aa7e9021c282e9b80df8bb2eb71314adb781f01ce4f8f3bf52e6bc9e9c3c2f41

.gitattributes

@@ -87,3 +87,6 @@ txt/Halakhah/Tur/Commentary/Prisha/Hebrew/merged.txt filter=lfs diff=lfs merge=l
 txt/Halakhah/Tur/Commentary/Drisha/Hebrew/merged.txt filter=lfs diff=lfs merge=lfs -text
 txt/Halakhah/Arukh[[:space:]]HaShulchan/Hebrew/Aruch[[:space:]]HaShulchan,[[:space:]]Vilna[[:space:]]1923-29.txt filter=lfs diff=lfs merge=lfs -text
 txt/Halakhah/Arukh[[:space:]]HaShulchan/Hebrew/merged.txt filter=lfs diff=lfs merge=lfs -text
+txt/Halakhah/Sifrei[[:space:]]Mitzvot/Minchat[[:space:]]Chinukh/Hebrew/Minchat[[:space:]]Chinuch,[[:space:]]Piotrkew,[[:space:]]1902.txt filter=lfs diff=lfs merge=lfs -text
+txt/Halakhah/Sifrei[[:space:]]Mitzvot/Minchat[[:space:]]Chinukh/Hebrew/merged.txt filter=lfs diff=lfs merge=lfs -text
+txt/Halakhah/Commentary/Commentary[[:space:]]on[[:space:]]Sefer[[:space:]]Hamitzvot[[:space:]]of[[:space:]]Rasag/Commentary[[:space:]]on[[:space:]]Sefer[[:space:]]Hamitzvot[[:space:]]of[[:space:]]Rasag/Hebrew/merged.txt filter=lfs diff=lfs merge=lfs -text

txt/Halakhah/Arukh HaShulchan/Hebrew/Aruch HaShulchan Chelek 218 Siman 1.txt

@@ -0,0 +1,47 @@
+Arukh HaShulchan
+ערוך השולחן
+Aruch HaShulchan : Chelek 218 : Siman 1
+https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%99%D7%97
+
+ערוך השולחן
+
+אורח חיים
+
+
+
+Siman 1
+
+
+
+יורה דעה
+
+
+
+Siman 1
+
+
+
+אבן העזר
+
+
+
+
+
+Siman 1
+
+
+
+סדר הגט
+
+
+
+סדר חליצה
+
+
+
+חושן משפט
+
+
+
+Siman 1
+

txt/Halakhah/Arukh HaShulchan/Hebrew/Aruch HaShulchan.txt

@@ -0,0 +1,47 @@
+Arukh HaShulchan
+ערוך השולחן
+Aruch HaShulchan
+https://www.sefaria.org/Aruch_HaShulchan.1.472?lang=he
+
+ערוך השולחן
+
+אורח חיים
+
+
+
+Siman 1
+
+
+
+יורה דעה
+
+
+
+Siman 1
+
+
+
+אבן העזר
+
+
+
+
+
+Siman 1
+
+
+
+סדר הגט
+
+
+
+סדר חליצה
+
+
+
+חושן משפט
+
+
+
+Siman 1
+

txt/Halakhah/Commentary/Be'er Mayim Chaim/Be'er Mayim Chaim on Chafetz Chaim/English/Sefaria Community Translation.txt

@@ -0,0 +1,291 @@
+Be'er Mayim Chaim on Chafetz Chaim
+באר מים חיים על חפץ חיים
+Sefaria Community Translation
+https://www.sefaria.org
+
+Be'er Mayim Chaim on Chafetz Chaim
+
+Preface
+
+
+
+Introduction to the Laws of the Prohibition of Lashon Hara and Rechilut
+
+Opening Comments
+
+
+
+Negative Commandments
+
+
+
+Positive Commandments
+
+
+
+Curses
+
+
+
+Part One, The Prohibition Against Lashon Hara
+
+Principle 1
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Seif 1
+
+
+
+Paragraph 1
+
+(א) Complete Truth. Because this is the first mistake that the [general populace] is accustomed to make, I will (thus) bring three [proofs] from the Gemara about this - and subsequently, from all the [halakhic] deciders - that [the prohibition of evil speech] is even [applicable in the realm of] truth, and [these proofs are]... [this] (that) we [read] in [tractate] Moed Katan (16a), "from where do we [know] that if [one] acts disrespectfully toward a messenger of the court, and - [if subsequently, the messenger] comes and says [what occurred] - [from where do we know that the messenger's tale] is not considered evil speech? [from this that] is written, '...shall you put out those men's eyes?'." See Rashi's commentary [there], in the beginning phrase "that if [one] acts disrespectfully", where he explained: "that the 
+
+Principle 2
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 3
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 4
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 5
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 6
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 7
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 8
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 9
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 10
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Part Two, The Prohibition Against Rechilut
+
+Principle 1
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 2
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 3
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 4
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 5
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 6
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 7
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 8
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 9
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Illustrations
+
+Illustration 1
+
+
+
+Illustration 2
+
+
+
+Illustration 3
+
+
+
+Illustration 4
+
+
+
+Illustration 5
+
+
+
+Illustration 6
+
+
+
+Illustration 7
+
+
+
+Illustration 8
+
+
+
+Illustration 9
+
+
+
+Illustration 10
+
+
+
+Illustration 11
+
+
+
+Responsa of the Chavot Yair
+
+
+
+Responsa of the Maharik
+
+
+
+Responsa of the Maharik Siman 129
+
+
+
+Aliyot d'Rabeinu Yonah, from the Shitah Mekubetzet
+

txt/Halakhah/Commentary/Be'er Mayim Chaim/Be'er Mayim Chaim on Chafetz Chaim/English/merged.txt

@@ -0,0 +1,294 @@
+Be'er Mayim Chaim on Chafetz Chaim
+באר מים חיים על חפץ חיים
+merged
+https://www.sefaria.org/Be'er_Mayim_Chaim_on_Chafetz_Chaim
+This file contains merged sections from the following text versions:
+-Sefaria Community Translation
+-https://www.sefaria.org
+
+Be'er Mayim Chaim on Chafetz Chaim
+
+Preface
+
+
+
+Introduction to the Laws of the Prohibition of Lashon Hara and Rechilut
+
+Opening Comments
+
+
+
+Negative Commandments
+
+
+
+Positive Commandments
+
+
+
+Curses
+
+
+
+Part One, The Prohibition Against Lashon Hara
+
+Principle 1
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Seif 1
+
+
+
+Paragraph 1
+
+(א) Complete Truth. Because this is the first mistake that the [general populace] is accustomed to make, I will (thus) bring three [proofs] from the Gemara about this - and subsequently, from all the [halakhic] deciders - that [the prohibition of evil speech] is even [applicable in the realm of] truth, and [these proofs are]... [this] (that) we [read] in [tractate] Moed Katan (16a), "from where do we [know] that if [one] acts disrespectfully toward a messenger of the court, and - [if subsequently, the messenger] comes and says [what occurred] - [from where do we know that the messenger's tale] is not considered evil speech? [from this that] is written, '...shall you put out those men's eyes?'." See Rashi's commentary [there], in the beginning phrase "that if [one] acts disrespectfully", where he explained: "that the 
+
+Principle 2
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 3
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 4
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 5
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 6
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 7
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 8
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 9
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 10
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Part Two, The Prohibition Against Rechilut
+
+Principle 1
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 2
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 3
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 4
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 5
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 6
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 7
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 8
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Principle 9
+
+Opening Comments
+
+
+
+
+
+
+
+Illustrations
+
+Illustration 1
+
+
+
+Illustration 2
+
+
+
+Illustration 3
+
+
+
+Illustration 4
+
+
+
+Illustration 5
+
+
+
+Illustration 6
+
+
+
+Illustration 7
+
+
+
+Illustration 8
+
+
+
+Illustration 9
+
+
+
+Illustration 10
+
+
+
+Illustration 11
+
+
+
+Responsa of the Chavot Yair
+
+
+
+Responsa of the Maharik
+
+
+
+Responsa of the Maharik Siman 129
+
+
+
+Aliyot d'Rabeinu Yonah, from the Shitah Mekubetzet
+

txt/Halakhah/Commentary/Be'er Mayim Chaim/Be'er Mayim Chaim on Chafetz Chaim/Hebrew/Wikisource.txt

@@ -0,0 +1,309 @@
+Be'er Mayim Chaim on Chafetz Chaim
+באר מים חיים על חפץ חיים
+Wikisource
+http://he.wikisource.net
+
+באר מים חיים על חפץ חיים
+
+הקדמה
+
+
+
+פתיחה להלכות לשון הרע ורכילות
+
+הקדמה
+
+
+
+לאוין
+
+
+
+עשיין
+
+
+
+ארורין
+
+
+
+חלק ראשון: הלכות איסורי לשון הרע
+
+כלל א
+
+הערות מקדימות
+
+
+
+
+
+
+
+כלל ב
+
+הערות מקדימות
+
+
+
+
+
+
+
+כלל ג
+
+הערות מקדימות
+
+
+
+
+
+
+
+כלל ד
+
+הערות מקדימות
+
+
+
+
+
+
+
+כלל ה
+
+הערות מקדימות
+
+
+
+
+
+
+
+כלל ו
+
+הערות מקדימות
+
+
+
+
+
+
+
+כלל ז
+
+הערות מקדימות
+
+
+
+
+
+
+
+כלל ח
+
+הערות מקדימות
+
+
+
+
+
+
+
+כלל ט
+
+הערות מקדימות
+
+
+
+
+
+
+
+Seif 1
+
+
+
+Seif 2
+
+
+
+Seif 3
+
+
+
+Paragraph 1
+
+(ח) כענין האורח וכו'. בגמרא בערכין (ט"ז) ור' יונה בשערי תשובה בעניני האבק.
+(ט) שלא יחשד בדבריו. הוא לשון ר' יונה הנ"ל, וכלומר אף במקום שמותר לספר מן הדין, רק שיחשדוהו השומעים שאין הדברים כנים ומלבו הוא בודאם, או יאמרו מדוע לא גילה את אוזן החוטא למוסר בתחלה, מוכח מזה שאין כונת המספר בשביל הצדק והאמת, רק שנהנה לדבר באשמת העם ובקלונם יתכבד וכמו שביאר כל זה הר"י במאמר רכ"ח עי"ש. (באר מים חיים)
+
+כלל י
+
+הערות מקדימות
+
+
+
+
+
+
+
+חלק שני: הלכות איסורי רכילות
+
+כלל א
+
+הערות מקדימות
+
+
+
+
+
+
+
+כלל ב
+
+הערות מקדימות
+
+
+
+
+
+
+
+כלל ג
+
+הערות מקדימות
+
+
+
+
+
+
+
+כלל ד
+
+הערות מקדימות
+
+
+
+
+
+
+
+כלל ה
+
+הערות מקדימות
+
+
+
+
+
+
+
+כלל ו
+
+הערות מקדימות
+
+
+
+
+
+
+
+כלל ז
+
+הערות מקדימות
+
+
+
+
+
+
+
+Seif 1
+
+
+
+Paragraph 1
+
+(א) איש או אשה. ממעשה דמרים שהיה בלשהר, והוא הדין ברכילות. ומש על אביו וכו', עיין לעיל בחלק א' בכלל י' בבמח סק כ' שהבאנו לזה גמרא מפורשת.
+(ב) קטן. פשוט דגם הוא בכלל עמיך. וגם לפי הטעם שכתבו כולם על איסור הרכילות שעיז מתעורר מדנים ורגיל לבוא מזה נזקים גדולים, אכ קטן גכ בכלל הזה, דהא חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה, החובל בהן חייב, וקטן דמכלמו ליה ומיכלם גם על בושתו חייב כדאיתא בבק (פו עב). (באר מים חיים)
+
+כלל ח
+
+הערות מקדימות
+
+
+
+
+
+
+
+כלל ט
+
+הערות מקדימות
+
+
+
+
+
+
+
+ציורים
+
+ציור א
+
+
+
+ציור ב
+
+
+
+ציור ג
+
+
+
+ציור ד
+
+
+
+ציור ה
+
+
+
+ציור ו
+
+
+
+ציור ז
+
+
+
+ציור ח
+
+
+
+ציור ט
+
+
+
+ציור י
+
+
+
+ציור יא
+
+
+
+תשובת חות יאיר
+
+
+
+תשובת מהרי"ק
+
+
+
+תשובת מהרי"ק סי' קכ"ט
+
+
+
+עליות רבינו יונה משיטה מקובצת
+

txt/Halakhah/Commentary/Bedek HaBayit/Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaAroch/English/Sefaria Community Translation.txt

@@ -0,0 +1,187 @@
+Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaAroch
+בדק הבית על תורת הבית הארוך
+Sefaria Community Translation
+https://www.sefaria.org
+
+Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaAroch
+
+Introduction
+
+
+
+The First House
+
+The First Gate
+
+
+
+The Second Gate
+
+
+
+The Third Gate
+
+
+
+The Fourth Gate
+
+
+
+The Fifth Gate
+
+
+
+The Second House
+
+The First Gate
+
+
+
+The Second Gate
+
+
+
+The Third Gate
+
+
+
+The Fourth Gate
+
+
+
+The Fifth Gate
+
+
+
+The Third House
+
+The First Gate
+
+
+
+The Second Gate
+
+
+
+The Third Gate
+
+
+
+The Fourth Gate
+
+
+
+The Fifth Gate
+
+
+
+The Sixth Gate
+
+
+
+The Seventh Gate
+
+
+
+Paragraph 1
+
+5) It is hard to comprehend how we can bake in the public oven [where the bread is given to a Gentile baker to bake for a charge]… [but we have several grounds for leniency, because, among other things] the baker bakes in a special place set up for that purpose, and he is not intending to bake for himself nor for any specific person, but rather he is doing his job, because he is hired to bake and to cook for anyone who comes to that designated place. People neither eat nor drink there, and it is a public space open to all. In this instance, it is possible to justify the practice by saying that this is not really considered Gentile cooking, because there is no fear of social intimacy in this setting. And this is all the more so with respect to bread, which they were lenient with.
+
+The Fourth House
+
+The First Gate
+
+
+
+The Second Gate
+
+
+
+The Third Gate
+
+
+
+The Fourth Gate
+
+
+
+The Fifth House
+
+The First Gate
+
+
+
+The Second Gate
+
+
+
+The Third Gate
+
+
+
+The Fourth Gate
+
+
+
+The Fifth Gate
+
+
+
+The Sixth Gate
+
+
+
+The Sixth House
+
+The First Gate
+
+
+
+The Second Gate
+
+
+
+The Third Gate
+
+
+
+The Fourth Gate
+
+
+
+The Fifth Gate
+
+
+
+The Seventh House, The Women's House
+
+Introduction
+
+
+
+The First Gate
+
+
+
+The Second Gate
+
+
+
+The Third Gate
+
+
+
+The Fourth Gate
+
+
+
+The Fifth Gate
+
+
+
+The Sixth Gate
+
+
+
+The Seventh Gate
+

txt/Halakhah/Commentary/Bedek HaBayit/Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaAroch/English/merged.txt

@@ -0,0 +1,190 @@
+Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaAroch
+בדק הבית על תורת הבית הארוך
+merged
+https://www.sefaria.org/Bedek_HaBayit_on_Torat_HaBayit_HaAroch
+This file contains merged sections from the following text versions:
+-Sefaria Community Translation
+-https://www.sefaria.org
+
+Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaAroch
+
+Introduction
+
+
+
+The First House
+
+The First Gate
+
+
+
+The Second Gate
+
+
+
+The Third Gate
+
+
+
+The Fourth Gate
+
+
+
+The Fifth Gate
+
+
+
+The Second House
+
+The First Gate
+
+
+
+The Second Gate
+
+
+
+The Third Gate
+
+
+
+The Fourth Gate
+
+
+
+The Fifth Gate
+
+
+
+The Third House
+
+The First Gate
+
+
+
+The Second Gate
+
+
+
+The Third Gate
+
+
+
+The Fourth Gate
+
+
+
+The Fifth Gate
+
+
+
+The Sixth Gate
+
+
+
+The Seventh Gate
+
+
+
+Paragraph 1
+
+5) It is hard to comprehend how we can bake in the public oven [where the bread is given to a Gentile baker to bake for a charge]… [but we have several grounds for leniency, because, among other things] the baker bakes in a special place set up for that purpose, and he is not intending to bake for himself nor for any specific person, but rather he is doing his job, because he is hired to bake and to cook for anyone who comes to that designated place. People neither eat nor drink there, and it is a public space open to all. In this instance, it is possible to justify the practice by saying that this is not really considered Gentile cooking, because there is no fear of social intimacy in this setting. And this is all the more so with respect to bread, which they were lenient with.
+
+The Fourth House
+
+The First Gate
+
+
+
+The Second Gate
+
+
+
+The Third Gate
+
+
+
+The Fourth Gate
+
+
+
+The Fifth House
+
+The First Gate
+
+
+
+The Second Gate
+
+
+
+The Third Gate
+
+
+
+The Fourth Gate
+
+
+
+The Fifth Gate
+
+
+
+The Sixth Gate
+
+
+
+The Sixth House
+
+The First Gate
+
+
+
+The Second Gate
+
+
+
+The Third Gate
+
+
+
+The Fourth Gate
+
+
+
+The Fifth Gate
+
+
+
+The Seventh House, The Women's House
+
+Introduction
+
+
+
+The First Gate
+
+
+
+The Second Gate
+
+
+
+The Third Gate
+
+
+
+The Fourth Gate
+
+
+
+The Fifth Gate
+
+
+
+The Sixth Gate
+
+
+
+The Seventh Gate
+

txt/Halakhah/Commentary/Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag/Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag/English/Sefaria Community Translation.txt

@@ -0,0 +1,311 @@
+Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag
+ביאור על ספר המצוות לרס"ג
+Sefaria Community Translation
+https://www.sefaria.org
+
+Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag
+
+Title Page
+
+
+
+Foreword
+
+
+
+Introduction
+
+Chapter 1
+
+
+
+Chapter 2
+
+
+
+Chapter 3
+
+
+
+Chapter 4
+
+
+
+Chapter 5
+
+
+
+Chapter 6
+
+
+
+Chapter 7
+
+Introduction
+
+
+
+Shorashim
+
+
+
+Chapter 8
+
+
+
+Chapter 9
+
+
+
+Chapter 10
+
+
+
+Chapter 11
+
+
+
+Chapter 12
+
+
+
+Positive Commandments
+
+
+
+Negative Commandments
+
+
+
+Laws of the Courts
+
+Introduction
+
+
+
+
+
+
+
+Communal Laws
+
+Introduction
+
+
+
+
+
+
+
+Mitzvah 1
+
+
+
+Mitzvah 2
+
+
+
+Mitzvah 3
+
+
+
+Mitzvah 4
+
+
+
+Mitzvah 5
+
+
+
+Mitzvah 6
+
+
+
+Mitzvah 7
+
+
+
+Mitzvah 8
+
+
+
+Mitzvah 9
+
+
+
+Mitzvah 10
+
+
+
+Mitzvah 11
+
+
+
+Mitzvah 12
+
+
+
+Mitzvah 13
+
+
+
+Mitzvah 14
+
+
+
+Mitzvah 15
+
+
+
+Mitzvah 16
+
+
+
+Mitzvah 17
+
+
+
+Mitzvah 18
+
+
+
+Mitzvah 19
+
+
+
+Mitzvah 20
+
+
+
+Mitzvah 21
+
+
+
+Mitzvah 22
+
+
+
+Mitzvah 23
+
+
+
+Mitzvah 24
+
+
+
+Mitzvah 25
+
+
+
+Mitzvah 26
+
+
+
+Mitzvah 27
+
+
+
+Mitzvah 28
+
+
+
+Mitzvah 29
+
+
+
+Mitzvah 30
+
+
+
+Mitzvah 31
+
+
+
+Mitzvah 32
+
+
+
+Mitzvah 33
+
+
+
+Mitzvah 34
+
+
+
+Mitzvah 35
+
+
+
+Mitzvah 36
+
+
+
+Mitzvah 37
+
+
+
+Mitzvah 38
+
+
+
+Mitzvah 39
+
+
+
+Mitzvah 40
+
+
+
+Mitzvah 41
+
+
+
+Mitzvah 42
+
+
+
+Mitzvah 43
+
+
+
+Mitzvah 44
+
+
+
+Mitzvah 45
+
+
+
+Mitzvah 46
+
+
+
+Mitzvah 47
+
+
+
+Mitzvah 48
+
+
+
+Mitzvah 49
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+Nevertheless, it is certainly not likely to say that the inauguration (<i>miluim</i>) of Aharon and his sons is a commandment that is practiced for all the generations, any more than the sacrifices of the dedication of the altar. So at first glance, the words of our rabbi, the Gaon, may his memory be blessed, are very surprising! However after some analysis, this does not appear to be the path to the intent of our rabbi, the Gaon, may his memory be blessed. Rather he has a different approach regarding this matter. As certainly the essence of the section of the inauguration – whether those [sacrifices] which they were commanded to sacrifice for the priests, those which they were commanded to sacrifice to prepare the altar or the sacrifices that the chieftains sacrificed for the dedication of the altar – were all, according to his opinion, a temporary instruction, and not [to be] practiced for all the generations, as is explained in sever places. And the Rashbatz, may his memory be blessed, cited many of them (in Zohar HaRikiyah there). Rather that which our rabbi, the Gaon, may his memory be blessed, counted the inauguration of Aharon and his sons here [among the commandments] is a completely different matter. And it is based upon that which we learned (in a mishnah) in the chapter [entitled] HaTodah (Menachot 78a), “The inauguration [offerings] would come like the matzah in the thanksgiving offering: Loaves, wafers, and poached.” And we said about it [in the Gemara], “From where are these matters derived? […] It is as Rav Nachman bar Rav Chisda expounded in the name of Rabbi Tavla, ‘This is the offering of Aharon and of his sons, which they shall bring to the Lord on the day when he is anointed’ (Leviticus 6:13). And what have we learned with regard to his sons from the day that he was anointed? Rather, it compares [their] dedication with his anointment. Just as when he is anointed it is poached, so too during [their] dedication it is poached.” See there. And Rashi explained, and these are his words: And what have we learned with regard to his sons from the day that he was anointed – are his sons obligated anything on account of their father’s anointment? Rather it compares a common priest’s dedication to [Aharon’s] anointment,<b> so his dedication is his inauguration. Hence in an inauguration, it is poached.</b> As a common priest brings <i>chavitin</i> – meaning poached – on the day of his dedication, and a high priest brings it every day. So too were the oil bread loaves (Leviticus 8:26) that were in the inauguration also poached. To here are his words. See there. It is understood from his words that that which the common priest is commanded to bring a dedication offering on the day that he first draws near to the service of the Temple – as we say there later close to this – is from the laws of inauguration. For his dedication is his inauguration. And that is why we learn from this comparison, in which his dedication is compared to [Aharon’s] appointment, such that his anointment is his anointment for the high priesthood. As from then on, he has obligated himself to bring the <i>chavitin</i> offering every day, which are poached. So too with the dedication of the common priest, when he is first dedicated for [the Temple] service, his tenth of flour is poached. And so we also hear from this that the oil bread loaves that are written about in the section about the inauguration were also poached. That is because the dedication of a common priest for all the generations is also only from the laws of inauguration. And just like his tenth of flour that he is commanded to bring as his dedication offering for all the generations is poached – as we understand from this comparison – so too can we say about the oil bread loaves of the inauguration of the tabernacle, that they were poached. And even though the law of the inauguration for all the generations – meaning the dedication – was different in several things from the laws of the dedication of the tabernacle; nevertheless, we equate them in what it is possible to equate them, given that they are both inaugurations. And also the Rambam, may his memory be blessed, explains this teaching exactly like the explanation of Rashi, may his memory be blessed (see Commentary to the Mishnah, Mishnah 7:2). And see what is written in the Mishneh LeMelekh (at the end of the Laws of the Vessels of the Temple, Chapter 5), see there in particular. And in the commentary of Rabbenu Gershom, the light of the exile, may his memory be blessed, he explains even more than this there: That even anointment [of any high priest] is only from the laws of the inauguration. For the high priest is also obligated to bring a tenth of flour on the day of his anointment to the high priesthood for his dedication, as we say there later. And that is from the laws of the inauguration. And the dedication of a common priest is compared to the dedication of the high priest, concerning it being poached. And again we learn from it, that just like for all the generations – that is the dedication of the high priest and the common priest – was poached; so too was the inauguration of the tabernacle, about which it is written, “oil bread loaves,” poached. See his words there. It is true that the Shita Mekubetzet challenges the explanation of Rashi from a baraita in Torat Kohanim – as it is explained there that the dedication offering is not poached – such that he stretches to explain [the Gemara] here not like the explanation of Rashi, may his memory be blessed. Yet the Rambam, may his memory be blessed, had already anticipated his challenge; and that is why he rejected that baraita in the Torat Kohanim from being the law, on account of its contradicting our Talmud. And this is as the Mishneh LeMelekh wrote there. In any event, we see that both Rabbenu Gershom, light of the exile, and the Rambam, may his memory be blessed also explained the discussion [in the Gemara] like the explanation of Rashi, may his memory be blessed. 
+
+Appendix
+
+Introduction
+
+
+
+
+

txt/Halakhah/Commentary/Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag/Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag/English/merged.txt

@@ -0,0 +1,314 @@
+Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag
+ביאור על ספר המצוות לרס"ג
+merged
+https://www.sefaria.org/Commentary_on_Sefer_Hamitzvot_of_Rasag
+This file contains merged sections from the following text versions:
+-Sefaria Community Translation
+-https://www.sefaria.org
+
+Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag
+
+Title Page
+
+
+
+Foreword
+
+
+
+Introduction
+
+Chapter 1
+
+
+
+Chapter 2
+
+
+
+Chapter 3
+
+
+
+Chapter 4
+
+
+
+Chapter 5
+
+
+
+Chapter 6
+
+
+
+Chapter 7
+
+Introduction
+
+
+
+Shorashim
+
+
+
+Chapter 8
+
+
+
+Chapter 9
+
+
+
+Chapter 10
+
+
+
+Chapter 11
+
+
+
+Chapter 12
+
+
+
+Positive Commandments
+
+
+
+Negative Commandments
+
+
+
+Laws of the Courts
+
+Introduction
+
+
+
+
+
+
+
+Communal Laws
+
+Introduction
+
+
+
+
+
+
+
+Mitzvah 1
+
+
+
+Mitzvah 2
+
+
+
+Mitzvah 3
+
+
+
+Mitzvah 4
+
+
+
+Mitzvah 5
+
+
+
+Mitzvah 6
+
+
+
+Mitzvah 7
+
+
+
+Mitzvah 8
+
+
+
+Mitzvah 9
+
+
+
+Mitzvah 10
+
+
+
+Mitzvah 11
+
+
+
+Mitzvah 12
+
+
+
+Mitzvah 13
+
+
+
+Mitzvah 14
+
+
+
+Mitzvah 15
+
+
+
+Mitzvah 16
+
+
+
+Mitzvah 17
+
+
+
+Mitzvah 18
+
+
+
+Mitzvah 19
+
+
+
+Mitzvah 20
+
+
+
+Mitzvah 21
+
+
+
+Mitzvah 22
+
+
+
+Mitzvah 23
+
+
+
+Mitzvah 24
+
+
+
+Mitzvah 25
+
+
+
+Mitzvah 26
+
+
+
+Mitzvah 27
+
+
+
+Mitzvah 28
+
+
+
+Mitzvah 29
+
+
+
+Mitzvah 30
+
+
+
+Mitzvah 31
+
+
+
+Mitzvah 32
+
+
+
+Mitzvah 33
+
+
+
+Mitzvah 34
+
+
+
+Mitzvah 35
+
+
+
+Mitzvah 36
+
+
+
+Mitzvah 37
+
+
+
+Mitzvah 38
+
+
+
+Mitzvah 39
+
+
+
+Mitzvah 40
+
+
+
+Mitzvah 41
+
+
+
+Mitzvah 42
+
+
+
+Mitzvah 43
+
+
+
+Mitzvah 44
+
+
+
+Mitzvah 45
+
+
+
+Mitzvah 46
+
+
+
+Mitzvah 47
+
+
+
+Mitzvah 48
+
+
+
+Mitzvah 49
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+Nevertheless, it is certainly not likely to say that the inauguration (<i>miluim</i>) of Aharon and his sons is a commandment that is practiced for all the generations, any more than the sacrifices of the dedication of the altar. So at first glance, the words of our rabbi, the Gaon, may his memory be blessed, are very surprising! However after some analysis, this does not appear to be the path to the intent of our rabbi, the Gaon, may his memory be blessed. Rather he has a different approach regarding this matter. As certainly the essence of the section of the inauguration – whether those [sacrifices] which they were commanded to sacrifice for the priests, those which they were commanded to sacrifice to prepare the altar or the sacrifices that the chieftains sacrificed for the dedication of the altar – were all, according to his opinion, a temporary instruction, and not [to be] practiced for all the generations, as is explained in sever places. And the Rashbatz, may his memory be blessed, cited many of them (in Zohar HaRikiyah there). Rather that which our rabbi, the Gaon, may his memory be blessed, counted the inauguration of Aharon and his sons here [among the commandments] is a completely different matter. And it is based upon that which we learned (in a mishnah) in the chapter [entitled] HaTodah (Menachot 78a), “The inauguration [offerings] would come like the matzah in the thanksgiving offering: Loaves, wafers, and poached.” And we said about it [in the Gemara], “From where are these matters derived? […] It is as Rav Nachman bar Rav Chisda expounded in the name of Rabbi Tavla, ‘This is the offering of Aharon and of his sons, which they shall bring to the Lord on the day when he is anointed’ (Leviticus 6:13). And what have we learned with regard to his sons from the day that he was anointed? Rather, it compares [their] dedication with his anointment. Just as when he is anointed it is poached, so too during [their] dedication it is poached.” See there. And Rashi explained, and these are his words: And what have we learned with regard to his sons from the day that he was anointed – are his sons obligated anything on account of their father’s anointment? Rather it compares a common priest’s dedication to [Aharon’s] anointment,<b> so his dedication is his inauguration. Hence in an inauguration, it is poached.</b> As a common priest brings <i>chavitin</i> – meaning poached – on the day of his dedication, and a high priest brings it every day. So too were the oil bread loaves (Leviticus 8:26) that were in the inauguration also poached. To here are his words. See there. It is understood from his words that that which the common priest is commanded to bring a dedication offering on the day that he first draws near to the service of the Temple – as we say there later close to this – is from the laws of inauguration. For his dedication is his inauguration. And that is why we learn from this comparison, in which his dedication is compared to [Aharon’s] appointment, such that his anointment is his anointment for the high priesthood. As from then on, he has obligated himself to bring the <i>chavitin</i> offering every day, which are poached. So too with the dedication of the common priest, when he is first dedicated for [the Temple] service, his tenth of flour is poached. And so we also hear from this that the oil bread loaves that are written about in the section about the inauguration were also poached. That is because the dedication of a common priest for all the generations is also only from the laws of inauguration. And just like his tenth of flour that he is commanded to bring as his dedication offering for all the generations is poached – as we understand from this comparison – so too can we say about the oil bread loaves of the inauguration of the tabernacle, that they were poached. And even though the law of the inauguration for all the generations – meaning the dedication – was different in several things from the laws of the dedication of the tabernacle; nevertheless, we equate them in what it is possible to equate them, given that they are both inaugurations. And also the Rambam, may his memory be blessed, explains this teaching exactly like the explanation of Rashi, may his memory be blessed (see Commentary to the Mishnah, Mishnah 7:2). And see what is written in the Mishneh LeMelekh (at the end of the Laws of the Vessels of the Temple, Chapter 5), see there in particular. And in the commentary of Rabbenu Gershom, the light of the exile, may his memory be blessed, he explains even more than this there: That even anointment [of any high priest] is only from the laws of the inauguration. For the high priest is also obligated to bring a tenth of flour on the day of his anointment to the high priesthood for his dedication, as we say there later. And that is from the laws of the inauguration. And the dedication of a common priest is compared to the dedication of the high priest, concerning it being poached. And again we learn from it, that just like for all the generations – that is the dedication of the high priest and the common priest – was poached; so too was the inauguration of the tabernacle, about which it is written, “oil bread loaves,” poached. See his words there. It is true that the Shita Mekubetzet challenges the explanation of Rashi from a baraita in Torat Kohanim – as it is explained there that the dedication offering is not poached – such that he stretches to explain [the Gemara] here not like the explanation of Rashi, may his memory be blessed. Yet the Rambam, may his memory be blessed, had already anticipated his challenge; and that is why he rejected that baraita in the Torat Kohanim from being the law, on account of its contradicting our Talmud. And this is as the Mishneh LeMelekh wrote there. In any event, we see that both Rabbenu Gershom, light of the exile, and the Rambam, may his memory be blessed also explained the discussion [in the Gemara] like the explanation of Rashi, may his memory be blessed. 
+
+Appendix
+
+Introduction
+
+
+
+
+

txt/Halakhah/Commentary/Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag/Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag/Hebrew/merged.txt

@@ -0,0 +1,3 @@
+version https://git-lfs.github.com/spec/v1
+oid sha256:90821ff8a801e19085f8df31861d4c0a86153146140791e1810290b738d7712c
+size 18048544

txt/Halakhah/Commentary/Haggahot of R' David Luria on Sefer HaParnas/Hebrew/Sefer ha-Parnas, Vilna, 1891.txt

@@ -0,0 +1,108 @@
+Haggahot of R' David Luria on Sefer HaParnas
+הגהות הרד"ל על ספר הפרנס
+Sefer ha-Parnas, Vilna, 1891
+https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001225087
+
+הגהות הרד"ל על ספר הפרנס
+
+
+
+Siman 1
+
+<b>לאסור. </b>ואע"פ שיש בו כל סימני טהרה. דחיישי' שמא ידרוס אח"כ רש"י פ' א"ט (ס"ב): ד"ה חזיוה כו': 
+
+<b>או להתיר כו'. </b>אם באנו לדקדק ולכווין סיומא דאין בקיאין בסימנין שכתב המחבר. בנותן טעם גם להאי בבא דאו להתיר מקום לומר דדעתו ז"ל שאפי' יש בו כל סימני טומאה סמכינן אמסורת וכיו"ב הביא בכה"ג בי"ד הגב"י סי' פ"ב אות כ"ה בשם דמש"א שכתב דמשמע כן מדברי הרמב"ם והטור ע"ש. והיינו דאין אנו בקיאין בסימני טומאה דיש פירושים שונים בדורס . גם באצבע יתרה:  
+
+
+Siman 2
+
+<b>בצים מותרים לקנות כו' </b>סתם דבריו כאלו הוא בכל מקום. ובאמת מעיקר דינא קי"ל בפ' א"ט (ס"ד) דבעינן שיאמר מעוף פלוני טהור הוא רק הפוסקים ז"ל נתנו טעם על המנהג שלנו משום דבמקומותנו מצויים עופות טהורים . וכל כי האי לא הוי להמחבר למסתם אלא לפרש. ולפי שיטת הר"ן ז"ל דלא בעינן שיאמר מעוף פלוני טהור הוא כ"א במקום דשכיחי רוב טמאים ומפרש הא דפריך הש"ס דלמא מעוף טמא הוא קאי אבכל מקום דתני ברייתא דהיינו נמי בדוכתא דרוב טמאים. אבל בשאר מקומות אה"נ דסמכינן ארוב עופות טהורים (כקושי' התוס' שם). לפ"ז א"ש טפי סתימת לשון המחבר פה בזה: 
+
+<b>אבל אם הם טרופות בקערה אין קונים מהם. </b>לא משום חשש עוף טמא. דהא אזלינן ב"ר וסמכינן אהא אפי' נלושו באובליא"ש כדלהלן. ואע"פ שאין אנו רואין לפנינו צורת הביצה כלל כ"ש בטרופות דאכתי יש להכיר ולדמות מאיזו עוף הוא.(וכדמוכח בגמ' דבעי לאוקמי הא דבעינן שיאמר של עוף פלוני טהור. ולא סמכינן אסימני בצים דמיירי בטריפות. והא דאמירה מהני כרש"י וכ"כ כל הפוסקים ז"ל. דיכול להביא ביצי אותו העוף ולדמות. א"כ נראה דבטרופות נמי יש להכיר מאיזו מין עוף הוא). אלא משום דאין דרך נכרי למכור בצים טרופות הוי ריעותא וחיישי' שמא ישראל מכר לו ביצת נבלות וטרפות וטרפה בקערה שיכירו ישראל הריעותא ולא יקחו ממנו. משא"כ באובליא"ש שאין בה ריעותא: 
+
+<b>לא משום דם </b>דאזלינן ב"ר כמו שאנו אוכלין ביצים מבושלין בלא בדיקה. תוס': ולא משוס גיעולי גוים כו' דקמחא עיקר שם: 
+
+<b>ואפי' הנבלע בעיסה כו'. </b>משמט דס"ל ולכל הפוסקים שהביאו לה דבשולי עכו"ם אוסרין בס' ואין בטלין ברוב. ושלא כדעת האו"ה שהביא הש"ך בי"ד סי' קי"ב ס"ק כ"ג ובסי' קמ"ו ס"ק י"א וע"ש ס"ק ט"ו דבשולי גוים שוין לפת של עכו"ם שהוכיחו התוס' פ"ב דע"ז (לה:) סד"ה מכלל. והמרדכי פ"ק וחולין מההוא דדמאי דהתם דבתערובות לא גזרו רבנן ובטלין ברוב. ושוב מצאתי בתה"א סוף ביש ג' ממש שהביא מדברי סה"ת שכתב דין זה ג"כ דסובר כדעתו ז"ל דבישולי עכו"ם וכל איסורין דרבנן צריכין ס' לבטלן. (ומשמע מדבריו אפי' בפת). ואף מלשון הרא"ש ז"ל שהביא הטור שלהי סי' קי"ג דכתב דלא מצינו בבשולי עכו"ם שאסרו פליטתו. משמע דווקא פליטת כלים מתיר אבל לא נותן טעם של תערובות גוף איסור. וכ"מ לי לשון הש"ט דרק לענין פת עכו"ם תפס להתיר ומשום דפת קיל שהוא מהלכות של עמעום. אבל בבשולי גוים שהיא גזרה קדמונית לא רצה להקל. שוב מצאתי באו"ה כלל מ"ד דין ז' שכתב ע"ז וז"ל. ואין שייך בזה טעם כעיקר שלא גזרו בו. דהשמנונית עיקר האיסור הנבלע ולא מטעם לבד עכ"ל כוונתו דהשמנונית נרגש בטעמו ואין מתערב יפה שיהי' בטל. אבל לא מסתבר לי לפרש כוונתו משום דשומן לטעמא עביד ולא בטיל כדאמרו לגבי דמאי פ"ק חולין ופ' בתרא דביצה וכ"פ בש"ע א"ח סי' תקי"ג ס"��: 
+
+
+Siman 3
+
+<b>מותרין לבשלן בחלב </b>כצ"ל: 
+
+<b>ואם נמצאו הבצים בתרנגולת שנתנבלה כו' </b>כצ"ל. ואהני בצים גמורות בקליפתן דלעיל קאי וכמבואר בתוס' וש"פ והנהו הוא דאסורין מדרבנן ולהכי ספיקה מותרת כדמסיים ואזיל אבל שאינן גמורות כיון דהם כבשר לטנין בב"ח ומליחה ה"נ בנבלה אסורין מה"ת וספקן אסור ממילא: 
+
+<b>אפי' באלף לא בטיל. </b>דהוי דבר שבמנין: 
+
+<b>וכן מתרנגולת טרפה. </b>איפשר יותר נכון להגי' וכ"ש מתרנגולת טרפה. דהני דאוריית' ונבלה דרבנן. רק דמ"מ הוי כליטרא קציטות דרבנן הוא. וכן מבואר בסה"ת פ' אלו טרפות סי' כ"ו: 
+
+<b>אם היא נזקקת אח"כ לתרנגול כו'. </b>וכ"ה לשון זה בשערי דורא לא למעוטי בדספנא מארעא קאתי דבהדי' מוכח בסוגי' דפ' א"ט (נ"ח) דפריך לאמימר חבריי' דושוין בביצת טרפה ודחק בה ולא משני בדספנא מארעא כדמשני לל"ק. וע"כ דלאמימר ספנא מארעא נמי מהני להוציאה מידי טרפה. ואיפשר לרבותא נקט דאפי' נזקקה לזכר מ"מ בעינן לידה ולא סגי' בהא לחודי'. אע"ג דאמר ר' יהודא בפ"ק דע"ז דשבורה אין מקבלת זכר כלל עיי' תוס' שם: 
+
+
+Siman 4
+
+
+
+Siman 5
+
+<b>שיהי' ס' בהתיר. </b>כלומ' בהתיר עצמו לבד הביצה כדקי"ל פ' גיד הנשה (חולין צ"ז: ) דאין ביצה מהמנין. ואף שלענין נתבשל עמהם ד"א של התיר כ' הפוסקים דקי"ל דביצה מהמגין. לא חש להאריך ולחומרא לא דק: 
+
+
+Siman 6
+
+<b>הדס אסור והביצה מותרת. </b>הדס אסור מדרבנן וע' באו"ה כלל מ"ב הביא בשם הפרנס דאין אנו בקיאין בקשר חלבון וחלמון ולכן נהגו להחמיר. ולפנינו ליתי': 
+
+
+Siman 7
+
+
+
+Siman 8
+
+<b>עם המים הראשונים כו'. </b>אבל האחרוני' שמוסיף לצננם לא מהני להצטרף לשיעור ס': 
+
+<b>נאסרו אם לא שהי' כו'. </b>ט"ס וצ"ל אפי' שהי' בהם ובמים ס' ועי' בסה"ת פא"ט סי' ל"ה והביאו דבריו במרדכי וש"פ: 
+
+
+Siman 9
+
+
+
+Siman 10
+
+<b>תולע וכו' </b>כל הסי' מדברי סה"ת פא"ט סי' ל"ה ול"ו ועי"ש טעם האוסרים אפי' בס'. 
+
+<b>דאין בהם בנ"ט. </b>צ"ע דרי"ו כתב בנט"ו בשם הר"מ דאוסר אפי' הכף שהוציא בו הזבוב לחוץ ע"ש: 
+
+
+Siman 11
+
+<b>תולעים הנמצאים כו' עד מותרין. </b>הובא בהגהמי"י פ"ב ממ"א בשם מהר"ם ג"כ: 
+
+
+Siman 12
+
+<b>דהיינו האם ואת וולדה. </b>בסה"ת כתב שנוהג בזכרים ג"כ וכ"ה דעת כל סייעתי' מכת הצרפתים ואשכנזים ז"ל שלא כדעת בה"ג וסייעתו. ויותר קרוב שחסר כאן בין בזכרים בין בנקבות ג"כ כמו שהוא הלשון בסה"ת. אשר רוב פסקי החבור הלזה מועתקים ממנו: 
+
+<b>אסור לכל ישראל. </b>עש"ך סי' י"ז ס"ק ג' שהעלה דווקא לדידי' קנסו ולא לאחרים. ועיתבו"ש שהעלה כדעת החבור: 
+
+
+Siman 13
+
+<b>גם הוולד כן. </b>מדינא דגמ' בבן ט' חי קי"ל ד' סימנין אכשר בי' רחמנא. רק משום דאין בקיאינן בבן ט' העלה בסה"ת ס"ס מ"א דבנמצאה האם טרפה טוב לאסור כל תולדות ע"ש. וכ"פ רמ"א בהג"ה סי' י"ג ס"ג: 
+
+<b>אסור באכילה </b>וג"ז מדינא בכלו לו חדשיו שרי לאלתר רק משום דלא בקיאין אסרינן מספק נפל ובזה לא כתבו כלל האחרוני' להחמיר אפי' בידוע שכלו לו חדשיו: 
+
+
+Siman 14
+
+<b>ומליחה הראשונה חומרא כו'. </b>משמע דהשניי' מעכבא דיעבד וכדעת הסמ"ק. ורמ"א תפס כן בטלפים כדעת הסמ"ק לאסור שבתוך הקליפה. אבל בשערות פסק כדעת הרשב"א להקל דיעבד: 
+
+
+Siman 15
+
+<b>כל </b>הסי' לשון פסקי סה"ת סי' מ"ז: 
+
+
+Siman 16
+
+<b>אלו דברים כו'. </b>כל הסי' לשון סה"ת סי' ע"ד ע"ה ע"ו:  

txt/Halakhah/Commentary/Haggahot of R' David Luria on Sefer HaParnas/Hebrew/merged.txt

@@ -0,0 +1,111 @@
+Haggahot of R' David Luria on Sefer HaParnas
+הגהות הרד"ל על ספר הפרנס
+merged
+https://www.sefaria.org/Haggahot_of_R'_David_Luria_on_Sefer_HaParnas
+This file contains merged sections from the following text versions:
+-Sefer ha-Parnas, Vilna, 1891
+-https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001225087
+
+הגהות הרד"ל על ספר הפרנס
+
+
+
+Siman 1
+
+<b>לאסור. </b>ואע"פ שיש בו כל סימני טהרה. דחיישי' שמא ידרוס אח"כ רש"י פ' א"ט (ס"ב): ד"ה חזיוה כו': 
+
+<b>או להתיר כו'. </b>אם באנו לדקדק ולכווין סיומא דאין בקיאין בסימנין שכתב המחבר. בנותן טעם גם להאי בבא דאו להתיר מקום לומר דדעתו ז"ל שאפי' יש בו כל סימני טומאה סמכינן אמסורת וכיו"ב הביא בכה"ג בי"ד הגב"י סי' פ"ב אות כ"ה בשם דמש"א שכתב דמשמע כן מדברי הרמב"ם והטור ע"ש. והיינו דאין אנו בקיאין בסימני טומאה דיש פירושים שונים בדורס . גם באצבע יתרה:  
+
+
+Siman 2
+
+<b>בצים מותרים לקנות כו' </b>סתם דבריו כאלו הוא בכל מקום. ובאמת מעיקר דינא קי"ל בפ' א"ט (ס"ד) דבעינן שיאמר מעוף פלוני טהור הוא רק הפוסקים ז"ל נתנו טעם על המנהג שלנו משום דבמקומותנו מצויים עופות טהורים . וכל כי האי לא הוי להמחבר למסתם אלא לפרש. ולפי שיטת הר"ן ז"ל דלא בעינן שיאמר מעוף פלוני טהור הוא כ"א במקום דשכיחי רוב טמאים ומפרש הא דפריך הש"ס דלמא מעוף טמא הוא קאי אבכל מקום דתני ברייתא דהיינו נמי בדוכתא דרוב טמאים. אבל בשאר מקומות אה"נ דסמכינן ארוב עופות טהורים (כקושי' התוס' שם). לפ"ז א"ש טפי סתימת לשון המחבר פה בזה: 
+
+<b>אבל אם הם טרופות בקערה אין קונים מהם. </b>לא משום חשש עוף טמא. דהא אזלינן ב"ר וסמכינן אהא אפי' נלושו באובליא"ש כדלהלן. ואע"פ שאין אנו רואין לפנינו צורת הביצה כלל כ"ש בטרופות דאכתי יש להכיר ולדמות מאיזו עוף הוא.(וכדמוכח בגמ' דבעי לאוקמי הא דבעינן שיאמר של עוף פלוני טהור. ולא סמכינן אסימני בצים דמיירי בטריפות. והא דאמירה מהני כרש"י וכ"כ כל הפוסקים ז"ל. דיכול להביא ביצי אותו העוף ולדמות. א"כ נראה דבטרופות נמי יש להכיר מאיזו מין עוף הוא). אלא משום דאין דרך נכרי למכור בצים טרופות הוי ריעותא וחיישי' שמא ישראל מכר לו ביצת נבלות וטרפות וטרפה בקערה שיכירו ישראל הריעותא ולא יקחו ממנו. משא"כ באובליא"ש שאין בה ריעותא: 
+
+<b>לא משום דם </b>דאזלינן ב"ר כמו שאנו אוכלין ביצים מבושלין בלא בדיקה. תוס': ולא משוס גיעולי גוים כו' דקמחא עיקר שם: 
+
+<b>ואפי' הנבלע בעיסה כו'. </b>משמט דס"ל ולכל הפוסקים שהביאו לה דבשולי עכו"ם אוסרין בס' ואין בטלין ברוב. ושלא כדעת האו"ה שהביא הש"ך בי"ד סי' קי"ב ס"ק כ"ג ובסי' קמ"ו ס"ק י"א וע"ש ס"ק ט"ו דבשולי גוים שוין לפת של עכו"ם שהוכיחו התוס' פ"ב דע"ז (לה:) סד"ה מכלל. והמרדכי פ"ק וחולין מההוא דדמאי דהתם דבתערובות לא גזרו רבנן ובטלין ברוב. ושוב מצאתי בתה"א סוף ביש ג' ממש שהביא מדברי סה"ת שכתב דין זה ג"כ דסובר כדעתו ז"ל דבישולי עכו"ם וכל איסורין דרבנן צריכין ס' לבטלן. (ומשמע מדבריו אפי' בפת). ואף מלשון הרא"ש ז"ל שהביא הטור שלהי סי' קי"ג דכתב דלא מצינו בבשולי עכו"ם שאסרו פליטתו. משמע דווקא פליטת כלים מתיר אבל לא נותן טעם של תערובות גוף איסור. וכ"מ לי לשון הש"ט דרק לענין פת עכו"ם תפס להתיר ומשום דפת קיל שהוא מהלכות של עמעום. אבל בבשולי גוים שהיא גזרה קדמונית לא רצה להקל. שוב מצאתי באו"ה כלל מ"ד דין ז' שכתב ע"ז וז"ל. ואין שייך בזה טעם כעיקר שלא גזרו בו. דהשמנונית עיקר האיסור הנבלע ולא מטעם לבד עכ"ל כוונתו דהשמנונית נרגש בטעמו ואין מתערב יפה שיהי' בטל. אבל לא מסתבר לי לפרש כוונתו משום דשומן לטעמא עביד ולא בטיל כדאמרו לגבי דמאי פ"ק חולין ופ' בתרא דביצה וכ"פ בש"ע א"ח סי' תקי"ג ס"ג: 
+
+
+Siman 3
+
+<b>מותרין לבשלן בחלב </b>כצ"ל: 
+
+<b>ואם נמצאו הבצים בתרנגולת שנתנבלה כו' </b>כצ"ל. ואהני בצים גמורות בקליפתן דלעיל קאי וכמבואר בתוס' וש"פ והנהו הוא דאסורין מדרבנן ולהכי ספיקה מותרת כדמסיים ואזיל אבל שאינן גמורות כיון דהם כבשר לטנין בב"ח ומליחה ה"נ בנבלה אסורין מה"ת וספקן אסור ממילא: 
+
+<b>אפי' באלף לא בטיל. </b>דהוי דבר שבמנין: 
+
+<b>וכן מתרנגולת טרפה. </b>איפשר יותר נכון להגי' וכ"ש מתרנגולת טרפה. דהני דאוריית' ונבלה דרבנן. רק דמ"מ הוי כליטרא קציטות דרבנן הוא. וכן מבואר בסה"ת פ' אלו טרפות סי' כ"ו: 
+
+<b>אם היא נזקקת אח"כ לתרנגול כו'. </b>וכ"ה לשון זה בשערי דורא לא למעוטי בדספנא מארעא קאתי דבהדי' מוכח בסוגי' דפ' א"ט (נ"ח) דפריך לאמימר חבריי' דושוין בביצת טרפה ודחק בה ולא משני בדספנא מארעא כדמשני לל"ק. וע"כ דלאמימר ספנא מארעא נמי מהני להוציאה מידי טרפה. ואיפשר לרבותא נקט דאפי' נזקקה לזכר מ"מ בעינן לידה ולא סגי' בהא לחודי'. אע"ג דאמר ר' יהודא בפ"ק דע"ז דשבורה אין מקבלת זכר כלל עיי' תוס' שם: 
+
+
+Siman 4
+
+
+
+Siman 5
+
+<b>שיהי' ס' בהתיר. </b>כלומ' בהתיר עצמו לבד הביצה כדקי"ל פ' גיד הנשה (חולין צ"ז: ) דאין ביצה מהמנין. ואף שלענין נתבשל עמהם ד"א של התיר כ' הפוסקים דקי"ל דביצה מהמגין. לא חש להאריך ולחומרא לא דק: 
+
+
+Siman 6
+
+<b>הדס אסור והביצה מותרת. </b>הדס אסור מדרבנן וע' באו"ה כלל מ"ב הביא בשם הפרנס דאין אנו בקיאין בקשר חלבון וחלמון ולכן נהגו להחמיר. ולפנינו ליתי': 
+
+
+Siman 7
+
+
+
+Siman 8
+
+<b>עם המים הראשונים כו'. </b>אבל האחרוני' שמוסיף לצננם לא מהני להצטרף לשיעור ס': 
+
+<b>נאסרו אם לא שהי' כו'. </b>ט"ס וצ"ל אפי' שהי' בהם ובמים ס' ועי' בסה"ת פא"ט סי' ל"ה והביאו דבריו במרדכי וש"פ: 
+
+
+Siman 9
+
+
+
+Siman 10
+
+<b>תולע וכו' </b>כל הסי' מדברי סה"ת פא"ט סי' ל"ה ול"ו ועי"ש טעם האוסרים אפי' בס'. 
+
+<b>דאין בהם בנ"ט. </b>צ"ע דרי"ו כתב בנט"ו בשם הר"מ דאוסר אפי' הכף שהוציא בו הזבוב לחוץ ע"ש: 
+
+
+Siman 11
+
+<b>תולעים הנמצאים כו' עד מותרין. </b>הובא בהגהמי"י פ"ב ממ"א בשם מהר"ם ג"כ: 
+
+
+Siman 12
+
+<b>דהיינו האם ואת וולדה. </b>בסה"ת כתב שנוהג בזכרים ג"כ וכ"ה דעת כל סייעתי' מכת הצרפתים ואשכנזים ז"ל שלא כדעת בה"ג וסייעתו. ויותר קרוב שחסר כאן בין בזכרים בין בנקבות ג"כ כמו שהוא הלשון בסה"ת. אשר רוב פסקי החבור הלזה מועתקים ממנו: 
+
+<b>אסור לכל ישראל. </b>עש"ך סי' י"ז ס"ק ג' שהעלה דווקא לדידי' קנסו ולא לאחרים. ועיתבו"ש שהעלה כדעת החבור: 
+
+
+Siman 13
+
+<b>גם הוולד כן. </b>מדינא דגמ' בבן ט' חי קי"ל ד' סימנין אכשר בי' רחמנא. רק משום דאין בקיאינן בבן ט' העלה בסה"ת ס"ס מ"א דבנמצאה האם טרפה טוב לאסור כל תולדות ע"ש. וכ"פ רמ"א בהג"ה סי' י"ג ס"ג: 
+
+<b>אסור באכילה </b>וג"ז מדינא בכלו לו חדשיו שרי לאלתר רק משום דלא בקיאין אסרינן מספק נפל ובזה לא כתבו כלל האחרוני' להחמיר אפי' בידוע שכלו לו חדשיו: 
+
+
+Siman 14
+
+<b>ומליחה הראשונה חומרא כו'. </b>משמע דהשניי' מעכבא דיעבד וכדעת הסמ"ק. ורמ"א תפס כן בטלפים כדעת הסמ"ק לאסור שבתוך הקליפה. אבל בשערות פסק כדעת הרשב"א להקל דיעבד: 
+
+
+Siman 15
+
+<b>כל </b>הסי' לשון פסקי סה"ת סי' מ"ז: 
+
+
+Siman 16
+
+<b>אלו דברים כו'. </b>כל הסי' לשון סה"ת סי' ע"ד ע"ה ע"ו: