<small>ENSCHEN BESTIMMT IST, IST SOLANGE REIN, BIS MAN ES FÜR</small> M<small>ENSCHEN BESTIMMT HAT</small>. Z<small>UM</small> B<small>EISPIEL</small>. W<small>ENN EINE JUNGE</small> T<small>AUBE IN EINE</small> K<small>ELTER GEFALLEN IST UND MAN BEABSICHTIGT HAT, SIE FÜR EINEN</small> N<small>ICHTJUDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Der sie ungeschlachtet essen darf.</i> <small>HERAUSZUHOLEN, SO IST SIE UNREIN, WENN FÜR EINEN HUND, SO IST SIE REIN, UND NACH</small> R. J<small>OḤANAN B</small>. N<small>URI UNREIN</small>. H<small>AT EIN</small> T<small>AUBER, EIN</small> B<small>LÖDER ODER EIN</small> M<small>INDERJÄHRIGER DIES BEABSICHTIGT, SO IST SIE REIN; HAT ER SIE HERAUSGEHOLT, SO IST SIE UNREIN, DENN BEI DIESEN IST DIE</small> H<small>ANDLUNG WIRKSAM UND NICHT DIE</small> A<small>BSICHT</small>.",
|
110 |
+
"I<small>ST DIE</small> A<small>USSENSEITE VON</small> G<small>EFÄSSEN DURCH</small> F<small>LÜSSIGKEITEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Die Geräte nur rabb. unrein machen.</i> <small>UNREIN GEWORDEN, SO MACHT SIE, WIE</small> R. E<small>LIE͑ZER SAGT</small>, F<small>LÜSSIGKEITEN UNREIN</small>, S<small>PEISEN ABER NICHT EINMAL UNTAUGLICH;</small> R. J<small>EHOŠUA͑ SAGT, SIE MACHE</small> F<small>LÜSSIGKEITEN UNREIN UND</small> S<small>PEISEN UNTAUGLICH</small>. Š<small>IMO͑N, DER</small> B<small>RUDER A͑ZARJAS, SAGTE:</small> N<small>ICHT SO UND NICHT SO, VIELMEHR MACHEN</small> F<small>LÜSSIGKEITEN, DIE DURCH DIE</small> A<small>USSENSEITE VON</small> G<small>EFÄSSEN UNREIN GEWORDEN SIND, EINMAL UNREIN UND EINMAL UNTAUGLICH</small>. D<small>IESE</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Die durch die Flüssigkeit unrein gewordene Speise.</i> <small>KANN ALSO SAGEN</small>: W<small>AS DICH UNREIN GEMACHT HAT, MACHT MICH NICHT UNREIN, DU ABER HAST MICH UNREIN GEMACHT</small>.",
|
111 |
+
"W<small>ENN EIN</small> T<small>ROG EINEN SCHRÄGEN</small> B<small>ODEN HAT, UND DER</small> T<small>EIG OBEN UND BEFEUCHTENDE</small> F<small>LÜSSIGKEIT UNTEN SIND, SO WERDEN DREI</small> S<small>TÜCKE</small> [T<small>EIG</small>] <small>IN</small> [<small>ZUSAMMEN</small>] E<small>IGRÖSSE</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Die sich auf der höheren Seile des Bodens befinden u. einander berühren, von denen aber nur das letzte Stück vom Wasser berührt wird.</i> <small>NICHT VEREINIGT</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Zum verunreinigungsfähigen Quantum; sind sie unrein, so übertragen sie nicht die Unreinheit auf das Wasser.</i>, <small>ZWEI ABER WERDEN VEREINIGT;</small> R. J<small>OSE SAGT, AUCH ZWEI WERDEN NUR DANN VEREINIGT, WENN SIE DIE</small> F<small>LÜSSIGKEIT ZUSAMMENPRESSEN</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Wenn beide Stücke so dicht nebeneinander sind, daß der Tropfen Flüssigkeit dazwischen gar keine Ausdehnung hat.</i>. W<small>ENN ABER DIE</small> F<small>LÜSSIGKEIT STEHT</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Dh. der Boden gleichmäßig flach ist.</i>, <small>SO WERDEN AUCH SENFKORNGROSSE</small> [S<small>TÜCKCHEN</small>] <small>VEREINIGT</small>. R. D<small>OSA SAGT, DIE ZERBRÖCKELTE</small> S<small>PEISE WERDE NICHT VEREINIGT</small>.",
|
112 |
+
"E<small>IN</small> S<small>TOCK GANZ MIT EINER UNREINEN</small> F<small>LÜSSIGKEIT BEDECKT WIRD, SOBALD MAN IHN MIT DEM</small> T<small>AUCHBADE IN</small> B<small>ERÜHRUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Dadurch wird das unreine Wasser rein; cf. Miq. VI,8.</i><small>BRINGT, REIN –SO</small> R. J<small>EHOŠUA͑; DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, ERST WENN MAN IHN GANZ UNTERGETAUCHT HAT</small>. D<small>ER</small> S<small>TRAHL</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Der laufenden Flüssigkeit.</i>, <small>DER</small> A<small>BLAUF</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Der Wasserlauf aus einer höheren nach einer tieferen Stelle.</i><small>UND DIE</small> [<small>LEICHTE</small>] B<small>EFEUCHTUNG GELTEN NICHT ALS</small> V<small>ERBINDUNG, WEDER BEI DER</small> V<small>ERUNREINIGUNG NOCH BEI DER</small> R<small>EINIGUNG;</small> [<small>DAS</small> W<small>ASSER</small>] <small>IN DER</small> V<small>ERTIEFUNG GILT ALS</small> V<small>ERBINDUNG BEI DER</small> V<small>ERUNREINIGUNG UND BEI DER</small> R<small>EINIGUNG</small>."
|
113 |
+
],
|
114 |
+
[
|
115 |
+
"<b>V</b>ON <small>WANN AN SIND</small> O<small>LIVEN FÜR DIE</small> U<small>NREINHEIT EMPFÄNGLICH</small>? S<small>OBALD SIE IM</small> O<small>LIVENBOTTICHE SCHWITZEN, NICHT ABER, WENN SIE IM</small> K<small>ORBE SCHWITZEN</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Vgl. S. 287 Anm. 16.</i>. D<small>IES NACH DER</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS</small>. R. Š<small>IMO͑N SAGT, DIE</small> D<small>AUER BIS ZUR</small> A<small>USSCHWITZUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Die brauchbar u. erwünscht ist u. daher für die Unreinheit befähigt; cf. Makh. I,1.</i> <small>BETRAGE DREI</small> T<small>AGE</small>. D<small>IE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, SOBALD DREI ANEINANDER KLEBEN</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Infolge der Feuchtigkeit.</i>. R. G<small>AMLIÉL SAGT, SOBALD DIE</small> A<small>RBEIT AN IHNEN BEENDET</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Wenn man keine mehr hinzutun will; erst dann ist die Ausschwitzung des Ölschaumes erwünscht.</i> <small>IST, UND DIE</small> W<small>EISEN STIMMEN SEINEN</small> W<small>ORTEN ZU</small>.",
|
116 |
+
"W<small>ENN MAN DAS</small> P<small>FLÜCKEN BEENDET HAT, ABER NOCH ZUKAUFEN WIRD</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Und in denselben Korb tun.</i>, <small>DAS</small> Z<small>UKAUFEN BEENDET HAT, ABER NOCH ZUBORGEN WIRD</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Und in denselben Korb tun.</i>, <small>ODER IHM EIN</small> T<small>RAUERFALL, EIN</small> H<small>OCHZEITSMAHL ODER EIN</small> U<small>NFALL DAZWISCHEN GEKOMMEN IST</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Sodaß es vorläufig die weitere Verarbeitung aufgeben muß u. ihm die Ausschwitzung nicht erwünscht ist.</i>, <small>SO SIND SIE REIN, SELBST WENN FLUSSBEHAFTETE MÄNNER ODER</small> W<small>EIBER AUF IHNEN UMHERGEHEN</small>. I<small>ST EINE UNREINE</small> F<small>LÜSSIGKEIT AUF SIE GEKOMMEN, SO IST NUR DIE BERÜHRTE</small> S<small>TELLE UNREIN, UND DER AUS IHNEN AUSTRETENDE</small> S<small>CHLEIM IST REIN</small>.",
|
117 |
+
"I<small>ST DIE</small> A<small>RBEIT AN IHNEN BEENDET, SO SIND SIE EMPFÄNGLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Für die Unreinheit.</i><small>; KOMMT AUF SIE EINE</small> [<small>UNREINE</small>] F<small>LÜSSIGKEIT, SO SIND SIE UNREIN</small>. D<small>ER AUS IHNEN AUSTRETENDE</small> S<small>CHLEIM IST NACH</small> R. E<small>LIE͑ZER REIN UND NACH DEN</small> W<small>EISEN UNREIN</small>. R. Š<small>IMO͑N SAGTE:</small> S<small>IE STREITEN NICHT ÜBER DEN AUS IHNEN AUSTRETENDEN</small> S<small>CHLEIM, OB ER REIN IST, SIE STREITEN NUR ÜBER DEN AUS DER</small> K<small>UFE</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Nach der Entfernung des Öls aus dieser bleibt ein Schleim zurück.</i> <small>KOMMENDEN; NACH</small> R. E<small>LIE͑ZER IST ER REIN UND NACH DEN</small> W<small>EISEN IST ER UNREIN</small>.",
|
118 |
+
"W<small>ER MIT SEINEN</small> O<small>LIVEN FERTIG IST UND EINEN</small> K<small>ORB ZURÜCKGELASSEN HAT</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Ihn nicht zu den anderen geworfen hat, damit er nicht verunreinigungsfähig werde, um von diesem die Hebe in Reinheit abzusondern.</i>, <small>GEBE IHN EINEM ARMEN</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Ebenso jedem anderen Priester, nur handelt es sich bei einem Korbe um eine ärmliche Gabe.</i>P<small>RIESTER</small> –<small>SO</small> R. M<small>EÍR</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, ER ÜBERGEBE IHM DEN</small> S<small>CHLÜSSEL SOFORT</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Nach dem Einbringen der Oliven, damit niemand herankomme u. sie unrein mache.</i><small>;</small> R. Š<small>IMO͑N SAGT, INNERHALB EINES</small> S<small>TUNDENTAGES</small>.",
|
119 |
+
"H<small>AT MAN DIE</small> O<small>LIVEN IN DIE</small> S<small>TAMPFE ZUM</small> W<small>EICHWERDEN GETAN, DAMIT SIE LEICHTER ZU ZERSTAMPFEN SEIEN, SO SIND SIE EMPFÄNGLICH, WENN ABER ZUM</small> W<small>EICH WERDEN, UM SIE ZU SALZEN, SO SIND SIE, WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> S<small>AMMAJS SAGT, EMPFÄNGLICH, UND WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, NICHT EMPFÄNGLICH</small>. W<small>ER</small> O<small>LIVEN MIT UNREINEN HÄNDEN SPALTET, MACHT SIE UNREIN</small>.",
|
120 |
+
"L<small>EGT JEMAND SEINE</small> O<small>LIVEN AUF DAS</small> D<small>ACH, DAMIT SIE EINTROCKNEN, SELBST EINE</small> E<small>LLE HOCH</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Sodaß die unteren der Luft u. der Sonne entzogen sind u. feucht bleiben.</i>, <small>SO SIND SIE NICHT EMPFÄNGLICH; WENN ER SIE ABER INS</small> H<small>AUS LEGT, DAMIT SIE MÜRBE WERDEN, UND SIE SPÄTER AUF DAS</small> D<small>ACH BRINGEN WILL, ODER WENN ER SIE AUF DAS</small> D<small>ACH BRINGT, DAMIT SIE MÜRBE WERDEN, ODER UM SIE ZU ÖFFNEN, SO SIND SIE EMPFÄNGLICH</small>. L<small>EGT ER SIE INS</small> H<small>AUS, BIS ER SEIN</small> D<small>ACH GESICHERT HAT, ODER BIS ER SIE NACH EINER ANDEREN</small> S<small>TELLE BRINGEN KANN, SO SIND SIE NICHT EMPFÄNGLICH</small>.",
|
121 |
+
"W<small>ILL ER DAVON</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Vom Korbe mit den für die Unreinheit noch nicht empfänglichen Oliven.</i><small>EINE</small> P<small>RESSMENGE ODER ZWEI</small> P<small>RESSMENGEN ENTNEHMEN</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Um sie sofort zu verarbeiten.</i>, <small>SO KANN ER SIE, WIE DIE</small> S<small>CHULE ŠAMMAJS SAGT, IN</small> U<small>NREINHEIT ENTNEHMEN, MUSS SIE ABER IN</small> R<small>EINHEIT ZUDECKEN</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Sie vor Unreinheit schützen, da sie nunmehr verunreinigungsfähig sind.</i><small>; DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, ER DÜRFE SIE AUCH IN</small> U<small>NREINHEIT ZUDECKEN</small>. R. J<small>OSE SAGT, MAN DÜRFE</small> [<small>SOGAR</small>] <small>MIT</small> Ä<small>XTEN AUS</small> M<small>ETALL HERAUSGRABEN</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Vom Korbe mit den für die Unreinheit noch nicht empfänglichen Oliven.</i><small>UND IN</small> U<small>NREINHEIT IN DEN ÖLPRESSRAUM BRINGEN</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Auch alle im Korbe befindlichen Oliven, solange sie durch die Absicht, noch welche hinzuzufügen, nicht verunreinigungsfähig sind.</i>.",
|
122 |
+
"W<small>IRD EIN</small> K<small>RIECHTIER IN DER ÖLMÜHLE GEFUNDEN, SO IST NUR DIE</small> S<small>TELLE DER</small> B<small>ERÜHRUNG UNREIN; IST ABER SOVIEL</small> F<small>LÜSSIGKEIT VORHANDEN, DASS SIE FLIESST</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">Und so das Kriechtier u. die Oliven durch die Berührung verbindet.</i>, <small>SO IST ALLES UNREIN</small>. W<small>IRD ES AUF DEN</small> B<small>LÄTTERN</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\">Die zum Bedecken der Oliven benutzt werden u. für die Unreinheit nicht empfänglich sind.</i> <small>GEFUNDEN, SO SIND DIE</small> P<small>RESSER ZU BEFRAGEN, OB SIE SAGEN, SIE HÄTTEN ES NICHT BERÜHRT</small>. H<small>AT ES DEN</small> O<small>LIVENHAUFEN BERÜHRT, WENN AUCH NUR WIE EINE</small> G<small>ERSTE, SO IST ER UNREIN</small>.",
|
123 |
+
"W<small>ENN ES AUF</small> B<small>ROCKEN</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\">Einzelne Teilchen, die vom zusammengepreßten Haufen abgefallen waren u. wieder hinaufgelegt worden sind, einzeln aber nicht eigroß sind.</i><small>GEFUNDEN WIRD UND IN</small> E<small>IGRÖSSE BERÜHRT, SO IST</small> [<small>ALLES</small>] <small>UNREIN; WENN AUF</small> B<small>ROCKEN ÜBER</small> B<small>ROCKEN, SO IST, AUCH WENN ES IN</small> E<small>IGRÖSSE BERÜHRT, NUR DIE</small> S<small>TELLE DER</small> B<small>ERÜHRUNG UNREIN</small>. W<small>IRD ES ZWISCHEN DER</small> W<small>AND UND DEN</small> O<small>LIVEN GEFUNDEN, SO IST ES REIN; WIRD ES AUF DEM</small> D<small>ACHE</small><sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\">Wenn man aus dem Bottich einen Teil aufs Dach zum Trocknen gebracht hat.</i><small>GEFUNDEN, SO IST DER</small> B<small>OTTICH REIN, WIRD ES IM</small> B<small>OTTICH GEFUNDEN, SO IST DAS</small> D<small>ACH UNREIN</small>. W<small>IRD EIN VERBRANNTES</small> [K<small>RIECHTIER</small>]<sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\">In diesem Zustande nicht mehr verunreinigend; cf. Nid. Fol. 56a.</i><small>AUF DEN</small> O<small>LIVEN GEFUNDEN, EBENSO EIN ZERFETZTER</small> L<small>APPEN</small><sup>22</sup>, <small>SO IST ES REIN, DENN BEI ALLEN</small> U<small>NREINHEITEN RICHTE MAN SICH NACH DER</small> Z<small>EIT DER</small> A<small>UFFINDUNG</small>."
|
124 |
+
],
|
125 |
+
[
|
126 |
+
"<b>W</b>ENN <small>JEMAND DEN</small> P<small>RESSRAUM HINTER DEN</small> P<small>RESSERN ABGESCHLOSSEN HAT UND DURCH</small> A<small>UFTRETEN UNREINE</small> G<small>ERÄTE</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Von den Pressern zurückgelassen.</i> <small>SICH DA BEFINDEN, SO IST, WIE</small> R. M<small>EÍR SAGT, DER</small> P<small>RESSRAUM UNREIN;</small> R. J<small>EHUDA SAGT, DER</small> P<small>RESSRAUM SEI REIN</small>. R. Š<small>IMO͑N SAGT, HALTEN DIESE SIE FÜR REIN, SEI DER</small> P<small>RESSRAUM UNREIN, UND HALTEN DIESE SIE FÜR UNREIN, SEI DER</small> P<small>RESSRAUM REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Sie haben sie sicherlich nicht mit anderen Dingen in Berührung gebracht.</i>. R. J<small>OSE SPRACH:</small> M<small>AN HAT SIE JA NUR DESHALB ALS UNREIN ERKLÄRT, WEIL DIE</small> L<small>EUTE AUS DEM GEMEINEN</small> V<small>OLKE IN</small> [<small>DER</small> V<small>ERUNREINIGUNG DURCH</small>] S<small>CHÜTTELN NICHT KUNDIG SIND</small>.",
|
127 |
+
"W<small>ENN DIE</small> P<small>RESSER</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Die rein sind u. barfuß arbeiten, sodaß ihre Kleidung von der unreinen Flüssigkeit auf der Erde nicht berührt wird: der Körper wird durch eine Flüssigkeit nicht unrein.</i> <small>IM</small> P<small>RESSRAUME EIN- UND AUSGEHEN UND UNREINE</small> F<small>LÜSSIGKEITEN DARIN SIND, SO SIND SIE, WENN ZWISCHEN DEN</small> F<small>LÜSSIGKEITEN UND DEN</small> O<small>LIVEN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Die sie mit den Füßen treten.</i> <small>SOVIEL</small> Z<small>WISCHENRAUM IST, DASS IHRE FÜSSE AM</small> B<small>ODEN WIEDER ABGETROCKNET WERDEN, REIN</small>. W<small>IRD VOR DEN</small> P<small>RESSERN ODER DEN</small> W<small>INZERN EINE</small> U<small>NREINHEIT GEFUNDEN, SO SIND SIE GLAUBHAFT, WENN SIE SAGEN, SIE HÄTTEN SIE NICHT BERÜHRT, UND EBENSO DIE</small> K<small>INDER UNTER IHNEN</small>. S<small>IE SIND, WENN SIE AUS DER TÜR DES</small> P<small>RESSRAUMES HINAUSGEHEN UND HINTER EINER</small> S<small>TEINWAND AUSTRETEN, REIN</small>. W<small>IE WEIT DÜRFEN SIE SICH ENTFERNEN UND REIN BLEIBEN?</small> D<small>ASS MAN SIE NOCH SEHEN KANN</small>.",
|
128 |
+
"H<small>AT MAN DIE</small> P<small>RESSER UND DIE</small> W<small>INZER IN DEN</small> R<small>AUM DER HÖHLE</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">In der das Tauchbad sich befindet.</i> <small>GEBRACHT, SO GENÜGT DIES –</small> so R. M<small>EÍR</small>; R. J<small>OSE SAGT, MAN MÜSSE NEBEN IHNEN STEHEN, BIS SIE UNTERGETAUCHT SIND, UND HALTEN SIE SICH FÜR UNREIN, BRAUCHE MAN NICHT NEBEN IHNEN ZU STEHEN, BIS SIE UNTERGETAUCHT SIND</small>.",
|
129 |
+
"T<small>UT MAN</small> [<small>DIE</small> T<small>RAUBEN</small>] <small>HINEIN AUS DEN KÖRBEN ODER AUS DEM</small> T<small>ROCKENHAUFEN</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Die man also nicht zum Keltern gesammelt hat u. die daher für die Unreinheit nicht empfänglich sind (cf. Sah. Fol. 17a), die man aber nachträglich dafür verwendet.</i> <small>AUF DER</small> E<small>RDE, SO TUE MAN DIES, WIE DIE</small> S<small>CHULE ŠAMMAJS SAGT, MIT REINEN</small> H<small>ÄNDEN; HAT MAN SIE MIT UNREINEN</small> H<small>ÄNDEN HINEINGETAN, SO HAT MAN SIE UNREIN GEMACHT; DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>LLLELS SAGT, MAN TUE SIE AUCH MIT UNREINEN HÄNDEN HINEIN, SONDERE ABER DIE</small> H<small>EBE AB MIT REINEN HÄNDEN</small>. W<small>ENN AUS DEM KÜBEL ODER AUS DEM</small> T<small>ROCKENHAUFEN AUF EINER</small> B<small>LÄTTER</small>[<small>ÜNTERLAGE</small>]<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Der ausfließende Saft ist dann erwünscht.</i>, <small>SO STIMMEN ALLE ÜBEREIN, DASS MAN SIE MIT REINEN HÄNDEN HINEINTUN MÜSSE, UND DASS MAN SIE, WENN MAN SIE MIT UNREINEN HÄNDEN HINEINTUT, UNREIN MACHE</small>.",
|
130 |
+
"I<small>SST MAN</small> [T<small>RAUBEN</small>] <small>AUS DEN KÖRBEN ODER AUS DEM</small> T<small>ROCKENHAUFEN AUF DER</small> E<small>RDE, SO IST, AUCH WENN SIE GESPALTEN SIND, UND IN DIE</small> K<small>ELTER TROPFEN, DIE</small> K<small>ELTER REIN; WENN AUS DEM KÜBEL ODER AUS DEM</small> T<small>ROCKENHAUFEN AUF EINER</small> B<small>LÄTTER</small>[<small>UNTERLAGE</small>], <small>UND EINE EINZELNE</small> B<small>EERE HINEINFÄLLT, SO IST SIE, WENN</small> [<small>DIE</small> B<small>EERE</small>] <small>EINEN</small> V<small>ERSCHLUSS HAT</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Ein Teil vom Stengel noch daran sitzt, sodaß die Flüssigkeit nicht ausläuft.</i>, <small>REIN, UND WENN SIE KEINEN</small> V<small>ERSCHLUSS HAT, UNREIN</small>. W<small>ENN IHM</small> T<small>RAUBEN</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Die durch das Anfassen unrein geworden sind.</i> <small>HERUNTERGEFALLEN SIND UND ER SIE AUF EINER FREIEN</small> S<small>TELLE</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Der Kelter, wo keine anderen Trauben sind.</i> <small>GEPRESST HAT, SO SIND SIE, WENN GENAU IN</small> E<small>IGRÖSSE, REIN</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Beim Austreten des verunreinigenden Tropfens fehlt vom erforderlichen Quantum.</i>, <small>UND WENN MEHR ALS IN</small> E<small>LGRÖSSE, UNREIN, DENN SOBALD DER ERSTE TROPFEN AUSTRITT, IST ER DURCH DAS EIGROSSE</small> Q<small>UANTUM UNREIN</small>.",
|
131 |
+
"W<small>ENN EINEM, ALS ER AM</small> R<small>ANDE DER</small> K<small>UFE GESTANDEN UND GESPROCHEN HAT, EIN</small> S<small>PRITZER AUS DEM</small> M<small>UNDE GESPRITZT IST, UND ES ZWEIFELHAFT IST, OB ER DIE</small> K<small>UFE ERREICHT HAT ODER SIE NICHT ERREICHT HAT, SO IST SIE BEI DIESEM</small> Z<small>WEIFEL REIN</small>.",
|
132 |
+
"W<small>ENN MAN DIE</small> K<small>UFE AUSSCHÖPFT UND EIN</small> K<small>RIECHTIER IM ERSTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Der abgefüllten Gefäße, nachdem mehrere abgefüllt worden sind.</i> <small>GEFUNDEN WIRD, SO SIND ALLE UNREIN, UND WENN IM LETZTEN, SO IST DIESES UNREIN UND ALLE ÜBRIGEN REIN</small>. D<small>IES NUR DANN, WENN MAN MIT DEN EINZELNEN</small> [G<small>EFÄSSEN</small>] <small>AUSSCHÖPFT, WENN MAN ABER MIT EINEM</small> Z<small>OBER AUSSCHÖPFT</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Und in die Gefäße hineingießt.</i><small>UND IN EINEM VON IHNEN</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Der abgefüllten Gefäße, nachdem mehrere abgefüllt worden sind.</i><small>EIN</small> K<small>RIECHTIER FINDET, SO IST NUR DIESES UNREIN</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Das Kriechtier war wahrscheinlich im Gefäße.</i>. D<small>IES NUR DANN, WENN MAN UNTERSUCHT UND NICHT ZUDECKT</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Die einzelnen Weinkrüge beim Abfüllen.</i><small>ODER ZUDECKT UND NICHT UNTERSUCHT, WENN MAN ABER UNTERSUCHT UND ZUDECKT, UND EIN</small> K<small>RIECHTIER IN EINEM</small> F<small>ASSE GEFUNDEN WIRD, SO IST ALLES UNREIN, WENN IN DER</small> K<small>UFE, ALLES UNREIN, UND WENN IM</small> Z<small>OBER, ALLES UNREIN</small>.",
|
133 |
+
"[D<small>ER</small> R<small>AUM</small>] <small>ZWISCHEN DEN</small> P<small>RESSWALZEN UND DEN</small> T<small>RESTERN GILT</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Hinsichtl. der Unreinheit; supra VI,2.</i> <small>ALS ÖFFENTLICHES</small> G<small>EBIET; DER</small> W<small>EINBERG VOR DEN</small> W<small>INZERN</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">Soweit er noch nicht abgewinzert ist.</i><small>GILT ALS</small> P<small>RIVATGEBIET UND HINTER DEN</small> W<small>INZERN ALS ÖFFENTLICHES</small> G<small>EBIET, JEDOCH NUR DANN, WENN DIE</small> M<small>ENGE DA HINEINGEHT UND DORT HINAUSGEHT</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\">Unbeschränkt auf diesem Teile des Weinberges umhergeht.</i>. D<small>IE</small> G<small>ERÄTE IM</small> P<small>RESSRAUME, IN DER</small> K<small>ELTER UND DEN</small> P<small>RESSKORB, WENN SIE AUS</small> H<small>OLZ SIND, TROCKNE MAN AB UND SIE SIND REIN; SIND SIE AUS</small> B<small>AST, SO MUSS MAN SIE VOLLE ZWÖLF</small> M<small>ONATE ALT WERDEN LASSEN ODER MIT HEISSEM</small> W<small>ASSER ABBRÜHEN</small>. R. J<small>OSE SAGT, HAT MAN SIE IN EINEN</small> S<small>TROMSTRUDEL</small><sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\">In dem sie durch die Kraft des Wassers gut abgespült werden; cf. Az. Fol. 75a.</i><small>GELEGT, SO GENÜGE ES</small>."
|
134 |
+
]
|
135 |
+
],
|
136 |
+
"sectionNames": [
|
137 |
+
"Chapter",
|
138 |
+
"Mishnah"
|
139 |
+
]
|
140 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tahorot/English/merged.json
ADDED
@@ -0,0 +1,135 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"title": "Mishnah Tahorot",
|
3 |
+
"language": "en",
|
4 |
+
"versionTitle": "merged",
|
5 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Tahorot",
|
6 |
+
"text": [
|
7 |
+
[
|
8 |
+
"Thirteen rulings govern the carrion of a clean bird:There must be intention; It need not be rendered susceptible; It conveys food uncleanness if its minimum bulk is that of an egg; And it conveys uncleanness when in one's gullet if its minimum bulk is that of an olive; He that eats of it must wait until sunset [to be clean]; Guilt is incurred on account of it for entering the sanctuary; Terumah is burned on account of it; He who eats a limb of it while it is alive suffers forty lashes; Slaughtering it or nipping [off its neck] cleanses it even if it is terefah, the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah says: they do not cleanse it. Rabbi Yose says: the slaughtering does cleanse it but nipping does not.",
|
9 |
+
"The large feathers and the down contract uncleanness and convey uncleanness but do not combine [with the flesh to constitute the prescribed minimum]. Rabbi Ishmael says: the down does combine [with the flesh]. The beak and the claws contract uncleanness and convey uncleanness and also combine [with the flesh to constitute the prescribed minimum]. Rabbi Yose says: also the ends of the wings and the end of the tail combine [with the flesh to constitute the minimum] since they are left unplucked on fattened birds.",
|
10 |
+
"The carrion of an unclean bird requires intention; and it must be rendered susceptible; It conveys food uncleanness if its minimum bulk is that of an egg; The consumption of a half of half a loaf's bulk of it renders one's person unfit to eat terumah; There is no rule that an olive's worth defiles in the gullet; He who eats of it need not wait for sunset; No guilt is incurred on account of it for entering the sanctuary; But on account of it terumah must be burnt. He who eats a limb of it while it is alive is not subject to the penalty of forty stripes; Slaughtering it does not render it fit. The large feathers and the down contract uncleanness and convey uncleanness and combine with the flesh to constitute the prescribed minimum. The beak and the claws contract uncleanness and convey uncleanness and combine [with the flesh to make up the prescribed minimum].",
|
11 |
+
"The hide, meat juice, sediment, dried-up meat, bones, sinews, horns and hooves join together [to make up the minimum quantity in order] to convey food-uncleanness, but not to [make up the minimum quantity in order to] convey nevelah-uncleanness. Similarly, if a man slaughtered an unclean animal for a Gentile and it still has convulsions, it can convey food-uncleanness, but it conveys nevelah-uncleanness only after it is dead, or its head has been chopped off. [Scripture] has [thus] made more cases that convey food-uncleanness than those that convey nevelah-uncleanness.",
|
12 |
+
"Food that contracted uncleanness from a \"father of uncleanness\" and one that contracted uncleanness from a derived uncleanness may be combined together to convey uncleanness according to the lighter grade of the two. How so? If the amount of half an egg of food that has first grade uncleanness and the amount of half an egg of food that has second grade uncleanness were mixed together, the two are regarded having second grade uncleanness. And if the amount of half of an egg of food that has second grade uncleanness and the amount of half an egg of food that has third grade uncleanness were mixed together, the two are regarded as having third grade of uncleanness. If the amount of an egg of food having first grade uncleanness and the amount of an egg of food having second grade uncleanness were mixed together, both are regarded as having first grade uncleanness; But if they were then divided, each part is regarded as having second grade uncleanness. If each part separately fell on a loaf of terumah, they cause it to become unfit. But if the two fell together they cause it to have second grade uncleanness.",
|
13 |
+
"An egg's worth of food that has second degree uncleanness and an egg's worth of food that has third decree uncleanness that were mixed together are regarded as having second degree uncleanness. If they were then divided, each part is regarded as having only third degree uncleanness. If each part separately fell on a loaf of terumah they do not render it invalid. But if the two fell together they convey to it third degree uncleanness. An egg's worth of food that has first degree uncleanness and an egg's worth of food that has third degree uncleanness that were mixed together are regarded as having first degree uncleanness. If they were then divided, each part is regarded as having only second grade uncleanness, for even the third grade that touched the first has become only a second grade. If two eggs worth of food that have first degree uncleanness and two eggs worth of food that have second degree uncleanness were mixed together they are regarded as having first degree uncleanness. If they were then divided, each part is still regarded as having first degree uncleanness. But if they were divided into three or four parts, each is regarded as having second grade. If two eggs worth of food having second degree uncleanness and two eggs worth of food having third degree uncleanness were mixed together, they are regarded as having second degree uncleanness. If they were then divided, each part is still regarded as having second degree uncleanness. But if they were divided into three or four parts, each is regarded as having only third degree uncleanness.",
|
14 |
+
"Pieces of dough which are stuck to each other or loaves stuck to each other, if one of them was defiled from a sheretz, they all become unclean in the first degree; If they were then separated they are still regarded as having first degree uncleanness. If one of them was defiled by a liquid they all have second degree uncleanness; If they were then separated they are still regarded as have second degree uncleanness. If one of them was defiled from the hands, they all become have third degree uncleanness; If they were then separated they are still regarded as having third degree of uncleanness.",
|
15 |
+
"A piece of dough that had first degree uncleanness, and then others became stuck to it, they all become unclean in the first degree. If they were separated, it still remains unclean in the first degree but all the others are have only second degree uncleanness. If [the original piece] had second degree uncleanness and then others became stuck to it, they all become unclean in the second degree; If they were separated, it still remains unclean in the second degree but all the others are only unclean in the third degree. If [the original piece] had third degree uncleanness, and then other became stuck to it, it remains unclean in the third degree but all the others remain clean, whether they were subsequently separated from it or whether they were not separated.",
|
16 |
+
"Holy loaves in whose hollows there was holy water, if one contracted uncleanness from a sheretz, they all become unclean. In the case of loaves of terumah, uncleanness is conveyed to two loaves and one is invalidated. If there was dripping liquid between them, even in the case of terumah all become unclean."
|
17 |
+
],
|
18 |
+
[
|
19 |
+
"A woman who was preserving vegetables in a pot and touched a leaf outside the pot on a dry spot, even though the leaf had an egg's bulk of volume, it alone becomes unclean while all the rest remains clean. If she touched it at a wet spot: If there was an egg's bulk in the leaf, everything becomes unclean. If there was not an egg's bulk in it, it alone becomes unclean but all the rest remains clean. If it is returned into the pot, everything becomes unclean. If the woman was unclean due to contact with one who had corpse uncleanness, and she touched the leaf either at a wet spot or at a dry spot: If there was an egg's bulk in the leaf, everything becomes unclean; If there was not an egg's bulk in it, it alone becomes unclean but all the rest remains clean. If a woman who was a tevulat yom emptied out the pot with unwashed hands, and she observed some liquid on her hands, and it is uncertain whether it was splashed from the pot or whether a stalk had touched her hands, the vegetables are invalid but the pot remains clean.",
|
20 |
+
"Rabbi Eliezer says: he who eats food with first degree uncleanness contracts first decree uncleanness; [He who eats food with] second [degree uncleanness contracts] second [degree uncleanness]; With third [degree uncleanness contracts] third [degree uncleanness]. Rabbi Joshua says: he who eats food with first [degree] or with second [degree uncleanness contracts] second [degree uncleanness]; With third [degree uncleanness, he contracts] second [degree uncleanness] in regard to holy things but not in regard to terumah. All this applies to common food that was prepared in condition of cleanness that is appropriate for terumah.",
|
21 |
+
"First [degree uncleanness] in common food is unclean and conveys uncleanness; Second [degree uncleanness] invalidates but does not convey uncleanness. And third [degree uncleanness] may be eaten in a dish mixed with terumah.",
|
22 |
+
"First [degree] and second [degree uncleanness] in terumah are unclean and convey uncleanness; Third [degree uncleanness] causes invalidity but does not convey uncleanness. And fourth [degree uncleanness] may be eaten in a dish containing holy food.",
|
23 |
+
"First, second and third [degrees of uncleanness] in holy foods are unclean and convey uncleanness; Fourth [degree of uncleanness] is invalid and causes no uncleanness; And fifth [degree of uncleanness] may be eaten in a dish containing holy food.",
|
24 |
+
"Second [degree uncleanness] in common food conveys uncleanness to unconsecrated liquids and causes invalidity to terumah food. Third [degree of uncleanness] in terumah conveys uncleanness to consecrated liquids and causes invalidity to holy food that was prepared in conditions of cleanness appropriate to holy food; But if it was only prepared under conditions of cleanness appropriate to terumah, it conveys uncleanness at a first and at a second remove, and causes invalidity to holy food at one additional remove.",
|
25 |
+
"Rabbi Eliezer says: the three of them are equivalent.The first degree of uncleanness in holy food, in terumah or in common food: conveys uncleanness at two removes and causes invalidity at one additional remove in the case of holy food; conveys uncleanness at one remove and causes invalidity at one additional remove in the case of terumah; and causes invalidity in common food. The second [degree of uncleanness] in the case of all of them: conveys uncleanness at one remove and causes invalidity at one additional remove in the case of holy food; it conveys uncleanness to common liquids and causes invalidity of terumah food. The third degree of uncleanness in the case of all them: conveys uncleanness to holy liquids and causes invalidity to holy food.",
|
26 |
+
"If one eats food with second [degree uncleanness he must not work in an olive-press. Common food that was prepared under conditions proper to the cleanness of consecrated food is still regarded as common food. Rabbi Elazar bar Zadok says: it is regarded as terumah to convey uncleanness at two removes and to render terumah invalid at one additional remove."
|
27 |
+
],
|
28 |
+
[
|
29 |
+
"Sauce, bean-mash and milk, when in a condition of fluidity, are unclean in the first degree. If they turned solid they become unclean in the second degree. If they again melted: If their bulk was exactly that of an egg, they are clean. But if it was more than the bulk of an egg they remain unclean, for as soon as the first drop issued forth it became unclean by contact with an egg's bulk.",
|
30 |
+
"Rabbi Meir says: oil always remains unclean in the first degree. And the sages say: honey also. Rabbi Shimon Shezuri says: also wine. A mass of olives that fell into an oven that was heated: If [the olives] were exactly the size of an egg it [the oven] remains pure; But if it was more than that of an egg the oven becomes unclean, for as soon as the first drop came out it became unclean by contact with an egg's bulk. If the olives were separated even if there was a se'ah of them, it remains clean.",
|
31 |
+
"A man who had corpse uncleanness who pressed olives or grapes: If its bulk was exactly that of an egg, the juice remains clean provided he does not touch the place on which the liquid is; But [if the bulk was] more than that of an egg, the juice becomes unclean, for as soon as the first drop came out, it became unclean by contact with an egg's bulk. If the person was a zav or a zavah [the juice] becomes unclean even if only one berry [was pressed out], for as soon as the first drop came out it became unclean by carrying. If a zav milked a goat, the milk becomes unclean, for as soon as the first drop comes out it becomes unclean by carrying.",
|
32 |
+
"If an egg's bulk of food was left in the sun and it was lessened, and so also in the case of an olive's bulk of corpse, an olive's bulk of carrion, a lentil's bulk of a sheretz, an olive's bulk of piggul, an olive's bulk of notar, or an olive's bulk of forbidden fat they become clean; Nor is one liable on account of these for transgressing the law of piggul, notar or forbidden fat. If they were then left out in the rain and they swelled, they become unclean and guilt is incurred on account of them for transgressing the law of piggul, notar or forbidden fat.",
|
33 |
+
"All cases of uncleanness are determined according to their appearance at the time they are found: If they were then unclean they are assumed to have been unclean [all the time]; And if clean they are assumed to have been clean [all the time]. If they were then covered they are assumed to have been covered [all the time]; And if uncovered they are assumed to have been uncovered [all the time]. If a needle was found full of rust or broken it is clean, for all doubtful cases of uncleanness are determined according to their appearance at the time they are found.",
|
34 |
+
"If a deaf-mute, a person not of sound senses, or a minor was found in an alley way that contained something that was unclean, he is presumed to be clean. But any one of sound senses is presumed to be unclean. And anyone/anything that lacks understanding to be inquired of is in a case of doubtful uncleanness presumed to be clean.",
|
35 |
+
"A child who was found at the side of a graveyard with lilies in his hand, and the lilies grew only in a place of uncleanness, he is nevertheless clean, for I could say that another person gathered them and gave them to him. So also a donkey that was in a graveyard, his harness remains clean.",
|
36 |
+
"A child was found next to dough with a piece of dough in his hand: Rabbi Meir says that the dough is clean; But the sages say that it is unclean, since it is the nature of a child to slap dough. Dough that bears traces of hens’ pickings and there is unclean liquid in the same house: if there was distance enough between the liquid and the loaves for the hens to dry their mouths on the ground, the dough is clean. And in the case of a cow or a dog, if there was distance enough for it to lick its tongue. And in the case of all other beasts, if there was distance enough for their tongue to dry. Rabbi Eliezer ben Jacob holds the dough to be clean in the case of a dog who is smart; for it is not its habit to leave food and go after the water."
|
37 |
+
],
|
38 |
+
[
|
39 |
+
"One who throws an unclean object from one place to another: [for instance] a loaf among keys or a key among loaves, [that which was clean remains] clean. Rabbi Judah says: if a loaf was thrown among keys the former becomes unclean, but if a key was thrown among loaves the latter remain clean.",
|
40 |
+
"A dead sheretz that was held in the mouth of a weasel that was passing over loaves of terumah and it is doubtful whether the sheret did or did not touch them, in such condition of doubt [the loaves] are clean.",
|
41 |
+
"A weasel that had in its mouth a [dead] sheretz or a dog that had carrion in its mouth and they passed between clean [persons] or if clean persons passed between them, their condition of doubt is deemed clean, since the uncleanness , had no resting place. If they were picking at them while these lay on the ground, and a person stated, \"I went to that place but I do not know whether I did or did not touch it,\" his condition of doubt is deemed unclean, since the uncleanness had a resting place.",
|
42 |
+
"An olive's bulk of corpse was held in a raven's mouth and it is doubtful whether it overshadowed a person or vessels in a private domain: The person's condition of doubt is deemed to be unclean But the vessels’ condition of doubt is deemed clean. One who drew water in ten buckets and a dead sheretz was found in one of them, it alone is deemed unclean but all the others remain clean. If one poured out from one vessel into another and a dead sheretz was found in the lower vessel, the upper one remains clean.",
|
43 |
+
"On account of six doubtful cases of uncleanness terumah is burned: On account of the doubt of a bet ha-peras [grave area], On account of earth about which there is doubt whether it came from the land of the gentiles, On account of a doubt about the garments of an ‘am ha-arez; On account of a doubt about found vessels found by chance; On account of found spit, On account of a doubt about human urine that was near the urine of a beast. On account of a certainty of having touched these which causes the doubtful uncleanness, terumah is burned. Rabbi Yose says: also on account of their doubtful contact in a private domain; But the sages say: in a private domain the terumah is only held in suspense and in a public domain it is deemed clean.",
|
44 |
+
"Two kinds spittle, one of which was [possibly] unclean and the other was definitely clean: [Terumah] is to be held in suspense if [touched by one who] touched or carried or shifted [one of the two kinds of spittle] while they were in a private domain; Or who touched one of them in a public domain while it was still moist; Or who carried it whether it was moist or dry. If there was but one [kind of possibly] unclean spittle and a person touched, carried or shifted it in a public domain, terumah is burned on account of it; And one does not even need to say that this is the case if it was in a private domain.",
|
45 |
+
"These are the cases of doubtful uncleanness that the sages declared to be clean:A doubt concerning drawn water for a mikveh, A doubt concerning an object of uncleanness that floated upon the water. A doubt concerning liquids as to whether they have contracted uncleanness it is deemed unclean, but if it was whether uncleanness has been conveyed it is deemed clean. A doubt concerning the hands as to whether they have contracted uncleanness, have conveyed uncleanness or have attained cleanness, they are deemed clean. A doubt that arose in a public domain; A doubt concerning an ordinance of the scribes; A doubt concerning non-sacred food; A doubt concerning a sheretz; A doubt concerning negaim; A doubt concerning a nazirite vow; A doubt concerning a first-born; A doubt concerning sacrifices.",
|
46 |
+
"\"A doubt concerning an object of uncleanness that floated upon water:\" [It is clean] whether the water was in vessels or in the ground. Rabbi Shimon says: if in vessels he is deemed unclean but if in the ground he is deemed clean. Rabbi Judah says: if the doubt arose when the man went down into the water he is deemed unclean, but if when he came up he is deemed clean. Rabbi Yose says: even if there is only enough room for a man and the uncleanness the former remains clean.",
|
47 |
+
"\"In the case of a doubt concerning liquids as to whether they have contracted uncleanness it is deemed unclean:\" How so? If an unclean person stretched his foot between clean liquids and there is doubt whether he touched them or not, such a condition of doubt is deemed to be unclean. If a man had an unclean loaf in his hand and he stretched it out between clean liquids, and there is doubt whether it touched them or not, such a condition of doubt is deemed to be unclean. \"But if it was whether uncleanness has been conveyed, it is deemed clean.\" How so? If a man had in his hand a stick on the end of which there was an unclean liquid and he threw it among clean loaves and there is doubt whether it touched them or not, such a condition of doubt is deemed clean.",
|
48 |
+
"Rabbi Yose says: a condition of doubt in the case of liquids is deemed unclean in respect of food and clean in respect of vessels. How so? If there were two jars, the one unclean and the other clean, and he made dough with the contents of one of them and a doubt arose as to whether he prepared it with the contents of the unclean, or of the clean one, such is \"a condition of doubt in the case of liquids [which] is deemed unclean in respect of food and clean in respect of vessels.\"",
|
49 |
+
"\"If there is doubt concerning the hands as to whether they have contracted uncleanness, have conveyed uncleanness or have attained cleanness, they are deemed clean.\" \"Any doubt that arose in a public domain is deemed clean. \"A condition of doubt concerning an ordinance of the scribes\": [For instance, he is uncertain whether] he ate unclean food or drank unclean liquids, whether he immersed his head and the greater part of his body in drawn water, or whether there fell on his head and the greater part of his body three log of drawn water, such a condition of doubt is deemed clean. But if a condition of doubt arose concerning a father of uncleanness even though it was only rabbinical, it is deemed unclean.",
|
50 |
+
"\"A condition of doubt concerning non-sacred food\"--this refers to the cleanness practiced by Pharisees. \"A condition of doubt concerning a sheretz\" –according [to their condition at] the time they are found. \"A condition of doubt concerning negaim\" it is deemed clean in the beginning before it had been determined to be unclean, but after it had been determined to be unclean, a condition of doubt is deemed unclean. \"A condition of doubt concerning a nazirite vow\" [in such a condition of doubt he] is permitted [all that is forbidden to a nazirite]. \"A condition of doubt concerning first-borns\" whether they are human firstborn or firstborn of cattle, whether the firstborn of an unclean beast or a clean one, for the one who wishes to extract from his fellow bears the burden of proof.",
|
51 |
+
"\"And a condition of doubt concerning sacrifices\" if a woman has experienced five doubtful cases of miscarriage or five discharges of doubtful zivah she brings only one sacrifice and may then eat other sacrifices, she being under no obligation to bring the remainder."
|
52 |
+
],
|
53 |
+
[
|
54 |
+
"A [dead] sheretz and a [dead] frog in a public domain, And so also [if there was there] an olive's bulk of a corpse and an olive's bulk of carrion, A bone of a corpse and a bone of carrion; A clod of clean earth and a clod from a doubtful grave area A clod of clean earth and a clod from the land of the Gentiles, Or if there were two paths, the one unclean and the other clean, and a man walked through one of them but it is not known which, Or if overshadowed one of them but it is not known which, or he shifted one of them but it is not known which: Rabbi Akiva rules that he is unclean, But the sages rule that he is clean.",
|
55 |
+
"One who said, \"I touched an object but I do not know whether it was unclean or clean,\" or \"I touched one but I do not know which of the two I touched\": Rabbi Akiva rules that he is unclean, But the sages rule that he is clean. Rabbi Yose says that he is unclean in every case and clean only in that of the path, since it is the usual custom for people to walk but it is not their usual practice to touch.",
|
56 |
+
"If there were two paths, the one unclean and the other clean, and one walked on one of them and then prepared clean foods which were then eaten and, then he was sprinkled upon once and a second time and he performed immersion and became clean, then he walked on the second path and then prepared clean foods, the latter are clean. If the first foods were still in existence both must be held in suspense. If he had not become clean in the meantime, the first is held in suspense and the second must be burnt.",
|
57 |
+
"If there was a sheretz and a frog in a public domain and a man touched one of them and then prepared clean foods which were subsequently consumed; and then he immersed, and then he touched the other and then prepared clean foods, the latter are deemed clean. If the first foods were still in existence both must be held in suspense. If he did not immerse in the meanwhile, the first are held in suspense and the second must be burnt .",
|
58 |
+
"If there were two paths, the one unclean and the other clean, and a man walked by one of them and then prepared clean food, and subsequently another man came and walked by the second path and then prepared clean foods: Rabbi Judah rules: if each by himself asked for a ruling they are both to be declared clean. But if they asked for a ruling simultaneously, both are to be declared unclean. Rabbi Yose ruled: in either case they are both unclean.",
|
59 |
+
"If there were two loaves, the one unclean and the other clean, and a man ate one of them and then prepared clean food, and afterwards another man came and ate the second loaf and then prepared clean food: Rabbi Judah ruled: if each by himself asked for a ruling they are both to be declared clean, but if they asked simultaneously both are to be declared unclean. Rabbi Yose ruled: in either case they are both unclean.",
|
60 |
+
"If a man sat in a public domain and someone came and trod on his clothes, or spat and he touched his spit, on account of the spit terumah must be burnt, but on account of the clothes the majority principle is followed. If a man slept in the public domain, when he rises his clothes have midras uncleanness, the words of Rabbi Meir. But the sages say that they are clean. If a man touched someone in the night and it is not known whether it was one who was alive or dead, but in the morning when he got up he found him to be dead: Rabbi Meir says that he is clean. But the sages rule that he is unclean, since all doubtful cases of uncleanness are [determined] in accordance with [their appearance at] the time they are discovered.",
|
61 |
+
"If there was in the town one who was not of sound sense, a Gentile, or a Samaritan woman, all spit encountered in the town is deemed unclean. If a woman trod on a man's clothes or sat with him in a boat: If she knew that he was one who eats terumah, his clothes remain clean: But if not, he must ask her.",
|
62 |
+
"If one witness says, \"You have become unclean,\" but he says, \"I have not become unclean,\" he is regarded as clean. If two witnesses say, \"You have become unclean,\" and he says, \"I have not become unclean,\" Rabbi Meir says: he is unclean. But the sages say: he may be believed on his own evidence. If one witness says, \"You have become unclean,\" and two witnesses say, \"He has not become unclean,\" whether in a private domain or in a public domain, he is regarded as clean. If two witnesses say, \"He has become unclean’, and one witness says, ‘\"He has not become unclean,\" whether in a private domain or in a public domain, he is regarded as unclean. If one witness says, \"He has become unclean,\" and another says, \"He has not become unclean,\" or if one woman says, \"He has become unclean’, and another woman says, \"He has not become unclean,\" he is regarded as unclean if in the private domain, but if in a public domain he is regarded as clean."
|
63 |
+
],
|
64 |
+
[
|
65 |
+
"A place that was a private domain and then became a public domain and then was turned again into a private domain: while it is a private domain any condition of doubt arising in it is unclean but while it is a public domain any condition of doubt arising in it is deemed clean. If a man who was dangerously ill in a private domain was taken out into a public domain and then brought back into a private domain, while he is in the private domain any condition of doubt arising through him is deemed unclean but while he is in the public domain any condition of doubt arising through him is deemed clean. Rabbi Shimon says: the public domain causes a break.",
|
66 |
+
"There are four cases of doubt which Rabbi Joshua ruled are unclean and the sages rule are clean. How so? If an unclean man stood and a clean man passed by or the clean man stood and the unclean one passed by; or if an unclean object was in a private domain and a clean one in the public domain or the clean object was in the private domain and the unclean one in the public domain, and there is doubt whether there was contact or not, or whether there was overshadowing or not, or whether there was shifting or not: Rabbi Joshua rules that the clean becomes unclean, But the sages rule that the clean remains clean.",
|
67 |
+
"If a tree standing in a public domain had within it an object of uncleanness and a man climbed to the top of it, and a doubt arose as to whether he did or did not touch the object of uncleanness, such a condition of doubt is unclean. If one put his hand into a hole [in the wall] in which there was an object of uncleanness and there is doubt whether he did or did not touch it, such a condition of doubt is unclean. If a shop that was unclean was open toward a public domain and there is doubt whether a man did or did not enter it, such a condition of doubt is clean. If there is doubt whether he did or did not touch anything, such a condition of doubt is deemed clean. If there were two shops, the one unclean and the other clean, and a man entered into one of them, and a doubt arose as to whether he entered the unclean, or the clean one, such a condition of doubt is deemed unclean.",
|
68 |
+
"However many doubts and doubts about doubts that you can multiply, a condition of doubt in a private domain is unclean, and in a public domain it is deemed clean. How so? If a man entered an alley and an unclean object was in the courtyard, and a doubt arose as to whether he entered or did not enter [the courtyard]; Or if an object of uncleanness was in a house and there is doubt whether he entered or not; Or even if he entered, there is doubt whether the uncleanness was there or not; Or even if it was there, there is doubt whether it consisted of the prescribed minimum or not; Or even if it consisted of the prescribed minimum, there is doubt whether it was unclean or clean; Or even if it was unclean, there is doubt whether he touched it or not; Any such condition of doubt is deemed unclean. Rabbi Elazar says: if there is a doubt whether he entered, he is clean, but if there is a doubt whether he touched it, he is unclean.",
|
69 |
+
"If a man entered a valley in the rainy season and there was an uncleanness in a certain field, and he stated, \"I went into that place but I do not know whether I entered that field or not: Rabbi Elazar rules that he is clean; But the sages rule that he is unclean.",
|
70 |
+
"A condition of doubt in a private domain is unclean unless he says, \"I did not touch the unclean thing.\" A condition of doubt in a public domain is clean unless he can say, \"I did touch the unclean thing.\" What is regarded as a public domain? The paths of Bet Gilgul and similar places are regarded as a private domain in respect of the laws of Shabbat, and a public domain in respect of those of uncleanness. Rabbi Elazar says: they only mentioned the paths of Bet Gilgul because they are regarded as a private domain in both respects. Paths that open out towards cisterns, pits, caverns or wine-presses are regarded as a private domain in respect of the laws of Shabbat and as a public domain in respect of those of uncleanness.",
|
71 |
+
"A valley: in summer time is a private domain in respect of the laws of Shabbat, but as a public domain in respect of those of uncleanness; And in the rainy season it is regarded as a private domain in both respects.",
|
72 |
+
"A basilica: is a private domain in respect of the laws of Shabbat but as a public domain in respect of those of uncleanness. Rabbi Judah says: if one is standing at one door can see those that enter and leave at the other door, it is regarded as a private domain in both respects; otherwise it is regarded as a private domain in respect of Shabbat and as a public domain in respect of uncleanness.",
|
73 |
+
"A covered forum:: is a private domain in respect of Shabbat and a public domain in respect of the laws of uncleanness; And so too the sides. Rabbi Meir says: the sides are regarded as a private domain in both respects. ",
|
74 |
+
"Colonnades: are a private domain in respect of Shabbat and a public domain in respect of the laws of uncleanness. A courtyard into which many people enter by one door and leave by another, is a private domain in respect of Shabbat and a public domain in respect of the laws of cleanness"
|
75 |
+
],
|
76 |
+
[
|
77 |
+
"A potter who left his pots and went down to drink: the innermost pots remain clean but the outer ones are unclean. Rabbi Yose says: When is this so? When they are not tied together, but when they are tied together, all the pots are clean. One who gave over his key to an \"am haaretz\" the house remains clean, since he only gave him the guarding of the key.",
|
78 |
+
"If he left an am haaretz in his house awake and found him awake, or asleep and found him asleep, or awake and found him asleep, the house remains clean. If he left him asleep and found him awake, the house is unclean, the words of Rabbi Meir. But the sages say: the only part that is unclean is where he can stretch out his hand and touch it.",
|
79 |
+
"One who left craftsmen in his house, the house is unclean, the words of Rabbi Meir. But the sages say: the only part that is unclean is where they can stretch out their hand and touch it.",
|
80 |
+
"If the wife of a haver left the wife of an am haaretz grinding grain in her house, if the handmill stopped turning, the house is unclean. But if the handmill did not stop turning, that part of the house which she can stretch out her hand and touch is unclean. If there were two women, the house is unclean in either case, since while the one is grinding, the other can go about touching, the words of Meir. But the sages say: the only part that is unclean is where she can stretch out her hand and touch it.",
|
81 |
+
"One who left am haaretz in his house to guard him, if he can see those that enter and leave, only food and liquids and uncovered earthenware are unclean, but couches and seats and earthenware that have tightly fitting covers remain clean. And if he cannot see either those who enter or those who leave, even though the am haaretz has to be led and even though he was bound, all is unclean.",
|
82 |
+
"If tax collectors entered a house, the house is unclean. If a Gentile was with them they are believed if they say, \"we did not enter\" but they are not believed if they say \"we didn't touch anything.\" If thieves entered a house, only that part in which the feet of the thieves have stepped is unclean. And what do they cause to be unclean? Food and liquids and open earthenware, but couches and seats and earthenware that have tightly fitting covers remain clean. If a Gentile or a woman was with them, all is unclean.",
|
83 |
+
"One who left his clothes in the cubbies of the bath house attendants: Rabbi Elazar ben Azariah says that they are clean, But the sages say: [they are not clean] unless he gives him the key or the seal or unless he left some sign on them. One who left his clothes from one wine-pressing to the next, his clothes remain clean. If he left them with an Israelite [the clothes are unclean] unless he says, \"I have watched over them carefully.\"",
|
84 |
+
"One who was clean and had given up the thought of eating [pure food]: Rabbi Judah says that it remains clean, since it is usual for unclean persons to keep away from it. But the sages say that it is deemed unclean. If his hands were clean and he had given up the thought of eating [pure food], even though he says, \"I know that my hands have not become unclean,\" his hands are unclean, since the hands are always busy.",
|
85 |
+
"A woman entered her house to bring out some bread for a poor man and when she came out she found him standing at the side of loaves of terumah; Similarly a woman went out and found her friend raking out coals under a cooking pot of terumah: Rabbi Akiva says that they are unclean, But the sages say that they are clean. Rabbi Eliezer ben Pila: but why does Rabbi Akiva rule that they are unclean and the sages rule that they are clean? Because women are gluttonous and each may be suspected of uncovering her neighbor's cooking pot to get to know what she is cooking."
|
86 |
+
],
|
87 |
+
[
|
88 |
+
"One who dwells in a courtyard with an am haaretz and forgot some vessels in the courtyard, even though they were jars with tightly fitting lids, or an oven with a tightly fitting cover, they are unclean. Rabbi Judah says that an oven is clean if it has a tightly fitting lid. Rabbi Yose says: even an oven is unclean unless he made for it a partition ten handbreadths high.",
|
89 |
+
"One who deposited vessels with an am haaretz they are unclean with corpse uncleanness and with midras uncleanness. If he knew that he eats terumah, they are free from corpse uncleanness but are unclean with midras uncleanness. Rabbi Yose says: if he deposited with him a chest full of clothes, they are deemed to be unclean with midras when they are tightly packed, but if they are not tightly packed they are only unclean with madaf uncleanness, even though the key is in the possession of the owner.",
|
90 |
+
"One who loses something during the day and finds it on the same day it remains clean. If it was lost during the daytime and found in the night, or if it was lost in the night and found during the day or if it was lost on one day and found on the next day, it is unclean. This is the general rule: if the night or part of the night has passed over it, it is unclean. One who spreads out his clothes: If in a public domain, they remain clean; But if in a private domain they are unclean. If he kept watch over them, they remain clean. If they fell down and he went to bring them, they are unclean. If one's bucket fell into the cistern of an ‘am ha-arez and he went to bring something to draw it up with, it is unclean, since it was left for a time in the domain of an am haaretz.",
|
91 |
+
"One who left his house open and found it open, or locked and found it locked, or open and found it locked, it remains clean. But if he left it closed and found it open: Rabbi Meir says that it is unclean; But the sages say that it remains clean, since, though thieves had been there, they may have changed their mind and gone away.",
|
92 |
+
"If the wife of an am haaretz entered a haver's house to take out his son or his daughter or his cattle, the house remains clean, since she had entered it without permission.",
|
93 |
+
"They said a general rule with regard to clean food: whatever is designated as food for human consumption is susceptible to uncleanness unless it is rendered unfit to be food for a dog; And whatever is not designated as food for human consumption is not susceptible to uncleanness unless it is designated for human consumption. How so? If a pigeon fell into a wine-press and one intended to pick it out for an idolater, it becomes susceptible to uncleanness; but if he intended it for a dog it is not susceptible to uncleanness. Rabbi Yohanan ben Nuri rules that it is susceptible to uncleanness. If a deaf mute, one not of sound senses or a minor intended it as food, it remains insusceptible. But if they picked it up it becomes susceptible; since only an act of theirs is effective while their intention is of no consequence.",
|
94 |
+
"The outer parts of vessels that have contracted uncleanness from liquids: Rabbi Eliezer says: they defile liquids but they do not disqualify foods. Rabbi Joshua says: they defile liquids and also disqualify foods. Shimon the brother of Azariah says: neither this nor that. Rather, liquids that were defiled from the outer parts of vessels defile at one remove and disqualify at a second remove. It is as if it say, \"that which defiled you did not defile me but you have defiled me.\"",
|
95 |
+
"If a kneading trough was sloping downwards and there was dough in the higher part and dripping moisture in the lower part, then three pieces that jointly make up the bulk of an egg cannot be combined together, but two are combined. Rabbi Yose says: the two also cannot be combined unless they compress liquid between them. If the liquid was level, even though the piece was the size of a mustard seed they are combined together. Rabbi Dosa says: crumbled food cannot be combined together.",
|
96 |
+
"If a stick is completely covered with unclean liquid, as soon as it has touched the [water in the] mikveh, it becomes clean, the words of Rabbi Joshua. But the sages say: only when the whole of it is immersed. A flow from one vessel to the other or a slope of dripping moisture does not serve as a connective either for uncleanness or for cleanness. A pool of water serves as a connective in respect both of uncleanness and cleanness."
|
97 |
+
],
|
98 |
+
[
|
99 |
+
"At what stage do olives become susceptible to uncleanness?When they exude the moisture [produced] by [their lying in] the vat but not the one [produced while they are still] in the basket, according to the words of Bet Shammai. Rabbi Shimon says: the minimum time prescribed for proper exudation is three days. Bet Hillel says: as soon as three olives stick together. Rabban Gamaliel says: as soon as their preparation is finished, and the sages agree with his view.",
|
100 |
+
"If he finished the gathering but intended to buy some more, or if he had finished buying but intended to borrow some more, or if a time of mourning, a wedding feast or some other hindrance befell him then even if zavim and zavot trampled over them they remain clean. If any unclean liquids fell upon them, only the place where it touched them becomes unclean. Any liquid that comes out of them is clean.",
|
101 |
+
"When their preparation is finished behold they are susceptible to uncleanness. If an unclean liquid fell upon them they become unclean. The sap that issues from them: Rabbi Eliezer says it is clean, But the sages say that it is unclean. Rabbi Shimon says: they did not dispute the ruling that sap that issues from olives is clean. But about what did they dispute? About that which comes from the vat: That Rabbi Eliezer says is clean And the sages say is unclean.",
|
102 |
+
"One who had finished [the gathering of his olives] and put aside one basketful, let him put it [in the container] in front of a priest, the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah says: he must hand him over the key immediately. Rabbi Shimon says: within twenty-four hours.",
|
103 |
+
"One who put his olives in a basket that they might be softened so that they will be easy to press, they become susceptible to uncleanness; [If he put them in a basket] to be softened so that they may be salted: Bet Shammai says: they become susceptible. Bet Hillel says: they do not become susceptible. One who splits his olives with unwashed hands, he causes them to be unclean.",
|
104 |
+
"If one put his olives on a roof to dry, even though they are piled up to the height of a cubit, they do not become susceptible to uncleanness. If he put them in the house to putrify, even though he intends to take them up on the roof, or if he put them on the roof so that they might open so that they could be salted, they become susceptible to uncleanness. If he put them in the house while he secured his roof or until he could take them elsewhere, they do not become susceptible to uncleanness.",
|
105 |
+
"If one wants to take from them [a quantity sufficient for] one pressing or for two pressings:Bet Shammai says: he may scrape off [what he requires] in a condition of uncleanness, but he must cover up [what he takes] in a condition of cleanness. Bet Hillel says: he may also cover it up in a condition of uncleanness. Rabbi Yose says: he may dig out [what he requires] with metal axes and carry it to the press in a condition of uncleanness.",
|
106 |
+
"If a [dead] sheretz was found in the milling stones, only the place that it has touched becomes unclean. But if moisture was running, all become unclean. If it was found on the leaves, the olive-press men shall be asked whether they can say, \"we did not touch it.\" If it touched the mass [of olives], even by as little as the bulk of a barley grain, [the mass becomes] unclean.",
|
107 |
+
"If it was found on broken off pieces but it touched as much as an egg's bulk, [the entire mass] becomes unclean. If it was found on broken off pieces that lay upon other broken off pieces, even though it touched as much as an egg's bulk, only the place it touched becomes unclean. If it was found between the wall and the olives, they remain clean. If it was found [on olives that were lying] on the roof, [the olives in] the vat remain clean. If it was found in the vat, [the olives on] the roof are [also] regarded as unclean. If it was found burnt upon the olives, and so also in the case of a rag that was completely worn out, [the olives remain] clean, because all cases of uncleanness are determined in accordance with their appearance at the time they are found."
|
108 |
+
],
|
109 |
+
[
|
110 |
+
"If one locked in olive-workers in the olive-press and there were objects in there that had midras uncleanness: Rabbi Meir says: the olive-press is deemed to be unclean. Rabbi Judah says: the olive-press remains clean. Rabbi Shimon says: if they regard them as clean, the olive-press is deemed unclean; but if they regard them as unclean,the olive-press remains clean. Rabbi Yose: why are they unclean? Only because the am haaretz is not an expert in the laws of hesset.",
|
111 |
+
"If the olive-workers in an olive-press went in and out, and in the olive-press there was unclean liquid, if there is space enough [on the ground] between the liquid and the olives for their feet to be dried on the ground, the olive workers remain clean. If something unclean was found in front of olive-workers in the olive-press or grape harvesters, they are believed to say, \"We have not touched it.\" And the same law applies also to the young children among them. They may go outside the door of the olive-press and relieve themselves behind the wall, and still be deemed clean. How far may they go and still be deemed clean? As far as they can be seen.",
|
112 |
+
"If the olive-workers or the grape harvesters were only brought within the domain of the cavern, it is sufficient, the words of Rabbi Meir. Rabbi Yose says: he should stand over them until they immerse. Rabbi Shimon say: if they regard the vessels as clean, one must stand over them until they immerse; but if they regard them as unclean, it is not necessary to stand over them until they immerse.",
|
113 |
+
"One who puts his grapes [into the wine-press] from the baskets or from what was spread out on the ground: Bet Shammai says: he must put them in with clean hands, and if he puts them in with unclean hands he defiles them. Bet Hillel says: he may put them in with unclean hands and then he may set aside his terumah in a condition of cleanness. [If they are taken] from the grape-pot or from what was spread out on leaves, all agree that they must be put in with clean hands, and if they are put in with unclean hands they become unclean.",
|
114 |
+
"One who eats grapes out of the baskets or from what is spread out on the ground, even though they burst and dripped into the wine-press, the wine-press remains clean. If he eats the grapes out of a grape-basket or from what was spread out on leaves, and a single berry dropped into the vat: If it has a seal all in the vat remains clean; But if it has no seal, all in the vat becomes unclean. If he dropped some of the grapes and trod upon them in an empty part of the wine-press: If the bulk of the grapes was exactly that of an egg, the contents remain clean; But if it was more than the bulk of an egg, the contents become unclean, for so soon as the first drop came out it contracted uncleanness from the remainder whose bulk is that of an egg.",
|
115 |
+
"One who was standing and speaking by the edge of the cistern and some spittle squirted from his mouth, and there arises the doubt whether it reached the cistern or not, the condition of doubt is regarded as clean.",
|
116 |
+
"If one is emptying out the cistern [into jars] and a [dead] sheretz was found in the first jar, all the other jars are deemed unclean; but if it was found in the last, only that one is unclean but all the others remain clean. When does this apply? When the wine was drawn directly with each jar, but if it was drawn with a ladle and a [dead] creeping thing was found in one of the jars, it alone is unclean. When does this apply? Only when the man examined [the jars] but did not cover them up or covered them up but did not examine them; But if he both examined them and covered them up and a [dead] creeping thing was found: If in one jar, all the contents of the cistern are deemed unclean. If it was found in the cistern, all its contents are deemed unclean And if it was found in the ladle all the contents of the cistern are deemed unclean.",
|
117 |
+
"[The space] between the rollers and grape skins is regarded as a public domain. A vineyard in front of the grape harvesters is deemed to be a private domain and one which is behind the harvesters is deemed to be a public domain. When is this so? When the public enter at one end and go out at the other. The vessels of the olive-press, the wine-press and the basket-press, if they are of wood, need only be dried and they become clean; But if they are of reed grass they must be left unused for twelve months, or they must be scalded in hot water. Rabbi Yose says: if he put them in the current of the river, it is sufficient."
|
118 |
+
]
|
119 |
+
],
|
120 |
+
"versions": [
|
121 |
+
[
|
122 |
+
"Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
|
123 |
+
"http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/"
|
124 |
+
]
|
125 |
+
],
|
126 |
+
"heTitle": "משנה טהרות",
|
127 |
+
"categories": [
|
128 |
+
"Mishnah",
|
129 |
+
"Seder Tahorot"
|
130 |
+
],
|
131 |
+
"sectionNames": [
|
132 |
+
"Chapter",
|
133 |
+
"Mishnah"
|
134 |
+
]
|
135 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tahorot/Hebrew/Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri.json
ADDED
@@ -0,0 +1,137 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "he",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Tahorot",
|
4 |
+
"versionSource": "https://archive.org/details/MishnaCorrectedKaufman00WHOLE",
|
5 |
+
"versionTitle": "Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"license": "PD",
|
8 |
+
"digitizedBySefaria": true,
|
9 |
+
"actualLanguage": "he",
|
10 |
+
"languageFamilyName": "hebrew",
|
11 |
+
"isSource": true,
|
12 |
+
"isPrimary": true,
|
13 |
+
"direction": "rtl",
|
14 |
+
"heTitle": "משנה טהרות",
|
15 |
+
"categories": [
|
16 |
+
"Mishnah",
|
17 |
+
"Seder Tahorot"
|
18 |
+
],
|
19 |
+
"text": [
|
20 |
+
[
|
21 |
+
"<small>א</small>\nשְׁלֹשָׁה עָשָׂר דָּבָר נֶאֶמְרוּ בְנִבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר: \nצְרִיכָה מַחֲשָׁבָה, \nוְאֵינָה צְרִיכָה הֶכְשֵׁר, \nוּמְטַמָּא טֻמְאַת אֳכָלִין כַּבֵּיצָה, \nוְכַזַּיִת בְּבֵית הַבְּלִיעָה, \nוְהָאוֹכְלָהּ טָעוּן הַעְרֵב שֶׁמֶשׁ, \nוְחַיָּבִין עָלֶיהָ עַל טֻמְאַת הַמִּקְדָּשׁ, \nוְשׁוֹרְפִין עָלֶיהָ אֶת הַתְּרוּמָה, \nוְהָאוֹכֵל אֵבֶר מִן הַחַי מִמֶּנָּה \nסוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. \nשְׁחִיטָתָהּ וּמְלִיקָתָהּ מְטַהֲרוֹת טְרֵפָתָהּ. \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאֵינָן מְטַהֲרוֹת. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nשְׁחִיטָתָהּ מְטַהֶרֶת, \nאֲבָל לֹא מְלִיקָתָהּ. \n",
|
22 |
+
"<small>ב</small>\nהַכְּנָפַיִם וְהַנּוֹצָה, \nמִטַּמּוֹת וּמְטַמּוֹת, וְלֹא מִצְטָרְפוֹת. \nרְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: \nהַנּוֹצָה מִצְטָרֶפֶת. \nהַחַרְטוֹם וְהַצִּפָּרְנַיִם, \nמִטַּמִּין וּמְטַמִּין וּמִצְטָרְפִין. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nאַף רָאשֵׁי גַפַּיִם וְרֹאשׁ הַזָּנָב, \nמִצְטָרְפִין, שֶׁכֵּן מַנִּיחִים בַּפְּטוּמוֹת. \n",
|
23 |
+
"<small>ג</small>\nנִבְלַת הָעוֹף הַטָּמֵא צְרִיכָה מַחֲשָׁבָה וְהַכְשֵׁר, \nוּמְטַמָּא טֻמְאַת אֳכָלִים כַּבֵּיצָה, \nוְכַחֲצִי פְרָס לִפְסוֹל אֶת הַגְּוִיָּה, \nוְאֵין בָּהּ כַּזַּיִת בְּבֵית הַבְּלִיעָה, \nוְהָאוֹכְלָהּ אֵינוּ טָעוּן הַעְרֵב שֶׁמֶשׁ, <אֵינָה>\nוְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ, \nאֲבָל שׂוֹרְפִין עָלֶיהָ אֶת הַתְּרוּמָה, \nוְהָאוֹכֵל אֵבֶר מִן הַחַי מִמֶּנָּה \nאֵינוּ סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, \nוְאֵין שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֲרַתָּהּ. \nהַכְּנָפַיִם וְהַנּוֹצָה, \nמִטַּמּוֹת וּמְטַמּוֹת וּמִצְטָרְפוֹת. \nהַחַרְטוֹם וְהַצִּפָּרְנַיִם, \nמִטַּמִּין וּמְטַמִּין וּמִצְטָרְפִין. \n",
|
24 |
+
"<small>ד</small>\nוּבַבְּהֵמָה: \nהָעוֹר, וְהָרֹטֶב, וְהַקּוֹפֶה, וְהָאֲלַל, \nוְהָעֲצָמוֹת, וְהַגִּידִים, וְהַקְּרָנַיִם, וְהַטְּלָפַיִם, \nמִצְטָרְפִים לְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים, \nאֲבָל לֹא טֻמְאַת נְבֵלוֹת. \nכַּיּוֹצֵא בוֹ: \nהַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה טְמֵאָה לַנָּכְרִי וְהִיא מְפַרְכֶּסֶת, \nמְטַמָּא טֻמְאַת אֳכָלִין, \nאֲבָל לֹא טֻמְאַת נְבֵלוֹת, עַד שֶׁתָּמוּת, \nאוֹ עַד שֶׁיַּתִּיז אֶת רֹאשָׁהּ. \nרִבָּה לְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין, \nמִמַּה שֶּׁרִבָּה לְטַמֵּא טֻמְאַת נְבֵלוֹת. <מַה>\n",
|
25 |
+
"הָאֹכֶל שֶׁנִּטַּמָּא בְאַב הַטֻּמְאָה, \nוְאֶת שֶׁנִּטְמָא בִוְלַד הַטֻּמְאָה, \nמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְטַמֵּא כַקַּל שֶׁבִּשְׁנֵיהֶן. \n\n<small>ה</small>\nכֵּיצַד? \nכַּחֲצִי בֵיצָה אֹכֶל רִאשׁוֹן וְכַחֲצִי בֵיצָה אֹכֶל שֵׁנִי, \nשֶׁבְּלָלָן זֶה בָזֶה, שֵׁנִי. \nכַּחֲצִי בֵיצָה אֹכֶל שֵׁנִי וְכַחֲצִי בֵיצָה אֹכֶל שְׁלִישִׁי, \nשֶׁבְּלָלָן זֶה בָזֶה, שְׁלִישִׁי. \n\n<small>ו</small>\nכַּבֵּיצָה אֹכֶל רִאשׁוֹן וְכַבֵּיצ��ה אֹכֶל שֵׁנִי, \nשֶׁבְּלָלָן זֶה בָזֶה, רִאשׁוֹן; \nחֲלָקָן, זֶה שֵׁנִי וְזֶה שֵׁנִי. \nנָפַל זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּכָּר שֶׁלִּתְרוּמָה, \nפְּסָלוּהוּ. \nנָפְלוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת, \nעֲשָׂאוּהוּ שֵׁנִי. \n",
|
26 |
+
"<small>ז</small>\nכַּבֵּיצָה אֹכֶל שֵׁנִי כַבֵּיצָה אֹכֶל שְׁלִישִׁי, \nשֶׁבְּלָלָן זֶה בָזֶה, שֵׁנִי; \nחֲלָקָן, זֶה שְׁלִישִׁי, וְזֶה שְׁלִישִׁי. \nנָפַל זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּכָּר שֶׁלִּתְרוּמָה, \nלֹא פְסָלוּהוּ; \nנָפְלוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת, \nעֲשָׂאוּהוּ שְׁלִישִׁי. \n\n<small>ח</small>\nכַּבֵּיצָה אֹכֶל רִאשׁוֹן, כַּבֵּיצָה אֹכֶל שְׁלִישִׁי, \nשֶׁבְּלָלָן זֶה בָזֶה, רִאשׁוֹן; \nחֲלָקָן, זֶה שֵׁנִי, וְזֶה שֵׁנִי, \nשֶׁאַף שְׁלִישִׁי שֶׁנָּגַע בָּרִאשׁוֹן <השְּׁלִישִׁי>\nנֶעֱשָׂה שֵׁנִי. \n\nט <ח>\nכִּשְׁתֵּי בֵיצִים אֹכֶל רִאשׁוֹן, וְכִשְׁתֵּי בֵיצִים אֹכֶל שֵׁנִי, \nשֶׁבְּלָלָן זֶה בָזֶה, רִאשׁוֹן; \nחֲלָקָן, זֶה רִאשׁוֹן, וְזֶה רִאשׁוֹן; \nלִשְׁלֹשָׁה וּלְאַרְבָּעָה, \nהֲרֵי אֵלּוּ שֵׁנִי. \n\n<small>י</small>\nכִּשְׁתֵּי בֵיצִים אֹכֶל שֵׁנִי וְכִשְׁתֵּי בֵיצִים אֹכֶל שְׁלִישִׁי, \nשֶׁבְּלָלָן זֶה בָזֶה, שֵׁנִי; \nחֲלָקָן, זֶה שֵׁנִי, וְזֶה שֵׁנִי; \nלִשְׁלֹשָׁה וּלְאַרְבָּעָה, \nהֲרֵי אֵלּוּ שְׁלִישִׁי. \n",
|
27 |
+
"<small>יא</small>\nמִקְרְצוֹת נוֹשְׁכוֹת זוֹ בָזוֹ, \nוְכִכָּרִים נוֹשְׁכִים זֶה בָזֶה, \nנִטַּמָּאת אַחַת מֵהֶן בַּשֶּׁרֶץ, כֻּלָּם תְּחִלָּה; \nפָּרָשׁוּ, כֻּלָּם תְּחִלָּה. \nבְּמַשְׁקִין, כֻּלָּם שְׁנִיּוֹת; \nפָּרָשׁוּ, כֻּלָּם שְׁנִיּוֹת. \nבְּיָדַיִם, כֻּלָּם שְׁלִישִׁיּוֹת; \nפָּרָשׁוּ, כֻּלָּם שְׁלִישִׁיּוֹת. \n",
|
28 |
+
"<small>יב</small>\nמִקְרֶצֶת שֶׁהָיְתָה תְחִלָּה, \nוְהִשִּׁיךְ לַאֲחֵרוֹת, <מחוק: והשליך לה אחירות>\nכֻּלָּם תְּחִלָּה; \nפָּרָשָׁה, הִיא תְּחִלָּה, וְכֻלָּם שְׁנִיּוֹת. \nהָיְתָה שְׁנִיָּה, \nוְהִשִּׁיךְ לַאֲחֵרוֹת, <מחוק: והשליך לה אחירות>\nכֻּלָּם שְׁנִיּוֹת; \nפָּרָשָׁה, הִיא שְׁנִיָּה, וְכֻלָּם שְׁלִישִׁיּוֹת. \n[הָיְתָה שְׁלִישִׁית] \nוְהִשִּׁיךְ לַאֲחֵרוֹת, <מחוק: והשליך לה אחירות>\nהִיא שְׁלִישִׁית, \nוְכֻלָּם טְהוֹרוֹת, \nבֵּין שֶׁפָּרָשׁוּ, בֵּין שֶׁלֹּא פָּרָשׁוּ. \n",
|
29 |
+
"<small>יג</small>\nכִּכְּרוֹת הַקֹּדֶשׁ בְּתוֹךְ גֻּמּוֹתֵיהֶם הַמַּיִם מְקֻדָּשִׁים, \nנִטַּמָּאת אַחַת מֵהֶן בַּשֶּׁרֶץ, \nכֻּלָּם טְמֵאוֹת. \nבִּתְרוּמָה, \nמְטַמֵּא שְׁנַיִם, וּפוֹסֵל אֶחָד. \nאִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ, \nאַף בִּתְרוּמָה הַכֹּל טָמֵא. \n\n\n\n"
|
30 |
+
],
|
31 |
+
[
|
32 |
+
"<small>א</small>\nהָאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה כוֹבֶשֶׁת יָרָק בִּקְדֵרָה, \nוְנָגְעָה בְעָלֶה חוּץ לַקְּדֵרָה בְמָקוֹם הַנָּגוּב, <בַעְלָה>\nאַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ כַבֵּיצָה, \nהוּא טָמֵא, וְהַכֹּל טָהוֹר. \nנָגְעָה בִמְקוֹם מַשְׁקֶה, \nאִם יֶשׁ בּוֹ כַבֵּיצָה, \nהַכֹּל טָמֵא, \nאֵין בּוֹ כַבֵּיצָה, \nהוּא טָמֵא, וְהַכֹּל טָהוֹר; \nחָזַר לַקְּדֵרָה, \nהַכֹּל טָמֵא. \nהָיְתָה מַגַּע טְמֵא מֵת, \nוְנָגְעָה בֵין בִּמְקוֹם מַשְׁקֶה, בֵּין בְּמָקוֹם הַנָּגוּב, \nאִם יֶשׁ בּוֹ כַבֵּיצָה, \nהַכֹּל טָמֵא; \nאֵין בּוֹ כַבֵּיצָה, \nהוּא טָמֵא, וְהַכֹּל טָהוֹר. \nהָיְתָה טְבוּלַת ��וֹם מְנַעֶרֶת אֶת הַקְּדֵרָה בְּיָדַיִם מְסֹאָבוֹת, \nרָאָת מַשְׁקִין עַל יָדֶיהָ, \nסָפֵק מִן הַקְּדֵרָה נִתָּזוּ, \nסָפֵק שֶׁהַקֶּלַח נָגַע בְּיָדֶיהָ, \nהַיָּרָק פָּסוּל, וְהַקְּדֵרָה טְהוֹרָה. \n",
|
33 |
+
"<small>ב</small>\nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nהָאוֹכֵל אֹכֶל רִאשׁוֹן, רִאשׁוֹן; \nאֹכֶל שֵׁנִי, שֵׁנִי; \nאֹכֶל שְׁלִישִׁי, שְׁלִישִׁי. \nרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: \nהָאוֹכֵל אֹכֶל רִאשׁוֹן, \nאֹכֶל שֵׁנִי, שֵׁנִי. \nשְׁלִישִׁי, שֵׁנִי לַקֹּדֶשׁ, \nלֹא שֵׁנִי לִתְרוּמָה, \nשֶׁנֶּעֱשָׁה לְטַהֲרַת תְּרוּמָה. \n",
|
34 |
+
"<small>ג</small>\nהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּחֻלִּין, \nטָמֵא וּמְטַמֵּא; \nהַשֵּׁנִי, \nפָסוּל, וְלֹא מְטַמֵּא; \nהַשְּׁלִישִׁי, \nנֶאֱכָל בִּנְזִיד הַדֶּמַע. \n",
|
35 |
+
"<small>ד</small>\nהָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי שֶׁבִּתְרוּמָה, \nטְמֵאִין וּמְטַמִּין. \nהַשְּׁלִישִׁי, \nפָסוּל, וְלֹא מְטַמֵּא; \nהָרְבִיעִי, \nנֶאֱכָל בִּנְזִיד הַקֹּדֶשׁ. \n",
|
36 |
+
"<small>ה</small>\nהָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּקּדֶשׁ, \nטְמֵאִין וּמְטַמִּין. \nהָרְבִיעִי, \nפָסוּל, וְלֹא מְטַמֵּא; \nהַחֲמִישִׁי, \nנֶאֱכָל בִּנְזִיד הַקֹּדֶשׁ. \n",
|
37 |
+
"<small>ו</small>\nהַשֵּׁנִי שֶׁבַּחֻלִּין, \nמְטַמֵּא מַשְׁקֵה חֻלִּין, \nוּפוֹסֵל לְאוֹכְלֵי תְרוּמָה. \nהַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּתְּרוּמָה, \nמְטַמֵּא מַשְׁקֵה קֹדֶשׁ, \nוּפוֹסֵל לְאוֹכְלֵי קֹדֶשׁ, \nשֶׁנֶּעֱשָׁה לְטַהֲרַת קֹדֶשׁ; \nאֲבָל אִם נֶעֱשָׂה לְטַהֲרַת תְּרוּמָה, \nמְטַמֵּא שְׁנַיִם, וּפוֹסֵל אֶחָד בַּקֹּדֶשׁ. \n",
|
38 |
+
"<small>ז</small>\nרְבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: \nשְׁלָשְׁתָּן שָׁוִים: \nהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּקֹּדֶשׁ, שֶׁבַּתְּרוּמָה, שֶׁבַּחֻלִּים, \nמְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד בַּקֹּדֶשׁ, \nמְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד בִּתְרוּמָה, \nוּפוֹסֵל אֶת הַחֻלִּין; \nהַשֵּׁנִי שֶׁבְּכֻלָּם, \nמְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד בַּקֹּדֶשׁ, \nמְטַמֵּא מַשְׁקֵה חֻלִּים, \nוּפוֹסֵל לְאוֹכְלֵי תְרוּמָה. \nהַשְּׁלִישִׁי שֶׁבְּכֻלָּם, \nמְטַמֵּא מַשְׁקֵה קֹדֶשׁ \nוּפוֹסֵל לְאוֹכְלֵי קֹדֶשׁ. \n",
|
39 |
+
"<small>ח</small>\nהָאוֹכֵל אֹכֶל שֵׁנִי, \nלֹא יַעֲשֵׂם בְּבֵית הַבַּד. \nוְחֻלִּים שֶׁנַּעֲשׁוּ עַל גַּבֵּי הַקֹּדֶשׁ, \nהֲרֵי אֵלּוּ כַחֻלִּין. \nרְבִּי אֶלְעָזָר בִּרְבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: \nהֲרֵי אֵלּוּ כִתְרוּמָה, \nלְטַמֵּא שְׁנַיִם וְלִפְסוֹל אֶחָד. \n\n\n\n"
|
40 |
+
],
|
41 |
+
[
|
42 |
+
"<small>א</small>\nהָרֹטֶב וְהַגְּרִיסִין וְהֶחָלָב, \nבִּזְמַן שֶׁהֵן מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ, \nהֲרֵי אֵלּוּ תְחִלָּה; \nקָרָשׁוּ, \nהֲרֵי אֵלּוּ שְׁנִיִּים; \nחָזְרוּ וְנִמּוֹחוּ, \nכַּבֵּיצָה מְכֻוָּן, \nטָהוֹר; \nיָתֵר מִכַּבֵּיצָה, \nטָמֵא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצָאת טִפָּה רִאשׁוֹנָה, \nנִטְמֵאת בְּכַבֵּיצָה. \n",
|
43 |
+
"<small>ב</small>\nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nהַשֶּׁמֶן תְּחִלָּה לְעוֹלָם. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nאַף דְּבַשׁ; \nרְבִּי שִׁמְעוֹן הַשֵּׁזוּרִי אוֹמֵר: \nאַף הַיַּיִן. \nגּוּשׁ שֶׁלַּזֵּיתִין שֶׁנָּפַל לַתַּנּוּר וְהֻסַּק, \nכַּבֵּיצָה מְכֻוָּן, \nטָהוֹר; \nיָתֵר מִכַּבֵּיצָה, \nטָמֵא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצָאת טִפָּה הָרִאשׁוֹנָה, \nנִטְמֵאת בְּכַבֵּיצָה. \nאִם הָיוּ פְרוּדִין, \nאֲפִלּוּ הֵן סְאָה, \nטָהוֹר. \n",
|
44 |
+
"<small>ג</small>\nטְמֵא מֵת שֶׁסָּחַט זֵיתִים וַעֲנָבִים, \nכַּבֵּיצָה מְכֻוָּן, \nטָהוֹר, \nוּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִגַּע בִּמְקוֹם מַשְׁקֶה; \nיָתֵר מִכַּבֵּיצָה, \nטָמֵא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצָאת טִפָּה הָרִאשׁוֹנָה, \nנִטְמֵאת בְּכַבֵּיצָה. \nוְאִם הָיָה זָב אוֹ זָבָה, \nאֲפִלּוּ גַרְגֵּר יְחִידִי, \nטָמֵא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצָאת טִפָּה הָרִאשׁוֹנָה, \nנִטַּמָּאת בַּמַּשָּׂא. \nזָב שֶׁחָלַב אֶת הָעֵז, \nהֶחָלָב טָמֵא, \nשֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצָאת טִפָּה הָרִאשׁוֹנָה, \nנִטַּמָּאת בַּמַּשָּׂא. \n",
|
45 |
+
"<small>ד</small>\nכַּבֵּיצָה אֳכָלִין שֶׁהִנִּיחָן בַּחַמָּה וְנִתְמַעָטוּ, \nוְכֵן כַּזַּיִת מִן הַמֵּת, \nוְכַזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה, \nוְכָעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, \nכַּזַּיִת פִּגּוּל, \nכַּזַּיִת נוֹתָר, \nכַּזַּיִת חֵלֶב, <חָלָב>\nהֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין, \nוְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשֵּׁם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. \nהִנִּיחָן בַּגְּשָׁמִים וְנִתְפָּחוּ, \nטְמֵאִין, \nוְחַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשֵּׁם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. \n",
|
46 |
+
"<small>ה</small>\nכָּל הַטְּמָאוֹת כְּשָׁעַת מְצִיאָתָן: \nאִם טְמֵאוֹת, טְמֵאוֹת, \nאִם טְהוֹרוֹת, טְהוֹרוֹת, \nאִם מְכֻסּוֹת, מְכֻסּוֹת, \nאִם מְגֻלּוֹת, מְגֻלּוֹת. \nמַחַט שֶׁנִּמְצֵאת מְלֵאָה חֲלוּדָה אוֹ שְׁבוּרָה, \nטְהוֹרָה, \nשֶׁכָּל הַטְּמָאוֹת כְּשָׁעַת מְצִיאָתָן. \n",
|
47 |
+
"<small>ו</small>\nחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן \nשֶׁנִּמְצְאוּ בְּמָבוֹי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ טֻמְאָה, \nהֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקַת טַהֲרָה, \nוְכָל פִּקֵּחַ בְּחֶזְקַת טֻמְאָה, \nוְכָל שֶׁאֵין בּוֹ דַעַת לְהִשָּׁאֵל, \nסְפֵקוֹ טָהוֹר. \n",
|
48 |
+
"<small>ז</small>\nתִּינוֹק שֶׁנִּמְצָא בְצַד בֵּית הַקְּבָרוֹת, <בֵּין>\nוְהַשּׁוֹשַׁנִּים בְּיָדוֹ, \nוְאֵין הַשּׁוֹשַׁנִּים אֶלָּא מִמְּקוֹם טֻמְאָה, \nטָהוֹר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: \nאַחֵר לְקָטָן וְנָתַן לוֹ. \nוְכֵן חֲמוֹר בֵּין הַקְּבָרוֹת, \nכֵּלָיו טְהוֹרִין. \n",
|
49 |
+
"<small>ח</small>\nתִּינוֹק שֶׁנִּמְצָא בְצַד הָעִסָּה, \nוְהַבָּצֵק בְּיָדוֹ, \nרְבִּי מֵאִיר מְטַהֵר, \nוַחֲכָמִים מְטַמִּין, \nשֶׁדֶּרֶךְ הַתִּינוֹק לְטַפֵּחַ. \nבָּצֵק שֶׁיֶּשׁ בּוֹ נְקִידוֹת תַּרְנָגְלִים, \nוּמַשְׁקִים טְמֵאִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת, \nאִם יֵשׁ בֵּין מַשְׁקִים לַכִּכָּרוֹת \nכְּדֵי שֶׁיְּנַגְּבוּ אֶת פִּיהֶן בָּאָרֶץ, \nהֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין. \nבַּפָּרָה וּבַכֶּלֶב, \nכְּדֵי שֶׁיְּלַחֲכוּ אֶת לְשׁוֹנָם. \nוּשְׁאָר כָּל הַבְּהֵמָה, \nכְּדֵי שֶׁתְּנַגֵּב. \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב מְטַהֵר בַּכֶּלֶב, \nשֶׁהוּא פִּקֵּחַ, \nשֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַנִּיחַ אֶת הַמָּזוֹן וְלֵילֵךְ לַמַּיִם. \n\n\n\n"
|
50 |
+
],
|
51 |
+
[
|
52 |
+
"<small>א</small>\nהַזּוֹרֵק טֻמְאָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, \nכִּכָּר לְבֵין הַמַּפְתְּחוֹת, \nמַפְתֵּחַ לְבֵין הַכִּכָּרוֹת, \nטָהוֹר. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nכִּכָּר לְבֵין הַמַּפְתְּחוֹת, \nטָמֵא, \nמַפְתֵּחַ לְבֵין הַכִּכָּרוֹת, \nטָהוֹר. \n",
|
53 |
+
"<small>ב</small>\nהַשֶּׁרֶץ בְּפִי הַחֻלְדָּה, \nוּמְהַלֶּכֶת עַל גַּבֵּי כִכָּרוֹת שֶׁלִּתְרוּמָה, \nסָפֵק נָגַע, סָפֵק לֹא נָגַע, \nסְפֵקוֹ טָהוֹר. \n",
|
54 |
+
"<small>ג</small>\nהַשֶּׁרֶץ בְּפִי הַחֻלְדָּה, \nוְהַנְּבֵלָה בְפִי הַכֶּלֶב, \nוְעָבְרוּ בֵין הַטְּהוֹרִין, \nאוֹ שֶׁעָבְרוּ טְהוֹר��ין בֵּינֵיהֶן, \nסְפֵקָן טָהוֹר, \nמִפְּנֵי שֶׁאֵין לַטֻּמְאָה מָקוֹם. \nהָיוּ מְנַקְּדִים בָּהֶן עַל הָאָרֶץ, \nוְאָמַר: \n\"הִלַּכְתִּי לַמָּקוֹם הַלָּז, <לְמָקוֹם>\nוְאֵין יָדוּעַ אִם נָגַעְתִּי אִם לֹא נָגַעְתִּי\", \nסְפֵקוֹ טָמֵא, \nמִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לַטֻּמְאָה מָקוֹם. \n",
|
55 |
+
"<small>ד</small>\nכַּזַּיִת מִן הַמֵּת בְּפִי הָעוֹרֵב, \nסָפֵק הֶאֱהִיל עַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, \nסָפֵק אָדָם, טָמֵא; \nסָפֵק כֵּלִים, טָהוֹר. \nהַמְמַלֵּא עֲשָׂרָה דְלָיִין, \nוְנִמְצָא שֶׁרֶץ בְּאֶחָד מֵהֶן, \nהוּא טָמֵא, וְכֻלָּם טְהוֹרִין. \nהַמְעָרֶה מִכֶּלִי לְכֶלִי, \nוְנִמְצָא שֶׁרֶץ בַּתַּחְתּוֹן, \nהָעֶלְיוֹן טָהוֹר. \n",
|
56 |
+
"<small>ה</small>\nעַל שִׁשָּׁה סְפֵקוֹת שׂוֹרְפִין אֶת הַתְּרוּמָה: \nעַל סְפֵק בֵּית הַפְּרַס, \nוְעַל [סְפֵק] עָפָר הַבָּא מֵאֶרֶץ הָעַמִּים, \nוְעַל סְפֵק בִּגְדֵי עַם הָאָרֶץ, \nוְעַל סְפֵק כֵּלִים הַנִּמְצָאִים, \nוְעַל סְפֵק רוֹקִין, \nוְעַל סְפֵק מֵי רַגְלֵי אָדָם \nשֶׁהֵן כְּנֶגֶד מֵי רַגְלֵי בְהֵמָה, \nוְעַל וַדַּי מַגָּעָן שֶׁהוּא סְפֵק טֻמְאָתָן, \nשׂוֹרְפִין אֶת הַתְּרוּמָה. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nאַף עַל סְפֵק מַגָּעָן בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nבִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, תּוֹלִין, \nוּבִרְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר. \n",
|
57 |
+
"<small>ו</small>\nשְׁנֵי רוֹקִין, \nאֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, \nתּוֹלִין עַל מַגָּעָן וְעַל מַשָּׂאָן \nוְעַל הֵסֵטָן בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, \nוְעַל מַגָּעָן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בִּזְמַן שֶׁהֵן לַחִים, \nוְעַל מַשָּׂאָן בֵּין לַחִין בֵּין יְבֵשִׁים. \nהָיָה רוֹק יְחִידִי וְנָגַע בּוֹ, \nוּנְשָׂאוֹ, וֶהֱסִיטוֹ בִרְשׁוּת הָרַבִּים, \nשׂוֹרְפִין עָלָיו אֶת הַתְּרוּמָה, \nוְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. \n",
|
58 |
+
"<small>ז</small>\nאֵלּוּ סְפֵקוֹת שֶׁטִּהֲרוּ חֲכָמִין: \nסְפֵק מַיִם שְׁאוּבִין לַמִּקְוֶה, \nסְפֵק טֻמְאָה צָפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, \nסְפֵק מַשְׁקִין לִטַּמֵּא, טָמֵא, \nוּלְטַמֵּא, טָהוֹר, \nסְפֵק יָדַיִם לִטַּמֵּא וּלְטַמֵּא וּלְטַהֵר, טָהוֹר, \nסְפֵק רְשׁוּת הָרַבִּים, \nסְפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים, \nסְפֵק הַחֻלִּין, \nסְפֵק שְׁרָצִים, \nסְפֵק נְגָעִים, \nסְפֵק נְזִירוּת, \nסְפֵק בְּכוֹרוֹת, \nוּסְפֵק קָרְבָּנוֹת. \n",
|
59 |
+
"סְפֵק טֻמְאָה צָפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, \nבֵּין בַּכֵּלִים, בֵּין בַּקַּרְקַעוֹת, \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nבַּכֵּלִים, טָמֵא, וּבַקַּרְקַעוֹת, טָהוֹר. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nסְפֵק יְרִידָתוֹ, טָמֵא, וּסְפֵק עֲלָיָתוֹ, טָהוֹר. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nאֲפִלּוּ אֵין שָׁם אֶלָּא מְלֹא אָדָם וְטֻמְאָה, טָהוֹר. \n",
|
60 |
+
"<small>ח</small>\nסְפֵק מַשְׁקִים לִטַּמֵּא, טָמֵא, כֵּיצַד? \nטָמֵא שֶׁפָּשַׁט אֶת רַגְלוֹ לְבֵין מַשְׁקִין טְהוֹרִין, \nסָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָמֵא. \n\n<small>ט</small>\nהָיְתָה כִכָּר טְמֵאָה בְיָדוֹ, \nוּפְשָׁטָהּ לְבֵין מַשְׁקִין טְהוֹרִין, \nסָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָמֵא. \n\n<small>י</small>\nוּלְטַמֵּא טָהוֹר, כֵּיצַד? \nהָיְתָה מַקֵּל בְּיָדוֹ וּבְרֹאשָׁהּ מַשְׁקִין טְמֵאִין, \nוּזְרָקָהּ לְבֵין כִּכָּרוֹת טְהוֹרִין, \nסָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָהוֹר. \n",
|
61 |
+
"<small>יא</small>\nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nסְפֵק מַשְׁקִין לָאֳכָלִים, טָמֵא, \nוְלַכֵּלִים, טָהוֹר. \nכֵּיצַד? \nשְׁתֵּי חֲבִיּוֹת, \nאַחַת טְמֵאָה וְאַחַת טְהוֹרָה, \nעָשָׂה עִסָּה מֵאַחַת מֵהֶן, \nסָפֵק מִן הַטְּמֵאָה עָשָׂה, \nסָפֵק מִן הַטְּהוֹרָה עָשָׂה, \nזֶה הוּא סְפֵק מַשְׁקִין: \nלָאֳכָלִים טָמֵא, וְלַכֵּלִים טָהוֹר. \n",
|
62 |
+
"<small>יב</small>\nסְפֵק יָדַיִם, \nלִטַּמֵּא וּלְטַמֵּא וְלִטְהַר, \nטָהוֹר. \nסְפֵק רְשׁוּת הָרַבִּים, \nטָהוֹר. \nסְפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים: \nאָכַל אֳכָלִין טְמֵאִים, \nשָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִין, \nבָּא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְמַיִם שְׁאוּבִין, \nאוֹ שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רֻבּוֹ \nשְׁלֹשֶׁת לָגִּין מַיִם שְׁאוּבִין, \nסְפֵקוֹ טָהוֹר. \nאֲבָל דָּבָר שֶׁהוּא אַב הַטֻּמְאָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, \nסְפֵקוֹ טָמֵא. \n",
|
63 |
+
"<small>יג</small>\nסְפֵק הַחֻלִּין, זוֹ טַהֲרַת פְּרִישׁוּת. \nסְפֵק שְׁרָצִים, כְּשָׁעַת מְצִיאָתָן. \nסְפֵק נְגָעִים, כַּתְּחִלָּה טָהוֹר, \nעַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לַטֻּמְאָה; \nמִשֶּׁנִּזְקַק לַטֻּמְאָה, סְפֵקוֹ טָמֵא. \n\nיד <יא>\nסְפֵק נְזִירוּת, מֻתָּר. \nסְפֵק בְּכוֹרוֹת, \nאֶחָד בְּכוֹרֵי אָדָם וְאֶחָד בְּכוֹרֵי בְהֵמָה, \nבֵּין טְמֵאָה בֵין טְהוֹרָה, \nשֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. \n",
|
64 |
+
"יה <יב>\nסְפֵק קָרְבָּנוֹת, \nהָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ סְפֵק חָמֵשׁ לֵדוֹת \nסְפֵק חָמֵשׁ זִיבוֹת, \nמְבִיאָה קָרְבָּן אֶחָד, \nוְאוֹכֶלֶת בַּזקָּדָשִׁים, \nוְאֵין הַשְּׁאָר עָלֶיהָ חוֹבָה. \n\n\n\n"
|
65 |
+
],
|
66 |
+
[
|
67 |
+
"<small>א</small>\nהַשֶּׁרֶץ וְהַצְּפַרְדֵּעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, \nוְכֵן כַּזַּיִת מִן הַמֵּת וְכַזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה, \nעֶצֶם מִן הַמֵּת וְעֶצֶם מִן הַנְּבֵלָה, \nגּוּשׁ מֵאֶרֶץ טְהוֹרָה וְגוּשׁ מֵאֶרֶץ הָעַמִּים, \nגּוּשׁ מֵאֶרֶץ טְהוֹרָה וְגוּשׁ מִבֵּית הַפְּרַס, \nשְׁנֵי שְׁבִילִין, \nאֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, \nהִלֵּךְ בְּאֶחָד מֵהֶן, \nוְאֵין יָדוּעַ בְּאֵי זֶה מֵהֶן הִלֵּךְ, \nהֶאֱהִיל עַל אֶחָד מֵהֶן, \nוְאֵין יָדוּעַ עַל אֵי זֶה מֵהֶם הֶאֱהִיל, \nהֵסִיט בְּאֶחָד מֵהֶן, \nוְאֵין יָדוּעַ בְּאֵי זֶה מֵהֶן הֵסִיט, \nרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַמֵּא, \nוַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. \n",
|
68 |
+
"<small>ב</small>\nאֶחָד שֶׁאָמַר: \n\"נָגַעְתִּי בָזֶה, \nוְאֵין יָדוּעַ אִם הוּא טָמֵא אִם הוּא טָהוֹר\", \n\"נָגַעְתִּי וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵי זֶה מִשְּׁנֵיהֶן נָגַעְתִּי\", \nרְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, \nוַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. \nרְבִּי יוֹסֵה מְטַמֵּא בַכֵּלִים, <בַכֵּלם>\nוּמְטַהֵר בִּשְׁבִיל, \nשֶׁדֶּרֶךְ אָדָם לְהַלֵּךְ, \nוְאֵין דַּרְכּוֹ לִגַּע. \n",
|
69 |
+
"<small>ג</small>\nשְׁנֵי שְׁבִילִין, \nאֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, \nהִלֵּךְ בְּאֶחָד מֵהֶן וְעָשָׂה טְהָרוֹת וְנֶאֱכָלוּ, \nהִזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל טָהַר; \nהִלֵּךְ בַּשֵּׁנִי וְעָשָׂה טְהָרוֹת, \nהֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרוֹת. \nאִם קַיָּמוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, \nאֵלּוּ וָאֵלּוּ תְלוּיוֹת. \nאִם לֹא טָהַר בִּנְתַּיִם, \nהָרִאשׁוֹנוֹת, תְּלוּיוֹת, \nוְהַשְּׁנִיּוֹת, יִשָּׂרֵפוּ. \n",
|
70 |
+
"<small>ד</small>\nהַשֶּׁרֶץ וְהַצְּפַרְדֵּעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, \nוְנָגַע בְּאֶחָד מֵהֶם וְעָשָׂה טְהָרוֹת וְנֶאֱכָלוּ, \nטָבַל, וְנָגַע בַּשֵּׁנִי, וְעָשָׂה טְהָרוֹת, \nהֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרוֹת. \nאִם קַיָּמוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, \nאֵלּוּ וָאֵלּוּ תְלוּיוֹת. \nאִם לֹא טָבַל בִּנְתַּיִם, \nהָרִאשׁוֹנוֹת תְּלוּיוֹת, \nהַשְּׁנִיּוֹת יִשָּׂרֵפוּ. \n",
|
71 |
+
"<small>ה</small>\nשְׁנֵי שְׁבִילִין, \nאֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, \nהִלֵּךְ בְּאֶחָד מֵהֶן וְעָשָׂה טְהָרוֹת, \nוּבָא חֲבֵרוֹ וְהִלֵּךְ בַּשֵּׁנִי וְעָשָׂה טְהָרוֹת, \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאִם נִשְׁאָלוּ זֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ, וְזֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ, \nטְהוֹרִין, \nאִם נִשְׁאָלוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, \nטְמֵאִין. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, טְמֵאִין. \n",
|
72 |
+
"<small>ו</small>\nשְׁנֵי כִכָּרִים, \nאֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, \nאָכַל אֶת אֶחָד מֵהֶן וְעָשָׂה טְהָרוֹת, \nוּבָא חֲבֵרוֹ וְאָכַל אֶת הַשֵּׁנִי וְעָשָׂה טְהָרוֹת, \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאִם נִשְׁאָלוּ זֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ, \nטְהוֹרִין, \nנִשְׁאָלוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד, \nטְמֵאִין. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, טְמֵאִין. \n",
|
73 |
+
"<small>ז</small>\nמִי שֶׁיָּשַׁב בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, \nוּבָא אֶחָד וְדָרַס עַל בְּגָדָיו, \nאוֹ שֶׁרָקַק וְנָגַע בְּרוֹקוֹ, \nעַל רוֹקוֹ שׁוֹרְפִין אֶת הַתְּרוּמָה, \nוְעַל בְּגָדָיו הוֹלְכִין אַחַר הָרוֹק. \nיָשַׁן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְעָמַד, \nכֵּלָיו טְמֵאִין מִדְרָס, \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nוַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. \nנָגַע בְּאֶחָד בַּלַּיְלָה, \nוְאֵין יָדוּעַ אִם חַי אִם מֵת, \nוּבַשַּׁחַר עָמַד וּמְצָאוֹ מֵת, \nרְבִּי מֵאִיר מְטַהֵר, \nוַחֲכָמִים מְטַמִּין, \nשֶׁכָּל הַטְּמָאוֹת כְּשָׁעַת מְצִיאָתָן. \n",
|
74 |
+
"<small>ח</small>\nשׁוֹטָה אַחַת בָּעִיר, \nאוֹ נָכְרִית, אוֹ כוּתִית, \nכָּל הָרוֹקִים שֶׁבָּעִיר טְמֵאִין. \nמִי שֶׁדָּרְסָה אִשָּׁה עַל בְּגָדָיו, \nאוֹ שֶׁיָּשְׁבָה עִמּוֹ בִסְפִינָה, \nאִם מַכַּרְתּוֹ שֶׁהוּא אוֹכֵל בִּתְרוּמָה, \nכֵּלָיו טְהוֹרִין, \nוְאִם לָאו, יִשְׁאָלֶנָּה. \n",
|
75 |
+
"<small>ט</small>\nעֵד אוֹמֵר \"נִטְמֵאתָ\", \nוְהוּא אוֹמֵר \"לֹא נִטְמֵאתִי\", \nטָהוֹר. \nשְׁנַיִם אוֹמְרִים \"נִטְמֵאתָ\", \nוְהוּא אוֹמֵר \"לֹא נִטְמֵאתִי\", \nרְבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא, \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nהוּא נֶאֱמָן עַל יְדֵי עַצְמוֹ. \n\n<small>י</small>\nעֵד אוֹמֵר \"נִטַּמָּא\", \nוּשְׁנַיִם אוֹמְרִים \"לֹא נִטַּמָּא\", \nבֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, \nטָהוֹר. \nשְׁנַיִם אוֹמְרִים \"נִטַּמָּא\", \nוְעֵד אוֹמֵר \"לֹא נִטַּמָּא\", \nבֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, \nטָמֵא. \nעֵד אוֹמֵר \"נִטַּמָּא\", \nעֵד אוֹמֵר \"לֹא נִטַּמָּא\", \nאִשָּׁה אוֹמֶרֶת \"נִטַּמָּא\", \nוְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת \"לֹא נִטַּמָּא\", \nבִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, טָמֵא, \nבִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר. \n\n\n\n"
|
76 |
+
],
|
77 |
+
[
|
78 |
+
"<small>א</small>\nמָקוֹם שֶׁהָיָה רְשׁוּת הַיָּחִיד, \nוְנֶעֱשָׂה רְשׁוּת הָרַבִּים, \nוְחָזַר וְנֶעֱשָׂה רְשׁוּת הַיָּחִיד, \nכְּשֶׁהוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד, \nסְפֵקוֹ טָמֵא, \nכְּשֶׁהוּא רְשׁוּת הָרַבִּים, \nסְפֵקוֹ טָהוֹר. \nהַמְסַכֵּן בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, \nוְהוֹצִיאוּהוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, \nוְהֶחֱזִירוּהוּ לִרְשׁוּת ה��יָּחִיד, \nכְּשֶׁהוּא בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, <רְשׁוּת>\nסְפֵקוֹ טָמֵא, \nכְּשֶׁהוּא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, <רְשׁוּת>\nסְפֵקוֹ טָהוֹר. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nרְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסֶקֶת. \n",
|
79 |
+
"<small>ב</small>\nאַרְבָּעָה סְפֵקוֹת רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַמֵּא, \nוַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. \nכֵּיצַד? \nהַטָּמֵא עוֹמֵד וְהַטָּהוֹר עוֹבֵר, \nהַטָּהוֹר עוֹמֵד וְהַטָּמֵא עוֹבֵר, \nהַטֻּמְאָה בִרְשׁוּת הַיָּחִיד, \nוְהַטַּהֲרָה בִרְשׁוּת הָרַבִּים, \nהַטַּהֲרָה בִרְשׁוּת הַיָּחִיד, \nוְהַטֻּמְאָה בִרְשׁוּת הָרַבִּים, \nסָפֵק נָגַע, סָפֵק לֹא נָגַע, \nסָפֵק הֶאֱהִיל, סָפֵק לֹא הֶאֱהִיל, \nסָפֵק הֵסִיט, סָפֵק לֹא הֵסִיט, \nרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַמֵּא, \nוַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. \n",
|
80 |
+
"<small>ג</small>\nאִילָן שֶׁהָיָה עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, \nוְהַטֻּמְאָה בְתוֹכוֹ, \nעָלָה לְרֹאשׁוֹ, \nסָפֵק נָגַע, סָפֵק לֹא נָגַע, \nסְפֵקוֹ טָמֵא. \nהִכְנִיס יָדוֹ לְחֹר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ טֻמְאָה, \nסָפֵק נָגַע, סָפֵק לֹא נָגַע, \nסְפֵקוֹ טָמֵא. \nחֲנוּת שֶׁהִיא טְמֵאָה, \nוּפְתוּחָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, \nסָפֵק נִכְנַס, סָפֵק לֹא נִכְנַס, \nסְפֵקוֹ טָהוֹר. \nשְׁתֵּי חֲנוּיוֹת, אַחַת טְמֵאָה וְאַחַת טְהוֹרָה, \nנִכְנַס לְאַחַת מֵהֶן, \nסָפֵק לַטְּהוֹרָה נִכְנַס, \nסָפֵק לַטְּמֵאָה נִכְנַס, \nסְפֵקוֹ טָמֵא. \n",
|
81 |
+
"כָּל שֶׁאַתְּ יָכוֹל לְרַבּוֹת סְפֵקוֹת וּסְפֵק סְפֵקוֹת, \nבִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, טָמֵא, \nבִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר. \n\n<small>ד</small>\nכֵּיצַד? \nנִכְנַס לַמָּבוֹי וְטֻמְאָה בֶחָצֵר, \nסָפֵק נִכְנַס, סָפֵק לֹא נִכְנַס, \nהַטֻּמְאָה בַבַּיִת, \nסָפֵק נִכְנַס, סָפֵק לֹא נִכְנַס, \nוַאֲפִלּוּ נִכְנַס, \nסָפֵק הָיְתָה שָׁם, סָפֵק לֹא הָיְתָה שָׁם, \nוַאֲפִלּוּ הָיְתָה שָׁם, \nסָפֵק שֶׁיֶּשׁ בָּהּ כַּשֵּׁעוּר, \nסָפֵק שֶׁאֵין בָּהּ, \nוַאֲפִלּוּ יֶשׁ בָּהּ, \nסָפֵק טְמֵאָה סָפֵק טְהוֹרָה, \nוַאֲפִלּוּ טְמֵאָה, \nסָפֵק נָגַע, סָפֵק לֹא נָגַע, \nסְפֵקוֹ טָמֵא. \nרְבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: \nסְפֵק בִּיאָה, טָהוֹר, \nסְפֵק מַגַּע טֻמְאָה, טָמֵא. \n",
|
82 |
+
"<small>ה</small>\nנִכְנַס לַבִּקְעָה בִימוֹת הַגְּשָׁמִים, \nוְהַטֻּמְאָה בְשָׂדֶה פְלוֹנִית, \nוְאָמַר: \n\"הִלַּכְתִּי לְמָקוֹם הַלָּז, \nוְאֵין יָדוּעַ אִם נִכְנַסְתִּי לְאוֹתָהּ הַשָּׂדֶה, \nאִם לֹא נִכְנַסְתִּי\", \nרְבִּי אֶלְעָזָר מְטַהֵר, \nוַחֲכָמִים מְטַמִּין. \n",
|
83 |
+
"<small>ו</small>\nסְפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד, טָמֵא, \nעַד שֶׁיֹּאמַר \"לֹא נָגַעְתִּי\". \nסְפֵק רְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר, \nעַד שֶׁיֹּאמַר \"נָגַעְתִּי\". \nאֵי זוֹ הִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד? \nשְׁבִילֵי בֵית גָּלְגּוֹל, \nוְכֵן כַּיּוֹצֵא בָהֶן, \nרְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת, \nוּרְשׁוּת הָרַבִּין לַטֻּמְאָה. \nאָמַר רְבִּי אֶלְעָזָר: \nלֹא הָזְכָּרוּ שְׁבִילֵי בֵית גָּלְגּוֹל, \nאֶלָּא שֶׁהֵן רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ. \nהַשְּׁבִילִים הַמְפַלְּשִׁים לַבּוֹרוֹת, \nוְלַשִּׁיחִים וְלַגִּתּוֹת, \nרְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת, \nוּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. \n",
|
84 |
+
"<small>ז</small>\nהַבִּקְעָה בִימוֹת הַחַמָּה, \nרְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת, \nוּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. \nוּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים, \nרְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ. \n",
|
85 |
+
"<small>ח</small>\nבָּסִילְקֵי, \nרְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת, \nוּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאִם עוֹמֵד הוּא בַפֶּתַח הַזֶּה, \nוְרוֹאֶה אֶת הַנִּכְנָסִין וְאֶת הַיּוֹצְאִין בַּפֶּתַח הַלָּז, \nרְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ, \nוְאִם לָאו, \nרְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת, \nוּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. \n",
|
86 |
+
"<small>ט</small>\nהַפְּרָן, \nרְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת, \nוּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. \nוְכֵן הַצְּדָדִין. \nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nהַצְּדָדִין, \nרְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ. \n",
|
87 |
+
"<small>י</small>\nהָאַסְטְוָנוֹת, \nרְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת, \nוּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. \nחָצֵר שֶׁהָרַבִּים נִכְנָסִים בָּזוֹ וְיוֹצְאִין בָּזוֹ, \nרְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת, \nוּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. \n\n\n\n"
|
88 |
+
],
|
89 |
+
[
|
90 |
+
"<small>א</small>\nהַקַּדָּר שֶׁהִנִּיחַ אֶת קְדֵרוֹתָיו וְיָרַד לִשְׁתּוֹת, \nהַפְּנִימִיּוֹת טְהוֹרוֹת, \nוְהַחִיצוֹנוֹת טְמֵאוֹת. \nאָמַר רְבִּי יוֹסֵה: \nבַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים? \nבְּמֻתָּרוֹת, \nאֲבָל בַּאֲגוּדוֹת, הַכֹּל טָהוֹר. \nהַמּוֹסֵר מַפְתְּחוֹ לְעַם הָאָרֶץ, \nהַבַּיִת טָהוֹר, \nשֶׁלֹּא מָסַר לוֹ אֶלָּא שְׁמִירַת הַמַּפְתֵּחַ. \n",
|
91 |
+
"<small>ב</small>\nהַמַּנִּיחַ עַם הָאָרֶץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, \nעֵר, וּמְצָאוֹ עֵר, \nיָשֵׁן, וּמְצָאוֹ יָשֵׁן, \nעֵר, וּמְצָאוֹ יָשֵׁן, \nטָהוֹר; \nיָשֵׁן, וּמְצָאוֹ עֵר, \nהַבַּיִת טָמֵא. \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nאֵין טָמֵא אֶלָּא \nעַד מְקוֹם שֶׁהוּא יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ וְלִגַּע. \n",
|
92 |
+
"<small>ג</small>\nהַמַּנִּיחַ אֻמָּנִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, \nהַבַּיִת טָמֵא. \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nאֵין טָמֵא אֶלָּא \nעַד מְקוֹם שֶׁהֵן יְכוּלִין לִפְשֹׁט אֶת יָדָם וְלִגַּע. \n",
|
93 |
+
"<small>ד</small>\nאֵשֶׁת חָבֵר \nשֶׁהִנִּיחָה לְאֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ טוֹחֶנֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ, \nפָּסְקָה הָרֵחַיִם, \nהַבַּיִת טָמֵא. \nלֹא פָסְקָה הָרֵחַיִם, \nאֵין טָמֵא אֶלָּא \nעַד מְקוֹם שֶׁהִיא יְכוּלָה לִפְשֹׁט אֶת יָדָהּ וְלִגַּע. \nהָיוּ שְׁתַּיִם, \nבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הַבַּיִת טָמֵא, \nשֶׁאַחַת טוֹחֶנֶת וְאַחַת מְמַשְׁמֶשֶׁת. \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nאֵין טָמֵא אֶלָּא \nעַד מְקוֹם שֶׁהֵן יְכוּלוֹת לִפְשֹׁט אֶת יָדָם וְלִגַּע. \n",
|
94 |
+
"<small>ה</small>\nהַמַּנִּיחַ עַם הָאָרֶץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לְשָׁמְרוֹ, \nבִּזְמַן שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַנִּכְנָסִין וְאֶת הַיּוֹצְאִין, \nהָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִין, וּכְלֵי חֶרֶשׂ פְּתוּחִין, \nטְמֵאִין. \nאֲבָל הַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמּוֹשָׁבוֹת, \nוּכְלֵי חֶרֶשׂ מֻקָּפִים צָמִיד פָּתִיל, \nטְהוֹרִין. \nאִם אֵינוּ רוֹאֶה \nלֹא אֶת הַנִּכְנָסִין וְלֹא אֶת הַיּוֹצְאִין, \nאֲפִלּוּ מוּבָל, אֲפִלּוּ כָפוּת, \nהַכֹּל טָמֵא. \n",
|
95 |
+
"<small>ו</small>\nהַגַּבָּאִין שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת, \nהַבַּיִת טָמֵא. \nאִם יֵשׁ עִמָּהֶן גּוֹי, \nנֶאֱמָנִים לוֹמַר: \n\"נִכְנַסְנוּ, אֲבָל לֹא נָגַעְנוּ\". \n\n<small>ז</small>\nהַגַּנָּבִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת, \nאֵין טָמֵא אֶלָּא מְ��וֹם רַגְלֵי הַגַּנָּבִים. \nוּמַה הֵן מְטַמְּאִין? \nהָאֳכָלִין וְהַמַּשְׁקִין, \nוּכְלֵי חֶרֶשׂ פְּתוּחִין; \nאֲבָל הַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמּוֹשָׁבוֹת, \nוּכְלֵי חֶרֶשׂ הַמֻּקָּפִין צָמִיד פָּתִיל, \nטְהוֹרִים. \nאִם יֵשׁ עִמָּהֶן גּוֹי אוֹ אִשָּׁה, \nהַכֹּל טָמֵא. \n",
|
96 |
+
"<small>ח</small>\nהַמַּנִּיחַ אֶת כֵּלָיו \nבַּחַלּוֹן שֶׁלָּאוּלְיָרִין, \nרְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר, \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nעַד שֶׁיִּתֶּן לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ, אוֹ חוֹתָם, \nאוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ סִימָן. \nהַמַּנִּיחַ אֶת כֵּלָיו מִגַּת זוֹ לְגַת הַבָּאָה, \nכֵּלָיו טְהוֹרִין. \nוּבְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיֹּאמַר: \n\"בְּלִבִּי הָיָה לְשָׁמְרָם\". \n",
|
97 |
+
"<small>ט</small>\nמִי שֶׁהָיָה טָהוֹר, \nוְהִסִּיעַ אֶת לִבּוֹ מִלֹּאכַל, \nרְבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר, \nשֶׁדֶּרֶךְ טְמֵאִין פּוֹרְשִׁין מִמֶּנּוּ. \nוַחֲכָמִים מְטַמִּין. \nהָיוּ יָדָיו טְהוֹרוֹת, \nוְהִסִּיעַ אֶת לִבּוֹ מִלֹּאכַל, \nאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר: \n\"יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא נִטַּמּוּ יָדַי\", \nיָדָיו טְמֵאוֹת, שֶׁהַיָּדַיִם עוֹסְקָנִיּוֹת. \n",
|
98 |
+
"<small>י</small>\nהָאִשָּׁה שֶׁנִּכְנְסָה לְהוֹצִיא פַת לֶעָנִי, \nוְיָצָאת וּמְצָאַתּוּ עוֹמֵד בְּצַד כִּכָּרוֹת שֶׁלִּתְרוּמָה; \nוְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁיָּצָאת, \nוּמָצָאת חֲבֶרְתָּהּ חוֹתָה גֶחָלִים \nמִתַּחַת קְדֵרָה שֶׁלִּתְרוּמָה, \nרְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, \nוַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. \n\n<small>יא</small>\nאָמַר רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פִּילָא: \nוְכִי מִפְּנֵי מָה רְבִּי עֲקִיבָה מְטַמֵּא, \nוַחֲכָמִים מְטַהֲרִין? \nאֶלָּא שֶׁהַנָּשִׁים גָּרְגְּרָנִיּוֹת הֵן, \nשֶׁהִיא חֲשׁוּדָה לְגַלּוֹת אֶת הַקְּדֵרָה שֶׁלַּחֲבֶרְתָּהּ, \nלֵידַע מַה שֶּׁהִיא מְבַשֶּׁלֶת. \n\n\n\n"
|
99 |
+
],
|
100 |
+
[
|
101 |
+
"<small>א</small>\nהַדָּר עִם עַם הָאָרֶץ בֶּחָצֵר, \nוְשָׁכַח כֵּלִים בֶּחָצֵר, \nאֲפִלּוּ חֲבִיּוֹת מֻקָּפוֹת צָמִיד פָּתִיל, \nאוֹ תַנּוּר מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל, \nהֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. \nרְבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר בַּתַּנּוּר, \nבִּזְמַן שֶׁהוּא מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nאַף הַתַּנּוּר טָמֵא, \nעַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ מְחִיצָה \nגְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִין. \n",
|
102 |
+
"<small>ב</small>\nהַמַּפְקִיד כֵּלִים אֵצֶל עַם הָאָרֶץ, \nטְמֵאִין טְמֵא מֵת, \nוּטְמֵאִין מִדְרָס; \nאִם מַכִּירוֹ שֶׁהוּא אוֹכֵל בִּתְרוּמָה, \nטְהוֹרִין מִטְּמֵא מֵת, \nאֲבָל טְמֵאִין מִדְרָס. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nמָסַר לוֹ תֵבָה מְלֵאָה בְגָדִים, \nבִּזְמַן שֶׁהִיא רוֹצֶצֶת, \nטְמֵאָה מִדְרָס, \nאִם אֵינָה רוֹצֶצֶת, \nטְמֵאָה מַדָּף, \nאַף עַל פִּי שֶׁהַמַּפְתֵּחַ בְּיַד הַבְּעָלִים. \n",
|
103 |
+
"<small>ג</small>\nהַמְאַבֵּד בַּיּוֹם, וּמָצָא בַיּוֹם, \nטָהוֹר. \nבַּיּוֹם, וּמָצָא בַלַּיְלָה, \nבַּלַּיְלָה, וּמָצָא בַיּוֹם, \nבַּיּוֹם, וּמָצָא בַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, \nטָמֵא. \nזֶה הַכְּלָל: \nכָּל שֶׁעָבַר עָלָיו הַלַּיְלָה אוֹ מִקְצָתוֹ, \nטָמֵא. \n\n<small>ד</small>\nהַשּׁוֹטֵחַ כֵּלִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, \nטְהוֹרִין, \nבִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, \nטְמֵאִין. \nאִם הָיָה מְשַׁמְּרָן, \nטְהוֹרִין. \nנָפְלוּ, וְהָלַךְ לַהֲבִיאָן, \nטְמֵאִין. \nנָפַל דַּלְיוֹ לְתוֹךְ בּוֹרוֹ שֶׁלְּעַם הָאָ��ֶץ, \nוְהָלַךְ לְהָבִיא בְּמָה יַעֲלֶנּוּ, \nטָמֵא, \nמִפְּנֵי שֶׁהֻנַּח בִּרְשׁוּת עַם הָאָרֶץ שָׁעָה אַחַת. \n",
|
104 |
+
"<small>ה</small>\nהַמַּנִּיחַ אֶת בֵּיתוֹ פָתוּחַ, וּמְצָאוֹ פָתוּחַ, \nנָעוּל, וּמְצָאוֹ נָעוּל, \nפָּתוּחַ, וּמְצָאוֹ נָעוּל, \nטָהוֹר. \nנָעוּל, וּמְצָאוֹ פָתוּחַ, \nרְבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא, \nוַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, \nשֶׁהָיוּ הַגַּנָּבִים וְנִמְלָכוּ, \nוְהָלְכוּ לָהֶן. \n",
|
105 |
+
"<small>ו</small>\nאֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ \nשֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁלְּחָבֵר \nלְהוֹצִיא בְנוֹ אוֹ בְהֶמְתּוֹ, \nהַבַּיִת טָהוֹר, \nמִפְּנֵי שֶׁנִּכְנְסָה שֶׁלֹּא בָרְשׁוּת. \n",
|
106 |
+
"<small>ז</small>\nכְּלָל אָמְרוּ בַטְּהָרוֹת: \nכָּל הַמְיֻחָד לְאֹכֶל אָדָם, \nטָמֵא, \nעַד שֶׁיִּפָּסֵל מֵאֹכֶל הַכֶּלֶב. \nוְכָל שֶׁאֵינוּ מְיֻחָד לְאֹכֶל אָדָם, \nטָהוֹר, \nעַד שֶׁיְּיַחֲדֶנּוּ לְאָדָם. \nכֵּיצַד? \nגּוֹזָל שֶׁנָּפַל לַגַּת, \nוְחָשַׁב עָלָיו לְהַעֲלוֹתוֹ לַנָּכְרִי, \nטָמֵא; \nלַכֶּלֶב, טָהוֹר. \nרְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַמֵּא. \nחִשֵּׁב עָלָיו לְחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן, \nטָהוֹר. \nאִם הֶעֱלָהוּ, טָמֵא, \nמִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַעֲשֶׂה, \nוְאֵין לָהֶן מַחֲשָׁבָה. \n",
|
107 |
+
"<small>ח</small>\nאֲחוֹרֵי כֵלִים שֶׁנִּטַּמּוּ בְמַשְׁקִין, \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nמְטַמִּין אֶת הַמַּשְׁקִין, \nוְאֵינָן פּוֹסְלִין אֶת הָאֳכָלִים. \nרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: \nמְטַמִּין אֶת הַמַּשְׁקִין, \nוּפוֹסְלִין אֶת הָאֳכָלִים. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה אוֹמֵר: \nלֹא כָךְ וְלֹא כָךְ, \nאֶלָּא מַשְׁקִין שֶׁנִּטַּמּוּ בַאֲחוֹרֵי הַכֵּלִים, \nמְטַמִּין אֶחָד, וּפוֹסְלִין אֶחָד. \nהֲרֵי זֶה אוֹמֵר: \nמְטַמֶּיךָ לֹא טִמּוּנִי, \nוְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. \n",
|
108 |
+
"<small>ט</small>\nעֲרֵבָה שֶׁהִיא קְטַפְרֵס, \nוְהַבָּצֵק מִלְּמַעְלָן וּמַשְׁקֶה טוֹפֵחַ מִלְּמַטָּן, \nשָׁלוֹשׁ חֲתִכּוֹת בְּכַבֵּיצָה, \nאֵינָן מִצְטָרְפוֹת. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nאַף שְׁתַּיִם אֵינָן מִצְטָרְפוֹת, \nאֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ רוֹצְצוֹת מַשְׁקֶה. \nאִם הָיָה מַשְׁקֶה עוֹמֵד, \nאֲפִלּוּ כְעֵין הַחַרְדָּל, \nמִצְטָרֵף. \nרְבִּי דוֹסָה אוֹמֵר: \nאֹכֶל פָּרוּד אֵינוּ מִצְטָרֵף. \n",
|
109 |
+
"<small>י</small>\nמַקֵּל שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִים טְמֵאִים, \nכֵּיוָן שֶׁהִשִּׁיקָהּ לְמִקְוֶה, \nטָהֲרָה. \nדִּבְרֵי רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nעַד שֶׁיַּטְבִּיל אֶת כֻּלָּהּ. \nהַנָּצוֹק וְהַקְּטַפְרֵס \nוּמַשְׁקֶה טוֹפֵחַ, \nאֵינָן חִבּוּר, \nלֹא לַטֻּמְאָה, וְלֹא לְטַהֲרָה. \nוְהָאֶשְׁבֹּרֶן, \nחִבּוּר לַטֻּמְאָה וְלַטַּהֲרָה. \n\n\n\n"
|
110 |
+
],
|
111 |
+
[
|
112 |
+
"<small>א</small>\nזֵיתִים מֵאֶמָּתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה? \nמִשֶּׁיָּזִיעוּ זֵעַת הַמַּעְטֵן, \nאֲבָל לֹא זֵעַת הַקֻּפָּה, \nכְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nשֵׁעוּר זֵעָה שְׁלֹשָׁה יָמִים. \nבֵּית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nמִשֶּׁיִּתְחַבְּרוּ שְׁלֹשָׁה זֶה לָזֶה. \nרַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: \nמִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּן. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים כִּדְבָרָיו. \n",
|
113 |
+
"<small>ב</small>\nגָּמַר מִלִּמְסֹק אֲבָל עָתִיד לִקַּח, \nגָּמַר מִלִּקַּח אֲבָל עָתִיד לִלְווֹת, \nוְאֵרְעוֹ אֵבֶל, אוֹ מִשְׁתֶּה, אוֹ אֹנ��ס, \nאֲפִלּוּ זָבִים וְזָבוֹת נִדּוֹת מְהַלְּכִין עֲלֵיהֶן, \nטְהוֹרִין. \nנָפְלוּ עֲלֵיהֶן מַשְׁקִין, \nאֵין טָמֵא אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעָן, \nוְהַמֹּחַל הַיּוֹצֵא מֵהֶן טָהוֹר. \n",
|
114 |
+
"<small>ג</small>\nנִגְמְרָה מְלַאכְתָּן, \nהֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִין. \nנָפְלוּ עֲלֵיהֶן מַשְׁקִין, טְמֵאִין. \nוְהַמֹּחַל הַיּוֹצֵא מֵהֶן, \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר, \nוַחֲכָמִים מְטַמִּין. \nאָמַר רְבִּי שִׁמְעוֹן: \nלֹא נֶחְלְקוּ עַל הַמֹּחַל הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים, \nשֶׁהוּא טָהוֹר, \nוְעַל מַה נֶּחְלָקוּ? \nעַל הַיּוֹצֵא מִן הַבּוֹר, \nשֶׁרְבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר, \nוַחֲכָמִים מְטַמִּין. \n",
|
115 |
+
"<small>ד</small>\nהַגּוֹמֵר אֶת זֵיתָיו וְשִׁיֵּר קֻפָּה אַחַת, \nיִתְּנֶנָּה לְעֵינֵי הַכֹּהֵן. \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nיוֹלִיךְ אֶת הַמַּפְתֵּחַ מִיָּד. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nמֵעֵת לְעֵת. \n",
|
116 |
+
"<small>ה</small>\nהַמַּנִּיחַ זֵיתִים בַּכֹּפֶשׁ שֶׁיִּמְתֹּנוּ, \nשֶׁיְּהוּ נוֹחִים לִכְתֹּשׁ, \nהֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִים; \nשֶׁיִּמְתֹּנוּ וְשֶׁיִּמְלָחֵם, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nמֻכְשָׁרִין, \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nאֵינָן מֻכְשָׁרִין. \nהַפּוֹצֵעַ זֵיתִים בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת, \nטִמָּן. \n",
|
117 |
+
"<small>ו</small>\nהַמַּנִּיחַ זֵיתִים בַּגַּג לְגַרְגְּרֵם, \nאֲפִלּוּ הֵן עַל רוּם אַמָּה, \nאֵינָן מֻכְשָׁרִין. \nנְתָנָן בַּבַּיִת שֶׁיִּלְקוּ, \nוְעָתִיד לְהַעֲלוֹתָן לַגַּג, \nנְתָנָן בַּגַּג שֶׁיִּלְקוּ, \nשֶׁיִּמְלְחֵם וְשֶׁיִּפְתְּחֵם, \nהֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִין. \nנְתָנָן בַּבַּיִת עַד שֶׁיְּשַׁמֵּר אֶת גַּגּוֹ, \nעַד שֶׁיּוֹלִיכֵם לְמָקוֹם אַחֵר, \nאֵינָן מֻכְשָׁרִין. \n",
|
118 |
+
"<small>ז</small>\nרָצָה לִטּוֹל מֵהֶן בַּד אֶחָד אוֹ שְׁנֵי בַדִּין, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nקוֹצֶה בְטֻמְאָה, וּמְחַפֶּה בְטַהֲרָה. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nאַף מְחַפֶּה בְטֻמְאָה. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nחוֹפֵר בְּקַרְדֻּמּוֹת שֶׁלְּמַתֶּכֶת, \nוּמוֹלִיךְ לְבֵית הַבַּד בְּטֻמְאָה. \n",
|
119 |
+
"<small>ח</small>\nהַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בָרֵחַיִם, \nאֵין טָמֵא אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ. \nאִם הָיָה מַשְׁקֶה מְהַלֵּךְ, \nהַכֹּל טָמֵא. \nנִמְצָא עַל גַּבֵּי הֶעָלִים, \nיִשְׁאֲלוּ הַבַּדָּדִין לוֹמַר: <הַסַּדָּדִין>\n\"לֹא נָגַעְנוּ\". \nאִם הָיָה נוֹגֵעַ בָּאֹם, אֲפִלּוּ כִשְׂעוֹרָה, \nטָמֵא. \n",
|
120 |
+
"<small>ט</small>\nנִמְצָא עַל גַּבֵּי פְרוּדִין, \nוְהוּא נוֹגֵעַ בְּכַבֵּיצָה, \nטָמֵא. \nפְּרוּדִין עַל גַּבֵּי פְרוּדִין, \nאַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹגֵעַ בְּכַבֵּיצָה, \nאֵין טָמֵא אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ. \nנִמְצָא בֵין כֹּתֶל לַזֵּיתִין, \nטָהוֹר. \nנִמְצָא בְגַג הַמַּעְטֵן, \nטָהוֹר. \nנִמְצָא בְמַעְטֵן הַגַּג טָמֵא. \nנִמְצָא שָׂרוּף עַל גַּבֵּי הַזֵּיתִים, \nוְכֵן מַטְלֵת מְהוּהָה, \nטְהוֹרָה, \nשֶׁכָּל הַטְּמָאוֹת כְּשָׁעַת מְצִיאָתָן. \n\n\n\n"
|
121 |
+
],
|
122 |
+
[
|
123 |
+
"<small>א</small>\nהַנּוֹעֵל בֵּית הַבַּד בִּפְנֵי הַבַּדָּדִין, \nוְהָיוּ לְשָׁם כֵּלִים טְמֵאִין מִדְרָס, \nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nבֵּית הַבַּד טָמֵא. \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nבֵּית הַבַּד טָהוֹר. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nאִם טְהוֹרִין לָהֶן, \nבֵּית הַבַּד טָמֵ��; \nאִם טְמֵאִין לָהֶן, \nבֵּית הַבַּד טָהוֹר. \nאָמַר רְבִּי יוֹסֵה: \nוְכִי מִפְּנֵי מָה טִמּוּם? \nאֶלָּא שֶׁאֵין עַם הָאָרֶץ בְּקִיִּין בָּהֵסֵט. \n",
|
124 |
+
"<small>ב</small>\nהַבַּדָּדִין שֶׁהָיוּ נִכְנָסִים וְיוֹצְאִין, \nוּמַשְׁקִין טְמֵאִים בְּתוֹךְ בֵּית הַבַּד, \nאִם יֵשׁ מַשְׁקִין לַזֵּיתִים \nכְּדֵי שֶׁיְּנַגְּפוּ אֶת רַגְלֵיהֶן בָּאָרֶץ, \nהֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין. \nהַבַּדָּדִין וְהַבּוֹצְרִים שֶׁנִּמְצֵאת טֻמְאָה לִפְנֵיהֶן, \nנֶאֱמָנִין לוֹמַר: \n\"לֹא נָגַעְנוּ\". \nוְכֵן תִּינוֹקוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶן, \nיוֹצְאִין חוּץ לְפֶתַח בֵּית הַבַּד, \nוּפוֹנִים לַאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר, \nוְהֵן טְהוֹרִין. \nעַד כַּמָּה יִרְחֲקוּ וִיהוּ טְהוֹרִין? \nכְּדֵי שֶׁיְּהֵא רוֹאָן. \n",
|
125 |
+
"<small>ג</small>\nהַבַּדָּדִין וְהַבּוֹצְרִין, \nכֵּיוָן שֶׁהִכְנִיסָן לִרְשׁוּת הַמְּעָרָה, \nדַּיּוֹ. \nדִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nצָרִיךְ לַעֲמֹד עֲלֵיהֶן עַד שֶׁיִּטְבֹּלוּ. \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nאִם טְהוֹרִין לָהֶן, \nצָרִיךְ לַעֲמֹד עֲלֵיהֶן עַד שֶׁיִּטְבֹּלוּ. \nאִם טְמֵאִין לָהֶן, \nאֵינוּ צָרִיךְ לַעֲמֹד עֲלֵיהֶן עַד שֶׁיִּטְבֹּלוּ. \n",
|
126 |
+
"<small>ד</small>\nהַנּוֹתֵן מִן הַסַּלִּים וּמִן הַמַּשְׁטֵחַ שֶׁלַּאֲדָמָה, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nנוֹתֵן בְּיָדַיִם טְהוֹרוֹת, \nוְאִם נָתַן בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת, \nטִמָּן. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nנוֹתֵן בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת, \nוּמַפְרִישׁ תְּרוּמָתָן בְּטַהֲרָה. \nמִן הָעֶבֶט וּמִן הַמַּשְׁטֵחַ שֶׁלֶּעָלִים, \nהַכֹּל שָׁוִין שֶׁהוּא נוֹתֵן בְּיָדַיִם טְהוֹרוֹת. \nוְאִם נָתַן בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת, \nטִמָּן. \n",
|
127 |
+
"<small>ה</small>\nהָאוֹכֵל מִן הַסַּלִּים, \nוּמִן הַמַּשְׁטֵחַ שֶׁלַּאֲדָמָה, \nאַף עַל פִּי מְבֻקָּעוֹת וּמְנַטְּפוֹת לַגַּת, \nהֲרֵי הַגַּת טְהוֹרָה. \nמִן הָעֶבֶט וּמִן הַמַּשְׁטֵחַ שֶׁלֶּעָלִים, \nנָפַל מִמֶּנּוּ גַרְגֵּר יְחִידִי, \nאִם יֵשׁ לוֹ חוֹתָם, טָהוֹר, \nוְאִם אֵין לוֹ חוֹתָם, טָמֵא. \nנָפְלוּ מִמֶּנּוּ עֲנָבִין וּדְרָכָן בִּמְקוֹם מַפְנֶה, \nכַּבֵּיצָה מְכֻוָּן, טָהוֹר, \nיָתֵר מִכַּבֵּיצָה, טָמֵא, \nשֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצָאת טִפָּה רִאשׁוֹנָה, \nנִטַּמָּאת בְּכַבֵּיצָה. \n",
|
128 |
+
"<small>ו</small>\nמִי שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְדַבֵּר עַל שְׂפַת הַבּוֹר, \nוְנִתְּזָה צִנֵּירָה מִפִּיו, <וְנִתְזָה>\nסָפֵק הִגִּיעָה לַבּוֹר, סָפֵק לֹא הִגִּיעָה, \nסְפֵקוֹ טָהוֹר. \n",
|
129 |
+
"<small>ז</small>\nהַזּוֹלֵף אֶת הַבּוֹר, \nוְנִמְצָא שֶׁרֶץ בָּרִאשׁוֹנָה, \nכֻּלָּם טְמֵאוֹת; \nבָּאַחֲרוֹנָה, \nהִיא טְמֵאָה, וְכֻלָּם טְהוֹרוֹת. \nאֵמָתַי? \nבִּזְמַן שֶׁהוּא זוֹלֵף בְּכָל אַחַת וְאַחַת; \nהָיָה זוֹלֵף בְּמַחַץ, \nנִמְצָא שֶׁרֶץ בְּאַחַת מֵהֶן, \nהִיא טְמֵאָה בִלְבַד. \n\n<small>ח</small>\nאֵמָתַי? \nבִּזְמַן שֶׁהוּא בוֹדֵק וְלֹא מְכַסֶּה, \nאוֹ מְכַסֶּה וְלֹא בוֹדֵק; \nהָיָה בוֹדֵק וּמְכַסֶּה, \nוְנִמְצָא שֶׁרֶץ בֶּחָבִית, \nהַכֹּל טָמֵא; \nבַּבּוֹר, הַכֹּל טָמֵא; \nבְּמַחַץ, הַכֹּל טָמֵא. \n",
|
130 |
+
"<small>ט</small>\nבֵּין הָעִגּוּלִין לַזּוֹגִין, \nרְשׁוּת הָרַבִּים. \nכֶּרֶם לִפְנֵי בוֹצְרִים, \nרְשׁוּת הַיָּחִיד; \nלְאַחַר בּוֹצְרִים, \nרְשׁוּת הָרַבִּים. \nאֵמָתַי? \nבִּזְמַן שֶׁהָרַבִּים נִכְנָסִים בָּזוֹ וְיוֹצְאִין בָּזוֹ. \nכְּלֵי בֵית הַבַּד, שֶׁלַּגַּת, וְהָעֵקֶל, \nבִּזְמַן שֶׁהֵן שֶׁלָּעֵץ, \nמְנַגְּבָן וְהֵן טְהוֹרִין. \nבִּזְמַן שֶׁהֵן שֶׁלַּגְּמִי, \nמְיַשְּׁנָן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, \nאוֹ חוֹלְטָן בְּחַמִּים. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nאִם נוֹתְנָן לְשִׁבֹּלֶת הַנָּהָר, \nדַּיּוֹ. \n\n\n\n\n\n"
|
131 |
+
]
|
132 |
+
],
|
133 |
+
"sectionNames": [
|
134 |
+
"Chapter",
|
135 |
+
"Mishnah"
|
136 |
+
]
|
137 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tahorot/Hebrew/Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913.json
ADDED
@@ -0,0 +1,141 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "he",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Tahorot",
|
4 |
+
"versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739",
|
5 |
+
"versionTitle": "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"priority": 2.0,
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"digitizedBySefaria": true,
|
10 |
+
"heversionSource": "http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH00174173",
|
11 |
+
"versionTitleInHebrew": "משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913",
|
12 |
+
"actualLanguage": "he",
|
13 |
+
"languageFamilyName": "hebrew",
|
14 |
+
"isBaseText": true,
|
15 |
+
"isSource": true,
|
16 |
+
"isPrimary": true,
|
17 |
+
"direction": "rtl",
|
18 |
+
"heTitle": "משנה טהרות",
|
19 |
+
"categories": [
|
20 |
+
"Mishnah",
|
21 |
+
"Seder Tahorot"
|
22 |
+
],
|
23 |
+
"text": [
|
24 |
+
[
|
25 |
+
"שלשה עשר דבר בנבלת העוף הטהור. צריכה מחשבה ואינה צריכה הכשר ומטמא טומאת אוכלין בכביצה וכזית בבית הבליעה והאוכלה טעון הערב שמש. וחייבים עליה על ביאת המקדש. ושורפין עליה את התרומה. והאוכל אבר מן החי ממנה סופג את הארבעים. שחיטתה ומליקתה מטהרת את טרפתה דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר אינן מטהרות. ר' יוסי אומר שחיטתה מטהרת אבל לא מליקתה: ",
|
26 |
+
"הכנפים והנוצה מיטמאות ומטמאות ולא מצטרפות. רבי ישמעאל אומר הנוצה מצטרפות. החרטום והצפרנים מיטמאין ומטמאין ומצטרפים. ר' יוסי אומר אף ראשי אגפים וראש הזנב מצטרפים. שכן מניחים בפטומות: ",
|
27 |
+
"נבלת העוף הטמא צריכה מחשבה והכשר ומטמאה טומאת אוכלין בכביצה. וכחצי פרס לפסול את הגויה. ואין בה כזית בבית הבליעה. והאוכלה אין טעון הערב שמש ואין חייבין עליה על ביאת מקדש. אבל שורפין עליה את התרומה. והאוכל אבר מן החי ממנה. אינו סופג את הארבעים ואין שחיטתה מטהרתה. הכנפים והנוצה. מיטמאות ומטמאות. ומצטרפות החרטום והצפרנים. מיטמאין. ומטמאים ומצטרפין: ",
|
28 |
+
"ובבהמה. העור והרוטב והקיפה. והאלל והעצמות והגידים והקרנים והטלפים מצטרפין לטמא טומאת אוכלין. אבל לא טומאת נבלות. כיוצא בו השוחט בהמה טמאה לנכרי. והיא מפרכסת מטמאה טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבלות עד שתמות. או עד שיתיז את ראשה. ריבה לטמא טומאת אוכלין ממה שריבה לטמא טומאת נבלות: ",
|
29 |
+
"האוכל שנטמא באב הטומאה ושנטמא בולד הטומאה. מצטרפין זה עם זה. לטמא כקל שבשניהן. כיצד כחצי ביצה אוכל ראשון. וכחצי ביצה אוכל שני שבללן זה בזה. שני. כחצי ביצה אוכל שני. וכחצי ביצה אוכל שלישי שבללן זה בזה. שלישי. כביצה אוכל ראשון וכביצה אוכל שני. שבללן זה בזה. ראשון. חלקן. זה שני וזה שני. נפל זה לעצמו וזה לעצמו על ככר שלתרומה. פסלוהו. נפלו שניהן כאחד. עשאוהו שני: ",
|
30 |
+
"כביצה אוכל שני. וכביצה אוכל שלישי. שבללן זה בזה. שני. חלקן. זה שלישי וזה שלישי. נפל זה לעצמו וזה לעצמו על ככר של תרומה. לא פסלוהו. נפלו שניהן כאחת עשאוהו שלישי. כביצה אוכל ראשון וכביצה אוכל שלישי שבללן זה בזה. ראשון. חלקן. זה שני וזה שני. שאף השלישי שנגע בראשון נעשה שני. כשתי ביצים אוכל ראשון. כשתי ביצים אוכל שני שבללן זה בזה. ראשון. חלקן זה ראשון וזה ראשון. לשלשה או לארבעה. הרי אלו שני. כשתי ביצים אוכל שני ושתי ביצים אוכל שלישי שבללן זה בזה. שני. חלקן. זה שני וזה שני. לשלשה או לארבעה. הרי אלו שלישי: ",
|
31 |
+
"מקרצות נושכות זו בזו. וככרים נושכין זה בזה. נטמאת אחת מהן בשרץ. כולן תחלה. פרשו. כלן תחלה. במשקין. כלן שניות. פרשו. כלן שניות. בידים כלן שלישיות. פרשו. כלן שלישיות: ",
|
32 |
+
"מקרצת שהיתה תחלה והשיך לה אחרות. כלן תחלה. פרשו. היא תחלה. וכלן שניות. היתה שניה והשיך לה אחרות. כלן שניות. פרשו. היא שניה. וכולן שלישיות. היתה שלישית והשיך לה אחרות. היא שלישית וכולן טהורות. בין שפרשו בין שלא פרשו: ",
|
33 |
+
"ככרות הקדש שבתוך גומותיהם. מים מקודשים. נטמאת אחת מהן בשרץ. כלן טמאות. בתרומה. מטמא שנים ופוסל אחד. אם יש ביניהם משקה טופח. אף בתרומה הכל טמא: "
|
34 |
+
],
|
35 |
+
[
|
36 |
+
"האשה שהיתה כובשת ירק בקדרה. ונגעה בעלה חוץ לקדרה במקום הנגוב. אף על פי שיש בו כביצה. הוא טמא והכל טהור. נגעה במקום המשקה. אם יש בו כביצה. הכל טמא. אין בו כביצה. הוא טמא והכל טהור. חזר לקדרה. הכל טמא. היתה מגע טמא מת. ונגעה בין במקום המשקה בין במקום הנגוב. אם יש בו כביצה. הכל טמא. אין בו כביצה. הוא טמא והכל טהור. היתה טבולת יום מנערת את הקדרה בידים מסואבות וראתה משקין על ידיה. ספק מן הקדרה נתזו. ספק שהקלח נגע בידיה. הירק פסול והקדרה טהורה: ",
|
37 |
+
"רבי אליעזר אומר. האוכל אוכל ראשון. ראשון. אוכל שני. שני. אוכל שלישי. שלישי. רבי יהושע אומר האוכל אוכל ראשון. ואוכל שני שני. שלישי. שני לקדש ולא שני לתרומה בחולין שנעשו לטהרת תרומה: ",
|
38 |
+
"הראשון שבחולין. טמא ומטמא. השני. פוסל ולא מטמא. והשלישי נאכל בנזיד הדמע: ",
|
39 |
+
"הראשון והשני שבתרומה. טמאים. ומטמאים. השלישי פוסל. ולא מטמא. והרביעי נאכל בנזיד הקדש: ",
|
40 |
+
"הראשון. והשני. והשלישי. שבקדש. טמאין ומטמאין. הרביעי פוסל ולא מטמא. והחמישי. נאכל בנזיד הקדש: ",
|
41 |
+
"השני שבחולין. מטמא משקה חולין. ופוסל לאוכלי תרומה. השלישי שבתרומה מטמא משקה קדש. ופוסל לאוכלי קדש. שנעשו לטהרת הקדש. אבל אם נעשו לטהרת תרומה מטמא שנים. ופוסל אחד בקדש: ",
|
42 |
+
"רבי אליעזר אומר שלשתן שוין. האחד שבקדש. ושבתרומה. ושבחולין. מטמא שנים ופוסל אחד בקדש. מטמא אחד ופוסל אחד בתרומה. ופוסל את החולין. השני שבכלן. מטמא אחד ופוסל אחד בקדש. ומטמא משקה חולין. ופוסל לאוכלי תרומה. השלישי שבכולן. מטמא משקה קדש ופוסל לאוכלי קדש: ",
|
43 |
+
"האוכל אוכל שני. לא יעשם בבית הבד. וחולין שנעשו על גב קדש. הרי אלו כחולין. רבי אליעזר בר רבי צדוק אומר הרי אלו כתרומה. לטמא שנים ולפסול אחד: "
|
44 |
+
],
|
45 |
+
[
|
46 |
+
"הרוטב והגריסים והחלב. בזמן שהן משקה טופח. הרי אלו תחלה. קרשו. הרי אלו שניים. חזרו ונמוחו. כביצה מכוון טהור. יותר מכביצה טמא. שכיון שיצאה טפה הראשונה. נטמאת בכביצה: ",
|
47 |
+
"רבי מאיר אומר השמן תחלה לעולם. וחכמים אומרים אף הדבש. רבי שמעון שזורי אומר אף היין. וגוש של זיתים שנפל לתנור והוסק. כביצה מכוון טהור. יותר מכביצה טמא. שכיון שיצאת טפה הראשונה. נטמאת בכביצה. אם היו פרודין. אפילו הן סאה טהור: ",
|
48 |
+
"טמא מת שסחט זיתים וענבים. כביצה מכוון. טהור. ובלבד שלא יגע במקום המשקה. יותר מכביצה. טמא. שכיון שיצאה טפה הראשונה. נטמאת בכביצה. אם היה זב או זבה. אפילו גרגר יחידי טמא. שכיון שיצאה טפה הראשונה. נטמאת במשא. זב שחלב את העז. החלב טמא. שכיון שיצאה טפה הראשונה נטמאת במשא ",
|
49 |
+
"כביצה אוכלין שהניחן בחמה ונתמעטו. וכן כזית מן המת. וכזית מן הנבלה. וכעדשה מן השרץ. כזית פגול וכזית נותר. כזית חלב. הרי אלו טהורים. ואין חייבין עליהן משום פגול נותר וטמא. הניחן בגשמים ונתפחו. טמאין. וחייבין עליהם משום פיגול נותר וטמא: ",
|
50 |
+
"כל הטומאות כשעת מציאתן. אם טמאות טמאות. ואם טהורות טהורות. אם מכוסות מכוסות. אם מגולות מגולות. מחט שנמצאת מלאה חלודה. או שבורה. טהורה. שכל הטומאות כשעת מציאתן: ",
|
51 |
+
"חרש שוטה וקטן שנמצאו במבוי שיש בו טומאה. הרי אלו בחזקת טהרה. וכל הפקח בחזקת טומאה. וכל שאין בו דעת להשאל. ספיקו טהור: ",
|
52 |
+
"תינוק שנמצא בצד בית הקברות. והשושנים בידו. ואין השושנים אלא במקום הטומאה. טהור. שאני אומר אחר לקטן ונתן לו. וכן חמור בין הקברות. כליו טהורין: ",
|
53 |
+
"תינוק שנמצא בצד העיסה. והבצק בידו. רבי מאיר מטהר. וחכמים מטמאים. שדרך התינוק לטפח. בצק שיש בו נקירת תרנגולים ומשקין טמאין בתוך הבית. אם יש בין משקין לככרות. כדי שינגבו את פיהם בארץ. הרי אלו טהורין. ובפרה ובכלב. כדי שילחכו את לשונו. ושאר כל הבהמה כדי שיתנגב. רבי אליעזר בן יעקב מטהר בכלב. שהוא פיקח. שאין דרכו להניח את המזון ולילך למים: "
|
54 |
+
],
|
55 |
+
[
|
56 |
+
"הזורק טומאה ממקום למקום. ככר לבין המפתחות. מפתח לבין הככרות. טהור. רבי יהודה אומר ככר לבין המפתחות טמא. מפתח לבין הככרות. טהור: ",
|
57 |
+
"השרץ בפי החולדה. ומהלכת על גבי ככרות של תרומה. ספק נגע. ספק לא נגע. ספיקו טהור: ",
|
58 |
+
"השרץ בפי החולדה. והנבלה בפי הכלב. ועברו בין הטהורים. או שעברו טהורים ביניהן. ספיקן טהור. מפני שאין לטומאה מקום. היו מנקרין בהן על הארץ. ואמר הלכתי למקום הלז. ואיני יודע אם נגעתי. אם לא נגעתי. ספיקו טמא. מפני שיש לטומאה מקום: ",
|
59 |
+
"כזית מן המת בפי העורב ספק האהיל על האדם ועל הכלים ברשות היחיד. ספק אדם טמא. ספק כלים טהור. הממלא בעשרה דליים ונמצא שרץ באחד מהן. הוא טמא. וכולן טהורין. המערה מכלי לכלי. ונמצא שרץ בתחתון. העליון טהור: ",
|
60 |
+
"על ששה ספיקות שורפין את התרומה. על ספק בית הפרס ועל ספק עפר הבא מארץ העמים. על ספק בגדי עם הארץ ועל ספק כלים הנמצאין על ספק הרוקין הנמצאין על ספק מי רגלי אדם שהן כנגד מי רגלי בהמה. על ודאי מגען שהוא ספק טומאתן. שורפין את התרומה. ר' יוסי אומר אף על ספק מגען ברשות היחיד. וחכמים אומרים ברשות היחיד תולין. וברשות הרבים טהור: ",
|
61 |
+
"שני רוקין אחד טמא ואחד טהור. תולין על מגען. ועל משאן ועל הסיטן ברשות היחיד. ועל מגען ברשות הרבים בזמן שהן לחין. ועל משאן בין לחין ובין יבשין. היה רוק יחידי ונגע בו. ונשאו והסיטו ברשות הרבים. שורפין עליו את התרומה. ואין צריך לומר ברשות היחיד: ",
|
62 |
+
"אלו ספיקות שטיהרו חכמים ספק מים שאובים למקוה. ספק טומאה צפה על פני המים. ספק משקין ליטמא. טמא. ולטמא טהור. ספק ידים ליטמא ולטמא וליטהר. טהור. ספק רשות הרבים. ספק דברי סופרים. ספק החולין ספק שרצים ספק נגעים ספק נזירות ספק בכורות וספק קרבנות: ",
|
63 |
+
"ספק טומאה צפה על פני המים בין בכלים בין בקרקע. ר' שמעון אומר בכלים טמא ובקרקע טהור. ר' יהודה אומר. ספק ירידתו טמא. וספק עלייתו טהור. ר' יוסי אומר אפילו אין שם אלא מלא אדם וטומאה. טהור: ",
|
64 |
+
"ספק משקין ליטמא טמא. כיצד טמא שפשט את רגלו לבין משקין טהורין ספק נגע ספק לא נגע. ספיקו טמא. היתה ככר טמאה בידו וזרקה לבין משקין טהורין ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טמא. ולטמא טהור. כיצד היתה מקל בידו ובראשה משקין טמאין. וזרקה לבין ככרות טהורין. ספק נגע ספק לא נגע. ספיקו טהור: ",
|
65 |
+
"ר' יוסי אומר ספק משקין לאוכלים טמא. ולכלים טהור. כיצד שתי חביות אחת טמאה ואחת טהורה ועשה עיסה מאחת מהן. ספק מן הטמאה עשה. ספק מן הטהורה עשה. זה הוא ספק משקין לאוכלין טמא. ולכלים טהור: ",
|
66 |
+
"ספק ידים ליטמא ולטמא וליטהר טהור. ספק רשות הרבים טהור. ספק דברי סופרים. אכל אוכלים טמאים. שתה משקים טמאים. בא ראשו ורובו במים שאובי��. או שנפלו על ראשו ורובו שלשה לוגין מים שאובים. ספיקו טהור. אבל דבר שהוא אב הטומאה. והוא מדברי סופרים. ספיקו טמא: ",
|
67 |
+
"ספק החולין זו טהרת פרישות. ספק שרצים כשעת מציאתן. ספק נגעים. בתחלה טהור. עד שלא נזקק לטומאה. משנזקק לטומאה. ספקו טמא. ספק נזירות מותר. ספק בכורות. אחד בכורי אדם ואחד בכורי בהמה. בין טמאה בין טהורה. שהמוציא מחבירו עליו הראיה: ",
|
68 |
+
"ספק קרבנות האשה שיש עליה ספק חמש לידות. וספק חמש זיבות. מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים. ואין השאר עליה חובה: "
|
69 |
+
],
|
70 |
+
[
|
71 |
+
"השרץ והצפרדע ברשות הרבים. וכן כזית מן המת וכזית מן הנבלה ועצם מן המת. ועצם מן הנבלה. וגוש מארץ טהורה. וגוש מבית הפרס. גוש מארץ טהורה וגוש מארץ העמים. שני שבילין אחד טמא ואחד טהור. הלך באחד מהם. ואין ידוע באיזה מהן הלך. האהיל על אחד מהם. ואין ידוע על איזה מהן האהיל. הסיט את אחד מהם ואין ידוע איזה מהם הסיט. ר' עקיבא מטמא. וחכמים מטהרים: ",
|
72 |
+
"אחד שאמר נגעתי בזה ואיני יודע אם הוא טמא. ואם הוא טהור. נגעתי ואיני יודע באיזה משניהם נגעתי. ר' עקיבא מטמא וחכמים מטהרים. ר' יוסי מטמא בכולן. ומטהר בשביל. שדרך בני אדם להלוך. ואין דרכם ליגע: ",
|
73 |
+
"שני שבילים. אחד טמא. ואחד טהור. הלך באחד מהם. ועשה טהרות ונאכלו . הזה ושנה וטבל וטהר והלך בשני ועשה טהרות. הרי אלו טהורות. אם קיימות הראשונות. אלו ואלו תלויות. אם לא טהר בינתיים. הראשונות תלויות. והשניות ישרפו: ",
|
74 |
+
"השרץ והצפרדע ברשות הרבים. נגע באחד מהם. ועשה טהרות ונאכלו. טבל נגע בשני. ועשה טהרות הרי אלו טהורות. אם קיימות הראשונות. אלו ואלו תלויות. אם לא טבל בינתים. הראשונות תלויות. והשניות ישרפו: ",
|
75 |
+
"שני שבילין. אחד טמא ואחד טהור. הלך באחד מהן ועשה טהרות. ובא חבירו והלך בשני. ועשה טהרות. רבי יהודה אומר. אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו. טהורין. ואם נשאלו שניהם כאחד. טמאים. רבי יוסי אומר בין כך ובין כך טמאים: ",
|
76 |
+
"שני ככרים אחד טמא ואחד טהור. אכל את אחד מהם. ועשה טהרות. ובא חבירו ואכל את השני. ועשה טהרות. רבי יהודה אומר אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו. טהורין. ואם נשאלו שניהן כאחת טמאים. ר' יוסי אומר בין כך ובין כך טמאים: ",
|
77 |
+
"מי שישב ברשות הרבים. ובא אחד ודרס על בגדיו. או שרקק ונגע ברוקו. על רוקו שורפים את התרומה ועל בגדיו הולכין אחר הרוב. ישן ברשות הרבים ועמד. כליו טמאים מדרס דברי ר' מאיר. וחכמים מטהרין. נגע באחד בלילה. ואין ידוע אם חי אם מת. ובשחר עמד ומצאו מת ר' מאיר מטהר וחכמים מטמאים. שכל הטומאות כשעת מציאתן: ",
|
78 |
+
"שוטה אחת בעיר. או כנענית או כותית. כל הרוקים שבעיר טמאין. מי שדרסה אשה על בגדיו או שישבה עמו בספינה. אם מכירתו שהוא אוכל בתרומה. כליו טהורין. ואם לאו ישאלנה: ",
|
79 |
+
"עד אומר נטמא. והוא אומר לא נטמאתי. טהור. שנים אומרים נטמאת. והוא אומר לא נטמאתי. ר' מאיר מטמא. וחכמים אומרים הוא נאמן על ידי עצמו. עד אומר נטמא. ושנים אומרים לא נטמא. בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים. טהור. שנים אומרים נטמא. ועד אומר לא נטמא. בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים. טמא. עד אומר נטמא. ועד אומר לא נטמא. אשה אומרת נטמא ואשה אומרת לא נטמא. ברשות היחיד. טמא. ברשות הרבים טהור. "
|
80 |
+
],
|
81 |
+
[
|
82 |
+
"מקום שהיה רשות היחיד ונעשה רשות הרבים. חזר ונעשה רשות היחיד. כשהוא רשות היחיד ספיקו טמא. כשהוא רשות הרבים. ספיקו טהור. המסוכן ב��שות היחיד. והוציאוהו לרשות הרבים. והחזירוהו לרשות היחיד. כשהוא ברשות היחיד. ספיקו טמא. כשהוא ברשות הרבים ספיקו טהור. ר' שמעון אומר רשות הרבים מפסקת: ",
|
83 |
+
"ארבע ספיקות ר' יהושע מטמא. וחכמים מטהרין. כיצד. הטמא עומד והטהור עובר. הטהור עומד והטמא עובר. הטומאה ברשות היחיד וטהרה ברשות הרבים. טהרה ברשות היחיד וטומאה ברשות הרבים. ספק נגע ספק לא נגע. ספק האהיל ספק לא האהיל. ספק הסיט ספק לא הסיט. רבי יהושע מטמא וחכמים מטהרין: ",
|
84 |
+
"אילן שהוא עומד ברשות הרבים. והטומאה בתוכו. עלה לראשו. ספק נגע ספק לא נגע. ספיקו טמא. הכניס ידו לחור. שיש בו טומאה. ספק נגע ספק לא נגע. ספיקו טמא. חנות שהוא טמא ופתוח לרשות הרבים. ספק נכנס ספק לא נכנס ספיקו טהור. ספק נגע ספק לא נגע. ספקו טהור. שתי חנויות אחד טמא וא' טהור. נכנס לאחד מהם. ספק לטמא נכנס. ספק לטהור נכנס. ספיקו טמא: ",
|
85 |
+
"כל שאתה יכול לרבות ספיקות וספק ספיקות. ברשות היחיד טמא. ברשות הרבים טהור. כיצד נכנס למבוי והטומאה בחצר. ספק נכנס ספק לא נכנס. טומאה בבית. ספק נכנס ספק לא נכנס. ואפילו נכנס. ספק היתה שם ספק לא היתה שם. ואפילו היתה שם. ספק שיש בה כשיעור. ספק שאין בה כשיעור. ואפילו שיש בה. ספק טומאה ספק טהרה. ואפילו טומאה. ספק נגע ספק לא נגע. ספיקו טמא. ר' אלעזר אומר ספק ביאה טהור. ספק מגע טומאה. טמא: ",
|
86 |
+
"נכנס לבקעה בימות הגשמים. וטומאה בשדה פלונית. ואמר הלכתי למקום הלז. ואיני יודע אם נכנסתי לאותו השדה. ואם לא נכנסתי. ר' אלעזר מטהר וחכמים מטמאין: ",
|
87 |
+
"ספק רשות היחיד טמא. עד שיאמר לא נגעתי. ספק רשות הרבים טהור עד שיאמר נגעתי. איזו היא רשות הרבים. שבילי בית גלגול וכן כיוצא בהן. רשות היחיד לשבת. ורשות הרבים לטומאה. אמר ר' אלעזר לא הוזכרו שבילי בית גלגול אלא שהם רשות היחיד לכך ולכך. השבילים המפולשים לבורות ולשיחים ולמערות ולגיתות. רשות היחיד לשבת. ורשות הרבים לטומאה: ",
|
88 |
+
"הבקעה בימות החמה. רשות היחיד לשבת. ורשות הרבים לטומאה. ובימות הגשמים. רשות היחיד לכך ולכך: ",
|
89 |
+
"בסילקי רשות היחיד לשבת. ורשות הרבים לטומאה. רבי יהודה אומר אם עומד הוא בפתח הזה ורואה את הנכנסין ואת היוצאין בפתח הלז. רשות היחיד לכך ולכך. ואם לאו רשות היחיד לשבת. ורשות הרבים לטומאה: ",
|
90 |
+
"הפרן רשות היחיד לשבת. ורשות הרבים לטומאה. וכן הצדדין. רבי מאיר אומר הצדדין רשות היחיד לכך ולכך. ",
|
91 |
+
"האסטוונית רשות היחיד לשבת. ורשות הרבים לטומאה. חצר שהרבים נכנסים בזו ויוצאים בזו. רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה: "
|
92 |
+
],
|
93 |
+
[
|
94 |
+
"הקדר שהניח את קדרותיו. וירד לשתות הפנימיות טהורות והחיצונות טמאות. אמר ר' יוסי במה דברים אמורים במותרות. אבל באגודות. הכל טהור. המוסר מפתחו לעם הארץ. הבית טהור. שלא מסר לו אלא שמירת המפתח: ",
|
95 |
+
"המניח עם הארץ בתוך ביתו. ער ומצאו ער. ישן ומצאו ישן. ער ומצאו ישן. הבית טהור. ישן ומצאו ער. הבית טמא. דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים אין טמא אלא עד מקום שהוא יכול לפשוט את ידו וליגע: ",
|
96 |
+
"המניח אומנים בתוך ביתו. הבית טמא. דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים אין טמא. אלא עד מקום שהן יכולין לפשוט את ידם וליגע: ",
|
97 |
+
"אשת חבר שהניחה לאשת עם הארץ טוחנת בתוך ביתה. פסקה הרחים הבית טמא. לא פסקה הרחים. אין טמא אלא עד מקום שהיא יכולה לפשוט את ידה וליגע. היו שתים. בין כך ובין כך הבית טמא. שאחת טוחנת ואחת משמשת. דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים אין טמא אלא עד מקום שהן יכולין לפשוט את ידן וליגע: ",
|
98 |
+
"המניח עם הארץ בתוך ביתו לשמרו. בזמן שהוא רואה את הנכנסין ואת היוצאין. האוכלים והמשקים וכלי חרס הפתוחים טמאים. אבל המשכבות והמושבות וכלי חרס המוקפין צמיד פתיל טהורין. ואם אינו רואה לא את הנכנסין. ולא את היוצאין אפילו מובל אפילו כפות הכל טמא: ",
|
99 |
+
"הגבאים שנכנסו לתוך הבית. הבית טמא. אם יש עמהן כנעני. נאמנים לומר לא נכנסנו אבל אין נאמנים לומר נכנסנו אבל לא נגענו. הגנבים שנכנסו לתוך הבית אין טמא אלא מקום רגלי הגנבים. ומה הן מטמאין האוכלים והמשקים וכלי חרס הפתוחין. אבל המשכבות והמושבות וכלי חרס המוקפין צמיד פתיל טהורים. אם יש עמהן כנעני או אשה הכל טמא: ",
|
100 |
+
"המניח את כליו בחלון של אודיארין. רבי אליעזר בן עזריה מטהר וחכמים אומרים עד שיתן לו את המפתח או חותם. או עד שיעשה סימן. המניח את כליו מגת זו לגת הבאה. כליו טהורין. ובישראל עד שיאמר בלבי היה לשמרם: ",
|
101 |
+
"מי שהיה טהור. והסיע את לבו מלאכול. רבי יהודה מטהר שדרך טמאין פורשין ממנו. וחכמים מטמאים. היו ידיו טהורות. והסיע את לבו מלאכול. אף על פי שאמר יודע אני שלא נטמאו ידי. ידיו טמאות. שהידים עסקניות: ",
|
102 |
+
"האשה שנכנסה להוציא פת לעני ויצאת ומצאתו עומד בצד ככרות של תרומה. וכן האשה שיצאת ומצאת את חברתה חותה גחלים תחת קדרה של תרומה. ר' עקיבא מטמא וחכמים מטהרין. אמר ר' אלעזר בן פילא וכי מפני מה ר' עקיבא מטמא וחכמים מטהרין מפני שהנשים גרגרניות הן שהיא חשודה לגלות את הקדרה של חברתה לידע מה היא מבשלת: "
|
103 |
+
],
|
104 |
+
[
|
105 |
+
"הדר עם עם הארץ בחצר. ושכח כלים בחצר. אפילו חביות מוקפות צמיד פתיל. או תנור מוקף צמיד פתיל הרי אלו טמאין. ר' יהודה מטהר בתנור בזמן שהוא מוקף צמיד פתיל. רבי יוסי אומר אף התנור טמא עד שיעשה לו מחיצה גבוה עשרה טפחים: ",
|
106 |
+
"המפקיד כלים אצל עם הארץ. טמאים טמא מת וטמאין מדרס. אם מכירו שהוא אוכל בתרומה. טהורין מטמא מת. אבל טמאין מדרס. ר' יוסי אומר אם מסר לו תיבה מלאה בגדים. בזמן שהיא רוצצת טמאין מדרס. אם אינה רוצצת טמאין מדף. אף על פי שהמפתח ביד הבעלים: ",
|
107 |
+
"המאבד ביום ומצא ביום טהור. ביום ומצא בלילה. בלילה ומצא ביום. ביום ומצא ביום שלאחריו טמא. זה הכלל כל שיעבור עליו הלילה. או מקצתו. טמא. השוטח כלים ברשות הרבים טהורין. וברשות היחיד טמאין. ואם היה משמרן טהורים. נפלו והלך להביאן. טמאים. נפל דליו לתוך בורו של עם הארץ. והלך להביא במה יעלנו. טמא. מפני שהונח ברשות עם הארץ שעה אחת: ",
|
108 |
+
"המניח את ביתו פתוח ומצאו פתוח. נעול ומצאו נעול. פתוח ומצאו נעול. טהור. נעול ומצאו פתוח. ר' מאיר מטמא. וחכמים מטהרין. שהיו גנבים ונמלכו והלכו להן: ",
|
109 |
+
"אשת עם הארץ שנכנסה לתוך ביתו של חבר להוציא בנו או בתו או בהמתו. הבית טהור. מפני שנכנסה שלא ברשות: ",
|
110 |
+
"כלל אמרו בטהרות. כל המיוחד לאוכל אדם טמא עד שיפסל מאוכל הכלב. וכל שאינו מיוחד לאוכל אדם. טהור עד שייחדנו לאדם. כיצד גוזל שנפל לגת. וחשב עליו להעלותו לעכו\"ם. טמא. לכלב. טהור. רבי יוחנן בן נורי מטמא. חשב עליו חרש שוטה וקטן. טהור. אם העלהו. טמא. שיש להן מעשה. ואין להן מחשבה: ",
|
111 |
+
"אחורי כלים שנטמאו במשקים. רבי אליעזר אומר מטמאין את המשקין. ואין פוסלין את האוכלין. רבי יהושע אומר מטמאין את המשקין ופוסלין את האוכלין. שמעון אחי עזריה אומר לא כך ולא כך אלא ��שקין שנטמאו באחורי הכלים מטמאין אחד ופוסלין אחד. הרי זה אומר מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני: ",
|
112 |
+
"עריבה שהיא קטפרס והבצק מלמעלן ומשקה טופח מלמטן. שלש חתיכות בכביצה. אינן מצטרפות. ושתים מצטרפות. רבי יוסי אומר אף שתים אינן מצטרפות אלא אם כן היו רוצצות משקה. ואם היה משקה עומד אפילו כעין החרדל מצטרף. רבי דוסא אומר אוכל פרוד אינו מצטרף: ",
|
113 |
+
"מקל שהיא מלאה משקין טמאין כיון שהשיקה למקוה טהורה דברי רבי יהושע. וחכמים אומרים עד שיטביל את כולה. הנצוק והקטפרס ומשקה טופח. אינן חבור לא לטומאה ולא לטהרה. והאשבורן. חבור לטומאה ולטהרה: "
|
114 |
+
],
|
115 |
+
[
|
116 |
+
"זיתים מאימתי מקבלין טומאה משיזיעו זיעת המעטן. אבל לא זיעת הקופה. כדברי בית שמאי. ר' שמעון אומר שיעור זיעה שלשה ימים. בית הלל אומרים משיתחברו שלשה זה לזה. ר' גמליאל אומר משתגמר מלאכתן. וחכמים אומרים כדבריו: ",
|
117 |
+
"גמר מלמסוק. אבל עתיד ליקח. גמר מליקח אבל עתיד ללוות. אירעו אבל או משתה או אונס. אפילו זבים וזבות מהלכים עליהן טהורין. נפלו עליהן משקין טמאין אין טמא אלא מקום מגען. והמוחל היוצא מהן טהור: ",
|
118 |
+
"נגמרה מלאכתן הרי אלו מוכשרין. נפלו עליהן משקין טמאין. המוחל היוצא מהן. ר' אליעזר מטהר. וחכמים מטמאין. אמר ר' שמעון לא נחלקו על המוחל היוצא מן הזיתים שהוא טהור. ועל מה נחלקו על היוצא מן הבור. שר' אליעזר מטהר וחכמים מטמאין: ",
|
119 |
+
"הגומר את זיתיו. ושייר קופה אחת יתננה לעני הכהן דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר יוליך את המפתח מיד. ר' שמעון אומר מעת לעת: ",
|
120 |
+
"המניח זיתים בכותש שימתונו שיהו נוחין לכתוש הרי אלו מוכשרים. שימתונו שימלחם. בית שמאי אומרים מוכשרים. ובית הלל אומרים אינן מוכשרים. הפוצע זיתים בידים טמאות. טימאן: ",
|
121 |
+
"המניח זיתיו בגג לגרגרם. אפילו הן רום אמה אינן מוכשרים. נתנן בבית שילקו ועתיד להעלותם לגג. נתנן בגג שילקו או שיפתחם. הרי אלו מוכשרין. נתנן בבית עד שישמר את גגו. או עד שיוליכם למקום אחר. אינן מוכשרין: ",
|
122 |
+
"רצה ליטול מהן בד אחד. או שני בדין. בית שמאי אומרים קוצה בטומאה. ומחפה בטהרה. בית הלל אומרים אף מחפה בטומאה. רבי יוסי אומר חופר בקרדומות של מתכת. ומוליך לבית הבד בטומאה: ",
|
123 |
+
"השרץ שנמצא ברחים. אין טמא אלא מקום מגעו. אם היה משקה מהלך. הכל טמא. נמצא על גבי העלים. ישאלו הבדדים לומר לא נגענו. אם היה נוגע באום. אפילו בשערה טמא: ",
|
124 |
+
"נמצא על גבי פרודים והוא נוגע בכביצה טמא. פרודים על גבי פרודים. אף על פי שהוא נוגע בכביצה. אין טמא אלא מקום מגעו. נמצא בין כותל לזיתים. טהור. נמצא בגג. המעטן טהור. נמצא במעטן. הגג טמא. נמצא שרוף על הזיתים. וכן מטלית מהוהא. טהורה. שכל הטומאות כשעת מציאתן: "
|
125 |
+
],
|
126 |
+
[
|
127 |
+
"הנועל בית הבד מפני הבדדין. והיו לשם כלים טמאין מדרס. רבי מאיר אומר בית הבד טמא. רבי יהודה אומר בית הבד טהור. ר' שמעון אומר אם טהורין להן. בית הבד טמא. ואם טמאין להן בית הבד טהור. אמר ר' יוסי וכי מפני מה טמאות אלא שאין עמי הארץ בקיאין בהיסט: ",
|
128 |
+
"הבדדין שהיו נכנסין ויוצאין. ומשקין טמאין בתוך בית הבד. אם יש בין משקין לזיתים כדי שינגבו את רגליהם בארץ. הרי אלו טהורין. הבדדין והבוצרין שנמצאת טומא' לפניה' נאמנין לומר לא נגענו. וכן התינוקות שביניהם יוצאים חוץ לפתח בית הבד. ופונים לאחורי הגדר. והן טהורין. עד כמה ירחיקו ויהיו טהורין עד כדי שיהא רואן: ",
|
129 |
+
"הב��דין והבוצרין כיון שהכניסן לרשות המערה דיו. דברי ר' מאיר. רבי יוסי אומר צריך לעמוד עליהן עד שיטבולו. ר' שמעון אומר אם טהורין להן צריך לעמוד עליהם עד שיטבולו. אם טמאים להן אינו צריך לעמוד עליהם עד שיטבולו: ",
|
130 |
+
"הנותן מן הסלים ומן המשטיח של אדמה. בית שמאי אומרים נותן בידים טהורות. ואם נתן בידים טמאות. טמאן. בית הלל אומרים נותן בידים טמאות ומפריש תרומתו בטהרה מן העבט ומן המשטיח של עלים. הכל שוים שהוא נותן בידים טהורות. ואם נתן בידים טמאות. טמאן: ",
|
131 |
+
"האוכל מן הסלים. ומן המשטיח של אדמה. אף על פי שמבוקעות ומנטפות לגת. הרי הגת טהורה. מן העבט ומן המשטיח של עלים. ונפל ממנו גרגר יחידי. אם יש לו חותם. טהור. אם אין לו חותם טמא. נפלו ממנו ענבים ודרכן במקום המופנה. כביצה מכוון טהור. יותר מכביצה טמא. שכיון שיצאת טיפה הראשונה. נטמאת בכביצה: ",
|
132 |
+
"מי שהיה עומד ומדבר על שפת הבור. ונתזה צינורא מפיו. ספק הגיעה לבור ספק לא הגיעה. ספקו טהור: ",
|
133 |
+
"הזולף את הבור. נמצא שרץ בראשונה. כולן טמאות. באחרונה היא טמאה וכולן טהורות. אימתי בזמן שהוא זולף בכל אחת ואחת. אבל אם היה זולף במחץ. נמצא שרץ באחת מהן. היא טמאה בלבד. אימתי בזמן שהוא בודק. ולא מכסה. או מכסה ולא בודק. היה בודק ומכסה ונמצא שרץ בחבית הכל טמא. בבור הכל טמא. במחץ הכל טמא: ",
|
134 |
+
"בין העגולים לזגין. רשות הרבים. כרם שלפני הבוצרים. רשות היחיד. של אחר הבוצרים. רשות הרבים. אימתי בזמן שהרבים נכנסים בזו ויוצאים בזו. כלי בית הבד ושל גת. העקל בזמן שהן של עץ מנגבן והן טהורין. בזמן שהן של גמי מיישנן כל שנים עשר חודש או חולטן בחמים. ר' יוסי אומר אם נתנן בשבולת הנהר דיו: "
|
135 |
+
]
|
136 |
+
],
|
137 |
+
"sectionNames": [
|
138 |
+
"Chapter",
|
139 |
+
"Mishnah"
|
140 |
+
]
|
141 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tahorot/Hebrew/Torat Emet 357.json
ADDED
@@ -0,0 +1,139 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"language": "he",
|
3 |
+
"title": "Mishnah Tahorot",
|
4 |
+
"versionSource": "http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads",
|
5 |
+
"versionTitle": "Torat Emet 357",
|
6 |
+
"status": "locked",
|
7 |
+
"priority": 3.0,
|
8 |
+
"license": "Public Domain",
|
9 |
+
"versionTitleInHebrew": "תורת אמת 357",
|
10 |
+
"actualLanguage": "he",
|
11 |
+
"languageFamilyName": "hebrew",
|
12 |
+
"isBaseText": true,
|
13 |
+
"isSource": true,
|
14 |
+
"isPrimary": true,
|
15 |
+
"direction": "rtl",
|
16 |
+
"heTitle": "משנה טהרות",
|
17 |
+
"categories": [
|
18 |
+
"Mishnah",
|
19 |
+
"Seder Tahorot"
|
20 |
+
],
|
21 |
+
"text": [
|
22 |
+
[
|
23 |
+
"שְׁלשָׁה עָשָׂר דָּבָר בְּנִבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר. צְרִיכָה מַחֲשָׁבָה, וְאֵינָהּ צְרִיכָה הֶכְשֵׁר, וּמְטַמָּא טֻמְאַת אֳכָלִין בְּכַבֵּיצָה, וְכַזַּיִת בְּבֵית הַבְּלִיעָה, וְהָאוֹכְלָהּ טָעוּן הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ. וְחַיָּבִים עָלֶיהָ עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ, וְשׂוֹרְפִין עָלֶיהָ אֶת הַתְּרוּמָה. וְהָאוֹכֵל אֵבָר מִן הַחַי מִמֶּנָּה סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. שְׁחִיטָתָהּ וּמְלִיקָתָהּ מְטַהֲרוֹת אֶת טְרֵפָתָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵינָן מְטַהֲרוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֶרֶת, אֲבָל לֹא מְלִיקָתָהּ: ",
|
24 |
+
"הַכְּנָפַיִם וְהַנּוֹצָה, מִטַּמְּאוֹת וּמְטַמְּאוֹת וְלֹא מִצְטָרְפוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הַנּוֹצָה מִצְטָרֶפֶת. הַחַרְטוֹם וְהַצִּפָּרְנַיִם מִטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין וּמִצְטָרְפִים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף רָאשֵׁי אֲגַפַּיִם וְרֹאשׁ הַזָּנָב מִצְטָרְפִים, שֶׁכֵּן מַנִּיחִים בַּפְּטוּמוֹת: ",
|
25 |
+
"נִבְלַת הָעוֹף הַטָּמֵא צְרִיכָה מַחֲשָׁבָה וְהֶכְשֵׁר, וּמְטַמְּאָה טֻמְאַת אֳכָלִין בְּכַבֵּיצָה, וְכַחֲצִי פְרָס לִפְסֹל אֶת הַגְּוִיָּה, וְאֵין בָּהּ כַּזַּיִת בְּבֵית הַבְּלִיעָה, וְהָאוֹכְלָהּ אֵין טָעוּן הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ, וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ. אֲבָל שׂוֹרְפִין עָלֶיהָ אֶת הַתְּרוּמָה, וְהָאוֹכֵל אֵבָר מִן הַחַי מִמֶּנָּה אֵינוֹ סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, וְאֵין שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֲרְתָּהּ. הַכְּנָפַיִם וְהַנּוֹצָה, מִטַּמְּאוֹת וּמְטַמְּאוֹת וּמִצְטָרְפוֹת. הַחַרְטוֹם וְהַצִּפָּרְנַיִם, מִטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִים וּמִצְטָרְפִין: ",
|
26 |
+
"וּבַבְּהֵמָה, הָעוֹר וְהָרֹטֶב וְהַקִּפָּה וְהָאֲלָל וְהָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים וְהַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם, מִצְטָרְפִין לְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין, אֲבָל לֹא טֻמְאַת נְבֵלוֹת. כַּיּוֹצֵא בוֹ, הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה טְמֵאָה לְנָכְרִי וְהִיא מְפַרְכֶּסֶת, מְטַמְּאָה טֻמְאַת אֳכָלִין, אֲבָל לֹא טֻמְאַת נְבֵלוֹת, עַד שֶׁתָּמוּת אוֹ עַד שֶׁיַּתִּיז אֶת רֹאשָׁהּ. רִבָּה לְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין, מִמַּה שֶּׁרִבָּה לְטַמֵּא טֻמְאַת נְבֵלוֹת: ",
|
27 |
+
"הָאֹכֶל שֶׁנִּטְמָא בְאַב הַטֻּמְאָה וְשֶׁנִּטְמָא בִוְלַד הַטֻּמְאָה, מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְטַמֵּא כַקַּל שֶׁבִּשְׁנֵיהֶן. כֵּיצַד. כַּחֲצִי בֵיצָה אֹכֶל רִאשׁוֹן וְכַחֲצִי בֵיצָה אֹכֶל שֵׁנִי שֶׁבְּלָלָן זֶה בָזֶה, שֵׁנִי. כַּחֲצִי בֵיצָה אֹכֶל שֵׁנִי וְכַחֲצִי בֵיצָה אֹכֶל שְׁלִישִׁי שֶׁבְּלָלָן זֶה בָזֶה, שְׁלִישִׁי. כַּבֵּיצָה אֹכֶל רִאשׁוֹן וְכַבֵּיצָה אֹכֶל שֵׁנִי שֶׁבְּלָלָן זֶה בָזֶה, רִאשׁוֹן. חִלְּקָן, זֶה שֵׁנִי וְזֶה שֵׁנִי. נָפַל זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ עַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, פְּסָלוּהוּ. נָפְלוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת, עֲשָׂאוּהוּ שֵׁנִי: ",
|
28 |
+
"כַּבֵּיצָה אֹכֶל שֵׁנִי וְכַבֵּיצָה אֹכֶל שְׁלִישִׁי שֶׁבְּלָלָן זֶה בָזֶה, שֵׁנִי. חִלְּקָן, זֶה שְׁלִישִׁי וְזֶה שְׁלִישִׁי. נָפַל זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ עַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, לֹא פְסָלוּהוּ. נָפְלוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת, עֲשָׂאוּהוּ שְׁלִישִׁי. כַּבֵּיצָה אֹכֶל רִאשׁוֹן וְכַבֵּיצָה אֹכֶל שְׁלִישִׁי שֶׁבְּלָלָן זֶה בָזֶה, רִאשׁוֹן. חִלְּקָן, זֶה שֵׁנִי וְזֶה שֵׁנִי, שֶׁאַף הַשְּׁלִישִׁי שֶׁנָּגַע בָּרִאשׁוֹן נַעֲשָׂה שֵׁנִי. כִּשְׁתֵּי בֵיצִים אֹכֶל רִאשׁוֹן כִּשְׁתֵּי בֵיצִים אֹכֶל שֵׁנִי שֶׁבְּלָלָן זֶה בָזֶה, רִאשׁוֹן. חִלְּקָן, זֶה רִאשׁוֹן וְזֶה רִאשׁוֹן. לִשְׁלשָׁה אוֹ לְאַרְבָּעָה, הֲרֵי אֵלּוּ שֵׁנִי. כִּשְׁתֵּי בֵיצִים אֹכֶל שֵׁנִי וְכִשְׁתֵּי בֵיצִים אֹכֶל שְׁלִישִׁי שֶׁבְּלָלָן זֶה בָזֶה, שֵׁנִי. חִלְּקָן, זֶה שֵׁנִי וְזֶה שֵׁנִי. לִשְׁלשָׁה אוֹ לְאַרְבָּעָה, הֲרֵי אֵלּוּ שְׁלִישִׁי: ",
|
29 |
+
"מִקְרָצוֹת נוֹשְׁכוֹת זוֹ בָזוֹ, וְכִכָּרִים נוֹשְׁכִין זֶה בָזֶה, נִטְמֵאת אַחַת מֵהֶן בְּשֶׁרֶץ, כֻּלָּן תְּחִלָּה. פֵּרְשׁוּ, כֻּלָּן תְּחִלָּה. בְּמַשְׁקִין, כֻּלָּן שְׁנִיּוֹת. פֵּרְשׁוּ, כֻּלָּן שְׁנִיּוֹת. בְּיָדַיִם, כֻּלָּן שְׁלִישִׁיּוֹת. פֵּרְשׁוּ, כֻּלָּן שְׁלִישִׁיּוֹת: ",
|
30 |
+
"מִקְרֶצֶת שֶׁהָיְתָה תְחִלָּה וְהִשִּׁיךְ לָהּ אֲחֵרוֹת, כֻּלָּן תְּחִלָּהּ. פֵּרְשׁוּ, הִיא תְחִלָּה וְכֻלָּן שְׁנִיּוֹת. הָיְתָה שְׁנִיָּה וְהִשִּׁיךְ לָהּ אֲחֵרוֹת, כֻּלָּן שְׁנִיּוֹת. פֵּרְשׁוּ, הִיא שְׁנִיָּה וְכֻלָּן שְׁלִישִׁיּוֹת. הָיְתָה שְׁלִישִׁית וְהִשִּׁיךְ לָהּ אֲחֵרוֹת, הִיא שְׁלִישִׁית וְכֻלָּן טְהוֹרוֹת, בֵּין שֶׁפֵּרְשׁוּ בֵּין שֶׁלֹּא פֵרְשׁוּ: ",
|
31 |
+
"כִּכְּרוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁבְּתוֹךְ גֻּמּוֹתֵיהֶם מַיִם מְקֻדָּשִׁים, נִטְמֵאת אַחַת מֵהֶן בְּשֶׁרֶץ, כֻּלָּן טְמֵאוֹת. בַּתְּרוּמָה, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ, אַף בַּתְּרוּמָה, הַכֹּל טָמֵא: "
|
32 |
+
],
|
33 |
+
[
|
34 |
+
"הָאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה כוֹבֶשֶׁת יָרָק בִּקְדֵרָה וְנָגְעָה בְעָלֶה חוּץ לַקְּדֵרָה בְמָקוֹם הַנָּגוּב, אַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ כַבֵּיצָה, הוּא טָמֵא וְהַכֹּל טָהוֹר. נָגְעָה בִמְקוֹם הַמַּשְׁקֶה, אִם יֶשׁ בּוֹ כַבֵּיצָה, הַכֹּל טָמֵא. אֵין בּוֹ כַבֵּיצָה, הוּא טָמֵא וְהַכֹּל טָהוֹר. חָזַר לַקְּדֵרָה, הַכֹּל טָמֵא. הָיְתָה מַגַּע טְמֵא מֵת וְנָגְעָה, בֵּין בִּמְקוֹם הַמַּשְׁקֶה בֵּין בְּמָקוֹם הַנָּגוּב, אִם יֶשׁ בּוֹ כַבֵּיצָה, הַכֹּל טָמֵא. אֵין בּוֹ כַבֵּיצָה, הוּא טָמֵא וְהַכֹּל טָהוֹר. הָיְתָה טְבוּלַת יוֹם מְנַעֶרֶת אֶת הַקְּדֵרָה בְּיָדַיִם מְסֹאָבוֹת, וְרָאֲתָה מַשְׁקִין עַל יָדֶיהָ, סָפֵק מִן הַקְּדֵרָה נִתְּזוּ, סָפֵק שֶׁהַקֶּלַח נָגַע בְּיָדֶיהָ, הַיָּרָק פָּסוּל וְהַקְּדֵרָה טְהוֹרָה: \n",
|
35 |
+
"רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הָאוֹכֵל אֹכֶל רִאשׁוֹן, רִאשׁוֹן. אֹכֶל שֵׁנִי, שֵׁנִי. אֹכֶל שְׁלִישִׁי, שְׁלִישִׁי. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, הָאוֹכֵל אֹכֶל רִאשׁוֹן וְאֹכֶל שֵׁנִי, שֵׁנִי. שְׁלִישִׁי, שֵׁנִי לַקֹּדֶשׁ וְלֹא שֵׁנִי לַתְּרוּמָה, בְּחֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ לְטָהֳרַת תְּרוּמָה: \n",
|
36 |
+
"הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּחֻלִּין, טָמֵא וּמְטַמֵּא. הַשֵּׁנִי פּוֹסֵל וְלֹא מְטַמֵּא. וְהַשְּׁלִישִׁי נֶאֱכָל בִּנְזִיד הַדָּמַע: \n",
|
37 |
+
"הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּתְּרוּמָה טְמֵאִין וּמְטַמְּאִין. הַשְּׁלִישִׁי, פּוֹסֵל וְלֹא מְטַמֵּא. וְהָרְבִיעִי, נֶאֱכָל בִּנְזִיד הַקֹּדֶשׁ: \n",
|
38 |
+
"הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּקֹּדֶשׁ, טְמֵאִין וּמְטַמְּאִין. הָרְבִיעִי, פּוֹסֵל וְלֹא מְטַמֵּא. וְהַחֲמִישִׁי, נֶאֱכָל בִּנְזִיד הַקֹּדֶשׁ: \n",
|
39 |
+
"הַשֵּׁנִי שֶׁבְּחֻלִּין, מְטַמֵּא מַשְׁקֵה חֻלִּין, וּפוֹסֵל לְאֳכָלֵי תְרוּמָה. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּתְּרוּמָה, מְטַמֵּא מַשְׁקֵה קֹדֶשׁ, וּפוֹסֵל לְאֳכָלֵי קֹדֶשׁ שֶׁנַּעֲשׂוּ לְטָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ. אֲבָל אִם נַעֲשׂוּ לְטָהֳרַת תְּרוּמָה, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד בַּקֹּדֶשׁ: \n",
|
40 |
+
"רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שְׁלָשְׁתָּן שָׁוִין. הָאֶחָד שֶׁבַּקֹּדֶשׁ וְשֶׁבַּתְּרוּמָה וְשֶׁבְּחֻלִּין, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד בַּקֹּדֶשׁ, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד בַּתְּרוּמָה, וּפוֹסֵל אֶת הַחֻלִּין. הַשֵּׁנִי שֶׁבְּכֻלָּן, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד בַּקֹּדֶשׁ, וּמְטַמֵּא מַשְׁקֵה חֻלִּין, וּפוֹסֵל לְאֳכָלֵי תְרוּמָה. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבְּכֻלָּן, מְטַמֵּא מַשְׁקֵה קֹדֶשׁ וּפוֹסֵל לְאֳכָלֵי קֹדֶשׁ: \n",
|
41 |
+
"הָאוֹכֵל אֹכֶל שֵׁנִי, לֹא יַעֲשֶׂה בְּבֵית הַבָּד. וְחֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב קֹדֶשׁ, הֲרֵי אֵלּוּ כְחֻלִּין. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר, הֲרֵי אֵלּוּ כִתְרוּמָה, לְטַמֵּא שְׁנַיִם וְלִפְסֹל אֶחָד: \n"
|
42 |
+
],
|
43 |
+
[
|
44 |
+
"הָרֹטֶב וְהַגְּרִיסִים וְהֶחָלָב, בִּזְמַן שֶׁהֵן מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ, הֲרֵי אֵלּוּ תְּחִלָּה. קָרְשׁוּ, הֲרֵי אֵלּוּ שְׁנִיִּים. חָזְרוּ וְנִמֹּחוּ, כַּבֵּיצָה מְכֻוָּן, טָהוֹר. יוֹתֵר מִכַּבֵּיצָה, טָמֵא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצְאָה טִפָּה הָרִאשׁוֹנָה, נִטְמֵאת בְּכַבֵּיצָה: \n",
|
45 |
+
"רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַשֶּׁמֶן תְּחִלָּה לְעוֹלָם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַף הַדְּבָשׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר, אַף הַיָּיִן. וְגוּשׁ שֶׁל זֵיתִים שֶׁנָּפַל לְתַנּוּר וְהֻסַּק, כַּבֵּיצָה מְכֻוָּן, טָהוֹר. יוֹתֵר מִכַּבֵּיצָה, טָמֵא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצָאת טִפָּה הָרִאשׁוֹנָה, נִטְמֵאת בְּכַבֵּיצָה. אִם הָיוּ פְרוּדִין, אֲפִלּוּ הֵן סְאָה, טָהוֹר: \n",
|
46 |
+
"טְמֵא מֵת שֶׁסָּחַט זֵיתִים וַעֲנָבִים, כַּבֵּיצָה מְכֻוָּן, טָהוֹר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִגַּע בִּמְקוֹם הַמַּשְׁקֶה. יוֹתֵר מִכַּבֵּיצָה, טָמֵא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצְאָה טִפָּה הָרִאשׁוֹנָה, נִטְמֵאת בְּכַבֵּיצָה. אִם הָיָה זָב אוֹ זָבָה, אֲפִלּוּ גַרְגֵּר יְחִידִי, טָמֵא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצְאָה טִפָּה הָרִאשׁוֹנָה, נִטְמֵאת בְּמַשָּׂא. זָב שֶׁחָלַב אֶת הָעֵז, הֶחָלָב טָמֵא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצְאָה טִפָּה הָרִאשׁוֹנָה, נִטְמֵאת בְּמַשָּׂא: \n",
|
47 |
+
"כַּבֵּיצָה אֳכָלִין שֶׁהִנִּיחָן בַּחַמָּה וְנִתְמַעֲטוּ, וְכֵן כַּזַּיִת מִן הַמֵּת, וְכַזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה, וְכָעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, כַּזַּיִת פִּגּוּל, כַּזַּיִת נוֹתָר, כַּזַּיִת חֵלֶב, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל, נוֹתָר וְטָמֵא. הִנִּיחָן בַּגְּשָׁמִים וְנִתְפְּחוּ, טְמֵאִין, וְחַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל, נוֹתָר וְטָמֵא: \n",
|
48 |
+
"כָּל הַטֻּמְאוֹת, כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן. אִם טְמֵאוֹת, טְמֵאוֹת. וְאִם טְהוֹרוֹת, טְהוֹרוֹת. אִם מְכֻסּוֹת, מְכֻסּוֹת. אִם מְגֻלּוֹת, מְגֻלּוֹת. מַחַט שֶׁנִּמְצֵאת מְלֵאָה חֲלֻדָּה אוֹ שְׁבוּרָה, טְהוֹרָה, שֶׁכָּל הַטֻּמְאוֹת, כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן: \n",
|
49 |
+
"חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנִּמְצְאוּ בְמָבוֹי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ טֻמְאָה, הֲרֵי אֵלּוּ בְחֶזְקַת טָהֳרָה. וְכָל הַפִּקֵּחַ, בְּחֶזְקַת טֻמְאָה. וְכֹל שֶׁאֵין בּוֹ דַעַת לְהִשָּׁאֵל, סְפֵקוֹ טָהוֹר: \n",
|
50 |
+
"תִּינוֹק שֶׁנִּמְצָא בְצַד בֵּית הַקְּבָרוֹת וְהַשּׁוֹשַׁנִּים בְּיָדוֹ, וְאֵין הַשּׁוֹשַׁנִּים אֶלָּא בִמְקוֹם הַטֻּמְאָה, טָהוֹר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, אַחֵר לִקְּטָן וְנָתַן לוֹ. וְכֵן חֲמוֹר בֵּין הַקְּבָרוֹת, כֵּלָיו טְהוֹרִין: \n",
|
51 |
+
"תִּינוֹק שֶׁנִּמְצָא בְצַד הָעִסָּה וְהַבָּצֵק בְּיָדוֹ, רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר. וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים, שֶׁדֶּרֶךְ הַתִּינוֹק לְטַפֵּחַ. בָּצֵק שֶׁיֶּשׁ בּוֹ נְקִירַת תַּרְנְגוֹלִים, וּמַשְׁקִין טְמֵאִין בְּתוֹךְ הַבַּיִת, אִם יֵשׁ בֵּין מַשְׁקִין לַכִּכָּרוֹת כְּדֵי שֶׁיְּנַגְּבוּ אֶת פִּיהֶם בָּאָרֶץ, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין. וּבְפָרָה וּבְכֶלֶב, כְּדֵי שֶׁיְּלַחֲכוּ אֶת לְשׁוֹנָם. וּשְׁאָר כָּל הַבְּהֵמָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְנַגֵּב. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב מְטַהֵר בְּכֶלֶב, שֶׁהוּא פִקֵּחַ, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַנִּיחַ אֶת הַמָּזוֹן וְלֵילֵךְ לַמָּיִם: \n"
|
52 |
+
],
|
53 |
+
[
|
54 |
+
"הַזּוֹרֵק טֻמְאָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כִּכָּר לְבֵין הַמַּפְתְּחוֹת, מַפְתֵּחַ לְבֵין הַכִּכָּרוֹת, טָהוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כִּכָּר לְבֵין הַמַּפְתְּחוֹת, טָמֵא. מַפְתֵּחַ לְבֵין הַכִּכָּרוֹת, טָהוֹר: \n",
|
55 |
+
"הַשֶּׁרֶץ בְּפִי הַחֻלְדָּה וּמְהַלֶּכֶת עַל גַּבֵּי כִכָּרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָהוֹר: \n",
|
56 |
+
"הַשֶּׁרֶץ בְּפִי הַחֻלְדָּה, וְהַנְּבֵלָה בְּפִי הַכֶּלֶב, וְעָבְרוּ בֵין הַטְּהוֹרִים, אוֹ שֶׁעָבְרוּ טְהוֹרִים בֵּינֵיהֶן, סְפֵקָן טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לַטֻּמְאָה מָקוֹם. הָיוּ מְנַקְּרִין בָּהֶן עַל הָאָרֶץ וְאָמַר, הָלַכְתִּי לַמָּקוֹם הַלָּז וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם נָגַעְתִּי אִם לֹא נָגַעְתִּי, סְפֵקוֹ טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לַטֻּמְאָה מָקוֹם: \n",
|
57 |
+
"כַּזַּיִת מִן הַמֵּת בְּפִי הָעוֹרֵב, סָפֵק הֶאֱהִיל עַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, סְפֵק אָדָם, טָמֵא, סְפֵק כֵּלִים, טָהוֹר. הַמְמַלֵּא בַעֲשָׂרָה דְלָיִים וְנִמְצָא שֶׁרֶץ בְּאַחַד מֵהֶן, הוּא טָמֵא וְכֻלָּן טְהוֹרִין. הַמְעָרֶה מִכְּלִי לִכְלִי וְנִמְצָא שֶׁרֶץ בַּתַּחְתּוֹן, הָעֶלְיוֹן טָהוֹר: \n",
|
58 |
+
"עַל שִׁשָּׁה סְפֵקוֹת שׂוֹרְפִין אֶת הַתְּרוּמָה. עַל סְפֵק בֵּית הַפְּרָס, וְעַל סְפֵק עָפָר הַבָּא מֵאֶרֶץ הָעַמִּים, עַל סְפֵק בִּגְדֵי עַם הָאָרֶץ, עַל סְפֵק כֵּלִים הַנִּמְצָא��ין, עַל סְפֵק הָרֻקִּין הַנִּמְצָאִין, עַל סְפֵק מֵי רַגְלֵי אָדָם שֶׁהֵן כְּנֶגֶד מֵי רַגְלֵי בְהֵמָה. עַל וַדַּאי מַגָּעָן שֶׁהוּא סְפֵק טֻמְאָתָן, שׂוֹרְפִין אֶת הַתְּרוּמָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף עַל סְפֵק מַגָּעָן בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, תּוֹלִין. וּבִרְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר: \n",
|
59 |
+
"שְׁנֵי רֻקִּין, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, תּוֹלִין עַל מַגָּעָן וְעַל מַשָּׂאָן וְעַל הֶסֵּטָן בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְעַל מַגָּעָן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בִּזְמַן שֶׁהֵן לַחִין, וְעַל מַשָּׂאָן בֵּין לַחִין וּבֵין יְבֵשִׁין. הָיָה רֹק יְחִידִי וְנָגַע בּוֹ וּנְשָׂאוֹ וְהִסִּיטוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, שׂוֹרְפִין עָלָיו אֶת הַתְּרוּמָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד: \n",
|
60 |
+
"אֵלּוּ סְפֵקוֹת שֶׁטִּהֲרוּ חֲכָמִים. סְפֵק מַיִם שְׁאוּבִים לַמִּקְוֶה. סְפֵק טֻמְאָה צָפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. סְפֵק מַשְׁקִין, לִטָּמֵא, טָמֵא, וּלְטַמֵּא, טָהוֹר. סְפֵק יָדַיִם, לִטָּמֵא וּלְטַמֵּא וְלִטַּהֵר, טָהוֹר. סְפֵק רְשׁוּת הָרַבִּים. סְפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים. סְפֵק הַחֻלִּין. סְפֵק שְׁרָצִים. סְפֵק נְגָעִים. סְפֵק נְזִירוּת. סְפֵק בְּכוֹרוֹת. וּסְפֵק קָרְבָּנוֹת: \n",
|
61 |
+
"סְפֵק טֻמְאָה צָפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, בֵּין בַּכֵּלִים בֵּין בַּקַּרְקַע. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, בַּכֵּלִים, טָמֵא. וּבַקַּרְקַע, טָהוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְפֵק יְרִידָתוֹ, טָמֵא. וּסְפֵק עֲלִיָּתוֹ, טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אֵין שָׁם אֶלָּא מְלֹא אָדָם וְטֻמְאָה, טָהוֹר: \n",
|
62 |
+
"סְפֵק מַשְׁקִין לִטָּמֵא, טָמֵא. כֵּיצַד. טָמֵא שֶׁפָּשַׁט אֶת רַגְלוֹ לְבֵין מַשְׁקִין טְהוֹרִין, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָמֵא. הָיְתָה כִכָּר טְמֵאָה בְּיָדוֹ וּזְרָקָהּ לְבֵין מַשְׁקִין טְהוֹרִין, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָמֵא. וּלְטַמֵּא, טָהוֹר. כֵּיצַד. הָיְתָה מַקֵּל בְּיָדוֹ וּבְרֹאשָׁהּ מַשְׁקִין טְמֵאִין וּזְרָקָהּ לְבֵין כִּכָּרוֹת טְהוֹרִין, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָהוֹר: \n",
|
63 |
+
"רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, סְפֵק מַשְׁקִין, לְאֳכָלִים, טָמֵא, וּלְכֵלִים, טָהוֹר. כֵּיצַד. שְׁתֵּי חָבִיּוֹת, אַחַת טְמֵאָה וְאַחַת טְהוֹרָה, וְעָשָׂה עִסָּה מֵאַחַת מֵהֶן, סָפֵק מִן הַטְּמֵאָה עָשָׂה, סָפֵק מִן הַטְּהוֹרָה עָשָׂה, זֶה הוּא סְפֵק מַשְׁקִין לְאֳכָלִין טָמֵא וּלְכֵלִים טָהוֹר: \n",
|
64 |
+
"סְפֵק יָדַיִם לִטָּמֵא וּלְטַמֵּא וְלִטָּהֵר, טָהוֹר. סְפֵק רְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר. סְפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים, אָכַל אֳכָלִים טְמֵאִים, שָׁתָה מַשְׁקִים טְמֵאִים, בָּא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְמַיִם שְׁאוּבִין, אוֹ שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִים, סְפֵקוֹ טָהוֹר. אֲבָל דָּבָר שֶׁהוּא אַב הַטֻּמְאָה וְהוּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, סְפֵקוֹ טָמֵא: \n",
|
65 |
+
"סְפֵק הַחֻלִּין, זוֹ טָהֳרַת פְּרִישׁוּת. סְפֵק שְׁרָצִים, כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן. סְפֵק נְגָעִים, בַּתְּחִלָּה טָהוֹר, עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לַטֻּמְאָה. מִשֶּׁנִּזְקַק לַטֻּמְאָה, סְפֵקוֹ טָמֵא. סְפֵק נְזִירוּת, מֻתָּר. סְפֵק בְּ��וֹרוֹת, אֶחָד בְּכוֹרֵי אָדָם וְאֶחָד בְּכוֹרֵי בְהֵמָה, בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה, שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה: \n",
|
66 |
+
"סְפֵק קָרְבָּנוֹת, הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ סְפֵק חָמֵשׁ לֵידוֹת וּסְפֵק חָמֵשׁ זִיבוֹת, מְבִיאָה קָרְבָּן אֶחָד, וְאוֹכֶלֶת בַּזְּבָחִים, וְאֵין הַשְּׁאָר עָלֶיהָ חוֹבָה: \n"
|
67 |
+
],
|
68 |
+
[
|
69 |
+
"הַשֶּׁרֶץ וְהַצְּפַרְדֵּעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְכֵן כַּזַּיִת מִן הַמֵּת וְכַזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה, וְעֶצֶם מִן הַמֵּת וְעֶצֶם מִן הַנְּבֵלָה, וְגוּשׁ מֵאֶרֶץ טְהוֹרָה וְגוּשׁ מִבֵּית הַפְּרָס, גּוּשׁ מֵאֶרֶץ טְהוֹרָה וְגוּשׁ מֵאֶרֶץ הָעַמִּים, שְׁנֵי שְׁבִילִין, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, הָלַךְ בְּאַחַד מֵהֶם וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן הָלַךְ, הֶאֱהִיל עַל אַחַד מֵהֶם וְאֵין יָדוּעַ עַל אֵיזֶה מֵהֶן הֶאֱהִיל, הִסִּיט אֶת אַחַד מֵהֶם וְאֵין יָדוּעַ אֵיזֶה מֵהֶם הִסִּיט, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים: \n",
|
70 |
+
"אֶחָד שֶׁאָמַר, נָגַעְתִּי בָזֶה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הוּא טָמֵא וְאִם הוּא טָהוֹר, נָגַעְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מִשְּׁנֵיהֶם נָגַעְתִּי, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא בְכֻלָּן, וּמְטַהֵר בַּשְּׁבִיל, שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לַהֲלֹךְ וְאֵין דַּרְכָּם לִגָּע: \n",
|
71 |
+
"שְׁנֵי שְׁבִילִים, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, הָלַךְ בְּאַחַד מֵהֶם וְעָשָׂה טָהֳרוֹת וְנֶאֱכְלוּ, הִזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְטָהַר, וְהָלַךְ בַּשֵּׁנִי וְעָשָׂה טָהֳרוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרוֹת. אִם קַיָּמוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, אֵלּוּ וָאֵלּוּ תְּלוּיוֹת. אִם לֹא טָהַר בֵּינְתַיִם, הָרִאשׁוֹנוֹת תְּלוּיוֹת וְהַשְּׁנִיּוֹת יִשָּׂרֵפוּ: \n",
|
72 |
+
"הַשֶּׁרֶץ וְהַצְּפַרְדֵּעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, נָגַע בְּאַחַד מֵהֶם וְעָשָׂה טָהֳרוֹת וְנֶאֱכְלוּ, טָבַל, נָגַע בַּשֵּׁנִי וְעָשָׂה טָהֳרוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרוֹת. אִם קַיָּמוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, אֵלּוּ וָאֵלּוּ תְּלוּיוֹת. אִם לֹא טָבַל בֵּינְתַיִם, הָרִאשׁוֹנוֹת תְּלוּיוֹת וְהַשְּׁנִיּוֹת יִשָּׂרֵפוּ: \n",
|
73 |
+
"שְׁנֵי שְׁבִילִין, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, הָלַךְ בְּאַחַד מֵהֶן וְעָשָׂה טָהֳרוֹת, וּבָא חֲבֵרוֹ וְהָלַךְ בַּשֵּׁנִי וְעָשָׂה טָהֳרוֹת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם נִשְׁאֲלוּ זֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ, טְהוֹרִין. וְאִם נִשְׁאֲלוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, טְמֵאִים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, טְמֵאִים: \n",
|
74 |
+
"שְׁנֵי כִכָּרִים, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, אָכַל אֶת אַחַד מֵהֶם וְעָשָׂה טָהֳרוֹת וּבָא חֲבֵרוֹ וְאָכַל אֶת הַשֵּׁנִי וְעָשָׂה טָהֳרוֹת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם נִשְׁאֲלוּ זֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ, טְהוֹרִין. וְאִם נִשְׁאֲלוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת, טְמֵאִים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, טְמֵאִים: \n",
|
75 |
+
"מִי שֶׁיָּשַׁב בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבָא אֶחָד וְדָרַס עַל בְּגָדָיו, אוֹ שֶׁרָקַק וְנָגַע בְּרֻקּוֹ, עַל רֻקּוֹ שׂוֹרְפִים אֶת הַתְּרוּמָה, וְעַל בְּגָדָיו הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב. יָשֵׁן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְעָמַד, כֵּלָיו טְמֵאִים מִדְרָס, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. נָגַע בְּאֶחָד בַּלַּיְלָה, וְאֵין יָדוּעַ אִם חַי אִם מֵת, וּבַשַּׁחַר עָמַד וּמְצָאוֹ מֵת, רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר. וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים, שֶׁכָּל הַטֻּמְאוֹת כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן: \n",
|
76 |
+
"שׁוֹטָה אַחַת בָּעִיר, אוֹ נָכְרִית, אוֹ כוּתִית, כָּל הָרֻקִּים שֶׁבָּעִיר טְמֵאִין. מִי שֶׁדָּרְסָה אִשָּׁה עַל בְּגָדָיו, אוֹ שֶׁיָּשְׁבָה עִמּוֹ בִּסְפִינָה, אִם מַכִּירָתוֹ שֶׁהוּא אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה, כֵּלָיו טְהוֹרִין. וְאִם לָאו, יִשְׁאָלֶנָּה: \n",
|
77 |
+
"עֵד אוֹמֵר נִטְמָא, וְהוּא אוֹמֵר לֹא נִטְמֵאתִי, טָהוֹר. שְׁנַיִם אוֹמְרִים נִטְמֵאתָ, וְהוּא אוֹמֵר לֹא נִטְמֵאתִי, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הוּא נֶאֱמָן עַל יְדֵי עַצְמוֹ. עֵד אוֹמֵר נִטְמָא, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים לֹא נִטְמָא, בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר. שְׁנַיִם אוֹמְרִים נִטְמָא, וְעֵד אוֹמֵר לֹא נִטְמָא, בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טָמֵא. עֵד אוֹמֵר נִטְמָא וְעֵד אוֹמֵר לֹא נִטְמָא, אִשָּׁה אוֹמֶרֶת נִטְמָא וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת לֹא נִטְמָא, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, טָמֵא. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר: \n"
|
78 |
+
],
|
79 |
+
[
|
80 |
+
"מָקוֹם שֶׁהָיָה רְשׁוּת הַיָּחִיד וְנַעֲשָׂה רְשׁוּת הָרַבִּים, חָזַר וְנַעֲשָׂה רְשׁוּת הַיָּחִיד, כְּשֶׁהוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד, סְפֵקוֹ טָמֵא. כְּשֶׁהוּא רְשׁוּת הָרַבִּים, סְפֵקוֹ טָהוֹר. הַמְסֻכָּן בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהוֹצִיאוּהוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֶחֱזִירוּהוּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, כְּשֶׁהוּא בִרְשׁוּת הַיָּחִיד, סְפֵקוֹ טָמֵא. כְּשֶׁהוּא בִרְשׁוּת הָרַבִּים, סְפֵקוֹ טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסָקֶת: \n",
|
81 |
+
"אַרְבָּעָה סְפֵקוֹת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. כֵּיצַד. הַטָּמֵא עוֹמֵד וְהַטָּהוֹר עוֹבֵר, הַטָּהוֹר עוֹמֵד וְהַטָּמֵא עוֹבֵר, הַטֻּמְאָה בִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְטָהֳרָה בִרְשׁוּת הָרַבִּים, טָהֳרָה בִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְטֻמְאָה בִרְשׁוּת הָרַבִּים, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סָפֵק הֶאֱהִיל סָפֵק לֹא הֶאֱהִיל, סָפֵק הִסִּיט סָפֵק לֹא הִסִּיט, רַבִּי יְהוֹשֻׁע מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין: \n",
|
82 |
+
"אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהַטֻּמְאָה בְתוֹכוֹ, עָלָה לְרֹאשׁוֹ, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָמֵא. הִכְנִיס יָדוֹ לְחוֹר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ טֻמְאָה, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָמֵא. חֲנוּת שֶׁהוּא טָמֵא וּפָתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, סָפֵק נִכְנַס סָפֵק לֹא נִכְנַס, סְפֵקוֹ טָהוֹר. סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָהוֹר. שְׁתֵּי חֲנֻיּוֹת, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, נִכְנַס לְאַחַד מֵהֶן, סָפֵק לַטָּמֵא נִכְנַס סָפֵק לַטָּהוֹר נִכְנַס, סְפֵקוֹ טָמֵא: \n",
|
83 |
+
"כֹּל שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְרַבּוֹת סְפֵקוֹת וּסְפֵק סְפֵקוֹת, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, טָמֵא. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר. כֵּיצַד, נִכְנַס לְמָבוֹי וְהַטֻּמְאָה בֶחָצֵר, סָפֵק נִכְנַס סָפֵק לֹא נִכְנַס, טֻמְאָה בַּבַּיִת, סָפֵק נִכְנַס סָפֵק לֹא נִכְנַס, וַאֲפִלּוּ נִכְנַס, סָפֵק הָיְתָה שָׁם סָפֵק לֹא הָיְתָה שָׁם, וַאֲפִלּוּ הָיְתָה שָׁם, סָפֵק שֶׁיֶּשׁ בָּהּ כַּשִּׁעוּר סָפֵק שֶׁאֵין בָּהּ כַּשִּׁעוּר, וַאֲפִלּוּ שֶׁיֶּשׁ בָּהּ, סָפֵק טֻמְאָה סָפֵק טָהֳרָה, וַאֲפִלּוּ טֻמְאָה, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָמֵא. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, סְפֵק בִּיאָה, טָהוֹר. סְפֵק מַגַּע טֻמְאָה, טָמֵא: \n",
|
84 |
+
"נִכְנַס לְבִקְעָה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְטֻמְאָה בְּשָׂדֶה פְלוֹנִית, וְאָמַר, הָלַכְתִּי לַמָּקוֹם הַלָּז וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם נִכְנַסְתִּי לְאוֹתוֹ הַשָּׂדֶה וְאִם לֹא נִכְנַסְתִּי, רַבִּי אֶלְעָזָר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין: \n",
|
85 |
+
"סְפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד, טָמֵא, עַד שֶׁיֹּאמַר לֹא נָגַעְתִּי. סְפֵק רְשׁוּת הָרַבִּים טָהוֹר, עַד שֶׁיֹּאמַר נָגַעְתִּי. אֵיזוֹ הִיא רְשׁוּת הָרַבִּים. שְׁבִילֵי בֵית גִּלְגּוּל, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָהֶן, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְשַׁבָּת, וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לֹא הֻזְכְּרוּ שְׁבִילֵי בֵית גִּלְגּוּל, אֶלָּא שֶׁהֵם רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ. הַשְּׁבִילִים הַמְפֻלָּשִׁים לְבוֹרוֹת וּלְשִׁיחִים וְלִמְעָרוֹת וּלְגִתּוֹת, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְשַׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה: \n",
|
86 |
+
"הַבִּקְעָה, בִּימוֹת הַחַמָּה, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְשַׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ: \n",
|
87 |
+
"בָּסִילְקִי, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם עוֹמֵד הוּא בַפֶּתַח הַזֶּה וְרוֹאֶה אֶת הַנִּכְנָסִין וְאֶת הַיּוֹצְאִין בַּפֶּתַח הַלָּז, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ. וְאִם לָאו, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה: \n",
|
88 |
+
"הַפָּרָן, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. וְכֵן הַצְּדָדִין. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַצְּדָדִין, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ: \n",
|
89 |
+
"הָאִסְטְוָנִית, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. חָצֵר שֶׁהָרַבִּים נִכְנָסִים בָּזוֹ וְיוֹצְאִים בָּזוֹ, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה: \n"
|
90 |
+
],
|
91 |
+
[
|
92 |
+
"הַקַּדָּר שֶׁהִנִּיחַ אֶת קְדֵרוֹתָיו וְיָרַד לִשְׁתּוֹת, הַפְּנִימִיּוֹת טְהוֹרוֹת, וְהַחִיצוֹנוֹת טְמֵאוֹת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּמֻתָּרוֹת. אֲבָל בַּאֲגוּדוֹת, הַכֹּל טָהוֹר. הַמּוֹסֵר מַפְתְּחוֹ לְעַם הָאָרֶץ, הַבַּיִת טָהוֹר, שֶׁלֹּא מָסַר לוֹ אֶלָּא שְׁמִירַת הַמַּפְתֵּחַ: \n",
|
93 |
+
"הַמַּנִּיחַ עַם הָאָרֶץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֵר וּמְצָאוֹ עֵר, יָשֵׁן וּמְצָאוֹ יָשֵׁן, עֵר וּמְצָאוֹ יָשֵׁן, הַבַּיִת טָהוֹר, יָשֵׁן וּמְצָאוֹ עֵר, הַבַּיִת טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מְקוֹם שֶׁהוּא יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ וְלִגָּע: \n",
|
94 |
+
"הַמַּנִּיחַ אֻמָּנִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, הַבַּיִת טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מְקוֹם שֶׁהֵן יְכוֹלִין לִפְשֹׁט אֶת יָדָם וְלִגָּע: \n",
|
95 |
+
"אֵשֶׁת חָבֵר שֶׁהִנִּיחָה לְאֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ טוֹחֶנֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ, פָּסְקָה הָרֵחַיִם, הַבַּיִת טָמֵא. לֹא פָסְקָה הָרֵחַיִם, אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מְקוֹם שֶׁהִיא יְכוֹלָה לִפְשֹׁט אֶת יָדָהּ וְלִגָּע. הָיוּ שְׁתַּיִם, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הַבַּיִת טָמֵא, שֶׁאַחַת טוֹחֶנֶת וְאַחַת מְשַׁמֶּשֶׁת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מְקוֹם שֶׁהֵן יְכוֹלִין לִפְשֹׁט אֶת יָדָן וְלִגָּע: \n",
|
96 |
+
"הַמַּנִּיחַ עַם הָאָרֶץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לְשָׁמְרוֹ, בִּזְמַן שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַנִּכְנָסִין וְאֶת הַיּוֹצְאִין, הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וּכְלֵי חֶרֶס הַפְּתוּחִים, טְמֵאִים. אֲבָל הַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמּוֹשָׁבוֹת וּכְלֵי חֶרֶס הַמֻּקָּפִין צָמִיד פָּתִיל, טְהוֹרִין. וְאִם אֵינוֹ רוֹאֶה לֹא אֶת הַנִּכְנָסִין וְלֹא אֶת הַיּוֹצְאִין, אֲפִלּוּ מוּבָל, אֲפִלּוּ כָפוּת, הַכֹּל טָמֵא: \n",
|
97 |
+
"הַגַּבָּאִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת, הַבַּיִת טָמֵא. אִם יֵשׁ עִמָּהֶן גּוֹי, נֶאֱמָנִים לוֹמַר לֹא נִכְנָסְנוּ, אֲבָל אֵין נֶאֱמָנִים לוֹמַר נִכְנַסְנוּ אֲבָל לֹא נָגָעְנוּ. הַגַּנָּבִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת, אֵין טָמֵא אֶלָּא מְקוֹם רַגְלֵי הַגַּנָּבִים. וּמַה הֵן מְטַמְּאִין. הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וּכְלֵי חֶרֶס הַפְּתוּחִין. אֲבָל הַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמּוֹשָׁבוֹת וּכְלֵי חֶרֶס הַמֻּקָּפִין צָמִיד פָּתִיל, טְהוֹרִים. אִם יֵשׁ עִמָּהֶן נָכְרִי אוֹ אִשָּׁה, הַכֹּל טָמֵא: \n",
|
98 |
+
"הַמַּנִּיחַ אֶת כֵּלָיו בְּחַלּוֹן שֶׁל אוֹדְיָארִין, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּתֶּן לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ אוֹ חוֹתָם אוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה סִימָן. הַמַּנִּיחַ אֶת כֵּלָיו מִגַּת זוֹ לַגַּת הַבָּאָה, כֵּלָיו טְהוֹרִין. וּבְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיֹּאמַר בְּלִבִּי הָיָה לְשָׁמְרָם: \n",
|
99 |
+
"מִי שֶׁהָיָה טָהוֹר, וְהִסִּיעַ אֶת לִבּוֹ מִלֶּאֱכֹל, רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר, שֶׁדֶּרֶךְ טְמֵאִין פּוֹרְשִׁין מִמֶּנוּ. וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים. הָיוּ יָדָיו טְהוֹרוֹת וְהִסִּיעַ אֶת לִבּוֹ מִלֶּאֱכֹל, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא נִטְמְאוּ יָדָי, יָדָיו טְמֵאוֹת, שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת: \n",
|
100 |
+
"הָאִשָּׁה שֶׁנִּכְנְסָה לְהוֹצִיא פַת לְעָנִי, וְיָצָאת וּמְצָאַתּוּ עוֹמֵד בְּצַד כִּכָּרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה, וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁיָּצָאת וּמָצָאת אֶת חֲבֶרְתָּהּ חוֹתָה גֶחָלִים תַּחַת קְדֵרָה שֶׁל תְּרוּמָה, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פִּילָא, וְכִי מִפְּנֵי מָה רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. מִפְּנֵי שֶׁהַנָּשִׁים גַּרְגְּרָנִיּוֹת הֵן, שֶׁהִיא חֲשׁוּדָה לְגַלּוֹת אֶת הַקְּדֵרָה שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ, לֵידַע מַה הִיא מְבַשֶּׁלֶת: \n"
|
101 |
+
],
|
102 |
+
[
|
103 |
+
"הַדָּר עִם עַם הָאָרֶץ בְּחָצֵר, וְשָׁכַח כֵּלִים בֶּחָצֵר, אֲפִלּוּ חָבִיּוֹת מֻקָּפוֹת צָמִיד פָּתִיל, אוֹ תַנּוּר מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵ�� בְּתַנּוּר בִּזְמַן שֶׁהוּא מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף הַתַּנּוּר טָמֵא, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ מְחִצָּה גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים: \n",
|
104 |
+
"הַמַּפְקִיד כֵּלִים אֵצֶל עַם הָאָרֶץ, טְמֵאִים טְמֵא מֵת וּטְמֵאִין מִדְרָס. אִם מַכִּירוֹ שֶׁהוּא אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה, טְהוֹרִין מִטְּמֵא מֵת, אֲבָל טְמֵאִין מִדְרָס. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם מָסַר לוֹ תֵבָה מְלֵאָה בְגָדִים, בִּזְמַן שֶׁהִיא רוֹצֶצֶת, טְמֵאִין מִדְרָס. אִם אֵינָהּ רוֹצֶצֶת, טְמֵאִין מַדָּף, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּפְתֵּחַ בְּיַד הַבְּעָלִים: \n",
|
105 |
+
"הַמְאַבֵּד בַּיּוֹם וּמָצָא בַיּוֹם, טָהוֹר. בַּיּוֹם וּמָצָא בַלַּיְלָה, בַּלַּיְלָה וּמָצָא בַיּוֹם, בַּיּוֹם וּמָצָא בַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, טָמֵא. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו הַלַּיְלָה אוֹ מִקְצָתוֹ, טָמֵא. הַשּׁוֹטֵחַ כֵּלִים, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טְהוֹרִין. וּבִרְשׁוּת הַיָּחִיד, טְמֵאִין. וְאִם הָיָה מְשַׁמְּרָן, טְהוֹרִים. נָפְלוּ וְהָלַךְ לַהֲבִיאָן, טְמֵאִים. נָפַל דָּלְיוֹ לְתוֹךְ בּוֹרוֹ שֶׁל עַם הָאָרֶץ וְהָלַךְ לְהָבִיא בְמַה יַּעֲלֶנּוּ, טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהֻנַּח בִּרְשׁוּת עַם הָאָרֶץ שָׁעָה אֶחָת: \n",
|
106 |
+
"הַמַּנִּיחַ אֶת בֵּיתוֹ פָתוּחַ וּמְצָאוֹ פָתוּחַ, נָעוּל וּמְצָאוֹ נָעוּל, פָּתוּחַ וּמְצָאוֹ נָעוּל, טָהוֹר. נָעוּל וּמְצָאוֹ פָתוּחַ, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, שֶׁהָיוּ גַנָּבִים וְנִמְלְכוּ וְהָלְכוּ לָהֶן: \n",
|
107 |
+
"אֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ שֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל חָבֵר לְהוֹצִיא בְנוֹ אוֹ בִתּוֹ אוֹ בְהֶמְתּוֹ, הַבַּיִת טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁנִּכְנְסָה שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת: \n",
|
108 |
+
"כְּלָל אָמְרוּ בַטָּהֳרוֹת, כֹּל הַמְיֻחָד לְאֹכֶל אָדָם, טָמֵא, עַד שֶׁיִּפָּסֵל מֵאֹכֶל הַכֶּלֶב. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לְאֹכֶל אָדָם, טָהוֹר, עַד שֶׁיְּיַחֲדֶנּוּ לְאָדָם. כֵּיצַד. גּוֹזָל שֶׁנָּפַל לְגַת וְחִשַּׁב עָלָיו לְהַעֲלוֹתוֹ לְנָכְרִי, טָמֵא. לְכֶלֶב, טָהוֹר. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַמֵּא. חִשַּׁב עָלָיו חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן, טָהוֹר. אִם הֶעֱלָהוּ, טָמֵא, שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מַעֲשֶׂה וְאֵין לָהֶן מַחֲשָׁבָה: \n",
|
109 |
+
"אֲחוֹרֵי כֵלִים שֶׁנִּטְמְאוּ בְמַשְׁקִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מְטַמְּאִין אֶת הַמַּשְׁקִין וְאֵין פּוֹסְלִין אֶת הָאֳכָלִין. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, מְטַמְּאִין אֶת הַמַּשְׁקִין וּפוֹסְלִין אֶת הָאֳכָלִין. שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה אוֹמֵר, לֹא כָךְ וְלֹא כָךְ, אֶלָּא מַשְׁקִין שֶׁנִּטְמְאוּ בַאֲחוֹרֵי הַכֵּלִים, מְטַמְּאִין אֶחָד וּפוֹסְלִין אֶחָד. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר, מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתָנִי: \n",
|
110 |
+
"עֲרֵבָה שֶׁהִיא קְטַפְרֵס, וְהַבָּצֵק מִלְּמַעְלָן וּמַשְׁקֶה טוֹפֵחַ מִלְּמַטָּן, שָׁלשׁ חֲתִיכוֹת בְּכַבֵּיצָה, אֵינָן מִצְטָרְפוֹת. וּשְׁתַּיִם, מִצְטָרְפוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף שְׁתַּיִם אֵינָן מִצְטָרְפוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ רוֹצְצוֹת מַשְׁקֶה. וְאִם הָיָה מַשְׁקֶה עוֹמֵד, אֲפִלּוּ כְעֵין הַחַרְדָּל, מִצְטָרֵף. רַבִּי דוֹסָא אוֹמֵר, אֹכֶל פָּרוּד אֵינוֹ מִצְטָרֵף: \n",
|
111 |
+
"��ַקֵּל שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְמֵאִין, כֵּיוָן שֶׁהִשִּׁיקָהּ לַמִּקְוֶה, טְהוֹרָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיַּטְבִּיל אֶת כֻּלָּהּ. הַנִּצּוֹק וְהַקְּטַפְרֵס וּמַשְׁקֶה טוֹפֵחַ, אֵינָן חִבּוּר לֹא לַטֻּמְאָה וְלֹא לַטָּהֳרָה. וְהָאֶשְׁבֹּרֶן, חִבּוּר לַטֻּמְאָה וְלַטָּהֳרָה: \n"
|
112 |
+
],
|
113 |
+
[
|
114 |
+
"זֵיתִים מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה. מִשֶּׁיַּזִּיעוּ זֵעַת הַמַּעֲטָן, אֲבָל לֹא זֵעַת הַקֻּפָּה, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמָּאי. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שִׁעוּר זֵעָה שְׁלשָׁה יָמִים. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, מִשֶּׁיִּתְחַבְּרוּ שְׁלשָׁה זֶה לָזֶה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, מִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כִּדְבָרָיו: \n",
|
115 |
+
"גָּמַר מִלִּמְסֹק אֲבָל עָתִיד לִקַּח, גָּמַר מִלִּקַּח אֲבָל עָתִיד לִלְווֹת, אֵרְעוֹ אֵבֶל, אוֹ מִשְׁתֶּה, אוֹ אֹנֶס, אֲפִלּוּ זָבִים וְזָבוֹת מְהַלְּכִים עֲלֵיהֶן, טְהוֹרִין. נָפְלוּ עֲלֵיהֶן מַשְׁקִין טְמֵאִין, אֵין טָמֵא אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעָן, וְהַמֹּחַל הַיּוֹצֵא מֵהֶן טָהוֹר: \n",
|
116 |
+
"נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן, הֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִין. נָפְלוּ עֲלֵיהֶן מַשְׁקִין, טְמֵאִין. הַמֹּחַל הַיּוֹצֵא מֵהֶן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לֹא נֶחְלְקוּ עַל הַמֹּחַל הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים, שֶׁהוּא טָהוֹר. וְעַל מַה נֶּחְלְקוּ. עַל הַיּוֹצֵא מִן הַבּוֹר, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין: \n",
|
117 |
+
"הַגּוֹמֵר אֶת זֵיתָיו וְשִׁיֵּר קֻפָּה אַחַת, יִתְּנֶנָּה לְעָנִי הַכֹּהֵן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יוֹלִיךְ אֶת הַמַּפְתֵּחַ מִיָּד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מֵעֵת לְעֵת: \n",
|
118 |
+
"הַמַּנִּיחַ זֵיתִים בַּכּוֹתֵשׁ שֶׁיִּמְתֹּנוּ שֶׁיְּהוּ נוֹחִין לִכְתֹּשׁ, הֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִים. שֶׁיִּמְתֹּנוּ שֶׁיִּמְלָחֵם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מֻכְשָׁרִים. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינָן מֻכְשָׁרִים. הַפּוֹצֵעַ זֵיתִים בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת, טִמְּאָן: \n",
|
119 |
+
"הַמַּנִּיחַ זֵיתָיו בַּגַּג לְגַרְגְּרָם, אֲפִלּוּ הֵן רוּם אַמָּה, אֵינָן מֻכְשָׁרִים. נְתָנָן בַּבַּיִת שֶׁיִּלְקוּ וְעָתִיד לְהַעֲלוֹתָם לַגַּג, נְתָנָן בַּגַּג שֶׁיִּלְקוּ אוֹ שֶׁיִּפְתְּחֵם, הֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִין. נְתָנָן בַּבַּיִת עַד שֶׁיְּשַׁמֵּר אֶת גַּגּוֹ אוֹ עַד שֶׁיּוֹלִיכֵם לְמָקוֹם אַחֵר, אֵינָן מֻכְשָׁרִין: \n",
|
120 |
+
"רָצָה לִטֹּל מֵהֶן בַּד אֶחָד אוֹ שְׁנֵי בַדִּין, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, קוֹצֶה בְטֻמְאָה וּמְחַפֶּה בְטָהֳרָה. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַף מְחַפֶּה בְטֻמְאָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, חוֹפֵר בְּקַרְדֻּמּוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת וּמוֹלִיךְ לְבֵית הַבַּד בְּטֻמְאָה: \n",
|
121 |
+
"הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בָרֵחַיִם, אֵין טָמֵא אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ. אִם הָיָה מַשְׁקֶה מְהַלֵּךְ, הַכֹּל טָמֵא. נִמְצָא עַל גַּבֵּי הֶעָלִים, יִשָּׁאֲלוּ הַבַּדָּדִים לוֹמַר לֹא נָגָעְנוּ. אִם הָיָה נוֹגֵעַ בָּאוֹם, אֲפִלּוּ בְשַׂעֲרָה, טָמֵא: \n",
|
122 |
+
"נִמְצָא עַל גַּבֵּי פְרוּדִים, וְהוּא נוֹגֵעַ בְּכַבֵּיצָה, טָמֵא. פ��ְרוּדִים עַל גַּבֵּי פְרוּדִים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹגֵעַ בְּכַבֵּיצָה, אֵין טָמֵא אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ. נִמְצָא בֵין כֹּתֶל לַזֵּיתִים, טָהוֹר. נִמְצָא בַגַּג, הַמַּעֲטָן טָהוֹר. נִמְצָא בַמַּעֲטָן, הַגַּג טָמֵא. נִמְצָא שָׂרוּף עַל הַזֵּיתִים, וְכֵן מַטְלִית מְהוּהָא, טְהוֹרָה, שֶׁכָּל הַטֻּמְאוֹת כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן: \n"
|
123 |
+
],
|
124 |
+
[
|
125 |
+
"הַנּוֹעֵל בֵּית הַבַּד מִפְּנֵי הַבַּדָּדִין וְהָיוּ לְשָׁם כֵּלִים טְמֵאִין מִדְרָס, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, בֵּית הַבַּד טָמֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בֵּית הַבַּד טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם טְהוֹרִין לָהֶן, בֵּית הַבַּד טָמֵא. וְאִם טְמֵאִין לָהֶן, בֵּית הַבַּד טָהוֹר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וְכִי מִפְּנֵי מָה טְמֵאוֹת, אֶלָּא שֶׁאֵין עַמֵּי הָאָרֶץ בְּקִיאִין בְּהֶסֵּט: \n",
|
126 |
+
"הַבַּדָּדִין שֶׁהָיוּ נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין, וּמַשְׁקִין טְמֵאִין בְּתוֹךְ בֵּית הַבַּד, אִם יֵשׁ בֵּין מַשְׁקִין לַזֵּיתִים כְּדֵי שֶׁיְּנַגְּבוּ אֶת רַגְלֵיהֶם בָּאָרֶץ, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין. הַבַּדָּדִין וְהַבּוֹצְרִין שֶׁנִּמְצֵאת טֻמְאָה לִפְנֵיהֶם, נֶאֱמָנִין לוֹמַר לֹא נָגָעְנוּ. וְכֵן הַתִּינוֹקוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם, יוֹצְאִים חוּץ לְפֶתַח בֵּית הַבַּד וּפוֹנִין לַאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר, וְהֵן טְהוֹרִין. עַד כַּמָּה יַרְחִיקוּ וְיִהְיוּ טְהוֹרִין, עַד כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רוֹאָן: \n",
|
127 |
+
"הַבַּדָּדִין וְהַבּוֹצְרִין, כֵּיוָן שֶׁהִכְנִיסָן לִרְשׁוּת הַמְּעָרָה, דַּיּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, צָרִיךְ לַעֲמֹד עֲלֵיהֶן עַד שֶׁיִּטְבֹּלוּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם טְהוֹרִין לָהֶן, צָרִיךְ לַעֲמֹד עֲלֵיהֶם עַד שֶׁיִּטְבֹּלוּ. אִם טְמֵאִים לָהֶן, אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲמֹד עֲלֵיהֶם עַד שֶׁיִּטְבֹּלוּ: \n",
|
128 |
+
"הַנּוֹתֵן מִן הַסַּלִּים וּמִן הַמַּשְׁטֵחַ שֶׁל אֲדָמָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נוֹתֵן בְּיָדַיִם טְהוֹרוֹת. וְאִם נָתַן בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת, טִמְּאָן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, נוֹתֵן בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת, וּמַפְרִישׁ תְּרוּמָתוֹ בְּטָהֳרָה. מִן הָעֲבַט וּמִן הַמַּשְׁטֵחַ שֶׁל עָלִים, הַכֹּל שָׁוִים שֶׁהוּא נוֹתֵן בְּיָדַיִם טְהוֹרוֹת. וְאִם נָתַן בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת, טִמְּאָן: \n",
|
129 |
+
"הָאוֹכֵל מִן הַסַּלִּים וּמִן הַמַּשְׁטֵחַ שֶׁל אֲדָמָה, אַף עַל פִּי שֶׁמְּבֻקָּעוֹת וּמְנַטְּפוֹת לַגַּת, הֲרֵי הַגַּת טְהוֹרָה. מִן הָעֲבַט וּמִן הַמַּשְׁטֵחַ שֶׁל עָלִים וְנָפַל מִמֶּנּוּ גַרְגֵּר יְחִידִי, אִם יֶשׁ לוֹ חוֹתָם, טָהוֹר. אִם אֵין לוֹ חוֹתָם, טָמֵא. נָפְלוּ מִמֶּנּוּ עֲנָבִים וּדְרָכָן בְּמָקוֹם הַמֻּפְנֶה, כַּבֵּיצָה מְכֻוָּן, טָהוֹר. יוֹתֵר מִכַּבֵּיצָה, טָמֵא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצָאת טִפָּה הָרִאשׁוֹנָה, נִטְמֵאת בְּכַבֵּיצָה: \n",
|
130 |
+
"מִי שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְדַבֵּר עַל שְׂפַת הַבּוֹר וְנִתְּזָה צִנּוֹרָא מִפִּיו, סָפֵק הִגִּיעָה לַבּוֹר סָפֵק לֹא הִגִּיעָה, סְפֵקוֹ טָהוֹר: \n",
|
131 |
+
"הַזּוֹלֵף אֶת הַבּוֹר, נִמְצָא שֶׁרֶץ בָּרִאשׁוֹנָה, כֻּלָּן טְמֵאוֹת. בָּאַחֲרוֹנָה, הִיא טְמֵאָה וְכֻלָּן טְהוֹרוֹת. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהוּא זוֹלֵף בְּכָל אַחַת וְאַחַת. אֲבָל אִם הָיָה זוֹלֵף בְּמַחַץ, נִמְצָא שֶׁרֶץ בְּאַחַת מֵהֶן, הִיא טְמֵאָה בִּלְבָד. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהוּא בוֹדֵק וְלֹא מְכַסֶּה אוֹ מְכַסֶּה וְלֹא בוֹדֵק. הָיָה בוֹדֵק וּמְכַסֶּה, וְנִמְצָא שֶׁרֶץ, בֶּחָבִית, הַכֹּל טָמֵא. בַּבּוֹר, הַכֹּל טָמֵא. בַּמַּחַץ, הַכֹּל טָמֵא: \n",
|
132 |
+
"בֵּין הָעִגּוּלִים לַזַּגִּין, רְשׁוּת הָרַבִּים. כֶּרֶם שֶׁלִּפְנֵי הַבּוֹצְרִים, רְשׁוּת הַיָּחִיד. שֶׁלְּאַחַר הַבּוֹצְרִים, רְשׁוּת הָרַבִּים. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהָרַבִּים נִכְנָסִים בָּזוֹ וְיוֹצְאִים בָּזוֹ. כְּלֵי בֵית הַבַּד, וְשֶׁל גַּת, וְהָעֵקֶל, בִּזְמַן שֶׁהֵן שֶׁל עֵץ, מְנַגְּבָן וְהֵן טְהוֹרִין. בִּזְמַן שֶׁהֵן שֶׁל גֶּמִי, מְיַשְּׁנָן כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אוֹ חוֹלְטָן בְּחַמִּים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם נְתָנָן בְּשִׁבֹּלֶת הַנָּהָר, דַּיּוֹ: \n"
|
133 |
+
]
|
134 |
+
],
|
135 |
+
"sectionNames": [
|
136 |
+
"Chapter",
|
137 |
+
"Mishnah"
|
138 |
+
]
|
139 |
+
}
|
json/Mishnah/Seder Tahorot/Mishnah Tahorot/Hebrew/merged.json
ADDED
@@ -0,0 +1,135 @@
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1 |
+
{
|
2 |
+
"title": "Mishnah Tahorot",
|
3 |
+
"language": "he",
|
4 |
+
"versionTitle": "merged",
|
5 |
+
"versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Tahorot",
|
6 |
+
"text": [
|
7 |
+
[
|
8 |
+
"שְׁלשָׁה עָשָׂר דָּבָר בְּנִבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר. צְרִיכָה מַחֲשָׁבָה, וְאֵינָהּ צְרִיכָה הֶכְשֵׁר, וּמְטַמָּא טֻמְאַת אֳכָלִין בְּכַבֵּיצָה, וְכַזַּיִת בְּבֵית הַבְּלִיעָה, וְהָאוֹכְלָהּ טָעוּן הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ. וְחַיָּבִים עָלֶיהָ עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ, וְשׂוֹרְפִין עָלֶיהָ אֶת הַתְּרוּמָה. וְהָאוֹכֵל אֵבָר מִן הַחַי מִמֶּנָּה סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. שְׁחִיטָתָהּ וּמְלִיקָתָהּ מְטַהֲרוֹת אֶת טְרֵפָתָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵינָן מְטַהֲרוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֶרֶת, אֲבָל לֹא מְלִיקָתָהּ: ",
|
9 |
+
"הַכְּנָפַיִם וְהַנּוֹצָה, מִטַּמְּאוֹת וּמְטַמְּאוֹת וְלֹא מִצְטָרְפוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הַנּוֹצָה מִצְטָרֶפֶת. הַחַרְטוֹם וְהַצִּפָּרְנַיִם מִטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין וּמִצְטָרְפִים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף רָאשֵׁי אֲגַפַּיִם וְרֹאשׁ הַזָּנָב מִצְטָרְפִים, שֶׁכֵּן מַנִּיחִים בַּפְּטוּמוֹת: ",
|
10 |
+
"נִבְלַת הָעוֹף הַטָּמֵא צְרִיכָה מַחֲשָׁבָה וְהֶכְשֵׁר, וּמְטַמְּאָה טֻמְאַת אֳכָלִין בְּכַבֵּיצָה, וְכַחֲצִי פְרָס לִפְסֹל אֶת הַגְּוִיָּה, וְאֵין בָּהּ כַּזַּיִת בְּבֵית הַבְּלִיעָה, וְהָאוֹכְלָהּ אֵין טָעוּן הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ, וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ. אֲבָל שׂוֹרְפִין עָלֶיהָ אֶת הַתְּרוּמָה, וְהָאוֹכֵל אֵבָר מִן הַחַי מִמֶּנָּה אֵינוֹ סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, וְאֵין שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֲרְתָּהּ. הַכְּנָפַיִם וְהַנּוֹצָה, מִטַּמְּאוֹת וּמְטַמְּאוֹת וּמִצְטָרְפוֹת. הַחַרְטוֹם וְהַצִּפָּרְנַיִם, מִטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִים וּמִצְטָרְפִין: ",
|
11 |
+
"וּבַבְּהֵמָה, הָעוֹר וְהָרֹטֶב וְהַקִּפָּה וְהָאֲלָל וְהָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים וְהַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם, מִצְטָרְפִין לְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין, אֲבָל לֹא טֻמְאַת נְבֵלוֹת. כַּיּוֹצֵא בוֹ, הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה טְמֵאָה לְנָכְרִי וְהִיא מְפַרְכֶּסֶת, מְטַמְּאָה טֻמְאַת אֳכָלִין, אֲבָל לֹא טֻמְאַת נְבֵלוֹת, עַד שֶׁתָּמוּת אוֹ עַד שֶׁיַּתִּיז אֶת רֹאשָׁהּ. רִבָּה לְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין, מִמַּה שֶּׁרִבָּה לְטַמֵּא טֻמְאַת נְבֵלוֹת: ",
|
12 |
+
"הָאֹכֶל שֶׁנִּטְמָא בְאַב הַטֻּמְאָה וְשֶׁנִּטְמָא בִוְלַד הַטֻּמְאָה, מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְטַמֵּא כַקַּל שֶׁבִּשְׁנֵיהֶן. כֵּיצַד. כַּחֲצִי בֵיצָה אֹכֶל רִאשׁוֹן וְכַחֲצִי בֵיצָה אֹכֶל שֵׁנִי שֶׁבְּלָלָן זֶה בָזֶה, שֵׁנִי. כַּחֲצִי בֵיצָה אֹכֶל שֵׁנִי וְכַחֲצִי בֵיצָה אֹכֶל שְׁלִישִׁי שֶׁבְּלָלָן זֶה בָזֶה, שְׁלִישִׁי. כַּבֵּיצָה אֹכֶל רִאשׁוֹן וְכַבֵּיצָה אֹכֶל שֵׁנִי שֶׁבְּלָלָן זֶה בָזֶה, רִאשׁוֹן. חִלְּקָן, זֶה שֵׁנִי וְזֶה שֵׁנִי. נָפַל זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ עַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, פְּסָלוּהוּ. נָפְלוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת, עֲשָׂאוּהוּ שֵׁנִי: ",
|
13 |
+
"כַּבֵּיצָה אֹכֶל שֵׁנִי וְכַבֵּיצָה אֹכֶל שְׁלִישִׁי שֶׁבְּלָלָן זֶה בָזֶה, שֵׁנִי. חִלְּקָן, זֶה שְׁלִישִׁי וְזֶה שְׁלִישִׁי. נָפַל זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶ�� לְעַצְמוֹ עַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, לֹא פְסָלוּהוּ. נָפְלוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת, עֲשָׂאוּהוּ שְׁלִישִׁי. כַּבֵּיצָה אֹכֶל רִאשׁוֹן וְכַבֵּיצָה אֹכֶל שְׁלִישִׁי שֶׁבְּלָלָן זֶה בָזֶה, רִאשׁוֹן. חִלְּקָן, זֶה שֵׁנִי וְזֶה שֵׁנִי, שֶׁאַף הַשְּׁלִישִׁי שֶׁנָּגַע בָּרִאשׁוֹן נַעֲשָׂה שֵׁנִי. כִּשְׁתֵּי בֵיצִים אֹכֶל רִאשׁוֹן כִּשְׁתֵּי בֵיצִים אֹכֶל שֵׁנִי שֶׁבְּלָלָן זֶה בָזֶה, רִאשׁוֹן. חִלְּקָן, זֶה רִאשׁוֹן וְזֶה רִאשׁוֹן. לִשְׁלשָׁה אוֹ לְאַרְבָּעָה, הֲרֵי אֵלּוּ שֵׁנִי. כִּשְׁתֵּי בֵיצִים אֹכֶל שֵׁנִי וְכִשְׁתֵּי בֵיצִים אֹכֶל שְׁלִישִׁי שֶׁבְּלָלָן זֶה בָזֶה, שֵׁנִי. חִלְּקָן, זֶה שֵׁנִי וְזֶה שֵׁנִי. לִשְׁלשָׁה אוֹ לְאַרְבָּעָה, הֲרֵי אֵלּוּ שְׁלִישִׁי: ",
|
14 |
+
"מִקְרָצוֹת נוֹשְׁכוֹת זוֹ בָזוֹ, וְכִכָּרִים נוֹשְׁכִין זֶה בָזֶה, נִטְמֵאת אַחַת מֵהֶן בְּשֶׁרֶץ, כֻּלָּן תְּחִלָּה. פֵּרְשׁוּ, כֻּלָּן תְּחִלָּה. בְּמַשְׁקִין, כֻּלָּן שְׁנִיּוֹת. פֵּרְשׁוּ, כֻּלָּן שְׁנִיּוֹת. בְּיָדַיִם, כֻּלָּן שְׁלִישִׁיּוֹת. פֵּרְשׁוּ, כֻּלָּן שְׁלִישִׁיּוֹת: ",
|
15 |
+
"מִקְרֶצֶת שֶׁהָיְתָה תְחִלָּה וְהִשִּׁיךְ לָהּ אֲחֵרוֹת, כֻּלָּן תְּחִלָּהּ. פֵּרְשׁוּ, הִיא תְחִלָּה וְכֻלָּן שְׁנִיּוֹת. הָיְתָה שְׁנִיָּה וְהִשִּׁיךְ לָהּ אֲחֵרוֹת, כֻּלָּן שְׁנִיּוֹת. פֵּרְשׁוּ, הִיא שְׁנִיָּה וְכֻלָּן שְׁלִישִׁיּוֹת. הָיְתָה שְׁלִישִׁית וְהִשִּׁיךְ לָהּ אֲחֵרוֹת, הִיא שְׁלִישִׁית וְכֻלָּן טְהוֹרוֹת, בֵּין שֶׁפֵּרְשׁוּ בֵּין שֶׁלֹּא פֵרְשׁוּ: ",
|
16 |
+
"כִּכְּרוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁבְּתוֹךְ גֻּמּוֹתֵיהֶם מַיִם מְקֻדָּשִׁים, נִטְמֵאת אַחַת מֵהֶן בְּשֶׁרֶץ, כֻּלָּן טְמֵאוֹת. בַּתְּרוּמָה, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ, אַף בַּתְּרוּמָה, הַכֹּל טָמֵא: "
|
17 |
+
],
|
18 |
+
[
|
19 |
+
"הָאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה כוֹבֶשֶׁת יָרָק בִּקְדֵרָה וְנָגְעָה בְעָלֶה חוּץ לַקְּדֵרָה בְמָקוֹם הַנָּגוּב, אַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ כַבֵּיצָה, הוּא טָמֵא וְהַכֹּל טָהוֹר. נָגְעָה בִמְקוֹם הַמַּשְׁקֶה, אִם יֶשׁ בּוֹ כַבֵּיצָה, הַכֹּל טָמֵא. אֵין בּוֹ כַבֵּיצָה, הוּא טָמֵא וְהַכֹּל טָהוֹר. חָזַר לַקְּדֵרָה, הַכֹּל טָמֵא. הָיְתָה מַגַּע טְמֵא מֵת וְנָגְעָה, בֵּין בִּמְקוֹם הַמַּשְׁקֶה בֵּין בְּמָקוֹם הַנָּגוּב, אִם יֶשׁ בּוֹ כַבֵּיצָה, הַכֹּל טָמֵא. אֵין בּוֹ כַבֵּיצָה, הוּא טָמֵא וְהַכֹּל טָהוֹר. הָיְתָה טְבוּלַת יוֹם מְנַעֶרֶת אֶת הַקְּדֵרָה בְּיָדַיִם מְסֹאָבוֹת, וְרָאֲתָה מַשְׁקִין עַל יָדֶיהָ, סָפֵק מִן הַקְּדֵרָה נִתְּזוּ, סָפֵק שֶׁהַקֶּלַח נָגַע בְּיָדֶיהָ, הַיָּרָק פָּסוּל וְהַקְּדֵרָה טְהוֹרָה: \n",
|
20 |
+
"רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הָאוֹכֵל אֹכֶל רִאשׁוֹן, רִאשׁוֹן. אֹכֶל שֵׁנִי, שֵׁנִי. אֹכֶל שְׁלִישִׁי, שְׁלִישִׁי. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, הָאוֹכֵל אֹכֶל רִאשׁוֹן וְאֹכֶל שֵׁנִי, שֵׁנִי. שְׁלִישִׁי, שֵׁנִי לַקֹּדֶשׁ וְלֹא שֵׁנִי לַתְּרוּמָה, בְּחֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ לְטָהֳרַת תְּרוּמָה: \n",
|
21 |
+
"הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּחֻלִּין, טָמֵא וּמְטַמֵּא. הַשֵּׁנִי פּוֹסֵל וְלֹא מְטַמֵּא. וְהַשְּׁלִישִׁי נֶאֱכָל בִּנְזִיד הַדָּמַע: \n",
|
22 |
+
"הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּתְּרוּמָה טְמֵאִין וּמְטַמְּאִין. הַשְּׁלִישִׁי, פּוֹסֵל וְלֹא מְטַמֵּא. וְהָרְבִיעִי, נֶאֱכָל בִּנְזִיד הַקֹּדֶשׁ: \n",
|
23 |
+
"הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּקֹּדֶשׁ, טְמֵאִין וּמְטַמְּאִין. הָרְבִיעִי, פּוֹסֵל וְלֹא מְטַמֵּא. וְהַחֲמִישִׁי, נֶאֱכָל בִּנְזִיד הַקֹּדֶשׁ: \n",
|
24 |
+
"הַשֵּׁנִי שֶׁבְּחֻלִּין, מְטַמֵּא מַשְׁקֵה חֻלִּין, וּפוֹסֵל לְאֳכָלֵי תְרוּמָה. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּתְּרוּמָה, מְטַמֵּא מַשְׁקֵה קֹדֶשׁ, וּפוֹסֵל לְאֳכָלֵי קֹדֶשׁ שֶׁנַּעֲשׂוּ לְטָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ. אֲבָל אִם נַעֲשׂוּ לְטָהֳרַת תְּרוּמָה, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד בַּקֹּדֶשׁ: \n",
|
25 |
+
"רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שְׁלָשְׁתָּן שָׁוִין. הָאֶחָד שֶׁבַּקֹּדֶשׁ וְשֶׁבַּתְּרוּמָה וְשֶׁבְּחֻלִּין, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד בַּקֹּדֶשׁ, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד בַּתְּרוּמָה, וּפוֹסֵל אֶת הַחֻלִּין. הַשֵּׁנִי שֶׁבְּכֻלָּן, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד בַּקֹּדֶשׁ, וּמְטַמֵּא מַשְׁקֵה חֻלִּין, וּפוֹסֵל לְאֳכָלֵי תְרוּמָה. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבְּכֻלָּן, מְטַמֵּא מַשְׁקֵה קֹדֶשׁ וּפוֹסֵל לְאֳכָלֵי קֹדֶשׁ: \n",
|
26 |
+
"הָאוֹכֵל אֹכֶל שֵׁנִי, לֹא יַעֲשֶׂה בְּבֵית הַבָּד. וְחֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב קֹדֶשׁ, הֲרֵי אֵלּוּ כְחֻלִּין. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר, הֲרֵי אֵלּוּ כִתְרוּמָה, לְטַמֵּא שְׁנַיִם וְלִפְסֹל אֶחָד: \n"
|
27 |
+
],
|
28 |
+
[
|
29 |
+
"הָרֹטֶב וְהַגְּרִיסִים וְהֶחָלָב, בִּזְמַן שֶׁהֵן מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ, הֲרֵי אֵלּוּ תְּחִלָּה. קָרְשׁוּ, הֲרֵי אֵלּוּ שְׁנִיִּים. חָזְרוּ וְנִמֹּחוּ, כַּבֵּיצָה מְכֻוָּן, טָהוֹר. יוֹתֵר מִכַּבֵּיצָה, טָמֵא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצְאָה טִפָּה הָרִאשׁוֹנָה, נִטְמֵאת בְּכַבֵּיצָה: \n",
|
30 |
+
"רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַשֶּׁמֶן תְּחִלָּה לְעוֹלָם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַף הַדְּבָשׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר, אַף הַיָּיִן. וְגוּשׁ שֶׁל זֵיתִים שֶׁנָּפַל לְתַנּוּר וְהֻסַּק, כַּבֵּיצָה מְכֻוָּן, טָהוֹר. יוֹתֵר מִכַּבֵּיצָה, טָמֵא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצָאת טִפָּה הָרִאשׁוֹנָה, נִטְמֵאת בְּכַבֵּיצָה. אִם הָיוּ פְרוּדִין, אֲפִלּוּ הֵן סְאָה, טָהוֹר: \n",
|
31 |
+
"טְמֵא מֵת שֶׁסָּחַט זֵיתִים וַעֲנָבִים, כַּבֵּיצָה מְכֻוָּן, טָהוֹר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִגַּע בִּמְקוֹם הַמַּשְׁקֶה. יוֹתֵר מִכַּבֵּיצָה, טָמֵא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצְאָה טִפָּה הָרִאשׁוֹנָה, נִטְמֵאת בְּכַבֵּיצָה. אִם הָיָה זָב אוֹ זָבָה, אֲפִלּוּ גַרְגֵּר יְחִידִי, טָמֵא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצְאָה טִפָּה הָרִאשׁוֹנָה, נִטְמֵאת בְּמַשָּׂא. זָב שֶׁחָלַב אֶת הָעֵז, הֶחָלָב טָמֵא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצְאָה טִפָּה הָרִאשׁוֹנָה, נִטְמֵאת בְּמַשָּׂא: \n",
|
32 |
+
"כַּבֵּיצָה אֳכָלִין שֶׁהִנִּיחָן בַּחַמָּה וְנִתְמַעֲטוּ, וְכֵן כַּזַּיִת מִן הַמֵּת, וְכַזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה, וְכָעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, כַּזַּיִת פִּגּוּל, כַּזַּיִת נוֹתָר, כַּזַּיִת חֵלֶב, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל, נוֹתָר וְטָמֵא. הִנִּיחָן בַּגְּשָׁמִים וְנִתְפְּחוּ, טְמֵאִין, וְחַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל, נוֹתָר וְטָמֵא: \n",
|
33 |
+
"כָּל הַטֻּמְאוֹת, כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן. אִם טְמֵאוֹת, טְמֵאוֹת. וְאִם טְהוֹרוֹת, טְהוֹרוֹת. אִם מְכֻסּוֹת, מְכֻסּוֹת. אִם מְגֻלּוֹת, מְגֻלּוֹת. מַחַט שֶׁנִּמְצֵאת מְלֵאָה חֲלֻדָּה אוֹ שְׁבוּרָה, טְהוֹרָה, שֶׁכָּל הַטֻּמְאוֹת, כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן: \n",
|
34 |
+
"חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנִּמְצְאוּ בְמָבוֹי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ טֻמְאָה, הֲרֵי אֵלּוּ בְחֶזְקַת טָהֳרָה. וְכָל הַפִּקֵּחַ, בְּחֶזְקַת טֻמְאָה. וְכֹל שֶׁאֵין בּוֹ דַעַת לְהִשָּׁאֵל, סְפֵקוֹ טָהוֹר: \n",
|
35 |
+
"תִּינוֹק שֶׁנִּמְצָא בְצַד בֵּית הַקְּבָרוֹת וְהַשּׁוֹשַׁנִּים בְּיָדוֹ, וְאֵין הַשּׁוֹשַׁנִּים אֶלָּא בִמְקוֹם הַטֻּמְאָה, טָהוֹר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, אַחֵר לִקְּטָן וְנָתַן לוֹ. וְכֵן חֲמוֹר בֵּין הַקְּבָרוֹת, כֵּלָיו טְהוֹרִין: \n",
|
36 |
+
"תִּינוֹק שֶׁנִּמְצָא בְצַד הָעִסָּה וְהַבָּצֵק בְּיָדוֹ, רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר. וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים, שֶׁדֶּרֶךְ הַתִּינוֹק לְטַפֵּחַ. בָּצֵק שֶׁיֶּשׁ בּוֹ נְקִירַת תַּרְנְגוֹלִים, וּמַשְׁקִין טְמֵאִין בְּתוֹךְ הַבַּיִת, אִם יֵשׁ בֵּין מַשְׁקִין לַכִּכָּרוֹת כְּדֵי שֶׁיְּנַגְּבוּ אֶת פִּיהֶם בָּאָרֶץ, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין. וּבְפָרָה וּבְכֶלֶב, כְּדֵי שֶׁיְּלַחֲכוּ אֶת לְשׁוֹנָם. וּשְׁאָר כָּל הַבְּהֵמָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְנַגֵּב. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב מְטַהֵר בְּכֶלֶב, שֶׁהוּא פִקֵּחַ, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַנִּיחַ אֶת הַמָּזוֹן וְלֵילֵךְ לַמָּיִם: \n"
|
37 |
+
],
|
38 |
+
[
|
39 |
+
"הַזּוֹרֵק טֻמְאָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כִּכָּר לְבֵין הַמַּפְתְּחוֹת, מַפְתֵּחַ לְבֵין הַכִּכָּרוֹת, טָהוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כִּכָּר לְבֵין הַמַּפְתְּחוֹת, טָמֵא. מַפְתֵּחַ לְבֵין הַכִּכָּרוֹת, טָהוֹר: \n",
|
40 |
+
"הַשֶּׁרֶץ בְּפִי הַחֻלְדָּה וּמְהַלֶּכֶת עַל גַּבֵּי כִכָּרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָהוֹר: \n",
|
41 |
+
"הַשֶּׁרֶץ בְּפִי הַחֻלְדָּה, וְהַנְּבֵלָה בְּפִי הַכֶּלֶב, וְעָבְרוּ בֵין הַטְּהוֹרִים, אוֹ שֶׁעָבְרוּ טְהוֹרִים בֵּינֵיהֶן, סְפֵקָן טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לַטֻּמְאָה מָקוֹם. הָיוּ מְנַקְּרִין בָּהֶן עַל הָאָרֶץ וְאָמַר, הָלַכְתִּי לַמָּקוֹם הַלָּז וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם נָגַעְתִּי אִם לֹא נָגַעְתִּי, סְפֵקוֹ טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לַטֻּמְאָה מָקוֹם: \n",
|
42 |
+
"כַּזַּיִת מִן הַמֵּת בְּפִי הָעוֹרֵב, סָפֵק הֶאֱהִיל עַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, סְפֵק אָדָם, טָמֵא, סְפֵק כֵּלִים, טָהוֹר. הַמְמַלֵּא בַעֲשָׂרָה דְלָיִים וְנִמְצָא שֶׁרֶץ בְּאַחַד מֵהֶן, הוּא טָמֵא וְכֻלָּן טְהוֹרִין. הַמְעָרֶה מִכְּלִי לִכְלִי וְנִמְצָא שֶׁרֶץ בַּתַּחְתּוֹן, הָעֶלְיוֹן טָהוֹר: \n",
|
43 |
+
"עַל שִׁשָּׁה סְפֵקוֹת שׂוֹרְפִין אֶת הַתְּרוּמָה. עַל סְפֵק בֵּית הַפְּרָס, וְעַל סְפֵק עָפָר הַבָּא מֵאֶרֶץ הָעַמִּים, עַל סְפֵק בִּגְדֵי עַם הָאָרֶץ, עַל סְפֵק כֵּלִים הַנִּמְצָאִין, עַל סְפֵק הָרֻקִּין הַנִּמְצָאִין, עַל סְפֵק מֵי רַגְלֵי אָדָם שֶׁהֵן כְּנֶגֶד מֵי רַגְלֵי בְהֵמָה. עַל וַדַּאי מַגָּעָן שֶׁהוּא סְפֵק טֻמְאָתָן, שׂוֹרְפִין אֶת הַתְּרוּמָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף עַל סְפֵק מַגָּעָן בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, תּוֹלִין. וּבִרְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר: \n",
|
44 |
+
"שְׁנֵי רֻקִּין, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, תּוֹלִין עַל מַגָּעָן וְעַל מַשָּׂאָן וְעַל הֶסֵּטָן בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְעַל מַגָּעָן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בִּזְמַן שֶׁהֵן לַחִין, וְעַל מַשָּׂאָן בֵּין לַחִין וּבֵין יְבֵשִׁין. הָיָה רֹק יְחִידִי וְנָגַע בּוֹ וּנְשָׂאוֹ וְהִסִּיטוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, שׂוֹרְפִין עָלָיו אֶת הַתְּרוּמָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד: \n",
|
45 |
+
"אֵלּוּ סְפֵקוֹת שֶׁטִּהֲרוּ חֲכָמִים. סְפֵק מַיִם שְׁאוּבִים לַמִּקְוֶה. סְפֵק טֻמְאָה צָפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. סְפֵק מַשְׁקִין, לִטָּמֵא, טָמֵא, וּלְטַמֵּא, טָהוֹר. סְפֵק יָדַיִם, לִטָּמֵא וּלְטַמֵּא וְלִטַּהֵר, טָהוֹר. סְפֵק רְשׁוּת הָרַבִּים. סְפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים. סְפֵק הַחֻלִּין. סְפֵק שְׁרָצִים. סְפֵק נְגָעִים. סְפֵק נְזִירוּת. סְפֵק בְּכוֹרוֹת. וּסְפֵק קָרְבָּנוֹת: \n",
|
46 |
+
"סְפֵק טֻמְאָה צָפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, בֵּין בַּכֵּלִים בֵּין בַּקַּרְקַע. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, בַּכֵּלִים, טָמֵא. וּבַקַּרְקַע, טָהוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, סְפֵק יְרִידָתוֹ, טָמֵא. וּסְפֵק עֲלִיָּתוֹ, טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אֵין שָׁם אֶלָּא מְלֹא אָדָם וְטֻמְאָה, טָהוֹר: \n",
|
47 |
+
"סְפֵק מַשְׁקִין לִטָּמֵא, טָמֵא. כֵּיצַד. טָמֵא שֶׁפָּשַׁט אֶת רַגְלוֹ לְבֵין מַשְׁקִין טְהוֹרִין, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָמֵא. הָיְתָה כִכָּר טְמֵאָה בְּיָדוֹ וּזְרָקָהּ לְבֵין מַשְׁקִין טְהוֹרִין, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָמֵא. וּלְטַמֵּא, טָהוֹר. כֵּיצַד. הָיְתָה מַקֵּל בְּיָדוֹ וּבְרֹאשָׁהּ מַשְׁקִין טְמֵאִין וּזְרָקָהּ לְבֵין כִּכָּרוֹת טְהוֹרִין, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָהוֹר: \n",
|
48 |
+
"רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, סְפֵק מַשְׁקִין, לְאֳכָלִים, טָמֵא, וּלְכֵלִים, טָהוֹר. כֵּיצַד. שְׁתֵּי חָבִיּוֹת, אַחַת טְמֵאָה וְאַחַת טְהוֹרָה, וְעָשָׂה עִסָּה מֵאַחַת מֵהֶן, סָפֵק מִן הַטְּמֵאָה עָשָׂה, סָפֵק מִן הַטְּהוֹרָה עָשָׂה, זֶה הוּא סְפֵק מַשְׁקִין לְאֳכָלִין טָמֵא וּלְכֵלִים טָהוֹר: \n",
|
49 |
+
"סְפֵק יָדַיִם לִטָּמֵא וּלְטַמֵּא וְלִטָּהֵר, טָהוֹר. סְפֵק רְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר. סְפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים, אָכַל אֳכָלִים טְמֵאִים, שָׁתָה מַשְׁקִים טְמֵאִים, בָּא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְמַיִם שְׁאוּבִין, אוֹ שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִים, סְפֵקוֹ טָהוֹר. אֲבָל דָּבָר שֶׁהוּא אַב הַטֻּמְאָה וְהוּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, סְפֵקוֹ טָמֵא: \n",
|
50 |
+
"סְפֵק הַחֻלִּין, זוֹ טָהֳרַת פְּרִישׁוּת. סְפֵק שְׁרָצִים, כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן. סְפֵק נְגָעִים, בַּתְּחִלָּה טָהוֹר, עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לַטֻּמְאָה. מִשֶּׁנִּזְקַק לַטֻּמְאָה, סְפֵקוֹ טָמֵא. סְפֵק נְזִירוּת, מֻתָּר. סְפֵק בְּכוֹרוֹת, אֶחָד בְּכוֹרֵי אָדָם וְאֶחָד בְּכוֹרֵי בְהֵמָה, בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה, שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה: \n",
|
51 |
+
"סְפֵק קָרְבָּנוֹת, הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ סְפֵק חָמֵשׁ לֵידוֹת וּסְפֵק חָמֵשׁ זִיבוֹת, מְבִיאָה קָרְבָּן אֶחָד, וְאוֹכֶלֶת בַּזְּבָחִים, וְאֵין הַשְּׁאָר עָלֶיהָ חוֹבָה: \n"
|
52 |
+
],
|
53 |
+
[
|
54 |
+
"הַשֶּׁרֶץ וְהַצְּפַרְדֵּעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְכֵן כַּזַּיִת מִן הַמֵּת וְכַזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה, וְעֶצֶם מִן הַמֵּת וְעֶצֶם מִן הַנְּבֵלָה, וְגוּשׁ מֵאֶרֶץ טְהוֹרָה וְגוּשׁ מִבֵּית הַפְּרָס, גּוּשׁ מֵאֶרֶץ טְהוֹרָה וְגוּשׁ מֵאֶרֶץ הָעַמִּים, שְׁנֵי שְׁבִילִין, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, הָלַךְ בְּאַחַד מֵהֶם וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן הָלַךְ, הֶאֱהִיל עַל אַחַד מֵהֶם וְאֵין יָדוּעַ עַל אֵיזֶה מֵהֶן הֶאֱהִיל, הִסִּיט אֶת אַחַד מֵהֶם וְאֵין יָדוּעַ אֵיזֶה מֵהֶם הִסִּיט, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים: \n",
|
55 |
+
"אֶחָד שֶׁאָמַר, נָגַעְתִּי בָזֶה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הוּא טָמֵא וְאִם הוּא טָהוֹר, נָגַעְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מִשְּׁנֵיהֶם נָגַעְתִּי, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא בְכֻלָּן, וּמְטַהֵר בַּשְּׁבִיל, שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לַהֲלֹךְ וְאֵין דַּרְכָּם לִגָּע: \n",
|
56 |
+
"שְׁנֵי שְׁבִילִים, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, הָלַךְ בְּאַחַד מֵהֶם וְעָשָׂה טָהֳרוֹת וְנֶאֱכְלוּ, הִזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְטָהַר, וְהָלַךְ בַּשֵּׁנִי וְעָשָׂה טָהֳרוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרוֹת. אִם קַיָּמוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, אֵלּוּ וָאֵלּוּ תְּלוּיוֹת. אִם לֹא טָהַר בֵּינְתַיִם, הָרִאשׁוֹנוֹת תְּלוּיוֹת וְהַשְּׁנִיּוֹת יִשָּׂרֵפוּ: \n",
|
57 |
+
"הַשֶּׁרֶץ וְהַצְּפַרְדֵּעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, נָגַע בְּאַחַד מֵהֶם וְעָשָׂה טָהֳרוֹת וְנֶאֱכְלוּ, טָבַל, נָגַע בַּשֵּׁנִי וְעָשָׂה טָהֳרוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרוֹת. אִם קַיָּמוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, אֵלּוּ וָאֵלּוּ תְּלוּיוֹת. אִם לֹא טָבַל בֵּינְתַיִם, הָרִאשׁוֹנוֹת תְּלוּיוֹת וְהַשְּׁנִיּוֹת יִשָּׂרֵפוּ: \n",
|
58 |
+
"שְׁנֵי שְׁבִילִין, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, הָלַךְ בְּאַחַד מֵהֶן וְעָשָׂה טָהֳרוֹת, וּבָא חֲבֵרוֹ וְהָלַךְ בַּשֵּׁנִי וְעָשָׂה טָהֳרוֹת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם נִשְׁאֲלוּ זֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ, טְהוֹרִין. וְאִם נִשְׁאֲלוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, טְמֵאִים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, טְמֵאִים: \n",
|
59 |
+
"שְׁנֵי כִכָּרִים, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, אָכַל אֶת אַחַד מֵהֶם וְעָשָׂה טָהֳרוֹת וּבָא חֲבֵרוֹ וְאָכַל אֶת הַשֵּׁנִי וְעָשָׂה טָהֳרוֹת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם נִשְׁאֲלוּ זֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ, טְהוֹרִין. וְאִם נִשְׁאֲלוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת, טְמֵאִים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, טְמֵאִים: \n",
|
60 |
+
"מִי שֶׁיָּשַׁב בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבָא אֶחָד וְדָרַס עַל בְּגָדָיו, אוֹ שֶׁרָקַק וְנָגַע בְּרֻקּוֹ, עַל רֻקּוֹ שׂוֹרְפִים אֶת הַתְּרוּמָה, וְעַל בְּגָדָיו הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב. יָשֵׁן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְעָמַד, כֵּלָיו טְמֵאִים מִדְרָס, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. נָגַע בְּאֶחָד בַּלַּיְלָה, וְאֵין יָדוּעַ אִם חַי אִם מֵת, וּבַשַּׁחַר עָמַד וּמְצָאוֹ מֵת, רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר. וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים, שֶׁכָּל הַטֻּמְאוֹת כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן: \n",
|
61 |
+
"שׁוֹטָה אַחַת בָּעִיר, אוֹ נָכְרִית, אוֹ כוּתִית, כָּל הָרֻקִּים שֶׁבָּעִיר טְמֵאִין. מִי שֶׁדָּרְסָה אִשָּׁה עַל בְּגָדָיו, אוֹ שֶׁיָּשְׁבָה עִמּוֹ בִּסְפִינָה, אִם מַכִּירָתוֹ שֶׁהוּא אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה, כֵּלָיו טְהוֹרִין. וְאִם לָאו, יִשְׁאָלֶנָּה: \n",
|
62 |
+
"עֵד אוֹמֵר נִטְמָא, וְהוּא אוֹמֵר לֹא נִטְמֵאתִי, טָהוֹר. שְׁנַיִם אוֹמְרִים נִטְמֵאתָ, וְהוּא אוֹמֵר לֹא נִטְמֵאתִי, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הוּא נֶאֱמָן עַל יְדֵי עַצְמוֹ. עֵד אוֹמֵר נִטְמָא, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים לֹא נִטְמָא, בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר. שְׁנַיִם אוֹמְרִים נִטְמָא, וְעֵד אוֹמֵר לֹא נִטְמָא, בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טָמֵא. עֵד אוֹמֵר נִטְמָא וְעֵד אוֹמֵר לֹא נִטְמָא, אִשָּׁה אוֹמֶרֶת נִטְמָא וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת לֹא נִטְמָא, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, טָמֵא. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר: \n"
|
63 |
+
],
|
64 |
+
[
|
65 |
+
"מָקוֹם שֶׁהָיָה רְשׁוּת הַיָּחִיד וְנַעֲשָׂה רְשׁוּת הָרַבִּים, חָזַר וְנַעֲשָׂה רְשׁוּת הַיָּחִיד, כְּשֶׁהוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד, סְפֵקוֹ טָמֵא. כְּשֶׁהוּא רְשׁוּת הָרַבִּים, סְפֵקוֹ טָהוֹר. הַמְסֻכָּן בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהוֹצִיאוּהוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֶחֱזִירוּהוּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, כְּשֶׁהוּא בִרְשׁוּת הַיָּחִיד, סְפֵקוֹ טָמֵא. כְּשֶׁהוּא בִרְשׁוּת הָרַבִּים, סְפֵקוֹ טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסָקֶת: \n",
|
66 |
+
"אַרְבָּעָה סְפֵקוֹת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. כֵּיצַד. הַטָּמֵא עוֹמֵד וְהַטָּהוֹר עוֹבֵר, הַטָּהוֹר עוֹמֵד וְהַטָּמֵא עוֹבֵר, הַטֻּמְאָה בִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְטָהֳרָה בִרְשׁוּת הָרַבִּים, טָהֳרָה בִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְטֻמְאָה בִרְשׁוּת הָרַבִּים, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סָפֵק הֶאֱהִיל סָפֵק לֹא הֶאֱהִיל, סָפֵק הִסִּיט סָפֵק לֹא הִסִּיט, רַבִּי יְהוֹשֻׁע מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין: \n",
|
67 |
+
"אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהַטֻּמְאָה בְתוֹכוֹ, עָלָה לְרֹאשׁוֹ, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָמֵא. הִכְנִיס יָדוֹ לְחוֹר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ טֻמְאָה, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָמֵא. חֲנוּת שֶׁהוּא טָמֵא וּפָתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, סָפֵק נִכְנַס סָפֵק לֹא נִכְנַס, סְפֵקוֹ טָהוֹר. סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָהוֹר. שְׁתֵּי חֲנֻיּוֹת, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, נִכְנַס לְאַחַד מֵהֶן, סָפֵק לַטָּמֵא נִכְנַס סָפֵק לַטָּהוֹר נִכְנַס, סְפֵקוֹ טָמֵא: \n",
|
68 |
+
"כֹּל שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְרַבּוֹת סְפֵקוֹת וּסְפֵק סְפֵקוֹת, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, טָמֵא. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טָהוֹר. כֵּיצַד, נִכְנַס לְמָבוֹי וְהַטֻּמְאָה בֶחָצֵר, סָפֵק נִכְנַס סָפֵק לֹא נִכְנַס, טֻמְאָה בַּבַּיִת, סָפֵק נִכְנַס סָפֵק לֹא נִכְנַס, וַאֲפִלּוּ נִכְנַס, סָפֵק הָיְתָה שָׁם סָפֵק לֹא הָיְתָה שָׁם, וַאֲפִלּוּ הָיְתָה שָׁם, סָפֵק שֶׁיֶּשׁ בָּהּ כַּשִּׁעוּר סָפֵק שֶׁאֵין בָּהּ כַּשִּׁעוּר, וַאֲפִלּוּ שֶׁיֶּשׁ בָּהּ, סָפֵק טֻמְאָה סָפֵק טָהֳרָה, וַאֲפִלּוּ טֻמְאָה, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע, סְפֵקוֹ טָמֵא. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, סְפֵק בִּיאָה, טָהוֹר. סְפֵק מַגַּע טֻמְאָה, טָמֵא: \n",
|
69 |
+
"נִכְנַס לְבִקְעָה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְטֻמְאָה בְּשָׂדֶה פְלוֹנִית, וְאָמַר, הָלַכְתִּי לַמָּקוֹם הַלָּז וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם נִכְנַסְתִּי לְאוֹתוֹ הַשָּׂדֶה וְאִם לֹא נִכְנַסְתִּי, רַבִּי אֶלְעָזָר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין: \n",
|
70 |
+
"סְפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד, טָמֵא, עַד שֶׁיֹּאמַר לֹא נָגַעְתִּי. סְפֵק רְשׁוּת הָרַבִּים טָהוֹר, עַד שֶׁיֹּאמַר נָגַעְתִּי. אֵיזוֹ הִיא רְשׁוּת הָרַבִּים. שְׁבִילֵי בֵית גִּלְגּוּל, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָהֶן, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְשַׁבָּת, וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לֹא הֻזְכְּרוּ שְׁבִילֵי בֵית גִּלְגּוּל, אֶלָּא שֶׁהֵם רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ. הַשְּׁבִילִים הַמְפֻלָּשִׁים לְבוֹרוֹת וּלְשִׁיחִים וְלִמְעָרוֹת וּלְגִתּוֹת, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְשַׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה: \n",
|
71 |
+
"הַבִּקְעָה, בִּימוֹת הַחַמָּה, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְשַׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ: \n",
|
72 |
+
"בָּסִילְקִי, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם עוֹמֵד הוּא בַפֶּתַח הַזֶּה וְרוֹאֶה אֶת הַנִּכְנָסִין וְאֶת הַיּוֹצְאִין בַּפֶּתַח הַלָּז, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ. וְאִם לָאו, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה: \n",
|
73 |
+
"הַפָּרָן, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. וְכֵן הַצְּדָדִין. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַצְּדָדִין, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ: \n",
|
74 |
+
"הָאִסְטְוָנִית, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. חָצֵר שֶׁהָרַבִּים נִכְנָסִים בָּזוֹ וְיוֹצְאִים בָּזוֹ, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה: \n"
|
75 |
+
],
|
76 |
+
[
|
77 |
+
"הַקַּדָּר שֶׁהִנִּיחַ אֶת קְדֵרוֹתָיו וְיָרַד לִשְׁתּוֹת, הַפְּנִימִיּוֹת טְהוֹרוֹת, וְהַחִיצוֹנוֹת טְמֵאוֹת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּמֻתָּרוֹת. אֲבָל בַּאֲגוּדוֹת, הַכֹּל טָהוֹר. הַמּוֹסֵר מַפְתְּחוֹ לְעַם הָאָרֶץ, הַבַּיִת טָהוֹר, שֶׁלֹּא מָסַר לוֹ אֶלָּא שְׁמִירַת הַמַּפְתֵּחַ: \n",
|
78 |
+
"הַמַּנִּיחַ עַם הָאָרֶץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֵר וּמְצָאוֹ עֵר, יָשֵׁן וּמְצָאוֹ יָשֵׁן, עֵר וּמְצָאוֹ יָשֵׁן, הַבַּיִת טָהוֹר, יָשֵׁן וּמְצָאוֹ עֵר, הַבַּיִת טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מְקוֹם שֶׁהוּא יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ וְלִגָּע: \n",
|
79 |
+
"הַמַּנִּיחַ אֻמָּנִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, הַבַּיִת טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מְקוֹם שֶׁהֵן יְכוֹלִין לִפְשֹׁט אֶת יָדָם וְלִגָּע: \n",
|
80 |
+
"אֵשֶׁת חָבֵר שֶׁהִנִּיחָה לְאֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ טוֹחֶנֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ, פָּסְקָה הָרֵחַיִם, הַבַּיִת טָמֵא. לֹא פָסְקָה הָרֵחַיִם, אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מְקוֹם שֶׁהִיא יְכוֹלָה לִפְשֹׁט אֶת יָדָהּ וְלִגָּע. הָיוּ שְׁתַּיִם, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הַבַּיִת טָמֵא, שֶׁאַחַת טוֹחֶנֶת וְאַחַת מְשַׁמֶּשֶׁת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מְקוֹם שֶׁהֵן יְכוֹלִין לִפְשֹׁט אֶת יָדָן וְלִגָּע: \n",
|
81 |
+
"הַמַּנִּיחַ עַם הָאָרֶץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לְשָׁמְרוֹ, בִּזְמַן שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַנִּכְנָסִין וְאֶת הַיּוֹצְאִין, הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וּכְלֵי חֶרֶס הַפְּתוּחִים, טְמֵאִים. אֲבָל הַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמּוֹשָׁבוֹת וּכְלֵי חֶרֶס הַמֻּקָּפִין צָמִיד פָּתִיל, טְהוֹרִין. וְאִם אֵינוֹ רוֹאֶה לֹא אֶת הַנִּכְנָסִין וְלֹא אֶת הַיּוֹצְאִין, אֲפִלּוּ מוּבָל, אֲפִלּוּ כָפוּת, הַכֹּל טָמֵא: \n",
|
82 |
+
"הַגַּבָּאִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת, הַבַּיִת טָמֵא. אִם יֵשׁ עִמָּהֶן גּוֹי, נֶאֱמָנִים לוֹמַר לֹא נִכְנָסְנוּ, אֲבָל אֵין נֶאֱמָנִים לוֹמַר נִכְנַסְנוּ אֲבָל לֹא נָגָעְנוּ. הַגַּנָּבִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת, אֵין טָמֵא אֶלָּא מְקוֹם רַגְלֵי הַגַּנָּבִים. וּמַה הֵן מְטַמְּאִין. הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וּכְלֵי חֶרֶס הַפְּתוּחִין. אֲבָל הַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמּוֹשָׁבוֹת וּכְלֵי חֶרֶס הַמֻּקָּפִין צָמִיד פָּתִיל, טְהוֹרִים. אִם יֵשׁ עִמָּהֶן נָכְרִי אוֹ אִשָּׁה, הַכֹּל טָמֵא: \n",
|
83 |
+
"הַמַּנִּיחַ אֶת כֵּלָיו בְּחַלּוֹן שֶׁל אוֹדְיָארִין, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּתֶּן לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ אוֹ חוֹתָם אוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה סִימָן. הַמַּנִּיחַ אֶת כֵּלָיו מִגַּת זוֹ לַגַּת הַבָּאָה, כֵּלָיו טְהוֹרִין. וּבְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיֹּאמַר בְּלִבִּי הָיָה לְשָׁמְרָם: \n",
|
84 |
+
"מִי שֶׁהָיָה טָהוֹר, וְהִסִּיעַ אֶת לִבּוֹ מִלֶּאֱכֹל, רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר, שֶׁדֶּרֶךְ טְמֵאִין פּוֹרְשִׁין מִמֶּנוּ. וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים. הָיוּ יָדָיו טְהוֹרוֹת וְהִסִּיעַ אֶת לִבּוֹ מִלֶּאֱכֹל, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא נִטְמְאוּ יָדָי, יָדָיו טְמֵאוֹת, שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת: \n",
|
85 |
+
"הָאִשָּׁה שֶׁנִּכְנְסָה לְהוֹצִיא פַת לְעָנִי, וְיָצָאת וּמְצָאַתּוּ עוֹמֵד בְּצַד כִּכָּרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה, וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁיָּצָאת וּמָצָאת אֶת חֲבֶרְתָּהּ חוֹתָה גֶחָלִים תַּחַת קְדֵרָה שֶׁל תְּרוּמָה, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פִּילָא, וְכִי מִפְּנֵי מָה רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. מִפְּנֵי שֶׁהַנָּשִׁים גַּרְגְּרָנִיּוֹת הֵן, שֶׁהִיא חֲשׁוּדָה לְגַלּוֹת אֶת הַקְּדֵרָה שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ, לֵידַע מַה הִיא מְבַשֶּׁלֶת: \n"
|
86 |
+
],
|
87 |
+
[
|
88 |
+
"הַדָּר עִם עַם הָאָרֶץ בְּחָצֵר, וְשָׁכַח כֵּלִים בֶּחָצֵר, אֲפִלּוּ חָבִיּוֹת מֻקָּפוֹת צָמִיד פָּתִיל, אוֹ תַנּוּר מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר בְּתַנּוּר בִּזְמַן שֶׁהוּא מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף הַתַּנּוּר טָמֵא, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ מְחִצָּה גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים: \n",
|
89 |
+
"הַמַּפְקִיד כֵּלִים אֵצֶל עַם הָאָרֶץ, טְמֵאִים טְמֵא מֵת וּטְמֵאִי�� מִדְרָס. אִם מַכִּירוֹ שֶׁהוּא אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה, טְהוֹרִין מִטְּמֵא מֵת, אֲבָל טְמֵאִין מִדְרָס. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם מָסַר לוֹ תֵבָה מְלֵאָה בְגָדִים, בִּזְמַן שֶׁהִיא רוֹצֶצֶת, טְמֵאִין מִדְרָס. אִם אֵינָהּ רוֹצֶצֶת, טְמֵאִין מַדָּף, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּפְתֵּחַ בְּיַד הַבְּעָלִים: \n",
|
90 |
+
"הַמְאַבֵּד בַּיּוֹם וּמָצָא בַיּוֹם, טָהוֹר. בַּיּוֹם וּמָצָא בַלַּיְלָה, בַּלַּיְלָה וּמָצָא בַיּוֹם, בַּיּוֹם וּמָצָא בַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, טָמֵא. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו הַלַּיְלָה אוֹ מִקְצָתוֹ, טָמֵא. הַשּׁוֹטֵחַ כֵּלִים, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טְהוֹרִין. וּבִרְשׁוּת הַיָּחִיד, טְמֵאִין. וְאִם הָיָה מְשַׁמְּרָן, טְהוֹרִים. נָפְלוּ וְהָלַךְ לַהֲבִיאָן, טְמֵאִים. נָפַל דָּלְיוֹ לְתוֹךְ בּוֹרוֹ שֶׁל עַם הָאָרֶץ וְהָלַךְ לְהָבִיא בְמַה יַּעֲלֶנּוּ, טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהֻנַּח בִּרְשׁוּת עַם הָאָרֶץ שָׁעָה אֶחָת: \n",
|
91 |
+
"הַמַּנִּיחַ אֶת בֵּיתוֹ פָתוּחַ וּמְצָאוֹ פָתוּחַ, נָעוּל וּמְצָאוֹ נָעוּל, פָּתוּחַ וּמְצָאוֹ נָעוּל, טָהוֹר. נָעוּל וּמְצָאוֹ פָתוּחַ, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, שֶׁהָיוּ גַנָּבִים וְנִמְלְכוּ וְהָלְכוּ לָהֶן: \n",
|
92 |
+
"אֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ שֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל חָבֵר לְהוֹצִיא בְנוֹ אוֹ בִתּוֹ אוֹ בְהֶמְתּוֹ, הַבַּיִת טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁנִּכְנְסָה שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת: \n",
|
93 |
+
"כְּלָל אָמְרוּ בַטָּהֳרוֹת, כֹּל הַמְיֻחָד לְאֹכֶל אָדָם, טָמֵא, עַד שֶׁיִּפָּסֵל מֵאֹכֶל הַכֶּלֶב. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לְאֹכֶל אָדָם, טָהוֹר, עַד שֶׁיְּיַחֲדֶנּוּ לְאָדָם. כֵּיצַד. גּוֹזָל שֶׁנָּפַל לְגַת וְחִשַּׁב עָלָיו לְהַעֲלוֹתוֹ לְנָכְרִי, טָמֵא. לְכֶלֶב, טָהוֹר. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַמֵּא. חִשַּׁב עָלָיו חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן, טָהוֹר. אִם הֶעֱלָהוּ, טָמֵא, שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מַעֲשֶׂה וְאֵין לָהֶן מַחֲשָׁבָה: \n",
|
94 |
+
"אֲחוֹרֵי כֵלִים שֶׁנִּטְמְאוּ בְמַשְׁקִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מְטַמְּאִין אֶת הַמַּשְׁקִין וְאֵין פּוֹסְלִין אֶת הָאֳכָלִין. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, מְטַמְּאִין אֶת הַמַּשְׁקִין וּפוֹסְלִין אֶת הָאֳכָלִין. שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה אוֹמֵר, לֹא כָךְ וְלֹא כָךְ, אֶלָּא מַשְׁקִין שֶׁנִּטְמְאוּ בַאֲחוֹרֵי הַכֵּלִים, מְטַמְּאִין אֶחָד וּפוֹסְלִין אֶחָד. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר, מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתָנִי: \n",
|
95 |
+
"עֲרֵבָה שֶׁהִיא קְטַפְרֵס, וְהַבָּצֵק מִלְּמַעְלָן וּמַשְׁקֶה טוֹפֵחַ מִלְּמַטָּן, שָׁלשׁ חֲתִיכוֹת בְּכַבֵּיצָה, אֵינָן מִצְטָרְפוֹת. וּשְׁתַּיִם, מִצְטָרְפוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף שְׁתַּיִם אֵינָן מִצְטָרְפוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ רוֹצְצוֹת מַשְׁקֶה. וְאִם הָיָה מַשְׁקֶה עוֹמֵד, אֲפִלּוּ כְעֵין הַחַרְדָּל, מִצְטָרֵף. רַבִּי דוֹסָא אוֹמֵר, אֹכֶל פָּרוּד אֵינוֹ מִצְטָרֵף: \n",
|
96 |
+
"מַקֵּל שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְמֵאִין, כֵּיוָן שֶׁהִשִּׁיקָהּ לַמִּקְוֶה, טְהוֹרָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיַּטְבִּיל אֶת כֻּלָּהּ. הַנִּצּוֹק וְהַקְּטַפְרֵס וּמַשְׁקֶה טוֹפֵחַ, אֵינָן חִבּוּר לֹא לַטֻּמְאָה וְלֹא לַטָּהֳרָה. וְהָאֶשְׁבֹּרֶן, חִבּוּר לַטֻּמְאָה וְלַטָּהֳרָה: \n"
|
97 |
+
],
|
98 |
+
[
|
99 |
+
"זֵיתִים מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה. מִשֶּׁיַּזִּיעוּ זֵעַת הַמַּעֲטָן, אֲבָל לֹא זֵעַת הַקֻּפָּה, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמָּאי. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שִׁעוּר זֵעָה שְׁלשָׁה יָמִים. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, מִשֶּׁיִּתְחַבְּרוּ שְׁלשָׁה זֶה לָזֶה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, מִשֶּׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כִּדְבָרָיו: \n",
|
100 |
+
"גָּמַר מִלִּמְסֹק אֲבָל עָתִיד לִקַּח, גָּמַר מִלִּקַּח אֲבָל עָתִיד לִלְווֹת, אֵרְעוֹ אֵבֶל, אוֹ מִשְׁתֶּה, אוֹ אֹנֶס, אֲפִלּוּ זָבִים וְזָבוֹת מְהַלְּכִים עֲלֵיהֶן, טְהוֹרִין. נָפְלוּ עֲלֵיהֶן מַשְׁקִין טְמֵאִין, אֵין טָמֵא אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעָן, וְהַמֹּחַל הַיּוֹצֵא מֵהֶן טָהוֹר: \n",
|
101 |
+
"נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן, הֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִין. נָפְלוּ עֲלֵיהֶן מַשְׁקִין, טְמֵאִין. הַמֹּחַל הַיּוֹצֵא מֵהֶן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לֹא נֶחְלְקוּ עַל הַמֹּחַל הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים, שֶׁהוּא טָהוֹר. וְעַל מַה נֶּחְלְקוּ. עַל הַיּוֹצֵא מִן הַבּוֹר, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין: \n",
|
102 |
+
"הַגּוֹמֵר אֶת זֵיתָיו וְשִׁיֵּר קֻפָּה אַחַת, יִתְּנֶנָּה לְעָנִי הַכֹּהֵן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יוֹלִיךְ אֶת הַמַּפְתֵּחַ מִיָּד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מֵעֵת לְעֵת: \n",
|
103 |
+
"הַמַּנִּיחַ זֵיתִים בַּכּוֹתֵשׁ שֶׁיִּמְתֹּנוּ שֶׁיְּהוּ נוֹחִין לִכְתֹּשׁ, הֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִים. שֶׁיִּמְתֹּנוּ שֶׁיִּמְלָחֵם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מֻכְשָׁרִים. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינָן מֻכְשָׁרִים. הַפּוֹצֵעַ זֵיתִים בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת, טִמְּאָן: \n",
|
104 |
+
"הַמַּנִּיחַ זֵיתָיו בַּגַּג לְגַרְגְּרָם, אֲפִלּוּ הֵן רוּם אַמָּה, אֵינָן מֻכְשָׁרִים. נְתָנָן בַּבַּיִת שֶׁיִּלְקוּ וְעָתִיד לְהַעֲלוֹתָם לַגַּג, נְתָנָן בַּגַּג שֶׁיִּלְקוּ אוֹ שֶׁיִּפְתְּחֵם, הֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִין. נְתָנָן בַּבַּיִת עַד שֶׁיְּשַׁמֵּר אֶת גַּגּוֹ אוֹ עַד שֶׁיּוֹלִיכֵם לְמָקוֹם אַחֵר, אֵינָן מֻכְשָׁרִין: \n",
|
105 |
+
"רָצָה לִטֹּל מֵהֶן בַּד אֶחָד אוֹ שְׁנֵי בַדִּין, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, קוֹצֶה בְטֻמְאָה וּמְחַפֶּה בְטָהֳרָה. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַף מְחַפֶּה בְטֻמְאָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, חוֹפֵר בְּקַרְדֻּמּוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת וּמוֹלִיךְ לְבֵית הַבַּד בְּטֻמְאָה: \n",
|
106 |
+
"הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בָרֵחַיִם, אֵין טָמֵא אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ. אִם הָיָה מַשְׁקֶה מְהַלֵּךְ, הַכֹּל טָמֵא. נִמְצָא עַל גַּבֵּי הֶעָלִים, יִשָּׁאֲלוּ הַבַּדָּדִים לוֹמַר לֹא נָגָעְנוּ. אִם הָיָה נוֹגֵעַ בָּאוֹם, אֲפִלּוּ בְשַׂעֲרָה, טָמֵא: \n",
|
107 |
+
"נִמְצָא עַל גַּבֵּי פְרוּדִים, וְהוּא נוֹגֵעַ בְּכַבֵּיצָה, טָמֵא. פְּרוּדִים עַל גַּבֵּי פְרוּדִים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹגֵעַ בְּכַבֵּיצָה, אֵין טָמֵא אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ. נִמְצָא בֵין כֹּתֶל לַזֵּיתִים, טָהוֹר. נִמְצָא בַגַּג, הַמַּעֲטָן טָהוֹר. נִמְצָא בַמַּעֲטָן, הַגַּג טָמֵא. נִמְצָא שָׂרוּ�� עַל הַזֵּיתִים, וְכֵן מַטְלִית מְהוּהָא, טְהוֹרָה, שֶׁכָּל הַטֻּמְאוֹת כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן: \n"
|
108 |
+
],
|
109 |
+
[
|
110 |
+
"הַנּוֹעֵל בֵּית הַבַּד מִפְּנֵי הַבַּדָּדִין וְהָיוּ לְשָׁם כֵּלִים טְמֵאִין מִדְרָס, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, בֵּית הַבַּד טָמֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בֵּית הַבַּד טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם טְהוֹרִין לָהֶן, בֵּית הַבַּד טָמֵא. וְאִם טְמֵאִין לָהֶן, בֵּית הַבַּד טָהוֹר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וְכִי מִפְּנֵי מָה טְמֵאוֹת, אֶלָּא שֶׁאֵין עַמֵּי הָאָרֶץ בְּקִיאִין בְּהֶסֵּט: \n",
|
111 |
+
"הַבַּדָּדִין שֶׁהָיוּ נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין, וּמַשְׁקִין טְמֵאִין בְּתוֹךְ בֵּית הַבַּד, אִם יֵשׁ בֵּין מַשְׁקִין לַזֵּיתִים כְּדֵי שֶׁיְּנַגְּבוּ אֶת רַגְלֵיהֶם בָּאָרֶץ, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין. הַבַּדָּדִין וְהַבּוֹצְרִין שֶׁנִּמְצֵאת טֻמְאָה לִפְנֵיהֶם, נֶאֱמָנִין לוֹמַר לֹא נָגָעְנוּ. וְכֵן הַתִּינוֹקוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם, יוֹצְאִים חוּץ לְפֶתַח בֵּית הַבַּד וּפוֹנִין לַאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר, וְהֵן טְהוֹרִין. עַד כַּמָּה יַרְחִיקוּ וְיִהְיוּ טְהוֹרִין, עַד כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רוֹאָן: \n",
|
112 |
+
"הַבַּדָּדִין וְהַבּוֹצְרִין, כֵּיוָן שֶׁהִכְנִיסָן לִרְשׁוּת הַמְּעָרָה, דַּיּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, צָרִיךְ לַעֲמֹד עֲלֵיהֶן עַד שֶׁיִּטְבֹּלוּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם טְהוֹרִין לָהֶן, צָרִיךְ לַעֲמֹד עֲלֵיהֶם עַד שֶׁיִּטְבֹּלוּ. אִם טְמֵאִים לָהֶן, אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲמֹד עֲלֵיהֶם עַד שֶׁיִּטְבֹּלוּ: \n",
|
113 |
+
"הַנּוֹתֵן מִן הַסַּלִּים וּמִן הַמַּשְׁטֵחַ שֶׁל אֲדָמָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נוֹתֵן בְּיָדַיִם טְהוֹרוֹת. וְאִם נָתַן בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת, טִמְּאָן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, נוֹתֵן בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת, וּמַפְרִישׁ תְּרוּמָתוֹ בְּטָהֳרָה. מִן הָעֲבַט וּמִן הַמַּשְׁטֵחַ שֶׁל עָלִים, הַכֹּל שָׁוִים שֶׁהוּא נוֹתֵן בְּיָדַיִם טְהוֹרוֹת. וְאִם נָתַן בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת, טִמְּאָן: \n",
|
114 |
+
"הָאוֹכֵל מִן הַסַּלִּים וּמִן הַמַּשְׁטֵחַ שֶׁל אֲדָמָה, אַף עַל פִּי שֶׁמְּבֻקָּעוֹת וּמְנַטְּפוֹת לַגַּת, הֲרֵי הַגַּת טְהוֹרָה. מִן הָעֲבַט וּמִן הַמַּשְׁטֵחַ שֶׁל עָלִים וְנָפַל מִמֶּנּוּ גַרְגֵּר יְחִידִי, אִם יֶשׁ לוֹ חוֹתָם, טָהוֹר. אִם אֵין לוֹ חוֹתָם, טָמֵא. נָפְלוּ מִמֶּנּוּ עֲנָבִים וּדְרָכָן בְּמָקוֹם הַמֻּפְנֶה, כַּבֵּיצָה מְכֻוָּן, טָהוֹר. יוֹתֵר מִכַּבֵּיצָה, טָמֵא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצָאת טִפָּה הָרִאשׁוֹנָה, נִטְמֵאת בְּכַבֵּיצָה: \n",
|
115 |
+
"מִי שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְדַבֵּר עַל שְׂפַת הַבּוֹר וְנִתְּזָה צִנּוֹרָא מִפִּיו, סָפֵק הִגִּיעָה לַבּוֹר סָפֵק לֹא הִגִּיעָה, סְפֵקוֹ טָהוֹר: \n",
|
116 |
+
"הַזּוֹלֵף אֶת הַבּוֹר, נִמְצָא שֶׁרֶץ בָּרִאשׁוֹנָה, כֻּלָּן טְמֵאוֹת. בָּאַחֲרוֹנָה, הִיא טְמֵאָה וְכֻלָּן טְהוֹרוֹת. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהוּא זוֹלֵף בְּכָל אַחַת וְאַחַת. אֲבָל אִם הָיָה זוֹלֵף בְּמַחַץ, נִמְצָא שֶׁרֶץ בְּאַחַת מֵהֶן, הִיא טְמֵאָה בִּלְבָד. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהוּא בוֹדֵק וְלֹא מְכַסֶּה אוֹ מְכַסֶּה וְלֹא בוֹדֵק. הָיָה בוֹדֵק וּמְכַסֶּה, וְנִמְצָא שֶׁרֶץ, בֶּחָבִית, הַכֹּל טָמֵא. בַּבּו��ר, הַכֹּל טָמֵא. בַּמַּחַץ, הַכֹּל טָמֵא: \n",
|
117 |
+
"בֵּין הָעִגּוּלִים לַזַּגִּין, רְשׁוּת הָרַבִּים. כֶּרֶם שֶׁלִּפְנֵי הַבּוֹצְרִים, רְשׁוּת הַיָּחִיד. שֶׁלְּאַחַר הַבּוֹצְרִים, רְשׁוּת הָרַבִּים. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהָרַבִּים נִכְנָסִים בָּזוֹ וְיוֹצְאִים בָּזוֹ. כְּלֵי בֵית הַבַּד, וְשֶׁל גַּת, וְהָעֵקֶל, בִּזְמַן שֶׁהֵן שֶׁל עֵץ, מְנַגְּבָן וְהֵן טְהוֹרִין. בִּזְמַן שֶׁהֵן שֶׁל גֶּמִי, מְיַשְּׁנָן כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אוֹ חוֹלְטָן בְּחַמִּים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם נְתָנָן בְּשִׁבֹּלֶת הַנָּהָר, דַּיּוֹ: \n"
|
118 |
+
]
|
119 |
+
],
|
120 |
+
"versions": [
|
121 |
+
[
|
122 |
+
"Torat Emet 357",
|
123 |
+
"http://www.toratemetfreeware.com/index.html?downloads"
|
124 |
+
]
|
125 |
+
],
|
126 |
+
"heTitle": "משנה טהרות",
|
127 |
+
"categories": [
|
128 |
+
"Mishnah",
|
129 |
+
"Seder Tahorot"
|
130 |
+
],
|
131 |
+
"sectionNames": [
|
132 |
+
"Chapter",
|
133 |
+
"Mishnah"
|
134 |
+
]
|
135 |
+
}
|