f0a4e46b1195a32b14c91da9b09ac5270a517bf9845e9e3d4025f5d0c5829fa4

.gitattributes

@@ -38,3 +38,6 @@ json/Kabbalah/Zohar/Sulam[[:space:]]on[[:space:]]Zohar/Hebrew/merged.json filter
 json/Kabbalah/Zohar/Sulam[[:space:]]on[[:space:]]Zohar/Hebrew/Zohar[[:space:]]with[[:space:]]Sulam[[:space:]]commentary,[[:space:]]Jerusalem[[:space:]]1945.json filter=lfs diff=lfs merge=lfs -text
 json/Kabbalah/Zohar/Ohr[[:space:]]HaChamah[[:space:]]on[[:space:]]Zohar/Hebrew/merged.json filter=lfs diff=lfs merge=lfs -text
 json/Kabbalah/Zohar/Ohr[[:space:]]HaChamah[[:space:]]on[[:space:]]Zohar/Hebrew/Ohr[[:space:]]Hachama,[[:space:]]Peremyshl,[[:space:]]1896-1898.json filter=lfs diff=lfs merge=lfs -text
+json/Kabbalah/Zohar/Zohar/Hebrew/merged.json filter=lfs diff=lfs merge=lfs -text
+json/Kabbalah/Zohar/Zohar/Hebrew/Hebrew[[:space:]]Translation.json filter=lfs diff=lfs merge=lfs -text
+json/Kabbalah/Zohar/Zohar/Hebrew/Vocalized[[:space:]]Zohar,[[:space:]]Israel[[:space:]]2013.json filter=lfs diff=lfs merge=lfs -text

json/Kabbalah/Sefer HaBahir/English/Rabbi Dr. David Mevorach Seidenberg, from Kabbalah and Ecology.json

@@ -0,0 +1,142 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Sefer HaBahir",
+    "versionSource": "http://www.amazon.com/Kabbalah-Ecology-Image-More-Than-Human-World/dp/1107081335 ",
+    "versionTitle": "Rabbi Dr. David Mevorach Seidenberg, from \"Kabbalah and Ecology\"",
+    "status": "locked",
+    "versionTitleInHebrew": "רבי וד״ר דוד מבורך סיידנברג, מתוך ״קבלה ואקולוגיה״",
+    "shortVersionTitle": "Rabbi Dr. David Mevorach Seidenberg, 2015",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ספר הבהיר",
+    "categories": [
+        "Kabbalah"
+    ],
+    "text": [
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "...  A parable, to what does the thing compare? To a king that wanted to build a palace . . . He cut [through] rock . . . and a great spring of water emerged for him, living water. The king said: Since I have flowing water, I will plant a garden, and I will delight in it, I and all the world.",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "... I am the one that planted this tree/ilan, [for] all the world to delight in, and I hammered out all/kol with him (the tree), and I called his name “the Whole/All /hakol”, for all depends on him, and all comes out from him. And all are needing him, and through/to him they gaze and for him they wait. And from there bloom/grow the souls in joy. Alone was I when I made him . . . for in the time when I hammered out my earth, I planted and rooted this tree in her, and I rejoiced together [with him] and I rejoiced in them.",
+        "R’ R’chumai said: From your word we learn that the Holy One created the need of this world before the heavens. He said to him: Thus so. ",
+        "R’ Yanai said: The earth was created before the heavens, as it says, “[in the day of YHVH Elohim’s making] earth and heavens” [Gn 2:4]. They said to him: But isn’t it written, “[Elohim created] the heavens (first) and the earth”? He said to them: To what does the thing compare? To a king who took possession of a beautiful, precious thing, and it wasn’t complete . . . He said, “I will complete it and prepare its mounting and its setting, and then  I will call out its name over it . . . ”",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "R’ Amorai said: Gan Eden, where is it? He said to them: In the earth.",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "... “The advantage/profit/surplus/yitron of the land/arets over All /bakol is a king” [Ec 5:8] – And what is yitron? A place from which is carved out the earth/arets . . . And what is this “earth”? That from her was carved out the Whole /hakol, and from him (hakol) was carved out heavens, and he is the throne of the Holy One, and he is a precious stone, and he is the sea of wisdom. ",
+        "And corresponding to her (the earth) is the deep-blue/t’cheilet of the tsitsit (the corner fringes on a prayer shawl). For R’ Meir said: How is t’cheilet different from all kinds of colors? Because t’cheilet resembles the sea and the sea resembles the firmament and the firmament resembles the throne of glory, as it is said, “And they saw Israel’s God and under His feet [was something] like sapphire brick-work and like the essence of the heavens for purity” [Ex 24:10] and it says, “like the appearance/mar’eh of sapphire stone, a likeness of a throne / d’mut kisei’” [Ez 1:26]. ",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "And what would the tree be that you spoke of? He said to him: [It is] the powers/kochot of the Holy One, this on back of this, and they resemble/domin a tree: just as this tree, by means of the waters, brings out fruit, even so the Holy One by means of the waters increases the powers of the tree. And what are these waters of the Holy One? They are wisdom, and they are the souls/n’shamot of the righteous that bloom/grow/fly/por’chin from the spring unto the great channel. And he goes up and joins with the tree, and by what means does [the tree] bloom/grow? By means of Israel, [for] when they are righteous and good, Shekhinah rests among them, and through their deeds she rests in the bosom of the Holy One, and makes them fruitful and increases them."
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Seif"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Sefer HaBahir/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,89 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Sefer HaBahir",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ספר הבהיר",
+    "categories": [
+        "Kabbalah"
+    ],
+    "text": [
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "Rabbi Ruchamai’s students asked him, “That which it is written (Habakkuk 3:1), ‘A prayer of Habakkuk the prophet upon <i>shigionot</i>’ - a prayer? It should be, ‘a praise.” Rather regarding anyone who frees his heart from matters of the world and looks at the Act of the Chariot (<i>Maaseh Merkavah</i>), it is received before the Holy One, blessed be He, as if prays the whole day; as it is stated, “A prayer.” What is “<i>Shigionot</i>?” It is as it is written (Proverbs 5:19), “in her love shall you always be infatuated (<i>tishgeh</i>.” But [towards] what is it? The Act of the Chariot, as it is written (Habakkuk 3:2), “O Lord, I have learned of Your renown; I am awed.”"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Seif"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Sefer HaBahir/English/merged.json

@@ -0,0 +1,144 @@
+{
+    "title": "Sefer HaBahir",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Sefer_HaBahir",
+    "text": [
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "...  A parable, to what does the thing compare? To a king that wanted to build a palace . . . He cut [through] rock . . . and a great spring of water emerged for him, living water. The king said: Since I have flowing water, I will plant a garden, and I will delight in it, I and all the world.",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "... I am the one that planted this tree/ilan, [for] all the world to delight in, and I hammered out all/kol with him (the tree), and I called his name “the Whole/All /hakol”, for all depends on him, and all comes out from him. And all are needing him, and through/to him they gaze and for him they wait. And from there bloom/grow the souls in joy. Alone was I when I made him . . . for in the time when I hammered out my earth, I planted and rooted this tree in her, and I rejoiced together [with him] and I rejoiced in them.",
+        "R’ R’chumai said: From your word we learn that the Holy One created the need of this world before the heavens. He said to him: Thus so. ",
+        "R’ Yanai said: The earth was created before the heavens, as it says, “[in the day of YHVH Elohim’s making] earth and heavens” [Gn 2:4]. They said to him: But isn’t it written, “[Elohim created] the heavens (first) and the earth”? He said to them: To what does the thing compare? To a king who took possession of a beautiful, precious thing, and it wasn’t complete . . . He said, “I will complete it and prepare its mounting and its setting, and then  I will call out its name over it . . . ”",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "R’ Amorai said: Gan Eden, where is it? He said to them: In the earth.",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "Rabbi Ruchamai’s students asked him, “That which it is written (Habakkuk 3:1), ‘A prayer of Habakkuk the prophet upon <i>shigionot</i>’ - a prayer? It should be, ‘a praise.” Rather regarding anyone who frees his heart from matters of the world and looks at the Act of the Chariot (<i>Maaseh Merkavah</i>), it is received before the Holy One, blessed be He, as if prays the whole day; as it is stated, “A prayer.” What is “<i>Shigionot</i>?” It is as it is written (Proverbs 5:19), “in her love shall you always be infatuated (<i>tishgeh</i>.” But [towards] what is it? The Act of the Chariot, as it is written (Habakkuk 3:2), “O Lord, I have learned of Your renown; I am awed.”",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "... “The advantage/profit/surplus/yitron of the land/arets over All /bakol is a king” [Ec 5:8] – And what is yitron? A place from which is carved out the earth/arets . . . And what is this “earth”? That from her was carved out the Whole /hakol, and from him (hakol) was carved out heavens, and he is the throne of the Holy One, and he is a precious stone, and he is the sea of wisdom. ",
+        "And corresponding to her (the earth) is the deep-blue/t’cheilet of the tsitsit (the corner fringes on a prayer shawl). For R’ Meir said: How is t’cheilet different from all kinds of colors? Because t’cheilet resembles the sea and the sea resembles the firmament and the firmament resembles the throne of glory, as it is said, “And they saw Israel’s God and under His feet [was something] like sapphire brick-work and like the essence of the heavens for purity” [Ex 24:10] and it says, “like the appearance/mar’eh of sapphire stone, a likeness of a throne / d’mut kisei’” [Ez 1:26]. ",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "",
+        "And what would the tree be that you spoke of? He said to him: [It is] the powers/kochot of the Holy One, this on back of this, and they resemble/domin a tree: just as this tree, by means of the waters, brings out fruit, even so the Holy One by means of the waters increases the powers of the tree. And what are these waters of the Holy One? They are wisdom, and they are the souls/n’shamot of the righteous that bloom/grow/fly/por’chin from the spring unto the great channel. And he goes up and joins with the tree, and by what means does [the tree] bloom/grow? By means of Israel, [for] when they are righteous and good, Shekhinah rests among them, and through their deeds she rests in the bosom of the Holy One, and makes them fruitful and increases them."
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ],
+        [
+            "Rabbi Dr. David Mevorach Seidenberg, from \"Kabbalah and Ecology\"",
+            "http://www.amazon.com/Kabbalah-Ecology-Image-More-Than-Human-World/dp/1107081335 "
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ספר הבהיר",
+    "categories": [
+        "Kabbalah"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Seif"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Sefer HaBahir/Hebrew/Wikisource Sefer HaBahir.json

@@ -0,0 +1,69 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Sefer HaBahir",
+    "versionSource": "http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%94%D7%99%D7%A8",
+    "versionTitle": "Wikisource Sefer HaBahir",
+    "status": "locked",
+    "license": "CC-BY-SA",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ספר הבהיר",
+    "categories": [
+        "Kabbalah"
+    ],
+    "text": [
+        "אמר ר' נחוניא בן הקנה: כתוב אחד אומר (איוב ל\"ז כא) ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים, וכתוב אחד אומר (תהלים י\"ח י\"ב) ישת חושך סתרו ואומר (תהלים צ\"ז ב) ענן וערפל סביביו קשיא, בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם (שם קל\"ט יב) גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה:",
+        "אמר ר' ברכיה מאי דכתיב (בראשית א' ב) והארץ היתה תהו ובהו מאי משמע היתה, שכבר היתה תהו, ומאי תהו דבר המתהא בני אדם, ומאי בהו, אלא תהו היתה וחזרה לבהו, ומאי בהו דבר שיש בו ממש דכתיב בהו בו הוא:",
+        "ומפני מה התחיל התורה בבי\"ת כמה דאתחיל ברכה ומנלן דהתורה נקראת ברכה, שנאמר (דברים ל\"ג כ\"ג) ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה, ואין ים אלא תורה שנאמר (איוב י\"א ט) ורחבה מני ים, מאי ומלא ברכת ה' אלא כל מקום שנאמר בי\"ת הוא לשון ברכה כדאמרינן בראשית, ואין ראשית אלא חכמה שנאמר (תהלים קי\"א) ראשית חכמה יראת ה', ואין חכמה אלא ברכה שנאמר ויברך אלהים את שלמה וכתיב (מלכים א ה כו) וה' נתן חכמה לשלמה, משל למלך שהשיא את בתו לבנו ונתנה לו בחתונה ואמר לו עשה בה כרצונך:",
+        "ומאי דההוא ברכה לישנא דברוך הוא דילמא לישנא דברך הוא דכתיב (ישעי' מ\"ה כג) כי לי תכרע כל ברך, מקום שכל ברך כורע, משל למה הדבר דומה למבקשים לראות את פני המלך ואינם יודעים אנה ביתו, שואלים אנה בית המלך תחלה ואח\"כ שואלים אנה המלך, לפיכך כי לי תכרע כל ברך ואפילו עליונים, תשבע כל לשון:",
+        "ישב ר' רחומאי ודרש מאי דכתיב (דברים ל\"ג כג) ומלא ברכת ה' ים ודרשה ירשה, אלא בכל מקום בי\"ת מבורך הוא, כי הוא המלא שנאמר ומלא ברכת ה' ומשם משקה הצריכים, ומן המלא נטלה עצה תחלה, משל למה\"ד למלך שרצה לבנות פלטרין שלו בסלעים חזקים קצץ צורים וחצב סלעים ויצא לו מעין מים גדול מים חיים, אמר המלך הואיל ויש לי מים נובעים אטע גן ואשתעשע בו אני וכל העולם, הה\"ד (משלי ח' ל) ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום משחקת לפניו בכל עת, אמרה תורה אלפים שנה הייתי בחיקו של הקב\"ה שעשועים שנאמר יום יום, ויומו של הקב\"ה אלף שנה שנאמר (תהלים צ' ד') כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור, מכאן ואילך לעתים שנאמר בכל עת, והשאר לעולם שנאמר (ישעי' מ\"ח ט) ותהלתי אחטם לך, מאי ותהלתי דכתיב (תהלים קמ\"ה א) תהלה לדוד ארוממך, מאי תהלה, משום דארוממך, ומאי רוממות' משום דאברכה שמך לעולם ועד:",
+        "ומאי ברכה, אלא משל למה\"ד למלך שנטע אילנות בגנו, ואע\"פ שירדו גשמים ושואב תמיד וגם הקרקע לח ושואב תמיד צריך הוא להשקותן מן המעיין שנאמר (תהלים קי\"א י') ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם, ואז תאמר שהיא חסרה כלום הרי אומר (שם) תהלתו עומדת לעד:",
+        "ישב רבי אמוראי ודרש מאי דכתיב (דברים ל\"ג כג) ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה, כך אמר משה אם תלך בחוקותיו תירש העולם הזה והעולם הבא, העולם הבא שהוא נמשל לים שנאמר (איוב י\"א ט) ורחבה מני ים, והעוה\"ז נמשל לדרום שנאמר (יהושע ט\"ו יט) כי ארץ הנגב נתתני ומתרגמינן ארי ארעא דרומא:",
+        "ועוד למה הוסיף הקב\"ה ה\"א באברהם יותר משאר אותיות אלא כדי שיזכו כל אבריו של אדם לחיי עולם הבא שהוא נמשל ליום, כביכול בו נשלם הבנין דכתיב (בראשית ט' ו) כי בצלם אלהים עשה את האדם, ואברהם בגמטריא רמ\"ח כמנין אבריו של אדם:",
+        "מאי דכתיב (דברים ל\"ג כג) ירשה רש היה לו לומר, אלא אפי' הקב\"ה בכלל, והיינו רש יה, למה\"ד למלך שהי' לו ב' אוצרות והקצה אחד מהם, לסוף ימים אמר לבנו טול מה שיש בשני אוצרות הללו, אמר הבן שמא לא יתן לי מה שהקצה, א\"ל טול הכל, והיינו דכתיב ים ודרום ירשה, ויה רש וינתן לך הכל ולואי שתשמור דרכי:",
+        "אמר רבי בון מאי דכתיב (משלי ח' כ\"ג) מעולם נסכתי מראש מקדמי ארץ, מאי מעולם, שצריך להעלימו מכולי עלמא דכתיב (קהלת ג' י\"א) גם את העולם נתן בלבם, אל תקרא העולם אלא העלם, אמרה תורה אני קדמתי להיות ראש לעולם שנאמר מעולם נסכתי מראש ואם תאמר שמא הארץ קדמה לה ת'ל מקדמי ארץ כד\"א בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. ומאי ברא, ברא כל צרכי הכל ואח\"כ אלהים, ומה כתיב בתריה את השמים ואת הארץ:",
+        "ומאי גם את זה לעומת זה עשה האלהים (קהלת ז' יד), ברא בהו ושם מקומו בשלום וברא תהו ושם מקומו ברע, בהו בשלום שנאמר (איוב כ\"ה ב) עושה שלום במרומיו מלמד שמיכאל שר הימיני של הקב\"ה מים וברד וגבריאל שר שמאלו של הקב\"ה אש, ושר שלום ביניהם מכריע והיינו דכתיב עושה שלום במרומיו:",
+        "ומנלן דתהו הוא ברע דכתיב (ישעי' מ\"ה ז) עושה שלום ובורא רע, הא כיצד רע מתהו ושלום מבהו ברא תהו ושם מקומו ברע שנא' עושה שלום ובורא רע ברא בהו ושם מקומו בשלום שנאמר עושה שלום במרומיו:",
+        "ועוד ישב ר' בון ודרש מאי דכתיב (ישעי' שם) יוצר אור ובורא חושך, אלא אור שיש בו ממש כתיב בו יצירה, חשך שאין בו ממש כתיב ביה בריאה, כמה דאת אמר (עמוס ד, יג) יוצר הרים ובורא רוח. ואי בעית אימא אור שיש בו הויה דכתיב (בראשית א' ג) ויאמר אלהים יהי אור ואין הויה אלא ע\"י עשיה, קרי ביה יצירה, חשך דלא הוה ביה עשיה אלא הבדלה והפרשה בלבד קרי ביה בריאה כמד\"א הבריא פלוני:",
+        "למה ב סתומה מכל צד ופתוחה מלפניה ללמדך שהוא בית לעולם והיינו דקב\"ה מקומו של עולם ואין העולם מקומו, ואל תקרא ב אלא בית הדא היא דכתיב (משלי כ\"ד ג) בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן:",
+        "ולמה ב' דומה, לאדם שנוצר בחכמה שסתום מכל צד ופתוח מלפניו והאל\"ף פתוחה מלאחריו, לומר זה זנב הב' שפתוחה מלאחריו, שאלמלא כן לא יתקיים האדם כך אלמלא בית בזנבה של א' לא יתקיים העולם:",
+        "אמר ר' רחומאי האורה קדמה לעולם שענן וערפל סביביו שנאמר (בראשית א' ג) ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור, אמרו לו קודם יצירת ישראל בנך תעשה לו עטרה, א\"ל הן, משל למה\"ד למלך שהתארה לבן ומצא עטרה נאה קלוסה ומשובחת שמח שמחה ואמר זה לבני לראשו כי לו נאה, א\"ל ויודע הוא שבנו ראוי, אמר שתוקי כך עלה במחשבה ונודע שנאמר (שמואל ב' י\"ד יד) וחשב מחשבות וגו':",
+        "ישב ר' אמוראי ודרש למה אל\"ף בראש, שהיא היתה קודמת לכל, ואפילו לתורה:",
+        "ולמה בי\"ת קרובה לה, מפני שהיא היתה תחילה, ולמה יש לה זנב, להראות מאיזה מקום היתה, וי\"א שמשם נתקיים העולם:",
+        "ולמה גימ\"ל שלישית, מפני שהיא שלישית, ולהודיע שהיא גומלת חסדים. והלוא ר' עקיבא אמר למה ג שלישית מפני שגומלת ומתגדלת ומתקיימת כמה דאת אמר (בראשית כא ח) ויגדל הילד ויגמל, א\"ל הוא דבריי כי הוא גודל וגומל חסד לשכנו עמו ואמון אצלו:",
+        "ומפני מה יש לה זנב למטה לגימ\"ל, אמר להם ראש יש לו לג' למעלה ודומה לצינור, מה צינור זה שואב מלמעלה ומריק למטה אף ג שואבת דרך הראש ומריקה דרך הזנב והיינו ג:",
+        "אמר ר' יוחנן בשני נבראו המלאכים דכתיב (תהלים ק\"ד ג) המקרה במים עליותיו וכתיב (שם ד) עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט ואמר ר' לויטס בן טברוס הכל מודים ומודה ר' יוחנן דהמים כבר היו, אבל בשני המקרה במים עלי ותיו, ומי השם עבים רכובו, ומי המהלך על כנפי רוח, אבל שלוחים לא נבראו עד יום ה:",
+        "ומודים הכל שלא נבראו ביום ראשון שלא יאמרו מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע וגבריאל בצפונו והקב\"ה סודר באמצעיתו, אלא אני ה' עושה כל נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מאתי (ישעי' מ\"ד כד) מי אתי כתיב אני הוא שנטעתי אילן זה להשתעשע בו כל העולם ורקעתי בו כל וקראתי שמו כל שהכל תלוי בו והכל יוצא ממנו, והכל צריכים לו, ובו צופים ולו מחכין, ומשם פורחים הנשמות בשמחה, לבדי הייתי כשעשיתי אותו, ולא יגדל עליו מלאך לאמר אני קדמתי לך, כי גם בעת שרקעתי ארצי שבה נטעתי ושרשתי אילן זה ושמחתי ביחד ושמחתי בהם, מי אתי שגליתי לו סודי זה:",
+        "אמר ר' רחומאי מדברך נלמד שצורך העולם הזה ברא הקב\"ה קודם השמים, א\"ל הן, משל למה\"ד למלך שביקש ליטע אילן בגנו, השגיח בכל הגן לדעת אם יש שם מעיין נובע מים להעמיד אותו, ולא מצא, אמר אחפור מים ואוציא מעין כדי שיוכל להתקיים האילן, חפר והוציא מעין נובע מים חיים ואח\"כ נטע האילן ועמד ועשה פרי והצליח בשרשיו שהשקוהו תמיד מן המעיין:",
+        "אמר ר' ינאי הארץ נבראה קודם לשמים שנאמר (בראשית ב' ד) ארץ ושמים, אמרו לו והכתיב (בראשית א' א) את השמים ואת הארץ, אמר להם למה\"ד למלך שקנה חפץ נאה ולא היה שלם ולא קרא עליו שם, אמר אשלימנו ואתקן כנו וחבורו, ואז אקרא לו שם הה\"ד (תהלים ק\"ב כו) לפנים הארץ יסדת ואח\"כ ומעשה ידיך שמים, ואומר (שם ק\"ד ב) עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה המקרה במים עליותיו וגו', ואומר (שם ד) עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט, ואח\"כ (שם ה) יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד, כשתיקן לה מכון אז האמיץ בה שנאמר בל תמוט, ומה שמה ועד שמה ומכונה עולם והיינו עולם ועד:",
+        "אמר ר' ברכיה מאי דכתיב (בראשית א, ג) ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור, ולא והיה אור, משל למלך שהיה לו חפץ נאה והקצהו עד שזימן לו מקום ושמהו שם הה\"ד יהי אור ויהי אור שכבר היה:",
+        "אמר ר' אמוראי מאי דכתיב (שמות ט\"ו ג) ה' איש מלחמה, אמר ליה מר רחומאי ברבי לא תבעי לך מילתא דפשיטא, שמע לי ואמלכינך, א\"ל למה\"ד למלך שהיה לו דירות נאות ושם שם לכל אחד ואחד מהם וכולן זו טובה מזו, אמר אתן לבני דירה זו ששמה אל\"ף, גם זו טובה ששמה יו\"ד גם זו טובה ששמה שי\"ן, מה עשה אספן כל השלשה ועשה מהם שם אחד ועשה מהם בית אחד, א\"ל עד מתי תסתום דבריך, א\"ל בני אל\"ף ראש, יו\"ד שני לה, שי\"ן כולל כל העולם, ולמה שי\"ן כולל כל העולם מפני שכתוב בה תשובה:",
+        "שאלו לו תלמידיו מהו דלי\"ת, א\"ל מלה\"ד לעשרה מלכים שהיו במקום אחד, וכלם עשירים, ואחד מהם עשיר אך לא כאחד מהם, אע\"פ שעשרו גדול דל נקרא לגבי העשירים:",
+        "אמרו לו מה ה\"א, כעס ואמר להם לא אמרתי לכם לא תשאלו לי על דבר אחרון ואח\"כ על הראשון, אמרו לו וה\"א אחרון כתובה, אמר להם ראוי הוא להיכתב גימ\"ל ה\"א ועל מה נכתב גימ\"ל דלי\"ת מפני שהיה לו לכתוב דלי\"ת ה\"א, ומפני מה כתב גימל דלית, אמר להם נחלפים הגימל במקום דלית בראשה במקום ה\"א דלי\"ת בקוצה מקום ה\"א:",
+        "מאי ה\"א, אמר ה\"א תחתונה וה\"א עליונה:",
+        "אמרו לו מאי וא\"ו, אמר להם בששה קצוות נחתם העולם, אמרו לו והלא ו' אחת, אמר להם והלא כתוב (תהלים ק\"ד ב) עוטה אור כשלמה:",
+        "אמר ר' אמוראי גן עדן היכן הוא, א\"ל בארץ:",
+        "דרש ר' ישמעאל לר' עקיבא מאי דכתיב (בראשית א' א) את השמים ואת הארץ, אלמלא לא נאמר את היינו אומרים שמים וארץ אלהות הן, אמר לו העבודה נגעת אבל לא בררת, כן דברת, אבל את לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות, ואת לרבות אילנות ודשאים וגן עדן:",
+        "אמרו לו הכתיב (איכה ב' א) השליך משמים ארץ תפארת ישראל וא\"כ נפלו, אמר להם אם קרו לא שנו ואם שנו לא שלשו, מלה\"ד למלך שהיה לו עטרה נאה על ראשו מלת נאה בכתפיו ובא לו שמועה רעה השליך העטרה מעל ראשו והמלך מלפניו:",
+        "שאלו לו מפני מה חי\"ת צורת פתח ונקודה בפתח קטן, א\"ל מפני שכל הרוחות סתומות חוץ מפאת צפון שהוא פתוחה לטוב ולרע, א\"ל לטובה והכתיב (יחזקאל א' ד) והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול אש מתלקחת, ואין' אש אלא חרון אף דכתיב (ויקרא י' ב') ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימותו, א\"ל לא קשיא כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן כשאין ישראל עושין רצונו, בזמן שאין ישראל עושין רצונו אש קרובה, ובזמן שעושין רצונו מדת הרחמים מתגלגלת וסובבת הה\"ד (מיכה ז' יח) נושא עון ועובר על פשע:",
+        "משל למה\"ד למלך שרצה לרדות את עבדיו וליסרם, עמד הגמון אחד ושאל על מה, אמר לו על כן, א\"ל לא עשו עבדיך דבר זה מעולם ואני ערב לך בהם ואתה תבדוק אחריהם, בין כך ובין כך שככה חמת המלך:",
+        "שאלו תלמידיו ואמרו מפני מה דלי\"ת עבה מן הצד, אמר להם מפני הסגו\"ל שהוא בפתח וקטן שנאמר (תהלים כד ז) פתחי עולם, שם שם פתח למעלה וסגול למטה ובאה עבה:",
+        "מאי פתח, פתח, ומאי פתח, הוא רוח צפונית שהוא פתח לכל העולם, מן השער שיצא הרע יוצא הטוב, ומה טוב, לגלג עליהם הלא אמרתי לכם פתח קטן, אמרו לו שכחנו שנה לנו, שנה אמר להם למה\"ד למלך שהיה לו כסא לפעמים לוקח אותו בזרועו ולפעמים על ראשו, א\"ל למה, לפי שהוא נאה וחס לישב עליו, א\"ל ואנא שמו על ראשו, אמר להם במ\"ם פתוחה שנאמר (תהלים פ\"ה יב) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף:",
+        "ישב ר' אמוראי ודרש מאי דכתיב (תהלים פ\"ז ב) אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב, שערי ציון הם פתחי עולם, ואין שער אלא פתח כמד\"א פתח לנו שערי רחמים, כך אמר הקב\"ה אוהב אני שערי ציון כשהן פתוחין, למה, שהן מצד הרעה, וכשישראל טובים לפני המקום וראוים להפתח לטוב הקב\"ה אוהבם מכל משכנות יעקב שהם כולם שלום שנאמר (בראשית כה כז) ויעקב איש תם ישב אהלים:",
+        "משל לשני בני אדם אחד מזומן לעשות רעה ועשה טובה, ואחד מזומן לעשות טובה ועשה טובה, למי משבחין יותר למי שרגיל לעשות רע ועשה טוב, אולי יעשה פעם שניה הה\"ד (תהלים פ\"ז ב) אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב שהן כולם שלום שנאמר (בראשית כ\"ה כז) ויעקב איש תם ישב אהלים:",
+        "שאלו תלמידיו מהו חולם, א\"ל נשמה ושמה חולם שאם תשמע תחלים גופך לעתיד לבוניו ואם תמרוד בה ישובו חלאיך בראשך וחלים בראשה:",
+        "ועוד אמרו שכל חלום הוא בחולם, וכל מרגלית לבנה הוא בחלם כדכתיב (שמות כ\"ח יט) ואחלמה:",
+        "אמר להם עולו ושמעו דקדוקי נקודה דאורייתא דמשה. ישב ודרש להם חיריק שונא את הרעים ומייסרם, ובצדו הקנאה והשנאה והתחרות דכתיב (תהלים ל\"ז יב) וחרק עליו שניו אל תקרי חרק אלא רחק, רחק אלה המדות ממך ויתרחק ממך הרע, וכל שכן דהטוב ידבק בך:",
+        "חרק אל תקרי חרק אלא קרח, אלא כל מקום שדבק חרק נשאר קרח שנאמר (שמות ל\"ד ז) ונקה:",
+        "ומאי משמע דהאי חרק לשון שורף משום דהיא אש שורפת כל האשות דכתיב (מ\"א י\"ח לח) ותפול אש ה' ותאכל את העולה ואת העצים ואת האבנים ואת העפר, ואת המים אשר בתעלה לחכה:",
+        "אמר מר מאי דכתיב (שמות כ' ט\"ו) וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים, וכי נראים קולות, אלא וכל העם רואים את הקולות אותן קולות שאמר דוד (תהלים כ\"ט ג) קול ה' על המים אל הכבוד הרעים ה' גו' קול ה' בכח ואומר (ישעיה י' יג) בכח ידי עשיתי, ואומר (שם מ\"ח יג) אף ידי יסדה ארץ, קול ה' בהדר ואמר קרא (תהלים קי\"א ג) הוד והדר פעלו וצדקתו עומדת לעד, קול ה' שובר ארזים (שם כ\"ט ה) זה קשת שמשברת עצי ברושים ועצי ארזים, קול ה' חוצב להבות אש (שם ז) זה שעושה שלום בין המים ובין האש, שחוצב כח האש ומונע אותו מללחוך המים וגם מונען מלכבותו, קול ה' יחיל מדבר (שם ח) שנאמר (שם י\"ח נ\"א) ועושה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם, יותר מן המדבר, קול ה' יחולל אילות ויחשוף יערות ובהיכלו כולו אומר כבוד (שם כ\"ט ט), וכתיב (שה\"ש ב' ז) השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה, הא למדת שבשבע קולות ניתנה תורה, ובכלם נגלה אדון העולם עליהם וראוהו והיינו דכתיב וכל העם רואים את הקולות:",
+        "כתוב אחד אומר (שמואל ב כ\"ב י) ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו, וכתוב אחד אומר (שמות י\"ט כ) וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר, וכתוב אחד אומר (שם כ' י\"ט) כי מן השמים דברתי עמכם, הא כיצד. אשו הגדולה היתה בארץ שהוא קול אחד ושאר הקולות היו בשמים דכתיב (דברים ד' לו) מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש, ומאי היא הגדולה, ומאין היה יוצא הדיבור מתוך האש שנאמר (שם) ודבריו שמעת מתוך האש:"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Seif"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Sefer Yetzirah/Commentary/Ramban on Sefer Yetzirah/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,39 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Ramban on Sefer Yetzirah",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "רמב\"ן על ספר יצירה",
+    "categories": [
+        "Kabbalah",
+        "Sefer Yetzirah",
+        "Commentary"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Sefer Yetzirah/Commentary/Ramban on Sefer Yetzirah/English/merged.json

@@ -0,0 +1,40 @@
+{
+    "title": "Ramban on Sefer Yetzirah",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ramban_on_Sefer_Yetzirah",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "רמב\"ן על ספר יצירה",
+    "categories": [
+        "Kabbalah",
+        "Sefer Yetzirah",
+        "Commentary"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Sefer Yetzirah/Commentary/Ramban on Sefer Yetzirah/Hebrew/Ramban on Sefer Yetzirah, Warsaw 1884.json

@@ -0,0 +1,196 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Ramban on Sefer Yetzirah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001310968",
+    "versionTitle": "Ramban on Sefer Yetzirah, Warsaw 1884",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "רמב\"ן על ספר יצירה, ורשה, תרמ\"ד",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "רמב\"ן על ספר יצירה",
+    "categories": [
+        "Kabbalah",
+        "Sefer Yetzirah",
+        "Commentary"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>בשלשים ושתים וכו'. </b>פירוש בב' רמז אין סוף כי בכח א\"ס מציאות רום מעלה שממנה אצילות החכמה ומן החכמה ל\"ב נתיבות נעלמות. ולפי שהן נמשכות בחכמה מרום מעלה מא\"ס נקראים פליאות מלשון כי יפלא דמתרגמינן ארי יתכסי. ולפי שיש הפרש בין נתיב לנתיב נקראים כמו כן פלאות שהוא מלשון כי יפליא לנדור שהוא מלשון הפרשה. וכל נתיב ונתיב ימשוך מן החכמה עד שהוא מגיע להראות כל נתיב ונתיב בבינה כד\"א ומשך חכמה מפנינים: \n",
+                "<b>חקק וכו'. </b>כח עלת העלות אין סוף שממנו הכתר העליון רום מעלה והחכמה חקק והמציא כח סבה שנקראת יו\"ד ה\"א שהוא בכח הויות, ומכח בינה המציא כל הבנין שהוא נקרא דעת: \n",
+                "<b>בשלשה ספרים. </b>בשלשה שמות הנקראים מהותו של שם שהם כלולים בו: \n",
+                "<b>בספר וספר וספור. </b>ג' אותיות של שם יו\"ד ה\"א וא\"ו שהכל כלול בו עד אין סוף מתיחד מאמצעות המהוה שהוא א\"ס. ורמז לשלשתם כי ביה י\"י צור עולמים, בי\"ה שלשים ושתים כשתהפך שתי אותיות של י\"ה *[ר\"ל י\"פ ה' ה\"פ י' וב' אותיות י\"ה. (ש\"ל)]: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>עשר ספירות. </b>פירוש שלשים ושתים נתיבות שהם ט\"ז לעליונים וט\"ז לתחתונים נכללות בעשר. ונקראו ספירות שהם כח לכל הנגדר בגדר עשר: \n",
+                "<b>בלי מה. </b>לפי שהם פתח אין סוף שאין לאל חקר אין לו מהות והוא בלימה נקראות בלימה: \n",
+                "<b>ועשרים ושתים וכו'. </b>פירוש יש בכלל העשר כ\"ב הנחלקים לג' חלקים שהם שלש אמות, שבע כפולות, וי\"ב פשוטות, ועל דרך ל\"ב נתיבות כ\"ב אותיות והכל נכלל בעשר: \n"
+            ],
+            [
+                "ראשונה הזכיר שהכל בחכמה, שנית הזכיר שהכל בבינה, שלישית הזכיר שהכל בדעת בדבר הנראה לעין, וז\"ש מספר יו\"ד אצבעות כדאמר אתה הראת לדעת וכתיב מבשרי אחזה אלו\"ה: \n",
+                "<b>וברית יחיד. </b>הלשון דוגמת עשר והוא המכריע בין עשר אצבעות הידים. ובו כלולים כ\"ב אותיות ויש בו כח עשר אצבעות וזהו שאמר שהברית מכוון בלשון, וזהו שאמר כמלת לשון וכמלת המעור שיש בו אות ברית קודש, ומכריע בין י' אצבעות הרגלים ומוליד תולדה שהיא מצטיירת בעשרים [ושתים] אותיות ע\"כ יש לך להתבונן מן הגלוי על הנסתר: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>עשר ולא תשע. </b>אחר שפירש מהם מספר עשר אצבעות חזר ופירש שאע\"פ שיש בנבראים אדם שהוא בפחות מעשר ויתר על עשר כד\"א אצבעות ידיו ואצבעות רגליו שש ושש ואעפ\"כ אין עיקרם אלא עשר לא פחות ולא יותר. עשר ולא תשע לפי שהתשע כח העצם שיש בו אורך ורוחב ועובי שהם ט' אמר ולא תשע כי צריך אתה לחשוב גדר המקום המתייחד עמהם ועל כן הם עשר, כי אין להפריד החכמה מן הכתר עליון כשתמנה מלמטה למעלה וכשתמנה מלמעלה למטה אין להפריד צדק מן הבנין. כי בין מלמטה למעלה ומלמעלה למטה הם עשר: \n",
+                "<b>ולא אחד עשר. </b>שלא תמנה אין סוף בספירה שאינו נכלל בספור אע\"פ שרום מעלה אינו מושג אנו מונים בכל הספירות שהוא אע\"פ שאינו מושג כח המציאות יש בו ולז�� הוא שוה להם: \n",
+                "<b>הבן בחכמה. </b>פי' במשניות ראשונות הזכיר חכמה ובינה ודעת, וכאן הזכיר שאין לפחות ולא להוסיף על עשר לא בחכמה ולא בבינה ולא בדעת ולכך אמר הבן בחכמה פירוש כח עשר של בינה שהוא בחכמה המשך אותו המשך מרום מעלה בחכמה כדי שימשך ממנה אל הבינה: \n",
+                "<b>וחכם בבינה. </b>אותו המשך הנמשך בחכמה כשימשך בבינה תן לו כח חכמה כדי ליחד זה בזה וזה בזה. ולכך לא אמר בלשונו הבן בבינה וחכם בחכמה כדי שלא להפריד ביניהם: \n",
+                "<b>בחון בהם. </b>פי' בחכמה ובבינה ובמשך הנמשך מהם: \n",
+                "<b>וחקור מהם. </b>פירוש מן הגדולה והגבורה ומן הבנין שהוא נקרא דעת שהוא בנוי מהם: \n",
+                "<b>והעמד דבר על בוריו. </b>פירוש דבר צדק ולפי שהוא סוף העמד הסוף ותקשרנו בתחילתו שהוא נקרא בוריו. ולכך נאמר בוריו. וכל שאר הדברים נקרא בוריו לפי שמהם כחו. ולשון בוריו משענתו רמז לצדיק יסוד עולם: \n",
+                "<b>והשב יוצר על מכונו. </b>פירוש תן לרחמים כח תשובה על מכונו זהו נצח והוד, וכל כח המכינו על כנו קרוי כן: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>ע\"ס וכו'. </b>במשנה זו הזכיר שהכל מאין סוף ואע\"פ שהדברים יש להם שיעור ומדה והם עשר, אותה מדה שיש להם אין לה סוף כי המוטבע מן המורגש והמורגש מן המושכל והמושכל מרום הנעלם והנעלם אין לו סוף א\"כ אפילו המורגש והמושכל והמוטבע אין לו סוף ולכך נעשו המדות ההם כדי להתבונן בהם באין סוף: \n",
+                "<b>עומק וכו'. </b>עשרה עומקים מזכיר כאן כדכתיב עמוק עמוק מי ימצאנו וכל העמקים שוים בהשואה אחת אע\"פ שהם מתפרשים כל אתד ואחד לדרכו כולן שוים בסופן [זה] לעומק ראשית שהוא חכמה וזה לעומק אחרית שהוא בינה. וזה לעומק טוב שהוא חסד. וזה לעומק רע שהוא פחד. וכנגד ארבעתן ד' יסודות שהם נבראים מיושרים מהם. ואח\"כ מזכיר עומק שש קצוות שאין לפחות מהם לכל דבר שיש לו קומה. עומק רום כל עומק ועומק מכח רום מעלה ואחר שהזכיר כחו בנסתר שזהו העומק הוצרך להזכיר הכח שיש לו בנראה שהרי כל מדה ומדה הזכיר שיש לה כח בנראה [רום] הוא צד העליון שכתוב בו ראש דברך אמת שהוא עליון בששה קצוות והכח אשר הוא למטה הוא הנקרא תחת כד\"א התחת אלהים אנכי. מזרח תפארת. מערב יסוד. צפון ודרום זהו נצח והוד: \n",
+                "<b>ואדון יחיד, </b>אחר שהזכיר עשר גבולין בששה קצוות הזכיר כנגדן ו' שמות אלו, הם אדון המתואר באין סוף מושל בכולן בכח יחודו ממעון קדשו נקרא גדולה גבורה תפארת כד\"א מעונה אלהי קדם ועד עדי עד מתחלת הבנין ועד סופו שהוא צדק ונקרא עד כד\"א שוכן עד: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>יס\"ב צפייתן. </b>הצפייה שאדם צופה בהן: \n",
+                "<b>כמראה הבזק. </b>מראה לא נאמר אלא כמראה וכן וארא כעין שאינו אלא דמיון להקרב הדבר לדעת החוקר. הבזק כזה שהוא בוזק גפת בכירה: \n",
+                "<b>ותכליתן. </b>מה שנכלל בהן הבזק בזה שהוא אין קץ לתכליתן קץ כל דבר קצוב שיש לו מדה נאמר בו קץ וכל דבר שאין לו מדה נאמר בו א\"ס: \n",
+                "<b>ודברו בהם ברצוא ושוב. </b>פי' המוטבע מתעלה בצפייתן להסתכל במורגש והמורגש במושכל והמושכל בנעלם ובכל אחד ואחד מהם הקו האמצעי קרוי דברו שהוא אמצעי בהם והוא מתעלה לקבל משך החסד הרצון במהירות יתירה ברצוא ושוב: פירוש המקבלים מצדק העטרה כמו כן כסופה ירדופו: \n",
+                "<b>ולפני כסאו הם משתחוים. </b>החיצון אל הפנים. פ\"א צפייתן הצפיה הוא הכח הנמשך מלמעלה למטה ואותו כח נקרא צפייה שזו צופה בזו כדי לקבל דבר��. ואותו כח הנמשך מן הדבר אל המאמר הוא נמשל לסופה, כלומר שהדברים ממשיכים הכח אל המאמר במהירות יתירה והדבר והמאמר לפני כסאו פירוש לאין סוף הם משתחוים: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>נעוץ. </b>פי' אע\"פ שהדברים נחלקים בחכמה ובתבונה ובדעת אין הפרש ביניהם שהסוף קשור בתחלתו וההתחלה בסוף והאמצע כלול מהן וסימן לדבר שלהבת וגחלת וזיק כד\"א רשפיה רשפי אש שלהבת יה. כלומר שהכל מתיחד כלהב אש המתיחד בגוונין וכולן שוים בעיקר אחד: \n",
+                "<b>שאדון יחיד וכו'. </b>שאדון בענין שככה לו שהוא רמז לאין סוף. אדון שם המיוחד ולפי שהוא שוה לכל והכל מתאחד בהשוואתו נקרא אדון יחיד, ואין לו שני אע\"פ שממנו כח שניות אין לו שני שהכל שוה בו: \n",
+                "<b>ולפני אחד מה אתה סופר. </b>יש הפרש בין אחד ויחיד ומיוחד. שם המתפרש כשהוא מתיחד לפעול בכח אחד נקרא מיוחד. וכשהוא מתחלק לפעול פעולתו כל חלק שממנו נקרא יחיד. וכשהוא בהשוואה אחת נקרא אחד. מה אתה סופר לפי שהאחד וכח שלפניו השוואה גמורה אין מספר לפני אחד שאין מספר אלא מאחד שיש בו אלהות: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>בלום. </b>פי' כמו עדיו לבלום וכמ\"ש אין דורשין וכו' ואף במה שהורשית להתבונן אל תתן את פיך לחטיא את בשרך משום שנאמר כבוד אלהים הסתר דבר. וכמו שאמרו כל שלא חס על כבוד קונו כו': \n",
+                "<b>ולבך מלהרהר. </b>שלא לדמות הנסתר לגלוי: \n",
+                "<b>ואם רץ לבך. </b>כדי לדמות: \n",
+                "<b>שוב למקום. </b>לדבר המושג שאתה רשאי להרהר בו: \n",
+                "<b>ועל דבר זה נכרת ברית. </b>ולכך נגלה הדבר כדי שיהא כח להסתכל לדבר בו ולהרהר ולא במופלא ממנו, כי מכח הדבר שהוא נקרא ברית שהוא מייחד התמורות בכח אחד יכול להכיר שאין הנסתר אלא האחדות גמורה: \n"
+            ],
+            [
+                "עד עתה דברנו במספרן במדתן בצפייתן ביחודן ובהעלמתן עתה נפרש מה הן: \n",
+                "<b>אחת רוח. </b>לא הזכיר רום מעלה עד חמש להודיע שאין התחלת ישות אלא מחכמה שהוא נקרא אחת וכח רום נמשך בה מדבר לדבר עד שהוא מגיע להיות מספר חמש: \n",
+                "<b>רוח. </b>היא חכמה כדכתיב רוח אלהים והיא נקראת חיים כדכתיב והחכמה תחיה בעליה. ולפי שהכל מכח חכמה כדכתיב כולם בחכמה עשית הזכיר כאן ואמר ברוך ומבורך שמו של חי העולמים. ברוך מכח רוס. ומבורך מכח צדק. שמו. לפי ששם תשומות הברכה והחיים יקרא חי העולמים שהוא חי ויש בו להחיות העולמים והדברים העליונים שהם מכח העולם נקרא עולמים: \n",
+                "<b>קול רוח ודבור. </b>אחר שהזכיר שהספירה הראשונה נקרא רוח אמר שאותו רוח יש בו שלשה קולות הרוח שהוא נקרא קול ואמצעיתו שהוא מרחיב והולך נקרא רוח, וחתוך חלקיו שהוא מתחלק באותיות נקרא דבור. ואפילו הקול ואפילו הדבור נקרא רוח כמו שהוא מפרש, וזהו רוח הקדש שהקדש הוא הכח של רום המזדמן לקבל מא\"ס וממנו הרוח שהוא נקרא רוה\"ק שממנו אותיות הקדש ולשון הקודש: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>רוח מרוח. </b>פי' כאשר נאצל ריח מריח ונר מנר כן נאצל רוח מרוח ויש רוח שאינו נתפש ויש רוח נתפש והנתפש בשאינו נתפש והגס בא מן הדק ממנו:  ",
+                "<b>חקק וחצב בה. </b>רוח ראשון שהוא דק ואין בו כי אם רשימה דקה והנתפש יש לומר בו חקיקה ולפי גסותו יש לומר בו חציבה שהוא חוצב ומחלק חלקי הרוח ובמה באותיותיו:  ",
+                "<b>כ\"ב אותיות. </b>כנגד י' אצבעות ידים ורגלים ושני מכריעים:  ",
+                "<b>יסוד. </b>יסוד הבנין הבנוי מהם אע\"פ שהבנין בגלגול אותיות שהוא עולה לרל\"א שערים אין עיקרן אלא אלו:  ",
+                "<b>שלש אמות. </b>הם בינה חסד ופחד והכל מתאחד ולפי שהאחד יש ממנו כח שלא נחלקו האמות לשלש שהשלישי מכריע להודיע שאין השנים אלא כח אחד ובהכפל השלש הם שש והאחד מכריע והם שבע:  ",
+                "<b>שבע כפולות. </b>הג' בכלל הז' שיש באויר כח מים ואש ויש במים כח אויר ואש ויש באש כח מים ואויר ולפי שיש בהם כח כפול נכללו בשבע כפולות:  ",
+                "<b>ושתים עשרה פשוטות. </b>כלומר כח כולם בכח בינה ולא תאמר שהם דבר חלוק מן הבינה אלא הם הבינה:  ",
+                "<b>ורוח אחת מהן. </b>כשי\"ן של תפילין שהאות בולטת מן [העור] ואינה אלא [עור]:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מים מרוח. </b>פי' כל כח וכח הראוי להתפשט מדבר לדבר הוא בכח רום מעלה ומשם מתפשט לכח שני ומה שנק' בכח ראשון נתיבות נקרא בכח שני ספירות ובכח שלישי אותיות ובאותן האותיות חצב בהן תהו שזהו כח ההויות שאין בהן רשימה ובהו כח ההויות שיש בהם רשימה: \n",
+                "<b>רפש וטיט. </b>עכירות המים קרוי רפש ועביו קרוי טיט, וכל זה נמשך במים מכח הרוח. חקקן כמין ערוגה. חקק התהו והבהו כמין ערוגה, כלומר חקק בהן נתיבות כמין ערוגה שהמים מתפשטין בה: \n",
+                "<b>הציבן. </b>לרפש וטיט ולאותיות כמין חומה. ערוגה וחומה ומעזיבה. האחת מקבלת וזה מגין וזה סוכך וכן האותיות יש מהן מקבלות ויש מהן מתקבלות ויש מהן זקופות כמין חומה: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>ארבע אש ממים. </b>פי' כח הגבורה הנמשך מן החסד נמשל לאש שהוא ממים ומכח האש חצב הכסא הכבוד ושאר הבנין: \n",
+                "<b>ומשלשתם. </b>מרוח ומים ואש: \n",
+                "<b>יסד מעונו. </b>פירוש הבנין וכל הרקיעים: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>רום. </b>ביו\"ד חתם בכח אותיות של אמ\"ש ואחר שחתם ביו\"ד כח שלש חזר וקבע כל אות ואות מהם באות מן השם שהוא נקרא שמו הגדול: \n",
+                "<b>ופנה למעלה. </b>פירוש לרום מעלה שהוא צד העליון משש קצוות וחתמו ביו\"ד ה\"א וא\"ו כלומר בחכמ\"ה ובתבונ\"ה ובדע\"ת. ואותיות הללו כנגדן כח אמ\"ש והן נקראין טבעות: \n",
+                "<b>שש חתם תחת ופנה למטה וחתמו ביו\"ה. </b>פירוש תחת צדק שהוא חתם בחכמה בדעת ובינה וכנגדם כח אש\"מ: \n",
+                "<b>שביעית חתם מזרח ופנה לפניו וחתם בהי\"ו. </b>מזרח זהו תפארת שהוא חתום בבינה בחכמה ובדעת וכנגדן מא\"ש: \n",
+                "<b>שמינית חתם מערב ופנה לאחריו וחתמו בהו\"י. </b>מערב זהו יסוד שהוא חתם בבינה ובדעת ובחכמה וכנגדו מש\"א: \n",
+                "<b>תשיעית חתם דרום ופנה לימינו וחתמו בוי\"ה. </b>דרום זהו נצח שהוא חתם בדעת וחכמה ובינה וכנגדם שא\"מ: \n",
+                "<b>עשירית חתם צפון ופנה לשמאל וחתמו בוה\"י. </b>צפון זהו הוד שהוא בדעת בבינה ובחכמה וכנגדן שמ\"א: \n"
+            ],
+            [
+                "לא חזר לפרש משנה זו אלא כדי להודיע ששש קצוות הם עיקר הבנין שהוא בנוי מכח ארבע אותיות שהזכיר תחלה שהם באותיות. והאותיות שהזכיר אינם אלא חותמות שהקצוות חתומים בהם ובם כ\"ב אותיות מתפשטות בכל דבר ודבר מג' לד' ומד' לה' וכן עד עשר. וכן כל דבר שהוא בכח ראשון אינו צריך לפרש שממנו הוא מתפשט עד עשר: \n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "לא הזכיר אבות עד פרק אחרון שהוא מזכיר שלשה אבות ותולדותיהן וז' כפולות בדבור ובתמורה וי\"ב פשוטות שאין בהם כפל בתמורה. אמ\"ש אוי\"ר מי\"ם א\"ש. יסודן לפי שאין קודם אלא דבר נעלם לא הזכיר יסוד אלא לכח היוצא מהן שהן מיוסדות בו שהאדם מכיר בו שיש בהן כח ליסוד: \n",
+                "<b>כף זכות כף חובה. </b>זכות חסד חובה גבורה ולשון כף כמשמעו כדרז\"ל אשרי מי שמכריע עצמו לכף זכות, כענין שכתוב הן על כפים חקותיך, על כפים כסה אור: \n",
+                "<b>ולשון חק מכריע בינתים. </b>בין כף זכות לכף חובה: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>חקקן. </b>כל אות ואות שבה חקק: \n",
+                "<b>וחצבן. </b>שהוא חוצב להפריד זו מזו: \n",
+                "<b>שקלן. </b>כדכתיב לעשות לרוח משקל שקל חלקי הרוח: \n",
+                "<b>והמירן. </b>זו בזו כמו שאמר זכר באמ\"ש ונקבה באש\"ם: \n",
+                "<b>צרפן. </b>זיווגם אות עם אות: \n",
+                "<b>וצר בהן ציור נפש כל היצור. </b>רוחות ונשמות שהן בעולם: \n",
+                "<b>העתיד לצור. </b>העתידות להצטייר ולהתחדש: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>בקול. </b>דקות הרוח האמצעי והאות חצב בו. והפה הוא הנקרא דבור והאותיות קבועות בו בחמשה בגרון ובשפה ובחך ובלשון ובשינים. והקול והרוח והדבור שהאותיות חקוקות וחצובות וקבועות בו נקרא רוח הקדש: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>בגלגל. </b>בנין האותיות שהוא מתגלגל קרוי גלגל: \n",
+                "<b>ברל\"א שערים. </b>מספר האלפ\"א בית\"א תס\"ב לפי שאין שער פחות מב' והם רל\"א שערים כי בהצטרף אל\"ף עם כל אחת ואחת הם כ\"ג וכ\"ג פעמים כ\"ג יהיו שבע מאות וששים ובשוב הסוף לתחלתו הם ארבע מאות וששים ושנים פנים ואחור פנים זה רחמים אחור זה הדין. וסימן לדבר סימן זה לכל הנבראים מעילוי לגריעות ומגריעות לעילוי, כדי להשוות מדותיהן בדרך האחדות שהן עיקר השוואתן. ענג ונגע, הן הן האותיות, ואותיות אלו סימן לשאר האותיות שהן מתגלגלות ע\"ד זה: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד שקלן, </b>זו כנגד זו, ראשונה עשרים ושתים אותיות, שניה אחד עשר וכן כולם, וכשהוא מדלג אות מצד ימין מדלג כנגדה משמאל. כיצד המירן אותיות שהן כסדרן לבנות שלא כסדרן לסתור: \n",
+                "<b>כל היצור. </b>כל מי שיש לו צורה אע\"פ שאין לו דבור. וכל הדבור למי שיש לו דבור וכל מה שהאדם יכול להוציא בדבור נצטייר באותיות: \n",
+                "<b>יוצא בשם אחד. </b>הם רל\"א שערים שהשם מתגלגל בהם והן בשם ונקראו שם אחד: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>יצר מתהו. </b>עומק התשובה צייר ממנו צורות של ממש: ועשה אינו ישנו. ואחר שצייר הביאם למעשה ניכר ונראה שמה שהיה אינו שלא היה בו ממש עשה ממנו ישנו: \n",
+                "<b>וחצב עמודים. </b>דברים עליונים שהכל עומד ונסמך בהם. וקראם עמודים גדולים שהם מכח הגדולה מאויר שהיא פנימיות קול ורוח ודבור: \n",
+                "<b>שאינו נתפש. </b>יש באדם אויר שאינו נתפש כמו חבית סתומה ואדם בתוכה שאינו יכול להכניס בו רוח ורוחו יוצא משם: \n",
+                "<b>צופה. </b>מראשית עד אחרית מי ראוי להיות ראש ומי ראוי להיות סוף: \n",
+                "<b>וממיר. </b>זה שהיה ראש להיות סוף וזה שהיה סוף להיות ראש כדי להשוות רם ושפל ובינוני: \n",
+                "<b>עושה את כל היצור. </b>ובדרך זה גומר המעשים הטבעיים והצוריים והמורגשים וכל הדברים השפלים: \n",
+                "<b>שם אחד. </b>שאין כח המוטבע אלא מן המורגש ואין כח המורגש אלא מן המושכל והכל עיקר אחד. שם אחד. בשם אחד אינו אומר אלא שם אחד. בעת שהזכיר התחלת ברייתן הזכיר שהיה בשם אחד, וכשמזכיר תמורתם הזכיר שם אחד, ופירוש שם כד\"א הנה שם ה' בא ממרחק: \n",
+                "<b>וסימן לדבר עשרים וכו'. </b>סימן לדבר שהאחד יסוד רבים ואין הדברים חוץ מן האחד. עשרים ושתים. פירוש עשרים אצבעות ידים ורגלים והלשון והמעור המכריעים שהם גוף אחד. ��אמר לשון חפצים כדי לכלול המוטבע והמורגש במלת חפץ שהוא שוה להם ולפיכך כשהאחד לוקה כולן לוקין: \n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אל\"ף חק. </b>פירוש כ\"ע כשהתפארת הנקרא חוק מתעלה עד כתר עליון הנקרא אל\"ף הוא הנקרא אל\"ף חוק וכשאינו מתעלה התפארת למעלה נקרא לשון חוק והוא אמצעי ומכריע ימין ושמאל ובינתים: \n",
+                "<b>ושלש אמות. </b>נקראו אמות מפני שהם יסוד לכל זכות ולכל חובה ולכל הכרע: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>סוד גדול. </b>מכח הגדולה:  ",
+                "<b>מופלא. </b>שהוא מכח התשובה ומתעלה עד כתר עליון:  ",
+                "<b>ומכוסה. </b>בכח גבורה:  ",
+                "<b>וחתום בשש טבעות. </b>ששה קצוות שהן ששה חותמות בשלש אותיות של שם שבהם אותיות אמ\"ש כמו שפירשנו בענין חתם רום ביו\"ה ושלש אמות וקבען בשעו הגדול. ושלש אלו של אמ\"ש ושלש של שם נקראים שש טבעות שהכל חתום בהם כאדם החותם בחותם של טבעת:  ",
+                "<b>וממנו. </b>מן היסוד הנזכר:  ",
+                "<b>ומתחלקים. </b>פירוש מתחלקים לחלקים שמפרש והולך:  ",
+                "<b>זכר באמ\"ש. ונקבה באש\"ס. </b>ויש לומר סוד גדול זה יסוד: שלש אמות אמ\"ש מ\"ם דוממת שי\"ן שורקת בקול להב אש ואל\"ף חוק (אויר) שהוא ת\"ת שהוא כלול מהם:  ",
+                "<b>שלש אמות אמ\"ש ומהן נבראו שלשה אבות שמהם נבראו הכל. </b>פירוש שכחות הנאצלות אבות לכח הנפרד שהם בעולם השפל לכך [אמר] נבראו <small>[כן היתה הנוסחא לפניו]</small> לשון בריאה ולא אצילות: שלש אמות אמ\"ש  "
+            ],
+            [
+                "<b>שלש אמות כו' וארץ ממים. </b>פי' מעכירות המים נעשה שלג והשלג חזר להיות ארץ כד\"א כי לשלג יאמר הוא ארץ. והרוח מכריע בין האש והמים וממנו נברא האויר שהוא בעולם, המזלות שהם שבעה כוכבי לכת ושנים עשר מזלות: \n"
+            ],
+            [
+                "בשנה יש בה קור וחום ורויה שהן שלש ושבעת ימ\"ב שהן שבע וי\"ב חדשים שבשנה כנגד אמות וכפולות ופשוטות, ופירש לך שהכח נמשך מן האותיות לעולם ומן העולם לשנה ומן השנה אל הנפש. ועד\"ז אמרו חכמי המחקר אור השכל נאצל על הגלגלים ומן הגלגלים אל הכוכבים ומן הכוכבים אל בני האדם: \n",
+                "<b>בנפש. </b>זה הגוף כי בהתחדש אור חדש במזלות ובהתחדש צמחי האדמה בשנה כן יתחדשו תולדות הנפש כי בעלי חיים הנולדים בשנה זו אינם דומים לבעלי חיים של השנה אחרת על כן אמרו אין מעשרין משנה זו על של חברתה. ולפי שהאש אחרון ומים ורוח למעלה, היא תחלה למטה, ועוד שאם היה הרוח למטה תחלה לא היה הנפש עומדת כי הרוח מנשאה, ויש בנפש אש ומים ורוח וז' נקבי הראש וי\"ב מנהיגים כנגד אמות וכפולות ופשוטות: \n",
+                "<b>וגויה מרוח. </b>ראש הגויה והיא מרוח לדחות הטפה המצטיירת בכח הרוח: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>חקקן כו'. </b>חוזר לפרש בהן חקיקה וחציבה וזווגם ולהודיענו כי כולם בעולם וכולם בשנה וכולם בנפש זה בלא זה וזה עם זה: \n"
+            ],
+            [
+                "יש בנקבה מקום שבו צורת אמ\"ש וצורת אש\"ם וכשהטיפה מתחממת באמ\"ש הולד זכר, וכשהיא מתחממת באש\"ם הולד נקבה, וכשנופלת בשניהם הוא אנדרוגינוס. ולפעמים נעשה טומטום מתוך שבא עליה פעם שנית, וכשהן תואמים אם שניהם זכרים הטפה נחלקת לשנים באמ\"ש וכשהן נקבות באש\"ם, ואם הם זכר ונקבה נחלקת באמ\"ש ובאש\"ם, ואע\"פ שאמרו אשה מזרעת תחלה הולד זכר זה מפני שכח האחרון הבא ממנו מבטל הראשון: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>ארץ בעולם. </b>שיש בו עפר זכר ואדמה נקבה: \n",
+                "<b>וקור בשנה. </b>שיש בה פירות זכרים ונקבות הבאים ע\"י הקור: \n",
+                "<b>ופרי בטן בנפש. </b>התולדות שהיא בגוף האדם המוליד זכר ונקבה: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>שמים בעולם. </b>העליון שנברא מאש: \n",
+                "<b>וחום בשנה. </b>כדכתיב ממגד תבואות שמש שהפירות מתקיימים ע\"י החום: \n",
+                "<b>וראש זכר ונקבה. </b>נברא מאש:\n"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Sefer Yetzirah/Commentary/Ramban on Sefer Yetzirah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,192 @@
+{
+    "title": "Ramban on Sefer Yetzirah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Ramban_on_Sefer_Yetzirah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>בשלשים ושתים וכו'. </b>פירוש בב' רמז אין סוף כי בכח א\"ס מציאות רום מעלה שממנה אצילות החכמה ומן החכמה ל\"ב נתיבות נעלמות. ולפי שהן נמשכות בחכמה מרום מעלה מא\"ס נקראים פליאות מלשון כי יפלא דמתרגמינן ארי יתכסי. ולפי שיש הפרש בין נתיב לנתיב נקראים כמו כן פלאות שהוא מלשון כי יפליא לנדור שהוא מלשון הפרשה. וכל נתיב ונתיב ימשוך מן החכמה עד שהוא מגיע להראות כל נתיב ונתיב בבינה כד\"א ומשך חכמה מפנינים: \n",
+                "<b>חקק וכו'. </b>כח עלת העלות אין סוף שממנו הכתר העליון רום מעלה והחכמה חקק והמציא כח סבה שנקראת יו\"ד ה\"א שהוא בכח הויות, ומכח בינה המציא כל הבנין שהוא נקרא דעת: \n",
+                "<b>בשלשה ספרים. </b>בשלשה שמות הנקראים מהותו של שם שהם כלולים בו: \n",
+                "<b>בספר וספר וספור. </b>ג' אותיות של שם יו\"ד ה\"א וא\"ו שהכל כלול בו עד אין סוף מתיחד מאמצעות המהוה שהוא א\"ס. ורמז לשלשתם כי ביה י\"י צור עולמים, בי\"ה שלשים ושתים כשתהפך שתי אותיות של י\"ה *[ר\"ל י\"פ ה' ה\"פ י' וב' אותיות י\"ה. (ש\"ל)]: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>עשר ספירות. </b>פירוש שלשים ושתים נתיבות שהם ט\"ז לעליונים וט\"ז לתחתונים נכללות בעשר. ונקראו ספירות שהם כח לכל הנגדר בגדר עשר: \n",
+                "<b>בלי מה. </b>לפי שהם פתח אין סוף שאין לאל חקר אין לו מהות והוא בלימה נקראות בלימה: \n",
+                "<b>ועשרים ושתים וכו'. </b>פירוש יש בכלל העשר כ\"ב הנחלקים לג' חלקים שהם שלש אמות, שבע כפולות, וי\"ב פשוטות, ועל דרך ל\"ב נתיבות כ\"ב אותיות והכל נכלל בעשר: \n"
+            ],
+            [
+                "ראשונה הזכיר שהכל בחכמה, שנית הזכיר שהכל בבינה, שלישית הזכיר שהכל בדעת בדבר הנראה לעין, וז\"ש מספר יו\"ד אצבעות כדאמר אתה הראת לדעת וכתיב מבשרי אחזה אלו\"ה: \n",
+                "<b>וברית יחיד. </b>הלשון דוגמת עשר והוא המכריע בין עשר אצבעות הידים. ובו כלולים כ\"ב אותיות ויש בו כח עשר אצבעות וזהו שאמר שהברית מכוון בלשון, וזהו שאמר כמלת לשון וכמלת המעור שיש בו אות ברית קודש, ומכריע בין י' אצבעות הרגלים ומוליד תולדה שהיא מצטיירת בעשרים [ושתים] אותיות ע\"כ יש לך להתבונן מן הגלוי על הנסתר: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>עשר ולא תשע. </b>אחר שפירש מהם מספר עשר אצבעות חזר ופירש שאע\"פ שיש בנבראים אדם שהוא בפחות מעשר ויתר על עשר כד\"א אצבעות ידיו ואצבעות רגליו שש ושש ואעפ\"כ אין עיקרם אלא עשר לא פחות ולא יותר. עשר ולא תשע לפי שהתשע כח העצם שיש בו אורך ורוחב ועובי שהם ט' אמר ולא תשע כי צריך אתה לחשוב גדר המקום המתייחד עמהם ועל כן הם עשר, כי אין להפריד החכמה מן הכתר עליון כשתמנה מלמטה למעלה וכשתמנה מלמעלה למטה אין להפריד צדק מן הבנין. כי בין מלמטה למעלה ומלמעלה למטה הם עשר: \n",
+                "<b>ולא אחד עשר. </b>שלא תמנה אין סוף בספירה שאינו נכלל בספור אע\"פ שרום מעלה אינו מושג אנו מונים בכל הספירות שהוא אע\"פ שאינו מושג כח המציאות יש בו ולזה הוא שוה להם: \n",
+                "<b>הבן בחכמה. </b>פי' במשניות ראשונות הזכיר חכמה ובינה ודעת, וכאן הזכיר שאין לפחות ולא להוסיף על עשר לא בחכמה ולא בבינה ולא בדעת ולכך אמר הבן בחכמה פירוש כח עשר של בינה שהוא בחכמה המשך אותו המשך מרום מעלה בחכמה כדי שימשך ממנה אל הבינה: \n",
+                "<b>וחכם בבינה. </b>אותו המשך הנמשך בחכמה כשימשך בבינה תן לו כח חכמה כדי ליחד זה בזה וזה בזה. ולכך לא אמר בלשונו הבן בבינה וחכם בחכמה כדי שלא להפריד ביניהם: \n",
+                "<b>בחון בהם. </b>פי' בחכמה ובבינה ובמשך הנמשך מהם: \n",
+                "<b>וחקור מהם. </b>פירוש מן הגדולה והגבורה ומן הבנין שהוא נקרא דעת שהוא בנוי מהם: \n",
+                "<b>והעמד דבר על בוריו. </b>פירוש דבר צדק ולפי שהוא סוף העמד הסוף ותקשרנו בתחילתו שהוא נקרא בוריו. ולכך נאמר בוריו. וכל שאר הדברים נקרא בוריו לפי שמהם כחו. ולשון בוריו משענתו רמז לצדיק יסוד עולם: \n",
+                "<b>והשב יוצר על מכונו. </b>פירוש תן לרחמים כח תשובה על מכונו זהו נצח והוד, וכל כח המכינו על כנו קרוי כן: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>ע\"ס וכו'. </b>במשנה זו הזכיר שהכל מאין סוף ואע\"פ שהדברים יש להם שיעור ומדה והם עשר, אותה מדה שיש להם אין לה סוף כי המוטבע מן המורגש והמורגש מן המושכל והמושכל מרום הנעלם והנעלם אין לו סוף א\"כ אפילו המורגש והמושכל והמוטבע אין לו סוף ולכך נעשו המדות ההם כדי להתבונן בהם באין סוף: \n",
+                "<b>עומק וכו'. </b>עשרה עומקים מזכיר כאן כדכתיב עמוק עמוק מי ימצאנו וכל העמקים שוים בהשואה אחת אע\"פ שהם מתפרשים כל אתד ואחד לדרכו כולן שוים בסופן [זה] לעומק ראשית שהוא חכמה וזה לעומק אחרית שהוא בינה. וזה לעומק טוב שהוא חסד. וזה לעומק רע שהוא פחד. וכנגד ארבעתן ד' יסודות שהם נבראים מיושרים מהם. ואח\"כ מזכיר עומק שש קצוות שאין לפחות מהם לכל דבר שיש לו קומה. עומק רום כל עומק ועומק מכח רום מעלה ואחר שהזכיר כחו בנסתר שזהו העומק הוצרך להזכיר הכח שיש לו בנראה שהרי כל מדה ומדה הזכיר שיש לה כח בנראה [רום] הוא צד העליון שכתוב בו ראש דברך אמת שהוא עליון בששה קצוות והכח אשר הוא למטה הוא הנקרא תחת כד\"א התחת אלהים אנכי. מזרח תפארת. מערב יסוד. צפון ודרום זהו נצח והוד: \n",
+                "<b>ואדון יחיד, </b>אחר שהזכיר עשר גבולין בששה קצוות הזכיר כנגדן ו' שמות אלו, הם אדון המתואר באין סוף מושל בכולן בכח יחודו ממעון קדשו נקרא גדולה גבורה תפארת כד\"א מעונה אלהי קדם ועד עדי עד מתחלת הבנין ועד סופו שהוא צדק ונקרא עד כד\"א שוכן עד: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>יס\"ב צפייתן. </b>הצפייה שאדם צופה בהן: \n",
+                "<b>כמראה הבזק. </b>מראה לא נאמר אלא כמראה וכן וארא כעין שאינו אלא דמיון להקרב הדבר לדעת החוקר. הבזק כזה שהוא בוזק גפת בכירה: \n",
+                "<b>ותכליתן. </b>מה שנכלל בהן הבזק בזה שהוא אין קץ לתכליתן קץ כל דבר קצוב שיש לו מדה נאמר בו קץ וכל דבר שאין לו מדה נאמר בו א\"ס: \n",
+                "<b>ודברו בהם ברצוא ושוב. </b>פי' המוטבע מתעלה בצפייתן להסתכל במורגש והמורגש במושכל והמושכל בנעלם ובכל אחד ואחד מהם הקו האמצעי קרוי דברו שהוא אמצעי בהם והוא מתעלה לקבל משך החסד הרצון במהירות יתירה ברצוא ושוב: פירוש המקבלים מצדק העטרה כמו כן כסופה ירדופו: \n",
+                "<b>ולפני כסאו הם משתחוים. </b>החיצון אל הפנים. פ\"א צפייתן הצפיה הוא הכח הנמשך מלמעלה למטה ואותו כח נקרא צפייה שזו צופה בזו כדי לקבל דברו. ואותו כח הנמשך מן הדבר אל המאמר הוא נמשל לסופה, כלומר שהדברים ממשיכים הכח אל המאמר במהירות יתירה והדבר והמאמר לפני כסאו פירוש לאין סוף הם משתחוים: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>נעוץ. </b>פי' אע\"פ שהדברים נחלקים בחכמה ובתבונה ובדעת אין הפרש ביניהם שהסוף קשור בתחלתו וההתחלה בסוף והאמצע כלול ��הן וסימן לדבר שלהבת וגחלת וזיק כד\"א רשפיה רשפי אש שלהבת יה. כלומר שהכל מתיחד כלהב אש המתיחד בגוונין וכולן שוים בעיקר אחד: \n",
+                "<b>שאדון יחיד וכו'. </b>שאדון בענין שככה לו שהוא רמז לאין סוף. אדון שם המיוחד ולפי שהוא שוה לכל והכל מתאחד בהשוואתו נקרא אדון יחיד, ואין לו שני אע\"פ שממנו כח שניות אין לו שני שהכל שוה בו: \n",
+                "<b>ולפני אחד מה אתה סופר. </b>יש הפרש בין אחד ויחיד ומיוחד. שם המתפרש כשהוא מתיחד לפעול בכח אחד נקרא מיוחד. וכשהוא מתחלק לפעול פעולתו כל חלק שממנו נקרא יחיד. וכשהוא בהשוואה אחת נקרא אחד. מה אתה סופר לפי שהאחד וכח שלפניו השוואה גמורה אין מספר לפני אחד שאין מספר אלא מאחד שיש בו אלהות: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>בלום. </b>פי' כמו עדיו לבלום וכמ\"ש אין דורשין וכו' ואף במה שהורשית להתבונן אל תתן את פיך לחטיא את בשרך משום שנאמר כבוד אלהים הסתר דבר. וכמו שאמרו כל שלא חס על כבוד קונו כו': \n",
+                "<b>ולבך מלהרהר. </b>שלא לדמות הנסתר לגלוי: \n",
+                "<b>ואם רץ לבך. </b>כדי לדמות: \n",
+                "<b>שוב למקום. </b>לדבר המושג שאתה רשאי להרהר בו: \n",
+                "<b>ועל דבר זה נכרת ברית. </b>ולכך נגלה הדבר כדי שיהא כח להסתכל לדבר בו ולהרהר ולא במופלא ממנו, כי מכח הדבר שהוא נקרא ברית שהוא מייחד התמורות בכח אחד יכול להכיר שאין הנסתר אלא האחדות גמורה: \n"
+            ],
+            [
+                "עד עתה דברנו במספרן במדתן בצפייתן ביחודן ובהעלמתן עתה נפרש מה הן: \n",
+                "<b>אחת רוח. </b>לא הזכיר רום מעלה עד חמש להודיע שאין התחלת ישות אלא מחכמה שהוא נקרא אחת וכח רום נמשך בה מדבר לדבר עד שהוא מגיע להיות מספר חמש: \n",
+                "<b>רוח. </b>היא חכמה כדכתיב רוח אלהים והיא נקראת חיים כדכתיב והחכמה תחיה בעליה. ולפי שהכל מכח חכמה כדכתיב כולם בחכמה עשית הזכיר כאן ואמר ברוך ומבורך שמו של חי העולמים. ברוך מכח רוס. ומבורך מכח צדק. שמו. לפי ששם תשומות הברכה והחיים יקרא חי העולמים שהוא חי ויש בו להחיות העולמים והדברים העליונים שהם מכח העולם נקרא עולמים: \n",
+                "<b>קול רוח ודבור. </b>אחר שהזכיר שהספירה הראשונה נקרא רוח אמר שאותו רוח יש בו שלשה קולות הרוח שהוא נקרא קול ואמצעיתו שהוא מרחיב והולך נקרא רוח, וחתוך חלקיו שהוא מתחלק באותיות נקרא דבור. ואפילו הקול ואפילו הדבור נקרא רוח כמו שהוא מפרש, וזהו רוח הקדש שהקדש הוא הכח של רום המזדמן לקבל מא\"ס וממנו הרוח שהוא נקרא רוה\"ק שממנו אותיות הקדש ולשון הקודש: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>רוח מרוח. </b>פי' כאשר נאצל ריח מריח ונר מנר כן נאצל רוח מרוח ויש רוח שאינו נתפש ויש רוח נתפש והנתפש בשאינו נתפש והגס בא מן הדק ממנו:  ",
+                "<b>חקק וחצב בה. </b>רוח ראשון שהוא דק ואין בו כי אם רשימה דקה והנתפש יש לומר בו חקיקה ולפי גסותו יש לומר בו חציבה שהוא חוצב ומחלק חלקי הרוח ובמה באותיותיו:  ",
+                "<b>כ\"ב אותיות. </b>כנגד י' אצבעות ידים ורגלים ושני מכריעים:  ",
+                "<b>יסוד. </b>יסוד הבנין הבנוי מהם אע\"פ שהבנין בגלגול אותיות שהוא עולה לרל\"א שערים אין עיקרן אלא אלו:  ",
+                "<b>שלש אמות. </b>הם בינה חסד ופחד והכל מתאחד ולפי שהאחד יש ממנו כח שלא נחלקו האמות לשלש שהשלישי מכריע להודיע שאין השנים אלא כח אחד ובהכפל השלש הם שש והאחד מכריע והם שבע:  ",
+                "<b>שבע כפולות. </b>הג' בכלל הז' שיש באויר כח מים ואש ויש במים כח אויר ואש ויש באש כח מים ואויר ולפי שיש בהם כח כפול נכללו בשבע כפולות:  ",
+                "<b>ושתים עשרה פשוטות. </b>כלומר כח כולם בכח בינה ולא תאמר שהם דבר חלוק מן הבינה אלא הם הבינה:  ",
+                "<b>ורוח אחת מהן. </b>כשי\"ן של תפילין שהאות בולטת מן [העור] ואינה אלא [עור]:  "
+            ],
+            [
+                "<b>מים מרוח. </b>פי' כל כח וכח הראוי להתפשט מדבר לדבר הוא בכח רום מעלה ומשם מתפשט לכח שני ומה שנק' בכח ראשון נתיבות נקרא בכח שני ספירות ובכח שלישי אותיות ובאותן האותיות חצב בהן תהו שזהו כח ההויות שאין בהן רשימה ובהו כח ההויות שיש בהם רשימה: \n",
+                "<b>רפש וטיט. </b>עכירות המים קרוי רפש ועביו קרוי טיט, וכל זה נמשך במים מכח הרוח. חקקן כמין ערוגה. חקק התהו והבהו כמין ערוגה, כלומר חקק בהן נתיבות כמין ערוגה שהמים מתפשטין בה: \n",
+                "<b>הציבן. </b>לרפש וטיט ולאותיות כמין חומה. ערוגה וחומה ומעזיבה. האחת מקבלת וזה מגין וזה סוכך וכן האותיות יש מהן מקבלות ויש מהן מתקבלות ויש מהן זקופות כמין חומה: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>ארבע אש ממים. </b>פי' כח הגבורה הנמשך מן החסד נמשל לאש שהוא ממים ומכח האש חצב הכסא הכבוד ושאר הבנין: \n",
+                "<b>ומשלשתם. </b>מרוח ומים ואש: \n",
+                "<b>יסד מעונו. </b>פירוש הבנין וכל הרקיעים: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>רום. </b>ביו\"ד חתם בכח אותיות של אמ\"ש ואחר שחתם ביו\"ד כח שלש חזר וקבע כל אות ואות מהם באות מן השם שהוא נקרא שמו הגדול: \n",
+                "<b>ופנה למעלה. </b>פירוש לרום מעלה שהוא צד העליון משש קצוות וחתמו ביו\"ד ה\"א וא\"ו כלומר בחכמ\"ה ובתבונ\"ה ובדע\"ת. ואותיות הללו כנגדן כח אמ\"ש והן נקראין טבעות: \n",
+                "<b>שש חתם תחת ופנה למטה וחתמו ביו\"ה. </b>פירוש תחת צדק שהוא חתם בחכמה בדעת ובינה וכנגדם כח אש\"מ: \n",
+                "<b>שביעית חתם מזרח ופנה לפניו וחתם בהי\"ו. </b>מזרח זהו תפארת שהוא חתום בבינה בחכמה ובדעת וכנגדן מא\"ש: \n",
+                "<b>שמינית חתם מערב ופנה לאחריו וחתמו בהו\"י. </b>מערב זהו יסוד שהוא חתם בבינה ובדעת ובחכמה וכנגדו מש\"א: \n",
+                "<b>תשיעית חתם דרום ופנה לימינו וחתמו בוי\"ה. </b>דרום זהו נצח שהוא חתם בדעת וחכמה ובינה וכנגדם שא\"מ: \n",
+                "<b>עשירית חתם צפון ופנה לשמאל וחתמו בוה\"י. </b>צפון זהו הוד שהוא בדעת בבינה ובחכמה וכנגדן שמ\"א: \n"
+            ],
+            [
+                "לא חזר לפרש משנה זו אלא כדי להודיע ששש קצוות הם עיקר הבנין שהוא בנוי מכח ארבע אותיות שהזכיר תחלה שהם באותיות. והאותיות שהזכיר אינם אלא חותמות שהקצוות חתומים בהם ובם כ\"ב אותיות מתפשטות בכל דבר ודבר מג' לד' ומד' לה' וכן עד עשר. וכן כל דבר שהוא בכח ראשון אינו צריך לפרש שממנו הוא מתפשט עד עשר: \n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "לא הזכיר אבות עד פרק אחרון שהוא מזכיר שלשה אבות ותולדותיהן וז' כפולות בדבור ובתמורה וי\"ב פשוטות שאין בהם כפל בתמורה. אמ\"ש אוי\"ר מי\"ם א\"ש. יסודן לפי שאין קודם אלא דבר נעלם לא הזכיר יסוד אלא לכח היוצא מהן שהן מיוסדות בו שהאדם מכיר בו שיש בהן כח ליסוד: \n",
+                "<b>כף זכות כף חובה. </b>זכות חסד חובה גבורה ולשון כף כמשמעו כדרז\"ל אשרי מי שמכריע עצמו לכף זכות, כענין שכתוב הן על כפים חקותיך, על כפים כסה אור: \n",
+                "<b>ולשון חק מכריע בינתים. </b>בין כף זכות לכף חובה: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>חקקן. </b>כל אות ואות שבה חקק: \n",
+                "<b>וחצבן. </b>שהוא חוצב להפריד זו מזו: \n",
+                "<b>שקלן. </b>כדכתיב לעשות לרוח משקל שקל חלקי הרוח: \n",
+                "<b>והמירן. </b>זו בזו כמו שאמר זכר באמ\"ש ונקבה באש\"ם: \n",
+                "<b>צרפן. </b>זיווגם אות עם אות: \n",
+                "<b>וצר בהן ציור נפש כל היצור. </b>רוחות ונשמות שהן בעולם: \n",
+                "<b>העתיד לצור. </b>העתידות להצטייר ולהתחדש: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>בקול. </b>דקות הרוח האמצעי והאות חצב בו. והפה הוא הנקרא דבור והאותיות קבועות בו בחמשה בגרון ובשפה ובחך ובלשון ובשינים. והקול והרוח והדבור שהאותיות חקוקות וחצובות וקבועות בו נקרא רוח הקדש: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>בגלגל. </b>בנין האותיות שהוא מתגלגל קרוי גלגל: \n",
+                "<b>ברל\"א שערים. </b>מספר האלפ\"א בית\"א תס\"ב לפי שאין שער פחות מב' והם רל\"א שערים כי בהצטרף אל\"ף עם כל אחת ואחת הם כ\"ג וכ\"ג פעמים כ\"ג יהיו שבע מאות וששים ובשוב הסוף לתחלתו הם ארבע מאות וששים ושנים פנים ואחור פנים זה רחמים אחור זה הדין. וסימן לדבר סימן זה לכל הנבראים מעילוי לגריעות ומגריעות לעילוי, כדי להשוות מדותיהן בדרך האחדות שהן עיקר השוואתן. ענג ונגע, הן הן האותיות, ואותיות אלו סימן לשאר האותיות שהן מתגלגלות ע\"ד זה: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד שקלן, </b>זו כנגד זו, ראשונה עשרים ושתים אותיות, שניה אחד עשר וכן כולם, וכשהוא מדלג אות מצד ימין מדלג כנגדה משמאל. כיצד המירן אותיות שהן כסדרן לבנות שלא כסדרן לסתור: \n",
+                "<b>כל היצור. </b>כל מי שיש לו צורה אע\"פ שאין לו דבור. וכל הדבור למי שיש לו דבור וכל מה שהאדם יכול להוציא בדבור נצטייר באותיות: \n",
+                "<b>יוצא בשם אחד. </b>הם רל\"א שערים שהשם מתגלגל בהם והן בשם ונקראו שם אחד: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>יצר מתהו. </b>עומק התשובה צייר ממנו צורות של ממש: ועשה אינו ישנו. ואחר שצייר הביאם למעשה ניכר ונראה שמה שהיה אינו שלא היה בו ממש עשה ממנו ישנו: \n",
+                "<b>וחצב עמודים. </b>דברים עליונים שהכל עומד ונסמך בהם. וקראם עמודים גדולים שהם מכח הגדולה מאויר שהיא פנימיות קול ורוח ודבור: \n",
+                "<b>שאינו נתפש. </b>יש באדם אויר שאינו נתפש כמו חבית סתומה ואדם בתוכה שאינו יכול להכניס בו רוח ורוחו יוצא משם: \n",
+                "<b>צופה. </b>מראשית עד אחרית מי ראוי להיות ראש ומי ראוי להיות סוף: \n",
+                "<b>וממיר. </b>זה שהיה ראש להיות סוף וזה שהיה סוף להיות ראש כדי להשוות רם ושפל ובינוני: \n",
+                "<b>עושה את כל היצור. </b>ובדרך זה גומר המעשים הטבעיים והצוריים והמורגשים וכל הדברים השפלים: \n",
+                "<b>שם אחד. </b>שאין כח המוטבע אלא מן המורגש ואין כח המורגש אלא מן המושכל והכל עיקר אחד. שם אחד. בשם אחד אינו אומר אלא שם אחד. בעת שהזכיר התחלת ברייתן הזכיר שהיה בשם אחד, וכשמזכיר תמורתם הזכיר שם אחד, ופירוש שם כד\"א הנה שם ה' בא ממרחק: \n",
+                "<b>וסימן לדבר עשרים וכו'. </b>סימן לדבר שהאחד יסוד רבים ואין הדברים חוץ מן האחד. עשרים ושתים. פירוש עשרים אצבעות ידים ורגלים והלשון והמעור המכריעים שהם גוף אחד. ואמר לשון חפצים כדי לכלול המוטבע והמורגש במלת חפץ שהוא שוה להם ולפיכך כשהאחד לוקה כולן לוקין: \n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>אל\"ף חק. </b>פירוש כ\"ע כשהתפארת הנקרא חוק מתעלה עד כתר עליון הנקרא אל\"ף הוא הנקרא אל\"ף חוק וכשאינו מתעלה התפארת למעלה נקרא לשון חוק והוא אמצעי ומכריע ימין ו��מאל ובינתים: \n",
+                "<b>ושלש אמות. </b>נקראו אמות מפני שהם יסוד לכל זכות ולכל חובה ולכל הכרע: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>סוד גדול. </b>מכח הגדולה:  ",
+                "<b>מופלא. </b>שהוא מכח התשובה ומתעלה עד כתר עליון:  ",
+                "<b>ומכוסה. </b>בכח גבורה:  ",
+                "<b>וחתום בשש טבעות. </b>ששה קצוות שהן ששה חותמות בשלש אותיות של שם שבהם אותיות אמ\"ש כמו שפירשנו בענין חתם רום ביו\"ה ושלש אמות וקבען בשעו הגדול. ושלש אלו של אמ\"ש ושלש של שם נקראים שש טבעות שהכל חתום בהם כאדם החותם בחותם של טבעת:  ",
+                "<b>וממנו. </b>מן היסוד הנזכר:  ",
+                "<b>ומתחלקים. </b>פירוש מתחלקים לחלקים שמפרש והולך:  ",
+                "<b>זכר באמ\"ש. ונקבה באש\"ס. </b>ויש לומר סוד גדול זה יסוד: שלש אמות אמ\"ש מ\"ם דוממת שי\"ן שורקת בקול להב אש ואל\"ף חוק (אויר) שהוא ת\"ת שהוא כלול מהם:  ",
+                "<b>שלש אמות אמ\"ש ומהן נבראו שלשה אבות שמהם נבראו הכל. </b>פירוש שכחות הנאצלות אבות לכח הנפרד שהם בעולם השפל לכך [אמר] נבראו <small>[כן היתה הנוסחא לפניו]</small> לשון בריאה ולא אצילות: שלש אמות אמ\"ש  "
+            ],
+            [
+                "<b>שלש אמות כו' וארץ ממים. </b>פי' מעכירות המים נעשה שלג והשלג חזר להיות ארץ כד\"א כי לשלג יאמר הוא ארץ. והרוח מכריע בין האש והמים וממנו נברא האויר שהוא בעולם, המזלות שהם שבעה כוכבי לכת ושנים עשר מזלות: \n"
+            ],
+            [
+                "בשנה יש בה קור וחום ורויה שהן שלש ושבעת ימ\"ב שהן שבע וי\"ב חדשים שבשנה כנגד אמות וכפולות ופשוטות, ופירש לך שהכח נמשך מן האותיות לעולם ומן העולם לשנה ומן השנה אל הנפש. ועד\"ז אמרו חכמי המחקר אור השכל נאצל על הגלגלים ומן הגלגלים אל הכוכבים ומן הכוכבים אל בני האדם: \n",
+                "<b>בנפש. </b>זה הגוף כי בהתחדש אור חדש במזלות ובהתחדש צמחי האדמה בשנה כן יתחדשו תולדות הנפש כי בעלי חיים הנולדים בשנה זו אינם דומים לבעלי חיים של השנה אחרת על כן אמרו אין מעשרין משנה זו על של חברתה. ולפי שהאש אחרון ומים ורוח למעלה, היא תחלה למטה, ועוד שאם היה הרוח למטה תחלה לא היה הנפש עומדת כי הרוח מנשאה, ויש בנפש אש ומים ורוח וז' נקבי הראש וי\"ב מנהיגים כנגד אמות וכפולות ופשוטות: \n",
+                "<b>וגויה מרוח. </b>ראש הגויה והיא מרוח לדחות הטפה המצטיירת בכח הרוח: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>חקקן כו'. </b>חוזר לפרש בהן חקיקה וחציבה וזווגם ולהודיענו כי כולם בעולם וכולם בשנה וכולם בנפש זה בלא זה וזה עם זה: \n"
+            ],
+            [
+                "יש בנקבה מקום שבו צורת אמ\"ש וצורת אש\"ם וכשהטיפה מתחממת באמ\"ש הולד זכר, וכשהיא מתחממת באש\"ם הולד נקבה, וכשנופלת בשניהם הוא אנדרוגינוס. ולפעמים נעשה טומטום מתוך שבא עליה פעם שנית, וכשהן תואמים אם שניהם זכרים הטפה נחלקת לשנים באמ\"ש וכשהן נקבות באש\"ם, ואם הם זכר ונקבה נחלקת באמ\"ש ובאש\"ם, ואע\"פ שאמרו אשה מזרעת תחלה הולד זכר זה מפני שכח האחרון הבא ממנו מבטל הראשון: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>ארץ בעולם. </b>שיש בו עפר זכר ואדמה נקבה: \n",
+                "<b>וקור בשנה. </b>שיש בה פירות זכרים ונקבות הבאים ע\"י הקור: \n",
+                "<b>ופרי בטן בנפש. </b>התולדות שהיא בגוף האדם המוליד זכר ונקבה: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>שמים בעולם. </b>העליון שנברא מאש: \n",
+                "<b>וחום בשנה. </b>כדכתיב ממגד תבואות שמש שהפירות מתקיימים ע\"י החום: \n",
+                "<b>וראש זכר ונקבה. </b>נברא מאש:\n"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Ramban on Sefer Yetzirah, Warsaw 1884",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001310968"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "רמב\"ן על ספר יצירה",
+    "categories": [
+        "Kabbalah",
+        "Sefer Yetzirah",
+        "Commentary"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Sefer Yetzirah/Commentary/Rasag on Sefer Yetzirah/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,31 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Rasag on Sefer Yetzirah",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "רס\"ג על ספר יצירה",
+    "categories": [
+        "Kabbalah",
+        "Sefer Yetzirah",
+        "Commentary"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>Ten spheres without anything, etc.:</b> Rav Saadia explained, ten spheres - as explained above - which are restrained. This means to say, restrain your mouth from speaking and your heart (mind) from pondering.",
+                "<b>Corresponding to the ten fingers of a man, five parallel to five:</b> Five toes on one foot parallel to the five toes on the other foot. And likewise the fingers of the hands are parallel, five parallel to five; with the circumcision of the nakedness between the toes of the feet; and likewise the heart and the tongue between the fingers of the hands. This is to remind a person and to warn him about the ten spheres, which he explained above are to be restrained - meaning restrain your mouth from speaking and your heart from pondering about them. And this is [the meaning of] \"with the <i>milah</i> of the tongue,\" speech. And the [letter] <i>lamed</i> is accented - it is the expression, word. \"And with the <i>milah</i> of the nakedness, the [letter] <i>lamed</i> is subdued - it is the expression, circumcision. And that is the covenant [of circumcision]. This is to remind a person and to warn him about the word of the mouth concerning the ten mentioned spheres and what was before the spheres and what will be after them. And likewise restrain your heart from pondering about them; how He created, formed and made them.\n"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Sefer Yetzirah/Commentary/Rasag on Sefer Yetzirah/English/merged.json

@@ -0,0 +1,33 @@
+{
+    "title": "Rasag on Sefer Yetzirah",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Rasag_on_Sefer_Yetzirah",
+    "text": [
+        [
+            [],
+            [],
+            [
+                "<b>Ten spheres without anything, etc.:</b> Rav Saadia explained, ten spheres - as explained above - which are restrained. This means to say, restrain your mouth from speaking and your heart (mind) from pondering.",
+                "<b>Corresponding to the ten fingers of a man, five parallel to five:</b> Five toes on one foot parallel to the five toes on the other foot. And likewise the fingers of the hands are parallel, five parallel to five; with the circumcision of the nakedness between the toes of the feet; and likewise the heart and the tongue between the fingers of the hands. This is to remind a person and to warn him about the ten spheres, which he explained above are to be restrained - meaning restrain your mouth from speaking and your heart from pondering about them. And this is [the meaning of] \"with the <i>milah</i> of the tongue,\" speech. And the [letter] <i>lamed</i> is accented - it is the expression, word. \"And with the <i>milah</i> of the nakedness, the [letter] <i>lamed</i> is subdued - it is the expression, circumcision. And that is the covenant [of circumcision]. This is to remind a person and to warn him about the word of the mouth concerning the ten mentioned spheres and what was before the spheres and what will be after them. And likewise restrain your heart from pondering about them; how He created, formed and made them.\n"
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "רס\"ג על ספר יצירה",
+    "categories": [
+        "Kabbalah",
+        "Sefer Yetzirah",
+        "Commentary"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Sefer Yetzirah/Commentary/Rasag on Sefer Yetzirah/Hebrew/Rasage on Sefer Yetzirah, Warsaw 1884.json

@@ -0,0 +1,208 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Rasag on Sefer Yetzirah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001310968",
+    "versionTitle": "Rasage on Sefer Yetzirah, Warsaw 1884",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "רס\"ג על ספר יצירה, ורשה, תרמ\"ד",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "רס\"ג על ספר יצירה",
+    "categories": [
+        "Kabbalah",
+        "Sefer Yetzirah",
+        "Commentary"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>בשלשים ושתים וכו'. </b>פי' יו\"ד ספירות וכ\"ב אותיות ולקמן מפרש להו ליו\"ד ספירות בפרק זה: \n",
+                "<b>חקק י\"ה ה' צבאות אלהי ישראל אלהים חיים וכו'. </b>פר\"ס השמות האלה י\"ה ידו\"ד, בי\"ה ידו\"ד בשני שמות אלו ברא ב' עולמות שנאמר כי בי\"ה ה' צור עולמים צר עולמים שנים העוה\"ז והעוה\"ב, כי שמו אותו ג' שמות הו\"ה הי\"ה יהי\"ה משמע ג' לשונות להבא ולשעבר והוה כנגד ג\"פ ק' ק' ק'. וכן תקנו חכמים לומר בסדר קדושה קדיש בשמי מרומא וגו' כמו שמפורש במשנת מרכבה פרש\"ז עליו עננו שברא לוילון ומעון להללו ולשבחו שם. קדיש על ארעא עובד גבורתיה הם הנסים שעושה לנו בכל יום וזהו שאנו אומרים בכל יום וקדש את שמך בעולמך על מקדישי שמך: \n",
+                "<b>צבאות. </b>כלומר אות הוא בצבאותיו שאין כל צבאותיו יכולין לראותו רק באות שלו כלומר בכרוב המיוחד שברא לאות על כסאו להיות שם מהלל, ישראל שר הוא על עמו ישראל (בפני) אלהים חיים המחיה את כל החיים. ושלשה נקראים חיים האלהים והמים ועץ החיים. אל שהוא חזק ואמיץ למקשים ערפם נגדו ליפרע מהם, ומיהו אינו כמלאך שנאמר בו כי לא ישא לפשעכם אך הוא רחום וחנון. שדי, שאמר לעולם די. רם, שהוא יושב ברומו של עולם. נשא, שהוא נשא על כל נשאים נשא בכבוד וגודל ותפארת והוא נושא וסובל כל בזרועו בכח גבורתו מעלה ומטה. דרך נושאים הם למטה ומשאם למעלה אבל הקב\"ה הוא למעלה ונושא למטה בתליית דברו והוא למעלה שנאמר נוטה צפון על תהו תולה ארץ על בלימה. שוכן עד, שמלכותו עדי עד בלי סוף ותכלית. וקדוש שמו, שהוא קדוש וכל משרתיו הקדושים אליו אומרים קדוש קדוש קדוש. בשלשה ספרים, פר\"ס ג' מיני ספירות אמ\"ש אחת, והן שלש אמות כדפי', ז' כפולות שתים, י\"ב פשוטות שלישית: \n",
+                "<b>והגי' בספר וספר וספור. </b>בספר כיצד לשון מנין שכל האותיות נעשו במנין. כגון אי\"ק בכ\"ר גל\"ש. א' עשירית לי'. י' עשירית לק'. וכן בכ\"ר גל\"ש. וכן אב\"ג טול אחד מן הג' שהיא האות השלישית ושים על אות ראשונה ונעשו שלשתן ג' פעמים ב' ב' ב'. וכן בג\"ד שים אחד מן הד' על הב' ונעשו ג' ג' ג'. אי נמי האות האמצעית מן הג' אותיות היא שליש מג' האותיות רצופות וכן כלם. ספר, היא הכתיבה שעשה צורת האותיות שאינן דומות זו לזו בכתיבתם וכן אפרש לקמן. המליך, היינו כתב האותיות ופר\"ס המליך פי' הקדים: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>עשר ספירות בלי מה ועשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות. </b>פר\"ס עיקר היצירה היא מאותן הג' אותיות שכל היצירות נבראו מאויר (רוח) ומים ואש. ואמות הוא מלשון כי אם לבינה תקרא שהוא לשון עיקר. ולקמן אפרש להו היאך ברא כל היצירות בכל אחד: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>עשר ספירות בלי מה וכו'. </b>פר\"ס עשר ספירות כמפרש לקמן שהן בלימה כלומר בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר: \n",
+                "<b>כנגד מספר עשר אצבעות אדם חמש כנגד חמש, </b>ה' אצבעות רגל אחד כנגד ה' אצבעות רגל שני. וכן אצבעות הידים מכוונים חמש כנגד חמש וברית מילה המעור בין ע��ר אצבעות הרגלים. וכן הלב והלשון בין אצבעות הידים להזכיר האדם ולהזהירו על עשר הספירות שפירש למעלה שיהיו בלימה כלומר בלום לשונך מלדבר ולבך מלהרהר בהם וזהו במלת לשון דבור והל' נדגשה לשון מלה, ובמלת המעור הל' נרפית לשון מילה, והוא הברית להזכיר האדם ולהזהירו על מלת הלשון בעשר ספירות האמורות מלדבר מה היה קודם הספירות ומה יהיה אחריהן. וכן בלום לבך מלהרהר בהן בעשר ספירות היאך בראן ויצרן ועשאן: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>עשר ולא תשע וכו'. </b>כלומר לכך בראן עשר ספירות ולא פחות במנין תשע ולא יותר במנין י\"א להבין בבינה ובחכמה שהן בלימת פיו ולשונו כמו מנין העשרה החוזר לתחלתן לי\"א ולא ליו\"ד שהרי מונין י\"א י\"ב י\"ג. וכן לאחר כל העשיריות כן עשרים מונים כ\"א כ\"ב וכן ל\"א ל\"ב ומ' כך כשיעלה: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>עומק כו'. </b>לכך נברא ביו\"ד ספירות לבלום מלהעמיק עצה בי' עמקים אלו אם יהיה ראשית או אם יהיה אחרית במה יוכל להיות לו טוב בג\"ע מטובה שיהיה לו אם יעשה עבירה או מה יוכל להיות לו רעה בגיהנם מן הרעה שיהיה לו אם יעשה מצוה ומה למעלה מן המעון ומה למטה מן התהום ומה מכותל מזרחי ולהלן וכן מכל ארבע רוחות ולהלן. חמש פעמים [*) אצ\"ל עשר פעמים, ואולי ר\"ל שהם כפולים (ש\"ל):] עומק גרסינן בבבא זו כנגד עשר ספירות לבלום בהן אך דע בלבך כי הקב\"ה הוא אדון הכל לכן שמו בלשון אדני והוא אל מלך נאמן ומושל בכולן: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>עשר ספירות בלימה צפייתן כמראה הבזק. </b>שהם צופים לכרוב המיוחד ומכסים פניהם מאימתן בכל פעם ופעם כן נמי כשתדבר ביו\"ד ספירות תהיה אימתן עליך: \n",
+                "<b>ודברו בהן ברצוא ושוב וכו' </b>רצה וממהרת לאחר ההלול לשוב למקומה וכן למאמרן של י\"ס כסופה הממהרת ללכת אחרי הרוח הרודפה כן יאבדו וירדפו המהרהר והמדבר באותן י\"ס: \n",
+                "<b>ולפני כסאו הם משתחוים וכו'. </b>פי' ר\"ס העוסק בס\"י זה ובמשנה זו חובה עליו להשתחות ליוצר כל ולאמר רוממו ה' אלהינו והשתחוו וכו' כמו שמראה הבזקין משתחוין: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>יס\"ב נעוץ סופן בתחלתן. </b>פר\"ס כדבר הנעוץ סופו בתחלתו שאין לו ראש וסוף כך לא תהרהר בלבך בסוף ובתחלת הי\"ס: \n",
+                "<b>כשלהבת קשורה בגחלת. </b>פר\"ס כשלהבת כמו שהשלהבת בין רחבה בין קצרה קשורה בגחלת כך דע שאדון יחיד ואין לו שני והכל קשור ותלוי עליו בזרוע עוזו: \n",
+                "<b>ולפני אחד מה אתה סופר. </b>פר\"ס כשם שאין קודם לאחד כך אין קודם ליחיד בעולמו ולכך השווה כל הספירות למנין: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>ולבך להרהר </b>שוב וחזור לתחלת דבר לי' ספירות, והעמיד דבר על בוריו <small>[אולי כן היה בגירסתו]</small>. כלומר על אמיתת הדבר שנתן ברית לבלום העשר ספירות:  ",
+                "<b>והשב יוצר על מכונו </b><small>[ אולי כן היה בגירסתו]</small>. פר\"ס אע\"פ שברא הכסא והכרוב המיוחד לא אצל מכבודו ולא השרה שכינתו עליהם עד שבת בראשית לאחר שנבראו כל מעשיו בע\"ס, וזהו שיסדו רבותינו וביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו:  ",
+                "<b>ואם רץ לבך שוב למקום כו'. </b>פר\"ס אם ירוץ לבך ותקף עליך יצרך להרהר ולידע שוב אל המקום לתחלת הדבר, ולכך נאמר בהן לעיל לדבר בהן ברצוא ושוב:  ",
+                "<b>ועל דבר זה נכרת ברית. </b>כלומר להבין בדבר זה לבלום ביו\"ד ספירות נכרת ברית מילה בין יו\"ד אצבעות הרגלים וביום שנתן מילה לא\"א ע\"ה נשנית לו משנה זו וכרת עמו ברית שלא להרהר ולדבר אך לבלום ולכך עשה משתה גדול כאדם העושה משתה ביום המילה והברית:  "
+            ],
+            [
+                "<b>יס\"ב אחת רוח אלהים חיים. </b>שהוא קול ורוח ודבור בלי דמות ובלא צורה לראשיתן אין חקר ולאחריתן אין תכלית ומשם אצל כבודו על הכרוב המיוחד על כסא הכבוד, ולקמן אפרשנו בעזרת הצור ברוך הוא: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>שתים רוח מרוח. </b>הרוח שברא מרוחו כ\"ב אותיות כמוהו בלא יסוד בלא רוח בלא חכמה להשכיל האוזן ככלי זכוכית העשוי בנפיחה כך האותיות נעשו מרוח הקב\"ה ואמר באמירתן וברא עולמו ואף תוכל לברוא בריאה בכח אמירת האלפא ביתות, ולקמן אפרש כיצד: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>שלש מים מרוח. </b>כלומר מרוח פיו נבראו המים כביכול בשר ודם יכול לעשות כן שמתלחלח הבל רוח פיו ונעשו מים, כך הקב\"ה נפח והוציא מים מלחלוח רוחו עד אין חקר ומספר ומאותן המים חצב תהו ובהו, פיר\"ס תהו זה קו ירוק המקיף את כל העולם כלו, ובהו זה חשך שנברא סביב העולם קודם עלות השחר וע\"כ נקרא כן על כי עולה אותו השחור ויבא אור וזכר לדבר ונטה עליה קו תהו ואבני בהו. אלו אבנים מפולמות המשוקעות בתהום. ומהם המים זבים ויוצאים לעולם והמים ההם שהוציא מלחלוח רוח הקדש לכן תלאם באויר בחללו של עולם במאמר קדוש כמו שרוח עומד בחללו של עולם שנאמר ובין המים אשר מעל לרקיע על לא נאמר אלא מעל ונתן באותן מים מסו להקרישן פרזוור\"א בלעז ובמקצתן נטה ארץ בארבע רוחות, פרש מהן ומתחן למעלה מזרח מערב צפוי ודרום והעביר אשו הגדולה ליבש אותן המים שנטה ומתח בהן את הארץ לארבע רוחותיה ובחום האש שהיה חזק יותר במקום אחד מבמקום אחר בכך נעשו מהם אבנים ירוקות מהם אדומות מהם שחורות מהם לבנות. וכן בו\"ד יוכל לבשל כ\"כ מים עד שיעשה השאר מחמת הרתוח דבר קשה כאבן וכן נראה דלכך יוצא האש מן האבנים. ולפי שהארץ נעשית מן המים לכך אפרש לקמן שתולדות הארץ מים ומאותן המים קודם העברת האש לאחר ההקפאה שנתן בהם כדפרישית נעשו טיט ורפש וכיצד קצב מן המים רפש וטיט הקפיא אש ומים ונעשו טיט ורפש והוקרשו ונעשה אדמה. הא למדת כי חלק הקב\"ה את המים לג' חלקים, חלק אחד הקפיא ונעשה ממנו ארץ, וחלק ב' אצל ונעשה שמים וכל צבאם שהוציא אש ומים ולקמן אפרש לה, וחלק ג' הם המים העליונים ומים התחתונים שנאמר מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשליש עפר הארץ: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>ארבע אש ממים. </b>שהוציא מחלק השלישי של מים אש כיצד לאחר שתלאם באויר הגיה זוהר מזוהרו הטוב והנורא וזיהר במים ומכח אותו הזוהר יצא האש ואל תתמה איך יוציא האש מן המים שהרי בדעת בני אדם המועטת ניתן לעשות כך ולהוציא אש ממים כיצד מביא כלי זכוכית טהור מאותו זכוכית הנקרא ברי\"ק בלעז וממלאו מים ונותנו בשמש בירח תמוז שכחה של חמה מתגבר ונעורת של פשתים סביב לכלי הזכוכית ויוצא אש מן המים אשר בזכוכית. ופיר\"ס שמשים איסקא יוצאת בניצוצות היוצאות מן הכלי ומבעיר, ומאותו אש היוצא מן חלק שלישי מן המים ברא שמים ומלאכים וחיות ואופנים וכסא הכבוד וכל צבא מרום מלבד הכרוב המיוחד שבראו מאשו הגדולה. אך שאר צבאות מרום לא רצה לבראות מאשו הגדולה שמא יעמם אשם לאשו הגדולה כי אש אוכלה הוא. ורבותינו פירשו <small>[יומא כ\"א ע\"ב, ע\"ש]</small> דשש אשות הן ואשו של הקב\"ה אוכלה אש ובשעה שאמרו המלאכים מה אנוש כי תזכרנו וגו' הושיט הקב\"ה בהם אצבעו הקטנה ושרפם וזש\"ה כי ה' אלהיך אל קנא אש אוכלה הוא והיצירה של צבא מרום היו מג' התולדות אש ומים ורוח שנאמר עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט. היינו דתנינן ומשלשתן יסד מעונו ולכן נקרא שמים שהיו מאש וממים, וגם לכך תולדות שמים אש שהאש עולה למעלה, וראיה לדבר שהרי כשתשים הקדרה על האש תהיה מבושלת יותר בקל מבזמן שהאש אצל הקדרה א\"כ כח האש עולה תמיד. ושש ספירות הנותרות עוד לקמן אפרש להו שחתם בהם ששה קצוות הארץ בששה מינים שחלק בשמו הגדול של ג' אותיות יה\"ו יו\"ה הי\"ו הו\"י וי\"ה וה\"י. ופ\"ר בספר צח ואשור אפרש שש ספירות הנותרות ה' עולמות וחתימת הקצוות הששית ואלו הן ה' עולמות, עולם הטרני, עולם הרברבנות, עולם המדע, עולם היצירה, עולם הנפש. ופירשו רבותינו עולם הטרני הוא לשון מהלל, ויש מפרשים לשון השתחויה כלומר שכבוד הקב\"ה מלא כל העולם קול רוח ודבור ואם אין מקום להללו ולשבחו אנה ישבחוהו עליונים לכך ברא מעון וכסא וכרוב המיוחד על כסא כבודו יושב והזהיר מזוהר כסא כבודו מצד מערב שאין ענן פרוס לאותו צד, ובספר משנת מרכבה מפרש לה וזש\"ה ויעש אלהים את הרקיע וגו' היינו מעון מיוחד ברקיע. עולם הרברבנות פ\"ר הם המלאכים וחיות הקודש והאופנים. עולם המדע הוא נפש הבהמית כבהמה המכרת את קונה כך נראה באדם במרה והיא אדומה. עולם היצירה הוא שכר גיהנם ושכר ג\"ע. עולם הנפש היא הנשמה שהיא מן העליונים ולכל חטא שאדם חוטא מתלכלכת בדעת הבהמי שבתוכו נעשית אדמה ונותנת דין למה נטתה ללכת אחרי דעת הבהמי שבתוכו, וזש\"ה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וכתיב נכתם עונך לפני ואותה הנשמה נעשית מרוח אלהים שנאמר ויפח באפיו נשמת חיים וכך כל הנשמות יחדיו נעשו מרו\"פ ובירר להן מקום לכל הנשמות אומה אומה לבדה ופירש להם אם ירצו לקבל התורה ולא רצו שום נשמות לקבלה לבד נשמתן של ישראל, וזש\"ה וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתא מרבבות קדש וגו', ופירשו רבותינו דבנשמותן מיירי קרא ונשבעו יחד ג' הריעים גוף ונשמה ורוח הבהמי שלא יניחו זה את זה לכך כשהאדם ישן יוצאת נשמתו לחוץ וחוזרת דרך נחיריו והנה היא סמוכה לגופו וערה לפניו וכשהאדם רוצה להקיץ משנתו היא מעוררתו וכשהוא מקיץ בבהלה כשמקיצין אותו הנשמה ממהרת להכירו ולהכנס בתוך נחיריו ולכך אדם כשמקיץ משנתו בפתע פתאום הוא מתבהל ועי\"כ שהנשמה יוצאת ומשוטטת אנה ואנה באים חלומות כי הולכת בדרך רחוק וחוזרת ומגדת לריעיה מה שמצאה ושראתה:  "
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>עשרים ושתים וכו' יסוד שלש אמות, </b>כדפרישית לעיל בסמוך בפ' א': \n",
+                "<b>אמות. </b>לשון עיקר התולדות: \n",
+                "<b>יסודן כף זכות וכף חובה. </b>פר\"ס נשמה היא מתולדת אש והיא התולדה של אש יצר טוב מאד והיא חמה ולחה כי היא בדם ולכך תולדות דם חם ולח, ויצה\"ר נברא בטבע קר ולח שהוא תולדות המים, ולכך אדם שתולדתו הוא קר ויבש דרכו להיות צדיק גמור, ומי שתולדתו ממים שהוא קר ולח דינו להיות רשע גמור, ומי שתולדתו מאויר שהרוח שהוא כדבר הנלוש ומעורב וממוצע בינתים שדומה קצת לאש וקצת למים דינו להיות בינוני, וזהו כף זכות וכף חובה ולשון. ולשון פי' רבינו דבר הנלוש, ומי שתולדתו אש שהוא בשוה ביצר טוב אין נוטל שכר כמי שתולדתו מים ודינו להיות רשע גמור וכופה את יצרו. מעשה במיאינצ\"א באיש אחד ושמו סוקרא\"ט הגלילי שהבין בספר זה והיה מבחין בצורת האדם ובמעשיו כשרואה את דמות צורתו להודיעו מה מעשיו, ואמר סוקרא\"ט [על צדיק אחד] שהוא גנב ורוצח ונואף, חזרו וספרו לאותו צדיק מה שאמ�� עליו אמר אותו צדיק ודאי הוא חכם גדול ובקי בצורות כי יש לי טורח גדול לכוף את יצרי המתגבר עלי מאד מאד: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>חקקן. </b>פירוש עשה מהן דמות כתיבתן ובדרש דריש האותיות וצורתן למה כדאיתא בפרק הבונה: \n",
+                "<b>חצבן. </b>פי' ר\"ס שעשה מהן נשמה ומפעילות וגופניות, אותיות הו\"י הן הנשמה שאין שום דבור והברה בלתן, כלומר נוטריקון הבא מאותיות הו\"י אָה אוּ אִי ונוטריקון אֶה אֵי אוֹ יוצא מן הה' העשויה כמין פתח גג העליון, וסוף רגל דופן ימין ורגל שמאל הוא כמין ציר\"י, ורגל ימיני באורך הוא כמין וֹ כזה ולכן משמשת לפעמים להברת אָה כמו עשה בנה קנה, ולפעמים להברת אֶה כמו תעשה יבנה ודומיהן, ולפעמים להברת אֹה כמו ראה ראינו, ולכך עשאן נשמה לפי שהן שמו של הקב\"ה, ומן מפעילות הם, א\"ב (ד') כ\"ל מ\"ן ש\"ת, א' אעשה, (ד' דהא), כ' כעשות, ל' לעשות, מ' מעשות, וכן כולם מפעילות הן, גופניות כגון ח\"ט גז\"ע ק\"צ ספ\"ר, לכך עשה ט' מפעילות כנגד ז' כפולות ושתי אותיות של שם י\"ה וי' גופניות כנגד י\"ס. שקלן עשה האלפ\"א ביתו\"ת במשקל אחד כולן במנין אחד שכל ג' אותיות ג\"פ כמנין האמצעות כדפי' בפ\"ק. המירן בתחלה א' קודמת ואח\"כ ב' ואח\"כ ג' כדאיתא במנין אלפ\"א ביתו\"ת היוצרת בכח אמירה שנתן להם הקב\"ה ולקמן אפרש לה. וצרפן באות הקודמת חבר כל שאר האותיות ולעשות באותיות כן שעשע הקב\"ה בהן אלפים שנה קודם שנתנה: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>מקומות. </b>פיר\"ס אחה\"ע בסוף הגרון. בומ\"ף בשפה. גיכ\"ק בשליש הלשון. דטלנ\"ת בראש הלשון. זסשר\"ץ בין השינים ובלשון נמוכה: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>עשרים ושתים וכו' בגלגל רל\"א. </b>פי' מיוסדות כולם לעשות יצירה (הומוקולוס) שעושין גלגל ועיגול סביב הבריאה ומהלכין סביב העיגול ואומרין האלפ\"א ביתו\"ת רל\"א שהרי יש בא' כ\"ב אלפ\"א ביתו\"ת וכתבתים מן הצד וכן בב' וכן בכל האותיות סך הכל כ\"ב פעמים הרי תס\"ב ואינו מונה במשנתנו רק רל\"א לפי שיש זוגות חציין דומות זו לזו כך פיר\"ס. וסדר אמירת האלפ\"א ביתו\"ת סידר לנו בא' והמבין יבין לעשות כן בשאר האותיות, וכן כנגד (המפעילות) [הגופניות] ק\"ץ גז\"ע ח\"ט ספ\"ר שהם י' וי' פעמים כ\"ב סך מניינן רכ\"א: \n",
+                "<b>וחוזר גלגל פנים ואחור, </b>פיר\"ס פעמים מקדים א' לב' ופעמים מקדים ב' לא'. וכן לקמן פירש ז' כפולות, פר\"ס המליך בג\"ד כפר\"ת וכו' ואח\"כ המליך גב\"ד כפר\"ת וכו' וכן י\"ב פשוטות ה\"ו ז\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק. וי\"מ חוזר הגלגל פנים ואחור שנתן הבורא כח לאותיות שאדם בורא ברייתו מקרקע בתולה מגבלו וקוברו בקרקע ועושה עגול וגלגל סביב הבריאה ואומר בכל היקף והיקף אלפ\"א בית\"א אחת וכן ג' ד' תס\"ב פעמים ואם הולך לפנים הבריאה עולה בחיים על יד כח אמירת האותיות שנתן בהם הקב\"ה כח, ואם ירצה לסתור מה שברא חוזר לאחוריו סביב באמירת האותיות ותשקע מאליה הבריה ותמות, וכן אירע מעשה לפני ריב\"א ותלמידיו שעסקו בספר יצירה ורצו לבראות בריה וטעו בהליכתן והלכו לאחוריהן עד שנשתקעו בארץ עד טבורן בכח האותיות ולא היו יכולין לצאת וצעקו והקול נשמע לפני ריב\"א ואמר להם אמרו האותיות מאלפ\"א ביתו\"ת ותלכו לפנים כמו שהלכתם לאחור וכן עשו ויצאו: \n",
+                "<b>וזה סימן אם לטובה וכו', </b>פיר\"ס שאותיות ענג הפוכות מאותיות נגע, כך באמירתו לפנים יוצאה צורה ובחזרתו לאחור בכל עת תשקע הצורה בארץ, ופיר\"ס וז\"ל אם תתן דעתך בזה הספר לטובה להרבות עלוי המקום מענג ואם לרעה מנגע כי אין רעה מנג��: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד שקלן. </b>פירש ר\"ס עשאן במשקל חציין של אותיות, וחציין ראשונה קודם לל' כולן טובות ואחר למ\"ד כולן רעות: \n",
+                "<b>והמירן א' עם כולן. </b>פר\"ס כשעשה אלפ\"א ביתו\"ת היוצרות נתן בתחילה אלפ\"א ביתו\"ת, א' עם כל האותיות כלומר בתחלה א\"ב ב\"ג ג\"ד ד\"ה ה\"ו וכו' ומסיימת ת\"א, ובשניה מתחלת א\"ג ב\"ד ג\"ה וכו' ומסיימת ת\"ב. וכתבתי בסימן, ראשונות נכתבות עם סדר א\"ב, וזה, עשה אלפ\"א בית\"א א\"ת ב\"ש, ואח\"כ א\"ט ב\"ח וכו' ואחרונה א\"ל ב\"ת וכו' וקבל מרבו שאומרים א\"ל ב\"ת קודם, לכן אחר א\"ב הנכתבה א\"ב ב\"ג כתבתיה וכו'. וכן ב' עם כולן, כשהמליך הב' לעשות אלפ\"א בית\"א ב\"ת ג\"ש ד\"ר ה\"ק וכו' ומסתיימא ל\"א נתן ב' בתחלת כל האותיות בתחלת אלפ\"א ביתו\"ת כגון ב\"א וכו' ואחריו ב\"ד ואחריו ב\"ה וכו' וכן כולן. ומאותן האלפ\"א ביתו\"ת יוצאות האלפ\"א ביתו\"ת הנזכרות שהמליך עליהן ב' כדפירשתי והמבין יבין לעשות מכל האלפ\"א ביתו\"ת כמו שעשיתי וכתבתי באות הא': \n",
+                "<b>חוזרת חלילה. </b>פר\"ס לשון מחול כלומר שהולך כבמחול כשרוצה לבראות, וחוזרת לקדמותה על החזרת המחול, ושמעתי כי אבן עזרא ברא בריה לפני ר\"ת ואמר ראו מה שנתן הקב\"ה באותיות הקדושות ואמר חזור (פנים) לאחור וחזרה לקדמותה: \n",
+                "<b>כל הדבור, היוצא מהם. </b>פר\"ס שאין שום דבור אלא בהברת האותיות א\"ה א\"י א\"ו והן יוצאות מאותיות הו\"י שהן נשמה כדפירשתי לעיל. ולכן יש להן ולאמירתן כח מאת הבורא ית' לעשות היצור ולתת לה חיות ונשמה וזהו ששנינו ונמצא כל היצור יוצא בשם אחד. וי\"מ (פר\"ס) שבכל מעשה בראשית שנאמר יהי אור יהי רקיע שזהו שם אחד של הקב\"ה יהי: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>ה\"ג יצר ממש מתהו. </b>פיר\"ס שיצר מרוח שהוא תהו מים וממים אש ומהם נעשו עמודי ארץ ושמים וכל צבאם. וי\"מ שיצר בריותיו ונתן בהם חיות בהבל אמירת האותיות שהוא תהו בלי ממשות: \n",
+                "<b>ועשה עמודים גדולים מאויר שאינו נתפס, </b>שנאמר תולה ארץ על בלי מה. פיר\"ס על יו\"ד ספירות שהם בלימה. ולשון צופה ומימר, פיר\"ס שצופה הקב\"ה איזה מהן יעשה מפעילות וגופניות. וממיר מה ישתמעון בהשתנות תמורתן של אותיות שקרא לארץ ארץ, וכן לכל בריותיו ברייתם תמורים ומשונים זה מזה באותיות איך שהם: \n",
+                "<b>וסימן לדבר כ\"ב חפצים וגוף אחד, </b>פיר\"ס סימן לדבר שהכל בראם שעולה אותיות שתי שמותיו אהי\"ה הוי\"ה ושנוי אותיות של אלו הן א\"י ה\"ו וגימ' שלהן כ\"ב כנגד כ\"ב אותיות, וכנגד כל החפצים שבעולם שהן כ\"ב, ג' ז' וי\"ב סך כ\"ב בעולם בשנה בנפש, ג' ראש בטן וגויה ז' שערים בראש וי\"ב מנהיגים, וכן ג' בתלי וז' כוכבים וי\"ב מזלות, וכן שנה קור וחום ורויה וז' ימים וי\"ב חדשים. וזהו סימן מן הבורא שאותיות שלו עולין כ\"ב, וברא כל אלו החפצים שהם כ\"ב, ולקמן מפרש להו כל החפצים שהם כ\"ב כל אחד על דגלו ועל מקומו: \n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שלש אמות. </b>פיר' לעיל שלכך קראן אמות שהן עיקר תולדות שמו\"א: \n",
+                "<b>זכות. </b>פי' לעיל: \n",
+                "<b>לשון. </b>דבר הנילוש והמעורב: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>שלש אמות אמ\"ש סוד גדול ומופלא. </b>פיר\"ס אמ\"ש הוא שם גדול ב\"ה ובו יכולין להשתמש באמירתו וללכת יחף על האש: \n",
+                "<b>וחתום בשש טבעות. </b>פיר\"ס שלש של אמ\"ש מתחלק לששה פנים ובסמוך אפרש להו: \n",
+                "<b>יוצאים אש ומים. </b>פי' בפ\"ב כשאמר שי\"ן שרקה ועלתה למעלה וכשאמר מ\"ם דממו מים למטה ושקע הרוח בינתים ולו קצת מתולדות האש שהוא חם וקצת מתולדות המים שהוא קר. \n",
+                "<b>ה\"ג ומחותל בהן זכר ונקבה. </b>ופיר\"ס אש שהוא זכר עולה למעלה לעולם וגם חומו יותר למעלה מלמטה וסימן לדבר קדרה על האש ומים נקבה ויורדין למטה ולכן כשהמים בתוך הענן שהוא של אש ומתאוה הענן לעלות כדרך תולדות האש והמים מתאוין לרדת כדרך תולדות נקבה, ואז הרוח שהוא ממוצע בינתים ומחותל בו זכר ונקבה מעלה אותם לעננים בע\"כ של מים למעלה עד לרקיע. ואך לעולם אין הרוח למעלה מעננים. וע\"ז פר\"ס מה שאנו שומעים ברקים ורעמים היינו מצפייתן של הקב\"ה נראו הברקים ומצוה את הרוחות להוליך את העננים ומשמיעים קול כקול שבט המכה על האויר והומה ואינו נראה. ולעולם אין צפייתן אלא בקיץ שהבורא ית' צופה ומביט אל הארץ ומרחם עליה מפני שהיא תאבה למים לפיכך לעולם לא יהיו בימות הגשמים לא רעמים ולא ברקים. \n",
+                "<b>ויס\"ג מתחלקים זכר ונקבה, </b>ופיר' כל דבר שבעולם בין כוכבים בין מזלות בין כל דבר בעולם ובריות בארץ ובימים זכרים ונקבות הם וכן כל הפירות והצמחים: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>שלש אמות הן שמים נבראו תחלה מאש. </b>פיר\"ס מאש שיצא מן המים כמו שמפרש בפ\"ק, אויר נברא מרוח. מרוח אלהים חיים נעשה רוח שהוא אויר: \n",
+                "<b>בינתים בין האש ובין המים, </b>ויש לו משתי תולדותיהן שהוא חם ולח: \n",
+                "<b>בנפש ראש נברא. </b>מאש נקל להבין שכשתכסה עיניך שלא יבא עליו אויר והוא נסתם ותזיז אותן דומה לך שיש אש בתוכן במראיתן, בטן ממים והוא קר ממאכל וממשתה של גויה: \n"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>שלש אמות חקקן. </b>פי' לעיל עשה דמות צורתן: \n",
+                "<b>חצבן </b>באמירתן, \n",
+                "<b>וצרפן. </b>שהמליך פעמים שי\"ן קודמת ופעמים מ' ופעמים א': \n",
+                "<b>וצר בהן. </b>ע\"י הצירוף באמירתן שלש בעולם ושלש בשנה ושלש בנפש ומפרש והולך כיצד המליך אות א' וכו': \n"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד המליך אות א' ברוח וקשר לו כתר. </b>פיר\"ס שהמליכה והושיבה בראש תיבתן: \n",
+                "<b>וצרפן זה עם זה. </b>שחבר האותיות זו בזו, ובצד הא' אמ\"ש, והשני אש\"ם, וכן המליך מ\"ם ושי\"ן: \n",
+                "<b>זכר ונקבה. </b>פיר\"ס דע לך כי יש אויר בעולם מוליד ומצמיח זכרים, וגם יש מצמיח נקבות בין בפירות בין בבריות, ויש רויה בשנה מולדת ומפרה בין זכרים בין נקבות. וכן בעולם כשהשי\"ן בתחלת התיבה ואין מ\"ם סמוכה לה בסופה זכר, ושש טבעות האמור למעלה אלו הן אמ\"ש אש\"ם מא\"ש מש\"א שמ\"א שא\"ם: \n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת. </b>פיר\"ס לכך נקראו כפולות לפי שפעמים הן דגושות ופעמים הן רפויות ולפי שיש בהן תמורות נתיסדו בהן דברים שיש להן תמורות ובדגשות נבראו הדברים החזקים כגון חיים שלום עושר זרע חן ממשלה חכמה וברפויות נבראו תמורתן שהן לשון קל. ופיר\"ס שהן ותמורתן באין ע\"י שברא בז' כפולות ז' כוכבים ששמם שצ\"ם חנכ\"ל ולקמן מפרש להו והן גלגל שלהן תחת התל\"י שהוא כמין עקרב וכמין נחש עקלתון ונברא משלש אמות אש ומים ורוח, כי עשה לו הקב\"ה ראש וזנב ונטהו ברקיע רביעי במעון החמה והעוקל שלו באמצעו, ולקמן בעז\"ה אפרשנו על תלי בעולם כמלך על כסאו וכל הכוכבים והמזלות אדוקים בו והוא נתמנה מלך לנהגם בין בטוב בין ברע והוא המכהה אורן של כוכבים ומוליך ומביא הכל ממזרח למערב וממערב למזרח, והוא המחזר הכוכבים לאחור. והוא המיישרן הלוך ישר ועל ידו מתגלגלים הז' כוכבים שהם שצ\"מ חנכ\"ל וכן שנינו לקמן שלשה ע\"ג שבעה, ולכל אחד מן הז' כוכבים יש להן חבורה בכוכבים וחכמי המזלות מכירין אותן, והז' כוכבים מושלין על הי\"ב מזלות וכן שנינו לקמן שבעה ע\"ג שנים עשר, והז' כוכבים וגלגליהן מאחרין גלגולם כנגד י\"ב מזלות וגלגוליהם משל לשני גלגלים הנתונין זב\"ז א' גלגל קטן שיש לו ז' ירכים ואחד גלגל גדול שיש לו י\"ב ובהקיפן גלגל של ז' ניקף עם גלגל י\"ב בשוה. והי\"ב מזלות תהלוכם שוה אך הז' כוכבים אין תהלוכם שוה לפי שיש לכוכב א' כדור גדול המחברו ופעמים שמהלך כוכב טוב כנגד מזל רע ונעשה תמורה ורע הוא ופעמים שמקצת כוכב תהלוכו במזל טוב ומקצתו האחר במזל רע ולאדם שיהיה לו אותו מזל יהיה לו בראשונה טוב ולאחריתו רע ואם להפך להפך, ואם שני כוכבים יתחילו בבית אחד והם להקניט זה כנגד זה כגון חיים ומות יהיה האדם חולה, ובכך חכמי המזלות יודעים כמה פעמים יהיו חולים ומתי ימותו, ואעפ\"כ אדון יחיד אמ\"נ מושל בכולן וממלט אותן ע\"י תפלה ותשובה ואין הכל תלוי במזלות וכן ארז\"ל אין מזל לישראל: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>כפולות כו' שבע ולא שש. </b>פיר\"ס דפירושו כנגד ז' קצוות ד' רוחות ולמעלה ולמטה והיכל הקדש באמצע. ופיר\"ס ה\"ג שבע ולא שש שש צלעות לששה סדרים והיכל וכו' וה\"פ לכך בראו בז' ולא בו' כנגד שש צלעות שהן ו' עמודים שהן ממים ואויר שאינו נתפס והעמודים הם שנים למזרח ושנים למערב ואחד לדרום ואחד לצפון. ובין העמודים ו' הפסקות והם קרואים סדרים ובצפון ובדרום יש עמודים הנקראים קוטבי צפון וקוטבי דרום והסדר של הגלגל בתוך תוכו ומתגלגל תוכו ממזרח למערב לעולם. ולכן הז' אשר בסדר אינם זזים לעולם חוץ מן הקוטב. ולכך עגלה נראית תמיד בצפון ועקרב בדרום. אך הי\"ב מזלות שהן בין מזרח למערב משתנים שהם מתגלגלים לעולם ממזרח למערב ולכך מים שהן במערב הגלגל מוליכם למזרח. ועל כן כל הנהרות והמעיינות נובעים ממזרח והולכים למערב אל הים. ומשם הם שבים ללכת. וכן התהום ע\"י הגלגל. ואותן שש הצלעות עם סדריהן למטה הן המקיפין את התהום כי העולם ככפה והגלגל אינו זז ממקומו כי הוא העולם עומד תמיד והגלגל שבקוטב צפון ודרום העגלה לצד צפוני לעולם ואינו זז כדפירשתי: והנה תצייר צלעות וסדרים קוטב צפון ודרום ותלי אשר על שבע כוכבים שהם שצ\"ם חנכ\"ל, ועל כי העולם אינו בנוי אלא מחציו ולצד צפוני ולכך העגלה אשר בצפון נראית לנו והעקרב אינו נראה לעולם וחכמי המזלות אינן מכירין את העגלה. והחמה בקיץ מקפת מקרן מזרחית צפונית דרך חצי העולם שהוא פאת מואב עד קרן מערבית צפונית ובחורף הוא מושך קצת לצד הדרום עד העליה השביעית שהיא עקרב ולכך הקור והשלג נתון בצפוני שנאמר וממזרים קרה. ובקיץ שהחמה משוכה לצד צפוני מתחמם העולם, ובחורף שמושכת החמה לצד דרומי קור בעולם הבנוי בצפוני, ופיר\"ס דלכך העולם בנוי לצד צפון לפי שאין שום בריה יכולה לעמוד לצד דרומי מפני רב החום שבו ראש התלי שהוא של אש כמו שאפרש לקמן. ובחצי של עולם הוא פאתי מואב. ויש שם בור עמוק ביותר ואבן גדולה סמוכה לו והיא גדולה ביותר. ובתקופת תמוז בחצי היום שהחמה בראש כל אדם אין שום צל בשולי הבור ולא סביב לאבן. ומפאתי מואב לסוף העולם יש שבע ראות עין, ופיר\"ס דאקרי ראות עין כוכב רחוק הנראה לו, וראיה ראשונה מפאתי מואב עד ערביא, שניה לספרד, (שלישית רביעית ששית חסר כאן). חמישית בארץ האיים בעיר גינשישטר\"א. שביעית עגלה שהיא בצפון ובסופו. ��היכל הקדש בתוך נושא את כולן. פיר\"ס (אותו) בציור עגול, המצוייר הוא גלגל עולם וצלעותיו וסדריו נתונים בתהום מכל צד וא\"כ אמציעתו הוא העליון והוא בנוי שרפרף ע\"ג שרפרף עד למעלה. וכשהקב\"ה מתרצה בתפלת עבדיו ממיך שכינתו לשרפרף התחתון וכשהוא קץ בהם בפשעם עולה לשרפרף העליון שנאמר ועליה למרום שובה ומשם הוא נושא את כולם שלא כדרך הנשאים, ולשבר האוזן כתבתי זה. ואל תתמה שהעולם בנוי כאגנא, בשר ודם כשעושה כפה באבן העליון הוא המפתח ומסדיק כל הכפה כך להבדיל אלף אלפים היכל שהוא מאמרו ומרום על כל כפות העולם מחזקת את כל העולם ומשאו [*כ\"ה בנ\"י] בשכמל\"ו בכי\"מ. במשנה בספר מרכבה מפרש ברוך כבודו של בורא ממקומו שהוא זורח על כרוב המיוחד מצד מערבי שאין שם פרשז ענן: \n"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ז' כפולות חקקן. </b>פיר' לעיל עשה דמות צורתן. \n",
+                "<b>חצבן </b>באמירתו. צרפן פעמים הקדים זו פעמים הקדים זו ולקמן מפרש לה. המירן פעמים דגושות פעמים רפויות לצור בהן וליסד התמורות כדפירשתי, וצר בהם כוכבים בעולם לקמן מפרש לה חנכ\"ל שצ\"ם. וימים בשנה ז' ימי השבוע: \n",
+                "ושערים בנפש. ז' שערים ונקבים יש בראש ב' עינים ב' אזנים ב' נחירים והפה ובכולם בנה ז' זכרים וז\"נ: \n",
+                "כיצד צרפן וכו'. פירוש (לקמן) ב' אבנים בונות שתי בתים ג' בונות ו' בתים. ב' בונות ב' כגון א\"ב ב\"א, ג' בונות ו' כגון אב\"ג אג\"ב בג\"א בא\"ג גא\"ב גב\"א. (פיר\"ס דסימן לדבר עולה למנין בתים שלהם כסך חשבון אותיות אחרונות כגון בג\"ד ד' פעמים ג' שהן י\"ב). ופיר\"ס ראה רמז חשבונם כיצד ב' פעמים אחת הרי שתים, ג' פעמים שנים הרי ו', ד\"פ ו' הרי כ\"ד, ה\"פ כ\"ד הרי ק\"כ. דבור של ו' אותיות, ו' פעמים ק\"כ (נכתבות ונקראות וזהו ה' בונות ק\"כ) עולין תש\"כ, ז\"פ תש\"כ עולין ה' אלפים וארבעים. הרי בענין זה (המונה) עולה לחשבון גדול עד כי חדל לספור כי אין מספר. וזה החשבון עולה כך בלא נקוד אך בנקוד אין חקר ואין מספר, ואם נמצא חכם ומונה חשבון שהיה עושה מכ\"ב אותיות דבור אחד ומגלגלו באותיותיו ובנקודיו ובחשבון הזה דברים כלולים ודבריו בדולים מלא דבור חצי דבור שליש בדבור פי שנים בדבור אחוז זה בזה. ישמעם לא ישמעם לא ישמעם ישמעם. היה מוצא כל הלשונות שבארץ אבל אינו בעולם אלא מי שאין לו שני זהו לשון מר\"ס, וצ\"ע להבין. ואלו כוכבים שבעולם חנכ\"ל שצ\"ם. וזהו סדר תהלוכם כל ימות השנה. כצנ\"ש חל\"ם בלילות. חל\"ם כצנ\"ש בימים וסימן אם כל חי וכל אחד משמש שעה א' וי\"ב מזלות תחתיהן. פירוש עגול אמצעי ראשון יצוייר בו תלי בתוך [ג' אמ\"ר. והם בתוך] ז' כוכבים. וז' כוכבים בתוך י\"ב מזלות. וכן שנינו א' ע\"ג ג'.. ג' ע\"ג ז', ז' ע\"ג י\"ב, וז' כוכבים כמהלכם ביום כך מהלכם בלילה לבד חמה ולבנה שהם משתנים מהלך חיל אחד מדי יום יום וכמו שאפרש לקמן כל סדר מעשה התלי והגלגלים וגם על תלי בגלגל כמלך על כסאו: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>פיר\"ס כיצד כו' המירן וצר בהם. </b>המליך אות ב' וקשר לה כתר וצרף האותיות זו בזו ועשאן דבור אחד ובנהו בג\"ד כפר\"ת וצר בו שבתאי בעולם, ושבת בשנה, פה בנפש, ומות ותמורתו חיים: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>המליך אות ג' וקשר לו כתר </b>וצרף האותיות זו בזו ועשאן דבור אחד ובנהו גב\"ד כפר\"ת וצר בו צדק בעולם וא' בשבת בשנה, ועין ימין בנפש, ושלום ותמורתו מלחמה: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>המליך אות ד' וקשר לו כתר </b>וצרף האותיות זו בזו ועשאן דבור אחד. ובנהו דג\"ב כפר\"ת וצר בו מאדים בעולם וב' בשבת בשנה ועין שמאל בנפש וחכמה ותמורתה אולת: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>המליך אות כ' וקשר לו וכו' </b>ובנהו כפרית בג\"ד וצר בו חמה בעולם וג' בשבת בשנה ואף ימין בנפש. ועושר ותמורתו עוני: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>המליך אות פ' וכו' </b>ובנהו פר\"ת בגד\"כ וצר בו נגה בעולם וד' בשבת בשנה ואף שמאל בנפש. וזרע ותמורתו שממה: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>המליך אות ר' וכו' </b>ובנהו רתב\"ג דכ\"פ וצר בו כוכב בעולם. וה' בשבת בשנה, ואזן ימין בנפש וחן ותמורתו כיעור: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>המליך אות ת' וכו' </b>ובנהו תב\"ג דכפ\"ר וצר בו לבנה בעולם וו' בשבת בשנה ואזן שמאל בנפש וממשלה ותמורתה עבדות, החצה אלהים [*כ\"ה בנ\"י בדפוס מנטובה, בסוף ס\"י] את ג' העדים ההמה והעיד כי הוא אלהים חיים ואין זולתו, עולם בפני עצמו, שנה בפני עצמה, נפש בפני עצמה, ושלשתן מעידין כי הוא אחד ואין לו שני ואין עוד מלבדו ב\"ה וב\"ש ית': \n"
+            ],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שתים עשרה אותיות פשוטות. </b>פירש ר\"ס לכך נקראו פשוטות ולא כפולות לפי כשהן לבדן אינן לא רפויות ולא דגושות, ומיהו כשיתחברו עם אותיות אחרות יש בהן דגושות ורפויות, ועל כן יש להם תמורות כמו בג\"ד כפר\"ת. ואלו הן תמורותיהן תמורות ראיה עורון, תמורות שמיעה חרשות, תמורות ריחה תחרות, תמורות שיחה אלמות, תמורות לעיטה רעבון, תמורת תשמיש סרוס, תמורות מעשה מנוחה, תמורות הלוך חגרות, תמורות רחמים רוגז, תמורות שחוק כעס, תמורות הרהור עצה, תמורות יגון שמחה, תמורות שינה עירות: \n",
+                "<b>ה\"ו ז\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק. </b>פיר\"ס כנגד גלות מצרים על כי י\"ב המזלות שנבראו מי\"ב אותיות פשוטות גימ' ה\"ו ז\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק. כך היה ישובה של מצרים, כיצד בדור הפלגה נבנית חברון וכתיב וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים ואע\"פ שדרשו רבותינו דרשה נכונה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ומדור הפלגה עד שלקו מצרים היו תנ\"ב שנה הסר ז' מתנ\"ב וישאר תמ\"ה נמצא ישובה של מצרים היה תמ\"ה שנים וכך עולה גימ' ה\"ו ז\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק, ועל פי דינם נקראו המזלות בשמות ה\"ו טלה שור. נוצר בהם ובמהלכם, טלה שור אלו יצחק ואברהם, ז' יעקב שהיה זן י\"ב שבטים ונזונו מיוסף ונזדמן בשכם והציל בניו ובנותיו ועבדיו ואמהותיו תאומים כנגד יעקב שנעשה תאום לעשו שגלה למצרים. ח' סרטן גלות מצרים סרטן היא חיה גדילה במים נוצרה לרפואה עורו לנוי בשולי בגדי מלכים וכנוי סרטן לאור\"א בלעז מה מעשיו בים עובר לשאת במשאות במים על גבו לשאר סרטנים, ולא נמצא דבר זה לשאר חיה ובהמה. ט' אריה פרעה טורף כאריה וטיאט כל השבטים להאבידם ולכלותם. י' בתולה מחללת בת יהודה בתולת ישראל ואראה והנה עתה עת דודים. ל' מאזנים לידון הבתולה מן האריה. נ' שלט וגדל עצמו לשון צר ואמר מי השם. עקרב כעקרב העוקץ בעצמו. ס' מזל קשת הוא פרעה שסבב את ישראל על הים לירות חץ מן קשתו כד\"א אמר אויב. ע' אהרן ומזלו גדי ע\"ש גדי עזים. צ' ע\"ש ישראל שצדו ועשו מצרים כמצודה שאין בה דגים דכתיב וינצלו את מצרים ודלו בהם כמו בדלי, ק' ניתן למאכל לקופין וגם לדגים זש\"ה תתנהו מאכל לעם לציים, אלו י\"ב שבטים לכך נדונו בי\"ב מזלות שנאמר כי לא שלם עון האמרי עד הנה. פיר\"ס לא נתמלא סאתם עד מלאת האותיות ה\"ו ז\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק. שתים עשרה פשוטות י\"ב גבולי אלכסון מפוצלין לו' סדרים ומפסיק וכו'. פיר\"ס י\"ב יש בין העמודים ובין הסדרים בתהום המעמידים העולם ואותן העמודים הן ממים כדפירשנו ולמטה מקו ירוק המקיף את התהום, ואותן י\"ב בין העמודים ובין סדרים נבראו בי\"ב אותיות פשוטות ולכך שנינו גבול מקצעות למזרח ולמערב לצפון ולדרום לארבע מקצעות כאשר פירשתי בספר זה, כי הששה עמודים הם ד' למזרח ולמערב ב' לצפון ולדרום ב' ובהם קוטבי צפון ודרום. רומית פירוש למעלה מקו הירוק ס' אמות והן הם הויו\"ת העולם: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>י\"ב פשוטות חקקן. </b>פי' לעיל עשה דמות צורתן:  ",
+                "<b>חצבן. </b>בפה:  ",
+                "<b>וצרפן. </b>פעמים הקדים זו פעמים הקדים זו:  ",
+                "<b>שקלן. </b>לא פי' אמאי גרסינן שקלן בי\"ב פשוטות ולא בג' אמות ולא בז' כפולות, ולפי' ר\"ס דפי' דנעשו לגימ' דגלות מצרים ניחא:  ",
+                "<b>המירן. </b>פיר\"ס דיש תמורה לי\"ב פשוטות כמו לז' כפולות לפי שפעמים בחיבור אותיות אחרות פעמים נדגשות ופעמים רפויות:  ",
+                "ותמורתן פיר' בספר זה. אי נמי יש לפרש פעמים הקדים זו ופעמים הקדים זו,  ",
+                "צרפן חבר שאר האותיות למקודמות. ופיר\"ס חקקן אות ה' בראש הדבור וק' בסוף הדבור ה\"ו ז\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק וצר בו מזל טלה בעולם וחדש ניסן בשנה וכבד מנהיג בנפש.  ",
+                "<b>המליך אות ו' </b>בראש וק' בסוף ובנהו ו\"ה ז\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק וצר בו שור בעולם ואייר בשנה ומרה מנהגת את הנפש.  ",
+                "<b>המליך אות ז' </b>בראש וק' בסוף ובנהו ז\"ו ה\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק וצר בו תאומים בעולם וסיון בשנה וטחול מנהיג בנפש.  ",
+                "<b>המליך אות ח' </b>בראש וק' בסוף ובנהו ח\"ז ו\"ה ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק וצר בו סרטן בעולם ותמוז בשנה המסס מנהיג את הנפש.  ",
+                "<b>המליך אות ט' </b>בראש וק' בסוף ובנהו ט\"ח ז\"ו ה\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק וצר בו אריה בעולם אב בשנה וכוליא הימנית מנהיג בנפש.  ",
+                "<b>המליך אות י' </b>בראש וק' בסוף ובנהו י\"ט ח\"ז ו\"ה ל\"נ ס\"ע צ\"ק וצר בו בתולה בעולם ואלול בשנה וכוליא שמאלית בנפש.  ",
+                "<b>המליך אות ל' </b>בראש וק' בסוף ובנהו ל\"י ט\"ח ז\"ו ה\"נ ס\"ע צ\"ק וצר בו מאזנים בעולם ותשרי בשנה והושט בנפש.  ",
+                "<b>המליך אות נ' </b>בראש וק' בסוף ובנהו נ\"ל י\"ט ח\"ז ו\"ה ס\"ע צ\"ק וצר בו עקרב בעולם ומרחשון בשנה ובטן בנפש.  ",
+                "<b>המליך אות ס' </b>בראש וק' בסוף ובנהו ס\"נ ל\"י ט\"ח ז\"ו ה\"ע צ\"ק וצר בו קשת בעולם וכסלו בשנה ויד ימין בנפש.  ",
+                "<b>המליך אות ע' </b>בראש וק' בסוף ובנהו ע\"ס נ\"ל י\"ט ח\"ז ו\"ה צ\"ק וצר בו גדי בעולם וטבת בשנה ויד שמאל בנפש.  ",
+                "<b>המליך אות צ' </b>בראש וק' בסוף ובנהו צ\"ע ס\"נ ל\"י ט\"ח ז\"ו ה\"ק וצר בו דלי בעולם ושבט בשנה ורגל ימין בנפש.  ",
+                "<b>המליך אות ק' </b>בראש וה' בסוף ובנהו ק\"צ ע\"ס נ\"ל י\"ט ח\"ז ו\"ה וצר בו דגים בעולם ואדר בשנה ורגל שמאל בנפש. ופיר\"ס י\"ב מנהיגים כל אחד כפי עבודתו, המוח הוא העליון וכחו חם ולח ונשמת אלהים חיים שוכן בין שני קרומין ולכך ימות האדם כשניקב אחד מן הקרומים והנשמה חמה ויבשה והמוח כפתילה בתוך הנר ומושכת אליה לחלוחית העולה מן הריאה אל הראש על המוח לחות הבא לו ממנה והיא נקשרת בחום המוח והדם ושניהם מעמידים שלהבת הנשמה שהיא כנר הדולקת שנאמר נר אלהים נשמת אדם חופש כל חדרי בטן ולולא קרות הקור העולה מן הריאה אל הראש האש שורפת מיד המוח ולולא חמימות המוח לחלוחית קור הריאה שהיא כמים מכבה את הנשמה שהיא כאש, ולכך אדם נטרד דעתו כשאינו אוכל ואין קרות הקור מעמדת את המוח והנשמה דולקת את אורה על הלב ��על הכליות, והחכמה והתבונה בלב. הריאה חובקת את הלב כאדם המחבק את אהובתו וקורתה מקררת את הלב ולבתו וחומו המלהיבים אותו בלבת מרה האדומה, נמצא הריאה אוהבת הלב והמוח, (הלב) והלשון וחיך הגרון ושן ושפה מליצי רעיוני הלב, הכבד מכין מאכל הלב ושולח אליו ארוחתו, מרה האדומה היא אש הגוף ותנורו וכירתו ומבשלת אכילתו, והמסס הוא היורה קאדייד\"א בלעז נתונה על האש שהיא המרה האדומה ולכך כשאין מאכל בתוכה נעשית כמחבת הנתונה על האש בלי מאכל שנשרף הכל ומתוך כך אדם המתענה מתעלף וכשיש מאכל תוך המסס או משקה נעשית כרוב מים הנשפכין על האש ומכבין אותו, ולכך אדם חולה מרוב מאכל ומשתה. הקרקבן טוחן ומבשל שנית. הקיבה היא שפחת האהל ומבררת מהן מאכל לשפחות לחלאת', ושולחת את החלאה אל בני המעים ולפי הטבעת שקורין בלעז טבחיא להוציא חוצה, וסלת המאכל מכינה ושולחת אל הכבד. והכבד מחלק הארוחה לארבעה. הסולת ללב ונהפך לדם חם ולח והלב מחלק לכל עבדיו לרוח חיים ולכל הדפקים העליונים והתחתונים. השנית שואבת הרוח עם עשן המסס והאויר הנשאף בריאה מתערב עם ליחת הריאה והעשן ועולין יחד הרוח והעשן אל האש אל שני נקבים קטנים היורדים מן החוטים אל ערלת הגרון והם ד' נקבים, בערלת הגרון ב' וב' דבוקים אליה בתוך החיך. ודע כי כן הוא שהרי נגררים מן החוטם דרך הפה וגם כשתקפוץ פיך תוציא הבל דרך האף, וגם נמי דרך אותן נקבים מעלה רוח וליחה ועשן אל המוח דרך אותן נקבים להחזיר המוח בליח פן ישרף בלבת הנשמה. השלישית למרה, הרביעי לטחול, וחום הכליות מעורר תאות משכב דודים, (י\"ח מנויים) והם ב' תאים וראש אחד מעורר תאוה לראש המעור ושרשו בכליות, והטחול היא מרה שחורה קרה ויבשה ונדבק הטחול להמסס לקרר חום המאכל קצת פן ישרף בחום מרה האדומה החמה והיבשה ומן האדומה יקיא הכבד להוריד לקיבה ולמעים דקים ולצרצור שהוא פי הטבעת והיא הצואה. הנבל קשורה תחת תאות הוצאת השתן, והנבל כלו סתום לבד בהוצאת השתן והוא שואב ומוצץ מן הכל את תעלת המים היוצאים ממצוי הדם עם שאר הטבעים ולכן נצבעו ד' הטבעים הדם. אדום חם ולח, המרה אדומה חמה ויבשה הריאה ליחתה קרה ולחה, המרה האחרת שחורה קרה ויבשה ולכן כשהאדם ממוסך מן ד' תולדות והוא בריא היטב צבע השתן אדום שחור מראה פטמת אתרוג ואם הוא משתנה שהוא רבה על רעיו אז צריך לתת לו דבר הממעטו וזה תחלת דין השתן איך משתנים ד' טבעים ובכאן באים עלילות התחלואים, דע כי הם באים וגדלים ע\"י ד' העתים וע\"י המאכלים הנאכלים. והעתים משתנים לד' הטבעים מועד האביב הוא חם ולח ובו ימשול הדם לצאת מגבוליו ולהתגאות על ג' היסודות, מועד הקיץ הוא חם ויבש ובו תמשול מרה האדומה לצאת מגדולה להתגאות על רעיה, מועד החורף הוא קר ולח ובו תמשול הליחה להתגבר על רעיה. אם יהיו ד' זמנים אלו שווין ומוסכמים בטבעם בימי שמש ובימי גשם ורוח בדינם ובמשפטם גם מוסדות טבעי הגוף יהיו שמנים ובריאים בטבעם ואם לא ישוו זמני השנה כמו אם ימשך זמן הקור בתקופת ניסן הוא מועד האביב אז תגדל הליחה ולא יתחזק הדם בכחו בזמנו, ואם תהיה תקופת הקיץ רבה בחום ויובש לפניה או לאחריה אז תגדל האדומה להלהיב הדם בחומה וייבש וישפל כח הליחה ויתערב יבשות השחורה עם יובש האדומה להשפלת טבע אדם הנקל מכל חולי הגוף כי יחלה גם בדעת ביובש המוח ותפרח הדעת ממקומות מחבואם כי חדל מקום הוא ותשכון הנשמה על המוח בחומו ביובשו כאשר תפרח שלהבת הפתילה בכלות השמן מהנר ויתערב חום השחורה באד��מה לעלות אל הראש וידבר בבלי דעת. ואם תהיה תקופת החום ומשפטה בקור ויובש אז תתגדל השחורה למיני נגעים וישפל הדם ותעזור הליחה להשחית ויתערב שם גם יובש האדמה. ואם תגדל תקופת ניסן הוא החום בחומו אז יגדל הדם וראוי להריקו ולהקיזו פן תכבד ידו על שאר היסודות לעורר הנגעים. הנה פרשתי י\"ב מנהיגים לנפש לשון רבותי, ופיר\"ס ואע\"פ שיצר טלה וניסן באות אחת אין טלה מושל בכל חודש ניסן אלא מתקופת ניסן עד ל\"י תק\"ס ל' יום י' שעות תק\"ס חלקים שהם חצי שעה וכן שור אחריו וכן תאומים אחריו ומשלימים בצ\"א יום וז' שעות ומחצה סך העולה ג\"פ ל\"י תק\"ס, ובתקופת תמוז מתחיל סרטן ואחריו אריה ואחריו בתולה וכן מאזנים עקרב קשת לתקופת תשרי וכן גדי דלי דגים לתקופת טבת לא פחות ולא יותר. וקבלה הוא בידינו כי אין תקופה עוברת חברתה כי אם חצי כוכב ולא תחזור עוד לכוכבה עד ז' שנים, וחדשי חמה עובר על חבירו כוכב אחד ותשצ\"ג חלקים, והשנה חוזרת חלילה לכוכבה (י\"ד תשרי), ושנה מעוברת עוברת חברתה שעה א' ותקפ\"ט חלקים וחדשי הלבנה עובר על חבירו מזל אחד חסר שעה אחת תר\"י חלקים ז' דקים י' נקודים ט\"ו חריפות וג' רבעים, ולשנה פשוטה י\"א מזלות וי\"ט חלקי מזל וב' שלישי חלק ול\"ז חלקים ב' דקים י\"א נקודים י\"ג חריפות וחצי נמצא חוזר לאחוריה י' מעלות וקרוב לשליש מעלה. ושנה מעוברת י\"ט מעלות חסר ה' שתות וי\"ד דקים ג' נקודים ה' חריפות ורביע חרף (באלו הם רעים', ואלו י\"ב המזלות אם יארעו באלו הכוכבים רעים הם. זה הכלל בידך אש ועפר שונאים, אש ורוח אוהבים, אש ומים שונאים, עפר ומים אהובים, עפר ורוח שונאים, אש ואש אוהבים:",
+                "  <img src=\"\">",
+                "לדעת מזלו יחשוב שמו ושם אמו וישליכם י\"ב י\"ב והמותר ישליך על טש\"ת סא\"ב מע\"ק גד\"ד ובאיזה שיכלה חשבונו מזלו הוא. ולדעת כוכבו יחשוב שמו ושם אמו וישליכם ז' ז' והמותר ישליכם על כל\"ש צמח\"ן, וי\"א י\"ב י\"ב. לדעת נלחמים, במינו עליון מנוצר שלא במינו תחתון מנוצח, שווין בזוגות ד' ו' ב', א' מנוצח, שווין בפרק תובע מנוצח וכן באיש ואשה שהאיש תובע וכשלא נחלפו שמותן ובהשלכה ט' ט' אם יהיה זנב התלי בא' מד' פרקים דוחה בין טוב ובין רע. ובשנת ד' אלפים ותש\"ו שנה בכ\"ח לירח אלול של חמה נכנס זנב התלי בדלי במזרח וראשו באריה במערב ועושה שם י\"ח מחדשי חמה שהוא ל' י' תק\"ס ואח\"כ הכניס זנבו בגדי וראשו בסרטן כה משפטו כל הימים, וכן פירש אבן עזרא כי מהפך זנבו ממזל למזל כל שמנה עשר חדש, ורבותינו פירשו לנו שאינו זז לא ראשו ולא זנבו אך מתהפך בטנו לגבו ראשו על קוטבו. "
+            ]
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Sefer Yetzirah/Commentary/Rasag on Sefer Yetzirah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,204 @@
+{
+    "title": "Rasag on Sefer Yetzirah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Rasag_on_Sefer_Yetzirah",
+    "text": [
+        [
+            [
+                "<b>בשלשים ושתים וכו'. </b>פי' יו\"ד ספירות וכ\"ב אותיות ולקמן מפרש להו ליו\"ד ספירות בפרק זה: \n",
+                "<b>חקק י\"ה ה' צבאות אלהי ישראל אלהים חיים וכו'. </b>פר\"ס השמות האלה י\"ה ידו\"ד, בי\"ה ידו\"ד בשני שמות אלו ברא ב' עולמות שנאמר כי בי\"ה ה' צור עולמים צר עולמים שנים העוה\"ז והעוה\"ב, כי שמו אותו ג' שמות הו\"ה הי\"ה יהי\"ה משמע ג' לשונות להבא ולשעבר והוה כנגד ג\"פ ק' ק' ק'. וכן תקנו חכמים לומר בסדר קדושה קדיש בשמי מרומא וגו' כמו שמפורש במשנת מרכבה פרש\"ז עליו עננו שברא לוילון ומעון להללו ולשבחו שם. קדיש על ארעא עובד גבורתיה הם הנסים שעושה לנו בכל יום וזהו שאנו אומרים בכל יום וקדש את שמך בעולמך על מקדישי שמך: \n",
+                "<b>צבאות. </b>כלומר אות הוא בצבאותיו שאין כל צבאותיו יכולין לראותו רק באות שלו כלומר בכרוב המיוחד שברא לאות על כסאו להיות שם מהלל, ישראל שר הוא על עמו ישראל (בפני) אלהים חיים המחיה את כל החיים. ושלשה נקראים חיים האלהים והמים ועץ החיים. אל שהוא חזק ואמיץ למקשים ערפם נגדו ליפרע מהם, ומיהו אינו כמלאך שנאמר בו כי לא ישא לפשעכם אך הוא רחום וחנון. שדי, שאמר לעולם די. רם, שהוא יושב ברומו של עולם. נשא, שהוא נשא על כל נשאים נשא בכבוד וגודל ותפארת והוא נושא וסובל כל בזרועו בכח גבורתו מעלה ומטה. דרך נושאים הם למטה ומשאם למעלה אבל הקב\"ה הוא למעלה ונושא למטה בתליית דברו והוא למעלה שנאמר נוטה צפון על תהו תולה ארץ על בלימה. שוכן עד, שמלכותו עדי עד בלי סוף ותכלית. וקדוש שמו, שהוא קדוש וכל משרתיו הקדושים אליו אומרים קדוש קדוש קדוש. בשלשה ספרים, פר\"ס ג' מיני ספירות אמ\"ש אחת, והן שלש אמות כדפי', ז' כפולות שתים, י\"ב פשוטות שלישית: \n",
+                "<b>והגי' בספר וספר וספור. </b>בספר כיצד לשון מנין שכל האותיות נעשו במנין. כגון אי\"ק בכ\"ר גל\"ש. א' עשירית לי'. י' עשירית לק'. וכן בכ\"ר גל\"ש. וכן אב\"ג טול אחד מן הג' שהיא האות השלישית ושים על אות ראשונה ונעשו שלשתן ג' פעמים ב' ב' ב'. וכן בג\"ד שים אחד מן הד' על הב' ונעשו ג' ג' ג'. אי נמי האות האמצעית מן הג' אותיות היא שליש מג' האותיות רצופות וכן כלם. ספר, היא הכתיבה שעשה צורת האותיות שאינן דומות זו לזו בכתיבתם וכן אפרש לקמן. המליך, היינו כתב האותיות ופר\"ס המליך פי' הקדים: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>עשר ספירות בלי מה ועשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות. </b>פר\"ס עיקר היצירה היא מאותן הג' אותיות שכל היצירות נבראו מאויר (רוח) ומים ואש. ואמות הוא מלשון כי אם לבינה תקרא שהוא לשון עיקר. ולקמן אפרש להו היאך ברא כל היצירות בכל אחד: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>עשר ספירות בלי מה וכו'. </b>פר\"ס עשר ספירות כמפרש לקמן שהן בלימה כלומר בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר: \n",
+                "<b>כנגד מספר עשר אצבעות אדם חמש כנגד חמש, </b>ה' אצבעות רגל אחד כנגד ה' אצבעות רגל שני. וכן אצבעות הידים מכוונים חמש כנגד חמש וברית מילה המעור בין עשר אצבעות הרגלים. וכן הלב והלשון בין אצבעות הידים להזכיר האדם ולהזהירו על עשר הספירות שפירש למעלה שיהיו בלימה כלומר בלום לשונך מלדבר ולבך מלהרהר בהם וזהו במלת לשון דבור והל' נדגשה לשון מלה, ובמלת המעור הל' נרפית לשון מילה, והוא הברית להזכיר האדם ולהזהירו על מלת הלשון בעשר ספירות האמורות מל��בר מה היה קודם הספירות ומה יהיה אחריהן. וכן בלום לבך מלהרהר בהן בעשר ספירות היאך בראן ויצרן ועשאן: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>עשר ולא תשע וכו'. </b>כלומר לכך בראן עשר ספירות ולא פחות במנין תשע ולא יותר במנין י\"א להבין בבינה ובחכמה שהן בלימת פיו ולשונו כמו מנין העשרה החוזר לתחלתן לי\"א ולא ליו\"ד שהרי מונין י\"א י\"ב י\"ג. וכן לאחר כל העשיריות כן עשרים מונים כ\"א כ\"ב וכן ל\"א ל\"ב ומ' כך כשיעלה: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>עומק כו'. </b>לכך נברא ביו\"ד ספירות לבלום מלהעמיק עצה בי' עמקים אלו אם יהיה ראשית או אם יהיה אחרית במה יוכל להיות לו טוב בג\"ע מטובה שיהיה לו אם יעשה עבירה או מה יוכל להיות לו רעה בגיהנם מן הרעה שיהיה לו אם יעשה מצוה ומה למעלה מן המעון ומה למטה מן התהום ומה מכותל מזרחי ולהלן וכן מכל ארבע רוחות ולהלן. חמש פעמים [*) אצ\"ל עשר פעמים, ואולי ר\"ל שהם כפולים (ש\"ל):] עומק גרסינן בבבא זו כנגד עשר ספירות לבלום בהן אך דע בלבך כי הקב\"ה הוא אדון הכל לכן שמו בלשון אדני והוא אל מלך נאמן ומושל בכולן: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>עשר ספירות בלימה צפייתן כמראה הבזק. </b>שהם צופים לכרוב המיוחד ומכסים פניהם מאימתן בכל פעם ופעם כן נמי כשתדבר ביו\"ד ספירות תהיה אימתן עליך: \n",
+                "<b>ודברו בהן ברצוא ושוב וכו' </b>רצה וממהרת לאחר ההלול לשוב למקומה וכן למאמרן של י\"ס כסופה הממהרת ללכת אחרי הרוח הרודפה כן יאבדו וירדפו המהרהר והמדבר באותן י\"ס: \n",
+                "<b>ולפני כסאו הם משתחוים וכו'. </b>פי' ר\"ס העוסק בס\"י זה ובמשנה זו חובה עליו להשתחות ליוצר כל ולאמר רוממו ה' אלהינו והשתחוו וכו' כמו שמראה הבזקין משתחוין: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>יס\"ב נעוץ סופן בתחלתן. </b>פר\"ס כדבר הנעוץ סופו בתחלתו שאין לו ראש וסוף כך לא תהרהר בלבך בסוף ובתחלת הי\"ס: \n",
+                "<b>כשלהבת קשורה בגחלת. </b>פר\"ס כשלהבת כמו שהשלהבת בין רחבה בין קצרה קשורה בגחלת כך דע שאדון יחיד ואין לו שני והכל קשור ותלוי עליו בזרוע עוזו: \n",
+                "<b>ולפני אחד מה אתה סופר. </b>פר\"ס כשם שאין קודם לאחד כך אין קודם ליחיד בעולמו ולכך השווה כל הספירות למנין: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>ולבך להרהר </b>שוב וחזור לתחלת דבר לי' ספירות, והעמיד דבר על בוריו <small>[אולי כן היה בגירסתו]</small>. כלומר על אמיתת הדבר שנתן ברית לבלום העשר ספירות:  ",
+                "<b>והשב יוצר על מכונו </b><small>[ אולי כן היה בגירסתו]</small>. פר\"ס אע\"פ שברא הכסא והכרוב המיוחד לא אצל מכבודו ולא השרה שכינתו עליהם עד שבת בראשית לאחר שנבראו כל מעשיו בע\"ס, וזהו שיסדו רבותינו וביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו:  ",
+                "<b>ואם רץ לבך שוב למקום כו'. </b>פר\"ס אם ירוץ לבך ותקף עליך יצרך להרהר ולידע שוב אל המקום לתחלת הדבר, ולכך נאמר בהן לעיל לדבר בהן ברצוא ושוב:  ",
+                "<b>ועל דבר זה נכרת ברית. </b>כלומר להבין בדבר זה לבלום ביו\"ד ספירות נכרת ברית מילה בין יו\"ד אצבעות הרגלים וביום שנתן מילה לא\"א ע\"ה נשנית לו משנה זו וכרת עמו ברית שלא להרהר ולדבר אך לבלום ולכך עשה משתה גדול כאדם העושה משתה ביום המילה והברית:  "
+            ],
+            [
+                "<b>יס\"ב אחת רוח אלהים חיים. </b>שהוא קול ורוח ודבור בלי דמות ובלא צורה לראשיתן אין חקר ולאחריתן אין תכלית ומשם אצל כבודו על הכרוב המיוחד על כסא הכבוד, ולקמן אפרשנו בעזרת הצור ברוך הוא: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>שתים רוח מרוח. </b>הרוח שברא מרוחו כ\"ב אותיות כמוהו בלא יסוד בלא רוח בלא חכמה להשכיל האוזן ככלי זכוכית העשוי בנפיחה כך האותיות נעשו מרוח הקב\"ה ואמר באמירתן וברא עולמו ואף תוכל לברוא בריאה בכח אמירת האלפא ביתות, ולקמן אפרש כיצד: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>שלש מים מרוח. </b>כלומר מרוח פיו נבראו המים כביכול בשר ודם יכול לעשות כן שמתלחלח הבל רוח פיו ונעשו מים, כך הקב\"ה נפח והוציא מים מלחלוח רוחו עד אין חקר ומספר ומאותן המים חצב תהו ובהו, פיר\"ס תהו זה קו ירוק המקיף את כל העולם כלו, ובהו זה חשך שנברא סביב העולם קודם עלות השחר וע\"כ נקרא כן על כי עולה אותו השחור ויבא אור וזכר לדבר ונטה עליה קו תהו ואבני בהו. אלו אבנים מפולמות המשוקעות בתהום. ומהם המים זבים ויוצאים לעולם והמים ההם שהוציא מלחלוח רוח הקדש לכן תלאם באויר בחללו של עולם במאמר קדוש כמו שרוח עומד בחללו של עולם שנאמר ובין המים אשר מעל לרקיע על לא נאמר אלא מעל ונתן באותן מים מסו להקרישן פרזוור\"א בלעז ובמקצתן נטה ארץ בארבע רוחות, פרש מהן ומתחן למעלה מזרח מערב צפוי ודרום והעביר אשו הגדולה ליבש אותן המים שנטה ומתח בהן את הארץ לארבע רוחותיה ובחום האש שהיה חזק יותר במקום אחד מבמקום אחר בכך נעשו מהם אבנים ירוקות מהם אדומות מהם שחורות מהם לבנות. וכן בו\"ד יוכל לבשל כ\"כ מים עד שיעשה השאר מחמת הרתוח דבר קשה כאבן וכן נראה דלכך יוצא האש מן האבנים. ולפי שהארץ נעשית מן המים לכך אפרש לקמן שתולדות הארץ מים ומאותן המים קודם העברת האש לאחר ההקפאה שנתן בהם כדפרישית נעשו טיט ורפש וכיצד קצב מן המים רפש וטיט הקפיא אש ומים ונעשו טיט ורפש והוקרשו ונעשה אדמה. הא למדת כי חלק הקב\"ה את המים לג' חלקים, חלק אחד הקפיא ונעשה ממנו ארץ, וחלק ב' אצל ונעשה שמים וכל צבאם שהוציא אש ומים ולקמן אפרש לה, וחלק ג' הם המים העליונים ומים התחתונים שנאמר מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשליש עפר הארץ: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>ארבע אש ממים. </b>שהוציא מחלק השלישי של מים אש כיצד לאחר שתלאם באויר הגיה זוהר מזוהרו הטוב והנורא וזיהר במים ומכח אותו הזוהר יצא האש ואל תתמה איך יוציא האש מן המים שהרי בדעת בני אדם המועטת ניתן לעשות כך ולהוציא אש ממים כיצד מביא כלי זכוכית טהור מאותו זכוכית הנקרא ברי\"ק בלעז וממלאו מים ונותנו בשמש בירח תמוז שכחה של חמה מתגבר ונעורת של פשתים סביב לכלי הזכוכית ויוצא אש מן המים אשר בזכוכית. ופיר\"ס שמשים איסקא יוצאת בניצוצות היוצאות מן הכלי ומבעיר, ומאותו אש היוצא מן חלק שלישי מן המים ברא שמים ומלאכים וחיות ואופנים וכסא הכבוד וכל צבא מרום מלבד הכרוב המיוחד שבראו מאשו הגדולה. אך שאר צבאות מרום לא רצה לבראות מאשו הגדולה שמא יעמם אשם לאשו הגדולה כי אש אוכלה הוא. ורבותינו פירשו <small>[יומא כ\"א ע\"ב, ע\"ש]</small> דשש אשות הן ואשו של הקב\"ה אוכלה אש ובשעה שאמרו המלאכים מה אנוש כי תזכרנו וגו' הושיט הקב\"ה בהם אצבעו הקטנה ושרפם וזש\"ה כי ה' אלהיך אל קנא אש אוכלה הוא והיצירה של צבא מרום היו מג' התולדות אש ומים ורוח שנאמר עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט. היינו דתנינן ומשלשתן יסד מעונו ולכן נקרא שמים שהיו מאש וממים, וגם לכך תולדות שמים אש שהאש עולה למעלה, וראיה לדבר שהרי כשתשים הקדרה על האש תהיה מבושלת יותר בקל מבזמן שהאש אצל הקדרה א\"כ כח האש עולה תמיד. ושש ספירות הנותרות עוד לקמן אפרש להו שחתם בהם ששה קצוות הארץ בששה מינים שחלק בשמו הגדול של ג' אותיות יה\"ו יו\"ה הי\"ו הו\"י וי\"ה וה\"י. ופ\"ר בספר צח ואשור אפרש שש ספירות הנותרות ה' עולמות וחתימת הקצוות הששית ואלו הן ה' עולמות, עולם הטרני, עולם הרברבנות, עולם המדע, עולם היצירה, עולם הנפש. ופירשו רבותינו עולם הטרני הוא לשון מהלל, ויש מפרשים לשון השתחויה כלומר שכבוד הקב\"ה מלא כל העולם קול רוח ודבור ואם אין מקום להללו ולשבחו אנה ישבחוהו עליונים לכך ברא מעון וכסא וכרוב המיוחד על כסא כבודו יושב והזהיר מזוהר כסא כבודו מצד מערב שאין ענן פרוס לאותו צד, ובספר משנת מרכבה מפרש לה וזש\"ה ויעש אלהים את הרקיע וגו' היינו מעון מיוחד ברקיע. עולם הרברבנות פ\"ר הם המלאכים וחיות הקודש והאופנים. עולם המדע הוא נפש הבהמית כבהמה המכרת את קונה כך נראה באדם במרה והיא אדומה. עולם היצירה הוא שכר גיהנם ושכר ג\"ע. עולם הנפש היא הנשמה שהיא מן העליונים ולכל חטא שאדם חוטא מתלכלכת בדעת הבהמי שבתוכו נעשית אדמה ונותנת דין למה נטתה ללכת אחרי דעת הבהמי שבתוכו, וזש\"ה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וכתיב נכתם עונך לפני ואותה הנשמה נעשית מרוח אלהים שנאמר ויפח באפיו נשמת חיים וכך כל הנשמות יחדיו נעשו מרו\"פ ובירר להן מקום לכל הנשמות אומה אומה לבדה ופירש להם אם ירצו לקבל התורה ולא רצו שום נשמות לקבלה לבד נשמתן של ישראל, וזש\"ה וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתא מרבבות קדש וגו', ופירשו רבותינו דבנשמותן מיירי קרא ונשבעו יחד ג' הריעים גוף ונשמה ורוח הבהמי שלא יניחו זה את זה לכך כשהאדם ישן יוצאת נשמתו לחוץ וחוזרת דרך נחיריו והנה היא סמוכה לגופו וערה לפניו וכשהאדם רוצה להקיץ משנתו היא מעוררתו וכשהוא מקיץ בבהלה כשמקיצין אותו הנשמה ממהרת להכירו ולהכנס בתוך נחיריו ולכך אדם כשמקיץ משנתו בפתע פתאום הוא מתבהל ועי\"כ שהנשמה יוצאת ומשוטטת אנה ואנה באים חלומות כי הולכת בדרך רחוק וחוזרת ומגדת לריעיה מה שמצאה ושראתה:  "
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>עשרים ושתים וכו' יסוד שלש אמות, </b>כדפרישית לעיל בסמוך בפ' א': \n",
+                "<b>אמות. </b>לשון עיקר התולדות: \n",
+                "<b>יסודן כף זכות וכף חובה. </b>פר\"ס נשמה היא מתולדת אש והיא התולדה של אש יצר טוב מאד והיא חמה ולחה כי היא בדם ולכך תולדות דם חם ולח, ויצה\"ר נברא בטבע קר ולח שהוא תולדות המים, ולכך אדם שתולדתו הוא קר ויבש דרכו להיות צדיק גמור, ומי שתולדתו ממים שהוא קר ולח דינו להיות רשע גמור, ומי שתולדתו מאויר שהרוח שהוא כדבר הנלוש ומעורב וממוצע בינתים שדומה קצת לאש וקצת למים דינו להיות בינוני, וזהו כף זכות וכף חובה ולשון. ולשון פי' רבינו דבר הנלוש, ומי שתולדתו אש שהוא בשוה ביצר טוב אין נוטל שכר כמי שתולדתו מים ודינו להיות רשע גמור וכופה את יצרו. מעשה במיאינצ\"א באיש אחד ושמו סוקרא\"ט הגלילי שהבין בספר זה והיה מבחין בצורת האדם ובמעשיו כשרואה את דמות צורתו להודיעו מה מעשיו, ואמר סוקרא\"ט [על צדיק אחד] שהוא גנב ורוצח ונואף, חזרו וספרו לאותו צדיק מה שאמר עליו אמר אותו צדיק ודאי הוא חכם גדול ובקי בצורות כי יש לי טורח גדול לכוף את יצרי המתגבר עלי מאד מאד: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>חקקן. </b>פירוש עשה מהן דמות כתיבתן ובדרש דריש האותיות וצורתן למה כדאיתא בפרק הבונה: \n",
+                "<b>חצבן. </b>פי' ר\"ס שעשה מהן נשמה ומפעילות וגופניות, אותיות הו\"י הן הנשמה שאין שום דבור והברה בלתן, כלומר נוטריקון הבא מאותיות הו\"י אָה אוּ אִי ונוטריקון אֶה אֵי אוֹ יוצא מן הה' העשויה כמין פתח גג העליון, וסוף רגל דופן ימין ורגל שמאל הוא כמין ציר\"י, ורגל ימיני באורך הוא כמין וֹ כזה ולכן משמשת לפעמים להברת אָה כמו עשה בנה קנה, ולפעמים להברת אֶה כמו תעשה יבנה ודומיהן, ולפעמים להברת אֹה כמו ראה ראינו, ולכך עשאן נשמה לפי שהן שמו של הקב\"ה, ומן מפעילות הם, א\"ב (ד') כ\"ל מ\"ן ש\"ת, א' אעשה, (ד' דהא), כ' כעשות, ל' לעשות, מ' מעשות, וכן כולם מפעילות הן, גופניות כגון ח\"ט גז\"ע ק\"צ ספ\"ר, לכך עשה ט' מפעילות כנגד ז' כפולות ושתי אותיות של שם י\"ה וי' גופניות כנגד י\"ס. שקלן עשה האלפ\"א ביתו\"ת במשקל אחד כולן במנין אחד שכל ג' אותיות ג\"פ כמנין האמצעות כדפי' בפ\"ק. המירן בתחלה א' קודמת ואח\"כ ב' ואח\"כ ג' כדאיתא במנין אלפ\"א ביתו\"ת היוצרת בכח אמירה שנתן להם הקב\"ה ולקמן אפרש לה. וצרפן באות הקודמת חבר כל שאר האותיות ולעשות באותיות כן שעשע הקב\"ה בהן אלפים שנה קודם שנתנה: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>מקומות. </b>פיר\"ס אחה\"ע בסוף הגרון. בומ\"ף בשפה. גיכ\"ק בשליש הלשון. דטלנ\"ת בראש הלשון. זסשר\"ץ בין השינים ובלשון נמוכה: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>עשרים ושתים וכו' בגלגל רל\"א. </b>פי' מיוסדות כולם לעשות יצירה (הומוקולוס) שעושין גלגל ועיגול סביב הבריאה ומהלכין סביב העיגול ואומרין האלפ\"א ביתו\"ת רל\"א שהרי יש בא' כ\"ב אלפ\"א ביתו\"ת וכתבתים מן הצד וכן בב' וכן בכל האותיות סך הכל כ\"ב פעמים הרי תס\"ב ואינו מונה במשנתנו רק רל\"א לפי שיש זוגות חציין דומות זו לזו כך פיר\"ס. וסדר אמירת האלפ\"א ביתו\"ת סידר לנו בא' והמבין יבין לעשות כן בשאר האותיות, וכן כנגד (המפעילות) [הגופניות] ק\"ץ גז\"ע ח\"ט ספ\"ר שהם י' וי' פעמים כ\"ב סך מניינן רכ\"א: \n",
+                "<b>וחוזר גלגל פנים ואחור, </b>פיר\"ס פעמים מקדים א' לב' ופעמים מקדים ב' לא'. וכן לקמן פירש ז' כפולות, פר\"ס המליך בג\"ד כפר\"ת וכו' ואח\"כ המליך גב\"ד כפר\"ת וכו' וכן י\"ב פשוטות ה\"ו ז\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק. וי\"מ חוזר הגלגל פנים ואחור שנתן הבורא כח לאותיות שאדם בורא ברייתו מקרקע בתולה מגבלו וקוברו בקרקע ועושה עגול וגלגל סביב הבריאה ואומר בכל היקף והיקף אלפ\"א בית\"א אחת וכן ג' ד' תס\"ב פעמים ואם הולך לפנים הבריאה עולה בחיים על יד כח אמירת האותיות שנתן בהם הקב\"ה כח, ואם ירצה לסתור מה שברא חוזר לאחוריו סביב באמירת האותיות ותשקע מאליה הבריה ותמות, וכן אירע מעשה לפני ריב\"א ותלמידיו שעסקו בספר יצירה ורצו לבראות בריה וטעו בהליכתן והלכו לאחוריהן עד שנשתקעו בארץ עד טבורן בכח האותיות ולא היו יכולין לצאת וצעקו והקול נשמע לפני ריב\"א ואמר להם אמרו האותיות מאלפ\"א ביתו\"ת ותלכו לפנים כמו שהלכתם לאחור וכן עשו ויצאו: \n",
+                "<b>וזה סימן אם לטובה וכו', </b>פיר\"ס שאותיות ענג הפוכות מאותיות נגע, כך באמירתו לפנים יוצאה צורה ובחזרתו לאחור בכל עת תשקע הצורה בארץ, ופיר\"ס וז\"ל אם תתן דעתך בזה הספר לטובה להרבות עלוי המקום מענג ואם לרעה מנגע כי אין רעה מנגע: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד שקלן. </b>פירש ר\"ס עשאן במשקל חציין של אותיות, וחציין ראשונה קודם לל' כולן טובות ואחר למ\"ד כולן רעות: \n",
+                "<b>והמירן א' עם כולן. </b>פר\"ס כשעשה אלפ\"א ביתו\"ת היוצרות נתן בתחילה אלפ\"א ביתו\"ת, א' עם כל האותיות כלומר בתחלה א\"ב ב\"ג ג\"ד ד\"ה ה\"ו וכו' ומסיימת ת\"א, ובשניה מתחלת א\"ג ב\"ד ג\"ה וכו' ומסיימת ת\"ב. וכתבתי בסימן, ראשונות נכתבות עם סדר א\"ב, וזה, עשה אלפ\"א בית\"א א\"ת ב\"ש, ואח\"כ א\"ט ב\"ח וכו' ואחרונה א\"ל ב\"ת וכו' וקבל מרבו שאומרים א\"ל ב\"ת קודם, לכן אחר א\"ב הנכתבה א\"ב ב\"ג כתבתיה וכו'. וכן ב' עם כולן, כשהמליך הב' לעשות אלפ\"א בית\"א ב\"ת ג\"ש ד\"ר ה\"ק וכו' ומסתיימא ל\"א נתן ב' בתחלת כל האותיות בתחלת אלפ\"א ביתו\"ת כגון ב\"א וכו' ואחריו ב\"ד ואחריו ב\"ה וכו' וכן כולן. ומאותן האלפ\"א ביתו\"ת יוצאות האלפ\"א ביתו\"ת הנזכרות שהמליך עליהן ב' כדפירשתי והמבין יבין לעשות מכל האלפ\"א ביתו\"ת כמו שעשיתי וכתבתי באות הא': \n",
+                "<b>חוזרת חלילה. </b>פר\"ס לשון מחול כלומר שהולך כבמחול כשרוצה לבראות, וחוזרת לקדמותה על החזרת המחול, ושמעתי כי אבן עזרא ברא בריה לפני ר\"ת ואמר ראו מה שנתן הקב\"ה באותיות הקדושות ואמר חזור (פנים) לאחור וחזרה לקדמותה: \n",
+                "<b>כל הדבור, היוצא מהם. </b>פר\"ס שאין שום דבור אלא בהברת האותיות א\"ה א\"י א\"ו והן יוצאות מאותיות הו\"י שהן נשמה כדפירשתי לעיל. ולכן יש להן ולאמירתן כח מאת הבורא ית' לעשות היצור ולתת לה חיות ונשמה וזהו ששנינו ונמצא כל היצור יוצא בשם אחד. וי\"מ (פר\"ס) שבכל מעשה בראשית שנאמר יהי אור יהי רקיע שזהו שם אחד של הקב\"ה יהי: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>ה\"ג יצר ממש מתהו. </b>פיר\"ס שיצר מרוח שהוא תהו מים וממים אש ומהם נעשו עמודי ארץ ושמים וכל צבאם. וי\"מ שיצר בריותיו ונתן בהם חיות בהבל אמירת האותיות שהוא תהו בלי ממשות: \n",
+                "<b>ועשה עמודים גדולים מאויר שאינו נתפס, </b>שנאמר תולה ארץ על בלי מה. פיר\"ס על יו\"ד ספירות שהם בלימה. ולשון צופה ומימר, פיר\"ס שצופה הקב\"ה איזה מהן יעשה מפעילות וגופניות. וממיר מה ישתמעון בהשתנות תמורתן של אותיות שקרא לארץ ארץ, וכן לכל בריותיו ברייתם תמורים ומשונים זה מזה באותיות איך שהם: \n",
+                "<b>וסימן לדבר כ\"ב חפצים וגוף אחד, </b>פיר\"ס סימן לדבר שהכל בראם שעולה אותיות שתי שמותיו אהי\"ה הוי\"ה ושנוי אותיות של אלו הן א\"י ה\"ו וגימ' שלהן כ\"ב כנגד כ\"ב אותיות, וכנגד כל החפצים שבעולם שהן כ\"ב, ג' ז' וי\"ב סך כ\"ב בעולם בשנה בנפש, ג' ראש בטן וגויה ז' שערים בראש וי\"ב מנהיגים, וכן ג' בתלי וז' כוכבים וי\"ב מזלות, וכן שנה קור וחום ורויה וז' ימים וי\"ב חדשים. וזהו סימן מן הבורא שאותיות שלו עולין כ\"ב, וברא כל אלו החפצים שהם כ\"ב, ולקמן מפרש להו כל החפצים שהם כ\"ב כל אחד על דגלו ועל מקומו: \n"
+            ]
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שלש אמות. </b>פיר' לעיל שלכך קראן אמות שהן עיקר תולדות שמו\"א: \n",
+                "<b>זכות. </b>פי' לעיל: \n",
+                "<b>לשון. </b>דבר הנילוש והמעורב: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>שלש אמות אמ\"ש סוד גדול ומופלא. </b>פיר\"ס אמ\"ש הוא שם גדול ב\"ה ובו יכולין להשתמש באמירתו וללכת יחף על האש: \n",
+                "<b>וחתום בשש טבעות. </b>פיר\"ס שלש של אמ\"ש מתחלק לששה פנים ובסמוך אפרש להו: \n",
+                "<b>יוצאים אש ומים. </b>פי' בפ\"ב כשאמר שי\"ן שרקה ועלתה למעלה וכשאמר מ\"ם דממו מים למטה ושקע הרוח בינתים ולו קצת מתולדות האש שהוא חם וקצת מתולדות המים שהוא קר. \n",
+                "<b>ה\"ג ומחותל בהן זכר ונקבה. </b>ופיר\"ס אש שהוא זכר עולה למעלה לעולם וגם חומו יותר למעלה מלמטה וסימן לדבר קדרה על האש ומים נקבה ויורדין למטה ולכן כשהמים בתוך הענן שהוא של אש ומתאוה הענן לעלות כדרך תולדות האש והמים מתאוין ל��דת כדרך תולדות נקבה, ואז הרוח שהוא ממוצע בינתים ומחותל בו זכר ונקבה מעלה אותם לעננים בע\"כ של מים למעלה עד לרקיע. ואך לעולם אין הרוח למעלה מעננים. וע\"ז פר\"ס מה שאנו שומעים ברקים ורעמים היינו מצפייתן של הקב\"ה נראו הברקים ומצוה את הרוחות להוליך את העננים ומשמיעים קול כקול שבט המכה על האויר והומה ואינו נראה. ולעולם אין צפייתן אלא בקיץ שהבורא ית' צופה ומביט אל הארץ ומרחם עליה מפני שהיא תאבה למים לפיכך לעולם לא יהיו בימות הגשמים לא רעמים ולא ברקים. \n",
+                "<b>ויס\"ג מתחלקים זכר ונקבה, </b>ופיר' כל דבר שבעולם בין כוכבים בין מזלות בין כל דבר בעולם ובריות בארץ ובימים זכרים ונקבות הם וכן כל הפירות והצמחים: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>שלש אמות הן שמים נבראו תחלה מאש. </b>פיר\"ס מאש שיצא מן המים כמו שמפרש בפ\"ק, אויר נברא מרוח. מרוח אלהים חיים נעשה רוח שהוא אויר: \n",
+                "<b>בינתים בין האש ובין המים, </b>ויש לו משתי תולדותיהן שהוא חם ולח: \n",
+                "<b>בנפש ראש נברא. </b>מאש נקל להבין שכשתכסה עיניך שלא יבא עליו אויר והוא נסתם ותזיז אותן דומה לך שיש אש בתוכן במראיתן, בטן ממים והוא קר ממאכל וממשתה של גויה: \n"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>שלש אמות חקקן. </b>פי' לעיל עשה דמות צורתן: \n",
+                "<b>חצבן </b>באמירתן, \n",
+                "<b>וצרפן. </b>שהמליך פעמים שי\"ן קודמת ופעמים מ' ופעמים א': \n",
+                "<b>וצר בהן. </b>ע\"י הצירוף באמירתן שלש בעולם ושלש בשנה ושלש בנפש ומפרש והולך כיצד המליך אות א' וכו': \n"
+            ],
+            [
+                "<b>כיצד המליך אות א' ברוח וקשר לו כתר. </b>פיר\"ס שהמליכה והושיבה בראש תיבתן: \n",
+                "<b>וצרפן זה עם זה. </b>שחבר האותיות זו בזו, ובצד הא' אמ\"ש, והשני אש\"ם, וכן המליך מ\"ם ושי\"ן: \n",
+                "<b>זכר ונקבה. </b>פיר\"ס דע לך כי יש אויר בעולם מוליד ומצמיח זכרים, וגם יש מצמיח נקבות בין בפירות בין בבריות, ויש רויה בשנה מולדת ומפרה בין זכרים בין נקבות. וכן בעולם כשהשי\"ן בתחלת התיבה ואין מ\"ם סמוכה לה בסופה זכר, ושש טבעות האמור למעלה אלו הן אמ\"ש אש\"ם מא\"ש מש\"א שמ\"א שא\"ם: \n"
+            ],
+            [],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת. </b>פיר\"ס לכך נקראו כפולות לפי שפעמים הן דגושות ופעמים הן רפויות ולפי שיש בהן תמורות נתיסדו בהן דברים שיש להן תמורות ובדגשות נבראו הדברים החזקים כגון חיים שלום עושר זרע חן ממשלה חכמה וברפויות נבראו תמורתן שהן לשון קל. ופיר\"ס שהן ותמורתן באין ע\"י שברא בז' כפולות ז' כוכבים ששמם שצ\"ם חנכ\"ל ולקמן מפרש להו והן גלגל שלהן תחת התל\"י שהוא כמין עקרב וכמין נחש עקלתון ונברא משלש אמות אש ומים ורוח, כי עשה לו הקב\"ה ראש וזנב ונטהו ברקיע רביעי במעון החמה והעוקל שלו באמצעו, ולקמן בעז\"ה אפרשנו על תלי בעולם כמלך על כסאו וכל הכוכבים והמזלות אדוקים בו והוא נתמנה מלך לנהגם בין בטוב בין ברע והוא המכהה אורן של כוכבים ומוליך ומביא הכל ממזרח למערב וממערב למזרח, והוא המחזר הכוכבים לאחור. והוא המיישרן הלוך ישר ועל ידו מתגלגלים הז' כוכבים שהם שצ\"מ חנכ\"ל וכן שנינו לקמן שלשה ע\"ג שבעה, ולכל אחד מן הז' כוכבים יש להן חבורה בכוכבים וחכמי המזלות מכירין אותן, והז' כוכבים מושלין על הי\"ב מזלות וכן שנינו לקמן שבעה ע\"ג שנים עשר, והז' כוכבים וגלגליהן מאחרין גלגולם כנגד י\"ב מזלות וגלגוליהם משל לשני גלגלים הנתונין ז��\"ז א' גלגל קטן שיש לו ז' ירכים ואחד גלגל גדול שיש לו י\"ב ובהקיפן גלגל של ז' ניקף עם גלגל י\"ב בשוה. והי\"ב מזלות תהלוכם שוה אך הז' כוכבים אין תהלוכם שוה לפי שיש לכוכב א' כדור גדול המחברו ופעמים שמהלך כוכב טוב כנגד מזל רע ונעשה תמורה ורע הוא ופעמים שמקצת כוכב תהלוכו במזל טוב ומקצתו האחר במזל רע ולאדם שיהיה לו אותו מזל יהיה לו בראשונה טוב ולאחריתו רע ואם להפך להפך, ואם שני כוכבים יתחילו בבית אחד והם להקניט זה כנגד זה כגון חיים ומות יהיה האדם חולה, ובכך חכמי המזלות יודעים כמה פעמים יהיו חולים ומתי ימותו, ואעפ\"כ אדון יחיד אמ\"נ מושל בכולן וממלט אותן ע\"י תפלה ותשובה ואין הכל תלוי במזלות וכן ארז\"ל אין מזל לישראל: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>כפולות כו' שבע ולא שש. </b>פיר\"ס דפירושו כנגד ז' קצוות ד' רוחות ולמעלה ולמטה והיכל הקדש באמצע. ופיר\"ס ה\"ג שבע ולא שש שש צלעות לששה סדרים והיכל וכו' וה\"פ לכך בראו בז' ולא בו' כנגד שש צלעות שהן ו' עמודים שהן ממים ואויר שאינו נתפס והעמודים הם שנים למזרח ושנים למערב ואחד לדרום ואחד לצפון. ובין העמודים ו' הפסקות והם קרואים סדרים ובצפון ובדרום יש עמודים הנקראים קוטבי צפון וקוטבי דרום והסדר של הגלגל בתוך תוכו ומתגלגל תוכו ממזרח למערב לעולם. ולכן הז' אשר בסדר אינם זזים לעולם חוץ מן הקוטב. ולכך עגלה נראית תמיד בצפון ועקרב בדרום. אך הי\"ב מזלות שהן בין מזרח למערב משתנים שהם מתגלגלים לעולם ממזרח למערב ולכך מים שהן במערב הגלגל מוליכם למזרח. ועל כן כל הנהרות והמעיינות נובעים ממזרח והולכים למערב אל הים. ומשם הם שבים ללכת. וכן התהום ע\"י הגלגל. ואותן שש הצלעות עם סדריהן למטה הן המקיפין את התהום כי העולם ככפה והגלגל אינו זז ממקומו כי הוא העולם עומד תמיד והגלגל שבקוטב צפון ודרום העגלה לצד צפוני לעולם ואינו זז כדפירשתי: והנה תצייר צלעות וסדרים קוטב צפון ודרום ותלי אשר על שבע כוכבים שהם שצ\"ם חנכ\"ל, ועל כי העולם אינו בנוי אלא מחציו ולצד צפוני ולכך העגלה אשר בצפון נראית לנו והעקרב אינו נראה לעולם וחכמי המזלות אינן מכירין את העגלה. והחמה בקיץ מקפת מקרן מזרחית צפונית דרך חצי העולם שהוא פאת מואב עד קרן מערבית צפונית ובחורף הוא מושך קצת לצד הדרום עד העליה השביעית שהיא עקרב ולכך הקור והשלג נתון בצפוני שנאמר וממזרים קרה. ובקיץ שהחמה משוכה לצד צפוני מתחמם העולם, ובחורף שמושכת החמה לצד דרומי קור בעולם הבנוי בצפוני, ופיר\"ס דלכך העולם בנוי לצד צפון לפי שאין שום בריה יכולה לעמוד לצד דרומי מפני רב החום שבו ראש התלי שהוא של אש כמו שאפרש לקמן. ובחצי של עולם הוא פאתי מואב. ויש שם בור עמוק ביותר ואבן גדולה סמוכה לו והיא גדולה ביותר. ובתקופת תמוז בחצי היום שהחמה בראש כל אדם אין שום צל בשולי הבור ולא סביב לאבן. ומפאתי מואב לסוף העולם יש שבע ראות עין, ופיר\"ס דאקרי ראות עין כוכב רחוק הנראה לו, וראיה ראשונה מפאתי מואב עד ערביא, שניה לספרד, (שלישית רביעית ששית חסר כאן). חמישית בארץ האיים בעיר גינשישטר\"א. שביעית עגלה שהיא בצפון ובסופו. והיכל הקדש בתוך נושא את כולן. פיר\"ס (אותו) בציור עגול, המצוייר הוא גלגל עולם וצלעותיו וסדריו נתונים בתהום מכל צד וא\"כ אמציעתו הוא העליון והוא בנוי שרפרף ע\"ג שרפרף עד למעלה. וכשהקב\"ה מתרצה בתפלת עבדיו ממיך שכינתו לשרפרף התחתון וכשהוא קץ בהם בפשעם עולה לשרפרף העליון שנאמר ועליה למרום שובה ומשם הוא נושא את כולם שלא כדרך הנשאים, ולשבר האוזן כתבתי זה. ואל תתמה שהעולם בנוי כאגנא, בשר ודם כשעושה כפה באבן העליון הוא המפתח ומסדיק כל הכפה כך להבדיל אלף אלפים היכל שהוא מאמרו ומרום על כל כפות העולם מחזקת את כל העולם ומשאו [*כ\"ה בנ\"י] בשכמל\"ו בכי\"מ. במשנה בספר מרכבה מפרש ברוך כבודו של בורא ממקומו שהוא זורח על כרוב המיוחד מצד מערבי שאין שם פרשז ענן: \n"
+            ],
+            [],
+            [
+                "<b>ז' כפולות חקקן. </b>פיר' לעיל עשה דמות צורתן. \n",
+                "<b>חצבן </b>באמירתו. צרפן פעמים הקדים זו פעמים הקדים זו ולקמן מפרש לה. המירן פעמים דגושות פעמים רפויות לצור בהן וליסד התמורות כדפירשתי, וצר בהם כוכבים בעולם לקמן מפרש לה חנכ\"ל שצ\"ם. וימים בשנה ז' ימי השבוע: \n",
+                "ושערים בנפש. ז' שערים ונקבים יש בראש ב' עינים ב' אזנים ב' נחירים והפה ובכולם בנה ז' זכרים וז\"נ: \n",
+                "כיצד צרפן וכו'. פירוש (לקמן) ב' אבנים בונות שתי בתים ג' בונות ו' בתים. ב' בונות ב' כגון א\"ב ב\"א, ג' בונות ו' כגון אב\"ג אג\"ב בג\"א בא\"ג גא\"ב גב\"א. (פיר\"ס דסימן לדבר עולה למנין בתים שלהם כסך חשבון אותיות אחרונות כגון בג\"ד ד' פעמים ג' שהן י\"ב). ופיר\"ס ראה רמז חשבונם כיצד ב' פעמים אחת הרי שתים, ג' פעמים שנים הרי ו', ד\"פ ו' הרי כ\"ד, ה\"פ כ\"ד הרי ק\"כ. דבור של ו' אותיות, ו' פעמים ק\"כ (נכתבות ונקראות וזהו ה' בונות ק\"כ) עולין תש\"כ, ז\"פ תש\"כ עולין ה' אלפים וארבעים. הרי בענין זה (המונה) עולה לחשבון גדול עד כי חדל לספור כי אין מספר. וזה החשבון עולה כך בלא נקוד אך בנקוד אין חקר ואין מספר, ואם נמצא חכם ומונה חשבון שהיה עושה מכ\"ב אותיות דבור אחד ומגלגלו באותיותיו ובנקודיו ובחשבון הזה דברים כלולים ודבריו בדולים מלא דבור חצי דבור שליש בדבור פי שנים בדבור אחוז זה בזה. ישמעם לא ישמעם לא ישמעם ישמעם. היה מוצא כל הלשונות שבארץ אבל אינו בעולם אלא מי שאין לו שני זהו לשון מר\"ס, וצ\"ע להבין. ואלו כוכבים שבעולם חנכ\"ל שצ\"ם. וזהו סדר תהלוכם כל ימות השנה. כצנ\"ש חל\"ם בלילות. חל\"ם כצנ\"ש בימים וסימן אם כל חי וכל אחד משמש שעה א' וי\"ב מזלות תחתיהן. פירוש עגול אמצעי ראשון יצוייר בו תלי בתוך [ג' אמ\"ר. והם בתוך] ז' כוכבים. וז' כוכבים בתוך י\"ב מזלות. וכן שנינו א' ע\"ג ג'.. ג' ע\"ג ז', ז' ע\"ג י\"ב, וז' כוכבים כמהלכם ביום כך מהלכם בלילה לבד חמה ולבנה שהם משתנים מהלך חיל אחד מדי יום יום וכמו שאפרש לקמן כל סדר מעשה התלי והגלגלים וגם על תלי בגלגל כמלך על כסאו: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>פיר\"ס כיצד כו' המירן וצר בהם. </b>המליך אות ב' וקשר לה כתר וצרף האותיות זו בזו ועשאן דבור אחד ובנהו בג\"ד כפר\"ת וצר בו שבתאי בעולם, ושבת בשנה, פה בנפש, ומות ותמורתו חיים: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>המליך אות ג' וקשר לו כתר </b>וצרף האותיות זו בזו ועשאן דבור אחד ובנהו גב\"ד כפר\"ת וצר בו צדק בעולם וא' בשבת בשנה, ועין ימין בנפש, ושלום ותמורתו מלחמה: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>המליך אות ד' וקשר לו כתר </b>וצרף האותיות זו בזו ועשאן דבור אחד. ובנהו דג\"ב כפר\"ת וצר בו מאדים בעולם וב' בשבת בשנה ועין שמאל בנפש וחכמה ותמורתה אולת: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>המליך אות כ' וקשר לו וכו' </b>ובנהו כפרית בג\"ד וצר בו חמה בעולם וג' בשבת בשנה ואף ימין בנפש. ועושר ותמורתו עוני: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>המליך אות פ' וכו' </b>ובנהו פר\"ת בגד\"כ וצר בו נגה בעולם וד' בשבת בשנה ואף שמאל בנפש. וזרע ותמורתו שממה: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>המליך אות ר' וכו' </b>ובנהו רתב\"ג דכ\"פ וצר בו כוכב בעולם. וה' בשבת בשנה, ואזן ימין בנפש וחן ותמורתו כיעור: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>המליך אות ת' וכו' </b>ובנהו תב\"ג דכפ\"ר וצר בו לבנה בעולם וו' בשבת בשנה ואזן שמאל בנפש וממשלה ותמורתה עבדות, החצה אלהים [*כ\"ה בנ\"י בדפוס מנטובה, בסוף ס\"י] את ג' העדים ההמה והעיד כי הוא אלהים חיים ואין זולתו, עולם בפני עצמו, שנה בפני עצמה, נפש בפני עצמה, ושלשתן מעידין כי הוא אחד ואין לו שני ואין עוד מלבדו ב\"ה וב\"ש ית': \n"
+            ],
+            []
+        ],
+        [
+            [
+                "<b>שתים עשרה אותיות פשוטות. </b>פירש ר\"ס לכך נקראו פשוטות ולא כפולות לפי כשהן לבדן אינן לא רפויות ולא דגושות, ומיהו כשיתחברו עם אותיות אחרות יש בהן דגושות ורפויות, ועל כן יש להם תמורות כמו בג\"ד כפר\"ת. ואלו הן תמורותיהן תמורות ראיה עורון, תמורות שמיעה חרשות, תמורות ריחה תחרות, תמורות שיחה אלמות, תמורות לעיטה רעבון, תמורת תשמיש סרוס, תמורות מעשה מנוחה, תמורות הלוך חגרות, תמורות רחמים רוגז, תמורות שחוק כעס, תמורות הרהור עצה, תמורות יגון שמחה, תמורות שינה עירות: \n",
+                "<b>ה\"ו ז\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק. </b>פיר\"ס כנגד גלות מצרים על כי י\"ב המזלות שנבראו מי\"ב אותיות פשוטות גימ' ה\"ו ז\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק. כך היה ישובה של מצרים, כיצד בדור הפלגה נבנית חברון וכתיב וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים ואע\"פ שדרשו רבותינו דרשה נכונה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ומדור הפלגה עד שלקו מצרים היו תנ\"ב שנה הסר ז' מתנ\"ב וישאר תמ\"ה נמצא ישובה של מצרים היה תמ\"ה שנים וכך עולה גימ' ה\"ו ז\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק, ועל פי דינם נקראו המזלות בשמות ה\"ו טלה שור. נוצר בהם ובמהלכם, טלה שור אלו יצחק ואברהם, ז' יעקב שהיה זן י\"ב שבטים ונזונו מיוסף ונזדמן בשכם והציל בניו ובנותיו ועבדיו ואמהותיו תאומים כנגד יעקב שנעשה תאום לעשו שגלה למצרים. ח' סרטן גלות מצרים סרטן היא חיה גדילה במים נוצרה לרפואה עורו לנוי בשולי בגדי מלכים וכנוי סרטן לאור\"א בלעז מה מעשיו בים עובר לשאת במשאות במים על גבו לשאר סרטנים, ולא נמצא דבר זה לשאר חיה ובהמה. ט' אריה פרעה טורף כאריה וטיאט כל השבטים להאבידם ולכלותם. י' בתולה מחללת בת יהודה בתולת ישראל ואראה והנה עתה עת דודים. ל' מאזנים לידון הבתולה מן האריה. נ' שלט וגדל עצמו לשון צר ואמר מי השם. עקרב כעקרב העוקץ בעצמו. ס' מזל קשת הוא פרעה שסבב את ישראל על הים לירות חץ מן קשתו כד\"א אמר אויב. ע' אהרן ומזלו גדי ע\"ש גדי עזים. צ' ע\"ש ישראל שצדו ועשו מצרים כמצודה שאין בה דגים דכתיב וינצלו את מצרים ודלו בהם כמו בדלי, ק' ניתן למאכל לקופין וגם לדגים זש\"ה תתנהו מאכל לעם לציים, אלו י\"ב שבטים לכך נדונו בי\"ב מזלות שנאמר כי לא שלם עון האמרי עד הנה. פיר\"ס לא נתמלא סאתם עד מלאת האותיות ה\"ו ז\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק. שתים עשרה פשוטות י\"ב גבולי אלכסון מפוצלין לו' סדרים ומפסיק וכו'. פיר\"ס י\"ב יש בין העמודים ובין הסדרים בתהום המעמידים העולם ואותן העמודים הן ממים כדפירשנו ולמטה מקו ירוק המקיף את התהום, ואותן י\"ב בין העמודים ובין סדרים נבראו בי\"ב אותיות פשוטות ולכך שנינו גבול מקצעות למזרח ולמערב לצפון ולדרום לארבע מקצעות כאשר פירשתי בספר זה, כי הששה עמודים הם ד' למזרח ולמערב ב' לצפון ולדרום ב' ובהם קוטבי צפון ודרום. רומית פירוש למעלה מקו הירוק ס' אמות והן הם הויו\"ת העולם: \n"
+            ],
+            [
+                "<b>י\"ב פשוטות חקקן. </b>פי' לעיל עשה דמות צורתן:  ",
+                "<b>חצבן. </b>בפה:  ",
+                "<b>וצרפן. </b>פעמים הקדים זו פעמים הקדים זו:  ",
+                "<b>שקלן. </b>לא פי' אמאי גרסינן שקלן בי\"ב פשוטות ולא בג' אמות ולא בז' כפולות, ולפי' ר\"ס דפי' דנעשו לגימ' דגלות מצרים ניחא:  ",
+                "<b>המירן. </b>פיר\"ס דיש תמורה לי\"ב פשוטות כמו לז' כפולות לפי שפעמים בחיבור אותיות אחרות פעמים נדגשות ופעמים רפויות:  ",
+                "ותמורתן פיר' בספר זה. אי נמי יש לפרש פעמים הקדים זו ופעמים הקדים זו,  ",
+                "צרפן חבר שאר האותיות למקודמות. ופיר\"ס חקקן אות ה' בראש הדבור וק' בסוף הדבור ה\"ו ז\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק וצר בו מזל טלה בעולם וחדש ניסן בשנה וכבד מנהיג בנפש.  ",
+                "<b>המליך אות ו' </b>בראש וק' בסוף ובנהו ו\"ה ז\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק וצר בו שור בעולם ואייר בשנה ומרה מנהגת את הנפש.  ",
+                "<b>המליך אות ז' </b>בראש וק' בסוף ובנהו ז\"ו ה\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק וצר בו תאומים בעולם וסיון בשנה וטחול מנהיג בנפש.  ",
+                "<b>המליך אות ח' </b>בראש וק' בסוף ובנהו ח\"ז ו\"ה ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק וצר בו סרטן בעולם ותמוז בשנה המסס מנהיג את הנפש.  ",
+                "<b>המליך אות ט' </b>בראש וק' בסוף ובנהו ט\"ח ז\"ו ה\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק וצר בו אריה בעולם אב בשנה וכוליא הימנית מנהיג בנפש.  ",
+                "<b>המליך אות י' </b>בראש וק' בסוף ובנהו י\"ט ח\"ז ו\"ה ל\"נ ס\"ע צ\"ק וצר בו בתולה בעולם ואלול בשנה וכוליא שמאלית בנפש.  ",
+                "<b>המליך אות ל' </b>בראש וק' בסוף ובנהו ל\"י ט\"ח ז\"ו ה\"נ ס\"ע צ\"ק וצר בו מאזנים בעולם ותשרי בשנה והושט בנפש.  ",
+                "<b>המליך אות נ' </b>בראש וק' בסוף ובנהו נ\"ל י\"ט ח\"ז ו\"ה ס\"ע צ\"ק וצר בו עקרב בעולם ומרחשון בשנה ובטן בנפש.  ",
+                "<b>המליך אות ס' </b>בראש וק' בסוף ובנהו ס\"נ ל\"י ט\"ח ז\"ו ה\"ע צ\"ק וצר בו קשת בעולם וכסלו בשנה ויד ימין בנפש.  ",
+                "<b>המליך אות ע' </b>בראש וק' בסוף ובנהו ע\"ס נ\"ל י\"ט ח\"ז ו\"ה צ\"ק וצר בו גדי בעולם וטבת בשנה ויד שמאל בנפש.  ",
+                "<b>המליך אות צ' </b>בראש וק' בסוף ובנהו צ\"ע ס\"נ ל\"י ט\"ח ז\"ו ה\"ק וצר בו דלי בעולם ושבט בשנה ורגל ימין בנפש.  ",
+                "<b>המליך אות ק' </b>בראש וה' בסוף ובנהו ק\"צ ע\"ס נ\"ל י\"ט ח\"ז ו\"ה וצר בו דגים בעולם ואדר בשנה ורגל שמאל בנפש. ופיר\"ס י\"ב מנהיגים כל אחד כפי עבודתו, המוח הוא העליון וכחו חם ולח ונשמת אלהים חיים שוכן בין שני קרומין ולכך ימות האדם כשניקב אחד מן הקרומים והנשמה חמה ויבשה והמוח כפתילה בתוך הנר ומושכת אליה לחלוחית העולה מן הריאה אל הראש על המוח לחות הבא לו ממנה והיא נקשרת בחום המוח והדם ושניהם מעמידים שלהבת הנשמה שהיא כנר הדולקת שנאמר נר אלהים נשמת אדם חופש כל חדרי בטן ולולא קרות הקור העולה מן הריאה אל הראש האש שורפת מיד המוח ולולא חמימות המוח לחלוחית קור הריאה שהיא כמים מכבה את הנשמה שהיא כאש, ולכך אדם נטרד דעתו כשאינו אוכל ואין קרות הקור מעמדת את המוח והנשמה דולקת את אורה על הלב ועל הכליות, והחכמה והתבונה בלב. הריאה חובקת את הלב כאדם המחבק את אהובתו וקורתה מקררת את הלב ולבתו וחומו המלהיבים אותו בלבת מרה האדומה, נמצא הריאה אוהבת הלב והמוח, (הלב) והלשון וחיך הגרון ושן ושפה מליצי רעיוני הלב, הכבד מכין מאכל הלב ושולח אליו ארוחתו, מרה האדומה היא אש הגוף ותנורו וכירתו ומב��לת אכילתו, והמסס הוא היורה קאדייד\"א בלעז נתונה על האש שהיא המרה האדומה ולכך כשאין מאכל בתוכה נעשית כמחבת הנתונה על האש בלי מאכל שנשרף הכל ומתוך כך אדם המתענה מתעלף וכשיש מאכל תוך המסס או משקה נעשית כרוב מים הנשפכין על האש ומכבין אותו, ולכך אדם חולה מרוב מאכל ומשתה. הקרקבן טוחן ומבשל שנית. הקיבה היא שפחת האהל ומבררת מהן מאכל לשפחות לחלאת', ושולחת את החלאה אל בני המעים ולפי הטבעת שקורין בלעז טבחיא להוציא חוצה, וסלת המאכל מכינה ושולחת אל הכבד. והכבד מחלק הארוחה לארבעה. הסולת ללב ונהפך לדם חם ולח והלב מחלק לכל עבדיו לרוח חיים ולכל הדפקים העליונים והתחתונים. השנית שואבת הרוח עם עשן המסס והאויר הנשאף בריאה מתערב עם ליחת הריאה והעשן ועולין יחד הרוח והעשן אל האש אל שני נקבים קטנים היורדים מן החוטים אל ערלת הגרון והם ד' נקבים, בערלת הגרון ב' וב' דבוקים אליה בתוך החיך. ודע כי כן הוא שהרי נגררים מן החוטם דרך הפה וגם כשתקפוץ פיך תוציא הבל דרך האף, וגם נמי דרך אותן נקבים מעלה רוח וליחה ועשן אל המוח דרך אותן נקבים להחזיר המוח בליח פן ישרף בלבת הנשמה. השלישית למרה, הרביעי לטחול, וחום הכליות מעורר תאות משכב דודים, (י\"ח מנויים) והם ב' תאים וראש אחד מעורר תאוה לראש המעור ושרשו בכליות, והטחול היא מרה שחורה קרה ויבשה ונדבק הטחול להמסס לקרר חום המאכל קצת פן ישרף בחום מרה האדומה החמה והיבשה ומן האדומה יקיא הכבד להוריד לקיבה ולמעים דקים ולצרצור שהוא פי הטבעת והיא הצואה. הנבל קשורה תחת תאות הוצאת השתן, והנבל כלו סתום לבד בהוצאת השתן והוא שואב ומוצץ מן הכל את תעלת המים היוצאים ממצוי הדם עם שאר הטבעים ולכן נצבעו ד' הטבעים הדם. אדום חם ולח, המרה אדומה חמה ויבשה הריאה ליחתה קרה ולחה, המרה האחרת שחורה קרה ויבשה ולכן כשהאדם ממוסך מן ד' תולדות והוא בריא היטב צבע השתן אדום שחור מראה פטמת אתרוג ואם הוא משתנה שהוא רבה על רעיו אז צריך לתת לו דבר הממעטו וזה תחלת דין השתן איך משתנים ד' טבעים ובכאן באים עלילות התחלואים, דע כי הם באים וגדלים ע\"י ד' העתים וע\"י המאכלים הנאכלים. והעתים משתנים לד' הטבעים מועד האביב הוא חם ולח ובו ימשול הדם לצאת מגבוליו ולהתגאות על ג' היסודות, מועד הקיץ הוא חם ויבש ובו תמשול מרה האדומה לצאת מגדולה להתגאות על רעיה, מועד החורף הוא קר ולח ובו תמשול הליחה להתגבר על רעיה. אם יהיו ד' זמנים אלו שווין ומוסכמים בטבעם בימי שמש ובימי גשם ורוח בדינם ובמשפטם גם מוסדות טבעי הגוף יהיו שמנים ובריאים בטבעם ואם לא ישוו זמני השנה כמו אם ימשך זמן הקור בתקופת ניסן הוא מועד האביב אז תגדל הליחה ולא יתחזק הדם בכחו בזמנו, ואם תהיה תקופת הקיץ רבה בחום ויובש לפניה או לאחריה אז תגדל האדומה להלהיב הדם בחומה וייבש וישפל כח הליחה ויתערב יבשות השחורה עם יובש האדומה להשפלת טבע אדם הנקל מכל חולי הגוף כי יחלה גם בדעת ביובש המוח ותפרח הדעת ממקומות מחבואם כי חדל מקום הוא ותשכון הנשמה על המוח בחומו ביובשו כאשר תפרח שלהבת הפתילה בכלות השמן מהנר ויתערב חום השחורה באדומה לעלות אל הראש וידבר בבלי דעת. ואם תהיה תקופת החום ומשפטה בקור ויובש אז תתגדל השחורה למיני נגעים וישפל הדם ותעזור הליחה להשחית ויתערב שם גם יובש האדמה. ואם תגדל תקופת ניסן הוא החום בחומו אז יגדל הדם וראוי להריקו ולהקיזו פן תכבד ידו על שאר היסודות לעורר הנגעים. הנה פרשתי י\"ב מנהיגים לנפש ��שון רבותי, ופיר\"ס ואע\"פ שיצר טלה וניסן באות אחת אין טלה מושל בכל חודש ניסן אלא מתקופת ניסן עד ל\"י תק\"ס ל' יום י' שעות תק\"ס חלקים שהם חצי שעה וכן שור אחריו וכן תאומים אחריו ומשלימים בצ\"א יום וז' שעות ומחצה סך העולה ג\"פ ל\"י תק\"ס, ובתקופת תמוז מתחיל סרטן ואחריו אריה ואחריו בתולה וכן מאזנים עקרב קשת לתקופת תשרי וכן גדי דלי דגים לתקופת טבת לא פחות ולא יותר. וקבלה הוא בידינו כי אין תקופה עוברת חברתה כי אם חצי כוכב ולא תחזור עוד לכוכבה עד ז' שנים, וחדשי חמה עובר על חבירו כוכב אחד ותשצ\"ג חלקים, והשנה חוזרת חלילה לכוכבה (י\"ד תשרי), ושנה מעוברת עוברת חברתה שעה א' ותקפ\"ט חלקים וחדשי הלבנה עובר על חבירו מזל אחד חסר שעה אחת תר\"י חלקים ז' דקים י' נקודים ט\"ו חריפות וג' רבעים, ולשנה פשוטה י\"א מזלות וי\"ט חלקי מזל וב' שלישי חלק ול\"ז חלקים ב' דקים י\"א נקודים י\"ג חריפות וחצי נמצא חוזר לאחוריה י' מעלות וקרוב לשליש מעלה. ושנה מעוברת י\"ט מעלות חסר ה' שתות וי\"ד דקים ג' נקודים ה' חריפות ורביע חרף (באלו הם רעים', ואלו י\"ב המזלות אם יארעו באלו הכוכבים רעים הם. זה הכלל בידך אש ועפר שונאים, אש ורוח אוהבים, אש ומים שונאים, עפר ומים אהובים, עפר ורוח שונאים, אש ואש אוהבים:",
+                "  <img src=\"\">",
+                "לדעת מזלו יחשוב שמו ושם אמו וישליכם י\"ב י\"ב והמותר ישליך על טש\"ת סא\"ב מע\"ק גד\"ד ובאיזה שיכלה חשבונו מזלו הוא. ולדעת כוכבו יחשוב שמו ושם אמו וישליכם ז' ז' והמותר ישליכם על כל\"ש צמח\"ן, וי\"א י\"ב י\"ב. לדעת נלחמים, במינו עליון מנוצר שלא במינו תחתון מנוצח, שווין בזוגות ד' ו' ב', א' מנוצח, שווין בפרק תובע מנוצח וכן באיש ואשה שהאיש תובע וכשלא נחלפו שמותן ובהשלכה ט' ט' אם יהיה זנב התלי בא' מד' פרקים דוחה בין טוב ובין רע. ובשנת ד' אלפים ותש\"ו שנה בכ\"ח לירח אלול של חמה נכנס זנב התלי בדלי במזרח וראשו באריה במערב ועושה שם י\"ח מחדשי חמה שהוא ל' י' תק\"ס ואח\"כ הכניס זנבו בגדי וראשו בסרטן כה משפטו כל הימים, וכן פירש אבן עזרא כי מהפך זנבו ממזל למזל כל שמנה עשר חדש, ורבותינו פירשו לנו שאינו זז לא ראשו ולא זנבו אך מתהפך בטנו לגבו ראשו על קוטבו. "
+            ]
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Rasage on Sefer Yetzirah, Warsaw 1884",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001310968"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "רס\"ג על ספר יצירה",
+    "categories": [
+        "Kabbalah",
+        "Sefer Yetzirah",
+        "Commentary"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Sefer Yetzirah/Sefer Yetzirah Gra Version/English/Rabbi Dr. David Mevorach Seidenberg, from Kabbalah and Ecology.json

@@ -0,0 +1,30 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Sefer Yetzirah Gra Version",
+    "versionSource": "http://www.amazon.com/Kabbalah-Ecology-Image-More-Than-Human-World/dp/1107081335 ",
+    "versionTitle": "Rabbi Dr. David Mevorach Seidenberg, from \"Kabbalah and Ecology\"",
+    "status": "locked",
+    "versionTitleInHebrew": "רבי וד״ר דוד מבורך סיידנברג, מתוך ״קבלה ואקולוגיה״",
+    "shortVersionTitle": "Rabbi Dr. David Mevorach Seidenberg, 2015",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ספר יצירה נוסח הגר\"א",
+    "categories": [
+        "Kabbalah",
+        "Sefer Yetzirah"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "",
+            "",
+            "Ten s’firot, intangible . . . and a single covenant/b’rit directed in the middle, in the circumcision of the tongue and in the circumcision of the [fore]skin."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Sefer Yetzirah/Sefer Yetzirah Gra Version/English/Sefer Yetzirah The Book of Creation.json

@@ -0,0 +1,97 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Sefer Yetzirah Gra Version",
+    "versionSource": "Kaplan, Aryeh. \"Sefer Yetzirah The Book of Creation: In Theory and Practice\". Samuel Weiser, Inc. York Beach, ME, 1990.",
+    "versionTitle": "Sefer Yetzirah The Book of Creation",
+    "versionTitleInHebrew": "ספר יצירה",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ספר יצירה נוסח הגר\"א",
+    "categories": [
+        "Kabbalah",
+        "Sefer Yetzirah"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "With 32 mystical paths of Wisdom/ engraved Yah/ the Lord of Hosts/ the God of Israel/the living God/ King of the universe/ El Shaddai/ Merciful and Gracious/ High and Exalted/ Dwelling in eternity/ Whose name is Holy -/ He is lofty and holy -/ And He created His universe/ with three books (Sepharim),/ with text (Sepher)/ with numbers (Sephar)/ and with communication (Sippur)....",
+            "Ten Sefirot of Nothingness/ and 22 Foundation Letters:/ Three Mothers,/ Seven Doubles/ And twelve Elementals.",
+            "Ten Sefirot of Nothingness/ in the number of ten fingers/ five opposite five/ with a singular covenant/ precisely in the middle/ in the circumcision of the tongue/ and in the circumcision of the membrum.",
+            "Ten Sefirot of Nothingness/ ten and not nine/ ten and not eleven/ Understand with Wisdom/ Be wise with Understanding/ Examine with them/ and probe from them/ Make [each] thing stand on its essence/ And make the Creator sit on His base.",
+            "Ten Sephirot of Nothingness:/ Their measure is ten/ which have no end/ A depth of beginning/ A depth of end/ A depth of good/ A depth of evil/ A depth of above/ A depth of below/ A depth of east/ A depth of west/ A depth of north/ A depth of south/ The singular Master/ God faithful King/ dominates over them all/ from His holy dwelling/ until eternity of eternities.",
+            "Ten Sephirot of Nothingness/ Their vision is like the \"appearance of lightning\"/ Their limit has no end/ And His Word in them is \"running and returning\"/ They rush to His saying like a whirlwind/ And before His throne they prostrate themselves.",
+            "Ten Sephirot of Nothingness/ Their end is imbedded in their beginning/ and their beginning in their end/ like a flame in a burning coal/ For the Master is singular/ He has no second/ And before One, what do you count?",
+            "Ten Sephirot of Nothingness/ Bridle your mouth from speaking/ and your heart from thinking/ And if your heart runs/ return to the place. It is therefore written,/ \"The Chayot running and returning.\" (Ezekiel 1:24)/ Regarding this a covenant was made.",
+            "Ten Sephirot of Nothingness:/ One is the Breath of the Living God/ Blessed and benedicted is the name/ of the Life of Worlds/ The voice of breath and speech/ And this is the Holy Breath.",
+            "Two: Breath from Breath./ With it He engraved and carved/ 22 Foundation Letters/ Three Mothers/ Seven Doubles/ and Twelve Elementals/ And one Breath is from them.",
+            "Three: Water from Breath./ With it He engraved and carved/ [22 letters from]/ chaos and void/ mire and clay/ He engraved them like a sort of garden/ He carved them like a sort of wall/ He covered them like a sort of ceiling/ [And he poured snow over them/ and it became dust/ as it is written/ \"For to snow He said, 'Become earth'\" (Job 37:6).]",
+            "Four: Fire from Water/ With it He engraved and carved/ the Throne of Glory/ Serafim, Ophanim, and holy Chayot/ and Ministering angels/ From these three He founded His dwelling/ as it is written:/ \"He makes His angels of breaths,/ His ministers of flaming fire\" (Psalms 104:4).",
+            "He chose three letters/ from among the Elementals/ [in the mystery of the three mothers/ Alef Mem Shin (אמש)]/ And He set them in His great Name/ and with them, He sealed six extremities./ Five: He sealed \"above\" and faced upward/ and sealed it with Yud Hey Vav (יהו)./ Six: He sealed \"below\" and faced downward/ and sealed it with Heh Yud Vav (היו)./ Seven: He sealed \"east\" and faced straight ahead/ and sealed it with Vav Yud Heh (ויה)./ Eight: He sealed \"west\" and faced backward/ and sealed it with  Vav Heh Yud (והי)./ Nine: He sealed \"south\" and faced to the right/ and sealed it with Yud Vav Heh (יוה)./ Ten: He sealed \"north\" and faced to the left/ and selaed it with Heh Vav Yud (הוי).",
+            "These are the Ten Sefirot of Nothingness:/ The Breath of the Living God/ Breath from Breath/ Water from Breath/ Fire from Water/ Up down east west north south."
+        ],
+        [
+            "Twenty-two Foundation Letters:/ Three Mothers/ Seven Doubles/ and Twelve Elementals./ The Three Mothers are Alef Mem Shin (אמש),/ Their foundation is/ a pan of merit/ a pan of liability/ and the tongue of decree deciding between them./ [Three Mothers, Alef Mem Shin (אמש)/ Mem hums, Shin hisses/ and Aleph is the Breath of air/ deciding between them.]",
+            "Twenty-two Foundation letters:/ He engraved them, He carved them,/ He permuted them, He weighed them,/ He transformed them,/ And with them, He depicted all that was formed/ and all that would be formed.",
+            "Twenty-two Foundation Letters/ He engraved them with voice/ He carved them with breath/ He set them in the mouth/ In five places/ Alef Chet Heh Eyin (אחהע) in the throat (Gutturals)/ Gimel Yud Kaf Kuf (גיכק) in the palate (Palatals)/ Dalet Tet Lamed Nun Tav (דטלנת)/ in the tongue (Linguals)/ Zayin Samekh Shin Resh Tzadi (זסשרצ)/ in the teeth (Dentals)/ Bet Vav Mem Peh (בומפ) in the lips. (Labials)",
+            "Twenty-two Foundation Letters:/ He placed them in a circle/ like a wall with 231 Gates./ The Circle oscillates back and forth./ A sign for this is:/ There is nothing in good higher than Delight (Oneg - ענג)/ There is nothing evil lower than Plague (Nega - נגע).",
+            "How?/ He permuted them, weighed them, and transformed them,/ Alef with them all/ and all of them with Alef,/ Bet with them all/ and all of them with Bet./ They repeat in a cycle/ and exist in 231 Gates./ It comes out that all that is formed/ and all that is spoken/ emanates from one Name.",
+            "He formed substance out of chaos/ and made nonexistence into existence/ He carved great pillars from air/ that cannot be grasped./ This is a sign/ [Alef with them all, and all of them with Alef]/ He forsees, transforms and makes/ all that is formed and all that is spoken:/ one Name./ A sign for this thing:/ Twenty-two objects in a single body."
+        ],
+        [
+            "Three Mothers: Alef Mem Shin (אמש)/ Their foundation is/ a pan of merit/ a pan of liability/ and the tongue of decree deciding between them.",
+            "Three Mothers: Alef Mem Shin (אמש)/ A great, mystical secret/ covered and sealed with six rings/ And from them emanated air, water and fire/ And from them are born Fathers,/ and from the Fathers, descendants.",
+            "Three Mothers: Alef Mem Shin (אמש)/ He engraved them, He carved them,/ He permuted them, He weighed them,/ He transformed them,/ And with them He depicted/ Three Mothers AMSh  (אמש) in the Universe,/ Three Mothers AMSh  (אמש) in the Year,/ Three Mothers AMSh  (אמש) in the Soul,/ male and female.",
+            "Three Mothers, AMSh  (אמש),/ in the Universe are air, water, fire,/ Heaven was created from fire/ Earth was created from water/ And air from Breath decides between them.",
+            "Three Mothers AMSh  (אמש)/ in the Year are/ the hot/ the cold/ and the temperate./ The hot is created from fire/ the cold is created from water/ And the temperate, from Breath,/ decides between them....",
+            "Three Mothers AMSh  (אמש)/ in the Soul, male and female,/ are the head, belly, and chest./ The head is created from fire,/ The belly is created from water/ and the chest, from breath,/ decided between them.",
+            "He made the letter Alef (א) king over Breath/ And He bound a crown to it/ And He combined them one with another/ And with them He formed/ Air in the Universe/ The temperate in the Year/ And the chest in the Soul:/ The male with AMSh (אמש)/ And the female with AShM (אשמ).",
+            "He made Mem (מ) king over water/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Earth in the Universe/ Cold in the Year/ And the belly in the Soul:/ The male with MASh (מאש)/ And the female with MShA (משא).",
+            "He made Shin (ש) king over fire/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Heaven in the Universe/ Hot in the Year/ And the head in the Soul:/ The male with ShAM (שאמ)/ And the female with ShMA (שמא)."
+        ],
+        [
+            "Seven Doubles:/ Bet (ב), Gimel (ג), Dalet (ד),/ Kaf (כ), Peh (פ), Resh (ר), Tav (ת)./ They direct themselves with two tongues/ Bet-Bhet, Gimel-Ghimel, Dalet-Dhalet,/ Kaf-Khaf, Peh-Pheh, Resh-Rhesh, Tav-Thav,/ A structure of soft and hard,/ strong and weak",
+            "Seven Doubles: BGD KPRT (בגד כפרת)/ Their foundation is/ Wisdom, Wealth, Seed,/ Life, Dominance, Peace and Grace.",
+            "Seven Doubles: BGD KPRT (בגד כפרת)/ in speech and in transposition./ The transpose of Wisdom is Folly/ The transpose of Wealth is Poverty/ The transpose of Seed is Desolation/ The transpose of Life is Death/ The transpose of Dominance is Subjugation/ The transpose of Peace is War/ The transpose of Grace is Ugliness",
+            "Seven Doubles: BGD KPRT (בגד כפרת)/ Up and down/ East and west/ North and south/ And the Holy Palace precisely in the center/ and it supports them all.",
+            "Seven Doubles: BGD KPRT (בגד כפרת)/ Seven and not six/ Seven and not eight/ Examine with them/ And probe with them/ Make [each] thing stand on its essence/ And make the Creator sit on His base.",
+            "Seven Doubles: BGD KPRT (בגד כפרת) of Foundation/ He engraved them, He carved them,/ He permuted them, He weighed them,/ He transformed them,/ And with them He formed,/ Seven planets in the Universe,/ Seven days in the Year,/ Seven gates in the Soul,/ male and female.",
+            "Seven planets in the Universe:/ Saturn, Jupiter, Mars,/ Sun, Venus, Mercury, Moon./ Seven days in the Year:/ The seven days of the week./ Seven gates in the Soul, male and female:/ Two eyes, two ears, two nostrils,/ and the mouth.",
+            "He made the letter Bet (ב) king over Wisdom/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ The Moon in the Universe/ Sunday in the Year/ The right eye in the Soul,/ male and female.",
+            "He made the letter Gimel (ג) king over Wealth/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Mars in the Universe/ Monday in the Year/ The right ear in the Soul,/ male and female.",
+            "He made the letter Dalet (ד) king over Seed/And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them he formed/ The Sun in the Universe/ Tuesday in the Year/ The right nostril in the Soul,/ male and female.",
+            "He made the letter Kaf (כ) king over Life/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Venus in the Universe/ Wednesday in the Year/ The left eye in the Soul,/ male and female.",
+            "He made the letter Peh (פ) king over Dominance/ And he bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Mercury in the Universe/ Thursday in the Year/ The left ear in the Soul,/ male and female.",
+            "He made the letter Resh (ר) king over Peace/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Saturn in the Universe/ Friday in the Year/ The left nostril in the Soul,/ male and female.",
+            "He made the letter Tav (ת) king over Grace/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Jupiter in the Universe/ The Sabbath in the Year/ The mouth in the Soul,/ male and female.",
+            "Seven Doubles: BGD KPRT (בגד כפרת)/ With them were engraved/ Seven Universes, seven firmaments,/ seven lands, seven seas,/ seven rivers, seven deserts,/ seven days, seven weeks,/ seven years, seven sabbaticals,/ seven jubilees./ and the Holy Palace./ Therefore, He made seven beloved/ under all the heavens.",
+            "Two stones build 2 houses/ Three stones build 6 houses/ Four stones build 24 houses/ Five stones build 120 houses/ Six stones build 720 houses/ Seven stones build 5040 houses/ From here on go out and calculate/ that which the mouth cannot speak/ and the ear cannot hear."
+        ],
+        [
+            "Twelve Elementals:/ Heh (ה), Vav (ו), Zayin (ז),/ Chet (ח), Tet (ט), Yud (י),/ Lamed (ל), Nun (נ), Samekh (ס),/ Eyin (ע), Tzadi (צ), Kuf (ק)./ Their foundation is/ speech, thought, motion,/ sight, hearing, action,/ coition, smell, sleep,/ anger, taste, laughter.",
+            "Twelve Elementals/ HVZ ChTY LNS OTzQ (הוז חטי לנס עצק)/ Their foundation is the twelve diagonal boundaries:/ The east upper boundary/ The east northern boundary/ The east lower boundary/ The south upper boundary/ The south eastern boundary/ The south lower boundary/ The west upper boundary/ The west southern boundary/ The west lower boundary/ The norther upper boundary/ The norther western boundary/ The norther lower boundary/ They extend continually until eternity of eternities/ And it is they that are the boundaries of the Universe.",
+            "Twelve Elementals/ HVZ ChTY LNS OTzQ (הוז חטי לנס עצק)/ Their foundation is [that]/ He engraved them, carved them, permuted them,/ weighed them, and transformed them,/ And with them He formed/ twelve constellations in the Universe/ twelve months in the Year/ and twelve directors in the Soul,/ male and female.",
+            "Twelve constellations in the Universe:/ Aries (T'leh, the Ram)/ Taurus (Shor, the Bull)/ Gemini (Teumim, the Twins)/ Cancer (Sartan, the Crab)/ Leo (Ari, the Lion)/ Virgo (Betulah, the Virgin)/ Libra (Maznayim, the Scales)/ Scorpio (Akrav, the Scorpion)/ Sagittarius (Keshet, the Archer)/ Capricorn (Gedi, the Kid)/ Aquarius (Deli, the Water Drawer)/ Pisces (Dagin, the Fish).",
+            "Twelve months in the year/ Nissan, Iyar, Sivan,/ Tamuz, Av, Elul,/ Tishrei, Cheshvan, Kislev,/ Tevet, Shevat, Adar.",
+            "Twelve directors in the soul/ male and female,/ The two hands, the two feet,/ the two kidneys,/ the gall bladder, the intestines,/ the liver, the korkeban,/ the kivah, the spleen.",
+            "He made the letter Heh (ה) king over speech/ and He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Aries in the Universe/ Nissan in the Year/ And the right foot in the Soul/ male and female./ He made the letter  Vav (ו)  king over thought/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Taurus in the Universe/ Iyar in the Year/ And the right kidney in the Soul/ male and female./ He made the letter Zayin (ז) king over motion/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Gemini in the Universe/ Sivan in the Year/ And the left foot in the Soul/ male and female.",
+            "He made the letter Chet (ח) king over sight/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Cancer in the Universe/ Tamuz in the Year/ And the right hand in the Soul/ male and female./ He made the letter Tet (ט) king over hearing/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Leo in the Universe/ Av in the Year/ And the left kidney in the Soul/ male and female./ He made the letter Yud (י) king over action/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Virgo in the Universe/ Elul in the Year/ And the left hand in the Soul/ male and female.",
+            "He made the letter Lamed (ל) king over coition/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Libra in the Universe/ Tishrei in the Year/ And the gall bladder in the Soul/ male and female./ He made the letter Nun (נ) king over smell/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Scorpio in the Universe/ Cheshvan in the Year/ And the intestine in the Soul/ male and female./ He made the letter Samekh (ס) king over sleep/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Sagitarius in the Universe/ Kislev in the Year/ And the Kivah in the Soul/ male and female.",
+            "He made the letter Eyin (ע) king over anger/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Capricorn in the Universe/ Tevet in the Year/ And the liver in the Soul/ male and female./ He made the letter Tzadi (צ) king over taste/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Aquarius in the Universe/ Shevat in the Year/ And the Korkeban in the Soul/ male and female./ He made the letter Kuf (ק) king over laughter/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Pisces in the Universe/ Adar in the Year/ And the spleen in the Soul/ male and female./ He made them like a trough/ He arranged them like a wall/ He set them up like a battle."
+        ],
+        [
+            "These are the Three Mothers AMSh (אמש),/ And from them emanated Three Fathers,/ and they are air, water, and fire./ And from the Fathers, descendants./ Three Fathers and their descendants./ And seven planets and their hosts,/ And twelve diagonal boundaries/ A proof of this/ true witnesses in the Universe, Year, Soul/ and a rule of twelve/ and seven and three:/ He set them in the Teli, the Cycle, and the Heart.",
+            "Three Mothers: AMSh (אמש)/ Air, water, and fire./ Fire is above, water is below,/ and air of Breath is the rule/ that decides between them./ And a sign of this thing/ is that fire supports water./ Mem hums, Shin hisses,/ and Alef is the breath of air/ that decides between them.",
+            "The Teli in the Universe is like a king on his throne./ The Cycle in the Year is like a king in the province./ The Heart in the Soul is like a king in war.",
+            "\"Also God made one opposite the other\" (Ecclesiastes 7:14)./ Good opposite evil,/ Evil opposite good./ Good from good/ Evil from evil./ Good defines evil/ And evil defines good./ Good is kept for the good ones/ And evil is kept for the evil ones.",
+            "Three:/ Each one stands alone/ one acts as advocate/ one acts as accuser/ and one decides between them./ Seven:/ Three opposite three/ and one is the rule deciding between them./ Twelve stand in war:/ Three love,/ three hate,/ three give life/ and three kill/ Three love: the heart and the ears./ Three hate: the liver, the gall, and the tongue./ Three give life: the two nostrils and the spleen./ Three kill: the two orfices and the mouth./ And God faithful King rules over them all/ from His holy habitation/ until eternity of eternities./ One on three/ three on seven/ seven on twelve,/ And all are bound, one to another.",
+            "These are the twenty-two letters/with which engraved/ Ehyeh, Yah, YHVH, Elohim, YHVH,/ YHVH, Tzavaot, Elohim Tzavaot, El Shaddai,/ YHVH Adonoy,/ And with them He made three Books,/ and with them He created His Universe,/ and He formed with them all that was ever formed,/ and all that ever will be formed.",
+            "And when Abraham our father, may he rest in peace,/ looked, saw, understood, probed,/ engraved and carved,/ He was successful in creation,/ as it is written,/ \"And the souls that they made in Haran\" (Genesis 12:5)./ Immediately there was revealed to him the Master of all,/ may His name be blessed forever,/ He placed him in His bosom, and kissed him on his head,/ and He called him,/ \"Abraham my beloved\" (Isaiah 41:8)./ He made a covenant with him/ and with his children after him forever,/ as it is written,/ \"And he believed in God, and He considered/ and He considered it righteousness\" (Genesis 15:6)./ He made with him a covenant/ between the ten fingers of his hands - / this is the covenant of the tongue,/ and between the ten toes of his feet - / this is the covenant of circumcision,/ And He bound the 22 letters of Torah to his tongue/ and He revealed to him His mystery/ He drew them in water,/ He flamed them with fire,/ He agitated them with Breath,/ He burned them with the seven [planets]/ He directed them with the twelve constellations."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Sefer Yetzirah/Sefer Yetzirah Gra Version/English/Sefer Yezirah, trans. by Isidor Kalisch. New York, 1877.json

@@ -0,0 +1,100 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Sefer Yetzirah Gra Version",
+    "versionSource": "https://archive.org/details/sketchoftalmudwo02kali",
+    "versionTitle": "Sefer Yezirah, trans. by Isidor Kalisch. New York, 1877",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ספר יצירה, בתרגום איזידור קאליש, ניו יורק 1877",
+    "shortVersionTitle": "Isidor Kalisch. New York, 1877",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ספר יצירה נוסח הגר\"א",
+    "categories": [
+        "Kabbalah",
+        "Sefer Yetzirah"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "Yah, the Lord of hosts, the living God, King of the Universe, Omnipotent, All-Kind and Merciful, Supreme and Extolled, who is Eternal, Sublime and Most-Holy, ordained (formed) and created the Universe in thirty-two mysterious paths of wisdom by three Sepharim, namely: 1) סְפָר S'for; 2) Sippur סִפּוּר; and 3) Sapher סֵפֶר which are in Him one and the same.",
+            "They consist of a decade out of nothing and of twenty-two fundamental letters. He divided the twenty-two consonants into three divisions : 1) three אִמּוֹת mothers, fundamental letters or first elements ; 2) seven double ; and 3) twelve simple consonants. ",
+            "The decade out of nothing is analogous to that of the ten fingers (and toes) of the human body, five parallel to five, and in the centre of which is the covenant with the only One, by the word of the tongue and the rite of Abraham. ",
+            "Ten are the numbers out of nothing, and not the number nine, ten and not eleven. Comprehend this great wisdom, imderstand this knowledge, inquire into it and ponder on it, render it evident and leadthe Creator back to His throne again. ",
+            "The decade out of nothing has the following ten infinitudes : 1) The beginning infinite; 2) The end infinite; 3) The good infinite; 4) The evil infinite; 5) The height infinite; 6) The depth infinite; 7) The East infinite; 8) The West infinite; 9) The North infinite; 10) The South infinite,and the only Lord God, the faithful King, rules over all from His holy habitation for ever and ever. ",
+            "The appearance of the ten spheres out of nothing is like a flash of lightning, being without an end, His word is in them, when they go and return ; they run by His order like a whirlwind and humble them- selves before His throne. ",
+            "The decade of existence out of nothing has its end linked to its beginning and its beginning linked to its end, just as the flame is wedded to the live coal; because the Lord is one and there is not a second one, and before one what wilt thou count? ",
+            "Concerning the number ten of the spheres of existence out of nothing keep thy tongue from speaking and thy mind from pondering on it, and if thy mouth urges thee to speak, and thy heart to think about it, return! as it reads: \"And the hving creatures ran and returned,\" (Ezekiel 6, 14) and upon this was the covenant made. ",
+            "The following are the ten categories of existence out of nothing : 1) The spirit of the living God, praised and glorified be the name of Him who lives to all eternity. The articulate word of creative power, the spirit and the word are what we call the holy spirit.",
+            "2) Air emanated from the spirit by which He formed and established twenty-two consonants, stamina. Three of them, however, are fundamental letters, or mothers, seven double and twelve simple consonants; hence the spirit is the first one. ",
+            "3) Primitive water emanated from the air. He formed and established by it Bohu (water, stones) mud and loam, made them like a bed, put them up like a wall, and surrounded them as with a rampart, put coldness upon them and they became dust, as it reads: \"He says to the snow (coldness) be thou earth.\" (Job 37, 6.) ",
+            "4) Fire or ether emanated from the water. He established by it the throne of glory, the Seraphim and Ophanim, the holy hving creatures and the angels, and of these three He formed His habitation, as it reads : \"Who made His angels spirits. His ministers a flaming fire.\" (Psalm 104, 4.)",
+            "He selected three consonants from the simple ones which are in the hidden secret of three mothers or first elements: א\"מ\"ש air, water and ether or fire. He sealed them with spirit and fastened them to His great name and sealed with it six dimensions. 5) He sealed the height and tnmed towards above, and sealed it with יהו. 6) He sealed the depth, turned towards below and sealed it with היו 7) He sealed the east and turned forward, and sealed it with ויה  8) He sealed the west and turned backward, and sealed it with והי 9) He sealed the south and turned to the right and sealed it with יוה 10) He sealed the north and turned to the left and sealed it with הוי. ",
+            "These are the ten spheres of existence out of nothing. From the spirit of the living God emanated air, from the air, water, from the water, fire or ether, from the ether, the height and the depth, the East and West, the North and South.  "
+        ],
+        [
+            "There are twenty-two letters, stamina. Three of them, however, are the first elements, fundamentals or mothers, seven double and twelve simple consonants. The three fundamental letters א\"מ\"ש have as their basis the balance. In one scale is the merit and in the other criminaHty, which are placed in equilibrium by the tongue. The three fundamental letters א\"מ\"ש signify, as מ is mute like the water and ש hissing like the fire, there is א among them, a breath of air which reconciles them. ",
+            "The twenty-two letters which form the stamina after having been appointed and established by God, He combined, weighed and changed them, and formed by them all beings which are in existence, and all those which will be formed in all time to come. ",
+            "He established twenty-two letters, stamina, by the voice, formed by the breath of air and fixed them on five places in the human mouth, namely: 1) gutturals, א ה ח ע 2) palatals, ג י נ ק 3) linguals, ד ט ל נ ת 4) dentals, ו ש ס ר ץ 5) labials, ב ו מ ף ",
+            "He fixed the twenty-two letters, stamina, on the sphere like a wall with two hundred and thirty-one gates, and turned the spheres forward and backward. For an illustration may serve the three letters, ע נ ג There is nothing better than joy, and nothing worse than sorrow or plague. ",
+            "But how was it done? He combined, weighed and changed : the א with all the other letters in succession, and all the others again with א; ב with all, and all again with ב; and so the whole series of letters. Hence it follows that there are two hundred and thirty-one formations, and that every creature and every word emanated from one name.",
+            "He created a realty out of nothing, called the nonentity into existence and hewed, as it were, colossal pillars from intangible air. This has been shown by the example of combining the letter א with all the other letters, and all the other letters with Aleph (א). He predetermined, and by speaking created every creature and every word by one name. For an illustration may serve the twenty-two elementary substances by the primitive substance of Aleph (א). "
+        ],
+        [
+            "The three first elements, א\"מ\"ש are typified by a balance, in one scale the merit and in the other the criminality, which are placed in equilibrium by the tongue.",
+            "These three mothers, א\"מ\"ש are a great, wonderful and unknown mystery, and are sealed by six rings, or elementary circles, namely: air, water and fire emanated from them, which gave birth to progenitors, and these progenitors gave birth again to some offspring. ",
+            "God appointed and estabhshed the three mothers א\"מ\"ש combined, weighed and changed them, and formed by them three mothers א\"מ\"ש in the world, in the year and in man, male and female. ",
+            "The three mothers א\"מ\"ש in the world are: air, water and fire. Heaven was created from fire or ether ; the earth (comprising sea and land) from the elementary water ; and the atmospheric air from the elementary air, or spirit, which establishes the balance among them. ",
+            "The three mothers א\"מ\"ש produce in the year: heat, coldness and moistness. Heat was created from fire, coldness from water, and moistness from air which equalizes them.",
+            "The three mothers אמ\"ש produce in man, male and female, breast, body and head. The head was created from fire, the breast from water, and the body from air, which places them in equilibrium. ",
+            "First Division. God let the letter Aleph (א) predominate in primitive air, crowned it, combined one with the other, and formed by them the air in the world, moistness in the year, and the breast in man, male and female ; in male by א\"מ\"ש and in female by א\"ש\"ם",
+            "Second Division. He let the letter Mem (מ) predominate in primitive water, and crowned it, combined one with the other, and formed by them the earth, (including land and sea) coldness in the year, and the belly in male and female ; in male by א\"מ\"ש in female by מ\"ש\"א ",
+            "Third Division. He let the letter Sheen (ש) predominate in primitive fire, crowned it, combined one with the other, and formed by them, heaven in the world, heat in the year, and the head of male and female. "
+        ],
+        [
+            "The seven double letters, בגד כפרת with a duplicity of pronunciation, aspirated and unaspirated, namely: בּב, גּג, דּד, כּכ, פּפ, רּר, תּת serve as a model of softness and hardness, strength and weakness.",
+            "Seven double letters, ,בגד כפרת shall, as it were, symbolize wisdom, wealth, fruitfulness, life, dominion, peace and beauty.",
+            "Seven double letters serve to signify the antithesis to which human life is exposed. The antithesis of wisdom is foolishness; of wealth, poverty; of fruitfulness, childlessness; of life, death; of dominion, dependence ; of peace, war ; and of beauty, ugliness. ",
+            "The seven double consonants are analogous to the six dimensions : height and depth, East and West, North and South, and the holy temple that stands in the centre, which carries them all. ",
+            "The double consonants are seven, בגד כפרת and not six, they are seven and not eight ; reflect upon this fact, inquire about it, and make it so evident, that the Creator be acknowledged to be on His throne again. ",
+            "The seven double consonants, stamina, having been designed and established, combined, weighed, and changed by God, He formed by them: seven planets in the world, seven days in the year, seven gates, openings of the senses, in man, male and female.",
+            "The seven planets in the world are: Saturn, Jupiter, Mars, Sun, Venus, Mercury, Moon. Seven days in the year are the seven days of the week; seven gates in man, male and female, are: two eyes, two ears, two nostrils and the mouth. ",
+            "First Division. He let the letter ב predominate in wisdom, crowned it, combined one with the other and formed by them: the moon in the world, the first day in the year, and the right eye in man, male and female. ",
+            "Second Division. He let the letter ג predominate in wealth, crowned it, combined one with the other, and formed by them : Mars in the world, the second day in the year, and the right ear in man, male and female. ",
+            "Third Division. He let the letter ד predominate in producibility, crowned it, combined one with the other, and formed by them : the sun in the world, the third day in the year, the right nostril in man, male and female. ",
+            "Fourth Division. He let the letter כ predominate in life, crowned it, combined one with the other, and formed by them : Venus in the world, the fourth day in the year, and the left eye in man, male and female. ",
+            "Fifth Division. He let the letter פ predominate in dominion, cro-v\\aied it, combined one with the other, and formed by them : Mercury in the world, the fifth day in the year, and the left ear in man, male and female. ",
+            "Sixth Division. He let the letter ר predominate in peace, crowned it, combined one with the other, and formed by them : Saturn in the world, the sixth day in the year, and the left nostril in man, male and female. ",
+            "Seventh Division. He let the letter ת predominate in beauty, crowned it, combined one with the other, and formed by them: Jujpiter in the world, the seventh day in the year, and the mouth of man, male and female. ",
+            "By the seven double consonants, בגד כפרת were also designed seven worlds (αιωνες), seven heavens, seven lands, (probably chmates,) seven seas, (probably around Palestine,) seven rivers, seven deserts, seven days a week, seven weeks from Passover to Pentecost, there is a cycle of seven years, the seventh is the release year, and after seven release years is jubilee. Hence, God loves the number seven under the whole heaven. (In the whole nature.)",
+            "Two stones build two houses, three stones build six houses, four build twenty-four houses, five build one hundred and twenty houses, six build seven hundred and twenty houses and seven build five thousand and forty houses. From thence further go and reckon what the mouth cannot express and the ear cannot hear. "
+        ],
+        [
+            "The twelve simple letters ה\"ו\"ז ח\"ט\"י ל\"נ\"ס ע\"צ\"ק symbolize, as it were, the organs of speaking, thinking, walking, seeing, hearing, working, coition, smelling, sleep, anger, swallowing and laughing.",
+            "The twelve simple consonants ה\"ו\"ז ח\"ט\"י ל\"נ\"ס ע\"צ\"ק symbolize also twelve oblique points: east height, north east, east depth, south height, south east, south depth, west height, south west, west depth, north height, north west, north depth. They grew wider and wider to all eternity, and these are the boundaries of the world. ",
+            "The twelve simple letters  ה\"ו\"ז ח\"ט\"י ל\"נ\"ס ע\"צ\"ק stamina, having been designed, established, combined, weighed and changed by God, He performed by them : twelve constellations in the world, twelve months in the year, and twelve leaders (organs) in the human body, male and female.",
+            "The twelve constellations in the world are : Aries, Taurus, Gemini, Cancer, Leo, Virgo, Libra, Scorpio, Sagitarius, Capricornus, Aquarius and Pisces.",
+            "The twelve months of the year are : Nisan, lyar, Sivan, Tamus, Ab, Elul, Tishri, Marcheshvan, Kislev, Teves, Schevat and Adar.",
+            "The twelve organs of the human body are : two hands, two feet, two kidneys, gall, small intestines, liver, gullet or esophagus, stomach and milt.",
+            "First Part. First Division. God let the letter ה predominate in speaking, crowned it, combined one with the other, and formed by them : Aries (the Ram) in the world, the month Nisan in the year, and the right foot of the human body, male and female. Second Division. He let the letter ו predominate in thinking, crowned it, combined one with the other, and formed by them: Taurus (the Bull) in the world, the month lyar in the year and the right kidney of the human body, male and female. Third Division. He let the letter ז predominate in walking, crowned it, combined one with the other, and formed by them: Gemini (the Twins) in the world, the month Sivan in the year, and the left foot of the human body, male and female.",
+            "Second Part. First Division. He let the letter ח predominate in seeing, crowned it, combined one with the other, and formed by them : Cancer (the Crab) in the world, the month Tamus in the year, and the right hand of the human body, male and female. Second Division. He let the letter ט predominate in hearing, crowned it, combined one with the other, and formed by them : Leo (the Lion) in the world, the month Ab in the year, and the left kidney of the human body, male and female. Third Division. He let the letter י predominate in working, crowned it, combined one with the other, and formed by them : Virgo (the Virgin) in the world, the month Elul in the year, and the left hand of the human body, male and female.",
+            "Third Part. First Division. He let the letter ל predominate in coition, crowned it, combined one with the other, and formed by them : Libra (the Balance) in the world, the month Tishri in the year, and the gall of the human body, male and female. Second Division. He let the letter נ predominate in smelling, crowned it, combined one with the other, and formed by them: Scorpio (the Scorpion) in the world, the month Marcheshvan in the year, and the small intestines of the human body, male and female. Thied Division. He let the letter ס predominate in sleep, crowned it, combined one with the other, and formed by them : Sagittarius (the Archer) in the world, the month Kislev in the year, and the stomach of the human body, male and female.",
+            "Fourth Part. First Division. He let the letter ע predominate in anger, crowned it, combined one with the other, and formed by them : Capricornus (the Goat) in the world, the month Teves in the year, and the liver in the human body, male and female. Second Division. He let the letter צ predominate in swallowing, crowned it, combined one with the other, and formed by them : Aquarius (the Waterman) in the world, the month Schwat in the year, and the esophagus of the human body, male and female. Thibd Division. He let the letter ק predominate in laughing, crowned it, combined one with the other, and formed by them : Pisces (the Fishes) in the world, the month Adar in the year, and the milt of the human body, male and female. He made them as a conflict, drew them up like a wall ; and set one against the other as in warfare. "
+        ],
+        [
+            "These are the three mothers or the first elements, א\"מ\"ש from which emanated three progenitors ; primitive air, water and fire, and from which emanated as their offspring, three progenitors and their offspring, namely: the seven planets and their hosts, and the twelve oblique points. To confirm this there are faithful witnesses ; the world, year and man, the twelve, the Equipoise, the heptade, which God regulates like the Dragon, (Tali) sphere and the heart.",
+            "The first elements א\"מ\"ש are air, water and fire; the fire is above, the water below, and a breath of air establishes the balance among them. For an illustration may serve, that the fire carries the water is the phonetic character of מ which is mute and ש is hissing like fire, there is א among them, a breath of air which places them in equilibrium. ",
+            "Dragon (Tali) is in the world like a king upon his throne, the sphere is in the year like a king in the empire, and the heart is in the human body like a king in war.",
+            "God has also set the one over against the other; the good agamst the evil, and the evil against the good ; the good proceeds from the good, and the evil from the evil ; the good purifies the bad, and the bad the good ; the good is preserved for the good, and the evil for the bad ones. ",
+            "There are three of which every one of them stands by itself; one is in the affirmative, the other in the negative and one equalizes them. There are seven of which three are against three, and one places them in equilibrium. There are twelve which are all the time at war ; three of them produce love, and three hatred, three are animators and three destroyers. The three that produce love are the heart and the ears ; the three that produce hatred are the liver, the gall and the tongue ; the three animators are the two nostrils and the milt ; and the three destroyers are the mouth and the two openings of the body ; and God, the faithful King, rules over all from His holy habitation to all eternity. He is one above three, three are above seven, seven above twelve, and all are linked together.",
+            "There are twenty-two letters by which, the I am, Yah, the Lord of hosts, Almighty and Eternal, designed, formed and created by three Sepharim, His whole world, and formed by them creatures and all those that will be formed in time to come. ",
+            "When the patriarch Abraham comprehended the great truism, revolved it in his mind, conceived it perfectly, made careful investigations and profound inquiries, pondered upon it and succeeded in contemplations, the Lord of the Universe appeared to him, called him his friend, made with him a covenant between the ten fingers of his hands, which is the covenant of the tongue, and the covenant between the ten toes of his feet, which is the covenant of circumcision, and said of him : \"Before I formed thee in the belly I knew thee.\" (Jer. I, 5.) "
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Sefer Yetzirah/Sefer Yetzirah Gra Version/English/merged.json

@@ -0,0 +1,97 @@
+{
+    "title": "Sefer Yetzirah Gra Version",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Sefer_Yetzirah_Gra_Version",
+    "text": [
+        [
+            "With 32 mystical paths of Wisdom/ engraved Yah/ the Lord of Hosts/ the God of Israel/the living God/ King of the universe/ El Shaddai/ Merciful and Gracious/ High and Exalted/ Dwelling in eternity/ Whose name is Holy -/ He is lofty and holy -/ And He created His universe/ with three books (Sepharim),/ with text (Sepher)/ with numbers (Sephar)/ and with communication (Sippur)....",
+            "Ten Sefirot of Nothingness/ and 22 Foundation Letters:/ Three Mothers,/ Seven Doubles/ And twelve Elementals.",
+            "Ten Sefirot of Nothingness/ in the number of ten fingers/ five opposite five/ with a singular covenant/ precisely in the middle/ in the circumcision of the tongue/ and in the circumcision of the membrum.",
+            "Ten Sefirot of Nothingness/ ten and not nine/ ten and not eleven/ Understand with Wisdom/ Be wise with Understanding/ Examine with them/ and probe from them/ Make [each] thing stand on its essence/ And make the Creator sit on His base.",
+            "Ten Sephirot of Nothingness:/ Their measure is ten/ which have no end/ A depth of beginning/ A depth of end/ A depth of good/ A depth of evil/ A depth of above/ A depth of below/ A depth of east/ A depth of west/ A depth of north/ A depth of south/ The singular Master/ God faithful King/ dominates over them all/ from His holy dwelling/ until eternity of eternities.",
+            "Ten Sephirot of Nothingness/ Their vision is like the \"appearance of lightning\"/ Their limit has no end/ And His Word in them is \"running and returning\"/ They rush to His saying like a whirlwind/ And before His throne they prostrate themselves.",
+            "Ten Sephirot of Nothingness/ Their end is imbedded in their beginning/ and their beginning in their end/ like a flame in a burning coal/ For the Master is singular/ He has no second/ And before One, what do you count?",
+            "Ten Sephirot of Nothingness/ Bridle your mouth from speaking/ and your heart from thinking/ And if your heart runs/ return to the place. It is therefore written,/ \"The Chayot running and returning.\" (Ezekiel 1:24)/ Regarding this a covenant was made.",
+            "Ten Sephirot of Nothingness:/ One is the Breath of the Living God/ Blessed and benedicted is the name/ of the Life of Worlds/ The voice of breath and speech/ And this is the Holy Breath.",
+            "Two: Breath from Breath./ With it He engraved and carved/ 22 Foundation Letters/ Three Mothers/ Seven Doubles/ and Twelve Elementals/ And one Breath is from them.",
+            "Three: Water from Breath./ With it He engraved and carved/ [22 letters from]/ chaos and void/ mire and clay/ He engraved them like a sort of garden/ He carved them like a sort of wall/ He covered them like a sort of ceiling/ [And he poured snow over them/ and it became dust/ as it is written/ \"For to snow He said, 'Become earth'\" (Job 37:6).]",
+            "Four: Fire from Water/ With it He engraved and carved/ the Throne of Glory/ Serafim, Ophanim, and holy Chayot/ and Ministering angels/ From these three He founded His dwelling/ as it is written:/ \"He makes His angels of breaths,/ His ministers of flaming fire\" (Psalms 104:4).",
+            "He chose three letters/ from among the Elementals/ [in the mystery of the three mothers/ Alef Mem Shin (אמש)]/ And He set them in His great Name/ and with them, He sealed six extremities./ Five: He sealed \"above\" and faced upward/ and sealed it with Yud Hey Vav (יהו)./ Six: He sealed \"below\" and faced downward/ and sealed it with Heh Yud Vav (היו)./ Seven: He sealed \"east\" and faced straight ahead/ and sealed it with Vav Yud Heh (ויה)./ Eight: He sealed \"west\" and faced backward/ and sealed it with  Vav Heh Yud (והי)./ Nine: He sealed \"south\" and faced to the right/ and sealed it with Yud Vav Heh (יוה)./ Ten: He sealed \"north\" and faced to the left/ and selaed it with Heh Vav Yud (הוי).",
+            "These are the Ten Sefirot of Nothingness:/ The Breath of the Living God/ Breath from Breath/ Water from Breath/ Fire from Water/ Up down east west north south."
+        ],
+        [
+            "Twenty-two Foundation Letters:/ Three Mothers/ Seven Doubles/ and Twelve Elementals./ The Three Mothers are Alef Mem Shin (אמש),/ Their foundation is/ a pan of merit/ a pan of liability/ and the tongue of decree deciding between them./ [Three Mothers, Alef Mem Shin (אמש)/ Mem hums, Shin hisses/ and Aleph is the Breath of air/ deciding between them.]",
+            "Twenty-two Foundation letters:/ He engraved them, He carved them,/ He permuted them, He weighed them,/ He transformed them,/ And with them, He depicted all that was formed/ and all that would be formed.",
+            "Twenty-two Foundation Letters/ He engraved them with voice/ He carved them with breath/ He set them in the mouth/ In five places/ Alef Chet Heh Eyin (אחהע) in the throat (Gutturals)/ Gimel Yud Kaf Kuf (גיכק) in the palate (Palatals)/ Dalet Tet Lamed Nun Tav (דטלנת)/ in the tongue (Linguals)/ Zayin Samekh Shin Resh Tzadi (זסשרצ)/ in the teeth (Dentals)/ Bet Vav Mem Peh (בומפ) in the lips. (Labials)",
+            "Twenty-two Foundation Letters:/ He placed them in a circle/ like a wall with 231 Gates./ The Circle oscillates back and forth./ A sign for this is:/ There is nothing in good higher than Delight (Oneg - ענג)/ There is nothing evil lower than Plague (Nega - נגע).",
+            "How?/ He permuted them, weighed them, and transformed them,/ Alef with them all/ and all of them with Alef,/ Bet with them all/ and all of them with Bet./ They repeat in a cycle/ and exist in 231 Gates./ It comes out that all that is formed/ and all that is spoken/ emanates from one Name.",
+            "He formed substance out of chaos/ and made nonexistence into existence/ He carved great pillars from air/ that cannot be grasped./ This is a sign/ [Alef with them all, and all of them with Alef]/ He forsees, transforms and makes/ all that is formed and all that is spoken:/ one Name./ A sign for this thing:/ Twenty-two objects in a single body."
+        ],
+        [
+            "Three Mothers: Alef Mem Shin (אמש)/ Their foundation is/ a pan of merit/ a pan of liability/ and the tongue of decree deciding between them.",
+            "Three Mothers: Alef Mem Shin (אמש)/ A great, mystical secret/ covered and sealed with six rings/ And from them emanated air, water and fire/ And from them are born Fathers,/ and from the Fathers, descendants.",
+            "Three Mothers: Alef Mem Shin (אמש)/ He engraved them, He carved them,/ He permuted them, He weighed them,/ He transformed them,/ And with them He depicted/ Three Mothers AMSh  (אמש) in the Universe,/ Three Mothers AMSh  (אמש) in the Year,/ Three Mothers AMSh  (אמש) in the Soul,/ male and female.",
+            "Three Mothers, AMSh  (אמש),/ in the Universe are air, water, fire,/ Heaven was created from fire/ Earth was created from water/ And air from Breath decides between them.",
+            "Three Mothers AMSh  (אמש)/ in the Year are/ the hot/ the cold/ and the temperate./ The hot is created from fire/ the cold is created from water/ And the temperate, from Breath,/ decides between them....",
+            "Three Mothers AMSh  (אמש)/ in the Soul, male and female,/ are the head, belly, and chest./ The head is created from fire,/ The belly is created from water/ and the chest, from breath,/ decided between them.",
+            "He made the letter Alef (א) king over Breath/ And He bound a crown to it/ And He combined them one with another/ And with them He formed/ Air in the Universe/ The temperate in the Year/ And the chest in the Soul:/ The male with AMSh (אמש)/ And the female with AShM (אשמ).",
+            "He made Mem (מ) king over water/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Earth in the Universe/ Cold in the Year/ And the belly in the Soul:/ The male with MASh (מאש)/ And the female with MShA (משא).",
+            "He made Shin (ש) king over fire/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Heaven in the Universe/ Hot in the Year/ And the head in the Soul:/ The male with ShAM (שאמ)/ And the female with ShMA (שמא)."
+        ],
+        [
+            "Seven Doubles:/ Bet (ב), Gimel (ג), Dalet (ד),/ Kaf (כ), Peh (פ), Resh (ר), Tav (ת)./ They direct themselves with two tongues/ Bet-Bhet, Gimel-Ghimel, Dalet-Dhalet,/ Kaf-Khaf, Peh-Pheh, Resh-Rhesh, Tav-Thav,/ A structure of soft and hard,/ strong and weak",
+            "Seven Doubles: BGD KPRT (בגד כפרת)/ Their foundation is/ Wisdom, Wealth, Seed,/ Life, Dominance, Peace and Grace.",
+            "Seven Doubles: BGD KPRT (בגד כפרת)/ in speech and in transposition./ The transpose of Wisdom is Folly/ The transpose of Wealth is Poverty/ The transpose of Seed is Desolation/ The transpose of Life is Death/ The transpose of Dominance is Subjugation/ The transpose of Peace is War/ The transpose of Grace is Ugliness",
+            "Seven Doubles: BGD KPRT (בגד כפרת)/ Up and down/ East and west/ North and south/ And the Holy Palace precisely in the center/ and it supports them all.",
+            "Seven Doubles: BGD KPRT (בגד כפרת)/ Seven and not six/ Seven and not eight/ Examine with them/ And probe with them/ Make [each] thing stand on its essence/ And make the Creator sit on His base.",
+            "Seven Doubles: BGD KPRT (בגד כפרת) of Foundation/ He engraved them, He carved them,/ He permuted them, He weighed them,/ He transformed them,/ And with them He formed,/ Seven planets in the Universe,/ Seven days in the Year,/ Seven gates in the Soul,/ male and female.",
+            "Seven planets in the Universe:/ Saturn, Jupiter, Mars,/ Sun, Venus, Mercury, Moon./ Seven days in the Year:/ The seven days of the week./ Seven gates in the Soul, male and female:/ Two eyes, two ears, two nostrils,/ and the mouth.",
+            "He made the letter Bet (ב) king over Wisdom/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ The Moon in the Universe/ Sunday in the Year/ The right eye in the Soul,/ male and female.",
+            "He made the letter Gimel (ג) king over Wealth/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Mars in the Universe/ Monday in the Year/ The right ear in the Soul,/ male and female.",
+            "He made the letter Dalet (ד) king over Seed/And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them he formed/ The Sun in the Universe/ Tuesday in the Year/ The right nostril in the Soul,/ male and female.",
+            "He made the letter Kaf (כ) king over Life/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Venus in the Universe/ Wednesday in the Year/ The left eye in the Soul,/ male and female.",
+            "He made the letter Peh (פ) king over Dominance/ And he bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Mercury in the Universe/ Thursday in the Year/ The left ear in the Soul,/ male and female.",
+            "He made the letter Resh (ר) king over Peace/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Saturn in the Universe/ Friday in the Year/ The left nostril in the Soul,/ male and female.",
+            "He made the letter Tav (ת) king over Grace/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Jupiter in the Universe/ The Sabbath in the Year/ The mouth in the Soul,/ male and female.",
+            "Seven Doubles: BGD KPRT (בגד כפרת)/ With them were engraved/ Seven Universes, seven firmaments,/ seven lands, seven seas,/ seven rivers, seven deserts,/ seven days, seven weeks,/ seven years, seven sabbaticals,/ seven jubilees./ and the Holy Palace./ Therefore, He made seven beloved/ under all the heavens.",
+            "Two stones build 2 houses/ Three stones build 6 houses/ Four stones build 24 houses/ Five stones build 120 houses/ Six stones build 720 houses/ Seven stones build 5040 houses/ From here on go out and calculate/ that which the mouth cannot speak/ and the ear cannot hear."
+        ],
+        [
+            "Twelve Elementals:/ Heh (ה), Vav (ו), Zayin (ז),/ Chet (ח), Tet (ט), Yud (י),/ Lamed (ל), Nun (נ), Samekh (ס),/ Eyin (ע), Tzadi (צ), Kuf (ק)./ Their foundation is/ speech, thought, motion,/ sight, hearing, action,/ coition, smell, sleep,/ anger, taste, laughter.",
+            "Twelve Elementals/ HVZ ChTY LNS OTzQ (הוז חטי לנס עצק)/ Their foundation is the twelve diagonal boundaries:/ The east upper boundary/ The east northern boundary/ The east lower boundary/ The south upper boundary/ The south eastern boundary/ The south lower boundary/ The west upper boundary/ The west southern boundary/ The west lower boundary/ The norther upper boundary/ The norther western boundary/ The norther lower boundary/ They extend continually until eternity of eternities/ And it is they that are the boundaries of the Universe.",
+            "Twelve Elementals/ HVZ ChTY LNS OTzQ (הוז חטי לנס עצק)/ Their foundation is [that]/ He engraved them, carved them, permuted them,/ weighed them, and transformed them,/ And with them He formed/ twelve constellations in the Universe/ twelve months in the Year/ and twelve directors in the Soul,/ male and female.",
+            "Twelve constellations in the Universe:/ Aries (T'leh, the Ram)/ Taurus (Shor, the Bull)/ Gemini (Teumim, the Twins)/ Cancer (Sartan, the Crab)/ Leo (Ari, the Lion)/ Virgo (Betulah, the Virgin)/ Libra (Maznayim, the Scales)/ Scorpio (Akrav, the Scorpion)/ Sagittarius (Keshet, the Archer)/ Capricorn (Gedi, the Kid)/ Aquarius (Deli, the Water Drawer)/ Pisces (Dagin, the Fish).",
+            "Twelve months in the year/ Nissan, Iyar, Sivan,/ Tamuz, Av, Elul,/ Tishrei, Cheshvan, Kislev,/ Tevet, Shevat, Adar.",
+            "Twelve directors in the soul/ male and female,/ The two hands, the two feet,/ the two kidneys,/ the gall bladder, the intestines,/ the liver, the korkeban,/ the kivah, the spleen.",
+            "He made the letter Heh (ה) king over speech/ and He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Aries in the Universe/ Nissan in the Year/ And the right foot in the Soul/ male and female./ He made the letter  Vav (ו)  king over thought/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Taurus in the Universe/ Iyar in the Year/ And the right kidney in the Soul/ male and female./ He made the letter Zayin (ז) king over motion/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Gemini in the Universe/ Sivan in the Year/ And the left foot in the Soul/ male and female.",
+            "He made the letter Chet (ח) king over sight/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Cancer in the Universe/ Tamuz in the Year/ And the right hand in the Soul/ male and female./ He made the letter Tet (ט) king over hearing/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Leo in the Universe/ Av in the Year/ And the left kidney in the Soul/ male and female./ He made the letter Yud (י) king over action/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Virgo in the Universe/ Elul in the Year/ And the left hand in the Soul/ male and female.",
+            "He made the letter Lamed (ל) king over coition/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Libra in the Universe/ Tishrei in the Year/ And the gall bladder in the Soul/ male and female./ He made the letter Nun (נ) king over smell/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Scorpio in the Universe/ Cheshvan in the Year/ And the intestine in the Soul/ male and female./ He made the letter Samekh (ס) king over sleep/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Sagitarius in the Universe/ Kislev in the Year/ And the Kivah in the Soul/ male and female.",
+            "He made the letter Eyin (ע) king over anger/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Capricorn in the Universe/ Tevet in the Year/ And the liver in the Soul/ male and female./ He made the letter Tzadi (צ) king over taste/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Aquarius in the Universe/ Shevat in the Year/ And the Korkeban in the Soul/ male and female./ He made the letter Kuf (ק) king over laughter/ And He bound a crown to it/ And He combined one with another/ And with them He formed/ Pisces in the Universe/ Adar in the Year/ And the spleen in the Soul/ male and female./ He made them like a trough/ He arranged them like a wall/ He set them up like a battle."
+        ],
+        [
+            "These are the Three Mothers AMSh (אמש),/ And from them emanated Three Fathers,/ and they are air, water, and fire./ And from the Fathers, descendants./ Three Fathers and their descendants./ And seven planets and their hosts,/ And twelve diagonal boundaries/ A proof of this/ true witnesses in the Universe, Year, Soul/ and a rule of twelve/ and seven and three:/ He set them in the Teli, the Cycle, and the Heart.",
+            "Three Mothers: AMSh (אמש)/ Air, water, and fire./ Fire is above, water is below,/ and air of Breath is the rule/ that decides between them./ And a sign of this thing/ is that fire supports water./ Mem hums, Shin hisses,/ and Alef is the breath of air/ that decides between them.",
+            "The Teli in the Universe is like a king on his throne./ The Cycle in the Year is like a king in the province./ The Heart in the Soul is like a king in war.",
+            "\"Also God made one opposite the other\" (Ecclesiastes 7:14)./ Good opposite evil,/ Evil opposite good./ Good from good/ Evil from evil./ Good defines evil/ And evil defines good./ Good is kept for the good ones/ And evil is kept for the evil ones.",
+            "Three:/ Each one stands alone/ one acts as advocate/ one acts as accuser/ and one decides between them./ Seven:/ Three opposite three/ and one is the rule deciding between them./ Twelve stand in war:/ Three love,/ three hate,/ three give life/ and three kill/ Three love: the heart and the ears./ Three hate: the liver, the gall, and the tongue./ Three give life: the two nostrils and the spleen./ Three kill: the two orfices and the mouth./ And God faithful King rules over them all/ from His holy habitation/ until eternity of eternities./ One on three/ three on seven/ seven on twelve,/ And all are bound, one to another.",
+            "These are the twenty-two letters/with which engraved/ Ehyeh, Yah, YHVH, Elohim, YHVH,/ YHVH, Tzavaot, Elohim Tzavaot, El Shaddai,/ YHVH Adonoy,/ And with them He made three Books,/ and with them He created His Universe,/ and He formed with them all that was ever formed,/ and all that ever will be formed.",
+            "And when Abraham our father, may he rest in peace,/ looked, saw, understood, probed,/ engraved and carved,/ He was successful in creation,/ as it is written,/ \"And the souls that they made in Haran\" (Genesis 12:5)./ Immediately there was revealed to him the Master of all,/ may His name be blessed forever,/ He placed him in His bosom, and kissed him on his head,/ and He called him,/ \"Abraham my beloved\" (Isaiah 41:8)./ He made a covenant with him/ and with his children after him forever,/ as it is written,/ \"And he believed in God, and He considered/ and He considered it righteousness\" (Genesis 15:6)./ He made with him a covenant/ between the ten fingers of his hands - / this is the covenant of the tongue,/ and between the ten toes of his feet - / this is the covenant of circumcision,/ And He bound the 22 letters of Torah to his tongue/ and He revealed to him His mystery/ He drew them in water,/ He flamed them with fire,/ He agitated them with Breath,/ He burned them with the seven [planets]/ He directed them with the twelve constellations."
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Sefer Yetzirah The Book of Creation",
+            "Kaplan, Aryeh. \"Sefer Yetzirah The Book of Creation: In Theory and Practice\". Samuel Weiser, Inc. York Beach, ME, 1990."
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ספר יצירה נוסח הגר\"א",
+    "categories": [
+        "Kabbalah",
+        "Sefer Yetzirah"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Sefer Yetzirah/Sefer Yetzirah Gra Version/Hebrew/Sefer Yetzirah The Book of Creation.json

@@ -0,0 +1,99 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Sefer Yetzirah Gra Version",
+    "versionSource": "Kaplan, Aryeh. \"Sefer Yetzirah The Book of Creation: In Theory and Practice\". Samuel Weiser, Inc. York Beach, ME, 1990.",
+    "versionTitle": "Sefer Yetzirah The Book of Creation",
+    "status": "locked",
+    "versionTitleInHebrew": "ספר יצירה",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ספר יצירה נוסח הגר\"א",
+    "categories": [
+        "Kabbalah",
+        "Sefer Yetzirah"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק יה יהוה צבאות אלהי ישראל אלוהים חיים ומלך עולם אל שדי רחום וחנון רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש הוא וברא את עולמו בשלשה ספרים בספר בספר וספור:",
+            "עשר ספירות בלימה ועשרים ושתים אותיות יסוד שלוש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות:",
+            "עשר ספירות בלימה במספר עשר אצבעות חמש כנגד חמש וברית יחיד מכוון באמצע במילת הלשון ובמילת המעור:",
+            "עשר ספירות בלימה עשר ולא תשע עשר ולא אחת עשרה הבן בחכמה וחכם בבינה בחון בהם וחקור מהם והעמד דבר על בוריו והשב יוצר על מכונו:",
+            "עשר ספירות בלימה מדתן עשר שאין להם סוף עומק ראשית עומק אחרית עומק טוב ועומק רע עומק רום ועומק תחת עומק מזרח ועומק מערב עומק צפון ועומק דרום אדון יחיד אל מלך נאמן מושל בכולם ממעון קדשו עד עדי עד:",
+            "עשר ספירות בלימה צפייתן כמראה הבזק ותכליתן אין להם קץ ודברו בהן ברצוא ושוב ולמאמרו כסופה ירדפו ולפני כסאו הם משתחוים:",
+            "עשר ספירות בלימה נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן כשלהבת קשורה בגחלת שאדון יחיד ואין לו שני ולפני אחד מה אתה סופר:",
+            "עשר ספירות בלימה בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר ואם רץ פיך לדבר ולבך להרהר שוב למקום שלכך נאמר והחיות רצוא ושוב ועל דבר זה נכרת ברית:",
+            "עשר ספירות בלימה אחת רוח אלוהים חיים ברוך ומבורך שמו של חי העולמים קול ורוח ודבור והוא רוח הקודש:",
+            "שתים רוח מרוח חקק וחצב בה עשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות ורוח אחת מהן:",
+            "שלש מים מרוח חקק וחצב בהן כ״ב אותיות מתהו ובהו רפש וטיט חקקן כמין ערוגה חצבן כמין חומה סככן כמין מעזיבה ויצק עליהם שלג ונעשה עפר שנאמר כי לשלג יאמר הוֵא ארץ:",
+            "ארבע אש ממים חקק וחצב בה כסא הכבוד שרפים ואופנים וחיות הקודש ומלאכי השרת ומשלשתן יסד מעונו שנאמר עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט:",
+            "בירר שלש אותיות מן הפשוטות בסוד שלש אמות אמ״ש וקבעם בשמו הגדול וחתם בהם ששה קצוות. חמש חתם רום ופנה למעלה וחתמו ביה״ו. שש חתם תחת ופנה למטה וחתמו בהי״ו. שבע חתם מזרח ופנה לפניו וחתמו בוי״ה. שמונה חתם מערב ופנה לאחריו וחתמו בוה״י. תשע חתם דרום ופנה לימינו וחתמו ביו״ה. עשר חתם צפון ופנה לשמאלו וחתמו בהו״י:",
+            "אלו עשר ספירות בלימה (אחת) רוח אלוהים חיים רוח מרוח מים מרוח אש ממים רום ותחת מזרח ומערב צפון ודרום:"
+        ],
+        [
+            "עשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות. שלש אמות אמ\"ש יסודן כף זכות וכף חובה חק מכריע בינתים. שלש אמות אמ\"ש מ' דוממת ולשון ש' שורקת א' אויר רוח מכריע בינתים:",
+            "עשרים ושתים אותיות יסוד חקקן חצבן צרפן שקלן והמירן וצר בהם את כל היצור ואת כל העתיד לצור:",
+            "עשרים ושתים אותיות יסוד חקקן בקול חצבן ברוח קבען בפה בחמשה מקומות אחה\"ע בגרון גיכ\"ק בחיך דט��נ\"ת בלשון זסשר\"ץ בשינים בומ\"ף בשפתים:",
+            "עשרים ושתים אותיות יסוד קבען בגלגל כמין חומה ברל\"א שערים וחוזר הגלגל פנים ואחור וסימן לדבר אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע:",
+            "כיצר צרפן שקלן חהמירן א' עם כולם וכולם עם א' ב' עם כולם וכולם עם ב' וחוזרות חלילה ונמצאות ברל\"א שערים ונמצה כל היצור וכל הדבור יוצא משם אחד:",
+            "יצר ממש מתהו ועשה את אינו ישנו וחצב עמודים גדולים מאויר שאינו נתפש וזה סימן א' עם כולם וכולם עם א' צופה וממיר ועשה את כל היצור ואת כל הדבור שם אחד וסימן לדבר עשרים ושתים חפצים בגוף אחד:"
+        ],
+        [
+            "שלש אמות אמ\"ש יסודן כף זכות וכף חובה ולשון חק מכריע בינתים:",
+            "שלש אמות אמ\"ש סוד גדול מופלא ומכוסה וחתום בשש טבעות ויצאו מהם אויר מים אש ומהם נולדו אבות ומאבות תולדות:",
+            "שלש אמות אמ\"ש חקקו חצבן צרפן שקלן והמידן וצר בהם שלש אמות אמ\"ש בעולם ושלש אמות אמ\"ש בשנה ושלש אמות אמ\"ש בנפש זכר ונקבה:",
+            "שלש אמות אמ\"ש בעולם אויר מים אש שמים נבראת ממים ואויר מרוח מכריע בינתים:",
+            "שלש אמות אמ\"ש בשנה חום קור ורויה. חום נברא מאש קור נברא ממים ורויה מרוח מכריע בינתים:",
+            "שלש אמות אמ\"ש בנפש זכר ונקבה ראש ובטן וגויה. ראש נברא מאש ובטן נברא ממים וגויה מרוח מכריע בינתים:",
+            "המליך אות א' ברוח וקשר לו כתר וצרפן זה בזנ וצר בהם אויר בעולם ורויה בשנה וגויה בנפש זכר באמ\"ש ונקבה באש\"ם:",
+            "המליך אות מ' במים וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם ארץ בעולם וקור בשנה ובטן בנפש זכר במא\"ש ונקבה במש\"א:",
+            "המליך אות ש' באש וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם (אש) שמים בעולם וחום בשנה וראש בנפש זכר בשא\"מ ונקבה בשמ\"א:"
+        ],
+        [
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת מתנהגות בשתי לשונות ב\"ב, ג\"ג, ד\"ד, כ\"כ, פ\"פ, ר\"ר, ת\"ת. תבנית רך וקשה גבור וחלש:",
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת יסודן חכמה עושר זרע חיים ממשל שלום וחן:",
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת בדבור ובתמורה תמורת חכמה אולת תמורת עושר עוני תמורת זרע שממה תמורת חיים מות תמורת ממשלה עברות תמורת שלום מלחמה תמורת חן כיעור:",
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת מעלה ומטה מזרח ומערב צפון ודרום והיכל הקודש מכוון באמצע והוא נושא את כולם:",
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת שבע ולא שש שבע ולא שמונה בחון בהם וחקור בהם והעמד דבר על בוריו והשב יוצר על מכונו:",
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת יסוד הקקן חצבן צרפן שקלן והמירן וצר בהם שבעה שערים בנפש זכר ונקבה:",
+            "שבעה כוכבים בעולם שבתאי צדק מאדים חמה נוגה כוכב לבנה. שבעה ימים בשנה שבעת ימי השבוע. שבעה  שערים בנפש זכר ונקבה שתי עינים שתי אזנים שני נקבי האף והפה:",
+            "המליך אות ב' בחכמה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם לבנה בעולם יום ראשון בשנה ועין ימין בנפש זכר ונקבה:",
+            "המליך אות ג' בעושר וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם מאדים בעולם יום שני בשנה ואזן ימין בנפש זכר ונקבה:",
+            "המליך אות ד' בזרע וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם חמה בעולם יום שלישי בשנה ונחיר ימין בנפש זכר ונקבה:",
+            "המליך אות כ' בחיים וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם נוגה בעולם יום רביעי בשנה ועין שמנה ועין שמאל בנפש זכר ונקבה:",
+            "המליך אות פ' בממשלה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם כוכב בעולם יום חמישי בשנה ואזן שמאל בנפש זכר ונקבה:",
+            "המליך אות ר' בשלום וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם שבתאי בעולם יום ששי בשנה ונחיר שמאל בנפש זכר ונקבה:",
+            "המליך אות ת' בחן וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם צדק בעולם יום שבת בשנה ופה בנפש זכר ונקבה:",
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת שבהן נחקקין שבעה עולמות, שבעה רקיעין, שבע ארצות, שבעה ימים, שבעה נהרות, שבעה מדברות, שבעה יָמים, שבעה שבועות, שבע שנים, שבע שמיטין, שבעה יובלות, והיכל הקדש. לפיכך חבב את השביעיות תחת כל השמים:",
+            "שתי אבנים בונות שני בתים, שלש אבנים בונות ששה בתים, ארבע אבנים בונות ארבעה ועשרים בתים, חמש אבנים בונות מאה ועשרים בתים, שש אבנים בונות שבע מאות ועשרים בתים, שבע אבנים בונות חמשת אלפים וארבעים בתים, מכאן ואילך צא וחשוב מה שאין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע:"
+        ],
+        [
+            "שתים עשרים פשוטות ה' ו' ז', ח' ט' י', ל' נ' ס', ע' צ' ק', יסודן שיחה הרהור הלוך, ראיה שמיעה מעשה, תשמיש ריח שינה, רוגז לעיטה שחוק:",
+            "שתים עשרה פשוטות ה' ו' ז', ח' ט' י', ל' נ' ס', ע' צ' ק', יסודן שנים עשר גבולי אלכסון, גבול מזרחית רומית גבול מזרחית צפונית גבול מזרחית תחתית, גבול דרומית רומית גבול דרומית מזרחית גבול דרומית תחתית, גבול מערבית רומית גבול מערבית דרומית גבול מערבית תחתית, גבול צפונית רומית גבול צפונית מערבית גבול צפונית תחתית, ומתרחבין והולכין עד עדי עד והן הן גבולות עולם:",
+            "שתים עשרה פשוטות ה' ו' ז', ח' ט' י', ל' נ' ס', ע' צ' ק', יסודן חקקן חצבן צרפן שקלן והמירן וצר בהם שנים עשר מזלות בעולם שנים עשר חדשים בשנה שנים עשר מנהיגים בנפש זכר ונקבה:",
+            "שנים עשר מזלות בעולם טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים:",
+            "שנים עשר חדשים בשנה ניסין אייר סיון תמוז אב אלול תשרי חשון כסלו טבת שבט אדר:",
+            "שנים עשר מנהיגים בנפש זכר ונקבה שתי ידים שתי רגלים שתי כליות מרה דקין כבד קורקבן קבה טחול:",
+            "המליך אות ה' בשיחה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם טלה בעולם וניסן בשנה ורגל ימין בנפש זכר ונקבה: המליך אות ו' בהרהור וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם שור בעולם ואייר בשנה וכוליא ימנית בנפש זכר ונקבה: המליך אות ז' בהלוך וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם תאומים בעולם וסיון בשנה ורגל שמאל בנפש זכר ונקבה:",
+            "המליך אות ח' בראיה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם סרטן בעולם ותמוז בשנה ויד ימין בנפש זכר ונקבה: המליך אות ט' בשמיעה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם אריה בעולם ואב בשנה וכוליא שמאלית בנפש זכר ונקבה: המליך אות י' במעשה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם בתולה בעולם ואלול בשנה ויד שמאל בנפש זכר ונקבה:",
+            "המליך אות ל' בתשמיש וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם מאזנים בעולם ותשרי בשנה ומרה בנפש זכר ונקבה: המליך אות נ' בריח וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם עקרב בעולם וחשון בשנה ודקין בנפש זכר ונקבה: המליך אות ס' בשינה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם קשת בעולם וכסלו בשנה וקבה בנפש זכר ונקבה:",
+            "המליך אות ע' ברוגז וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם גדי בעולם וטבת בשנה וכבד בנפש זכר ונקבה: המליך אות צ' בלעיטה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם דלי בעולם ושבט בשנה וקורקבן בנפש זכר ונקבה: המליך אות ק' בשחוק וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם דגים בעולם ואדר בשנה וטחול בנפש זכר ונקבה. עשאן כמין עריבה סידרן כמין חומה ערכן כמין מלחמה:"
+        ],
+        [
+            "אלו הם שלש אמות אמ\"ש ויצאו מהם שלשה אבות והם אויר מים אש ומאבות תולדות, שלשה אבות ותולדותיהם ושבעה כוכבים וצבאותיהם ושנים עשר גבולי אלכסון. ראיה לדבר עדים נאמנים בעולם שנה נפש ושנים עשר חק ושבעה ושלשה  פקדן בתלי וגלגל ולב:",
+            "שלש אמות אמ\"ש אויר מים אש אש למעלה ומים למטה ואויר רוח חק מכריע בינתים וסימן לדבר האש נושא את המים, מ' דוממת ש' שורקת א' אויר רוח חק מכריע בינתים:",
+            "תלי בעולם כמלך על כסאו גלגל בשנה כמלך במדינה לב בנפש כמלך במלחמה:",
+            "גם את זה לעומת זה עשה אלהים טוב לעומת רע רע לעומת טוב טוב מטוב רע מרע הטוב מבחין את הרע והרע מבחין את הטוב טובה שמורה לטובים ורעה שמורה לרעים:",
+            "שלשה כל אחד לבדו עומד אחד מזכה ואחד מחייב ואחד מכריע בינתים. שבעה שלשה מול שלשה ואחד חק מכריע בינתים. ושנים עשר עומדין במלחמה שלשה אוהבים שלשה שונאים שלשה מחיים ושלשה ממיתים. שלשה אוהבים הלב והאזנים שלשה שונאים הכבד והמרה והלשון שלשה מחיים שני נקבי האף והטחול ושלשה ממיתים שני והפה ואל מלך נאמן מושל  בכולם ממעון קדשו הנקבים עד עדי עד. אחד על גבי שלשה, שלשה על גבי שבעה על גבי שני עשר וכלם אדוקים זה בזה: שבעה,",
+            "אלו הם עשרים ושתים אותיות שבהן חקק אהי\"ה י\"ה יהו\"ה אלוהים אלוהים יהו\"ה יהו\"ה צבאות אלוהים צבאות אל שדי יהו\"ה אדוני ועשה מהם שלשה ספרים וברא מהם את כל עולמו וצר בהם את כל היצור ואת כל העתיד לצור:",
+            "כשבא אברהם אבינו ע\"ה הביט וראה והבין וחקר וחצב ועלתה בידו הבריאה שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן מיד נגלה עליו אדון הכל יתברך שמו לעד והושיבו בחיקו ונשקו על ראשו וקראו אברהם אוהבי וכרת ברית לו צדקה. וכרת לו ברית בין עשר אצבעות ידיו והוא ברית הלשון ובין עשר אצבעות רגליו והוא ברית המילה. וקשר עשרים ושתים אותיות התורה בלשונו וגילה לו את סודו משכן במים דלקן באש רעשן ברוח בערן בשבעה נהגן עשר מזלות:"
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Sefer Yetzirah/Sefer Yetzirah Gra Version/Hebrew/Sefer Yetzirah, Warsaw 1884.json

@@ -0,0 +1,102 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Sefer Yetzirah Gra Version",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001310968",
+    "versionTitle": "Sefer Yetzirah, Warsaw 1884",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "ספר יצירה, ורשה 1884",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ספר יצירה נוסח הגר\"א",
+    "categories": [
+        "Kabbalah",
+        "Sefer Yetzirah"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק יה יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים חיים ומלך עולם אל שדי רחום וחנון רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש הוא וברא את עולמו בשלשה ספרים בספר וספר וספור:",
+            "עשר ספירות בלי מה ועשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות:",
+            "עשר ספירות בלימה במספר עשר אצבעות חמש כנגד חמש וברית יחיד מכוון באמצע במילת הלשון ובמילת המעור:",
+            "עשר ספירות בלימה עשר ולא תשע עשר ולא אחת עשרה הבן בחכמה וחכם בבינה בחון בהם וחקור מהם והעמד דבר על בוריו והשב יוצר על מכונו:",
+            "עשר ספירות בלימה מדתן עשר שאין להם סוף עומק ראשית ועומק אחרית עומק טוב ועומק רע עומק רום ועומק תחת עומק מזרח ועומק מערב עומק צפון ועומק דרום אדון יחיד אל מלך נאמן מושל בכולם ממעון קדשו עד עדי עד:",
+            "עשר ספירות בלי מה צפייתן כמראה הבזק ותכליתן אין להם קץ ודברו בהן ברצוא ושוב ולמאמרו כסופה ירדופו ולפני כסאו הם משתחוים:",
+            "עשר ספירות בלימה נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן כשלהבת קשורה בגחלת שאדון יחיד ואין לו שני ולפני אחד מה אתה סופר:",
+            "עשר ספירות בלימה בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר ואם רץ פיך לדבר ולבך להרהר שוב למקום שלכך נאמר (יחזקאל א') והחיות רצוא ושוב ועל דבר זה נכרת ברית:",
+            "עשר ספירות בלימה אחת רוח אלהים חיים ברוך ומבורך שמו של חי העולמים קול ורוח ודבור והוא רוח הקודש:",
+            "שתים רוח מרוח חקק וחצב בה עשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות ורוח אחת מהן:",
+            "שלש מים מרוח חקק וחצב בהן  כ\"ב אותיות מתהו ובהו רפש וטיט חקקן כמין ערוגה חצבן כמין חומה סיבבם כמין מעזיבה ויצק עליהם שלג ונעשה עפר שנאמר כי לשלג יאמר הוא ארץ:",
+            "ארבע אש ממים חקק וחצב בה כסא הכבוד שרפים ואופנים וחיות הקודש ומלאכי השרת ומשלשתן יסד מעונו שנאמר עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט:",
+            "בירר שלש אותיות מן הפשוטות בסוד שלש אמות אמ\"ש וקבעם בשמו הגדול וחתם בהם ששה קצוות. חמש חתם רום ופנה למעלה וחתמו ביה\"ו. שש חתם תחת ופנה למטה וחתמו בהי\"ו. שבע חתם מזרח ופנה לפניו וחתמו בוי\"ה. שמונה חתם מערב ופנה לאחריו וחתמו בוה\"י. תשע חתם דרום ופנה לימינו וחתמו ביו\"ה. עשר חתם צפון ופנה לשמאלו וחתמו בהו\"י:",
+            "אלו עשר ספירות בלימה (אחת) רוח אלהים חיים רוח מרוח מים מרוח אש ממים רום ותחת מזרח ומערב צפון ודרום:"
+        ],
+        [
+            "עשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות. שלש אמות אמ\"ש יסודן כף זכות וכף חובה ולשון חק מכריע בינתים. שלש אמות אמ\"ש מ' דוממת ש' שורקת א' אויר רוח מכריע בינתים:",
+            "עשרים ושתים אותיות יסוד חקקן חצבן צרפן שקלן והמירן וצר בהם את כל היצור ואת כל העתיד לצור:",
+            "עשרים ושתים אותיות יסוד חקקן בקול חצבן ברוח קבען בפה בחמשה מקומות אחה\"ע בגרון גיכ\"ק בחיך דטלנ\"ת בלשון זסשר\"ץ בשינים בומ\"ף בשפתים:",
+            "עשרים ושתים אותיות יסוד קבען בגלגל כמין חומה ברל\"א שערים וחוזר הגלגל פנים ואחור וסימן לדבר אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע:",
+            "כיצד צרפן שקלן והמירן א' עם כולם וכולם עם א' ב' עם כולם וכולם עם ב' וחוזרות חלילה ונמצאות ברל\"א שערים ונמצא כל היצור וכל הדבור יוצא משם אחד:",
+            "יצר ממש מתהו ועשה את אינו ישנו וחצב עמודים גדולים מאויר שאינו נתפש וזה סימן א' עם כולם וכולם עם א' צופה וממיר ועשה את כל היצור ואת כל הדבור שם אחד וסימן לדבר עשרים ושתים חפצים בגוף אחד:"
+        ],
+        [
+            "שלש אמות אמ\"ש יסודן כף זכות וכף חובה ולשון חק מכריע בינתים <small>[משנה זו כפולה לעיל רפ\"ב בדרך אגב וכאן עיקר מקומה <small>(ש\"ל)</small>]</small>:",
+            "שלש אמות אמ\"ש סוד גדול מופלא ומכוסה וחתום בשש טבעות ויצאו מהם אויר מים אש ומהם נולדו אבות ומאבות תולדות:",
+            "שלש אמות אמ\"ש חקקן חצבן צרפן שקלן והמירן וצר בהם שלש אמות אמ\"ש בעולם ושלש אמות אמ\"ש בשנה ושלש אמות אמ\"ש בנפש זכר ונקבה:",
+            "שלש אמות אמ\"ש בעולם אויר מים אש [<small>אולי צריך להוסיף</small> שמים ארץ ואויר]  שמים נבראו מאש וארץ נבראת ממים [<small>אולי צריך להוסיף</small> ורוח מאויר] ואויר מרוח מכריע בינתים:",
+            "שלש אמות אמ\"ש בשנה חום קור ורויה. חום נברא מאש קור נברא ממים ורויה מרוח מכריע בינתים:",
+            "שלש אמות אמ\"ש בנפש זכר ונקבה ראש ובטן וגויה. ראש נברא מאש ובטן נברא ממים וגויה מרוח מכריע בינתים:",
+            "<small>(בבא א')</small> המליך אות א' ברוח וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם אויר בעולם ורויה בשנה וגויה בנפש זכר באמ\"ש ונקבה באש\"ם:",
+            "<small>(בבא ב')</small> המליך אות מ' במים וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם ארץ בעולם וקור בשנה ובטן בנפש זכר במא\"ש ונקבה במש\"א:",
+            "<small>(בבא ג')</small> המליך אות ש' באש וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם (אש) שמים בעולם וחום בשנה וראש בנפש זכר בשא\"מ ונקבה בשמ\"א:"
+        ],
+        [
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת מתנהגות בשתי לשונות ב\"ב, ג\"ג, ד\"ד, כ\"כ, פ\"פ, ר\"ר, ת\"ת. תבנית רך וקשה גבור וחלש:",
+            "שבע כפולות בנ\"ד כפר\"ת יסודן חכמה עושר זרע חיים ממשלה שלום וחן:",
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת בדבור ובתמורה תמורת חכמה אולת תמורת עושר עוני תמורת זרע שממה תמורת חיים מות תמורת ממשלה עבדות תמורת שלום מלחמה תמורת חן כיעור:",
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת מעלה ומטה מזרח ומערב צפון ודרום והיכל הקודש מכוון באמצע והוא נושא את כולם:",
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת שבע ולא שש שבע ולא שמונה בחון בהם וחקור בהם והעמד דבר על בוריו והשב יוצר על מכונו:",
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת יסוד חקקן חצבן צרפן שקלן והמירן וצר בהם שבעה כוכבים בעולם שבעה ימים בשנה שבעה שערים בנפש זכר ונקבה:",
+            "שבעה כוכבים בעולם שבתאי צדק מאדים חמה נוגה כוכב לבנה. שבעה ימים בשנה שבעת ימי השבוע. שבעה שערים בנפש זכר ונקבה שתי עינים שתי אזנים שני נקבי האף והפה:",
+            "<small>(בבא א')</small> המליך אות ב' בחכמה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם לבנה בעולם יום ראשון בשנה ועין ימין בנפש זכר ונקבה:",
+            "<small>(בבא ב')</small> המליך אות ג' בעושר וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם מאדים בעולם יום שני בשנה ואזן ימין בנפש זכר ונקבה:",
+            "<small>(בבא ג')</small> המליך אות ד' בזרע וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם חמה בעולם יום שלישי בשנה ונחיר ימין בנפש זכר ונקבה:",
+            "<small>(בבא ד')</small> המליך אות כ' בחיים וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם נוגה בעולם יום רביעי בשנה ועין שמאל בנפש זכר ונקבה:",
+            "<small>(בבא ה')</small> המליך אות פ' בממשלה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם כוכב בעולם יום חמישי בשנה ואזן שמאל בנפש זכר ונקבה:",
+            "<small>(בבא ו')</small> המליך אות ר' בשלום וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם שבתאי בעולם יום ששי בשנה ונחיר שמאל בנפש זכר ונקבה:",
+            "<small>(בבא ז')</small> המליך אות ת' בחן וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם צדק בעולם יום שבת בשנה ופה בנפש זכר ונקבה:",
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת שבהן נחקקין שבעה עולמות, שבעה רקיעין, שבע ארצות, שבעה יַמים, שבעה נהרות, שבעה מדברות, שבעה יָמים, שבעה שבועות, שבע שנים, שבע שמיטין, שבעה יובלות, והיכל הקדש, לפיכך חבב את השביעיות תחת כל השמים:",
+            "שתי אבנים בונות שני בתים, שלש אבנים בונות ששה בתים, ארבע אבנים בונות ארבעה ועשרים בתים, חמש אבנים בונות מאה ועשרים בתים, שש אבנים בונות שבע מאות ועשרים בתים, שבע אבנים בונות חמשת אלפים וארבעים בתים, מכאן ואילך צא וחשוב מה שאין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע:"
+        ],
+        [
+            "שתים עשרה פשוטות ה' ו' ז', ח' ט' י', ל' נ' ס', ע' צ' ק', יסודן שיחה הרהור הלוך, ראיה שמיעה מעשה, תשמיש ריח שינה, רוגז לעיטה שחוק:",
+            "שתים עשרה פשוטות ה' ו' ז', ח' ט' י', ל' נ' ס', ע' צ' ק', יסודן שנים עשר גבולי אלכסון, גבול מזרחית רומית גבול מזרחית צפונית גבול מזרחית תחתית, גבול דרומית רומית גבול דרומית מזרחית גבול דרומית תחתית, גבול מערבית רומית גבול מערבית דרומית גבול מערבית תחתית, גבול צפונית רומית גבול צפונית מערבית גבול צפונית תחתית, ומתרחבין והולכין עד עדי עד והן הן גבולות עולם:",
+            "שתים עשרה פשוטות ה' ו' ז', ח' ט' י', ל' נ' ס', ע' צ' ק', יסודן חקקן חצבן צרפן שקלן והמירן וצר בהם שנים עשר מזלות בעולם שנים עשר חדשים בשנה שנים עשר מנהיגים בנפש זכר ונקבה:",
+            "שנים עשר מזלות בעולם טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים:",
+            "שנים עשר חדשים בשנה ניסן אייר סיון תמוז אב אלול תשרי חשון כסלו טבת שבט אדר:",
+            "שנים עשר מנהיגים בנפש זכר ונקבה שתי ידים שתי רגלים שתי כליות מרה דקין כבד קורקבן קבה טחול:",
+            "<small>(בבא א' מהראשונה)</small> המליך אות ה' בשיחה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם טלה בעולם וניסן בשנה ורגל ימין בנפש זכר ונקבה: <small>(בבא ב' מהראשונה)</small> המליך אות ו' בהרהור וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם שור בעולם ואייר בשנה וכוליא ימנית בנפש זכר ונקבה: <small>(בבא ג' מהראשונה)</small> המליך אות ז' בהלוך וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם תאומים בעולם וסיון בשנה ורגל שמאל בנפש זכר ונקבה:",
+            "<small>(בבא א' מהשניה)</small> המליך אות ח' בראיה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם סרטן בעולם ותמוז בשנה ויד ימין בנפש זכר ונקבה: המליך אות ט' בשמיעה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם אריה בעולם ואב בשנה וכוליא שמאלית בנפש זכר ונקבה:<small>(בבא ג' מן השניה)</small> המליך אות י' במעשה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם בתולה בעולם ואלול בשנה ויד שמאל בנפש זכר ונקבה:",
+            "<small>(בבא א' מן השלישית)</small> המליך אות ל' בתשמיש וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר ב��ם מאזנים בעולם ותשרי בשנה ומרה בנפש זכר ונקבה:<small>(בבא ב' מן השלישית)</small> המליך אות נ' בריח וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם עקרב בעולם וחשון בשנה ודקין בנפש זכר ונקבה:<small>(בבא ג' מן השלישית)</small> המליך אות ס' בשינה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם קשת בעולם וכסלו בשנה וקבה בנפש זכר ונקבה:",
+            "<small>(בבא א' מן הרביעית)</small> המליך אות ע' ברוגז וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם גדי בעולם וטבת בשנה וכבד בנפש זכר ונקבה: <small>(בבא א' מן הרביעית)</small> המליך אות צ' בלעיטה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם דלי בעולם ושבט בשנה וקורקבן בנפש זכר ונקבה: <small>(בבא א' מן הרביעית)</small> המליך אות ק' בשחוק וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם דגים בעולם ואדר בשנה וטחול בנפש זכר ונקבה. עשאן כמין עריבה סידרן כמין חומה ערכן כמין מלחמה:"
+        ],
+        [
+            "אלו הם שלש אמות אמ\"ש ויצאו מהם שלשה אבות והם אויר מים אש ומאבות תולדות, שלשה אבות ותולדותיהם ושבעה כוכבים וצבאותיהם ושנים עשר גבולי אלכסון. ראיה לדבר עדים נאמנים בעולם שנה נפש ושנים עשר חק ושבעה ושלשה פקדן בתלי וגלגל ולב:",
+            "שלש אמות אמ\"ש אויר מים אש אש למעלה ומים למטה ואויר רוח חק מכריע בינתים וסימן לדבר האש נושא את המים, מ' דוממת ש' שורקת א' אויר רוח חק מכריע בינתים:",
+            "תלי בעולם כמלך על כסאו גלגל בשנה כמלך  במדינה [<small>נ\"א</small> על החומה] לב בנפש כמלך במלחמה:",
+            "גם את זה לעומת זה עשה אלהים טוב לעומת רע רע לעומת טוב טוב מטוב רע מרע הטוב מבחין את הרע והרע מבחין את הטוב טובה שמורה לטובים ורעה שמורה לרעים:",
+            "שלשה כל אחד לבדו עומד אחד מזכה ואחד מחייב ואחד מכריע בינתים. שבעה שלשה מול שלשה ואחד חק מכריע בינתים. ושנים עשר עומדין במלחמה שלשה אוהבים שלשה שונאים שלשה מחיים ושלשה ממיתים. שלשה אוהבים הלב והאזנים שלשה שונאים הכבד והמרה והלשון שלשה מחיים שני נקבי האף והטחול ושלשה ממיתים שני הנקבים והפה ואל מלך נאמן מושל בכולם ממעון קדשו עד עדי עד. אחד על גבי שלשה, שלשה על גבי שבעה, שבעה על גבי שנים עשר וכלם אדוקים זה בזה:",
+            "אלו הם עשרים ושתים אותיות שבהן חקק אהי\"ה י\"ה יהו\"ה אלהים אלהים יהו\"ה יהו\"ה צבאות אלהים צבאות אל שדי יהו\"ה אדני ועשה מהם שלשה ספרים וברא מהם את כל עולמו וצר בהם את כל היצור ואת כל העתיד לצור:",
+            "כשבא אברהם אבינו ע\"ה הביט וראה והבין וחקר וחקק וחצב ועלתה בידו הבריאה שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן מיד נגלה עליו אדון הכל יתברך שמו לעד והושיבו בחיקו ונשקו על ראשו וקראו אברהם אוהבי וכרת ברית לו ולזרעו עד עולם שנאמר והאמין בה' ויחשבה לו צדקה. וכרת לו ברית בין עשר אצבעות ידיו והוא ברית הלשון ובין עשר אצבעות רגליו והוא ברית המילה. וקשר עשרים ושתים אותיות התורה בלשונו וגילה לו את סודו משכן במים דלקן באש רעשן ברוח בערן בשבעה נהגן בשנים עשר מזלות:"
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Sefer Yetzirah/Sefer Yetzirah Gra Version/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,97 @@
+{
+    "title": "Sefer Yetzirah Gra Version",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Sefer_Yetzirah_Gra_Version",
+    "text": [
+        [
+            "בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק יה יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים חיים ומלך עולם אל שדי רחום וחנון רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש הוא וברא את עולמו בשלשה ספרים בספר וספר וספור:",
+            "עשר ספירות בלי מה ועשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות:",
+            "עשר ספירות בלימה במספר עשר אצבעות חמש כנגד חמש וברית יחיד מכוון באמצע במילת הלשון ובמילת המעור:",
+            "עשר ספירות בלימה עשר ולא תשע עשר ולא אחת עשרה הבן בחכמה וחכם בבינה בחון בהם וחקור מהם והעמד דבר על בוריו והשב יוצר על מכונו:",
+            "עשר ספירות בלימה מדתן עשר שאין להם סוף עומק ראשית ועומק אחרית עומק טוב ועומק רע עומק רום ועומק תחת עומק מזרח ועומק מערב עומק צפון ועומק דרום אדון יחיד אל מלך נאמן מושל בכולם ממעון קדשו עד עדי עד:",
+            "עשר ספירות בלי מה צפייתן כמראה הבזק ותכליתן אין להם קץ ודברו בהן ברצוא ושוב ולמאמרו כסופה ירדופו ולפני כסאו הם משתחוים:",
+            "עשר ספירות בלימה נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן כשלהבת קשורה בגחלת שאדון יחיד ואין לו שני ולפני אחד מה אתה סופר:",
+            "עשר ספירות בלימה בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר ואם רץ פיך לדבר ולבך להרהר שוב למקום שלכך נאמר (יחזקאל א') והחיות רצוא ושוב ועל דבר זה נכרת ברית:",
+            "עשר ספירות בלימה אחת רוח אלהים חיים ברוך ומבורך שמו של חי העולמים קול ורוח ודבור והוא רוח הקודש:",
+            "שתים רוח מרוח חקק וחצב בה עשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות ורוח אחת מהן:",
+            "שלש מים מרוח חקק וחצב בהן  כ\"ב אותיות מתהו ובהו רפש וטיט חקקן כמין ערוגה חצבן כמין חומה סיבבם כמין מעזיבה ויצק עליהם שלג ונעשה עפר שנאמר כי לשלג יאמר הוא ארץ:",
+            "ארבע אש ממים חקק וחצב בה כסא הכבוד שרפים ואופנים וחיות הקודש ומלאכי השרת ומשלשתן יסד מעונו שנאמר עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט:",
+            "בירר שלש אותיות מן הפשוטות בסוד שלש אמות אמ\"ש וקבעם בשמו הגדול וחתם בהם ששה קצוות. חמש חתם רום ופנה למעלה וחתמו ביה\"ו. שש חתם תחת ופנה למטה וחתמו בהי\"ו. שבע חתם מזרח ופנה לפניו וחתמו בוי\"ה. שמונה חתם מערב ופנה לאחריו וחתמו בוה\"י. תשע חתם דרום ופנה לימינו וחתמו ביו\"ה. עשר חתם צפון ופנה לשמאלו וחתמו בהו\"י:",
+            "אלו עשר ספירות בלימה (אחת) רוח אלהים חיים רוח מרוח מים מרוח אש ממים רום ותחת מזרח ומערב צפון ודרום:"
+        ],
+        [
+            "עשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות. שלש אמות אמ\"ש יסודן כף זכות וכף חובה ולשון חק מכריע בינתים. שלש אמות אמ\"ש מ' דוממת ש' שורקת א' אויר רוח מכריע בינתים:",
+            "עשרים ושתים אותיות יסוד חקקן חצבן צרפן שקלן והמירן וצר בהם את כל היצור ואת כל העתיד לצור:",
+            "עשרים ושתים אותיות יסוד חקקן בקול חצבן ברוח קבען בפה בחמשה מקומות אחה\"ע בגרון גיכ\"ק בחיך דטלנ\"ת בלשון זסשר\"ץ בשינים בומ\"ף בשפתים:",
+            "עשרים ושתים אותיות יסוד קבען בגלגל כמין חומה ברל\"א שערים וחוזר הגלגל פנים ואחור וסימן לדבר אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע:",
+            "כיצד צרפן שקלן והמירן א' עם כולם וכולם עם א' ב' עם כולם וכולם ע�� ב' וחוזרות חלילה ונמצאות ברל\"א שערים ונמצא כל היצור וכל הדבור יוצא משם אחד:",
+            "יצר ממש מתהו ועשה את אינו ישנו וחצב עמודים גדולים מאויר שאינו נתפש וזה סימן א' עם כולם וכולם עם א' צופה וממיר ועשה את כל היצור ואת כל הדבור שם אחד וסימן לדבר עשרים ושתים חפצים בגוף אחד:"
+        ],
+        [
+            "שלש אמות אמ\"ש יסודן כף זכות וכף חובה ולשון חק מכריע בינתים <small>[משנה זו כפולה לעיל רפ\"ב בדרך אגב וכאן עיקר מקומה <small>(ש\"ל)</small>]</small>:",
+            "שלש אמות אמ\"ש סוד גדול מופלא ומכוסה וחתום בשש טבעות ויצאו מהם אויר מים אש ומהם נולדו אבות ומאבות תולדות:",
+            "שלש אמות אמ\"ש חקקן חצבן צרפן שקלן והמירן וצר בהם שלש אמות אמ\"ש בעולם ושלש אמות אמ\"ש בשנה ושלש אמות אמ\"ש בנפש זכר ונקבה:",
+            "שלש אמות אמ\"ש בעולם אויר מים אש [<small>אולי צריך להוסיף</small> שמים ארץ ואויר]  שמים נבראו מאש וארץ נבראת ממים [<small>אולי צריך להוסיף</small> ורוח מאויר] ואויר מרוח מכריע בינתים:",
+            "שלש אמות אמ\"ש בשנה חום קור ורויה. חום נברא מאש קור נברא ממים ורויה מרוח מכריע בינתים:",
+            "שלש אמות אמ\"ש בנפש זכר ונקבה ראש ובטן וגויה. ראש נברא מאש ובטן נברא ממים וגויה מרוח מכריע בינתים:",
+            "<small>(בבא א')</small> המליך אות א' ברוח וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם אויר בעולם ורויה בשנה וגויה בנפש זכר באמ\"ש ונקבה באש\"ם:",
+            "<small>(בבא ב')</small> המליך אות מ' במים וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם ארץ בעולם וקור בשנה ובטן בנפש זכר במא\"ש ונקבה במש\"א:",
+            "<small>(בבא ג')</small> המליך אות ש' באש וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם (אש) שמים בעולם וחום בשנה וראש בנפש זכר בשא\"מ ונקבה בשמ\"א:"
+        ],
+        [
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת מתנהגות בשתי לשונות ב\"ב, ג\"ג, ד\"ד, כ\"כ, פ\"פ, ר\"ר, ת\"ת. תבנית רך וקשה גבור וחלש:",
+            "שבע כפולות בנ\"ד כפר\"ת יסודן חכמה עושר זרע חיים ממשלה שלום וחן:",
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת בדבור ובתמורה תמורת חכמה אולת תמורת עושר עוני תמורת זרע שממה תמורת חיים מות תמורת ממשלה עבדות תמורת שלום מלחמה תמורת חן כיעור:",
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת מעלה ומטה מזרח ומערב צפון ודרום והיכל הקודש מכוון באמצע והוא נושא את כולם:",
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת שבע ולא שש שבע ולא שמונה בחון בהם וחקור בהם והעמד דבר על בוריו והשב יוצר על מכונו:",
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת יסוד חקקן חצבן צרפן שקלן והמירן וצר בהם שבעה כוכבים בעולם שבעה ימים בשנה שבעה שערים בנפש זכר ונקבה:",
+            "שבעה כוכבים בעולם שבתאי צדק מאדים חמה נוגה כוכב לבנה. שבעה ימים בשנה שבעת ימי השבוע. שבעה שערים בנפש זכר ונקבה שתי עינים שתי אזנים שני נקבי האף והפה:",
+            "<small>(בבא א')</small> המליך אות ב' בחכמה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם לבנה בעולם יום ראשון בשנה ועין ימין בנפש זכר ונקבה:",
+            "<small>(בבא ב')</small> המליך אות ג' בעושר וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם מאדים בעולם יום שני בשנה ואזן ימין בנפש זכר ונקבה:",
+            "<small>(בבא ג')</small> המליך אות ד' בזרע וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם חמה בעולם יום שלישי בשנה ונחיר ימין בנפש זכר ונקבה:",
+            "<small>(בבא ד')</small> המליך אות כ' בחיים וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם נוגה בעולם יום רביעי בשנה ועין שמאל בנפש זכר ונקבה:",
+            "<small>(בבא ה')</small> המליך אות פ' בממשלה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם כוכב בעולם יום חמישי בשנה ואזן שמאל בנפש זכר ונקבה:",
+            "<small>(בבא ו')</small> המליך אות ר' בשלום וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם שבתאי בעולם יום ששי בשנה ונחיר שמאל בנפש זכר ונקבה:",
+            "<small>(בבא ז')</small> המליך אות ת' בחן וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם צדק בעולם יום שבת בשנה ופה בנפש זכר ונקבה:",
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת שבהן נחקקין שבעה עולמות, שבעה רקיעין, שבע ארצות, שבעה יַמים, שבעה נהרות, שבעה מדברות, שבעה יָמים, שבעה שבועות, שבע שנים, שבע שמיטין, שבעה יובלות, והיכל הקדש, לפיכך חבב את השביעיות תחת כל השמים:",
+            "שתי אבנים בונות שני בתים, שלש אבנים בונות ששה בתים, ארבע אבנים בונות ארבעה ועשרים בתים, חמש אבנים בונות מאה ועשרים בתים, שש אבנים בונות שבע מאות ועשרים בתים, שבע אבנים בונות חמשת אלפים וארבעים בתים, מכאן ואילך צא וחשוב מה שאין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע:"
+        ],
+        [
+            "שתים עשרה פשוטות ה' ו' ז', ח' ט' י', ל' נ' ס', ע' צ' ק', יסודן שיחה הרהור הלוך, ראיה שמיעה מעשה, תשמיש ריח שינה, רוגז לעיטה שחוק:",
+            "שתים עשרה פשוטות ה' ו' ז', ח' ט' י', ל' נ' ס', ע' צ' ק', יסודן שנים עשר גבולי אלכסון, גבול מזרחית רומית גבול מזרחית צפונית גבול מזרחית תחתית, גבול דרומית רומית גבול דרומית מזרחית גבול דרומית תחתית, גבול מערבית רומית גבול מערבית דרומית גבול מערבית תחתית, גבול צפונית רומית גבול צפונית מערבית גבול צפונית תחתית, ומתרחבין והולכין עד עדי עד והן הן גבולות עולם:",
+            "שתים עשרה פשוטות ה' ו' ז', ח' ט' י', ל' נ' ס', ע' צ' ק', יסודן חקקן חצבן צרפן שקלן והמירן וצר בהם שנים עשר מזלות בעולם שנים עשר חדשים בשנה שנים עשר מנהיגים בנפש זכר ונקבה:",
+            "שנים עשר מזלות בעולם טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים:",
+            "שנים עשר חדשים בשנה ניסן אייר סיון תמוז אב אלול תשרי חשון כסלו טבת שבט אדר:",
+            "שנים עשר מנהיגים בנפש זכר ונקבה שתי ידים שתי רגלים שתי כליות מרה דקין כבד קורקבן קבה טחול:",
+            "<small>(בבא א' מהראשונה)</small> המליך אות ה' בשיחה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם טלה בעולם וניסן בשנה ורגל ימין בנפש זכר ונקבה: <small>(בבא ב' מהראשונה)</small> המליך אות ו' בהרהור וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם שור בעולם ואייר בשנה וכוליא ימנית בנפש זכר ונקבה: <small>(בבא ג' מהראשונה)</small> המליך אות ז' בהלוך וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם תאומים בעולם וסיון בשנה ורגל שמאל בנפש זכר ונקבה:",
+            "<small>(בבא א' מהשניה)</small> המליך אות ח' בראיה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם סרטן בעולם ותמוז בשנה ויד ימין בנפש זכר ונקבה: המליך אות ט' בשמיעה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם אריה בעולם ואב בשנה וכוליא שמאלית בנפש זכר ונקבה:<small>(בבא ג' מן השניה)</small> המליך אות י' במעשה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם בתולה בעולם ואלול בשנה ויד שמאל בנפש זכר ונקבה:",
+            "<small>(בבא א' מן השלישית)</small> המליך אות ל' בתשמיש וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם מאזנים בעולם ותשרי בשנה ומרה בנפש זכר ונקבה:<small>(בבא ב' מן השלישית)</small> המליך אות נ' בריח וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם עקרב בעולם וחשון בשנה ודקין בנפש זכר ונקבה:<small>(בבא ג' מן השלישית)</small> המליך אות ס' בשינה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם קשת בעולם וכסלו בשנה וקבה בנפש זכר ונקבה:",
+            "<small>(בבא א' מן הרביעית)</small> המליך אות ע' ברוגז וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם גדי בעולם וטבת בשנה וכבד בנפש זכר ונקבה: <small>(בבא א' מן הרביעית)</small> המליך אות צ' בלעיטה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם דלי בעולם ושבט בשנה וקורקבן בנפש זכר ונקבה: <small>(בבא א' מן הרביעית)</small> המליך אות ק' בשחוק וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם דגים בעולם ואדר בשנה וטחול בנפש זכר ונקבה. עשאן כמין עריבה סידרן כמין חומה ערכן כמין מלחמה:"
+        ],
+        [
+            "אלו הם שלש אמות אמ\"ש ויצאו מהם שלשה אבות והם אויר מים אש ומאבות תולדות, שלשה אבות ותולדותיהם ושבעה כוכבים וצבאותיהם ושנים עשר גבולי אלכסון. ראיה לדבר עדים נאמנים בעולם שנה נפש ושנים עשר חק ושבעה ושלשה פקדן בתלי וגלגל ולב:",
+            "שלש אמות אמ\"ש אויר מים אש אש למעלה ומים למטה ואויר רוח חק מכריע בינתים וסימן לדבר האש נושא את המים, מ' דוממת ש' שורקת א' אויר רוח חק מכריע בינתים:",
+            "תלי בעולם כמלך על כסאו גלגל בשנה כמלך  במדינה [<small>נ\"א</small> על החומה] לב בנפש כמלך במלחמה:",
+            "גם את זה לעומת זה עשה אלהים טוב לעומת רע רע לעומת טוב טוב מטוב רע מרע הטוב מבחין את הרע והרע מבחין את הטוב טובה שמורה לטובים ורעה שמורה לרעים:",
+            "שלשה כל אחד לבדו עומד אחד מזכה ואחד מחייב ואחד מכריע בינתים. שבעה שלשה מול שלשה ואחד חק מכריע בינתים. ושנים עשר עומדין במלחמה שלשה אוהבים שלשה שונאים שלשה מחיים ושלשה ממיתים. שלשה אוהבים הלב והאזנים שלשה שונאים הכבד והמרה והלשון שלשה מחיים שני נקבי האף והטחול ושלשה ממיתים שני הנקבים והפה ואל מלך נאמן מושל בכולם ממעון קדשו עד עדי עד. אחד על גבי שלשה, שלשה על גבי שבעה, שבעה על גבי שנים עשר וכלם אדוקים זה בזה:",
+            "אלו הם עשרים ושתים אותיות שבהן חקק אהי\"ה י\"ה יהו\"ה אלהים אלהים יהו\"ה יהו\"ה צבאות אלהים צבאות אל שדי יהו\"ה אדני ועשה מהם שלשה ספרים וברא מהם את כל עולמו וצר בהם את כל היצור ואת כל העתיד לצור:",
+            "כשבא אברהם אבינו ע\"ה הביט וראה והבין וחקר וחקק וחצב ועלתה בידו הבריאה שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן מיד נגלה עליו אדון הכל יתברך שמו לעד והושיבו בחיקו ונשקו על ראשו וקראו אברהם אוהבי וכרת ברית לו ולזרעו עד עולם שנאמר והאמין בה' ויחשבה לו צדקה. וכרת לו ברית בין עשר אצבעות ידיו והוא ברית הלשון ובין עשר אצבעות רגליו והוא ברית המילה. וקשר עשרים ושתים אותיות התורה בלשונו וגילה לו את סודו משכן במים דלקן באש רעשן ברוח בערן בשבעה נהגן בשנים עשר מזלות:"
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Sefer Yetzirah, Warsaw 1884",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001310968"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ספר יצירה נוסח הגר\"א",
+    "categories": [
+        "Kabbalah",
+        "Sefer Yetzirah"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Sefer Yetzirah/Sefer Yetzirah/English/Sefaria Community Translation, Spanish [es].json

@@ -0,0 +1,82 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Sefer Yetzirah",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation, Spanish [es]",
+    "actualLanguage": "es",
+    "languageFamilyName": "spanish",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ספר יצירה",
+    "categories": [
+        "Kabbalah",
+        "Sefer Yetzirah"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "Con 32 senderos místicos de Sabiduría grabó Yah, el Señor de los Ejércitos, el Dios de Israel, el Dios viviente, Rey del universo, El Shaddai, Compasivo y Misericordioso, Alto y Exaltado, que habita en la eternidad, cuyo nombre es Sagrado—él es noble y sagrado—cuando creó Su universo con tres libros (Sepharim), con texto (Sepher), con número (Sephar) y con mensaje (Sippur).",
+            "Diez Sefirot de la Nada y 22 Letras Fundamento: Tres Madres, Siete Dobles y doce Elementales.",
+            "Diez Sefirot de la Nada en el número de diez dedos, cinco opuestas a cinco con un singular pacto precisamente en la mitad de la circuncisión de la lengua y en la circuncisión del miembro.",
+            "Diez Sefirot de la Nada, diez y no nueve, diez y no once, Entiende con Sabiduría, sé sabio con Entendimiento, examina con ellas y busca entre ellas y ordena de acuerdo a su naturaleza y restaura al Creador sobre Su lugar sagrado.  ",
+            "Diez cifras sin más, su medida es diez que no tienen fin: profundidad del principio, profundidad del fin, profundidad del bien, profundidad del mal, profundidad del arriba, profundidad del abajo, profundidad del oriente, profundidad del occidente, profundidad del sur, profundidad del norte. Y un único Señor, Dios, Rey fiel, que las domina a todas desde Su morada sagrada hasta la eternidad de las eternidades.",
+            "Diez cifras sin más, su apariencia es como la visión de un rayo y su límite no tiene fin. Y Su Palabra en ellas está yendo y viniendo. Corren hacia Su dicho como un huracán y ante su trono se prosternan.",
+            "Diez Sefirot sin más, su fin ha sido fijado en su comienzo y su comienzo en su fin como una llama unida a una brasa. Porque el Creador es singular, no tiene segundo y antes del uno, ¿qué cuentas?",
+            "Diez cifras sin más. Refrena tu boca de hablar y tu corazón de pensar, y si tu corazón corre, regresa al Lugar como está escrito \"Las Jayot iban y venían\". (Ezequiel 1:24) Respecto a esto se hizo un pacto.",
+            "Diez cifras sin más. Uno (Kéter): es el aliento del Dios vivo. Bendita y bendecido es el Nombre de la Vida de los mundos, voz del aliento y del habla y este es el Santo Aliento.",
+            "Dos: Aliento del Aliento. Grabó y talló en ella las veintidós letras fundamento: Tres Madres, Siete Dobles y Doce Elementales. Y un aliento de ellas.",
+            "Tres: Agua del Aliento. Grabó y talló en ellas el caos y el vacío, limo y barro. Su grabado es como una especie de huerto, su tallado como una especie de muro, su cubierta como una especie de gravilla.",
+            "Cuatro: Fuego del Agua. Grabó y talló en ella el Trono de la Gloria, los ofanim, los serafim, las santas jayot y los ángeles ministeriales. A partir de estos tres, Él estableció Su morada como está escrito \"Él hace a Sus ángeles de alientos, Sus ministerios de fuego llameante\" [Sal 104:4].",
+            "Él escogió tres letras de entre las Elementales [en el misterio de las tres Madres Alef, Mem Shin (אמש)] y las pone en Su gran Nombre y con ellas Él selló las seis extremidades. Cinco: Él selló el \"arriba\" con Yod He Vav (יהו). Seis:  tres letras principales y fíjalas en su gran Nombre. Él selló el \"abajo\" y encaró hacia abajo y lo selló con He Yod Vav (היו). Siete: Él selló el \"este\" y encaró al frente y lo selló con Vav Yod He (ויה). Ocho: Él selló el \"oeste\" y encaró atrás y lo selló con Vav He Yod (והי). Nueve: Él selló el \"sur\" y encaró a la derecha y lo selló con Yod Vav He (יוה). Diez: Él selló el \"norte\" y encaró a la izquierda y lo selló con He Vav Yod (הוי). ",
+            "Estas son las Diez Sefirot de la Nada: El Aliento del Dios Vivo, Viento del Aliento, Agua del Aliento, Fuego del Agua, Arriba, abajo, este, oeste, norte, sur."
+        ],
+        [
+            "Veintidós letras Fundamento: Tres Madres, Siete Dobles y Doce Elementales. Las Tres Madres son Alef, Mem, Shin (אמש), Su Fundamento es un hombro de mérito, un hombro de responsabilidad y la lengua del decreto decidiendo entre ellos. [Tres Madres Alef, Mem, Shin (אמש), Mem vibra, Shin silba y Alef es la Respiración del aire decidiendo entre ellas.]...",
+            "Veintidós letras Fundamento: Él las grabó, Él las talló, Él las permutó, Él las pesó, Él las transformó, y con con ellas Él representó todo lo que fue formado y todo lo que sería formado.",
+            "Veintidós letras Fundamento. Él las grabó con voz, Él las talló con el viento, Él las puso en la boca, en cinco lugares. Alef, Jet, Heh, Ayin (אחהע) en la garganta (Guturales). Guimel, Yod, Caf, Kof (גיכק) en el paladar (Palatales). Dalet, Tet, Lamed, Nun, Tav (דטלנת) en la lengua (Linguales). Zayin, Samej, Shin, Resh, Tzadi (זסשרצ) en el diente (Dentales). Bet, Vav, Mem, Peh (בומפ) en los labios (Labiales).",
+            "Veintidós letras Fundamento. Puestas en círculo como 231 Puertas. El círculo rota hacia adelante y hacia atrás. Y esta es una señal: No hay bien mayor que el deleite (ענג) y no hay mal más bajo que la plaga (נגע).",
+            "¿Cómo? Pésalas y permútalas, Alef con cada una y cada una con Alef; Bet con cada una y cada una con Bet. Se repiten en un ciclo. Así, todo lo formado y todo lo hablado emana en un nombre.",
+            "Forma sustancia del caos y haz de la inexistencia la existencia. Talla grandes pilares del aire que no puede ser tomado. Esta es la señal: Uno prevee, permuta y hace la creación y todas las palabras con un Nombre. Y una señal de esto es: Veintidós objetos en un solo cuerpo."
+        ],
+        [
+            "Tres Madres: Alef, Mem, Shin. Su fundamento es un platillo de mérito, un platillo de responsabilidad y la lengua del decreto diciendo entre ambos.",
+            "Tres Madres: Alef, Mem, Shin. Un gran secreto místico cubierto y sellado con seis anillos y de ellas emanaron el aire, el agua y el fuego y de ellas nacen Padres y de los Padres descendientes.",
+            "Tres Madres: Alef, Mem, Shin las grabó, talló, permutó, pesó, transformó y con ellas formó tres Madres AMSh en el Universo, tres Madres AMSh en el Año, tres Madres AMSh en el Alma, masculina y femenina.",
+            "Las tres Madres, AMSh en el Universo son el aire, el agua y el fuego. El Cielo fue creado del fuego, la Tierra fue creada del agua y el aire del Aliento decide entre ellos.",
+            "Tres Madres AMSh: en el año son el calor, el frío y lo templado. El calor es creado del fuego, el frío es creado del agua y lo templado del Aliento, decide entre ambas.",
+            "Tres Madres AMSh: en el Alma, masculina y femenina, son la cabeza, el vientre y el pecho. La cabeza es creada del fuego, el vientre es creado del agua y el pecho, del aliento, decide entre ambos.",
+            "Hizo la letra Alef reinar sobre el Aliento y la ciñó con una corona y combinó una con otra y con ellas formó el aire en el Universo lo templado en el Año y el pecho en el Alma: el masculino con AMSh y el femenino con AShM.",
+            "Hizo a Mem reinar sobre el agua y a ciñó una corona y combinó una con otra y con ellas formó la tierra en el Universo, el frío en el Año y el vientre en el alma: el masculino con MASh y el femenino con MShA."
+        ],
+        [
+            "Siete Dobles, BGD KPRI: Su fundamento es la vida, la paz, la sabiduría, la riqueza, la gracia, la semilla, el dominio. Cada una tiene dos sonidos: B-Bh, G-Gh, D-Dh, K-Kh, P-Ph, R-Rh, TTh. [Una estructura de] suave y dura, [una estructura del fuerte y débil, doble porque son transpuestas. Lo transpuesto de la vida es la muerte, lo transpuesto de la paz es el mal, lo transpuesto de la sabiduría es la locura, lo transpuesto de la riqueza es pobreza, lo transpuesto de la gracia es la fealdad, lo transpuesto de la semila es la desolación, lo transpuesto del dominio es el sometimiento.",
+            "Siete Dobles, BGD KPRT. Siete y no seis, siete y no ocho. Examina con ellas y escruta con ellas, instaura cada cosa en su esencia y sienta al Creador en su base.",
+            "Siete Dobles, BGD KPRT, que tienen su paralelo en las siete extremidades. Estas son las seis extremidades: arriba, abajo, este, oeste, norte, sur. Y el Palacio Santo precisamente en el centro las sostiene a todas.",
+            "Siete Dobles, BGD KPRI: Grábalas, tállalas, combínalas como planetas en el Universo, días en el Año y puertas en el Alma. A partir de ellas graba siete firmamentos, siete tierras, siete semanas. El siete es entonces amado bajo todos los cielos.",
+            "¿Cómo? Haz que Bet reine sobre la vida, cíñela una corona y con ella dibuja a Saturno en el Universo, el domingo en el Año y el ojo derecho en el alma.",
+            "Haz que Gimel reine, cíñela una corona y con ella dibuja a Júpiter en el Universo, el lunes en el Año y el ojo izquierdo en el alma.",
+            "Haz que Dalet reine, cíñela una corona y con ella dibuja a Marte en el Universo, el martes en el Año y al oído derecho en el Alma.",
+            "Haz que Kaf reine, cíñela una corona y con ella dibuja al Sol en el Universo, el miércoles en el Año y al oído izquierdo en el Alma.",
+            "Haz que Peh reine, cíñela una corona y con ella dibuja a Venus en el Universo, el jueves en el Año y el orificio derecho de la nariz en el Alma.",
+            "Haz que Resh reine, cíñela una corona y con ella dibuja a Mercurio en el Universo, el viernes en el Año y el orificio izquierdo en el Alma.",
+            "Haz que Tav reine, cíñela una corona y con ella dibuja a la Luna en el Universo, el sabbath en el Año y la boca en el Alma.",
+            "¿Cómo se permuta a las Siete Dobles? Dos piedras construyen dos casas, tres construyen seis casas, cuatro construyen 24 casas, cinco construyen 120 casas, seis construyen 720 casas y siete construyen 5.040 casas. A partir de aquí sal y calcula lo que la boca no puede decir y el oído no puede oir. Estos son los siete planetas en el Universo: El Sol, Venus, Mercurio, la Luna, Saturno, Júpiter, Marte. Estos son los Siete días del Año: los siete días de la creación. Y las siete puertas en el Alma son los dos ojos, los dos oídos, los dos orificios de la nariz y la boca. Y con ellos fueron grabados los siete firmamentos, las siete tierras y las siete horas. El siete es entonces amado por todo deseo bajo el cielo."
+        ],
+        [
+            "Doce Elementales: HVZCh TY LN SAy TzQ. Su fundamento es la vista, el oido, el olfato, el habla, el gusto, el coito, la acción, el movimiento, la ira, la risa, el pensamiento y el sueño. Su medida es los doce límites diagonales: el límite nor-este, el límite sur-este, el limite arriba-este, el límite abajo-este, el límite arriba-norte, el límite abajo-norte, el límite sur-oeste, el límite nor-oeste, el límite arriba-oeste, el límite abajo-oeste, el limite arriba-sur, el limite abajo-sur. Se extienden continuamente por siempre y siempre. Son los Brazos del Universo.",
+            "Doce Elementales: HV ZCh TY LN SAy TzQ. Grábalas, tállalas, pésalas, permútalas, transponlas y con ellas dibuja las doce constelaciones en el Universo: Aries, Tauro, Géminis, Cáncer, Leo, Virgo, Libra, Escorpio, Sagitario, Capricornio, Acuario y Piscis; los doce meses en el Año: Nissan, Iyar, Sivan, Tamuz, Av, Elul, Tishrey, Cheshvan, Kislev, Tevet, Shevat, Adar; y los doce directores en el Alma: dos manos, dos pies, dos riñones, bazo, hígado, vesícula biliar, hemsess, kiva y korkeban. ¿Cómo se permutan? Haz reinar a Heh, cíñela una corona y dibuja con ella a Aries en el Universo, Nissan en el Año y la mano derecha en el alma, masculina y femenina. Haz reinar a Vav, cíñela una corona y dibuja con ella a Tauro en el Universo, Iyar en el Año y la mano izquierda en el Alma. Haz reinar a Zayin, cíñela una corona y dibuja con ella a Géminis en el Universo, Sivan en el Año y el pie derecho en el Alma. Haz reinar a Chet, cíñela una corona y dibuja con ella a Cáncer en el Universo, Tamuz en el Año y el pie izquierdo en el Alma. Haz reinar a Tet, cíñela una corona y dibuja con ella a Leo en el Universo, Av en el Año y el riñón derecho en el Alma. Haz reinar a Yud, cíñela una corona y dibuja con ella a Virgo en el Universo, Elul en el Año y el riñón izquierdo en el Alma. Haz reinar a Lamed, cíñela una corona y dibuja con ella a Libra en el Universo, Tishrei en el Año y el hígado en el Alma. Haz reinar a Nun, cíñela una corona y dibuja con ella a Sagitario en el Universo, Mar-cheshvan en el Año y el bazo en el Alma. Haz reinar a Samekh, cíñela una corona y dibuja con ella a Sagitario en el Universo, Kislev en el Año y la vesícula biliar en el Alma. Haz reinar a Byin, cíñela una corona y dibuja con ella a Capricornio en el Universo, Tevet en el Año y el hemsess en el Alma. Haz reinar a Tzadi, cíñela una corona y dibuja con ella a Acuario en el Universo, Shevat en el Año y la kivah en el Alma. Haz reinar a Kuf, cíñela una corona y dibuja con ella a Piscis en el Universo, Adar en el Año y el korkeban en el Alma.",
+            "Tres Madres que son tres Padres, de los que emanan el fuego, el aliento y el agua. Tres Madres, Siete Dobles y Doce Elementales.",
+            "Estas son las veintidós letras fundadas por el Santo, Bendito sea (Yah, YHVH de los Ejércitos, Dios de Israel, el Dios Viviente, elevado y exaltado), que mora en la eternidad, cuyo nombre es Santo (Santo y exaltado es El)."
+        ],
+        [
+            "Tres son los Padres y sus descendientes, siete los planetas y sus ejércitos y doce los límites diagonales. Y la prueba de ello, verdaderos testigos, son el Universo, el Año y el Alma. El decretó los Doce (Diez), Siete y Tres y los estableció en el Teli, el Ciclo y el Corazón. Los tres son el fuego, el agua y el aliento; el fuego está arriba, el agua debajo y el aliento es el decreto que decide entre ellos. Un signo de esto es que el fuego sostiene al agua. Mem zumba, Shin silba y Alef es el decreto que decide entre ellas.",
+            "El Teli en el Universo es como un rey en su trono, el Ciclo en el Año es como un rey en la provincia, el Corazón en el Alma es como un rey en la guerra. \"También todo deseo, uno opuesto al otro, ha sido hecho por Dios\" (Eclesiastés 7:14). El bien se opone al mal, el bien del bien, el mal del mal. El bien hace al mal reconocible y el mal hace al bien reconocible. El bien es guardado para los buenos y el mal es guardado para los malos.",
+            "Tres: cada uno se yergue por sí solo. Los Siete están divididos: tres opuestos a tres con un decreto decidiendo entre ellos. Los Doce están en guerra: tres aman, tres odian, tres dan la vida y tres matan. Los tres que aman son el corazón, los oídos y la boca; los tres que odian son el hígado, la vesícula biliar y la lengua. Y Dios, Rey fiel, domina sobre todos. Uno sobre tres, tres sobre siete, siete sobre doce y todos están unidos, uno con el otro.",
+            "Y cuando Abraham nuestro padre miró, vio, ponderó, entendió, grabó, talló, permutó y dibujó, y tuvo éxito. Y el Maestro de todo, Bendito sea, se le reveló y le puso en su seno [le besó en la cabeza y le llamó \"mi amado\"]. Hizo una alianza con él entre los diez dedos de los pies -ésta es la alianza de la circuncisión- y entre los diez dedos de las manos -ésta es la alianza de la lengua-. Ató las veintidós letras a su lengua y le reveló su fundamento. El las sumergió en agua, la inflamó con fuego, las agitó con aliento. Las quemó con los siete (planetas) y las dirigió con las doce constelaciones."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Sefer Yetzirah/Sefer Yetzirah/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,83 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Sefer Yetzirah",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ספר יצירה",
+    "categories": [
+        "Kabbalah",
+        "Sefer Yetzirah"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "With thirty-two wondrous paths of wisdom, Y\"H YHW\"H, God of Israel, Living God and King of the World, El Shaddai, Merciful and Compassionate, High and Lofty One Dwelling Eternally Above, Holy is His Name [Isaiah 57:15]—[God] engraved and created [God's] world with three SP\"R: with sfar (enumeration), sefer (scroll), and sipur (telling). ",
+            "Ten Sefirot-Without-What and twenty-two letters of foundation: Three mothers, seven pairs, and twelve simple ones.",
+            "Ten Sefirot-Without-What: The number of ten fingers, five against five, covenant of the One fixed in the middle, like a word of the tongue or circumcision of the genitals.",
+            "Ten Sefirot-Without-What: Ten and not nine, ten and not eleven. Understand with wisdom and be wise with understanding, examine them and glean from them. Render the matter to one’s Creator, and return the Maker to [the Maker's] site.",
+            "Ten Sefirot-Without-What: Their measure is ten which have no end. Depth of beginning, depth of end; depth of good, depth of evil; depth of above, depth of below; depth of west, depth of east; depth of north, depth of south. The One Lord, El, Faithful King, rules over them all from the abode of [the Lord's] holiness, for ever and ever and ever.",
+            "Ten Sefirot-Without-What: Their visage is like the look of a flash of lightning, their limit has no end. [God's] word is in them, running and returning [Ezekiel 1:14]. Like a whirlwind they pursue, before [God's] throne they bow.",
+            "Ten Sefirot-Without-What: Their end is attached to their beginning, and their beginning to their end, like how the flame-tongue is bound to the coal. For the Lord is One and has no second; before one, what do you count?",
+            "Ten Sefirot-Without-What: Withhold your mouth from speaking and your mind from pondering. If your mind should run, return to the place of which thus has been said, [Ezekiel 1:14] “And the living beings were running and returning.” Upon this matter the Covenant was founded.",
+            "Ten Sefirot-Without-What: One – Spirit of the Living God, blessed and glorified is the name of the life of the worlds, voice and spirit and speech. This is the Holy Spirit.",
+            "Two – [God] engraved air from spirit, and with it carved twenty-two letters of foundation: three mothers, seven pairs, and twelve simple ones. Air is first of them.",
+            "Three – [God] engraved water from air, and with them carved tohu and bohu—mud and loam. [God] engraved them like a garden bed, erected them like a wall, covered them like pavement.",
+            "Four – [God] engraved fire from water, and with it carved the throne of [God's] glory, serafim and ofanim, and the holy living beings and the ministering angels. From the three of them [God] founded [God's] abode, as has been written, [Psalms 104:4] \"[God] makes the winds [God's] messengers, burning fire [God's] servants.\"",
+            "[God] clarified three letters from the simple ones with the secret of the three mothers—AM\"Sh—and [God] inserted them in [God's] great name, and sealed with them six directions. Five – [God] sealed Above, and turned upwards and sealed it in YH\"W. Six – [God] sealed Below, and turned downwards and sealed it in YW\"H. Seven – [God] sealed East, and turned forwards and sealed it in HY\"W. Eight – [God] sealed West, and turned backwards and sealed it in HW\"Y. Nine – [God] sealed South, and turned to the right and sealed it in WY\"H. Ten – [God] sealed North, and turned to the left and sealed it in WH\"Y.",
+            "These are the ten Sefirot-Without-What. The first is the Spirit of the Living God; air from spirit and water from air and fire from water, and above and below, east and west, north and south."
+        ],
+        [
+            "Twenty-two letters of foundation: three mothers, seven pairs, and twelve simple ones. The three mothers are AM”Sh. Their foundation is the palm of innocence and the palm of guilt, and the tongue of decree decides between the two.",
+            "Twenty-two letters: He engraves them, carves them, weighs and transmutes them, combines them and forms with them the soul of all—of all created, and soul of all He has yet to form.",
+            "Twenty-two letters of foundation: engraved with voice, carved with spirit, inserted into the mouth in five places: AChH\"ʽ, BWM\"P, GYK\"Q, DṬLN\"T, ZSShR\"Tz. [Dividing the consonants into five articulations -- the gutturals (אחה״ע), labials (בומ״ף), dorsals (גיכ״ק), laminals (דטלנ״ת), and apicals (זסשר״ץ).]",
+            "Twenty-two letters of foundation: inserted into a wheel with 231 gates. The wheel turns forwards and back. This is a cipher for the word: if for goodness above, it pleases, and if for evil below, it afflicts.",
+            "How does one weigh and transmute them? Alef with all of them and all of them with alef, bet with all of them and all of them with bet, turning round. All which is formed and spoken is found, emerging in one name.",
+            "He created from tohu—substance—and made nonexistence existent. He carved great columns from the imperceptible ether. This is a cipher, overseeing and transmuting, making all formed things and all words into one name. A cipher for the word: twenty-two objects in one essence. [These last three verses may refer to a kind of mystical diagram. In one interpretation of this 'wheel', the 22 letters of the Hebrew alphabet are arranged as 22 points along the outer edge of a circle, and straight lines are drawn between each possible combination of letters, totaling 231. In such a diagram, 11 lines converge through a single point in the center, one of which connects the letters א׳ and ל׳, spelling אל, God, as the center point of the wheel. By contemplating such a diagram and 'transmuting' (ממיר) words according to it, one can eventually return all combinations of letters back to this central point labeled אל, the \"one name\" alluded to here and above.]"
+        ],
+        [
+            "The three mother [letters] Aleph, Mem, and Shin, their foundation is a pan (of a scale) of culpability and a pan of merit, and the tongue of decree decides between them.",
+            "The three mothers - Aleph, Mem, Shin - a mighty mystery, most occult and most marvelous, sealed as with six rings, and from them proceed Fire, Water, [and Air]; these are subsequently differentiated into male and female. Three mothers - Aleph, Mem, Shin, their foundation. And from them were born fathers and all was created from them.",
+            "The three mother letters - Aleph, Mem, and Shin -  are air, water, and fire in the world. Heaven is created from Fire [the shin in shamayim]; the Earth from Water [the mem in mayim]; and the Air [the aleph in ’avir] which decides between the fire and the water.",
+            "During the year, or in regards to time in general, these three mothers represent Hot, Cold, and Warm. The hot from the fire, the cold from the water, and the warm from the spiritual air, which again is an equalizer between them. These three mothers again represent in the Microcosm human form, male and female; the Head, the Belly, and the Chest. The head from the hot fire, the belly from cold water, and the chest from the warm air that lieth between them.",
+            "These three mothers did He create, form, and design, and with the three mothers combine in the world, and in the year, and in Man, both male and female. ",
+            "He caused Aleph to reign in the air, and crowned it, and combined one with the other, and with these He sealed the Air in the world, the warmth of the year, and the chest (the lungs) in man; the male with Aleph-Mem-Shin, the female with Aleph-Shin-Mem. ",
+            "He caused Mem to predominate in Water, and crowned it, and combined it with others, and formed Earth in the world, cold in the year, and the belly in the soul, male and female, male with Mem-Aleph-Shin and female with Mem-Shin-Aleph.",
+            "He caused Shin to reign in Fire and crowned it, and He combined one with the other, and sealed them, as heaven in the universe, as heat in the year, and as the head of Man and Woman. [Male with Shin-Aleph-Mem and female with Shin-Mem-Aleph.]"
+        ],
+        [
+            "There were formed seven 'double' letters: Bet [b/v], Gimel [g/j], Dalet [d/dh], Kaph [k/kh], Pe [p/ph], Resh [r/rr], Tav [t/th], each has two voices, either aspirated or softened. These are the foundations of Life, Peace, Riches, Beauty or Reputation, Wisdom, Fruitfulness, and Power. These are double, because their opposites take part in life, opposed to Life is Death; to Peace, War; to Riches, Poverty; to Beauty or Reputation, Deformity or Disrepute; to Wisdom, Ignorance; to Fruitfulness, Sterility; to Power, Slavery.",
+            "Seven double letters -- BG\"D KFR\"T. Seven, and not six; seven, and not eight. Examine them and glean from them. Render the matter unto one's Creator, and return the Maker to His site.",
+            "Seven double letters BG\"D KFR\"T corresponding to seven dimensions: of these, six dimensions - above and below, East and West, North and South, and the Holy Chamber is oriented to the center and it carries them all. ",
+            "These seven double letters BG\"D KFR\"T He formed, designed, created, and combined into the Stars of the Universe, the days of the week, the orifices of perception in man; and from them he made seven heavens, and seven planets, and seven Sabbaths; accordingly, the seventh is preferred under all the heavens.  ",
+            "He caused and produced Bet, predominant in wisdom, crowned, combined, and formed the Saturn in the Universe, the first day of the week [Heb: the year?], and the right eye, of man.",
+            "Gimel, predominant in health, crowned, combined and formed Jupiter in the Universe, the second day of the week, and the left eye in man.",
+            "Dalet, predominant in fertility, crowned, combined, and formed Mars in the Universe, the third day of the week, and the right ear in man.",
+            "Kaph, predominant in life, crowned, combined, and formed the Sun in the Universe, the fourth day of the week, and the left ear of man.",
+            "Pe, predominant in power, crowned, combined, and formed Venus in the Universe, the fifth day of the week, and the right nostril in man.",
+            "Resh, predominant in peace, crowned, combined, and formed Mercury in the Universe, the sixth day of the week, and the left nostril in man.",
+            "Tav, predominant in beauty, crowned, combined and formed the Moon in the Universe, the seventh day in the week, and the mouth of man.",
+            "Seven doubles - how are they combined? Two \"stones\" produce two houses; three form six; four form twenty-four; five form one hundred and twenty; six form seven hundred and twenty; seven form five thousand and forty; and beyond this their numbers increase so that the mouth can hardly utter them, nor the ear hear the number of them. So now, behold the Stars of our World, the Planets which are Seven; the Sun, Venus, Mercury, the Moon, Saturn, Jupiter and Mars. The Seven are also the Seven Days of Creation; and the Seven Gateways of the Soul of Man—the two eyes, the two ears, the mouth and the two nostrils. So with the Seven are formed the seven heavens, the seven earths, and the seven periods of time; and so has He preferred the number Seven above all things under His Heaven."
+        ],
+        [
+            "The simple letters are twelve, namely: Hei, Vav, Zayin, Chet, Tet, Yud, Lamed, Nun, Samech, Ayin, Tsade, and Quph; they represent the fundamental properties, sight, hearing, smell, speech, desire for food, the sexual appetite, movement, anger, mirth, thought, sleep, and work. These symbolize also the twelve directions in space: northeast, southeast, the east above, the east below, northwest, southwest, the west above, the west below, the upper south, the lower south, the upper north, the lower north. These diverge to all eternity, and are as the arms of the universe.",
+            "These twelve letters, He designed, formed, combined, weighed, and changed, and created with them the twelve divisions of the heavens (namely, the zodiacal constellations), the twelve months of the year, and the twelve important organs of the frame of the human, namely the right and left hands, the right and left feet, the two kidneys, the liver, the gall, the spleen, the intestines, the gullet, and the stomach. God produced ה [Hei], predominant in Speech, crowned, combined, and formed Aries in the world, Nisan in the year, and the right hand of man and woman. God produced ו [Vav], predominant in Mind, crowned, combined, and formed Taurus in the world, Iyar in the year, and the left hand of the human. God produced ז [Zayin], predominant in movement, crowned, combined, and formed Gemini in the world, Sivan in the year, and the right foot of the human. He produced ח [Chet], predominant in Sight, crowned, combined, and formed Cancer in the world, Tammuz in the year, and the left foot of the human. He produced ת [Tet], predominant in Hearing, crowned, combined, and formed Leo in the world, Av in the year, and the right kidney in the human. He produced י [Yud], predominant in Labor, crowned, combined, and formed Virgo in the world, Elul in the year, and the left kidney of the human. He produced ל [Lamed], predominant in Sexual Desire, crowned, combined, and formed Libra in the world, Tishrei in the year, and the gall in the human. He produced נ [Nun], predominant in smell, crowned, combined, and formed Scorpio in the world, Marchesvan in the year, and the intestines in the human. He produced ס [Samech], predominant in Sleep, crowned, combined, and formed Sagittarius in the world, Kislev in the year, and the stomach of the human. He produced ע [Ayin], predominant in Anger, crowned, combined, and formed Capricornus in the world, Tevet in the year, and the liver in the human. He produced צ [Tsade], predominant in Taste, crowned, combined, and formed Aquarius in the world, Shevat in the year, and the gullet in the human. He produced ק [Kuf], predominant in Mirth, crowned, combined, and formed Pisces in the world, Adar in the year, and the spleen in the human.",
+            "Three 'mothers', seven 'double' and twelve 'simple', these are the twenty-two letters. ",
+            " Yud-Hei-Waw-Hei, Tetragrammaton, that is our Lord of Hosts, exalted, and existed in the ages, whose Name is Holy, created three 'fathers', fire and spirit and water, progressing beyond them, seven heavens with their armies of angels; and twelve limits of the universe. "
+        ],
+        [
+            "In proof of these things, and witnessing faithfully are the Universe, the Year of time, and Man himself, the Microcosm. He fixed these as testimonies of the Triad, the Heptad, and the Dodecad; the twelve constellations, rulers of the world, the Dragon Tali which environs the universe, and the microcosm, man. The triad, fire, water, and air; the fire above, the water below, and the air in the midst. The proof of which is that air is a participator with both.",
+            "Tali, the Dragon, is above the Universe, as a king on his throne; the sphere in the year as a king in his State, the Heart of man as a king in warfare. And our God made the states of opposition, good and evil, good from the good, and evil from the evil. Happiness is reserved for the just, and misery for the wicked ones.",
+            "And out of the triad one stands apart; and in the heptad there are two triads, and one standing apart. The dodecad symbolizes war, the triad of amity, the triad of enmity, three which are life-giving, three which are death-dealing, and God, the faithful king, rules over all from the throne of his sanctity. One above three, three above seven, and seven above twelve, and all are linked together, and one with another.",
+            "After that our father Abraham had seen, and pondered over, investigated, and understood these things, he designed, engraved, and composed them, and received them into his power (hands). Then the Lord of all appeared unto him, made a covenant with him, and kissed his head, and naming him after his own name, called him his friend; and as it is written, completed a covenant with him and with his seed forever, who then believed on God, the Tetragrammaton, and it was imputed to him for righteousness. God ordained a covenant between the toes of his feet, that of circumcision; and a covenant between the fingers of his hands, that of the Tongue. He bound the essences of the twenty-two letters on his tongue, and God disclosed to him the secrets of them. God has carried these through waters, He has borne them aloft through fire, and He has stamped them in the storms of the air; He has distributed them among the seven stars, and has assigned them to twelve celestial constellations. Amen."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Sefer Yetzirah/Sefer Yetzirah/English/Sefer Yezirah, trans. by Isidor Kalisch. New York, 1877.json

@@ -0,0 +1,41 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Sefer Yetzirah",
+    "versionSource": "https://archive.org/details/sketchoftalmudwo02kali",
+    "versionTitle": "Sefer Yezirah, trans. by Isidor Kalisch. New York, 1877",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "ספר יצירה, בתרגום איזידור קאליש, ניו יורק 1877",
+    "shortVersionTitle": "Isidor Kalisch. New York, 1877",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ספר יצירה",
+    "categories": [
+        "Kabbalah",
+        "Sefer Yetzirah"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "Yah, the Lord of hosts, the living God, King of the Universe, Omnipotent, All-Kind and Merciful, Supreme and Extolled, who is Eternal, Sublime and Most-Holy, ordained (formed) and created the Universe in thirty-two mysterious paths of wisdom by three Sepharim, namely: 1) S'for סְפָר; 2) Sippur סִפּוּר; and 3) Sapher סֵפֶר which are in Him one and the same.",
+            "They consist of a decade out of nothing and of twenty-two fundamental letters. He divided the twenty-two consonants into three divisions : 1) three אִמּוֹת mothers, fundamental letters or first elements ; 2) seven double ; and 3) twelve simple consonants. ",
+            "The decade out of nothing is analogous to that of the ten fingers (and toes) of the human body, five parallel to five, and in the centre of which is the covenant with the only One, by the word of the tongue and the rite of Abraham. ",
+            "Ten are the numbers out of nothing, and not the number nine, ten and not eleven. Comprehend this great wisdom, understand this knowledge, inquire into it and ponder on it, render it evident and lead the Creator back to His throne again. ",
+            "The decade out of nothing has the following ten infinitudes : 1) The beginning infinite; 2) The end infinite; 3) The good infinite; 4) The evil infinite; 5) The height infinite; 6) The depth infinite; 7) The East infinite; 8) The West infinite; 9) The North infinite; 10) The South infinite, and the only Lord God, the faithful King, rules over all from His holy habitation for ever and ever. ",
+            "The appearance of the ten spheres out of nothing is like a flash of lightning, being without an end, His word is in them, when they go and return ; they run by His order like a whirlwind and humble them- selves before His throne. ",
+            "The decade of existence out of nothing has its end linked to its beginning and its beginning linked to its end, just as the flame is wedded to the live coal; because the Lord is one and there is not a second one, and before one what wilt thou count? ",
+            "Concerning the number ten of the spheres of existence out of nothing keep thy tongue from speaking and thy mind from pondering on it, and if thy mouth urges thee to speak, and thy heart to think about it, return! as it reads: \"And the living creatures ran and returned,\" (Ezekiel 1, 14) and upon this was the covenant made. ",
+            "The following are the ten categories of existence out of nothing : 1) The spirit of the living God, praised and glorified be the name of Him who lives to all eternity. The articulate word of creative power, the spirit and the word are what we call the holy spirit.",
+            "2) Air emanated from the spirit by which He formed and established twenty-two consonants, stamina. Three of them, however, are fundamental letters, or mothers, seven double and twelve simple consonants; hence the spirit is the first one. ",
+            "3) Primitive water emanated from the air. He formed and established by it Bohu (water, stones) mud and loam, made them like a bed, put them up like a wall, and surrounded them as with a rampart, put coldness upon them and they became dust, as it reads: \"He says to the snow (coldness) be thou earth.\" (Job 37, 6.) ",
+            "4) Fire or ether emanated from the water. He established by it the throne of glory, the Seraphim and Ophanim, the holy living creatures and the angels, and of these three He formed His habitation, as it reads : \"Who made His angels spirits. His ministers a flaming fire.\" (Psalm 104, 4.)",
+            "He selected three consonants from the simple ones which are in the hidden secret of three mothers or first elements: א\"מ\"ש air, water and ether or fire. He sealed them with spirit and fastened them to His great name and sealed with it six dimensions. 5) He sealed the height and turned towards above, and sealed it with יהו. 6) He sealed the depth, turned towards below and sealed it with היו 7) He sealed the east and turned forward, and sealed it with ויה  8) He sealed the west and turned backward, and sealed it with והי 9) He sealed the south and turned to the right and sealed it with יוה 10) He sealed the north and turned to the left and sealed it with הוי. ",
+            "These are the ten spheres of existence out of nothing. From the spirit of the living God emanated air, from the air, water, from the water, fire or ether, from the ether, the height and the depth, the East and West, the North and South.  "
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Sefer Yetzirah/Sefer Yetzirah/English/merged.json

@@ -0,0 +1,83 @@
+{
+    "title": "Sefer Yetzirah",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Sefer_Yetzirah",
+    "text": [
+        [
+            "With thirty-two wondrous paths of wisdom, Y\"H YHW\"H, God of Israel, Living God and King of the World, El Shaddai, Merciful and Compassionate, High and Lofty One Dwelling Eternally Above, Holy is His Name [Isaiah 57:15]—[God] engraved and created [God's] world with three SP\"R: with sfar (enumeration), sefer (scroll), and sipur (telling). ",
+            "Ten Sefirot-Without-What and twenty-two letters of foundation: Three mothers, seven pairs, and twelve simple ones.",
+            "Ten Sefirot-Without-What: The number of ten fingers, five against five, covenant of the One fixed in the middle, like a word of the tongue or circumcision of the genitals.",
+            "Ten Sefirot-Without-What: Ten and not nine, ten and not eleven. Understand with wisdom and be wise with understanding, examine them and glean from them. Render the matter to one’s Creator, and return the Maker to [the Maker's] site.",
+            "Ten Sefirot-Without-What: Their measure is ten which have no end. Depth of beginning, depth of end; depth of good, depth of evil; depth of above, depth of below; depth of west, depth of east; depth of north, depth of south. The One Lord, El, Faithful King, rules over them all from the abode of [the Lord's] holiness, for ever and ever and ever.",
+            "Ten Sefirot-Without-What: Their visage is like the look of a flash of lightning, their limit has no end. [God's] word is in them, running and returning [Ezekiel 1:14]. Like a whirlwind they pursue, before [God's] throne they bow.",
+            "Ten Sefirot-Without-What: Their end is attached to their beginning, and their beginning to their end, like how the flame-tongue is bound to the coal. For the Lord is One and has no second; before one, what do you count?",
+            "Ten Sefirot-Without-What: Withhold your mouth from speaking and your mind from pondering. If your mind should run, return to the place of which thus has been said, [Ezekiel 1:14] “And the living beings were running and returning.” Upon this matter the Covenant was founded.",
+            "Ten Sefirot-Without-What: One – Spirit of the Living God, blessed and glorified is the name of the life of the worlds, voice and spirit and speech. This is the Holy Spirit.",
+            "Two – [God] engraved air from spirit, and with it carved twenty-two letters of foundation: three mothers, seven pairs, and twelve simple ones. Air is first of them.",
+            "Three – [God] engraved water from air, and with them carved tohu and bohu—mud and loam. [God] engraved them like a garden bed, erected them like a wall, covered them like pavement.",
+            "Four – [God] engraved fire from water, and with it carved the throne of [God's] glory, serafim and ofanim, and the holy living beings and the ministering angels. From the three of them [God] founded [God's] abode, as has been written, [Psalms 104:4] \"[God] makes the winds [God's] messengers, burning fire [God's] servants.\"",
+            "[God] clarified three letters from the simple ones with the secret of the three mothers—AM\"Sh—and [God] inserted them in [God's] great name, and sealed with them six directions. Five – [God] sealed Above, and turned upwards and sealed it in YH\"W. Six – [God] sealed Below, and turned downwards and sealed it in YW\"H. Seven – [God] sealed East, and turned forwards and sealed it in HY\"W. Eight – [God] sealed West, and turned backwards and sealed it in HW\"Y. Nine – [God] sealed South, and turned to the right and sealed it in WY\"H. Ten – [God] sealed North, and turned to the left and sealed it in WH\"Y.",
+            "These are the ten Sefirot-Without-What. The first is the Spirit of the Living God; air from spirit and water from air and fire from water, and above and below, east and west, north and south."
+        ],
+        [
+            "Twenty-two letters of foundation: three mothers, seven pairs, and twelve simple ones. The three mothers are AM”Sh. Their foundation is the palm of innocence and the palm of guilt, and the tongue of decree decides between the two.",
+            "Twenty-two letters: He engraves them, carves them, weighs and transmutes them, combines them and forms with them the soul of all—of all created, and soul of all He has yet to form.",
+            "Twenty-two letters of foundation: engraved with voice, carved with spirit, inserted into the mouth in five places: AChH\"ʽ, BWM\"P, GYK\"Q, DṬLN\"T, ZSShR\"Tz. [Dividing the consonants into five articulations -- the gutturals (אחה״ע), labials (בומ״ף), dorsals (גיכ״ק), laminals (דטלנ״ת), and apicals (זסשר״ץ).]",
+            "Twenty-two letters of foundation: inserted into a wheel with 231 gates. The wheel turns forwards and back. This is a cipher for the word: if for goodness above, it pleases, and if for evil below, it afflicts.",
+            "How does one weigh and transmute them? Alef with all of them and all of them with alef, bet with all of them and all of them with bet, turning round. All which is formed and spoken is found, emerging in one name.",
+            "He created from tohu—substance—and made nonexistence existent. He carved great columns from the imperceptible ether. This is a cipher, overseeing and transmuting, making all formed things and all words into one name. A cipher for the word: twenty-two objects in one essence. [These last three verses may refer to a kind of mystical diagram. In one interpretation of this 'wheel', the 22 letters of the Hebrew alphabet are arranged as 22 points along the outer edge of a circle, and straight lines are drawn between each possible combination of letters, totaling 231. In such a diagram, 11 lines converge through a single point in the center, one of which connects the letters א׳ and ל׳, spelling אל, God, as the center point of the wheel. By contemplating such a diagram and 'transmuting' (ממיר) words according to it, one can eventually return all combinations of letters back to this central point labeled אל, the \"one name\" alluded to here and above.]"
+        ],
+        [
+            "The three mother [letters] Aleph, Mem, and Shin, their foundation is a pan (of a scale) of culpability and a pan of merit, and the tongue of decree decides between them.",
+            "The three mothers - Aleph, Mem, Shin - a mighty mystery, most occult and most marvelous, sealed as with six rings, and from them proceed Fire, Water, [and Air]; these are subsequently differentiated into male and female. Three mothers - Aleph, Mem, Shin, their foundation. And from them were born fathers and all was created from them.",
+            "The three mother letters - Aleph, Mem, and Shin -  are air, water, and fire in the world. Heaven is created from Fire [the shin in shamayim]; the Earth from Water [the mem in mayim]; and the Air [the aleph in ’avir] which decides between the fire and the water.",
+            "During the year, or in regards to time in general, these three mothers represent Hot, Cold, and Warm. The hot from the fire, the cold from the water, and the warm from the spiritual air, which again is an equalizer between them. These three mothers again represent in the Microcosm human form, male and female; the Head, the Belly, and the Chest. The head from the hot fire, the belly from cold water, and the chest from the warm air that lieth between them.",
+            "These three mothers did He create, form, and design, and with the three mothers combine in the world, and in the year, and in Man, both male and female. ",
+            "He caused Aleph to reign in the air, and crowned it, and combined one with the other, and with these He sealed the Air in the world, the warmth of the year, and the chest (the lungs) in man; the male with Aleph-Mem-Shin, the female with Aleph-Shin-Mem. ",
+            "He caused Mem to predominate in Water, and crowned it, and combined it with others, and formed Earth in the world, cold in the year, and the belly in the soul, male and female, male with Mem-Aleph-Shin and female with Mem-Shin-Aleph.",
+            "He caused Shin to reign in Fire and crowned it, and He combined one with the other, and sealed them, as heaven in the universe, as heat in the year, and as the head of Man and Woman. [Male with Shin-Aleph-Mem and female with Shin-Mem-Aleph.]"
+        ],
+        [
+            "There were formed seven 'double' letters: Bet [b/v], Gimel [g/j], Dalet [d/dh], Kaph [k/kh], Pe [p/ph], Resh [r/rr], Tav [t/th], each has two voices, either aspirated or softened. These are the foundations of Life, Peace, Riches, Beauty or Reputation, Wisdom, Fruitfulness, and Power. These are double, because their opposites take part in life, opposed to Life is Death; to Peace, War; to Riches, Poverty; to Beauty or Reputation, Deformity or Disrepute; to Wisdom, Ignorance; to Fruitfulness, Sterility; to Power, Slavery.",
+            "Seven double letters -- BG\"D KFR\"T. Seven, and not six; seven, and not eight. Examine them and glean from them. Render the matter unto one's Creator, and return the Maker to His site.",
+            "Seven double letters BG\"D KFR\"T corresponding to seven dimensions: of these, six dimensions - above and below, East and West, North and South, and the Holy Chamber is oriented to the center and it carries them all. ",
+            "These seven double letters BG\"D KFR\"T He formed, designed, created, and combined into the Stars of the Universe, the days of the week, the orifices of perception in man; and from them he made seven heavens, and seven planets, and seven Sabbaths; accordingly, the seventh is preferred under all the heavens.  ",
+            "He caused and produced Bet, predominant in wisdom, crowned, combined, and formed the Saturn in the Universe, the first day of the week [Heb: the year?], and the right eye, of man.",
+            "Gimel, predominant in health, crowned, combined and formed Jupiter in the Universe, the second day of the week, and the left eye in man.",
+            "Dalet, predominant in fertility, crowned, combined, and formed Mars in the Universe, the third day of the week, and the right ear in man.",
+            "Kaph, predominant in life, crowned, combined, and formed the Sun in the Universe, the fourth day of the week, and the left ear of man.",
+            "Pe, predominant in power, crowned, combined, and formed Venus in the Universe, the fifth day of the week, and the right nostril in man.",
+            "Resh, predominant in peace, crowned, combined, and formed Mercury in the Universe, the sixth day of the week, and the left nostril in man.",
+            "Tav, predominant in beauty, crowned, combined and formed the Moon in the Universe, the seventh day in the week, and the mouth of man.",
+            "Seven doubles - how are they combined? Two \"stones\" produce two houses; three form six; four form twenty-four; five form one hundred and twenty; six form seven hundred and twenty; seven form five thousand and forty; and beyond this their numbers increase so that the mouth can hardly utter them, nor the ear hear the number of them. So now, behold the Stars of our World, the Planets which are Seven; the Sun, Venus, Mercury, the Moon, Saturn, Jupiter and Mars. The Seven are also the Seven Days of Creation; and the Seven Gateways of the Soul of Man—the two eyes, the two ears, the mouth and the two nostrils. So with the Seven are formed the seven heavens, the seven earths, and the seven periods of time; and so has He preferred the number Seven above all things under His Heaven."
+        ],
+        [
+            "The simple letters are twelve, namely: Hei, Vav, Zayin, Chet, Tet, Yud, Lamed, Nun, Samech, Ayin, Tsade, and Quph; they represent the fundamental properties, sight, hearing, smell, speech, desire for food, the sexual appetite, movement, anger, mirth, thought, sleep, and work. These symbolize also the twelve directions in space: northeast, southeast, the east above, the east below, northwest, southwest, the west above, the west below, the upper south, the lower south, the upper north, the lower north. These diverge to all eternity, and are as the arms of the universe.",
+            "These twelve letters, He designed, formed, combined, weighed, and changed, and created with them the twelve divisions of the heavens (namely, the zodiacal constellations), the twelve months of the year, and the twelve important organs of the frame of the human, namely the right and left hands, the right and left feet, the two kidneys, the liver, the gall, the spleen, the intestines, the gullet, and the stomach. God produced ה [Hei], predominant in Speech, crowned, combined, and formed Aries in the world, Nisan in the year, and the right hand of man and woman. God produced ו [Vav], predominant in Mind, crowned, combined, and formed Taurus in the world, Iyar in the year, and the left hand of the human. God produced ז [Zayin], predominant in movement, crowned, combined, and formed Gemini in the world, Sivan in the year, and the right foot of the human. He produced ח [Chet], predominant in Sight, crowned, combined, and formed Cancer in the world, Tammuz in the year, and the left foot of the human. He produced ת [Tet], predominant in Hearing, crowned, combined, and formed Leo in the world, Av in the year, and the right kidney in the human. He produced י [Yud], predominant in Labor, crowned, combined, and formed Virgo in the world, Elul in the year, and the left kidney of the human. He produced ל [Lamed], predominant in Sexual Desire, crowned, combined, and formed Libra in the world, Tishrei in the year, and the gall in the human. He produced נ [Nun], predominant in smell, crowned, combined, and formed Scorpio in the world, Marchesvan in the year, and the intestines in the human. He produced ס [Samech], predominant in Sleep, crowned, combined, and formed Sagittarius in the world, Kislev in the year, and the stomach of the human. He produced ע [Ayin], predominant in Anger, crowned, combined, and formed Capricornus in the world, Tevet in the year, and the liver in the human. He produced צ [Tsade], predominant in Taste, crowned, combined, and formed Aquarius in the world, Shevat in the year, and the gullet in the human. He produced ק [Kuf], predominant in Mirth, crowned, combined, and formed Pisces in the world, Adar in the year, and the spleen in the human.",
+            "Three 'mothers', seven 'double' and twelve 'simple', these are the twenty-two letters. ",
+            " Yud-Hei-Waw-Hei, Tetragrammaton, that is our Lord of Hosts, exalted, and existed in the ages, whose Name is Holy, created three 'fathers', fire and spirit and water, progressing beyond them, seven heavens with their armies of angels; and twelve limits of the universe. "
+        ],
+        [
+            "In proof of these things, and witnessing faithfully are the Universe, the Year of time, and Man himself, the Microcosm. He fixed these as testimonies of the Triad, the Heptad, and the Dodecad; the twelve constellations, rulers of the world, the Dragon Tali which environs the universe, and the microcosm, man. The triad, fire, water, and air; the fire above, the water below, and the air in the midst. The proof of which is that air is a participator with both.",
+            "Tali, the Dragon, is above the Universe, as a king on his throne; the sphere in the year as a king in his State, the Heart of man as a king in warfare. And our God made the states of opposition, good and evil, good from the good, and evil from the evil. Happiness is reserved for the just, and misery for the wicked ones.",
+            "And out of the triad one stands apart; and in the heptad there are two triads, and one standing apart. The dodecad symbolizes war, the triad of amity, the triad of enmity, three which are life-giving, three which are death-dealing, and God, the faithful king, rules over all from the throne of his sanctity. One above three, three above seven, and seven above twelve, and all are linked together, and one with another.",
+            "After that our father Abraham had seen, and pondered over, investigated, and understood these things, he designed, engraved, and composed them, and received them into his power (hands). Then the Lord of all appeared unto him, made a covenant with him, and kissed his head, and naming him after his own name, called him his friend; and as it is written, completed a covenant with him and with his seed forever, who then believed on God, the Tetragrammaton, and it was imputed to him for righteousness. God ordained a covenant between the toes of his feet, that of circumcision; and a covenant between the fingers of his hands, that of the Tongue. He bound the essences of the twenty-two letters on his tongue, and God disclosed to him the secrets of them. God has carried these through waters, He has borne them aloft through fire, and He has stamped them in the storms of the air; He has distributed them among the seven stars, and has assigned them to twelve celestial constellations. Amen."
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ספר יצירה",
+    "categories": [
+        "Kabbalah",
+        "Sefer Yetzirah"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Sefer Yetzirah/Sefer Yetzirah/Hebrew/Sefer Yetzirah, Warsaw 1884.json

@@ -0,0 +1,87 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Sefer Yetzirah",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001310968",
+    "versionTitle": "Sefer Yetzirah, Warsaw 1884",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "ספר יצירה, ורשה 1884",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "ספר יצירה",
+    "categories": [
+        "Kabbalah",
+        "Sefer Yetzirah"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק יה יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים חיים ומלך עולם אל שדי רחום וחנון רם ונשא שוכן עד מרום וקדוש שמו וברא את עולמו בשלשה ספרים בספר וספר וספור:  ",
+            "עשר ספירות בלי מה ועשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות:  ",
+            "עשר ספירות בלימה מספר עשר אצבעות חמש כנגד חמש וברית יחיד מכוונת באמצע כמלת הלשון וכמילת מעור:  ",
+            "עשר ספירות בלימה עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה, הבן בחכמה וחכם בבינה, בחון בהם וחקור מהם והעמד דבר על בוריו והשב יוצר על מכונו:  ",
+            "עשר ספירות בלי מה מדתן עשר שאין להם סוף עומק ראשית ועומק אחרית עומק טוב ועומק רע עומק רום ועומק תחת עומק מזרח ועומק מערב עומק צפון ועומק דרום אדון יחיד אל מלך נאמן מושל בכולם ממעון קדשו ועד עדי עד:  ",
+            "עשר ספירות בלי מה צפייתן כמראה הבזק ותכליתן אין להן קץ ודברו בהן ברצוא ושוב ולמאמרו כסופה ירדופו ולפני כסאו הם משתחוים:  ",
+            "עשר ספירות בלי מה נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן כשלהבת קשורה בגחלת שאדון יחיד ואין לו שני ולפני אחד מה אתה סופר:  ",
+            "עשר ספירות בלימה בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר ואם רץ לבך שוב למקום שלכך נאמר והחיות רצוא ושוב. ועל דבר זה נכרת ברית:  ",
+            "עשר ספירות בלימה, אחת רוח אלהים חיים ברוך ומבורך שמו של חי העולמים קול ורוח ודבור וזהו רוח הקדש:  ",
+            "שתים רוח מרוח חקק וחצב בה עשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות ורוח אחת מהן:  ",
+            "שלש מים מרוח חקק וחצב בהן תהו ובהו רפש וטיט חקקן כמין ערוגה הציבן כמין חומה סככם כמין מעזיבה:  ",
+            "ארבע אש ממים חקק וחצב בה כסא הכבוד שרפים ואופנים וחיות הקודש ומלאכי השרת ומשלשתן יסד מעונו שנאמר עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט:  ",
+            " (חמש שלש אותיות מן הפשוטות חתם רום ברר שלש וקבען בשמו הגדול יה\"ו. וחתם בהם שש קצוות) [<small>הנוסחא הנכונה:</small> בירר ג' אותיות מן הפשוטות בסוד ג' אמות אמ\"ש וקבען בשמו הגדול וחתם בהם ו' קצוות, חמש חתם רום] ופנה למעלה וחתמו ביה\"ו. שש חתם תחת ופנה למטה וחתמו ביו\"ה. שבע חתם מזרח ופנה לפניו וחתמו בהי\"ו. שמנה חתם מערב ופנה לאחריו וחתמו בהו\"י. תשע חתם דרום ופנה לימינו וחתמו בוי\"ה. עשר חתם צפון ופנה לשמאלו וחתמו בוה\"י:  ",
+            "אלו עשר ספירות בלימה אחת רוח אלהים חיים ורוח מרוח ומים מרוח ואש ממים ורום מעלה ותחת מזרח ומערב וצפון ודרום [<small>בדפוס מנטובה (שכ\"ב) הגי' כמ\"ש באוצר ה' וברמ\"ב</small>]:  "
+        ],
+        [
+            "עשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות שבע כפולות ושתים עשרה פשוטות. שלש אמות אמ\"ש יסודן כף זכות וכף חובה ולשון חק מכריע בינתים:  ",
+            "עשרים ושתים אותיות חקקן חצבן שקלן והמירן צרפן וצר בהם נפש כל כל היצור ונפש כל העתיד לצור:  ",
+            "עשרים ושתים אותיות יסוד חקוקות בקול חצובות ברוח קבועות בפה בחמשה מקומו�� אחה\"ע בומ\"ף גיכ\"ק דטלנ\"ת זסשר\"ץ [<small>בדפוס מנטובה נוסף במשנה זו:</small> קשורות בלשון כשהלבת בגחלת, אחה\"ע משמשת בסוף הלשון ובבית הבליעה, בומ\"ף בין השפתים ובראש הלשון, גיכ\"ק על שלישיתה של לשון נכרתת, דטלנ\"ת בראש הלשון משמשת עם הקול, וסצר\"ש בין השינים ולשון שכובה ושטותה. <small>וע\"ז קאי פי' הרמ\"ב:</small>]:  ",
+            "עשרים ושתים אותיות יסוד קבועות בגלגל ברל\"א שערים וחוזר הגלגל פנים ואחור וזהו סימן לדבר אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע:  ",
+            "כיצד שקלן והמירן אל\"ף עם כלם וכלם עם אל\"ף, בי\"ת עם כלם וכלם עם בי\"ת וחוזרת חלילה נמצא כל היצור וכל הדבור יוצא בשם אחד:  ",
+            "יצר מתהו ממש ועשה אינו ישנו וחצב עמודים גדולים מאויר שאינו נתפש וזה סימן צופה וממיר עושה כל היצור ואת כל הדברים שם אחד וסימן לדבר עשרים ושתים (מניינים) [חפצים] בגוף אחד:  "
+        ],
+        [
+            "שלש אמות אמ\"ש יסודן כף חובה וכף זכות ולשון חק מכריע בינתים:  ",
+            "שלש אמות אמ\"ש סוד גדול מופלא ומכוסה וחתום בשש טבעות וממנו יוצאים אש ומים מתחלקים זכר ונקבה: שלש אמות אמ\"ש יסודן ומהן נולדו אבות שמהם נברא הכל:  ",
+            "שלש אמות אמ\"ש בעולם אויר מים אש שמים נבראו תחלה מאש וארץ נבראת ממים והאויר מכריע בין האש ובין המים:  ",
+            "שלש אמות אמ\"ש בשנה אש ומים ורוח חום נברא מאש קור ממים ורויה מרוח מכריע בינתים. שלש אמות אמ\"ש בנפש אש ומים ורוח ראש נברא מאש ובטן נברא ממים וגויה נברא מרוח מכריע בינתים:  ",
+            "שלש אמות אמ\"ש חקקן וחצבן וצרפן וחתם בהן שלש אמות בעולם ושלש אמות בשנה ושלש אמות בנפש זכר ונקבה:  ",
+            "המליך אות אל\"ף ברוח וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה וחתם בהן אויר בעולם ורויה בשנה וגויה בנפש זכר באמ\"ש ונקבה באש\"ם:  ",
+            "המליך אות מ\"ם במים וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה וחתם בהן ארץ בעולם וקור בשנה ובטן בנפש זכר ונקבה זכר במא\"ש ונקבה במש\"א:  ",
+            "המליך אות שי\"ן באש וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה וחתם בהן שמים בעולם וחום בשנה וראש בנפש זכר ונקבה <small>[זכר בשא\"מ ונקבה בשמ\"א, <small>(כ\"ה בנ\"י)</small>]</small>:  "
+        ],
+        [
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת (מתנהגות בשתי לשונות), יסודן חיים ושלום וחכמה ועושר חן וזרע וממשלה, ומתנהגות בשתי לשונות ב\"בּ ג\"גּ ד\"דּ כ\"כּ פ\"פּ ר\"רּ ת\"תּ תבנית רך וקשה תבנית גבור וחלש כפולות שהן תמורות. תמורת חיים מות תמורת שלום רע תמורת חכמה אולת תמורת עושר עוני תמורת חן כיעור תמורת זרע שממה תמורת ממשלה עבדות: \n",
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת שבע ולא שש שבע ולא שמונה בחון בהן וחקור מהן (וצור וחשוב) והעמד דבר על בוריו והשב יוצר על מכונו: \n",
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת כנגד ז' קצוות מהם ו' קצוות מעלה ומטה מזרח ומערב צפון ודרום והיכל הקדש מכוון באמצע והוא נושא את כולן: \n",
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת חקקן חצבן צרפן וצר בהם כוכבים בעולם וימים בשנה ושערים בנפש ומהן חקק שבעה רקיעים ושבע אדמות ושבע שבתות לפיכך חבב שביעי תחת כל השמים: \n",
+            "כיצד המליך אות ב' בחיים וקשר לו כתר וצר בו שבתי בעולם ויום ראשון בשנה ועין ימין בנפש: \n",
+            "המליך אות ג' וקשר לו כתר וצר בו צדק בעולם יום שני בשנה ועין שמאל בנפש: \n",
+            "המליך אות ד' וקשר לו כתר וצר בו מאדים בעולם ויום ג' בשנה ואוזן ימין בנפש: \n",
+            "המליך אות כ' וקשר לו כתר וצר בו חמה בעולם ויום ד' בשנה ��אזן שמאל בנפש: \n",
+            "המליך אות פ' וקשר לו כתר וצר בו נוגה בעולם ויום ה' בשנה ונחיר ימין בנפש: \n",
+            "המליך אות ר' וקשר לו כתר וצר בו כוכב בעולם ויום ששי בשנה ונחיר שמאל בנפש: \n",
+            "המליך אות ת' וקשר לו כתר וצר בו לבנה בעולם ויום שבת בשנה ופה בנפש: \n",
+            "שבע כפולות כיצד צרפן. שתי אבנים בונות שני בתים. שלש בונות ששה בתים. ארבע בונות ארבעה ועשרים בתים. חמש בונות מאה ועשרים בתים. שש בונות שבע מאות ועשרים בתים. שבע בונות חמשת אלפים וארבעים בתים. מכאן ואילך צא וחשוב מה שאין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע. ואלו הן שבעה כוכבים בעולם חמה נוגה כוכב לבנה שבתאי צדק מאדים. ואלו הן ז' ימים בשנה שבעה ימי בראשית. ושבעה שערים בנפש שתי עינים שתי אזנים ושני נקבי האף והפה. ובהן נחקקו שבעה רקיעים ושבע ארצות ושבע שעות. לפיכך חבב שביעי לכל חפץ תחת השמים: \n"
+        ],
+        [
+            "שתים עשרה פשוטות ה\"ו ז\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק יסודן ראיה, שמיעה, ריחה, שיחה, לעיטה, תשמיש, מעשה, הלוך, רוגז, שחוק, הרהור, שינה. מדתן שתים עשרה גבולים באלכסונן. גבול מזרחית צפונית, גבול מזרחית דרומית, גבול מזרחית רומית, גבול מזרחית תחתית, גבול צפונית רומית, גבול צפונית תחתית, גבול מערבית דרומית, גבול מערבית צפונית, גבול מערבית רומית, גבול מערבית תחתית, גבול דרומית רומית, גבול דרומית תחתית. ומרחיבין והולכין עד עדי עד והם זרועות עולם:  ",
+            "שתים עשרה פשוטות ה\"ו ז\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק חקקן חצבן שקלן צרפן המירן וצר בהם שנים עשר מזלות בעולם סימן טש\"ת סא\"ב מע\"ק גד\"ד. ואלו הן שנים עשר חדשים בשנה ניסן אייר סיון תמוז אב אלול תשרי מרחשון כסלו טבת שבט אדר. ואלו הן שנים עשר מנהיגין בנפש שתי ידים ושתי רגלים שתי כליות טחול כבד מרה המסס קיבה קרקבן [שתי לועזים ושתי עליזים שתי יועצים ושתי יעוצים שתי טורפין ושתי ציידים]. עשאן כמין (מדינה) [מריבה] וערכן כמין מלחמה גם את זה לעומת זה עשה האלהים:<br>כיצד צרפן. המליך אות ה' וקשר לו כתר וצר בו טלה בעולם וניסן בשנה ויד ימין בנפש זכר ונקבה. המליך אות ו' וקשר לו כתר וצר בו שור בעולם ואייר בשנה ויד שמאל בנפש. המליך אות ז' וקשר לו כתר וצר בו תאומים בעולם וסיון בשנה ורגל ימין בנפש. המליך אות ח' וקשר לו כתר וצר בו סרטן בעולם ותמוז בשנה ורגל שמאל בנפש. המליך אות ט' וקשר לו כתר וצר בו אריה בעולם ואב בשנה וכוליא ימין בנפש. המליך אות י' וקשר לו כתר וצר בו בתולה בעולם ואלול בשנה וכוליא שמאל בנפש. המליך אות ל' וקשר לו כתר וצר בו מאזנים בעולם ותשרי בשנה וכבד בנפש. המליך אות נ' וקשר לו כתר וצר בו עקרב בעולם ומרחשוון בשנה וטחול בנפש. המליך אות ס' וקשר לו כתר וצר בו קשת בעולם וכסלו בשנה ומרה בנפש. המליך אות ע' וקשר לו כתר וצר בו גדי בעולם וטבת בשנה והמסס בנפש. המליך אות צ' וקשר לו כתר וצר בו דלי בעולם ושבט בשנה וקיבה בנפש. המליך אות ק' וקשר לו כתר וצר בו דגים בעולם ואדר בשנה וקרקבן בנפש:   ",
+            "שלש אמות שהם שלשה אבות שמהם יצא אש ורוח ומים, שלש אמות ושבע כפולות ושנים עשר פשוטות:  ",
+            "אלו עשרים ושתים אותיות שבהם יסד הקב\"ה יה יהוה צבאות אלהים חיים אלהי ישראל רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש הוא:  "
+        ],
+        [
+            "שלשה אבות ותולדותיהן ושבעה כוכבים [<small>נ\"א</small> כובשין] וצבאותיהן ושנים עשר גבולי אלכסונין וראיה לדבר עדים נאמנין עולם שנה נפש חק שנים עשר [<small>נ\"א</small> עשרה] ושבעה ושלשה ופקידן בתלי וגלגל ולב. שלשה אש ומים ורוח אש למעלה ומים למטה ורוח חק מכריע בינתים וסימן לדבר האש נושא את המים. מ\"ם דוממת שי\"ן שורקת אל\"ף חוק מכריע בינתים:  ",
+            "תלי בעולם כמלך על כסאו. גלגל בשנה כמלך במדינה. לב בנפש כמלך במלחמה. גם את כל חפץ זה לעומת זה עשה האלהים. טוב לעומת רע. טוב מטוב ורע מרע. הטוב מבחין את הרע והרע מבחין את הטוב. טובה שמורה לטובים ורעה שמורה לרעים:  ",
+            "שלשה כל אחד לבדו עומד. ז' חלוקין שלשה מול שלשה וחק מכריע בינתים. שנים עשר עומדין במלחמה שלשה אוהבים שלשה שונאים שלשה מחיים שלשה ממיתים. שלשה אוהבים הלב והאזנים והפה. שלשה שונאים הכבד והמרה והלשון. ואל מלך נאמן מושל בכולן, אחד על גבי שלשה שלשה על גבי שבעה שבעה על גבי שנים עשר וכולן אדוקין זה בזה:  ",
+            "וכיון שצפה אברהם אבינו ע\"ה והביט וראה וחקר והבין וחקק וחצב וצרף וצר ועלתה בידו אז נגלה עליו אדון הכל ב\"ה והושיבהו בחיקו ונשקו על ראשו וקראו אוהבי וכרת לו ברית ולזרעו והאמין בה' ויחשבה לו צדקה. וכרת לו ברית בין עשר אצבעות רגליו והיא ברית המילה, ועשר אצבעות ידיו והוא הלשון. וקשר לו עשרים ושתים אותיות בלשונו וגלה לו את יסודן. משכן במים דלקם באש רעשן ברוח בערן בשבעה נהגם בשנים עשר מזלות:  "
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Sefer Yetzirah/Sefer Yetzirah/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,83 @@
+{
+    "title": "Sefer Yetzirah",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Sefer_Yetzirah",
+    "text": [
+        [
+            "בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק יה יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים חיים ומלך עולם אל שדי רחום וחנון רם ונשא שוכן עד מרום וקדוש שמו וברא את עולמו בשלשה ספרים בספר וספר וספור:  ",
+            "עשר ספירות בלי מה ועשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות:  ",
+            "עשר ספירות בלימה מספר עשר אצבעות חמש כנגד חמש וברית יחיד מכוונת באמצע כמלת הלשון וכמילת מעור:  ",
+            "עשר ספירות בלימה עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה, הבן בחכמה וחכם בבינה, בחון בהם וחקור מהם והעמד דבר על בוריו והשב יוצר על מכונו:  ",
+            "עשר ספירות בלי מה מדתן עשר שאין להם סוף עומק ראשית ועומק אחרית עומק טוב ועומק רע עומק רום ועומק תחת עומק מזרח ועומק מערב עומק צפון ועומק דרום אדון יחיד אל מלך נאמן מושל בכולם ממעון קדשו ועד עדי עד:  ",
+            "עשר ספירות בלי מה צפייתן כמראה הבזק ותכליתן אין להן קץ ודברו בהן ברצוא ושוב ולמאמרו כסופה ירדופו ולפני כסאו הם משתחוים:  ",
+            "עשר ספירות בלי מה נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן כשלהבת קשורה בגחלת שאדון יחיד ואין לו שני ולפני אחד מה אתה סופר:  ",
+            "עשר ספירות בלימה בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר ואם רץ לבך שוב למקום שלכך נאמר והחיות רצוא ושוב. ועל דבר זה נכרת ברית:  ",
+            "עשר ספירות בלימה, אחת רוח אלהים חיים ברוך ומבורך שמו של חי העולמים קול ורוח ודבור וזהו רוח הקדש:  ",
+            "שתים רוח מרוח חקק וחצב בה עשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות ורוח אחת מהן:  ",
+            "שלש מים מרוח חקק וחצב בהן תהו ובהו רפש וטיט חקקן כמין ערוגה הציבן כמין חומה סככם כמין מעזיבה:  ",
+            "ארבע אש ממים חקק וחצב בה כסא הכבוד שרפים ואופנים וחיות הקודש ומלאכי השרת ומשלשתן יסד מעונו שנאמר עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט:  ",
+            " (חמש שלש אותיות מן הפשוטות חתם רום ברר שלש וקבען בשמו הגדול יה\"ו. וחתם בהם שש קצוות) [<small>הנוסחא הנכונה:</small> בירר ג' אותיות מן הפשוטות בסוד ג' אמות אמ\"ש וקבען בשמו הגדול וחתם בהם ו' קצוות, חמש חתם רום] ופנה למעלה וחתמו ביה\"ו. שש חתם תחת ופנה למטה וחתמו ביו\"ה. שבע חתם מזרח ופנה לפניו וחתמו בהי\"ו. שמנה חתם מערב ופנה לאחריו וחתמו בהו\"י. תשע חתם דרום ופנה לימינו וחתמו בוי\"ה. עשר חתם צפון ופנה לשמאלו וחתמו בוה\"י:  ",
+            "אלו עשר ספירות בלימה אחת רוח אלהים חיים ורוח מרוח ומים מרוח ואש ממים ורום מעלה ותחת מזרח ומערב וצפון ודרום [<small>בדפוס מנטובה (שכ\"ב) הגי' כמ\"ש באוצר ה' וברמ\"ב</small>]:  "
+        ],
+        [
+            "עשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות שבע כפולות ושתים עשרה פשוטות. שלש אמות אמ\"ש יסודן כף זכות וכף חובה ולשון חק מכריע בינתים:  ",
+            "עשרים ושתים אותיות חקקן חצבן שקלן והמירן צרפן וצר בהם נפש כל כל היצור ונפש כל העתיד לצור:  ",
+            "עשרים ושתים אותיות יסוד חקוקות בקול חצובות ברוח קבועות בפה בחמשה מקומות אחה\"ע בומ\"ף גיכ\"ק דטלנ\"ת זסשר\"ץ [<small>בדפוס מנטובה נוסף במשנה זו:</small> קשורות בלשון כשהלבת בגחלת, אחה\"ע משמשת בסוף הלשון ובבית הבליעה, בומ\"ף בין השפתים ובראש הלשון, גיכ\"ק על שלישיתה של לשון נכרתת, דטלנ\"ת בראש הלשון משמשת עם הקול, וסצר\"ש בין השינים ולשון שכובה ושטותה. <small>וע\"ז קאי פי' הרמ\"ב:</small>]:  ",
+            "עשרים ושתים אותיות יסוד קבועות בגלגל ברל\"א שערים וחוזר הגלגל פנים ואחור וזהו סימן לדבר אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע:  ",
+            "כיצד שקלן והמירן אל\"ף עם כלם וכלם עם אל\"ף, בי\"ת עם כלם וכלם עם בי\"ת וחוזרת חלילה נמצא כל היצור וכל הדבור יוצא בשם אחד:  ",
+            "יצר מתהו ממש ועשה אינו ישנו וחצב עמודים גדולים מאויר שאינו נתפש וזה סימן צופה וממיר עושה כל היצור ואת כל הדברים שם אחד וסימן לדבר עשרים ושתים (מניינים) [חפצים] בגוף אחד:  "
+        ],
+        [
+            "שלש אמות אמ\"ש יסודן כף חובה וכף זכות ולשון חק מכריע בינתים:  ",
+            "שלש אמות אמ\"ש סוד גדול מופלא ומכוסה וחתום בשש טבעות וממנו יוצאים אש ומים מתחלקים זכר ונקבה: שלש אמות אמ\"ש יסודן ומהן נולדו אבות שמהם נברא הכל:  ",
+            "שלש אמות אמ\"ש בעולם אויר מים אש שמים נבראו תחלה מאש וארץ נבראת ממים והאויר מכריע בין האש ובין המים:  ",
+            "שלש אמות אמ\"ש בשנה אש ומים ורוח חום נברא מאש קור ממים ורויה מרוח מכריע בינתים. שלש אמות אמ\"ש בנפש אש ומים ורוח ראש נברא מאש ובטן נברא ממים וגויה נברא מרוח מכריע בינתים:  ",
+            "שלש אמות אמ\"ש חקקן וחצבן וצרפן וחתם בהן שלש אמות בעולם ושלש אמות בשנה ושלש אמות בנפש זכר ונקבה:  ",
+            "המליך אות אל\"ף ברוח וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה וחתם בהן אויר בעולם ורויה בשנה וגויה בנפש זכר באמ\"ש ונקבה באש\"ם:  ",
+            "המליך אות מ\"ם במים וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה וחתם בהן ארץ בעולם וקור בשנה ובטן בנפש זכר ונקבה זכר במא\"ש ונקבה במש\"א:  ",
+            "המליך אות שי\"ן באש וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה וחתם בהן שמים בעולם וחום בשנה וראש בנפש זכר ונקבה <small>[זכר בשא\"מ ונקבה בשמ\"א, <small>(כ\"ה בנ\"י)</small>]</small>:  "
+        ],
+        [
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת (מתנהגות בשתי לשונות), יסודן חיים ושלום וחכמה ועושר חן וזרע וממשלה, ומתנהגות בשתי לשונות ב\"בּ ג\"גּ ד\"דּ כ\"כּ פ\"פּ ר\"רּ ת\"תּ תבנית רך וקשה תבנית גבור וחלש כפולות שהן תמורות. תמורת חיים מות תמורת שלום רע תמורת חכמה אולת תמורת עושר עוני תמורת חן כיעור תמורת זרע שממה תמורת ממשלה עבדות: \n",
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת שבע ולא שש שבע ולא שמונה בחון בהן וחקור מהן (וצור וחשוב) והעמד דבר על בוריו והשב יוצר על מכונו: \n",
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת כנגד ז' קצוות מהם ו' קצוות מעלה ומטה מזרח ומערב צפון ודרום והיכל הקדש מכוון באמצע והוא נושא את כולן: \n",
+            "שבע כפולות בג\"ד כפר\"ת חקקן חצבן צרפן וצר בהם כוכבים בעולם וימים בשנה ושערים בנפש ומהן חקק שבעה רקיעים ושבע אדמות ושבע שבתות לפיכך חבב שביעי תחת כל השמים: \n",
+            "כיצד המליך אות ב' בחיים וקשר לו כתר וצר בו שבתי בעולם ויום ראשון בשנה ועין ימין בנפש: \n",
+            "המליך אות ג' וקשר לו כתר וצר בו צדק בעולם יום שני בשנה ועין שמאל בנפש: \n",
+            "המליך אות ד' וקשר לו כתר וצר בו מאדים בעולם ויום ג' בשנה ואוזן ימין בנפש: \n",
+            "המליך אות כ' וקשר לו כתר וצר בו חמה בעולם ויום ד' בשנה ואזן שמאל בנפש: \n",
+            "המליך אות פ' וקשר לו כתר וצר בו נוגה בעולם ויום ה' בשנה ונחיר ימין בנפש: \n",
+            "המליך אות ר' וקשר לו כתר וצר בו כוכב בעולם ויום ששי בשנה ונחיר שמאל בנפש: \n",
+            "המליך אות ת' וקשר לו כתר וצר בו לבנה בעולם ויום שבת בשנה ופה בנפש: \n",
+            "שבע כפולות כיצד צרפן. שתי אבנים בונות שני בתים. שלש בונות ששה בתים. ארבע בונות ארבעה ועשרים בתים. חמש בונות מאה ועשרים בתים. שש בונות שבע מאות ועשרים בתים. שבע בונות חמשת אלפים וארבעים בתים. מכאן ואילך צא וחשוב מה שאין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע. ואלו הן שבעה כוכבים בעולם חמה נוגה כוכב לבנה שבתאי צדק מאדים. ואלו הן ז' ימים בשנה שבעה ימי בראשית. ושבעה שערים בנפש שתי עינים שתי אזנים ושני נקבי האף והפה. ובהן נחקקו שבעה רקיעים ושבע ארצות ושבע שעות. לפיכך חבב שביעי לכל חפץ תחת השמים: \n"
+        ],
+        [
+            "שתים עשרה פשוטות ה\"ו ז\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק יסודן ראיה, שמיעה, ריחה, שיחה, לעיטה, תשמיש, מעשה, הלוך, רוגז, שחוק, הרהור, שינה. מדתן שתים עשרה גבולים באלכסונן. גבול מזרחית צפונית, גבול מזרחית דרומית, גבול מזרחית רומית, גבול מזרחית תחתית, גבול צפונית רומית, גבול צפונית תחתית, גבול מערבית דרומית, גבול מערבית צפונית, גבול מערבית רומית, גבול מערבית תחתית, גבול דרומית רומית, גבול דרומית תחתית. ומרחיבין והולכין עד עדי עד והם זרועות עולם:  ",
+            "שתים עשרה פשוטות ה\"ו ז\"ח ט\"י ל\"נ ס\"ע צ\"ק חקקן חצבן שקלן צרפן המירן וצר בהם שנים עשר מזלות בעולם סימן טש\"ת סא\"ב מע\"ק גד\"ד. ואלו הן שנים עשר חדשים בשנה ניסן אייר סיון תמוז אב אלול תשרי מרחשון כסלו טבת שבט אדר. ואלו הן שנים עשר מנהיגין בנפש שתי ידים ושתי רגלים שתי כליות טחול כבד מרה המסס קיבה קרקבן [שתי לועזים ושתי עליזים שתי יועצים ושתי יעוצים שתי טורפין ושתי ציידים]. עשאן כמין (מדינה) [מריבה] וערכן כמין מלחמה גם את זה לעומת זה עשה האלהים:<br>כיצד צרפן. המליך אות ה' וקשר לו כתר וצר בו טלה בעולם וניסן בשנה ויד ימין בנפש זכר ונקבה. המליך אות ו' וקשר לו כתר וצר בו שור בעולם ואייר בשנה ויד שמאל בנפש. המליך אות ז' וקשר לו כתר וצר בו תאומים בעולם וסיון בשנה ורגל ימין בנפש. המליך אות ח' וקשר לו כתר וצר בו סרטן בעולם ותמוז בשנה ורגל שמאל בנפש. המליך אות ט' וקשר לו כתר וצר בו אריה בעולם ואב בשנה וכוליא ימין בנפש. המליך אות י' וקשר לו כתר וצר בו בתולה בעולם ואלול בשנה וכוליא שמאל בנפש. המליך אות ל' וקשר לו כתר וצר בו מאזנים בעולם ותשרי בשנה וכבד בנפש. המליך אות נ' וקשר לו כתר וצר בו עקרב בעולם ומרחשוון בשנה וטחול בנפש. המליך אות ס' וקשר לו כתר וצר בו קשת בעולם וכסלו בשנה ומרה בנפש. המליך אות ע' וקשר לו כתר וצר בו גדי בעולם וטבת בשנה והמסס בנפש. המליך אות צ' וקשר לו כתר וצר בו דלי בעולם ושבט בשנה וקיבה בנפש. המליך אות ק' וקשר לו כתר וצר בו דגים בעולם ואדר בשנה וקרקבן בנפש:   ",
+            "שלש אמות שהם שלשה אבות שמהם יצא אש ורוח ומים, שלש אמות ושבע כפולות ושנים עשר פשוטות:  ",
+            "אלו עשרים ושתים אותיות שבהם יסד הקב\"ה יה יהוה צבאות אלהים חיים אלהי ישראל רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש הוא:  "
+        ],
+        [
+            "שלשה אבות ותולדותיהן ושבעה כוכבים [<small>נ\"א</small> כובשין] וצבאותיהן ושנים עשר גבולי אלכסונין וראיה לדבר עדים נאמנין עולם שנה נפש חק שנים עשר [<small>נ\"א</small> עשרה] ושבעה ושלשה ופקידן בתלי וגלגל ולב. שלשה אש ומים ורוח אש למעלה ומים למטה ורוח חק מכריע בינתים וסימן לדבר האש נושא את המים. מ\"ם דוממת שי\"ן שורקת אל\"ף חוק מכריע בינתים:  ",
+            "תלי בעולם כמלך על כסאו. גלגל בשנה כמלך במדינה. לב בנפש כמלך במלחמה. גם את כל חפץ זה לעומת זה עשה האלהים. טוב לעומת רע. טוב מטוב ורע מרע. הטוב מבחין את הרע והרע מבחין את הטוב. טובה שמורה לטובים ורעה שמורה לרעים:  ",
+            "שלשה כל אחד לבדו עומד. ז' חלוקין שלשה מול שלשה וחק מכריע בינתים. שנים עשר עומדין במלחמה שלשה אוהבים שלשה שונאים שלשה מחיים שלשה ממיתים. שלשה אוהבים הלב והאזנים והפה. שלשה שונאים הכבד והמרה והלשון. ואל מלך נאמן מושל בכולן, אחד על גבי שלשה שלשה על גבי שבעה שבעה על גבי שנים עשר וכולן אדוקין זה בזה:  ",
+            "וכיון שצפה אברהם אבינו ע\"ה והביט וראה וחקר והבין וחקק וחצב וצרף וצר ועלתה בידו אז נגלה עליו אדון הכל ב\"ה והושיבהו בחיקו ונשקו על ראשו וקראו אוהבי וכרת לו ברית ולזרעו והאמין בה' ויחשבה לו צדקה. וכרת לו ברית בין עשר אצבעות רגליו והיא ברית המילה, ועשר אצבעות ידיו והוא הלשון. וקשר לו עשרים ושתים אותיות בלשונו וגלה לו את יסודן. משכן במים דלקם באש רעשן ברוח בערן בשבעה נהגם בשנים עשר מזלות:  "
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Sefer Yetzirah, Warsaw 1884",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001310968"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "ספר יצירה",
+    "categories": [
+        "Kabbalah",
+        "Sefer Yetzirah"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Kabbalah/Zohar/Zohar/English/The Soul of Life, translated by Leonard Moskowitz, Teaneck, NJ 2012 [Rev. 1.5].json

@@ -0,0 +1,378 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Zohar",
+    "versionSource": "sefaria.org",
+    "versionTitle": "The Soul of Life, translated by Leonard Moskowitz, Teaneck, NJ 2012 [Rev. 1.5]",
+    "versionNotes": "",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "ספר הזהר",
+    "categories": [
+        "Kabbalah",
+        "Zohar"
+    ],
+    "text": {
+        "Introduction": [],
+        "Bereshit": [],
+        "Noach": [],
+        "Lech Lecha": [],
+        "Vayera": [],
+        "Chayei Sara": [],
+        "Toldot": [],
+        "Vayetzei": [],
+        "Vayishlach": [],
+        "Vayeshev": [],
+        "Miketz": [],
+        "Vayigash": [],
+        "Vayechi": [],
+        "Shemot": [],
+        "Vaera": [],
+        "Bo": [],
+        "Beshalach": [],
+        "Yitro": [],
+        "Mishpatim": [],
+        "Terumah": [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "Because when the world was created, each and every thing did not come into being until it arose in Will to create man who could labor in Torah, and for him the world was brought into existence. Now anyone who gazes into the Torah and labors in her, it is as if he preserves the entire world. The Holy One (blessed be He) gazed into the Torah and created the world. A person gazes into the Torah and preserves the world. We find that the creation and the preservation of the entire world is Torah, and as a result of this, fortunate is the person who involves himself with Torah, because he preserves the world."
+            ]
+        ],
+        "Sifra DiTzniuta": [],
+        "Tetzaveh": [],
+        "Ki Tisa": [],
+        "Vayakhel": [],
+        "Pekudei": [],
+        "Vayikra": [],
+        "Tzav": [],
+        "Shmini": [],
+        "Tazria": [],
+        "Metzora": [],
+        "Achrei Mot": [],
+        "Kedoshim": [],
+        "Emor": [],
+        "Behar": [],
+        "Bechukotai": [],
+        "Bamidbar": [],
+        "Nasso": [],
+        "Idra Rabba": [],
+        "Beha'alotcha": [],
+        "Sh'lach": [],
+        "Korach": [],
+        "Chukat": [],
+        "Balak": [],
+        "Pinchas": [],
+        "Matot": [],
+        "Vaetchanan": [],
+        "Eikev": [],
+        "Shoftim": [],
+        "Ki Teitzei": [],
+        "Vayeilech": [],
+        "Ha'Azinu": [],
+        "Idra Zuta": [],
+        "Addenda": {
+            "Volume I": [],
+            "Volume II": [],
+            "Volume III": []
+        }
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "ספר הזהר",
+        "enTitle": "Zohar",
+        "key": "Zohar",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "הקדמה",
+                "enTitle": "Introduction"
+            },
+            {
+                "heTitle": "בראשית",
+                "enTitle": "Bereshit"
+            },
+            {
+                "heTitle": "נח",
+                "enTitle": "Noach"
+            },
+            {
+                "heTitle": "לך לך",
+                "enTitle": "Lech Lecha"
+            },
+            {
+                "heTitle": "וירא",
+                "enTitle": "Vayera"
+            },
+            {
+                "heTitle": "חיי שרה",
+                "enTitle": "Chayei Sara"
+            },
+            {
+                "heTitle": "תולדות",
+                "enTitle": "Toldot"
+            },
+            {
+                "heTitle": "ויצא",
+                "enTitle": "Vayetzei"
+            },
+            {
+                "heTitle": "וישלח",
+                "enTitle": "Vayishlach"
+            },
+            {
+                "heTitle": "וישב",
+                "enTitle": "Vayeshev"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מקץ",
+                "enTitle": "Miketz"
+            },
+            {
+                "heTitle": "ויגש",
+                "enTitle": "Vayigash"
+            },
+            {
+                "heTitle": "ויחי",
+                "enTitle": "Vayechi"
+            },
+            {
+                "heTitle": "שמות",
+                "enTitle": "Shemot"
+            },
+            {
+                "heTitle": "וארא",
+                "enTitle": "Vaera"
+            },
+            {
+                "heTitle": "בא",
+                "enTitle": "Bo"
+            },
+            {
+                "heTitle": "בשלח",
+                "enTitle": "Beshalach"
+            },
+            {
+                "heTitle": "יתרו",
+                "enTitle": "Yitro"
+            },
+            {
+                "heTitle": "משפטים",
+                "enTitle": "Mishpatim"
+            },
+            {
+                "heTitle": "תרומה",
+                "enTitle": "Terumah"
+            },
+            {
+                "heTitle": "ספרא דצניעותא",
+                "enTitle": "Sifra DiTzniuta"
+            },
+            {
+                "heTitle": "תצוה",
+                "enTitle": "Tetzaveh"
+            },
+            {
+                "heTitle": "כי תשא",
+                "enTitle": "Ki Tisa"
+            },
+            {
+                "heTitle": "ויקהל",
+                "enTitle": "Vayakhel"
+            },
+            {
+                "heTitle": "פקודי",
+                "enTitle": "Pekudei"
+            },
+            {
+                "heTitle": "ויקרא",
+                "enTitle": "Vayikra"
+            },
+            {
+                "heTitle": "צו",
+                "enTitle": "Tzav"
+            },
+            {
+                "heTitle": "שמיני",
+                "enTitle": "Shmini"
+            },
+            {
+                "heTitle": "תזריע",
+                "enTitle": "Tazria"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מצורע",
+                "enTitle": "Metzora"
+            },
+            {
+                "heTitle": "אחרי מות",
+                "enTitle": "Achrei Mot"
+            },
+            {
+                "heTitle": "קדושים",
+                "enTitle": "Kedoshim"
+            },
+            {
+                "heTitle": "אמור",
+                "enTitle": "Emor"
+            },
+            {
+                "heTitle": "בהר",
+                "enTitle": "Behar"
+            },
+            {
+                "heTitle": "בחקותי",
+                "enTitle": "Bechukotai"
+            },
+            {
+                "heTitle": "במדבר",
+                "enTitle": "Bamidbar"
+            },
+            {
+                "heTitle": "נשא",
+                "enTitle": "Nasso"
+            },
+            {
+                "heTitle": "האדרא רבא",
+                "enTitle": "Idra Rabba"
+            },
+            {
+                "heTitle": "בהעלותך",
+                "enTitle": "Beha'alotcha"
+            },
+            {
+                "heTitle": "שלח לך",
+                "enTitle": "Sh'lach"
+            },
+            {
+                "heTitle": "קרח",
+                "enTitle": "Korach"
+            },
+            {
+                "heTitle": "חקת",
+                "enTitle": "Chukat"
+            },
+            {
+                "heTitle": "בלק",
+                "enTitle": "Balak"
+            },
+            {
+                "heTitle": "פנחס",
+                "enTitle": "Pinchas"
+            },
+            {
+                "heTitle": "מטות",
+                "enTitle": "Matot"
+            },
+            {
+                "heTitle": "ואתחנן",
+                "enTitle": "Vaetchanan"
+            },
+            {
+                "heTitle": "עקב",
+                "enTitle": "Eikev"
+            },
+            {
+                "heTitle": "שופטים",
+                "enTitle": "Shoftim"
+            },
+            {
+                "heTitle": "כי תצא",
+                "enTitle": "Ki Teitzei"
+            },
+            {
+                "heTitle": "וילך",
+                "enTitle": "Vayeilech"
+            },
+            {
+                "heTitle": "האזינו",
+                "enTitle": "Ha'Azinu"
+            },
+            {
+                "heTitle": "האדרא זוטא",
+                "enTitle": "Idra Zuta"
+            },
+            {
+                "heTitle": "תוספות",
+                "enTitle": "Addenda",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "כרך א",
+                        "enTitle": "Volume I"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "כרך ב",
+                        "enTitle": "Volume II"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "כרך ג",
+                        "enTitle": "Volume III"
+                    }
+                ]
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Kabbalah/Zohar/Zohar/Hebrew/Hebrew Translation.json

@@ -0,0 +1,3 @@
+version https://git-lfs.github.com/spec/v1
+oid sha256:25a0209b7ec18e3c28bb56ea9547f78737fab99ca76dc9e19ca1e3738cb33580
+size 13484394

json/Kabbalah/Zohar/Zohar/Hebrew/Vocalized Zohar, Israel 2013.json

@@ -0,0 +1,3 @@
+version https://git-lfs.github.com/spec/v1
+oid sha256:216c9dcade252b42fd092c697530ca0e518bbdfc8437dcff6dd42834907106fd
+size 14926456

json/Kabbalah/Zohar/Zohar/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,3 @@
+version https://git-lfs.github.com/spec/v1
+oid sha256:e80556fd5367962919b51c06ac0dda185d29ece21a4a1cc188cb3851925613c6
+size 14926286

json/Mishnah/Seder Zeraim/Mishnah Kilayim/English/Eighteen Treatises from the Mishna.json

@@ -0,0 +1,111 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Mishnah Kilayim",
+    "versionSource": "http://www.sacred-texts.com/jud/etm/",
+    "versionTitle": "Eighteen Treatises from the Mishna",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "versionTitleInHebrew": "שמונה עשרה מסכתות משנה",
+    "shortVersionTitle": "David Aaron Sola and Morris Jacob Raphall, 1845",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "משנה כלאים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "Wheat and ‏darnel [rye grass] are not  <i>kilayim</i> [the product of forbidden crossbreeding or working of certain animals with one another, planting together certain plants, or interweaving certain fibers one with the other]. Barley and oats [together], spelt and rye, beans and chickpeas, small peas and sweet peas, white beans and kidney beans are not   <i>kilayim</i> one with the other.",
+            "Cucumbers and cucumber melons are not <i>kilayim</i> one with the other; Rabbi Yehudah says: [they are] <i>kilayim</i>. Garden lettuce and wild lettuce, garden endives and wild endives, garden leek and wild leek, coriander and wild coriander, mustard and Egyptian mustard, Egyptian gourd and bitter gourd, Egyptian beans and [a strain of Egyptian beans in pods shaped like] carobs are not  <i>kilayim</i> one with  another.",
+            "Turnips and radishes, leaf cabbage and head cabbage, beets and orache are not <i>kilayim</i> one with  another. Rabbi Akivah added, garlic and wild garlic, onions and wild onions, lupine and wild lupine are not <i>kilayim</i> one with another.",
+            "[With regard to grafting] fruit trees: pears and crustumenian pears,  quinces and medlars are not  <i>kilayim</i> one with the other. The apple and crab apple, peaches and almonds, jujubes and <i>rimin</i> [berries from a type of thorn bush], although they are similar to each other, they are <i>kilayim</i> one with another.  ",
+            "Radishes and <i>nafuts</i> [type of radish], mustard and charlock, Greek gourds with [either] Egyptian gourds or bitter gourds, although they are similar to each other, they are <i>kilayim</i> one with another.  ",
+            "The wolf and the dog, the village dog [bred by villagers] and the fox, goats and deer, mountain goats and ewes, the horse and the mule, the mule and the donkey, the donkey and the wild donkey, although they are similar to each other, they are <i>kilayim</i> one with another.  ",
+            "One may not graft a tree onto a [different species of] tree, nor an herb onto an herb [of a different species] nor a tree onto an herb, nor an herb onto a tree; Rabbi Yehudah permits [the grafting] of herbs onto  trees.",
+            "One may not plant herbs in the trunk of a sycamore fig. On may not graft rue onto white cassia, for that is [grafting] an herb onto a tree. One may not plant a shoot of a fig tree into a cistus in order to provide cooling. One may not insert a vine branch  into a melon, so that it [the melon] supply it [the vine] with its water, because that is  [grafting] an tree onto an herb. One may not place gourd seeds into a mallow, in order that it [the gourd seeds] be preserved, because that is  [grafting] an herb onto an herb.",
+            "If one buries [for storage] turnips and radishes beneath a vine, if some of the leaves are visible, he need not worry about [transgressing the prohibitions of] <i>kilayim</i> or the Sabbatical year or the tithes;  and they may be removed on the Shabbat. If one sows wheat and barley  [together] at once, that is considered <i>kilayim</i>; Rabbi Yehudah says: it is not <i>kilayim</i>, unless there are two [grains] of wheat and one [grain] of barley or one [grain of] wheat and two [grains of] barley or one grain [each] of wheat, barley and spelt."
+        ],
+        [
+            "If a <i>se'ah</i> [specific unit of volume] contains one quarter  [of a <i>kav</i>] of another species [of seed], the [ratio] must be reduced; Rabbi Yose says: he must pick [all of it out] whether it [the quarter <i>kav</i>] is of one species or two species; Rabbi Shimon says: They only said [the rule that it must be reduced] if there is one species. The Sages say: all that is <i>kilayim</i> within the <i>se'ah</i> combines to make up the quarter <i>kav</i>.",
+            "When were these words said [when does this apply]?  [With respect to]  grain with [a different species of] grain, legumes with [a different species of] legumes, grain with legumes, and legumes with grain. Rightly they have said [the term signifies a ruling handed down by Moshe from Sinai] that all kinds of garden seeds which are not used as food, combine to make up one twenty-fourth [to be considerd <i>kilayim</i>] of that which falls [is sown] into  each <i>beit se'ah</i> [a measure of area, equivalent to that area of land large enough to require a Se'ah of seeds to sow it]. Rabbi Shimon says, just as they said [their ruling to result] in stringency, so too they said [their ruling to result] in leniency. Flax with grain combine to make up one twenty-fourth of that which falls [is sown] into a <i>beit se'ah</i>.",
+            "If a man's field was sown with wheat and then he decided to sow it with barley, he must wait until it [the wheat seeds] become wormy [rots in the soil] and then [he must] turn it over [with a plow so that it does not grow] and afterwards he may sow [the barley]. If it [the wheat] has has already sprouted, he is not to say, \"I will [first] sow [the barley], and then I will turn it over,\" but he must turn it over, and afterwards sow. How much must he plow? Like the forrows [he would plow] after the first rain [wide firrows]. Abba Shaul says, [He must plow] so that he does not leave [unplowed] as much [ground] as holds a quarter <i>kav</i> to a <i>beit se'ah</i>.",
+            "If a man's field was sown [with grain or legumes] and then he decided to plant it [with vines], he is not to say, \"I will [first] plant and then I will turn it over,\" but he must turn it over  and afterwards plant. If it was planted [with vines] and then he decided to sow it, he is not to say, \"I will [first] sow and then uproot,\" but he must [first] uproot, and then sow. [But], if he desires, he may cut down [the vines] to less than a handbreadth [of the ground and then] sow, and afterwards uproot.",
+            "If a man's field has been sown with hemp, or ‏<i>luf</i> [bulb type plant], he may not sow [on top of them], because they [do not rot and] only produce after three years [anything planted on top would constitute <i>kilayim</i>]. [A field of] grain that an aftergrowth of <i>istis</i> sprouted, similarly, if on the threshing floor different species sprouted [which are harmful to threshing], or if among fenugreek different species have sprouted [which are harmful to the fenugreek] we do not require him to weed them out. If he has weeded or cut them, we must tell him, \"Uproot everything except one species.\"",
+            "If a man wishes to lay out his field in [straight] beds each sown with a different species, [how much space must he leave between the beds] Beit Shammai says, [the width of] three ridges on the furrowed field and Beit Hillel says, the width of a Sharon yoke [which is a wider than normal yoke]. The words of these and the words of those are very close to each other [there is not much difference between them].",
+            "If a triangular corner point of a wheat [field] enters into a [neighboring] barley [field] it is permitted [it is not considered <i>kilayim</i>], because it is obvious that it is the end of the field. If his [field is sown] with wheat and his neighbor's [is sown] with a different species, it is permitted to sow close [to the neighbor's field] the same species [as the neighbor's field]. If his [field is sown] with wheat, and his neighbor's is [also sown] with wheat, he is permitted to sow close [to the neighbor's field] a furrow of flax [since flax is not ususally sown with wheat], but not a different species. Rabbi Shimon says, it is the same whether it is flax or any other species [they are all prohibited]. Rabbi Yose says, even in the middle of the [wheat], one may experiment with a furrow of flax [it is not considered <i>kilayim</i>].",
+            "It is prohibited to sow mustard or wild saffron close to a field of grain, but mustard or wild saffron may be sown close to a vegetable field. [One may] sow [different species] close to a fallow field, a plowed field, a [loose] stone fence, a road, a fence ten handbreadths high, a ditch that is ten [handbreadths] deep and four [handbreadths] wide, a tree that overshadows the ground [its branches are less that three handbreadths off the ground] or a rock that is ten [handbreadths] high and four [handbreadths] wide.",
+            "If a man desires to lay out his field into patches [each to be sown] with differing species, he may make [divide it into] twenty-four patches of a <i>beit se'ah</i>, each patch one <i>beit rova</i> [specific unit of volume] and may sow whatever species he so desires [in them]. If [in a grain field] there are one or two patches [each less than a <i>beit rova</i>], he may sow them with mustard ; [if there were] three, he may not sow them with mustard for it will look like a mustard field, these are the words Rabbi Meir.  The Sages say, Nine patches [for each <i>beit se'ah</i>] are permitted [to be sown with whatever you desire], ten are prohibited . Rabbi Eleazar ben Yaakov says, Even if his entire field is a <i> beit kor</i> [specific unit of volume], he may not make [sow] in it more that one patch.",
+            "Everything [even areas unsuitable for sowing] that is within the <i>beit rova</i> is included in the measurement of a <i>beit rova</i> [necessary for a separation]. [Thus] the area around the vine, or a grave, or a rock,  is included in the measurement of a <i>beit rova</i>. Grains [planted next to] other grains [require a separating distance of] a <i>beit rova</i>. Herbs [planted next to] other herbs [require a separating distance of] six handbreadths. Grains [planted next to] herbs, or herbs  [planted next to] grains, [require a separating distance of] a <i>beit rova</i>. Rabbi Eliezer says, herbs [planted next to] grains,  require a separating distance of] six handbreadths.",
+            "Grains that are bending [growing] over other grains, herbs over [other] herbs, grains over herbs, or herbs over grains, are all  permitted, except for Greek gourds. Rabbi Meir says, also cucumbers and Egyptian beans [are prohibited], nevertheless, I prefer their [the Sages'] words to my words. "
+        ],
+        [
+            "A garden bed that is six handbreadths by  six handbreadths, one may sow five different kinds of seed within it, namely, four [species] one on [each of] the four sides of the bed, and one in the center [leaving the corners, one handbreadth by one handbreadth empty]. If it [the bed] has a border [on all four sides] one handbreadth high [and one handbreadth wide, thus the bed measures 8 x 8]  thirteen different species may be sown in it; three on each border and one in the middle. One may not plant turnip heads in the border as they will fill it up [and it appears all intermingle]. Rabbi Yehudah says, six different species [may be sown] in the middle [for a total eighteen species].",
+            "It is forbidden to sow [different] species [of seeds that are normally grown in large fields] in one bed, but [diffrent] species  of herbs may be sown in one bed. Mustard and small peas are [considered] seeds, [while] large peas are [considered] herbs. [If] a border [around a bed] that had been one handbreadth high was lowered, it remains valid, because it was originally valid. A furrow or a [dried up] water channel that are one handbreadth deep, one may sow three [different] species of seeds, one [species] on one side, and one [species] on the other side and one in the middle.",
+            "If a triangular corner point of herbs enters into a field of a different herb it is permitted [it is not considered <i>kilayim</i>], because it is obvious that it is the end of the field. If the field was sown with [one species of] herbs and he wishes to plant in it one row of different herbs, Rabbi Yishmael says, [he may do so] providing that the furrow is open [runs through] from one end of the field to the other. Rabbi Akivah says, the length [of the furrow] must be six handbreadths and the width must be its fullsize [six handbreadths]. Rabbi Yehudah says, [the furrow must be] the width of a full footstep [one handbreadth].",
+            "If one plants two rows of cucumbers, two rows of gourds and two rows of Egyptian beans [with furrows separating between them], it is permitted [because they are discernable]. [However, if he planted] one row of cucumbers, one row of gourds and one row of Egyptian beans, they are prohibited [they appear to have been planted together]. [If he planted] one row of cucumbers, one row of gourds and one of Egyptian beans, and [then ] a row of cucumbers, Rabbi Eliezer permits, and the Sages prohibit.",
+            "A man may plant cucumbers and gourds in the same hole, provided that this one leans towards this side [of the hole] and this one leans towards the other side, and the foliage of this one leans to this side and the foliage of this one leans to the other side, because whatever the Sages prohibited [in this case <i>kilayim</i>], they have decreed  only due to <i>mar'it ha'ayin</i> [an action or situation which might be misinterpreted by the casual viewer, who might think it involves a transgression where there is none, or come to permit forbidden actions based on what he has seen].",
+            "If his field was sown with onions and he wishes to plant in it rows of gourds, Rabbi Yishmael says, he must uproot two rows [of onions; a row is four cubits, so a total of eight cubits is made empty] and plant one row [four cubits of gourds in the middle;  so two cubits on each side remain empty], he [then] leaves the standing crop of onions over a space of two rows [eight cubits wide] and uproots two rows [of onions] and plants one row [of gourds].  Rabbi Akivah says, he must uproot two rows [of onions] and plant two rows [of gourds], he [then] leaves the standing crop of onions over a space of two rows and uproots two rows [of onions] and plant two rows [of gourds]. The Sages say, If there is not between one row [of gourds] and the next twelve cubits, he may not maintain the seeds [of onions] between them.",
+            "A gourd [planted in a field of herbs]  is [treated] as herbs [it is subject to the rules of herbs and requires a separation of six handbreadths], and is given a <i>beit rova</i>. If his field was sown with grain, and he wishes to plant in it one row of gourds, we give it for its work space [for tillage] a space of six handbreadths. If it grew [spread into the six handbtbreadth area] he must uproot in front of it. Rabbi Yose says, we give it for its work space [for tillage] four cubits. The [Sages] said to him, Why do you apply more stringent rules to this  [gourds] than to a vine? Rabbi Yose said to them [the Sages], We indeed find that this is treated more stringently than a vine, [since] for a single vine we allow six handbreaths for its work space [for tillage] , and for a single gourd we give it a <i>beit rova</i> [for its tillage]. Rabbi Meir in the name of Rabbi Yishmael said, If there are three gourds in an area of a <i>beit se'ah</i> he may not bring [sow] any other [species of] seed  into the <i>beit se'ah</i>. Rabbi Yose ben Ha'Hoteph Efrati said in the name of Rabbi Yishmael, If there are three gourds in an area of a  <i>beit kor</i>, he may not bring [sow] any other [species of] seed  into the <i>beit kor</i>."
+        ],
+        [],
+        [
+            "A vineyard that has become destroyed [uprooted or dried out],  if it is possible to pick [grapes] from ten vines within a <i>beit se'ah</i> and they were planted according to the law, it is called a poor vineyard. A vineyard that has been planted in an irregular fashion [not in sraight rows], if there are among them [five vines] two opposite three [two facing each other and one projecting like a tail], it is considered a vineyard, but if not, it is not considered a vineyard. Rabbi Meir says, Since it appears in the form of a vineyard [it has rows of vines although not in sraight rows] it is in a vineyard.",
+            "A vineyard that has been planted with less than four cubits [between each row], Rabbi Shimon says it is not a vineyard [because they are too close], and the Sages say [it is a] vineyard and we regard the middle ones as if they are not there [the outermost rows combine to the two opposite two rule].",
+            "A trench that passes through a vineyard ten [handbreadths] deep and four  [handbreadths] wide, Rabbi Eliezer ben Yaakov says, If it [the trench] is open [runs through] from the beginning of the vineyard to the end, it has the appearance of being two vineyards and one may sow in it, and if not, it is [viewed] as a winepress [in a vineyard where it is forbidden to sow]. A winepress in a vineyard, ten [handbreadths] deep and four  [handbreadths] wide, Rabbi Eliezer says, one may sow in it, and the Sages say forbid it. A watch-mound [where the watchman stands]  in a vineyard ten [handbreadths] high and four  [handbreadths] wide, one may sow in it, but if the ends of the vine-branches became entwined [over the mound] it is forbidden.",
+            "If a vine is planted in a wine press, or in a cleft, we give it its work space [for tillage six handbreadths] and one may sow in the rest. Rabbi Yose says, If there are not four cubits there, one may not bring seeds there. It is permitted to sow in a house that stands in a vineyard.",
+            "If a man plants herbs in a vineyard, or lets them remain there [does not uproot them] he renders prohibited forty-five vines. When [are the forty-five vines prohibited]? If the vines were planted four [cubits apart] or five [cubits apart]. If they were planted six [cubits apart] or seven [cubits apart], he renders prohibited [a radius of] sixteen cubits in every direction in the form of a circle, not of a square.",
+            "If a man [is tilling his vines] and sees herbs [growing] in the vineyard, and says, When I reach them [the place where they are growing] I will pull them out,  he is permitted to do so. [But if he said], When I return [from harvesting]  I will pull them out, [if in the interim] they have increased [grown] one two-hundredths, it is forbidden.",
+            "If one is passing through his vineyard, and seeds [accidentally] fell from him, or [seeds] have gone [into the field] with manure [that he was applying] or with [the irrigation] water, or if he was sowing [seeds] and the wind blew [the seed] behind him, they are permitted [because they were planted accidentally], [but] if the wind blew them in front of him [and he sees that they fell into he vineyard], Rabbi Akiva says, If [he found] blades [that grew from these seeds], it must be turned [uprooted, so as not to grow again] up], if ears [there are kernels in the stalks, but they have not to one third their size] he must beat them [the kernels out of the stalks], if they produced grain, they must be burnt.",
+            "If one permits thorns [the species that camels eat] to remain in his vineyard, Rabbi Eliezer says, He has rendered them prohibited, the Sages say he has not rendered them prohibited, for only [the only things that renders them prohibited are] such species that one [generally] retains [thorns are only prohibited in a place where there are camels]. The <i> eirus</i> [plant with broad leaves, used for seasoning food], ivy like, the <i>shoshanat hamelekh</i> [king's lily] are not <i>kilayim</i> in a vineyard. All kinds of  seeds are not <i>kilayim</i> in a vineyard [by Torah law]. [With regard to] hemp Rabbi  Tarfon says, it is not <i>kilayim</i> and the Sages say it is <i>kilayim</i>. Artichokes are <i>kilayim</i> in a vineyard."
+        ],
+        [
+            "What is an <i>aris</i> [an arbor, and considered a vineyard]? If one plants a row consisting of [no less than] five vines alongside a fence ten handbreadths high, or alongside a ditch that is ten handbreadths deep and four [handbreadths] wide, we give it four cubits as work space [for tillage]. Biet Shammai say, [the four cubits are measured] from the body [trunk] of the vine to the field. Beit Hillel say, from the fence to the field. Rabbi Yochanan ben Nuri said, All who say so [that an <i>aris</i> of a row of vines is considered a vineyard] are mistaken. Rather if there are [in the <i>aris</i>] four cubits from the body to the fence, [then] we give it  [six handbreadths] as work space [for tillage] and he may sow in the rest [up to the fence]. What is considered work space of a [single] vine? Six handbreadths in every direction. Rabbi Akivah says, three [handbreadths in every direction].",
+            "An <i>aris</i> that protrudes from the terrace [built on a hill side and hangs over the field below it], Rabbi Eliezer ben Yaakov says, If one standing on the ground [in the field below] can pick all of it [the grapes], it prohibits [sowing] four cubits in the field. But if not [he cannot pick them from the field] it only prohibits [sowing] that which is directly beneath it. Rabbi Eliezer says, Similarly, if one plants one on the ground and one on the terrace, if it [the terrace] is ten handbreadths high from the ground, it does not combine with her. But if not [the terrace is less than ten handbreadths] it combines with her.  ",
+            "If one suspends vines over part of a trellis, he may not bring [sow] seed under the rest of it. If he brought [seeds there] he has not rendered it prohibited [as <i>kilayim</i>]. If [however] new [vine shoots] have spread [over the rest of the area], it [the seeds sown under the rest] are prohibited. Similarly [the law is the same], if one suspends [a vine] over part of an  <i>ilan serak</i> [tree which produce no edible fruit or an insignificant amount thereof]. ",
+            "If one suspends vines over part of a fruit-tree, he may bring [sow] seed under the rest of it.  If, [however], new [vine shoots] have spread [over the rest of the area], they must be turned [bent] back [to where they were suspended]. There was an incident that Rabbi Yehoshua went to Rabbi Yishmael to Kefar Aziz, and he [Rabbi Yishmael] showed him a vine that was suspended over part of a fig-tree. He said to him [he asked Rabbi Yehoshua], \"May I bring seed under the rest?\" He [Rabbi Yehoshua] said to him, \"It is permitted,\" and he took him up to Beit Hamaganya, and he showed him a vine suspended over part of a branch [beam] of a sycamore tree, which had many branches. He [Rabbi Yehoshua] said, \"Under this [the branch over part of which the vine had been suspended] it is prohibited, and [under] the rest is permitted.",
+            "What is a <i>ilan serak</i>? Any tree that does not bear fruit. Rabbi Meir says, [regarding vine trellising] all trees are [considered] <i>ilan serak</i>, except the olive [tree] and the fig [tree]. Rabbi Yosi says,  All trees the like of which are not normally planted exclusively as whole fields, are [considered] <i>ilan serak</i>.",
+            "Gaps in an <i>aris</i> [must be] eight  cubits and \"somewhat more\" [to nullify the validity of the <i>aris</i>]. All measurements that the Sages spoke of in regards to a vineyard, the term \"somewhat more\" is never used [all measurements are exact] except in the case of gaps in an <i>aris</i>. These are [considered] gaps in an <i>aris</i>. If an <i>aris</i> was laid waste in its center but five vines remain on this side and five on this side, if there is [in the gap] eight cubits, he may not bring [sow] seed there under the rest of it. [But if it is] eight cubits  and \"somewhat more\", we give him his work space [for tillage]  and he may sow the rest of it.",
+            "If an <i>aris</i> grows out beyond the wall from the corner and stops, we give him his work space [for tillage]  and he may sow the rest of it. Rabbi Yosi says, If there are not four cubits there, he may not bring other seed there.",
+            "If reeds protrude from the <i>aris</i> and he does not want to cut them off, it is permitted to sow right under them. If he made them so that the new vines  spread along them, it is forbidden.",
+            "If a [vine] tendril protrudes from the <i>aris</i>, it is regarded as though a plumb-line were suspended from it, [and] directly beneath it, it is forbidden to sow. Similarly, [the law is the same] in the case of [branches of] a single trellised vine.  If one stretches a [vine] branch from one tree to the next , it is forbidden to sow beneath it. If he extended it [the branch, in order for it to reach the other tree] with a rope or reed-grass, under the extension [the rope or reed-grass] it is permitted to sow. If he made it [the extension] so that the new [branches] should spread along it, then it is forbidden [to plant beneath it]."
+        ],
+        [
+            "If one bends the branch of a vine into the soil to take root, is bent, if there is not a layer of three handbreadths of soil above it, he may not bring [sow] seeds on it. [This is the law] even if he bent it into a [dried out]  gourd or an [earthenware] pipe. If he bent it into a rock, even if there is only three fingerbreadths of soil above it, he is permitted to bring [sow] seeds on it.  If a vine has been bent in such a manner that the main stem is underground, we only measure [the six handbreadths] from the second root [the place where it rises from the ground and again becomes visible].",
+            "If one bent [into the ground] and their roots are visible three vines are bent, [and partly covered with mould], should their stems remain visible, Rabbi Eliezer ben Reb Zadok says, If there [is a space] between them of four to eight cubits, they combine [and is considered a vineyard]. If not, they do no combine. A vine that withered, it is forbidden [to sow seeds within six handreadths because of appearance] but is does not render it forbidden . Rabbi Meir says, Cotton is also prohibited [to be planted because it resembles a vine] but does not render [the vineyard] forbidden [as <i>kilayim</i>]. Rabbi Eliezer ben Rabbi Tsadok  said in his [Rabbi Meir's] name, Also above the vine [if one bent a vine branch and did not cover it with at least three handbreadths of soil] it is forbidden to sow seeds] but does not render it forbidden [as <i>kilayim</i>].",
+            "In the following places it is prohibited to sow, but do not render [the subsequent produce] forbidden [as <i>kilayim</i>]. [in] the remainder of a vineyard that was laid waste [an empty patch with less than the prescribed sixteen cubits], the remainder of a <i>machol</i> [the space between the vineyard and the fence], the remainder of gaps in an <i>aris</i> [eight cubits], and the remainder of trellis frames. But [the ground] beneath the vine and the work space of a [single] vine and the four cubits in a vineyard [tillage space], they render forbidden [as <i>kilayim</i>].",
+            "If one overhangs his vine over his neighbour's standing grain, he renders it [the grain] forbidden and he is respnsible for it [he is liable to make it good for the damage he caused]. Rabbi Yosi and Rabbi Shomon say, A man cannot render forbidden that which was not belong to him.",
+            "Rabbi Yosi said, It once happened that a man sowed grains in his vineyard during the Sabbatical Year and the case came before Rabbi Akivah, who said,  A man cannot render forbidden that which was not belong to him [and during the Sabattical Year all produce is ownerless and thus not his].",
+            "If an <i>anas</i> [one who obtains property by threat of force]  sowed a vineyard [with grains], and then it was taken from him [the rightful owner recovered it], he [the rightful owner], cuts it down even on the intermediate days of a Festival [to avoid the impression that he maintains <i>kilayim</i>] . How much [extra] should he pay the laborers [if they refuse to work on the intermediate days]? Up to a third [more than the usual rate]. [If they demand] more than that, he [need not hire laborers, but] cuts it as usual even after the Festival [and the vines will not become forbidden]. From what stage [onward] is [the property] called <i>anas</i> [property]? When [the original owner's name] has subsided.",
+            "If the wind blew vines [so that they are now] overhanging standing grain, he must cut them away immediately. If an accident occurred [and he has not cut them down], it is permitted [to leave them]. If grain is bent beneath a vine,  so too herbs, he turn it [the grain or herbs] back and it does not render them forbidden. When does grain [planted in a vineyard] become forbidden? When it takes root. And grapes? When they reach the size of white beans. Grain that is completely dried [and a vine was planted near it] or grapes that are completely ripe [and seeds were sown near them], they do not render forbidden. ",
+            "A perforated flower-pot [in a vineyard, into which grain seeds were planted] renders forbidden in a vineyard. But one [a flower-pot] that is not perforated does not render forbidden. But Rabbi Shimon says, Both [perforated and non perforated] are prohibited [one may not plant in them], but [if one planted in them] they do not render forbidden [since it is not the same as planting directly in he ground]. If one carries a perforated flower-pot in a vineyard, if it increased by one two-hundredth, it is forbidden."
+        ],
+        [
+            "<i>Kilayim</i> [the product of forbidden crossbreeding or working of certain animals with one another, planting together certain plants, or interweaving certain fibers]in a vineyard, may not be sown nor may they be maintained and it is forbidden to derive benefit from it. Seed <i>kilayim</i> may not be sown nor may they be maintained but they are permitted to be eaten and certainly to derive benefit from them. <i>Kilayim</i> of garments [cloth made of wool and linen] are permitted for every purpose and it is only forbidden to wear them. <i>Kilayim</i> in animals [crossbreeding different species] may be reared and maintained and it is only forbidden to crossbreed them. Animal <i>kilayim</i> [born from a mixture i.e. the offspring of a female donkey and a stallion or of a mare and a donkey] are forbidden to be mated together.",
+            "A domesticated animal with another [species of] domesticated animal, a wild animal with another [species of] wild animal, a domesticated animal with a wild animal, a wild animal with a domesticated animal, an unclean [a domesticated or wild animal that are forbidden to be eaten] with an unclean, a clean with a clean, an unclean with  clean, a clean with a unclean, [with all these pairs] it is prohibited to plow [with them when they are harnessed together], to pull [with them] and to drive them [even if they are not pulling anything]. ",
+            "The one who drives [a mixture of two species of animals] receives forty [lashes], and the one who sits in the wagon [being pulled by the mixture] receives forty [lashes]. Rabbi Meir exempts [the one sitting in the wagon]. If a third animal [of a different species] is tied to the straps [of a wagon drawn by two animals of the same species] it is prohibited.",
+            "One may not tie a horse to the sides of a wagon [drawn by oxen] or behind it [because they help along], nor may Libyan donkeys [be tied] to camels. Rabbi Yehudah says, All offspring [of a horse] even though sired by a donkey are permitted [to be harnessed] with each other [because with regards to <i>kilayim</i> the females is the determining factor]. All offspring of  a donkey, even though sired by a horse are permitted with each other. However, the offspring of a horse with the  offspring of a donkey are forbidden with each other.",
+            "<i>Perutiyot</i> [mules regarding which it is uncertain whether the mother was a horse or a donkey] are forbidden [with each other], but the <i> ramakh</i> [a mule whose mother is a horse] is permitted. <i>Adnei Hasadeh</i> [man-like creatures] are like wild animals [the laws of wild animals apply to them, i.e.they do not impart uncleanliness in a tent]. Rabbi Yosi says, They convey uncleanliness in a tent like a human being. The hedgehog and the weasel of the bushes are [considered] wild animals. [With regard to the] ‏weasel of the bushes, Rabbi Yosi says, Beit Shammai say, the size of an olive [of its carcass renders the person carrying it] impure, and the size of a lentil [of its carcass] renders the person touching it impure. ",
+            "The wild ox is considered a domesticated animal, Rabbi Yosi says, a wild animal. The dog is considered a wild animal, Rabbi Meir says,  a  domesticated animal. The pig is a domesticated animal, the wild donkey is a wild animal, the elephant and the monkey are wild animals. Man is permitted to pull, plow and lead [with] any of them [the prohibition of <i>kilayim</i> only applies to two animals and does not include man]."
+        ],
+        [
+            "The prohibition of <i>kilayim</i> [the product of forbidden crossbreeding or working of certain animals with one another, planting together certain plants, or interweaving certain fibers] applies only to [sheep's] wool and linen, and only wool and linen can become unclean by <i>negaim</i> [diseased patches on skin, clothes, or houses that create impurity]. The priests, while in the service in the Temple only wear [garments] of wool and linen. Camel's wool and sheep's wool that have been mixed together, if the majority [of the wool] is from the camel, it is permitted [to mix them with linen, since the minority is annuled by the majority]. If the majority  is from the sheep, it is forbidden [to mix them with linen]. If they are half and half [equal amounts], they are forbidden. The same [rule] applies to hemp and flax that have been mixed together.",
+            "<i>Shirayim</i> [type of silk which resembles linen] and <i>kolach</i> [a type of silk which resembles wool], are not subject to the laws of <i>kilayim</i>, but are [nevertheless] forbidden due to <i>mar'it ha'ayin</i> [an action or situation which might be misinterpreted by the casual viewer, who might think it involves a transgression where there is none, or come to permit forbidden actions based on what he has seen]. Mattresses and pillows are not subject to the laws of <i>kilayim</i> [by laying on them], provided one's flesh do not touch them. There is no [exemption for the] temporary wearing of <i>kilayim</i> and one may not wear <i>kilayim</i> even on top of ten [other garments], even if it only to evade paying customs.",
+            "Hand towels, covers of <i>sefarim</i> [books of the Tanach written in holiness, on parchment, and used for personal or public study, or for reading aloud in public. Sometimes the intent is specifically Torah scrolls.]and bath towels, are not subject to the laws of <i>kilayim</i>. Rabbi Eliezer prohibits them. Barbers' towels are subject to the laws of <i>kilayim</i>. ",
+            "Shrouds for the dead, and the pack-saddle of a donkey, are not subject to the laws of <i>kilayim</i>. One may not put a pack-saddle on his shoulder even to carry out dung in it.",
+            "Clothing salesmen [who display their wares by wearing them] may sell [<i>kilayim</i> clothing] in their usual manner [of sale], provided they have no intention [to protect themselves] against the sun in the sun and against the rain in the rain. The [particularly] observant [salesmen] will suspend them [the clothing] over a stick [behind them and not wear them].",
+            "Tailors [who use <i>kilayim</i> threads] may sew the clothes  in their usual way [placing the garment on their laps], provided they have no intention [of protecting themselves] against the sun in the sun and against the rain in the rain.  The [particularly] observant [tailors] will place the garment on the ground [to sew it].",
+            "‏<i>Birsin</i> [a kind of blanket or cloak made of woolen cloth], <i>Bardosin</i> [a kind of blanket or cloak made of thick woolen cloth], <i>Dalmatikyon</i> [long undergarments of Dalmation wool], and felt shoes may not be worn until they have been inspected [to see if they contain <i>kilayim</i>]. Rabbi Yosi says, Those [woolen garments] that come from the seacoast or from overseas do not require inspection, for we can assume that they are made of hemp. Cloth-lined shoes [made for warmth]  are not subject to the law of <i>kilayim</i>.",
+            "Only that which is spun or woven is prohibited under the laws of <i>kilayim</i>, for it is written \"you shall not wear <i>Sha'atnez</i> (Devarim 22:11), [The word <i>Sha'atnez</i> is composed of the words] <i>shu'a</i> combed, <i>tavui</i> spun and <i>nuz</i> woven. Rabbi Shimon ben Eleazar says, [The word <i>Sha'atnez</i> suggests, that whoever wears <i>Sha'atnez</i>], <i>naluz</i> [is estranged] and <i>meliz</i> [he estranges] his father in heaven against him.",
+            "Felted [wool beaten and presed, not spun or woven] materials are forbidden [if mixed with flax] because they are combed [together]. An edging [stitch that finishes off the woven cloth to prevent fraying] of wool on linen is prohibited, because it interlaces the weave [it resembles weaving]. Rabbi Yosi says, Purple woolen tie-cords are prohibited [to be tied around a linen robe], because they are stitched on before being tied [so as not to fall off the robe]. One may not tie a strip of wool [material] to [a strip] of linen [material] in order to gird one's loins, even though there is a strap [of leather] in the middle.",
+            "The marks of weavers [e.g. initials stitched on] and the marks of launderers are subject to the laws of <i>kilayim</i> [if the thread used is wool and the garment is linen]. If one makes a single stitch [through two materials] it is not [considered] a connection [for the laws of impurity] and are not subject to the laws of <i>kilayim</i>. If one pulled out [the single stitch] on the Shabbat, he is exempt [from punishment]. If one brings both ends [of the single stitch] to the same side [he made two stitches], it is [considered] a connection, and are subject to the laws of <i>kilayim</i> and the one who pulls it out on Shabbat is liable. Rabbi Yehudah says, [it is not a connection] unless one made three stitches. A sack and a basket, combine for <i>kilayim</i> [if one has a strip of wool and the other a strip of linen that are fastened together]."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Zeraim/Mishnah Kilayim/English/Le Talmud de Jérusalem, traduit par Moise Schwab, 1878-1890 [fr].json

@@ -0,0 +1,119 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Mishnah Kilayim",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002182155/NLI",
+    "versionTitle": "Le Talmud de Jérusalem, traduit par Moise Schwab, 1878-1890 [fr]",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "actualLanguage": "fr",
+    "languageFamilyName": "french",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "משנה כלאים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "Le froment et l’ivraie des blés Zizania, ou vesce<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Sur son origine arable, voir Reltiones Gottingenses, t. 3 (1754), p. 532. Cf. (Pessahim 35a).</i>, ne sont pas considérés comme semences hétérogènes; l’orge et l’épi de renard (ou avoine) l’épautre<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Sorte de riz sauvage, selon Maïmonde.</i> et le seigle ou la spirée aigilwy, les haricots et les pois chiches (fèves), les petits pois et la tofah (sorte de légumineux<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Voir ci-dessus (Pea 5, 3) et (6, 7).</i>), le flageolet et la faséole<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> \"Voir Index scriptorum rei rusticae de Gesner, au mot Faba. Le commentaire de Maïmonide, traduit en arabe, comme d'habitude, plusieurs des termes employés ici, mais ceux-ci ne correspondent pas tous à l'acception usuelle des équivalents arabes. Ainsi ZONIN ressemble beaucoup au grec Zizania; cependant l'équivalent technique, en arabe, est Zizania, quae e satis evelluntur \"\" (Gol. Ex Meid.). Pour SAPHIR Maïmonide a, soit l'arabe zizyphys paliurus (Casiri, bibliotheca, t. 1, p. 330; Sprengel, Historia rei hesbarioe, p. 252), soit Kamous: leguminis species parvi rotundi, ou: Amygdalum (Reïsk, ad Rhazi librum), ou enfin: species phaseoli nigri aut viridis piso minor (Meninski). D'après un passage d'Ebn-Yazla et du Serapion, c'est le pisum. Pour Shaashouim il a phaseolus (Kamous, ou phaseolus vulgaris et multiflorus (Avicenna, p. 201; Sprengel, res herbaria, 1, 266) Comme équivalent de l'épi de renard (spica vulpis), les arabes ont aussi un autre mot. Pour le terme KASMAT, qu'emploie aussi la Bible (Ex 9, 32), la Septante a zéa ou olura ce qui, d'après Denis d'Halycarnasse, correspond au far adoreum (Guisins). Mais, à ce terme, Beitarides rapporte la description de la zéa selon Dioscorides et Galien. C'est à peu près aussi le sens admis par Ebn al-Cabatius.\"</i>, aucun de ces groupes n’est composé de matières hétérogènes (il est permis de mêler chacun d’eux).",
+            "Les concombres<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Maïmonide traduit par melo syriacus (Kamus).</i> et les citrouilles<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> \"Maïmonide le rend par un mot arabe (Avicenna, 2, 271; Sprengel, 1, 260), qui désigne une espèce de concombre supérieure, appelée Melopepon par Pline, Historia naturalis, 19, 23.\"</i> réunis ne forment pas de Kilayim; selon R. Juda, leur réunion est défendue. La laitue ordinaire<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> (Pessahim 39a).</i> et celle des montagnes, la chicorée<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> troxumon, Chaerefolium, Korbelkraut, Cicerbita.</i> et la chicorée sauvage<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Maïmonide a l'équivalent de: chicorium endivia.</i>, le porreau et le porreau sauvage, le coriandre et le coriandre sauvage, la moutarde et la moutarde égyptienne, le potiron égyptien<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> (Nedarim 51b).</i> et le potiron amer (rendu comestible par la cendre chaude), la fève égyptienne et la silique, aucun de ces groupes n’est composé de matières hétérogènes (chacun est permis isolément).",
+            "Les raves et les navets, les choux et les choux sauvages, etc.”, est-il dit. Ce dernier est une espèce de petit haroub. Le terme léonim désigne l’arroche, ou ce qui pousse près de la source (peut-être le cresson de fontaine). Quant aux objets, ajoutés par R. aqiba, le shoumonim est le diminutif de l’ail; et le Beçalcel est l’équivalent d’une sorte de raifort<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Le Aroukh additionnel par Moussaphia, éd. Landau, rectifie le terme talmudique en fangala, qu'il fait dériver de l'arabe raphanus (ou Rumex, selon Forsk, Flora, LXV, 76) Comp. Ci-après 8, note 1).</i>; enfin le Floslos est le lupin sauvage. Aucun de ces produits, rangés par groupes ne forment de mélange interdit.",
+            "Parmi les arbres, il est permis de joindre: les poires (moriega) et les oranges (poires du paradis)<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> C'est le sens donné à la crustumia, par Pline, Historia naturalis, XV, 16. Maïmonide a l'équivalent de Pirum, Pirus commun. Forsk, flora egyp. LXVII.</i>, les coings et les pèches<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> \"Voir (Demaï 1, 1); c'est peut-être l'alise (ou sorbe).\"</i>. Mais les pommes et les pommes de pin<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Pour ce terme, Maïmonide a une expression que citent Ebn-Yazla et Beitraide, comme dérivé de l'espèce Mespilum, genus aronium, (Dioscoride, t. 1, p. 167, et Freytag, à ce mot).</i>, les pèches et les amandes<sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> \"Avant leur développement, les pêches ressemblent aux amandes; Maïmonide rend ce terme par amygdalum.\"</i>, les prunes et les connares<sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> En (Demaï 1, 1) ce terme se retrouve aussi, ainsi qu'en (Berakhot 40b)</i>, biens qu’elles se ressemblent, sont des matières diverses (différentes et taxées de Kilayim).",
+            "Le radis et le navet (§ 3), la moutarde et la lupsana, le potiron grec et l’égyptien, ou le potiron amer (§ 2), forment des matières diverses (interdites), bien qu’elles se ressemblent (ils diffèrent par l’espèce et le goût).",
+            "Le loup et le chien, le chien de campagne et le renard, les boucs et les daims, le chamois et la chèvre, le cheval et le mulet, le mulet et l’âne, l’âne et l’onagre, forment des groupes qu’il est interdit d’atteler ensemble, bien qu’ils se ressemblent.",
+            "Il est défendu de greffer une espèce d’arbre (fruitier) sur une autre inculte, ou une sorte de légume, sur une sorte différente, ni un arbre sur de la verdure ou de la verdure sur un arbre. R. Juda autorise cette dernière opération (parce qu’il n’en résulte pas de fruit extraordinaire).",
+            "On ne doit pas planter de légume vert dans une touffe de racines laissées en terre des sycomores coupés (ou figuiers sauvages), ni greffer de la rüe phganon sur de l’acacia blanc<sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> (Eroubin 34b). La keda, grec kitto, en araméen ksita (Ps 45, 9), est l'accacia.</i>; car cela rentre dans la catégorie de la verdure implantée sur une espèce d’arbre. On ne doit pas planter une branche de figuier dans la plante du Haçoub<sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> \"Plante dont les racines descendent verticalement dans la terre; elle a servi pour la délimitation des terres sous Josué (en allemand: Gundel-Rebe).\"</i> (hédera) pour la rafraîchir. On ne doit pas enfoncer un cep de vigne dans un melon, pour s’en agréger le jus abondant, car cela rentre dans la catégorie de l’arbre greffé sur des légumes verts. Il est interdit de placer de la semence de potiron dans la mauve<sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> \"Feu M. Clément-Mullet (journal Asiatique, janvier 1870) p. 54) compare ce terme avec le grec alimos (mauve, corchorus olitorius) et avec l'arabe. Il pouvait même rappeler les termes malake etmoloke. Mais selon le Dr Fleischer, Nachtroeglisches zum Wörterbuch du Dr Levy (2, 568a) se basant sur de Sacy, Seetzen, Delitsch (sur Job), etc., c'est une pure coïncidence de son; puisque la mauve se nomme en arabe Kataf.\"</i> pour que celle-ci la conserve jusqu’au moment de l’enracinement, car ce serait mêler des semences de deux verdures différentes.",
+            "Si l’on enfouit sous la vigne des raves et des radis<sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> \"(Shabat 50b) et 113; (Eruvin 77a); Yebamot 113. Il s'agit seulement de les conserver, non de les enraciner.\"</i> et qu’une partie des feuilles soit découverte (afin de pouvoir les prendre le samedi), l’on n’a pas à se préoccuper de la crainte d’y placer un mélange hétérogène, ni de celle de planter en la 7e année de repos agraire<sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> Si, étant de la 6e année, ils ont poussé plus tard.</i>, ni des dîmes; et l’on peut les retirer le samedi (ils ne sont pas considérés comme enfouis). Les semences de froment et d’orge réunies constituent le mélange défendu. Selon R. Juda, ce n’est interdit que lorsqu’il y a (au moins) 2 grains de froment et un d’orge, ou un de froment et 2 d’orge, ou du froment, de l’orge et de l’épautre (il en faut trois)."
+        ],
+        [
+            "Lorsque dans la mesure d’un saa<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Baba (Batra 94a), (Moed Qatan 6a).</i> il se trouve un quart de cab (ou 24e de saa) d’une autre espèce, il faut rendre cette dernière partie proportionnellement plus petite (avant de semer). Selon R. Yossé, il vaut mieux la trier et l’éliminer, qu’il s’agisse du mélange d’une espèce ou de deux. Selon R. Simon, cela ne s’applique qu’à une espèce<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> L'on ne suppose pas l'addition d'une autre espèce, pour compléter l'interdiction du quart du cab.</i>. Selon les autres sages, on associe au quart du cab tout ce qui est ��tranger au saa<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> C'est-à-dire, par contre on ne lui associe pas un élément qu'il ne serait pas défendu de joindre à la majeure partie du saa, et en ce cas, ce serait permis.</i> (et c’est interdit dans ce cas seul).",
+            "Dans quelles conditions faut-il diminuer la part étrangère ? Lorsqu’il s’agit de 2 espèces de blé, ou de 2 légumes secs divers, ou de blé mêlé au légume. Par contre, il a été établi positivement que, pour les semences de jardin, non comestibles, elles sont considérées comme jointes aux hétérogènes, dès qu’il est tombé un 24e de saa dans un champ pouvant fournir une moisson d’un saa. R. Simon dit: de même que cette règle s’applique à l’aggravation, de même elle a un but d’allégement (sous d’autres rapports); car, s’il tombe au milieu du blé un peu de graine de lin (bien qu’il lui faille un espace plus étendu), on la considère aussi compte jointe à l’hétérogène dès qu’il est tombé un 24e de saa dans un champ pouvant fournir une moisson d’un saa.",
+            "Si un champ se trouve déjà ensemencé de froment et que l’on se propose d’y semer de l’orge; il faut attendre que le froment soit dissous (environ 3 jours); puis on cultive (ou retourne) la terre (pour détruire le contenu), puis l’on y sème. Si le froment a déjà germé (et a pris forme), l’on ne peut pas dire: “Je veux d’abord semer, puis retourner la terre”, mais il faut la retourner avant de semer. Combien faut-il cultiver pour cela<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> C'est-à-dire, faut-il que les sillons soient serrés et rapprochés?</i>? Il faut y creuser les sillons (peu profonds) qui précèdent les pluies d’automne. Aba Shaoul dit: il ne faut pas que dans un terrain, ayant la contenance d’un saa, on laisse libre de quoi récolter un quart de cab (le labourage devra être complet).",
+            "De même, si un champ se trouve ensemencé et que l’on se propose d’y planter de la vigne, il ne faut pas la planter, puis cultiver la terre (pour la modifier), mais il faut labourer avant de planter la vigne. Si ce plant s’y trouvait et que l’on veuille l’ensemencer, il ne faudra pas semer, puis arracher les racines de la vigne, mais au contraire déraciner avant de semer. Si l’on veut, on peut couper le cep à une hauteur moindre qu’un palme au-dessous du niveau du sol, puis semer et enfin déraciner.",
+            "Dans un champ contenant de la semence de chanvre (cannabis<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Maïmonide donne comme équivalent le mot arabe correspondant à grec karon (carvis) et que l'on retrouve dans Yalzaïde, Beitaride et d'autres.</i>) ou de lupin<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Selon d'autres, la canne à sucre, ou betterave. Voir ci-dessus, (Pea 6, 10).</i>, il ne faut pas ajouter une autre semence, car elles ne germent qu’au bout de trois ans. Si au milieu du blé il croît des pousses de graines colorantes Isati\"<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Selon d'autres, c'est l'indigo. D'après Rashi ( (Shabat 89b), Baba Kama, 81a et 101b) c'est le saffran.</i>, ou si dans la grange il a poussé spontanément (par la chute de divers grains) plusieurs espèces (hétérogènes), ou si de fenugrec<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Selon Wiesner (homilet. Beilage zu Ben-Chanania de 1866, n° 12, p. 142), il faut voir dans ce terme le grec teuthalis, sorte de polygone (Pline, Hist. Nat., XXVII, 91). Les herbes polygonales sont ainsi nommées, selon Pline, d'après la quantité de semences qu'elles produisent. C'est aussi l'avis de Mussafia (éd. Landau).</i> thli\" a fait naître diverses verdures, on n’oblige pas le propriétaire d’arracher et de déraciner ces excroissances<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Il le fera de lui-même, car ce mélange lui est préjudiciable.</i>. Mais s’il a commencé à le faire, il faut enlever le tout et ne laisser qu’une espèce (sans quoi il prouverait qu’il veut profiter d’une autre espèce).",
+            "Si quelqu’un veut ensemencer diversement les différentes bandes de son terrain, il faut, selon Shammaï, laisser entre chacune d’elles, trois sillons vides (en séparation); selon Hillel, on laisse la largeur d’un joug en usage dans la plaine<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Là, ils sont plus larges que sur les montagnes. Selon d'autres, c'est la vallée du Saron.</i>. Du reste, les deux avis sont à peu près d’accord et reviennent au même.",
+            "Si l’angle extrême<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Le mot tour désigne parfois un bijou de forme triangulaire, des boucles d'oreilles en triangle. Voir (Ct 1, 11).</i> d’un plant de froment entre dans un plant d’orge, cela ne fait rien, parce que l’on voit que c’est la fin du champ (et qu’il n’y a pas eu de semences mélangées). Si quelqu’un a un champ ensemencé de froment et que celui du voisin contienne une autre espèce, il est permis au premier d’adosser à son champ (au point de rencontre) cette autre espèce (elle semble appartenir à la fin du champ du voisin). Mais si son champ contient du froment et celui du voisin également, il est permis d’y adosser un sillon de lin<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> \"Car, à cette vue, on sait qu'il ne s'agit pas d'une plantation de rapport, mais d'un simple essai; ce qui n'est pas interdit.\"</i>, mais non d’une autre espèce. Selon R. Simon, on peut y semer non-seulement du lin, mais encore d’autres espèces<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Pourvu que ce soit de côté, dit le commentaire de R. Elie Wilna.</i>. Selon R. Yossé, on peut, même au milieu du champ, faire l’essai d’un plant de lin.",
+            "A un champ de blé on ne doit pas adosser de la moutarde<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> \"A leur vue, on pourrait croire que le propriétaire 'a semé; car sans cela, si même c'eut été semé par le voisin, il ne l'eut pas laissé.\"</i>, ou du safran sauvage (qui lui nuisent); mais on peut les semer à côté d’un champ de verdure (on voit bien la distinction). En général, on peut semer des espèces différentes si elles sont séparées par un champ en friche ou par un autre fraîchement labouré, ou si c’est auprès d’un mur de pierre, ou au bord d’un chemin privé, ou d’une haie haute de dix palmes, ou d’un fossé profond de dix palmes et large de quatre, ou d’un arbre dont les branches touchent la terre, ou enfin d’un rocher haut de dix palmes et large de quatre (ce sont des séparations nettes).",
+            "Si quelqu’un peut diviser son champ en carrés contenant chacun une espèce différente, il peut, dans un champ pouvant fournir une récolte d’un saa<sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Cela équivaut à un espace de 50 coudées carrées.</i>, établir 24 carrés, ayant chacun la contenance d’un quart de cab<sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Soit dix coudées en largeur sur dix coudées et deux palmes et demi en longueur.</i>, et l’on y sème n’importe quelle espèce (leur disposition en carré les sépare). Si, dans un champ de blé, l’on a un ou deux carrés d’un quart de cab libres, l’on peut y semer de la moutarde; mais s’il y en a trois (rapprochés), on ne peut plus rien y semer, même de la moutarde, parce qu’alors cela ressemblerait à un champ de moutarde. Tel est l’avis de R. Meir (que chaque carré est un champ séparé). Selon les autres sages, c’est permis pour 9 plants (sur 25, en raison de leur disposition en damier), mais c’est interdit pour dix. R. Eliézer ben Jacob dit: l’étendue du champ fût-elle si grande que l’on pût y récolter un cour (mesure de 30 saa), l’on ne pourra y cultiver qu’un carré (de semences étrangères).",
+            "Tout ce qui est enclos dans un champ de la grandeur d’un quart de cab de semence (servant de séparation) est compté dans cette mesure de surface (fût-ce même inapte à la culture). Ainsi l’on comprend dans cette mesure (avec ses conséquences légales) la place de terrain qu’occupe le cep de vigne, ou un tombeau, ou un roc. Entre une espèce de blé et une autre, il faut un intervalle d’un quart de cab<sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> Toutefois, l'élément étranger ne devra pas entourer le premier de toutes parts: il devra rester au moins un côté libre.</i>. Entre les diverses verdures, il suffit de 6 palmes; mais entre le blé et la verdure, il faut un espace d’un quart de cab<sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Cela s'applique aux carrés. Mais si, dans un champ de blé, on veut semer un long sillon, il suffit de laisser en largeur un espace de 6 palmes.</i>. Selon R. Eliézer, pour de la verdure au milieu du blé, 6 palmes d’espace suffisent comme séparation.",
+            "Si du blé se penche sur une autre espèce de blé, ou de la verdure sur une espèce différente de verdure, ou du blé sur de la verdure, ou à l’inverse, tout cela ne fait rien, sauf pour la courge grecque (pour elle seule c’est interdit). R. Meir y ajoute aussi le concombre et la fève égyptienne. “Cependant, je préfère, dit-il, leur avis au mien”."
+        ],
+        [
+            "Dans un carré de champ ayant six palmes de longueur sur six de largeur<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> (Shabat 84b), (Pessahim 39b).</i>, on peut semer cinq espèces différentes, en les disposant comme il suit: quatre aux 4 coins du carré et une au milieu (de façon qu’aucune ne touche à l’autre). S’il est entouré d’une bordure (ou banc de limon) ayant un palme de hauteur, on peut y semer 13 espèces, savoir: trois sur chaque côté de la bordure (= 12) et une au milieu (total: 13). On ne devra pas planter une tête de rave à l’intérieur de cette limite, parce qu’elle remplirait l’intervalle. Selon R. Juda, on peut en planter 6 au milieu (soit 18 en tout, puisque d’après lui, il faut 3 espèces, au lieu de 2, pour former l’interdiction de Kilayim).",
+            "Dans un carré de champ<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Tel qu'il est indiqué en 1.</i>, il est défendu de semer aucune plantation agraire (qui ne soit pas potagère); mais on peut y semer toute espèce de légumes verts (jardinage). On appelle espèces agraires: par exemple de la moutarde ou des pois ordinaires, ou des pois chiches; on appelle jardinage: par exemple des orobes (gros pois). Si un rebord ayant une hauteur d’un palme<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Et sur lequel, selon l'autorisation donnée précédemment, on peut semer 12 espèces différentes.</i> s’est un peu effondré, il conserve la valeur qu’il avait au commencement (et les espèces diverses qui y sont semées ne sont pas interdites). Dans un sillon (large de 6 palmes), ou canal desséché ayant une profondeur d’au moins un palme, on peut semer 3 espèces de semences de jardinage, une sur chaque côté et une au milieu (avec espace suffisant).",
+            "Si l’extrémité angulée d’une rangée de verdure<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> (Shabat 85b).</i> pénètre dans un champ d’une autre verdure, cela ne fait rien (cela ne constitue pas un mélange défendu); parce que l’on voit que c’est la fin du champ. Si dans son champ déjà ensemencé d’une espèce de verdure, on veut planter encore un rang d’une autre espèce, on ne peut le faire, dit R. Ismaël, que lorsque le sillon de séparation traverse le champ d’un bout à l’autre. R. aqiba dit: il suffit qu’il ait 6 palmes de longueur et une largeur égale à la profondeur (6 palmes). Selon R. Juda, il suffit que la largeur équivaille à celle d’un pas<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Toutefois, une extrémité devra rester libre et la partie semée n'être entourée que de trois coudées.</i> (ce qui équivaut au palme).",
+            "Il est permis de planter (au milieu d’un champ de blé) deux rangs de concombres<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> C'est la cucumis sativa, selon Duschak, homiletische Beilage au n° 41 du Ben-Chanania de 1866, p. 131.</i>, puis 2 rangs de courges, puis 2 rangs de fèves égyptiennes<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Il est bien entendu qu'entre chaque sorte on laissera un sillon en friche.</i> (leur étendue leur donne le caractère d’un champ distinct); mais c’est interdit pour une seule rangée de concombres<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Y eût-il même un sillon de séparation entre chaque sorte.</i>, une de courges, et une de fèves égyptiennes (le peu de largeur de la rangée peut faire supposer une réunion de produits divers, par le mélange et le contact des feuilles). R. Eliezer permet d’établir l’ordre suivant: une rangée de concombres, une de courges, puis une de fèves, et enfin une seconde rangée de concombres (que l’on imagine former, avec la 1re, un champ de concombres, séparé au milieu, par les courges et les fèves); mais les autres sages le défendent<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Ils n'admettent pas l'hypothèse de R. Eliézer, en raison de la séparation.</i>.",
+            "On peut planter dans un même fossé des concombres et des courges (malgré le mélange et le contact de leurs feuilles étendues), à la condition que l’une se penche d’un côté, et l’autre d’un autre côté; car les sages ont surtout établi ces interdictions pour la vue (pour que les champs n’apparaissent pas défectueux, et dans le présent cas, ce n’est pas interdit, bien qu’il n’y ait pas de sillon de séparation).",
+            "Si l’on a un champ planté d’oignons et que l’on désire y semer quelques rangées de courges, il faut au préalable, selon R. Ismaël, en arracher sur un espace de deux rangs (de quatre coudées chacun), ensuite l’on peut planter une rangée de courges au milieu; puis, on laisse en terre des oignons dans l’emplacement équivalent à 2 rangées; plus loin, on les arrache sur une étendue équivalent, et l’on y plante encore une rangée de courges (entre celle-ci et la 1re, il y a ainsi 12 coudées de séparation). Selon R. aqiba, on procède ainsi: on arrache 2 rangs, on en plante 2 autres (de courges); puis on laisse en terre les oignons sur la place de 2 rangs, plus loin on arrache encore 2 rangs et l’on en plante autant<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> \"Car alors, entre les rangs de courges, on n'exige une largeur de 8 coudées que pour les sillons contenant des oignons; mais entre 2 rangées de courges et deux d'oignons, un simple sillon suffit.\"</i>. Les autres sages disent: s’il n’y a pas entre une rangée et l’autre douze coudées vides<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> En raison de l'extension de leurs feuilles.</i>, il ne faut pas maintenir la semence qui se trouve au milieu d’elles.",
+            "La courge placée à côté de la verdure (jardinage) est considérée comme telle<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Il faut, en ce cas, laisser l'espace exigé pour ces espèces, soit 6 palmes.</i>. Si elle se trouve au milieu du blé, il faut lui laisser libre un emplacement pouvant fournir un quart de cab. Si le champ est ensemencé par du blé et que l’on veut y planter un rang de courges, on laisse au-devant de ces dernières un espace libre de 6 palmes<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Pour une rangée entière, plus visible, la séparation sera moindre.</i>; et si une de ces branches s’étend jusqu’à la séparation, on l’arrache de là (pour éviter le mélange). Selon R. Yossé, il faut avant de la cultiver laisser un espace de 4 coudées. Quoi, lui fut-il objecté, serait-ce plus grave que la culture de la vigne<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> \"Voir ci-après, (4, 5); elle n'exige que 6 palmes.\"</i>? Certes, répondit-il, nous trouvons que c’est plus grave; car, avant de planter un seul cep de vigne, il ne faut laisser que 6 palmes<sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Ci-après, (6, 1).</i>; pour une seule courge, il faut laisser l’espace d’un quart de cab (à cause de l’extension de ses feuilles<sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Il ne faut donc pas s'étonner si, par la même raison, les prescriptions sont plus graves pour la courge plantée par rangée.</i>). R. Meir dit au nom de R. Ismaël: dès qu’il y a trois courges dans un champ de la contenance d’un saa, il n’est plus permis d’y implanter aucune autre semence. R. Yossé ben Hahotef d’Ephrath dit la même règle au nom de R. Ismaël, en l’étendant encore: dès qu’il y a trois courges dans un champ, eût-il la contenance d’un cour (30 saas), l’on ne peut plus rien y semer."
+        ],
+        [
+            "Pour que l’on puisse semer dans une plate-bande<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Pour le mot karhat, voir (Lv 13, 45). Cf. (Eruvin 3b) et 93a.</i> de vigne, il faut, selon Shammaï, qu’elle ait une étendue de 24 coudées (assez large pour être isolée); selon Hillel, il suffit que ce soit un carré de 16 coudées. Quant à l’entourage de la vigne (destiné exclusivement à cette plantation), il doit avoir, selon Shammaï, 16 coudées, et selon Hillel, douze coudées. Qu’appelle-t-on bande de la vigne? Un espace nu au milieu d’elle. Si, donc (selon Hillel) elle ne comprend pas un espace de 16 coudées, l’on ne peut rien y semer; si, au contraire, elle a cette étendue, on laisse à côté des vignes la place pour les cultiver (quatre coudées dans tous les sens), et l’on sème dans le terrain restant.",
+            "Qu’appelle-t-on entourage de la vigne? Ce qui se trouve entre elle et la haie; s’il n’y a pas au moins 12 coudées, il ne faut rien y semer; mais si le terrain a cette étendue, on laisse un espace pour la culture de la vigne et l’on ensemence le reste.",
+            "Selon R. Juda, ladite mesure n’est que la haie de la vigne (n’exigeant que 6 coudées). Et qu’appelle-t-il entourage de la vigne (exigeant 12 coudées) ? L’espace compris entre 2 vignes (formant un angle). Qu’appelle-t-on haie ? Ou un mur haut de dix palmes, ou un fossé profond de dix et large de quatre.",
+            "Une clôture de joncs<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> (Eruvin 16b).</i> sert de séparation s’il n’y a pas entre un jonc et l’autre espace de trois palmes, de quoi laisser passer un agneau<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Dans cette condition, on peut planter la vigne d'un côté, et semer n'importe quoi de l'autre côté.</i>. Si dans une haie il y a une brèche de dix coudées, on la considère comme une porte; si la brèche est encore plus grande, il n’est pas permis, vis-à-vis d’elle, de rien planter (par crainte d’une confusion); s’il y a plusieurs brèches plus petites<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> N'ayant pas plus de dix coudées de long sur trois de large.</i>, il est permis de semer si la partie qui reste intacte dépasse celle qui est renversée; mais, au cas contraire, c’est interdit en face de la brèche.",
+            "Si l’on plante une rangée de cinq ceps de vigne, elle est considérée comme vigne, selon Shammaï (pour les distances à observer), mais non, selon Hillel: il faut, selon lui, au moins 2 rangées pour constituer la vigne<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Hors de là, il suffit de laisser 6 palmes d'espace, comme pour un seul cep de vigne.</i>. C’est pourquoi, si dans une vigne<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> (Eduyot 5, 2).</i> l’on ensemence quatre coudées, il faut, selon Shammaï, interdire à tout usage une rangée (Dt 22, 9); selon Hillel, 2 rangées.",
+            "Si l’on plante deux ceps de vigne en face de 2 autres, qu’un autre cep s’écarte de la rangée comme une espèce de queue<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> En voici la disposition 2 au dessus et trois en dessous</i>, l’ensemble des cinq espèces constitue la vigne; s’il y a 2 ceps en face de 2 autres et un 5e au milieu d’eux<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> C'est-à-dire, s'ils sont ainsi disposés. Voir Rashi, au Sôtâ, 43a.</i>, ou entre les 2 rangées, cela ne constitue pas une vigne; elle n’est considérée comme telle qu’au premier cas (quant à la disposition des cinq ceps).",
+            "Si l’on plante une rangée de 2 ceps sur son champ et s’il y a une autre rangée (de 3 ceps) chez le voisin, fussent-ils séparés par un chemin privé, ou par une grande route publique<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Ayant une largeur moindre que 8 coudées.</i>, et même par une haie n’ayant pas une hauteur de dix palmes, on les considère cependant comme jointes<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Ce sont 5 ceps formant une vigne et exigeant un écart de 4 coudées.</i> mais si cette haie est supérieure à dix palmes, on ne les considère pas comme jointes. Selon R. Juda, on les considère aussi comme jointes si, par en haut (par dessus la haie), les branches s’entrelacent.",
+            "Si l’on plante 2 rangées de 2 ceps, on ne peut rien semer entre elles lorsqu’il n’y a pas entre elles un intervalle de 8 coudées<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> On les considère alors comme une vigne.</i>; s’il y a 3 rangs il faut au moins, pour semer, un espace de 16 coudées<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Sans quoi, ce serait une vigne ordinaire, pourvue d'une plate-bande.</i>. R. Eliézer ben Jacob dit au nom de Hanania ben Hakhinaï: si même la rangée du milieu (sur 3) est détruite, l’on ne peut rien y semer à moins d’un espace de 16 coudées, bien que si la plantation avait été telle en principe<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Alors ce n'était pas encore une vigne, et il n'y avait pas la crainte de confusion.</i>, il eût suffit d’une séparation de 8 coudées.",
+            "Si l’on plante une vigne de telle façon qu’entre chaque rang il y ait 16 coudées libres<sup class=\"footnote-marker\">163</sup><i class=\"footnote\">Comp. Ci-dessus, (3, 7).</i>, il est permis d’y semer d’autres objets. R. Juda raconte à ce propos un fait survenu à Tsalmon<sup class=\"footnote-marker\">154</sup><i class=\"footnote\">V. Lightfoot, Decade chorographica Marco in hor. Hebr. Praemissa, 5.</i>. Quelqu’un y planta une vigne ayant 16 coudées libres aux côtés de chaque rangée; il tourna du même côté les branches de 2 rangées<sup class=\"footnote-marker\">155</sup><i class=\"footnote\">Afin que les côtés extérieurs soient même dépourvus d'ombre.</i>, puis il ensemença de l’autre côté le champ fraîchement labouré. L’année suivante, il retournait les branches d’un autre côté, et ensemençait le terrain; lorsque les sages eurent connaissance de ce fait, ils l’autorisèrent. R. Meir et R. Simon disent: si en plantant la vigne on ne laisse que 8 coudées d’espace entre les rangées, il est aussi permis d'y semer<sup class=\"footnote-marker\">156</sup><i class=\"footnote\">On n'exige 16 coudées que lorsqu'une rangée a été arrachée.</i>."
+        ],
+        [
+            "Si dans une vigne ravagée, il reste encore de quoi vendanger, sur un terrain d’une contenance d’un saa, dix ceps plantés régulièrement et en file<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> N'ayant pas une largeur de 16 coudées et n'étant pas distants de moins de 4 coudées. Voir (4, 6).</i>, cela s’appelle une vigne pauvre (mais les lois s’appliquent à elle comme de coutume). Si une telle vigne est plantée sans ordre, mais qu’il y reste de quoi placer deux en face de trois (en damier), cela s’appelle encore une vigne; mais au cas contraire, ce ne sont que des ceps isolés. Selon R. Meir, c’est toujours une vigne, parce qu’elle en conserve encore l’aspect (et il faut maintenir les distances légales).",
+            "Si dans une plantation de vigne, il y a moins de 4 coudées de séparation<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> \"En ce cas, il n'y a pas assez d'espace pour labourer. (Eruvin 3b); (Baba Batra 34b), 83b et 102.\"</i>, ce n’est pas un vignoble, selon R. Simon (et l’on peut y semer, en s’écartant seulement de 6 palmes); mais selon les autres sages, c’est un vignoble, et l’on considère les rangées médiales comme si elles n’y étaient pas<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> L'on suppose les rangées comme étant extérieures, s'il y a entre elles l'espace approprié légalement.</i>.",
+            "Si une vigne est traversée par un fossé profond de dix palmes et large de quatre, qui passe d’une extrémité de la vigne à l’autre, on peut, selon R. Eliézer ben Jacob, le considérer comme une séparation entre 2 vignes et même y semer<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Sa profondeur constitue un espace spécial.</i>; s’il ne la traverse pas dans toute sa longueur, on le considère comme un pressoir (et c’est interdit, d’après l’avis des autres sages à ce sujet). Car, dans un pressoir situé au milieu de la vigne qui ait une profondeur de 10 palmes et une largeur de 4, on peut semer selon R. Eliézer; mais les autres sages l’interdisent. Sur un observatoire placé au milieu de la vigne, haut de 10 palmes et large de 4, on peut semer d’autres substances; mais si les ceps l’atteignent et s’y entrelacent, c’est interdit (le mélange étant trop apparent).",
+            "Si une vigne est plantée dans un pressoir ou dans une cavité, on peut, après avoir laissé libre la place nécessaire pour sa culture, ensemencer l’espace restant. R. Yossé dit: l’on ne peut rien y semer s’il n’y a pas au moins 4 coudées. S’il y aune maisonnette au milieu de la vigne, on peut y semer (les murs séparent largement).",
+            "Celui qui plante de la verdure (jardinage) au milieu de la vigne, ou laisse subsister une telle semence (qui est augmentée de 1/200e) rend 45 ceps de vigne sacrés<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> C'est la mesure comprise dans un espace ayant 16 coudées de toutes parts.</i> (il est obligé de les brûler à cause du mélange). Quand cela a-t-il lieu? Lorsqu’ils sont plantés par rangée de 4 sur 4 en tous sens, ou de 5 sur 5. Mais si les rangées se composent de 6 ou 7, il suffit de consacrer (brûler) ce qui se trouve sur l’espace de 16 coudées dans chaque sens, en traçant un cercle de cette étendue autour du point sacré<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Pour ces calculs, V. Zuckermann, Monats. 1855, p. 1403. S'il y a un intervalle de 8 coudées entre les rangées, les ceps ne sont pas sacrés.</i>, mais non un carré (ce qui donnerait une étendue plus grande).",
+            "Si, pendant le travail, on perçoit dans la vigne un élément de jardinage (à arracher) et que l’on dise: “en arrivant là, je l’arracherai”, il est permis de laisser jusque là; mais si l’on dit: “je le cueillerai en revenant une autre fois”, et que dans l’intervalle la plante grandirait<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Si la croissance d'une plante a lieu, par exemple, en cent heures, elle grandira de 1/200e en une demi-heure.</i> ne fût-ce que de 1/200e, il est interdit d’attendre.",
+            "Si, en traversant une vigne, on y laisse tomber des semences, ou si elles y ont pénétré avec le fumier, ou avec l’eau d’arrosage, ou si l’on ensemence un champ, et que le vent en pousse des grains derrière le semeur<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> De sorte qu'il n'en a pas eu connaissance.</i> dans la vigne, cela ne fait rien (il n’est pas besoin de brûler tout, mais il faut arracher l’élément étranger qui germerait). Mais si, en cas de semailles, le vent a poussé des grains devant le semeur<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> En ce cas, il l'a vu, et son mélange serait fait avec préméditation.</i>, il faut, selon R. aqiba, labourer la terre s’ils ont produit seulement des herbes et arracher le blé s’il y a déjà des épis<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Il est trop tard pour les brûler.</i>; enfin, si le blé est arrivé à maturité, il faut tout brûler.",
+            "Si l’on conserve dans la vigne des chardons (servant de fourrage aux chameaux), il faut, selon R. Eliézer, brûler tout; mais selon les autres sages, cette interdiction n’est applicable que lorsqu’il est d’usage général de le conserver<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> \"(Shabat 144b); (Baba Batra 156b). Ce n'est qu'en Arabie que l'on a l'habitude d'employer les chardons à nourrir les chameaux.\"</i>. L’iris<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> \"C'est le sens adopté par l'Aroukh. Cf. Mishna, (Ohalot 8, 1). Selon Bertinoro, c'est une verdure employée dans les sauces, Sisymbria. Selon Maïmonide, il faudrait traduire ce mot par menthe, lequel cependant a 2 correspondants en arabe, qui diffèrent entre eux. Les Arabes ont pour la mentha (gentilis) un mot arabe (Forsk., flora, LXVIII, 213); que Maïmonide le traduit d'un mot qui ne peut correspondre qu'à Iris, selon Reisk, ad Rhazis librum. Quant au mot kisoum, Maïmonide le traduit par le latin coriola (convolvulus, herba arborem ascensu suo comprehendens, pecul. Helxine, selon Dioscor., 4, 39).\"</i>, l’hedera cisso\" (ou festuca), le lis royal, ou d’autres plantes de jardinage, ne forment pas de mélange interdit à la vigne. Le chanvre (cannabis) n’est pas défendu, selon R. Tarfon; il l’est, selon les autres sages. Les épines de l’espèce cynara hortensis sont interdites dans la vigne."
+        ],
+        [
+            "Qu’appelle-t-on espalier? Une plantation d’une rangée de 5 ceps de vigne auprès d’une haie haute de dix palmes, ou à côté d’un fossé profond de dix palmes et large de 4; en ce cas, on laisse (à la vigne) 4 coudées libres, pour la culture. Selon Shammaï, on mesure 4 coudées en partant de la racine des ceps jusqu’au champ; selon Hillel, on mesure à partir de la haie. R. Yohanan ben-Nouri dit: ils se trompent tous ceux qui expriment cet avis (celui de Hillel, il exige pour former une vigne qu’il y ait 2 rangées); mais voici la règle: s’il y a 4 coudées depuis la racine des ceps jusqu’à la haie, on laisse l’espace nécessaire pour leur culture, et l’on ensemence le reste<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Toutefois, cela ne se peut pas, si la place n'a pas 4 coudées. Voir (5, 4).</i>. Et quel est l’espace nécessaire pour la vigne? Six palmes dans chaque sens; selon R. aqiba, il suffit de trois par cep isolé.",
+            "Si un espalier dépasse la terrasse en pente à laquelle il est suspendu (en donnant sur un autre terrain) et qu’en se tenant debout sur ce terrain, on peut entièrement le vendanger, il faut, selon R. Eliezer ben Jacob, interdire les 4 premières coudées de ce champ (situées au-dessous<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> On considère cette colline comme légalement semblable à la racine des ce Ps.</i>); si l’on ne peut pas les vendanger (sans échelle), on n’interdit que l’espace qui est immédiatement au-dessous de la vigne. R. Eliézer ajoute: si l’on plante en bas une rangée, au niveau de la terre, et une autre sur une hauteur et que cette dernière soit élevée de dix palmes, les 2 rangées ne sont pas considérées comme réunies; mais si l’élévation est moindre, on les suppose réunies.",
+            "Celui qui amène (ou lie) un cep de vigne sur une partie d’un treillage epiforo\"<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Selon le Aroukh, ce serait un arbre très fécond, comme dans (Is 10, 33). Voir, par contre, Mishna, (Kelim 17, 3). Voici la définition d'Hesychius: apophopa. C'est aussi le sens adopté par Benj. Musaphia.</i> ne devra rien semer même au-dessus de la partie libre du treillage; si c’est déjà fait par inadvertance, il n’est pas nécessaire de brûler tout. Mais si le jeune cep s’est étendu et a rempli tout l’espace, il est interdit de tirer parti de la semence (se fût-elle fort peu développée). Il en est de même si l’on fait passer le cep sur une partie d’un arbre inculte (qui, par le contact avec le cep, s’annule et se confond avec lui).",
+            "Si l’on fait passer le cep sur une partie d’un arbre fruitier, il est permis de semer sous la partie restée libre; si le jeune cep s’étend ensuite plus loin, il n’y a qu’à le recourber en arrière. Lorsqu’il arriva à R. Josué d’aller auprès de R. Ismael au village d’Aziz, celui-ci lui montra un cep de vigne suspendu sur une partie d’un figuier et lui demanda: Puis-je semer au-dessous de la partie libre? Oui, répondit R. Josué<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Car personne ne voudrait rendre inculte son figuier pour faire fructifier un cep de vigne.</i>. De là, il le conduisit à Bet-Magania et lui montra un cep suspendu sur une partie d’une poutre, ou branche noueuse d’un sycomore, ayant beaucoup d’autres grosses branches (et lui demanda aussi comment il fallait agir): sous cette branche qui sert de base, lui répondit-il, c’est interdit, mais non sous les autres<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Cet arbre, quoique de naissance sauvage, porte des fruits mangeables.</i>",
+            "Qu’appelle-t-on arbre sauvage<sup class=\"footnote-marker\">205</sup><i class=\"footnote\">Quel arbre est annulé, par rapport à la vigne, lorsqu'il ne sert qu'à soutenir le cep?</i>? Celui qui ne porte pas de fruits. R. Meir comprend sous cette désignation tous les arbres, sauf l’olivier et le figuier<sup class=\"footnote-marker\">206</sup><i class=\"footnote\">Ce sont les deux seuls que l'on n'estime pas au-dessous de la vigne.</i>. R. Yossé appelle ainsi toutes les espèces dont on ne plante pas des champs entiers (celles qui sont peu importantes).\r",
+            "Pour les espaliers de vigne, il faut des morceaux ayant plus de 8 coudées. Quant aux mesures prescrites par les sages pour la vigne, elles n’ont pas besoins d’être dépassées, sauf pour l’espalier. On appelle pièce d’espalier: celui qui est brisé, au milieu, mais où il est resté de chaque côté au moins 5 ceps de vigne. S’il n’y a que 8 coudées, il est interdit d’ensemencer le terrain situé au-dessous; mais s’il y a plus de 8 coudées, on laisse libre l’espace nécessaire à la culture, et l’on ensemence le reste<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Donc, pour l'espalier, on n'exige pas autant d'intervalle que pour la plate-bande dans une vigne.</i>.",
+            "Pour l’espalier partant du coin, ou angle formé par 2 murs<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> S'il y a, par exemple, 5 ceps de vigne auprès d'un mur, sans l'occuper entièrement, qu'il y en ait trois sur un côté de l'angle et 2 de l'autre côté.</i> et s’étendant plus loin, on laisse libre l’espace nécessaire à sa culture, (6 palmes), et l’on ensemence le reste. Selon R. Yossé, l’on ne peut rien y semer s’il ne reste pas 4 coudées<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Voir ci-dessus, (5, 4).</i>.",
+            "Vis-à-vis des tiges qui dépassent l’espalier et que l’on n’a pas coupées par économie, il est permis de semer. Mais, si on les choisies plus longues, pour que le cep nouveau puisse s’y étendre, c’est interdit (l’intention est alors formelle).",
+            "Quant aux pampres qui poussent hors de la vigne, on suppose qu’un fil à plomb y est attaché, et aussi loin qu’il irait (au-dessous), on ne peut rien semer. Il en est de même d’un cep tiré verticalement. Si l’on mène une branche d’arbre sur une autre pour s’y appuyer, c’est interdit au dessous d’elle; si on l’a attachée avec une corde ou un sarment, c’est permis sous le lien. Mais si cet appendice est fait pour que le cep nouveau puisse s’y étendre, c’est interdit (comme précédemment)."
+        ],
+        [
+            "Si l’on a ployé le cep de vigne et enfoncé en terre<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Rashi, (Baba Batra 19b), traduit ce terme par provigner. En effet, le provin est le marcottage appliqué à la vigne.</i> et qu’il n’y ait pas au-dessus au moins trois palmes de terre, l’on ne devra rien y semer<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Il est à craindre que les racines nouvelles n'y pénètrent. Cf. 1, 7.</i>, eût-on même fait passer ce cep par une courge sèche ou par un tuyau d’argile swlhn. Mais si on le fait passer par un roc, n’y eut-il au-dessus que trois doigts de terre, il est permis d’y semer (la séparation est suffisante). Quant au cep de vigne recourbé (dont on ne voit pas la tige principale), on ne mesure l’espace qui légalement doit rester libre<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Savoir 6 palmes. Ibid. 83a.</i> qu’à partir de la seconde éruption de tige (d’où elle ressort de la terre en courbe).",
+            "Si l’on fait passer par la terre 3 ceps de vigne en les recourbant, et que leurs tiges (dont on les détache) soient visibles, on les suppose réunis, dit R. Eliézer bar Zadok, (formant une vigne), s’il n’y a entre elles que de 4 à 8 coudées<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> C'est-à-dire, si elles ne sont ni trop rapprochées, ni trop éloignées les uns des autres.</i>; s’il y a un espace plus grand, ils sont distincts. Auprès d’une vigne desséchée, on ne doit pas semer (pour éviter l’apparence du mal); mais, si le fait est accompli (par inadvertance), on n’est pas obligé de brûler les produits. R. Meir dit: il est défendu de planter (dans la vigne) le cotonnier<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Il ressemble un peu à la vigne. V. Bochart, Phaleg, l. 1, 45, n° 690.</i>, mais cela n’entraîne pas la combustion<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> \"Comp. Ci-dessus, 2, 3; (Betsa 5, 2).\"</i>. R. Eliézer bar Zadok ajoute: c’est aussi interdit auprès d’un cep de vigne isolé (s’il n’y a pas 3 palmes de terre); mais le fait accompli n’entraîne pas la combustion.",
+            "Dans les places suivantes, il est interdit de semer des éléments étrangers, sans que la violation (involontaire) entraîne la combustion: l’espace resté libre (après un espace de 8 coudées) du terrain inculte dans la vigne<sup class=\"footnote-marker\">224</sup><i class=\"footnote\">\"A la condition qu'il n'y ait pas 16 coudées. Voir ci-dessus, (4, 1) et 2; (6, 3) et 6.\"</i>, l’espace resté libre dans le contour de la vigne (à plus de 4 coudées), le reste des morceaux d’espalier<sup class=\"footnote-marker\">225</sup><i class=\"footnote\">Lorsqu'il n'y a pas plus de 8 coudées et qu'après avoir laissé l'espace nécessaire à la culture de la vigne, l'on sème sur le reste.</i>, le reste des treillages; mais si l’on sème au-dessous de la vigne, ou dans l’espace nécessaire à sa culture, ou dans les 4 coudées attenantes à la vigne, cela devient sacré (il faut brûler tout).",
+            "Si quelqu’un amène son cep de vigne au-dessus du blé de son voisin<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> (Yebamot 83a), et (Baba Qama 100a).</i>, il le rend sacré (interdit à la consommation), et il est tenu de dédommager la perte de son voisin. R. Yossé et R. Simon disent:on ne peut pas attirer l’interdiction sur ce qui n’est pas à vous<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> \"Par conséquent, l'on ne peut interdire le blé au-dessus duquel on a fait passer un cep de vigne. Cf. 2, 3; 5; (5, 5).\"</i>.",
+            "R. Yossé raconte ceci: il arriva à quelqu’un de semer (d’autres éléments) dans la vigne à la 7e année de repos agraire (époque à laquelle les produits sont abandonnés à tout venant et n’appartiennent à personne). Lorsque le fait arriva à la connaissance de R. aqiba, il dit que cela ne fait rien, car on ne peut rendre sacré (interdit) ce qui ne vous appartient pas<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Comme l'on se trouvait en 7e année, époque d'abandon des produits, la prescription sur les mélanges n'a pas d'effet.</i>.",
+            "Si un brigand en s’étant emparé d’une vigne l’ensemence puis l’abandonne, le propriétaire réel s’empresse de la vendanger, même au jour de demi-fête (pour en extirper de suite le mélange fait contre son gré). Jusqu’où doit aller le sacrifice à faire, si les ouvriers demandent en ce cas un salaire plus élevé? L’augmentation peut aller jusqu’au tiers du prix ordinaire. Mais, au-delà, on se contente de moissonner peu à peu, dût-on n’achever qu’après la fête. A partir de quand y a-t-il détournement du terrain<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Pour que l'on déclare sacré ce qui y aurait été semé.</i>? Lorsque le terrain a été dérobé si longtemps que le nom du premier propriétaire légitime a disparu (ou s’il s’est éloigné).",
+            "Si le vent pousse sur le blé les ceps à demi-brisés, il faut de suite les jeter; mais si un cas de force majeure s’est présenté<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> C'est-à-dire, si ce mélange a été produit par violence, contre le gré du propriétaire.</i>, il est permis d’user de chaque produit. Si du blé ou un produit de jardinage se penche au-dessous de la vigne, il suffit de recourber ces produits en arrière (à leur première place), et il n’y a pas, même en cas de fait accompli, l’obligation de combustion. En général, à partir de quand le blé est-il passible de combustion? Depuis l’instant où il germe. En pour les raisins? Lorsqu’ils sont parvenus à la grosseur des haricots blanc (jusque là il est encore opportun d’enlever ce qui est étranger). Si le blé par contre était complètement sec (au moment de la plantation de la vigne), ou les raisins pleinement mûrs (lors des semailles), il n’y a pas d’interdiction (le mélange ne pouvant plus opérer<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Ce sont désormais des fruits, non des semences, selon les conditions du (Dt 22, 9) à 11.</i>).",
+            "Un pot de terre ensemencé<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Voir ci-dessus, (Demaï 5, 10).</i>, et pourvu d’un trou par lequel il communique avec la vigne, est sujet à l’interdiction sacrée (obligation de brûler); cela n’a pas lieu, s’il n’y a pas de trou au pot. Selon R. Simon, c’est interdit en principe dans les deux cas, mais le fait accompli n’entraîne pas l’interdiction sacrée. Si on transporte seulement à travers une vigne (dont les produits sont déjà mûrs), un pot troué contenant des semences<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> \"(Pessahim 25a); (Hulin 109a).\"</i>, le contenu est interdit dès qu’il s’est accru d’un deux centième<sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Voir ci-dessus, (5, 6).</i>."
+        ],
+        [
+            "Il n’est pas permis de semer ou de laisser subsister les mélanges avec la vigne<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> \"Moed Katon, 2b; (Makot 21b); (Aboda zara 64a).\"</i>, ni d’en tirer profit<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Il faut les brûler.</i>; il est aussi défendu de semer ou de laisser subsister les mélanges de verdure (dans les jardins), mais il est permis de les manger et à plus forte raison d’en tirer un autre profit. On peut tirer un parti quelconque du mélange des étoffes; il est seulement interdit de s’en revêtir. Il est permis d’élever et de conserver le produit des mélanges hétérogènes d’animaux; il est seulement défendu de les accoupler (pour en produire d’autres), ou de les atteler ensemble (à cause de leur origine diverse).",
+            "Avec deux espèces de bétail domestique, ou avec des animaux sauvages, ou une bête domestique avec un animal sauvage, ou une bête impure avec une autre impure, ou une impure avec une pure, il est défendu de labourer, et il n’est pas permis de les atteler ensemble pour conduire ou pour traîner un chariot (côte à côte, ou l’un derrière l’autre).",
+            "Celui qui conduit un char ainsi attelé<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> De Kilaïm. (Baba Metsia 38b).</i>, est passible de 40 coups de lanière; et celui qui est assis dans ce char est passible de la même peine<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Comme il profite de cet attelage hétérogène, il est aussi condamnable que le conducteur.</i>; R. Meir l’en absout. Il n’est pas permis non plus de se servir d’une 3e bête hétérogène, reliée aux 2 autres par des courroies.",
+            "Il n’est pas permis de rattacher le cheval à un char mené par d’autres animaux, ni à côté, ni même par derrière<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Pour l'habituer ainsi à tirer.</i>, ni de placer les ânes de la Lybie à côté des chameaux<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Bien que ces 2 espèces aient quelque ressemblance.</i>. R. Juda dit: tous les animaux nés d’une jument<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> (Hulin 79b).</i>, eussent-ils pour père un âne, peuvent être joints, mais l’on ne peut pas réunir les produits de la jument à ceux de l’ânesse.",
+            "La réunion des mulet défectueux (de provenance douteuse) est interdite, mais celle des Remekh (tous d’origine chevaline<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Comp. (Est 8, 10.)</i>) est permise. Quant au singe dit homme des bois<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> En arabe, nanus, selon Forsk, descriptio animalium, 3.</i> (ou zoophyte), c’est un animal sauvage; toutefois, dit R. Yossé, si cette bête morte se trouve sous une tente<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Pour ces impuretés légales, voir VIe partie de la Mishna, traité Ohalot etc.</i>, elle la rend impure comme un cadavre humain. Le hérisson<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Voir (Shabat 5, 4).</i> et la fourmi sauvage (ou fouine) sont considérés comme animaux sauvages. Pour cette dernière, dit R. Yossé, ses fragments cadavériques rendent impur; selon Shammaï, cela a lieu lorsqu’on ne porte une quantité égale à une olive, ou lorsqu’on en touche une quantité grande comme une lentille<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Cette divergence tient à ce que l'on ignore, si c'est une bête ou un ver.</i>.",
+            "Un taureau, quoique sauvage, fait partie (par son origine) des espèces domestiques; selon R. Yossé, c’est un animal sauvage. Le chien est un animal sauvage; selon R. Meir, c’est une béte domestique. Le porc est un animal domestique; le mulet est sauvage, ainsi que l’éléphant et le singe. L’homme peut se joindre à toutes ces espèces pour labourer ou trainer une voiture."
+        ],
+        [
+            "Parmi les étoffes, on n’interdit que le mélange de la laine et du fil<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> (Shabat 26b).</i>, de même que ces étoffes seules communiquent l’impureté des plaies ou taches (de la lèpre). Les sacerdotes devant fonctionner au Temple se revêtent de laine ou de fil. Si l’on a mêlé des poils de chamelle à de la laine de chèvre et que la majeure partie soit de chamelle, il est permis d’y joindre du fil; mais c’est défendu si la laine est la principal. Si chaque part forme juste la moitié, c’est défendu. Il en est de même pour le mélange de fil et de chanvre (il porte de savoir quelle est la plus grosse part).",
+            "La soie de Chine shro\" et la soie de conque<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Bochart, Hierozoicon, 1re partie, 1. 11, 45, p. 487. C'est une sorte de soie brute.</i> ne forment pas (avec la laine ou le fil) un mélange interdit, mais on ne doit pas les joindre pour éviter l’apparence du mal. Si dans les tapis ou les coussins un de ces mélanges s’est produit, cela ne fait rien, pourvu que l’on n’y touche pas avec le corps nu. Il n’est pas permis de se revêtir d’étoffes hétérogènes, ne fût-ce que pour un instant<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> \"(Menahot 41a); (Baba Qama 113a).\"</i> ou fût-ce au-dessus de dix autres vêtements (sans en tirer profit directement), et fût-ce pour tromper l’octroi (en dissimulant ainsi sa qualité, lorsque les juifs devaient, en passant, remettre un droit de péage spéciale).",
+            "A l’égard des serviettes<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> A l'aide desquelles on s'essuyait les mains après les ablutions.</i>, des manteaux pour les rouleaux de la Loi, du linge de bain, on ne fait pas attention au mélange des étoffes; R. Eliézer l’interdit. Dans le ligne des barbiers (qui vous couvre), le mélange est interdit.",
+            "On n’a pas égard au mélange hétérogène pour les vêtements funéraires<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Ce qui touche les morts n'est pas soumis aux lois. (Ps 87, 6).</i>, ni pour la selle d’un âne (généralement dure). Toutefois il ne faut pas la porter sur l’épaule, (fût-ce pour transporter du fumier.",
+            "Les marchands d’habits<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> \"Shabat 29b) et 46; Pessahim 26b.\"</i> peuvent les vendre selon leur usage (en les portant), à condition de ne pas s’en servir en été pour se garantir contre le soleil, ni en hiver contre la pluie. Quant aux gens pieux, ils portent ces objets à vendre derrière eux, sur un bâton.",
+            "Les tailleurs cousent les vêtement selon leur usage (sur les genoux); à condition de ne pas s’en servir en été pour se garantir contre le soleil, ni en hiver contre la pluie. Les gens scrupuleux les cousent en les déposant à terre.",
+            "Les vêtements surnommés birrus, bardiacus, dalmatica<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> \"Les birri et bardiaci sont des objets de literies; les dalmatica sont des caleçons provenant peut être de la Dalmatie.\"</i>, et les sandales de feutre pino\" ne doivent pas être mis avant d’être examinés (s’ils ne contiennent pas de mélange). R. Yossé dit: il est inutile de les examiner s’ils arrivent d’un port de mer ou d’un pays d’outre-mer, parce qu’alors on a la conviction qu’ils sont cousus avec du chanvre. Il n’y a pas lieu d’appliquer cette crainte de Kilayim aux souliers de cuir (fourrés en feutre, sorte de pantoufle).",
+            "On n’interdit l’usage d’étoffes hétérogènes que lorsqu’elles sont ficelées ou tissées<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> \"Nidda; 61b.\"</i>, car il est dit (Dt 22, 22): tu ne te revêtiras pas de zntç, c’est-à-dire, en décomposant les syllabes de ce mot: ce qui est affiné, filé et retordu. R. Simon ben Eléazar donne aussi à ce dernier mot le sens retors, c’est-à-dire celui qui parcourt des voies tortueuses et cherche à détourner de lui son père qui est au cieux.",
+            "Il est défendu de mêler du fil à de la ouate, parce qu’il y a de la laine cardée<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Bien qu'il n'y ait pas de tissu.</i>. Dans un vêtement de fil, il est défendu de faire un bord en laine parce qu’elle est rattachée au tissu. R. Yossé dit: il est défendu de se servir de liens en laine pourprée (sur des chemises de fil), parce qu’on les enfile avant de rattacher la chemise<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Cet usage spécial du lien serait promis, s'il n'y avait au préalable un contact illégal. Maïmonide compare le terme hébreu à la racine arabe contorquere.</i>. On ne doit pas non plus attacher une corde de laine à une de fil pour s’en faire une ceinture, y eût-il une courroie de cuir au milieu. On défend, sous le même rapport les signes distinctifs que les tisserands ou blanchisseurs cousent sur les étoffes.",
+            "Une seule aiguillée ne constitue pas une couture et n’entraîne pas la défense de mélanges hétérogènes. Aussi, en la retirant la samedi<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> \"(Shabat 54a); (Menahot 39a); (Yebamot 5a).\"</i>, on n’est pas coupable. Mais si l’on coud le point de façon que les deux bouts se trouvent du même côté, la couture est valable; elle entraîne les défenses légales au sujet du Kilayim et du Shabat. R. Juda dit. Cette couture n’est réelle que si l’on a fait au moins trois points. Un sac (en fil) et une hotte d’osier<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Voir Mishna, Kelim 24, dernier. A comp. Cophinus.</i> sont considérés comme points en cas de réunion d’éléments hétérogènes (et c’est interdit)."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Zeraim/Mishnah Kilayim/English/Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de].json

@@ -0,0 +1,122 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Mishnah Kilayim",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002378149/NLI",
+    "versionTitle": "Mischnajot mit deutscher Übersetzung und Erklärung. Berlin 1887-1933 [de]",
+    "status": "locked",
+    "priority": 0.5,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionNotes": "Ordnung Seraïm, übers. und erklärt von Ascher Samter. 1887.<br>Ordnung Moed, von Eduard Baneth. 1887-1927.<br>Ordnung Naschim, von Marcus Petuchowski u. Simon Schlesinger. 1896-1933.<br>Ordnung Nesikin, von David Hoffmann. 1893-1898.<br>Ordnung Kodaschim, von John Cohn. 1910-1925.<br>Ordnung Toharot, von David Hoffmann, John Cohn und Moses Auerbach. 1910-1933.",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "actualLanguage": "de",
+    "languageFamilyName": "german",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "משנה כלאים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "Der Weizen und der Lolch<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">הזונין</span>. Nach <span dir=\"rtl\">רמב״ם</span> ist es eine Art Weizen, welche sich, wenn sie ausgesäet ist, in der Erde sowohl in ihrem Aussehen als auch in ihrer Natur verändert und gleichsam wie eine <span dir=\"rtl\">זונה</span> vom graden richtigen Wege abweicht, daher der Name <span dir=\"rtl\">זונין</span>.— Nach Löw in dem Werke »aram. Pflanzennamen« S. 182 ist es der Lolch Syr. <span dir=\"rtl\">ܙܝܙܠܐ</span> Arab. <span dir=\"rtl\">سيلم</span>, Gr. συλέμ . Weizen artet in Lolch aus und wird dann von Menschen nicht gegessen, dient aber als Taubenfutter.— Es kann auch ζιζάνιον Lolch, Trespe genannt (melampyrum), sein; der Samen ist den Weizenkörnern ähnlich.</i>sind nicht <span dir=\"rtl\">כלאים</span> zu einander<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">כלאים</span> findet nur statt bei zwei Arten, die von einander unterschieden sind, durch Namen, Aussehen oder Geschmack.</i>; Gerste und Hafer<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">שבולת שועל</span> Fuchsähre, wegen der Ähnlichkeit mit einem Fuchsschwanze.</i>, der Spelt<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">כוסמין</span> Spelt oder Spelz auch Dinkel, triticum spelta. In Süddeutschland und der Schweiz aber auch in Palästina vielfach kultiviert und wie der Weizen benutzt, liefert ein feineres Mehl, macht aber mehr Mühe, weil die Körner erst von den Spelzen befreit werden müssen.</i>und Roggen<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">שיפון</span> = Roggen, Korn = secale cereale. Das wichtigste Nahrungsmittel besonders in den mehr nördlichen Zonen.</i>die Bohne und die Kichererbse,<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">והספיר</span>. Nach Bartenora = Kichererbse. Auch cicer arietinum L. Gemeine oder bocksamige Kicher. Im Orient häufig als Nahrungsmittel angebaut. Nach Bochart soll es αἰγὶλωψ = Geisauge, eine Art Hafer sein. Maimonides übersetzt <span dir=\"rtl\">ספיר</span> mit <span dir=\"rtl\"> ماسر</span>= Meerbohne, Phaseolus.</i>die kleine Erbse<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">הפורקדן</span> ist im Arabischen <span dir=\"rtl\"> قرطمان</span> nämlich lange, weisse Kurteman, = bittere Samenkörner zum Geflügelfutter.</i>, und Platterbse,<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Siehe Löw 172.</i>weisse Bohne und Schmückbohne<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">השעועית</span>, rötliche Erbsen.</i>sind nicht <span dir=\"rtl\">כלאים</span> zu einander.<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Nämlich je eines der genannten Paare ist nicht <span dir=\"rtl\">כלאים</span> zu der andern.</i>",
+            "Die Gurken und die Zuckermelonen<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">והמלפפין</span> = μηλοπέπων , Apfel- oder Wassermelone, cucumis melo = süsse Melone. In der vorigen <span dir=\"rtl\">משנה</span> wurden die Arten erwähnt, aus denen Mehl bereitet wird; jetzt Kräuter.</i>sind nicht <span dir=\"rtl\">כלאים</span> zu einander. R. Jehudah sagt: Sie seien <span dir=\"rtl\">כלאים</span>. Lattich<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">חזרת</span> = Lactuca L. = Lattich, in Gärten erzogen, giebt einen wohlschmeckenden Salat.</i>und Berglattich,<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Heisst auch Hundelattich, wächst auf Wiesen und Weiden, schmeckt bitter.</i>Endivien<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Cichorinus Endivia L. Deren Blätter einen guten Salat geben.</i>und wilde Endivien,<sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Sie wachsen, ohne besonders gesäet zu werden.</i>Lauch<sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">כרישא</span> = Allium porrum L. = Lauch cf. Löw 226. Vom Schnittlauche und der Winterzwiebel werden die jungen Blätter, so wie vom Porree die jungen Stengel als Küchengewürz gebraucht. Vergleiche A. B. Frank, Botanik 415 8.</i>und wilder Lauch,<sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> Waldlauch-Allium ursinum Lat. Bärenlauch oder Ramsch.</i>Koriander<sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Im Exodus 16,31 übersetzt <span dir=\"rtl\">תרגום ירושלמי</span> das <span dir=\"ltr\">כבר זרע כוסבר = כזרע גד</span> = Koriander. Gewürzpflanze. Coriandrum sativum L. Coriandersamen = Schwindelkörner, sind officinell.</i>und wilder Koriander<sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> Der nicht bebaut wird, sondern wild wächst.</i>Senf und ägyptischer Senf, ägyptischer Kürbis<sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> Der süss ist.</i>und bitterer Kürbis,<sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> Der nur durch heisse Asche geniessbar zu machen ist.</i>die ägyptische Bohne und Schote<sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\"> Eine Art Erbse, deren Fruchthülse dem <span dir=\"rtl\">חרוב</span> = Johannisbrot gleicht, sie ist dünn und krumm.</i>sind nicht <span dir=\"rtl\">כלאים</span> zu einander.",
+            "Die Kohlrübe<sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\"> Im Syrischen <span dir=\"rtl\">לפתא = ליפטא</span> = Rübe, Rübenkohl, Brassica Rapa L.</i>und Steckrübe<sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">נפוץ</span> oder <span dir=\"rtl\">נפוס</span> = napus im Lateinischen = Steckrübe.</i>, Kohl<sup class=\"footnote-marker\">25</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">כרוב</span> ähnlich im Griechischen κράμβη = Kohl.</i>u.wilder Kohl<sup class=\"footnote-marker\">26</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">התרובתור</span> = Kopfkohl <span dir=\"rtl\">ערוך</span>.</i>die Gartenmelde<sup class=\"footnote-marker\">27</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">תרדים</span> = Gartenmelde, auch Erdbeerspinat.</i>u. wilder Spinat,<sup class=\"footnote-marker\">28</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">הלעונין</span> = atriplex = Spinat, der nicht in Gärten wächst.</i>sind nicht <span dir=\"rtl\">כלאים</span> zu einander. R. Akiba setzt hinzu: Knoblauch und wilder Knoblauch, die Zwiebel und wilde Zwiebel, Feigbohne<sup class=\"footnote-marker\">29</sup><i class=\"footnote\"> Vitsbohne.</i>und wilde Feigbohne<sup class=\"footnote-marker\">30</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">הפלסלוס</span> = Phaseolus vulgaris L. Hiervon eine Art, die sehr bitter ist.</i>sind nicht <span dir=\"rtl\">כלאים</span> zu einander.",
+            "Von Bäumen sind die gewöhnliche Birne und kleine Birne,<sup class=\"footnote-marker\">31</sup><i class=\"footnote\"> Entweder sind <span dir=\"rtl\">קרוסתמלין</span> kleine Äpfel oder kleine Birnen auch Paradiesbirnen genannt.</i>Quitten<sup class=\"footnote-marker\">32</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">פרישין</span> = Quitten cf. Löw 144.</i>und Mispeln<sup class=\"footnote-marker\">33</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">ועוזרדין</span> Mispeln. Siehe Löw 288 — 289.</i>nicht <span dir=\"rtl\">כלאים</span> zu einander. Der Apfel und der Holzapfel, die Pfirsich und die Mandel, der Spierling<sup class=\"footnote-marker\">34</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">שיזפין</span> Nach Löw 285 = sorbus domestica = Spierling- oder Sperberbaum.</i>und der Granatbaum,<sup class=\"footnote-marker\">35</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">רמון</span> = Granatbaum, Punica granatum. Löw 362.</i>obgleich einander ähnlich, sind dennoch <span dir=\"rtl\">כלאים</span> zu einander.",
+            "Der Rettig und die Rübe,<sup class=\"footnote-marker\">36</sup><i class=\"footnote\"> Ihr Aussehen ist zwar ähnlich, doch ist ihr Geschmack verschieden, darum sind sie <span dir=\"rtl\">כלאים</span> zu einander.</i>der Senf und Andornkraut,<sup class=\"footnote-marker\">37</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">לפסן</span> = Λαμψάνη = Eine entfernt mit Senf verwandte Pflanze. Löw 178.</i>griechischer und egyptischer Kürbis, auch bitterer Kürbis, sind, obgleich einander ähnlich, dennoch <span dir=\"rtl\">כלאים</span> zu einander.",
+            "Der Wolf und der Hund, der Bauernhund<sup class=\"footnote-marker\">38</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">הכופר</span> Von <span dir=\"rtl\">כפר</span> = Dorf, abgeleitet.</i>und der Fuchs, Ziegen und Rehe, Gemsen und Schafe, Pferd und Maultier, Maultier und Esel, Esel und Waldesel, sind, obgleich einander ähnlich, doch <span dir=\"rtl\">כלאים</span> zu einander.",
+            "Man pfropfe nicht eine Art Bäume auf eine andere, Kraut auf Kraut, Baum auf Kraut, Kraut auf Baum.<sup class=\"footnote-marker\">39</sup><i class=\"footnote\"> Allerdings ist die Meinung, dass nur das Pfropfen der Bäume und selbst in Nichtpalästina verboten ist, aber das Näherrücken derselben an einander ist erlaubt.</i>R. Jehudah hält letzteres für erlaubt.",
+            "Man pflanze nicht Kräuter in einen Sikomorenstumpf. Man impfe nicht Raute<sup class=\"footnote-marker\">40</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">פיגם</span>, ruta graveolens, Garten- oder Weinraute, Löw 372. Das Kraut ist zum Gurgeln heilsam.</i>in weisse Kassia<sup class=\"footnote-marker\">41</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">קדה</span> = Cassia, gegen Mundkrankheiten, Löw 340.</i>, weil es Kraut auf Baum ist. Man stecke nicht ein Pfropfreis vom Feigenbaum auf Himmelsschwaden<sup class=\"footnote-marker\">42</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">חצוב</span> = Himmelsschwade auch Gazellenfutter genannt. An Wegen wachsend, verhindert Grenzverrückung, da der Wurzelstock, senkrecht in die Erde gehend, schwer wieder auszurotten ist, Löw 186. Vielleicht ist <span dir=\"rtl\">חצוב</span> = ranunculus ficaria L. = Gemeine Feigwurz an Wegen wachsend. — Josua soll mittelst dieser Pflanze die Grenzen Palästina’s festgestellt haben.</i>, damit er ihn kühle<sup class=\"footnote-marker\">43</sup><i class=\"footnote\"> Damit der Feigenbaum den <span dir=\"rtl\">חצוב</span> beschatte und Kühlung gewähre.</i>. Man senke nicht eine Weinrebe in eine Melone, damit sie ihren Saft in jene werfe, weil es Baum in Kraut ist. Man tue nicht Kürbissamen in Malven<sup class=\"footnote-marker\">44</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">חלמית</span> = Amaltea officinalis = Malve, Löw 361.</i>, damit diese jenen in sich bewahre, weil es Kraut auf Kraut ist.",
+            "Wenn Jemand Rüben und Rettig unter den Weinstock verbirgt<sup class=\"footnote-marker\">45</sup><i class=\"footnote\"> Blos dass sie unter der Erde verborgen sein sollen, aber nicht darin Wurzel schlagen.</i>, so braucht er, wenn ein Teil der Blätter aufgedeckt bleibt, kein Bedenken zu tragen: in Betreff der <span dir=\"rtl\">כלאים</span>, auch nicht in Betreff der Frucht des siebenten Brachjahres<sup class=\"footnote-marker\">46</sup><i class=\"footnote\"> Dass er <span dir=\"rtl\">כלאים</span>, oder im Brachjahre gesäet.</i>und nicht in Betreff der Zehnten<sup class=\"footnote-marker\">47</sup><i class=\"footnote\"> Wenn er sie aus dem Orte, wo er sie verbarg, herauszieht.</i>, auch darf man sie am Sabbat herausnehmen<sup class=\"footnote-marker\">48</sup><i class=\"footnote\"> Denn sie werden wie bereits herausgerissene angesehen und mittelst der biosgelegten Blätter fortgenommen. Dieses ist am Sabbat zu tun erlaubt. Siehe Bartenora.</i>. Wenn man ein Weizen- und Gerstenkorn zugleich säet, so ist es <span dir=\"rtl\">כלאים</span>. R. Jehudah sagt: Es ist nur dann <span dir=\"rtl\">כלאים</span>, wenn es zwei Weizenkörner und ein Gerstenkorn, oder ein Weizenkorn und zwei Gerstenkörner, oder ein Weizen-, Gersten-und Dinkelkorn sind."
+        ],
+        [
+            "Wenn in einem <span dir=\"rtl\">סאה</span> ein Viertel (<span dir=\"ltr\">קב</span>)<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Nämlich ein Vierundzwanzigstel <span dir=\"rtl\">סאה</span>, denn ein <span dir=\"rtl\">סאה</span> bat 6 <span dir=\"rtl\">קבין</span>.</i>von einer andern Gattung ist, muss man dieses vermindern<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Er muss die hineingemischte Art so vermindern, dass weniger als ein Viertel <span dir=\"rtl\">קב</span> übrig bleibt, welches in dem <span dir=\"rtl\">סאה</span> aufgeht und nichtig wird, dann darf man es säen und es ist kein <span dir=\"rtl\">כלאים</span>.</i>. R. Jose lehrt: Man lese es heraus, es bestehe aus einer oder zwei Arten<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Er muss alles Eingemischte herauslesen, damit es nicht, bei dem nur teilweise Säubern, aussieht, als wolle er <span dir=\"rtl\">כלאים</span> beibehalten.</i>. R. Simeon meint, dies gelte nur von einer Art. Die Weisen endlich bestimmen: Alles, was in einem <span dir=\"rtl\">סאה</span>, zu diesem <span dir=\"rtl\">סאה כלאים</span> ist, verbindet man zu einem Viertel (<span dir=\"ltr\">קב</span>)<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Z. B. wenn in einem <span dir=\"rtl\">סאה</span> Gerste sich ein Viertel <span dir=\"rtl\">קב</span> aus Dinkel und Hafer zusammengenommen befindet, so ist es kein <span dir=\"rtl\">כלאים</span>; weil Hafer und Gerste kein <span dir=\"rtl\">כלאים</span> bilden, folglich der Hafer abgezogen wird, wodurch kein <span dir=\"rtl\">קב</span> bleibt. Nach dem Ausspruch des <span dir=\"rtl\">תנא קמא</span> (des ersten Lehrers hier in der Mischnah) ist es wohl <span dir=\"rtl\">כלאים</span>.</i>.",
+            "Wo sind obige Worte gesagt worden<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Dass ein Vierundzwanzigstel Kab in ein <span dir=\"rtl\">סאה</span> gemindert werden muss.</i>? Bei Getreide unter Getreide, Hülsenfrüchten unter Hülsenfrüchten, Getreide unter Hülsenfrüchten, Hülsenfrüchten unter Getreide. — Aber in Wahrheit hat man festgesetzt<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">באמת אמרו</span> bezeichnet in der Mischnah einen festen Lehrsatz, der eine Norm, welche durch Moses vom Berge Sinai her stammt, enthält <span dir=\"rtl\">הלכה למשה מסיני</span>.</i>, dass Gartengesäme, welches nicht essbar ist, schon (zu <span dir=\"rtl\">כלאים</span>) verbunden wird, sobald 1/24 (Saat), von dem was hinreicht, um (ein Weizenfeld) von einem <span dir=\"rtl\">סאה</span> Aussaat (zu bestellen), eingemengt worden ist<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Der Raum um eine <span dir=\"rtl\">סאה</span> Weizen zu säen beträgt 2500 Quadratellen.</i>. R. Simeon sagt: So wie hier festgesetzt wurde, strenger zu verfahren<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Bei kleinen, dünnen Samenkörnern.</i>, so hat man damit in anderer Hinsicht eine Erleichterung gemacht. Bei Flachs unter Getreide, verbindet sich ebenfalls 1/24 auf ein <span dir=\"rtl\">סאה</span> Aussaat<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Da die Aussaat für Flache das Dreifache im Raume des Weizens beträgt, indem die Saatkörner sehr dicht und eng gesäet werden. Man vergleiche übrigens hier <span dir=\"rtl\">תפארת ישראל</span>.</i>.",
+            "Wenn Jemandes Feld mit Weizen besäet war und er entschliesst sich, dasselbe mit Gerste zu besäen, so warte er bis derselbe keimt<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Das Zeitmass dafür ist bei einem feuchten Boden drei Tage, bei einem trockenen etwas länger.</i>, ackere um und dann säe er. Wenn der Weizen schon hervorwuchs, so spreche er nicht: Ich will erst säen und dann umackern, sondern er muss erst umackern und kann dann säen. Wie stark muss man umpflügen? So wie die Furchen vor dem Frühregen<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Wo die Furchen sehr gross sind.</i>. Abba Saul sagt: So dass man von dem Saatfeld einer <span dir=\"rtl\">סאה</span> nicht ein Saatfeld eines Viertel Kab übrig lasse<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Es darf auf dem Acker kein Ort bleiben, der ein Vierundzwanzigstel von einer <span dir=\"rtl\">סאה</span> Aussaat enthält, welcher nicht umgepflügt worden wäre.</i>.",
+            "War es besäet und man entschliesst sich, es zu bepflanzen<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Das Feld mit Weinreben zu bepflanzen.</i>, so darf man nicht sagen: Ich will erst pflanzen und dann umackern, sondern erst muss man umackern und dann darf man pflanzen. War es bepflanzt und er entschliesst sich es zu besäen, so darf er nicht sagen: Ich will erst säen und dann ausreissen, sondern er muss erst ausreissen und darf nachher säen. Doch wenn er will, schneidet er den Stamm bis weniger als eine Handbreit unten ab, säet und reisst dann erst aus.",
+            "War sein Feld mit Hanf<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">קנבוס</span> = cannabis, Hanf.</i>oder Arum<sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">לוף</span> = Arun, Arum arisarum L. Arum colocasium, ägyptischer Arum, caraibischer Kohl, Löw 238.</i>besäet, so säe er nicht Anderes darüber, weil sie erst nach drei Jahren reifen<sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Obgleich man wahrnimmt, dass sie in demselben Jahre der Aussaat wachsen, so können doch einige Samenkörner darunter sein, welche erst nach drei Jahren keimen und reifen, cf. <span dir=\"rtl\">תפארת ישראל</span>.</i>. Wenn zwischen Getreide Wiederwachs von Waid<sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">אסטיס</span> = Isatis tinctoria L. = Waid, ein Färbekraut. Löw 347.</i>aufgeschossen ist. Ebenso, wenn auf den Tenneplätzen<sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Woselbst man vielerlei Arten von Getreide etc. drischt.</i>vielerlei Gattungen aufgeschossen sind, oder wenn Bockshornkraut<sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">תלתן</span> = foenum graecum = Bockshornkraut, Löw 317.</i>allerlei Gewächs aufgetrieben hat, so verpflichtet man den Eigentümer nicht, auszujäten<sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> Weil er von selbst schon zur Förderung seiner Frucht und seines Grundstückes, die unnützen Pflanzen ausrotten wird.</i>; wenn er aber bereits gejätet<sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">נכש</span> heisst die Pflanzen mit der Wurzel ausreissen.</i>oder abgeschnitten<sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">כיסח</span> bedeutet: die Blätter abschneiden, so dass die Wurzel noch in der Erde bleibt.</i>hat, so spricht man zu ihm: Reiss alles bis auf eine Gattung aus!",
+            "Wenn Jemand sein Feld streifenweise<sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\"> Das sind verschiedene Beete und jedes Beet soll mit einer Gattung besäet werden <span dir=\"rtl\">משר</span> = Beet, Aruch.</i>mit allerlei Gattungen bestellen will, so sagt Bet Samai: Er lasse drei Ackerfurchen zwischen jedem offen.<sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\"> Das sind 2 Ellen im Quadrat, die er zuerst als Zwischenraum lassen muss, dann kann er die Beete spitz zulaufen lassen, wenn auch zuletzt nur ein Weniges zwischen dem einen und dem andern bleibt, denn man kann es schon sehen, dass das Ganze nicht in wilder Mischung besäet worden ist.</i>Bet Hillel dagegen lehrt: Die Breite des Joches in der Ebene.<sup class=\"footnote-marker\">25</sup><i class=\"footnote\"> In der Ebene wird mit einem breitem Joche gepflügt, wie auf dem Berge.</i>Beide Bestimmungen kommen einander nahe.",
+            "Wenn eine Winkelspitze<sup class=\"footnote-marker\">26</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">תור</span> ist ein Frauenschmuck von dreieckiger Gestalt cf. Hoheslied 1,10 und 11.</i>Weizen in ein Gerstenfeld eindringt, so ist es gestattet, weil sie offenbar als das Ende jenes Feldes erscheint. Ist das Feld des Einen mit Weizen, des Nachbars aber mit einer andern Gattung bestellt, so darf Jener an diese dieselbe Gattung anbringen. Sind beide mit Weizen bestellt so darf der Eine eine Zwischenfurche mit Flachs bestellen<sup class=\"footnote-marker\">27</sup><i class=\"footnote\"> Weil man voraussetzen kann, dass man den Flachs zur Probe dort ausgesäet hat, um zu wissen, ob er daselbst gedeihen würde, aber nicht um daraus anderweitigen Nutzen zu ziehen. Bei anderen Gattungen ist dies nicht der Fall.</i>, aber nicht mit einer andern Gattung. R. Simeon sagt: Weder mit Flachs noch mit einer andern Gattung<sup class=\"footnote-marker\">28</sup><i class=\"footnote\"> Andere erklären, dass R. Simon sowohl mit Flachs als mit einer andern Gattung erlaubt.</i>.R. Jose sagt: Sogar mitten im Felde darf man eine Furche Flachs zum Versuche anbringen.",
+            "An ein Getreidefeld säe man nicht Senf und wilden Safran,<sup class=\"footnote-marker\">29</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">חריע</span> = Saflor, Cartamus tinctorius L. Gemeine Farbendistel, die gelben Blätter sind Safran, Löw 218. Diese beiden Arten schaden dem Getreide, deshalb würde man nicht zugeben, dass dieselben in der Nähe des Getreidefehles gesäet würden. Geschieht es trotzdem, so sieht es aus, als wolle er <span dir=\"rtl\">כלאים</span> fördern.</i>wohl aber neben ein Kräuterfeld.<sup class=\"footnote-marker\">30</sup><i class=\"footnote\"> Weil sie diesen nicht schaden und wer sie sieht, denkt, sie gehören einem Andern.</i>Man darf auch (eine verschiedene Art) ansetzen: an eine brachliegende Stelle,an eine frisch umgeackerte Stelle des Feldes, an eine Steinwand, an einen Fussweg, an einen Zaun,der zehn Handbreit hoch ist, an einen Graben, der 10 Handbreit tief und 4 Handbreit breit ist, an einen Baum, der seine Zweige an der Erde hinzieht, und an einen Felsen, der zehn Handbreit hoch und vier Handbreit breit ist.<sup class=\"footnote-marker\">31</sup><i class=\"footnote\"> Denn alle diese erwähnten Dinge bilden eine Scheidewand in Bezug auf <span dir=\"rtl\">כלאים</span>.</i>",
+            "Wenn Einer sein Feld in viereckige Platten<sup class=\"footnote-marker\">32</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">קרחת</span> = ein kahler, viereckiger Fleck auf dem Felde, der leer und nicht besäet ist. cf. Levit. 14,42. <span dir=\"rtl\">קרחת</span> = kahle Platte.</i>zu allerlei Pflanzengattungen abteilen will, so macht er vierundzwanzig Platten aus einem Felde, das eine <span dir=\"rtl\">סאה</span> Aussaat hat, jede Platte zu einem Viertel Kab und säet darauf jede beliebige Gattung (von Getreide etc.). Ist in einem Felde eine oder zwei solcher Platten, so kann man darauf Senf säen. Sind deren drei (aneinander), so darf man nicht Senf darauf säen, weil es wie ein Senffeld aussehen würde. So hält es R. Meïr. Die Weisen sagen: neun sind erlaubt, zehn jedoch nicht. R. Elieser ben Jacob sagt: Auch wenn das Feld zur Aussaat eines Kur<sup class=\"footnote-marker\">33</sup><i class=\"footnote\"> Dreissig <span dir=\"rtl\">סאה</span>.</i>hinreicht, darf man darin nur eine einzige Platte machen.",
+            "Alles, was innerhalb eines Feldes von einem <span dir=\"rtl\">רובע</span> Aussaat liegt, wird in das Maass mitgerechnet,<sup class=\"footnote-marker\">34</sup><i class=\"footnote\"> Z. B. Wassergraben, und was sonst nicht bestellbar ist, wird als besäebar angesehen, und zum Masse der Entfernung von Gattung zu Gattung gerechnet.</i>so wird dasjenige, was der Weinstock verzehrt,<sup class=\"footnote-marker\">35</sup><i class=\"footnote\"> Das heisst der Raum, den der Weinstock einnimmt, um sich auszubreiten und seine Nahrung zu beziehen.</i>ein Grab, oder ein Fels<sup class=\"footnote-marker\">36</sup><i class=\"footnote\"> Wenn der Fels auch nicht zehn <span dir=\"rtl\">מפחים</span> hoch ist, denn ein solcher bildet, wie schon oben bemerkt, eine Scheidung an sich.</i>in dieses Maass mit eingerechnet. Getreide muss von Getreide ein <span dir=\"rtl\">רובע</span> Aussaat entfernt sein; Kraut von Kraut sechs Handbreiten; Getreide von Kraut und Kraut von Getreide ein <span dir=\"rtl\">רובע</span> Aussaat. R. Elieser sagt: Kraut von Getreide sechs Handbreiten.",
+            "Neigt sich Getreide über anderes Getreide hin, Kraut über Kraut, Getreide über Kraut, Kraut über Getreide, ist alles erlaubt, ausgenommen griechischer Kürbis.<sup class=\"footnote-marker\">37</sup><i class=\"footnote\"> Dessen Blätter sind lang und breiten sich sehr aus, daher verwickeln sie sich sehr leicht in das Getreide, das wird als <span dir=\"rtl\">כלאים</span> angesehen.</i>R. Meïr sagt: Auch Gurke und ägyptische Bohne; dennoch ziehe ich ihren Ausspruch dem meinigen vor."
+        ],
+        [
+            "Auf ein Quadratbeet von sechs Handbreiten, darf man fünferlei Arten Saaten säen,<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Es ist hierdurch der nötige Raum zur Scheidung hergestellt.</i>vier an den vier Seiten des Beetes<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Wenn sie auch an den Seiten so nahe aneinander stossen, dass sie Nahrung einer vom andern ziehen, da es bei <span dir=\"rtl\">כלאים</span> nicht auf das Nahrung ziehen ankommt, sondern blos, dass keine Mischung stattfinde, die sich kenntlich macht.</i>und eine in der Mitte. Ist aber ein Rand von einer Handbreit Höhe um dasselbe, so kann man dreizehn Arten darin säen, nämlich drei an jedem Rande und eine in der Mitte; doch pflanze man keinen Rübenkopf innerhalb des Randes, weil er ihn füllen würde. R. Jehudah sagt; Man könne sechs Arten in die Mitte bringen.<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Mit Bezugnahme auf seine oben Abschn. 1, m. 9 geäusserte Meinung, dass drei Arten zu <span dir=\"rtl\">כלאים</span> erforderlich waren.</i>",
+            "Alle Feldsaaten, soll man nicht auf Gartenbeete bringen, wohl aber Kräuter. Senf und kleine Erbsen sind Feldsaaten, Kameel- (grosse) Erbsen sind Gartenkräuter. Wenn der handbreite Rand gesunken ist, bleibt er giltig, weil er im Anfang giltig war.—In eine Furche und einen (ausgetrockneten) Wassergraben welche eine Handbreit tief sind, kann man drei Arten Gartensaaten säen, eine an dieser Seite, eine an der andern Seite und eine in der Mitte.",
+            "Geht die Winkelspitze von Gartenkraut in eines Andern Krautfeld ein, so ist es erlaubt, weil jene als das Ende des ersten Feldes erscheint. Will man in seinem mit Kraut besäeten Felde eine einzige Zeile andern Krautes anbringen, so sagt R. Ismael: Es sei nur gestattet, wenn die (trennende) Furche<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">מפולש</span> = was von beiden Seiten offen ist.</i>von einem Ende des Feldes bis zum andern offen ist. R. Akiba sagt: Sie brauche nur 6 Handbreiten Länge und die Breite gleich der Tiefe zu haben. R. Jehudah aber meint: die Breite sei wie die Breite der Fusssohle.<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">פרסה</span> = Fusssohle ist soviel als <span dir=\"rtl\">טפח</span> = eine Handbreit. Es wird deshalb hier <span dir=\"rtl\">פרסה</span> genommen, um dem Schriftverse nachzuahmen, weil es heisst Deuter. 11,10 <span dir=\"rtl\">והשקית ברגלך כגן הירק</span> »Und Du bewässertest das Land mit deinen Füssen, wie einen Krautgarten«, nun muss zwischen einem Kraut und dem andern so viel Platz sein, um den Fuss hinzustellen, das ist ein <span dir=\"rtl\">טפח</span>.</i>",
+            "Wenn Einer zwei Reihen Gurken, zwei Reihen Kürbisse, zwei Reihen ägyptischer Bohnen<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Mit einer Furche zwischen jeder Art.</i>säet, so ist es erlaubt.<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Da je zwei Reihen wie ein Feld für sich anzusehen sind.</i>Aber eine Reihe Gurken, eine Reihe Kürbisse, eine Reihe ägyptischer Bohnen, ist nicht erlaubt.<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Weil die Blätter sich ineinanderschlingen, werden alle diese Arten wie ein Feld angesehen, und man würde glauben es sei <span dir=\"rtl\">כלאים</span>.</i>Eine-Reihe Gurken, eine Reihe Kürbisse, eine Reihe ägyptischer Bohnen und wiederum eine Reihe Gurken, das ist nach R. Elieser erlaubt.<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Da noch eine Reihe Gurken hinzugekommen ist, so ist es nach R. Elieser wie ein Gurkenfeld zu betrachten und die andern Arten befinden sich mitten drin, und da ist es genug wenn eine Furche dazwischen gezogen ist, wie oben gelehrt wurde. Nach den Weisen jedoch ist es verboten, denn da die Gurkenreihen nicht nahe aneinander stehen, sieht das Ganze wie <span dir=\"rtl\">כלאים</span> aus.</i>Die Weisen jedoch erklären es für unerlaubt.",
+            "Man kann Gurken und Kürbisse in eine Vertiefung pflanzen, nur müssen jene nach der einen und diese nach der andern Seite sich neigen. (Andere Leseart: Und man neige die Zweige der einen nach der andern Seite und der andern nach dieser Seite. Denn alles, was die Weisen hierbei verboten haben, haben sie nur des äussern Scheines wegen verboten.)<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Dass nämlich nirgend ein Feld das Ansehen gewinne, als sei darauf vorsätzlich <span dir=\"rtl\">כלאים</span> gesäet worden.</i>",
+            "Wenn Jemand sein Feld mit Zwiebeln besäet und er wünschte einige Reihen von Kürbissen darauf zu pflanzen, so sagt R. Ismael: Er reisse zwei Reihen aus<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Das Maase für einen Raum, in welchem eine Reihe Zwiebeln stehen kann, beträgt nicht weniger als vier Ellen; wenn er nun acht Ellen ausreisst und in der Mitte eine Reihe Kürbisse, welche vier Ellen Raum einnehmen, pflanzt, bleiben vier Ellen unbebautes Land übrig.</i>und pflanze eine Reihe, lasse wiederum für zwei (Kürbiss) Reihen Zwiebeln stehen, und reisse dann wieder zwei aus und pflanze eine. R. Akiba lehrt: Er reisst zwei Kürbissreihen aus und pflanzt zwei Reihen und lässt die Zwiebeln auf einem Raum von zwei Reihen stehen, und reisst wiederum zwei Reihen aus und pflanzt zwei Reihen.<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> R. Akiba sagt: Es ist nicht nötig, dass man eine Scheidung zwischen den beiden Reihen der Kürbisse und den stehenden Zwiebeln mache; es genügt die Furche.</i>Die Weisen aber sagen: Wenn nicht zwischen einer Reihe und der andern zwölf Ellen sind, darf er die Saat dazwischen nicht stehen lassen.<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Weil sich die Blätter der Kürbisse ausbreiten, sieht es aus, als wäre das ganze Feld von Zwiebeln und Kürbissen unter einander gemischt, daher sind die zwölf Ellen nötig.</i>",
+            "Kürbiss neben Gartenkraut wird gleich Gartenkraut erachtet,<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Wobei sechs Handbreiten Entfernung nötig sind. Die hier erwähnten Kürbisse sind griechische, die sich sehr ausbreiten.</i>neben Getreide muss man zu einem Viertel Kab Aussaat Raum lassen.<sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Das sind 10 Ellen und 2½ Handbreiten Länge, gegen 10 Ellen Breite.</i>Ist das Feld mit Getreide besäet und man will eine Reihe Kürbisse darunter pflanzen, so lässt man ihr zu ihrem Anbau sechs Handbreiten Raum<sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Bei einer Reihe wird es nicht so strenge genommen, wie bei einem einzelnen Kürbis, weil die Reihe erkennbar ist und man keine Mischung wahrnimmt, wie dies bei einem einzelnen Kürbis eher geschehen kann.</i>und wenn sie sich ausbreitet, schneidet man vorn<sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> Dem Getreide zu.</i>ab. R. Jose sagt: Man lasse ihr zu ihrem Anbau vier Ellen Raum. Sprachen sie zu ihm: Sollte dieses mehr erschwert werden als beim Weinstock?<sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Weiter Abschn. 4, m. 5 wird von Weinstöcken geredet, dass man zum Anbau nicht vier Ellen, sondern blos sechs Handbreit zulässt, sollte hier bei den Saaten nicht noch weniger streng verfahren werden!</i>Erwiderte er ihnen: Wir finden allerdings, dass dieses mehr erschwert werde, als beim Weinstock; denn bei einem einzelnen Weinstocke, lässt man zum Anbau nur sechs Handbreiten und bei einem einzelnen Kürbis einen Viertel Kab Aussaat.<sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> Obgleich das Verbot bei den Saaten im Allgemeinen leichter als beim Weinberg ist, so macht doch der Kürbis eine Ausnahme, da man bei dem einzelnen Weinstocke, wenn man ihn neben Getreide pflanzen will, nur zum Anbau 6 Handbreit verlangt, wohingegen bei dem einzelnen Kürbis ¼ Kab Aussaat erfordert wird; weil sich die Kürbisse weit ausbreiten.</i>R. Meïr sagt im Namen des R. Ismael: Sobald drei Kürbisse in einem Felde von einer <span dir=\"rtl\">סאה</span> Aussaat stehen, darf man keine andere Saat darauf bringen. R. Joseph ben Hachoteph Ephrati sagte im Namen des R. Ismael: Sobald drei Kürbisse in einem Felde von einem Kur<sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> Ein Kur hat dreissig <span dir=\"rtl\">סאה</span>.</i>Aussaat stehen, darf man keine andere Saat darauf bringen."
+        ],
+        [
+            "Eine Platte im Weinberge, muss nach Bet Samai vierundzwanzig Ellen und nach Bet Hillel sechzehn Ellen haben<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Wenn die Platte 24, resp. 16 Ellen im Quadrat hat, darf man darin säen, ist sie kleiner, dann nicht.</i>. Der äussere Kreis<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">מחול</span> = Kreis, Aruch; ähnlich wie das biblische <span dir=\"rtl\">מחול</span> Tanz im Kreise, Reigentanz.</i>des Weinberges muss nach Bet Samai sechzehn, nach Bet Hillel zwölf Ellen betragen. Was ist eine Platte im Weinberge? — Ein Stück in der Mitte des Weinberges, welches wüst liegt, wenn also<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Nach 4 <span dir=\"rtl\">בית הלל</span>.</i>keine sechzehn Ellen (im Quadrat) dort sind, darf man keine andere Saat darauf bringen. Sind sechzehn Ellen da, so lässt man ihm (Platz) zum Bebauen<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Ellen sind zur Bebauung nötig, weil man damals mit Ochsen und Wagen das Winzergeschäft besorgte, und man bearbeitete zur Zeit des Pflügens den Weinberg mit Ochsen.</i>und besäet das Übrige.",
+            "Welches ist der äussere Kreis des Weinberges? Der Raum zwischen dem Weinberge und dem Zaun. Wenn also dort nicht zwölf Ellen sind<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Nach <span dir=\"rtl\">בית הלל</span>.</i>, so bringe man keine andere Saat dahin; sind jedoch zwölf Ellen daselbst, so lasse man Raum zum Bebauen<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Das sind 4 Ellen.</i>und besäe das Übrige.",
+            "R. Jehudah sagt: Dies ist nur die Umzäunung des Weinberges<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Und bedarf nur 6 Ellen Entfernung.</i>; was ist aber der obengenannte äussere Kreis des Weinberges<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Der 12 Ellen nötig hat.</i>? Der Raum zwischen zwei Weinbergen. Was ist eine scheidende Grenze? — Ein zehn Handbreite hoher Zaun; oder ein zehn Handbreite tiefer und vier Handbreite breiter Graben.",
+            "Eine Scheidewand von Rohrstäben gilt als Scheidewand<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Und man darf Weinstöcke von dieser und Saaten von der andern Seite anbringen.</i>, so lange nicht zwischen einem Rohr und dem andern drei Handbreiten Raum ist<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Weniger als 3 <span dir=\"rtl\">טפחים</span> Entferntes gilt so gut als verbunden mit einander.</i>, dass ein Zicklein durchgehen kann. Ein Zaun, in welchem ein Raum von zehn Ellen breit eingerissen ist, gilt als ein Eingang<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Und man darf, selbst dem Eingang gegenüber Pflanzen anbringen. Wenn jedoch mehr als 10 Ellen eingerissen sind, so gilt es nicht mehr als Eingang und man muss der Lücke gegenüber ein Entfernen beobachten.</i>. Ist mehr als dies eingerissen, so darf man gegen die Lücke nicht säen und pflanzen. Sind mehrere Einbrüche daran, so ist es, in so fern das Stehende mehr ist, als die Lücke, erlaubt; wenn aber der Einbruch mehr als das Stehende beträgt, verboten<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Aber dem Stehenden gegenüber ist es erlaubt, wenn dasselbe 4 <span dir=\"rtl\">טפחים</span> breit ist, wenn weniger, ist es auch dem Stehenden gegenüber verboten.</i>.",
+            "Wenn Jemand eine Reihe von fünf Reben pflanzt, so erklärt Bet Samai es als einen Weinberg<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Und man muss bis 4 Ellen davon entfernt, so viel der Anbau erfordert, den Raum leer lassen.</i>; Bet Hillel dagegen sagt: Es sei kein Weinberg<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Und man braucht blos 6 Handbreiten als Entfernung, wie bei einem einzelnen Weinstocke.</i>, wenn nicht zwei Reihen gepflanzt sind. Deshalb lehrt Bet Samai: Wer innerhalb der vier Ellen des Weinberges säet, heilige eine Reihe; während Bet Hillel sagt: Er heilige zwei Reihen.",
+            "Pflanzt man zwei (Weinstöcke) zweien gegenüber und einen als Schweif, so ist es ein Weinberg. Zwei gegen zwei und einen dazwischen, oder zwei gegen zwei und einen in der Mitte, dann ist es kein Weinberg, sondern nur zwei gegen zwei und einer als Schweif.",
+            "Pflanzt Jemand eine Reihe auf seinem Boden und eine Reihe auf dem Boden seines Nachbars<sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Nämlich er pflanzt eine Reihe von 2 Reben und eine von 3 Reben.</i>und es ist ein Privatweg oder eine öffentliche Strasse in der Mitte, oder ein Zaun, der niedriger als zehn Handbreiten ist, so rechnet man dieses alles zusammen<sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Dass es einen Weinberg ausmachen soll, um 4 Ellen davon die Pflanzungen zu entfernen.</i>. Ist der Zaun höher als zehn Handbreiten, so rechnet man es nicht zusammen. R. Jehudah sagt: Selbst dann rechnet man sie zusammen, wenn man die Weinstöcke darüber hinweg in einander gezogen hat<sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">ערסן</span> von <span dir=\"rtl\">ערש</span> Bett, cf. Deuteron. 3, 11; er hat den Weinstöcken über dem Zaun ein Bett bereitet, dass sie ihre Zweige in einander mischen und sich dort lagern können.</i>.",
+            "Wenn Jemand zwei Reihen Weinstöcke<sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Von je zwei Weinstöcken, die in keinem Schweif enden.</i>pflanzt, darf er, wenn keine acht Ellen dazwischen sind, keine andern Saaten dahin bringen<sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> Sind sie aber 8 Ellen ausser dem Raume des Weinstockes selbst von einander entfernt, so sind sie nur als einzelne Reben zu betrachten, und es genügt eine Entfernung von 6 <span dir=\"rtl\">טפחים</span> von dieser Reihe und 6 <span dir=\"rtl\">טפחים</span> von jener Reihe, und man kann dazwischen säen.</i>. Sind es drei (Reihen), so darf er, wenn keine sechzehn Ellen dazwischen sind, keine anderen Saaten dahin bringen<sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> Es wird dieses wie ein grosser Weinberg angesehen und der Ort zwischen den beiden Reihen, als eine Platte, die 16 Ellen Entfernung erfordert.</i>. R. Elieser ben Jakob im Namen des Chauanjah ben Chachinai sagt: Dass selbst wenn die mittlere Reihe vernichtet worden ist, keine andere Saat dahin gebracht werden darf, wenn nicht zwischen einer Reihe und der anderen sechzehn Ellen bleiben; obwohl, wenn sie anfangs so gepflanzt worden wären, es bei acht Ellen schon erlaubt gewesen wäre.",
+            "Pflanzt Jemand seinen Weinberg mit stets sechzehn Ellen Zwischenraum, so darf er andere Saaten dahin bringen<sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> Und braucht nur 6 Handbreiten von der Reihe entfernt die Saat zu bewerkstelligen.</i>. R. Jehudah erzählt: Es geschah einst zu Zalmon, dass Jemand seinen Weinberg mit stets sechzehn Ellen Zwischenraum bepflanzte und die Zweige von je zwei Seiten nach einer Seite zusammenzog und dann das leere Feld besäete. Im nächsten Jahre zog er die Zweige nach der anderen Seite und besäete das (im Vorjahre) Brachgelegene.— Die Sache kam vor die Weisen und diese gestatteten es. R. Meïr und R. Simeon sagen: Auch wer seinen Weinberg mit je acht Ellen Zwischenraum bepflanzt, darf dazwischen säen."
+        ],
+        [
+            "Ein verwüsteter Weinberg, auf welchem man noch zehn nach der Ordnung<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Vergl. Abschnitt 4, m. 6.</i>gepflanzte Weinstöcke auf einem Raume von einem <span dir=\"rtl\">סאה</span> Aussaat lesen kann, heisst ein armer Weinberg<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Obgleich er nur wenige Weinstöcke besitzt, wird er immer noch »Weinberg« genannt.</i>. — Wenn ein solcher. Weinberg unordentlich bepflanzt ist, so bleibt er, wenn man darin nur zwei gegen drei geordnet richten kann, dennoch ein Weinberg, wenn nicht, so ist er kein Weinberg mehr. R. Meïr sagt: Da er einmal die Gestalt der Weinberge hat, so ist er auch als Weinberg zu betrachten.",
+            "Wenn ein Weinberg mit je weniger als vier Ellen Zwischenraum bepflanzt ist<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Dass nämlich zwischen einer Reihe und der anderen kein Raum zum Beackern vorhanden ist.</i>, sagt R. Simeon es sei kein Weinberg. Die Weisen aber lehren: Es ist ein Weinberg, und man betrachtet die mittleren als nicht vorhanden<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Sie werden als blosses Holz betrachtet und die beiden äusseren zu einem Weinberg verbunden.</i>.",
+            "Wenn ein Graben, der durch den Weinberg geht, zehn Handbreiten tief und vier breit ist, so sagt R. Elieser ben Jakob: Dafern er von einem Ende des Weinberges bis zum andern offen ist, wird er als zwischen zwei Weinbergen befindlich betrachtet und man darf darein säen<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Denn dieser Graben wird als ein Abgeschiedenes und als fremder Raum betrachtet.</i>; wo nicht, ist er als Kelter zu betrachten. Eine Kelter, die in einem Weinberge zehn Handbreiten tief und vier breit ist, sagt R. Elieser, darf man besäen. Die Weisen jedoch hielten es für unerlaubt. Auf eine Warte im Weinberge<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Eine Anhöhe, auf welcher sich der Wächter befindet und in die Ferne schaut.</i>, welche zehn Handbreiten hoch und vier Handbreiten breit ist, darf man säen, wenn sich aber die Zweige darüberhin in einander schlingen<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">שער</span> sind die Zweige des Weinstockes. <span dir=\"rtl\">כתש</span> = stossen, zusammenstossen (Aruch).</i>, ist es verboten.",
+            "Falls ein Weinstock in einer Kelter oder in einer Versenkung gepflanzt ist, lässt man Raum zum Anbau<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Nämlich 6 <span dir=\"rtl\">טפחים</span>, denn so viel beträgt der Raum zur Bearbeitung eines einzelnen Weinstockes.</i>, und das Uebrige kann besäet werden. R. Jose sagt, wenn nicht vier Ellen dort sind, darf man keine andere Saat dahin bringen. Steht ein Haus im Weinberge<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Rings von Weinstöcken umgeben.</i>, so kann man darin<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Im Hofraum.</i>säen.",
+            "Wenn Jemand Kraut im Weinberge pflanzt oder es darin wachsen lässt, so heiligt er fünfundvierzig Weinstöcke<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Und sie werden verbrannt.</i>. Wann? Zur Zeit, wenn sie in Zwischenräumen von je vier oder je fünf Ellen gepflanzt sind. Sind sie jedoch in Zwischenräumen von je sechs oder je sieben Ellen gepflanzt, so heiligt man nur sechzehn Ellen nach jeder Seite hin, in der Kreislinie, nicht im Quadrat.",
+            "Wenn Jemand Kräuter im Weinberge wahrnimmt und spricht: Wenn ich daran komme, will ich sie pflücken, so ist das gestattet. (Sagt er aber) wenn ich wiederkomme, will ich sie pflücken und sie sind inzwischen, um ein Zweihundertstel gewachsen, so ist Alles verboten.",
+            "Wenn Jemand durch den Weinberg geht und es entfallen ihm Saaten, oder sie sind mit dem Dünger oder mit Wasser dahingekommen und gewachsen<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Indem er den Weinberg düngte oder bewässerte, sind einige Samenkörner in denselben eingedrungen und aufgeschossen.</i>, oder wenn Einer säet und der Wind hat den Samen rückwärts geweht, so ist kein Bedenken dabei<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Da zu <span dir=\"rtl\">כלאים</span> Vorsatz gehört und hier blos aus Versehen etwas hineingefallen ist.</i>Hat aber der Wind ihn vorwärts geworfen<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Er sah es und tat nichts dagegen.</i>, so sagt Rabbi Akiba: Sind Gräser daraus entsprossen, ackere man um; ist bereits eine Kornähre daraus geworden, so schlage man die Körner aus den Ähren; trägt (der Same) aber reifes Getreide, so muss Alles verbrannt werden.",
+            "Wenn Jemand in einem Weinberge Dornen wachsen lässt<sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Weil man in Arabien die Dornen auf dem Felde als Futter für die Kamele wachsen lässt, deshalb ist es <span dir=\"rtl\">כלאים</span>, denn es heisst <span dir=\"rtl\">אשר תזרע</span>, was die Menschen zu säen pflegen, bewirkt <span dir=\"rtl\">כלאים</span>.</i>, sagt R. Elieser, heilige er (den Weinberg). Die Weisen aber sagen: Nur solche Dinge soll er heiligen, dergleichen man wachsen lässt<sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Dergleichen man an bestimmten Orten wachsen lässt, z. B. Dornen in Arabien. Aber an andern Orten, wo dies nicht geschieht, ist es kein <span dir=\"rtl\">כלאים</span>.</i>. Die Krauseminze, der Epheu und die Königslilie, so wie überhaupt alle Arten Samen sind nicht <span dir=\"ltr\">כלאים</span><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> Allerdings nur Seitens der <span dir=\"rtl\">תורד</span>, aber nach den Rabbinen sind sie <span dir=\"rtl\">כלאים</span>.</i>im Weinberge. Hanf ist nach R. Tarphon nicht <span dir=\"rtl\">כלאים</span>, die Weisen aber sagen es ist <span dir=\"rtl\">כלאים</span>. Die Artischocke ist <span dir=\"rtl\">כלאים</span> im Weinberge."
+        ],
+        [
+            "Was versteht man unter <span dir=\"ltr\">ערים</span><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">ערים</span> ist ein Rohrgeflecht, ein Gebäude nach Art eines Bettes, auf welchem man die Zweige der Weinstöcke ruhen lässt. Diese Frage ist in Bezug auf <span dir=\"rtl\">בית הלל</span> gestellt worden, welche oben sagen: Es ist nur dann ein Weinberg zu nennen, wenn zwei Reihen Weinstöcke vorhanden sind; bei <span dir=\"rtl\">ערים</span> gestehen sie ein, dass eine Reihe genügt.</i>? Wenn man eine Reihe von fünf Weinstöcken an die Seite eines Zaunes von zehn Handbreiten Höhe, oder an einen Graben, der zehn Handbreiten Tiefe und vier Handbreiten Breite hat, pflanzt; lässt man daran vier Ellen zur Bebauung stehen. Die Schule Samai’s lehrt: Man messe diese vier Ellen von dem Stamme der Weinstöcke bis zum Feld. Die Schule Hillels jedoch lehrt: Vom Zaune bis zum Felde. R. Jochanan ben Nuri behauptet: Alle irren, welche dies sagen, vielmehr soll es heissen: Wenn vom Stamme der Weinstöcke bis zum Zaune vier Ellen sind, lässt man deren Anbau und besäet das Übrige. Und wie gross ist der Raum zum Anbau des Weinstocks? Sechs Handbreiten nach jeder Seite. R. Akiba sagt: Drei.",
+            "Falls ein überhängendes Weingeländer, von der Terasse herabhängt, so sagt R. Elieser ben Jakob: Wenn man auf dem untern Boden stehend, Alles ablesen kann, macht es vier Ellen weiter in’s Feld dasselbe unbestellbar<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Man sieht das ganze Geländer an, als wäre es der Raum für die Wurzel und den Stamm der Weinstöcke, und man darf daher vier Ellen vom Rande des <span dir=\"rtl\">ערים</span> nichts besäen.</i>; wo nicht, so ist nur verboten, was ihm unten gegen über liegt<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Wenn er nämlich alle Beeren nicht abpflücken kann, ohne auf das Geländer zu steigen oder eine Leiter zu gebrauchen, so ist es blos verboten, den Fleck zu besäen, auf welchem er steht; was aber darüber hinaus ist, darf besäet werden, selbst innerhalb der vier Ellen des Stammes der Weinstöcke, weil sie doch auf dem Geländer stehen.</i>. Rabbi Elieser meint: Auch wenn man eine Reihe unten auf der Erde und eine auf der Terasse anpflanzt, braucht man, in So fern die Terasse zehn Handbreiten von der Erde hoch ist, sie nicht zusammen zu rechnen; wo aber nicht, gehören sie zusammen.",
+            "Wenn Jemand Weinstöcke über einen Teil der kreuzweis überliegenden Stäbe zieht<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">אפיפירות</span> ist das griechische ἐπίϕορος = nachtragend, überliegend.</i>, so darf man keine Saat unter den übrigen Teil bringen; wenn man es aber getan hat, so heiligt es nicht. Wenn sich aber der junge (Weinstock) weiter ausgebreitet hat, so ist die Saat verboten<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Sobald sie um ein Zweihundertstel nachgewachsen ist.</i>. Eben so ist es, wenn man den Weinstock über einen Teil eines wilden Baumes zieht<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Weil man solchen Baum für nichts achtet in Bezug auf seinen Weinstock, wodurch es das Ansehen gewinnt, als sei das Ganze ein Weinstock.</i>.",
+            "Wenn man den Weinstock über einen Teil eines Fruchtbaumes zieht, so darf man unter den übrigen Teil Saat bringen<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Weil Niemand seinen Fruchtbaum wegen des Weinstockes preisgeben wird, so gilt der Teil, worauf der Wein nicht aufgelegt ist, für sich, und man kann deshalb darunter säen.</i>. Verbreitet sich der junge Weinstock weiter, biege man ihn zurück<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> An den Ort, den er ursprünglich angenommen, und den Überrest kann er besäen.</i>. Es geschah einst, dass R. Josua zu R. Ismael nach Kephar Asis kam, da zeigte dieser ihm einen Weinstock, der über einen Teil eines Feigenbaumes gezogen war. Darauf sprach er zu ihm: Darf ich wohl unter den übrigen Teil Samen bringen?— Jener erwiderte: Es ist erlaubt.— Von dort führte er ihn hinauf nach Bet Hamganjah<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Asis und Bet Hamganjah sind Ortsnamen.</i>und zeigte ihm einen Weinstock, der in einem Stück eines harten Astes, welcher aus dem Stamme einer Sikomore<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Sikomore ist ein Feigenbaum, der im Walde wächst; aus dessen Ästen schneidet man Balken.</i>hervorging, heraufgezogen war, aus welchem aber auch noch andere Äste hervorgingen, — hierüber urteilte er: unter diesem Aste<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Weil sich unter diesem Aste die Zweige geschlungen haben; die anderen Äste werden jeder als ein besonderer Baum angesehen.</i>, ist es verboten; unter den andern jedoch, erlaubt.",
+            "Was versteht man unter einem wilden Baume? — Jeden, der keine geniessbaren Früchte trägt. R. Meïr sagt: Alle andern sind wilde Bäume<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Alle Bäume werden in Bezug auf den Weinstock als nichtig betrachtet, ausgenommen Oliven- und Feigenbäume.</i>, ausser dem Öl-und Feigenbaum. Rabbi Jose behauptet: Alle diejenigen, mit dergleichen man nicht ganze Felder zu bepflanzen pflegt, gehören unter die wilden Bäume<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> R. Jose hat die Ansicht, dass alle Bäume blos als Spalier für den Weinstock gelten, mit denen man nicht ganze Felder zu bepflanzen pflegt.</i>",
+            "Die Stücke eines Weingeländers erfordern acht Ellen und etwas<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Dieses »Etwas» ist eine Handbreit = ein sechstel Elle.</i>darüber. Alle anderen Masse, welche die Weisen beim Weinberge festgestellt haben, erfordern keinen Überschuss, ausgenommen die Stücke des Weingeländers. Folgendes ist darunter zu verstehen: Wenn ein solches Geländer in der Mitte zerstört wurde<sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Man hat z. B. elf Weinstöcke an der Seite des Geländers gepflanzt und der mittelste Weinstock ward zerstört, wodurch zwei Geländer entstanden.</i>und es bleiben noch fünf Weinstöcke auf der einen Seite und fünf auf der anderen, so darf man, wenn nur acht Ellen dazwischen liegen, keine Saat dahin bringen; sind aber acht Ellen und etwas darüber vorhanden, so lässt man Raum zum Anbau und kann das Übrige besäen.",
+            "Wenn ein Weingeländer aus einer Mauer, von dem Winkel an, ausgeht und dann ausläuft, so lässt man den Raum zum Anbau und kann das Übrige besäen. R. Jose sagt: Wenn nicht vier Ellen da sind, darf man keine Saat anbringen.",
+            "Wenn Rohrstäbe aus dem Geländer hervortreten und man sie schonen und nicht abschneiden will, darf man gerade unter ihnen säen. Hat man sie aber gemacht, damit sich die jungen Reben darüber hinziehen, so ist es verboten.",
+            "Wenn Weinranken aus dem Weingeländer hinaus wachsen, sieht man es an, als hinge ein Senkblei<sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">מטוטלת</span> = Senkblei, Senkwage. Es ist die Schnur, woran ein Blei befestigt ist, deren sich die Bauleute bedienen, um die senkrechte Richtung zu bestimmen. Das Wort ist verwandt mit dem Worte <span dir=\"rtl\">נטל</span> in Proverbien 27, 3: <span dir=\"rtl\">כבד אבן נטל החול וכו׳</span>. »Schwer ist der Stein und eine Last der Sand etc. (Aruch).</i>daran, und so weit dies herabfallen würde, ist zu säen verboten. Eben so bei einem einzelnen aufgezogenen Weinstock<sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> Bei einem einzelnen Weinstocke, der nicht auf ein Geländer gezogen, sondern auf einzelne Stangen gelegt wird, gilt die gleiche Bestimmung.</i>. Wenn man eine Rebe von einem Baume zum andern zieht, so ist verboten, darunter zu säen, hat man sie aber mittelst eines Strickes oder einer Binse an einen Baum gebunden<sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Da die Rebe nicht so weit reicht.</i>, so ist unter der Leine zu säen gestattet. Ist es aber in der Absicht geschehen, dass die junge Rebe daran weiter ranke, so ist es verboten."
+        ],
+        [
+            "Wenn man einen einzelnen Weinstock umbiegt und durch die Erde zieht, so darf man, wenn nicht drei Handbreiten Erde darüber liegen, keine Saat darauf bringen. Auch nicht wenn der Weinstock durch einen trockenen Kürbis oder durch eine Tonröhre gezogen ist<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">סילון</span> ist das Griechische σωλήν = Kanal, Röhre. Man darf den Weinstock nicht durch eine Röhre, auch nicht durch einen trocknen Kürbis ziehen, obwohl dabei das <span dir=\"rtl\">כלאים</span> mit dem Kürbis selbst ausgeschlossen ist, wenn nicht drei Handbreiten Erde darüber ist, weil die Wurzeln der Saaten den Boden durchlöchern und bis zum Weinstock dringen.</i>. Zieht man ihn aber durch einen harten Stein, so darf man, selbst wenn nur drei Fingerbreiten Erde darüber ist, Saat darauf bringen. — An einem eingekrümmten Weinstock<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Ein solcher, welcher krumm ist und auf den Boden sich fortzieht, sich aber dann wieder aufrichtet.</i>misst man erst vom zweiten Stamm<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Von der Stelle, wo sich der Weinstock wieder erhebt. Allerdings, wenn der erste Stamm unsichtbar ist, wenn er jedoch sichtbar ist, misst man nur vom ersten Stamme ab.</i>.",
+            "Wenn Jemand drei Weinstöcke umbiegend durchzieht<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Wenn aus einem Weinstocke einige Reben hervorwachsen, so pflegt man sie eine Strecke unter dem Erdboden fortzuziehen und am Ende deren Spitze wieder hervorzustecken, das sind Ableger.</i>, und ihre Stämme noch sichtbar sind<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Er hat den Weinstock nicht ganz in der Erde ruhen lassen, sondern er machte aus einem Weinstock deren zwei.</i>, so sagt R. Elieser bar Zadok: Wofern zwischen denselben vier bis acht Ellen sind, rechnet man sie zusammen, wo nicht, rechnet man sie nicht zusammen. An einem vertrockneten Weinstock<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Des Verdachtes wegen, er könnte noch tragbar sein.</i>ist ebenfalls zu säen verboten, aber es heiligt nicht. R. Meïr meint: Es ist auch verboten, den Baumwollenbaum anzupflanzen<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Dessen Staude gleicht dem Weinstocke.</i>, aber er heiligt nicht<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Weil er keine Art Kraut ist.</i>. R. Elieser b. Zadok lehrt in dessen Namen: es ist auch verboten, ihn über dem eingelegten Weinstock anzupflanzen, aber er heiligt nicht",
+            "An folgenden Stellen ist das Säen verboten, ohne aber Heiligung zu bewirken: Der Überrest einer unvollständigen Platte im Weinberg<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Oben ward gelehrt, dass eine solche Platte sechszehn Ellen erfordert; wenn nun blos fünfzehn Ellen vorhanden sind und er säete sieben Ellen, so ist dies zwar verboten, bewirkt aber keine Heiligung, dass Alles verbrannt werden müsste.</i>; der Überrest des unvollständigen äusseren Raumes<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Der weniger als zwölf Ellen enthält.</i>; der Überrest eines unvollständigen Raumes zwischen Stücken eines <span dir=\"rtl\">עריס</span><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Der acht Ellen enthält.</i>und der Überrest zwischen Stücken eines überhängenden Geländers. Aber die Stellen unter der Weinrebe, der Raum zum Anbau des Weinstockes und die vier Ellen im Weinberge bewirken Heiligung.",
+            "Wenn Jemand seinen Weinstock über das Getreide seines Nachbars hinzieht, so bewirkt er Heiligung und ist zur Entschädigung anzuhalten<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Dass er ihm sein Getreide bezahlen muss.</i>. R. Jose und R. Jehudah aber sagen: Niemand kann heiligen, was ihm nicht gehört<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Er ist zur Zahlung nicht verpflichtet; denn es heisst: Deut. 22, 9 <span dir=\"rtl\">לא תזרע כרמך כלאים</span>. »Deinen Weinberg darfst Du nicht als <span dir=\"rtl\">כלאים</span> besäen«, aber den eines Andern kannst Du heiligen.</i>.",
+            "Rabbi Jose erzählt: Einst besäete Jemand seinen Weinberg im Brachjahre<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> im siebenten Brachjahre hat Keiner eigentlich einen Rechtstitel über seine Felder, sie sind aller Welt preisgegeben, deshalb ist dasjenige, was er besäete, auch nicht als das Seinige zu betrachten.</i>; die Sache kam vor R. Akiba, und dieser entschied: Niemand kann heiligen, was ihm nicht gehört.",
+            "Wenn Jemand einen Weinberg gewaltsam geraubt und besäet hat und ihn dann verlässt, so schneide der nachmalige Besitzer das Gesäete selbst an den Mitteltagen der Feste ab. Wie viel muss er den Arbeitern geben?— Bis ein Drittel<sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Entweder ist hier gemeint, ein Drittel des Lohnes mehr als sonst, um das <span dir=\"rtl\">כלאים</span> sofort auszuroden, oder ein Drittel vom Werte der Früchte des Weinberges und des Ertrages des Feldes gibt er den Arbeitern.</i>. Fordern sie mehr als dies, so mag er auf gewöhnliche Weise, allmählig schneiden lassen, selbst nach den Festtagen. Von welcher Zeit ab, heisst der Weinberg der eines Gewalttätigen? — Von da ab wo der Name des vorigen Besitzers erlischt.",
+            "Wenn der Wind Weinreben auf das Getreide hingestürmt hat<sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"ltr\">עלעל = שעלעלה</span> heisst stürmen, <span dir=\"rtl\">רוח סערה</span> übersetzt <span dir=\"rtl\">רוח עלעלא = תרגום</span>. Auch in <span dir=\"rtl\">איוב ל״ט, ל׳</span> wird erwähnt: <span dir=\"rtl\">ואפרחיו יעלעו דם</span> »Und seine Jungen stürmen nach Blut.«</i>, muss man sie sogleich wegschneiden<sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> Und fortschaffen.</i>. Wenn jedoch ein Zufall daran hindert, so ist es erlaubt. Neigt sich Getreide bis unter den Weinstock hin, ebenso Kohlkraut<sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Welches sich unter den Weinstock hinneigt.</i>, so muss man es zurückbeugen, bewirkt auch sonst keine Heiligung<sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> Wenn er es nicht zurückgebeugt hat, bewirkt es keine Heiligung.</i>. Von wann an wird Getreide (am Weine) überhaupt geheiligt? Von dann an, wo es Wurzel treibt<sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> Wo es seine Wurzeln in dem Erdboden ausbreitet. Einige lesen statt <span dir=\"rtl\">משתשליש — משתשריש</span>, d. h. bis ein Drittel gezeitigt wurde.</i>; und Weinbeeren? So bald sie so gross geworden, wie weisse Bohnen. Wenn das Getreide vollkommen trocken war<sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> Und man pflanzt einen Weinstock an die Seite des trockenen Getreides.</i>, oder die Weinbeeren bereits völlig reif waren<sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\"> Und man säete an deren Seite.</i>, so wird keine Heiligung bewirkt.",
+            "Ein durchlöcherter Saatentopf heiligt im Weinberge<sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\"> Wenn er ihn dort niedergelegt hat.</i>, ein nichtdurchlöcherter heiligt nicht. R. Simeon sagt: Beide sind verboten, aber veranlassen keine Heiligung. Wenn Jemand einen durchlöcherten Saatentopf durch den Weinberg trägt<sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\"> Wenn er ihn blos durchträgt in einem Weinberge, dessen Beeren so gross wie weisse Bohnen sind, so ist die Saat in dem Topfe verboten, wenn dieselbe während des Tragens um ein Zweihundertstel über das, was sie früher war, gewachsen ist; aber die Weinstöcke werden nicht geheiligt, da er den Topf nicht auf die Erde setzte.</i>, so sind die Saaten, wofern sie um ein Zweihundertstel unterdess zugenommen, verboten."
+        ],
+        [
+            "<span dir=\"rtl\">כלאים</span> am Weinberge darf man weder säen, noch stehen lassen, noch irgend wie benutzen. <span dir=\"rtl\">כלאים</span> von andern Saaten darf man weder säen, noch stehen lassen, aber man darf sie essen und um so mehr sonst benutzen. <span dir=\"rtl\">כלאים</span> von Kleidern kann man in jeder Art brauchen und es ist nur verboten, sich damit zu bekleiden. <span dir=\"rtl\">כלאים</span> von Vieh darf man ziehen und erhalten und nur das Paaren ist verboten<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Doch ist es erlaubt, sie neben einander hinzustellen.</i>. <span dir=\"rtl\">כלאים</span> von Vieh darf man auch untereinander nicht paaren",
+            "Vieh mit Vieh, Wild mit Wild, Vieh mit Wild, und Wild mit Vieh, Unreines mit Unreinem und Reines mit Reinem; Unreines mit Reinem und Reines mit Unreinem darf man nicht zusammenpflügen<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Natürlich sind hier zweierlei Arten gemeint. Obgleich in der Bibel nur von Ochs und Esel die Rede ist, so wurden dennoch nach der Analogie von <span dir=\"rtl\">שבת</span> (Deut. 5,14) alle Tiere darunter verstanden.</i>, nicht zusammengespannt ziehen und, auch nicht treiben lassen<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Dasjenige, was man gewöhnlichzu ziehen, z. B. ein Kameel, oder zu treiben pflegt (z. B. einen Esel). Jedoch ist bei beiden Beides verboten, also auch ein Kameel zu treiben oder einen Esel zu ziehen.</i>.",
+            "Wer <span dir=\"rtl\">כלאים</span> lenkt, erleidet die Strafe der vierzig Geisselhiebe, und ebenso, wer auf dem Wagen sitzt<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Weil die Tiere doch seinetwegen gehen, ist es so gut als leitete er sie.</i>; R. Meïr spricht Letzteren frei<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Weil er gar nichts tut.</i>. Auch eines dritten verschiedenartigen, nebenher gespannten Tieres darf man sich nicht bedienen<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Wenn z. B. zwei Pferde vor einen Wagen gespannt sind und er bindet noch einen Esel neben an, so ist das verboten, obgleich der Wagen auch ohne den Esel gezogen würde, denn es wird nicht angesehen, als sei der Esel gar nicht da.</i>",
+            "Man darf nicht ein Pferd an der Seite des Wagens, auch nicht hinter dem Wagen anbinden<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> Wenn nämlich ein Rind den Wagen zieht.</i>; ferner nicht einen lybischen Esel mit Kameelen zusammen. — R. Jehuda sagt: Alle von einer Stute Geworfenen sind, wenn auch der Vater ein Esel war, nebeneinander zulässig, ebenso alle von einer Eselin Geworfenen, wenn auch der Vater ein Pferd war. Aber die von einer Stute Geworfenen mit den von einer Eselin Geworfenen dürfen nicht verbunden werden<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> Man richtet sich nach der Mutter.</i>.",
+            "Zweifelhafte Maultiere<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> <span dir=\"rtl\">פרוטיות</span> sollen Maultiere sein, deren Eltern nicht genau zu erkennen sind.</i>darf man nicht mit einander paaren, wohl aber die Art <span dir=\"ltr\">רמך</span><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Erne Art von Mauleseln, cf. Megillat Ester 8,10 <span dir=\"rtl\">בני הרמכים</span>.</i>, der Orang-Utang<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Eine Stelle in Hiob 5,23 deutet auf <span dir=\"rtl\">אדני השדה</span> hin, obgleich es dort <span dir=\"rtl\">אבני השדה</span> heisst; doch geht aus dem Zusammenhange dort hervor, (es ist von wilden Tieren die Rede), dass es sich auf eine Art Monstrum bezieht.</i>ist als wildes Tier zu betrachten. Rabbi Jose sagt jedoch: Es bewirke derselbe Verunreinigung im Zelte wie ein Menschenleichnam. Das Stachelschwein und der Marder sind wilde Tiere. Vom Marder sagt R. Jose, dass Bet Samai lehre: Wenn man von dessen Aase eine Olive gross trage, oder nur wie eine Linse gross berühre, so verunreinige man sich.",
+            "Der wilde Ochs gehört zum Vieh<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Demnach ist sein Unschlitt verboten, und man bedeckt nicht dessen Blut, wie bei anderem Wild, weil der wilde Ochs eigentlich vom bewohnten Lande stammt, aber in die Wildniss entflohen ist.</i>, R. Jose sagt, zu den wilden Tieren. Der Hund gehört zu den wilden Tieren; R. Meïr sagt, zum Vieh<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Dies zu wissen ist von Wichtigkeit für den Fall, dass Jemand alle seine wilden Tiere einem Anderen verschreibt oder dem Heiligtum schenkt, und man wissen muss, welche dazu gehöre.</i>, Das Schwein gehört zum Vieh, der Waldesel zu den wilden Tieren, der Elefant und der Affe zu den wilden Tieren. Der Mensch darf zugleich mit jedem ziehen, pflügen und fahren<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Denn es heisst Deut. 22, 10: »Du sollst nicht ackern mit einem Ochsen und Esel zusammen«, aber Du darfst mit einem Menschen und einem Ochsen ackern.</i>. —"
+        ],
+        [
+            "Wegen <span dir=\"rtl\">כלאים</span> ist nur Wolle und Flachs verboten. Eben so gilt die Verunreinigung durch Aussatz nur von Schafwolle und Flachs, auch kleiden sich die Priester beim Dienste im heiligen Tempel nur in Schafwolle und Flachs. Ist Kameelhaar mit Schafwolle vermengt, so ist Flachs dazu erlaubt, wenn das Meiste Kameelhaar ist<sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\"> Weil die Schafwolle durch die Menge der Kameelwolle aufgehoben wird.</i>, dagegen verboten, wenn mehr Schafwolle darunter oder gleich viel von jedem ist. Dasselbe gilt von Flachs und Hanf untereinander<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\"> Mit denen Schafwolle vermischt ist.</i>.",
+            "Feine Seide und Muschel-Seide<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\"> Wächst an den Küsten des Meeres und sieht der Wolle ähnlich.</i>sind nicht bedenklich wegen <span dir=\"rtl\">כלאים</span>, aber verboten wegen des äusseren Scheines. Polster und Kissen unterliegen keinem Bedenken wegen <span dir=\"rtl\">כלאים</span>, wofern man sie nicht mit blossem Leibe berührt<sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\"> Weil in der Bibel steht: <span dir=\"rtl\">שעטנז</span> soll nicht auf Dich kommen, Polster und Kissen liegen aber unter Dir.</i>. Uebrigens darf man <span dir=\"rtl\">כלאים</span> weder auf einen Augenblick<sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\"> Da ein augenblickliches Anziehen schon ein Ankleiden heisst.</i>noch überhaupt anzieben, selbst über zehn Kleider<sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\"> Selbst wenn man keinen Genuss von <span dir=\"rtl\">כלאים</span> hat.</i>ja wäre es auch nur um willkührlichem Zolle zu entgehen.",
+            "Die Handtücher<sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\"> An denen man sich nach dem Händewaschen abtrocknet.</i>, Tücher um die Gesetzrollen und Badetücher<sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\"> An welchen man sich nach dem Bade den ganzen Körper abtrocknet.</i>unterliegen keinem Bedenken wegen <span dir=\"rtl\">כלאים</span>. R. Elieser verbietet solche<sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\"> Die Handtücher sind verboten, weil man sich zuweilen die Hände daran wärmt; die Tücher um die Gesetzrollen, weil man sie in den Schooss legt und so sich erwärmt; die Badetücher, weil sich der Badende darin einzuhüllen pflegt, wenn er eine Respektsperperson kommen sieht.</i>. Die Umhänge-Tücher der Bartscheerer sind, wenn sie aus <span dir=\"rtl\">כלאים</span> bestehen, verboten<sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"> Diese Umhänge haben oben eine Handhabe, mittelst deren sie wie ein Gewand angezogen werden; und hier gesteht selbst der <span dir=\"rtl\">תנא קמא</span> zu, dass sie verboten sind.</i>.",
+            "Die Einhüllung der Leichen<sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\"> Nach dem Verse Psalm 88, 6, <span dir=\"rtl\">במתים חפשי</span> sind die Todten frei von jeder Gesetzerfüllung, deshalb können die <span dir=\"rtl\">תכריכין</span> aus <span dir=\"rtl\">כלאים</span> sein.</i>und die Sattelpolster auf dem Esel<sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\"> Die Sattelpolster sind härter als die gewöhnlichen Polster und drücken sehr; wenn nun auch das Fleisch davon berührt wird, braucht man nicht zu besorgen, es würde sich ein Faden dort verwickeln.</i>unterliegen keinem Bedenken wegen <span dir=\"rtl\">כלאים</span>, doch soll man nicht solches Polster auf die Schulter nehmen, wäre es auch, um Mist darin wegzutragen.",
+            "Kleiderhändler verkaufen wie gewöhnlich<sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\"> Sie ziehen die Kleider von <span dir=\"rtl\">כלאים</span> an, um sie den Käufern zu zeigen, nur dürfen sie dabei nicht die Absicht haben, einen Nutzen für sich selbst daraus zu ziehen.</i>, nur dürfen sie nicht beabsichtigen, sich beim Sonnenschein gegen die Sonne und im Regenwetter gegen den Regen zu schützen. Die streng am Gesetz Haltenden, tragen (die Kleider) auf einem Stabe hinter sich<sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\"> Sie tragen die Kleider auf einem Stabe, damit die <span dir=\"rtl\">כלאים</span> nicht unmittelbar ihre Schulter berühren.</i>.",
+            "Diejenigen, welche Kleider nähen, können nach Gewohnheit nähen<sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\"> Die Schneider können die zu nähenden <span dir=\"rtl\">כלאים</span> auf die Kniee oder Schenkel legen.</i>, nur dürfen sie, sich beim Sonnenschein nicht gegen die Sonne und im Regenwetter nicht gegen den Regen zu schützen beabsichtigen. Die streng am Gesetz Haltenden, nähen so, dass die Kleider auf der Erde liegen.",
+            "Decken, Matratzen<sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\"> Beide sind aus Wolle und man bedeckt die Betten damit, die eine Art ist dünn, die andere dick.</i>, wollene Beinkleider und Socken von schlechter Wolle<sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\"> So Rasch und Bart. Vielleicht ist <span dir=\"rtl\">פינון</span> = pannus, grobes Tuch (Mussafia) oder πἱλος , Filz (Sachs, Beitr. I).</i>soll man nicht anziehen, bevor man sie sorgfältig untersucht hat<sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\"> Ob sich vielleicht Flachs dazwischen befindet.</i>. R. Jose sagt: Wenn sie vou der Seeküste oder über das Meer herkommen, bedürfen sie keiner Untersuchung, weil die Voraussetzung gilt, sie seien mit Hanf genäht<sup class=\"footnote-marker\">19</sup><i class=\"footnote\"> Das war in früheren Zeiten, wo der Flachs in dortigen Gegenden nicht gebaut wurde; in jetziger Zeit jedoch, wo der Flachs auch in diesen Gegenden häufig wächst, bedarf es allerdings der sorgfältigen Untersuchung.</i>. Gefütterte Pantoffeln<sup class=\"footnote-marker\">20</sup><i class=\"footnote\"> Lederhalbstiefeln, die gefüttert sind. <span dir=\"rtl\">זרד</span> ist nach Mussafia = Hanf.</i>unterliegen keinem Bedenken wegen <span dir=\"ltr\">כלאים</span>.",
+            "Als <span dir=\"rtl\">כלאים</span> ist nur verboten, was zusammengesponnen und gewirkt ist, denn es heisst: Du sollst nicht <span dir=\"rtl\">שעטנז</span><sup class=\"footnote-marker\">21</sup><i class=\"footnote\"> Das Wort <span dir=\"rtl\">שעטנז</span> (in Deuteron. 23, 11) besteht aus <span dir=\"rtl\">שוע, טווי ונוז</span> d. h. gehechelt, gesponnen und gezwirnt. Nämlich wenn die Wolle besonders und auch der Flachs für sich vorbereitet und dann beide vereinigt werden, das ist <span dir=\"rtl\">שעטנז</span>.</i>, anziehen, eine Sache, die gehechelt, gesponnen und- zusammengezwirnt ist. R. Simeon ben Elasar sagt: <span dir=\"rtl\">נוז</span> ist so viel wie <span dir=\"rtl\">נלוז</span> gekrümmt<sup class=\"footnote-marker\">22</sup><i class=\"footnote\"> Die Parallelstelle findet sich in Proverbien 3, 20. <span dir=\"rtl\">בני אל ילוזו מעיניך</span> »Mein Sohn lass sie nicht Deinen Augen entrücken.«</i>, das bedeutet: Der Übertreter wandelt krumme Wege und sucht den Vater im Himmel von sich abzulenken.",
+            "Filz (mit Flachs zu mischen) ist verboten<sup class=\"footnote-marker\">23</sup><i class=\"footnote\"> Obgleich der Filz nicht gesponnen und gewebt, sondern blos aus Flachs und Wolle zusammengemischt ist, so ist solches zwar nicht nach der <span dir=\"rtl\">תורה</span>, wohl aber <span dir=\"rtl\">מדרבנן</span> verboten, wenn auch zwei Erfordernisse zu <span dir=\"rtl\">כלאים</span> nicht erfüllt sind.</i>weil er aus gekämmter Wolle besteht. Den Rand des Gewebes von Flachs<sup class=\"footnote-marker\">24</sup><i class=\"footnote\"> Wenn die Weber ihr Gewebe beendigt haben, pflegen sie am Rande desselben einige Fäden anzufügen, damit das Gefertigte sich nicht loslöst, das wird <span dir=\"rtl\">פיו</span> genannt; ist das Gewebte von Leinwand, so darf man diese Fäden nicht von Wolle machen.</i>darf man nicht aus Wolle machen, weil die Fäden wieder in das Gewebe eingreifen. R. Jose sagt: Bindeschnüre aus Purpurwolle (um das Hemde) zu binden ist nicht erlaubt, weil man dieselben einflicht, ehe man sie umknüpft. Man soll auch nicht einen wollenen Strick an einen leinenen knüpfen, um ihn um die Lenden zu gürten, selbst wenn der lederne Riemen dazwischen liegt.",
+            "Auch die Zeichen der Weber und der Walker sind wegen <span dir=\"rtl\">כלאים</span> verboten<sup class=\"footnote-marker\">25</sup><i class=\"footnote\"> Die Weber und Walker pflegen die Namen der Eigentümer in die betreffenden Gegenstände einzuwirken, um sie zu unterscheiden. Ist nun das Gewand von Leinen und das Zeichen von Wolle, oder umgekehrt, so ist es wegen <span dir=\"rtl\">כלאים</span> verboten.</i>. — Ein einziger Nadelstich ist keine Anheftung<sup class=\"footnote-marker\">26</sup><i class=\"footnote\"> In Bezug auf Unreinheit und Reinheit; wenn daher eine von den Sachen unrein geworden ist, so wird die andere durch den Nadelstich damit verbunden nicht gleichfalls unrein.</i>, also auch wegen <span dir=\"rtl\">כלאים</span> nicht bedenklich. Auch ist, wer ihn an Sabbat herauszieht, nicht strafbar<sup class=\"footnote-marker\">27</sup><i class=\"footnote\"> Welches der Fall ist, wenn Jemand am Sabbat etwas zerreisst, um es durch zwei Stiche wieder zusammen zu nähen.</i>. Macht man aber den Stich so, dass beide Enden auf einer Seite sind, so ist es eine Anheftung, ist wegen <span dir=\"rtl\">כלאים</span> bedenklich und, wer ihn an Sabbat herauszieht, ist strafbar. R. Jehudah sagt; Erst wenn man drei Stiche macht. Ein Sack und ein Weidenkorb werden, falls <span dir=\"rtl\">כלאים</span> daran sind, zusammengerechnet<sup class=\"footnote-marker\">28</sup><i class=\"footnote\"> Wenn ein Fleck Wollenzeug an einem Korbe und ein Stück Leinenzeug an einem Sack sich befindet und man nähet sie mittelst zweier Stiche zusammen, so werden beide zusammengerechnet, obgleich sie an zwei verschiedenen Sachen angeheftet sind und man darf sich mit dem Sack nicht bedecken.</i>."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Zeraim/Mishnah Kilayim/English/Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp.json

@@ -0,0 +1,121 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Mishnah Kilayim",
+    "versionSource": "http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/",
+    "versionTitle": "Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
+    "status": "locked",
+    "priority": 1.0,
+    "license": "CC-BY",
+    "shortVersionTitle": "Dr. Joshua Kulp",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "משנה כלאים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "Wheat and zunin do not constitute kilayim one with the other. Barley and oats, spelt and rye, or beans and sapir (a type of bean), or purkdan and tofah (two similar types of beans), or white beans and kidney beans, do not constitute kilayim one with the other.",
+            "Cucumbers and melons do not constitute kilayim one with the other. Rabbi Judah said they do constitute kilayim. Lettuce and wild lettuce, endives and wild endives, leek and wild leek, coriander and wild coriander, or mustard and Egyptian mustard, Egyptian gourd and the bitter gourd, or Egyptian beans and carob shaped beans do not constitute kilayim one with the other.",
+            "Turnips and the cabbage turnip, cabbage and cauliflower, beet and rumex do not constitute kilayim one with the other. Rabbi Akiva added: garlic and small wild garlic, onion and small wild onion, lupine and wild lupine do not constitute kilayim one with the other.",
+            "As for trees: the pear and the crustumenian pear, the medlar and azarolus, do not constitute kilayim one with the other. The apple and the crab-apple, or the peach and almond, or the jujube and rimin, even though they are similar one to the other, they nevertheless constitute kilayim one with the other.",
+            "The radish and the cabbage turnip, mustard and charlock mustard, Greek gourd with Egyptian gourd or [Greek gourd] with bitter gourd, even though they are similar one to the other, are nevertheless kilayim one with the other.",
+            "A wolf and a dog, a wild dog and a fox, a goat and a deer, a gazelle and a ewe-lamb, a horse and a mule, or a mule and a donkey, a donkey and a wild donkey, even though they are similar one to the other, constitute nevertheless, kilayim one with the other.",
+            "They may not graft from one tree to another, or from one vegetable to another, or from a tree to a vegetable, or from a vegetable to a tree. Rabbi Judah permits it from a vegetable to a tree.",
+            "They may not plant vegetables in a trunk of a sycamore tree. They may not graft rue on white cassia, since that is [grafting] a vegetable on a tree. They may not plant a young fig-shoot in sea squill so that it might provide shade for it. They may not insert a vine branch into a melon, in order that the latter might shoot its moisture to the former, since that is [grafting] a tree on a vegetable. They may not place gourd seed into anchusa for the purpose of preserving it (the gourd seed), since that is [grafting] a vegetable on another vegetable.",
+            "One who buries turnips or radishes beneath a vine, if some of their leaves are uncovered, he need not have fear [of having transgressed] kilayim, or the sabbatical year, or tithes and they may also be pulled up on Shabbat. One who plants a [grain of] wheat and [a grain of] barley at one time, behold this is kilayim. Rabbi Judah says: it is not kilayim unless there are two grains of wheat and two grains of barley, or one grain of wheat and two grains of barley, or a grain of wheat, a grain of barley and a grain of spelt."
+        ],
+        [
+            "Any seah which contains a quarter [of a kav] of a different species, one should reduce [its proportion of the latter] Rabbi Yose says: one should pick [it all out]. Whether it consists of one species or of two species. Rabbi Shimon says: they said this only if it consists of one species. But the sages say: anything which is kilayim, in a seah [it adds up] in making up the quarter.",
+            "To what does this refer? To [an mixture of] grain [occurring] with [different] grain, or pulse with [different] pulse, to grain with pulse, and to pulse with grain. However they stated: Seeds from a garden which are not eaten, they add up [with other seeds to form an amount sufficient to prohibit the sowing of a seah] when there is 1/24 of the quantity [of such seed] that is necessary to sow a bet seah. Rabbi Shimon says: just as they ruled to be stringent so too they ruled to be lenient flax [mixed in with] produce, combines when there is 1/24 of the quantity [of such seed] that is necessary to sow a bet seah.",
+            "If one’s field was sown with wheat, and he changed his mind and decided to sow it with barley, he must wait until it [the wheat] rots. He turns [the soil] and then he may sow [the barley], if it [the wheat] had already grown. He should not say: “I shall [first] sow [the barley] and, then turn [the soil]” rather he must first turn [the soil] and then sow. How much must he plow [when overturning the soil]? Like the furrows [that are plowed after the [first] rainy season. Abba Shaul says: [one should plow] so that one does not leave [unplowed] as much [ground] as holds a quarter [kav] to a bet seah.",
+            "[His field was] sown [with grain, or pulse, or garden-seed], and he changed his mind and decided to plant it [with vines], he may not say: “First I shall plant [the vines] and then turn [the soil],” but he must [first] turn [the soil] and then he may plant [the vines]. [If it was] ‘planted’ [with vines] and he changed his mind and decided to seed [with grain, pulse or garden-seed], he may not say: “First I shall sow [the grain etc.] and then I uproot [the vines],” but he must [first] uproot [the vines] and then he may sow [the grain etc.] If he wants, he may cut down [the vines] to less than a handbreadth [above ground], and then he may sow [the grain] and later, he uproots [the vines].",
+            "His field was sown cumin or with arum, he must not sow on top of them, since they produce crops only after three years. [A field of] grain among which sprang up some aftergrowth woad, alternatively an area of threshing-floors in which many species sprang up, alternatively [a field of] clover among which grew up a number of species of herbs, he is not obliged to weed them out. But if he weeded or cut down the weeds, they say to him: “Uproot it all, except for one species.”",
+            "One who wants to lay out his field in long straight rows each sown with a different species:Bet Shammai says: three furrows of newly broken land. But Bet Hillel says: the width of a Sharon yoke. And the words of these are close to the words of these.",
+            "If the point of an angle of a wheat [field] overlaps into a barley [field], it is permitted because it looks like the end of his field. If his [field] is of wheat, and his neighbor’s is of another species, he may sow [next to the border] some of the same species [as that of his neighbor]. If his field was of wheat and that of his neighbor’s was of wheat, he may sow next to him a row of flax, but not a row of any other species. Rabbi Shimon says: it is all the same whether he sows flax or any other species. Rabbi Yose said: even in the middle of one's field it is permitted to check one’s field with a row of flax.",
+            "They may not sow mustard or safflower close to a field of grain, but they may sow mustard or safflower close to a vegetable field. And they may sow close to fallow land or to plowed land, or to a wall made with loose stones, or to a path, or to a fence ten handbreadths high, or to a trench ten [handbreadths] deep and four wide, or to a tree forming a tent over the ground, or to a rock ten [handbreadths] high and four wide.",
+            "One who wishes to make his field into square plots [each sown] with a different species, he should divide it into twenty-four square plots for a bet seah, a square plot per bet rova, and he may then sow in each whatever species he wants. If there is one square plot or two [inside his field], he may sow them with mustard, but if there are three he may not sow them with mustard, since it looks like a field of mustard, the words of Rabbi Meir. But the sages say: nine square plots are permitted, ten are forbidden. Rabbi Eliezer ben Yaakov says: even though the whole of his field is a bet-kor, he may not make within it more than one square plot.",
+            "Whatever there is within a bet rova [which separates different species] is included in the area of a bet rova: the space which vine roots consume, a grave, a rock, [all] count in the measure of a bet rova. [One who wants to sow one type of] grain [in a field of another type] of grain the measure is a bet rova. Vegetables within [a field of other] vegetables the measure is six handbreadths. Vegetables within [a field of] grain, or grain within [a field of] vegetables the measure is a bet rova. Rabbi Eliezer says: vegetables in [a field of] grain the measure is six handbreadths.",
+            "Stalks of grain which are leaning over other stalks of grain, or vegetable [plants] on other [] vegetable plants, or stalks of grain over vegetables plants or vegetable plants over stalks of grain, all this is permitted, except in the case of the Greek gourd. Rabbi Meir says: also in the case of the cucumber or Egyptian beans. But I recognize their words [as more acceptable] than mine."
+        ],
+        [
+            "A furrow of vegetables measuring six handbreadths by six handbreadths: it is permitted to sow in it five [different] types of seeds--four [species], one on [each of] the four sides of the bed, and one in the middle. If it had a border one handbreadth high, one may sow in it thirteen [different species] three on every border, and one in the middle. It is prohibited to plant a turnip head in the border since that would fill it [completely]. Rabbi Judah said: [it is permitted to sow] six [species] in the middle.",
+            "They may not sow different species of seeds in one bed, but they may sow different species of vegetables in one bed. Mustard and small polished peas are a species of seed; large peas are a species of vegetable. If a border was originally a handbreadth high and then it fell in height, it remains valid, since it was valid at the beginning. A furrow or water channel which are a handbreadth deep, it is permitted to sow three different species of vegetables, one on one side, one on the other side, and one in the middle.",
+            "If the point of an angle of a vegetable field overlaps into a field of another vegetable, it is permitted because it looks like the end of his field. His field was sown with a certain vegetable and he wants to plant in it a row of another vegetable: Rabbi Ishmael says: [he may do so] as long as a furrow runs through from one end of the field to the other. Rabbi Akiva says: [as long as] it is six handbreadths long and fully as wide. Rabbi Judah says: [as long as] the width is the full width of a footstep.",
+            "Planting two rows of cucumbers, two rows of gourds, and two rows of Egyptian beans is permitted. [But planting] one row of cucumbers, one row of gourds and one row of egyptian beans is prohibited. [Planting] one row of cucumbers, one row of gourds, one row of Egyptian beans and [again] one row of cucumbers: Rabbi Eliezer permits, But the sages forbid.",
+            "One may plant a cucumber and a gourd in one hole, as long as this [species] inclines in one direction, and the other [species] in the opposite direction. And he should tip the leaves of one [species] one way, and the other the opposite way, since all that the sages prohibited [in matters of kilayim] they only decreed because of appearance.",
+            "His field was sown with onions, and he wishes to plant in it rows of gourds:Rabbi Ishmael says: he pulls up two rows [of onions] and plants [in the cleared space] one row [of gourds], then he leaves onions over a space of two rows, pulls up two rows [of onions] and plants [in the cleared space] one row [of gourds, and so on]. Rabbi Akiva says: he pulls up two rows [of onions], plants [in the cleared space] two rows [of gourds], then he leaves onions over a space of two rows, pulls up two rows [of onions], and plants two rows [of gourds; and so on]. The sages say: if between one row [of gourds] and the next there are not twelve cubits, one may not allow that which is sown in the intervening space to remain.",
+            "A gourd [sown] among a [different] vegetable [must be separated by as much] as any other vegetable. [A gourd sown] among grain he must give it [a separating space of] a bet rova. If his field was sown with grain, and he wishes to plant within it a row of gourds, he must give [the gourds] six handbreadths for them to be worked. And if [the row of gourds] overgrows [into the border] he must pull up that which is within it. Rabbi Yose says: he must give [the gourds] four cubits for them to be worked. They said to him: Do you rule more stringently with regard to this than with regard to a vine? He said to them: We find that [the gourd] is treated more stringently than a vine, since for a single vine he must give six handbreadths for it to be worked, but for a single gourd a bet rova. Rabbi Meir said in the name of Rabbi Ishmael: if there are as many as three gourds in a bet seah, he may not bring [another] seed into the bet seah. Rabbi Yose ben Hahotef Ephrati said in the name of Rabbi Ishmael: if there are as many as three gourds in a bet kor, one may not bring [another] seed into the bet kor."
+        ],
+        [
+            "A karahat [a bare patch] within a vineyard: Bet Shammai says: [it must measure] twenty-four cubits [by twenty-four cubits]. But Bet Hillel says: sixteen cubits. A mehol [an unsown belt of ground between a planted area and a fence] of a vineyard: Bet Shammai says: [it must measure] sixteen cubits. But Bet Hillel says: twelve cubits. What is a karahat of a vineyard? A vineyard which has been cleared [of vines] in its middle. If there are less than sixteen cubits, then one may not bring seed into it. If it is sixteen cubits, they leave a space in which to work [the vineyard] and they may sow the rest.",
+            "What is a mehol in a vineyard? [The space] between the vineyard and a fence. If there are less than twelve cubits, then one may not bring seed into it. If there are twelve cubits, they leave a space in which to work [the vineyard] and they may sow the rest.",
+            "Rabbi Judah says: this is nothing but the fence of the vineyard fence. What then is a mehol of a vineyard? [A space] between two vineyards. What is considered a fence? One that is ten handbreadths high. And what is considered a trench? One ten handbreadths deep and four wide.",
+            "A partition of reeds: if between one reed and another there are less than three handbreadths, [the space] through which a kid (young goat) could enter, it counts as a [legally effective] partition. A [stone] fence which has been broken through up to [the length of] ten cubits, [the breach] is [regarded] as a doorway; more than that, opposite the breach it is prohibited [to sow seeds]. If there were many breaches in the fence, if that which remains standing exceeds that which is broken through, it is permitted [to sow there]. But if the breached sections exceed those which remain standing, it is forbidden [to sow opposite the breaches.]",
+            "One who has planted a row of [at least] five vines: Bet Shammai says: these constitute a vineyard. But Bet Hillel says: they do not constitute a vineyard unless there are two rows. Consequently, one who sows four cubits within the vineyard: Beth Shammai says: he has sanctified one row [of the vineyard, and created kilayim]. But Bet Hillel says: he has sanctified two rows.",
+            "One who plants two [vines] opposite two [other vines], and one [other vine] forming a “tail” behold this is a vineyard. Two [vines] opposite two [other vines], and one [other vine] in between, or two opposite two, and one in the middle, these are not a vineyard until there are two opposite two with one [other] forming a tail.",
+            "One who has planted one row [of vines] on his own [land] and another row on his neighbor's [land], and there is a private road or a public road in the middle, or a fence lower than ten handbreadths, these [two rows] combine. If there is a fence higher than ten handbreadths they do not combine. Rabbi Judah says: If he intertwines them [the rows of vines] above [the fence] they do combine.",
+            "One who has planted two rows [of vines] if there are not eight cubits between them, he may not bring seed there [in the space between the two rows]. If there are three [rows] if there are not between one row and its companion sixteen cubits he may not bring seed there. Rabbi Eliezer ben Jacob said in the name of Hananya ben Hakinai: even if the middle row was laid waste and there is not between one row and its companion row sixteen cubits, he may not bring seed there, but if he had planted them [two rows] at the outset, it is permitted [to sow between them] if they are eight cubits [apart].",
+            "One who plants his vineyard sixteen cubits, sixteen cubits [separating each row], he may bring seed there. Rabbi Judah said: It happened at Tsalmon that a man planted his vineyard on [a plan of] sixteen cubits, sixteen cubits [separating each row]. [One year] he would turn the tips of the vine branches of two [adjacent rows] towards one place, and sow the furrow [in between], and the following year he would turn the tips of the vine branches in the opposite direction, and sow the land which had been left untilled [the preceding year]. The matter came before the sages, and they declared it permitted. Rabbi Meir and Rabbi Shimon say: even one who has planted his vineyard with eight cubits [between every two rows], this is permitted."
+        ],
+        [
+            "A vineyard that has been [partly] ruined: if it is still possible to harvest ten vines within a bet seah, and they are planted according to halakhah, behold this is called a “poor vineyard.” A vineyard planted in a mixed-up manner, if there remains an alignment of [one line of] two parallel [vines] opposite [a line of] three [vines], it constitutes a vineyard, but if not it is not a vineyard. Rabbi Meir says: since it is in appearance like a vineyard [in general], it is a vineyard.",
+            "A vineyard that has been planted with less than four cubits [in between rows of vines]: Rabbi Shimon says: this is not a vineyard. But the sages say: it is a vineyard, and we look at the middle [rows] as if they were \tnot there.",
+            "A trench passing through a vineyard, ten [handbreadths] deep and four wide: Rabbi Eliezer ben Jacob says: if it runs right through from the beginning of the vineyard to the end, it looks like it is in between two [separately owned] vineyards, and it is permitted to sow in it. But if it is not, it is [regarded] as [if it were part of] a winepress. And as for a winepress in a vineyard, and [the winepress] is ten [handbreadths] deep and four wide: Rabbi Eliezer says: it is permitted to sow in it. But the sages prohibit. A watchman’s mound in a vineyard, ten handbreadths high and four wide: it is permitted to sow in it. But if the ends of the vine-branches become intertwined over it, it is forbidden. ",
+            "A vine planted in a winepress or in a depression [in the ground], they leave it room to work on it, and one may sow on the rest. Rabbi Yose says: if there are not four cubits there, one may not bring seed there. As for a house that is within a vineyard, it is permitted to sow there.",
+            "One who plants a vegetable or leaves it to remain in a vineyard, he renders prohibited [as kilayim] forty-five vines. When is this so? When they were planted with either four or five [cubits between rows]. If they were planted with either six or seven [cubits between rows] he renders prohibited as kilayim [the vines within an area of] sixteen cubits in every direction, in the form of a circle, not of a square.",
+            "One who sees a vegetable in a vineyard, and said: “When I reach it I will pluck it,” it is permitted. [But if he says:] “When I come back I will pluck it,” if [the vegetable] has [in the meantime] increased by a two-hundredth, it is forbidden.",
+            "If he was passing through a vineyard, and seeds fell from him, or [seeds] went [into the field] with manure, or with [irrigation] water, or if he was [in a grain field] scattering seed and the wind blew some behind him [into a vineyard], everything is permitted. If the wind blew the seed in front of him [into a vineyard], Rabbi Akiba says: If it has produced small shoots, he must turn the soil. If it has reached the stage of green ears, he must beat them out. If it has grown into grain, it must be burnt.",
+            "One who allows thorns to remain growing in a vineyard: Rabbi Eliezer says: he [thereby] prohibits [the vineyard]. But the sages say: he does not prohibit except if it something that is generally allowed to grow. Iris, ivy, and the king’s lily, and all manner of seeds are not kilayim in a vineyard. [As for] hemp: Rabbi Tarfon said: it is not kilayim, But the sages say it is kilayim. Artichokes are kilayim in a vineyard."
+        ],
+        [
+            "What is an aris (an espalier) [which is regarded as a vineyard]? One who has planted a [single] row consisting of five vines beside a fence ten handbreadths high, or beside a trench ten handbreadths deep and four wide, they leave a space of four cubits in which to work it. Bet Shammai says: they measure the four cubits from the body of the vine to the field; But Bet Hillel says: from the fence to the field. Rabbi Yohanan ben Nuri said: all who say so are mistaken! Rather, if there are four cubits from the body of the vines to the fence, they leave a space in which to work it and they may sow the rest. And how much is the space in which work to work a vine? Six handbreadths in every direction. Rabbi Akiva says: three.",
+            "An aris which projects from a terrace: Rabbi Eliezer ben Jacob says: if a person standing on [level] ground is able to harvest all of it, [such an aris] prohibits [sowing seed in] four cubits of the field, but if [he is] not [able to do so], it prohibits [sowing seed] only [in] the [soil] which is directly below it. Rabbi Eliezer says: even one who has planted one [row of vines] on the ground, and one on a terrace, then if it is ten handbreadths above the [level] ground, one does not combine with the other; if it is not [ten handbreadths high] then one does combine with the other.",
+            "One who suspends vines over papyrus-ropes [of a trellis], he may not bring seed beneath the remainder [of the trellis]. However, if he did so, he has not caused them to be prohibited. If new [tendrils] spread [over the remainder], that [which was sown under the remainder] is forbidden. Similarly, when one hangs vines over some part of a non-fruit-bearing tree.",
+            "One who suspends [branches of] a vine on part of [the branches of] a fruit tree, it is permitted to bring seed beneath the remainder. If new [tendrils] spread [over the remainder], he must turn them back. It happened that Rabbi Joshua went to Rabbi Ishmael in Kefar Aziz, and the latter showed him a vine [with its branches] suspended on part of [the branches of] a fig tree. He [Rabbi Yishmael] asked him [Rabbi Joshua]: “May I bring seed beneath the remainder?” He answered him: “It is permitted.” He took him to Bet Hamaganyah and he showed him a vine [whose branches were] suspended on part of a beam belonging to the trunk of a sycamore, which had many beams. He [Rabbi Joshua] said to him [Rabbi Yishmael]: beneath this beam it is prohibited [to sow] but beneath the remainder it is permitted.",
+            "What is a serak (non-fruit bearing) tree?Any tree which does not yield fruit. Rabbi Meir says: all trees are serak, except the olive and the fig tree. Rabbi Yose says: all trees that are not planted in whole fields, are serak trees.",
+            "Gaps in an aris must be eight cubits and somewhat more [in order to be able to sow seeds in the gaps]. [In the case of] all measurements that the sages said in connection with a vineyard, there is no ‘and somewhat more’, except in the case of gaps in an aris. The following count as gaps in an aris: if an aris was razed in its middle and five vines remained on one side and five vines on the other side. Then if the gap is [only] eight cubits, one may not bring seed there. [But if the gap is] eight cubits and somewhat more, they give [the vines] space to work them, and he may sow the rest.",
+            "An aris which turns away from a wall where it forms an angle, and comes to an end, they give it space to work it and they may sow the rest. Rabbi Yose says: if there are not four cubits there, one may not bring seed there.",
+            "Canes which protrude from the aris and one is too concerned for them to cut them short, it is permitted to sow directly beneath them. If he made them [long] so that the new [growth] might spread along them, it is forbidden [two sow underneath].",
+            "A blossom which protruded from the aris, it is regarded as if a plumb line were suspended from it, directly beneath it, it is prohibited [to sow]. Similarly, in the case of [a blossom protruding from] a hanging branch [of a single vine.] One who has stretched a vine-shoot from tree to tree, it is forbidden to sow beneath it. If he made an extension [to the vine] by means of rope or reed, it is permitted under the extension. If he made the extension so that the new [growth] might spread along it, it is forbidden."
+        ],
+        [
+            "If one has bent a vine into the ground [and then brought it back up elsewhere], then if there is not soil over it to the height of three handbreadths, he may not sow seed above it, even if he bent [and conducted it underground] through a gourd or through a pipe. If he bent it [and conducted] it through rocky soil, then even if there is not soil over it to the height of three handbreadths, it is permitted to sow seed above it. As for a knee-like vine [formed by burying and conducting it underground], they don’t measure [for how much space to work it] except from its second root.",
+            "One who has bent [and conducted underground] three vines, and their [original] stems are visible, Rabbi Elazar bar Tzadok says: if there is between them from four to eight cubits, they combine, if not, they do not combine. A vine which has dried up, it is forbidden [to sow near it], but it does not prohibit [the seed as kilayim]. Rabbi Meir said: the same applies to a cotton plant, it is forbidden [to sow near it], but it does not prohibit [the seed as kilayim]. Rabbi Elazar bar Tzadok said in his name: above the vine too, it is forbidden [to sow near it], but it does not prohibit [the seed as kilayim].",
+            "The following are forbidden, but they do not prohibit [the seed sown there]:The remainder of a [legally inadequate] empty patch (karahat) of a vineyard. The remainder of a [legally inadequate] mehol of a vineyard. The remainder of a [legally inadequate] aris-gap. The [ground under the] remainder of papyrus-ropes [of a trellis]. But [the ground] beneath a vine, and within the place left to work a vine, and the [ground within] four cubits of a vineyard, these do prohibit the [seed sown there].",
+            "One who causes his vine to overhang his fellow’s grain, behold he has caused the grain to be prohibited and he is responsible for it. Rabbi Yose and Rabbi Shimon say: a person does not prohibit [as kilayim] that which is not his own.",
+            "Rabbi Yose said: It happened that a man sowed [seed in] his vineyard in the sabbatical year, and the matter came before Rabbi Akiva, who said: a person does not prohibit [as kilayim] that which is not his own.",
+            "If a forceful occupier (anas) has sown seed in a vineyard, and it went out of his possession [and reverted to the rightful owner], he (the original owner) should cut it down, even during hol hamoed. Up to what amount should he pay the workers? Up to a third. If [they demand] more than this, he should cut it in his usual way even if he has to keep cutting after the festival. At what point is he considered a forceful occupier (anas)? From the [the name of the original owner] has sunk [into oblivion].",
+            "If wind has blown vines [so that they hang over] grain, one should immediately fence them apart. If an unforeseeable event occurred to him, it [the grain] is permitted. If grain is bent [and the ears reach] beneath a vine, similarly in the case of vegetables, one should turn them back, and it does not prohibit [as kilayim]. From what stage does grain prohibit kilayim? From the time it has struck root. And grapes? From the time they become as large as white beans. Grain which has become completely dried out, and grapes which have fully ripened no longer prohibit as kilayim.",
+            "[Seed sown in a] perforated flowerpot, prohibits [as kilayim] in a vineyard. [In] one not perforated, does not prohibit [as kilayim]. Rabbi Shimon says: both are forbidden but neither prohibits. One who carries a perforated flowerpot through a vineyard, if [that which is sown in it] grows a two-hundredth part, it is forbidden."
+        ],
+        [
+            "Kilayim of the vineyard: it is forbidden both to sow and to allow to grow, and it is forbidden to derive benefit from them. Kilayim of seeds: it is forbidden both to sow and to allow to grow, but it is permitted to eat them, and all the more so to derive benefit from them. Kilayim of clothing: is permitted in all respects, except that it is forbidden to wear them. Kilayim of beasts: it is permitted to raise and to keep, and it is only prohibited to cross-breed them. Kilayim of beasts: these one are prohibited with these.",
+            "A beast (behemah) with a beast [of another species]; a wild animal (hayyah) with a wild animal [of another species]; a behemah with a hayyah; a hayyah with a behemah; an unclean beast with an unclean beast [of another species]; a clean beast with a clean beast [of another species]; or an unclean beast with a clean beast; or a clean beast with an unclean beast; they are forbidden for plowing, and [it is forbidden] to pull them or lead them [tied together].",
+            "The person driving [the two different animals yoked together] receives the forty [lashes]. And the person sitting in the wagon receives the forty [lashes]. But Rabbi Meir exempts [the latter]. [The tying of] a third [animal different from the two already harnessed to a wagon] to the straps [of those animals] is prohibited.",
+            "They may not tie a horse neither to the sides of a wagon [drawn by oxen] nor behind the wagon, nor [may they tie] a Libyan donkey to [a wagon drawn by] camels. Rabbi Judah says: all [mules] born from horses, even though their father is a donkey, are permitted one with another. Likewise [mules] born from donkey, even though their father is a horse, are permitted one with another. But [mules] born from a horse with [mules] born from donkeys are prohibited one with another.",
+            "Mules of uncertain parentage are forbidden [one with another,] And a ramakh is permitted. Wild man-like creatures are [in the category of] hayyah. Rabbi Yose says: they cause impurity in a tent like a human being. The hedgehog and the bush-mole are [in the category of] hayyah. The bush-mole: Rabbi Yose says in the name of Bet Shammai: an olive's size [of its carcass] renders a person carrying it unclean, and a lentil’s size [of its carcass] renders a person touching it unclean.",
+            "The wild ox [it is in the category of] behemah. But Rabbi Yose says: [it is in the category] of hayyah. The dog [it is in the category of] hayyah. But Rabbi Yose says: [it is in the category] of behemah. The pig [it is in the category of] behemah. The wild donkey [it is in the category of] hayyah. The elephant and the monkey [they are in the category of] hayyah. A human being is permitted to draw, plow, or lead with any of them."
+        ],
+        [
+            "Nothing is forbidden on account of kilayim except [a mixture of] wool and linen. No [clothing material] is subject to uncleanness by scale disease except wool or linen. Priests do not wear any materials to serve in the Temple except for wool and linen. Camel’s wool with sheep’s wool, that have been mixed together: if the greater part is camel’s wool, it is permitted [to mix it with linen], but if the greater part is sheep’s wool, it is forbidden; if it is half and half, it is forbidden. The same applies to hemp and linen mixed together.",
+            "Silk and floss-silk do not come under the prohibition of kilayim, but are prohibited on account of appearance. Mattresses and pillows do not come under the prohibition of kilayim, as long as his flesh does not come into [immediate] contact with them. There is no [permissibility for the] temporary [wearing] of kilayim. Neither may one wear kilayim even on top of ten [garments], even for the purpose of evading taxes.",
+            "Hand towels, scroll covers, and bath towels do not come under the prohibition of kilayim. Rabbi Elazar prohibits. Barbers’ covers are subject to the prohibition of kilayim.",
+            "Shrouds for the dead, and the packsaddle of a donkey are not subject to the law of kilayim. One may not [however] place a packsaddle [made of kilayim] on one’s shoulder even for the purpose of carrying dung out on it.",
+            "Sellers of clothes may sell [clothes made of kilayim] in accordance with their custom, as long as they do have not the intention in the sun, [to protect themselves] from the sun, or in the rain [to protect themselves] from the rain. The scrupulous hang [such materials or garments] on a stick over their backs.",
+            "Tailors may sew [materials which are kilayim] in their usual way, as long as they do have not the intention in the sun, [to protect themselves] from the sun, or in the rain [to protect themselves] from the rain. The scrupulous sew [such materials as they are laid] on the ground.",
+            "The Birrus blanket or Brindisian blanket, or Dalmatian cloth, or felt shoes, may not be worn until one has examined them. Rabbi Yose says: ones that come from the coast or from lands beyond the sea, do not require examination, since the presumption with regard to them is [that they are sewn] with hemp. Felt-lined shoes are not subject to the laws of kilayim.",
+            "Only that which is spun or woven is forbidden under the law of kilayim, as it says, “You shall not wear shatnez” (Deuteronomy 22:1, that which is shua (combed) tavui (spun) and nuz (woven). Rabbi Shimon ben Elazar says: [the word shaatnez means that] he [the transgressor] is perverted (naloz) and causes his father in heaven to avert himself [from him].",
+            "Felted materials [can be] prohibited because of kilayim, since they are combed. It is prohibited to attach a string of wool to linen material, since this resembles weaving. Rabbi Yose says: it is forbidden to use cords of purple [wool to tie round a loose linen garment], since before he ties it, he stitches it on. One may not tie a strip of woolen material with one of linen material for the purpose of girdling one’s loins, even if there is a leather strap between the two.",
+            "Weaver’s mark’s or launderer’s marks [can be] prohibited because of kilayim. One who sticks one thread [through material], this does not constitute a connection, nor does [the prohibition of] kilayim apply and one who unties [such a connection] on Shabbat is exempt. If one made its two ends come out on the same side [of the material], this constitutes a connection, and it comes under the prohibition of kilayim, and one who unties such a connection on Shabbat is liable. Rabbi Judah said: [the prohibition does not apply] until one has made three stitches. A sack and a basket [one having a strip of woolen material attached to it, and the other a strip of linen] combine to form kilayim."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Zeraim/Mishnah Kilayim/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,39 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Mishnah Kilayim",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "status": "locked",
+    "license": "CC0",
+    "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "משנה כלאים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [],
+        [],
+        [],
+        [
+            "A <i>karachat</i> [bald patch] of a vineyard, Beit Shammai say, [one may plant there if it measures twenty-four [square] cubits, and Beit Hillel say, [it must measure] sixteen [square] cubits. The <i>machol</i> [the outer belt] of the vineyard, Beit Sahmmai say, [if it measures] sixteen cubits [one may sow there] and, Beit Hillel say twelve cubits. What is a <i>karachat</i> of a vineyard? A vineyard that became bald in the center. If it be less than sixteen cubits [according to Beit Hillel], one may not sow there, if it is sixteen cubits, it is given its work space [for tillage] and one may sow in the rest. ",
+            "What is a <i>machol</i> of the vineyard? The [space] between the vineyard and the fence . If there are not twelve cubits there, he may not sow in that space. If  there were twelve cubits there,  it is given its work space [for tillage] and one may sow in the rest. ",
+            "Rabbi Yehudah says, This [above definition of a <i>machol</i>] is nothing more than the fence of a vineyard. What is a <i>machol</i>? [The area] between two vineyards. What is [considered] a fence? Anything that is ten handbreadths high. [What is considered] a trench? That which is ten [handbreadths] deep and four [handbreadths] wide.",
+            "A partition of reeds [around a vineyard], if between one reed and another there is less than three handbreadths through which a kid can enter [pass through], it is [considered] a partition. A fence [around a vineyard] that has been breached, up to ten cubits is considered an entrance [and he may plant seeds next to it]. [If the breach is] greater than this [ten cubits], it is forbidden [to sow right] opposite the breach. If there are several breaches in the fence [none greater than ten cubits], if the [total area] still standing is greater than the [total area] which has been breached it is permitted, but if the [total area] of that which has been breached is greater than the [total area] of that which is standing, it is forbidden [to sow right] opposite the breach.  ",
+            "If one plants a row of five vines, Beit Shammai says, it is [considered] a vineyard, and Beit Hillel says, it is not considered a  vineyard unless there are two rows.Therefore, if one sows [within the] four cubits [of working space], Beit Shammai say, he has rendered one row forbidden [as <i>kilayim</i>], and Beit Hillel say, he has rendered two rows forbidden [as <i>kilayim</i>].",
+            "If one plants two [vines] opposite two [vines] and one [vine] protrudes like a tail, it is [considered] a vineyard. [If one planted] two [vines] opposite two [vines] and one [vine] between [two of the vines], or two [vines] opposite two [vines], and one in the center, it is not [considered] a vineyard until there are two [vines] opposite two [vines] and one [vine] protrudes like a tail. ",
+            "If one plants one row [of vines] on his land and one row on his neighbor's [adjoining land], and [even if] a private path or a public path is in the middle [between he two row], or a fence that is lower than ten handbreadths high, they combine. [If the fence is] higher that ten handbreadths high they do not combine.  Rabbi Yehudah says, If he intertwines them [the vines] above [the fence] they combine [even if the fence is higher that ten handbreadths].",
+            "If one plants two rows of vines,  if there is not eight cubits between them [the vines] he may not bring [sow] seeds there. If there were three [rows of vines],  if there is not sixteen cubits between one row and the other, he may not bring [sow] seeds there. Rabbi Eliezer ben Yaakov says in the name of Chanina ben Chachinai, Even if the middle one [row] was laid waste, and there are not  sixteen cubits between one row and the other, he may not bring [sow] seeds there, for had he, originally planted [just] these [two rows] it would have been permitted [to sow between them] if there were eight cubits [between them]. ",
+            "If one plants his vineyard sixteen cubits apart [between the rows] he may bring [sow] seeds there. Rabbi  Yehudah said, There was an incident in [the city of] Tzalmon, where one planted his vineyard sixteen cubits apart, and [one year] he turned the branches of two rows towards one side and sowed the [empty] plowed ground. The next year he turned the branches towards the other side and sowed the fallow ground,  and the matter was brought before the Sages, and they permitted it. Rabbi Meir and Rabbi Shimon say, [even] if one plants his  vineyard [only] eight cubits [apart] it is permitted."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Zeraim/Mishnah Kilayim/English/Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de].json

@@ -0,0 +1,123 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Mishnah Kilayim",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001042448/NLI",
+    "versionTitle": "Talmud Bavli. German. Lazarus Goldschmidt. 1929 [de]",
+    "status": "locked",
+    "priority": 0.25,
+    "license": "Public Domain",
+    "versionNotes": "",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "shortVersionTitle": "Lazarus Goldschmidt, 1929 ",
+    "actualLanguage": "de",
+    "languageFamilyName": "german",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "משנה כלאים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "<b>W</b>EIZEN <small>UND</small> L<small>OLCH</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Nach Jerušalmi (Kil.I,1) eine Abart des Weizens. Bei der Übersetzung der bezeichneten Namen sind die auf talmudischer Auslegung u. Überlieferung bestehenden Erklärungen der alten Kommentare noch immer maßgebender als manche Monographisten und Lexikographen.</i> <small>SIND UNTEREINANDER KEINE</small> M<small>ISCHFRUCHT</small>. G<small>ERSTE UND</small> H<small>AFER</small>, S<small>PELT UND</small> R<small>OGGEN</small>, B<small>OHNEN UND</small> K<small>ICHERERBSEN</small>, P<small>LATTERBSEN UND</small> T<small>OPHAḤERBSEN, WEISSE</small> B<small>OHNEN UND</small> L<small>ANGBOHNEN SIND UNTEREINANDER KEINE</small> M<small>ISCHFRUCHT</small>.",
+            "G<small>URKEN UND</small> A<small>PFELMELONEN SIND UNTEREINANDER KEINE</small> M<small>ISCHFRUCHT</small>; R. J<small>EHUDA SAGT, SIE SEIEN WOHL</small> M<small>ISCHFRUCHT</small>. D<small>ER</small> M<small>EERRETTICH UND DER WILDE</small> M<small>EERRETTICH</small>, E<small>NDIVIEN UND WILDE</small> E<small>NDIVIEN, DER</small> L<small>AUCH UND DER WILDE</small> L<small>AUCH, DER</small> K<small>ORIANDER UND DER WILDE</small> K<small>ORIANDER, DER</small> S<small>ENF UND DER AEGYPTISCHE</small> S<small>ENF, DER AEGYPTISCHE</small> K<small>ÜRBIS UND DER BITTERE</small> K<small>ÜRBIS, DIE AEGYPTISCHE</small> B<small>OHNE UND DIE</small> J<small>OHANNISBROTBOHNE SIND UNTEREINANDER KEINE</small> M<small>ISCHFRUCHT</small>.",
+            "R<small>ÜBEN UND</small> S<small>TECKRÜBEN</small>, K<small>OHL UND</small> B<small>LUMENKOHL</small>, M<small>ANGOLD UND</small> M<small>ELDE SIND UNTEREINANDER KEINE</small> M<small>ISCHFRUCHT</small>. R. A͑<small>QIBA SETZTE HINZU: DER</small> K<small>NOBLAUCH UND DER WILDE</small> K<small>NOBLAUCH, DIE</small> Z<small>WIEBEL UND DIE WILDE</small> Z<small>WIEBEL</small>, L<small>UPINEN UND WILDE</small> L<small>UPINEN SIND UNTEREINANDER KEINE</small> M<small>ISCHFRUCHT</small>.",
+            "B<small>EI</small> B<small>AUMFRÜCHTEN</small>: D<small>IE</small> B<small>IRNE UND DER</small> G<small>OLDAPFEL, DIE</small> Q<small>UITTE UND DER</small> S<small>PEIERLING SIND UNTEREINANDER KEINE</small> M<small>ISCHFRUCHT</small>. D<small>ER</small> A<small>PFEL UND DER</small> H<small>OLZAPFEL, DER</small> P<small>FIRSICH UND</small> M<small>ANDELN, DER</small> J<small>UDENDORN UND DIE</small> P<small>ISTAZIE SIND UNTEREINANDER, OBGLEICH SIE EINANDER ÄHNLICH SIND</small>, M<small>ISCHFRUCHT</small>.",
+            "D<small>ER</small> R<small>ETTICH UND DIE</small> S<small>TECKRÜBE, DER</small> S<small>ENF UND DER</small> A<small>NDORN, DER GRIECHISCHE UND DER EGYPTISCHE ODER BITTERE</small> K<small>ÜRBIS SIND, OBGLEICH SIE EINANDER ÄHNLICH SIND</small>, M<small>ISCHFRUCHT</small>.",
+            "D<small>ER</small> W<small>OLF UND DER</small> H<small>UND, DER</small> D<small>ORFHUND</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">So nach den Kommentaren; nach Levysohn (<i>Zool.d.T.</i> p. 83) Fuchsspitz.</i> <small>UND DER</small> F<small>UCHS</small>, Z<small>IEGEN UND</small> R<small>EHBÖCKE</small>, G<small>EMSEN UND</small> S<small>CHAFE, DAS</small> P<small>FERD UND DAS</small> M<small>AULTIER, DAS</small> M<small>AULTIER UND DER</small> E<small>SEL, DER</small> E<small>SEL UND DER</small> W<small>ALDESEL SIND MITEINANDER, OBGLEICH SIE EINANDER ÄHNLICH SIND</small>, M<small>ISCHLINGE</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Bastarde aus einer Kreuzung von verschiedenen Tierarten, die nach Lev. 19,19 verboten sind.</i>.",
+            "M<small>AN PFROPFE NICHT EINE</small> B<small>AUMART AUF EINE</small> [<small>ANDERE</small>] B<small>AUMART, NOCH EINE</small> K<small>RAUTART AUF EINE</small> [<small>ANDERE</small>] K<small>RAUTART, NOCH EINE</small> B<small>AUMPFLANZE AUF EINE</small> K<small>RAUTPFLANZE, NOCH EINE</small> K<small>RAUTPFLANZE AUF EINE</small> B<small>AUMPFLANZE</small>; R. J<small>EHUDA ERLAUBT DIE</small> K<small>RAUTPFLANZE AUF EINE</small> B<small>AUMPFLANZE</small>.",
+            "M<small>AN PFLANZE KEINE</small> K<small>RÄUTER AUF EINEN</small> S<small>YKOMORENSTUMPF</small>. M<small>AN PFROPFE NICHT</small> R<small>AUTE AUF WEISSE</small> K<small>ASSIA, WEIL DIES</small> K<small>RAUTPFLANZE AUF</small> B<small>AUMPFLANZE IST</small>. M<small>AN PFLANZE NICHT EIN</small> F<small>EIGENBAUMREIS AUF</small> E<small>FEU, DAMIT DIESER ES BESCHATTE; AUCH STECKE MAN NICHT EINEN</small> R<small>EBENZWEIG IN EINE</small> M<small>ELONE, DAMIT SIE IHREN</small> S<small>AFT IN DIESEN STEIGEN LASSE, WEIL DIES</small> B<small>AUMPFLANZE AUF</small> K<small>RAUTPFLANZE IST</small>. M<small>AN TUE NICHT</small> K<small>ÜRBISSAMEN IN</small> M<small>ALVE, DAMIT DIESE IHN ERHALTE, WEIL DIES</small> K<small>RAUTART AUF</small> K<small>RAUTART IST</small>.",
+            "W<small>ENN JEMAND</small> R<small>ÜBEN ODER</small> R<small>ETTICH UNTER EINEM</small> W<small>EINSTOCKE VERSTECKT, SO HAT ER, FALLS EIN</small> T<small>EIL DER</small> B<small>LÄTTER UNBEDECKT BLEIBT, KEIN</small> B<small>EDENKEN ZU TRAGEN WEGEN</small> M<small>ISCHSAAT, WEGEN DES</small> S<small>IEBENTJAHRES</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Man darf dies auch im Brachjahre tun.</i> <small>UND WEGEN DER</small> Z<small>EHNTE</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Man entrichtet von diesen beim Herausnehmen keinen Zehnten.</i>; <small>AUCH DARF MAN SIE AM</small> Š<small>ABBATH HERAUSNEHMEN</small>. W<small>ENN MAN</small> W<small>EIZEN UND</small> G<small>ERSTE ZUSAMMEN</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Obgleich nicht die eine Art in die andere.</i> <small>SÄET, SO IST DIES</small> M<small>ISCHSAAT</small>; R. J<small>EHUDA SAGT</small>, M<small>ISCHSAAT HEISSE ES NUR DANN, WENN ES ZWEI</small> W<small>EIZENKÖRNER MIT EINEM</small> G<small>ERSTENKORN, ODER EIN</small> W<small>EIZENKORN MIT ZWEI</small> G<small>ERSTENKÖRNERN, ODER EIN</small> W<small>EIZENKORN, EIN</small> G<small>ERSTENKORN UND EIN</small> D<small>INKELKORN SIND</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Nach dem Wortlaute der Schrift, zwei erlei mit einer anderen Art.</i>."
+        ],
+        [
+            "<b>W</b>ENN <small>IN EINER</small> S<small>EÁ</small> [A<small>USSAAT</small>] <small>EIN</small> V<small>IERTELKAB</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Die Seá hat 6 Kab: ein Vierundzwanzigstel.</i> <small>ANDERER</small> A<small>RT VORHÄNDEN IST, SO VERMINDERE MAN</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Das Verhältnis, durch Vermindern der einen oder Vermehren der anderen Art.</i>; R. J<small>OSE SAGT, MAN LESE SIE GANZ HERAUS, BESTEHE SIE AUS EINER</small> A<small>RT ODER AUS ZWEI</small> A<small>RTEN</small>; R. Š<small>IMO͑N SAGT, SIE SAGTEN DIES NUR VON EINER</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Zwei Arten werden nicht vereinigt und verlieren sich durch das geringe Quantum.</i> A<small>RT; DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, WAS MIT DIESER</small> S<small>EÁ</small> M<small>ISCHFRUCHT</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Nicht aber eine andere Art, die jedoch nicht Mischfrucht ist.</i> <small>IST, WERDE ZU EINEM</small> V<small>IERTELKAB VEREINIGT</small>.",
+            "D<small>IESE</small> W<small>ORTE GELTEN NUR BEI GETREIDE MIT</small> G<small>ETREIDE, HÜLSENFRÜCHTEN MIT</small> H<small>ÜLSENFRÜCHTEN</small>, G<small>ETREIDE MIT</small> H<small>ÜLSENFRÜCHTEN UND</small> H<small>ÜLSENFRÜCHTEN MIT</small> G<small>ETREIDE</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Bei denen eine Seá Aussaat die gleiche Ackerfläche, 2500 Quadratellen, erfordert.</i>. T<small>ATSÄCHLICH SAGTEN SIE, DASS BEI NICHT ESSBAREN</small> G<small>ARTENSÄMEREIEN</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Wie zBs. Rüben und Doldenpflanzen.</i> <small>EIN</small> V<small>IERUNDZWANZIGSTEL DER</small> A<small>USSAAT</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Gartensämereien erfordern bei der Aussaat das Vierfache des für Getreide und Hülsenfrüchte festgesetzten Raumes; schon ein Viertel der Aussaat gilt als Mischfrucht.</i> <small>AUF DER</small> S<small>EÁFLÄCHE VEREINIGT WERDE</small>. R. Š<small>IMO͑N SAGTE</small>: W<small>IE SIE DIES ERSCHWEREND SAGTEN, SO SAGTEN SIE ES AUCH ERLEICHTERND: BEIM</small> F<small>LACHS WIRD EIN</small> V<small>IERUNDZWANZIGSTEL DER</small> A<small>USSAAT</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Flachs erfordert bei der Aussaat ein Drittel des genannten Raumes.</i> <small>MIT DEM</small> G<small>ETREIDE AUF DER</small> S<small>EÁFLÄCHE VEREINIGT</small>.",
+            "W<small>ENN EIN</small> F<small>ELD MIT</small> W<small>EIZEN BEBAUT IST UND ER SICH ÜBERLEGT, ES MIT</small> G<small>ERSTE ZU BEBAUEN, SO WARTE ER, BIS DIESER KEIMT, SODANN PFLÜGE ER ES UM UND SÄE</small>. H<small>AT ER SCHON ZU SPROSSEN BEGONNEN, SO SAGE MAN NICHT: ICH WILL ZUERST SÄEN UND DANN UMPFLÜGEN, SONDERN PFLÜGE ZUERST UM UND SÄE DANN</small>. W<small>IE VIEL PFLÜGE MAN UM</small>? W<small>IE DIE</small> F<small>URCHEN BEIM REGENFALL</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Wo der Boden nur leicht aufgerissen wird.</i>. A<small>BBA</small> Š<small>AÚL SAGT, MAN LASSE NICHT DIE</small> F<small>LÄCHE EINES</small> V<small>IERTELKAB AUF EINER</small> S<small>EÁFLÄCHE</small> [<small>UNGEPFLÜGT</small>] <small>ZURÜCK</small>.",
+            "W<small>ENN ES BESÄET IST UND MAN SICH ÜBERLEGT, ES ZU BEPFLANZEN</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Nach Maimonides können hier nur Weinstöcke gemeint sein.</i>, <small>SO SAGE MAN NICHT: ICH WILL ZUERST PFLANZEN UND DANN UMPFLÜGEN, SONDERN PFLÜGE ES ZUERST UM UND PFLANZE DANN</small>. W<small>ENN ES BEPFLANZT</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Nach Maimonides können hier nur Weinstöcke gemeint sein.</i><small>WAR, UND MAN SICH ÜBERLEGT, ES ZU BESÄEN, SO SAGE MAN NICHT: ICH WILL ZUERST SÄEN UND DANN ENTWURZELN, SONDERN ENTWURZELE ES ZUERST UND SÄE DANN</small>. W<small>ENN MAN ABER WILL, HAUE MAN DIE</small> B<small>ÄUME BIS AUF WENIGER ALS EINE</small>: H<small>ANDBREITE AB, DANN SÄE MAN UND ENTWURZELE NACHHER</small>.",
+            "W<small>AR DAS</small> F<small>ELD MIT</small> H<small>ANF ODER</small> L<small>AUCH BEBAUT, SO SÄE MAN DARAUF ÜBERHAUPT NICHTS ANDERES, WEIL DIESE</small> [<small>ERST</small>] <small>NACH DREI JAHREN WACHSEN</small>. W<small>ENN UNTER</small> G<small>ETREIDE</small> W<small>AID VON SELBST AUFGEGANGEN IST, EBENSO, WENN AUF DEM</small> T<small>ENNENPLATZE MEHRERE</small> A<small>RTEN AUFGESCHOSSEN SIND, UND DESGLEICHEN, WENN</small> B<small>OCKSH0RNKLEE ALLERLEI</small> G<small>EWÄCHS MITHERVORGEBRACIIT HAT, SO VERPFLICHTE MAN IHN NICHT DIESE AUSZUJÄTEN; HAT ER ABER BEREITS GEJÄTET</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Wodurch er bekundet, daß ihm der Nachwuchs erwünscht ist.</i><small>ODER ABGESCHNITTEN, SO SPRECHE MAN ZU IHM: REISSE ALLES AUS, MIT</small> A<small>USNAHME EINER</small> A<small>RT</small>.",
+            "W<small>ENN JEMAND SEIN</small> F<small>ELD IN</small> B<small>EETE MIT VERSCHIEDENEN</small> P<small>FLANZEN EINTEILEN WILL, SO LASSE ER, WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT</small>, [<small>ZWISCHEN DEN</small> B<small>EETEN DIE</small> B<small>REITE VON</small>] <small>DREI</small> A<small>CKERFURCHEN FREI, UND WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, DIE DES</small> P<small>FLUGES FÜR DIE</small> E<small>BENE</small>. D<small>IE</small> W<small>ORTE DIESER KOMMEN DEN</small> W<small>ORTEN JENER NAHE</small>.",
+            "W<small>ENN DIE</small> W<small>INKELSPITZE EINES</small> W<small>EIZENFELDES IN EIN</small> G<small>ERSTENFELD STÖSST, SO IST ES ERLAUBT, WEIL ES SICHTLICH DAS</small> E<small>NDE SEINES</small> F<small>ELDES IST</small>. W<small>ENN SEIN</small> F<small>ELD MIT</small> W<small>EIZEN UND DAS SEINES</small> N<small>ACHBARS MIT EINER ANDEREN</small> A<small>RT BEBAUT IST, SO DARF ER HART DARAN DIESELBE</small> A<small>RT BAUEN</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Es hat den Anschein, als gehöre dies zum Felde des Nachbars.</i>. I<small>ST SEIN</small> F<small>ELD MIT</small> W<small>EIZEN UND DAS SEINES</small> N<small>ACHBARS EBENFALLS MIT</small> W<small>EIZEN BEBAUT, SO DARF ER HART DARAN EIN</small> B<small>EET MIT</small> F<small>LACHS BAUEN</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Ein Beet Flachs trägt sehr wenig, und es ist zu ersehen, daß dieses nur zur Probe gesäet wurde.</i>, <small>NICHT ABER EIN</small> B<small>EET MIT EINER ANDEREN</small> A<small>RT</small>. R. Š<small>IMO͑N SAGT, EINERLEI, OB</small> L<small>EINSAMEN ODER ANDERE</small> A<small>RTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Nach manchen Erklärenn, erlaubt, nach anderen hingegen, verboten.</i>. R. J<small>OSE SAGT, EIN</small> B<small>EET</small> F<small>LACHS SEI PROBEWEISE AUCH IN DER</small> M<small>ITTE DES</small> F<small>ELDES ERLAUBT</small>.",
+            "M<small>AN DARF DICHT AN SEINEM</small> G<small>ETREIDEFELDE KEINEN</small> S<small>ENF ODER WILDEN</small> S<small>AFRAN</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Man merkt sofort, daß diese Pflanzen demselben Eigent. gehören, weil niemand einem anderen erlauben würde, diese dem Getreide schädlichen Pflanzen in der Nähe seines Feldes zu bauen.</i><small>BAUEN, WOHL ABER DARF MAN</small> S<small>ENF UND WILDEN</small> S<small>AFRAN DICHT AN SEINEM</small> G<small>EMÜSEFELDE BAUEN</small>. M<small>AN DARF</small> [<small>ZWEI VERSCHIEDENE</small> A<small>RTEN BAUEN, GETRENNT DURCH</small>] <small>EIN BRACHLIEGENDES</small> A<small>CKERSTÜCK, EIN GEPFLÜGTES</small> A<small>CKERSTÜCK, EINE</small> S<small>TEINWAND, EINEN</small> W<small>EG, EINEN ZEHN</small> H<small>ANDBREITEN HOHEN</small> Z<small>AUN, EINEN ZEHN</small> [H<small>ANDBREITEN</small>] <small>TIEFEN UND VIER</small> [H<small>ANDBREITEN</small>] <small>BREITEN</small> G<small>RABEN, EINEN SICH NACH DER</small> E<small>RDE ZIEHENDEN</small> B<small>AUM ODER EINEN ZEHN</small> [H<small>ANDBREITEN</small>] <small>HOHEN UND VIER</small> [H<small>ANDBREITEN</small>] <small>BREITEN</small> F<small>ELSEN</small>.",
+            "W<small>ENN JEMAND SEIN</small> F<small>ELD IN VIERECKIGE</small> P<small>LATTEN EINTEILEN UND AUF DIESE VERSCHIEDENE</small> A<small>RTEN PFLANZEN WILL, SO MACHE ER VIERUNDZWANZIG</small> P<small>LATTEN IN EINER</small> S<small>EÄFLÄCHE, JEDE</small> P<small>LATTE VON EINEM</small> V<small>IERTELKAB</small> A<small>USSAAT, UND SÄE DARIN JEDE BELIEBIGE</small> A<small>RT</small>. E<small>INE ODER ZWEI</small> P<small>LATTEN</small> [<small>ANEINANDER</small>] <small>DARF ER MIT</small> S<small>ENF BESÄEN, DREI DARF ER NICHT MIT</small> S<small>ENF BESÄEN, WEIL DIES WIE EIN</small> S<small>ENFFELD AUSSEHEN WÜRDE – SO</small> R. M<small>EÍR; DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, NEUN SEIEN ERLAUBT, ZEHN ABER SEIEN VERBOTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Wenn das Feld in 5 Reihen von je 5 Beeten geteilt ist, so säe man das 1., 3. und 5. Beet der 1., 3. und 5. Reihe. In diesem Falle sind die einzelnen Beete an allen Seiten voneinander getrennt. Dies bezieht sich auf den Anfang der Mišna, daß man nämlich nicht alle 24 Platten besäen darf.</i>. R. E<small>LIE͑ZER B</small>. J<small>A͑QOB SAGT, AUCH WENN DAS GANZE</small> F<small>ELD EINE</small> K<small>ORFLÄCHE</small><sup class=\"footnote-marker\">17</sup><i class=\"footnote\">1 Kor (Hohlmaß) = 30 Seá.</i><small>HAT, DÜRFE MAN DARIN NICHT MEHR ALS EINE</small> P<small>LATTE MACHEN</small>.",
+            "A<small>LLES, WAS SICH INNERHALB EINER</small> V<small>IERTELKABFLÄCHE BEFINDET</small><sup class=\"footnote-marker\">18</sup><i class=\"footnote\">Auch Stellen, die zur Bepflanzung ungeeignet sind.</i>, <small>WIRD ZUR</small> V<small>IERTELKABFLÄCHE MITGERECHNET; DER</small> B<small>AUMKRANZ, DAS</small> G<small>RAB UND DER</small> F<small>ELS WIRD ZUR</small> V<small>IERTELKABFLÄCHE MITGERECHNET</small>. G<small>ETREIDE</small> [E<small>NTFERNE MAN</small>] <small>VON</small> G<small>ETREIDE EINE</small> V<small>IERTELKABFLÄCHE</small>; K<small>RAUT VON</small> K<small>RAUT, SECHS</small> H<small>ANDBREITEN</small>; G<small>ETREIDE VON</small> K<small>RAUT UND</small> K<small>RAUT VON</small> G<small>ETREIDE, EINE</small> V<small>IERTELKABFLÄCHE</small>. R. E<small>LEA͑ZAR SAGT</small>, K<small>RAUT VON</small> G<small>ETREIDE, SECHS</small> H<small>ANDBREITEN</small>.",
+            "W<small>ENN</small> G<small>ETREIDE ÜBER</small> G<small>ETREIDE</small>, K<small>RAUT ÜBER</small> K<small>RAUT</small>, G<small>ETREIDE ÜBER</small> K<small>RAUT ODER</small> K<small>RAUT ÜBER</small> G<small>ETREIDE SICH NEIGT, SO IST ALLES ERLAUBT, AUSGENOMMEN DER GRIECHISCHE</small> K<small>ÜRBIS</small>. R. M<small>EÍR SAGTE</small>: A<small>UCH DIE</small> G<small>URKE UND DIE AEGYPTISCHE</small> B<small>OHNE; JEDOCH ZIEHE ICH IHRE</small> A<small>NSICHT DER MEINIGEN VOR</small>."
+        ],
+        [
+            "<b>A</b>UF <small>EIN</small> B<small>EET VON SECHS</small> H<small>ANDBREITEN ZU SECHS</small> H<small>ANDBREITEN KANN MAN FÜNF</small> S<small>AATARTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Von Kräutern, die nur in kleinen Quantitäten gesäet werden.</i> <small>SÄEN: VIER AN DEN VIER</small> S<small>EITEN DES</small> B<small>EETES UND EINE IN DER</small> M<small>ITTE</small>. H<small>AT ES EINEN</small> R<small>AIN IN DER</small> H<small>ÖHE EINER</small> H<small>ANDBREITE, SO KANN MAN DARAUF DREIZEHN</small> [A<small>RTEN</small>]<sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Der 1 Handbreite hohe Rain zählt mit.</i> <small>SÄEN: DREI AUF JEDEN</small> R<small>AIN UND EINE IN DER</small> M<small>ITTE, JEDOCH PFLANZE MAN AUF DEN</small> R<small>AIN KEINEN</small> R<small>ÜBENKOPF, WEIL ER IHN GANZ FÜLLEN WÜRDE</small>. R. J<small>EHUDA SAGT</small>, [<small>MAN SÄE</small>] <small>SECHS</small> [A<small>RTEN</small>] <small>IN DER</small> M<small>ITTE</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Dies bezieht sich auch auf ein Beet ohne Rain; auch bei diesem Verhältnisse zieht jede Art ihre Nahrung aus dem Boden gesondert. Die Begründungen für diese Ansichten sind nach dem jerus. Talmud aus dem Wortlaute der Schrift entnommen.</i>.",
+            "A<small>UF EIN</small> [<small>SOLCHES</small>] B<small>EET DARF MAN KEINERLEI</small> F<small>ELDSAATEN SÄEN; ALLERLEI</small> K<small>RAUTARTEN DARF MAN AUF EIN</small> [<small>SOLCHES</small>] B<small>EET SÄEN</small>. S<small>ENF UND GLATTE</small> B<small>OHNEN SIND</small> F<small>ELDSAATEN; GROSSE</small> B<small>OHNEN SIND EINE</small> K<small>RAUTART</small>. W<small>ENN EIN</small> R<small>AIN VON EINER</small> H<small>ANDBREITE GESUNKEN IST, SO IST ER GÜLTIG</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Was bereits gesäet, kann bleiben, jed. darf man auf diesem nicht von vornherein säen.</i>, <small>DA ER VON VORNHEREIN GÜLTIG WAR</small>. I<small>N EINE</small> F<small>URCHE ODER IN EINEN</small> W<small>ASSERGRABEN VON DER</small> T<small>IEFE EINER</small> H<small>ANDBREITE DARF MAN DREI VERSCHIEDENE</small> S<small>AATARTEN SÄEN: EINE AN DIESER</small> S<small>EITE, EINE AN JENER</small> S<small>EITE UND EINE IN DER</small> M<small>ITTE</small>.",
+            "W<small>ENN DIE</small> W<small>INKELSPITZE EINES</small> G<small>EMÜSEFELDES AN EIN</small> F<small>ELD EINER ANDEREN</small> G<small>EMÜSEART STÖSST, SO IST ES ERLAUBT, WEIL ES SICHTLICH DAS</small> E<small>NDE SEINES</small> F<small>ELDES IST</small>. W<small>ENN SEIN</small> F<small>ELD MIT EINER</small> K<small>RAUTART BEBAUT IST UND ER IN DER</small> M<small>ITTE EINE REIHE EINER ANDEREN</small> K<small>RAUTART SÄEN WILL, SO MUSS DAS</small> B<small>EET, WIE</small> R. J<small>IŠMA͑ÉL SAGT, VON EINEM</small> E<small>NDE DES</small> F<small>ELDES BIS ZUM ANDEREN</small> E<small>NDE DURCHGEHEN, WIE</small> R. A͑<small>QIBA SAGT, SECHS</small> H<small>ANDBREITEN LANG UND EBENSO BREIT SEIN, UND WIE</small> R. J<small>EHUDA SAGT, DIE</small> B<small>REITE EINER</small> F<small>USSSOHLE BREIT SEIN</small>.",
+            "P<small>FLANZT MAN ZWEI</small> R<small>EIHEN</small> G<small>URKEN, ZWEI</small> R<small>EIHEN</small> K<small>ÜRBISSE UND ZWEI</small> R<small>EIHEN AEGYPTISCHER</small> B<small>OHNEN, SO IST ES ERLAUBT, EINE</small> R<small>EIHE</small> G<small>URKEN, EINE</small> R<small>EIHE</small> K<small>ÜRBISSE UND EINE</small> R<small>EIHE AEGYPTISCHER</small> B<small>OHNEN IST VERBOTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Im ersten Falle ist die Trennung zu merken, im zweiten nicht.</i>; <small>EINE</small> R<small>EIHE</small> G<small>URKEN, EINE</small> R<small>EIHE</small> K<small>ÜRBISSE, EINE</small> R<small>EIHE AEGYPTISCHER</small> B<small>OHNEN UND EINE</small> R<small>EIHE</small> G<small>URKEN, IST NACH</small> R. E<small>LIE͑ZER ERLAUBT UND NACH DEN</small> W<small>EISEN VERBOTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Die beiden Reihen werden vereinigt.</i>.",
+            "M<small>AN DARF</small> G<small>URKEN UND</small> K<small>ÜRBISSE ZUSAMMEN IN EIN</small> G<small>RÜBCHEN PFLANZEN, NUR MUSS DAS EINE NACH DER EINEN</small> S<small>EITE UND DAS ANDERE NACH DER ANDEREN</small> S<small>EITE SICH NEIGEN</small>. M<small>AN NEIGE DIE</small> R<small>ANKEN DER EINEN DIESSEITS UND DIE</small> R<small>ANKEN DER ANDEREN JENSEITS, DENN ALLES, WAS DIE</small> W<small>EISEN HIERBEI VERBOTEN HABEN, HABEN SIE NUR DES</small> A<small>NSCHEINES WEGEN ANGEORDNET</small>.",
+            "W<small>ENN SEIN</small> F<small>ELD MIT</small> Z<small>WIEBELN BEPFLANZT IST UND ER DARIN EINIGE</small> R<small>EIHEN</small> K<small>ÜRBISSE ZU PFLANZEN WÜNSCHT, SO REISSE ER, WIE</small> R. J<small>IŠMA͑ÉL SAGT, ZWEI</small> R<small>EIHEN AUS, BEPFLANZE EINE</small> R<small>EIHE</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">In der Mitte, zwischen beiden Zwiebelreihen.</i> <small>UND LASSE ZWEI</small> R<small>EIHEN</small> Z<small>WIEBELN ZURÜCK, DANN REISSE ER WIEDERUM ZWEI</small> R<small>EIHEN AUS UND BEPFLANZE EINE</small> R<small>EIHE</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Die Reihe hat eine Breite von vier Ellen, demnach sind die Kürbisreihen voneinander je zwölf Ellen entfernt, nach Ra͑. bloß 8.</i>; R. A͑<small>QIBA SAGT, ER REISSE ZWEI</small> R<small>EIHEN AUS, BEPFLANZE DIE ZWEI</small> R<small>EIHEN UND LASSE ZWEI</small> R<small>EIHEN VON DEN</small> Z<small>WIEBELN ZURÜCK, DANN REISSE ER WIEDERUM ZWEI</small> R<small>EIHEN AUS UND BEPFLANZE DIE ZWEI</small> R<small>EIHEN; DIE WEISEN SAGEN, WENN ZWISCHEN EINER</small> R<small>EIHE UND DER ZWEITEN KEINE ZWÖLF</small> E<small>LLEN VORHANDEN SIND, DARF ER DIE</small> P<small>FLANZEN DAZWISCHEN NICHT STEHEN LASSEN</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Man braucht jedoch zwischen den Zwiebeln und den Kürbissen keine zwei Ellen freizulassen.</i>.",
+            "K<small>ÜRBIS NEBEN</small> [<small>ANDEREN</small>] K<small>RÄUTERN GLEICHT DEM</small> K<small>RAUTE</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Man lasse 6 Handbreiten frei.</i>, <small>NEBEN</small> G<small>ETREIDE, LASSE MAN EINE</small> V<small>IERTELKABFLÄCHE</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Etwas mehr als 100 Quadratellen.</i><small>FREI</small>. W<small>ENN SEIN</small> F<small>ELD MIT</small> G<small>ETREIDE BEBAUT IST, UND ER IN DER</small> M<small>ITTE EINE</small> R<small>EIHE</small> K<small>ÜRBISSE ZU PFLANZEN WÜNSCHT, SO LASSE ER ZU IHRER</small> B<small>EARBEITUNG EINEN</small> R<small>AUM VON SECHS</small> H<small>ANDBREITEN FREI; DEHNT SIE SICH AUS, SO REISSE ER AUS, WAS VOR IHR SICH BEFINDET</small>. R. J<small>OSE SAGT, ER LASSE ZU IHRER</small> B<small>EARBEITUNG EINEN</small> R<small>AUM VON VIER</small> E<small>LLEN FREI</small>. J<small>ENE SPRACHEN ZU IHM</small>: S<small>OLLTE ES HIERBEI STRENGER SEIN ALS BEIM</small> W<small>EINSTOCKE</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Der nur 6 Handbreiten erfordert.</i>!? E<small>R ERWIDERTE IHNEN</small>: W<small>IR FINDEN, DASS ES HIERBEI STRENGER IST, ALS BEIM</small> W<small>EINSTOCKE: DEM EINZELNEN</small> W<small>EINSTOCKE LASSE MAN ZUR</small> B<small>EARBEITUNG NUR SECHS</small> H<small>ANDBREITEN, WÄHREND FÜR DEN EINZELNEN</small> K<small>ÜRBIS EINE</small> V<small>IERTELKABFLÄCHE ERFORDERLICH IST</small>. R. M<small>EÍR SAGTE IM</small> N<small>AMEN</small> R. J<small>IŠMA͑ÉLS</small>: S<small>OBALD DREI</small> K<small>ÜRBISSE SICH AUF EINER</small> S<small>EÄFLÄCHE BEFINDEN, DARF MAN AUF DIESE</small> S<small>EÁFLÄCHE KEINE</small> S<small>ÄMEREIEN SÄEN</small>. R. J<small>OSE B</small>. H<small>AḤOṬEPH AUS</small> E<small>PHRATH SAGTE IM</small> N<small>AMEN</small> R. J<small>IŠMA͑ÉLS</small>: S<small>OBALD DREI</small> K<small>ÜRBISSE SICH AUF EINER</small> K<small>ORFLÄCHE BEFINDEN, DARF MAN AUF DIESER</small> K<small>ORFLÄCHE KEINE</small> S<small>ÄMEREIEN SÄEN</small>."
+        ],
+        [
+            "<b>D</b>IE P<small>LATTE DES</small> W<small>EINBERGES MUSS, WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, VIERUNDZWANZIG</small> E<small>LLEN, UND WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, SECHZEHN</small> E<small>LLEN HABEN</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Um darauf andere Sämereien säen zu dürfen.</i>. D<small>AS</small> V<small>ORLAND DES</small> W<small>EINBERGES MUSS, WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, SECHZEHN</small> E<small>LLEN, UND WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, ZWÖLF</small> E<small>LLEN HABEN</small>. W<small>AS HEISST DIE</small> P<small>LATTE DES</small> W<small>EINBERGES</small>? W<small>AS IN DER</small> M<small>ITTE DES</small> W<small>EINBERGES EINGING</small>. S<small>IND DA KEINE SECHZEHN</small> E<small>LLEN VORHÄNDEN, SO DARF MAN DARAUF KEINE</small> S<small>ÄMEREIEN SÄEN; SIND DA SECHZEHN</small> E<small>LLEN VORHANDEN, SO LASSE MAN EINEN</small> R<small>AUM ZUR</small> B<small>EARBEITUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">4 Ellen.</i> <small>FREI UND BESÄE DEN</small> R<small>EST</small>.",
+            "W<small>AS HEISST</small> V<small>ORLAND DES</small> W<small>EINBERGES</small>? W<small>AS ZWISCHEN DEM</small> Z<small>AUN UND DEM</small> W<small>EINBERGE LIEGT</small>. S<small>IND DA KEINE ZWÖLF</small> E<small>LLEN VORHANDEN, SO DARF MAN DARAUF KEINE</small> S<small>ÄMEREIEN SÄEN; SIND DA ZWÖLF</small> E<small>LLEN VORHANDEN, SO LASSE MAN EINEN</small> R<small>AUM ZUR</small> B<small>EARBEITUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">4 Ellen.</i> <small>FREI UND BESÄE DEN</small> R<small>EST</small>.",
+            "R. J<small>EHUDA SAGTE</small>: D<small>IES IST JA NUR DER</small> R<small>AND DES</small> W<small>EINBERGES</small>; V<small>ORLAND DES</small> W<small>EINBERGES HEISST VIELMEHR</small> [<small>DER</small> R<small>AUM</small>] <small>ZWISCHEN ZWEI</small> W<small>EINBERGEN</small>. W<small>ELCHER</small> Z<small>AUN</small> [<small>GILT ALS</small> A<small>BGRENZUNG</small>]<sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Um auf der anderen Seite dicht daran Sämereien säen zu dürfen.</i>? D<small>ER ZEHN</small> H<small>ANDBREITEN HOCH IST</small>. D<small>ESGLEICHEN EIN</small> G<small>RABEN, DER ZEHN</small> H<small>ANDBREITEN TIEF UND VIER BREIT IST</small>.",
+            "E<small>IN</small> S<small>TAKENZAUN, AN DEM DIE</small> S<small>TAKEN KEINE DREI</small> H<small>ANDBREITEN, DASS EINE</small> Z<small>IEGE DURCHGEHEN KÖNNTE, VONEINANDER ENTFERNT SIND, WIRD ALS</small> S<small>CHEIDEWAND BETRACHTET</small>. I<small>ST AN EINEM</small> Z<small>AUNE EIN</small> R<small>ISS BIS ZEHN</small> E<small>LLEN VORHANDEN, SO GILT DIESER ALS</small> E<small>INGANG; WENN EIN GRÖSSERER, SO DARF MAN GEGENÜBER DEM</small> R<small>ISSE NICHT SÄEN</small>. S<small>IND MEHRERE</small> R<small>ISSE VORHANDEN, SO IST ES</small> E<small>RLAUBT, FALLS DAS</small> S<small>TEHENDE MEHR IST ALS DAS</small> E<small>INGEBROCHENE, UND VERBOTEN, FALLS DAS</small> E<small>INGEBROCHENE MEHR IST ALS DAS</small> S<small>TEHENDE</small>.",
+            "W<small>ENN JEMAND EINE</small> R<small>EIHE VON FÜNF</small> W<small>EINSTÖCKEN PFLANZT, SO IST DIES, WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, EIN</small> W<small>EINBERG; DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, ES SEI NUR DANN EIN</small> W<small>EINBERG, WENN ES IN ZWEI</small> R<small>EIHEN GEPFLANZT IST</small>. F<small>OLGLICH HAT DERJENIGE, DER INNERHALB DER VIER</small> E<small>LLEN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Zur Bearbeitung des Weinberges.</i> S<small>ÄMEREIEN GESÄET HAT, WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, EINE</small> R<small>EIHE</small> (<small>VERBOTEN GEMACHT</small>), <small>UND WIE DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, ZWEI</small> R<small>EIHEN VERBOTEN GEMACHT</small>.",
+            "P<small>FLANZT MAN ZWEI</small> [W<small>EINSTÖCKE</small>] <small>GEGENÜBER ZWEIEN UND EINEN ALS</small> S<small>CHWEIF AUSLAUFEND, SO IST DIES EIN</small> W<small>EINBERG; WENN ZWEI GEGENÜBER ZWEIEN UND EINEN DAZWISCHEN, ODER ZWEI GEGENÜBER ZWEIEN UND EINEN IN DER</small> M<small>ITTE, SO IST DIES KEIN</small> W<small>EINBERG; NUR WENN ES ZWEI GEGENÜBER ZWEIEN UND EINER ALS</small> S<small>CHWEIF AUSLAUFEND SIND</small>.",
+            "W<small>ENN JEMAND EINE</small> R<small>EIHE AUF SEINEM</small> G<small>RUNDSTÜCKE PFLANZT UND EINE</small> R<small>EIHE AUF DEM SEINES</small> N<small>ACHBARS, SO WERDEN SIE, OBGLEICH SICH DAZWISCHEN EIN</small> P<small>RIVATWEG ODER EIN ÖFFENTLICHER</small> W<small>EG ODER EIN</small> Z<small>AUN NIEDRIGER ALS ZEHN</small> H<small>ANDBREITEN BEFINDEN, VEREINIGT, WENN HÖHER ALS ZEHN</small> H<small>ANDBREITEN, SO WERDEN SIE NICHT VEREINIGT</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, HAT ER SIE OBEN BOGENFÖRMIG VERFLOCHTEN, SO WERDEN SIE VEREINIGT</small>.",
+            "W<small>ENN JEMAND ZWEI</small> R<small>EIHEN PFLANZT UND DAZWISCHEN KEINE ACHT</small> E<small>LLEN VORHANDEN SIND, SO DARF ER DA KEINE</small> S<small>ÄMEREIEN SÄEN; SIND ES DREI, SO DARF ER, FALLS VON EINER</small> R<small>EIHE BIS ZUR ANDEREN KEINE SECHZEHN</small> E<small>LLEN VORHANDEN SIND, DAZWISCHEN KEINE</small> S<small>ÄMEREIEN SÄEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Da drei einen Weinberg bilden; cf. Mišna 1.</i>. R. E<small>LIE͑ZER B</small>. J<small>A͑QOB SAGT IM</small> N<small>AMEN DES</small> R. Ḥ<small>ANINA B</small>.Ḥ<small>AKHINAJ, AUCH WENN DIE MITTELSTE</small> [R<small>EIHE</small>] <small>EINGEGANGEN IST, DÜRFE MAN, FALLS VON EINER</small> R<small>EIHE BIS ZUR ANDEREN KEINE SECHZEHN</small> E<small>LLEN VORHANDEN SIND, DAZWISCHEN KEINE</small> S<small>ÄMEREIEN SÄEN, OBGLEICH DIES, HÄTTE MAN VON VORNHEREIN SO GEPFLANZT, BEI ACHT</small> E<small>LLEN ERLAUBT WÄRE</small>.",
+            "W<small>ENN JEMAND SEINEN</small> W<small>EINBERG IN</small> Z<small>WISCHENRÄUMEN VON JE SECHZEHN</small> E<small>LLEN BEPFLANZT</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Jede Reihe sechzehn Ellen von der nächsten entfernt.</i>, <small>SO IST ES ERLAUBT, DIE</small> Z<small>WISCHENRÄUME ZU BESÄEN</small>, R. J<small>EHUDA ERZÄHLTE</small>: E<small>INST BEPFLANZTE JEMAND IN</small> Ç<small>ALMON SEINEN</small> W<small>EINBERG</small> [<small>IN</small> Z<small>WISCHENRÄUMEN</small>] <small>VON JE SECHZEHN</small> E<small>LLEN, DANN BOG ER DIE</small> Z<small>WEIGE VON JE ZWEI</small> R<small>EIHEN IN</small> [<small>ENTGEGENGESETZTER</small>] R<small>ICHTUNG UND BESÄETE DEN</small> A<small>CKER; IM NÄCHSTEN</small> J<small>AHRE BOG ER DIE</small> Z<small>WEIGE NACH DER ANDEREN</small> S<small>EITE UND BESÄETE DIE</small> B<small>RACHE</small> [<small>DES</small> V<small>ORJAHRES</small>]. A<small>LS DIE</small> S<small>ACHE VOR DIE</small> W<small>EISEN KAM, ERLAUBTEN SIE DIES</small>. R. M<small>EÍR UND</small> R. Š<small>IMO͑N SAGEN, AUCH WENN MAN SEINEN</small> W<small>EINBERG IN</small> [Z<small>WISCHENRÄUMEN VON</small>] <small>JE ACHT</small> E<small>LLEN BEPFLANZT, SEI DIES</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Die Zwischenräume zu besäen.</i> <small>ERLAUBT</small>."
+        ],
+        [
+            "<b>E</b>IN <small>EINGEGANGENER</small> W<small>EINBERG, IN DEM MAN NOCH ZEHN NACH</small> V<small>ORSCHRIFT GEPFLANZTE</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Cf. ob. IV,6.</i> W<small>EINSTÖCKE AUF EINER</small> S<small>EÁFLÄCHE ABLESEN KANN, HEISST NOCH</small> W<small>EINBERG</small>. E<small>IN ARMER</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Der wenig Stöcke hat.</i> W<small>EINBERG, ODER</small> [<small>IN DEM DIE</small> S<small>TÖCKE</small>] <small>DURCHEINANDER</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Nicht in gerade laufenden Reihen.</i> <small>GEPFLANZT SIND, HEISST</small> W<small>EINBERG, FALLS DARIN ZWEI GEGENÜBER DREIEN SICH MARKIEREN LASSEN, WENN ABER NICHT, SO IST ER KEIN</small> W<small>EINBERG</small>; R. M<small>EÍR SAGT, DA ER DAS</small> A<small>USSEHEN EINES</small> W<small>EINBERGES HAT, HEISSE ER</small> W<small>EINBERG</small>.",
+            "E<small>IN</small> W<small>EINBERG, DER IN</small> [Z<small>WISCHENRÄUMEN VON</small>] <small>WENIGER ALS VIER</small> E<small>LLEN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Die Reihen im Weinberge müssen von einander mindestens 4 Ellen (zur Beackerung) entfernt sein.</i><small>BEPFLANZT IST, IST, WIE</small> R<small>ABBI</small> Š<small>IMO͑N SAGT, KEIN</small> W<small>EINBERG; DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, ER SEI WOHL EIN</small> W<small>EINBERG, DENN MAN BETRACHTE DIE ZWISCHENLIEGENDEN</small> [S<small>TÖCKE</small>] <small>ALS NICHT VORHANDEN</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Da sie doch nicht gedeihen und nur als Brennholz zu verwenden sind.</i>.",
+            "E<small>IN ZEHN</small> [H<small>ANDBREITEN</small>] <small>TIEFER UND VIER BREITER</small> G<small>RABEN, DER DURCH DEN</small> W<small>EINBERG LÄUFT, WIRD, WIE</small> R. E<small>LIE͑ZER B</small>. J<small>A͑QOB SAGT, FALLS ER VON EINEM</small> E<small>NDE DES</small> W<small>EINBERGES BIS ZUM ANDEREN</small> E<small>NDE DURCHGEHT, ALS ZWISCHEN ZWEI</small> W<small>EINBERGEN LIEGEND BETRACHTET, UND MAN DARF DARIN SÄEN; WENN ABER NICHT, SO WIRD ER ALS</small> K<small>ELTERGRUBE BETRACHTET</small>. I<small>N EINEM ZEHN</small> [H<small>ANDBREITEN</small>] <small>TIEFEN UND VIER BREITEN</small> K<small>ELTERGRABEN DARF MAN, WIE</small> R. E<small>LIE͑ZER B</small>. J<small>A͑QOB SAGT, SÄEN; DIE</small> W<small>EISEN VERBIETEN DIES</small>. A<small>UF DEM ZEHN</small> [H<small>ANDBREITEN</small> ] <small>HOHEN UND VIER BREITEN</small> W<small>ÄCHTERHÜGEL DARF MAN SÄEN; WENN ÜBER DIESEM</small> B<small>AUMZWEIGE VERFLOCHTEN SIND, SO IST ES VERBOTEN</small>.",
+            "W<small>ENN EIN</small> W<small>EINSTOCK IN EINEM</small> K<small>ELTERGRABEN ODER IN EINEM</small> S<small>CHRUND GEPFLANZT IST, SO LASSE MAN</small> R<small>AUM ZU SEINER</small> B<small>EARBEITUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Sechs Handbreiten.</i> <small>UND BESÄE DAS</small> Ü<small>BRIGE</small>; R. J<small>OSE SAGT, SIND ES KEINE VIER</small> E<small>LLEN, DÜRFE MAN DA KEINE</small> S<small>ÄMEREIEN SÄEN</small>. I<small>M</small> H<small>ÄUSCHEN, DAS IM</small> G<small>ARTEN, DARF MAN SÄEN</small>.",
+            "W<small>ENN JEMAND IN EINEM</small> W<small>EINBERGE</small> K<small>RAUT PFLANZT ODER WACHSEN LÄSST, SO KANN ER FÜNFUNDVIERZIG</small> W<small>EINSTÖCKE VERBOTEN MACHEN</small>. W<small>IESO</small>? W<small>ENN SIE IN</small> [A<small>BSTÄNDEN VON</small>] <small>JE VIER ODER FÜNF</small> [E<small>LLEN</small>] <small>GEPFLANZT SIND</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Wenn die Weinstöcke je vier Ellen von einander entfernt sind, so werden (16 Ellen nach jeder Richtung) 45 Stöcke verboten; bei einer Entfernung von 5 Ellen werden des Anscheines wegen ebenfalls 45 verboten.</i>. S<small>IND SIE IN</small> [A<small>BSTÄNDEN VON</small>] <small>JE SECHS ODER SIEBEN</small> [E<small>LLEN</small>] <small>GEPFLANZT, SO WERDEN SECHZEHN</small> E<small>LLEN NACH JEDER</small> S<small>EITE HIN VERBOTEN, IM</small> K<small>REISE, NICHT IM</small> Q<small>UADRAT</small>.",
+            "W<small>ENN JEMAND</small> K<small>RÄUTER IM</small> W<small>EINBERGE BEMERKT UND SAGT</small>: ‘<small>SOBALD ICH AN DIESE KOMME, PFLÜCKE ICH SIE</small>’, <small>SO IST ES ERLAUBT</small>; ‘<small>WENN ICH ZURÜCKKOMME, PFLÜCKE ICH SIE</small>’, <small>SO IST ES, FALLS SIE UM EIN</small> Z<small>WEIHUNDERTSTEL ZUGENOMMEN HABEN, VERBOTEN</small>.",
+            "W<small>ENN JEMAND DURCH DEN</small> W<small>EINBERG GEHT UND</small> S<small>AATKÖRNER IHM ENTFALLEN, ODER, WENN SIE MIT DEM</small> D<small>UNG ODER MIT DER</small> B<small>EWÄSSERUNG KOMMEN, ODER, WENN JEMANDT SÄET UND DER</small> W<small>IND HINTER IHM</small> [<small>DIE</small> S<small>AATKÖRNER AUF DEN</small> G<small>ARTEN</small>] <small>WEHT, SO IST ES ERLAUBT</small>. H<small>AT SIE DER</small> W<small>IND VOR IHM HERAUFGEWEHT, SO MUSS MAN, WIE</small> R. A͑<small>QIBA SAGT, WENN</small> G<small>RAS HERVORGEWACHSEN, UMPFLÜGEN, WENN</small> Ä<small>HREN HERVORGEKOMMEN, DIESE VERNICHTEN, UND WENN</small> K<small>ÖRNER GEREIFT, ALLES VERBRENNEN</small>.",
+            "W<small>ENN JEMAND IN SEINEM</small> W<small>EINBERGE</small> D<small>ISTELN STEHEN LÄSST, SO HAT ER, WIE</small> R. E<small>LIE͑ZER SAGT</small>, [<small>DEN</small> W<small>EINBERG</small>] <small>VERBOTEN GEMACHT</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Weil man in manchen Orten D. als Futter für die Esel wachsen läßt.</i>; <small>DIE</small> W<small>EISEN SAGEN, VERBOTEN MACHE NUR DAS, WAS MAN</small> [<small>IN BETREFFENDER</small> G<small>EGEND</small>] <small>WACHSEN LÄSST</small>. D<small>IE</small> I<small>RISPFLANZE</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Nach anderen: Ingwer, Krauseminze.</i>, <small>DIE</small> Z<small>AUNREBE</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Nach Bezeichnung der Kommentare eine Art Hedera.</i><small>UND DIE</small> K<small>ÖNIGSLILIE, SOWIE ALLE</small> A<small>RTEN VON</small> S<small>AATEN SIND</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Nach bibl. Gesetze.</i><small>IM</small> W<small>EINBERGE KEINE</small> M<small>ISCHFRUCHT</small>. H<small>ANF IST, WIE</small> R. T<small>RYPHON SAGT, KEINE</small> M<small>ISCHFRUCHT, UND WIE DIE</small> W<small>EISEN SAGEN</small>, M<small>ISCHFRUCHT</small>. D<small>IE</small> K<small>ARDONE IST IM</small> W<small>EINBERGE</small> M<small>ISCHFRUCHT</small>."
+        ],
+        [
+            "<b>W</b>AS <small>HEISST EINE</small> S<small>PALIERANLAGE</small>? W<small>ENN MAN EINE</small> R<small>EIHE VON FÜNF</small> W<small>EINSTÖCKEN AN DIE</small> S<small>EITE EINES ZEHN</small> H<small>ANDBREITEN HOHEN</small> Z<small>AUNES, ODER AN DIE</small> S<small>EITE EINES ZEHN</small> H<small>ANDBREITEN TIEFEN UND VIER BREITEN</small> G<small>RABENS PFLANZT; EINER SOLCHEN LASSE MAN VIER</small> E<small>LLEN ZUR</small> B<small>EARBEITUNG</small>. D<small>IE</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, MAN MESSE DIESE VIER</small> E<small>LLEN VON DER</small> W<small>URZEL DER</small> W<small>EINSTÖCKE BIS ZUM</small> F<small>ELDE; DIE</small> S<small>CHULE</small> H<small>ILLELS SAGT, VOM</small> Z<small>AUNE BIS ZUM</small> F<small>ELDE</small>. R. J<small>OḤANAN B</small>. N<small>URI SAGTE</small>: E<small>S IRREN ALLE DIEJENIGEN, WELCHE DIES</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Daß nach der Schule H.s 4 Ellen freibleiben müssen.</i> <small>SAGEN; VIELMEHR, SIND VON DER</small> W<small>ÜRZEL DER</small> W<small>EINSTÖCKE BIS ZUM</small> Z<small>AUNE VIER</small> E<small>LLEN VORHANDEN, SO LASSE MAN</small> R<small>AUM ZUR</small> B<small>EARBEITUNG UND BESÄE DAS</small> Ü<small>BRIGE</small>. W<small>IEVIEL</small> R<small>AUM IST ZUR</small> B<small>EARBEITUNG DES</small> W<small>EINSTOCKES ERFORDERLICH</small>? S<small>ECHS</small> H<small>ANDBREITEN NACH JEDER</small> S<small>EITE</small>; R. A͑<small>OIBA SAGT, DREI</small>.",
+            "W<small>ENN EINE</small> S<small>PALIERANLAGE VON EINER</small> T<small>ERRASSE HERABHÄNGT, SO ERSTRECKT SICH, WIE</small> R. E<small>LIE͑ZER B</small>. J<small>A͑QOB SAGT, FALLS MAN SIE AUF DER</small> E<small>RDE STEHEND GANZ ABLESEN KANN, DAS</small> V<small>ERBOT AUF DIE VIER</small> [<small>ANGRENZENDEN</small>] E<small>LLEN; FALLS NICHT, SO ERSTRECKT SICH DAS</small> V<small>ERBOT NUR AUF DEN</small> [<small>UNTEN</small>] <small>GEGENÜBERLIEGENDEN</small> [P<small>LATZ</small>]. R. E<small>LIE͑ZER SAGT</small>,(<small>AUCH</small>) <small>WENN MAN EINE</small> [R<small>EIHE</small>] <small>AUF DER</small> E<small>RDE UND EINE AUF DER</small> T<small>ERRASSE PFLANZT, SO WERDEN SIE, FALLS DIESE ZEHN</small> H<small>ANDBREITEN VON DER</small> E<small>RDE HOCH IST, NICHT VEREINIGT, WENN ABER NICHT, SO WERDEN SIE VEREINIGT</small>.",
+            "W<small>ENN MAN</small> W<small>EINRANKEN AUF EINEN</small> T<small>EIL DES</small> S<small>PALIERS AUFZIEHT, SO SÄE MAN AUCH UNTER DEM</small> R<small>ESTE KEINE</small> S<small>ÄMEREIEN; HAT MAN BEREITS GESÄET, SO SIND SIE NICHT VERBOTEN; SIND SIE VOLLGEWACHSEN, SO IST ES VERBOTEN</small>. D<small>ESGLEICHEN AUCH, WENN MAN SIE AUF EINEN</small> T<small>EIL EINES LEEREN</small> B<small>AUMES AUFZIEHT</small>.",
+            "W<small>ENN MAN</small> W<small>EINRANKEN AUF EINEN</small> T<small>EIL EINES</small> F<small>RUCHTBAUMES AUFZIEHT, SO DARF MAN UNTER DEM</small> R<small>ESTE</small> S<small>ÄMEREIEN SÄEN; SIND SIE VOLLGEWACHSEN, SO BIEGE MAN SIE ZURÜCK</small>. E<small>INST GING</small> R. J<small>EHOŠUA͑ ZU</small> R. J<small>IŠMA͑ÉL NACH</small> K<small>EPHAR A͑ZIZ, UND DIESER ZEIGTE IHM EINEN</small> W<small>EINSTOCK, DER AUF EINEM</small> T<small>EILE EINES</small> F<small>EIGENBAUMES AUFGEZOGEN WAR, UND FRAGTE IHN</small>: D<small>ARF ICH UNTER DEM</small> R<small>ESTE</small> S<small>ÄMEREIEN SÄEN</small>? J<small>ENER ERWIDERTE</small>: E<small>S IST ERLAUBT</small>. V<small>ON DORT BRACHTE ER IHN NACH</small> B<small>ETH</small> H<small>AMEGANJA UND ZEIGTE IHM EINEN</small> W<small>EINSTOCK, DER AUF EINEM</small> T<small>EILE EINES</small> B<small>ALKENS AUFGEZOGEN WAR, UND DEN</small> S<small>YKOMORENSTUMPF, AN DEM NOCH VIELE ANDERE</small> B<small>ALKEN WAREN</small>. J<small>ENER SPRACH</small>: W<small>AS UNTER DIESEM</small> B<small>ALKEN, IST VERBOTEN, WAS UNTER DEN ANDEREN, IST ERLAUBT</small>.",
+            "W<small>ELCHER HEISST LEERER</small> B<small>AUM</small>? – D<small>ER KEINE</small> F<small>RÜCHTE TRÄGT</small>. R. M<small>EÍR SAGT, ALLE</small> B<small>ÄUME AUSSER DEM</small> O<small>LIVENBAUME UND DEM</small> F<small>EIGENBAUME HEISSEN</small> [<small>DIESBEZÜGLICH</small>] <small>LEERE</small>. R. J<small>OSE SAGT, JEDER</small> [B<small>AUM</small>], <small>MIT DEM MAN NICHT GANZE</small> F<small>ELDER BEPFLANZT, HEISST EIN LEERER</small>.",
+            "D<small>IE</small> T<small>EILE EINER</small> S<small>PALIERANLAGE ERFORDERN ACHT</small> E<small>LLEN UND EINEN</small> Ü<small>BERSCHUSS</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Eine Handbreite.</i>. A<small>LLE</small> M<small>ASSE, DIE DIE</small> W<small>EISEN BEZÜGLICH DES</small> W<small>EINBERGES ANGEORDNET HABEN, ERFORDERN KEINEN</small> Ü<small>BERSCHUSS, AUSGENOMMEN DIE</small> T<small>EILE DER</small> S<small>PALIERANLAGE</small>. T<small>EILE EINER</small> S<small>PALIERANLAGE ENTSTEHEN, WENN EINE</small> S<small>PALIERANLAGE IN DER</small> M<small>ITTE EINGEGANGEN UND FÜNF</small> W<small>EINSTÖCKE AUF DER EINEN</small> S<small>EITE UND FÜNF</small> W<small>EINSTÖCKE AUF DER ZWEITEN</small> S<small>EITE GEBLIEBEN SIND; SIND DAZWISCHEN ACHT</small> E<small>LLEN FREI, SO DARF MAN DA KEINE</small> S<small>ÄMEREIEN SÄEN, WENN ABER ACHT UND EIN</small> Ü<small>BERSCHUSS, SO LASSE MAN EINEN</small> P<small>LATZ ZUR</small> B<small>EARBEITUNG FREI UND BESÄE DAS</small> Ü<small>BRIGE</small>.",
+            "W<small>ENN EINE</small> S<small>PALIERANLAGE VON EINER</small> W<small>AND IN EINEM</small> W<small>INKEL VORSPRINGT UND DANN AUSLÄUFT, SO LASSE MAN EINEN</small> P<small>LATZ ZU DEREN</small> B<small>EARBEITUNG UND BESÄE DAS</small> Ü<small>BRIGE</small>; R. J<small>OSE SAGT, SIND KEINE VIER</small> E<small>LLEN VORHANDEN, DÜRFE MAN DA KEINE</small> S<small>ÄMEREIEN SÄEN</small>.",
+            "W<small>ENN</small> S<small>PALIERSTÄBE AUS DER</small> S<small>PALIERANLAGE VORSTEHEN UND MAN SIE NUR AUS</small> S<small>CHONUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Aber nicht beabsichtigt, sie als Spalier zu benutzen.</i><small>NICHT ABSCHNEIDET, SO DARF MAN UNTEN</small> [<small>SÄEN</small>]; <small>LÄSST MAN SIE STEHEN, DAMIT SICH AN IHNEN DIE JUNGEN</small> R<small>EBEN HERAUFWINDEN, SO IST ES VERBOTEN</small>.",
+            "W<small>ENN AUS DER</small> S<small>PALIERANLAGE EINE</small> R<small>ANKE AUSLÄUFT, SO DENKE MAN SICH EIN</small> S<small>ENKBLEI DARAN HÄNGEN, UND UNTEN IST</small> [<small>DAS</small> S<small>ÄEN</small>] <small>VERBOTEN; EBENSO BEI EINER EINZIGEN AUFGEZOGENEN</small> W<small>EINREBE</small>. W<small>ENN MAN EINE</small> R<small>ANKE VON EINEM</small> B<small>AUME ZUM ANDEREN AUSSPANNT, SO IST DARUNTER</small> [<small>DAS</small> S<small>ÄEN</small>] <small>VERBOTEN; HAT MAN SIE MIT EINEM</small> S<small>TRICKE ODER</small> B<small>AST ERGÄNZT</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Wenn die Rebe nicht von Baum zu Baum reicht.</i>, <small>SO IST ES UNTER DER</small> E<small>RGÄNZUNG ERLAUBT; TAT MAN ES, DAMIT SICH DARAN DIE JUNGEN</small> R<small>EBEN HERAUFWINDEN, SO IST ES VERBOTEN</small>."
+        ],
+        [
+            "<b>W</b>ENN <small>MAN EINE</small> W<small>EINREBE DURCH DIE</small> E<small>RDE SENKT</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Sodaß der Schößling sechs Handbreiten vom Stamme entfernt ist.</i>, <small>SO DARF MAN, FALLS DARÜBER KEINE DREI</small> H<small>ANDBREITEN</small> E<small>RDE VORHANDEN SIND, DARÜBER KEINE</small> S<small>ÄMEREIEN SÄEN, NICHT EINMAL, WENN ER SIE DURCH EINEN</small> K<small>ÜRBIS ODER DURCH EINE</small> R<small>INNE</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Aus weichem Tone.</i> <small>SENKT</small>. S<small>ENKT MAN SIE DURCH EINEN</small> F<small>ELSEN, SO DARF MAN DARÜBER</small> S<small>ÄMEREIEN SÄEN, AUCH WENN DARÜBER NUR DREI</small> F<small>INGERBREITEN</small> E<small>RDE VORHANDEN IST</small>. B<small>EI EINEM</small> S<small>ENKER MESSE MAN VON DER ZWEITEN</small> W<small>URZEL</small>.",
+            "W<small>ENN MAN DREI</small> W<small>EINSTÖCKE</small> (<small>DURCH DIE</small> E<small>RDE</small>) <small>SENKT UND IHRE</small> W<small>URZELN SICHTBAR BLEIBEN, SO WERDEN SIE, WIE</small> R. E<small>LEA͑ZAR B</small>. R. Ç<small>ADOQ SAGT, FALLS ZWISCHEN IHNEN</small> [<small>EIN</small> B<small>AUM</small>] <small>VON JE VIER BIS ACHT</small> E<small>LLEN VORHANDEN IST, VEREINIGT</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Um als Weinberg betrachtet zu werden.</i>, <small>WENN ABER NICHT, SO WERDEN SIE NICHT VEREINIGT</small>. A<small>N EINEM VERDORRTEN</small> W<small>EINSTOCKE DARF MAN NICHT</small> [<small>SÄEN</small>], <small>JEDOCH MACHT ER NICHT VERBOTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Wenn man bereits gesäet hat.</i>. R. M<small>EÍR SAGT, AUCH DIE</small> B<small>AUMWOLLSTAUDE DÜRFE MAN NICHT</small> [<small>IM</small> W<small>EINBERGE PFLANZEN</small>], <small>JEDOCH WERDE ER NICHT VERBOTEN</small>. R. E<small>LEA͑ZAR B</small>. R. Ç<small>ADOQ SAGTE IN DESSEN</small> N<small>AMEN, AUCH ÜBER DEM</small> [<small>GESENKTEN</small>] W<small>EINSTOCKE DÜRFE MAN NICHT SÄEN, JEDOCH MACHE DIES NICHT VERBOTEN</small>.",
+            "A<small>N FOLGENDEN</small> S<small>TELLEN IST DAS</small> S<small>ÄEN VERBOTEN, DOCH WIRD</small> [<small>DIE</small> F<small>RUCHT</small>] <small>DADURCH NICHT VERBOTEN: AUF DEM</small> R<small>ESTE</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Außerhalb der 4 Ellen von den Stöcken, wenn der ganze Raum keine 16 Ellen hat; cf.Kil. IV,1.</i> <small>EINER EINGEGANGENEN</small> S<small>TELLE IM</small> W<small>EINBERGE, AUF DEM</small> R<small>ESTE DES</small> V<small>ORLANDES</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Außerhalb der 4 Ellen, wenn keine 12 vorhanden sind; cf. Kil. IV,2.</i> <small>DES</small> W<small>EINBERGES, AUF DEM</small> Ü<small>BERSCHUSSE BEI DEN</small> T<small>EILEN EINER</small> S<small>PALIERANLAGE</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Cf. Kil. VI,6.</i>, <small>AUF DEM</small> R<small>ESTE DER</small> S<small>PALIERE</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Cf. Kil. VI,3.</i>. [S<small>ÄET MAN</small>] <small>ABER UNTER DEM</small> W<small>EINSTOCKE, INNERHALB DES</small> R<small>AUMES ZUR</small> B<small>EARBEITUNG DES</small> W<small>EINSTOCKES UND INNERHALB DER VIER</small> E<small>LLEN DES</small> W<small>EINBERGES, SO IST</small> [<small>DIE</small> F<small>RUCHT</small>] <small>VERBOTEN</small>.",
+            "W<small>ENN MAN MIT SEINEM</small> W<small>EINSTOCKE DAS</small> G<small>ETREIDE SEINES</small> N<small>ACHBARS BEDECKT, SO HAT MAN ES VERBOTEN GEMACHT UND IST ZUR</small> E<small>NTSCHÄDIGUNG VERPFLICHTET</small>. R. J<small>OSE UND</small> R. Š<small>IMO͑N SAGEN, NIEMAND KÖNNE DAS VERBOTEN MACHEN, WAS NICHT IHM GEHÖRT</small>. [",
+            "R. J<small>OSE ERZÄHLTE</small>: E<small>INST BESÄETE JEMAND SEINEN</small> W<small>EINBERG IM</small> S<small>IEBENTJAHRE, UND ALS DIE</small> S<small>ACHE VOR</small> R. A͑<small>QIBA KAM, SAGTE ER</small>: N<small>IEMAND KANN DAS VERBOTEN MACHEN, WAS NICHT IHM</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Die Früchte des Siebentjahres sind Freigut.</i> <small>GEHÖRT</small>.",
+            "W<small>ENN EIN</small> G<small>EWALTTÄTER EINEN</small> [<small>GERAUBTEN</small>] W<small>EINBERG BESÄET UND IHN VERLASSEN HAT, SO MÄHE</small> [<small>DER</small> B<small>ESITZER DAS</small> G<small>ESÄETE</small>] <small>AB, SELBST AM</small> H<small>ALBFESTE</small><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\">Vom Pesaḥfeste u. vom Hüttenfeste sind nur die ersten u. letzten Tage absolute Feiertage, die übrigen gelten nur als Halbfest, an denen manche Arbeiten erlaubt sind. So auch in diesem Falle, damit die Mischsaat nicht weiter wachse, auch des Anscheines wegen, da nicht jeder weiß, daß nicht er gesäet hat.</i>. B<small>IS WIEVIEL MUSS ER DEN</small> T<small>AGELÖHNERN ÜBERZAHLEN</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Um schnell die Saat zu beseitigen.</i>? B<small>IS ZU EINEM</small> D<small>RITTEL</small>. [V<small>ERLANGEN SIE</small>] <small>MEHR, SO MÄHE ER NACH SEINER</small> W<small>EISE, SELBST BIS NACH DEM</small> F<small>ESTE</small>. W<small>ANN IST ER DES</small> G<small>EWALTTÄTERS</small>? S<small>OBALD</small> [<small>DER</small> B<small>ESITZER</small>] <small>IN</small> V<small>ERGESSENHEIT GERÄT</small>.",
+            "W<small>ENN DER</small> W<small>IND</small> W<small>EINSTÖCKE AUF</small> G<small>ETREIDE GEBOGEN HAT, SO VERZÄUNE MAN SIE SOFORT; WAR MAN VERHINDERT, SO IST ES ERLAUBT</small>. W<small>ENN SICH DAS</small> G<small>ETREIDE NACH DEM</small> W<small>EINSTOCKE HINNEIGT, EBENSO</small> K<small>RÄUTER, SO BIEGE MAN ES ZURÜCK; ES WIRD DADURCH NICHT VERBOTEN</small>. V<small>ON WANN AN WIRD</small> G<small>ETREIDE VERBOTEN</small>? S<small>OBALD ES WURZELT</small>; W<small>EINBEEREN, SOBALD SIE DIE</small> G<small>RÖSSE EINER WEISSEN</small> B<small>OHNE ERREICHT HABEN</small>. G<small>ETREIDE, DAS SCHON VOLLSTÄNDIG TROCKEN IST, SOWIE</small> W<small>EINBEEREN, DIE VOLLKOMMEN REIF SIND, WERDEN NICHT MEHR VERBOTEN</small>.",
+            "E<small>IN DURCHLOCHTER</small> P<small>FLANZENTOPF IN EINEM</small> W<small>EINBERGE MACHT VERBOTEN, EIN UNDURCHLOCHTER MACHT NICHT VERBOTEN</small>; R. Š<small>IMO͑N SAGT, BEIDE SEIEN</small> [<small>VON VORNHEREIN</small>] <small>VERBOTEN, MACHEN ABER NICHT</small> [<small>DIE</small> F<small>RUCHT</small>] <small>VERBOTEN</small>. W<small>ENN JEMAND EINEN DURCHLOCHTEN</small> P<small>FLANZENTOPF DURCH EINEN</small> W<small>EINBERG</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Unter den Weinreben.</i><small>GETRAGEN HAT, SO IST ER</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Der Topf, dh. die darin wachsende Frucht.</i>, <small>FALLS ER UM EIN</small> Z<small>WEIHUNDERTSTEL ZUGENOMMEN</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Während dieser Zeit.</i><small>HAT, VERBOTEN</small>."
+        ],
+        [
+            "<b>M</b>ISCHFRUCHT <small>DARF MAN IM</small> W<small>EINBERGE WEDER SÄEN NOCH STEHEN LASSEN, AUCH IST DIE</small> N<small>UTZNIESSUNG DERSELBEN VERBOTEN</small>. M<small>ISCHFRUCHT ANDERER</small> P<small>FLANZEN DARF MAN WEDER SÄEN NOCH STEHEN LASSEN, JEDOCH DARF MAN SIE ESSEN UND UM SO MEHR NUTZNIESSEN</small>. M<small>ISCHGEWEBE IST ZU JEDEM</small> B<small>EHUFE ERLAUBT, VERBOTEN IST NUR, SICH DARIN ZU KLEIDEN</small>. M<small>ISCHLINGE DARF MAN ZÜCHTEN UND HALTEN, VERBOTEN IST NUR DIE</small>. K<small>REUZUNG</small>. M<small>ISCHLINGE MITEINANDER</small> [<small>ZU KREUZEN</small>] <small>IST VERBOTEN</small>.",
+            "V<small>IEH MIT</small> V<small>IEH</small>, W<small>ILD MIT</small> W<small>ILD</small>, V<small>IEH MIT</small> W<small>ILD</small>, W<small>ILD MIT</small> V<small>IEH, EIN UNREINES</small> [T<small>IER</small>] <small>MIT EINEM UNREINEN</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Von verschiedenen Arten.</i>, <small>EIN REINES MIT EINEM REINEN, EIN UNREINES MIT EINEM REINEN, UND EIN REINES MIT EINEM UNREINEN DARF MAN NICHT ZUSAMMEN PFLÜGEN ODER ZIEHEN LASSEN, AUCH NICHT FÜHREN</small>.",
+            "W<small>ER SOLCHE FÜHRT</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Od. lenkt; für beides hat die Textsprache das gleiche Tatwort.</i>, <small>ERHÄLT DIE VIERZIG</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Wegen Übertretung eines biblischen Verbotes; genauer 39; cf. Dt. 25,3 u. hierzu Mak. 22a.</i> [G<small>EISSELHIEBE</small>]. A<small>UCH WER IM</small> W<small>AGEN SITZT, ERHÄLT DIE VIERZIG</small> [G<small>EISSELHIEBE</small>]; R. M<small>EÍR BEFREIT IHN</small>. E<small>S IST AUCH VERBOTEN, EIN DRITTES</small> [T<small>IER</small>] <small>DANEBEN MIT DER</small> L<small>EINE ANZUBINDEN</small>.",
+            "M<small>AN DARF NICHT EIN</small> P<small>FERD ZUR</small> S<small>EITE EINES</small> [R<small>INDER</small>]<small>KARRENS ODER HINTER DIESEM ANBINDEN; AUCH NICHT EINEN LIBYSCHEN</small> E<small>SEL ZUSAMMEN MIT</small> K<small>AMELEN</small>. R. J<small>EHUDA SAGTE</small>: A<small>LLE VON EINER</small> S<small>TUTE</small> G<small>EWORFENEN, AUCH WENN DER</small> V<small>ATER EIN</small> E<small>SEL WAR, SIND MIT EINANDER ERLAUBT; EBENSO SIND ALLE VON EINER</small> E<small>SELIN</small> G<small>EWORFENEN, AUCH WENN DER</small> V<small>ATER EIN</small> H<small>ENGST WAR, MITEINANDER ERLAUBT; DIE VON EINER</small> S<small>TUTE</small> G<small>EWORFENEN ABER SIND MIT DEN VON EINER</small> E<small>SELIN</small> G<small>EWORFENEN VERBOTEN</small>.",
+            "J<small>UNGE</small> M<small>AULTIERE</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Die nicht entwickelt sind, von denen man noch nicht weiß, ob sie Maultiere oder Maulesel sind.</i> <small>SIND MITEINANDER VERBOTEN; DER</small> R<small>AMMAKH</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Eine Art Maultier.</i><small>IST ERLAUBT</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Mit dem Pferde.</i>. D<small>AS</small> W<small>ALDMÄNNCHEN</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Jerušalmi (Kil. VIII,5): <span dir=\"rtl\">בר נש דטור</span> <i>Bergmensch</i> (Bergmännchen?); ein Geschöpf, über das in der talmudischen, sowie in der übrig. morgenländ. Literatur fabelhafte Erzählungen bekannt sind. Wahrscheinlich der Orang-Utang.</i> <small>GEHÖRT ZUM</small> W<small>ILD</small>. R. J<small>OSE SAGT, ES SEI</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Als Leiche.</i> <small>GLEICH EINEM</small> M<small>ENSCHEN IM</small> Z<small>ELTE VERUNREINIGEND</small>. D<small>ER</small> I<small>GEL UND DAS</small> W<small>IESEL GEHÖREN ZUM</small> W<small>ILD</small>. V<small>OM</small> W<small>IESEL IST, WIE</small> R. J<small>OSE IM</small> N<small>AMEN DER</small> S<small>CHULE</small> Š<small>AMMAJS SAGT, EIN</small> O<small>LIVENGROSSES DURCH</small> T<small>RAGEN UND EIN</small> L<small>INSENGROSSES DURCH</small> B<small>ERÜHREN VERUNREINIGEND</small><sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Letzteres findet sonst nur bei den Kriechtieren statt.</i>.",
+            "D<small>ER</small> A<small>UEROCHSE GEHÖRT ZUM</small> V<small>IEH</small>; R. J<small>OSE SAGT, ZUM</small> W<small>ILD</small>. D<small>ER</small> H<small>UND GEHÖRT ZUM</small> W<small>ILD</small>; R. M<small>EÍR SAGT, ZUM</small> V<small>IEH</small>. D<small>AS</small> S<small>CHWEIN GEHÖRT ZUM</small> V<small>IEH</small>. D<small>ER</small> W<small>ALDESEL GEHÖRT ZUM</small> W<small>ILD</small>. D<small>ER</small> E<small>LEFANT UND DER</small> A<small>FFE GEHÖREN ZUM</small> W<small>ILD</small>. D<small>ER</small> M<small>ENSCH DARF MIT ALLEN</small> [T<small>IEREN</small>] <small>ZUSAMMEN ZIEHEN, PFLÜGEN UND FÜHREN</small>."
+        ],
+        [
+            "<b>A</b>LS M<small>ISCHGEWEBE VERBOTEN IST NUR</small> W<small>OLLE MIT</small> F<small>LACHS ZUSAMMEN; DAS</small> A<small>USSATZMAL</small><sup class=\"footnote-marker\">1</sup><i class=\"footnote\">Cf. Lev. 13,47.</i> <small>IST NUR BEI</small> W<small>OLLE UND</small> F<small>LACHS VERUNREINIGEND; DIE</small> P<small>RIESTER TRAGEN BEIM</small> D<small>IENSTE IM</small> H<small>EILIGTUM NUR</small> W<small>OLLE UND</small> F<small>LACHS</small>. K<small>AMELHAAR MIT</small> S<small>CHAFWOLLE ZUSAMMEN GEHECHELT, IST</small> [<small>MIT</small> F<small>LACHS</small>], <small>WENN MEHR</small> K<small>AMELHAAR ERLAUBT, WENN MEHR</small> S<small>CHAFWOLLE VERBOTEN, UND WENN HALB ZU HALB, VERBOTEN</small>. E<small>BENSO</small> F<small>LACHS MIT</small> H<small>ANF ZUSAMMEN GEHECHELT</small><sup class=\"footnote-marker\">2</sup><i class=\"footnote\">Wenn mehr Flachs, so ist es mit Wolle verboten.</i>.",
+            "S<small>EIDE UND</small> W<small>ERGSEIDE</small><sup class=\"footnote-marker\">3</sup><i class=\"footnote\">Nach den Kommentaren eine weiche, wollähnliche Seidenart.</i> <small>UNTERLIEGEN NICHT DEM</small> G<small>ESETZE VOM</small> M<small>ISCHGEWEBE, DENNOCH IST ES DES</small> A<small>NSCHEINES WEGEN VERBOTEN</small>. B<small>EI</small> K<small>ISSEN UND</small> P<small>OLSTERN HAT DAS</small> G<small>ESETZ VOM</small> M<small>ISCHGEWEBE KEINE</small> G<small>ELTUNG, JEDOCH DARF MAN SOLCHE MIT BLOSSEM</small> L<small>EIBE NICHT BERÜHREN</small>. M<small>ISCHGEWEBE DARF MAN AUCH VORÜBERGEHEND NICHT ANLEGEN, NICHT EINMAL ÜBER ZEHN</small> [<small>ANDEREN</small> K<small>LEIDERN</small>], <small>AUCH NICHT ZUR</small> H<small>INTERZIEHUNG DES</small> Z<small>OLLES</small>.",
+            "B<small>EI</small> H<small>ANDTÜCHERN</small>, T<small>ORAMÄNTELCHEN UND</small> F<small>ROTTIERTÜCHERN HAT DAS</small> G<small>ESETZ VOM</small> M<small>ISCHGEWEBE KEINE</small> G<small>ELTUNG</small>. R. E<small>LEA͑ZAR VERBIETET ES AUCH BEI DIESEN</small>. B<small>EI</small> B<small>ARBIERTÜCHERN</small><sup class=\"footnote-marker\">4</sup><i class=\"footnote\">Im Text wird für ‘Toramäntelchen’ und ‘Barbiertücher’ das gleiche Wort gebraucht; die Übersetzung folgt den Kommentaren.</i> <small>IST DAS</small> M<small>ISCHGEWEBE VERBOTEN</small>.",
+            "B<small>EI</small> T<small>OTENKLEIDERN UND</small> E<small>SELREITDECKEN HAT DAS</small> G<small>ESETZ VOM</small> M<small>ISCHGEWEBE KEINE</small> G<small>ELTUNG, JEDOCH DARF MAN KEINE</small> E<small>SELREITDECKE AUF DIE</small> S<small>CHULTER NEHMEN, SELBST UM DARAUF</small> M<small>IST HINAUSZUTRAGEN</small>.",
+            "K<small>LEIDERHÄNDLER DÜRFEN</small> [M<small>ISCHGEWEBE</small>] <small>WIE ÜBLICH</small><sup class=\"footnote-marker\">5</sup><i class=\"footnote\">Auf den Schultern tragen.</i> <small>VERKAUFEN, SIE DÜRFEN ABER NICHT BEABSICHTIGEN</small>, [<small>SICH</small>] <small>BEI</small> S<small>ONNENSCHEIN GEGEN DIE</small> S<small>ONNE ODER IM</small> R<small>EGEN GEGEN DEN</small> R<small>EGEN</small> [<small>ZU SCHÜTZEN</small>]; <small>DIE</small> S<small>TRENGFROMMEN ABER PFLEGEN ES AN EINEM</small> S<small>TABE ZU TRAGEN</small>.",
+            "S<small>CHNEIDER DÜRFEN WIE ÜBLICH NÄHEN, SIE DÜRFEN ABER NICHT BEADSICHTIGEN</small>, [<small>SICH</small>] <small>BEI</small> S<small>ONNENSCHEIN GEGEN DIE</small> S<small>ONNE ODER IM</small> R<small>EGEN GEGEN DEN</small> R<small>EGEN</small> [<small>ZU SCHÜTZEN</small>]; <small>DIE</small> S<small>TRENGFROMMEN PFLEGEN ES AUF DER</small> E<small>RDE</small><sup class=\"footnote-marker\">6</sup><i class=\"footnote\">Ebenso auf dem Tische, wenn man auf diesem sitzt; jedoch darf das Gewand nicht auf dem Körper liegen.</i><small>ZU NÄHEN</small>.",
+            "U<small>MSCHLAGETÜCHER</small>, D<small>ECKEN, WOLLENE</small> B<small>EINKLEIDER UND</small> F<small>ILZSCHUHE DARF MAN NUR DANN ANZIEHEN, WENN MAN SIE UNTERSUCHT HAT</small>. R. J<small>OSE SAGT, DIE VON DEN</small> K<small>ÜSTENSTÄDTEN UND AUS DEN ÜBERSEEISCHEN</small> L<small>ÄNDERN HERKOMMEN, BRAUCHEN NICHT UNTERSUCHT ZU WERDEN, WEIL SIE SICHER AUS</small> H<small>ANF SIND</small><sup class=\"footnote-marker\">7</sup><i class=\"footnote\">Da Flachs dort selten und teuer ist.</i>. B<small>EI</small> P<small>ANTOFFELN</small><sup class=\"footnote-marker\">8</sup><i class=\"footnote\">Oder Filzschuhe, nach anderen, gefütterte Schuhe.</i> <small>HAT DAS</small> G<small>ESETZ VOM</small> M<small>ISCHGEWEBE KEINE</small> G<small>ELTUNG</small>.",
+            "A<small>LS</small> M<small>ISCHGEWEBE VERBOTEN IST NUR DAS, WAS ZUSAMMEN GESPONNEN UND GEWEBT IST, DENN ES HEISST</small>: <sup class=\"footnote-marker\">9</sup><i class=\"footnote\">Dt. 22,11.</i><i>du sollst Mischgewebe</i><sup class=\"footnote-marker\">10</sup><i class=\"footnote\"><span dir=\"rtl\">שוע = שעטנז</span> <i>krempeln</i> <span dir=\"rtl\">טוה</span> <i>spinnen</i> <span dir=\"rtl\">נוז</span> <i>zwirnen</i>.</i><i>nicht anziehen</i>: <small>ETWAS, DAS GEKREMPELT, GESPONNEN UND GEZWIRNT IST</small>. R. Š<small>IMO͑N B</small>. E<small>LEA͑ZAR SAGTE</small>: E<small>R</small><sup class=\"footnote-marker\">11</sup><i class=\"footnote\">Wer dieses Verbot übertritt; dies wegen der Ähnlichkeit v. <span dir=\"rtl\">נוז</span> u. <span dir=\"rtl\">נלוז</span>.</i><small>WENDET SICH AB UND MACHT SEINEN</small> V<small>ATER IM</small> H<small>IMMEL SICH ABWENDEN</small>.",
+            "F<small>ILZ</small><sup class=\"footnote-marker\">12</sup><i class=\"footnote\">Mit Flachs.</i><small>IST VERBOTEN, WEIL ER GEKREMPELT IST</small>. E<small>INE</small> W<small>OLLENFRANSE AN EINEM</small> F<small>LACHS</small>[<small>GEWANDE</small>] <small>IST VERBOTEN, WEIL SIE WIE ANGEWEBT AUSSIEHT</small>. R. J<small>OSE SAGT, PURPURWOLLENE</small> G<small>ÜRTEL SEIEN VERBOTEN</small><sup class=\"footnote-marker\">13</sup><i class=\"footnote\">Über einem Flachsgewande zu tragen.</i>, <small>WEIL MAN SIE ANZUHEFTEN PFLEGT, BEVOR MAN SIE UMBINDET</small>. M<small>AN KNÜPFE NICHT EINEN WOLLENEN</small> G<small>ÜRTEL AN EINEN</small> L<small>EINENEN, UM IHN UM DIE</small> L<small>ENDEN ZU BINDEN, SELBST WENN EIN</small> L<small>EDERRIEMEN DAZWISCHEN IST</small>.",
+            "D<small>IE</small> Z<small>EICHEN DER</small> K<small>REMPLER UND DER</small> W<small>ÄSCHER SIND ALS</small> M<small>ISCHGEWEBE VERBOTEN</small>. W<small>ENN JEMAND EINEN EINZIGEN</small> N<small>ADELSTICH MACHT, SO HEISST DIES KEINE</small> A<small>NHEFTUNG</small><sup class=\"footnote-marker\">14</sup><i class=\"footnote\">Hinsichtlich der Übertragung der levit. Unreinheit.</i>, <small>DAS</small> G<small>ESETZ VOM</small> M<small>ISCHGEWEBE HAT DABEI KEINE</small> G<small>ELTUNG, UND WER IHN AM</small> Š<small>ABBATH HERAUSZIEHT, IST FREI</small>. H<small>AT MAN BEIDE</small> E<small>NDEN</small> [<small>DES</small> F<small>ADENS</small>] <small>NACH EINER</small> S<small>EITE DURCHGEZOGEN, SO HEISST DIES</small><sup class=\"footnote-marker\">15</sup><i class=\"footnote\">Wenn man beide Enden zusammenbindet.</i><small>EINE</small> A<small>NHEFTUNG, HIERBEI HAT DAS</small> G<small>ESETZ VOM</small> M<small>ISCHGEWEBE</small> G<small>ELTUNG, UND WER IHN AM</small> Š<small>ABBATH HERAUSZIEHT, IST SCHULDIG</small>. R. J<small>EHUDA SAGT, ERST WENN MAN EINEN DRITTEN</small> [S<small>TICH</small>] <small>MACHT</small>. E<small>IN</small> S<small>ACK UND EIN</small> K<small>ORB, WERDEN BEZÜGLICH DES</small> M<small>ISCHGEWEBES VEREINIGT</small><sup class=\"footnote-marker\">16</sup><i class=\"footnote\">Wenn man sie durch Flicken aus gemischten Geweben verbindet.</i>."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Zeraim/Mishnah Kilayim/English/merged.json

@@ -0,0 +1,118 @@
+{
+    "title": "Mishnah Kilayim",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnah_Kilayim",
+    "text": [
+        [
+            "Wheat and zunin do not constitute kilayim one with the other. Barley and oats, spelt and rye, or beans and sapir (a type of bean), or purkdan and tofah (two similar types of beans), or white beans and kidney beans, do not constitute kilayim one with the other.",
+            "Cucumbers and melons do not constitute kilayim one with the other. Rabbi Judah said they do constitute kilayim. Lettuce and wild lettuce, endives and wild endives, leek and wild leek, coriander and wild coriander, or mustard and Egyptian mustard, Egyptian gourd and the bitter gourd, or Egyptian beans and carob shaped beans do not constitute kilayim one with the other.",
+            "Turnips and the cabbage turnip, cabbage and cauliflower, beet and rumex do not constitute kilayim one with the other. Rabbi Akiva added: garlic and small wild garlic, onion and small wild onion, lupine and wild lupine do not constitute kilayim one with the other.",
+            "As for trees: the pear and the crustumenian pear, the medlar and azarolus, do not constitute kilayim one with the other. The apple and the crab-apple, or the peach and almond, or the jujube and rimin, even though they are similar one to the other, they nevertheless constitute kilayim one with the other.",
+            "The radish and the cabbage turnip, mustard and charlock mustard, Greek gourd with Egyptian gourd or [Greek gourd] with bitter gourd, even though they are similar one to the other, are nevertheless kilayim one with the other.",
+            "A wolf and a dog, a wild dog and a fox, a goat and a deer, a gazelle and a ewe-lamb, a horse and a mule, or a mule and a donkey, a donkey and a wild donkey, even though they are similar one to the other, constitute nevertheless, kilayim one with the other.",
+            "They may not graft from one tree to another, or from one vegetable to another, or from a tree to a vegetable, or from a vegetable to a tree. Rabbi Judah permits it from a vegetable to a tree.",
+            "They may not plant vegetables in a trunk of a sycamore tree. They may not graft rue on white cassia, since that is [grafting] a vegetable on a tree. They may not plant a young fig-shoot in sea squill so that it might provide shade for it. They may not insert a vine branch into a melon, in order that the latter might shoot its moisture to the former, since that is [grafting] a tree on a vegetable. They may not place gourd seed into anchusa for the purpose of preserving it (the gourd seed), since that is [grafting] a vegetable on another vegetable.",
+            "One who buries turnips or radishes beneath a vine, if some of their leaves are uncovered, he need not have fear [of having transgressed] kilayim, or the sabbatical year, or tithes and they may also be pulled up on Shabbat. One who plants a [grain of] wheat and [a grain of] barley at one time, behold this is kilayim. Rabbi Judah says: it is not kilayim unless there are two grains of wheat and two grains of barley, or one grain of wheat and two grains of barley, or a grain of wheat, a grain of barley and a grain of spelt."
+        ],
+        [
+            "Any seah which contains a quarter [of a kav] of a different species, one should reduce [its proportion of the latter] Rabbi Yose says: one should pick [it all out]. Whether it consists of one species or of two species. Rabbi Shimon says: they said this only if it consists of one species. But the sages say: anything which is kilayim, in a seah [it adds up] in making up the quarter.",
+            "To what does this refer? To [an mixture of] grain [occurring] with [different] grain, or pulse with [different] pulse, to grain with pulse, and to pulse with grain. However they stated: Seeds from a garden which are not eaten, they add up [with other seeds to form an amount sufficient to prohibit the sowing of a seah] when there is 1/24 of the quantity [of such seed] that is necessary to sow a bet seah. Rabbi Shimon says: just as they ruled to be stringent so too they ruled to be lenient flax [mixed in with] produce, combines when there is 1/24 of the quantity [of such seed] that is necessary to sow a bet seah.",
+            "If one’s field was sown with wheat, and he changed his mind and decided to sow it with barley, he must wait until it [the wheat] rots. He turns [the soil] and then he may sow [the barley], if it [the wheat] had already grown. He should not say: “I shall [first] sow [the barley] and, then turn [the soil]” rather he must first turn [the soil] and then sow. How much must he plow [when overturning the soil]? Like the furrows [that are plowed after the [first] rainy season. Abba Shaul says: [one should plow] so that one does not leave [unplowed] as much [ground] as holds a quarter [kav] to a bet seah.",
+            "[His field was] sown [with grain, or pulse, or garden-seed], and he changed his mind and decided to plant it [with vines], he may not say: “First I shall plant [the vines] and then turn [the soil],” but he must [first] turn [the soil] and then he may plant [the vines]. [If it was] ‘planted’ [with vines] and he changed his mind and decided to seed [with grain, pulse or garden-seed], he may not say: “First I shall sow [the grain etc.] and then I uproot [the vines],” but he must [first] uproot [the vines] and then he may sow [the grain etc.] If he wants, he may cut down [the vines] to less than a handbreadth [above ground], and then he may sow [the grain] and later, he uproots [the vines].",
+            "His field was sown cumin or with arum, he must not sow on top of them, since they produce crops only after three years. [A field of] grain among which sprang up some aftergrowth woad, alternatively an area of threshing-floors in which many species sprang up, alternatively [a field of] clover among which grew up a number of species of herbs, he is not obliged to weed them out. But if he weeded or cut down the weeds, they say to him: “Uproot it all, except for one species.”",
+            "One who wants to lay out his field in long straight rows each sown with a different species:Bet Shammai says: three furrows of newly broken land. But Bet Hillel says: the width of a Sharon yoke. And the words of these are close to the words of these.",
+            "If the point of an angle of a wheat [field] overlaps into a barley [field], it is permitted because it looks like the end of his field. If his [field] is of wheat, and his neighbor’s is of another species, he may sow [next to the border] some of the same species [as that of his neighbor]. If his field was of wheat and that of his neighbor’s was of wheat, he may sow next to him a row of flax, but not a row of any other species. Rabbi Shimon says: it is all the same whether he sows flax or any other species. Rabbi Yose said: even in the middle of one's field it is permitted to check one’s field with a row of flax.",
+            "They may not sow mustard or safflower close to a field of grain, but they may sow mustard or safflower close to a vegetable field. And they may sow close to fallow land or to plowed land, or to a wall made with loose stones, or to a path, or to a fence ten handbreadths high, or to a trench ten [handbreadths] deep and four wide, or to a tree forming a tent over the ground, or to a rock ten [handbreadths] high and four wide.",
+            "One who wishes to make his field into square plots [each sown] with a different species, he should divide it into twenty-four square plots for a bet seah, a square plot per bet rova, and he may then sow in each whatever species he wants. If there is one square plot or two [inside his field], he may sow them with mustard, but if there are three he may not sow them with mustard, since it looks like a field of mustard, the words of Rabbi Meir. But the sages say: nine square plots are permitted, ten are forbidden. Rabbi Eliezer ben Yaakov says: even though the whole of his field is a bet-kor, he may not make within it more than one square plot.",
+            "Whatever there is within a bet rova [which separates different species] is included in the area of a bet rova: the space which vine roots consume, a grave, a rock, [all] count in the measure of a bet rova. [One who wants to sow one type of] grain [in a field of another type] of grain the measure is a bet rova. Vegetables within [a field of other] vegetables the measure is six handbreadths. Vegetables within [a field of] grain, or grain within [a field of] vegetables the measure is a bet rova. Rabbi Eliezer says: vegetables in [a field of] grain the measure is six handbreadths.",
+            "Stalks of grain which are leaning over other stalks of grain, or vegetable [plants] on other [] vegetable plants, or stalks of grain over vegetables plants or vegetable plants over stalks of grain, all this is permitted, except in the case of the Greek gourd. Rabbi Meir says: also in the case of the cucumber or Egyptian beans. But I recognize their words [as more acceptable] than mine."
+        ],
+        [
+            "A furrow of vegetables measuring six handbreadths by six handbreadths: it is permitted to sow in it five [different] types of seeds--four [species], one on [each of] the four sides of the bed, and one in the middle. If it had a border one handbreadth high, one may sow in it thirteen [different species] three on every border, and one in the middle. It is prohibited to plant a turnip head in the border since that would fill it [completely]. Rabbi Judah said: [it is permitted to sow] six [species] in the middle.",
+            "They may not sow different species of seeds in one bed, but they may sow different species of vegetables in one bed. Mustard and small polished peas are a species of seed; large peas are a species of vegetable. If a border was originally a handbreadth high and then it fell in height, it remains valid, since it was valid at the beginning. A furrow or water channel which are a handbreadth deep, it is permitted to sow three different species of vegetables, one on one side, one on the other side, and one in the middle.",
+            "If the point of an angle of a vegetable field overlaps into a field of another vegetable, it is permitted because it looks like the end of his field. His field was sown with a certain vegetable and he wants to plant in it a row of another vegetable: Rabbi Ishmael says: [he may do so] as long as a furrow runs through from one end of the field to the other. Rabbi Akiva says: [as long as] it is six handbreadths long and fully as wide. Rabbi Judah says: [as long as] the width is the full width of a footstep.",
+            "Planting two rows of cucumbers, two rows of gourds, and two rows of Egyptian beans is permitted. [But planting] one row of cucumbers, one row of gourds and one row of egyptian beans is prohibited. [Planting] one row of cucumbers, one row of gourds, one row of Egyptian beans and [again] one row of cucumbers: Rabbi Eliezer permits, But the sages forbid.",
+            "One may plant a cucumber and a gourd in one hole, as long as this [species] inclines in one direction, and the other [species] in the opposite direction. And he should tip the leaves of one [species] one way, and the other the opposite way, since all that the sages prohibited [in matters of kilayim] they only decreed because of appearance.",
+            "His field was sown with onions, and he wishes to plant in it rows of gourds:Rabbi Ishmael says: he pulls up two rows [of onions] and plants [in the cleared space] one row [of gourds], then he leaves onions over a space of two rows, pulls up two rows [of onions] and plants [in the cleared space] one row [of gourds, and so on]. Rabbi Akiva says: he pulls up two rows [of onions], plants [in the cleared space] two rows [of gourds], then he leaves onions over a space of two rows, pulls up two rows [of onions], and plants two rows [of gourds; and so on]. The sages say: if between one row [of gourds] and the next there are not twelve cubits, one may not allow that which is sown in the intervening space to remain.",
+            "A gourd [sown] among a [different] vegetable [must be separated by as much] as any other vegetable. [A gourd sown] among grain he must give it [a separating space of] a bet rova. If his field was sown with grain, and he wishes to plant within it a row of gourds, he must give [the gourds] six handbreadths for them to be worked. And if [the row of gourds] overgrows [into the border] he must pull up that which is within it. Rabbi Yose says: he must give [the gourds] four cubits for them to be worked. They said to him: Do you rule more stringently with regard to this than with regard to a vine? He said to them: We find that [the gourd] is treated more stringently than a vine, since for a single vine he must give six handbreadths for it to be worked, but for a single gourd a bet rova. Rabbi Meir said in the name of Rabbi Ishmael: if there are as many as three gourds in a bet seah, he may not bring [another] seed into the bet seah. Rabbi Yose ben Hahotef Ephrati said in the name of Rabbi Ishmael: if there are as many as three gourds in a bet kor, one may not bring [another] seed into the bet kor."
+        ],
+        [
+            "A karahat [a bare patch] within a vineyard: Bet Shammai says: [it must measure] twenty-four cubits [by twenty-four cubits]. But Bet Hillel says: sixteen cubits. A mehol [an unsown belt of ground between a planted area and a fence] of a vineyard: Bet Shammai says: [it must measure] sixteen cubits. But Bet Hillel says: twelve cubits. What is a karahat of a vineyard? A vineyard which has been cleared [of vines] in its middle. If there are less than sixteen cubits, then one may not bring seed into it. If it is sixteen cubits, they leave a space in which to work [the vineyard] and they may sow the rest.",
+            "What is a mehol in a vineyard? [The space] between the vineyard and a fence. If there are less than twelve cubits, then one may not bring seed into it. If there are twelve cubits, they leave a space in which to work [the vineyard] and they may sow the rest.",
+            "Rabbi Judah says: this is nothing but the fence of the vineyard fence. What then is a mehol of a vineyard? [A space] between two vineyards. What is considered a fence? One that is ten handbreadths high. And what is considered a trench? One ten handbreadths deep and four wide.",
+            "A partition of reeds: if between one reed and another there are less than three handbreadths, [the space] through which a kid (young goat) could enter, it counts as a [legally effective] partition. A [stone] fence which has been broken through up to [the length of] ten cubits, [the breach] is [regarded] as a doorway; more than that, opposite the breach it is prohibited [to sow seeds]. If there were many breaches in the fence, if that which remains standing exceeds that which is broken through, it is permitted [to sow there]. But if the breached sections exceed those which remain standing, it is forbidden [to sow opposite the breaches.]",
+            "One who has planted a row of [at least] five vines: Bet Shammai says: these constitute a vineyard. But Bet Hillel says: they do not constitute a vineyard unless there are two rows. Consequently, one who sows four cubits within the vineyard: Beth Shammai says: he has sanctified one row [of the vineyard, and created kilayim]. But Bet Hillel says: he has sanctified two rows.",
+            "One who plants two [vines] opposite two [other vines], and one [other vine] forming a “tail” behold this is a vineyard. Two [vines] opposite two [other vines], and one [other vine] in between, or two opposite two, and one in the middle, these are not a vineyard until there are two opposite two with one [other] forming a tail.",
+            "One who has planted one row [of vines] on his own [land] and another row on his neighbor's [land], and there is a private road or a public road in the middle, or a fence lower than ten handbreadths, these [two rows] combine. If there is a fence higher than ten handbreadths they do not combine. Rabbi Judah says: If he intertwines them [the rows of vines] above [the fence] they do combine.",
+            "One who has planted two rows [of vines] if there are not eight cubits between them, he may not bring seed there [in the space between the two rows]. If there are three [rows] if there are not between one row and its companion sixteen cubits he may not bring seed there. Rabbi Eliezer ben Jacob said in the name of Hananya ben Hakinai: even if the middle row was laid waste and there is not between one row and its companion row sixteen cubits, he may not bring seed there, but if he had planted them [two rows] at the outset, it is permitted [to sow between them] if they are eight cubits [apart].",
+            "One who plants his vineyard sixteen cubits, sixteen cubits [separating each row], he may bring seed there. Rabbi Judah said: It happened at Tsalmon that a man planted his vineyard on [a plan of] sixteen cubits, sixteen cubits [separating each row]. [One year] he would turn the tips of the vine branches of two [adjacent rows] towards one place, and sow the furrow [in between], and the following year he would turn the tips of the vine branches in the opposite direction, and sow the land which had been left untilled [the preceding year]. The matter came before the sages, and they declared it permitted. Rabbi Meir and Rabbi Shimon say: even one who has planted his vineyard with eight cubits [between every two rows], this is permitted."
+        ],
+        [
+            "A vineyard that has been [partly] ruined: if it is still possible to harvest ten vines within a bet seah, and they are planted according to halakhah, behold this is called a “poor vineyard.” A vineyard planted in a mixed-up manner, if there remains an alignment of [one line of] two parallel [vines] opposite [a line of] three [vines], it constitutes a vineyard, but if not it is not a vineyard. Rabbi Meir says: since it is in appearance like a vineyard [in general], it is a vineyard.",
+            "A vineyard that has been planted with less than four cubits [in between rows of vines]: Rabbi Shimon says: this is not a vineyard. But the sages say: it is a vineyard, and we look at the middle [rows] as if they were \tnot there.",
+            "A trench passing through a vineyard, ten [handbreadths] deep and four wide: Rabbi Eliezer ben Jacob says: if it runs right through from the beginning of the vineyard to the end, it looks like it is in between two [separately owned] vineyards, and it is permitted to sow in it. But if it is not, it is [regarded] as [if it were part of] a winepress. And as for a winepress in a vineyard, and [the winepress] is ten [handbreadths] deep and four wide: Rabbi Eliezer says: it is permitted to sow in it. But the sages prohibit. A watchman’s mound in a vineyard, ten handbreadths high and four wide: it is permitted to sow in it. But if the ends of the vine-branches become intertwined over it, it is forbidden. ",
+            "A vine planted in a winepress or in a depression [in the ground], they leave it room to work on it, and one may sow on the rest. Rabbi Yose says: if there are not four cubits there, one may not bring seed there. As for a house that is within a vineyard, it is permitted to sow there.",
+            "One who plants a vegetable or leaves it to remain in a vineyard, he renders prohibited [as kilayim] forty-five vines. When is this so? When they were planted with either four or five [cubits between rows]. If they were planted with either six or seven [cubits between rows] he renders prohibited as kilayim [the vines within an area of] sixteen cubits in every direction, in the form of a circle, not of a square.",
+            "One who sees a vegetable in a vineyard, and said: “When I reach it I will pluck it,” it is permitted. [But if he says:] “When I come back I will pluck it,” if [the vegetable] has [in the meantime] increased by a two-hundredth, it is forbidden.",
+            "If he was passing through a vineyard, and seeds fell from him, or [seeds] went [into the field] with manure, or with [irrigation] water, or if he was [in a grain field] scattering seed and the wind blew some behind him [into a vineyard], everything is permitted. If the wind blew the seed in front of him [into a vineyard], Rabbi Akiba says: If it has produced small shoots, he must turn the soil. If it has reached the stage of green ears, he must beat them out. If it has grown into grain, it must be burnt.",
+            "One who allows thorns to remain growing in a vineyard: Rabbi Eliezer says: he [thereby] prohibits [the vineyard]. But the sages say: he does not prohibit except if it something that is generally allowed to grow. Iris, ivy, and the king’s lily, and all manner of seeds are not kilayim in a vineyard. [As for] hemp: Rabbi Tarfon said: it is not kilayim, But the sages say it is kilayim. Artichokes are kilayim in a vineyard."
+        ],
+        [
+            "What is an aris (an espalier) [which is regarded as a vineyard]? One who has planted a [single] row consisting of five vines beside a fence ten handbreadths high, or beside a trench ten handbreadths deep and four wide, they leave a space of four cubits in which to work it. Bet Shammai says: they measure the four cubits from the body of the vine to the field; But Bet Hillel says: from the fence to the field. Rabbi Yohanan ben Nuri said: all who say so are mistaken! Rather, if there are four cubits from the body of the vines to the fence, they leave a space in which to work it and they may sow the rest. And how much is the space in which work to work a vine? Six handbreadths in every direction. Rabbi Akiva says: three.",
+            "An aris which projects from a terrace: Rabbi Eliezer ben Jacob says: if a person standing on [level] ground is able to harvest all of it, [such an aris] prohibits [sowing seed in] four cubits of the field, but if [he is] not [able to do so], it prohibits [sowing seed] only [in] the [soil] which is directly below it. Rabbi Eliezer says: even one who has planted one [row of vines] on the ground, and one on a terrace, then if it is ten handbreadths above the [level] ground, one does not combine with the other; if it is not [ten handbreadths high] then one does combine with the other.",
+            "One who suspends vines over papyrus-ropes [of a trellis], he may not bring seed beneath the remainder [of the trellis]. However, if he did so, he has not caused them to be prohibited. If new [tendrils] spread [over the remainder], that [which was sown under the remainder] is forbidden. Similarly, when one hangs vines over some part of a non-fruit-bearing tree.",
+            "One who suspends [branches of] a vine on part of [the branches of] a fruit tree, it is permitted to bring seed beneath the remainder. If new [tendrils] spread [over the remainder], he must turn them back. It happened that Rabbi Joshua went to Rabbi Ishmael in Kefar Aziz, and the latter showed him a vine [with its branches] suspended on part of [the branches of] a fig tree. He [Rabbi Yishmael] asked him [Rabbi Joshua]: “May I bring seed beneath the remainder?” He answered him: “It is permitted.” He took him to Bet Hamaganyah and he showed him a vine [whose branches were] suspended on part of a beam belonging to the trunk of a sycamore, which had many beams. He [Rabbi Joshua] said to him [Rabbi Yishmael]: beneath this beam it is prohibited [to sow] but beneath the remainder it is permitted.",
+            "What is a serak (non-fruit bearing) tree?Any tree which does not yield fruit. Rabbi Meir says: all trees are serak, except the olive and the fig tree. Rabbi Yose says: all trees that are not planted in whole fields, are serak trees.",
+            "Gaps in an aris must be eight cubits and somewhat more [in order to be able to sow seeds in the gaps]. [In the case of] all measurements that the sages said in connection with a vineyard, there is no ‘and somewhat more’, except in the case of gaps in an aris. The following count as gaps in an aris: if an aris was razed in its middle and five vines remained on one side and five vines on the other side. Then if the gap is [only] eight cubits, one may not bring seed there. [But if the gap is] eight cubits and somewhat more, they give [the vines] space to work them, and he may sow the rest.",
+            "An aris which turns away from a wall where it forms an angle, and comes to an end, they give it space to work it and they may sow the rest. Rabbi Yose says: if there are not four cubits there, one may not bring seed there.",
+            "Canes which protrude from the aris and one is too concerned for them to cut them short, it is permitted to sow directly beneath them. If he made them [long] so that the new [growth] might spread along them, it is forbidden [two sow underneath].",
+            "A blossom which protruded from the aris, it is regarded as if a plumb line were suspended from it, directly beneath it, it is prohibited [to sow]. Similarly, in the case of [a blossom protruding from] a hanging branch [of a single vine.] One who has stretched a vine-shoot from tree to tree, it is forbidden to sow beneath it. If he made an extension [to the vine] by means of rope or reed, it is permitted under the extension. If he made the extension so that the new [growth] might spread along it, it is forbidden."
+        ],
+        [
+            "If one has bent a vine into the ground [and then brought it back up elsewhere], then if there is not soil over it to the height of three handbreadths, he may not sow seed above it, even if he bent [and conducted it underground] through a gourd or through a pipe. If he bent it [and conducted] it through rocky soil, then even if there is not soil over it to the height of three handbreadths, it is permitted to sow seed above it. As for a knee-like vine [formed by burying and conducting it underground], they don’t measure [for how much space to work it] except from its second root.",
+            "One who has bent [and conducted underground] three vines, and their [original] stems are visible, Rabbi Elazar bar Tzadok says: if there is between them from four to eight cubits, they combine, if not, they do not combine. A vine which has dried up, it is forbidden [to sow near it], but it does not prohibit [the seed as kilayim]. Rabbi Meir said: the same applies to a cotton plant, it is forbidden [to sow near it], but it does not prohibit [the seed as kilayim]. Rabbi Elazar bar Tzadok said in his name: above the vine too, it is forbidden [to sow near it], but it does not prohibit [the seed as kilayim].",
+            "The following are forbidden, but they do not prohibit [the seed sown there]:The remainder of a [legally inadequate] empty patch (karahat) of a vineyard. The remainder of a [legally inadequate] mehol of a vineyard. The remainder of a [legally inadequate] aris-gap. The [ground under the] remainder of papyrus-ropes [of a trellis]. But [the ground] beneath a vine, and within the place left to work a vine, and the [ground within] four cubits of a vineyard, these do prohibit the [seed sown there].",
+            "One who causes his vine to overhang his fellow’s grain, behold he has caused the grain to be prohibited and he is responsible for it. Rabbi Yose and Rabbi Shimon say: a person does not prohibit [as kilayim] that which is not his own.",
+            "Rabbi Yose said: It happened that a man sowed [seed in] his vineyard in the sabbatical year, and the matter came before Rabbi Akiva, who said: a person does not prohibit [as kilayim] that which is not his own.",
+            "If a forceful occupier (anas) has sown seed in a vineyard, and it went out of his possession [and reverted to the rightful owner], he (the original owner) should cut it down, even during hol hamoed. Up to what amount should he pay the workers? Up to a third. If [they demand] more than this, he should cut it in his usual way even if he has to keep cutting after the festival. At what point is he considered a forceful occupier (anas)? From the [the name of the original owner] has sunk [into oblivion].",
+            "If wind has blown vines [so that they hang over] grain, one should immediately fence them apart. If an unforeseeable event occurred to him, it [the grain] is permitted. If grain is bent [and the ears reach] beneath a vine, similarly in the case of vegetables, one should turn them back, and it does not prohibit [as kilayim]. From what stage does grain prohibit kilayim? From the time it has struck root. And grapes? From the time they become as large as white beans. Grain which has become completely dried out, and grapes which have fully ripened no longer prohibit as kilayim.",
+            "[Seed sown in a] perforated flowerpot, prohibits [as kilayim] in a vineyard. [In] one not perforated, does not prohibit [as kilayim]. Rabbi Shimon says: both are forbidden but neither prohibits. One who carries a perforated flowerpot through a vineyard, if [that which is sown in it] grows a two-hundredth part, it is forbidden."
+        ],
+        [
+            "Kilayim of the vineyard: it is forbidden both to sow and to allow to grow, and it is forbidden to derive benefit from them. Kilayim of seeds: it is forbidden both to sow and to allow to grow, but it is permitted to eat them, and all the more so to derive benefit from them. Kilayim of clothing: is permitted in all respects, except that it is forbidden to wear them. Kilayim of beasts: it is permitted to raise and to keep, and it is only prohibited to cross-breed them. Kilayim of beasts: these one are prohibited with these.",
+            "A beast (behemah) with a beast [of another species]; a wild animal (hayyah) with a wild animal [of another species]; a behemah with a hayyah; a hayyah with a behemah; an unclean beast with an unclean beast [of another species]; a clean beast with a clean beast [of another species]; or an unclean beast with a clean beast; or a clean beast with an unclean beast; they are forbidden for plowing, and [it is forbidden] to pull them or lead them [tied together].",
+            "The person driving [the two different animals yoked together] receives the forty [lashes]. And the person sitting in the wagon receives the forty [lashes]. But Rabbi Meir exempts [the latter]. [The tying of] a third [animal different from the two already harnessed to a wagon] to the straps [of those animals] is prohibited.",
+            "They may not tie a horse neither to the sides of a wagon [drawn by oxen] nor behind the wagon, nor [may they tie] a Libyan donkey to [a wagon drawn by] camels. Rabbi Judah says: all [mules] born from horses, even though their father is a donkey, are permitted one with another. Likewise [mules] born from donkey, even though their father is a horse, are permitted one with another. But [mules] born from a horse with [mules] born from donkeys are prohibited one with another.",
+            "Mules of uncertain parentage are forbidden [one with another,] And a ramakh is permitted. Wild man-like creatures are [in the category of] hayyah. Rabbi Yose says: they cause impurity in a tent like a human being. The hedgehog and the bush-mole are [in the category of] hayyah. The bush-mole: Rabbi Yose says in the name of Bet Shammai: an olive's size [of its carcass] renders a person carrying it unclean, and a lentil’s size [of its carcass] renders a person touching it unclean.",
+            "The wild ox [it is in the category of] behemah. But Rabbi Yose says: [it is in the category] of hayyah. The dog [it is in the category of] hayyah. But Rabbi Yose says: [it is in the category] of behemah. The pig [it is in the category of] behemah. The wild donkey [it is in the category of] hayyah. The elephant and the monkey [they are in the category of] hayyah. A human being is permitted to draw, plow, or lead with any of them."
+        ],
+        [
+            "Nothing is forbidden on account of kilayim except [a mixture of] wool and linen. No [clothing material] is subject to uncleanness by scale disease except wool or linen. Priests do not wear any materials to serve in the Temple except for wool and linen. Camel’s wool with sheep’s wool, that have been mixed together: if the greater part is camel’s wool, it is permitted [to mix it with linen], but if the greater part is sheep’s wool, it is forbidden; if it is half and half, it is forbidden. The same applies to hemp and linen mixed together.",
+            "Silk and floss-silk do not come under the prohibition of kilayim, but are prohibited on account of appearance. Mattresses and pillows do not come under the prohibition of kilayim, as long as his flesh does not come into [immediate] contact with them. There is no [permissibility for the] temporary [wearing] of kilayim. Neither may one wear kilayim even on top of ten [garments], even for the purpose of evading taxes.",
+            "Hand towels, scroll covers, and bath towels do not come under the prohibition of kilayim. Rabbi Elazar prohibits. Barbers’ covers are subject to the prohibition of kilayim.",
+            "Shrouds for the dead, and the packsaddle of a donkey are not subject to the law of kilayim. One may not [however] place a packsaddle [made of kilayim] on one’s shoulder even for the purpose of carrying dung out on it.",
+            "Sellers of clothes may sell [clothes made of kilayim] in accordance with their custom, as long as they do have not the intention in the sun, [to protect themselves] from the sun, or in the rain [to protect themselves] from the rain. The scrupulous hang [such materials or garments] on a stick over their backs.",
+            "Tailors may sew [materials which are kilayim] in their usual way, as long as they do have not the intention in the sun, [to protect themselves] from the sun, or in the rain [to protect themselves] from the rain. The scrupulous sew [such materials as they are laid] on the ground.",
+            "The Birrus blanket or Brindisian blanket, or Dalmatian cloth, or felt shoes, may not be worn until one has examined them. Rabbi Yose says: ones that come from the coast or from lands beyond the sea, do not require examination, since the presumption with regard to them is [that they are sewn] with hemp. Felt-lined shoes are not subject to the laws of kilayim.",
+            "Only that which is spun or woven is forbidden under the law of kilayim, as it says, “You shall not wear shatnez” (Deuteronomy 22:1, that which is shua (combed) tavui (spun) and nuz (woven). Rabbi Shimon ben Elazar says: [the word shaatnez means that] he [the transgressor] is perverted (naloz) and causes his father in heaven to avert himself [from him].",
+            "Felted materials [can be] prohibited because of kilayim, since they are combed. It is prohibited to attach a string of wool to linen material, since this resembles weaving. Rabbi Yose says: it is forbidden to use cords of purple [wool to tie round a loose linen garment], since before he ties it, he stitches it on. One may not tie a strip of woolen material with one of linen material for the purpose of girdling one’s loins, even if there is a leather strap between the two.",
+            "Weaver’s mark’s or launderer’s marks [can be] prohibited because of kilayim. One who sticks one thread [through material], this does not constitute a connection, nor does [the prohibition of] kilayim apply and one who unties [such a connection] on Shabbat is exempt. If one made its two ends come out on the same side [of the material], this constitutes a connection, and it comes under the prohibition of kilayim, and one who unties such a connection on Shabbat is liable. Rabbi Judah said: [the prohibition does not apply] until one has made three stitches. A sack and a basket [one having a strip of woolen material attached to it, and the other a strip of linen] combine to form kilayim."
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Mishnah Yomit by Dr. Joshua Kulp",
+            "http://learn.conservativeyeshiva.org/mishnah/"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "משנה כלאים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}

json/Mishnah/Seder Zeraim/Mishnah Kilayim/Hebrew/Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri.json

@@ -0,0 +1,120 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Mishnah Kilayim",
+    "versionSource": "https://archive.org/details/MishnaCorrectedKaufman00WHOLE",
+    "versionTitle": "Mishnah based on the Kaufmann manuscript, edited by Dan Be'eri",
+    "status": "locked",
+    "license": "PD",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "משנה כלאים",
+    "categories": [
+        "Mishnah",
+        "Seder Zeraim"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "<small>א</small>\nהַחִטִּים וְהַזּוֹנִין \nאֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה.  \nהַשְּׂעוֹרִים וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, \nהַכֻּסְּמִין וְהַשִּׁיפוֹן, \nהַפּוּל וְהַסַּפִּיר, \nהַפָּרְקְדָן וְהַטּוֹפֵחַ, \nוּפוּל הַלָּבָן וְהַשְּׁעוּעִית, \nאֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה. \n",
+            "<small>ב</small>\nהַקִּשּׁוּת וְהַמַּלְפְּפוֹן אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה.  \nרְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nכִּלְאַיִם.  \nחֲזֶרֶת, חֲזֶרֶת גַּלִּים, \nעֻלְשִׁים, עֻלְשֵׁי שָׂדֶה, \nכְּרֵישִׁים, כְּרֵישֵׁי שָׂדֶה, \nכֻּסְבָּר, כֻּסְבַּר שָׂדֶה, &lt;כיסבר&gt;\nחַרְדָּל, חַרְדָּל מִצְרִי, \nוְדַלַּעַת מִצְרִית וְהָרְמוּצָה, \nוּפוּל מִצְרִי וְהֶחָרוּב, \nאֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה. \n",
+            "<small>ג</small>\nהַלֶּפֶת וְהַנָּפוֹס, \nהַכְּרוּב וְהַתְּרָבְתּוֹר, \nהַתְּרָדִים וְהַלְּעוּנִים. \nהוֹסִיף רְבִּי עֲקִיבָה: \nהַשּׁוּם וְהַשּׁוּמָנִית, \nהַבָּצָל וְהַבְּצַלְצוּל, \nוְהַתָּרְמוֹס וְהַפְּלָסְלוֹס, \nאֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה. \n",
+            "<small>ד</small>\nוּבָאִילָן: \nהָאֲגַסִּין, וְהַקְּרָסְטָמִילִין, \nוְהַפָּרִישִׁים וְהָעָזְרָרִים, \nאֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה.  \nהַתַּפּוּחַ וְהַחַזְרָר, \nהַפַּרְסְקִים וְהַשְּׁקֵדִים, \nוְהַשִּׁיזְפִים וְהָרִימִים, \nאַף עַל פִּי דוֹמִין זֶה לָזֶה, \nכִּלְאַיִם זֶה בָזֶה. \n",
+            "<small>ה</small>\nהַצְּנוֹן וְהַנָּפוֹס, \nהַחַרְדָּל וְהַלַּפְסָן, \nוְדַלַּעַת יְוָנִית עִם הַמִּצְרִית וְהָרְמוּצָה, \nאַף עַל פִּי דוֹמִין זֶה לָזֶה, \nכִּלְאַיִם זֶה בָזֶה. \n",
+            "<small>ו</small>\nהַזְּאֵב וְהַכֶּלֶב, \nכֶּלֶב הַכָּפְרִי וְהַשּׁוּעָל, \nהָעִזִּים וְהַצְּבָאִים, \nהַיְּעֵלִים וְהָרְחֵלִים, \nהַסּוּס וְהַפֶּרֶד, \nהַפֶּרֶד וְהַחֲמוֹר, \nהַחֲמוֹר וְהֶעָרוֹד, \nאַף עַל פִּי דוֹמִין זֶה לָזֶה, \nכִּלְאַיִם זֶה בָזֶה. \n",
+            "<small>ז</small>\nאֵין מְבִיאִין אִילָן בְּאִילָן, \nיָרָק בְּיָרָק, \nוְלֹא אִילָן בְּיָרָק, \nוְלֹא יָרָק בְּאִילָן.  \nרְבִּי יְהוּדָה מַתִּיר יָרָק בְּאִילָן. \n",
+            "<small>ח</small>\nאֵין נוֹטְעִים יְרָקוֹת בְּתוֹךְ סַדָּן שֶׁלַּשִּׁקְמָה, \nאֵין מַרְכִּיבִין פֵּיגָם עַל גַּבֵּי קִדָּה לְבָנָה, \nמִפְּנֵי שֶׁהוּא יָרָק בְּאִילָן.  \nאֵין נוֹטְעִין יִחוּר שֶׁלַּתְּאֵנָה לְתוֹךְ הַחֲצוּב, \nשֶׁהוּא מְקִירוֹ. &lt;מחוק: שתהא&gt;\nאֵין תּוֹחֲבִין זְמוֹרָה שֶׁלַּגֶּפֶן לְתוֹךְ הָאֲבַטִּיחַ, \nשֶׁתְּהֵא זוֹרֶקֶת מֵימֶיהָ לְתוֹכוֹ, \nמִפְּנֵי שֶׁהוּא אִילָן בְּיָרָק.  \nאֵין נוֹתְנִין זֶרַע דַּלַעַת לְתוֹךְ הַחַלָּמִית, \nשֶׁתְּהֵא מְשַׁמְּרַתּוּ, \nמִפְּנֵי שֶׁהוּא יָרָק בְּיָרָק. \n",
+            "<small>ט</small>\nהַטּוֹמֵן לֶפֶת וּצְנֹנֶת תַּחַת הַגֶּפֶן, \nאִם הָיוּ מִקְצָת הֶעָלִים מְגֻלִּין, \nאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשֵּׁם כִּלְאַיִם, \nוְלֹא מִשֵּׁם מַעַשְׂרוֹת, \nוְלֹא מִשֵּׁם שְׁבִיעִית, \nוְנִטָּלִין בַּשַּׁבָּת.  \nהַזּוֹרֵעַ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה כְאַחַת, \nהֲרֵי זֶה כִלְאַיִם.  \nרֶבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאֵינוּ כִלְאַיִם, \nעַד שֶׁיְּהוּא שְׁתֵּי חִטִּים וּשְׂעוֹרָה, \nאוֹ חִטָּה וּשְׁתֵּי שְׂעוֹרִים, \nאוֹ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְכֻסֶּמֶת. \n\n\n \n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nכָּל סְאָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ רֹבַע זֶרַע מִמִּין אַחֵר, \nיְמַעֵט. \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nיָבֹר.  \nבֵּין מִמִּין אֶחָד, בֵּין מִשְּׁנֵי מִינִים.  \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nלֹא אָמְרוּ אֶלָּא מִמִּין אֶחָד.  \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nכָּל שֶׁהוּא כִלְאַיִם בִּסְאָה מִצְטָרֵף לְרֹבַע. \n",
+            "<small>ב</small>\nבַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים? \nתְּבוּאָה בִתְבוּאָה קִטְנִית בְּקִטְנִית, \nתְּבוּאָה בְקִטְנִית וְקִטְנִית בִּתְבוּאָה.  \nבֶּאֱמֶת, \nזִרְעוֹנֵי גַנָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין \nוּמִצְטָרְפִין אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה \nבְנוֹפֵל לְבֵית סְאָה.  \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nכַּשֵּׁם שֶׁאָמְרוּ לְהַחְמִיר, \nאַף לְהָקֵל; \nהַפִּשְׁתָּן בַּתְּבוּאָה \nמִצְטָרֶפֶת אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה \nבְנוֹפֵל לְבֵית סְאָה. \n",
+            "<small>ג</small>\nהָיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה חִטִּים, \nוְנִמְלַךְ לְזָרְעָהּ שְׂעוֹרִים, \nיַמְתִּין לָהּ עַד שֶׁתַּתְלִיעַ, וְיוֹפַךְ, \nוְאַחַר כָּךְ יִזְרַע.  \nאִם צִמֵּחָה, לֹא יֹאמַר, \nאֶזְרַע וְאַחַר כָּךְ אוֹפַךְ, \nאֶלָּא הוֹפֵךְ וְאַחַר כָּךְ זוֹרֵעַ.  \nוְכַמָּה יְהֵא חָרִישׁ? \nכְּתַלְמֵי הָרְבֵיעָה.  \nאַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: \nכְּדֵי שֶׁלֹּא יְשַׁיֵּר רֹבַע לְבֵית סְאָה. \n",
+            "<small>ד</small>\nזְרוּעָה, וְנִמְלַךְ לִטְּעָהּ, \nלֹא יֹאמַר: \n\"אֶטַּע וְאַחַר כָּךְ אוֹפַךְ\", \nאֶלָּא הוֹפֵךְ, וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵעַ.  \nנְטוּעָה, וְנִמְלַךְ לְזָרְעָהּ, \nלֹא יֹאמַר: \n\"אֶזְרַע, וְאַחַר כָּךְ אֲשָׁרֵשׁ, \nאֶלָּא מְשָׁרֵשׁ, וְאַחַר כָּךְ זוֹרֵעַ.  \nאִם רוֹצֶה, גּוֹמֵם עַד פָּחוּת מִטֶּפַח, \nוְזוֹרֵעַ, וְאַחַר כָּךְ מְשָׁרֵשׁ. \n",
+            "<small>ה</small>\nהָיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה קַנְבֵס אוֹ לוּף, &lt;קרבס&gt;\nלֹא יְהֵא זוֹרֵעַ וּבָא עַל גַּבֵּיהֶן, \nשֶׁאֵינָן עוֹשׂוֹת אֶלָּא לְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים.  \nתְּבוּאָה שֶׁעָלוּ בָהּ סִפְחֵי אֶסְטֵס, \nוְכֵן מְקוֹם הַגֳּרָנוֹת שֶׁעָלוּ בָהֶן מִינִין הַרְבֵּה, \nוְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעְלַת מִינֵי עֲשָׂבִים, \nאֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ.  \nאִם נִכֵּשׁ אוֹ כִסַּח, אוֹמְרִין לוֹ: \n\"עֲקֹר אֶת הַכֹּל חוּץ מִמִּין אֶחָד!\" \n",
+            "<small>ו</small>\nהָרוֹצֶה לַעֲשׁוֹת שָׂדֵהוּ מֶשֶׁר מֶשֶׁר מִכָּל מִין, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nשְׁלֹשָׁה תְלָמִים שֶׁלְּפָתִיחַ; \nבֵּית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nמְלֹא הָעֹל הַשָּׁרוֹנִי.  \nוּקְרוֹבִים דִּבְרֵי אֵלּוּ לִהְיוֹת כְּדִבְרֵי אֵלּוּ. \n",
+            "<small>ז</small>\nהָיָה רֹאשׁ תֹּר חִטִּים נִכְנָס בְּתוֹךְ שֶׁלִּשְׂעוֹרִים, מֻתָּר, \nמִפְּנֵי שֶׁהוּא נִרְאֶה כְסוֹף שָׂדֵהוּ.  \nשֶׁלּוֹ חִטִּים וְשֶׁלַּחֲבֵרוֹ מִין אַחֵר, \nמֻתָּר לִסְמֹךְ לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין.  \nשֶׁלּוֹ חִטִּים וְשֶׁלַּחֲבֵרוֹ חִטִּים, \nמֻתָּר לִסְמֹךְ לוֹ תֶלֶם שֶׁלַּפִּשְׁתָּן, \nוְלֹא תֶלֶם שֶׁלְּמִין אַחֵר.  \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nאֶחָד זֶרַע ��ִּשְׁתָּן וְאֶחָד כָּל הַמִּינִים.  \nרֶבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nבְּאֶמְצַע שָׂדֵהוּ מֻתָּר לִבְדּוֹק בְּתֶלֶם שֶׁלַּפִּשְׁתָּן.  \n",
+            "<small>ח</small>\nאֵין סוֹמְכִין לִשְׂדֵה תְבוּאָה חַרְדָּל וְחָרִיעַ, \nאֲבָל סוֹמְכִין לִשְׂדֵה יְרָקוֹת חַרְדָּל וְחָרִיעַ.  \nסוֹמֵךְ לַבּוּר, וְלַנִּיר, \nוְלַגָּפָה, וְלַדֶּרֶךְ, \nוְלַגָּדֵר שֶׁהוּא גָּבֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, \nוְלֶחָרִיץ שֶׁהוּא עָמֹק עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה, \nוְלָאִילָן שֶׁהוּא מֵסֵךְ עַל הָאָרֶץ, \nוְלַסֶּלַע שֶׁהוּא גָּבֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה. \n",
+            "<small>ט</small>\nהָרוֹצֶה לַעֲשׁוֹת שָׂדֵהוּ קָרַחַת קָרַחַת מִכָּל מִין, \nעוֹשֶׂה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע קְרָחוֹת לְבֵית סְאָה, &lt;וְאַרְבָּעָה&gt;\nמִקְרַחַת בֵּית רֹבַע, \nוְזוֹרֵעַ בְּתוֹכָהּ כָּל מִין שֶׁיִּרְצֶה.  \nהָיְתָה קָרַחַת אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, \nזוֹרְעָן חַרְדָּל.  \nשָׁלוֹשׁ, לֹא יִזְרַעֵם חַרְדָּל, \nמִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאֵית כִּשְׂדֵה חַרְדָּל. &lt;שהוא נראה&gt; \nדִּבְרֵי רֶבִּי מֵאִיר.  \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nתֵּשַׁע קְרָחוֹת מֻתָּרוֹת, וְעֶשֶׂר אֲסוּרוֹת.  \nרֶבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: \nאֲפִלּוּ כָל שָׂדֵהוּ בֵית כּוֹר, \nלֹא יַעֲשֶׂה בְתוֹכָהּ חוּץ מִקָּרַחַת אַחַת. \n",
+            "<small>י</small>\nכָּל שֶׁהוּא בְּתוֹךְ בֵּית רֹבַע, \nעוֹלֶה בְמִדַּת בֵּית רֹבַע: \nאָכְלַת הַגֶּפֶן וְהַקֶּבֶר וְהַסֶּלַע, \nעוֹלִים בְּמִדַּת בֵּית רֹבַע.  \nתְּבוּאָה בִתְבוּאָה, בֵּית רֹבַע.  \nיָרָק בְּיָרָק, שִׁשָּׁה טְפָחִים.  \nתְּבוּאָה בְיָרָק, \nוְיָרָק בִּתְבוּאָה, בֵּית רֹבַע.  \nרֶבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nיָרָק בִּתְבוּאָה, שִׁשָּׁה טְפָחִים. \n",
+            "<small>יא</small>\nתְּבוּאָה נוֹטָה עַל גַּבֵּי תְבוּאָה, \nוְיָרָק עַל גַּבֵּי יָרָק, \nתְּבוּאָה עַל גַּבֵּי יָרָק, \nוְיָרָק עַל גַּבֵּי תְבוּאָה, \nהַכֹּל מֻתָּר, חוּץ מִדַּלַּעַת יְוָנִית.  \nרֶבִּי אוֹמֵר: \nאַף הַקִּשּׁוּת וּפוּל מִצְרִי; \nוְרוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵיהֶם מִדְּבָרַי. \n\n\n\n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nעֲרוּגָה שֶׁהִיא שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה טְפָחִים, \nזוֹרְעִין בְּתוֹכָהּ חֲמִשָּׁה זֵרְעוֹנִין, \nאַרְבָּעָה בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעֲרוּגָה, \nוְאֶחָד בָּאֶמְצַע.  \nהָיָה לָהּ גּוֹבָל גָּבֹהַּ טֶפַח, \nזוֹרְעִין בְּתוֹכָהּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר: \nשְׁלֹשָׁה עַל כָּל גּוֹבָל וְגוֹבָל, \nוְאֶחָד בָּאֶמְצַע.  \nלֹא יִטַּע רֹאשׁ הַלֶּפֶת בְּתוֹךְ הַגּוֹבָל, \nמִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַלֵּהוּ.  \nרֶבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: &lt;יודה&gt;\nשִׁשָּׁה בָאֶמְצַע. \n",
+            "<small>ב</small>\nכָּל מִין זְרָעִים אֵין זוֹרְעִים בָּעֲרוּגָה, \nכָּל מִין יְרָקוֹת זוֹרְעִין בָּעֲרוּגָה.  \nהַחַרְדָּל וְהָאֲפוּנִים הַשּׁוּפִים, מִין זְרָעִים; \nאֲפוּנִים הַגַּמְלוֹנִים, מִין יָרָק.  \nגּוֹבָל שֶׁהוּא גָבֹהַּ טֶפַח וְנִתְמָעַט, \nכָּשֵׁר, שֶׁהָיָה כָשֵׁר מִתְּחִלָּתוֹ.  \nהַתֶּלֶם, וְאַמַּת הַמַּיִם שֶׁהֵן עֲמֻקִּין טֶפַח, \nזוֹרְעִין בְּתוֹכָם שְׁלֹשָׁה זֵרְעוֹנִים, \nאֶחָד מִכָּן, וְאֶחָד מִכָּן, וְאֶחָד בָּאֶמְצַע. \n",
+            "<small>ג</small>\nהָיָה רֹאשׁ תֹּר יָרָק נִכְנָס לְתוֹךְ שְׂדֵה יָרָק אַחֵר, \nמֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִרְאֶה כְסוֹף שָׂדֵהוּ.  \nהָיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה יָרָק, \nוּמְבַקֵּשׁ לִטַּע בְּתוֹכָהּ שׁוּרָה שֶׁלְּיָרָק אַחֵר, \nרֶבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: \nעַד שֶׁיְּהֵא הַתֶּלֶם מְפַלֵּשׁ מֵרֹאשׁ הַשָּׂדֶה וְעַד רֹאשׁוֹ.  \nרֶבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nאֹרֶךְ שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרֹחַב מְלוֹאוֹ.  \nרֶבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nרֹחַב כִּמְלֹא רֹחַב הַפַּרְסָה. \n",
+            "<small>ה</small>\nהַנּוֹטֵעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁלַּקִּשּׁוּאִים, \nשְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁלַּדִּלּוּעִים, \nשְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁלְפוּל מִצְרִי, \nמֻתָּר.  \nשׁוּרָה שֶׁלַּקִּשּׁוּאִים, \nשׁוּרָה שֶׁלַּדִּלּוּעִים, \nשׁוּרָה שֶׁלְפוּל מִצְרִי, \nאָסוּר.  \nשׁוּרָה שֶׁלַּקִּשּׁוּאִים, \nשׁוּרָה שֶׁלַּדִּלּוּעִים, \nשׁוּרָה שֶׁלְפוּל מִצְרִי, \nשׁוּרָה שֶׁלַּקִּשּׁוּאִים, \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר, \nוַחֲכָמִים אוֹסְרִין. \n",
+            "&lt;<small>ה</small>&gt;\nנוֹטֵעַ אָדָם קִשּׁוּת וְדַלַּעַת לְתוֹךְ גּוּמָא אַחַת, \nוּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא זוֹ נוֹטָה לְצַד זֶה, \nוְזוֹ נוֹטָה לְצַד זֶה. \n(וְנוֹטֶה שֵׂעָר שֶׁלָּזוֹ לְכָאן וְשֵׂעָר שֶׁלָּזוֹ לְכָאן; \nשֶׁכָּל מַה שֶּׁאָסְרוּ חֲכָמִים \nלֹא גָזְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן.) \n",
+            "&lt;<small>ד</small>&gt;\nהָיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה בְצָלִים, \nוּמְבַקֵּשׁ לִטַּע בְּתוֹכָהּ שׁוּרוֹת שֶׁלַּדִּלּוּעִים, \nרְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: \nעוֹקֵר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת, \nוְנוֹטֵעַ שׁוּרָה אַחַת, \nוּמַנִּיחַ קָמָה בְצָלִים בִּמְקוֹם שְׁתֵּי שׁוּרוֹת, \nוְעוֹקֵר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת, \nוְנוֹטֵעַ שׁוּרָה אַחַת.  \nרֶבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nעוֹקֵר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת, \nוְנוֹטֵעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת, \nוּמַנִּיחַ קָמָה בְצָלִים בִּמְקוֹם שְׁתֵּי שׁוּרוֹת, \nוְעוֹקֵר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת, \nוְנוֹטֵעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת.  \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nאִם אֵין בֵּין שׁוּרָה לַחֲבֶרְתָּהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה, \nלֹא יְקַיֵּם אֶת הַזֶּרַע שֶׁבֵּינוֹתַיִם. \n",
+            "<small>ז</small>\nדַּלַּעַת בַּיָּרָק, כְּיָרָק, \nבִּתְבוּאָה, נוֹתְנִין לָהּ בֵּית רֹבַע.  \nהָיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה תְבוּאָה, \nוּמְבַקֵּשׁ לִטַּע בְּתוֹכָהּ שׁוּרָה שֶׁלַּדִּלּוּעִים, \nנוֹתְנִין לָהּ עֲבוֹדָתָהּ שִׁשָּׁה טְפָחִים.  \nאִם הִגְדִּילָה, יַעֲקֹר מִלְּפָנֶיהָ.  \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nנוֹתְנִין לָהּ עֲבוֹדָתָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת.  \n\n<small>ח</small>\nאָמְרוּ לוֹ: \nהֲתַחְמִיר זוֹ מִן הַגֶּפֶן? \nאָמַר לָהֶם: \nמָצִינוּ שֶׁזּוֹ חֲמוּרָה מִן הַגֶּפֶן, \nשֶׁלַּגֶּפֶן יְחִידִית, \nנוֹתְנִין לַעֲבוֹדָתָהּ שִׁשָּׁה טְפָחִים, \nוְלַדַּלַּעַת יְחִידִית בֵּית רֹבַע.  \nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מִשֵּׁם רְבִּי יִשְׁמָעֵאל: \nכָּל שְׁלֹשָׁה דִלּוּעִים לְבֵית סְאָה, \nלֹא יָבִיא זֶרַע לְתוֹךְ בֵּית סְאָה.  \nרְבִּי יוֹסֵה בֶן הַעוֹטֵף אֶפְרָתִי \nאָמַר מִשֵּׁם רְבִּי יִשְׁמָעֵאל: \nכָּל שְׁלֹשָׁה דִלּוּעִין לְבֵית כּוֹר, \nלֹא יָבִיא זֶרַע לְתוֹךְ בֵּית כּוֹר. \n\n\n \n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nקָרַחַת הַכֶּרֶם, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אַמּוֹת.  \nבֵּית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה.  \nמְחוֹל הַכֶּרֶם, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה; \nוּבֵית הֶ��ֵּל אוֹמְרִים: \nשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה.  \nוְאֵי זוֹ הִיא קָרַחַת הַכֶּרֶם? \nכֶּרֶם שֶׁחָרַב מֵאֶמְצָעוֹ; \nאִם אֵין שָׁם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, \nלֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם.  &lt;לַשָׁם&gt;\nהָיוּ שָׁם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, \nנוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ, \nוְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר. \n",
+            "<small>ב</small>\nאֵי זֶה הוּא מְחוֹל הַכֶּרֶם? \nבֵּין כֶּרֶם לַגָּדֵר.  \nאִם אֵין שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה, \nלֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם.  \nהָיוּ שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה, \nנוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר. \n",
+            "<small>ג</small>\nרֶבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאֵין זֶה אֶלָּא גְדוֹר הַכֶּרֶם.  \nוְאֵי זֶה מְחוֹל הַכֶּרֶם? \nבֵּין שְׁנֵי הַכְּרָמִים.  \nאֵי זֶה הוּא גָדֵר? \nשֶׁהוּא גָּבֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים.  \nוְחָרִיץ? \nשֶׁהוּא עָמֹק עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה. \n",
+            "<small>ד</small>\nמְחִצַּת הַקָּנִים, \nאִם אֵין בֵּין קָנֶה לַחֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים \nכְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס הַגְּדִי, \nהֲרֵי זוֹ כִמְחִצָּה.  \nוְגָדֵר שֶׁנִפְרַץ עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת, \nהֲרֵי הוּא כַפֶּתַח. \nיָתֵר מִכֵּן, כְּנֶגֶד הַפִּרְצָה אָסוּר.  \nנִפְרְצוּ בוֹ פְרָצוֹת הַרְבֵּה, \nאִם הָעוֹמֵד מְרֻבֶּה עַל הַפָּרוּץ, מֻתָּר. \nאִם הַפָּרוּץ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד, \nכְּנֶגֶד הַפִּרְצָה אָסוּר. \n",
+            "<small>ה</small>\nהַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה שֶׁלְּחָמֵשׁ גְּפָנִים, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nכֶּרֶם; \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nאֵינוּ כֶרֶם, עַד שֶׁיְּהוּ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת.  \nלְפִיכָךְ הַזּוֹרֵעַ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם, \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nקִדֵּשׁ שׁוּרָה אַחַת. \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nקִדֵּשׁ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת. \n",
+            "<small>ו</small>\nהַנּוֹטֵעַ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצָא זָנָב, \nהֲרֵי זֶה כֶרֶם.  \nשְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת בִּנְתַּיִם, \nאוֹ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת בָּאֶמְצַע, \nאֵינוּ כֶרֶם, \nעַד שֶׁיְּהוּ שְׁתַּיִם נֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצָא זָנָב. \n",
+            "<small>ז</small>\nהַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה אַחַת בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, \nוְשׁוּרָה אַחַת בְּתוֹךְ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ, \nוְדֶרֶךְ הַיָּחִיד וְדֶרֶךְ הָרַבִּים בָּאֶמְצַע, \nוְגָדֵר שֶׁהוּא נָמוּךְ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, \nהֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת.  \nגָּבֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, &lt;מעשרה&gt;\nאֵלּוּ אֵינָן מִצְטָרְפוֹת.  \nרֶבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nאִם עֵרְסָן מִלְמַעְלָן, \nהֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת. \n",
+            "<small>ח</small>\nהַנּוֹטֵעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת, \nוְאֵין בֵּינֵיהֶן שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, \nלֹא יָבִיא זֶרַע לַשָּׁם.  \nהָיוּ שָׁלוֹשׁ, \nאִם אֵין בֵּין שׁוּרָה לַחֲבֶרְתָּהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה, \nלֹא יָבִיא זֶרַע לַשָּׁם.  \nרֶבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר מִשֵּׁם חֲנִינָא בֶן חֲכִינַאי: \nאֲפִלּוּ חָרְבָה הָאֶמְצָעִית, \nוְאֵין בֵּין שׁוּרָה לַחֲבֶרְתָּהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה, \nלֹא יָבִיא זֶרַע לַשָּׁם, \nשֶׁאִלּוּ מִתְּחִלָּה נְטָעָן, \nהָיָה מֻתָּר בִּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת. \n",
+            "<small>ט</small>\nהַנּוֹטֵעַ אֶת כַּרְמוֹ עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, \nמֻתָּר לְהָבִיא זֶרַע לַשָּׁם.  \nאָמַר רֶבִּי יְהוּדָה: \nמַ��ֲשֶׂה בְצַלְמִין בְּאֶחָד שֶׁנָּטַע אֶת כַּרְמוֹ, \nעַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, \nהָיָה הוֹפֵךְ סֵעַר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת לְצַד אֶחָד, \nוְזוֹרֵעַ אֶת הַנִּיר, \nבְּשָׁנָה הָאַחֶרֶת הָיָה הוֹפֵךְ אֶת הַשֵּׂעָר לִמְקוֹם הַזֶּרַע, \nוְזוֹרֵעַ אֶת הַבּוּר, \nוּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִתִּירוּ.  \nרֶבִּי מֵאִיר, רֶבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: \nאַף הַנּוֹטֵעַ אֶת כַּרְמוֹ עַל שְׁמוֹנֶה שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, \nמֻתָּר. \n\n\n\n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nכֶּרֶם שֶׁחָרַב, \nאִם יֵשׁ בּוֹ לְלַקֵּט עֶשֶׂר גְּפָנִים לְבֵית סְאָה, \nוּנְטוּעוֹת כְּהִלְכָתָן, \nהֲרֵי זֶה נִקְרֵא כֶרֶם דַּל.  \nכֶּרֶם שֶׁהוּא נָטוּעַ עִרְבּוּבְיָה, \nאִם יֵשׁ לְכַוֵּן שְׁתַּיִם נֶגֶד שָׁלוֹשׁ, \nהֲרֵי זֶה כֶרֶם, \nוְאִם לָאו, אֵינוּ כֶרֶם.  \nרְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nהוֹאִיל וְהוּא נִרְאֶה כְתַבְנִית כְּרָמִים, \nהֲרֵי זֶה כֶרֶם. \n",
+            "<small>ב</small>\nכֶּרֶם שֶׁהוּא נָטוּעַ עַד פָּחוּת פָּחוּת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, \nרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nאֵינוּ כֶרֶם. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nכֶּרֶם, \nוְרוֹאִין אֶת הָאֶמְצָעִיּוֹת כְּאִלּוּ אֵינָן. \n",
+            "<small>ג</small>\nחָרִיץ שֶׁהוּא עוֹבֵר בַּכֶּרֶם, \nעָמֹק עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה, \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: \nאִם הָיָה מְפַלֵּשׁ מֵרֹאשׁ הַכֶּרֶם וְעַד רֹאשׁוֹ, \nהֲרֵי זֶה נִרְאֶה כְבֵין שְׁנֵי כְרָמִים, \nוְזוֹרְעִים בְּתוֹכוֹ. \nוְאִם לָאו, \nהֲרֵי הוּא כַגַּת.  \nהַגַּת שֶׁבַּכֶּרֶם, \nעֲמֻקָּה עֲשָׂרָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה, \nרֶבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nזוֹרְעִין בְּתוֹכָהּ. \nוַחֲכָמִים אוֹסְרִין.  \nשׁוֹמֵרָה שֶׁבַּכֶּרֶם, \nגְּבוֹהָה עֲשָׂרָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה, \nזוֹרְעִין בְּרֹאשָׁהּ. \nאִם הָיָה שֵׂעָר כּוֹתֵשׁ, אָסוּר. \n",
+            "<small>ד</small>\nגֶּפֶן שֶׁהָיְתָה נְטוּעָה בַגַּת אוֹ בַנֶּקַע, &lt;שהיא&gt;\nנוֹתְנִין לָהּ עֲבוֹדָתָהּ, \nוְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר.  \nרֶבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nאִם אֵין שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת, \nלֹא יָבִיא זֶרַע לַשָּׁם.  \nהַבַּיִת שֶׁבַּכֶּרֶם, \nזוֹרְעִין בְּתוֹכוֹ. \n",
+            "<small>ה</small>\nהַנּוֹטֵעַ יָרָק בַּכֶּרֶם, אוֹ הַמְקַיֵּם, \nהֲרֵי זֶה מְקַדֵּשׁ אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ גְּפָנִים.  \nאֶמָּתַי? \nבִּזְמַן שֶׁהֵן נְטוּעוֹת עַל אַרְבַּע אַרְבַּע, \nאוֹ עַל חָמֵשׁ חָמֵשׁ.  \nהָיוּ נְטוּעוֹת עַל שֵׁשׁ שֵׁשׁ, \nאוֹ עַל שֶׁבַע שֶׁבַע, \nהֲרֵי זֶה מְקַדֵּשׁ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה לְכָל הָרוּחַ, &lt;בשוליים: נ\"א שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה&gt;\nעֲגֻלּוֹת אֲבָל לֹא מְרֻבָּעוֹת. \n",
+            "<small>ו</small>\nהָרוֹאֶה יָרָק בַּכֶּרֶם וְאָמַר: \n\"כְּשֶׁאַגִּיעַ לוֹ אֶלְקְטֶנּוּ\", \nמֻתָּר.  \n\"כְּשֶׁאֶחְזֹר אֶלְקְטֶנּוּ\", \nאִם הוֹסִיף בְּמָאתַיִם, אָסוּר. \n",
+            "<small>ז</small>\nהָיָה עוֹבֵר בַּכֶּרֶם וְנָפְלוּ מִמֶּנּוּ זְרָעִים, \nאוֹ שֶׁיָּצְאוּ עִם הַזְּבָלִים, \nאוֹ עִם הַמַּיִם, \nהַזּוֹרֵעַ וְסִעֲרַתּוּ הָרוּחַ לְאַחֲרָיו, \nמֻתָּר.  \nוְסִעֲרַתּוּ הָרוּחַ לְפָנָיו, \nרֶבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nאִם עֲשָׂבִים, יוֹפַךְ, \nאִם אָבִיב, יְנַפֵּץ, \nאִם הֵבִיאָה דָגָן, תִּדָּלֵק. \n",
+            "<small>ח</small>\nהַמְקַיֵּם קוֹצִים בַּכֶּרֶם, \nרְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: \nקִדֵּשׁ. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nלֹא קִדֵּשׁ אֶלָּא דָבָר שֶׁכָּמוֹהוּ מְקַיְּמִים.  \nהָאֵרוֹס, וְהַקִּסּוֹס, וְשׁוֹשַׁנַּת הַמֶּלֶךְ, \nוְכָל מִין זְרָעִים, אֵינָן כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם.  \nהַקַּנְבֵס, \nרְבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: \nאֵינוּ כִלְאַיִם בַּכֶּרֶם. \nוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: \nכִּלְאַיִם.  \nוְהַקִּינְרָס, כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם. \n\n\n \n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nאֵי זֶה הוּא עָרִיס? \nהַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה שֶׁלְּחָמֵשׁ גְּפָנִים, \nבְּצַד גָּדֵר שֶׁהוּא גָבֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, \nאוֹ בְצַד הֶחָרִיץ שֶׁהוּא עָמֹק עֲשָׂרָה \nוְרָחָב אַרְבָּעָה, \nנוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת.  \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nמוֹדְדִין אַרְבַּע אַמּוֹת מֵעִקַּר גְּפָנִים וְלַשָּׂדֶה.  \nוּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: \nמִן הַגָּדֵר וְלַשָּׂדֶה.  \nאָמַר רֶבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: \nטוֹעִין כָּל הָאוֹמְרִין כָּךְ! \nאֶלָּא אִם יֶשׁ שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת מֵעִקַּר גְּפָנִים וְלַגָּדֵר, \nנוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ, \nוְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר.  \nוְכַמָּה הִיא עֲבוֹדַת הַגֶּפֶן? \nשִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָל רוּחַ. \nרֶבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: \nשְׁלֹשָׁה. \n",
+            "<small>ב</small>\nעָרִיס שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַמַּדְרֵגָה, \nרֶבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: \nאִם עוֹמֵד בָּאָרֶץ וּבוֹצֵר אֶת כֻּלּוֹ, \nהֲרֵי זֶה אוֹסֵר אַרְבַּע אַמּוֹת בַּשָּׂדֶה, \nוְאִם לָאו, \nאֵינוּ אוֹסֵר אֶלָּא כְנֶגְדּוֹ.  \nרֶבִּי אֱלִיעֶזֶר (בֶּן יַעֲקֹב) אוֹמֵר: \nאַף הַנּוֹטֵעַ אַחַת בָּאָרֶץ וְאַחַת בַּמַּדְרֵגָה, \nאִם גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, \nאֵינָה מִצְטָרֶפֶת עִמָּהּ, \nוְאִם לָאו, \nהֲרֵי זוֹ מִצְטָרֶפֶת עִמָּהּ. &lt;זֶה&gt;\n",
+            "<small>ג</small>\nהַמַּדְלֶה אֶת הַגֶּפֶן עַל מִקְצָת אַפִּיפְיָרוֹת, &lt;המדלי. וכן כולם&gt;\nלֹא יָבִיא זֶרַע תַּחַת הַמּוֹתָר. \nאִם הֵבִיא, לֹא קִדֵּשׁ.  \nוְאִם הִלֵּךְ הֶחָדָשׁ, אָסוּר.  \nוְכֵן הַמַּדְלֶה עַל מִקְצָת אִילַן סְרָק. \n",
+            "<small>ד</small>\nהַמַּדְלֶה אֶת הַגֶּפֶן עַל מִקְצָת אִילַן מַאֲכָל, \nמֻתָּר לְהָבִיא זֶרַע תַּחַת הַמּוֹתָר.  \nאִם הִלֵּךְ הֶחָדָשׁ, יַחְזִירֶנּוּ.  \nמַעֲשֶׂה שֶׁהָלַךְ רֶבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֵצֶל רֶבִּי יִשְׁמָעֵאל \nלִכְפַר עָזִיז, \nוְהֶרְאָהוּ גֶפֶן שֶׁהִיא מֻדְלָה עַל מִקְצָת תְּאֵנָה.  \nאָמַר לוֹ: \n\"מָה אֲנִי לְהָבִיא זֶרַע תַּחַת הַמּוֹתָר?\" \nאָמַר לוֹ: \n\"מֻתָּר.\"  \nוְהֶעֱלָהוּ מִשָּׁם לְבֵית הַמַּגְנְיָה, \nוְהֶרְאָהוּ גֶפֶן שֶׁהִיא מֻדְלָה עַל מִקְצָת הַקּוֹרָה, \nבְּתוֹךְ סַדָּן שֶׁלַּשִּׁקְמָה, וּבוֹ קוֹרוֹת הַרְבֵּה.  \nאָמַר לוֹ: \n\"תַּחַת קוֹרָה זוֹ אָסוּר, &lt;הקורא&gt;\nוְהַשְּׁאָר מֻתָּר.\" \n",
+            "<small>ה</small>\nאֵי זֶה הוּא אִילַן סְרָק? \nכָּל שֶׁאֵינוּ עוֹשֶׂה פֵרוֹת.  \nרֶבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nהַכֹּל אִילַן סְרָק, חוּץ מִן הַזַּיִת וּמִן הַתְּאֵנָה.  \nרֶבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nכָּל שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ נוֹטְעִים שָׂדוֹת שְׁלֵמוֹת, \nהֲרֵי זֶה אִילַן סְרָק. \n",
+            "<small>ו</small>\nפִּסְקֵי עָרִיס, שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וְעוֹד.  \nכָּל מִדּוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בַּכֶּרֶם, \nאֵין בָּהֶם 'וְעוֹד', חוּץ מִפִּסְקֵי עָרִיס.  \nאֵלּוּ הֵן פִּסְקֵי עָרִיס? \nעָרִיס שֶׁחָרַב מֵאֶמְצָעוֹ, \nנִשְׁתַּיְּרוּ בוֹ חָמֵשׁ גְּפָנִים מִכָּן וְחָמֵשׁ גְּפָנִים מִכָּן, \nאִם יֶשׁ שָׁם שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, \nלֹא יָבִיא זֶרַע לַשָּׁם; \nשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וָעוֹד, \nנוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר. \n",
+            "<small>ז</small>\nעָרִיס שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַכֹּתֶל מִתּוֹךְ קֶרֶן וְכָלֶה, \nנוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר.  \nרֶבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nאִם אֵין שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת, \nלֹא יָבִיא זֶרַע לַשָּׁם. \n",
+            "<small>ח</small>\nהַקָּנִים הַיּוֹצְאִים מִן הֶעָרִיס, \nחַס עֲלֵיהֶם לְפָסְקָן, \nכְּנֶגְדָּן מֻתָּר.  \nעֲשָׂאָן כְּדֵי שֶׁיְּהַלֵּךְ עֲלֵיהֶן הֶחָדָשׁ, \nאָסוּר. \n",
+            "<small>ט</small>\nהַפֶּרַח הַיּוֹצֵא מִן הֶעָרִיס, \nרוֹאִין אוֹתוֹ ּכְאִלּוּ מְטוֹטֶלֶת תְּלוּיָה בוֹ, \nכְּנֶגְדּוֹ אָסוּר, \nוְכֵן בַּדָּלִית.  \nהַמּוֹתֵחַ זְמוֹרָה מֵאִילָן לָאִילָן, \nתַּחְתֶּיהָ אָסוּר.  \nסִפְּקָהּ בַּחֶבֶל אוֹ בַגְּמִי, \nתַּחַת סִפּוּק מֻתָּר.  \nעֲשָׂאָן כְּדֵי שֶׁיְּהַלֵּךְ עָלָיו הֶחָדָשׁ, \nאָסוּר. \n\n\n \n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nהַמַּבְרִיךְ אֶת הַגֶּפֶן בָּאָרֶץ, \nאִם אֵין עָפָר עַל גַּבָּהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, \nלֹא יָבִיא זֶרַע עָלֶיהָ, \nאֲפִלּוּ הִבְרִיכָהּ בַּדַּלַּעַת אוֹ בַסִּילוֹן.  \nהִבְרִיכָהּ בַּסֶּלַע, \nאַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָפָר עַל גַּבָּהּ אֶלָּא שָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, \nמֻתָּר לְהָבִיא זֶרַע עָלֶיהָ.  \nהָאַרְכּוּבָה שֶׁבַּגֶּפֶן, \nאֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מֵעִקָּר הַשֵּׁנִי. \n",
+            "<small>ב</small>\nהַמַּבְרִיךְ שָׁלוֹשׁ גְּפָנִים וְעִקָּרֵיהֶן נִרְאִין, \nרְבִּי אֶלְעָזָר בִּרְבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: \nאִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה, \nהֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת, \nוְאִם לָאו, אֵינָן מִצְטָרְפוֹת.  \nגֶּפֶן שֶׁיָּבְשָׁה, \nאֲסוּרָה וְאֵינָה מְקַדֶּשֶׁת.  \nרֶבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nאַף גֶּפֶן צֶמֶר אָסוּר וְאֵינוּ מְקַדֵּשׁ.  \nרֶבִּי אֶלְעָזָר בִּרְבִּי צָדוֹק אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: &lt;לעזר&gt;\nאַף עַל גַּבֵּי גֶפֶן אָסוּר וְאֵינוּ מְקַדֵּשׁ. \n",
+            "<small>ג</small>\nאֵלּוּ אוֹסְרִין וְלֹא מְקַדְּשִׁין: \nמוֹתַר חָרְבָּן הַכֶּרֶם, &lt;הגפן&gt;\nמוֹתַר מְחוֹל הַכֶּרֶם, \nמוֹתַר פִּסְקֵי עָרִיס, \nמוֹתַר אַפִּיפְיָרוֹת.  \nאֲבָל תַּחַת הַגֶּפֶן, \nוַעֲבוֹדַת הַגֶּפֶן, \nוְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם, \nהֲרֵי אֵלּוּ מִתְקַדְּשִׁין. \n",
+            "<small>ד</small>\nהַמְסַכֵּךְ אֶת גַּפְנוֹ עַל גַּבֵּי תְבוּאָתוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ, \nהֲרֵי זֶה קִדֵּשׁ וְחַיָּב בְּאַחְרָיוּתוֹ.  \nרֶבִּי יוֹסֵה וּרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: \nאֵין אָדָם מְקַדֵּשׁ דָּבָר שֶׁאֵינוּ שֶׁלּוֹ. \n",
+            "<small>ה</small>\nאָמַר רֶבִּי יוֹסֵה: \nמַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁזָּרַע אֶת כַּרְמוֹ בַשְּׁבִיעִית, \nוּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רְבִּי עֲקִיבָה, וְאָמַר: \nאֵין אָדָם מְקַדֵּשׁ דָּבָר שֶׁאֵינוּ שֶׁלּוֹ. \n",
+            "<small>ו</small>\nהָאַנָּס שֶׁזָּרַע אֶת הַכֶּרֶם וְיָצָא מִלְּפָנָיו, \nקוֹצְרוֹ אֲפִלּוּ בַמּוֹעֵד.  \nעַד כַּמָּה הוּא נוֹתֵן לַפּוֹעֲלִים? \nעַד שָׁלִישׁ.  \nיָתֵר מִכֵּן, קוֹצֵר כְּדַרְכּוֹ וְהוֹלֵךְ, \nאֲפִלּוּ לְאַחַר הַמּוֹעֵד.  \nמֵאִמָּתַי נִקְרָא אַנָּס? \nמִשֶּׁיּ��שָּׁקַע. \n",
+            "<small>ז</small>\nהָרוּחַ שֶׁעִלְעִילָה אֶת הַגְּפָנִים עַל גַּבֵּי תְבוּאָה, \nיִגְדֹּר מִיָּד.  \nוְאִם אֵרְעוֹ אֹנֶס, מֻתָּר.  \nתְּבוּאָה שֶׁהִיא נוֹטָה תַחַת הַגֶּפֶן, \nוְכֵן בַּיָּרָק, \nמַחְזִיר וְאֵינוּ מְקַדֵּשׁ.  \nמֵאֵמָתַי תְּבוּאָה מִתְקַדֶּשֶׁת? \nמִשֶּׁתַּשְׁרִישׁ.  \nוַעֲנָבִים? \nמִשֶּׁיַּעֲשׁוּ כְפוּל הַלָּבָן.  \nתְּבוּאָה שֶׁיָּבְשָׁה כָל צָרְכָהּ, \nוַעֲנָבִים שֶׁבִּשֵּׁלוּ כָל צָרְכָם, \nאֵינָן מִתְקַדְּשׁוֹת. \n",
+            "<small>ח</small>\nעָצִיץ נָקוּב מְקַדֵּשׁ בַּכֶּרֶם.  \nוְשֶׁאֵינוּ נָקוּב אֵינוּ מְקַדֵּשׁ.  \nרֶבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: \nזֶה וָזֶה אֲסוּרִין וְלֹא מִתְקַדְּשִׁים.  \nהַמַּעֲבִיר עָצִיץ נָקוּב בַּכֶּרֶם, \nאִם הוֹסִיף מָאתַיִם, אָסוּר. \n\n\n \n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nכִּלְאֵי הַכֶּרֶם אֲסוּרִין מִלִּזְרַע וּמִלְּקַיֵּם, \nוַאֲסוּרִין בַּהֲנָיָה.  \nכִּלְאֵי זְרָעִים אֲסוּרִים מִלִּזְרַע וּמִלְּקַיֵּם, \nוּמֻתָּרִים בַּאֲכִילָה. \nכִּלְאֵי בְגָדִים מֻתָּרִים בְּכָל דָּבָר, \nוְאֵינָן אֲסוּרִין אֶלָּא מִלִּלְבַּשׁ.  \nכִּלְאֵי בְהֵמָה מֻתָּרִין לְגַדֵּל וּלְקַיֵּם, \nוְאֵינָן אֲסוּרִין אֶלָּא מִלְּהַרְבִּיעַ.  \nכִּלְאֵי בְהֵמָה אֲסוּרִין זֶה עִם זֶה. \n",
+            "<small>ב</small>\nבְּהֵמָה עִם בְּהֵמָה, \nוְחַיָּה עִם חַיָּה, \nבְּהֵמָה עִם חַיָּה, \nוְחַיָּה עִם בְּהֵמָה, \nטְמֵאָה עִם טְמֵאָה, \nוּטְהוֹרָה עִם טְהוֹרָה, \nוּטְמֵאָה עִם טְהוֹרָה, \nוּטְהוֹרָה עִם טְמֵאָה, \nאֲסוּרִין לַחֲרֹשׁ וְלִמְשֹׁךְ וּלְהַנְהִיג. \n",
+            "<small>ג</small>\nהַמַּנְהִיג סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים.  \nהַיּוֹשֵׁב בַּקָּרוֹן סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. \nרֶבִּי מֵאִיר פּוֹטֵר.  \nוְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁהִיא קְשׁוּרָה לִרְצוּעוֹת, \nאֲסוּרָה. \n",
+            "<small>ד</small>\nאֵין קוֹשְׁרִין אֶת הַסּוּס, \nלֹא לִצְדָדֵי הַקָּרוֹן וְלֹא לְאַחַר הַקָּרוֹן, \nוְלֹא אֶת הַלִּבְדְּקָם לַגְּמַלִּים.  \nרֶבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nכָּל הַנּוֹלָדִים מִן הַסּוּס, \nאַף עַל פִּי שֶׁאֲבִיהֶן חֲמוֹר, \nמֻתָּרִין זֶה עִם זֶה.  \nוְכָל הַנּוֹלָדִים מִן הַחֲמוֹר, \nאַף עַל פִּי שֶׁאֲבִיהֶם סוּס, \nמֻתָּרִין זֶה עִם זֶה. \nאֲבָל הַנּוֹלָדִים מִן הַסּוּס עִם הַנּוֹלָדִים מִן הַחֲמוֹר, \nאֲסוּרִין זֶה עִם זֶה. \n",
+            "<small>ה</small>\nהַפְּרוֹטָיוֹת אֲסוּרוֹת, \nוְהָרֶמֶךְ מֻתָּר.  \nוְאַדְנֵי הַשָּׂדֶה, חַיָּה. \nרֶבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nמְטַמְּאוֹת בְּאָהֵל כְּאָדָם.  \nהַקָּפָּד וְחֻלְדַּת הַסְּנָיִים, חַיָּה.  \nחֻלְדַּתַסְּנָאִים, \nרֶבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: \nמְטַמָּא כַזַּיִת בַּמַּשָּׂא וְכָעֲדָשָׁה בַּמַּגָּע. \n",
+            "<small>ו</small>\nוְשׁוֹר בָּר, מִין בְּהֵמָה.  \nרֶבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nמִין חַיָּה.  \nכֶּלֶב, מִין חַיָּה.  \nרֶבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: \nמִין בְּהֵמָה.  \nהַחֲזִיר, מִין בְּהֵמָה.  \nהַעֲרוֹד, מִין חַיָּה.  \nהַפִּיל וְהַקּוֹף, מִין חַיָּה.  \nוְאָדָם מֻתָּר בְּכֻלָּם לַחֲרֹשׁ וְלִמְשֹׁךְ. \n\n\n\n"
+        ],
+        [
+            "<small>א</small>\nאֵינוּ אָסוּר מִשֵּׁם כִּלְאַיִם אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, \nוְאֵינוּ מִטַּמֵּא בִנְגָעִים אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים.  \nאֵין הַכֹּהֲנִים לוֹבְשִׁים לְשַׁמֵּ��ׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ \nאֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים.  \nצֶמֶר גְּמַלִּים וְצֶמֶר רְחֵלִים שֶׁטְּרָפָן זֶה בָזֶה, \nאִם רֹב מִן הַגְּמַלִּים, \nמֻתָּר; \nוְאִם רֹב מִן הָרְחֵלִים, \nאָסוּר; \nמַחְצָה לְמַחְצָה, \nאָסוּר.  \nוְכֵן הַפִּשְׁתָּן וְהַקַּנְבֵס שֶׁטְּרָפָן זֶה בָזֶה. \n",
+            "<small>ב</small>\nהַשֵּׁירָיִם וְהַכַּלָּךְ אֵין בָּהֶם מִשֵּׁם כִּלְאַיִם, \nאֲבָל אֲסוּרִין מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן.  \nהַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, \nוּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בְשָׂרוֹ נוֹגֵעַ בָּהֶן.  \nאֵין עֲרַאי לְכִלְאַיִם.  \nלֹא יִלְבַּשׁ כִּלְאַיִם עַל גַּבֵּי עֲשָׂרָה, \nאֲפִלּוּ לִגְנֹב אֶת הַמֶּכֶס. \n",
+            "<small>ג</small>\nמִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם, \nמִטְפְּחוֹת הַסְּפָרִים, \nמִטְפְּחוֹת הַסֶּפֶג, \nאֵין בָּהֶן מִשֵּׁם כִּלְאַיִם; \nרְבִּי אֶלְעָזָר אוֹסֵר.  \nמִטְפְּחוֹת הַסַּפָּרִים אֲסוּרוֹת מִשֵּׁם כִּלְאַיִם. \n",
+            "<small>ד</small>\nתַּכְרִיכֵי הַמֵּת וְהַמַּרְדַּעַת שֶׁלַּחֲמוֹר, \nאֵין בָּהֶם מִשֵּׁם כִּלְאַיִם.  \nלֹא יִתֵּן אֶת הַמַּרְדַּעַת עַל כְּתֵפוֹ, \nאֲפִלּוּ לְהוֹצִיא עָלֶיהָ אֶת הַזֶּבֶל. \n",
+            "<small>ה</small>\nמוֹכְרֵי כְסוּת מוֹכְרִין כְּדַרְכָּן, \nלֹא יִתְכַּוְּנוּ בַחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה, \nוְלֹא בַגְּשָׁמִין מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִין.  \nוְהַצְּנוּעִים מַפְשִׁילִין בַּמַּקֵּל. \n",
+            "<small>ו</small>\nתּוֹפְרֵי כְסוּת תּוֹפְרִין כְּדַרְכָּן, \nלֹא יִתְכַּוְּנוּ בַחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה, \nלֹא בַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים.  \nוְהַצְּנוּעִים תּוֹפְרִים בָּאָרֶץ. \n",
+            "<small>ז</small>\nהַבַּרְסִים וְהַבַּרְדְּסִים, \nוְהַדַּלְמְטִיקָיוֹן וּמַנְעֲלוֹת הַפִּינוֹן, \nלֹא יִלְבַּשׁ בָּהֶן עַד שֶׁיִּבְדֹּק.  \nרְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nהַבָּאִים מֵחוֹף הַיָּם וּמִמְּדִינַת הַיָּם, \nאֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה, \nמִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתָן בַּקַּנְבֵס.  \nוּמַנְעָל שֶׁלַּזֶּרֶד, \nאֵין בּוֹ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. \n",
+            "<small>ח</small>\nאֵין אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם אֶלָּא טָווּי וְאָרִיג, \nשֶׁנֶּאֱמַר: (דְּבָרִים כב,יא) \n\"לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז\", \nדָּבָר שֶׁהוּא שׁוּעַ, וְטָווּי וְנוּז.  \nרֶבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: \nנָלוֹז וּמֵלִיז הוּא אֶת אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם עָלָיו. \n",
+            "<small>ט</small>\nהַלְּבָדִים אֲסוּרִין, \nמִפְּנֵי שֶׁהֵן שׁוֹעִים.  \nפִּיף שֶׁלַּצֶּמֶר בְּשֶׁלַּפִּשְׁתָּן, אָסוּר, \nמִפְּנֵי שֶׁהֵן חוֹזְרִין בָּאָרִיג.  \nרֶבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: \nמְשִׁיחוֹת שֶׁלָּאַרְגָּמָן אֲסוּרוֹת, \nמִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹלֵל עַד שֶׁלֹּא קוֹשֵׁר.  \nלֹא יִקְשֹׁר סְרַט שֶׁלַּצֶּמֶר וְשֶׁלַּפִּשְׁתָּן \nלַחְגֹּר בּוֹ אֶת מָתְנָיו, \nאַף עַל פִּי שֶׁהָרְצוּעָה בָאֶמְצַע. \n",
+            "<small>י</small>\nאוֹתוֹת הַגִּרְדִּים וְאוֹתוֹת הַכּוֹבְסִים \nאֲסוּרוֹת מִשֵּׁם כִּלְאַיִם.  \nהַתּוֹכֵף תְּכִיפָה אַחַת, \nאֵינָה חִבּוּר, וְאֵין בָּהּ מִשֵּׁם כִּלְאַיִם, \nוְהַשּׁוֹמְטָהּ בַּשַּׁבָּת, פָּטוּר.  \nעָשָׂה שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ מִצַּד אֶחָד, \nחִבּוּר, וְיֶשׁ בָּהּ מִשֵּׁם כִּלְאַיִם, \nוְהַשּׁוֹמְטָהּ בַּשַּׁבָּת, חַיָּב.  \nרֶבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: \nעַד שֶׁיְּשַׁלֵּשׁ.  \nהַשַּׂק וְהַקֻּפָּה מִצְטָרְפִין בַּכִּלְאַיִם.  \n\n\n\n\n\n"
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Mishnah"
+    ]
+}