682fb9e33a5aec8323aa83c4488febb1689a0695aab4cebc02b3d1860f9a5148

json/Midrash/Aggadah/Legends of the Jews/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,227 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Legends of the Jews",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "אגדות היהודים",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            []
+        ],
+        [],
+        [
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [
+                "...Cuando Moisés murió, una voz resonaba desde el cielo a lo largo de todo el campamento de Israel, que medía doce millas de largo por doce de ancho, y decía: \"¡Ay, Moisés ha muerto! ¡Ay, Moisés ha muerto!\" Todo Israel que, durante treinta días antes de la muerte de Moisés, había llorado su inminente muerte ahora arregló un luto de tres meses para él. Pero Israel no fue el único enlutado por Moisés, Dios mismo lloró por Moisés, diciendo: \"¿Quién se levantará contra los malvados? ¿Quién me defenderá contra los que hacen iniquidad?\" Metatrón se apareció ante Dios y dijo: \"Moisés fue tuyo cuando vivió, y él es tuyo en su muerte\". Dios respondió: \"No lloro por el amor de Moisés, sino por la pérdida que sufrió Israel con su muerte. Cuántas veces me enojaron, pero él oró por ellos y apaciguó mi ira\". Los ángeles lloraron con Dios, diciendo: \"¿Dónde se encontrará la sabiduría?\" Los cielos se lamentaron: \"El hombre piadoso pereció de la tierra\". La tierra lloró: \"Y no hay nadie recto entre los hombres\". Las estrellas, los planetas, el sol y la luna gemían: \"El justo perece, y nadie se lo piensa de corazón\", y Dios elogió la excelencia de Moisés en las palabras: \"Tú has dicho de mí, 'El Señor es Dios: hay ninguno más, 'y por eso diré de ti:' Y no se levantó en Israel un profeta como Moisés '\".\n...",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "...\n"
+            ],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            [],
+            []
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Volume",
+        "Chapter",
+        "Paragraph"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Lekach Tov/Commentary/Notes and Corrections on Midrash Lekach Tov on Esther/Hebrew/Sifre DeAgadeta, Vilna 1886.json

@@ -0,0 +1,303 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Notes and Corrections on Midrash Lekach Tov on Esther",
+    "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001838260",
+    "versionTitle": "Sifre DeAgadeta, Vilna 1886",
+    "status": "locked",
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "versionTitleInHebrew": "ספרי דאגדתא על מגלת אסתר, ווילנא תרמ\"ז",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב על אסתר",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Lekach Tov",
+        "Commentary"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            " ואמר ר' אליעזר המודעי. מגילה ז' ע\"א, והביא זה גם בפ' שמות י\"ז י\"ד: ",
+            " בבקעת דורא. בכ\"י מינכען נוסף בצדו \"נתחייבו כלייה באותו הזמן אבל לא ענה מלבו\": ",
+            " והחזיר את עצתו למוטב. בכ\"י מינכען והחזיר חת עמו למוטב: ",
+            " ותניא בסדר עולם. פרק כ\"ד: ",
+            " אמרו רז\"ל במס' מגילה. הוא שם דף י\"א ע\"ב, ועיין שם בפירש\"י: ",
+            " ובלשצר בן בנו, ר\"ל בן בנו של נבוכדנצר, ועיין רש\"י דניאל ה' א' בלשצר בנו היה (ר\"ל של נבוכדנצר) למלך לאחר הויל מרודך שמלך תחת נבוכדנצר, וגם היה בנו של נבוכדנצר, ובפתיחתא דאסתר רבה אות י\"ב והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד, שם זה נבוכדנצר, ושאר זה אויל מרודך, ונין זה בלשצר, משמע ג\"כ שהיה בלשצר בנו של אויל מרודך, לכן יש לתקן ברש\"י וגם היה בן בנו של נבוכדנצר: ",
+            " תנא בסדר עולם, פרק כ\"ח: ",
+            " במס' מגילה, דף י\"א ע\"ב: ",
+            " וזה שאמר דניאל לבלשצר נבוכדנצר אבוך הוא זקינו. עיין לעיל הערה ו': ",
+            " במס' ר\"ה דף ג', ובמדרש אסתר רבה פ\"א אות א' אחשורוש הוא ארתחשסתא, עיין שם: ",
+            " תניא בב\"ר. הוא פמ\"ב אות ג': ",
+            " כל מקום שנאמר ויהי כו'. בב\"ר שם בכל מקום שנאמר ויהי משמש צרה ושמחה: ",
+            " חמשה הן. מגילה י' ע\"ב ומדרש פנים אחרים ב', וברחבה במדרש אסתר רבה בפתיחתא אות י\"א: ",
+            " ויהי בימי אחשורוש. תקנתי בפנים, כי בלי תקון המאמר בלתי מובן, שהביא  הכתוב ארם מקדם גם הכתוב ראיתי את הלחץ, ועיין בפתיחתא דאסתר רבה אות י\"א: ",
+            " אמר רב. מגילה י\"א ע\"א: ",
+            " כל מקום שנאמר הוא. עיין מגילה שם: ",
+            " רב ושמואל, מגילה שם: ",
+            " והאיך את מקיים דבר שניהם, מובא בס' מנות הלוי דף כ\"ד ע\"א בשם מדרש לקח טוב: ",
+            " בת ק' כבת כ'. עיין לקח טוב בראשית כ\"ג א' ובהערה ו' שם: ",
+            " והרי כתיב ושני חיי עמרם וכו'. המאמר קטוע, ועיין מגילה י\"א ע\"א, שבע ועשרים ומאה מדינה אמר רב חסדא בתחלה מלך על שבע ולבסוף מלך על עשרים ולבסוף מלך על מאה, אלא מעתה ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת שנים מאי דרשת ביה שאני הכא דקרא יתירא הוא מכדי כתוב מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה למה לי ש\"מ לדרשא: ",
+            " שישב וחשב ע' שנה לגלות המלך יהויכין, עיין מגילה דף י\"א ע\"ב ובפירש\"י שם: ",
+            " מלמד שביקש לישב על כסא שלמה המלך, עיין מדרש אבא גריק: ",
+            " למה עשה המשתה. מובא במדרש א\"ג: ",
+            " אמר רבי תנחומא. מדרש א\"ג: ",
+            " א\"ר יוסי בר חנינא. מגילה י\"ב ע\"א: ",
+            " כיון שראו ישראל. מדרש א\"ג ומובא בס' מנות הלוי דף כ\"ט ע\"א בשם מדרש לקח טוב: ",
+            " א\"ר חנינא בר פפא. מדרש א\"ג ומובא ג\"כ בס' מנות הלוי דף כ\"ט ע\"א בשם לקח טוב: ",
+            " א\"ר חנינא בר ממל, בכ\"י מינכען א\"ר חנינא בר עגיל, ובמדרש א\"ג בר עיגול, ועיין לעיל במדרש א\"ג הערה קמ\"ב: ",
+            " רב ושמואל. מגילה י\"ב ע\"א: ",
+            " ד\"א בחצר גינת. הוא נובע ג\"כ ממדרש אבא גריון: ",
+            " כאשר הושיבן בחצר. מובא בספר מנות הלוי דף ל' ע\"א בשם מדרש לקח טוב: ",
+            " כדאמר שמואל בתלמוד. הוא בגמרא מגילה דף י\"ב ע\"א: ",
+            " לשון חיור. וכן פירש\"י שם בגמרא חור לשון חיור: ",
+            " כרים של פסים, מגילה שם: ",
+            " שהם של כסף. מגילה שם: ",
+            " שמאירות כהרים, מגילה שם: ",
+            " רב אמר. מגילה שם: ",
+            " אמר רבה. מגילה שם, ובגמרא שם הגי' אמר רבא: ",
+            " כגון בלשצר שנאמר. הוספת המחבר, וגם רש\"י בגמרא שם כתב הראשונים כלומר בלשצר וחבורתו: ",
+            " ס\"א וכלים, הוא ממדרש אבא גריון: ",
+            " ס\"א שונים הביא כליו וכלי עילם. מדרש א\"ג, וע\"ש בהערה קמ\"ד: ",
+            " אמר רב. מגילה שם: ",
+            " א\"ר חנין, מגילה שם: ",
+            " שהרי על כבש בשר רביעית ההין. עיין רש\"י מגילה שם כדת של תורה אכילת מזבח מרובה משתייה פר ושלשה עשרונים סולת לאכילה ונסך חצי ההין: ",
+            " אמר רבא. בכ\"י מינכען אמר רבא, ובגמרא מגילה שם הגי' א\"ר אלעזר: ",
+            " כדי שלא תטרוף דעתו, הוספת רבינו: ",
+            " כדת כל אומה ואומה. מובא בס' מנות הלוי דף ל\"ב ע\"ב בשם לקח טוב: ",
+            " א\"ר לוי. הוא ממדרש א\"ג: ",
+            " מחזיק חמשה שמטות, צ\"ל שמיניות, וכן בכ\"י מינכען כתוב לנכון שמיניות, ועיין לעיל במדרש א\"ג הערה קס\"ג: ",
+            " ונקרא פיתקא. עיין בא\"ג הערה קס\"ד: ",
+            " אמר לו הקב\"ה. הוא ממדרש א\"ג: ",
+            " אמר הקב\"ה מוצא ידי לכל, עיין במדרש א\"ג כי פה המאמר קטוע. ",
+            " א\"ר אבא בר כהנא, בגמרא מגילה שם הגי' אמר רבא: ",
+            " מה ראה הכתוב. מדרש א\"ג: ",
+            " אם למכעיסיו. במדרש א\"ג הוא בשם ר' מאיר: ",
+            " מלמד שנתנה אותן. מדרש א\"ג: ",
+            " א\"ר אבהו. מדרש א\"ג: ",
+            " שנהיה מומה. עיין בא\"ג ובהערה ר\"ב: ",
+            " בזתא שנהיתה לבוז. עיין בא\"ג ובהערה ר\"ג: ",
+            " שנחרב ביתו. עיין בא\"ג ובהערה ר\"ד: ",
+            " שנהיתה לבג לכלבים. זה ליתא במדרש א\"ג, ודורש מלשון ונתתיך לבג (יחזקאל כה ז), והקרי לבז: ",
+            " שהיו התינוק משחקות עליה כאבגתיים. הלשון משובש, והמלות שהיו התינוק משחקות עליה הם מאיזה מעתיק שרצה לתקן וקלקל, ומובא בא\"ג אמר הקב\"ה מצחק אני עליכם כאבגתיים מאחורי הקוריוס, ובארתי כוונת המאמר בא\"ג שם הערה ר\"ז ע\"ש: ",
+            " שלא יהיה עליה אלא הכתר, מדרש א\"ג: ",
+            " והלא פרוצה היתה. מגילה י\"ב ע,ב: ",
+            " שלחה לו דברים הנוגעים בלב. מדרש א\"ג: ",
+            " יצא יינך מלבך. במדרש א\"ג הגי' יצא לבך מיינך: ",
+            " בר אהורייריה דאבא. בגמרא מגילה י\"ב ע\"ב: ",
+            " פי' שומר ארוות הסוסים. הוא הוספת רבינו טוביה ז\"ל לבאר הוראת המלות בר אהורייריה, וגם רש\"י פירש בגמרא מגילה שם בר אהורייריה פי' שומרי הסוסים: ",
+            " אבא לקרביל אלפא גוברין חמרא שתי. הוא לשון הכתוב דניאל ה' א', בלשצר מלכא לקבל אלפא חמרא שתה, והמלה \"גוברין\" הוסיף המחבר וליתא גם בגמרא שם: ",
+            " אישתניי ליה בחמריה. בגמרא שם אשתטי בחמריה: ",
+            " והלא לא היה כדאי והגון להיות קומיס אצטבלאות. הוא ממדרש א\"ג: ",
+            " פי' נגוד אצטבל כו'. הוספת רבינו, ועיין לעיל בא\"ג הערה רכ\"ז: ",
+            " אמר רב חנינא, מדרש א\"ג: ",
+            " א\"ר סימן. מדרש א\"ג: ",
+            " בתלמוד בבלי אמרו. מגילה י\"ב ע\"ב: ",
+            " יודעי העתים. מגילה שם: ",
+            " אמרו חז\"ל מגילה שם: ",
+            " פתח לה חמרא. בגמרא פסיק ליה חמרא פירש\"י יפיג יינו מעט מעליו: ",
+            " מדכר לן. ליתא בגמרא: ",
+            " מטב לסלוקי נפשין מינה. ליתא בגמרא: ",
+            " נטלה עצה ממנו. בגמרא נוסף ואין אנו יודעין לדון דיני נפשות: ",
+            " וכן הוא אומר. ליתא בגמרא: ",
+            " כחמרא [דיתיב] אדרדוייה. פי' על שמריו, והמלה ערבית ותרגום של שמריה ימצאו דורדייהא ימצצון: ",
+            " כרשנא מאפריקא. מדרש א\"ג: ",
+            " ממקום שהיו ישראל מכינים כו'. הוספת רבינו, ובכ\"י מינכען הגי' ממקום שהיו ישראל ממרסין בדם במנחות, כתיב לרוס את הסולת (יחזקא מו יד), וכענין ששנינו נתנו לממרס. ואחר זה מתחיל ממוכן ממקום שהיו ישראל מכינין כו. ואשר הביא ממקום שהיו ישראל ממרסין בדם במנחות, עיין מגילה י\"ב ע\"ב מרס כלום מירסו בדם מרסנא כלום מירסו במנחות, וע\"ש בפירש\"י: ",
+            " על שלא היתה מנחת. מדרש א\"ג: ",
+            " א\"ר שמואל בר נחמני א\"ר יונתן. מדרש א\"ג בפ' להביא את ושתי המלכה: ",
+            " שהיה מוכן לפורענות. מגילה שם: ",
+            " א\"ר אבא בר כהנא. בגמרא שם אמר רב כהנא: ",
+            " שני אמוראין נחלקו בדבר. מדרש א\"ג: ",
+            " לרעותה הטובה ממנה. בכ\"י מינכען נוסף \"נראין הדברים כי בת היתה לממוכן והיה מבקש להשיאה למלך\": ",
+            " א\"ר חנינא בר אבהו. מדרש א\"ג: ",
+            " אמר רבא. מגילה שם: "
+        ],
+        [
+            " לאחר שנתקרר מיינו. מובא במדרש אבא גריון: ",
+            " רז\"ל אמרו שהיתה מביאה כו'. בגמרא מגילה שם: ",
+            " א\"ר נחמן אמר רב. בגמרא שם אמר רב, וחסרים המלות א\"ר נחמן: ",
+            " יבקשו בצנעה ובסתר שלא להבריח הבתולות. זה ליתא בגמרא, ובמקום זה איתא שם מאן דהוה ליה ברתא אייתי ניהליה, וע\"ש בפירש\"י: ",
+            " כל הכופר בע\"ז נקרא יהודי. מגילה י\"ג ע\"א: ",
+            " רובם של צדיקים. מדרש אבא גריון: ",
+            " מה נפשך. מגילה י\"ב ע\"ב: ",
+            " אמר רבא. מגילה י\"ג ע\"א ועיין שם בפירש\"י: ",
+            " כדרך שגלו יהויכין מעצמו. הוא דברי רבינו ומובא בשמו בס' מנות הלוי דף ס\"ד ע\"ב: ",
+            " קרי לא הדסה. מגילה י\"ג ע\"א: ",
+            " תניא רבי מאיר אומר אסתר שמה. בגמרא מגילה שם: ",
+            " ר' יהודה אומר הדסה שמה. מגילה שם: ",
+            " בן עזאי אומר אסתר לא ארוכה וכו'. בגמרא שם: ",
+            " ר' ברכיה בשם בנן דתמן אמרי: מובא במדרש אבא גריון: ",
+            " הא תו למה לי. מגילה דף י\"ג ע\"א: ",
+            " תנא משום ר' מאיר אל תקרא לבת. מגילה שם: ",
+            " ותהי גואלת לישראל וכו'. הוא ממדר' אבא גריון, ושם הגירסא נכונה, וז\"ל המדרש שם: אמר הקב\"ה לישראל אתם בכיתם יתומים היינו ואין אב (איכה ה' ג'), אף הגואל שאני עתיד להעמיד עליכם במדי אין לו אב ואלא אם הדא הוא דכתיב כי אין לה אב ואם: ",
+            " כדרך שיש למלך. זה מובא במנות הלוי דף ע\"ב ע\"ב בשם מדרש לקח טוב: ",
+            " אמר רבה. מגילה י\"ג ע\"א: ",
+            " תניא ר' יהודה אומר. מגילה י\"ג ע\"א: ",
+            " למדנו צניעות המלך. עיין מגילה שם א\"ר יוחנן כו': ",
+            " א\"ר אלעזר. מגילה שם: ",
+            " ר' נחמיה אמר כו' ר' לוי אמר. מדרש א\"ג: ",
+            " אמר רב חסדא. מגילה שם, ובגמרא חסר שם האומר: ",
+            " ועוד ירח כו'. הוא הוספת רבינו: ",
+            " א\"ר חלבו. מדרש אבא גריון: ",
+            " א\"ר לוי. מדרש א\"ג, ובעל מנות הלוי דף ע\"ח ע\"ב הביא זה בשם מדרש לקח טוב: ",
+            " ר' שמעון אומר בשם ריב\"ל. מדרש א\"ג, ושם הגי' יהודה בר סימון בשם ריב\"ל, ומובא בס' מנות הלוי דף פ\"א ע\"ב בשם מדרש לקח טוב: ",
+            " מה היה הקצף, עיין במדרש א\"ג ומה הקצפון היה שם מעמיד שנים ומושיב אחד ע\"ש: ",
+            " א\"ר חייא בר אבא. בגמרא מגילה דף י\"ג ע\"ב: ",
+            " א\"ר חייא בר אבא בגתן ותרש שני טרסיים היו. בגמרא שם הגי' א\"ר יוחנן, ונראה כי גי' המחבר נכונה, כי בגמרא מגילה ז' ע\"א איתא והא דר' מאיר דילמא כרבי חייא בר אבא דאמר בגתן ותרש שני טרסיים היו, הרי כי היה הגי' ר' חייא בר אבא במקום ר' יוחנן:\n"
+        ],
+        [
+            " אמר רבא. מגילה י\"ג ע\"א: ",
+            " א\"ר שמעון. בגמרא שם אמר ר\"ל, והוא ר\"ת ריש לקיש, ולפני המחבר היה בוודאי הגי' ר' שמעון בן לקיש: ",
+            " והוא נתן עצה. מדרש א\"ג: ",
+            " משל לאדם. מדרש א\"ג: ",
+            " ר' יהודה. בכ\"י מינכען ר' הונה והוא ג\"כ ממדרש א\"ג. ושם הגי' ר' פנחס, ע\"ש בהערה י\"ח: ",
+            " אמרו מאן יימר לן. הוספתי עפ\"י מדרש א\"ג: ",
+            " ס\"א אחר הדברים האלה אחר הרהורי דברים. מדרש א\"ג: ",
+            " משל לחיה. מדרש א\"ג ושם הגי' משל לזאב: ",
+            " ר' יהודה בשם ר' סימן. מדרש א\"ג ושם הגי' ר' בניה בשם ר' לוי ועיין במדרש א\"ג הערה ל\"ח, וגם בכ\"י קאמברידש הגי' ר' יהודה בשם ר' סימון: ",
+            " אמר להם מרדכי. מדרש א\"ג: ",
+            " א\"ר איבו. מדרש א\"ג, ושם הגי' א\"ר אבא: ",
+            " מה עשה המן. מדרש א\"ג: ",
+            " אמר רבא. הוספתי כמו שהוא בגמרא מגילה דף י\"ב ע\"ב: ",
+            " א\"ר לוי משל לעוף שקינן וכו'. מדרש א\"ג: ",
+            " עם מרדכי מובא בס' מנות הלוי דף צ\"ו ע\"א בשם המדרש לקח טוב: ",
+            " פור לשון פרסי. הוא הגורל בלשון הקודש. זה הביא גם הראב\"ע: ",
+            " עלה יום ראשון. בכ\"י מינכען נוסף בצדו \"שנו רבותינו כשהפיל המן פור מיום ליום ומחדש לחדש עלה יום ראשון\". והמאמר לקוח מן מדרש אבא גריון. ועיין במנות הלוי מה שהעיר בזה, ואחר שהביא מאמר גדול מן מדרש אסתר רבה כתב כי יש שנוי דברים רבים בילקוט רמז תתרנ\"ג ובלקח טוב, ע\"ש. אולם בעל לקח טוב העתיק כמו שהוא במדרש א\"ג, והילקוט הביא כמו שהוא במדרש פנים אחרים: ",
+            " בי נבראו דגים ולויתן וכו'. עיין בא\"ג בהערה ע\"ב מה שהעירותי שם: ",
+            " לכסליו טבת זכות חנוכה. עיין בא\"ג בהערה פ\"ד: ",
+            " שהיתה עתידה. זה הוספת רבינו, ועיין בא\"ג בהערה פ\"ד: ",
+            " אמר השתא נפל פור. מגילה י\"ג ע\"ב, ובעל מנות הלוי דף ק\"ה ע\"ב הביא זה בשם מדרש לקח טוב ונעלם ממנו המקור: ",
+            " אמר אבדוק המזלות. הוא ג\"כ במדרש א\"ג: ",
+            " אומרים שבת הים. לקוח מא\"ג בקצרה: ",
+            " אמר רבא. מגילה י\"ג ע\"ב: ",
+            " שאינם נותנים דרונא למלכא, זה חסר בגמרא, ואין ספק שכן היתה הגי' לפני רש\"י שכתב ואת דתי המלך אינם עושים אינגריות ומסים וגלגליות וארנונות אינן נותנין, וזה פי' רש\"י על שאינם נותנים דרונא למלכא: ",
+            " שאפילו זבוב. מגילה שם: ",
+            " באותה שעה, מדרש א\"ג: ",
+            " איני יודע עכשיו כמה הם. עיין מדרש אסתר רבה פ\"ז אות י\"ט אמר ליה השתא לית אנא ידע מנייניהון, כי נפקו מצרים הוו להו שית מאה אלפין גברא ועל כל חד וחד יהיבנא לך מאה זוזי אחד דהיינו חמשים שקלים, וע\"ש במ\"כ מה שהביא החשבון בשם רבינו בחיי: ",
+            " והקדים שקליו, מגילה יג ע\"ב: ",
+            " אמר לו טול הכסף איני מבקש, מדרש א\"ג, ובעל מנות הלוי דף קי\"ח ע\"א הביא זה בשם מדרש לקח טוב: ",
+            " ורוח הקודש כו', גם זה הוא בא\"ג, ובעל מנות הלוי דף קי\"ח ע\"ב הביא זה בשם לקח טוב: ",
+            " א\"ר אבא בר כהנא. מגילה י\"ג ע\"ב, ושם חסרים המלות \"בר כהנא\": ",
+            " כתב בכתבים, מדרש א\"ג והמחבר הביא בקצרה: ",
+            " וסוף הענין. פה קצר המחבר וסיים וסוף הענין ר\"ל וסוף האגרת:\n"
+        ],
+        [
+            " אמר רב גבה המן מאחשורוש. מגילה ט\"ו ע\"א: ",
+            " שהרי הסיר את טבעתו כו' הוספת רבינו ליתן טעם בדבר, ורש\"י כתב גבה המן מאחשורוש שמלאו לבו לדבר מה שלא עלה על לב אחשורוש: ",
+            " באותו היום המן יוצא, מדרש אבא גריון: ",
+            " ונצרכה לנקיות. מגילה ט\"ו ע\"א ור' ירמיה אמר שהוצרכה לנקביה: ",
+            " וי\"א בא לה דרך נשים. בגמרא שם אמר רב שפירסה נדה: ",
+            " שכל דברי מלכות, מגילה שם בשם שמואל: ",
+            " ר' יצחק נפחא. בגמרא שם חסרה המלה נפחא: ",
+            " ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו, בכ\"י מינכען נוסף בצדו \"את כל אשר קרהו על ידי צורר עמלק שנאמר בו אשר קרך בדרך ס\"א את כל אשר קרהו\" על עסק שלא כרע לע\"ז: ",
+            " ואילו התך לא אזיל מכאן כו', מגילה ט\"ו ע\"א: ",
+            " וי\"א מצאו המן ודחפו ומת. מדרש א\"ג: ",
+            " אמר רב שהעביר יום ראשון של חג המצות בתענית. מגילה ט\"ו ע\"א. ולדעתו ג' ימי תענית היינו י\"ג י\"ד ט\"ו: ",
+            " שהרי בי\"ג בניסן נכתבו הכתבים כו', הוספת רבינו, ולדעתו ג' ימי תענית היו ביום י\"ג  י\"ד וט\"ו, ורש\"י במגילה שם כתב וז\"ל שהרי בי\"ג בניסן נכתבו האיגרות וניתן הדת בשושן וי\"ד וט\"ו וט\"ז התענו, ובששה עשר נתלה המן בערב עכ\"ל, ועיין גם ברש\"י דף ט\"ז ע\"א, אם כן לדעתו ימי התענית היו בי\"ד ט\"ו וט\"ז, ובעל מנות הלוי דף קל\"ו ע\"ב הביא דברי בעל לקח טוב, וע\"ש מה שהאריך בזה, וגם במדרש אסתר רבה פ\"ח אות ז' איתא ג' ימים הן י\"ג י\"ד וט\"ו:\n"
+        ],
+        [
+            " בגדי מלכות מבעיא ליה, מגילה ט\"ו ע\"א: ",
+            " כתוב בס' יוסף בן גוריון שקורין אותו יוסיפוש, המאמר הזה הביא בעל מנות הלוי דף קמ\"ד ע\"א בשם מדרש לקח טוב והביא שם את דברי יוסף בן גוריון הכהן, וכל המאמר שהביא נמצא גם במדרש אסתר פ\"ט אות א' אשר לקוח מן היוסיפון מלה במלה: ",
+            " ג' נערות, בכ\"י מינכען וכן מובא במנות הלוי ג' שפחת: מיד נזדמנו ג' מלאכי השרת. מגילה ט\"ו ע\"ב בשם ר' יוחנן: ",
+            " א\"ר ירמיה בר אבא. בגמרא נאמר א\"ר ירמיה לבד, והמלות בר אבא ליתא שם: ",
+            " ר' יהושע בן לוי אמר עשרים וארבע. בגמרא שם ואמרי לה על עשרים וארבע, ושם האומר חסר: ",
+            " ואמרי לה עשרים ושמונה. זה ליתא בגמרא ושם נוסף במתניתא תנא על ששים: ",
+            " רבה בר עפרון. בגמרא שם בר עופרן: ",
+            " משום ר' אליעזר. בגמרא סיים ששמע מרבו ורבו מרבו מאתים: ",
+            " מיד רחם הקב\"ה. זה סיים רבינו טוביה: ",
+            " שנאמר ויהי כראות המלך וגו'. בכ\"י מינכען נוסף ויאמר לה המלך למה הנחת ראשך על ראש שפחתך, מה בקשתך כי באת אל החצר הפנימית עד חצי המלכות, אמר רבא עד חצי המלכות ולא דבר שחוצץ במלכות, זה בנין בית המקדש שנקרא טבור הארץ, שכשם שהטבור בחצי הגוף כך בית המקדש בחצי העולם\" ע\"כ. והנה המאמר למה הנחת ראשך על ראש שפחתך וכו' הוא  מיוסיפון בן גוריון, והמאמר אמר רבא הוא מגמרא מגילה דף כ\"ו ע\"ב, ושם בגמרא חסר שם האומר, והסיום שנקרא טבור האר, הוא הוספת רבינו, ומובא בשמו בספר מנות הלוי דף קמ\"ה ע\"ב. ועיין ברש\"י מגילה ט\"ו ע\"ב ולא דבר החוצץ במלכות בנין הבית שהוא באמצע של עולם כו': ",
+            " ארז\"ל מה ראתה אסתר. מגילה ט\"ו ע\"ב: ",
+            " שאחשורוש מלך הפכפך היה. זה מובא בגמרא שם בשם רבן גמליאל: ",
+            " רב אמר. בגמרא שם רבה אמר: ",
+            " שכל אלה הדברים. הוספת רבינו: ",
+            " ראה שהם היו אוכלים. מובא במנות הלוי דף ק\"נ ע\"ב בשם  מדרש לקח טוב: ",
+            " להגיד לו שאלתי ובקשתי. זה מובא במנות הלוי דף קנ\"ב ע\"א בשם מדרש לקח טוב: ",
+            " ור\"ב כתיב מלמד שהיו לו ר\"J בנים. כי ור\"ב בגימטריא ר\"ח, גמרא מגילה ט\"ו ע\"א: ",
+            " כל שפתחו באף. ב\"ר פי\"ט ומובא גם באסתר רבה ובעל מנות הלוי דף קנ\"ד ע\"ב הביא זה בשם מדרש לקח טוב: ",
+            " שהרי היו לו להמן שס\"ה יועצים. מדרש א\"ג: ",
+            " א\"ר אליעזר א\"ר חנינא. מדרש א\"ג: ",
+            " ואם במילי של נחושת תשימהו. עיין במדרש אבא גיריון בהערה ו': ",
+            " ויש אומרים שהלך וקיצץ ארז. מדרש א\"ג: ",
+            " וי\"א פרשנדתא בני. מדש א\"ג: ",
+            " והוציאן בהלל ובזמר. במדרש א\"ג בחליל ובזמר: ",
+            " לאחר שהעמידו מדרש א\"ג שם: ",
+            " מיד הלך. מדרש א\"ג שם: ",
+            " א\"ר חלבו. מדרש א\"ג שם: ",
+            " וצריכין אנו לעסוק: דברי רבינו מדנפשיה:\n"
+        ],
+        [
+            " אמר רבא. מגילה ט\"ו ע\"ב: ",
+            " ובמדרש אגדה, כוון למדרש א\"ג: ",
+            " וכן אמרו חז\"ל בתלמוד, מגילה ט\"ו ע\"ב, ומובא במנות הלוי דף קנ\"ח ע\"א בשם לקח טוב: ",
+            " מיד גזר. מדרש א\"ג ומובא במנות הלוי שם בשם לקח טוב: ",
+            " שהיו נקראין מאליהן, גמרא מגילה ט\"ו ע\"א: ",
+            " נכתב מבעיא ליה, גמרא שם, ושם הגי' כתב מבעיא ליה, ועיין שם בפירש\"י: ",
+            " כיון שהזכיר לפניו את מרדכי. מדרש א\"ג: ",
+            " לעצמו הכין, מגילה ט\"ז ע\"א: ",
+            " כשאני רואה אותו. מדרש א\"ג: ",
+            " לא הספיק לדבר. מובא במנות הלוי דף ק\"ס ע\"ב בשם מדרש לקח טוב: ",
+            " לבוש שהביא לדריוש, עיין שם במדרש א\"ג בפרשה ו' ובהערה ט': ",
+            " כיון שהזכיר הכתר. מדרש א\"ג: ",
+            " כיון שראה. מדרש א\"ג: ",
+            " אמר לו אדוני המלך. גמרא מגילה ט\"ז ע\"א: ",
+            " אמר לו הלא אתה כתבת. מדרש א\"ג: ",
+            " אמר לו המן. מגילה שם: ",
+            " פי' עיר שהיו באים שם לסחורה. הסגרתי, והיא פי' שמפרש רבינו מלת דיסקרתא: ",
+            " מיד הלכו. מדרש א\"ג: ",
+            " עלתה בתה של המן. מגילה ט\"ז ע\"א: ",
+            " שב אל שקו. מגילה שם ומדרש א\"ג: ",
+            " א\"ר חלבו. מדרש א\"ג: ",
+            " אבל מן בתו. מדרש א\"ג: ומובא במנות הלוי דף קס\"ז ע\"ב בשם מדרש לקח טוב: ",
+            " א\"ר יוחנן. מגילה ט\"ז ע\"א: ",
+            " דרש ר' יהודה. מגילה שם: ",
+            " אמרה אסתר. מדרש אבא גוריון ומובא במנות הלוי דף קס\"ט ע\"א בשם מדרש לקח טוב:\n"
+        ],
+        [
+            " מהו ויאמר ויאמר ב\"פ א\"ר אבהו. מגילה שם: ",
+            "כ שנו חכמים. מגילה שם: ",
+            " מקיש שיבה לקימה. כן תקנתי כמו שהוא במגילה שם: ",
+            " א\"ר אלעזר. מגילה שם: ",
+            " אמר ווי מבראן ווי מגוואי. בגמרא שם ווי מביתא ווי מברא: ",
+            " שהיה ירא ממנו שלא ימרוד. מובא בס' מנות הלוי דף קע\"ד ע\"א בשם מדרש לקח טוב: ",
+            " שתי שכיבות הללו למה. גמרא מגילה דף ל\"ז ע\"א: ",
+            " אמרו ז\"ל מאי זה עץ היה. מדרש אבא גריון:\n"
+        ],
+        [
+            " דעתן קלה. בכ\"י מינכען הגי' דמעותיהן קרובה, וזו גירסא ישרה: ",
+            " בלשון תלמוד רמכי רמכי. תענית כ\"ג. ועיין ערוך שפי' עדרים עדרים, והמלה סורית: ",
+            " א\"ר יהודה. מגילה ט\"ז ע\"ב. וכ\"י מינכען א\"ר יהודה אמר רב:\\\n"
+        ],
+        [
+            " כל האתים הללו. מגילה ט\"ו ע\"ב: ",
+            " שכולן נתלו בעץ אחד וד' אמות לאחד עשרה נבילות. עיין בילקוט רמז אלף נ\"ט בפ' בשלשה עשר במאמר בא וראה היכן היו צלובים בו, ומקור המאמר מהילקוט לא נודע לי: ",
+            " כמו שמבואר במס' מגילה. דף ז' ע\"א, אסתר ברוח הקודש נאמרה: ",
+            " זה אחד מן ק\"ו שבמקרא. ב\"ר פצ\"ב ע\"ש:  ",
+            " אבל המוקפות חומה. מגילה ב' ע\"א: ",
+            " אין פחות מב' מנות. מגילה דף ז' ע\"א שתי מנות לאיש אחד, ומתנות לאביונים שתי מתנות לשני בני אדם: ",
+            " כדתנן. משנה במגילה דף ב' ע\"א: ",
+            " וי\"ג הוא זמן קהילה לכל. מגילה שם: ",
+            " כאיש אחד. כי כתוב בלשון יחיד, וראוי לכתוב וקבלו. ובעל מנות הלוי דף ר\"א ע\"ב הביא בשם ה\"ר יוסף נאקון ז\"ל וז\"ל וקבל היהודים בלשון יחיד כי כלם בלב אחד קבלום, לפי שכבר החלו לעשותם: ",
+            " א\"ר נחמן. מגילה ט\"ז ע\"ב, ושם הגי' א\"ר יוחנן: ",
+            " ומה הגיע אליהם. בכ\"י מינכען נוסף על הגליון: פי' מה ראו אחשורוש והמן לכתוב כתבים לאבד היהודים על ככה שנתקנא המן במרדכי ומה הגיע אליהם שנעשה נס למרדכי: ",
+            " מכאן שסעודת פורים אינה נוהגת אלא ביום. עיין מגילה דף ז' ע\"ב, אמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו: ",
+            " ואף הנשים חייבות במקרא מגילה. ערכין ג' ע\"א: ",
+            " וצריכה שרטוט. מגילה ט\"ז ע\"ב: ",
+            " כלומר תוקף המעשה. מובא בס' מנות הלוי דף ק\"ז ע\"ב וז\"ל מצאתי במדרש לקח טוב דברים נפלאים מורים על מעלת תהלת המגלה הזאת ראיתי להעתיקם פה מפני כבוד שמים וכבוד רבותינו הקדושים את כל תוקף כי': ",
+            " שבמדרש אסתר. כוונתו למדרש אבא גריון: ",
+            " מכאן אמרו רז\"ל. מגילה י\"ח ע\"א: ",
+            " ונקראת בילה. מגילה ד' ע\"א: \n"
+        ],
+        [
+            " על שכפר בע\"ז. מגילה י\"ג ע\"א: ",
+            " ולא לכל אחיו. מגילה ט\"ז ע\"ב:\n"
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Midrash Lekach Tov/Commentary/Notes and Corrections on Midrash Lekach Tov on Esther/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,299 @@
+{
+    "title": "Notes and Corrections on Midrash Lekach Tov on Esther",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Notes_and_Corrections_on_Midrash_Lekach_Tov_on_Esther",
+    "text": [
+        [
+            " ואמר ר' אליעזר המודעי. מגילה ז' ע\"א, והביא זה גם בפ' שמות י\"ז י\"ד: ",
+            " בבקעת דורא. בכ\"י מינכען נוסף בצדו \"נתחייבו כלייה באותו הזמן אבל לא ענה מלבו\": ",
+            " והחזיר את עצתו למוטב. בכ\"י מינכען והחזיר חת עמו למוטב: ",
+            " ותניא בסדר עולם. פרק כ\"ד: ",
+            " אמרו רז\"ל במס' מגילה. הוא שם דף י\"א ע\"ב, ועיין שם בפירש\"י: ",
+            " ובלשצר בן בנו, ר\"ל בן בנו של נבוכדנצר, ועיין רש\"י דניאל ה' א' בלשצר בנו היה (ר\"ל של נבוכדנצר) למלך לאחר הויל מרודך שמלך תחת נבוכדנצר, וגם היה בנו של נבוכדנצר, ובפתיחתא דאסתר רבה אות י\"ב והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד, שם זה נבוכדנצר, ושאר זה אויל מרודך, ונין זה בלשצר, משמע ג\"כ שהיה בלשצר בנו של אויל מרודך, לכן יש לתקן ברש\"י וגם היה בן בנו של נבוכדנצר: ",
+            " תנא בסדר עולם, פרק כ\"ח: ",
+            " במס' מגילה, דף י\"א ע\"ב: ",
+            " וזה שאמר דניאל לבלשצר נבוכדנצר אבוך הוא זקינו. עיין לעיל הערה ו': ",
+            " במס' ר\"ה דף ג', ובמדרש אסתר רבה פ\"א אות א' אחשורוש הוא ארתחשסתא, עיין שם: ",
+            " תניא בב\"ר. הוא פמ\"ב אות ג': ",
+            " כל מקום שנאמר ויהי כו'. בב\"ר שם בכל מקום שנאמר ויהי משמש צרה ושמחה: ",
+            " חמשה הן. מגילה י' ע\"ב ומדרש פנים אחרים ב', וברחבה במדרש אסתר רבה בפתיחתא אות י\"א: ",
+            " ויהי בימי אחשורוש. תקנתי בפנים, כי בלי תקון המאמר בלתי מובן, שהביא  הכתוב ארם מקדם גם הכתוב ראיתי את הלחץ, ועיין בפתיחתא דאסתר רבה אות י\"א: ",
+            " אמר רב. מגילה י\"א ע\"א: ",
+            " כל מקום שנאמר הוא. עיין מגילה שם: ",
+            " רב ושמואל, מגילה שם: ",
+            " והאיך את מקיים דבר שניהם, מובא בס' מנות הלוי דף כ\"ד ע\"א בשם מדרש לקח טוב: ",
+            " בת ק' כבת כ'. עיין לקח טוב בראשית כ\"ג א' ובהערה ו' שם: ",
+            " והרי כתיב ושני חיי עמרם וכו'. המאמר קטוע, ועיין מגילה י\"א ע\"א, שבע ועשרים ומאה מדינה אמר רב חסדא בתחלה מלך על שבע ולבסוף מלך על עשרים ולבסוף מלך על מאה, אלא מעתה ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת שנים מאי דרשת ביה שאני הכא דקרא יתירא הוא מכדי כתוב מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה למה לי ש\"מ לדרשא: ",
+            " שישב וחשב ע' שנה לגלות המלך יהויכין, עיין מגילה דף י\"א ע\"ב ובפירש\"י שם: ",
+            " מלמד שביקש לישב על כסא שלמה המלך, עיין מדרש אבא גריק: ",
+            " למה עשה המשתה. מובא במדרש א\"ג: ",
+            " אמר רבי תנחומא. מדרש א\"ג: ",
+            " א\"ר יוסי בר חנינא. מגילה י\"ב ע\"א: ",
+            " כיון שראו ישראל. מדרש א\"ג ומובא בס' מנות הלוי דף כ\"ט ע\"א בשם מדרש לקח טוב: ",
+            " א\"ר חנינא בר פפא. מדרש א\"ג ומובא ג\"כ בס' מנות הלוי דף כ\"ט ע\"א בשם לקח טוב: ",
+            " א\"ר חנינא בר ממל, בכ\"י מינכען א\"ר חנינא בר עגיל, ובמדרש א\"ג בר עיגול, ועיין לעיל במדרש א\"ג הערה קמ\"ב: ",
+            " רב ושמואל. מגילה י\"ב ע\"א: ",
+            " ד\"א בחצר גינת. הוא נובע ג\"כ ממדרש אבא גריון: ",
+            " כאשר הושיבן בחצר. מובא בספר מנות הלוי דף ל' ע\"א בשם מדרש לקח טוב: ",
+            " כדאמר שמואל בתלמוד. הוא בגמרא מגילה דף י\"ב ע\"א: ",
+            " לשון חיור. וכן פירש\"י שם בגמרא חור לשון חיור: ",
+            " כרים של פסים, מגילה שם: ",
+            " שהם של כסף. מגילה שם: ",
+            " שמאירות כהרים, מגילה שם: ",
+            " רב אמר. מגילה שם: ",
+            " אמר רבה. מגילה שם, ובגמרא שם הגי' אמר רבא: ",
+            " כגון בלשצר שנאמר. הוספת המחבר, וגם רש\"י בגמרא שם כתב הראשונים כלומר בלשצר וחבורתו: ",
+            " ס\"א וכלים, הוא ממדרש אבא גריון: ",
+            " ס\"א שונים הביא כליו וכלי עילם. מדרש א\"ג, וע\"ש בהערה קמ\"ד: ",
+            " אמר רב. מגילה שם: ",
+            " א\"ר חנין, מגילה שם: ",
+            " שהרי על כבש בשר רביעית ההין. עיין רש\"י מגילה שם כדת של תורה אכילת מזבח מרובה משתייה פר ושלשה עשרונים סולת לאכילה ונסך חצי ההין: ",
+            " אמר רבא. בכ\"י מינכען אמר רבא, ובגמרא מגילה שם הגי' א\"ר אלעזר: ",
+            " כדי שלא תטרוף דעתו, הוספת רבינו: ",
+            " כדת כל אומה ואומה. מובא בס' מנות הלוי דף ל\"ב ע\"ב בשם לקח טוב: ",
+            " א\"ר לוי. הוא ממדרש א\"ג: ",
+            " מחזיק חמשה שמטות, צ\"ל שמיניות, וכן בכ\"י מינכען כתוב לנכון שמיניות, ועיין לעיל במדרש א\"ג הערה קס\"ג: ",
+            " ונקרא פיתקא. עיין בא\"ג הערה קס\"ד: ",
+            " אמר לו הקב\"ה. הוא ממדרש א\"ג: ",
+            " אמר הקב\"ה מוצא ידי לכל, עיין במדרש א\"ג כי פה המאמר קטוע. ",
+            " א\"ר אבא בר כהנא, בגמרא מגילה שם הגי' אמר רבא: ",
+            " מה ראה הכתוב. מדרש א\"ג: ",
+            " אם למכעיסיו. במדרש א\"ג הוא בשם ר' מאיר: ",
+            " מלמד שנתנה אותן. מדרש א\"ג: ",
+            " א\"ר אבהו. מדרש א\"ג: ",
+            " שנהיה מומה. עיין בא\"ג ובהערה ר\"ב: ",
+            " בזתא שנהיתה לבוז. עיין בא\"ג ובהערה ר\"ג: ",
+            " שנחרב ביתו. עיין בא\"ג ובהערה ר\"ד: ",
+            " שנהיתה לבג לכלבים. זה ליתא במדרש א\"ג, ודורש מלשון ונתתיך לבג (יחזקאל כה ז), והקרי לבז: ",
+            " שהיו התינוק משחקות עליה כאבגתיים. הלשון משובש, והמלות שהיו התינוק משחקות עליה הם מאיזה מעתיק שרצה לתקן וקלקל, ומובא בא\"ג אמר הקב\"ה מצחק אני עליכם כאבגתיים מאחורי הקוריוס, ובארתי כוונת המאמר בא\"ג שם הערה ר\"ז ע\"ש: ",
+            " שלא יהיה עליה אלא הכתר, מדרש א\"ג: ",
+            " והלא פרוצה היתה. מגילה י\"ב ע,ב: ",
+            " שלחה לו דברים הנוגעים בלב. מדרש א\"ג: ",
+            " יצא יינך מלבך. במדרש א\"ג הגי' יצא לבך מיינך: ",
+            " בר אהורייריה דאבא. בגמרא מגילה י\"ב ע\"ב: ",
+            " פי' שומר ארוות הסוסים. הוא הוספת רבינו טוביה ז\"ל לבאר הוראת המלות בר אהורייריה, וגם רש\"י פירש בגמרא מגילה שם בר אהורייריה פי' שומרי הסוסים: ",
+            " אבא לקרביל אלפא גוברין חמרא שתי. הוא לשון הכתוב דניאל ה' א', בלשצר מלכא לקבל אלפא חמרא שתה, והמלה \"גוברין\" הוסיף המחבר וליתא גם בגמרא שם: ",
+            " אישתניי ליה בחמריה. בגמרא שם אשתטי בחמריה: ",
+            " והלא לא היה כדאי והגון להיות קומיס אצטבלאות. הוא ממדרש א\"ג: ",
+            " פי' נגוד אצטבל כו'. הוספת רבינו, ועיין לעיל בא\"ג הערה רכ\"ז: ",
+            " אמר רב חנינא, מדרש א\"ג: ",
+            " א\"ר סימן. מדרש א\"ג: ",
+            " בתלמוד בבלי אמרו. מגילה י\"ב ע\"ב: ",
+            " יודעי העתים. מגילה שם: ",
+            " אמרו חז\"ל מגילה שם: ",
+            " פתח לה חמרא. בגמרא פסיק ליה חמרא פירש\"י יפיג יינו מעט מעליו: ",
+            " מדכר לן. ליתא בגמרא: ",
+            " מטב לסלוקי נפשין מינה. ליתא בגמרא: ",
+            " נטלה עצה ממנו. בגמרא נוסף ואין אנו יודעין לדון דיני נפשות: ",
+            " וכן הוא אומר. ליתא בגמרא: ",
+            " כחמרא [דיתיב] אדרדוייה. פי' על שמריו, והמלה ערבית ותרגום של שמריה ימצאו דורדייהא ימצצון: ",
+            " כרשנא מאפריקא. מדרש א\"ג: ",
+            " ממקום שהיו ישראל מכינים כו'. הוספת רבינו, ובכ\"י מינכען הגי' ממקום שהיו ישראל ממרסין בדם במנחות, כתיב לרוס את הסולת (יחזקא מו יד), וכענין ששנינו נתנו לממרס. ואחר זה מתחיל ממוכן ממקום שהיו ישראל מכינין כו. ואשר הביא ממקום שהיו ישראל ממרסין בדם במנחות, עיין מגילה י\"ב ע\"ב מרס כלום מירסו בדם מרסנא כלום מירסו במנחות, וע\"ש בפירש\"י: ",
+            " על שלא היתה מנחת. מדרש א\"ג: ",
+            " א\"ר שמואל בר נחמני א\"ר יונתן. מדרש א\"ג בפ' להביא את ושתי המלכה: ",
+            " שהיה מוכן לפורענות. מגילה שם: ",
+            " א\"ר אבא בר כהנא. בגמרא שם אמר רב כהנא: ",
+            " שני אמוראין נחלקו בדבר. מדרש א\"ג: ",
+            " לרעותה הטובה ממנה. בכ\"י מינכען נוסף \"נראין הדברים כי בת היתה לממוכן והיה מבקש להשיאה למלך\": ",
+            " א\"ר חנינא בר אבהו. מדרש א\"ג: ",
+            " אמר רבא. מגילה שם: "
+        ],
+        [
+            " לאחר שנתקרר מיינו. מובא במדרש אבא גריון: ",
+            " רז\"ל אמרו שהיתה מביאה כו'. בגמרא מגילה שם: ",
+            " א\"ר נחמן אמר רב. בגמרא שם אמר רב, וחסרים המלות א\"ר נחמן: ",
+            " יבקשו בצנעה ובסתר שלא להבריח הבתולות. זה ליתא בגמרא, ובמקום זה איתא שם מאן דהוה ליה ברתא אייתי ניהליה, וע\"ש בפירש\"י: ",
+            " כל הכופר בע\"ז נקרא יהודי. מגילה י\"ג ע\"א: ",
+            " רובם של צדיקים. מדרש אבא גריון: ",
+            " מה נפשך. מגילה י\"ב ע\"ב: ",
+            " אמר רבא. מגילה י\"ג ע\"א ועיין שם בפירש\"י: ",
+            " כדרך שגלו יהויכין מעצמו. הוא דברי רבינו ומובא בשמו בס' מנות הלוי דף ס\"ד ע\"ב: ",
+            " קרי לא הדסה. מגילה י\"ג ע\"א: ",
+            " תניא רבי מאיר אומר אסתר שמה. בגמרא מגילה שם: ",
+            " ר' יהודה אומר הדסה שמה. מגילה שם: ",
+            " בן עזאי אומר אסתר לא ארוכה וכו'. בגמרא שם: ",
+            " ר' ברכיה בשם בנן דתמן אמרי: מובא במדרש אבא גריון: ",
+            " הא תו למה לי. מגילה דף י\"ג ע\"א: ",
+            " תנא משום ר' מאיר אל תקרא לבת. מגילה שם: ",
+            " ותהי גואלת לישראל וכו'. הוא ממדר' אבא גריון, ושם הגירסא נכונה, וז\"ל המדרש שם: אמר הקב\"ה לישראל אתם בכיתם יתומים היינו ואין אב (איכה ה' ג'), אף הגואל שאני עתיד להעמיד עליכם במדי אין לו אב ואלא אם הדא הוא דכתיב כי אין לה אב ואם: ",
+            " כדרך שיש למלך. זה מובא במנות הלוי דף ע\"ב ע\"ב בשם מדרש לקח טוב: ",
+            " אמר רבה. מגילה י\"ג ע\"א: ",
+            " תניא ר' יהודה אומר. מגילה י\"ג ע\"א: ",
+            " למדנו צניעות המלך. עיין מגילה שם א\"ר יוחנן כו': ",
+            " א\"ר אלעזר. מגילה שם: ",
+            " ר' נחמיה אמר כו' ר' לוי אמר. מדרש א\"ג: ",
+            " אמר רב חסדא. מגילה שם, ובגמרא חסר שם האומר: ",
+            " ועוד ירח כו'. הוא הוספת רבינו: ",
+            " א\"ר חלבו. מדרש אבא גריון: ",
+            " א\"ר לוי. מדרש א\"ג, ובעל מנות הלוי דף ע\"ח ע\"ב הביא זה בשם מדרש לקח טוב: ",
+            " ר' שמעון אומר בשם ריב\"ל. מדרש א\"ג, ושם הגי' יהודה בר סימון בשם ריב\"ל, ומובא בס' מנות הלוי דף פ\"א ע\"ב בשם מדרש לקח טוב: ",
+            " מה היה הקצף, עיין במדרש א\"ג ומה הקצפון היה שם מעמיד שנים ומושיב אחד ע\"ש: ",
+            " א\"ר חייא בר אבא. בגמרא מגילה דף י\"ג ע\"ב: ",
+            " א\"ר חייא בר אבא בגתן ותרש שני טרסיים היו. בגמרא שם הגי' א\"ר יוחנן, ונראה כי גי' המחבר נכונה, כי בגמרא מגילה ז' ע\"א איתא והא דר' מאיר דילמא כרבי חייא בר אבא דאמר בגתן ותרש שני טרסיים היו, הרי כי היה הגי' ר' חייא בר אבא במקום ר' יוחנן:\n"
+        ],
+        [
+            " אמר רבא. מגילה י\"ג ע\"א: ",
+            " א\"ר שמעון. בגמרא שם אמר ר\"ל, והוא ר\"ת ריש לקיש, ולפני המחבר היה בוודאי הגי' ר' שמעון בן לקיש: ",
+            " והוא נתן עצה. מדרש א\"ג: ",
+            " משל לאדם. מדרש א\"ג: ",
+            " ר' יהודה. בכ\"י מינכען ר' הונה והוא ג\"כ ממדרש א\"ג. ושם הגי' ר' פנחס, ע\"ש בהערה י\"ח: ",
+            " אמרו מאן יימר לן. הוספתי עפ\"י מדרש א\"ג: ",
+            " ס\"א אחר הדברים האלה אחר הרהורי דברים. מדרש א\"ג: ",
+            " משל לחיה. מדרש א\"ג ושם הגי' משל לזאב: ",
+            " ר' יהודה בשם ר' סימן. מדרש א\"ג ושם הגי' ר' בניה בשם ר' לוי ועיין במדרש א\"ג הערה ל\"ח, וגם בכ\"י קאמברידש הגי' ר' יהודה בשם ר' סימון: ",
+            " אמר להם מרדכי. מדרש א\"ג: ",
+            " א\"ר איבו. מדרש א\"ג, ושם הגי' א\"ר אבא: ",
+            " מה עשה המן. מדרש א\"ג: ",
+            " אמר רבא. הוספתי כמו שהוא בגמרא מגילה דף י\"ב ע\"ב: ",
+            " א\"ר לוי משל לעוף שקינן וכו'. מדרש א\"ג: ",
+            " עם מרדכי מובא בס' מנות הלוי דף צ\"ו ע\"א בשם המדרש לקח טוב: ",
+            " פור לשון פרסי. הוא הגורל בלשון הקודש. זה הביא גם הראב\"ע: ",
+            " עלה יום ראשון. בכ\"י מינכען נוסף בצדו \"שנו רבותינו כשהפיל המן פור מיום ליום ומחדש לחדש עלה יום ראשון\". והמאמר לקוח מן מדרש אבא גריון. ועיין במנות הלוי מה שהעיר בזה, ואחר שהביא מאמר גדול מן מדרש אסתר רבה כתב כי יש שנוי דברים רבים בילקוט רמז תתרנ\"ג ובלקח טוב, ע\"ש. אולם בעל לקח טוב העתיק כמו שהוא במדרש א\"ג, והילקוט הביא כמו שהוא במדרש פנים אחרים: ",
+            " בי נבראו דגים ולויתן וכו'. עיין בא\"ג בהערה ע\"ב מה שהעירותי שם: ",
+            " לכסליו טבת זכות חנוכה. עיין בא\"ג בהערה פ\"ד: ",
+            " שהיתה עתידה. זה הוספת רבינו, ועיין בא\"ג בהערה פ\"ד: ",
+            " אמר השתא נפל פור. מגילה י\"ג ע\"ב, ובעל מנות הלוי דף ק\"ה ע\"ב הביא זה בשם מדרש לקח טוב ונעלם ממנו המקור: ",
+            " אמר אבדוק המזלות. הוא ג\"כ במדרש א\"ג: ",
+            " אומרים שבת הים. לקוח מא\"ג בקצרה: ",
+            " אמר רבא. מגילה י\"ג ע\"ב: ",
+            " שאינם נותנים דרונא למלכא, זה חסר בגמרא, ואין ספק שכן היתה הגי' לפני רש\"י שכתב ואת דתי המלך אינם עושים אינגריות ומסים וגלגליות וארנונות אינן נותנין, וזה פי' רש\"י על שאינם נותנים דרונא למלכא: ",
+            " שאפילו זבוב. מגילה שם: ",
+            " באותה שעה, מדרש א\"ג: ",
+            " איני יודע עכשיו כמה הם. עיין מדרש אסתר רבה פ\"ז אות י\"ט אמר ליה השתא לית אנא ידע מנייניהון, כי נפקו מצרים הוו להו שית מאה אלפין גברא ועל כל חד וחד יהיבנא לך מאה זוזי אחד דהיינו חמשים שקלים, וע\"ש במ\"כ מה שהביא החשבון בשם רבינו בחיי: ",
+            " והקדים שקליו, מגילה יג ע\"ב: ",
+            " אמר לו טול הכסף איני מבקש, מדרש א\"ג, ובעל מנות הלוי דף קי\"ח ע\"א הביא זה בשם מדרש לקח טוב: ",
+            " ורוח הקודש כו', גם זה הוא בא\"ג, ובעל מנות הלוי דף קי\"ח ע\"ב הביא זה בשם לקח טוב: ",
+            " א\"ר אבא בר כהנא. מגילה י\"ג ע\"ב, ושם חסרים המלות \"בר כהנא\": ",
+            " כתב בכתבים, מדרש א\"ג והמחבר הביא בקצרה: ",
+            " וסוף הענין. פה קצר המחבר וסיים וסוף הענין ר\"ל וסוף האגרת:\n"
+        ],
+        [
+            " אמר רב גבה המן מאחשורוש. מגילה ט\"ו ע\"א: ",
+            " שהרי הסיר את טבעתו כו' הוספת רבינו ליתן טעם בדבר, ורש\"י כתב גבה המן מאחשורוש שמלאו לבו לדבר מה שלא עלה על לב אחשורוש: ",
+            " באותו היום המן יוצא, מדרש אבא גריון: ",
+            " ונצרכה לנקיות. מגילה ט\"ו ע\"א ור' ירמיה אמר שהוצרכה לנקביה: ",
+            " וי\"א בא לה דרך נשים. בגמרא שם אמר רב שפירסה נדה: ",
+            " שכל דברי מלכות, מגילה שם בשם שמואל: ",
+            " ר' יצחק נפחא. בגמרא שם חסרה המלה נפחא: ",
+            " ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו, בכ\"י מינכען נוסף בצדו \"את כל אשר קרהו על ידי צורר עמלק שנאמר בו אשר קרך בדרך ס\"א את כל אשר קרהו\" על עסק שלא כרע לע\"ז: ",
+            " ואילו התך לא אזיל מכאן כו', מגילה ט\"ו ע\"א: ",
+            " וי\"א מצאו המן ודחפו ומת. מדרש א\"ג: ",
+            " אמר רב שהעביר יום ראשון של חג המצות בתענית. מגילה ט\"ו ע\"א. ולדעתו ג' ימי תענית היינו י\"ג י\"ד ט\"ו: ",
+            " שהרי בי\"ג בניסן נכתבו הכתבים כו', הוספת רבינו, ולדעתו ג' ימי תענית היו ביום י\"ג  י\"ד וט\"ו, ורש\"י במגילה שם כתב וז\"ל שהרי בי\"ג בניסן נכתבו האיגרות וניתן הדת בשושן וי\"ד וט\"ו וט\"ז התענו, ובששה עשר נתלה המן בערב עכ\"ל, ועיין גם ברש\"י דף ט\"ז ע\"א, אם כן לדעתו ימי התענית היו בי\"ד ט\"ו וט\"ז, ובעל מנות הלוי דף קל\"ו ע\"ב הביא דברי בעל לקח טוב, וע\"ש מה שהאריך בזה, וגם במדרש אסתר רבה פ\"ח אות ז' איתא ג' ימים הן י\"ג י\"ד וט\"ו:\n"
+        ],
+        [
+            " בגדי מלכות מבעיא ליה, מגילה ט\"ו ע\"א: ",
+            " כתוב בס' יוסף בן גוריון שקורין אותו יוסיפוש, המאמר הזה הביא בעל מנות הלוי דף קמ\"ד ע\"א בשם מדרש לקח טוב והביא שם את דברי יוסף בן גוריון הכהן, וכל המאמר שהביא נמצא גם במדרש אסתר פ\"ט אות א' אשר לקוח מן היוסיפון מלה במלה: ",
+            " ג' נערות, בכ\"י מינכען וכן מובא במנות הלוי ג' שפחת: מיד נזדמנו ג' מלאכי השרת. מגילה ט\"ו ע\"ב בשם ר' יוחנן: ",
+            " א\"ר ירמיה בר אבא. בגמרא נאמר א\"ר ירמיה לבד, והמלות בר אבא ליתא שם: ",
+            " ר' יהושע בן לוי אמר עשרים וארבע. בגמרא שם ואמרי לה על עשרים וארבע, ושם האומר חסר: ",
+            " ואמרי לה עשרים ושמונה. זה ליתא בגמרא ושם נוסף במתניתא תנא על ששים: ",
+            " רבה בר עפרון. בגמרא שם בר עופרן: ",
+            " משום ר' אליעזר. בגמרא סיים ששמע מרבו ורבו מרבו מאתים: ",
+            " מיד רחם הקב\"ה. זה סיים רבינו טוביה: ",
+            " שנאמר ויהי כראות המלך וגו'. בכ\"י מינכען נוסף ויאמר לה המלך למה הנחת ראשך על ראש שפחתך, מה בקשתך כי באת אל החצר הפנימית עד חצי המלכות, אמר רבא עד חצי המלכות ולא דבר שחוצץ במלכות, זה בנין בית המקדש שנקרא טבור הארץ, שכשם שהטבור בחצי הגוף כך בית המקדש בחצי העולם\" ע\"כ. והנה המאמר למה הנחת ראשך על ראש שפחתך וכו' הוא  מיוסיפון בן גוריון, והמאמר אמר רבא הוא מגמרא מגילה דף כ\"ו ע\"ב, ושם בגמרא חסר שם האומר, והסיום שנקרא טבור האר, הוא הוספת רבינו, ומובא בשמו בספר מנות הלוי דף קמ\"ה ע\"ב. ועיין ברש\"י מגילה ט\"ו ע\"ב ולא דבר החוצץ במלכות בנין הבית שהוא באמצע של עולם כו': ",
+            " ארז\"ל מה ראתה אסתר. מגילה ט\"ו ע\"ב: ",
+            " שאחשורוש מלך הפכפך היה. זה מובא בגמרא שם בשם רבן גמליאל: ",
+            " רב אמר. בגמרא שם רבה אמר: ",
+            " שכל אלה הדברים. הוספת רבינו: ",
+            " ראה שהם היו אוכלים. מובא במנות הלוי דף ק\"נ ע\"ב בשם  מדרש לקח טוב: ",
+            " להגיד לו שאלתי ובקשתי. זה מובא במנות הלוי דף קנ\"ב ע\"א בשם מדרש לקח טוב: ",
+            " ור\"ב כתיב מלמד שהיו לו ר\"J בנים. כי ור\"ב בגימטריא ר\"ח, גמרא מגילה ט\"ו ע\"א: ",
+            " כל שפתחו באף. ב\"ר פי\"ט ומובא גם באסתר רבה ובעל מנות הלוי דף קנ\"ד ע\"�� הביא זה בשם מדרש לקח טוב: ",
+            " שהרי היו לו להמן שס\"ה יועצים. מדרש א\"ג: ",
+            " א\"ר אליעזר א\"ר חנינא. מדרש א\"ג: ",
+            " ואם במילי של נחושת תשימהו. עיין במדרש אבא גיריון בהערה ו': ",
+            " ויש אומרים שהלך וקיצץ ארז. מדרש א\"ג: ",
+            " וי\"א פרשנדתא בני. מדש א\"ג: ",
+            " והוציאן בהלל ובזמר. במדרש א\"ג בחליל ובזמר: ",
+            " לאחר שהעמידו מדרש א\"ג שם: ",
+            " מיד הלך. מדרש א\"ג שם: ",
+            " א\"ר חלבו. מדרש א\"ג שם: ",
+            " וצריכין אנו לעסוק: דברי רבינו מדנפשיה:\n"
+        ],
+        [
+            " אמר רבא. מגילה ט\"ו ע\"ב: ",
+            " ובמדרש אגדה, כוון למדרש א\"ג: ",
+            " וכן אמרו חז\"ל בתלמוד, מגילה ט\"ו ע\"ב, ומובא במנות הלוי דף קנ\"ח ע\"א בשם לקח טוב: ",
+            " מיד גזר. מדרש א\"ג ומובא במנות הלוי שם בשם לקח טוב: ",
+            " שהיו נקראין מאליהן, גמרא מגילה ט\"ו ע\"א: ",
+            " נכתב מבעיא ליה, גמרא שם, ושם הגי' כתב מבעיא ליה, ועיין שם בפירש\"י: ",
+            " כיון שהזכיר לפניו את מרדכי. מדרש א\"ג: ",
+            " לעצמו הכין, מגילה ט\"ז ע\"א: ",
+            " כשאני רואה אותו. מדרש א\"ג: ",
+            " לא הספיק לדבר. מובא במנות הלוי דף ק\"ס ע\"ב בשם מדרש לקח טוב: ",
+            " לבוש שהביא לדריוש, עיין שם במדרש א\"ג בפרשה ו' ובהערה ט': ",
+            " כיון שהזכיר הכתר. מדרש א\"ג: ",
+            " כיון שראה. מדרש א\"ג: ",
+            " אמר לו אדוני המלך. גמרא מגילה ט\"ז ע\"א: ",
+            " אמר לו הלא אתה כתבת. מדרש א\"ג: ",
+            " אמר לו המן. מגילה שם: ",
+            " פי' עיר שהיו באים שם לסחורה. הסגרתי, והיא פי' שמפרש רבינו מלת דיסקרתא: ",
+            " מיד הלכו. מדרש א\"ג: ",
+            " עלתה בתה של המן. מגילה ט\"ז ע\"א: ",
+            " שב אל שקו. מגילה שם ומדרש א\"ג: ",
+            " א\"ר חלבו. מדרש א\"ג: ",
+            " אבל מן בתו. מדרש א\"ג: ומובא במנות הלוי דף קס\"ז ע\"ב בשם מדרש לקח טוב: ",
+            " א\"ר יוחנן. מגילה ט\"ז ע\"א: ",
+            " דרש ר' יהודה. מגילה שם: ",
+            " אמרה אסתר. מדרש אבא גוריון ומובא במנות הלוי דף קס\"ט ע\"א בשם מדרש לקח טוב:\n"
+        ],
+        [
+            " מהו ויאמר ויאמר ב\"פ א\"ר אבהו. מגילה שם: ",
+            "כ שנו חכמים. מגילה שם: ",
+            " מקיש שיבה לקימה. כן תקנתי כמו שהוא במגילה שם: ",
+            " א\"ר אלעזר. מגילה שם: ",
+            " אמר ווי מבראן ווי מגוואי. בגמרא שם ווי מביתא ווי מברא: ",
+            " שהיה ירא ממנו שלא ימרוד. מובא בס' מנות הלוי דף קע\"ד ע\"א בשם מדרש לקח טוב: ",
+            " שתי שכיבות הללו למה. גמרא מגילה דף ל\"ז ע\"א: ",
+            " אמרו ז\"ל מאי זה עץ היה. מדרש אבא גריון:\n"
+        ],
+        [
+            " דעתן קלה. בכ\"י מינכען הגי' דמעותיהן קרובה, וזו גירסא ישרה: ",
+            " בלשון תלמוד רמכי רמכי. תענית כ\"ג. ועיין ערוך שפי' עדרים עדרים, והמלה סורית: ",
+            " א\"ר יהודה. מגילה ט\"ז ע\"ב. וכ\"י מינכען א\"ר יהודה אמר רב:\\\n"
+        ],
+        [
+            " כל האתים הללו. מגילה ט\"ו ע\"ב: ",
+            " שכולן נתלו בעץ אחד וד' אמות לאחד עשרה נבילות. עיין בילקוט רמז אלף נ\"ט בפ' בשלשה עשר במאמר בא וראה היכן היו צלובים בו, ומקור המאמר מהילקוט לא נודע לי: ",
+            " כמו שמבואר במס' מגילה. דף ז' ע\"א, אסתר ברוח הקודש נאמרה: ",
+            " זה אחד מן ק\"ו שבמקרא. ב\"ר פצ\"ב ע\"ש:  ",
+            " אבל המוקפות חומה. מגילה ב' ע\"א: ",
+            " אין פחות מב' מנות. מגילה דף ז' ע\"א שתי מנות לאיש אחד, ומתנות לאביונים שתי מתנות לשני בני אדם: ",
+            " כדתנן. משנה במגילה דף ב' ע\"א: ",
+            " וי\"ג הוא זמן קהילה לכל. מגילה שם: ",
+            " כאיש אחד. כי כתוב בלשון יחיד, וראוי לכתוב וקבלו. ובעל מנות הלוי דף ר\"א ע\"ב הביא בשם ה\"ר יוסף נאקון ז\"ל וז\"ל וקבל היהודים בלשון יחיד כי כלם בלב אחד קבלום, לפי שכבר החלו לעשותם: ",
+            " א\"ר נחמן. מגילה ט\"ז ע\"ב, ושם הגי' א\"ר יוחנן: ",
+            " ומה הגיע אליהם. בכ\"י מינכען נוסף על הגליון: פי' מה ראו אחשורוש והמן לכתוב כתבים לאבד היהודים על ככה שנתקנא המן במרדכי ומה הגיע אליהם שנעשה נס למרדכי: ",
+            " מכאן שסעודת פורים אינה נוהגת אלא ביום. עיין מגילה דף ז' ע\"ב, אמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו: ",
+            " ואף הנשים חייבות במקרא מגילה. ערכין ג' ע\"א: ",
+            " וצריכה שרטוט. מגילה ט\"ז ע\"ב: ",
+            " כלומר תוקף המעשה. מובא בס' מנות הלוי דף ק\"ז ע\"ב וז\"ל מצאתי במדרש לקח טוב דברים נפלאים מורים על מעלת תהלת המגלה הזאת ראיתי להעתיקם פה מפני כבוד שמים וכבוד רבותינו הקדושים את כל תוקף כי': ",
+            " שבמדרש אסתר. כוונתו למדרש אבא גריון: ",
+            " מכאן אמרו רז\"ל. מגילה י\"ח ע\"א: ",
+            " ונקראת בילה. מגילה ד' ע\"א: \n"
+        ],
+        [
+            " על שכפר בע\"ז. מגילה י\"ג ע\"א: ",
+            " ולא לכל אחיו. מגילה ט\"ז ע\"ב:\n"
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Sifre DeAgadeta, Vilna 1886",
+            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001838260"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב על אסתר",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah",
+        "Midrash Lekach Tov",
+        "Commentary"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Comment"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Mishnat Rabbi Eliezer/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,35 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Mishnat Rabbi Eliezer",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "משנת רבי אליעזר",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah"
+    ],
+    "text": {
+        "": [
+            [
+                "In the name of Yud-Hei (יה), I will begin to write from the teachings of Rabbi Eliezer with the help of the One who helped our ancestors at the Red Sea.",
+                "Rabbi Eliezer, the son of Rabbi Yosei HaGalili, said in the name of Rabbi Shimon, 'Every place where you find the words of Rabbi Eliezer, his son, son of Rabbi Yosei HaGalili, in the Haggadah, tilt your ear like an antler, as it is written, 'Incline your ear to wisdom, bend your heart to understanding' (Proverbs 2:2). Through this, you will recognize the one who said and it was, the Author of Creation. Learn the Haggadah, for through it, you will recognize the Torah and the ways of your Creator, to walk in all His paths and cleave unto Him.",
+                "Thirty-three principles are required in the Haggadah. Of majority, minority, majority after majority, minority after minority, explicit leniency and stringency, implicit leniency and stringency, equal derivation, building on a foundation, a case of short reasoning, a matter subject to change, a structured order, an issue that comes to teach but is found to have been learned, a generalization followed by a specific example, an issue dependent on a small element from which the larger point is deduced in a manner perceivable by the ear as it hears, two scriptures that contradict each other until a third comes and decides between them, a unique matter in its place, a matter that is not interpreted in its place and is interpreted elsewhere, a matter that is stated partially and applied universally, a matter that is stated for one and has relevance for another, a matter that is linked to two principles, and you give it the power of the better of the two, a matter that one's fellow reproves him for, a matter that one reproves his fellow for, a matter that is part of a category but stands out from the category to teach about itself, a matter that is part of a category but stands out from the category to teach about another, a governance, an allusion, an opposition in it, from a gematria, from a letter substitution, from the language of a netrikon, early and late regarding its context, early and late regarding its divisions."
+            ]
+        ]
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "משנת רבי אליעזר",
+        "enTitle": "Mishnat Rabbi Eliezer",
+        "key": "Mishnat Rabbi Eliezer",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Midrash/Aggadah/Mishnat Rabbi Eliezer/English/merged.json

@@ -0,0 +1,37 @@
+{
+    "title": "Mishnat Rabbi Eliezer",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Mishnat_Rabbi_Eliezer",
+    "text": {
+        "": [
+            [
+                "In the name of Yud-Hei (יה), I will begin to write from the teachings of Rabbi Eliezer with the help of the One who helped our ancestors at the Red Sea.",
+                "Rabbi Eliezer, the son of Rabbi Yosei HaGalili, said in the name of Rabbi Shimon, 'Every place where you find the words of Rabbi Eliezer, his son, son of Rabbi Yosei HaGalili, in the Haggadah, tilt your ear like an antler, as it is written, 'Incline your ear to wisdom, bend your heart to understanding' (Proverbs 2:2). Through this, you will recognize the one who said and it was, the Author of Creation. Learn the Haggadah, for through it, you will recognize the Torah and the ways of your Creator, to walk in all His paths and cleave unto Him.",
+                "Thirty-three principles are required in the Haggadah. Of majority, minority, majority after majority, minority after minority, explicit leniency and stringency, implicit leniency and stringency, equal derivation, building on a foundation, a case of short reasoning, a matter subject to change, a structured order, an issue that comes to teach but is found to have been learned, a generalization followed by a specific example, an issue dependent on a small element from which the larger point is deduced in a manner perceivable by the ear as it hears, two scriptures that contradict each other until a third comes and decides between them, a unique matter in its place, a matter that is not interpreted in its place and is interpreted elsewhere, a matter that is stated partially and applied universally, a matter that is stated for one and has relevance for another, a matter that is linked to two principles, and you give it the power of the better of the two, a matter that one's fellow reproves him for, a matter that one reproves his fellow for, a matter that is part of a category but stands out from the category to teach about itself, a matter that is part of a category but stands out from the category to teach about another, a governance, an allusion, an opposition in it, from a gematria, from a letter substitution, from the language of a netrikon, early and late regarding its context, early and late regarding its divisions."
+            ]
+        ]
+    },
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "משנת רבי אליעזר",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah"
+    ],
+    "schema": {
+        "heTitle": "משנת רבי אליעזר",
+        "enTitle": "Mishnat Rabbi Eliezer",
+        "key": "Mishnat Rabbi Eliezer",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "",
+                "enTitle": ""
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Midrash/Aggadah/Seder Olam Zutta/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,29 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Seder Olam Zutta",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "סדר עולם זוטא",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "From Adam to the flood [passed] one thousand six hundred and fifty-six years. And from the flood to the generation of the dispersion, after the destruction of the Tower of Babel, [passed] three hundred and forty years - being in the year 1996 from the creation of [the world]. And from the dispersion until the birth of the Patriarch Isaac [passed] fifty-two years - being in the year 2048 from the creation [of the world]. From the birth of the Patriarch Isaac until when the Sons of Israel left Egypt [passed] four hundred years - being in the year 2448 from the creation [of the world]. And forty years the Jewish people were in the desert - being in the year 2488 from the creation [of the world]. And eight hundred and fifty years [passed] from when they entered into the Land [of Israel] until they were exiled from it - being in the year 3338 from the creation [of the world]. The Babylonian exile lasted for seventy years, between the [destruction of] the first temple and the building of the second temple - being in the year 3408 from the creation [of the world]. The second temple stood for four hundred and twenty years and was [then] destroyed - being in the year 3828 from the creation [of the world]. And from the destruction of the [second] temple until now 1053 years [have passed]. And altogether, this makes [it currently] 4881 years from the creation [of the world]."
+        ],
+        [],
+        [
+            "Shem (son of Noah) lived until Arpachshad was born, a hundred years. Two years after the flood. He lived 600 years, and all the days of Shem were 600 years. Arpachshad lived until Shelah was born, 135 years. He lived 438 years, and all the days of Arpachshad were 438 years. Shelah lived until Eber was born, 130 years. He lived 433 years, and all the days of Shelah were 433 years. Eber lived until Peleg was born, 34 years. He lived 464 years, and all the days of Eber were 464 years. Peleg lived until Reu was born, 30 years. He lived 239 years, and all the days of Peleg were 239 years. Reu lived until Serug was born, 32 years. He lived 239 years and 342 years. Serug lived until Nahor was born, 30 years. He lived 230 years and 132 years. Nahor lived until Terah was born, 29 years. He lived 148 years and 79 years. Terah lived until Abraham was born, 70 years. He lived 205 years and 148 years. It is the year 2008 (according to the Jewish calendar). Thus, there were ten generations."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Seder Olam Zutta/English/merged.json

@@ -0,0 +1,30 @@
+{
+    "title": "Seder Olam Zutta",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Seder_Olam_Zutta",
+    "text": [
+        [
+            "From Adam to the flood [passed] one thousand six hundred and fifty-six years. And from the flood to the generation of the dispersion, after the destruction of the Tower of Babel, [passed] three hundred and forty years - being in the year 1996 from the creation of [the world]. And from the dispersion until the birth of the Patriarch Isaac [passed] fifty-two years - being in the year 2048 from the creation [of the world]. From the birth of the Patriarch Isaac until when the Sons of Israel left Egypt [passed] four hundred years - being in the year 2448 from the creation [of the world]. And forty years the Jewish people were in the desert - being in the year 2488 from the creation [of the world]. And eight hundred and fifty years [passed] from when they entered into the Land [of Israel] until they were exiled from it - being in the year 3338 from the creation [of the world]. The Babylonian exile lasted for seventy years, between the [destruction of] the first temple and the building of the second temple - being in the year 3408 from the creation [of the world]. The second temple stood for four hundred and twenty years and was [then] destroyed - being in the year 3828 from the creation [of the world]. And from the destruction of the [second] temple until now 1053 years [have passed]. And altogether, this makes [it currently] 4881 years from the creation [of the world]."
+        ],
+        [],
+        [
+            "Shem (son of Noah) lived until Arpachshad was born, a hundred years. Two years after the flood. He lived 600 years, and all the days of Shem were 600 years. Arpachshad lived until Shelah was born, 135 years. He lived 438 years, and all the days of Arpachshad were 438 years. Shelah lived until Eber was born, 130 years. He lived 433 years, and all the days of Shelah were 433 years. Eber lived until Peleg was born, 34 years. He lived 464 years, and all the days of Eber were 464 years. Peleg lived until Reu was born, 30 years. He lived 239 years, and all the days of Peleg were 239 years. Reu lived until Serug was born, 32 years. He lived 239 years and 342 years. Serug lived until Nahor was born, 30 years. He lived 230 years and 132 years. Nahor lived until Terah was born, 29 years. He lived 148 years and 79 years. Terah lived until Abraham was born, 70 years. He lived 205 years and 148 years. It is the year 2008 (according to the Jewish calendar). Thus, there were ten generations."
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "סדר עולם זוטא",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Seder Olam Zutta/Hebrew/Seder Olam Zuta, Rabbi M. Grossberg. London, 1910.json

@@ -0,0 +1,57 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Seder Olam Zutta",
+    "versionSource": "https://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002021777/NLI",
+    "versionTitle": "Seder Olam Zuta, Rabbi M. Grossberg. London, 1910",
+    "status": "locked",
+    "priority": 2.0,
+    "license": "Public Domain",
+    "digitizedBySefaria": true,
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "סדר עולם זוטא",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "מאדם עד המבול אלף ושש מאות וחמשים ושש שנים. ומן המבול עד הפלגה שלש מאות וארבעים שנה. היא שנת אלף תתקצ״ו ליצירה. ומן הפלגה עד שנולד יצחק אבינו חמשים ושתים שנה. היא שנת ב׳ אלפים מ״ח ליצירה. משנולד יצחק אבינו עד שיצאו ישראל ממצרים ארבע מאות שנה. היא שנת ב׳ אלפים תמ״ח ליצירה. וארבעים שנה שהיו ישראל במדבר. היא שנת ב׳ אלפים תפ״ח ליצירה. ושמונה מאות וחמשים שנה משבאו לארץ ועד שגלו ממנה. היא שנת ג׳ אלפים של״ח ליצירה. שבעים שנה גלות בבל בין בית ראשון לבנין בית אחרון. היא שנת ג׳ אלפים ת״ח ליצירה. בנין בית אחרון עמד ד׳ מאות ועשרים שנה ונחרב. היא שנת ג׳ אלפים תתכ״ח ליצירה. ומשחרב הבית עד עכשיו אלף וחמשים ושלש שנה. והם בכלל ארבעת אלפים ושמונה מאות ושמונים ואחת שנה ליצירה."
+        ],
+        [
+            "אדם חיה עד שנולד שת מאה ושלשים שנה. היא שנת ק״ל ליצירה ושני חייו תתק״ל. שת חיה עד שנולד אנוש מאה וחמש שנה. היא שנת רל״ה ליצירה ושני חייו תתקי״ב שנה. אנוש חיה עד שנולד קינן תשעים שנה. היא שנת שכ״ה ליצירה ושני חייו תתק״ה שנה. קינן חיה עד שנולד מהללאל שבעים שנה. היא שנת שצ״ה ליצירה ושני חייו תתק״י שנה. מהללאל חיה עד שנולד ירד ששים וחמש שנה. היא שנת ת״ס ליצירה ושני חייו תתצ״ה שנה. ירד חיה עד שנולד חנוך מאה וששים ושתים שנה. היא שנת תרכ״ב ליצירה ושני חייו תתקפ״ב שנה. חנוך חיה עד שנולד מתושלח ששים וחמש שנה. היא שנת תרפ״ז ליצירה. ויתהלך חנוך את האלקים שלש מאות וששים וחמש שנה. ואיננו כי לקח אותו אלקים. היא שנת תתקפ״ז ליצירה. מתושלח חיה עד שנולד למך מאה ושמונים ושבע שנים. היא שנת תתע״ד ליצירה ושני חייו תשע מאות וששים ותשע שנים. למך חיה עד שנולד נח מאה ושמונים ושתים שנה. היא שנת אלף נ״ו ליצירה ושני חייו שבע מאות ושבעים ושבע שנה. כיון שבא המבול היה נח בן שש מאות שנה. היא שנת אלף תרנ״ו ליצירה. וג׳ מאות וחמשים שנה חיה נח לאחר המבול. נמצא מת נח דור עשירי שנת ב׳ אלפים ושש שנה ליצירה. עשרה שנים אחר הפלגה. הרי עשרה דורות."
+        ],
+        [
+            "שם חיה עד שנולד ארפכשד מאה שנה. שנתים אחר המבול. היא שנת אלף תרנ״ח ליצירה וכל ימיו של שם שש מאות שנה. ארפכשד חיה עד שנולד שלח שלשים וחמש שנה. היא שנת אלף תרצ״ג ליצירה וכל ימיו שמונה ושלשים וארבע מאות שנה. שלח חיה שלשים שנה עד שנולד עבר. היא שנת אלף תשכ״ג ליצירה וכל ימיו שלש ושלשים וארבע מאות שנה. עבר חיה עד שנולד פלג ארבע ושלשים שנה. היא שנת אלף תשנ״ז ליצירה. ותפש בית המדרש וישיבה והוא אבי כל בני עבר וכל ימיו ארבע וששים וארבע מאות שנה. פלג חיה עד שנולד רעו שלשים שנה. היא שנת אלף תשפ״ז ליצירה ושני חייו מאתים ושלשים ותשע שנה. רעו חיה עד שנולד שרוג שלשים ושתים שנה. היא שנת אלף תתי״ט ליצירה ושני חייו תשע ושלשים ומאתים שנה. שרוג חיה עד שנולד נחור שלשים שנה. היא שנת אלף תתמ״ט ליצירה ושני חייו שלשים שנה ומאתים שנה. נחור חיה עד שנולד תרח תשע ועשרים שנה. היא שנת אלף תתע״ח ליצירה ושני חייו שמונה וארבעים ומאה שנה. תרח חיה עד שנולד אברהם אבינו ע׳ שנה. היא שנת אלף תתקמ״ח ליצירה ושני חייו מאתים וחמש שנים. היא שנת ב׳ אלפים פ״ג ליצירה. הרי עשרה דורות."
+        ],
+        [
+            "מן המבול ועד הפלגה שלש מאות וארבעים שנה. משנולד אברהם עד הפלגה שמונה וארבעים שנה. היא שנת אלף תתקצ״ו ליצירה. מן הפלגה עד שנולד יצחק חמשים ושתים שנה. היא שנת ב׳ אלפים מ״ח ליצירה ושני חייו של אברהם אבינו מאה ושבעים וחמש שנים. יצחק חיה עד שנולד יעקב ששים שנה. היא שנת ב׳ אלפים ק״ח ליצירה ושני חייו מאה ושמונים שנה. יעקב חיה עד שנולד יהודה שמונים ושבע שנים. היא שנת ב׳ אלפים וקצ״ה ליצירה ושני חייו מאה וארבעים ושבע שנים. יהודה חיה עד שנולד פרץ שלשים ושלש שנים. היא שנת ב׳ אלפים רכ״ח ליצירה ושני חייו מאה ותשע עשרה שנה. פרץ חיה עד שנולד חצרון ח׳ שנים. וחמול שנת תשע. וכלו הכ״ב שנים משנמכר יוסף עד שירדו למצרים. חצרון וחמול ירדו למצרים הרי אלפים ומאתים ושלשים ושמונה לבריאת העולם. היא שנת ב׳ אלפים רל״ח ליצירה שירדו למצרים. יעקב חיה עד שנולד ראובן פ״ד שנים. ושני חייו של ראובן קכ״ד שנים. ומת לאחר שמת יוסף במצרים שתי שנים. שמעון חיה ק״כ שנה. ומת לאחר שמת יוסף במצרים שנה אחת. לוי חיה קל״ז שנים. יהודה חיה קי״ט שנים ומת לפני לוי י״ח שנים. יששכר חיה קכ״ב שנים ומת לפני לוי ט״ו שנה. זבולן חיה קכ״ד שנה ומת לאחר שמת יוסף י״א שנים. דן חיה קכ״ז שנה. נפתלי חיה קל״ג שנה. גד חיה קכ״ה שנה. אשר חיה קכ״ו שנים. יוסף חיה ק״י שנה. בנימין חיה קי״א שנה ומת לפני לוי ט״ו שנה. וחצרון הוליד את רם. ורם הוליד את עמינדב. ועמינדב הוליד את נחשון. ונחשון היה מיוצאי מצרים בשנת אלפים תמ״ח לבריאת עולם עד שיצאו ממצרים. ובאותה השנה בחדש השני נתנו לישראל במרה מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם. שבת ופרה אדומה ודינים. ובאותה שנה בחדש השלישי נתנו לישראל עשרת הדברות. ובשנה השנית נתנה להם התורה ביום הכפורים. ובאותה שנה מת נחשון. ונחשון הוליד את שלמה. ושלמה מבאי הארץ. ושלמון הוליד את בועז. ובשנת ארבעים ואחת לצאת בני ישראל ממצרים. הרי שנת אלפים תפ״ט לבריאת עולם. נכנסו ישראל לארץ ומת יהושע בן נון בן מאה ועשר. היא שנת ב׳ אלפים תקט״ז ליצירה. הרי עשרה דורות."
+        ],
+        [
+            "בועז הוליד את עובד. ועובד הוליד את ישי. וישי הוליד את דוד. ודוד מלך על ישראל בשנת שצ״ו לכניסתן לארץ. היא שנת ת״מ ליציאת מצרים. ושנת ב׳ אלפים תתפ״ד לבריאת עולם. ואביתר היה כהן גדול בימיו. ונתן וגד נביאים. ומלך ארבעים שנה. עד ב׳ אלפים תתקכ״ד ליצירה. ודוד הוליד את שלמה ושלמה מלך בן י״ב שנה. ובשנה הרביעית החל לבנות הבית. היא שנת ב׳ אלפים תתקכ״ח ליצירה. ובשנה האחת עשרה למלכו נשלם בנין הבית. היא שנת ארבע מאות וארבעים לכניסתן לארץ. שהיא שנת ארבע מאות ושמונים לצאתם ממצרים. והיא שנת אלפים ותשע מאות ועשרים ושמונה לבריאת עולם. ויסד הבית. והיה צדוק כהן גדול בימיו. ועדו ואחיה השילוני נביאים. ומלך ארבעים שנה. עד שנת ב׳ אלפים תתקס״ד ליצירה. ומלך אחריו רחבעם בנו י״ז שנה. עד שנת ב׳ אלפים תתקפ״א ליצירה. ואחימעץ כהן גדול. ושמעיה ועדו נביאים. אביה בנו מלך אחריו שלש שנים. עד ב׳ אלפים תתקפ״ד ליצירה. ושנותיו מקוטעות. עזריהו כהן גדול ועדו נביא. אסא בנו מלך אחריו מ״א שנה. עד ג׳ אלפים כ״ד ליצירה. ויהורם כהן גדול ועזריהו בן עודד וחנני הרואה ויהוא בן חנני נביאים. יהושפט בנו מלך אחריו עשרים וחמש שנים. אבל לא נמנו לו אלא כ״ג שנה לפי שיהורם בנו מלך ב׳ שנים בחייו ונכללים עם הח׳ שנה שמלך אחר אביו. שנות מלכות יהושפט עד ג׳ אלפים מ״ז ליצירה. יהואחז כהן גדול ויהוא בן חנני ועובדיה מיכה ויחזיאל בן זכריהו ואלעזר בן דודוהו נביאים. יורם בנו מלך אחריו שמונה שנה עד ג׳ אלפים נ״ה ליצירה. יהויריב כהן גדול אליהו נביא. אחזיהו בנו מלך אחריו שנה אחת. עד ג׳ אלפים נ״ו ליצירה. ויהושפט כהן גדול ואלישע נביא. הרי עשרה דורות."
+        ],
+        [
+            "אחר כך קמה עתליה אם אחזיה ותאבד זרע הממלכה והיה צער גדול וכלו בית דוד ולא נשאר מהם אלא יואש תינוק קטן והחביא אותו יהוידע כהן גדול. ותמלוך עתליה שש שנים מקוטעות היו בשנותיו של אחזיה וכלו בשנת ג״א ס״א ליצירה. והרגו אותה. ומלך יואש ארבעים שנה. עד שנת ג׳ אלפים ק״א ליצירה. יהוידע ופדיה כהנים גדולים. וזכריה בן יהוידע כהן ונביא. צוה יואש והרגו. אמציהו בנו מלך אחריו עשרים ותשע שנים. עד שנת ג׳ אלפים קט״ו ליצירה. צדקיהו כהן גדול. אמוץ ואמציה אחי הוו. אמוץ אבי ישעיהו הוא ואביו נביאים. עוזיה בנו מלך אחריו חמשים ושתים שנה. התחיל עוזיה למלוך בחיי אביו ט״ו שנה. והתחיל למלוך שנת ג׳ אלפים קט״ו. ובין הכל מלך נ״ב שנה. והם כלים שנת ג׳ אלפים קס״ז ליצירה. יואל כהן גדול. הושע וישעיה ועמוס ועזיהו ומיכה המורשתי נביאים. יותם בנו מלך אחריו ט״ז שנה. עד ג׳ אלפים קפ״ד ליצירה. יותם כהן גדול. הושע וישעיה ועמוס ומיכה המורשתי ועודד נביאים. אחז בנו מלך אחריו שש עשרה שנה. עד שנת ג׳ אלפים ר׳ ליצירה. אוריהו כהן גדול. הושע וישעיהו ועמוס ומיכה ועודד נביאים. חזקיהו בנו מלך אחריו עשרים ותשע שנה. עד ג׳ אלפים רכ״ט ליצירה. נריה בהן גדול. הושע וישעיה ועמוס נביאים. מנשה בנו מלך אחריו נ״ה שנה. עד ג׳ אלפים רפ״ד ליצירה. הושעיה כהן גדול. יואל ונחום וחבקוק נביאים. אמון בנו מלך אחריו שתי שנים. עד ג׳ אלפים רפ״ה ליצירה. שנותיו מקוטעות. שלום כהן גדול. חוזים נביאים. יאשיהו בנו מלך אחריו ל״א שנה. עד ג׳ אלפים שט״ז ליצירה. חלקיהו כהן גדול. צפניה וירמיה וחולדה נביאים. יהואחז בנו מלך אחריו שלשה חדשים. חלקיה כהן גדול. ירמיה נביא. יהויקים אחיו מלך אחריו י״א שנה עד ג׳ אלפים שכ״ז ליצירה. עזריה כהן גדול. ירמיה ואוריה נביאים הרי עשרה דורות."
+        ],
+        [
+            "ובשנה האחד עשר למלכו הגלה אותו נבוכדנצר מלך בבל. ומת באיסורו לקיים מה שנאמר קבורת חמור יקבר. הוא הגלה את ירושלם ואת כל השרים ומבנימין ומשאר שבטים שבעת אלפים גולה הכל גבורים עושי מלחמה. ומלך אחריו יהויכין בנו ג׳ חדשים ועשרה ימים. שריה כהן גדול וירמיה נביא. והגלה אותו נבוכדנצר מלך בבל הוא וי״ח אלפים עמו והמליך את צדקיהו אחי אביו בן יאשיהו ומלך י״א שנה. עד ג׳ אלפים של״ח ליצירה. יהוצדק אחי עזרא הסופר כהן גדול. ירמיה ויחזקאל נביאים. בשנת התשיעית למלכו באו חיל בבל על ירושלים ויחנו עליה ויבנו עליה דיק סביב ותבא העיר במצור עד י״א שנה למלכו. ובאותה שנה הגלה יהודה מעל אדמתו. היא שנת שמונה מאות וחמשים שנה לכניסתן לארץ. ושמונה מאות ותשעים לצאתם מארץ מצרים. ושנת שלשת אלפים ושל״ח שנה לבריאת עולם. ולא נשאר מבית דוד אלא יכניהו לבדו. והוא הוליד את שאלתיאל ומלכירם ופדיה וגמריה שלשים ושמונה משפחות המה. ומלך נבוכדנצר עד שנת שלשים ושבע לגלות המלך יהויכין. עד שנת ג׳ אלפים שס״ד ליצירה. מת נ��וכדנצר ומלך אויל מרודך בנו עשרים ושלש שנים. בשנה הראשונה למלכו הוציא יהויכין מבית כלא. ואחר כך מת בבבל אחרי מות צדקיהו. שאלתיאל בן יהויכין חכמים דברוהו בגולה. ומלך בלשצר שלש שנים. ומת שאלתיאל ועמד אחריו זרובבל בנו בשנת חמשים ושתים לחרבן הבית היא שנת שבעים למלכות בבל. מלך דריוש המדי ובטלה מלכות כשדים. ועלה זרובבל לירושלים וגלותו עמו בשנת אחת לכורש מלך פרס. ויהושע בן יהוצדק כהן גדול. וחגי וזכריה ועזרא נביאים. עמד אחשורש ובטל מלאכת בית המקדש ובקש לעקור את ישראל ועקרו הקב״ה לו ולהמן הרשע מן העולם. בשנת שמונה עשרה למדי היא שנת שבעים לחרבן הבית עלה עזרא הסופר לירושלים וגלות אחרת עמו ובנה חומות ירושלם והכין את בית המקדש וחזר זרובבל לבבל ומת שם. ועמד אחריו משולם בנו. ובימיו מלכה מלכות יון בשנת חמשים ושתים שנה למדי ופרס. ומתו חגי זכריה ומלאכי. באותו הזמן פסקה נבואה מישראל. היא שנת שלשת אלפים תמ״ב לבריאת עולם. מכאן ואילך הט אזנך ושמע דברי חכמים."
+        ],
+        [
+            "אלכסנדרוס מוקדון מלך יון מלך י״ב שנה. ומת משולם בן זרובבל ועמד אחריו חנניה בנו חכמים דברוהו. ובימיו מלך פוטרן וסלמון ואלסכנוס ומפריס מלכי יון. בשנת מאה וארבעים ליון. מת חנניה ומתתיה בן יוחנן בן שמעון ועמד אחריו ברכיה בנו וחכמים דברוהו. ובימיו היה אדום מנוקרת סליקוס סנטרוך אנטיוך ואנטיוכס גסקלגס ואנטיקי הוא בנה אנטוכיא. ותלמי הוא כתב את התורה יונית. בשנת מאה ושבעים ליון איקטל שמעון בן יוחנן בן מתתיה. ומת ברכיה ועמד אחריו חסדיה בנו חכמים דברוהו. בימיו היה צער גדול לישראל בימי נקנור מלך יון ויצאו בני חשמונים והרגו אותו ואת כל חיילותיו היא שנת מאה ושבעים וחמש ליון. ומלך יוחנן בן שמעון בן מתתיה בן חשמוני שלשים ושבע שנים. ושכיב חסדיה ועמד אחריו ישעיה חכמים דברוהו. ומלך ינאי בן יוחנן כהן גדול עשרים ושבע שנים. ושכיב ינאי ועמד אחריו אריסתובלוס בנו ומלך שלש עשרה שנה ונהרג. ומלך אחריו אנטיגנוס בנו עשרים ושש שנים ונהרג בשנת מאה ושלש למלכות בית חשמונאי. ועמד אחריו הורודוס בן אנטיפטר עבד חשמונים ומרד והרג כל בית אדוניו ומלך שלשים ושבע שנים. ושכיב עובדיה ועמד אחריו שמעיה בנו חכמים דברוהו. הרי עשרה דורות."
+        ],
+        [
+            "ומלך אגריפס בן המלך הורודוס ומלך אחריו מונבז בנו. ושכיב שמעיה ועמד אחריו שכניה וחכמים דברוהו. בשנת מאה ושלש למלכות הגרים היא שנת ארבע מאות ועשרים שנה לבנין הבית והיא שנת שלשת אלפים ותתכ״ח לבריאת עולם בא אספסיינוס והחריב הבית והגלה את ישראל ובתים הרבה מבית דוד ויהודה לאספמיא היא ספרד. והיא היתה שנת מאה ושמונים לרומיים שמלכו לפני הבית. ובשנת חמשים ושתים לחרבן הבית חרבה ביתר. בשנת מאה וששים ושש לחרבן הבית אתו פרסאי על רומאי. ושכיב שכניה ועמד אחריו חזקיה בנו חכמים דברוהו. ושכיב חזקיה ונקבר בארץ ישראל בגבעת ארבאל אשר ליהושע בן שרף הכהן במזרח העיר. ועמד אחריו בנו וחכמים דברוהו. וכד שכיב פש נתן במעי אמו הוא נתן דצוציתא. ושכיב נתן ועמד אחריו רב הונא בנו חכמים דברוהו. ושכיב עקוב ועמד נחום בנו חכמים דברוהו. רב הונא ורב חננא ורב מתנא ורב חננאל חכמים שלו. ושכיב נחום ועמד יוחנן חכמים דברוהו רב חננאל חכם שלו. ושכיב יוחנן ועמד שפט בנו חכמים דברוהו ורב חננאל חכם שלו. ושכיב שפט ועמד אחריו ענן בנו חכמים דברוהו ורב שמואל חכם שלו. וסליק פסא בר נצר דא ואחרבה לנהרדעא. ושכיב רב הונא ונקבר בארץ ישראל אצל רבי חייא רבה. ועמד נתן בנו חכמים דברוהו. רב יהודה בר יחזקאל ורב ששת חכמים שלו. ואחסינו מלכותא פרסאי בשנת מאתים וארבעים וחמשה לחרבן הבית וגזרו פרסאי שמדא על יהודאי. ושכיב נתן ועמד נחמיה בנו חכמים דברוהו. רב שזבי חכם שלו. ושכיב נחמיה ועמד עקביה בנו חכמים דברוהו. רבא ורב אדא חכמים שלו. ובימיו סליק שבור לארמאי וכבשה. ושכיב מר עוקבן דצוציתא ונקבר בארץ ישראל. ועמד אחריו הונא בר אחיו חכמים דברוהו. אביי ורבה ורב יוסף בר חמא חכמים שלו. ובימיו סליק שבור לנציבא וכבשה. ושמע הונא מר ועמד אחריו עוקבא אחיו חכמים דברוהו. רב חננאל חכם שלו. ומת עוקבא ועמד אחריו אבא בן אחיו בן מר עוקבן. רבא ורבינא חכמים שלו. בשנת ארבע מאות ושש עשרה שנה לחרבן הבית קם עלמא בלא מלכא. ושכיב אבא ועמד אחריו רב כהנא אחיו. רב ספרא חכם שלו. ושכיב רב כהנא ועמד אחריו רב ספרא אחיו. רב אחא מדפתי חכם שלו. ושכיב מר זוטרא ועמד אחריו כהנא בנו. רבינא חכם שלו. ושכיב רב כהנא ועמד אחריו רב הונא מר אחיו. רב אחא מדפתי בר חנילאי חכם שלו. ושכיב ועמד אחריו רב הונא אחי אביו בר רב כהנא. רב מרי ומר חנינא רבא חכמים שלו."
+        ],
+        [
+            "ובגויה כלון דבית דוד והכי הוה. אתתיה דרב הונא ריש גלותא ברתיה דמר רב חנינא ריש מתיבתא הוה. ורב חנינא גברא רבה הוה. ופריש ואזיל דיינא דריש גלותא למתא דרב חנינא ריש מתיבתא ובעא למעבד פרקא ולא שבקיה רב חנינא ריש מתיבתא. ואתא לקמיה ריש גלותא. ופקיד ריש גלותא ושדר ואתייה לרב חנינא ריש מתיבתא. ופקיד עליה ואותביה בהדי פילי מתא כולי ליליא. למחר אתייה ופקיד ושמטו לכל מזייה דדיקנא ולא למיתן ליה אושפיזא. ואזל רב חנינא ריש מתיבתא ויתיב בבי כנישתא רבתי ובכא ומלי קוקיזא דדמעי ושתייה ונפל מותנא בבי ריש גלותא. ומייתו כולהו בחד ליליא. ופש מר זוטרא בכריסה דאימיה. וחזא ההוא ליליא מר רב חנינא ריש מתיבתא בחלמא דעל לבוסתנא דארזי ושקל נרגא וקטל לכל ארזי דהוו ביה. ופש חדא ארזא זוטרא תחות ארעא. דלי נרגא למקטליה. ואתא גברא סומקא סבא. אמר ליה אנא דוד מלך ישראל. והאי בסתנא דילי הוא. את מאי הוה לך בהדייהו דקטלתינהו. מחייה בהפתקא ואהדרינהו לאנפיה לאחוריה. ואיתער ואהדרון אנפיה לאחוריה. אמר להו לרבנן פש מבית דוד חד. אמרו ליה לא פש מנהון חד שום אנש אלא ברתך דמעברא. ואזל וגנא על בבא דילה במטריא ובשמשא עד דילדה. וכד ילדה תרצן אנפיה כדרכן. ושקליה לגביה ואקרייה ושוייה גברא רבה. חד חתן הוה ליה לבית דוד והוה רב פחדא שמיה. כד חזייה דמית בית דוד. שקל ממונא ושוחדא למלכא ושווייה רישא. וכד הוה מר זוטרא בר חמש עשרה שנין. אזל הוא וריש מתיבתא לגבי מלכא ושקליה לראשינותיה מן רב פחדא. והוא רב פחדא עייל ליה דודבא בנחיריה ואיתפח עד דמית משום דא ציירין דבית דוד דודבא על חותמיהו. והיה מר זוטרא ריש גלותא עשרים שנין ומר רב חנינא ורב מטא ורב יצחק חכמים שלו. ובימיו נהרג מר רב יצחק ריש מתיבתא. ובההוא יומא נפק מיד רבא גדול זכר נשיאנו לחיי העולם הבא. איתחזי ליה עמודא דנורא ונפקו בהדיה ארבע מאה גברין ועבדו קרבא עם פרסאי ואורית מלכותא וגבא גזיאתה שבע שנין. ובסוף שבע שנין חטו הנך דנתקי דהוו בהדיה ואשכחינון דהוו שתויי יין נסך וקא מזנאן בבית מלכי פרסאי ואסתלק עמודא דנורא דהוה סגי קמיה ונקטוהו פרסאי וקטלוהו וצלבוהו לריש גלותא מר זוטרא ולריש מתיבתא על גשרא דמחוזא. ופקיד מלכא ושבייה מתא דריש גלותא. ובההוא יומא דאיקטיל מר זוטרא ריש גלותא זכר נשיאנו לברכה איתיליד ליה ברא וקריוהו מר זוטרא על שמיה דאבוה. וערקו דבית דוד. ותלתין שנין לא יכיל מר אהונאי לגלויי אנפיה. ומר רב גיזא אחוי דאבוהין דבית מר רב נהילאי אזל ויתיב בנהר צבא. ומר זוטרא בר מר זוטרא ריש גלותא סליק ליה לארץ ישראל ועיילוהו בריש פרקיה. ובשנת ארבע מאות וחמשים ושתים שנה לחרבן הבית היא שנת ארבעת אלפים ומאתים ושמונים לבריאת עולם עלה לארץ ישראל והיה ראש סנהדרין. ואחריו רב גוריא. ואחריו מר זוטרא בנו. ואחריו רב יעקב בנו. ואחריו רב מיגס בנו. ואחריו רב נחמיה בנו. ואחריו רב אבדימי בנו. שמונים ושבעה דורות. וכלם שמונים ושבעה כלל שמותם. ורב אביי הוליד את רבי יעקב ואת רבי פנחס ואת רבי עזריא. ורבי פנחס הוליד את רבי חצוב. הרי שמונים ותשעה דור."
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Seder Olam Zutta/Hebrew/Seder Olam Zutta -- Wikisource.json

@@ -0,0 +1,36 @@
+{
+    "language": "he",
+    "title": "Seder Olam Zutta",
+    "versionSource": "https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%98%D7%90",
+    "versionTitle": "Seder Olam Zutta -- Wikisource",
+    "license": "CC-BY-SA",
+    "actualLanguage": "he",
+    "languageFamilyName": "hebrew",
+    "isBaseText": true,
+    "isSource": true,
+    "isPrimary": true,
+    "direction": "rtl",
+    "heTitle": "סדר עולם זוטא",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah"
+    ],
+    "text": [
+        [
+            "מאדם עד המבול אלף ושש מאות וחמשים ושש שנים: ומן המבול עד הפלגה שלש מאות וארבעים שנה. (היא שנת אלף תתקצ\"ו ליצירה): ומן הפלגה עד שנולד יצחק חמשים ושתים שנה. [היא שנת ב' אלפים מ\"ח ליצירה]: משנולד יצחק עד שיצאו ישראל ממצרים ארבע מאות שנה. (היא שנת ב' אלפים תמ\"ח ליצירה): וארבעים שנה שהיו ישראל במדבר. (היא שנת ב' אלפים תפ\"ח ליצירה): ושמונה מאות וחמשים [שנים]. משבאו לארץ ועד שגלו הימנה. (היא שנת ג' אלפים של\"ח ליצירה): ושבעים שנה [גלות בבל] בין בית ראשון לבית שני. (היא שנת ג' אלפים ת\"ח ליצירה): ובניין בית שני [עמד] ארבע מאות ועשרים [שנה ונחרב]. (היא שנת ג' אלפים תתכ\"ח ליצירה): ומשחרב הבית ועד עכשיו אלף וחמשים ושלש שנה. והם בכלל ארבעת אלפים ושמונה מאות (ושמונים) ואחת [שנה ליצירה]:"
+        ],
+        [
+            "אדם חיה [עד] שנולד שת מאה ושלשים שנה (בראשית ה ג). [היא שנת ק\"ל ליצירה]. ושני חייו תשע מאות ושלשים שנה (בראשית ה ה): שת חיה עד שנולד אנוש מאה וחמש שנים (בראשית ה ו) (היא שנת רל\"ה ליצירה). ושני חייו תשע מאות ושתים עשרה שנה (בראשית ה ח): אנוש חיה עד שנולד קינן תשעים שנה (בראשית ה ט) (היא שנת שכ\"ה ליצירה): ושני חייו תשע מאות וחמש שנים (בראשית ה יא): קינן חיה עד שנולד מהללאל שבעים שנה (בראשית ה יב) (היא שנת שצ\"ה ליצירה): ושני חייו תשע מאות ועשר שנים (בראשית ה יד). מהללאל חיה עד שנולד ירד ששים וחמש שנה (בראשית ה טו) (היא שנת ת\"ס ליצירה): ושני חייו שמנה מאות ותשעים וחמש שנים (בראשית ה יז): ירד חיה עד שנולד חנוך מאה וששים ושתים שנה (בראשית ה יח) (היא שנת תרכ\"ב ליצירה). ושני חייו תשע מאות וששים ושתים שנה (בראשית ה כ): חנוך חיה עד שנולד מתושלח ששים וחמש שנים (בראשית ה כא): (היא שנת תרפ\"ז ליצירה): ויתהלך חנוך את האלהים שלש מאות וששים וחמש שנה (בראשית ה כג): ואיננו כי לקח אותו אלהים (בראשית ה כד). (היא שנת תתקפ\"ז ליצירה): מתושלח חיה עד שנולד למך מאה ושמונים ושבע שנים (היא שנת תתע\"ד ליצירה). ושני חייו תשע מאות וששים ותשע שנים: למך חיה עד שנולד נח מאה ושמונים ושתים [שנה] (היא שנת אלף נ\"ו ליצירה). ושני חייו [שבע] מאות [ושבעים ושבע שנה] (בראשית ה לא). [נח חי עד שנולדו לו בנים ת\"ק שנים ושני חייו תתק\"ן] כיון שבא מבול היה נח בן ש(ל)ש מאות שנה. (היא שנת אלף תרנ\"ו ליצירה). ושלש מאות וחמשים [שנה חיה נח] לאחר המבול. (נמצא מת נח דור עשירי שנת ב' אלפים ושש ליצירה. עשר שנים אחר הפלגה). הרי עשרה דורות:"
+        ],
+        [
+            "שם חיה עד שנולד ארפכשד מאה שנה (שנתיים אחר המבול (בראשית יא י). היא שנת אלף תרנ\"ח ליצירה). ושני חייו [של שם שש] מאות שנה (בראשית יא יא): ארפכשד חיה עד שנולד שלח שלשים וחמש שנה (בראשית יא יב) (היא שנת אלף תרצ\"ג ליצירה). ושני חייו [שמונה ושלשים ו]ארבע מאות שנים (בראשית יא יג). [שלח חי עד שנולד עבר שלשים שנה (בראשית יא יד) [היא שנת אלף תשכ\"ג ליצירה]. ושני חייו שלש [ושלשים] וארבע מאות שנה (בראשית יא טו)]: עבר חיה עד שנולד פלג שלשים וארבע שנה (בראשית יא טז). (היא שנת אלף תשנ\"ז ליצירה). [ותפש בית המדרש וישיבה והוא אבי כל בני עבר]. ושני חייו [ארבע וששים ו]ארבע מאות [שנה] (בראשית יא יז): פלג חיה עד שנולד רעו שלשים שנה (בראשית יא יח) (היא שנת אלף תשפ\"ז ליצירה). ושני חייו מאתים [ושלשים] ותשע שנים (בראשית יא יט): רעו חיה עד שנולד שרוג שלשים ושתים שנה (בראשית יא כ) (היא שנת אלף תתי\"ט ליצירה). ושני חייו [תשע ושלשים ו]מאתים שנים (בראשית יא כא): שרוג חיה עד שנולד נחור שלשים שנה (בראשית יא כב) [היא שנת אלף תתמ\"ט ליצירה]. ושני חייו [שלשים שנה ו]מאתים שנה (בראשית יא כג): נחור חיה עד שנולד תרח עשרים ותשע שנה (בראשית יא כד) (היא שנת אלף תתע\"ח ליצירה). ושני חייו שמונה ו[ארבעים] ומאה שנה (בראשית יא כה): תרח חיה עד שנולד אברהם אבינו שבעים שנה (בראשית יא כו) (היא שנת אלף תתקמ\"ח ליצירה): ושני חייו מאתים וחמש שנים (בראשית יא לב). (היא שנת ב' אלפים פ\"ג ליצירה): הרי עשרה דורות."
+        ],
+        [
+            "מן המבול ועד הפלגה [שלש מאות וארבעים] שנה: משנולד אברהם עד הפלגה ארבעים ושמונה שנה. (היא שנת אלף תתקצ\"ו ליצירה). מן הפלגה עד שנולד יצחק חמשים [ושתים] שנים (היא שנת ב' אלפים מ\"ח ליצירה). משנולד אברהם עד שנולד יצחק מאה שנה: ושני חייו [של אברהם אבינו] מאה ושבעים וחמש שנים: יצחק חיה עד שנולד יעקב ששים שנה (היא שנת ב' אלפים ק\"ח ליצירה). ושני חייו מאה ושמונים [שנה]. יעקב חיה עד שנולד יהודה שמונים [ושבע] שנים (היא שנת ב' אלפים וקצ\"ה ליצירה). ושני חייו מאה וארבעים ושבע שנים: יהודה חיה עד שנולד פרץ שלשים [ושלש] שנים (היא שנת ב' אלפים רכ\"ח ליצירה). ושני חייו מאה ותשע עשרה שנה: פרץ חיה עד שנולד חצרון [ח'] שנים. [וחמול שנת תשע. וכלו הכ\"ב שנים משנמכר יוסף עד שירדו למצרים]. וחצרון וחמול ירדו למצרים. הרי אלפים ומאתים ושלשים ושמונה לבריאת עולם. (היא שנת ב' אלפים רל\"ח ליצירה שירדו למצרים): יעקב חיה עד שנולד ראובן שמונים ושלש שנים. ושני חייו של ראובן מאה ועשרים וארבע שנים. ומת לאחר שמת יוסף במצרים שתי שנים. שמעון חיה מאה ועשרים [שנה]: ומת לאחר שמת יוסף [במצרים] שנה אחת: לוי חיה מאה ושלשים ושבע שנים. יהודה חיה מאה ותשע עשרה שנה [ומת לפני לוי י\"ח שנים]: יששכר חיה מאה ועשרים ושתים שנה [ומת לפני לוי ט\"ו שנה]. זבולון חיה קכ\"ד שנה. ומת לאחר שמת יוסף י\"א שנים: דן חיה מאה ועשרים ושבע שנה: [נפתלי חיה קל\"ג שנה. גד חיה קכ\"ה שנה]. אשר חיה מאה ועשרים ושש שנה: יוסף חיה מאה ועשר שנה: בנימין חיה מאה ואחת עשרה שנה. ומת לפני לוי כ\"ו שנה: וחצרון הוליד את רם: ורם הוליד את עמינדב: ועמינדב הוליד את נחשון: ונחשון היה מיוצאי מצרים בשנת אלפים [ו]ארבע מאות וארבעים ושמונה לבריאת עולם. עד שיצאו ממצרים: ובאותה השנה בחודש השני [נתנו] לישראל [במרה מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם. שבת ופרה אדומה ודינים]: ובאותה שנה בחדש השלישי נתנו לישראל עשרת הדברות: ובשנה השנית נתנה להם התורה ביום הכיפורים: ובאותה שנה מת נחשון. ונחשון הוליד את שלמה: ושלמה מבאי הארץ. ושלמון הוליד את בועז: ובשנת ארבעים ואחת לצאת ישראל ממצרים. הרי שנת אלפים וארבע מאות [ושמונים] ותשע לבריאת עולם. נכנסו ישראל לארץ. ומת יהושע בן נון [בן מאה ועשר]. (היא שנת ב' אלפים תקי\"ו ליצירה). [הרי] עשרה דורות:"
+        ]
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Seder Olam Zutta/Hebrew/merged.json

@@ -0,0 +1,53 @@
+{
+    "title": "Seder Olam Zutta",
+    "language": "he",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Seder_Olam_Zutta",
+    "text": [
+        [
+            "מאדם עד המבול אלף ושש מאות וחמשים ושש שנים. ומן המבול עד הפלגה שלש מאות וארבעים שנה. היא שנת אלף תתקצ״ו ליצירה. ומן הפלגה עד שנולד יצחק אבינו חמשים ושתים שנה. היא שנת ב׳ אלפים מ״ח ליצירה. משנולד יצחק אבינו עד שיצאו ישראל ממצרים ארבע מאות שנה. היא שנת ב׳ אלפים תמ״ח ליצירה. וארבעים שנה שהיו ישראל במדבר. היא שנת ב׳ אלפים תפ״ח ליצירה. ושמונה מאות וחמשים שנה משבאו לארץ ועד שגלו ממנה. היא שנת ג׳ אלפים של״ח ליצירה. שבעים שנה גלות בבל בין בית ראשון לבנין בית אחרון. היא שנת ג׳ אלפים ת״ח ליצירה. בנין בית אחרון עמד ד׳ מאות ועשרים שנה ונחרב. היא שנת ג׳ אלפים תתכ״ח ליצירה. ומשחרב הבית עד עכשיו אלף וחמשים ושלש שנה. והם בכלל ארבעת אלפים ושמונה מאות ושמונים ואחת שנה ליצירה."
+        ],
+        [
+            "אדם חיה עד שנולד שת מאה ושלשים שנה. היא שנת ק״ל ליצירה ושני חייו תתק״ל. שת חיה עד שנולד אנוש מאה וחמש שנה. היא שנת רל״ה ליצירה ושני חייו תתקי״ב שנה. אנוש חיה עד שנולד קינן תשעים שנה. היא שנת שכ״ה ליצירה ושני חייו תתק״ה שנה. קינן חיה עד שנולד מהללאל שבעים שנה. היא שנת שצ״ה ליצירה ושני חייו תתק״י שנה. מהללאל חיה עד שנולד ירד ששים וחמש שנה. היא שנת ת״ס ליצירה ושני חייו תתצ״ה שנה. ירד חיה עד שנולד חנוך מאה וששים ושתים שנה. היא שנת תרכ״ב ליצירה ושני חייו תתקפ״ב שנה. חנוך חיה עד שנולד מתושלח ששים וחמש שנה. היא שנת תרפ״ז ליצירה. ויתהלך חנוך את האלקים שלש מאות וששים וחמש שנה. ואיננו כי לקח אותו אלקים. היא שנת תתקפ״ז ליצירה. מתושלח חיה עד שנולד למך מאה ושמונים ושבע שנים. היא שנת תתע״ד ליצירה ושני חייו תשע מאות וששים ותשע שנים. למך חיה עד שנולד נח מאה ושמונים ושתים שנה. היא שנת אלף נ״ו ליצירה ושני חייו שבע מאות ושבעים ושבע שנה. כיון שבא המבול היה נח בן שש מאות שנה. היא שנת אלף תרנ״ו ליצירה. וג׳ מאות וחמשים שנה חיה נח לאחר המבול. נמצא מת נח דור עשירי שנת ב׳ אלפים ושש שנה ליצירה. עשרה שנים אחר הפלגה. הרי עשרה דורות."
+        ],
+        [
+            "שם חיה עד שנולד ארפכשד מאה שנה. שנתים אחר המבול. היא שנת אלף תרנ״ח ליצירה וכל ימיו של שם שש מאות שנה. ארפכשד חיה עד שנולד שלח שלשים וחמש שנה. היא שנת אלף תרצ״ג ליצירה וכל ימיו שמונה ושלשים וארבע מאות שנה. שלח חיה שלשים שנה עד שנולד עבר. היא שנת אלף תשכ״ג ליצירה וכל ימיו שלש ושלשים וארבע מאות שנה. עבר חיה עד שנולד פלג ארבע ושלשים שנה. היא שנת אלף תשנ״ז ליצירה. ותפש בית המדרש וישיבה והוא אבי כל בני עבר וכל ימיו ארבע וששים וארבע מאות שנה. פלג חיה עד שנולד רעו שלשים שנה. היא שנת אלף תשפ״ז ליצירה ושני חייו מאתים ושלשים ותשע שנה. רעו חיה עד שנולד שרוג שלשים ושתים שנה. היא שנת אלף תתי״ט ליצירה ושני חייו תשע ושלשים ומאתים שנה. שרוג חיה עד שנולד נחור שלשים שנה. היא שנת אלף תתמ״ט ליצירה ושני חייו שלשים שנה ומאתים שנה. נחור חיה עד שנולד תרח תשע ועשרים שנה. היא שנת אלף תתע״ח ליצירה ושני חייו שמונה וארבעים ומאה שנה. תרח חיה עד שנולד אברהם אבינו ע׳ שנה. היא שנת אלף תתקמ״ח ליצירה ושני חייו מאתים וחמש שנים. היא שנת ב׳ אלפים פ״ג ליצירה. הרי עשרה דורות."
+        ],
+        [
+            "מן המבול ועד הפלגה שלש מאות וארבעים שנה. משנולד אברהם עד הפלגה שמונה וארבעים שנה. היא שנת אלף תתקצ״ו ליצירה. מן הפלגה עד שנולד יצחק חמשים ושתים שנה. היא שנת ב׳ אלפים מ״ח ליצירה ושני חייו של אברהם אבינו מאה ושבעים וחמש שנים. יצחק חיה עד שנולד יעקב ששים שנה. היא שנת ב׳ אלפים ק״ח ליצירה ושני חייו מאה ושמונים שנה. יעקב חיה עד שנולד יהודה שמונים ושבע שנים. היא שנת ב׳ אלפים וקצ״ה ליצירה ושני חייו מאה וארבעים ושבע שנים. יהודה חיה עד שנולד פרץ שלשים ושלש שנים. היא שנת ב׳ אלפים רכ״ח ליצירה ושני חייו מאה ותשע עשרה שנה. פרץ חיה עד שנולד חצרון ח׳ שנים. וחמול שנת תשע. וכלו הכ״ב שנים משנמכר יוסף עד שירדו למצרים. חצרון וחמול ירדו למצרים הרי אלפים ומאתים ושלשים ושמונה לבריאת העולם. היא שנת ב׳ אלפים רל״ח ליצירה שירדו למצרים. יעקב חיה עד שנולד ראובן פ״ד שנים. ושני חייו של ראובן קכ״ד שנים. ומת לאחר שמת יוסף במצרים שתי שנים. שמעון חיה ק״כ שנה. ומת לאחר שמת יוסף במצרים שנה אחת. לוי חיה קל״ז שנים. יהודה חיה קי״ט שנים ומת לפני לוי י״ח שנים. יששכר חיה קכ״ב שנים ומת לפני לוי ט״ו שנה. זבולן חיה קכ״ד שנה ומת לאחר שמת יוסף י״א שנים. דן חיה קכ״ז שנה. נפתלי חיה קל״ג שנה. גד חיה קכ״ה שנה. אשר חיה קכ״ו שנים. יוסף חיה ק״י שנה. בנימין חיה קי״א שנה ומת לפני לוי ט״ו שנה. וחצרון הוליד את רם. ורם הוליד את עמינדב. ועמינדב הוליד את נחשון. ונחשון היה מיוצאי מצרים בשנת אלפים תמ״ח לבריאת עולם עד שיצאו ממצרים. ובאותה השנה בחדש השני נתנו לישראל במרה מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם. שבת ופרה אדומה ודינים. ובאותה שנה בחדש השלישי נתנו לישראל עשרת הדברות. ובשנה השנית נתנה להם התורה ביום הכפורים. ובאותה שנה מת נחשון. ונחשון הוליד את שלמה. ושלמה מבאי הארץ. ושלמון הוליד את בועז. ובשנת ארבעים ואחת לצאת בני ישראל ממצרים. הרי שנת אלפים תפ״ט לבריאת עולם. נכנסו ישראל לארץ ומת יהושע בן נון בן מאה ועשר. היא שנת ב׳ אלפים תקט״ז ליצירה. הרי עשרה דורות."
+        ],
+        [
+            "בועז הוליד את עובד. ועובד הוליד את ישי. וישי הוליד את דוד. ודוד מלך על ישראל בשנת שצ״ו לכניסתן לארץ. היא שנת ת״מ ליציאת מצרים. ושנת ב׳ אלפים תתפ״ד לבריאת עולם. ואביתר היה כהן גדול בימיו. ונתן וגד נביאים. ומלך ארבעים שנה. עד ב׳ אלפים תתקכ״ד ליצירה. ודוד הוליד את שלמה ושלמה מלך בן י״ב שנה. ובשנה הרביעית החל לבנות הבית. היא שנת ב׳ אלפים תתקכ״ח ליצירה. ובשנה האחת עשרה למלכו נשלם בנין הבית. היא שנת ארבע מאות וארבעים לכניסתן לארץ. שהיא שנת ארבע מאות ושמונים לצאתם ממצרים. והיא שנת אלפים ותשע מאות ועשרים ושמונה לבריאת עולם. ויסד הבית. והיה צדוק כהן גדול בימיו. ועדו ואחיה השילוני נביאים. ומלך ארבעים שנה. עד שנת ב׳ אלפים תתקס״ד ליצירה. ומלך אחריו רחבעם בנו י״ז שנה. עד שנת ב׳ אלפים תתקפ״א ליצירה. ואחימעץ כהן גדול. ושמעיה ועדו נביאים. אביה בנו מלך אחריו שלש שנים. עד ב׳ אלפים תתקפ״ד ליצירה. ושנותיו מקוטעות. עזריהו כהן גדול ועדו נביא. אסא בנו מלך אחריו מ״א שנה. עד ג׳ אלפים כ״ד ליצירה. ויהורם כהן גדול ועזריהו בן עודד וחנני הרואה ויהוא בן חנני נביאים. יהושפט בנו מלך אחריו עשרים וחמש שנים. אבל לא נמנו לו אלא כ״ג שנה לפי שיהורם בנו מלך ב׳ שנים בחייו ונכללים עם הח׳ שנה שמלך אחר אביו. שנות מלכות יהושפט עד ג׳ אלפים מ״ז ליצירה. יהואחז כהן גדול ויהוא בן חנני ועובדיה מיכה ויחזיאל בן זכריהו ואלעזר בן דודוהו נביאים. יורם בנו מלך אחריו שמונה שנה עד ג׳ אלפים נ״ה ליצירה. יהויריב כהן גדול אליהו נביא. אחזיהו בנו מלך אחריו שנה אחת. עד ג׳ אלפים נ״ו ליצירה. ויהושפט כהן גדול ואלישע נביא. הרי עשרה דורות."
+        ],
+        [
+            "אחר כך קמה עתליה אם אחזיה ותאבד זרע הממלכה והיה צער גדול וכלו בית דוד ולא נשאר מהם אלא יואש תינוק קטן והחביא אותו יהוידע כהן גדול. ותמלוך עתליה שש שנים מקוטעות היו בשנותיו של אחזיה וכלו בשנת ג״א ס״א ליצירה. והרגו אותה. ומלך יואש ארבעים שנה. עד שנת ג׳ אלפים ק״א ליצירה. יהוידע ופדיה כהנים גדולים. וזכריה בן יהוידע כהן ונביא. צוה יואש והרגו. אמציהו בנו מלך אחריו עשרים ותשע שנים. עד שנת ג׳ אלפים קט״ו ליצירה. צדקיהו כהן גדול. אמוץ ואמציה אחי הוו. אמוץ אבי ישעיהו הוא ואביו נביאים. עוזיה בנו מלך אחריו חמשים ושתים שנה. התחיל עוזיה למלוך בחיי אביו ט״ו שנה. והתחיל למלוך שנת ג׳ אלפים קט״ו. ובין הכל מלך נ״ב שנה. והם כלים שנת ג׳ אלפים קס״ז ליצירה. יואל כהן גדול. הושע וישעיה ועמוס ועזיהו ומיכה המורשתי נביאים. יותם בנו מלך אחריו ט״ז שנה. עד ג׳ אלפים קפ״ד ליצירה. יותם כהן גדול. הושע וישעיה ועמוס ומיכה המורשתי ועודד נביאים. אחז בנו מלך אחריו שש עשרה שנה. עד שנת ג׳ אלפים ר׳ ליצירה. אוריהו כהן גדול. הושע וישעיהו ועמוס ומיכה ועודד נביאים. חזקיהו בנו מלך אחריו עשרים ותשע שנה. עד ג׳ אלפים רכ״ט ליצירה. נריה בהן גדול. הושע וישעיה ועמוס נביאים. מנשה בנו מלך אחריו נ״ה שנה. עד ג׳ אלפים רפ״ד ליצירה. הושעיה כהן גדול. יואל ונחום וחבקוק נביאים. אמון בנו מלך אחריו שתי שנים. עד ג׳ אלפים רפ״ה ליצירה. שנותיו מקוטעות. שלום כהן גדול. חוזים נביאים. יאשיהו בנו מלך אחריו ל״א שנה. עד ג׳ אלפים שט״ז ליצירה. חלקיהו כהן גדול. צפניה וירמיה וחולדה נביאים. יהואחז בנו מלך אחריו שלשה חדשים. חלקיה כהן גדול. ירמיה נביא. יהויקים אחיו מלך אחריו י״א שנה עד ג׳ אלפים שכ״ז ליצירה. עזריה כהן גדול. ירמיה ואוריה נביאים הרי עשרה דורות."
+        ],
+        [
+            "ובשנה האחד עשר למלכו הגלה אותו נבוכדנצר מלך בבל. ומת באיסורו לקיים מה שנאמר קבורת חמור יקבר. הוא הגלה את ירושלם ואת כל השרים ומבנימין ומשאר שבטים שבעת אלפים גולה הכל גבורים עושי מלחמה. ומלך אחריו יהויכין בנו ג׳ חדשים ועשרה ימים. שריה כהן גדול וירמיה נביא. והגלה אותו נבוכדנצר מלך בבל הוא וי״ח אלפים עמו והמליך את צדקיהו אחי אביו בן יאשיהו ומלך י״א שנה. עד ג׳ אלפים של״ח ליצירה. יהוצדק אחי עזרא הסופר כהן גדול. ירמיה ויחזקאל נביאים. בשנת התשיעית למלכו באו חיל בבל על ירושלים ויחנו עליה ויבנו עליה דיק סביב ותבא העיר במצור עד י״א שנה למלכו. ובאותה שנה הגלה יהודה מעל אדמתו. היא שנת שמונה מאות וחמשים שנה לכניסתן לארץ. ושמונה מאות ותשעים לצאתם מארץ מצרים. ושנת שלשת אלפים ושל״ח שנה לבריאת עולם. ולא נשאר מבית דוד אלא יכניהו לבדו. והוא הוליד את שאלתיאל ומלכירם ופדיה וגמריה שלשים ושמונה משפחות המה. ומלך נבוכדנצר עד שנת שלשים ושבע לגלות המלך יהויכין. עד שנת ג׳ אלפים שס״ד ליצירה. מת נבוכדנצר ומלך אויל מרודך בנו עשרים ושלש שנים. בשנה הראשונה למלכו הוציא יהויכין מבית כלא. ואחר כך מת בבבל אחרי מות צדקיהו. שאלתיאל בן יהויכין חכמים דברוהו בגולה. ומלך בלשצר שלש שנים. ומת שאלתיאל ועמד אחריו זרובבל בנו בשנת חמשים ושתים לחרבן הבית היא שנת שבעים למלכות בבל. מלך דריוש המדי ובטלה מלכות כשדים. ועלה זרובבל לירושלים וגלותו עמו בשנת אחת לכורש מלך פרס. ויהושע בן יהוצדק כהן גדול. וחגי וזכריה ועזרא נביאים. עמד אחשורש ובטל מלאכת בית המקדש ובקש לעקור את ישראל ועקרו הקב״ה לו ולהמן הרשע מן העולם. בשנת שמונה עשרה למדי היא שנת שבעים לחרבן הבית עלה עזרא הסופר לירושלים וגלות אחרת עמו ובנה חומות ירושלם והכין את בית המקדש וחזר זרובבל לבבל ומת שם. ועמד אחריו משולם בנו. ובימיו מלכה מלכות יון בשנת חמשים ושתים שנה למדי ופרס. ומתו חגי זכריה ומלאכי. באותו הזמן פסקה נבואה מישראל. היא שנת שלשת אלפים תמ״ב לבריאת עולם. מכאן ואילך הט אזנך ושמע דברי חכמים."
+        ],
+        [
+            "אלכסנדרוס מוקדון מלך יון מלך י״ב שנה. ומת משולם בן זרובבל ועמד אחריו חנניה בנו חכמים דברוהו. ובימיו מלך פוטרן וסלמון ואלסכנוס ומפריס מלכי יון. בשנת מאה וארבעים ליון. מת חנניה ומתתיה בן יוחנן בן שמעון ועמד אחריו ברכיה בנו וחכמים דברוהו. ובימיו היה אדום מנוקרת סליקוס סנטרוך אנטיוך ואנטיוכס גסקלגס ואנטיקי הוא בנה אנטוכיא. ותלמי הוא כתב את התורה יונית. בשנת מאה ושבעים ליון איקטל שמעון בן יוחנן בן מתתיה. ומת ברכיה ועמד אחריו חסדיה בנו חכמים דברוהו. בימיו היה צער גדול לישראל בימי נקנור מלך יון ויצאו בני חשמונים והרגו אותו ואת כל חיילותיו היא שנת מאה ושבעים וחמש ליון. ומלך יוחנן בן שמעון בן מתתיה בן חשמוני שלשים ושבע שנים. ושכיב חסדיה ועמד אחריו ישעיה חכמים דברוהו. ומלך ינאי בן יוחנן כהן גדול עשרים ושבע שנים. ושכיב ינאי ועמד אחריו אריסתובלוס בנו ומלך שלש עשרה שנה ונהרג. ומלך אחריו אנטיגנוס בנו עשרים ושש שנים ונהרג בשנת מאה ושלש למלכות בית חשמונאי. ועמד אחריו הורודוס בן אנטיפטר עבד חשמונים ומרד והרג כל בית אדוניו ומלך שלשים ושבע שנים. ושכיב עובדיה ועמד אחריו שמעיה בנו חכמים דברוהו. הרי עשרה דורות."
+        ],
+        [
+            "ומלך אגריפס בן המלך הורודוס ומלך אחריו מונבז בנו. ושכיב שמעיה ועמד אחריו שכניה וחכמים דברוהו. בשנת מאה ושלש למלכות הגרים היא שנת ארבע מאות ועשרים שנה לבנין הבית והיא שנת שלשת אלפים ותתכ״ח לבריאת עולם בא אספסיינוס והחריב הבית והגלה את ישראל ובתים הרבה מבית דוד ויהודה לאספמיא היא ספרד. והיא היתה שנת מאה ושמונים לרומיים שמלכו לפני הבית. ובשנת חמשים ושתים לחרבן הבית חרבה ביתר. בשנת מאה וששים ושש לחרבן הבית אתו פרסאי על רומאי. ושכיב שכניה ועמד אחריו חזקיה בנו חכמים דברוהו. ושכיב חזקיה ונקבר בארץ ישראל בגבעת ארבאל אשר ליהושע בן שרף הכהן במזרח העיר. ועמד אחריו בנו וחכמים דברוהו. וכד שכיב פש נתן במעי אמו הוא נתן דצוציתא. ושכיב נתן ועמד אחריו רב הונא בנו חכמים דברוהו. ושכיב עקוב ועמד נחום בנו חכמים דברוהו. רב הונא ורב חננא ורב מתנא ורב חננאל חכמים שלו. ושכיב נחום ועמד יוחנן חכמים דברוהו רב חננאל חכם שלו. ושכיב יוחנן ועמד שפט בנו חכמים דברוהו ורב חננאל חכם שלו. ושכיב שפט ועמד אחריו ענן בנו חכמים דברוהו ורב שמואל חכם שלו. וסליק פסא בר נצר דא ואחרבה לנהרדעא. ושכיב רב הונא ונקבר בארץ ישראל אצל רבי חייא רבה. ועמד נתן בנו חכמים דברוהו. רב יהודה בר יחזקאל ורב ששת חכמים שלו. ואחסינו מלכותא פרסאי בשנת מאתים וארבעים וחמשה לחרבן הבית וגזרו פרסאי שמדא על יהודאי. ושכיב נתן ועמד נחמיה בנו חכמים דברוהו. רב שזבי חכם שלו. ושכיב נחמיה ועמד עקביה בנו חכמים דברוהו. רבא ורב אדא חכמים שלו. ובימיו סליק שבור לארמאי וכבשה. ושכיב מר עוקבן דצוציתא ונקבר בארץ ישראל. ועמד אחריו הונא בר אחיו חכמים דברוהו. אביי ורבה ורב יוסף בר חמא חכמים שלו. ובימיו סליק שבור לנציבא וכבשה. ושמע הונא מר ועמד אחריו עוקבא אחיו חכמים דברוהו. רב חננאל חכם שלו. ומת עוקבא ועמד אחריו אבא בן אחיו בן מר עוקבן. רבא ורבינא חכמים שלו. בשנת ארבע מאות ושש עשרה שנה לחרבן הבית קם עלמא בלא מלכא. ושכיב אבא ועמד אחריו רב כהנא אחיו. רב ספרא חכם שלו. ושכיב רב כהנא ועמד אחריו רב ספרא אחיו. רב אחא מדפתי חכם שלו. ושכיב מר זוטרא ועמד אחריו כהנא בנו. רבינא חכם שלו. ושכיב רב כהנא ועמד אחריו רב הונא מר אחיו. רב אחא מדפתי בר חנילאי חכם שלו. ושכיב ועמד אחריו רב הונא אחי אביו בר רב כהנא. רב מרי ומר חנינא רבא חכמים שלו."
+        ],
+        [
+            "ובגויה כלון דבית דוד והכי הוה. אתתיה דרב הונא ריש גלותא ברתיה דמר רב חנינא ריש מתיבתא הוה. ורב חנינא גברא רבה הוה. ופריש ואזיל דיינא דריש גלותא למתא דרב חנינא ריש מתיבתא ובעא למעבד פרקא ולא שבקיה רב חנינא ריש מתיבתא. ואתא לקמיה ריש גלותא. ופקיד ריש גלותא ושדר ואתייה לרב חנינא ריש מתיבתא. ופקיד עליה ואותביה בהדי פילי מתא כולי ליליא. למחר אתייה ופקיד ושמטו לכל מזייה דדיקנא ולא למיתן ליה אושפיזא. ואזל רב חנינא ריש מתיבתא ויתיב בבי כנישתא רבתי ובכא ומלי קוקיזא דדמעי ושתייה ונפל מותנא בבי ריש גלותא. ומייתו כולהו בחד ליליא. ופש מר זוטרא בכריסה דאימיה. וחזא ההוא ליליא מר רב חנינא ריש מתיבתא בחלמא דעל לבוסתנא דארזי ושקל נרגא וקטל לכל ארזי דהוו ביה. ופש חדא ארזא זוטרא תחות ארעא. דלי נרגא למקטליה. ואתא גברא סומקא סבא. אמר ליה אנא דוד מלך ישראל. והאי בסתנא דילי הוא. את מאי הוה לך בהדייהו דקטלתינהו. מחייה בהפתקא ואהדרינהו לאנפיה לאחוריה. ואיתער ואהדרון אנפיה לאחוריה. אמר להו לרבנן פש מבית דוד חד. אמרו ליה לא פש מנהון חד שום אנש אלא ברתך דמעברא. ואזל וגנא על בבא דילה במטריא ובשמשא עד דילדה. וכד ילדה תרצן אנפיה כדרכן. ושקליה לגביה ואקרייה ושוייה גברא רבה. חד חתן הוה ליה לבית דוד והוה רב פחדא שמיה. כד חזייה דמית בית דוד. שקל ממונא ושוחדא למלכא ושווייה רישא. וכד הוה מר זוטרא בר חמש עשרה שנין. אזל הוא וריש מתיבתא לגבי מלכא ושקליה לראשינותיה מן רב פחדא. והוא רב פחדא עייל ליה דודבא בנחיריה ואיתפח עד דמית משום דא ציירין דבית דוד דודבא על חותמיהו. והיה מר זוטרא ריש גלותא עשרים שנין ומר רב חנינא ורב מטא ורב יצחק חכמים שלו. ובימיו נהרג מר רב יצחק ריש מתיבתא. ובההוא יומא נפק מיד רבא גדול זכר נשיאנו לחיי העולם הבא. איתחזי ליה עמודא דנורא ונפקו בהדיה ארבע מאה גברין ועבדו קרבא עם פרסאי ואורית מלכותא וגבא גזיאתה שבע שנין. ובסוף שבע שנין חטו הנך דנתקי דהוו בהדיה ואשכחינון דהוו שתויי יין נסך וקא מזנאן בבית מלכי פרסאי ואסתלק עמודא דנורא דהוה סגי קמיה ונקטוהו פרסאי וקטלוהו וצלבוהו לריש גלותא מר זוטרא ולריש מתיבתא על גשרא דמחוזא. ופקיד מלכא ושבייה מתא דריש גלותא. ובההוא יומא דאיקטיל מר זוטרא ריש גלותא זכר נשיאנו לברכה איתיליד ליה ברא וקריוהו מר זוטרא על שמיה דאבוה. וערקו דבית דוד. ותלתין שנין לא יכיל מר אהונאי לגלויי אנפיה. ומר רב גיזא אחוי דאבוהין דבית מר רב נהילאי אזל ויתיב בנהר צבא. ומר זוטרא בר מר זוטרא ריש גלותא סליק ליה לארץ ישראל ועיילוהו בריש פרקיה. ובשנת ארבע מאות וחמשים ושתים שנה לחרבן הבית היא שנת ארבעת אלפים ומאתים ושמונים לבריאת עולם עלה לארץ ישראל והיה ראש סנהדרין. ואחריו רב גוריא. ואחריו מר זוטרא בנו. ואחריו רב יעקב בנו. ואחריו רב מיגס בנו. ואחריו רב נחמיה בנו. ואחריו רב אבדימי בנו. שמונים ושבעה דורות. וכלם שמונים ושבעה כלל שמותם. ורב אביי הוליד את רבי יעקב ואת רבי פנחס ואת רבי עזריא. ורבי פנחס הוליד את רבי חצוב. הרי שמונים ותשעה דור."
+        ]
+    ],
+    "versions": [
+        [
+            "Seder Olam Zuta, Rabbi M. Grossberg. London, 1910",
+            "https://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002021777/NLI"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "סדר עולם זוטא",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah"
+    ],
+    "sectionNames": [
+        "Chapter",
+        "Paragraph"
+    ]
+}

json/Midrash/Aggadah/Tanna debei Eliyahu Zuta/English/Rabbi Mike Feuer, Jerusalem Anthology.json

@@ -0,0 +1,77 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Tanna debei Eliyahu Zuta",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Rabbi Mike Feuer, Jerusalem Anthology",
+    "versionTitleInHebrew": "רבי מייק פוייר, לקט ירושלים",
+    "shortVersionTitle": "Rabbi Mike Feuer",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "תנא דבי אליהו זוטא",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah"
+    ],
+    "text": {
+        "Seder Eliyahu Zuta": {
+            "": []
+        },
+        "Additions to Seder Eliyahu Zuta": {
+            "Hakdamah": [],
+            "Mavo": [],
+            "Pirkei Derech Eretz": [],
+            "Pirkei DeRabbi Eliezer": [
+                "",
+                "",
+                "... …and the Holy One said to Israel, ‘my children – now take from me the cup of consolation.’ They replied to Him ‘Master of the World! You were angry with us and brought us out from within Your house and exiled us among the nations of the world [and that is like a vessel cast aside among the nations of the world] and now you’ve come to appease us?! He said to them, ‘I will give you an allegory, to what is this thing to be likened? To a man who married his sister’s daughter. He grew angry with her and sent her out of his house, and after some days came to appease her. She said to him ‘you were angry with me and threw me out of your house and now you’ve come to appease me?!’ He said to her, ‘you are are my sister’s daughter, maybe you will say in your heart that from the day that you went out of my house [another woman entered in, by your life] even I have not entered my house.’ Thus the Holy One said to Israel, ‘my children, from the day I destroyed My house below I have not gone up and sat in My house above. Rather, I sat in the dew and the rain. If you do not believe me place your hands in My head [and see the dew which is on My head, if it were not an explicit verse it would be impossible to say] as it says “…for my head is full of dew, my locks with the drops of the night.” (Shir HaShirim 5:2) And the Holy One clothed Zion with her strength, in reward for “The Eternal's strength and His vengeance were my salvation…” (Shemot 15:2) which they said at the sea, [and from where do we learn that the Holy One clothes her in her strength?] as it says “Awaken, awaken, put on your strength, O Zion…” (Yeshayahu 52:1)"
+            ],
+            "Pirkei HaYeridot": []
+        }
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "תנא דבי אליהו זוטא",
+        "enTitle": "Tanna debei Eliyahu Zuta",
+        "key": "Tanna debei Eliyahu Zuta",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "סדר אליהו זוטא",
+                "enTitle": "Seder Eliyahu Zuta",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "נספחים לסדר אליהו זוטא",
+                "enTitle": "Additions to Seder Eliyahu Zuta",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמה",
+                        "enTitle": "Hakdamah"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "מבוא",
+                        "enTitle": "Mavo"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "פרקי דרך ארץ",
+                        "enTitle": "Pirkei Derech Eretz"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "פרקי דר' אליעזר",
+                        "enTitle": "Pirkei DeRabbi Eliezer"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הירידות",
+                        "enTitle": "Pirkei HaYeridot"
+                    }
+                ]
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Midrash/Aggadah/Tanna debei Eliyahu Zuta/English/Sefaria Community Translation.json

@@ -0,0 +1,105 @@
+{
+    "language": "en",
+    "title": "Tanna debei Eliyahu Zuta",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+    "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+    "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+    "actualLanguage": "en",
+    "languageFamilyName": "english",
+    "isBaseText": false,
+    "isSource": false,
+    "direction": "ltr",
+    "heTitle": "תנא דבי אליהו זוטא",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah"
+    ],
+    "text": {
+        "Seder Eliyahu Zuta": {
+            "": [
+                [],
+                [
+                    "One time I was walking on the way. A man found me, and went with me on the way of mitzvot, and he had mikra (ie: written law) but no mishnah (ie: oral law). And he said to me, \"Rabbi, mikra was given to us from Mount Sinai. Mishnah was not given to us from Mount Sinai.\" And I said to him, \"My son, mikra and mishnah were both of them said from the mouth of God.\" And what is the difference between mikra and mishnah? Rather he told him a parable: To what is this matter similar? To a human king (lit: a king of flesh and blood) who had two servants, and he loved them with a great love. And he gave to one a kab (a measure) of wheat and to the other kab of wheat. And he also gave to each one of them a bundle of flax. The wise one of them took the flax and wove a beautiful cloth, and took the wheat and made it into fine flour, and sifted it, and ground it, and kneaded it, and baked it, and set it on the table, and spread the beautiful cloth over it, and left it there until the king should come. And the fool of them did nothing. After some time the king came into his house, and said to them, to his two servants, \"My sons, bring to me what I gave you.\" One of them brought out the bread of fine flour, on the table, with the beautiful cloth spread over it. And the other of them brought out the wheat in a pile and the bundle of flax upon it. Woe for that shame! Woe for that disgrace! Which one is more favored? You must admit it is the one who brought out the bread on the table with the beautiful cloth spread over it... And I further said...\"...Rather, when the Holy One Blessed Be He gave the Torah to Israel, it was only given to them as wheat from which to bring forth fine flour, and as flax from which to weave a garment...\" <br>Based on this, they said: The whole time that the Temple is standing, it is an altar of atonement for the Jewish people in all the places of their dwelling; and when the Temple is not standing, the Torah scholars are an atonement for the Jewish people in all the places of their dwelling. As it is stated (Leviticus 2:14), \"When you bring a meal-offering of first grains to the Lord, of newly ripened crops, roasted over fire, ground [full and moist] kernels, you shall bring your first grain meal-offering\"; and it states (II Kings 4:42), \"A man came from Baal-shalishah and he brought the man of God some bread of the first grains, etc.\" But was Elisha a priest who eats the first fruits? Is it not that there was no Jerusalem there, nor Temple, nor altar, nor high priest. Rather there was only the prophet Elisha and his students who were sitting before him. However, based on this, they said: Anyone who attaches themselves to the sages and their students and supports them is considered by the verse as if he is offering first fruits and doing the will of his Father in the Heavens. "
+                ]
+            ]
+        },
+        "Additions to Seder Eliyahu Zuta": {
+            "Hakdamah": [],
+            "Mavo": [
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "The beginning of sin is evil thoughts, the second [cause] for it is mockery, the third is arrogance, the fourth is cruelty, the fifth is idleness, the sixth is the evil eye, the seventh is baseless hatred.",
+                "The beginning of fear/awe [of God] is shame, the second [cause] for it is humility, the third is a clean (honest) profession, the fourth is compassion, the fifth is the observance of commandments, the sixth is the pursuit of peace, the seventh is love of people."
+            ],
+            "Pirkei Derech Eretz": [
+                "",
+                "Said Rabbi Yochanan: Once I was walking on a path and I came across a man who was collecting firewood. I spoke to him but he did not respond to me. Afterwards he approached me and said \"Rabbi, I am dead and not alive\", I said to him: \"If you are dead - why do you need the firewood?\". He responded: \"Rabbi, listen carefully to what I am saying to you, when I was alive, my friend and I were doing a sin in my palace and when we came here we were sentenced to punishment by fire, when I gather wood they burn my friend, and when my friend gathers wood they burn me\". I asked him: \"Till when do you have to endure this punishment?\" He told me: \"When I came here I left my wife pregnant and I know she is pregnant with a son, therefore, please take caution with him and from the time he is born until he is five years old  take him to he house of his rabbi to learn biblical verse (mikrah) because when he can say Barchu Et Hashem HaMevorach then I will be saved from the punishment of Gehenna\".  ",
+                "Said Rabbi Yochanan: Once I was walking on a path and I came across a man who was collecting firewood. I spoke to him but he did not respond to me. Afterwards he approached me and said \"Rabbi, I am dead and not alive\", I said to him: \"If you are dead - why do you need the firewood?\". He responded: \"Rabbi, listen carefully to what I am saying to you, when I was alive, my friend and I were doing a sin in my palace and when we came here we were sentenced to punishment by fire, when I gather wood they burn my friend, and when my friend gathers wood they burn me\". I asked him: \"Till when do you have to endure this punishment?\" He told me: \"When I came here I left my wife pregnant and I know she is pregnant with a son, therefore, please take caution with him and from the time he is born until he is five years old  take him to he house of his rabbi to learn biblical verse (mikrah) because when he can say Barchu Et Hashem HaMevorach then I will be saved from the punishment of Gehenna\".  "
+            ],
+            "Pirkei DeRabbi Eliezer": [],
+            "Pirkei HaYeridot": []
+        }
+    },
+    "schema": {
+        "heTitle": "תנא דבי אליהו זוטא",
+        "enTitle": "Tanna debei Eliyahu Zuta",
+        "key": "Tanna debei Eliyahu Zuta",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "סדר אליהו זוטא",
+                "enTitle": "Seder Eliyahu Zuta",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "נספחים לסדר אליהו זוטא",
+                "enTitle": "Additions to Seder Eliyahu Zuta",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמה",
+                        "enTitle": "Hakdamah"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "מבוא",
+                        "enTitle": "Mavo"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "פרקי דרך ארץ",
+                        "enTitle": "Pirkei Derech Eretz"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "פרקי דר' אליעזר",
+                        "enTitle": "Pirkei DeRabbi Eliezer"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הירידות",
+                        "enTitle": "Pirkei HaYeridot"
+                    }
+                ]
+            }
+        ]
+    }
+}

json/Midrash/Aggadah/Tanna debei Eliyahu Zuta/English/merged.json

@@ -0,0 +1,113 @@
+{
+    "title": "Tanna debei Eliyahu Zuta",
+    "language": "en",
+    "versionTitle": "merged",
+    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Tanna_debei_Eliyahu_Zuta",
+    "text": {
+        "Seder Eliyahu Zuta": {
+            "": [
+                [],
+                [
+                    "One time I was walking on the way. A man found me, and went with me on the way of mitzvot, and he had mikra (ie: written law) but no mishnah (ie: oral law). And he said to me, \"Rabbi, mikra was given to us from Mount Sinai. Mishnah was not given to us from Mount Sinai.\" And I said to him, \"My son, mikra and mishnah were both of them said from the mouth of God.\" And what is the difference between mikra and mishnah? Rather he told him a parable: To what is this matter similar? To a human king (lit: a king of flesh and blood) who had two servants, and he loved them with a great love. And he gave to one a kab (a measure) of wheat and to the other kab of wheat. And he also gave to each one of them a bundle of flax. The wise one of them took the flax and wove a beautiful cloth, and took the wheat and made it into fine flour, and sifted it, and ground it, and kneaded it, and baked it, and set it on the table, and spread the beautiful cloth over it, and left it there until the king should come. And the fool of them did nothing. After some time the king came into his house, and said to them, to his two servants, \"My sons, bring to me what I gave you.\" One of them brought out the bread of fine flour, on the table, with the beautiful cloth spread over it. And the other of them brought out the wheat in a pile and the bundle of flax upon it. Woe for that shame! Woe for that disgrace! Which one is more favored? You must admit it is the one who brought out the bread on the table with the beautiful cloth spread over it... And I further said...\"...Rather, when the Holy One Blessed Be He gave the Torah to Israel, it was only given to them as wheat from which to bring forth fine flour, and as flax from which to weave a garment...\" <br>Based on this, they said: The whole time that the Temple is standing, it is an altar of atonement for the Jewish people in all the places of their dwelling; and when the Temple is not standing, the Torah scholars are an atonement for the Jewish people in all the places of their dwelling. As it is stated (Leviticus 2:14), \"When you bring a meal-offering of first grains to the Lord, of newly ripened crops, roasted over fire, ground [full and moist] kernels, you shall bring your first grain meal-offering\"; and it states (II Kings 4:42), \"A man came from Baal-shalishah and he brought the man of God some bread of the first grains, etc.\" But was Elisha a priest who eats the first fruits? Is it not that there was no Jerusalem there, nor Temple, nor altar, nor high priest. Rather there was only the prophet Elisha and his students who were sitting before him. However, based on this, they said: Anyone who attaches themselves to the sages and their students and supports them is considered by the verse as if he is offering first fruits and doing the will of his Father in the Heavens. "
+                ]
+            ]
+        },
+        "Additions to Seder Eliyahu Zuta": {
+            "Hakdamah": [],
+            "Mavo": [
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "",
+                "The beginning of sin is evil thoughts, the second [cause] for it is mockery, the third is arrogance, the fourth is cruelty, the fifth is idleness, the sixth is the evil eye, the seventh is baseless hatred.",
+                "The beginning of fear/awe [of God] is shame, the second [cause] for it is humility, the third is a clean (honest) profession, the fourth is compassion, the fifth is the observance of commandments, the sixth is the pursuit of peace, the seventh is love of people."
+            ],
+            "Pirkei Derech Eretz": [
+                "",
+                "Said Rabbi Yochanan: Once I was walking on a path and I came across a man who was collecting firewood. I spoke to him but he did not respond to me. Afterwards he approached me and said \"Rabbi, I am dead and not alive\", I said to him: \"If you are dead - why do you need the firewood?\". He responded: \"Rabbi, listen carefully to what I am saying to you, when I was alive, my friend and I were doing a sin in my palace and when we came here we were sentenced to punishment by fire, when I gather wood they burn my friend, and when my friend gathers wood they burn me\". I asked him: \"Till when do you have to endure this punishment?\" He told me: \"When I came here I left my wife pregnant and I know she is pregnant with a son, therefore, please take caution with him and from the time he is born until he is five years old  take him to he house of his rabbi to learn biblical verse (mikrah) because when he can say Barchu Et Hashem HaMevorach then I will be saved from the punishment of Gehenna\".  ",
+                "Said Rabbi Yochanan: Once I was walking on a path and I came across a man who was collecting firewood. I spoke to him but he did not respond to me. Afterwards he approached me and said \"Rabbi, I am dead and not alive\", I said to him: \"If you are dead - why do you need the firewood?\". He responded: \"Rabbi, listen carefully to what I am saying to you, when I was alive, my friend and I were doing a sin in my palace and when we came here we were sentenced to punishment by fire, when I gather wood they burn my friend, and when my friend gathers wood they burn me\". I asked him: \"Till when do you have to endure this punishment?\" He told me: \"When I came here I left my wife pregnant and I know she is pregnant with a son, therefore, please take caution with him and from the time he is born until he is five years old  take him to he house of his rabbi to learn biblical verse (mikrah) because when he can say Barchu Et Hashem HaMevorach then I will be saved from the punishment of Gehenna\".  "
+            ],
+            "Pirkei DeRabbi Eliezer": [
+                "",
+                "",
+                "... …and the Holy One said to Israel, ‘my children – now take from me the cup of consolation.’ They replied to Him ‘Master of the World! You were angry with us and brought us out from within Your house and exiled us among the nations of the world [and that is like a vessel cast aside among the nations of the world] and now you’ve come to appease us?! He said to them, ‘I will give you an allegory, to what is this thing to be likened? To a man who married his sister’s daughter. He grew angry with her and sent her out of his house, and after some days came to appease her. She said to him ‘you were angry with me and threw me out of your house and now you’ve come to appease me?!’ He said to her, ‘you are are my sister’s daughter, maybe you will say in your heart that from the day that you went out of my house [another woman entered in, by your life] even I have not entered my house.’ Thus the Holy One said to Israel, ‘my children, from the day I destroyed My house below I have not gone up and sat in My house above. Rather, I sat in the dew and the rain. If you do not believe me place your hands in My head [and see the dew which is on My head, if it were not an explicit verse it would be impossible to say] as it says “…for my head is full of dew, my locks with the drops of the night.” (Shir HaShirim 5:2) And the Holy One clothed Zion with her strength, in reward for “The Eternal's strength and His vengeance were my salvation…” (Shemot 15:2) which they said at the sea, [and from where do we learn that the Holy One clothes her in her strength?] as it says “Awaken, awaken, put on your strength, O Zion…” (Yeshayahu 52:1)"
+            ],
+            "Pirkei HaYeridot": []
+        }
+    },
+    "versions": [
+        [
+            "Rabbi Mike Feuer, Jerusalem Anthology",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ],
+        [
+            "Sefaria Community Translation",
+            "https://www.sefaria.org"
+        ]
+    ],
+    "heTitle": "תנא דבי אליהו זוטא",
+    "categories": [
+        "Midrash",
+        "Aggadah"
+    ],
+    "schema": {
+        "heTitle": "תנא דבי אליהו זוטא",
+        "enTitle": "Tanna debei Eliyahu Zuta",
+        "key": "Tanna debei Eliyahu Zuta",
+        "nodes": [
+            {
+                "heTitle": "סדר אליהו זוטא",
+                "enTitle": "Seder Eliyahu Zuta",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "",
+                        "enTitle": ""
+                    }
+                ]
+            },
+            {
+                "heTitle": "נספחים לסדר אליהו זוטא",
+                "enTitle": "Additions to Seder Eliyahu Zuta",
+                "nodes": [
+                    {
+                        "heTitle": "הקדמה",
+                        "enTitle": "Hakdamah"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "מבוא",
+                        "enTitle": "Mavo"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "פרקי דרך ארץ",
+                        "enTitle": "Pirkei Derech Eretz"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "פרקי דר' אליעזר",
+                        "enTitle": "Pirkei DeRabbi Eliezer"
+                    },
+                    {
+                        "heTitle": "הירידות",
+                        "enTitle": "Pirkei HaYeridot"
+                    }
+                ]
+            }
+        ]
+    }
+}