diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Kodashim/Bartenura on Mishnah Meilah/Hebrew/On Your Way.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Kodashim/Bartenura on Mishnah Meilah/Hebrew/On Your Way.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..553af1c91469264310b8b3e9420d9a2a398627e7
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Kodashim/Bartenura on Mishnah Meilah/Hebrew/On Your Way.json
@@ -0,0 +1,304 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Meilah",
+ "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+ "versionTitle": "On Your Way",
+ "status": "locked",
+ "priority": 1.0,
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה מעילה",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Kodashim"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "קדשי קדשים ששחטן בדרום. אע״פ שדינן להשחט בצפון, לא תימא כמאן דחנקינהו דמו והוו כקדשים שמתו שיצאו ידי מעילה דבר תורה, קמשמע לן דקדשים שמתו לא חזו כלל, אבל דרום נהי דאינו ראוי לקדשי קדשים אבל ראוי הוא לקדשים קלים הלכך מועלין בהן, ומי שנהנה מהם שוה פרוטה מביא קרבן מעילה. ולא בלבד כי נשחטו בדרום וקבל דמן בצפון הוא דמועלין בהן משום דעיקר עבודה בצפון הוי [כדין], דמקבלה ואילך מצות כהונה, אלא אפילו שחטן בצפון וקבל דמן בדרום, אף על גב דעיקר עבודה הויא בדרום שלא כדין, אפילו הכי מועלין בהן:",
+ "וזרק דמן בלילה. אע״ג דלילה לאו זמן הקרבה, מועלין בהן:",
+ "בלילה וזרק דמן ביום. האי כל שכן הוא דמועלין, דהא זרק ביום דעיקר עבודה הוא. אלא זו ואין צריך לומר זו קתני:",
+ "או ששחטן. בצפון, וחשב עליהן לאכלן חוץ לזמנן שהוא פגול שיש בו כרת, או חוץ למקומן שהוא פסול שאין בו כרת, מועלים בהן:",
+ "כלל אמר ר׳ יהושע כל שהיה לה שעת היתר לכהנים. אע״ג דשוב נפסלה ואין רשאים לאכלן, אפילו הכי אין מועלין בהן:",
+ "שלנה. לאחר זריקה, או שנטמאה או שיצאה חוץ לעזרה לאחר זריקה. אע״ג דאינה ראויה לכהנים, כיון דהיה לה שעה אחת היתר קודם שלנה, אין מועלים בה, דלאו קדשי ה׳ קרינן בה, דהא חזו לכהנים:",
+ "ושקבלו פסולים וזרקו את דמה. קבלו פסולים את דמה אע״פ שזרקוהו כשרים, או שזרקוהו פסולים אע״פ שקבלוהו כשרים. ואם לאחר שקבלו פסולים את הדם וזרקוהו, חזרו כשרים וקבלו שאר דם הנפש וזרקוהו, הרי זריקת הכשרים מועלת ומתרת הבשר לכהנים ואין בו משום מעילה. והני מילי שאר פסולים חוץ מן הטמא, אבל טמא שקבל את הדם וזרקו, אע״פ שחזרו כשרים וקבלו שאר דם הנפש וזרקוהו, אין לבשר שעת היתר ומועלים בו, שהטמא הואיל וראוי לעבודת צבור, שקרבן צבור דוחה את הטומאה, כשזרק הדם נעשה שאר הדם שיריים ושוב אין זריקת הכשרים מועלת להתיר הבשר, ואין לך בפסולים מי שעושה הדם שיריים אלא הטמא בלבד:"
+ ],
+ [
+ "בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דמים. ואחר כך נכנס ואחר כך זרק את הדם:",
+ "ר׳ אליעזר אומר מועלים בו. אע״פ שזרק את הדם. דסבירא ליה לרבי אליעזר דזריקה לא מהני ליוצא לאפוקי מידי מעילה:",
+ "ואין חייבין עליו משום פגול נותר וטמא. הואיל ויצא. דזריקה כשרה קא קבעה לפגול, ולא פסולה:",
+ "רבי עקיבא. סבר אין מועלים בו. דקסבר דזריקה מהניא ליוצא לאפוקי ממעילה:",
+ "אבל חייבין כו׳ אבל, לשון ברם, כמו באמת. וכי אמר רבי עקיבא דזריקה מהני ליוצא, כגון שיצא מקצת הבשר ולא כולו, דמגו דמהניא לההוא מקצת שבפנים, מהניא נמי לההוא מקצת שיצא חוץ. והלכה כר׳ עקיבא:",
+ "אמר ר׳ עקיבא והרי המפריש חטאתו ואבדה. השתא מייתי ראיה למאי דקאמר דזריקה מועלת ליוצא:",
+ "והרי שתיהן עומדות. שחוטות ונתקבל דמן בשתי כוסות וזרק דמה של אחת מהן:",
+ "לא כשם שדמה. של אותה:",
+ "פוטר את בשרה, מן המעילה:",
+ "כך הוא פוטר את בשר חברתה שלא נזרק דמה, מן המעילה, הואיל והיה יכול לזרוק דמה של איזו שירצה:",
+ "ואם פוטר דמה את בשר חברתה מן המעילה. אע״ג דפסולה היא, דמותר חטאת היא. אינו דין שיפטר בשרה של עצמה, אע״פ שנפסלה ביוצא. ולא אמר ר׳ עקיבא כשם שדמה פוטר את בשרה כך הוא פוטר את בשר חברתה, אלא כששחט שתי החטאות כאחת, לפי שאם רצה מזה זורק רצה מזה זורק, אבל בזה אחר זה לא אמר ר׳ עקיבא שיהיה דמה פוטר בשר חברתה:"
+ ],
+ [
+ "אימורי קדשים קלים. אין מועלים באימורי קדשים קלים אלא לאחר זריקת דמים, כדאמרינן בשלהי פרקין. ואם יצאו לפני זריקת דמים:",
+ "ר׳ אליעזר אומר אין מועלין בהן. דכי היכי דאית ליה לר׳ אליעזר דאין זריקה מועלת ליוצא לאפוקי בשר קדשי קדשים ממעילה, הכי נמי אין מועלת ליוצא להביא אימורי קדשים קלים לידי מעילה. וכי היכי דאית ליה לר׳ עקיבא דזריקה מועלת ליוצא לאפוקי בשר קדשי קדשים מידי מעילה, מועלת נמי ליוצא להביא אימורי קדשים קלים לידי מעילה:"
+ ],
+ [
+ "מעשה דמים. זו זריקת הדם:",
+ "ואין מועלין בבשר. לאחר זריקת דמים אין מועלין בבשר, דכבר יש בו שעת היתר לכהנים. והיינו להקל, דמשום זריקת דמים אתיא ליה קולא דאין מועלין בו:",
+ "ועל זה ועל זה. בין על האימורין בין על הבשר לאחר זריקה:",
+ "חייבין משום פגול. אם פיגל באחת מארבע עבודות. דזריקה קובעת בפגול וקבעה נמי לנותר וטמא. והיינו להחמיר:",
+ "ובקדשים קלים. לאחר זריקה:",
+ "כולו להחמיר. דמועלין באימורים, דכבר חזו לגבוה וקדשים נינהו ולא ממון בעלים:",
+ "ועל זה ועל זה. בין על האימורים בין על הבשר חייבין עליו משום פגול נותר וטמא. והיינו כולו להחמיר:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "חטאת העוף. הוכשרה ליפסל. כלומר משנמלקה נתוספה בה קדושה, שהיא נפסלת אם נגע בה טבול יום או מחוסר כפורים. ודוקא נפסלת בטבול יום. אבל לא מיטמאה לטמא אחרים, שכשם שטבול יום פוסל את התרומה כך הוא פוסל את הקודש:",
+ "הוזה דמה חייבין עליה משום פגול. דהזאה של חטאת העוף במקום זריקה דבהמה קאי, דהזאה קובעת פגול כשחשב בו קודם לכן כמו זריקת דם בבהמה, ושוב יש בו איסור נותר וטמא:",
+ "ואין בה מעילה. דכיון דהוזה דמה יש [בה] היתר לכהנים:"
+ ],
+ [
+ "מיצה דמה. מיצוי דעולת העוף קאי במקום זריקת הבהמה והזאה דחטאת העוף. דבעולת העוף כתיב ונמצה דמו:",
+ "עד שתצא לבית הדשן. דכיון דכולה כליל ולית בה שעת היתר לבסוף, לעולם מועלין בה עד שתשרף כולה ותנטל מעפרה תרומת הדשן כדכתיב (ויקרא ו׳:ג׳) והרים את הדשן אשר תאכל האש:"
+ ],
+ [
+ "פרים הנשרפים. אין בהן לכהנים היתר כלל:",
+ "הוזה דמן כו׳ הזאת דמן קובעתן לפגול לענוש כרת האוכל מהן אם חישב עליהם בשעת שחיטה להקטיר אימוריהן חוץ לזמנן, וכיון דלית בהו היתר לכהנים, מועלין בהן בבית הדשן חוץ למחנה היכא דנשרפו אם נהנה מהן:",
+ "עד שיותך הבשר. כלומר שיהיה נשרף ונעשה פחמים. אבל לאחר שניתך, שוב אין בו מעילה, שאין לך דבר שנעשית מצותו ומועלים בו:"
+ ],
+ [
+ "ואין מועלין בעורה. דלכהנים היא, כדכתיב (שם ז,) עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה:",
+ "אבל מועלין בבשר. כל זמן שהוא נשרף על גבי המזבח. דכליל הוא:",
+ "עד שתצא לבית הדשן. שמרימים כל האפר מעל המזבח ומשליכים אותו לבית הדשן. ושוב אין בה מעילה, שכבר נעשית מצותה:"
+ ],
+ [
+ "אין מועלין בבשר. דהא יש בו היתר לכהנים, דבשר חטאת ואשם וזבחי שלמי צבור, נאכל לכהנים:",
+ "אבל מועלין באימורים. שאין בהן היתר לכהנים:"
+ ],
+ [
+ "שתי הלחם. שמביאין בעצרת:",
+ "קרמו פני הלחם בתנור. היינו תחילת תיקונן, וההיא קרימה בתנור חשיבא הכשר ליפסל בטבול יום ומחוסר כיפורים כשחיטה דקדשי קדשים. והכא לא גרסינן ובלינה, משום דשתי הלחם נאפות מערב יום טוב שאין אפייתן דוחה את היו״ט ונאכלות למחר ביום טוב. והוכשרו לשחוט עליהן את הזבח, דכיון דקרמו פניה קרויה לחם:",
+ "ואין בהן מעילה. שיש בהן שעת היתר לכהנים וכבר נעשית מצותן:"
+ ],
+ [
+ "לחם הפנים. הכא נמי לא גרסינן ביה ליפסל בלינה, שהרי נאפה בערב שבת ואינו נאכל עד לשבת האחרת:",
+ "קרבו בזיכים. היינו מכשיריו, שבשבת בשעת סילוק הלחם היו מקריבין הבזיכין של לבונה:",
+ "ואין בו מעילה. שהותר לכהנים ונעשית מצותו:"
+ ],
+ [
+ "המנחות מועלין בהן משהוקדשו. בקדושת פה:",
+ "ואין מועלין בשיריים. שיש בהן היתר לכהנים:",
+ "אבל מועלין בקומץ. עד שישרף כולו ויצא לבית הדשן כדין אימורי חטאת ואשם. ולאחר כן אין מועלין בו, דהא נעשית מצותו:"
+ ],
+ [
+ "ומנחת נסכים. מנחה הבאה עם הזבח שאין בה שיריים. וכל הני כליל נינהו:",
+ "משהוקדשו. קדושת פה בעלמא:",
+ "ופגול אין בהן. לפי שאין להם מתירין ואין פגול נוהג אלא בדבר שקרבו מתיריו כדלקמן:",
+ "כל שיש לו מתירין. כגון שלמים וחטאות ואשמות, דדמן מתיר אימורים למזבח והבשר לכהנים. או דבר שיש לו מתירין למזבח בלבד, כגון עולת העוף ופרים הנשרפים, שדמן מתירן למזבח בלבד, וכגון שתי הלחם דדמן של כבשים הוו מתיריהן, ולחם הפנים דבזיכים הוו מתירין, וכגון מנחות דיש להן היתר בקומץ. כל הני אין חייבים עליהם משום פגול ונותר וטמא עד שיקרבו מתירין. דהכי כתיב גבי פיגול לא ירצה, ואמרינן כהרצאת כשר כך הרצאת פסול. ונותר וטמא יליף מפיגול במסכת זבחים בפרק כל הזבחים:",
+ "וכל דבר שאין לו מתירין. כי הני הקומץ והלבונה דהן עצמן מתירין הן ואין מתיר אותם שום דבר אחר:",
+ "חייב עליה משום נותר וטמא. משום טמא מרבינן להו, מדכתיב (ויקרא כ״ב:ג׳) כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לה׳ וטומאתו עליו ונכרתה, בכל הקדשים הכתוב מדבר לחייב עליה משום טמא. ונותר יליף מטמא:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "ולד חטאת וכו׳ יומתו. דהני נינהו מחמש חטאות דגמירי דמתות. והנך תלת לעולם מתות בין קודם כפרה בין לאחר כפרה, דלעולם לא קרבי. ומשנה זו שנויה בריש פרק ד׳ דתמורה ושם פירשנוה:"
+ ],
+ [
+ "המפריש מעות לנזירותו. ולא פירש אלו לעולתי ואלו לחטאתי ואלו לשלמי:",
+ "לא נהנים ולא מועלים. בכל אותן המעות:",
+ "מפני שהן ראויין להביא כולן שלמים. כלומר דכל מעה ומעה מצינן למימר זו לשלמים הפריש. ושלמים קדשים קלים נינהו ואין בהן דין מעילה, כדתנן בשלהי פרק קמא, קדשים קלים לפני זריקת דמן אין מועלים. ואע״ג דאיכא נמי בהדייהו חטאת ועולה דבני מעילה נינהו, כיון דאיכא נמי דמי שלמים שאינן בני מעילה, אי קא מייתי עלייהו קרבן מעילה אשתכח דמייתי חולין בעזרה, הלכך לא נהנין ולא מועלין:",
+ "מת. המפריש המעות. והיו המעות סתומים, שלא פירש אלו לחטאת ואלו לעולה ואלו לשלמים, יפלו כל המעות לנדבה:",
+ "דמי חטאת ילכו לים המלח. דחטאת שמתו בעליה היא:",
+ "דמי עולה יביאו עולה. כדאמרינן [קנים סוף פרק ב׳] האשה שמתה יביאו יורשיה את עולתה, דדורון בעלמא הוא:",
+ "ונאכלין ליום אחד. כדין שלמי נזיר:",
+ "ואינן טעונין לחם. דבלחם כתיב (במדבר ו׳:י״ט) ונתן על כפי הנזיר, והכא ליתיה, דמית: "
+ ],
+ [
+ "הדם בתחילה אין מועלין בו. היינו קודם זריקתו, דכתיב (ויקרא י״ז:י״א) ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר, לכפרה נתתיו ולא למעילה:",
+ "יצא לנחל קדרון מועלין בו. היינו בתר זריקה. כדתנן אלו ואלו היינו דמים החיצונים ודמים הפנימים הנשפכים על מזבח העולה, מתערבים באמה, סילון שבעזרה, ויוצאים לנחל קדרון ונמכרים לגננים לזבל. ומועלים בהן. והך מעילה, מדרבנן היא ולא מדאורייתא, דאין לך דבר שנעשית מצותו ומועלים בו:",
+ "יצאו לשיתין. נקב היה במזבח שבו יורדים הנסכים לשיתין, דהיינו יסודות של מזבח שהן חלולים ועמוקים מאד. ואם הכניס ידו וקבל הנסכים קודם שירדו לתהום, אין מועלין בהן, שכבר נעשית מצותן:"
+ ],
+ [
+ "דשון מזבח הפנימי והמנורה. הדשן שלהם ושירי הפתילות של מנורה, היה מוציא ומניחן אצל המזבח החיצון, מקום שמניח שם תרומת הדשן של מזבח החיצון. ואחר שהוציא שם לא נהנין ולא מועלים, דבהני לא כתיב ושמו אצל המזבח כמו בדשון מזבח העולה:",
+ "המקדיש דשון בתחילה מועלים בו. הכי קאמר, המקדיש דמי דשון, בתחלה קודם שהוציאו לעזרה יש בו מעילה. כגון דאמר דמי דשון עלי ואח״כ הוציאו לחוץ ובא אחר ונהנה מן הדשון, אע״פ שכבר נעשית מצותו, אפ״ה מועלים בו, דכיון דנהנה ממנה וחסר מן הדשן, שוב ליכא לשער כמה היו דמיו כשנתערך זה, ונמצא זה מפסיד להקדש, משום הכי מועל בו לאלתר כשנהנה ממנו:",
+ "תורין. שהקדישן קודם זמנן, ובני יונה שעבר זמנן:",
+ "לא נהנין ולא מועלים. ולא דמו למחוסר זמן בבהמה שהוא קדוש קודם זמנו וקרב לאחר זמנו, דבהמה מגו דחשיבא דאית בה קדושה כשהיא בעלת מום להיות צריכה פדיון, אית בה נמי קדושה אפילו כשהיא מחוסר זמן, אבל עופות דליכא למימר בהו האי מגו, שהרי אין המום פוסל בעופות ולית בהו פדיון, שלא נאמר פדיון אלא בבהמה, הכי נמי אין בהן קדושת מחוסר זמן:",
+ "תורין שלא הגיע זמנן מועלין בהן. כיון דלקמן מחזו, אית בהו מעילה השתא. ואין הלכה כר׳ שמעון:"
+ ],
+ [
+ "במה דברים אמורים בקדשי מזבח. הואיל וחלב וביצים אינן ראויין למזבח, הלכך לא נהנין ולא מועלים:",
+ "אבל בקדשי בדק הבית. הכי נמי דמועלים בהן, הואיל וקדושת דמים הן, ראויין הן לבדק הבית. ובגמרא מפרש דמתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, במה דברים אמורים, כשהקדישן קדושת הגוף למזבח, אבל הקדישן קדושת דמים לגבי מזבח כגון שאמר דמי עוף זה או דמי בהמה זו הקדש להביא מהם עולה, נעשה כמי שהקדישן לבדק הבית, דודאי בקדושת דמים דמזבח אית בה מעילה בביצים ובחלב:"
+ ],
+ [
+ "כל הראוי למזבח. שגופן ראוי קאמר:",
+ "בור מלא מים. גופן ראוי לבדק הבית לבנין, ואין גופן ראוי למזבח. שאין ראויין לניסוך המים אלא מים חיים, ולא היו מנסכים מים במקדש אלא ממי השילוח:",
+ "אשפה מלאה זבל. אין גופה ראוי לא למזבח ולא לבדק הבית אלא לדמים:",
+ "שובך מלא יונים. ראוי למזבח ולא לבדק הבית:",
+ "אילן מלא פירות. ראוי למקדש לביכורים ולא לבדק הבית:",
+ "שדה מלאה עשבים. אינה ראויה לא למזבח ולא לבדק הבית:",
+ "ואין מועלין במה שבתוכן. דאין מועלים במה שהשביח לאחר שהוקדש:",
+ "ולד מעושרת. אם יצאה נקבה עשירית תחת השבט, והיה לה בן קודם לכן, לא יינק שוב ממנה, שבנה חולין הוא והיא מעשר, ונמצא נהנה מחלב מוקדשים, שמעשר בהמה קודש הוא:",
+ "ואחרים מתנדבים כן. כלומר, זו שהעבירה תחת השבט סתם, לא יינק ממנה, אבל אחרים שהתנדבו קודם לכן, רשאים להתנות קודם שתתעשר שאם תצא נקבה בעשירי יהא חלבה חולין כדי שיינק בנה ממנה בהיתר, וכן נמי בולד מוקדשים לא היו מקדישים חלב אמן. כך פירשו רבותי, ומגומגם הוא. ורמב״ם פירש, ואחרים מתנדבים, שמי שלבו נודבו היה מתנדב חלב להניק בן המעושרת ובן המוקדשים, לפי שאסור לבן לינק מהן, דשויוה רבנן כגיזה ועבודה דאסורים בקדשים, הלכך אין להן תקנה אלא שאחרים יתנדבו חלב להניקן, כיון שנאסרו לינק מחלב אמן. וישר הוא:",
+ "לא יאכלו מגרוגרות של הקדש. ואפילו התנו שיעשו מלאכה במזונותיהן אין אוכלים מגרוגרות של הקדש, אלא הגזבר נותן להם דמי מזונות משל הקדש והם קונים מן השוק:",
+ "וכן פרה. שדשה בכרשיני הקדש, חוסם פיה שלא תאכל משל הקדש, דכתיב (דברים כ״ה:ד׳) לא תחסום שור בדישו, בדיש שראוי לו לא תחסום, אבל אתה חוסם בדיש של הקדש שאינו ראוי לו, שהרי הוא אסור לאכול בהקדש:"
+ ],
+ [
+ "שרשי אילן של הדיוט באין בשל הקדש. לא נהנים ולא מועלים, דבתר אילן אזלינן ואילן בשל הדיוט קאי. והני מילי, כשאין בין אילן של הדיוט לקרקע של הקדש אלא שש עשרה אמה או פחות. אבל אם יש ביניהן ייתר משש עשרה אמה, מועלין בשרשים הגדלים בשדה הקדש, דלא גרירי תו בתר אילן:",
+ "ושל הקדש באין בשל הדיוט לא נהנין ולא מועלין. כגון שיש בין אילן של הקדש לקרקע של הדיוט יותר משש עשרה אמה, דשרשים הגדילים בשל הדיוט לא גרירי בתר אילן של הקדש הואיל ורחוקים ממנו כל כך, הלכך לא מועלין. אבל אם אין ביניהן אלא שש עשרה אמה או פחות, מועלים בהן:",
+ "מעין שהוא יוצא מתוך שדה הקדש. רבותי פירשוה לי, כגון דמעין של חולין הוא ונובע בשדה של הדיוט, אלא שנמשך ויוצא ועובר בתוך שדה של הקדש. לא נהנים ממנו בתוך שדה של הקדש. ולא מועלים, דמשל הדיוט הוא נובע:",
+ "יצאו. המים שבמעין זה שנובע משדה של הדיוט ועובר בשדה של הקדש יצא משדה של הקדש, נהנים ממנו לכתחילה:",
+ "המים שבכד של זהב. גבי ניסוך המים בשבעת ימי החג תנן כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיה ממלא מערב שבת חבית של זהב שאינה מקודשת מן השילוח, ובאותן מים לא נהנים ולא מועלין, דלא איקדשו לניסוך המים למעילה עד שינתנו לצלוחית של זהב דהיינו כלי מקודש:",
+ "ערבה. שהיו זוקפים אותה אצל המזבח, כדתנן בפרק לולב וערבה [משנה ה׳]:",
+ "נותנים היו ממנו בלולב. בתחילה קודם שזקפוה. ואע״פ שלא לקטוה אלא כדי לזקפה על גבי מזבח:"
+ ],
+ [
+ "קן שבראש אילן. של הקדש. שבנאו העוף מעצים וקסמין שהביא ממקום אחר:",
+ "שבאשרה יתיז בקנה. יפיל הקן לארץ בקנה ויהנה ממנו. ודוקא יתיז. אבל לא יעלה על האשרה, דאם עולה ליטול הקן, נמצא נהנה מן האשרה. והביצים והאפרוחים שבקן, כל זמן שצריכים לאמן אסורים בין שבראש אילן של הקדש בין שבראש האשרה:",
+ "המקדיש את החורש. תרגום יער, חורשא:",
+ "מועלים בכולו. בעצים ובענפים ובעלים:",
+ "הגזברים שלקחו את העצים. שקנו עצים מיער של חולין לצורך קורות:",
+ "מועלים בעצים. רמב״ם פירש, לאתויי חתיכות עצים שחותכין במגירה בעת שמתקנים אותן לקורות, שמועלין בהן:",
+ "ולא בשפויין. נסרים דקות שנוסרין מן העצים כשמחליקין אותן:",
+ "נמיה. עלין שבעצי היער:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "קדשי המזבח מצטרפים זה עם זה למעילה. אם נהנה משני מיני קדשי מזבח בשוה פרוטה, מעל. ומצטרפים נמי לכזית לחייב עליהם משום אוכל פגול או נותר או טמא, או לחייב למעלה כזית בחוץ:",
+ "קדשי בדק הבית מצטרפין זה עם זה. למעילה. אבל פגול ונותר וטמא אין בהן:",
+ "וקדשי מזבח וקדשי בדק הבית מצטרפים זה עם זה למעילה. אבל לא לדבר אחר, כדאמרן דקדשי בדק הבית לית בהי פגול ונותר וטמא:"
+ ],
+ [
+ "חמשה דברים בעולה מצטרפים זה עם זה לכזית. לחייב משום מעלה בחוץ, ולחייב משום פגול ונותר וטמא, ומשום מעילה אם נהנה מכולן בשוה פרוטה:",
+ "הסולת. המנחה הבאה עם העולה:",
+ "והיין. לנסכים. שהעולה טעונה מנחה ונסכים:",
+ "וששה בתודה. שהתודה טעונה לחם מוסף על חמשה דברים שבעולה. וכולן מצטרפין לכזית, לפגול ונותר וטמא, אבל לא למעילה, שהתודה קדשים קלים ואין בהן מעילה, כדתנן בשלהי פרק קמא:",
+ "התרומה ותרומת מעשר. שהיא אחד ממאה של חולין. וכן תרומת מעשר של דמאי:",
+ "והחלה. שאף היא קרויה תרומה, דכתיב (במדבר ט״ו:כ׳) ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה:",
+ "והביכורים. קרויין תרומה, דאמר מר ותרומת ידך אלו ביכורים, דכתיב בהו (דברים כ״ו:ד׳) ולקח הכהן הטנא מידך:",
+ "מצטרפים זה עם זה לאסור. שאם נפל מכולן שאור כדי לחמץ בתוך עיסה של חולין, נאסרת:",
+ "ולחייב עליהן את החומש. האוכל מכולן כזית בשגגה משלם את החומש:"
+ ],
+ [
+ "כל הפגולים. מעולה מחטאת ומאשם ומשלמים:",
+ "מצטרפים זה עם זה. לאוכל מהן כזית להיות חייב כרת. וכן כל הנותרים:",
+ "כל הנבלות מצטרפות. ואפילו נבילת בהמה טמאה עם נבילת בהמה טהורה, מצטדפים לכזית לענין טומאה. אבל לא למלקות, שאינו לוקה עד שיאכל כזית מנבלת בהמה טהורה לבדה, או כזית מן הטמאה לבדה, לפי שהן שני שמות, שאין אוכל בשר בהמה טמאה לוקה משום נבילה אלא משום אוכל בשר בהמה טמאה:",
+ "וכל השרצים מצטרפים זה עם זה. לכזית, לחייב את האוכלן מלקות, ושמונה שרצים הכתובים בתורה מצטרפים זה עם זה, לחייב האוכלן בכעדשה. כשיעור טומאתן כך שיעור אכילתן:",
+ "דם השרץ ובשרו מצטרפים. דמרבינן מקרא דכתיב (ויקרא י״א) וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ, לרבות דם השרץ שיהיה מטמא כבשרו:",
+ "כל שטומאתו ושיעורו שוין. כגון נבילה ונבילה, או שרץ ושרץ:",
+ "טומאתו ולא שיעורו. כגון נבילה ושרץ דטומאתן שוה, דתרווייהו הוי טומאתן עד הערב. ולא שיעורו, דנבילה שיעור טומאתה בכזית, ושרץ שיעורו בכעדשה:",
+ "שיעורו ולא טומאתו. כגון נבילה ומת, דתרווייהו מטמאין בכזית. ולא טומאתו, דאילו טומאת מת, שבעה, וטומאת נבילה לא הוי אלא עד הערב:",
+ "לא טומאתו ולא שיעורו. כגון מת ושרץ, דטומאת מת הוי שבעה, וטומאת שרץ עד הערב. ובשיעורו נמי אינן שוין, דשיעור מת בכזית ושיעור שרץ בכעדשה:",
+ "אלו אין מצטרפין זה עם זה. הואיל ומוחלקין הן:"
+ ],
+ [
+ "שני שמות. שני לאוין חלוקין:",
+ "כקל שבשניהם. כלומר, דלא מצטרף לטומאה אפילו לשיעור קל, כגון שיצטרף פחות מכעדשה דשרץ להשלים כזית דנבילה, וכל שכן דלא מצטרף לשיעור חמור. וכן חצי זית של מת אין מצטרף לחצי זית של נבילה לטמא אפילו לטומאת ערב:",
+ "האוכל שנטמא באב. זהו ולד ראשון:",
+ "ושנטמא בולד. הטומאה. זהו ולד שני:",
+ "מצטרפין זה עם זה. לכביצה, שהיא שיעור טומאת אוכלין:",
+ "לטמא כקל שבשניהם. לעשות שלישי כדרך השני לעשות שלישי, והיינו כקל שבשניהם. אבל אין מצטרפין להכי שיעשו שני כמו שעושה ראשון שני, דא״כ היה כחמור שבשניהם:"
+ ],
+ [
+ "לפסול את הגויה. האוכל אוכלים טמאים בכחצי פרס, שהוא ביצה ומחצה לדברי רמב״ם, ושני ביצים לדברי רבותי, נפסלת גוייתו מלאכול בתרומה, ופוסל את התרומה במגעו עד שיטבול:",
+ "במזון שתי סעודות לעירוב. הרוצה ללכת יותר מאלפים אמה בשבת עושה עירובי תחומין ומניח מזון שתי סעודות במקום שרוצה שיקנה לו עירובו, והולך ממקום עירובו ולהלן אלפים אמה. והוא ששה ביצים לדברי רמב״ם, ושמונה ביצים לדברי רבותי:",
+ "בכביצה לטמא טומאת אוכלין. שאין אוכל מטמא בפחות מכביצה, דכתיב (ויקרא י״א) מכל האוכל אשר יאכל, דמשמע אוכל הנאכל בבת אחת, ושיערו חכמים שאין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת:",
+ "בכגרורת להוצאת שבת. המוציא אוכלים בשבת מרשות לרשות אינו חייב בפחות מכגרוגרות:",
+ "בככותבת ביום הכיפורים. ששינה הכתוב וכתב תענו, ולא כתב לא תאכלו, דמשמע דלא קפיד רחמנא אלא אעינוי, ושיערו חכמים דבכותבת מיתבא דעתיה דאניש, בפחות מככותבת לא מיתבא דעתיה:",
+ "לפסול את הגויה ברביעית. השותה משקים טמאים ברביעית, נפסלה גוייתו מלאכול בתרומה ופוסל את התרומה במגעו עד שיטבול:",
+ "וכמלוא לוגמיו. שהשותה ביוה״כ מלוא לוגמיו, חייב. פחות מכן, פטור: "
+ ],
+ [
+ "הערלה וכלאי הכרם מצטרפין. שאם אכל חצי שיעור מזה וחצי שיעור מזה, מצטרפין ללקות את הארבעים. אי נמי, ערלה וכלאי הכרם מעורבים יחד שנפלו לתוך היתר, מצטרפים לאסור ביבש במאתים, ובלח בנותן טעם:",
+ "אינן מצטרפין. כיון דשני שמות נינהו. אלא אם יש בקדירה לבטל טעם הערלה בפני עצמה וטעם כלאי הכרם בפני עצמו הכל מותר. ואין הלכה כר׳ שמעון:",
+ "הבגד. שהוא מטמא שלשה על שלשה:",
+ "והשק. שהוא מטמא ארבעה על ארבעה:",
+ "והעור. חמשה על חמשה:",
+ "והמפץ. ששה על ששה. הבגד מצטרף לשק שקל הימנו, לטמא בארבעה על ארבעה. וכן כל אחד מצטרף לקל. וכולן מצטרפים זה עם זה לטמא כשיעור הטומאה הקלה, אבל לא הקל עם החמור:",
+ "מפני שהן ראוים לטמא מושב. כלומר אע״ג דאמרן לעיל דכל שאין שיעורן שוה אינן מצטרפין, הכא מצטרפין אע״פ שאין שיעורן שוה, הואיל והן שוין לדבר זה שכל אחד מהן ראוי לטמא במושב הזב, הלכך מצטרפין לטומאת מושב:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הנהנה שוה פרוטה מן ההקדש אע״פ שלא פגם מעל. פלוגתא דר׳ עקיבא ורבנן מפרש בגמרא כגון בלבושא מציעאה. דלבוש מבחוץ פגים לאלתר, לפי שמתחכך בכתלים. ולא אפליגו נמי בלבוש דלפנים לגבי בשריה, דההוא נמי פגים לאלתר מחמת זיעה, אלא בלבושא מציעאה. ר׳ עקיבא סבר הואיל והוי דבר דלא פגים לאלתר אע״ג דפגים לאחר זמן הוי כדבר שאין בו פגם ומועלים בו, כיון שנהנה בשוה פרוטה. ורבנן סברי, הואיל ויש בו פגם מכל מקום, אין מועלים בו עד שיפגום:",
+ "כיצד. דבר שאין בו פגם, כגון נתנה קטלא בצוארה, רביד של זהב של הקדש, או טבעת בידה, או שתתה בכוס של זהב של הקדש, כל הני אין בהם פגם בכך, אלא כיון שנהנית מהן שוה פרוטה, מעלה. וכיצד משערים בהן הנאה, אומדין כמה אשה רוצה ליתן שישאילוה תכשיטים כמות הללו להוליכן לבית המשתה להתכבד בהן, כאותו שיעור משלמת להקדש קרן וחומש כשנשתמשה בהן:",
+ "וכל דבר שיש בו פגם. כגון לבש בחלוק, או כיסה בטלית, או בקע בקרדום. כיון דעומדים ליפגם, לא מעל עד שיפגום בהם בשוה פרוטה:",
+ "תלש. שער:",
+ "מן החטאת. בחטאת בעלת מום איירי דעומדת ליפדות ודבר שיש בו פגם הוא, הלכך לא מעל עד שיפגום בשוה פרוטה. אבל בחטאת תמימה דתלישת צמר ושער לא עביד בה מידי, שכך היא ראויה להקרבה עכשיו כמו שהיתה מתחילה, הויא ככוס של זהב שהוא דבר שאין בו פגם, וכיון שנהנה ממנה מעל:",
+ "כשהיא מתה כיון שנהנה מעל. דכיון שמתה לאו בת פדיה היא, דאין פודים את הקדשים להאכילן לכלבים. ומיירי בין בחטאת תמימה בין בחטאת בעלת מום: "
+ ],
+ [
+ "ופגם בכחצי. שיעור. כגון, לבש בגדי קודש בהנאת שיעור שוה חצי פרוטה ופגם בכחצי פרוטה, שקרע בו ופגמו כשיעור חצי פרוטה:",
+ "ששנהנה בשוה פרוטה בדבר אחד. שיש בו פגם ולא פגם:",
+ "ופגם בשוה פרוטה בדבר אחר. כגון שפך משקה של קודש ולא נהנה:",
+ "הרי זה לא מעל עד שיהנה בשוה פרוטה ויפגום בשוה פרוטה בדבר אחד. בעצמו, ויהיה דבר שיש בו פגם. דבמעילה כתיב (ויקרא ה׳:ט״ו,) וחטאה בשגגה, ובאוכל תרומה כתיב (במדבר י״ח:ל״ב) ולא תשאו עליו חטא, מה חטא האמור באוכל תרומה פוגם ונהנה, ובמה שפגם נהנה, אף חטאת האמור במעילה צריך שיהיה פוגם ונהנה ובאותו דבר בעצמו שפוגם נהנה ולא בדבר אחר:"
+ ],
+ [
+ "במקודשין אלא בהמה וכלי שרת. בהמה תמימה, בהמת קדשי מזבח תמימה. דהני לאו לפדייה קיימי ולאו בני פגימה נינהו, שאפילו רכב אחד על גבי בהמה והכחישה או תלש מן צמרה, עדיין ראויה היא לקרבן, ויש בה מועל אחר מועל. וכן שתה אחד בכוס של זהב, אפילו אם פגמו ופחתו, כיון דקדוש[ת הגוף] הוא ולאו לפדיה קאי, ראוי הוא עדיין לשירות ויש בו מועל אחר מועל. אבל קדשי בדק הבית כגון בהמת קדשי בדק הבית, אין בהם מועל אחר מועל, משום דבני פדייה נינהו, וכיון שמעל בו אחד שהוציאו לחולין תו לית בה מעילה:",
+ "רבי אומר כל דבר. שאין לו פגם, שאינו נפסל, דהיינו כל דבר שאין לו פדיון כי הני דאמרן, אפילו פגמו יש בו מועל אחר מועל. ואיכא בין תנא קמא לרבי קדשי מזבח תמימים שנעשו בעלי מומים ועבר ושחטן קודם פדייה. רבי אומר יקברו, משום דבעו העמדה והערכה ולא אפשר דהא מתו, הלכך יקברו, וכיון דלא הוו תו בני פדייה יש בו מועל אחר מועל הנהנה מהן לאחר שחיטה. וחכמים אומרים יפדו, דלא בעו העמדה והערכה, וכיון דקדושת דמים נינהו אין בו מועל אחר מועל. והלכה כחכמים: "
+ ],
+ [
+ "הרי זה לא מעל. בגמרא מוקי לה בגזבר של הקדש, שהאבן והקורה של הקדש היו מסורות בידו מתחילה, וכי נטלן לעצמו עדיין הם ברשות הקדש, דכל היכא דמטלטל להו בביתיה הוו ברשות הקדש כבתחילה. אבל כי נתנה לחברו, הוציאה מרשותו ושינה מהקדש לחול ומעל, וחבירו לא מעל שכבר יצאה לחולין:",
+ "בנאה בתוך ביתו. לא בנאה ממש, דאם כן הרי נהנה מיד שהוסיף בבנין ביתו. אלא כגון שנתנה על פי ארובה שלא בבנין, דהשתא אין לו הנאה עד שידור תחתיה ויהנה בה בשוה פרוטה, כגון שהיו פירותיו נתונים תחת הארובה, והיו גשמים דולפים עליהם, וסתם פי ארובה באבן של הקדש, כיון שהגין עליהן בשוה פרוטה, מעל:",
+ "נתנה לבלן. כדי שיניחנו לרחוץ בבית המרחץ:"
+ ],
+ [
+ "אכילתו ואכילת חברו. אכל הוא חצי שיעור והאכיל את חברו חצי שיעור, או נהנה הוא חצי שיעור וההנה את חברו חצי שיעור, וכן הנאתו ואכילת חברו, כגון סך הוא חצי שיעור וחבירו אכל חצי שיעור, או איפכא, כל אלו מצטרפים לחייבו אשם מעילות:",
+ "ואפילו לזמן מרובה. כגון שאכל חצי שיעור היום וחצי שיעור למחר בהעלם אחד, או שאכל או נהנה כחצי שיעור היום והאכיל או ההנה את חברו כחצי שיעור למחר, מצטרפים ואפילו לזמן מרובה, ובלבד שיהיו בהעלם אחד, דכתיב (ויקרא ה׳:ט״ו) כי תמעול מעל, מכל מקום שתמעול נתחייב באשם:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "השליח. שנתן לו בעל הבית הקדש או מעות הקדש להוציאם בתורת חולין, ועשה השליח שליחותו:",
+ "בעל הבית מעל. דבמעילה יש שליח לדבר עבירה. ובכל התורה כולה אין שליח לדבר עבירה, חוץ ממעילה משום דכתיב בה (במדבר ה׳) ואשמה הנפש ההיא, מי ששגג תחילה דהיינו המשלח:",
+ "תן בשר לאורחים. מאותו בשר של הקדש:",
+ "ונתן להם כבד. של הקדש:",
+ "והוא אומר טלו שתים וכו׳ ובלבד שיאמר השליח טלו שתים מדעתי, אז בעל הבית מעל, דלא עקר השליח שליחותו אע״פ שהוסיף על דברי המשלח, הלכך המשלח מעל שהרי נעשית שליחותו, והשליח מעל על זאת שהוסיף מדעתו, והאורחים נמי חייבים על השלישית שנטלו מדעתם. אבל אם לא אמר השליח טלו שתים מדעתי, אלא טלו שתים בשליחות בעל הבית, המשלח מעל שהרי נעשה דברו, והשליח פטור מפני שהוסיף על שליחות בעל הבית ולא עקר את השליחות ומה שהוסיף לא הוסיף מדעתו:",
+ "גלוסקמא. בלשון יון קורין לתיבה גלוסקוס. וישם בארון, תרגום ירושלמי ושוון יתיה בגלוסקמא:",
+ "אע״פ שאמר בעל הבית לא היה בלבי אלא מזה כו׳ מעל. לפי שעשה השליח מאמרו, ודברים שבלב אינן דברים: "
+ ],
+ [
+ "ביד חרש שוטה וקטן. שאינן בני שליחות. אפילו הכי הואיל ונעשית שליחותו המשלח מעל:",
+ "החנוני. שקבל המעות מיד חרש שוטה וקטן, חייב כשיוציא המעות של הקדש בחפציו:",
+ "ונזכר. בעל הבית קודם שהגיעו המעות ליד חנוני, וכיון שנזכר שוב אינו חייב קרבן מעילה, שאין קרבן מעילה אצל מזיד:",
+ "החנוני חייב. והוא שנזכרו בעל הבית והשליח, דהשתא אין כאן שוגג אלא חנוני. אבל אם נזכר בעל הבית ולא נזכר השליח, השליח מעל שהוא שגג תחלה:",
+ "כיצד יעשה. כלומר אם ידע החנוני בפרוטה זו שהיא קודש קודם שיוציאנה ונתערבה כבר עם שאר פרוטות שיש לו, כיצד יעשה ויהיה מותר להשתמש בפרוטותיו:"
+ ],
+ [
+ "שניהם לא מעלו. בעה״ב לא מעל שהרי לא נעשית שליחותו בפרוטה, והשליח לא מעל שלא עקר שליחותו של בעה״ב בפרוטה, ובפחות מפרוטה ליכא חיוב מעילה:",
+ "השליח מעל. שעקר שליחותו של בעה״ב בין בפתילות בין בנרות ויש בשניהן פרוטה:"
+ ],
+ [
+ "שניהם מעלו. והוא שיהא אותו האתרוג שוה שני פרוטות כמו שנתן לו בעה״ב. בעה״ב מעל כיון שקנה לו השליח כמו שאמר ושוה כמו שנתן לו, הרי נעשית שליחותו. והשליח מעל, שהרי קנה רמון בפרוטה מדעתו שלא בשליחות בעה״ב:",
+ "ר׳ יהודה אומר בעה״ב לא מעל. דאמר ליה לשליח אילו היית קונה אתרוג בשתי פרוטות כמו שנתתי לך היית מביא לי אתרוג גדול שוה ארבע פרוטות, עכשיו שלא נתת אלא פרוטה הבאת לי אתרוג שוה שתי פרוטות שהוא קטן ורע, ונמצא שלא עשית שליחותי. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+ ],
+ [
+ "אם צרורין. קשורים קשר משונה אע״פ שאין עליו חותם, או קשורים כשאר קשרים וחתומין:",
+ "לא ישתמש בהן. דגלי דעתיה דלא ניחא ליה שישתמש בהן הנפקד, הואיל וקשרן קשר משונה או הטיל עליו חותם:",
+ "מותרין. קרי כל זמן שאין קשורים קשר משונה אלא קשור כשאר קשרים ואין עליו חותם:",
+ "לפיכך אם הוציא לא מעל. דהוי כאילו אמר לו המפקיד שישתמש בהן, כיון שלא היו צרורין, והרי שליחותו עשה, והמפקיד נמי לא מעל דהא לא אמר לו בפירוש שישתמש בהן:",
+ "החנוני. שמוכר פירות או בשמים בחנות:",
+ "כבעל הבית. ואם הפקידו אצלו מעות, אף על פי שאינן צרורים, לא ישתמש בהם, הלכך אם היו מעות של הקדש ונשתמש בהן מעל:",
+ "כשלחני. ומותר להשתמש במעות שהפקידו אצלו כשאינן צרורים, הלכך לא מעל. והלכה כר׳ יהודה:"
+ ],
+ [
+ "כיון שהוציא את הראשונה. לצורך תשמישו מעל:",
+ "וחכמים אומרים. לא מעל:",
+ "עד שיוציא. כל המעות שבכיס לצורך חולין. והלכה כחכמים:",
+ "פרוטה מן הכיס זה. כלומר לא תכלה פרוטה מכיס זה עד שיהא בה הקדש:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Beitzah/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Beitzah/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..98b23ef1bbd1a06b09ec286a098dfc7a3543c3a8
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Beitzah/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
@@ -0,0 +1,337 @@
+{
+ "language": "en",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Beitzah",
+ "versionSource": "http://sefaria.org",
+ "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "license": "CC-BY",
+ "versionNotes": "http://sefaria.org",
+ "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "actualLanguage": "en",
+ "languageFamilyName": "english",
+ "isBaseText": false,
+ "isSource": false,
+ "direction": "ltr",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה ביצה",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "ביצה שנולדה ביו\"ט – [on Yom Tov] which is after Shabbat is what we are dealing with. And the reason of the School of Hillel which states “it may not be eaten,” because an egg laid today was fully developed yesterday (Talmud Betzah 2b), and it results that Shabbat would prepare for Yom Tov, and the Torah states (Exodus 16:5): “But on the sixth day, when they apportion [what they have brought in, it shall prove to be double the amount they gather each day],” for a regular Friday is a weekday, on a weekday one prepares for Shabbat, and on a weekday one prepares for a Yom Tov/Festival, for a Festival is also called Shabbat, one does not prepare on a Yom Tov for Shabbat nor does one prepare on Shabbat for a Yom Tov. And preparation like this of the egg, even though it is in the hands of heaven, it is called preparation. However, Shabbat and Yom Tov are important, as they require that their meals have preparation/designation on a weekday, and on one of them, one can prepare for its fellow, even with preparation at the hands of heaven, but the meal of a weekday is not considered important nor does it require preparation. Therefore, on a mere Sunday which is not a Holy Day, we don’t forbid an egg that was laid on that day because it was completed on Shabbat, but the meal of a weekday, the all-Merciful does not require preparation while it is still daylight. But they (i.e., the Rabbis) an egg that was laid on any Holy Day/Yom Tov, and even though it is not after the Shabbat, as a decree because of a Holy Day that comes after the Sabbath. And similarly, they forbade an egg that was laid on every Sabbath to quaff/swallow a living animal, as a decree because of a Shabbat that comes after a Yom Tov. For a Sabbath and a Holy Day that are juxtaposed one to the other, an egg that is laid on this one is forbidden [to be eaten] on that one. And similarly, the two days Holy Days of Rosh Hashanah, but the second Holy Days of the Diaspora that whatever be your opinion one of them is a weekday, and an egg that is laid on this one is permitted on that one.",
+ "שאור בכזית – as regarding eating, everyone does not dispute that both this (leaven) and that (leavened bread) are [forbidden] with an olive’s bulk, for since the Biblical verse begins with שאור/leaven and concludes with חמץ/leavened bread. “No leaven shall be found in your houses [for seven days]. For whoever eats what is leavened, [that person shall be cut off from the community of Israel],” to tell you that this is “leaven” and that is which is leavened, as is the case with the one is also the case with the other. But they (i.e., the Schools of Hillel and Shammai) argue regarding removal, as the School of Shammai holds that since the All-Merciful has written for both leaven and that which is leavened, and to write [the word] Hametz/leavened product, for its that which is a strong leavening agent (see Talmud Betzah 7b), and despite this, one is obligated to remove it, and it is an a fortiori for leaven which is a strong leavening agent, but we learn from this that the measurement for the one is not like the measurement of the other, and we don’t derive removal [of Hametz] from eating. But the School of Hillel holds that both (i.e. שאור וחמץ) [are forbidden] by an olive’s bulk, as we derive removal from eating. But because that these three things are of the liberal opinions of the School of Shammai and the of the stringencies of the School of Hillel regarding the Yom Tov, they are taught together.",
+ "בכותבת – date palm."
+ ],
+ [
+ "השוחט חיה ועוף – he who comes to slaughters a wild beast or fowl and consults with the Jewish court how he should do it.",
+ "ב\"ש אומרים – the Jewish court teaches him that ab initio, he should slaughter it with a mattock (i.e., a pronged tool) stuck in the ground that he prepared while it is still day (i.e., before the start of the Festival – see Talmud Betzah 7b) that is he should uproot it from the place where it is stuck into the ground and bring up dirt and cover it. For we are speaking that it is inserted in crushed/loose earth (see Talmud Betzah 8a) that is appropriate for covering, that is not lacking pounding/crushing.",
+ "דקר – a peg that we stick in the ground, and the language of the peg is (Numbers 25:8): “stabbed both of them.”",
+ "שאפר כירה מוכן הוא – they do not refer to the words/matter of the School of Shammai and the School of Hillel, but it is an entirely separate matter, and this is how it should be understood – that the ashes of the oven should be made ready and that they do not need preparation/designation for a particular purpose that is mind is upon it, and they did not teach other than that which had been heated from the eve of the Festival, but that which was heated on the Festival is prohibited, for one cannot say that his thoughts were upon it from yesterday. For if it was appropriate to roast on it an egg, for it was yet hot ashes/embers, even though it was kindled on the Festival, it is permissible to cover it, for it is worthy of roast on it an egg, they take it also and cover [the blood] with it."
+ ],
+ [
+ "אין מוליכין את סולם משובך לשובך – regarding the ladder of an upper story no one disagrees that it is forbidden and regarding a ladder of a dovecote also, when he brings it in the public domain, the School of Hillel admits that it is forbidden, for a person who sees it would say that he is fixing his roof, he is bringing it and doing work on the Festival, but they (i.e., the Schools of Shammai and Hillel) disagree when he brings it in the private domain and there aren’t people who see him. The School of Shammai holds that they should not bring it, for any thing that the Sages prohibit in order to avoid the semblance of wrong-doing for appearance sake (Talmud Betzah 9a), even in the remotest recesses (i.e., the strictest secrecy) is prohibited, but the School of Hillel permits it, and even though that generally, this is the law, here it is permitted because of the joy of the Festivals.",
+ "מחלון לחלון – in the same dovecote itself, for it is the manner of each dovecote to have [many compartments] a nest for each and every pair, and a window for each and every nest.",
+ "זה וזה אני נוטל – This is a dispute between the School of Shammai and the School of Hillel specificially in the first brood of the year (see Talmud Betzah 10a), for it is the practice of those who raise doves to always leave the first brood which are the first two pigeons, for their mothers console them so that they do not fly off. But the School of Shammai holds that that mere words are not enough, lest they take them on the morrow, and they determine to protect them and would engage in carrying that is not necessary , but when he shakes and uses them while it is still daytime for slaughter, and does not protect them, furthermore, we don’t suspect that he is protecting them. But the School of Hillel does not decree lest he has compassion on them, and even if they are the first brood."
+ ],
+ [
+ "זימן שחורים ומצא לבנים – this matter is simple and it was not necessary to teach it. But this is how it should be understood – that if he designated black and white ones and found black ones in the place of white ones and white ones in the place of black ones. And this is the explanation of our Mishnah – that he designated black ones in this nest and found white ones there, [or] he designated in the second [nest] white ones and found it black ones, you might think they had been reversed, but it comes to teach us that this is not the case.",
+ "שנים ומצא ג' – and he doesn’t recognize the ones that are ready, all of them are forbidden.",
+ "שלשה ומצא שנים מותרים – and one went off, and he two remained. And we don’t say that just as the one went off, so all the others went off and these are the others.",
+ "זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן – but within the nest he did not find all of them, they are forbidden.",
+ "ואם אין באותו שובך אלא הן הרי אלו מותרין – and even though there is another dovecote near it within fifty cubits, if that dovecote is not in the row of this dovecote equivalently other than in the corner-piece, we don’t say that from that dovecote that is closest to it. For the pigeons all the while that they are not flying but are stretching their legs, they are not equally stretching other opposite their own nest, for if they see their nests when they turn around to their backs they stretch, and if not they do not stretch."
+ ],
+ [
+ "העלי – the handle of a very large piece of wood where they pound/crush grits and similar things. But because of its heaviness and size, for it is not considered a utensil.",
+ "לקצב – to cut/sever.",
+ "וב\"ה מתירין – because of the joy of the Festival, and even though it is not considered as utensil.",
+ "לפני בית הדריסה – that people will tread upon it, in order that he will not lose it.",
+ "ולא יגביהנו – to carry it after flaying it.",
+ "וב\"ה מתירין – for if he did not permit it, he would not slaughter it in order not to lose the hide, and be prevented from the rejoicing of the Festival.",
+ "תריסין – those who sell spices have stores that are made like chests which stand in the market and are not attached to the ground. And these shutters are doors that close the openings of these chests, and sometimes these shutters are removed from the opening of the chest and they spread upon them, the dyes/ingredients of frankincense that are in the store.",
+ "מתירין עף להחזיר – with these shutters that lack a hinge from the side, no one disagrees that it is forbidden to lock with them even the doors of the stores, for this is comparable to building. But they do dispute regarding shutters that have a hinge in the middle like something protruding and they insert it in the hole that is in the middle wall, at the opening of the store. The School of Shammai holds that we make a decree that a hinge in the middle is on account of the hinge from the side. But the School of Hillel holds that we do not make a decree concerning the shutters of the stores, and it is permitted ot return them, because it is necessary to remove spices and if we don’t permit him to return them, he would not open it and would be prevented from the joy of the Festival.",
+ "לא את הקטן – nor whatever it may be that is not for the needs of eating.",
+ "וב\"ה מתירין – who say that since it was permitted to remove something for the needs of eating, it is also permitted for something that is not for the needs of eating, and there would be a need for a Mitzvah such as these that are considered in our Mishnah, or for the need of something enjoyable such as from the opening of his house and similar things, to exclude the removal of stones and similar things, for on those, the School of Hillel admits that it is prohibited."
+ ],
+ [
+ "איין מוליכין חלה – on the Festival Day. Even though it is permitted to separate it, they did not permit him to bring it, but the repair of the dough they permitted to him, and nothing more.",
+ "מתנות – the shoulder, the cheeks and the stomach (see Deuteronomy 18:3).",
+ "גזרה שוה – not specifically, for all of it is, was decreed by the Rabbis because of a decree that we don’t raise up the priest’s due and the tithes on the Festival. But it is similar to an analogy.",
+ "מתנה לכהן – from the twenty-four priestly gifts.",
+ "כשם שאין מוליכין את התרומה וכו' – this Mishnah is superseded in the Gemara (Tractate Betzah 12b) for the Schools of Shammai and Hillel did not dispute that they bring up the hallah offering and priestly gifts. For they did not dispute other than in bringing up the Priest’s due/the Sacred gift for the Priest/Terumah, as the School of Shammai state that we don’t bring it up but the School of Hillel states that we do bring it up. The School of Hillel said to the School of Shammai that the Hallah/dough offering and priestly gifts are for the Kohen, and the Priest’s Due is a gift for the Kohen, and just as they bring up the [other gifts] they also bring up the Terumah. Bet Shammai responded to them that this is not the case, for if you said concerning the Hallah and priestly gifts that they are deserving of separating their priestly gifts, the Sages gave the strength and the permission for their being set apart for a sacred purpose, for since their obligation comes on the Festival day, since we knead and slaughter on the Festival day, and since they were permitted on the Festival day, we permit to bring them up even those that were made from the eve of the Festival day, shall we say that the Priest’s due which is not worthy in being brought up that it is impossible that the obligation for Terumah should come to the pile on the Festival Day, since there is no obligation for Terumah other than from the time of smoothing out the pile and we don’t smooth out the pile on the Festive Day, therefore, we don’t bring up the Terumah on the Festival Day."
+ ],
+ [
+ "במדוך של עץ – but not in one (i.e., a pestle) made of stone. But however, with a wooden pestle, they are crushed in their manner and there is no need for a change, since they lose their taste if they are crushed from the day before.",
+ "והמלח בפך – [a cruse] of earthenware he crushes it.",
+ "או בעץ פרור – it is the spoon that one stirs the pot with, for the salt requires a change, for he had to crush it from the day before so that it doesn’t lose its taste. And the Halakha is that one who comes to crush salt on the Festival Day, turns the mortar on its side and crushes in a changed manner. But the spices are crushed in the regular manner and they do not require a change."
+ ],
+ [
+ "בורר אוכל אוכל – he collects food one piece at a time from the refuse.",
+ "בורר כדרכו בחיקו – and as long as it won’t be a painstaking preparation separating the large amount of refuse. But if it the painstaking preparation involved in separating the refuse is greater than the trouble involved to separate the food, such as the case where the refuse is exceptionally thin, even though the food is greater in its measure than the refuse, the School of Hillel agrees that one separates the food and sets aside the refuse, to exclude where the trouble involved is preferable.",
+ "אף מדיח ושולה – that he brings a utensil filled with pulse and puts water upon it and the refuse floats on top of the water and he removes it with his hand. The word שולה /”draw it out” is like (Exodus 3: 5 ) “Remove your sandals [from your feet, for the place on which you stand is holy ground].” But the Halakha is not according to Rabban Gamaliel."
+ ],
+ [
+ "אין משלחין ביום טוב – gift of a person to his friend.",
+ "אלא מנות – something prepared that is not made to be left over until the morrow, such as pieces of meat and/or fish.",
+ "וב\"ה אומרים כו' – The School of Hillel did not permit other than to send via one or two people. But three or more people who carry the present is forbidden, as it the matter is too large and appears like one is bringing [things] to sell in the marketplace.",
+ "אבל לא תבואה – which is not appropriate for eating, for it requires grinding and we do not grind on the Festival Day.",
+ "ור' שמעון מתיר בתבואה – for one is able to crush it in a small mortar and cook it through the use of a pot. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "משלחין כלים תפורין – that are appropriate for clothing, and which are not sewn are appropriate for covering.",
+ "כלאים – when they are hard and they don’t make warm, it is permissible to lie on them.",
+ "סנדל מסומר – of wood covered with nails. For the Sages decreed concerning it that one should not wear it on the Sabbath and the Festival Day, because of an event that occurred where those killed by the [Roman] Kingdom were killed by it, as it is explained in Tractate Shabbat 60a – in the chapter “How a woman goes out” (chapter 6).",
+ "ולא מנעל שאינו תפור – and one that was attached by pegs made of wood and similar kinds of things.",
+ "אף לא מנעל לבן – in the place of Rabbi Yehuda, they would not wear white shoes until they blacken it.",
+ "שצריך אומן – to blacken it.",
+ "כל שנאותין – this is how it should be understood: All that is permitted to be used on weekdays like it is and does not require other work [done to it], even though they are not permitted to be used on Festival Days, such as Tefillin, which on weekdays one wears as they are and on Festival Days, one does not wear them, we send them on the Festival Day (see Talmud Betzah 15a)."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "יום טוב שחל להיות ערב שבת לא יבשל בתחילה – that is to say that the beginning of his cooking and its essence should not be for the Sabbath, but rather for the sake of Yom Tov/the Festival Day should be the beginning of his cooking and what remains should be for the Sabbath.",
+ "ועושה תבשיל מערב יום טוב – for the sake of the “joining of cooked foods”/Eruv Tavshilin (preparing meals for the Sabbath on a Holy Day occurring on a Friday: a person prepares a dish on Thursday and lets it lie over until the end of the Sabbath which he does on the Holy Day – Friday – is merely a continuation of the preparation begun on Thursday). There are those who say that the reason that this dish from the eve of the Festival day/Yom Tov, is because of the honor of the Sabbath, for since from the eve of the Festival day he remembers the Sabbath, he will choose a nice portion for the Sabath, and not forget the Sabbath because of the preoccupation with the Festival Day. And there are those wohose say that is because of the honor of the Festival day, in order that they should see that they don’t bake from the Festival day for the Sabbath other than if he had begun while it was still daylight, for on the Festival day, he does nothing other than complete it, a fortiori (i.e., all the more so), from the Festival day to a weekday entirely, we do not back nor cook. And we make the blessing on Eruv Tavshilin/”joining of cooked foods” in the manner that we make the blessing on the Eruv in reference to the “joining of courtyards”/Eruv Hatzerot. But it is necessary to make assignment through another for all who wish afterwards to rely upon his Eruv/”joining,” and even without his knowledge, for one acts in a person’s interest in his absence.",
+ "אכלו או שאבד – that same dish that he cooked, from the eve of the Sabbath.",
+ "סומך עליו – to cook his dish on the Festival day for the needs of the Sabbath, But, from the outset, his “joining of dishes”/Eruv Tavshilin is not less than an olive’s bulk, whether for one [person] or for one hundred [people]. But if he began with his dough and his Eruv became lost, he completes it with what he has begun with."
+ ],
+ [
+ "מטבילין את הכל – for a person is obligated to ritually purify himself on the Festival. And everything that requires ritual immersion, whether a person or utensils, we ritually immerse prior to the Sabbath.",
+ "כלים מלפני השבת – for since they are worthy after ritual immersion for things that they were not worthy for prior to the immersion, if one immerses them on Shabbat or on Yom Tov/the Festival day, it would be like repairing a matter an that is forbidden. And Shabbat was used here to inform you of the power of the School of Hillel, that even on the Sabbath, they permitted the ritual immersion of a person, because it appears like holding him dear and become cols cold and bathes for pleasure and not for the sake of ritual immersion."
+ ],
+ [
+ "ושוין שמשקין את המים בכלי אבן – whomever has fine water for drinking that became ritually impure, one fills from them a stone utensil that is not susceptible to receive ritual impurity and place them in a Mikveh of salty or turbid waters until the waters come into close contact with each other, resulting that these which were sown and connected to the waters of the Mikveh/ritual bath were cancelled out on account of this and made ritually pure, but the purification in the Mikveh is not for any foodstuffs and liquids but only for water alone, and not for the law of ritual immersion, but for the law of sowing.",
+ "אבל לא מטבילין – we don’t put them (i.e., the waters) in a ritually impure wooden utensil that requires ritual immersion for the vessel, to cause contact [by dipping a vessel, filled with unclean liquid, so as to make its surface level with the surface of the water into which it is dipped, which is a ceremony of levital purification], in order to raise the ritual immersion to the utensil along with the contact with the water.",
+ "ומטבילין מגב לגב – a person who immersed utensils with the intention that he would tread olives upon them in the building containing the tank [and all the implements] for the pressing of common (i.e., non-holy) olives, and he reconsidered to press in them grapes in the vat for wine pressing of Terumah, he mus immerse them a second time for the purpose of Terumah. And similarly, if he had immersed utensils for the sake of Terumah and reconsidered to make them holy, he requires a second ritual immersion for the sake of making it holy. And that ritual immersion can be done on the Festival day/Yom Tov, for there is no repair of the utensil for this ritual immersion is not for elevating them from ritual defilement, but rather for an additional purity.",
+ "ומחבורה לחבורה – if he immersed utensils in order to eat his Passover offering with one association/group and he reconsidered to be reckoned with another association and he came to ritually immerse his utensils a second time, this ritual immersion is permitted to be done on Yom Tov/the Festival day."
+ ],
+ [
+ "מביאין שלמים – on Yom Tov/the Festival day, holiday peace-offerings, because there’re is through them the need for consumption by a person.",
+ "ואין סומכין עליהם – for laying of hands upon them is prohibited because of the rabbinic decree to enhance the character of the day as a day of rest, for he would lay his hands with all of his strength and he would be making use of animals, for he lays his hands on them on the Eve of the Festival day, for the School of Shammai does not hold by the rule that immediately after the lay of hands comes the slaughtering [of the animal] (see Mishnah Menahot, Chapter 9, Mishnah 8 at the conclusion).",
+ "אבל לא עולות – outside of the daily whole-offerings and Musaf/additional offerings which are a community sacrifice at a fixed time. But one should not bring an individual whole burnt-offering which cannot be consumed by a commoner (i.e., non-Kohen). But even the burnt-offerings for appearing [during the Festival in the Temple]are offered on the other days of the Festival, but not on the Festival day/Yom Tov, for the All-Merciful stated (Numbers 29:35): “[On the eight day] you shall hold a solemn gathering,” for you, but not for Most-High.",
+ "וב\"ה אומרים – one brings festival peace offerings and whole burnt offerings for appearance [in the Temple], as it is written (Deuteronomy 16:8): “[After eating unleavened bread for six days,] you shall hold a solemn gathering for the LORD] your God on the seventh day…,” everything is for God. But vows and free-will donations, according to everyone are not offered on the Festival, neither whole burnt-offerings or peace-offerings."
+ ],
+ [
+ "לא יחם אדם חמין לרגליו – The Torah permitted the preparation of food [on Yom Tov, for that day], but not to start a fire for bathing.",
+ "וב\"ה מתירין – for such it [i.e., the Torah] permitted kindling a fire for the needs of eating, it permitted it also for things which are not for the needs of eating, when there is a need for some sort of benefit. And the Halakhic decision is that hot water that was warmed on the Festival day, a person can wash his face, hands and feet in it but not his entire body, for they decreed that the Festival day/Yom Tov is like Shabbat. But hot water that was warmed from the eve of the Festival, one can wash all of one’s body in it on Yom Tov."
+ ],
+ [
+ "אין טומנין את החמין מיו\"ט לשבת – for the School of Shammai holds that one does not bake other than if one made an Eruv with bread, and we don’t cook other than if he made an Eruv on the cooked dish, and we don’t put warm dishes in the chafing stove other than if he had warm dishes placed there from the eve of the Festival day. But the School of Hillel holds that we bake and cook and keep dishes warm for the Sabbath on the Eruv of the cooked dish alone. However, in the Gemara (Talmud Betzah 22a), it is proven that the School of Hillel also requires bread and meat and that is the Halakha.",
+ "ואין זוקפין מנורה – [ put together a candlestick] when its pieces can be taken apart, and we don’t restore them for that is similar to [the prohibition of] “building,” for there is building for utensils. But the School of Hillel holds that there is no building with utensils.",
+ "גריצין – thick loaves",
+ "אלא רקיקין – thin loaves, for the School of Shammai holds that one does make a great deal of bread on the Festival Day because of the effort involved. But the School of Hillel holds that we bake a great deal of bread on the Festival day, for at the time that the bread is plentiful, it bakes well.",
+ "וחרי – a large piece of dough that is baked upon coals, because it requires a large flame where the coals are continuously dimming/quenching, and there is great effort. But the Halakha is not according to Rabban Gamaliel where he is stringent like the words of the School of Shammai."
+ ],
+ [
+ "מכבדין את המטות – when the eat there (they sweep between the couches). For they normally recline to eat on top of beds and because it is such a small place, they are not suspect lest it make indentations, as we would fear regarding a large house and it is impossible that there wouldn’t be an indentation/hole.",
+ "מוגמר – frankincense on top of the coals to smell it, but to perfume the utensils, it is the words of everyone that it is prohibited.",
+ "מקולס – its legs, and its innards are hanging outside of it [on its side] when they are roasting it, and they do this in memory of the Passover sacrifice, as it is written concerning it (Exodus 12:9): “[Do not eat any of it raw, or cooked in any way with water, but roasted-] head, legs and entrails – over the fire.” [The word] מקולס/an animal roasted in its entrails and legs on the head – is like this hero whose weaponry was with him (a reference to Goliath in I Samuel 17:5 who had a “bronze helmet/כובע נחשת ) and the Aramaic translation of “bronze helmet” is a bronze helmet (see also Rashi to Zebahim 88b). But Maimonides explained the word מקולס as meaning honorable, in the manner of praise.",
+ "וחכמים אוסרין – [The Sages forbid] all three. Sweeping because it makes indentations, and the spices put upon the coals/perfume because it is not necessary for every person, for it is not other than for those spoiled and those who indulge themselves in pleasures and to one who has a bad odor. The spices placed upon the coals – because it appears like one who is eating Holy objects outside [the Temple]. And the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה – for beauty/adornment. And the Sages stated that it is a burden and is not a decoration for it. And it was not the cow of Rabbi Eleazar ben Azariah but that of his neighbor, and since they did not protest, it was called as associated with him.",
+ "ומקרדין ביו\"ט – like a small bronze saw whose teeth are thin and which rubs and scratches the animal, and even though it makes a wound.",
+ "ברחים שלהן – small which are made for this.",
+ "מקרצפין – with a wooden saw whose teeth are thick. But they don’t make a wound.",
+ "אף לא מקרצפין – for we decree that currying with a strigil leads to scratching (which causes a wound). But the Halakah is not according to Rabbi Eleazar ben Azariah in these three matters, but rather, we scrape/curry the animal only, because in this we confirm the approach of Rabbi Shimon who said that a thing in which we don’t have an intention is permitted, and we hold according to him. But the Sages dispute this as they hold like Rabbi Yehuda who stated that a thing which was not intended is prohibited, but this is not the Halakha."
+ ],
+ [
+ "משום שלשה כלים – for if he separated one of them they are not shards of utensils but rather all of them are considered a utensil of its own and is impure, even while they are still attached in the millstone and appear as one utensil.",
+ "משום כלי קבול – the bottom one that receives dust from the pounding of the peppers through the holes of the basket used as a sieve is ritually impure because it is a receptacle, for it is a wooden utensil that has a receptacle.",
+ "ומשם כלי מתכות – the upper one where we pound and grind in it the peppers, is ritually impure because it is a metal utensil, and because a wooden utensil cannot be made impure, for its flat surfaces are ritually pure, but because its lower covering is made of metal.",
+ "ומשום כלי כברה – its middle which surround the basket used as a sieve. Because of the wood utensil it is not defiled and its receptacle is not a receptacle, but the Sages decreed defilement upon the basket used as a sieve because it is a woven utensil, and even if the metal basket used as a sieve does not defile because it is the utensil of the basket used as a sieve."
+ ],
+ [
+ "עגלה – made for a child to play with, and it is special for him to sit upon it.",
+ "טמאה מדרס – if the small child had a flux, the wagon becomes a primary source of ritual impurity.",
+ "ונטלת בשבת – because it has the status of a utensil upon it.",
+ "ואינה נגררת – [but may not be dragged] on the Sabbath.",
+ "אלא ע\"ג כלים – on top of clothing, because it makes a ditch in the ground and someone who furrows is liable because of [the prohibition of] plowing.",
+ "רבי יהודה אומר כו' – there are two Tannaim and according to Rabbi Yehuda, for the first Tanna is also Rabbi Yehuda who said that something that is not intended is prohibited, and this other Tanna comes and states that Rabbi Yehuda did not prohibit a child’s wagon because it does not make a ditch while walking through the digging, but presses upon the earth and threshes underneath it and makes its dirt lower but does not move the dirt from its place. But already, the law has been decided according to Rabbi Shimon who stated that a person may drag a bed, chair and a bench, so long as he doesn’t intend to make a ditch."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אין צדין דגים – even though slaughtering and baking and cooking are from the primary forms of [prohibited] work, they are permitted for the needs of the Festival day/Yom Tov, hunting is similar to reaping and reaping is not permitted on the Festival day. Vivarium of fish are pools of water where fish are raised there. Vivarium of wild beasts, enclosures (especially, an enclosed space outside for a settlement) surrounded by a fence all about and they bring there wild animals who give birth and who are raised there.",
+ "ואין נותנין – [they do not place] before the fish food, for it is possible for them [to survive] without food, and their feeding is not upon you.",
+ "אבל צדין חיה ועוף – who are ready from yesterday.",
+ "מן הביברין – the small vivarium, which do not lack some phase of the process of hunting. And Rabban Shimon ben Gamaliel does not to argue against the first Tanna [of our Mishnah], but rather to explain [his reasoning].",
+ "כל המחוסר צידה – that one needs to request a company of intriguers to catch him, and all the runners after it and reach it at once when the wild beast is not lacking some phase of the hunting process, and if not, it is lacking some phase of the hunting process."
+ ],
+ [
+ "ומעשה בנכרי – The Mishnah is deficient and should be read as follows: If it was doubtfully ready, it is prohibited, but Rabban Gamaliel permits it, and there was a story about one heathen, etc. But the Halakha is not according to Rabban Gamaliel, but rather, fruit and fish that were brought on Yom Tov/The Festival day, which was a doubt if they had been collected today or yesterday, [or] there was a doubt if they had been hunted today or yesterday, they are forbidden. And whatever is forbidden to eat is forbidden to carry. But if their form proves about them such as withered fruit that it is impossible that they were gathered today, and similarly, fish that were brought from a distant place that it is impossible that they had been hunted today, are permitted. And something that is prepared/ready that comes from outside the [Sabbath] limits (i.e., the marked off area around a town or place within which it is permitted to move on the Sabbath two-thousand cubits in every direction) for an Israelite, it is forbidden for that Israelite to be brought for him and for his household, but it is permitted for another Israelite. But fruit that had been plucked and fish that had been hunted on the first day of the Festival, are permitted for the evening of the Second Day of the Festival in order that they are made, except for the two days of the holiday of Rosh Hashanah in which they are prohibited until the conclusion of the Second Day of the Holiday in order that they are made. And the explanation of [the term] in order that they are made, in order that the fruit can be plucked/detached from the place where they are detached and are brought from the place that they are brought from. But a cities whose doors are locked at night must wait until they are made.",
+ "אלא שאין רצונו לקבל ממנו – that I hate him."
+ ],
+ [
+ "בהמה מסוכנת – which he is afraid lest it might die. And he has not need for it for he has already eaten his meal.",
+ "לא ישחוט – unless he knows that there is a delay during to day to eat an olive’s bulk roasted from it.",
+ "מבית טביחתה – which is ready at hand and stripped from its hide and standing. But the Halakha is not according to Rabbi Akiba.",
+ "לא יביאנו במוט ובמטה – by two people, because the matter is noisy and disregards the honor of the Festival day."
+ ],
+ [
+ "בכור שנפל לבור – a firstling with a blemish, which had not been shown to a Sage from the eve of the Festival day while it is still daylight to [potentially] permit it, and it fell into a pit on the Festival day, and he is afraid that it might die there.",
+ "ירד מומחה – who is a specialist to distinguish between a fixed blemish and a passing blemish.",
+ "ויראה – a blemish that it had [acquired] yesterday, if it is a fixed blemish.",
+ "יעלה וישחט – because there is no prohibition for use or handling [on Yom Tov] (or set aside in a shed for a sacrifice), and from yesterday, his mind was upon it.",
+ "ואם לאו לא ישחוט – this is how it should be understood, and if not, that this blemish that was upon it from the eve of the Festival was not a fixed [blemish] but rather on that day, it became a fixed blemish, even if it had passed and he brought it up, he should not slaughter it. And we don’t say that from yesterday, his mind was upon it and since it now has a fixed blemish, let’s slaughter it, for since yesterday’s blemish was not fixed, it is set aside in consequence of its being ritually forbidden.",
+ "אין זה מן המוכן – not because it was forbidden for use or handling did he prohibit it, for Rabbi Shimon does not have [the concept of] Muktzeh/something set aside, but because he permits its use on the Festival day, it is like he repairs it, and it appears that he made a legal decision that was decreed upon it because of it is forbidden by the Rabbis as being out of harmony with the celebration of the day. And this is how it should be state: His making it permissible is not a permit, and it is not prepared to be acceptable."
+ ],
+ [
+ "בהמה שמתה – we are speaking of the Holy Animals [for use in the Temple], as it is taught regarding it and on the Hallah that was defiled. For the Holy Animals that died it is forbidden to derive benefit from it and it requires burial, therefore, one should not move it from its place. But a secular/non-holy animal, we cut it up before the dogs. And these words [apply] when it was in danger from yesterday, when his mind was upon it, but if it was not endangered from yesterday, even a non-holy/secular animal, he should not move it from its place.",
+ "החלה שנטמאת – which is not appropriate for the Kohen on the Festival day, even to burn it or to give it to his dog, we don’t remove out of existence holy things form the world on Yom Tov, and even through animals eating it, as it is the decree of a Biblical verse that we do not remove ritually impure Holy Things from the world on Yom Tov."
+ ],
+ [
+ "אין נמנין – fix a price so that two or three people would say that this animal is for three Zuzim, one per person.",
+ "ושוחטין ומחלקים ביניהן – at one half, one third or one-fourth, and for one does not mention the fixing of the price.",
+ "שוקל אדם בשר – even though it is prohibited to weigh a pound, for it is the activity of a weekday, it is permissible to weigh meat in the place with a utensil in the balance with a chopper, and on the next day, they will see the chopper and the utensil as to their [combined] weight.",
+ "וחכ\"א אין משגיחין – do not investigate.",
+ "בכף מאזנים כל עיקר – even to preserve the meat from the mice, it is prohibited to place them on the weighing scale. And the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "אין משחיזין את הסכין – with a millstone or with a whetting implement (of stone or wood)",
+ "אבל משיאה על גבי חברתה – as he makes a change from the manner of the weekday."
+ ],
+ [
+ "אבל לא במדה – a designated/special utensil for measuring that he measures and sells [produce] with it. But if it is not designated for this, even though it stands for the measurement, when this one that he measures with breaks, the other stands in its place, and he is permitted to fill with it.",
+ "אם היה כלי של מדה – even though it has yet been designated for this purpose, he should not fill it up. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "ממלא מדותיו מעיו\"ט – for we don’t measure on the Festival day.",
+ "אף בחול המועד עושה כן – because of being idle from being in the House of Study, for many people would come to ask of him during the Intermediate Days when they are not busy with work and he would fill his measures at night which is not the time of study in the House of Study in order that he can be free during the daytime.",
+ "מפני מצוי המדות – when he would sell oil, he had many measurements, and the purchasers would bring their utensils and he would measure for each and every person with his own measuring utensil, and they would empty out everything into their utensils all night long, in order that there would be no remaining oil attached to the sides of the measuring device or on its walls and as a result he would be stealing from the purchasers."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מביא. ממקום למקום – within the [Sabbath] boundary limits.",
+ "לא יביאם וכו' – to place three or four jugs within a basket or a hamper and carry them, because it appears like a weekday activity to carry burdens. But if it is impossible to make a change, it is permissible.",
+ "אבל מביא הוא על כתפו – one or two for it proves that it is for the needs of the Festival day.",
+ "או לפניו – in his hand.",
+ "וכן המוליך את התבן – for burning or for the cattle.",
+ "לא יפשיל קופה לאחוריו – for it appears like a weekday activity.",
+ "ומתחילין בערמת התבן – even though he had not ordered it while it is was still daytime (before the start of the holiday) and he was not accustomed to burn with it, for this Tanna does not have the concept of Muktzeh/storage hut.",
+ "אבל לא בעצים [שבמוקצה] – something wide at the back of the homes is called Muktzeh (a space back of the dwelling containing stored up wood, cattle in sheds, etc.), on account that it is set aside in back and one does not go in and come out of there frequently. And this wood that we are speaking of here, are large beams of cedar set aside for construction, and regarded as an item set aside due to monetary loss, as they are expensive. For in this case, even Rabbi Shimon, who is not of the opinion that there is a prohibition of muktze, concedes."
+ ],
+ [
+ "אין נוטלין עצים מהן הסוכה – even from a booth that is not of the Mitzvah (i.e., an ordinary booth on the property – not necessarily for Sukkot) such as on Passover or Atzeret/Shavuot, we don’t take from it wood on the Festival day (see Talmud Betzah 31a) because of the tearing down/destruction of the tent.",
+ "אלא מן הסמוך לה – such as reeds that are standing near the walls that are not woven with the wall and are not abolished by the wall, therefore, we may take from them on the Festival day.",
+ "מביאין עצים – detached [wood] pieces",
+ "מן השדה – that are within the [Sabbath] limit from what is stored up/brought in.",
+ "ומן הקרפף אפילו מן המפוזר – Our Mishnah represents the opinion of a singular authority and is not Halakha. But rather, the Halakha is that one does not bring in wood other than from the that which is gathered/collected in the enclosure (especially, an enclosed space outside of a settlement). But he should not bring it in from field at all, and even from that which is collected, for his mind is not upon it, since they are not guarded there. But from the enclosure which is guarded and surrounded about, when they are brought in his mind is upon them.",
+ "כל שסמוך לעיר – in actuality, and that it has an opening, a key and is guarded, for Rabbi Yehuda requires two things – near the city and has a key/lock. But because he holds that mere enclosures have keys, because of this, he is not anxious to mention it.",
+ "ר\"י אומר כל שנכנסין לו בפותחת, ואפילו בתוך תחום שבת – since he has key, he doesn’t require it to be close by, but even if it is far until it is close to the end of the Sabbath limit boundary. And if it is nearby, we don’t require a key/lock. For something nearby without a key or a key without it being nearby is permissible. And the Halakha is according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "אין מבקעין עצים מן הקורות – that are set up in the Land, in order that they do not curve, and stand for building.",
+ "ולא מן הקורה שנשברה ביו\"ט – and even though that now they exist for burning, at eventide, they don’t exist for this.",
+ "ואין מבקעין לא בקרדום – Our Mishnah is deficient and should be read as follows, but they chop firewood from the beam that was broken on the eve of the Festival day, and when they chop it, they should not do so with an ax.",
+ "ולא במגרה – a sort of long knife filled with notches and cuts with it thick wood, for it is the utensil of an artisan.",
+ "מגל – this also is the tool of an artisan, and appears like [one] wanting to do work.",
+ "אלא בקופיץ – a mere hatchet (i.e., curved cutting tool) is a knife of butchers and is not the utensil of an artisan. And there are among them those which have two heads, one head is wide and is called the broadside of a double tool (see Talmud Betzah 31b), and the other head is narrow and is called the thin and pointed side of a double tool, and we don’t chop with it other than where its head is narrow and is the thin and pointed side of the double tool.",
+ "ונוטל ממקום הפחת – and we don’t say that they are in consequence of a ritual prohibition, for he is not able to make a breach/hollow it out on Yom Tov and his mind is upon them, for the hut/house that is taught In our Mishnah speaks of that which is not built with plaster and lime, but is an arrangement of stones one on top of another without plaster, and not that its breach is not forbidden according to the Torah, therefore they are not forbidden for use or handling [on Shabbat and Festivals], and since we have said regarding eatables forbidden pending the separation of sacred gifts are not forbidden for use and handing and if he transgressed and repaired it, it is made legally fit by giving priestly dues.",
+ "אף פוחת לכתחלה – for since there is no plaster there but only bricks stacked on top of the other, he does not tear them down and iit is permitted to make a breach ab initio. But the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+ ],
+ [
+ "אין פוחתין את הנר – to take one of the lumps of the artisan of earthenware and to insert his fist into it to engrave a lamp, because he is making a utensil.",
+ "ואין עושין פחמין – for these are also a utensil for the refinement/smelting of gold, and the wick also is a utensil for kindling, which requires making and repair.",
+ "ואין חתכין אותה לשנים – because [in the process] he is repairing a utensil, but to crush it/rub it with his hand is permitted.",
+ "חותכה באור – he places the two ends of the wick in the mouth of two candles that he needs to kindle at once and kindles in the middle, but now that he does not prove that he was repairing something with intention, but merely just to kindle. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "אין חותכין את הנייר – that they place on it oil, and it stands in the midst of the fire, all o fthis when the oil is within it and it doesn’t burn.",
+ "",
+ "אין גורפין תנור וכירים – if there fell into them (i.e., the oven and/or the stove) from the paste of the oven and from the plaster , they don’t remove the ashes and coal from the oven for it is like repairing a thing, and it comes like the Rabbis who say that acts that are preliminary to the preparation (as grinding the slaughtering knife) are forbidden.",
+ "מכבשין – lie on the dust and dirt in order that it would be smooth, for if it is impossible for him to bake other than if he removes the ashes and coal form the oven, it is permitted.",
+ "מקיפין – bring them close to each other, like we don’t bring close a creation.",
+ "לשפות – to arrange and to place upon them a pot and the flame is between the two pots but he forbid it because it is similar to “building.”",
+ "[ואין סומכין] את הקדרה בבקעה – and they do not place wood other than for burning, and chips, wood that been split.",
+ "וכן הדלת – they do not support it on chips, for wood is forbidden for use and handling on the Festival regarding all usage outside of burning.",
+ "ואין מנהיגים את הבהמה במקל – because it appears like he leads it (i.e, the animal) to be sold in the marketplace."
+ ],
+ [
+ "משלפניו – from what is in front of him in the house.",
+ "לחצות בו שניו – to take the meat which protrudes between his teeth, and that it is in front of him, is not specifically, for according to Rabbi Eliezer, it is permissible to take it even from the courtyard, as it states that whatever is in the courtyard is ready. But the fact that he (i.e., Rabbi Eliezer) used the term, “in front of him,” because the Rabbis who disagree with him state that even what is in front of him, he can kindle with it, but not to pick at his teeth, for they hold that wood is not used other than for burning.",
+ "וחכמים אומרים מגבב משלפניו ומדליק – but not from the courtyard, for since they are thin chips and it is a burden to gather the wood and to sweep/rake them up, for from yesterday, they di dnot exist. But when the Mishnah stated that a person takes a chip of wood to pick at his teeth, we hold that even that which is in front of him he should not take other than to kindle, for wood is not given other than for burning. And in two things they disagree. But the Halakha is according to the Sages. And it is not permissible to take a wood chip to pick at his teeth other the manger of the animal, for anything that is fit for the food of an animal is permitted to cut whether on Yom Tov or on Shabbat, and there is nothing regarding them concerning the repair of a utensil."
+ ],
+ [
+ "אין מוציאין את האור – because it is like “giving birth” and similar to [prohibited] work, for one creates this fire on the Festival day.",
+ "מן העפר – there is ground that when one digs it up, one produces fire from the place of its digging.",
+ "ולא מן המים – one puts water in a white glass utensil and places it in the sun and when the sun is very hot and the glass produces a flame, and brings scraps/chips and they reach the glass and it burns.",
+ "רעפים – a hollowed out earthenware utensil in its middle when they cover with them the gardens.",
+ "אין מלבנין – with a flame.",
+ "את הרעפים – and specifically with new flints because they are similar to a think that is burned, and they are glazed and strengthened by the flame.",
+ "ועוד אמר ר\"א – because the Tanna taught one for a leniency regarding that which is not permitted for use on the Sabbath/Festival day (i.e., Muktzeh) and afterwards he taught another thing, and it says, “and furthermore.”",
+ "עומד אדם על המוקצה – that requires designation of an object for use [on the coming Holy Day], and the designation is beneficial for it.",
+ "ערב שבת בשביעית – when the tithe does not apply on it, and is not missing anything other than a designation. But the same law applies by that which is tithed in and in the rest of the years of the seven-year cycle. But he took something that is usual, for something merely set aside is not tithed, for dried figs and raisins are merely things that are stored away and it is not customary to tithe them prior to the completion of the work.",
+ "מכאן אני נוטל למחר – and is enough with these when there is choice.",
+ "עד שירשום – with a sign/symbol, for there is no choice. But the Halakha is according to the Sages."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "משילין פירות דרך ארובה – whomever has fruit or produce spread out on his roof to dry out, and he saw rain coming slowly, they permitted him to go to the trouble and to cast them through an aperture in the roof, and they fall to the ground, for there is no excess trouble, and specifically an aperture, for every aperture is from above to below [in the ceiling of the roof] but a window, such as a roof that is surrounded by partitions and window I in the wall, and one must raise it up to the window to cast it, all of this the Rabbis did not permit and to be painstaking.",
+ "ומכסין את הפירות – but we don’t say that it is toil that is not for the needs of the Festival day, but because of the loss of money, the Rabbis permitted it.",
+ "דלף – rain that drips from the roof.",
+ "וכן כדי יין וכדי שמן – that cover them because of the drippings [from the roof].",
+ "תחת הדלף – to receive the water so that it should not soil the house. But if the utensil became filled, he pours it out and repeats it and is not prevented [from doing so]."
+ ],
+ [
+ "כל שחייבין עליו – that the Sages forbade to do on Shabbat because of Rabbinic decrees to enhance the character of the Shabbat/Festivals as a day of rest.",
+ "או משום רשות – that there is in a bit of a Mitzvah, but not a large Mitzvah, but it is near to being an optional act, but there is within it a prohibition from the words of the Scribes.",
+ "או משום מצוה – or there is within an actual Mitzvah/commandment, and the Sages prohibited doing it on the Sabbath.",
+ "וחייבין עליו – not to do it on the Festival.",
+ "ואלו הן משום שבות – that the Sages placed upon him to abstain from doing but there isn’t in their performance any kind of Mitzvah.",
+ "לא עולין באילן – a decree lest he tear off [a branch].",
+ "ולא רוכבין על גבי בהמה – a decree lest he cut a vine-shoot to drive the animal.",
+ "ולא שטין על פני המים – a decree lest he make a swimmer’s bottle (see Tractate Kelim, Chapter 2, Mishnah 3 – used for practicing).",
+ "ולא מטפחין – hand upon hand.",
+ "ולא מספקין – hand upon the leg.",
+ "ולא מרקדין – on the Festival, and all of them are a decree lest he repair a musical instrument.",
+ "ואלו הן משום רשות – because oof those of the ending section of the Mishnah which are a complete Mitzvah, regarding them we call these “optional.”",
+ "לא דנין – a judgement, and sometimes it is optional, such as when there is a larger city than this one, and it is not upon him to judge.",
+ "ולא מקדשין – the betrothal of a woman. For sometimes, it is not a complete commandment but rather optional, such as when he has a wife and children.",
+ "ולא חולצין ולא מיבמין – also at the time when he has an older brother than him, it is option, but it is a great Mitzvah to perform a levirate marriage and the reason for all of them is lest he write [documents].",
+ "ולא מעריכין – the value of this thing is upon me, and he gives according to the years, as it is written in the portion of valuations (Leviticus 27:1-8).",
+ "ולא מחרימין – behold this animal is devoted to God. And a mere devotion of an animal is for the treasury of the Temple. And all of them, the Rabbis forbad because they are similar to business transactions where one removes it from his domain to the domain of the Sanctified.",
+ "ולא מגביהין תרומות ומעשרות – and even in order to give them to the Kohen on the same day that is appropriate, for because of the Rejoicing on the Festival that the Kohen who needs them, he separates them (i.e., the tithes), and nevertheless, it is prohibited, for it is considered like repairing. And these words concerning produce that yesterday were eatables forbidden prior to the separation of sacred gifts, that currently such as dough one has to separate Hallah from, we separate it on the Festival and give them to the Kohen.",
+ "אין בין יו\"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד (this part of the Mishnah is also found in Tractate Megillah, Chapter 1, Mishnah 5) – this anonymous teaching is according to the School of Shammai which states that we do not take out the minor nor the Lulav nor a Torah scroll into the public domain, for taking out was only permitted for the purpose of the preparation of food. But we hold like the School of Hillel which states that since removal was permitted for the purposes of the preparation of food, it is also permitted for that which is not needed [for food preparation]. And there are those who state that we let down pieces of fruit through an aperture in the roof looking to the ground floor at the beginning of our Chapter (Mishnah 1), that it is prohibited on the Sabbath, but that is permitted on the Festival."
+ ],
+ [
+ "כרגלי הבעלים – a person cannot bring it on the Festival other than where its owners are able to go.",
+ "או לרועה הרי אלו כרגלי הבעלים – Our Mishnah when there is in the city two shepherds, and we do not know which of them it would be [according to] the will of the owners, they are like status of the owner, if it was not with the shepherd while it was still day [prior to the start of the Festival]. But when the city lacks all but one shepherd, all the people of the city place their cattle in his domain and in having a Sabbath center, it would be like the status of the shepherd.",
+ "ושאינן מיוחדים – [not designated] to one of them, but rather to all of them.",
+ "הרי אלו כמקום שהולכין – to the place where all of them are able to go, it is permissible to bring the utensils, but if one of them made an Eruv at the end of two-thousand [cubits] to the north and the others did not make an Eruv, he delays them from being able to walk to the south even one step because of his portion, and they prevent him from going to the north, other than to the two-thousand cubits that are permitted to them."
+ ],
+ [
+ "כרגלי השואל – for he acquired his Sabbath center with him at twilight, for twilight is the entrance of the day where one acquires his Sabbath center, and even though it did not come into the hand of the borrower other than on Yom Tov/the Festival day, for it was not established in his possession at twilight, it is in the status of the person who borrows it (i.e., the utensil). And if he borrowed it on Yom Tov once it became dark, it is in the possession of the one who is lending it out, because he has acquired the Sabbath center with its owners. And even if he was accustomed to lend it out on every Holy Day.",
+ "האשה ששאלה מחברתה תבלין – for her pot.",
+ "ומים ומלח – for her dough.",
+ "הרי אלו – her pot and her dough.",
+ "כרגלי שתיהן – they do not bring them other than in a place where both of them are able to go, for since she borrowed it on the Festival day, they acquired the Sabbath center for the spices or the water and the salt with their respective owners.",
+ "שאין בהם ממש – they are not recognized, neither the pot, nor the dough, such as the case where the cooked dish is thick and the water is not recognized in it. Therefore, it does not delay their going. And regarding the salt, Rabbi Yehuda does not dispute when speaking of dough that was kneaded in salt which is large and thick, which is recognizable and has substance. But the Halakah is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "ושלהבת – such as the case where he kindled his candle with his friend’s flame, it does not indispensable in the prohibition of [Sabbath/Yom Tov] boundaries.",
+ "מועלין בה – a person who benefits from it (i.e., the burning coal), brings a guilt-offering of sacrilege.",
+ "ושלהבת לא נהנין – ab initio according to the Rabbis.. But if they derived benefit, they do not commit an act of sacrilege, and they are not liable for a sacrifice of sacrilege for there isn’t anything of substance. And similarly, a person who takes out a burning coal to the public domain on the Sabbath is liable, but the flame that pushed his hand from the private domain to the public domain is exempt.",
+ "כרגלי היחיד – we don’t bring water other than according to the status of the owner of the well.",
+ "כרגלי אותה העיר – two-thousand cubits in all directions outside of its extension of the city limits/outskirts of the city.",
+ "ושל עולי בבל – that is made for those who passers-by in the middle of the path, and they made them members of the Diaspora to cause them to drink while they are coming up [from Babylonia].",
+ "כרגלי הממלא – because it is ownerless and something ownerless is acquired through lifting. But if a person comes and asks him for water, he does not lead them other than according to his status, for this Tanna/teacher holds that there is a choice to be stringent, for from yesterday, the matter was clear that it belonged to this person and it stood in his domain. But not according to Rabbi Yohanan ben Nuri who stated that ownerless objects acquire their Sabbath center for themselves in their place (see Tractate Eruvin, Chapter 4, Mishnah 5)."
+ ],
+ [
+ "לא יביאו לו – from his produce, for since he had not made an Eruv there, that his produce is like him."
+ ],
+ [
+ "מי שזימן אצלו אורחים – from another town and they would come to him via the Eruv.",
+ "לא יוליכו – after the meal [they should not bring] portions in their hands to their homes.",
+ "אא\"כ זיכה להם – at the hand of another [he gave them possession of those foodstuffs].",
+ "[מנותיהם מערב יום וטוב ש] – that the owner of the house distributed them to another person through “pulling’ on the eve of the Festival day, and said to him: have so-and-so and so-and-so acquire these portions, for one acts in a person’s interest in his absence (see Tractate Eruvin, Chapter 7, Mishnah 11)."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Beitzah/English/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Beitzah/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..440abc8e84dd065281c9816618bf54dc11656a0d
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Beitzah/English/merged.json
@@ -0,0 +1,335 @@
+{
+ "title": "Bartenura on Mishnah Beitzah",
+ "language": "en",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Beitzah",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "ביצה שנולדה ביו\"ט – [on Yom Tov] which is after Shabbat is what we are dealing with. And the reason of the School of Hillel which states “it may not be eaten,” because an egg laid today was fully developed yesterday (Talmud Betzah 2b), and it results that Shabbat would prepare for Yom Tov, and the Torah states (Exodus 16:5): “But on the sixth day, when they apportion [what they have brought in, it shall prove to be double the amount they gather each day],” for a regular Friday is a weekday, on a weekday one prepares for Shabbat, and on a weekday one prepares for a Yom Tov/Festival, for a Festival is also called Shabbat, one does not prepare on a Yom Tov for Shabbat nor does one prepare on Shabbat for a Yom Tov. And preparation like this of the egg, even though it is in the hands of heaven, it is called preparation. However, Shabbat and Yom Tov are important, as they require that their meals have preparation/designation on a weekday, and on one of them, one can prepare for its fellow, even with preparation at the hands of heaven, but the meal of a weekday is not considered important nor does it require preparation. Therefore, on a mere Sunday which is not a Holy Day, we don’t forbid an egg that was laid on that day because it was completed on Shabbat, but the meal of a weekday, the all-Merciful does not require preparation while it is still daylight. But they (i.e., the Rabbis) an egg that was laid on any Holy Day/Yom Tov, and even though it is not after the Shabbat, as a decree because of a Holy Day that comes after the Sabbath. And similarly, they forbade an egg that was laid on every Sabbath to quaff/swallow a living animal, as a decree because of a Shabbat that comes after a Yom Tov. For a Sabbath and a Holy Day that are juxtaposed one to the other, an egg that is laid on this one is forbidden [to be eaten] on that one. And similarly, the two days Holy Days of Rosh Hashanah, but the second Holy Days of the Diaspora that whatever be your opinion one of them is a weekday, and an egg that is laid on this one is permitted on that one.",
+ "שאור בכזית – as regarding eating, everyone does not dispute that both this (leaven) and that (leavened bread) are [forbidden] with an olive’s bulk, for since the Biblical verse begins with שאור/leaven and concludes with חמץ/leavened bread. “No leaven shall be found in your houses [for seven days]. For whoever eats what is leavened, [that person shall be cut off from the community of Israel],” to tell you that this is “leaven” and that is which is leavened, as is the case with the one is also the case with the other. But they (i.e., the Schools of Hillel and Shammai) argue regarding removal, as the School of Shammai holds that since the All-Merciful has written for both leaven and that which is leavened, and to write [the word] Hametz/leavened product, for its that which is a strong leavening agent (see Talmud Betzah 7b), and despite this, one is obligated to remove it, and it is an a fortiori for leaven which is a strong leavening agent, but we learn from this that the measurement for the one is not like the measurement of the other, and we don’t derive removal [of Hametz] from eating. But the School of Hillel holds that both (i.e. שאור וחמץ) [are forbidden] by an olive’s bulk, as we derive removal from eating. But because that these three things are of the liberal opinions of the School of Shammai and the of the stringencies of the School of Hillel regarding the Yom Tov, they are taught together.",
+ "בכותבת – date palm."
+ ],
+ [
+ "השוחט חיה ועוף – he who comes to slaughters a wild beast or fowl and consults with the Jewish court how he should do it.",
+ "ב\"ש אומרים – the Jewish court teaches him that ab initio, he should slaughter it with a mattock (i.e., a pronged tool) stuck in the ground that he prepared while it is still day (i.e., before the start of the Festival – see Talmud Betzah 7b) that is he should uproot it from the place where it is stuck into the ground and bring up dirt and cover it. For we are speaking that it is inserted in crushed/loose earth (see Talmud Betzah 8a) that is appropriate for covering, that is not lacking pounding/crushing.",
+ "דקר – a peg that we stick in the ground, and the language of the peg is (Numbers 25:8): “stabbed both of them.”",
+ "שאפר כירה מוכן הוא – they do not refer to the words/matter of the School of Shammai and the School of Hillel, but it is an entirely separate matter, and this is how it should be understood – that the ashes of the oven should be made ready and that they do not need preparation/designation for a particular purpose that is mind is upon it, and they did not teach other than that which had been heated from the eve of the Festival, but that which was heated on the Festival is prohibited, for one cannot say that his thoughts were upon it from yesterday. For if it was appropriate to roast on it an egg, for it was yet hot ashes/embers, even though it was kindled on the Festival, it is permissible to cover it, for it is worthy of roast on it an egg, they take it also and cover [the blood] with it."
+ ],
+ [
+ "אין מוליכין את סולם משובך לשובך – regarding the ladder of an upper story no one disagrees that it is forbidden and regarding a ladder of a dovecote also, when he brings it in the public domain, the School of Hillel admits that it is forbidden, for a person who sees it would say that he is fixing his roof, he is bringing it and doing work on the Festival, but they (i.e., the Schools of Shammai and Hillel) disagree when he brings it in the private domain and there aren’t people who see him. The School of Shammai holds that they should not bring it, for any thing that the Sages prohibit in order to avoid the semblance of wrong-doing for appearance sake (Talmud Betzah 9a), even in the remotest recesses (i.e., the strictest secrecy) is prohibited, but the School of Hillel permits it, and even though that generally, this is the law, here it is permitted because of the joy of the Festivals.",
+ "מחלון לחלון – in the same dovecote itself, for it is the manner of each dovecote to have [many compartments] a nest for each and every pair, and a window for each and every nest.",
+ "זה וזה אני נוטל – This is a dispute between the School of Shammai and the School of Hillel specificially in the first brood of the year (see Talmud Betzah 10a), for it is the practice of those who raise doves to always leave the first brood which are the first two pigeons, for their mothers console them so that they do not fly off. But the School of Shammai holds that that mere words are not enough, lest they take them on the morrow, and they determine to protect them and would engage in carrying that is not necessary , but when he shakes and uses them while it is still daytime for slaughter, and does not protect them, furthermore, we don’t suspect that he is protecting them. But the School of Hillel does not decree lest he has compassion on them, and even if they are the first brood."
+ ],
+ [
+ "זימן שחורים ומצא לבנים – this matter is simple and it was not necessary to teach it. But this is how it should be understood – that if he designated black and white ones and found black ones in the place of white ones and white ones in the place of black ones. And this is the explanation of our Mishnah – that he designated black ones in this nest and found white ones there, [or] he designated in the second [nest] white ones and found it black ones, you might think they had been reversed, but it comes to teach us that this is not the case.",
+ "שנים ומצא ג' – and he doesn’t recognize the ones that are ready, all of them are forbidden.",
+ "שלשה ומצא שנים מותרים – and one went off, and he two remained. And we don’t say that just as the one went off, so all the others went off and these are the others.",
+ "זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן – but within the nest he did not find all of them, they are forbidden.",
+ "ואם אין באותו שובך אלא הן הרי אלו מותרין – and even though there is another dovecote near it within fifty cubits, if that dovecote is not in the row of this dovecote equivalently other than in the corner-piece, we don’t say that from that dovecote that is closest to it. For the pigeons all the while that they are not flying but are stretching their legs, they are not equally stretching other opposite their own nest, for if they see their nests when they turn around to their backs they stretch, and if not they do not stretch."
+ ],
+ [
+ "העלי – the handle of a very large piece of wood where they pound/crush grits and similar things. But because of its heaviness and size, for it is not considered a utensil.",
+ "לקצב – to cut/sever.",
+ "וב\"ה מתירין – because of the joy of the Festival, and even though it is not considered as utensil.",
+ "לפני בית הדריסה – that people will tread upon it, in order that he will not lose it.",
+ "ולא יגביהנו – to carry it after flaying it.",
+ "וב\"ה מתירין – for if he did not permit it, he would not slaughter it in order not to lose the hide, and be prevented from the rejoicing of the Festival.",
+ "תריסין – those who sell spices have stores that are made like chests which stand in the market and are not attached to the ground. And these shutters are doors that close the openings of these chests, and sometimes these shutters are removed from the opening of the chest and they spread upon them, the dyes/ingredients of frankincense that are in the store.",
+ "מתירין עף להחזיר – with these shutters that lack a hinge from the side, no one disagrees that it is forbidden to lock with them even the doors of the stores, for this is comparable to building. But they do dispute regarding shutters that have a hinge in the middle like something protruding and they insert it in the hole that is in the middle wall, at the opening of the store. The School of Shammai holds that we make a decree that a hinge in the middle is on account of the hinge from the side. But the School of Hillel holds that we do not make a decree concerning the shutters of the stores, and it is permitted ot return them, because it is necessary to remove spices and if we don’t permit him to return them, he would not open it and would be prevented from the joy of the Festival.",
+ "לא את הקטן – nor whatever it may be that is not for the needs of eating.",
+ "וב\"ה מתירין – who say that since it was permitted to remove something for the needs of eating, it is also permitted for something that is not for the needs of eating, and there would be a need for a Mitzvah such as these that are considered in our Mishnah, or for the need of something enjoyable such as from the opening of his house and similar things, to exclude the removal of stones and similar things, for on those, the School of Hillel admits that it is prohibited."
+ ],
+ [
+ "איין מוליכין חלה – on the Festival Day. Even though it is permitted to separate it, they did not permit him to bring it, but the repair of the dough they permitted to him, and nothing more.",
+ "מתנות – the shoulder, the cheeks and the stomach (see Deuteronomy 18:3).",
+ "גזרה שוה – not specifically, for all of it is, was decreed by the Rabbis because of a decree that we don’t raise up the priest’s due and the tithes on the Festival. But it is similar to an analogy.",
+ "מתנה לכהן – from the twenty-four priestly gifts.",
+ "כשם שאין מוליכין את התרומה וכו' – this Mishnah is superseded in the Gemara (Tractate Betzah 12b) for the Schools of Shammai and Hillel did not dispute that they bring up the hallah offering and priestly gifts. For they did not dispute other than in bringing up the Priest’s due/the Sacred gift for the Priest/Terumah, as the School of Shammai state that we don’t bring it up but the School of Hillel states that we do bring it up. The School of Hillel said to the School of Shammai that the Hallah/dough offering and priestly gifts are for the Kohen, and the Priest’s Due is a gift for the Kohen, and just as they bring up the [other gifts] they also bring up the Terumah. Bet Shammai responded to them that this is not the case, for if you said concerning the Hallah and priestly gifts that they are deserving of separating their priestly gifts, the Sages gave the strength and the permission for their being set apart for a sacred purpose, for since their obligation comes on the Festival day, since we knead and slaughter on the Festival day, and since they were permitted on the Festival day, we permit to bring them up even those that were made from the eve of the Festival day, shall we say that the Priest’s due which is not worthy in being brought up that it is impossible that the obligation for Terumah should come to the pile on the Festival Day, since there is no obligation for Terumah other than from the time of smoothing out the pile and we don’t smooth out the pile on the Festive Day, therefore, we don’t bring up the Terumah on the Festival Day."
+ ],
+ [
+ "במדוך של עץ – but not in one (i.e., a pestle) made of stone. But however, with a wooden pestle, they are crushed in their manner and there is no need for a change, since they lose their taste if they are crushed from the day before.",
+ "והמלח בפך – [a cruse] of earthenware he crushes it.",
+ "או בעץ פרור – it is the spoon that one stirs the pot with, for the salt requires a change, for he had to crush it from the day before so that it doesn’t lose its taste. And the Halakha is that one who comes to crush salt on the Festival Day, turns the mortar on its side and crushes in a changed manner. But the spices are crushed in the regular manner and they do not require a change."
+ ],
+ [
+ "בורר אוכל אוכל – he collects food one piece at a time from the refuse.",
+ "בורר כדרכו בחיקו – and as long as it won’t be a painstaking preparation separating the large amount of refuse. But if it the painstaking preparation involved in separating the refuse is greater than the trouble involved to separate the food, such as the case where the refuse is exceptionally thin, even though the food is greater in its measure than the refuse, the School of Hillel agrees that one separates the food and sets aside the refuse, to exclude where the trouble involved is preferable.",
+ "אף מדיח ושולה – that he brings a utensil filled with pulse and puts water upon it and the refuse floats on top of the water and he removes it with his hand. The word שולה /”draw it out” is like (Exodus 3: 5 ) “Remove your sandals [from your feet, for the place on which you stand is holy ground].” But the Halakha is not according to Rabban Gamaliel."
+ ],
+ [
+ "אין משלחין ביום טוב – gift of a person to his friend.",
+ "אלא מנות – something prepared that is not made to be left over until the morrow, such as pieces of meat and/or fish.",
+ "וב\"ה אומרים כו' – The School of Hillel did not permit other than to send via one or two people. But three or more people who carry the present is forbidden, as it the matter is too large and appears like one is bringing [things] to sell in the marketplace.",
+ "אבל לא תבואה – which is not appropriate for eating, for it requires grinding and we do not grind on the Festival Day.",
+ "ור' שמעון מתיר בתבואה – for one is able to crush it in a small mortar and cook it through the use of a pot. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "משלחין כלים תפורין – that are appropriate for clothing, and which are not sewn are appropriate for covering.",
+ "כלאים – when they are hard and they don’t make warm, it is permissible to lie on them.",
+ "סנדל מסומר – of wood covered with nails. For the Sages decreed concerning it that one should not wear it on the Sabbath and the Festival Day, because of an event that occurred where those killed by the [Roman] Kingdom were killed by it, as it is explained in Tractate Shabbat 60a – in the chapter “How a woman goes out” (chapter 6).",
+ "ולא מנעל שאינו תפור – and one that was attached by pegs made of wood and similar kinds of things.",
+ "אף לא מנעל לבן – in the place of Rabbi Yehuda, they would not wear white shoes until they blacken it.",
+ "שצריך אומן – to blacken it.",
+ "כל שנאותין – this is how it should be understood: All that is permitted to be used on weekdays like it is and does not require other work [done to it], even though they are not permitted to be used on Festival Days, such as Tefillin, which on weekdays one wears as they are and on Festival Days, one does not wear them, we send them on the Festival Day (see Talmud Betzah 15a)."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "יום טוב שחל להיות ערב שבת לא יבשל בתחילה – that is to say that the beginning of his cooking and its essence should not be for the Sabbath, but rather for the sake of Yom Tov/the Festival Day should be the beginning of his cooking and what remains should be for the Sabbath.",
+ "ועושה תבשיל מערב יום טוב – for the sake of the “joining of cooked foods”/Eruv Tavshilin (preparing meals for the Sabbath on a Holy Day occurring on a Friday: a person prepares a dish on Thursday and lets it lie over until the end of the Sabbath which he does on the Holy Day – Friday – is merely a continuation of the preparation begun on Thursday). There are those who say that the reason that this dish from the eve of the Festival day/Yom Tov, is because of the honor of the Sabbath, for since from the eve of the Festival day he remembers the Sabbath, he will choose a nice portion for the Sabath, and not forget the Sabbath because of the preoccupation with the Festival Day. And there are those wohose say that is because of the honor of the Festival day, in order that they should see that they don’t bake from the Festival day for the Sabbath other than if he had begun while it was still daylight, for on the Festival day, he does nothing other than complete it, a fortiori (i.e., all the more so), from the Festival day to a weekday entirely, we do not back nor cook. And we make the blessing on Eruv Tavshilin/”joining of cooked foods” in the manner that we make the blessing on the Eruv in reference to the “joining of courtyards”/Eruv Hatzerot. But it is necessary to make assignment through another for all who wish afterwards to rely upon his Eruv/”joining,” and even without his knowledge, for one acts in a person’s interest in his absence.",
+ "אכלו או שאבד – that same dish that he cooked, from the eve of the Sabbath.",
+ "סומך עליו – to cook his dish on the Festival day for the needs of the Sabbath, But, from the outset, his “joining of dishes”/Eruv Tavshilin is not less than an olive’s bulk, whether for one [person] or for one hundred [people]. But if he began with his dough and his Eruv became lost, he completes it with what he has begun with."
+ ],
+ [
+ "מטבילין את הכל – for a person is obligated to ritually purify himself on the Festival. And everything that requires ritual immersion, whether a person or utensils, we ritually immerse prior to the Sabbath.",
+ "כלים מלפני השבת – for since they are worthy after ritual immersion for things that they were not worthy for prior to the immersion, if one immerses them on Shabbat or on Yom Tov/the Festival day, it would be like repairing a matter an that is forbidden. And Shabbat was used here to inform you of the power of the School of Hillel, that even on the Sabbath, they permitted the ritual immersion of a person, because it appears like holding him dear and become cols cold and bathes for pleasure and not for the sake of ritual immersion."
+ ],
+ [
+ "ושוין שמשקין את המים בכלי אבן – whomever has fine water for drinking that became ritually impure, one fills from them a stone utensil that is not susceptible to receive ritual impurity and place them in a Mikveh of salty or turbid waters until the waters come into close contact with each other, resulting that these which were sown and connected to the waters of the Mikveh/ritual bath were cancelled out on account of this and made ritually pure, but the purification in the Mikveh is not for any foodstuffs and liquids but only for water alone, and not for the law of ritual immersion, but for the law of sowing.",
+ "אבל לא מטבילין – we don’t put them (i.e., the waters) in a ritually impure wooden utensil that requires ritual immersion for the vessel, to cause contact [by dipping a vessel, filled with unclean liquid, so as to make its surface level with the surface of the water into which it is dipped, which is a ceremony of levital purification], in order to raise the ritual immersion to the utensil along with the contact with the water.",
+ "ומטבילין מגב לגב – a person who immersed utensils with the intention that he would tread olives upon them in the building containing the tank [and all the implements] for the pressing of common (i.e., non-holy) olives, and he reconsidered to press in them grapes in the vat for wine pressing of Terumah, he mus immerse them a second time for the purpose of Terumah. And similarly, if he had immersed utensils for the sake of Terumah and reconsidered to make them holy, he requires a second ritual immersion for the sake of making it holy. And that ritual immersion can be done on the Festival day/Yom Tov, for there is no repair of the utensil for this ritual immersion is not for elevating them from ritual defilement, but rather for an additional purity.",
+ "ומחבורה לחבורה – if he immersed utensils in order to eat his Passover offering with one association/group and he reconsidered to be reckoned with another association and he came to ritually immerse his utensils a second time, this ritual immersion is permitted to be done on Yom Tov/the Festival day."
+ ],
+ [
+ "מביאין שלמים – on Yom Tov/the Festival day, holiday peace-offerings, because there’re is through them the need for consumption by a person.",
+ "ואין סומכין עליהם – for laying of hands upon them is prohibited because of the rabbinic decree to enhance the character of the day as a day of rest, for he would lay his hands with all of his strength and he would be making use of animals, for he lays his hands on them on the Eve of the Festival day, for the School of Shammai does not hold by the rule that immediately after the lay of hands comes the slaughtering [of the animal] (see Mishnah Menahot, Chapter 9, Mishnah 8 at the conclusion).",
+ "אבל לא עולות – outside of the daily whole-offerings and Musaf/additional offerings which are a community sacrifice at a fixed time. But one should not bring an individual whole burnt-offering which cannot be consumed by a commoner (i.e., non-Kohen). But even the burnt-offerings for appearing [during the Festival in the Temple]are offered on the other days of the Festival, but not on the Festival day/Yom Tov, for the All-Merciful stated (Numbers 29:35): “[On the eight day] you shall hold a solemn gathering,” for you, but not for Most-High.",
+ "וב\"ה אומרים – one brings festival peace offerings and whole burnt offerings for appearance [in the Temple], as it is written (Deuteronomy 16:8): “[After eating unleavened bread for six days,] you shall hold a solemn gathering for the LORD] your God on the seventh day…,” everything is for God. But vows and free-will donations, according to everyone are not offered on the Festival, neither whole burnt-offerings or peace-offerings."
+ ],
+ [
+ "לא יחם אדם חמין לרגליו – The Torah permitted the preparation of food [on Yom Tov, for that day], but not to start a fire for bathing.",
+ "וב\"ה מתירין – for such it [i.e., the Torah] permitted kindling a fire for the needs of eating, it permitted it also for things which are not for the needs of eating, when there is a need for some sort of benefit. And the Halakhic decision is that hot water that was warmed on the Festival day, a person can wash his face, hands and feet in it but not his entire body, for they decreed that the Festival day/Yom Tov is like Shabbat. But hot water that was warmed from the eve of the Festival, one can wash all of one’s body in it on Yom Tov."
+ ],
+ [
+ "אין טומנין את החמין מיו\"ט לשבת – for the School of Shammai holds that one does not bake other than if one made an Eruv with bread, and we don’t cook other than if he made an Eruv on the cooked dish, and we don’t put warm dishes in the chafing stove other than if he had warm dishes placed there from the eve of the Festival day. But the School of Hillel holds that we bake and cook and keep dishes warm for the Sabbath on the Eruv of the cooked dish alone. However, in the Gemara (Talmud Betzah 22a), it is proven that the School of Hillel also requires bread and meat and that is the Halakha.",
+ "ואין זוקפין מנורה – [ put together a candlestick] when its pieces can be taken apart, and we don’t restore them for that is similar to [the prohibition of] “building,” for there is building for utensils. But the School of Hillel holds that there is no building with utensils.",
+ "גריצין – thick loaves",
+ "אלא רקיקין – thin loaves, for the School of Shammai holds that one does make a great deal of bread on the Festival Day because of the effort involved. But the School of Hillel holds that we bake a great deal of bread on the Festival day, for at the time that the bread is plentiful, it bakes well.",
+ "וחרי – a large piece of dough that is baked upon coals, because it requires a large flame where the coals are continuously dimming/quenching, and there is great effort. But the Halakha is not according to Rabban Gamaliel where he is stringent like the words of the School of Shammai."
+ ],
+ [
+ "מכבדין את המטות – when the eat there (they sweep between the couches). For they normally recline to eat on top of beds and because it is such a small place, they are not suspect lest it make indentations, as we would fear regarding a large house and it is impossible that there wouldn’t be an indentation/hole.",
+ "מוגמר – frankincense on top of the coals to smell it, but to perfume the utensils, it is the words of everyone that it is prohibited.",
+ "מקולס – its legs, and its innards are hanging outside of it [on its side] when they are roasting it, and they do this in memory of the Passover sacrifice, as it is written concerning it (Exodus 12:9): “[Do not eat any of it raw, or cooked in any way with water, but roasted-] head, legs and entrails – over the fire.” [The word] מקולס/an animal roasted in its entrails and legs on the head – is like this hero whose weaponry was with him (a reference to Goliath in I Samuel 17:5 who had a “bronze helmet/כובע נחשת ) and the Aramaic translation of “bronze helmet” is a bronze helmet (see also Rashi to Zebahim 88b). But Maimonides explained the word מקולס as meaning honorable, in the manner of praise.",
+ "וחכמים אוסרין – [The Sages forbid] all three. Sweeping because it makes indentations, and the spices put upon the coals/perfume because it is not necessary for every person, for it is not other than for those spoiled and those who indulge themselves in pleasures and to one who has a bad odor. The spices placed upon the coals – because it appears like one who is eating Holy objects outside [the Temple]. And the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה – for beauty/adornment. And the Sages stated that it is a burden and is not a decoration for it. And it was not the cow of Rabbi Eleazar ben Azariah but that of his neighbor, and since they did not protest, it was called as associated with him.",
+ "ומקרדין ביו\"ט – like a small bronze saw whose teeth are thin and which rubs and scratches the animal, and even though it makes a wound.",
+ "ברחים שלהן – small which are made for this.",
+ "מקרצפין – with a wooden saw whose teeth are thick. But they don’t make a wound.",
+ "אף לא מקרצפין – for we decree that currying with a strigil leads to scratching (which causes a wound). But the Halakah is not according to Rabbi Eleazar ben Azariah in these three matters, but rather, we scrape/curry the animal only, because in this we confirm the approach of Rabbi Shimon who said that a thing in which we don’t have an intention is permitted, and we hold according to him. But the Sages dispute this as they hold like Rabbi Yehuda who stated that a thing which was not intended is prohibited, but this is not the Halakha."
+ ],
+ [
+ "משום שלשה כלים – for if he separated one of them they are not shards of utensils but rather all of them are considered a utensil of its own and is impure, even while they are still attached in the millstone and appear as one utensil.",
+ "משום כלי קבול – the bottom one that receives dust from the pounding of the peppers through the holes of the basket used as a sieve is ritually impure because it is a receptacle, for it is a wooden utensil that has a receptacle.",
+ "ומשם כלי מתכות – the upper one where we pound and grind in it the peppers, is ritually impure because it is a metal utensil, and because a wooden utensil cannot be made impure, for its flat surfaces are ritually pure, but because its lower covering is made of metal.",
+ "ומשום כלי כברה – its middle which surround the basket used as a sieve. Because of the wood utensil it is not defiled and its receptacle is not a receptacle, but the Sages decreed defilement upon the basket used as a sieve because it is a woven utensil, and even if the metal basket used as a sieve does not defile because it is the utensil of the basket used as a sieve."
+ ],
+ [
+ "עגלה – made for a child to play with, and it is special for him to sit upon it.",
+ "טמאה מדרס – if the small child had a flux, the wagon becomes a primary source of ritual impurity.",
+ "ונטלת בשבת – because it has the status of a utensil upon it.",
+ "ואינה נגררת – [but may not be dragged] on the Sabbath.",
+ "אלא ע\"ג כלים – on top of clothing, because it makes a ditch in the ground and someone who furrows is liable because of [the prohibition of] plowing.",
+ "רבי יהודה אומר כו' – there are two Tannaim and according to Rabbi Yehuda, for the first Tanna is also Rabbi Yehuda who said that something that is not intended is prohibited, and this other Tanna comes and states that Rabbi Yehuda did not prohibit a child’s wagon because it does not make a ditch while walking through the digging, but presses upon the earth and threshes underneath it and makes its dirt lower but does not move the dirt from its place. But already, the law has been decided according to Rabbi Shimon who stated that a person may drag a bed, chair and a bench, so long as he doesn’t intend to make a ditch."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אין צדין דגים – even though slaughtering and baking and cooking are from the primary forms of [prohibited] work, they are permitted for the needs of the Festival day/Yom Tov, hunting is similar to reaping and reaping is not permitted on the Festival day. Vivarium of fish are pools of water where fish are raised there. Vivarium of wild beasts, enclosures (especially, an enclosed space outside for a settlement) surrounded by a fence all about and they bring there wild animals who give birth and who are raised there.",
+ "ואין נותנין – [they do not place] before the fish food, for it is possible for them [to survive] without food, and their feeding is not upon you.",
+ "אבל צדין חיה ועוף – who are ready from yesterday.",
+ "מן הביברין – the small vivarium, which do not lack some phase of the process of hunting. And Rabban Shimon ben Gamaliel does not to argue against the first Tanna [of our Mishnah], but rather to explain [his reasoning].",
+ "כל המחוסר צידה – that one needs to request a company of intriguers to catch him, and all the runners after it and reach it at once when the wild beast is not lacking some phase of the hunting process, and if not, it is lacking some phase of the hunting process."
+ ],
+ [
+ "ומעשה בנכרי – The Mishnah is deficient and should be read as follows: If it was doubtfully ready, it is prohibited, but Rabban Gamaliel permits it, and there was a story about one heathen, etc. But the Halakha is not according to Rabban Gamaliel, but rather, fruit and fish that were brought on Yom Tov/The Festival day, which was a doubt if they had been collected today or yesterday, [or] there was a doubt if they had been hunted today or yesterday, they are forbidden. And whatever is forbidden to eat is forbidden to carry. But if their form proves about them such as withered fruit that it is impossible that they were gathered today, and similarly, fish that were brought from a distant place that it is impossible that they had been hunted today, are permitted. And something that is prepared/ready that comes from outside the [Sabbath] limits (i.e., the marked off area around a town or place within which it is permitted to move on the Sabbath two-thousand cubits in every direction) for an Israelite, it is forbidden for that Israelite to be brought for him and for his household, but it is permitted for another Israelite. But fruit that had been plucked and fish that had been hunted on the first day of the Festival, are permitted for the evening of the Second Day of the Festival in order that they are made, except for the two days of the holiday of Rosh Hashanah in which they are prohibited until the conclusion of the Second Day of the Holiday in order that they are made. And the explanation of [the term] in order that they are made, in order that the fruit can be plucked/detached from the place where they are detached and are brought from the place that they are brought from. But a cities whose doors are locked at night must wait until they are made.",
+ "אלא שאין רצונו לקבל ממנו – that I hate him."
+ ],
+ [
+ "בהמה מסוכנת – which he is afraid lest it might die. And he has not need for it for he has already eaten his meal.",
+ "לא ישחוט – unless he knows that there is a delay during to day to eat an olive’s bulk roasted from it.",
+ "מבית טביחתה – which is ready at hand and stripped from its hide and standing. But the Halakha is not according to Rabbi Akiba.",
+ "לא יביאנו במוט ובמטה – by two people, because the matter is noisy and disregards the honor of the Festival day."
+ ],
+ [
+ "בכור שנפל לבור – a firstling with a blemish, which had not been shown to a Sage from the eve of the Festival day while it is still daylight to [potentially] permit it, and it fell into a pit on the Festival day, and he is afraid that it might die there.",
+ "ירד מומחה – who is a specialist to distinguish between a fixed blemish and a passing blemish.",
+ "ויראה – a blemish that it had [acquired] yesterday, if it is a fixed blemish.",
+ "יעלה וישחט – because there is no prohibition for use or handling [on Yom Tov] (or set aside in a shed for a sacrifice), and from yesterday, his mind was upon it.",
+ "ואם לאו לא ישחוט – this is how it should be understood, and if not, that this blemish that was upon it from the eve of the Festival was not a fixed [blemish] but rather on that day, it became a fixed blemish, even if it had passed and he brought it up, he should not slaughter it. And we don’t say that from yesterday, his mind was upon it and since it now has a fixed blemish, let’s slaughter it, for since yesterday’s blemish was not fixed, it is set aside in consequence of its being ritually forbidden.",
+ "אין זה מן המוכן – not because it was forbidden for use or handling did he prohibit it, for Rabbi Shimon does not have [the concept of] Muktzeh/something set aside, but because he permits its use on the Festival day, it is like he repairs it, and it appears that he made a legal decision that was decreed upon it because of it is forbidden by the Rabbis as being out of harmony with the celebration of the day. And this is how it should be state: His making it permissible is not a permit, and it is not prepared to be acceptable."
+ ],
+ [
+ "בהמה שמתה – we are speaking of the Holy Animals [for use in the Temple], as it is taught regarding it and on the Hallah that was defiled. For the Holy Animals that died it is forbidden to derive benefit from it and it requires burial, therefore, one should not move it from its place. But a secular/non-holy animal, we cut it up before the dogs. And these words [apply] when it was in danger from yesterday, when his mind was upon it, but if it was not endangered from yesterday, even a non-holy/secular animal, he should not move it from its place.",
+ "החלה שנטמאת – which is not appropriate for the Kohen on the Festival day, even to burn it or to give it to his dog, we don’t remove out of existence holy things form the world on Yom Tov, and even through animals eating it, as it is the decree of a Biblical verse that we do not remove ritually impure Holy Things from the world on Yom Tov."
+ ],
+ [
+ "אין נמנין – fix a price so that two or three people would say that this animal is for three Zuzim, one per person.",
+ "ושוחטין ומחלקים ביניהן – at one half, one third or one-fourth, and for one does not mention the fixing of the price.",
+ "שוקל אדם בשר – even though it is prohibited to weigh a pound, for it is the activity of a weekday, it is permissible to weigh meat in the place with a utensil in the balance with a chopper, and on the next day, they will see the chopper and the utensil as to their [combined] weight.",
+ "וחכ\"א אין משגיחין – do not investigate.",
+ "בכף מאזנים כל עיקר – even to preserve the meat from the mice, it is prohibited to place them on the weighing scale. And the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "אין משחיזין את הסכין – with a millstone or with a whetting implement (of stone or wood)",
+ "אבל משיאה על גבי חברתה – as he makes a change from the manner of the weekday."
+ ],
+ [
+ "אבל לא במדה – a designated/special utensil for measuring that he measures and sells [produce] with it. But if it is not designated for this, even though it stands for the measurement, when this one that he measures with breaks, the other stands in its place, and he is permitted to fill with it.",
+ "אם היה כלי של מדה – even though it has yet been designated for this purpose, he should not fill it up. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "ממלא מדותיו מעיו\"ט – for we don’t measure on the Festival day.",
+ "אף בחול המועד עושה כן – because of being idle from being in the House of Study, for many people would come to ask of him during the Intermediate Days when they are not busy with work and he would fill his measures at night which is not the time of study in the House of Study in order that he can be free during the daytime.",
+ "מפני מצוי המדות – when he would sell oil, he had many measurements, and the purchasers would bring their utensils and he would measure for each and every person with his own measuring utensil, and they would empty out everything into their utensils all night long, in order that there would be no remaining oil attached to the sides of the measuring device or on its walls and as a result he would be stealing from the purchasers."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מביא. ממקום למקום – within the [Sabbath] boundary limits.",
+ "לא יביאם וכו' – to place three or four jugs within a basket or a hamper and carry them, because it appears like a weekday activity to carry burdens. But if it is impossible to make a change, it is permissible.",
+ "אבל מביא הוא על כתפו – one or two for it proves that it is for the needs of the Festival day.",
+ "או לפניו – in his hand.",
+ "וכן המוליך את התבן – for burning or for the cattle.",
+ "לא יפשיל קופה לאחוריו – for it appears like a weekday activity.",
+ "ומתחילין בערמת התבן – even though he had not ordered it while it is was still daytime (before the start of the holiday) and he was not accustomed to burn with it, for this Tanna does not have the concept of Muktzeh/storage hut.",
+ "אבל לא בעצים [שבמוקצה] – something wide at the back of the homes is called Muktzeh (a space back of the dwelling containing stored up wood, cattle in sheds, etc.), on account that it is set aside in back and one does not go in and come out of there frequently. And this wood that we are speaking of here, are large beams of cedar set aside for construction, and regarded as an item set aside due to monetary loss, as they are expensive. For in this case, even Rabbi Shimon, who is not of the opinion that there is a prohibition of muktze, concedes."
+ ],
+ [
+ "אין נוטלין עצים מהן הסוכה – even from a booth that is not of the Mitzvah (i.e., an ordinary booth on the property – not necessarily for Sukkot) such as on Passover or Atzeret/Shavuot, we don’t take from it wood on the Festival day (see Talmud Betzah 31a) because of the tearing down/destruction of the tent.",
+ "אלא מן הסמוך לה – such as reeds that are standing near the walls that are not woven with the wall and are not abolished by the wall, therefore, we may take from them on the Festival day.",
+ "מביאין עצים – detached [wood] pieces",
+ "מן השדה – that are within the [Sabbath] limit from what is stored up/brought in.",
+ "ומן הקרפף אפילו מן המפוזר – Our Mishnah represents the opinion of a singular authority and is not Halakha. But rather, the Halakha is that one does not bring in wood other than from the that which is gathered/collected in the enclosure (especially, an enclosed space outside of a settlement). But he should not bring it in from field at all, and even from that which is collected, for his mind is not upon it, since they are not guarded there. But from the enclosure which is guarded and surrounded about, when they are brought in his mind is upon them.",
+ "כל שסמוך לעיר – in actuality, and that it has an opening, a key and is guarded, for Rabbi Yehuda requires two things – near the city and has a key/lock. But because he holds that mere enclosures have keys, because of this, he is not anxious to mention it.",
+ "ר\"י אומר כל שנכנסין לו בפותחת, ואפילו בתוך תחום שבת – since he has key, he doesn’t require it to be close by, but even if it is far until it is close to the end of the Sabbath limit boundary. And if it is nearby, we don’t require a key/lock. For something nearby without a key or a key without it being nearby is permissible. And the Halakha is according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "אין מבקעין עצים מן הקורות – that are set up in the Land, in order that they do not curve, and stand for building.",
+ "ולא מן הקורה שנשברה ביו\"ט – and even though that now they exist for burning, at eventide, they don’t exist for this.",
+ "ואין מבקעין לא בקרדום – Our Mishnah is deficient and should be read as follows, but they chop firewood from the beam that was broken on the eve of the Festival day, and when they chop it, they should not do so with an ax.",
+ "ולא במגרה – a sort of long knife filled with notches and cuts with it thick wood, for it is the utensil of an artisan.",
+ "מגל – this also is the tool of an artisan, and appears like [one] wanting to do work.",
+ "אלא בקופיץ – a mere hatchet (i.e., curved cutting tool) is a knife of butchers and is not the utensil of an artisan. And there are among them those which have two heads, one head is wide and is called the broadside of a double tool (see Talmud Betzah 31b), and the other head is narrow and is called the thin and pointed side of a double tool, and we don’t chop with it other than where its head is narrow and is the thin and pointed side of the double tool.",
+ "ונוטל ממקום הפחת – and we don’t say that they are in consequence of a ritual prohibition, for he is not able to make a breach/hollow it out on Yom Tov and his mind is upon them, for the hut/house that is taught In our Mishnah speaks of that which is not built with plaster and lime, but is an arrangement of stones one on top of another without plaster, and not that its breach is not forbidden according to the Torah, therefore they are not forbidden for use or handling [on Shabbat and Festivals], and since we have said regarding eatables forbidden pending the separation of sacred gifts are not forbidden for use and handing and if he transgressed and repaired it, it is made legally fit by giving priestly dues.",
+ "אף פוחת לכתחלה – for since there is no plaster there but only bricks stacked on top of the other, he does not tear them down and iit is permitted to make a breach ab initio. But the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+ ],
+ [
+ "אין פוחתין את הנר – to take one of the lumps of the artisan of earthenware and to insert his fist into it to engrave a lamp, because he is making a utensil.",
+ "ואין עושין פחמין – for these are also a utensil for the refinement/smelting of gold, and the wick also is a utensil for kindling, which requires making and repair.",
+ "ואין חתכין אותה לשנים – because [in the process] he is repairing a utensil, but to crush it/rub it with his hand is permitted.",
+ "חותכה באור – he places the two ends of the wick in the mouth of two candles that he needs to kindle at once and kindles in the middle, but now that he does not prove that he was repairing something with intention, but merely just to kindle. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "אין חותכין את הנייר – that they place on it oil, and it stands in the midst of the fire, all o fthis when the oil is within it and it doesn’t burn.",
+ "",
+ "אין גורפין תנור וכירים – if there fell into them (i.e., the oven and/or the stove) from the paste of the oven and from the plaster , they don’t remove the ashes and coal from the oven for it is like repairing a thing, and it comes like the Rabbis who say that acts that are preliminary to the preparation (as grinding the slaughtering knife) are forbidden.",
+ "מכבשין – lie on the dust and dirt in order that it would be smooth, for if it is impossible for him to bake other than if he removes the ashes and coal form the oven, it is permitted.",
+ "מקיפין – bring them close to each other, like we don’t bring close a creation.",
+ "לשפות – to arrange and to place upon them a pot and the flame is between the two pots but he forbid it because it is similar to “building.”",
+ "[ואין סומכין] את הקדרה בבקעה – and they do not place wood other than for burning, and chips, wood that been split.",
+ "וכן הדלת – they do not support it on chips, for wood is forbidden for use and handling on the Festival regarding all usage outside of burning.",
+ "ואין מנהיגים את הבהמה במקל – because it appears like he leads it (i.e, the animal) to be sold in the marketplace."
+ ],
+ [
+ "משלפניו – from what is in front of him in the house.",
+ "לחצות בו שניו – to take the meat which protrudes between his teeth, and that it is in front of him, is not specifically, for according to Rabbi Eliezer, it is permissible to take it even from the courtyard, as it states that whatever is in the courtyard is ready. But the fact that he (i.e., Rabbi Eliezer) used the term, “in front of him,” because the Rabbis who disagree with him state that even what is in front of him, he can kindle with it, but not to pick at his teeth, for they hold that wood is not used other than for burning.",
+ "וחכמים אומרים מגבב משלפניו ומדליק – but not from the courtyard, for since they are thin chips and it is a burden to gather the wood and to sweep/rake them up, for from yesterday, they di dnot exist. But when the Mishnah stated that a person takes a chip of wood to pick at his teeth, we hold that even that which is in front of him he should not take other than to kindle, for wood is not given other than for burning. And in two things they disagree. But the Halakha is according to the Sages. And it is not permissible to take a wood chip to pick at his teeth other the manger of the animal, for anything that is fit for the food of an animal is permitted to cut whether on Yom Tov or on Shabbat, and there is nothing regarding them concerning the repair of a utensil."
+ ],
+ [
+ "אין מוציאין את האור – because it is like “giving birth” and similar to [prohibited] work, for one creates this fire on the Festival day.",
+ "מן העפר – there is ground that when one digs it up, one produces fire from the place of its digging.",
+ "ולא מן המים – one puts water in a white glass utensil and places it in the sun and when the sun is very hot and the glass produces a flame, and brings scraps/chips and they reach the glass and it burns.",
+ "רעפים – a hollowed out earthenware utensil in its middle when they cover with them the gardens.",
+ "אין מלבנין – with a flame.",
+ "את הרעפים – and specifically with new flints because they are similar to a think that is burned, and they are glazed and strengthened by the flame.",
+ "ועוד אמר ר\"א – because the Tanna taught one for a leniency regarding that which is not permitted for use on the Sabbath/Festival day (i.e., Muktzeh) and afterwards he taught another thing, and it says, “and furthermore.”",
+ "עומד אדם על המוקצה – that requires designation of an object for use [on the coming Holy Day], and the designation is beneficial for it.",
+ "ערב שבת בשביעית – when the tithe does not apply on it, and is not missing anything other than a designation. But the same law applies by that which is tithed in and in the rest of the years of the seven-year cycle. But he took something that is usual, for something merely set aside is not tithed, for dried figs and raisins are merely things that are stored away and it is not customary to tithe them prior to the completion of the work.",
+ "מכאן אני נוטל למחר – and is enough with these when there is choice.",
+ "עד שירשום – with a sign/symbol, for there is no choice. But the Halakha is according to the Sages."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "משילין פירות דרך ארובה – whomever has fruit or produce spread out on his roof to dry out, and he saw rain coming slowly, they permitted him to go to the trouble and to cast them through an aperture in the roof, and they fall to the ground, for there is no excess trouble, and specifically an aperture, for every aperture is from above to below [in the ceiling of the roof] but a window, such as a roof that is surrounded by partitions and window I in the wall, and one must raise it up to the window to cast it, all of this the Rabbis did not permit and to be painstaking.",
+ "ומכסין את הפירות – but we don’t say that it is toil that is not for the needs of the Festival day, but because of the loss of money, the Rabbis permitted it.",
+ "דלף – rain that drips from the roof.",
+ "וכן כדי יין וכדי שמן – that cover them because of the drippings [from the roof].",
+ "תחת הדלף – to receive the water so that it should not soil the house. But if the utensil became filled, he pours it out and repeats it and is not prevented [from doing so]."
+ ],
+ [
+ "כל שחייבין עליו – that the Sages forbade to do on Shabbat because of Rabbinic decrees to enhance the character of the Shabbat/Festivals as a day of rest.",
+ "או משום רשות – that there is in a bit of a Mitzvah, but not a large Mitzvah, but it is near to being an optional act, but there is within it a prohibition from the words of the Scribes.",
+ "או משום מצוה – or there is within an actual Mitzvah/commandment, and the Sages prohibited doing it on the Sabbath.",
+ "וחייבין עליו – not to do it on the Festival.",
+ "ואלו הן משום שבות – that the Sages placed upon him to abstain from doing but there isn’t in their performance any kind of Mitzvah.",
+ "לא עולין באילן – a decree lest he tear off [a branch].",
+ "ולא רוכבין על גבי בהמה – a decree lest he cut a vine-shoot to drive the animal.",
+ "ולא שטין על פני המים – a decree lest he make a swimmer’s bottle (see Tractate Kelim, Chapter 2, Mishnah 3 – used for practicing).",
+ "ולא מטפחין – hand upon hand.",
+ "ולא מספקין – hand upon the leg.",
+ "ולא מרקדין – on the Festival, and all of them are a decree lest he repair a musical instrument.",
+ "ואלו הן משום רשות – because oof those of the ending section of the Mishnah which are a complete Mitzvah, regarding them we call these “optional.”",
+ "לא דנין – a judgement, and sometimes it is optional, such as when there is a larger city than this one, and it is not upon him to judge.",
+ "ולא מקדשין – the betrothal of a woman. For sometimes, it is not a complete commandment but rather optional, such as when he has a wife and children.",
+ "ולא חולצין ולא מיבמין – also at the time when he has an older brother than him, it is option, but it is a great Mitzvah to perform a levirate marriage and the reason for all of them is lest he write [documents].",
+ "ולא מעריכין – the value of this thing is upon me, and he gives according to the years, as it is written in the portion of valuations (Leviticus 27:1-8).",
+ "ולא מחרימין – behold this animal is devoted to God. And a mere devotion of an animal is for the treasury of the Temple. And all of them, the Rabbis forbad because they are similar to business transactions where one removes it from his domain to the domain of the Sanctified.",
+ "ולא מגביהין תרומות ומעשרות – and even in order to give them to the Kohen on the same day that is appropriate, for because of the Rejoicing on the Festival that the Kohen who needs them, he separates them (i.e., the tithes), and nevertheless, it is prohibited, for it is considered like repairing. And these words concerning produce that yesterday were eatables forbidden prior to the separation of sacred gifts, that currently such as dough one has to separate Hallah from, we separate it on the Festival and give them to the Kohen.",
+ "אין בין יו\"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד (this part of the Mishnah is also found in Tractate Megillah, Chapter 1, Mishnah 5) – this anonymous teaching is according to the School of Shammai which states that we do not take out the minor nor the Lulav nor a Torah scroll into the public domain, for taking out was only permitted for the purpose of the preparation of food. But we hold like the School of Hillel which states that since removal was permitted for the purposes of the preparation of food, it is also permitted for that which is not needed [for food preparation]. And there are those who state that we let down pieces of fruit through an aperture in the roof looking to the ground floor at the beginning of our Chapter (Mishnah 1), that it is prohibited on the Sabbath, but that is permitted on the Festival."
+ ],
+ [
+ "כרגלי הבעלים – a person cannot bring it on the Festival other than where its owners are able to go.",
+ "או לרועה הרי אלו כרגלי הבעלים – Our Mishnah when there is in the city two shepherds, and we do not know which of them it would be [according to] the will of the owners, they are like status of the owner, if it was not with the shepherd while it was still day [prior to the start of the Festival]. But when the city lacks all but one shepherd, all the people of the city place their cattle in his domain and in having a Sabbath center, it would be like the status of the shepherd.",
+ "ושאינן מיוחדים – [not designated] to one of them, but rather to all of them.",
+ "הרי אלו כמקום שהולכין – to the place where all of them are able to go, it is permissible to bring the utensils, but if one of them made an Eruv at the end of two-thousand [cubits] to the north and the others did not make an Eruv, he delays them from being able to walk to the south even one step because of his portion, and they prevent him from going to the north, other than to the two-thousand cubits that are permitted to them."
+ ],
+ [
+ "כרגלי השואל – for he acquired his Sabbath center with him at twilight, for twilight is the entrance of the day where one acquires his Sabbath center, and even though it did not come into the hand of the borrower other than on Yom Tov/the Festival day, for it was not established in his possession at twilight, it is in the status of the person who borrows it (i.e., the utensil). And if he borrowed it on Yom Tov once it became dark, it is in the possession of the one who is lending it out, because he has acquired the Sabbath center with its owners. And even if he was accustomed to lend it out on every Holy Day.",
+ "האשה ששאלה מחברתה תבלין – for her pot.",
+ "ומים ומלח – for her dough.",
+ "הרי אלו – her pot and her dough.",
+ "כרגלי שתיהן – they do not bring them other than in a place where both of them are able to go, for since she borrowed it on the Festival day, they acquired the Sabbath center for the spices or the water and the salt with their respective owners.",
+ "שאין בהם ממש – they are not recognized, neither the pot, nor the dough, such as the case where the cooked dish is thick and the water is not recognized in it. Therefore, it does not delay their going. And regarding the salt, Rabbi Yehuda does not dispute when speaking of dough that was kneaded in salt which is large and thick, which is recognizable and has substance. But the Halakah is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "ושלהבת – such as the case where he kindled his candle with his friend’s flame, it does not indispensable in the prohibition of [Sabbath/Yom Tov] boundaries.",
+ "מועלין בה – a person who benefits from it (i.e., the burning coal), brings a guilt-offering of sacrilege.",
+ "ושלהבת לא נהנין – ab initio according to the Rabbis.. But if they derived benefit, they do not commit an act of sacrilege, and they are not liable for a sacrifice of sacrilege for there isn’t anything of substance. And similarly, a person who takes out a burning coal to the public domain on the Sabbath is liable, but the flame that pushed his hand from the private domain to the public domain is exempt.",
+ "כרגלי היחיד – we don’t bring water other than according to the status of the owner of the well.",
+ "כרגלי אותה העיר – two-thousand cubits in all directions outside of its extension of the city limits/outskirts of the city.",
+ "ושל עולי בבל – that is made for those who passers-by in the middle of the path, and they made them members of the Diaspora to cause them to drink while they are coming up [from Babylonia].",
+ "כרגלי הממלא – because it is ownerless and something ownerless is acquired through lifting. But if a person comes and asks him for water, he does not lead them other than according to his status, for this Tanna/teacher holds that there is a choice to be stringent, for from yesterday, the matter was clear that it belonged to this person and it stood in his domain. But not according to Rabbi Yohanan ben Nuri who stated that ownerless objects acquire their Sabbath center for themselves in their place (see Tractate Eruvin, Chapter 4, Mishnah 5)."
+ ],
+ [
+ "לא יביאו לו – from his produce, for since he had not made an Eruv there, that his produce is like him."
+ ],
+ [
+ "מי שזימן אצלו אורחים – from another town and they would come to him via the Eruv.",
+ "לא יוליכו – after the meal [they should not bring] portions in their hands to their homes.",
+ "אא\"כ זיכה להם – at the hand of another [he gave them possession of those foodstuffs].",
+ "[מנותיהם מערב יום וטוב ש] – that the owner of the house distributed them to another person through “pulling’ on the eve of the Festival day, and said to him: have so-and-so and so-and-so acquire these portions, for one acts in a person’s interest in his absence (see Tractate Eruvin, Chapter 7, Mishnah 11)."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "http://sefaria.org"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה ביצה",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Beitzah/Hebrew/On Your Way.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Beitzah/Hebrew/On Your Way.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..f58e2c200f9af12cda9fc0e091952bb863159ec3
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Beitzah/Hebrew/On Your Way.json
@@ -0,0 +1,339 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Beitzah",
+ "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+ "versionTitle": "On Your Way",
+ "status": "locked",
+ "priority": 1.0,
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה ביצה",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "ביצה שנולדה ביו״ט. [ביו״ט] שלאחר שבת עסקינן. וטעמייהו דבית הלל דאמרי לא תאכל, משום דכל ביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה ונמצאת שבת מכינה ליו״ט, והתורה אמרה (שמות ט״ז:ה׳) והיה ביום הששי והכינו, וסתם ששי חול הוא, חול מכין לשבת, וחול מכין ליו״ט, דיו״ט נמי אקרי שבת, ואין יו״ט מכין לשבת ולא שבת מכינה ליו״ט. והכנה כי הך דביצה אע״ג דבידי שמים היא מקריא הכנה. ומיהו שבת ויו״ט דחשיבי, בעיא סעודתן הזמנה בחול ואין אחד מהן מכין לחברו אפילו בהכנה דבידי שמים, אבל סעודת חול לא חשיבא ולא בעיא הזמנה. הלכך באחד בשבת בעלמא שאינו יו״ט לית לן למיסר ביצה שנולדה בו לפי שנגמרה בשבת, דסעודת חול לא אצרכה רחמנא זמון מבעוד יום. ואסרו ביצה שנולדה בכל יו״ט ואע״פ שאינו אחר שבת, גזירה משום יו״ט שאחר שבת. וכן אסרו ביצה שנולדה בכל שבת לגמעה חיה, גזירה משום שבת שאחר יו״ט. ושבת ויו״ט הסמוכים זה לזה, ביצה שנולדה בזה אסורה בזה. וכן ב׳ ימים טובים של ר״ה. אבל שני ימים טובים של גלויות דממ״נ אחד מהם חול, ביצה שנולדה בזה מותרת בזה:",
+ "שאור בכזית. לענין אכילה כולי עלמא לא פליגי דזה וזה בכזית מדפתח הכתוב בשאור וסיים בחמץ. שאור לא ימצא בבתיכם כי כל אוכל מחמצת (שמות י״ב:י״ט), לומר לך זהו שאור וזהו חמץ כזה כן זה. כי פליגי לענין ביעור, ב״ש סברי מדכתב רחמנא לתרווייהו שאור וחמץ ולכתוב חמץ שאין חמוצו קשה ואפ״ה חייב לבער וק״ו לשאור שחמוצו קשה, אלא ש״מ שיעורו של זה לא כשיעורו של זה, ולא ילפינן ביעור מאכילה. וב״ה סברי זה וזה בכזית, דילפינן ביעור מאכילה. ומשום דהנך תלת מילי מקולי ב״ש ומחומרי ב״ה גבי יו״ט תנא להו הכא גבי הדדי:",
+ "בככותבת. תמרה: "
+ ],
+ [
+ "השוחט חיה ועוף. הבא לשחוט חיה ועוף ונמלך בב״ד כיצד יעשה:",
+ "ב״ש אומרים. ב״ד מורין לו שישחוט לכתחלה ויחפור בדקר נעוץ שהכינו מבעוד יום, כלומר שיעקור אותו ממקום נעיצתו ויעלה עפר ויכסה בו. ומיירי כשהוא נעוץ בעפר תיחוח הראוי לכיסוי, שאינו מחוסר כתישה:",
+ "דקר. יתד שנועצים בארץ. לשון וידקור את שניהם (במדבר כ״ח):",
+ "שאפר כירה מוכן הוא. לאו אמלתייהו דב״ש וב״ה קאי, אלא מלתא באנפי נפשה היא, וה״ק ואפר כירה מוכן הוא ואינו צריך הזמנה דדעתיה עלויה. ולא שנו אלא שהוסק מערב יו״ט, אבל הוסק ביו״ט אסור, דליכא למימר דעתיה עלויה מאתמול. ואם ראוי לצלות בו ביצה, שעדיין הוא רמץ חם, אע״פ שהוסק ביו״ט מותר לכסות בו, דאיידי דחזי להפוכי ביה לצלות בו ביצה שקיל ליה נמי ומכסה בו: "
+ ],
+ [
+ "אין מוליכין את הסולם משובך לשובך. בסולם של עליה כ״ע לא פליגי דאסור, ובסולם של שובך נמי כשהוא מוליכו ברה״ר מודו ב״ה דאסור. שהרואה אומר לתקן גגו הוא מוליכו ועושה מלאכה ביו״ט. כי פליגי שמוליכו ברה״י ואין בני אדם רואים אותו. ב״ש סברי אין מוליכין, שכל דבר שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור. וב״ה מתירין, אע״ג דבעלמא דינא הכי הוא, הכא שרי משום שמחת יו״ט:",
+ "מחלון, לחלון. באותו שובך עצמו, שכך דרך שובך להיות בו [מחיצות הרבה] קן לכל זוג וזוג, וחלון לכל קן וקן:",
+ "זה וזה אני נוטל. פלוגתייהו דב״ש וב״ה דוקא בבריכה ראשונה. שדרך מגדלי יונים תמיד להניח בריכה ראשונה דהיינו שתי גוזלות ראשונות, שהאמהות משתעשעות בהן ולא יברחו. וב״ש סברי דבדבור בעלמא לא סגי, דלמא כי שקיל להו למחר אתי לאמלוכי וחייס עלייהו והוי טלטול שלא לצורך, אבל משנענע ומשמש בהן מבעוד יום לשחיטה ולא חס עלייהו תו לא חיישינן דחייס. וב״ה סברי לא גזרינן דלמא חייס עלייהו, ואפילו בבריכה ראשונה: "
+ ],
+ [
+ "זימן שחורים ומצא לבנים. הא מלתא דפשיטא הוא ולא אצטריך למתנייה. אלא ה״ק, זימן שחורים ולבנים ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים. והכי פירושא דמתניתין, זימן שחורים בקן זה ומצא בו לבנים, זימן בשני לבנים ומצא בו שחורים, מהו דתימא הני אינהו ואתהפיך אתהפוכי קמ״ל:",
+ "שנים ומצא ג׳ ואינו מכיר המוכנין, כולן אסורים:",
+ "שלשה ומצא שנים מותרים. האחד הלך והשנים נשארו. ולא אמרינן כשם שהאחד הלך כן הלכו כולם והני אחריני נינהו:",
+ "זימן בתור הקן ומצא לפני הקן. ובתוך הקן לא מצא כלום, אסורים:",
+ "ואם אין באותו שובר אלא הן הרי אלו מותרין. ואע״פ שיש שובך אחר קרוב לו בתוך חמשים אמה, אם אין אותו שובך בשורה של שובך זה בשוה אלא בקרן זוית, לא אמרינן מההוא שובך הקרוב אתו. שהגוזלות כל זמן שאינם פורחים אלא מדדין ברגליהן אינן מדדין אלא כנגד הקן שלדן בשוה, שאם רואין קניהן כשהופכים לאחוריהם מדדין, ואם לאו אין מדדין: "
+ ],
+ [
+ "העלי. יד של עץ גדול הרבה ועגול שכותשים בו את הריפות ודומיהן. ומפני כבדו וגדלו אין תורת כלי עליו:",
+ "לקצב. לחתוך:",
+ "וב״ה מתירין. משום שמחת יו״ט, ואע״פ שאין עליו תורת כלי:",
+ "לפני בית הדריסה. שידרסו עליו בני אדם, כדי שלא יפסיד:",
+ "ולא יגביהנו. לטלטלו לאחר הפשטתו:",
+ "וב״ה מתירין. דאי לא שרית ליה לא שחיט כדי שלא להפסיד העור, וממנע משמחת יו״ט:",
+ "תריסין. מוכרי בשמים יש להן חנויות העשויות כמין תיבות ועומדות בשוק ואינן מחוברות לקרקע. ותריסין הן דלתות שסוגרין בהן פתחי אותן תיבות, ופעמים שמסלקים אותן תריסין מפתח התיבה ושוטחין עליהן הסממנין שבחנות:",
+ "מתירין אף להחזיר. בתריסין שאין להם ציר כלל כ״ע לא פליגי דשרי אפילו לנעול בהן פתח [בית שבתוך] החצר. ובתריסין שיש להן ציר מן הצד כ״ע לא פליגי דאסור לנעול בהן אפילו פתחי חנויות, דדמי לבנין. כי פליגי בתריסין שיש להן ציר באמצע כעין בליטה ותוחבין אותה בחור שבאמצע דופן פתח החנות, ב״ש סברי גזרינן ציר באמצע אטו ציר מן הצד, וב״ה סברי לא גזרינן בתריסי חנויות, ושרי להחזיר, משום דבעי לאפוקי תבלין ואי לא שרית ליה לאהדורי לא פתח ואתי לאמנועי משמחת יום טוב:",
+ "לא את הקטן. ולא כל מידי דלאו צורך אכילה:",
+ "וב״ה מתירין. דאמרי מתוך שהותרה הוצאה לצורך אכילה, הותרה נמי שלא לצורך אכילה. והוא שיהיה בה צורך מצוה כגון הני דחשיבי במתניתין, או צורך הנאה כגון מפתח ביתו וכיוצא בהן. לאפוקי הוצאת אבנים וכיוצא בזה דבהא מודו ב״ה דאסור: "
+ ],
+ [
+ "אין מוליכין חלה. ביו״ט. אף על פי שמותר בהפרשתה לא שרו ליה בהולכתה, אלא תיקון עיסתו התירו לו ולא יותר:",
+ "מתנות. הזרוע והלחיים והקיבה:",
+ "גזרה שוה. לאו דוקא, דכולה מדרבנן גזרו משום גזירה דאין מגביהין תרומות ומעשרות ביו״ט. אלא דומיא דג״ש:",
+ "מתנה לכהן. מכ״ד מתנות כהונה:",
+ "כשם שאין מוליכין את התרומה וכו׳ הך מתניתין אדחיא לה בגמרא, דלא נחלקו ב״ש וב״ה שמוליכין חלה ומתנות. לא נחלקו אלא בהולכת תרומה, שב״ש אומרים אין מוליכין, וב״ה אומרים מוליכין. אמרו להן ב״ה לב״ש חלה ומתנות מתנה לכהן, ותרומה מתנה לכהן, כשם שמוליכין את המתנות כך מוליכין את התרומה. אמרו להם ב״ש לא, אם אמרתם בחלה ומתנות שזכאי בהרמתן, שנתנו חכמים כח ורשות בהפרשתן. לפי שהחיוב שלהן בא ביו״ט דלשין ושוחטין ביו״ט, וכיון שהותרו אותן של יו״ט שרינן להו להוליך אפילו אותן שנעשו מערב יום טוב, תאמרו בתרומה שאינו זכאי בהרמתה, שהרי א״א שיבא חיוב תרומה לכרי ביום טוב, לפי שאין חיוב תרומה אלא משעת מריחה בכרי ואין ממרחין ביום טוב, הלכך אין מוליכין תרומה ביום טוב: "
+ ],
+ [
+ "במדוך של עץ. אבל לא של אבן. ומיהו במדוך של עץ נדוכין כדרכן וא״צ שנוי, מפני שהן מפיגין טעמן אם נדוכין מאתמול:",
+ "והמלח בפך. של חרס ידוכנו:",
+ "או בעץ פרור. הוא הכף שמגיסין בו הקדרה. דמלח בעי שינוי, שהיה לו לדוך מאתמול שאינו מפיג טעמו. והלכה שהבא לדוך מלח ביו״ט מטה המדוכה על צדה ודך ע״י שנוי. והתבלין נדוכין כדרכן ואין צריכין שינוי: "
+ ],
+ [
+ "בורר אוכל אוכל. מלקט האוכל אחד אחד מן הפסולת:",
+ "בורר כדרכו בחיקו. ובלבד שלא יהיה טורח ברירת הפסולת מרובה. אבל אם טורח ברירת הפסולת מרובה על טורח ברירת האוכל, כגון שהפסולת דק ביותר, אע״פ שהאוכל מרובה בשיעורו על הפסולת, מודים בית הלל שבורר את האוכל ומניח את הפסולת, דלמעוטי בטרחא עדיף:",
+ "אף מדיח ושולה. שמביא כלי מלא קטנית ונותן עליו מים והפסולת צף על פני המים ומסיר אותו בידו. שולה, כמו של נעלך (שמות ג׳). ואין הלכה כרבן גמליאל: "
+ ],
+ [
+ "אין משלחין ביום טוב. דורון איש לרעהו:",
+ "אלא מנות. דבר מוכן שאינו עשוי להניחו למחר, כגון חתיכות בשר ודגים:",
+ "וב״ה אומרים כו׳ ולא שרו ב״ה אלא לשלוח ע״י אדם אחד או שנים, אבל שלשה בני אדם או יותר נושאי מנחה אסור, דאוושא מלתא טובא ונראין כמוליכין למכור בשוק:",
+ "אבל לא תבואה. שאינה ראויה לאכילה, שהרי צריכה טחינה ואין טוחנין ביו״ט:",
+ "ור׳ שמעון מתיר בתבואה. שיכול לכתשה במכתשת קטנה ויבשלה מעשה קדרה. ואין הלכה כר״ש: "
+ ],
+ [
+ "משלחין כלים תפורין. דחזו למלבוש. ושאינן תפורין חזו לאכסויי:",
+ "כלאים. כשהן קשין שאין מחממין מותר לשכב עליהם:",
+ "סנדל מסומר. של עץ מחופה מסמרים. שגזרו חכמים עליו שלא לנעלו בשבת ויו״ט משום מעשה שהיה שנהרגו הרוגי מלכות על ידו, כמבואר במסכת שבת פרק במה אשה יוצאה (שבת דף ס):",
+ "ולא מנעל שאינו תפור. ואפילו הוא מחובר ביתדות של עץ וכיוצא בהן:",
+ "אף לא מנעל לבן. באתריה דרבי יהודה לא היו נועלים מנעל לבן עד שמשחירים אותו:",
+ "שצריר אומן. להשחירו:",
+ "כל שנאותין בו. ה״ק כל שנאותין בו בחול כמות שהוא ואינו צריך למלאכה אחרת, אע״פ שאין נאותין בו ביו״ט, כגון תפילין, שבחול לובשין אותן כמות שהן וביום טוב אין לובשין אותן, משלחין אותן ביו״ט:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "יום טוב שחל להיות ערב שבת לא יבשל בתחילה. כלומר לא יהא תחילת בישולו ועיקרו לשום שבת, אלא לשום יו״ט יהא תחילת בשולו ומה שמותיר יהא לשבת:",
+ "ועושה תבשיל מערב יום טוב. לשם ערובי תבשילין. אית דאמרי טעמא דהאי תבשיל מערב יו״ט, משום כבוד שבת הוא, שמתוך שמערב יו״ט זוכר השבת יברור מנה יפה לשבת ולא ישכח שבת משום טרדת יום טוב. ואית דאמרי משום כבוד יום טוב הוא, כדי שיראו שאין אופין מיו״ט לשבת אלא א״כ התחיל מבעוד יום דביו״ט אינו אלא גומר, ק״ו מיו״ט לחול דלגמרי אין אופין ולא מבשלין. ומברכים על ערובי תבשילין כדרך שמברכים על ערובי חצרות. וצריך לזכות ע״י אחר לכל מי שרוצה אחר כך לסמוך על עירובו, ואפילו שלא מדעתו, דזכין לאדם שלא בפניו:",
+ "אכלו או שאבד. אותו תבשיל שבישל, מע״ש:",
+ "סומך עליו. לבשל בישולו ביו״ט לצורך שבת. אבל מתחילתו אין עירובי תבשילין פחות מכזית, בין לאחד בין למאה. ואם התחיל בעיסתו ונאבד עירובו מה שהתחיל גומר: "
+ ],
+ [
+ "מטבילין את הכל. שחייב אדם לטהר עצמו ברגל. וכל מה שצריך טבילה בין אדם בין כלים מטבילין מלפני השבת:",
+ "כלים מלפני השבת. שכיון שהם ראויין לאחר טבילה לדבר שלא היו ראויין לו קודם טבילה, אי מטביל להו בשבת וביו״ט הוה ליה מתקן מנא ואסור. ושבת דנקט הכא להודיעך כחן דבית הלל, דאפילו בשבת שרו להטביל אדם, משום דנראה כמיקר וכמצטנן ורוחץ לתענוג ולא לשם טבילה: "
+ ],
+ [
+ "ושוין שמשיקין את המים בכלי אבן. מי שיש לו מים יפים לשתות ונטמאו, ממלא מהן כלי אבן שאינו מקבל טומאה ונותנן במקוה מים מלוחים או עכורים עד שנושקים מים למים, נמצאו אלו זרועים ומחוברים למי מקוה ובטלו אגבייהו וטהרו. ואין טהרה במקוה לשום אוכל ומשקה אלא למים בלבד, ולא בתורת טבילה אלא בתורת זריעה:",
+ "אבל לא מטבילין. שאין נותנין אותן בכלי עץ טמא שצריך טבילה לכלי, להשיק בו, כדי לעלות טבילה לכלי אגב השקת מים:",
+ "ומטבילין מגב לגב. מי שהטביל כלים לדעת שידרוך בהן זיתים בבית הבד לשמן של חולין, ונמלך לדרוך בהן ענבים בגת ליין של תרומה, צריך להטבילן פעם שניה לשם תרומה. וכן אם הטביל כלים לשם תרומה ונמלך לעשות בהם קודש, צריכים טבילה שניה לשם קודש. ואותה טבילה יכול להטביל ביו״ט, שאין כאן תקון כלי לפי שאין טבילה זו להעלות אותן מידי טומאה אלא לתוספת טהרה:",
+ "ומחבורה לחבורה. אם הטביל כלים על מנת לאכול פסחו עם חבורה זו ונמלך להימנות עם חבורה אחרת ובא להטביל כליו פעם שניה, אותה טבילה מותר לעשותה ביו״ט: "
+ ],
+ [
+ "מביאין שלמים ביו״ט. שלמי חגיגה. לפי שיש בהם צורך אכילה לאדם:",
+ "ואין סומכין עליהם. שהסמיכה אסורה משום שבות, שבכל כחו היה סומך והוה ליה משתמש בבעלי חיים. אלא סומכין עליהם מעיו״ט, דלית להו לב״ש תכף לסמיכה שחיטה:",
+ "אבל לא עולות. חוץ מתמידין ומוספין שהן קרבן צבור וזמנן קבוע. אבל לא יביא עולת יחיד שאין בה אכילת הדיוט. ואפילו עולות ראיה קרבות בשאר ימות הרגל ולא ביו״ט, דרחמנא אמר (במדבר כ״ט:ל״ה) עצרת תהיה לכם, לכם ולא לגבוה:",
+ "וב״ה אומרים. מביאים שלמי חגיגה ועולות ראיה. דכתיב (דברים ט״ז:ח׳) עצרת לה׳, כל דלה׳. אבל נדרים ונדבות דברי הכל אין קריבין ביו״ט לא עולות ולא שלמים: "
+ ],
+ [
+ "לא יחם אדם חמין לרגליו. אוכל נפש התירה התורה, ולא להבעיר אור בשביל רחיצה:",
+ "ובית הלל מתירין. דמתוך שהותרה הבערה לצורך אכילה הותרה נמי שלא לצורך אכילה כשיש בה צורך איזו הנאה. ופסק הלכה דחמין שהוחמו ביו״ט רוחץ בהן פניו ידיו ורגליו, אבל לא כל גופו, דגזרו יו״ט אטו שבת. וחמין שהוחמו מעיו״ט רוחץ בהן כל גופו ביו״ט: "
+ ],
+ [
+ "אין טומנין את החמין, מיו״ט לשבת. דסברי ב״ש אין אופין אלא א״כ עירב בפת, ואין מבשלין אלא א״כ עירב על התבשיל, ואין טומנין אלא א״כ היו לו חמין טמונין מעיו״ט. וב״ה סברי דאופין ומבשלין וטומנין על עירוב של תבשיל בלבד. ומיהו בגמרא מוכח דבית הלל נמי בעו פת ובשר. וכן הלכה:",
+ "אין זוקפין מנורה. של חוליות שנתפרקו חוליותיה׳ אין מחזירין אותן דהוי כבונה, ויש בנין בכלים. ובית הלל סברי אין בנין בכלים:",
+ "גריצין. ככרות עבות:",
+ "אלא רקיקין. ככרות דקות, דסברי בית שמאי אין אופין פת מרובה ביום טוב משום טרחא. ובית הלל אומרים אופין פת מרובה ביום טוב, שבזמן שהפת מרובה היא נאפית יפה:",
+ "וחרי. עיסה גדולה הנאפת ע״ג גחלים׳ משום דבעיא היסק גדול שהגחלים הולכות ועוממות וטרחא איכא. ואין הלכה כרבן גמליאל בכל מה שמחמיר כדברי בית שמאי: "
+ ],
+ [
+ "מכבדין בין המטות. שאוכלין שם. שרגילים להסב ולאכול על גבי מטות. ומפני שהוא מקום מועט לא חיישינן שמא ישוה גומות כדחיישינן גבי בית שהוא גדול ואי אפשר שלא יהיה שם גומא:",
+ "מוגמר. לבונה על גבי גחלים להריח בה. אבל לגמר את הכלים דברי הכל אסור:",
+ "מקולס. כרעיו ובני מעיו תלויין חוצה לו [בצדו] כשצולהו, והיו עושים זכר לפסח דכתיב ביה (שמות י״ב:ט׳) ראשו על כרעיו ועל קרבו. מקולס כגבור זה שכלי זייניו עמו. תרגום וכובע נחשת, וקולסא דנחשא. ורמב״ם פירש מקולס מכובד׳ לשון קילוס:",
+ "וחכמים אוסרין. בשלשתן. כיבוד, משום אשוויי גומות. ומוגמר, משום דלאו צורך לכל נפש הוא שאינו אלא למפונקים ולמעונגים ולמי שריחו רע. מקולס, מפני שנראה כאוכל קדשים בחוץ. והלכה כחכמים: "
+ ],
+ [
+ "פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה. לנוי. ואמרו חכמים משאוי הוא ואינו תכשיט לה. ולא פרתו של ר״א בן עזריה היתה אלא של שכנתו, ועל שלא מיחה בה נקראת על שמו:",
+ "ומקרדין ביו״ט. כמין מגירה קטנה של ברזל ששיניה דקות ומחככין ומגרדין בה הבהמה, ואע״ג דעביד חבורה:",
+ "ברחים שלהן. קטנות העשויות לכך:",
+ "מקרצפין. במגרה של עץ ששיניה גסות. ואין עושין חבורה:",
+ "אף לא מקרצפין. דגזרינן קרצוף אטו קירוד. ואין הלכה כראב״ע בשלשה דברים הללו, אלא במקרדין את הבהמה בלבד, משום דבהא קם ליה בשטתיה דרבי שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר, וקיי״ל כוותיה. וחכמים דפליגי עליה סברי כרבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור, ואינה הלכה: "
+ ],
+ [
+ "משום שלשה כלים. שאם פירש אחד מהן אינן שברי כלים אלא כל אחד מהם חשוב כלי בפני עצמו וטמא, אע״פ שבעודן ברחיים הן מחוברים ונראים ככלי אחד:",
+ "משום כלי קבול. התחתונה שמקבלת אבק שחיקת הפלפלים דרך נקבי הכברה, טמאה משום כלי קבול, שכלי עץ שיש לו בית קבול הוא:",
+ "ומשום כלי מתכות. העליונה שכותשין וטוחנין בה הפלפלין, טמאה משום כלי מתכת. דמשום כלי עץ ליכא לטמוייה, דפשוטיהן טהורין, אלא משום ציפויה התחתון שהוא של מתכת:",
+ "ומשום כלי כברה. אמצעית שהיא מקפת את הכברה. משום כלי עץ לא מטמאה דאין קבולה קבול, אלא חכמים גזרו טומאה על הכברה משום כלי ארוג. ואפילו אין הכברה של מתכת מטמאה משום כלי כברה: "
+ ],
+ [
+ "עגלה. העשויה לשחוק לקטן, ומיוחדת לו לישב עליה:",
+ "טמאה מדרס. אם היה הקטן זב נעשית העגלה אב הטומאה:",
+ "ונטלת בשבת. דתורת כלי עליה:",
+ "ואינה נגררת. בשבת:",
+ "אלא ע״ג כלים. על גבי בגדים, מפני שעושה חריץ בקרקע, וחופר חייב משום חורש:",
+ "רבי יהודה אומר כו׳ תרי תנאי נינהו ואליבא דר׳ יהודה, דת״ק נמי רבי יהודה היא דאמר דבר שאין מתכוין אסור. ואתא האי תנא אחריתי ואמר דלא אסר ר׳ יהודה בעגלה של קטן מפני שאינה עושה חריץ בהלוכה ע״י חפירה, אלא כובשת הקרקע ונדוש תחתיה ונעשה עפרה נמוך, אבל אינה מזיזה עפר ממקומה. וכבר אפסיקא הלכתא כר״ש דאמר גורר אדם מטה כסא וספסל, ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אין צדין דגים. אע״ג דשחיטה ואפיה ובישול מאבות מלאכות הן והותרו לצורך יו״ט, צידה דמיא לקצירה וקצירה לא הותרה ביו״ט. ביברין של דגים, הן בריכות של מים שדגים מתגדלים שם. ביברים של חיה, קרפיפות מוקפין גדר סביב ומביאים שם חיות ויולדות ומתגדלות שם:",
+ "ואין נותנין. לפני הדגים מזונות, דאפשר להם בלא מזונות ואין מזונתן עליך:",
+ "אבל צדין חיה ועוף. המוכנים מאתמול:",
+ "מן הביברין. הקטנים, שאין מחוסרים צידה. ורשב״ג לאו לאפלוגי אתנא קמא אתא, אלא לפרושי:",
+ "כל המחוסר צידה. שצריך לבקש תחבולות כדי לתפסו. וכל דרהיט בתריה ומטי ליה בחד שחיה לא הוי מחוסר צידה, ואי לא הוי מחוסר צידה: "
+ ],
+ [
+ "ומעשה בנכרי אחד. חסורי מחסרא והכי קתני, ספק מוכן אסור ורבן גמליאל מתיר, ומעשה בנכרי אחד וכו׳. ואין הלכה כרבן גמליאל, אלא פירות ודגים שהובאו ביו״ט ספק נלקטו היום ספק מאתמול, ספק נצודו היום ספק מאתמול אסורים. וכל שאסור לאכלו אסור לטלטלו. ואם צורתן מוכחת עליהן כגון פירות דכמושין שאי אפשר שנלקטו היום, וכן דגים שהביאום ממקום רחוק שאי אפשר שנצודו היום, מותרין. ודבר מוכן שבא מחוץ לתחום בשביל ישראל, אסור לאותו ישראל שהובא בשבילו ולכל בני ביתו ומותר לישראל אחר. ופירות או דגים שנתלשו או נצודו ביו״ט ראשון מותרין לערב בליל יום טוב שני בכדי שיעשו, חוץ משני ימים טובים של ראש השנה שהם אסורים עד מוצאי יו״ט שני בכדי שיעשו. ופירוש כדי שיעשו, כדי שיתלשו הפירות ממקום שנתלשו ויביאו אותם מן המקום שהביאום. ועיר שדלתותיה נעולות בלילה צריך שימתין לבוקר בכדי שיעשו:",
+ "אלא שאין רצוני לקבל ממנו. שאני שונא אותו: "
+ ],
+ [
+ "בהמה מסוכנת. שהוא ירא שמא תמות. ואין צריך לה שכבר סעד סעודתו:",
+ "לא ישחוט. אא״כ יודע שיש שהות ביום לאכול כזית צלי הימנה:",
+ "מבית טביחתה. שהוא מזומן ומופשט מעורו ועומד. ואין הלכה כרבי עקיבא:",
+ "לא יביאנה במוט ובמטה. בשני בני אדם. משום דאוושא מלתא ומזלזל בכבוד יו״ט: "
+ ],
+ [
+ "בכור שנפל לבור. בכור בעל מום שלא הראהו לחכם מערב יו״ט מבעוד יום להתירו, ונפל לבור ביו״ט וירא שמא ימות שם:",
+ "ירד מומחה. שבקי להבחין בין מום קבוע למום עובר:",
+ "ויראה. מום שהיה בו אתמול, אם מום קבוע הוא:",
+ "יעלה וישחוט. דמשום מוקצה ליכא, דמאתמול דעתיה עלויה:",
+ "ואם לאו לא ישחוט. הכי קאמר, ואם לאו, דאותו מום שהיה בו מערב יו״ט לא היה קבוע אלא היום נעשה בו מום קבוע, אפילו עבר והעלהו לא ישחוט. ולא אמרינן מאתמול הוה דעתיה עלויה וכיון שיש בו עכשיו מום קבוע נשחטיה, דהואיל והמום של אתמול לא היה קבוע, מוקצה מחמת איסור הוה:",
+ "אין זה מן המוכן. לאו משום מוקצה אסר ליה, דהא לית ליה לרבי שמעון מוקצה, אלא מפני שמתירו ביום טוב ה״ל כמתקנו, ונראה כדן דין דגזור ביה משום שבות. והכי קאמר אין התרתו היתר, ואינו מוכן להיות כשר: "
+ ],
+ [
+ "בהמה שמתה. בבהמת קדשים מיירי, כדקתני עליה ועל החלה שנטמאת. ובהמת קדשים שמתה אסורה בהנאה וטעונה קבורה, הלכך לא יזיזנה ממקומה. אבל בהמת חולין מחתכין אותה לפני הכלבים. והני מילי שהיתה מסוכנת מאתמול דדעתיה עילוה, אבל לא היתה מסוכנת מאתמול אף בהמת חולין לא יזיזנה ממקומה:",
+ "החלה שנטמאת. אינה ראויה לכהן ביום טוב, אף להסקה או לתתה לכלבו, דאין מבערין קדשים מן העולם ביום טוב ואפילו ע״י אכילת בהמה, דגזירת הכתוב היא שאין קדשים טמאים מתבערים מן העולם ביו״ט: "
+ ],
+ [
+ "אין נמנין. אין פוסקים דמים להיות שנים שלשה בני אדם אומרים בהמה זו בשלשה זוזים זוז לכל אחד:",
+ "ושוחטים ומחלקים ביניהן. למחצה לשליש ולרביע, ואין מזכירין פיסוק דמים:",
+ "שוקל אדם בשר. אע״פ שאסור לשקול בליטרא דהוי מעשה חול, מותר לשקול כנגד הכלי וכנגד הקופיץ ולמחר יראו הקופיץ והכלי כמה משקלו:",
+ "וחכמים אומרים אין משגיחין. אין מעיינין. ",
+ "בכף מאזנים כל עיקר. ואפילו לשמור הבשר מן העכברין אסור לשום אותו בכף מאזנים. והלכה כחכמים: "
+ ],
+ [
+ "אין משחיזין את הסכין. ברחים או במשחזת:",
+ "אבל משיאה על גבי חברתה. דמשנה מדרך חול: "
+ ],
+ [
+ "אבל לא במדה. בכלי המיוחד למדה שמודד ומוכר בו. אבל אם אינו מיוחד לכך אע״פ שעומד למדה, שכשישבר זה שהוא מודד בו יעמוד זה תחתיו, מותר למלאותו:",
+ "אם היה כלי של מדה. אע״פ שעדיין לא יחדו לכך לא ימלאנו. ואין הלכה כר״י:",
+ "ממלא מדותיו מערב יו״ט. לפי שאין מודדין ביו״ט:",
+ "אף בחול המועד עושה כן. מפני ביטול בית המדרש, שהיו רבים באים לשאול הימנו במועד שאין טרודין במלאכה, והיה ממלא מדותיו בלילה שאינו זמן בית המדרש כדי שיהא פנוי ביום:",
+ "מפני מצוי המדות. כשהיה מוכר שמן היו לו מדות הרבה ומביאין הלקוחות כליהן ומודד לכל אחד ואחד במדה לעצמו, ומתמצות והולכות לתוך כליהן כל הלילה, כדי שלא ישאר לו השמן המודבק בשולי המדה ובדפנותיה ונמצא גוזל את הלקוחות:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "המביא. ממקום למקום. בתוך התחום:",
+ "לא יביאם וכו׳ לתת ג׳ וד׳ כדות בתוך סל או קופה וישאם, משום דנראה כמעשה חול לשאת משאות. ואם אי אפשר לו לשנות מותר:",
+ "אבל מביא הוא על כתפו. אחד או שנים, דמוכח דלצורך יו״ט:",
+ "או לפניו. בידו:",
+ "וכן המוליך את התבן. להיסק או לבהמה:",
+ "לא יפשיל קופה לאחוריו. שנראה כדרך חול:",
+ "ומתחילין בערמת התבן. ואע״פ שלא זימנה מבעוד יום ולא היה רגיל להסיק ממנה, דלית ליה להאי תנא מוקצה:",
+ "אבל לא בעצים [שבמוקצה] רחבה שאחורי הבתים קרויה מוקצה, על שם שהיא מוקצה לאחור ואין נכנסים ויוצאים לה תדיר. והנך עצים דאיירי בהו הכא הן קורות גדולות של ארזים העומדות לבנין, דמוקצה מחמת חסרון כיס נינהו שדמיהן יקרים, ובהא אפילו רבי שמעון דלית ליה מוקצה מודה: "
+ ],
+ [
+ "אין נוטלין עצים מן הסוכה. אפילו סוכה שאינה של מצוה כגון בפסח או בעצרת, אין נוטלים ממנה עצים ביו״ט משום סתירת אהל:",
+ "אלא מן הסמוך לה. כגון קנים הזקופים סמוך לדפנות ולא נארגו עם הדופן דלא בטלו לגבי דופן, לפיכך נוטלים מהן ביו״ט:",
+ "מביאין עצים. תלושים:",
+ "מן השדה. שבתוך התחום מן המכונס:",
+ "ומן הקרפף אפילו מן המפוזר. מתניתין יחידאה היא ואינה הלכה, אלא הלכתא אין מביאין עצים אלא מן המכונסים שבקרפף. ומן השדה לא יביא כלל ואפילו מן המכונסים, דלאו דעתיה עלויהו הואיל ואינן משתמרים שם. אבל מן הקרפף שהוא משתמר ומוקף סביב כשהן מכונסין דעתיה עלויהו:",
+ "כל שסמוך לעיר. ממש. והוא דאית ליה פותחת, מפתח שמשתמר, דר׳ יהודה תרתי בעי, סמוך לעיר ופותחת. ומשום דקסבר סתם קרפיפות יש להם פותחת משום הכי לא חש להזכירה:",
+ "ר״י אומר כל שנכנסין לו בפותחת, ואפילו בתוך תחום שבת. כיון דאית ליה פותחת לא בעינן סמוך, אלא אפילו רחוק עד קרוב לסוף תחום שבת. ואם הוא סמוך לא בעינן פותחת. ובסמוך בלא פותחת או פותחת בלא סמוך שרי. והלכה כר׳ יוסי: "
+ ],
+ [
+ "אין מבקעין עצים מן הקורות. הסדורות ארץ, כדי שלא יתעקמו, ועומדות לבנין:",
+ "ולא מן הקורה שנשברה ביו״ט. ואע״ג דהשתא להסקה קיימא, בין השמשות לאו להכי קיימא:",
+ "ואין מבקעין לא בקרדום. מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, אבל מבקעין מן הקורה שנשברה מעיו״ט, וכשהן מבקעין אין מבקעין לא בקרדום:",
+ "ולא במגרה. כעין סכין ארוך מלא פגימות וקוצצין בו עצים עבים. וכלי אומן הוא:",
+ "מגל. אף הוא כלי אומן, ונראה כרוצה לעשות מלאכה:",
+ "אלא בקופיץ. סתם קופיץ הוא סכין של קצבים ואינו כלי אומן. ויש מהן שיש להן שני ראשין, ראש אחד רחב ונקרא צד נקבות, וראש אחד צר ונקרא צד זכרות, ואין מבקעין בו אלא בצד זכרות שלו:",
+ "נוטל ממקום הפחת. ולא אמרינן מוקצים מחמת איסור הן דאין יכול לפחתו ביו״ט ואסח דעתיה מינייהו, דבית דתנן במתניתין מיירי שאינו בנוי בטיט ובסיד אלא סדור של לבנים זו על זו בלא טיט, והשתא אין בפחיתתו איסורא דאורייתא, הלכך לאו מוקצים נינהו, כי היכי דאמרינן גבי טבל דלאו מוקצה הוא שאם עבר ותקנו מתוקן:",
+ "אף פוחת לכתחלה. דהואיל ואין שם טיט אלא לבנים סדורין זו על זו לא הוי סותר ושרי לפחות לכתחלה. ואין הלכה כר״מ: "
+ ],
+ [
+ "אין פוחתין את הנר. ליטול אחד מן הביצים של יוצר חרש ולתחוב אגרופו לתוכו לחקוק נר, מפני שעושה כלי:",
+ "ואין עושין פחמין. דאינהו נמי כלי נינהו לצורפי זהב, ופתילה נמי כלי היא להדלקה שצריכה עשייה ותיקון ",
+ "ואין חותכין אותה לשנים. לפי שהוא מתקן כלי. ולמעכה ביד מותר:",
+ "חותכה באור. נותן שני ראשי הפתילה בפי שתי נרות שצריך להדליקן כאחת ומדליק באמצע, דהשתא לא מוכח דלתקונא מנא מכוין אלא להדלקה בעלמא. והלכה כר׳ יהודה: "
+ ],
+ [
+ "ואין חותכין את הנייר. שנותנין בו שמן, ועומד בפני האש כ״ז שהשמן בתוכו, ואינו נשרף:",
+ "מליח. דג:",
+ "אין גורפין תנור וכירים. אם נפל לתוכן מטפולה של תנור ומן הטיח, אין גורפין אותן דמתקן מנא הוא. ואתיא כרבנן דאמרי מכשירי אוכל נפש אסירי:",
+ "מכבשין. משכיבין את האפר ואת העפר כדי שיהיה חלק. ואם א״א לו לאפות אלא א״כ גרף, מותר:",
+ "מקיפין. מקרבין זו אצל זו. כמו אין מקיפין בריאה:",
+ "לשפות. לערוך ולהושיב עליהם קדרה והאור בין שתי החביות. ואסר לה משום דדמי לבנין:",
+ "[ואין סומכין] את הקדרה בבקעת. דלא נתנו עצים אלא להסקה. ובקעת, עצים שנתבקעו:",
+ "וכן הדלת. אין סומכין אותה בבקעת, דעצים מוקצים הם אצל כל תשמיש חוץ מן ההסקה:",
+ "ואין מנהיגים את הבהמה במקל. משום דנראה כמוליכה למכור בשוק:"
+ ],
+ [
+ "משלפניו. ממה שלפניו בבית:",
+ "לחצוץ בו שניו. ליטול בשר החוצץ בין שיניו. ומשלפניו לאו דוקא, דלר״א אף מן החצר נמי מותר ליטול, דקאמר כל מה שבחצר מוכן הוא. והא דנקט משלפניו, משום רבנן דפליגי דאפילו משלפניו להדליק אין, לחצוץ לא, דסברי לא ניתנו עצים אלא להסקה:",
+ "וחכ״א מגבב משלפניו ומדליק. אבל מן החצר לא, דהואיל וקסמין דקין הן וטורח לקוששן ולגבבן, מאתמול לאו להכי קיימי. ודקאמרת נוטל קיסם לחצוץ בו שיניו, אנן אית לן דאף משלפניו לא יטול אלא להדליק, דלא ניתנו עצים אלא להסקה. ובתרתי פליגי. והלכה כחכמים. ואין מותר ליטול קיסם לחצוץ בו שיניו אלא מאבוס של בהמה. ולא יחתכנו ויתקננו לכך, אלא א״כ היה לח וראוי למאכל בהמה, שכל דבר הראוי למאכל בהמה מותר לחתכו בין ביו״ט בין בשבת, ואין בהם משום תקון כלי: "
+ ],
+ [
+ "אין מוציאין את האור. משום דמוליד ודמי למלאכה, שבורא האש הזה ביו״ט:",
+ "מן העפר. יש קרקע כשחופרין אותה מוציאה אור ממקום מחפורת שלה:",
+ "ולא מן המים. נותנים מים בכלי זכוכית לבנה ונותנו בחמה כשהשמש חם מאד והזכוכית מוציאה שלהבת, ומביאים נעורת ומגיעים בזכוכית והיא בוערת:",
+ "רעפים. כלי חרס חלולים באמצען שמכסים בהן הגגות:",
+ "אין מלבנין. באור:",
+ "את הרעפים. דוקא ברעפים חדשים משום דמשוי ליה מנא בהיסק זה, שהן מתחסמין ומתחזקים על ידי האור:",
+ "ועוד אמר ר״א. משום דתנא אחת לקולא גבי מוקצה והדר אמר אחריתי, קאמר ועוד:",
+ "עומד אדם על המוקצה. הצריך הזמנה, והזמנה מועלת לו:",
+ "ערב שבת בשביעית. שאין מעשר נוהג בה ואין מחוסר אלא הזמנה. והוא הדין במעושר ובשאר שני השבוע. אלא אורחא דמלתא נקט, דסתם מוקצה לאו מעושר הוא, דגרוגרות וצמוקים הן סתם מוקצה ואין רגילין לעשר קודם גמר מלאכה:",
+ "מכאן אני נוטל למחר. וסגי בהכי דיש ברירה:",
+ "עד שירשום. בסימן, דאין ברירה. והלכה כחכמים:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "משילין פירות דרר ארובה. מי שיש לו פירות או תבואה שטוח על גגו להתיבש וראה גשמים ממשמשים ובאים, התירו לו לטרוח ולהשליך דרך ארובה שבגג והם נופלים לארץ דליכא טרחא יתירא. ודוקא ארובה, דכל ארובה מלמעלה למטה [בתקרת הגג], אבל חלון כגון גג שמוקף מחיצות וחלון בכותל וצריך להגביהו עד החלון ולהשליכו, כולי האי לא שרו רבנן למטרח:",
+ "ומכסין את הפירות. ולא אמרינן טורח שלא לצורך יו״ט הוא, דמשום הפסד ממון שרו ליה רבנן:",
+ "דלף. גשמים הנוטפים מן הגג:",
+ "וכן כדי יין וכדי שמן. מכסין אותן מפני הדלף:",
+ "תחת הדלף. לקבל את המים שלא יטנפו הבית. ואם נתמלא הכלי שופך ושונה ואינו נמנע: "
+ ],
+ [
+ "כל שחייבין עליו. שאסרו חכמים לעשותו בשבת משום שבות:",
+ "או משום רשות. שיש בו קצת מצוה אבל לא מצוה גדולה, וקרוב הוא להיות דבר הרשות, ויש בו איסור מדברי סופרים:",
+ "או משום מצוה. או שיש בו מצוה ממש, ואסרו חכמים לעשותו בשבת:",
+ "חייבין עליו. שלא לעשותו ביו״ט:",
+ "ואלו הן משום שבות. שהטילו עליו חכמים לשבות מהן ואין בעשייתן שום מצוה:",
+ "לא עולין באילן. גזירה שמא יתלוש:",
+ "ולא רוכבין על גבי בהמה. גזירה שמא יחתוך זמורה להנהיגה:",
+ "ולא שטין על פני המים. גזירה שמא יעשה חבית של שייטין:",
+ "ולא מטפחין. כף על כף:",
+ "ולא מספקין. כף על ירך:",
+ "ולא מרקדין. ברגל. וכולהו גזירה שמא יתקן כלי שיר:",
+ "ואלו הן משום רשות. משום דהנך דסיפא הוו מצוה גמורה, לגביהן קרי להני רשות:",
+ "לא דנין. דין. וזמנין דהוי רשות כגון שיש בעיר גדול ממנו, שאין מוטל עליו לדון:",
+ "ולא מקדשין. קדושי אשה. וזמנין דלא הוי מצוה גמורה אלא רשות, כגון דאית ליה אשה ובנים:",
+ "ולא חולצין ולא מיבמין. נמי בזמן שיש אחיו הגדול ממנו הוי רשות, דמצוה בגדול ליבם. וטעמא דכולהו גזירה שמא יכתוב:",
+ "ולא מעריכין. ערך פלוני עלי. ונותן כפי השנים כמו שכתוב בפרשת ערכין:",
+ "ולא מחרימין. הרי בהמה זו חרם. וסתם חרמים לבדק הבית. וכולהו אסרינהו רבנן משום דדמו למקח וממכר שמוציא מרשותו לרשות הקדש:",
+ "ולא מגביהין תרומות ומעשרות. ואפילו כדי ליתנם לכהן בו ביום דמחזי דמשום שמחת יו״ט דכהן שהוא צריך להן הוא מפרישן, אפ״ה אסור, דה״ל מתקן. והני מילי פירות דטבילי מאתמול, אבל פירות דטבילי האידנא כגון עיסה לאפרושי מינה חלה מפרישינן לה ביו״ט ויהבינן לכהן:",
+ "אין בין יו״ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד. הך סתמא כב״ש דאמרי אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את ספר התורה לרשות הרבים, דלא הותרה הוצאה אלא לצורך אוכל נפש. אבל אנן קיי״ל כב״ה דאמרי מתוך שהותרה הוצאה לצורך אוכל נפש הותרה נמי שלא לצורך. ואיכא נמי משילין פירות דרך ארובה דריש פירקין, דבשבת אסור וביו״ט מותר: "
+ ],
+ [
+ "כרגלי הבעלים. אין אדם יכול להוליכה ביו״ט אלא במקום שבעליה יכולים לילך:",
+ "או לרועה הרי אלו כרגלי הבעלים. מתניתין כשיש בעיר שני רועים, דלא ידעינן להי מינייהו הויא לה דעת בעלים, הלכך הרי הן כרגלי הבעלים אם אינה אצל הרועה מבעוד יום. אבל כשאין בעיר אלא רועה אחד, כל בני העיר מעמידין בהמתן ברשותו ובקניית שביתתו, והויא לה כרגלי הרועה:",
+ "ושאינן מיוחדים. לאחד מהן, אלא לכולן:",
+ "הרי אלו כמקום שהולכין. למקום שכולן יכולין לילך מותר להוליך את הכלים. אבל אם עירב אחד מהן לסוף אלפים לצפון והשאר לא עירבו, הוא מעכב על ידם מלהוליכה, לדרום אפילו פסיעה אחת מפני חלקו, והן מעכבין על ידו מלהוליכה לצפון, אלא אלפים אמה שהן מותרין בהן: "
+ ],
+ [
+ "כרגלי השואל. שהרי קנה שביתתו אצלו בין השמשות, דבין השמשות שהוא כניסת היום קונה שביתה. ואפילו לא בא ליד השואל אלא ביו״ט דלאו ברשותיה קיימין בבין השמשות, הרי אלו כרגליו של שואל. ואם שאלו ביו״ט משחשיכה, הרי הן כרגלי המשאיל, לפי שקנה שביתה אצל בעליו. ואפילו היה רגיל להשאיל בכל יו״ט:",
+ "האשה ששאלה מחברתה תבלין. לקדרתה:",
+ "ומים ומלח. לעיסתה:",
+ "הרי אלו. הקדרה והעיסה:",
+ "כרגלי שתיהן. אין מוליכין אותן אלא במקום ששתיהן יכולות לילך. דכיון דביום טוב שאלה, קנו התבלין או המים והמלח שביתה אצל בעליהן:",
+ "שאין בהם ממש. אין ניכרות לא בקדרה ולא בעיסה. כגון שהתבשיל עבה ואין המים נכרים בה, הילכך אין מעכבות הולכתן. ובמלח לא פליג רבי יהודה, דמיירי בעיסה שנלושה במלח שהיא גסה ועבה, שהיא נכרת ויש בה ממש. ואין הלכה כר׳ יהודה: "
+ ],
+ [
+ "ושלהבת. כגון הדליק נרו בשלהבת חבירו אינו מעכב באיסור תחומין:",
+ "מועלין בה. הנהנה ממנה מביא אשם מעילות:",
+ "ושלהבת לא נהנין. לכתחלה מדרבנן. ואם נהנו לא מועלין, אין חייבין קרבן מעילה, דלית בה ממשא. וכן המוציא גחלת בשבת לרשות הרבים חייב, ושלהבת שדחפה בידו מרשות היחיד לרשות הרבים פטור:",
+ "כרגלי היחיד. אין מוליכין המים אלא כרגלי בעל הבור:",
+ "כרגלי אותה העיר. אלפים אמה לכל רוח חוץ לעיבורה:",
+ "ושל עולי בבל. העשוי לעוברי דרכים באמצע הדרך, ועשאום בני הגולה לשתותם בעלותם:",
+ "כרגלי הממלא. מפני שהוא הפקר והפקר נקנה בהגבהה. ואם בא אחד ושאל לו מימיו אינו מוליכן אלא כרגליו, דקסבר האי תנא יש ברירה להחמיר, ומאתמול הוברר הדבר דלהאי גברא חזו וברשותיה קיימי. ודלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר חפצי הפקר קונין שביתה לעצמן במקומן: "
+ ],
+ [
+ "לא יביאו לו מפירותיו, הואיל והוא לא עירב לשם, דפירותיו כמוהו: "
+ ],
+ [
+ "מי שזימן אצלו אורחים. מעיר אחרת, ויבואו אצלו ע״י עירוב:",
+ "לא יוליכו. לאחר סעודה מנות בידם לביתם:",
+ "אא״כ זיכה להם. על ידי אחר:",
+ "[מנותיהם מערב יום טוב.] שמסרם בעל הבית זה לאדם אחר במשיכה מערב יו״ט, ואמר לו זכה במנות הללו לפלוני ופלוני דזכין לאדם שלא בפניו:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Beitzah/Hebrew/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Beitzah/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..cd466e15f6c32b12e1b9cc01b24eaa2377f742c4
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Beitzah/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,335 @@
+{
+ "title": "Bartenura on Mishnah Beitzah",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Beitzah",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "ביצה שנולדה ביו״ט. [ביו״ט] שלאחר שבת עסקינן. וטעמייהו דבית הלל דאמרי לא תאכל, משום דכל ביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה ונמצאת שבת מכינה ליו״ט, והתורה אמרה (שמות ט״ז:ה׳) והיה ביום הששי והכינו, וסתם ששי חול הוא, חול מכין לשבת, וחול מכין ליו״ט, דיו״ט נמי אקרי שבת, ואין יו״ט מכין לשבת ולא שבת מכינה ליו״ט. והכנה כי הך דביצה אע״ג דבידי שמים היא מקריא הכנה. ומיהו שבת ויו״ט דחשיבי, בעיא סעודתן הזמנה בחול ואין אחד מהן מכין לחברו אפילו בהכנה דבידי שמים, אבל סעודת חול לא חשיבא ולא בעיא הזמנה. הלכך באחד בשבת בעלמא שאינו יו״ט לית לן למיסר ביצה שנולדה בו לפי שנגמרה בשבת, דסעודת חול לא אצרכה רחמנא זמון מבעוד יום. ואסרו ביצה שנולדה בכל יו״ט ואע״פ שאינו אחר שבת, גזירה משום יו״ט שאחר שבת. וכן אסרו ביצה שנולדה בכל שבת לגמעה חיה, גזירה משום שבת שאחר יו״ט. ושבת ויו״ט הסמוכים זה לזה, ביצה שנולדה בזה אסורה בזה. וכן ב׳ ימים טובים של ר״ה. אבל שני ימים טובים של גלויות דממ״נ אחד מהם חול, ביצה שנולדה בזה מותרת בזה:",
+ "שאור בכזית. לענין אכילה כולי עלמא לא פליגי דזה וזה בכזית מדפתח הכתוב בשאור וסיים בחמץ. שאור לא ימצא בבתיכם כי כל אוכל מחמצת (שמות י״ב:י״ט), לומר לך זהו שאור וזהו חמץ כזה כן זה. כי פליגי לענין ביעור, ב״ש סברי מדכתב רחמנא לתרווייהו שאור וחמץ ולכתוב חמץ שאין חמוצו קשה ואפ״ה חייב לבער וק״ו לשאור שחמוצו קשה, אלא ש״מ שיעורו של זה לא כשיעורו של זה, ולא ילפינן ביעור מאכילה. וב״ה סברי זה וזה בכזית, דילפינן ביעור מאכילה. ומשום דהנך תלת מילי מקולי ב״ש ומחומרי ב״ה גבי יו״ט תנא להו הכא גבי הדדי:",
+ "בככותבת. תמרה: "
+ ],
+ [
+ "השוחט חיה ועוף. הבא לשחוט חיה ועוף ונמלך בב״ד כיצד יעשה:",
+ "ב״ש אומרים. ב״ד מורין לו שישחוט לכתחלה ויחפור בדקר נעוץ שהכינו מבעוד יום, כלומר שיעקור אותו ממקום נעיצתו ויעלה עפר ויכסה בו. ומיירי כשהוא נעוץ בעפר תיחוח הראוי לכיסוי, שאינו מחוסר כתישה:",
+ "דקר. יתד שנועצים בארץ. לשון וידקור את שניהם (במדבר כ״ח):",
+ "שאפר כירה מוכן הוא. לאו אמלתייהו דב״ש וב״ה קאי, אלא מלתא באנפי נפשה היא, וה״ק ואפר כירה מוכן הוא ואינו צריך הזמנה דדעתיה עלויה. ולא שנו אלא שהוסק מערב יו״ט, אבל הוסק ביו״ט אסור, דליכא למימר דעתיה עלויה מאתמול. ואם ראוי לצלות בו ביצה, שעדיין הוא רמץ חם, אע״פ שהוסק ביו״ט מותר לכסות בו, דאיידי דחזי להפוכי ביה לצלות בו ביצה שקיל ליה נמי ומכסה בו: "
+ ],
+ [
+ "אין מוליכין את הסולם משובך לשובך. בסולם של עליה כ״ע לא פליגי דאסור, ובסולם של שובך נמי כשהוא מוליכו ברה״ר מודו ב״ה דאסור. שהרואה אומר לתקן גגו הוא מוליכו ועושה מלאכה ביו״ט. כי פליגי שמוליכו ברה״י ואין בני אדם רואים אותו. ב״ש סברי אין מוליכין, שכל דבר שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור. וב״ה מתירין, אע״ג דבעלמא דינא הכי הוא, הכא שרי משום שמחת יו״ט:",
+ "מחלון, לחלון. באותו שובך עצמו, שכך דרך שובך להיות בו [מחיצות הרבה] קן לכל זוג וזוג, וחלון לכל קן וקן:",
+ "זה וזה אני נוטל. פלוגתייהו דב״ש וב״ה דוקא בבריכה ראשונה. שדרך מגדלי יונים תמיד להניח בריכה ראשונה דהיינו שתי גוזלות ראשונות, שהאמהות משתעשעות בהן ולא יברחו. וב״ש סברי דבדבור בעלמא לא סגי, דלמא כי שקיל להו למחר אתי לאמלוכי וחייס עלייהו והוי טלטול שלא לצורך, אבל משנענע ומשמש בהן מבעוד יום לשחיטה ולא חס עלייהו תו לא חיישינן דחייס. וב״ה סברי לא גזרינן דלמא חייס עלייהו, ואפילו בבריכה ראשונה: "
+ ],
+ [
+ "זימן שחורים ומצא לבנים. הא מלתא דפשיטא הוא ולא אצטריך למתנייה. אלא ה״ק, זימן שחורים ולבנים ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים. והכי פירושא דמתניתין, זימן שחורים בקן זה ומצא בו לבנים, זימן בשני לבנים ומצא בו שחורים, מהו דתימא הני אינהו ואתהפיך אתהפוכי קמ״ל:",
+ "שנים ומצא ג׳ ואינו מכיר המוכנין, כולן אסורים:",
+ "שלשה ומצא שנים מותרים. האחד הלך והשנים נשארו. ולא אמרינן כשם שהאחד הלך כן הלכו כולם והני אחריני נינהו:",
+ "זימן בתור הקן ומצא לפני הקן. ובתוך הקן לא מצא כלום, אסורים:",
+ "ואם אין באותו שובר אלא הן הרי אלו מותרין. ואע״פ שיש שובך אחר קרוב לו בתוך חמשים אמה, אם אין אותו שובך בשורה של שובך זה בשוה אלא בקרן זוית, לא אמרינן מההוא שובך הקרוב אתו. שהגוזלות כל זמן שאינם פורחים אלא מדדין ברגליהן אינן מדדין אלא כנגד הקן שלדן בשוה, שאם רואין קניהן כשהופכים לאחוריהם מדדין, ואם לאו אין מדדין: "
+ ],
+ [
+ "העלי. יד של עץ גדול הרבה ועגול שכותשים בו את הריפות ודומיהן. ומפני כבדו וגדלו אין תורת כלי עליו:",
+ "לקצב. לחתוך:",
+ "וב״ה מתירין. משום שמחת יו״ט, ואע״פ שאין עליו תורת כלי:",
+ "לפני בית הדריסה. שידרסו עליו בני אדם, כדי שלא יפסיד:",
+ "ולא יגביהנו. לטלטלו לאחר הפשטתו:",
+ "וב״ה מתירין. דאי לא שרית ליה לא שחיט כדי שלא להפסיד העור, וממנע משמחת יו״ט:",
+ "תריסין. מוכרי בשמים יש להן חנויות העשויות כמין תיבות ועומדות בשוק ואינן מחוברות לקרקע. ותריסין הן דלתות שסוגרין בהן פתחי אותן תיבות, ופעמים שמסלקים אותן תריסין מפתח התיבה ושוטחין עליהן הסממנין שבחנות:",
+ "מתירין אף להחזיר. בתריסין שאין להם ציר כלל כ״ע לא פליגי דשרי אפילו לנעול בהן פתח [בית שבתוך] החצר. ובתריסין שיש להן ציר מן הצד כ״ע לא פליגי דאסור לנעול בהן אפילו פתחי חנויות, דדמי לבנין. כי פליגי בתריסין שיש להן ציר באמצע כעין בליטה ותוחבין אותה בחור שבאמצע דופן פתח החנות, ב״ש סברי גזרינן ציר באמצע אטו ציר מן הצד, וב״ה סברי לא גזרינן בתריסי חנויות, ושרי להחזיר, משום דבעי לאפוקי תבלין ואי לא שרית ליה לאהדורי לא פתח ואתי לאמנועי משמחת יום טוב:",
+ "לא את הקטן. ולא כל מידי דלאו צורך אכילה:",
+ "וב״ה מתירין. דאמרי מתוך שהותרה הוצאה לצורך אכילה, הותרה נמי שלא לצורך אכילה. והוא שיהיה בה צורך מצוה כגון הני דחשיבי במתניתין, או צורך הנאה כגון מפתח ביתו וכיוצא בהן. לאפוקי הוצאת אבנים וכיוצא בזה דבהא מודו ב״ה דאסור: "
+ ],
+ [
+ "אין מוליכין חלה. ביו״ט. אף על פי שמותר בהפרשתה לא שרו ליה בהולכתה, אלא תיקון עיסתו התירו לו ולא יותר:",
+ "מתנות. הזרוע והלחיים והקיבה:",
+ "גזרה שוה. לאו דוקא, דכולה מדרבנן גזרו משום גזירה דאין מגביהין תרומות ומעשרות ביו״ט. אלא דומיא דג״ש:",
+ "מתנה לכהן. מכ״ד מתנות כהונה:",
+ "כשם שאין מוליכין את התרומה וכו׳ הך מתניתין אדחיא לה בגמרא, דלא נחלקו ב״ש וב״ה שמוליכין חלה ומתנות. לא נחלקו אלא בהולכת תרומה, שב״ש אומרים אין מוליכין, וב״ה אומרים מוליכין. אמרו להן ב״ה לב״ש חלה ומתנות מתנה לכהן, ותרומה מתנה לכהן, כשם שמוליכין את המתנות כך מוליכין את התרומה. אמרו להם ב״ש לא, אם אמרתם בחלה ומתנות שזכאי בהרמתן, שנתנו חכמים כח ורשות בהפרשתן. לפי שהחיוב שלהן בא ביו״ט דלשין ושוחטין ביו״ט, וכיון שהותרו אותן של יו״ט שרינן להו להוליך אפילו אותן שנעשו מערב יום טוב, תאמרו בתרומה שאינו זכאי בהרמתה, שהרי א״א שיבא חיוב תרומה לכרי ביום טוב, לפי שאין חיוב תרומה אלא משעת מריחה בכרי ואין ממרחין ביום טוב, הלכך אין מוליכין תרומה ביום טוב: "
+ ],
+ [
+ "במדוך של עץ. אבל לא של אבן. ומיהו במדוך של עץ נדוכין כדרכן וא״צ שנוי, מפני שהן מפיגין טעמן אם נדוכין מאתמול:",
+ "והמלח בפך. של חרס ידוכנו:",
+ "או בעץ פרור. הוא הכף שמגיסין בו הקדרה. דמלח בעי שינוי, שהיה לו לדוך מאתמול שאינו מפיג טעמו. והלכה שהבא לדוך מלח ביו״ט מטה המדוכה על צדה ודך ע״י שנוי. והתבלין נדוכין כדרכן ואין צריכין שינוי: "
+ ],
+ [
+ "בורר אוכל אוכל. מלקט האוכל אחד אחד מן הפסולת:",
+ "בורר כדרכו בחיקו. ובלבד שלא יהיה טורח ברירת הפסולת מרובה. אבל אם טורח ברירת הפסולת מרובה על טורח ברירת האוכל, כגון שהפסולת דק ביותר, אע״פ שהאוכל מרובה בשיעורו על הפסולת, מודים בית הלל שבורר את האוכל ומניח את הפסולת, דלמעוטי בטרחא עדיף:",
+ "אף מדיח ושולה. שמביא כלי מלא קטנית ונותן עליו מים והפסולת צף על פני המים ומסיר אותו בידו. שולה, כמו של נעלך (שמות ג׳). ואין הלכה כרבן גמליאל: "
+ ],
+ [
+ "אין משלחין ביום טוב. דורון איש לרעהו:",
+ "אלא מנות. דבר מוכן שאינו עשוי להניחו למחר, כגון חתיכות בשר ודגים:",
+ "וב״ה אומרים כו׳ ולא שרו ב״ה אלא לשלוח ע״י אדם אחד או שנים, אבל שלשה בני אדם או יותר נושאי מנחה אסור, דאוושא מלתא טובא ונראין כמוליכין למכור בשוק:",
+ "אבל לא תבואה. שאינה ראויה לאכילה, שהרי צריכה טחינה ואין טוחנין ביו״ט:",
+ "ור׳ שמעון מתיר בתבואה. שיכול לכתשה במכתשת קטנה ויבשלה מעשה קדרה. ואין הלכה כר״ש: "
+ ],
+ [
+ "משלחין כלים תפורין. דחזו למלבוש. ושאינן תפורין חזו לאכסויי:",
+ "כלאים. כשהן קשין שאין מחממין מותר לשכב עליהם:",
+ "סנדל מסומר. של עץ מחופה מסמרים. שגזרו חכמים עליו שלא לנעלו בשבת ויו״ט משום מעשה שהיה שנהרגו הרוגי מלכות על ידו, כמבואר במסכת שבת פרק במה אשה יוצאה (שבת דף ס):",
+ "ולא מנעל שאינו תפור. ואפילו הוא מחובר ביתדות של עץ וכיוצא בהן:",
+ "אף לא מנעל לבן. באתריה דרבי יהודה לא היו נועלים מנעל לבן עד שמשחירים אותו:",
+ "שצריר אומן. להשחירו:",
+ "כל שנאותין בו. ה״ק כל שנאותין בו בחול כמות שהוא ואינו צריך למלאכה אחרת, אע״פ שאין נאותין בו ביו״ט, כגון תפילין, שבחול לובשין אותן כמות שהן וביום טוב אין לובשין אותן, משלחין אותן ביו״ט:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "יום טוב שחל להיות ערב שבת לא יבשל בתחילה. כלומר לא יהא תחילת בישולו ועיקרו לשום שבת, אלא לשום יו״ט יהא תחילת בשולו ומה שמותיר יהא לשבת:",
+ "ועושה תבשיל מערב יום טוב. לשם ערובי תבשילין. אית דאמרי טעמא דהאי תבשיל מערב יו״ט, משום כבוד שבת הוא, שמתוך שמערב יו״ט זוכר השבת יברור מנה יפה לשבת ולא ישכח שבת משום טרדת יום טוב. ואית דאמרי משום כבוד יום טוב הוא, כדי שיראו שאין אופין מיו״ט לשבת אלא א״כ התחיל מבעוד יום דביו״ט אינו אלא גומר, ק״ו מיו״ט לחול דלגמרי אין אופין ולא מבשלין. ומברכים על ערובי תבשילין כדרך שמברכים על ערובי חצרות. וצריך לזכות ע״י אחר לכל מי שרוצה אחר כך לסמוך על עירובו, ואפילו שלא מדעתו, דזכין לאדם שלא בפניו:",
+ "אכלו או שאבד. אותו תבשיל שבישל, מע״ש:",
+ "סומך עליו. לבשל בישולו ביו״ט לצורך שבת. אבל מתחילתו אין עירובי תבשילין פחות מכזית, בין לאחד בין למאה. ואם התחיל בעיסתו ונאבד עירובו מה שהתחיל גומר: "
+ ],
+ [
+ "מטבילין את הכל. שחייב אדם לטהר עצמו ברגל. וכל מה שצריך טבילה בין אדם בין כלים מטבילין מלפני השבת:",
+ "כלים מלפני השבת. שכיון שהם ראויין לאחר טבילה לדבר שלא היו ראויין לו קודם טבילה, אי מטביל להו בשבת וביו״ט הוה ליה מתקן מנא ואסור. ושבת דנקט הכא להודיעך כחן דבית הלל, דאפילו בשבת שרו להטביל אדם, משום דנראה כמיקר וכמצטנן ורוחץ לתענוג ולא לשם טבילה: "
+ ],
+ [
+ "ושוין שמשיקין את המים בכלי אבן. מי שיש לו מים יפים לשתות ונטמאו, ממלא מהן כלי אבן שאינו מקבל טומאה ונותנן במקוה מים מלוחים או עכורים עד שנושקים מים למים, נמצאו אלו זרועים ומחוברים למי מקוה ובטלו אגבייהו וטהרו. ואין טהרה במקוה לשום אוכל ומשקה אלא למים בלבד, ולא בתורת טבילה אלא בתורת זריעה:",
+ "אבל לא מטבילין. שאין נותנין אותן בכלי עץ טמא שצריך טבילה לכלי, להשיק בו, כדי לעלות טבילה לכלי אגב השקת מים:",
+ "ומטבילין מגב לגב. מי שהטביל כלים לדעת שידרוך בהן זיתים בבית הבד לשמן של חולין, ונמלך לדרוך בהן ענבים בגת ליין של תרומה, צריך להטבילן פעם שניה לשם תרומה. וכן אם הטביל כלים לשם תרומה ונמלך לעשות בהם קודש, צריכים טבילה שניה לשם קודש. ואותה טבילה יכול להטביל ביו״ט, שאין כאן תקון כלי לפי שאין טבילה זו להעלות אותן מידי טומאה אלא לתוספת טהרה:",
+ "ומחבורה לחבורה. אם הטביל כלים על מנת לאכול פסחו עם חבורה זו ונמלך להימנות עם חבורה אחרת ובא להטביל כליו פעם שניה, אותה טבילה מותר לעשותה ביו״ט: "
+ ],
+ [
+ "מביאין שלמים ביו״ט. שלמי חגיגה. לפי שיש בהם צורך אכילה לאדם:",
+ "ואין סומכין עליהם. שהסמיכה אסורה משום שבות, שבכל כחו היה סומך והוה ליה משתמש בבעלי חיים. אלא סומכין עליהם מעיו״ט, דלית להו לב״ש תכף לסמיכה שחיטה:",
+ "אבל לא עולות. חוץ מתמידין ומוספין שהן קרבן צבור וזמנן קבוע. אבל לא יביא עולת יחיד שאין בה אכילת הדיוט. ואפילו עולות ראיה קרבות בשאר ימות הרגל ולא ביו״ט, דרחמנא אמר (במדבר כ״ט:ל״ה) עצרת תהיה לכם, לכם ולא לגבוה:",
+ "וב״ה אומרים. מביאים שלמי חגיגה ועולות ראיה. דכתיב (דברים ט״ז:ח׳) עצרת לה׳, כל דלה׳. אבל נדרים ונדבות דברי הכל אין קריבין ביו״ט לא עולות ולא שלמים: "
+ ],
+ [
+ "לא יחם אדם חמין לרגליו. אוכל נפש התירה התורה, ולא להבעיר אור בשביל רחיצה:",
+ "ובית הלל מתירין. דמתוך שהותרה הבערה לצורך אכילה הותרה נמי שלא לצורך אכילה כשיש בה צורך איזו הנאה. ופסק הלכה דחמין שהוחמו ביו״ט רוחץ בהן פניו ידיו ורגליו, אבל לא כל גופו, דגזרו יו״ט אטו שבת. וחמין שהוחמו מעיו״ט רוחץ בהן כל גופו ביו״ט: "
+ ],
+ [
+ "אין טומנין את החמין, מיו״ט לשבת. דסברי ב״ש אין אופין אלא א״כ עירב בפת, ואין מבשלין אלא א״כ עירב על התבשיל, ואין טומנין אלא א״כ היו לו חמין טמונין מעיו״ט. וב״ה סברי דאופין ומבשלין וטומנין על עירוב של תבשיל בלבד. ומיהו בגמרא מוכח דבית הלל נמי בעו פת ובשר. וכן הלכה:",
+ "אין זוקפין מנורה. של חוליות שנתפרקו חוליותיה׳ אין מחזירין אותן דהוי כבונה, ויש בנין בכלים. ובית הלל סברי אין בנין בכלים:",
+ "גריצין. ככרות עבות:",
+ "אלא רקיקין. ככרות דקות, דסברי בית שמאי אין אופין פת מרובה ביום טוב משום טרחא. ובית הלל אומרים אופין פת מרובה ביום טוב, שבזמן שהפת מרובה היא נאפית יפה:",
+ "וחרי. עיסה גדולה הנאפת ע״ג גחלים׳ משום דבעיא היסק גדול שהגחלים הולכות ועוממות וטרחא איכא. ואין הלכה כרבן גמליאל בכל מה שמחמיר כדברי בית שמאי: "
+ ],
+ [
+ "מכבדין בין המטות. שאוכלין שם. שרגילים להסב ולאכול על גבי מטות. ומפני שהוא מקום מועט לא חיישינן שמא ישוה גומות כדחיישינן גבי בית שהוא גדול ואי אפשר שלא יהיה שם גומא:",
+ "מוגמר. לבונה על גבי גחלים להריח בה. אבל לגמר את הכלים דברי הכל אסור:",
+ "מקולס. כרעיו ובני מעיו תלויין חוצה לו [בצדו] כשצולהו, והיו עושים זכר לפסח דכתיב ביה (שמות י״ב:ט׳) ראשו על כרעיו ועל קרבו. מקולס כגבור זה שכלי זייניו עמו. תרגום וכובע נחשת, וקולסא דנחשא. ורמב״ם פירש מקולס מכובד׳ לשון קילוס:",
+ "וחכמים אוסרין. בשלשתן. כיבוד, משום אשוויי גומות. ומוגמר, משום דלאו צורך לכל נפש הוא שאינו אלא למפונקים ולמעונגים ולמי שריחו רע. מקולס, מפני שנראה כאוכל קדשים בחוץ. והלכה כחכמים: "
+ ],
+ [
+ "פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה. לנוי. ואמרו חכמים משאוי הוא ואינו תכשיט לה. ולא פרתו של ר״א בן עזריה היתה אלא של שכנתו, ועל שלא מיחה בה נקראת על שמו:",
+ "ומקרדין ביו״ט. כמין מגירה קטנה של ברזל ששיניה דקות ומחככין ומגרדין בה הבהמה, ואע״ג דעביד חבורה:",
+ "ברחים שלהן. קטנות העשויות לכך:",
+ "מקרצפין. במגרה של עץ ששיניה גסות. ואין עושין חבורה:",
+ "אף לא מקרצפין. דגזרינן קרצוף אטו קירוד. ואין הלכה כראב״ע בשלשה דברים הללו, אלא במקרדין את הבהמה בלבד, משום דבהא קם ליה בשטתיה דרבי שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר, וקיי״ל כוותיה. וחכמים דפליגי עליה סברי כרבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור, ואינה הלכה: "
+ ],
+ [
+ "משום שלשה כלים. שאם פירש אחד מהן אינן שברי כלים אלא כל אחד מהם חשוב כלי בפני עצמו וטמא, אע״פ שבעודן ברחיים הן מחוברים ונראים ככלי אחד:",
+ "משום כלי קבול. התחתונה שמקבלת אבק שחיקת הפלפלים דרך נקבי הכברה, טמאה משום כלי קבול, שכלי עץ שיש לו בית קבול הוא:",
+ "ומשום כלי מתכות. העליונה שכותשין וטוחנין בה הפלפלין, טמאה משום כלי מתכת. דמשום כלי עץ ליכא לטמוייה, דפשוטיהן טהורין, אלא משום ציפויה התחתון שהוא של מתכת:",
+ "ומשום כלי כברה. אמצעית שהיא מקפת את הכברה. משום כלי עץ לא מטמאה דאין קבולה קבול, אלא חכמים גזרו טומאה על הכברה משום כלי ארוג. ואפילו אין הכברה של מתכת מטמאה משום כלי כברה: "
+ ],
+ [
+ "עגלה. העשויה לשחוק לקטן, ומיוחדת לו לישב עליה:",
+ "טמאה מדרס. אם היה הקטן זב נעשית העגלה אב הטומאה:",
+ "ונטלת בשבת. דתורת כלי עליה:",
+ "ואינה נגררת. בשבת:",
+ "אלא ע״ג כלים. על גבי בגדים, מפני שעושה חריץ בקרקע, וחופר חייב משום חורש:",
+ "רבי יהודה אומר כו׳ תרי תנאי נינהו ואליבא דר׳ יהודה, דת״ק נמי רבי יהודה היא דאמר דבר שאין מתכוין אסור. ואתא האי תנא אחריתי ואמר דלא אסר ר׳ יהודה בעגלה של קטן מפני שאינה עושה חריץ בהלוכה ע״י חפירה, אלא כובשת הקרקע ונדוש תחתיה ונעשה עפרה נמוך, אבל אינה מזיזה עפר ממקומה. וכבר אפסיקא הלכתא כר״ש דאמר גורר אדם מטה כסא וספסל, ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אין צדין דגים. אע״ג דשחיטה ואפיה ובישול מאבות מלאכות הן והותרו לצורך יו״ט, צידה דמיא לקצירה וקצירה לא הותרה ביו״ט. ביברין של דגים, הן בריכות של מים שדגים מתגדלים שם. ביברים של חיה, קרפיפות מוקפין גדר סביב ומביאים שם חיות ויולדות ומתגדלות שם:",
+ "ואין נותנין. לפני הדגים מזונות, דאפשר להם בלא מזונות ואין מזונתן עליך:",
+ "אבל צדין חיה ועוף. המוכנים מאתמול:",
+ "מן הביברין. הקטנים, שאין מחוסרים צידה. ורשב״ג לאו לאפלוגי אתנא קמא אתא, אלא לפרושי:",
+ "כל המחוסר צידה. שצריך לבקש תחבולות כדי לתפסו. וכל דרהיט בתריה ומטי ליה בחד שחיה לא הוי מחוסר צידה, ואי לא הוי מחוסר צידה: "
+ ],
+ [
+ "ומעשה בנכרי אחד. חסורי מחסרא והכי קתני, ספק מוכן אסור ורבן גמליאל מתיר, ומעשה בנכרי אחד וכו׳. ואין הלכה כרבן גמליאל, אלא פירות ודגים שהובאו ביו״ט ספק נלקטו היום ספק מאתמול, ספק נצודו היום ספק מאתמול אסורים. וכל שאסור לאכלו אסור לטלטלו. ואם צורתן מוכחת עליהן כגון פירות דכמושין שאי אפשר שנלקטו היום, וכן דגים שהביאום ממקום רחוק שאי אפשר שנצודו היום, מותרין. ודבר מוכן שבא מחוץ לתחום בשביל ישראל, אסור לאותו ישראל שהובא בשבילו ולכל בני ביתו ומותר לישראל אחר. ופירות או דגים שנתלשו או נצודו ביו״ט ראשון מותרין לערב בליל יום טוב שני בכדי שיעשו, חוץ משני ימים טובים של ראש השנה שהם אסורים עד מוצאי יו״ט שני בכדי שיעשו. ופירוש כדי שיעשו, כדי שיתלשו הפירות ממקום שנתלשו ויביאו אותם מן המקום שהביאום. ועיר שדלתותיה נעולות בלילה צריך שימתין לבוקר בכדי שיעשו:",
+ "אלא שאין רצוני לקבל ממנו. שאני שונא אותו: "
+ ],
+ [
+ "בהמה מסוכנת. שהוא ירא שמא תמות. ואין צריך לה שכבר סעד סעודתו:",
+ "לא ישחוט. אא״כ יודע שיש שהות ביום לאכול כזית צלי הימנה:",
+ "מבית טביחתה. שהוא מזומן ומופשט מעורו ועומד. ואין הלכה כרבי עקיבא:",
+ "לא יביאנה במוט ובמטה. בשני בני אדם. משום דאוושא מלתא ומזלזל בכבוד יו״ט: "
+ ],
+ [
+ "בכור שנפל לבור. בכור בעל מום שלא הראהו לחכם מערב יו״ט מבעוד יום להתירו, ונפל לבור ביו״ט וירא שמא ימות שם:",
+ "ירד מומחה. שבקי להבחין בין מום קבוע למום עובר:",
+ "ויראה. מום שהיה בו אתמול, אם מום קבוע הוא:",
+ "יעלה וישחוט. דמשום מוקצה ליכא, דמאתמול דעתיה עלויה:",
+ "ואם לאו לא ישחוט. הכי קאמר, ואם לאו, דאותו מום שהיה בו מערב יו״ט לא היה קבוע אלא היום נעשה בו מום קבוע, אפילו עבר והעלהו לא ישחוט. ולא אמרינן מאתמול הוה דעתיה עלויה וכיון שיש בו עכשיו מום קבוע נשחטיה, דהואיל והמום של אתמול לא היה קבוע, מוקצה מחמת איסור הוה:",
+ "אין זה מן המוכן. לאו משום מוקצה אסר ליה, דהא לית ליה לרבי שמעון מוקצה, אלא מפני שמתירו ביום טוב ה״ל כמתקנו, ונראה כדן דין דגזור ביה משום שבות. והכי קאמר אין התרתו היתר, ואינו מוכן להיות כשר: "
+ ],
+ [
+ "בהמה שמתה. בבהמת קדשים מיירי, כדקתני עליה ועל החלה שנטמאת. ובהמת קדשים שמתה אסורה בהנאה וטעונה קבורה, הלכך לא יזיזנה ממקומה. אבל בהמת חולין מחתכין אותה לפני הכלבים. והני מילי שהיתה מסוכנת מאתמול דדעתיה עילוה, אבל לא היתה מסוכנת מאתמול אף בהמת חולין לא יזיזנה ממקומה:",
+ "החלה שנטמאת. אינה ראויה לכהן ביום טוב, אף להסקה או לתתה לכלבו, דאין מבערין קדשים מן העולם ביום טוב ואפילו ע״י אכילת בהמה, דגזירת הכתוב היא שאין קדשים טמאים מתבערים מן העולם ביו״ט: "
+ ],
+ [
+ "אין נמנין. אין פוסקים דמים להיות שנים שלשה בני אדם אומרים בהמה זו בשלשה זוזים זוז לכל אחד:",
+ "ושוחטים ומחלקים ביניהן. למחצה לשליש ולרביע, ואין מזכירין פיסוק דמים:",
+ "שוקל אדם בשר. אע״פ שאסור לשקול בליטרא דהוי מעשה חול, מותר לשקול כנגד הכלי וכנגד הקופיץ ולמחר יראו הקופיץ והכלי כמה משקלו:",
+ "וחכמים אומרים אין משגיחין. אין מעיינין. ",
+ "בכף מאזנים כל עיקר. ואפילו לשמור הבשר מן העכברין אסור לשום אותו בכף מאזנים. והלכה כחכמים: "
+ ],
+ [
+ "אין משחיזין את הסכין. ברחים או במשחזת:",
+ "אבל משיאה על גבי חברתה. דמשנה מדרך חול: "
+ ],
+ [
+ "אבל לא במדה. בכלי המיוחד למדה שמודד ומוכר בו. אבל אם אינו מיוחד לכך אע״פ שעומד למדה, שכשישבר זה שהוא מודד בו יעמוד זה תחתיו, מותר למלאותו:",
+ "אם היה כלי של מדה. אע״פ שעדיין לא יחדו לכך לא ימלאנו. ואין הלכה כר״י:",
+ "ממלא מדותיו מערב יו״ט. לפי שאין מודדין ביו״ט:",
+ "אף בחול המועד עושה כן. מפני ביטול בית המדרש, שהיו רבים באים לשאול הימנו במועד שאין טרודין במלאכה, והיה ממלא מדותיו בלילה שאינו זמן בית המדרש כדי שיהא פנוי ביום:",
+ "מפני מצוי המדות. כשהיה מוכר שמן היו לו מדות הרבה ומביאין הלקוחות כליהן ומודד לכל אחד ואחד במדה לעצמו, ומתמצות והולכות לתוך כליהן כל הלילה, כדי שלא ישאר לו השמן המודבק בשולי המדה ובדפנותיה ונמצא גוזל את הלקוחות:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "המביא. ממקום למקום. בתוך התחום:",
+ "לא יביאם וכו׳ לתת ג׳ וד׳ כדות בתוך סל או קופה וישאם, משום דנראה כמעשה חול לשאת משאות. ואם אי אפשר לו לשנות מותר:",
+ "אבל מביא הוא על כתפו. אחד או שנים, דמוכח דלצורך יו״ט:",
+ "או לפניו. בידו:",
+ "וכן המוליך את התבן. להיסק או לבהמה:",
+ "לא יפשיל קופה לאחוריו. שנראה כדרך חול:",
+ "ומתחילין בערמת התבן. ואע״פ שלא זימנה מבעוד יום ולא היה רגיל להסיק ממנה, דלית ליה להאי תנא מוקצה:",
+ "אבל לא בעצים [שבמוקצה] רחבה שאחורי הבתים קרויה מוקצה, על שם שהיא מוקצה לאחור ואין נכנסים ויוצאים לה תדיר. והנך עצים דאיירי בהו הכא הן קורות גדולות של ארזים העומדות לבנין, דמוקצה מחמת חסרון כיס נינהו שדמיהן יקרים, ובהא אפילו רבי שמעון דלית ליה מוקצה מודה: "
+ ],
+ [
+ "אין נוטלין עצים מן הסוכה. אפילו סוכה שאינה של מצוה כגון בפסח או בעצרת, אין נוטלים ממנה עצים ביו״ט משום סתירת אהל:",
+ "אלא מן הסמוך לה. כגון קנים הזקופים סמוך לדפנות ולא נארגו עם הדופן דלא בטלו לגבי דופן, לפיכך נוטלים מהן ביו״ט:",
+ "מביאין עצים. תלושים:",
+ "מן השדה. שבתוך התחום מן המכונס:",
+ "ומן הקרפף אפילו מן המפוזר. מתניתין יחידאה היא ואינה הלכה, אלא הלכתא אין מביאין עצים אלא מן המכונסים שבקרפף. ומן השדה לא יביא כלל ואפילו מן המכונסים, דלאו דעתיה עלויהו הואיל ואינן משתמרים שם. אבל מן הקרפף שהוא משתמר ומוקף סביב כשהן מכונסין דעתיה עלויהו:",
+ "כל שסמוך לעיר. ממש. והוא דאית ליה פותחת, מפתח שמשתמר, דר׳ יהודה תרתי בעי, סמוך לעיר ופותחת. ומשום דקסבר סתם קרפיפות יש להם פותחת משום הכי לא חש להזכירה:",
+ "ר״י אומר כל שנכנסין לו בפותחת, ואפילו בתוך תחום שבת. כיון דאית ליה פותחת לא בעינן סמוך, אלא אפילו רחוק עד קרוב לסוף תחום שבת. ואם הוא סמוך לא בעינן פותחת. ובסמוך בלא פותחת או פותחת בלא סמוך שרי. והלכה כר׳ יוסי: "
+ ],
+ [
+ "אין מבקעין עצים מן הקורות. הסדורות ארץ, כדי שלא יתעקמו, ועומדות לבנין:",
+ "ולא מן הקורה שנשברה ביו״ט. ואע״ג דהשתא להסקה קיימא, בין השמשות לאו להכי קיימא:",
+ "ואין מבקעין לא בקרדום. מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, אבל מבקעין מן הקורה שנשברה מעיו״ט, וכשהן מבקעין אין מבקעין לא בקרדום:",
+ "ולא במגרה. כעין סכין ארוך מלא פגימות וקוצצין בו עצים עבים. וכלי אומן הוא:",
+ "מגל. אף הוא כלי אומן, ונראה כרוצה לעשות מלאכה:",
+ "אלא בקופיץ. סתם קופיץ הוא סכין של קצבים ואינו כלי אומן. ויש מהן שיש להן שני ראשין, ראש אחד רחב ונקרא צד נקבות, וראש אחד צר ונקרא צד זכרות, ואין מבקעין בו אלא בצד זכרות שלו:",
+ "נוטל ממקום הפחת. ולא אמרינן מוקצים מחמת איסור הן דאין יכול לפחתו ביו״ט ואסח דעתיה מינייהו, דבית דתנן במתניתין מיירי שאינו בנוי בטיט ובסיד אלא סדור של לבנים זו על זו בלא טיט, והשתא אין בפחיתתו איסורא דאורייתא, הלכך לאו מוקצים נינהו, כי היכי דאמרינן גבי טבל דלאו מוקצה הוא שאם עבר ותקנו מתוקן:",
+ "אף פוחת לכתחלה. דהואיל ואין שם טיט אלא לבנים סדורין זו על זו לא הוי סותר ושרי לפחות לכתחלה. ואין הלכה כר״מ: "
+ ],
+ [
+ "אין פוחתין את הנר. ליטול אחד מן הביצים של יוצר חרש ולתחוב אגרופו לתוכו לחקוק נר, מפני שעושה כלי:",
+ "ואין עושין פחמין. דאינהו נמי כלי נינהו לצורפי זהב, ופתילה נמי כלי היא להדלקה שצריכה עשייה ותיקון ",
+ "ואין חותכין אותה לשנים. לפי שהוא מתקן כלי. ולמעכה ביד מותר:",
+ "חותכה באור. נותן שני ראשי הפתילה בפי שתי נרות שצריך להדליקן כאחת ומדליק באמצע, דהשתא לא מוכח דלתקונא מנא מכוין אלא להדלקה בעלמא. והלכה כר׳ יהודה: "
+ ],
+ [
+ "ואין חותכין את הנייר. שנותנין בו שמן, ועומד בפני האש כ״ז שהשמן בתוכו, ואינו נשרף:",
+ "מליח. דג:",
+ "אין גורפין תנור וכירים. אם נפל לתוכן מטפולה של תנור ומן הטיח, אין גורפין אותן דמתקן מנא הוא. ואתיא כרבנן דאמרי מכשירי אוכל נפש אסירי:",
+ "מכבשין. משכיבין את האפר ואת העפר כדי שיהיה חלק. ואם א״א לו לאפות אלא א״כ גרף, מותר:",
+ "מקיפין. מקרבין זו אצל זו. כמו אין מקיפין בריאה:",
+ "לשפות. לערוך ולהושיב עליהם קדרה והאור בין שתי החביות. ואסר לה משום דדמי לבנין:",
+ "[ואין סומכין] את הקדרה בבקעת. דלא נתנו עצים אלא להסקה. ובקעת, עצים שנתבקעו:",
+ "וכן הדלת. אין סומכין אותה בבקעת, דעצים מוקצים הם אצל כל תשמיש חוץ מן ההסקה:",
+ "ואין מנהיגים את הבהמה במקל. משום דנראה כמוליכה למכור בשוק:"
+ ],
+ [
+ "משלפניו. ממה שלפניו בבית:",
+ "לחצוץ בו שניו. ליטול בשר החוצץ בין שיניו. ומשלפניו לאו דוקא, דלר״א אף מן החצר נמי מותר ליטול, דקאמר כל מה שבחצר מוכן הוא. והא דנקט משלפניו, משום רבנן דפליגי דאפילו משלפניו להדליק אין, לחצוץ לא, דסברי לא ניתנו עצים אלא להסקה:",
+ "וחכ״א מגבב משלפניו ומדליק. אבל מן החצר לא, דהואיל וקסמין דקין הן וטורח לקוששן ולגבבן, מאתמול לאו להכי קיימי. ודקאמרת נוטל קיסם לחצוץ בו שיניו, אנן אית לן דאף משלפניו לא יטול אלא להדליק, דלא ניתנו עצים אלא להסקה. ובתרתי פליגי. והלכה כחכמים. ואין מותר ליטול קיסם לחצוץ בו שיניו אלא מאבוס של בהמה. ולא יחתכנו ויתקננו לכך, אלא א״כ היה לח וראוי למאכל בהמה, שכל דבר הראוי למאכל בהמה מותר לחתכו בין ביו״ט בין בשבת, ואין בהם משום תקון כלי: "
+ ],
+ [
+ "אין מוציאין את האור. משום דמוליד ודמי למלאכה, שבורא האש הזה ביו״ט:",
+ "מן העפר. יש קרקע כשחופרין אותה מוציאה אור ממקום מחפורת שלה:",
+ "ולא מן המים. נותנים מים בכלי זכוכית לבנה ונותנו בחמה כשהשמש חם מאד והזכוכית מוציאה שלהבת, ומביאים נעורת ומגיעים בזכוכית והיא בוערת:",
+ "רעפים. כלי חרס חלולים באמצען שמכסים בהן הגגות:",
+ "אין מלבנין. באור:",
+ "את הרעפים. דוקא ברעפים חדשים משום דמשוי ליה מנא בהיסק זה, שהן מתחסמין ומתחזקים על ידי האור:",
+ "ועוד אמר ר״א. משום דתנא אחת לקולא גבי מוקצה והדר אמר אחריתי, קאמר ועוד:",
+ "עומד אדם על המוקצה. הצריך הזמנה, והזמנה מועלת לו:",
+ "ערב שבת בשביעית. שאין מעשר נוהג בה ואין מחוסר אלא הזמנה. והוא הדין במעושר ובשאר שני השבוע. אלא אורחא דמלתא נקט, דסתם מוקצה לאו מעושר הוא, דגרוגרות וצמוקים הן סתם מוקצה ואין רגילין לעשר קודם גמר מלאכה:",
+ "מכאן אני נוטל למחר. וסגי בהכי דיש ברירה:",
+ "עד שירשום. בסימן, דאין ברירה. והלכה כחכמים:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "משילין פירות דרר ארובה. מי שיש לו פירות או תבואה שטוח על גגו להתיבש וראה גשמים ממשמשים ובאים, התירו לו לטרוח ולהשליך דרך ארובה שבגג והם נופלים לארץ דליכא טרחא יתירא. ודוקא ארובה, דכל ארובה מלמעלה למטה [בתקרת הגג], אבל חלון כגון גג שמוקף מחיצות וחלון בכותל וצריך להגביהו עד החלון ולהשליכו, כולי האי לא שרו רבנן למטרח:",
+ "ומכסין את הפירות. ולא אמרינן טורח שלא לצורך יו״ט הוא, דמשום הפסד ממון שרו ליה רבנן:",
+ "דלף. גשמים הנוטפים מן הגג:",
+ "וכן כדי יין וכדי שמן. מכסין אותן מפני הדלף:",
+ "תחת הדלף. לקבל את המים שלא יטנפו הבית. ואם נתמלא הכלי שופך ושונה ואינו נמנע: "
+ ],
+ [
+ "כל שחייבין עליו. שאסרו חכמים לעשותו בשבת משום שבות:",
+ "או משום רשות. שיש בו קצת מצוה אבל לא מצוה גדולה, וקרוב הוא להיות דבר הרשות, ויש בו איסור מדברי סופרים:",
+ "או משום מצוה. או שיש בו מצוה ממש, ואסרו חכמים לעשותו בשבת:",
+ "חייבין עליו. שלא לעשותו ביו״ט:",
+ "ואלו הן משום שבות. שהטילו עליו חכמים לשבות מהן ואין בעשייתן שום מצוה:",
+ "לא עולין באילן. גזירה שמא יתלוש:",
+ "ולא רוכבין על גבי בהמה. גזירה שמא יחתוך זמורה להנהיגה:",
+ "ולא שטין על פני המים. גזירה שמא יעשה חבית של שייטין:",
+ "ולא מטפחין. כף על כף:",
+ "ולא מספקין. כף על ירך:",
+ "ולא מרקדין. ברגל. וכולהו גזירה שמא יתקן כלי שיר:",
+ "ואלו הן משום רשות. משום דהנך דסיפא הוו מצוה גמורה, לגביהן קרי להני רשות:",
+ "לא דנין. דין. וזמנין דהוי רשות כגון שיש בעיר גדול ממנו, שאין מוטל עליו לדון:",
+ "ולא מקדשין. קדושי אשה. וזמנין דלא הוי מצוה גמורה אלא רשות, כגון דאית ליה אשה ובנים:",
+ "ולא חולצין ולא מיבמין. נמי בזמן שיש אחיו הגדול ממנו הוי רשות, דמצוה בגדול ליבם. וטעמא דכולהו גזירה שמא יכתוב:",
+ "ולא מעריכין. ערך פלוני עלי. ונותן כפי השנים כמו שכתוב בפרשת ערכין:",
+ "ולא מחרימין. הרי בהמה זו חרם. וסתם חרמים לבדק הבית. וכולהו אסרינהו רבנן משום דדמו למקח וממכר שמוציא מרשותו לרשות הקדש:",
+ "ולא מגביהין תרומות ומעשרות. ואפילו כדי ליתנם לכהן בו ביום דמחזי דמשום שמחת יו״ט דכהן שהוא צריך להן הוא מפרישן, אפ״ה אסור, דה״ל מתקן. והני מילי פירות דטבילי מאתמול, אבל פירות דטבילי האידנא כגון עיסה לאפרושי מינה חלה מפרישינן לה ביו״ט ויהבינן לכהן:",
+ "אין בין יו״ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד. הך סתמא כב״ש דאמרי אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את ספר התורה לרשות הרבים, דלא הותרה הוצאה אלא לצורך אוכל נפש. אבל אנן קיי״ל כב״ה דאמרי מתוך שהותרה הוצאה לצורך אוכל נפש הותרה נמי שלא לצורך. ואיכא נמי משילין פירות דרך ארובה דריש פירקין, דבשבת אסור וביו״ט מותר: "
+ ],
+ [
+ "כרגלי הבעלים. אין אדם יכול להוליכה ביו״ט אלא במקום שבעליה יכולים לילך:",
+ "או לרועה הרי אלו כרגלי הבעלים. מתניתין כשיש בעיר שני רועים, דלא ידעינן להי מינייהו הויא לה דעת בעלים, הלכך הרי הן כרגלי הבעלים אם אינה אצל הרועה מבעוד יום. אבל כשאין בעיר אלא רועה אחד, כל בני העיר מעמידין בהמתן ברשותו ובקניית שביתתו, והויא לה כרגלי הרועה:",
+ "ושאינן מיוחדים. לאחד מהן, אלא לכולן:",
+ "הרי אלו כמקום שהולכין. למקום שכולן יכולין לילך מותר להוליך את הכלים. אבל אם עירב אחד מהן לסוף אלפים לצפון והשאר לא עירבו, הוא מעכב על ידם מלהוליכה, לדרום אפילו פסיעה אחת מפני חלקו, והן מעכבין על ידו מלהוליכה לצפון, אלא אלפים אמה שהן מותרין בהן: "
+ ],
+ [
+ "כרגלי השואל. שהרי קנה שביתתו אצלו בין השמשות, דבין השמשות שהוא כניסת היום קונה שביתה. ואפילו לא בא ליד השואל אלא ביו״ט דלאו ברשותיה קיימין בבין השמשות, הרי אלו כרגליו של שואל. ואם שאלו ביו״ט משחשיכה, הרי הן כרגלי המשאיל, לפי שקנה שביתה אצל בעליו. ואפילו היה רגיל להשאיל בכל יו״ט:",
+ "האשה ששאלה מחברתה תבלין. לקדרתה:",
+ "ומים ומלח. לעיסתה:",
+ "הרי אלו. הקדרה והעיסה:",
+ "כרגלי שתיהן. אין מוליכין אותן אלא במקום ששתיהן יכולות לילך. דכיון דביום טוב שאלה, קנו התבלין או המים והמלח שביתה אצל בעליהן:",
+ "שאין בהם ממש. אין ניכרות לא בקדרה ולא בעיסה. כגון שהתבשיל עבה ואין המים נכרים בה, הילכך אין מעכבות הולכתן. ובמלח לא פליג רבי יהודה, דמיירי בעיסה שנלושה במלח שהיא גסה ועבה, שהיא נכרת ויש בה ממש. ואין הלכה כר׳ יהודה: "
+ ],
+ [
+ "ושלהבת. כגון הדליק נרו בשלהבת חבירו אינו מעכב באיסור תחומין:",
+ "מועלין בה. הנהנה ממנה מביא אשם מעילות:",
+ "ושלהבת לא נהנין. לכתחלה מדרבנן. ואם נהנו לא מועלין, אין חייבין קרבן מעילה, דלית בה ממשא. וכן המוציא גחלת בשבת לרשות הרבים חייב, ושלהבת שדחפה בידו מרשות היחיד לרשות הרבים פטור:",
+ "כרגלי היחיד. אין מוליכין המים אלא כרגלי בעל הבור:",
+ "כרגלי אותה העיר. אלפים אמה לכל רוח חוץ לעיבורה:",
+ "ושל עולי בבל. העשוי לעוברי דרכים באמצע הדרך, ועשאום בני הגולה לשתותם בעלותם:",
+ "כרגלי הממלא. מפני שהוא הפקר והפקר נקנה בהגבהה. ואם בא אחד ושאל לו מימיו אינו מוליכן אלא כרגליו, דקסבר האי תנא יש ברירה להחמיר, ומאתמול הוברר הדבר דלהאי גברא חזו וברשותיה קיימי. ודלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר חפצי הפקר קונין שביתה לעצמן במקומן: "
+ ],
+ [
+ "לא יביאו לו מפירותיו, הואיל והוא לא עירב לשם, דפירותיו כמוהו: "
+ ],
+ [
+ "מי שזימן אצלו אורחים. מעיר אחרת, ויבואו אצלו ע״י עירוב:",
+ "לא יוליכו. לאחר סעודה מנות בידם לביתם:",
+ "אא״כ זיכה להם. על ידי אחר:",
+ "[מנותיהם מערב יום טוב.] שמסרם בעל הבית זה לאדם אחר במשיכה מערב יו״ט, ואמר לו זכה במנות הללו לפלוני ופלוני דזכין לאדם שלא בפניו:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "On Your Way",
+ "http://mobile.tora.ws/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה ביצה",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Chagigah/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Chagigah/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..a57f8cc5103664116e099e3853705beae7aecc4d
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Chagigah/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
@@ -0,0 +1,187 @@
+{
+ "language": "en",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Chagigah",
+ "versionSource": "http://sefaria.org",
+ "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "license": "CC-BY",
+ "versionNotes": "",
+ "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "actualLanguage": "en",
+ "languageFamilyName": "english",
+ "isBaseText": false,
+ "isSource": false,
+ "direction": "ltr",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה חגיגה",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "הכל חייבין בראיה – In the commandment (Deuteronomy 16:16): “[Three times a year – on the Feast of Unleavened Bread, on the Feast of Weeks, and on the Feast of Booths – ] all your males shall appear [before the LORD your God in the place that He will choose….],” and one must show one’s self in the Temple courtyard on the Festival, and [the word] הכל/”Everyone” includes someone who is a half-slave and half-a free person, but the Halakha is not like this, since whomever is a half-slave and half-a free person is exempt from appearance in the Temple because of the side of servitude within him. (One could potentially argue that another possibility for a Biblical proof-text could be Exodus 23:17: “Three times a year all your males shall appear before the Sovereign, the LORD, though it lacks the reference to Jerusalem).",
+ "חוץ מחרש – and even though he can speak, and even one who is deaf in one ear is exempt, as it is written (Deuteronomy 31:11): “When all Israel comes to appear before the LORD your God [in the place that He will choose…],” and it written after this (verse 12): “[Gather the people….]-that they may hear….,” excluding one who lacks complete hearing. And the person who hears but cannot speak is also exempt as it is written (verse 12): “...[that they may hear] and learn [to revere the LORD your God and to observe faithfully every word of this Teaching].” (NOTE: Rabbinic tradition, as found in the Mishnah of Tractate Terumot, Chapter 1, Mishnah 2, teaches that the deaf-mute individual, of whom the Sages generally spoke in all places, both cannot hear and cannot speak, and the Bartenura commentary on this Mishnah. Also see Chapter 12 of the Mishnah Tractate Yevamot, especially Mishnah four.)",
+ "שוטה וקטן – they are not considered having ritual obligations, for they are exempt from all of the commandments. But a minor who can hold his father’s hand and go up from Jerusalem to the Temple Mount, his father is obligated to bring him up in order that he may educate him in the commandments, as the School of Hillel states further on in our Mishnah.",
+ "וטומטום ואנדרוגינוס, נשים ועבדים שאינן משוחררין – all of these are excluded from [the word] זכורך/”your males,” (Deuteronomy 16:16) except for one whose sex is unknown, a hermaphrodite and a woman who are not included within [the term] זכורך/”your males.” For any commandment for which women are not obligated [to perform], slaves are also not obligated [to perform]. And further, when it [the Torah] states (Deuteronomy 31:11): “When all Israel comes to appear [before the LORD your God]...” and slaves are not considered part of the Jewish people. (See also Mishnah Bikkurim, Chapter 1, Mishnah 5, regarding the one whose sex is unknown and the hermaphrodite in regard to their exemption from the bringing of First Fruits to the Temple.)",
+ "החיגר והחולה ושאינו יכול לעלות ברגליו – from Jerusalem to the Temple courtyard, such as the case when he is celebrating to the extreme. All of these we derive them, following from the fact that it is written (Exodus 23:14): “Three times a year [you shall hold a festival for Me],” they excluded those who are not able to go up to Jerusalem.",
+ "והסומא – as it is written (Deuteronomy 31:11): “When all Israel comes to appear…” Just as they come to be seen, so they come to see the Holy Mountain and the House of God’s Divine Presence, which excludes someone who is blind, even in his one eye, for his sight is not complete.",
+ "שלש רגלים – who is fit to go up with his feet, the Biblical verse obligates, and since an adult [who cannot go up to Jerusalem due to physical constraints] is exempt from the Torah, the minor is also not one who can be educated."
+ ],
+ [
+ "הראיה שתי כסף – an adult who comes to be seen [in the Temple during the Three Pilgrimage Festivals] must bring a burnt offering, as it states (Exodus 23:15): “and none shall appear before Me empty-handed” (though the same connotation is found in Deuteronomy 16:16 – “…They shall not appear before the LORD empty-handed.”), which is not less than two silver MAOT, which are the weight of thirty-two globules/stones from purified silver.",
+ "וחגיגה – festival peace-offerings, as the Torah states (Exodus 12:14): “[This day shall be to you one of remembrance:] you shall celebrate it as a festival to the LORD [throughout the ages]….,” that is to say, they brought festival peace-offerings, none less than a silver M’AH, and even though there is no fixed measure for “appearing” and for the festival offering, as it is written (Deuteronomy 16:17): “But each with his own gift, [according to the blessing that the LORD your God has bestowed upon you],” the Sages gave them a lower fixed measure, that he should not bring less than this.",
+ "הראיה מאה כסף וחגיגה שתי כסף – for peace-offerings have in them for God and the Kohanim and their owners, therefore they are more plentiful than burnt-offerings, which lack in them other than for the All-High (God), and except for the burnt-offering of appearance and the festival peace-offerings that are mentioned in our Mishnah, they also had to bring an additional other kind of peace-offering, and they are called peace-offerings of rejoicing, as it is written (Deuteronomy 27:7): “And you shall sacrifice there offerings of well-being and eat them, rejoicing [before the LORD your God].” But the peace-offerings of rejoicing (called “offerings of well-being” in the Torah) are not mentioned here [in the Mishnah]. And the Sages did not give them a particular [required] measure. But women are obligated in them as are men, for as regards “rejoicing,” women were commanded, as is it written (Deuteronomy 14:26): “…And you shall feast there, [in the presence of the LORD your God,] and rejoice with your household.”"
+ ],
+ [
+ "עולות באות מן החולין – Our Mishnah is deficient and should be read as follows: burnt-offerings, offerings made by vow and free-will offerings, during the Intermediate Days of the Festival (i.e., Hol HaMoed) – is comes [from them i.e., burnt-offerings, offerings made by vow and free-will offerings, but on Yom Tov (the “holy day”) itself, they do not come [from them]. But the burnt-offering of “appearance” is brought even on Yom Tov, even though it has indemnity all seven [days], the essence of its commandment is on the first day of Yom Tov, and when it is brought, it does not come from other than non-sacred [animals]. But the peace-offerings of rejoicing come from the [Second] Tithe, meaning, we can bring peace-offerings of rejoicing from the monies of the Second Tithe, since the peace-offerings of rejoicing are not obligatory in a place where there is meat. And behold, there are monies of the Second Tithe to spend in Jerusalem. Therefore, he should purchase with them peace-offerings and consume them, but the Festival offering of the First Day of Yom Tov, is a matter of obligation, even if he has a lot of meat. For anything that is because it is a matter of obligation, it does not come other than from non-sacred [animals] and not from the [Second] Tithe.",
+ "בי\"ט ראשון של פסח – The same rule applies regarding the First Day of the other Festivals, but for this [purpose] he took “Passover,” since there is [on] the Eve of Passover another Festival offering, when the group united for eating the Passover lamb in company (see Exodus 12:4) is larger m they would bring with them the Festival offering, in order that the Passover [lamb] sacrifice would be eaten after the appetite is satisfied (see Tosefta Pesahim, Chapter 5, Halakha 3), and our Mishnah comes to teach us that the Festival offering (i.e., Hagigah) itself does not come from anything other than non-sacred [animals], but the Festival offering of the fourteenth [of Nisan] comes from the [Second] Tithe.",
+ "ובה\"א מן המעשר – In the Gemara, an objection is raised: why is this a matter that is obligatory? Since everything that is an obligation, does not come other than from non-sacred [animals]. And it responds that one combines [from two different monetary sources] (see Talmud Hagigah 8a) – that he combines Second Tithe monies with the [monies used to purchase the Festival offering/Pilgrim’s offering for] non-sacred animals and brings it [to the Temple]. If he has [with him] many “consumers” (i.e., people who need to eat), and he does not have sufficient with one animal, he brings one animal for the Festival offering from the non-sacred [animals], and the rest comes from the Second Tithe monies, and even though all of comes [for sacrifice] on the First Day of Yom Tov, the “name” of Hagigah/Festival offering is upon them. Nevertheless, the School of Hillel holds that it is permissible to bring the rest from the [Second] Tithe since he has already fulfilled his religious obligation on the First Day from the non-sacred [animals]."
+ ],
+ [
+ "יוצאין ידי חובתן – [they fulfill their religious obligations] of peace-offerings of rejoicing, offerings made by vow and free-will offerings (see Mishnah Kinnim, Chapter 1, Mishnah 1) and the tithing of cattle, as it is written (Deuteronomy 16:14): “You shall rejoice in your festival…,” to include all kinds of joyous occasions, for the Biblical verse does not require other than rejoicing, and the Master said: There is no rejoicing other than through the eating of meat, and this [sacrifice] is meat.",
+ "אבל לא בעופות ולא במנחות – as it is written (Deuteronomy 16:14): “You shall rejoice in your festival…” The Torah said, make a joyous celebration from whomever the Festival offering comes, excluding birds and meal-offerings for the Festival Offering does not come from them."
+ ],
+ [
+ "אוכלין מרובין – the members of the household are many",
+ "מביא שלמים מרובין – many festival peace-offerings according to [the number] of consumers that he has."
+ ],
+ [
+ "מי שלא חג – He did not bring his Festival Peace-Offering and his burnt-offering of “appearance”/pilgrimage.",
+ "ויום טוב האחרון – Shemini Atzeret (sometimes called, “The Eighth Day of Solemn Assembly”); and even though it is a festival of its own, it is an indemnity of the First Day [of Sukkot]. And the holiday of Shavuot (sometimes called, “The Feast of Weeks”) also, even though it is not other than one day. But it has indemnity all seven, since we make an analogy of Biblical verses [in a comparison based upon close proximity] one with the other (Deuteronomy 16:16): “[Three times a year] – on the Feast of Unleavened Bread, on the Feast of Weeks and on the Feast of Booths – [all your males shall appear before the LORD your God….].” Just as Feast of Unleavened bread has תשלומין /indemnity all seven days, even the Feast of Weeks (i.e., Shavuot) has indemnity all seven days."
+ ],
+ [
+ "והוליד ממנה ממזר – that he brought those ineligible into the Jewish people and they [remain] for him as a memory, therefore, his sin is not erased through [acts of] repentance.",
+ "יכול הוא שיחזיר – the monies of his theft and robbery to the owners and it will be repaired from his the sin."
+ ],
+ [
+ "היתר נדרים פורחים באויר – there is a bit of an intimation in Scripture that a Sage would be able to release a vow, but one should not rely upon it, but this was transmitted to the Sages in the Oral Torah.",
+ "הלכות שבת – and the laws of the Festival Offering and the laws of Sacrilege, each have many laws which are dependent upon intimations, with scant Scriptural [support] are like mountains suspended by the hair of the head.",
+ "והעבודות – the laws of the Sacrificial Service.",
+ "הן הן גופי תורה – The Gemara explains that they are the essence of Torah, that is to say, whether they lack upon what to be supported or are those which have upon what to be supported, or whether they are like mountains suspended by a hair, they are the essence of Torah."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אין דורשין בעריות – to three people as one [i.e., together], we do not expound the secrets of the illicit sexual relationships, such his daughter from his outraged woman, which is not written in Scripture explicitly lest at the time when the Rabbi speaks with one, the other two will discuss it between them, and they will not give their hearts over to listen from the mouth of the Rabbi when he expounds upon this prohibition. But they will come to be lenient in illicit sexual relationships on account of the fact the soul of a person yearns for them and covets them more than the rest of the prohibitions of the Torah.",
+ "ולא במעשה בבראשית – in the event of the six days of creation even for [between] two people, and all the more so, for three or more, as it states in the Biblical verse (Deuteronomy 4:32): “You have but to inquire about bygone ages that came before you, [ever since God created man on earth from one end of heaven to the other: has anything as grand as this ever happened, or has its like ever been known?]. An individual can ask, but not two individuals.",
+ "ולא במעשה מרכבה – that Ezekiel saw and that Isaiah saw. And Maimonides explained, that the event of Creation, the natural wisdom, and the episode of the Chariot, which is the reality of God and his attributes, and the angels and the soul and the intellect/intuition, and what will be after death. But it does not appear to me that all of this will be called the episode of the Chariot, for if so, the wisdom of the chariot he (i.e., the Tanna of our Mishnah) should have taught, but the event of the Chariot is that via the mention of the names of holiness, we make use of the crown, and we look out how the angelic watches while they at their prayer meetings, and how the hall containing the golden altar is inside from the hall containing the golden altar, such as those who foresee the Holy Spirit.",
+ "ביחיד אלא א\"כ היה חכם ומבין מדעתו – even for another person, we don’t explain the event of the Chariot, other than if the Rabbi knows him to be wise for if he would transmit to him “chapter-headings,” he would understand the rest from his own mind.",
+ "כל המסתכל בד' דברים – those that are explained further on.",
+ "ראוי לו – it is pleasant and it would be good for him if he had not come into the world.",
+ "מה למעלה – from the heads of the [divine] creatures.",
+ "מה למטה – from under the ground.",
+ "מה לפנים – outside the compartment of the firmament in the east.",
+ "ומה לאחור – to the west. Another explanation: what is before – prior to the creation of the world. And was is behind, at the end of the world and in the end of days.",
+ "כל שלא חס על כבוד קונו – that he violates a transgression in secret and states that God’s presence is not found here and who will see me and who will inform me."
+ ],
+ [
+ "יוסי בן יועזר אומר שלא לסמוך – on the Festival day, because when one uses living animals, with all of one’s strength one presses hands [on the head of the sacrifice, to demonstrate ownership]. For this was the dispute that was between the patriarchs and the presidents of the Court, generation after generation.",
+ "יצא מנחם – to the service of the king, and he withdrew being the colleague of Hillel, Therefore, it was not made known from his relation if he disputed with Hillel or not, and Shammai entered in his place to be the president of the Court in his place, and disputed with Hillel.",
+ "הראשונים – that were mentioned first in each pair were the patriarchs."
+ ],
+ [
+ "מביאין שלמים – Festival peace-offerings, because there was a need through them for food for the commoner.",
+ "ואין סומכין עליהם – but he presses hands [on the head of the sacrifice, to demonstrate ownership] while it is still daylight. For we do not require “and he laid hands and slaughtered, that immediately following laying of the hands is the slaughtering.",
+ "אבל לא עולות – the individual burnt-offering, and even the burnt-offering of appearance [in the Temple], for he is able to offer it on the rest of the days of the festival, as the Biblical verse says, (Numbers 29:35): “[On the eighth day] you shall hold a solemn gathering; [you shall not work at your occupations],” for yourselves but not for “On-High” (i.e., God).",
+ "ובית הלל אומרים מביאין – Festival peace-offerings and burnt offerings of appearance [in the Temple], as it is written (Deuteronomy 16:8): “[After eating unleavened bread six days,] you shall hold a solemn gathering for the LORD [you God on the seventh day: you shall do no work],” everything is for God, but vows and free-will donations, whether [they are] burnt-offerings or peace offerings, it is the words of all [Sages] that they are not offered on the Festivals."
+ ],
+ [
+ "יום טבוח –the day of the slaughter of the burnt-offerings of appearance [at the Temple] of the Festival day. לאחר השבת – they are not offered either on the Festival day nor on Shabbat. But [the holiday] of Atzeret/Shavuot has indemnity/payment all seven [days] like Passover and Shavuot.",
+ "וב\"ה אומרים אין לה יום טבוח – it does not require the slaughtering and preparation of the pilgrim’s offering, as it is permitted to offer them on the Festival days. As the School of Hillel, according to its reasoning when they state that we bring peace-offerings and burnt offerings on the Festival days, and the Tanna/teacher comes to teach us that even where it is impossible to do it on the morrow, such as the case where Shavuot occurs on Friday, even in this, the School of Shammai states that the burnt-offerings of appearance [at the Temple] are not offered on the Festival day, and they postponed it it until after the Sabbath.",
+ "אין כהן גדול מתלבש – in his beautiful utensils/raiment, on the day of slaughter and preparation of the pilgrim’s offering of Atzeret/Shavuot that is after the Sabbath, in order that he should not adorn himself on that self-same day, that everyone would understand that this day is not a Festival.",
+ "שלא לקיים דברי האומרים עצרת אחר שבת – for the Sadducees would say that Atzeret/Shavuot always [occurs] after Shabbat, as it is written (Leviticus 23:15): “And from [the day on which you bring the sheaf of elevation offering] – the day after the sabbath, [you shall count off seven weeks. They must be complete],” and they say that “the day after the sabbath” in the beginning [of Passover] and if so, Atzeret/Shavuot will always fall on Sunday."
+ ],
+ [
+ "נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה – for profane things, Second Tithe and Priest’s due, it is sufficient for them by washing [hands] with a utensil which does not have within it other than one-quarter of a log of water.",
+ "ולקדש מטבילין – the explanation is to consume peace-offerings, sin-offerings and guilt-offerings. There is a greater degree/level, that it is necessary to immerse one’s hands in forty Seah, and even though they are not other than mere hands, that did not come in contact with impurity that defiles the entire body according to the Torah.",
+ "ולחטאת – to come in contact with the water of the sin-offering, sanctified water with the ashes of the red heifer to sprinkle from them upon those who are defiled through contact with the dead. There is a greater level/degree that if one’s hands became defiled through one of the things that defile the hands but not the body, such as a [sacred] book, or impure foods and impure liquids, and all defilements that [come] from the words of the Scribes the body is also defiled and the entire body requires ritual immersion. And all of these levels/degrees one higher than the next are from the words of the Scribes. But the fact that these were taken here concerning the laws of the Hagigah/Festival offering is because at their conclusion the laws of the Festival, for the ignoramuses/Amei HaAretz are considered ritually pure on the Festivals, but not on the rest of the days of the year, at the conclusion of [the third chapter of Hagigah], “There is a greater stringency regarding hallowed things.”"
+ ],
+ [
+ "טבל לחולין – with the purpose of non-holy produce. And furthermore this degree [of stringency]: A person who immerses in order to consume non-holy produce and he intended to immerse for the purpose of being pure for non-holy produce.",
+ "אסור למעשר – it is forbidden to eat the Second Tithe which is consumed in Jerusalem until he would ritually immerse for the sake of the [Second] Tithe, and so the case with all of them.",
+ "אסור בחטאת – in waters sanctified in the ashes of the [Red] Heifer.",
+ "ולא הוחזק – He did not intend for the purpose of a pure ritual immersion, but merely for washing.",
+ "כאילו לא טבל – for the [Second] Tithe, and all the more so for Terumah/priest’s due and for sacred food. But the immersion is for non-holy produce, for non-holy produce does not require religious intention."
+ ],
+ [
+ "מדרס – a direct cause of Levitical uncleanness to defile a person and utensils like treading-contact uncleanness of one suffering from a flux/discharge which defiles a person and utensils as it is written (Leviticus 15:21): “Anyone who touches her bedding shall wash his clothes, [bathe in water, and remain unclean until evening].”",
+ "לפרושים – to those who consume their non-holy produce in ritual purity of non-holy produce.",
+ "בגדי פרושים מדרס לאוכלי תרומה – here is missing one gradation/level and this must be aught: the clothing of Pharisees are deemed as infected with treading-contact-uncleanness for those who consume the Second Tithe. The clothes of those consume Second Tithe are deemed as infected with treading-contact-uncleanness to those who consume Terumah/priest’s due, which are the Kohanim who consume Terumah, and all of these are gradations/levels from the words of the Scribes who said that there is no guarding/protecting of their ritual purity of these are considered observance/guarding with those, since they are [in comparison with the others] as if they had not observed it, they made a decree with regard to their garments lest his menstruating wife sit upon them and they are infected with treading-contact-uncleanness from a menstruating woman.",
+ "היה אוכל על טהרת הקדש – he would consume his non-holy produce in a state of ritual purity as if he was holy, as he was warned about them from all defilement that defiles that which is holy.",
+ "והיתה מטפחתו מדרס לחטאת – but not for that which is deemed holy for this Tanna/teacher holds that non-holy produce that was made through purification of the holy is considered as holy. And this is not the Halakha. For non-holy produce that was made on the purification of holy things are not holy for all things, as is brought at the end of the [Tractate of] Niddah (73a)."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "חומר בקודש. שמטבילין כלי בתוך כלי – when both of them are ritually impure.",
+ "אבל לא לקודש – since we say that the heaviness of the inner utensil which weighs upon the outside which is placed within it, leaves a space before the defilement (tit must say, “before the water, and so it is in Rashi and in the Gemara – Tractate Hagigah 21a), for Ritual immersion is not effective for either one (i.e., Terumah/Priest’s due or Holy things).",
+ "אחוריים ותוך ובית הצביטה לתרומה – a utensil that is appropriate to use inside it and at its back/outside and its handle. Each and every usage with it is considered a utensil in and of itself with regard to Terumah/priest’s due, for if one part became defiled, the other part did not become defiled. And we are speaking of Rabbinic defilements, for if the back/outside became defiled win ritually impure liquids, the inside is not defiled, nor the handle, but if the handle was defiled, the back and insides were not defiled. And the explanation of בית הצביטה – is something you grab hold of, such as the language of (Ruth 2:14): “He handed her roast grain, [and she ate her fill and had some left over].” But there are those who have the reading \"בית הצביעה\" – from the language for a finger – that they for the utensil a handle to place one’s finger inside it. When he drinks, in order that he not place hand inside the utensil proper.",
+ "אבל לא לקודש – for if one of them became ritually defiled in Rabbinic defilements, it is entirely impure for Holy things.",
+ "הנושא את המדרס – [A person who comes in contact with] the shoe of the individual with a flux.",
+ "נושא את התרומה – [he can carry priest’s due] if he wants in an earthen wine-jug, which does not touch its airspace.",
+ "אבל לא את הקודש – because of an incident that had taken place with an individual who had been carrying a jug of wine of drink-offerings, and his sandal-strap of his shoe broke that had Levitical uncleanness arising from an individual with a flux’s immediate contact by treading/leaning against, etc., and he took it in his hand and as a result, it fell into the atmosphere of the jug, and the Holy thing was ritually defiled; at that hour they said that whomever carries Levitical uncleanness arising from an individual with a flux’s immediate contact by treading/leaning against, should not carry any Holy thing, and because I was an incident that happened with something that was considered a Holy thing. Therefore, they did not make a decree other than with something that was Holy and not priest’s due.",
+ "לא כמדת הקדש – with the interposition (of an intervening object) of his ritual immersions, is the measure of the priest’s due.",
+ "שבקדש – if there is a ritually impure cloth and he comes to ritually immerse it, if it is tied, he releases the knot, because it is similar to an interposition [of an intervening object].",
+ "ומנגב – if it is moist, he dries it first for the fatty, oily substance that is upon it is like an interposition [of an intervening object] of his ritual immersion.",
+ "ובתרומה – if he desires, he can tie it up and afterwards he immerses it while it is tied and it has no effect."
+ ],
+ [
+ "כלים הנגמרים בטהרה – that were completed by a Haver/a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse and he was careful with them when they came close to being completed, for they would susceptible to receive ritual defilement; and despite this, they require ritual immersion for Holy Things, for we suspect lest spittle flew off the mouth of an ignoramus on the utensil at the time that the Haver was holding it. But even if at that time,, the utensil was not completely finished, and would not receive defilement lest it was after it had been completed, and it was worthy of receiving defilement, still the spittle was moist and it defiles as is taught in the Mishnah of Tractate Niddah (Chapter 7, Mishnah 1) that flux and spittle defile when moist.",
+ "הכלי מצרף מה שבתוכו – there many pieces of food in one utensil, and someone who had immersed but must wait for sunset to be perfectly clean/Tevul Yom came in contact with it, who defiles the Terumah with one of them, the utensil combines them so that all of them are considered like one piece and all if is defiled, as it is written (Numbers 7:14 and eleven other examples throughout the chapter): “One gold ladle of ten shekels [filled with incense].” The Biblical verse makes it like everything that is in the ladle.",
+ "אבל לא לתרומה – but only that piece which touched it is impure, while the rest are pure.",
+ "הרביעי בקודש פסול – but does not defile.",
+ "אם נטמאת אחת מידיו – through the Rabbinic defilements such as with impure food-stuffs and liquids and similar things that do not defile anything other than the hands, but not the body.",
+ "ובקדש מטביל את שתיהן – it is dealing when it remains moist in the defiled hand at the time that it was defiled. But if it there was no moistness in the impure hand, the other hand does not become defiled until it touches it."
+ ],
+ [
+ "אוכלין אוכלים נגובים בידים מסואבות בתרומה – this is how it should be read: they eat dry foods of Hullin/non-holy, fully tithed with soiled/unwashed hands with Priest’s due/Terumah, but not with Holy/sanctified things. He whose fellow inserted/stuck sanctified foods into his mouth with ritually pure hands. But this one who is eating had soiled hands or that he inserted by himself sanctified foods in his mouth with a reed or a whorl [of the spindle], and he requested to eat a radish or an onion of Hullin/non-holy, totally tithed produce with them, for the soiled hands which are second degree of Levitical uncleanness do not defile the Hullin; nevertheless, the Rabbis decreed that he should not eat them with the sanctified foods, lest his soiled hands come in contact with the sanctified food that is in his mouth. But regarding the matter of Priest’s due/Terumah, even though soiled hands do defile, they do not make this gradation, but we say that he is careful and doesn’t come in contact. And for this reason, [the Mishnah uses the word \"נגובים /”dried” for if he were now to place liquid upon them, these liquids would become first-degree of Levitical uncleanness on account of the hands, and makes the Hullin/non-holy, totally tithed produce second-degree of Levitical uncleanness and when he touches the Terumah/priest’s due that is in his mouth, he defiles it.",
+ "האונן – who did not become defiled through his dead [lying before him – i.e., yet unburied].",
+ "ומחוסר כפורים – he immersed and sunset had occurred, but he had not brought his sacrifices.",
+ "צריכין טבילה – for after he will bring his sacrifice, if he wants to eat sanctified food, since for up to the present time, they were prohibited to consume sanctified things, the Rabbis required of him ritual immersion. But those lacking atonement defiles the sanctified food through contact, and the mourner before the burial of a kinsman/Onen is prohibited [to consume] Second Tithe, but is permitted [to consume] Terumah [assuming that he is a Kohen or she is married to one], for we include him from [the verse] (Leviticus 22:10): “No lay person shall eat of the sacred donations.” I said to you, those who are “foreign” but not those who are in the status of mourning before the burial of a kinsman."
+ ],
+ [
+ "שביהודה נאמנים וכו' – for this reason, the Mishnah took [the words} “in Judea” because a strip of the land of the Cutheans interrupted between the Galilee and Judea but Jerusalem was part of the land of Judea and it was not possible to bring sanctified things from the Galilee to Judea, because they (i.e., the Rabbis) decreed ritual defilement on the land of idolaters, and even on that of Haverim/those who observed the Levitical laws of purity in the Galilee, they could not bring it for libations.",
+ "נאמנים על טהרת יין ושמן – all the days of the year, ignoramuses who said that this wine is ritually pure and is for libations; that this oil is ritually pure as it is for meal-offerings are always believed/deemed faithful because of the stringency of sanctified things, they take care and do not lie, but if he said that this wine and oil were pure and it was for Terumah/priest’s due, he is not believed, for the prohibition of ritual impurity of Terumah is not severe in the eyes of the ignoramuses and we suspect that perhaps they are lying.",
+ "ובשעת הגיתות והבדים – at the time of the harvesting /vintage and at the time that when the olives are stored away in the vat for pressing, they are believed even about Terumah/priest’s due, because everyone purifies their utensils at the time of the making of wine and oil in order to separate the Terumah in [a state of] ritual purity.",
+ "עברו הגיתות וכו' – after the time of the vintage, or the time of the storing of the olives in the building containing the tank and the implements for the pressing of the olives and an ignoramus brings a jug of wine or of oil, it is for a Kohen who observes the laws of Levitical purity and he states that they are ritually pure. לא יקבלנה ממנו – that they are considered ritually pure, for after the vats for wine-pressing and the presses for olives, he is not believed.",
+ "אבל מניחה לגת אחרת – the ignoramus who knows that after the vats for wine-pressing and the presses for olives that he is not believed, he leaves this jug for another vat for wine-pressing and then gives it to a Kohen who at that time is believed concerning it.",
+ "רביעית – one-quarter of a log (i.e., a log equals the volume of six eggs) for libations is believed for his entire jug, for if he had intended to tell a lie, he would have invented one more advantageous to his case, for since he is believed for sanctified things, he is believed also for priest’s due/Terumah.",
+ "כדי יין וכדי שמן המדומעות – He who ritually purifies his otherwise improvised meal that had been made without separating priestly or Levitical shares for libations, and now, there is non-holy produce with priest’s due and sanctified foods mixed in where the priestly and Levitical shares had not been separated out, and he comes to say all on the pitchers that they are ritually pure, even though an ignoramus is not believed at the time regarding the pitchers the season for wine pressing. Today, we believe him regarding the pitchers even seventy days prior to the season for wine pressing, for since if he had intended to tell a lie, he would have invented one more advantageous to his case, so just as we believe him regarding sanctified things, we believe him also regarding Terumah/priest’s due and the pitchers, for it is a disgrace for the sanctified things that the pitchers that were intertwined were considered as ritually impure it was offered. And [the Rabbis] took seventy days prior because it was the way of the world to designate the utensils for use and ritually purify them seventy days prior to the wine-pressing."
+ ],
+ [
+ "מן המודיעית ולפנים – Modin is a city fifteen miles [northwest] from Jerusalem. From it and inwards to the side of Jerusalem, the ignorant potters are believed to take thin earthenware, such as cups, pots and ladles, because it is impossible [to exist] without them. But in Jerusalem they do not erect furnaces (see Talmud Bava Kamma 82a) neither for plaster nor for pots; therefore, they believed them and didn’t make a decree against them, for we must not impose a restriction on the public which the majority cannot endure (see Tractate Bava Batra 60b).",
+ "הוא הקדר – whomever brought them from outside of Modin to him alone, they believed him, for it is impossible not to believe him, but if he transferred them to another ignoramus potter who dwells in Modin or inside of Modin [towards Jerusalem], they did not believe him.",
+ "והן הקדרות – on those selfsame pots that he brought, he is believed, but he is not believed to combine with the pots of another potter who dwells in Modin or inside [towards Jerusalem].",
+ "והן הלוקחין – members of the order who observe Levitical laws in daily intercourse who saw that he brought them, the potter is considered reliable with them, but not with other purchasers.",
+ "יצא – [but if he left] from Modin to return back [home], he is not believed."
+ ],
+ [
+ "הגבאים – Jewish tax collectors of a king from the nations of the world who collect taxes and taxes from crops and other farmer’s produces delivered in kind, and they entered into the house to seize his pledge.",
+ "וכן הגנבים – who stole earthenware and restored/returned them.",
+ "נאמנים לומר לא נגענו – [we did not touch] inside them, and they returned them on account of repentance that they did on their own and not on account of fear [of punishment].",
+ "ובירושלים נאמנים על הקדש – they are believed on all earthenware utensils, whether big or small, to state that they are pure for sacred things, because they do not make kilns in Jerusalem. Therefore, they were believed and did not make decrees against them. ",
+ "But during the season of the Festival/Jewish holy day(s), even on the Terumah/priest’s due [they are assumed to be ritually pure], as is said in Scripture (Judges 20:11): “So all the men of Israel, united as one man, massed against the town.” The Biblical verse called them “united” at the time of gathering, and the Festival was a time of gathering together/being united."
+ ],
+ [
+ "הפותח את חביתו – a Haver/someone punctilious in the observance of laws of Levitical cleanness who opened his jar/cask to sell wine in Jerusalem during the Festival (i.e., the Intermediate Days), and those who service him are ignoramuses.",
+ "לא יגמור – [he should not complete it] after the Festival, for even though at the time of the Festival, they were ritually pure, their being in a state of ritual purity is not forever, but at the time of the Festival, everyone is punctilious in the observance of the laws of Levitical cleanness but after the festival, they are retroactively ritually impure, as we state in our Mishnah, that after the Festival, they would immerse the utensils of the Courtyard, for ignoramuses had come in contact with them during the Festival. But Rabbi Yehuda who said that he should finish [to sell what was left over], for he held that if one said that he could not finish, he would not have even begun, and there wouldn’t be food for those who came up on Festival pilgrimage, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "מעבירין על טהרת עזרה – they remove the utensils from their places, to ritually immerse them and to purify the Courtyard from the impurities of the ignoramuses who touched them during the Festival.",
+ "מפני כבוד שבת – for the Kohanim/priests had to engage in the needs of [preparation for] the Sabbath – each person and his household.",
+ "אף לא ליום ה' – even if the Festival ended on Thursday, they do not ritually immerse them until after the Sabbath, because the Kohanim/priests were not free at the conclusion of the Festival to immerse them, for they were busily engaged in the removing of the ashes that were on the pile (i.e., place on the altar where the ashes were piled up), that gathered there all the days of the Festival, all the ashes of the pile of wood on the altar in the Temple. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "ואומרים להם – to the ignoramuses on the Festival. Be careful not to touch the Table, because they would not be able to immerse it until after the Festival [had concluded]., for it was impossible to remove it from its place, as it is written (Exodus 25:30): “[And on the table] you shall set the bread of display, to be before Me always.”",
+ "טעונים טבילה – because of the defilement of the Festival.",
+ "חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחשת מפני שהן כקרקע – the copper altar, for the Torah called it the altar of earth (see Exodus 20:21) and the golden altar is written (Numbers 3:31): “[Their duties comprised: the ark, the table,] the lampstand, the altars, [and the sacred utensils that were used with them, and the screen – all the service connected with these],” they juxtaposed the altars (i.e., the copper altar and the golden altar) to each other. But they did not mention the table for they did not touch it.",
+ "מפני שהן מצופין – this is how it should be read: And the Sages declared them ritually impure and state that they require ritual immersion even them because they are overlaid [with gold or copper], for if they had been overlaid, it would be necessary to ritually purify them because wooden utensils are made as ornaments. Another explanation: And the Sages state that the reason that they don’t require ritual immersion is because they are overlaid with gold or copper and their overlaying is neutralized concerning them, and they are like wood utensils which do not become ritually defiled, and they don’t dispute Rabbi Eliezer other than on the reason for the matter alone. So also did Maimonides explain in his laws of the uncleanness of couch and seat (Chapter 1, Halakha 11)."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Chagigah/English/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Chagigah/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..fdf7ca258792bc490c2788fe0350315cc551ccba
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Chagigah/English/merged.json
@@ -0,0 +1,185 @@
+{
+ "title": "Bartenura on Mishnah Chagigah",
+ "language": "en",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Chagigah",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "הכל חייבין בראיה – In the commandment (Deuteronomy 16:16): “[Three times a year – on the Feast of Unleavened Bread, on the Feast of Weeks, and on the Feast of Booths – ] all your males shall appear [before the LORD your God in the place that He will choose….],” and one must show one’s self in the Temple courtyard on the Festival, and [the word] הכל/”Everyone” includes someone who is a half-slave and half-a free person, but the Halakha is not like this, since whomever is a half-slave and half-a free person is exempt from appearance in the Temple because of the side of servitude within him. (One could potentially argue that another possibility for a Biblical proof-text could be Exodus 23:17: “Three times a year all your males shall appear before the Sovereign, the LORD, though it lacks the reference to Jerusalem).",
+ "חוץ מחרש – and even though he can speak, and even one who is deaf in one ear is exempt, as it is written (Deuteronomy 31:11): “When all Israel comes to appear before the LORD your God [in the place that He will choose…],” and it written after this (verse 12): “[Gather the people….]-that they may hear….,” excluding one who lacks complete hearing. And the person who hears but cannot speak is also exempt as it is written (verse 12): “...[that they may hear] and learn [to revere the LORD your God and to observe faithfully every word of this Teaching].” (NOTE: Rabbinic tradition, as found in the Mishnah of Tractate Terumot, Chapter 1, Mishnah 2, teaches that the deaf-mute individual, of whom the Sages generally spoke in all places, both cannot hear and cannot speak, and the Bartenura commentary on this Mishnah. Also see Chapter 12 of the Mishnah Tractate Yevamot, especially Mishnah four.)",
+ "שוטה וקטן – they are not considered having ritual obligations, for they are exempt from all of the commandments. But a minor who can hold his father’s hand and go up from Jerusalem to the Temple Mount, his father is obligated to bring him up in order that he may educate him in the commandments, as the School of Hillel states further on in our Mishnah.",
+ "וטומטום ואנדרוגינוס, נשים ועבדים שאינן משוחררין – all of these are excluded from [the word] זכורך/”your males,” (Deuteronomy 16:16) except for one whose sex is unknown, a hermaphrodite and a woman who are not included within [the term] זכורך/”your males.” For any commandment for which women are not obligated [to perform], slaves are also not obligated [to perform]. And further, when it [the Torah] states (Deuteronomy 31:11): “When all Israel comes to appear [before the LORD your God]...” and slaves are not considered part of the Jewish people. (See also Mishnah Bikkurim, Chapter 1, Mishnah 5, regarding the one whose sex is unknown and the hermaphrodite in regard to their exemption from the bringing of First Fruits to the Temple.)",
+ "החיגר והחולה ושאינו יכול לעלות ברגליו – from Jerusalem to the Temple courtyard, such as the case when he is celebrating to the extreme. All of these we derive them, following from the fact that it is written (Exodus 23:14): “Three times a year [you shall hold a festival for Me],” they excluded those who are not able to go up to Jerusalem.",
+ "והסומא – as it is written (Deuteronomy 31:11): “When all Israel comes to appear…” Just as they come to be seen, so they come to see the Holy Mountain and the House of God’s Divine Presence, which excludes someone who is blind, even in his one eye, for his sight is not complete.",
+ "שלש רגלים – who is fit to go up with his feet, the Biblical verse obligates, and since an adult [who cannot go up to Jerusalem due to physical constraints] is exempt from the Torah, the minor is also not one who can be educated."
+ ],
+ [
+ "הראיה שתי כסף – an adult who comes to be seen [in the Temple during the Three Pilgrimage Festivals] must bring a burnt offering, as it states (Exodus 23:15): “and none shall appear before Me empty-handed” (though the same connotation is found in Deuteronomy 16:16 – “…They shall not appear before the LORD empty-handed.”), which is not less than two silver MAOT, which are the weight of thirty-two globules/stones from purified silver.",
+ "וחגיגה – festival peace-offerings, as the Torah states (Exodus 12:14): “[This day shall be to you one of remembrance:] you shall celebrate it as a festival to the LORD [throughout the ages]….,” that is to say, they brought festival peace-offerings, none less than a silver M’AH, and even though there is no fixed measure for “appearing” and for the festival offering, as it is written (Deuteronomy 16:17): “But each with his own gift, [according to the blessing that the LORD your God has bestowed upon you],” the Sages gave them a lower fixed measure, that he should not bring less than this.",
+ "הראיה מאה כסף וחגיגה שתי כסף – for peace-offerings have in them for God and the Kohanim and their owners, therefore they are more plentiful than burnt-offerings, which lack in them other than for the All-High (God), and except for the burnt-offering of appearance and the festival peace-offerings that are mentioned in our Mishnah, they also had to bring an additional other kind of peace-offering, and they are called peace-offerings of rejoicing, as it is written (Deuteronomy 27:7): “And you shall sacrifice there offerings of well-being and eat them, rejoicing [before the LORD your God].” But the peace-offerings of rejoicing (called “offerings of well-being” in the Torah) are not mentioned here [in the Mishnah]. And the Sages did not give them a particular [required] measure. But women are obligated in them as are men, for as regards “rejoicing,” women were commanded, as is it written (Deuteronomy 14:26): “…And you shall feast there, [in the presence of the LORD your God,] and rejoice with your household.”"
+ ],
+ [
+ "עולות באות מן החולין – Our Mishnah is deficient and should be read as follows: burnt-offerings, offerings made by vow and free-will offerings, during the Intermediate Days of the Festival (i.e., Hol HaMoed) – is comes [from them i.e., burnt-offerings, offerings made by vow and free-will offerings, but on Yom Tov (the “holy day”) itself, they do not come [from them]. But the burnt-offering of “appearance” is brought even on Yom Tov, even though it has indemnity all seven [days], the essence of its commandment is on the first day of Yom Tov, and when it is brought, it does not come from other than non-sacred [animals]. But the peace-offerings of rejoicing come from the [Second] Tithe, meaning, we can bring peace-offerings of rejoicing from the monies of the Second Tithe, since the peace-offerings of rejoicing are not obligatory in a place where there is meat. And behold, there are monies of the Second Tithe to spend in Jerusalem. Therefore, he should purchase with them peace-offerings and consume them, but the Festival offering of the First Day of Yom Tov, is a matter of obligation, even if he has a lot of meat. For anything that is because it is a matter of obligation, it does not come other than from non-sacred [animals] and not from the [Second] Tithe.",
+ "בי\"ט ראשון של פסח – The same rule applies regarding the First Day of the other Festivals, but for this [purpose] he took “Passover,” since there is [on] the Eve of Passover another Festival offering, when the group united for eating the Passover lamb in company (see Exodus 12:4) is larger m they would bring with them the Festival offering, in order that the Passover [lamb] sacrifice would be eaten after the appetite is satisfied (see Tosefta Pesahim, Chapter 5, Halakha 3), and our Mishnah comes to teach us that the Festival offering (i.e., Hagigah) itself does not come from anything other than non-sacred [animals], but the Festival offering of the fourteenth [of Nisan] comes from the [Second] Tithe.",
+ "ובה\"א מן המעשר – In the Gemara, an objection is raised: why is this a matter that is obligatory? Since everything that is an obligation, does not come other than from non-sacred [animals]. And it responds that one combines [from two different monetary sources] (see Talmud Hagigah 8a) – that he combines Second Tithe monies with the [monies used to purchase the Festival offering/Pilgrim’s offering for] non-sacred animals and brings it [to the Temple]. If he has [with him] many “consumers” (i.e., people who need to eat), and he does not have sufficient with one animal, he brings one animal for the Festival offering from the non-sacred [animals], and the rest comes from the Second Tithe monies, and even though all of comes [for sacrifice] on the First Day of Yom Tov, the “name” of Hagigah/Festival offering is upon them. Nevertheless, the School of Hillel holds that it is permissible to bring the rest from the [Second] Tithe since he has already fulfilled his religious obligation on the First Day from the non-sacred [animals]."
+ ],
+ [
+ "יוצאין ידי חובתן – [they fulfill their religious obligations] of peace-offerings of rejoicing, offerings made by vow and free-will offerings (see Mishnah Kinnim, Chapter 1, Mishnah 1) and the tithing of cattle, as it is written (Deuteronomy 16:14): “You shall rejoice in your festival…,” to include all kinds of joyous occasions, for the Biblical verse does not require other than rejoicing, and the Master said: There is no rejoicing other than through the eating of meat, and this [sacrifice] is meat.",
+ "אבל לא בעופות ולא במנחות – as it is written (Deuteronomy 16:14): “You shall rejoice in your festival…” The Torah said, make a joyous celebration from whomever the Festival offering comes, excluding birds and meal-offerings for the Festival Offering does not come from them."
+ ],
+ [
+ "אוכלין מרובין – the members of the household are many",
+ "מביא שלמים מרובין – many festival peace-offerings according to [the number] of consumers that he has."
+ ],
+ [
+ "מי שלא חג – He did not bring his Festival Peace-Offering and his burnt-offering of “appearance”/pilgrimage.",
+ "ויום טוב האחרון – Shemini Atzeret (sometimes called, “The Eighth Day of Solemn Assembly”); and even though it is a festival of its own, it is an indemnity of the First Day [of Sukkot]. And the holiday of Shavuot (sometimes called, “The Feast of Weeks”) also, even though it is not other than one day. But it has indemnity all seven, since we make an analogy of Biblical verses [in a comparison based upon close proximity] one with the other (Deuteronomy 16:16): “[Three times a year] – on the Feast of Unleavened Bread, on the Feast of Weeks and on the Feast of Booths – [all your males shall appear before the LORD your God….].” Just as Feast of Unleavened bread has תשלומין /indemnity all seven days, even the Feast of Weeks (i.e., Shavuot) has indemnity all seven days."
+ ],
+ [
+ "והוליד ממנה ממזר – that he brought those ineligible into the Jewish people and they [remain] for him as a memory, therefore, his sin is not erased through [acts of] repentance.",
+ "יכול הוא שיחזיר – the monies of his theft and robbery to the owners and it will be repaired from his the sin."
+ ],
+ [
+ "היתר נדרים פורחים באויר – there is a bit of an intimation in Scripture that a Sage would be able to release a vow, but one should not rely upon it, but this was transmitted to the Sages in the Oral Torah.",
+ "הלכות שבת – and the laws of the Festival Offering and the laws of Sacrilege, each have many laws which are dependent upon intimations, with scant Scriptural [support] are like mountains suspended by the hair of the head.",
+ "והעבודות – the laws of the Sacrificial Service.",
+ "הן הן גופי תורה – The Gemara explains that they are the essence of Torah, that is to say, whether they lack upon what to be supported or are those which have upon what to be supported, or whether they are like mountains suspended by a hair, they are the essence of Torah."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אין דורשין בעריות – to three people as one [i.e., together], we do not expound the secrets of the illicit sexual relationships, such his daughter from his outraged woman, which is not written in Scripture explicitly lest at the time when the Rabbi speaks with one, the other two will discuss it between them, and they will not give their hearts over to listen from the mouth of the Rabbi when he expounds upon this prohibition. But they will come to be lenient in illicit sexual relationships on account of the fact the soul of a person yearns for them and covets them more than the rest of the prohibitions of the Torah.",
+ "ולא במעשה בבראשית – in the event of the six days of creation even for [between] two people, and all the more so, for three or more, as it states in the Biblical verse (Deuteronomy 4:32): “You have but to inquire about bygone ages that came before you, [ever since God created man on earth from one end of heaven to the other: has anything as grand as this ever happened, or has its like ever been known?]. An individual can ask, but not two individuals.",
+ "ולא במעשה מרכבה – that Ezekiel saw and that Isaiah saw. And Maimonides explained, that the event of Creation, the natural wisdom, and the episode of the Chariot, which is the reality of God and his attributes, and the angels and the soul and the intellect/intuition, and what will be after death. But it does not appear to me that all of this will be called the episode of the Chariot, for if so, the wisdom of the chariot he (i.e., the Tanna of our Mishnah) should have taught, but the event of the Chariot is that via the mention of the names of holiness, we make use of the crown, and we look out how the angelic watches while they at their prayer meetings, and how the hall containing the golden altar is inside from the hall containing the golden altar, such as those who foresee the Holy Spirit.",
+ "ביחיד אלא א\"כ היה חכם ומבין מדעתו – even for another person, we don’t explain the event of the Chariot, other than if the Rabbi knows him to be wise for if he would transmit to him “chapter-headings,” he would understand the rest from his own mind.",
+ "כל המסתכל בד' דברים – those that are explained further on.",
+ "ראוי לו – it is pleasant and it would be good for him if he had not come into the world.",
+ "מה למעלה – from the heads of the [divine] creatures.",
+ "מה למטה – from under the ground.",
+ "מה לפנים – outside the compartment of the firmament in the east.",
+ "ומה לאחור – to the west. Another explanation: what is before – prior to the creation of the world. And was is behind, at the end of the world and in the end of days.",
+ "כל שלא חס על כבוד קונו – that he violates a transgression in secret and states that God’s presence is not found here and who will see me and who will inform me."
+ ],
+ [
+ "יוסי בן יועזר אומר שלא לסמוך – on the Festival day, because when one uses living animals, with all of one’s strength one presses hands [on the head of the sacrifice, to demonstrate ownership]. For this was the dispute that was between the patriarchs and the presidents of the Court, generation after generation.",
+ "יצא מנחם – to the service of the king, and he withdrew being the colleague of Hillel, Therefore, it was not made known from his relation if he disputed with Hillel or not, and Shammai entered in his place to be the president of the Court in his place, and disputed with Hillel.",
+ "הראשונים – that were mentioned first in each pair were the patriarchs."
+ ],
+ [
+ "מביאין שלמים – Festival peace-offerings, because there was a need through them for food for the commoner.",
+ "ואין סומכין עליהם – but he presses hands [on the head of the sacrifice, to demonstrate ownership] while it is still daylight. For we do not require “and he laid hands and slaughtered, that immediately following laying of the hands is the slaughtering.",
+ "אבל לא עולות – the individual burnt-offering, and even the burnt-offering of appearance [in the Temple], for he is able to offer it on the rest of the days of the festival, as the Biblical verse says, (Numbers 29:35): “[On the eighth day] you shall hold a solemn gathering; [you shall not work at your occupations],” for yourselves but not for “On-High” (i.e., God).",
+ "ובית הלל אומרים מביאין – Festival peace-offerings and burnt offerings of appearance [in the Temple], as it is written (Deuteronomy 16:8): “[After eating unleavened bread six days,] you shall hold a solemn gathering for the LORD [you God on the seventh day: you shall do no work],” everything is for God, but vows and free-will donations, whether [they are] burnt-offerings or peace offerings, it is the words of all [Sages] that they are not offered on the Festivals."
+ ],
+ [
+ "יום טבוח –the day of the slaughter of the burnt-offerings of appearance [at the Temple] of the Festival day. לאחר השבת – they are not offered either on the Festival day nor on Shabbat. But [the holiday] of Atzeret/Shavuot has indemnity/payment all seven [days] like Passover and Shavuot.",
+ "וב\"ה אומרים אין לה יום טבוח – it does not require the slaughtering and preparation of the pilgrim’s offering, as it is permitted to offer them on the Festival days. As the School of Hillel, according to its reasoning when they state that we bring peace-offerings and burnt offerings on the Festival days, and the Tanna/teacher comes to teach us that even where it is impossible to do it on the morrow, such as the case where Shavuot occurs on Friday, even in this, the School of Shammai states that the burnt-offerings of appearance [at the Temple] are not offered on the Festival day, and they postponed it it until after the Sabbath.",
+ "אין כהן גדול מתלבש – in his beautiful utensils/raiment, on the day of slaughter and preparation of the pilgrim’s offering of Atzeret/Shavuot that is after the Sabbath, in order that he should not adorn himself on that self-same day, that everyone would understand that this day is not a Festival.",
+ "שלא לקיים דברי האומרים עצרת אחר שבת – for the Sadducees would say that Atzeret/Shavuot always [occurs] after Shabbat, as it is written (Leviticus 23:15): “And from [the day on which you bring the sheaf of elevation offering] – the day after the sabbath, [you shall count off seven weeks. They must be complete],” and they say that “the day after the sabbath” in the beginning [of Passover] and if so, Atzeret/Shavuot will always fall on Sunday."
+ ],
+ [
+ "נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה – for profane things, Second Tithe and Priest’s due, it is sufficient for them by washing [hands] with a utensil which does not have within it other than one-quarter of a log of water.",
+ "ולקדש מטבילין – the explanation is to consume peace-offerings, sin-offerings and guilt-offerings. There is a greater degree/level, that it is necessary to immerse one’s hands in forty Seah, and even though they are not other than mere hands, that did not come in contact with impurity that defiles the entire body according to the Torah.",
+ "ולחטאת – to come in contact with the water of the sin-offering, sanctified water with the ashes of the red heifer to sprinkle from them upon those who are defiled through contact with the dead. There is a greater level/degree that if one’s hands became defiled through one of the things that defile the hands but not the body, such as a [sacred] book, or impure foods and impure liquids, and all defilements that [come] from the words of the Scribes the body is also defiled and the entire body requires ritual immersion. And all of these levels/degrees one higher than the next are from the words of the Scribes. But the fact that these were taken here concerning the laws of the Hagigah/Festival offering is because at their conclusion the laws of the Festival, for the ignoramuses/Amei HaAretz are considered ritually pure on the Festivals, but not on the rest of the days of the year, at the conclusion of [the third chapter of Hagigah], “There is a greater stringency regarding hallowed things.”"
+ ],
+ [
+ "טבל לחולין – with the purpose of non-holy produce. And furthermore this degree [of stringency]: A person who immerses in order to consume non-holy produce and he intended to immerse for the purpose of being pure for non-holy produce.",
+ "אסור למעשר – it is forbidden to eat the Second Tithe which is consumed in Jerusalem until he would ritually immerse for the sake of the [Second] Tithe, and so the case with all of them.",
+ "אסור בחטאת – in waters sanctified in the ashes of the [Red] Heifer.",
+ "ולא הוחזק – He did not intend for the purpose of a pure ritual immersion, but merely for washing.",
+ "כאילו לא טבל – for the [Second] Tithe, and all the more so for Terumah/priest’s due and for sacred food. But the immersion is for non-holy produce, for non-holy produce does not require religious intention."
+ ],
+ [
+ "מדרס – a direct cause of Levitical uncleanness to defile a person and utensils like treading-contact uncleanness of one suffering from a flux/discharge which defiles a person and utensils as it is written (Leviticus 15:21): “Anyone who touches her bedding shall wash his clothes, [bathe in water, and remain unclean until evening].”",
+ "לפרושים – to those who consume their non-holy produce in ritual purity of non-holy produce.",
+ "בגדי פרושים מדרס לאוכלי תרומה – here is missing one gradation/level and this must be aught: the clothing of Pharisees are deemed as infected with treading-contact-uncleanness for those who consume the Second Tithe. The clothes of those consume Second Tithe are deemed as infected with treading-contact-uncleanness to those who consume Terumah/priest’s due, which are the Kohanim who consume Terumah, and all of these are gradations/levels from the words of the Scribes who said that there is no guarding/protecting of their ritual purity of these are considered observance/guarding with those, since they are [in comparison with the others] as if they had not observed it, they made a decree with regard to their garments lest his menstruating wife sit upon them and they are infected with treading-contact-uncleanness from a menstruating woman.",
+ "היה אוכל על טהרת הקדש – he would consume his non-holy produce in a state of ritual purity as if he was holy, as he was warned about them from all defilement that defiles that which is holy.",
+ "והיתה מטפחתו מדרס לחטאת – but not for that which is deemed holy for this Tanna/teacher holds that non-holy produce that was made through purification of the holy is considered as holy. And this is not the Halakha. For non-holy produce that was made on the purification of holy things are not holy for all things, as is brought at the end of the [Tractate of] Niddah (73a)."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "חומר בקודש. שמטבילין כלי בתוך כלי – when both of them are ritually impure.",
+ "אבל לא לקודש – since we say that the heaviness of the inner utensil which weighs upon the outside which is placed within it, leaves a space before the defilement (tit must say, “before the water, and so it is in Rashi and in the Gemara – Tractate Hagigah 21a), for Ritual immersion is not effective for either one (i.e., Terumah/Priest’s due or Holy things).",
+ "אחוריים ותוך ובית הצביטה לתרומה – a utensil that is appropriate to use inside it and at its back/outside and its handle. Each and every usage with it is considered a utensil in and of itself with regard to Terumah/priest’s due, for if one part became defiled, the other part did not become defiled. And we are speaking of Rabbinic defilements, for if the back/outside became defiled win ritually impure liquids, the inside is not defiled, nor the handle, but if the handle was defiled, the back and insides were not defiled. And the explanation of בית הצביטה – is something you grab hold of, such as the language of (Ruth 2:14): “He handed her roast grain, [and she ate her fill and had some left over].” But there are those who have the reading \"בית הצביעה\" – from the language for a finger – that they for the utensil a handle to place one’s finger inside it. When he drinks, in order that he not place hand inside the utensil proper.",
+ "אבל לא לקודש – for if one of them became ritually defiled in Rabbinic defilements, it is entirely impure for Holy things.",
+ "הנושא את המדרס – [A person who comes in contact with] the shoe of the individual with a flux.",
+ "נושא את התרומה – [he can carry priest’s due] if he wants in an earthen wine-jug, which does not touch its airspace.",
+ "אבל לא את הקודש – because of an incident that had taken place with an individual who had been carrying a jug of wine of drink-offerings, and his sandal-strap of his shoe broke that had Levitical uncleanness arising from an individual with a flux’s immediate contact by treading/leaning against, etc., and he took it in his hand and as a result, it fell into the atmosphere of the jug, and the Holy thing was ritually defiled; at that hour they said that whomever carries Levitical uncleanness arising from an individual with a flux’s immediate contact by treading/leaning against, should not carry any Holy thing, and because I was an incident that happened with something that was considered a Holy thing. Therefore, they did not make a decree other than with something that was Holy and not priest’s due.",
+ "לא כמדת הקדש – with the interposition (of an intervening object) of his ritual immersions, is the measure of the priest’s due.",
+ "שבקדש – if there is a ritually impure cloth and he comes to ritually immerse it, if it is tied, he releases the knot, because it is similar to an interposition [of an intervening object].",
+ "ומנגב – if it is moist, he dries it first for the fatty, oily substance that is upon it is like an interposition [of an intervening object] of his ritual immersion.",
+ "ובתרומה – if he desires, he can tie it up and afterwards he immerses it while it is tied and it has no effect."
+ ],
+ [
+ "כלים הנגמרים בטהרה – that were completed by a Haver/a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse and he was careful with them when they came close to being completed, for they would susceptible to receive ritual defilement; and despite this, they require ritual immersion for Holy Things, for we suspect lest spittle flew off the mouth of an ignoramus on the utensil at the time that the Haver was holding it. But even if at that time,, the utensil was not completely finished, and would not receive defilement lest it was after it had been completed, and it was worthy of receiving defilement, still the spittle was moist and it defiles as is taught in the Mishnah of Tractate Niddah (Chapter 7, Mishnah 1) that flux and spittle defile when moist.",
+ "הכלי מצרף מה שבתוכו – there many pieces of food in one utensil, and someone who had immersed but must wait for sunset to be perfectly clean/Tevul Yom came in contact with it, who defiles the Terumah with one of them, the utensil combines them so that all of them are considered like one piece and all if is defiled, as it is written (Numbers 7:14 and eleven other examples throughout the chapter): “One gold ladle of ten shekels [filled with incense].” The Biblical verse makes it like everything that is in the ladle.",
+ "אבל לא לתרומה – but only that piece which touched it is impure, while the rest are pure.",
+ "הרביעי בקודש פסול – but does not defile.",
+ "אם נטמאת אחת מידיו – through the Rabbinic defilements such as with impure food-stuffs and liquids and similar things that do not defile anything other than the hands, but not the body.",
+ "ובקדש מטביל את שתיהן – it is dealing when it remains moist in the defiled hand at the time that it was defiled. But if it there was no moistness in the impure hand, the other hand does not become defiled until it touches it."
+ ],
+ [
+ "אוכלין אוכלים נגובים בידים מסואבות בתרומה – this is how it should be read: they eat dry foods of Hullin/non-holy, fully tithed with soiled/unwashed hands with Priest’s due/Terumah, but not with Holy/sanctified things. He whose fellow inserted/stuck sanctified foods into his mouth with ritually pure hands. But this one who is eating had soiled hands or that he inserted by himself sanctified foods in his mouth with a reed or a whorl [of the spindle], and he requested to eat a radish or an onion of Hullin/non-holy, totally tithed produce with them, for the soiled hands which are second degree of Levitical uncleanness do not defile the Hullin; nevertheless, the Rabbis decreed that he should not eat them with the sanctified foods, lest his soiled hands come in contact with the sanctified food that is in his mouth. But regarding the matter of Priest’s due/Terumah, even though soiled hands do defile, they do not make this gradation, but we say that he is careful and doesn’t come in contact. And for this reason, [the Mishnah uses the word \"נגובים /”dried” for if he were now to place liquid upon them, these liquids would become first-degree of Levitical uncleanness on account of the hands, and makes the Hullin/non-holy, totally tithed produce second-degree of Levitical uncleanness and when he touches the Terumah/priest’s due that is in his mouth, he defiles it.",
+ "האונן – who did not become defiled through his dead [lying before him – i.e., yet unburied].",
+ "ומחוסר כפורים – he immersed and sunset had occurred, but he had not brought his sacrifices.",
+ "צריכין טבילה – for after he will bring his sacrifice, if he wants to eat sanctified food, since for up to the present time, they were prohibited to consume sanctified things, the Rabbis required of him ritual immersion. But those lacking atonement defiles the sanctified food through contact, and the mourner before the burial of a kinsman/Onen is prohibited [to consume] Second Tithe, but is permitted [to consume] Terumah [assuming that he is a Kohen or she is married to one], for we include him from [the verse] (Leviticus 22:10): “No lay person shall eat of the sacred donations.” I said to you, those who are “foreign” but not those who are in the status of mourning before the burial of a kinsman."
+ ],
+ [
+ "שביהודה נאמנים וכו' – for this reason, the Mishnah took [the words} “in Judea” because a strip of the land of the Cutheans interrupted between the Galilee and Judea but Jerusalem was part of the land of Judea and it was not possible to bring sanctified things from the Galilee to Judea, because they (i.e., the Rabbis) decreed ritual defilement on the land of idolaters, and even on that of Haverim/those who observed the Levitical laws of purity in the Galilee, they could not bring it for libations.",
+ "נאמנים על טהרת יין ושמן – all the days of the year, ignoramuses who said that this wine is ritually pure and is for libations; that this oil is ritually pure as it is for meal-offerings are always believed/deemed faithful because of the stringency of sanctified things, they take care and do not lie, but if he said that this wine and oil were pure and it was for Terumah/priest’s due, he is not believed, for the prohibition of ritual impurity of Terumah is not severe in the eyes of the ignoramuses and we suspect that perhaps they are lying.",
+ "ובשעת הגיתות והבדים – at the time of the harvesting /vintage and at the time that when the olives are stored away in the vat for pressing, they are believed even about Terumah/priest’s due, because everyone purifies their utensils at the time of the making of wine and oil in order to separate the Terumah in [a state of] ritual purity.",
+ "עברו הגיתות וכו' – after the time of the vintage, or the time of the storing of the olives in the building containing the tank and the implements for the pressing of the olives and an ignoramus brings a jug of wine or of oil, it is for a Kohen who observes the laws of Levitical purity and he states that they are ritually pure. לא יקבלנה ממנו – that they are considered ritually pure, for after the vats for wine-pressing and the presses for olives, he is not believed.",
+ "אבל מניחה לגת אחרת – the ignoramus who knows that after the vats for wine-pressing and the presses for olives that he is not believed, he leaves this jug for another vat for wine-pressing and then gives it to a Kohen who at that time is believed concerning it.",
+ "רביעית – one-quarter of a log (i.e., a log equals the volume of six eggs) for libations is believed for his entire jug, for if he had intended to tell a lie, he would have invented one more advantageous to his case, for since he is believed for sanctified things, he is believed also for priest’s due/Terumah.",
+ "כדי יין וכדי שמן המדומעות – He who ritually purifies his otherwise improvised meal that had been made without separating priestly or Levitical shares for libations, and now, there is non-holy produce with priest’s due and sanctified foods mixed in where the priestly and Levitical shares had not been separated out, and he comes to say all on the pitchers that they are ritually pure, even though an ignoramus is not believed at the time regarding the pitchers the season for wine pressing. Today, we believe him regarding the pitchers even seventy days prior to the season for wine pressing, for since if he had intended to tell a lie, he would have invented one more advantageous to his case, so just as we believe him regarding sanctified things, we believe him also regarding Terumah/priest’s due and the pitchers, for it is a disgrace for the sanctified things that the pitchers that were intertwined were considered as ritually impure it was offered. And [the Rabbis] took seventy days prior because it was the way of the world to designate the utensils for use and ritually purify them seventy days prior to the wine-pressing."
+ ],
+ [
+ "מן המודיעית ולפנים – Modin is a city fifteen miles [northwest] from Jerusalem. From it and inwards to the side of Jerusalem, the ignorant potters are believed to take thin earthenware, such as cups, pots and ladles, because it is impossible [to exist] without them. But in Jerusalem they do not erect furnaces (see Talmud Bava Kamma 82a) neither for plaster nor for pots; therefore, they believed them and didn’t make a decree against them, for we must not impose a restriction on the public which the majority cannot endure (see Tractate Bava Batra 60b).",
+ "הוא הקדר – whomever brought them from outside of Modin to him alone, they believed him, for it is impossible not to believe him, but if he transferred them to another ignoramus potter who dwells in Modin or inside of Modin [towards Jerusalem], they did not believe him.",
+ "והן הקדרות – on those selfsame pots that he brought, he is believed, but he is not believed to combine with the pots of another potter who dwells in Modin or inside [towards Jerusalem].",
+ "והן הלוקחין – members of the order who observe Levitical laws in daily intercourse who saw that he brought them, the potter is considered reliable with them, but not with other purchasers.",
+ "יצא – [but if he left] from Modin to return back [home], he is not believed."
+ ],
+ [
+ "הגבאים – Jewish tax collectors of a king from the nations of the world who collect taxes and taxes from crops and other farmer’s produces delivered in kind, and they entered into the house to seize his pledge.",
+ "וכן הגנבים – who stole earthenware and restored/returned them.",
+ "נאמנים לומר לא נגענו – [we did not touch] inside them, and they returned them on account of repentance that they did on their own and not on account of fear [of punishment].",
+ "ובירושלים נאמנים על הקדש – they are believed on all earthenware utensils, whether big or small, to state that they are pure for sacred things, because they do not make kilns in Jerusalem. Therefore, they were believed and did not make decrees against them. ",
+ "But during the season of the Festival/Jewish holy day(s), even on the Terumah/priest’s due [they are assumed to be ritually pure], as is said in Scripture (Judges 20:11): “So all the men of Israel, united as one man, massed against the town.” The Biblical verse called them “united” at the time of gathering, and the Festival was a time of gathering together/being united."
+ ],
+ [
+ "הפותח את חביתו – a Haver/someone punctilious in the observance of laws of Levitical cleanness who opened his jar/cask to sell wine in Jerusalem during the Festival (i.e., the Intermediate Days), and those who service him are ignoramuses.",
+ "לא יגמור – [he should not complete it] after the Festival, for even though at the time of the Festival, they were ritually pure, their being in a state of ritual purity is not forever, but at the time of the Festival, everyone is punctilious in the observance of the laws of Levitical cleanness but after the festival, they are retroactively ritually impure, as we state in our Mishnah, that after the Festival, they would immerse the utensils of the Courtyard, for ignoramuses had come in contact with them during the Festival. But Rabbi Yehuda who said that he should finish [to sell what was left over], for he held that if one said that he could not finish, he would not have even begun, and there wouldn’t be food for those who came up on Festival pilgrimage, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "מעבירין על טהרת עזרה – they remove the utensils from their places, to ritually immerse them and to purify the Courtyard from the impurities of the ignoramuses who touched them during the Festival.",
+ "מפני כבוד שבת – for the Kohanim/priests had to engage in the needs of [preparation for] the Sabbath – each person and his household.",
+ "אף לא ליום ה' – even if the Festival ended on Thursday, they do not ritually immerse them until after the Sabbath, because the Kohanim/priests were not free at the conclusion of the Festival to immerse them, for they were busily engaged in the removing of the ashes that were on the pile (i.e., place on the altar where the ashes were piled up), that gathered there all the days of the Festival, all the ashes of the pile of wood on the altar in the Temple. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "ואומרים להם – to the ignoramuses on the Festival. Be careful not to touch the Table, because they would not be able to immerse it until after the Festival [had concluded]., for it was impossible to remove it from its place, as it is written (Exodus 25:30): “[And on the table] you shall set the bread of display, to be before Me always.”",
+ "טעונים טבילה – because of the defilement of the Festival.",
+ "חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחשת מפני שהן כקרקע – the copper altar, for the Torah called it the altar of earth (see Exodus 20:21) and the golden altar is written (Numbers 3:31): “[Their duties comprised: the ark, the table,] the lampstand, the altars, [and the sacred utensils that were used with them, and the screen – all the service connected with these],” they juxtaposed the altars (i.e., the copper altar and the golden altar) to each other. But they did not mention the table for they did not touch it.",
+ "מפני שהן מצופין – this is how it should be read: And the Sages declared them ritually impure and state that they require ritual immersion even them because they are overlaid [with gold or copper], for if they had been overlaid, it would be necessary to ritually purify them because wooden utensils are made as ornaments. Another explanation: And the Sages state that the reason that they don’t require ritual immersion is because they are overlaid with gold or copper and their overlaying is neutralized concerning them, and they are like wood utensils which do not become ritually defiled, and they don’t dispute Rabbi Eliezer other than on the reason for the matter alone. So also did Maimonides explain in his laws of the uncleanness of couch and seat (Chapter 1, Halakha 11)."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "http://sefaria.org"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה חגיגה",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Chagigah/Hebrew/On Your Way.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Chagigah/Hebrew/On Your Way.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..77c530551762232deab47488c13b51b78aaa1076
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Chagigah/Hebrew/On Your Way.json
@@ -0,0 +1,191 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Chagigah",
+ "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+ "versionTitle": "On Your Way",
+ "status": "locked",
+ "priority": 1.0,
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה חגיגה",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "הכל חייבין בראיה. במצות יראה כל זכורך, שצריך להתראות בעזרה ברגל. והכל לאתויי מי שחציו עבד וחציו בן חורין. ואין כן הלכה. שמי שחציו עבד וחציו בן חורין פטור מן הראיה מפני צד עבדות שבו:",
+ "חוץ מחרש. ואע״פ שהוא מדבר, ואפילו חרש באזנו אחת פטור, דכתיב (דברים ל״א:י״א) בבוא כל ישראל לראות את פני ה׳, וכתיב בתריה למען ישמעו. פרט למי שאין לו שמיעה גמורה. והשומע ואינו מדבר נמי פטור דכתיב ולמען ילמדו:",
+ "שוטה וקטן. דלאו בני חיובא נינהו, שהן פטורין מכל המצוות. וקטן שיכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית, אביו חייב להעלותו כדי לחנכו במצוות, כדאמר ב״ה לקמן במתניתין:",
+ "וטומטום ואנדרוגינוס, נשים ועבדים שאינן משוחררין. כל הני אמעיטו מזכורך, פרט לטומטום ואנדרוגינוס ונשים שאינן בכלל זכורך. וכל מצוה שאין נשים חייבות בה אין העבדים חייבין בה. ועוד הרי הוא אומר בבוא כל ישראל ליראות, ועבדים לאו בכלל ישראל נינהו:",
+ "החיגר והחולה והזקן ושאינו יכול לעלות ברגליו. מירושלים לעזרה, כגון שהוא מעונג ביותר. כל הני ילפינן להו מדכתיב שלש רגלים, יצאו אלו שאינן יכולין לעלות ברגליהם:",
+ "והסומא. דכתיב בבוא כל ישראל ליראות, כשם שהם באים להיראות כך הם באין לראות הר קדשו ובית שכינתו, לאפוקי סומא ואפילו בעינו אחת, שהרי אין ראייתו שלמה:",
+ "שלש רגלים. הראוי לעלות ברגליו חייבו הכתוב, וכיון דגדול פטור מן התורה, קטן נמי לאו בר חנוך הוא: \n\n"
+ ],
+ [
+ "הראיה שתי כסף. גדול הבא ליראות צריך להביא עולה, שנאמר (שמות כ״ג) לא יראו פני ריקם, ואינה פחותה משתי מעות כסף, שהם משקל ל״ב גרעיני שעורה מן הכסף הצרוף:",
+ "וחגיגה. שלמי חגיגה, שאמרה תורה (שמות י״ב) וחגותם אותו חג לה׳, כלומר הביאו שלמי חגיגה, אין פחותים ממעה כסף. ואע״פ שאין לראיה ולחגיגה שעור, דכתיב (דברים ט״ז) איש כמתנת ידו, חכמים נתנו בהם שעור למטה, שלא יביא פחות מכאן:",
+ "הראיה מעה כסף וחגיגה שתי כסף. דשלמים יש בהם לגבוה ולכהנים ולבעלים לפיכך הן מרובין מן העולות שאין בהן אלא לגבוה. וחוץ מעולת ראיה ושלמי חגיגה האמורים במתניתין עוד היו צריכים להביא מין אחר של שלמים, והן נקראים שלמי שמחה, דכתיב (שם כ״ז) וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת. ושלמי שמחה הללו לא הוזכרו כאן, ולא נתנו חכמים בהם שעור. ונשים חייבות בהן כאנשים, דעל השמחה נצטוו נשים, דכתיב (שם י״ד) ושמחת אתה וביתך: \n\n"
+ ],
+ [
+ "עולות במועד באות מן החולין. מתניתין חסורי מיחסרא והכי קתני, עולות נדרים ונדבות במועד באות, ביו״ט אינן באות, ועולת ראיה באה אפילו ביו״ט, אע״ג דיש לה תשלומין כל ז׳, עיקר מצותה ביו״ט ראשון, וכשהיא באה אינה באה אלא מן החולין. ושלמי שמחה באים מן המעשר, כלומר שיכולין להביא שלמי שמחה ממעות של מעשר שני, דשלמי שמחה אינן חובה במקום שיש בשר, והרי יש לו מעות מעשר שני להוציא בירושלים, הלכך יקנה בהם שלמים ויאכל. אבל חגיגת יום טוב הראשון הוא דבר שבחובה אפילו יש לו בשר הרבה, וכל דבר שהוא משום חובה אינו בא אלא מן החולין ולא מן המעשר:",
+ "ביו״ט הראשון של פסח. ה״ה ליו״ט ראשון של שאר רגלים. ולהכי נקט פסח, לפי שיש ערב פסח חגיגה אחרת, כשהיתה חבורת הפסח מרובה היו מביאין עמו חגיגה כדי שיהא הפסח נאכל על השובע, ואשמועינן מתניתין דחגיגת יו״ט עצמו הוא דאינו באה אלא מן החולין, אבל חגיגת י״ד באה מן המעשר:",
+ "ובית הלל אומרים מן המעשר. בגמרא פריך אמאי, דבר שבחובה היא וכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין. ומשני בטופל, שמחבר מעשר עם חולין ומביא, אם יש לו אוכלין הרבה ואין לו סיפק בבהמה אחת מביא בהמה אחת לחגיגה מן החולין והשאר ממעות מעשר שני. ואע״פ שכל הבאות ביו״ט ראשון שם חגיגה עליהן, מכל מקום סברי ב״ה דמותר להביא השאר מן המעשר, הואיל וכבר יצא ידי חובתו בראשונה מן החולין: \n\n"
+ ],
+ [
+ "יוצאין ידי חובתן. של שלמי שמחה:",
+ "בנדרים ונדבות ומעשר בהמה. דכתיב (שם ט״ז) ושמחת בחגך, לרבות כל מיני שמחות, דקרא לא בעי אלא שמחה, ואמר מר אין שמחה אלא בבשר, והאי בשר הוא:",
+ "אבל לא בעופות ולא במנחות. דכתיב ושמחת בחגך, אמרה תורה עשה שמחה ממי שחגיגה באה מהן, יצאו עופות ומנחות שאין חגיגה באה מהן: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אוכלין מרובין. בני בית מרובין:",
+ "מביא שלמים מרובין. שלמי חגיגה רבים לפי האוכלים שיש לו: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מי שלא חג. שלא הביא שלמי חגיגתו ועולת ראייתו:",
+ "ויום טוב האחרון. שמיני עצרת. ואע״ג דרגל בפני עצמו הוא, הוי תשלומין דראשון. וחג השבועות נמי אף על גב דלא הוי אלא יום אחד, יש לו תשלומין כל שבעה, מדאקשינהו קרא להדדי, בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות, מה חג המצות יש לו תשלומין כל שבעה אף חג השבועות יש לו תשלומין כל שבעה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "והוליד ממנה ממזר. שהביא פסולים בישראל והן לו לזכרון, לפיכך אין עונו נמחק בתשובה:",
+ "יכול הוא שיחזיר. דמי גניבתו וגזילתו לבעלים ויהא מתוקן מן החטא: \n\n"
+ ],
+ [
+ "היתר נדרים פורחים באויר. מעט רמז יש במקרא שיוכל החכם להתיר הנדר, ואין לסמוך עליו, אלא כך מסור לחכמים בתורה שבעל פה:",
+ "הלכות שבת. והלכות חגיגה והלכות מעילה. יש בהן הלכות שהן תלויות ברמז, במקרא מועט, כהר התלוי בשערות הראש:",
+ "והעבודות. הלכות עבודת הקרבנות:",
+ "הן הן גופי תורה. בגמרא מפרש דהן והן גופי תורה קאמר. כלומר בין אותן שאין להם על מה שיסמכו ובין אותן שיש להם על מה שיסמכו, בין אותן שהן כהררים התלוין בשערה, אלו ואלו גופי תורה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אין דורשין בעריות. לשלשה בני אדם כאחד אין דורשין להם סתרי עריות, כגון בתו מאנוסתו דלא כתיבא בקרא בהדיא ואתיא מדרשא. שמא בזמן שמדבר הרב עם אחד ישאו ויתנו השנים ביניהם, ולא יתנו לבם לשמוע מפי הרב כשדרש בו איסור, ויבואו להקל בעריות ע״י שנפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן יותר משאר איסורים שבתורה:",
+ "ולא במעשה בראשית. במעשה ששת ימי בראשית אפילו לשני בני אדם, וכל שכן לשלשה או יותר, דאמר קרא (דברים ד׳:ל״ב) כי שאל נא לימים ראשונים, יחיד שואל ואין שנים שואלים:",
+ "ולא במעשה מרכבה. שראה יחזקאל ושראה ישעיה. ורמב״ם פירש, מעשה בראשית, החכמה הטבעית. ומעשה מרכבה, מציאות האל ותאריו והמלאכים והנפש והשכל. ומה שיהיה אחר המות. ואין נראה לי שיקרא כל זה מעשה מרכבה, דא״כ חכמת המרכבה הוה ליה למתני, אלא מעשה מרכבה הוא שע״י הזכרת שמות של קדושה משתמשים בכתר, וצופין איך משמרות המלאכים במעמדן ואיך היכל לפנים מהיכל, כעין הסוכין ברוח הקודש:",
+ "ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו. אפילו לאדם אחד אין דורשין במרכבה, אלא א״כ מכיר בו הרב שהוא חכם שאם ימסור לו ראשי פרקים יהיה הוא מבין השאר מדעתו:",
+ "כל המסתכל בד׳ דברים. הני דמפרש ואזיל:",
+ "ראוי לו. יפה וטוב היה לו אם לא בא לעולם:",
+ "מה למעלה. מראשי החיות:",
+ "מה למטה. מתחת לארץ:",
+ "מה לפנים. חוץ למחיצת הרקיע במזרח:",
+ "ומה לאחור. למערב. פירוש אחר, מה לפנים קודם שנברא העולם, מה לאחור בסוף העולם לאחרית הימים:",
+ "כל שלא חס על כבוד קונו. שעובר עבירה בסתר ואמר אין שכינה מצויה כאן ומי רואני ומי יודעני: \n\n"
+ ],
+ [
+ "יוסי בן יועזר אומר שלא לסמוך. ביו״ט. מפני שמשתמש בבעלי חיים, שבכל כחו הוא סומך. וזו המחלוקת היתה בין הנשיאים ובין אבות ב״ד, דור אחר דור:",
+ "יצא מנחם. לעבודת המלך, ופירש מלהיות חברו של הלל. לפיכך לא הודע מענינו אם נחלק עם הלל בזה עם לאו, ונכנס שמאי במקומו להיות אב ב״ד תחתיו, ונחלק על הלל:",
+ "הראשונים. שהוזכרו ראשון בכל זוג היו נשיאים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מביאים שלמים. שלמי חגיגה, לפי שיש בהם צורך אכילה להדיוט:",
+ "ואין סומכין עליהם. אלא סומך עליהן מבעוד יום. דלא בעינן וסמך ושחט תכף לסמיכה שחיטה:",
+ "אבל לא עולות. עולת יחיד, ואפילו עולת ראיה. שהרי יכול להקריבה בשאר ימות הרגל דאמר קרא (במדבר כ״ט:ל״ה) עצרת תהיה לכם, לכם ולא לגבוה:",
+ "ובית הלל אומרים מביאין. שלמי חגיגה ועולות ראייה. דכתיב (דברים ט״ז:ח׳) עצרת לה׳, כל דלה׳. אבל נדרים ונדבות, בין עולות בין שלמים דברי הכל אין קריבין ביו״ט: \n\n"
+ ],
+ [
+ "יום טבוח. יום שחיטת עולות ראיה של יו״ט לאחר השבת שאין קרבים לא ביו״ט ולא בשבת. ועצרת יש לה תשלומין כל שבעה כפסח וסוכות:",
+ "וב״ה אומרים אין לה יום טבוח. אינה צריכה יום טבוח, שמותר להקריבן ביו״ט. וב״ה לטעמייהו דאמרי מביאין שלמים ועולות ביום טוב. ואשמעינן תנא דאפילו היכא דלא אפשר למיעבד למחר, כגון דחל עצרת בערב שבת אפילו בהא אמרי בית שמאי דאין עולת ראיה קריבה ביו״ט ודחו לה עד לאחר השבת:",
+ "אין כהן גדול מתלבש. בכלים נאים שלו, ביום טבוח של עצרת שאחר השבת. כדי שלא יתנאה באותו היום, שיבינו הכל שאין היום יו״ט:",
+ "שלא לקיים דברי האומרים עצרת אחר שבת. שהיו הצדוקים אומרים לעולם עצרת אחר שבת, דכתיב (ויקרא כ״ג:ט״ו) וספרתם לכם ממחרת השבת, והן אומרים ממחרת שבת בראשית וא״כ לעולם חל עצרת באחד בשבת: \n\n"
+ ],
+ [
+ "נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה. חולין ומעשר שני ותרומה די להם נטילה בכלי שאין בו אלא רביעית מים:",
+ "ולקודש מטבילין. פירוש לאכול שלמים וחטאת ואשם יש מעלה יתירה, שצריך להטביל את הידים בארבעים סאה. ואע״פ שאינם אלא סתם ידים, שלא נגעו בטומאה המטמאה את כל הגוף מדאורייתא:",
+ "ולחטאת. ליגע במי חטאת, מים המקודשים באפר פרה אדומה להזות מהם על טמאי מתים, יש מעלה יתירה, שאם נטמאו ידיו בא׳ מן הדברים המטמאים את הידים ולא את הגוף, כגון ספר ואוכלין טמאים ומשקין טמאים וכל טומאות שמדברי סופרים, נטמא גם הגוף, וכל הגוף צריך טבילה. וכל מעלות הללו שזה גבוה מזה, מדברי סופרים הם. והאי דנקט להו הכא גבי הלכות חגיגה, לפי שיש בסופן הלכות הרגל, שעמי הארץ חשובים טהורים ברגל, ולא בשאר ימות השנה. בסוף חומר בקודש: \n\n"
+ ],
+ [
+ "טבל לחולין, והוחזק לחולין. ועוד זו מעלה. הטובל לאכול חולין ונתכוין לטבול להיות מוחזק טהור לשם חולין:",
+ "אסור למעשר. אסור לאכול מעשר שני הנאכל בירושלים, עד שיטבול לשם מעשר. וכן כולם:",
+ "אסור בחטאת. במים המקודשים באפר פרה:",
+ "ולא הוחזק. לא נתכוין לשם טבילת טהרה, אלא לרחיצה בעלמא:",
+ "כאילו לא טבל. למעשר, וכל שכן לתרומה ולקודש. אבל טבילה היא לחולין, דחולין לא בעו כוונה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מדרס. אב הטומאה לטמא אדם וכלים כמדרס הזב שמטמא אדם וכלים, כדכתיב (ויקרא ט״ו:ה׳) וכל אשר יגע במשכבה יכבס בגדיו:",
+ "לפרושים. לאוכלי חוליהם בטהרת חולין:",
+ "בגדי פרושים מדרס לאוכלי תרומה. כאן חסר מעלה אחת. והכי אבעי ליה למתני, בגדי פרושים מדרס לאוכלי מעשר שני. בגדי אוכלי מעשר שני מדרס לאוכלי תרומה, דהיינו לכהנים בתרומתן. וכל הני מעלות מדברי סופרים נינהו, שאמרו אין שמירת טהרתן של אלו חשובה שמירה אצל אלו. ומתוך שהן אצל אלו כאילו לא שמרום, גזרו בבגדיהם שמא ישבה עליהם אשתו נדה, והרי הן מדרס הנדה:",
+ "היה אוכל על טהרת הקודש. היה אוכל חולין שלו בטהרה כאילו היה קודש. שהיה נזהר בהן מכל טומאה המטמא את הקודש:",
+ "והיתה מטפחתו מדרס לחטאת. אבל לא לקודש. דקסבר האי תנא חולין שנעשו על טהרת הקודש כקודש דמו. ואין כן הלכה. דחולין שנעשו על טהרת הקודש לאו כקודש דמו לכל הדברים. כדאיתא בסוף מסכת נדה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "חומר בקודש. שמטבילין כלי בתוך כלי. כששניהם טמאים:",
+ "אבל לא לקודש. דאמרינן כובדו של כלי הפנימי המכביד על החיצון שהוא מונח בתוכו, חוצץ בפני הטומאה. (צ״ל בפני המים, וכן הוא ברש״י בגמרא) ואין טבילה עולה לא לזה ולא לזה:",
+ "אחוריים ותוך ובית הצביטה לתרומה. כלי הראוי להשתמש בתוכו ובאחוריו ובית צביטתו. כל תשמיש ותשמיש שבו, חשוב כלי בפני עצמו לענין תרומה, שאם נטמא זה לא נטמא זה. ובטומאות דרבנן קאמר, שאם נטמאו אחוריו במשקים טמאים לא נטמא תוכו ולא בית צביטתו, ואם נטמא בית צביטתו לא נטמאו אחוריו ותוכו. ופי׳ בית הצביטה, בית אחיזה. לשון ויצבט לה קלי. (רות ב׳:י״ד). ואית דגרסי בית הצביעה, לשון אצבע, שעושין לכלי בית אחיזה להכניס אצבעו בתוכו כשהוא שותה, כדי שלא יכניס ידו לתוך הכלי:",
+ "אבל לא לקודש. שאם נטמא אחד מהם בטומאות דרבנן, כולו טמא לקודש:",
+ "הנושא את המדרס. מנעל של זב:",
+ "נושא את התרומה. אם ירצה, בחבית של חרס, שאינו נוגע באוירה:",
+ "אבל לא את הקודש. משום מעשה שהיה באדם אחד שהיה נושא חבית יין של נסכים ונפסקה לו רצועה של סנדל שהיה מדרס הזב ונטלה בידו ומתוך כך נפלה לאויר החבית ונטמא הקודש. באותה שעה אמרו הנושא את המדרס לא ישא את הקודש. ולפי שמעשה שהיה בקודש היה, לפיכך לא גזרו אלא בקודש ולא בתרומה:",
+ "לא כמדת הקודש. בחציצת טבילותיו, מדת התרומה:",
+ "שבקודש. אם יש בגד טמא ובא להטבילו, אם קשור הוא מתיר את קשרו, משום דדמי לחציצה:",
+ "ומנגב. אם לח הוא מנגבו תחלה, דשמנונית שעליו הוי כחוצץ:",
+ "ובתרומה. אם ירצה קושרו ואח״כ מטביל כשהוא קשור ואין בכך כלום: \n\n"
+ ],
+ [
+ "כלים הנגמרים בטהרה. שגמרן חבר, ונזהר בהם משבאו קרוב לגמרן שהם ראויין לקבל טומאה. אעפ״כ צריכין טבילה לקודש. חיישינן שמא נתז רוק מפי עם הארץ על הכלי בשעה שהיה החבר אוחז בו. ואע״פ שבאותה שעה עדיין לא נגמר הכלי ולא היה מקבל טומאה, שמא לאחר שנגמר והיה ראוי לקבל טומאה עדיין היה הרוק לח ומטמא, דתנן במסכת נדה הזוב והרוק מטמאין לחים:",
+ "הכלי מצרף מה שבתוכו. היו חתיכות הרבה של אוכלין בכלי אחד ונגע טבול יום שהוא פוסל את התרומה באחת מהן, הכלי מצרפן להיות כולן חשובים כחתיכה אחת ונפסלו כולן, דכתיב (במדבר ז׳) כף אחת עשרה זהב, הכתוב עשאו לכל מה שבכף אחת:",
+ "אבל לא לתרומה. אלא אותה חתיכה שנגע בה היא פסולה, והשאר טהורות:",
+ "הרביעי בקודש פסול. ואינו פוסל:",
+ "אם נטמאת אחת מידיו. בטומאות דרבנן, כגון באוכלין ומשקין טמאים וכיוצא בהן, שאין מטמאין אלא ידים ולא את הגוף:",
+ "ובקודש מטביל את שתיהן. והוא שתשאר לחלוחית ביד הטמאה בשעה שנטמאה. אבל לא היה לחלוחית ביד הטמאה אין היד האחרת טמאה עד שתגע בה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אוכלין אוכלים נגובים בידים מסואבות בתרומה. הכי קאמר, אוכלין אוכלים של חולין נגובין בידים מסואבות עם התרומה אבל לא עם הקודש. מי שתחב לו חבירו אוכלין של קודש בפיו בידים טהורות, וזה האוכל ידיו מסואבות, או שתחב הוא עצמו אוכלין של קודש בפיו ע״י כוש או כרכר, ובקש לאכול צנון או בצל של חולין עמהן, שאין ידים מסואבות השניות לטומאה מטמאות את החולין, אפ״ה גזור רבנן שלא יאכלם עם הקודש, שמא יגע בידיו מסואבות באוכלין של קודש שבפיו. ולענין תרומה, אע״פ שהידים המסואבות פוסלות, לא עשו מעלה זו, אלא אמרינן זהיר ולא נגע. ולהכי נקט נגובים, שאילו היה עכשיו משקין עליהם, היו המשקין נעשים ראשונים מחמת הידים ועושין את החולין שניים, וכשנוגעין בתרומה שבפיו פוסלים אותה:",
+ "האונן. שלא נטמא במתו:",
+ "ומחוסר כפורים. שטבל והעריב שמשו ולא הביא קרבנותיו:",
+ "צריכין טבילה. לאחר שיביא קרבנו אם רצה לאכול קודש. כיון דעד האידנא היו אסורים בקודש אצרכינהו רבנן טבילה. ומחוסר כפורים פוסל את הקודש בנגיעה. והאונן אע״פ שאסור לאכול אינו פוסל בנגיעה:",
+ "אבל לא בתרומה. דמחוסר כפורים ואונן מותרים בתרומה. ואע״ג דאונן אסור במעשר שני, מותר הוא בתרומה, דמרבינן ליה מוכל זר לא יאכל קודש (ויקרא כ״ב:י׳), זרות אמרתי לך ולא אנינות: \n\n"
+ ],
+ [
+ "שביהודה נאמנין וכו׳ להכי נקט ביהודה, לפי שרצועה של ארץ כותיים היתה מפסקת בין גליל ליהודה, וירושלים ארץ יהודה היתה, ולא היה אפשר להביא קודש מארץ הגליל ליהודה לפי שגזרו טומאה על ארץ העמים, ואפילו של חברים שבגליל לא היה אפשר להביאו לנסכים:",
+ "נאמנין על טהרת יין ושמן כל ימות השנה. עם הארץ שאמר יין זה טהור והוא לנסכים, שמן זה טהור והוא למנחות, נאמן לעולם, דמשום חומרא דקודש מזדהר ולא משקר. אבל אם אמר יין ושמן אלו טהורים והן לתרומה, אינו נאמן, שאין אסור טומאת תרומה חמור בעיני עמי הארץ וחיישינן דלמא משקרי בה:",
+ "ובשעת הגתות והבדים. בעת הבציר ובעת שעוצרים הזיתים בבד, נאמנין אף על התרומה, לפי שכל בני אדם מטהרים את כליהם בעת עשיית היין והשמן כדי להפריש התרומה בטהרה:",
+ "עברו הגתות וכו׳ לאחר שעבר זמן הבציר או זמן עצירת הזיתים בבית הבד, והביא עם הארץ חבית של יין או של שמן של תרומה לכהן חבר ואומר שהיא טהורה. לא יקבלנה ממנו בחזקת טהורה, דלאחר הגיתות והבדים אינו נאמן:",
+ "אבל מניחה לגת הבאה. עם הארץ שיודע שלאחר הגתות והבדים אינו נאמן, מניח חבית זו לגת הבאה ואז נותנה לכהן, דבאותה שעה הוא נאמן עליה:",
+ "רביעית. הלוג יין לנסכים נאמן על כל החבית. דמגו דמהימן אקודש מהימן נמי אתרומה:",
+ "כדי יין וכדי שמן המדומעות. המטהר את טבלו לנסכים, והשתא איכא חולין ותרומה וקודש מעורבין ומדומעין זה בזה, ובא לומר גם על הכדים שהן טהורים, אע״ג דעם הארץ אינו נאמן על הכדים אפילו בשעת הגתות, האידנא מהמנינן ליה על הכדים אפילו קודם שעת הגתות שבעים יום, דמגו דמהימן אקודש מהימן נמי אתרומה ואכדים, דגנאי הוא לקודש שיהיו הכדים שעירוהו מהם בחזקת טומאה והוא קרב. ושבעים יום דנקט, משום דאורחא דעלמא הוא להזמין את הכלים ולטהרם שבעים יום קודם הגתות: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מן המודיעית ולפנים. מודיעית כרך רחוק מירושלים ט״ו מיל. ממנו ולפנים, לצד ירושלים, נאמנים קדרים עמי הארץ ליקח מהן כלי חרס הדקים, כגון כוסות קדרות וקיתונות. לפי שא״א בלא הם. ובירושלים אין עושין כבשונות, מפני העשן, לא לסיד ולא לקדרות, לפיכך האמינום ולא גזרו עליהם, שאין גוזרים גזירה על הצבור שאין יכולין לעמוד בה:",
+ "הוא הקדר. מי שהביאן מחוץ למודיעית לו בלבד האמינו, לפי שא״א שלא להאמינו, אבל אם מסרם ליד קדר אחר עם הארץ היושב במודיעית או לפנים, לא האמינוהו:",
+ "והן הקדרות. על אותן קדרות שהביא הוא נאמן. ואינו נאמן לצרף עמהם קדרות של קדר אחר שיושב במודיעית או לפנים:",
+ "והן הלוקחין. חברים שראוהו שהביאם, נאמן הקדר אצלם. ולא אצל לוקחים אחרים:",
+ "יצא. מן המודיעית לשוב לאחוריו, אינו נאמן: \n\n"
+ ],
+ [
+ "הגבאים. ישראל שהן גבאים למלכי אומות העולם לגבות מישראל מסים וארנוניות. ונכנסו לתוך הבית לעבוט עבוטו:",
+ "וכן הגנבים. שגנבו כלי חרס והחזירום:",
+ "נאמנים לומר לא נגענו. לתוכו. והוא שהחזירום מחמת תשובה שעשו מעצמם, לא מחמת יראה:",
+ "ובירושלים נאמנים על הקודש. נאמנים על כל כלי חרס בין גדולים בין קטנים, לומר שהן טהורין לקודש, לפי שאין עושין כבשונות בירושלים, לפיכך האמינום ולא גזרו עליהם:",
+ "ובשעת הרגל אף על התרומה. דאמר קרא (שופטים כ י״א) ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים, הכתוב קראם בשעת אסיפה כולם חברים, ורגל שעת אסיפה היא: \n\n"
+ ],
+ [
+ "הפותח את חביתו. חבר שפתח חביתו למכור יין בירושלים ברגל, ומשמשו בו עמי הארץ:",
+ "לא יגמור. לאחר הרגל. שאע״פ שבשעת הרגל הן טהורין לא שטהרתן טהרה עולמית, אלא שבשעת הרגל הכל חברים, אבל לאחר הרגל טמא מגען למפרע, כדאמרינן במתניתין לאחר הרגל מטבילין כלי העזרה, מפני שנגעו בהן עמי הארץ ברגל. ור״י דאמר יגמור סבר, אם אתה אומר לא יגמור אף הוא לא יתחיל ואין מזון מצוי לעולי רגלים. ואין הלכה כר״י:",
+ "מעבירין על טהרת העזרה. מעבירין את הכלים ממקומן להטבילן ולטהר את העזרה מטומאת עמי הארץ שנגעו בהן ברגל:",
+ "מפני כבוד השבת. שהיו הכהנים צריכין להתעסק בצרכי שבת איש בביתו:",
+ "אף לא ליום ה׳ אף אם עבר הרגל ליום ה׳, אין מטבילין אותן עד לאחר השבת. לפי שאין הכהנים פנויין ליום מוצאי יום טוב להטבילן, שטרודין להוציא את הדשן שעל התפוח באמצע המזבח, שקבצו שם כל ימות הרגל כל דשן של המערכה. ואין הלכה כר״י: \n\n"
+ ],
+ [
+ "ואומרין להם. לעמי הארץ ברגל. הזהרו שלא תגעו בשלחן. לפי שלא יוכלו להטבילו לאחר הרגל, שא״א לסלקו ממקומו דכתיב ביה (שמות כ״ח) לחם פנים לפני תמיד:",
+ "טעונים טבילה. מפני טומאת הרגל:",
+ "חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחושת מפני שהן כקרקע. מזבח הנחושת שהתורה קראתו מזבח אדמה. ומזבח הזהב כתיב (במדבר ג׳:ל״א) המנורה והמזבחות, אתקש מזבחות זה לזה. ושלחן הא אמרן דלא נגעו בו:",
+ "מפני שהן מצופין. הכי קאמר, וחכמים מטמאין ואומרין שצריכין טבילה גם הם מפני שהן מצופין, דאי לא הוו מצופין יש לטהרן משום כלי עץ העשויין לנחת. פי׳ אחר וחכ״א דטעמא דאין צריכין טבילה לפי שהם מצופין זהב ונחשת וצפויין בטיל לגביהן, והוו ככלי עץ העשויין לנחת שאינן מטמאין, ולא פליגי על ר׳ אליעזר אלא בטעמא דמלתא בלבד. כך פי׳ הרמב״ם בהלכות מטמאי משכב ומושב:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Chagigah/Hebrew/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Chagigah/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..2c713363c90e9eddeaf6d7d2647fd923d735d231
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Chagigah/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,187 @@
+{
+ "title": "Bartenura on Mishnah Chagigah",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Chagigah",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "הכל חייבין בראיה. במצות יראה כל זכורך, שצריך להתראות בעזרה ברגל. והכל לאתויי מי שחציו עבד וחציו בן חורין. ואין כן הלכה. שמי שחציו עבד וחציו בן חורין פטור מן הראיה מפני צד עבדות שבו:",
+ "חוץ מחרש. ואע״פ שהוא מדבר, ואפילו חרש באזנו אחת פטור, דכתיב (דברים ל״א:י״א) בבוא כל ישראל לראות את פני ה׳, וכתיב בתריה למען ישמעו. פרט למי שאין לו שמיעה גמורה. והשומע ואינו מדבר נמי פטור דכתיב ולמען ילמדו:",
+ "שוטה וקטן. דלאו בני חיובא נינהו, שהן פטורין מכל המצוות. וקטן שיכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית, אביו חייב להעלותו כדי לחנכו במצוות, כדאמר ב״ה לקמן במתניתין:",
+ "וטומטום ואנדרוגינוס, נשים ועבדים שאינן משוחררין. כל הני אמעיטו מזכורך, פרט לטומטום ואנדרוגינוס ונשים שאינן בכלל זכורך. וכל מצוה שאין נשים חייבות בה אין העבדים חייבין בה. ועוד הרי הוא אומר בבוא כל ישראל ליראות, ועבדים לאו בכלל ישראל נינהו:",
+ "החיגר והחולה והזקן ושאינו יכול לעלות ברגליו. מירושלים לעזרה, כגון שהוא מעונג ביותר. כל הני ילפינן להו מדכתיב שלש רגלים, יצאו אלו שאינן יכולין לעלות ברגליהם:",
+ "והסומא. דכתיב בבוא כל ישראל ליראות, כשם שהם באים להיראות כך הם באין לראות הר קדשו ובית שכינתו, לאפוקי סומא ואפילו בעינו אחת, שהרי אין ראייתו שלמה:",
+ "שלש רגלים. הראוי לעלות ברגליו חייבו הכתוב, וכיון דגדול פטור מן התורה, קטן נמי לאו בר חנוך הוא: \n\n"
+ ],
+ [
+ "הראיה שתי כסף. גדול הבא ליראות צריך להביא עולה, שנאמר (שמות כ״ג) לא יראו פני ריקם, ואינה פחותה משתי מעות כסף, שהם משקל ל״ב גרעיני שעורה מן הכסף הצרוף:",
+ "וחגיגה. שלמי חגיגה, שאמרה תורה (שמות י״ב) וחגותם אותו חג לה׳, כלומר הביאו שלמי חגיגה, אין פחותים ממעה כסף. ואע״פ שאין לראיה ולחגיגה שעור, דכתיב (דברים ט״ז) איש כמתנת ידו, חכמים נתנו בהם שעור למטה, שלא יביא פחות מכאן:",
+ "הראיה מעה כסף וחגיגה שתי כסף. דשלמים יש בהם לגבוה ולכהנים ולבעלים לפיכך הן מרובין מן העולות שאין בהן אלא לגבוה. וחוץ מעולת ראיה ושלמי חגיגה האמורים במתניתין עוד היו צריכים להביא מין אחר של שלמים, והן נקראים שלמי שמחה, דכתיב (שם כ״ז) וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת. ושלמי שמחה הללו לא הוזכרו כאן, ולא נתנו חכמים בהם שעור. ונשים חייבות בהן כאנשים, דעל השמחה נצטוו נשים, דכתיב (שם י״ד) ושמחת אתה וביתך: \n\n"
+ ],
+ [
+ "עולות במועד באות מן החולין. מתניתין חסורי מיחסרא והכי קתני, עולות נדרים ונדבות במועד באות, ביו״ט אינן באות, ועולת ראיה באה אפילו ביו״ט, אע״ג דיש לה תשלומין כל ז׳, עיקר מצותה ביו״ט ראשון, וכשהיא באה אינה באה אלא מן החולין. ושלמי שמחה באים מן המעשר, כלומר שיכולין להביא שלמי שמחה ממעות של מעשר שני, דשלמי שמחה אינן חובה במקום שיש בשר, והרי יש לו מעות מעשר שני להוציא בירושלים, הלכך יקנה בהם שלמים ויאכל. אבל חגיגת יום טוב הראשון הוא דבר שבחובה אפילו יש לו בשר הרבה, וכל דבר שהוא משום חובה אינו בא אלא מן החולין ולא מן המעשר:",
+ "ביו״ט הראשון של פסח. ה״ה ליו״ט ראשון של שאר רגלים. ולהכי נקט פסח, לפי שיש ערב פסח חגיגה אחרת, כשהיתה חבורת הפסח מרובה היו מביאין עמו חגיגה כדי שיהא הפסח נאכל על השובע, ואשמועינן מתניתין דחגיגת יו״ט עצמו הוא דאינו באה אלא מן החולין, אבל חגיגת י״ד באה מן המעשר:",
+ "ובית הלל אומרים מן המעשר. בגמרא פריך אמאי, דבר שבחובה היא וכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין. ומשני בטופל, שמחבר מעשר עם חולין ומביא, אם יש לו אוכלין הרבה ואין לו סיפק בבהמה אחת מביא בהמה אחת לחגיגה מן החולין והשאר ממעות מעשר שני. ואע״פ שכל הבאות ביו״ט ראשון שם חגיגה עליהן, מכל מקום סברי ב״ה דמותר להביא השאר מן המעשר, הואיל וכבר יצא ידי חובתו בראשונה מן החולין: \n\n"
+ ],
+ [
+ "יוצאין ידי חובתן. של שלמי שמחה:",
+ "בנדרים ונדבות ומעשר בהמה. דכתיב (שם ט״ז) ושמחת בחגך, לרבות כל מיני שמחות, דקרא לא בעי אלא שמחה, ואמר מר אין שמחה אלא בבשר, והאי בשר הוא:",
+ "אבל לא בעופות ולא במנחות. דכתיב ושמחת בחגך, אמרה תורה עשה שמחה ממי שחגיגה באה מהן, יצאו עופות ומנחות שאין חגיגה באה מהן: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אוכלין מרובין. בני בית מרובין:",
+ "מביא שלמים מרובין. שלמי חגיגה רבים לפי האוכלים שיש לו: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מי שלא חג. שלא הביא שלמי חגיגתו ועולת ראייתו:",
+ "ויום טוב האחרון. שמיני עצרת. ואע״ג דרגל בפני עצמו הוא, הוי תשלומין דראשון. וחג השבועות נמי אף על גב דלא הוי אלא יום אחד, יש לו תשלומין כל שבעה, מדאקשינהו קרא להדדי, בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות, מה חג המצות יש לו תשלומין כל שבעה אף חג השבועות יש לו תשלומין כל שבעה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "והוליד ממנה ממזר. שהביא פסולים בישראל והן לו לזכרון, לפיכך אין עונו נמחק בתשובה:",
+ "יכול הוא שיחזיר. דמי גניבתו וגזילתו לבעלים ויהא מתוקן מן החטא: \n\n"
+ ],
+ [
+ "היתר נדרים פורחים באויר. מעט רמז יש במקרא שיוכל החכם להתיר הנדר, ואין לסמוך עליו, אלא כך מסור לחכמים בתורה שבעל פה:",
+ "הלכות שבת. והלכות חגיגה והלכות מעילה. יש בהן הלכות שהן תלויות ברמז, במקרא מועט, כהר התלוי בשערות הראש:",
+ "והעבודות. הלכות עבודת הקרבנות:",
+ "הן הן גופי תורה. בגמרא מפרש דהן והן גופי תורה קאמר. כלומר בין אותן שאין להם על מה שיסמכו ובין אותן שיש להם על מה שיסמכו, בין אותן שהן כהררים התלוין בשערה, אלו ואלו גופי תורה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אין דורשין בעריות. לשלשה בני אדם כאחד אין דורשין להם סתרי עריות, כגון בתו מאנוסתו דלא כתיבא בקרא בהדיא ואתיא מדרשא. שמא בזמן שמדבר הרב עם אחד ישאו ויתנו השנים ביניהם, ולא יתנו לבם לשמוע מפי הרב כשדרש בו איסור, ויבואו להקל בעריות ע״י שנפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן יותר משאר איסורים שבתורה:",
+ "ולא במעשה בראשית. במעשה ששת ימי בראשית אפילו לשני בני אדם, וכל שכן לשלשה או יותר, דאמר קרא (דברים ד׳:ל״ב) כי שאל נא לימים ראשונים, יחיד שואל ואין שנים שואלים:",
+ "ולא במעשה מרכבה. שראה יחזקאל ושראה ישעיה. ורמב״ם פירש, מעשה בראשית, החכמה הטבעית. ומעשה מרכבה, מציאות האל ותאריו והמלאכים והנפש והשכל. ומה שיהיה אחר המות. ואין נראה לי שיקרא כל זה מעשה מרכבה, דא״כ חכמת המרכבה הוה ליה למתני, אלא מעשה מרכבה הוא שע״י הזכרת שמות של קדושה משתמשים בכתר, וצופין איך משמרות המלאכים במעמדן ואיך היכל לפנים מהיכל, כעין הסוכין ברוח הקודש:",
+ "ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו. אפילו לאדם אחד אין דורשין במרכבה, אלא א״כ מכיר בו הרב שהוא חכם שאם ימסור לו ראשי פרקים יהיה הוא מבין השאר מדעתו:",
+ "כל המסתכל בד׳ דברים. הני דמפרש ואזיל:",
+ "ראוי לו. יפה וטוב היה לו אם לא בא לעולם:",
+ "מה למעלה. מראשי החיות:",
+ "מה למטה. מתחת לארץ:",
+ "מה לפנים. חוץ למחיצת הרקיע במזרח:",
+ "ומה לאחור. למערב. פירוש אחר, מה לפנים קודם שנברא העולם, מה לאחור בסוף העולם לאחרית הימים:",
+ "כל שלא חס על כבוד קונו. שעובר עבירה בסתר ואמר אין שכינה מצויה כאן ומי רואני ומי יודעני: \n\n"
+ ],
+ [
+ "יוסי בן יועזר אומר שלא לסמוך. ביו״ט. מפני שמשתמש בבעלי חיים, שבכל כחו הוא סומך. וזו המחלוקת היתה בין הנשיאים ובין אבות ב״ד, דור אחר דור:",
+ "יצא מנחם. לעבודת המלך, ופירש מלהיות חברו של הלל. לפיכך לא הודע מענינו אם נחלק עם הלל בזה עם לאו, ונכנס שמאי במקומו להיות אב ב״ד תחתיו, ונחלק על הלל:",
+ "הראשונים. שהוזכרו ראשון בכל זוג היו נשיאים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מביאים שלמים. שלמי חגיגה, לפי שיש בהם צורך אכילה להדיוט:",
+ "ואין סומכין עליהם. אלא סומך עליהן מבעוד יום. דלא בעינן וסמך ושחט תכף לסמיכה שחיטה:",
+ "אבל לא עולות. עולת יחיד, ואפילו עולת ראיה. שהרי יכול להקריבה בשאר ימות הרגל דאמר קרא (במדבר כ״ט:ל״ה) עצרת תהיה לכם, לכם ולא לגבוה:",
+ "ובית הלל אומרים מביאין. שלמי חגיגה ועולות ראייה. דכתיב (דברים ט״ז:ח׳) עצרת לה׳, כל דלה׳. אבל נדרים ונדבות, בין עולות בין שלמים דברי הכל אין קריבין ביו״ט: \n\n"
+ ],
+ [
+ "יום טבוח. יום שחיטת עולות ראיה של יו״ט לאחר השבת שאין קרבים לא ביו״ט ולא בשבת. ועצרת יש לה תשלומין כל שבעה כפסח וסוכות:",
+ "וב״ה אומרים אין לה יום טבוח. אינה צריכה יום טבוח, שמותר להקריבן ביו״ט. וב״ה לטעמייהו דאמרי מביאין שלמים ועולות ביום טוב. ואשמעינן תנא דאפילו היכא דלא אפשר למיעבד למחר, כגון דחל עצרת בערב שבת אפילו בהא אמרי בית שמאי דאין עולת ראיה קריבה ביו״ט ודחו לה עד לאחר השבת:",
+ "אין כהן גדול מתלבש. בכלים נאים שלו, ביום טבוח של עצרת שאחר השבת. כדי שלא יתנאה באותו היום, שיבינו הכל שאין היום יו״ט:",
+ "שלא לקיים דברי האומרים עצרת אחר שבת. שהיו הצדוקים אומרים לעולם עצרת אחר שבת, דכתיב (ויקרא כ״ג:ט״ו) וספרתם לכם ממחרת השבת, והן אומרים ממחרת שבת בראשית וא״כ לעולם חל עצרת באחד בשבת: \n\n"
+ ],
+ [
+ "נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה. חולין ומעשר שני ותרומה די להם נטילה בכלי שאין בו אלא רביעית מים:",
+ "ולקודש מטבילין. פירוש לאכול שלמים וחטאת ואשם יש מעלה יתירה, שצריך להטביל את הידים בארבעים סאה. ואע״פ שאינם אלא סתם ידים, שלא נגעו בטומאה המטמאה את כל הגוף מדאורייתא:",
+ "ולחטאת. ליגע במי חטאת, מים המקודשים באפר פרה אדומה להזות מהם על טמאי מתים, יש מעלה יתירה, שאם נטמאו ידיו בא׳ מן הדברים המטמאים את הידים ולא את הגוף, כגון ספר ואוכלין טמאים ומשקין טמאים וכל טומאות שמדברי סופרים, נטמא גם הגוף, וכל הגוף צריך טבילה. וכל מעלות הללו שזה גבוה מזה, מדברי סופרים הם. והאי דנקט להו הכא גבי הלכות חגיגה, לפי שיש בסופן הלכות הרגל, שעמי הארץ חשובים טהורים ברגל, ולא בשאר ימות השנה. בסוף חומר בקודש: \n\n"
+ ],
+ [
+ "טבל לחולין, והוחזק לחולין. ועוד זו מעלה. הטובל לאכול חולין ונתכוין לטבול להיות מוחזק טהור לשם חולין:",
+ "אסור למעשר. אסור לאכול מעשר שני הנאכל בירושלים, עד שיטבול לשם מעשר. וכן כולם:",
+ "אסור בחטאת. במים המקודשים באפר פרה:",
+ "ולא הוחזק. לא נתכוין לשם טבילת טהרה, אלא לרחיצה בעלמא:",
+ "כאילו לא טבל. למעשר, וכל שכן לתרומה ולקודש. אבל טבילה היא לחולין, דחולין לא בעו כוונה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מדרס. אב הטומאה לטמא אדם וכלים כמדרס הזב שמטמא אדם וכלים, כדכתיב (ויקרא ט״ו:ה׳) וכל אשר יגע במשכבה יכבס בגדיו:",
+ "לפרושים. לאוכלי חוליהם בטהרת חולין:",
+ "בגדי פרושים מדרס לאוכלי תרומה. כאן חסר מעלה אחת. והכי אבעי ליה למתני, בגדי פרושים מדרס לאוכלי מעשר שני. בגדי אוכלי מעשר שני מדרס לאוכלי תרומה, דהיינו לכהנים בתרומתן. וכל הני מעלות מדברי סופרים נינהו, שאמרו אין שמירת טהרתן של אלו חשובה שמירה אצל אלו. ומתוך שהן אצל אלו כאילו לא שמרום, גזרו בבגדיהם שמא ישבה עליהם אשתו נדה, והרי הן מדרס הנדה:",
+ "היה אוכל על טהרת הקודש. היה אוכל חולין שלו בטהרה כאילו היה קודש. שהיה נזהר בהן מכל טומאה המטמא את הקודש:",
+ "והיתה מטפחתו מדרס לחטאת. אבל לא לקודש. דקסבר האי תנא חולין שנעשו על טהרת הקודש כקודש דמו. ואין כן הלכה. דחולין שנעשו על טהרת הקודש לאו כקודש דמו לכל הדברים. כדאיתא בסוף מסכת נדה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "חומר בקודש. שמטבילין כלי בתוך כלי. כששניהם טמאים:",
+ "אבל לא לקודש. דאמרינן כובדו של כלי הפנימי המכביד על החיצון שהוא מונח בתוכו, חוצץ בפני הטומאה. (צ״ל בפני המים, וכן הוא ברש״י בגמרא) ואין טבילה עולה לא לזה ולא לזה:",
+ "אחוריים ותוך ובית הצביטה לתרומה. כלי הראוי להשתמש בתוכו ובאחוריו ובית צביטתו. כל תשמיש ותשמיש שבו, חשוב כלי בפני עצמו לענין תרומה, שאם נטמא זה לא נטמא זה. ובטומאות דרבנן קאמר, שאם נטמאו אחוריו במשקים טמאים לא נטמא תוכו ולא בית צביטתו, ואם נטמא בית צביטתו לא נטמאו אחוריו ותוכו. ופי׳ בית הצביטה, בית אחיזה. לשון ויצבט לה קלי. (רות ב׳:י״ד). ואית דגרסי בית הצביעה, לשון אצבע, שעושין לכלי בית אחיזה להכניס אצבעו בתוכו כשהוא שותה, כדי שלא יכניס ידו לתוך הכלי:",
+ "אבל לא לקודש. שאם נטמא אחד מהם בטומאות דרבנן, כולו טמא לקודש:",
+ "הנושא את המדרס. מנעל של זב:",
+ "נושא את התרומה. אם ירצה, בחבית של חרס, שאינו נוגע באוירה:",
+ "אבל לא את הקודש. משום מעשה שהיה באדם אחד שהיה נושא חבית יין של נסכים ונפסקה לו רצועה של סנדל שהיה מדרס הזב ונטלה בידו ומתוך כך נפלה לאויר החבית ונטמא הקודש. באותה שעה אמרו הנושא את המדרס לא ישא את הקודש. ולפי שמעשה שהיה בקודש היה, לפיכך לא גזרו אלא בקודש ולא בתרומה:",
+ "לא כמדת הקודש. בחציצת טבילותיו, מדת התרומה:",
+ "שבקודש. אם יש בגד טמא ובא להטבילו, אם קשור הוא מתיר את קשרו, משום דדמי לחציצה:",
+ "ומנגב. אם לח הוא מנגבו תחלה, דשמנונית שעליו הוי כחוצץ:",
+ "ובתרומה. אם ירצה קושרו ואח״כ מטביל כשהוא קשור ואין בכך כלום: \n\n"
+ ],
+ [
+ "כלים הנגמרים בטהרה. שגמרן חבר, ונזהר בהם משבאו קרוב לגמרן שהם ראויין לקבל טומאה. אעפ״כ צריכין טבילה לקודש. חיישינן שמא נתז רוק מפי עם הארץ על הכלי בשעה שהיה החבר אוחז בו. ואע״פ שבאותה שעה עדיין לא נגמר הכלי ולא היה מקבל טומאה, שמא לאחר שנגמר והיה ראוי לקבל טומאה עדיין היה הרוק לח ומטמא, דתנן במסכת נדה הזוב והרוק מטמאין לחים:",
+ "הכלי מצרף מה שבתוכו. היו חתיכות הרבה של אוכלין בכלי אחד ונגע טבול יום שהוא פוסל את התרומה באחת מהן, הכלי מצרפן להיות כולן חשובים כחתיכה אחת ונפסלו כולן, דכתיב (במדבר ז׳) כף אחת עשרה זהב, הכתוב עשאו לכל מה שבכף אחת:",
+ "אבל לא לתרומה. אלא אותה חתיכה שנגע בה היא פסולה, והשאר טהורות:",
+ "הרביעי בקודש פסול. ואינו פוסל:",
+ "אם נטמאת אחת מידיו. בטומאות דרבנן, כגון באוכלין ומשקין טמאים וכיוצא בהן, שאין מטמאין אלא ידים ולא את הגוף:",
+ "ובקודש מטביל את שתיהן. והוא שתשאר לחלוחית ביד הטמאה בשעה שנטמאה. אבל לא היה לחלוחית ביד הטמאה אין היד האחרת טמאה עד שתגע בה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אוכלין אוכלים נגובים בידים מסואבות בתרומה. הכי קאמר, אוכלין אוכלים של חולין נגובין בידים מסואבות עם התרומה אבל לא עם הקודש. מי שתחב לו חבירו אוכלין של קודש בפיו בידים טהורות, וזה האוכל ידיו מסואבות, או שתחב הוא עצמו אוכלין של קודש בפיו ע״י כוש או כרכר, ובקש לאכול צנון או בצל של חולין עמהן, שאין ידים מסואבות השניות לטומאה מטמאות את החולין, אפ״ה גזור רבנן שלא יאכלם עם הקודש, שמא יגע בידיו מסואבות באוכלין של קודש שבפיו. ולענין תרומה, אע״פ שהידים המסואבות פוסלות, לא עשו מעלה זו, אלא אמרינן זהיר ולא נגע. ולהכי נקט נגובים, שאילו היה עכשיו משקין עליהם, היו המשקין נעשים ראשונים מחמת הידים ועושין את החולין שניים, וכשנוגעין בתרומה שבפיו פוסלים אותה:",
+ "האונן. שלא נטמא במתו:",
+ "ומחוסר כפורים. שטבל והעריב שמשו ולא הביא קרבנותיו:",
+ "צריכין טבילה. לאחר שיביא קרבנו אם רצה לאכול קודש. כיון דעד האידנא היו אסורים בקודש אצרכינהו רבנן טבילה. ומחוסר כפורים פוסל את הקודש בנגיעה. והאונן אע״פ שאסור לאכול אינו פוסל בנגיעה:",
+ "אבל לא בתרומה. דמחוסר כפורים ואונן מותרים בתרומה. ואע״ג דאונן אסור במעשר שני, מותר הוא בתרומה, דמרבינן ליה מוכל זר לא יאכל קודש (ויקרא כ״ב:י׳), זרות אמרתי לך ולא אנינות: \n\n"
+ ],
+ [
+ "שביהודה נאמנין וכו׳ להכי נקט ביהודה, לפי שרצועה של ארץ כותיים היתה מפסקת בין גליל ליהודה, וירושלים ארץ יהודה היתה, ולא היה אפשר להביא קודש מארץ הגליל ליהודה לפי שגזרו טומאה על ארץ העמים, ואפילו של חברים שבגליל לא היה אפשר להביאו לנסכים:",
+ "נאמנין על טהרת יין ושמן כל ימות השנה. עם הארץ שאמר יין זה טהור והוא לנסכים, שמן זה טהור והוא למנחות, נאמן לעולם, דמשום חומרא דקודש מזדהר ולא משקר. אבל אם אמר יין ושמן אלו טהורים והן לתרומה, אינו נאמן, שאין אסור טומאת תרומה חמור בעיני עמי הארץ וחיישינן דלמא משקרי בה:",
+ "ובשעת הגתות והבדים. בעת הבציר ובעת שעוצרים הזיתים בבד, נאמנין אף על התרומה, לפי שכל בני אדם מטהרים את כליהם בעת עשיית היין והשמן כדי להפריש התרומה בטהרה:",
+ "עברו הגתות וכו׳ לאחר שעבר זמן הבציר או זמן עצירת הזיתים בבית הבד, והביא עם הארץ חבית של יין או של שמן של תרומה לכהן חבר ואומר שהיא טהורה. לא יקבלנה ממנו בחזקת טהורה, דלאחר הגיתות והבדים אינו נאמן:",
+ "אבל מניחה לגת הבאה. עם הארץ שיודע שלאחר הגתות והבדים אינו נאמן, מניח חבית זו לגת הבאה ואז נותנה לכהן, דבאותה שעה הוא נאמן עליה:",
+ "רביעית. הלוג יין לנסכים נאמן על כל החבית. דמגו דמהימן אקודש מהימן נמי אתרומה:",
+ "כדי יין וכדי שמן המדומעות. המטהר את טבלו לנסכים, והשתא איכא חולין ותרומה וקודש מעורבין ומדומעין זה בזה, ובא לומר גם על הכדים שהן טהורים, אע״ג דעם הארץ אינו נאמן על הכדים אפילו בשעת הגתות, האידנא מהמנינן ליה על הכדים אפילו קודם שעת הגתות שבעים יום, דמגו דמהימן אקודש מהימן נמי אתרומה ואכדים, דגנאי הוא לקודש שיהיו הכדים שעירוהו מהם בחזקת טומאה והוא קרב. ושבעים יום דנקט, משום דאורחא דעלמא הוא להזמין את הכלים ולטהרם שבעים יום קודם הגתות: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מן המודיעית ולפנים. מודיעית כרך רחוק מירושלים ט״ו מיל. ממנו ולפנים, לצד ירושלים, נאמנים קדרים עמי הארץ ליקח מהן כלי חרס הדקים, כגון כוסות קדרות וקיתונות. לפי שא״א בלא הם. ובירושלים אין עושין כבשונות, מפני העשן, לא לסיד ולא לקדרות, לפיכך האמינום ולא גזרו עליהם, שאין גוזרים גזירה על הצבור שאין יכולין לעמוד בה:",
+ "הוא הקדר. מי שהביאן מחוץ למודיעית לו בלבד האמינו, לפי שא״א שלא להאמינו, אבל אם מסרם ליד קדר אחר עם הארץ היושב במודיעית או לפנים, לא האמינוהו:",
+ "והן הקדרות. על אותן קדרות שהביא הוא נאמן. ואינו נאמן לצרף עמהם קדרות של קדר אחר שיושב במודיעית או לפנים:",
+ "והן הלוקחין. חברים שראוהו שהביאם, נאמן הקדר אצלם. ולא אצל לוקחים אחרים:",
+ "יצא. מן המודיעית לשוב לאחוריו, אינו נאמן: \n\n"
+ ],
+ [
+ "הגבאים. ישראל שהן גבאים למלכי אומות העולם לגבות מישראל מסים וארנוניות. ונכנסו לתוך הבית לעבוט עבוטו:",
+ "וכן הגנבים. שגנבו כלי חרס והחזירום:",
+ "נאמנים לומר לא נגענו. לתוכו. והוא שהחזירום מחמת תשובה שעשו מעצמם, לא מחמת יראה:",
+ "ובירושלים נאמנים על הקודש. נאמנים על כל כלי חרס בין גדולים בין קטנים, לומר שהן טהורין לקודש, לפי שאין עושין כבשונות בירושלים, לפיכך האמינום ולא גזרו עליהם:",
+ "ובשעת הרגל אף על התרומה. דאמר קרא (שופטים כ י״א) ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים, הכתוב קראם בשעת אסיפה כולם חברים, ורגל שעת אסיפה היא: \n\n"
+ ],
+ [
+ "הפותח את חביתו. חבר שפתח חביתו למכור יין בירושלים ברגל, ומשמשו בו עמי הארץ:",
+ "לא יגמור. לאחר הרגל. שאע״פ שבשעת הרגל הן טהורין לא שטהרתן טהרה עולמית, אלא שבשעת הרגל הכל חברים, אבל לאחר הרגל טמא מגען למפרע, כדאמרינן במתניתין לאחר הרגל מטבילין כלי העזרה, מפני שנגעו בהן עמי הארץ ברגל. ור״י דאמר יגמור סבר, אם אתה אומר לא יגמור אף הוא לא יתחיל ואין מזון מצוי לעולי רגלים. ואין הלכה כר״י:",
+ "מעבירין על טהרת העזרה. מעבירין את הכלים ממקומן להטבילן ולטהר את העזרה מטומאת עמי הארץ שנגעו בהן ברגל:",
+ "מפני כבוד השבת. שהיו הכהנים צריכין להתעסק בצרכי שבת איש בביתו:",
+ "אף לא ליום ה׳ אף אם עבר הרגל ליום ה׳, אין מטבילין אותן עד לאחר השבת. לפי שאין הכהנים פנויין ליום מוצאי יום טוב להטבילן, שטרודין להוציא את הדשן שעל התפוח באמצע המזבח, שקבצו שם כל ימות הרגל כל דשן של המערכה. ואין הלכה כר״י: \n\n"
+ ],
+ [
+ "ואומרין להם. לעמי הארץ ברגל. הזהרו שלא תגעו בשלחן. לפי שלא יוכלו להטבילו לאחר הרגל, שא״א לסלקו ממקומו דכתיב ביה (שמות כ״ח) לחם פנים לפני תמיד:",
+ "טעונים טבילה. מפני טומאת הרגל:",
+ "חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחושת מפני שהן כקרקע. מזבח הנחושת שהתורה קראתו מזבח אדמה. ומזבח הזהב כתיב (במדבר ג׳:ל״א) המנורה והמזבחות, אתקש מזבחות זה לזה. ושלחן הא אמרן דלא נגעו בו:",
+ "מפני שהן מצופין. הכי קאמר, וחכמים מטמאין ואומרין שצריכין טבילה גם הם מפני שהן מצופין, דאי לא הוו מצופין יש לטהרן משום כלי עץ העשויין לנחת. פי׳ אחר וחכ״א דטעמא דאין צריכין טבילה לפי שהם מצופין זהב ונחשת וצפויין בטיל לגביהן, והוו ככלי עץ העשויין לנחת שאינן מטמאין, ולא פליגי על ר׳ אליעזר אלא בטעמא דמלתא בלבד. כך פי׳ הרמב״ם בהלכות מטמאי משכב ומושב:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "On Your Way",
+ "http://mobile.tora.ws/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה חגיגה",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Eruvin/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Eruvin/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..f68084b7af260370c96b8b874bf3d613782cde84
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Eruvin/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
@@ -0,0 +1,693 @@
+{
+ "language": "en",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Eruvin",
+ "versionSource": "http://sefaria.org/",
+ "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "license": "CC-BY",
+ "versionNotes": "",
+ "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "actualLanguage": "en",
+ "languageFamilyName": "english",
+ "isBaseText": false,
+ "isSource": false,
+ "direction": "ltr",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה עירובין",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "מבוי – which is not wide sixteen cubits, even though it is open from its two points into the public domain; alternatively, it is sixteen cubits wide but it is not open, but one head is open to the public domain and the other head is closed, but from the Torah, it is permitted to carry in it without any repair, but the Rabbis made a decree against it, lest they come to carry in full public domain and they permitted with an establishment of a stake fastened in the ground (by the side of a wall, serving as a mark or as a fictitious partition for the purpose of enabling those who live in an ally to move objects on the Sabbath) or a beam/post so that it will have recognition/a sign. But if he placed the beam above twenty cubits high, he should lower it, meaning to say, he should lower the beam so that it will be lower than twenty cubits high, for higher than twenty cubits, it is not discernible to the eye/the eye is attracted, and if [his] beam has a ceiling (see Talmud Eruvin 3a – for different opinions of the meaning of his word), which means drawings/embroidery and is open even higher than twenty cubits, he does not have to lower it, for through these drawings/embroidery, it is discernible to the eye/the eye is attracted.",
+ "רבי יהודה אומר א\"צ – for the reason of the beam is not because of recognition but because of a partition since we said, the mouth of the ceiling goes down and closes up, and since his is the case, what difference does it make within twenty [cubits] and/or higher than twenty [cubits], but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "והרחב מעשר אמות ימעט – for more than ten cubits, it is not called an opening, but rather a breach, and we require an opening. Therefore, he should reduce the width of the entrance and reduce it to ten [cubits] or less.",
+ "ואם יש לו צורת פתח – in every place where the Sages stated “a form of a doorway” (in width), even if his a reed from here and a reed from there ten handbreadths high or more, and a reed on top of them, even though it doesn’t touch them and even though it is higher than them more than three handbreadths. And all of the cubits that are taught in this Mishnah and in all of [Tractates] Eruvin, and Sukkah and Kilayim, a cubit is six handbreadths and each handbreadth is four fingers with the thumb, but sometimes one needs to measure a “sorrowful” (pressed together) handbreadth (i.e., four fingers closely joined), meaning to say, that one should not make a space in the fingers with the thumb between one to the other, but rather, they would be pressed against each other and touching each other, and sometimes, one must make a space between each digit so that they do not touch each other and this is called the liberal (or smiling) handbreadth. How is this the case? At the time when the measurement Is with the “sorrowful” (pressed together) handbreadth, it is stringent such as an alley entrance which is higher than twenty cubits, he should lower it, and a Sukkah which higher than twenty cubits is invalid, we measure with a “sorrowful” handbreadth, but at the time when the measurement is with a liberal (or “smiling”) handbreadth which is stringent, such as an alleyway entrance, its height cannot be less than ten handbreadths; a Sukkah which is higher than ten handbreadths, we measure with the liberal handbreadth."
+ ],
+ [
+ "הכשר מבוי – its preparation and designation of the alley to carry within it through a combination of alleys.",
+ "ב\"ש אומרים לחי וקורה – both of them (i.e., a stake and a beam) are necessary and that they hold from the Torah that we require four complete partitions and it was brought as a traditional interpretation of a written law [dating back to Moses as delivered from Sinai) and the particular application is a square-block of a stake and a crossbeam.",
+ "ובה\"א או לחי או קור – for from the Torah three [complete] partitions are required and further nothing else and it was brought as a traditional interpretation of a written law [dating back to Moses as delivered from Sinai] either a stake of some small size or a beam to be recognized as a partition. And the alley that we are speaking of here is a closed alley from three directions and the fourth direction is open to the public domain and its length is greater than its width, for it its length was like its width, it would be like a courtyard whose opening was breached to the public domain and one would need a board/bar of four handbreadths and a bit more (see Talmud Eruvin 5a) or two boards/bars of a bit of size and similarly, a courtyard which was breached into the public domain and its length was greater than its width, it is judged to be an alley which is permitted with a stake or a board. But an alley that was made valid with a stake is different than an alley made valid with a beam, for an alley which was made valid with a stake, it is as if it has four partitions and a person who throws [something] from the public domain into it is liable, but an alley made valid with a beam, even though it is permissible to carry within it through a combination, it is not like a completely private domain and a person who throws [something] from the public domain into it is exempt, for we hold that a beam is because of recognition and a stake because of a partition.",
+ "רבי אליעזר אומר לחיים – he holds like the School of Shammai that requires a stake from one side and the other, but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer.",
+ "אמר תלמיד אחד – He is Rabbi Meir.",
+ "שהוא פחות מארבע אמות – the width of its opening.",
+ "אמר רבי עקיבא על זה ועל זה נחלקו – The first Tanna/teacher also this is how it should be read: It does distinguish between wide and narrow and the Talmud explains that there is a difference between them: An alley that has less than four handbreadths in the width of its opening – one of them holds that it requires neither a stake nor a beam and the other one holds a stake or a beam but it is not made clear from their words which of them holds that it is required and which of them holds that it is not required."
+ ],
+ [
+ "רחבה כדי לקבל אריח – that it would be appropriate to build upon it a fixed, permanent building.",
+ "והאריח חצי לבנה של שלשה טפחים – it is found that the אריח/small bricks/bond-timber is a handbreadth and-a-half wide.",
+ "דיה לקורה ברוחב טפח – this is how it should be read: since the crossbeam is a handbreadth wide, that one-half handbreadth that remains – since the small brick is one-and-one-half handbreadths wide, it is possible to rub a salve of plaster a finger [width] here and a finger [width] from there and through this it will be wide enough to hold the small bricks and this is how it is explained in the Gemara (Talmud Eruvin 14a)."
+ ],
+ [
+ "בריאה לקבל אריח – strong [enough] to endure the weight of the small bricks that it wouldn’t break. And this is the Halakha."
+ ],
+ [
+ "היתה של קש ושל קנים – Rabbi Yehuda stated this but the Halakha is not according to him.",
+ "עקומה – the small bricks are not able to rest upon it (when it is curved) and similarly when it is round, a small brick cannot rest upon it.",
+ "אם יש בהקיפה – meaning to say, and what is the measure of the circle to make it valid? All that its circumference is three handbreadths that it requires a thread of three handbreadths to surround it round about, it is known that it has the width of a handbreadth, if it is smooth for such we found with the “sea” (a large basin) that Solomon made (II Chronicles 4:2): “[He made the sea (i.e., a large basin) of cast metal] ten cubits across from brim to brim, perfectly round; [it was five cubits high], and its circumference was thirty cubits.” So we see, for every cubit it is wide as it is round – there are three cubits circumference."
+ ],
+ [
+ "לחיים שאמרו – the stakes that Rabbi Eliezer and the Sages disputed about; for according to Rabbi Eliezer, two are required, and the Rabbis require only one and this is its measurement.",
+ "גבהן עשרה טפחים – like the measure of the height of he alley for its height cannot be less than ten handbreadths, and even if the alley was much higher, it is enough with a stake that is ten handbreadths high.",
+ "ורבי יוסי אומר רחבן שלשה – and Rabbi Yosi states that its width is three [handbreadths] for it requires something important as a partition, but the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "ורבי יוסי פוסל – for we suspect lest it die, and it would not be ten [handbreadths] high, and doesn’t give his attention and relies upon it.",
+ "ומטמא משום גולל – if they made it a stone placed on top of a burial cave it defiles forever and if a person or utensils came in physical contact with it, it is like the tent of the dead, even if he was removed from there, as it is written (Numbers 19:16): “And in the open, anyone who touches a person [who was killed or who died naturally, or human bone, or a grave, shall be unclean seven days].” But the Rabbis expound upon it to include the stone placed on top of the burial cave and the frame supporting the movable stone of a tomb. The \"גולל\"/the stone placed on top of a burial cave is the covering of the grave.",
+ "ור\"מ מטהר – the reason of Rabbi Meir is because he holds that any partition made of something living is not a partition, and it is not the Halakha.",
+ "ור\"י הגלילי פוסל – as it is written (Deuteronomy 24:1): “”and he writes her a bill [of divorcement, hands it to her, and sends her away from his house].” Just as a scroll lacks a living spirit/life, so too, anything that does not have a living spirit/life. And the Rabbis: If it (i.e., the Torah) had written “and he writes her in a bill,” it would be as you said, but now that it is written [in the Torah]: “and he writes her a bill” – it comes to count things, but the Halakha is according to the First Tanna/teacher, [and if he wrote] her a bill of divorce on the horn of the heifer, and he gave her the heifer, for now it does not require cutting after it had been written, it is valid. But, if he did not give her the heifer, but rather the horn, since it requires cutting, one does not divorce by it."
+ ],
+ [
+ "ולא יהיה פרצות יתרות על הבנין – and even if they are small breaches/gaps, less than ten [handbreadths], if the breach/gap is greater than the standing part, it is not a partition, and even if it corresponds to the standing part, it is prohibited.",
+ "כל פרצה שהיא בעשר אמות מותרת – as long as the standing part greater than it; alternatively, what is breached is like the standing part, it is a partition and even corresponding to the breach/gap, it is permitted.",
+ "יתר מכאן אסור – even one breach/gap that is greater than ten [cubits] prohibits the entire circumference, and even if the standing part is greater than it, for people don’t make openings greater than ten [cubits] and it would be a breach, and especially if it lacks the form of an opening, but if it has the form of an opening, even greater than ten [cubits], it is an opening."
+ ],
+ [
+ "מקיפין שלשה חבלים – it refers to a caravan that camped in the valley",
+ "זה למעלה מזה – on top of pegs surrounding from the lowest rope to the ground less than three [handbreadths] and behold it is like all of it is standing, for everything less than three [handbreadths] is considered like a “labud” (something solid/compact)/a legal fiction of considering separate parts as united, if the gap is less than three handbreadths (see Talmud Sukkah 16b), and from it to the middle [rope] is less than three [handbreadths], you have it that it stands as six handbreadths less the two small amounts in the two airspaces, and from the middle [rope] to the upper [rope], which is less than three [handbreadths], you have nine handbreadths standing in three airspaces less than three small amounts.",
+ "שיעור עובי החבלים יותר על טפח – three small amounts in orde that there can be between everything ten handbreadths."
+ ],
+ [
+ "מקיפין בקנים – wedged in and standing and this is a partition of warp but of ropes it would be a partition of woof.",
+ "בשיירא דברו – they were lenient regarding them since they don’t need anything other either a warp such as reeds or a woof, such as ropes, but for an individual, they were not lenient , but rather until it has [both] warp and woof and three people [in it], they are like a caravan.",
+ "כל מחיצה שאינה של שתי וערב כו' - Rabbi Yosi the son of Rabbi Yehuda disputes on that of his father, and states that even for a caravan, it requires warp and woof.",
+ "אחד משני דברים – either warp or woof and there is [a difference] between the earlier Rabbis and the latter Rabbis, for the earlier Rabbis did not permit for an individual other than something similar to a caravan on the way, since it cannot make an appropriate partition and it is not in a settlement, but the latter Rabbis stated that one of two things, whether for an individual or a group, whether on the road or in a settlement, and the Halakha is according to them, but that one person or two that dwelled in the wilderness are not able to make a partition larger than field requiring two Se’ah of seed which is one-hundred cubits long by fifty cubits wide like the courtyard of the Tabernacle and three people or ore are a caravan and they are able to make a large partition and even several miles according what they need and for the utensils that they use and for their animals, as long as there not remain a free space within the partition greater than the field requiring two Se’ah of seed.",
+ "פטרו במחנה – for those who go out to war and even to an optional war [to gain territory outside the Land of Israel].",
+ "מביאין עצים – and we don’t suspect them of theft, and even if their owners cut them and made of them packages.",
+ "ופטורים מרחיצת ידים – [exempt from washing the hands] before the meal, but for the water [for washing] after the meal, they are obligated, since it was established on account of the danger of the Sodomite salt that blinds the eye, the danger is graver than the prohibition.",
+ "ומדמאי – that they don’t have to separate the tenth of a tenth of doubtfully tithed produce such as if they took grain from an ignoramus [who does not observe the laws of tithing properly].",
+ "ומלערב – The Eruvim of courtyards such as from tent to tent in the camp surrounded by partitions, but the Eruvim of borders/limits they are required to make [those Eruvim]."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "עושים פסין לביראות – [watering stations (especially in the land of Israel for Temple pilgrims)] that are in the public domain because these watering stations/wells are the private domain, for they are deep ten [handbreadths] and one cannot fill up from them and take it out in to the public domain and they make boards that will make [an empty space] around the cistern which is the private domain and he will fill up and take out and leave there, and his animal can go in completely, or its head and most of its body and gave it to drink.",
+ "דיומדין – two pillars where each pillar from these four appears as two. \"דיו\" in the Greek language is “two.” But when one inserts the pillars that is made like two for the southwestern corner, it is found that one wall inclines towards the east, and one wall to the north and the second to the northwestern corner leans one side to the east and the other side to the south, and when you place all four of them in the four corners, it is found that direction is two cubits – one wall corresponding to a cubit and the space between them.",
+ "וארבעה פשוטים – in the middle, he places in each direction a board that is a cubit wide, and at the time when there isn’t between each board from these four corner-pieces made of rectangularly joined or of a block dug out In the shape of a trough, four of which corner-pieces form, in legal fiction, an enclosure of wells (see Talmud Eruvin 19a), but rather ten cubs or less, Rabbi Meir admits that there is no need for these plain boards, but if there is more than thirteen and one-third cubits between them, Rabbi Yehuda admits that they need plain boards; they do not dispute other than from ten until thirteen and one-third cubits as Rabbi Meir states that they require plain boards and Rabbi Yehuda states that they don’t, and the Halakha is according to Rabbi Yehuda.",
+ "שתי רבקות של שלש שלש בקר – for the width of each cattle is two cubits minus one-third, it is found that that the width of six cattle is ten cubits and that is the space that one can place between each and every board, according to Rabbi Meir. But if the width is greater than this, he needs to increase the number of plain boards.",
+ "רבקות – from the language (I Samuel 28:24): “[The woman had] a stall-fed calf [in the house].”",
+ "ר\"י אומר של ארבע ארבע – they are thirteen and one-third cubits.",
+ "קשורות אבל לא מותרות – that you should not say that they are sort of tied and not actually tied, for that reason it was taught in the Mishnah, “\"אבל לא מותרות/but not slack or loosely to be stringent and to reduce the space that is between them.",
+ "אחת נכנסת ואחת יוצאה – one team of cattle entering and one team leaving and there is greater width than if both of them would have been going out or both of them leaving and this is a leniency since we don’t require to be so squeezed in."
+ ],
+ [
+ "מותר להקריב לבאר – the boards and to make a short circumference as long as there would be from the rim of the well until between the boards in order that the head and most of the body of the cow which is two cubits but not less than this, lest he be drawn after his cow and remove the bucket outside of the partition.",
+ "מותר להרחיק כל שהוא – to make a larger partition like what his heard desires.",
+ "ובלבד שירבה בפסין – as long as he increases the boars, for all while he distances himself from the cistern, the space increases between the boards and he needs to increase the boards so that there won’t be between each and every plain board [and between a plain board and a corner-piece more than thirteen and one-third cubits according to the words of Rabbi Yehuda, and the Halakha is according to him."
+ ],
+ [
+ "רבי יהודה אומר עד בית סאתים – He should not make a large partition to the cistern other than up to a space of two Se’ahs (i.e., a Bet Se’ah is 2500 square cubits; two S’eah is 5000 square cubits).",
+ "לגנה ולקרפף – that their partitions are not for a living.",
+ "קרפף – a large partition outside of the city to place in there wood for storage.",
+ "דיר – of cattle that they make in the fields, today on one side, and on the morrow on the other side, to fertilize it with the manure of the cattle.",
+ "סחר – for cattle in the city and there are those that have the reading \"סהר\" – a prison.",
+ "חצר – an open area in front of the houses.",
+ "מוקצה – a wide area in back of the houses and all of these surround the human dwelling place and these boards of the watering stations also, since their waters are appropriate for drinking by humans, it is a higher level of usage.",
+ "ומותר להרחיק כל שהוא – meaning to say that all of these that were surrounding living space, even large ones up to ten Kor, it is permissible to carry in them , so too, it is permissible to distance the circumference of the boards of the watering stations all that his heart desires, and such is the Halakha [as long as they add enough boards so that the space between two boards does not exceed thirteen and one-third cubits in every case]."
+ ],
+ [
+ "אם היתה דרך הרבים – the path that the public crosses through passes between the boards, he should divert it to the sides outside of the boards, so that the masses would not walk between the boards because they consider it like the public domain and annul the partition , but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "בור הרבים – if the water ceases they remind each other that they did not permit boards for watering stations other than if water would be available for animals, pilgrims ascending [to the Temple] on Jewish holy days and whenever there is no water there, the boards do not have the status of a partition.",
+ "באר היחיד – also permitted for these are a well of living waters and the water did not cease.",
+ "לבאר הרבים – for there are two levels of perfection, and this is the Halakha, for it is not permitted to fill water or to remove from the well through the boards of watering-stations other than in order to provide water for cattle of Temple pilgrims, and in the Land of Israel only, but to remove water in order for a person himself to drink is prohibit, but he can go down to the cistern and drink or make a partition ten handbreadths high."
+ ],
+ [
+ "ועוד א\"ר יהודה בן בבא – because he said one stringent thing regarding boards when he said that we don’t make them other than for a public well, and now he stated another stringency, for even if surrounding the dwelling, they did not permit more than from two Se’ah’s space (i.e., 70 2/3 cubits square); because of this it (i.e., the Mishnah) teaches \"ועוד\" /”and furthermore.”",
+ "שומירה – a booth/shed for watchmen and even though it surrounds the dwelling it is two Se’ah in size which is permitted, but not more.",
+ "סמוכה לעיר – for since it is near to his house, his intention is to use it always and is like it surrounding the house.",
+ "ובלבד שתהא שבעים ושירים על שבעים ושירים – but not more, for the First Tanna/teacher also, above (Chapter 2, Mishnah 3), that they (i.e., the Rabbis) said to him: they did not state two Se’ah other than for a garden and an enclosed space (of seventy square cubits) outside of a town or a settlement, but if it was a shed (for cattle)/store-house or an enclosure (for cattle) or a courtyard, etc., it is according to Rabbi Akiva who stated it, for where there is a dwelling place, and even many of them also, and it is not surrounded by two Se’ah for a dwelling. And what is the difference between them? We stated in the Gemara (Talmud Eruvin 23b) that there is a small amount of difference between them, for two Se’ah is larger than seventy cubits and a fraction (i.e. 70 2/3 cubits) square for the first Tanna/teacher permits two complete Se’ah and Rabbi Akiva seventy cubits and a fraction by seventy cubits and a fraction (i.e. 70 2/3 cubits but no further. But how did we know that two Se’ah is more than seventy cuits and a fraction squared, for we said in the Gemara (Talmud Eruvin 23b) and how much are the two Se’ah? Like the courtyard of the Tabernacle/Mishkan and it is written about the courtyard of the Tabernacle (Exodus 27:18): “The length of the enclosure shall be a hundred cubits, and the width fifty throughout.” And we expound: What is \"חמשים בחמשים\" /”fifty throughout?” The Torah stated: Take fifty whose length is greater than its width and surround the fifty remaining to the measure of Shabbat which would be for them seventy cubits and four handbreadths square. How so? He made from them five strips of ten cubits wide and their length was fifty. Take one to the east and one to the west, its width is seventy and its length is fifty. Place one to the south and one to the north, one has seventy [cubits] by seventy [cubits], but the corners are impaired for each corner by ten by ten because of the addition that had been added. Take from the fifth strip four pieces of ten apiece and place them on the four corners and they will be filled. Take ten [cubits] by ten [cubits] that are remaining which are sixty handbreadths [by sixty handbreadths] and make of them strips of two handbreadths – that makes thirty strips the length of each one is ten cubits which are three-hundred cubits, put seventy in each direction that makes seventy [cubits] and four handbreadths by seventy cubits and four handbreadths, but the corners are impaired by two handbreadths by two handbreadths. And there remained in your hand twenty cubits: take from them eight handbreadths and place them on the corners and they will be filled, and there will remain in your hand eighteen cubits and four handbreadths length with the width of two handbreadths, and that is a small mount, and if you came to divide them and to surround [it], it does not reach the addition for the width two-thirds fingers for you have to make of it a strap of two hundred and eighty-three [cubits] length to encompass the four directions. Such I have found in the explanation of this approach in the commentary of Rashi, and it is correct. But Maimonides requested many calculations and I did not go down to the end of this knowledge and in what Rabbi Akiva said: Even if there isn’t even one of these things we carry in it, the Halakha is according to him, but what he is in dispute with the Sages and they said to him that above and he holds that seventy cubits and a fraction by seventy cubits and a fraction and no more – in this, the Halakha is according to the Sages. For the two Se’ah is like the courtyard of the Tabernacle is permitted for it is a small amount more than seventy cubits and a fraction squared.",
+ "אם היתה ארכה יותר כעל רחבה – and even though he reduced its width and added on to its length, there isn’t in all of it other than two-Seah – we don’t carry for it is something squared that the Rabbis permitted where it is not surrounded for living. But the Halakha is according to Rabbi Yosi who disputes with Rabbi Eliezer and does not required squared."
+ ],
+ [
+ "אפילו היא כבית כור – on the dispute of above this refers regarding on a garden and an enclosure (see Mishnah three of this chapter).",
+ "אנשי חצר ששכח אחד מהם ולא עירב – and on the morrow, the domain of his court is nullified to his fellows for he has prohibited upon them to be able to remove from their homes to the courtyard, for the courtyard was in the domain of all of them and they his portion forbids upon them. Since the domain of is courtyard is nullified, even the domain of his home is nullified even though he did not specify this and he became a guest with them. Therefore, even his home is permitted to them, but forbidden to him to bring in and take out from his home to the courtyard, even though he is permitted to bring in and take out from their homes to the courtyard like all other people who enter the house of their fellow, that it is permitted to him to take out from the house of his fellow into the courtyard, for it is it is domain of one. Nevertheless, from his own house it is prohibited for him to take out, and we don’t say since he nullified for them the domain of his house, for his house is like their homes, that at the time that he takes something out from his house into the courtyard, he can go back and take hold of his domain, but he prohibits it upon them, as it is taught in the Mishnah (see Tractate Eruvin, Chapter 6, Mishnah 3), that a person who lives with idolaters, he who gave his domain and went back and removed something whether inadvertently or on purpose, he prohibits [his home to others].",
+ "שיוצאים בעקרבנין בפסח – because of Maror. And palm-ivy/prickly creepers on palm-trees is a green/herb whose leaves are similar to a scorpion, but I heard it is a fibrous substance/bast of a palm tree, that grows around the palm tree.",
+ "ובקשתי לי חבר – for these three things – if he heard from his mouth, and I di d not fine it, and the Halakha is not like one of them concerning a garden and an enclosure it is not permitted more than two-Seah/Bet Se’ahtayim. And the people of a courtyard where one of them forgot and did not make an Eruv in his domain, and did not annul his house, even to them, his house is forbidden, but from their homes to the courtyard is permitted. And the palm-ivy/prickly creepers on palm-trees are not Maror, and a person does not fulfill his religious obligation with them on Passover."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "בכל מערבין – the joining of borders/עירובי תחומין (i.e., placing a small amount of food somewhere within the two-thousand cubit limit, establishing that location as one’s residence for Shabbat, and the two thousand cubits are measured from there), whereas the joining of courtyards/עירובי חצרות – is not made other than with bread (i.e., all the inhabitants of a serious of homes sharing a common courtyard place food in one place before Shabbat, they are considered as an extended household and one may carry within the courtyard), and this \"בכל\"/”with any” that is taught in our Mishnah , is not exact, as we state in the Gemara (Tractate Eruvin 27a): “one may not derive anything from the general statement, not even when an exception is stated (as there may be other exceptions),” for surely here it is taught in our Mishnah: “With any [food] do they prepare the Eruv… except for water and salt,” and there are also a kind of mushroom and truffles that we don’t make Eruvin and merging [of alleyways] with them (i.e., if several courtyards open into a common alleyway, it is prohibited for the inhabitants of the houses in the courtyards to carry within the alleyway unless he inhabitants of each house place food in one place for the duration of Shabbat together with the placement of a side pole placed at the entrance to the alleyway or a cross-beam placed over it to mark the entrance to the alleyway and that it is prohibited to carry outside the alleyway), and these are not food, like water and salt.",
+ "ומשתתפים – merging of alleyways.",
+ "הכל נלקח בכסף מעשר – as it is written (Deuteronomy 14:26): “and spend the money on anything you want – [cattle, sheep, wine, or other intoxicant or anything you may desire].”",
+ "חוץ מן המים ומן המלח – for it is not fruit from fruit.",
+ "הנודר מן המזון – not that he said: “that nourishment should be forbidden to me,” for it is not called “nourishment”/מזון – other than from five species that nourishes and satisfies (see Talmud Eruvin 30a), but rather, as for example, that he said, all that feed me – I take a vow of abstinence (as a substitute for the word “sacrifice”/קרבן ), and all words of support/nourishing and we impose an oath by hours, except from water and salt.",
+ "מערבין לנזיר ביין – and even though it is not proper for him (as Nazirites are forbidden to partake of wine as part of their vow), it is proper for others.",
+ "ולישראל בתרומה – for this (i.e., heave-offering) is appropriate [only] for Kohanim.",
+ "סומכוס אומר חולי – fo we require something that is appropriate to him, and regarding wine for a Nazirite, Sumchos does not dispute, because it is possible that the Nazirite will come before a scholar for absolution from his vow and the wine will [then] be permitted to him on that Shabbat, but Terumah/heave-offering, it is impossible that it will be appropriate for an Israelite (as Terumah is only for a Kohen), for even an Israelite who separates the heave-offering upon it, and behold it will be as if it had not been lifted up, for behold, it returns to eatables that are forbidden pending the separation of sacred gifts, and it is forbidden to eat from it until he returns and separates another heave-offering, for we don’t separate heave-offering on Shabbat, even at twilight; therefore, it is not appropriate for him. But the Halakha is not according to Sumchos.",
+ "ולכהן בבית הפרס – it is taught anonymously and is not Sumchos who said it.",
+ "בית הפרס – it is field in which a grave was ploughed, it is permitted for a Kohen to enter there when he is breathing and walking by, and sees that he doesn’t touch a bone the size of a barley-corn, and because of this, it is permitted to place his Eruv there, for he is able to enter in the place where he placed his Eruv, but he and his Eruv are in another place.",
+ "לחוץ – to make a partition between himself and the grave so that it would not cause Levitical uncleanness arising from being under the same shelter with, or forming a shelter over, a corpse, such, for example that he would enter there with a chest, ark, and/or a turret. So we see that is appropriate for him but the dispute of Rabbi Yehuda and the Rabbis we establish in the Gemara (Tractate Eruvin 30b-31a) that even regarding an Israelite, the Rabbis dispute upon that of Rabbi Yehudah, and they state that we don’t place the joining of borders (i.e., by placing a enough food for a small meal somewhere within one’s two thousand cubit limit, one establishes that location as one’s residence for Shabbat) in a cemetery but the Mishnah did not mention the Kohen, other to inform us of the strength of Rabbi Yehuda’s [opinion], for even a Kohen they permitted, and in this, they dispute, for Rabbi Yehuda holds that even though it is prohibited to benefit and to use the cemetery, it is permitted to place the Eruv there, for we don’t make a joining of borders other than for a matter of a commandment, but the commandments were not given to benefit from them but even though the Eruv guards after its acquisition , for at twilight it acquires and already the commandment has been performed and it guards there the entire Shabbat, Rabbi Yehuda holds that a person is not strict regarding his Eruv if he lost it or it was stolen after he acquired it, but the Rabbis hold that a person is strict regarding his Eruv after he acquired it and desires that it not be stolen; therefore, when the Eruv is guarded in the cemetery all of Shabbat after he acquired it at twilight and the commandment was completed, it was found that he is using something that is forbidden for benefit, and that the graves are forbidden for benefit and therefore, a person should not leave his Eruv in the cemetery and the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "מערבין בדמאי – with a loaf that was taken from an ignoramus/illiterate (i.e., someone who does not observe the rules of tithing and Levitical uncleanness) and did not separate from it the tithe of the tithe of doubtfully tithed produce.",
+ "ובמעשר ראשון כו' אבל לא בטבל וכו' – all of these are explained in Tractate Shabbat, in the Chapter “They Clear Away” פרק מפנין(Chapter 18, Mishnah 1).",
+ "השולח את ערובו ביד חרש כו' – to bring it to the end of two thousand cubits and specifically regarding the joining of borders/עירובי תחומין is not an Eruv if he sent it in the hand of a minor, but with עירובי חצרות /the joining of courtyards, it exists for us with a minor seizing the Eruv.",
+ "ביד מי שאינו מודה בערוב – such as, for example, a Cuthean or a Sadducee (who does not recognized the validity of the Oral Torah).",
+ "ואם אמר לאחר – who is deemed fit to receive it from someone not eligible and the fit one will bring it to the end of two thousand cubits.",
+ "הרי זה עירוב – this is an Eruv as long as that he stands and sees at the time when the ineligible wone gives it to the hand of the one who is fit, even though he does not see it, for the fit one takes it for he performs with the presumption of an agent his mission."
+ ],
+ [
+ "נותנו באילן – A person who stands in the public domain and it has in it four handbreadths by handbreadths or more.",
+ "למעלה מעשרה אין ערובו ערוב – for since the tree is four [handbreadths] wide, higher than ten [handbreadths], it is the private domain and he acquired his Sabbath camp/place to be the center of Sabbath movements in the public domain and since that if he would want to take his Eruv and eat in it, at the time when the Eruv finds him worthy to do so, which is at twilight, he is not able to take it for he would bring it from the private domain to the public domain, it would not be an Eruv.",
+ "למטה מעשרה הרי זה עירוב – for below ten [handbreadths] it is a Karmelit (i.e., an intermediate domain – between a private domain and a public domain, which resembles a public domain – an open area larger than four square handbreadths that is not a public domain, such as fields, rivers, alleyways and lanes), for everything from three until nine [handbreadths] at a width of four [handbreadths] is a Karmelit, and since he took it as his Eruv, there is no prohibition other than Shvut (i.e., the Rabbinic decree to enhance the character of Shabbat as a day of rest), this is an Eruv. But our Mishnah is [according to] Rabbi (i.e., Rabbi Yehuda HaNasi/Judah the Patriarch), who stated that everything that is [done] because of Shvut, they (i.e., the Rabbis) did not decree upon it at twilight. But at the hour when he Eruv is beneficial for him, which is, at twilight, he may take it, and it is found that he and his Eruv are in one place, therefore, it is an Eruv.",
+ "נתנו בבור – that is in the Karmelit, such as in the valley or in the fields and it was intended to establish his Sabbath camp in the valley or in the field, it is an Eruv, for the pit itself is the private domain, ad he acquires the Sabbath camp. the center of Sabbath movements in the Karmelit, and at the time when the Eruv benefits hi, that is, at twilight, he can take it, according to Rabbi [Judah the Prince] who stated that everything that is because of Shvut (i.e., to enhance the character of Shabbat as a day of rest), they d not decree upon him at twilight.",
+ "אפילו גבוה מאה אמה – but below, there isn’t the width of four [handbreadths] for it is not the private domain, and even though that above it is four [handbreadths] wide, for we require for an Eruv to be on top of a place that has four [handbreadths].",
+ "תלוש ונעוץ – it is an Eruv, but if it is attached, it is not an Eruv because, when he takes it, there is a decree lest he cut it off, because the reed is soft and one can make the decree lest he cut it off when he takes it, but a tree is hard, and at twilight, but we don’t suspect lest he will ascend and detach it, but the cutting off of a reed, since it is soft, he will certainly cut it off and will liable because of [the primary category of labor] of reaping. Alternatively, a reed and the tip of a pole are mixed up as attached with something detached, for many reeds are detached and inserted [into the ground] and appear as attached. Because of this, it is necessary to make a decree lest he cut off something attached and think that it is detached, but a tree, one doesn’t make the decree lest one ascend and detached and error to think that it is detached.",
+ "נתנו במגדל – of wood.",
+ "ואבד המפתח הרי זה ערוב – as, for example, that the lock is tied with cords and ropes, for if he does not finds the key, it is impossible to cut them other than with a knife, the first Tanna/teacher holds, since that it is possible to open it through his cutting the ropes with a knife, there isn’t here a prohibition [that is punishable] through stoning, but rather the prohibition of violating the Rabbinic decree to enhance the character of Shabbat as a day of rest (i.e., Sh’vut), that he damages through the cutting of the ropes but all of those who ruin it are exempt, but the prohibition of Sh’vut (i.e., the Rabbinic decree to enhance the Shabbat as a day of rest) at twilight at the time of his acquisition of the Eruv and they did not make a decree regarding it, as we have stated, therefore, it is an Eruv, for he is able to bring a knife and cut the ropes and take his Eruv. But Rabbi Eliezer holds that a utensil cannot be taken other than for the needs of his usage, and it is prohibited to carry the knife in order to cut the ropes for its use is not other than for cutting foods, and since there are two [prohibitions of Sh’vut], carrying the knife and cutting the ropes, even according to Rabbi [Yehuda Ha-Nasi] who stated that every thing that is because of Sh’vut at twilight, they didn’t not make the decree, in a similar manner, he admits that they made the decree. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer (who holds that the if he doesn’t know that the key is where it belongs, it is not a valid Eruv)."
+ ],
+ [
+ "נתגלגל חוץ לתחום אינו עירוב – since there is someone from his household who dwells there until his Eruv is more than two-thousand cubits [away], he is not able to go and to measure it. And this is a case where it rolled two cubits outside the two-thousand cubits, for every person has four cubits from the place of his Eruv, two cubits from the eastern side of his Eruv and two cubits from the western side.",
+ "נפל עליו גל – and it is he who needs a hoe or a pick-axe to get it out/remove it (see Talmud Eruvin 77b), which is a forbidden Sabbath creative labor but not a rabbinic decree to enhance the character of Shabbat as a day of rest.",
+ "תרומה ונטמאת – for now it is not fit, neither for himself nor for another person, but the Tanna/teacher needed to inform us that if it rolled outside the Sabbath limit, or a heap of stones fell upon it, for had he informed us [only] that it rolled [outside the Sabbath limit], because there isn’t anyone with it, for it is in one place and his Eruv is in another place, but if a heap of stones fell upon it, where there is another with it, I would say that it is an Eruv. But if we were only informed [only] about a heap of stones that fell upon it and he is not able to take it other than with the Sabbath labor of a hoe or a pick-axe, but if it rolled, where it is possible that a wind blows and returns it within the Sabbath limit, I might say that is should be an Eruv, it comes to tell you [that this is not the case]. And the Tanna/teacher taught, “or it was burned”, to inform you of the power [of the opinion] of Rabbi Yossi (who quotes the testimony at the end of the Mishnah of Avtulmos regarding a matter of doubt concerning an Eruv) for even though there isn’t in the world because of a doubt that it isn’t forbidden. And the Tanna/teacher taught “heave-offering that was defiled,” to inform you of the the power of Rabbi Meir, for even though that there is such in the world, and one can say, that he set it up at twilight based upon the presumption of prior to that and that it was ritually pure, even so we don’t state a presumption for a leniency.",
+ "משחשיכה הרי זה עירוב – for after he acquired it at twilight, we don’t suspect him if it was lost.",
+ "הרי זה חמר גמל – for we are in doubt if he acquired the Eruv and here would be his house and from here he has two-thousand cubits in every direction that are from the border of his house and further on, or perhaps, he did not acquire the Eruv and from his house, he has two-thousand [cubits] in every direction and he didn’t acquire anything to the border of his Eruv, and as a result of this doubt, he is forbidden to go [anywhere] other than two thousand cubits that are between his house and the Eruv, for whichever way you turn, in those he is permitted, but not in the two-thousand [cubits] that are from his Eruv and beyond, for perhaps he did not acquire the Eruv. But not also from his house and onwards, for perhaps he acquired the Eruv. It is found that this pulls him to here and that pulls him to there, like a person who is driving a donkey or a camel, that the donkey walks before him and this person leads him or the camel from behind him, and he pulls it and he needs to turn before him or in back of him.",
+ "רבי יוסי ר' שמעון אומרים ספק העירוב כשר – for we stated establish the Eruv on its presumption, for when he placed it, he was within the Sabbath limit, and he was ritually pure, and there was no pile of stones upon him, there his Eruv was an Eruv, and such is the Halakha."
+ ],
+ [
+ "מתנה אדם על עירובו – he places two Eruvin, one at the end of two-thousand cubits to the east of his house and one at the end of two-thousand cubits to the west of his house, and he states: “If idolaters came to the east and I need to free from before them, I will acquire for myself My Eruv that is in the west and my house will be for me four-thousand cubits. But even though that they didn’t come until the morrow, we state that there is a retrospective designation (i.e., literally, a choice), that he acquired for himself an Eruv in the other direction at twilight.",
+ "הריני כבני עירי – two-thousand [cubits] from my city in every direction and I do not need to profit from here and to lose from there.",
+ "אם בא חכם למזרח – outside of the Sabbath limit of my city and I want to learn from his mouth, and now I don’t know to which side he will come, and on the morrow I will here from people that come from there that it is to here near the Eruv.",
+ "רבי יהודה אומר – if they came from here and from there, and one of them was his Rabbi/Teacher, he should go to his Rabbi/Teacher, and not towards the other, for we hold that with a creature, that at the time of acquisition of the Eruv at twilight, his intention is to acquire for himself that Eruv that is on the side of his Rabbi/Teacher. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda, for sometimes it is more enjoyable for a person to be with his friends more than his Rabbi/Teacher."
+ ],
+ [
+ "מערב אדם שני עירובין – if he wants to walk on the first day (i.e., whether it is Shabbat or Yom Tov) to this direction and on the second day to that direction, he can make an Eruv to the east and to the west on the eve of the first day, “My Eruv of the east, will acquire for me today for the needs of tomorrow, and my Eruv of the west will acquire for me at twilight of the morrow for the needs of the second day.” For Rabbi Eliezer holds that Shabbat and Yom Tov – they are not like one long day, but rather two [separate days] of holiness, and at twilight of the first, for him he acquires, and not on the second day.",
+ "עירובי בראשון ובשני כבני עירי – meaning to say, and if he did not need to walk other than on the first day, and on the second [day], he doesn’t need to move from his place, and does not want to lose neither the two-thousand cubits from one direction nor the two-thousand cubits from the other direction, he should make one Eruv to the side/direction that he wishes to go on the first day, and state: “My Eruv will acquire for me for the needs of tomorrow, but on the second [day], I will be like the people of my city/town, who did not make an Eruv.” Or, if he needed to go on the second, but not on the first, he would state: “his Eruv will acquire for me at twilight of the morrow and on the first [day], I will be like the people of my city/town.”",
+ "או מערב לשני ימים – that is, to one direction as we state above. But further than this, why do I need it? But rather, this what the Rabbis said to Rabbi Eliezer: “If you admit that for the first day, that you will either make an Eruv in a certain direction or will not make an Eruv at all, for you are not able to say that for half a day, my Eruv is towards the east and half a day, my Eruv is towards the west. For two days also, which are for Shabbat and Yom Tov, either make an Eruv like for the first day, or do not make an Eruv at all,” for the Rabbis doubt whether Shabbat and Yom Tov is it to be considered like one long day or not, make it here for a stringency, for one cannot make an Eruv in two directions for perhaps it is one holiness (i.e., Shabbat and Yom Tov), and here for a stringency as they state later on, we will eat on the first, for there is no Eruv for the second, for perhaps they are two [separate days] of holiness and not like one long day.",
+ "מוליכו – the agent on the eve of Yom Tov that precedes the Sabbath and wats for nightfall until he acquires the Eruv.",
+ "ונוטל ובא לו – lest he lose it and will not have for himself an Eruv for the second day, as it is taught, it is consumed by his Eruv on the first day for the Eruv of the first day and there is no Eruv for the second day.",
+ "ובשני – and he returns and sends it on the second day. For we hold that a person who makes his Eruv with bread on the first day and wants to make an Eruv with bread on the second, he must make his Eruv with the same Eruv itself that he called a name upon from yesterday, but now he is silent. But not with another piece of bread, for he must designate this now the name of Eruv, and he would be like preparing from Yom Tov for Shabbat.",
+ "נמצא משתכר בהליכתו – meaning to say, that his walking acquires for him for the day after.",
+ "ומשתכר בעירובו – when he eats it (i.e., the bread). But Yom Tov that follows Shabbat, it is not possible like this, which he sends it on the first day and does not eat it and returns and goes there on the second [day] to see if the Eruv awaits the night [at the Sabbath limit], and if he wants, he can eat from it afterwards (i.e., after the Sabbath).",
+ "מודים אתם לי שהן שתי קדושות – that you have stated that if the Eruv is consumed on the first day, there is no Eruv on the second, but if there is one level of holiness, it is for him like one long day, and he acquires at twilight that of the first day for both of them, but since they are two separate [days of] holiness, he can make an Eruv also for two directions, but the Rabbis here follow the stringency and there the stringency as we have stated, because they had doubts. But the Halakha is according to Rabbi Eliezer that Shabbat and Yom Tov are two [separate] days of holiness."
+ ],
+ [
+ "שמא תעבר – lest the Great Jewish Court would make Elul a leap month (i.e., adding a 30th day to what is ordinarily only 29 days), and there will be two Holy Days, the thirtieth of Elul and the thirty-first, and he would need to go on the first day to one side and on the second day to the other side by making two Eruvin, and place them on the eve of Yom Tov, one on this side and the other on the other and say, etc. (i.e., that my Eruv for the first day will be in one direction and my Eruv for the second day will be in the other direction – like in the previous Mishnah).",
+ "ולא הודו לו חכמים – for they hold that it is one [day] of holiness. And the Halakha is according to the Sages regarding the two holy days of Rosh Hashanah. But not because doubt alone they established this lest the Jewish Court should sanctify the thirtieth day or the thirty-first day (as Rosh Hashanah/Rosh Hodesh), and one of them is a weekday. But because lest witnesses should come from the time of Minha/afternoon and beyond (and state that they saw the New Moon), and they would observe that day as holy and the morrow as holy and both of them would be one holiness. But, the rest of the Holy Days of the Diaspora, that they did not establish other than from doubt, for we don’t know when the Great Jewish Court sanctified the month, the Sages agree with Rabbi Yehuda that they are two [days of] holiness. And the Sages that are mentioned here are Rabbi Yossi."
+ ],
+ [
+ "מתנה אדם על הכלכלה – a basket that he has of fruits that are eatables forbidden the separation of sacred gifts, he makes a condition about the on the first Holy Day of Rosh Hashanah and states, “if today is a weekday, this will be heave offering on these, but if today is a Holy Day [of Rosh Hashanah], there is nothing in my words,” for we don’t collect heave-offering/Terumah on Yom Tov. And on the morrow, he states, “if yesterday was Holy and today is a weekday, may this that I stated yesterday regarding this [produce] be heave-offering on this, but if today is a Holy Day and yesterday was a weekday, it already was heave-offering/Terumah. And he consumes the basket containing chosen fruits that is designated and leaves over the Terumah/heave-offering.",
+ "ולא הודו לו חכמים – this is Rabbi Yossi as we stated (see previous Mishnah), who holds that it they are one holiness, and we don’t collect Terumah/heave-offering on them And especially with the two holy days of Rosh Hashanah as we have explained above.",
+ "ביצה שנולדה בראשון – of Rosh Hashanah (see the first Mishnah of the Tractate Betzah).",
+ "תאכל בשני – for if the first [day] is holy, the second is a weekday, and the egg that was born on Yom Tov is permitted on a weekday, for there is no preparation for a weekday. But if the first [day] is a weekday and the second is a holy day, it is found that that thee weekday prepares for the Holy day, and that is all right.",
+ "ולא הודו לו חכמים – on the two days of Rosh Hashanah alone, for they are one holiness. But on the rest of the Holy Days of the Diaspora, they (i.e., the Sages) agree with him."
+ ],
+ [
+ "והחליצנו – strengthen us and exchange our strength like (Numbers 32:17): “And we will hasten as shock-troops”; another interpretation: save us and rescue us like (Psalms 140:2): “Rescue me, O LORD from evil men.”",
+ "אם היום אם מחר – if today, he will strengthen us today, and if tomorrow, he will strengthen us tomorrow.",
+ "ולא הודו לו חכמים – not to mention that of the New Moon/Rosh Hodesh on Rosh Hashanah/the New Year, and not to make the condition, if today, or if tomorrow, but rather, he says, strengthen us undefined on the two days and he doesn’t mention the New Moon at all. And the Halakha is according to the Sages."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מי שהוציאוהו עובדי כוכבים – to force him [to go] outside the [Sabbath] limit/the marked off area around a town within which it is permitted to move on the Sabbath – based upon Exodus 16:29 – two thousand cubits in every direction.",
+ "או רוח רעה – a demon entered in him and confused his mind and he went outside the [Sabbath] limit and he returned to his sanity and behold he was outside the [Sabbath] limit.",
+ "החזירוהו לתוך התחום כאילו לא יצא – for behold the entire city is like four hundred cubits to him as it was at the outset and two-thousand cubits in every direction when they carried him out and returned him against his will, but if he left under his own power even though he was returned against his will or he was carried out against his will and returned under his own power, he has nothing ought four cubits.",
+ "הוליכוהו לעיר אחרת – and behold it is surrounded by partitions or that they placed him in a pen or in a stable which are surrounded and their enclosing fence is large.",
+ "מהלך את כולה – for since it is surrounded by partitions, it is like four cubits.",
+ "ר' יהושע ור' עקיבא אומרים אין לו אלא ארעב אמות – for since he did not make Shabbat in the empty space with partitions while it was still daylight, the partitions have no effect for him. But my teachers/rabbis explained that since they decreed that a pen or a stable is on account of an unguarded field, which has no partitions and in an unguarded field, all the world admits that he doesn’t have anything other than four cubits.",
+ "מפרנדיסין – name of a place.",
+ "והפליגה – when it becomes distant from the shoreline and enters into the middle of it (i.e., the ocean), it is called separation on the language of (Psalms 1:3): “[He is like a tree planted] beside streams of water.”",
+ "הלכו את כולה – they were walking throughout the ship and even though the ship traveled on the Sabbath and went outside of the [Sabbath] limit, it is like someone who went outside of the [Sabbath] limit and was placed in a pen or a stable for the ship is surrounded by partitions.",
+ "שרצו להחמיר על עצמן – that for them, they decreed that a pen or a stable is on account of an unguarded field on the ship; all the while that it is traveling, it is permitted to walk throughout it and furthermore, since they made the Sabbath in the empty space with partitions while it was still daylight, but they wanted to be stringent. But the Halakha is according to Rabban Gamaliel and Rabbi Eleazar ben Azariah."
+ ],
+ [
+ "לנמל – a place where the ships park when they leave from the ocean to its shoreline.",
+ "מה אנו לירד – from the ship into the city for we had not come from outside the [Sabbath] limit once it became dark, and this harbor is not surrounded by partitions for had it been surrounded by partitions, that which Rabban Gamaliel had said above (i.e., Mishnah 1) that he had been placed in a pen or a stable, he would be able to walk throughout it all.",
+ "שכבר הייתי מסתכל – in the tube of a perforated reed that was properly prepared to the measurement of the clearness/viewing of two-thousand cubits."
+ ],
+ [
+ "מי שיצא ברשות – such as for the testimony of the New Moon or to save someone from idolaters or from the river.",
+ "כבר נעשה מעשה – and you do not need to go.",
+ "יש לו אלפים אמה לכל רוח – from the place where it had been told to him.",
+ "כאילו לא יצא – this is how it should be said: If he had those two thousand cubits that were given to him in all directions from the place that he was told to him, they enter into the two-thousand [cubits] of the [Sabbath] limits of his house, it is considered as if he had not left from his [Sabbath] limits and he walks until his house and he is like at the beginning.",
+ "שכל היוצאין להציל חוזרין למקומן – this is how it should be said – for we have found another leniency for all who go out to save [someone] from idolaters or from debris because they went out with permission, they are allowed to return with their weapons to the places and they would not need to place down their weapons – this is also how they were lenient for one who went out with permission to be as if he had not gone out."
+ ],
+ [
+ "מי שישב בדרך – [he had sat on the road] to rest and did not know that he was at the [Sabbath] limit of the city and it became dark for him there and when he stood up he saw that he was near to the city and to its [Sabbath] limit.",
+ "לא יכנס – [he should not enter] into the city to be like the people of the city, but rather from the place where it had become dark for him, he should measure two thousand cubits and on the place where they were able, he should go and no further.",
+ "ר\"י אומר יכנס – [he should enter] and walk through the city and outside of it two thousand cubits like the people of the city, and the Halakha is according to Rabbi Yehudah.",
+ "בלא מתכוין – for he did not know that it had become dark for him when he was in the [Sabbath] limit of the city and he did not intend to make his Shabbat in the city but rather in his place."
+ ],
+ [
+ "יש לו אלפים אמה לכל רוח – for Rabbi Yohanan ben Nuri holds that ownerless things which lack the knowledge of its owners acquire their appointed place of Sabbath movements in their place and they have two thousand cubits in every direction and a person who sleeps who has no knowledge at the time when he acquires his appointed place of Sabbath movements, his law is like ownerless things and he has two thousand cubits in all directions, but the Rabbis hold that ownerless objects do not acquire their appointed place of Sabbath movements in their place but he who acquires title to them brings them to the place where he is able to go. Similarly, a person sleeping does not acquire his appointed place of Sabbath movement and he has nothing other than four cubits [of movement] alone. But the Halakha is according to Rabbi Yohanan ben Nuri for the person who is sleeping acquires his appointed place of Sabbath movements in his place and he has two thousand cubits in all directions but regarding ownerless property, the Halakha is according to the Sages for they are like the feet of all people and they do not acquire their appointed place of Sabbath movements in their place but the person who acquires them walks them to a place where he is able to go.",
+ "וחכמים אומרים אין לו אלא ד' אמות – since at the time that he sanctified the [Sabbath] day, he did not acquire his appointed place of Sabbath movements and he only has four cubits that the Torah provided him, as it is written (Exodus 16:29): “Let everyone remain where he is,” and the height of each average individual is three cubits and one [additional] cubit to stretch his hands and his feet.",
+ "ר' אליעזר אומר והוא באמצען – The Sages hold that we give him four cubits in each direction but Rabbi Eliezer states we give him four cubits which is two cubits to each side of him.",
+ "לאיזה רוח שירצה – he takes four cubits and after ascertaining one side, he cannot go back and ascertain another side."
+ ],
+ [
+ "היו שנים – [two people] standing six cubits apart from each other where two cubits of each one of them is enclosed with that of his fellow, they may bring and consume [food] within the two cubits as long as this one does not stretch his hand into the two outer [cubits of the other] (and the same applies in the other direction) for he has nothing in them and he takes out to there his bread and/or his belongings.",
+ "והאמצעי מובלע ביניהם – two cubits within this one’s and two cubits within that one’s, he is permitted into each of them. He can turn this way and use with this one, and/or turn that way and use the other.",
+ "לג' חצרות – and they are all adjacent to each other.",
+ "פתוחות לרשות הרבים – for each one is a domain unto itself and they don’t have the benefit of crossing each to the other, but they ae not forbidden to each other.",
+ "ערבו שתיהן עם האמצעית היא מותרת עמהן וכו' – But, the Rabbis differ from this opinion of Rabbi Shimon and state that they are all forbidden to each other now, but Rabbi Shimon would say to them: But isn’t this the case that there were three, and the middle person’s overlapped in the meantime but you admit that he is permitted with them and they (i.e., the other two) are permitted with him which is similar to three courtyards but why are you disputing with me regarding the three courtyards, but the Rabbis say to him: there, in the case of the three courtyards, because they are large, the two outer ones are prohibited to each other, let them come and remove from this one (i.e., the middle one) to theirs (i.e., the one’s that are external). But the [owner of the] middle [courtyard] did not pay attention and he did not remind them for they said, lest it is one of those who lodge in the middle [courtyard] who is permitted both in this one and from that one he removes something; but here, with three people, if one comes from one of the two outer [courtyards] to remove into two cubits of the other’s outer area, the middle one will give heed to it and remind him, but the Halakha is according to Rabbi Shimon regarding the three courtyards where the [residents of] the two outer ones are prohibited to each other [to carry from one to the other]."
+ ],
+ [
+ "והיה מכיר אילן או גדר – that he is able to arrive there prior to it getting dark, but that he is tired and wants to rest in his place.",
+ "לא אמר כלום – since he did not specify which four cubits he chose for himself from under the tree it is not a Sabbath resting place, and he has nothing other than the four cubits where he is, for he did not acquire a Sabbath resting place in his location since he uprooted his mind from making a Sabbath resting place here and also under the tree, he did not acquire a Sabbath resting place but these words apply when there are eight cubits or more underneath the tree for it would be possible to state that he chose this side or that he chose that side and there wouldn’t be a conclusion, but seven cubits, by force, part of his home would be recognized with the middle cubit, for it is impossible that he did not specify/verify, for if it was the middle of the tree, he specified four cubits, they are part of that, or if it were from one side or the other side, it is part of them, therefore, he acquired there [a Sabbath resting place].",
+ "אמר שביתתי בעיקרו – for since he concluded his place of that Sabbath resting place, he acquires for himself two thousand [cubits] to the side of his feet and two thousand [cubits] to the side of his house."
+ ],
+ [
+ "ואם אינו מכיר – a tree or a fence.",
+ "או אינו בקי בהלכה – but he doesn’t know that it will benefit him when he says, that my Sabbath resting place is in a certain place, but he said “my Sabbath resting place is in its place,” he has acquired his place.",
+ "עגולות – that regarding the Cities of Refuge, when we appoint them, we derive two thousand cubits of the Sabbath limit, as it is written (Numbers 35:5): “[You shall measure off two thousand cubits outside the town on the east side, two thousand on the south side, two thousand on the west side, and two thousand on the north side, with the town in the center.] That shall be the pasture for their towns.” To this one you give corners (see Talmud Eruvin 51a) which are corner-pieces, but you don’t give corner-pieces to those who set up Sabbath resting places, but the Rabbis who required square expound upon this to include like this (i.e., square) it will be for all Sabbath resting places, and the Halakha is according to the Sages.",
+ "כטבלא מרובעת – Maimonides wrote that because it is impossible to make an exactly defined quadrangular, the Mishnah purposely taught \"כטבלא מרובעת\"/a square board, that is to say, as people are accustomed to make something square, even though it is not an exactly defined quadrangular.",
+ "נשכר את הזויות – four corners in its diameter of the quadrangular which is greater than the circle that is within it."
+ ],
+ [
+ "זה שאמרו – such as the case of one who is on the road and he doesn’t have bread with him, and now he is poor, the Sages permitted him to make an Eruv with his feet for Rabbi Meir holds that the essence of the Eruv is with bread and it is a leniency for they were lenient regarding the poor or someone who is coming on the road and he doesn’t have any bread to make an Eruv with his feet. But Rabbi Yehuda holds that the essence of the Eruv is with the foot and it is a leniency, for they made a leniency for the rich who is not able to walk on his feet that he may send his Eruv through an agent and the Halakha is according to Rabbi Yehuda. But both Rabbi Meir and Rabbi Yehuda are similar in that if a person says that his Sabbath resting place is in a certain place, he does not acquire a Sabbath resting place in the place that he said, other than if he is poor or comes on the road and doesn’t have any bread with him, but if he is rich, he must send bread in the place of his Sabbath rest, and he who says: “My Sabbath resting place is in this particular place” does not acquire there a Sabbath resting place other than if there is time left during the day where he can run and arrive there prior to the onset of darkness, and if he lacks that much time left during the day, at the hour that he states: “My Sabbath resting place is in a certain place,” he did not acquire a Sabbath resting place there."
+ ],
+ [
+ "מי שיצא –[a person who left] from his city that the people of city sent him to bring to them an Eruv [with a piece of bread] in order that they would be able to walk on the morrow to a city that is making an Eruv for it that is near to them two Sabbath limits and one can walk from one to the other through [the use of] an Eruv.",
+ "והחזירו חברו – for he said to him, it is a period of heat, or a period of cold.",
+ "הוא מותר לילך – on the next day to the same other city for since he took possession of the path in order to purchase a Sabbath resting place at the end of two-thousand cubits away from the city, he is like a poor person who states that “my Sabbath resting place is in a certain place,” and he has acquired there his resting place.",
+ "וכל בני עירו אסורין – for they did not take possession of the path and they have nothing other than two-thousand cubits in every direction from their city.",
+ "רמ\"א וכו'- Rabbi Meir doubts whether he is poor since he left from his house and took possession of the path or perhaps because he was able to make an Eruv with bread or he didn’t make an Eruv, he is not a poor man; therefore he is an ass driver [or] a camel driver, who does not have two-thousand cubits from his city in every direction lest his Sabbath resting place is in the place where he was walking to bring there the Eruv at the end of the two-thousand [cubits] from his city and at the end of the two-thousand [cubits] from his city, he also did not acquire two-thousand [cubits] towards the side of another city – lest he did not acquire a Sabbath resting place other than in his own home, but the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "אפילו אמה אחת לא יכנס – and he doesn’t have anything other than four cubits from here and four cubits from there, and even though his four cubits is enclosed within the [Sabbath] limits of the city, we do not say that since he arrived, he arrived, for he holds that the enclosure of Sabbath limits isn’t anything.",
+ "שתים יכנס – Rabbi Eliezer, according to his reasoning who said, that he is in their middle, for at the end of the two-thousand [cubits], he has four cubits – two from this side within the [Sabbath] limit and two from that side at the end of the [Sabbath] limit; therefore, if he would stand in the second cubit, he could enter for the enclosure/absorption of [Sabbath] limits matters, but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer.",
+ "מי שהחשיך – that he was coming from the path and it became dark for him outside the [Sabbath] limits.",
+ "לא יכנס – because he did not acquire a Sabbath resting place in his place because he did not reveal his intention that he wanted to acquire a Sabbath resting place in his place. But in the city, he did not acquire a Sabbath resting place because between him and the city there is more than two-thousand cubits, therefore, he has nothing other than four cubits according to the law of “he who went outside the Sabbath limits.”",
+ "עד ט\"ו אמה – not exactly, for the same law applies a little bit less or a little bit more. But there are those who interpret fifteen [cubits] exactly, and I don’t know how to reconcile this well.",
+ "המשוחות – those who measure the [Sabbath] limits (i.e., the surveyors) for the cities and make a sign at the end of the [Sabbath] limit, they do not measure to make the sign of two-thousand exactly but mark within the limits in order to allow for mistakes (see Talmud Eruvin 52b) who do not recognize the sign and sometimes they go out further than it, and they are not paying attention to it; because of this, it is was customary always to contract within the two-thousand, so that it would be that these fifteen cubits are within the [Sabbath] limits and since this individual was the victim of an accident, we permit him to enter and we are not stringent with him, for just as we are stringent with someone who left outside of the [Sabbath] limits and there, he had to be careful to pay attention that he should not leave, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כיצד מעברין (how do they extend the city limits -for defining the Sabbath limit) – the language of a pregnant woman whose belly protrudes. And this is what he said, how does she have the extension of the city limits? If one house enters, and another house leaves, etc. And when he comes to put up a marker as a sign of the boundary of the city and he comes to measure two-thousand [cubits] outside it. But if hits wall was not part of it but rather the near-by houses and they were connected, and there is a house that enters into the city more than its neighbor, and its entrance appears defective, and there is house that protrudes and goes out side more than its neighbor.",
+ "או פגום נכנס פגום יוצא – there are towers protrude in the wall, sometimes they protrude inwards and sometimes outwards.",
+ "או שהיו שם – at one of the corners of the city.",
+ "גדודיות גבוהות (ruins/debris – ten handbreadths high) – broken parts of the wall of the destroyed homes, and there are within seventy cubits and remnants of the city.",
+ "או נפשות (structure next to or over a tomb) – a building that they make on the grave, and it has within them a dwelling house.",
+ "מוציאין את המדה כנגדן – if these protrusions are near the northeastern corner, we see as if there is another protrusion corresponding to it on the southwestern corner, and a chord is stretched from one to the other and measures from the chord and outward, in order that the [Sabbath] limit is equivalent to the two corners, and it won’t be long here and short there.",
+ "ועושין אותן – the [Sabbath] limits square, so that there should be two-thousand [cubits] to the sides like there is in the middle. But not round, so that there will be two-thousand [cubits] in the middle, and on the sides, they are reduced in the manner of something round."
+ ],
+ [
+ "נותנים קרפף לעיר (for measuring the Sabbath limits, we allow an area of seventy-square cubits outside the town added to the town – for the purpose of the Sabbath limits) – all who come to measure the [Sabbath] limits leaves to the city/town the air-space of seventy cubits and left-overs, which are seventy cubits and two-thirds of a cubit, and from there, he begins to measure two-thousand cubits, as it states (Numbers 35:4): “[The town pasture that you are to assign to the Levites] shall extend a thousand cubits outside the town wall all around,” the Torah stated that one should give outside [the wall] and afterwards measure, meaning to say, give it an area of seventy-square cubits and remnants outside the town added to the town and afterwards measure from there and beyond/further.",
+ "לא אמרו קרפף אלא בין שתי עיירות – two towns that are adjacent/near each other, they given seventy cubits and left-overs to each one in order to attach/combine them through these enclosures to become like one city, and a person who comes to walk from one of them [through] its neighbor measures for himself two-thousand cubits from outside its neighbor, because since both of them are like one town/city through these enclosures that connect between them. And the Halakha is according to the Sages, for we don’t place an enclosure for one town/city, but rather only between two towns/cities."
+ ],
+ [
+ "וכן שלשה כפרים משולשים – on actually a triangle, but the third stands from afar corresponding to between the outer ones (i.e., towns) , and everything, for whereas, the middle [town] enters between them and there isn’t anything between this one and that one other than one-hundred and forty one and one-third cubits , which are seventy cubits and two-thirds [of a cubit] to this one, and seventy and two-thirds [of a cubit] to that one, and similarly, to the side of the other outer city/town. There is nothing between the middle one (i.e., town/city) and it other than one-hundred and forty-one cubits and one-third [of a cubit], all three of them (i.e., the towns/cities) are thought of as one [city/town]. But the person who leaves from one of them to to go through its neighbor counts from the wall of its outer neighbor. And how much should there be between the middle [city/town] to the outer [city/town]? Two-thousand cubits, for since the middle [town/city] is capable of going to the outer one and outer one to the middle one without an Eruv, we state that we see it as if the middle one is placed between them. But if it is further than two-thousand [cubits], we don’t say that we see it."
+ ],
+ [
+ "אין מודדין – two-thousand cubits of the Sabbath limit other than with a flax rope that is fifty cubits long.",
+ "לא פחות – that if the rope is short, it is greatly stretched and lengthens [one must say, the measurement].",
+ "ולא יותר – when it is too long, it becomes heavy, he doubles it at its middle and shortens it.",
+ "אלא כנגד לבו (at level with his heart) – The Sages established for him a place to put the head of the rope, every person level with his heart, for if this person would place it corresponding to his neck and the other corresponding to his feet, the rope would shorten and the [Sabbath] limits would grow shorter.",
+ "",
+ "מבליעו (takes account only of the horizontal span/includes it) – if it is not fifty cubit wide from border to border from above, even though there is in its sloping going more than one-thousand, we don’t say that he should raise the measurement of his slope to the measurement of the [Sabbath] limit, but rather, this should stand on the border from here, and that should stand on its border from there and absorb (i.e., include) it from the slope with one rope.",
+ "וחוזר למדתו – for since it teaches, “continues his measuring” – implying that if its width that corresponded to the town/city was more than fifty [cubits] and he was not able to absorb it/include it there with the rope, and with one of its heads that does not correspond to the town/city, he can absorb it/include it there, and measure and go there from the border and beyond until it corresponds to the place where the the width of the valley ends sin it corresponding to he city/town, and he returns to his measurement corresponding to the town/city and completes the measurement of its [Sabbath] limits.",
+ "הגיע להר מבליעו – and this is so that the mountain/hill will not be standing upright a great deal, but rather slanting, for in the walking of five cubits from it, he will not raise it (i.e., the rope) other than ten handbreadths, if it is standing straight up until with at least of the distance of five cubits it is standing upright ten handbreadths, he doesn’t include it/absorb it, but rather, estimates it alone and goes on.",
+ "והוא שלא יצא חוץ לתחום – when he measurer goes to include the hill/mountain or the valley, he should not leave outside of the [Sabbath] limit to a a place where the tops of the valley are short – that he is able to absorb them there in order that he can return afterwards to his measurement corresponding to the town/city, as a decree, because a person who sees it measures it and goes there would say that the measurement of the [Sabbath] limit of the sides of the city/town come up to here.",
+ "בזו אמר רבי דוסתאי – with this, to exclude the city of refuge and the heifer whose neck is broken that is nearest to the space/cavity that they don’t estimate the level distance between two places separated by mountains (see Talmud Eruvin 58a-b – because they are from the Written Torah).",
+ "מקדרין – they perforate, they see as if they perforate them and measure the path of the perforation, to exclude the measurement of its sloping, as we stated in the Gemara (Tractate Eruvin 58b) that they measure it with a rope of four cubits and the bottom they place the rope corresponding to his heart and at the top corresponding to his feet, and similarly they measure it all four cubits by four cubits and they deduct the slope of all four cubits by half the height of a person. And the Halakha is according to Rabbi Dostai."
+ ],
+ [
+ "אין מודדין אלא מן המומחה – a person who is a specialist in measuring, and the Gaon explained that the word מומחה is the language from (Numbers 34:11): “and abut on the eastern [slopes] of the Sea of Chinnereth/Kinneret,” meaning to say that they intent to measure the bottom ab initio from the place that is level and straight, in order that they would not need to perforate.",
+ "ריבה למקום אחד ומיעט למקום אחר – that they found signs of this [Sabbath] limit long and protruding corresponding to the signs of the [Sabbath] limit in the corner that is opposite it.",
+ "שומעין למקום שריבה – and we remove the shorter measurement, that is corresponding it, because it did not initially stretch the rope all the way. And it is taught in the Tosefta [Eruvin 4:`6 – in the Lieberman edition – but it is in chapter 6 according to the Erfurt manuscript] that he must stretch it with all of his strength [and measure].",
+ "ריבה לאחד ומיעט לאחר – this is what he said: if there was a greater distance for one [expert] and a lesser distance for the other [expert], for the two people who measured were experts – this one had a greater distance and the other a lesser distance."
+ ],
+ [
+ "עיר של יחיד – as, for example that one person acquired it all and he rents out all of its houses to the people that are living there, and afterwards, it becomes the property of many.",
+ "מערבין את כולה – in the manner that they create a symbolic community of residence (i.e., an Eruv) when it belonged to a single individual that didn’t require a remnant.",
+ "אין מערבין את כולה – for it is forbidden to make an Eruv for a city/town belonging to many if he doesn’t leave known houses without an Eruv, for this remnant is a recognition that the reason is because of an Eruv, so that it would not forget the laws of the public domain. And this is the case, since it [belonged] to the group, and required a remnant even though that now it would be judged as that of an individual as at first.",
+ "אלא אם כן עשה חוצה לה – a remnant that was not made into a symbolic community of residence with the rest of the city/town, but it something remarkable that comes to teach us that even a remnant of something outside it has an effect on the rest of the city/town.",
+ "כעיר חדשה שביהודה – there was a city in Judah and its name was Hadasha, and there not there other than two temporary residents/inhabitants , and this is the smallest city/town that is in all of land of Judea and it was the remnant to a larger city that is adjacent to it, and this is measurement of the remnant that one needs to leave over in a city/own that they did not make into a symbolic community of residence (i.e., Eruv) with the others because of recognition.",
+ "רבי שמעון אומר שלש חצירות כו' – and the Halakhic decision is that even one house in one courtyard is a remnant. But a city that doesn’t have other than only one opening even if was of many [people], there is no need for remnant."
+ ],
+ [
+ "מי שהיה במזרח – in the field, and he sanctified for himself the [Sabbath] day and he was far from his Eruv more than two-thousand [cubits], for his Eruv is not an Eruv, since he is not able to walk and to carry, it would be for him a Sabbath camp in his house when his Eruv is not an Eruv.",
+ "",
+ "בעיבורה של עיר (within the outskirts of the city) – in one of the houses that stands within seventy cubits and left-overs.",
+ "לא עשה ולא כלום – for without an Eruv also, he has from the city/town two-thousand cubits in every direction, and the entire city/town with its outskirts are considered to him as four cubits.",
+ "נתנו חוץ לתחום – outside of the outskirts of the city/town. And this is explained in the Gemara (Tractate Eruvin 60b).",
+ "מה שנשכר –[what he gains] in this direction, he loses in the direction that is opposite it. For he counts from the Eruv two-thousand [cubits] in every direction if it and if he placed [something] at the end of one-thousand [cubits] to the east, it is found that the two-thousand [cubits] of the east end at the conclusion of three-thousand [cubits] of the city and he has gained one-thousand, but the two-thousand [cubits] of the west end at the end of one-thousand [cubits] of the west of the city, and he lost one-thousand [cubits]. And this comes to tell us that the city does not count in the total of the two-thousand [cubits] of the west but rather all of it is like four cubits. And these words [apply] when the two-thousand [cubits] do not end from the Eruv to the side of the city/town, but rather, at the end of the city/town or outside of it, but if they end in the middle or the city or at whatever place within it, he cannot walk within the city/town other than up to the point where the two-thousand cubits of the Eruv end, and not further, as it is taught nearby (in the next Mishnah)."
+ ],
+ [
+ "אנשי איש גדולה – that they (i.e., the residents of a large town) had a small town within the two-thousand [cubits] and they depart from their city and count and walk the path of the small [city/town] that is adjacent/nearby, they walk through all of the small town/city that is adjacent to them like four cubits and complete their measurement outside of it.",
+ "ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את הגדולה – [the large town/city] in its entirety like four cubits, because the measurement of the [Sabbath] limits ended in the middle of the large city/town, therefore, the large city/town is not considered for them like four cubits and they don’t go there, but rather only until the end of their [Sabbath] limits.",
+ "כיצד מי שהיה מעיר גדולה – Our Mishnah is deficient and should be read as follows: The people of a large town/city walk through the entire small town/city but the people of a small town/city do not walk through all of the large city/town; in what case are these words said? When he measures two-thousand cubits. But, a person who places his Eruv within the city/town, whether the people of a large town/city placed it in a small town/city or whether the people of a small town/city placed it in a small town/city, they walk all the city/town that the Eruv is placed in it like four cubits. How so? He who was from a large city/town and placed his Eruv in a small town/city etc.",
+ "ור' עקיבא – disputes on the first Tanna/teacher and holds that the Eruv does not make the city/town in which it is placed like four cubits, and we don’t count two-thousand cubits other than from the place of the Eruv. But the Halakha is not according to Rabbi Akiva."
+ ],
+ [
+ "אימתי בזמן שאין בה דיורים – that their partitions were torn down and are not fit for inhabitants, for if it were fit for residents, even though there are none in it now, inhabitants are not considered everything like four cubits, and even if it is large like Antioch.",
+ "נמצא קל תוכה מעל גבה – for whereas the [Eruv] on top of the cave , if he placed there his Eruv, he does not have anything other than two-thousand cubits from the place of his Eruv, for on top of it is not fit for inhabitants, but inside , he walks throughout and outside of it two-thousand cubits.",
+ "ולמודד שאמרו – even though that the Sages dispute on Rabbi Akiva when placing his Eruv in the city/town to state that the entire city is to him like four cubits, they admit that someone who comes from the place of his Sabbath camp and his measurement of two-thousand cubits ended, even in a cave where there are inhabitants, that he doesn’t enter further from his measurement at all."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הדר. מי שאינו מודה בערוב – a Cuthean or a Sadducee.",
+ "הרי זה אוסר עליו – to carry from his house to the courtyard until he would rent permission from him that he has in his courtyard.",
+ "לעולם אינו אוסר עד שיהיו שני ישראלים – whether the first Tanna/teacher [of our Mishnah], whether Rabbi Eliezer ben Yaakov – the residence of an idolater is not called a residence, and by law, it should not prohibit, but the Rabbis decreed this in order that a Jew should not live with an idolater and that he should not learn from his actions. The first Tanna/teacher [of our Mishnah] holds that even though the idolater is suspected of being a murderer and it is prohibited for a Jew to be alone with him, sometimes it happens that a Jew resides with an idolater and the Rabbis state that an Eruv has no effect in the place of an idolater and the nullification of one’s domain has no effect in in the place of an idolater until he leases, for the idolater will not lease because he is suspected of witchcraft and because of this, a Jew will not come to dwell with an idolater and will not learn from his actions. But Rabbi Eliezer ben Yaakov holds that since the idolater is suspected of being a murderer, there are two [things] that are found present in residing that the Rabbis decreed concerning them: One – that it is not frequent a resident is forbidden to be alone with him, the Rabbis did not make a decree. And the Halakha is according to Rabbi Eliezer ben Yaakov and we rent from the idolater, even for less than a penny/Perutah, and even on Shabbat and even though the idolater does not resign his possession until a Jew will rent from him, he can resign his possession and even on Shabbat, for he would say to his fellow, that since my domain was not included in the Eruv, my possession is resigned to you (for Sabbath purposes – see Talmud Eruvin 69b), and he would be prohibited from carrying in the courtyard while his fellow (i.e., the idolater) is permitted, and if they wish after his fellow had completed carrying what he needed for himself, his fellow could go back and annul his possession and he would be permitted while his fellow would be prohibited."
+ ],
+ [
+ "מעשה בצדוקי – the Mishnah is deficient and it should be read as follows: A Sadducee is like an idolater. Rabban Gamaliel states that is he not like an idolater. “And it once happened with one Sadducee, etc. And Father said to us: Hurry up and fulfill all of your requirements before it (i.e., the eve of the Sabbath) departs and places restrictions upon you”; we learn from this that he is like a Jew/Israelite and is able to resign his possession and because he can resign his possession and go back and take it out, whether inadvertently or on purpose, he restricts us, as is mentioned further on. Because of this, Rabban Gamaliel states: “Hurry and perform your requirements before he removes his utensils to the courtyard and goes back and takes hold of his possessions that he cancelled and places restrictions upon you, but if he (i.e., the Sadducee) is like an idolater and an idolater is not able to resign his possessions until he rents it out, how is he able to prohibit you after he has rented it out and taken money?",
+ "ור\"י אומר – Rabban Gamaliel did not say this, for Rabban Gamaliel holds that a Sadducee is always like an idolater. And this incident is not a proof for this is how Rabban Gamaliel spoke to them: “Hurry up and fulfill all of your requirements on the Eve of Shabbat before it gets dark, and not until he doesn’t remove his utensils as you have stated, but until the day hasn’t yet departed and it places restrictions upon you. And the legal decision is that any Jew who violates the Sabbath in public is like an idolater, and we don’t prepare an Eruv with him and he doesn’t resign possession (i.e., a legal fiction by which the carrying of objects on the Sabbath from one’s own place to one common to several persons, may be permitted) but we rent from him in the same manner that we rent from the idolater, and the person who observes the Sabbath in public, even though he might violate it in private and does not recognize the designation/concept of Eruv such as the Sadducees at this time, who observe the Sabbath but do not recognize the designation/concept of Eruv, we do not make an Eruv with him but he can resign possession and one doesn’t need to rent from him and he isn’t necessarily an idolater."
+ ],
+ [
+ "ביתו אסור להכניס ולהוציא – from his house to the courtyard whether he or the people of the courtyard. And like the case where he resigned possession of his courtyard (i.e., a legal fiction by which the carrying of objects on the Sabbath from one’s own place to one common to several persons, may be permitted), meaning to say the part that he shares with them in the courtyard, but he did not resign possession of his house for this Tanna/teacher holds what he resigns is resigned and what he did not resign, he did not resign, therefore, his house is his domain and the courtyard is their domain.",
+ "ושלהם – their homes it is permitted to remove from them to the courtyard, whether he or them for their homes and the courtyard are one domain and even though he did not make an Eruv, he is a guest regarding them for a guest can carry in the domain of his hospitality lodging.",
+ "נתנו לו – they [gave him] the domain of their courtyard, he is permitted to remove [something] from his house to the courtyard, for everything is like his domain, but they are prohibited even to carry from his house to the courtyard for they are not guests relating to him, for one in connection with many is considered a guest, but the many in connection with the individual are not considered guests.",
+ "היו שנים – [two] who did not make an Eruv and the rest of the members of the courtyard resigned possession to them, both of them are forbidden to each other because the courtyard belongs to both of them but the homes are specific – each home to its specific owner and one cannot take out from a domain that is specifically his to that domain which is (both) his and that of his fellow. But even though one of them retracted and resigned possession to his neighbor, it is of no effect, since at the time that the members of the courtyard resigned their possession to these two [individuals] who had not made an Eruv, they prohibit each other, it is found that the first resigning had no effect, and when he resigned possession once again, he was not able to acquire his own possession. Therefore, the members of a courtyard, someone of whom had made an Eruv and some of whom had not made an Eruv, those who had not made an Eruv had resigned their possession to those who had made an Eruv but those who had made an Eruv did not resign their possession to those who had not made an Eruv and they restrict each other, as it was stated, that a person who resigned his possession to the members of the courtyard must explicitly resign their ownership to each one individually."
+ ],
+ [
+ "ב\"ש אומרים מבעוד יום – they hold that resigning possession causes the acquisition of possession and the acquisition of possession on the Sabbath is prohibited.",
+ "וב\"ה אומרים אף משתחשך – they hold that resignation does not acquire possession but it removes it from possession and removal from possession on the Sabbath is all right. But in the Baraitha (Talmud Eruvin 70b), they explained that in every place where we say, that where it is prohibited for part of the Sabbath, it is prohibited for the entire Sabbath, except for one who resigns possession.",
+ "מי שנתן רשותו והוציא – for he came back and used the possession that he had resigned.",
+ "אחד שוגג ואחד מזיד – because the fine for an inadvertent act is because of a wanton act, but the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+ ],
+ [
+ "שהוא שותף עם שכניו – that are in the alley for the purpose of an undefined partnership and not for the sake of an Eruv.",
+ "א\"צ לערב – and it is that all of them will be partners in one utensil and specifically a combination of alleys that were [partners] in wine, as is taught in the Mishnah (Chapter 3, Mishnah 1): That they may prepare the Eruv and contribute to a partnership Eruv [with anything] (other than water or salt), but the Eruvim of courtyards, they don’t make an Eruv other than with bread, for it is an Eruv on account of dwelling and in the human dwelling the heart of a person is not drawn to anything other than to bread, and if he partnered in a combination of alleys with bread, all the more so that it is considered more and they rely upon that partnership of bread in the place of an Eruv but one does not need to make an Eruv of courtyards but if they partnered in wine or in other things, they must make an Eruv of courtyards and they don’t rely upon the partnership in order that the concept of Eruv should not be forgotten from the young children.",
+ "ר\"ש אומר – but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "בטרקלין – a large and wide house, the seat of kings and they divided it to five [rooms] and all of them has an doorway from the reception room to the courtyard and they need to make an Eruv with the other members of the courtyard.",
+ "בית שמאי אומרים – their domains are divided and each group/party needs to place bread for the Eruv of the courtyard.",
+ "ב\"ה אומרים – this partition does not [provide] the division of domains. But at the time when they divided the reception room into large partitions that reach the ceiling, no one disagrees that this is a division of domains because they are living in rooms or in attics But they do disagree when divided into low partitions that do not reach the ceiling, as the School of Shammai holds that a partition such as this divides the domain and the School of Hillel holds that there is no division of domains."
+ ],
+ [
+ "האחין השותפין – this is what he said: the brothers who ate at the table of their father and the partners who eat at one table. But eating at the table of their father is not exact, but rather, they take their food from the house of their father and each one of them eats in his own home. And similarly, the partners perform their labor with one house owner in a partnership and take their food from his house and take it to eat it in their own homes.",
+ "וישנים בבתיהם – and they and their father [and others] live in one courtyard.",
+ "צריכין ערוב לכל אחד ואחד – if they want to make an Eruv with the people of their courtyard.",
+ "מבטל את רשותו – he must resign his possession.",
+ "אימתי בזמן שמוליכין את ערובן – to place in the one of the homes of he other members of the courtyard for since they were in need of an Eruv and the rest of the tenants were forbidden, they also are forbidden, and all of them must place bread in the Eruv, since their tenants are divided up in sleeping courters, and also there is no actual food on the table of their father, but rather each person takes his provisions and eats in his [own] house.",
+ "אבל אם היה ערוב – all of the courtyard goes to the house of the father in order that they will not be in need for the Eruv, for the house where they place the Eruv, there is no need to place bread.",
+ "או שאין עמהן דיורין – other [tenants] who need them for an Eruv, there is no need for an Eruv since they are considered as individuals."
+ ],
+ [
+ "פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי – In the Gemara (Talmud Eruvin 73b-74a), it is proven that it is not taught in our Mishnah that [the five courtyards] are open one to another, because we hold that an alley is not permitted with a stake or a crossbeam until all the homes and the courtyards are open into it, meaning to say, two houses open to all of the courtyard and two courtyards open into the alley, and these, since all of them are open to each other and combined together through their openings, they are considered as one and it (i.e., the Mishnah) doesn’t teach other than five courtyards opened to an alley.",
+ "ערבו החצרות – each one for itself.",
+ "מותרים בחצרות – all the members of the courtyard are permitted to themselves but are prohibited in the valley for they don’t rely on the Eruv in a joint area.",
+ "",
+ "ואם נשתתפו – [if they partnered] also in the alley after they made an Eruv in the courtyards, they are permitted both here and there.",
+ "ושכח אחד מבני חצר ולא עירב – in his courtyard to permit his courtyard, but in the joint partnership, he had a part.",
+ "מותרין כאן וכאן – What is the reason that they don’t rely upon the partnership in the place of the Eruv? In order that they don’t forget the designation of Eruv from their childhoods and here, where most of the members of the courtyard made an Eruv, but that one of them forgot and did not make an Eruv (by placing some bread in the common ground) the designation of Eruv is not forgotten.",
+ "שהמבוי לחצרות כחצר לבתים – just as it is forbidden to remove [things] from the homes to courtyard without an Eruv, so too it is prohibited to remove [things] from the courtyard to the alley without partnership. But one should not say that they are not similar, for the house and the courtyard are the private domain and the other is the public domain, butt the courtyard and the alley are both domains of the many."
+ ],
+ [
+ "זו לפנים מזו – the inner [courtyard] is open to the outer [courtyard] and the outer to the public domain and there is crossing/treading of the [members of] the inner courtyard to on the outer [courtyard] to go out to the public domain.",
+ "עירבה פנימית – [made an Eruv in the inner courtyard] on its own to carry in its courtyard",
+ "שתיהן אסורות – for it would be that the inner [courtyard] on its own, a foot that is prohibited in its place, for behold it didn’t make an Eruv for itself and restricts in the walking by foot on to the external [courtyard].",
+ "זו מותרת לעצמה וכו' – for the foot that permits in its place does not restrict.",
+ "ר\"ע אוסר – for he holds that the even the foot that is permitted restricts when he did not make an Eruv there.",
+ "וחכמים אומרים – for they hold that even a foot that is prohibited in its place such as the case where the inner [courtyard] did not make an Eruv for itself, it does not restrict on the outer [courtyard] but the Halakha is according to the first Tanna/teacher."
+ ],
+ [
+ "שכח אחד מן הפנימית כו' – it was the inside [courtyard] the foot is prohibited [from carrying] and restricts.",
+ "נתנו ערובן במקום אחד – both of them made Eruvin one with the other and placed the Eruv in the outer [courtyard] and called it one place because both of the courtyards use it as one and even one from the outer courtyard forgot and did not make an Eruv, both of them are forbidden [to carry in] for even the inner [courtyard] is also forbidden to carry in its courtyard for it cannot be removed from the outer [courtyard] to use it for itself for it lacks an Eruv over it for that same Eruv that permits [carrying] in the courtyard, they carried it to the outer [courtyard] but placed the Eruv in the inner [courtyard], the outer courtyard prohibits through the forgetfulness of the [people of the] inner [courtyard, but the inner [courtyard] but the inner [courtyard] does not prohibit through the forgetfulness of the [people of the] outer [courtyard] for they use one entrance.",
+ "ואם היו של יחידים – for the [people of] the inner [courtyard are not other than one, and the outer [courtyard] is only one, there is no need to make an Eruv each with the other because of foot traffic, for since it is of an individual in the inner [courtyard], it would be the foot that permits and does not restrict, and the anonymous Mishnah is according to the first Tanna/teacher of above that holds that the foot which permits does not restrict."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "חלון. בתוך י' – that it is a part of it and even a minimum amount within ten [handbreadths] nearest the ground.",
+ "מערבין שנים – two Eruvin, these to themselves and those to themselves and they are prohibited one with the other. .",
+ "ואם רצו מערבין א' – one Eruv that they will their Eruv in the other one and make their Eruv with them and it will be one/united [for both].",
+ "פחות מד' – it is not an opening/door and it is not appropriate to pass from this one to that one, and above ten [handbreadths] it is not satisfactory; therefore, we don’t make one Eruv, and specifically in a courtyard that is not its source, but in the original house, even if it is above ten [handbreadths] we make one Eruv in the manner to place benches and chests around the house and it is usage is satisfactory."
+ ],
+ [
+ "כותל שבין שתי חצירות – this that it (i.e., the Tanna of the Mishnah) took [the words] \"רחב ד'\"/”that it was wide four handbreadths” – is not because it needs to be four handbreadths width to be a closing/closure, for a partition with a width of any amount is a closure/closing. But rather, because it was necessary to teach the closing [segment], “if there were [at its top] produce, these can ascend from here, and eat [them] as long as they don’t bring it down below, which is considered a domain of its own, and for this law, it was necessary that it would be wide four [handbreadths], for less than four [handbreadths] is an exempt domain (i.e., an area of less than four handbreadths by four handbreadths or a height differential of at least three handbreadths – as one may carry objects to or from this exempt domain, but one may not transfer objects through it from of those domains to another), ad both of them (the people on the two sides) can lower it downwards.",
+ "ובלבד שלא יורידו למטה – to the inhabitants in the houses, but in the courtyard, it is permitted.",
+ "יותר מכאן – this is a breach, and all of it would be like one courtyard. But if he made an Eruv each one for itself, it would be as if they divide their Eruv and prohibit those [on one side from carrying to] those [on the other side]."
+ ],
+ [
+ "חריץ – it is long and interrupts on the surface of the entire courtyard.",
+ "ורחב ד' – for less than this, it is easy to walk from border to border/rim to rim.",
+ "ואפילו מלא תבן וקש – it is not a closure, for it does not abolish/suspend for him [going] to there for he will ultimately take it [to bring to his animals]."
+ ],
+ [
+ "נתן עליו נסר – from one rim/border [of the trench] to the other, like a kind of bridge, which is like an opening.",
+ "שתי גזוזטראות – as a kind of protruding ceiling/roofing from the private domain on the public domain, and he places a plank that is four [handbreadths] wide from one side to the other, and it is also an opening.",
+ "פחות מכאן – that if the plank is not four [handbreadths] wide, a person will fear to pass upon it and its use won’t be pleasant [and hence requiring two Eruvin – one for each side]."
+ ],
+ [
+ "מתבן – a heap of straw, and it interrupts on the surface of the entire width of the courtyards.",
+ "אלו מאכילין – they place their cattle to eat from the straw, and we don’t suspect that perhaps the straw will be come less than ten [handbreadths] and that it would be one domain and they would be mutually prohibited [from eating] and would carry in the courtyard and not be aware of it, for this we do not suspect for even whether it would decrease or not, the minority is over the surface of ten cubits and more does not prohibit it, for ten cubits are an opening, and the cattle do not lessen it all that much in its eating [on one Sabbath].",
+ "נתמעט התבן מי' טפחים – over the surface of the entire length of the courtyard or amidst the ten cubits [and more].",
+ "מערבין אחד – if it decreased on the weekday before [the onset of] Shabbat."
+ ],
+ [
+ "מניח את החבית – [he sets down the jar] of his own [food, wine, etc.] if he wishes, and then needs to grant possession/entitles, for whereas it if is theirs, he doesn’t need to grant possession/entitle [to them].",
+ "ומזכה להם ע\"י בנו ובתן – he says to them: “Accept this jar and take possession of it in the name of all the members of the alleyway.” And the person who takes possession lifts up the Eruv with his hand a handbreadth from the ground, for wherever that he places it in his domain, there would be no taking of possession.",
+ "שידן כידו – this is not taking of possession [since the minor child or the Canaanite slave or maidservant are considered as property of the parent/master]."
+ ],
+ [
+ "נתמעט האוכל – from its measurement that is explained further in our Mishnah (i.e., in Mishnah 8).",
+ "מוסיף ומזכה – if he comes to add from his own [food or wine], even from a different species [of food] from the first partnership/shared species, he adds and causes them to take possess and he doesn’t need to inform them (i.e., the other participants in the partnership alleyway), for since there remains a bit from the first species, it doesn’t appear like it an Eruv was made at the outset, but if he puts in from the partnership/shared species [of food], even if it was completely finished, he brings from the same species and he doesn’t need to inform them.",
+ "נתוספו עליהם דיורים מוסיף ומזכה וצריך להודיע – and especially at the time when the courtyard has two openings for two alleyways, for when they make an Eruv with the people of this alleyway, it is forbidden to use another alleyway, therefore it is necessary to inform them, for perhaps it is not satisfactory for them to acquire in this direction and to effect a possession in the direction that is opposite it, but if it lacks an opening other than to this alleyway that they have participated/shared in from the outset, there is no need to inform, because you may obtain a privilege in behalf of a person in his absence, but you cannot act in his behalf to his disadvantage (see the conclusion of Tractate Eruvin, Chapter 7, Mishnah 11, where this phrase is used)."
+ ],
+ [
+ "מרובין – eighteen people or more.",
+ "מועטין – less than eighteen [people].",
+ "מזון שתי סעודות – which are eighteen dried figs.",
+ "להוצאת שבת – the quantity of removal on Shabbat. For the person who removes food on Shabbat is not liable with less than the equivalent of a dried fig (see Tractate Shabbat, Chapter 7, Mishnah 4)."
+ ],
+ [
+ "בשירי העירוב – when it diminished from its quantity.",
+ "ולא אמרו אלא לערב בחצרות – after they made a partnership in an alleyway, but rather, so that the law of the joining of courtyards not be forgotten by children that do not know that they made a partnership in an alleyway, therefore, we are lenient with it. But even though that the reason that they make an Eruv in the joining of courtyards after they had made a partnership in an alleyway is in order that the law of Eruv would not be forgotten from the children, nevertheless, the Halakha is not according to Rabbi Yossi, concerning what is added on [later] to the Eruv that it is not [part of the Eruv], we are lenient with it so much."
+ ],
+ [
+ "בכל מערבין – the joining of borders/תחומין , whereas, if were the joining of courtyards, we don’t made an Eruv other than with [a loaf of] bread. But however, that Rabbi Eliezer stated here that we make an Eruv with everything includes joining of courtyards with a half-a-loaf of bread and we don’t need a complete loaf, but Rabbi Yehoshua disputes him and states that specifically, an Eruv is a complete loaf. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua.",
+ "אין מערבין בה – and the reason is because of enmity/hostility that the members of the courtyard come to a dispute to state: “I gave a full loaf, and he [only] gave one-half/part of [a loaf].”",
+ "ככר מאיסר והוא שלם מערבין בו – they place it in the Eruv with the rest of the loaves of the members of the courtyard, as long as there will be among all of them the equivalent of a dried fig for each and every one. But Maimonides explained (see Hilkhot Eruvin, Chapter 1, Halakha 8), that a full loaf [of bread] the size of an Issar’s worth (i.e., 8 pennies), we make an Eruv with it alone for all the members of the courtyard and it does not require a [specific] quantity."
+ ],
+ [
+ "נותן אדם מעה לחנוני – the person who sells win, and lives with him in the alleyway.",
+ "או לנחתום – the person who sells loaves [of bread] and lives with him in the courtyard, that he should obtain a privilege for him in the Eruv with his fellows. If the members of the alleyway come to acquire from you wine in partnership, or the members of the courtyard to acquire loaves [of bread] for the Eruv, that I will have a portion in it.",
+ "לא זכו לו מעותיו – for money does not purchase until he “pulls,” and even that this storekeeper made an Eruv for all of the others and to effect a possession also to that one, it is not an Eruv, for behold, he did not intend to cause him possess through a gift for nothing like the rest who effect a possession in the Eruv, other than that he should acquire it through a M’ah, for behold, he does not acquire it for him, for money does not acquire and it is found that the makes an Eruv for him with his money.",
+ "ומודים בשאר כל אדם – the houseowner whose fellow said to him: “Here is this M’ah; and effect possession for me in the Eruv, and he went and obtained the privilege for, for he acquired an Eruv. But since the houseowner does not customarily sell loaves of bread, he did not intend for this, but rather, to make him an agent and it would be made like one who said to him – “make an Eruv for me.”",
+ "שאין מערבין לאדם – when they make an Eruv for him from on his own, but rather [it should be done] with his knowledge. Therefore, regarding the storekeeper, when he said to him, “effect possession [in the Eruv],” he did not intend other than to acquire from him, but he did not rely upon him that he should become his agent, but money does not purchase/acquire, and he didn’t rely upon him; it is found that he is enabling possession [of the Eruv] for him without his knowledge/consent.",
+ "עירובי תחומין – it is a liability that he loses to the side of the other, and perhaps it is not pleasing to him. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כיצד. לכל מי שילך לבית האבל וכו' – that these are matters [pertaining to] a Mitzvah, and we hold that one does not make a joining of borders/עירובי תחומין other than for a Mitzvah.",
+ "וכל מי שקבל עליו – to rely upon this Eruv, it is permitted.",
+ "ומשחשיכה אסור – and these words [apply] when they didn’t inform him while it was still daylight [on Friday before Shabbat], but if he informed him while it was still daylight [on Friday], even if he hadn’t accepted upon himself to rely upon this Eruv for certain, other than once it became dark, it is permitted."
+ ],
+ [
+ "מזון שתי סעודות לכל אחד – because he acquires his Sabbath camp/place to be the center of Sabbath movements there, he needs to leave there some food that he needs for Shabbat.",
+ "אלו ואלו מתכוונים להקל – Rabbi Meir holds that on Shabbat a person eats more because it is the basis of his cooking (which is why he preferred as his standard the food that he consumes on a weekday). But Rabbi Yehuda holds that since on Shabbat he eats three meals, he doesn’t eat a great deal at each meal, but the two meals of a weekday is more than two meals of the Sabbath [day].",
+ "ככר בפונדיון – a loaf that is purchased for a Pundiyon (equal to 16 perutot/pennies or 2 Issar) – when they sell four S’ah of wheat to a Sela, and four S’ah are twenty-four Kabin, and the Sela is twenty-four M’ah, it is found that it is a Kab for each M’ah and the M’ah is two Pundiyon, behold that a loaf that is sold in the marketplace for a Pundiyon which is one-half of a Kab, and the storekeeper buys half for the cost of the baking and the milling, it is found that the loaf that is purchased from the storekeeper for a Pundiyon is one-quarter of a Kab which is six eggs, for the Kab is twenty-four eggs in volume, and they are the measurement of two meals of the Eruv according to Rabbi Yohanan ben Berokah. And the Halakha is according to him.",
+ "רבי שמעון – [he] reduces the requisite measure and states that it is enough to make an Eruv with two-thirds of a loaf of the size of three loaves to the Kab. And a complete loaf [of bread] of eight eggs is one-third of a Kab. But two-thirds of it which are five eggs and more (i.e., one-third) is for two meals.",
+ "חציה לבית המנוגע – this [section] is an anonymous Mishnah, and this is what he said: Half of a full loaf [of bread] that they estimated/measured whether according to the one (Rabbi Yohanan ben Beroka) or the other (Rabbi Shimon), is the measurement for a delay/pause in a leprous house, for a person who enters into a house where there is within it the plague of leprosy, even though becomes immediately ritually defiled, he does not require the washing of his clothes until he waits in order to eat, and this half-loaf [of bread] is in order that he can eat. But for Rabbi Yohanan ben Beroka who stated that a full loaf which is a quarter of a Kab – being the volume of six eggs, it is found that half of that is three eggs, and it this is a piece/certain quantity of bread [or half a loaf] (see Tractate Negaim, Chapter 13, Mishnah 9), that is in the entire Talmud. But for Rabbi Shimon who stated that a full loaf [of bread] is one-third of a Kab, which is eight eggs, that half is four eggs, and this is a piece of bread/half a loaf in all of the Talmud according to Rabbi Shimon. But even though that Rabbi Shimon holds that in a full loaf [of bread] are three meals, for the two-thirds that Rabbi Shimon mentions – is for two meals, these words concern an Eruv that they intended for it, to be lenient, and there is no need for two complete meals. But in all the rest of the places, Rabbi Shimon thinks that a meal is not less than one-half of a loaf of one-third of a Kab, and we require that he wait/delay [the time it takes] in order that he can eat this half-loaf which is four eggs.",
+ "חצי חציה לפסול את הגויה – that the person who consumes impure foods equivalent to one-half of a piece of bread, his body is defiled according to the Rabbis from eating heave-offering/Terumah (if he is a Kohen). And half of a piece of bread is an egg-and-a-half [in volume] according to Rabbi Yohanan ben Beroka and two eggs [in volume] according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "מרפסת (porch/gallery) – a high place in the courtyard of the house and many openings of upper chambers are open to it and everyone descends on one ladder to the courtyard and from it into the public domain, but even though they are not forbidden, for since the gallery/porch is ten [handbreadths] high, as long as the people/members of the gallery will make an Eruv for themselves on the gallery/porch that there will be foot-traffic that is permissible in its place, and doesn’t prohibit (other than in its own place – see Tractate Eruvin, Chapter 6, Mishnayot 9-10).",
+ "ששכחו ולא עירבו – these (i.e., the people of the courtyard) with those (i.e., the people of the gallery/porch). But, each [group] made their own Eruv (i.e., one for the people of the courtyard and another for the people of the gallery) for themselves.",
+ "כל שגבוה י' – if there is a mound/hill or a pillar that is ten [handbreadths] high near the gallery and the gallery is not ten [handbreadths] higher than the pillar, for the usage of the of the pillar is satisfactory to those in the gallery, the domain of the gallery reigns over it and they use it and not those who are in the courtyard.",
+ "פחות מכאן לחצר – it is stated even to the courtyard, that two domains have power there – the gallery and the courtyard, but if they did not make an Eruv one with the other, both are forbidden to use it.",
+ "חולית הבור (the entrenchment around the well – increasing its capacity – see Tractate Eruvin 78a) – the rim of the cistern of above, if it is ten [handbreadths] taller from the courtyard, the domain of the gallery reigns over it. But this is so if the cistern will be filled until its upper rim from things that are forbidden to carry them in the Sabbath, so that now, it is impossible that it will lessen from its height, which is similar to a rock that is not missing, for behold, it is equivalent to the bottom of the gallery. But if the cistern is not full or even if is full from things that it is possible to take from them on Shabbat and to lessen it, since by lessening it, it makes it forbidden, but if he doesn’t lessen it, it is also forbidden, for if they didn’t make an Eruv of the gallery and the courtyard with each other, both are forbidden to it.",
+ "אפי' גבוהה עשרה טפחים לחצר – even to the courtyard, like to the gallery, and both are forbidden to use if they did not make an Eruv with each other."
+ ],
+ [
+ "הנותן עירובו – the joining of courtyards.",
+ "בבית השער – a place adjacent to the gate of the courtyard and they customarily place there a guard so that people from the public domain should not enter into the courtyard.",
+ "והדר שם – [the person who lives there] in the gate house that is in the courtyard, does not prohibit upon an owner in the courtyard and he doesn’t have to place bread [there], for it is not a living space.",
+ "והדר שם אוסר עליו (a person who lives [in a shed for straw, cattle, wood or storage] who does not share in the Eruv -does prohibit him [from carrying in the courtyard]) – if the houseowner lent out his straw shed to dwell there, he prohibits him [from carrying] – since it is open to the courtyard.",
+ "אם יש שם תפיסת יד של בעל הבית (right of storage) – that the house owner has a place in the dwelling in this (i.e., right of storage in, for example, the shed for straw), that he places there his utensils to hide them, it doesn’t forbid him [from carrying objects in the courtyard] , and especially when there aren’t other dwellers there, but if there are other dwellers there, it forbids him; you can also deduce it as it is taught [in the Mishnah] that it does not prohibit him [if he lives in the gatehouse, portico or gallery] – upon him it does not prohibit, but not upon other dwellers it does prohibit, and even though the owner of the house made an Eruv with them. But if these utensils that the owner of the house places there are things that are taken on Shabbat, this is not the right of storage and it prohibits him (i.e., the tenant), but if he wishes, he can take them and cast them outside. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "הרי זה אוסר – that a dwelling without owners is called a dwelling.",
+ "אינו אוסר – because it is not called a dwelling.",
+ "ר' יוסי – [Rabbi Yossi] holds that it is not called a dwelling, however, a heathen prohibits, lest he return/come home on the Sabbath. And the Halakha is according to Rabbi Yossi.",
+ "אצל בתו – especially his daughter, for a person acts [in such a way] that he lives with his father-in-law, but one’s son, a person does not dismiss from mind his [own] house (i.e., to go back home) to dwell with his son, for perhaps his daughter-in-law will quarrel with him and he will leave. But the Halakha is according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "בור שבין שתי חצרות – half of it (i.e., the cistern) in this one (i.e., courtyard) and half of it in that onel we don’t fill from it [on Shabbat], for this one (i.e., courtyard) fills from the domain of his neighbor and prohibits it if the courtyards did not make an Eruv between each other.",
+ "בין מלמעלה – that there were ten handbreadths of the partition above from the water and one handbreadth sunk in the water.",
+ "בין למטה – that there were nine handbreadths sunk within the water and one handbreadth that appeared above it.",
+ "בין מתוך אוגנו (whether within its rim) – even though its partition does not touch the water, the general principle is a leniency that the Sages were lenient with the water that they said, “imagine that its partition continued downward” (see Tractate Eruvin 87a), as long as it would be within the rim of the cistern that it would appear like an interruption.",
+ "מן הכותל שביניהם – that interrupts between the courtyards and interrupts oer the face of the cistern and even on it the mouth that does not enter into the rim. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "אמת המים – even in the private domain, it is a Karmelit (i.e., an intermediate domain between a private domain and a public domain, established by the Sages. The Sages extended the prohibition against carrying on Shabbat from a private domain to a public domain or carerying within the public domain to include certain areas which resemble a public domain. Any open area larger than four square handbreadths that is not a public thoroughfare is in the category of a Karmelit, i.e., fields, seas, rivers, alleyways and lanes. On Shabbat it is prohibited to caerry four cubits within a karmelit or to transfer from a private or public domain to a karmelit and vice versa).",
+ "עשו לה מחיצה – with the rim over the face of its width which is recognized that it was made for the water.",
+ "מעשה באמה של אבל – the name of a city, that would pass within the courtyards and they would fill from it in the courtyards for the partitions of the wall of the courtyard that were suspended upon it were beneficial. Bug Rabbi Yehuda, according to his reasoning who argued also regarding a cistern, but the Halakha is not according to him.",
+ "שלא היה בה שיעור – A Karmelit, that was not ten [handbreadths] deep or was not four [handbreadths] wide, where the waters are not made into a domain into themselves to be considered a Karmelit unless it is ten [handbreadths] deep and four [handbreadths] wide. If they made it at the entrance but not at the exit, it does not benefit at all, for it connected to the water that is outside of the courtyard in its departure, and it all becomes a Karmelit; [but, if they made it – (i.e., the partition) at the exit but not at the entrance it also does not benefit, for it is connected to the water that is above outside of this courtyard. But if they made it at its entrance and at its exit, it benefits, that it appears] as if they begin in this courtyard."
+ ],
+ [
+ "גזוזטרא (balcony)- it is similar to board/plank or a place of its source that juts out from the private domain and protrudes over the water.",
+ "אא\"כ עשו מחיצה – all around he balcony or around the perforation four [handbreadths] by four [handbreadths] that is hollowed out in its idle, for we state “imagine that the partition continued downward (see again Talmud Eruvin 87a).",
+ "בין מלמעלה – above from the the perforation of the balcony.",
+ "בין מלמטה – attached to the balcony from below it But Maimonides explained that from below on he water corresponding to the perforation of the balcony, as we stated, “imagine that the partition continued upward [prolonged to reach the ceiling” (Talmud Eruvin 89a and Sukkah 4b), as if the partition reached to the perforation that is in the balcony that we fill [water] from it.",
+ "זו למעלה מזו – and the perforation that we fill fro at the top is directed opposite the lower perforation.",
+ "עשו לעליונה – that the members of he lower area made a partnership with those who lived in the upper area to make a partition in the upper area, but not in the lower area.",
+ "שתיהן אסורות עד שיערבו – for since those who dwelled below are partners in this partition of the upper level, it forbids them. But if they made [a partition] for the lower section, but not make one for the upper area, even though for the upper area there was no partnership in the partition of the lower area, both of them are prohibited. The upper area is prohibited for they have no partition, and the lower araa, even that there is a path to the upper area through it, for it too fills waer from there, it forbids it until they make an Eruv with it. But these words, that the two balconies are removed from each other when it is ten handbreadths high or more between one and the other, but if both of them are within ten [handbreadths] even if both of them made a partition, they will alwas forbid one on the other until they make an Eruv."
+ ],
+ [
+ "אין שופכין לתוכה מים בשבת – that in the four cubits, the water that a person is used to using on each day is absorbed there in their place, and doesn’t go out into the public thoroughfare, but less than four cubits, the waters are not absorbed in their place and go out to the public thoroughfare.",
+ "עוקה – hole.",
+ "מחזקת סאתים – because a person usually consumes two Seah of water a day (from the supply in the cistern – see Talmud Eruvin 88a).",
+ "מן הנקב ולמטה – so that the hollow of the hole supports two Seah prior to the water reaching the perforation that is on its rim that causes an uninterrupted flow into the public thoroughfare.",
+ "בין מבפנים בין מבחוץ – whether he made the hole in the courtyard or whether it was made in the public thoroughfare.",
+ "צריך לקמור – to make upon it a kind of arch covering from above in order that it is separated from the public thoroughfare."
+ ],
+ [
+ "ביב (pipe, canal) – a trench that is made in order that the water will cause an uninterrupted flow [when they pour] it in the courtyard to the public thoroughfare, and It is arched/covered over through four cubits to the public thoroughfare, for in four cubits there is a limit to absorb in them the two Seah of water that a person consumes on each day.",
+ "שופכין לתוכו – that the water terminates and does not go to the public thoroughfare (see Tractate Eruvin 88a-b).",
+ "לא ישפוך על פי הביב – for it is poured by a living person, it flows in an uninterrupted flow explicitly to the public thoroughfare, and a person who sees it states that they poured them near his exit to the public thoroughfare. And the Halakha is according to the Sages.",
+ "מצטרפין לד' אמות – if there is in the courtyard with the covered place in front of the house that is four cubits by four cubits, they combine, and it is permitted to pour water into it and there is no need for a cavity/pit."
+ ],
+ [
+ "דיוטות upper compartments – opposite each other with a common yard between them.",
+ "מקצתן – the members of the upper stories one opposite the other made a cavity in the courtyard and the members of the other did not do so.",
+ "ואת שלא עשו עוקה אסורין – all the time that they didn’t make an Eruv. For if they permitted them to those through the cavity of the others, they would come to exclude the utensils/objects with those who pour from the houses and to lower them to the courtyard explicitly until the rim of the cavity with their feet. But they carry in the courtyard that they didn’t make an Eruv for."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כל גגות העיר רשות אחד – and even though that the inhabitants below are divided into two [kinds of] people, nevertheless, the roofs whose usage is not frequent, they do not have the division of the domain and utensils that were kept for the Sabbath on this roof, it is permitted to reove them to the other [roof].",
+ "ובלבד שלא יהא גג גבוה מחבירו י' -that if it is divided from them at the height of ten [handbreadths] it is forbidden to carry from it to the [other] roofs, as a decree because of a mound/hill that is ten [handbreadths] high and four [handbreadths] wide in the public thoroughfare [which is the private domain] that they would not come to carry upon him.",
+ "כל אחד רשות לעצמו – if the inhabitants who are below did not make an Eruv, it is prohibited to carry from this [roof] to that [roof].",
+ "ר' שמעון – is more lenient than all of them, and he states, that roofs and courtyards and outside areas [of seventy cubits added to city limits for purposes of Sabbath distances] which ae not more than a field requiring one Seah of seed since for all of hem their usage is not unique and frequent, they are one domain, and we carry from one to the other without an Eruv, and evn if there roofs that were higher than ten [handbreadths] or much lower than ten [handbreadths], for Rabbi Shimon does not hold by [the concept] of עירובי חצרות/borders of courtyards except because of the utensils of the house.",
+ "כלים ששבתו בתוכן – utensils that were spending Shabbat/made their Sabbath camp in one oft hem, we remove them one to the other.",
+ "ולא לכלים ששבת בתוך הבית – and he brought them out to the courtyard through the members of the courtyard making an Eruv, it is prohibited to remove them from this courtyard to another courtyard if they didn’t make an Eruv for the two courtyards together. And the Halakha is according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "הגדול מותר – to remove for himself a house utensil that is below, but the members of the small [roof] are forbidden on it. For relating to the large [roof] this breach is an opening and it is permitted with those railings/rims that are a bit larger from this side and a bit from that side, like a railing that is around the roofs and is considered a closing/cover. But, as for example, that the breach is not more than ten [handbreadths]. But a small [roof], it is prohibited to remove for him utensils of the house for the members of the large [roof] forbid him, for behold it was broken through in its entirety.",
+ "הגדולה מותרת – [the large courtyard is permitted] for the railings/rims that remained tto it from one side and from the other, for this breach is an opening.",
+ "והקטנה אסורה – for behold, it was breached entirely. And specifically when it was breached prior to Shabbat, but if was breached on Shabbat, even the small courtyard is permitted [for carrying], for sice it was permitted for part of Shabbat prior to its being breached, it was permitted for all of Shabbat.",
+ "חצר שנפרצה לרה\"ר – that the wall fell that is facing into the public thoroughfare completely, or more than ten [handbreadths].",
+ "חייב – it is just like the public thoroughfare.",
+ "פטור – [he is exempt] but also forbidden, for it is not the public thoroughfare, but rather a Karmelit. And the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "משתי רוחותיו – from one direction that takes hold of two directions, as for example, when the corner piece is breached, even when there aren’t ten cubits in the breach here in the corner piece it is not considered as an opening, for an opening in the corner piece, people don’t use. But a breach that is greater than ten [cubits], even from one direction [only], prohibits.",
+ "וכן בית שנפרץ מב' רוחותיו – that it was breached in the corner piece and part of this wall and part of the other wall fell, and the ceiling/roofing is not spread and fastened on the place of the breach, but if the roofing is spread over the place of the breach, the breach does not prohibit in the house, as we said, the mouth of the roof descends and stops up/closes.",
+ "מותרין לאותה שבת – for since it was permitted for part of it (i.e., the Sabbath).",
+ "לעתיד לבא – for next Shabbat.",
+ "ר' יוסי ומר אם מותרים כו' – meaning to say, in the same way that it is prohibited [to carry] for the next Shabbat, so it is prohibited for that Shabbat. And the Halakha is according to Rabbi Yossi. But we don’t say that [since] it was permitted for part of the Sabbath, it is permitted for all [of it], other than regarding the matter of the Eruv. For something that was permitted via [construction] of an Eruv for part of Shabbat, and it resulted that on that Shabbat something that was worthy through it that the Eruv would be abolished/undone, the Eruv is not abolished, for since it was permitted for part of the Shabbat, it was permitted for all of it, but in a place which had partitions prior to the Sabbath and its partitions were breached on the Sabbath, we don’t say regarding it, that since it was permitted for a portion of the Sabbath, it is permitted for all of it."
+ ],
+ [
+ "על גבי שני בתים – and they are on two sides of the public thoroughfare, we carry underneath the upper room, for the mouth of the ceiling from each side descends and closes.",
+ "וכן גשרים המפולשים (bridges under which there is an open passage) – and they have partitions from below on the two sides.",
+ "מערבין למבוי המפולש (for an alleyway which is a thoroughfare) – for since there are two partitions, that he (i.e., Rabbi Yehuda) holds that an alleyway that has two partitions, according to the [laws of the] Torah is a private domain. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "המוצא תפילין – in a field in a place where they (i.e., the Tefillin) are not guarded.",
+ "זוג זוג – one for the head and another for the arm, in the manner that one dons them on weekdays, and that is as a pair, and then he always returns them and brings them in pair by pair until he brings in all of them, as he (i.e., the anonymous Tanna of our Mishnah) holds that Shabbat is a time for Tefillin, but the Sages made a decree upon them lest a strap breaks and he brings them with his hand, and if he were to don more than one pair, there is [the problem] of “not adding [to the commandment]” and this prohibition of “not adding” compares them upon him as a burden. But Rabban Gamaliel holds that Shabbat is not a time for Tefillin and that is the reason why the Rabbis permit saving them because it is adornment; hence, we bring them in two pairs at a time. For two pairs are an adornment since we taught that where there is on the head a place to wear two Tefillin, and all the while that they are an adornment, it is permitted, but because of [the prohibition of]“not adding” doesn’t apply here, for there is no commandment of Tefillin here at all, other than the rest of mere clothing. But the Halakha is not according to Rabban Gamaliel.",
+ "בישנות – where the knot is recognized (i.e., in old Tefillin) that they are definitely Tefillin and they have sanctity, and it is prohibited to place them in a contemptable location, but new Tefillin, we do not desecrate the Sabbath for them to bring them in for perhaps there are a mere amulet, and there is no sanctity other when they are made according to Jewish law for their purpose [of being Tefillin].",
+ "צבותים – each pair of Tefillin is tied to itself.",
+ "כרוכים – many pairs [of Tefillin are tied] together.",
+ "מחשיך עליהן – he sits and guards them until it becomes dark, and once it becomes dark, he brings all of them in together as in the case when they are many. For if he were to bring them pair by pair, he would not complete his bringing them in prior to the night, and if they are in a manner that he would complete bringing them in to the house before the night, he brings them in pair by pair as we stated.",
+ "ובסכנה – when they decreed religious persecution [against the Jewish religion] to not wear Tefillin, and our Mishnah is deficient and should be read as follows: when is this said, in the danger of religious persecution, but if he fears to delay there because of robbers, he carries them less than four cubits."
+ ],
+ [
+ "ר\"ש אומר נותנן לחבירו – and he doesn’t bring them in less [less] than four cupids for he fears from robbers, it was made a decree lest he cause them to pass from the beginning of four [cubits] to the end of four [cubits], and the Halakha is according to Rabbi Shimon.",
+ "וכן בנו – that his mother gave birth to in the field on Shabbat.",
+ "נותנו לחבירו –one gives him to his fellow, for this is preferable than to carry him a bit less than four cubits.",
+ "אפילו חוץ לתחום – it speaks of an ownerless earthen wine jug, for if it has owners we surely hold that the animals and utensils are like legs of the animals, and Rabbi Yehuda holds that ownerless possessions do not acquire a place to be the center of Sabbath movements.",
+ "אמרו לו – Rabbi Yohanan ben Nuri (see Talmud Eruvin 97b) is the one who states this for we understand from him that ownerless possessions do acquire a place to be the center of Sabbath movements in their place.",
+ "לא תהלך זה יותר מרגלי בעליה – that is to say, if they had owners and they did not create a symbolical community of residence by an Eruv, he would not walk more than two-thousand cubits; here too, he should not walk other than two-thousand cubits from the place where he appointed a place to be the center of Sabbath movements."
+ ],
+ [
+ "הקורא בספר – all of their books were rolled like our Torah scrolls.",
+ "האסקופה – a kind of balcony/portico that is in front of the entrance of the house and it is a marked off plot in a public thoroughfare (which cannot be classified as either private property or as a public thoroughfare).",
+ "גוללו אצלו – since for one head is in his hand.",
+ "לעשרה טפחים – the lower parts that are near the ground of the public domain, for if the tie/knot is not in his hand, it is prohibited, according to the Torah (to roll it back), and we make the decree that the tie in his hand is on account of when the tie is not in his hand. But in the Gemara (Talmud Eruvin 98a), an object is raised for it does not rest, that is to say, even though it arrived at the ten lower handbreadths, there is no Torah prohibition here, even if he did not have the knot/tie in his hand, since it did not rest in the public domain, and we answer, such as case that there was there a slanting wall, and the scroll came to rest on the protruding part of the wall of the ten lower handbreadths, which is as if it came to rest in the public domain, but if the the knot was not in his hand, it would be a Torah obligation [that is violated] if he brings hit near him. But our Mishnah is taught deficiently and this is how it should be taught: if it arrived to the ten handbreadths from the ground, they turn over upon the written side. When is this said? With a slanting wall that rests, but with a wall that it not slanted, roll it back to himself, according to Rabbi Yehuda, for Rabbi Yehuda states that even if it is removed above the ground only a needle’s thickness, he may roll it back to himself, for we require resting upon something.",
+ "הופכו על הכתב – that the letters will be towards the wall in order that it not lie so much in disrepute, and we leave it there until it becomes dark [on Saturday night].",
+ "דבר משום שבות – such as the case when the knot/tie is in his hand, and if it is not, this is the rest/abstention from any pursuit forbidden on Shabbat or a Jewish holy day/festival by the Rabbis as being out of keeping with the importance and sanctity of this day, if he comes to roll it up towards himself, for he is not liable from the Torah other than if the scroll left his hand completely and came to rest in the public domain, and he came to uproot it from the public domain and to place it in the private domain, but the Halakah is not according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "זיז – a stone or wood that protrudes from the wall on the airspace of the public domain, ten handbreadths above the ground of the public domain.",
+ "נותנין עליו – those who live above and take them from him, for the airspace of the public domain does not extend other than up to ten [handbreadths] , and specifically for utensils that break like cups and glass which we place on it. But we do not do so for utensils that do not break, lest they fall into the public domain and they will go and carry them.",
+ "עומד אדם ברה\"י – in the house or on the roof and he takes an object here and places it there in the public domain, and even though his head and most of his body stands in the public domain in the place of the object, we do not decree that perhaps he will bring it near him.",
+ "ובלבד שלא יוציאוהו – from four cubits from where it was placed."
+ ],
+ [
+ "וישתין ברה\"ר – for it goes forth from the private domain to the public domain, an d if he urinated, he is liable for a sin-offering, and even though we require uprooting from a place that has four cubits by four cubits, and urination and the spittle were as if they were lying in a place which has four cubits by four cubits.",
+ "שנתלש רוקו – and it formed globules and rolled around in his mouth, but the Halakha Is not according to Rabbi Yehudah."
+ ],
+ [
+ "וישתה ברה\"ר – and these words regard with utensils that require him, for we make the decree as perhaps a person will carry it, but with utensils that don’t require him, it is permissible, even if he didn’t bring in his head and the majority of his body into the public domain.",
+ "וכן בגת – regarding tithing, that if he brought his head and the majority of his body into the wine-pressing vat, he can drink without tithing, for it is considered a ‘chance’/incidental drinking but outside the wine-pressing vat, he is not allowed to drink without tithing for that would be regular drinking.",
+ "קולט – catch, that is to say, receive from the running waters and drink.",
+ "המזחלה – like a kind of sloping building made next to a wall where water is running or on top of the ground which is called “flowing”/זוחל as it is written (Deuteronomy 32:24): “[with venomous] creepers in dust.”",
+ "למטה מעשרה טפחים – is our reading, and this is how it should be understood: A person stands in the public domain and catches [liquid] in a vessel that is ten handbreadths lower from the water that is coming down from the gutter/spout and he catches it explicitly as it explains in the Gemara (Talmud Eruvin 99b) but he does not combine/join and attach to the mouth or the utensil to the spout which is less than three [handbreadths] nearest the roof, even though it is less than ten [handbreadths], nevertheless, for since it is lying on the length of the wall and within three [handbreadths] of the roof, it is like the roof and it is like removing from the roof which is the private domain to the public domain.",
+ "ומן הצנור מ\"מ – that is to say, whether it catches or whether it attaches because the spout always protrudes and goes out to the public domain, and in the Gemara (Talmud Eruvin 99b) it establishes that when the spout lacks four [handbreadths] by four [handbreadths] it doesn’t divide a domain to itself."
+ ],
+ [
+ "וחולייתו י' חלון שעל גבה ממלאין ממנה – because its surrounding bank which is the rim that is around it is ten handbreadths high, and we hold that the public domain is not higher than ten handbreadths, other than in an exempt place, therefore, we fill up from the window that is over it (into the house) on the Sabbath, that entails removing from the private domain to the public domain through an exempt place, and even if a pit is removed from the wall of the window four handbreadths, we fill from it, for there is no public domain forming a partition from the pit to the window at the time when we are filling water other than the exempt place alone.",
+ "וכן אשפה ברשות הרבים גבוהה י' טפחים – it is the private domain and we don’t suspect lest [someone] takes garbage and stands less than ten [handbreadths], and one comes to throw it, as at first, and specifically the garbage of the public, which is not made to be removed but garbage of the individual which is made to be removed we don’t throw it on the Sabbath for we are concerned that perhaps he vacates it/eases oneself on it, and it is like the public domain."
+ ],
+ [
+ "המיסך – that its branches hang over downwards from all of its sides around.",
+ "מטלטלין תחתיו – for since its branches are not three handbreadths or higher from the ground, they are like the legal fiction of considering separated parts as united and they are seen as partitions. Therefore, it is permitted to carry underneath it, but nevertheless, it is necessary to fill the airspace that is between the branches and the land with straw, stubble and similar things, and to tie up the branches so that the wind doesn’t move them for a partition that is unable to withstand a wind that is present is not a partition. But we don’t carry in it other than in a field requiring one Se’ah of seed (a square measure) which is seventy cubits and a balance (less than eighty) for every partition whose usage is for the airspace, that is to say, to protect the airspace of the fields and vineyards and not to dwell there, we don’t carry there other than with a field requiring one Se’ah of seed/בית סאתים.",
+ "לא ישב עליהן – for it is prohibited to use a tree lest one detaches something, but if it is not higher than three [handbreadths], it is permitted to sit upon it.",
+ "הדלת שבמוקצה – it is wide, that is behind the house, and its door is not affixed with a hinge like other doors but stands upright against the opening and when he opens it, the door attaches to the ground.",
+ "חדקים – thorns that they set up to close with them a breach.",
+ "וכן מחלצות – [matting] of reeds – all of these are not attached and are not affixed in their places but when we come too open, we cast them on the ground; therefore, we don’t lock with them for it appears like “building,” other than if they are above the ground, for then, they do not appear like “building” and one can lock things with them."
+ ],
+ [
+ "לא יעמוד אדם ברשות היחיד – and take a key that is placed in the public domain and open with it the door to the store that is placed in the public domain and even though there isn’t from the place of the key to the opening four cubits, as decree lest he would bring in the key near him.",
+ "אא\"כ עשו לו מחיצה – and stand in it and open it and/or lock it.",
+ "אמרו לו ולהא מעשה בשוק של פטמים – the Rabbis heard Rabbi Meir for just as when he said that a person should not stand in the private domain and open [a door] that is in the public domain, this is how it should also be understood: a person should not stand in a Karmelit and open [a door] in the private domain and/or stand in the private domain and open in the Karmelit, and because of this when he gives him from the crammers’ market (where animals are fattened for sale or who deals in such) that was in Jerusalem which is a Karmelit, since its doors are locked at night, it is not a called a public domain, and the window where they place the key was in the private domain, they would stand in the Karmelit and open it the private domain.",
+ "פטמין – butchers who fatten animals to slaughter, but the Halakha is not according to Rabbi Meir, neither in the public domain nor in the Karmelit.",
+ "של צמרים – sellers of wool."
+ ],
+ [
+ "נגר – a kind of door-bolt that they insert in the walls or in the lintel to lock the door.",
+ "גלוסטרא – that its top is wide and round like a pomegranate and is made like a club (with a handle used as a door-bar – see Talmud Eruvin 102a) that one uses to pound with it peppers, and even though it has the status of a utensil, Rabbi Eliezer forbids it other than it if is attached and hanging on the door. But Rabbi Yosi permits it and the Halakha is according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "נגר הנגרר – a bolt that is attached to the door, but it is not suspended from it, as the rope that is tied to it is long and the bolt drags on the ground, and we are dealing with a bolt that lacks at its head a knob/club. But if it has a club/knob, Rabbi Yosi permits it even though it is not attached, and the Halakha is according to him.",
+ "נועלים בו במקדש – for this is merely something forbidden by the Rabbis as being out of harmony with the celebration of the Sabbath (and Yom Tov), and it is not actually “building” for since it is fastened, but rather because it drags, it appears like building, but there is no Sh’vut in the Temple.",
+ "והמונח – it is not attached at all, it is really “building.” And Rabbi Yehuda holds that it is not really “building,” but rather looks like “building.” But in the Temple, they (i.e., the Rabbis) did not decree because of Sh’vut. But even one who drags in the country (i.e., outside of Jerusalem/the Temple), is permitted, since it is attached, and even though it is not suspended. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "מחזירין ציר התחתון – of the door for all the time that the upper hinge/pivot had not gone out, it is easy to restore it, and there is no “building” involved.",
+ "אבל לא במדינה – a decree lest he fasten it which is work.",
+ "העליון כאן וכאן אסור – for since the top [hinge] came out, all of it falls and it would be to him like “building.”",
+ "רבי יהודה אומר כו' – there is no building with utensils and there isn’t anything other than [the issue of] doing something forbidden by the Rabbis as being out of harmony with the celebration of the day. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "מחזירין רטיה – a Kohen that needed to perform the Temple service on Shabbat and took off an emollient that had been on his hand in order that there wouldn’t be an intervening object between his flesh and his Temple service, restores it on top of his wound after the Temple service performed, for if you did not permit him to restore it, he would be prevented and would not perform the Temple service.",
+ "אבל לא במדינה – a decree lest he would rub off the emollient and be liable because of rubbing/blotting out.",
+ "ואם בתחלה – it was not attached while it was still daylight and this Kohen did not go up for the needs of the Temple service.",
+ "כאן וכאן אסור – and we don’t say here that there is no issue of doing something forbidden by the Rabbis as being out of harmony with the celebration of the day in the Temple, for it is not for the need of the Most High (i.e., God), but his own need hat the Rabbis forbade restoring the emollient for it is not anything other than spreading it out on the ground, but if he took it in his hand, all the time that it is in his hand or even placed upon a utensil and he didn’t spread it on the ground, it is permissible to restore it, in every case.",
+ "קושרין נימא – the string of a harp of the Song of the Levites that broke on Shabbat, for he holds that the requirements of a religious act (see Talmud Eruvin 102b) that he could have done them from the day before, for today it snapped, override the Shabbat. But specifically, that it snapped in the middle that he doesn’t tie it other than according to the hour (i.e., a temporary tie), but near its pegs which is a permanent tie, it is prohibited.",
+ "ואם בתחלה – he had never been there that he couldn’t have done it from the day before, it is prohibited.",
+ "יבלת – it is a blemish on holy things, as it states (Leviticus 22:22): “[Anything blind, or injured, or maimed,] or with a wen, [boil-scar or scurvy – such you shall not offer to the LORD; you shall not put any of them on the altar as offerings by fire to the LORD],” and we cut it off in the Temple by hand for [this act] is nothing other than doing something forbidden by the Rabbis as being out of the harmony of the Sabbath day, and it is done in with the back of the hand/indirectly but not with a utensil, since that is complete work which is how it is accomplished on weekdays, and when you cut it off from a living being, that is a derivative of shearing the wool."
+ ],
+ [
+ "כורך עליה גמי – even though the reed heals the wound for since now, however, it is the need of the Temple service that is not the custom that his wound should be seen with the Temple service and he covers it with reed/bulrushes.",
+ "אבל לא במדינה – for healing on the Sabbath is something forbidden by the Rabbis as being out of harmony of the Sabbath day and is prohibited.",
+ "ואם להוציא דם – that he fastens it with red/bulrushes in order to remove its blood.",
+ "כאן וכאן אסור – for it is wounding a person and is one of the chief labors forbidden on the Sabbath and would not be permitted in the Temple.",
+ "בוזקים מלח – crush and scatter salt on the ramp that they (i.e., the Kohanim) ascend on it to the altar because it is smooth and sometimes, they fall from it and their feet slip on it. בוזקים is the language of crushing.",
+ "אבל לא במדינה – because it is repairing.",
+ "ממלאים מים מבור הגולה ומבור הגדול – this is their names and both of them are in the chamber of the Temple courtyard.",
+ "בגלגל – that is made to lift up the bucket by it through cables and from these two wells alone, they (i.e., the Rabbis) permitted to fill water with the wheel on Shabbat, but the other wells were forbidden as a decree lest he fill up his garden and his ruins because he fills it without a trouble, and he would end up watering with his garden and ruins on Shabbat, and in a place where there one doesn’t make a decree lest he provide water to his garden and his ruins, it is permitted to fill them on the wheel. But we don’t suspect because a public announcement is made as they only prohibited the sound of the song alone. And that is so that they permitted knocking at the door or striking the gate on Shabbat and there is nothing in this.",
+ "ומבור הקר – on account of the fact that it was a well of living waters, they called it the Welling/Outpouring Well, from the language of “source”/מקור. And this well was needed for the people from the Diaspora on the Jewish holy day and the prophets that were among them, Zechariah and Malachi permitted them to fill from it with a wheel on the Jewish holy day and it remained when they permitted that they could fill from it with a wheel on the Jewish holy day even in the countryside (i.e., outside of Jerusalem in the land of Israel), which was not the case with the other wells that flow."
+ ],
+ [
+ "",
+ "בהמיינו – with his belt and even though it ritually defiles his belt which is holy, this is preferable so that the defilement is not detained in the Temple courtyard to go to search after a pair of wooden tongs and that his hands didn’t come in contact with it so that the Kohen himself would not be defiled. Therefore, with his girdle he grabs it that he didn’t touch it and the unclean reptile does not defile through carrying and the belt which is ritually defiled by the unclean reptile does not defile the Kohen when he holds it for the belt is first level of Levitical defilement, but a person and utensils do not receive defilement other than from the original or direct causes of Levitical defilement.",
+ "",
+ "שלא לרבות את הטומאה – to ritually defile a pure belt and it is appropriate for him to detain it there and to go after a pair of tongs rather than increase the defilement. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda.",
+ "מהיכן מוציאין אותו – on the Sabbath.",
+ "מן ההיכל ומן האולם – but if it is found in the Temple courtyard, cover it with a large pot and leave it there until it gets dark.",
+ "כל מקום שחייבין על זדונו כרת – if he would enter it in a state of ritual defilement into the Temple courtyard, they remove him from there and all the other places they cover it with a large pot, a copper pot. ",
+ "ושאר כל המקומות כופין עליו פסכתר – The Aramaic translation of his pots is his pots to cover it until it gets dark, and the Halakha is according to Rabbi Akiva.",
+ "ר\"ש אומר מקום שהתירו – Rabbi Shimon disputes the first Tanna/teacher of above (i.e., Mishnah 13) who said that we tie a string in the Temple and he holds that we do not tie a chord of harp that broke other than fastening with a loop (i.e., not making a knot) which is forbidden because only because of being an activity that the Rabbis forbade as not being in harmony with the observances of the day/Sh’vut. But it is impossible that it would come through it to an obligation from the Torah, but we don’t tie with a knot, for it is possible that it would come through it to an obligation from the Torah, and Rabbi Shimon says to the first Tanna/teacher: do not be amazed at me that I am stringent here and regarding Sabbath limits, I am more lenient. For I saw, that even if he went fifteen cubits outside the Sabbath limit, he can enter. For concerning Sabbath limits, they (i.e., the Sages) gave to you what is yours because they knew that those fifteen cubits are not outside of the Sabbath limits for those who measure the Sabbath limits establish fixed markers at the end of the limit, it is established regarding them that they don’t fix the limit at the end of two-thousand exactly, but rather enter into the limit because of those who err who don’t recognize the sign/symbol and sometimes they go out further than it a little bit and then return. For that reason, I am lenient with the Sabbath limits. But to tie a cord in the Temple which they did not permit in the Temple, other than a prohibition of Sh’vut/forbidding something as not being in harmony with the observance of the day of Shabbat which is not a Torah obligation I am strict and say that specifically fastening with a loop (i.e., not making a knot) which has the prohibition of not being in harmony with the observance of the day of Shabbat, but not to make an actual [permanent] knot, for sometimes there is an obligation from the Torah. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Eruvin/English/Sefaria Community Translation.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Eruvin/English/Sefaria Community Translation.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..74449b5b0d2b21ca15d3a1ff4ed97dc8887d5d15
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Eruvin/English/Sefaria Community Translation.json
@@ -0,0 +1,66 @@
+{
+ "language": "en",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Eruvin",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+ "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+ "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+ "actualLanguage": "en",
+ "languageFamilyName": "english",
+ "isBaseText": false,
+ "isSource": false,
+ "direction": "ltr",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה עירובין",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "",
+ "",
+ "if it has in its circumference: Which is to say, what is the round measurement required to render [the beam] proper? Anything that has in its circumference three handbreadths, which requires a string of three handbreadths to encircle it around, it is known that it has a width (diameter) of one handbreadth, if you divide [it]. As so do we find with the basin that Shlomo made (II Chronicles 4:2), \"ten ells from its edge to its edge and five ells of height and a line of thirty ells encircling it around.\" Hence for every ell in width (diameter), there are three ells in circumference. "
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "They may tie up a string - the string of a ‘kinor’ played by the Levites [in the Temple] which snapped on the Sabbath."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Eruvin/English/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Eruvin/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..60292cfcd8298747e78f4c9f14c05f0d02eb9e7b
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Eruvin/English/merged.json
@@ -0,0 +1,695 @@
+{
+ "title": "Bartenura on Mishnah Eruvin",
+ "language": "en",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Eruvin",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "מבוי – which is not wide sixteen cubits, even though it is open from its two points into the public domain; alternatively, it is sixteen cubits wide but it is not open, but one head is open to the public domain and the other head is closed, but from the Torah, it is permitted to carry in it without any repair, but the Rabbis made a decree against it, lest they come to carry in full public domain and they permitted with an establishment of a stake fastened in the ground (by the side of a wall, serving as a mark or as a fictitious partition for the purpose of enabling those who live in an ally to move objects on the Sabbath) or a beam/post so that it will have recognition/a sign. But if he placed the beam above twenty cubits high, he should lower it, meaning to say, he should lower the beam so that it will be lower than twenty cubits high, for higher than twenty cubits, it is not discernible to the eye/the eye is attracted, and if [his] beam has a ceiling (see Talmud Eruvin 3a – for different opinions of the meaning of his word), which means drawings/embroidery and is open even higher than twenty cubits, he does not have to lower it, for through these drawings/embroidery, it is discernible to the eye/the eye is attracted.",
+ "רבי יהודה אומר א\"צ – for the reason of the beam is not because of recognition but because of a partition since we said, the mouth of the ceiling goes down and closes up, and since his is the case, what difference does it make within twenty [cubits] and/or higher than twenty [cubits], but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "והרחב מעשר אמות ימעט – for more than ten cubits, it is not called an opening, but rather a breach, and we require an opening. Therefore, he should reduce the width of the entrance and reduce it to ten [cubits] or less.",
+ "ואם יש לו צורת פתח – in every place where the Sages stated “a form of a doorway” (in width), even if his a reed from here and a reed from there ten handbreadths high or more, and a reed on top of them, even though it doesn’t touch them and even though it is higher than them more than three handbreadths. And all of the cubits that are taught in this Mishnah and in all of [Tractates] Eruvin, and Sukkah and Kilayim, a cubit is six handbreadths and each handbreadth is four fingers with the thumb, but sometimes one needs to measure a “sorrowful” (pressed together) handbreadth (i.e., four fingers closely joined), meaning to say, that one should not make a space in the fingers with the thumb between one to the other, but rather, they would be pressed against each other and touching each other, and sometimes, one must make a space between each digit so that they do not touch each other and this is called the liberal (or smiling) handbreadth. How is this the case? At the time when the measurement Is with the “sorrowful” (pressed together) handbreadth, it is stringent such as an alley entrance which is higher than twenty cubits, he should lower it, and a Sukkah which higher than twenty cubits is invalid, we measure with a “sorrowful” handbreadth, but at the time when the measurement is with a liberal (or “smiling”) handbreadth which is stringent, such as an alleyway entrance, its height cannot be less than ten handbreadths; a Sukkah which is higher than ten handbreadths, we measure with the liberal handbreadth."
+ ],
+ [
+ "הכשר מבוי – its preparation and designation of the alley to carry within it through a combination of alleys.",
+ "ב\"ש אומרים לחי וקורה – both of them (i.e., a stake and a beam) are necessary and that they hold from the Torah that we require four complete partitions and it was brought as a traditional interpretation of a written law [dating back to Moses as delivered from Sinai) and the particular application is a square-block of a stake and a crossbeam.",
+ "ובה\"א או לחי או קור – for from the Torah three [complete] partitions are required and further nothing else and it was brought as a traditional interpretation of a written law [dating back to Moses as delivered from Sinai] either a stake of some small size or a beam to be recognized as a partition. And the alley that we are speaking of here is a closed alley from three directions and the fourth direction is open to the public domain and its length is greater than its width, for it its length was like its width, it would be like a courtyard whose opening was breached to the public domain and one would need a board/bar of four handbreadths and a bit more (see Talmud Eruvin 5a) or two boards/bars of a bit of size and similarly, a courtyard which was breached into the public domain and its length was greater than its width, it is judged to be an alley which is permitted with a stake or a board. But an alley that was made valid with a stake is different than an alley made valid with a beam, for an alley which was made valid with a stake, it is as if it has four partitions and a person who throws [something] from the public domain into it is liable, but an alley made valid with a beam, even though it is permissible to carry within it through a combination, it is not like a completely private domain and a person who throws [something] from the public domain into it is exempt, for we hold that a beam is because of recognition and a stake because of a partition.",
+ "רבי אליעזר אומר לחיים – he holds like the School of Shammai that requires a stake from one side and the other, but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer.",
+ "אמר תלמיד אחד – He is Rabbi Meir.",
+ "שהוא פחות מארבע אמות – the width of its opening.",
+ "אמר רבי עקיבא על זה ועל זה נחלקו – The first Tanna/teacher also this is how it should be read: It does distinguish between wide and narrow and the Talmud explains that there is a difference between them: An alley that has less than four handbreadths in the width of its opening – one of them holds that it requires neither a stake nor a beam and the other one holds a stake or a beam but it is not made clear from their words which of them holds that it is required and which of them holds that it is not required."
+ ],
+ [
+ "רחבה כדי לקבל אריח – that it would be appropriate to build upon it a fixed, permanent building.",
+ "והאריח חצי לבנה של שלשה טפחים – it is found that the אריח/small bricks/bond-timber is a handbreadth and-a-half wide.",
+ "דיה לקורה ברוחב טפח – this is how it should be read: since the crossbeam is a handbreadth wide, that one-half handbreadth that remains – since the small brick is one-and-one-half handbreadths wide, it is possible to rub a salve of plaster a finger [width] here and a finger [width] from there and through this it will be wide enough to hold the small bricks and this is how it is explained in the Gemara (Talmud Eruvin 14a)."
+ ],
+ [
+ "בריאה לקבל אריח – strong [enough] to endure the weight of the small bricks that it wouldn’t break. And this is the Halakha."
+ ],
+ [
+ "היתה של קש ושל קנים – Rabbi Yehuda stated this but the Halakha is not according to him.",
+ "עקומה – the small bricks are not able to rest upon it (when it is curved) and similarly when it is round, a small brick cannot rest upon it.",
+ "if it has in its circumference: Which is to say, what is the round measurement required to render [the beam] proper? Anything that has in its circumference three handbreadths, which requires a string of three handbreadths to encircle it around, it is known that it has a width (diameter) of one handbreadth, if you divide [it]. As so do we find with the basin that Shlomo made (II Chronicles 4:2), \"ten ells from its edge to its edge and five ells of height and a line of thirty ells encircling it around.\" Hence for every ell in width (diameter), there are three ells in circumference. "
+ ],
+ [
+ "לחיים שאמרו – the stakes that Rabbi Eliezer and the Sages disputed about; for according to Rabbi Eliezer, two are required, and the Rabbis require only one and this is its measurement.",
+ "גבהן עשרה טפחים – like the measure of the height of he alley for its height cannot be less than ten handbreadths, and even if the alley was much higher, it is enough with a stake that is ten handbreadths high.",
+ "ורבי יוסי אומר רחבן שלשה – and Rabbi Yosi states that its width is three [handbreadths] for it requires something important as a partition, but the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "ורבי יוסי פוסל – for we suspect lest it die, and it would not be ten [handbreadths] high, and doesn’t give his attention and relies upon it.",
+ "ומטמא משום גולל – if they made it a stone placed on top of a burial cave it defiles forever and if a person or utensils came in physical contact with it, it is like the tent of the dead, even if he was removed from there, as it is written (Numbers 19:16): “And in the open, anyone who touches a person [who was killed or who died naturally, or human bone, or a grave, shall be unclean seven days].” But the Rabbis expound upon it to include the stone placed on top of the burial cave and the frame supporting the movable stone of a tomb. The \"גולל\"/the stone placed on top of a burial cave is the covering of the grave.",
+ "ור\"מ מטהר – the reason of Rabbi Meir is because he holds that any partition made of something living is not a partition, and it is not the Halakha.",
+ "ור\"י הגלילי פוסל – as it is written (Deuteronomy 24:1): “”and he writes her a bill [of divorcement, hands it to her, and sends her away from his house].” Just as a scroll lacks a living spirit/life, so too, anything that does not have a living spirit/life. And the Rabbis: If it (i.e., the Torah) had written “and he writes her in a bill,” it would be as you said, but now that it is written [in the Torah]: “and he writes her a bill” – it comes to count things, but the Halakha is according to the First Tanna/teacher, [and if he wrote] her a bill of divorce on the horn of the heifer, and he gave her the heifer, for now it does not require cutting after it had been written, it is valid. But, if he did not give her the heifer, but rather the horn, since it requires cutting, one does not divorce by it."
+ ],
+ [
+ "ולא יהיה פרצות יתרות על הבנין – and even if they are small breaches/gaps, less than ten [handbreadths], if the breach/gap is greater than the standing part, it is not a partition, and even if it corresponds to the standing part, it is prohibited.",
+ "כל פרצה שהיא בעשר אמות מותרת – as long as the standing part greater than it; alternatively, what is breached is like the standing part, it is a partition and even corresponding to the breach/gap, it is permitted.",
+ "יתר מכאן אסור – even one breach/gap that is greater than ten [cubits] prohibits the entire circumference, and even if the standing part is greater than it, for people don’t make openings greater than ten [cubits] and it would be a breach, and especially if it lacks the form of an opening, but if it has the form of an opening, even greater than ten [cubits], it is an opening."
+ ],
+ [
+ "מקיפין שלשה חבלים – it refers to a caravan that camped in the valley",
+ "זה למעלה מזה – on top of pegs surrounding from the lowest rope to the ground less than three [handbreadths] and behold it is like all of it is standing, for everything less than three [handbreadths] is considered like a “labud” (something solid/compact)/a legal fiction of considering separate parts as united, if the gap is less than three handbreadths (see Talmud Sukkah 16b), and from it to the middle [rope] is less than three [handbreadths], you have it that it stands as six handbreadths less the two small amounts in the two airspaces, and from the middle [rope] to the upper [rope], which is less than three [handbreadths], you have nine handbreadths standing in three airspaces less than three small amounts.",
+ "שיעור עובי החבלים יותר על טפח – three small amounts in orde that there can be between everything ten handbreadths."
+ ],
+ [
+ "מקיפין בקנים – wedged in and standing and this is a partition of warp but of ropes it would be a partition of woof.",
+ "בשיירא דברו – they were lenient regarding them since they don’t need anything other either a warp such as reeds or a woof, such as ropes, but for an individual, they were not lenient , but rather until it has [both] warp and woof and three people [in it], they are like a caravan.",
+ "כל מחיצה שאינה של שתי וערב כו' - Rabbi Yosi the son of Rabbi Yehuda disputes on that of his father, and states that even for a caravan, it requires warp and woof.",
+ "אחד משני דברים – either warp or woof and there is [a difference] between the earlier Rabbis and the latter Rabbis, for the earlier Rabbis did not permit for an individual other than something similar to a caravan on the way, since it cannot make an appropriate partition and it is not in a settlement, but the latter Rabbis stated that one of two things, whether for an individual or a group, whether on the road or in a settlement, and the Halakha is according to them, but that one person or two that dwelled in the wilderness are not able to make a partition larger than field requiring two Se’ah of seed which is one-hundred cubits long by fifty cubits wide like the courtyard of the Tabernacle and three people or ore are a caravan and they are able to make a large partition and even several miles according what they need and for the utensils that they use and for their animals, as long as there not remain a free space within the partition greater than the field requiring two Se’ah of seed.",
+ "פטרו במחנה – for those who go out to war and even to an optional war [to gain territory outside the Land of Israel].",
+ "מביאין עצים – and we don’t suspect them of theft, and even if their owners cut them and made of them packages.",
+ "ופטורים מרחיצת ידים – [exempt from washing the hands] before the meal, but for the water [for washing] after the meal, they are obligated, since it was established on account of the danger of the Sodomite salt that blinds the eye, the danger is graver than the prohibition.",
+ "ומדמאי – that they don’t have to separate the tenth of a tenth of doubtfully tithed produce such as if they took grain from an ignoramus [who does not observe the laws of tithing properly].",
+ "ומלערב – The Eruvim of courtyards such as from tent to tent in the camp surrounded by partitions, but the Eruvim of borders/limits they are required to make [those Eruvim]."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "עושים פסין לביראות – [watering stations (especially in the land of Israel for Temple pilgrims)] that are in the public domain because these watering stations/wells are the private domain, for they are deep ten [handbreadths] and one cannot fill up from them and take it out in to the public domain and they make boards that will make [an empty space] around the cistern which is the private domain and he will fill up and take out and leave there, and his animal can go in completely, or its head and most of its body and gave it to drink.",
+ "דיומדין – two pillars where each pillar from these four appears as two. \"דיו\" in the Greek language is “two.” But when one inserts the pillars that is made like two for the southwestern corner, it is found that one wall inclines towards the east, and one wall to the north and the second to the northwestern corner leans one side to the east and the other side to the south, and when you place all four of them in the four corners, it is found that direction is two cubits – one wall corresponding to a cubit and the space between them.",
+ "וארבעה פשוטים – in the middle, he places in each direction a board that is a cubit wide, and at the time when there isn’t between each board from these four corner-pieces made of rectangularly joined or of a block dug out In the shape of a trough, four of which corner-pieces form, in legal fiction, an enclosure of wells (see Talmud Eruvin 19a), but rather ten cubs or less, Rabbi Meir admits that there is no need for these plain boards, but if there is more than thirteen and one-third cubits between them, Rabbi Yehuda admits that they need plain boards; they do not dispute other than from ten until thirteen and one-third cubits as Rabbi Meir states that they require plain boards and Rabbi Yehuda states that they don’t, and the Halakha is according to Rabbi Yehuda.",
+ "שתי רבקות של שלש שלש בקר – for the width of each cattle is two cubits minus one-third, it is found that that the width of six cattle is ten cubits and that is the space that one can place between each and every board, according to Rabbi Meir. But if the width is greater than this, he needs to increase the number of plain boards.",
+ "רבקות – from the language (I Samuel 28:24): “[The woman had] a stall-fed calf [in the house].”",
+ "ר\"י אומר של ארבע ארבע – they are thirteen and one-third cubits.",
+ "קשורות אבל לא מותרות – that you should not say that they are sort of tied and not actually tied, for that reason it was taught in the Mishnah, “\"אבל לא מותרות/but not slack or loosely to be stringent and to reduce the space that is between them.",
+ "אחת נכנסת ואחת יוצאה – one team of cattle entering and one team leaving and there is greater width than if both of them would have been going out or both of them leaving and this is a leniency since we don’t require to be so squeezed in."
+ ],
+ [
+ "מותר להקריב לבאר – the boards and to make a short circumference as long as there would be from the rim of the well until between the boards in order that the head and most of the body of the cow which is two cubits but not less than this, lest he be drawn after his cow and remove the bucket outside of the partition.",
+ "מותר להרחיק כל שהוא – to make a larger partition like what his heard desires.",
+ "ובלבד שירבה בפסין – as long as he increases the boars, for all while he distances himself from the cistern, the space increases between the boards and he needs to increase the boards so that there won’t be between each and every plain board [and between a plain board and a corner-piece more than thirteen and one-third cubits according to the words of Rabbi Yehuda, and the Halakha is according to him."
+ ],
+ [
+ "רבי יהודה אומר עד בית סאתים – He should not make a large partition to the cistern other than up to a space of two Se’ahs (i.e., a Bet Se’ah is 2500 square cubits; two S’eah is 5000 square cubits).",
+ "לגנה ולקרפף – that their partitions are not for a living.",
+ "קרפף – a large partition outside of the city to place in there wood for storage.",
+ "דיר – of cattle that they make in the fields, today on one side, and on the morrow on the other side, to fertilize it with the manure of the cattle.",
+ "סחר – for cattle in the city and there are those that have the reading \"סהר\" – a prison.",
+ "חצר – an open area in front of the houses.",
+ "מוקצה – a wide area in back of the houses and all of these surround the human dwelling place and these boards of the watering stations also, since their waters are appropriate for drinking by humans, it is a higher level of usage.",
+ "ומותר להרחיק כל שהוא – meaning to say that all of these that were surrounding living space, even large ones up to ten Kor, it is permissible to carry in them , so too, it is permissible to distance the circumference of the boards of the watering stations all that his heart desires, and such is the Halakha [as long as they add enough boards so that the space between two boards does not exceed thirteen and one-third cubits in every case]."
+ ],
+ [
+ "אם היתה דרך הרבים – the path that the public crosses through passes between the boards, he should divert it to the sides outside of the boards, so that the masses would not walk between the boards because they consider it like the public domain and annul the partition , but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "בור הרבים – if the water ceases they remind each other that they did not permit boards for watering stations other than if water would be available for animals, pilgrims ascending [to the Temple] on Jewish holy days and whenever there is no water there, the boards do not have the status of a partition.",
+ "באר היחיד – also permitted for these are a well of living waters and the water did not cease.",
+ "לבאר הרבים – for there are two levels of perfection, and this is the Halakha, for it is not permitted to fill water or to remove from the well through the boards of watering-stations other than in order to provide water for cattle of Temple pilgrims, and in the Land of Israel only, but to remove water in order for a person himself to drink is prohibit, but he can go down to the cistern and drink or make a partition ten handbreadths high."
+ ],
+ [
+ "ועוד א\"ר יהודה בן בבא – because he said one stringent thing regarding boards when he said that we don’t make them other than for a public well, and now he stated another stringency, for even if surrounding the dwelling, they did not permit more than from two Se’ah’s space (i.e., 70 2/3 cubits square); because of this it (i.e., the Mishnah) teaches \"ועוד\" /”and furthermore.”",
+ "שומירה – a booth/shed for watchmen and even though it surrounds the dwelling it is two Se’ah in size which is permitted, but not more.",
+ "סמוכה לעיר – for since it is near to his house, his intention is to use it always and is like it surrounding the house.",
+ "ובלבד שתהא שבעים ושירים על שבעים ושירים – but not more, for the First Tanna/teacher also, above (Chapter 2, Mishnah 3), that they (i.e., the Rabbis) said to him: they did not state two Se’ah other than for a garden and an enclosed space (of seventy square cubits) outside of a town or a settlement, but if it was a shed (for cattle)/store-house or an enclosure (for cattle) or a courtyard, etc., it is according to Rabbi Akiva who stated it, for where there is a dwelling place, and even many of them also, and it is not surrounded by two Se’ah for a dwelling. And what is the difference between them? We stated in the Gemara (Talmud Eruvin 23b) that there is a small amount of difference between them, for two Se’ah is larger than seventy cubits and a fraction (i.e. 70 2/3 cubits) square for the first Tanna/teacher permits two complete Se’ah and Rabbi Akiva seventy cubits and a fraction by seventy cubits and a fraction (i.e. 70 2/3 cubits but no further. But how did we know that two Se’ah is more than seventy cuits and a fraction squared, for we said in the Gemara (Talmud Eruvin 23b) and how much are the two Se’ah? Like the courtyard of the Tabernacle/Mishkan and it is written about the courtyard of the Tabernacle (Exodus 27:18): “The length of the enclosure shall be a hundred cubits, and the width fifty throughout.” And we expound: What is \"חמשים בחמשים\" /”fifty throughout?” The Torah stated: Take fifty whose length is greater than its width and surround the fifty remaining to the measure of Shabbat which would be for them seventy cubits and four handbreadths square. How so? He made from them five strips of ten cubits wide and their length was fifty. Take one to the east and one to the west, its width is seventy and its length is fifty. Place one to the south and one to the north, one has seventy [cubits] by seventy [cubits], but the corners are impaired for each corner by ten by ten because of the addition that had been added. Take from the fifth strip four pieces of ten apiece and place them on the four corners and they will be filled. Take ten [cubits] by ten [cubits] that are remaining which are sixty handbreadths [by sixty handbreadths] and make of them strips of two handbreadths – that makes thirty strips the length of each one is ten cubits which are three-hundred cubits, put seventy in each direction that makes seventy [cubits] and four handbreadths by seventy cubits and four handbreadths, but the corners are impaired by two handbreadths by two handbreadths. And there remained in your hand twenty cubits: take from them eight handbreadths and place them on the corners and they will be filled, and there will remain in your hand eighteen cubits and four handbreadths length with the width of two handbreadths, and that is a small mount, and if you came to divide them and to surround [it], it does not reach the addition for the width two-thirds fingers for you have to make of it a strap of two hundred and eighty-three [cubits] length to encompass the four directions. Such I have found in the explanation of this approach in the commentary of Rashi, and it is correct. But Maimonides requested many calculations and I did not go down to the end of this knowledge and in what Rabbi Akiva said: Even if there isn’t even one of these things we carry in it, the Halakha is according to him, but what he is in dispute with the Sages and they said to him that above and he holds that seventy cubits and a fraction by seventy cubits and a fraction and no more – in this, the Halakha is according to the Sages. For the two Se’ah is like the courtyard of the Tabernacle is permitted for it is a small amount more than seventy cubits and a fraction squared.",
+ "אם היתה ארכה יותר כעל רחבה – and even though he reduced its width and added on to its length, there isn’t in all of it other than two-Seah – we don’t carry for it is something squared that the Rabbis permitted where it is not surrounded for living. But the Halakha is according to Rabbi Yosi who disputes with Rabbi Eliezer and does not required squared."
+ ],
+ [
+ "אפילו היא כבית כור – on the dispute of above this refers regarding on a garden and an enclosure (see Mishnah three of this chapter).",
+ "אנשי חצר ששכח אחד מהם ולא עירב – and on the morrow, the domain of his court is nullified to his fellows for he has prohibited upon them to be able to remove from their homes to the courtyard, for the courtyard was in the domain of all of them and they his portion forbids upon them. Since the domain of is courtyard is nullified, even the domain of his home is nullified even though he did not specify this and he became a guest with them. Therefore, even his home is permitted to them, but forbidden to him to bring in and take out from his home to the courtyard, even though he is permitted to bring in and take out from their homes to the courtyard like all other people who enter the house of their fellow, that it is permitted to him to take out from the house of his fellow into the courtyard, for it is it is domain of one. Nevertheless, from his own house it is prohibited for him to take out, and we don’t say since he nullified for them the domain of his house, for his house is like their homes, that at the time that he takes something out from his house into the courtyard, he can go back and take hold of his domain, but he prohibits it upon them, as it is taught in the Mishnah (see Tractate Eruvin, Chapter 6, Mishnah 3), that a person who lives with idolaters, he who gave his domain and went back and removed something whether inadvertently or on purpose, he prohibits [his home to others].",
+ "שיוצאים בעקרבנין בפסח – because of Maror. And palm-ivy/prickly creepers on palm-trees is a green/herb whose leaves are similar to a scorpion, but I heard it is a fibrous substance/bast of a palm tree, that grows around the palm tree.",
+ "ובקשתי לי חבר – for these three things – if he heard from his mouth, and I di d not fine it, and the Halakha is not like one of them concerning a garden and an enclosure it is not permitted more than two-Seah/Bet Se’ahtayim. And the people of a courtyard where one of them forgot and did not make an Eruv in his domain, and did not annul his house, even to them, his house is forbidden, but from their homes to the courtyard is permitted. And the palm-ivy/prickly creepers on palm-trees are not Maror, and a person does not fulfill his religious obligation with them on Passover."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "בכל מערבין – the joining of borders/עירובי תחומין (i.e., placing a small amount of food somewhere within the two-thousand cubit limit, establishing that location as one’s residence for Shabbat, and the two thousand cubits are measured from there), whereas the joining of courtyards/עירובי חצרות – is not made other than with bread (i.e., all the inhabitants of a serious of homes sharing a common courtyard place food in one place before Shabbat, they are considered as an extended household and one may carry within the courtyard), and this \"בכל\"/”with any” that is taught in our Mishnah , is not exact, as we state in the Gemara (Tractate Eruvin 27a): “one may not derive anything from the general statement, not even when an exception is stated (as there may be other exceptions),” for surely here it is taught in our Mishnah: “With any [food] do they prepare the Eruv… except for water and salt,” and there are also a kind of mushroom and truffles that we don’t make Eruvin and merging [of alleyways] with them (i.e., if several courtyards open into a common alleyway, it is prohibited for the inhabitants of the houses in the courtyards to carry within the alleyway unless he inhabitants of each house place food in one place for the duration of Shabbat together with the placement of a side pole placed at the entrance to the alleyway or a cross-beam placed over it to mark the entrance to the alleyway and that it is prohibited to carry outside the alleyway), and these are not food, like water and salt.",
+ "ומשתתפים – merging of alleyways.",
+ "הכל נלקח בכסף מעשר – as it is written (Deuteronomy 14:26): “and spend the money on anything you want – [cattle, sheep, wine, or other intoxicant or anything you may desire].”",
+ "חוץ מן המים ומן המלח – for it is not fruit from fruit.",
+ "הנודר מן המזון – not that he said: “that nourishment should be forbidden to me,” for it is not called “nourishment”/מזון – other than from five species that nourishes and satisfies (see Talmud Eruvin 30a), but rather, as for example, that he said, all that feed me – I take a vow of abstinence (as a substitute for the word “sacrifice”/קרבן ), and all words of support/nourishing and we impose an oath by hours, except from water and salt.",
+ "מערבין לנזיר ביין – and even though it is not proper for him (as Nazirites are forbidden to partake of wine as part of their vow), it is proper for others.",
+ "ולישראל בתרומה – for this (i.e., heave-offering) is appropriate [only] for Kohanim.",
+ "סומכוס אומר חולי – fo we require something that is appropriate to him, and regarding wine for a Nazirite, Sumchos does not dispute, because it is possible that the Nazirite will come before a scholar for absolution from his vow and the wine will [then] be permitted to him on that Shabbat, but Terumah/heave-offering, it is impossible that it will be appropriate for an Israelite (as Terumah is only for a Kohen), for even an Israelite who separates the heave-offering upon it, and behold it will be as if it had not been lifted up, for behold, it returns to eatables that are forbidden pending the separation of sacred gifts, and it is forbidden to eat from it until he returns and separates another heave-offering, for we don’t separate heave-offering on Shabbat, even at twilight; therefore, it is not appropriate for him. But the Halakha is not according to Sumchos.",
+ "ולכהן בבית הפרס – it is taught anonymously and is not Sumchos who said it.",
+ "בית הפרס – it is field in which a grave was ploughed, it is permitted for a Kohen to enter there when he is breathing and walking by, and sees that he doesn’t touch a bone the size of a barley-corn, and because of this, it is permitted to place his Eruv there, for he is able to enter in the place where he placed his Eruv, but he and his Eruv are in another place.",
+ "לחוץ – to make a partition between himself and the grave so that it would not cause Levitical uncleanness arising from being under the same shelter with, or forming a shelter over, a corpse, such, for example that he would enter there with a chest, ark, and/or a turret. So we see that is appropriate for him but the dispute of Rabbi Yehuda and the Rabbis we establish in the Gemara (Tractate Eruvin 30b-31a) that even regarding an Israelite, the Rabbis dispute upon that of Rabbi Yehudah, and they state that we don’t place the joining of borders (i.e., by placing a enough food for a small meal somewhere within one’s two thousand cubit limit, one establishes that location as one’s residence for Shabbat) in a cemetery but the Mishnah did not mention the Kohen, other to inform us of the strength of Rabbi Yehuda’s [opinion], for even a Kohen they permitted, and in this, they dispute, for Rabbi Yehuda holds that even though it is prohibited to benefit and to use the cemetery, it is permitted to place the Eruv there, for we don’t make a joining of borders other than for a matter of a commandment, but the commandments were not given to benefit from them but even though the Eruv guards after its acquisition , for at twilight it acquires and already the commandment has been performed and it guards there the entire Shabbat, Rabbi Yehuda holds that a person is not strict regarding his Eruv if he lost it or it was stolen after he acquired it, but the Rabbis hold that a person is strict regarding his Eruv after he acquired it and desires that it not be stolen; therefore, when the Eruv is guarded in the cemetery all of Shabbat after he acquired it at twilight and the commandment was completed, it was found that he is using something that is forbidden for benefit, and that the graves are forbidden for benefit and therefore, a person should not leave his Eruv in the cemetery and the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "מערבין בדמאי – with a loaf that was taken from an ignoramus/illiterate (i.e., someone who does not observe the rules of tithing and Levitical uncleanness) and did not separate from it the tithe of the tithe of doubtfully tithed produce.",
+ "ובמעשר ראשון כו' אבל לא בטבל וכו' – all of these are explained in Tractate Shabbat, in the Chapter “They Clear Away” פרק מפנין(Chapter 18, Mishnah 1).",
+ "השולח את ערובו ביד חרש כו' – to bring it to the end of two thousand cubits and specifically regarding the joining of borders/עירובי תחומין is not an Eruv if he sent it in the hand of a minor, but with עירובי חצרות /the joining of courtyards, it exists for us with a minor seizing the Eruv.",
+ "ביד מי שאינו מודה בערוב – such as, for example, a Cuthean or a Sadducee (who does not recognized the validity of the Oral Torah).",
+ "ואם אמר לאחר – who is deemed fit to receive it from someone not eligible and the fit one will bring it to the end of two thousand cubits.",
+ "הרי זה עירוב – this is an Eruv as long as that he stands and sees at the time when the ineligible wone gives it to the hand of the one who is fit, even though he does not see it, for the fit one takes it for he performs with the presumption of an agent his mission."
+ ],
+ [
+ "נותנו באילן – A person who stands in the public domain and it has in it four handbreadths by handbreadths or more.",
+ "למעלה מעשרה אין ערובו ערוב – for since the tree is four [handbreadths] wide, higher than ten [handbreadths], it is the private domain and he acquired his Sabbath camp/place to be the center of Sabbath movements in the public domain and since that if he would want to take his Eruv and eat in it, at the time when the Eruv finds him worthy to do so, which is at twilight, he is not able to take it for he would bring it from the private domain to the public domain, it would not be an Eruv.",
+ "למטה מעשרה הרי זה עירוב – for below ten [handbreadths] it is a Karmelit (i.e., an intermediate domain – between a private domain and a public domain, which resembles a public domain – an open area larger than four square handbreadths that is not a public domain, such as fields, rivers, alleyways and lanes), for everything from three until nine [handbreadths] at a width of four [handbreadths] is a Karmelit, and since he took it as his Eruv, there is no prohibition other than Shvut (i.e., the Rabbinic decree to enhance the character of Shabbat as a day of rest), this is an Eruv. But our Mishnah is [according to] Rabbi (i.e., Rabbi Yehuda HaNasi/Judah the Patriarch), who stated that everything that is [done] because of Shvut, they (i.e., the Rabbis) did not decree upon it at twilight. But at the hour when he Eruv is beneficial for him, which is, at twilight, he may take it, and it is found that he and his Eruv are in one place, therefore, it is an Eruv.",
+ "נתנו בבור – that is in the Karmelit, such as in the valley or in the fields and it was intended to establish his Sabbath camp in the valley or in the field, it is an Eruv, for the pit itself is the private domain, ad he acquires the Sabbath camp. the center of Sabbath movements in the Karmelit, and at the time when the Eruv benefits hi, that is, at twilight, he can take it, according to Rabbi [Judah the Prince] who stated that everything that is because of Shvut (i.e., to enhance the character of Shabbat as a day of rest), they d not decree upon him at twilight.",
+ "אפילו גבוה מאה אמה – but below, there isn’t the width of four [handbreadths] for it is not the private domain, and even though that above it is four [handbreadths] wide, for we require for an Eruv to be on top of a place that has four [handbreadths].",
+ "תלוש ונעוץ – it is an Eruv, but if it is attached, it is not an Eruv because, when he takes it, there is a decree lest he cut it off, because the reed is soft and one can make the decree lest he cut it off when he takes it, but a tree is hard, and at twilight, but we don’t suspect lest he will ascend and detach it, but the cutting off of a reed, since it is soft, he will certainly cut it off and will liable because of [the primary category of labor] of reaping. Alternatively, a reed and the tip of a pole are mixed up as attached with something detached, for many reeds are detached and inserted [into the ground] and appear as attached. Because of this, it is necessary to make a decree lest he cut off something attached and think that it is detached, but a tree, one doesn’t make the decree lest one ascend and detached and error to think that it is detached.",
+ "נתנו במגדל – of wood.",
+ "ואבד המפתח הרי זה ערוב – as, for example, that the lock is tied with cords and ropes, for if he does not finds the key, it is impossible to cut them other than with a knife, the first Tanna/teacher holds, since that it is possible to open it through his cutting the ropes with a knife, there isn’t here a prohibition [that is punishable] through stoning, but rather the prohibition of violating the Rabbinic decree to enhance the character of Shabbat as a day of rest (i.e., Sh’vut), that he damages through the cutting of the ropes but all of those who ruin it are exempt, but the prohibition of Sh’vut (i.e., the Rabbinic decree to enhance the Shabbat as a day of rest) at twilight at the time of his acquisition of the Eruv and they did not make a decree regarding it, as we have stated, therefore, it is an Eruv, for he is able to bring a knife and cut the ropes and take his Eruv. But Rabbi Eliezer holds that a utensil cannot be taken other than for the needs of his usage, and it is prohibited to carry the knife in order to cut the ropes for its use is not other than for cutting foods, and since there are two [prohibitions of Sh’vut], carrying the knife and cutting the ropes, even according to Rabbi [Yehuda Ha-Nasi] who stated that every thing that is because of Sh’vut at twilight, they didn’t not make the decree, in a similar manner, he admits that they made the decree. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer (who holds that the if he doesn’t know that the key is where it belongs, it is not a valid Eruv)."
+ ],
+ [
+ "נתגלגל חוץ לתחום אינו עירוב – since there is someone from his household who dwells there until his Eruv is more than two-thousand cubits [away], he is not able to go and to measure it. And this is a case where it rolled two cubits outside the two-thousand cubits, for every person has four cubits from the place of his Eruv, two cubits from the eastern side of his Eruv and two cubits from the western side.",
+ "נפל עליו גל – and it is he who needs a hoe or a pick-axe to get it out/remove it (see Talmud Eruvin 77b), which is a forbidden Sabbath creative labor but not a rabbinic decree to enhance the character of Shabbat as a day of rest.",
+ "תרומה ונטמאת – for now it is not fit, neither for himself nor for another person, but the Tanna/teacher needed to inform us that if it rolled outside the Sabbath limit, or a heap of stones fell upon it, for had he informed us [only] that it rolled [outside the Sabbath limit], because there isn’t anyone with it, for it is in one place and his Eruv is in another place, but if a heap of stones fell upon it, where there is another with it, I would say that it is an Eruv. But if we were only informed [only] about a heap of stones that fell upon it and he is not able to take it other than with the Sabbath labor of a hoe or a pick-axe, but if it rolled, where it is possible that a wind blows and returns it within the Sabbath limit, I might say that is should be an Eruv, it comes to tell you [that this is not the case]. And the Tanna/teacher taught, “or it was burned”, to inform you of the power [of the opinion] of Rabbi Yossi (who quotes the testimony at the end of the Mishnah of Avtulmos regarding a matter of doubt concerning an Eruv) for even though there isn’t in the world because of a doubt that it isn’t forbidden. And the Tanna/teacher taught “heave-offering that was defiled,” to inform you of the the power of Rabbi Meir, for even though that there is such in the world, and one can say, that he set it up at twilight based upon the presumption of prior to that and that it was ritually pure, even so we don’t state a presumption for a leniency.",
+ "משחשיכה הרי זה עירוב – for after he acquired it at twilight, we don’t suspect him if it was lost.",
+ "הרי זה חמר גמל – for we are in doubt if he acquired the Eruv and here would be his house and from here he has two-thousand cubits in every direction that are from the border of his house and further on, or perhaps, he did not acquire the Eruv and from his house, he has two-thousand [cubits] in every direction and he didn’t acquire anything to the border of his Eruv, and as a result of this doubt, he is forbidden to go [anywhere] other than two thousand cubits that are between his house and the Eruv, for whichever way you turn, in those he is permitted, but not in the two-thousand [cubits] that are from his Eruv and beyond, for perhaps he did not acquire the Eruv. But not also from his house and onwards, for perhaps he acquired the Eruv. It is found that this pulls him to here and that pulls him to there, like a person who is driving a donkey or a camel, that the donkey walks before him and this person leads him or the camel from behind him, and he pulls it and he needs to turn before him or in back of him.",
+ "רבי יוסי ר' שמעון אומרים ספק העירוב כשר – for we stated establish the Eruv on its presumption, for when he placed it, he was within the Sabbath limit, and he was ritually pure, and there was no pile of stones upon him, there his Eruv was an Eruv, and such is the Halakha."
+ ],
+ [
+ "מתנה אדם על עירובו – he places two Eruvin, one at the end of two-thousand cubits to the east of his house and one at the end of two-thousand cubits to the west of his house, and he states: “If idolaters came to the east and I need to free from before them, I will acquire for myself My Eruv that is in the west and my house will be for me four-thousand cubits. But even though that they didn’t come until the morrow, we state that there is a retrospective designation (i.e., literally, a choice), that he acquired for himself an Eruv in the other direction at twilight.",
+ "הריני כבני עירי – two-thousand [cubits] from my city in every direction and I do not need to profit from here and to lose from there.",
+ "אם בא חכם למזרח – outside of the Sabbath limit of my city and I want to learn from his mouth, and now I don’t know to which side he will come, and on the morrow I will here from people that come from there that it is to here near the Eruv.",
+ "רבי יהודה אומר – if they came from here and from there, and one of them was his Rabbi/Teacher, he should go to his Rabbi/Teacher, and not towards the other, for we hold that with a creature, that at the time of acquisition of the Eruv at twilight, his intention is to acquire for himself that Eruv that is on the side of his Rabbi/Teacher. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda, for sometimes it is more enjoyable for a person to be with his friends more than his Rabbi/Teacher."
+ ],
+ [
+ "מערב אדם שני עירובין – if he wants to walk on the first day (i.e., whether it is Shabbat or Yom Tov) to this direction and on the second day to that direction, he can make an Eruv to the east and to the west on the eve of the first day, “My Eruv of the east, will acquire for me today for the needs of tomorrow, and my Eruv of the west will acquire for me at twilight of the morrow for the needs of the second day.” For Rabbi Eliezer holds that Shabbat and Yom Tov – they are not like one long day, but rather two [separate days] of holiness, and at twilight of the first, for him he acquires, and not on the second day.",
+ "עירובי בראשון ובשני כבני עירי – meaning to say, and if he did not need to walk other than on the first day, and on the second [day], he doesn’t need to move from his place, and does not want to lose neither the two-thousand cubits from one direction nor the two-thousand cubits from the other direction, he should make one Eruv to the side/direction that he wishes to go on the first day, and state: “My Eruv will acquire for me for the needs of tomorrow, but on the second [day], I will be like the people of my city/town, who did not make an Eruv.” Or, if he needed to go on the second, but not on the first, he would state: “his Eruv will acquire for me at twilight of the morrow and on the first [day], I will be like the people of my city/town.”",
+ "או מערב לשני ימים – that is, to one direction as we state above. But further than this, why do I need it? But rather, this what the Rabbis said to Rabbi Eliezer: “If you admit that for the first day, that you will either make an Eruv in a certain direction or will not make an Eruv at all, for you are not able to say that for half a day, my Eruv is towards the east and half a day, my Eruv is towards the west. For two days also, which are for Shabbat and Yom Tov, either make an Eruv like for the first day, or do not make an Eruv at all,” for the Rabbis doubt whether Shabbat and Yom Tov is it to be considered like one long day or not, make it here for a stringency, for one cannot make an Eruv in two directions for perhaps it is one holiness (i.e., Shabbat and Yom Tov), and here for a stringency as they state later on, we will eat on the first, for there is no Eruv for the second, for perhaps they are two [separate days] of holiness and not like one long day.",
+ "מוליכו – the agent on the eve of Yom Tov that precedes the Sabbath and wats for nightfall until he acquires the Eruv.",
+ "ונוטל ובא לו – lest he lose it and will not have for himself an Eruv for the second day, as it is taught, it is consumed by his Eruv on the first day for the Eruv of the first day and there is no Eruv for the second day.",
+ "ובשני – and he returns and sends it on the second day. For we hold that a person who makes his Eruv with bread on the first day and wants to make an Eruv with bread on the second, he must make his Eruv with the same Eruv itself that he called a name upon from yesterday, but now he is silent. But not with another piece of bread, for he must designate this now the name of Eruv, and he would be like preparing from Yom Tov for Shabbat.",
+ "נמצא משתכר בהליכתו – meaning to say, that his walking acquires for him for the day after.",
+ "ומשתכר בעירובו – when he eats it (i.e., the bread). But Yom Tov that follows Shabbat, it is not possible like this, which he sends it on the first day and does not eat it and returns and goes there on the second [day] to see if the Eruv awaits the night [at the Sabbath limit], and if he wants, he can eat from it afterwards (i.e., after the Sabbath).",
+ "מודים אתם לי שהן שתי קדושות – that you have stated that if the Eruv is consumed on the first day, there is no Eruv on the second, but if there is one level of holiness, it is for him like one long day, and he acquires at twilight that of the first day for both of them, but since they are two separate [days of] holiness, he can make an Eruv also for two directions, but the Rabbis here follow the stringency and there the stringency as we have stated, because they had doubts. But the Halakha is according to Rabbi Eliezer that Shabbat and Yom Tov are two [separate] days of holiness."
+ ],
+ [
+ "שמא תעבר – lest the Great Jewish Court would make Elul a leap month (i.e., adding a 30th day to what is ordinarily only 29 days), and there will be two Holy Days, the thirtieth of Elul and the thirty-first, and he would need to go on the first day to one side and on the second day to the other side by making two Eruvin, and place them on the eve of Yom Tov, one on this side and the other on the other and say, etc. (i.e., that my Eruv for the first day will be in one direction and my Eruv for the second day will be in the other direction – like in the previous Mishnah).",
+ "ולא הודו לו חכמים – for they hold that it is one [day] of holiness. And the Halakha is according to the Sages regarding the two holy days of Rosh Hashanah. But not because doubt alone they established this lest the Jewish Court should sanctify the thirtieth day or the thirty-first day (as Rosh Hashanah/Rosh Hodesh), and one of them is a weekday. But because lest witnesses should come from the time of Minha/afternoon and beyond (and state that they saw the New Moon), and they would observe that day as holy and the morrow as holy and both of them would be one holiness. But, the rest of the Holy Days of the Diaspora, that they did not establish other than from doubt, for we don’t know when the Great Jewish Court sanctified the month, the Sages agree with Rabbi Yehuda that they are two [days of] holiness. And the Sages that are mentioned here are Rabbi Yossi."
+ ],
+ [
+ "מתנה אדם על הכלכלה – a basket that he has of fruits that are eatables forbidden the separation of sacred gifts, he makes a condition about the on the first Holy Day of Rosh Hashanah and states, “if today is a weekday, this will be heave offering on these, but if today is a Holy Day [of Rosh Hashanah], there is nothing in my words,” for we don’t collect heave-offering/Terumah on Yom Tov. And on the morrow, he states, “if yesterday was Holy and today is a weekday, may this that I stated yesterday regarding this [produce] be heave-offering on this, but if today is a Holy Day and yesterday was a weekday, it already was heave-offering/Terumah. And he consumes the basket containing chosen fruits that is designated and leaves over the Terumah/heave-offering.",
+ "ולא הודו לו חכמים – this is Rabbi Yossi as we stated (see previous Mishnah), who holds that it they are one holiness, and we don’t collect Terumah/heave-offering on them And especially with the two holy days of Rosh Hashanah as we have explained above.",
+ "ביצה שנולדה בראשון – of Rosh Hashanah (see the first Mishnah of the Tractate Betzah).",
+ "תאכל בשני – for if the first [day] is holy, the second is a weekday, and the egg that was born on Yom Tov is permitted on a weekday, for there is no preparation for a weekday. But if the first [day] is a weekday and the second is a holy day, it is found that that thee weekday prepares for the Holy day, and that is all right.",
+ "ולא הודו לו חכמים – on the two days of Rosh Hashanah alone, for they are one holiness. But on the rest of the Holy Days of the Diaspora, they (i.e., the Sages) agree with him."
+ ],
+ [
+ "והחליצנו – strengthen us and exchange our strength like (Numbers 32:17): “And we will hasten as shock-troops”; another interpretation: save us and rescue us like (Psalms 140:2): “Rescue me, O LORD from evil men.”",
+ "אם היום אם מחר – if today, he will strengthen us today, and if tomorrow, he will strengthen us tomorrow.",
+ "ולא הודו לו חכמים – not to mention that of the New Moon/Rosh Hodesh on Rosh Hashanah/the New Year, and not to make the condition, if today, or if tomorrow, but rather, he says, strengthen us undefined on the two days and he doesn’t mention the New Moon at all. And the Halakha is according to the Sages."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מי שהוציאוהו עובדי כוכבים – to force him [to go] outside the [Sabbath] limit/the marked off area around a town within which it is permitted to move on the Sabbath – based upon Exodus 16:29 – two thousand cubits in every direction.",
+ "או רוח רעה – a demon entered in him and confused his mind and he went outside the [Sabbath] limit and he returned to his sanity and behold he was outside the [Sabbath] limit.",
+ "החזירוהו לתוך התחום כאילו לא יצא – for behold the entire city is like four hundred cubits to him as it was at the outset and two-thousand cubits in every direction when they carried him out and returned him against his will, but if he left under his own power even though he was returned against his will or he was carried out against his will and returned under his own power, he has nothing ought four cubits.",
+ "הוליכוהו לעיר אחרת – and behold it is surrounded by partitions or that they placed him in a pen or in a stable which are surrounded and their enclosing fence is large.",
+ "מהלך את כולה – for since it is surrounded by partitions, it is like four cubits.",
+ "ר' יהושע ור' עקיבא אומרים אין לו אלא ארעב אמות – for since he did not make Shabbat in the empty space with partitions while it was still daylight, the partitions have no effect for him. But my teachers/rabbis explained that since they decreed that a pen or a stable is on account of an unguarded field, which has no partitions and in an unguarded field, all the world admits that he doesn’t have anything other than four cubits.",
+ "מפרנדיסין – name of a place.",
+ "והפליגה – when it becomes distant from the shoreline and enters into the middle of it (i.e., the ocean), it is called separation on the language of (Psalms 1:3): “[He is like a tree planted] beside streams of water.”",
+ "הלכו את כולה – they were walking throughout the ship and even though the ship traveled on the Sabbath and went outside of the [Sabbath] limit, it is like someone who went outside of the [Sabbath] limit and was placed in a pen or a stable for the ship is surrounded by partitions.",
+ "שרצו להחמיר על עצמן – that for them, they decreed that a pen or a stable is on account of an unguarded field on the ship; all the while that it is traveling, it is permitted to walk throughout it and furthermore, since they made the Sabbath in the empty space with partitions while it was still daylight, but they wanted to be stringent. But the Halakha is according to Rabban Gamaliel and Rabbi Eleazar ben Azariah."
+ ],
+ [
+ "לנמל – a place where the ships park when they leave from the ocean to its shoreline.",
+ "מה אנו לירד – from the ship into the city for we had not come from outside the [Sabbath] limit once it became dark, and this harbor is not surrounded by partitions for had it been surrounded by partitions, that which Rabban Gamaliel had said above (i.e., Mishnah 1) that he had been placed in a pen or a stable, he would be able to walk throughout it all.",
+ "שכבר הייתי מסתכל – in the tube of a perforated reed that was properly prepared to the measurement of the clearness/viewing of two-thousand cubits."
+ ],
+ [
+ "מי שיצא ברשות – such as for the testimony of the New Moon or to save someone from idolaters or from the river.",
+ "כבר נעשה מעשה – and you do not need to go.",
+ "יש לו אלפים אמה לכל רוח – from the place where it had been told to him.",
+ "כאילו לא יצא – this is how it should be said: If he had those two thousand cubits that were given to him in all directions from the place that he was told to him, they enter into the two-thousand [cubits] of the [Sabbath] limits of his house, it is considered as if he had not left from his [Sabbath] limits and he walks until his house and he is like at the beginning.",
+ "שכל היוצאין להציל חוזרין למקומן – this is how it should be said – for we have found another leniency for all who go out to save [someone] from idolaters or from debris because they went out with permission, they are allowed to return with their weapons to the places and they would not need to place down their weapons – this is also how they were lenient for one who went out with permission to be as if he had not gone out."
+ ],
+ [
+ "מי שישב בדרך – [he had sat on the road] to rest and did not know that he was at the [Sabbath] limit of the city and it became dark for him there and when he stood up he saw that he was near to the city and to its [Sabbath] limit.",
+ "לא יכנס – [he should not enter] into the city to be like the people of the city, but rather from the place where it had become dark for him, he should measure two thousand cubits and on the place where they were able, he should go and no further.",
+ "ר\"י אומר יכנס – [he should enter] and walk through the city and outside of it two thousand cubits like the people of the city, and the Halakha is according to Rabbi Yehudah.",
+ "בלא מתכוין – for he did not know that it had become dark for him when he was in the [Sabbath] limit of the city and he did not intend to make his Shabbat in the city but rather in his place."
+ ],
+ [
+ "יש לו אלפים אמה לכל רוח – for Rabbi Yohanan ben Nuri holds that ownerless things which lack the knowledge of its owners acquire their appointed place of Sabbath movements in their place and they have two thousand cubits in every direction and a person who sleeps who has no knowledge at the time when he acquires his appointed place of Sabbath movements, his law is like ownerless things and he has two thousand cubits in all directions, but the Rabbis hold that ownerless objects do not acquire their appointed place of Sabbath movements in their place but he who acquires title to them brings them to the place where he is able to go. Similarly, a person sleeping does not acquire his appointed place of Sabbath movement and he has nothing other than four cubits [of movement] alone. But the Halakha is according to Rabbi Yohanan ben Nuri for the person who is sleeping acquires his appointed place of Sabbath movements in his place and he has two thousand cubits in all directions but regarding ownerless property, the Halakha is according to the Sages for they are like the feet of all people and they do not acquire their appointed place of Sabbath movements in their place but the person who acquires them walks them to a place where he is able to go.",
+ "וחכמים אומרים אין לו אלא ד' אמות – since at the time that he sanctified the [Sabbath] day, he did not acquire his appointed place of Sabbath movements and he only has four cubits that the Torah provided him, as it is written (Exodus 16:29): “Let everyone remain where he is,” and the height of each average individual is three cubits and one [additional] cubit to stretch his hands and his feet.",
+ "ר' אליעזר אומר והוא באמצען – The Sages hold that we give him four cubits in each direction but Rabbi Eliezer states we give him four cubits which is two cubits to each side of him.",
+ "לאיזה רוח שירצה – he takes four cubits and after ascertaining one side, he cannot go back and ascertain another side."
+ ],
+ [
+ "היו שנים – [two people] standing six cubits apart from each other where two cubits of each one of them is enclosed with that of his fellow, they may bring and consume [food] within the two cubits as long as this one does not stretch his hand into the two outer [cubits of the other] (and the same applies in the other direction) for he has nothing in them and he takes out to there his bread and/or his belongings.",
+ "והאמצעי מובלע ביניהם – two cubits within this one’s and two cubits within that one’s, he is permitted into each of them. He can turn this way and use with this one, and/or turn that way and use the other.",
+ "לג' חצרות – and they are all adjacent to each other.",
+ "פתוחות לרשות הרבים – for each one is a domain unto itself and they don’t have the benefit of crossing each to the other, but they ae not forbidden to each other.",
+ "ערבו שתיהן עם האמצעית היא מותרת עמהן וכו' – But, the Rabbis differ from this opinion of Rabbi Shimon and state that they are all forbidden to each other now, but Rabbi Shimon would say to them: But isn’t this the case that there were three, and the middle person’s overlapped in the meantime but you admit that he is permitted with them and they (i.e., the other two) are permitted with him which is similar to three courtyards but why are you disputing with me regarding the three courtyards, but the Rabbis say to him: there, in the case of the three courtyards, because they are large, the two outer ones are prohibited to each other, let them come and remove from this one (i.e., the middle one) to theirs (i.e., the one’s that are external). But the [owner of the] middle [courtyard] did not pay attention and he did not remind them for they said, lest it is one of those who lodge in the middle [courtyard] who is permitted both in this one and from that one he removes something; but here, with three people, if one comes from one of the two outer [courtyards] to remove into two cubits of the other’s outer area, the middle one will give heed to it and remind him, but the Halakha is according to Rabbi Shimon regarding the three courtyards where the [residents of] the two outer ones are prohibited to each other [to carry from one to the other]."
+ ],
+ [
+ "והיה מכיר אילן או גדר – that he is able to arrive there prior to it getting dark, but that he is tired and wants to rest in his place.",
+ "לא אמר כלום – since he did not specify which four cubits he chose for himself from under the tree it is not a Sabbath resting place, and he has nothing other than the four cubits where he is, for he did not acquire a Sabbath resting place in his location since he uprooted his mind from making a Sabbath resting place here and also under the tree, he did not acquire a Sabbath resting place but these words apply when there are eight cubits or more underneath the tree for it would be possible to state that he chose this side or that he chose that side and there wouldn’t be a conclusion, but seven cubits, by force, part of his home would be recognized with the middle cubit, for it is impossible that he did not specify/verify, for if it was the middle of the tree, he specified four cubits, they are part of that, or if it were from one side or the other side, it is part of them, therefore, he acquired there [a Sabbath resting place].",
+ "אמר שביתתי בעיקרו – for since he concluded his place of that Sabbath resting place, he acquires for himself two thousand [cubits] to the side of his feet and two thousand [cubits] to the side of his house."
+ ],
+ [
+ "ואם אינו מכיר – a tree or a fence.",
+ "או אינו בקי בהלכה – but he doesn’t know that it will benefit him when he says, that my Sabbath resting place is in a certain place, but he said “my Sabbath resting place is in its place,” he has acquired his place.",
+ "עגולות – that regarding the Cities of Refuge, when we appoint them, we derive two thousand cubits of the Sabbath limit, as it is written (Numbers 35:5): “[You shall measure off two thousand cubits outside the town on the east side, two thousand on the south side, two thousand on the west side, and two thousand on the north side, with the town in the center.] That shall be the pasture for their towns.” To this one you give corners (see Talmud Eruvin 51a) which are corner-pieces, but you don’t give corner-pieces to those who set up Sabbath resting places, but the Rabbis who required square expound upon this to include like this (i.e., square) it will be for all Sabbath resting places, and the Halakha is according to the Sages.",
+ "כטבלא מרובעת – Maimonides wrote that because it is impossible to make an exactly defined quadrangular, the Mishnah purposely taught \"כטבלא מרובעת\"/a square board, that is to say, as people are accustomed to make something square, even though it is not an exactly defined quadrangular.",
+ "נשכר את הזויות – four corners in its diameter of the quadrangular which is greater than the circle that is within it."
+ ],
+ [
+ "זה שאמרו – such as the case of one who is on the road and he doesn’t have bread with him, and now he is poor, the Sages permitted him to make an Eruv with his feet for Rabbi Meir holds that the essence of the Eruv is with bread and it is a leniency for they were lenient regarding the poor or someone who is coming on the road and he doesn’t have any bread to make an Eruv with his feet. But Rabbi Yehuda holds that the essence of the Eruv is with the foot and it is a leniency, for they made a leniency for the rich who is not able to walk on his feet that he may send his Eruv through an agent and the Halakha is according to Rabbi Yehuda. But both Rabbi Meir and Rabbi Yehuda are similar in that if a person says that his Sabbath resting place is in a certain place, he does not acquire a Sabbath resting place in the place that he said, other than if he is poor or comes on the road and doesn’t have any bread with him, but if he is rich, he must send bread in the place of his Sabbath rest, and he who says: “My Sabbath resting place is in this particular place” does not acquire there a Sabbath resting place other than if there is time left during the day where he can run and arrive there prior to the onset of darkness, and if he lacks that much time left during the day, at the hour that he states: “My Sabbath resting place is in a certain place,” he did not acquire a Sabbath resting place there."
+ ],
+ [
+ "מי שיצא –[a person who left] from his city that the people of city sent him to bring to them an Eruv [with a piece of bread] in order that they would be able to walk on the morrow to a city that is making an Eruv for it that is near to them two Sabbath limits and one can walk from one to the other through [the use of] an Eruv.",
+ "והחזירו חברו – for he said to him, it is a period of heat, or a period of cold.",
+ "הוא מותר לילך – on the next day to the same other city for since he took possession of the path in order to purchase a Sabbath resting place at the end of two-thousand cubits away from the city, he is like a poor person who states that “my Sabbath resting place is in a certain place,” and he has acquired there his resting place.",
+ "וכל בני עירו אסורין – for they did not take possession of the path and they have nothing other than two-thousand cubits in every direction from their city.",
+ "רמ\"א וכו'- Rabbi Meir doubts whether he is poor since he left from his house and took possession of the path or perhaps because he was able to make an Eruv with bread or he didn’t make an Eruv, he is not a poor man; therefore he is an ass driver [or] a camel driver, who does not have two-thousand cubits from his city in every direction lest his Sabbath resting place is in the place where he was walking to bring there the Eruv at the end of the two-thousand [cubits] from his city and at the end of the two-thousand [cubits] from his city, he also did not acquire two-thousand [cubits] towards the side of another city – lest he did not acquire a Sabbath resting place other than in his own home, but the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "אפילו אמה אחת לא יכנס – and he doesn’t have anything other than four cubits from here and four cubits from there, and even though his four cubits is enclosed within the [Sabbath] limits of the city, we do not say that since he arrived, he arrived, for he holds that the enclosure of Sabbath limits isn’t anything.",
+ "שתים יכנס – Rabbi Eliezer, according to his reasoning who said, that he is in their middle, for at the end of the two-thousand [cubits], he has four cubits – two from this side within the [Sabbath] limit and two from that side at the end of the [Sabbath] limit; therefore, if he would stand in the second cubit, he could enter for the enclosure/absorption of [Sabbath] limits matters, but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer.",
+ "מי שהחשיך – that he was coming from the path and it became dark for him outside the [Sabbath] limits.",
+ "לא יכנס – because he did not acquire a Sabbath resting place in his place because he did not reveal his intention that he wanted to acquire a Sabbath resting place in his place. But in the city, he did not acquire a Sabbath resting place because between him and the city there is more than two-thousand cubits, therefore, he has nothing other than four cubits according to the law of “he who went outside the Sabbath limits.”",
+ "עד ט\"ו אמה – not exactly, for the same law applies a little bit less or a little bit more. But there are those who interpret fifteen [cubits] exactly, and I don’t know how to reconcile this well.",
+ "המשוחות – those who measure the [Sabbath] limits (i.e., the surveyors) for the cities and make a sign at the end of the [Sabbath] limit, they do not measure to make the sign of two-thousand exactly but mark within the limits in order to allow for mistakes (see Talmud Eruvin 52b) who do not recognize the sign and sometimes they go out further than it, and they are not paying attention to it; because of this, it is was customary always to contract within the two-thousand, so that it would be that these fifteen cubits are within the [Sabbath] limits and since this individual was the victim of an accident, we permit him to enter and we are not stringent with him, for just as we are stringent with someone who left outside of the [Sabbath] limits and there, he had to be careful to pay attention that he should not leave, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כיצד מעברין (how do they extend the city limits -for defining the Sabbath limit) – the language of a pregnant woman whose belly protrudes. And this is what he said, how does she have the extension of the city limits? If one house enters, and another house leaves, etc. And when he comes to put up a marker as a sign of the boundary of the city and he comes to measure two-thousand [cubits] outside it. But if hits wall was not part of it but rather the near-by houses and they were connected, and there is a house that enters into the city more than its neighbor, and its entrance appears defective, and there is house that protrudes and goes out side more than its neighbor.",
+ "או פגום נכנס פגום יוצא – there are towers protrude in the wall, sometimes they protrude inwards and sometimes outwards.",
+ "או שהיו שם – at one of the corners of the city.",
+ "גדודיות גבוהות (ruins/debris – ten handbreadths high) – broken parts of the wall of the destroyed homes, and there are within seventy cubits and remnants of the city.",
+ "או נפשות (structure next to or over a tomb) – a building that they make on the grave, and it has within them a dwelling house.",
+ "מוציאין את המדה כנגדן – if these protrusions are near the northeastern corner, we see as if there is another protrusion corresponding to it on the southwestern corner, and a chord is stretched from one to the other and measures from the chord and outward, in order that the [Sabbath] limit is equivalent to the two corners, and it won’t be long here and short there.",
+ "ועושין אותן – the [Sabbath] limits square, so that there should be two-thousand [cubits] to the sides like there is in the middle. But not round, so that there will be two-thousand [cubits] in the middle, and on the sides, they are reduced in the manner of something round."
+ ],
+ [
+ "נותנים קרפף לעיר (for measuring the Sabbath limits, we allow an area of seventy-square cubits outside the town added to the town – for the purpose of the Sabbath limits) – all who come to measure the [Sabbath] limits leaves to the city/town the air-space of seventy cubits and left-overs, which are seventy cubits and two-thirds of a cubit, and from there, he begins to measure two-thousand cubits, as it states (Numbers 35:4): “[The town pasture that you are to assign to the Levites] shall extend a thousand cubits outside the town wall all around,” the Torah stated that one should give outside [the wall] and afterwards measure, meaning to say, give it an area of seventy-square cubits and remnants outside the town added to the town and afterwards measure from there and beyond/further.",
+ "לא אמרו קרפף אלא בין שתי עיירות – two towns that are adjacent/near each other, they given seventy cubits and left-overs to each one in order to attach/combine them through these enclosures to become like one city, and a person who comes to walk from one of them [through] its neighbor measures for himself two-thousand cubits from outside its neighbor, because since both of them are like one town/city through these enclosures that connect between them. And the Halakha is according to the Sages, for we don’t place an enclosure for one town/city, but rather only between two towns/cities."
+ ],
+ [
+ "וכן שלשה כפרים משולשים – on actually a triangle, but the third stands from afar corresponding to between the outer ones (i.e., towns) , and everything, for whereas, the middle [town] enters between them and there isn’t anything between this one and that one other than one-hundred and forty one and one-third cubits , which are seventy cubits and two-thirds [of a cubit] to this one, and seventy and two-thirds [of a cubit] to that one, and similarly, to the side of the other outer city/town. There is nothing between the middle one (i.e., town/city) and it other than one-hundred and forty-one cubits and one-third [of a cubit], all three of them (i.e., the towns/cities) are thought of as one [city/town]. But the person who leaves from one of them to to go through its neighbor counts from the wall of its outer neighbor. And how much should there be between the middle [city/town] to the outer [city/town]? Two-thousand cubits, for since the middle [town/city] is capable of going to the outer one and outer one to the middle one without an Eruv, we state that we see it as if the middle one is placed between them. But if it is further than two-thousand [cubits], we don’t say that we see it."
+ ],
+ [
+ "אין מודדין – two-thousand cubits of the Sabbath limit other than with a flax rope that is fifty cubits long.",
+ "לא פחות – that if the rope is short, it is greatly stretched and lengthens [one must say, the measurement].",
+ "ולא יותר – when it is too long, it becomes heavy, he doubles it at its middle and shortens it.",
+ "אלא כנגד לבו (at level with his heart) – The Sages established for him a place to put the head of the rope, every person level with his heart, for if this person would place it corresponding to his neck and the other corresponding to his feet, the rope would shorten and the [Sabbath] limits would grow shorter.",
+ "",
+ "מבליעו (takes account only of the horizontal span/includes it) – if it is not fifty cubit wide from border to border from above, even though there is in its sloping going more than one-thousand, we don’t say that he should raise the measurement of his slope to the measurement of the [Sabbath] limit, but rather, this should stand on the border from here, and that should stand on its border from there and absorb (i.e., include) it from the slope with one rope.",
+ "וחוזר למדתו – for since it teaches, “continues his measuring” – implying that if its width that corresponded to the town/city was more than fifty [cubits] and he was not able to absorb it/include it there with the rope, and with one of its heads that does not correspond to the town/city, he can absorb it/include it there, and measure and go there from the border and beyond until it corresponds to the place where the the width of the valley ends sin it corresponding to he city/town, and he returns to his measurement corresponding to the town/city and completes the measurement of its [Sabbath] limits.",
+ "הגיע להר מבליעו – and this is so that the mountain/hill will not be standing upright a great deal, but rather slanting, for in the walking of five cubits from it, he will not raise it (i.e., the rope) other than ten handbreadths, if it is standing straight up until with at least of the distance of five cubits it is standing upright ten handbreadths, he doesn’t include it/absorb it, but rather, estimates it alone and goes on.",
+ "והוא שלא יצא חוץ לתחום – when he measurer goes to include the hill/mountain or the valley, he should not leave outside of the [Sabbath] limit to a a place where the tops of the valley are short – that he is able to absorb them there in order that he can return afterwards to his measurement corresponding to the town/city, as a decree, because a person who sees it measures it and goes there would say that the measurement of the [Sabbath] limit of the sides of the city/town come up to here.",
+ "בזו אמר רבי דוסתאי – with this, to exclude the city of refuge and the heifer whose neck is broken that is nearest to the space/cavity that they don’t estimate the level distance between two places separated by mountains (see Talmud Eruvin 58a-b – because they are from the Written Torah).",
+ "מקדרין – they perforate, they see as if they perforate them and measure the path of the perforation, to exclude the measurement of its sloping, as we stated in the Gemara (Tractate Eruvin 58b) that they measure it with a rope of four cubits and the bottom they place the rope corresponding to his heart and at the top corresponding to his feet, and similarly they measure it all four cubits by four cubits and they deduct the slope of all four cubits by half the height of a person. And the Halakha is according to Rabbi Dostai."
+ ],
+ [
+ "אין מודדין אלא מן המומחה – a person who is a specialist in measuring, and the Gaon explained that the word מומחה is the language from (Numbers 34:11): “and abut on the eastern [slopes] of the Sea of Chinnereth/Kinneret,” meaning to say that they intent to measure the bottom ab initio from the place that is level and straight, in order that they would not need to perforate.",
+ "ריבה למקום אחד ומיעט למקום אחר – that they found signs of this [Sabbath] limit long and protruding corresponding to the signs of the [Sabbath] limit in the corner that is opposite it.",
+ "שומעין למקום שריבה – and we remove the shorter measurement, that is corresponding it, because it did not initially stretch the rope all the way. And it is taught in the Tosefta [Eruvin 4:`6 – in the Lieberman edition – but it is in chapter 6 according to the Erfurt manuscript] that he must stretch it with all of his strength [and measure].",
+ "ריבה לאחד ומיעט לאחר – this is what he said: if there was a greater distance for one [expert] and a lesser distance for the other [expert], for the two people who measured were experts – this one had a greater distance and the other a lesser distance."
+ ],
+ [
+ "עיר של יחיד – as, for example that one person acquired it all and he rents out all of its houses to the people that are living there, and afterwards, it becomes the property of many.",
+ "מערבין את כולה – in the manner that they create a symbolic community of residence (i.e., an Eruv) when it belonged to a single individual that didn’t require a remnant.",
+ "אין מערבין את כולה – for it is forbidden to make an Eruv for a city/town belonging to many if he doesn’t leave known houses without an Eruv, for this remnant is a recognition that the reason is because of an Eruv, so that it would not forget the laws of the public domain. And this is the case, since it [belonged] to the group, and required a remnant even though that now it would be judged as that of an individual as at first.",
+ "אלא אם כן עשה חוצה לה – a remnant that was not made into a symbolic community of residence with the rest of the city/town, but it something remarkable that comes to teach us that even a remnant of something outside it has an effect on the rest of the city/town.",
+ "כעיר חדשה שביהודה – there was a city in Judah and its name was Hadasha, and there not there other than two temporary residents/inhabitants , and this is the smallest city/town that is in all of land of Judea and it was the remnant to a larger city that is adjacent to it, and this is measurement of the remnant that one needs to leave over in a city/own that they did not make into a symbolic community of residence (i.e., Eruv) with the others because of recognition.",
+ "רבי שמעון אומר שלש חצירות כו' – and the Halakhic decision is that even one house in one courtyard is a remnant. But a city that doesn’t have other than only one opening even if was of many [people], there is no need for remnant."
+ ],
+ [
+ "מי שהיה במזרח – in the field, and he sanctified for himself the [Sabbath] day and he was far from his Eruv more than two-thousand [cubits], for his Eruv is not an Eruv, since he is not able to walk and to carry, it would be for him a Sabbath camp in his house when his Eruv is not an Eruv.",
+ "",
+ "בעיבורה של עיר (within the outskirts of the city) – in one of the houses that stands within seventy cubits and left-overs.",
+ "לא עשה ולא כלום – for without an Eruv also, he has from the city/town two-thousand cubits in every direction, and the entire city/town with its outskirts are considered to him as four cubits.",
+ "נתנו חוץ לתחום – outside of the outskirts of the city/town. And this is explained in the Gemara (Tractate Eruvin 60b).",
+ "מה שנשכר –[what he gains] in this direction, he loses in the direction that is opposite it. For he counts from the Eruv two-thousand [cubits] in every direction if it and if he placed [something] at the end of one-thousand [cubits] to the east, it is found that the two-thousand [cubits] of the east end at the conclusion of three-thousand [cubits] of the city and he has gained one-thousand, but the two-thousand [cubits] of the west end at the end of one-thousand [cubits] of the west of the city, and he lost one-thousand [cubits]. And this comes to tell us that the city does not count in the total of the two-thousand [cubits] of the west but rather all of it is like four cubits. And these words [apply] when the two-thousand [cubits] do not end from the Eruv to the side of the city/town, but rather, at the end of the city/town or outside of it, but if they end in the middle or the city or at whatever place within it, he cannot walk within the city/town other than up to the point where the two-thousand cubits of the Eruv end, and not further, as it is taught nearby (in the next Mishnah)."
+ ],
+ [
+ "אנשי איש גדולה – that they (i.e., the residents of a large town) had a small town within the two-thousand [cubits] and they depart from their city and count and walk the path of the small [city/town] that is adjacent/nearby, they walk through all of the small town/city that is adjacent to them like four cubits and complete their measurement outside of it.",
+ "ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את הגדולה – [the large town/city] in its entirety like four cubits, because the measurement of the [Sabbath] limits ended in the middle of the large city/town, therefore, the large city/town is not considered for them like four cubits and they don’t go there, but rather only until the end of their [Sabbath] limits.",
+ "כיצד מי שהיה מעיר גדולה – Our Mishnah is deficient and should be read as follows: The people of a large town/city walk through the entire small town/city but the people of a small town/city do not walk through all of the large city/town; in what case are these words said? When he measures two-thousand cubits. But, a person who places his Eruv within the city/town, whether the people of a large town/city placed it in a small town/city or whether the people of a small town/city placed it in a small town/city, they walk all the city/town that the Eruv is placed in it like four cubits. How so? He who was from a large city/town and placed his Eruv in a small town/city etc.",
+ "ור' עקיבא – disputes on the first Tanna/teacher and holds that the Eruv does not make the city/town in which it is placed like four cubits, and we don’t count two-thousand cubits other than from the place of the Eruv. But the Halakha is not according to Rabbi Akiva."
+ ],
+ [
+ "אימתי בזמן שאין בה דיורים – that their partitions were torn down and are not fit for inhabitants, for if it were fit for residents, even though there are none in it now, inhabitants are not considered everything like four cubits, and even if it is large like Antioch.",
+ "נמצא קל תוכה מעל גבה – for whereas the [Eruv] on top of the cave , if he placed there his Eruv, he does not have anything other than two-thousand cubits from the place of his Eruv, for on top of it is not fit for inhabitants, but inside , he walks throughout and outside of it two-thousand cubits.",
+ "ולמודד שאמרו – even though that the Sages dispute on Rabbi Akiva when placing his Eruv in the city/town to state that the entire city is to him like four cubits, they admit that someone who comes from the place of his Sabbath camp and his measurement of two-thousand cubits ended, even in a cave where there are inhabitants, that he doesn’t enter further from his measurement at all."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הדר. מי שאינו מודה בערוב – a Cuthean or a Sadducee.",
+ "הרי זה אוסר עליו – to carry from his house to the courtyard until he would rent permission from him that he has in his courtyard.",
+ "לעולם אינו אוסר עד שיהיו שני ישראלים – whether the first Tanna/teacher [of our Mishnah], whether Rabbi Eliezer ben Yaakov – the residence of an idolater is not called a residence, and by law, it should not prohibit, but the Rabbis decreed this in order that a Jew should not live with an idolater and that he should not learn from his actions. The first Tanna/teacher [of our Mishnah] holds that even though the idolater is suspected of being a murderer and it is prohibited for a Jew to be alone with him, sometimes it happens that a Jew resides with an idolater and the Rabbis state that an Eruv has no effect in the place of an idolater and the nullification of one’s domain has no effect in in the place of an idolater until he leases, for the idolater will not lease because he is suspected of witchcraft and because of this, a Jew will not come to dwell with an idolater and will not learn from his actions. But Rabbi Eliezer ben Yaakov holds that since the idolater is suspected of being a murderer, there are two [things] that are found present in residing that the Rabbis decreed concerning them: One – that it is not frequent a resident is forbidden to be alone with him, the Rabbis did not make a decree. And the Halakha is according to Rabbi Eliezer ben Yaakov and we rent from the idolater, even for less than a penny/Perutah, and even on Shabbat and even though the idolater does not resign his possession until a Jew will rent from him, he can resign his possession and even on Shabbat, for he would say to his fellow, that since my domain was not included in the Eruv, my possession is resigned to you (for Sabbath purposes – see Talmud Eruvin 69b), and he would be prohibited from carrying in the courtyard while his fellow (i.e., the idolater) is permitted, and if they wish after his fellow had completed carrying what he needed for himself, his fellow could go back and annul his possession and he would be permitted while his fellow would be prohibited."
+ ],
+ [
+ "מעשה בצדוקי – the Mishnah is deficient and it should be read as follows: A Sadducee is like an idolater. Rabban Gamaliel states that is he not like an idolater. “And it once happened with one Sadducee, etc. And Father said to us: Hurry up and fulfill all of your requirements before it (i.e., the eve of the Sabbath) departs and places restrictions upon you”; we learn from this that he is like a Jew/Israelite and is able to resign his possession and because he can resign his possession and go back and take it out, whether inadvertently or on purpose, he restricts us, as is mentioned further on. Because of this, Rabban Gamaliel states: “Hurry and perform your requirements before he removes his utensils to the courtyard and goes back and takes hold of his possessions that he cancelled and places restrictions upon you, but if he (i.e., the Sadducee) is like an idolater and an idolater is not able to resign his possessions until he rents it out, how is he able to prohibit you after he has rented it out and taken money?",
+ "ור\"י אומר – Rabban Gamaliel did not say this, for Rabban Gamaliel holds that a Sadducee is always like an idolater. And this incident is not a proof for this is how Rabban Gamaliel spoke to them: “Hurry up and fulfill all of your requirements on the Eve of Shabbat before it gets dark, and not until he doesn’t remove his utensils as you have stated, but until the day hasn’t yet departed and it places restrictions upon you. And the legal decision is that any Jew who violates the Sabbath in public is like an idolater, and we don’t prepare an Eruv with him and he doesn’t resign possession (i.e., a legal fiction by which the carrying of objects on the Sabbath from one’s own place to one common to several persons, may be permitted) but we rent from him in the same manner that we rent from the idolater, and the person who observes the Sabbath in public, even though he might violate it in private and does not recognize the designation/concept of Eruv such as the Sadducees at this time, who observe the Sabbath but do not recognize the designation/concept of Eruv, we do not make an Eruv with him but he can resign possession and one doesn’t need to rent from him and he isn’t necessarily an idolater."
+ ],
+ [
+ "ביתו אסור להכניס ולהוציא – from his house to the courtyard whether he or the people of the courtyard. And like the case where he resigned possession of his courtyard (i.e., a legal fiction by which the carrying of objects on the Sabbath from one’s own place to one common to several persons, may be permitted), meaning to say the part that he shares with them in the courtyard, but he did not resign possession of his house for this Tanna/teacher holds what he resigns is resigned and what he did not resign, he did not resign, therefore, his house is his domain and the courtyard is their domain.",
+ "ושלהם – their homes it is permitted to remove from them to the courtyard, whether he or them for their homes and the courtyard are one domain and even though he did not make an Eruv, he is a guest regarding them for a guest can carry in the domain of his hospitality lodging.",
+ "נתנו לו – they [gave him] the domain of their courtyard, he is permitted to remove [something] from his house to the courtyard, for everything is like his domain, but they are prohibited even to carry from his house to the courtyard for they are not guests relating to him, for one in connection with many is considered a guest, but the many in connection with the individual are not considered guests.",
+ "היו שנים – [two] who did not make an Eruv and the rest of the members of the courtyard resigned possession to them, both of them are forbidden to each other because the courtyard belongs to both of them but the homes are specific – each home to its specific owner and one cannot take out from a domain that is specifically his to that domain which is (both) his and that of his fellow. But even though one of them retracted and resigned possession to his neighbor, it is of no effect, since at the time that the members of the courtyard resigned their possession to these two [individuals] who had not made an Eruv, they prohibit each other, it is found that the first resigning had no effect, and when he resigned possession once again, he was not able to acquire his own possession. Therefore, the members of a courtyard, someone of whom had made an Eruv and some of whom had not made an Eruv, those who had not made an Eruv had resigned their possession to those who had made an Eruv but those who had made an Eruv did not resign their possession to those who had not made an Eruv and they restrict each other, as it was stated, that a person who resigned his possession to the members of the courtyard must explicitly resign their ownership to each one individually."
+ ],
+ [
+ "ב\"ש אומרים מבעוד יום – they hold that resigning possession causes the acquisition of possession and the acquisition of possession on the Sabbath is prohibited.",
+ "וב\"ה אומרים אף משתחשך – they hold that resignation does not acquire possession but it removes it from possession and removal from possession on the Sabbath is all right. But in the Baraitha (Talmud Eruvin 70b), they explained that in every place where we say, that where it is prohibited for part of the Sabbath, it is prohibited for the entire Sabbath, except for one who resigns possession.",
+ "מי שנתן רשותו והוציא – for he came back and used the possession that he had resigned.",
+ "אחד שוגג ואחד מזיד – because the fine for an inadvertent act is because of a wanton act, but the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+ ],
+ [
+ "שהוא שותף עם שכניו – that are in the alley for the purpose of an undefined partnership and not for the sake of an Eruv.",
+ "א\"צ לערב – and it is that all of them will be partners in one utensil and specifically a combination of alleys that were [partners] in wine, as is taught in the Mishnah (Chapter 3, Mishnah 1): That they may prepare the Eruv and contribute to a partnership Eruv [with anything] (other than water or salt), but the Eruvim of courtyards, they don’t make an Eruv other than with bread, for it is an Eruv on account of dwelling and in the human dwelling the heart of a person is not drawn to anything other than to bread, and if he partnered in a combination of alleys with bread, all the more so that it is considered more and they rely upon that partnership of bread in the place of an Eruv but one does not need to make an Eruv of courtyards but if they partnered in wine or in other things, they must make an Eruv of courtyards and they don’t rely upon the partnership in order that the concept of Eruv should not be forgotten from the young children.",
+ "ר\"ש אומר – but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "בטרקלין – a large and wide house, the seat of kings and they divided it to five [rooms] and all of them has an doorway from the reception room to the courtyard and they need to make an Eruv with the other members of the courtyard.",
+ "בית שמאי אומרים – their domains are divided and each group/party needs to place bread for the Eruv of the courtyard.",
+ "ב\"ה אומרים – this partition does not [provide] the division of domains. But at the time when they divided the reception room into large partitions that reach the ceiling, no one disagrees that this is a division of domains because they are living in rooms or in attics But they do disagree when divided into low partitions that do not reach the ceiling, as the School of Shammai holds that a partition such as this divides the domain and the School of Hillel holds that there is no division of domains."
+ ],
+ [
+ "האחין השותפין – this is what he said: the brothers who ate at the table of their father and the partners who eat at one table. But eating at the table of their father is not exact, but rather, they take their food from the house of their father and each one of them eats in his own home. And similarly, the partners perform their labor with one house owner in a partnership and take their food from his house and take it to eat it in their own homes.",
+ "וישנים בבתיהם – and they and their father [and others] live in one courtyard.",
+ "צריכין ערוב לכל אחד ואחד – if they want to make an Eruv with the people of their courtyard.",
+ "מבטל את רשותו – he must resign his possession.",
+ "אימתי בזמן שמוליכין את ערובן – to place in the one of the homes of he other members of the courtyard for since they were in need of an Eruv and the rest of the tenants were forbidden, they also are forbidden, and all of them must place bread in the Eruv, since their tenants are divided up in sleeping courters, and also there is no actual food on the table of their father, but rather each person takes his provisions and eats in his [own] house.",
+ "אבל אם היה ערוב – all of the courtyard goes to the house of the father in order that they will not be in need for the Eruv, for the house where they place the Eruv, there is no need to place bread.",
+ "או שאין עמהן דיורין – other [tenants] who need them for an Eruv, there is no need for an Eruv since they are considered as individuals."
+ ],
+ [
+ "פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי – In the Gemara (Talmud Eruvin 73b-74a), it is proven that it is not taught in our Mishnah that [the five courtyards] are open one to another, because we hold that an alley is not permitted with a stake or a crossbeam until all the homes and the courtyards are open into it, meaning to say, two houses open to all of the courtyard and two courtyards open into the alley, and these, since all of them are open to each other and combined together through their openings, they are considered as one and it (i.e., the Mishnah) doesn’t teach other than five courtyards opened to an alley.",
+ "ערבו החצרות – each one for itself.",
+ "מותרים בחצרות – all the members of the courtyard are permitted to themselves but are prohibited in the valley for they don’t rely on the Eruv in a joint area.",
+ "",
+ "ואם נשתתפו – [if they partnered] also in the alley after they made an Eruv in the courtyards, they are permitted both here and there.",
+ "ושכח אחד מבני חצר ולא עירב – in his courtyard to permit his courtyard, but in the joint partnership, he had a part.",
+ "מותרין כאן וכאן – What is the reason that they don’t rely upon the partnership in the place of the Eruv? In order that they don’t forget the designation of Eruv from their childhoods and here, where most of the members of the courtyard made an Eruv, but that one of them forgot and did not make an Eruv (by placing some bread in the common ground) the designation of Eruv is not forgotten.",
+ "שהמבוי לחצרות כחצר לבתים – just as it is forbidden to remove [things] from the homes to courtyard without an Eruv, so too it is prohibited to remove [things] from the courtyard to the alley without partnership. But one should not say that they are not similar, for the house and the courtyard are the private domain and the other is the public domain, butt the courtyard and the alley are both domains of the many."
+ ],
+ [
+ "זו לפנים מזו – the inner [courtyard] is open to the outer [courtyard] and the outer to the public domain and there is crossing/treading of the [members of] the inner courtyard to on the outer [courtyard] to go out to the public domain.",
+ "עירבה פנימית – [made an Eruv in the inner courtyard] on its own to carry in its courtyard",
+ "שתיהן אסורות – for it would be that the inner [courtyard] on its own, a foot that is prohibited in its place, for behold it didn’t make an Eruv for itself and restricts in the walking by foot on to the external [courtyard].",
+ "זו מותרת לעצמה וכו' – for the foot that permits in its place does not restrict.",
+ "ר\"ע אוסר – for he holds that the even the foot that is permitted restricts when he did not make an Eruv there.",
+ "וחכמים אומרים – for they hold that even a foot that is prohibited in its place such as the case where the inner [courtyard] did not make an Eruv for itself, it does not restrict on the outer [courtyard] but the Halakha is according to the first Tanna/teacher."
+ ],
+ [
+ "שכח אחד מן הפנימית כו' – it was the inside [courtyard] the foot is prohibited [from carrying] and restricts.",
+ "נתנו ערובן במקום אחד – both of them made Eruvin one with the other and placed the Eruv in the outer [courtyard] and called it one place because both of the courtyards use it as one and even one from the outer courtyard forgot and did not make an Eruv, both of them are forbidden [to carry in] for even the inner [courtyard] is also forbidden to carry in its courtyard for it cannot be removed from the outer [courtyard] to use it for itself for it lacks an Eruv over it for that same Eruv that permits [carrying] in the courtyard, they carried it to the outer [courtyard] but placed the Eruv in the inner [courtyard], the outer courtyard prohibits through the forgetfulness of the [people of the] inner [courtyard, but the inner [courtyard] but the inner [courtyard] does not prohibit through the forgetfulness of the [people of the] outer [courtyard] for they use one entrance.",
+ "ואם היו של יחידים – for the [people of] the inner [courtyard are not other than one, and the outer [courtyard] is only one, there is no need to make an Eruv each with the other because of foot traffic, for since it is of an individual in the inner [courtyard], it would be the foot that permits and does not restrict, and the anonymous Mishnah is according to the first Tanna/teacher of above that holds that the foot which permits does not restrict."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "חלון. בתוך י' – that it is a part of it and even a minimum amount within ten [handbreadths] nearest the ground.",
+ "מערבין שנים – two Eruvin, these to themselves and those to themselves and they are prohibited one with the other. .",
+ "ואם רצו מערבין א' – one Eruv that they will their Eruv in the other one and make their Eruv with them and it will be one/united [for both].",
+ "פחות מד' – it is not an opening/door and it is not appropriate to pass from this one to that one, and above ten [handbreadths] it is not satisfactory; therefore, we don’t make one Eruv, and specifically in a courtyard that is not its source, but in the original house, even if it is above ten [handbreadths] we make one Eruv in the manner to place benches and chests around the house and it is usage is satisfactory."
+ ],
+ [
+ "כותל שבין שתי חצירות – this that it (i.e., the Tanna of the Mishnah) took [the words] \"רחב ד'\"/”that it was wide four handbreadths” – is not because it needs to be four handbreadths width to be a closing/closure, for a partition with a width of any amount is a closure/closing. But rather, because it was necessary to teach the closing [segment], “if there were [at its top] produce, these can ascend from here, and eat [them] as long as they don’t bring it down below, which is considered a domain of its own, and for this law, it was necessary that it would be wide four [handbreadths], for less than four [handbreadths] is an exempt domain (i.e., an area of less than four handbreadths by four handbreadths or a height differential of at least three handbreadths – as one may carry objects to or from this exempt domain, but one may not transfer objects through it from of those domains to another), ad both of them (the people on the two sides) can lower it downwards.",
+ "ובלבד שלא יורידו למטה – to the inhabitants in the houses, but in the courtyard, it is permitted.",
+ "יותר מכאן – this is a breach, and all of it would be like one courtyard. But if he made an Eruv each one for itself, it would be as if they divide their Eruv and prohibit those [on one side from carrying to] those [on the other side]."
+ ],
+ [
+ "חריץ – it is long and interrupts on the surface of the entire courtyard.",
+ "ורחב ד' – for less than this, it is easy to walk from border to border/rim to rim.",
+ "ואפילו מלא תבן וקש – it is not a closure, for it does not abolish/suspend for him [going] to there for he will ultimately take it [to bring to his animals]."
+ ],
+ [
+ "נתן עליו נסר – from one rim/border [of the trench] to the other, like a kind of bridge, which is like an opening.",
+ "שתי גזוזטראות – as a kind of protruding ceiling/roofing from the private domain on the public domain, and he places a plank that is four [handbreadths] wide from one side to the other, and it is also an opening.",
+ "פחות מכאן – that if the plank is not four [handbreadths] wide, a person will fear to pass upon it and its use won’t be pleasant [and hence requiring two Eruvin – one for each side]."
+ ],
+ [
+ "מתבן – a heap of straw, and it interrupts on the surface of the entire width of the courtyards.",
+ "אלו מאכילין – they place their cattle to eat from the straw, and we don’t suspect that perhaps the straw will be come less than ten [handbreadths] and that it would be one domain and they would be mutually prohibited [from eating] and would carry in the courtyard and not be aware of it, for this we do not suspect for even whether it would decrease or not, the minority is over the surface of ten cubits and more does not prohibit it, for ten cubits are an opening, and the cattle do not lessen it all that much in its eating [on one Sabbath].",
+ "נתמעט התבן מי' טפחים – over the surface of the entire length of the courtyard or amidst the ten cubits [and more].",
+ "מערבין אחד – if it decreased on the weekday before [the onset of] Shabbat."
+ ],
+ [
+ "מניח את החבית – [he sets down the jar] of his own [food, wine, etc.] if he wishes, and then needs to grant possession/entitles, for whereas it if is theirs, he doesn’t need to grant possession/entitle [to them].",
+ "ומזכה להם ע\"י בנו ובתן – he says to them: “Accept this jar and take possession of it in the name of all the members of the alleyway.” And the person who takes possession lifts up the Eruv with his hand a handbreadth from the ground, for wherever that he places it in his domain, there would be no taking of possession.",
+ "שידן כידו – this is not taking of possession [since the minor child or the Canaanite slave or maidservant are considered as property of the parent/master]."
+ ],
+ [
+ "נתמעט האוכל – from its measurement that is explained further in our Mishnah (i.e., in Mishnah 8).",
+ "מוסיף ומזכה – if he comes to add from his own [food or wine], even from a different species [of food] from the first partnership/shared species, he adds and causes them to take possess and he doesn’t need to inform them (i.e., the other participants in the partnership alleyway), for since there remains a bit from the first species, it doesn’t appear like it an Eruv was made at the outset, but if he puts in from the partnership/shared species [of food], even if it was completely finished, he brings from the same species and he doesn’t need to inform them.",
+ "נתוספו עליהם דיורים מוסיף ומזכה וצריך להודיע – and especially at the time when the courtyard has two openings for two alleyways, for when they make an Eruv with the people of this alleyway, it is forbidden to use another alleyway, therefore it is necessary to inform them, for perhaps it is not satisfactory for them to acquire in this direction and to effect a possession in the direction that is opposite it, but if it lacks an opening other than to this alleyway that they have participated/shared in from the outset, there is no need to inform, because you may obtain a privilege in behalf of a person in his absence, but you cannot act in his behalf to his disadvantage (see the conclusion of Tractate Eruvin, Chapter 7, Mishnah 11, where this phrase is used)."
+ ],
+ [
+ "מרובין – eighteen people or more.",
+ "מועטין – less than eighteen [people].",
+ "מזון שתי סעודות – which are eighteen dried figs.",
+ "להוצאת שבת – the quantity of removal on Shabbat. For the person who removes food on Shabbat is not liable with less than the equivalent of a dried fig (see Tractate Shabbat, Chapter 7, Mishnah 4)."
+ ],
+ [
+ "בשירי העירוב – when it diminished from its quantity.",
+ "ולא אמרו אלא לערב בחצרות – after they made a partnership in an alleyway, but rather, so that the law of the joining of courtyards not be forgotten by children that do not know that they made a partnership in an alleyway, therefore, we are lenient with it. But even though that the reason that they make an Eruv in the joining of courtyards after they had made a partnership in an alleyway is in order that the law of Eruv would not be forgotten from the children, nevertheless, the Halakha is not according to Rabbi Yossi, concerning what is added on [later] to the Eruv that it is not [part of the Eruv], we are lenient with it so much."
+ ],
+ [
+ "בכל מערבין – the joining of borders/תחומין , whereas, if were the joining of courtyards, we don’t made an Eruv other than with [a loaf of] bread. But however, that Rabbi Eliezer stated here that we make an Eruv with everything includes joining of courtyards with a half-a-loaf of bread and we don’t need a complete loaf, but Rabbi Yehoshua disputes him and states that specifically, an Eruv is a complete loaf. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua.",
+ "אין מערבין בה – and the reason is because of enmity/hostility that the members of the courtyard come to a dispute to state: “I gave a full loaf, and he [only] gave one-half/part of [a loaf].”",
+ "ככר מאיסר והוא שלם מערבין בו – they place it in the Eruv with the rest of the loaves of the members of the courtyard, as long as there will be among all of them the equivalent of a dried fig for each and every one. But Maimonides explained (see Hilkhot Eruvin, Chapter 1, Halakha 8), that a full loaf [of bread] the size of an Issar’s worth (i.e., 8 pennies), we make an Eruv with it alone for all the members of the courtyard and it does not require a [specific] quantity."
+ ],
+ [
+ "נותן אדם מעה לחנוני – the person who sells win, and lives with him in the alleyway.",
+ "או לנחתום – the person who sells loaves [of bread] and lives with him in the courtyard, that he should obtain a privilege for him in the Eruv with his fellows. If the members of the alleyway come to acquire from you wine in partnership, or the members of the courtyard to acquire loaves [of bread] for the Eruv, that I will have a portion in it.",
+ "לא זכו לו מעותיו – for money does not purchase until he “pulls,” and even that this storekeeper made an Eruv for all of the others and to effect a possession also to that one, it is not an Eruv, for behold, he did not intend to cause him possess through a gift for nothing like the rest who effect a possession in the Eruv, other than that he should acquire it through a M’ah, for behold, he does not acquire it for him, for money does not acquire and it is found that the makes an Eruv for him with his money.",
+ "ומודים בשאר כל אדם – the houseowner whose fellow said to him: “Here is this M’ah; and effect possession for me in the Eruv, and he went and obtained the privilege for, for he acquired an Eruv. But since the houseowner does not customarily sell loaves of bread, he did not intend for this, but rather, to make him an agent and it would be made like one who said to him – “make an Eruv for me.”",
+ "שאין מערבין לאדם – when they make an Eruv for him from on his own, but rather [it should be done] with his knowledge. Therefore, regarding the storekeeper, when he said to him, “effect possession [in the Eruv],” he did not intend other than to acquire from him, but he did not rely upon him that he should become his agent, but money does not purchase/acquire, and he didn’t rely upon him; it is found that he is enabling possession [of the Eruv] for him without his knowledge/consent.",
+ "עירובי תחומין – it is a liability that he loses to the side of the other, and perhaps it is not pleasing to him. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כיצד. לכל מי שילך לבית האבל וכו' – that these are matters [pertaining to] a Mitzvah, and we hold that one does not make a joining of borders/עירובי תחומין other than for a Mitzvah.",
+ "וכל מי שקבל עליו – to rely upon this Eruv, it is permitted.",
+ "ומשחשיכה אסור – and these words [apply] when they didn’t inform him while it was still daylight [on Friday before Shabbat], but if he informed him while it was still daylight [on Friday], even if he hadn’t accepted upon himself to rely upon this Eruv for certain, other than once it became dark, it is permitted."
+ ],
+ [
+ "מזון שתי סעודות לכל אחד – because he acquires his Sabbath camp/place to be the center of Sabbath movements there, he needs to leave there some food that he needs for Shabbat.",
+ "אלו ואלו מתכוונים להקל – Rabbi Meir holds that on Shabbat a person eats more because it is the basis of his cooking (which is why he preferred as his standard the food that he consumes on a weekday). But Rabbi Yehuda holds that since on Shabbat he eats three meals, he doesn’t eat a great deal at each meal, but the two meals of a weekday is more than two meals of the Sabbath [day].",
+ "ככר בפונדיון – a loaf that is purchased for a Pundiyon (equal to 16 perutot/pennies or 2 Issar) – when they sell four S’ah of wheat to a Sela, and four S’ah are twenty-four Kabin, and the Sela is twenty-four M’ah, it is found that it is a Kab for each M’ah and the M’ah is two Pundiyon, behold that a loaf that is sold in the marketplace for a Pundiyon which is one-half of a Kab, and the storekeeper buys half for the cost of the baking and the milling, it is found that the loaf that is purchased from the storekeeper for a Pundiyon is one-quarter of a Kab which is six eggs, for the Kab is twenty-four eggs in volume, and they are the measurement of two meals of the Eruv according to Rabbi Yohanan ben Berokah. And the Halakha is according to him.",
+ "רבי שמעון – [he] reduces the requisite measure and states that it is enough to make an Eruv with two-thirds of a loaf of the size of three loaves to the Kab. And a complete loaf [of bread] of eight eggs is one-third of a Kab. But two-thirds of it which are five eggs and more (i.e., one-third) is for two meals.",
+ "חציה לבית המנוגע – this [section] is an anonymous Mishnah, and this is what he said: Half of a full loaf [of bread] that they estimated/measured whether according to the one (Rabbi Yohanan ben Beroka) or the other (Rabbi Shimon), is the measurement for a delay/pause in a leprous house, for a person who enters into a house where there is within it the plague of leprosy, even though becomes immediately ritually defiled, he does not require the washing of his clothes until he waits in order to eat, and this half-loaf [of bread] is in order that he can eat. But for Rabbi Yohanan ben Beroka who stated that a full loaf which is a quarter of a Kab – being the volume of six eggs, it is found that half of that is three eggs, and it this is a piece/certain quantity of bread [or half a loaf] (see Tractate Negaim, Chapter 13, Mishnah 9), that is in the entire Talmud. But for Rabbi Shimon who stated that a full loaf [of bread] is one-third of a Kab, which is eight eggs, that half is four eggs, and this is a piece of bread/half a loaf in all of the Talmud according to Rabbi Shimon. But even though that Rabbi Shimon holds that in a full loaf [of bread] are three meals, for the two-thirds that Rabbi Shimon mentions – is for two meals, these words concern an Eruv that they intended for it, to be lenient, and there is no need for two complete meals. But in all the rest of the places, Rabbi Shimon thinks that a meal is not less than one-half of a loaf of one-third of a Kab, and we require that he wait/delay [the time it takes] in order that he can eat this half-loaf which is four eggs.",
+ "חצי חציה לפסול את הגויה – that the person who consumes impure foods equivalent to one-half of a piece of bread, his body is defiled according to the Rabbis from eating heave-offering/Terumah (if he is a Kohen). And half of a piece of bread is an egg-and-a-half [in volume] according to Rabbi Yohanan ben Beroka and two eggs [in volume] according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "מרפסת (porch/gallery) – a high place in the courtyard of the house and many openings of upper chambers are open to it and everyone descends on one ladder to the courtyard and from it into the public domain, but even though they are not forbidden, for since the gallery/porch is ten [handbreadths] high, as long as the people/members of the gallery will make an Eruv for themselves on the gallery/porch that there will be foot-traffic that is permissible in its place, and doesn’t prohibit (other than in its own place – see Tractate Eruvin, Chapter 6, Mishnayot 9-10).",
+ "ששכחו ולא עירבו – these (i.e., the people of the courtyard) with those (i.e., the people of the gallery/porch). But, each [group] made their own Eruv (i.e., one for the people of the courtyard and another for the people of the gallery) for themselves.",
+ "כל שגבוה י' – if there is a mound/hill or a pillar that is ten [handbreadths] high near the gallery and the gallery is not ten [handbreadths] higher than the pillar, for the usage of the of the pillar is satisfactory to those in the gallery, the domain of the gallery reigns over it and they use it and not those who are in the courtyard.",
+ "פחות מכאן לחצר – it is stated even to the courtyard, that two domains have power there – the gallery and the courtyard, but if they did not make an Eruv one with the other, both are forbidden to use it.",
+ "חולית הבור (the entrenchment around the well – increasing its capacity – see Tractate Eruvin 78a) – the rim of the cistern of above, if it is ten [handbreadths] taller from the courtyard, the domain of the gallery reigns over it. But this is so if the cistern will be filled until its upper rim from things that are forbidden to carry them in the Sabbath, so that now, it is impossible that it will lessen from its height, which is similar to a rock that is not missing, for behold, it is equivalent to the bottom of the gallery. But if the cistern is not full or even if is full from things that it is possible to take from them on Shabbat and to lessen it, since by lessening it, it makes it forbidden, but if he doesn’t lessen it, it is also forbidden, for if they didn’t make an Eruv of the gallery and the courtyard with each other, both are forbidden to it.",
+ "אפי' גבוהה עשרה טפחים לחצר – even to the courtyard, like to the gallery, and both are forbidden to use if they did not make an Eruv with each other."
+ ],
+ [
+ "הנותן עירובו – the joining of courtyards.",
+ "בבית השער – a place adjacent to the gate of the courtyard and they customarily place there a guard so that people from the public domain should not enter into the courtyard.",
+ "והדר שם – [the person who lives there] in the gate house that is in the courtyard, does not prohibit upon an owner in the courtyard and he doesn’t have to place bread [there], for it is not a living space.",
+ "והדר שם אוסר עליו (a person who lives [in a shed for straw, cattle, wood or storage] who does not share in the Eruv -does prohibit him [from carrying in the courtyard]) – if the houseowner lent out his straw shed to dwell there, he prohibits him [from carrying] – since it is open to the courtyard.",
+ "אם יש שם תפיסת יד של בעל הבית (right of storage) – that the house owner has a place in the dwelling in this (i.e., right of storage in, for example, the shed for straw), that he places there his utensils to hide them, it doesn’t forbid him [from carrying objects in the courtyard] , and especially when there aren’t other dwellers there, but if there are other dwellers there, it forbids him; you can also deduce it as it is taught [in the Mishnah] that it does not prohibit him [if he lives in the gatehouse, portico or gallery] – upon him it does not prohibit, but not upon other dwellers it does prohibit, and even though the owner of the house made an Eruv with them. But if these utensils that the owner of the house places there are things that are taken on Shabbat, this is not the right of storage and it prohibits him (i.e., the tenant), but if he wishes, he can take them and cast them outside. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "הרי זה אוסר – that a dwelling without owners is called a dwelling.",
+ "אינו אוסר – because it is not called a dwelling.",
+ "ר' יוסי – [Rabbi Yossi] holds that it is not called a dwelling, however, a heathen prohibits, lest he return/come home on the Sabbath. And the Halakha is according to Rabbi Yossi.",
+ "אצל בתו – especially his daughter, for a person acts [in such a way] that he lives with his father-in-law, but one’s son, a person does not dismiss from mind his [own] house (i.e., to go back home) to dwell with his son, for perhaps his daughter-in-law will quarrel with him and he will leave. But the Halakha is according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "בור שבין שתי חצרות – half of it (i.e., the cistern) in this one (i.e., courtyard) and half of it in that onel we don’t fill from it [on Shabbat], for this one (i.e., courtyard) fills from the domain of his neighbor and prohibits it if the courtyards did not make an Eruv between each other.",
+ "בין מלמעלה – that there were ten handbreadths of the partition above from the water and one handbreadth sunk in the water.",
+ "בין למטה – that there were nine handbreadths sunk within the water and one handbreadth that appeared above it.",
+ "בין מתוך אוגנו (whether within its rim) – even though its partition does not touch the water, the general principle is a leniency that the Sages were lenient with the water that they said, “imagine that its partition continued downward” (see Tractate Eruvin 87a), as long as it would be within the rim of the cistern that it would appear like an interruption.",
+ "מן הכותל שביניהם – that interrupts between the courtyards and interrupts oer the face of the cistern and even on it the mouth that does not enter into the rim. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "אמת המים – even in the private domain, it is a Karmelit (i.e., an intermediate domain between a private domain and a public domain, established by the Sages. The Sages extended the prohibition against carrying on Shabbat from a private domain to a public domain or carerying within the public domain to include certain areas which resemble a public domain. Any open area larger than four square handbreadths that is not a public thoroughfare is in the category of a Karmelit, i.e., fields, seas, rivers, alleyways and lanes. On Shabbat it is prohibited to caerry four cubits within a karmelit or to transfer from a private or public domain to a karmelit and vice versa).",
+ "עשו לה מחיצה – with the rim over the face of its width which is recognized that it was made for the water.",
+ "מעשה באמה של אבל – the name of a city, that would pass within the courtyards and they would fill from it in the courtyards for the partitions of the wall of the courtyard that were suspended upon it were beneficial. Bug Rabbi Yehuda, according to his reasoning who argued also regarding a cistern, but the Halakha is not according to him.",
+ "שלא היה בה שיעור – A Karmelit, that was not ten [handbreadths] deep or was not four [handbreadths] wide, where the waters are not made into a domain into themselves to be considered a Karmelit unless it is ten [handbreadths] deep and four [handbreadths] wide. If they made it at the entrance but not at the exit, it does not benefit at all, for it connected to the water that is outside of the courtyard in its departure, and it all becomes a Karmelit; [but, if they made it – (i.e., the partition) at the exit but not at the entrance it also does not benefit, for it is connected to the water that is above outside of this courtyard. But if they made it at its entrance and at its exit, it benefits, that it appears] as if they begin in this courtyard."
+ ],
+ [
+ "גזוזטרא (balcony)- it is similar to board/plank or a place of its source that juts out from the private domain and protrudes over the water.",
+ "אא\"כ עשו מחיצה – all around he balcony or around the perforation four [handbreadths] by four [handbreadths] that is hollowed out in its idle, for we state “imagine that the partition continued downward (see again Talmud Eruvin 87a).",
+ "בין מלמעלה – above from the the perforation of the balcony.",
+ "בין מלמטה – attached to the balcony from below it But Maimonides explained that from below on he water corresponding to the perforation of the balcony, as we stated, “imagine that the partition continued upward [prolonged to reach the ceiling” (Talmud Eruvin 89a and Sukkah 4b), as if the partition reached to the perforation that is in the balcony that we fill [water] from it.",
+ "זו למעלה מזו – and the perforation that we fill fro at the top is directed opposite the lower perforation.",
+ "עשו לעליונה – that the members of he lower area made a partnership with those who lived in the upper area to make a partition in the upper area, but not in the lower area.",
+ "שתיהן אסורות עד שיערבו – for since those who dwelled below are partners in this partition of the upper level, it forbids them. But if they made [a partition] for the lower section, but not make one for the upper area, even though for the upper area there was no partnership in the partition of the lower area, both of them are prohibited. The upper area is prohibited for they have no partition, and the lower araa, even that there is a path to the upper area through it, for it too fills waer from there, it forbids it until they make an Eruv with it. But these words, that the two balconies are removed from each other when it is ten handbreadths high or more between one and the other, but if both of them are within ten [handbreadths] even if both of them made a partition, they will alwas forbid one on the other until they make an Eruv."
+ ],
+ [
+ "אין שופכין לתוכה מים בשבת – that in the four cubits, the water that a person is used to using on each day is absorbed there in their place, and doesn’t go out into the public thoroughfare, but less than four cubits, the waters are not absorbed in their place and go out to the public thoroughfare.",
+ "עוקה – hole.",
+ "מחזקת סאתים – because a person usually consumes two Seah of water a day (from the supply in the cistern – see Talmud Eruvin 88a).",
+ "מן הנקב ולמטה – so that the hollow of the hole supports two Seah prior to the water reaching the perforation that is on its rim that causes an uninterrupted flow into the public thoroughfare.",
+ "בין מבפנים בין מבחוץ – whether he made the hole in the courtyard or whether it was made in the public thoroughfare.",
+ "צריך לקמור – to make upon it a kind of arch covering from above in order that it is separated from the public thoroughfare."
+ ],
+ [
+ "ביב (pipe, canal) – a trench that is made in order that the water will cause an uninterrupted flow [when they pour] it in the courtyard to the public thoroughfare, and It is arched/covered over through four cubits to the public thoroughfare, for in four cubits there is a limit to absorb in them the two Seah of water that a person consumes on each day.",
+ "שופכין לתוכו – that the water terminates and does not go to the public thoroughfare (see Tractate Eruvin 88a-b).",
+ "לא ישפוך על פי הביב – for it is poured by a living person, it flows in an uninterrupted flow explicitly to the public thoroughfare, and a person who sees it states that they poured them near his exit to the public thoroughfare. And the Halakha is according to the Sages.",
+ "מצטרפין לד' אמות – if there is in the courtyard with the covered place in front of the house that is four cubits by four cubits, they combine, and it is permitted to pour water into it and there is no need for a cavity/pit."
+ ],
+ [
+ "דיוטות upper compartments – opposite each other with a common yard between them.",
+ "מקצתן – the members of the upper stories one opposite the other made a cavity in the courtyard and the members of the other did not do so.",
+ "ואת שלא עשו עוקה אסורין – all the time that they didn’t make an Eruv. For if they permitted them to those through the cavity of the others, they would come to exclude the utensils/objects with those who pour from the houses and to lower them to the courtyard explicitly until the rim of the cavity with their feet. But they carry in the courtyard that they didn’t make an Eruv for."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כל גגות העיר רשות אחד – and even though that the inhabitants below are divided into two [kinds of] people, nevertheless, the roofs whose usage is not frequent, they do not have the division of the domain and utensils that were kept for the Sabbath on this roof, it is permitted to reove them to the other [roof].",
+ "ובלבד שלא יהא גג גבוה מחבירו י' -that if it is divided from them at the height of ten [handbreadths] it is forbidden to carry from it to the [other] roofs, as a decree because of a mound/hill that is ten [handbreadths] high and four [handbreadths] wide in the public thoroughfare [which is the private domain] that they would not come to carry upon him.",
+ "כל אחד רשות לעצמו – if the inhabitants who are below did not make an Eruv, it is prohibited to carry from this [roof] to that [roof].",
+ "ר' שמעון – is more lenient than all of them, and he states, that roofs and courtyards and outside areas [of seventy cubits added to city limits for purposes of Sabbath distances] which ae not more than a field requiring one Seah of seed since for all of hem their usage is not unique and frequent, they are one domain, and we carry from one to the other without an Eruv, and evn if there roofs that were higher than ten [handbreadths] or much lower than ten [handbreadths], for Rabbi Shimon does not hold by [the concept] of עירובי חצרות/borders of courtyards except because of the utensils of the house.",
+ "כלים ששבתו בתוכן – utensils that were spending Shabbat/made their Sabbath camp in one oft hem, we remove them one to the other.",
+ "ולא לכלים ששבת בתוך הבית – and he brought them out to the courtyard through the members of the courtyard making an Eruv, it is prohibited to remove them from this courtyard to another courtyard if they didn’t make an Eruv for the two courtyards together. And the Halakha is according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "הגדול מותר – to remove for himself a house utensil that is below, but the members of the small [roof] are forbidden on it. For relating to the large [roof] this breach is an opening and it is permitted with those railings/rims that are a bit larger from this side and a bit from that side, like a railing that is around the roofs and is considered a closing/cover. But, as for example, that the breach is not more than ten [handbreadths]. But a small [roof], it is prohibited to remove for him utensils of the house for the members of the large [roof] forbid him, for behold it was broken through in its entirety.",
+ "הגדולה מותרת – [the large courtyard is permitted] for the railings/rims that remained tto it from one side and from the other, for this breach is an opening.",
+ "והקטנה אסורה – for behold, it was breached entirely. And specifically when it was breached prior to Shabbat, but if was breached on Shabbat, even the small courtyard is permitted [for carrying], for sice it was permitted for part of Shabbat prior to its being breached, it was permitted for all of Shabbat.",
+ "חצר שנפרצה לרה\"ר – that the wall fell that is facing into the public thoroughfare completely, or more than ten [handbreadths].",
+ "חייב – it is just like the public thoroughfare.",
+ "פטור – [he is exempt] but also forbidden, for it is not the public thoroughfare, but rather a Karmelit. And the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "משתי רוחותיו – from one direction that takes hold of two directions, as for example, when the corner piece is breached, even when there aren’t ten cubits in the breach here in the corner piece it is not considered as an opening, for an opening in the corner piece, people don’t use. But a breach that is greater than ten [cubits], even from one direction [only], prohibits.",
+ "וכן בית שנפרץ מב' רוחותיו – that it was breached in the corner piece and part of this wall and part of the other wall fell, and the ceiling/roofing is not spread and fastened on the place of the breach, but if the roofing is spread over the place of the breach, the breach does not prohibit in the house, as we said, the mouth of the roof descends and stops up/closes.",
+ "מותרין לאותה שבת – for since it was permitted for part of it (i.e., the Sabbath).",
+ "לעתיד לבא – for next Shabbat.",
+ "ר' יוסי ומר אם מותרים כו' – meaning to say, in the same way that it is prohibited [to carry] for the next Shabbat, so it is prohibited for that Shabbat. And the Halakha is according to Rabbi Yossi. But we don’t say that [since] it was permitted for part of the Sabbath, it is permitted for all [of it], other than regarding the matter of the Eruv. For something that was permitted via [construction] of an Eruv for part of Shabbat, and it resulted that on that Shabbat something that was worthy through it that the Eruv would be abolished/undone, the Eruv is not abolished, for since it was permitted for part of the Shabbat, it was permitted for all of it, but in a place which had partitions prior to the Sabbath and its partitions were breached on the Sabbath, we don’t say regarding it, that since it was permitted for a portion of the Sabbath, it is permitted for all of it."
+ ],
+ [
+ "על גבי שני בתים – and they are on two sides of the public thoroughfare, we carry underneath the upper room, for the mouth of the ceiling from each side descends and closes.",
+ "וכן גשרים המפולשים (bridges under which there is an open passage) – and they have partitions from below on the two sides.",
+ "מערבין למבוי המפולש (for an alleyway which is a thoroughfare) – for since there are two partitions, that he (i.e., Rabbi Yehuda) holds that an alleyway that has two partitions, according to the [laws of the] Torah is a private domain. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "המוצא תפילין – in a field in a place where they (i.e., the Tefillin) are not guarded.",
+ "זוג זוג – one for the head and another for the arm, in the manner that one dons them on weekdays, and that is as a pair, and then he always returns them and brings them in pair by pair until he brings in all of them, as he (i.e., the anonymous Tanna of our Mishnah) holds that Shabbat is a time for Tefillin, but the Sages made a decree upon them lest a strap breaks and he brings them with his hand, and if he were to don more than one pair, there is [the problem] of “not adding [to the commandment]” and this prohibition of “not adding” compares them upon him as a burden. But Rabban Gamaliel holds that Shabbat is not a time for Tefillin and that is the reason why the Rabbis permit saving them because it is adornment; hence, we bring them in two pairs at a time. For two pairs are an adornment since we taught that where there is on the head a place to wear two Tefillin, and all the while that they are an adornment, it is permitted, but because of [the prohibition of]“not adding” doesn’t apply here, for there is no commandment of Tefillin here at all, other than the rest of mere clothing. But the Halakha is not according to Rabban Gamaliel.",
+ "בישנות – where the knot is recognized (i.e., in old Tefillin) that they are definitely Tefillin and they have sanctity, and it is prohibited to place them in a contemptable location, but new Tefillin, we do not desecrate the Sabbath for them to bring them in for perhaps there are a mere amulet, and there is no sanctity other when they are made according to Jewish law for their purpose [of being Tefillin].",
+ "צבותים – each pair of Tefillin is tied to itself.",
+ "כרוכים – many pairs [of Tefillin are tied] together.",
+ "מחשיך עליהן – he sits and guards them until it becomes dark, and once it becomes dark, he brings all of them in together as in the case when they are many. For if he were to bring them pair by pair, he would not complete his bringing them in prior to the night, and if they are in a manner that he would complete bringing them in to the house before the night, he brings them in pair by pair as we stated.",
+ "ובסכנה – when they decreed religious persecution [against the Jewish religion] to not wear Tefillin, and our Mishnah is deficient and should be read as follows: when is this said, in the danger of religious persecution, but if he fears to delay there because of robbers, he carries them less than four cubits."
+ ],
+ [
+ "ר\"ש אומר נותנן לחבירו – and he doesn’t bring them in less [less] than four cupids for he fears from robbers, it was made a decree lest he cause them to pass from the beginning of four [cubits] to the end of four [cubits], and the Halakha is according to Rabbi Shimon.",
+ "וכן בנו – that his mother gave birth to in the field on Shabbat.",
+ "נותנו לחבירו –one gives him to his fellow, for this is preferable than to carry him a bit less than four cubits.",
+ "אפילו חוץ לתחום – it speaks of an ownerless earthen wine jug, for if it has owners we surely hold that the animals and utensils are like legs of the animals, and Rabbi Yehuda holds that ownerless possessions do not acquire a place to be the center of Sabbath movements.",
+ "אמרו לו – Rabbi Yohanan ben Nuri (see Talmud Eruvin 97b) is the one who states this for we understand from him that ownerless possessions do acquire a place to be the center of Sabbath movements in their place.",
+ "לא תהלך זה יותר מרגלי בעליה – that is to say, if they had owners and they did not create a symbolical community of residence by an Eruv, he would not walk more than two-thousand cubits; here too, he should not walk other than two-thousand cubits from the place where he appointed a place to be the center of Sabbath movements."
+ ],
+ [
+ "הקורא בספר – all of their books were rolled like our Torah scrolls.",
+ "האסקופה – a kind of balcony/portico that is in front of the entrance of the house and it is a marked off plot in a public thoroughfare (which cannot be classified as either private property or as a public thoroughfare).",
+ "גוללו אצלו – since for one head is in his hand.",
+ "לעשרה טפחים – the lower parts that are near the ground of the public domain, for if the tie/knot is not in his hand, it is prohibited, according to the Torah (to roll it back), and we make the decree that the tie in his hand is on account of when the tie is not in his hand. But in the Gemara (Talmud Eruvin 98a), an object is raised for it does not rest, that is to say, even though it arrived at the ten lower handbreadths, there is no Torah prohibition here, even if he did not have the knot/tie in his hand, since it did not rest in the public domain, and we answer, such as case that there was there a slanting wall, and the scroll came to rest on the protruding part of the wall of the ten lower handbreadths, which is as if it came to rest in the public domain, but if the the knot was not in his hand, it would be a Torah obligation [that is violated] if he brings hit near him. But our Mishnah is taught deficiently and this is how it should be taught: if it arrived to the ten handbreadths from the ground, they turn over upon the written side. When is this said? With a slanting wall that rests, but with a wall that it not slanted, roll it back to himself, according to Rabbi Yehuda, for Rabbi Yehuda states that even if it is removed above the ground only a needle’s thickness, he may roll it back to himself, for we require resting upon something.",
+ "הופכו על הכתב – that the letters will be towards the wall in order that it not lie so much in disrepute, and we leave it there until it becomes dark [on Saturday night].",
+ "דבר משום שבות – such as the case when the knot/tie is in his hand, and if it is not, this is the rest/abstention from any pursuit forbidden on Shabbat or a Jewish holy day/festival by the Rabbis as being out of keeping with the importance and sanctity of this day, if he comes to roll it up towards himself, for he is not liable from the Torah other than if the scroll left his hand completely and came to rest in the public domain, and he came to uproot it from the public domain and to place it in the private domain, but the Halakah is not according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "זיז – a stone or wood that protrudes from the wall on the airspace of the public domain, ten handbreadths above the ground of the public domain.",
+ "נותנין עליו – those who live above and take them from him, for the airspace of the public domain does not extend other than up to ten [handbreadths] , and specifically for utensils that break like cups and glass which we place on it. But we do not do so for utensils that do not break, lest they fall into the public domain and they will go and carry them.",
+ "עומד אדם ברה\"י – in the house or on the roof and he takes an object here and places it there in the public domain, and even though his head and most of his body stands in the public domain in the place of the object, we do not decree that perhaps he will bring it near him.",
+ "ובלבד שלא יוציאוהו – from four cubits from where it was placed."
+ ],
+ [
+ "וישתין ברה\"ר – for it goes forth from the private domain to the public domain, an d if he urinated, he is liable for a sin-offering, and even though we require uprooting from a place that has four cubits by four cubits, and urination and the spittle were as if they were lying in a place which has four cubits by four cubits.",
+ "שנתלש רוקו – and it formed globules and rolled around in his mouth, but the Halakha Is not according to Rabbi Yehudah."
+ ],
+ [
+ "וישתה ברה\"ר – and these words regard with utensils that require him, for we make the decree as perhaps a person will carry it, but with utensils that don’t require him, it is permissible, even if he didn’t bring in his head and the majority of his body into the public domain.",
+ "וכן בגת – regarding tithing, that if he brought his head and the majority of his body into the wine-pressing vat, he can drink without tithing, for it is considered a ‘chance’/incidental drinking but outside the wine-pressing vat, he is not allowed to drink without tithing for that would be regular drinking.",
+ "קולט – catch, that is to say, receive from the running waters and drink.",
+ "המזחלה – like a kind of sloping building made next to a wall where water is running or on top of the ground which is called “flowing”/זוחל as it is written (Deuteronomy 32:24): “[with venomous] creepers in dust.”",
+ "למטה מעשרה טפחים – is our reading, and this is how it should be understood: A person stands in the public domain and catches [liquid] in a vessel that is ten handbreadths lower from the water that is coming down from the gutter/spout and he catches it explicitly as it explains in the Gemara (Talmud Eruvin 99b) but he does not combine/join and attach to the mouth or the utensil to the spout which is less than three [handbreadths] nearest the roof, even though it is less than ten [handbreadths], nevertheless, for since it is lying on the length of the wall and within three [handbreadths] of the roof, it is like the roof and it is like removing from the roof which is the private domain to the public domain.",
+ "ומן הצנור מ\"מ – that is to say, whether it catches or whether it attaches because the spout always protrudes and goes out to the public domain, and in the Gemara (Talmud Eruvin 99b) it establishes that when the spout lacks four [handbreadths] by four [handbreadths] it doesn’t divide a domain to itself."
+ ],
+ [
+ "וחולייתו י' חלון שעל גבה ממלאין ממנה – because its surrounding bank which is the rim that is around it is ten handbreadths high, and we hold that the public domain is not higher than ten handbreadths, other than in an exempt place, therefore, we fill up from the window that is over it (into the house) on the Sabbath, that entails removing from the private domain to the public domain through an exempt place, and even if a pit is removed from the wall of the window four handbreadths, we fill from it, for there is no public domain forming a partition from the pit to the window at the time when we are filling water other than the exempt place alone.",
+ "וכן אשפה ברשות הרבים גבוהה י' טפחים – it is the private domain and we don’t suspect lest [someone] takes garbage and stands less than ten [handbreadths], and one comes to throw it, as at first, and specifically the garbage of the public, which is not made to be removed but garbage of the individual which is made to be removed we don’t throw it on the Sabbath for we are concerned that perhaps he vacates it/eases oneself on it, and it is like the public domain."
+ ],
+ [
+ "המיסך – that its branches hang over downwards from all of its sides around.",
+ "מטלטלין תחתיו – for since its branches are not three handbreadths or higher from the ground, they are like the legal fiction of considering separated parts as united and they are seen as partitions. Therefore, it is permitted to carry underneath it, but nevertheless, it is necessary to fill the airspace that is between the branches and the land with straw, stubble and similar things, and to tie up the branches so that the wind doesn’t move them for a partition that is unable to withstand a wind that is present is not a partition. But we don’t carry in it other than in a field requiring one Se’ah of seed (a square measure) which is seventy cubits and a balance (less than eighty) for every partition whose usage is for the airspace, that is to say, to protect the airspace of the fields and vineyards and not to dwell there, we don’t carry there other than with a field requiring one Se’ah of seed/בית סאתים.",
+ "לא ישב עליהן – for it is prohibited to use a tree lest one detaches something, but if it is not higher than three [handbreadths], it is permitted to sit upon it.",
+ "הדלת שבמוקצה – it is wide, that is behind the house, and its door is not affixed with a hinge like other doors but stands upright against the opening and when he opens it, the door attaches to the ground.",
+ "חדקים – thorns that they set up to close with them a breach.",
+ "וכן מחלצות – [matting] of reeds – all of these are not attached and are not affixed in their places but when we come too open, we cast them on the ground; therefore, we don’t lock with them for it appears like “building,” other than if they are above the ground, for then, they do not appear like “building” and one can lock things with them."
+ ],
+ [
+ "לא יעמוד אדם ברשות היחיד – and take a key that is placed in the public domain and open with it the door to the store that is placed in the public domain and even though there isn’t from the place of the key to the opening four cubits, as decree lest he would bring in the key near him.",
+ "אא\"כ עשו לו מחיצה – and stand in it and open it and/or lock it.",
+ "אמרו לו ולהא מעשה בשוק של פטמים – the Rabbis heard Rabbi Meir for just as when he said that a person should not stand in the private domain and open [a door] that is in the public domain, this is how it should also be understood: a person should not stand in a Karmelit and open [a door] in the private domain and/or stand in the private domain and open in the Karmelit, and because of this when he gives him from the crammers’ market (where animals are fattened for sale or who deals in such) that was in Jerusalem which is a Karmelit, since its doors are locked at night, it is not a called a public domain, and the window where they place the key was in the private domain, they would stand in the Karmelit and open it the private domain.",
+ "פטמין – butchers who fatten animals to slaughter, but the Halakha is not according to Rabbi Meir, neither in the public domain nor in the Karmelit.",
+ "של צמרים – sellers of wool."
+ ],
+ [
+ "נגר – a kind of door-bolt that they insert in the walls or in the lintel to lock the door.",
+ "גלוסטרא – that its top is wide and round like a pomegranate and is made like a club (with a handle used as a door-bar – see Talmud Eruvin 102a) that one uses to pound with it peppers, and even though it has the status of a utensil, Rabbi Eliezer forbids it other than it if is attached and hanging on the door. But Rabbi Yosi permits it and the Halakha is according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "נגר הנגרר – a bolt that is attached to the door, but it is not suspended from it, as the rope that is tied to it is long and the bolt drags on the ground, and we are dealing with a bolt that lacks at its head a knob/club. But if it has a club/knob, Rabbi Yosi permits it even though it is not attached, and the Halakha is according to him.",
+ "נועלים בו במקדש – for this is merely something forbidden by the Rabbis as being out of harmony with the celebration of the Sabbath (and Yom Tov), and it is not actually “building” for since it is fastened, but rather because it drags, it appears like building, but there is no Sh’vut in the Temple.",
+ "והמונח – it is not attached at all, it is really “building.” And Rabbi Yehuda holds that it is not really “building,” but rather looks like “building.” But in the Temple, they (i.e., the Rabbis) did not decree because of Sh’vut. But even one who drags in the country (i.e., outside of Jerusalem/the Temple), is permitted, since it is attached, and even though it is not suspended. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "מחזירין ציר התחתון – of the door for all the time that the upper hinge/pivot had not gone out, it is easy to restore it, and there is no “building” involved.",
+ "אבל לא במדינה – a decree lest he fasten it which is work.",
+ "העליון כאן וכאן אסור – for since the top [hinge] came out, all of it falls and it would be to him like “building.”",
+ "רבי יהודה אומר כו' – there is no building with utensils and there isn’t anything other than [the issue of] doing something forbidden by the Rabbis as being out of harmony with the celebration of the day. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "מחזירין רטיה – a Kohen that needed to perform the Temple service on Shabbat and took off an emollient that had been on his hand in order that there wouldn’t be an intervening object between his flesh and his Temple service, restores it on top of his wound after the Temple service performed, for if you did not permit him to restore it, he would be prevented and would not perform the Temple service.",
+ "אבל לא במדינה – a decree lest he would rub off the emollient and be liable because of rubbing/blotting out.",
+ "ואם בתחלה – it was not attached while it was still daylight and this Kohen did not go up for the needs of the Temple service.",
+ "כאן וכאן אסור – and we don’t say here that there is no issue of doing something forbidden by the Rabbis as being out of harmony with the celebration of the day in the Temple, for it is not for the need of the Most High (i.e., God), but his own need hat the Rabbis forbade restoring the emollient for it is not anything other than spreading it out on the ground, but if he took it in his hand, all the time that it is in his hand or even placed upon a utensil and he didn’t spread it on the ground, it is permissible to restore it, in every case.",
+ "They may tie up a string - the string of a ‘kinor’ played by the Levites [in the Temple] which snapped on the Sabbath.",
+ "ואם בתחלה – he had never been there that he couldn’t have done it from the day before, it is prohibited.",
+ "יבלת – it is a blemish on holy things, as it states (Leviticus 22:22): “[Anything blind, or injured, or maimed,] or with a wen, [boil-scar or scurvy – such you shall not offer to the LORD; you shall not put any of them on the altar as offerings by fire to the LORD],” and we cut it off in the Temple by hand for [this act] is nothing other than doing something forbidden by the Rabbis as being out of the harmony of the Sabbath day, and it is done in with the back of the hand/indirectly but not with a utensil, since that is complete work which is how it is accomplished on weekdays, and when you cut it off from a living being, that is a derivative of shearing the wool."
+ ],
+ [
+ "כורך עליה גמי – even though the reed heals the wound for since now, however, it is the need of the Temple service that is not the custom that his wound should be seen with the Temple service and he covers it with reed/bulrushes.",
+ "אבל לא במדינה – for healing on the Sabbath is something forbidden by the Rabbis as being out of harmony of the Sabbath day and is prohibited.",
+ "ואם להוציא דם – that he fastens it with red/bulrushes in order to remove its blood.",
+ "כאן וכאן אסור – for it is wounding a person and is one of the chief labors forbidden on the Sabbath and would not be permitted in the Temple.",
+ "בוזקים מלח – crush and scatter salt on the ramp that they (i.e., the Kohanim) ascend on it to the altar because it is smooth and sometimes, they fall from it and their feet slip on it. בוזקים is the language of crushing.",
+ "אבל לא במדינה – because it is repairing.",
+ "ממלאים מים מבור הגולה ומבור הגדול – this is their names and both of them are in the chamber of the Temple courtyard.",
+ "בגלגל – that is made to lift up the bucket by it through cables and from these two wells alone, they (i.e., the Rabbis) permitted to fill water with the wheel on Shabbat, but the other wells were forbidden as a decree lest he fill up his garden and his ruins because he fills it without a trouble, and he would end up watering with his garden and ruins on Shabbat, and in a place where there one doesn’t make a decree lest he provide water to his garden and his ruins, it is permitted to fill them on the wheel. But we don’t suspect because a public announcement is made as they only prohibited the sound of the song alone. And that is so that they permitted knocking at the door or striking the gate on Shabbat and there is nothing in this.",
+ "ומבור הקר – on account of the fact that it was a well of living waters, they called it the Welling/Outpouring Well, from the language of “source”/מקור. And this well was needed for the people from the Diaspora on the Jewish holy day and the prophets that were among them, Zechariah and Malachi permitted them to fill from it with a wheel on the Jewish holy day and it remained when they permitted that they could fill from it with a wheel on the Jewish holy day even in the countryside (i.e., outside of Jerusalem in the land of Israel), which was not the case with the other wells that flow."
+ ],
+ [
+ "",
+ "בהמיינו – with his belt and even though it ritually defiles his belt which is holy, this is preferable so that the defilement is not detained in the Temple courtyard to go to search after a pair of wooden tongs and that his hands didn’t come in contact with it so that the Kohen himself would not be defiled. Therefore, with his girdle he grabs it that he didn’t touch it and the unclean reptile does not defile through carrying and the belt which is ritually defiled by the unclean reptile does not defile the Kohen when he holds it for the belt is first level of Levitical defilement, but a person and utensils do not receive defilement other than from the original or direct causes of Levitical defilement.",
+ "",
+ "שלא לרבות את הטומאה – to ritually defile a pure belt and it is appropriate for him to detain it there and to go after a pair of tongs rather than increase the defilement. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda.",
+ "מהיכן מוציאין אותו – on the Sabbath.",
+ "מן ההיכל ומן האולם – but if it is found in the Temple courtyard, cover it with a large pot and leave it there until it gets dark.",
+ "כל מקום שחייבין על זדונו כרת – if he would enter it in a state of ritual defilement into the Temple courtyard, they remove him from there and all the other places they cover it with a large pot, a copper pot. ",
+ "ושאר כל המקומות כופין עליו פסכתר – The Aramaic translation of his pots is his pots to cover it until it gets dark, and the Halakha is according to Rabbi Akiva.",
+ "ר\"ש אומר מקום שהתירו – Rabbi Shimon disputes the first Tanna/teacher of above (i.e., Mishnah 13) who said that we tie a string in the Temple and he holds that we do not tie a chord of harp that broke other than fastening with a loop (i.e., not making a knot) which is forbidden because only because of being an activity that the Rabbis forbade as not being in harmony with the observances of the day/Sh’vut. But it is impossible that it would come through it to an obligation from the Torah, but we don’t tie with a knot, for it is possible that it would come through it to an obligation from the Torah, and Rabbi Shimon says to the first Tanna/teacher: do not be amazed at me that I am stringent here and regarding Sabbath limits, I am more lenient. For I saw, that even if he went fifteen cubits outside the Sabbath limit, he can enter. For concerning Sabbath limits, they (i.e., the Sages) gave to you what is yours because they knew that those fifteen cubits are not outside of the Sabbath limits for those who measure the Sabbath limits establish fixed markers at the end of the limit, it is established regarding them that they don’t fix the limit at the end of two-thousand exactly, but rather enter into the limit because of those who err who don’t recognize the sign/symbol and sometimes they go out further than it a little bit and then return. For that reason, I am lenient with the Sabbath limits. But to tie a cord in the Temple which they did not permit in the Temple, other than a prohibition of Sh’vut/forbidding something as not being in harmony with the observance of the day of Shabbat which is not a Torah obligation I am strict and say that specifically fastening with a loop (i.e., not making a knot) which has the prohibition of not being in harmony with the observance of the day of Shabbat, but not to make an actual [permanent] knot, for sometimes there is an obligation from the Torah. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "http://sefaria.org/"
+ ],
+ [
+ "Sefaria Community Translation",
+ "https://www.sefaria.org"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה עירובין",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Eruvin/Hebrew/On Your Way.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Eruvin/Hebrew/On Your Way.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..446aff4f188ef99f21a4b0a2c6c15a8a3a24db9e
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Eruvin/Hebrew/On Your Way.json
@@ -0,0 +1,696 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Eruvin",
+ "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+ "versionTitle": "On Your Way",
+ "status": "locked",
+ "priority": 1.0,
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה עירובין",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "מבוי. שאינו רחב שש עשרה אמה אעפ״י שהוא פתוח משני ראשיו לרה״ר, אי נמי רחב שש עשרה אמה ואינו מפולש אלא ראשו אחד פתוח לרה״ר וראשו אחד סתום. ומן התורה שרי לטלטולי ביה בלא שום תקון, ורבנן הוא דגזור עליה דלמא אתי לטלטולי ברשות הרבים גמור, ושריוה בתקנתא דלחי או קורה דתיהוי ליה הכירא. ואם הניח את הקורה למעלה מעשרים אמה ימעט, כלומר ישפיל את הקורה עד שתהיה למטה מעשרים, דלמעלה מעשרים לא שלטא בה עינא. ואם יש בקורה [זו] אמלתרא פירוש ציורים ופתוחים, אפילו למעלה מעשרים אמה א״צ למעט, שע״י אותם הציורים שלטא בה עינא:",
+ "רבי יהודה אומר א״צ. דטעמא דקורה לאו משום הכירא אלא משום מחיצה, דאמרינן פי תקרה יורד וסותם, וכיון שכן הוא מה לי בתוך עשרים מה לי למעלה מעשרים. ואין הלכה כר״י:",
+ "והרחב מעשר אמות ימעט. דטפי מעשר אמות לא מקרי פתח אלא פרצה, ואנן פתח בעינן, הלכך ימעט רוחב כניסתו ויעמידנו על עשר או על פחות:",
+ "ואם יש לו צורת פתח. בכל מקום שאמרו חכמים צורת פתח הוא אפילו קנה מכאן וקנה מכאן גבוהים עשרה טפחים או יותר וקנה על גביהן ואע״פ שאינו נוגע בהן ואע״פ שגבוה מהן יותר משלשה טפחים. וכל האמות השנויות במשנה זו ובכל עירובין וסוכה וכלאים, הם אמה בת ששה טפחים, וכל טפח ארבע אצבעות בגודל, אלא שפעמים צריך למדוד בטפח עצב, כלומר שלא ישים ריוח באצבעות הגודל בין זו לזו אלא יהיו מצומצמות ונוגעות זו בזו, ופעמים צריך ליתן ריוח בין גודל לגודל שלא יהיו נוגעים זה בזה, וזהו הנקרא טפח שוחק. כיצד, בזמן שהמדידה בטפח עצב היא לחומרא, כגון מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט, וסוכה שהיא גבוהה מעשרים אמה פסולה, מודדים בטפח עצב. ובזמן שהמדידה בטפח שוחק הוא לחומרא, כגון מבוי אין גבהו פחות מעשרה טפחים, סוכה אין גבהה פחות מעשרה טפחים, מודדין בטפח שוחק, וכן לעולם:"
+ ],
+ [
+ "הכשר מבוי. הכנתו והזמנתו של מבוי לטלטל בתוכו ע״י שתופי מבואות:",
+ "ב״ש אומרים לחי וקורה. שניהן צריך דסבירא להו מן התורה ד׳ מחיצות שלימות בעינן ואתאי הלכה למשה מסיני ואוקימתא לרביעית אלחי וקורה:",
+ "ובה״א או לחי או קורה. דמן התורה ג׳ מחיצות [שלימות] בעינן ותו לא ואתאי הלכה למשה מסיני להוסיף הרביעית, או בלחי משהו או בקורה להיכר מחיצה. ומבוי דאיירי ביה הכא הוא מבוי סתום מג׳ רוחותיו ורוח רביעית פתוחה לרה״ר, וארכו יותר על רחבו, דאי ארכו כרחבו הוי כחצר שנפרצה הפתוחה לרה״ר, וצריך פס ארבעה ומשהו או שני פסין של כל שהן. וכן חצר שנפרצה לרה״ר וארכה יותר על רחבה נדונה כמבוי ונתרת בלחי או קורה. ומבוי שהוכשר בלחי חלוק ממבוי שהוכשר בקורה, דאילו מבוי שהוכשר בלחי הוי כאילו יש לו ארבע מחיצות והזורק מרשות הרבים לתוכו חייב, ומבוי שהוכשר בקורה אף על פי שמותר לטלטל בתוכו על ידי שתוף לא הוי כרשות היחיד גמורה והזורק מרשות הרבים לתוכו פטור, דקיי״ל קורה משום הכירא, ולחי משום מחיצה:",
+ "רבי אליעזר אומר לחיים. כב״ש ס״ל ובעי לחי מכאן ומכאן. ואין הלכה כר״א:",
+ "אמר תלמיד אחד. הוא רבי מאיר:",
+ "שהוא פחות מארבע אמות. רוחב פתחו:",
+ "אמר רבי עקיבא על זה ועל זה נחלקו. ות״ק נמי הכי קאמר דלא מפליג בין רחב לקצר. ומפרש תלמודא דאיכא בינייהו מבוי שיש ברוחב פתחו פחות מד׳ טפחים, דחד מינייהו סבר אין צריך לא לחי ולא קורה, ואידך סבר צריך לחי או קורה, ולא הוברר מתוך דבריהם הי מינייהו סבר צריך והי מינייהו סבר א״צ: "
+ ],
+ [
+ "רחבה כדי לקבל אריח. שתהא ראויה לבנות עליה בנין לקביעות:",
+ "והאריח חצי לבנה של שלשה טפחים. נמצא אריח טפח ומחצה רוחב:",
+ "דיה לקורה ברוחב טפח. הכי קאמר, כיון שהקורה רחבה טפח, אותו חצי טפח הנותר, שהאריח רחב טפח ומחצה, יכול למרח בטיט אצבע מכאן ואצבע מכאן, וע״י כן תהיה רחבה לקבל אריח, והכי מפרש לה בגמרא:"
+ ],
+ [
+ "בריאה לקבל אריח. חזקה לסבול כובד האריח שלא תשבר. וכן הלכה:"
+ ],
+ [
+ "היתה של קש ושל קנים כו׳ ר׳ יהודה קאמר לה, ולית הלכתא כוותיה:",
+ "עקומה. שאין אריח יכול לנוח עליה, וכן עגולה אין אריח נח בה:",
+ "אם יש בהקיפה. כלומר ואיזו היא מדת העגולה להכשיר, כל שיש בהקיפה שלשה טפחים, שצריכה חוט שלשה טפחים להקיפה סביב, בידוע שיש בה רוחב טפח אם תחלק, שכן מצינו בים שעשה שלמה (ד״ה ב׳ ד׳) עשר באמה משפתו אל שפתו עגול סביב וקו שלשים באמה יסוב אותו סביב, אלמא לכל אמה רוחב בעגול איכא שלש אמות היקף:"
+ ],
+ [
+ "לחיים שאמרו. לחיים שנחלקו בה רבי אליעזר וחכמים, דלרבי אליעזר תרתי בעינן ולרבנן חדא, זהו שיעורן:",
+ "גבהן עשרה טפחים. כשיעור גובה המבוי דאין גבהו פחות מעשרה טפחים. ואפילו היה המבוי גבוה הרבה דיו בלחי גבוה עשרה טפחים:",
+ "ורבי יוסי אומר רחבן שלשה. דבעי דבר חשוב במחיצה. ואין הלכה כר״י:"
+ ],
+ [
+ "רבי יוסי אוסר. דחיישינן שמא תמות ולא הוי גבוהה עשרה ולא יהיב אדעתיה וסמיך עלה:",
+ "ומטמא משום גולל. אם עשאן גולל לקבר מטמא לעולם אם נגע בו אדם וכלים כאהל המת, אפילו ניטל משם דכתיב (במדבר יט) וכל אשר יגע על פני השדה ודרשינן לרבות גולל ודופק. גולל הוא כסוי הקבר:",
+ "ור״מ מטהר. טעמא דר״מ משום דקסבר כל מחיצה העומדת ברוח חיים אינה מחיצה. ואינה הלכה:",
+ "ורבי יוסי הגלילי פוסל. דכתיב (דברים כד) וכתב לה ספר, מה ספר אין בו רוח חיים אף כל שאין בו רוח חיים. ורבנן אי כתיב וכתב לה בספר כדקאמרת, השתא דכתיב וכתב לה ספר לספור דברים הוא דאתא. והלכה כת״ק. [ואם כתב] לה גט בקרן של פרה ונתן לה את הפרה, דהשתא אינו צריך קציצה לאחר שנכתב, כשר. אבל אם לא נתן לה את הפרה אלא את הקרן, כיון שצריך קציצה, לא מגרשה ביה:"
+ ],
+ [
+ "ולא יהיה פרצות יתרות על הבנין. ואפילו הן פרצות קטנות פחותות מעשר, אם הפרוץ מרובה על העומד אינה מחיצה, ואף כנגד העומד אסור:",
+ "כל פרצה שהיא כעשר אמות מותרת. ובלבד שיהא העומד רב עליה. אי נמי פרוץ כעומד, הוי מחיצה ואף כנגד הפרוץ מותר:",
+ "יתר מכאן אסור. אפילו פרצה אחת יותר מעשר אוסרת כל ההיקף ואפילו העומד מרובה, דלא עבדי אינשי פתח יותר מעשר והוי פרצה. ודוקא דאין לה צורת פתח, אבל אית לה צורת פתח אפילו יותר מעשר הוי פתח:"
+ ],
+ [
+ "מקיפין שלשה חבלים. אשיירא שחנתה בבקעה קאי:",
+ "זה למעלה מזה. ע״ג יתדות סביב, מן החבל התחתון לקרקע פחות מג׳ והרי כאילו כולו עומד דכל פחות מג׳ כלבוד דמי, וממנו לאמצעי פחות משלשה הרי עומד ששה טפחים פחות שני משהויין בשני האוירין, ומאמצעי לעליון פחות משלשה הרי תשעה טפחים עומד בשלשה האוירין פחות שלשה משהויין:",
+ "שיעור עובי החבלים יותר על טפח. שלשה משהויין, כדי שיהא בין הכל עשרה טפחים:"
+ ],
+ [
+ "מקיפים בקנים. נעוצים ועומדים, וזו היא מחיצת שתי, אבל של חבלים הויא מחיצה של ערב:",
+ "בשיירא דברו. הקילו אצלן שאין צריכים אלא או שתי כגון קנים או ערב כגון חבלים, אבל ליחיד לא הקילו אלא עד שיהיה בה שתי וערב. ושלשה בני אדם הרי הן כשיירא:",
+ "כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב כו׳ ר׳ יוסי ב״ר יהודה פליג עליה דאבוה, וקאמר אפילו לשיירא בעי שתי וערב:",
+ "אחד משני דברים. או שתי או ערב ואיכא בין רבנן קמאי לרבנן בתראי דרבנן קמאי לא שרו ליחיד אלא דומיא דשיירא, בדרך, הואיל ואינו יכול לעשות מחיצה ראויה, ולא בישוב, ורבנן בתראי אמרי אחד משני דברים בין ליחיד בין לרבים בין בדרך בין בישוב, והלכתא כותייהו. אלא שאדם אחד או שנים ששבתו במדבר אין יכולים לעשות מחיצה גדולה יותר מבית סאתים שהוא מאה אמה אורך על חמשים רוחב כחצר המשכן, ושלשה בני אדם או יותר הן שיירא ויכולים לעשות מחיצה גדולה ואפילו כמה מילין כפי מה שצריך להם ולכלי תשמישם ולבהמתם, ובלבד שלא ישאר מקום פנוי בתוך המחיצה יותר מבית סאתים:",
+ "פטרו במחנה. ליוצאים למלחמה ואפילו למלחמת הרשות:",
+ "מביאין עצים. ואין חוששים משום גזל, ואפילו כרתו אותם בעליהם ועשאום חבילות:",
+ "ופטורים מרחיצת ידים. שלפני הסעודה, אבל במים שלאחר הסעודה חייבים. הואיל ונתקנו מחמת הסכנה של מלח סדומית המסמא את העינים, חמירא סכנתא מאיסורא:",
+ "ומדמאי. שאין צריכין להפריש תרומת מעשר של דמאי, כגון אם לקחו תבואה מעם הארץ:",
+ "ומלערב. עירובי חצרות, כגון מאהל לאהל במחנה מוקף מחיצות. אבל עירובי תחומין צריכין לערב:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "עושין פסין לביראות. שברשות הרבים. לפי שהביראות רשות היחיד הן שעמוקים עשרה ואין יכולים למלאות מהן ולהוציא לרשות הרבים, ועושין פסין שיהיו הפסין עושין [חלל] סביבות הבור רשות היחיד, וימלא ויוציא ויניח שם ותכנס בהמתו כולה או ראשה ורובה וישקנה:",
+ "דיומדין. שני עמודין. שכל עמוד מאלו הארבעה נראה כשנים. דיו בלשון יון שנים. וכשנועץ העמוד העשוי כשנים לפאת דרומית מערבית נמצא נוטה דופנו אחד למזרח ודופנו אחד לצפון, והשני לפאת מערבית צפונית נוטה צדו אחד למזרח וצדו אחד לדרום, וכשנותן ארבעתן לארבע הפאות נמצא לכל רוח שתי אמות דופן אמה כנגד אמה והריוח בינתיים:",
+ "וארבעה פשוטין. באמצע נותן לכל רוח לוח רחבה אמה. ובזמן שאין בין פס לפס מארבעה דיומדין [אלו] אלא עשר אמות או פחות מודה ר״מ דאין צריך לפסין פשוטין, ואם יש ביניהן יותר משלש עשרה אמה ושליש מודה ר״י דצריך פשוטין, לא נחלקו אלא מעשר עד שלש עשרה אמה ושליש. דר״מ אומר צריך פשוטים ור״י אומר אין צריך. והלכה כר״י:",
+ "שתי רבקות של שלש שלש בקר. שרוחב כל בקר ובקר אמתים פחות שליש, נמצא רוחב ששה בקר עשר אמות, וזה הריוח שיכול ליתן בין פס לפס לדברי רבי מאיר, ואם יש רוחב יותר מזה צריך שירבה בפסין פשוטין:",
+ "רבקות. לשון עגל מרבק (שמואל א׳ כח):",
+ "ר״י אומר של ארבע ארבע. הן י״ג אמה ושליש:",
+ "קשורות אבל לא מותרות. דלא תימא כעין קשורות ולא קשורות ממש, להכי תנא אבל לא מותרות, להחמיר ולמעט ריוח שבינתים:",
+ "אחת נכנסת ואחת יוצאת. רבקה אחת של בקר נכנסת ורבקה אחת יוצאת, ויש יותר רוחב משאילו היו שתיהן יוצאות או שתיהן נכנסות. וזו קולא היא דלא בעינן מצומצמות כל כך:"
+ ],
+ [
+ "מותר להקריב לבאר. הפסין, ולעשות היקף קצר. ובלבד שיהא משפת הבאר עד בין הפסין כדי ראשה ורובה של פרה שהן שתי אמות, אבל בציר מהכי לא שמא ימשך אחר פרתו ויוציא הדלי חוץ למחיצה:",
+ "מותר להרחיק כל שהוא. לעשות היקף גדול כמו שלבו חפץ:",
+ "ובלבד שירבה בפסין. דכל מה שמרחיק מן הבור מרבה בריוח שבין הפסין, וצריך להרבות בפסין עד כדי שלא יהא בין פשוט לפשוט [ובין פשוט לדיומד] יותר מי״ג אמה ושליש, כדברי רבי יהודה שהלכה כמותו:"
+ ],
+ [
+ "רבי יהודה אומר עד בית סאתים. לא יעשה היקף גדול לבאר אלא עד בית סאתים:",
+ "לגינה ולקרפף. שאין הקיפן לדירה:",
+ "קרפף. היקף גדול חוץ לעיר להכניס שם עצים לאוצר:",
+ "דיר. של בהמות שעושין בשדות היום כאן ולמחר כאן כדי לזבלה בגללי בהמה:",
+ "סחר. [היקף מחיצה] לבהמות בעיר. ואית דגרסי סהר, בית האסורים:",
+ "חצר. מקום מגולה שלפני הבתים:",
+ "מוקצה. רחבה שאחורי הבתים, דכל הני הקיפן לדירה הוא. והני פסי ביראות נמי הואיל ומימיהן ראויות לשתיית אדם תשמיש מעלייתא הוא:",
+ "ומותר להרחיק כל שהוא. כלומר כשם שכל אלו שהוקפו לדירה אפילו גדולים עד י׳ כורים מותר לטלטל בהם, כך מותר להרחיק ההיקף של פסי ביראות כל מה שלבו חפץ, וכן הלכה:"
+ ],
+ [
+ "אם היתה דרך הרבים. דרך שרבים בוקעים בה מפסקת בין הפסים, יסלקנה לצדדים מחוץ לפסים שלא יהיו הרבים מהלכים בין הפסים, דמשוו לה כרשות הרבים ומבטלים המחיצה. ואין הלכה כר״י:",
+ "בור הרבים. אי פסקי מיא מדכרי אהדדי, שלא התירו פסי ביראות אלא שיהיו מים מצויין לבהמות עולי רגלים, וכל זמן שאין שם מים אין לפסין תורת מחיצה:",
+ "באר היחיד. נמי שרי, דבאר מים חיים הן והא לא פסקי מיא:",
+ "לבאר הרבים. דאיכא תרתי למעליותא. וכן הלכה. ואין מותר למלאות מים ולהוציא מן הבאר על ידי פסי ביראות אלא כדי להשקות בהמתן של עולי רגלים ובא״י בלבד. אבל להוציא מים כדי לשתות האדם עצמו אסור, אלא יורד לבור ושותה או עושה מחיצה גבוהה עשרה טפחים:"
+ ],
+ [
+ "ועוד א״ר יהודה בן בבא. משום דאמר חדא לחומרא גבי פסין, דאמר אין עושין אותן אלא לבאר הרבים. והשתא קאמר חומרא אחריתא דאף במוקף לדירה לא שרי טפי מבית סאתים, משום הכי תנא ועוד:",
+ "שומירה. סוכת שומרים. דאע״ג דהוקף לדירה, בית סאתים הוא דשרי, טפי לא:",
+ "סמוכה לעיר. דהואיל וקרובה לביתו דעתו להשתמש בה תמיד וכמוקף לדירה דמי:",
+ "ובלבד שתהא שבעים אמה ושירים על שבעים אמה ושירים. ולא יותר. ות״ק נמי דלעיל דאמרו לו לא אמרו בית סאתים אלא לקרפף ולגינה אבל אם היה דיר או סהר או חצר וכו׳ כר׳ עקיבא קאמר, דהיכא דאיכא בית דירה אפילו טובא נמי, וכשלא הוקף לדירה בית סאתים. ומאי בינייהו, אמרינן בגמ׳ דאיכא בינייהו דבר מועט שבית סאתים יותר על שבעים אמה ושיריים רבועים, ות״ק שרי בבית סאתים שלמים, ולר״ע ע׳ אמה ושיריים על ע׳ אמה ושיריים ותו לא. וכיצד ידענו דבית סאתים יותר על ע׳ אמה ושיריים רבועים, דהא אמרינן בגמרא וכמה הן סאתים כחצר המשכן, וחצר המשכן כתיב ביה (שמות כ״ז:י״ח) אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים ודרשינן מאי חמשים בחמשים, אמרה תורה טול חמשים שארכו יתר על רחבו וסבב נ׳ הנותרים לשיעור שבת, דהוו להו ע׳ אמה וד׳ טפחים מרובעים. כיצד, עשה מהם ה׳ רצועות של עשר אמה רוחב ואורכן חמשים, תן אחת למזרחה ואחת למערבה, הרי רחבה ע׳ וארכה נ׳, שים אחת לדרום ואחת לצפון הרי שבעים על שבעים אלא שהקרנות פגומים לכל קרן וקרן עשר על עשר מפני התוספת שהוספת, טול מן הרצועה החמישית ארבע חתיכות של עשר [על עשר] ושים לארבע קרנות ונתמלאו, טול עשר על עשר הנותרים שהם ששים טפחים [על ששים טפחים] ועשה אותם רצועות של שני טפחים, הרי שלשים רצועות אורך כל אחת עשר אמות, שהן שלש מאות אמה, תן שבעים לכל רוח הרי שבעים [אמות] וד׳ טפחים, על שבעים אמות וד׳ טפחים אלא שהקרנות פגומים טפחיים על טפחיים, ונשארו בידך כ׳ אמה טול מהם ח׳ טפחים ושים לקרנות ונתמלאו, ונשארו בידך י״ח אמות וד׳ טפחים אורך ברוחב טפחיים והיינו דבר מועט, שאם באת לחלקן ולהקיף אין מגיע תוספת לרוחב שני שלישי אצבע דהא בעי למעבד מינה רצועות של רפ״ג [אמות] אורך להקיף הד׳ רוחות. כך מצאתי פירוש שטה זו בפירושי רש״י ונכון הוא. והרמב״ם בקש חשבונות רבים ולא ירדתי לסוף דעתו. ובמה שאמר רבי עקיבא אפילו אין בה אחד מאלו מטלטלים בתוכה, הלכתא כותיה. אבל במאי דפליג אחכמים דאמרו לו דלעיל וסבר דשבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים ותו לא, בהא הלכה כחכמים. דבבית סאתים כחצר המשכן שרי, שהוא דבר מועט יותר על ע׳ אמה ושיריים רבועים:",
+ "אם היתה ארכה יותר על רחבה. ואע״ג דמיעט רחבה והוסיף על ארכה ואין בכולה אלא בית סאתים, אין מטלטלין, דמרובע הוא דשרו רבנן היכא דלא הוקף לדירה. והלכה כר׳ יוסי דפליג אדרבי אליעזר ולא בעי מרובעות:"
+ ],
+ [
+ "אפילו היא כבית כור. אפלוגתא דלעיל קאי אגינה וקרפף:",
+ "אנשי חצר ששכח אחד מהם ולא עירב. ולמחר בטל רשות חצרו לחביריו, שהיה אוסר עליהן מלהוציא מבתיהן לחצר, שהחצר ברשות כולן וחלקו אוסר עליה. הואיל ובטל רשות חצרו בטל אף רשות ביתו, אע״פ שלא פירש ונעשה אורח אצלם לפיכך אף ביתו מותר להם. אבל אסור לו להכניס ולהוציא מביתו לחצר, אע״פ שהוא מותר להכניס ולהוציא מבתיהם לחצר כשאר כל אדם הנכנס לבית חברו שמותר לו להוציא מבית חברו לחצר, דהא רשותא דחד הוא, מ״מ מביתו אסור הוא להוציא. ולא אמרינן כיון דבטל להו רשות ביתו הרי ביתו כבתיהם, דבשעה שמוציא מביתו לחצר חוזר ומחזיק ברשותו הוא ואוסר עליהן, כדתנן בהדר עם העובד כוכבים, מי שנתן רשותו וחזר והוציא בין בשוגג בין במזיד הרי זה אוסר:",
+ "שיוצאים בעקרבנין בפסח. משום מרור. ועקרבנין ירק שעליו שלו דומות לעקרב. ואני שמעתי סיב הגדל סביבות הדקל:",
+ "ובקשתי לי חבר. לג׳ דברים הללו אם שמע מפיו, ולא מצאתי. ואין הלכה כאחד מהן. דגבי גינה וקרפף לא שרי טפי מבית סאתים. ואנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב ובטל רשותו ולא בטל ביתו אף להם אסור ביתו, אבל מבתיהם לחצר מותר. ועקרבנין לאו מרור הוא ואין אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "בכל מערבין. עירובי תחומין. דאילו עירובי חצירות אין מערבין אלא בפת. והאי בכל דתנן במתניתין, לאו דוקא, כדאמרינן בגמרא אין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהן חוץ, דהא הכא תנן בכל מערבין חוץ מן המים ומן המלח, ואיכא נמי כמהין ופטריות דאין מערבין ולא משתתפים בהם דלאו מזון נינהו, כמו מים ומלח:",
+ "ומשתתפים. שתופי מבואות:",
+ "הכל נלקח בכסף מעשר. כדכתיב (דברים י״ד:כ״ו) ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך:",
+ "חוץ מן המים ומן המלח. דלאו פרי מפרי הוא:",
+ "הנודר מן המזון. לא דאמר יאסר עלי מזון, דאין נקרא מזון אלא חמשת המינים דזייני וסעדי, אלא כגון דאמר כל הזן עלי קונם, וכל מילי זייני ומשביעים לפי שעה חוץ מן המים והמלח:",
+ "מערבין לנזיר ביין. דאף על גב דלא חזי לדידיה, חזי לאחריני:",
+ "ולישראל בתרומה. דהא חזיא לכהנים:",
+ "סומכוס אומר בחולין. דמידי דחזי ליה בעינן. וביין לנזיר לא פליג סומכוס, מפני שאפשר שישאל הנזיר על נדרו ויהיה היין מותר לו באותה שבת, אבל תרומה אי אפשר שתהיה ראויה לישראל, שאפילו ישאל המפריש התרומה עליה והרי היא כאילו לא הורמה, הרי היא חוזרת לטבלה ואסור לאכול ממנה עד שיחזור ויפריש תרומה אחרת, ואין מפרישין תרומה בשבת אפילו בין השמשות, הילכך לא חזיא ליה. ואין הלכה כסומכוס:",
+ "ולכהן בבית הפרס. סתמא היא, ולאו סומכוס קאמר לה. ",
+ "בית הפרס. שדה שנחרש בה קבר מותר לכהן ליכנס שם כשהוא מנפח והולך, ורואה שאינו נוגע בעצם כשעורה. ומשום הכי מותר ליתן עירובו שם שהרי יכול להכנס במקום שנתן שם עירובו והוי הוא ועירובו במקום אחד:",
+ "לחוץ. לעשות מחיצה בינו לקבר שלא יאהיל, כגון שיכנס שם בשידה תיבה ומגדל, אלמא חזי ליה. ופלוגתא דר׳ יהודה ורבנן מוקמינן בגמרא דאפילו בישראל פליגי רבנן עליה דר״י ואמרי דאין מניחין עירובי תחומין בבית הקברות, ולא נקט כהן אלא להודיעך כחו דר״י דאפילו בכהן שרי. ובהא קמיפלגי, דר״י סבר אע״ג דאסור ליהנות ולהשתמש בבית הקברות, מותר להניח שם עירוב, דאין מערבין עירובי תחומין אלא לדבר מצוה ומצות לאו ליהנות נתנו, ואע״פ שמשתמר שם העירוב אחר קנייתו דהא בין השמשות קונה וכבר נעשית המצוה והוא משתמר שם כל השבת. קסבר ר״י אין אדם מקפיד על עירובו אם אבד או נגנב לאחר שקנה ורבנן סברי אדם מקפיד על עירובו לאחר שקנה, ורוצה שלא יגנב, הלכך כשהעירוב משתמר בבית הקברות כל השבת לאחר שקנה בין השמשות ונגמרה מצותו נמצא משתמש באסורי הנאה שהקברות אסורים בהנאה, לפיכך לא יניח אדם עירוב בבית הקברות. והלכה כחכמים:"
+ ],
+ [
+ "מערבין בדמאי. בככר שלקחה מעם הארץ ולא הפריש ממנה תרומת מעשר של דמאי:",
+ "ובמעשר ראשון כו׳ אבל לא בטבל וכו׳ כולן מפורשין במס׳ שבת פרק מפנין:",
+ "השולח את עירובו ביד חרש כו׳ להוליכו לסוף אלפים אמה. ודוקא בעירובי תחומין אינו עירוב אם שלחו ביד קטן, אבל בעירובי חצרות קיי״ל קטן גובה את העירוב:",
+ "ביד מי שאינו מודה בעירוב. כגון כותי או צדוקי:",
+ "ואם אמר לאחר. כשר, לקבלו מן הפסול ויוליכנו הכשר לסוף אלפים אמה:",
+ "הרי זה עירוב. ובלבד שיהא הוא עומד ורואה בשעה שהפסול נותנו ליד הכשר, אע״פ שאינו רואה כשהכשר מוליכו, דחזקה שליח עושה שליחותו:"
+ ],
+ [
+ "נתנו באילן. העומד ברה״ר ויש בו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים או יותר:",
+ "למעלה מעשרה אין עירובו עירוב. דכיון דהאילן רחב ד׳, למעלה מעשרה הוי רשות היחיד, והוא קנה שביתתו ברה״ר, וכיון דאי הוי בעי למשקל עירוביה ומיכליה בשעה שהעירוב זוכה לו דהיינו בין השמשות לא מצי שקיל ליה דמייתי מרשות היחיד לרשות הרבים לא הוי עירוב:",
+ "למטה מעשרה הרי זה עירוב. דלמטה מעשרה כרמלית היא, דכל משלשה ועד תשעה ברוחב ארבעה כרמלית היא, וכיון דאי שקיל ליה לעירוביה אין כאן אלא איסור שבות, הרי זה עירוב. ומתניתין רבי היא דאמר כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות. ובשעה שהעירוב זוכה לו דהיינו בין השמשות מצי שקיל ליה, ונמצא הוא ועירובו במקום אחד הילכך הוי עירוב:",
+ "נתנו בבור. שבכרמלית כגון שבבקעה ושבשדות ונתכוין לשבות בבקעה או בשדה, הרי זה עירוב, דבור עצמו רשות היחיד והוא קנה שביתה בכרמלית ובשעה שהעירוב זוכה לו דהיינו בין השמשות מצי שקיל ליה, כרבי דאמר כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות:",
+ "אפילו גבוה מאה אמה. ואין למטה רוחב ארבע דלאו רשות היחיד הוא, ואע״ג דלמעלה רחב ארבע דהא עירוב על גבי מקום ד׳ בעינן:",
+ "תלוש ונעוץ. הוא דהוי עירוב, אבל מחובר לא הוי עירוב משום דכי שקיל ליה גזירה שמא יקטום, לפי שהקנה רך הוא איכא למיגזר שמא יקטום כי שקיל ליה, אבל אילן קשה הוא ובין השמשות לשמא יעלה ויתלוש לא חיישינן, אבל קטימת קנה איידי דרכיכא ודאי מקטמא ומחייב משום קוצר. אי נמי קנה וקונדס מיחלף ליה מחובר בתלוש, דקנים הרבה תלושין נעוצים ונראין כמחוברים, משום הכי איכא למיגזר שמא יקטום במחובר ויחשוב שהוא תלוש, אבל באילן ליכא למיגזר שמא יעלה ויתלוש ויטעה לחשוב דתלוש הוא:",
+ "נתנו במגדל. של עץ:",
+ "ואבד המפתח הרי זה עירוב. וכגון שהמנעול קשור בחוטים וחבלים שאם לא ימצא המפתח אי אפשר לחתכן אלא בסכין, ת״ק סבר הואיל ואפשר לפתוח על ידי שיחתוך החבלים בסכין אין כאן איסור סקילה אלא איסור שבות, דמקלקל הוא בחתיכת החבלים וכל המקלקלים פטורים, ואיסור שבות ביה״ש בשעת קניית העירוב לא גזרו בו כדאמרן, הילכך הוי עירוב, דמצי מייתי סכין ויחתוך לחבלים ושקיל לעירוביה. ור׳ אליעזר סבר אין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו ואסור לטלטל הסכין כדי לחתוך החבלים שאין תשמישו אלא לחתוך האוכלים, והואיל ואיכא תרתי, טלטול הסכין, וחתיכת החבלים, אפילו לרבי דאמר כל דבר שהוא משום שבות בין השמשות לא גזרו, בכה״ג מודה דגזרו. ואין הלכה כר״א:"
+ ],
+ [
+ "נתגלגל חוץ לתחום אינו עירוב. הואיל ויש מביתו שהוא לן שם עד עירובו יותר מאלפים אמה לא מצי למיזל ולמשקליה. והוא שנתגלגל שתי אמות חוץ לאלפים אמה שכל אדם יש לו ארבע אמות ממקום עירובו, שתי אמות מצד מזרחו של עירוב ושתי אמות מצד מערבו:",
+ "נפל עליו גל. והוא דבעי מרא וחצינא לפנוייה, דהויא מלאכה ולא שבות:",
+ "תרומה ונטמאת. דהשתא לא חזיא לא לדידיה ולא לאחריני. ואצטריך תנא לאשמעינן נתגלגל חוץ לתחום ונפל עליו גל, דאי אשמעינן נתגלגל, משום דליתיה גביה הוי הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר, אבל נפל עליו גל דאיתיה גביה אימא להוי עירוב. ואי אשמעינן נפל עליו גל דלא מצי שקיל ליה אלא במלאכה במרא וחצינא. אבל נתגלגל דאפשר דנשיב זיקא ומהדר ליה לתוך התחום אימא ליהוי עירוב קמ״ל. ותנא נשרף להודיעך כחו דרבי יוסי דאע״ג דאינו בעולם משום ספק לא מתסר. ותנא תרומה שנטמאת להודיעך כחו דר״מ דאע״ג דישנו בעולם וי״ל העמידנה בין השמשות על חזקתה של קודם לכן וטהורה היתה אפ״ה, לא אמרינן חזקה לקולא:",
+ "משחשיכה הרי זה עירוב. דלאחר שקנה בין השמשות אין חוששין לו אם נאבד:",
+ "הרי זה חמר גמל. דמספקא לן אי קנה ליה עירוב והכא הויא ביתו ומהכא יש לו אלפים לכל רוח והפסיד אלפים שמעבר ביתו והלאה, או שמא לא קנה עירוב ומביתו יש לו אלפים לכל רוח ולא קנה לעבר עירובו כלום, ומחמת ספק זה נאסר ללכת אלא אלפים אמה שבין ביתו לעירוב, דממה נפשך בהנך משתרי, אבל באלפים דמעירובו ואילך לא, דילמא לא קנה עירוב. ומביתו ואילך נמי לא, דילמא קנה עירוב. נמצא זה מושכו לכאן וזה מושכו לכאן כאדם המנהיג חמור וגמל שהחמור הולך לפניו וזה מנהיגו והגמל מאחוריו והוא מושכו וצריך לפנות לפניו ולאחריו:",
+ "רבי יוסי ור׳ שמעון אומרים ספק העירוב כשר. דאמרינן העמד עירוב על חזקתו, וכשהניחו היה בתוך התחום והיה טהור ולא היה עליו גל לפיכך עירובו עירוב וכן הלכה:"
+ ],
+ [
+ "מתנה אדם על עירובו. מניח שני עירובין אחד לסוף אלפים למזרח ביתו ואחד לסוף אלפים למערב ביתו, ואומר אם באו עובדי כוכבים למזרח וצריך אני לברוח מפניהם יקנה לי עירובי שבמערב ויהיו לי למערב ביתי ד׳ אלפים אמה. ואע״ג דלא אתו עד למחר, אמרינן יש ברירה דבין השמשות קנה ליה עירובא דאידך גיסא:",
+ "הריני כבני עירי. אלפים מעירי לכל רוח ואיני צריך להשתכר לכאן ולהפסיד מכאן:",
+ "אם בא חכם למזרח. חוץ לתחום עירי ורוצה אני ללמוד מפיו, ועכשיו איני יודע לאיזה צד יבא ולמחר אשמע מבני אדם הבאים משם לכאן ע״י עירוב:",
+ "רבי יהודה אומר. אם באו מכאן ומכאן, ואחד מהם רבו, ילך אצל רבו ולא אצל האחר דקים לן בגויה דבשעת קניית עירוב בין השמשות דעתיה דלקני ליה ההוא עירוב דלצד רביה. ואין הלכה כר״י, דזמנין דניחא ליה לאינש בחבריה טפי מרביה:"
+ ],
+ [
+ "מערב אדם שני עירובין. אם היה צריך לילך יום ראשון לכאן ויום שני לכאן, יכול לערב למזרח ולמערב ערב יום הראשון, ואומר עירובי של מזרח יקנה לי היום לצורך מחר, ועירובי של מערב יקנה לי בין השמשות דלמחר לצורך יום שני. דקסבר ר״א שבת ויו״ט לאו כחד יומא אריכא נינהו אלא ב׳ קדושות [הן], ובין השמשות דקמא לדידיה הוא דקני ולא ליום שני:",
+ "עירובי בראשון ובשני כבני עירי. כלומר ואם לא היה צריך לילך אלא ביום ראשון, ובשני א״צ לזוז ממקומו ואינו רוצה להפסיד לא אלפים של תחומו מכאן ולא אלפים של תחומו מכאן, יערב עירוב אחד לצד שהוא רוצה לילך בו ביום ראשון, ואומר עירובי זה יקנה לי לצורך מחר, ובשני הריני כבני עירי שלא עירבו. או אם היה צריך לילך בשני ולא בראשון, יאמר עירוב זה יקנה לי בין השמשות של מחר ובראשון אהיה כבני עירי:",
+ "או מערב לשני הימים. היינו לרוח אחת דאמרי לעיל. והא תו למה לי. אלא הכי קאמרי ליה רבנן לרבי אליעזר אי אתה מודה ליום אחד דאו מערב לרוח אחת או אינו מערב כל עיקר, שאינו יכול לומר חצי יום עירובי למזרח וחצי יום עירובי למערב. לשני הימים נמי, דהיינו לשבת ויום טוב, או מערב כמו ליום אחד או אינו מערב כל עיקר. דספיקא להו לרבנן שבת ויום טוב אי כיומא אריכא דמו אי לא, ועבדי הכא לחומרא דאין יכול לערב לשתי רוחות דלמא חדא קדושה היא, והכא לחומרא דאמרי לקמן נאכל בראשון אין עירוב לשני, דלמא שתי קדושות הן ולא כיומא אריכא דמו:",
+ "מוליכו. השליח ערב יום טוב שלפני שבת ומחשיך עליו עד שיקנה העירוב:",
+ "ונוטל ובא לו. שמא יאבד ושוב אין לו עירוב לשני, כדקתני נאכל עירובו בראשון עירוב לראשון ואין עירוב לשני:",
+ "ובשני. חוזר ומוליכו בשני. דקיימא לן המערב בפת בראשון ורוצה לערב בפת בשני צריך שיערב באותו עירוב עצמו שקרא עליו שם מאתמול, ועתה שותק. אבל לא בפת אחרת דבעי למיקרא עליה השתא שם עירוב והוי מכין מיום טוב לשבת:",
+ "נמצא משתכר בהליכתו. כלומר קונה לו הליכה ליום מחר:",
+ "ומשתכר בעירובו. שאוכלו. ויו״ט אחר השבת דלא אפשר בהכי, מוליכו בראשון ואינו אוכלו וחוזר והולך שם בשני לראות אם קיים העירוב מחשיך עליו, ואם רוצה יאכלנו אחרי כן:",
+ "מודים אתם לי שהן שתי קדושות. דאמריתו נאכל עירוב בראשון אין עירוב לשני, ואי חדא קדושה נינהו הוה ליה כחד יומא אריכתא ויקנה בין השמשות של ראשון לשניהם, וכיון דשתי קדושות נינהו יכול לערב נמי לשתי רוחות, ורבנן אזלי הכא לחומרא והכא לחומרא כדאמרן, משום דמספקא להו. והלכה כרבי אליעזר דשבת ויום טוב שתי קדושות הן:"
+ ],
+ [
+ "שמא תתעבר. שמא יעשו ב״ד הגדול אלול מעובר ויהיו ב׳ ימים טובים, יום ל׳ של אלול ויום ל״א, והוא צריך לילך בראשון לצד אחד ובשני לצד אחר מערב שני עירובין ומניחן בערב יו״ט זה לכאן וזה לכאן ואומר וכו׳:",
+ "ולא הודו לו חכמים. דקסברי קדושה אחת הן. והלכה כחכמים בשני ימים טובים של ראש השנה. דלאו משום ספיקא בלבד אתקן שמא קדשו ב״ד את יום שלשים או יום ל״א ואחד מהם חול, אלא משום דשמא באו עדים מן המנחה ולמעלה, שנוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש ותרוייהו קדושה אחת. אבל בשאר ימים טובים של גליות דלא אתקון אלא מספיקא דלא ידעינן מתי קדשו בית דין הגדול את החדש, מודים חכמים לרבי יהודה דשתי קדושות הן. וחכמים האמורים כאן הוא רבי יוסי:"
+ ],
+ [
+ "מתנה אדם על הכלכלה. סל שיש בו פירות טבלים, מתנה עליו ביום טוב ראשון של ראש השנה ואומר, אם היום חול תהא זו תרומה על אלו, ואם היום קודש אין בדברי כלום. שאין מגביהין תרומה ביום טוב. ולמחר הוא אומר אם אתמול קודש והיום חול תהא זו שאמרתי אתמול תרומה על אלו, ואם היום קודש ואתמול חול כבר היא תרומה. ואוכל כלכלה המתוקנת ומשייר התרומה:",
+ "ולא הודו לו חכמים. הוא ר׳ יוסי כדאמרן, דסבר קדושה אחת הן ואין מגביהים בהם תרומה. ודוקא בשני ימים טובים של ראש השנה כדפרישית לעיל:",
+ "וכן ביצה שנולדה בראשון. של ראש השנה:",
+ "תאכל בשני. דאם הראשון קודש השני חול וביצה שנולדה ביו״ט מותרת בחול דאין הכנה לחול. ואם הראשון חול והשני קדש נמצא שחול מכין ליו״ט ושפיר דמי:",
+ "ולא הודו לו חכמים. בשני י״ט של ר״ה בלבד דקדושה אחת הן. אבל בשני ימים טובים של גליות מודים לו:"
+ ],
+ [
+ "והחליצנו. זרזנו והחליצנו כח, כמו נחלץ חושים (במדבר ל״ב:י״ז) פירוש אחר הצילנו ומלטנו, כמו חלצני ה׳ מאדם רע (תהילים ק״מ:ב׳):",
+ "אם היום אם מחר. אם היום הוא החליצנו היום, ואם מחר הוא החליצנו מחר:",
+ "ולא הודו לו חכמים. לא להזכיר של ראש חודש בראש השנה ולא להתנות אם היום ואם מחר, אלא אומר והחליצנו סתמא בשני הימים ואינו מזכיר של ראש חודש כל עיקר. והלכה כחכמים:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מי שהוציאוהו עובדי כוכבים. לאנסו חוץ לתחום:",
+ "או רוח רעה. שנכנס בו שד ונטרפה דעתו ויצא חוץ לתחום, וחזר ונשתפה והרי הוא חוץ לתחום:",
+ "החזירוהו לתוך התחום כאילו לא יצא. והרי כל העיר לו כארבע אמות כאשר בתחלה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח, ודוקא כשהוציאוהו והחזירוהו בע״כ. אבל יצא לדעתו אע״פ שהחזירוהו בע״כ, או הוציאוהו בע״כ וחזר לדעתו אין לו אלא ד׳ אמות:",
+ "הוליכוהו לעיר אחרת. והרי היא מוקפת מחיצות, או שנתנוהו בדיר או בסהר שהן מוקפין והקיפן גדול:",
+ "מהלך את כולה. דהואיל ומוקפת מחיצות הרי היא כד׳ אמות:",
+ "ר׳ יהושע ור׳ עקיבא אומרים אין לו אלא ארבע אמות. דכיון דלא שבת באויר מחיצות מבעוד יום לא מהני ליה מחיצות. ורבותי פירשו משום דגזרי דיר וסהר אטו בקעה שאין לה מחיצות. ובבקעה כולי עלמא מודו דאין לו אלא ארבע אמות:",
+ "מפרנדסין. שם מקום:",
+ "והפליגה. כשהיא מתרחקת משפת הים ונכנסת באמצעו קרי הפלגה, לשון פלגי מים (תהלים א):",
+ "הלכו את כולה. היו מהלכין בכל הספינה. ואע״פ שהספינה הלכה בשבת ויצאו חוץ לתחום, הוי כמי שיצא חוץ לתחום וניתן בדיר או בסהר, שהספינה מוקפת מחיצות:",
+ "שרצו להחמיר על עצמן. דלדידהו נמי דגזרי דיר וסהר אטו בקעה, בספינה כל זמן שהיא מהלכת היה מותר להלך את כולה. ועוד שהרי שבתו באויר מחיצות מבעוד יום, אלא שרצו להחמיר. והלכה כר׳ גמליאל וכר״א בן עזריה:"
+ ],
+ [
+ "לנמל. מקום שהספינות חונות כשיוצאות מן הים אל שפתו:",
+ "מה אנו לירד. מן הספינה לתוך העיר, כלום באנו מחוץ לתחום משחשיכה. והאי נמל לאו מוקף מחיצות הוה, דאי הוה מוקף מחיצות, הא קאמר רבן גמליאל לעיל בנתנוהו בדיר או בסהר דמהלך את כולה:",
+ "שכבר הייתי מסתכל. בשפופרת של קנה חלול שהיתה מתוקנת למדת צפיית אלפים אמה:"
+ ],
+ [
+ "מי שיצא ברשות. כגון לעדות החדש או להציל מן העובדי כוכבים או מן הנהר:",
+ "כבר נעשה מעשה. ואינך צריך לילך:",
+ "יש לו אלפים אמה לכל רוח. ממקום שנאמר לו:",
+ "כאילו לא יצא. הכי קאמר, אם היו אותן אלפים אמה הנתונות לו לכל רוח ממקום שנאמר לו נכנסות לתוך אלפים של תחום ביתו, כאלו לא יצא מתחומו דמי, והולך עד ביתו והרי הוא כבתחילה:",
+ "שכל היוצאין להציל חוזרין למקומן. הכי קאמר, שכן מצינו קולא אחרת בכל היוצאין להציל מן העובדי כוכבים ומן המפולת, שמפני שיצאו ברשות התירו להם לחזור בכלי זיינן למקומם ולא הצריכום להניח כלי זיינן, הכי נמי הקילו [לזה שיצא] ברשות להיות כאילו לא יצא:"
+ ],
+ [
+ "מי שישב בדרך. לנוח ולא היה יודע שהיה בתחום העיר וחשכה לו שם, וכשעמד ראה שהוא סמוך לעיר ובתחומה:",
+ "לא יכנס. לעיר להיות כאנשי העיר, אלא ממקום שחשכה לו ימדוד אלפים אמה ועד מקום שיכלו ילך בעיר ותו לא:",
+ "ר״י אומר יכנס. וילך כל העיר וחוצה לה אלפים אמה כבני העיר. והלכה כר׳ יהודה:",
+ "בלא מתכוין. שלא ידע כשחשיכה לו שהוא בתחום העיר, ולא נתכוין להיות שביתתו בעיר אלא במקומו:"
+ ],
+ [
+ "יש לו אלפים אמה לכל רוח. דסבר ר׳ יוחנן בן נורי חפצי הפקר שאין להם דעת בעלים, קונים שביתה במקומן ויש להם אלפים אמה לכל רוח, והישן שאין לו דעת בשעה שקונה שביתה דינו כחפצי הפקר ויש לו אלפים אמה לכל רוח. ורבנן סברי חפצי הפקר אין קונין שביתה במקומן, אלא הזוכה בהן מוליכן למקום שהוא יכול לילך, הכא נמי הישן אינו קונה שביתה ואין לו אלא ארבע אמות בלבד. והלכה כר״י בן נורי שהישן קונה שביתה במקומו ויש לו אלפים אמה לכל רוח. אבל בנכסי הפקר הלכה כחכמים שהן כרגלי כל אדם ואין קונין שביתה במקומן, אלא הזוכה בהן מוליכן למקום שהוא יכול לילך:",
+ "וחכמים אומרים אין לו אלא ד׳ אמות. הואיל ובשעה שקדש היום היה ישן לא קנה שביתה, ואין לו אלא ארבע אמות שזכתה לו תורה דכתיב (שמות ט״ז:כ״ט) שבו איש תחתיו וקומתו של אדם בינוני ג׳ אמות ואמה אחת לפשוט ידיו ורגליו:",
+ "ר׳ אליעזר אומר והוא באמצען. חכמים סברי יהבינן ליה ארבע אמות לכל רוח, ור׳ אליעזר סבר כי יהבינן ליה ארבע אמות היינו ב׳ אמות לכל צדיו:",
+ "לאיזה רוח שירצה. יטול ארבע אמות, ואחר שבירר צד אחד אין יכול לחזור ולברור צד אחר:"
+ ],
+ [
+ "היו שנים. עומדים רחוק זה מזה שש אמות דמובלעין ב׳ אמות של כל אחד לתוך של חבירו, מביאין ואוכלין בתוך שתי אמות. ובלבד שלא יפשוט זה ידו לתוך שתים החיצונות שאין לו בהם כלום ויוציא לשם פתו או חפציו:",
+ "והאמצעי מובלע ביניהם. שתי אמותיו בתוך של זה ושתי אמותיו בתוך של זה. הוא מותר עם כל אחד, פונה לכאן ומשתמש עם זה ופונה לכאן ומשתמש עם זה:",
+ "לג׳ חצרות. והם זו אצל זו:",
+ "פתוחות לרשות הרבים. דכל אחת רשות לעצמה ואין להם דריסת הרגל זו על זו, דהשתא אינן אוסרות זו על זו:",
+ "עירבו שתיהן עם האמצעית היא מותרת עמהן וכו׳ ורבנן אפליגו עליה דר״ש בהא ואמרי כולן אסורות זו בזו. והשתא קאמר להו ר״ש והלא זה הדבר שהיו ג׳ והאמצעי מובלע בינתיים ואתם מודים שהוא מותר עמהן והם מותרים עמו דומה לג׳ חצרות, ואמאי קמפלגיתו עלי בג׳ חצירות, ואמרי ליה רבנן התם בשלש חצירות מתוך שמרובים הם שתים החיצונות האסורות זו בזו יבואו להוציא מזו לזו, והאמצעית לא יהבה אדעתה ולא מדכרא להו, דאמרי שמא אחד מדיורי האמצעית שמותר בזו ובזו הוא שמוציא. אבל הכא בג׳ אנשים אי אתי חד משני החיצונים לאפוקי לתוך ב׳ אמות של החיצון האחר, האמצעי יהיב אדעתיה ומדכר ליה. והלכה כר״ש בשלש חצירות שב׳ החיצונות בלבד אסורות זו עם זו:"
+ ],
+ [
+ "והיה מכיר אילן או גדר. שיכול להגיע שם קודם שתחשך, אלא שהוא עיף ורוצה לנוח במקומו:",
+ "לא אמר כלום. הואיל ולא פירש איזה ד״א בחר לו מתחתיו של אילן, לאו שביתה היא ואין לו אלא ד״א במקום שהוא שם, שהרי לא קנה שביתה במקומו כיון שעקר דעתו מלשבות כאן, ותחת האילן נמי לא קנה שביתה. והני מילי כשיש תחתיו של אילן ח׳ אמות או יותר, דאיכא למימר דהאי גיסא בחר או דהאי גיסא בחר ולא הוי סיום, אבל ז׳ אמות על כרחך מקצת ביתו ניכר באמה אמצעית דא״א שלא בררה, דאי באמצע האילן בירר לו ד״א הרי היא מהן, ואי מהאי גיסא או מהאי גיסא הרי היא מהן, הלכך קנה שם [שביתה]:",
+ "אמר שביתתי בעיקרו. הואיל וסיים מקומו, אותה שביתה קונה לו אלפים לצד רגליו ואלפים לצד ביתו:"
+ ],
+ [
+ "ואם אינו מכיר. אילן או גדר:",
+ "או שאינו בקי בהלכה. ואינו יודע שיועיל לו כשיאמר שביתתי במקום פלוני. ואמר שביתתי במקומו. זכה לו מקומו:",
+ "עגולות. דבערי מקלט דמינייהו ילפינן אלפים אמה של תחום שבת כתיב (במדבר ל״ה:ה׳) [זה יהיה להם מגרשי הערים]. לזה אתה נותן פאות, דהיינו זויות ואי אתה נותן פאות לשובתי שבת. ורבנן דבעו מרובעות דרשי זה לרבויי, כזה יהיו כל שובתי שבת. והלכה כחכמים:",
+ "כטבלא מרובעת. כתב הרמב״ם לפי שא״א לעשות מרובע מצומצם בכיון, תנא כטבלא מרובעת, כלומר כדרך שבני אדם רגילים לרבע, אע״פ שאינו מרובע בצמצום:",
+ "נשכר את הזויות. ארבע הפיאות שבאלכסונו של מרובע העודפות על העגול שבתוכו:"
+ ],
+ [
+ "זהו שאמרו. כגון זה שהוא בדרך ואין עמו פת, דהשתא עני הוא, לו התירו חכמים לערב ברגליו. דסבירא ליה לרבי מאיר עיקר עירוב בפת, וקולא היא דאקילו גבי עני או מי שבא בדרך ואין עמו פת לערב ברגליו. ור׳ יהודה סבר עיקר עירוב ברגל, וקולא היא דאקילו לעשיר שאינו יכול לילך ברגליו לשלוח עירובו ע״י שליח. והלכה כר״י. ובין ר״מ ובין ר׳ יהודה שוים הם שהאומר שביתתי במקום פלוני אינו קונה שביתה באותו מקום שאמר, אא״כ הוא עני או בא בדרך שאין עמו פת, אבל עשיר צריך שישלח פת במקום שביתתו. והאומר שביתתי במקום פלוני אינו קונה שם שביתה אא״כ יש שהות ביום שהיה יכול לרוץ ולהגיע שם קודם שתחשך, ואם אין כל כך שהות ביום בשעה שאומר שביתתי במקום פלוני לא קנה שם שביתה:"
+ ],
+ [
+ "מי שיצא. מעירו, ששלחוהו אנשי עירו להוליך להם עירוב כדי שיוכלו לילך מחר לעיר שמערבין לה, שהיא סמוכה להם שני תחומי שבת ויכולין לילך מזו לזו ע״י עירוב:",
+ "והחזירו חבירו. דאמר ליה עת חמה היא עת צנה היא:",
+ "הוא מותר לילך. למחר לאותה עיר אחרת, שכיון שהחזיק בדרך כדי לקנות שביתה לסוף אלפים אמה רחוק מן העיר הוי כעני שאומר שביתתי במקום פלוני וקנה לשם שביתה:",
+ "וכל בני עירו אסורין. שלא החזיקו בדרך ואין להם אלא אלפים אמה לכל רוח מעירם:",
+ "רבי מאיר אומר כו׳ ר״מ מספקא ליה, אי עני הוא הואיל ויצא מביתו והחזיק בדרך, או דלמא כיון שהיה יכול לערב בפת ולא עירב לאו עני. הוא הילכך הרי זה חמר גמל, שאין לו אלפים אמה לכל רוח מעירו שמא שביתתו במקום שהיה הולך להוליך שם העירוב בסוף אלפים מעירו, ולסוף האלפים מעירו נמי לא קנה אלפים לצד עיר האחרת שמא לא קנה שביתה אלא בביתו. והלכה כרבי יהודה:"
+ ],
+ [
+ "אפילו אמה אחת לא יכנס. ואין לו אלא ד׳ אמות מכאן וד׳ אמות מכאן. ואע״פ שמובלעות אלו ארבע אמות בתוך תחום העיר, לא אמרינן כיון דעל על, דסבירא ליה הבלעת תחומים לאו מלתא היא:",
+ "שתים יכנס. ר׳ אליעזר לטעמיה, דאמר והוא באמצען שבסוף האלפים יש לו ארבע אמות שתים מצד זה בתוך התחום ושתים מצד זה לסוף התחום, הילכך אם הוא עומד באמה השניה יכנס דהבלעת תחומין מלתא היא. ואין הלכה כר״א:",
+ "מי שהחשיך. שהיה בא מן הדרך וחשכה לו חוץ לתחום:",
+ "לא יכנס. דבמקומו לא קנה שביתה שהרי גילה דעתו שאינו רוצה לקנות שביתה במקומו, ובעיר לא קנה שביתה שיש בינו ובין העיר יותר מאלפים אמה, הילכך אין לו אלא ארבע אמות כדין מי שיצא מחוץ לתחום:",
+ "עד ט״ו אמה. לאו דוקא דהוא הדין פחות או יותר מעט. ואית דמפרשי ט״ו דוקא, ולא ידעתי לישבו יפה:",
+ "המשוחות. מודדי התחומים לעיירות ועושין סימן לסוף התחום. אין ממצין את המדות לעשות הסימן בסוף אלפים ממש אלא כונסין אותן לתוך אלפים:",
+ "מפני הטועין. שאין מכירין הסימן ופעמים שיוצאים להלן ממנו וחוזרין ולאו אדעתייהו, ומשום הכי רגילין תמיד לכנוס בתוך אלפים, ונמצא שאלו ט״ו אמות בתוך התחום הן, וכיון שהיה זה אנוס שרינן ליה ליכנס, ולא מחמירין ליה כי היכי דמחמירינן למי שיצא חוץ לתחום, דהתם הוה ליה ליזהר ולתת בדעתו שלא יצא. ואין הלכה כר״ש:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כיצד מעברין. לשון אשה מעוברת שכריסה בולט. והכי קאמר כיצד יש לה עבור לעיר. אם בית נכנס בית יוצא וכו׳. כשבא לציין סימן תחום העיר ובא למדוד אלפים חוצה לה, אם לא היתה חומתה חלקה אלא בתים סמוכין ומחוברים, ויש בית נכנס לתוך העיר יותר מחברו ונראית כניסתו פגומה, ויש בית בולט ויוצא לחוץ יותר מחברו:",
+ "או פגום נכנס פגום יוצא. שיש מגדלים בולטים בחומה, פעמים בולטים לפנים פעמים לחוץ:",
+ "או שהיו שם. לאחת הקרנות של עיר:",
+ "גדודיות גבוהות. שברי חומה של חרבות בתים, וישנן תוך שבעים אמה ושירים לעיר:",
+ "או נפשות. בנין שעושין על הקבר. והוא שיהא בהן בית דירה:",
+ "מוציאין את המדה כנגדן. אם הבליטות הללו אצל קרן מזרחית צפונית רואים כאילו יש עוד בליטה אחרת כנגדה בקרן מזרחית דרומית וחוט מתוח מזו לזו ומודד מן החוט ולחוץ, כדי שיהא התחום שוה לשתי הקרנות ולא יהיה כאן ארוך וכאן קצר:",
+ "ועושין אותן התחומין. מרובעים, שיהא אלפים לצדדים כבאמצע. ולא עגולים, שיהא להן אלפים באמצע, ובצדדים הם מתמעטים כדרך דבר עגול:"
+ ],
+ [
+ "נותנים קרפף לעיר. כל הבא למדוד תחומין מניח לעיר אויר של שבעים אמה ושירים שהן שבעים אמה ושני שלישי אמה ומשם מתחיל למדוד אלפים אמה, שנאמר (במדבר ל״ה:ד׳) מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב, אמרה תורה תן חוצה ואחר כך מדוד, כלומר תן לה קרפף של שבעים אמה ושירים ואח״כ מדוד משם והלאה:",
+ "לא אמרו קרפף אלא בין שתי עיירות. שתי עיירות הסמוכות זו לזו נותנין שבעים אמה ושירים לכל אחת כדי לחברן ע״י קרפיפות הללו להיות כעיר אחת, והבא ללכת מאחת מהן [דרך] חברתה מודדים לו אלפים אמה מחוץ לחברתה, מפני ששתיהן כעיר אחת על ידי קרפיפות הללו שמחברין ביניהן. והלכה כחכמים, שאין נותנין קרפף לעיר אחת אלא בין שתי עיירות בלבד:"
+ ],
+ [
+ "וכן שלשה כפרים משולשים. לא משולשים ממש, אלא שלישי עומד מרחוק כנגד בין החיצונים, וכל שאילו מכניס אמצעי לביניהן ואין בין זה לזה אלא קמ״א אמה ושליש, שהן ע׳ אמה ושני שלישים לזו וע׳ אמה ושני שלישים לזו, וכן לצד העיר החיצונה האחרת אין בין האמצעית לבינה אלא מאה וארבעים ואחד אמה ושליש, הרי שלשתן נחשבות כאחת, והיוצא מאחת מהן לילך דרך חברותיה מונה מחומת חברתה החיצונה. וכמה יהא בין האמצעית לחיצונית, אלפים אמה, דהואיל ויכולה לבא אמצעית לחיצונה וחיצונה לאמצעית בלא עירוב אמרינן רואין כאילו אמצעית נתונה ביניהן. אבל אם רחוקה יותר מאלפים לא אמרינן רואין:"
+ ],
+ [
+ "אין מודדין. אלפים אמה של תחום שבת אלא בחבל של פשתן ארוך חמשים אמה:",
+ "לא פחות. שכשהחבל קצר נמתח הרבה ומאריך (האמה) [צ״ל המדה]:",
+ "ולא יותר. שכשהוא ארוך הרבה כובדו מכפילו באמצעיתו ומתקצר:",
+ "אלא כנגד לבו. קבעו לו חכמים מקום לשום ראש החבל כל אחד נגד לבו, שאם יתן זה כנגד צוארו וזה כנגד רגליו החבל מתקצר והתחומין מתמעטין:",
+ "לגדר. חומת אבנים שנפלה ונעשית גל גבוה ומשופע:",
+ "מבליעו. אם אינו רחב חמישים אמה משפתו אל שפתו מלמעלה, אע״פ שיש במדרונו הלוך יותר מאלף, אין אומרים תעלה מדת מדרונו למדת התחום, אלא זה יעמוד על שפתו מכאן וזה יעמוד על שפתו מכאן ויבליעו מדרונו בחבל אחד:",
+ "וחוזר למדתו. מדקתני חוזר למדתו, משמע שאם היה רחבו כנגד העיר יותר מחמשים ואינו יכול להבליעו שם בחבל, ובאחד מראשיו שלא כנגד העיר יכול להבליעו, הולך ומבליעו שם, ומודד והולך שם משפתו והלאה עד כנגד המקום שכלה בו רוחב הגיא כנגד העיר וחוזר למדתו כנגד העיר ומשלים את מדת תחומיו:",
+ "הגיע להר מבליעו. והוא שלא יהיה הר זקוף הרבה אלא משופע, שבהלוך חמש אמות ממנו לא יגבה אלא י׳ טפחים, אבל אם הוא זקוף עד שבפחות מהלוך חמש אמות זקוף עשרה טפחים, אינו מבליעו, אלא אומדו בלבד והולך:",
+ "והוא שלא יצא חוץ לתחום. כשהולך המודד להבליע ההר או הגיא, לא יצא חוץ לתחום למקום שראשי הגיא קצרים שיכול להבליעם שם כדי שיחזור אח״כ למדתו כנגד העיר, גזירה מפני שהרואה אותו מודד והולך שם יאמר שמדת תחומים של צדי העיר באה עד כאן:",
+ "בזו אמר רבי דוסתאי. בזו למעוטי עיר מקלט ועגלה ערופה הקרובה אל החלל שאין מקדרין בהן:",
+ "מקדרין. נוקבין, רואין כאילו נוקבין אותן ומודדים דרך הנקב למעט מדת מדרונו, כדאמרינן בגמ׳ שמודדין אותו בחבל של ד׳ אמות והתחתון מניח את החבל כנגד לבו והעליון כנגד רגליו, וכן מודדין אותו כולו ד׳ אמות ד׳ אמות ומתמעט מדרון של כל ד׳ אמות חצי קומת אדם. והלכה כרבי דוסתאי:"
+ ],
+ [
+ "אין מודדין אלא מן המומחה. אדם הבקי במדידה. וגאון פירש מומחה לשון ומחה על [כתף] ים כנרת (במדבר לד) כלומר שמתכוונים למדוד התחומין לכתחלה מן המקום השוה והישר כדי שלא יהא צריך לקדר:",
+ "ריבה למקום אחד ומיעט למקום אחר. שנמצאו סימני תחום זו ארוכין ובולטין מכנגד סימני תחום קרן שכנגדה:",
+ "שומעין למקום שריבה. ומוציאין מדת הקצרה, כנגדה מפני שלא מתח מתחלה החבל כל צרכו. ותניא בתוספתא שהוא צריך למתחו בכל כחו:",
+ "ריבה לאחד ומיעט לאחר. הכי קאמר, ריבה אחד ומיעט אחר, שמדדו שני בני אדם מומחים זה ריבה וזה מיעט:"
+ ],
+ [
+ "עיר של יחיד. כגון שאדם אחד קנה כולה והוא משכיר כל בתיה לבני אדם הדרים בה. ואח״כ נעשית של רבים:",
+ "מערבין את כולה. כדרך שהיו מערבין כשהיתה של יחיד שלא היתה צריכה שיור:",
+ "אין מערבין את כולה. שאסור לערב עיר של רבים אם אין משייר בה בתים ידועים בלא עירוב, דההוא שיור הוי היכר דטעמא משום עירוב הוא ולא תשתכח תורת רשות הרבים. וזו הואיל והיתה של רבים והיתה צריכה שיור אע״ג דהשתא הויא של יחיד נדונית כבתחלה:",
+ "אלא אם כן עשה חוצה לה. שיור שלא עירבו עם שאר העיר. ורבותא קמ״ל שאפילו שיור של חוצה לה מועיל לשאר העיר:",
+ "כעיר חדשה שביהודה. עיר היתה ביהודה ושמה חדשה ולא היו בה אלא נ׳ דיורים והיא העיר היותר קטנה שבכל ארץ יהודה והיא היתה שיור לעיר גדולה הסמוכה לה, והוא שיעור השיור שצריך לשייר בעיר שלא יערבו עם האחרים משום הכירא:",
+ "רבי שמעון אומר שלש חצירות כו׳ ופסק ההלכה אפילו בית אחד בחצר אחד הוי שיור. ועיר שאין לה אלא פתח אחד בלבד אפילו היתה של רבים א״צ שיור:"
+ ],
+ [
+ "מי שהיה במזרח. בשדה, וקדש עליו שם היום והוא רחוק מעירובו יותר מאלפים והרי אין עירובו עירוב כיון שאינו יכול לילך וליטלו, הויא ליה שביתתו בביתו שהרי בתחום ביתו הוא עומד ומסתמא בביתו ניחא ליה שתהא שביתתו כשאין עירובו עירוב:",
+ "אסור לביתו. למנות מביתו אלפים לכל רוח:",
+ "בעיבורה של עיר. באחד מן הבתים העומדים בתוך ע׳ אמה ושיריים:",
+ "לא עשה ולא כלום. שהרי בלא עירוב נמי יש לו מן העיר אלפים לכל רוח, וכל העיר עם עיבורה נחשבים לו כארבע אמות:",
+ "נתנו חוץ לתחום. חוץ לעיבורה של עיר, והכי מפרש לה בגמרא:",
+ "מה שנשכר. לרוח זה מפסיד לרוח שכנגדה. שהרי מונה מן העירוב אלפים לכל רוח ואם נתנו בסוף אלף למזרח נמצא שכלות אלפים של מזרח בסוף שלשה אלפים לעיר ונשתכר אלף ואלפים של מערב כלות בסוף אלף של מערב העיר והפסיד אלף. וקמ״ל דאין העיר עולה בחשבון האלפים של מערב אלא כולה כד׳ אמות. והני מילי כשאין כלות האלפים שמן העירוב לצד העיר אלא בסוף העיר או חוצה לה, אבל אם כלות באמצע העיר או באיזה מקום בתוכה אינו יכול לילך בתוך העיר אלא עד מקום שכלות האלפים אמה של עירוב ותו לא, כדתנן בסמוך:"
+ ],
+ [
+ "אנשי עיר גדולה. שהיתה להן עיר קטנה בתוך אלפים ויוצאים מעירן ומונין והולכים דרך הקטנה הסמוכה, מהלכין את כל העיר הקטנה הסמוכה להן כארבע אמות ומשלימים מדתן חוצה לה:",
+ "ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את הגדולה. כולה כד׳ אמות, לפי שמדת תחומין כלה באמצע עיר גדולה לפיכך אין עיר גדולה נחשבת להם כד׳ אמות ואין הולכים בה אלא עד סוף תחומן:",
+ "כיצד מי שהיה מעיר גדולה. מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה, במה דברים אמורים במודד אלפים אמה, אבל הנותן עירובו בתוך העיר, בין נתנו אנשי עיר גדולה עירובן בקטנה בין נתנו אנשי עיר קטנה עירובן בגדולה, מהלכין כל העיר שהעירוב מונח בה כד׳ אמות, כיצד מי שהיה מעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה כו׳:",
+ "ור׳ עקיבא. חולק על תנא קמא וסבר שאין העירוב עושה העיר שהוא מונח בה כד׳ אמות, ואין מונים אלפים אלא ממקום העירוב. ואין הלכה כרבי עקיבא:"
+ ],
+ [
+ "אימתי בזמן שאין בה דיורים. שנפרצו מחיצותיה ואינה ראויה לדיורין, שאם ראויה לדיורין אע״פ שאין בה עכשיו דיורין אינה נחשבת כולה אלא כד׳ אמות לדברי חכמים. וכן עיר שאין יושב בה ויש לה חומה סביב שנתן בה עירובו נחשבת כד׳ אמות, ואפילו היא גדולה כאנטוכיא:",
+ "נמצא קל תוכה מעל גבה. דאילו גבה של מערה אם נתן שם עירובו אין לו אלא אלפים אמה ממקום עירובו, דגבה אינו ראוי לדיורין ותוכה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה:",
+ "ולמודד שאמרו. אע״פ שחולקים חכמים על רבי עקיבא בנותן עירובו בעיר לומר שכל העיר לו כד׳ אמות, מודים הן שהבא ממקום שביתתו וכלתה מדתו של אלפים אמה אפילו במערה שיש בה דיורין שאינו נכנס להלן ממדתו כלום:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הדר. מי שאינו מודה בעירוב. כותי:",
+ "הרי זה אוסר עליו. לטלטל מביתו לחצר, עד שישכור ממנו רשות שיש לו בחצר:",
+ "לעולם אינו אוסר עד שיהיו שני ישראלים. בין לתנא קמא בין לרבי אליעזר בן יעקב דירת עובד כוכבים לאו שמה דירה ובדין הוא שלא תאסור, אלא דגזור רבנן כדי שלא ידור ישראל עם העובד כוכבים שלא ילמד ממעשיו. תנא קמא סבר אע״ג דעכו״ם חשיד אשפיכת דמים ואסור לישראל להתיחד עמו, זמנין דמקרי ודייר ישראל עם העובד כוכבים, ואמור רבנן אין עירוב מועיל במקום עכו״ם ואין בטול רשות מועיל במקום עכו״ם עד שישכיר, והעכו״ם לא ישכיר דחייש לכשפים ומתוך כך לא יבא ישראל לדור עם העכו״ם ולא ילמוד ממעשיו. ור״א בן יעקב סבר כיון דעכו״ם חשוד אשפיכת דמים, תרי, דשכיחי דדיירי גזרו בהו רבנן, חד, דלא שכיח דדייר, שאסור להתיחד עם העכו״ם לא גזרו ביה רבנן. והלכה כרבי אליעזר בן יעקב. ושוכרים מן העובד כוכבים אפילו בפחות משוה פרוטה ואפילו בשבת. ואף על פי שאין העכו״ם מבטל רשותו עד שישכור ממנו, ישראל יכול לבטל רשות ואפילו בשבת, והוא שיאמר לחברו כשלא עירבו רשותי מבוטלת לך, ויהיה הוא אסור לטלטל בחצר וחברו מותר, ואם ירצו אחר שהשלים חברו לטלטל מה שצריך לו יכול חברו לחזור ולבטל לו רשותו ויהיה הוא מותר וחברו אסור:"
+ ],
+ [
+ "מעשה בצדוקי. מתני׳ חסורי מחסרא והכי קתני, צדוקי הרי הוא כעכו״ם, רבן גמליאל אומר אינו כעכו״ם, ומעשה בצדוקי אחד כו׳ ואמר לנו אבא מהרו ועשו צרכיכם עד שלא יוציא ויאסר עליכם. שמע מינה דכישראל הוא ויכול לבטל רשות, ומפני שהמבטל רשותו וחזר והוציא בין בשוגג בין במזיד אוסר כדלקמן, משום הכי קאמר רבן גמליאל מהרו ועשו צרכיכם עד שלא יוציא הוא כליו לחצר ויחזור ויזכה ברשותו שבטל ויאסר עליכם, אבל אי כעכו״ם הוא ואין העכו״ם יכול לבטל עד שישכור, היכי הוי מצי למיסר עלייהו מאחר דאגיר להו ושקיל דמי:",
+ "ורבי יהודה אומר. לא כך אמר רבן גמליאל, דלעולם צדוקי הרי הוא כעכו״ם סבירא ליה לרבן גמליאל, ואותה מעשה אינה ראיה, דהכי קאמר להו רבן גמליאל מהרו ועשו צרכיכם בערב שבת קודם שתחשך, ולא עד שלא יוציא כליו כדאמרת, אלא עד שלא יצא היום ויאסר עליכם. ופסק ההלכה, שכל ישראל שמחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כעובד כוכבים ואין מערבין עמו ואינו מבטל רשות, אלא שוכרים ממנו כדרך ששוכרים מן העכו״ם. והמשמר שבת בפרהסיא אף על פי שפעמים מחלל אותו בצנעא ואינו מודה בתורת עירוב, כגון הצדוקים בזמן הזה שמשמרים שבת ואינם מודים בתורת עירוב, ה״ז אין מערבין עמו, אבל יכול לבטל רשות וא״צ לשכור ממנו, והוא שלא יהיה עובד עכו״ם:"
+ ],
+ [
+ "ביתו אסור להכניס ולהוציא. מביתו לחצר, בין הוא בין אנשי החצר. וכגון שבטל להם רשות חצירו כלומר החלק שיש לו עמהם בחצר, ולא בטל להם ביתו, דסבר האי תנא מה שבטל בטל ומה שלא בטל לא בטל, הלכך הוה ליה בית רשותא דידיה וחצר רשותא דידהו:",
+ "ושלהם. בתים שלהן, מותרין להוציא מהן לחצר בין הוא בין הם, דהא בתים שלהם וחצר רשות אחת היא. והוא אע״ג דלא עירב הוי כאורח גבייהו, שאורח מטלטל ברשות אכסניא שלו:",
+ "נתנו לו. הם רשות חצירן, הוא מותר להוציא מביתו לחצר שהכל כרשותו, והן אסורים אפילו לטלטל מביתו לחצר. ולא הוי אורחים גביה, דחד לגבי רבים הוי אורח, רבים לגבי יחיד לא הוו אורחים:",
+ "היו שנים. שלא עירבו, ושאר בני חצר בטלו להם רשותם, שניהם אוסרים זה על זה, מפני שהחצר היא של שניהם והבתים מיוחדים כל בית לבעליו, ואין מוציא מרשות המיוחדת לו לרשות שלו ושל חברו. ואע״ג דהדר חד מנייהו ובטיל ליה לחבריה, אינו מועיל, הואיל ובשעה שבטלו בני החצר רשותם לאלו השנים שלא עירבו היו אוסרים זה על זה, אשתכח דבטול קמאי לא מהני, וכי הדר מבטל לא מצי לאקנויי רשותא דידהו דהא לא קנייה. הלכך בני חצר שקצתן עירבו וקצתן לא עירבו אותן שלא עירבו מבטלין רשותן לאותן שעירבו, ואין אותן שעירבו מבטלין רשותן לאותן שלא עירבו דאסרי אהדדי כדאמרן. והמבטל רשותו לבני חצר צריך שיפרש שמבטל לכל אחד ואחד:"
+ ],
+ [
+ "ב״ש אומרים מבעוד יום. דסברי ביטול רשות מקנה רשותא הוא, ומקנה רשות בשבת אסור:",
+ "וב״ה אומרים אף משתחשך. סברי ביטול לאו אקנויי רשותא הוא אלא אסתלוקי מרשותא, ואסתלוקי מרשותא בשבת שפיר דמי. ובברייתא פירשו דבכל דוכתא אמרינן כיון שנאסר למקצת שבת נאסר לכולה חוץ ממבטל רשות:",
+ "מי שנתן רשותו והוציא. שחזר ונשתמש ברשות שבטל:",
+ "אחד שוגג ואחד מזיד. דקניס שוגג אטו מזיד. ואין הלכה כר״מ:"
+ ],
+ [
+ "שהוא שותף עם שכניו. שבמבוי, לשם שותפות בעלמא ולא לשם עירוב:",
+ "א״צ לערב. והוא שיהיו כולן שותפין בכלי אחד. ודוקא שתופי מבואות הוו ביין כדתנן בכל מערבין ומשתתפין, אבל עירובי חצירות אין מערבין אלא בפת, דעירוב משום דירה הוא ודירה של אדם אין לבו נמשך אלא בפת. ואם שתף שתופי מבואות בפת כ״ש דחשיב טפי וסומכין על אותו שתוף של פת במקום עירוב וא״צ לערב עירובי חצירות, אבל אם נשתתפו ביין או בשאר דברים צריכים לערב עירובי חצירות ואין סומכין על השתוף, כדי שלא תשתכח תורת עירוב מן התינוקות:",
+ "ר״ש אומר כו׳ ואין הלכה כר״ש:"
+ ],
+ [
+ "בטרקלין. בית גדול ורחב מושב מלכים וחלקוהו לחמשה וכולן יש להן פתח מן הטרקלין לחצר וצריכים לערב עם שאר בני החצר:",
+ "בית שמאי אומרים. רשותיהן חלוקים וצריך שכל חבורה וחבורה תתן פת לעירוב החצר:",
+ "ובית הלל אומרים. אין מחיצה זו חלוק רשות. ובזמן שחלקו הטרקלין למחיצות גדולות המגיעות לתקרה כולי עלמא לא פליגי דהוי חלוק רשות, משום דהוי כשרוים בחדרים ובעליות. כי פליגי דחלקו במחיצות נמוכות שאינן מגיעות לתקרה, ב״ש סברי מחיצה כזו הויא חלוק רשות, וב״ה סברי לא הויא חלוק רשות:"
+ ],
+ [
+ "האחין השותפין. הכי קאמר האחין שאוכלין על שלחן אביהם והשותפים האוכלים על שלחן אחד. ואוכלין על שלחן אביהם לאו דוקא, אלא נוטלין מזונותיהן מבית אביהן ואוכלין אותם כל אחד בביתו. וכן השותפין עושים מלאכה אצל בעל הבית אחד בשותפות ונוטלין מזונותיהם מבעל הבית ומוליכין לאכול בבתיהם:",
+ "וישנים בבתיהם. והם ואביהם [ואחרים] דרים בחצר אחד:",
+ "צריכין עירוב לכל אחד ואחד. אם רוצים לערב עם אנשי חצרן:",
+ "מבטל את רשותו. צריך לבטל את רשותו:",
+ "אימתי בזמן שמוליכין את עירובן. לתתו לאחד מבתי שאר בני החצר, דהואיל והוזקקו לעירוב ושאר דיורין אסרי אינהו נמי אסרי וצריכין כולן ליתן פת בעירוב הואיל וחלוקין דיוריהן בלינה וגם אין אוכלין על שלחן אביהן ממש אלא כל אחד נוטל פרנסתו ואוכל בביתו:",
+ "אבל אם היה עירוב. כל החצר בא לבית אביהן, שלא הוזקקו לעירוב, שבית שמניחין בו העירוב א״צ ליתן פת:",
+ "או שאין עמהן דיורין. אחרים, שאין דיורין מזקיקים אותם לעירוב א״צ לערב דכיחידים דמו:"
+ ],
+ [
+ "פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי. בגמרא מוכח דלא תנינן במתניתין פתוחות זו לזו, משום דקיי״ל שאין מבוי ניתר בלחי או קורה עד שיהיו בתים וחצרות פתוחים לתוכו כלומר שני בתים פתוחים לכל חצר ושתי חצרות פתוחות למבוי והנך כיון דכולן פתוחות זו לזו ומעורבות יחד דרך פתחיהן חדא חשיב להו, ולא תנינן אלא חמש חצרות פתוחות למבוי:",
+ "עירבו החצרות. כל אחת לעצמה:",
+ "מותרים בחצרות. מותרין כל בני חצר לעצמן:",
+ "ואסורין במבוי. דאין סומכין על עירוב במקום שתוף:",
+ "ואם נשתתפו. נמי במבוי לאחר שעירבו בחצרות, מותרין כאן וכאן:",
+ "ושכח אחד מבני חצר ולא עירב. בחצרו להתיר חצרו, אבל בשתוף היה לו חלק:",
+ "מותרין כאן וכאן. דטעמא מאי אין סומכין על שתוף במקום עירוב כדי שלא תשתכח תורת עירוב מן התינוקות, והכא דרוב בני חצר עירבו אלא ששכח אחד מהם ולא עירב לא תשתכח תורת עירוב:",
+ "שהמבוי לחצרות כחצר לבתים. כשם שאסור להוציא מבתים לחצר בלא עירוב כך אסור להוציא מן החצר למבוי בלא שתוף. ולא תימא לא דמו, דבית וחצר זו רה״י וזו רה״ר, אבל חצר ומבוי שניהן רשויות של רבים הן:"
+ ],
+ [
+ "זו לפנים מזו. פנימית פתוחה לחיצונה וחיצונה לרה״ר ודריסת רגליה של פנימית על חיצונה לצאת לרה״ר:",
+ "עירבה פנימית. בעצמה לטלטל בחצרה:",
+ "שתיהן אסורות. דהויא פנימית בעצמה רגל האסורה במקומה שהרי לא עירבה לעצמה, ואוסרת בדריסת רגליה על החיצונה:",
+ "זו מותרת לעצמה וכו׳ דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת:",
+ "ר״ע אוסר. דקא סבר אף רגל המותרת אוסרת כשלא עירבה שם:",
+ "וחכמים אומרים כו׳ דקסברי אפילו רגל האסורה במקומה כגון כשלא עירבה הפנימית לעצמה אינה אוסרת על החיצונה. והלכה כתנא קמא:"
+ ],
+ [
+ "שכח אחד מן הפנימית כו׳ דהויא פנימית רגל האסורה ואוסרת:",
+ "נתנו עירובן במקום אחד. שעירבו שתיהן זו עם זו ונתנו העירוב בחיצונה. וקרי לה מקום אחד לפי ששתי החצירות משתמשות בה כאחד. ושכח אפילו אחד מן החיצונה ולא עירב, שתיהן אסורות, דפנימית נמי אסורה לטלטל בחצרה שהרי אינה יכולה להסתלק מן החיצונה ולהשתמש באנפי נפשה דהא ליתא לעירובה גבה, דאותו עירוב המתירה בחצר הוליכוהו לחיצונה. אבל נתנו העירוב בפנימית, חיצונה מתסרא בשכחה דפנימית ופנימית לא מתסרא בשכחה דחיצונה, דהא אחדא לדשא ומשתמשא:",
+ "ואם היו של יחידים. שאין בפנימית אלא אחד ובחיצונה אחד, אינם צריכים לערב זה עם זה משום דריסת הרגל, דכיון דיחיד הוא בפנימית הויא רגל המותרת ואינה אוסרת. וסתם מתניתין כתנא קמא דלעיל דסבר רגל המותרת אינה אוסרת:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "חלון בתוך עשרה. שיהא קצת ממנו ואפילו משהו בתוך עשרה סמוך לקרקע:",
+ "מערבין שנים. שני עירובין, אלו לעצמן ואלו לעצמן ואסורים זו עם זו:",
+ "ואם רצו מערבין אחד. עירוב אחד, שיתנו אלו עירובן באחרת ויערבו עמהן ויהיו אחד:",
+ "פחות מד׳ לאו פתח הוא ואין ראוי לעבור מזו לזו. ולמעלה מעשרה נמי לא ניחא תשמישתיה הילכך אין מערבין אחד. ודוקא בחצר שאינו מקורה אבל בבית המקורה אפילו למעלה מעשרה מערבין אחד. שדרך לשום ספסלים ותיבות סביבות הבית וניחא תשמישתיה:"
+ ],
+ [
+ "כותל שבין שתי חצרות. האי דנקט רחב ד׳ לאו משום דצריך רוחב ד׳ למיהוי סתימה, דמחיצה ברוחב כל דהו הויא סתימה. אלא משום דבעי למיתני סיפא היו [בראשו] פירות אלו עולין מכאן ואוכלין ובלבד שלא יורידו למטה, דחשיב רשות באנפי נפשה, ולהאי דינא צריך שיהיה רוחב ד׳, דפחות מד׳ הוי מקום פטור ומותרין אלו ואלו להוריד למטה:",
+ "ובלבד שלא יורידו למטה. לדיורין בבתים, אבל בחצר שרי:",
+ "יותר מכאן. הוי פירצה, והויא כולה כחצר אחת, ואם עירבה כל אחת לעצמה הוי כאילו חולקין את עירובן ואוסרין אלו על אלו:"
+ ],
+ [
+ "חריץ. ארוך הוא ומפסיק על פני כל החצר כולה:",
+ "ורחב ד׳ דפחות מכאן נוח לפסעו משפתו לשפתו:",
+ "ואפילו מלא תבן וקש. לאו סתימה היא, דלא מבטל ליה להתם דסופו ליטלו:"
+ ],
+ [
+ "נתן עליו נסר. משפתו לשפתו כעין גשר, הוי כמו פתח:",
+ "שתי גזוזטראות. כמין תקרה בולטת מרה״י על רה״ר, ונתן נסר רחב ד׳ מזו לזו, הוי נמי פתח:",
+ "פחות מכאן. שאין הנסר רחב ד׳, אדם ירא לעבור עליו ולא ניחא תשמישתיה:"
+ ],
+ [
+ "מתבן. גדיש של תבן, ומפסיק על פני כל רוחב החצרות:",
+ "אלו מאכילין. מניחין בהמתן לאכול מן התבן, ולא חיישינן דלמא ממעיט התבן מי׳ והו״ל חדא רשותא ואסרי אהדדי ומטלטלי בחצר ולא מסקי אדעתייהו, להא לא חיישינן דהא אפילו אמעיט אי לא הוי המיעוט על פני עשר אמות ויותר לא אסרי, דהא עשר אמות פתחא הוי ואין בהמה ממעטת כ״כ באכילתה [בשבת אחד]:",
+ "נתמעט התבן מי׳ טפחים. על פני כל אורך החצר או במשך י׳ אמות [ועוד]:",
+ "מערבין אחד. אם נתמעט בחול לפני השבת:"
+ ],
+ [
+ "מניח את החבית. משלו אם ירצה ואז צריך לזכות, דאילו משלהם אין צריך לזכות:",
+ "ומזכה להם ע״י בנו ובתו. אומר להם קבלו חבית זו וזכו בה לשם כל בני המבוי. והזוכה מגביה העירוב בידו טפח מן הקרקע, דכל היכא דמנחא ברשותיה לא הויא זכיה, ואומר זכיתי להם:",
+ "שידן כידו. ולאו זכיה היא:"
+ ],
+ [
+ "נתמעט האוכל. משעורו המפורש לקמן במתניתין:",
+ "מוסיף ומזכה. אם בא להוסיף משלו אפילו ממין אחר שאינו ממין השתוף הראשון, מוסיף ומזכה ואינו צריך להודיען, כיון שנשאר קצת מן המין הראשון אינו נראה כמערב בתחלה. אבל אם נותן ממין השתוף הראשון אפילו כלה לגמרי מביא מאותו המין ומזכה ואינו צריך להודיען:",
+ "נתוספו עליהם דיורים מוסיף ומזכה וצריך להודיע. ודוקא בזמן שיש לחצר ב׳ פתחים לב׳ מבואות, שכשעושה עירוב עם אנשי מבוי זה אסור להשתמש במבוי אחר, לפיכך צריך להודיע, דלמא לא ניחא להו לקנות ברוח זו ולהניח יד ברוח שכנגדה. אבל אם אין לו פתח אלא למבוי זה שנשתתפו בו תחלה אינו צריך להודיע, דזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם אלא בפניו:"
+ ],
+ [
+ "מרובין. י״ח בני אדם ולמעלה:",
+ "מועטין. פחות מי״ח:",
+ "מזון שתי סעודות. הן י״ח גרוגרות:",
+ "להוצאת שבת. שיעור של הוצאת שבת. כי המוציא אוכלים בשבת אינו חייב בפחות מכגרוגרת:"
+ ],
+ [
+ "בשירי העירוב. שנתמעט משיעורו:",
+ "ולא אמרו לערב בחצרות. אחר שנשתתפו במבוי, אלא שלא תשתכח תורת עירובי חצירות מתינוקות שאינן יודעין שנשתתפו במבוי, הלכך מקילינן ביה. ואע״ג דטעמא דמערבין עירובי חצרות לאחר שנשתתפו במבוי הוי כדי שלא תשתכח תורת עירוב מן התינוקות, מ״מ אין הלכה כר״י בשירי עירוב, דלא מקילינן ביה כולי האי:"
+ ],
+ [
+ "בכל מערבין. עירובי תחומין, דאילו עירובי חצרות אין מערבין אלא בפת. ומיהו בכל מערבין דאמר ר׳ אליעזר הכא לאתויי עירובי חצירות שמערבין בפת פרוסה וא״צ ככר שלימה, ופליג עליה ר״י ואמר דוקא ככר שלם הוא עירוב. והלכה כר״י:",
+ "אין מערבין בה. וטעמא משום איבה שבאים בני החצר לידי מחלוקת לומר אני נותן שלימה והוא נותן פרוסה:",
+ "ככר באיסר והוא שלם מערבין בו. נותנין אותו בעירוב עם שאר ככרות של בני חצר, ובלבד שיהיה בין כולם כגרוגרת לכל אחד ואחד. ורמב״ם פירש דככר שלם כאיסר מערבין בו לבדו לכל בני החצר ואין צריך שיעור:"
+ ],
+ [
+ "נותן אדם מעה לחנוני. המוכר יין, ודר עמו במבוי:",
+ "או לנחתום. המוכר ככרות ודר עמו בחצר שיזכה לו בעירוב עם חבריו. אם יבואו בני מבוי לקנות ממך יין לשתוף, או בני חצר לקנות ככר לעירוב, שיהיה לי חלק בו:",
+ "לא זכו לו מעותיו. שאין מעות קונות עד שימשוך. ואפילו עירב זה החנוני לכל האחרים וזכה גם לזה, אינו עירוב, שהרי לא נתכוין לזכות לו במתנת חנם כשאר המזכין בעירוב אלא שיקנה במעה, והרי אינה קונה לו דמעות אינן קונות ונמצא מערב לו במעותיו:",
+ "ומודים בשאר כל אדם. בעל הבית שאמר לו חבירו הילך מעה זו וזכה לי בעירוב והלך וזיכה לו, שקנה עירוב, דהואיל ואין בעל הבית רגיל למכור ככרות לא נתכוין זה אלא לעשותו שליח ונעשה כאומר לו ערב לי:",
+ "שאין מערבין לאדם. כשמערבין לו משלו אלא מדעתו. הלכך גבי חנוני כי אמר לו זכה לי לא נתכוין אלא לקנות ממנו ולא סמך עליו שיעשה שלוחו ומעות אינן קונות ולא סמכיה דעתיה נמצא מערב לו שלא מדעתו:",
+ "עירובי תחומין. חוב הוא שמפסיד לצד האחר ושמא אין נוח לו. והלכה כר׳ יהודה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כיצד. לכל מי שילך לבית האבל וכו׳. דמילי דמצוה נינהו, וקיי״ל אין מערבין עירובי תחומין אלא לדבר מצוה:",
+ "וכל מי שקבל עליו. לסמוך על עירוב זה מותר:",
+ "ומשחשיכה אסור. והני מילי כשלא הודיעוהו מבעוד יום, אבל הודיעוהו מבעוד יום אפילו לא קיבל עליו לסמוך על עירוב זה בודאי אלא משחשיכה, מותר:"
+ ],
+ [
+ "מזון שתי סעודות לכל אחד. מתוך שקונה שביתתו שם צריך להניח שם מזון שצריך לו לשבת:",
+ "אלו ואלו מתכוונים להקל. רבי מאיר סבר בשבת אכיל אינש טפי משום דבסים תבשיליה. ור׳ יהודה סבר כיון דבשבת אכיל שלש סעודות אינו מרבה לאכול בכל סעודה, וב׳ סעודות של חול הוי טפי מב׳ סעודות של שבת:",
+ "ככר בפונדיון. ככר הלקוח בפונדיון כשמוכרין ד׳ סאין חטין לסלע. וד׳ סאין הן כ״ד קבין, והסלע כ״ד מעין, נמצא קב לכל מעה, והמעה שני פונדיונין, הרי ככר הנמכר בשוק בפונדיון הוא חצי קב, והחנוני לוקח החצי לשכר האפיה והטחינה, נמצא ככר הלקוח מן החנוני בפונדיון הוא רובע קב שהם ו׳ ביצים, שהקב כ״ד ביצים, והם שיעור ב׳ סעודות של עירוב לדברי רבי יוחנן בן ברוקא. והלכה כמותו:",
+ "רבי שמעון. ממעט בשיעור ואומר שדי לערב בשתי ידות של ככר של ג׳ ככרות לקב. וככר שלם של ח׳ ביצים הוא שלישית הקב. ושתי ידותיה שהם ה׳ ביצים ויותר הוו ב׳ סעודות:",
+ "חציה לבית המנוגע. סתם מתניתין היא, והכי קאמר, חצי ככר שלם ששיערו בו בין למר ובין למר, הוא שיעור לשהיית בית המנוגע, שהנכנס לבית שיש בו נגע צרעת אע״פ שהוא טמא מיד אינו טעון כבוס בגדים עד שישהה כדי אכילה, וחצי ככר זו הוי כדי אכילה. ולרבי יוחנן בן ברוקה דאמר ככר שלם הוי רובע קב שהם ששה ביצים, נמצא חציה ג׳ ביצים והוא פרס דבכולי תלמודא. ולר׳ שמעון דאמר ככר שלם הוא של שלישית הקב שהם ח׳ ביצים, הוי חציה ד׳ ביצים והוא פרס דבכולי תלמודא אליבא דר׳ שמעון. ואע״ג דר״ש סבר דבככר שלם יש ג׳ סעודות דהא שתי ידותיה קאמר ר״ש דהוי שתי סעודות, הני מילי בעירוב דנתכוונו בו להקל וא״צ שתי סעודות שלימות, אבל בכל שאר דוכתי סבירא ליה לר׳ שמעון דאין סעודה פחותה מחצי ככר של שלישית הקב, ובעינן שישהה כדי אכילת חצי ככר זו שהם ד׳ ביצים:",
+ "חצי חציה לפסול את הגויה. דהאוכל אוכלים טמאים כחצי פרס נפסל גופו מדרבנן מלאכול בתרומה. וחצי פרס הוי ביצה ומחצה לר״י בן ברוקה, וב׳ ביצים לר״ש:"
+ ],
+ [
+ "מרפסת. מקום גבוה בחצר הבית והרבה פתחי עליות פתוחין לה וכולם יוצאין בסולם א׳ לחצר וממנו לרשות הרבים ואעפ״כ אין אוסרין הואיל ומרפסת גבוהה י׳, ובלבד שיערבו בני מרפסת לעצמן במרפסת דהויא רגל המותרת במקומה ואינה אוסרת:",
+ "ששכחו ולא עירבו. אלו עם אלו. אבל עירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן:",
+ "כל שגבוה י׳ אם יש בחצר תל או עמוד גבוה י׳ סמוך למרפסת ואין מרפסת גבוה מן העמוד עשרה, דניחא תשמישתיה דעמוד לבני המרפסת, רשות מרפסת שולטת בו ומשתמשין הן בו ולא בני החצר:",
+ "פחות מכאן לחצר. אף לחצר קאמר, ששתי הרשויות שולטין בו המרפסת והחצר ואם לא עירבו זה עם זה שניהם אסורים בו:",
+ "חולית הבור. שפת הבור של מעלה, אם גבוה עשרה מן החצר רשות מרפסת שולטת בו. והוא שיהיה הבור מלא עד שפתו העליונה מדברים שאסור לטלטלם בשבת דהשתא אי אפשר שתחסר מגובהה דומיא דסלע שאינו חסר והרי הוא שוה לקרקעית המרפסת, אבל אם אין הבור מלא או אפילו מלא מדברים שאפשר ליקח מהם בשבת ולחסרו, כיון דכי חסרא אסירא, כי לא חסרא נמי אסירא ואם לא עירבו המרפסת והחצר זה עם זה שניהם אסורים בו:",
+ "אפי׳ גבוהה עשרה טפחים לחצר. אף לחצר כמו למרפסת, ושניהם אסורים בו אם לא עירבו זה עם זה:"
+ ],
+ [
+ "הנותן עירובו. עירובי חצרות:",
+ "בבית שער. מקום סמוך לשער החצר ורגילין להושיב שם שומר שלא יכנסו בני רשות הרבים לחצר:",
+ "והדר שם. בבית שער שבחצר אינו אוסר על בעל החצר ואינו צריך ליתן את הפת דלאו דירה היא:",
+ "והדר שם אוסר עליו. אם השאיל בעל הבית בית התבן שלו לדור שם, אוסר עליו, הואיל ופתוח לחצר:",
+ "אם יש שם תפיסת יד של בעל הבית. שיש לבעל הבית מקום בדירתו של זה, שנותן שם כליו להצניען, אינו אוסר עליו. ודוקא כשאין שם דיורין אחרים, אבל אם יש שם דיורין אחרים אוסר עליהן, דיקא נמי דקתני אינו אוסר עליו, עליו אינו אוסר אבל על דיורים אחרים אוסר ואע״פ שבעל הבית עירב עמהן. ואם הכלים הללו שנותן שם בעל הבית הם דברים הנטלים בשבת אין זו תפיסת יד ואוסר עליו, דאי בעי שקיל להו ושדי להו אבראי. והלכה כר״י:"
+ ],
+ [
+ "הרי זה אוסר. דדירה בלא בעלים שמה דירה:",
+ "אינו אוסר. דלאו שמה דירה:",
+ "ר׳ יוסי. נמי ס״ל דלאו שמה דירה, מיהו נכרי אוסר שמא יבא בשבת. והלכה כרבי יוסי:",
+ "אצל בתו. דוקא בתו, דעביד אינש דדייר עם חתנו, אבל בנו אין אדם מסיח דעתו מביתו לדור אצל בנו, שמא תתקוטט כלתו עמו ויצא. והלכה כר״ש:"
+ ],
+ [
+ "בור שבין שתי חצרות. חציו בזה וחציו בזה, אין ממלאין ממנו, שזה ממלא מרשות חברו ואסור אם לא עירבו החצרות זו עם זו:",
+ "בין מלמעלה. שהיו ט׳ טפחים של מחיצה למעלה מן המים וטפח אחד משוקע במים:",
+ "בין מלמטה. שהיה תשעה טפחים משוקעים בתוך המים וטפח אחד נראה למעלה:",
+ "בין מתוך אגנו. אע״פ שאין המחיצה נוגעת במים, כלל דקולא היא שהקלו חכמים במים דאמרינן גוד אחית מחיצתה, ובלבד שתהא בתוך אוגן הבור שתיראה כהפסקה:",
+ "מן הכותל שביניהם. שמפסקת בין החצרות ומפסקת על פני הבור ואף על פי שאינה נכנסת תוך אגנו. ואין הלכה כר״י:"
+ ],
+ [
+ "אמת המים. אפילו ברשות היחיד כרמלית היא:",
+ "עשו לה מחיצה. בתוך אוגנה על פני רחבה שהוא ניכר שבשביל המים נעשית:",
+ "באמה של אבל. שם העיר, והיתה עוברת בתוך החצרות וממלאין ממנה בחצרות דמהניא לה מחיצות כותל החצר התלויות עליה. ור״י לטעמיה דפליג נמי אבור, ואין הלכה כמותו:",
+ "שלא היה בה שיעור. כרמלית, שלא היה עמוק עשרה או לא היה רחב ד׳, שאין המים נעשין רשות לעצמן להחשב כרמלית אא״כ עמוק עשרה ורחב ד׳. עשו לה בכניסה ולא ביציאה לא מהני מידי דהא מחוברת למים שחוץ לחצר ביציאתו ונעשית הכל כרמלית [עשו לה ביציאה ולא בכניסה נמי לא מהני דהא מחוברת למים שלמעלה חוץ לחצר זו. אבל עשו לה בכניסה וביציאה מהני, שנראה] כאילו מתחילין בחצר זו:"
+ ],
+ [
+ "גזוזטרא. כעין דף או מקום מקורה היוצא מרשות היחיד ובולט על גבי המים:",
+ "אא״כ עשו מחיצה. כל סביבות הגזוזטרא או סביב נקב ד׳ על ד׳ החקוק באמצעיתה, דאמרינן גוד אחית מחיצתא:",
+ "בין מלמעלה. למעלה מן נקב הגזוזטרא:",
+ "בין מלמטה. מחוברת לגזוזטרא מתחתיה. ורמב״ם פירש מלמטה על המים כנגד נקב הגזוזטרא, דאמרינן גוד אסיק כאילו הגיע המחיצה לנקב שבגזוזטרא שממלאין ממנו:",
+ "זו למעלה מזו. ונקב שממלאין ממנו בעליונה מכוון כנגד נקב התחתונה:",
+ "עשו לעליונה. שנשתתפו בני התחתונה עם בני העליונה לעשות מחיצה בעליונה ולא עשו בתחתונה:",
+ "שתיהן אסורות עד שיערבו. שכיון שבני התחתונה שותפין במחיצה זו של עליונה אוסרין עליהם. ואם עשו לתחתונה ולא עשו לעליונה אע״פ שאין לעליונה שותפות במחיצה של תחתונה שתיהן אסורות. העליונה אסורה שהרי אין לה מחיצה, והתחתונה הואיל ויש דרך לעליונה עליה שגם היא ממלאת מים משם אוסרת עליה עד שיערבו עמה. והני מילי כששתי הגזוזטראות מופלגות זו מזו שיש גבוה י׳ טפחים או יותר בין זו לזו, אבל אם שתיהן בתוך י׳ אפילו עשו שתיהן מחיצה לעולם אוסרות זו על זו עד שיערבו:"
+ ],
+ [
+ "אין שופכין לתוכה מים בשבת. דבד׳ אמות, המים שאדם עשוי להשתמש בהן בכל יום נבלעים שם במקומם ואין יוצאין לרה״ר, פחות מד״א, אין נבלעים במקומם ויוצאין לרה״ר:",
+ "עוקה. גומא:",
+ "מחזקת סאתים. מפני שהאדם עשוי להסתפק סאתים מים בכל יום:",
+ "מן הנקב ולמטה. שיהיה החלל של העוקה מחזיק סאתים קודם שיגיעו המים אל הנקב שעל שפתה שבו מקלחין לרה״ר:",
+ "בין מבפנים בין מבחוץ. בין שעשה העוקה בחצר בין שעשאה ברשות הרבים:",
+ "צריך לקמור. לעשות עליה כמין כפה מכוסה מלמעלה כדי שתהא חלוקה מרשות הרבים:"
+ ],
+ [
+ "ביב. חריץ העשוי כדי שיקלחו המים [ששופכין] בחצר לרה״ר. והוא קמור במשך ד׳ אמות לרה״ר, דבד׳ אמות יש שיעור לבלוע בהן סאתים מים שאדם מסתפק בכל יום:",
+ "שופכין לתוכו. דתיימי מיא ואין יוצאין לרשות הרבים:",
+ "לא ישפוך על פי הביב. דכיון דבגויה שפיך מקלחי להדיא ונפקי לרשות הרבים והרואה אומר ששפכן סמוך ליציאתו לרשות הרבים. והלכה כחכמים:",
+ "מצטרפין לד׳ אמות. אם יש בחצר עם האכסדרה ד׳ אמות על ד׳ אמות מצטרפין, ומותר לשפוך לתוכה מים ואין צריך עוקה:"
+ ],
+ [
+ "דיוטות. עליות זו כנגד זו וחצר פחותה מד׳ אמות לפניהן ששופכין בה מימיהן:",
+ "מקצתן. בני הדיוטא האחת עשו עוקה בחצר ובני האחרת לא עשו:",
+ "ואת שלא עשו עוקה אסורין. כל זמן שלא עירבו. דאי שריית להו להני על ידי עוקה דהנך, אתו לאפוקי מאני עם השופכים מן הבתים ולהורידן לחצר בהדיא עד שפת העוקה ברגליהם. וקא מטלטל בחצר דלא עירבו בה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כל גגות העיר רשות אחד. ואע״פ שדיורים חלוקים למטה לשני בני אדם מ״מ הגגות שאין תשמישן תדיר אין בהן חלוקת רשות וכלים ששבתו בגג זה מותר להוציאן לזה:",
+ "ובלבד שלא יהא גג גבוה מחבירו י׳ דאם חלוק מהן בגובה י׳ אסור לטלטל ממנו לגגין, גזרה משום תל גבוה עשרה ורחב ארבע ברשות הרבים דלא ליתי לכתף עליו:",
+ "כל אחד רשות לעצמו. ואם לא עירבו דיורים שלמטה אסור לטלטל מזה לזה:",
+ "ר׳ שמעון. מיקל מכולן וקאמר, גגות וחצרות וקרפיפות שאינן יותר מבית סאתים הואיל וכולן אין תשמישן מיוחד ותדיר רשות אחת הן ומטלטלין מזה לזה בלא עירוב ואפילו היו הגגות גבוהות יותר מעשרה או נמוכות יותר מעשרה, דלית ליה לר״ש עירובי חצירות אלא משום כלי הבית:",
+ "לכלים ששבתו בתוכן. כלים ששבתו באחת מהן, מוציאים אותן מזה לזה:",
+ "אבל לא לכלים ששבתו בתוך הבית. והביאן לחצר ע״י שעירבו בני החצר, אסור להוציאן מחצר זו לחצר אחרת אם לא עירבו שתי החצרות יחד. והלכה כר״ש:"
+ ],
+ [
+ "הגדול מותר. להוציא לו כלי בית שלמטה, ואין בני הקטן אוסרין עליו. דלגבי גדול הך פרצה פתחא היא ושרי באותן גפופים העודפים מעט מכאן ומעט מכאן, כמעקה שסביב הגגות וחשיבא סתימה. וכגון שאין הפרצה יותר מעשר. אבל קטן אסור להוציא לו כלי הבית דבני גדול אסרי עליה שהרי נפרץ לו במלואו:",
+ "הגדולה מותרת. בשביל הגפופין שנשארו לה מכאן ומכאן הוי הך פרצה כפתח:",
+ "והקטנה אסורה. שהרי נפרצה במלואה. ודוקא כשנפרצה קודם השבת אבל אם נפרצה בשבת אפילו הקטנה מותרת, שכיון שהותרה למקצת שבת קודם שנפרצה הותרה לכולה שבת:",
+ "חצר שנפרצה לרה״ר. שנפל הכותל הפונה לרה״ר במלואו או ביותר מעשר:",
+ "חייב. דכרה״ר היא:",
+ "פטור. אבל אסור, דלאו רה״ר היא אלא כרמלית. והל׳ כחכמים:"
+ ],
+ [
+ "משתי רוחותיה. מרוח אחת שתופסת שתי רוחותיה, כגון שנפרצה בקרן זוית, אפילו אין בפרצה י׳ אמות הכא בקרן זוית לא חשיב כפתח, דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. ופרצה ביותר מי׳ אפי׳ מרוח אחת אוסרת:",
+ "וכן בית שנפרץ מב׳ רוחותיו. שנפרץ בקרן זוית ונפל קצת מכותל זה וקצת מכותל זה ואין התקרה פרושה ומתוחה על מקום הפרצה, אבל אם התקרה פרושה על מקום הפרצה אין הפרצה אוסרת בבית דאמרינן פי תקרה יורד וסותם:",
+ "מותרין לאותה שבת. הואיל והותר מקצתו:",
+ "לעתיד לבא. לשבת הבאה:",
+ "ר׳ יוסי אומר אם מותרין כו׳ כלומר כשם שאסורין לעתיד לבא כך אסורין לאותה שבת. והלכה כר׳ יוסי, ולא אמרינן הותרה מקצת שבת הותרה כולה אלא לענין עירוב, שדבר שהותר ע״י עירוב למקצת שבת, ונולד באותה שבת דבר שהיה ראוי שעל ידו יתבטל העירוב, אין העירוב בטל, שכיון שהותרה מקצת שבת הותרה כולה, אבל מקום שהיו בו מחיצות קודם השבת ונפרצו מחיצותיו בשבת לא אמרינן ביה הואיל והותרה מקצת שבת הותרה כולה:"
+ ],
+ [
+ "על גבי שני בתים. והם בב׳ צדי רה״ר מטלטלין תחת העליה, דפי תקרה מכאן ומכאן יורד וסותם:",
+ "וכן גשרים המפולשים. ויש להם מחיצות מלמטה בשני הצדדים:",
+ "מערבין למבוי המפולש. הואיל ואיכא ב׳ מחיצות, דקסבר מבוי שיש לו שתי מחיצות מדאורייתא הוי רה״י. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "המוצא תפילין. בשדה ממקום שאינן משתמרים:",
+ "זוג זוג. אחד בראש ואחד בזרוע כדרך שלובש בחול, והיינו זוג, וחוזר תמיד ומכניס זוג זוג עד שיכניס את כולן. קסבר שבת זמן תפילין הוא אלא שחכמים גזרו עליהן גזירה שמא תפסק רצועה ויביאם בידו, ואם ילבש יותר מזוג איכא בל תוסיף ואתי איסור בל תוסיף ומשוי להו עליה כמשאוי, ורבן גמליאל סבר שבת לאו זמן תפילין הוא, והיינו טעמא דשרו ליה רבנן בהצלה משום דתכשיט הוא, הילכך מכניסן שני זוגות שני זוגות, דב׳ זוגות הוי תכשיט לפי ששנינו מקום יש בראש להניח בו שני תפילין, וכל כמה דהוי תכשיט שרי. ומשום בל תוסיף ליכא הכא, דאין כאן מצות תפילין כלל אלא כשאר מלבוש דעלמא, ואין הלכה כרבן גמליאל:",
+ "בישנות. שניכר הקשר, דודאי תפילין הן ויש בהן קדושה ואסור להניחן במקום בזיון. אבל בחדשות אין מחללין שבת עליהן להכניסן, דלמא קמיע בעלמא נינהו, ואין קדושה אלא בעשויין כהלכתן לשמן:",
+ "צבותים. קשורים כל זוג זוג לעצמו:",
+ "כרוכים. הרבה ביחד:",
+ "מחשיך עליהן. יושב ומשמרם שם עד שתחשך, ומשחשיכה מכניסן כולם ביחד. וכגון שהם מרובים, שאם יביאם זוג זוג לא תכלה הבאתן קודם הלילה, שאם הם בענין שתכלה הכנסתן לבית קודם הלילה מכניסן זוג זוג כדאמרן:",
+ "ובסכנה. שגזרו שמד שלא להניח תפילין. ומתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, בד״א בסכנה של שמד, אבל אם מתיירא לשהות שם מפני הלסטים, מוליכן פחות פחות מד׳ אמות:"
+ ],
+ [
+ "ר״ש אומר נותנן לחבירו. ואינו מוליכן פחות [פחות] מד׳ אמות כשמתיירא מפני לסטים, גזירה שמא יעבירם מתחלת ד׳ לסוף ד׳. והלכה כר״ש:",
+ "וכן בנו. שילדתו אמו בשדה בשבת:",
+ "נותנו לחבירו. והא עדיפא מלטלטלו פחות פחות מד׳ אמות:",
+ "אפילו חוץ לתחום. בחבית של הפקר מיירי דאי יש לה בעלים הא קי״ל הבהמה והכלים כרגלי הבעלים וסבר ר״י נכסי הפקר לא קנו שביתה:",
+ "אמרו לו. רבי יוחנן בן נורי הוא דאמר לה, דשמעינן ליה דאמר נכסי הפקר קונין שביתה במקומן:",
+ "לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה. כלומר אם היו לה בעלים ולא עירבו לא היתה מהלכת אלא אלפים אמה, השתא נמי לא תלך אלא אלפים אמה ממקום שביתתה. והלכה כר׳ יהודה:"
+ ],
+ [
+ "הקורא בספר. כל ספרים שלהם היו נגללים כס״ת שלנו:",
+ "האסקופה. כעין אצטבא שלפני פתח הבית, וכרמלית היא:",
+ "גוללו אצלו. הואיל וראשו אחד בידו:",
+ "לעשרה טפחים. התחתונים הסמוכים לקרקע של רה״ר, דאם אין אגדו בידו הוי איסור דאורייתא, וגזרינן אגדו בידו אטו שאין אגדו בידו. ובגמרא פריך והא לא נח, כלומר אע״פ שהגיע לעשרה טפחים התחתונים אין כאן איסורא דאורייתא, אפילו לא היה אגדו בידו שהרי לא נח ברה״ר, ומשני כגון שהיה שם כותל משופע, ונח הספר על בליטת הכותל של עשרה טפחים התחתונים, דהוי כאילו נח ברה״ר, ואם לא היה אגדו בידו הוי חיובא דאורייתא אם היה מביאו אצלו. ומתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, הגיע לעשרה טפחים מן הארץ הופכו על הכתב במה דברים אמורים בכותל משופע דנח אבל בכותל שאינו משופע גוללו אצלו, דברי רבי יהודה, שרבי יהודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו דבעינן הנחה ע״ג משהו:",
+ "הופכו על הכתב. האותיות כלפי הכותל, שלא יהא מוטל כל כך בבזיון, ומניחו שם עד שתחשך:",
+ "דבר משום שבות. כגון זה שאגדו בידו וליכא כי אם שבות דרבנן אם בא לגוללו אצלו, שאין חייב מן התורה אלא א״כ יצא הספר כולו מידו ונח ברה״ר ובא לעקרו מרה״ר ולהניחו ברה״י. ואין הלכה כר״ש:"
+ ],
+ [
+ "זיז. אבן או עץ הבולט מן הכותל על אויר רה״ר גבוה עשרה טפחים מהקרקע של רשות הרבים:",
+ "נותנין עליו. בני עליה, ונוטלים ממנו, שאויר רשות הרבים אינה הולכת אלא עד עשרה. ודוקא כלים הנשברים כגון כוסות וצלוחיות הוא דנותנים עליו. אבל כלים שאינם נשברים לא, דלמא נפלו ברה״ר ואתי לאתויינהו:",
+ "עומד אדם ברה״י. בבית או על הגג, ונוטל חפץ כאן ומניח כאן ברה״ר, ואעפ״י שאין ראשו ורובו עומד ברה״ר במקום החפץ, ולא גזרינן שמא יביאנו אצלו:",
+ "ובלבד שלא יוציאנו. מד׳ אמותיו שהיה מונח בו:"
+ ],
+ [
+ "וישתין ברה״ר. דמפיק מרה״י לרה״ר. ואם השתין חייב חטאת. ואע״ג דבעינן עקירה מע״ג מקום שיש בו ד׳ על ד׳, השתן וכן הרוק הוו כמונחים במקום שיש בו ד׳ על ד׳:",
+ "משנתלש רוקו. והוא שנתעגל ונתהפך בפיו. ואין הלכה כר״י:"
+ ],
+ [
+ "וישתה ברה״ר. וה״מ בכלים שהם צריכין לו, דגזרינן דלמא אתי לאתויינהו, אבל בכלים שאין צריכין לו מותר, ואפילו לא הכניס ראשו ורובו ברה״ר:",
+ "וכן בגת. לענין מעשר, שאם הכניס ראשו ורובו בגת שותה בלא מעשר דהוי שתיית עראי, וחוץ לגת אינו רשאי לשתות בלא מעשר דהוי שתיית קבע:",
+ "קולט. תופס, כלומר מקבל מן המים הנזחלים ושותה:",
+ "המזחלה. כמין בנין מדרון עשוי סמוך לכותל שזוחלין בו המים. ולהכי נקראת מזחלה שכל דבר המהלך ורוחש ע״ג הכותל או ע״ג קרקע נקרא זוחל כד״א (דברים לב) זוחלי עפר:",
+ "למטה מעשרה טפחים. גרסינן. והכי קאמר, עומד אדם ברשות הרבים וקולט בכלי למטה מעשרה טפחים מן המים היורדין מן המזחלה. וקולט דוקא, כדמפרש בגמרא, אבל לא יצרף ויחבר פיו או הכלי למזחלה שהיא בפחות משלשה סמוך לגג, ואע״פ שהיא למטה מעשרה מ״מ הואיל ומוטלת לאורך הכותל ובתוך שלשה לגג הוי כגג והוי כמוציא מן הגג שהוא רה״י לרה״ר:",
+ "ומן הצינור מ״מ. כלומר בין קולט בין מצרף, משום דצינור לעולם בולט הוא ויוצא לרה״ר. ובגמרא מוקי לה כשאין בצינור ד׳ על ד׳ שאינו חולק רשות לעצמו:"
+ ],
+ [
+ "וחולייתו י׳ חלון שעל גביו ממלאין ממנה. כיון דחולייתו שהיא השפה אשר סביבותיה גבוהה עשרה טפחים, וקיי״ל דאין רה״ר למעלה מעשרה טפחים, אלא מקום פטור, לפיכך ממלאין מחלון שעל גבה בשבת, דהוו מוציאין מרה״י לרה״י דרך מקום פטור. ואפילו הבור מופלגת מן הכותל של חלון ד׳ טפחים, ממלאין ממנה, שאין כאן רה״ר מפסקת מן הבור לחלון בשעה שממלאין מים אלא מקום פטור בלבד:",
+ "וכן אשפה ברשות הרבים גבוהה י׳ טפחים. רשות היחיד היא, ולא חיישינן שמא תנטל אשפה ותעמוד על פחות מעשרה ואתי למשרי כדמעיקרא. ודוקא באשפה של רבים שאינה עשויה להפנות, אבל אשפה של יחיד העשויה להפנות אין זורקין לה בשבת, דחיישינן דלמא מפנה לה והויא לה רה״ר:"
+ ],
+ [
+ "המיסך. שנופו נוטה למטה מכל צדדיו סביב:",
+ "מטלטלין תחתיו. דכיון דאין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים הוי להו כלבודים לארץ ונמצאו כמחיצות, לפיכך מותר לטלטל תחתיו. ומכל מקום צריך למלאות אותו אויר שבין הנוף לארץ בתבן וקש וכיוצא בו, ולקשור הנופות שלא יזיזם הרוח, דכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה. ואין מטלטלין בו אלא בבית סאתים שהם שבעים אמה ושירים, שכל מחיצה שתשמישה לאויר כלומר לשמור אויר השדות והכרמים ולא לדור בה אין מטלטלין בה אלא בבית סאתים:",
+ "לא ישב עליהן. שאסור להשתמש באילן גזירה שמא יתלוש. ואי לא גביהי שלשה הרי הן כקרקע ומותר לישב עליהן:",
+ "הדלת שבמוקצה. רחבה שאחורי הבתים, והדלת שלה אינה קבועה בציר כשאר דלתות אלא זקופה כנגד הפתח וכשהוא פותח מטיל הדלת על הארץ:",
+ "וחדקים. קוצים שהתקינן כדי לסתום בהם פרצה.",
+ " וכן מחצלות. של קנים, כל אלו אינם קשורין ואינן קבועין במקומן אלא כשבאין לפתוח מטילין אותן על הארץ, לפיכך אין נועלין בהם, דמיחזי כבנין, אא״כ גבוהים מן הארץ דאז לא מיחזי כבנין ונועלין בהן:"
+ ],
+ [
+ "לא יעמוד אדם ברשות היחיד. ויטול מפתח המונח ברה״ר ויפתח בו פתח החנות המונח ברה״ר. ואף על פי שאין ממקום המפתח עד הפתח ארבע אמות, גזירה שמא יכניס המפתח אצלו:",
+ "אא״כ עשו לו מחיצה. ויעמוד בתוכה ויפתח וינעול:",
+ "אמרו לו והלא מעשה בשוק של פטמים. שמעוהו רבנן לר׳ מאיר דכי היכי דאמר לא יעמוד ברה״י ויפתח ברה״ר וכו׳ ה״נ קאמר לא יעמוד אדם בכרמלית ויפתח ברה״י, ברה״י ויפתח בכרמלית ומשום הכי קא מותבי ליה משוק של פטמים שהיה בירושלים דכרמלית היא כיון שדלתותיה נעולות בלילה לא מקריא רה״ר, והחלון שמניחין בו המפתח היה רה״י והיו עומדין בכרמלית ופותחין ברה״י:",
+ "פטמין. טבחים שמפטמים בהמות לשחוט. ואין הלכה כר״מ לא ברה״ר ולא בכרמלית:",
+ "של צמרים. מוכרי צמר:"
+ ],
+ [
+ "נגר. כעין בריח שתוחבים בכותלים או באסקופה לנעול בו הדלת:",
+ "גלוסטרא. שראשו עבה ועגול כמין רמון ועשוי כבוכנא שראוי לדוך בו פלפלין. ואע״ג דתורת כלי עליו אוסר ר׳ אליעזר אא״כ קשור ותלוי בדלת ור״י מתיר והל׳ כר״י:"
+ ],
+ [
+ "נגר הנגרר. בריח הקשור בדלת אבל אינו תלוי בו שהחבל הקשור בו ארוך והבריח נגרר ע״ג קרקע ובנגר שאין בראשו גלוסטרא עסקינן. דביש בראשו גלוסטרא הא שרי ליה רבי יוסי לעיל אע״פ שאינו קשור והלכה כמותו:",
+ "נועלים בו במקדש. דשבות בעלמא הוא ואינו בונה ממש הואיל וקשור הוא אלא מפני שנגרר מיחזי כבונה ואין שבות במקדש:",
+ "והמונח. שאינו קשור כלל הוי בנין ממש. ור׳ יהודה סבר לא הוי בנין ממש אלא מיחזי כבנין, ובמקדש לא גזרו משום שבות. והנגרר אף במדינה מותר הואיל וקשור אע״פ שאינו תלוי. והלכה כר׳ יהודה:"
+ ],
+ [
+ "מחזירין ציר התחתון. של דלת, שכל זמן שלא יצא העליון נוח להחזירו ואין כאן בנין:",
+ "אבל לא במדינה. גזירה שמא יתקע, דהוי מלאכה:",
+ "והעליון כאן וכאן אסור. דכיון דיצא עליון כולו נופל והוה ליה כבונה:",
+ "רבי יהודה אומר כו׳ דס״ל אין בנין בכלים וליכא אלא שבות ובמקדש לא גזרו על השבות. ואין הלכה כר״י:"
+ ],
+ [
+ "מחזירין רטיה. כהן שהוצרך לעבוד עבודה בשבת ונטל רטיה שהיתה על גבי מכה שעל ידו כדי שלא תהא חוצצת בין בשרו לעבודה, מחזירה ע״ג מכתו לאחר העבודה דאי לא שריית ליה להחזירה ממנע ולא עביד עבודה:",
+ "אבל לא במדינה. גזירה שמא ימרח הרטייה, וחייב משום ממחק:",
+ "ואם בתחלה. שלא היתה קשורה מבעוד יום וכהן זה לא סלקה לצורך עבודה:",
+ "כאן וכאן אסור. ולא אמרינן הכא אין שבות במקדש, דלאו צורך גבוה הוא אלא צורך עצמו. והא דאסרי רבנן החזרת הרטיה אינו אלא כשפירשה ע״ג קרקע, אבל אם לקחה בידו, כל זמן שהיא בידו, או אפילו נתנה ע״ג כלי ולא פירשה ע״ג קרקע, מותר להחזירה בכל מקום:",
+ "קושרין נימא. נימת כנור של שיר הלוים שנפסקה בשבת, דקסבר מכשירי מצוה שלא יכול לעשותם מאתמול דהא היום נפסקה דוחין את השבת. ודוקא כשנפסקה באמצע שאינו קושרה אלא לפי שעה, אבל סמוך ליתדות דהוי קשר של קיימא אסור:",
+ "ואם בתחלה. שלא היתה שם מעולם, דיכול לעשותה מאתמול, אסור:",
+ "יבלת. היא מום בקדשים שנאמר (ויקרא כב) או יבלת, וחותכים אותה במקדש ביד, דאין בזה אלא משום שבות, דכלאחר יד הוא. אבל לא בכלי, דמלאכה גמורה היא שכך עושים בחול. וכשחותך מבעל חי הוי תולדה דגוזז את הצמר:"
+ ],
+ [
+ "כורך עליה גמי. ואעפ״י שהגמי מרפא את המכה, הואיל והשתא מיהא צורך עבודה הוא, דלאו אורח ארעא שתהא מכתו נראית עם העבודה ומכסה אותה בגמי:",
+ "אבל לא במדינה. דרפואה בשבת שבות היא ואסור:",
+ "ואם להוציא דם. שמהדקה בגמי כדי להוציא דמה:",
+ "כאן וכאן אסור. דהוה ליה חובל ואב מלאכה לא אשתרי במקדש:",
+ "בוזקים מלח. כותתים ומפזרים מלח על גבי הכבש שעולים בו למזבח, מפני שחלק הוא ופעמים נופלים ממנו שמחליקים רגליהם בו. בוזקים, לשון כתיתה:",
+ "אבל לא במדינה. מפני שהוא מתקן:",
+ "ממלאים מים מבור הגולה ומבור הגדול. כך שמן, ושניהם היו בלשכות העזרה:",
+ "בגלגל. העשוי להעלות בו הדלי על ידי חבלים. ומשני בורות הללו בלבד התירו למלאות מים בגלגל בשבת, אבל בשאר בורות אסור, גזירה שמא ימלא לגינתו ולחורבתו מתוך שממלאין בלא טורח אתי להשקות בו גינתו וחורבתו בשבת. ובמקום דליכא למיגזר שמא ישקה מים לגינתו ולחורבתו מותר למלאות בגלגל, ולא חיישינן מפני שמשמיע קול, שלא אסרו אלא קול של שיר בלבד. והכי נמי שרי למיטרף אבבא ומיקש על תרעא בשבת ואין בכך כלום:",
+ "ומבור הקר. על שם שהיה באר מים חיים קורא ליה בור הקר, לשון מקור. ובור זה היה צריך לבני הגולה ברגל, והתירו להם נביאים שביניהם חגי זכריה ומלאכי למלאות ממנו בגלגל ברגל, ונשאר בהתירו שממלאים ממנו ביו״ט בגלגל אף במדינה, מה שאין כן בשאר בארות הנובעים:"
+ ],
+ [
+ "כהן מוציאו בהמיינו. בשבת. ולא חיישינן לטלטול, דאין שבות במקדש:",
+ "בהמיינו. באבנטו. ואף על גב דמטמא ליה לאבנט שהוא קדוש, הכי עדיף, שלא להשהות את הטומאה בעזרה לחזר אחר הצבת של עץ. ובידיו לא נגע ביה, דלא נטמי כהן גופיה, הלכך בהמיינו אוחזו דלא נגע. ושרץ אינו מטמא במשא, והאבנט שנטמא בשרץ אינו מטמא את הכהן כשאוחזו, דהוה ליה אבנט ראשון לטומאה ואין אדם וכלים מקבלין טומאה אלא מאב הטומאה:",
+ "צבת של עץ. שהיא פשוטי כלי עץ ואין מקבלים טומאה:",
+ "שלא לרבות את הטמאה. לטמא אבנט הטהור, ונוח לו להשהותה שם ולחזר אחר הצבת מלרבות את הטומאה. והלכה כר״י:",
+ "מהיכן מוציאין אותו. בשבת:",
+ "מן ההיכל ומן האולם. אבל בעזרה אם נמצא שם מכסה אותו בפסכתר ומניחו עד שתחשך:",
+ "כל מקום שחייבין על זדונו כרת. אם יכנס לו בטומאה, דהיינו כל העזרה, משם מוציאין אותו:",
+ "ושאר כל המקומות כופין עליו פסכתר. סיר של נחשת. תרגום של סירותיו פסכתרוותיה. לכסותו עד שתחשך. והלכה כר״ע:",
+ "ר״ש אומר מקום שהתירו לך חכמים וכו׳ ר״ש פליג את״ק דלעיל דאמר קושרים נימא במקדש, וסבר דאין קושרים נימת כנור שנפסקה אלא בעניבה שהיא אסורה משום שבות בלבד וא״א שיבא בה לידי חיובא דאורייתא, אבל לא קושרין בקשר שאפשר לבא בו לידי חיובא דאורייתא ואמר ליה ר״ש לת״ק, אל תתמה עלי שאני מחמיר כאן וגבי תחומין אני מיקל טפי ואומר שאפילו יצא חוץ לתחום ט״ו אמה יכנס, דגבי תחומין משלך נתנו לך, משום דידעינן שאותם ט״ו אמה אינם חוץ לתחום, שמודדי התחומין הקובעין סימנין בסוף התחום קים לן בגווייהו שאין קובעין התחום בסוף אלפים ממש אלא כונסין לתוך התחום מפני הטועין שאין מכירין הסימן ופעמים יוצאים להלן ממנו מעט וחוזרין, ומשום הכי אני מיקל בתחומים, אבל לקשור נימא במקדש שלא התירו במקדש אלא איסור שבות לא חיובא דאורייתא, אני מחמיר ואומר דדוקא עניבה שיש בה איסור שבות התירו, אבל לקשור קשר ממש שפעמים יש בו חיובא דאורייתא לא. ואין הלכה כרבי שמעון:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Eruvin/Hebrew/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Eruvin/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..0be416db1b606b747c10beceeae08da3d92ec59c
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Eruvin/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,692 @@
+{
+ "title": "Bartenura on Mishnah Eruvin",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Eruvin",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "מבוי. שאינו רחב שש עשרה אמה אעפ״י שהוא פתוח משני ראשיו לרה״ר, אי נמי רחב שש עשרה אמה ואינו מפולש אלא ראשו אחד פתוח לרה״ר וראשו אחד סתום. ומן התורה שרי לטלטולי ביה בלא שום תקון, ורבנן הוא דגזור עליה דלמא אתי לטלטולי ברשות הרבים גמור, ושריוה בתקנתא דלחי או קורה דתיהוי ליה הכירא. ואם הניח את הקורה למעלה מעשרים אמה ימעט, כלומר ישפיל את הקורה עד שתהיה למטה מעשרים, דלמעלה מעשרים לא שלטא בה עינא. ואם יש בקורה [זו] אמלתרא פירוש ציורים ופתוחים, אפילו למעלה מעשרים אמה א״צ למעט, שע״י אותם הציורים שלטא בה עינא:",
+ "רבי יהודה אומר א״צ. דטעמא דקורה לאו משום הכירא אלא משום מחיצה, דאמרינן פי תקרה יורד וסותם, וכיון שכן הוא מה לי בתוך עשרים מה לי למעלה מעשרים. ואין הלכה כר״י:",
+ "והרחב מעשר אמות ימעט. דטפי מעשר אמות לא מקרי פתח אלא פרצה, ואנן פתח בעינן, הלכך ימעט רוחב כניסתו ויעמידנו על עשר או על פחות:",
+ "ואם יש לו צורת פתח. בכל מקום שאמרו חכמים צורת פתח הוא אפילו קנה מכאן וקנה מכאן גבוהים עשרה טפחים או יותר וקנה על גביהן ואע״פ שאינו נוגע בהן ואע״פ שגבוה מהן יותר משלשה טפחים. וכל האמות השנויות במשנה זו ובכל עירובין וסוכה וכלאים, הם אמה בת ששה טפחים, וכל טפח ארבע אצבעות בגודל, אלא שפעמים צריך למדוד בטפח עצב, כלומר שלא ישים ריוח באצבעות הגודל בין זו לזו אלא יהיו מצומצמות ונוגעות זו בזו, ופעמים צריך ליתן ריוח בין גודל לגודל שלא יהיו נוגעים זה בזה, וזהו הנקרא טפח שוחק. כיצד, בזמן שהמדידה בטפח עצב היא לחומרא, כגון מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט, וסוכה שהיא גבוהה מעשרים אמה פסולה, מודדים בטפח עצב. ובזמן שהמדידה בטפח שוחק הוא לחומרא, כגון מבוי אין גבהו פחות מעשרה טפחים, סוכה אין גבהה פחות מעשרה טפחים, מודדין בטפח שוחק, וכן לעולם:"
+ ],
+ [
+ "הכשר מבוי. הכנתו והזמנתו של מבוי לטלטל בתוכו ע״י שתופי מבואות:",
+ "ב״ש אומרים לחי וקורה. שניהן צריך דסבירא להו מן התורה ד׳ מחיצות שלימות בעינן ואתאי הלכה למשה מסיני ואוקימתא לרביעית אלחי וקורה:",
+ "ובה״א או לחי או קורה. דמן התורה ג׳ מחיצות [שלימות] בעינן ותו לא ואתאי הלכה למשה מסיני להוסיף הרביעית, או בלחי משהו או בקורה להיכר מחיצה. ומבוי דאיירי ביה הכא הוא מבוי סתום מג׳ רוחותיו ורוח רביעית פתוחה לרה״ר, וארכו יותר על רחבו, דאי ארכו כרחבו הוי כחצר שנפרצה הפתוחה לרה״ר, וצריך פס ארבעה ומשהו או שני פסין של כל שהן. וכן חצר שנפרצה לרה״ר וארכה יותר על רחבה נדונה כמבוי ונתרת בלחי או קורה. ומבוי שהוכשר בלחי חלוק ממבוי שהוכשר בקורה, דאילו מבוי שהוכשר בלחי הוי כאילו יש לו ארבע מחיצות והזורק מרשות הרבים לתוכו חייב, ומבוי שהוכשר בקורה אף על פי שמותר לטלטל בתוכו על ידי שתוף לא הוי כרשות היחיד גמורה והזורק מרשות הרבים לתוכו פטור, דקיי״ל קורה משום הכירא, ולחי משום מחיצה:",
+ "רבי אליעזר אומר לחיים. כב״ש ס״ל ובעי לחי מכאן ומכאן. ואין הלכה כר״א:",
+ "אמר תלמיד אחד. הוא רבי מאיר:",
+ "שהוא פחות מארבע אמות. רוחב פתחו:",
+ "אמר רבי עקיבא על זה ועל זה נחלקו. ות״ק נמי הכי קאמר דלא מפליג בין רחב לקצר. ומפרש תלמודא דאיכא בינייהו מבוי שיש ברוחב פתחו פחות מד׳ טפחים, דחד מינייהו סבר אין צריך לא לחי ולא קורה, ואידך סבר צריך לחי או קורה, ולא הוברר מתוך דבריהם הי מינייהו סבר צריך והי מינייהו סבר א״צ: "
+ ],
+ [
+ "רחבה כדי לקבל אריח. שתהא ראויה לבנות עליה בנין לקביעות:",
+ "והאריח חצי לבנה של שלשה טפחים. נמצא אריח טפח ומחצה רוחב:",
+ "דיה לקורה ברוחב טפח. הכי קאמר, כיון שהקורה רחבה טפח, אותו חצי טפח הנותר, שהאריח רחב טפח ומחצה, יכול למרח בטיט אצבע מכאן ואצבע מכאן, וע״י כן תהיה רחבה לקבל אריח, והכי מפרש לה בגמרא:"
+ ],
+ [
+ "בריאה לקבל אריח. חזקה לסבול כובד האריח שלא תשבר. וכן הלכה:"
+ ],
+ [
+ "היתה של קש ושל קנים כו׳ ר׳ יהודה קאמר לה, ולית הלכתא כוותיה:",
+ "עקומה. שאין אריח יכול לנוח עליה, וכן עגולה אין אריח נח בה:",
+ "אם יש בהקיפה. כלומר ואיזו היא מדת העגולה להכשיר, כל שיש בהקיפה שלשה טפחים, שצריכה חוט שלשה טפחים להקיפה סביב, בידוע שיש בה רוחב טפח אם תחלק, שכן מצינו בים שעשה שלמה (ד״ה ב׳ ד׳) עשר באמה משפתו אל שפתו עגול סביב וקו שלשים באמה יסוב אותו סביב, אלמא לכל אמה רוחב בעגול איכא שלש אמות היקף:"
+ ],
+ [
+ "לחיים שאמרו. לחיים שנחלקו בה רבי אליעזר וחכמים, דלרבי אליעזר תרתי בעינן ולרבנן חדא, זהו שיעורן:",
+ "גבהן עשרה טפחים. כשיעור גובה המבוי דאין גבהו פחות מעשרה טפחים. ואפילו היה המבוי גבוה הרבה דיו בלחי גבוה עשרה טפחים:",
+ "ורבי יוסי אומר רחבן שלשה. דבעי דבר חשוב במחיצה. ואין הלכה כר״י:"
+ ],
+ [
+ "רבי יוסי אוסר. דחיישינן שמא תמות ולא הוי גבוהה עשרה ולא יהיב אדעתיה וסמיך עלה:",
+ "ומטמא משום גולל. אם עשאן גולל לקבר מטמא לעולם אם נגע בו אדם וכלים כאהל המת, אפילו ניטל משם דכתיב (במדבר יט) וכל אשר יגע על פני השדה ודרשינן לרבות גולל ודופק. גולל הוא כסוי הקבר:",
+ "ור״מ מטהר. טעמא דר״מ משום דקסבר כל מחיצה העומדת ברוח חיים אינה מחיצה. ואינה הלכה:",
+ "ורבי יוסי הגלילי פוסל. דכתיב (דברים כד) וכתב לה ספר, מה ספר אין בו רוח חיים אף כל שאין בו רוח חיים. ורבנן אי כתיב וכתב לה בספר כדקאמרת, השתא דכתיב וכתב לה ספר לספור דברים הוא דאתא. והלכה כת״ק. [ואם כתב] לה גט בקרן של פרה ונתן לה את הפרה, דהשתא אינו צריך קציצה לאחר שנכתב, כשר. אבל אם לא נתן לה את הפרה אלא את הקרן, כיון שצריך קציצה, לא מגרשה ביה:"
+ ],
+ [
+ "ולא יהיה פרצות יתרות על הבנין. ואפילו הן פרצות קטנות פחותות מעשר, אם הפרוץ מרובה על העומד אינה מחיצה, ואף כנגד העומד אסור:",
+ "כל פרצה שהיא כעשר אמות מותרת. ובלבד שיהא העומד רב עליה. אי נמי פרוץ כעומד, הוי מחיצה ואף כנגד הפרוץ מותר:",
+ "יתר מכאן אסור. אפילו פרצה אחת יותר מעשר אוסרת כל ההיקף ואפילו העומד מרובה, דלא עבדי אינשי פתח יותר מעשר והוי פרצה. ודוקא דאין לה צורת פתח, אבל אית לה צורת פתח אפילו יותר מעשר הוי פתח:"
+ ],
+ [
+ "מקיפין שלשה חבלים. אשיירא שחנתה בבקעה קאי:",
+ "זה למעלה מזה. ע״ג יתדות סביב, מן החבל התחתון לקרקע פחות מג׳ והרי כאילו כולו עומד דכל פחות מג׳ כלבוד דמי, וממנו לאמצעי פחות משלשה הרי עומד ששה טפחים פחות שני משהויין בשני האוירין, ומאמצעי לעליון פחות משלשה הרי תשעה טפחים עומד בשלשה האוירין פחות שלשה משהויין:",
+ "שיעור עובי החבלים יותר על טפח. שלשה משהויין, כדי שיהא בין הכל עשרה טפחים:"
+ ],
+ [
+ "מקיפים בקנים. נעוצים ועומדים, וזו היא מחיצת שתי, אבל של חבלים הויא מחיצה של ערב:",
+ "בשיירא דברו. הקילו אצלן שאין צריכים אלא או שתי כגון קנים או ערב כגון חבלים, אבל ליחיד לא הקילו אלא עד שיהיה בה שתי וערב. ושלשה בני אדם הרי הן כשיירא:",
+ "כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב כו׳ ר׳ יוסי ב״ר יהודה פליג עליה דאבוה, וקאמר אפילו לשיירא בעי שתי וערב:",
+ "אחד משני דברים. או שתי או ערב ואיכא בין רבנן קמאי לרבנן בתראי דרבנן קמאי לא שרו ליחיד אלא דומיא דשיירא, בדרך, הואיל ואינו יכול לעשות מחיצה ראויה, ולא בישוב, ורבנן בתראי אמרי אחד משני דברים בין ליחיד בין לרבים בין בדרך בין בישוב, והלכתא כותייהו. אלא שאדם אחד או שנים ששבתו במדבר אין יכולים לעשות מחיצה גדולה יותר מבית סאתים שהוא מאה אמה אורך על חמשים רוחב כחצר המשכן, ושלשה בני אדם או יותר הן שיירא ויכולים לעשות מחיצה גדולה ואפילו כמה מילין כפי מה שצריך להם ולכלי תשמישם ולבהמתם, ובלבד שלא ישאר מקום פנוי בתוך המחיצה יותר מבית סאתים:",
+ "פטרו במחנה. ליוצאים למלחמה ואפילו למלחמת הרשות:",
+ "מביאין עצים. ואין חוששים משום גזל, ואפילו כרתו אותם בעליהם ועשאום חבילות:",
+ "ופטורים מרחיצת ידים. שלפני הסעודה, אבל במים שלאחר הסעודה חייבים. הואיל ונתקנו מחמת הסכנה של מלח סדומית המסמא את העינים, חמירא סכנתא מאיסורא:",
+ "ומדמאי. שאין צריכין להפריש תרומת מעשר של דמאי, כגון אם לקחו תבואה מעם הארץ:",
+ "ומלערב. עירובי חצרות, כגון מאהל לאהל במחנה מוקף מחיצות. אבל עירובי תחומין צריכין לערב:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "עושין פסין לביראות. שברשות הרבים. לפי שהביראות רשות היחיד הן שעמוקים עשרה ואין יכולים למלאות מהן ולהוציא לרשות הרבים, ועושין פסין שיהיו הפסין עושין [חלל] סביבות הבור רשות היחיד, וימלא ויוציא ויניח שם ותכנס בהמתו כולה או ראשה ורובה וישקנה:",
+ "דיומדין. שני עמודין. שכל עמוד מאלו הארבעה נראה כשנים. דיו בלשון יון שנים. וכשנועץ העמוד העשוי כשנים לפאת דרומית מערבית נמצא נוטה דופנו אחד למזרח ודופנו אחד לצפון, והשני לפאת מערבית צפונית נוטה צדו אחד למזרח וצדו אחד לדרום, וכשנותן ארבעתן לארבע הפאות נמצא לכל רוח שתי אמות דופן אמה כנגד אמה והריוח בינתיים:",
+ "וארבעה פשוטין. באמצע נותן לכל רוח לוח רחבה אמה. ובזמן שאין בין פס לפס מארבעה דיומדין [אלו] אלא עשר אמות או פחות מודה ר״מ דאין צריך לפסין פשוטין, ואם יש ביניהן יותר משלש עשרה אמה ושליש מודה ר״י דצריך פשוטין, לא נחלקו אלא מעשר עד שלש עשרה אמה ושליש. דר״מ אומר צריך פשוטים ור״י אומר אין צריך. והלכה כר״י:",
+ "שתי רבקות של שלש שלש בקר. שרוחב כל בקר ובקר אמתים פחות שליש, נמצא רוחב ששה בקר עשר אמות, וזה הריוח שיכול ליתן בין פס לפס לדברי רבי מאיר, ואם יש רוחב יותר מזה צריך שירבה בפסין פשוטין:",
+ "רבקות. לשון עגל מרבק (שמואל א׳ כח):",
+ "ר״י אומר של ארבע ארבע. הן י״ג אמה ושליש:",
+ "קשורות אבל לא מותרות. דלא תימא כעין קשורות ולא קשורות ממש, להכי תנא אבל לא מותרות, להחמיר ולמעט ריוח שבינתים:",
+ "אחת נכנסת ואחת יוצאת. רבקה אחת של בקר נכנסת ורבקה אחת יוצאת, ויש יותר רוחב משאילו היו שתיהן יוצאות או שתיהן נכנסות. וזו קולא היא דלא בעינן מצומצמות כל כך:"
+ ],
+ [
+ "מותר להקריב לבאר. הפסין, ולעשות היקף קצר. ובלבד שיהא משפת הבאר עד בין הפסין כדי ראשה ורובה של פרה שהן שתי אמות, אבל בציר מהכי לא שמא ימשך אחר פרתו ויוציא הדלי חוץ למחיצה:",
+ "מותר להרחיק כל שהוא. לעשות היקף גדול כמו שלבו חפץ:",
+ "ובלבד שירבה בפסין. דכל מה שמרחיק מן הבור מרבה בריוח שבין הפסין, וצריך להרבות בפסין עד כדי שלא יהא בין פשוט לפשוט [ובין פשוט לדיומד] יותר מי״ג אמה ושליש, כדברי רבי יהודה שהלכה כמותו:"
+ ],
+ [
+ "רבי יהודה אומר עד בית סאתים. לא יעשה היקף גדול לבאר אלא עד בית סאתים:",
+ "לגינה ולקרפף. שאין הקיפן לדירה:",
+ "קרפף. היקף גדול חוץ לעיר להכניס שם עצים לאוצר:",
+ "דיר. של בהמות שעושין בשדות היום כאן ולמחר כאן כדי לזבלה בגללי בהמה:",
+ "סחר. [היקף מחיצה] לבהמות בעיר. ואית דגרסי סהר, בית האסורים:",
+ "חצר. מקום מגולה שלפני הבתים:",
+ "מוקצה. רחבה שאחורי הבתים, דכל הני הקיפן לדירה הוא. והני פסי ביראות נמי הואיל ומימיהן ראויות לשתיית אדם תשמיש מעלייתא הוא:",
+ "ומותר להרחיק כל שהוא. כלומר כשם שכל אלו שהוקפו לדירה אפילו גדולים עד י׳ כורים מותר לטלטל בהם, כך מותר להרחיק ההיקף של פסי ביראות כל מה שלבו חפץ, וכן הלכה:"
+ ],
+ [
+ "אם היתה דרך הרבים. דרך שרבים בוקעים בה מפסקת בין הפסים, יסלקנה לצדדים מחוץ לפסים שלא יהיו הרבים מהלכים בין הפסים, דמשוו לה כרשות הרבים ומבטלים המחיצה. ואין הלכה כר״י:",
+ "בור הרבים. אי פסקי מיא מדכרי אהדדי, שלא התירו פסי ביראות אלא שיהיו מים מצויין לבהמות עולי רגלים, וכל זמן שאין שם מים אין לפסין תורת מחיצה:",
+ "באר היחיד. נמי שרי, דבאר מים חיים הן והא לא פסקי מיא:",
+ "לבאר הרבים. דאיכא תרתי למעליותא. וכן הלכה. ואין מותר למלאות מים ולהוציא מן הבאר על ידי פסי ביראות אלא כדי להשקות בהמתן של עולי רגלים ובא״י בלבד. אבל להוציא מים כדי לשתות האדם עצמו אסור, אלא יורד לבור ושותה או עושה מחיצה גבוהה עשרה טפחים:"
+ ],
+ [
+ "ועוד א״ר יהודה בן בבא. משום דאמר חדא לחומרא גבי פסין, דאמר אין עושין אותן אלא לבאר הרבים. והשתא קאמר חומרא אחריתא דאף במוקף לדירה לא שרי טפי מבית סאתים, משום הכי תנא ועוד:",
+ "שומירה. סוכת שומרים. דאע״ג דהוקף לדירה, בית סאתים הוא דשרי, טפי לא:",
+ "סמוכה לעיר. דהואיל וקרובה לביתו דעתו להשתמש בה תמיד וכמוקף לדירה דמי:",
+ "ובלבד שתהא שבעים אמה ושירים על שבעים אמה ושירים. ולא יותר. ות״ק נמי דלעיל דאמרו לו לא אמרו בית סאתים אלא לקרפף ולגינה אבל אם היה דיר או סהר או חצר וכו׳ כר׳ עקיבא קאמר, דהיכא דאיכא בית דירה אפילו טובא נמי, וכשלא הוקף לדירה בית סאתים. ומאי בינייהו, אמרינן בגמ׳ דאיכא בינייהו דבר מועט שבית סאתים יותר על שבעים אמה ושיריים רבועים, ות״ק שרי בבית סאתים שלמים, ולר״ע ע׳ אמה ושיריים על ע׳ אמה ושיריים ותו לא. וכיצד ידענו דבית סאתים יותר על ע׳ אמה ושיריים רבועים, דהא אמרינן בגמרא וכמה הן סאתים כחצר המשכן, וחצר המשכן כתיב ביה (שמות כ״ז:י״ח) אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים ודרשינן מאי חמשים בחמשים, אמרה תורה טול חמשים שארכו יתר על רחבו וסבב נ׳ הנותרים לשיעור שבת, דהוו להו ע׳ אמה וד׳ טפחים מרובעים. כיצד, עשה מהם ה׳ רצועות של עשר אמה רוחב ואורכן חמשים, תן אחת למזרחה ואחת למערבה, הרי רחבה ע׳ וארכה נ׳, שים אחת לדרום ואחת לצפון הרי שבעים על שבעים אלא שהקרנות פגומים לכל קרן וקרן עשר על עשר מפני התוספת שהוספת, טול מן הרצועה החמישית ארבע חתיכות של עשר [על עשר] ושים לארבע קרנות ונתמלאו, טול עשר על עשר הנותרים שהם ששים טפחים [על ששים טפחים] ועשה אותם רצועות של שני טפחים, הרי שלשים רצועות אורך כל אחת עשר אמות, שהן שלש מאות אמה, תן שבעים לכל רוח הרי שבעים [אמות] וד׳ טפחים, על שבעים אמות וד׳ טפחים אלא שהקרנות פגומים טפחיים על טפחיים, ונשארו בידך כ׳ אמה טול מהם ח׳ טפחים ושים לקרנות ונתמלאו, ונשארו בידך י״ח אמות וד׳ טפחים אורך ברוחב טפחיים והיינו דבר מועט, שאם באת לחלקן ולהקיף אין מגיע תוספת לרוחב שני שלישי אצבע דהא בעי למעבד מינה רצועות של רפ״ג [אמות] אורך להקיף הד׳ רוחות. כך מצאתי פירוש שטה זו בפירושי רש״י ונכון הוא. והרמב״ם בקש חשבונות רבים ולא ירדתי לסוף דעתו. ובמה שאמר רבי עקיבא אפילו אין בה אחד מאלו מטלטלים בתוכה, הלכתא כותיה. אבל במאי דפליג אחכמים דאמרו לו דלעיל וסבר דשבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים ותו לא, בהא הלכה כחכמים. דבבית סאתים כחצר המשכן שרי, שהוא דבר מועט יותר על ע׳ אמה ושיריים רבועים:",
+ "אם היתה ארכה יותר על רחבה. ואע״ג דמיעט רחבה והוסיף על ארכה ואין בכולה אלא בית סאתים, אין מטלטלין, דמרובע הוא דשרו רבנן היכא דלא הוקף לדירה. והלכה כר׳ יוסי דפליג אדרבי אליעזר ולא בעי מרובעות:"
+ ],
+ [
+ "אפילו היא כבית כור. אפלוגתא דלעיל קאי אגינה וקרפף:",
+ "אנשי חצר ששכח אחד מהם ולא עירב. ולמחר בטל רשות חצרו לחביריו, שהיה אוסר עליהן מלהוציא מבתיהן לחצר, שהחצר ברשות כולן וחלקו אוסר עליה. הואיל ובטל רשות חצרו בטל אף רשות ביתו, אע״פ שלא פירש ונעשה אורח אצלם לפיכך אף ביתו מותר להם. אבל אסור לו להכניס ולהוציא מביתו לחצר, אע״פ שהוא מותר להכניס ולהוציא מבתיהם לחצר כשאר כל אדם הנכנס לבית חברו שמותר לו להוציא מבית חברו לחצר, דהא רשותא דחד הוא, מ״מ מביתו אסור הוא להוציא. ולא אמרינן כיון דבטל להו רשות ביתו הרי ביתו כבתיהם, דבשעה שמוציא מביתו לחצר חוזר ומחזיק ברשותו הוא ואוסר עליהן, כדתנן בהדר עם העובד כוכבים, מי שנתן רשותו וחזר והוציא בין בשוגג בין במזיד הרי זה אוסר:",
+ "שיוצאים בעקרבנין בפסח. משום מרור. ועקרבנין ירק שעליו שלו דומות לעקרב. ואני שמעתי סיב הגדל סביבות הדקל:",
+ "ובקשתי לי חבר. לג׳ דברים הללו אם שמע מפיו, ולא מצאתי. ואין הלכה כאחד מהן. דגבי גינה וקרפף לא שרי טפי מבית סאתים. ואנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב ובטל רשותו ולא בטל ביתו אף להם אסור ביתו, אבל מבתיהם לחצר מותר. ועקרבנין לאו מרור הוא ואין אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "בכל מערבין. עירובי תחומין. דאילו עירובי חצירות אין מערבין אלא בפת. והאי בכל דתנן במתניתין, לאו דוקא, כדאמרינן בגמרא אין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהן חוץ, דהא הכא תנן בכל מערבין חוץ מן המים ומן המלח, ואיכא נמי כמהין ופטריות דאין מערבין ולא משתתפים בהם דלאו מזון נינהו, כמו מים ומלח:",
+ "ומשתתפים. שתופי מבואות:",
+ "הכל נלקח בכסף מעשר. כדכתיב (דברים י״ד:כ״ו) ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך:",
+ "חוץ מן המים ומן המלח. דלאו פרי מפרי הוא:",
+ "הנודר מן המזון. לא דאמר יאסר עלי מזון, דאין נקרא מזון אלא חמשת המינים דזייני וסעדי, אלא כגון דאמר כל הזן עלי קונם, וכל מילי זייני ומשביעים לפי שעה חוץ מן המים והמלח:",
+ "מערבין לנזיר ביין. דאף על גב דלא חזי לדידיה, חזי לאחריני:",
+ "ולישראל בתרומה. דהא חזיא לכהנים:",
+ "סומכוס אומר בחולין. דמידי דחזי ליה בעינן. וביין לנזיר לא פליג סומכוס, מפני שאפשר שישאל הנזיר על נדרו ויהיה היין מותר לו באותה שבת, אבל תרומה אי אפשר שתהיה ראויה לישראל, שאפילו ישאל המפריש התרומה עליה והרי היא כאילו לא הורמה, הרי היא חוזרת לטבלה ואסור לאכול ממנה עד שיחזור ויפריש תרומה אחרת, ואין מפרישין תרומה בשבת אפילו בין השמשות, הילכך לא חזיא ליה. ואין הלכה כסומכוס:",
+ "ולכהן בבית הפרס. סתמא היא, ולאו סומכוס קאמר לה. ",
+ "בית הפרס. שדה שנחרש בה קבר מותר לכהן ליכנס שם כשהוא מנפח והולך, ורואה שאינו נוגע בעצם כשעורה. ומשום הכי מותר ליתן עירובו שם שהרי יכול להכנס במקום שנתן שם עירובו והוי הוא ועירובו במקום אחד:",
+ "לחוץ. לעשות מחיצה בינו לקבר שלא יאהיל, כגון שיכנס שם בשידה תיבה ומגדל, אלמא חזי ליה. ופלוגתא דר׳ יהודה ורבנן מוקמינן בגמרא דאפילו בישראל פליגי רבנן עליה דר״י ואמרי דאין מניחין עירובי תחומין בבית הקברות, ולא נקט כהן אלא להודיעך כחו דר״י דאפילו בכהן שרי. ובהא קמיפלגי, דר״י סבר אע״ג דאסור ליהנות ולהשתמש בבית הקברות, מותר להניח שם עירוב, דאין מערבין עירובי תחומין אלא לדבר מצוה ומצות לאו ליהנות נתנו, ואע״פ שמשתמר שם העירוב אחר קנייתו דהא בין השמשות קונה וכבר נעשית המצוה והוא משתמר שם כל השבת. קסבר ר״י אין אדם מקפיד על עירובו אם אבד או נגנב לאחר שקנה ורבנן סברי אדם מקפיד על עירובו לאחר שקנה, ורוצה שלא יגנב, הלכך כשהעירוב משתמר בבית הקברות כל השבת לאחר שקנה בין השמשות ונגמרה מצותו נמצא משתמש באסורי הנאה שהקברות אסורים בהנאה, לפיכך לא יניח אדם עירוב בבית הקברות. והלכה כחכמים:"
+ ],
+ [
+ "מערבין בדמאי. בככר שלקחה מעם הארץ ולא הפריש ממנה תרומת מעשר של דמאי:",
+ "ובמעשר ראשון כו׳ אבל לא בטבל וכו׳ כולן מפורשין במס׳ שבת פרק מפנין:",
+ "השולח את עירובו ביד חרש כו׳ להוליכו לסוף אלפים אמה. ודוקא בעירובי תחומין אינו עירוב אם שלחו ביד קטן, אבל בעירובי חצרות קיי״ל קטן גובה את העירוב:",
+ "ביד מי שאינו מודה בעירוב. כגון כותי או צדוקי:",
+ "ואם אמר לאחר. כשר, לקבלו מן הפסול ויוליכנו הכשר לסוף אלפים אמה:",
+ "הרי זה עירוב. ובלבד שיהא הוא עומד ורואה בשעה שהפסול נותנו ליד הכשר, אע״פ שאינו רואה כשהכשר מוליכו, דחזקה שליח עושה שליחותו:"
+ ],
+ [
+ "נתנו באילן. העומד ברה״ר ויש בו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים או יותר:",
+ "למעלה מעשרה אין עירובו עירוב. דכיון דהאילן רחב ד׳, למעלה מעשרה הוי רשות היחיד, והוא קנה שביתתו ברה״ר, וכיון דאי הוי בעי למשקל עירוביה ומיכליה בשעה שהעירוב זוכה לו דהיינו בין השמשות לא מצי שקיל ליה דמייתי מרשות היחיד לרשות הרבים לא הוי עירוב:",
+ "למטה מעשרה הרי זה עירוב. דלמטה מעשרה כרמלית היא, דכל משלשה ועד תשעה ברוחב ארבעה כרמלית היא, וכיון דאי שקיל ליה לעירוביה אין כאן אלא איסור שבות, הרי זה עירוב. ומתניתין רבי היא דאמר כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות. ובשעה שהעירוב זוכה לו דהיינו בין השמשות מצי שקיל ליה, ונמצא הוא ועירובו במקום אחד הילכך הוי עירוב:",
+ "נתנו בבור. שבכרמלית כגון שבבקעה ושבשדות ונתכוין לשבות בבקעה או בשדה, הרי זה עירוב, דבור עצמו רשות היחיד והוא קנה שביתה בכרמלית ובשעה שהעירוב זוכה לו דהיינו בין השמשות מצי שקיל ליה, כרבי דאמר כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות:",
+ "אפילו גבוה מאה אמה. ואין למטה רוחב ארבע דלאו רשות היחיד הוא, ואע״ג דלמעלה רחב ארבע דהא עירוב על גבי מקום ד׳ בעינן:",
+ "תלוש ונעוץ. הוא דהוי עירוב, אבל מחובר לא הוי עירוב משום דכי שקיל ליה גזירה שמא יקטום, לפי שהקנה רך הוא איכא למיגזר שמא יקטום כי שקיל ליה, אבל אילן קשה הוא ובין השמשות לשמא יעלה ויתלוש לא חיישינן, אבל קטימת קנה איידי דרכיכא ודאי מקטמא ומחייב משום קוצר. אי נמי קנה וקונדס מיחלף ליה מחובר בתלוש, דקנים הרבה תלושין נעוצים ונראין כמחוברים, משום הכי איכא למיגזר שמא יקטום במחובר ויחשוב שהוא תלוש, אבל באילן ליכא למיגזר שמא יעלה ויתלוש ויטעה לחשוב דתלוש הוא:",
+ "נתנו במגדל. של עץ:",
+ "ואבד המפתח הרי זה עירוב. וכגון שהמנעול קשור בחוטים וחבלים שאם לא ימצא המפתח אי אפשר לחתכן אלא בסכין, ת״ק סבר הואיל ואפשר לפתוח על ידי שיחתוך החבלים בסכין אין כאן איסור סקילה אלא איסור שבות, דמקלקל הוא בחתיכת החבלים וכל המקלקלים פטורים, ואיסור שבות ביה״ש בשעת קניית העירוב לא גזרו בו כדאמרן, הילכך הוי עירוב, דמצי מייתי סכין ויחתוך לחבלים ושקיל לעירוביה. ור׳ אליעזר סבר אין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו ואסור לטלטל הסכין כדי לחתוך החבלים שאין תשמישו אלא לחתוך האוכלים, והואיל ואיכא תרתי, טלטול הסכין, וחתיכת החבלים, אפילו לרבי דאמר כל דבר שהוא משום שבות בין השמשות לא גזרו, בכה״ג מודה דגזרו. ואין הלכה כר״א:"
+ ],
+ [
+ "נתגלגל חוץ לתחום אינו עירוב. הואיל ויש מביתו שהוא לן שם עד עירובו יותר מאלפים אמה לא מצי למיזל ולמשקליה. והוא שנתגלגל שתי אמות חוץ לאלפים אמה שכל אדם יש לו ארבע אמות ממקום עירובו, שתי אמות מצד מזרחו של עירוב ושתי אמות מצד מערבו:",
+ "נפל עליו גל. והוא דבעי מרא וחצינא לפנוייה, דהויא מלאכה ולא שבות:",
+ "תרומה ונטמאת. דהשתא לא חזיא לא לדידיה ולא לאחריני. ואצטריך תנא לאשמעינן נתגלגל חוץ לתחום ונפל עליו גל, דאי אשמעינן נתגלגל, משום דליתיה גביה הוי הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר, אבל נפל עליו גל דאיתיה גביה אימא להוי עירוב. ואי אשמעינן נפל עליו גל דלא מצי שקיל ליה אלא במלאכה במרא וחצינא. אבל נתגלגל דאפשר דנשיב זיקא ומהדר ליה לתוך התחום אימא ליהוי עירוב קמ״ל. ותנא נשרף להודיעך כחו דרבי יוסי דאע״ג דאינו בעולם משום ספק לא מתסר. ותנא תרומה שנטמאת להודיעך כחו דר״מ דאע״ג דישנו בעולם וי״ל העמידנה בין השמשות על חזקתה של קודם לכן וטהורה היתה אפ״ה, לא אמרינן חזקה לקולא:",
+ "משחשיכה הרי זה עירוב. דלאחר שקנה בין השמשות אין חוששין לו אם נאבד:",
+ "הרי זה חמר גמל. דמספקא לן אי קנה ליה עירוב והכא הויא ביתו ומהכא יש לו אלפים לכל רוח והפסיד אלפים שמעבר ביתו והלאה, או שמא לא קנה עירוב ומביתו יש לו אלפים לכל רוח ולא קנה לעבר עירובו כלום, ומחמת ספק זה נאסר ללכת אלא אלפים אמה שבין ביתו לעירוב, דממה נפשך בהנך משתרי, אבל באלפים דמעירובו ואילך לא, דילמא לא קנה עירוב. ומביתו ואילך נמי לא, דילמא קנה עירוב. נמצא זה מושכו לכאן וזה מושכו לכאן כאדם המנהיג חמור וגמל שהחמור הולך לפניו וזה מנהיגו והגמל מאחוריו והוא מושכו וצריך לפנות לפניו ולאחריו:",
+ "רבי יוסי ור׳ שמעון אומרים ספק העירוב כשר. דאמרינן העמד עירוב על חזקתו, וכשהניחו היה בתוך התחום והיה טהור ולא היה עליו גל לפיכך עירובו עירוב וכן הלכה:"
+ ],
+ [
+ "מתנה אדם על עירובו. מניח שני עירובין אחד לסוף אלפים למזרח ביתו ואחד לסוף אלפים למערב ביתו, ואומר אם באו עובדי כוכבים למזרח וצריך אני לברוח מפניהם יקנה לי עירובי שבמערב ויהיו לי למערב ביתי ד׳ אלפים אמה. ואע״ג דלא אתו עד למחר, אמרינן יש ברירה דבין השמשות קנה ליה עירובא דאידך גיסא:",
+ "הריני כבני עירי. אלפים מעירי לכל רוח ואיני צריך להשתכר לכאן ולהפסיד מכאן:",
+ "אם בא חכם למזרח. חוץ לתחום עירי ורוצה אני ללמוד מפיו, ועכשיו איני יודע לאיזה צד יבא ולמחר אשמע מבני אדם הבאים משם לכאן ע״י עירוב:",
+ "רבי יהודה אומר. אם באו מכאן ומכאן, ואחד מהם רבו, ילך אצל רבו ולא אצל האחר דקים לן בגויה דבשעת קניית עירוב בין השמשות דעתיה דלקני ליה ההוא עירוב דלצד רביה. ואין הלכה כר״י, דזמנין דניחא ליה לאינש בחבריה טפי מרביה:"
+ ],
+ [
+ "מערב אדם שני עירובין. אם היה צריך לילך יום ראשון לכאן ויום שני לכאן, יכול לערב למזרח ולמערב ערב יום הראשון, ואומר עירובי של מזרח יקנה לי היום לצורך מחר, ועירובי של מערב יקנה לי בין השמשות דלמחר לצורך יום שני. דקסבר ר״א שבת ויו״ט לאו כחד יומא אריכא נינהו אלא ב׳ קדושות [הן], ובין השמשות דקמא לדידיה הוא דקני ולא ליום שני:",
+ "עירובי בראשון ובשני כבני עירי. כלומר ואם לא היה צריך לילך אלא ביום ראשון, ובשני א״צ לזוז ממקומו ואינו רוצה להפסיד לא אלפים של תחומו מכאן ולא אלפים של תחומו מכאן, יערב עירוב אחד לצד שהוא רוצה לילך בו ביום ראשון, ואומר עירובי זה יקנה לי לצורך מחר, ובשני הריני כבני עירי שלא עירבו. או אם היה צריך לילך בשני ולא בראשון, יאמר עירוב זה יקנה לי בין השמשות של מחר ובראשון אהיה כבני עירי:",
+ "או מערב לשני הימים. היינו לרוח אחת דאמרי לעיל. והא תו למה לי. אלא הכי קאמרי ליה רבנן לרבי אליעזר אי אתה מודה ליום אחד דאו מערב לרוח אחת או אינו מערב כל עיקר, שאינו יכול לומר חצי יום עירובי למזרח וחצי יום עירובי למערב. לשני הימים נמי, דהיינו לשבת ויום טוב, או מערב כמו ליום אחד או אינו מערב כל עיקר. דספיקא להו לרבנן שבת ויום טוב אי כיומא אריכא דמו אי לא, ועבדי הכא לחומרא דאין יכול לערב לשתי רוחות דלמא חדא קדושה היא, והכא לחומרא דאמרי לקמן נאכל בראשון אין עירוב לשני, דלמא שתי קדושות הן ולא כיומא אריכא דמו:",
+ "מוליכו. השליח ערב יום טוב שלפני שבת ומחשיך עליו עד שיקנה העירוב:",
+ "ונוטל ובא לו. שמא יאבד ושוב אין לו עירוב לשני, כדקתני נאכל עירובו בראשון עירוב לראשון ואין עירוב לשני:",
+ "ובשני. חוזר ומוליכו בשני. דקיימא לן המערב בפת בראשון ורוצה לערב בפת בשני צריך שיערב באותו עירוב עצמו שקרא עליו שם מאתמול, ועתה שותק. אבל לא בפת אחרת דבעי למיקרא עליה השתא שם עירוב והוי מכין מיום טוב לשבת:",
+ "נמצא משתכר בהליכתו. כלומר קונה לו הליכה ליום מחר:",
+ "ומשתכר בעירובו. שאוכלו. ויו״ט אחר השבת דלא אפשר בהכי, מוליכו בראשון ואינו אוכלו וחוזר והולך שם בשני לראות אם קיים העירוב מחשיך עליו, ואם רוצה יאכלנו אחרי כן:",
+ "מודים אתם לי שהן שתי קדושות. דאמריתו נאכל עירוב בראשון אין עירוב לשני, ואי חדא קדושה נינהו הוה ליה כחד יומא אריכתא ויקנה בין השמשות של ראשון לשניהם, וכיון דשתי קדושות נינהו יכול לערב נמי לשתי רוחות, ורבנן אזלי הכא לחומרא והכא לחומרא כדאמרן, משום דמספקא להו. והלכה כרבי אליעזר דשבת ויום טוב שתי קדושות הן:"
+ ],
+ [
+ "שמא תתעבר. שמא יעשו ב״ד הגדול אלול מעובר ויהיו ב׳ ימים טובים, יום ל׳ של אלול ויום ל״א, והוא צריך לילך בראשון לצד אחד ובשני לצד אחר מערב שני עירובין ומניחן בערב יו״ט זה לכאן וזה לכאן ואומר וכו׳:",
+ "ולא הודו לו חכמים. דקסברי קדושה אחת הן. והלכה כחכמים בשני ימים טובים של ראש השנה. דלאו משום ספיקא בלבד אתקן שמא קדשו ב״ד את יום שלשים או יום ל״א ואחד מהם חול, אלא משום דשמא באו עדים מן המנחה ולמעלה, שנוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש ותרוייהו קדושה אחת. אבל בשאר ימים טובים של גליות דלא אתקון אלא מספיקא דלא ידעינן מתי קדשו בית דין הגדול את החדש, מודים חכמים לרבי יהודה דשתי קדושות הן. וחכמים האמורים כאן הוא רבי יוסי:"
+ ],
+ [
+ "מתנה אדם על הכלכלה. סל שיש בו פירות טבלים, מתנה עליו ביום טוב ראשון של ראש השנה ואומר, אם היום חול תהא זו תרומה על אלו, ואם היום קודש אין בדברי כלום. שאין מגביהין תרומה ביום טוב. ולמחר הוא אומר אם אתמול קודש והיום חול תהא זו שאמרתי אתמול תרומה על אלו, ואם היום קודש ואתמול חול כבר היא תרומה. ואוכל כלכלה המתוקנת ומשייר התרומה:",
+ "ולא הודו לו חכמים. הוא ר׳ יוסי כדאמרן, דסבר קדושה אחת הן ואין מגביהים בהם תרומה. ודוקא בשני ימים טובים של ראש השנה כדפרישית לעיל:",
+ "וכן ביצה שנולדה בראשון. של ראש השנה:",
+ "תאכל בשני. דאם הראשון קודש השני חול וביצה שנולדה ביו״ט מותרת בחול דאין הכנה לחול. ואם הראשון חול והשני קדש נמצא שחול מכין ליו״ט ושפיר דמי:",
+ "ולא הודו לו חכמים. בשני י״ט של ר״ה בלבד דקדושה אחת הן. אבל בשני ימים טובים של גליות מודים לו:"
+ ],
+ [
+ "והחליצנו. זרזנו והחליצנו כח, כמו נחלץ חושים (במדבר ל״ב:י״ז) פירוש אחר הצילנו ומלטנו, כמו חלצני ה׳ מאדם רע (תהילים ק״מ:ב׳):",
+ "אם היום אם מחר. אם היום הוא החליצנו היום, ואם מחר הוא החליצנו מחר:",
+ "ולא הודו לו חכמים. לא להזכיר של ראש חודש בראש השנה ולא להתנות אם היום ואם מחר, אלא אומר והחליצנו סתמא בשני הימים ואינו מזכיר של ראש חודש כל עיקר. והלכה כחכמים:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מי שהוציאוהו עובדי כוכבים. לאנסו חוץ לתחום:",
+ "או רוח רעה. שנכנס בו שד ונטרפה דעתו ויצא חוץ לתחום, וחזר ונשתפה והרי הוא חוץ לתחום:",
+ "החזירוהו לתוך התחום כאילו לא יצא. והרי כל העיר לו כארבע אמות כאשר בתחלה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח, ודוקא כשהוציאוהו והחזירוהו בע״כ. אבל יצא לדעתו אע״פ שהחזירוהו בע״כ, או הוציאוהו בע״כ וחזר לדעתו אין לו אלא ד׳ אמות:",
+ "הוליכוהו לעיר אחרת. והרי היא מוקפת מחיצות, או שנתנוהו בדיר או בסהר שהן מוקפין והקיפן גדול:",
+ "מהלך את כולה. דהואיל ומוקפת מחיצות הרי היא כד׳ אמות:",
+ "ר׳ יהושע ור׳ עקיבא אומרים אין לו אלא ארבע אמות. דכיון דלא שבת באויר מחיצות מבעוד יום לא מהני ליה מחיצות. ורבותי פירשו משום דגזרי דיר וסהר אטו בקעה שאין לה מחיצות. ובבקעה כולי עלמא מודו דאין לו אלא ארבע אמות:",
+ "מפרנדסין. שם מקום:",
+ "והפליגה. כשהיא מתרחקת משפת הים ונכנסת באמצעו קרי הפלגה, לשון פלגי מים (תהלים א):",
+ "הלכו את כולה. היו מהלכין בכל הספינה. ואע״פ שהספינה הלכה בשבת ויצאו חוץ לתחום, הוי כמי שיצא חוץ לתחום וניתן בדיר או בסהר, שהספינה מוקפת מחיצות:",
+ "שרצו להחמיר על עצמן. דלדידהו נמי דגזרי דיר וסהר אטו בקעה, בספינה כל זמן שהיא מהלכת היה מותר להלך את כולה. ועוד שהרי שבתו באויר מחיצות מבעוד יום, אלא שרצו להחמיר. והלכה כר׳ גמליאל וכר״א בן עזריה:"
+ ],
+ [
+ "לנמל. מקום שהספינות חונות כשיוצאות מן הים אל שפתו:",
+ "מה אנו לירד. מן הספינה לתוך העיר, כלום באנו מחוץ לתחום משחשיכה. והאי נמל לאו מוקף מחיצות הוה, דאי הוה מוקף מחיצות, הא קאמר רבן גמליאל לעיל בנתנוהו בדיר או בסהר דמהלך את כולה:",
+ "שכבר הייתי מסתכל. בשפופרת של קנה חלול שהיתה מתוקנת למדת צפיית אלפים אמה:"
+ ],
+ [
+ "מי שיצא ברשות. כגון לעדות החדש או להציל מן העובדי כוכבים או מן הנהר:",
+ "כבר נעשה מעשה. ואינך צריך לילך:",
+ "יש לו אלפים אמה לכל רוח. ממקום שנאמר לו:",
+ "כאילו לא יצא. הכי קאמר, אם היו אותן אלפים אמה הנתונות לו לכל רוח ממקום שנאמר לו נכנסות לתוך אלפים של תחום ביתו, כאלו לא יצא מתחומו דמי, והולך עד ביתו והרי הוא כבתחילה:",
+ "שכל היוצאין להציל חוזרין למקומן. הכי קאמר, שכן מצינו קולא אחרת בכל היוצאין להציל מן העובדי כוכבים ומן המפולת, שמפני שיצאו ברשות התירו להם לחזור בכלי זיינן למקומם ולא הצריכום להניח כלי זיינן, הכי נמי הקילו [לזה שיצא] ברשות להיות כאילו לא יצא:"
+ ],
+ [
+ "מי שישב בדרך. לנוח ולא היה יודע שהיה בתחום העיר וחשכה לו שם, וכשעמד ראה שהוא סמוך לעיר ובתחומה:",
+ "לא יכנס. לעיר להיות כאנשי העיר, אלא ממקום שחשכה לו ימדוד אלפים אמה ועד מקום שיכלו ילך בעיר ותו לא:",
+ "ר״י אומר יכנס. וילך כל העיר וחוצה לה אלפים אמה כבני העיר. והלכה כר׳ יהודה:",
+ "בלא מתכוין. שלא ידע כשחשיכה לו שהוא בתחום העיר, ולא נתכוין להיות שביתתו בעיר אלא במקומו:"
+ ],
+ [
+ "יש לו אלפים אמה לכל רוח. דסבר ר׳ יוחנן בן נורי חפצי הפקר שאין להם דעת בעלים, קונים שביתה במקומן ויש להם אלפים אמה לכל רוח, והישן שאין לו דעת בשעה שקונה שביתה דינו כחפצי הפקר ויש לו אלפים אמה לכל רוח. ורבנן סברי חפצי הפקר אין קונין שביתה במקומן, אלא הזוכה בהן מוליכן למקום שהוא יכול לילך, הכא נמי הישן אינו קונה שביתה ואין לו אלא ארבע אמות בלבד. והלכה כר״י בן נורי שהישן קונה שביתה במקומו ויש לו אלפים אמה לכל רוח. אבל בנכסי הפקר הלכה כחכמים שהן כרגלי כל אדם ואין קונין שביתה במקומן, אלא הזוכה בהן מוליכן למקום שהוא יכול לילך:",
+ "וחכמים אומרים אין לו אלא ד׳ אמות. הואיל ובשעה שקדש היום היה ישן לא קנה שביתה, ואין לו אלא ארבע אמות שזכתה לו תורה דכתיב (שמות ט״ז:כ״ט) שבו איש תחתיו וקומתו של אדם בינוני ג׳ אמות ואמה אחת לפשוט ידיו ורגליו:",
+ "ר׳ אליעזר אומר והוא באמצען. חכמים סברי יהבינן ליה ארבע אמות לכל רוח, ור׳ אליעזר סבר כי יהבינן ליה ארבע אמות היינו ב׳ אמות לכל צדיו:",
+ "לאיזה רוח שירצה. יטול ארבע אמות, ואחר שבירר צד אחד אין יכול לחזור ולברור צד אחר:"
+ ],
+ [
+ "היו שנים. עומדים רחוק זה מזה שש אמות דמובלעין ב׳ אמות של כל אחד לתוך של חבירו, מביאין ואוכלין בתוך שתי אמות. ובלבד שלא יפשוט זה ידו לתוך שתים החיצונות שאין לו בהם כלום ויוציא לשם פתו או חפציו:",
+ "והאמצעי מובלע ביניהם. שתי אמותיו בתוך של זה ושתי אמותיו בתוך של זה. הוא מותר עם כל אחד, פונה לכאן ומשתמש עם זה ופונה לכאן ומשתמש עם זה:",
+ "לג׳ חצרות. והם זו אצל זו:",
+ "פתוחות לרשות הרבים. דכל אחת רשות לעצמה ואין להם דריסת הרגל זו על זו, דהשתא אינן אוסרות זו על זו:",
+ "עירבו שתיהן עם האמצעית היא מותרת עמהן וכו׳ ורבנן אפליגו עליה דר״ש בהא ואמרי כולן אסורות זו בזו. והשתא קאמר להו ר״ש והלא זה הדבר שהיו ג׳ והאמצעי מובלע בינתיים ואתם מודים שהוא מותר עמהן והם מותרים עמו דומה לג׳ חצרות, ואמאי קמפלגיתו עלי בג׳ חצירות, ואמרי ליה רבנן התם בשלש חצירות מתוך שמרובים הם שתים החיצונות האסורות זו בזו יבואו להוציא מזו לזו, והאמצעית לא יהבה אדעתה ולא מדכרא להו, דאמרי שמא אחד מדיורי האמצעית שמותר בזו ובזו הוא שמוציא. אבל הכא בג׳ אנשים אי אתי חד משני החיצונים לאפוקי לתוך ב׳ אמות של החיצון האחר, האמצעי יהיב אדעתיה ומדכר ליה. והלכה כר״ש בשלש חצירות שב׳ החיצונות בלבד אסורות זו עם זו:"
+ ],
+ [
+ "והיה מכיר אילן או גדר. שיכול להגיע שם קודם שתחשך, אלא שהוא עיף ורוצה לנוח במקומו:",
+ "לא אמר כלום. הואיל ולא פירש איזה ד״א בחר לו מתחתיו של אילן, לאו שביתה היא ואין לו אלא ד״א במקום שהוא שם, שהרי לא קנה שביתה במקומו כיון שעקר דעתו מלשבות כאן, ותחת האילן נמי לא קנה שביתה. והני מילי כשיש תחתיו של אילן ח׳ אמות או יותר, דאיכא למימר דהאי גיסא בחר או דהאי גיסא בחר ולא הוי סיום, אבל ז׳ אמות על כרחך מקצת ביתו ניכר באמה אמצעית דא״א שלא בררה, דאי באמצע האילן בירר לו ד״א הרי היא מהן, ואי מהאי גיסא או מהאי גיסא הרי היא מהן, הלכך קנה שם [שביתה]:",
+ "אמר שביתתי בעיקרו. הואיל וסיים מקומו, אותה שביתה קונה לו אלפים לצד רגליו ואלפים לצד ביתו:"
+ ],
+ [
+ "ואם אינו מכיר. אילן או גדר:",
+ "או שאינו בקי בהלכה. ואינו יודע שיועיל לו כשיאמר שביתתי במקום פלוני. ואמר שביתתי במקומו. זכה לו מקומו:",
+ "עגולות. דבערי מקלט דמינייהו ילפינן אלפים אמה של תחום שבת כתיב (במדבר ל״ה:ה׳) [זה יהיה להם מגרשי הערים]. לזה אתה נותן פאות, דהיינו זויות ואי אתה נותן פאות לשובתי שבת. ורבנן דבעו מרובעות דרשי זה לרבויי, כזה יהיו כל שובתי שבת. והלכה כחכמים:",
+ "כטבלא מרובעת. כתב הרמב״ם לפי שא״א לעשות מרובע מצומצם בכיון, תנא כטבלא מרובעת, כלומר כדרך שבני אדם רגילים לרבע, אע״פ שאינו מרובע בצמצום:",
+ "נשכר את הזויות. ארבע הפיאות שבאלכסונו של מרובע העודפות על העגול שבתוכו:"
+ ],
+ [
+ "זהו שאמרו. כגון זה שהוא בדרך ואין עמו פת, דהשתא עני הוא, לו התירו חכמים לערב ברגליו. דסבירא ליה לרבי מאיר עיקר עירוב בפת, וקולא היא דאקילו גבי עני או מי שבא בדרך ואין עמו פת לערב ברגליו. ור׳ יהודה סבר עיקר עירוב ברגל, וקולא היא דאקילו לעשיר שאינו יכול לילך ברגליו לשלוח עירובו ע״י שליח. והלכה כר״י. ובין ר״מ ובין ר׳ יהודה שוים הם שהאומר שביתתי במקום פלוני אינו קונה שביתה באותו מקום שאמר, אא״כ הוא עני או בא בדרך שאין עמו פת, אבל עשיר צריך שישלח פת במקום שביתתו. והאומר שביתתי במקום פלוני אינו קונה שם שביתה אא״כ יש שהות ביום שהיה יכול לרוץ ולהגיע שם קודם שתחשך, ואם אין כל כך שהות ביום בשעה שאומר שביתתי במקום פלוני לא קנה שם שביתה:"
+ ],
+ [
+ "מי שיצא. מעירו, ששלחוהו אנשי עירו להוליך להם עירוב כדי שיוכלו לילך מחר לעיר שמערבין לה, שהיא סמוכה להם שני תחומי שבת ויכולין לילך מזו לזו ע״י עירוב:",
+ "והחזירו חבירו. דאמר ליה עת חמה היא עת צנה היא:",
+ "הוא מותר לילך. למחר לאותה עיר אחרת, שכיון שהחזיק בדרך כדי לקנות שביתה לסוף אלפים אמה רחוק מן העיר הוי כעני שאומר שביתתי במקום פלוני וקנה לשם שביתה:",
+ "וכל בני עירו אסורין. שלא החזיקו בדרך ואין להם אלא אלפים אמה לכל רוח מעירם:",
+ "רבי מאיר אומר כו׳ ר״מ מספקא ליה, אי עני הוא הואיל ויצא מביתו והחזיק בדרך, או דלמא כיון שהיה יכול לערב בפת ולא עירב לאו עני. הוא הילכך הרי זה חמר גמל, שאין לו אלפים אמה לכל רוח מעירו שמא שביתתו במקום שהיה הולך להוליך שם העירוב בסוף אלפים מעירו, ולסוף האלפים מעירו נמי לא קנה אלפים לצד עיר האחרת שמא לא קנה שביתה אלא בביתו. והלכה כרבי יהודה:"
+ ],
+ [
+ "אפילו אמה אחת לא יכנס. ואין לו אלא ד׳ אמות מכאן וד׳ אמות מכאן. ואע״פ שמובלעות אלו ארבע אמות בתוך תחום העיר, לא אמרינן כיון דעל על, דסבירא ליה הבלעת תחומים לאו מלתא היא:",
+ "שתים יכנס. ר׳ אליעזר לטעמיה, דאמר והוא באמצען שבסוף האלפים יש לו ארבע אמות שתים מצד זה בתוך התחום ושתים מצד זה לסוף התחום, הילכך אם הוא עומד באמה השניה יכנס דהבלעת תחומין מלתא היא. ואין הלכה כר״א:",
+ "מי שהחשיך. שהיה בא מן הדרך וחשכה לו חוץ לתחום:",
+ "לא יכנס. דבמקומו לא קנה שביתה שהרי גילה דעתו שאינו רוצה לקנות שביתה במקומו, ובעיר לא קנה שביתה שיש בינו ובין העיר יותר מאלפים אמה, הילכך אין לו אלא ארבע אמות כדין מי שיצא מחוץ לתחום:",
+ "עד ט״ו אמה. לאו דוקא דהוא הדין פחות או יותר מעט. ואית דמפרשי ט״ו דוקא, ולא ידעתי לישבו יפה:",
+ "המשוחות. מודדי התחומים לעיירות ועושין סימן לסוף התחום. אין ממצין את המדות לעשות הסימן בסוף אלפים ממש אלא כונסין אותן לתוך אלפים:",
+ "מפני הטועין. שאין מכירין הסימן ופעמים שיוצאים להלן ממנו וחוזרין ולאו אדעתייהו, ומשום הכי רגילין תמיד לכנוס בתוך אלפים, ונמצא שאלו ט״ו אמות בתוך התחום הן, וכיון שהיה זה אנוס שרינן ליה ליכנס, ולא מחמירין ליה כי היכי דמחמירינן למי שיצא חוץ לתחום, דהתם הוה ליה ליזהר ולתת בדעתו שלא יצא. ואין הלכה כר״ש:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כיצד מעברין. לשון אשה מעוברת שכריסה בולט. והכי קאמר כיצד יש לה עבור לעיר. אם בית נכנס בית יוצא וכו׳. כשבא לציין סימן תחום העיר ובא למדוד אלפים חוצה לה, אם לא היתה חומתה חלקה אלא בתים סמוכין ומחוברים, ויש בית נכנס לתוך העיר יותר מחברו ונראית כניסתו פגומה, ויש בית בולט ויוצא לחוץ יותר מחברו:",
+ "או פגום נכנס פגום יוצא. שיש מגדלים בולטים בחומה, פעמים בולטים לפנים פעמים לחוץ:",
+ "או שהיו שם. לאחת הקרנות של עיר:",
+ "גדודיות גבוהות. שברי חומה של חרבות בתים, וישנן תוך שבעים אמה ושירים לעיר:",
+ "או נפשות. בנין שעושין על הקבר. והוא שיהא בהן בית דירה:",
+ "מוציאין את המדה כנגדן. אם הבליטות הללו אצל קרן מזרחית צפונית רואים כאילו יש עוד בליטה אחרת כנגדה בקרן מזרחית דרומית וחוט מתוח מזו לזו ומודד מן החוט ולחוץ, כדי שיהא התחום שוה לשתי הקרנות ולא יהיה כאן ארוך וכאן קצר:",
+ "ועושין אותן התחומין. מרובעים, שיהא אלפים לצדדים כבאמצע. ולא עגולים, שיהא להן אלפים באמצע, ובצדדים הם מתמעטים כדרך דבר עגול:"
+ ],
+ [
+ "נותנים קרפף לעיר. כל הבא למדוד תחומין מניח לעיר אויר של שבעים אמה ושירים שהן שבעים אמה ושני שלישי אמה ומשם מתחיל למדוד אלפים אמה, שנאמר (במדבר ל״ה:ד׳) מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב, אמרה תורה תן חוצה ואחר כך מדוד, כלומר תן לה קרפף של שבעים אמה ושירים ואח״כ מדוד משם והלאה:",
+ "לא אמרו קרפף אלא בין שתי עיירות. שתי עיירות הסמוכות זו לזו נותנין שבעים אמה ושירים לכל אחת כדי לחברן ע״י קרפיפות הללו להיות כעיר אחת, והבא ללכת מאחת מהן [דרך] חברתה מודדים לו אלפים אמה מחוץ לחברתה, מפני ששתיהן כעיר אחת על ידי קרפיפות הללו שמחברין ביניהן. והלכה כחכמים, שאין נותנין קרפף לעיר אחת אלא בין שתי עיירות בלבד:"
+ ],
+ [
+ "וכן שלשה כפרים משולשים. לא משולשים ממש, אלא שלישי עומד מרחוק כנגד בין החיצונים, וכל שאילו מכניס אמצעי לביניהן ואין בין זה לזה אלא קמ״א אמה ושליש, שהן ע׳ אמה ושני שלישים לזו וע׳ אמה ושני שלישים לזו, וכן לצד העיר החיצונה האחרת אין בין האמצעית לבינה אלא מאה וארבעים ואחד אמה ושליש, הרי שלשתן נחשבות כאחת, והיוצא מאחת מהן לילך דרך חברותיה מונה מחומת חברתה החיצונה. וכמה יהא בין האמצעית לחיצונית, אלפים אמה, דהואיל ויכולה לבא אמצעית לחיצונה וחיצונה לאמצעית בלא עירוב אמרינן רואין כאילו אמצעית נתונה ביניהן. אבל אם רחוקה יותר מאלפים לא אמרינן רואין:"
+ ],
+ [
+ "אין מודדין. אלפים אמה של תחום שבת אלא בחבל של פשתן ארוך חמשים אמה:",
+ "לא פחות. שכשהחבל קצר נמתח הרבה ומאריך (האמה) [צ״ל המדה]:",
+ "ולא יותר. שכשהוא ארוך הרבה כובדו מכפילו באמצעיתו ומתקצר:",
+ "אלא כנגד לבו. קבעו לו חכמים מקום לשום ראש החבל כל אחד נגד לבו, שאם יתן זה כנגד צוארו וזה כנגד רגליו החבל מתקצר והתחומין מתמעטין:",
+ "לגדר. חומת אבנים שנפלה ונעשית גל גבוה ומשופע:",
+ "מבליעו. אם אינו רחב חמישים אמה משפתו אל שפתו מלמעלה, אע״פ שיש במדרונו הלוך יותר מאלף, אין אומרים תעלה מדת מדרונו למדת התחום, אלא זה יעמוד על שפתו מכאן וזה יעמוד על שפתו מכאן ויבליעו מדרונו בחבל אחד:",
+ "וחוזר למדתו. מדקתני חוזר למדתו, משמע שאם היה רחבו כנגד העיר יותר מחמשים ואינו יכול להבליעו שם בחבל, ובאחד מראשיו שלא כנגד העיר יכול להבליעו, הולך ומבליעו שם, ומודד והולך שם משפתו והלאה עד כנגד המקום שכלה בו רוחב הגיא כנגד העיר וחוזר למדתו כנגד העיר ומשלים את מדת תחומיו:",
+ "הגיע להר מבליעו. והוא שלא יהיה הר זקוף הרבה אלא משופע, שבהלוך חמש אמות ממנו לא יגבה אלא י׳ טפחים, אבל אם הוא זקוף עד שבפחות מהלוך חמש אמות זקוף עשרה טפחים, אינו מבליעו, אלא אומדו בלבד והולך:",
+ "והוא שלא יצא חוץ לתחום. כשהולך המודד להבליע ההר או הגיא, לא יצא חוץ לתחום למקום שראשי הגיא קצרים שיכול להבליעם שם כדי שיחזור אח״כ למדתו כנגד העיר, גזירה מפני שהרואה אותו מודד והולך שם יאמר שמדת תחומים של צדי העיר באה עד כאן:",
+ "בזו אמר רבי דוסתאי. בזו למעוטי עיר מקלט ועגלה ערופה הקרובה אל החלל שאין מקדרין בהן:",
+ "מקדרין. נוקבין, רואין כאילו נוקבין אותן ומודדים דרך הנקב למעט מדת מדרונו, כדאמרינן בגמ׳ שמודדין אותו בחבל של ד׳ אמות והתחתון מניח את החבל כנגד לבו והעליון כנגד רגליו, וכן מודדין אותו כולו ד׳ אמות ד׳ אמות ומתמעט מדרון של כל ד׳ אמות חצי קומת אדם. והלכה כרבי דוסתאי:"
+ ],
+ [
+ "אין מודדין אלא מן המומחה. אדם הבקי במדידה. וגאון פירש מומחה לשון ומחה על [כתף] ים כנרת (במדבר לד) כלומר שמתכוונים למדוד התחומין לכתחלה מן המקום השוה והישר כדי שלא יהא צריך לקדר:",
+ "ריבה למקום אחד ומיעט למקום אחר. שנמצאו סימני תחום זו ארוכין ובולטין מכנגד סימני תחום קרן שכנגדה:",
+ "שומעין למקום שריבה. ומוציאין מדת הקצרה, כנגדה מפני שלא מתח מתחלה החבל כל צרכו. ותניא בתוספתא שהוא צריך למתחו בכל כחו:",
+ "ריבה לאחד ומיעט לאחר. הכי קאמר, ריבה אחד ומיעט אחר, שמדדו שני בני אדם מומחים זה ריבה וזה מיעט:"
+ ],
+ [
+ "עיר של יחיד. כגון שאדם אחד קנה כולה והוא משכיר כל בתיה לבני אדם הדרים בה. ואח״כ נעשית של רבים:",
+ "מערבין את כולה. כדרך שהיו מערבין כשהיתה של יחיד שלא היתה צריכה שיור:",
+ "אין מערבין את כולה. שאסור לערב עיר של רבים אם אין משייר בה בתים ידועים בלא עירוב, דההוא שיור הוי היכר דטעמא משום עירוב הוא ולא תשתכח תורת רשות הרבים. וזו הואיל והיתה של רבים והיתה צריכה שיור אע״ג דהשתא הויא של יחיד נדונית כבתחלה:",
+ "אלא אם כן עשה חוצה לה. שיור שלא עירבו עם שאר העיר. ורבותא קמ״ל שאפילו שיור של חוצה לה מועיל לשאר העיר:",
+ "כעיר חדשה שביהודה. עיר היתה ביהודה ושמה חדשה ולא היו בה אלא נ׳ דיורים והיא העיר היותר קטנה שבכל ארץ יהודה והיא היתה שיור לעיר גדולה הסמוכה לה, והוא שיעור השיור שצריך לשייר בעיר שלא יערבו עם האחרים משום הכירא:",
+ "רבי שמעון אומר שלש חצירות כו׳ ופסק ההלכה אפילו בית אחד בחצר אחד הוי שיור. ועיר שאין לה אלא פתח אחד בלבד אפילו היתה של רבים א״צ שיור:"
+ ],
+ [
+ "מי שהיה במזרח. בשדה, וקדש עליו שם היום והוא רחוק מעירובו יותר מאלפים והרי אין עירובו עירוב כיון שאינו יכול לילך וליטלו, הויא ליה שביתתו בביתו שהרי בתחום ביתו הוא עומד ומסתמא בביתו ניחא ליה שתהא שביתתו כשאין עירובו עירוב:",
+ "אסור לביתו. למנות מביתו אלפים לכל רוח:",
+ "בעיבורה של עיר. באחד מן הבתים העומדים בתוך ע׳ אמה ושיריים:",
+ "לא עשה ולא כלום. שהרי בלא עירוב נמי יש לו מן העיר אלפים לכל רוח, וכל העיר עם עיבורה נחשבים לו כארבע אמות:",
+ "נתנו חוץ לתחום. חוץ לעיבורה של עיר, והכי מפרש לה בגמרא:",
+ "מה שנשכר. לרוח זה מפסיד לרוח שכנגדה. שהרי מונה מן העירוב אלפים לכל רוח ואם נתנו בסוף אלף למזרח נמצא שכלות אלפים של מזרח בסוף שלשה אלפים לעיר ונשתכר אלף ואלפים של מערב כלות בסוף אלף של מערב העיר והפסיד אלף. וקמ״ל דאין העיר עולה בחשבון האלפים של מערב אלא כולה כד׳ אמות. והני מילי כשאין כלות האלפים שמן העירוב לצד העיר אלא בסוף העיר או חוצה לה, אבל אם כלות באמצע העיר או באיזה מקום בתוכה אינו יכול לילך בתוך העיר אלא עד מקום שכלות האלפים אמה של עירוב ותו לא, כדתנן בסמוך:"
+ ],
+ [
+ "אנשי עיר גדולה. שהיתה להן עיר קטנה בתוך אלפים ויוצאים מעירן ומונין והולכים דרך הקטנה הסמוכה, מהלכין את כל העיר הקטנה הסמוכה להן כארבע אמות ומשלימים מדתן חוצה לה:",
+ "ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את הגדולה. כולה כד׳ אמות, לפי שמדת תחומין כלה באמצע עיר גדולה לפיכך אין עיר גדולה נחשבת להם כד׳ אמות ואין הולכים בה אלא עד סוף תחומן:",
+ "כיצד מי שהיה מעיר גדולה. מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה, במה דברים אמורים במודד אלפים אמה, אבל הנותן עירובו בתוך העיר, בין נתנו אנשי עיר גדולה עירובן בקטנה בין נתנו אנשי עיר קטנה עירובן בגדולה, מהלכין כל העיר שהעירוב מונח בה כד׳ אמות, כיצד מי שהיה מעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה כו׳:",
+ "ור׳ עקיבא. חולק על תנא קמא וסבר שאין העירוב עושה העיר שהוא מונח בה כד׳ אמות, ואין מונים אלפים אלא ממקום העירוב. ואין הלכה כרבי עקיבא:"
+ ],
+ [
+ "אימתי בזמן שאין בה דיורים. שנפרצו מחיצותיה ואינה ראויה לדיורין, שאם ראויה לדיורין אע״פ שאין בה עכשיו דיורין אינה נחשבת כולה אלא כד׳ אמות לדברי חכמים. וכן עיר שאין יושב בה ויש לה חומה סביב שנתן בה עירובו נחשבת כד׳ אמות, ואפילו היא גדולה כאנטוכיא:",
+ "נמצא קל תוכה מעל גבה. דאילו גבה של מערה אם נתן שם עירובו אין לו אלא אלפים אמה ממקום עירובו, דגבה אינו ראוי לדיורין ותוכה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה:",
+ "ולמודד שאמרו. אע״פ שחולקים חכמים על רבי עקיבא בנותן עירובו בעיר לומר שכל העיר לו כד׳ אמות, מודים הן שהבא ממקום שביתתו וכלתה מדתו של אלפים אמה אפילו במערה שיש בה דיורין שאינו נכנס להלן ממדתו כלום:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הדר. מי שאינו מודה בעירוב. כותי:",
+ "הרי זה אוסר עליו. לטלטל מביתו לחצר, עד שישכור ממנו רשות שיש לו בחצר:",
+ "לעולם אינו אוסר עד שיהיו שני ישראלים. בין לתנא קמא בין לרבי אליעזר בן יעקב דירת עובד כוכבים לאו שמה דירה ובדין הוא שלא תאסור, אלא דגזור רבנן כדי שלא ידור ישראל עם העובד כוכבים שלא ילמד ממעשיו. תנא קמא סבר אע״ג דעכו״ם חשיד אשפיכת דמים ואסור לישראל להתיחד עמו, זמנין דמקרי ודייר ישראל עם העובד כוכבים, ואמור רבנן אין עירוב מועיל במקום עכו״ם ואין בטול רשות מועיל במקום עכו״ם עד שישכיר, והעכו״ם לא ישכיר דחייש לכשפים ומתוך כך לא יבא ישראל לדור עם העכו״ם ולא ילמוד ממעשיו. ור״א בן יעקב סבר כיון דעכו״ם חשוד אשפיכת דמים, תרי, דשכיחי דדיירי גזרו בהו רבנן, חד, דלא שכיח דדייר, שאסור להתיחד עם העכו״ם לא גזרו ביה רבנן. והלכה כרבי אליעזר בן יעקב. ושוכרים מן העובד כוכבים אפילו בפחות משוה פרוטה ואפילו בשבת. ואף על פי שאין העכו״ם מבטל רשותו עד שישכור ממנו, ישראל יכול לבטל רשות ואפילו בשבת, והוא שיאמר לחברו כשלא עירבו רשותי מבוטלת לך, ויהיה הוא אסור לטלטל בחצר וחברו מותר, ואם ירצו אחר שהשלים חברו לטלטל מה שצריך לו יכול חברו לחזור ולבטל לו רשותו ויהיה הוא מותר וחברו אסור:"
+ ],
+ [
+ "מעשה בצדוקי. מתני׳ חסורי מחסרא והכי קתני, צדוקי הרי הוא כעכו״ם, רבן גמליאל אומר אינו כעכו״ם, ומעשה בצדוקי אחד כו׳ ואמר לנו אבא מהרו ועשו צרכיכם עד שלא יוציא ויאסר עליכם. שמע מינה דכישראל הוא ויכול לבטל רשות, ומפני שהמבטל רשותו וחזר והוציא בין בשוגג בין במזיד אוסר כדלקמן, משום הכי קאמר רבן גמליאל מהרו ועשו צרכיכם עד שלא יוציא הוא כליו לחצר ויחזור ויזכה ברשותו שבטל ויאסר עליכם, אבל אי כעכו״ם הוא ואין העכו״ם יכול לבטל עד שישכור, היכי הוי מצי למיסר עלייהו מאחר דאגיר להו ושקיל דמי:",
+ "ורבי יהודה אומר. לא כך אמר רבן גמליאל, דלעולם צדוקי הרי הוא כעכו״ם סבירא ליה לרבן גמליאל, ואותה מעשה אינה ראיה, דהכי קאמר להו רבן גמליאל מהרו ועשו צרכיכם בערב שבת קודם שתחשך, ולא עד שלא יוציא כליו כדאמרת, אלא עד שלא יצא היום ויאסר עליכם. ופסק ההלכה, שכל ישראל שמחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כעובד כוכבים ואין מערבין עמו ואינו מבטל רשות, אלא שוכרים ממנו כדרך ששוכרים מן העכו״ם. והמשמר שבת בפרהסיא אף על פי שפעמים מחלל אותו בצנעא ואינו מודה בתורת עירוב, כגון הצדוקים בזמן הזה שמשמרים שבת ואינם מודים בתורת עירוב, ה״ז אין מערבין עמו, אבל יכול לבטל רשות וא״צ לשכור ממנו, והוא שלא יהיה עובד עכו״ם:"
+ ],
+ [
+ "ביתו אסור להכניס ולהוציא. מביתו לחצר, בין הוא בין אנשי החצר. וכגון שבטל להם רשות חצירו כלומר החלק שיש לו עמהם בחצר, ולא בטל להם ביתו, דסבר האי תנא מה שבטל בטל ומה שלא בטל לא בטל, הלכך הוה ליה בית רשותא דידיה וחצר רשותא דידהו:",
+ "ושלהם. בתים שלהן, מותרין להוציא מהן לחצר בין הוא בין הם, דהא בתים שלהם וחצר רשות אחת היא. והוא אע״ג דלא עירב הוי כאורח גבייהו, שאורח מטלטל ברשות אכסניא שלו:",
+ "נתנו לו. הם רשות חצירן, הוא מותר להוציא מביתו לחצר שהכל כרשותו, והן אסורים אפילו לטלטל מביתו לחצר. ולא הוי אורחים גביה, דחד לגבי רבים הוי אורח, רבים לגבי יחיד לא הוו אורחים:",
+ "היו שנים. שלא עירבו, ושאר בני חצר בטלו להם רשותם, שניהם אוסרים זה על זה, מפני שהחצר היא של שניהם והבתים מיוחדים כל בית לבעליו, ואין מוציא מרשות המיוחדת לו לרשות שלו ושל חברו. ואע״ג דהדר חד מנייהו ובטיל ליה לחבריה, אינו מועיל, הואיל ובשעה שבטלו בני החצר רשותם לאלו השנים שלא עירבו היו אוסרים זה על זה, אשתכח דבטול קמאי לא מהני, וכי הדר מבטל לא מצי לאקנויי רשותא דידהו דהא לא קנייה. הלכך בני חצר שקצתן עירבו וקצתן לא עירבו אותן שלא עירבו מבטלין רשותן לאותן שעירבו, ואין אותן שעירבו מבטלין רשותן לאותן שלא עירבו דאסרי אהדדי כדאמרן. והמבטל רשותו לבני חצר צריך שיפרש שמבטל לכל אחד ואחד:"
+ ],
+ [
+ "ב״ש אומרים מבעוד יום. דסברי ביטול רשות מקנה רשותא הוא, ומקנה רשות בשבת אסור:",
+ "וב״ה אומרים אף משתחשך. סברי ביטול לאו אקנויי רשותא הוא אלא אסתלוקי מרשותא, ואסתלוקי מרשותא בשבת שפיר דמי. ובברייתא פירשו דבכל דוכתא אמרינן כיון שנאסר למקצת שבת נאסר לכולה חוץ ממבטל רשות:",
+ "מי שנתן רשותו והוציא. שחזר ונשתמש ברשות שבטל:",
+ "אחד שוגג ואחד מזיד. דקניס שוגג אטו מזיד. ואין הלכה כר״מ:"
+ ],
+ [
+ "שהוא שותף עם שכניו. שבמבוי, לשם שותפות בעלמא ולא לשם עירוב:",
+ "א״צ לערב. והוא שיהיו כולן שותפין בכלי אחד. ודוקא שתופי מבואות הוו ביין כדתנן בכל מערבין ומשתתפין, אבל עירובי חצירות אין מערבין אלא בפת, דעירוב משום דירה הוא ודירה של אדם אין לבו נמשך אלא בפת. ואם שתף שתופי מבואות בפת כ״ש דחשיב טפי וסומכין על אותו שתוף של פת במקום עירוב וא״צ לערב עירובי חצירות, אבל אם נשתתפו ביין או בשאר דברים צריכים לערב עירובי חצירות ואין סומכין על השתוף, כדי שלא תשתכח תורת עירוב מן התינוקות:",
+ "ר״ש אומר כו׳ ואין הלכה כר״ש:"
+ ],
+ [
+ "בטרקלין. בית גדול ורחב מושב מלכים וחלקוהו לחמשה וכולן יש להן פתח מן הטרקלין לחצר וצריכים לערב עם שאר בני החצר:",
+ "בית שמאי אומרים. רשותיהן חלוקים וצריך שכל חבורה וחבורה תתן פת לעירוב החצר:",
+ "ובית הלל אומרים. אין מחיצה זו חלוק רשות. ובזמן שחלקו הטרקלין למחיצות גדולות המגיעות לתקרה כולי עלמא לא פליגי דהוי חלוק רשות, משום דהוי כשרוים בחדרים ובעליות. כי פליגי דחלקו במחיצות נמוכות שאינן מגיעות לתקרה, ב״ש סברי מחיצה כזו הויא חלוק רשות, וב״ה סברי לא הויא חלוק רשות:"
+ ],
+ [
+ "האחין השותפין. הכי קאמר האחין שאוכלין על שלחן אביהם והשותפים האוכלים על שלחן אחד. ואוכלין על שלחן אביהם לאו דוקא, אלא נוטלין מזונותיהן מבית אביהן ואוכלין אותם כל אחד בביתו. וכן השותפין עושים מלאכה אצל בעל הבית אחד בשותפות ונוטלין מזונותיהם מבעל הבית ומוליכין לאכול בבתיהם:",
+ "וישנים בבתיהם. והם ואביהם [ואחרים] דרים בחצר אחד:",
+ "צריכין עירוב לכל אחד ואחד. אם רוצים לערב עם אנשי חצרן:",
+ "מבטל את רשותו. צריך לבטל את רשותו:",
+ "אימתי בזמן שמוליכין את עירובן. לתתו לאחד מבתי שאר בני החצר, דהואיל והוזקקו לעירוב ושאר דיורין אסרי אינהו נמי אסרי וצריכין כולן ליתן פת בעירוב הואיל וחלוקין דיוריהן בלינה וגם אין אוכלין על שלחן אביהן ממש אלא כל אחד נוטל פרנסתו ואוכל בביתו:",
+ "אבל אם היה עירוב. כל החצר בא לבית אביהן, שלא הוזקקו לעירוב, שבית שמניחין בו העירוב א״צ ליתן פת:",
+ "או שאין עמהן דיורין. אחרים, שאין דיורין מזקיקים אותם לעירוב א״צ לערב דכיחידים דמו:"
+ ],
+ [
+ "פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי. בגמרא מוכח דלא תנינן במתניתין פתוחות זו לזו, משום דקיי״ל שאין מבוי ניתר בלחי או קורה עד שיהיו בתים וחצרות פתוחים לתוכו כלומר שני בתים פתוחים לכל חצר ושתי חצרות פתוחות למבוי והנך כיון דכולן פתוחות זו לזו ומעורבות יחד דרך פתחיהן חדא חשיב להו, ולא תנינן אלא חמש חצרות פתוחות למבוי:",
+ "עירבו החצרות. כל אחת לעצמה:",
+ "מותרים בחצרות. מותרין כל בני חצר לעצמן:",
+ "ואסורין במבוי. דאין סומכין על עירוב במקום שתוף:",
+ "ואם נשתתפו. נמי במבוי לאחר שעירבו בחצרות, מותרין כאן וכאן:",
+ "ושכח אחד מבני חצר ולא עירב. בחצרו להתיר חצרו, אבל בשתוף היה לו חלק:",
+ "מותרין כאן וכאן. דטעמא מאי אין סומכין על שתוף במקום עירוב כדי שלא תשתכח תורת עירוב מן התינוקות, והכא דרוב בני חצר עירבו אלא ששכח אחד מהם ולא עירב לא תשתכח תורת עירוב:",
+ "שהמבוי לחצרות כחצר לבתים. כשם שאסור להוציא מבתים לחצר בלא עירוב כך אסור להוציא מן החצר למבוי בלא שתוף. ולא תימא לא דמו, דבית וחצר זו רה״י וזו רה״ר, אבל חצר ומבוי שניהן רשויות של רבים הן:"
+ ],
+ [
+ "זו לפנים מזו. פנימית פתוחה לחיצונה וחיצונה לרה״ר ודריסת רגליה של פנימית על חיצונה לצאת לרה״ר:",
+ "עירבה פנימית. בעצמה לטלטל בחצרה:",
+ "שתיהן אסורות. דהויא פנימית בעצמה רגל האסורה במקומה שהרי לא עירבה לעצמה, ואוסרת בדריסת רגליה על החיצונה:",
+ "זו מותרת לעצמה וכו׳ דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת:",
+ "ר״ע אוסר. דקא סבר אף רגל המותרת אוסרת כשלא עירבה שם:",
+ "וחכמים אומרים כו׳ דקסברי אפילו רגל האסורה במקומה כגון כשלא עירבה הפנימית לעצמה אינה אוסרת על החיצונה. והלכה כתנא קמא:"
+ ],
+ [
+ "שכח אחד מן הפנימית כו׳ דהויא פנימית רגל האסורה ואוסרת:",
+ "נתנו עירובן במקום אחד. שעירבו שתיהן זו עם זו ונתנו העירוב בחיצונה. וקרי לה מקום אחד לפי ששתי החצירות משתמשות בה כאחד. ושכח אפילו אחד מן החיצונה ולא עירב, שתיהן אסורות, דפנימית נמי אסורה לטלטל בחצרה שהרי אינה יכולה להסתלק מן החיצונה ולהשתמש באנפי נפשה דהא ליתא לעירובה גבה, דאותו עירוב המתירה בחצר הוליכוהו לחיצונה. אבל נתנו העירוב בפנימית, חיצונה מתסרא בשכחה דפנימית ופנימית לא מתסרא בשכחה דחיצונה, דהא אחדא לדשא ומשתמשא:",
+ "ואם היו של יחידים. שאין בפנימית אלא אחד ובחיצונה אחד, אינם צריכים לערב זה עם זה משום דריסת הרגל, דכיון דיחיד הוא בפנימית הויא רגל המותרת ואינה אוסרת. וסתם מתניתין כתנא קמא דלעיל דסבר רגל המותרת אינה אוסרת:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "חלון בתוך עשרה. שיהא קצת ממנו ואפילו משהו בתוך עשרה סמוך לקרקע:",
+ "מערבין שנים. שני עירובין, אלו לעצמן ואלו לעצמן ואסורים זו עם זו:",
+ "ואם רצו מערבין אחד. עירוב אחד, שיתנו אלו עירובן באחרת ויערבו עמהן ויהיו אחד:",
+ "פחות מד׳ לאו פתח הוא ואין ראוי לעבור מזו לזו. ולמעלה מעשרה נמי לא ניחא תשמישתיה הילכך אין מערבין אחד. ודוקא בחצר שאינו מקורה אבל בבית המקורה אפילו למעלה מעשרה מערבין אחד. שדרך לשום ספסלים ותיבות סביבות הבית וניחא תשמישתיה:"
+ ],
+ [
+ "כותל שבין שתי חצרות. האי דנקט רחב ד׳ לאו משום דצריך רוחב ד׳ למיהוי סתימה, דמחיצה ברוחב כל דהו הויא סתימה. אלא משום דבעי למיתני סיפא היו [בראשו] פירות אלו עולין מכאן ואוכלין ובלבד שלא יורידו למטה, דחשיב רשות באנפי נפשה, ולהאי דינא צריך שיהיה רוחב ד׳, דפחות מד׳ הוי מקום פטור ומותרין אלו ואלו להוריד למטה:",
+ "ובלבד שלא יורידו למטה. לדיורין בבתים, אבל בחצר שרי:",
+ "יותר מכאן. הוי פירצה, והויא כולה כחצר אחת, ואם עירבה כל אחת לעצמה הוי כאילו חולקין את עירובן ואוסרין אלו על אלו:"
+ ],
+ [
+ "חריץ. ארוך הוא ומפסיק על פני כל החצר כולה:",
+ "ורחב ד׳ דפחות מכאן נוח לפסעו משפתו לשפתו:",
+ "ואפילו מלא תבן וקש. לאו סתימה היא, דלא מבטל ליה להתם דסופו ליטלו:"
+ ],
+ [
+ "נתן עליו נסר. משפתו לשפתו כעין גשר, הוי כמו פתח:",
+ "שתי גזוזטראות. כמין תקרה בולטת מרה״י על רה״ר, ונתן נסר רחב ד׳ מזו לזו, הוי נמי פתח:",
+ "פחות מכאן. שאין הנסר רחב ד׳, אדם ירא לעבור עליו ולא ניחא תשמישתיה:"
+ ],
+ [
+ "מתבן. גדיש של תבן, ומפסיק על פני כל רוחב החצרות:",
+ "אלו מאכילין. מניחין בהמתן לאכול מן התבן, ולא חיישינן דלמא ממעיט התבן מי׳ והו״ל חדא רשותא ואסרי אהדדי ומטלטלי בחצר ולא מסקי אדעתייהו, להא לא חיישינן דהא אפילו אמעיט אי לא הוי המיעוט על פני עשר אמות ויותר לא אסרי, דהא עשר אמות פתחא הוי ואין בהמה ממעטת כ״כ באכילתה [בשבת אחד]:",
+ "נתמעט התבן מי׳ טפחים. על פני כל אורך החצר או במשך י׳ אמות [ועוד]:",
+ "מערבין אחד. אם נתמעט בחול לפני השבת:"
+ ],
+ [
+ "מניח את החבית. משלו אם ירצה ואז צריך לזכות, דאילו משלהם אין צריך לזכות:",
+ "ומזכה להם ע״י בנו ובתו. אומר להם קבלו חבית זו וזכו בה לשם כל בני המבוי. והזוכה מגביה העירוב בידו טפח מן הקרקע, דכל היכא דמנחא ברשותיה לא הויא זכיה, ואומר זכיתי להם:",
+ "שידן כידו. ולאו זכיה היא:"
+ ],
+ [
+ "נתמעט האוכל. משעורו המפורש לקמן במתניתין:",
+ "מוסיף ומזכה. אם בא להוסיף משלו אפילו ממין אחר שאינו ממין השתוף הראשון, מוסיף ומזכה ואינו צריך להודיען, כיון שנשאר קצת מן המין הראשון אינו נראה כמערב בתחלה. אבל אם נותן ממין השתוף הראשון אפילו כלה לגמרי מביא מאותו המין ומזכה ואינו צריך להודיען:",
+ "נתוספו עליהם דיורים מוסיף ומזכה וצריך להודיע. ודוקא בזמן שיש לחצר ב׳ פתחים לב׳ מבואות, שכשעושה עירוב עם אנשי מבוי זה אסור להשתמש במבוי אחר, לפיכך צריך להודיע, דלמא לא ניחא להו לקנות ברוח זו ולהניח יד ברוח שכנגדה. אבל אם אין לו פתח אלא למבוי זה שנשתתפו בו תחלה אינו צריך להודיע, דזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם אלא בפניו:"
+ ],
+ [
+ "מרובין. י״ח בני אדם ולמעלה:",
+ "מועטין. פחות מי״ח:",
+ "מזון שתי סעודות. הן י״ח גרוגרות:",
+ "להוצאת שבת. שיעור של הוצאת שבת. כי המוציא אוכלים בשבת אינו חייב בפחות מכגרוגרת:"
+ ],
+ [
+ "בשירי העירוב. שנתמעט משיעורו:",
+ "ולא אמרו לערב בחצרות. אחר שנשתתפו במבוי, אלא שלא תשתכח תורת עירובי חצירות מתינוקות שאינן יודעין שנשתתפו במבוי, הלכך מקילינן ביה. ואע״ג דטעמא דמערבין עירובי חצרות לאחר שנשתתפו במבוי הוי כדי שלא תשתכח תורת עירוב מן התינוקות, מ״מ אין הלכה כר״י בשירי עירוב, דלא מקילינן ביה כולי האי:"
+ ],
+ [
+ "בכל מערבין. עירובי תחומין, דאילו עירובי חצרות אין מערבין אלא בפת. ומיהו בכל מערבין דאמר ר׳ אליעזר הכא לאתויי עירובי חצירות שמערבין בפת פרוסה וא״צ ככר שלימה, ופליג עליה ר״י ואמר דוקא ככר שלם הוא עירוב. והלכה כר״י:",
+ "אין מערבין בה. וטעמא משום איבה שבאים בני החצר לידי מחלוקת לומר אני נותן שלימה והוא נותן פרוסה:",
+ "ככר באיסר והוא שלם מערבין בו. נותנין אותו בעירוב עם שאר ככרות של בני חצר, ובלבד שיהיה בין כולם כגרוגרת לכל אחד ואחד. ורמב״ם פירש דככר שלם כאיסר מערבין בו לבדו לכל בני החצר ואין צריך שיעור:"
+ ],
+ [
+ "נותן אדם מעה לחנוני. המוכר יין, ודר עמו במבוי:",
+ "או לנחתום. המוכר ככרות ודר עמו בחצר שיזכה לו בעירוב עם חבריו. אם יבואו בני מבוי לקנות ממך יין לשתוף, או בני חצר לקנות ככר לעירוב, שיהיה לי חלק בו:",
+ "לא זכו לו מעותיו. שאין מעות קונות עד שימשוך. ואפילו עירב זה החנוני לכל האחרים וזכה גם לזה, אינו עירוב, שהרי לא נתכוין לזכות לו במתנת חנם כשאר המזכין בעירוב אלא שיקנה במעה, והרי אינה קונה לו דמעות אינן קונות ונמצא מערב לו במעותיו:",
+ "ומודים בשאר כל אדם. בעל הבית שאמר לו חבירו הילך מעה זו וזכה לי בעירוב והלך וזיכה לו, שקנה עירוב, דהואיל ואין בעל הבית רגיל למכור ככרות לא נתכוין זה אלא לעשותו שליח ונעשה כאומר לו ערב לי:",
+ "שאין מערבין לאדם. כשמערבין לו משלו אלא מדעתו. הלכך גבי חנוני כי אמר לו זכה לי לא נתכוין אלא לקנות ממנו ולא סמך עליו שיעשה שלוחו ומעות אינן קונות ולא סמכיה דעתיה נמצא מערב לו שלא מדעתו:",
+ "עירובי תחומין. חוב הוא שמפסיד לצד האחר ושמא אין נוח לו. והלכה כר׳ יהודה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כיצד. לכל מי שילך לבית האבל וכו׳. דמילי דמצוה נינהו, וקיי״ל אין מערבין עירובי תחומין אלא לדבר מצוה:",
+ "וכל מי שקבל עליו. לסמוך על עירוב זה מותר:",
+ "ומשחשיכה אסור. והני מילי כשלא הודיעוהו מבעוד יום, אבל הודיעוהו מבעוד יום אפילו לא קיבל עליו לסמוך על עירוב זה בודאי אלא משחשיכה, מותר:"
+ ],
+ [
+ "מזון שתי סעודות לכל אחד. מתוך שקונה שביתתו שם צריך להניח שם מזון שצריך לו לשבת:",
+ "אלו ואלו מתכוונים להקל. רבי מאיר סבר בשבת אכיל אינש טפי משום דבסים תבשיליה. ור׳ יהודה סבר כיון דבשבת אכיל שלש סעודות אינו מרבה לאכול בכל סעודה, וב׳ סעודות של חול הוי טפי מב׳ סעודות של שבת:",
+ "ככר בפונדיון. ככר הלקוח בפונדיון כשמוכרין ד׳ סאין חטין לסלע. וד׳ סאין הן כ״ד קבין, והסלע כ״ד מעין, נמצא קב לכל מעה, והמעה שני פונדיונין, הרי ככר הנמכר בשוק בפונדיון הוא חצי קב, והחנוני לוקח החצי לשכר האפיה והטחינה, נמצא ככר הלקוח מן החנוני בפונדיון הוא רובע קב שהם ו׳ ביצים, שהקב כ״ד ביצים, והם שיעור ב׳ סעודות של עירוב לדברי רבי יוחנן בן ברוקא. והלכה כמותו:",
+ "רבי שמעון. ממעט בשיעור ואומר שדי לערב בשתי ידות של ככר של ג׳ ככרות לקב. וככר שלם של ח׳ ביצים הוא שלישית הקב. ושתי ידותיה שהם ה׳ ביצים ויותר הוו ב׳ סעודות:",
+ "חציה לבית המנוגע. סתם מתניתין היא, והכי קאמר, חצי ככר שלם ששיערו בו בין למר ובין למר, הוא שיעור לשהיית בית המנוגע, שהנכנס לבית שיש בו נגע צרעת אע״פ שהוא טמא מיד אינו טעון כבוס בגדים עד שישהה כדי אכילה, וחצי ככר זו הוי כדי אכילה. ולרבי יוחנן בן ברוקה דאמר ככר שלם הוי רובע קב שהם ששה ביצים, נמצא חציה ג׳ ביצים והוא פרס דבכולי תלמודא. ולר׳ שמעון דאמר ככר שלם הוא של שלישית הקב שהם ח׳ ביצים, הוי חציה ד׳ ביצים והוא פרס דבכולי תלמודא אליבא דר׳ שמעון. ואע״ג דר״ש סבר דבככר שלם יש ג׳ סעודות דהא שתי ידותיה קאמר ר״ש דהוי שתי סעודות, הני מילי בעירוב דנתכוונו בו להקל וא״צ שתי סעודות שלימות, אבל בכל שאר דוכתי סבירא ליה לר׳ שמעון דאין סעודה פחותה מחצי ככר של שלישית הקב, ובעינן שישהה כדי אכילת חצי ככר זו שהם ד׳ ביצים:",
+ "חצי חציה לפסול את הגויה. דהאוכל אוכלים טמאים כחצי פרס נפסל גופו מדרבנן מלאכול בתרומה. וחצי פרס הוי ביצה ומחצה לר״י בן ברוקה, וב׳ ביצים לר״ש:"
+ ],
+ [
+ "מרפסת. מקום גבוה בחצר הבית והרבה פתחי עליות פתוחין לה וכולם יוצאין בסולם א׳ לחצר וממנו לרשות הרבים ואעפ״כ אין אוסרין הואיל ומרפסת גבוהה י׳, ובלבד שיערבו בני מרפסת לעצמן במרפסת דהויא רגל המותרת במקומה ואינה אוסרת:",
+ "ששכחו ולא עירבו. אלו עם אלו. אבל עירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן:",
+ "כל שגבוה י׳ אם יש בחצר תל או עמוד גבוה י׳ סמוך למרפסת ואין מרפסת גבוה מן העמוד עשרה, דניחא תשמישתיה דעמוד לבני המרפסת, רשות מרפסת שולטת בו ומשתמשין הן בו ולא בני החצר:",
+ "פחות מכאן לחצר. אף לחצר קאמר, ששתי הרשויות שולטין בו המרפסת והחצר ואם לא עירבו זה עם זה שניהם אסורים בו:",
+ "חולית הבור. שפת הבור של מעלה, אם גבוה עשרה מן החצר רשות מרפסת שולטת בו. והוא שיהיה הבור מלא עד שפתו העליונה מדברים שאסור לטלטלם בשבת דהשתא אי אפשר שתחסר מגובהה דומיא דסלע שאינו חסר והרי הוא שוה לקרקעית המרפסת, אבל אם אין הבור מלא או אפילו מלא מדברים שאפשר ליקח מהם בשבת ולחסרו, כיון דכי חסרא אסירא, כי לא חסרא נמי אסירא ואם לא עירבו המרפסת והחצר זה עם זה שניהם אסורים בו:",
+ "אפי׳ גבוהה עשרה טפחים לחצר. אף לחצר כמו למרפסת, ושניהם אסורים בו אם לא עירבו זה עם זה:"
+ ],
+ [
+ "הנותן עירובו. עירובי חצרות:",
+ "בבית שער. מקום סמוך לשער החצר ורגילין להושיב שם שומר שלא יכנסו בני רשות הרבים לחצר:",
+ "והדר שם. בבית שער שבחצר אינו אוסר על בעל החצר ואינו צריך ליתן את הפת דלאו דירה היא:",
+ "והדר שם אוסר עליו. אם השאיל בעל הבית בית התבן שלו לדור שם, אוסר עליו, הואיל ופתוח לחצר:",
+ "אם יש שם תפיסת יד של בעל הבית. שיש לבעל הבית מקום בדירתו של זה, שנותן שם כליו להצניען, אינו אוסר עליו. ודוקא כשאין שם דיורין אחרים, אבל אם יש שם דיורין אחרים אוסר עליהן, דיקא נמי דקתני אינו אוסר עליו, עליו אינו אוסר אבל על דיורים אחרים אוסר ואע״פ שבעל הבית עירב עמהן. ואם הכלים הללו שנותן שם בעל הבית הם דברים הנטלים בשבת אין זו תפיסת יד ואוסר עליו, דאי בעי שקיל להו ושדי להו אבראי. והלכה כר״י:"
+ ],
+ [
+ "הרי זה אוסר. דדירה בלא בעלים שמה דירה:",
+ "אינו אוסר. דלאו שמה דירה:",
+ "ר׳ יוסי. נמי ס״ל דלאו שמה דירה, מיהו נכרי אוסר שמא יבא בשבת. והלכה כרבי יוסי:",
+ "אצל בתו. דוקא בתו, דעביד אינש דדייר עם חתנו, אבל בנו אין אדם מסיח דעתו מביתו לדור אצל בנו, שמא תתקוטט כלתו עמו ויצא. והלכה כר״ש:"
+ ],
+ [
+ "בור שבין שתי חצרות. חציו בזה וחציו בזה, אין ממלאין ממנו, שזה ממלא מרשות חברו ואסור אם לא עירבו החצרות זו עם זו:",
+ "בין מלמעלה. שהיו ט׳ טפחים של מחיצה למעלה מן המים וטפח אחד משוקע במים:",
+ "בין מלמטה. שהיה תשעה טפחים משוקעים בתוך המים וטפח אחד נראה למעלה:",
+ "בין מתוך אגנו. אע״פ שאין המחיצה נוגעת במים, כלל דקולא היא שהקלו חכמים במים דאמרינן גוד אחית מחיצתה, ובלבד שתהא בתוך אוגן הבור שתיראה כהפסקה:",
+ "מן הכותל שביניהם. שמפסקת בין החצרות ומפסקת על פני הבור ואף על פי שאינה נכנסת תוך אגנו. ואין הלכה כר״י:"
+ ],
+ [
+ "אמת המים. אפילו ברשות היחיד כרמלית היא:",
+ "עשו לה מחיצה. בתוך אוגנה על פני רחבה שהוא ניכר שבשביל המים נעשית:",
+ "באמה של אבל. שם העיר, והיתה עוברת בתוך החצרות וממלאין ממנה בחצרות דמהניא לה מחיצות כותל החצר התלויות עליה. ור״י לטעמיה דפליג נמי אבור, ואין הלכה כמותו:",
+ "שלא היה בה שיעור. כרמלית, שלא היה עמוק עשרה או לא היה רחב ד׳, שאין המים נעשין רשות לעצמן להחשב כרמלית אא״כ עמוק עשרה ורחב ד׳. עשו לה בכניסה ולא ביציאה לא מהני מידי דהא מחוברת למים שחוץ לחצר ביציאתו ונעשית הכל כרמלית [עשו לה ביציאה ולא בכניסה נמי לא מהני דהא מחוברת למים שלמעלה חוץ לחצר זו. אבל עשו לה בכניסה וביציאה מהני, שנראה] כאילו מתחילין בחצר זו:"
+ ],
+ [
+ "גזוזטרא. כעין דף או מקום מקורה היוצא מרשות היחיד ובולט על גבי המים:",
+ "אא״כ עשו מחיצה. כל סביבות הגזוזטרא או סביב נקב ד׳ על ד׳ החקוק באמצעיתה, דאמרינן גוד אחית מחיצתא:",
+ "בין מלמעלה. למעלה מן נקב הגזוזטרא:",
+ "בין מלמטה. מחוברת לגזוזטרא מתחתיה. ורמב״ם פירש מלמטה על המים כנגד נקב הגזוזטרא, דאמרינן גוד אסיק כאילו הגיע המחיצה לנקב שבגזוזטרא שממלאין ממנו:",
+ "זו למעלה מזו. ונקב שממלאין ממנו בעליונה מכוון כנגד נקב התחתונה:",
+ "עשו לעליונה. שנשתתפו בני התחתונה עם בני העליונה לעשות מחיצה בעליונה ולא עשו בתחתונה:",
+ "שתיהן אסורות עד שיערבו. שכיון שבני התחתונה שותפין במחיצה זו של עליונה אוסרין עליהם. ואם עשו לתחתונה ולא עשו לעליונה אע״פ שאין לעליונה שותפות במחיצה של תחתונה שתיהן אסורות. העליונה אסורה שהרי אין לה מחיצה, והתחתונה הואיל ויש דרך לעליונה עליה שגם היא ממלאת מים משם אוסרת עליה עד שיערבו עמה. והני מילי כששתי הגזוזטראות מופלגות זו מזו שיש גבוה י׳ טפחים או יותר בין זו לזו, אבל אם שתיהן בתוך י׳ אפילו עשו שתיהן מחיצה לעולם אוסרות זו על זו עד שיערבו:"
+ ],
+ [
+ "אין שופכין לתוכה מים בשבת. דבד׳ אמות, המים שאדם עשוי להשתמש בהן בכל יום נבלעים שם במקומם ואין יוצאין לרה״ר, פחות מד״א, אין נבלעים במקומם ויוצאין לרה״ר:",
+ "עוקה. גומא:",
+ "מחזקת סאתים. מפני שהאדם עשוי להסתפק סאתים מים בכל יום:",
+ "מן הנקב ולמטה. שיהיה החלל של העוקה מחזיק סאתים קודם שיגיעו המים אל הנקב שעל שפתה שבו מקלחין לרה״ר:",
+ "בין מבפנים בין מבחוץ. בין שעשה העוקה בחצר בין שעשאה ברשות הרבים:",
+ "צריך לקמור. לעשות עליה כמין כפה מכוסה מלמעלה כדי שתהא חלוקה מרשות הרבים:"
+ ],
+ [
+ "ביב. חריץ העשוי כדי שיקלחו המים [ששופכין] בחצר לרה״ר. והוא קמור במשך ד׳ אמות לרה״ר, דבד׳ אמות יש שיעור לבלוע בהן סאתים מים שאדם מסתפק בכל יום:",
+ "שופכין לתוכו. דתיימי מיא ואין יוצאין לרשות הרבים:",
+ "לא ישפוך על פי הביב. דכיון דבגויה שפיך מקלחי להדיא ונפקי לרשות הרבים והרואה אומר ששפכן סמוך ליציאתו לרשות הרבים. והלכה כחכמים:",
+ "מצטרפין לד׳ אמות. אם יש בחצר עם האכסדרה ד׳ אמות על ד׳ אמות מצטרפין, ומותר לשפוך לתוכה מים ואין צריך עוקה:"
+ ],
+ [
+ "דיוטות. עליות זו כנגד זו וחצר פחותה מד׳ אמות לפניהן ששופכין בה מימיהן:",
+ "מקצתן. בני הדיוטא האחת עשו עוקה בחצר ובני האחרת לא עשו:",
+ "ואת שלא עשו עוקה אסורין. כל זמן שלא עירבו. דאי שריית להו להני על ידי עוקה דהנך, אתו לאפוקי מאני עם השופכים מן הבתים ולהורידן לחצר בהדיא עד שפת העוקה ברגליהם. וקא מטלטל בחצר דלא עירבו בה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כל גגות העיר רשות אחד. ואע״פ שדיורים חלוקים למטה לשני בני אדם מ״מ הגגות שאין תשמישן תדיר אין בהן חלוקת רשות וכלים ששבתו בגג זה מותר להוציאן לזה:",
+ "ובלבד שלא יהא גג גבוה מחבירו י׳ דאם חלוק מהן בגובה י׳ אסור לטלטל ממנו לגגין, גזרה משום תל גבוה עשרה ורחב ארבע ברשות הרבים דלא ליתי לכתף עליו:",
+ "כל אחד רשות לעצמו. ואם לא עירבו דיורים שלמטה אסור לטלטל מזה לזה:",
+ "ר׳ שמעון. מיקל מכולן וקאמר, גגות וחצרות וקרפיפות שאינן יותר מבית סאתים הואיל וכולן אין תשמישן מיוחד ותדיר רשות אחת הן ומטלטלין מזה לזה בלא עירוב ואפילו היו הגגות גבוהות יותר מעשרה או נמוכות יותר מעשרה, דלית ליה לר״ש עירובי חצירות אלא משום כלי הבית:",
+ "לכלים ששבתו בתוכן. כלים ששבתו באחת מהן, מוציאים אותן מזה לזה:",
+ "אבל לא לכלים ששבתו בתוך הבית. והביאן לחצר ע״י שעירבו בני החצר, אסור להוציאן מחצר זו לחצר אחרת אם לא עירבו שתי החצרות יחד. והלכה כר״ש:"
+ ],
+ [
+ "הגדול מותר. להוציא לו כלי בית שלמטה, ואין בני הקטן אוסרין עליו. דלגבי גדול הך פרצה פתחא היא ושרי באותן גפופים העודפים מעט מכאן ומעט מכאן, כמעקה שסביב הגגות וחשיבא סתימה. וכגון שאין הפרצה יותר מעשר. אבל קטן אסור להוציא לו כלי הבית דבני גדול אסרי עליה שהרי נפרץ לו במלואו:",
+ "הגדולה מותרת. בשביל הגפופין שנשארו לה מכאן ומכאן הוי הך פרצה כפתח:",
+ "והקטנה אסורה. שהרי נפרצה במלואה. ודוקא כשנפרצה קודם השבת אבל אם נפרצה בשבת אפילו הקטנה מותרת, שכיון שהותרה למקצת שבת קודם שנפרצה הותרה לכולה שבת:",
+ "חצר שנפרצה לרה״ר. שנפל הכותל הפונה לרה״ר במלואו או ביותר מעשר:",
+ "חייב. דכרה״ר היא:",
+ "פטור. אבל אסור, דלאו רה״ר היא אלא כרמלית. והל׳ כחכמים:"
+ ],
+ [
+ "משתי רוחותיה. מרוח אחת שתופסת שתי רוחותיה, כגון שנפרצה בקרן זוית, אפילו אין בפרצה י׳ אמות הכא בקרן זוית לא חשיב כפתח, דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. ופרצה ביותר מי׳ אפי׳ מרוח אחת אוסרת:",
+ "וכן בית שנפרץ מב׳ רוחותיו. שנפרץ בקרן זוית ונפל קצת מכותל זה וקצת מכותל זה ואין התקרה פרושה ומתוחה על מקום הפרצה, אבל אם התקרה פרושה על מקום הפרצה אין הפרצה אוסרת בבית דאמרינן פי תקרה יורד וסותם:",
+ "מותרין לאותה שבת. הואיל והותר מקצתו:",
+ "לעתיד לבא. לשבת הבאה:",
+ "ר׳ יוסי אומר אם מותרין כו׳ כלומר כשם שאסורין לעתיד לבא כך אסורין לאותה שבת. והלכה כר׳ יוסי, ולא אמרינן הותרה מקצת שבת הותרה כולה אלא לענין עירוב, שדבר שהותר ע״י עירוב למקצת שבת, ונולד באותה שבת דבר שהיה ראוי שעל ידו יתבטל העירוב, אין העירוב בטל, שכיון שהותרה מקצת שבת הותרה כולה, אבל מקום שהיו בו מחיצות קודם השבת ונפרצו מחיצותיו בשבת לא אמרינן ביה הואיל והותרה מקצת שבת הותרה כולה:"
+ ],
+ [
+ "על גבי שני בתים. והם בב׳ צדי רה״ר מטלטלין תחת העליה, דפי תקרה מכאן ומכאן יורד וסותם:",
+ "וכן גשרים המפולשים. ויש להם מחיצות מלמטה בשני הצדדים:",
+ "מערבין למבוי המפולש. הואיל ואיכא ב׳ מחיצות, דקסבר מבוי שיש לו שתי מחיצות מדאורייתא הוי רה״י. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "המוצא תפילין. בשדה ממקום שאינן משתמרים:",
+ "זוג זוג. אחד בראש ואחד בזרוע כדרך שלובש בחול, והיינו זוג, וחוזר תמיד ומכניס זוג זוג עד שיכניס את כולן. קסבר שבת זמן תפילין הוא אלא שחכמים גזרו עליהן גזירה שמא תפסק רצועה ויביאם בידו, ואם ילבש יותר מזוג איכא בל תוסיף ואתי איסור בל תוסיף ומשוי להו עליה כמשאוי, ורבן גמליאל סבר שבת לאו זמן תפילין הוא, והיינו טעמא דשרו ליה רבנן בהצלה משום דתכשיט הוא, הילכך מכניסן שני זוגות שני זוגות, דב׳ זוגות הוי תכשיט לפי ששנינו מקום יש בראש להניח בו שני תפילין, וכל כמה דהוי תכשיט שרי. ומשום בל תוסיף ליכא הכא, דאין כאן מצות תפילין כלל אלא כשאר מלבוש דעלמא, ואין הלכה כרבן גמליאל:",
+ "בישנות. שניכר הקשר, דודאי תפילין הן ויש בהן קדושה ואסור להניחן במקום בזיון. אבל בחדשות אין מחללין שבת עליהן להכניסן, דלמא קמיע בעלמא נינהו, ואין קדושה אלא בעשויין כהלכתן לשמן:",
+ "צבותים. קשורים כל זוג זוג לעצמו:",
+ "כרוכים. הרבה ביחד:",
+ "מחשיך עליהן. יושב ומשמרם שם עד שתחשך, ומשחשיכה מכניסן כולם ביחד. וכגון שהם מרובים, שאם יביאם זוג זוג לא תכלה הבאתן קודם הלילה, שאם הם בענין שתכלה הכנסתן לבית קודם הלילה מכניסן זוג זוג כדאמרן:",
+ "ובסכנה. שגזרו שמד שלא להניח תפילין. ומתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, בד״א בסכנה של שמד, אבל אם מתיירא לשהות שם מפני הלסטים, מוליכן פחות פחות מד׳ אמות:"
+ ],
+ [
+ "ר״ש אומר נותנן לחבירו. ואינו מוליכן פחות [פחות] מד׳ אמות כשמתיירא מפני לסטים, גזירה שמא יעבירם מתחלת ד׳ לסוף ד׳. והלכה כר״ש:",
+ "וכן בנו. שילדתו אמו בשדה בשבת:",
+ "נותנו לחבירו. והא עדיפא מלטלטלו פחות פחות מד׳ אמות:",
+ "אפילו חוץ לתחום. בחבית של הפקר מיירי דאי יש לה בעלים הא קי״ל הבהמה והכלים כרגלי הבעלים וסבר ר״י נכסי הפקר לא קנו שביתה:",
+ "אמרו לו. רבי יוחנן בן נורי הוא דאמר לה, דשמעינן ליה דאמר נכסי הפקר קונין שביתה במקומן:",
+ "לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה. כלומר אם היו לה בעלים ולא עירבו לא היתה מהלכת אלא אלפים אמה, השתא נמי לא תלך אלא אלפים אמה ממקום שביתתה. והלכה כר׳ יהודה:"
+ ],
+ [
+ "הקורא בספר. כל ספרים שלהם היו נגללים כס״ת שלנו:",
+ "האסקופה. כעין אצטבא שלפני פתח הבית, וכרמלית היא:",
+ "גוללו אצלו. הואיל וראשו אחד בידו:",
+ "לעשרה טפחים. התחתונים הסמוכים לקרקע של רה״ר, דאם אין אגדו בידו הוי איסור דאורייתא, וגזרינן אגדו בידו אטו שאין אגדו בידו. ובגמרא פריך והא לא נח, כלומר אע״פ שהגיע לעשרה טפחים התחתונים אין כאן איסורא דאורייתא, אפילו לא היה אגדו בידו שהרי לא נח ברה״ר, ומשני כגון שהיה שם כותל משופע, ונח הספר על בליטת הכותל של עשרה טפחים התחתונים, דהוי כאילו נח ברה״ר, ואם לא היה אגדו בידו הוי חיובא דאורייתא אם היה מביאו אצלו. ומתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, הגיע לעשרה טפחים מן הארץ הופכו על הכתב במה דברים אמורים בכותל משופע דנח אבל בכותל שאינו משופע גוללו אצלו, דברי רבי יהודה, שרבי יהודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו דבעינן הנחה ע״ג משהו:",
+ "הופכו על הכתב. האותיות כלפי הכותל, שלא יהא מוטל כל כך בבזיון, ומניחו שם עד שתחשך:",
+ "דבר משום שבות. כגון זה שאגדו בידו וליכא כי אם שבות דרבנן אם בא לגוללו אצלו, שאין חייב מן התורה אלא א״כ יצא הספר כולו מידו ונח ברה״ר ובא לעקרו מרה״ר ולהניחו ברה״י. ואין הלכה כר״ש:"
+ ],
+ [
+ "זיז. אבן או עץ הבולט מן הכותל על אויר רה״ר גבוה עשרה טפחים מהקרקע של רשות הרבים:",
+ "נותנין עליו. בני עליה, ונוטלים ממנו, שאויר רשות הרבים אינה הולכת אלא עד עשרה. ודוקא כלים הנשברים כגון כוסות וצלוחיות הוא דנותנים עליו. אבל כלים שאינם נשברים לא, דלמא נפלו ברה״ר ואתי לאתויינהו:",
+ "עומד אדם ברה״י. בבית או על הגג, ונוטל חפץ כאן ומניח כאן ברה״ר, ואעפ״י שאין ראשו ורובו עומד ברה״ר במקום החפץ, ולא גזרינן שמא יביאנו אצלו:",
+ "ובלבד שלא יוציאנו. מד׳ אמותיו שהיה מונח בו:"
+ ],
+ [
+ "וישתין ברה״ר. דמפיק מרה״י לרה״ר. ואם השתין חייב חטאת. ואע״ג דבעינן עקירה מע״ג מקום שיש בו ד׳ על ד׳, השתן וכן הרוק הוו כמונחים במקום שיש בו ד׳ על ד׳:",
+ "משנתלש רוקו. והוא שנתעגל ונתהפך בפיו. ואין הלכה כר״י:"
+ ],
+ [
+ "וישתה ברה״ר. וה״מ בכלים שהם צריכין לו, דגזרינן דלמא אתי לאתויינהו, אבל בכלים שאין צריכין לו מותר, ואפילו לא הכניס ראשו ורובו ברה״ר:",
+ "וכן בגת. לענין מעשר, שאם הכניס ראשו ורובו בגת שותה בלא מעשר דהוי שתיית עראי, וחוץ לגת אינו רשאי לשתות בלא מעשר דהוי שתיית קבע:",
+ "קולט. תופס, כלומר מקבל מן המים הנזחלים ושותה:",
+ "המזחלה. כמין בנין מדרון עשוי סמוך לכותל שזוחלין בו המים. ולהכי נקראת מזחלה שכל דבר המהלך ורוחש ע״ג הכותל או ע״ג קרקע נקרא זוחל כד״א (דברים לב) זוחלי עפר:",
+ "למטה מעשרה טפחים. גרסינן. והכי קאמר, עומד אדם ברשות הרבים וקולט בכלי למטה מעשרה טפחים מן המים היורדין מן המזחלה. וקולט דוקא, כדמפרש בגמרא, אבל לא יצרף ויחבר פיו או הכלי למזחלה שהיא בפחות משלשה סמוך לגג, ואע״פ שהיא למטה מעשרה מ״מ הואיל ומוטלת לאורך הכותל ובתוך שלשה לגג הוי כגג והוי כמוציא מן הגג שהוא רה״י לרה״ר:",
+ "ומן הצינור מ״מ. כלומר בין קולט בין מצרף, משום דצינור לעולם בולט הוא ויוצא לרה״ר. ובגמרא מוקי לה כשאין בצינור ד׳ על ד׳ שאינו חולק רשות לעצמו:"
+ ],
+ [
+ "וחולייתו י׳ חלון שעל גביו ממלאין ממנה. כיון דחולייתו שהיא השפה אשר סביבותיה גבוהה עשרה טפחים, וקיי״ל דאין רה״ר למעלה מעשרה טפחים, אלא מקום פטור, לפיכך ממלאין מחלון שעל גבה בשבת, דהוו מוציאין מרה״י לרה״י דרך מקום פטור. ואפילו הבור מופלגת מן הכותל של חלון ד׳ טפחים, ממלאין ממנה, שאין כאן רה״ר מפסקת מן הבור לחלון בשעה שממלאין מים אלא מקום פטור בלבד:",
+ "וכן אשפה ברשות הרבים גבוהה י׳ טפחים. רשות היחיד היא, ולא חיישינן שמא תנטל אשפה ותעמוד על פחות מעשרה ואתי למשרי כדמעיקרא. ודוקא באשפה של רבים שאינה עשויה להפנות, אבל אשפה של יחיד העשויה להפנות אין זורקין לה בשבת, דחיישינן דלמא מפנה לה והויא לה רה״ר:"
+ ],
+ [
+ "המיסך. שנופו נוטה למטה מכל צדדיו סביב:",
+ "מטלטלין תחתיו. דכיון דאין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים הוי להו כלבודים לארץ ונמצאו כמחיצות, לפיכך מותר לטלטל תחתיו. ומכל מקום צריך למלאות אותו אויר שבין הנוף לארץ בתבן וקש וכיוצא בו, ולקשור הנופות שלא יזיזם הרוח, דכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה. ואין מטלטלין בו אלא בבית סאתים שהם שבעים אמה ושירים, שכל מחיצה שתשמישה לאויר כלומר לשמור אויר השדות והכרמים ולא לדור בה אין מטלטלין בה אלא בבית סאתים:",
+ "לא ישב עליהן. שאסור להשתמש באילן גזירה שמא יתלוש. ואי לא גביהי שלשה הרי הן כקרקע ומותר לישב עליהן:",
+ "הדלת שבמוקצה. רחבה שאחורי הבתים, והדלת שלה אינה קבועה בציר כשאר דלתות אלא זקופה כנגד הפתח וכשהוא פותח מטיל הדלת על הארץ:",
+ "וחדקים. קוצים שהתקינן כדי לסתום בהם פרצה.",
+ " וכן מחצלות. של קנים, כל אלו אינם קשורין ואינן קבועין במקומן אלא כשבאין לפתוח מטילין אותן על הארץ, לפיכך אין נועלין בהם, דמיחזי כבנין, אא״כ גבוהים מן הארץ דאז לא מיחזי כבנין ונועלין בהן:"
+ ],
+ [
+ "לא יעמוד אדם ברשות היחיד. ויטול מפתח המונח ברה״ר ויפתח בו פתח החנות המונח ברה״ר. ואף על פי שאין ממקום המפתח עד הפתח ארבע אמות, גזירה שמא יכניס המפתח אצלו:",
+ "אא״כ עשו לו מחיצה. ויעמוד בתוכה ויפתח וינעול:",
+ "אמרו לו והלא מעשה בשוק של פטמים. שמעוהו רבנן לר׳ מאיר דכי היכי דאמר לא יעמוד ברה״י ויפתח ברה״ר וכו׳ ה״נ קאמר לא יעמוד אדם בכרמלית ויפתח ברה״י, ברה״י ויפתח בכרמלית ומשום הכי קא מותבי ליה משוק של פטמים שהיה בירושלים דכרמלית היא כיון שדלתותיה נעולות בלילה לא מקריא רה״ר, והחלון שמניחין בו המפתח היה רה״י והיו עומדין בכרמלית ופותחין ברה״י:",
+ "פטמין. טבחים שמפטמים בהמות לשחוט. ואין הלכה כר״מ לא ברה״ר ולא בכרמלית:",
+ "של צמרים. מוכרי צמר:"
+ ],
+ [
+ "נגר. כעין בריח שתוחבים בכותלים או באסקופה לנעול בו הדלת:",
+ "גלוסטרא. שראשו עבה ועגול כמין רמון ועשוי כבוכנא שראוי לדוך בו פלפלין. ואע״ג דתורת כלי עליו אוסר ר׳ אליעזר אא״כ קשור ותלוי בדלת ור״י מתיר והל׳ כר״י:"
+ ],
+ [
+ "נגר הנגרר. בריח הקשור בדלת אבל אינו תלוי בו שהחבל הקשור בו ארוך והבריח נגרר ע״ג קרקע ובנגר שאין בראשו גלוסטרא עסקינן. דביש בראשו גלוסטרא הא שרי ליה רבי יוסי לעיל אע״פ שאינו קשור והלכה כמותו:",
+ "נועלים בו במקדש. דשבות בעלמא הוא ואינו בונה ממש הואיל וקשור הוא אלא מפני שנגרר מיחזי כבונה ואין שבות במקדש:",
+ "והמונח. שאינו קשור כלל הוי בנין ממש. ור׳ יהודה סבר לא הוי בנין ממש אלא מיחזי כבנין, ובמקדש לא גזרו משום שבות. והנגרר אף במדינה מותר הואיל וקשור אע״פ שאינו תלוי. והלכה כר׳ יהודה:"
+ ],
+ [
+ "מחזירין ציר התחתון. של דלת, שכל זמן שלא יצא העליון נוח להחזירו ואין כאן בנין:",
+ "אבל לא במדינה. גזירה שמא יתקע, דהוי מלאכה:",
+ "והעליון כאן וכאן אסור. דכיון דיצא עליון כולו נופל והוה ליה כבונה:",
+ "רבי יהודה אומר כו׳ דס״ל אין בנין בכלים וליכא אלא שבות ובמקדש לא גזרו על השבות. ואין הלכה כר״י:"
+ ],
+ [
+ "מחזירין רטיה. כהן שהוצרך לעבוד עבודה בשבת ונטל רטיה שהיתה על גבי מכה שעל ידו כדי שלא תהא חוצצת בין בשרו לעבודה, מחזירה ע״ג מכתו לאחר העבודה דאי לא שריית ליה להחזירה ממנע ולא עביד עבודה:",
+ "אבל לא במדינה. גזירה שמא ימרח הרטייה, וחייב משום ממחק:",
+ "ואם בתחלה. שלא היתה קשורה מבעוד יום וכהן זה לא סלקה לצורך עבודה:",
+ "כאן וכאן אסור. ולא אמרינן הכא אין שבות במקדש, דלאו צורך גבוה הוא אלא צורך עצמו. והא דאסרי רבנן החזרת הרטיה אינו אלא כשפירשה ע״ג קרקע, אבל אם לקחה בידו, כל זמן שהיא בידו, או אפילו נתנה ע״ג כלי ולא פירשה ע״ג קרקע, מותר להחזירה בכל מקום:",
+ "קושרין נימא. נימת כנור של שיר הלוים שנפסקה בשבת, דקסבר מכשירי מצוה שלא יכול לעשותם מאתמול דהא היום נפסקה דוחין את השבת. ודוקא כשנפסקה באמצע שאינו קושרה אלא לפי שעה, אבל סמוך ליתדות דהוי קשר של קיימא אסור:",
+ "ואם בתחלה. שלא היתה שם מעולם, דיכול לעשותה מאתמול, אסור:",
+ "יבלת. היא מום בקדשים שנאמר (ויקרא כב) או יבלת, וחותכים אותה במקדש ביד, דאין בזה אלא משום שבות, דכלאחר יד הוא. אבל לא בכלי, דמלאכה גמורה היא שכך עושים בחול. וכשחותך מבעל חי הוי תולדה דגוזז את הצמר:"
+ ],
+ [
+ "כורך עליה גמי. ואעפ״י שהגמי מרפא את המכה, הואיל והשתא מיהא צורך עבודה הוא, דלאו אורח ארעא שתהא מכתו נראית עם העבודה ומכסה אותה בגמי:",
+ "אבל לא במדינה. דרפואה בשבת שבות היא ואסור:",
+ "ואם להוציא דם. שמהדקה בגמי כדי להוציא דמה:",
+ "כאן וכאן אסור. דהוה ליה חובל ואב מלאכה לא אשתרי במקדש:",
+ "בוזקים מלח. כותתים ומפזרים מלח על גבי הכבש שעולים בו למזבח, מפני שחלק הוא ופעמים נופלים ממנו שמחליקים רגליהם בו. בוזקים, לשון כתיתה:",
+ "אבל לא במדינה. מפני שהוא מתקן:",
+ "ממלאים מים מבור הגולה ומבור הגדול. כך שמן, ושניהם היו בלשכות העזרה:",
+ "בגלגל. העשוי להעלות בו הדלי על ידי חבלים. ומשני בורות הללו בלבד התירו למלאות מים בגלגל בשבת, אבל בשאר בורות אסור, גזירה שמא ימלא לגינתו ולחורבתו מתוך שממלאין בלא טורח אתי להשקות בו גינתו וחורבתו בשבת. ובמקום דליכא למיגזר שמא ישקה מים לגינתו ולחורבתו מותר למלאות בגלגל, ולא חיישינן מפני שמשמיע קול, שלא אסרו אלא קול של שיר בלבד. והכי נמי שרי למיטרף אבבא ומיקש על תרעא בשבת ואין בכך כלום:",
+ "ומבור הקר. על שם שהיה באר מים חיים קורא ליה בור הקר, לשון מקור. ובור זה היה צריך לבני הגולה ברגל, והתירו להם נביאים שביניהם חגי זכריה ומלאכי למלאות ממנו בגלגל ברגל, ונשאר בהתירו שממלאים ממנו ביו״ט בגלגל אף במדינה, מה שאין כן בשאר בארות הנובעים:"
+ ],
+ [
+ "כהן מוציאו בהמיינו. בשבת. ולא חיישינן לטלטול, דאין שבות במקדש:",
+ "בהמיינו. באבנטו. ואף על גב דמטמא ליה לאבנט שהוא קדוש, הכי עדיף, שלא להשהות את הטומאה בעזרה לחזר אחר הצבת של עץ. ובידיו לא נגע ביה, דלא נטמי כהן גופיה, הלכך בהמיינו אוחזו דלא נגע. ושרץ אינו מטמא במשא, והאבנט שנטמא בשרץ אינו מטמא את הכהן כשאוחזו, דהוה ליה אבנט ראשון לטומאה ואין אדם וכלים מקבלין טומאה אלא מאב הטומאה:",
+ "צבת של עץ. שהיא פשוטי כלי עץ ואין מקבלים טומאה:",
+ "שלא לרבות את הטמאה. לטמא אבנט הטהור, ונוח לו להשהותה שם ולחזר אחר הצבת מלרבות את הטומאה. והלכה כר״י:",
+ "מהיכן מוציאין אותו. בשבת:",
+ "מן ההיכל ומן האולם. אבל בעזרה אם נמצא שם מכסה אותו בפסכתר ומניחו עד שתחשך:",
+ "כל מקום שחייבין על זדונו כרת. אם יכנס לו בטומאה, דהיינו כל העזרה, משם מוציאין אותו:",
+ "ושאר כל המקומות כופין עליו פסכתר. סיר של נחשת. תרגום של סירותיו פסכתרוותיה. לכסותו עד שתחשך. והלכה כר״ע:",
+ "ר״ש אומר מקום שהתירו לך חכמים וכו׳ ר״ש פליג את״ק דלעיל דאמר קושרים נימא במקדש, וסבר דאין קושרים נימת כנור שנפסקה אלא בעניבה שהיא אסורה משום שבות בלבד וא״א שיבא בה לידי חיובא דאורייתא, אבל לא קושרין בקשר שאפשר לבא בו לידי חיובא דאורייתא ואמר ליה ר״ש לת״ק, אל תתמה עלי שאני מחמיר כאן וגבי תחומין אני מיקל טפי ואומר שאפילו יצא חוץ לתחום ט״ו אמה יכנס, דגבי תחומין משלך נתנו לך, משום דידעינן שאותם ט״ו אמה אינם חוץ לתחום, שמודדי התחומין הקובעין סימנין בסוף התחום קים לן בגווייהו שאין קובעין התחום בסוף אלפים ממש אלא כונסין לתוך התחום מפני הטועין שאין מכירין הסימן ופעמים יוצאים להלן ממנו מעט וחוזרין, ומשום הכי אני מיקל בתחומים, אבל לקשור נימא במקדש שלא התירו במקדש אלא איסור שבות לא חיובא דאורייתא, אני מחמיר ואומר דדוקא עניבה שיש בה איסור שבות התירו, אבל לקשור קשר ממש שפעמים יש בו חיובא דאורייתא לא. ואין הלכה כרבי שמעון:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "On Your Way",
+ "http://mobile.tora.ws/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה עירובין",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Megillah/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Megillah/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..a87338e4324cb68fc12729e085532f4bf344f79e
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Megillah/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
@@ -0,0 +1,264 @@
+{
+ "language": "en",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Megillah",
+ "versionSource": "http://sefaria.org/",
+ "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "license": "CC-BY",
+ "versionNotes": "",
+ "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "actualLanguage": "en",
+ "languageFamilyName": "english",
+ "isBaseText": false,
+ "isSource": false,
+ "direction": "ltr",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה מגילה",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "מגילה נקראת באחד עשר בשנים עשר – at times on this [day] and at times on that [day] as is explained further on.",
+ "מימות יהושע בן נון קורין בט\"ו – as it is written (Esther 9:19): “That is why village Jews, who live in unwalled towns observe the fourteenth day of the month of Adar…” And when those in unwalled towns [read the Megillah] on the fourteenth [of Adar], we infer from it that those are in walled cities read on the fifteenth [of Adar]. And this is from the time of Joshua [son of Nun], which we derive by analogy from [the usage of the words] פרזי פרזי . It is written here (Esther 9:19): “village Jews” and it is written there (Deuteronomy 3:5): “…apart from a great number of unwalled towns.” Just as there, [it is] from the time of Joshua, so here too, [it is] from the time of Joshua. And they established that cities surrounded by a wall from the days of Joshua, even though they now lack a wall , should read [the Megillah] on the fifteenth [of Adar] like Shushan/Susa, in order to distribute honor to the Land of Israel that was destroyed during the days of Mordecai and Esther, in order that they [residents in the Land of Israel] would read [the Megillah] like those who live in Shushan and would be considered as if they are walled cities, even though right now they are destroyed. And there would be a reminder to the Land of Israel through this miracle, and since Joshua began to fight with the Amalekites first, as it is written (Exodus 17:14): “[Then the LORD said to Moses,] ‘Inscribe this in a document as a reminder to the, and read it aloud to Joshua: [I will utterly blot out the memory of Amalek from under heaven]!’” Therefore, they mention it [Amalek – the ancestors of Haman] from the days of Joshua.",
+ "אלא שהכפרים מקדימין – that is to say, in the aftermath that, those [who live] in walled cities read [the Megillah] on the fifteenth [of Adar] and those who are not in walled cities [read] on the fourteenth [of Adar], everyone is within this principle. So how do we find further [that one can read the Megillah] on the eleventh, the twelfth or on the thirteenth [of Adar]? Rather, those who dwell in villages were given permission to advance their reading to the gathering [i.e., market] day [prior to Purim], on the Monday of the week before the fourteenth [of the month] or the Thursday of the week [before the fourteenth] , which are the gathering day, when the villagers gather together in the villages for judgment, since the Jewish courts sit on Mondays and Thursdays according to the ordinance of Ezra [the Scribe]. Alternatively, the villagers gather together in the cities [that are unwalled] on Mondays and Thursdays to hear the reading of the Torah. But the villagers are not so expert to read [the Torah] and need that it should be read for them by one of the city-dwellers. And the Sages did not trouble them to return and come on the fourteenth [of Adar], in order that they would be free on Purim day to provide for the needs of the festive Purim meal to those who dwell in the cities. And they [the Sages] found a hint for this from the Bible, as it is written (Esther 9:31): “These days of Purim shall be observed at their proper time[s, as Mordecai the Jew – and now Queen Esther – has obligated them to do…” and if Mordecai and Esther had not established anything other than the fourteenth and fifteenth [of Adar] which is written in the Bible, let the verse say, “in their time.” What is the meaning of “at their proper time[s]?” We learn from it two other times/occasions other than those that are written in the Megillah; but it was not necessary for the Bible to include the thirteenth [of Adar] as a day appropriate for reading [the Megillah] since the essence of the miracle [of Purim] was on that day, since on it they [i.e., the Jews] gathered to be avenged of their enemies, whether in Shushan or in the rest of the [one-hundred and twenty-seven] provinces. By force, the Bible only had to include the eleventh and the twelfth [of Adar], and we don’t say that it includes the sixteenth and seventeenth [of Adar] for after the fourteen and fifteenth [of Adar] mentioned in the Megillah, as the Bible states (Esther 9:27): “[to observe these two days] in the manner prescribed/ולא יעבור [and at the proper time each year].”"
+ ],
+ [
+ "חל להיות י\"ד בע\"ש, עיירות ומוקפין חומה קורין בו ביום – There is no Megillah reading on Shabbat, as a [rabbinic] preventive measure lest he take it [the Megillah] in his hand and he removes it four cubits into the public domain. And if one were to postpone the reading until after Shabbat, it would be the sixteenth [of Adar], and the Biblical verse (Esther 9:27), said: “ ולא יעבור /in the manner prescribed [and at the proper time each year].” But even though wall-city dwellers read the Megillah on the fourteenth [of Adar] when the fifteenth [of Adar] occurs on Shabbat, nevertheless, we don’t read [the portion] (Exodus 17:8 and following): “Amalek came [and fought with Israel at Rephidim]…” other than on Shabbat which is the fifteenth day [of Adar], and we recite the Haftarah of (I Samuel 15:2-31): “[Thus said the LORD of Hosts:] I am exacting the penalty [for what Amalek did to Israel, for the assault he made upon them on the road, on their way up from Egypt (and following)].” And [further] we discuss and expound the laws of Purim on that Sabbath. And regarding the Festive Purim meal, there are those who say that we do it on the fourteenth day [of Adar] when for on it we read the Megillah; and there are those who say that we postpone it until after Shabbat. And this is implied in the Jerusalem Talmud, that the Festival Purim meal that occurs on Shabbat is postponed but not advanced [to an earlier date], and according to everyone, we don’t do it on Shabbat.",
+ "באחד בשבת, כפרים מקדימין ליום הכניסה – that is on the eleventh [of Adar], and these words [indicating] that the Sages were lenient to those who dwell in villages to advance [their Reading of the Megillah] to the day of gathering (i.e., the previous Monday/Thursday], apply at the time when Israel lived [undisturbed] on their land and the messengers of the Jewish court go out to inform [the people] when the Jewish court sanctified the new month and when the Passover [sacrifice] would occur. But in this time, when the people become confused by their reading [of the Megillah at the wrong time] and count from it thirty days until Passover if the villagers were to advance their reading, they would observe the Passover at the end of the thirtieth day of their reading, and [ultimately] it would be found that they would e eating leaven on the last days of Passover. Therefore, we don’t read it [the Megillah] other than at its proper time."
+ ],
+ [
+ "עשרה בטלנים – of the synagogue who are idle from their work and are fed by the community, in order that they would always be found in the synagogue at the hour of prayer.",
+ "באלו אמרו – at the times [of the reading of the Megillah], they said that those who advance the reading if the time of being read falls on Shabbat.",
+ "אבל זמן עצי הכהנים והעם – that there were families among Israel who had fixed dates every year to bring wood to the Temple for the needs of the arrangement [of the piles of wood on the altar in the Temple], and they would bring an offering of wood with them as voluntary burnt offerings. If the fourteenth of Adar falls on Shabbat, we postpone [the reading] to the next day.",
+ "ותשעה באב – And the same law applies to the other fasts, if one of them falls on the Sabbath.",
+ "וחגיגה – if a Yom Tov/Jewish holy day falls on Shabbat, we postpone the holiday peace-offerings to the next day, for they have payment all seven days; and similarly הקהל – the gathering together of the people (see Deuteronomy 31:10-13, especially verse 12), when the King would read the book of Deuteronomy/Mishneh Torah, and all the people are liable to come and bring their children, as it is written (Deuteronomy 31:12): “[Gather the people] – men, women, children,[and all strangers in your communities…], and on Shabbat this is impossible and this we postpone it to the next day.",
+ "ולא מקדימין – for their time of their obligation has not yet arrived. But [regarding] Tisha B’Av we don’t advance the retribution."
+ ],
+ [
+ "אין בין אדר ראשון לאדר שני וכו' – his is how it should be read: There is no difference between the fourteenth and fifteenth of first Adar and the fourteenth and fifteenth of second Adar other than the reading of the Megillah and gifts to the poor [both in the Second Adar], but regarding the matter of eulogies and fasting, both [the first Adar and the second Adar] are equivalent."
+ ],
+ [
+ "אין בין יו\"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד – [See Mishnah Betzah, 5:2] Our Mishnah is according to [the teachings of] the School of Shammai, who say (Betza 12a), we don’t take out a young child or a Lulav or a Torah scroll into the public domain, since they lack the need for food preparation. And this is not the Halakha, but only according to the words of the School of Hillel, who say that since we are permitted to bring something out for the purposes of eating, it is also permitted to take them out not for the sake of eating. And there are also other things that are prohibited on Shabbat but permitted on Yom Tov/Jewish holy days, even though they are not for the sake of food preparation, such as [see Mishnah Betzah, 5:1] throwing down fruit (if it is about to rain) [that was spread out to dry on the roof] through a trap door on a Jewish holy day, but not on Shabbat.",
+ "שזה זדונו בידי אדם – [if one violates a Mitzvah willfully] on Shabbat , which has death by a Jewish court."
+ ],
+ [
+ "אין בין המודר הנאה – One who is forbidden by vow to derive any benefit is not more severe than one [who is forbidden] by vow from [consuming] food other than entering one’s ground, for one [who is forbidden] by vow to derive any benefit , is prohibited to enter into his [home],[whereas] one [who is forbidden] by vow from [consuming] food is permitted [to enter into his home].",
+ "וכליים שאין עושין בהן אוכל נפש – It is permitted to lend them (i.e., the utensils) to one [who is forbidden] by vow from [consuming] food, and especially in a place where they do not hire and similar cases, but in a place where we hire and similar things, it is prohibited, for all benefit that brings one towards [eating] food, for if he did not derive this benefit which is wanting at least the equivalent of a Perutah/penny, it is the benefit of food, for since it is appropriate for that Perutah/penny [to be used] to purchase food.",
+ "נדר – He who says, “behold this burnt offering is upon me,” and afterwards, he set it aside and it was lost, he is liable for his property which may be resorted to in the event of non-payment.",
+ "נדבה – He who says, “behold this burnt offering is upon me,” and it was lost, he is not liable for his property which may resorted to in the event of non-payment, for he did not accept it upon himself, but [regarding] the matter of \"בל תאחר\"/that he should not be late (see Deuteronomy 23:22: “When you make a vow to the LORD your God, do not put off fulling it/לא תאחר לשלמו , [for the LORD your God will require it of you, and you will have incurred guilt.]”); both are equivalent, as it says (Deuteronomy 23:24): “…and perform what you have voluntarily vowed to the LORD your God, having made the promise with your own mouth,” for behold, vows and donations are mentioned in this matter."
+ ],
+ [
+ "שתי ראיות – whether on one day or on two consecutive days, and also three sightings, whether on one day, whether on three consecutive days or two [sightings] on one day, and one on the morrow.",
+ "אלא קרבן – for a person afflicted with gonorrhea who viewed two sightings does not require a sacrifice. But regarding the matter of making someone who performed the acts of the uncleanness caused by an unclean person lying on an object and the uncleanness caused by an unclean man’s sitting [to become] one of the original or direct causes of Levitical uncleanness and even if he did not touch them, and the counting of seven [clean days] from when his flux stopped, for he must count seven clean [days] before he immerses [in the Mikveh/ritual bath], both of these are equivalent.",
+ "אין בין מצורע מוסגר – who requires the locking up of the leper for trial, as it is written (Leviticus 13:5): “[On the seventh day the priest shall examine him, and if the affliction has remained unchanged in color and the disease has not spread on the skin,] the priest shall isolate him for [another] seven days.”",
+ "למצורע מוחלט – where the Kohen [declares] him completely defiled.",
+ "אלא פריעה ופרימה – this is regarding the matter of banishment and defilement, both of these are equivalent.",
+ "אין בין טהור מתוך הסגר לטהור מתוך החלט אלא תגלחת וצפרים – for concerning shearing and the bird sacrifices it is written (Leviticus 14:3): “the leper has been healed of his scaly affection,” excluding the leper being locked up (pending the Kohen’s observation), for his leprosy is dependent upon time (literally, “days”), because even if he was cured, he has to be locked up for seven days. But to the matter of [ritual] purification in the Mikveh, both are equivalent. For someone whose purity [was dependent upon] his being locked up, it is also written (Leviticus 13:6): “[On the seventh day the priest shall examine him again: if the affection had faded and has not spread on the skin, the priest shall pronounce him pure. It is a rash;] he shall wash his clothes, and he shall be pure.” And even though there also are the guilt sacrifices and the LOG (= 6 eggs) of oil, however, here, on the day of his purification and his healing is what is taught, and we are not dealing with the sacrifices that are in [the Torah portion of] Shemini."
+ ],
+ [
+ "נכתבין בכל לשון – In the writing of every nation and in the language of every nation.",
+ "אין נכתבין אלא יונית – And the reason that they permitted scrolls in Greek more than other language, as it says in the Bible (Genesis 9:27): “May God enlarge Japheth, and let him dwell in the tents of Shem…” The beauty of Japheth, that is, the beautiful language of Japheth [that is found] among all of the children of Japheth, “let him dwell in the tents of Shem,” and there is no more beautiful language among all of the children of Japheth like the Greek language. And the Halakha is like Rabban Shimon ben Gamaliel. However, at this time, that Greek language has become lost and confounded. Therefore, at this time, we do not write scrolls other than in the Holy Writing and in the Holy Language."
+ ],
+ [
+ "מרובה בגדים – Kohanim who served during the Second Temple [period], and even during the First Temple [period] after Isaiah and beyond, when the oil flask was hidden during his days, and there no [distinguishing features of] High Priests other than only the wearing of [multiple outfits of] clothing.",
+ "פר הבא על כל המצות – An Kohen anointed [with the anointing oil] who taught a leniency in a matter whose willful violation [is punished] by means of extirpation, and he acted according to his teaching, he brings a bullock, as it is written (Leviticus 4:3 – “If it is the anointed priest who has incurred guilt, so that blame falls upon the people, he shall offer for the sin of which he is guilty a bull of the herd without blemish as a purification offering to the LORD.”) if he is an anointed Kohen.",
+ "כהן המשמש – A High Priest that something occurred to him to make him unfit for service [in the Temple] and they appointed another in his place and his blemish passed and he returned to his Divine Service, and they removed the one who came in his place, the first one is called “the attending/serving [Priest]” and the second [is called] “removed.”",
+ "אלא פר יוה\"כ – for it is impossible to bring two [sacrifices]. And similarly with the tenth of the Ephah, the cakes of the High Priest’s inauguration (see Mishnah Menahot, 11:3) for each day, since it is impossible to bring two [at once]. But regarding all other things, both are equivalent. If he comes to offer incense or any other Divine Service, he makes uses of the eight [different sets of] garments. And both of them are commanded about [marrying] a virgin and warned about [not marrying] a widow. And they offer incense when they are grieving [the loss of a kinsman prior to his/her burial]."
+ ],
+ [
+ "אין בין במה גדולה – it is dealing with the time when [personal] altars are permitted. The large altar is the communal altar, which was in Nob and Giv’on.",
+ "לבמה קטנה – of each and every individual person, for everyone would make an altar for himself.",
+ "אלא פסחים – and everything that is like the Passover sacrifices, that is, the obligations which had the set time for them like Passover; like, for example, the daily offerings and Musaf/additional offerings. But obligations that do not have for them a fixed/set time, such as the bullock for an unconscious sin of the community, and the goats for idolatry, even on the large altar they would not have been offered."
+ ],
+ [
+ "בכל הרואה – in every place from where you are able to see Shiloh.",
+ "היתר – When Shiloh was destroyed, [private] altars were permitted."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הקורא את המגלה למפרע לא יצא – As it is written (Esther 9:28): “Consequently, these days are recalled and observed [in every generation...].” Just as [concerning] the observance of these days, it is impossible to [observe them] out of order/in an irregular way, for it is impossible that the fifteenth day would come before the fourteenth day, so too the recalling – which is the reading of the Megillah, out of order, cannot be done.",
+ "קראה על פה – He did not fulfill [his obligation]. It is written here, נזכרים /observed, and it is written there (Exodus 17:14): \"כתוב זאת זכרון בספר\"/”Inscribe this in a document as a reminder, [and read it aloud to Joshua…].”",
+ "קראה תרגום בכל לשון לא יצא – A Hebrew who read it (i.e., the Megillah) in [an] Aramaic [translation] and does not understand the language of [the] Aramaic [translation], or in all other languages which he does not understand, he has not fulfilled [his obligation regarding the reading of the Megillah].",
+ "אבל קורין אותה ללועזות בלעז – In that language that they understand, but as long as it is written in that language, for he cannot read it by heart.",
+ "והלועז ששמע אשורית יצא – And Greek, behold it is like Assyrian, regarding this law, but as we have written above (Chapter 1:8), this language has become lost and forgotten."
+ ],
+ [
+ "סירוגין – that he reads a bit and then pauses, and goes back and reads a bit [more] and pauses, even if he paused more than it would take in order to read all of it, he has fulfilled [his religious obligation].",
+ "היה כותבה – such as he writes the entire [Megillah], and sets it before him and reads verse-by-verse in the Megillah placed before him, and he writes it, but he does not fulfill his religious obligation other than when he reads the Megillah when it completely written.",
+ "אם כיון לבו – to fulfill [his religious obligation] through this reading.",
+ "בסם – it is root of grass that is called SAHM (a paint).",
+ "בסקרא – a stone that we paint red with it.",
+ "קומוס – a kind of resin/gum and in the foreign language [it is called] GUMMA.",
+ "קנקנתום – (vitriol – used an ingredient of shoe-black and of ink) – in the foreign language [it is called] DRIOLAV, and in Arabic ZA’AG.",
+ "נייר – made from grasses through a glue and we write upon it.",
+ "דפתרא – a leather hide in which its preparation was not completed , which is preserved in salt (i.e., pickled) and floured but not prepared with gall-nut juice.",
+ "על הספר – on the parchment."
+ ],
+ [
+ "בן עיר – whose time [for reading the Megillah] is on the fourteenth [of Adar].",
+ "שהלך לכרך – whose time [for reading the Megillah] is on the fifteenth [of Adar].",
+ "אם עתיד לחזור למקומו – if he is dweller of a walled-city [from the time of Joshua, son of Nwho went to a city and designated in the future (i.e., “intends”) to leave from the city on the night of the fourteenth [of Adar] before the crack of dawn. Even though was in the city at night, since he would not be in the city during the day time, this is not even a person who is residing in an open place for one day (see Talmud Megillah 19a). Therefore, he reads [the Megillah] like his place on the fifteenth [of Adar]. But if he does not designate in the future to leave from there that evening, for now, he is like a person who is residing in an open place for that one day (i.e., Purim). Even though he designates in the future (i.e., “intends”) to return on the morrow or on another day, he is called a person who is residing in an open place and reads with them. And the same law applies for a city dweller who went to a walled-city [from the time of Joshua, son of Nun], and he designated in the future (i.e., “intends”) to return on the evening of the fifteenth, he is not considered to be someone in a walled-city [from the time of Joshua, son of Nun] for that one day, and reads [the Megillah] on the fourteenth [of Adar]. And even though he is in a walled-city [from the time of Joshua, son of Nun], but if he has not designated in the future (i.e., “intends”) to return on the night of the fifteenth [of Adar], he does not read [the Megillah] on the fourteenth [of Adar] but rather, delays and reads with them (i.e., dwellers of walled-cities) [on the fifteenth of Adar], and this is how our Mishnah is explained in the Gemara.",
+ "ר' מאיר אומר: כולה – And the Halakha is according to Rabbi Meir."
+ ],
+ [
+ "הכל כשרים לקרות את המגילה – [the word] \"הכל\"/”everyone” – includes women.",
+ "חוץ מחרש – Our Mishnah [is according to] Rabbi Yosi, who said (Mishnah Berakhot, 2:3): He who recites the Shema inaudibly to himself, he has not fulfilled [his religious obligation].",
+ "ר\"י מכשיר בקטן – But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "אין קורין את המגילה – for a person is required/liable to read the Megillah at night and go back to read it [again] during the day. But the reading of the day time should not be until than after sunrise, as it is written (Esther 9:28): “Consequently, these days are recalled and observed in every generation...”",
+ "ולא מלין – as it is written (Leviticus 12:3): “On the eighth day [the flesh of his foreskin] shall be circumcised.”",
+ "ולא טובלין ולא מזין – as it is written concerning sprinkling (Numbers 19:19): “The pure person shall sprinkle it upon the impure person on the third day and on the seventh day, [thus purifying him on the seventh day….].” And [the Rabbis] made an analogy between (two laws which rest of a biblical intimation or a principle common to both)/היקש – immersion in a ritual bath to sprinkling., and specifically when he immerses [in the Mikveh] on the seventh day, we say that from when it becomes night at the beginning of the seventh day, it is appropriate to immerse [in the Mikveh], and even though that nighttime is the beginning of the “day,” but once the seventh day has passed, it is permissible to to immerse [in the Mikveh] at night.",
+ "שומרת יום כנגד יום – On the eleven days between menstruating cycles. If she saw [blood] one day, she keeps [i.e., “counts”] the day afterwards and immerses on that selfsame day once the sun rises.",
+ "משעלה עמוד השחר כשר – for once the crack of dawn arrives, it is called “daytime,” as it is written in the book of Ezra (actually, Nehemiah 4:15): “And so we worked on, [while half were holding lances,] from the break of day until the stars appeared.” And it is written after this (verse 16): “…that we may use the night to stand guard and the day to work.” But, they did not say, “until sunrise,” rather in order to leave from the doubt of night, since not all are expert in when the crack of dawn occurs."
+ ],
+ [
+ "ולוידוי הפרים – the bullock of the anointed Kohen and the bullock for forgetfulness [as a cause of transgression] of the community upon which hey confess their sins that they had brought upon him.",
+ "ולידוי מעשר – (Deuteronomy 26:13): “[You shall declare before the LORD your God ‘I have cleared out the consecrated portion from the house;’….”",
+ "לסמיכה – (Leviticus 1:4): “He shall lay his hand upon the head of the burnt offering….”",
+ "להגשה – he brings near the meal offering fist in the southwest corner of the altar, and afterwards, he takes a fistful of it.",
+ "ולקמיצה ולהקטרה – it is talking about burning on the altar of the handful [of the meal-offering] which the priest takes [bending three middle fingers near the hollow of the hand as he takes hold of it], which is the meal offering corresponding to the sprinkling of the blood with sacrifice [of peace-offerings]. And it is not valid other than during the daytime, but the burning on the altar of the fats and limbs is valid throughout the night, as is taught in our Mishnah (Mishnah 6 and Berakhot, 1:1).",
+ "לקבלה – the reception of the blood in the bowl (out of which the sprinkling is done).",
+ "הזייה – the sprinkling of burnt bullocks of the inner sin-offerings, and the sprinkling of the blood on the altar is also called הזייה/”sprinkling.”"
+ ],
+ [
+ "ולהקטר חלבים ואברים – the remainder of the daily burnt-offering of the time between the beginning of the decline of the sun until sunset (i.e., afternoon), as it is written, concerning them (Leviticus 6:2): “[This is the burnt offering:] The burnt offering itself shall remain where it is burned on the altar all night [until morning]….”",
+ "זה הכלל: דבר שמצותו ביום כשר כל היום – to include the arrangement of two fragments of frankincense which is placed on the show-bread (on the table of the Sanctuary).",
+ "ודבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה – to include the eating of the Passover sacrifice which is valid all night long, and the Sages did not say “until midnight” other than in order to distance a person from sin."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "בני העיר, רחובה של עיר – it has holiness/Kedusha in it, for they pray in it (i.e., the streets of the city) on fast days. And the Sages dispute the anonymous Mishnah and say that the street of the city lacks coming under the category of holiness, since we don’t pray in it other than by mere chance. And the Halakha is according to the Sages.",
+ "בית הכנסת לוקחים תיבה – and specifically, the synagogue of the villages where he is able to sell it, but in the synagogues of walled cities, since in a general way one comes to it, and it is of the community and people cannot sell it.",
+ "ספרים – The Prophets and the Writings (i.e., the second and third sections of the Tanakh/Bible).",
+ "אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים – for we ascend in holiness and do not descend [in it].",
+ "וכן במותריהן – They sold scrolls [of the Prophets and the Writings] and purchased from some of the monies a Torah, they should not purchase from what remains something whose holiness is less, and all of these things were not said other in order that the seven representatives of the town did not sell [them] in the presence of the witnesses/judges of the city, but if the seven representatives of the town did sell [them] in the presence of the witnesses/judges of the city, even to purchase with their monies liquor to drink, it is permitted, and especially of that [which belongs to] the villages, as we have said."
+ ],
+ [
+ "אלא על תנאי – and even that [synagogue] which belongs to the community, it is forbidden for the community to sell it to another community permanently, for it is a manner of disgrace, that is to say, it is not anything in our eyes. But the Halakha is not according to Rabbi Meir.",
+ "ממכר עולם – and even to an individual and even to all of its implements. חוץ מד' דברים – that for those four things he should not sell it (i.e. a bathhouse, tannery, Mikveh and/or a urinal/laundry room – see the next entry).",
+ "בית המים – for laundering or alternatively, for urine.",
+ "ר\"י אומר: מוכרין אותו לשם חצר – But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "ואין מפשילין – to plait and twist, and the same law [applies] for all other forms of work, but the twisting of rope requires space the width of [one’s] hands, and the synagogue is a large house and it is worthy of this and it is its custom.",
+ "קפנדריא – to shorten his walk on the way to the synagogue. And the [etymology of] the word קפנדריא/Kapandaria, is (see Talmud Berakhot 62b and Mishnah Berakhot 9:5 and the Bartenura commentary there) “in place of going around the rows of houses, I will enter this one,” that is to say, all the while that I need to go around rows of houses, I will shorten my path and enter on this path.",
+ "מפני עגמת נפש – for they remember the days of its building and give heart to [re-]build it if they are able; or, they will request mercy upon it for its reconstruction. Therefore, there is no prohibition other than to pick grass and feed it to cattle or to destroy it [completely], but to pick grass and leave them in their place, it is permitted, and there is grieving of the soul."
+ ],
+ [
+ "קורין פרשת שקלים – [The Torah portion of] Kee Tissa (Exodus 30:11-16), to announce that [people] should bring their Shekels in Adar in order that they can make offerings on the first of Nisan from new Terumah/heave-offerings.",
+ "מקדימין לשעבר – the read in the portion of Shekalim (Exodus 30:11-16) on the Sabbath that is before Rosh Hodesh, and even if Rosh Hodesh Adar falls on Friday, we advance the reading to the previous Shabbat.",
+ "ומפסיקין בשבת הבאה – from reciting the second portion, in order that the portion of Zakhor (Deuteronomy 25:17-19) would be read on the Sabbath closest to Purim, to juxtapose the wiping out/destroying of Amalek with the wiping out/destroying of Haman.",
+ "בשלישית פרה אדומה – to warn the Jewish people to purify themselves and that they should make their Passover sacrifices in purity. And which is the third Sabbath? That which is closest to immediately after Purim. And when Rosh Hodesh Nisan occurs on Shabbat, it would be that the third Shabbat is the Shabbat closest to Rosh Hodesh Nisan, in order to juxtapose the warning of the purification of those who became defiled [through contact] with the dead to the Passover [offerings].",
+ "ברביעית החדש הזה – for there is the portion of Passover (Exodus 12:1-20).",
+ "לכסדרן – to the order of the Haftarot/prophetic portions, for until here, we recite Haftarot that are an abstract of/a reflection of the four [special] Torah portions: The portion of Shekalim – “At years of age” (II Kings 12:1); the portion of Zakhor: “…I am exacting the penalty for what Amalek did to Israel…”(I Samuel 15:2 – though many customs today have the community read the entire chapter); the portion of Parah: “And I will sprinkle upon you purifying waters” (Ezekiel 36:15); the portion of HaHodesh: “On the first day of the first month” (Ezekiel 45:18). From here and onwards, he returns to recite the prophetic portion that is a reflection of the [Torah] portion of that day.",
+ "לכל מפסיקין – We do not recite a prophetic portion that is a reflection of that day’s [Torah] portion, but rather, an abstract of the event."
+ ],
+ [
+ "בפרשת מועדות שבתורת כהנים – “When an ox or sheep or a goat [is born…]” (Leviticus 22:27 – it begins the verse before and extends to Leviticus 23:44). It is dealing with the first day. But nowadays, it is the general practice that on the first day [of Passover] we read: “Go, pick out [lambs for your families…]” (Exodus 12:21 through verse 51), and we recite the Haftarah concerning the Passover in Gilgal (Joshua 3:5-7 and Joshua 5:2-16 and 6:1, 27); on the Second Day [of Passover” we read [in the Torah]: “When an ox or sheep or a goat [is born…]” (Leviticus 22:26-23:44). And we recite the Haftarah of the Passover of [King] Josiah (II Kings 23:1-9; 21-25 – though Bartenura errantly lists chapter 22). On the third day, [we read]: “Consecrate to Me every first-born” (Exodus 13:1-16). On the fourth day, [we read]: “If you lend money to My people…” (Exodus 22:24-23:19); on the fifth day [we read]: “Carve [two tablets of stone like the first…” (Exodus 34:1 – though today, the Torah reading, if it is Shabbat Hol HaMoed/the Intermediate Sabbath, begins with Exodus 33:12 and extends to Exodus 34:26); on the sixth day, [we read]: “Let the Israelite people offer the Passover sacrifice at its set time” (Numbers 9:2 – but the reading begins at Numbers 9:1 as pointed out in the Bartenura commentary – and extends to Numbers 9:14); on the seventh day, the Song at the Sea of Reeds (Exodus 13:17 – which extends to Exodus 15:26); and we recite the Haftarah: “And David spoke” (II Samuel 22:1-51). On the eighth day, which is the last day of Yom Tov in the Diaspora, we read [from the Torah]: “All male firstlings” (Deuteronomy 15:17 through Deuteronomy 16:17) and recite from the Haftarah: “This same day at Nob He will stand [and wave his hand]…” (Isaiah 10:32 through verse 34, Isaiah 11:1-16 and Isaiah 12:1-6). On Shavuot/Atzeret, on the first day of Yom Tov,[we read in the Torah]: “In the third month…” (Exodus 19:1 through Exodus 20:23) and recite the Haftarah of the Chariot of Ezekiel (Ezekiel, 1:1-28 and 3:12; on the Second Day of the Diaspora, [we read in the Torah}: “All male firstlings” (Deuteronomy 15:17 through Deuteronomy 16:17] and recite from the Haftarah Habbakuk (Chapter 3, verses 1-19; there is a Sephardic practice to extend the reading from Habbukuk 2:20-3:19). On Rosh Hashanah [we read in the Torah]: “And God took note of Sarah” (Genesis 21:1 through verse 24) for on Rosh Hashanah, Sarah was remembered, and we recite from the Haftarah of Hannah (I Samuel 1:1 through chapter 2, verse 10) as she too was remembered on Rosh Hashanah. On the Second Day of Rosh Hashanah, [we read in the Torah] the Akedah/the Binding [of Isaac] (Genesis, chapter 22, verses 1 through 24) and we recite the Haftarah portion: “Truly, Ephraim is a dear son to Me…” (verse 20 is the verse quoted at the conclusion of the Haftarah – of chapter 31 of Jeremiah – the Haftarah begins at verse 2). On Yom Kippur morning [we read in the Torah]: “After the death” (Leviticus 16:1 – the reading extends to the end of the chapter, verse 34) and we recite the Haftarah portion: “[For thus said] He who high aloft forever dwells” (verse 15 of the Haftarah from Isaiah that begins with chapter 57 verse 14 and concludes in Isaiah chapter 58 verse 14). At Minhah/Afternoon Service, [we read from the Torah]: the [laws of] incest (Leviticus chapter 18, verses 1-30) and recite the Haftarah [of the book of] Jonah. On [both] of the first two days of Yom Tov of “the holiday” (i.e., Sukkot), [we read from the Torah]: “When an ox or sheep or goat [is born]…” (Leviticus 22:26-23:44) and on the first day, we recite the Haftarah: “Lo, the day of the LORD is coming…” (Zechariah 14:1 and continuing to verse 21), and on the Second Day [of the Holiday], we recite the Haftarah: “All the men of Israel gathered [before King Solomon at the Feast…]” (I Kings, chapter 8, verses 2-21). And all the rest of the days of the Holiday (i.e., Sukkot), we read the sacrifices of the Holiday. How so? On the third day, which is the first day of Hol HaMoed, the Kohen reads, “And on the second day” (Numbers 29:17 and onwards to 19), the Levite reads: “And on the third day” (Numbers 29:20-22) and the Israelite reads: “On the fourth day” (Numbers 29:23-25), and the fourth Aliyah returns and reads: “On the second day” (Numbers 29:17-19) and “On the third day” (Numbers 29:20-22). On the fourth day (which is the second day of Hol HaMoed), the Kohen reads: “On the third day” (Numbers 29:20-22); the Levite reads “On the fourth day” (Numbers 29:23-25); the Israelite reads: “On the fifth day” (Numbers 29:26-28), and the fourth Aliyah reads: “On the third day” (Numbers 29:20-22) and “On the fourth day” (Numbers 29:23-25) and similarly for all of them. On the concluding day of the Holiday (i.e., Shemini Atzeret, as we know it today), [we read from the Torah]: “All male firstlings” (Deuteronomy 15:17 through Deuteronomy 16:17 – but today, if Shemini Atzeret occurs on Shabbat, we begin the Torah reading at Deuteronomy 14:22). And we recite the Haftarah: “When Solomon finished [offering to the LORD]…” (I Kings 8, 54-66), and on the morrow, we read [from the Torah]: “And this is the blessing” (Deuteronomy 33:1-through the conclusion of the Torah, Deuteronomy 34:12. The Bartenura does NOT mention the reading of the first chapter of Genesis as well). And we recite the Haftarah: “And it came to pass after the death of Moses” (Joshua, 1:1-18). And on the Shabbat that falls on Hol HaMoed/the Intermediate Days, whether for Passover or Sukkot, we read [from the Torah]: “See, You say to me…” (Exodus 33:12-34:26), and recite for the Haftarah: On Passover – The Dry Bones (Ezekiel 37:1-14) and for Sukkot: “When Gog sets foot [on the soil of Israel]…” (Ezekiel 38:18-39:16), for the tradition is in our hands that the Resurrection of the Dead will someday occur during Passover, and the War of Gog and Magog on Sukkot."
+ ],
+ [
+ "במעמדות במעשה בראשית – Since for the sacrifices, heaven and earth were established, and the order of their readings is explained in the last chapter (4) of Tractate Taanit.",
+ "ברכות וקללות – “If you will follow My laws…’ (Leviticus 26:3 and following) to inform that retribution comes to the world for being engaged in sin (see specifically, Leviticus 26:14-46, “the Rebuke”) so that they will return [to God] in repentance and will be saved from their troubles.",
+ "כסדרן – according to the portion of the day",
+ "ואין עולין להם מן החשבון – so that when Shabbat arrives, they will return and read what they read on [the previous] Monday and Thursday [mornings] and on Shabbat at Minha/Afternoon Service.",
+ "שנאמר וידבר משה – this refers to the entire Mishnah, to teach from here that it is Mitzvah on each festival to read from the [subject] matter of the festival."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הקורא את המגילה עומד ויושב – if he wants, he stands; if he wants, he sits.",
+ "קראוה שנים – together",
+ "יצאו – and we don’t that two voices are not heard as one, for since it (i.e., the Megillah reading) is beloved to them, they pay attention.",
+ "מקום שנהגו לברך אחריה יברך – but before [the Reading of the Megillah] it is required to recite in every place three blessings: “on the reading of the Megillah,” “who has performed miracles,” and “who has kept us alive,” whether at night or during the day, for the reading of the day is the essence, as it is written (Esther 9:28): “Consequently, these days are recalled and observed…” There is, according to the one who says that since he recited the blessing ”who has kept us alive” at night, he should not recite “who has kept us alive” in the daytime, and this makes sense.",
+ "ואין מוסיפין עליהן – that they would not make it difficult for the congregation because they are working days and on Shabbat at Minhah is also close to darkness, since the entire day [of Shabbat] they were accustomed to preach/expound [on the Torah], and for that reason also, we don’t recite a Haftarah.",
+ "הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה – The person who begins to read in the Torah first recites the blessing before [the reading] and the last person who closes the blessing through which he completes [the reading] recites the blessing after it, and all the others who read the Torah do not recite a blessing either before or after. But nowadays, the entire [Jewish] world practiced that everyone recites a blessing before it (i.e., the reading of the Torah) and after it, as a decree lest those who enter [the synagogue late] and did not hear the first person who recited the blessing before it and would say that there is no blessing of the Torah before [the reading], and because of those who leave [the synagogue early] and who did not hear [the last person] who closes the blessing who recites a blessing after it, and the first ones [that he heard] did not say a blessing and they would say that there is not blessing of the Torah after [the reading]."
+ ],
+ [
+ "ואין מוסיפין עליהן – since on the New Moons and on the Intermediate Days of the Festival, there is also idleness from work, since work [related to] a business which cannot be postponed without irretrievable loss is permitted.",
+ "ביו\"ט ה' – since anything that is greater than something of the same kind, increases the number of me. Therefore, on New Moons and on the Intermediate Days of the Festival,, where there is a Musaf/additional sacrifice, we read four [aliyot]; on Yom Tov/festivals where there is idleness from work, we read five, and on Yom Kippur which [if violated] is punished by extirpation, we read six. On Shabbat in which [one is] liable for stoning, we read seven [aliyot]."
+ ],
+ [
+ "אין פורסין את שמע – Ten [men] who came to the synagogue after the congregation had recited the Shema (Deuteronomy 6:4-9; 11:13-21 and Numbers 15:37-41), one stands up and recites Kaddish and Barchu (i.e., the call to worship), and first blessing that is before the Shema. [The word] פורסין means “a piece,” that is to say, half of the matter; from two blessings that are before the Shema, a person recites one blessing.",
+ "ואין עוברין לפני התיבה – the emissary of the congregation.",
+ "ואין נושאין כפים – to recite the Priestly Blessing (Numbers 6:22-26).",
+ "ואין קוראין בתורה – in a community/congregation, and all of these, they are not done with less than ten [men], as it is written (Leviticus 22:32): “[You shall not profane My holy name,] that I may be sanctified in the midst of the Israelite people…”every matter of holiness does not take place with less than ten;.. It is written here, בתוך בני ישראל/in the midst of the Israelite people, and it is written there (Numbers 16:21): “Stand back from this community that I may annihilate them in an instant!” Just as there, it is ten, so here too, it is ten. (Interestingly, while the Bartenura commentary quotes the Talmud Megillah 23b, it omits the more familiar derivation for a Minyan being ten male Jewish adults, even as the Talmud does quote it there from Numbers 14:27: “How much longer shall that wicked community keep muttering against Me?” The community/עדה mentioned in the verse clearly refers to ten individuals, the ten spies who brought a negative report about their spy mission to the Promised Land. That analogy, based upon the word עדה /congregation or community is often then compared with Numbers 35:24 and 25, as is found in the Mishnah, Tractate Sanhedrin Chapter 1:6. Whereas, the interpretation quoted by Bartenura is based upon analogy of the word “בתוך/in the midst of.”).",
+ "ואין עושין מעמד ומושב – for the deceased, when they carry the dead to bury him, they would sit (today – we “stop”) seven times in honor of the deceased. And we recite on each and every period of eulogy: “Arise dear ones, arise; sit dear ones, sit.” But with less than ten, it is not the way of the world.",
+ "ברכת אבלים – a blessing of consolation pronounced in the open air on the mourners’ return from burial, for they would recite a blessing corresponding to the mourners and a blessing corresponding to those who comfort the mourners, etc., as it is explained in the first chapter of [Talmud] Ketubot (8a).",
+ "ותנחומי אבלים – who stand in a row when they return from the grave and comfort the mourners and this line is [made up of] not less than ten.",
+ "וברכת חתנים – Seven blessings that they recite to the groom.",
+ "ואין מזמנין – since they are required to say, \"נברך אלהינו\"/”we will bless our God”; less than ten is not the way of the world.",
+ "ובקרקעות – of הקדש/that which is dedicated to the Temple; one who comes to redeem them requires ten and one of them is a Kohen, for ten Kohanim are written in the portion of Dedications to the Temple/הקדשות; three in evaluation [of land],and three [with regard to] the cattle, and four for the land [that is dedicated].",
+ "ואדם כיוצא בהן – if he said, “these monies are upon me,” we assess him like a servant. And there is an analogy made between servants and property, as it is written (Leviticus 25:46): “You may keep them as a possession for your children after you [for them to inherit as property for all time….].” For just as we require ten for property, and one of their number is a Kohen, this also [applies] for a person."
+ ],
+ [
+ "ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד – so that the translator [into Greek or Chaldaic of the Biblical portion read at services] would not err when he translate by heart.",
+ "ובנביא שלשה – if he wishes, and we don’t care if he errs, and we don’t derive instruction from it.",
+ "ואם שלשתן שלש פרשיות – As for example (Isaiah 52:3-5): “For thus said the LORD: You were sold for no price, [and you shall be redeemed without money”]; “For thus said [the LORD] God; Of old, My people went down [to Egypt to sojourn there….”]; “What therefore do I gain here? – declares the LORD -….”]. These are three sections in three consecutive verses.",
+ "מדלגין בנביא – from portion to portion and even from subject matter to subject matter.",
+ "ואין מדלגין בתורה – in two subject matters, but in one subject matter, one may skip, such as the High Priest who would read on Yom Kippur the portion of Aharei Mot (Leviticus, chapter 16), and he would skip and read (Leviticus 23:26): “Mark the tenth day [of this seventh month is the Day of Atonement…]”",
+ "עד שלא יפסיק התורגמן – One who skips whether in the Torah in one subject matter or in the Prophets in two subject matters, he should delay other than in order that the translator can complete translating what he wants to translate, for there is no respect for the congregation [for him] to stand there in silence."
+ ],
+ [
+ "המפטיר בנביא – He who regularly to chant the Haftarah from the Prophets, the Sages ordained that he should recite the prayers for the benefit of those who have come too late for the regular service in public (though Rashi defines פורס על שמע – to mean that he recites part of the prayers before Shema – see Talmud Megillah 23b)",
+ "והוא עובר לפני התיבה – to fulfill [the religious obligations of the many in the sanctification of [God’s] name in prayer, since he furnishes for himself to conclude the reading from the Torah by reading a portion of the Prophets (i.e., the recite the Haftarah), for it is something that is not for his honor, and the Sages established for him that this is for his honor.",
+ "ואם היה קטן – that he is unable to descend before the Ark nor to recite the prayers for the benefit of those who have come too late for the regular service.",
+ "אביו או רבו – descend before the Ark",
+ "על ידו – for him."
+ ],
+ [
+ "קטן קורא בתורה – and there are those from the Gaonim who said, specifically, from the third [Aliyah] onwards.",
+ "והוא עובר לפני התיבה – because he comes to fulfill the religious obligations of the community and whomever is not obligated in a matter is not able to fulfill the religious obligations of the community.",
+ "ואינו נושא את כפיו – if he is a Kohen, for it is not honorable for the community to be bent down for his blessing.",
+ "פוחח – his clothes are torn and his arms can be seen from the outside. Naked and barefooted, we translate [from the Aramaic], to have holes in one’s garments/is exposed and barefooted.",
+ "פורס על שמע – for he is obligated in the matter",
+ "אבל אינו קורא בתורה – because of the honor of the Torah, and similarly, [going] before the Ark, and also for raising one’s hand [for the Priestly Blessing], because it is a disgrace for the congregation.",
+ "סומא פורס על שמע – for even though he does not see luminaries, he derives benefits from the luminaries, for people see him and save him from stumbling-blocks.",
+ "רבי יהודה אומר: כל מי שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס – because he had no benefit from them ever. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "כהן שיש בידיו מומין – and similarly on his face or his feet",
+ "לא ישא כפיו – since the Kohanim are not entitled to go up in their sandals to the Dukhan (priest’s stage from which they pronounce the Priestly Blessing). And if he has blemishes on his feet, people will look at him and through this they will come to look at his hands, and one who looks at the Kohanim when they raise their hands to recite the Priestly Blessing, their eyes will become dim, because the Divine Presence rests between their hands.",
+ "אסטיס – its color is similar to Tekhelet/azure.",
+ "פואה – red roots that we paint red and we reach a definitive conclusion in the Gemara that if he would thresh in his city, that is, he was regularly with them and everyone knows of the blemishes that he has on him , or the color that is on his hands, or that the work of most of the people of the city is in that, it is permitted, for furthermore, they don’t look at him."
+ ],
+ [
+ "אף בלבנים לא יעבור – for we suspect lest heresy was cast on him, for idolaters are strict in this.",
+ "העושה תפילין שבראשו עגולות – like a nut or an egg",
+ "סכנה – it should enter on his head",
+ "ואין בה מצוה – as square (i.e. quadrilateral) phylacteries are a usage dating from Moses as delivered from Sinai (i.e. a traditional law or traditional interpretation of a written law).",
+ "הרי זה דרך מינות – as they despite the words of the Sages and follow after the [literal] implication of the Bible as they say: “between your eyes” (Deuteronomy 6:8) literally, “on your hand,” (ibid.,) literally. But the Sages learned through an analogy [that the words] “between your eyes” is in the place of one’s hair[line] on one’s head, the place where the baby’s brain pulsates (see Talmud Menahot 37a). [The words] “on your hand” [means] at the height of the arm, on the biceps muscle (Talmud Menahot 37a) at the top of the arm – opposite the heart.",
+ "ציפן זהב וכו' – And the Biblical verse states (Exodus 13:9): “[And this shall serve as a sign on your head and as a reminder on your forehead] – in order that the Teaching of the LORD may be in your mouth….], what is permitted [to be placed] in your mouth, so that everything will come from pure cattle and not from gold.",
+ "ונתנה על בית אונקלי – on the sleeve of clothing on the outside, and the Biblical verse states: “it shall serve for YOU as a sign,” and not as a sign for others.",
+ "הרי זה דרך החיצונים – people who follow after their own thoughts, outside of the opinions of the Sages."
+ ],
+ [
+ "יברכוך טובים הרי זו דרך מימות – the Jewish people must combine with them Jewish sinners in union of their fasts, for the galbanum’s smell is evil and the Bible counts it among one of the ingredients of the frankincense (so are the wicked with the righteous combined in prayer – see Talmud Keritot 6a and the Shabbat Siddur after the prayer Ein Kelohenu).",
+ "על קן צפור יגיעו רחמיך – (see also Mishnah Berakhot, 5:3) just as your mercies reach the nest of the bird, and you decreed (Deuteronomy 22:6): “do not take the mother with her young,” so too, you should have consideration and compassion upon us. We silence him for he performs the commandments of the LORD as [acts of] compassion but they are not other than decrees.",
+ "ועל הטוב יזכר שמך – On Your goodness, we will give thanks to You – we silence him, for we are required to praise God for the evil [that befalls us] (see Mishnah Berakhot, 9:5), just as we praise God for the good [that occurs to us].",
+ "מודים מודים – for it appears as two Powers (see Mishnah Berakhot, 5:3), that he gives thanks and accepts upon himself two deities.",
+ "המכנה בעריות – for he expounds upon the portion of illicit sexual relationships (i.e., Leviticus chapter 18) in the language of substituted words/attributes. For he says that the Written [Torah] did not speak about illicit sexual relationships specifically, but rather that he should not reveal the prostitution/disgrace of his father and his mother in public.",
+ "ומזרעך לא תתן לאעברא לארמיותא – do not come upon a non-Jewish woman sexually so that she would give birth to a child for idolatry.",
+ "משתקין אותו בנזיפה – for the Biblical verse from its implied meaning, and gives [the punishment] of extirpation for someone engaged in sexual relations with a non-Jewish woman, and obligating him for a sin offering in the case of inadvertent transgression."
+ ],
+ [
+ "מעשה אמנון ותמר נקרא ומיתרגם – and we are not fearful for the dear ones of David, and this [pragmatically] is that it is not written, Amnon, the son of David, as we need to say further on.",
+ "מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם – and we are not fearful for the dear ones of Israel",
+ "מעשה עגל השני – from (Exodus 32:21-25): “Moses said to Aaron, [[What did this people do to you that you have brought such great sin upon them?’],” until “Moses saw that the people [were out of control…]” and the verse (Exodus 32:35): “Then the LORD sent a plague upon the people [for what they did with the calf that Aaron made],” all of these are read but are not translated [to Aramaic] because of the honor of Aaron.",
+ "ברכת כהנים – which is read but not translated because it has in it (Numbers 6:26): “The LORD bestow His favor (or “lift up His countenance) upon you [and grant you peace!], so that people would not say that the Holy One, blessed be He lifts up His countenance, and they do not know that Israel is appropriate for to lift up one’s countenance/face to them.",
+ "מעשה דוד ואמנון – is not read in the Haftarah and is not translated. All of these verses in which it is written in them “Amnon the son of David,” but those in which are stated “Amnon” alone, but we said above that the Episode of Amnon and Tamar is read and translated.",
+ "אין מפטירין במרכבה – perhaps we would come to question it and preoccupy [ourselves] with it. [NOTE: We do recite the Haftarah of Ezekiel, Chapter 1 on the first day of Shavuot].",
+ "",
+ "אין מפטירין בהודע את ירושלים – (Ezekiel 16) because of the honor/dignity of Jerusalem; but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Megillah/English/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Megillah/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..f75d9cf3d3e951f6c03dfefe252896a2e3cd28d9
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Megillah/English/merged.json
@@ -0,0 +1,262 @@
+{
+ "title": "Bartenura on Mishnah Megillah",
+ "language": "en",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Megillah",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "מגילה נקראת באחד עשר בשנים עשר – at times on this [day] and at times on that [day] as is explained further on.",
+ "מימות יהושע בן נון קורין בט\"ו – as it is written (Esther 9:19): “That is why village Jews, who live in unwalled towns observe the fourteenth day of the month of Adar…” And when those in unwalled towns [read the Megillah] on the fourteenth [of Adar], we infer from it that those are in walled cities read on the fifteenth [of Adar]. And this is from the time of Joshua [son of Nun], which we derive by analogy from [the usage of the words] פרזי פרזי . It is written here (Esther 9:19): “village Jews” and it is written there (Deuteronomy 3:5): “…apart from a great number of unwalled towns.” Just as there, [it is] from the time of Joshua, so here too, [it is] from the time of Joshua. And they established that cities surrounded by a wall from the days of Joshua, even though they now lack a wall , should read [the Megillah] on the fifteenth [of Adar] like Shushan/Susa, in order to distribute honor to the Land of Israel that was destroyed during the days of Mordecai and Esther, in order that they [residents in the Land of Israel] would read [the Megillah] like those who live in Shushan and would be considered as if they are walled cities, even though right now they are destroyed. And there would be a reminder to the Land of Israel through this miracle, and since Joshua began to fight with the Amalekites first, as it is written (Exodus 17:14): “[Then the LORD said to Moses,] ‘Inscribe this in a document as a reminder to the, and read it aloud to Joshua: [I will utterly blot out the memory of Amalek from under heaven]!’” Therefore, they mention it [Amalek – the ancestors of Haman] from the days of Joshua.",
+ "אלא שהכפרים מקדימין – that is to say, in the aftermath that, those [who live] in walled cities read [the Megillah] on the fifteenth [of Adar] and those who are not in walled cities [read] on the fourteenth [of Adar], everyone is within this principle. So how do we find further [that one can read the Megillah] on the eleventh, the twelfth or on the thirteenth [of Adar]? Rather, those who dwell in villages were given permission to advance their reading to the gathering [i.e., market] day [prior to Purim], on the Monday of the week before the fourteenth [of the month] or the Thursday of the week [before the fourteenth] , which are the gathering day, when the villagers gather together in the villages for judgment, since the Jewish courts sit on Mondays and Thursdays according to the ordinance of Ezra [the Scribe]. Alternatively, the villagers gather together in the cities [that are unwalled] on Mondays and Thursdays to hear the reading of the Torah. But the villagers are not so expert to read [the Torah] and need that it should be read for them by one of the city-dwellers. And the Sages did not trouble them to return and come on the fourteenth [of Adar], in order that they would be free on Purim day to provide for the needs of the festive Purim meal to those who dwell in the cities. And they [the Sages] found a hint for this from the Bible, as it is written (Esther 9:31): “These days of Purim shall be observed at their proper time[s, as Mordecai the Jew – and now Queen Esther – has obligated them to do…” and if Mordecai and Esther had not established anything other than the fourteenth and fifteenth [of Adar] which is written in the Bible, let the verse say, “in their time.” What is the meaning of “at their proper time[s]?” We learn from it two other times/occasions other than those that are written in the Megillah; but it was not necessary for the Bible to include the thirteenth [of Adar] as a day appropriate for reading [the Megillah] since the essence of the miracle [of Purim] was on that day, since on it they [i.e., the Jews] gathered to be avenged of their enemies, whether in Shushan or in the rest of the [one-hundred and twenty-seven] provinces. By force, the Bible only had to include the eleventh and the twelfth [of Adar], and we don’t say that it includes the sixteenth and seventeenth [of Adar] for after the fourteen and fifteenth [of Adar] mentioned in the Megillah, as the Bible states (Esther 9:27): “[to observe these two days] in the manner prescribed/ולא יעבור [and at the proper time each year].”"
+ ],
+ [
+ "חל להיות י\"ד בע\"ש, עיירות ומוקפין חומה קורין בו ביום – There is no Megillah reading on Shabbat, as a [rabbinic] preventive measure lest he take it [the Megillah] in his hand and he removes it four cubits into the public domain. And if one were to postpone the reading until after Shabbat, it would be the sixteenth [of Adar], and the Biblical verse (Esther 9:27), said: “ ולא יעבור /in the manner prescribed [and at the proper time each year].” But even though wall-city dwellers read the Megillah on the fourteenth [of Adar] when the fifteenth [of Adar] occurs on Shabbat, nevertheless, we don’t read [the portion] (Exodus 17:8 and following): “Amalek came [and fought with Israel at Rephidim]…” other than on Shabbat which is the fifteenth day [of Adar], and we recite the Haftarah of (I Samuel 15:2-31): “[Thus said the LORD of Hosts:] I am exacting the penalty [for what Amalek did to Israel, for the assault he made upon them on the road, on their way up from Egypt (and following)].” And [further] we discuss and expound the laws of Purim on that Sabbath. And regarding the Festive Purim meal, there are those who say that we do it on the fourteenth day [of Adar] when for on it we read the Megillah; and there are those who say that we postpone it until after Shabbat. And this is implied in the Jerusalem Talmud, that the Festival Purim meal that occurs on Shabbat is postponed but not advanced [to an earlier date], and according to everyone, we don’t do it on Shabbat.",
+ "באחד בשבת, כפרים מקדימין ליום הכניסה – that is on the eleventh [of Adar], and these words [indicating] that the Sages were lenient to those who dwell in villages to advance [their Reading of the Megillah] to the day of gathering (i.e., the previous Monday/Thursday], apply at the time when Israel lived [undisturbed] on their land and the messengers of the Jewish court go out to inform [the people] when the Jewish court sanctified the new month and when the Passover [sacrifice] would occur. But in this time, when the people become confused by their reading [of the Megillah at the wrong time] and count from it thirty days until Passover if the villagers were to advance their reading, they would observe the Passover at the end of the thirtieth day of their reading, and [ultimately] it would be found that they would e eating leaven on the last days of Passover. Therefore, we don’t read it [the Megillah] other than at its proper time."
+ ],
+ [
+ "עשרה בטלנים – of the synagogue who are idle from their work and are fed by the community, in order that they would always be found in the synagogue at the hour of prayer.",
+ "באלו אמרו – at the times [of the reading of the Megillah], they said that those who advance the reading if the time of being read falls on Shabbat.",
+ "אבל זמן עצי הכהנים והעם – that there were families among Israel who had fixed dates every year to bring wood to the Temple for the needs of the arrangement [of the piles of wood on the altar in the Temple], and they would bring an offering of wood with them as voluntary burnt offerings. If the fourteenth of Adar falls on Shabbat, we postpone [the reading] to the next day.",
+ "ותשעה באב – And the same law applies to the other fasts, if one of them falls on the Sabbath.",
+ "וחגיגה – if a Yom Tov/Jewish holy day falls on Shabbat, we postpone the holiday peace-offerings to the next day, for they have payment all seven days; and similarly הקהל – the gathering together of the people (see Deuteronomy 31:10-13, especially verse 12), when the King would read the book of Deuteronomy/Mishneh Torah, and all the people are liable to come and bring their children, as it is written (Deuteronomy 31:12): “[Gather the people] – men, women, children,[and all strangers in your communities…], and on Shabbat this is impossible and this we postpone it to the next day.",
+ "ולא מקדימין – for their time of their obligation has not yet arrived. But [regarding] Tisha B’Av we don’t advance the retribution."
+ ],
+ [
+ "אין בין אדר ראשון לאדר שני וכו' – his is how it should be read: There is no difference between the fourteenth and fifteenth of first Adar and the fourteenth and fifteenth of second Adar other than the reading of the Megillah and gifts to the poor [both in the Second Adar], but regarding the matter of eulogies and fasting, both [the first Adar and the second Adar] are equivalent."
+ ],
+ [
+ "אין בין יו\"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד – [See Mishnah Betzah, 5:2] Our Mishnah is according to [the teachings of] the School of Shammai, who say (Betza 12a), we don’t take out a young child or a Lulav or a Torah scroll into the public domain, since they lack the need for food preparation. And this is not the Halakha, but only according to the words of the School of Hillel, who say that since we are permitted to bring something out for the purposes of eating, it is also permitted to take them out not for the sake of eating. And there are also other things that are prohibited on Shabbat but permitted on Yom Tov/Jewish holy days, even though they are not for the sake of food preparation, such as [see Mishnah Betzah, 5:1] throwing down fruit (if it is about to rain) [that was spread out to dry on the roof] through a trap door on a Jewish holy day, but not on Shabbat.",
+ "שזה זדונו בידי אדם – [if one violates a Mitzvah willfully] on Shabbat , which has death by a Jewish court."
+ ],
+ [
+ "אין בין המודר הנאה – One who is forbidden by vow to derive any benefit is not more severe than one [who is forbidden] by vow from [consuming] food other than entering one’s ground, for one [who is forbidden] by vow to derive any benefit , is prohibited to enter into his [home],[whereas] one [who is forbidden] by vow from [consuming] food is permitted [to enter into his home].",
+ "וכליים שאין עושין בהן אוכל נפש – It is permitted to lend them (i.e., the utensils) to one [who is forbidden] by vow from [consuming] food, and especially in a place where they do not hire and similar cases, but in a place where we hire and similar things, it is prohibited, for all benefit that brings one towards [eating] food, for if he did not derive this benefit which is wanting at least the equivalent of a Perutah/penny, it is the benefit of food, for since it is appropriate for that Perutah/penny [to be used] to purchase food.",
+ "נדר – He who says, “behold this burnt offering is upon me,” and afterwards, he set it aside and it was lost, he is liable for his property which may be resorted to in the event of non-payment.",
+ "נדבה – He who says, “behold this burnt offering is upon me,” and it was lost, he is not liable for his property which may resorted to in the event of non-payment, for he did not accept it upon himself, but [regarding] the matter of \"בל תאחר\"/that he should not be late (see Deuteronomy 23:22: “When you make a vow to the LORD your God, do not put off fulling it/לא תאחר לשלמו , [for the LORD your God will require it of you, and you will have incurred guilt.]”); both are equivalent, as it says (Deuteronomy 23:24): “…and perform what you have voluntarily vowed to the LORD your God, having made the promise with your own mouth,” for behold, vows and donations are mentioned in this matter."
+ ],
+ [
+ "שתי ראיות – whether on one day or on two consecutive days, and also three sightings, whether on one day, whether on three consecutive days or two [sightings] on one day, and one on the morrow.",
+ "אלא קרבן – for a person afflicted with gonorrhea who viewed two sightings does not require a sacrifice. But regarding the matter of making someone who performed the acts of the uncleanness caused by an unclean person lying on an object and the uncleanness caused by an unclean man’s sitting [to become] one of the original or direct causes of Levitical uncleanness and even if he did not touch them, and the counting of seven [clean days] from when his flux stopped, for he must count seven clean [days] before he immerses [in the Mikveh/ritual bath], both of these are equivalent.",
+ "אין בין מצורע מוסגר – who requires the locking up of the leper for trial, as it is written (Leviticus 13:5): “[On the seventh day the priest shall examine him, and if the affliction has remained unchanged in color and the disease has not spread on the skin,] the priest shall isolate him for [another] seven days.”",
+ "למצורע מוחלט – where the Kohen [declares] him completely defiled.",
+ "אלא פריעה ופרימה – this is regarding the matter of banishment and defilement, both of these are equivalent.",
+ "אין בין טהור מתוך הסגר לטהור מתוך החלט אלא תגלחת וצפרים – for concerning shearing and the bird sacrifices it is written (Leviticus 14:3): “the leper has been healed of his scaly affection,” excluding the leper being locked up (pending the Kohen’s observation), for his leprosy is dependent upon time (literally, “days”), because even if he was cured, he has to be locked up for seven days. But to the matter of [ritual] purification in the Mikveh, both are equivalent. For someone whose purity [was dependent upon] his being locked up, it is also written (Leviticus 13:6): “[On the seventh day the priest shall examine him again: if the affection had faded and has not spread on the skin, the priest shall pronounce him pure. It is a rash;] he shall wash his clothes, and he shall be pure.” And even though there also are the guilt sacrifices and the LOG (= 6 eggs) of oil, however, here, on the day of his purification and his healing is what is taught, and we are not dealing with the sacrifices that are in [the Torah portion of] Shemini."
+ ],
+ [
+ "נכתבין בכל לשון – In the writing of every nation and in the language of every nation.",
+ "אין נכתבין אלא יונית – And the reason that they permitted scrolls in Greek more than other language, as it says in the Bible (Genesis 9:27): “May God enlarge Japheth, and let him dwell in the tents of Shem…” The beauty of Japheth, that is, the beautiful language of Japheth [that is found] among all of the children of Japheth, “let him dwell in the tents of Shem,” and there is no more beautiful language among all of the children of Japheth like the Greek language. And the Halakha is like Rabban Shimon ben Gamaliel. However, at this time, that Greek language has become lost and confounded. Therefore, at this time, we do not write scrolls other than in the Holy Writing and in the Holy Language."
+ ],
+ [
+ "מרובה בגדים – Kohanim who served during the Second Temple [period], and even during the First Temple [period] after Isaiah and beyond, when the oil flask was hidden during his days, and there no [distinguishing features of] High Priests other than only the wearing of [multiple outfits of] clothing.",
+ "פר הבא על כל המצות – An Kohen anointed [with the anointing oil] who taught a leniency in a matter whose willful violation [is punished] by means of extirpation, and he acted according to his teaching, he brings a bullock, as it is written (Leviticus 4:3 – “If it is the anointed priest who has incurred guilt, so that blame falls upon the people, he shall offer for the sin of which he is guilty a bull of the herd without blemish as a purification offering to the LORD.”) if he is an anointed Kohen.",
+ "כהן המשמש – A High Priest that something occurred to him to make him unfit for service [in the Temple] and they appointed another in his place and his blemish passed and he returned to his Divine Service, and they removed the one who came in his place, the first one is called “the attending/serving [Priest]” and the second [is called] “removed.”",
+ "אלא פר יוה\"כ – for it is impossible to bring two [sacrifices]. And similarly with the tenth of the Ephah, the cakes of the High Priest’s inauguration (see Mishnah Menahot, 11:3) for each day, since it is impossible to bring two [at once]. But regarding all other things, both are equivalent. If he comes to offer incense or any other Divine Service, he makes uses of the eight [different sets of] garments. And both of them are commanded about [marrying] a virgin and warned about [not marrying] a widow. And they offer incense when they are grieving [the loss of a kinsman prior to his/her burial]."
+ ],
+ [
+ "אין בין במה גדולה – it is dealing with the time when [personal] altars are permitted. The large altar is the communal altar, which was in Nob and Giv’on.",
+ "לבמה קטנה – of each and every individual person, for everyone would make an altar for himself.",
+ "אלא פסחים – and everything that is like the Passover sacrifices, that is, the obligations which had the set time for them like Passover; like, for example, the daily offerings and Musaf/additional offerings. But obligations that do not have for them a fixed/set time, such as the bullock for an unconscious sin of the community, and the goats for idolatry, even on the large altar they would not have been offered."
+ ],
+ [
+ "בכל הרואה – in every place from where you are able to see Shiloh.",
+ "היתר – When Shiloh was destroyed, [private] altars were permitted."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הקורא את המגלה למפרע לא יצא – As it is written (Esther 9:28): “Consequently, these days are recalled and observed [in every generation...].” Just as [concerning] the observance of these days, it is impossible to [observe them] out of order/in an irregular way, for it is impossible that the fifteenth day would come before the fourteenth day, so too the recalling – which is the reading of the Megillah, out of order, cannot be done.",
+ "קראה על פה – He did not fulfill [his obligation]. It is written here, נזכרים /observed, and it is written there (Exodus 17:14): \"כתוב זאת זכרון בספר\"/”Inscribe this in a document as a reminder, [and read it aloud to Joshua…].”",
+ "קראה תרגום בכל לשון לא יצא – A Hebrew who read it (i.e., the Megillah) in [an] Aramaic [translation] and does not understand the language of [the] Aramaic [translation], or in all other languages which he does not understand, he has not fulfilled [his obligation regarding the reading of the Megillah].",
+ "אבל קורין אותה ללועזות בלעז – In that language that they understand, but as long as it is written in that language, for he cannot read it by heart.",
+ "והלועז ששמע אשורית יצא – And Greek, behold it is like Assyrian, regarding this law, but as we have written above (Chapter 1:8), this language has become lost and forgotten."
+ ],
+ [
+ "סירוגין – that he reads a bit and then pauses, and goes back and reads a bit [more] and pauses, even if he paused more than it would take in order to read all of it, he has fulfilled [his religious obligation].",
+ "היה כותבה – such as he writes the entire [Megillah], and sets it before him and reads verse-by-verse in the Megillah placed before him, and he writes it, but he does not fulfill his religious obligation other than when he reads the Megillah when it completely written.",
+ "אם כיון לבו – to fulfill [his religious obligation] through this reading.",
+ "בסם – it is root of grass that is called SAHM (a paint).",
+ "בסקרא – a stone that we paint red with it.",
+ "קומוס – a kind of resin/gum and in the foreign language [it is called] GUMMA.",
+ "קנקנתום – (vitriol – used an ingredient of shoe-black and of ink) – in the foreign language [it is called] DRIOLAV, and in Arabic ZA’AG.",
+ "נייר – made from grasses through a glue and we write upon it.",
+ "דפתרא – a leather hide in which its preparation was not completed , which is preserved in salt (i.e., pickled) and floured but not prepared with gall-nut juice.",
+ "על הספר – on the parchment."
+ ],
+ [
+ "בן עיר – whose time [for reading the Megillah] is on the fourteenth [of Adar].",
+ "שהלך לכרך – whose time [for reading the Megillah] is on the fifteenth [of Adar].",
+ "אם עתיד לחזור למקומו – if he is dweller of a walled-city [from the time of Joshua, son of Nwho went to a city and designated in the future (i.e., “intends”) to leave from the city on the night of the fourteenth [of Adar] before the crack of dawn. Even though was in the city at night, since he would not be in the city during the day time, this is not even a person who is residing in an open place for one day (see Talmud Megillah 19a). Therefore, he reads [the Megillah] like his place on the fifteenth [of Adar]. But if he does not designate in the future to leave from there that evening, for now, he is like a person who is residing in an open place for that one day (i.e., Purim). Even though he designates in the future (i.e., “intends”) to return on the morrow or on another day, he is called a person who is residing in an open place and reads with them. And the same law applies for a city dweller who went to a walled-city [from the time of Joshua, son of Nun], and he designated in the future (i.e., “intends”) to return on the evening of the fifteenth, he is not considered to be someone in a walled-city [from the time of Joshua, son of Nun] for that one day, and reads [the Megillah] on the fourteenth [of Adar]. And even though he is in a walled-city [from the time of Joshua, son of Nun], but if he has not designated in the future (i.e., “intends”) to return on the night of the fifteenth [of Adar], he does not read [the Megillah] on the fourteenth [of Adar] but rather, delays and reads with them (i.e., dwellers of walled-cities) [on the fifteenth of Adar], and this is how our Mishnah is explained in the Gemara.",
+ "ר' מאיר אומר: כולה – And the Halakha is according to Rabbi Meir."
+ ],
+ [
+ "הכל כשרים לקרות את המגילה – [the word] \"הכל\"/”everyone” – includes women.",
+ "חוץ מחרש – Our Mishnah [is according to] Rabbi Yosi, who said (Mishnah Berakhot, 2:3): He who recites the Shema inaudibly to himself, he has not fulfilled [his religious obligation].",
+ "ר\"י מכשיר בקטן – But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "אין קורין את המגילה – for a person is required/liable to read the Megillah at night and go back to read it [again] during the day. But the reading of the day time should not be until than after sunrise, as it is written (Esther 9:28): “Consequently, these days are recalled and observed in every generation...”",
+ "ולא מלין – as it is written (Leviticus 12:3): “On the eighth day [the flesh of his foreskin] shall be circumcised.”",
+ "ולא טובלין ולא מזין – as it is written concerning sprinkling (Numbers 19:19): “The pure person shall sprinkle it upon the impure person on the third day and on the seventh day, [thus purifying him on the seventh day….].” And [the Rabbis] made an analogy between (two laws which rest of a biblical intimation or a principle common to both)/היקש – immersion in a ritual bath to sprinkling., and specifically when he immerses [in the Mikveh] on the seventh day, we say that from when it becomes night at the beginning of the seventh day, it is appropriate to immerse [in the Mikveh], and even though that nighttime is the beginning of the “day,” but once the seventh day has passed, it is permissible to to immerse [in the Mikveh] at night.",
+ "שומרת יום כנגד יום – On the eleven days between menstruating cycles. If she saw [blood] one day, she keeps [i.e., “counts”] the day afterwards and immerses on that selfsame day once the sun rises.",
+ "משעלה עמוד השחר כשר – for once the crack of dawn arrives, it is called “daytime,” as it is written in the book of Ezra (actually, Nehemiah 4:15): “And so we worked on, [while half were holding lances,] from the break of day until the stars appeared.” And it is written after this (verse 16): “…that we may use the night to stand guard and the day to work.” But, they did not say, “until sunrise,” rather in order to leave from the doubt of night, since not all are expert in when the crack of dawn occurs."
+ ],
+ [
+ "ולוידוי הפרים – the bullock of the anointed Kohen and the bullock for forgetfulness [as a cause of transgression] of the community upon which hey confess their sins that they had brought upon him.",
+ "ולידוי מעשר – (Deuteronomy 26:13): “[You shall declare before the LORD your God ‘I have cleared out the consecrated portion from the house;’….”",
+ "לסמיכה – (Leviticus 1:4): “He shall lay his hand upon the head of the burnt offering….”",
+ "להגשה – he brings near the meal offering fist in the southwest corner of the altar, and afterwards, he takes a fistful of it.",
+ "ולקמיצה ולהקטרה – it is talking about burning on the altar of the handful [of the meal-offering] which the priest takes [bending three middle fingers near the hollow of the hand as he takes hold of it], which is the meal offering corresponding to the sprinkling of the blood with sacrifice [of peace-offerings]. And it is not valid other than during the daytime, but the burning on the altar of the fats and limbs is valid throughout the night, as is taught in our Mishnah (Mishnah 6 and Berakhot, 1:1).",
+ "לקבלה – the reception of the blood in the bowl (out of which the sprinkling is done).",
+ "הזייה – the sprinkling of burnt bullocks of the inner sin-offerings, and the sprinkling of the blood on the altar is also called הזייה/”sprinkling.”"
+ ],
+ [
+ "ולהקטר חלבים ואברים – the remainder of the daily burnt-offering of the time between the beginning of the decline of the sun until sunset (i.e., afternoon), as it is written, concerning them (Leviticus 6:2): “[This is the burnt offering:] The burnt offering itself shall remain where it is burned on the altar all night [until morning]….”",
+ "זה הכלל: דבר שמצותו ביום כשר כל היום – to include the arrangement of two fragments of frankincense which is placed on the show-bread (on the table of the Sanctuary).",
+ "ודבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה – to include the eating of the Passover sacrifice which is valid all night long, and the Sages did not say “until midnight” other than in order to distance a person from sin."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "בני העיר, רחובה של עיר – it has holiness/Kedusha in it, for they pray in it (i.e., the streets of the city) on fast days. And the Sages dispute the anonymous Mishnah and say that the street of the city lacks coming under the category of holiness, since we don’t pray in it other than by mere chance. And the Halakha is according to the Sages.",
+ "בית הכנסת לוקחים תיבה – and specifically, the synagogue of the villages where he is able to sell it, but in the synagogues of walled cities, since in a general way one comes to it, and it is of the community and people cannot sell it.",
+ "ספרים – The Prophets and the Writings (i.e., the second and third sections of the Tanakh/Bible).",
+ "אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים – for we ascend in holiness and do not descend [in it].",
+ "וכן במותריהן – They sold scrolls [of the Prophets and the Writings] and purchased from some of the monies a Torah, they should not purchase from what remains something whose holiness is less, and all of these things were not said other in order that the seven representatives of the town did not sell [them] in the presence of the witnesses/judges of the city, but if the seven representatives of the town did sell [them] in the presence of the witnesses/judges of the city, even to purchase with their monies liquor to drink, it is permitted, and especially of that [which belongs to] the villages, as we have said."
+ ],
+ [
+ "אלא על תנאי – and even that [synagogue] which belongs to the community, it is forbidden for the community to sell it to another community permanently, for it is a manner of disgrace, that is to say, it is not anything in our eyes. But the Halakha is not according to Rabbi Meir.",
+ "ממכר עולם – and even to an individual and even to all of its implements. חוץ מד' דברים – that for those four things he should not sell it (i.e. a bathhouse, tannery, Mikveh and/or a urinal/laundry room – see the next entry).",
+ "בית המים – for laundering or alternatively, for urine.",
+ "ר\"י אומר: מוכרין אותו לשם חצר – But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "ואין מפשילין – to plait and twist, and the same law [applies] for all other forms of work, but the twisting of rope requires space the width of [one’s] hands, and the synagogue is a large house and it is worthy of this and it is its custom.",
+ "קפנדריא – to shorten his walk on the way to the synagogue. And the [etymology of] the word קפנדריא/Kapandaria, is (see Talmud Berakhot 62b and Mishnah Berakhot 9:5 and the Bartenura commentary there) “in place of going around the rows of houses, I will enter this one,” that is to say, all the while that I need to go around rows of houses, I will shorten my path and enter on this path.",
+ "מפני עגמת נפש – for they remember the days of its building and give heart to [re-]build it if they are able; or, they will request mercy upon it for its reconstruction. Therefore, there is no prohibition other than to pick grass and feed it to cattle or to destroy it [completely], but to pick grass and leave them in their place, it is permitted, and there is grieving of the soul."
+ ],
+ [
+ "קורין פרשת שקלים – [The Torah portion of] Kee Tissa (Exodus 30:11-16), to announce that [people] should bring their Shekels in Adar in order that they can make offerings on the first of Nisan from new Terumah/heave-offerings.",
+ "מקדימין לשעבר – the read in the portion of Shekalim (Exodus 30:11-16) on the Sabbath that is before Rosh Hodesh, and even if Rosh Hodesh Adar falls on Friday, we advance the reading to the previous Shabbat.",
+ "ומפסיקין בשבת הבאה – from reciting the second portion, in order that the portion of Zakhor (Deuteronomy 25:17-19) would be read on the Sabbath closest to Purim, to juxtapose the wiping out/destroying of Amalek with the wiping out/destroying of Haman.",
+ "בשלישית פרה אדומה – to warn the Jewish people to purify themselves and that they should make their Passover sacrifices in purity. And which is the third Sabbath? That which is closest to immediately after Purim. And when Rosh Hodesh Nisan occurs on Shabbat, it would be that the third Shabbat is the Shabbat closest to Rosh Hodesh Nisan, in order to juxtapose the warning of the purification of those who became defiled [through contact] with the dead to the Passover [offerings].",
+ "ברביעית החדש הזה – for there is the portion of Passover (Exodus 12:1-20).",
+ "לכסדרן – to the order of the Haftarot/prophetic portions, for until here, we recite Haftarot that are an abstract of/a reflection of the four [special] Torah portions: The portion of Shekalim – “At years of age” (II Kings 12:1); the portion of Zakhor: “…I am exacting the penalty for what Amalek did to Israel…”(I Samuel 15:2 – though many customs today have the community read the entire chapter); the portion of Parah: “And I will sprinkle upon you purifying waters” (Ezekiel 36:15); the portion of HaHodesh: “On the first day of the first month” (Ezekiel 45:18). From here and onwards, he returns to recite the prophetic portion that is a reflection of the [Torah] portion of that day.",
+ "לכל מפסיקין – We do not recite a prophetic portion that is a reflection of that day’s [Torah] portion, but rather, an abstract of the event."
+ ],
+ [
+ "בפרשת מועדות שבתורת כהנים – “When an ox or sheep or a goat [is born…]” (Leviticus 22:27 – it begins the verse before and extends to Leviticus 23:44). It is dealing with the first day. But nowadays, it is the general practice that on the first day [of Passover] we read: “Go, pick out [lambs for your families…]” (Exodus 12:21 through verse 51), and we recite the Haftarah concerning the Passover in Gilgal (Joshua 3:5-7 and Joshua 5:2-16 and 6:1, 27); on the Second Day [of Passover” we read [in the Torah]: “When an ox or sheep or a goat [is born…]” (Leviticus 22:26-23:44). And we recite the Haftarah of the Passover of [King] Josiah (II Kings 23:1-9; 21-25 – though Bartenura errantly lists chapter 22). On the third day, [we read]: “Consecrate to Me every first-born” (Exodus 13:1-16). On the fourth day, [we read]: “If you lend money to My people…” (Exodus 22:24-23:19); on the fifth day [we read]: “Carve [two tablets of stone like the first…” (Exodus 34:1 – though today, the Torah reading, if it is Shabbat Hol HaMoed/the Intermediate Sabbath, begins with Exodus 33:12 and extends to Exodus 34:26); on the sixth day, [we read]: “Let the Israelite people offer the Passover sacrifice at its set time” (Numbers 9:2 – but the reading begins at Numbers 9:1 as pointed out in the Bartenura commentary – and extends to Numbers 9:14); on the seventh day, the Song at the Sea of Reeds (Exodus 13:17 – which extends to Exodus 15:26); and we recite the Haftarah: “And David spoke” (II Samuel 22:1-51). On the eighth day, which is the last day of Yom Tov in the Diaspora, we read [from the Torah]: “All male firstlings” (Deuteronomy 15:17 through Deuteronomy 16:17) and recite from the Haftarah: “This same day at Nob He will stand [and wave his hand]…” (Isaiah 10:32 through verse 34, Isaiah 11:1-16 and Isaiah 12:1-6). On Shavuot/Atzeret, on the first day of Yom Tov,[we read in the Torah]: “In the third month…” (Exodus 19:1 through Exodus 20:23) and recite the Haftarah of the Chariot of Ezekiel (Ezekiel, 1:1-28 and 3:12; on the Second Day of the Diaspora, [we read in the Torah}: “All male firstlings” (Deuteronomy 15:17 through Deuteronomy 16:17] and recite from the Haftarah Habbakuk (Chapter 3, verses 1-19; there is a Sephardic practice to extend the reading from Habbukuk 2:20-3:19). On Rosh Hashanah [we read in the Torah]: “And God took note of Sarah” (Genesis 21:1 through verse 24) for on Rosh Hashanah, Sarah was remembered, and we recite from the Haftarah of Hannah (I Samuel 1:1 through chapter 2, verse 10) as she too was remembered on Rosh Hashanah. On the Second Day of Rosh Hashanah, [we read in the Torah] the Akedah/the Binding [of Isaac] (Genesis, chapter 22, verses 1 through 24) and we recite the Haftarah portion: “Truly, Ephraim is a dear son to Me…” (verse 20 is the verse quoted at the conclusion of the Haftarah – of chapter 31 of Jeremiah – the Haftarah begins at verse 2). On Yom Kippur morning [we read in the Torah]: “After the death” (Leviticus 16:1 – the reading extends to the end of the chapter, verse 34) and we recite the Haftarah portion: “[For thus said] He who high aloft forever dwells” (verse 15 of the Haftarah from Isaiah that begins with chapter 57 verse 14 and concludes in Isaiah chapter 58 verse 14). At Minhah/Afternoon Service, [we read from the Torah]: the [laws of] incest (Leviticus chapter 18, verses 1-30) and recite the Haftarah [of the book of] Jonah. On [both] of the first two days of Yom Tov of “the holiday” (i.e., Sukkot), [we read from the Torah]: “When an ox or sheep or goat [is born]…” (Leviticus 22:26-23:44) and on the first day, we recite the Haftarah: “Lo, the day of the LORD is coming…” (Zechariah 14:1 and continuing to verse 21), and on the Second Day [of the Holiday], we recite the Haftarah: “All the men of Israel gathered [before King Solomon at the Feast…]” (I Kings, chapter 8, verses 2-21). And all the rest of the days of the Holiday (i.e., Sukkot), we read the sacrifices of the Holiday. How so? On the third day, which is the first day of Hol HaMoed, the Kohen reads, “And on the second day” (Numbers 29:17 and onwards to 19), the Levite reads: “And on the third day” (Numbers 29:20-22) and the Israelite reads: “On the fourth day” (Numbers 29:23-25), and the fourth Aliyah returns and reads: “On the second day” (Numbers 29:17-19) and “On the third day” (Numbers 29:20-22). On the fourth day (which is the second day of Hol HaMoed), the Kohen reads: “On the third day” (Numbers 29:20-22); the Levite reads “On the fourth day” (Numbers 29:23-25); the Israelite reads: “On the fifth day” (Numbers 29:26-28), and the fourth Aliyah reads: “On the third day” (Numbers 29:20-22) and “On the fourth day” (Numbers 29:23-25) and similarly for all of them. On the concluding day of the Holiday (i.e., Shemini Atzeret, as we know it today), [we read from the Torah]: “All male firstlings” (Deuteronomy 15:17 through Deuteronomy 16:17 – but today, if Shemini Atzeret occurs on Shabbat, we begin the Torah reading at Deuteronomy 14:22). And we recite the Haftarah: “When Solomon finished [offering to the LORD]…” (I Kings 8, 54-66), and on the morrow, we read [from the Torah]: “And this is the blessing” (Deuteronomy 33:1-through the conclusion of the Torah, Deuteronomy 34:12. The Bartenura does NOT mention the reading of the first chapter of Genesis as well). And we recite the Haftarah: “And it came to pass after the death of Moses” (Joshua, 1:1-18). And on the Shabbat that falls on Hol HaMoed/the Intermediate Days, whether for Passover or Sukkot, we read [from the Torah]: “See, You say to me…” (Exodus 33:12-34:26), and recite for the Haftarah: On Passover – The Dry Bones (Ezekiel 37:1-14) and for Sukkot: “When Gog sets foot [on the soil of Israel]…” (Ezekiel 38:18-39:16), for the tradition is in our hands that the Resurrection of the Dead will someday occur during Passover, and the War of Gog and Magog on Sukkot."
+ ],
+ [
+ "במעמדות במעשה בראשית – Since for the sacrifices, heaven and earth were established, and the order of their readings is explained in the last chapter (4) of Tractate Taanit.",
+ "ברכות וקללות – “If you will follow My laws…’ (Leviticus 26:3 and following) to inform that retribution comes to the world for being engaged in sin (see specifically, Leviticus 26:14-46, “the Rebuke”) so that they will return [to God] in repentance and will be saved from their troubles.",
+ "כסדרן – according to the portion of the day",
+ "ואין עולין להם מן החשבון – so that when Shabbat arrives, they will return and read what they read on [the previous] Monday and Thursday [mornings] and on Shabbat at Minha/Afternoon Service.",
+ "שנאמר וידבר משה – this refers to the entire Mishnah, to teach from here that it is Mitzvah on each festival to read from the [subject] matter of the festival."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הקורא את המגילה עומד ויושב – if he wants, he stands; if he wants, he sits.",
+ "קראוה שנים – together",
+ "יצאו – and we don’t that two voices are not heard as one, for since it (i.e., the Megillah reading) is beloved to them, they pay attention.",
+ "מקום שנהגו לברך אחריה יברך – but before [the Reading of the Megillah] it is required to recite in every place three blessings: “on the reading of the Megillah,” “who has performed miracles,” and “who has kept us alive,” whether at night or during the day, for the reading of the day is the essence, as it is written (Esther 9:28): “Consequently, these days are recalled and observed…” There is, according to the one who says that since he recited the blessing ”who has kept us alive” at night, he should not recite “who has kept us alive” in the daytime, and this makes sense.",
+ "ואין מוסיפין עליהן – that they would not make it difficult for the congregation because they are working days and on Shabbat at Minhah is also close to darkness, since the entire day [of Shabbat] they were accustomed to preach/expound [on the Torah], and for that reason also, we don’t recite a Haftarah.",
+ "הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה – The person who begins to read in the Torah first recites the blessing before [the reading] and the last person who closes the blessing through which he completes [the reading] recites the blessing after it, and all the others who read the Torah do not recite a blessing either before or after. But nowadays, the entire [Jewish] world practiced that everyone recites a blessing before it (i.e., the reading of the Torah) and after it, as a decree lest those who enter [the synagogue late] and did not hear the first person who recited the blessing before it and would say that there is no blessing of the Torah before [the reading], and because of those who leave [the synagogue early] and who did not hear [the last person] who closes the blessing who recites a blessing after it, and the first ones [that he heard] did not say a blessing and they would say that there is not blessing of the Torah after [the reading]."
+ ],
+ [
+ "ואין מוסיפין עליהן – since on the New Moons and on the Intermediate Days of the Festival, there is also idleness from work, since work [related to] a business which cannot be postponed without irretrievable loss is permitted.",
+ "ביו\"ט ה' – since anything that is greater than something of the same kind, increases the number of me. Therefore, on New Moons and on the Intermediate Days of the Festival,, where there is a Musaf/additional sacrifice, we read four [aliyot]; on Yom Tov/festivals where there is idleness from work, we read five, and on Yom Kippur which [if violated] is punished by extirpation, we read six. On Shabbat in which [one is] liable for stoning, we read seven [aliyot]."
+ ],
+ [
+ "אין פורסין את שמע – Ten [men] who came to the synagogue after the congregation had recited the Shema (Deuteronomy 6:4-9; 11:13-21 and Numbers 15:37-41), one stands up and recites Kaddish and Barchu (i.e., the call to worship), and first blessing that is before the Shema. [The word] פורסין means “a piece,” that is to say, half of the matter; from two blessings that are before the Shema, a person recites one blessing.",
+ "ואין עוברין לפני התיבה – the emissary of the congregation.",
+ "ואין נושאין כפים – to recite the Priestly Blessing (Numbers 6:22-26).",
+ "ואין קוראין בתורה – in a community/congregation, and all of these, they are not done with less than ten [men], as it is written (Leviticus 22:32): “[You shall not profane My holy name,] that I may be sanctified in the midst of the Israelite people…”every matter of holiness does not take place with less than ten;.. It is written here, בתוך בני ישראל/in the midst of the Israelite people, and it is written there (Numbers 16:21): “Stand back from this community that I may annihilate them in an instant!” Just as there, it is ten, so here too, it is ten. (Interestingly, while the Bartenura commentary quotes the Talmud Megillah 23b, it omits the more familiar derivation for a Minyan being ten male Jewish adults, even as the Talmud does quote it there from Numbers 14:27: “How much longer shall that wicked community keep muttering against Me?” The community/עדה mentioned in the verse clearly refers to ten individuals, the ten spies who brought a negative report about their spy mission to the Promised Land. That analogy, based upon the word עדה /congregation or community is often then compared with Numbers 35:24 and 25, as is found in the Mishnah, Tractate Sanhedrin Chapter 1:6. Whereas, the interpretation quoted by Bartenura is based upon analogy of the word “בתוך/in the midst of.”).",
+ "ואין עושין מעמד ומושב – for the deceased, when they carry the dead to bury him, they would sit (today – we “stop”) seven times in honor of the deceased. And we recite on each and every period of eulogy: “Arise dear ones, arise; sit dear ones, sit.” But with less than ten, it is not the way of the world.",
+ "ברכת אבלים – a blessing of consolation pronounced in the open air on the mourners’ return from burial, for they would recite a blessing corresponding to the mourners and a blessing corresponding to those who comfort the mourners, etc., as it is explained in the first chapter of [Talmud] Ketubot (8a).",
+ "ותנחומי אבלים – who stand in a row when they return from the grave and comfort the mourners and this line is [made up of] not less than ten.",
+ "וברכת חתנים – Seven blessings that they recite to the groom.",
+ "ואין מזמנין – since they are required to say, \"נברך אלהינו\"/”we will bless our God”; less than ten is not the way of the world.",
+ "ובקרקעות – of הקדש/that which is dedicated to the Temple; one who comes to redeem them requires ten and one of them is a Kohen, for ten Kohanim are written in the portion of Dedications to the Temple/הקדשות; three in evaluation [of land],and three [with regard to] the cattle, and four for the land [that is dedicated].",
+ "ואדם כיוצא בהן – if he said, “these monies are upon me,” we assess him like a servant. And there is an analogy made between servants and property, as it is written (Leviticus 25:46): “You may keep them as a possession for your children after you [for them to inherit as property for all time….].” For just as we require ten for property, and one of their number is a Kohen, this also [applies] for a person."
+ ],
+ [
+ "ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד – so that the translator [into Greek or Chaldaic of the Biblical portion read at services] would not err when he translate by heart.",
+ "ובנביא שלשה – if he wishes, and we don’t care if he errs, and we don’t derive instruction from it.",
+ "ואם שלשתן שלש פרשיות – As for example (Isaiah 52:3-5): “For thus said the LORD: You were sold for no price, [and you shall be redeemed without money”]; “For thus said [the LORD] God; Of old, My people went down [to Egypt to sojourn there….”]; “What therefore do I gain here? – declares the LORD -….”]. These are three sections in three consecutive verses.",
+ "מדלגין בנביא – from portion to portion and even from subject matter to subject matter.",
+ "ואין מדלגין בתורה – in two subject matters, but in one subject matter, one may skip, such as the High Priest who would read on Yom Kippur the portion of Aharei Mot (Leviticus, chapter 16), and he would skip and read (Leviticus 23:26): “Mark the tenth day [of this seventh month is the Day of Atonement…]”",
+ "עד שלא יפסיק התורגמן – One who skips whether in the Torah in one subject matter or in the Prophets in two subject matters, he should delay other than in order that the translator can complete translating what he wants to translate, for there is no respect for the congregation [for him] to stand there in silence."
+ ],
+ [
+ "המפטיר בנביא – He who regularly to chant the Haftarah from the Prophets, the Sages ordained that he should recite the prayers for the benefit of those who have come too late for the regular service in public (though Rashi defines פורס על שמע – to mean that he recites part of the prayers before Shema – see Talmud Megillah 23b)",
+ "והוא עובר לפני התיבה – to fulfill [the religious obligations of the many in the sanctification of [God’s] name in prayer, since he furnishes for himself to conclude the reading from the Torah by reading a portion of the Prophets (i.e., the recite the Haftarah), for it is something that is not for his honor, and the Sages established for him that this is for his honor.",
+ "ואם היה קטן – that he is unable to descend before the Ark nor to recite the prayers for the benefit of those who have come too late for the regular service.",
+ "אביו או רבו – descend before the Ark",
+ "על ידו – for him."
+ ],
+ [
+ "קטן קורא בתורה – and there are those from the Gaonim who said, specifically, from the third [Aliyah] onwards.",
+ "והוא עובר לפני התיבה – because he comes to fulfill the religious obligations of the community and whomever is not obligated in a matter is not able to fulfill the religious obligations of the community.",
+ "ואינו נושא את כפיו – if he is a Kohen, for it is not honorable for the community to be bent down for his blessing.",
+ "פוחח – his clothes are torn and his arms can be seen from the outside. Naked and barefooted, we translate [from the Aramaic], to have holes in one’s garments/is exposed and barefooted.",
+ "פורס על שמע – for he is obligated in the matter",
+ "אבל אינו קורא בתורה – because of the honor of the Torah, and similarly, [going] before the Ark, and also for raising one’s hand [for the Priestly Blessing], because it is a disgrace for the congregation.",
+ "סומא פורס על שמע – for even though he does not see luminaries, he derives benefits from the luminaries, for people see him and save him from stumbling-blocks.",
+ "רבי יהודה אומר: כל מי שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס – because he had no benefit from them ever. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "כהן שיש בידיו מומין – and similarly on his face or his feet",
+ "לא ישא כפיו – since the Kohanim are not entitled to go up in their sandals to the Dukhan (priest’s stage from which they pronounce the Priestly Blessing). And if he has blemishes on his feet, people will look at him and through this they will come to look at his hands, and one who looks at the Kohanim when they raise their hands to recite the Priestly Blessing, their eyes will become dim, because the Divine Presence rests between their hands.",
+ "אסטיס – its color is similar to Tekhelet/azure.",
+ "פואה – red roots that we paint red and we reach a definitive conclusion in the Gemara that if he would thresh in his city, that is, he was regularly with them and everyone knows of the blemishes that he has on him , or the color that is on his hands, or that the work of most of the people of the city is in that, it is permitted, for furthermore, they don’t look at him."
+ ],
+ [
+ "אף בלבנים לא יעבור – for we suspect lest heresy was cast on him, for idolaters are strict in this.",
+ "העושה תפילין שבראשו עגולות – like a nut or an egg",
+ "סכנה – it should enter on his head",
+ "ואין בה מצוה – as square (i.e. quadrilateral) phylacteries are a usage dating from Moses as delivered from Sinai (i.e. a traditional law or traditional interpretation of a written law).",
+ "הרי זה דרך מינות – as they despite the words of the Sages and follow after the [literal] implication of the Bible as they say: “between your eyes” (Deuteronomy 6:8) literally, “on your hand,” (ibid.,) literally. But the Sages learned through an analogy [that the words] “between your eyes” is in the place of one’s hair[line] on one’s head, the place where the baby’s brain pulsates (see Talmud Menahot 37a). [The words] “on your hand” [means] at the height of the arm, on the biceps muscle (Talmud Menahot 37a) at the top of the arm – opposite the heart.",
+ "ציפן זהב וכו' – And the Biblical verse states (Exodus 13:9): “[And this shall serve as a sign on your head and as a reminder on your forehead] – in order that the Teaching of the LORD may be in your mouth….], what is permitted [to be placed] in your mouth, so that everything will come from pure cattle and not from gold.",
+ "ונתנה על בית אונקלי – on the sleeve of clothing on the outside, and the Biblical verse states: “it shall serve for YOU as a sign,” and not as a sign for others.",
+ "הרי זה דרך החיצונים – people who follow after their own thoughts, outside of the opinions of the Sages."
+ ],
+ [
+ "יברכוך טובים הרי זו דרך מימות – the Jewish people must combine with them Jewish sinners in union of their fasts, for the galbanum’s smell is evil and the Bible counts it among one of the ingredients of the frankincense (so are the wicked with the righteous combined in prayer – see Talmud Keritot 6a and the Shabbat Siddur after the prayer Ein Kelohenu).",
+ "על קן צפור יגיעו רחמיך – (see also Mishnah Berakhot, 5:3) just as your mercies reach the nest of the bird, and you decreed (Deuteronomy 22:6): “do not take the mother with her young,” so too, you should have consideration and compassion upon us. We silence him for he performs the commandments of the LORD as [acts of] compassion but they are not other than decrees.",
+ "ועל הטוב יזכר שמך – On Your goodness, we will give thanks to You – we silence him, for we are required to praise God for the evil [that befalls us] (see Mishnah Berakhot, 9:5), just as we praise God for the good [that occurs to us].",
+ "מודים מודים – for it appears as two Powers (see Mishnah Berakhot, 5:3), that he gives thanks and accepts upon himself two deities.",
+ "המכנה בעריות – for he expounds upon the portion of illicit sexual relationships (i.e., Leviticus chapter 18) in the language of substituted words/attributes. For he says that the Written [Torah] did not speak about illicit sexual relationships specifically, but rather that he should not reveal the prostitution/disgrace of his father and his mother in public.",
+ "ומזרעך לא תתן לאעברא לארמיותא – do not come upon a non-Jewish woman sexually so that she would give birth to a child for idolatry.",
+ "משתקין אותו בנזיפה – for the Biblical verse from its implied meaning, and gives [the punishment] of extirpation for someone engaged in sexual relations with a non-Jewish woman, and obligating him for a sin offering in the case of inadvertent transgression."
+ ],
+ [
+ "מעשה אמנון ותמר נקרא ומיתרגם – and we are not fearful for the dear ones of David, and this [pragmatically] is that it is not written, Amnon, the son of David, as we need to say further on.",
+ "מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם – and we are not fearful for the dear ones of Israel",
+ "מעשה עגל השני – from (Exodus 32:21-25): “Moses said to Aaron, [[What did this people do to you that you have brought such great sin upon them?’],” until “Moses saw that the people [were out of control…]” and the verse (Exodus 32:35): “Then the LORD sent a plague upon the people [for what they did with the calf that Aaron made],” all of these are read but are not translated [to Aramaic] because of the honor of Aaron.",
+ "ברכת כהנים – which is read but not translated because it has in it (Numbers 6:26): “The LORD bestow His favor (or “lift up His countenance) upon you [and grant you peace!], so that people would not say that the Holy One, blessed be He lifts up His countenance, and they do not know that Israel is appropriate for to lift up one’s countenance/face to them.",
+ "מעשה דוד ואמנון – is not read in the Haftarah and is not translated. All of these verses in which it is written in them “Amnon the son of David,” but those in which are stated “Amnon” alone, but we said above that the Episode of Amnon and Tamar is read and translated.",
+ "אין מפטירין במרכבה – perhaps we would come to question it and preoccupy [ourselves] with it. [NOTE: We do recite the Haftarah of Ezekiel, Chapter 1 on the first day of Shavuot].",
+ "",
+ "אין מפטירין בהודע את ירושלים – (Ezekiel 16) because of the honor/dignity of Jerusalem; but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "http://sefaria.org/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה מגילה",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Megillah/Hebrew/On Your Way.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Megillah/Hebrew/On Your Way.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..f6c680e1e5ff62ba6b222b5841b733f97f5d600b
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Megillah/Hebrew/On Your Way.json
@@ -0,0 +1,266 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Megillah",
+ "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+ "versionTitle": "On Your Way",
+ "status": "locked",
+ "priority": 1.0,
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה מגילה",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "מגילה נקראת באחד עשר בשנים עשר. פעמים בזה ופעמים בזה כדמפרש ואזיל:",
+ "מימות יהושע בן נון קורין בט״ו. דכתיב (אסתר ט׳:י״ט) על כן היהודים הפרזים עושים את יום י״ד, ומדפרזים בי״ד ש״מ דמוקפין בט״ו. ומימות יהושע, נפקא לן ג״ש מפרזי פרזי, כתיב הכא היהודים הפרזים וכתיב התם (דברים ג׳:ה׳) לבד מערי הפרזי, מה להלן מימות יהושע אף כאן מימות יהושע. ותקנו שהכרכים המוקפים חומה מימות יהושע אע״פ שאין להם חומה עכשיו יקראו בט״ו כמו שושן, כדי לחלוק כבוד לא״י שהיתה חרבה בימי מרדכי ואסתר, כדי שיהיו קורין כבני שושן ויחשבו כאילו הם כרכים המוקפים אע״פ שהם עתה חרבין, ויהיה זכרון לא״י בנס זה. ולפי שיהושע התחיל להלחם בעמלק תחלה וכתיב (שמות י״ז:י״ד) כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע, לפיכך הזכירו מימות יהושע:",
+ "אלא שהכפרים מקדימין. כלומר מאחר שמוקפין קורין בט״ו ושאין מוקפין בי״ד הכל בכלל, והיכי משכחת תו י״א י״ב וי״ג, אלא שהכפרים נתנו להם רשות להקדים קריאתן ליום הכניסה יום ב׳ בשבת שלפני י״ד, או ה׳ בשבת, שהן יום הכניסה שהכפרים מתכנסים בעיירות למשפט, לפי שב״ד יושבים בב׳ וה׳ בתקנת עזרא. א״נ מתכנסין הכפרים לעיירות בב׳ וה׳ לשמוע קריאת התורה, והכפרים אינם בקיאים כל כך לקרות וצריכים שיקראנה להם אחד מבני העיר, ולא הטריחום חכמים לחזור ולבא ביום י״ד, כדי שיהיו פנויים ביום פורים להספיק צרכי סעודת פורים לבני העיירות. ומצאו לדבר זה רמז מן המקרא דכתיב (אסתר ט׳:ל״א) לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם, ואי לא תקון מרדכי ואסתר אלא י״ד וט״ו הכתובים במקרא, לימא קרא בזמנם, מאי זמניהם, ש״מ עוד ב׳ זמנים אחרים חוץ מאותן הכתובים במגילה, וי״ג לא צריך קרא לרבויי שיהא ראוי לקריאה, שעיקר הנס בו היה, שבו נקהלו להנקם מאויביהם בין בשושן בין בשאר מדינות. על כרחך לא רבי קרא אלא י״א וי״ב. ואין לומר דרבי ט״ז וי״ז שלאחר י״ד וט״ו הכתובים במגילה, דאמר קרא (שם) ולא יעבור: "
+ ],
+ [
+ "חל להיות. י״ד. בע״ש. עיירות ומוקפין קורין בו ביום, שאין קריאת מגילה בשבת, גזירה שמא יטלנה בידו ויעבירנה ד׳ אמות ברשות הרבים, ואם יאחרנה עד אחד בשבת הוה ליה י״ו, ואמר קרא ולא יעבור. ואע״פ שבני הכרכים קורין המגילה בי״ד כשחל ט״ו להיות בשבת, מ״מ אין קורין ויבא עמלק אלא בשבת שהוא יום ט״ו, ומפטירים פקדתי, ושואלין ודורשין בהלכות פורים כל אותה שבת. וסעודת פורים אית דאמרי דעבדי לה ביום י״ד שבו קורין את המגילה, ואית דאמרי דמאחרין אותה לאחר השבת. והכי משמע בירושלמי דסעודת פורים שחל להיות בשבת מאחרין ולא מקדימין. ולכ״ע אין עושים אותה בשבת:",
+ "חל להיות. י״ד. באחד בשבת כפרים מקדימין ליום הכניסה. דה״ל י״א. וה״מ שהקילו חכמים לבני הכפרים להקדים ליום הכניסה, בזמן שישראל שרויין על אדמתן ושלוחי בית דין יוצאים להודיע מתי קידשו ב״ד החדש ומתי הפסח נקבע. אבל בזמן הזה שהעם מסתכלין בקריאת המגילה ומונים ממנה שלשים יום לפסח, אם יקדימו הכפרים קריאתן הרי יעשו הפסח לסוף ל׳ יום של קריאה, ונמצאו אוכלין חמץ בימים אחרונים של פסח, לפיכך אין קורין אותה אלא בזמנה: "
+ ],
+ [
+ "עשרה בטלנין. של בית הכנסת, שבטלים ממלאכתן ונזונים משל צבור כדי להיות מצויין תמיד בשעת התפילה בבהכ״נ:",
+ "באלו אמרו. בזמנים של מגילה אמרו מקדימין אם חל זמן קריאתה בשבת:",
+ "אבל זמן עצי הכהנים והעם. שהיו משפחות לישראל שקבועים להם ימים בכל שנה להביא עצים למקדש לצורך המערכה, ומביאין קרבן עצים עמהם עולות נדבה, אם חל להיות בשבת מאחרים ליום מחר:",
+ "ותשעה באב. והוא הדין שאר תעניות אם חל א׳ מהן להיות בשבת:",
+ "וחגיגה. אם חל י״ט בשבת דוחין שלמי חגיגה למחר, שהרי יש לה תשלומין כל ז. וכן הקהל את העם, שהיה המלך קורא בספר משנה תורה, וכל העם חייבין לבא ולהביא את טפם כדכתיב (דברים ל״א:י״ב) האנשים והנשים והטף, ובשבת אי אפשר ודוחין אותו למחר:",
+ "ולא מקדימין. דאכתי לא מטי זמן חיובייהו. ותשעה באב, דאקדומי פורענותא לא מקדמינן: "
+ ],
+ [
+ "אין בין אדר ראשון לאדר שני וכו׳ הכי קאמר אין בין ארבעה עשר וחמשה עשר של אדר ראשון לארבעה עשר וחמשה עשר של אדר שני, אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים, הא לענין הספד ותענית זה וזה שוין: "
+ ],
+ [
+ "אין בין יו״ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד. מתניתין ב״ש היא [ביצה יב.] דאמרי אין מוציאין את הקטן ולא את הלולב ולא את הס״ת לרשות הרבים כיון שאין בהם צורך אוכל נפש. ואין כן הלכה אלא כדברי בית הלל דאמרי מתוך שהותרה הוצאה לצורך אכילה הותרה נמי שלא לצורך אכילה. ואיכא נמי מילי אחרינא שאסורים בשבת ומותרים ביו״ט אע״פ שאינם צורך אוכל נפש, כגון משילין פירות דרך ארובה ביו״ט, אבל לא בשבת:",
+ "שזה זדונו בידי אדם. שבת יש בה מיתת ב״ד: "
+ ],
+ [
+ "אין בין המודר הנאה. אין מודר הנאה חמור ממודר מאכל אלא דריסת הרגל, שמודר הנאה אסור לו ליכנס בתוך שלו ומודר מאכל מותר:",
+ "וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש. מותר להשאילן למודר מאכל. ודוקא במקום שאין משכירין כיוצא בהם, אבל במקום שמשכירין כיוצא בהם, אסור, דכל הנאה המביאה לידי מאכל שאם לא ההנהו זה מחוסר בה שוה פרוטה, הנאת מאכל הוא שהרי ראויה אותה פרוטה לקנות בה מאכל:",
+ "נדר. האומר הרי עלי עולה, ולאחר זמן הפרישה ונאבדה, חייב באחריותה:",
+ "נדבה. האומר הרי זו עולה, ונאבדה, אינו חייב באחריותה, שהרי לא קבלה עליו. אבל לענין בל תאחר זה וזה שוין דכתיב (דברים כ״ג:כ״ד) כאשר נדרת לה׳ אלהיך נדבה אשר דברת בפיך, הרי נדר ונדבה אמורים בענין: "
+ ],
+ [
+ "שתי ראיות. בין ביום א׳ בין בשני ימים רצופים. וכן ג׳ ראיות בין ביום א׳ בין בג׳ ימים רצופים, או ב׳ ביום א׳ וא׳ למחר:",
+ "אלא קרבן. שזב הרואה ב׳ ראיות אינו טעון קרבן. אבל לענין לעשות משכב ומושב אב הטומאה ואפילו לא נגע בהן, וספירת ז׳ משיפסוק מזובו, שצריך למנות ז׳ נקיים קודם שיטבול, זה וזה שוים:",
+ "אין בין מצורע מוסגר. שטעון הסגר כדכתיב (ויקרא י״ג:ה׳) והסגירו הכהן שבעת ימים:",
+ "למצורע מוחלט. שטמאו הכהן לגמרי:",
+ "אלא פריעה ופרימה. הא לענין שלוח וטומאה זה וזה שוין:",
+ "אין בין טהור מתוך הסגר לטהור מתוך החלט אלא תגלחת וצפרים. דגבי תגלחת וצפרים כתיב (שם י״ד) והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע, יצא מוסגר שצרעתו תלויה בימים. שאפילו נרפא צריך להיות מוסגר שבעה ימים. אבל לענין טהרה במקוה זה וזה שוין, דבטהור מתוך הסגר נמי כתיב (שם י״ג) וכבס בגדיו וטהר. ואע״ג דאיכא נמי קרבנות אשם ולוג שמן, מיהו הכא ביום טהרתו ורפואתו הוא דקתני, ולא איירי בקרבנות שהן בשמיני: "
+ ],
+ [
+ "נכתבין בכל לשון. בכתב של כל אומה ובלשון של כל אומה:",
+ "אין נכתבין אלא יונית. וטעמא דשרו ספרים ביונית יותר משאר לשונות, דאמר קרא (בראשית ט,כ\"ז) יפת אלהים ליפת וישכון באהלי שם, יפיפותו של יפת, כלומר הלשון היפה שבכל בני יפת, ישכון באהלי שם, ואין לך לשון יפה בכל בני יפת כלשון יוני. והלכה כרשב״ג. מיהו בזמן הזה כבר אבד אותו לשון יוני ונשתבש, לפיכך אין כותבין ספרים בזמן הזה אלא בכתב הקודש ובלשון הקודש: "
+ ],
+ [
+ "למרובה בבגדים. כהנים ששמשו בבית שני, ואף בבית ראשון מן יאשיהו ואילך שנגנזה צלוחית של שמן המשחה בימיו, ולא היו כהנים גדולים אלא בלבישת הבגדים בלבד:",
+ "פר הבא על כל המצות. כהן משוח שהורה היתר בדבר שזדונו כרת, ועשה כהוראתו, מביא פר כדכתיב (ויקרא ד׳:ג׳) ואם הכהן המשיח:",
+ "כהן המשמש. כהן גדול שאירע בו פסול ומינו אחר תחתיו ועבר פסולו וחזר לעבודתו, והעבירו הבא תחתיו. הראשון קרוי משמש, והשני עבר:",
+ "אלא פר יוה״כ. שא״א להביא שתים. וכן עשירית האיפה חביתי כהן גדול שבכל יום שא״א להביא שתים. הא לכל שאר דברים זה וזה שוין. אם בא להקטיר או לעבוד שום עבודה משמש בשמנה בגדים. ושניהם מצווין על הבתולה, ומוזהרים על האלמנה. ומקריבין אוננין: "
+ ],
+ [
+ "אין בין במה גדולה. בשעת היתר הבמות מיירי. במה גדולה היא במת צבור שהיתה בנוב וגבעון:",
+ "לבמה קטנה. של כל יחיד ויחיד, שכל אחד היה עושה במה לעצמו:",
+ "אלא פסחים. וכל שהוא כעין פסחים, דהיינו החובות שקבוע להן זמן כפסח, כגון תמידים ומוספים. אבל חובות שאין קבוע להם זמן כגון פר העלם דבר של צבור ושעירי עבודה זרה, אף בבמה גדולה לא היו קרבין: "
+ ],
+ [
+ "בכל הרואה. בכל מקום שיכול לראות משם את שילה:",
+ "יש אחריה היתר. כשחרבה שילה הותרו הבמות:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הקורא את המגלה למפרע לא יצא. דכתיב (אסתר ט׳:כ״ח) והימים האלה נזכרים ונעשים, מה עשיית הימים א״א למפרע, דא״א שיהא חמשה עשר קודם ארבעה עשר, אף זכירה שהיא קריאת המגילה, למפרע לא:",
+ "קראה על פה. לא יצא. כתיב הכא נזכרים, וכתיב התם (שמות י״ז:י״ד) כתוב זאת זכרון בספר:",
+ "קראה תרגום בכל לשון לא יצא. הכי קאמר, עברי שקראה תרגום ואינו מבין בל׳ תרגום, או בכל שאר לשון שאינו מבין, לא יצא:",
+ "אבל קורין אותה ללועזות בלעז. באותו לשון שהם מבינים. ובלבד שתהא כתובה באותו לשון, שלא יהא קורא על פה:",
+ "והלועז ששמע אשורית יצא. ויונית הרי הוא כאשורית לדין זה. אלא שכבר אבד אותו לשון היוני ונשתכח כדכתבינן לעיל: "
+ ],
+ [
+ "סירוגין. שקרא מעט ושהא, וחזר וקרא מעט ושהא, אפילו שהא יותר מכדי לגמור את כולה, יצא:",
+ "היה כותבה כו׳ כגון דכתיבא כולה ומנחא קמיה וקרי פסוקא פסוקא במגילתא דמנחא קמיה וכתב לה, דלא נפיק ידי חובתיה אלא כשקורא במגילה שהיא כתובה כולה:",
+ "אם כיון לבו. לצאת בקריאה זו:",
+ "בסם. שרש עשב שקורין לו סמא:",
+ "בסקרא. אבן שצובעים בה אדום:",
+ "קומוס. מין שרף, ובלע״ז גומ״א:",
+ "קנקנתום. ודריאול״ו בלע״ז, ובערבי זא״ג:",
+ "נייר. עשוי מעשבים ע״י דבק וכותבים עליו:",
+ "דפתרא. עור שלא נשלם תקונו. דמליח וקמיח ולא עפיץ:",
+ "על הספר. על הקלף: "
+ ],
+ [
+ "בן עיר. שזמנו בי״ד:",
+ "שהלד לכרך. שזמנו בט״ו:",
+ "אם עתיד לחזור למקומו. אם הוא בן כרך שהלך לעיר ועתיד לצאת מן העיר בליל י״ד קודם עמוד השחר, אע״פ שהוא בלילה בעיר, הואיל וביום לא יהיה בעיר אין זה אפילו פרוז ליומו, הלכך קורא כמקומו בט״ו. אבל אם אינו עתיד לצאת משם הלילה דהשתא הוי פרוז לאותו היום, אע״פ שעתיד לחזור למחר או ליום אחר, נקרא פרוז וקורא עמהם. וה״ה לבן עיר שהלך לכרך, אם עתיד לחזור בליל ט״ו לא הוי מוקף ליומו, וקורא ביום י״ד, ואע״פ שהוא בכרך, אבל אם אין עתיד לחזור בליל ט״ו אינו קורא בי״ד אלא ממתין וקורא עמהן. והכי מפרשי לה למתניתין בגמרא:",
+ "רבי מאיר אומר כולה. והלכה כר״מ: "
+ ],
+ [
+ "הכל כשרים לקרות את המגילה. הכל לאתויי נשים:",
+ "חוץ מחרש. מתניתין ר׳ יוסי היא דאמר הקורא ולא השמיע לאזניו לא יצא:",
+ "ר״י מכשיר בקטן. ואין הלכה כר׳ יהודה:",
+ "אין קורין את המגילה. שחייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולחזור ולקראה ביום. וקריאה של יום לא תהא אלא לאחר הנץ החמה, דכתיב (אסתר ט׳:כ״ח) והימים האלה נזכרים ונעשים:",
+ "ולא מלין. דכתיב (ויקרא י״ב:ג׳) וביום השמיני ימול:",
+ "ולא טובלין ולא מזין. דכתיב בהזאה (במדבר י״ט) והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי, והוקשה טבילה להזאה. ודוקא כשטובל בז׳ אמרינן דאין טובלין אלא ביום, ולא אמרינן משחשיכה בתחילת שביעי ראוי לטבול, אע״ג דלילה תחלת היום הוא. אבל משעבר יום ז׳ מותר לטבול בלילה:",
+ "שומרת יום כנגד יום. בי״א ימים שבין נדה לנדה. אם ראתה יום א׳ שומרת יום מחרתו וטובלת באותו יום עצמו משתנץ החמה:",
+ "משעלה עמוד השחר כשר. דמשעלה עמוד השחר אקרי יום, דכתיב בספר עזרא (נחמיה ד׳:ט״ו) ואנחנו עושים במלאכה [וגו׳] מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, וכתיב בתריה והיה לנו הלילה משמר והיום למלאכה. ולא אמרו עד הנץ החמה אלא כדי לצאת מספק לילה, לפי שאין הכל בקיאין כשיעלה עמוד השחר: "
+ ],
+ [
+ "ולוידוי הפרים. פר כהן משיח, ופר העלם דבר של צבור, שמתודים עליהם חטאם שהביאום עליו:",
+ "ולוידוי מעשר. ביערתי הקדש מן הבית:",
+ "לסמיכה. וסמך את ידו על ראש העולה:",
+ "להגשה. מגיש את המנחה תחלה בקרן מערבית דרומית של מזבח, ואח״כ קומץ:",
+ "ולקמיצה ולהקטרה. בהקטרת קומץ קאמר, שהוא במנחה כנגד זריקת דם בזבחים, ואינה כשרה אלא ביום. אבל הקטר חלבים ואיברים כשר כל הלילה כדתנן במתניתין:",
+ "לקבלה. קבלת הדם במזרק:",
+ "להזייה. הזיית פרים הנשרפים וכל חטאות הפנימיות. וזריקת דם על המזבח נמי קרי הזייה: "
+ ],
+ [
+ "ולהקטר חלבים ואברים. מותרי תמיד של בין הערבים, דכתיב בהו (ויקרא ו׳:ב׳) היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה:",
+ "זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום. לאתויי סדור שתי בזיכי לבונה שנותנים על לחם הפנים:",
+ "ודבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה. לאתויי אכילת פסחים שכשר כל הלילה. ולא אמרו חכמים עד חצות אלא כדי להרחיק את האדם מן העבירה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "בני העיר. רחובה של עיר. יש בה קדושה, שמתפללין בה בתעניות. וחכמים פליגי על סתם מתניתין ואמרי רחובה של עיר אין בה משום קדושה, הואיל ואין מתפללין בה אלא באקראי בעלמא. והלכה כחכמים:",
+ "בית הכנסת לוקחים תיבה. ודוקא בית הכנסת דכפרים הוא דמצו מזבני לה. אבל בית הכנסת דכרכים כיון דמעלמא קא אתו לה הויא דרבים ולא מצו מזבני לה:",
+ "ספרים. נביאים וכתובים:",
+ "אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים. דמעלין בקודש ואין מורידין:",
+ "וכן במותריהן. מכרו ספרים ולקחו ממקצת הדמים תורה, לא יקחו מן המותר דבר שקדושתו פחותה. ולא נאמרו כל הדברים הללו אלא כשלא מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר, אבל אם מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר, אפילו לקנות בדמים שכר לשתות מותר. ודוקא בשל כפרים כדאמרינן: "
+ ],
+ [
+ "אלא על תנאי. ואפילו משל רבים לרבים אסור למכור מכירה חלוטה, דדרך בזיון הוא, כלומר אינו בעינינו כלום. ואין הלכה כר״מ:",
+ "ממכר עולם. ואפילו ליחיד ואפילו לכל תשמישין חוץ מד׳ דברים דלאותם ד׳ דברים לא ימכור:",
+ "בית המים. לכביסה. א״נ למי רגלים:",
+ "רבי יהודה אומר מוכרין אותו לשם חצר וכו׳ ואין הלכה כר״י: "
+ ],
+ [
+ "ואין מפשילין. גודלים ופותלים. וה״ה לכל שאר מלאכות, אלא שהפשלת חבלים צריך מקום רחב ידים, ובהכ״נ בית גדול הוא וראוי לכך והוי אורחיה:",
+ "קפנדריא. לקצר הלוכו דרך בית הכנסת. ולשון קפנדריא, אדמקיפנא דרי אעול בהא, כלומר בעוד שאני צריך להקיף שורות בתים אקצר מהלכי ואכנס דרך כאן:",
+ "מפני עגמת נפש. שיזכרו ימי בנינו ויתנו לב לבנותו אם יוכלו, או יבקשו עליו רחמים שיחזור. לפיכך אין אסור אלא ללקט עשבים ולהאכיל לבהמה או לאבדם [לגמרי], אבל ללקט ולהניחם במקומם מותר, דאיכא עגמת נפש: "
+ ],
+ [
+ "קורין פרשת שקלים. כי תשא, להודיע שיביאו שקליהם באדר, כדי שיקריבו בא׳ בניסן מתרומה חדשה:",
+ "מקדימין לשעבר. קורין פרשת שקלים בשבת שלפני ר״ח. ואפילו חל ר״ח אדר בע״ש מקדימין לשבת שעברה:",
+ "ומפסיקין בשבת הבאה. מלומר פרשה שניה. כדי שתקרא פ׳ זכור בשבת הסמוכה לפורים, לסמוך מחיית עמלק למחיית המן:",
+ "בשלישית פרה אדומה. להזהיר את ישראל לטהר עצמם כדי שיעשו פסחיהם בטהרה. ואיזו היא שבת שלישית, כל שסמוכה לפורים מאחריה. וכשחל ראש חודש ניסן להיות בשבת, הויא לה שבת שלישית שבת הסמוכה לראש חודש ניסן. כדי לסמוך אזהרת טהרת טמאי מתים לפסחים:",
+ "ברביעית החדש הזה. ששם פרשת הפסח:",
+ "לכסדרן. לסדר ההפטרות שעד הנה מפטירין מעין ארבע פרשיות. פרשת שקלים בן שבע שנים. פרשת זכור פקדתי את אשר עשה לך עמלק. פרשת פרה וזרקתי עליכם מים טהורים. פרשת החודש בראשון באחד לחודש. מכאן ואילך חוזר להפטיר מעין פרשת היום:",
+ "לכל מפסיקין. שאין מפטירין מעין הפרשה אלא מעין המאורע: "
+ ],
+ [
+ "בפרשת מועדות שבתורת כהנים. שור או כשב או עז. וביומא קמא מיירי. והאידנא נהוג עלמא שקורין ביום ראשון משכו וקחו לכם, ומפטירין בפסח גלגל. בשני שור או כשב, ומפטירין בפסח יאשיהו. בשלישי קדש לי כל בכור. ברביעי אם כסף תלוה. בחמישי פסל לך. בששי ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. בשביעי שירת הים, ומפטירין וידבר דוד. בח׳ שהוא יו״ט אחרון של גליות קורין כל הבכור, ומפטירין עוד היום בנוב לעמוד. בעצרת, ביו״ט ראשון, בחודש השלישי, ומפטירין במרכבה של יחזקאל. ביו״ט שני של גליות קורין כל הבכור, ומפטירין בחבקוק. בראש השנה וה׳ פקד את שרה, דבר״ה נפקדה שרה, ומפטירין בחנה שגם היא נפקדה בר״ה. ביו״ט שני בעקידה, ומפטירין הבן יקיר לי אפרים. ביוה״כ שחרית קורין באחרי מות, ומפטירין כה אמר רם ונשא. במנחה קורין בעריות, ומפטירין ביונה. בשני ימים טובים של חג קורין שור או כשב או עז ומפטירין ביו״ט ראשון הנה יום בא לה׳. וביו״ט שני ויקהלו אל המלך. ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג, כיצד, יום ג׳ שהוא יום ראשון של חוה״מ, כהן קורא וביום השני, לוי קורא וביום השלישי, ישראל קורא וביום הרביעי, והרביעי חוזר וקורא וביום השני וביום השלישי. וביום הד׳ כהן קורא וביום השלישי, לוי קורא וביום הרביעי, ישראל קורא וביום החמישי, והרביעי חוזר וקורא וביום השלישי וביום הרביעי. וכן כולם. ביו״ט אחרון של חג, כל הבכור, ומפטירין ויהי ככלות שלמה. ולמחר קורין וזאת הברכה, ומפטירין ויהי אחרי מות משה. ושבת שחל להיות בחולו של מועד, בין בפסח בין בסוכות, קורין ראה אתה אומר אלי. ומפטירין, בפסח, העצמות היבשות. ובסוכות ביום בא גוג. שמסורת בידינו דתחיית המתים עתידה להיות בפסח, ומלחמות גוג ומגוג בסוכות: "
+ ],
+ [
+ "במעמדות במעשה בראשית. שבשביל הקרבנות נתקיימו שמים וארץ. וסדר קריאתן מפורש במסכת תענית בפרק אחרון:",
+ "ברכות וקללות. אם בחקותי. להודיע שעל עסקי החטא באה פורענות לעולם, ויחזרו בתשובה וינצלו מצרתם:",
+ "כסדרן. בסדר פרשת היום:",
+ "ואין עולין להם מן החשבון. כשיגיע יום שבת יחזרו ויקראו מה שקראו בשני ובחמישי ובשבת במנחה:",
+ "שנאמר וידבר משה. אכולה מתניתין קאי ללמוד מכאן שמצוה לקרות בכל המועד מענין המועד:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הקורא את המגילה עומד ויושב. רצה עומד רצה יושב:",
+ "קראוה שנים. ביחד.",
+ "יצאו. ולא אמרינן שני קולות אין נשמעין כאחד, דכיון דחביבא להו יהבי דעתייהו:",
+ "מקום שנהגו לברך. אחריה, יברך. אבל לפניה חייב לברך בכל מקום שלש ברכות, על מקרא מגילה, ושעשה נסים, ושהחיינו. בין בלילה בין ביום. דקריאה של יום עיקר דכתיב (אסתר ט׳:כ״ח) והימים האלה נזכרים ונעשים. ואיכא למאן דאמר דכיון שבירך שהחיינו בלילה לא יברך ביום שהחיינו. והכי מסתברא:",
+ "ואין מוסיפין עליהן. שלא יקשה לצבור. מפני שהן ימי מלאכה. ושבת במנחה נמי סמוך לחשיכה הוא, שהרי כל היום היו רגילים לדרוש. ומהאי טעמא נמי אין מפטירין:",
+ "הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה. המתחיל לקרות בתורה ראשון, מברך לפניה. והאחרון, החותם שהוא המשלים, מברך לאחריה. וכל שאר הקורין בתורה אין מברכין לא לפניה ולא לאחריה. והאידנא נהיגי עלמא דכולהו מברכין לפניה ולאחריה, גזירה משום הנכנסים ולא שמעו הראשון שבירך לפניה ויאמרו אין ברכה בתורה לפניה, ומשום היוצאים ולא ישמעו החותם מברך לאחריה, והראשונים לא ברכו. ויאמרו אין ברכה בתורה לאחריה: "
+ ],
+ [
+ "ואין מוסיפין עליהן. דבראשי חדשים ובחולו של מועד נמי איכא בטול מלאכה, דמלאכת דבר האבד מותרת:",
+ "בי״ט ה׳ דכל דטפי ליה מלתא מחבריה, טפי ליה גברא. הלכך בראשי חדשים ובמועד דאיכא קרבן מוסף קורין ד׳. יו״ט דאיכא בטול מלאכה קורין חמשה. ויוה״כ דענוש כרת קורין ששה. שבת דחיוב סקילה קורין שבעה: "
+ ],
+ [
+ "אין פורסין על שמע. עשרה שבאו לבית הכנסת אחר שקראו צבור את שמע, עומד אחד ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה שלפני קריאת שמע. פורסין, לשון פרוסה, כלומר חצי דבר, משתי ברכות שלפני ק״ש אומר ברכה אחת:",
+ "ואין עוברין לפני התיבה. שליח צבור:",
+ "ואין נושאין כפיהן. לברך ברכת כהנים:",
+ "ואין קורין בתורה. בצבור. וכל הני אין נעשים בפחות מעשרה, דכתיב (ויקרא כ״ב) ונקדשתי בתוך בני ישראל, כל דבר שבקדושה לא יהא בפחות מעשרה, כתיב הכא בתוך בני ישראל, וכתיב התם (במדבר ט״ו) הבדלו מתוך העדה הזאת, מה להלן עשרה, שאין עדה פחותה מעשרה, אף כאן עשרה:",
+ "ואין עושין מעמד ומושב. למת, כשנושאין את המת לקברו היו יושבים שבע פעמים לכבוד המת, ואומרים על כל פרק ופרק של הספד עמדו יקרים עמודו, שבו יקרים שבו. ובבציר מעשרה לאו אורח ארעא:",
+ "ברכת אבלים. ברכת רחבה. שהיו אומרים ברכה כנגד אבלים, וברכה כנגד המנחמים כו׳. כדמפורש בפ״ק דכתובות [דף ח׳]:",
+ "ותנחומי אבלים. עומדים בשורה כשחוזרין מן הקבר ומנחמין את האבלים, ואין שורה פחותה מעשרה:",
+ "וברכת חתנים. שבע ברכות שאומרים לחתן:",
+ "ואין מזמנין. כיון דבעי למימר נברך אלהינו, בציר מעשרה לאו אורח ארעא:",
+ "והקרקעות. של הקדש, הבא לפדותן צריך עשרה ואחד מהן כהן, דעשרה כהני כתובים בפרשת הקדשות, ג׳ בערכין וג׳ בבהמה וד׳ בקרקעות:",
+ "ואדם כיוצא בהן. אם אמר דמי עלי, שמין אותו כעבד, ועבד אתקש לקרקעות, דכתיב (ויקרא כ״ה) והתנחלתם אותם לבניכם. וכי היכי דבקרקעות בעינן עשרה וחד מינייהו כהן, הכי נמי באדם: "
+ ],
+ [
+ "ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד. שלא יטעה המתורגמן שמתרגם על פה:",
+ "ובנביא שלשה. אם ירצה. ולא אכפת לן אם יטעה דלא נפקא לן הוראה מינייהו:",
+ "ואם שלשתן שלש פרשיות. כגון כי כה אמר ה׳ חנם נמכרתם, כי כה אמר ה׳ מצרים ירד עמי בראשונה, ועתה מה לי פה נאם ה׳, הם ג׳ פרשיות בשלשה מקראות רצופים:",
+ "מדלגין בנביא. מפרשה לפרשה ואפילו מענין לענין:",
+ "ואין מדלגין בתורה. בשני ענינים. אבל בענין אחד מדלגין. כמו שהיה כהן גדול קורא ביום הכפורים פרשת אחרי מות, ומדלג וקורא אך בעשור:",
+ "עד שלא יפסיק התורגמן. המדלג בין בתורה בענין אחד, בין בנביא ואפילו בב׳ ענינים, לא ישהא אלא בכדי שישלים המתורגמן לתרגם מה שהוא צריך לתרגם, שאין כבוד לצבור לעמוד שם בשתיקה: "
+ ],
+ [
+ "המפטיר בנביא. מי שרגיל להפטיר בנביא, תקנו חכמים שיהא הוא פורס על שמע ברבים:",
+ "והוא עובר לפני התיבה. להוציא את הרבים בקדושת השם בתפלה, הואיל וממציא את עצמו להפטיר דהוי דבר שאינו כבודו תקנו לו את זו לכבודו:",
+ "ואם היה קטן. שאינו יכול לעבור לפני התיבה, ולא לפרוס על שמע:",
+ "אביו או רבו. עוברים לפני התיבה:",
+ "על ידו. בשבילו: "
+ ],
+ [
+ "קטן קורא בתורה. ויש מן הגאונים שאמרו דוקא משלישי ואילך:",
+ "אבל אינו פורס על שמע. לפי שהוא בא להוציא את הרבים ידי חובתן, וכל שאינו חייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן:",
+ "ואינו נושא את כפיו. אם הוא כהן, שאין כבוד לצבור שיהיו כפופין לברכתו:",
+ "פוחח. בגדיו קרועים וזרועותיו נראים מבחוץ. ערום ויחף, מתרגמינן פוחח ויחף:",
+ "פורס על שמע. שהרי הוא מחוייב בדבר:",
+ "אבל אינו קורא בתורה. מפני כבוד התורה. וכן לפני התיבה וכן לנשיאת כפים, מפני שגנאי הוא לצבור:",
+ "סומא פורס על שמע. שאע״פ שאינו רואה מאורות יש לו הנאה מן המאורות, שבני אדם רואין אותו ומצילין אותו מן המכשולים:",
+ "רבי יהודה אומר כל מי שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס. שלא היה לו הנאה מהם לעולם. ואין הלכה כר״י: "
+ ],
+ [
+ "כהן שיש בידו מומין. וכן בפניו או ברגליו:",
+ "לא ישא את כפיו. שאין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן, ואם יש מומין ברגליו יסתכלו בו ומתוך כך יבואו להסתכל בידיו, והמסתכל בכהנים כשנושאים כפיהן עיניו כהות, [חגיגה ט״ז ע״א]. לפי שהשכינה שורה בין ידיהם:",
+ "אסטס. צבעו דומה לתכלת:",
+ "פואה. שרשים אדומים שצובעים בהם אדום. ומסיק בגמרא שאם היה דש בעירו, כלומר רגיל עמהם וכולם יודעים במומין שיש בו או בצבע שבידיו או שרוב אנשי העיר מלאכתן בכך מותר, דשוב אין מסתכלים בו: "
+ ],
+ [
+ "אף בלבנים לא יעבור. חיישינן שמא מינות נזרקה בו, דעובדי ע״ז מקפידין בכך:",
+ "העושה תפילין שבראשו עגולות. כאגוז או כביצה:",
+ "סכנה. שלא תכנס בראשו:",
+ "ואין בה מצוה. דתפילין מרובעות הלכה למשה מסיני:",
+ "הרי זה דרד מינות. שבוזים דברי חכמים והולכים אחר משמעות המקרא, ואומרים בין עיניך ממש, על ידך ממש. וחכמים למדו בגזירה שוה בין עיניך, במקום שער שבראש מקום שמוחו של תינוק רופס. על ידך, בגובה היד, קיבורת בראש הזרוע, שתהא כנגד הלב:",
+ "ציפהו זהב וכו׳ והכתוב אומר (שמות י״ג:ט׳) למען תהיה תורת ה׳ בפיך, מן המותר בפיך, שיהא הכל מעור בהמה טהורה ולא מזהב:",
+ "ונתנה על בית אנקלי. על בית יד המלבוש מבחוץ. והכתוב אומר לך לאות, ולא לאחרים לאות:",
+ "הרי זה דרך החיצונים. בני אדם ההולכים אחר דעתם חוץ מדעת החכמים: "
+ ],
+ [
+ "יברכוך טובים הרי זו דרך מינות. שצריכין ישראל לצרף עמהם פושעי ישראל באגודת תעניותיהם. שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני הקטורת:",
+ "על קן צפור יגיעו רחמיך. כמו שהגיעו רחמיך על קן צפור וגזרת לא תקח האם על הבנים (דברים כ״ב:ו׳), כן חוס ורחם עלינו. משתקין אותו, שעושה מצותיו של הקב״ה רחמים והם אינן אלא גזירות:",
+ "ועל טוב יזכר שמך. על טובתך נודה לך. משתקין אותו, שאנו חייבים לברך על הרעה כשם שמברכין על הטובה:",
+ "מודים מודים. דמיחזי כשתי רשויות, כמודה ומקבל עליו ב׳ אלהות:",
+ "המכנה בעריות. שדורש פרשה של עריות בלשון כינוי. שאומר דלא בעריות ממש דיבר הכתוב, אלא שלא יגלה קלון אביו וקלון אמו ברבים:",
+ "ומזרעך לא תתן לאעברא לארמיותא. לא תבא על הגויה ותוליד בן לעבודה זרה:",
+ "משתקין אותו בנזיפה. שעוקר הכתוב ממשמעותו, ונותן כרת לבא על הגויה, ומחייבו חטאת על השוגג: "
+ ],
+ [
+ "מעשה אמנון ותמר נקרא ומיתרגם. ולא חיישינן ליקריה דדוד. והוא, דלא כתיב אמנון בן דוד, כדבעינן למימר לקמן:",
+ "מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם. ולא חיישינן ליקרא דישראל:",
+ "מעשה עגל השני. מן ויאמר משה אל אהרן עד וירא משה את העם וגו׳ ופסוק ויגוף ה׳ את העם, כל אלו נקראים ולא מתרגמין, משום יקרא דאהרן:",
+ "ברכת כהנים. נקראים ולא מתרגמין משום דאית ביה ישא ה׳ פניו אליך, שלא יאמרו הקב״ה נושא פנים והן אינן יודעים שכדאי הן ישראל לשאת להם פנים:",
+ "מעשה דוד ואמנון. לא נקראים בהפטרה, ולא מיתרגמין, כל אותן פסוקים שכתוב בהם אמנון בן דוד. אבל אותן שנאמר בהן אמנון סתם, הא אמרינן לעיל מעשה אמנון ותמר נקרא ומתרגם:",
+ "אין מפטירין במרכבה. דלמא אתי לשיולי ולעיוני בה:",
+ "ור׳ יהודה מתיר. והלכה כמותו:",
+ "אין מפטירין בהודע את ירושלים. (יחזקאל ט״ז:ב׳). משום יקרא דירושלים. ואין הלכה כר׳ אליעזר:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Megillah/Hebrew/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Megillah/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..e51b973f3a4da56e4c233f7c00616d93943cae88
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Megillah/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,262 @@
+{
+ "title": "Bartenura on Mishnah Megillah",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Megillah",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "מגילה נקראת באחד עשר בשנים עשר. פעמים בזה ופעמים בזה כדמפרש ואזיל:",
+ "מימות יהושע בן נון קורין בט״ו. דכתיב (אסתר ט׳:י״ט) על כן היהודים הפרזים עושים את יום י״ד, ומדפרזים בי״ד ש״מ דמוקפין בט״ו. ומימות יהושע, נפקא לן ג״ש מפרזי פרזי, כתיב הכא היהודים הפרזים וכתיב התם (דברים ג׳:ה׳) לבד מערי הפרזי, מה להלן מימות יהושע אף כאן מימות יהושע. ותקנו שהכרכים המוקפים חומה מימות יהושע אע״פ שאין להם חומה עכשיו יקראו בט״ו כמו שושן, כדי לחלוק כבוד לא״י שהיתה חרבה בימי מרדכי ואסתר, כדי שיהיו קורין כבני שושן ויחשבו כאילו הם כרכים המוקפים אע״פ שהם עתה חרבין, ויהיה זכרון לא״י בנס זה. ולפי שיהושע התחיל להלחם בעמלק תחלה וכתיב (שמות י״ז:י״ד) כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע, לפיכך הזכירו מימות יהושע:",
+ "אלא שהכפרים מקדימין. כלומר מאחר שמוקפין קורין בט״ו ושאין מוקפין בי״ד הכל בכלל, והיכי משכחת תו י״א י״ב וי״ג, אלא שהכפרים נתנו להם רשות להקדים קריאתן ליום הכניסה יום ב׳ בשבת שלפני י״ד, או ה׳ בשבת, שהן יום הכניסה שהכפרים מתכנסים בעיירות למשפט, לפי שב״ד יושבים בב׳ וה׳ בתקנת עזרא. א״נ מתכנסין הכפרים לעיירות בב׳ וה׳ לשמוע קריאת התורה, והכפרים אינם בקיאים כל כך לקרות וצריכים שיקראנה להם אחד מבני העיר, ולא הטריחום חכמים לחזור ולבא ביום י״ד, כדי שיהיו פנויים ביום פורים להספיק צרכי סעודת פורים לבני העיירות. ומצאו לדבר זה רמז מן המקרא דכתיב (אסתר ט׳:ל״א) לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם, ואי לא תקון מרדכי ואסתר אלא י״ד וט״ו הכתובים במקרא, לימא קרא בזמנם, מאי זמניהם, ש״מ עוד ב׳ זמנים אחרים חוץ מאותן הכתובים במגילה, וי״ג לא צריך קרא לרבויי שיהא ראוי לקריאה, שעיקר הנס בו היה, שבו נקהלו להנקם מאויביהם בין בשושן בין בשאר מדינות. על כרחך לא רבי קרא אלא י״א וי״ב. ואין לומר דרבי ט״ז וי״ז שלאחר י״ד וט״ו הכתובים במגילה, דאמר קרא (שם) ולא יעבור: "
+ ],
+ [
+ "חל להיות. י״ד. בע״ש. עיירות ומוקפין קורין בו ביום, שאין קריאת מגילה בשבת, גזירה שמא יטלנה בידו ויעבירנה ד׳ אמות ברשות הרבים, ואם יאחרנה עד אחד בשבת הוה ליה י״ו, ואמר קרא ולא יעבור. ואע״פ שבני הכרכים קורין המגילה בי״ד כשחל ט״ו להיות בשבת, מ״מ אין קורין ויבא עמלק אלא בשבת שהוא יום ט״ו, ומפטירים פקדתי, ושואלין ודורשין בהלכות פורים כל אותה שבת. וסעודת פורים אית דאמרי דעבדי לה ביום י״ד שבו קורין את המגילה, ואית דאמרי דמאחרין אותה לאחר השבת. והכי משמע בירושלמי דסעודת פורים שחל להיות בשבת מאחרין ולא מקדימין. ולכ״ע אין עושים אותה בשבת:",
+ "חל להיות. י״ד. באחד בשבת כפרים מקדימין ליום הכניסה. דה״ל י״א. וה״מ שהקילו חכמים לבני הכפרים להקדים ליום הכניסה, בזמן שישראל שרויין על אדמתן ושלוחי בית דין יוצאים להודיע מתי קידשו ב״ד החדש ומתי הפסח נקבע. אבל בזמן הזה שהעם מסתכלין בקריאת המגילה ומונים ממנה שלשים יום לפסח, אם יקדימו הכפרים קריאתן הרי יעשו הפסח לסוף ל׳ יום של קריאה, ונמצאו אוכלין חמץ בימים אחרונים של פסח, לפיכך אין קורין אותה אלא בזמנה: "
+ ],
+ [
+ "עשרה בטלנין. של בית הכנסת, שבטלים ממלאכתן ונזונים משל צבור כדי להיות מצויין תמיד בשעת התפילה בבהכ״נ:",
+ "באלו אמרו. בזמנים של מגילה אמרו מקדימין אם חל זמן קריאתה בשבת:",
+ "אבל זמן עצי הכהנים והעם. שהיו משפחות לישראל שקבועים להם ימים בכל שנה להביא עצים למקדש לצורך המערכה, ומביאין קרבן עצים עמהם עולות נדבה, אם חל להיות בשבת מאחרים ליום מחר:",
+ "ותשעה באב. והוא הדין שאר תעניות אם חל א׳ מהן להיות בשבת:",
+ "וחגיגה. אם חל י״ט בשבת דוחין שלמי חגיגה למחר, שהרי יש לה תשלומין כל ז. וכן הקהל את העם, שהיה המלך קורא בספר משנה תורה, וכל העם חייבין לבא ולהביא את טפם כדכתיב (דברים ל״א:י״ב) האנשים והנשים והטף, ובשבת אי אפשר ודוחין אותו למחר:",
+ "ולא מקדימין. דאכתי לא מטי זמן חיובייהו. ותשעה באב, דאקדומי פורענותא לא מקדמינן: "
+ ],
+ [
+ "אין בין אדר ראשון לאדר שני וכו׳ הכי קאמר אין בין ארבעה עשר וחמשה עשר של אדר ראשון לארבעה עשר וחמשה עשר של אדר שני, אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים, הא לענין הספד ותענית זה וזה שוין: "
+ ],
+ [
+ "אין בין יו״ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד. מתניתין ב״ש היא [ביצה יב.] דאמרי אין מוציאין את הקטן ולא את הלולב ולא את הס״ת לרשות הרבים כיון שאין בהם צורך אוכל נפש. ואין כן הלכה אלא כדברי בית הלל דאמרי מתוך שהותרה הוצאה לצורך אכילה הותרה נמי שלא לצורך אכילה. ואיכא נמי מילי אחרינא שאסורים בשבת ומותרים ביו״ט אע״פ שאינם צורך אוכל נפש, כגון משילין פירות דרך ארובה ביו״ט, אבל לא בשבת:",
+ "שזה זדונו בידי אדם. שבת יש בה מיתת ב״ד: "
+ ],
+ [
+ "אין בין המודר הנאה. אין מודר הנאה חמור ממודר מאכל אלא דריסת הרגל, שמודר הנאה אסור לו ליכנס בתוך שלו ומודר מאכל מותר:",
+ "וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש. מותר להשאילן למודר מאכל. ודוקא במקום שאין משכירין כיוצא בהם, אבל במקום שמשכירין כיוצא בהם, אסור, דכל הנאה המביאה לידי מאכל שאם לא ההנהו זה מחוסר בה שוה פרוטה, הנאת מאכל הוא שהרי ראויה אותה פרוטה לקנות בה מאכל:",
+ "נדר. האומר הרי עלי עולה, ולאחר זמן הפרישה ונאבדה, חייב באחריותה:",
+ "נדבה. האומר הרי זו עולה, ונאבדה, אינו חייב באחריותה, שהרי לא קבלה עליו. אבל לענין בל תאחר זה וזה שוין דכתיב (דברים כ״ג:כ״ד) כאשר נדרת לה׳ אלהיך נדבה אשר דברת בפיך, הרי נדר ונדבה אמורים בענין: "
+ ],
+ [
+ "שתי ראיות. בין ביום א׳ בין בשני ימים רצופים. וכן ג׳ ראיות בין ביום א׳ בין בג׳ ימים רצופים, או ב׳ ביום א׳ וא׳ למחר:",
+ "אלא קרבן. שזב הרואה ב׳ ראיות אינו טעון קרבן. אבל לענין לעשות משכב ומושב אב הטומאה ואפילו לא נגע בהן, וספירת ז׳ משיפסוק מזובו, שצריך למנות ז׳ נקיים קודם שיטבול, זה וזה שוים:",
+ "אין בין מצורע מוסגר. שטעון הסגר כדכתיב (ויקרא י״ג:ה׳) והסגירו הכהן שבעת ימים:",
+ "למצורע מוחלט. שטמאו הכהן לגמרי:",
+ "אלא פריעה ופרימה. הא לענין שלוח וטומאה זה וזה שוין:",
+ "אין בין טהור מתוך הסגר לטהור מתוך החלט אלא תגלחת וצפרים. דגבי תגלחת וצפרים כתיב (שם י״ד) והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע, יצא מוסגר שצרעתו תלויה בימים. שאפילו נרפא צריך להיות מוסגר שבעה ימים. אבל לענין טהרה במקוה זה וזה שוין, דבטהור מתוך הסגר נמי כתיב (שם י״ג) וכבס בגדיו וטהר. ואע״ג דאיכא נמי קרבנות אשם ולוג שמן, מיהו הכא ביום טהרתו ורפואתו הוא דקתני, ולא איירי בקרבנות שהן בשמיני: "
+ ],
+ [
+ "נכתבין בכל לשון. בכתב של כל אומה ובלשון של כל אומה:",
+ "אין נכתבין אלא יונית. וטעמא דשרו ספרים ביונית יותר משאר לשונות, דאמר קרא (בראשית ט,כ\"ז) יפת אלהים ליפת וישכון באהלי שם, יפיפותו של יפת, כלומר הלשון היפה שבכל בני יפת, ישכון באהלי שם, ואין לך לשון יפה בכל בני יפת כלשון יוני. והלכה כרשב״ג. מיהו בזמן הזה כבר אבד אותו לשון יוני ונשתבש, לפיכך אין כותבין ספרים בזמן הזה אלא בכתב הקודש ובלשון הקודש: "
+ ],
+ [
+ "למרובה בבגדים. כהנים ששמשו בבית שני, ואף בבית ראשון מן יאשיהו ואילך שנגנזה צלוחית של שמן המשחה בימיו, ולא היו כהנים גדולים אלא בלבישת הבגדים בלבד:",
+ "פר הבא על כל המצות. כהן משוח שהורה היתר בדבר שזדונו כרת, ועשה כהוראתו, מביא פר כדכתיב (ויקרא ד׳:ג׳) ואם הכהן המשיח:",
+ "כהן המשמש. כהן גדול שאירע בו פסול ומינו אחר תחתיו ועבר פסולו וחזר לעבודתו, והעבירו הבא תחתיו. הראשון קרוי משמש, והשני עבר:",
+ "אלא פר יוה״כ. שא״א להביא שתים. וכן עשירית האיפה חביתי כהן גדול שבכל יום שא״א להביא שתים. הא לכל שאר דברים זה וזה שוין. אם בא להקטיר או לעבוד שום עבודה משמש בשמנה בגדים. ושניהם מצווין על הבתולה, ומוזהרים על האלמנה. ומקריבין אוננין: "
+ ],
+ [
+ "אין בין במה גדולה. בשעת היתר הבמות מיירי. במה גדולה היא במת צבור שהיתה בנוב וגבעון:",
+ "לבמה קטנה. של כל יחיד ויחיד, שכל אחד היה עושה במה לעצמו:",
+ "אלא פסחים. וכל שהוא כעין פסחים, דהיינו החובות שקבוע להן זמן כפסח, כגון תמידים ומוספים. אבל חובות שאין קבוע להם זמן כגון פר העלם דבר של צבור ושעירי עבודה זרה, אף בבמה גדולה לא היו קרבין: "
+ ],
+ [
+ "בכל הרואה. בכל מקום שיכול לראות משם את שילה:",
+ "יש אחריה היתר. כשחרבה שילה הותרו הבמות:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הקורא את המגלה למפרע לא יצא. דכתיב (אסתר ט׳:כ״ח) והימים האלה נזכרים ונעשים, מה עשיית הימים א״א למפרע, דא״א שיהא חמשה עשר קודם ארבעה עשר, אף זכירה שהיא קריאת המגילה, למפרע לא:",
+ "קראה על פה. לא יצא. כתיב הכא נזכרים, וכתיב התם (שמות י״ז:י״ד) כתוב זאת זכרון בספר:",
+ "קראה תרגום בכל לשון לא יצא. הכי קאמר, עברי שקראה תרגום ואינו מבין בל׳ תרגום, או בכל שאר לשון שאינו מבין, לא יצא:",
+ "אבל קורין אותה ללועזות בלעז. באותו לשון שהם מבינים. ובלבד שתהא כתובה באותו לשון, שלא יהא קורא על פה:",
+ "והלועז ששמע אשורית יצא. ויונית הרי הוא כאשורית לדין זה. אלא שכבר אבד אותו לשון היוני ונשתכח כדכתבינן לעיל: "
+ ],
+ [
+ "סירוגין. שקרא מעט ושהא, וחזר וקרא מעט ושהא, אפילו שהא יותר מכדי לגמור את כולה, יצא:",
+ "היה כותבה כו׳ כגון דכתיבא כולה ומנחא קמיה וקרי פסוקא פסוקא במגילתא דמנחא קמיה וכתב לה, דלא נפיק ידי חובתיה אלא כשקורא במגילה שהיא כתובה כולה:",
+ "אם כיון לבו. לצאת בקריאה זו:",
+ "בסם. שרש עשב שקורין לו סמא:",
+ "בסקרא. אבן שצובעים בה אדום:",
+ "קומוס. מין שרף, ובלע״ז גומ״א:",
+ "קנקנתום. ודריאול״ו בלע״ז, ובערבי זא״ג:",
+ "נייר. עשוי מעשבים ע״י דבק וכותבים עליו:",
+ "דפתרא. עור שלא נשלם תקונו. דמליח וקמיח ולא עפיץ:",
+ "על הספר. על הקלף: "
+ ],
+ [
+ "בן עיר. שזמנו בי״ד:",
+ "שהלד לכרך. שזמנו בט״ו:",
+ "אם עתיד לחזור למקומו. אם הוא בן כרך שהלך לעיר ועתיד לצאת מן העיר בליל י״ד קודם עמוד השחר, אע״פ שהוא בלילה בעיר, הואיל וביום לא יהיה בעיר אין זה אפילו פרוז ליומו, הלכך קורא כמקומו בט״ו. אבל אם אינו עתיד לצאת משם הלילה דהשתא הוי פרוז לאותו היום, אע״פ שעתיד לחזור למחר או ליום אחר, נקרא פרוז וקורא עמהם. וה״ה לבן עיר שהלך לכרך, אם עתיד לחזור בליל ט״ו לא הוי מוקף ליומו, וקורא ביום י״ד, ואע״פ שהוא בכרך, אבל אם אין עתיד לחזור בליל ט״ו אינו קורא בי״ד אלא ממתין וקורא עמהן. והכי מפרשי לה למתניתין בגמרא:",
+ "רבי מאיר אומר כולה. והלכה כר״מ: "
+ ],
+ [
+ "הכל כשרים לקרות את המגילה. הכל לאתויי נשים:",
+ "חוץ מחרש. מתניתין ר׳ יוסי היא דאמר הקורא ולא השמיע לאזניו לא יצא:",
+ "ר״י מכשיר בקטן. ואין הלכה כר׳ יהודה:",
+ "אין קורין את המגילה. שחייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולחזור ולקראה ביום. וקריאה של יום לא תהא אלא לאחר הנץ החמה, דכתיב (אסתר ט׳:כ״ח) והימים האלה נזכרים ונעשים:",
+ "ולא מלין. דכתיב (ויקרא י״ב:ג׳) וביום השמיני ימול:",
+ "ולא טובלין ולא מזין. דכתיב בהזאה (במדבר י״ט) והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי, והוקשה טבילה להזאה. ודוקא כשטובל בז׳ אמרינן דאין טובלין אלא ביום, ולא אמרינן משחשיכה בתחילת שביעי ראוי לטבול, אע״ג דלילה תחלת היום הוא. אבל משעבר יום ז׳ מותר לטבול בלילה:",
+ "שומרת יום כנגד יום. בי״א ימים שבין נדה לנדה. אם ראתה יום א׳ שומרת יום מחרתו וטובלת באותו יום עצמו משתנץ החמה:",
+ "משעלה עמוד השחר כשר. דמשעלה עמוד השחר אקרי יום, דכתיב בספר עזרא (נחמיה ד׳:ט״ו) ואנחנו עושים במלאכה [וגו׳] מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, וכתיב בתריה והיה לנו הלילה משמר והיום למלאכה. ולא אמרו עד הנץ החמה אלא כדי לצאת מספק לילה, לפי שאין הכל בקיאין כשיעלה עמוד השחר: "
+ ],
+ [
+ "ולוידוי הפרים. פר כהן משיח, ופר העלם דבר של צבור, שמתודים עליהם חטאם שהביאום עליו:",
+ "ולוידוי מעשר. ביערתי הקדש מן הבית:",
+ "לסמיכה. וסמך את ידו על ראש העולה:",
+ "להגשה. מגיש את המנחה תחלה בקרן מערבית דרומית של מזבח, ואח״כ קומץ:",
+ "ולקמיצה ולהקטרה. בהקטרת קומץ קאמר, שהוא במנחה כנגד זריקת דם בזבחים, ואינה כשרה אלא ביום. אבל הקטר חלבים ואיברים כשר כל הלילה כדתנן במתניתין:",
+ "לקבלה. קבלת הדם במזרק:",
+ "להזייה. הזיית פרים הנשרפים וכל חטאות הפנימיות. וזריקת דם על המזבח נמי קרי הזייה: "
+ ],
+ [
+ "ולהקטר חלבים ואברים. מותרי תמיד של בין הערבים, דכתיב בהו (ויקרא ו׳:ב׳) היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה:",
+ "זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום. לאתויי סדור שתי בזיכי לבונה שנותנים על לחם הפנים:",
+ "ודבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה. לאתויי אכילת פסחים שכשר כל הלילה. ולא אמרו חכמים עד חצות אלא כדי להרחיק את האדם מן העבירה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "בני העיר. רחובה של עיר. יש בה קדושה, שמתפללין בה בתעניות. וחכמים פליגי על סתם מתניתין ואמרי רחובה של עיר אין בה משום קדושה, הואיל ואין מתפללין בה אלא באקראי בעלמא. והלכה כחכמים:",
+ "בית הכנסת לוקחים תיבה. ודוקא בית הכנסת דכפרים הוא דמצו מזבני לה. אבל בית הכנסת דכרכים כיון דמעלמא קא אתו לה הויא דרבים ולא מצו מזבני לה:",
+ "ספרים. נביאים וכתובים:",
+ "אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים. דמעלין בקודש ואין מורידין:",
+ "וכן במותריהן. מכרו ספרים ולקחו ממקצת הדמים תורה, לא יקחו מן המותר דבר שקדושתו פחותה. ולא נאמרו כל הדברים הללו אלא כשלא מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר, אבל אם מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר, אפילו לקנות בדמים שכר לשתות מותר. ודוקא בשל כפרים כדאמרינן: "
+ ],
+ [
+ "אלא על תנאי. ואפילו משל רבים לרבים אסור למכור מכירה חלוטה, דדרך בזיון הוא, כלומר אינו בעינינו כלום. ואין הלכה כר״מ:",
+ "ממכר עולם. ואפילו ליחיד ואפילו לכל תשמישין חוץ מד׳ דברים דלאותם ד׳ דברים לא ימכור:",
+ "בית המים. לכביסה. א״נ למי רגלים:",
+ "רבי יהודה אומר מוכרין אותו לשם חצר וכו׳ ואין הלכה כר״י: "
+ ],
+ [
+ "ואין מפשילין. גודלים ופותלים. וה״ה לכל שאר מלאכות, אלא שהפשלת חבלים צריך מקום רחב ידים, ובהכ״נ בית גדול הוא וראוי לכך והוי אורחיה:",
+ "קפנדריא. לקצר הלוכו דרך בית הכנסת. ולשון קפנדריא, אדמקיפנא דרי אעול בהא, כלומר בעוד שאני צריך להקיף שורות בתים אקצר מהלכי ואכנס דרך כאן:",
+ "מפני עגמת נפש. שיזכרו ימי בנינו ויתנו לב לבנותו אם יוכלו, או יבקשו עליו רחמים שיחזור. לפיכך אין אסור אלא ללקט עשבים ולהאכיל לבהמה או לאבדם [לגמרי], אבל ללקט ולהניחם במקומם מותר, דאיכא עגמת נפש: "
+ ],
+ [
+ "קורין פרשת שקלים. כי תשא, להודיע שיביאו שקליהם באדר, כדי שיקריבו בא׳ בניסן מתרומה חדשה:",
+ "מקדימין לשעבר. קורין פרשת שקלים בשבת שלפני ר״ח. ואפילו חל ר״ח אדר בע״ש מקדימין לשבת שעברה:",
+ "ומפסיקין בשבת הבאה. מלומר פרשה שניה. כדי שתקרא פ׳ זכור בשבת הסמוכה לפורים, לסמוך מחיית עמלק למחיית המן:",
+ "בשלישית פרה אדומה. להזהיר את ישראל לטהר עצמם כדי שיעשו פסחיהם בטהרה. ואיזו היא שבת שלישית, כל שסמוכה לפורים מאחריה. וכשחל ראש חודש ניסן להיות בשבת, הויא לה שבת שלישית שבת הסמוכה לראש חודש ניסן. כדי לסמוך אזהרת טהרת טמאי מתים לפסחים:",
+ "ברביעית החדש הזה. ששם פרשת הפסח:",
+ "לכסדרן. לסדר ההפטרות שעד הנה מפטירין מעין ארבע פרשיות. פרשת שקלים בן שבע שנים. פרשת זכור פקדתי את אשר עשה לך עמלק. פרשת פרה וזרקתי עליכם מים טהורים. פרשת החודש בראשון באחד לחודש. מכאן ואילך חוזר להפטיר מעין פרשת היום:",
+ "לכל מפסיקין. שאין מפטירין מעין הפרשה אלא מעין המאורע: "
+ ],
+ [
+ "בפרשת מועדות שבתורת כהנים. שור או כשב או עז. וביומא קמא מיירי. והאידנא נהוג עלמא שקורין ביום ראשון משכו וקחו לכם, ומפטירין בפסח גלגל. בשני שור או כשב, ומפטירין בפסח יאשיהו. בשלישי קדש לי כל בכור. ברביעי אם כסף תלוה. בחמישי פסל לך. בששי ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. בשביעי שירת הים, ומפטירין וידבר דוד. בח׳ שהוא יו״ט אחרון של גליות קורין כל הבכור, ומפטירין עוד היום בנוב לעמוד. בעצרת, ביו״ט ראשון, בחודש השלישי, ומפטירין במרכבה של יחזקאל. ביו״ט שני של גליות קורין כל הבכור, ומפטירין בחבקוק. בראש השנה וה׳ פקד את שרה, דבר״ה נפקדה שרה, ומפטירין בחנה שגם היא נפקדה בר״ה. ביו״ט שני בעקידה, ומפטירין הבן יקיר לי אפרים. ביוה״כ שחרית קורין באחרי מות, ומפטירין כה אמר רם ונשא. במנחה קורין בעריות, ומפטירין ביונה. בשני ימים טובים של חג קורין שור או כשב או עז ומפטירין ביו״ט ראשון הנה יום בא לה׳. וביו״ט שני ויקהלו אל המלך. ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג, כיצד, יום ג׳ שהוא יום ראשון של חוה״מ, כהן קורא וביום השני, לוי קורא וביום השלישי, ישראל קורא וביום הרביעי, והרביעי חוזר וקורא וביום השני וביום השלישי. וביום הד׳ כהן קורא וביום השלישי, לוי קורא וביום הרביעי, ישראל קורא וביום החמישי, והרביעי חוזר וקורא וביום השלישי וביום הרביעי. וכן כולם. ביו״ט אחרון של חג, כל הבכור, ומפטירין ויהי ככלות שלמה. ולמחר קורין וזאת הברכה, ומפטירין ויהי אחרי מות משה. ושבת שחל להיות בחולו של מועד, בין בפסח בין בסוכות, קורין ראה אתה אומר אלי. ומפטירין, בפסח, העצמות היבשות. ובסוכות ביום בא גוג. שמסורת בידינו דתחיית המתים עתידה להיות בפסח, ומלחמות גוג ומגוג בסוכות: "
+ ],
+ [
+ "במעמדות במעשה בראשית. שבשביל הקרבנות נתקיימו שמים וארץ. וסדר קריאתן מפורש במסכת תענית בפרק אחרון:",
+ "ברכות וקללות. אם בחקותי. להודיע שעל עסקי החטא באה פורענות לעולם, ויחזרו בתשובה וינצלו מצרתם:",
+ "כסדרן. בסדר פרשת היום:",
+ "ואין עולין להם מן החשבון. כשיגיע יום שבת יחזרו ויקראו מה שקראו בשני ובחמישי ובשבת במנחה:",
+ "שנאמר וידבר משה. אכולה מתניתין קאי ללמוד מכאן שמצוה לקרות בכל המועד מענין המועד:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הקורא את המגילה עומד ויושב. רצה עומד רצה יושב:",
+ "קראוה שנים. ביחד.",
+ "יצאו. ולא אמרינן שני קולות אין נשמעין כאחד, דכיון דחביבא להו יהבי דעתייהו:",
+ "מקום שנהגו לברך. אחריה, יברך. אבל לפניה חייב לברך בכל מקום שלש ברכות, על מקרא מגילה, ושעשה נסים, ושהחיינו. בין בלילה בין ביום. דקריאה של יום עיקר דכתיב (אסתר ט׳:כ״ח) והימים האלה נזכרים ונעשים. ואיכא למאן דאמר דכיון שבירך שהחיינו בלילה לא יברך ביום שהחיינו. והכי מסתברא:",
+ "ואין מוסיפין עליהן. שלא יקשה לצבור. מפני שהן ימי מלאכה. ושבת במנחה נמי סמוך לחשיכה הוא, שהרי כל היום היו רגילים לדרוש. ומהאי טעמא נמי אין מפטירין:",
+ "הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה. המתחיל לקרות בתורה ראשון, מברך לפניה. והאחרון, החותם שהוא המשלים, מברך לאחריה. וכל שאר הקורין בתורה אין מברכין לא לפניה ולא לאחריה. והאידנא נהיגי עלמא דכולהו מברכין לפניה ולאחריה, גזירה משום הנכנסים ולא שמעו הראשון שבירך לפניה ויאמרו אין ברכה בתורה לפניה, ומשום היוצאים ולא ישמעו החותם מברך לאחריה, והראשונים לא ברכו. ויאמרו אין ברכה בתורה לאחריה: "
+ ],
+ [
+ "ואין מוסיפין עליהן. דבראשי חדשים ובחולו של מועד נמי איכא בטול מלאכה, דמלאכת דבר האבד מותרת:",
+ "בי״ט ה׳ דכל דטפי ליה מלתא מחבריה, טפי ליה גברא. הלכך בראשי חדשים ובמועד דאיכא קרבן מוסף קורין ד׳. יו״ט דאיכא בטול מלאכה קורין חמשה. ויוה״כ דענוש כרת קורין ששה. שבת דחיוב סקילה קורין שבעה: "
+ ],
+ [
+ "אין פורסין על שמע. עשרה שבאו לבית הכנסת אחר שקראו צבור את שמע, עומד אחד ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה שלפני קריאת שמע. פורסין, לשון פרוסה, כלומר חצי דבר, משתי ברכות שלפני ק״ש אומר ברכה אחת:",
+ "ואין עוברין לפני התיבה. שליח צבור:",
+ "ואין נושאין כפיהן. לברך ברכת כהנים:",
+ "ואין קורין בתורה. בצבור. וכל הני אין נעשים בפחות מעשרה, דכתיב (ויקרא כ״ב) ונקדשתי בתוך בני ישראל, כל דבר שבקדושה לא יהא בפחות מעשרה, כתיב הכא בתוך בני ישראל, וכתיב התם (במדבר ט״ו) הבדלו מתוך העדה הזאת, מה להלן עשרה, שאין עדה פחותה מעשרה, אף כאן עשרה:",
+ "ואין עושין מעמד ומושב. למת, כשנושאין את המת לקברו היו יושבים שבע פעמים לכבוד המת, ואומרים על כל פרק ופרק של הספד עמדו יקרים עמודו, שבו יקרים שבו. ובבציר מעשרה לאו אורח ארעא:",
+ "ברכת אבלים. ברכת רחבה. שהיו אומרים ברכה כנגד אבלים, וברכה כנגד המנחמים כו׳. כדמפורש בפ״ק דכתובות [דף ח׳]:",
+ "ותנחומי אבלים. עומדים בשורה כשחוזרין מן הקבר ומנחמין את האבלים, ואין שורה פחותה מעשרה:",
+ "וברכת חתנים. שבע ברכות שאומרים לחתן:",
+ "ואין מזמנין. כיון דבעי למימר נברך אלהינו, בציר מעשרה לאו אורח ארעא:",
+ "והקרקעות. של הקדש, הבא לפדותן צריך עשרה ואחד מהן כהן, דעשרה כהני כתובים בפרשת הקדשות, ג׳ בערכין וג׳ בבהמה וד׳ בקרקעות:",
+ "ואדם כיוצא בהן. אם אמר דמי עלי, שמין אותו כעבד, ועבד אתקש לקרקעות, דכתיב (ויקרא כ״ה) והתנחלתם אותם לבניכם. וכי היכי דבקרקעות בעינן עשרה וחד מינייהו כהן, הכי נמי באדם: "
+ ],
+ [
+ "ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד. שלא יטעה המתורגמן שמתרגם על פה:",
+ "ובנביא שלשה. אם ירצה. ולא אכפת לן אם יטעה דלא נפקא לן הוראה מינייהו:",
+ "ואם שלשתן שלש פרשיות. כגון כי כה אמר ה׳ חנם נמכרתם, כי כה אמר ה׳ מצרים ירד עמי בראשונה, ועתה מה לי פה נאם ה׳, הם ג׳ פרשיות בשלשה מקראות רצופים:",
+ "מדלגין בנביא. מפרשה לפרשה ואפילו מענין לענין:",
+ "ואין מדלגין בתורה. בשני ענינים. אבל בענין אחד מדלגין. כמו שהיה כהן גדול קורא ביום הכפורים פרשת אחרי מות, ומדלג וקורא אך בעשור:",
+ "עד שלא יפסיק התורגמן. המדלג בין בתורה בענין אחד, בין בנביא ואפילו בב׳ ענינים, לא ישהא אלא בכדי שישלים המתורגמן לתרגם מה שהוא צריך לתרגם, שאין כבוד לצבור לעמוד שם בשתיקה: "
+ ],
+ [
+ "המפטיר בנביא. מי שרגיל להפטיר בנביא, תקנו חכמים שיהא הוא פורס על שמע ברבים:",
+ "והוא עובר לפני התיבה. להוציא את הרבים בקדושת השם בתפלה, הואיל וממציא את עצמו להפטיר דהוי דבר שאינו כבודו תקנו לו את זו לכבודו:",
+ "ואם היה קטן. שאינו יכול לעבור לפני התיבה, ולא לפרוס על שמע:",
+ "אביו או רבו. עוברים לפני התיבה:",
+ "על ידו. בשבילו: "
+ ],
+ [
+ "קטן קורא בתורה. ויש מן הגאונים שאמרו דוקא משלישי ואילך:",
+ "אבל אינו פורס על שמע. לפי שהוא בא להוציא את הרבים ידי חובתן, וכל שאינו חייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן:",
+ "ואינו נושא את כפיו. אם הוא כהן, שאין כבוד לצבור שיהיו כפופין לברכתו:",
+ "פוחח. בגדיו קרועים וזרועותיו נראים מבחוץ. ערום ויחף, מתרגמינן פוחח ויחף:",
+ "פורס על שמע. שהרי הוא מחוייב בדבר:",
+ "אבל אינו קורא בתורה. מפני כבוד התורה. וכן לפני התיבה וכן לנשיאת כפים, מפני שגנאי הוא לצבור:",
+ "סומא פורס על שמע. שאע״פ שאינו רואה מאורות יש לו הנאה מן המאורות, שבני אדם רואין אותו ומצילין אותו מן המכשולים:",
+ "רבי יהודה אומר כל מי שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס. שלא היה לו הנאה מהם לעולם. ואין הלכה כר״י: "
+ ],
+ [
+ "כהן שיש בידו מומין. וכן בפניו או ברגליו:",
+ "לא ישא את כפיו. שאין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן, ואם יש מומין ברגליו יסתכלו בו ומתוך כך יבואו להסתכל בידיו, והמסתכל בכהנים כשנושאים כפיהן עיניו כהות, [חגיגה ט״ז ע״א]. לפי שהשכינה שורה בין ידיהם:",
+ "אסטס. צבעו דומה לתכלת:",
+ "פואה. שרשים אדומים שצובעים בהם אדום. ומסיק בגמרא שאם היה דש בעירו, כלומר רגיל עמהם וכולם יודעים במומין שיש בו או בצבע שבידיו או שרוב אנשי העיר מלאכתן בכך מותר, דשוב אין מסתכלים בו: "
+ ],
+ [
+ "אף בלבנים לא יעבור. חיישינן שמא מינות נזרקה בו, דעובדי ע״ז מקפידין בכך:",
+ "העושה תפילין שבראשו עגולות. כאגוז או כביצה:",
+ "סכנה. שלא תכנס בראשו:",
+ "ואין בה מצוה. דתפילין מרובעות הלכה למשה מסיני:",
+ "הרי זה דרד מינות. שבוזים דברי חכמים והולכים אחר משמעות המקרא, ואומרים בין עיניך ממש, על ידך ממש. וחכמים למדו בגזירה שוה בין עיניך, במקום שער שבראש מקום שמוחו של תינוק רופס. על ידך, בגובה היד, קיבורת בראש הזרוע, שתהא כנגד הלב:",
+ "ציפהו זהב וכו׳ והכתוב אומר (שמות י״ג:ט׳) למען תהיה תורת ה׳ בפיך, מן המותר בפיך, שיהא הכל מעור בהמה טהורה ולא מזהב:",
+ "ונתנה על בית אנקלי. על בית יד המלבוש מבחוץ. והכתוב אומר לך לאות, ולא לאחרים לאות:",
+ "הרי זה דרך החיצונים. בני אדם ההולכים אחר דעתם חוץ מדעת החכמים: "
+ ],
+ [
+ "יברכוך טובים הרי זו דרך מינות. שצריכין ישראל לצרף עמהם פושעי ישראל באגודת תעניותיהם. שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני הקטורת:",
+ "על קן צפור יגיעו רחמיך. כמו שהגיעו רחמיך על קן צפור וגזרת לא תקח האם על הבנים (דברים כ״ב:ו׳), כן חוס ורחם עלינו. משתקין אותו, שעושה מצותיו של הקב״ה רחמים והם אינן אלא גזירות:",
+ "ועל טוב יזכר שמך. על טובתך נודה לך. משתקין אותו, שאנו חייבים לברך על הרעה כשם שמברכין על הטובה:",
+ "מודים מודים. דמיחזי כשתי רשויות, כמודה ומקבל עליו ב׳ אלהות:",
+ "המכנה בעריות. שדורש פרשה של עריות בלשון כינוי. שאומר דלא בעריות ממש דיבר הכתוב, אלא שלא יגלה קלון אביו וקלון אמו ברבים:",
+ "ומזרעך לא תתן לאעברא לארמיותא. לא תבא על הגויה ותוליד בן לעבודה זרה:",
+ "משתקין אותו בנזיפה. שעוקר הכתוב ממשמעותו, ונותן כרת לבא על הגויה, ומחייבו חטאת על השוגג: "
+ ],
+ [
+ "מעשה אמנון ותמר נקרא ומיתרגם. ולא חיישינן ליקריה דדוד. והוא, דלא כתיב אמנון בן דוד, כדבעינן למימר לקמן:",
+ "מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם. ולא חיישינן ליקרא דישראל:",
+ "מעשה עגל השני. מן ויאמר משה אל אהרן עד וירא משה את העם וגו׳ ופסוק ויגוף ה׳ את העם, כל אלו נקראים ולא מתרגמין, משום יקרא דאהרן:",
+ "ברכת כהנים. נקראים ולא מתרגמין משום דאית ביה ישא ה׳ פניו אליך, שלא יאמרו הקב״ה נושא פנים והן אינן יודעים שכדאי הן ישראל לשאת להם פנים:",
+ "מעשה דוד ואמנון. לא נקראים בהפטרה, ולא מיתרגמין, כל אותן פסוקים שכתוב בהם אמנון בן דוד. אבל אותן שנאמר בהן אמנון סתם, הא אמרינן לעיל מעשה אמנון ותמר נקרא ומתרגם:",
+ "אין מפטירין במרכבה. דלמא אתי לשיולי ולעיוני בה:",
+ "ור׳ יהודה מתיר. והלכה כמותו:",
+ "אין מפטירין בהודע את ירושלים. (יחזקאל ט״ז:ב׳). משום יקרא דירושלים. ואין הלכה כר׳ אליעזר:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "On Your Way",
+ "http://mobile.tora.ws/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה מגילה",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Moed Katan/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Moed Katan/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..65735c080cc952d1ae17156f87aab0eebe44c1e4
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Moed Katan/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
@@ -0,0 +1,213 @@
+{
+ "language": "en",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Moed Katan",
+ "versionSource": "http://sefaria.org/",
+ "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "license": "CC-BY",
+ "versionNotes": "",
+ "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "actualLanguage": "en",
+ "languageFamilyName": "english",
+ "isBaseText": false,
+ "isSource": false,
+ "direction": "ltr",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה מועד קטן",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "משקין בית השלחין – a weary land and thirsty for water. The Aramaic translation of “tired and weary,” is thirstiness and tired.",
+ "משקין במועד – for it is a business that cannot be postponed without irretrievable loss is permissible on the Festival (i.e., the Intermediate Days of the Festival). For a field which needs irrigation from the time when one begins to water it, if one does not water it frequently, it immediately becomes lost, as is taught at the end of Mishnah [3 – of this chapter, seeds which have not been watered before the Festival should not be watered on the Festival, for they will not suffer loss, but if they “drank” before the Festival, he should water them during the Festival. And specifically, a bright, shade-less field (i.e., vegetable or grain field) of grain which needs irrigation, we water them on the Festival, but fields which are moist of a tree, it is not permitted on the Festival, for they don’t suffer loss. And in the Seventh Year, it is permitted to water whether it is a field that needs irrigation or whether it is a field sufficiently watered by rain [and not needing irrigation], and because of the Festival alone, our Mishnah took this.",
+ "שיצא בתחילה – that goes out now from the start, and we don’t suspect for since it is new, lest its banks overflow and people come to repair them on the Festival and there is great trouble/labor.",
+ "שלא יצא בתחלה – when it is sleeping.",
+ "אבל לא ממי גשמים – a decree because of water from a swipe well.קילון are water of a deep pit/cistern and in it is collected rain water, and from it there is greater trouble to draw it out.",
+ "עוגיות – trenches that they would make in the roots of olives and in the roots of vines in order that they would fill up with water."
+ ],
+ [
+ "האמה – trenches that they would make in the ground that in the water would travel around the field and from field to field, which are called אמה/river-arms, canals/channels, because they are one cubit wide at a depth of a cubit.",
+ "בתחלה – if there never was one [before], we don’t make them ab initio on the Festival because of the trouble/labor.",
+ "ובשביעית – because it would appear like digging in the ground during the Seventh Year.",
+ "ומתקנים את המקולקלת – if dirt fell into it and does not bring forth an uninterrupted flow, we repair it, but we don’t make it ab initio on the Festival. And the Halakha is according to the Sages.",
+ "ומתקנים קלקולי המים – water that has entered in the indentations/holes to drink from them.",
+ "וחוטטין – clean and dig and remove from inside them rocks and chips and sandy matter in grain that fell in them.",
+ "ומציינין – make markings of graves that they would cleanse with plaster and pour on the grave, and it is a sign to those walking not to pass over a place of ritual uncleanness (see Mishnah Shekalim, Chapter 1, Mishnah 1).",
+ "ויוצאין – agents of the Jewish court would go out to inspect the fields that were sown with mixed seeds and uproot them, because they take their compensation for this from the donations to the Temple treasury for congregational sacrifices, and on the days of the Festival, they are hired cheaply because they are idle [from work]."
+ ],
+ [
+ "מושכין את המים – that is underneath the tree, and this is for another tree, where there is no strenuous labor, but he should not water the entire field, and we are speaking of a field sufficiently watered by rain, which does not suffer loss, for the rain waters are sufficient for it, but when we water it, there is great and liberal provision.",
+ "לא שתו – there was no loss",
+ "בזה ובזה – even if they had not drunk [water] and even a field that is sufficiently watered by rain, and because of the liberal provision the Sages permitted it. And the Halakha is according to Rabbi Eliezer ben Yaakov. And the anonymous Mishnah (i.e., Mishnah 1): We water the irrigated field that is above is according to him (i.e., Rabbi Eliezer ben Yaakov). However, a moist field whose ground is like plaster/clay/mud, it is permitted to water it during the Festival, and even according to Rabbi Eliezer ben Yaakov, for they are considered like seeds that drank [water] before the Festival."
+ ],
+ [
+ "האישות – mole, which is a creature that has no eyes and causes loss to the fields.",
+ "ובשדה הלבן – that they plough and seed it with train and there are no trees in it.",
+ "בשדה האילן כדרכו – that causes great loss , and these are suspect of great loss. Therefore, they dig holes as is the normal manner and suspect traps.",
+ "שלא כדרכו – wedge in a spit in the ground with strength and shake the tree to and fro, and it is found that a hole was made of its own. But not via the digging, and the Halakha is according to the Sages. But in a bright shade-less [grain or vegetable] field that is near an orchard, they dig as is done normally, lest the spit go out from the bright shade-less field and destroy the trees.",
+ "ומקרין את הפרצה – they set up the stones one on top of the other in the manner of building and they don’t plaster it with plaster, and we are speaking of the breach in a garden, but a in the wall of a courtyard that fell, the buid as is done normally, because of the thieves."
+ ],
+ [
+ "רואין את הנגעים במועד להקל – if he was ritually pure, the Kohen would say to him, “you are pure,” for it is a rejoicing for him.",
+ "אבל לא להחמיר – that if he was ritually impure, he should remain silent, and not make him impure that they would have to leave outside of the camp.",
+ "לא להקל ולא להחמיר – because it was necessary to see him if he was ritually pure in order to be lenient towards him, for if it was necessary to be strict, if he was [in fact] ritually impure, one must say to him, “you are impure,” as it is written (Leviticus 13:59): “for pronouncing it pure or impure,” for a Kohen is not permitted to be silent, and it is better for him that the Kohen should not see him at all.",
+ "מלקט אדם עצמות אביו ואמו – on the Festival, in order to bury them in an appropriate place.",
+ "ששמחה היא לו – when he sees them [when they bury them in the graves of his ancestors]. But the Halakha is not according to Rabbi Meir in the two of these.",
+ "לא יערער על מתו – he should not bring a eulogizer to excite to lamentation on his deceased one that was dead for many days, to search out the relatives of the dead in the manner that the eulogizer goes around when he cries out and says: “Come, cry with me all who are bitter of heart, and he whose heart sinks goes and eulogies his relative.",
+ "לא יספידנו – he should not hire a eulogizer for whose dead died at that hour.",
+ "קודם הרגל שלשים יום – always, that they mention the reason in the Gemara (Moed Katan 8a) that it is the manner of people to collect monies for the needs of the Festival thirty days before the [onset of the] Festival, because he heard that they explain the Halakhot/laws of the Festival. And lest he give the monies that he collected for the needs of the Festival to the eulogizer, and he would be prevented from the [experiencing] the joy of the Festival. And there are those who say that the dead are not forgotten from the heart (Moed Katan 8b) other than after thirty days after his eulogy."
+ ],
+ [
+ "אין חופרין כוכין וקברות במועד – for a dead to be buried in it after the Festival. Sepulchral chambers, in the cave under the ground, and graves, in a building.",
+ "אבל מחנכין – if it had long, they shorten it, and if it had been short, they length and widen it.",
+ "נברכת – of launderers, a place set up to launder clothing there, and there isn’t such a great trouble to it.",
+ "וארון עם המת בחצר – that tied there, and it is permissible to plane/saw the boards and to make for him a bier. But not in another courtyard, and they didn’t teach this other than regarding a person who is not famous, but for a famous person, they make for him the bier and even in the marketplace. And for us, who are of small number, every person is considered famous.",
+ "ר\"י אוסר – to bring wood to make boards at first for the needs of the bier, other than if they were planed before Yom Tov. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "מפני ששמחה היא לו – for we do not mix another rejoicing with the joy of the Festival, as it is written (Deuteronomy 16:14): “You shall rejoice in your Festival…” – in your holiday and not with your wife.",
+ "אבל מחזיר הוא את גרושתו – which is not a rejoicing so much, but with a new wife, that he had never had.",
+ "ועושה אשה תכשיטיה – such as to put kohl/a powder used for painting the eyelids in her eyes and to smooth out her hair so that it does not scatter, and to add red coloring to her face and or cause to pass a knife on her lower face, and everything that is similar to this.",
+ "שניוול הוא לה – it is painful to her , and the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "ההדיוט תור כדרכו – the “layman”/unskilled person is called anyone who doesn’t know how to direct the border of the garment so that it would be equal and properly directed, but rather curvy/windy to this side of that side and he makes it wide in this place and narrow in the other.",
+ "מכליב – he makes stitches like the teeth of a dog, and they are equivalent this one corresponding to that one, but rather one oon top and the other below.",
+ "מסרגין את המטות – they weave them with ropes longitudinally and crosswise.",
+ "ממתחין – if it had been woven for many days and the ropes became weak, they tighten them, but they do not weave them [with ropes longitudinally and crosswise. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "מעמידין – they build and restore and repair the oven that they need for the Festival, and because they would carry their ovens from place to place, for that reason, the Mishnah teaches, “set up.”",
+ "[אין] מכבשין – they roughen and beat with a hammer on the millstone (Moed Katan 10a) when they are too smooth and they don’t mill/grind properly. And the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "ולמפרסת – a walk before the attic that those who live above walk in it and go down through a ladder to the courtyard.",
+ "ושפין את הסדקין – of the roofs that are not slanted, we grind them with plaster and when there are cracks in the plaster and the leaks in the roof go down in the house and there is loss, we smooth them, plaster them.",
+ "מעגלה – a round piece of wood whereby we smooth out the roofs.",
+ "במלחצים – a wide artisan’s implement of copper like a spoon, which has a handle.",
+ "הציר – the foot of the door that surrounds in the cavity of the threshold/lower door-sill of he opening.",
+ "צינור – the cavity that is in the threshold/lower door-sill.",
+ "והקורה – the actual beams of the house that were broken even prior to Yom Tov.",
+ "ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד – that he should not say, “I will wait until the Festival when I don’t have other work and I will do this.”",
+ "כבשים – such as fish and vegetables that are pickled with salt and vinegar.",
+ "שיכול לאכלן במועד – that they pickle quickly and are appropriate to eat immediately."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מי שהפך – It is the manner of people that they turn their olives in the vat or pit where olives are packed until they form a viscid mass where they are piled up and when one wants to bring them into the building containing the tank [and all the implements] for pressing olives, and if he does not bring them into the press to grind them after he has turned them over, they become lost.",
+ "וארעו אבל – who is prohibited to do work.",
+ "או שהטעתו פועלים – that did not come to work and the Festival arrived.",
+ "טוען – upon the olives a beam of the olive press for the first time and sweep them out, ion order that a bit of the oil flows a bit so that they will not loose it, but not during the second time because they will not lose any more, and from here we learn that things that are permitted during the Festival (i.e., on the Intermediate Days of the Festival/Hol HaMoed), it is forbidden for a mourner to do them with his hand during his days of mourning, for since it (i.e., the Mishnah) teaches “an occasion for mourning befell him,” and on account of the mourning he delays until the Festival, he applies the pressing beam [for the first time] for the olives during the Festival, but during the days of his mourning, he would be prohibited to press with his hand even the first beat, but others press for him.",
+ "זולף – he pours the olives on the back of the olive press, and every matter that he pours is called זילוף/sprinkling.",
+ "וגומר – pressing them (olives) and wine/grape pressing in the olive press.",
+ "וגף – close the lip of the barrels. And the Halakha is according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "בתוך הבור – digging underneath the wine press which is covered with plaster to receive the wine.",
+ "למודים – wooden boards, that is to say, he covers it there with boards so that it does not ferment, and it does not draw wine out of the put. And the Halakha is according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "ושולה פשתנו – all that comes up fro the water is called “soak.”",
+ "אם כוונו מלאכתן במועד יאבדו – The Jewish court causes him to lose money and make it ownerless."
+ ],
+ [
+ "אלא לצורך המועד – that the purchaser needs them on the Festival (I.e., the Intermediate Days of the Festival/Hol HaMoed) – houses to dwell in them, slaves to serve him and animals/cattle for slaughter.",
+ "או לצורך המועד – that he needs to money to spend for the needs of the Holy Day.",
+ "אין מפנים – utensils or grain..",
+ "מבית – [from] this [house] to another house far from him because of the effort.",
+ "אבל מפנה לחצרו – to another house in the same courtyard, for it is private, but not from one house to another house via the public domain.",
+ "ואין מביאין כלים מבית האומן – these words [are regarding] utensils that are not for the needs of the Festival, but utensils that are for the needs of the Festival such as pillows, cushions and cups and ladles are permitted.",
+ "ואם חושש להם – lest they be stolen from the house of the artisan, or if he needs the artisan to hire him and the owner of the utensil doesn’t believe him since he fears lest he will request from him the wages for his labor a second time."
+ ],
+ [
+ "מחפין את הקציעות – figs that are spread/stretched out in the field to dry them, we cover and hide them with straw because of the rains.",
+ "אף מעבין – place them this one on top of that one and make them like a pile, and that the upper owns protect the lower ones.",
+ "הדשושות – that we thresh and crush wheat for cereal.",
+ "בגרוסות – they make pounded beans.",
+ "הם – the artisans.",
+ "החמירו על עצמן – and we don’t do it even in private. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אלו מגלחין. הבא ממדינת הים – During the Festival, for he did not have time to shave prior to the Festival. And this is a case of one who departed for business or to a thing that was necessary, if he didn’t depart other than to a mere walk/doing errands, it is prohibited [to shave].",
+ "והיוצא מבית האסורין – and even if he was imprisoned at the hand of an Israelite who would let him shave, because he was in pain.",
+ "ומנודה – who released him from his excommunication during the Festival, but prior to the Festival, he was not able to shave since someone who was excommunicated is prohibited to cut his hair.",
+ "ומי שנדר – [vowed] not to shave, and he could not find a Sage that would release him from his vow prior to the Festival. Alternatively, he did not find an opening for regret other than during the Festival.",
+ "והנזיר – who completed his being a Nazirite vow during the Festival.",
+ "ה\"ג והמצורע העולה מטומאתו לטהרתו – if his seventh day occurs during the Festival, he is permitted to take a haircut, as it is written (Leviticus 14:9): “On the seventh day he shall shave off all his hair [– of head, beard, and eye-brows…].” And the shaving of the bald spot [on the head or in the beard] is not considered, for it is not other than a small thing when he shaves around the bald spot. And there reason that it is prohibited to shave on the Festival outside of those who are taught in the Mishnah is in order that they should not intend to shave during the Festival when they are idle from work and the First Day of the Festival comes when they are disgraced, that is is the reason also that the they prohibited laundering on the Festival."
+ ],
+ [
+ "ומי שנשאל לחכם – that he vowed not to launder his clothes and he appeared before a Sage on the Festival and he released him from his vow.",
+ "ומטפחות ידים – that they dry with the their hands at the time of eating.",
+ "ומטפחות ספרים – clothing/covering that the barbers give to those who get a haircut between his shoulders because of the hair. And when he comes to shave to those who are taught in the Mishnah who are permitted to shave on the Festival, it is necessary to always launder it.",
+ "מטפחות הספגין – that they dry with them when they leave from the bathhouse.",
+ "וכל העולים מטומאה לטהרה – on the Festival, it is permitted to launder their clothes. And flax utensils, even of every person it is permitted to launder them on the Festival, for they need laundering frequently, and even that which was laundered on the eve of the Festival become soiled immediately and need laundering during the Festival, therefore, they did not make a decree concerning them. And whomever lacks other than one undershirt/garment, even if it is not made of flax is permitted to launder it on the Festival., and he who stands naked at the time of his laundering with only a girdle on his loins to cover the flesh of his nakedness for this proves that he lacks other than this undershirt/garment that he launders."
+ ],
+ [
+ "קדושי אשה – He writes on paper or on earthenware, “You are betrothed to me,” and he betroths with it the woman even if it is not worth a Perutah/penny. And therefore, it is permitted to write [this formula on the Festival because he fears lest someone else precede him [in doing so] and it is for him a business which cannot be postponed without irretrievable loss.",
+ "גיטין – who wants to leave on a caravan, and if he doesn’t write it (i.e., the Jewish bill of divorce) now, this (woman) will remain tied to an absent husband.",
+ "ושוברים – for if the borrower would say: “I will not pay back your liability if I do not have a receipt from you,” we listen to him, and he (i.e., the borrower) goes on his way, and it is found that this one (i.e., the lender) loses his money.",
+ "דייתיקי - the gift of someone on his deathbed. And the explanation of the term דייתיקי /disposition of property, especially by will and testimony – this shall be fulfilled and will be, for the words of someone on his deathbed is as they are written and as delivered.",
+ "מתנה – the gift of a healthy individual, and if it was not written to them, the recipient would lose it, for perhaps the giver would retract [his decision].",
+ "ופרוזבולין – that the seventh year would not cause a remission of debt and he would lose his monies. The word פרוזבול/Prozbul (the declaration made in court, before the execution of a loan to the effect that the law of limitation by the entrance of the Sabbatical year shall not apply to the loan to be transacted) (see Gittin 36b-37a) before the rich and before the poor, that is, the enactment to thee rich that they should not transgress on what is written in the Torah (Deuteronomy 15:B): “Beware lest you harbor the base thought…,” and the enactment for the poor that they should be enabled to receive loans,. The senators of the Rich and the Poor/broken Ones. And Hillel established the Prozbul , a document in which they write: “I hand over to you so-and-so and so-and-so the judges, that every document that I have on so-and-so, I will collect whenever I want. And further, the seventh year does not cancel his loan.” It is as if the Jewish court collected his liability, and further, we don’t read concerning him (Deuteronomy 15:2): “he shall not dun his fellow or kinsman, [for the remission proclaimed is of the LORD].”",
+ "אגרות שום – for the Jewish court estimated the possessions of the borrower and gave it to the lender.",
+ "אגרות מזון – the Jewish court sold the property for the provision of food for [his] wife and the daughters, and they write the actions of the Jewish court on this. Alternatively, he who accepted upon himself to feed the daughter of his wife.",
+ "מיאונים – of a minor whose mother and her brothers married her off, she can refuse her husband and say: “ I don’t want so-and-so as my husband,” and she leaves it (i.e., the marriage/relationship) without a Jewish bill of divorce. And the document that they write for testimony in this matter is called the document of refusal.",
+ "שטרי ברורין – that they chose for them the judges. This one (i.e., litigant) chooses one judge and the other one chooses another [judge] (see Mishnah Sanhedrin, Chapter 3, Mishnah 1) , and they write a document that neither of the litigants will retract.",
+ "וגזירות ב\"ד – the legal decision that the judges made.",
+ "אגרות של רשות – the commands of the ruler, such as (Tractate Avot, Chapter 1, Mishnah 10): “Don’t get friendly with the government.” “Be careful/wary with the government” ( Tractate Avot, Chapter 2, Mishnah 3). And there are those who explain it as letters of secular character (i.e., social correspondence) that they write between a person and his fellow."
+ ],
+ [
+ "אין כותבין שטרי חוב במועד – since one can write it after the Festival.",
+ "ואם אינו מאמינו – and he doesn’t want to lend him without a document but if the borrower needs money, we write it [during the Intermediate Days of the Festival].",
+ "או שאין לו – for the scribes [lacks] for what to eat, he should write it and take his compensataion, for the fee for work for one who has no food to eat is permitted.",
+ "ואפילו בספר העזרה – The Torah scroll that the High Priest reads from on Yom Kippur, and even though it is necessary for the community.",
+ "לעצמו – to fulfill the commandment, but not to see or rent out.",
+ "ועווה על ירכו תכלת – that he places the cord on his thigh and rubs with his hand and it is spun by itself, but not by his hand between his fingers, nor by a spindle in the manner that he might do on a weekday. And the Halakha is that one a person spins tekhelet/the thread of blue for his clothing whether with a spindle or a stone."
+ ],
+ [
+ "הקובר את מתו – A death had occurred for him prior to the Festival. And he observed mourning for three days prior to the Festival.",
+ "בטלה ממנו גזירת שבעה – but the thirty-day/Shloshim decree is not abrogated, that is the prohibition of cutting one’s hair, and one counts after the Festival thirty days with the three that passed already from the thirty. And the Halakhic decision is that one who buries his dead even one hour prior to the Festival, the decree of Shivah/seven days is abrogated for him.",
+ "שמונה – [eight] days prior to the Festival, for since one of the days of shaving entered prior to the Festival, the Festival comes and abrogates the rest altogether.",
+ "שבת – [A Sabbath] during the days of his mourning counts towards the number of seven.",
+ "ואינה מפסקת – but does not abrogate the remainder, but he sits and mourns after Shabbat.",
+ "הרגלים מפסיקים ואינם עולים – if he practiced [the rituals of] mourning prior the Festival, the Festival interrupts and abrogates the decree of thirty [days]. But if he did not practice [the rituals of] mourning prior to the Festival, but began his mourning during the Festival, the Festivals do not count to the number seven, but count towards the number thirty. And the reason that Shabbat counts to the total of seven days of mourning , because things that are done in private are practiced on it, such as [the prohibition of] sexual relations and removing the mourner’s wrap, for it is prohibited to be with an uncovered heat, and washing in hot water, for the mourner is forbidden [to engage] with them on Shabbat. But on the Festivals, none of the laws of the mourning are practiced/observed on it. Therefore, [the mourning] stops completely. But if mourning did not occur at all prior to the [onset of the] Festival, like the dead was buried during the Festival, it does not count towards the number seven, and one begins to count seven after the Festival."
+ ],
+ [
+ "משחרב בית המקדש – For Shavuot/Atzeret has no payment of indemnity all seven days of the sacrifice, the laws of the Festival are abrogated, and it is a Shabbat which does not interrupt it, but at the time of the Temple, he who did not make the Festival offering on the First Day of Shavuot would offer it throughout the seven days, like the Festival of Matzot; Azeret was like the Festival of Matzot even as regards mourning. And the final result of this matter regarding the Halakhic decision is that Atzeret in this time is like the Festivals, and Rosh Hashanah and Yom Kippur are like the festivals. He who suffered a loss prior to one of these, even one hour, the decree of [sitting] Shivah is abrogated. And if [the person] died prior to one of these Holy Days, the decree of thirty days is abrogated from him, as we have stated; and the seven days of the Festival count towards the number thirty, which is fourteen days. And Shemini Atzeret/The Eighth Day of Solemn Assembly is a festival unto itself, and is considered as if it is seven days, that makes twenty-one days. We count another nine days until the thirty and that is enough. And the decree of seven as we have stated is that he that was a mourner all seven days is prohibited in washing in hot water, even for part of his body, and in cold [water] all of his body, and he is prohibited from laundering his clothing, and in anointing and in wearing leather [shoes] and in doing work and in greeting others. And he is obligated in wrapping his head in mourning garb , and in turning over his bed, so that all of the beds that are in his house would be turned over on the ground and he should sleep on them, but not upon a bed standing upright. And it is prohibited to cut his nails with a utensil nor the hair of his mustache, even if it prevents him from eating. And it is prohibited to read from the Torah, whether from the Written Torah or from the Oral Torah. And he cannot re-stitch the tear that is upon him. And the decree of thirty is that from the seventh day until the completion of the thirtieth [day], it is prohibited to wear new clothing, or a white ironed garment, and it is prohibited to cut one’s hair, and to enjoy an optional banquet and to go shopping with one’s friends, and to marry another woman, if he has a wife and children, and he cannot sew together the tear that is upon him."
+ ],
+ [
+ "אין קורעין – on the Festival (i.e., during Hol HaMoed/The Intermediate Days of the Festival), other than the relatives of the deceased – for his mother and his father and for his son and his daughter and for his brother and his sister and for his wife – for these seven deceased individuals that one is obliged to mourn over them. But on the rest of the relations that one is not obligated to mourn over them, one does not tear [clothing] over them during the Festival, and we don’t say this other than over someone who is not a Sage or a worthy person or an individual who was [filled] with good deeds. But a Sage that died, everyone is his relative, and everyone tears [their clothing] upon him even during the Festival. And similarly regarding a person who is known for his worthiness and piety. And all who stand at the time of the departure of the soul of every person from the Jews is obligated to tear [his clothing] even during the Festival. And the tearing on [hearing of the passing of] one’s father and mother is with his entire garment until he reveals his heart, and he tears with his hand and separates the upper border of the garment, and he tears from the outside, for he does not bring his hand inside underneath his garment while he is tearing it, and stitches it after thirty days, and he does not mend the garment torn in mourning ever. And similarly, regarding his Rabbi who taught him Torah. But on all the rest of he relatives, you tear a handbreadth only from the upper part of the garment, and one tears it with a utensil if one desires, and one does not have to separate the border, and he has to bring in his hand under his garment when he is tearing it and he can re-stitch it after seven [days], and sew together the the tear after thirty [days]. And tearing of the clothing is done only while standing.",
+ "ולא חולצין במועד – the untying of the shoulder where their arms and shoulders are revealed.",
+ "ולא מברין – the first meal, for a mourner is prohibited to eat of his own and it is customary to provide the meal to him in the street of the city, but on the Festival we don’t provide the meal of consolation other than his relatives inside his house.",
+ "ואין מברין אלא על מטות זקופות – and even within the house we don’t provide him with the meal of consolation on mattresses on or near the floor, for it is customary in he rest of the days of the year for all of his relatives and he whose heart is haughty to eat with him while his mattress is on or near the ground, and during the Festivals, we do not serve the meal of consolation other than on raised beds.",
+ "ואין מוליכין – the meal to the house of the mourner.",
+ "לא בטבלא – the manner of honor.",
+ "ולא באסקוטלא – flipping a small table of silver or of gold or of glass. But I heard a bowl of silver, for in the foreign tongue, they call the bowl “Shekudila.”",
+ "אלא בסלין – of peeled willow twigs, in order not to embarrass the poor that come to serve a condolence meal and lack a collection of bells or a small table.",
+ "ופוטרין את הרבים – give them the permission to go immediately."
+ ],
+ [
+ "אין מניחין את המטה – [bier] of the dead person.",
+ "ברחוב – [in the street] during the Festival (i.e., the Intermediate Days of the Festival/Hol HaMoed).",
+ "לעולם – even during the weekdays, as it is written (Numbers 20:1): “Miriam died there and was buried there.” The burial is juxtaposed to the death.",
+ "מטפחות – clap palm to palm",
+ "ור\"ש אומר כו' – But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "ואשה רעותה קינה – and since it is written (Jeremiah 9:19): “And teach [your daughter wailing, and one another lamentation],” so we see that one speaks and her neighbor responds.",
+ "אבל לעתיד לבא אומר בלע המות לנצח – that the Holy One Blessed be He should consume death, and all of them respond with a song that there should be no death and no dears, and we take this Biblical verse here because we should not stand/end with a bad thing [and therefore, he saw to conclude with a good thing/word]."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Moed Katan/English/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Moed Katan/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..cbd0e84e8309b15ad8e6e571983b7ab7efc31e92
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Moed Katan/English/merged.json
@@ -0,0 +1,211 @@
+{
+ "title": "Bartenura on Mishnah Moed Katan",
+ "language": "en",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Moed_Katan",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "משקין בית השלחין – a weary land and thirsty for water. The Aramaic translation of “tired and weary,” is thirstiness and tired.",
+ "משקין במועד – for it is a business that cannot be postponed without irretrievable loss is permissible on the Festival (i.e., the Intermediate Days of the Festival). For a field which needs irrigation from the time when one begins to water it, if one does not water it frequently, it immediately becomes lost, as is taught at the end of Mishnah [3 – of this chapter, seeds which have not been watered before the Festival should not be watered on the Festival, for they will not suffer loss, but if they “drank” before the Festival, he should water them during the Festival. And specifically, a bright, shade-less field (i.e., vegetable or grain field) of grain which needs irrigation, we water them on the Festival, but fields which are moist of a tree, it is not permitted on the Festival, for they don’t suffer loss. And in the Seventh Year, it is permitted to water whether it is a field that needs irrigation or whether it is a field sufficiently watered by rain [and not needing irrigation], and because of the Festival alone, our Mishnah took this.",
+ "שיצא בתחילה – that goes out now from the start, and we don’t suspect for since it is new, lest its banks overflow and people come to repair them on the Festival and there is great trouble/labor.",
+ "שלא יצא בתחלה – when it is sleeping.",
+ "אבל לא ממי גשמים – a decree because of water from a swipe well.קילון are water of a deep pit/cistern and in it is collected rain water, and from it there is greater trouble to draw it out.",
+ "עוגיות – trenches that they would make in the roots of olives and in the roots of vines in order that they would fill up with water."
+ ],
+ [
+ "האמה – trenches that they would make in the ground that in the water would travel around the field and from field to field, which are called אמה/river-arms, canals/channels, because they are one cubit wide at a depth of a cubit.",
+ "בתחלה – if there never was one [before], we don’t make them ab initio on the Festival because of the trouble/labor.",
+ "ובשביעית – because it would appear like digging in the ground during the Seventh Year.",
+ "ומתקנים את המקולקלת – if dirt fell into it and does not bring forth an uninterrupted flow, we repair it, but we don’t make it ab initio on the Festival. And the Halakha is according to the Sages.",
+ "ומתקנים קלקולי המים – water that has entered in the indentations/holes to drink from them.",
+ "וחוטטין – clean and dig and remove from inside them rocks and chips and sandy matter in grain that fell in them.",
+ "ומציינין – make markings of graves that they would cleanse with plaster and pour on the grave, and it is a sign to those walking not to pass over a place of ritual uncleanness (see Mishnah Shekalim, Chapter 1, Mishnah 1).",
+ "ויוצאין – agents of the Jewish court would go out to inspect the fields that were sown with mixed seeds and uproot them, because they take their compensation for this from the donations to the Temple treasury for congregational sacrifices, and on the days of the Festival, they are hired cheaply because they are idle [from work]."
+ ],
+ [
+ "מושכין את המים – that is underneath the tree, and this is for another tree, where there is no strenuous labor, but he should not water the entire field, and we are speaking of a field sufficiently watered by rain, which does not suffer loss, for the rain waters are sufficient for it, but when we water it, there is great and liberal provision.",
+ "לא שתו – there was no loss",
+ "בזה ובזה – even if they had not drunk [water] and even a field that is sufficiently watered by rain, and because of the liberal provision the Sages permitted it. And the Halakha is according to Rabbi Eliezer ben Yaakov. And the anonymous Mishnah (i.e., Mishnah 1): We water the irrigated field that is above is according to him (i.e., Rabbi Eliezer ben Yaakov). However, a moist field whose ground is like plaster/clay/mud, it is permitted to water it during the Festival, and even according to Rabbi Eliezer ben Yaakov, for they are considered like seeds that drank [water] before the Festival."
+ ],
+ [
+ "האישות – mole, which is a creature that has no eyes and causes loss to the fields.",
+ "ובשדה הלבן – that they plough and seed it with train and there are no trees in it.",
+ "בשדה האילן כדרכו – that causes great loss , and these are suspect of great loss. Therefore, they dig holes as is the normal manner and suspect traps.",
+ "שלא כדרכו – wedge in a spit in the ground with strength and shake the tree to and fro, and it is found that a hole was made of its own. But not via the digging, and the Halakha is according to the Sages. But in a bright shade-less [grain or vegetable] field that is near an orchard, they dig as is done normally, lest the spit go out from the bright shade-less field and destroy the trees.",
+ "ומקרין את הפרצה – they set up the stones one on top of the other in the manner of building and they don’t plaster it with plaster, and we are speaking of the breach in a garden, but a in the wall of a courtyard that fell, the buid as is done normally, because of the thieves."
+ ],
+ [
+ "רואין את הנגעים במועד להקל – if he was ritually pure, the Kohen would say to him, “you are pure,” for it is a rejoicing for him.",
+ "אבל לא להחמיר – that if he was ritually impure, he should remain silent, and not make him impure that they would have to leave outside of the camp.",
+ "לא להקל ולא להחמיר – because it was necessary to see him if he was ritually pure in order to be lenient towards him, for if it was necessary to be strict, if he was [in fact] ritually impure, one must say to him, “you are impure,” as it is written (Leviticus 13:59): “for pronouncing it pure or impure,” for a Kohen is not permitted to be silent, and it is better for him that the Kohen should not see him at all.",
+ "מלקט אדם עצמות אביו ואמו – on the Festival, in order to bury them in an appropriate place.",
+ "ששמחה היא לו – when he sees them [when they bury them in the graves of his ancestors]. But the Halakha is not according to Rabbi Meir in the two of these.",
+ "לא יערער על מתו – he should not bring a eulogizer to excite to lamentation on his deceased one that was dead for many days, to search out the relatives of the dead in the manner that the eulogizer goes around when he cries out and says: “Come, cry with me all who are bitter of heart, and he whose heart sinks goes and eulogies his relative.",
+ "לא יספידנו – he should not hire a eulogizer for whose dead died at that hour.",
+ "קודם הרגל שלשים יום – always, that they mention the reason in the Gemara (Moed Katan 8a) that it is the manner of people to collect monies for the needs of the Festival thirty days before the [onset of the] Festival, because he heard that they explain the Halakhot/laws of the Festival. And lest he give the monies that he collected for the needs of the Festival to the eulogizer, and he would be prevented from the [experiencing] the joy of the Festival. And there are those who say that the dead are not forgotten from the heart (Moed Katan 8b) other than after thirty days after his eulogy."
+ ],
+ [
+ "אין חופרין כוכין וקברות במועד – for a dead to be buried in it after the Festival. Sepulchral chambers, in the cave under the ground, and graves, in a building.",
+ "אבל מחנכין – if it had long, they shorten it, and if it had been short, they length and widen it.",
+ "נברכת – of launderers, a place set up to launder clothing there, and there isn’t such a great trouble to it.",
+ "וארון עם המת בחצר – that tied there, and it is permissible to plane/saw the boards and to make for him a bier. But not in another courtyard, and they didn’t teach this other than regarding a person who is not famous, but for a famous person, they make for him the bier and even in the marketplace. And for us, who are of small number, every person is considered famous.",
+ "ר\"י אוסר – to bring wood to make boards at first for the needs of the bier, other than if they were planed before Yom Tov. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "מפני ששמחה היא לו – for we do not mix another rejoicing with the joy of the Festival, as it is written (Deuteronomy 16:14): “You shall rejoice in your Festival…” – in your holiday and not with your wife.",
+ "אבל מחזיר הוא את גרושתו – which is not a rejoicing so much, but with a new wife, that he had never had.",
+ "ועושה אשה תכשיטיה – such as to put kohl/a powder used for painting the eyelids in her eyes and to smooth out her hair so that it does not scatter, and to add red coloring to her face and or cause to pass a knife on her lower face, and everything that is similar to this.",
+ "שניוול הוא לה – it is painful to her , and the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "ההדיוט תור כדרכו – the “layman”/unskilled person is called anyone who doesn’t know how to direct the border of the garment so that it would be equal and properly directed, but rather curvy/windy to this side of that side and he makes it wide in this place and narrow in the other.",
+ "מכליב – he makes stitches like the teeth of a dog, and they are equivalent this one corresponding to that one, but rather one oon top and the other below.",
+ "מסרגין את המטות – they weave them with ropes longitudinally and crosswise.",
+ "ממתחין – if it had been woven for many days and the ropes became weak, they tighten them, but they do not weave them [with ropes longitudinally and crosswise. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "מעמידין – they build and restore and repair the oven that they need for the Festival, and because they would carry their ovens from place to place, for that reason, the Mishnah teaches, “set up.”",
+ "[אין] מכבשין – they roughen and beat with a hammer on the millstone (Moed Katan 10a) when they are too smooth and they don’t mill/grind properly. And the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "ולמפרסת – a walk before the attic that those who live above walk in it and go down through a ladder to the courtyard.",
+ "ושפין את הסדקין – of the roofs that are not slanted, we grind them with plaster and when there are cracks in the plaster and the leaks in the roof go down in the house and there is loss, we smooth them, plaster them.",
+ "מעגלה – a round piece of wood whereby we smooth out the roofs.",
+ "במלחצים – a wide artisan’s implement of copper like a spoon, which has a handle.",
+ "הציר – the foot of the door that surrounds in the cavity of the threshold/lower door-sill of he opening.",
+ "צינור – the cavity that is in the threshold/lower door-sill.",
+ "והקורה – the actual beams of the house that were broken even prior to Yom Tov.",
+ "ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד – that he should not say, “I will wait until the Festival when I don’t have other work and I will do this.”",
+ "כבשים – such as fish and vegetables that are pickled with salt and vinegar.",
+ "שיכול לאכלן במועד – that they pickle quickly and are appropriate to eat immediately."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מי שהפך – It is the manner of people that they turn their olives in the vat or pit where olives are packed until they form a viscid mass where they are piled up and when one wants to bring them into the building containing the tank [and all the implements] for pressing olives, and if he does not bring them into the press to grind them after he has turned them over, they become lost.",
+ "וארעו אבל – who is prohibited to do work.",
+ "או שהטעתו פועלים – that did not come to work and the Festival arrived.",
+ "טוען – upon the olives a beam of the olive press for the first time and sweep them out, ion order that a bit of the oil flows a bit so that they will not loose it, but not during the second time because they will not lose any more, and from here we learn that things that are permitted during the Festival (i.e., on the Intermediate Days of the Festival/Hol HaMoed), it is forbidden for a mourner to do them with his hand during his days of mourning, for since it (i.e., the Mishnah) teaches “an occasion for mourning befell him,” and on account of the mourning he delays until the Festival, he applies the pressing beam [for the first time] for the olives during the Festival, but during the days of his mourning, he would be prohibited to press with his hand even the first beat, but others press for him.",
+ "זולף – he pours the olives on the back of the olive press, and every matter that he pours is called זילוף/sprinkling.",
+ "וגומר – pressing them (olives) and wine/grape pressing in the olive press.",
+ "וגף – close the lip of the barrels. And the Halakha is according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "בתוך הבור – digging underneath the wine press which is covered with plaster to receive the wine.",
+ "למודים – wooden boards, that is to say, he covers it there with boards so that it does not ferment, and it does not draw wine out of the put. And the Halakha is according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "ושולה פשתנו – all that comes up fro the water is called “soak.”",
+ "אם כוונו מלאכתן במועד יאבדו – The Jewish court causes him to lose money and make it ownerless."
+ ],
+ [
+ "אלא לצורך המועד – that the purchaser needs them on the Festival (I.e., the Intermediate Days of the Festival/Hol HaMoed) – houses to dwell in them, slaves to serve him and animals/cattle for slaughter.",
+ "או לצורך המועד – that he needs to money to spend for the needs of the Holy Day.",
+ "אין מפנים – utensils or grain..",
+ "מבית – [from] this [house] to another house far from him because of the effort.",
+ "אבל מפנה לחצרו – to another house in the same courtyard, for it is private, but not from one house to another house via the public domain.",
+ "ואין מביאין כלים מבית האומן – these words [are regarding] utensils that are not for the needs of the Festival, but utensils that are for the needs of the Festival such as pillows, cushions and cups and ladles are permitted.",
+ "ואם חושש להם – lest they be stolen from the house of the artisan, or if he needs the artisan to hire him and the owner of the utensil doesn’t believe him since he fears lest he will request from him the wages for his labor a second time."
+ ],
+ [
+ "מחפין את הקציעות – figs that are spread/stretched out in the field to dry them, we cover and hide them with straw because of the rains.",
+ "אף מעבין – place them this one on top of that one and make them like a pile, and that the upper owns protect the lower ones.",
+ "הדשושות – that we thresh and crush wheat for cereal.",
+ "בגרוסות – they make pounded beans.",
+ "הם – the artisans.",
+ "החמירו על עצמן – and we don’t do it even in private. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אלו מגלחין. הבא ממדינת הים – During the Festival, for he did not have time to shave prior to the Festival. And this is a case of one who departed for business or to a thing that was necessary, if he didn’t depart other than to a mere walk/doing errands, it is prohibited [to shave].",
+ "והיוצא מבית האסורין – and even if he was imprisoned at the hand of an Israelite who would let him shave, because he was in pain.",
+ "ומנודה – who released him from his excommunication during the Festival, but prior to the Festival, he was not able to shave since someone who was excommunicated is prohibited to cut his hair.",
+ "ומי שנדר – [vowed] not to shave, and he could not find a Sage that would release him from his vow prior to the Festival. Alternatively, he did not find an opening for regret other than during the Festival.",
+ "והנזיר – who completed his being a Nazirite vow during the Festival.",
+ "ה\"ג והמצורע העולה מטומאתו לטהרתו – if his seventh day occurs during the Festival, he is permitted to take a haircut, as it is written (Leviticus 14:9): “On the seventh day he shall shave off all his hair [– of head, beard, and eye-brows…].” And the shaving of the bald spot [on the head or in the beard] is not considered, for it is not other than a small thing when he shaves around the bald spot. And there reason that it is prohibited to shave on the Festival outside of those who are taught in the Mishnah is in order that they should not intend to shave during the Festival when they are idle from work and the First Day of the Festival comes when they are disgraced, that is is the reason also that the they prohibited laundering on the Festival."
+ ],
+ [
+ "ומי שנשאל לחכם – that he vowed not to launder his clothes and he appeared before a Sage on the Festival and he released him from his vow.",
+ "ומטפחות ידים – that they dry with the their hands at the time of eating.",
+ "ומטפחות ספרים – clothing/covering that the barbers give to those who get a haircut between his shoulders because of the hair. And when he comes to shave to those who are taught in the Mishnah who are permitted to shave on the Festival, it is necessary to always launder it.",
+ "מטפחות הספגין – that they dry with them when they leave from the bathhouse.",
+ "וכל העולים מטומאה לטהרה – on the Festival, it is permitted to launder their clothes. And flax utensils, even of every person it is permitted to launder them on the Festival, for they need laundering frequently, and even that which was laundered on the eve of the Festival become soiled immediately and need laundering during the Festival, therefore, they did not make a decree concerning them. And whomever lacks other than one undershirt/garment, even if it is not made of flax is permitted to launder it on the Festival., and he who stands naked at the time of his laundering with only a girdle on his loins to cover the flesh of his nakedness for this proves that he lacks other than this undershirt/garment that he launders."
+ ],
+ [
+ "קדושי אשה – He writes on paper or on earthenware, “You are betrothed to me,” and he betroths with it the woman even if it is not worth a Perutah/penny. And therefore, it is permitted to write [this formula on the Festival because he fears lest someone else precede him [in doing so] and it is for him a business which cannot be postponed without irretrievable loss.",
+ "גיטין – who wants to leave on a caravan, and if he doesn’t write it (i.e., the Jewish bill of divorce) now, this (woman) will remain tied to an absent husband.",
+ "ושוברים – for if the borrower would say: “I will not pay back your liability if I do not have a receipt from you,” we listen to him, and he (i.e., the borrower) goes on his way, and it is found that this one (i.e., the lender) loses his money.",
+ "דייתיקי - the gift of someone on his deathbed. And the explanation of the term דייתיקי /disposition of property, especially by will and testimony – this shall be fulfilled and will be, for the words of someone on his deathbed is as they are written and as delivered.",
+ "מתנה – the gift of a healthy individual, and if it was not written to them, the recipient would lose it, for perhaps the giver would retract [his decision].",
+ "ופרוזבולין – that the seventh year would not cause a remission of debt and he would lose his monies. The word פרוזבול/Prozbul (the declaration made in court, before the execution of a loan to the effect that the law of limitation by the entrance of the Sabbatical year shall not apply to the loan to be transacted) (see Gittin 36b-37a) before the rich and before the poor, that is, the enactment to thee rich that they should not transgress on what is written in the Torah (Deuteronomy 15:B): “Beware lest you harbor the base thought…,” and the enactment for the poor that they should be enabled to receive loans,. The senators of the Rich and the Poor/broken Ones. And Hillel established the Prozbul , a document in which they write: “I hand over to you so-and-so and so-and-so the judges, that every document that I have on so-and-so, I will collect whenever I want. And further, the seventh year does not cancel his loan.” It is as if the Jewish court collected his liability, and further, we don’t read concerning him (Deuteronomy 15:2): “he shall not dun his fellow or kinsman, [for the remission proclaimed is of the LORD].”",
+ "אגרות שום – for the Jewish court estimated the possessions of the borrower and gave it to the lender.",
+ "אגרות מזון – the Jewish court sold the property for the provision of food for [his] wife and the daughters, and they write the actions of the Jewish court on this. Alternatively, he who accepted upon himself to feed the daughter of his wife.",
+ "מיאונים – of a minor whose mother and her brothers married her off, she can refuse her husband and say: “ I don’t want so-and-so as my husband,” and she leaves it (i.e., the marriage/relationship) without a Jewish bill of divorce. And the document that they write for testimony in this matter is called the document of refusal.",
+ "שטרי ברורין – that they chose for them the judges. This one (i.e., litigant) chooses one judge and the other one chooses another [judge] (see Mishnah Sanhedrin, Chapter 3, Mishnah 1) , and they write a document that neither of the litigants will retract.",
+ "וגזירות ב\"ד – the legal decision that the judges made.",
+ "אגרות של רשות – the commands of the ruler, such as (Tractate Avot, Chapter 1, Mishnah 10): “Don’t get friendly with the government.” “Be careful/wary with the government” ( Tractate Avot, Chapter 2, Mishnah 3). And there are those who explain it as letters of secular character (i.e., social correspondence) that they write between a person and his fellow."
+ ],
+ [
+ "אין כותבין שטרי חוב במועד – since one can write it after the Festival.",
+ "ואם אינו מאמינו – and he doesn’t want to lend him without a document but if the borrower needs money, we write it [during the Intermediate Days of the Festival].",
+ "או שאין לו – for the scribes [lacks] for what to eat, he should write it and take his compensataion, for the fee for work for one who has no food to eat is permitted.",
+ "ואפילו בספר העזרה – The Torah scroll that the High Priest reads from on Yom Kippur, and even though it is necessary for the community.",
+ "לעצמו – to fulfill the commandment, but not to see or rent out.",
+ "ועווה על ירכו תכלת – that he places the cord on his thigh and rubs with his hand and it is spun by itself, but not by his hand between his fingers, nor by a spindle in the manner that he might do on a weekday. And the Halakha is that one a person spins tekhelet/the thread of blue for his clothing whether with a spindle or a stone."
+ ],
+ [
+ "הקובר את מתו – A death had occurred for him prior to the Festival. And he observed mourning for three days prior to the Festival.",
+ "בטלה ממנו גזירת שבעה – but the thirty-day/Shloshim decree is not abrogated, that is the prohibition of cutting one’s hair, and one counts after the Festival thirty days with the three that passed already from the thirty. And the Halakhic decision is that one who buries his dead even one hour prior to the Festival, the decree of Shivah/seven days is abrogated for him.",
+ "שמונה – [eight] days prior to the Festival, for since one of the days of shaving entered prior to the Festival, the Festival comes and abrogates the rest altogether.",
+ "שבת – [A Sabbath] during the days of his mourning counts towards the number of seven.",
+ "ואינה מפסקת – but does not abrogate the remainder, but he sits and mourns after Shabbat.",
+ "הרגלים מפסיקים ואינם עולים – if he practiced [the rituals of] mourning prior the Festival, the Festival interrupts and abrogates the decree of thirty [days]. But if he did not practice [the rituals of] mourning prior to the Festival, but began his mourning during the Festival, the Festivals do not count to the number seven, but count towards the number thirty. And the reason that Shabbat counts to the total of seven days of mourning , because things that are done in private are practiced on it, such as [the prohibition of] sexual relations and removing the mourner’s wrap, for it is prohibited to be with an uncovered heat, and washing in hot water, for the mourner is forbidden [to engage] with them on Shabbat. But on the Festivals, none of the laws of the mourning are practiced/observed on it. Therefore, [the mourning] stops completely. But if mourning did not occur at all prior to the [onset of the] Festival, like the dead was buried during the Festival, it does not count towards the number seven, and one begins to count seven after the Festival."
+ ],
+ [
+ "משחרב בית המקדש – For Shavuot/Atzeret has no payment of indemnity all seven days of the sacrifice, the laws of the Festival are abrogated, and it is a Shabbat which does not interrupt it, but at the time of the Temple, he who did not make the Festival offering on the First Day of Shavuot would offer it throughout the seven days, like the Festival of Matzot; Azeret was like the Festival of Matzot even as regards mourning. And the final result of this matter regarding the Halakhic decision is that Atzeret in this time is like the Festivals, and Rosh Hashanah and Yom Kippur are like the festivals. He who suffered a loss prior to one of these, even one hour, the decree of [sitting] Shivah is abrogated. And if [the person] died prior to one of these Holy Days, the decree of thirty days is abrogated from him, as we have stated; and the seven days of the Festival count towards the number thirty, which is fourteen days. And Shemini Atzeret/The Eighth Day of Solemn Assembly is a festival unto itself, and is considered as if it is seven days, that makes twenty-one days. We count another nine days until the thirty and that is enough. And the decree of seven as we have stated is that he that was a mourner all seven days is prohibited in washing in hot water, even for part of his body, and in cold [water] all of his body, and he is prohibited from laundering his clothing, and in anointing and in wearing leather [shoes] and in doing work and in greeting others. And he is obligated in wrapping his head in mourning garb , and in turning over his bed, so that all of the beds that are in his house would be turned over on the ground and he should sleep on them, but not upon a bed standing upright. And it is prohibited to cut his nails with a utensil nor the hair of his mustache, even if it prevents him from eating. And it is prohibited to read from the Torah, whether from the Written Torah or from the Oral Torah. And he cannot re-stitch the tear that is upon him. And the decree of thirty is that from the seventh day until the completion of the thirtieth [day], it is prohibited to wear new clothing, or a white ironed garment, and it is prohibited to cut one’s hair, and to enjoy an optional banquet and to go shopping with one’s friends, and to marry another woman, if he has a wife and children, and he cannot sew together the tear that is upon him."
+ ],
+ [
+ "אין קורעין – on the Festival (i.e., during Hol HaMoed/The Intermediate Days of the Festival), other than the relatives of the deceased – for his mother and his father and for his son and his daughter and for his brother and his sister and for his wife – for these seven deceased individuals that one is obliged to mourn over them. But on the rest of the relations that one is not obligated to mourn over them, one does not tear [clothing] over them during the Festival, and we don’t say this other than over someone who is not a Sage or a worthy person or an individual who was [filled] with good deeds. But a Sage that died, everyone is his relative, and everyone tears [their clothing] upon him even during the Festival. And similarly regarding a person who is known for his worthiness and piety. And all who stand at the time of the departure of the soul of every person from the Jews is obligated to tear [his clothing] even during the Festival. And the tearing on [hearing of the passing of] one’s father and mother is with his entire garment until he reveals his heart, and he tears with his hand and separates the upper border of the garment, and he tears from the outside, for he does not bring his hand inside underneath his garment while he is tearing it, and stitches it after thirty days, and he does not mend the garment torn in mourning ever. And similarly, regarding his Rabbi who taught him Torah. But on all the rest of he relatives, you tear a handbreadth only from the upper part of the garment, and one tears it with a utensil if one desires, and one does not have to separate the border, and he has to bring in his hand under his garment when he is tearing it and he can re-stitch it after seven [days], and sew together the the tear after thirty [days]. And tearing of the clothing is done only while standing.",
+ "ולא חולצין במועד – the untying of the shoulder where their arms and shoulders are revealed.",
+ "ולא מברין – the first meal, for a mourner is prohibited to eat of his own and it is customary to provide the meal to him in the street of the city, but on the Festival we don’t provide the meal of consolation other than his relatives inside his house.",
+ "ואין מברין אלא על מטות זקופות – and even within the house we don’t provide him with the meal of consolation on mattresses on or near the floor, for it is customary in he rest of the days of the year for all of his relatives and he whose heart is haughty to eat with him while his mattress is on or near the ground, and during the Festivals, we do not serve the meal of consolation other than on raised beds.",
+ "ואין מוליכין – the meal to the house of the mourner.",
+ "לא בטבלא – the manner of honor.",
+ "ולא באסקוטלא – flipping a small table of silver or of gold or of glass. But I heard a bowl of silver, for in the foreign tongue, they call the bowl “Shekudila.”",
+ "אלא בסלין – of peeled willow twigs, in order not to embarrass the poor that come to serve a condolence meal and lack a collection of bells or a small table.",
+ "ופוטרין את הרבים – give them the permission to go immediately."
+ ],
+ [
+ "אין מניחין את המטה – [bier] of the dead person.",
+ "ברחוב – [in the street] during the Festival (i.e., the Intermediate Days of the Festival/Hol HaMoed).",
+ "לעולם – even during the weekdays, as it is written (Numbers 20:1): “Miriam died there and was buried there.” The burial is juxtaposed to the death.",
+ "מטפחות – clap palm to palm",
+ "ור\"ש אומר כו' – But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "ואשה רעותה קינה – and since it is written (Jeremiah 9:19): “And teach [your daughter wailing, and one another lamentation],” so we see that one speaks and her neighbor responds.",
+ "אבל לעתיד לבא אומר בלע המות לנצח – that the Holy One Blessed be He should consume death, and all of them respond with a song that there should be no death and no dears, and we take this Biblical verse here because we should not stand/end with a bad thing [and therefore, he saw to conclude with a good thing/word]."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "http://sefaria.org/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה מועד קטן",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Moed Katan/Hebrew/On Your Way.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Moed Katan/Hebrew/On Your Way.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..55c760abfede684da99c9d3beaaa397b70cf53a5
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Moed Katan/Hebrew/On Your Way.json
@@ -0,0 +1,215 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Moed Katan",
+ "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+ "versionTitle": "On Your Way",
+ "status": "locked",
+ "priority": 1.0,
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה מועד קטן",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "משקין בית השלחין. ארץ עיפה וצמאה למים. תרגום עיף ויגע, משלהי ולאי:",
+ "משקין במועד. דדבר האבד מותר במועד, ושדה בית השלחין משעה שמתחיל להשקותו אם אינו משקה אותו תדיר מיד נאבד, כדתנן בסוף מתני׳, זרעים שלא שתו לפני המועד לא ישקם במועד דלא פסדי, אבל שתו לפני המועד ישקם במועד. ודוקא שדה לבן של תבואה שהוא שלחין משקין במועד, אבל שדה שלחין של אילן לא שרי במועד, דלא פסדי. ובשביעית שרי להשקות בין שדה בית השלחין בין שדה בית הבעל. ובית השלחין, משום מועד בלבד נקט לה:",
+ "שיצא בתחלה. שיוצא עכשיו מתחלה. ואין חוששין הואיל וחדש הוא שמא יפלו גדותיו ואתי לתקן במועד ואיכא טרחא",
+ "שלא יצא בתחלה. שהוא ישן:",
+ "אבל לא ממי גשמים. גזירה משום מי קילון. קילון הם מים של בור עמוק ובו מי גשמים מכונסים, דביה איכא טרחא יתירה לדלות:",
+ "עוגיות. חריצים שעושים בעיקרי הזיתים ובעיקרי הגפנים כדי שיתמלאו מים: "
+ ],
+ [
+ "האמה. חריצים שעושים בקרקע שבהן המים הולכים סביב השדה ומשדה לשדה, קרויין אמה, לפי שהן רוחב אמה ברום אמה:",
+ "בתחלה. אם לא היתה מעולם אין עושין אותה בתחלה במועד, משום טרחא:",
+ "ובשביעית. מפני שנראה כחופר בקרקע בשביעית:",
+ "ומתקנים את המקולקלת. אם נפל לתוכה עפר ואינה מקלחת, מתקנים אותה, אבל אין עושים אותה בתחלה במועד. והלכה כחכמים:",
+ "ומתקנים קלקולי המים. מים המכונסים בגומות לשתות מהן:",
+ "וחוטטין. מנקין ומנקרין ומוציאין מתוכן צרורות וקסמין ועפרורית שנפל בהן:",
+ "ומציינין. עושין ציונין על הקברות. שהיו ממחין סיד ושופכין על הקבר, והוא סימן להולכי דרכים שלא יעברו במקום טומאה:",
+ "ויוצאין. שלוחי ב״ד במועד לעיין השדות שנזרעו כלאים, לעקור אותם. לפי שנוטלין שכר על כך מתרומת הלשכה, ובימי המועד נשכרים בזול, מפני שהן בטלים: "
+ ],
+ [
+ "מושכים את המים. שתחת אילן, זה לאילן אחר, דליכא טרחא. אבל לא ישקה כל השדה. ובשדה בית הבעל איירי, דלא פסדי, שמי גשמים מספיקין לו, אלא שכשמשקין אותו הוי הרווחה טפי:",
+ "שלא שתו. דלא פסדי:",
+ "בזה ובזה. אפילו לא שתו ואפילו שדה הבעל, דמשום הרווחה שרו חכמים. והלכה כראב״י, דסתם מתניתין משקין בית השלחין דלעיל כוותיה. ומיהו שדה לחה שהקרקע שלה כמו טיט מותר להשקותה במועד אפילו לראב״י דכזרעים ששתו לפני המועד דמו: "
+ ],
+ [
+ "האישות. תנשמת. והיא בריה שאין לה עינים, ומפסדת את השדות:",
+ "ובשדה הלבן. שחורשין וזורעין אותו לתבואה ואין בו אילנות:",
+ "בשדה האילן כדרכו. דמפסדי טפי, ולהפסד מרובה חששו. לפיכך חופר גומא כדרכו ותולה בה מצודה:",
+ "שלא כדרכו. נועץ שפוד בקרקע בחוזק ומנענע אילך ואילך ומוציא, ונמצאת גומא נעשית מאליה. אבל לא ע״י חפירה. והלכה כחכמים. ובשדה לבן הסמוכה לשדה אילן, חופר כדרכו, שמא יצאו משדה לבן ויחריבו האילנות:",
+ "ומקרין את הפרצה. מסדרין את האבנים זו על זו כדרך בנין, ואינו טח בטיט. ובפרצה של גינה מיירי, אבל כותל חצר שנפל, בונה כדרכו, מפני הגנבים: "
+ ],
+ [
+ "רואין את הנגעים במועד להקל. שאם טהור הוא אומר לו הכהן טהור אתה, ששמחה היא לו:",
+ "אבל לא להחמיר. שאם טמא הוא, ישתוק, ולא יטמאנו ויצריכנו לצאת חוץ למחנה:",
+ "לא להקל ולא להחמיר. מתוך שנזקק לראותו אם הוא טהור כדי להקל עליו, הוא נזקק להחמיר, שאם הוא טמא צריך לומר לו טמא אתה, כדכתיב (ויקרא י״ג) לטהרו או לטמאו, שאין כהן רשאי לשתוק׳ ומוטב לו שלא יראהו הכהן כלל:",
+ "מלקט אדם עצמות אביו ואמו. במועד, כדי לקברם במקום הגון:",
+ "שששמחה היא לו. כשרואה אותם [שקוברן בקברי אבותיו]. ואין הלכה כר״מ בשתיהן:",
+ "לא יערער על מתו. לא יביא ספדן לערער על מתו שמת זה ימים רבים, לחזור על קרובי המת כדרך שחוזר הספדן שצועק ואומר בואו בכו עמי כל מרי לב. ומי שלבו דוה עליו הולך ומספיד על קרובו:",
+ "לא יספידנו. לא ישכור ספדן על מתו שמת לו באותה שעה:",
+ "קודם לרגל שלשים יום. תמיד. דאמרי טעמא בגמרא שדרך בני אדם לכנוס מעות לצורך הרגל קודם לרגל ל׳ יום מכי שמע שדורשים בהלכות הרגל, ושמא יתן המעות שכנס לצורך הרגל לספדן וימנע משמחת הרגל. ואית דאמרי שאין המת משתכח מן הלב אלא לאחר ל׳ יום אחר הספדו: "
+ ],
+ [
+ "אין חופרין כוכין וקברות במועד. להקבר בו מת שימות לאחר המועד. כוכין, במערה שתחת הקרקע. וקברות, בבנין:",
+ "אבל מחנכין. שאם היה ארוך מקצרו. ואם היה קצר מאריך ומרחיב בו:",
+ "נברכת. של כובסין, מקום מתוקן לכבס בו הבגדים, ולית ביה טרחא כולי האי:",
+ "וארון עם המת בחצר. שמת שם. מותר לנסר הנסרים ולעשות לו ארון. אבל בחצר אחרת לא, שלא יאמרו מלאכה אחרת הוא עושה. ולא שנו אלא באדם שאינו מפורסם, אבל אדם מפורסם עושין לו ארון ואפילו בשוק. ולדידן שאנו מתי מספר, כל אדם הוי מפורסם:",
+ "ר״י אוסר. להביא עצים לעשות נסרים בתחלה לצורך הארון אלא א״כ מנוסרות קודם יו״ט. ואין הלכה כר״י: "
+ ],
+ [
+ "מפני ששמחה היא לו. ואין מערבים שמחה אחרת בשמחת הרגל, דכתיב (דברים ט״ז:י״ד) ושמחת בחגך. בחגך ולא באשתך:",
+ "אבל מחזיר הוא את גרושתו. דאינה שמחה כ״כ אלא באשה חדשה שלא היתה לו מעולם:",
+ "ועושה אשה תכשיטיה. כגון לתת כחול בעיניה, ולהשוות שער ראשה שלא יתפזר, ומעברת צבע אדום על פניה, ומעברת סכין על פניה של מטה, וכן כל כיוצא בזה:",
+ "שניוול הוא לה. צער הוא לה. ואין הלכה כר״י: "
+ ],
+ [
+ "ההדיוט תופר כדרכו. הדיוט מקרי כל שאינו יודע לכוין שפה לבגד שתהא שוה ומכוונת בו, אלא מעקם לכאן ולכאן ועושהו רחב במקום זה וקצר במקום אחר:",
+ "מכליב. עושה תפירות כעין שיני הכלב, שאינן שוין זו כנגד זו אלא אחת למעלה ואחת למטה:",
+ "מסרגין את המטות. אורגין אותן בחבלין שתי וערב:",
+ "ממתחין. אם היה ארוג זה ימים רבים ורפו החבלים, ממתחין, אבל לא מסרגין. ואין הלכה כר׳ יוסי: "
+ ],
+ [
+ "מעמידין. בונין ומושיבין ומתקנים תנור שצריך לו במועד. ולפי שתנורים שלהם מטלטלין היו ממקום למקום להכי תני מעמידין:",
+ "אין מכבשין. מנקרין ומכין בפטיש על הרחים כשהן חלקות יותר מדאי ואין טוחנות יפה. ואין הלכה כרבי יהודה: "
+ ],
+ [
+ "ולמרפסת. הלוך שלפני עליה שבני העליה הולכים בו ויורדים דרך סולם לחצר:",
+ "ושפין את הסדקין. גגות שאינן משופעין טוחין אותן בטיט, וכשיש סדקים בטחיית הטיט הדלף יורד בבית ואיכא פסידא. שפין, טחין:",
+ "מעגלה. עץ עגול שבו מחליקין הגגות:",
+ "במחלצים. כלי אומנות של ברזל רחבה כעין כף ולה בית יד:",
+ "הציר. רגל הדלת הסובבת בתוך חור האסקופה התחתונה של פתח:",
+ "צינור. החור שבאסקופה:",
+ "והקורה. קורות הבית ממש שנשברו אפילו קודם יו״ט:",
+ "ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד. שלא יאמר אמתין עד המועד שאין לי מלאכה אחרת ואעשה את זאת:",
+ "כבשים. כגון דגים וירקות וכיוצא בהן שכובשין במלח וחומץ:",
+ "שיכול לאכלן במועד. שיהו נכבשין מהר וראויין לאכול מיד:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מי שהפך. דרך בני אדם שמהפכין הזיתים בתוך המעטן שהם צבורים בו, כשרוצים להכניסן לבית הבד. ואי לא מסיק להו לבד לטחון לאחר שהפכן פסדי:",
+ "וארעו אבל. שאסור במלאכה:",
+ "או שהטעהו פועלים. שלא באו למלאכתו. והגיע המועד:",
+ "טוען. על הזיתים קורה של בית הבד פעם ראשונה ומכביד, כדי שיזובו קצת ולא יפסידו אבל לא בפעם שניה משום דתו לא פסדי. ומהכא שמעינן דדברים המותרים במועד אסור לאבל לעשותם בידו בימי אבלו, מדקתני וארעו אבל ומחמת האבל עכב עד המועד, טוען קורה ראשונה במועד, אבל בימי אבלו היה אסור לטעון בידו אפילו קורה ראשונה. אבל אחרים טוענים לו:",
+ "זולף. שופך הזיתים על גבי בית הבד. וכל מידי דשפיך קרוי זילוך:",
+ "וגומר. סחיטתם ועיצורם בבית הבד:",
+ "וגף. סותם פי החביות. והלכה כרבי יוסי: "
+ ],
+ [
+ "בתור הבור. חפירה שתחת הגת מסויידת בסיד לקבל היין:",
+ "למודים. נסרים של עץ. כלומר מכסה אותו שם בנסרים שלא יחמיץ, ולא ישלהו מן הבור. והלכה כר׳ יוסי: "
+ ],
+ [
+ "ושולה פשתנו. כל מה שמעלה מן המים קרוי שולה:",
+ "אם כוונו מלאכתן במועד יאבדו. ב״ד מאבדים אותו ממון, ועושים אותו הפקר: "
+ ],
+ [
+ "אלא לצורך המועד. שהקונה צריך להם במועד, בתים לישב בהם, עבדים לשמשו, בהמה לשחיטה:",
+ "או לצורך המוכר. שצריך למעות להוציאן לצורך יום טוב:",
+ "אין מפנים. כלים או תבואה:",
+ "מבית. זה לבית אחר רחוק ממנו, מפני הטורח:",
+ "אבל מפנה לחצרו. לבית אחר שבאותו חצר, דצנעה הוי. אבל מבית לבית דרך ר״ה לא:",
+ "ואין מביאין כלים מבית האומן. וה״מ כלים שאינן לצורך המועד, אבל כלים שהן לצורך המועד כגון כרים וכסתות וכוסות וקיתוניות שרי:",
+ "ואם חושש להם. שמא יגנבו מבית האומן, או אם צריך האומן לשכרו ואין בעל הכלי מאמינו כי ירא שמא ישאל ממנו שכר פעולתו פעם שניה: "
+ ],
+ [
+ "מחפין את הקציעות. תאנים שטוחין בשדה ליבשן, מחפין ומכסין אותן בקש מפני הגשמים:",
+ "אף מעבין. שנותנין אותן זו ע״ג זו ועושין אותן כמין כרי, שיהיו העליונות מגינות על התחתונות:",
+ "הדשושות. שדשים וכותשים חטים לדייסא:",
+ "הגרוסות. שעושים גריסין של פול:",
+ "הם. האומנין:",
+ "החמירו על עצמן. ואין עושין אפילו בצנעה. ואין הלכה כרבי יוסי:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "ואלו מגלחין. הבא ממדינת הים. במועד. שלא היה לו פנאי לגלח קודם המועד. והוא שפירש לסחורה או לדבר הצריך, אבל אם לא פירש אלא לטיול בעלמא אסור:",
+ "והיוצא מבית האסורין. ואפילו חבוש ביד ישראל שהיה מניחו לגלח, לפי שהיה בצער:",
+ "ומנודה. שהתירו לו נדויו במועד. וקודם המועד לא היה יכול לגלח, דמנודה אסור בתספורת:",
+ "ומי שנדר. שלא לגלח, ולא מצא חכם שיתיר לו נדרו קודם המועד. א״נ לא מצא פתח לחרטה אלא במועד:",
+ "והנזיר. שהשלים נזירותו במועד:",
+ "ה״ג והמצורע העולה מטומאתו לטהרתו. אם חל שביעי שלו במועד מותר בתספורת, דכתיב (ויקרא י״ד:ט׳) ביום השביעי יגלח את כל שערו. וגלוח דנתק לא חשיב, שאינו אלא דבר מועט שמגלח סביב הנתק. וטעמא דאסור לכל אדם לגלח במועד חוץ מאלו השנויים במשנה, כדי שלא יכוונו לגלח בתוך המועד שהם בטלים בו ממלאכה ויבוא י״ט ראשון של רגל כשהם מנוולים. וה״ט נמי דאסרו הכבוס במועד: "
+ ],
+ [
+ "ומי שנשאל לחכם. שנדר שלא לכבס בגדיו, ונשאל לחכם במועד והתיר לו נדרו:",
+ "ומטפחות ידים. שמנגבים בהם ידים בשעת אכילה:",
+ "ומטפחות ספרים. כסות שנותנים הספרים למסתפר בין כתפיו מפני השער. וכשבא לגלח לאלו השנויים במשנה שהן מותרין לגלח במועד צריך לכבסה תמיד:",
+ "מטפחות הספגין. שמנגבין בהן כשיוצאין מן המרחץ:",
+ "וכל העולים מטומאה לטהרה. במועד, מותרים לכבס בגדיהם. וכלי פשתן אפילו של כל אדם מותר לכבסן במועד, מפני שהן צריכין כבוס תדיר, ואפילו המכובסים ערב הרגל מיטנפי מיד וצריכים כבוס בתוך הרגל, הלכך לא גזרו בהו. ומי שאין לו אלא חלוק אחד, אפילו שאינו של פשתן מותר לכבס במועד, והוא שעומד ערום בשעת כביסתו עם אזור במתניו בלבד לכסות בשר ערוה שזה מוכיח שאין לו אלא החלוק הזה שהוא מכבס בלבד: "
+ ],
+ [
+ "קדושי אשה. כותב על הנייר או על החרס הרי את מקודשת לי, ומקדש בו האשה אע״פ שאין בו שוה פרוטה. ולפיכך מותר לכתוב במועד שמתירא שמא יקדמנו אחר והוה ליה דבר האבד:",
+ "גיטין. שרוצה לצאת בשיירא, ואם אינו כותב עכשיו תשאר זאת עגונה:",
+ "ושוברים. שאם יאמר הלוה לא אפרע חובך אם אין לי שובר ממך, שומעין לו, וילך לדרכו, ונמצא זה מפסיד את מעותיו:",
+ "דייתיקי. מתנת שכיב מרע. ופירוש דייתיקי, דא תהא למיקם ולהיות, שדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו. ",
+ "מתנה. מתנת בריא. ואי לא כתיב להו מפסיד המקבל, דשמא יחזור בו הנותן:",
+ "ופרוזבולין. שלא תשמט שביעית ויפסיד את מעותיו. פרוזבול, פרוז בולי. ופרוז בוטי, כלומר תקנה לעשירים שלא יעברו על מה שכתוב בתורה (דברים ט״ו:ט׳) השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל. ותקנה לעניים שימצאו ללוות. בולי עשירים. בוטי עניים. והלל תקן פרוזבול, שטר שכותבין בו מוסר אני לכם פלוני ופלוני הדיינין שכל שטר שיש לי על פלוני אגבנו כל זמן שארצה. ושוב אין שביעית משמטת הלואתו, דהוי כאילו גבו ב״ד את חובו, ושוב לא קרינן ביה לא יגוש את רעהו:",
+ "אגרות שום. ששמו ב״ד נכסי לוה ונתנו למלוה:",
+ "אגרות מזון. שמכרו ב״ד את הקרקע למזון האשה והבנות, וכותבין מעשה ב״ד על זה. א״נ מי שקיבל עליו לזון את בת אשתו:",
+ "מיאונים. קטנה שהשיאוה אמה ואחיה, יכולה למאן בבעלה ולומר אי אפשי בפלוני בעלי, ויוצאה בלא גט. ושטר שכותבין לעדות דבר זה, נקרא שטר מיאונים:",
+ "שטרי ברורין. שבררו להם דיינין, זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד, וכותבין שטר שלא יחזרו בהן הבעלי דינים:",
+ "וגזירות ב״ד. פסק דין שפסקו הדיינים:",
+ "אגרות של רשות. צווי השלטון. כמו ואל תתודע לרשות, הוו זהירים ברשות. וי״מ אגרות של שאלת שלום שכותבים בין אדם לחבירו: "
+ ],
+ [
+ "אין כותבין שטרי חוב במועד. הואיל ויכול לכתבו לאחר המועד:",
+ "ואם אינו מאמינו. ואינו רוצה להלוותו בלא שטר, ולוה צריך למעות, כותבין:",
+ "או שאין לו. לסופר מה יאכל, הרי זה יכתוב ויטול שכרו, דשכר פעולה למי שאין לו מה יאכל שרי:",
+ "ואפילו בספר העזרה. ס״ת שכהן גדול קורא בו ביום הכיפורים, ואע״ג דצריך לרבים:",
+ "לעצמו. לקיים המצוה. אבל לא למכור או להשכיר:",
+ "וטווה על ירכו תכלת. שנותן החוט על ירכו ומשפשף בידו והוא נטוה מאליו. אבל לא בידו בין אצבעותיו, ולא בפלך כדרך שהוא עושה בחול. והלכה, טווה אדם תכלת לבגדו בין בפלך בין באבן: "
+ ],
+ [
+ "הקובר את מתו. שמת לו מת קודם הרגל, ונהג אבילות קודם הרגל שלשה ימים:",
+ "בטלה ממנו גזירת שבעה. אבל לא בטלה הימנו גזירת שלשים דהיינו איסור תספורת, ומונה אחר הרגל שלשים יום עם הג׳ שעברו כבר מן השלשים. ופסק הלכה שהקובר את מתו אפילו שעה אחת קודם הרגל בטלה ממנו גזרת שבעה:",
+ "שמונה. ימים קודם הרגל, הואיל ונכנס אחד מימי הגלוח קודם לרגל, אתי רגל ומבטל את השאר לגמרי:",
+ "שבת עולה. שבת שבימי אבלו עולה למנין ז׳:",
+ "ואינה מפסקת. שאינה מבטלת את השאר, אלא יושב ומתאבל אחר שבת:",
+ "הרגלים מפסיקין ואינם עולים. אם נהג אבילות קודם הרגל, הרגל מפסיק ומבטל גזירת ל׳. ואם לא נהג אבילות קודם הרגל אלא התחיל אבילתו ברגל, אין ימי הרגל עולים למנין ז׳, אבל עולין למנין ל׳. וטעמא דשבת עולה לחשבון שבעת ימי אבלות, משום דדברים שבצנעה נוהג בה, כגון תשמיש המטה ופריעת הראש שאסור בגלוי הראש, ורחיצה בחמין, שהאבל אסור בהן בשבת. אבל הרגל אין שום דין מדיני אבלות נוהג בו, לפיכך מפסיק לגמרי. ואם לא חל אבילות כלל קודם הרגל, כגון שנקבר המת בתוך הרגל אינו עולה למנין שבעה, ומתחיל למנות שבעה אחר הרגל: "
+ ],
+ [
+ "משחרב בית המקדש. דאין לעצרת תשלומין כל שבעה לקרבן. בטלה ליה תורת הרגל, והוי כשבת שאינה מפסקת. אבל בזמן המקדש שמי שלא חג ביום ראשון של עצרת היה חוגג והולך כל שבעה, כחג המצות, היה עצרת כחג המצות אף לענין אבילות. ומסקנא דמלתא לענין פסק ההלכה, דעצרת בזמן הזה כרגלים, ור״ה ויוה״כ כרגלים. ומי שמת לו מת קודם אחד מאלו אפילו שעה אחת, בטלה ממנו גזירת שבעה. ואם מת שבעה ימים קודם אחד מימים טובים אלו, בטלה ממנו גזירת ל׳. ומי שמת לו מת שעה אחת קודם חג הסוכות בטלה ממנו גזירת ז׳ כדאמרן. וז׳ ימי הרגל עולין למנין ל׳. ואע״ג דתנן רגלים מפסיקין ואינן עולין, אין עולין למנין ז׳ אבל עולין למנין ל׳, הרי י״ד יום, ושמיני עצרת הוא רגל בפני עצמו, ונחשב כאילו הוא ז׳ ימים, הרי כ״א יום, מונה עוד ט׳ ימים עד ל׳ ודיו. וגזירת שבעה דאמרן הוא שאבל כל שבעת הימים אסור ברחיצה בחמין אפילו מקצת גופו, ובצונן כל גופו, ואסור בכבוס בגדיו, ובסיכה, ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המטה, ובעשיית מלאכה, ובשאלת שלום. וחייב בעטיפת הראש, ובכפיית המטה שתהיינה כל המטות שבביתו כפויות ע״ג קרקע ויישן בהם ולא על מטה זקופה, ואסור ליטול צפרניו בכלי, ולא שער שפמו ואפילו מעכב עליו את האכילה, ואסור לקרות בתורה בין בתורה שבכתב בין בתורה שבעל פה, ולא ישלול הקרע שעליו. וגזירת ל׳ היא שמשבעה ועד תשלום ל׳ אסור ללבוש בגד חדש, או בגד לבן מגוהץ, ואסור בתספורת, ובסעודת הרשות, וללכת בסחורה עם חבריו, ולישא אשה אחרת אם יש לו אשה ובנים, ולא יאחה הקרע שעליו: "
+ ],
+ [
+ "אין קורעין. במועד, אלא קרוביו של מת. לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו ולאחותו ולאשתו, אלו שבעה מתים שחייב להתאבל עליהם. ועל שאר קרובים שאינו חייב להתאבל עליהם אין קורעין עליהם במועד. ולא אמרן אלא שאינו חכם או אדם כשר ובעל מעשים. אבל חכם שמת, הכל קרוביו, והכל קורעין עליו אפילו במועד. וכן על אדם המוחזק בכשרות וחסידות. וכל העומד בשעת יציאת נשמה על כל אדם מישראל, חייב לקרוע ואפילו במועד. וקריעה על אביו ועל אמו היא בכל בגדיו עד שמגלה את לבו, וקורע בידו ומבדיל שפת הבגד העליונה, וקורע מבחוץ, שאינו מכניס ידו תחת בגדיו כשהוא קורע, ושולל לאחר ל׳ יום, ואינו מאחה לעולם. וכן על רבו שלמדו תורה. אבל על כל שאר קרוביו קורע טפח מן הבגד העליון לבד, וקורע בכלי אם ירצה, וא״צ להבדיל השפה, ויש לו להכניס ידו תחת בגדיו כשהוא קורע, ושולל לאחר שבעה, ומאחה לאחר שלשים. ואין קריעה אלא מעומד:",
+ "ולא חולצים במועד. חליצת כתף שזרועותיהן וכתפיהן מגולות:",
+ "ולא מברין. סעודה ראשונה, שאבל אסור לאכול משלו ורגילים להברותו ברחובה של עיר, ובמועד אין מברין אלא קרוביו בתוך ביתו:",
+ "ואין מברין אלא על מטות זקופות. ואפילו בתוך ביתו אין מברין אותו על מטות כפויות שרגילין בשאר ימות השנה כל קרוביו ומי שלבו גס בו לאכול עמו על מטה כפוייה לארץ, ובמועד אין מברין אלא על מטות זקופות:",
+ "ואין מוליכין. הסעודה לבית האבל:",
+ "לא בטבלא. דרך כבוד:",
+ "ולא באסקוטלא. כמין שלחן קטן של כסף או של זהב או של זכוכית. ואני שמעתי קערה של כסף, שכן בלע״ז קורין לקערה שקודיל״א:",
+ "אלא בסלין. של ערבה קלופה. שלא לבייש העניים שבאין להברות שאין להם טבלא ואסקוטלא:",
+ "ופוטרין את הרבים. נותנים להם רשות לילך מיד: "
+ ],
+ [
+ "אין מניחין את המטה. של מת:",
+ "ברחוב. במועד:",
+ "לעולם. אפילו בחול דכתיב (במדבר כ׳:א׳) ותמת שם מרים ותקבר שם סמוך למיתה קבורה:",
+ "מטפחות. מספקות כף אל כף:",
+ "ר״ש אומר כו׳ ואין הלכה כר״ש: "
+ ],
+ [
+ "ואשה רעותה קינה. ומדכתיב ולמדנה, אלמא קינה, אחת אומרת וחברתה עונה:",
+ "אבל לעתיד לבא אומר בלע המות לנצח. שיבלע הקב״ה את המות, וכולן עונות שירה שאין מיתה ואין דמעה. ונקטינן להאי קרא הכא. משום אל תעמוד בדבר רע [לכן ראה לסיים בדבר טוב]:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Moed Katan/Hebrew/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Moed Katan/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..94c8a7006414c2ddf587acf1d482db21656056a3
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Moed Katan/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,211 @@
+{
+ "title": "Bartenura on Mishnah Moed Katan",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Moed_Katan",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "משקין בית השלחין. ארץ עיפה וצמאה למים. תרגום עיף ויגע, משלהי ולאי:",
+ "משקין במועד. דדבר האבד מותר במועד, ושדה בית השלחין משעה שמתחיל להשקותו אם אינו משקה אותו תדיר מיד נאבד, כדתנן בסוף מתני׳, זרעים שלא שתו לפני המועד לא ישקם במועד דלא פסדי, אבל שתו לפני המועד ישקם במועד. ודוקא שדה לבן של תבואה שהוא שלחין משקין במועד, אבל שדה שלחין של אילן לא שרי במועד, דלא פסדי. ובשביעית שרי להשקות בין שדה בית השלחין בין שדה בית הבעל. ובית השלחין, משום מועד בלבד נקט לה:",
+ "שיצא בתחלה. שיוצא עכשיו מתחלה. ואין חוששין הואיל וחדש הוא שמא יפלו גדותיו ואתי לתקן במועד ואיכא טרחא",
+ "שלא יצא בתחלה. שהוא ישן:",
+ "אבל לא ממי גשמים. גזירה משום מי קילון. קילון הם מים של בור עמוק ובו מי גשמים מכונסים, דביה איכא טרחא יתירה לדלות:",
+ "עוגיות. חריצים שעושים בעיקרי הזיתים ובעיקרי הגפנים כדי שיתמלאו מים: "
+ ],
+ [
+ "האמה. חריצים שעושים בקרקע שבהן המים הולכים סביב השדה ומשדה לשדה, קרויין אמה, לפי שהן רוחב אמה ברום אמה:",
+ "בתחלה. אם לא היתה מעולם אין עושין אותה בתחלה במועד, משום טרחא:",
+ "ובשביעית. מפני שנראה כחופר בקרקע בשביעית:",
+ "ומתקנים את המקולקלת. אם נפל לתוכה עפר ואינה מקלחת, מתקנים אותה, אבל אין עושים אותה בתחלה במועד. והלכה כחכמים:",
+ "ומתקנים קלקולי המים. מים המכונסים בגומות לשתות מהן:",
+ "וחוטטין. מנקין ומנקרין ומוציאין מתוכן צרורות וקסמין ועפרורית שנפל בהן:",
+ "ומציינין. עושין ציונין על הקברות. שהיו ממחין סיד ושופכין על הקבר, והוא סימן להולכי דרכים שלא יעברו במקום טומאה:",
+ "ויוצאין. שלוחי ב״ד במועד לעיין השדות שנזרעו כלאים, לעקור אותם. לפי שנוטלין שכר על כך מתרומת הלשכה, ובימי המועד נשכרים בזול, מפני שהן בטלים: "
+ ],
+ [
+ "מושכים את המים. שתחת אילן, זה לאילן אחר, דליכא טרחא. אבל לא ישקה כל השדה. ובשדה בית הבעל איירי, דלא פסדי, שמי גשמים מספיקין לו, אלא שכשמשקין אותו הוי הרווחה טפי:",
+ "שלא שתו. דלא פסדי:",
+ "בזה ובזה. אפילו לא שתו ואפילו שדה הבעל, דמשום הרווחה שרו חכמים. והלכה כראב״י, דסתם מתניתין משקין בית השלחין דלעיל כוותיה. ומיהו שדה לחה שהקרקע שלה כמו טיט מותר להשקותה במועד אפילו לראב״י דכזרעים ששתו לפני המועד דמו: "
+ ],
+ [
+ "האישות. תנשמת. והיא בריה שאין לה עינים, ומפסדת את השדות:",
+ "ובשדה הלבן. שחורשין וזורעין אותו לתבואה ואין בו אילנות:",
+ "בשדה האילן כדרכו. דמפסדי טפי, ולהפסד מרובה חששו. לפיכך חופר גומא כדרכו ותולה בה מצודה:",
+ "שלא כדרכו. נועץ שפוד בקרקע בחוזק ומנענע אילך ואילך ומוציא, ונמצאת גומא נעשית מאליה. אבל לא ע״י חפירה. והלכה כחכמים. ובשדה לבן הסמוכה לשדה אילן, חופר כדרכו, שמא יצאו משדה לבן ויחריבו האילנות:",
+ "ומקרין את הפרצה. מסדרין את האבנים זו על זו כדרך בנין, ואינו טח בטיט. ובפרצה של גינה מיירי, אבל כותל חצר שנפל, בונה כדרכו, מפני הגנבים: "
+ ],
+ [
+ "רואין את הנגעים במועד להקל. שאם טהור הוא אומר לו הכהן טהור אתה, ששמחה היא לו:",
+ "אבל לא להחמיר. שאם טמא הוא, ישתוק, ולא יטמאנו ויצריכנו לצאת חוץ למחנה:",
+ "לא להקל ולא להחמיר. מתוך שנזקק לראותו אם הוא טהור כדי להקל עליו, הוא נזקק להחמיר, שאם הוא טמא צריך לומר לו טמא אתה, כדכתיב (ויקרא י״ג) לטהרו או לטמאו, שאין כהן רשאי לשתוק׳ ומוטב לו שלא יראהו הכהן כלל:",
+ "מלקט אדם עצמות אביו ואמו. במועד, כדי לקברם במקום הגון:",
+ "שששמחה היא לו. כשרואה אותם [שקוברן בקברי אבותיו]. ואין הלכה כר״מ בשתיהן:",
+ "לא יערער על מתו. לא יביא ספדן לערער על מתו שמת זה ימים רבים, לחזור על קרובי המת כדרך שחוזר הספדן שצועק ואומר בואו בכו עמי כל מרי לב. ומי שלבו דוה עליו הולך ומספיד על קרובו:",
+ "לא יספידנו. לא ישכור ספדן על מתו שמת לו באותה שעה:",
+ "קודם לרגל שלשים יום. תמיד. דאמרי טעמא בגמרא שדרך בני אדם לכנוס מעות לצורך הרגל קודם לרגל ל׳ יום מכי שמע שדורשים בהלכות הרגל, ושמא יתן המעות שכנס לצורך הרגל לספדן וימנע משמחת הרגל. ואית דאמרי שאין המת משתכח מן הלב אלא לאחר ל׳ יום אחר הספדו: "
+ ],
+ [
+ "אין חופרין כוכין וקברות במועד. להקבר בו מת שימות לאחר המועד. כוכין, במערה שתחת הקרקע. וקברות, בבנין:",
+ "אבל מחנכין. שאם היה ארוך מקצרו. ואם היה קצר מאריך ומרחיב בו:",
+ "נברכת. של כובסין, מקום מתוקן לכבס בו הבגדים, ולית ביה טרחא כולי האי:",
+ "וארון עם המת בחצר. שמת שם. מותר לנסר הנסרים ולעשות לו ארון. אבל בחצר אחרת לא, שלא יאמרו מלאכה אחרת הוא עושה. ולא שנו אלא באדם שאינו מפורסם, אבל אדם מפורסם עושין לו ארון ואפילו בשוק. ולדידן שאנו מתי מספר, כל אדם הוי מפורסם:",
+ "ר״י אוסר. להביא עצים לעשות נסרים בתחלה לצורך הארון אלא א״כ מנוסרות קודם יו״ט. ואין הלכה כר״י: "
+ ],
+ [
+ "מפני ששמחה היא לו. ואין מערבים שמחה אחרת בשמחת הרגל, דכתיב (דברים ט״ז:י״ד) ושמחת בחגך. בחגך ולא באשתך:",
+ "אבל מחזיר הוא את גרושתו. דאינה שמחה כ״כ אלא באשה חדשה שלא היתה לו מעולם:",
+ "ועושה אשה תכשיטיה. כגון לתת כחול בעיניה, ולהשוות שער ראשה שלא יתפזר, ומעברת צבע אדום על פניה, ומעברת סכין על פניה של מטה, וכן כל כיוצא בזה:",
+ "שניוול הוא לה. צער הוא לה. ואין הלכה כר״י: "
+ ],
+ [
+ "ההדיוט תופר כדרכו. הדיוט מקרי כל שאינו יודע לכוין שפה לבגד שתהא שוה ומכוונת בו, אלא מעקם לכאן ולכאן ועושהו רחב במקום זה וקצר במקום אחר:",
+ "מכליב. עושה תפירות כעין שיני הכלב, שאינן שוין זו כנגד זו אלא אחת למעלה ואחת למטה:",
+ "מסרגין את המטות. אורגין אותן בחבלין שתי וערב:",
+ "ממתחין. אם היה ארוג זה ימים רבים ורפו החבלים, ממתחין, אבל לא מסרגין. ואין הלכה כר׳ יוסי: "
+ ],
+ [
+ "מעמידין. בונין ומושיבין ומתקנים תנור שצריך לו במועד. ולפי שתנורים שלהם מטלטלין היו ממקום למקום להכי תני מעמידין:",
+ "אין מכבשין. מנקרין ומכין בפטיש על הרחים כשהן חלקות יותר מדאי ואין טוחנות יפה. ואין הלכה כרבי יהודה: "
+ ],
+ [
+ "ולמרפסת. הלוך שלפני עליה שבני העליה הולכים בו ויורדים דרך סולם לחצר:",
+ "ושפין את הסדקין. גגות שאינן משופעין טוחין אותן בטיט, וכשיש סדקים בטחיית הטיט הדלף יורד בבית ואיכא פסידא. שפין, טחין:",
+ "מעגלה. עץ עגול שבו מחליקין הגגות:",
+ "במחלצים. כלי אומנות של ברזל רחבה כעין כף ולה בית יד:",
+ "הציר. רגל הדלת הסובבת בתוך חור האסקופה התחתונה של פתח:",
+ "צינור. החור שבאסקופה:",
+ "והקורה. קורות הבית ממש שנשברו אפילו קודם יו״ט:",
+ "ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד. שלא יאמר אמתין עד המועד שאין לי מלאכה אחרת ואעשה את זאת:",
+ "כבשים. כגון דגים וירקות וכיוצא בהן שכובשין במלח וחומץ:",
+ "שיכול לאכלן במועד. שיהו נכבשין מהר וראויין לאכול מיד:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מי שהפך. דרך בני אדם שמהפכין הזיתים בתוך המעטן שהם צבורים בו, כשרוצים להכניסן לבית הבד. ואי לא מסיק להו לבד לטחון לאחר שהפכן פסדי:",
+ "וארעו אבל. שאסור במלאכה:",
+ "או שהטעהו פועלים. שלא באו למלאכתו. והגיע המועד:",
+ "טוען. על הזיתים קורה של בית הבד פעם ראשונה ומכביד, כדי שיזובו קצת ולא יפסידו אבל לא בפעם שניה משום דתו לא פסדי. ומהכא שמעינן דדברים המותרים במועד אסור לאבל לעשותם בידו בימי אבלו, מדקתני וארעו אבל ומחמת האבל עכב עד המועד, טוען קורה ראשונה במועד, אבל בימי אבלו היה אסור לטעון בידו אפילו קורה ראשונה. אבל אחרים טוענים לו:",
+ "זולף. שופך הזיתים על גבי בית הבד. וכל מידי דשפיך קרוי זילוך:",
+ "וגומר. סחיטתם ועיצורם בבית הבד:",
+ "וגף. סותם פי החביות. והלכה כרבי יוסי: "
+ ],
+ [
+ "בתור הבור. חפירה שתחת הגת מסויידת בסיד לקבל היין:",
+ "למודים. נסרים של עץ. כלומר מכסה אותו שם בנסרים שלא יחמיץ, ולא ישלהו מן הבור. והלכה כר׳ יוסי: "
+ ],
+ [
+ "ושולה פשתנו. כל מה שמעלה מן המים קרוי שולה:",
+ "אם כוונו מלאכתן במועד יאבדו. ב״ד מאבדים אותו ממון, ועושים אותו הפקר: "
+ ],
+ [
+ "אלא לצורך המועד. שהקונה צריך להם במועד, בתים לישב בהם, עבדים לשמשו, בהמה לשחיטה:",
+ "או לצורך המוכר. שצריך למעות להוציאן לצורך יום טוב:",
+ "אין מפנים. כלים או תבואה:",
+ "מבית. זה לבית אחר רחוק ממנו, מפני הטורח:",
+ "אבל מפנה לחצרו. לבית אחר שבאותו חצר, דצנעה הוי. אבל מבית לבית דרך ר״ה לא:",
+ "ואין מביאין כלים מבית האומן. וה״מ כלים שאינן לצורך המועד, אבל כלים שהן לצורך המועד כגון כרים וכסתות וכוסות וקיתוניות שרי:",
+ "ואם חושש להם. שמא יגנבו מבית האומן, או אם צריך האומן לשכרו ואין בעל הכלי מאמינו כי ירא שמא ישאל ממנו שכר פעולתו פעם שניה: "
+ ],
+ [
+ "מחפין את הקציעות. תאנים שטוחין בשדה ליבשן, מחפין ומכסין אותן בקש מפני הגשמים:",
+ "אף מעבין. שנותנין אותן זו ע״ג זו ועושין אותן כמין כרי, שיהיו העליונות מגינות על התחתונות:",
+ "הדשושות. שדשים וכותשים חטים לדייסא:",
+ "הגרוסות. שעושים גריסין של פול:",
+ "הם. האומנין:",
+ "החמירו על עצמן. ואין עושין אפילו בצנעה. ואין הלכה כרבי יוסי:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "ואלו מגלחין. הבא ממדינת הים. במועד. שלא היה לו פנאי לגלח קודם המועד. והוא שפירש לסחורה או לדבר הצריך, אבל אם לא פירש אלא לטיול בעלמא אסור:",
+ "והיוצא מבית האסורין. ואפילו חבוש ביד ישראל שהיה מניחו לגלח, לפי שהיה בצער:",
+ "ומנודה. שהתירו לו נדויו במועד. וקודם המועד לא היה יכול לגלח, דמנודה אסור בתספורת:",
+ "ומי שנדר. שלא לגלח, ולא מצא חכם שיתיר לו נדרו קודם המועד. א״נ לא מצא פתח לחרטה אלא במועד:",
+ "והנזיר. שהשלים נזירותו במועד:",
+ "ה״ג והמצורע העולה מטומאתו לטהרתו. אם חל שביעי שלו במועד מותר בתספורת, דכתיב (ויקרא י״ד:ט׳) ביום השביעי יגלח את כל שערו. וגלוח דנתק לא חשיב, שאינו אלא דבר מועט שמגלח סביב הנתק. וטעמא דאסור לכל אדם לגלח במועד חוץ מאלו השנויים במשנה, כדי שלא יכוונו לגלח בתוך המועד שהם בטלים בו ממלאכה ויבוא י״ט ראשון של רגל כשהם מנוולים. וה״ט נמי דאסרו הכבוס במועד: "
+ ],
+ [
+ "ומי שנשאל לחכם. שנדר שלא לכבס בגדיו, ונשאל לחכם במועד והתיר לו נדרו:",
+ "ומטפחות ידים. שמנגבים בהם ידים בשעת אכילה:",
+ "ומטפחות ספרים. כסות שנותנים הספרים למסתפר בין כתפיו מפני השער. וכשבא לגלח לאלו השנויים במשנה שהן מותרין לגלח במועד צריך לכבסה תמיד:",
+ "מטפחות הספגין. שמנגבין בהן כשיוצאין מן המרחץ:",
+ "וכל העולים מטומאה לטהרה. במועד, מותרים לכבס בגדיהם. וכלי פשתן אפילו של כל אדם מותר לכבסן במועד, מפני שהן צריכין כבוס תדיר, ואפילו המכובסים ערב הרגל מיטנפי מיד וצריכים כבוס בתוך הרגל, הלכך לא גזרו בהו. ומי שאין לו אלא חלוק אחד, אפילו שאינו של פשתן מותר לכבס במועד, והוא שעומד ערום בשעת כביסתו עם אזור במתניו בלבד לכסות בשר ערוה שזה מוכיח שאין לו אלא החלוק הזה שהוא מכבס בלבד: "
+ ],
+ [
+ "קדושי אשה. כותב על הנייר או על החרס הרי את מקודשת לי, ומקדש בו האשה אע״פ שאין בו שוה פרוטה. ולפיכך מותר לכתוב במועד שמתירא שמא יקדמנו אחר והוה ליה דבר האבד:",
+ "גיטין. שרוצה לצאת בשיירא, ואם אינו כותב עכשיו תשאר זאת עגונה:",
+ "ושוברים. שאם יאמר הלוה לא אפרע חובך אם אין לי שובר ממך, שומעין לו, וילך לדרכו, ונמצא זה מפסיד את מעותיו:",
+ "דייתיקי. מתנת שכיב מרע. ופירוש דייתיקי, דא תהא למיקם ולהיות, שדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו. ",
+ "מתנה. מתנת בריא. ואי לא כתיב להו מפסיד המקבל, דשמא יחזור בו הנותן:",
+ "ופרוזבולין. שלא תשמט שביעית ויפסיד את מעותיו. פרוזבול, פרוז בולי. ופרוז בוטי, כלומר תקנה לעשירים שלא יעברו על מה שכתוב בתורה (דברים ט״ו:ט׳) השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל. ותקנה לעניים שימצאו ללוות. בולי עשירים. בוטי עניים. והלל תקן פרוזבול, שטר שכותבין בו מוסר אני לכם פלוני ופלוני הדיינין שכל שטר שיש לי על פלוני אגבנו כל זמן שארצה. ושוב אין שביעית משמטת הלואתו, דהוי כאילו גבו ב״ד את חובו, ושוב לא קרינן ביה לא יגוש את רעהו:",
+ "אגרות שום. ששמו ב״ד נכסי לוה ונתנו למלוה:",
+ "אגרות מזון. שמכרו ב״ד את הקרקע למזון האשה והבנות, וכותבין מעשה ב״ד על זה. א״נ מי שקיבל עליו לזון את בת אשתו:",
+ "מיאונים. קטנה שהשיאוה אמה ואחיה, יכולה למאן בבעלה ולומר אי אפשי בפלוני בעלי, ויוצאה בלא גט. ושטר שכותבין לעדות דבר זה, נקרא שטר מיאונים:",
+ "שטרי ברורין. שבררו להם דיינין, זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד, וכותבין שטר שלא יחזרו בהן הבעלי דינים:",
+ "וגזירות ב״ד. פסק דין שפסקו הדיינים:",
+ "אגרות של רשות. צווי השלטון. כמו ואל תתודע לרשות, הוו זהירים ברשות. וי״מ אגרות של שאלת שלום שכותבים בין אדם לחבירו: "
+ ],
+ [
+ "אין כותבין שטרי חוב במועד. הואיל ויכול לכתבו לאחר המועד:",
+ "ואם אינו מאמינו. ואינו רוצה להלוותו בלא שטר, ולוה צריך למעות, כותבין:",
+ "או שאין לו. לסופר מה יאכל, הרי זה יכתוב ויטול שכרו, דשכר פעולה למי שאין לו מה יאכל שרי:",
+ "ואפילו בספר העזרה. ס״ת שכהן גדול קורא בו ביום הכיפורים, ואע״ג דצריך לרבים:",
+ "לעצמו. לקיים המצוה. אבל לא למכור או להשכיר:",
+ "וטווה על ירכו תכלת. שנותן החוט על ירכו ומשפשף בידו והוא נטוה מאליו. אבל לא בידו בין אצבעותיו, ולא בפלך כדרך שהוא עושה בחול. והלכה, טווה אדם תכלת לבגדו בין בפלך בין באבן: "
+ ],
+ [
+ "הקובר את מתו. שמת לו מת קודם הרגל, ונהג אבילות קודם הרגל שלשה ימים:",
+ "בטלה ממנו גזירת שבעה. אבל לא בטלה הימנו גזירת שלשים דהיינו איסור תספורת, ומונה אחר הרגל שלשים יום עם הג׳ שעברו כבר מן השלשים. ופסק הלכה שהקובר את מתו אפילו שעה אחת קודם הרגל בטלה ממנו גזרת שבעה:",
+ "שמונה. ימים קודם הרגל, הואיל ונכנס אחד מימי הגלוח קודם לרגל, אתי רגל ומבטל את השאר לגמרי:",
+ "שבת עולה. שבת שבימי אבלו עולה למנין ז׳:",
+ "ואינה מפסקת. שאינה מבטלת את השאר, אלא יושב ומתאבל אחר שבת:",
+ "הרגלים מפסיקין ואינם עולים. אם נהג אבילות קודם הרגל, הרגל מפסיק ומבטל גזירת ל׳. ואם לא נהג אבילות קודם הרגל אלא התחיל אבילתו ברגל, אין ימי הרגל עולים למנין ז׳, אבל עולין למנין ל׳. וטעמא דשבת עולה לחשבון שבעת ימי אבלות, משום דדברים שבצנעה נוהג בה, כגון תשמיש המטה ופריעת הראש שאסור בגלוי הראש, ורחיצה בחמין, שהאבל אסור בהן בשבת. אבל הרגל אין שום דין מדיני אבלות נוהג בו, לפיכך מפסיק לגמרי. ואם לא חל אבילות כלל קודם הרגל, כגון שנקבר המת בתוך הרגל אינו עולה למנין שבעה, ומתחיל למנות שבעה אחר הרגל: "
+ ],
+ [
+ "משחרב בית המקדש. דאין לעצרת תשלומין כל שבעה לקרבן. בטלה ליה תורת הרגל, והוי כשבת שאינה מפסקת. אבל בזמן המקדש שמי שלא חג ביום ראשון של עצרת היה חוגג והולך כל שבעה, כחג המצות, היה עצרת כחג המצות אף לענין אבילות. ומסקנא דמלתא לענין פסק ההלכה, דעצרת בזמן הזה כרגלים, ור״ה ויוה״כ כרגלים. ומי שמת לו מת קודם אחד מאלו אפילו שעה אחת, בטלה ממנו גזירת שבעה. ואם מת שבעה ימים קודם אחד מימים טובים אלו, בטלה ממנו גזירת ל׳. ומי שמת לו מת שעה אחת קודם חג הסוכות בטלה ממנו גזירת ז׳ כדאמרן. וז׳ ימי הרגל עולין למנין ל׳. ואע״ג דתנן רגלים מפסיקין ואינן עולין, אין עולין למנין ז׳ אבל עולין למנין ל׳, הרי י״ד יום, ושמיני עצרת הוא רגל בפני עצמו, ונחשב כאילו הוא ז׳ ימים, הרי כ״א יום, מונה עוד ט׳ ימים עד ל׳ ודיו. וגזירת שבעה דאמרן הוא שאבל כל שבעת הימים אסור ברחיצה בחמין אפילו מקצת גופו, ובצונן כל גופו, ואסור בכבוס בגדיו, ובסיכה, ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המטה, ובעשיית מלאכה, ובשאלת שלום. וחייב בעטיפת הראש, ובכפיית המטה שתהיינה כל המטות שבביתו כפויות ע״ג קרקע ויישן בהם ולא על מטה זקופה, ואסור ליטול צפרניו בכלי, ולא שער שפמו ואפילו מעכב עליו את האכילה, ואסור לקרות בתורה בין בתורה שבכתב בין בתורה שבעל פה, ולא ישלול הקרע שעליו. וגזירת ל׳ היא שמשבעה ועד תשלום ל׳ אסור ללבוש בגד חדש, או בגד לבן מגוהץ, ואסור בתספורת, ובסעודת הרשות, וללכת בסחורה עם חבריו, ולישא אשה אחרת אם יש לו אשה ובנים, ולא יאחה הקרע שעליו: "
+ ],
+ [
+ "אין קורעין. במועד, אלא קרוביו של מת. לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו ולאחותו ולאשתו, אלו שבעה מתים שחייב להתאבל עליהם. ועל שאר קרובים שאינו חייב להתאבל עליהם אין קורעין עליהם במועד. ולא אמרן אלא שאינו חכם או אדם כשר ובעל מעשים. אבל חכם שמת, הכל קרוביו, והכל קורעין עליו אפילו במועד. וכן על אדם המוחזק בכשרות וחסידות. וכל העומד בשעת יציאת נשמה על כל אדם מישראל, חייב לקרוע ואפילו במועד. וקריעה על אביו ועל אמו היא בכל בגדיו עד שמגלה את לבו, וקורע בידו ומבדיל שפת הבגד העליונה, וקורע מבחוץ, שאינו מכניס ידו תחת בגדיו כשהוא קורע, ושולל לאחר ל׳ יום, ואינו מאחה לעולם. וכן על רבו שלמדו תורה. אבל על כל שאר קרוביו קורע טפח מן הבגד העליון לבד, וקורע בכלי אם ירצה, וא״צ להבדיל השפה, ויש לו להכניס ידו תחת בגדיו כשהוא קורע, ושולל לאחר שבעה, ומאחה לאחר שלשים. ואין קריעה אלא מעומד:",
+ "ולא חולצים במועד. חליצת כתף שזרועותיהן וכתפיהן מגולות:",
+ "ולא מברין. סעודה ראשונה, שאבל אסור לאכול משלו ורגילים להברותו ברחובה של עיר, ובמועד אין מברין אלא קרוביו בתוך ביתו:",
+ "ואין מברין אלא על מטות זקופות. ואפילו בתוך ביתו אין מברין אותו על מטות כפויות שרגילין בשאר ימות השנה כל קרוביו ומי שלבו גס בו לאכול עמו על מטה כפוייה לארץ, ובמועד אין מברין אלא על מטות זקופות:",
+ "ואין מוליכין. הסעודה לבית האבל:",
+ "לא בטבלא. דרך כבוד:",
+ "ולא באסקוטלא. כמין שלחן קטן של כסף או של זהב או של זכוכית. ואני שמעתי קערה של כסף, שכן בלע״ז קורין לקערה שקודיל״א:",
+ "אלא בסלין. של ערבה קלופה. שלא לבייש העניים שבאין להברות שאין להם טבלא ואסקוטלא:",
+ "ופוטרין את הרבים. נותנים להם רשות לילך מיד: "
+ ],
+ [
+ "אין מניחין את המטה. של מת:",
+ "ברחוב. במועד:",
+ "לעולם. אפילו בחול דכתיב (במדבר כ׳:א׳) ותמת שם מרים ותקבר שם סמוך למיתה קבורה:",
+ "מטפחות. מספקות כף אל כף:",
+ "ר״ש אומר כו׳ ואין הלכה כר״ש: "
+ ],
+ [
+ "ואשה רעותה קינה. ומדכתיב ולמדנה, אלמא קינה, אחת אומרת וחברתה עונה:",
+ "אבל לעתיד לבא אומר בלע המות לנצח. שיבלע הקב״ה את המות, וכולן עונות שירה שאין מיתה ואין דמעה. ונקטינן להאי קרא הכא. משום אל תעמוד בדבר רע [לכן ראה לסיים בדבר טוב]:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "On Your Way",
+ "http://mobile.tora.ws/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה מועד קטן",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Pesachim/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Pesachim/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..c4fab57c8073da686947e81428adb1b09d4c7150
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Pesachim/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
@@ -0,0 +1,661 @@
+{
+ "language": "en",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Pesachim",
+ "versionSource": "http://sefaria.org/",
+ "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "license": "CC-BY",
+ "versionNotes": "",
+ "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "actualLanguage": "en",
+ "languageFamilyName": "english",
+ "isBaseText": false,
+ "isSource": false,
+ "direction": "ltr",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה פסחים",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "אור לארבעה עשר – the night of its morrow will be the fourteenth [of Nisan], and the Tanna [of our Mishnah] calls night, “light” in the manner that we call a blind person “capable of eye-sight,” and he took/used the more appropriate expression.",
+ "בודקין את החמץ – there are those who explain the reason of searching [for the Hametz/leavened products] in order that he not transgress “lest any [leaven] be found” (see Exodus 13:7: “[Throughout the seven days unleavened bread shall be eaten; no leavened bread shall be found with you,] and no leaven shall be [seen, literally] found/ולא יראה לך [in all your territory,) and “lest it (i.e., leaven) be seen” (see Exodus 12:19 – “שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם” /”No leaven shall be found in your houses for seven days…”) if there would be leavened products in his home during Passover. And even though mere nullification is sufficient, we are suspicious lest he find a white and delicate bread (i.e., a roll) and he will reconsider his nullification and think about it to eat it and violate [the Biblical injunction of] “lest it be seen with you, lest it be found with you” (see Exodus 13:7 and Exodus 12:19 above). Therefore, we search for the leavened products in order that he may remove it from the world. And there are those who say that the reason for searching [for Hametz] is a decree lest he find leavened products in his house during Passover and would eat them, since he is not accustomed to abstain from them all the rest of the days of the year.",
+ "לאור הנר – In the Gemara ( Talmud Pesahim 2a), it derives that the search for Hametz must be by the light of a candle, since it is written here (Exodus 12:12: \"שאר לא ימצא\" / “no leaven shall be found” and it is written there (Genesis 44:12): “וימצא הגביע [באמתחת בנימן] / “and the goblet turned up in Benjamin’s bag,” Just as “something found” which is said there, is through searching, as it says, ‘And [the goblet] turned up,” so too, “something found” which is mentioned here, is through searching, and searching is done by a candle, as it is written (Proverbs 20:17)– \"נר ה' נשמת אדם\"/”The life-breath of man is the lamp (literally, “candle”) of God [revealing the innermost parts].” And they established, that the search is at night, since at night all the people are found in their homes, and the light of a candle is nicer for a search than during the day, for a lamp at noon – what good is it? But however, if he did not search [for Hametz] on the night of the fourteenth [of Nisan] and he searched on the fourteenth in the morning, he has to search also by the light of a candle.",
+ "ולמה אמרו – further on in our Mishnah",
+ "שתי שורות – of wine jugs that are arranged this one on top of that in the wine store-room/cellar one must search between them, for after we said [in the Mishnah], “every place where we don’t bring in Hametz, there is no need for a search,” why did they require of us to search there? And we respond: They did not say [that we do not have to search] other than in a store-room/cellar where we bring in leavened products/Hametz, like a store-room/cellar from which he supplies wine for his table and the sometimes when the servant stands to pour it and his bread is in his hand , and when the wine is finished, he enters into the store-room/cellar to bring wine.",
+ "שתי שורות על פני [כל] המרתף – It is way of those who store wine to arrange the wine jugs row by row until they fill all the floor of the store-room/cellar and you go pack and place wine jug on top of wine jug, so that lower rows will be like the upper rows up until the ceiling beam. And the two rows that the School of Shammai mentioned is the outermost row from the ground until the top of the beam, and goes back and searches [for Hametz] the uppermost wine jugs over the length and width of the store-room/cellar, and as a result, the two rows are like the Greek GAM/gamma, one row is standing up and the other row is lying down.",
+ "שתי שורות החיצונות – The highest row nearest the ceiling beam which looks out at the face of the opening which is lower than it. And those [jugs] which are inside [of this] do not require searching at all, and from the outermost [jugs] he does not search but only the two uppermost ones alone."
+ ],
+ [
+ "אין חוששין – when he searched his home in this corner and came to check the other corner, we should not suspect lest in the midst of my coming to this [corner], a mole dragged [hametz] from the checked place and I have to go back and re-check it, for if you come to fear for this, then behold, you also [have to check] from this courtyard to [the other] courtyard, one can say that I checked prior to my fellow and after my searching the mole brought Hametz from my fellow’s courtyard to my courtyard, and there is no end [to this]."
+ ],
+ [
+ "בודקים אור ארבעה עשר ובארבעה עשר שחרית – This is how it should be understood: In one of these three periods alone, we search [for Hametz], but after these three periods, if he did not [conduct a] search, he does not have to do go back and [conduct a] search.",
+ "בתוך המועד – At the sixth hour which is the appointed time for removal [of the Hametz].",
+ "לאחר המועד – until it gets dark. And there are those who explain [the phrase] \"בתוך המועד\"/the appointed time [as] in the midst of Passover; and [the phrase] \"לאחר המועד\"/after the appointed time [as] after Passover [entirely], in order that he would not mix/combine for himself Hametz/leavened products that over which Passover had passed (i.e., which had been in the house during Passover) [from which] it is prohibited to derive benefit with permitted Hametz which was made after Passover. And Rabbi Yehuda holds after the removal [of the Hametz], that is after the time of prohibition of Hametz, he should not do a search at all perhaps he will come to eat from it. And the Rabbis say that he should do a search after the time of its prohibition, and we should not be concerned that perhaps he would come to eat from it since his whole essence is moving back and forth to burn it. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "ושורפין בתחלת שש – And even though that the entire sixth hour, according to the Torah is permissible [to burn the Hametz], the Rabbis decreed on it, lest they err and think about the seventh [hour] that it is the sixth [hour]. But [regarding] the fifth hour, they would not err to say [about] the seventh hour that is the fifth [hour], and it is permitted.",
+ "תולין כל חמש – and he doesn’t eat [Hametz], as a decree because on a cloudy day, that they would err and think about the seventh [hour] is the fifth [hour]. But however, he doesn’t have to burn it, and can feed it to his cattle. But [during] the sixth [hour], even deriving benefit is prohibit from the Rabbis, as a decree because of the seventh hour. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "שתי חלות – of leaven.",
+ "של תודה פסולות – which were invalidated for use by being kept overnight, since because there loaves of thanksgiving [offerings] on the thirteenth of Nisan, for everyone who had a thanksgiving offering to bring brought it on the thirteenth, they were invalidated for use by being kept overnight for the morning of the fourteenth. The thanksgiving loaves were forty Hallot, ten of them were leavened. And the thanksgiving offering were eaten day and night, and if they would bring them on the fourteenth, the ones of Hametz would not be eaten other than until the sixth hour, for it is forbidden to bring a sacrifice on the day when the time for their being eaten would be reduced, for one does not wittingly cause bring holy things (i.e., sacred meat) to a place where the unfit things are burnt (see Mishnah Zevahim, Chapter 8, Mishnah 3). Therefore, whomever had to bring a thanksgiving sacrifice would bring it on the thirteenth, but would not be able to bring it on the fourteenth and all the more so during Passover, for they would be invalidated for use by being kept overnight on the fourteenth day since for they would not be eaten so much, and because of this, invalidated ones were given there, for since they were not fit, no one would give them to invalidate them by their hands.",
+ "שמונחות – there until the time of getting rid of [the leavened products] they would be burned.",
+ "על גג האצטבא – that was on the Temple Mount, in order that they should see them there as a sign.",
+ "אחת מהן – at the beginning of the fifth hour, an agent of the Jewish court would come and take one and all the people would recognize that the time of the fifth hour had arrived and would hold them in suspense.",
+ "ותרומת כל חמש – for it is forbidden to lose holy meat by one’s hands all the while that one can eat them.",
+ "ושורפין בתחילת שש – for now it is certain that most people erred between the sixth and the seventh hour. But the Halakha is not according to Rabban Gamaliel."
+ ],
+ [
+ "מימיהם של כהנים לא נמנעו – because it was necessary to teach the conclusion (the next Mishnah, Mishnah 7), “from their opinions,” we learned that we burn the pure priest’s due with the impure [he used the phrase] here.",
+ "מלשרוף את הבשר שנטמא בולד הטומאה – the offspring of an offspring is stated, that is to say, the meat which is third [level of impurity] which was defiled with something of second-level impurity, which is the offspring of an offspring, they did not prevent from burning it with the meat that was defiled by something of a direct cause of Levitical uncleanness, which is first level of impurity. And when this meat that was at first third-level of impurity comes in contact with this meat that was defiled by something of a direct cause of Levitical uncleanness, it goes back to become second-degree [of impurity/uncleanness], for it came in contact with first-degree and became second [degree] and it is found that they added to it a degree of impurity upon its [initial] impurity , for that which was initially third-degree and is now second-degree. And even though they could not prevent from burning it with something that is is more severe than it, for since, even this which is the lesser for burning stands, they did not suspect if they would make it more impure than it already was. And even though that one does not consume something that defiles food from the Torah, as it states regarding the defiling of food (Deuteronomy 14:8,14): “it is impure [for you].” It is impure, but it does defile [other foods] that are like it. Nevertheless, the Rabbis decreed that it would be food that does defile other food.",
+ "השמן – of priest’s due.",
+ "שנפסל בטבול יום – which is third-level of impurity, for a person who has ritually bathed but must wait for sunset to be perfectly clean (Leviticus 22:7), defiles the priest’s due from the Torah and makes it third-level of impurity forever, and there is not difference between food or liquids.",
+ "בנר שנטמא בטמא מת – this metallic candle, and all utensils outside of an earthenware vessel which came in contact with the defilement of the dead become like it, if it is a principal level of impurity, it is a principal level of impurity, if first-level of defilement, it is a first-level of defilement, as it is written (Numbers 19:16): “[And in the open, anyone who touches a person] who was killed [or who died naturally, or human bone, or a grave, shall be impure seven days].” And they (i.e., the Rabbis) expound upon “who was killed” he is like someone who was slain, for the sword that came in contact with the dead became one of the original causes of Levitical uncleanness like the dead person himself, and when it (i.e., the sword) came In contact with the person defiled by the dead who is a principal cause of Levitical uncleanness, the sword also became a principal form of Levitical uncleanness and the same law applies to all utensils except for an earthenware vessel. It is found, therefore, that the metallic candle that came in contact with someone defiled by contact with the dead became one of the principal forms of Levitical uncleanness, and now Rabbi Akiva added to the words of Rabbi Hananiah the Assistant Priest, for Rabbi Hananiah did not permit other than to restore something that had been third-level uncleanness to something second-level uncleanness. But Rabbi Akiva permitted to restore something third-level of uncleanness to first-level, for the oil that had been defiled by contact with a person who has ritually bathed but must wait for sunset to be perfectly clean, who is third-degree level of impurity, when he kindles it (i.e., the oil) with the candle that had been defiled through contact with the dead, the candle itself becomes a primary form of Levitical uncleanness as we have stated. It is found that the third-level of Levitical impurity becomes first, and even though they did not prevent it, for since there is the title of impurity upon it, we do not suspect him and it is permissible to add with ones hands."
+ ],
+ [
+ "מדבריהם למדנו – whether [speaking of] Rabbi Meir or Rabbi Yosi, both hold that meat that had been defiled by the offspring of a Levitical uncleanness , as Rabbi Hananiah had stated, we are speaking about meat that had become defiled by liquids which had been defiled with a utensil that had been defiled by contact with an unclean reptile, and Rabbi Meir holds that defilement by liquids that defile other things is not from the Torah, for liquids do not defile other things, even food-stuffs, other than according to the Rabbis, and because of this, we state from the words of Rabbi Hananiah who said that we burn meat that had been defiled [through contact] by liquids, is that it is impure according to the Rabbis, but from the Torah, it is perfectly pure, with the meat that had been defiled [by contact] with the primary form of impurity which is impure according to the Torah.",
+ "למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה – when the sixth hour [on the 14th of Nisan] arrived, which is prohibited according to the Rabbis, just like we burn meat that had been defiled with liquids which is completely pure, from the Torah, with meat that had been defiled by [contact with] meat that had been defiled by [contact with] the primary form of Levitical uncleanness which is impure according to the Torah.",
+ "אמר לו רבי יוסי אינה הוא המדה – Rabbi Yosi according to his reasoning holds that the impurity of liquids can defile other things according to the Torah, and meat that was defiled by liquids is impure according to the Torah. Therefore, he said that it is not the correct conclusion to draw, which means to say that one cannot learn this from their conclusions; for if you had permitted to burn something impure that had been defiled with a lighter form of impurity with something impure that had been defiled by a graver form of impurity, you would permit to burn the pure with the impure. But the Halakha is according to Rabbi Yosi , that we don’t burn pure priest’s due with that which is impure on Passover, and that impure liquids defile other things is not from the Torah but rather, according to the Rabbis, like Rabbi Meir.",
+ "ומודים רבי אליעזר ורבי יהושע – Rabbi Yosi had stated it that even though Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua disagree regarding the burning of priest’s due, in this, they agree that we burn this by itself and that by itself.",
+ "על התלויה ועל הטמאה – Rabbi Eliezer holds that we are warned on the guarding of something that is held in suspense, as it is written (Numbers 18:8): “[The LORD spoke further to Aaron: I hereby give you] charge of My gifts, [all the sacred donations of the Israelites…”]. The Biblical verse speaks of two priest’s dues – one that is priest’s due held in suspense and the other is pure priest’s due.",
+ "ורבי יהושע אומר שתיהן כאחת – Since it is held in suspense, you are not warned on its being guarded, and on that which is held in suspense and that which is pure, they didn’t dispute that we burn them, for since it was not presumed to be impure, it did not appear as that which is defiled by the hands."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כל שעה שמותר לאכול – since it (i.e., the Mishnah) does not say, “every hour that he eats, he may feed,” and took it with these two linguistic forms, implies that it is referring to two people. And this is how it should be understood: Every hour that the Kohen is permitted to eat Terumah/priest’s due, an Israelite may feed non-sacred food to his cattle. And our Mishnah is according to Rabban Gamaliel, for Rabban Gamaliel states that non-sacred food is eaten all of the [first] four hours [of the day before Passover], and Terumah is eaten all of the fifth hour (see Chapter 1, Mishnah 5). But the Halakha is not according to him, but whether [speaking] of Terumah or non-sacred food, we eat them all the [first] four hours, and hold them in suspense throughout the fifth hour and burn them at the beginning of the sixth [hour].",
+ "מאכיל לבהמה ולחיה ולעופות – And it is necessary [to state all three]. For had the Mishnah [only] taught “cattle,” I might think that cattle [only] which leaves food out, it is [clearly] visible and we must certainly remove it [out of existence], but beasts like marten, a cat or mole/weasel which has the practice of hiding it, I might say not. And if the Mishnah [only] taught “beasts,” I might say that a beast if it leaves something over, it hides it and does not violate “that it be seen,” I would say that it is fine, but cattle that sometimes leaves something and it is not our intention to remove it and transgresses, “that it should be seen,” I might say not, this comes to inform us [that the logic we have presumed is incorrect]. And “fowl” – for since the Mishnah teaches “cattle” and “beasts,” it also teaches “fowl.”",
+ "ומוכרו לנכרי – to exclude [the position] of the School of Shammai which states that a person should not sell his heaven to a non-Jew other than if knows that it will be finished prior to Passover, for they hold that I am commanded to remove it from the world and not that it would [continue] to exist.",
+ "ומותר בהנאתו – with the benefit of its ashes, such as if he parched/roasted it with fire prior to the time of its being prohibited, it is permitted to derive benefit from its ashes even after the time of its being prohibited.",
+ "עבר זמנו – when the sixth hour arrives, even though that its prohibition is not other than through the words of the Scribes, it is prohibited to derive benefit from it, as is it was from the prohibitions of benefit of the Torah [itself]. And if he betrothed a woman with it (i.e., Hametz), we are not troubled by his Kiddushin/betrothal, for even with a leavened substance that is unfit for food , such as grain upon which drippings from the roof had fallen (see Talmud Pesahim 39b), and similar things to it, for on Passover itself, the prohibition is only from the words of the Scribes, for if he betrothed a woman on the fourteenth [of Nisan] once the sixth hour arrived, we are not troubled by his betrothal.",
+ "ולא יסיק בו תנור וכירים – it is necessary for Rabbi Yehuda, for he said, that there is no removal of Hametz other than by burning, for you might have thought that together with when burning it , he derives benefit from it. It comes to teach us that this is not the case, and even in the manner of removal, it is prohibited to derive benefit from it when the time comes for its being prohibited.",
+ "ר\"י אומר אין ביעור חמץ אלא שריפה – which he derived from the [concept of] portions of sacrifices left over beyond the legal time and bound to be burnt, which are forbidden to derive benefit from and are punishable with extirpation the same as [possession of[ Hametz [during Passover], and its command is through burning and not in any other way. But the Rabbis do not derive from “Notar”/portions of sacrifices left over beyond the legal time and bound to be burnt, for the fat the ox that is stoned proves it, for it is prohibited to eat or derive benefit from it and it is punishable by extirpation and does not require burning."
+ ],
+ [
+ "מותר בהנאה – that is not to say that regarding eating it is forbidden, but since the Mishnah needs to teach the concluding statement [concerning Hametz] of an Israelite is forbidden to derive benefit [from it], the Tanna/teacher [of our Mishnah] taught concerning that of a heathen that is permissible to derive benefit of [his Hametz/leavened product]. Because of this, it is not taught explicitly that the leavened products of a heathen are permissible to eat.",
+ "משום שנאמר לא יראה לך – that is to say, we subject him to a fine , for since he violated [the precept] “that it should not be seen with you.” Alternatively, it refers to the first section [of the Mishnah], that the Hametz/leavened products of a heathen is permissible [to derive benefit] because it says, “it should not be seen with you,” and we explain that “yours” one cannot see, but you may see that [Hametz] of others."
+ ],
+ [
+ "נכרי שהלוה לישראל – [a heathen who lent an Israelite] money on his leavened products [as a collateral] prior to Passover, and the Israelite said to him, “if I don’t bring you the money by such-and-such a date, buy them from now.” And for example, he pledged this to him with him in his house and it (i.e., the Hametz/leavened products) remained with the heathen all the days of Passover.",
+ "לאחר הפסח מותר בהנאתו – for since the time arrived and he (i.e., the Israelite) did not pay him (i.e., the heathen) back, this is not wanting collection (i.e., not yet collected) for it was in the domain of the heathen, the matter was revealed retroactively that from the time that he pledged with him, it was his (i.e., the heathen’s).",
+ "וישראל שהלוה לנכרי כו' – the matter was revealed retroactively that it belonged to the Israelite.",
+ "הרי הוא כמבוער – and even though he must nullify it, lest he open up a heap of debris during the festival and it would be found that he violates [the prohibition of “lest it be seen with you”].",
+ "כל שאין הכלב יכול לחפש אחריו – and how far does a dog reach in digging (see Talmud Pesahim 31b)? Three hand-breadths."
+ ],
+ [
+ "בשוגג – he erred inadvertently regarding Terumah/priest’s due even as he erred wittingly regarding leavened products.",
+ "משלם קרן וחומש – and even though it is forbidden to derive benefit from leavened products on Passover, and is not worth anything, because that when one eats priest’s due inadvertently, it is written (Leviticus 22:14): “[but if a man eats of a sacred donation unwittingly,] he shall pay the priest for the sacred donation, [adding one-fifth of its value],” something that is worthy of being holy, and he does not pay him money, but rather produce, and the payment becomes priest’s due, therefore, we do not follow after the money.",
+ "במזיד – that he wittingly [ate] priest’s due, even if he erred inadvertently regarding leavened products, he is exempt from payment.",
+ "ומדמי עצים – if the priest’s due was ritually impure, he does not pay the cost of wood that would have been appropriate to burn underneath his dish, for [when one eats] priest’s due wittingly, he is not other than a mere thief, and he pays money according to the value and not according to the measurement, but Hametz/leavened products on Passover are not monetary for they are prohibited to derive benefit [from it], and even to burn it is not appropriate and he has not lost anything."
+ ],
+ [
+ "ידי חובתו – because of the obligation of [eating] Matzah on the first night for he is obligated to eat Matzah as it is written (Exodus 12:18): “[In the first month, from the fourteenth day of the month] at evening, you shall eat unleavened bread…”",
+ "בחטים ובשעורים – but not rice, millet and other species, as it is written (Deuteronomy 16:3): “You shall not eat anything leavened with it; for seven days thereafter you shall eat unleavened bread…” things that can become leavened, a person fulfills his religious obligation in consuming Matzah/unleavened bread, excluding rice and millet and other species that do not become leavened, but towards decay.",
+ "ובדמאי ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו – all of these for what reason are they needed? They are explained in the Tractate Shabbat, chapter eighteen (Mishnah 1 – “You may clear away – on the Sabbath-even four or five piles”).",
+ "והכהנים בחלה ובתרומה – for you might have thought that we require Matzah/unleavened bread that is worth and appropriate for all people, but Hallah and priest’s due are not appropriate for foreigners (i.e., non-Kohanim), it comes to teach us [that this is not the case].",
+ "חלות תודה ורקיקי נזיר אין יוצאין בהן – even though they are fully Matzah, as it is written (Exodus 12:17): “You shall observe the [Feast of] Unleavened Bread”, [we require] Matzah that is preserved for the purpose of [consuming] Matzah, excluding those which are not preserved for the purpose of [consuming] Matzah, but for the purpose of a sacrifice.",
+ "למכור בשוק יוצאין בהם – for everything can be sold in the market, for he says, if they are sold, they are sold, and if not, I will myself with eat it as the Matzah [in fulfillment] of the Mitzvah."
+ ],
+ [
+ "בחזרת – in Arabic CHASAH; L’ TU-GA in foreign language.",
+ "ובעולשים – in Arabic HANDA-BEE; and in the foreign language, AN-DEE-BEE. And in the Aruch, it is explained that it is a vegetable that in a foreign language is called KARSH-PEEL. (endives)",
+ "ובתמכה – fibrous substance (i.e., bast of the palm-tree) that grows around the palm tree.",
+ "ובחרחבינא – (creeper on palm trees) – EL-KARTZ-EE-NAH in Arabic.",
+ "ובמרור – a species of coriander which is most bitter.",
+ "בין לחים בין יבשים – and especially their stalks/stems – as we say at the end [of the Mishnah] that we fulfill [our religious obligation for bitter herbs] with them,, but leaves – moist, yes, but not drey.",
+ "כבושים – in vinegar",
+ "שלוקים – cooked too much until they become dissolved.",
+ "מבושלים – in the manner of cooking.",
+ "ומצטרפין לכזית – to fulfill the [religious] obligation of Maror/bitter herbs, and the same law applies with the five species of grain to fulfill the [religious] obligation of Matzah, and to both of them it applies."
+ ],
+ [
+ "אין שורין את המורסן – in cold water and all the more so in tepid water in order to place in front of the chicken.",
+ "אבל חולטין – in hot/boiling water, for all the while that the water is boiling, it cannot ferment. But today, it is the general practice that we prohibit even a paste made of flour stirred in boiling water (i.e., dumpling).",
+ "תשרה את המורסן – to rub it in her skin because it becomes leavened in the skin.",
+ "אבל שפה היא – she may rub it on her skin dry even though she that water is dripping on her skin.",
+ "לא ילעוס – he should not chew it with his teeth."
+ ],
+ [
+ "בחרוסת – a thing that has vinegar and water in it and is made to dip meat in it.",
+ "ואם נתן – into the mustard.",
+ "יאכל מיד – for the mustard is sharp and does not sour quickly like the Haroset (a pap made of fruits and spices with wine – to sweeten the bitter herb) and, but regarding Haroset, the first Tanna [of our Mishnah] agrees with Rabbi Meir that it is forbidden.",
+ "ורבי מאיר אוסר – even if he put it into the mustard, for he holds that mustard immediately sours/leavens like the Haroset. But the Halakha is not according to Rabbi Meir.",
+ "לא במשקין ולא במי פירות – as it is written (Exodus 12:9): “[Do not eat any of it raw,] or cooked in ay way with water…” anyway.",
+ "אבל סכין ומטבילין – after it is roasted, and we don’t’ say that it nullifies its taste; alternatively, even before it is roasted, it is permitted to rub the Passover offering in fruit juice, and such is taught [in the Mishnah] “How do we roast” (Pesahim, Chapter 7, Mishnah 3), that they rubbed it/basted it in the oil of priest’s due and if there was a group of Kohanim present, they would consume it.",
+ "נחתום – he cools off his hands with them at the time that he forms the Matzah.",
+ "ישפכו – in a declivity so that they will not remain gathered in one place and become leavened."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אלו עוברין – these are removed from the world, for even though these do not violate on (Exodus 13:7): “no leaven shall be found (literally – “seen”) [in all your territory,, from the Rabbis however, it requires removal. And that which is taught further on (see Mishnah 5) that “dough beginning to ferment is to be burned,” and even though “that the one who eats it is exempt.”",
+ "כותח הבבלי – it is made decayed bread and milk, and it is customary to dip one’s food it in it.",
+ "שכר המדי – liquor that they would make in Media from wheat or barley steeped in water.",
+ "וחומץ האדומי – vinegar that is made in the land of Edom, where they put barley [in wine] and let them stand until they ferment.",
+ "וזיתום המצרי – one-third barley and one third (of the mixture) of safflower which is the desert saffron and it is called in Arabic “Kartom” and one third salt and it is made for medicinal purposes. Until here, it is leaven that is fit for eating via a mixture. From here and onwards it is a spoiled leavened substance in its natural condition unfit for food (Pesahim 43a).",
+ "וזומן של צבעים – water which one puts into it bran-flour/four of the the second course. And we use the dye for their work.",
+ "ועמילן של טבחים – [bread] which we make from flour of grain that did not bring up one-third of its ripening process , and with it we cover the pot to absorb the evil smell.",
+ "וקולן של סופרים – the dust of the millstone which we knead with water and the scribes glue their papers to it.",
+ "רבי אליעזר – adds, for the first Tanna whereas does not have this other than completely grain leavened products via a mixture or a spoiled leavened substance in its natural condition [which is unfit for food]. But Rabbi Eliezer adds even women’s makeup which is a spoiled leavened substance in its natural condition [which is unfit for food] via a mixture of ingredients of frankincense (or artist’s materials). And in the Gemara (Pesahim 43a), Do you think that women’s makeup [only]? But rather, I would say, even women’s plaster, sifted fine flour that women attach and combine on their skin with other artist’s materials/frankincense to remove the hair or to whiten it and to make the skin finer. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer.",
+ "כל שהוא מן דגן – from the five species [of grain], and they have water mixed in, for if there is not water in them but only fruit juice, we hold that fruit juices do not ferment.",
+ "הרי אל באזהרה – if he at them, he violates a negative commandment.",
+ "ואין בהם כרת – for on complete leaven he is punished by extirpation, fur he is not punished with extirpation on a mixture. But he is flogged on eating it if he ate an olive’s bulk of leaven in the mixture in order to eat within a certain time a piece of wheat bread (see Mishnah Negaim, Chapter 8, Mishnah 9 – roughly equivalent to a half-a-loaf -see Tosefta Negaim Chapter 7, Halakha 10). But if he at an olive’s worth of leaven without a mixture in the time that it takes to eat piece of wheat bread is not flogged according to the Torah. However, at least, there is a prohibition for Hametz on Passover is forbidden in a mixture in any amount."
+ ],
+ [
+ "בצק שבסידקי עריבה – and it is made to strengthen its breaks and cracks. If there is the equivalent of an olive’s bulk in one place, he liable to remove it; less than this, it is made void in its minority. But if it is not made to strengthen, even less than an olive’s bulk must be removed because it is not made void there and it is impossible that he will decide to take it from there.",
+ "וכן לענין הטומאה – If an unclean reptile came in contract with this dough on Passover, for its prohibition is considered, if it has the equivalent of an olive’s bulk separating from before the impurity, and there isn’t something like a trough and the impurity does not go down to the trough, and with less than an olive’s bulk, if he is not strict upon it, it is null in regard to the trough and it is as if the unclean reptile had come in contact with the trough itself, and it is impure.",
+ "אם מקפיד עליו חוצץ – this is how it should be read: And in the rest of the days of the year when it’s prohibition is not considered, the matter is not dependent upon the measurement if there is an olive’s bulk or not, but rather matter is dependent upon the stringency/fastidiousness. If he is fastidious about it and will eventually take it from there, it interposes in the face of the impurity, whether there is within it an olive’s bulk or not and the impurity does not descend into the trough. But if he is not fastidious about it and wishes for its existence, even if there are in it several olives it is considered as if it is in the trough. And when the unclean reptile comes in contract with the dough, it is as if it has come in contact with the actual trough.",
+ "בצק החרש – that we strike it with a hand and it does emit a sound and it is similar to a deaf-mute that when we call it, it does not respond. Another commentary: dough of the earthenware which is hard like earthenware and it is not known if it has fermented.",
+ "אם יש כיוצא בו שהחמיץ – if there is another started dough that was to be kneaded at the at the same time that this one is being kneaded and has already fermented, it is considered prohibited. And if there isn’t there something similar, its measure is as long as it takes an average man to walk a mile, and this measure is like the time of two-fifths of an hour."
+ ],
+ [
+ "חלה בטומטה – the starter-dough that became impure and furthermore, Hallah that is appropriate for the Kohen to eat is not taken from it, how then would we separate it (i.e., the Hallah) on the holiday of Passover? WE are not able to bake it on Passover after it is not worthy of being eaten, and to keep it around and then burn it in the evening is impossible, lest it ferment. And to feed it to dogs is impossible for we do not get rid of holy things on Holy Days.",
+ "רבי אליעזר אומר לא יקרא לה שם חלה עד שתאפה – and still each and every is appropriate [for separating out Hallah] and from each and every one we separate a small amount, and after baking it, if he wanted, he can separate a complete Hallah on the entire thing. For Rabbi Eliezer holds that he who detaches bread from where it sticks to the oven and puts it in a basket, the basket combines [the pieces] for Hallah.",
+ "לא זהו חמץ שמוזהרים עליו – for it is not his after he has designated it (literally ‘called it by name’) and it is written in Scripture (Exodus 13:7): “no leaven shall be found [in your territory].” Yours you cannot see but you can see that of others and of “On High” (i.e., God). And this is not yours nor of your friends, for yet it has not reached the hand of the Kohen. But Rabbi Eliezer holds that since if he desires, he may bring up a case for decision [from a Sage] that is dedicated [to the Temple] in error and that is not something dedicated and it is appropriate for eating. It is found that it is his and it is the leaven of an Israelite. But Rabbi Yehoshua holds that we don’t say, ‘Since.” But the Halakha is according to Rabbi Eliezer."
+ ],
+ [
+ "שלש נשים לשות כאחת – Each one [all together] in a full oven, and there is no fermentation, even though [that one of them] is waiting until the other two make it.",
+ "וחכ\"א – one does not have to be so liberal that they would kneading all together, but three women are engaged, each one on her piece of dough.",
+ "אחת לשה – the concluding one kneads while her middle neighbor forms the dough and smoothens its surfaces while the third one that kneads first bakes. It is found that all three of them are engaged at the same time – each one with her own dough, one kneads hers, another forms the dough and smoothens its surfaces and one bakes hers.",
+ "לא כל הנשים – Rabbi Akiva [is reacting] to the words of Rabban Gamaliel when he returns and says that it is inappropriate to follow his words. Because there are lazy women which will cause fermenting with such a delay, and there is an oven that does not get hot in a hurry and there is wood that is not burned quickly, but rather, according to the words of the Sages, it is appropriate to follow – to engage at all times with the dough , for all the time that they are engaged with the dough, it does not come to fermentation. And such is the Halakha.",
+ "זה הכלל תפח – the dough that is in her hands that she sees that it wants to swell.",
+ "תלטוש – her hand in cold water and form the dough and smoothen its surface and it will become cold."
+ ],
+ [
+ "שיאור – that did not ferment all the way: [cracks] it is the manner of dough that rfermits that it makes many cracks.",
+ "כקני חגבים – a crack to this side and a crack on the other side.",
+ "זה וזה האוכלו חייב כרת – for the locust’s horns also are a crack. And what is a fermentation that would be exempt? This which has no crack, but if the dough became pale and wrinkled like a person whose stair stood up out of fright [that his face grows pale]. And the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "מבערים את הכל – whether it is sacred or not sacred, except for enough for him to eat for the Savbbath.",
+ "תרומה מלפני השבת – because he cannot feed it neither to foreigners (i.e., non-Kohanim) nor to his cattle and to have it lay around, it is impossible. But non-sacred [leaven] he doesn’t have to remove it until its [appropriate] time for he can find for them much food. And the Halakah is according to Rabbi Elazar b’Rabbi Tzadok."
+ ],
+ [
+ "ההולך – it is referring to the fourteen [of Nisan].",
+ "אם יכול – that there is time during the day.",
+ "להציל מן הגייס – Israelites being pursued.",
+ "יבטל בלבו – and he should not go back, even if there is time, since according to the Torah, mere nullification is sufficient.",
+ "לשבות שביתה הרשות – that he was walking to wait for the nightfall on the Sabbath limit and to purchase something for the Sabbath/Holy Day to walk from there and further two thousand cubits for a matter that is for pleasure/permissible, he must return immediately [and get rid of his Hametz at home]. But if it is to purchase something for the performance of a commandment such if he needs to go tomorrow to the house of mourning or the house of rejoicing, that is like his doing to slaughter his Passover sacrifice."
+ ],
+ [
+ "שיש בידו בשר קדש – that becomes invalidated when he lives, for the wall of Jerusalem is the separator of [lighter] holy things.",
+ "אם עבר צופים – the name of a place that from there one sees the Temple.",
+ "שורפו במקומו – and they don’t trouble him to return [to burn the Hametz or holy meat]",
+ "ולאם לאו חוזר ושורפו – As it is written (Leviticus 6:23): “ [but no purification offering may be eaten from which any blood is brought into the Tent of Meeting for expiation] in the sanctuary; any such shall be consumed in fire.” In the place where he eats it, he burns it.",
+ "זה וזה – leaven as we have said above and mention that he has leaven in his house, etc., and Holy meat that is with him.",
+ "כבחתה – but less than this (i.e., an egg’s bulk), he annuls it in his heart, and Holy meat he burns in his place. And Rabbi Meir holds that his return is like his defilement. Just as defilement through eatables is like that of an egg, for food cannot defile with less than an egg’s worth, so too, he does not return on something that is less than an egg’s worth.",
+ "רבי יהודה אומר זה וזה בכזית – He holds that his return is like its prohibition. Just as its prohibition is an olive’s bulk-worth, for an a olive’s worth of leaven or of Holy meat, he is liable, so too, for a olive’s bulk, he returns.",
+ "בשר קודש – because of the stringency of Holy meat, he returns even for an olive bulk’s worth. Leaven of non-sacred produce he does not go back other than on an egg’s bulk. And the Halakha is according to the Sages."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מקום שנהגו עד חצות – until half the day.",
+ "שלא לעשות – in order that he not be busily engaged by his work and he would forget the [obligation of] ridding of the leavened products and the sacrifice of the Passover offering and the preparation of the Matzah for the Mitzvah [of the Seder].",
+ "אל שינה אדם – this is how it should be understood: A person who walks from a place where they don’t do [work] to a place where the do [work], they should place upon him the stringencies of the place where he left from there and not do it (i.e., work), and that is what we hold: A person should not vary from the local custom of the city, it is not because of disputes for here there is no dispute. For what that you said: A person sees him idle would say that this one who is idle is because work is forbidden and that he disputes against all of us; he did not say this, but rather he said: he has no work for how many idle individuals are there in the marketplace all the days of the year. And that which we teach [in this Mishnah] that we lay upon him the strict rules followed in the place from which he has gone forth, is not [in effect] other than when it at the time when it is his intention to return to his place; but if he does not have the intention to return to his place, he practices according to the custom of the people of the place where he went to , whether for leniencies or for stringencies."
+ ],
+ [
+ "המוליך פירות שביעית ממקום שכלו – to a beast from the field and the people of his place are liable to remove it from the house. And they bring this to a place where they had not yet come to an end, and the people of that place are still eating them from that which were brought into the house, and they are liable to remove them because of the stringencies of the place from which they left.",
+ "רבי יהודה אומר אומרים לו צא והבא לך אף אתה – There is a dispute between Rabbi Yehuda and the First Teacher [of the Mishnah] (Pesahim 52a) where one pickles/preserves three kinds of greens in vinegar or in brine to preserve and two of them came to an end for the beast from the field and the third had not yet come to an end. The First Tanna holds that one eats from those which had come to an end with the support of that which had not yet come to an end, since they are in one barrel. And this is astonishing for this thing, from a place where they did not come to an end to a place where they completely came to an end, one is obligated to remove them. But, if all of them did not come to an end, but part of them, one can eat even from the species that had come to an end all the while that all of them had not coe to an end. And one eats on support of the final ones. But Rabbi Yehuda states: We say to him: Go and bring some for yourself – even you, from that species that was completed, like this person brought and it would not be found. Therefore, one does not eat other than from the species that has not yet completed, for we don’t eat from those species that were completed through the support of the species that was not yet completed. And one is obligated to remove those species that were completed. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda that refers to the approach of Rabban Gamaliel where the Halakha is according to him in the Tractate Sheviit (chapter 9), the “Chapter of Rue.”"
+ ],
+ [
+ "מקום שנהגו שלא למכור – since they were stringent upon themselves perhaps they would come to see a large [animal].",
+ "ובכל מקום אין מוכרים להם בהמה גסה – since the Rabbis made a decree lest a person lend out or rent his animal to idolaters, and a person is commanded on resting of his animal. Alternatively, sometimes that he sells it on the eve of the Sabbath (i.e., Friday) at dusk and the Jew cries to it (i.e., the animal) in order that it should go before the purchaser and she reis animal on Shabbat recognizes his (i.e., the former owner’s) voice and she goes from his anger, and it is found that he directs a laden beast’s motions by walking behind it on Shabbat.",
+ "עגלים וסייחין – small, even though they are not doing work, they are exchanged through the sale of larger animals and broken animals are exchanged with the sale of whole animals.",
+ "רבי יהודה מתיר בשבורה – that is never capable of working ever. But calves and foals, he admits, that since when they grow, they are capable of working. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "בן בתירא מתיר בסוס – since it stands for riding and the living carries itself, but the Halakha is not according to Ben Beteyra. But via middleman, it is permitted to sell it to an idolater when the owners are not found there at the time of the sale, for one should not suspect lest he lend it out or rent it for it is not his. And lest she should go on the strength of his voice and he is found that he directs a laden beast’s motions for that also, one should not suspect, for she doesn’t recognize his voice."
+ ],
+ [
+ "מקום שנהגו שלא לאכול – since it appears like one is eating Passover sacrifices outside the land [of Israel].",
+ "שנהגו להדליק את הנר ביום הכפורים – because on Yom Kippur it is prohibited to engage in sexual relations, and all the time that the candle is kindled, they would not engage [in sexual relations] as it is prohibited for a person to engage in sexual relations by the light of a candle.",
+ "שנהגו שלא להדליק – lest he see his wife and she finds favor in his eyes and he engages in sexual relations.",
+ "ומדליקין בבתי כנסיות – and in every place where men and his wife are not together [alone] there."
+ ],
+ [
+ "תלמידי חכמים בטלים – [Sages are idle] from their work all that day, in order that their attentions would not be diverted from mourning.",
+ "לעולם יעשה אדם עצמו כתלמיד חכם – and it does not appear like haughtiness, for a person who sees him idle would say that he has no work to do and not because he practices a prohibition upon himself.",
+ "וחכמים אומרים ביהודה – The Sages hold that doing work on the eve of Passover is not something dependent upon a custom but rather in Judea, they would permit it and in the Galilee, it would be a complete prohibition, and not from the strength of the custom.",
+ "הלילה – the night of the fourteenth [of Nisan]; for the people of the Galiele who prohibit doing work on the eves of Passover.",
+ "ב\"ש אוסרים – [prohibits] them like the other Holy days where it is prohibited to do work for the night follows after the day.",
+ "וב\"ה מתירים – something that resembles a fast [day] where the day is prohiibred in eating and in the nighttime it is permissible."
+ ],
+ [
+ "כל מלאכה – [all work] which is for the needs of he Festival/Holiday and he began it prior to the fourteenth [of Nisan] may complete it on the fourteenth. And even in a place where they had the practice of not doing work. But work that is not for needs of he Festival, in a place where it was the practice to do work, they may do it, but I n a place where it was the practice not to do it, even if he began it prior to the fourteenth, he may not complete it.",
+ "חייטים – are permitted on the fourteenth [of Nisan] in every place, for we found regarding them a leniency even greater than other artisans on the Intermediate Days of the Festival for the commoner who is not an artisan in this sews/mends in the normal manner. Therefore, on the fourteenth [of Nisan] which is more lenient than the Intermediate Days of the Festival, even an artisan is also permitted.",
+ "והספרים והכובסים – and similarly one who comes from abroad and one who leaves from prison takes haircuts and does laundry on the Intermediate Days of the Festival, and since we find for them an indirect legal permission on the Intermediate Days of the Festival, on the fourteenth [of Nisan] which is lenient, we permit for the entire world.",
+ "אף הרצענים – for similarly those who come up [to Jerusalem] for the Festival repair their shoes on the Intermediate Days of the Festival. And the Sages hold that we don’t learn beginning the work of shoemakers who make new shoes first from the end of work the repair of shoes of those who go up [to Jerusalem] for the Festival. And the Halakha is according to the Sages (see Pesahim 55b)."
+ ],
+ [
+ "מושיבין שובכין – (Possible misinterpretation by Bartenura here – as the Mishnah is clearly speaking of chicken-coops). Dove cotes on which they would sit to raise the young birds, we place them there ab initio on the fourteenth [of Nisan].",
+ "ותרנגולת שברחה – on the Intermediate Days of the Festival [of Passover] whereas on the fourteenth, now that they have restore the coops, you might say that they are permissible ab initio, it is needed to return them, but rather, he said that the chickens who fled on the Intermediate Days of the Festival, we return them. For this is the case where she (i.e., the hen) has sat on the eggs for three days prior to fleeing , for the eggs are not appropriate for eating and it is a business which cannot be postponed without irretrievable loss (see Moed Katan 11a). Therefore, if it died, we sit another in its place because of the [potential] loss of the eggs.",
+ "גורפין – throw/cast outside.",
+ "ובמועד – which is more stringent, we don’t cast them outside, but rather remove them to the sides.",
+ "ומביאין כלים מבית האומן – on the fourteenth [of Nisan] and even though it is not for the needs of the Festival."
+ ],
+ [
+ "עשו אנשי יריחו – it was the practice of the people of Jericho to do.",
+ "מרכיבין דקלים – a soft branch of a male palm tree they graft it with a female palm tree, since the male makes fruit and the female does not make fruit.",
+ "כל היום – that is to say, on the fourteenth [of Nisan].",
+ "וכורכין את שמע – that they would not say: “Praised be the Name of God’s glorious Kingdom forever and ever,” during the recitation of the Shema. Another interpretation. They would not stop between [the word God is] “one” and “you shall love” (Deuteronomy 6:4 and 6:5), for one must lengthen [the word] “one” and to interrupt/stop between the Kingship of Heaven and other things.",
+ "וקוצרין וגודשין – they make a heap [of a stack of grain] from the new grain before the Omer, and we are not troubled that perhaps they might come to eat from it.",
+ "ולא מיחו בידם – all these six things that they did, all of them were not done with the Sages’ willingness, but on these they did not reprove them, and on the latter three they reproved them.",
+ "מתירין לאכול גמזיות של הקדש – growth that grew on trees dedicated to the Temple treasury, as they hold that there is no prohibition other than on the fruit itself that had been dedicated to the Temple treasury, and there are books that have the reading, MATZIR (see Melekhet Shlomo, who states that this reading is in error – and should be M’TIZIN/to chop off, cause to fly off), that is to say, they dissect and cut off branches of the trees belonging to the Temple treasury that grew after they had dedicated the tree to the Temple treasury, to benefit from them.",
+ "ואוכלין – on Shabbat and Holy Days/Yom Tov [they eat] fruit that were found under the tree and it was not known if they fell from last night and they are permitted, or they fell today and are prohibited.",
+ "ונותנים פאה לירק – and we hold for ourselves that every thing where a person does not bring them in for storage (not for immediate use) is not obligated [for the commandment] of [leaving] the corner. And vegetables are a thing that one does not bring them in for storage (not for immediate use).",
+ "ומיחו בידם חכמים – because they exclude it from the tithes, and the poor eat it while they are eatables forbidden pending the separation of sacred gifts, thinking that it is “Peah”/corner of the field and the corner of the field is exempt from tithes because it is ownerless."
+ ],
+ [
+ "גירר עצמות אביו – because of atonement. And he did not bury him according to his honor on a nice bier in order that he would be put to shame on his wickedness and that the wicked would be tormented.",
+ "כתת נחש הנחשת – as it is written in Chronicles (2 Kings 18:4 – “He broke into pieces the bronze serpent that Moses had made, for until that time the Israelites had been offering sacrifices to it; it was called Nehushtan”) because they would err after him.",
+ "וגנז ספר רפואות – because their hearts were not humbled by their illnesses but they were healed immediately. And Maimonides explained, that the book of healing, was a book informing of the matters of the forms of the stars and their witchcraft, that a certain form was made at a known time and period while curing from specific illness. And this was close to causing humans to error after idolatry and for that reason, the books were hidden.",
+ "עיבר ניסן בניסן – after Nisan had begun, he took counsel and it was made Second Adar, and the Biblical verse states (Exodus 12:2): “This month shall be for you the first of months.” This is Nisan and there is nothing after Nisan, and Hezekiah did not intercalate the year after Nisan had already begun, but on the thirtieth day of Adar, he intercalated the year. And we hold that we do not intercalate the year on the thirtieth of Adar since it is appropriate to establish it as Nisan."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "תמיד נשחט – the daily whole offering made at the time between the beginning of the decline of the sun and sunset (i.e., afternoon) is slaughtered all the rest of the days of the year at the eighth and one-half hour [of the day] (=2:30 pm). For the time of the slaughter of the daily whole offering is from when the shadows of the evening decline which is from six and one-half hours (=12:30 pm) as the sun declines to the west, as for half of the sixth and half of the seventh [hours], it (i.e., the sun) stands in the middle of the firmament. And the shadow does not decline other than the shadow of each person underneath it. And we make the slaughter [of the sacrifice] later by two hours after its time because of the vows and donations for it is impossible to offer them after the daily whole offering of the afternoon, as it is written (Leviticus 6:5): “and turn into smoke the fat parts of the offerings of well-being.” On the daily whole offering of the morning, he completed all the sacrifices entirely, so that there should not be anything later than the daily whole offering of the afternoon. And even on Shabbat where we do not offer vows and donations, we make the time of the slaughtering of the daily offering later because of the habit of vows and donations of the weekday. And on the Eve of Passover, when the Passover offering is made after the daily whole offering of the afternoon is sacrificed, we advance it one hour and do it at seven and one-half hours (=1:30 pm).",
+ "חל להיות בע\"ש – for there is also the roasting of the Passover sacrifice that does not override the Sabbath, and one must roast it while it is still daylight, we advance it establish it according to the law that it would be slaughtered at six and one-half hours (=12:30 pm).",
+ "וקרב בשבע ומחצה – the completion of its offering is at seven and one-half hours (1:30 pm) for we tarry one hour while performing this ritual."
+ ],
+ [
+ "ששחטו שלא לשמו – such as when they were slaughtered for the sake of peace-offerings, or that the blood was received in the bowl out of which the sprinkling is done or brings the blood to the altar or he cast the blood on the altar.",
+ "או לשמו ושלא לשמו – such as that it was slaughtered for its sake but received the blood not for its sake.",
+ "או שלא לשמו – this ending part [of our Mishnah] teaches us that we consider from one form of Divine service to another, for if he thought at the time of the Divine service for this one on the service of its fellow [sacrifice] to perform with that thought, it is invalid, such when he said: “Behold I slaughter for its sake on the condition to cast its blood not for its sake, the sacrifice (i.e., festive peace-offering) is invalid immediately, and even if he didn’t perform the second as an invalid thought like the case as he thought, and that is the implication of our Mishnah, or that he thought at ther time of the slaughter to cast the blood not for its sake, we derive this from the Biblical verse, as it is written (Exodus 12:27): “You shall say, ‘It is the Passover sacrifice to the LORD’…” until it would be that the sacrifice is for the Passover offering and it implies to be indispensable."
+ ],
+ [
+ "שחטו שלא לאוכליו – a sick person or an old person or a minor who are unable to eat an olive’s bulk of meat and there aren’t other appointments to office other than these. It is invalid since it is written (Exodus 12:4): “according to what each household will eat.”",
+ "למנוייו – he was registered for this group and he slaughtered it for another group.",
+ "לערלים – For Israelites whose brothers died on account of circumcisions, and these are invalid to eat the Passover sacrifice, as it is written (Exodus 12:48): “But no uncircumcised person may eat of it.” And those who are impure are forbidden to Holy things and they are liable to extirpation on their eating it.",
+ "לאוכליו ושלא לאוכליו כשר – and it is not similar to for its sake and not for its sake, for invalid that is there – is his being invalid in his body. For the thought that makes him invalid was in the body of the sacrifice, but for those eat it and for those who don’t eat it, the thought does not invalidate ממthe body of the sacrifice, but rather something which is outside of it.",
+ "ממרס בדמו – that the blood not become congealed so that it would be worthy for casting/tossing.",
+ "ואם זרק קודם לתמיד כשר – since even though the Passover offering is later than the daily whole burnt offering because it is written concerning it (Deuteronomy 16:7 – see Pesahim 59a): “[and none of the flesh of] what you slaughter on the evening…,” and “at twilight” (Exodus 12:6) does not made invalid through this."
+ ],
+ [
+ "השוחט את הפסח על החמץ – that is to say, at the time of the slaughtering [of the Passover offering], there was leaven in the domain of the slaughterer or one of the members of his group, even if there was no Hametz in the courtyard [of the Temple] ",
+ "He violates a negative commandment - of (Exodus 34:25): “You shall not offer the blood of My sacrifice with anything leavened,” and the sacrifice itself is not made invalid.",
+ "אף תמיד – of the twilight on the Eve of Passover that was slaughtered with leaven that for there was leaven in the domain of the slaughterer or the person offering the sacrifice violates a negative commandment, for he expounds upon the word, “[the blood of] My sacrifice” (Exodus 34:26) that is special to me, and that is the whole daily-offering , but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "ר' שמעון אומר הפסח בי\"ד – that he slaughtered it with leaven for its sake, he is liable because of “You shall not offer the blood of My sacrifice with anything leavened,” (Exodus 34:25) for the Passover Sacrifice is valid/fit and the slaughtering is appropriate and it is for the purpose of slaughtering.",
+ "שלא לשמו פטור – that it is invalid and it is a slaughtering that is not worthy and not for the sake of slaughtering.",
+ "ושאר כל הזבחים – that were slaughtered on the fourteen [of Nisan] after noon with leaven.",
+ "בין לשמן בין שלא לשמן פטור – for even though they are fit, as it is taught in the Mishnah (Tractate Zevakhim, Chapter 1, Mishnah 1 AND Tractate Yadayim, Chapter 4, Mishnah 2): “All the animal offerings that were slaughtered not for their own name are valid, etc.” nevertheless, they are exempt, as it is written: (Exodus 34:25): “My sacrifice,” “My sacrifice” twice: “You shall not offer the blood of My sacrifice [with anything leavened].” (Exodus 24:25) and (Exodus 23:18): ‘You shall not offer the blood of My sacrifice with anything leavened.” And what Halakha did the All-Merciful separate them and not write “My sacrifice” in one verse? And everything is implied, whether regarding the Passover offering or regarding all the rest of the animal sacrifices, to tell you that at the time when there is an animal sacrifice that is, on the fourteenth [of Nisan] when there is the Passover offering, he is not liable for the rest of the animal sacrifices, and at the time when there isn’t an animal sacrifice, such as during the Passover, he is liable for the other animal sacrifices if they were slaughtered with leaven.",
+ "ובמועד – during the Passover holiday, if it was for the sake/in its name that it was slaughtered for the Passover offering with leaven, ",
+ "it is exempt from “You shall not offer [the blood of My sacrifice with anything leavened]” (Exodus 34:25), for a Passover offering that was not at its appropriate time, for its sake, is invalid, and it is a slaughtering that is not appropriate.",
+ "שלא לשמו – but for the sake of peace-offerings, ",
+ "one is liable, for this is what it refers to that it should be the appropriate slaughtering, and he is liable because of “You shall not offer,” with the negative commandment of (Exodus 13:7), “no leaven shall be seen with you” and (Exodus 12:19): “no leaven shall be found in your houses for seven days.”",
+ "ושאר כל הזבחים – that were slaughtered during the Festival [of Passover] with leaven.",
+ "בין לשמן בין שלא לשמן חייב – for the Biblical verse on the rest of the offerings is also a warning.",
+ "חוץ מן החטאת ששחטה שלא לשמה – and it is invalid because it is written regarding the slaughtering of a sin-offering, it and not what was slaughtered not for its own sake."
+ ],
+ [
+ "הפסח נשחט בשלש כתות – [whether the community is large/many] whether the community is small, and all of them would be able to slaughter at the same time, it is Mitzvah to divide up into three groups one after the other.",
+ "שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל – “assembled,” and “congregation” and “of Israel” , these are three groups.",
+ "בזיכי – large pans/censers to receive the blood in them .",
+ "שורה שכולה כסף כסף – and this is much better.",
+ "ולא היו לבזיכים שלוים – wide, sharp [rims/saucers] from above and below them in order that they wouldn’t be able to it on the ground lest the Kohanim place them to sit on the ground, until they receive other blood on account that they are any and they might forget them and the blood will congeal and it won’t be appropriate for tossing/casting."
+ ],
+ [
+ "שחט ישראל – if he wanted hat the slaughtering would be fit by a foreigner (i.e., non-Kohen) for all of the sacrifices.",
+ "וקבל הכהן – [The Kohen received] the blood in the vessel/censer – that when he receives it and onwards is the Mitzvah for the priesthood.",
+ "נותנו לחברו – for they are standing like a line.",
+ "וחברו לחברו – for it comes to teach us that (Proverbs 14:28): “A numerous people is the glory of the king.”",
+ "ומקבל את המלא – from the hand of the one gives first and afterwards, he returns the empty one, but not the opposite – that he returns the empty one first, for when he extends this to him from his hand it is required to receive it for we cannot forgo the opportunity to observe the commandments.",
+ "זריקה אחת – in the vessel/censer itself and not a gift with the finger, for you do not have a sacrifice that requires a finger other than the sin-offering itself, as it is written (Leviticus 4:30): “[The priest shall take] with his finger [some of its blood and put it on the horns of the altar of the burnt offering].”",
+ "כנגד היסוד – in the directions of that are on the altar that the base is below them and he casts while he is upright of the altar and he falls to the base, and because the base does not surround the altar other than the northern side and the western side and he eats on the southern side one cubit and on the east side one cubit as it is explained in the Tractate Middot (Chapter 3, Mishnah 1), therefore it was necessary to say “toward the base.”"
+ ],
+ [
+ "קראו את ההלל – each of the three groups.",
+ "אם גמרו שנו – When they would begin to slaughter, they would begin to recite [Hallel] and if there many Passover sacrifices and the time of their slaughtering stretched out until they completed and still there were many to slaughter, they would return and recite [Hallel] a second time and if they read it twice and still had not completed the slaughtering of the Passover offerings of that group, they would go back and recite it a third time, and similarly for the second group and the third group.",
+ "אע\"פ שמעולם לא שלשו – for the Kohanim were many and zealous.",
+ "לא הגיעו לאהבתי – even one time."
+ ],
+ [
+ "שהכהנים מדיחים את העזרה – because there was a great amount of blood , they would rinse it (i.e., the courtyard) on the Sabbath for the canal of water would go in the courtyard and when they would want to rinse it, they would stop up the hole where it (i.e., the water) comes out and the water stretches out over its banks and rinses the entire courtyard [for the courtyard was entirely a floor of alabaster], and afterwards they open the hole and the waters come out.",
+ "מדם התערובות – that is lying on the floor. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "אונקליות – nails whose heads were bent from above.",
+ "ובעמודים – that were set up in the slaughter house, in the courtyard were small pillars that were called “stumped”/”dwarfed” (see Mishnah Tamid, Chapter 3, Mishnah 5).",
+ "חלקים – their scales/skin was branched off/forked.",
+ "שחל להיות בשבת – and they are not able to carry the poles.",
+ "ידו על כתף חבירו – and they hang it on the membrum of his knees with his arm. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer, for it is permitted to carry the poles since there is no prohibition of acts as Sh’vut (forbidden by the Rabbis as out of harmony with the celebration of the day) in the Temple (see Pesahim 65a)."
+ ],
+ [
+ "אימוריו – the fats that were offered on the altar.",
+ "במגיס – a bowl; the Aramaic translation of his bowls is “his trays/his bowls.”",
+ "ישבה לה בהר הבית – It is speaking about Shabbat when one cannot bring up their Passover offerings.",
+ "בחיל – between the lattice-work (name of one of the approaches of the Temple fortification – see Mishnah Middot, Chapter 2, Mishnah 3) and the wall of the women’s court at the beginning of the ascent to the Temple.",
+ "חשיכה יצאו וצלו את פסחיהן – for the roasting of the Passover offering does not override the [prohibitions of the] Sabbath."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "ואלו דברים בפסח דוחין את השבת – The Passover offering overrides the [prohibitions of the] Sabbath, as it states that its set time is Passover (Numbers 9:2): “Let the Israelite people offer the Passover sacrifice at its set time.” And it (i.e., the Torah) states “set time” with relation to the daily whole burnt-offering (Numbers 28:2): “Be punctilious in presenting to Me at stated times…”Just as “its set time” which is stated in regard to the whole daily burnt-offering overrides the [prohibitions of the] Sabbath, as it is stated (Numbers 28:15): “in addition to the regular burnt offering,” so also “its set time” that is stated in connection to the Passover offering overrides the [prohibitions of the] Sabbath.",
+ "שחיטתו וזריקת דמו – it is impossible to perform them at night, as it is written (Leviticus 7:38): “when [during the day] He commanded that the Israelites present their offerings to the LORD…” during the day, and not during the nighttime.",
+ "מחוי – wiping, like (Proverbs 30:20): “She eats, wipes her mouth.” Scraping its entrails overrides the Sabbath, so that it does not smell badly.",
+ "צלייתו והדחת קרביו אין דוחין – for it is possible [to do these] after it becomes dark.",
+ "הרכבתו – on his shoulder to bring it via the public domain to the Temple courtyard, and even though there is no prohibition other than Sh’vut/an occupation forbidden by the Rabbis on the Sabbath as being out of harmony with the celebration of the day for the living can carry itself, it does not override [the prohibitions of the Sabbath day] for he could have prepared it from yesterday, and similarly, his bringing it from outside the Sabbath limits, and the cutting of its (i.e., the sacrifice’s) warts of the Passover offering to remove its defects even though he has no prohibition other than Sh’vut, that he cuts it with his teeth or with his hand, they do not override the prohibitions of the Sabbath. And as it is taught in the Mishnah at the end of Tractate Eruvin (Chapter 10, Mishnah 13), “They cut off a wart in the Temple,” this is something dry, that one crushes that which is brittle but our Mishnah here is speaking of something moist (Pesahim 68b), and even though he severs it with his teeth or with his hand, or indirectly , and even as such, it is prohibited with a moist [wart], for he could have done It from yesterday.",
+ "דוחין – for he (i.e., Rabbi Eliezer) holds that requirements for a religious act [to be performed on the Sabbath] override the observance of Shabbat (see Shabbat 19a)."
+ ],
+ [
+ "שחיטה שהיא – [slaughter which is] forbidden with non-holy animals on the Sabbath because of the complete prohibition of work, even though they override the [prohibitions of the] Sabbath on Passover.",
+ "אל שהם משום שבות לא ידחו – with astonishment!",
+ "יום טוב יוכיח – that they permitted on it (i.e., Yom Tov) slaughtering and cooking which is one of the primary forms of work and are permitted to the commoner, but they prohibited on it to bring something from outside to the Sabbath limits and to eat it, since it was possible for him [to do so] from the day before, and even though the Sabbath limits are Rabbinic [in nature and origin].",
+ "מה ראיה רשות למצוה – the eating of a commoner is optional, but for the needs of On High (i.e., God), it is a commandment, and if the Sages established the prohibition of their Sh’vut/an occupation forbidden as being out of harmony with the celebration of the day in an optional place, they can establish it even in the place of a commandment/Mitzvah. And Rabbi Yehoshua holds that every joy of the Yom Tov/Festial is a commandment, but nevertheless, it does override Sh’vut.",
+ "הזאה תוכיח שהיא מצוה – with someone who is defiled through contact with the dead that his seventh days occurs on the Sabbath on the Eve of Passover, for if he would not sprinkle, he could not offer his Passover sacrifice, and nevertheless, it does not override [the prohibitions of Shabbat] for Rabbi Akiva has established/holds it does not override [the prohibitions of Shabbat]. For the sprinkling [of the blood] is Sh’vut/an occupation forbidden as begin out of harmony with the celebration of the day, for it appears as something that a man does repair.",
+ "ועליה אני דן – and also on the sprinkling [of the blood] I dispute and say that it should override [the prohibitions of the Sabbath] and is not indispensable from the Passover sacrifice, from an inference from the weaker to the stronger/Kal VaHomer on its own.",
+ "א\"ל ר' עקיבא או חלוף – or I will reverse the law, for it is obvious to him that sprinkling [of the blood[ is indispensable and we derive it by use of a Kal VaHomer/an inference from the weaker to the stronger from it to the slaughtering [which is indispensable].",
+ "במועדו – “Let the Israelite people offer the Passover sacrifice at its set time” (Numbers 9:2).",
+ "הבא לי מועד לאלו – that they should have a fixed time, just as they fixed for slaughtering, therefore, since they did not fix a time for them and it is able to be done from the day before, it does not override [the prohibitions of Shabbat]; but the sprinkling [of the blood] is not from the essence of the Passover sacrifice and the words, “at its set time” are not written concerning it. And the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+ ],
+ [
+ "אימתי מביאים עמו חגיגה – with the Passover offering on the fourteenth of Nisan.",
+ "בשמן שהוא בא בחול ובטהרה – for even though that the Passover offering overrides the [prohibitions of the] Sabbath and impurity, the [free-will] Festival offering does not override the [prohibitions of the] Sabbath.",
+ "ובמועט – if the Passover offering was too small for the feeding of the members of the group, and they consume the Festival offering first in order that the Passover offering would be the completion of their satisfaction.",
+ "במרובה – that the group was small and the Passover offering was enough for them alone.",
+ "ובטומאה – that most of the community is ritually impure.",
+ "אין מביאין עמו חגיגה – as the Festive offering of the fourteenth is option and not obligatory."
+ ],
+ [
+ "מן הבקר – which is not the case on Passover that it doesn’t come neither from the cattle and not from the female [sheep]."
+ ],
+ [
+ "הפסח ששחטו שלא לשמו – on the fourteenth of Nisan that fell on Shabbat and thinking that just as it is permissible for the sake of those who eat it, similarly it is permissible for the sake of those who may not eat it.",
+ "חייב חטאת – for he violated the Sabbath inadvertently.",
+ "אם אינן ראויין – for the Passover offering, such a calf or a ram that is two years old or a female, he is obligated upon it a sin-offering if escaped his memory that it was Shabbat, or that we was permitted to slaughter other sacrifices for the purpose of the Passover offering on Shabbat, for he is not erring in the mater of a commandment, for everyone knows that that it is not fit for Passover.",
+ "ואם ראויין הן – such as a lamb for a peace offering that was slaughtered for the purpose of the Passover offering, and because he was hasty and busily engaged to slaughter his Passover offering, he erred in this matter and did not remember that it been sanctified for another offering.",
+ "ר\"א מחייב חטאת – even though he erred in the matter of a commandment.",
+ "ור'י פוטר – for he holds that he erred in the matter of a commandment and performed a commandment on this account, he is exempt from the liability of a sin-offering connected with it , for he did the Mitzvah by offering a sacrifice, and all the offerings that were made not for the sake of that offering are valid, and even if they are slaughtered for the purpose of the Passover offering, Rabbi Yehuda declares them fit in the chapter “The daily whole-burnt offering that was slaughtered” (Mishnah Pesahim, Chapter 5, Mishnah 4).",
+ "מה אם פסח – that one is permitted to slaughter it (i.e., the Passover sacrifice) on Shabbat for its own sake, if he changed its sake, you have admitted, at least, that you are liable for a sin-offering as is taught above.",
+ "ששינהו לדבר האסור – for he slaughtered it for the sake of other sacrifices that are prohibited to slaughter them for on Shabbat.",
+ "ששינהו לדבר המותר – that he slaughtered it for the purpose of something that is permitted to slaughter it on Shabbat.",
+ "אימורי צבור – the parts of those sacrifices offered on the altar in public on the Sabbath such as the daily whole-offerings and the additional/Musaf offerings will prove that they are permitted to slaughter them for their own sake. And he who slaughters other sacrifices for the sake of their specific purpose on the Sabbath is liable.",
+ "שיש להן קצבה – that he doesn’t see others engaged in its slaughtering, and since the daily whole offering was slaughtered, he knows that he does not have to slaughter another. Therefore, he does not err but rather makes an inadvertent mistake, for he didn’t have err in this matter.",
+ "תאמר בפסח שאין לו קצבה – for everyone needs this, and behold, he sees many others engaged in this and he is anxious to engage in the Mitzvah/commandment. For even if he had already slaughtered the Passover sacrifice and found this offering standing in the Temple courtyard, and he thought that it was the Passover offering and slaughtered it in the name of someone, he is in error about a matter of a Mitzvah.",
+ "רבי מאיר אומר – He who slaughters on Shabbat other animal offerings (i.e., especially Festival offerings) all the days of the year for name of the sacrifices offered on the altar for the community, he is exempt. But the Halakha is according to Rabbi Yehoshua and the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+ ],
+ [
+ "לאוכליו ושלא לאוכליו פטור וכו' – for this is a fit Passover offering as we said in the chapter “The whole burnt-offering that was slaughtered” (Chapter 5, Mishnah 3 of Tractate Pesahim), for a person who slaughters for the invalid and the valid is not invalid.",
+ "שחטו ונמצא בעל מום חייב – for it is an inadvertent error, and he was not forced into it, for he could have [checked/examined it].",
+ "שמשכו בעלים את דים – [the owners withdrew their hands from it] before the slaughtering and registered on another",
+ "or that they died or that they were defiled, for now, they were not given Shabbat to override [the prohibitions] ",
+ "to make them exempt for he was compelled, for he had not known that this was the situation and was not able to check/examine this."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כיצד צולין. שפוד של רומן – but not other woods that release water, for it must be (Exodus 12:9): “[Do not eat any of it raw,] or cooked in any way with water, [but roasted – head, legs and entrails -over the fire],” but pomegranate does not release water. But, not with a metal spit (Pesahim 74a), as earlier, when part of it warmed, all of it is warm and it is roasted from the heat of the spit, and the All-Merciful stated (Exodus 12:9), “roasted...over the fire,” and not roasted with something else.",
+ "כמין בשול הוא זה – when they cook the large intestines in it, like it is within the pot.",
+ "תולין חוצה לו – they insert the spit above from the mouth of the lamb . And the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+ ],
+ [
+ "אמר רבי צדוק וכו' – Our Mishnah is deficient and should be read as follows: If the grille is perforated, it is fit. And Rabbi Tzadok said, etc. And the Halakha is according to Rabbi Tzadok.",
+ "נגע הפסח בחרסו של תנור יקלף – [he should peel off] from the Passover [sacrifice] at the place where it touches the oven, for it roasted there from the heat of the earthenware of the oven and it is not roasted by fire [as required by Biblical law -see Exodus 12:9].",
+ "נטף מרוטבו על החרס וחזר אליו – that the fat that had been warmed by the earthenware went back and was absorbed by the Passover [offering].",
+ "יטול את מקומו – and peeling is insufficient other than by taking the like the thickness of a finger’s worth. For the fat was absorbed in it a great deal and that fat is roasted from the earthenware.",
+ "נטף מרוטבו על הסולת – and the flour is heated (Pesahim 76a) which roasts the gravy on account of the flour, and that gravy that is within the flour is forbidden to eat since it was roasted on account of something else. Therefore, he takes a handful from its place and burns that handful like other impure Holy Things."
+ ],
+ [
+ "סכו בשמן תרומה – since it is permitted to based the Passover [offering] with fruit juice.",
+ "אם חי ידיחנו – that it did not absorb.",
+ "ואם צלי הוא – it requires peeling because it absorbed.",
+ "שאין פודין – sell",
+ "מעשר שני בירושלים – and even to eat it in ritual purity, as it is written (Deuteronomy 14:25): “You may convert them into money. Wrap up the money and take it with you to the place [that the LORD your God has chosen].”"
+ ],
+ [
+ "חמשה דברים – there is no community sacrifice that is eaten other than these, and the community sacrifice overrides the impurity, as we derive from the Passover [sacrifice] as it is written regarding it (Numbers 9:2): “[Let the Israelite people offer the Passover sacrifice] at its set time,” and overrides the defilement when most of the community are impure, for such we say (Numbers 9:10): “When any of you or of your posterity who are defiled….” The individual is postponed, but the community is not postponed. And regarding community sacrifices, it is written (Numbers 29:29): “All these shall you offer [to the LORD] at the stated times,” so just as it is stated with regard to Passover, “at its set time,” and our Mishnah teaches us that even though they are offered [in a state of] impurity, to fulfill the community’s religious obligation, they are not eaten in impurity. And that we are taught five things and are not taught community sacrifices, etc., their number excludes the Festival offerings of the Festivals that are compared to the individual sacrifice because they come at the gathering of the assembly of members for the festivals and do not override the impurity in the same manner that they do not override the Sabbath.",
+ "זבחי שלמי צבור – the lambs of Atzeret/Shavuot, for there are no other peace-offerings for the community.",
+ "ושעירי ראשי חדשים – and it did not teach the goats of the festival, for since we have learned that the community peace-offering sacrifices are kinds of life and they are not eaten in impurity and the same law applies for all the rest of the kinds of life, and the Mishnah did not need to teach the goats of the New Moons except for the fact that it is not written regarding them, “its set time”/”Moed” and you might think that they do not override the defilement for all the community sacrifices are derived from “Moed”/set time/Festive season, as it is written regarding all of them (Numbers 29:29): “All these shall you offer [to the LORD] at the stated times.”",
+ "שלא בא מתחלתו אלא לאכילה – for when the essential commandment of the Passover [sacrifice] was commanded, it was ordained for eating, as it is written (Exodus 12:4): “…according to what each household will eat,” and when the All-Merciful permitted to include that defilement from a person is postponed, but a community is not postponed, with the knowledge that eating is permitted."
+ ],
+ [
+ "נטמא בשר וחלב קיים אינו זורק את הדם – for the essence of the Passover [sacrifice] is that it comes for the eating of human beings.",
+ "ובמקודשים אינו כן – for even if the meat had become impure, the fat is clean and one tosses the blood."
+ ],
+ [
+ "נטמא הקהל – through defilement with the dead, for the Passover [sacrifice] is not postponed because of the defilement other than from defilement with the dead (Zevahim 22b).",
+ "יעשו בטומאה – and even impure individuals for [the Passover (Sacrifice)] of pure individuals which itself is offered in impurity comes because of the Kohanim, for the community sacrifice that comes in defilement is not divided/interrupted, for after a sacrifice of the majority comes in impurity, even the individuals do them in impurity."
+ ],
+ [
+ "ואח\"כ נודע שהוא טמא – The Passover [offering] or the blood [became defiled].",
+ "הציץ – effects pardon and he is exempt from the Second Passover.",
+ "נטמא – its owner the defilement of the body with the dead.",
+ "אין הציץ מרצה – and he is obligated for the Second Passover, for at the time of the sprinkling [of the blood] it is not someone making the Passover [offering] for the All-Merciful has postponed it..",
+ "הנזיר – as it is written (Numbers 6:7): “If a person dies [suddenly] near him, [defiling his sacred hair]…,”(Numbers 6:12): “the previous period shall be void, [since his consecrated hair was defiled],” for if he had been defiled by [contact with] the dead before the bringing of his sacrifices, it makes void the days of a Nazirite’s vow which have been observed.",
+ "הציץ מרצה על טומאת הדם – and his shaving is valid and he is permitted to drink wine and to become defiled to dead people.",
+ "ואין הציץ מרצה על טומאת הגוף – any defilement by the dead that a person did not know of prior to this is called טומאת התהום /a grave in the depth (i.e., covered up uncleanness discovered).",
+ "",
+ "",
+ "הציץ מרצה – It is a usage dating from Moses as delivered at Sinai (i.e., a traditional interpretation of a written law) that the grave in the depth that was permitted to them, since he did not recognize a person with this defilement ever, and if it this defilement became known to him after he had offered his Passover [sacrifice], he doesn’t need to do the Second Passover. And similarly, a Nazirite to whom it became known about a grave in the depth (i.e., covered up uncleanness discovered), after he brought his sacrifices, he does not need to bring a sacrifice of defilement, for they did not mention the grave in the depth other than with defilement from [contact with] the dead alone."
+ ],
+ [
+ "לפני הבירה – The entirety of the Temple is called בירה/the chosen, Divine residence. So that they would be careful that they are not in contact with defilement.",
+ "מעצי המערכה – so that they do not embarrass whomever who lacks wood.",
+ "מיעוטו – and similarly, portions of the sacrifices left over beyond the legal time and bound to be burned of the pure Passover [offering].",
+ "הציקנין – (Pesahim 82a) – the miserly. Narrow-minded/selfish, burn that lesser part that had been defiled and the remnant portions of the sacrifices left over beyond the legal time and bound to be burned from a pure Passover [sacrifice], in front of the chosen, Divine residence."
+ ],
+ [
+ "הפסח שיצא – outside of the walls [of Jerusalem].",
+ "ישרף מיד – [it should be burned immediately] on the fourteenth [of Nisan] and he does not have to delay until the morning of the fifteenth in order that it is appearance is allowed to spoil (i.e., wait until the flesh looks disfigured by beginning decay), that is, that it should come to be portions of the sacrifices left over beyond the legal time and bound to be burned. But however, on the Holiday/Yom Tov, he is not able to burn it as we don’t burn Holy Things on Yom Tov.",
+ "נטמאו בעלים או שמתו – there is no invalidation of his body other than on account of something else.",
+ "תעובר צורתו – He should wait until it comes to be portions left over beyond the legal time, and afterwards he should burn it.",
+ "אף זה ישרף מיד – Rabbi Yohanan ben Beroka does not disagree with the First Tanna/teacher [of the Mishnah] other than when the owners became defiled or they had died prior to the tossing of the blood, and it is not considered meat to be eaten and it is for him like an invalidation of his body. But the Halakha is not according to Rabbi Yohanan ben Beroka."
+ ],
+ [
+ "העצמות – for he is not able to break them because the break of the bone is prohibited, and there remains among them the brain/marrow which requires burning.",
+ "והגידין – which are forbidden to be eaten and one is not liable for them from the Torah, such as the case of the fat of the sciatic nerve which is permissible, but holy Jews practiced regarding them with a prohibition. Alternatively, the outer sinew which is closest to the skin which is prohibited, and we are not liable concerning it, but from the Torah, it is a remnant left over beyond the legal time, and it is impossible to eat it for the Rabbis prohibited it.",
+ "והנותר – the meat of the Passover [offering] that they had been careless about while eating it and it became a remnant left over beyond the legal time.",
+ "ששה עשר – which is the Intermediate Days of the Festival. Even though it had become defiled in the morning of the first [day], it is not permitted to burn it on the Holy Day, for the burning of Holy Things is a positive commandment, and the Holy Day is a positive commandment and a negative commandment, and a positive commandment does not override a negative commandment and a positive commandment."
+ ],
+ [
+ "כל הנאכל בשור הגדול – that already had become distasteful, all in the future will get harder.",
+ "יאכל בגדי הרך – appropriate for eating on Passover all eight days. But what is not eaten with a large ox, is not registered upon it during Passover, even though that it is soft now, since it will get hard over the course of time.",
+ "וראשי כנפים וסחוסים – This is how it should be read: And that which is eaten of the big ox – the ends of the shoulder blades, the gristles, which we call טנרוס /TANROS in the foreign language that are at the head of the shoulder blade and the rest of the gristles such as the ear-lobe and the gristles of the breast and the small ribs at the end of the spine, since the big ox which is eaten by boiling, they eat the soft lamb roasted.",
+ "אבל המותיר בטהור וכו' – as it is written (Exodus 12:10): “You may not leave any of it over until morning; if any of it is left until morning, you shall burn it.” The Biblical verses comes to give a positive commandment after a negative commandment, to say that if you transgressed the negative commandment, fulfill the positive command and you won’t be flogged. Alternatively, since it is a negative commandment which has no action with it, and any negative commandment that doesn’t have an action associated with it, one is not flogged for it.",
+ "והשובר בטמא וכו' – as it is written (Exodus 12:46): “nor shall you break a bone of it,” a kosher/fit individual is warned on the breaking of a bone, but he is not warned on the breaking of a bone of something invalid."
+ ],
+ [
+ "אבר – from the Passover [sacrifice].",
+ "שיצא מקצתו – outside of the wall [of Jerusalem], and one must cut that which goes out, as it is written (Exodus 22:30): “[You shall be holy people to Me:] you must not eat flesh torn by beasts in the field;…” and we expound upon this that all meat that went out in the field, that is to say, that it went out side of its wall, such as the Holy of Holies that went outside of the courtyard of the Temple and lesser Holy things that went outside of Jerusalem. That meat which went out was torn and you shall not eat it.",
+ "חותך – the meat that goes out around until one reaches the bone.",
+ "וקולף – [peel] the meat that did not go outside until it reaches the joint where two bones are attached together, and he consumes the meat that he peeled since it had not gone out [from Jerusalem], and he cuts the joint and casts all the bone part of which that went outside [Jerusalem].",
+ "ובמקודשים – in the rest of Holy Things other than the Passover [sacrifice]. ",
+ "קוצץ בקופיץ – that part of the limb that went outside. But on Passover, he is not able to do so because he is warned against breaking a bone.",
+ "מן האגף ולפים כלפנים – the door-stop is called every place of the closing/locking of the doors, which scrapes and strikes against there when we close it, which is [from the inner border of the thickness of the opening until the place of the knocking, from the door-stop and inside, which is] actually inside the city.",
+ "כלפנים – and we ate there the lesser holy things.",
+ "מן האגף ולחוץ – that is, from the place of the knocking and outward is considered as like ther outside.",
+ "החלונות – that are in the wall of Jerusalem, its thickness at the head of the wall on its roof, is considered like inside."
+ ],
+ [
+ "שתי חבורות שהיו אוכלות – one Passover [offering].",
+ "אלו הופכים פניהם הילך ואלו הופכים פניהם הילך – and even if they appear as two groups eating one Passover [sacrifice], we don’t care, for the All-Merciful said (Exodus 12:7): “of the houses in which they are to eat it,” which implies two people eating one Passover [sacrifice] in two houses, as it is written: \"יאכלו\" /”they are to eat it” [two] \"אתו\"/”it” - one Passover [sacrifice] in two [houses]. And both groups turn their faces like they are in two homes. (see Talmud Pesahim 86a)",
+ "והמיחם – that warms up the warm foods that they pour in it wine, it is permissible to place it in the middle in order that it be pleasing for both groups to pour to here and to there, and even though that it separates between the groups, we don’t care.",
+ "וכשהשמש – [the waiter] who serves both group, stands from one group – one when he began to eat the Passover [sacrifice] with it (i.e., the group) and pours for the other group.",
+ "קופץ את פיו – he closes and muzzles his mouth and turns his face to the side of his group, that they should not suspect him that he is eating with the other group, for one person cannot eat with two groups, as we have said.",
+ "והכלה – who is embarrassed, is permitted to turn her face to the other side and to eat, as the Passover [offering] is eaten in two groups."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "האשה תאכל משל בעלה – all the time that she did not explain that her mind/intentions are with her father, for generally her intention is to be counted with her husband.",
+ "רגל הראשון – that was after her marriage, for it is the manner of married women to go to the house of their fathers.",
+ "תאכל במקום שהיא רוצה – and such is the case where she is not pursued until now to go regularly to the house of her father. Therefore, it is doubtful to us which is preferable to her.",
+ "אפטרופין – an orphan that had two guardians/administrators and he assigned this one for his Passover offering and that one for his Passover offering.",
+ "לא יאכל משל שניהם – neither from the Passover offering of this one, nor from the Passover offering of that one. For who gave permission to divide the one to be appointed with this one and he has no remedy other that if the both of them wanted to be appointed with the one.",
+ "לא יאכל משל רבו – but he eats from his own [only] and since it is the law that they force the master and he writes a bill of manumission for him, even though he has is not yet freed, he is like a free person. Therefore, he eats of his own."
+ ],
+ [
+ "שחט גדי יאכל – his master [should eat] from him [the kid] and even though all of the other Passover offerings are regular, the frequent is nullified since he didn’t express to him that he relied on it.",
+ "יאכל מן הראשון – and the second one should be burned. And in the Gemara (Pesahim 88b) maintains that this is specifically with a king and a queen; there are those who say that it is because of the peace of the kingdom, and there are those who say that because they rely on their servants and they are not exacting about their [Passover] meal, whether with kids or lambs. Therefore, he should eat from the first, since there is no intimation that you care for a thing to be exactly as you want it, for with the first, they have fulfilled their religious obligations. But the people of the world that are particular, he should not either from the first nor the second, for we hold that they are not registered with two Passover offerings as one, to eat from whichever of them that he wants, for there is no retrospective designation. For when he wanted to eat from this one, perhaps at the time of slaughtering, mind was not upon it.",
+ "שכח מה שאמר – that he expressed to him a kid or a lamb.",
+ "וטלה שלי – In the Gemara (Pesahim 88b) maintains it such as the case where the servant when to the shepherd where his master is accustomed and who wants his remedy (i.e., that things go right for the master), and he (i.e., the shepherd) said to him: “If it is a kid,” your master would tell you that the kid is his and that the lam is your on the condition that your master will not have possession of it,” and in such a manner, the servant acquires itr, for it had not been like this, what the servant acquired, the master acquired and it would be that both of them belong to the master.",
+ "ופטורים מלעשות פסח שני – and even though both of them go out to the place of burning and are not eaten because their registration was not known. However, the slaughtering and sprinkling [of the blood] are valid, one for this one and one for the other one, for before Heaven it is revealed."
+ ],
+ [
+ "על מי שיעלה ראשון לירושלים – He said it in order to make them zealous, that each one would be conscientious to be the first [in Jerusalem]. But however, all of his sons would be registered for the Passover [offering], but the one that would go up to Jerusalem would take possession first and all of his brothers would take possession after him on his behalf.",
+ "עד שיזרוק הדם – he can take possession, even after the slaughtering until the blood is tossed. But Rabbi Shimon admits that they are not registered other than until it is slaughtered. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "הממנה אחרים על חלקו – one from the members of the group that registered others in his share, without the knowledge of the group.",
+ "ראשין בני חבורה לומר לו – “take what is yours, and go out and eat, you and your friends, for the members of the group are appeased/reconciled to have all these opinions in their group. And this Tanna has a Passover offering that is eaten by two groups (see Mishnah Pesahim, Chapter 7, Mishnah 13)"
+ ],
+ [
+ "זב שראה שתי ראיות – for he is defiled for a seven day period, and does not require a sacrifice.",
+ "שוחטין עליו – even though the sun had not set and he who immersed at the time of the slaughter [of the Passover offering],is worthy to eat it in the evening, and especially someone who was impure who came in contact with the dead whose seventh day occurs on the fourteenth [of Nisan] is postponed until the Second Passover (14 Iyyar), even though it is proper to eat it at night, as it is written (Numbers 9:6): “But there were some men who were unclean by reason of a corpse and could not offer the Passover sacrifice on that day.” On that day they were not able but in the evening they were able to eat the Passover offering, but they are postponed until the Second Passover. But other defilements, if they are worthy to eat at night, we slaughter for him and even though sunset had not come.",
+ "ראה שלש – he was not worthy to eat until he brought atonement.",
+ "שוחטין עליו – if his eighth day fell on the Eve of Passover, even if he did not bring his atonement. But he gave his sacrifices to the Jewish court.",
+ "שומרת יום כנגד יום – Whomever sees [blood] within the eleven days between one menstruation and the [next] menstruation , that is required to court the day afterwards, we slaughter for her on the day of her counting. But since she counted part of the day, she is permitted to immerse [in the ritual bath]. And even though she is lacking sunset [which had not yet arrived], we slaughter [the Passover offering] on her behalf.",
+ "והזבה – who saw [flux] on three consecutive days within the eleven [days between menstruation cycles], must count seven clean [days] and bring a sacrifice, we slaughter [a Passover offering] on her behalf on the eighth [day]."
+ ],
+ [
+ "האונן – all the time that the dead is not buried he is called an Onen (during the period between death of one’s loved one and burial), and after he is buried, all the day of the death he is called an Onen. And the night afterwards he is an Onen from the Rabbis. But they did not let their words stand in place of extirpation concerning the Passover offering. Therefore, we slaughter for him for in evening it is fitting.",
+ "והמפקח בגל – that fell on a a person and it is unknown if they would find him alive or dead, we slaughter [the Passover offering] for him as he is presumed to be ritually pure until he knows that he has become defiled.",
+ "שוחטין עליהם – in the group of others.",
+ "שמא יביאוהו לידי פסול – lest he become defiled as an Onen for his dead in the midst of his being busily engaged, and opening up a heap of debris, lest we find him dead, and it is found that he formed a tent (i.e., spread himself) on the defilement [of the corpse]. And the imprisoned, lest he not leave, and we are speaking of someone imprisoned in a jail of idolaters. For even though that they promised him lest they not free him, as their mouths spoke falsehoods, but if he was imprisoned by an Israelite, such as case where they force him to divorce an invalid woman, or to pay money, we slaughter for them [a Passover offering] , even by themselves, if they promised to set them free, for the Remnant of Israel does not speak falsehoods. And if the prison was in the midst of Jerusalem, even in the hands of idolaters, we slaughter [a Passover offering] for them by themselves, for it is possible that they are entering for Passover to the prison and eating it there. But for a sick person and an elder, we don’t slaughter [the Passover offering] for them by themselves, lest the illness become heavy upon them and they are not able to eat even an olive’s bulk.",
+ "לפיכך – since at the time of the slaughtering they were appropriate and the blood is tossed upon them if a defilement befell them, like that which we said that they are exempt from performing the Second Passover.",
+ "חוץ מן המפקח הגל – and it is found that he died underneath it one needs to do the Second Passover , for he was ritually impure from the beginning prior to the slaughtering it formed a tent on the defilement from the time that he began to open up the heap of debris, and if the heap was round it certainly formed a tent upon him from the beginning, but if the heap was long, perhaps at the time of the slaughter [of the Passover offering], it had not formed a tent on the defilement, and he is exempt from making the Second Passover."
+ ],
+ [
+ "אין שוחטין את הפסח ביחיד – as it is written (Deuteronomy 16:5): “You are not permitted to slaughter the Passover sacrifice [in any of the settlements that the LORD your God is giving you],” that is to say, for an individual.",
+ "אפילו חבורה של מאה – Rabbi Yosi said it, that is to say, the matter does not depend other than on eating. An individual and he is able to eat an olive’s bulk, we slaughter for him; one hundred people and none of them can eat an olive’s bulk, we don’t slaughter for them, and the Halakha is according to Rabbi Yosi.",
+ "אין עושין חבורת נשים ועבדים – to slaughter the Passover offering. Women and slaves are in one group because it offers an occasion to sin, but minors and slaves are not in one group, because of the licentiousness of pederasty. But women and slaves, each one alone, they make a group."
+ ],
+ [
+ "אונן טובל ואוכל פסחו לערב – since there is no status of a mourner between death and burial from the Torah other than during the daytime, as it states (Leviticus 10:19): “Had I eaten sin offering today,[would the LORD have approved?]” The daytime is prohibited; the nighttime is permitted. And he requires immersion [in a ritual bath, since he is forbidden until now with Holy Things, the Rabbis had to acquire immersion. But, the Onen/mourner between death and burial does not eat the rest of Holy Things in the evening. But mourning between death and burial is forbidden at night according to the Rabbis, but regarding the Passover sacrifice, they did not let their words stand in the place of extirpation. But the eating of other Holy Things is a mere positive commandment (Exodus 29:33): “These things shall be eaten only by those for whom expiation was made with them [when they were ordained and consecrated; they may not be eaten by a layman, for they are holy].",
+ "השומע על מתו – the day of the report/news [of the death] is the mourner between death and burial according to the Rabbis. And similarly, he who gathered for himself the bones of his father and/or his mother, we say in [Tractate] Moed Katan, that he mourns over them all that day, and in the evening, he does not mourn over them.",
+ "טובל ואוכל בקדשים לערב – for even the day itself is from the Rabbis.",
+ "כפורש מן הקבר – and he needs sprinkling on the third and seventh day, and the Schools of Shammai and Hillel did not disagree other than regarding an uncircumcised heathen who circumcised on the fourteenth [of Nisan], as the School of Hillel holds that there is a decree lest he becomes defiled in the next year and would say that last year, I did not purify from my ritual impurity until the day of the Eve of Passover when I immersed and ate. Now also, I will immerse and eat [the Passover sacrifice], but he didn’t know that last year, he was a heathen and was not susceptible to ritual impurity; now he is an Israelite and susceptible to impurity. But the School of Shammai holds that we do not make this decree. But an uncircumcised Israelite , such as one whose both died on account of circumcision, everyone holds that he immerses and eats his Passover offering in the evening, and we don’t make the decree concerning an uncircumcised Israelite on account of an uncircumcised heathen."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מי שהיה טמא. שאלו פטורין מן הכרת – the ritually impure or someone who was on a far-off journey, Scripture had exempted from making the First Passover [offering], and the principle of extirpation is concerning the first Passover. Therefore, if they didn’t make the Second Passover [offering], they are exempt from extirpation.",
+ "ואלו חייבין בהכרת – One who inadvertently errs and doesn’t make [the Passover offering] or had been prevented by an unavoidable accident from making [the offering], they were obligated in the First Passover [offering] but that inadvertent error and the accident prevents them [from doing so], but if they willfully did not offer the Second Passover offering, they are liable to extirpation, as it is written (Numbers 9:13): “But if a man who is clean and not on a journey refrains from offering the Passover sacrifice, that person shall be cut off from his kin, [for he did not present the LORD’s offering at its set time; that man shall bear his guilt],” which implies that for all the rest of the inadvertent errs and unavoidable accidents that occurred with the First [Passover offering] except for becoming defiled and being on a far-off journey are liable for extirpation if they did not make the Second Passover [offering]."
+ ],
+ [
+ "מן המודעית – the name of a place a distance of fifteen miles from Jerusalem, which is the measure of a walk of an average person during the days of Nisan and Tishrei when the days and nights are equal [in length] from sunrise until twilight, which the hour of the offering of the [Passover] Sacrifice.",
+ "חוץ לאסקופת העזרה – even if he was close to Jerusalem and got sick and was delayed and did not arrive to the lintel of the courtyard until the end of the hour of the offering of the [Passover] sacrifice, is judged with the law of “on a far-off journey, for he was from inside from Mudait. And the Halakha is according to Rabbi Akiva.",
+ "לפיכך נקוד על ה' – [of the word] \"רחוקה\"/”far-off”. I heard to explain that he was distant five cubits from the lintel of the courtyard, for even if he had not been distance other than only five cubits at the end of the hour [of the offering] of the [Passover] sacrifice, he is judged with the law of “on a far-off journey.”"
+ ],
+ [
+ "והשני חמץ ומצה עמו בבית – As it is written (Numbers 9:12): “…They shall offer it in strict accord with the law of the Passover sacrifice.” It implies that the commandments on his body, such as “roasted” and that “they shall eat it with unleavened bread and bitter herbs” (verse 11), we perform them in strict accord with the law of the Passover [sacrifice], but commandments that are upon his body from another place such as getting rid of leaven and that the Passover [sacrifice] should not be slaughtered with leaven, we do not do this in strict accord with the law of the Passover [sacrifice].",
+ "הראשון טעון הלל באכילתו וכו' – as it is written (Isaiah 30:29): “For you, there shall be singing as on a night when a festival is hallowed;…” The night which is sanctified for the holiday is the First Passover which requires [the recitation of] Hallel, and that which is not sanctified as a holiday does not require [the recitation of] Hallel.",
+ "זה וזה טעונים הלל בעשייתן – for “night” was excluded from the word, “singing,” but “day” is not excluded."
+ ],
+ [
+ "לא יאכלו ממנו זבין – for concerning someone who is defiled by reason of a corpse, it is written (Numbers 9:10): \"איש כי יהיה טמא לנפש\" /”you...who are defiled by a corpse,” and we interpret from it – that an individual (if unclean on Passover) is suspended (i.e., postpones the celebration) until the Second Passover, but not the community (see Talmud Pesahim 66b) (but concerning a woman suffering from gonorrhea, even the community postpones)",
+ "ואם אכלו פטורים מכרת – for a person who eats holy things while his body is impure, as it is written (Leviticus 7:19): “Only he who is clean may eat such flesh.” And near it (verse 20): “But a person who, in a state of uncleanness, eats flesh from the LORD’s sacrifices of well-being, that person shall be cut off from his kin,” meat that is eaten by those who are pure; those who are unclean are liable because of their uncleanness, and is not eaten by the clean, such as the Passover sacrifice that comes with uncleanness, the impure are liable for it because of their uncleanness.",
+ "אף על ביאת מקדש – it exempts the men and women afflicted with gonorrhea if they entered in the Temple pure, and the Passover offering is suspended/postponed, because of the uncleanness, as it is written (Numbers 5:2): “[Instruct the Israelites] to remove from camp anyone with an eruption or a discharge and anyone defiled by a corpse.” At the time that those who are defiled by a corpse are sent out, those suffering with gonorrhea and lepers are sent out; if those who are defiled by a corpse are not sent out, those suffering with gonorrhea and lepers are not sent out. And the first Tanna does not explain the verse in this manner, since all of them need their portions from their gifts. And the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+ ],
+ [
+ "לילה אחד. ופסח דורות נוהג כל שבעה – Our Mishnah is deficient and it should be read as follows: and it is eaten in haste in one night and its fermentation/leavening all day, but the Passover for all generations its fermentation/leavening is for all seven days, for in the Passover of Egypt, it is written (Leviticus 13:3-4): “No leavened bread shall be eaten. You go free on this day [in the month of Abib],” we call it that he should not eat leavened products only on the day when you leave Egypt."
+ ],
+ [
+ "שמעתי – from my teachers.",
+ "שתמורת הפסח, קריבה – peace-offerings after the Passover [offering].",
+ "ותמורת הפסח אינה קריבה – and there is a substitute [for an animal set aside] for the Passover which is not offered, that itself is a peace-offering, but it should pasture until a blemish falls upon it and it is sold and he purchases peace offerings with the money received for it, for the left-overs from the Passover sacrifice are sacrificed as peace-offerings.",
+ "ואין לי לפרש – I have forgotten on which one I had heard and should be offered and which one shojld be up out to pasture until it becomes unfit for pasture.",
+ "הפסח – that became lost and he set aside another in its place, and it is found that the First Passover offering comes before the slaughter of the second, that it stood before us at the time of the slaughter, for I have established it at the time of the slaughter for the sake of the Passover offering, and that which which was not offered was pushed away by his hands and it itself is not offered as a peace-offering.",
+ "עד שיסתאב – that a defect will fall upon it and it will not be fit for a sacrifice.",
+ "וכן תמורתו – if he substituted for it a non-sacred animal afterwards.",
+ "לאחר הפסח – that is to say, if after the slaughter of the second is found, for they did not establish the time for slaughter in the name of the Passover offering, and was not pushed aside by hands, and he offered it himself up as a peace offering.",
+ "וכן תמורתו – and the same law applies when Rabbi Yehoshua wants to teach about the Passover sacrifice itself, there is a Passover offering that is made and there is a Passover offering that is not made."
+ ],
+ [
+ "ויפלו דמיו לנדבה – we give those monies into a box that is the Temple and offer from them voluntary burnt-offerings.",
+ "לא יביאנו בנו אחריו לשם בפסח – for it is a Passover sacrifice whose owners died and there isn’t here any appointment to office/ordinations."
+ ],
+ [
+ "הפסח שנתערב – three lambs, one of the Passover offering, one of a guilt-offering and one of a burnt offering, that were confused, all of them should be sent out to pasture until they suffer a blemish.",
+ "ויביא בדמי היפה שבהן – a burnt offering since perhaps the burnt offering was the best [of them]. And with the money from the best of them is a guilt offering for perhaps the best [of them] was a guilt offering, and with the money of the best of them was a Passover offering, if the Passover offering was first, all of them are to be set out to pasture, but if after the Passover offering they were set out to practice, he should bring them (i.e., the replacement lambs) for peace offerings since it is possible that the best of them was the Passover offering. And that difference in cost that it is necessary to add on to the other two until they reach the price of the best, he loses from his own [funds]. And how does he do it? If the best of them (i.e., of the three) was worth a Sela, he brings three Sela from his home (i.e., his own pocket) and takes the one Sela and says: In every place where it is a burnt offering, it is redeemed with by this Sela, and he brings from it a burnt offering. And he takes the second Sela and says: Every place where it is a guilt offering, it is redeemed by this Sela, and he brings this guilt offering for it, and similarly for the peace offering.",
+ "נתערב הפסח בכבורות – for the giving of them worth (i.e. for firstlings) and the worth of the Passover offering are similar.",
+ "ר' שמעון אומר אם חבורת כהנים יאכלו – all of them at that evening, for the firstlings are fed to the Priests. And he should offer the Passover offering for the sake of the Passover in every place where he is, and the offering of the Firstlings, in every place where they are at, and even though they are lessened at the time of the consumption of the firstling, for the firstling is eaten for two days and one night and now, we don’t eat it other than until midnight like the time [for the eating] of the Passover offering, and it is found that they would bring holy things into a house of impurity; Rabbi Shimon holds that one can bring holy things to the house of impurity; but the Rabbis dispute this and say that they should all be sent out to pasture until they become unclean and he should bring the money from the cost of the best of them as we have mentioned concerning the Passover offering that was mixed with the animal offerings. And the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "צא ובקש – that which was lost and slaughter it for us.",
+ "אם שלו נשחט ראשון – since for they said to him: “slaughter for us,” upon his they are counted/registered and theirs should be burned, for it is a Passover offering without owners and everyone eats from his (i.e., the individual’s).",
+ "ואם שלהן נשחט ראשון – he (i.e., the individual) eats from his own, for he was not counted/registered on theirs , and they eat from their own, for they retracted themselves from the lost [Passover] offering and they had withdrawn their hands from it.",
+ "והן אינן אוכלין עמו – for perhaps theirs was slaughter first and they withdrew their hands from this one.",
+ "ושלהן יצא לבית השריפה – for perhaps his was slaughter first and they were not counted/registered on the second [one].",
+ "ופטורין מפסח שני – for whichever way you turn, they were counted with the first, and the eating [of it] is not indispensable.",
+ "אמר להן – that individual who went to search out the lost [Passover sacrifice], if I was late, count me/register me with you and slaughter it on my behalf. And they did not say to him, slaughter it for us.",
+ "הוא אוכל עמהן – and his [sacrifice] is burnt, since he was counted/registered with theirs, for he was withdrawn from the first and he retracted from his agency.",
+ "ושלו יצא לבית השריפה – perhaps theirs was slaughtered first and he was withdrawn [from his own for they] were made agents [for him].",
+ "ופטור מפסח שני – for whichever way you turn, he was counted with the first, and the eating [of it] is not indispensable.",
+ "אמר להן – slaughter for me, if I was late.",
+ "ואמרו לו – he requested that he should slaughter for us.",
+ "יאכלו כולם מן הראשון – and he is their agent and they are his agents.",
+ "ואם אין ידוע איזה ראשון שניהם ישרפו – and they are exempt from the Second Passover [offering].",
+ "אינן חייבין באחריות זה לזה – they have claim on each other, and we should not worry which was first, but he eats from his own and they eat from their own."
+ ],
+ [
+ "אלו מושכין להם אחד – of the Passover offerings. And these seize for themselves one [of the offerings].",
+ "אחד – [one person] from the members of this group comes near the members of the other group, and one [person] from that [group] comes near this [group].",
+ "וכך הם אומרים – to that individual who comes near them.",
+ "אם שלנו הוא – that Passover offering that we seized for us, we have ascertained well that it is ours. Withdraw your hand from yours and be counted with us on ours.",
+ "אם שלך הוא פסח זה – behold for you are upon it and our hands have withdrawn from ours, and it will be for the people of the other group and we will be accounted on that one which is yours. It is found that if they switched, for the entire group has withdrawn from theirs and are counted on that one that he ascertained. And so the members of the second group say to the individual who comes near them, and by force, one of their [group] has to come near those and to be registered with them, and we don’t say that they should withdraw from their own in every place and those [should withdraw from theirs and they should retract and one group should be registered with one and the other on the other. Because we say in a Baraita in the Gemara (Pesahim 99a) that it is forbidden to have all the members of the group to withdraw their hands from the Passover offering and to leave it without owners, for perhaps they switched and want to withdraw from their Passover offering and be registered to the other, for when they said: behold our hands have withdrawn from ours, there remains a Passover offering without owners immediately, and this is prohibited. And now that one of this group comes near the other group, whichever way you turn that there isn’t here a Passover offering without owners, and if they verified for themselves well, behold, all the members of his group are upon it, except for the one who separated himself from them and withdrew his hand. And if they switched, one of them went with his Passover sacrifice, and when the remainder withdrew their hands from it, he remained upon it.",
+ "וכן חמש חבורות של חמשה חמשה – [five] people, whose Passover offerings became confused, each and every group withdraws from one of the Passover offerings and five people that are in each and every group divide themselves [among the five] Passover offerings. But if they switched, there will not be here a Passover offering that lacks one of its original owners upon it.",
+ "וכך הם אומרים – When they now became new groups, the four say to the one: If this Passover offering is yours, our hands of the four [groups] of us are removed from our Passover offerings in every place that they are and we are accounted with you. Ands similarly, the three say to the two, and similarly, the four to each one of the groups, and similarly for each and every group."
+ ],
+ [
+ "שנים שנתערבו פסחיהן – Reuven and Shimon whose Passover offerings became confused, Reuven draws to himself one and Shimon draws to himself another. Reuven goes and registered with him one from the marketplace and says, every place which has my Passover offering you are registered with it, and Reuven comes near the Passover offering that Shimon drew near to himself, and Shimon comes near the Passover offering that Reuven has drawn near to him. And so says Reuven to Yehuda who remains with the Passover offering that Shimon had drawn near him. If yours is this Passover offering, for Shimon had ascertained this well at first, my hands will withdraw from mine and I will be registered with you on this. And if mine is this Passover offering, that I did not intend at first to ascertain well and this is not the Passover offering that I was registered with Shimon, your hand is withdrawn from yours, and registered with me on this. And therefore, each group must register with him someone from the marketplace, for if they came to make a condition when they are individuals and to say, if this Passover offering is mine, and yours is yours, we have ascertained well, and if not, I withdraw my hand from mine and will be registered with yours. It is found that he withdraws from his and he leaves aside his Passover offering without owners, for another has not yet registered upon it. And that is not to say that he will register everyone on that of his friend prior to his withdrawing his hand from his own, for one cannot be registered upon two Passover offerings as one, and this is not his appointment."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "ערבי פסחים סמוך למנחה – before the afternoon [worship] a bit, like a half-an-hour, at the beginning of the tenth hour. For the daily offering/Tamid was made at nine and-one-half hours (i.e., if the sun rose at 6:00 am and set at 6:00 pm – this would be at 3:30 pm), and before the Minha/afternoon sacrifice a half hour would be at the beginning of the tenth hour [of the day] (i.e., 3:00 pm).",
+ "לא יאכל אדם – in order that he would eat Matzah with an appetite because of the beautification/adorning of the Mitzvah/religious act. And bread, simply, he is not able to eat, for Hametz/leavened products are forbidden from the sixth hour and onward, but Matzah also [is forbidden] as we say in the Jerusalem Talmud that a person who eats Matzah on the eve of Passover is like who has engaged in sexual behavior with his betrothed in the house of his father-in-law , and [this prohibition] was not necessary, other than for other foods, so that he would not fill his stomach with them.",
+ "עד שיסב – on a bed or at the table in the manner that free people [eat].",
+ "ולא יפחתו לו – and those who distribute Tzedakah that supports the poor.",
+ "מד' כוסות – corresponding to the four languages of redemption that is found in the Torah portion of Vaera (Exodus 6:6-7): “I will take you out,” “I will save you,” I will redeem you,” and “I will take you [to be My people]....",
+ "ואפילו הוא מתפרנס מן התמחוי – that is the poorest of the poor as is taught in the Mishnah in the Tractate Peah (Chapter 8, Mishnah 7) - he who has food for two meals should not take from the soup-kitchen."
+ ],
+ [
+ "מברך על היום – At the beginning, the Sanctification of the Day and afterwards comes the wine, and since he Sanctified [the day] at its beginning [with the kindling of candles], so he should do before the blessing [on the wine].",
+ "מברך על היין – first [on the wine], and the same law applies to making Kiddush on bread, for the wine or the bread engender the Sanctification of the Day, and if he has no wine or bread, he should not recite Kiddush."
+ ],
+ [
+ "הביאו לפניו – the vegetables so that a young child will recognize them and ask, for it is was not the manner to bring vegetables [to the table] before the meal.",
+ "מטבל בחזרת – not specifically lettuce, for this first dipping is with other vegetables, other than if he lacked other vegetables, he would dip with lettuce in place of other vegetables. And the language of “dipping” means eating, and because all of their eating was done by dipping, which is called eating by dipping. However, this dipping was not with lettuce, as it is taught further on [in our Mishnah] that they would bring before him unleavened bread and lettuce and Haroset, it follows that they had not yet been brought.",
+ "עד שמגיע לפרפר את הפת – to the eating of the unleavened bread. And this comes to inform us that no other eating interrupts between the eating of the vegetables and the eating of the unleavened bread. For before that he would arrive to that lettuce which was commanded, upon which he recites the blessing “on the eating of bitter herbs,” he eats unleavened bread first, as it is written (Numbers 9:11): “They [shall eat it] with unleavened bread and bitter herbs.” Matzot/unleavened bread first and afterwards bitter herbs/Maror.",
+ "וחרוסת – which we make from figs, and nuts, peanuts and almonds and several kinds of fruits and we place in it apples and we clean them with a mortar and mix them in vinegar and put spices, reed stalks, cinnamon, like thin, long wicks, in memory of the straw (used by the Israelite slaves to build the treasure-cities for the Pharaoh) and it needs to be thick, in memory of the plaster.",
+ "שאין חרוסת מצוה – but rather for medicinal purposes to nullify the burning of the lettuce which is bad and hard on the body like poison.",
+ "ר\"א ברבי צדוק אומר מצוה – in memory of the apple that women would give birth to their sons there (i.e., in Egypt) without pain, and in memory of the plaster."
+ ],
+ [
+ "וכאן הבן שואל – In all the books, it is not written, \"וכאן\"/”and here,” but rather [it is written], \"וכן\"/and similarly, like (Numbers 27:6): “The plea of Zelophehad’s daughters is just/\"וכן בנות צלפחד דברות\" , that is to say, and it is the law that when pouring the second cup [of wine] is when the child asks, “Why is [this night] different?”",
+ "הלילה הזה כולו צלי – At the time when the Temple existed, the child would ask as such.",
+ "מתחיל בגנות – at the outset our ancestors were idolaters and they were slaves.",
+ "ומסיים בשבח – that God (literally, “the place”) brought us close to His service and redeemed our ancestors from Egypt."
+ ],
+ [
+ "כל שלא אמר ג' דברים אלו – that he did not explain the reasons of these three things."
+ ],
+ [
+ "וחותם בגאולה – that is to say, they conclude the Haggadah with the blessing of redemption. And the first Tanna/teacher [of the Mishnah] did not explain this matter how we make the blessing, but Rabbis Tarfon and Akiva came to explain the matter: Rabbi Tarfon states that we open with the words: “Praised are You….” But he does not conclude it with “Praised are You…,” a thing that we have regarding the blessing for fruits and the blessing of the commandments, which are one [blessing] of gratitude/thanksgiving. But according to Rabbi Akiva, we conclude this with “Praised are You…,” because we add in it words of acceptance and request, “so You should cause us to arrive, etc.” And the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+ ],
+ [
+ "ברכת שיר – there are those who say, “The soul of all that lives [shall bless Your name]…” and there are those who say, “All Your works will praise You….” And it is has become the practice to recite both.",
+ "בין שלישי לרביעי לא ישתה – so that he not become inebriated and further, he would be unable to complete the Hallel (i.e., Psalms 113-118).. And if one would say that he is already inebriated, for he drank to his desires during the course of the meal, wine that is partaken of during the meal does not make one drunk; wine after the meal makes one drunk."
+ ],
+ [
+ "מפטירין – I heard the language of (Psalms 22:8): “[All who see me mock me;] they curl their lips, [they shake their head],” that is to say, they open and say, and my teachers/Rabbis explained the language of taking leave from his friend, for when they leave from the meal, they should not conclude it with the Afikomen, “to take out from before you,” that is to say, remove your utensils from here and let us go and eat in another place, neither bread nor anything, and this was decreed lest one comes to eat the Passover sacrifice in two places, but it is permitted to eat other things in his first place, as long as he does not uproot himself from this group to eat them with another group. And there is in the Gemara (Pesahim 119b) one who explains that “After the Passover meal, we don’t conclude with the Afikoman,” to mean that we don’t take out types of sweet things, and after they have eaten the Passover sacrifice, they should not conclude the meal with the eating of sweet things and fruits that are regularly eaten as a desert, and even in their [own] place, so that they don’t lose the taste of the Passover [sacrifice] from their lips. And this is the most important thing. But just as we don’t conclude the meal after the Passover offering with an Afikoman, we don’t conclude after eating Matzah with an Afikoman, for they would need to eat an olive’s bulk of Matzah at the end at the time when there is no Passover sacrifice, and after that Matzah, we don’t conclude that meal with the eating of another thing.",
+ "ישנו כולם לא יאכלו – if they began to eat their Passover sacrifice and all of them went to sleep, they should not return to eat, for it appears as if they are eating in two places, and after they have slept, they dismiss from their minds from eating more, and he considers it as eating in two places, and it is a mere stringency, but the same law applies concerning Matzah in our times.",
+ "רבי יוסי אומר נתנמנמו יאכלו – it refers to the beginning where the first Tanna/teacher [of the Mishnah] said that if someone of them went to sleep, they should eat, and Rabbi Yosi comes to state that these words [refer to] if they dozed off but did not become sunk in sleep, but if some of them dozed off, those who dozed off should not eat when they awaken from their sleep. And the Halakha is according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "הפסח אחר חצות מטמא את הידים – for it is considered as Notar/portions of sacrifices left over beyond the legal time and bound to be burnt, from midnight onward, and the Rabbis decreed concerning “Notar” that it defiles the hands, as it is written concerning the Passover sacrifice (Exodus 12:8): “They shall eat the flesh that same night,” and it is written there (Exodus 12:12): “For that I night I will go through the land of Egypt…” Just as there, it is until midnight, so also here, until midnight.",
+ "ברכת הפסח – “who has sanctified us with His commandments and commanded us to eat the Passover sacrifice.” The blessing of the [festival] sacrifice: “who has sanctified us with His commandments and commanded us to eat the [festival] sacrifice. And the sacrifice that is mentioned here is the Hagigah/the Festival offering of the fourteenth day [of Nisan]. And the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Pesachim/English/Sefaria Community Translation.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Pesachim/English/Sefaria Community Translation.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..6eeb2b7e7dbc1fa831b1823a86ca2be162cb292b
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Pesachim/English/Sefaria Community Translation.json
@@ -0,0 +1,73 @@
+{
+ "language": "en",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Pesachim",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+ "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+ "license": "CC0",
+ "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+ "actualLanguage": "en",
+ "languageFamilyName": "english",
+ "isBaseText": false,
+ "isSource": false,
+ "direction": "ltr",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה פסחים",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [],
+ [],
+ [
+ [
+ "",
+ "Babylonian kutah - it's made from moldy bread and milk. They would dip foods into it."
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "The meat became impure but the forbidden fats remains [pure], one may not sprinkle [its] blood [on the alter] since the reason for the coming of the paschal sacrifice is for eating.",
+ "And it is not like this with [other] offerings that even if the meat becomes impure and the forbidden fats remain [pure], [its] blood is sprinkled."
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "A limb from the Paschal sacrifice.",
+ "Part of [a limb] left [the group's] boundaries, and it is necessary to chop the portion that exited; as it says (Exodus 22) \"And meat that was torn (died without slaughter) in the field you should not eat,\" this is explained to refer to any flesh that was left out in the field i.e. it left it's boundaries; Like holy of holies that went beyond the courtyard or lesser holies that exited Jerusalem: that meat that left is considered \"torn\" and you should not eat it.",
+ "Cut the part of the meat that exited in a circle until the bone.",
+ "And peel the meat that didn't depart until it reaches the joint, and eat the peeled meat since it did not exit, and chop the joint and send off the entire bone of which part left the boundary.",
+ "And with mukdashim: other sacrifices sans the paschal sacrifice cleave the portion that exited (through the bone) with a cleaver. With the paschal sacrifice it is forbidden to do this, since it is prohibited from having a bone broken.",
+ "He cut it with a hatchet: The same part of the limb that came out. And on Passover, he cannot do so because he is warned about breaking a bone.",
+ "From the door-wing and inside: A door-wing is any place where the door closes i.e. the place that the door overlaps and taps when it is closed. (This is the inner lip of thick portion of the door until the spot of closure. From the wing inwards.) This is entirely inside the city.",
+ "As inside: and eat there the lesser holies.",
+ "From the door-wing and towards the outside: This is from the point of closure outwards, it is considered outside.",
+ "The windows that are in the walls of Jerusalem. And the thickness of the top of the wall in the roof, is considered like the inside."
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [
+ "ON HE WHO ARRIVES IN JERUSALEM FIRST - To encourage them, that they will all try to be first. All children will be on the paschal offering but he who comes first merits first and everyone else does so after him, due to him."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Pesachim/English/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Pesachim/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..b2aa262610c34b5f3b48e892012d532c1c8d15ee
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Pesachim/English/merged.json
@@ -0,0 +1,663 @@
+{
+ "title": "Bartenura on Mishnah Pesachim",
+ "language": "en",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Pesachim",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "אור לארבעה עשר – the night of its morrow will be the fourteenth [of Nisan], and the Tanna [of our Mishnah] calls night, “light” in the manner that we call a blind person “capable of eye-sight,” and he took/used the more appropriate expression.",
+ "בודקין את החמץ – there are those who explain the reason of searching [for the Hametz/leavened products] in order that he not transgress “lest any [leaven] be found” (see Exodus 13:7: “[Throughout the seven days unleavened bread shall be eaten; no leavened bread shall be found with you,] and no leaven shall be [seen, literally] found/ולא יראה לך [in all your territory,) and “lest it (i.e., leaven) be seen” (see Exodus 12:19 – “שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם” /”No leaven shall be found in your houses for seven days…”) if there would be leavened products in his home during Passover. And even though mere nullification is sufficient, we are suspicious lest he find a white and delicate bread (i.e., a roll) and he will reconsider his nullification and think about it to eat it and violate [the Biblical injunction of] “lest it be seen with you, lest it be found with you” (see Exodus 13:7 and Exodus 12:19 above). Therefore, we search for the leavened products in order that he may remove it from the world. And there are those who say that the reason for searching [for Hametz] is a decree lest he find leavened products in his house during Passover and would eat them, since he is not accustomed to abstain from them all the rest of the days of the year.",
+ "לאור הנר – In the Gemara ( Talmud Pesahim 2a), it derives that the search for Hametz must be by the light of a candle, since it is written here (Exodus 12:12: \"שאר לא ימצא\" / “no leaven shall be found” and it is written there (Genesis 44:12): “וימצא הגביע [באמתחת בנימן] / “and the goblet turned up in Benjamin’s bag,” Just as “something found” which is said there, is through searching, as it says, ‘And [the goblet] turned up,” so too, “something found” which is mentioned here, is through searching, and searching is done by a candle, as it is written (Proverbs 20:17)– \"נר ה' נשמת אדם\"/”The life-breath of man is the lamp (literally, “candle”) of God [revealing the innermost parts].” And they established, that the search is at night, since at night all the people are found in their homes, and the light of a candle is nicer for a search than during the day, for a lamp at noon – what good is it? But however, if he did not search [for Hametz] on the night of the fourteenth [of Nisan] and he searched on the fourteenth in the morning, he has to search also by the light of a candle.",
+ "ולמה אמרו – further on in our Mishnah",
+ "שתי שורות – of wine jugs that are arranged this one on top of that in the wine store-room/cellar one must search between them, for after we said [in the Mishnah], “every place where we don’t bring in Hametz, there is no need for a search,” why did they require of us to search there? And we respond: They did not say [that we do not have to search] other than in a store-room/cellar where we bring in leavened products/Hametz, like a store-room/cellar from which he supplies wine for his table and the sometimes when the servant stands to pour it and his bread is in his hand , and when the wine is finished, he enters into the store-room/cellar to bring wine.",
+ "שתי שורות על פני [כל] המרתף – It is way of those who store wine to arrange the wine jugs row by row until they fill all the floor of the store-room/cellar and you go pack and place wine jug on top of wine jug, so that lower rows will be like the upper rows up until the ceiling beam. And the two rows that the School of Shammai mentioned is the outermost row from the ground until the top of the beam, and goes back and searches [for Hametz] the uppermost wine jugs over the length and width of the store-room/cellar, and as a result, the two rows are like the Greek GAM/gamma, one row is standing up and the other row is lying down.",
+ "שתי שורות החיצונות – The highest row nearest the ceiling beam which looks out at the face of the opening which is lower than it. And those [jugs] which are inside [of this] do not require searching at all, and from the outermost [jugs] he does not search but only the two uppermost ones alone."
+ ],
+ [
+ "אין חוששין – when he searched his home in this corner and came to check the other corner, we should not suspect lest in the midst of my coming to this [corner], a mole dragged [hametz] from the checked place and I have to go back and re-check it, for if you come to fear for this, then behold, you also [have to check] from this courtyard to [the other] courtyard, one can say that I checked prior to my fellow and after my searching the mole brought Hametz from my fellow’s courtyard to my courtyard, and there is no end [to this]."
+ ],
+ [
+ "בודקים אור ארבעה עשר ובארבעה עשר שחרית – This is how it should be understood: In one of these three periods alone, we search [for Hametz], but after these three periods, if he did not [conduct a] search, he does not have to do go back and [conduct a] search.",
+ "בתוך המועד – At the sixth hour which is the appointed time for removal [of the Hametz].",
+ "לאחר המועד – until it gets dark. And there are those who explain [the phrase] \"בתוך המועד\"/the appointed time [as] in the midst of Passover; and [the phrase] \"לאחר המועד\"/after the appointed time [as] after Passover [entirely], in order that he would not mix/combine for himself Hametz/leavened products that over which Passover had passed (i.e., which had been in the house during Passover) [from which] it is prohibited to derive benefit with permitted Hametz which was made after Passover. And Rabbi Yehuda holds after the removal [of the Hametz], that is after the time of prohibition of Hametz, he should not do a search at all perhaps he will come to eat from it. And the Rabbis say that he should do a search after the time of its prohibition, and we should not be concerned that perhaps he would come to eat from it since his whole essence is moving back and forth to burn it. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "ושורפין בתחלת שש – And even though that the entire sixth hour, according to the Torah is permissible [to burn the Hametz], the Rabbis decreed on it, lest they err and think about the seventh [hour] that it is the sixth [hour]. But [regarding] the fifth hour, they would not err to say [about] the seventh hour that is the fifth [hour], and it is permitted.",
+ "תולין כל חמש – and he doesn’t eat [Hametz], as a decree because on a cloudy day, that they would err and think about the seventh [hour] is the fifth [hour]. But however, he doesn’t have to burn it, and can feed it to his cattle. But [during] the sixth [hour], even deriving benefit is prohibit from the Rabbis, as a decree because of the seventh hour. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "שתי חלות – of leaven.",
+ "של תודה פסולות – which were invalidated for use by being kept overnight, since because there loaves of thanksgiving [offerings] on the thirteenth of Nisan, for everyone who had a thanksgiving offering to bring brought it on the thirteenth, they were invalidated for use by being kept overnight for the morning of the fourteenth. The thanksgiving loaves were forty Hallot, ten of them were leavened. And the thanksgiving offering were eaten day and night, and if they would bring them on the fourteenth, the ones of Hametz would not be eaten other than until the sixth hour, for it is forbidden to bring a sacrifice on the day when the time for their being eaten would be reduced, for one does not wittingly cause bring holy things (i.e., sacred meat) to a place where the unfit things are burnt (see Mishnah Zevahim, Chapter 8, Mishnah 3). Therefore, whomever had to bring a thanksgiving sacrifice would bring it on the thirteenth, but would not be able to bring it on the fourteenth and all the more so during Passover, for they would be invalidated for use by being kept overnight on the fourteenth day since for they would not be eaten so much, and because of this, invalidated ones were given there, for since they were not fit, no one would give them to invalidate them by their hands.",
+ "שמונחות – there until the time of getting rid of [the leavened products] they would be burned.",
+ "על גג האצטבא – that was on the Temple Mount, in order that they should see them there as a sign.",
+ "אחת מהן – at the beginning of the fifth hour, an agent of the Jewish court would come and take one and all the people would recognize that the time of the fifth hour had arrived and would hold them in suspense.",
+ "ותרומת כל חמש – for it is forbidden to lose holy meat by one’s hands all the while that one can eat them.",
+ "ושורפין בתחילת שש – for now it is certain that most people erred between the sixth and the seventh hour. But the Halakha is not according to Rabban Gamaliel."
+ ],
+ [
+ "מימיהם של כהנים לא נמנעו – because it was necessary to teach the conclusion (the next Mishnah, Mishnah 7), “from their opinions,” we learned that we burn the pure priest’s due with the impure [he used the phrase] here.",
+ "מלשרוף את הבשר שנטמא בולד הטומאה – the offspring of an offspring is stated, that is to say, the meat which is third [level of impurity] which was defiled with something of second-level impurity, which is the offspring of an offspring, they did not prevent from burning it with the meat that was defiled by something of a direct cause of Levitical uncleanness, which is first level of impurity. And when this meat that was at first third-level of impurity comes in contact with this meat that was defiled by something of a direct cause of Levitical uncleanness, it goes back to become second-degree [of impurity/uncleanness], for it came in contact with first-degree and became second [degree] and it is found that they added to it a degree of impurity upon its [initial] impurity , for that which was initially third-degree and is now second-degree. And even though they could not prevent from burning it with something that is is more severe than it, for since, even this which is the lesser for burning stands, they did not suspect if they would make it more impure than it already was. And even though that one does not consume something that defiles food from the Torah, as it states regarding the defiling of food (Deuteronomy 14:8,14): “it is impure [for you].” It is impure, but it does defile [other foods] that are like it. Nevertheless, the Rabbis decreed that it would be food that does defile other food.",
+ "השמן – of priest’s due.",
+ "שנפסל בטבול יום – which is third-level of impurity, for a person who has ritually bathed but must wait for sunset to be perfectly clean (Leviticus 22:7), defiles the priest’s due from the Torah and makes it third-level of impurity forever, and there is not difference between food or liquids.",
+ "בנר שנטמא בטמא מת – this metallic candle, and all utensils outside of an earthenware vessel which came in contact with the defilement of the dead become like it, if it is a principal level of impurity, it is a principal level of impurity, if first-level of defilement, it is a first-level of defilement, as it is written (Numbers 19:16): “[And in the open, anyone who touches a person] who was killed [or who died naturally, or human bone, or a grave, shall be impure seven days].” And they (i.e., the Rabbis) expound upon “who was killed” he is like someone who was slain, for the sword that came in contact with the dead became one of the original causes of Levitical uncleanness like the dead person himself, and when it (i.e., the sword) came In contact with the person defiled by the dead who is a principal cause of Levitical uncleanness, the sword also became a principal form of Levitical uncleanness and the same law applies to all utensils except for an earthenware vessel. It is found, therefore, that the metallic candle that came in contact with someone defiled by contact with the dead became one of the principal forms of Levitical uncleanness, and now Rabbi Akiva added to the words of Rabbi Hananiah the Assistant Priest, for Rabbi Hananiah did not permit other than to restore something that had been third-level uncleanness to something second-level uncleanness. But Rabbi Akiva permitted to restore something third-level of uncleanness to first-level, for the oil that had been defiled by contact with a person who has ritually bathed but must wait for sunset to be perfectly clean, who is third-degree level of impurity, when he kindles it (i.e., the oil) with the candle that had been defiled through contact with the dead, the candle itself becomes a primary form of Levitical uncleanness as we have stated. It is found that the third-level of Levitical impurity becomes first, and even though they did not prevent it, for since there is the title of impurity upon it, we do not suspect him and it is permissible to add with ones hands."
+ ],
+ [
+ "מדבריהם למדנו – whether [speaking of] Rabbi Meir or Rabbi Yosi, both hold that meat that had been defiled by the offspring of a Levitical uncleanness , as Rabbi Hananiah had stated, we are speaking about meat that had become defiled by liquids which had been defiled with a utensil that had been defiled by contact with an unclean reptile, and Rabbi Meir holds that defilement by liquids that defile other things is not from the Torah, for liquids do not defile other things, even food-stuffs, other than according to the Rabbis, and because of this, we state from the words of Rabbi Hananiah who said that we burn meat that had been defiled [through contact] by liquids, is that it is impure according to the Rabbis, but from the Torah, it is perfectly pure, with the meat that had been defiled [by contact] with the primary form of impurity which is impure according to the Torah.",
+ "למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה – when the sixth hour [on the 14th of Nisan] arrived, which is prohibited according to the Rabbis, just like we burn meat that had been defiled with liquids which is completely pure, from the Torah, with meat that had been defiled by [contact with] meat that had been defiled by [contact with] the primary form of Levitical uncleanness which is impure according to the Torah.",
+ "אמר לו רבי יוסי אינה הוא המדה – Rabbi Yosi according to his reasoning holds that the impurity of liquids can defile other things according to the Torah, and meat that was defiled by liquids is impure according to the Torah. Therefore, he said that it is not the correct conclusion to draw, which means to say that one cannot learn this from their conclusions; for if you had permitted to burn something impure that had been defiled with a lighter form of impurity with something impure that had been defiled by a graver form of impurity, you would permit to burn the pure with the impure. But the Halakha is according to Rabbi Yosi , that we don’t burn pure priest’s due with that which is impure on Passover, and that impure liquids defile other things is not from the Torah but rather, according to the Rabbis, like Rabbi Meir.",
+ "ומודים רבי אליעזר ורבי יהושע – Rabbi Yosi had stated it that even though Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua disagree regarding the burning of priest’s due, in this, they agree that we burn this by itself and that by itself.",
+ "על התלויה ועל הטמאה – Rabbi Eliezer holds that we are warned on the guarding of something that is held in suspense, as it is written (Numbers 18:8): “[The LORD spoke further to Aaron: I hereby give you] charge of My gifts, [all the sacred donations of the Israelites…”]. The Biblical verse speaks of two priest’s dues – one that is priest’s due held in suspense and the other is pure priest’s due.",
+ "ורבי יהושע אומר שתיהן כאחת – Since it is held in suspense, you are not warned on its being guarded, and on that which is held in suspense and that which is pure, they didn’t dispute that we burn them, for since it was not presumed to be impure, it did not appear as that which is defiled by the hands."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כל שעה שמותר לאכול – since it (i.e., the Mishnah) does not say, “every hour that he eats, he may feed,” and took it with these two linguistic forms, implies that it is referring to two people. And this is how it should be understood: Every hour that the Kohen is permitted to eat Terumah/priest’s due, an Israelite may feed non-sacred food to his cattle. And our Mishnah is according to Rabban Gamaliel, for Rabban Gamaliel states that non-sacred food is eaten all of the [first] four hours [of the day before Passover], and Terumah is eaten all of the fifth hour (see Chapter 1, Mishnah 5). But the Halakha is not according to him, but whether [speaking] of Terumah or non-sacred food, we eat them all the [first] four hours, and hold them in suspense throughout the fifth hour and burn them at the beginning of the sixth [hour].",
+ "מאכיל לבהמה ולחיה ולעופות – And it is necessary [to state all three]. For had the Mishnah [only] taught “cattle,” I might think that cattle [only] which leaves food out, it is [clearly] visible and we must certainly remove it [out of existence], but beasts like marten, a cat or mole/weasel which has the practice of hiding it, I might say not. And if the Mishnah [only] taught “beasts,” I might say that a beast if it leaves something over, it hides it and does not violate “that it be seen,” I would say that it is fine, but cattle that sometimes leaves something and it is not our intention to remove it and transgresses, “that it should be seen,” I might say not, this comes to inform us [that the logic we have presumed is incorrect]. And “fowl” – for since the Mishnah teaches “cattle” and “beasts,” it also teaches “fowl.”",
+ "ומוכרו לנכרי – to exclude [the position] of the School of Shammai which states that a person should not sell his heaven to a non-Jew other than if knows that it will be finished prior to Passover, for they hold that I am commanded to remove it from the world and not that it would [continue] to exist.",
+ "ומותר בהנאתו – with the benefit of its ashes, such as if he parched/roasted it with fire prior to the time of its being prohibited, it is permitted to derive benefit from its ashes even after the time of its being prohibited.",
+ "עבר זמנו – when the sixth hour arrives, even though that its prohibition is not other than through the words of the Scribes, it is prohibited to derive benefit from it, as is it was from the prohibitions of benefit of the Torah [itself]. And if he betrothed a woman with it (i.e., Hametz), we are not troubled by his Kiddushin/betrothal, for even with a leavened substance that is unfit for food , such as grain upon which drippings from the roof had fallen (see Talmud Pesahim 39b), and similar things to it, for on Passover itself, the prohibition is only from the words of the Scribes, for if he betrothed a woman on the fourteenth [of Nisan] once the sixth hour arrived, we are not troubled by his betrothal.",
+ "ולא יסיק בו תנור וכירים – it is necessary for Rabbi Yehuda, for he said, that there is no removal of Hametz other than by burning, for you might have thought that together with when burning it , he derives benefit from it. It comes to teach us that this is not the case, and even in the manner of removal, it is prohibited to derive benefit from it when the time comes for its being prohibited.",
+ "ר\"י אומר אין ביעור חמץ אלא שריפה – which he derived from the [concept of] portions of sacrifices left over beyond the legal time and bound to be burnt, which are forbidden to derive benefit from and are punishable with extirpation the same as [possession of[ Hametz [during Passover], and its command is through burning and not in any other way. But the Rabbis do not derive from “Notar”/portions of sacrifices left over beyond the legal time and bound to be burnt, for the fat the ox that is stoned proves it, for it is prohibited to eat or derive benefit from it and it is punishable by extirpation and does not require burning."
+ ],
+ [
+ "מותר בהנאה – that is not to say that regarding eating it is forbidden, but since the Mishnah needs to teach the concluding statement [concerning Hametz] of an Israelite is forbidden to derive benefit [from it], the Tanna/teacher [of our Mishnah] taught concerning that of a heathen that is permissible to derive benefit of [his Hametz/leavened product]. Because of this, it is not taught explicitly that the leavened products of a heathen are permissible to eat.",
+ "משום שנאמר לא יראה לך – that is to say, we subject him to a fine , for since he violated [the precept] “that it should not be seen with you.” Alternatively, it refers to the first section [of the Mishnah], that the Hametz/leavened products of a heathen is permissible [to derive benefit] because it says, “it should not be seen with you,” and we explain that “yours” one cannot see, but you may see that [Hametz] of others."
+ ],
+ [
+ "נכרי שהלוה לישראל – [a heathen who lent an Israelite] money on his leavened products [as a collateral] prior to Passover, and the Israelite said to him, “if I don’t bring you the money by such-and-such a date, buy them from now.” And for example, he pledged this to him with him in his house and it (i.e., the Hametz/leavened products) remained with the heathen all the days of Passover.",
+ "לאחר הפסח מותר בהנאתו – for since the time arrived and he (i.e., the Israelite) did not pay him (i.e., the heathen) back, this is not wanting collection (i.e., not yet collected) for it was in the domain of the heathen, the matter was revealed retroactively that from the time that he pledged with him, it was his (i.e., the heathen’s).",
+ "וישראל שהלוה לנכרי כו' – the matter was revealed retroactively that it belonged to the Israelite.",
+ "הרי הוא כמבוער – and even though he must nullify it, lest he open up a heap of debris during the festival and it would be found that he violates [the prohibition of “lest it be seen with you”].",
+ "כל שאין הכלב יכול לחפש אחריו – and how far does a dog reach in digging (see Talmud Pesahim 31b)? Three hand-breadths."
+ ],
+ [
+ "בשוגג – he erred inadvertently regarding Terumah/priest’s due even as he erred wittingly regarding leavened products.",
+ "משלם קרן וחומש – and even though it is forbidden to derive benefit from leavened products on Passover, and is not worth anything, because that when one eats priest’s due inadvertently, it is written (Leviticus 22:14): “[but if a man eats of a sacred donation unwittingly,] he shall pay the priest for the sacred donation, [adding one-fifth of its value],” something that is worthy of being holy, and he does not pay him money, but rather produce, and the payment becomes priest’s due, therefore, we do not follow after the money.",
+ "במזיד – that he wittingly [ate] priest’s due, even if he erred inadvertently regarding leavened products, he is exempt from payment.",
+ "ומדמי עצים – if the priest’s due was ritually impure, he does not pay the cost of wood that would have been appropriate to burn underneath his dish, for [when one eats] priest’s due wittingly, he is not other than a mere thief, and he pays money according to the value and not according to the measurement, but Hametz/leavened products on Passover are not monetary for they are prohibited to derive benefit [from it], and even to burn it is not appropriate and he has not lost anything."
+ ],
+ [
+ "ידי חובתו – because of the obligation of [eating] Matzah on the first night for he is obligated to eat Matzah as it is written (Exodus 12:18): “[In the first month, from the fourteenth day of the month] at evening, you shall eat unleavened bread…”",
+ "בחטים ובשעורים – but not rice, millet and other species, as it is written (Deuteronomy 16:3): “You shall not eat anything leavened with it; for seven days thereafter you shall eat unleavened bread…” things that can become leavened, a person fulfills his religious obligation in consuming Matzah/unleavened bread, excluding rice and millet and other species that do not become leavened, but towards decay.",
+ "ובדמאי ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו – all of these for what reason are they needed? They are explained in the Tractate Shabbat, chapter eighteen (Mishnah 1 – “You may clear away – on the Sabbath-even four or five piles”).",
+ "והכהנים בחלה ובתרומה – for you might have thought that we require Matzah/unleavened bread that is worth and appropriate for all people, but Hallah and priest’s due are not appropriate for foreigners (i.e., non-Kohanim), it comes to teach us [that this is not the case].",
+ "חלות תודה ורקיקי נזיר אין יוצאין בהן – even though they are fully Matzah, as it is written (Exodus 12:17): “You shall observe the [Feast of] Unleavened Bread”, [we require] Matzah that is preserved for the purpose of [consuming] Matzah, excluding those which are not preserved for the purpose of [consuming] Matzah, but for the purpose of a sacrifice.",
+ "למכור בשוק יוצאין בהם – for everything can be sold in the market, for he says, if they are sold, they are sold, and if not, I will myself with eat it as the Matzah [in fulfillment] of the Mitzvah."
+ ],
+ [
+ "בחזרת – in Arabic CHASAH; L’ TU-GA in foreign language.",
+ "ובעולשים – in Arabic HANDA-BEE; and in the foreign language, AN-DEE-BEE. And in the Aruch, it is explained that it is a vegetable that in a foreign language is called KARSH-PEEL. (endives)",
+ "ובתמכה – fibrous substance (i.e., bast of the palm-tree) that grows around the palm tree.",
+ "ובחרחבינא – (creeper on palm trees) – EL-KARTZ-EE-NAH in Arabic.",
+ "ובמרור – a species of coriander which is most bitter.",
+ "בין לחים בין יבשים – and especially their stalks/stems – as we say at the end [of the Mishnah] that we fulfill [our religious obligation for bitter herbs] with them,, but leaves – moist, yes, but not drey.",
+ "כבושים – in vinegar",
+ "שלוקים – cooked too much until they become dissolved.",
+ "מבושלים – in the manner of cooking.",
+ "ומצטרפין לכזית – to fulfill the [religious] obligation of Maror/bitter herbs, and the same law applies with the five species of grain to fulfill the [religious] obligation of Matzah, and to both of them it applies."
+ ],
+ [
+ "אין שורין את המורסן – in cold water and all the more so in tepid water in order to place in front of the chicken.",
+ "אבל חולטין – in hot/boiling water, for all the while that the water is boiling, it cannot ferment. But today, it is the general practice that we prohibit even a paste made of flour stirred in boiling water (i.e., dumpling).",
+ "תשרה את המורסן – to rub it in her skin because it becomes leavened in the skin.",
+ "אבל שפה היא – she may rub it on her skin dry even though she that water is dripping on her skin.",
+ "לא ילעוס – he should not chew it with his teeth."
+ ],
+ [
+ "בחרוסת – a thing that has vinegar and water in it and is made to dip meat in it.",
+ "ואם נתן – into the mustard.",
+ "יאכל מיד – for the mustard is sharp and does not sour quickly like the Haroset (a pap made of fruits and spices with wine – to sweeten the bitter herb) and, but regarding Haroset, the first Tanna [of our Mishnah] agrees with Rabbi Meir that it is forbidden.",
+ "ורבי מאיר אוסר – even if he put it into the mustard, for he holds that mustard immediately sours/leavens like the Haroset. But the Halakha is not according to Rabbi Meir.",
+ "לא במשקין ולא במי פירות – as it is written (Exodus 12:9): “[Do not eat any of it raw,] or cooked in ay way with water…” anyway.",
+ "אבל סכין ומטבילין – after it is roasted, and we don’t’ say that it nullifies its taste; alternatively, even before it is roasted, it is permitted to rub the Passover offering in fruit juice, and such is taught [in the Mishnah] “How do we roast” (Pesahim, Chapter 7, Mishnah 3), that they rubbed it/basted it in the oil of priest’s due and if there was a group of Kohanim present, they would consume it.",
+ "נחתום – he cools off his hands with them at the time that he forms the Matzah.",
+ "ישפכו – in a declivity so that they will not remain gathered in one place and become leavened."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אלו עוברין – these are removed from the world, for even though these do not violate on (Exodus 13:7): “no leaven shall be found (literally – “seen”) [in all your territory,, from the Rabbis however, it requires removal. And that which is taught further on (see Mishnah 5) that “dough beginning to ferment is to be burned,” and even though “that the one who eats it is exempt.”",
+ "Babylonian kutah - it's made from moldy bread and milk. They would dip foods into it.",
+ "שכר המדי – liquor that they would make in Media from wheat or barley steeped in water.",
+ "וחומץ האדומי – vinegar that is made in the land of Edom, where they put barley [in wine] and let them stand until they ferment.",
+ "וזיתום המצרי – one-third barley and one third (of the mixture) of safflower which is the desert saffron and it is called in Arabic “Kartom” and one third salt and it is made for medicinal purposes. Until here, it is leaven that is fit for eating via a mixture. From here and onwards it is a spoiled leavened substance in its natural condition unfit for food (Pesahim 43a).",
+ "וזומן של צבעים – water which one puts into it bran-flour/four of the the second course. And we use the dye for their work.",
+ "ועמילן של טבחים – [bread] which we make from flour of grain that did not bring up one-third of its ripening process , and with it we cover the pot to absorb the evil smell.",
+ "וקולן של סופרים – the dust of the millstone which we knead with water and the scribes glue their papers to it.",
+ "רבי אליעזר – adds, for the first Tanna whereas does not have this other than completely grain leavened products via a mixture or a spoiled leavened substance in its natural condition [which is unfit for food]. But Rabbi Eliezer adds even women’s makeup which is a spoiled leavened substance in its natural condition [which is unfit for food] via a mixture of ingredients of frankincense (or artist’s materials). And in the Gemara (Pesahim 43a), Do you think that women’s makeup [only]? But rather, I would say, even women’s plaster, sifted fine flour that women attach and combine on their skin with other artist’s materials/frankincense to remove the hair or to whiten it and to make the skin finer. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer.",
+ "כל שהוא מן דגן – from the five species [of grain], and they have water mixed in, for if there is not water in them but only fruit juice, we hold that fruit juices do not ferment.",
+ "הרי אל באזהרה – if he at them, he violates a negative commandment.",
+ "ואין בהם כרת – for on complete leaven he is punished by extirpation, fur he is not punished with extirpation on a mixture. But he is flogged on eating it if he ate an olive’s bulk of leaven in the mixture in order to eat within a certain time a piece of wheat bread (see Mishnah Negaim, Chapter 8, Mishnah 9 – roughly equivalent to a half-a-loaf -see Tosefta Negaim Chapter 7, Halakha 10). But if he at an olive’s worth of leaven without a mixture in the time that it takes to eat piece of wheat bread is not flogged according to the Torah. However, at least, there is a prohibition for Hametz on Passover is forbidden in a mixture in any amount."
+ ],
+ [
+ "בצק שבסידקי עריבה – and it is made to strengthen its breaks and cracks. If there is the equivalent of an olive’s bulk in one place, he liable to remove it; less than this, it is made void in its minority. But if it is not made to strengthen, even less than an olive’s bulk must be removed because it is not made void there and it is impossible that he will decide to take it from there.",
+ "וכן לענין הטומאה – If an unclean reptile came in contract with this dough on Passover, for its prohibition is considered, if it has the equivalent of an olive’s bulk separating from before the impurity, and there isn’t something like a trough and the impurity does not go down to the trough, and with less than an olive’s bulk, if he is not strict upon it, it is null in regard to the trough and it is as if the unclean reptile had come in contact with the trough itself, and it is impure.",
+ "אם מקפיד עליו חוצץ – this is how it should be read: And in the rest of the days of the year when it’s prohibition is not considered, the matter is not dependent upon the measurement if there is an olive’s bulk or not, but rather matter is dependent upon the stringency/fastidiousness. If he is fastidious about it and will eventually take it from there, it interposes in the face of the impurity, whether there is within it an olive’s bulk or not and the impurity does not descend into the trough. But if he is not fastidious about it and wishes for its existence, even if there are in it several olives it is considered as if it is in the trough. And when the unclean reptile comes in contract with the dough, it is as if it has come in contact with the actual trough.",
+ "בצק החרש – that we strike it with a hand and it does emit a sound and it is similar to a deaf-mute that when we call it, it does not respond. Another commentary: dough of the earthenware which is hard like earthenware and it is not known if it has fermented.",
+ "אם יש כיוצא בו שהחמיץ – if there is another started dough that was to be kneaded at the at the same time that this one is being kneaded and has already fermented, it is considered prohibited. And if there isn’t there something similar, its measure is as long as it takes an average man to walk a mile, and this measure is like the time of two-fifths of an hour."
+ ],
+ [
+ "חלה בטומטה – the starter-dough that became impure and furthermore, Hallah that is appropriate for the Kohen to eat is not taken from it, how then would we separate it (i.e., the Hallah) on the holiday of Passover? WE are not able to bake it on Passover after it is not worthy of being eaten, and to keep it around and then burn it in the evening is impossible, lest it ferment. And to feed it to dogs is impossible for we do not get rid of holy things on Holy Days.",
+ "רבי אליעזר אומר לא יקרא לה שם חלה עד שתאפה – and still each and every is appropriate [for separating out Hallah] and from each and every one we separate a small amount, and after baking it, if he wanted, he can separate a complete Hallah on the entire thing. For Rabbi Eliezer holds that he who detaches bread from where it sticks to the oven and puts it in a basket, the basket combines [the pieces] for Hallah.",
+ "לא זהו חמץ שמוזהרים עליו – for it is not his after he has designated it (literally ‘called it by name’) and it is written in Scripture (Exodus 13:7): “no leaven shall be found [in your territory].” Yours you cannot see but you can see that of others and of “On High” (i.e., God). And this is not yours nor of your friends, for yet it has not reached the hand of the Kohen. But Rabbi Eliezer holds that since if he desires, he may bring up a case for decision [from a Sage] that is dedicated [to the Temple] in error and that is not something dedicated and it is appropriate for eating. It is found that it is his and it is the leaven of an Israelite. But Rabbi Yehoshua holds that we don’t say, ‘Since.” But the Halakha is according to Rabbi Eliezer."
+ ],
+ [
+ "שלש נשים לשות כאחת – Each one [all together] in a full oven, and there is no fermentation, even though [that one of them] is waiting until the other two make it.",
+ "וחכ\"א – one does not have to be so liberal that they would kneading all together, but three women are engaged, each one on her piece of dough.",
+ "אחת לשה – the concluding one kneads while her middle neighbor forms the dough and smoothens its surfaces while the third one that kneads first bakes. It is found that all three of them are engaged at the same time – each one with her own dough, one kneads hers, another forms the dough and smoothens its surfaces and one bakes hers.",
+ "לא כל הנשים – Rabbi Akiva [is reacting] to the words of Rabban Gamaliel when he returns and says that it is inappropriate to follow his words. Because there are lazy women which will cause fermenting with such a delay, and there is an oven that does not get hot in a hurry and there is wood that is not burned quickly, but rather, according to the words of the Sages, it is appropriate to follow – to engage at all times with the dough , for all the time that they are engaged with the dough, it does not come to fermentation. And such is the Halakha.",
+ "זה הכלל תפח – the dough that is in her hands that she sees that it wants to swell.",
+ "תלטוש – her hand in cold water and form the dough and smoothen its surface and it will become cold."
+ ],
+ [
+ "שיאור – that did not ferment all the way: [cracks] it is the manner of dough that rfermits that it makes many cracks.",
+ "כקני חגבים – a crack to this side and a crack on the other side.",
+ "זה וזה האוכלו חייב כרת – for the locust’s horns also are a crack. And what is a fermentation that would be exempt? This which has no crack, but if the dough became pale and wrinkled like a person whose stair stood up out of fright [that his face grows pale]. And the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "מבערים את הכל – whether it is sacred or not sacred, except for enough for him to eat for the Savbbath.",
+ "תרומה מלפני השבת – because he cannot feed it neither to foreigners (i.e., non-Kohanim) nor to his cattle and to have it lay around, it is impossible. But non-sacred [leaven] he doesn’t have to remove it until its [appropriate] time for he can find for them much food. And the Halakah is according to Rabbi Elazar b’Rabbi Tzadok."
+ ],
+ [
+ "ההולך – it is referring to the fourteen [of Nisan].",
+ "אם יכול – that there is time during the day.",
+ "להציל מן הגייס – Israelites being pursued.",
+ "יבטל בלבו – and he should not go back, even if there is time, since according to the Torah, mere nullification is sufficient.",
+ "לשבות שביתה הרשות – that he was walking to wait for the nightfall on the Sabbath limit and to purchase something for the Sabbath/Holy Day to walk from there and further two thousand cubits for a matter that is for pleasure/permissible, he must return immediately [and get rid of his Hametz at home]. But if it is to purchase something for the performance of a commandment such if he needs to go tomorrow to the house of mourning or the house of rejoicing, that is like his doing to slaughter his Passover sacrifice."
+ ],
+ [
+ "שיש בידו בשר קדש – that becomes invalidated when he lives, for the wall of Jerusalem is the separator of [lighter] holy things.",
+ "אם עבר צופים – the name of a place that from there one sees the Temple.",
+ "שורפו במקומו – and they don’t trouble him to return [to burn the Hametz or holy meat]",
+ "ולאם לאו חוזר ושורפו – As it is written (Leviticus 6:23): “ [but no purification offering may be eaten from which any blood is brought into the Tent of Meeting for expiation] in the sanctuary; any such shall be consumed in fire.” In the place where he eats it, he burns it.",
+ "זה וזה – leaven as we have said above and mention that he has leaven in his house, etc., and Holy meat that is with him.",
+ "כבחתה – but less than this (i.e., an egg’s bulk), he annuls it in his heart, and Holy meat he burns in his place. And Rabbi Meir holds that his return is like his defilement. Just as defilement through eatables is like that of an egg, for food cannot defile with less than an egg’s worth, so too, he does not return on something that is less than an egg’s worth.",
+ "רבי יהודה אומר זה וזה בכזית – He holds that his return is like its prohibition. Just as its prohibition is an olive’s bulk-worth, for an a olive’s worth of leaven or of Holy meat, he is liable, so too, for a olive’s bulk, he returns.",
+ "בשר קודש – because of the stringency of Holy meat, he returns even for an olive bulk’s worth. Leaven of non-sacred produce he does not go back other than on an egg’s bulk. And the Halakha is according to the Sages."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מקום שנהגו עד חצות – until half the day.",
+ "שלא לעשות – in order that he not be busily engaged by his work and he would forget the [obligation of] ridding of the leavened products and the sacrifice of the Passover offering and the preparation of the Matzah for the Mitzvah [of the Seder].",
+ "אל שינה אדם – this is how it should be understood: A person who walks from a place where they don’t do [work] to a place where the do [work], they should place upon him the stringencies of the place where he left from there and not do it (i.e., work), and that is what we hold: A person should not vary from the local custom of the city, it is not because of disputes for here there is no dispute. For what that you said: A person sees him idle would say that this one who is idle is because work is forbidden and that he disputes against all of us; he did not say this, but rather he said: he has no work for how many idle individuals are there in the marketplace all the days of the year. And that which we teach [in this Mishnah] that we lay upon him the strict rules followed in the place from which he has gone forth, is not [in effect] other than when it at the time when it is his intention to return to his place; but if he does not have the intention to return to his place, he practices according to the custom of the people of the place where he went to , whether for leniencies or for stringencies."
+ ],
+ [
+ "המוליך פירות שביעית ממקום שכלו – to a beast from the field and the people of his place are liable to remove it from the house. And they bring this to a place where they had not yet come to an end, and the people of that place are still eating them from that which were brought into the house, and they are liable to remove them because of the stringencies of the place from which they left.",
+ "רבי יהודה אומר אומרים לו צא והבא לך אף אתה – There is a dispute between Rabbi Yehuda and the First Teacher [of the Mishnah] (Pesahim 52a) where one pickles/preserves three kinds of greens in vinegar or in brine to preserve and two of them came to an end for the beast from the field and the third had not yet come to an end. The First Tanna holds that one eats from those which had come to an end with the support of that which had not yet come to an end, since they are in one barrel. And this is astonishing for this thing, from a place where they did not come to an end to a place where they completely came to an end, one is obligated to remove them. But, if all of them did not come to an end, but part of them, one can eat even from the species that had come to an end all the while that all of them had not coe to an end. And one eats on support of the final ones. But Rabbi Yehuda states: We say to him: Go and bring some for yourself – even you, from that species that was completed, like this person brought and it would not be found. Therefore, one does not eat other than from the species that has not yet completed, for we don’t eat from those species that were completed through the support of the species that was not yet completed. And one is obligated to remove those species that were completed. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda that refers to the approach of Rabban Gamaliel where the Halakha is according to him in the Tractate Sheviit (chapter 9), the “Chapter of Rue.”"
+ ],
+ [
+ "מקום שנהגו שלא למכור – since they were stringent upon themselves perhaps they would come to see a large [animal].",
+ "ובכל מקום אין מוכרים להם בהמה גסה – since the Rabbis made a decree lest a person lend out or rent his animal to idolaters, and a person is commanded on resting of his animal. Alternatively, sometimes that he sells it on the eve of the Sabbath (i.e., Friday) at dusk and the Jew cries to it (i.e., the animal) in order that it should go before the purchaser and she reis animal on Shabbat recognizes his (i.e., the former owner’s) voice and she goes from his anger, and it is found that he directs a laden beast’s motions by walking behind it on Shabbat.",
+ "עגלים וסייחין – small, even though they are not doing work, they are exchanged through the sale of larger animals and broken animals are exchanged with the sale of whole animals.",
+ "רבי יהודה מתיר בשבורה – that is never capable of working ever. But calves and foals, he admits, that since when they grow, they are capable of working. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "בן בתירא מתיר בסוס – since it stands for riding and the living carries itself, but the Halakha is not according to Ben Beteyra. But via middleman, it is permitted to sell it to an idolater when the owners are not found there at the time of the sale, for one should not suspect lest he lend it out or rent it for it is not his. And lest she should go on the strength of his voice and he is found that he directs a laden beast’s motions for that also, one should not suspect, for she doesn’t recognize his voice."
+ ],
+ [
+ "מקום שנהגו שלא לאכול – since it appears like one is eating Passover sacrifices outside the land [of Israel].",
+ "שנהגו להדליק את הנר ביום הכפורים – because on Yom Kippur it is prohibited to engage in sexual relations, and all the time that the candle is kindled, they would not engage [in sexual relations] as it is prohibited for a person to engage in sexual relations by the light of a candle.",
+ "שנהגו שלא להדליק – lest he see his wife and she finds favor in his eyes and he engages in sexual relations.",
+ "ומדליקין בבתי כנסיות – and in every place where men and his wife are not together [alone] there."
+ ],
+ [
+ "תלמידי חכמים בטלים – [Sages are idle] from their work all that day, in order that their attentions would not be diverted from mourning.",
+ "לעולם יעשה אדם עצמו כתלמיד חכם – and it does not appear like haughtiness, for a person who sees him idle would say that he has no work to do and not because he practices a prohibition upon himself.",
+ "וחכמים אומרים ביהודה – The Sages hold that doing work on the eve of Passover is not something dependent upon a custom but rather in Judea, they would permit it and in the Galilee, it would be a complete prohibition, and not from the strength of the custom.",
+ "הלילה – the night of the fourteenth [of Nisan]; for the people of the Galiele who prohibit doing work on the eves of Passover.",
+ "ב\"ש אוסרים – [prohibits] them like the other Holy days where it is prohibited to do work for the night follows after the day.",
+ "וב\"ה מתירים – something that resembles a fast [day] where the day is prohiibred in eating and in the nighttime it is permissible."
+ ],
+ [
+ "כל מלאכה – [all work] which is for the needs of he Festival/Holiday and he began it prior to the fourteenth [of Nisan] may complete it on the fourteenth. And even in a place where they had the practice of not doing work. But work that is not for needs of he Festival, in a place where it was the practice to do work, they may do it, but I n a place where it was the practice not to do it, even if he began it prior to the fourteenth, he may not complete it.",
+ "חייטים – are permitted on the fourteenth [of Nisan] in every place, for we found regarding them a leniency even greater than other artisans on the Intermediate Days of the Festival for the commoner who is not an artisan in this sews/mends in the normal manner. Therefore, on the fourteenth [of Nisan] which is more lenient than the Intermediate Days of the Festival, even an artisan is also permitted.",
+ "והספרים והכובסים – and similarly one who comes from abroad and one who leaves from prison takes haircuts and does laundry on the Intermediate Days of the Festival, and since we find for them an indirect legal permission on the Intermediate Days of the Festival, on the fourteenth [of Nisan] which is lenient, we permit for the entire world.",
+ "אף הרצענים – for similarly those who come up [to Jerusalem] for the Festival repair their shoes on the Intermediate Days of the Festival. And the Sages hold that we don’t learn beginning the work of shoemakers who make new shoes first from the end of work the repair of shoes of those who go up [to Jerusalem] for the Festival. And the Halakha is according to the Sages (see Pesahim 55b)."
+ ],
+ [
+ "מושיבין שובכין – (Possible misinterpretation by Bartenura here – as the Mishnah is clearly speaking of chicken-coops). Dove cotes on which they would sit to raise the young birds, we place them there ab initio on the fourteenth [of Nisan].",
+ "ותרנגולת שברחה – on the Intermediate Days of the Festival [of Passover] whereas on the fourteenth, now that they have restore the coops, you might say that they are permissible ab initio, it is needed to return them, but rather, he said that the chickens who fled on the Intermediate Days of the Festival, we return them. For this is the case where she (i.e., the hen) has sat on the eggs for three days prior to fleeing , for the eggs are not appropriate for eating and it is a business which cannot be postponed without irretrievable loss (see Moed Katan 11a). Therefore, if it died, we sit another in its place because of the [potential] loss of the eggs.",
+ "גורפין – throw/cast outside.",
+ "ובמועד – which is more stringent, we don’t cast them outside, but rather remove them to the sides.",
+ "ומביאין כלים מבית האומן – on the fourteenth [of Nisan] and even though it is not for the needs of the Festival."
+ ],
+ [
+ "עשו אנשי יריחו – it was the practice of the people of Jericho to do.",
+ "מרכיבין דקלים – a soft branch of a male palm tree they graft it with a female palm tree, since the male makes fruit and the female does not make fruit.",
+ "כל היום – that is to say, on the fourteenth [of Nisan].",
+ "וכורכין את שמע – that they would not say: “Praised be the Name of God’s glorious Kingdom forever and ever,” during the recitation of the Shema. Another interpretation. They would not stop between [the word God is] “one” and “you shall love” (Deuteronomy 6:4 and 6:5), for one must lengthen [the word] “one” and to interrupt/stop between the Kingship of Heaven and other things.",
+ "וקוצרין וגודשין – they make a heap [of a stack of grain] from the new grain before the Omer, and we are not troubled that perhaps they might come to eat from it.",
+ "ולא מיחו בידם – all these six things that they did, all of them were not done with the Sages’ willingness, but on these they did not reprove them, and on the latter three they reproved them.",
+ "מתירין לאכול גמזיות של הקדש – growth that grew on trees dedicated to the Temple treasury, as they hold that there is no prohibition other than on the fruit itself that had been dedicated to the Temple treasury, and there are books that have the reading, MATZIR (see Melekhet Shlomo, who states that this reading is in error – and should be M’TIZIN/to chop off, cause to fly off), that is to say, they dissect and cut off branches of the trees belonging to the Temple treasury that grew after they had dedicated the tree to the Temple treasury, to benefit from them.",
+ "ואוכלין – on Shabbat and Holy Days/Yom Tov [they eat] fruit that were found under the tree and it was not known if they fell from last night and they are permitted, or they fell today and are prohibited.",
+ "ונותנים פאה לירק – and we hold for ourselves that every thing where a person does not bring them in for storage (not for immediate use) is not obligated [for the commandment] of [leaving] the corner. And vegetables are a thing that one does not bring them in for storage (not for immediate use).",
+ "ומיחו בידם חכמים – because they exclude it from the tithes, and the poor eat it while they are eatables forbidden pending the separation of sacred gifts, thinking that it is “Peah”/corner of the field and the corner of the field is exempt from tithes because it is ownerless."
+ ],
+ [
+ "גירר עצמות אביו – because of atonement. And he did not bury him according to his honor on a nice bier in order that he would be put to shame on his wickedness and that the wicked would be tormented.",
+ "כתת נחש הנחשת – as it is written in Chronicles (2 Kings 18:4 – “He broke into pieces the bronze serpent that Moses had made, for until that time the Israelites had been offering sacrifices to it; it was called Nehushtan”) because they would err after him.",
+ "וגנז ספר רפואות – because their hearts were not humbled by their illnesses but they were healed immediately. And Maimonides explained, that the book of healing, was a book informing of the matters of the forms of the stars and their witchcraft, that a certain form was made at a known time and period while curing from specific illness. And this was close to causing humans to error after idolatry and for that reason, the books were hidden.",
+ "עיבר ניסן בניסן – after Nisan had begun, he took counsel and it was made Second Adar, and the Biblical verse states (Exodus 12:2): “This month shall be for you the first of months.” This is Nisan and there is nothing after Nisan, and Hezekiah did not intercalate the year after Nisan had already begun, but on the thirtieth day of Adar, he intercalated the year. And we hold that we do not intercalate the year on the thirtieth of Adar since it is appropriate to establish it as Nisan."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "תמיד נשחט – the daily whole offering made at the time between the beginning of the decline of the sun and sunset (i.e., afternoon) is slaughtered all the rest of the days of the year at the eighth and one-half hour [of the day] (=2:30 pm). For the time of the slaughter of the daily whole offering is from when the shadows of the evening decline which is from six and one-half hours (=12:30 pm) as the sun declines to the west, as for half of the sixth and half of the seventh [hours], it (i.e., the sun) stands in the middle of the firmament. And the shadow does not decline other than the shadow of each person underneath it. And we make the slaughter [of the sacrifice] later by two hours after its time because of the vows and donations for it is impossible to offer them after the daily whole offering of the afternoon, as it is written (Leviticus 6:5): “and turn into smoke the fat parts of the offerings of well-being.” On the daily whole offering of the morning, he completed all the sacrifices entirely, so that there should not be anything later than the daily whole offering of the afternoon. And even on Shabbat where we do not offer vows and donations, we make the time of the slaughtering of the daily offering later because of the habit of vows and donations of the weekday. And on the Eve of Passover, when the Passover offering is made after the daily whole offering of the afternoon is sacrificed, we advance it one hour and do it at seven and one-half hours (=1:30 pm).",
+ "חל להיות בע\"ש – for there is also the roasting of the Passover sacrifice that does not override the Sabbath, and one must roast it while it is still daylight, we advance it establish it according to the law that it would be slaughtered at six and one-half hours (=12:30 pm).",
+ "וקרב בשבע ומחצה – the completion of its offering is at seven and one-half hours (1:30 pm) for we tarry one hour while performing this ritual."
+ ],
+ [
+ "ששחטו שלא לשמו – such as when they were slaughtered for the sake of peace-offerings, or that the blood was received in the bowl out of which the sprinkling is done or brings the blood to the altar or he cast the blood on the altar.",
+ "או לשמו ושלא לשמו – such as that it was slaughtered for its sake but received the blood not for its sake.",
+ "או שלא לשמו – this ending part [of our Mishnah] teaches us that we consider from one form of Divine service to another, for if he thought at the time of the Divine service for this one on the service of its fellow [sacrifice] to perform with that thought, it is invalid, such when he said: “Behold I slaughter for its sake on the condition to cast its blood not for its sake, the sacrifice (i.e., festive peace-offering) is invalid immediately, and even if he didn’t perform the second as an invalid thought like the case as he thought, and that is the implication of our Mishnah, or that he thought at ther time of the slaughter to cast the blood not for its sake, we derive this from the Biblical verse, as it is written (Exodus 12:27): “You shall say, ‘It is the Passover sacrifice to the LORD’…” until it would be that the sacrifice is for the Passover offering and it implies to be indispensable."
+ ],
+ [
+ "שחטו שלא לאוכליו – a sick person or an old person or a minor who are unable to eat an olive’s bulk of meat and there aren’t other appointments to office other than these. It is invalid since it is written (Exodus 12:4): “according to what each household will eat.”",
+ "למנוייו – he was registered for this group and he slaughtered it for another group.",
+ "לערלים – For Israelites whose brothers died on account of circumcisions, and these are invalid to eat the Passover sacrifice, as it is written (Exodus 12:48): “But no uncircumcised person may eat of it.” And those who are impure are forbidden to Holy things and they are liable to extirpation on their eating it.",
+ "לאוכליו ושלא לאוכליו כשר – and it is not similar to for its sake and not for its sake, for invalid that is there – is his being invalid in his body. For the thought that makes him invalid was in the body of the sacrifice, but for those eat it and for those who don’t eat it, the thought does not invalidate ממthe body of the sacrifice, but rather something which is outside of it.",
+ "ממרס בדמו – that the blood not become congealed so that it would be worthy for casting/tossing.",
+ "ואם זרק קודם לתמיד כשר – since even though the Passover offering is later than the daily whole burnt offering because it is written concerning it (Deuteronomy 16:7 – see Pesahim 59a): “[and none of the flesh of] what you slaughter on the evening…,” and “at twilight” (Exodus 12:6) does not made invalid through this."
+ ],
+ [
+ "השוחט את הפסח על החמץ – that is to say, at the time of the slaughtering [of the Passover offering], there was leaven in the domain of the slaughterer or one of the members of his group, even if there was no Hametz in the courtyard [of the Temple] ",
+ "He violates a negative commandment - of (Exodus 34:25): “You shall not offer the blood of My sacrifice with anything leavened,” and the sacrifice itself is not made invalid.",
+ "אף תמיד – of the twilight on the Eve of Passover that was slaughtered with leaven that for there was leaven in the domain of the slaughterer or the person offering the sacrifice violates a negative commandment, for he expounds upon the word, “[the blood of] My sacrifice” (Exodus 34:26) that is special to me, and that is the whole daily-offering , but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "ר' שמעון אומר הפסח בי\"ד – that he slaughtered it with leaven for its sake, he is liable because of “You shall not offer the blood of My sacrifice with anything leavened,” (Exodus 34:25) for the Passover Sacrifice is valid/fit and the slaughtering is appropriate and it is for the purpose of slaughtering.",
+ "שלא לשמו פטור – that it is invalid and it is a slaughtering that is not worthy and not for the sake of slaughtering.",
+ "ושאר כל הזבחים – that were slaughtered on the fourteen [of Nisan] after noon with leaven.",
+ "בין לשמן בין שלא לשמן פטור – for even though they are fit, as it is taught in the Mishnah (Tractate Zevakhim, Chapter 1, Mishnah 1 AND Tractate Yadayim, Chapter 4, Mishnah 2): “All the animal offerings that were slaughtered not for their own name are valid, etc.” nevertheless, they are exempt, as it is written: (Exodus 34:25): “My sacrifice,” “My sacrifice” twice: “You shall not offer the blood of My sacrifice [with anything leavened].” (Exodus 24:25) and (Exodus 23:18): ‘You shall not offer the blood of My sacrifice with anything leavened.” And what Halakha did the All-Merciful separate them and not write “My sacrifice” in one verse? And everything is implied, whether regarding the Passover offering or regarding all the rest of the animal sacrifices, to tell you that at the time when there is an animal sacrifice that is, on the fourteenth [of Nisan] when there is the Passover offering, he is not liable for the rest of the animal sacrifices, and at the time when there isn’t an animal sacrifice, such as during the Passover, he is liable for the other animal sacrifices if they were slaughtered with leaven.",
+ "ובמועד – during the Passover holiday, if it was for the sake/in its name that it was slaughtered for the Passover offering with leaven, ",
+ "it is exempt from “You shall not offer [the blood of My sacrifice with anything leavened]” (Exodus 34:25), for a Passover offering that was not at its appropriate time, for its sake, is invalid, and it is a slaughtering that is not appropriate.",
+ "שלא לשמו – but for the sake of peace-offerings, ",
+ "one is liable, for this is what it refers to that it should be the appropriate slaughtering, and he is liable because of “You shall not offer,” with the negative commandment of (Exodus 13:7), “no leaven shall be seen with you” and (Exodus 12:19): “no leaven shall be found in your houses for seven days.”",
+ "ושאר כל הזבחים – that were slaughtered during the Festival [of Passover] with leaven.",
+ "בין לשמן בין שלא לשמן חייב – for the Biblical verse on the rest of the offerings is also a warning.",
+ "חוץ מן החטאת ששחטה שלא לשמה – and it is invalid because it is written regarding the slaughtering of a sin-offering, it and not what was slaughtered not for its own sake."
+ ],
+ [
+ "הפסח נשחט בשלש כתות – [whether the community is large/many] whether the community is small, and all of them would be able to slaughter at the same time, it is Mitzvah to divide up into three groups one after the other.",
+ "שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל – “assembled,” and “congregation” and “of Israel” , these are three groups.",
+ "בזיכי – large pans/censers to receive the blood in them .",
+ "שורה שכולה כסף כסף – and this is much better.",
+ "ולא היו לבזיכים שלוים – wide, sharp [rims/saucers] from above and below them in order that they wouldn’t be able to it on the ground lest the Kohanim place them to sit on the ground, until they receive other blood on account that they are any and they might forget them and the blood will congeal and it won’t be appropriate for tossing/casting."
+ ],
+ [
+ "שחט ישראל – if he wanted hat the slaughtering would be fit by a foreigner (i.e., non-Kohen) for all of the sacrifices.",
+ "וקבל הכהן – [The Kohen received] the blood in the vessel/censer – that when he receives it and onwards is the Mitzvah for the priesthood.",
+ "נותנו לחברו – for they are standing like a line.",
+ "וחברו לחברו – for it comes to teach us that (Proverbs 14:28): “A numerous people is the glory of the king.”",
+ "ומקבל את המלא – from the hand of the one gives first and afterwards, he returns the empty one, but not the opposite – that he returns the empty one first, for when he extends this to him from his hand it is required to receive it for we cannot forgo the opportunity to observe the commandments.",
+ "זריקה אחת – in the vessel/censer itself and not a gift with the finger, for you do not have a sacrifice that requires a finger other than the sin-offering itself, as it is written (Leviticus 4:30): “[The priest shall take] with his finger [some of its blood and put it on the horns of the altar of the burnt offering].”",
+ "כנגד היסוד – in the directions of that are on the altar that the base is below them and he casts while he is upright of the altar and he falls to the base, and because the base does not surround the altar other than the northern side and the western side and he eats on the southern side one cubit and on the east side one cubit as it is explained in the Tractate Middot (Chapter 3, Mishnah 1), therefore it was necessary to say “toward the base.”"
+ ],
+ [
+ "קראו את ההלל – each of the three groups.",
+ "אם גמרו שנו – When they would begin to slaughter, they would begin to recite [Hallel] and if there many Passover sacrifices and the time of their slaughtering stretched out until they completed and still there were many to slaughter, they would return and recite [Hallel] a second time and if they read it twice and still had not completed the slaughtering of the Passover offerings of that group, they would go back and recite it a third time, and similarly for the second group and the third group.",
+ "אע\"פ שמעולם לא שלשו – for the Kohanim were many and zealous.",
+ "לא הגיעו לאהבתי – even one time."
+ ],
+ [
+ "שהכהנים מדיחים את העזרה – because there was a great amount of blood , they would rinse it (i.e., the courtyard) on the Sabbath for the canal of water would go in the courtyard and when they would want to rinse it, they would stop up the hole where it (i.e., the water) comes out and the water stretches out over its banks and rinses the entire courtyard [for the courtyard was entirely a floor of alabaster], and afterwards they open the hole and the waters come out.",
+ "מדם התערובות – that is lying on the floor. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "אונקליות – nails whose heads were bent from above.",
+ "ובעמודים – that were set up in the slaughter house, in the courtyard were small pillars that were called “stumped”/”dwarfed” (see Mishnah Tamid, Chapter 3, Mishnah 5).",
+ "חלקים – their scales/skin was branched off/forked.",
+ "שחל להיות בשבת – and they are not able to carry the poles.",
+ "ידו על כתף חבירו – and they hang it on the membrum of his knees with his arm. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer, for it is permitted to carry the poles since there is no prohibition of acts as Sh’vut (forbidden by the Rabbis as out of harmony with the celebration of the day) in the Temple (see Pesahim 65a)."
+ ],
+ [
+ "אימוריו – the fats that were offered on the altar.",
+ "במגיס – a bowl; the Aramaic translation of his bowls is “his trays/his bowls.”",
+ "ישבה לה בהר הבית – It is speaking about Shabbat when one cannot bring up their Passover offerings.",
+ "בחיל – between the lattice-work (name of one of the approaches of the Temple fortification – see Mishnah Middot, Chapter 2, Mishnah 3) and the wall of the women’s court at the beginning of the ascent to the Temple.",
+ "חשיכה יצאו וצלו את פסחיהן – for the roasting of the Passover offering does not override the [prohibitions of the] Sabbath."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "ואלו דברים בפסח דוחין את השבת – The Passover offering overrides the [prohibitions of the] Sabbath, as it states that its set time is Passover (Numbers 9:2): “Let the Israelite people offer the Passover sacrifice at its set time.” And it (i.e., the Torah) states “set time” with relation to the daily whole burnt-offering (Numbers 28:2): “Be punctilious in presenting to Me at stated times…”Just as “its set time” which is stated in regard to the whole daily burnt-offering overrides the [prohibitions of the] Sabbath, as it is stated (Numbers 28:15): “in addition to the regular burnt offering,” so also “its set time” that is stated in connection to the Passover offering overrides the [prohibitions of the] Sabbath.",
+ "שחיטתו וזריקת דמו – it is impossible to perform them at night, as it is written (Leviticus 7:38): “when [during the day] He commanded that the Israelites present their offerings to the LORD…” during the day, and not during the nighttime.",
+ "מחוי – wiping, like (Proverbs 30:20): “She eats, wipes her mouth.” Scraping its entrails overrides the Sabbath, so that it does not smell badly.",
+ "צלייתו והדחת קרביו אין דוחין – for it is possible [to do these] after it becomes dark.",
+ "הרכבתו – on his shoulder to bring it via the public domain to the Temple courtyard, and even though there is no prohibition other than Sh’vut/an occupation forbidden by the Rabbis on the Sabbath as being out of harmony with the celebration of the day for the living can carry itself, it does not override [the prohibitions of the Sabbath day] for he could have prepared it from yesterday, and similarly, his bringing it from outside the Sabbath limits, and the cutting of its (i.e., the sacrifice’s) warts of the Passover offering to remove its defects even though he has no prohibition other than Sh’vut, that he cuts it with his teeth or with his hand, they do not override the prohibitions of the Sabbath. And as it is taught in the Mishnah at the end of Tractate Eruvin (Chapter 10, Mishnah 13), “They cut off a wart in the Temple,” this is something dry, that one crushes that which is brittle but our Mishnah here is speaking of something moist (Pesahim 68b), and even though he severs it with his teeth or with his hand, or indirectly , and even as such, it is prohibited with a moist [wart], for he could have done It from yesterday.",
+ "דוחין – for he (i.e., Rabbi Eliezer) holds that requirements for a religious act [to be performed on the Sabbath] override the observance of Shabbat (see Shabbat 19a)."
+ ],
+ [
+ "שחיטה שהיא – [slaughter which is] forbidden with non-holy animals on the Sabbath because of the complete prohibition of work, even though they override the [prohibitions of the] Sabbath on Passover.",
+ "אל שהם משום שבות לא ידחו – with astonishment!",
+ "יום טוב יוכיח – that they permitted on it (i.e., Yom Tov) slaughtering and cooking which is one of the primary forms of work and are permitted to the commoner, but they prohibited on it to bring something from outside to the Sabbath limits and to eat it, since it was possible for him [to do so] from the day before, and even though the Sabbath limits are Rabbinic [in nature and origin].",
+ "מה ראיה רשות למצוה – the eating of a commoner is optional, but for the needs of On High (i.e., God), it is a commandment, and if the Sages established the prohibition of their Sh’vut/an occupation forbidden as being out of harmony with the celebration of the day in an optional place, they can establish it even in the place of a commandment/Mitzvah. And Rabbi Yehoshua holds that every joy of the Yom Tov/Festial is a commandment, but nevertheless, it does override Sh’vut.",
+ "הזאה תוכיח שהיא מצוה – with someone who is defiled through contact with the dead that his seventh days occurs on the Sabbath on the Eve of Passover, for if he would not sprinkle, he could not offer his Passover sacrifice, and nevertheless, it does not override [the prohibitions of Shabbat] for Rabbi Akiva has established/holds it does not override [the prohibitions of Shabbat]. For the sprinkling [of the blood] is Sh’vut/an occupation forbidden as begin out of harmony with the celebration of the day, for it appears as something that a man does repair.",
+ "ועליה אני דן – and also on the sprinkling [of the blood] I dispute and say that it should override [the prohibitions of the Sabbath] and is not indispensable from the Passover sacrifice, from an inference from the weaker to the stronger/Kal VaHomer on its own.",
+ "א\"ל ר' עקיבא או חלוף – or I will reverse the law, for it is obvious to him that sprinkling [of the blood[ is indispensable and we derive it by use of a Kal VaHomer/an inference from the weaker to the stronger from it to the slaughtering [which is indispensable].",
+ "במועדו – “Let the Israelite people offer the Passover sacrifice at its set time” (Numbers 9:2).",
+ "הבא לי מועד לאלו – that they should have a fixed time, just as they fixed for slaughtering, therefore, since they did not fix a time for them and it is able to be done from the day before, it does not override [the prohibitions of Shabbat]; but the sprinkling [of the blood] is not from the essence of the Passover sacrifice and the words, “at its set time” are not written concerning it. And the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+ ],
+ [
+ "אימתי מביאים עמו חגיגה – with the Passover offering on the fourteenth of Nisan.",
+ "בשמן שהוא בא בחול ובטהרה – for even though that the Passover offering overrides the [prohibitions of the] Sabbath and impurity, the [free-will] Festival offering does not override the [prohibitions of the] Sabbath.",
+ "ובמועט – if the Passover offering was too small for the feeding of the members of the group, and they consume the Festival offering first in order that the Passover offering would be the completion of their satisfaction.",
+ "במרובה – that the group was small and the Passover offering was enough for them alone.",
+ "ובטומאה – that most of the community is ritually impure.",
+ "אין מביאין עמו חגיגה – as the Festive offering of the fourteenth is option and not obligatory."
+ ],
+ [
+ "מן הבקר – which is not the case on Passover that it doesn’t come neither from the cattle and not from the female [sheep]."
+ ],
+ [
+ "הפסח ששחטו שלא לשמו – on the fourteenth of Nisan that fell on Shabbat and thinking that just as it is permissible for the sake of those who eat it, similarly it is permissible for the sake of those who may not eat it.",
+ "חייב חטאת – for he violated the Sabbath inadvertently.",
+ "אם אינן ראויין – for the Passover offering, such a calf or a ram that is two years old or a female, he is obligated upon it a sin-offering if escaped his memory that it was Shabbat, or that we was permitted to slaughter other sacrifices for the purpose of the Passover offering on Shabbat, for he is not erring in the mater of a commandment, for everyone knows that that it is not fit for Passover.",
+ "ואם ראויין הן – such as a lamb for a peace offering that was slaughtered for the purpose of the Passover offering, and because he was hasty and busily engaged to slaughter his Passover offering, he erred in this matter and did not remember that it been sanctified for another offering.",
+ "ר\"א מחייב חטאת – even though he erred in the matter of a commandment.",
+ "ור'י פוטר – for he holds that he erred in the matter of a commandment and performed a commandment on this account, he is exempt from the liability of a sin-offering connected with it , for he did the Mitzvah by offering a sacrifice, and all the offerings that were made not for the sake of that offering are valid, and even if they are slaughtered for the purpose of the Passover offering, Rabbi Yehuda declares them fit in the chapter “The daily whole-burnt offering that was slaughtered” (Mishnah Pesahim, Chapter 5, Mishnah 4).",
+ "מה אם פסח – that one is permitted to slaughter it (i.e., the Passover sacrifice) on Shabbat for its own sake, if he changed its sake, you have admitted, at least, that you are liable for a sin-offering as is taught above.",
+ "ששינהו לדבר האסור – for he slaughtered it for the sake of other sacrifices that are prohibited to slaughter them for on Shabbat.",
+ "ששינהו לדבר המותר – that he slaughtered it for the purpose of something that is permitted to slaughter it on Shabbat.",
+ "אימורי צבור – the parts of those sacrifices offered on the altar in public on the Sabbath such as the daily whole-offerings and the additional/Musaf offerings will prove that they are permitted to slaughter them for their own sake. And he who slaughters other sacrifices for the sake of their specific purpose on the Sabbath is liable.",
+ "שיש להן קצבה – that he doesn’t see others engaged in its slaughtering, and since the daily whole offering was slaughtered, he knows that he does not have to slaughter another. Therefore, he does not err but rather makes an inadvertent mistake, for he didn’t have err in this matter.",
+ "תאמר בפסח שאין לו קצבה – for everyone needs this, and behold, he sees many others engaged in this and he is anxious to engage in the Mitzvah/commandment. For even if he had already slaughtered the Passover sacrifice and found this offering standing in the Temple courtyard, and he thought that it was the Passover offering and slaughtered it in the name of someone, he is in error about a matter of a Mitzvah.",
+ "רבי מאיר אומר – He who slaughters on Shabbat other animal offerings (i.e., especially Festival offerings) all the days of the year for name of the sacrifices offered on the altar for the community, he is exempt. But the Halakha is according to Rabbi Yehoshua and the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+ ],
+ [
+ "לאוכליו ושלא לאוכליו פטור וכו' – for this is a fit Passover offering as we said in the chapter “The whole burnt-offering that was slaughtered” (Chapter 5, Mishnah 3 of Tractate Pesahim), for a person who slaughters for the invalid and the valid is not invalid.",
+ "שחטו ונמצא בעל מום חייב – for it is an inadvertent error, and he was not forced into it, for he could have [checked/examined it].",
+ "שמשכו בעלים את דים – [the owners withdrew their hands from it] before the slaughtering and registered on another",
+ "or that they died or that they were defiled, for now, they were not given Shabbat to override [the prohibitions] ",
+ "to make them exempt for he was compelled, for he had not known that this was the situation and was not able to check/examine this."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כיצד צולין. שפוד של רומן – but not other woods that release water, for it must be (Exodus 12:9): “[Do not eat any of it raw,] or cooked in any way with water, [but roasted – head, legs and entrails -over the fire],” but pomegranate does not release water. But, not with a metal spit (Pesahim 74a), as earlier, when part of it warmed, all of it is warm and it is roasted from the heat of the spit, and the All-Merciful stated (Exodus 12:9), “roasted...over the fire,” and not roasted with something else.",
+ "כמין בשול הוא זה – when they cook the large intestines in it, like it is within the pot.",
+ "תולין חוצה לו – they insert the spit above from the mouth of the lamb . And the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+ ],
+ [
+ "אמר רבי צדוק וכו' – Our Mishnah is deficient and should be read as follows: If the grille is perforated, it is fit. And Rabbi Tzadok said, etc. And the Halakha is according to Rabbi Tzadok.",
+ "נגע הפסח בחרסו של תנור יקלף – [he should peel off] from the Passover [sacrifice] at the place where it touches the oven, for it roasted there from the heat of the earthenware of the oven and it is not roasted by fire [as required by Biblical law -see Exodus 12:9].",
+ "נטף מרוטבו על החרס וחזר אליו – that the fat that had been warmed by the earthenware went back and was absorbed by the Passover [offering].",
+ "יטול את מקומו – and peeling is insufficient other than by taking the like the thickness of a finger’s worth. For the fat was absorbed in it a great deal and that fat is roasted from the earthenware.",
+ "נטף מרוטבו על הסולת – and the flour is heated (Pesahim 76a) which roasts the gravy on account of the flour, and that gravy that is within the flour is forbidden to eat since it was roasted on account of something else. Therefore, he takes a handful from its place and burns that handful like other impure Holy Things."
+ ],
+ [
+ "סכו בשמן תרומה – since it is permitted to based the Passover [offering] with fruit juice.",
+ "אם חי ידיחנו – that it did not absorb.",
+ "ואם צלי הוא – it requires peeling because it absorbed.",
+ "שאין פודין – sell",
+ "מעשר שני בירושלים – and even to eat it in ritual purity, as it is written (Deuteronomy 14:25): “You may convert them into money. Wrap up the money and take it with you to the place [that the LORD your God has chosen].”"
+ ],
+ [
+ "חמשה דברים – there is no community sacrifice that is eaten other than these, and the community sacrifice overrides the impurity, as we derive from the Passover [sacrifice] as it is written regarding it (Numbers 9:2): “[Let the Israelite people offer the Passover sacrifice] at its set time,” and overrides the defilement when most of the community are impure, for such we say (Numbers 9:10): “When any of you or of your posterity who are defiled….” The individual is postponed, but the community is not postponed. And regarding community sacrifices, it is written (Numbers 29:29): “All these shall you offer [to the LORD] at the stated times,” so just as it is stated with regard to Passover, “at its set time,” and our Mishnah teaches us that even though they are offered [in a state of] impurity, to fulfill the community’s religious obligation, they are not eaten in impurity. And that we are taught five things and are not taught community sacrifices, etc., their number excludes the Festival offerings of the Festivals that are compared to the individual sacrifice because they come at the gathering of the assembly of members for the festivals and do not override the impurity in the same manner that they do not override the Sabbath.",
+ "זבחי שלמי צבור – the lambs of Atzeret/Shavuot, for there are no other peace-offerings for the community.",
+ "ושעירי ראשי חדשים – and it did not teach the goats of the festival, for since we have learned that the community peace-offering sacrifices are kinds of life and they are not eaten in impurity and the same law applies for all the rest of the kinds of life, and the Mishnah did not need to teach the goats of the New Moons except for the fact that it is not written regarding them, “its set time”/”Moed” and you might think that they do not override the defilement for all the community sacrifices are derived from “Moed”/set time/Festive season, as it is written regarding all of them (Numbers 29:29): “All these shall you offer [to the LORD] at the stated times.”",
+ "שלא בא מתחלתו אלא לאכילה – for when the essential commandment of the Passover [sacrifice] was commanded, it was ordained for eating, as it is written (Exodus 12:4): “…according to what each household will eat,” and when the All-Merciful permitted to include that defilement from a person is postponed, but a community is not postponed, with the knowledge that eating is permitted."
+ ],
+ [
+ "The meat became impure but the forbidden fats remains [pure], one may not sprinkle [its] blood [on the alter] since the reason for the coming of the paschal sacrifice is for eating.",
+ "And it is not like this with [other] offerings that even if the meat becomes impure and the forbidden fats remain [pure], [its] blood is sprinkled."
+ ],
+ [
+ "נטמא הקהל – through defilement with the dead, for the Passover [sacrifice] is not postponed because of the defilement other than from defilement with the dead (Zevahim 22b).",
+ "יעשו בטומאה – and even impure individuals for [the Passover (Sacrifice)] of pure individuals which itself is offered in impurity comes because of the Kohanim, for the community sacrifice that comes in defilement is not divided/interrupted, for after a sacrifice of the majority comes in impurity, even the individuals do them in impurity."
+ ],
+ [
+ "ואח\"כ נודע שהוא טמא – The Passover [offering] or the blood [became defiled].",
+ "הציץ – effects pardon and he is exempt from the Second Passover.",
+ "נטמא – its owner the defilement of the body with the dead.",
+ "אין הציץ מרצה – and he is obligated for the Second Passover, for at the time of the sprinkling [of the blood] it is not someone making the Passover [offering] for the All-Merciful has postponed it..",
+ "הנזיר – as it is written (Numbers 6:7): “If a person dies [suddenly] near him, [defiling his sacred hair]…,”(Numbers 6:12): “the previous period shall be void, [since his consecrated hair was defiled],” for if he had been defiled by [contact with] the dead before the bringing of his sacrifices, it makes void the days of a Nazirite’s vow which have been observed.",
+ "הציץ מרצה על טומאת הדם – and his shaving is valid and he is permitted to drink wine and to become defiled to dead people.",
+ "ואין הציץ מרצה על טומאת הגוף – any defilement by the dead that a person did not know of prior to this is called טומאת התהום /a grave in the depth (i.e., covered up uncleanness discovered).",
+ "",
+ "",
+ "הציץ מרצה – It is a usage dating from Moses as delivered at Sinai (i.e., a traditional interpretation of a written law) that the grave in the depth that was permitted to them, since he did not recognize a person with this defilement ever, and if it this defilement became known to him after he had offered his Passover [sacrifice], he doesn’t need to do the Second Passover. And similarly, a Nazirite to whom it became known about a grave in the depth (i.e., covered up uncleanness discovered), after he brought his sacrifices, he does not need to bring a sacrifice of defilement, for they did not mention the grave in the depth other than with defilement from [contact with] the dead alone."
+ ],
+ [
+ "לפני הבירה – The entirety of the Temple is called בירה/the chosen, Divine residence. So that they would be careful that they are not in contact with defilement.",
+ "מעצי המערכה – so that they do not embarrass whomever who lacks wood.",
+ "מיעוטו – and similarly, portions of the sacrifices left over beyond the legal time and bound to be burned of the pure Passover [offering].",
+ "הציקנין – (Pesahim 82a) – the miserly. Narrow-minded/selfish, burn that lesser part that had been defiled and the remnant portions of the sacrifices left over beyond the legal time and bound to be burned from a pure Passover [sacrifice], in front of the chosen, Divine residence."
+ ],
+ [
+ "הפסח שיצא – outside of the walls [of Jerusalem].",
+ "ישרף מיד – [it should be burned immediately] on the fourteenth [of Nisan] and he does not have to delay until the morning of the fifteenth in order that it is appearance is allowed to spoil (i.e., wait until the flesh looks disfigured by beginning decay), that is, that it should come to be portions of the sacrifices left over beyond the legal time and bound to be burned. But however, on the Holiday/Yom Tov, he is not able to burn it as we don’t burn Holy Things on Yom Tov.",
+ "נטמאו בעלים או שמתו – there is no invalidation of his body other than on account of something else.",
+ "תעובר צורתו – He should wait until it comes to be portions left over beyond the legal time, and afterwards he should burn it.",
+ "אף זה ישרף מיד – Rabbi Yohanan ben Beroka does not disagree with the First Tanna/teacher [of the Mishnah] other than when the owners became defiled or they had died prior to the tossing of the blood, and it is not considered meat to be eaten and it is for him like an invalidation of his body. But the Halakha is not according to Rabbi Yohanan ben Beroka."
+ ],
+ [
+ "העצמות – for he is not able to break them because the break of the bone is prohibited, and there remains among them the brain/marrow which requires burning.",
+ "והגידין – which are forbidden to be eaten and one is not liable for them from the Torah, such as the case of the fat of the sciatic nerve which is permissible, but holy Jews practiced regarding them with a prohibition. Alternatively, the outer sinew which is closest to the skin which is prohibited, and we are not liable concerning it, but from the Torah, it is a remnant left over beyond the legal time, and it is impossible to eat it for the Rabbis prohibited it.",
+ "והנותר – the meat of the Passover [offering] that they had been careless about while eating it and it became a remnant left over beyond the legal time.",
+ "ששה עשר – which is the Intermediate Days of the Festival. Even though it had become defiled in the morning of the first [day], it is not permitted to burn it on the Holy Day, for the burning of Holy Things is a positive commandment, and the Holy Day is a positive commandment and a negative commandment, and a positive commandment does not override a negative commandment and a positive commandment."
+ ],
+ [
+ "כל הנאכל בשור הגדול – that already had become distasteful, all in the future will get harder.",
+ "יאכל בגדי הרך – appropriate for eating on Passover all eight days. But what is not eaten with a large ox, is not registered upon it during Passover, even though that it is soft now, since it will get hard over the course of time.",
+ "וראשי כנפים וסחוסים – This is how it should be read: And that which is eaten of the big ox – the ends of the shoulder blades, the gristles, which we call טנרוס /TANROS in the foreign language that are at the head of the shoulder blade and the rest of the gristles such as the ear-lobe and the gristles of the breast and the small ribs at the end of the spine, since the big ox which is eaten by boiling, they eat the soft lamb roasted.",
+ "אבל המותיר בטהור וכו' – as it is written (Exodus 12:10): “You may not leave any of it over until morning; if any of it is left until morning, you shall burn it.” The Biblical verses comes to give a positive commandment after a negative commandment, to say that if you transgressed the negative commandment, fulfill the positive command and you won’t be flogged. Alternatively, since it is a negative commandment which has no action with it, and any negative commandment that doesn’t have an action associated with it, one is not flogged for it.",
+ "והשובר בטמא וכו' – as it is written (Exodus 12:46): “nor shall you break a bone of it,” a kosher/fit individual is warned on the breaking of a bone, but he is not warned on the breaking of a bone of something invalid."
+ ],
+ [
+ "A limb from the Paschal sacrifice.",
+ "Part of [a limb] left [the group's] boundaries, and it is necessary to chop the portion that exited; as it says (Exodus 22) \"And meat that was torn (died without slaughter) in the field you should not eat,\" this is explained to refer to any flesh that was left out in the field i.e. it left it's boundaries; Like holy of holies that went beyond the courtyard or lesser holies that exited Jerusalem: that meat that left is considered \"torn\" and you should not eat it.",
+ "Cut the part of the meat that exited in a circle until the bone.",
+ "And peel the meat that didn't depart until it reaches the joint, and eat the peeled meat since it did not exit, and chop the joint and send off the entire bone of which part left the boundary.",
+ "And with mukdashim: other sacrifices sans the paschal sacrifice cleave the portion that exited (through the bone) with a cleaver. With the paschal sacrifice it is forbidden to do this, since it is prohibited from having a bone broken.",
+ "He cut it with a hatchet: The same part of the limb that came out. And on Passover, he cannot do so because he is warned about breaking a bone.",
+ "From the door-wing and inside: A door-wing is any place where the door closes i.e. the place that the door overlaps and taps when it is closed. (This is the inner lip of thick portion of the door until the spot of closure. From the wing inwards.) This is entirely inside the city.",
+ "As inside: and eat there the lesser holies.",
+ "From the door-wing and towards the outside: This is from the point of closure outwards, it is considered outside.",
+ "The windows that are in the walls of Jerusalem. And the thickness of the top of the wall in the roof, is considered like the inside."
+ ],
+ [
+ "שתי חבורות שהיו אוכלות – one Passover [offering].",
+ "אלו הופכים פניהם הילך ואלו הופכים פניהם הילך – and even if they appear as two groups eating one Passover [sacrifice], we don’t care, for the All-Merciful said (Exodus 12:7): “of the houses in which they are to eat it,” which implies two people eating one Passover [sacrifice] in two houses, as it is written: \"יאכלו\" /”they are to eat it” [two] \"אתו\"/”it” - one Passover [sacrifice] in two [houses]. And both groups turn their faces like they are in two homes. (see Talmud Pesahim 86a)",
+ "והמיחם – that warms up the warm foods that they pour in it wine, it is permissible to place it in the middle in order that it be pleasing for both groups to pour to here and to there, and even though that it separates between the groups, we don’t care.",
+ "וכשהשמש – [the waiter] who serves both group, stands from one group – one when he began to eat the Passover [sacrifice] with it (i.e., the group) and pours for the other group.",
+ "קופץ את פיו – he closes and muzzles his mouth and turns his face to the side of his group, that they should not suspect him that he is eating with the other group, for one person cannot eat with two groups, as we have said.",
+ "והכלה – who is embarrassed, is permitted to turn her face to the other side and to eat, as the Passover [offering] is eaten in two groups."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "האשה תאכל משל בעלה – all the time that she did not explain that her mind/intentions are with her father, for generally her intention is to be counted with her husband.",
+ "רגל הראשון – that was after her marriage, for it is the manner of married women to go to the house of their fathers.",
+ "תאכל במקום שהיא רוצה – and such is the case where she is not pursued until now to go regularly to the house of her father. Therefore, it is doubtful to us which is preferable to her.",
+ "אפטרופין – an orphan that had two guardians/administrators and he assigned this one for his Passover offering and that one for his Passover offering.",
+ "לא יאכל משל שניהם – neither from the Passover offering of this one, nor from the Passover offering of that one. For who gave permission to divide the one to be appointed with this one and he has no remedy other that if the both of them wanted to be appointed with the one.",
+ "לא יאכל משל רבו – but he eats from his own [only] and since it is the law that they force the master and he writes a bill of manumission for him, even though he has is not yet freed, he is like a free person. Therefore, he eats of his own."
+ ],
+ [
+ "שחט גדי יאכל – his master [should eat] from him [the kid] and even though all of the other Passover offerings are regular, the frequent is nullified since he didn’t express to him that he relied on it.",
+ "יאכל מן הראשון – and the second one should be burned. And in the Gemara (Pesahim 88b) maintains that this is specifically with a king and a queen; there are those who say that it is because of the peace of the kingdom, and there are those who say that because they rely on their servants and they are not exacting about their [Passover] meal, whether with kids or lambs. Therefore, he should eat from the first, since there is no intimation that you care for a thing to be exactly as you want it, for with the first, they have fulfilled their religious obligations. But the people of the world that are particular, he should not either from the first nor the second, for we hold that they are not registered with two Passover offerings as one, to eat from whichever of them that he wants, for there is no retrospective designation. For when he wanted to eat from this one, perhaps at the time of slaughtering, mind was not upon it.",
+ "שכח מה שאמר – that he expressed to him a kid or a lamb.",
+ "וטלה שלי – In the Gemara (Pesahim 88b) maintains it such as the case where the servant when to the shepherd where his master is accustomed and who wants his remedy (i.e., that things go right for the master), and he (i.e., the shepherd) said to him: “If it is a kid,” your master would tell you that the kid is his and that the lam is your on the condition that your master will not have possession of it,” and in such a manner, the servant acquires itr, for it had not been like this, what the servant acquired, the master acquired and it would be that both of them belong to the master.",
+ "ופטורים מלעשות פסח שני – and even though both of them go out to the place of burning and are not eaten because their registration was not known. However, the slaughtering and sprinkling [of the blood] are valid, one for this one and one for the other one, for before Heaven it is revealed."
+ ],
+ [
+ "ON HE WHO ARRIVES IN JERUSALEM FIRST - To encourage them, that they will all try to be first. All children will be on the paschal offering but he who comes first merits first and everyone else does so after him, due to him.",
+ "עד שיזרוק הדם – he can take possession, even after the slaughtering until the blood is tossed. But Rabbi Shimon admits that they are not registered other than until it is slaughtered. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "הממנה אחרים על חלקו – one from the members of the group that registered others in his share, without the knowledge of the group.",
+ "ראשין בני חבורה לומר לו – “take what is yours, and go out and eat, you and your friends, for the members of the group are appeased/reconciled to have all these opinions in their group. And this Tanna has a Passover offering that is eaten by two groups (see Mishnah Pesahim, Chapter 7, Mishnah 13)"
+ ],
+ [
+ "זב שראה שתי ראיות – for he is defiled for a seven day period, and does not require a sacrifice.",
+ "שוחטין עליו – even though the sun had not set and he who immersed at the time of the slaughter [of the Passover offering],is worthy to eat it in the evening, and especially someone who was impure who came in contact with the dead whose seventh day occurs on the fourteenth [of Nisan] is postponed until the Second Passover (14 Iyyar), even though it is proper to eat it at night, as it is written (Numbers 9:6): “But there were some men who were unclean by reason of a corpse and could not offer the Passover sacrifice on that day.” On that day they were not able but in the evening they were able to eat the Passover offering, but they are postponed until the Second Passover. But other defilements, if they are worthy to eat at night, we slaughter for him and even though sunset had not come.",
+ "ראה שלש – he was not worthy to eat until he brought atonement.",
+ "שוחטין עליו – if his eighth day fell on the Eve of Passover, even if he did not bring his atonement. But he gave his sacrifices to the Jewish court.",
+ "שומרת יום כנגד יום – Whomever sees [blood] within the eleven days between one menstruation and the [next] menstruation , that is required to court the day afterwards, we slaughter for her on the day of her counting. But since she counted part of the day, she is permitted to immerse [in the ritual bath]. And even though she is lacking sunset [which had not yet arrived], we slaughter [the Passover offering] on her behalf.",
+ "והזבה – who saw [flux] on three consecutive days within the eleven [days between menstruation cycles], must count seven clean [days] and bring a sacrifice, we slaughter [a Passover offering] on her behalf on the eighth [day]."
+ ],
+ [
+ "האונן – all the time that the dead is not buried he is called an Onen (during the period between death of one’s loved one and burial), and after he is buried, all the day of the death he is called an Onen. And the night afterwards he is an Onen from the Rabbis. But they did not let their words stand in place of extirpation concerning the Passover offering. Therefore, we slaughter for him for in evening it is fitting.",
+ "והמפקח בגל – that fell on a a person and it is unknown if they would find him alive or dead, we slaughter [the Passover offering] for him as he is presumed to be ritually pure until he knows that he has become defiled.",
+ "שוחטין עליהם – in the group of others.",
+ "שמא יביאוהו לידי פסול – lest he become defiled as an Onen for his dead in the midst of his being busily engaged, and opening up a heap of debris, lest we find him dead, and it is found that he formed a tent (i.e., spread himself) on the defilement [of the corpse]. And the imprisoned, lest he not leave, and we are speaking of someone imprisoned in a jail of idolaters. For even though that they promised him lest they not free him, as their mouths spoke falsehoods, but if he was imprisoned by an Israelite, such as case where they force him to divorce an invalid woman, or to pay money, we slaughter for them [a Passover offering] , even by themselves, if they promised to set them free, for the Remnant of Israel does not speak falsehoods. And if the prison was in the midst of Jerusalem, even in the hands of idolaters, we slaughter [a Passover offering] for them by themselves, for it is possible that they are entering for Passover to the prison and eating it there. But for a sick person and an elder, we don’t slaughter [the Passover offering] for them by themselves, lest the illness become heavy upon them and they are not able to eat even an olive’s bulk.",
+ "לפיכך – since at the time of the slaughtering they were appropriate and the blood is tossed upon them if a defilement befell them, like that which we said that they are exempt from performing the Second Passover.",
+ "חוץ מן המפקח הגל – and it is found that he died underneath it one needs to do the Second Passover , for he was ritually impure from the beginning prior to the slaughtering it formed a tent on the defilement from the time that he began to open up the heap of debris, and if the heap was round it certainly formed a tent upon him from the beginning, but if the heap was long, perhaps at the time of the slaughter [of the Passover offering], it had not formed a tent on the defilement, and he is exempt from making the Second Passover."
+ ],
+ [
+ "אין שוחטין את הפסח ביחיד – as it is written (Deuteronomy 16:5): “You are not permitted to slaughter the Passover sacrifice [in any of the settlements that the LORD your God is giving you],” that is to say, for an individual.",
+ "אפילו חבורה של מאה – Rabbi Yosi said it, that is to say, the matter does not depend other than on eating. An individual and he is able to eat an olive’s bulk, we slaughter for him; one hundred people and none of them can eat an olive’s bulk, we don’t slaughter for them, and the Halakha is according to Rabbi Yosi.",
+ "אין עושין חבורת נשים ועבדים – to slaughter the Passover offering. Women and slaves are in one group because it offers an occasion to sin, but minors and slaves are not in one group, because of the licentiousness of pederasty. But women and slaves, each one alone, they make a group."
+ ],
+ [
+ "אונן טובל ואוכל פסחו לערב – since there is no status of a mourner between death and burial from the Torah other than during the daytime, as it states (Leviticus 10:19): “Had I eaten sin offering today,[would the LORD have approved?]” The daytime is prohibited; the nighttime is permitted. And he requires immersion [in a ritual bath, since he is forbidden until now with Holy Things, the Rabbis had to acquire immersion. But, the Onen/mourner between death and burial does not eat the rest of Holy Things in the evening. But mourning between death and burial is forbidden at night according to the Rabbis, but regarding the Passover sacrifice, they did not let their words stand in the place of extirpation. But the eating of other Holy Things is a mere positive commandment (Exodus 29:33): “These things shall be eaten only by those for whom expiation was made with them [when they were ordained and consecrated; they may not be eaten by a layman, for they are holy].",
+ "השומע על מתו – the day of the report/news [of the death] is the mourner between death and burial according to the Rabbis. And similarly, he who gathered for himself the bones of his father and/or his mother, we say in [Tractate] Moed Katan, that he mourns over them all that day, and in the evening, he does not mourn over them.",
+ "טובל ואוכל בקדשים לערב – for even the day itself is from the Rabbis.",
+ "כפורש מן הקבר – and he needs sprinkling on the third and seventh day, and the Schools of Shammai and Hillel did not disagree other than regarding an uncircumcised heathen who circumcised on the fourteenth [of Nisan], as the School of Hillel holds that there is a decree lest he becomes defiled in the next year and would say that last year, I did not purify from my ritual impurity until the day of the Eve of Passover when I immersed and ate. Now also, I will immerse and eat [the Passover sacrifice], but he didn’t know that last year, he was a heathen and was not susceptible to ritual impurity; now he is an Israelite and susceptible to impurity. But the School of Shammai holds that we do not make this decree. But an uncircumcised Israelite , such as one whose both died on account of circumcision, everyone holds that he immerses and eats his Passover offering in the evening, and we don’t make the decree concerning an uncircumcised Israelite on account of an uncircumcised heathen."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מי שהיה טמא. שאלו פטורין מן הכרת – the ritually impure or someone who was on a far-off journey, Scripture had exempted from making the First Passover [offering], and the principle of extirpation is concerning the first Passover. Therefore, if they didn’t make the Second Passover [offering], they are exempt from extirpation.",
+ "ואלו חייבין בהכרת – One who inadvertently errs and doesn’t make [the Passover offering] or had been prevented by an unavoidable accident from making [the offering], they were obligated in the First Passover [offering] but that inadvertent error and the accident prevents them [from doing so], but if they willfully did not offer the Second Passover offering, they are liable to extirpation, as it is written (Numbers 9:13): “But if a man who is clean and not on a journey refrains from offering the Passover sacrifice, that person shall be cut off from his kin, [for he did not present the LORD’s offering at its set time; that man shall bear his guilt],” which implies that for all the rest of the inadvertent errs and unavoidable accidents that occurred with the First [Passover offering] except for becoming defiled and being on a far-off journey are liable for extirpation if they did not make the Second Passover [offering]."
+ ],
+ [
+ "מן המודעית – the name of a place a distance of fifteen miles from Jerusalem, which is the measure of a walk of an average person during the days of Nisan and Tishrei when the days and nights are equal [in length] from sunrise until twilight, which the hour of the offering of the [Passover] Sacrifice.",
+ "חוץ לאסקופת העזרה – even if he was close to Jerusalem and got sick and was delayed and did not arrive to the lintel of the courtyard until the end of the hour of the offering of the [Passover] sacrifice, is judged with the law of “on a far-off journey, for he was from inside from Mudait. And the Halakha is according to Rabbi Akiva.",
+ "לפיכך נקוד על ה' – [of the word] \"רחוקה\"/”far-off”. I heard to explain that he was distant five cubits from the lintel of the courtyard, for even if he had not been distance other than only five cubits at the end of the hour [of the offering] of the [Passover] sacrifice, he is judged with the law of “on a far-off journey.”"
+ ],
+ [
+ "והשני חמץ ומצה עמו בבית – As it is written (Numbers 9:12): “…They shall offer it in strict accord with the law of the Passover sacrifice.” It implies that the commandments on his body, such as “roasted” and that “they shall eat it with unleavened bread and bitter herbs” (verse 11), we perform them in strict accord with the law of the Passover [sacrifice], but commandments that are upon his body from another place such as getting rid of leaven and that the Passover [sacrifice] should not be slaughtered with leaven, we do not do this in strict accord with the law of the Passover [sacrifice].",
+ "הראשון טעון הלל באכילתו וכו' – as it is written (Isaiah 30:29): “For you, there shall be singing as on a night when a festival is hallowed;…” The night which is sanctified for the holiday is the First Passover which requires [the recitation of] Hallel, and that which is not sanctified as a holiday does not require [the recitation of] Hallel.",
+ "זה וזה טעונים הלל בעשייתן – for “night” was excluded from the word, “singing,” but “day” is not excluded."
+ ],
+ [
+ "לא יאכלו ממנו זבין – for concerning someone who is defiled by reason of a corpse, it is written (Numbers 9:10): \"איש כי יהיה טמא לנפש\" /”you...who are defiled by a corpse,” and we interpret from it – that an individual (if unclean on Passover) is suspended (i.e., postpones the celebration) until the Second Passover, but not the community (see Talmud Pesahim 66b) (but concerning a woman suffering from gonorrhea, even the community postpones)",
+ "ואם אכלו פטורים מכרת – for a person who eats holy things while his body is impure, as it is written (Leviticus 7:19): “Only he who is clean may eat such flesh.” And near it (verse 20): “But a person who, in a state of uncleanness, eats flesh from the LORD’s sacrifices of well-being, that person shall be cut off from his kin,” meat that is eaten by those who are pure; those who are unclean are liable because of their uncleanness, and is not eaten by the clean, such as the Passover sacrifice that comes with uncleanness, the impure are liable for it because of their uncleanness.",
+ "אף על ביאת מקדש – it exempts the men and women afflicted with gonorrhea if they entered in the Temple pure, and the Passover offering is suspended/postponed, because of the uncleanness, as it is written (Numbers 5:2): “[Instruct the Israelites] to remove from camp anyone with an eruption or a discharge and anyone defiled by a corpse.” At the time that those who are defiled by a corpse are sent out, those suffering with gonorrhea and lepers are sent out; if those who are defiled by a corpse are not sent out, those suffering with gonorrhea and lepers are not sent out. And the first Tanna does not explain the verse in this manner, since all of them need their portions from their gifts. And the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+ ],
+ [
+ "לילה אחד. ופסח דורות נוהג כל שבעה – Our Mishnah is deficient and it should be read as follows: and it is eaten in haste in one night and its fermentation/leavening all day, but the Passover for all generations its fermentation/leavening is for all seven days, for in the Passover of Egypt, it is written (Leviticus 13:3-4): “No leavened bread shall be eaten. You go free on this day [in the month of Abib],” we call it that he should not eat leavened products only on the day when you leave Egypt."
+ ],
+ [
+ "שמעתי – from my teachers.",
+ "שתמורת הפסח, קריבה – peace-offerings after the Passover [offering].",
+ "ותמורת הפסח אינה קריבה – and there is a substitute [for an animal set aside] for the Passover which is not offered, that itself is a peace-offering, but it should pasture until a blemish falls upon it and it is sold and he purchases peace offerings with the money received for it, for the left-overs from the Passover sacrifice are sacrificed as peace-offerings.",
+ "ואין לי לפרש – I have forgotten on which one I had heard and should be offered and which one shojld be up out to pasture until it becomes unfit for pasture.",
+ "הפסח – that became lost and he set aside another in its place, and it is found that the First Passover offering comes before the slaughter of the second, that it stood before us at the time of the slaughter, for I have established it at the time of the slaughter for the sake of the Passover offering, and that which which was not offered was pushed away by his hands and it itself is not offered as a peace-offering.",
+ "עד שיסתאב – that a defect will fall upon it and it will not be fit for a sacrifice.",
+ "וכן תמורתו – if he substituted for it a non-sacred animal afterwards.",
+ "לאחר הפסח – that is to say, if after the slaughter of the second is found, for they did not establish the time for slaughter in the name of the Passover offering, and was not pushed aside by hands, and he offered it himself up as a peace offering.",
+ "וכן תמורתו – and the same law applies when Rabbi Yehoshua wants to teach about the Passover sacrifice itself, there is a Passover offering that is made and there is a Passover offering that is not made."
+ ],
+ [
+ "ויפלו דמיו לנדבה – we give those monies into a box that is the Temple and offer from them voluntary burnt-offerings.",
+ "לא יביאנו בנו אחריו לשם בפסח – for it is a Passover sacrifice whose owners died and there isn’t here any appointment to office/ordinations."
+ ],
+ [
+ "הפסח שנתערב – three lambs, one of the Passover offering, one of a guilt-offering and one of a burnt offering, that were confused, all of them should be sent out to pasture until they suffer a blemish.",
+ "ויביא בדמי היפה שבהן – a burnt offering since perhaps the burnt offering was the best [of them]. And with the money from the best of them is a guilt offering for perhaps the best [of them] was a guilt offering, and with the money of the best of them was a Passover offering, if the Passover offering was first, all of them are to be set out to pasture, but if after the Passover offering they were set out to practice, he should bring them (i.e., the replacement lambs) for peace offerings since it is possible that the best of them was the Passover offering. And that difference in cost that it is necessary to add on to the other two until they reach the price of the best, he loses from his own [funds]. And how does he do it? If the best of them (i.e., of the three) was worth a Sela, he brings three Sela from his home (i.e., his own pocket) and takes the one Sela and says: In every place where it is a burnt offering, it is redeemed with by this Sela, and he brings from it a burnt offering. And he takes the second Sela and says: Every place where it is a guilt offering, it is redeemed by this Sela, and he brings this guilt offering for it, and similarly for the peace offering.",
+ "נתערב הפסח בכבורות – for the giving of them worth (i.e. for firstlings) and the worth of the Passover offering are similar.",
+ "ר' שמעון אומר אם חבורת כהנים יאכלו – all of them at that evening, for the firstlings are fed to the Priests. And he should offer the Passover offering for the sake of the Passover in every place where he is, and the offering of the Firstlings, in every place where they are at, and even though they are lessened at the time of the consumption of the firstling, for the firstling is eaten for two days and one night and now, we don’t eat it other than until midnight like the time [for the eating] of the Passover offering, and it is found that they would bring holy things into a house of impurity; Rabbi Shimon holds that one can bring holy things to the house of impurity; but the Rabbis dispute this and say that they should all be sent out to pasture until they become unclean and he should bring the money from the cost of the best of them as we have mentioned concerning the Passover offering that was mixed with the animal offerings. And the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "צא ובקש – that which was lost and slaughter it for us.",
+ "אם שלו נשחט ראשון – since for they said to him: “slaughter for us,” upon his they are counted/registered and theirs should be burned, for it is a Passover offering without owners and everyone eats from his (i.e., the individual’s).",
+ "ואם שלהן נשחט ראשון – he (i.e., the individual) eats from his own, for he was not counted/registered on theirs , and they eat from their own, for they retracted themselves from the lost [Passover] offering and they had withdrawn their hands from it.",
+ "והן אינן אוכלין עמו – for perhaps theirs was slaughter first and they withdrew their hands from this one.",
+ "ושלהן יצא לבית השריפה – for perhaps his was slaughter first and they were not counted/registered on the second [one].",
+ "ופטורין מפסח שני – for whichever way you turn, they were counted with the first, and the eating [of it] is not indispensable.",
+ "אמר להן – that individual who went to search out the lost [Passover sacrifice], if I was late, count me/register me with you and slaughter it on my behalf. And they did not say to him, slaughter it for us.",
+ "הוא אוכל עמהן – and his [sacrifice] is burnt, since he was counted/registered with theirs, for he was withdrawn from the first and he retracted from his agency.",
+ "ושלו יצא לבית השריפה – perhaps theirs was slaughtered first and he was withdrawn [from his own for they] were made agents [for him].",
+ "ופטור מפסח שני – for whichever way you turn, he was counted with the first, and the eating [of it] is not indispensable.",
+ "אמר להן – slaughter for me, if I was late.",
+ "ואמרו לו – he requested that he should slaughter for us.",
+ "יאכלו כולם מן הראשון – and he is their agent and they are his agents.",
+ "ואם אין ידוע איזה ראשון שניהם ישרפו – and they are exempt from the Second Passover [offering].",
+ "אינן חייבין באחריות זה לזה – they have claim on each other, and we should not worry which was first, but he eats from his own and they eat from their own."
+ ],
+ [
+ "אלו מושכין להם אחד – of the Passover offerings. And these seize for themselves one [of the offerings].",
+ "אחד – [one person] from the members of this group comes near the members of the other group, and one [person] from that [group] comes near this [group].",
+ "וכך הם אומרים – to that individual who comes near them.",
+ "אם שלנו הוא – that Passover offering that we seized for us, we have ascertained well that it is ours. Withdraw your hand from yours and be counted with us on ours.",
+ "אם שלך הוא פסח זה – behold for you are upon it and our hands have withdrawn from ours, and it will be for the people of the other group and we will be accounted on that one which is yours. It is found that if they switched, for the entire group has withdrawn from theirs and are counted on that one that he ascertained. And so the members of the second group say to the individual who comes near them, and by force, one of their [group] has to come near those and to be registered with them, and we don’t say that they should withdraw from their own in every place and those [should withdraw from theirs and they should retract and one group should be registered with one and the other on the other. Because we say in a Baraita in the Gemara (Pesahim 99a) that it is forbidden to have all the members of the group to withdraw their hands from the Passover offering and to leave it without owners, for perhaps they switched and want to withdraw from their Passover offering and be registered to the other, for when they said: behold our hands have withdrawn from ours, there remains a Passover offering without owners immediately, and this is prohibited. And now that one of this group comes near the other group, whichever way you turn that there isn’t here a Passover offering without owners, and if they verified for themselves well, behold, all the members of his group are upon it, except for the one who separated himself from them and withdrew his hand. And if they switched, one of them went with his Passover sacrifice, and when the remainder withdrew their hands from it, he remained upon it.",
+ "וכן חמש חבורות של חמשה חמשה – [five] people, whose Passover offerings became confused, each and every group withdraws from one of the Passover offerings and five people that are in each and every group divide themselves [among the five] Passover offerings. But if they switched, there will not be here a Passover offering that lacks one of its original owners upon it.",
+ "וכך הם אומרים – When they now became new groups, the four say to the one: If this Passover offering is yours, our hands of the four [groups] of us are removed from our Passover offerings in every place that they are and we are accounted with you. Ands similarly, the three say to the two, and similarly, the four to each one of the groups, and similarly for each and every group."
+ ],
+ [
+ "שנים שנתערבו פסחיהן – Reuven and Shimon whose Passover offerings became confused, Reuven draws to himself one and Shimon draws to himself another. Reuven goes and registered with him one from the marketplace and says, every place which has my Passover offering you are registered with it, and Reuven comes near the Passover offering that Shimon drew near to himself, and Shimon comes near the Passover offering that Reuven has drawn near to him. And so says Reuven to Yehuda who remains with the Passover offering that Shimon had drawn near him. If yours is this Passover offering, for Shimon had ascertained this well at first, my hands will withdraw from mine and I will be registered with you on this. And if mine is this Passover offering, that I did not intend at first to ascertain well and this is not the Passover offering that I was registered with Shimon, your hand is withdrawn from yours, and registered with me on this. And therefore, each group must register with him someone from the marketplace, for if they came to make a condition when they are individuals and to say, if this Passover offering is mine, and yours is yours, we have ascertained well, and if not, I withdraw my hand from mine and will be registered with yours. It is found that he withdraws from his and he leaves aside his Passover offering without owners, for another has not yet registered upon it. And that is not to say that he will register everyone on that of his friend prior to his withdrawing his hand from his own, for one cannot be registered upon two Passover offerings as one, and this is not his appointment."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "ערבי פסחים סמוך למנחה – before the afternoon [worship] a bit, like a half-an-hour, at the beginning of the tenth hour. For the daily offering/Tamid was made at nine and-one-half hours (i.e., if the sun rose at 6:00 am and set at 6:00 pm – this would be at 3:30 pm), and before the Minha/afternoon sacrifice a half hour would be at the beginning of the tenth hour [of the day] (i.e., 3:00 pm).",
+ "לא יאכל אדם – in order that he would eat Matzah with an appetite because of the beautification/adorning of the Mitzvah/religious act. And bread, simply, he is not able to eat, for Hametz/leavened products are forbidden from the sixth hour and onward, but Matzah also [is forbidden] as we say in the Jerusalem Talmud that a person who eats Matzah on the eve of Passover is like who has engaged in sexual behavior with his betrothed in the house of his father-in-law , and [this prohibition] was not necessary, other than for other foods, so that he would not fill his stomach with them.",
+ "עד שיסב – on a bed or at the table in the manner that free people [eat].",
+ "ולא יפחתו לו – and those who distribute Tzedakah that supports the poor.",
+ "מד' כוסות – corresponding to the four languages of redemption that is found in the Torah portion of Vaera (Exodus 6:6-7): “I will take you out,” “I will save you,” I will redeem you,” and “I will take you [to be My people]....",
+ "ואפילו הוא מתפרנס מן התמחוי – that is the poorest of the poor as is taught in the Mishnah in the Tractate Peah (Chapter 8, Mishnah 7) - he who has food for two meals should not take from the soup-kitchen."
+ ],
+ [
+ "מברך על היום – At the beginning, the Sanctification of the Day and afterwards comes the wine, and since he Sanctified [the day] at its beginning [with the kindling of candles], so he should do before the blessing [on the wine].",
+ "מברך על היין – first [on the wine], and the same law applies to making Kiddush on bread, for the wine or the bread engender the Sanctification of the Day, and if he has no wine or bread, he should not recite Kiddush."
+ ],
+ [
+ "הביאו לפניו – the vegetables so that a young child will recognize them and ask, for it is was not the manner to bring vegetables [to the table] before the meal.",
+ "מטבל בחזרת – not specifically lettuce, for this first dipping is with other vegetables, other than if he lacked other vegetables, he would dip with lettuce in place of other vegetables. And the language of “dipping” means eating, and because all of their eating was done by dipping, which is called eating by dipping. However, this dipping was not with lettuce, as it is taught further on [in our Mishnah] that they would bring before him unleavened bread and lettuce and Haroset, it follows that they had not yet been brought.",
+ "עד שמגיע לפרפר את הפת – to the eating of the unleavened bread. And this comes to inform us that no other eating interrupts between the eating of the vegetables and the eating of the unleavened bread. For before that he would arrive to that lettuce which was commanded, upon which he recites the blessing “on the eating of bitter herbs,” he eats unleavened bread first, as it is written (Numbers 9:11): “They [shall eat it] with unleavened bread and bitter herbs.” Matzot/unleavened bread first and afterwards bitter herbs/Maror.",
+ "וחרוסת – which we make from figs, and nuts, peanuts and almonds and several kinds of fruits and we place in it apples and we clean them with a mortar and mix them in vinegar and put spices, reed stalks, cinnamon, like thin, long wicks, in memory of the straw (used by the Israelite slaves to build the treasure-cities for the Pharaoh) and it needs to be thick, in memory of the plaster.",
+ "שאין חרוסת מצוה – but rather for medicinal purposes to nullify the burning of the lettuce which is bad and hard on the body like poison.",
+ "ר\"א ברבי צדוק אומר מצוה – in memory of the apple that women would give birth to their sons there (i.e., in Egypt) without pain, and in memory of the plaster."
+ ],
+ [
+ "וכאן הבן שואל – In all the books, it is not written, \"וכאן\"/”and here,” but rather [it is written], \"וכן\"/and similarly, like (Numbers 27:6): “The plea of Zelophehad’s daughters is just/\"וכן בנות צלפחד דברות\" , that is to say, and it is the law that when pouring the second cup [of wine] is when the child asks, “Why is [this night] different?”",
+ "הלילה הזה כולו צלי – At the time when the Temple existed, the child would ask as such.",
+ "מתחיל בגנות – at the outset our ancestors were idolaters and they were slaves.",
+ "ומסיים בשבח – that God (literally, “the place”) brought us close to His service and redeemed our ancestors from Egypt."
+ ],
+ [
+ "כל שלא אמר ג' דברים אלו – that he did not explain the reasons of these three things."
+ ],
+ [
+ "וחותם בגאולה – that is to say, they conclude the Haggadah with the blessing of redemption. And the first Tanna/teacher [of the Mishnah] did not explain this matter how we make the blessing, but Rabbis Tarfon and Akiva came to explain the matter: Rabbi Tarfon states that we open with the words: “Praised are You….” But he does not conclude it with “Praised are You…,” a thing that we have regarding the blessing for fruits and the blessing of the commandments, which are one [blessing] of gratitude/thanksgiving. But according to Rabbi Akiva, we conclude this with “Praised are You…,” because we add in it words of acceptance and request, “so You should cause us to arrive, etc.” And the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+ ],
+ [
+ "ברכת שיר – there are those who say, “The soul of all that lives [shall bless Your name]…” and there are those who say, “All Your works will praise You….” And it is has become the practice to recite both.",
+ "בין שלישי לרביעי לא ישתה – so that he not become inebriated and further, he would be unable to complete the Hallel (i.e., Psalms 113-118).. And if one would say that he is already inebriated, for he drank to his desires during the course of the meal, wine that is partaken of during the meal does not make one drunk; wine after the meal makes one drunk."
+ ],
+ [
+ "מפטירין – I heard the language of (Psalms 22:8): “[All who see me mock me;] they curl their lips, [they shake their head],” that is to say, they open and say, and my teachers/Rabbis explained the language of taking leave from his friend, for when they leave from the meal, they should not conclude it with the Afikomen, “to take out from before you,” that is to say, remove your utensils from here and let us go and eat in another place, neither bread nor anything, and this was decreed lest one comes to eat the Passover sacrifice in two places, but it is permitted to eat other things in his first place, as long as he does not uproot himself from this group to eat them with another group. And there is in the Gemara (Pesahim 119b) one who explains that “After the Passover meal, we don’t conclude with the Afikoman,” to mean that we don’t take out types of sweet things, and after they have eaten the Passover sacrifice, they should not conclude the meal with the eating of sweet things and fruits that are regularly eaten as a desert, and even in their [own] place, so that they don’t lose the taste of the Passover [sacrifice] from their lips. And this is the most important thing. But just as we don’t conclude the meal after the Passover offering with an Afikoman, we don’t conclude after eating Matzah with an Afikoman, for they would need to eat an olive’s bulk of Matzah at the end at the time when there is no Passover sacrifice, and after that Matzah, we don’t conclude that meal with the eating of another thing.",
+ "ישנו כולם לא יאכלו – if they began to eat their Passover sacrifice and all of them went to sleep, they should not return to eat, for it appears as if they are eating in two places, and after they have slept, they dismiss from their minds from eating more, and he considers it as eating in two places, and it is a mere stringency, but the same law applies concerning Matzah in our times.",
+ "רבי יוסי אומר נתנמנמו יאכלו – it refers to the beginning where the first Tanna/teacher [of the Mishnah] said that if someone of them went to sleep, they should eat, and Rabbi Yosi comes to state that these words [refer to] if they dozed off but did not become sunk in sleep, but if some of them dozed off, those who dozed off should not eat when they awaken from their sleep. And the Halakha is according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "הפסח אחר חצות מטמא את הידים – for it is considered as Notar/portions of sacrifices left over beyond the legal time and bound to be burnt, from midnight onward, and the Rabbis decreed concerning “Notar” that it defiles the hands, as it is written concerning the Passover sacrifice (Exodus 12:8): “They shall eat the flesh that same night,” and it is written there (Exodus 12:12): “For that I night I will go through the land of Egypt…” Just as there, it is until midnight, so also here, until midnight.",
+ "ברכת הפסח – “who has sanctified us with His commandments and commanded us to eat the Passover sacrifice.” The blessing of the [festival] sacrifice: “who has sanctified us with His commandments and commanded us to eat the [festival] sacrifice. And the sacrifice that is mentioned here is the Hagigah/the Festival offering of the fourteenth day [of Nisan]. And the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "http://sefaria.org/"
+ ],
+ [
+ "Sefaria Community Translation",
+ "https://www.sefaria.org"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה פסחים",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Pesachim/Hebrew/1.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Pesachim/Hebrew/1.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..f1e6b8a865b2e354aa9714c85c998f6e4bb681c0
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Pesachim/Hebrew/1.json
@@ -0,0 +1,35 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Pesachim",
+ "versionSource": "sefaria ",
+ "versionTitle": "1",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה פסחים",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ []
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Pesachim/Hebrew/On Your Way.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Pesachim/Hebrew/On Your Way.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..33d6065d09535b5ea1030ba724a8fcf349f49472
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Pesachim/Hebrew/On Your Way.json
@@ -0,0 +1,664 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Pesachim",
+ "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+ "versionTitle": "On Your Way",
+ "status": "locked",
+ "priority": 1.0,
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה פסחים",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "אור לארבעה עשר. ליל שלמחרתו יהיה י״ד. וקורא התנא ללילה אור כדרך שקורין לעיור סגי נהור, ולישנא מעליא נקט:",
+ "בודקין את החמץ. אית דמפרשי טעמא דבדיקה כדי שלא יעבור על בל יראה ובל ימצא אם יהיה חמץ בביתו בפסח. ואע״ג דבבטול בעלמא סגי, חיישינן שמא ימצא גלוסקא יפיפיה וימלך על ביטולו ויחשוב עליה לאכלה ויעבור עליו על בל יראה ובל ימצא, הלכך בודקים את החמץ כדי לבערו מן העולם. ואית דאמרי טעמא דבדיקה גזירה שמא ימצא חמץ בביתו בפסח ויאכלנו, כיון שאין רגיל להיות בדל ממנו כל שאר ימות השנה:",
+ "לאור הנר. בגמרא יליף דבדיקת חמץ צריכה שתהא לאור הנר, מדכתיב הכא (שמות י״ב:י״ט) שאור לא ימצא, וכתיב התם (בראשית מ״ד:י״ב) וימצא הגביע, מה מציאה האמורה שם ע״י חפוש, שנאמר ויחפש וכו׳ וימצא, אף מציאה האמורה כאן על ידי חיפוש, וחפוש הוי בנר דכתיב (משלי כ׳:כ״ז) נר ה׳ נשמת אדם חופש כל חדרי בטן. ותקנו הבדיקה בלילה מפני שבלילה כל העם מצויין בבתיהם, ואור הנר יפה לבדיקה בלילה יותר מביום דשרגא בטיהרא למאי מהניא. ומיהו אם לא בדק ליל י״ד ובודק בי״ד שחרית צריך שיבדוק נמי לאור הנר:",
+ "ולמה אמרו. לקמן במתניתין:",
+ "שתי שורות. של חביות הסדורות זו ע״ג זו במרתף של יין צריך לבדוק ביניהן, אחר שאמרנו כל מקום שאין מכניסין בו חמץ א״צ לבדוק, למה הצריכו לבדקן. ומשני, לא אמרו אלא במרתף שמכניסין בו חמץ, כמו מרתף שמסתפק ממנו יין לשלחנו ופעמים שהשמש עומד למזוג ופתו בידו וכשהיין כלה נכנס במרתף להביא יין:",
+ "שתי שורות על פני [כל] המרתף. דרך אוצרי יין לסדר חביותיהן שורות שורות עד שממלאין כל קרקעית המרתף וחוזרין ומניחין חבית על חבית, כשורות התחתונות כך שורות העליונות עד שמי הקורה. ושתי שורות שאמרו ב״ש הם שורה חיצונה מן הארץ עד שמי קורה, וחוזר ובודק החביות העליונות על פני ארכו ורחבו של מרתף, נמצאו שתי שורות כמין גא״ם יונית, שורה אחת בזקיפה ושורה אחת בשכיבה:",
+ "ב׳ שורות החיצונות. השורה העליונה הסמוכה לשמי קורה הרואה פני הפתח, ושלמטה הימנה. ואותן שלפנים אינו בודק כלל. ומן החיצונות אינו בודק אלא שתי העליונות בלבד:"
+ ],
+ [
+ "אין חוששין. כשבדק הבית בזוית זו ובא לבדוק זוית זו, אין חוששין שמא בתוך שבאתי לזו גררה חולדה למקום הבדוק וצריך אני לחזור ולבדוק, שאם באת לחוש לכך הרי גם מחצר לחצר י״ל כן אני בדקתי קודם לחברי ולאחר בדיקתי הביאה חולדה חמץ מחצר חברי לחצרי ואין לדבר סוף:"
+ ],
+ [
+ "בודקים אור ארבעה עשר ובארבעה עשר שחרית. הכי קאמר, באחד מג׳ פרקים הללו בלבד בודקים, ולאחר ג׳ פרקים הללו אם לא בדק שוב אינו בודק:",
+ "בתוך המועד. בשעה ששית שהוא מועד הביעור:",
+ "לאחר המועד. עד שתחשך. ואית דמפרשי בתוך המועד, בתוך הפסח. לאחר המועד, לאחר הפסח. כדי שלא יתערב לו חמץ שעבר עליו הפסח שהוא אסור בהנאה בחמץ של היתר שנעשה לאחר הפסח. ור׳ יהודה סבר לאחר הביעור, דהיינו לאחר זמן איסורו של חמץ, לא יבדוק כלל דלמא אתי למיכל מיניה. ורבנן אמרי יבדוק לאחר זמן איסורו, ולא חיישינן דלמא אתי למיכל מיניה כיון שכל עצמו מחזר עליו לשורפו. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+ ],
+ [
+ "ושורפין בתחלת שש. ואע״ג דכל שעה שישית מדאורייתא שריא, גזרו רבנן עליה דלמא טעו וסבור על השביעית שהיא שישית. אבל החמישית לא טעו למימר על השביעית שהיא חמישית, ומותר:",
+ "תולין כל חמש. ואינו אוכל, גזרה משום יום המעונן דטעי וסבר על השביעית שהיא חמישית. ומיהו לשרוף אינו צריך, ומאכיל לבהמתו. אבל ששית אף בהנאה אסור מדרבנן, גזירה משום שביעית. והלכה כר״י:"
+ ],
+ [
+ "שתי חלות. של חמץ:",
+ "של תודה פסולות. שנפסלו בלינה. שמתוך שהן מרובות לחמי תודה בי״ג בניסן, שכל מי שיש לו תודה להביא מביאה בי״ג, נפסלות בלינה לבוקר של י״ד. לחמי תודה ארבעים חלות, עשרה מהן חמץ. ותודה נאכלת ליום ולילה, ואם היו מביאים אותם בי״ד אין נאכלות של חמץ אלא עד שש שעות, ואסור להביא קרבן ביום שיתמעט זמן אכילתו, שאין מביאין קדשים לבית הפסול, הלכך כל מי שהיה עליו קרבן תודה מביאה בי״ג, דבי״ד לא יוכל להביאה, וכל שכן בפסח, ונפסלו בלינה ליום י״ד לפי שלא היו להם אוכלים כל כך, ומשום הכי דפסולות היו נתונות שם, שאם היו כשרות לא היו נותנים אותם שם לפסלם בידים:",
+ "שמונחות. שם עד זמן הביעור ונשרפות:",
+ "על גג האצטבא. שהיה בהר הבית. כדי שיראו אותם שם לסימן:",
+ "ניטלה אחת מהן. בתחלת שעה חמישית בא שליח ב״ד ונוטל האחת, וכל העם מכירים שהגיע שעה חמישית ותולין:",
+ "ותרומה כל חמש. דאסור להפסיד קדשים בידים כל זמן שיכול לאכלם:",
+ "וששורפין בתחלת שש. דהשתא ודאי רובא טעו בין ו׳ לז׳. ואין הלכה כר״ג:"
+ ],
+ [
+ "מימיהם של כהנים לא נמנעו. משום דבעי למתני סיפא מדבריהם למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה [נקט] לה הכא:",
+ "מלשרוף את הבשר שנטמא בולד הטומאה. בולד של ולד קאמר. כלומר הבשר שהוא שלישי שנטמא בשני לטומאה, שהוא ולד של ולד, לא נמנעו מלשרפו עם הבשר שנטמא באב הטומאה שהוא ראשון לטומאה. וכשנוגע זה הבשר שהיה מתחלתו שלישי בבשר שנטמא באב הטומאה חוזר להיות שני, שהרי נגע בראשון ונעשה שני, ונמצא שהוסיפו לו טומאה על טומאתו, דמעיקרא שלישי והשתא שני. ואעפ״כ לא נמנעו מלשורפו עם חמור ממנו, דהואיל ואף זה הקל לשריפה עומד לא חשו אם מטמאין אותו יותר ממה שהיה. ואע״פ שאין אוכל מטמא אוכל מן התורה שנאמר בטומאת אוכלין (דברים י״ד) טמא הוא, הוא טמא, ואינו מטמא אוכל כיוצא בו, מ״מ רבנן גזרו שיהיה אוכל מטמא אוכל:",
+ "השמן. של תרומה:",
+ "שנפסל בטבול יום. הוא שלישי לטומאה, דטבול יום פוסל את התרומה מן התורה ועושה אותה שלישי לעולם, לא שנא אוכלין ולא שנא משקין:",
+ "בנר שנטמא בטמא מת. האי נר של מתכת הוא. וכל כלים חוץ מכלי חרס שנגעו בטומאת מת נעשו כמותה, אם אב אב, אם ראשון ראשון, דכתיב (במדבר י״ט:ט״ז) בחלל חרב, ודרשינן חרב הרי הוא כחלל, שהחרב שנגע במת נעשה אבי אבות כמת עצמו, וכשנגע בטמא מת שהוא אב נעשה ג״כ החרב אב, והוא הדין לכל שאר כלים חוץ מכלי חרס. נמצא הנר של מתכת שנגע בטמא מת, נעשה אב הטומאה. והשתא הוסיף ר״ע על דברי ר׳ חנניה סגן הכהנים, שר׳ חנניה לא התיר אלא להחזיר הג׳ שני, ור׳ עקיבא התיר להחזיר הג׳ ראשון, שהשמן שנפסל בטבול יום שהוא שלישי, כשמדליקין אותו בנר שנטמא בטמא מת, שהנר עצמו נעשה אב כמו שאמרנו, נמצא שחוזר השלישי להיות ראשון ואעפ״כ לא נמנעו, דהואיל ויש שם טומאה עליו לא חיישינן ליה ומותר להוסיף בידים:"
+ ],
+ [
+ "מדבריהם למדנו. בין רבי מאיר בין רבי יוסי תרווייהו סבירא להו דבשר שנטמא בולד הטומאה דאמר רבי חנניה, מיירי בבשר שנטמא במשקים שנטמאו בכלי שנטמא בשרץ, ורבי מאיר סבר טומאת משקים לטמא אחרים לאו דאורייתא, שאין משקין מטמאין אחרים ואפילו אוכלין אלא מדרבנן, ומשום הכי קאמר מדברי רבי חנניה דאמר ששורפין בשר שנטמא במשקין דהוי ליה טמא מדרבנן, דמדאורייתא טהור מעליא הוא, עם בשר שנטמא באב הטומאה שהוא טמא דאורייתא:",
+ "למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה. משהגיע שעה ששית שהיא אסורה מדרבנן. כמו ששורפין בשר שנטמא במשקין שהוא טהור גמור מן התורה עם בשר שנטמא באב הטומאה שהוא טמא דאורייתא:",
+ "אמר לו רבי יוסי אינה היא המדה. רבי יוסי לטעמיה דסבירא ליה טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא ובשר שנטמא במשקין טמא מדאורייתא, הלכך אמר ליה אינה היא המדה, כלומר אי אתה יכול ללמוד זאת מדבריהם, אם התרת לשרוף טמא טומאה קלה עם טמא טומאה חמורה, תתיר לשרוף טהורה עם טמאה. והלכה כרבי יוסי שאין שורפים תרומה טהורה עם הטמאה בפסח. וטומאת משקין לטמא אחרים אינה מדאורייתא אלא מדרבנן כר׳ מאיר:",
+ "ומודים רבי אליעזר ורבי יהושע. רבי יוסי קאמר לה דאף על גב דרבי אליעזר ורבי יהושע אפליגו בשריפת תרומה, בהא מודים ששורפים זו לעצמה וזו לעצמה:",
+ "על התלויה ועל הטמאה. רבי אליעזר סבר דמוזהר על שמירתה של תלויה, דכתיב (במדבר יח) את משמרת תרומותי, בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה תלויה ואחת תרומה טהורה:",
+ "ורבי יהושע אומר שתיהן כאחת. כיון דתלויה היא אי אתה מוזהר על שמירתה. ועל התלויה והטהורה לא נחלקו ששורפין, דהואיל ולא הוחזקה טומאה אין נראית כמטמא בידים:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כל שעה שמותר לאכול. מדלא קאמר כל שעה שאוכל מאכיל, ונקט לה בתרי לישני, משמע דאתרי גברי קאי. והכי קאמר, כל שעה שמותר לכהן לאכול בתרומה מאכיל ישראל חולין לבהמתו. ומתניתין רבן גמליאל היא שרבן גמליאל אומר חולין נאכלין כל ארבע ותרומה כל חמש. ולית הלכתא כותיה, אלא בין בתרומה בין בחולין אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחלת שש:",
+ "מאכיל לבהמה ולחיה ולעופות. צריכי, דאי תנא בהמה, הוי אמינא בהמה דאי משיירא חזי לה ומבער ליה אין, אבל חיה כגון נמיה וחתול וחולדה דאורחה להצניע אימא לא. ואי תנא חיה, ה״א חיה דאי משיירא מצנעה ליה ולא עבר עליה על בל יראה אימא אין, אבל בהמה זימנין דמשיירא ולאו אדעתיה לבערו ועבר עליה על בל יראה אימא לא, קמ״ל. ועופות, איידי דתנא בהמה וחיה תנא נמי עופות:",
+ "ומוכרו לנכרי. לאפוקי מבית שמאי דאמרי לא ימכור אדם חמצו לנכרי אלא אם כן יודע בו שיכלה קודם הפסח דקסברי מצווה אני לבערו מן העולם ולא שיהיה קיים:",
+ "ומותר בהנאתו. בהנאת אפרו. כגון אם חרכו באור קודם זמן איסורו מותר ליהנות באפרו אפילו לאחר זמן איסורו:",
+ "עבר זמנו. משהגיע שעה ששית אף על פי שאין איסורו אלא מדברי סופרים, אסור בהנאתו כאילו היה מאיסורי הנאה של תורה. שאם קידש בו אשה אין חוששין לקדושיו, ואפילו בחמץ נוקשה, כגון דגן שנפל עליו דלף וכיוצא בו שבפסח עצמו אין איסורו אלא מדברי סופרים, אם קידש בו אשה ביום י״ד משהגיע שעה ששית אין חוששין לקדושיו:",
+ "ולא יסיק בו תנור וכירים. לרבי יהודה איצטריך, דאמר אין ביעור חמץ אלא שריפה, מהו דתימא בהדי דקא שריף ליה לתהני מיניה, קמ״ל דלא, דאפילו כדרך ביעורו אסור ליהנות ממנו מכי מטא זמן איסוריה:",
+ "ר״י אומר אין ביעור חמץ אלא שריפה. דיליף מנותר דאסור בהנאה וענוש כרת כחמץ, ומצותו בשריפה ולא בדבר אחר. ורבנן לא ילפי מנותר, דחלב של שור הנסקל יוכיח, שאסור באכילה ובהנאה וענוש כרת ואינו טעון שריפה:"
+ ],
+ [
+ "מותר בהנאה. לאו למימרא דבאכילה אסור, אלא איידי דבעי למתנא סיפא ושל ישראל אסור בהנאה, תנא גבי נכרי מותר בהנאה. אי נמי, משום דאיכא דנהגי איסורא בפת של נכרי, משום הכי לא תני בהדיא חמץ של נכרי מותר באכילה:",
+ "משום שנאמר לא יראה לך. כלומר קנסא קנסינן ליה הואיל ועבר על לא יראה לך. אי נמי, ארישא קאי חמץ של נכרי מותר, משום שנאמר לא יראה לך ודרשינן שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים:"
+ ],
+ [
+ "נכרי שהלוה לישראל. מעות על חמצו קודם הפסח, ואמר לו הישראל אם לא הבאתי לך מעות עד יום פלוני קנה מעכשיו. וכגון שהרהינו אצלו בביתו ושהה אצל הנכרי כל ימי הפסח. ",
+ "לאחר הפסח מותר בהנאתו. דכיון דמטא זמניה ולא פרעיה לא הוי מחוסר גוביינא דברשותו של נכרי היה, אגלאי מילתא למפרע דמשעה שהרהינו אצלו הוה דידיה:",
+ "וישראל שהלוה לנכרי כו׳ אגלאי מלתא למפרע דשל ישראל הוה:",
+ "הרי הוא כמבוער. ואף על פי כן צריך לבטלו, שמא יפקח הגל במועד ונמצא עובר עליו:",
+ "כל שאין הכלב יכול לחפש אחריו. וכמה היא חפישת הכלב, ג׳ טפחים:"
+ ],
+ [
+ "בשוגג. ששגג בתרומה אפילו הזיד בחמץ:",
+ "משלם קרן וחומש. ואע״ג דחמץ בפסח אסור בהנאה ולא שוה מידי, משום דבאוכל תרומה בשוגג כתיב (ויקרא כ״ב:י״ד) ונתן לכהן את הקודש, דבר הראוי להיות קודש, שאין משלם לו מעות אלא פירות והתשלומים נעשים תרומה הלכך לאו בתר דמים אזלינן:",
+ "במזיד. שהזיד בתרומה אפילו שגג בחמץ פטור מן התשלומין:",
+ "ומדמי עצים. אם תרומה טמאה היא אין משלם דמי עצים שהיתה ראויה להסיק תחת תבשילו, משום דמזיד בתרומה אינו אלא כשאר גזלן דעלמא, ומעות משלם לפי דמים ולא לפי מדה, וחמץ בפסח לאו בר דמים הוא שהרי אסור בהנאה, ואף להיסק לא חזי ולא מידי אפסדיה:"
+ ],
+ [
+ "ידי חובתו. משום חובת מצה בלילה הראשון שהוא מחויב לאכול מצה דכתיב (שמות י״ב:י״ח) בערב תאכלו מצות:",
+ "בחטים ובשעורים וכו׳ אבל אורז ודוחן ושאר מינים לא, דכתיב (דברים ט״ז:ג׳) לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות, דברים הבאים לידי חמוץ אדם יוצא בהן ידי חובת מצה, יצאו אורז ודוחן ושאר מינים שאין באין לידי חמוץ אלא לידי סרחון:",
+ "ובדמאי ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו. כל הני למאי אצטריכו, מפורשים במסכת שבת פרק מפנין:",
+ "והכהנים בחלה ובתרומה. דמהו דתימא מצה השוה וראוייה לכל אדם בעינן, וחלה ותרומה אינן ראויין לזרים, קמ״ל:",
+ "חלות תודה ורקיקי נזיר אין יוצאין בהן. אף על פי שהן מצה גמורה, דכתיב (שמות י״ב:י״ז) ושמרתם את המצות, מצה המשתמרת לשם מצה, יצאו אלו שאינן משתמרות לשם מצה אלא לשם זבח:",
+ "למכור בשוק יוצא בהם. דכל למכור בשוק אמר אי מזדבנא מזדבנא, ואי לא, אכילנא לה אנא למצה של מצוה:"
+ ],
+ [
+ "בחזרת. בערבי חס״א לטוג״א בלע״ז:",
+ "ובעולשים. בערבי הנדב״י. ובלע״ז אנדיבי״א. והערוך פירש שהוא ירק שקורין לו בלע״ז קרשפי״ל:",
+ "ובתמכה. סיב הגדל סביבות הדקל:",
+ "ובחרחבינא. אלקרצעינ״א בערבי:",
+ "ובמרור. מין כוסברתא הוא מר ביותר:",
+ "בין לחים בין יבשים. דוקא בקלח שלהן, כדאמרינן בסיפא ויוצאים בקלח שלהן. אבל עלין, לחים אין, יבשים לא:",
+ "שלוקים. מבושלין יותר מדאי עד שנמוחים:",
+ "כבושים. בחומץ:",
+ "מבושלין. כדרך בישול:",
+ "ומצטרפין לכזית. לצאת ידי חובת מרור. והוא הדין בחמשת מיני דגן שמצטרפין בכזית לצאת ידי חובת מצה. ואתרווייהו קאי:"
+ ],
+ [
+ "אין שורין את המורסן. במים קרים וכל שכן פושרין כדי לתת לפני התרנגולים:",
+ "אבל חולטין. ברותחין שכל זמן שהמים רותחים אינו יכול להחמיץ. והאידנא נהוג עלמא איסורא אפילו בחליטה ברותחים:",
+ "לא תשרה את המורסן. לשוף בו בשרה, מפני שמחמיץ בשרייתו:",
+ "אבל שפה היא. מורסן על בשרה יבש אף על גב שמים טופחים על בשרה:",
+ "לא ילעוס. לא יכוס בשיניו:"
+ ],
+ [
+ "בחרוסת. דבר שיש בו חומץ ומים ועשוי לטבל בו בשר:",
+ "ואם נתן. לתוך החרדל: ",
+ "יאכל מיד. שהחרדל חד ואינו ממהר להחמיץ כמו החרוסת. אבל בחרוסת מודה תנא קמא לרבי מאיר דאסור:",
+ "ורבי מאיר אוסר. אף אם נתן לתוך החרדל, דסבר חרדל לאלתר מחמיץ כמו החרוסת. ואין הלכה כרבי מאיר:",
+ "לא במשקין ולא במי פירות. דכתיב (שמות י״ב:ט׳) ובשל מבושל, מכל מקום:",
+ "אבל סכין ומטבילין. לאחר צלייתו, ולא אמרינן דמבטל טעמו. אי נמי אפילו קודם צלייתו שרי לסוך הפסח במי פירות, דהכי תנן בכיצד צולין, סכו בשמן תרומה אם חבורת כהנים יאכלו:",
+ "מי תשמישו של נחתום. שמצנן בהן ידיו בשעה שמקטף את המצה:",
+ "ישפכו. במקום מדרון, שלא ישארו מכונסים במקום אחד ויחמיצו:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אלו עוברין. אלו מתבערים מן העולם. דאע״ג דאין עוברים עליהם על בל יראה, מדרבנן מיהא צריכי ביעור, דהכי תנן לקמן שיאור ישרף ואע״ג דהאוכלו פטור:",
+ "כותח הבבלי. עשוי מפת מעופש וחלב. ורגילים לטבל בו את המאכל:",
+ "שכר המדי. שכר שהיו עושין במדי מחטים או שעורים שרויים במים:",
+ "וחומץ האדומי. חומץ שעשוי בארץ אדום, שנותנים שעורים [ביין] ומשהין אותם שם כדי שיחמיצו:",
+ "וזיתום המצרי. תלתא שערי ותלתא קורטמי הוא כרכום מדברי ונקרא בערבי קרטום ותלתא מלחא, ועושין אותו לרפואה. עד כאן חמץ הראוי לאכילה ע״י תערובת. מכאן ואילך חמץ נוקשה בעיניה:",
+ "וזומן של צבעים. מים שנותנים בהם סובין, ומשתמשים בהם הצבעים למלאכתן:",
+ "ועמילן של טבחין. [פת] שעושין מקמח תבואה שלא הביאה שליש בשולה, ומכסים בה את הקדרה לשאוב את הזוהמא:",
+ "וקולן של סופרים. עפר הרחיים מגבלין אותו במים, וסופרים מדבקים בו ניירותיהם:",
+ "רבי אליעזר. מוסיף, דאילו תנא קמא לית ליה אלא חמץ דגן גמור על ידי תערובת או חמץ נוקשה בעיניה, ור׳ אליעזר מוסיף אף תכשיטי נשים שהן חמץ נוקשה על ידי תערובת סממנים אחרים. ובגמרא פריך, תכשיטי נשים סלקא דעתך אלא אימא אף טפולי נשים, סולת שנשים טופלות ומחברות על בשרן עם סממנין אחרים להשיר את השער או להלבין ולעדן את הבשר. ואין הלכה כר״א:",
+ "כל שהוא מין דגן. מחמשת המינים, ומעורבין בהן מים. דאי אין בהם מים אלא מי פירות קיימא לן דמי פירות אין מחמיצין:",
+ "הרי אלו באזהרה. אם אכלן עובר בלאו:",
+ "ואין בהם כרת. דעל חמץ גמור ענוש כרת ואינו ענוש כרת על התערובת, אבל לוקה על אכילתו אם אכל כזית חמץ בתוך התערובת בכדי אכילת פרס. אבל אם לא אכל כזית חמץ בתוך התערובת בכדי אכילת פרס אינו לוקה מן התורה, מיהו איסורא מיהא איכא, דחמץ בפסח אוסר בתערובתו בכל שהוא:"
+ ],
+ [
+ "בצק שבסידקי עריבה. ועשוי לחזק שבריה וסדקיה. אם יש כזית במקום אחד חייב לבער, פחות מכאן בטל במיעוט. ואם אינו עשוי לחזק אפילו פחות מכזית חייב לבער, לפי שאינו מבטלו שם ואפשר שימלך ויטלנו משם:",
+ "וכן לענין הטומאה. אם נגע שרץ בהאי בצק בפסח שאיסורו חושבו, אם יש בו כזית חוצץ בפני הטומאה ולא הוי כעריבה ולא נחתא לה טומאה לעריבה. ובפחות מכזית, אם אינו מקפיד עליו בטל לגבי עריבה והוי כאילו נגע השרץ בעריבה עצמה והיא טמאה:",
+ "אם מקפיד עליו חוצץ. הכי קאמר, ובשאר ימות השנה שאין איסורו חושבו, אין הדבר תלוי בשיעור אם יש בו כזית אם לאו, אלא בקפידא תליא מלתא, אם הקפיד עליו ועתיד ליטלו משם חוצץ בפני הטומאה בין יש בו כזית בין אין בו כזית ולא נחתא טומאה לעריבה, ואם לא הקפיד עליו ורוצה בקיומו אפילו יש בו כמה זיתים הרי הוא כעריבה, וכשנוגע השרץ בבצק הוי כאילו נגע בעריבה ממש:",
+ "בצק החרש. שמכין עליו ביד ואינו משמיע קול ודומה לחרש שקוראין לו ואינו משיב. פירוש אחר, בצק החרס, שהוא קשה כחרס ואינו ניכר אם החמיץ:",
+ "אם יש כיוצא בו שהחמיץ. אם יש עיסה אחרת שנילושה בשעה שזו נילושה וכבר החמיצה, אסור. ואם אין שם כיוצא בו, הוי שיעורה כדי שיהלך אדם מיל בהליכה בינונית. ושיעור זה כזמן שני חומשי שעה:"
+ ],
+ [
+ "חלה בטומאה. שנטמאת העיסה ושוב אין החלה הניטלת ממנה ראויה לאכילת כהן, כיצד מפרישין אותה ביום טוב של פסח, הרי אין יכול לאפותה בפסח מאחר שאינה ראויה לאכילה, ולשהותה ולשורפה בערב אי אפשר שמא תחמיץ, ולהאכילה לכלבים אי אפשר שאין מבערין קדשים ביום טוב:",
+ "רבי אליעזר אומר לא יקרא לה שם חלה עד שתאפה. דאכתי כל חדא וחדא חזיא ליה, דמכל חדא וחדא מפריש פורתא, ולאחר אפייתה אם רצה יפריש חלה שלימה על הכל, דקסבר רבי אליעזר הרודה מן התנור ונותן לסל, הסל מצרפן לחלה:",
+ "לא זהו חמץ שמוזהרים עליו. דלאו דידיה הוא לאחר שקרא עליה שם, וקרא כתיב (שמות י״ג:ז׳) לא יראה לך, שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה, וזה אינו שלך ולא של חברך דאכתי לא מטא ליד כהן. ור׳ אליעזר סבר הואיל אי בעי מתשיל עלה הויא הקדש בטעות ואינו הקדש וחזיא ליה לאכילה, נמצא דשלו היא וחמץ של ישראל הוא. ורבי יהושע סבר לא אמרינן הואיל. והלכה כרבי אליעזר:"
+ ],
+ [
+ "שלש נשים לשות כאחת. כל אחת תנור מלא, ואין כאן חימוץ, אף על פי [שהאחת] ממתנת עד שיאפו השתים:",
+ "וחכ״א. אין להקל כל כך שיהו לשות כאחת, אלא שלש נשים עוסקות כל אחת בבצק שלה:",
+ "אחת לשה. האחרונה לשה כשחברתה האמצעית מקטפת, והשלישית שלשה תחלה אופה, נמצאו שלשתן עוסקות בבת אחת, כל אחת בבצק שלה, אחת לשה שלה, ואחת מקטפת שלה, ואחת אופה שלה:",
+ "לא כל הנשים. רבי עקיבא אמלתיה דרבן גמליאל קא מהדר ואמר שאין ראוי לעשות כדבריו. לפי שיש נשים עצלניות ומחמיצות אם שוהות כל כך, ויש תנור שאינו חם מהר, ויש עצים שאין נבערים מהר. אלא כדברי חכמים ראוי לעשות, לעסוק תמיד בבצק, שכל זמן שעוסקין בבצק אינו בא לידי חמוץ. וכן הלכה:",
+ "זה הכלל תפח. הבצק שבידה שרואה שרוצה לתפוח:",
+ "תלטוש. ידה במים צוננין ותקטפנה ותצטנן:"
+ ],
+ [
+ "שיאור. שלא החמיץ כל צרכו: [סידוק] דרך הבצק כשמחמיץ נעשה סדקים סדקים:",
+ "כקרני חגבים. סדק לכאן וסדק לכאן:",
+ "זה וזה האוכלו חייב כרת. דקרני חגבים נמי הוא סדוק. ואיזהו שיאור שפטור, זה שאין בו שום סדוק אבל הכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו מתוך פחד [שפניו מכסיפין]. והלכה כחכמים:"
+ ],
+ [
+ "מבערים את הכל. בין חולין בין תרומה. חוץ מכדי אכילתו לשבת:",
+ "תרומה מלפני השבת. שאין יכול להאכילה לא לזרים ולא לבהמה ולהשהותה אי אפשר. אבל חולין אין צריך לבער אלא בזמנו שיכול למצוא להם אוכלים הרבה. והלכה כר״א ברבי צדוק:"
+ ],
+ [
+ "ההולך. בי״ד קאי:",
+ "אם יכול. שיש שהות ביום:",
+ "להציל מן הגייס. את ישראל הנרדפים:",
+ "יבטל בלבו. ולא יחזור ואפילו יש שהות, דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי:",
+ "לשבות שביתת הרשות. שהיה הולך להחשיך על התחום ולקנות שביתה להלך משם והלאה אלפים אמה לדבר הרשות, יחזור מיד. אבל לקנות שביתת מצוה כגון שצריך לילך למחר לבית האבל או לבית המשתה, היינו כהולך לשחוט את פסחו:"
+ ],
+ [
+ "שיש בידו בשר קודש. שנפסל ביוצא. שחומת ירושלים היא מחיצה לקדשים [קלים]:",
+ "אם עבר צופים. שם מקום שמשם רואים בית המקדש:",
+ "שורפו במקומו. ולא הטריחוהו לחזור:",
+ "ואם לאו חוזר ושורפו. דכתיב (ויקרא ו׳:כ״ג) בקודש לא תאכל באש תשרף, במקום אכילתו שריפתו:",
+ "זה וזה. חמץ דאמרינן לעיל ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו וכו׳, ובשר קודש שעמו:",
+ "כביצה. אבל בפחות, חמץ מבטלו בלבו, ובשר קודש שורפו במקומו. וסבר ר׳ מאיר חזרתו כטומאתו, מה טומאת אוכלין בכביצה שאין אוכל מטמא בפחות מכביצה, כך אינו חוזר על פחות מכביצה:",
+ "רבי יהודה אומר זה וזה בכזית. סבר חזרתו כאיסורו, מה איסורו בכזית שעל כזית חמץ או בשר קודש חייב, כך על כזית חוזר:",
+ "בשר קודש. משום חומרא דקדשים חוזר אף על כזית, חמץ דחולין אינו חוזר אלא על כביצה. והלכה כחכמים:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מקום שנהגו עד חצות. עד חצי היום:",
+ "שלא לעשות. כדי שלא יהא טרוד במלאכה וישכח ביעור חמץ ושחיטת פסח ותיקון מצה של מצוה:",
+ "ואל ישנה אדם. הכי קאמר, ההולך ממקום שאין עושין למקום שעושין נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם ולא יעשה, דהא דקיי״ל אל ישנה אדם ממנהג העיר אינו אלא מפני המחלוקת וכאן אין מחלוקת, דמאי קא אמרת הרואה אותו בטל אומר זה שבטל חושב שהמלאכה אסורה וחולק על כולנו, לא אמר הכי, אלא אמר אין לו מלאכה שהרי כמה בטלנים איכא בשוקא כל ימות השנה. והא דתנן נותנים עליו חומרי מקום שיצא משם, אינו אלא בזמן שדעתו לחזור למקומו, אבל אין דעתו לחזור למקומו נוהג כמנהג אנשי מקום שהלך לשם, בין לקולא בין לחומרא:"
+ ],
+ [
+ "המוליך פירות שביעית ממקום שכלו. לחיה מן השדה וחייבין עליו בני מקומו לבערן מן הבית. והוליכן זה למקום שלא כלו, ובני אותו מקום עדיין אוכלין הן מן המכונסים לבית, חייב לבער משום חומרי המקום שיצא משם:",
+ "רבי יהודה אומר אומרים לו צא והבא לך אף אתה. פלוגתא דרבי יהודה ות״ק בכובש שלשה מיני ירק בחומץ או בציר להתקיים ושנים מהם כלו לחיה מן השדה והשלישי לא כלה, ת״ק סבר אוכל מאותן שכלו על סמך אותו שלא כלה הואיל והן בחבית אחת. והכי משתמע למלתיה, ממקום שלא כלו למקום שכלו לגמרי חייבין לבער. אבל לא כלו כולן אלא מקצתן אוכל אף ממין הכלה כל זמן שלא כלו כולן, דאוכלין על סמך האחרון. ורבי יהודה אומר אומרים לו צא והבא לך אף אתה מאותו המין שכלה כמו שהביא זה האיש ולא תמצא, הילכך אינו אוכל אלא מהמין שלא כלה, דאין אוכלין מהמינין שכלו על סמך המין שלא כלה, וחייב לבער המינין שכלו. והלכה כרבי יהודה דקאי בשיטתיה דרבן גמליאל שהלכה כמותו במסכת שביעית פרק הפיגם:"
+ ],
+ [
+ "מקום שנהגו שלא למכור. דהחמירו על עצמן דלמא אתי למכור גסה:",
+ "ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה. דגזור רבנן שמא ישאיל או ישכיר בהמתו לעובד כוכבים, ואדם מצווה על שביתת בהמתו. אי נמי, פעמים שמוכרה לו ערב שבת עם חשיכה וצועק לה הישראל כדי שתלך לפני הקונה והיא מכרת קולו והולכת מחמתו, ונמצא מחמר אחר בהמתו בשבת:",
+ "עגלים וסייחין. קטנים אף על גב דלאו בני מלאכה נינהו מחלפי במכירת גדולים. ושבורים מחלפי במכירת שלמים:",
+ "רבי יהודה מתיר בשבורה. דאינה בת מלאכה לעולם. אבל בעגלים וסייחים מודה, כיון דלכי גדלי הוו בני מלאכה. ואין הלכה כר׳ יהודה:",
+ "בן בתירא מתיר בסוס. הואיל ולרכיבה עומד והחי נושא את עצמו. ואין הלכה כבן בתירא. ועל ידי סרסור שרי למכור בהמה לעובד כוכבים בזמן שאין הבעלים מצויין שם בעת המכירה, דליכא למיחש שמא ישאילנה וישכירנה שהרי אינה שלו. ושמא תלך מחמת קולו ונמצא מחמר להא נמי ליכא למיחש, שאינה מכרת את קולו:"
+ ],
+ [
+ "מקום שנהגו שלא לאכול. שנראה כאוכל פסחים בחוצה לארץ:",
+ "שנהגו להדליק את הנר ביום הכפורים. מפני שיום הכפורים אסור בתשמיש המטה, וכל זמן שהנר דולק לא ישמש שאסור לאדם לשמש מטתו לאור הנר:",
+ "שנהגו שלא להדליק. שמא יראה אשתו ותשא חן בעיניו וישמש:",
+ "ומדליקין בבתי כנסיות. ובכל מקום שאין איש ואשתו מתייחדים שם:"
+ ],
+ [
+ "תלמידי חכמים בטלים. ממלאכתן כל אותו היום, כדי שלא יסיחו דעתם מאבילות:",
+ "לעולם יעשה אדם עצמו כתלמיד חכם. ולא מחזי כיוהרא שהרואה אותו בטל אומר אין לו מלאכה לעשות ולא מפני שנוהג בו איסור:",
+ "וחכמים אומרים ביהודה וכו׳ חכמים סבירא להו דעשיית מלאכה בערבי פסחים לאו במנהגא תליא מלתא, אלא ביהודה היו מתירים ובגליל אוסרים איסור גמור, ולא מכח מנהג:",
+ "הלילה. ליל ארבעה עשר, לאנשי גליל שאוסרים לעשות מלאכה בערבי פסחים:",
+ "בית שמאי אוסרים. להם ככל שאר ימים טובים שאסורים בעשיית מלאכה שהלילה הולך אחר היום:",
+ "ובית הלל מתירים. מידי דהוה אתענית שהיום אסור באכילה והלילה מותר:"
+ ],
+ [
+ "כל מלאכה. שהיא לצורך המועד והתחיל בה קודם ארבעה עשר גומרה בארבעה עשר, ואפילו במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה. אבל מלאכה שאינה לצורך המועד, במקום שנהגו לעשות מלאכה עושין, ומקום שנהגו שלא לעשות, אפילו התחיל בה קודם ארבעה עשר אינה גומרה:",
+ "חייטים. שרי בארבעה עשר בכל מקום, שכן מצינו בהן בחולו של מועד קולא יותר משאר אומניות שהדיוט שאינו אומן בכך תופר כדרכו, הלכך בארבעה עשר דקיל מחול המועד אפילו אומן נמי שרי:",
+ "והספרים והכובסין. שכן הבא ממדינת הים והיוצא מבית האסורים מספרים ומכבסים בחול המועד, וכיון דאשכחן בהן צד היתר בחול המועד, בארבעה עשר דקיל שרי לכולי עלמא:",
+ "אף הרצענים. שכן עולי רגלים מתקנין מנעליהן בחול המועד. וחכמים סברי אין למדין תחלת מלאכת רצענים שעושין מנעלים חדשים תחלה, מסוף מלאכה תיקון מנעלים של עולי רגלים. והלכה כחכמים:"
+ ],
+ [
+ "מושיבין שובכין. שובכי יונים שיהיו יושבים לגדל אפרוחים, מושיבין אותם לכתחלה בי״ד:",
+ "ותרנגולת שברחה. בחולו של מועד. דאילו בי״ד השתא אותובי שובכין לכתחלה אמרת דשרי אהדורי מיבעיא. אלא התרנגולת שברחה בחולו של מועד קאמר דמחזירין. והוא שישבה על הבצים ג׳ ימים קודם שברחה דשוב אין הביצים ראויים לאכילה ודבר האבד הוא, הלכך אם מתה מושיב אחרת תחתיה משום הפסד דביצים:",
+ "גורפין. משליכין לחוץ:",
+ "ובמועד. שחמור יותר, אין משליכין לחוץ אלא מסלקין לצדדין:",
+ "מוליכין ומביאין כלים מבית האומן. בארבעה עשר. ואע״פ שאינו לצורך המועד:"
+ ],
+ [
+ "עשו אנשי יריחו. היו נוהגין לעשות אנשי יריחו:",
+ "מרכיבין דקלים. ענף רך של דקל זכר מרכיבו בדקל נקבה שהזכר עושה פירות והנקבה אינה עושה פירות:",
+ "כל היום. כלומר בארבעה עשר:",
+ "וכורכין את שמע. שלא היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקריאת שמע. פרוש אחר שלא היו מפסיקין בין אחד לואהבת, שצריך להאריך באחד ולהפסיק בין מלכות שמים לדברים אחרים:",
+ "וקוצרין וגודשין. עושין גדיש מן החדש לפני העומר, ולא חיישינן דלמא אתי למיכל מיניה:",
+ "ולא מיחו בידם. כל הששה דברים שעשו, כולם שלא ברצון חכמים היו עושין, אלא שעל אלו הג׳ לא מיחו ועל ג׳ האחרונים מיחו:",
+ "מתירין לאכול גמזיות של הקדש. גידולים שגדלו באילן של הקדש, דקסברי אין אסור אלא הפרי עצמו שהוקדש. ואית ספרים דגרסי מתזיר, כלומר חותכים וכורתים ענפי אילנות של הקדש שצמחו אחר שהקדישו האילן, ליהנות מהן:",
+ "ואוכלין. בשבת ויום טוב פירות שנמצאו תחת האילן ולא נודע אם נשרו מאמש והם מותרים או נשרו היום ואסורים:",
+ "ונותנים פאה לירק. ואנן קיימא לן דכל דבר שאין אדם מכניסו לקיום אינו חייב בפאה, וירק דבר שאין מכניסו לקיום הוא:",
+ "ומיחו בידם חכמים. משום דקא מפקעי לה מן המעשר, והעניים אוכלים אותה בטבלם, כסבורין שהוא פאה ופאה פטורה מן המעשר משום דהפקר היא:"
+ ],
+ [
+ "גירר עצמות אביו. משום כפרה. ולא קברו לפי כבודו על מטה נאה, כדי שיתגנה על רשעו ויווסרו הרשעים:",
+ "כתת נחש הנחשת. כדכתיב בדברי הימים, לפי שהיו טועין אחריו:",
+ "וגנז ספר רפואות. לפי שלא היה לבם נכנע על חליים אלא מתרפאים מיד. והרמב״ם פירש, ספר רפואות, ספר מודיע מעניני צורות הכוכבים והטלסמאות, שצורה פלונית העשויה בזמן ועת ידוע מרפאת מחולי פלוני, וזה היה קרוב להטעות הבריות אחר עבודת כוכבים ולכך גנזו:",
+ "עיבר ניסן בניסן. לאחר שנכנס ניסן נמלך ועשה אדר שני. והכתוב אומר (שמות י״ב:ב׳) החדש הזה לכם, זה ניסן, ואין אחר ניסן. ולא עיבר חזקיה לאחר שנכנס ניסן ממש, אלא יום שלשים של אדר עיבר את השנה, ואנן קיי״ל אין מעברין את השנה בשלשים של אדר הואיל וראוי לקבעו ניסן:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "תמיד נשחט. תמיד של בין הערבים נשחט כל שאר ימות השנה בשמנה ומחצה. דזמן שחיטת התמיד מכי ינטו צללי ערב שהוא משש שעות ומחצה ולמעלה שחמה נוטה למערב, שחצי שש וחצי שבע היא עומדת באמצע הרקיע, ואין צל נוטה אלא צל כל אדם תחתיו. ומאחרין שחיטתו שתי שעות אחר זמנו מפני נדרים ונדבות שא״א להקריבם אחר תמיד של בין הערבים כדכתיב (ויקרא ו׳:ה׳) והקטיר עליה חלבי השלמים, על עולת הבוקר השלם כל הקרבנות כולן, שלא יהא דבר מאוחר לתמיד של בין הערבים. ואפילו בשבת שאין קרבים נדרים ונדבות, מאחרים זמן שחיטת תמיד של בין הערבים משום סרך נדרים ונדבות דחול. ובערב פסח שהפסח קרב אחר תמיד של בין הערבים, מקדמינן ליה שעה אחת ועבדינן ליה בשבע ומחצה:",
+ "חל להיות בע״ש. דאיכא נמי צליית הפסח דלא דחיא שבת וצריך לצלותו מבעוד יום, מקדמינן ליה ומותבינן ליה אדיניה שיהיה נשחט בו׳ ומחצה:",
+ "וקרב בשבע ומחצה. גמר הקרבתו בשבע ומחצה, ששוהין שעה אחת בעשייתו:"
+ ],
+ [
+ "ששחטו שלא לשמו. כגון ששחטו לשם שלמים. או קבל הדם במזרק. או הוליך הדם למזבח. או זרק הדם על גבי המזבח. שלא לשמו. שבארבע עבודות הללו המחשבה פוסלת הזבח:",
+ "או לשמו ושלא לשמו. כגון ששחט לשמו וקבל הדם שלא לשמו:",
+ "או שלא לשמו. הך סיפא אשמעינן דמחשבים מעבודה לעבודה, שאם חשב בשעת עבודה זו על חברתה לעשותה במחשבה פסולה כגון דאמר הריני שוחט לשמו ע״מ לזרוק דמו שלא לשמו, נפסל הזבח מיד ואפילו לא עשה השניה במחשבה פסולה כמו שחשב. והכי משמעותא דמתניתין, או שחשב בשעת שחיטה לזרוק הדם שלא לשמו ושחט לשמו פסול. ופסח דפסול שלא לשמו נפקא לן מקרא דכתיב (שמות י״ב:כ״ז) ואמרתם זבח פסח הוא, עד שיהיה הזבח לשם פסח, והוא משמע לעכב:"
+ ],
+ [
+ "שחטו שלא לאוכליו. חולה וזקן וקטן שאין יכולין לאכול כזית בשר, ואין בו מנויין אחרים אלא הן, פסול, דלפי אכלו כתיב (שם), הראוי לאכול:",
+ "שלא למנוייו. נמנו עליו חבורה זו ושחטו לשם חבורה אחרת:",
+ "לערלים. לישראלים שמתו אחיהם מחמת מילה, והני פסולים לאכול פסח. דכתיב (שם) וכל ערל לא יאכל בו. וטמאים נמי אסורין בקדשים, ובכרת הן על אכילתן:",
+ "לאוכליו ושלא לאוכליו כשר. ולא דמי לשמו ושלא לשמו דפסול, דהתם פסולו בגופו שהמחשבה שפוסלתו היתה בגופו של קרבן, אבל לאוכליו ושלא לאוכליו אין המחשבה הפוסלת בגופו של קרבן אלא בדבר שהוא חוץ ממנו:",
+ "ממרס בדמו. שלא יקרוש כדי שיהא ראוי לזריקה:",
+ "ואם זרק קודם לתמיד כשר. דאע״ג דפסח מאוחר לתמיד משום דכתיב ביה בערב ובין הערבים, לא מפסל בהכי:"
+ ],
+ [
+ "השוחט את הפסח על החמץ. כלומר ובשעת שחיטה היה חמץ ברשות השוחט או אחד מבני חבורה, אפילו לא היה החמץ בעזרה:",
+ "עובר בלא תעשה. דלא תשחט על חמץ דם זבחי (שמות לד). ואין הזבח נפסל:",
+ "אף התמיד. של בין הערבים דערבי פסחים ששחטו על חמץ, שהיה חמץ ברשות השוחט או המקריב, עובר בלאו, דדריש זבחי, המיוחד לי, והוא התמיד. ואין הלכה כרבי יהודה:",
+ "רבי שמעון אומר הפסח בארבעה עשר. ששחטו על חמץ, לשמו חייב, משום לא תשחט על חמץ, דפסח כשר הוא ושחיטה ראוייה היא ושמה שחיטה:",
+ "שלא לשמו פטור. דפסול הוא ושחיטה שאינה ראויה היא ולאו שמה שחיטה:",
+ "ושאר כל הזבחים. שנשחטו בי״ד אחר חצות על החמץ:",
+ "בין לשמן בין שלא לשמן פטור. ואע״פ שכשרים הן כדתנן כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים וכו׳, אע״פ כן פטור, דכתיב זבחי זבחי שני פעמים, לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא תזבח על חמץ דם זבחי (שם כג), ולמאי הלכתא פלגינהו רחמנא ולא כתב זבחיי בחד קרא והכל במשמע בין פסח בין שאר זבחים, לומר לך בזמן דאיכא זבח דהיינו בי״ד דאיכא פסח לא מחייב אשאר זבחים, ובזמן דליכא זבח כגון בתוך הפסח מחייב אשאר זבחים אם שחטן על חמץ:",
+ "ובמועד. בתוך הפסח, אם לשמו שחטו לפסח על החמץ:",
+ "פטור. מלא תשחט, דפסח שלא בזמנו לשמו פסול, והויא לה שחיטה שאינה ראויה:",
+ "שלא לשמו. אלא לשם שלמים:",
+ "חייב. דלהכי קאי והויא לה שחיטה ראויה, וחייב משום לא תשחט, בהדי לאו דלא יראה ולא ימצא:",
+ "ושאר כל הזבחים. שנזבחו בתוך המועד על חמץ:",
+ "בין לשמן בין שלא לשמן חייב. דקרא אשאר זבחים נמי אזהר:",
+ "חוץ מן החטאת ששחטה שלא לשמה. דפסולה היא משום דכתיב בשחיטתה חטאת היא, היא ולא הנשחטה שלא לשמה:"
+ ],
+ [
+ "הפסח נשחט בשלש כתות. [בין שהצבור מרובים] בין שהצבור מועטים ויכולים כולן לשחוט בבת אחת, מצוה ליחלק לשלש כתות זו אחר זו:",
+ "שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל, קהל, עדה, וישראל. הרי שלוש כתות:",
+ "בזיכי. כפות גדולות לקבל בהם הדם:",
+ "שורה שכולה כסף כסף. דהכי שפיר טפי:",
+ "ולא היו לבזיכים שולים. רחבים היו מלמעלה ותחתיהם חדים כדי שלא יוכלו לישב על הקרקע:",
+ "שמא יניחום. הכהנים לישב על הקרקע עד שיקבל דם אחר מחמת שהם מרובים וישכחום ויקרוש הדם ולא יהיה ראוי ליזרק:"
+ ],
+ [
+ "שחט ישראל. אם ירצה, שהשחיטה כשרה בזר בכל הקרבנות:",
+ "וקבל כהן. הדם בבזך, שמקבלה ואילך מצות כהונה:",
+ "נתנו לחבירו. שהרי כשורה הן עומדים:",
+ "וחברו לחברו. הא קמ״ל דברוב עם הדרת מלך:",
+ "וקבל המלא. מיד הנותן, תחלה, ואחר כך מחזיר את הריקן. אבל איפכא, מחזיר את הריקן ברישא לא, דמכי מושיט ליה האי מיד בעי לקבולי דאין מעבירין על המצות:",
+ "זריקה אחת. בבזך עצמו, ולא מתנה באצבע, שאין לך קרבן שטעון אצבע אלא חטאת לבדה דכתיב באצבעו:",
+ "כנגד היסוד. ברוחות שבמזבח שהיסוד תחתיהן, וזורק לזקיפתו של מזבח והוא נופל ליסוד. ולפי שאין היסוד מקיף כל המזבח אלא את הצפון ואת המערב ואוכל בדרום אמה אחת ובמזרח אמה אחת כמו שמפורש במסכת מדות, לכך הוצרך לומר נגד היסוד:"
+ ],
+ [
+ "קראו את ההלל. כל השלש כתות:",
+ "אם גמרו שנו. כשהיו מתחילים לשחוט היו מתחילים לקרות, ואם רבו הפסחים ומשך זמן שחיטתן עד שגמרו ועדיין רבים לשחוט, חוזרים וקורין שניה. ואם קראו שניה ועדיין לא גמרו שחיטת הפסחים של אותו הכת, חוזרין וקורין שלישית. וכן כת שניה ושלישית:",
+ "אע״פ שמעולם לא שלשו. שהכהנים היו רבים וזריזין:",
+ "לא הגיעו לאהבתי. אפילו פעם ראשונה:"
+ ],
+ [
+ "שהכהנים היו מדיחין את העזרה. מפני שהדמים מרובים היו מדיחין אותה בשבת. שאמת המים היתה מהלכת בעזרה וכשהן רוצים להדיח פוקקים את נקב יציאתה והמים פושטים על כל גדותיה ומדיחין כל העזרה [שהעזרה רצפה של שיש היתה כולה] ואח״כ פותחין הנקב והמים יוצאים:",
+ "מדם התערובות. המוטל על הרצפה. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+ ],
+ [
+ "אונקליות. מסמרים שראשיהן כפופים למעלה:",
+ "ובעמודים. שהיו קבועין בבית המטבחים בעזרה עמודים קטנים נקראים ננסים:",
+ "חלקים. מפוצלות קליפתן:",
+ "שחל להיות בשבת. ואין יכול לטלטל המקלות:",
+ "ידו על כתף חבירו. ותולה אותו בגידי ארכובותיו בזרועו. ואין הלכה כר״א. שמותר לטלטל אותן המקלות דאין שבות במקדש:"
+ ],
+ [
+ "אימוריו. החלבים הקרבים ע״ג המזבח:",
+ "במגיס. בקערה. תרגום קערותיו מגיסוהי:",
+ "ישבה לה בהר הבית. בשבת קאמר, שאין יכולין להוליך פסחיהן:",
+ "בחיל. בין הסורג לחומת העזרה של נשים בתחלת עליית הבית:",
+ "חשיכה יצאו וצלו את פסחיהן. שאין צליית הפסח דוחה את השבת:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "ואלו דברים בפסח דוחין את השבת. פסח דוחה את השבת, דנאמר מועדו בפסח (במדבר ט׳:ב׳) ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו, ונאמר מועדו בתמיד (שם כח) תשמרו להקריב לי במועדו, מה מועדו האמור בתמיד דוחה את השבת שנאמר (שם) על עולת התמיד, אף מועדו האמור בפסח דוחה את השבת:",
+ "שחיטתו וזריקת דמו. א״א לעשותן בלילה דכתיב (ויקרא ז׳:ט״ז) ביום צוותו להקריב, ביום ולא בלילה:",
+ "מחוי. קינוח, כמו אכלה ומחתה פיה (משלי ל׳:כ׳). מחוי קרביו דוחה את השבת, שלא יסריחו:",
+ "צלייתו והדחת קרביו אין דוחין. דאפשר משתחשך:",
+ "הרכבתו. על כתפו להביאו דרך רה״ר לעזרה. אע״פ שאין בו אלא איסור שבות, שהחי נושא את עצמו, אין דוחה, דהו״ל למעבדה מאתמול. וכן הבאתו מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו של קרבן פסח להסיר מומו, אע״פ שאין בו אלא איסור שבות, שחותכה בשיניו או בידו, אינן דוחים. והא דתנן בשלהי עירובין חותכין יבלת במקדש, ההיא ביבשה דמפרך פרכה, ומתניתין דהכא בלחה. ואע״פ דכשחותכה בשיניו או בידו כלאחר יד הוא, אפילו הכי אסור בלחה דהוה ליה למעבדה מאתמול:",
+ "ר״א אומר דוחין. דסבר מכשירי מצוה דוחים את השבת, במסכת שבת:"
+ ],
+ [
+ "שחיטה שהיא. אסורה בחולין בשבת משום איסור מלאכה גמורה, אעפ״כ דוחה את השבת בפסח:",
+ "אלו שהם משום שבות לא ידחו. בתמיה:",
+ "יום טוב יוכיח. שהתירו בו שחיטה ובישול שהוא אב מלאכה ומותרין להדיוט, ואסרו בו להביא דבר מחוץ לתחום ולאכלו, הואיל והיה אפשר לו מאתמול, ואע״ג דתחומים מדרבנן:",
+ "מה ראיה רשות למצוה. אכילת הדיוט רשות הוא, וצורך גבוה מצוה היא, ואם העמידו חכמים איסור שבות שלהן במקום רשות, יעמידוהו אף במקום מצוה. ורבי יהושע סבר כל שמחת יום טוב מצוה היא, ואפילו הכי אינה דוחה שבות:",
+ "הזאה תוכיח שהיא מצוה. בטמא מת שחל שביעי שלו להיות בשבת ערב הפסח, שאם לא יזה לא יעשה פסחו, ואפילו הכי אינו דוחה דהכי קים ליה לרבי עקיבא דלא דחיא. והזאה שבות היא דמיחזי כמאן דמתקן גברא:",
+ "ועליה אני דן. וגם על ההזאה אני חולק ואומר שתדחה ולא יעכבהו מפסח, מק״ו זה בעצמו:",
+ "א״ל ר׳ עקיבא או חלוף. או אני אחליף את הדין. דפשיטא ליה דהזאה מעכבא וילפינן בק״ו מינה לשחיטה [שתעכב]:",
+ "במועדו. ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו (במדבר ט׳:ב׳):",
+ "הבא לי מועד לאלו. שיהא להם זמן קבוע, כמו שקבע לשחיטה, הילכך כיון שלא קבע להם זמן ומצי למעבד מאתמול, לא דחיא, והזאה נמי לאו מגופיה דפסח היא ולא כתיב ביה במועדו. והלכה כר״ע:"
+ ],
+ [
+ "אימתי מביאים עמו חגיגה. עם הפסח בי״ד בניסן:",
+ "בזמן שהוא בא בחול ובטהרה. דאע״ג דפסח דחי שבת וטומאה, חגיגה לא דחיא שבת:",
+ "ובמועט. שהיה פסח מועט לאכילת בני חבורה, ואוכלין החגיגה תחלה כדי שיהיה הפסח גמר שביעתן:",
+ "במרובה. שהיתה החבורה מועטת ודי להן בפסח לבדו:",
+ "ובטומאה. שרוב צבור טמאין:",
+ "אין מביאין עמו חגיגה. שחגיגת יום י״ד רשות היא ולא חובה:"
+ ],
+ [
+ "מן הבקר. משא״כ בפסח שאינו בא לא מן הבקר ולא מן הנקבות:"
+ ],
+ [
+ "הפסח ששחטו שלא לשמו. בי״ד שחל להיות בשבת וסבור כשם שמותר לשמו כך מותר שלא לשמו:",
+ "חייב חטאת. שחלל שבת בשוגג:",
+ "אם אינן ראוין. לפסח. כגון עגל או איל בן שתי שנים או נקבה. חייב עליו חטאת אם נתעלמה ממנו שבת או סבור שמותר לשחוט זבחים אחרים לשם פסח בשבת, דהאי לאו טועה בדבר מצוה, דהכל יודעים שאין זה כשר לפסח:",
+ "ואם ראוין הן. כגון שה בן שנה של שלמים ששחטו לשם פסח, דמתוך שהוא טרוד ובהול לשחוט פסחו טעה בדבר זה ולא נזכר שהקדישו לזבח אחר:",
+ "רבי אליעזר מחייב חטאת. אעפ״י שטעה בדבר מצוה:",
+ "ורבי יהושע פוטר. דקסבר טעה בדבר מצוה ועשה מצוה כל דהוא פטור מחיוב חטאת שבה, וזה עשה מצוה שהקריב קרבן, דכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים, ואף הנשחטים לשם פסח מכשיר להו ר״י בפרק תמיד נשחט:",
+ "מה אם פסח. שמותר לשחטו בשבת לשמו, שינה את שמו אודית מיהא דחייב חטאת כדקתני לעיל:",
+ "ששינהו לדבר האסור. ששחטו לשם קרבנות אחרים שאסורים לשחטן בשבת:",
+ "ששינהו לדבר המותר. ששוחטו לשם דבר המותר לשוחטו בשבת:",
+ "אימורי ציבור. קרבנות האמורים בצבור בשבת כגון תמידים ומוספים יוכיחו שמותרים לשוחטן לשמן, והשוחט שאר זבחים לשמן בשבת חייב:",
+ "שיש להן קצבה. שאינו רואה אחרים עסוקין בשחיטתו, וכיון שנשחט התמיד יודע הוא שאין צריך לשחוט עוד, הילכך אין זה טועה אלא שוגג, דלא היה לו לטעות בדבר:",
+ "תאמר בפסח שאין לו קצבה. דהכל צריכין לכך והרי הוא רואה אחרים הרבה עסוקים בכך וטרוד הוא להתעסק במצוה. ואפילו שחט הוא פסח כבר ומצא זבח זה עומד בעזרה וכסבור שהוא פסח ושחטו לשם מי שהוא, טועה בדבר מצוה הוא:",
+ "רבי מאיר אומר. השוחט בשבת זבחים אחרים כל ימות השנה לשם אמורי צבור פטור. והלכה כרבי יהושע ואין הלכה כרבי מאיר:"
+ ],
+ [
+ "לאוכליו ושלא לאוכליו פטור וכו׳ דהא פסח כשר הוא, דאמרינן פרק תמיד נשחט דהשוחט לפסולים ולכשרים לא פסל:",
+ "שחטו ונמצא בעל מום חייב. דשוגג הוא ולא אנוס שהיה לו [לבקרו]:",
+ "שמשכו בעלים את ידם. ממנו קודם שחיטה ונמנו על אחר:",
+ "או שמתו או שנטמאו. דעכשיו לא נתנה שבת לדחות אצלם:",
+ "פטור. שאנוס הוא, דלא היה יודע שכך הוא ולא היה לו לבדוק על כך:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כיצד צולין. שפוד של רמון. ולא שאר עצים דמפקי מיא והוה ליה בשל מבושל במים, ורמון לא מפיק מיא. ובשפוד של מתכת לא, כדלקמן, דחם מקצתו חם כולו ונצלה מחמת שפוד, ורחמנא אמר צלי אש ולא צלי דבר אחר:",
+ "כמין בשול הוא זה. שמתבשלין בני מעיו לתוכו כבתוך הקדרה:",
+ "תולין חוצה לו. תוחבן בשפוד למעלה מפיו של טלה. והלכה כרבי עקיבא:"
+ ],
+ [
+ "אמר רבי צדוק כו׳ מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, ואם אסכלה מנוקבת היא כשרה ואמר רבי צדוק וכו׳, והלכה כרבי צדוק:",
+ "נגע הפסח בחרסו של תנור יקלף. מן הפסח מקום הנוגע בתנור, שנצלה שם מחום חרס התנור ולא צלי אש הוא:",
+ "נטף מרוטבו על החרס וחזר אליו. שחזר שומן שנתחמם מן החרס ונבלע בפסח:",
+ "יטול את מקומו. ולא סגי בקליפה אלא בנטילה כעובי אצבע, דשומן נבלע בתוכו הרבה, ואותו שומן צלי מן החרס הוא:",
+ "נטף מרוטבו על הסולת. והסולת רותחת דמצלי רוטב מחמת סולת, וההוא רוטב שבתוך הסולת אסור למיכליה דהוה ליה צלי מחמת דבר אחר, הלכך יקמוץ את מקומו וישרוף אותו קומץ כשאר קדשים הפסולים:"
+ ],
+ [
+ "סכו בשמן תרומה. שמותר לסוך הפסח במי פירות:",
+ "אם חי ידיחנו. דלא בלע:",
+ "ואם צלי הוא. בעי קליפה משום דבלע:",
+ "שאין פודים. מוכרים:",
+ "מעשר שני בירושלים. ואפילו לאכלו בטהרה, דכתיב (דברים י״ד:כ״ה) ונתת בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום:"
+ ],
+ [
+ "חמשה דברים. אין לך בצבור קרבן נאכל אלא אלו, וקרבן צבור דוחה את הטומאה דילפינן מפסח דכתיב ביה במועדו, ודוחה את הטומאה כשרוב הקהל טמאים, דהכי אמרינן איש כי יהיה טמא וכו׳, יחיד נדחה ואין צבור נדחין, ובקרבנות צבור כתיב (במדבר כ״ט:ל״ט) אלה תעשו לה׳ במועדיכם, כמו שנאמר בפסח במועדו, ואשמעינן מתניתין דאע״ג דקרבין בטומאה לאפוקי צבור ידי חובתן, אין נאכלים בטומאה. והא דתני חמשה דברים, ולא תני קרבנות צבור וכו׳, מנינא למעוטי חגיגת הרגלים כולם, דדמו לקרבן צבור משום דאתו בכנופיא באסיפת חברים לרגל ואינם דוחים את הטומאה כדרך שאין דוחים את השבת:",
+ "זבחי שלמי צבור. כבשי עצרת, שאין שלמים אחרים לצבור:",
+ "ושעירי ראשי חדשים. ולא תני שעירי רגלים, דכיון דאשמעינן זבחי שלמי צבור שהן מיני דמים ואין נאכלין בטומאה הוא הדין לכל שאר מיני דמים, ולא איצטריך למתני שעירי ראשי חדשים אלא משום דלא כתיב בהו מועד, וסלקא דעתך אמינא לא לדחו את הטומאה דהא כל קרבנות צבור ממועד נפקא לן, דכתיב בכולהו אלה תעשו לה׳ במועדיכם:",
+ "שלא בא מתחלתו אלא לאכילה. שכשנצטוה עיקר מצות פסח לאכילה נצטוה. דכתיב (שמות י״ב:ד׳) לפי אכלו, וכי שרייה רחמנא לאתויי בטומאה מאיש נדחה ואין צבור נדחין, אדעתא למיכלה שרייה:"
+ ],
+ [
+ "נטמא בשר וחלב קיים אינו זורק את הדם דעיקר פסח לאכילת אדם אתי:",
+ "ובמוקדשים אינו כן. שאפילו נטמא בשר, וחלב קיים זורק את הדם: "
+ ],
+ [
+ "נטמא הקהל. בטומאת מת, שאין פסח נדחה מפני הטומאה אלא מטומאת מת:",
+ "יעשו בטומאה. ואפילו טמאים יחידים, דהא [פסח] דטהורים גופייהו בטומאה אתו משום כהנים, שאין קרבן צבור הבא בטומאה חלוק, מאחר שקרבן רובם בא בטומאה אף היחידים עושים בטומאה:"
+ ],
+ [
+ "ואח״כ נודע שהוא טמא. הפסח או הדם:",
+ "הציץ מרצה. ופטור מפסח שני:",
+ "נטמא. בעליו טומאת הגוף במת:",
+ "אין הציץ מרצה. וחייב בפסח שני, דהא בשעת זריקה לאו בר מעבד פסח הוא דרחמנא דחייה:",
+ "הנזיר. דכתיב (במדבר ו׳) וכי ימות מת עליו [וגו׳] והימים הראשונים יפלו, דאם נטמא במת קודם הבאת קרבנותיו סותר:",
+ "הציץ מרצה על טומאת הדם. ותגלחתו כשרה ומותר לשתות יין וליטמא למתים:",
+ "ואין הציץ מרצה על טומאת הגוף. ואם [טמא] בשעת הבאת קרבנותיו סותר הכל:",
+ "נטמא. גופו:",
+ "בטומאת התהום. כל טומאת מת שלא ידע בה אדם קודם לכן נקראת טומאת התהום:",
+ "הציץ מרצה. דהלכה למשה מסיני שהותר טומאת התהום להם. כיון שלא הכיר בה אדם בטומאה זו מעולם, ואם נודע לו בטומאה זו אחר שהקריב פסחו אין צריך לעשות פסח שני. וכן נזיר שנודע לו בטומאת התהום לאחר שהביא קרבנותיו אין צריך להביא קרבן טומאה. ולא אמרו טומאת התהום אלא בטומאת מת בלבד:"
+ ],
+ [
+ "לפני הבירה. כל המקדש כולו קרוי בירה. ושורפים אותו שם כדי לביישן, שיזהרו שלא יבואו עוד לידי טומאה:",
+ "מעצי המערכה. שלא לבייש את מי שאין לו עצים:",
+ "נטמא מיעוטו. וכן נותר של פסח טהור:",
+ "הציקנין. העצרנין. צרי עין, שורפין אותו מיעוט שנטמא, והנותר מפסח טהור, לפני הבירה:"
+ ],
+ [
+ "הפסח שיצא. חוץ לחומה:",
+ "ישרף מיד. בארבעה עשר ולא צריך לאשהויי עד הבוקר של ט״ו כדי שתעובר צורתו דהיינו שיבא לידי נותר. ומיהו ביום טוב לא מצי שריף ליה דאין שורפין קדשים ביו״ט:",
+ "נטמאו בעלים או שמתו. אין פסולו בגופו אלא מחמת דבר אחר:",
+ "תעובר צורתו. ימתין עד שיבא לידי נותר, ואח״כ ישרפנו:",
+ "אף זה ישרף מיד. ר״י בן ברוקא לא פליג את״ק אלא כשנטמאו הבעלים או מתו קודם זריקת הדם דלא איחזי בשר באכילה והוה ליה כפסולו בגופו. ואין הלכה כר״י בן ברוקא:"
+ ],
+ [
+ "העצמות. שאינו יכול לשברן מפני שנאסרה שבירת עצם, ונותר בהן מוח וטעון שריפה:",
+ "והגידין. שהן אסורין באכילה ואין חייבין עליהן מן התורה, כגון שומנו של גיד הנשה שהוא מותר אלא שישראל קדושים נהגו בו איסור. אי נמי, הגיד החיצון הסמוך לבשר שהוא אסור ואין חייבין עליו, ומן התורה הוי נותר, ולאכלו אי אפשר דרבנן אסרוהו:",
+ "והנותר. בשר פסח שנתעצלו באכילתו ונתותר:",
+ "בששה עשר. שהוא חולו של מועד. אע״פ שנפסל בבוקר ראשון אין רשאי לשורפו ביו״ט, דשריפת קדשים עשה, ויו״ט עשה ולא תעשה, ואין עשה דוחה את ל״ת ועשה:"
+ ],
+ [
+ "כל הנאכל בשור הגדול. שכבר הוקשה כל העתיד להקשות בו:",
+ "יאכל בגדי הרך. ראוי לאכילה בפסח בן שמונה ימים. אבל מה שאין נאכל בשור הגדול אין נמנין עליו בפסח אף על פי שעכשיו הוא רך הואיל וסופו להקשות:",
+ "וראשי כנפים והסחוסים. הכי קאמר, ומהו הנאכל בשור הגדול ראשי כנפים, הסחוס שקורין טנרוס בלע״ז שבראש כף הכתף ושאר סחוסים כגון תנוך האזן וסחוסי החזה והצלעות הקטנות שבסוף השדרה, הואיל ובשור הגדול נאכלים ע״י שליקה, יאכלו בגדי הרך צלי:",
+ "אבל המותיר בטהור כו׳ דכתיב (שמות י״ב:י׳) לא תותירו ממנו עד בוקר והנותר ממנו עד בוקר באש תשרופו, בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה, לומר אם עברת על לאו, קיים עשה שבו ואינך לוקה. אי נמי, דהוי לאו שאין בו מעשה, וכל לאו שאין בו מעשה. אין לוקין עליו:",
+ "והשובר בטמא כו׳ דכתיב (שם) ועצם לא תשברו בו, בכשר מוזהר על שבירת עצם ואינו מוזהר על שבירת עצם בפסול:"
+ ],
+ [
+ "אבר. מן הפסח:",
+ "שיצא מקצתו. חוץ למחיצתו, וצריך לחתוך את היוצא דכתיב (שמות כב) ובשר בשדה טריפה לא תאכלו, ודרשינן ביה כל בשר שיצא בשדה כלומר שיצא חוץ למחיצתו, כגון קדשי קדשים שיצאו חוץ לעזרה וקדשים קלים שיצאו חוץ לירושלים, אותו בשר היוצא טריפה הוא ולא תאכלו:",
+ "חותך. את הבשר היוצא סביב עד שמגיע לעצם:",
+ "וקולף. את הבשר שלא יצא לחוץ עד שמגיע לפרק שמתחברים שם שני עצמות, ואוכל את הבשר שקלף שהרי לא יצא, וחותך את הפרק ומשליך כל העצם שיצא מקצתו:",
+ "ובמוקדשים. בשאר קדשים חוץ מהפסח:",
+ "קוצץ בקופיץ. אותו מקצת האבר שיצא. ובפסח אינו יכול לעשות כן מפני שהוא מוזהר על שבירת עצם:",
+ "מן האגף ולפנים כלפנים. אגף קרי כל מקום הגפת הדלתות שהוא חופף ונוקש שם כשסוגרו דהיינו [משפת הפנימי של עובי הפתח עד מקום הנקישה. מן האגף ולפנים, דהיינו] תוך העיר ממש:",
+ "כלפנים. ואוכלים שם קדשים קלים:",
+ "מן האגף ולחוץ. דהיינו ממקום הנקישה ולחוץ, כלחוץ:",
+ "החלונות. שבחומת ירושלים. ועובי ראש החומה בגגה, כלפנים:"
+ ],
+ [
+ "שתי חבורות שהיו אוכלות. פסח אחד:",
+ "אלו הופכים פניהם הילך ואלו הופכים פניהם הילך. ואפילו נראים כשתי חבורות על פסח אחד לא אכפת לן, דרחמנא אמר (שם יב) על הבתים אשר יאכלו אותו, דמשמע שני בני אדם אוכלין פסח אחד בשני בתים, דכתיב יאכלו [שנים], אותו חד פסח, [בתים] שנים. אבל אדם אחד אינו אוכל בב׳ מקומות, ולהכי מוקי בבית אחד יאכל, שאין אחד אוכל בב׳ בתים. ושתי חבורות ההופכות פניהם כשני בתים דמי:",
+ "והמיחם. שמחממין בו את החמין שמוזגים בו היין, רשאי ליתן באמצע כדי שיהא נוח לשתיהן למזוג לכאן ולכאן. ואף על פי שמפסיק בין החבורות, לא אכפת לן:",
+ "וכשהשמש. המשמש לשתיהן, עומד מחבורה אחת שהתחיל לאכול הפסח עמה ומוזג לחבורה האחרת:",
+ "קופץ את פיו. סוגר ובולם את פיו ומחזיר את פניו לצד חבורתו, שלא יחשדוהו שהוא אוכל עם החבורה האחרת, דאין אדם אחד אוכל בב׳ חבורות כדאמרן:",
+ "והכלה. שהיא בושה, רשאה להפוך פניה לצד אחר ולאכול, דפסח נאכל בשתי חבורות:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "האשה. תאכל משל בעלה. כל זמן שלא פירשה שדעתה בשל אביה, דמסתמא דעתה למנות על של בעלה:",
+ "רגל הראשון. שלאחר נשואיה, שכך דרך הנשואות ללכת לבית אביהן:",
+ "תאכל במקום שהיא רוצה. וכגון שאינה רדופה עד הנה לילך לבית אביה תדיר, הילכך מספקא לן בהי ניחא לה:",
+ "אפטרופסים. יתום שהיו לו שני אפטרופסין והמנוהו זה על פסחו וזה על פסחו:",
+ "לא יאכל משל שניהם. לא מפסחו של זה ולא מפסחו של זה, דמי נתן רשות לחלק האחד להמנות עם זה. ואין לו תקנה אלא אם כן רצו שניהם שימנה עם האחד:",
+ "לא יאכל משל רבו. אבל משל עצמו אוכל, דכיון דדינא הוי דכופין את רבו וכותב לו גט שחרור, אע״פ שעדיין לא נשתחרר הרי הוא כבן חורין, הילכך אוכל משל עצמו:"
+ ],
+ [
+ "שחט גדי יאכל. רבו ממנו. ואע״ג דבכל שאר פסחים רגיל תדיר בטלה, כיון דלא פירש לו עליה סמיך:",
+ "יאכל מן הראשון. והשני ישרף. ובגמרא מוקי לה דוקא במלך ומלכה, אית דאמרי משום שלום מלכות, ואית דאמרי מפני שסומכין על עבדיהם ואין מקפידים על סעודתן אם גדיים אם טלאים, הילכך יאכל מן הראשון כיון דליכא קפידא, דבראשון יצאו ידי חובתן. אבל אינשי דעלמא דקפדי, לא יאכל לא מן הראשון ולא מן השני, דקיי״ל אין נמנין על ב׳ פסחים כאחד לאכול איזה מהם שירצה, דאין ברירה, וכי בעי למיכל מהא, דלמא בשעת שחיטה לא הוה דעתיה עליה: ",
+ "שכח מה שאמר שפירש לו גדי או טלה, וזה שכח:",
+ "וטלה שלי. בגמרא מוקי לה כגון שהלך העבד אצל רועה הרגיל אצל רבו ורוצה בתקנתו, ואמר לו, אם גדי אמר לך רבך גדי שלו וטלה שלך ע״מ שאין לרבך רשות בו, דכה״ג קנה העבד. דאי לאו הכי מה שקנה עבד קנה רבו ונמצאו שניהם של רבו:",
+ "ופטורים מלעשות פסח שני. דאע״ג דשניהם יוצאים לבית השריפה ואינן נאכלין מפני שאין המנויין ניכרים, מיהו שחיטה וזריקה מעלייתא היא, חדא אהאי וחדא אהאי, דקמי שמיא גליא:"
+ ],
+ [
+ "על מי שיעלה ראשון לירושלים. כדי לזרזן קאמר, שיזדרז כל אחד להיות ראשון. ומיהו כל בניו המנה על הפסח, אלא שאותו שיעלה ראשון יזכה ראשון וכל אחיו יזכו אחריו על ידו:",
+ "עד שיזרק הדם. לעולם יכול לימשך, אפילו אחר שחיטה עד שיזרק הדם. ומודה רבי שמעון דאין נמנין אלא עד שישחט. ואין הלכה כר׳ שמעון:"
+ ],
+ [
+ "הממנה אחרים על חלקו. אחד מבני חבורה שהמנה אחרים על חלקו, בלא דעת חבורה:",
+ "רשאין בני חבורה לומר לו. טול את שלך וצא ואכול אתה וחבריך, שאין בני חבורה מתרצים להיות כל אלו הדעות בחבורתן. ואית ליה להאי תנא פסח נאכל בב׳ חבורות:"
+ ],
+ [
+ "זב שראה שתי ראיות. שטמא טומאת ז׳ ואין טעון קרבן:",
+ "שוחטין עליו. ואע״פ שלא העריב שמשו. והוא שטבל בשעת השחיטה דהא חזי למיכל לאורתא. דדוקא טמא מת שחל שביעי שלו בי״ד נדחה לפסח שני אע״ג דחזי למיכל לאורתא, כדכתיב (במדבר ט) ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא, ביום ההוא לא היו יכולים, הא לערב היו יכולים לאכול בפסח, ונדחו לפסח שני. אבל שאר טומאות אי חזי למיכל לאורתא שוחטים עליו ואע״פ שלא העריב שמשו:",
+ "ראה שלש. לא חזי למיכל עד דמייתי כפרה:",
+ "שוחטין עליו. אם חל שמיני שלו בערב פסח אפילו לא הביא כפרתו. והוא שנתן קרבנותיו לב״ד:",
+ "שומרת יום כנגד יום. הרואה תוך י״א יום שבין נדה לנדה דבעיא לספור יום המחרת, שוחטין עליה ביום הספירה. דכיון שספרה מקצת היום מותרת לטבול. ואע״פ שמחוסרת הערב שמש שוחטין עליה:",
+ "והזבה. שראתה ג׳ ימים רצופים בתוך י״א יום וצריכה לספור ז׳ נקיים ולהביא קרבן, שוחטין עליה בשמיני:"
+ ],
+ [
+ "האונן. כל זמן שלא נקבר המת קרוי אונן, ולאחר שנקבר כל יום המיתה הוא קרוי אונן, ולילה שלאחריו הוא אונן מדרבנן. ולא העמידו דבריהם במקום כרת גבי פסח, הלכך שוחטין עליו, דלאורתא חזי:",
+ "והמפקח בגל. שנפל על אדם ואין ידוע אם ימצאנו חי או מת. שוחטין עליו דבחזקת טהרה עומד עד שיודע שנטמא:",
+ "שוחטין עליהם. בחבורת אחרים:",
+ "שמא יביאוהו לידי פסול. שמא יטמא אונן למתו מתוך טרדו. ומפקח גל שמא ימצאנו מת ונמצא שהאהיל על הטומאה. והחבוש שמא לא יצא. ובחבוש בבית האסורים של עובדי כוכבים מיירי, שאע״פ שהבטיחוהו, שמא לא יוציאוהו. אשר פיהם דבר שוא. אבל חבוש ע״י ישראל, כגון לכופו להוציא אשה פסולה או לשלם ממון, שוחטין עליהם אפילו בפני עצמן, אם הבטיחוהו להוציאו, דשארית ישראל לא ידברו כזב. ואם בית האסורים בתוך ירושלים אפילו בידי עובדי כוכבים שוחטין עליהם בפני עצמן, דאפשר דמעיילי לפסח לבית האסורים ואכלי ליה התם. וחולה וזקן אין שוחטין עליהן בפני עצמן, שמא יכבד עליהם החולי ולא יוכלו לאכול כזית:",
+ "לפיכך. הואיל ובשעת שחיטה ראויין היו ונזרק הדם עליהם, אם אירע בהם פסול כמו שאמרנו, פטורים מלעשות פסח שני:",
+ "חוץ מן המפקח הגל. ונמצא מת תחתיו שצריך לעשות פסח שני שהיה טמא מתחילתו קודם שחיטה שהרי האהיל על הטומאה משעה שהתחיל לפקח. והוא שהיה הגל עגול דודאי האהיל עליו מתחלה. אבל אם היה הגל ארוך, שמא בשעת שחיטה עדיין לא האהיל על הטומאה ופטור מלעשות פסח שני:"
+ ],
+ [
+ "אין שוחטין את הפסח ביחיד. דכתיב (דברים ט״ז:ה׳) לא תוכל לזבוח את הפסח וכו׳, כלומר ביחיד:",
+ "אפילו חבורה של מאה. ר׳ יוסי קאמר לה, כלומר לא תליא מילתא אלא באכילה. יחיד ויכול לאכול כזית שוחטין עליו, מאה ואין כל אחד מהם יכולין לאכול כזית אין שוחטין עליהם. והלכה כר׳ יוסי:",
+ "אין עושין חבורת נשים ועבדים. לשחוט פסח. נשים ועבדים בחבורה אחת, משום הרגל עבירה. ולא קטנים ועבדים בחבורה אחת, משום פריצותא דמשכב זכור. אבל נשים ועבדים כל חדא באנפי נפשה עושין:"
+ ],
+ [
+ "אונן טובל ואוכל פסחו לערב. דאין אנינות מן התורה אלא ביום שנאמר (ויקרא י׳:י״ט) ואכלתי חטאת היום, יום אסור, לילה מותר. וטבילה בעי, מתוך שנאסר עד עכשיו בקדשים אצרכוהו רבנן טבילה. אבל לא אכיל אונן בשאר קדשים לערב, דאנינות לילה אסורה מדרבנן. ולגבי פסח לא העמידו דבריהם במקום כרת. אבל אכילת שאר קדשים, עשה בעלמא הוא, ואכלו אותם אשר כופר בהם (שמות כ״ט:ל״ג):",
+ "השומע על מתו. יום שמועה הוי אונן דרבנן. וכן מי שלקטו לו עצמות אביו ואמו אמרינן במסכת מועד קטן, מתאבל עליהם כל אותו היום ולערב אין מתאבל עליהם:",
+ "טובל ואוכל בקדשים לערב. דאפילו יום גופיה מדרבנן הוא:",
+ "כפורש מן הקבר. וצריך הזאה שלישי ושביעי. ולא נחלקו ב״ש ובית הלל אלא בערל נכרי שמל ביום י״ד, דב״ה סברי גזירה שמא יטמא לשנה הבאה ויאמר אשתקד לא טהרתי מכל טומאה עד יום ערב פסח שטבלתי ואכלתי, השתא נמי אטבול ואוכל, ולא ידע דאשתקד נכרי הוה ולא מקבל טומאה, עכשיו ישראל הוא ומקבל טומאה. ובית שמאי סברי לא גזרינן. אבל ערל ישראל כגון שמתו אחיו מחמת מילה, דברי הכל טובל ואוכל פסחו לערב ולא גזרינן ערל ישראל אטו ערל נכרי:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מי שהיה טמא. שאלו פטורין מן הכרת. הטמא או שהיה בדרך רחוקה פטרן הכתוב מלעשות פסח ראשון, ועיקר כרת בפסח ראשון הוא, לפיכך אם לא עשו פסח שני פטורים מן הכרת:",
+ "ואלו חייבין בהכרת. השוגג או האנוס חייבין היו בפסח ראשון אלא שהשגגה והאונס עכבתן, וכשהזידו ולא עשו פסח שני חייבין בהכרת, כדכתיב (במדבר ט׳:י״ג) והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה, משמע דעל כל שאר שגגות ואונסין שאירעו בראשון חוץ מטמא ודרך רחוקה חייבין כרת אם לא עשו פסח שני:"
+ ],
+ [
+ "מן המודעית. שם מקום רחוק מירושלים מהלך ט״ו מילין, והוא שיעור מהלך אדם בינוני בימי ניסן וימי תשרי שהימים והלילות שוים מהנץ החמה עד בין הערבים שהוא שעת הקרבת הקרבן:",
+ "חוץ לאסקופת העזרה. אפילו היה קרוב לירושלים וחלה ונתעכב ולא הגיע לאסקופת העזרה עד סוף שעת הקרבת הקרבן, נדון בדין דרך רחוקה. ור׳ עקיבא סובר שאין לו אלא דין נאנס אבל לא דין דרך רחוקה, הואיל והיה מן המודעית ולפנים. והלכה כר״ע. ",
+ "לפיכך נקוד על ה׳. של רחוקה. אני שמעתי לדרוש, רחוק חמש אמות מאסקופת העזרה, שאפילו אינו רחוק אלא חמש אמות בלבד בסוף שעת [הקרבת] הקרבן נדון בדין דרך רחוקה:"
+ ],
+ [
+ "והשני חמץ ומצה עמו בבית. דכתיב (במדבר ט׳:י״ב) ככל חוקת הפסח יעשו אותו, משמע מצות שבגופו כגון צלי ועל מצות ומרורים יאכלוהו עושין אותו ככל חוקת הפסח, אבל מצוות שעל גופו ממקום אחר כגון תשביתו שאור ולא תשחט על חמץ אין עושין אותו ככל חוקת הפסח:",
+ "הראשון טעון הלל באכילתו וכו׳ דכתיב (ישעיהו ל׳:כ״ט) השיר יהיה לכם כליל התקדש חג, ליל המקודש לחג שהוא פסח ראשון טעון הלל, ושאינו מקודש לחג אינו טעון הלל:",
+ "זה וזה טעונים הלל בעשייתן. דלילה מיעט קרא משיר, יום לא מיעט:"
+ ],
+ [
+ "לא יאכלו ממנו זבין. דגבי טמא לנפש כתיב איש, דדרשינן מיניה איש נדחה ואין צבור נדחין, (אבל גבי זיבה אף ציבור נידחין):",
+ "ואם אכלו פטורים מכרת. דאוכל קדשים בטומאת הגוף דכתיב (ויקרא ז׳:י״ט-כ׳) כל טהור יאכל בשר, וסמיך ליה והנפש אשר תאכל בשר כו׳ וטומאתו עליו ונכרתה, בשר הנאכל לטהורים, טמאים חייבין עליו משום טומאה, ושאינו נאכל לטהורים כגון פסח הבא בטומאה, אין טמאין חייבין עליו משום טומאה:",
+ "אף על ביאת מקדש. פוטר הזבין והזבות אם נכנסו למקדש פטורים, כשהפסח נדחה מפני הטומאה, דכתיב (במדבר ח) וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, בזמן שטמאי מתים משתלחין זבין ומצורעים משתלחין, אין טמאי מתים משתלחין אין זבין ומצורעים משתלחין. ותנא קמא לא דריש לקרא להכי, דכולהו אצטריכו לחלקם ממחנותיהם. ואין הלכה כר״א:"
+ ],
+ [
+ "לילה אחד ופסח דורות נוהג כל שבעה. מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, ונאכל בחפזון בלילה אחד וחמוצו כל היום ופסח דורות חמוצו נוהג כל שבעה, דבפסח מצרים כתיב (שמות י״ג:ג׳-ד׳) ולא יאכל חמץ היום אתם יוצאים, קרי ביה ולא יאכל חמץ היום שאתם יוצאים בלבד:"
+ ],
+ [
+ "שמעתי. מרבותי:",
+ "שתמורת הפסח, קריבה. שלמים אחר הפסח:",
+ "ותמורת הפסח אינה קריבה. ויש תמורת פסח שאינה קריבה היא עצמה שלמים, אלא תרעה עד שתפול בה מום ותמכר ויביא בדמיה שלמים, דמותר הפסח קרב שלמים:",
+ "ואין לי לפרש. שכחתי על איזו שמעתי תקרב, ועל איזו תרעה עד שתסתאב:",
+ "הפסח. שאבד והפריש אחר תחתיו ונמצא פסח ראשון קודם שחיטת השני, שהיה עומד לפנינו בשעת שחיטה, הרי קבעתו שעת שחיטה בשם פסח, וזה שלא הקריבו דחהו בידים ולא יקרב הוא עצמו שלמים:",
+ "עד שיסתאב. שיפול בו מום שלא יהיה ראוי לקרבן:",
+ "וכן תמורתו. אם המיר בו בהמת חולין אחרי כן:",
+ "לאחר הפסח. כלומר ואם לאחר שחיטת השני נמצא, הרי לא קבעתו שעת שחיטה בשם פסח, ולא נדחה בידים, ויקרב הוא עצמו שלמים:",
+ "וכן תמורתו. וה״ה דמצי ר׳ יהושע למיתני בפסח עצמו, יש פסח קרב ויש פסח שאינו קרב:"
+ ],
+ [
+ "ויפלו דמיו לנדבה. נותנים אותן המעות לתיבה שבמקדש ומקריבין מהן עולות נדבה:",
+ "לא יביאנו בנו אחריו. לשם פסח. דהוה ליה פסח שמתו בעליו ואין כאן מנויין:"
+ ],
+ [
+ "הפסח שנתערב. שלשה טלאים, אחד של פסח ואחד של אשם ואחד של עולה, שנתערבו. כולן ירעו עד שיסתאבו:",
+ "ויביא בדמי היפה שבהן. עולה דשמא היפה עולה היה. ובדמי היפה שבהן אשם דשמא היפה אשם היה. ובדמי היפה שבהן פסח אם קודם הפסח נסתאבו כולן, ואם לאחר הפסח נסתאבו יביאם לשלמים דשמא היפה פסח היה. ואותו מותר שצריך להוסיף על הב׳ עד שיגיעו לדמי היפה, יפסיד משלו. וכיצד עושה, אם היפה שבהן שוה סלע, מביא ג׳ סלעים מביתו ונוטל הסלע האחד ואומר, כל מקום שהיא העולה הרי היא מחוללת על סלע זו, ויביא ממנו עולה. ונוטל הסלע הב׳ ואומר, כל מקום שהוא אשם הרי הוא מחולל על סלע זו, ויביא בו אשם. וכן לשלמים:",
+ "נתערב הפסח בבכורות. שמתן דמם ודם הפסח שוה:",
+ "ר׳ שמעון אומר אם חבורת כהנים יאכלו. כולן בו בלילה, שהבכור נאכל לכהנים. ויקרב פסח לשם פסח בכ״מ שהוא, ובכורות לשם בכורות בכל מקום שהן, ואף ע״פ שהן ממעטין בזמן אכילת הבכור, שהבכור נאכל לשני ימים ולילה אחד ועכשיו אין אוכלין אותו אלא עד חצות כזמן הפסח ונמצאו מביאין קדשים לבית הפסול, ר״ש סבר שיכולין להביא קדשים לבית הפסול, ורבנן פליגי עליה ואמרי ירעו כולן עד שיסתאבו ויביא מעות בדמי היפה שבהן כדאמרן בפסח שנתערב בזבחים. ואין הלכה כר״ש:"
+ ],
+ [
+ "צא ובקש. את האבוד ושחוט עלינו:",
+ "אם שלו נשחט ראשון. הואיל והם אמרו לו שחוט עלינו על שלו הם נמנים ושלהם ישרף, דפסח בלא בעלים הוא ואוכלין כולם משלו:",
+ "ואם שלהן נשחט ראשון. הוא אוכל משלו, שהרי לא נמנה על שלהן. והן אוכלין משלהן, שהרי חזרו בהן מן האבוד ומשכו ידיהן ממנו:",
+ "והן אינן אוכלין עמו. שמא שלהן נשחט ראשון ומשכו ידיהן מזה:",
+ "ושלהן יצא לבית השריפה. שמא שלו נשחט ראשון ואין נמנין על השני:",
+ "ופטורין מפסח שני. דממה נפשך בראשון נמנו, ואכילה לא מעכבת:",
+ "אמר להן. אותו היחיד שהלך לבקש את האבוד, אם אחרתי תמנוני עמכם ושחטו עלי. והם לא אמרו לו שחוט עלינו:",
+ "הוא אוכל עמהן. ושלו ישרף. כיון שהמנוהו על שלהן הרי נמשך מן הראשון וחזר בו משליחותו:",
+ "ושלו יצא לבית השריפה. שמא שלהן נשחט ראשון ונמשך [משלו, שהרי] עשאן שלוחין:",
+ "ופטור מפסח שני. דממה נפשך בראשון נמנה, ואכילה לא מעכבת:",
+ "אמר להן. שחטו עלי אם אחרתי:",
+ "ואמרו לו. בקש ושחוט עלינו:",
+ "יאכלו כולם מן הראשון. דהוא שלוחם והם שלוחיו:",
+ "ואם אין ידוע איזה ראשון שניהם ישרפו. ופטורים מפסח שני:",
+ "אינן חייבין באחריות זה לזה. אין להם טענה זה על זה. אין חוששין איזה ראשון, אלא הוא אוכל משלו, והן אוכלין משלהן:"
+ ],
+ [
+ "אלו מושכין להם אחד. מן הפסחים. ואלו מושכין להם אחד:",
+ "אחד. מבני חבורה זו בא לו אצל בני חבורה זו, ואחד מזו בא לו אצל זו:",
+ "וכך הם אומרים. לאותו יחיד הבא אצלם:",
+ "אם שלנו הוא. אותו הפסח שמשכנו אלינו יפה בררנו את שלנו, המשך ידך משלך והמנה עמנו על שלנו:",
+ "אם שלך הוא פסח זה. הרי אתה עליו וידינו משוכות משלנו ויהא לבני חבורה האחרת ונמנינו על זה שלך. נמצא אם החליפו הרי נמשכו כל החבורה משלהם ונמנו על אותו שבררו. וכך אומרים בני חבורה השניה ליחיד הבא אצלם. ועל כרחם צריך אחד מאלו לבא אצל אלו ולמנות עמהן, ולא אמרינן ימשכו אלו משלהן בכל מקום שהוא ואלו משלהן ויחזרו וימנו אלו על אחד ואלו על אחד, משום דאמרינן בברייתא בגמרא דאסור לימשך כל בני החבורה מן הפסח ולהניחו בלא בעלים, ושמא החליפו ורוצים למשוך מפסחם ולמנות על אחר, כשאמרו הרי ידינו משוכות משלנו הרי נותר פסח בלא בעלים מיד, וזה אסור. ועכשיו כשאחד מחבורה זו בא אצל האחרת ממה נפשך אין כאן פסח בלא בעלים, אם יפה בררו להם הרי כל בני חבורתו עליו חוץ מן האחד שפירש מהן ומשך ידו, ואם החליפו הרי הלך אחד מהם עם פסחו, וכשמשכו הנותרים ידיהם הימנו, נשאר הוא עליו:",
+ "וכן חמש חבורות של חמשה חמשה. בני אדם, שנתערבו פסחיהן. כל חבורה וחבורה מושכין להם אחד מן הפסחים, וחמשה אנשים שבכל חבורה וחבורה מתחלקין [לחמשה] פסחים, שאם החליפו לא יהא כאן פסח שאין אחד מבעליו הראשונים עליו:",
+ "וכך הם אומרים. כשנעשו עתה החבורות החדשים אומרים הארבעה לאחד, אם שלך הוא פסח זה הרי ידינו ארבעתנו מסולקות מד׳ פסחינו בכל מקום שהם ונמנינו עמך, וכן הוא וג׳ חוזרין ואומרין לשני, וכן הד׳ לכל אחד שבחבורה. וכל חבורה וחבורה כן:"
+ ],
+ [
+ "שנים שנתערבו פסחיהן. ראובן ושמעון שנתערבו פסחיהן, ראובן מושך לו אחד ושמעון מושך לו אחד. ראובן הולך וממנה עמו אחד מן השוק, ואומר כל מקום שהוא פסח שלי הרי אתה נמנה עליו, וראובן בא לו אצל פסח שמשך לו שמעון, ושמעון בא לו אצל פסח שמשך לו ראובן, וכך אומר לו ראובן ליהודה הנשאר על פסח שמשך לו שמעון, אם שלך הוא פסח זה, שיפה בירר לו שמעון תחלה, הרי ידי משוכות משלי והריני נמנה עמך על זה, ואם שלי הוא פסח זה, שלא כוונתי מתחלה לברור יפה ואין זה פסח שנמנית עליו עם שמעון, הרי ידיך מסולקות משלך, והמנה עמי על זה. ולכך הוצרך כל אחד להמנות עמו אחד מן השוק, שאם באו להתנות כשהן יחידים ולומר אם שלי הוא פסח זה ושלך שלך הרי יפה בררנו, ואם לאו הרי אני מושך ידי משלי ונמנה על שלך. נמצא כשהוא מושך משלו הרי הוא מניח את פסחו בלא בעלים, שעדיין לא נמנה עליו אחר. והא ליכא למימר שימנה כל אחד על של חבירו קודם שימשוך ידו משלו, דאין נמנין על שני פסחים כאחד, ואין זה מנוייו:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "ערבי פסחים סמוך למנחה. קודם למנחה מעט כמו חצי שעה. בתחלת שעה עשירית. דתמיד קרב בתשע ומחצה והוא זמן המנחה, וקודם למנחה חצי שעה הוי בתחלת שעה עשירית:",
+ "לא יאכל אדם. כדי שיאכל מצה לתאבון משום הדור מצוה. ולחם פשיטא דלא מצי אכיל, דחמץ אסור משש שעות ולמעלה. ומצה נמי הא אמרינן בירושלמי האוכל מצה בערב פסח כבא על ארוסתו בבית חמיו. ולא נצרכה אלא לשאר אוכלין שלא ימלא כריסו מהן:",
+ "עד שיסב. במטה ועל השלחן כדרך בני חורין:",
+ "ולא יפחתו לו. גבאי צדקה המפרנסים את העניים:",
+ "מד׳ כוסות. כנגד ד׳ לשונות של גאולה שיש בפרשת וארא. והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי:",
+ "ואפילו הוא מתפרנס מן התמחוי. דהיינו עני שבעניים דתנן במסכת פאה מי שיש לו מזון שתי סעודות לא יטול מן התמחוי:"
+ ],
+ [
+ "מברך על היום. בתחלה קדוש היום ואח״כ בורא פרי הגפן. שתחלה קידש היום ואח״כ בא היין, וכשם שקדם לכניסה כך קודם לברכה:",
+ "מברך על היין. תחלה. והוא הדין למקדש על הפת. שהיין או הפת גורמים לקדוש היום, שאם אין לו יין או פת לא יקדש:"
+ ],
+ [
+ "הביאו לפניו. הירקות. כדי שיכיר תינוק וישאל, לפי שאין דרך להביא ירקות קודם סעודה:",
+ "מטבל בחזרת. לאו דוקא חזרת, דטבול ראשון זה הוי בשאר ירקות, אלא אם אין לו שאר ירקות מטבל בחזרת במקום שאר ירקות. ולשון מטבל אוכל. ולפי שכל אכילתן ע״י טיבול היתה, קרי לאכילה טיבול. ומיהו טיבול זה לאו בחרוסת הוא, מדקתני לקמן הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת. מכלל דעדיין לא הובאו:",
+ "עד שמגיע לפרפר את הפת. לאכילת מצה. והא קמ״ל שאין אכילה אחרת מפסקת בין אכילת ירקות לאכילת מצה. דקודם שיגיע לאותו חזרת של מצוה שמברך עליו על אכילת מרור אוכל מצה תחלה, כדכתיב (במדבר ט׳:י״א) על מצות ומרורים, מצות ברישא והדר מרורים:",
+ "וחרוסת. שעושים מתאנים ולוזים ובטנים ושקדים וכמה מיני פירות ומשימין בה תפוחים ודכין הכל במדוכה ומערבין בחומץ ונותנין עליה תבלין קנה וקנמון כעין פתילות דקות ארוכות זכר לקש וצריך שתהיה עבה זכר לטיט:",
+ "שאין חרוסת מצוה. אלא לרפואה לבטל שרף החזרת, שרע וקשה לגוף כארס:",
+ "רבי אליעזר ברבי צדוק אומר מצוה. זכר לתפוח שהיו יולדות שם בניהם בלא עצב, וזכר לטיט:"
+ ],
+ [
+ "וכאן הבן שואל. בכל הספרים אין כתוב וכאן, אלא וכן, כמו כן בנות צלפחד דוברות (במדבר כ״ז:ז׳). כלומר ודין הוא שבמזיגת כוס שני יהיה הבן שואל מה נשתנה:",
+ "הלילה הזה כולו צלי. בזמן שבית המקדש קיים היה הבן שואל כך:",
+ "מתחיל בגנות. מתחלה עובדי ע״ז היו אבותינו ועבדים היינו:",
+ "ומסיים בשבח. שקרבנו המקום לעבודתו וגאל את אבותינו ממצרים:"
+ ],
+ [
+ "כל שלא אמר ג׳ דברים אלו. שלא פירש טעמן של שלשה דברים הללו:"
+ ],
+ [
+ "וחותם בגאולה. כלומר מסיים את ההגדה בברכת גאולה. ולא פירש תנא קמא למלתיה היאך מברכין אותה, ואתו ר׳ טרפון ור׳ עקיבא לפרושי למלתיה, ר׳ טרפון אומר פותח בה בברוך ואינו חותם בברוך, מידי דהוה אברכת הפירות וברכות המצות דכולה חדא הודאה היא. ולר״ע חותמין בה בברוך, לפי שמוסיף בה דברי רצוי ובקשה כן יגיענו וכו׳. והלכה כר״ע:"
+ ],
+ [
+ "ברכת השיר. אית דאמרי נשמת כל חי. ואית דאמרי יהללוך ה׳ כל מעשיך. ונהגו למימרינהו לתרוייהו:",
+ "בין שלישי לרביעי לא ישתה. שלא ישתכר ושוב לא יוכל לגמור את ההלל. ואם תאמר כבר משוכר הוא שהרי שתה כל רצונו בתוך הסעודה, יין שבתוך המזון אינו משכר, ושלאחר המזון משכר:"
+ ],
+ [
+ "מפטירין. אני שמעתי לשון יפטירו בשפה (תהילים כ״ב:ח׳). כלומר פותחין ואומרים, ורבותי פירשו לשון הנפטר מחבירו, כשנפטרין מן הסעודה אין מסיימין אותה באפיקומן, באפיקו מנייכו, כלומר תוציאו כליכם מכאן ונלך ונאכל במקום אחר, לא פת ולא שום דבר, גזירה דלמא אתי למיכל מן הפסח בשני מקומות. אבל לאכול דברים אחרים במקומו הראשון שרי, ובלבד שלא יעקר מחבורה זו לאכלם עם חבורה אחרת. ואית בגמרא מאן דפירש אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, אפיקו מיני מתיקה. דלאחר שאכלו את הפסח אין נפטרין מן הסעודה באכילת מיני מתיקה ופירות שרגילין לאכול לקנוח סעודה ואפילו במקומן, שלא יאבד טעם הפסח מפיו. וכן עיקר. וכשם שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן כך אין מפטירין אחר מצה אפיקומן, שצריך שיאכל כזית מצה באחרונה בזמן שאין פסח, ואחר אותה מצה אין נפטרין ממנה באכילת דבר אחר:",
+ "ישנו כולם לא יאכלו. אם התחילו לאכול פסחיהן וישנו כולן, שוב לא יאכלו, דנראה כאוכל בשני מקומות, דמאחר שישנו הסיחו דעתם מלאכול עוד, וחשיב ליה כאכילת שתי מקומות. וחומרא בעלמא הוא. והוא הדין נמי למצה בזמן הזה:",
+ "רבי יוסי אומר נתנמנמו יאכלו. ארישא קאי, דאמר תנא קמא ישנו מקצתן יאכלו, ואתא רבי יוסי למימר הני מילי אם נתנמנמו שלא נשקעו בשינה, אבל אם נרדמו מקצתן לא יאכלו אלו הנרדמים לכשיעורו משנתם. והלכה כר״י:"
+ ],
+ [
+ "הפסח אחר חצות מטמא את הידים. דהא נותר הוא מחצות ואילך, ורבנן גזרו על הנותר שיטמא את הידים כדי שלא יתעצלו באכילתו. ומנלן דפסח לאחר חצות הוי נותר, דכתיב בפסח (שמות י״ב:י״ב) ואכלו את הבשר בלילה הזה, וכתיב התם ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות:",
+ "ברכת הפסח. אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול הפסח. ברכת הזבח, אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול הזבח. וזבח האמור כאן הוא חגיגת יום ארבעה עשר. והלכה כר״ע:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Pesachim/Hebrew/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Pesachim/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..bd189ec8cd3441d0a3c28072ac9250c0dbdcfab1
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Pesachim/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,660 @@
+{
+ "title": "Bartenura on Mishnah Pesachim",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Pesachim",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "אור לארבעה עשר. ליל שלמחרתו יהיה י״ד. וקורא התנא ללילה אור כדרך שקורין לעיור סגי נהור, ולישנא מעליא נקט:",
+ "בודקין את החמץ. אית דמפרשי טעמא דבדיקה כדי שלא יעבור על בל יראה ובל ימצא אם יהיה חמץ בביתו בפסח. ואע״ג דבבטול בעלמא סגי, חיישינן שמא ימצא גלוסקא יפיפיה וימלך על ביטולו ויחשוב עליה לאכלה ויעבור עליו על בל יראה ובל ימצא, הלכך בודקים את החמץ כדי לבערו מן העולם. ואית דאמרי טעמא דבדיקה גזירה שמא ימצא חמץ בביתו בפסח ויאכלנו, כיון שאין רגיל להיות בדל ממנו כל שאר ימות השנה:",
+ "לאור הנר. בגמרא יליף דבדיקת חמץ צריכה שתהא לאור הנר, מדכתיב הכא (שמות י״ב:י״ט) שאור לא ימצא, וכתיב התם (בראשית מ״ד:י״ב) וימצא הגביע, מה מציאה האמורה שם ע״י חפוש, שנאמר ויחפש וכו׳ וימצא, אף מציאה האמורה כאן על ידי חיפוש, וחפוש הוי בנר דכתיב (משלי כ׳:כ״ז) נר ה׳ נשמת אדם חופש כל חדרי בטן. ותקנו הבדיקה בלילה מפני שבלילה כל העם מצויין בבתיהם, ואור הנר יפה לבדיקה בלילה יותר מביום דשרגא בטיהרא למאי מהניא. ומיהו אם לא בדק ליל י״ד ובודק בי״ד שחרית צריך שיבדוק נמי לאור הנר:",
+ "ולמה אמרו. לקמן במתניתין:",
+ "שתי שורות. של חביות הסדורות זו ע״ג זו במרתף של יין צריך לבדוק ביניהן, אחר שאמרנו כל מקום שאין מכניסין בו חמץ א״צ לבדוק, למה הצריכו לבדקן. ומשני, לא אמרו אלא במרתף שמכניסין בו חמץ, כמו מרתף שמסתפק ממנו יין לשלחנו ופעמים שהשמש עומד למזוג ופתו בידו וכשהיין כלה נכנס במרתף להביא יין:",
+ "שתי שורות על פני [כל] המרתף. דרך אוצרי יין לסדר חביותיהן שורות שורות עד שממלאין כל קרקעית המרתף וחוזרין ומניחין חבית על חבית, כשורות התחתונות כך שורות העליונות עד שמי הקורה. ושתי שורות שאמרו ב״ש הם שורה חיצונה מן הארץ עד שמי קורה, וחוזר ובודק החביות העליונות על פני ארכו ורחבו של מרתף, נמצאו שתי שורות כמין גא״ם יונית, שורה אחת בזקיפה ושורה אחת בשכיבה:",
+ "ב׳ שורות החיצונות. השורה העליונה הסמוכה לשמי קורה הרואה פני הפתח, ושלמטה הימנה. ואותן שלפנים אינו בודק כלל. ומן החיצונות אינו בודק אלא שתי העליונות בלבד:"
+ ],
+ [
+ "אין חוששין. כשבדק הבית בזוית זו ובא לבדוק זוית זו, אין חוששין שמא בתוך שבאתי לזו גררה חולדה למקום הבדוק וצריך אני לחזור ולבדוק, שאם באת לחוש לכך הרי גם מחצר לחצר י״ל כן אני בדקתי קודם לחברי ולאחר בדיקתי הביאה חולדה חמץ מחצר חברי לחצרי ואין לדבר סוף:"
+ ],
+ [
+ "בודקים אור ארבעה עשר ובארבעה עשר שחרית. הכי קאמר, באחד מג׳ פרקים הללו בלבד בודקים, ולאחר ג׳ פרקים הללו אם לא בדק שוב אינו בודק:",
+ "בתוך המועד. בשעה ששית שהוא מועד הביעור:",
+ "לאחר המועד. עד שתחשך. ואית דמפרשי בתוך המועד, בתוך הפסח. לאחר המועד, לאחר הפסח. כדי שלא יתערב לו חמץ שעבר עליו הפסח שהוא אסור בהנאה בחמץ של היתר שנעשה לאחר הפסח. ור׳ יהודה סבר לאחר הביעור, דהיינו לאחר זמן איסורו של חמץ, לא יבדוק כלל דלמא אתי למיכל מיניה. ורבנן אמרי יבדוק לאחר זמן איסורו, ולא חיישינן דלמא אתי למיכל מיניה כיון שכל עצמו מחזר עליו לשורפו. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+ ],
+ [
+ "ושורפין בתחלת שש. ואע״ג דכל שעה שישית מדאורייתא שריא, גזרו רבנן עליה דלמא טעו וסבור על השביעית שהיא שישית. אבל החמישית לא טעו למימר על השביעית שהיא חמישית, ומותר:",
+ "תולין כל חמש. ואינו אוכל, גזרה משום יום המעונן דטעי וסבר על השביעית שהיא חמישית. ומיהו לשרוף אינו צריך, ומאכיל לבהמתו. אבל ששית אף בהנאה אסור מדרבנן, גזירה משום שביעית. והלכה כר״י:"
+ ],
+ [
+ "שתי חלות. של חמץ:",
+ "של תודה פסולות. שנפסלו בלינה. שמתוך שהן מרובות לחמי תודה בי״ג בניסן, שכל מי שיש לו תודה להביא מביאה בי״ג, נפסלות בלינה לבוקר של י״ד. לחמי תודה ארבעים חלות, עשרה מהן חמץ. ותודה נאכלת ליום ולילה, ואם היו מביאים אותם בי״ד אין נאכלות של חמץ אלא עד שש שעות, ואסור להביא קרבן ביום שיתמעט זמן אכילתו, שאין מביאין קדשים לבית הפסול, הלכך כל מי שהיה עליו קרבן תודה מביאה בי״ג, דבי״ד לא יוכל להביאה, וכל שכן בפסח, ונפסלו בלינה ליום י״ד לפי שלא היו להם אוכלים כל כך, ומשום הכי דפסולות היו נתונות שם, שאם היו כשרות לא היו נותנים אותם שם לפסלם בידים:",
+ "שמונחות. שם עד זמן הביעור ונשרפות:",
+ "על גג האצטבא. שהיה בהר הבית. כדי שיראו אותם שם לסימן:",
+ "ניטלה אחת מהן. בתחלת שעה חמישית בא שליח ב״ד ונוטל האחת, וכל העם מכירים שהגיע שעה חמישית ותולין:",
+ "ותרומה כל חמש. דאסור להפסיד קדשים בידים כל זמן שיכול לאכלם:",
+ "וששורפין בתחלת שש. דהשתא ודאי רובא טעו בין ו׳ לז׳. ואין הלכה כר״ג:"
+ ],
+ [
+ "מימיהם של כהנים לא נמנעו. משום דבעי למתני סיפא מדבריהם למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה [נקט] לה הכא:",
+ "מלשרוף את הבשר שנטמא בולד הטומאה. בולד של ולד קאמר. כלומר הבשר שהוא שלישי שנטמא בשני לטומאה, שהוא ולד של ולד, לא נמנעו מלשרפו עם הבשר שנטמא באב הטומאה שהוא ראשון לטומאה. וכשנוגע זה הבשר שהיה מתחלתו שלישי בבשר שנטמא באב הטומאה חוזר להיות שני, שהרי נגע בראשון ונעשה שני, ונמצא שהוסיפו לו טומאה על טומאתו, דמעיקרא שלישי והשתא שני. ואעפ״כ לא נמנעו מלשורפו עם חמור ממנו, דהואיל ואף זה הקל לשריפה עומד לא חשו אם מטמאין אותו יותר ממה שהיה. ואע״פ שאין אוכל מטמא אוכל מן התורה שנאמר בטומאת אוכלין (דברים י״ד) טמא הוא, הוא טמא, ואינו מטמא אוכל כיוצא בו, מ״מ רבנן גזרו שיהיה אוכל מטמא אוכל:",
+ "השמן. של תרומה:",
+ "שנפסל בטבול יום. הוא שלישי לטומאה, דטבול יום פוסל את התרומה מן התורה ועושה אותה שלישי לעולם, לא שנא אוכלין ולא שנא משקין:",
+ "בנר שנטמא בטמא מת. האי נר של מתכת הוא. וכל כלים חוץ מכלי חרס שנגעו בטומאת מת נעשו כמותה, אם אב אב, אם ראשון ראשון, דכתיב (במדבר י״ט:ט״ז) בחלל חרב, ודרשינן חרב הרי הוא כחלל, שהחרב שנגע במת נעשה אבי אבות כמת עצמו, וכשנגע בטמא מת שהוא אב נעשה ג״כ החרב אב, והוא הדין לכל שאר כלים חוץ מכלי חרס. נמצא הנר של מתכת שנגע בטמא מת, נעשה אב הטומאה. והשתא הוסיף ר״ע על דברי ר׳ חנניה סגן הכהנים, שר׳ חנניה לא התיר אלא להחזיר הג׳ שני, ור׳ עקיבא התיר להחזיר הג׳ ראשון, שהשמן שנפסל בטבול יום שהוא שלישי, כשמדליקין אותו בנר שנטמא בטמא מת, שהנר עצמו נעשה אב כמו שאמרנו, נמצא שחוזר השלישי להיות ראשון ואעפ״כ לא נמנעו, דהואיל ויש שם טומאה עליו לא חיישינן ליה ומותר להוסיף בידים:"
+ ],
+ [
+ "מדבריהם למדנו. בין רבי מאיר בין רבי יוסי תרווייהו סבירא להו דבשר שנטמא בולד הטומאה דאמר רבי חנניה, מיירי בבשר שנטמא במשקים שנטמאו בכלי שנטמא בשרץ, ורבי מאיר סבר טומאת משקים לטמא אחרים לאו דאורייתא, שאין משקין מטמאין אחרים ואפילו אוכלין אלא מדרבנן, ומשום הכי קאמר מדברי רבי חנניה דאמר ששורפין בשר שנטמא במשקין דהוי ליה טמא מדרבנן, דמדאורייתא טהור מעליא הוא, עם בשר שנטמא באב הטומאה שהוא טמא דאורייתא:",
+ "למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה. משהגיע שעה ששית שהיא אסורה מדרבנן. כמו ששורפין בשר שנטמא במשקין שהוא טהור גמור מן התורה עם בשר שנטמא באב הטומאה שהוא טמא דאורייתא:",
+ "אמר לו רבי יוסי אינה היא המדה. רבי יוסי לטעמיה דסבירא ליה טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא ובשר שנטמא במשקין טמא מדאורייתא, הלכך אמר ליה אינה היא המדה, כלומר אי אתה יכול ללמוד זאת מדבריהם, אם התרת לשרוף טמא טומאה קלה עם טמא טומאה חמורה, תתיר לשרוף טהורה עם טמאה. והלכה כרבי יוסי שאין שורפים תרומה טהורה עם הטמאה בפסח. וטומאת משקין לטמא אחרים אינה מדאורייתא אלא מדרבנן כר׳ מאיר:",
+ "ומודים רבי אליעזר ורבי יהושע. רבי יוסי קאמר לה דאף על גב דרבי אליעזר ורבי יהושע אפליגו בשריפת תרומה, בהא מודים ששורפים זו לעצמה וזו לעצמה:",
+ "על התלויה ועל הטמאה. רבי אליעזר סבר דמוזהר על שמירתה של תלויה, דכתיב (במדבר יח) את משמרת תרומותי, בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה תלויה ואחת תרומה טהורה:",
+ "ורבי יהושע אומר שתיהן כאחת. כיון דתלויה היא אי אתה מוזהר על שמירתה. ועל התלויה והטהורה לא נחלקו ששורפין, דהואיל ולא הוחזקה טומאה אין נראית כמטמא בידים:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כל שעה שמותר לאכול. מדלא קאמר כל שעה שאוכל מאכיל, ונקט לה בתרי לישני, משמע דאתרי גברי קאי. והכי קאמר, כל שעה שמותר לכהן לאכול בתרומה מאכיל ישראל חולין לבהמתו. ומתניתין רבן גמליאל היא שרבן גמליאל אומר חולין נאכלין כל ארבע ותרומה כל חמש. ולית הלכתא כותיה, אלא בין בתרומה בין בחולין אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחלת שש:",
+ "מאכיל לבהמה ולחיה ולעופות. צריכי, דאי תנא בהמה, הוי אמינא בהמה דאי משיירא חזי לה ומבער ליה אין, אבל חיה כגון נמיה וחתול וחולדה דאורחה להצניע אימא לא. ואי תנא חיה, ה״א חיה דאי משיירא מצנעה ליה ולא עבר עליה על בל יראה אימא אין, אבל בהמה זימנין דמשיירא ולאו אדעתיה לבערו ועבר עליה על בל יראה אימא לא, קמ״ל. ועופות, איידי דתנא בהמה וחיה תנא נמי עופות:",
+ "ומוכרו לנכרי. לאפוקי מבית שמאי דאמרי לא ימכור אדם חמצו לנכרי אלא אם כן יודע בו שיכלה קודם הפסח דקסברי מצווה אני לבערו מן העולם ולא שיהיה קיים:",
+ "ומותר בהנאתו. בהנאת אפרו. כגון אם חרכו באור קודם זמן איסורו מותר ליהנות באפרו אפילו לאחר זמן איסורו:",
+ "עבר זמנו. משהגיע שעה ששית אף על פי שאין איסורו אלא מדברי סופרים, אסור בהנאתו כאילו היה מאיסורי הנאה של תורה. שאם קידש בו אשה אין חוששין לקדושיו, ואפילו בחמץ נוקשה, כגון דגן שנפל עליו דלף וכיוצא בו שבפסח עצמו אין איסורו אלא מדברי סופרים, אם קידש בו אשה ביום י״ד משהגיע שעה ששית אין חוששין לקדושיו:",
+ "ולא יסיק בו תנור וכירים. לרבי יהודה איצטריך, דאמר אין ביעור חמץ אלא שריפה, מהו דתימא בהדי דקא שריף ליה לתהני מיניה, קמ״ל דלא, דאפילו כדרך ביעורו אסור ליהנות ממנו מכי מטא זמן איסוריה:",
+ "ר״י אומר אין ביעור חמץ אלא שריפה. דיליף מנותר דאסור בהנאה וענוש כרת כחמץ, ומצותו בשריפה ולא בדבר אחר. ורבנן לא ילפי מנותר, דחלב של שור הנסקל יוכיח, שאסור באכילה ובהנאה וענוש כרת ואינו טעון שריפה:"
+ ],
+ [
+ "מותר בהנאה. לאו למימרא דבאכילה אסור, אלא איידי דבעי למתנא סיפא ושל ישראל אסור בהנאה, תנא גבי נכרי מותר בהנאה. אי נמי, משום דאיכא דנהגי איסורא בפת של נכרי, משום הכי לא תני בהדיא חמץ של נכרי מותר באכילה:",
+ "משום שנאמר לא יראה לך. כלומר קנסא קנסינן ליה הואיל ועבר על לא יראה לך. אי נמי, ארישא קאי חמץ של נכרי מותר, משום שנאמר לא יראה לך ודרשינן שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים:"
+ ],
+ [
+ "נכרי שהלוה לישראל. מעות על חמצו קודם הפסח, ואמר לו הישראל אם לא הבאתי לך מעות עד יום פלוני קנה מעכשיו. וכגון שהרהינו אצלו בביתו ושהה אצל הנכרי כל ימי הפסח. ",
+ "לאחר הפסח מותר בהנאתו. דכיון דמטא זמניה ולא פרעיה לא הוי מחוסר גוביינא דברשותו של נכרי היה, אגלאי מילתא למפרע דמשעה שהרהינו אצלו הוה דידיה:",
+ "וישראל שהלוה לנכרי כו׳ אגלאי מלתא למפרע דשל ישראל הוה:",
+ "הרי הוא כמבוער. ואף על פי כן צריך לבטלו, שמא יפקח הגל במועד ונמצא עובר עליו:",
+ "כל שאין הכלב יכול לחפש אחריו. וכמה היא חפישת הכלב, ג׳ טפחים:"
+ ],
+ [
+ "בשוגג. ששגג בתרומה אפילו הזיד בחמץ:",
+ "משלם קרן וחומש. ואע״ג דחמץ בפסח אסור בהנאה ולא שוה מידי, משום דבאוכל תרומה בשוגג כתיב (ויקרא כ״ב:י״ד) ונתן לכהן את הקודש, דבר הראוי להיות קודש, שאין משלם לו מעות אלא פירות והתשלומים נעשים תרומה הלכך לאו בתר דמים אזלינן:",
+ "במזיד. שהזיד בתרומה אפילו שגג בחמץ פטור מן התשלומין:",
+ "ומדמי עצים. אם תרומה טמאה היא אין משלם דמי עצים שהיתה ראויה להסיק תחת תבשילו, משום דמזיד בתרומה אינו אלא כשאר גזלן דעלמא, ומעות משלם לפי דמים ולא לפי מדה, וחמץ בפסח לאו בר דמים הוא שהרי אסור בהנאה, ואף להיסק לא חזי ולא מידי אפסדיה:"
+ ],
+ [
+ "ידי חובתו. משום חובת מצה בלילה הראשון שהוא מחויב לאכול מצה דכתיב (שמות י״ב:י״ח) בערב תאכלו מצות:",
+ "בחטים ובשעורים וכו׳ אבל אורז ודוחן ושאר מינים לא, דכתיב (דברים ט״ז:ג׳) לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות, דברים הבאים לידי חמוץ אדם יוצא בהן ידי חובת מצה, יצאו אורז ודוחן ושאר מינים שאין באין לידי חמוץ אלא לידי סרחון:",
+ "ובדמאי ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו. כל הני למאי אצטריכו, מפורשים במסכת שבת פרק מפנין:",
+ "והכהנים בחלה ובתרומה. דמהו דתימא מצה השוה וראוייה לכל אדם בעינן, וחלה ותרומה אינן ראויין לזרים, קמ״ל:",
+ "חלות תודה ורקיקי נזיר אין יוצאין בהן. אף על פי שהן מצה גמורה, דכתיב (שמות י״ב:י״ז) ושמרתם את המצות, מצה המשתמרת לשם מצה, יצאו אלו שאינן משתמרות לשם מצה אלא לשם זבח:",
+ "למכור בשוק יוצא בהם. דכל למכור בשוק אמר אי מזדבנא מזדבנא, ואי לא, אכילנא לה אנא למצה של מצוה:"
+ ],
+ [
+ "בחזרת. בערבי חס״א לטוג״א בלע״ז:",
+ "ובעולשים. בערבי הנדב״י. ובלע״ז אנדיבי״א. והערוך פירש שהוא ירק שקורין לו בלע״ז קרשפי״ל:",
+ "ובתמכה. סיב הגדל סביבות הדקל:",
+ "ובחרחבינא. אלקרצעינ״א בערבי:",
+ "ובמרור. מין כוסברתא הוא מר ביותר:",
+ "בין לחים בין יבשים. דוקא בקלח שלהן, כדאמרינן בסיפא ויוצאים בקלח שלהן. אבל עלין, לחים אין, יבשים לא:",
+ "שלוקים. מבושלין יותר מדאי עד שנמוחים:",
+ "כבושים. בחומץ:",
+ "מבושלין. כדרך בישול:",
+ "ומצטרפין לכזית. לצאת ידי חובת מרור. והוא הדין בחמשת מיני דגן שמצטרפין בכזית לצאת ידי חובת מצה. ואתרווייהו קאי:"
+ ],
+ [
+ "אין שורין את המורסן. במים קרים וכל שכן פושרין כדי לתת לפני התרנגולים:",
+ "אבל חולטין. ברותחין שכל זמן שהמים רותחים אינו יכול להחמיץ. והאידנא נהוג עלמא איסורא אפילו בחליטה ברותחים:",
+ "לא תשרה את המורסן. לשוף בו בשרה, מפני שמחמיץ בשרייתו:",
+ "אבל שפה היא. מורסן על בשרה יבש אף על גב שמים טופחים על בשרה:",
+ "לא ילעוס. לא יכוס בשיניו:"
+ ],
+ [
+ "בחרוסת. דבר שיש בו חומץ ומים ועשוי לטבל בו בשר:",
+ "ואם נתן. לתוך החרדל: ",
+ "יאכל מיד. שהחרדל חד ואינו ממהר להחמיץ כמו החרוסת. אבל בחרוסת מודה תנא קמא לרבי מאיר דאסור:",
+ "ורבי מאיר אוסר. אף אם נתן לתוך החרדל, דסבר חרדל לאלתר מחמיץ כמו החרוסת. ואין הלכה כרבי מאיר:",
+ "לא במשקין ולא במי פירות. דכתיב (שמות י״ב:ט׳) ובשל מבושל, מכל מקום:",
+ "אבל סכין ומטבילין. לאחר צלייתו, ולא אמרינן דמבטל טעמו. אי נמי אפילו קודם צלייתו שרי לסוך הפסח במי פירות, דהכי תנן בכיצד צולין, סכו בשמן תרומה אם חבורת כהנים יאכלו:",
+ "מי תשמישו של נחתום. שמצנן בהן ידיו בשעה שמקטף את המצה:",
+ "ישפכו. במקום מדרון, שלא ישארו מכונסים במקום אחד ויחמיצו:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אלו עוברין. אלו מתבערים מן העולם. דאע״ג דאין עוברים עליהם על בל יראה, מדרבנן מיהא צריכי ביעור, דהכי תנן לקמן שיאור ישרף ואע״ג דהאוכלו פטור:",
+ "כותח הבבלי. עשוי מפת מעופש וחלב. ורגילים לטבל בו את המאכל:",
+ "שכר המדי. שכר שהיו עושין במדי מחטים או שעורים שרויים במים:",
+ "וחומץ האדומי. חומץ שעשוי בארץ אדום, שנותנים שעורים [ביין] ומשהין אותם שם כדי שיחמיצו:",
+ "וזיתום המצרי. תלתא שערי ותלתא קורטמי הוא כרכום מדברי ונקרא בערבי קרטום ותלתא מלחא, ועושין אותו לרפואה. עד כאן חמץ הראוי לאכילה ע״י תערובת. מכאן ואילך חמץ נוקשה בעיניה:",
+ "וזומן של צבעים. מים שנותנים בהם סובין, ומשתמשים בהם הצבעים למלאכתן:",
+ "ועמילן של טבחין. [פת] שעושין מקמח תבואה שלא הביאה שליש בשולה, ומכסים בה את הקדרה לשאוב את הזוהמא:",
+ "וקולן של סופרים. עפר הרחיים מגבלין אותו במים, וסופרים מדבקים בו ניירותיהם:",
+ "רבי אליעזר. מוסיף, דאילו תנא קמא לית ליה אלא חמץ דגן גמור על ידי תערובת או חמץ נוקשה בעיניה, ור׳ אליעזר מוסיף אף תכשיטי נשים שהן חמץ נוקשה על ידי תערובת סממנים אחרים. ובגמרא פריך, תכשיטי נשים סלקא דעתך אלא אימא אף טפולי נשים, סולת שנשים טופלות ומחברות על בשרן עם סממנין אחרים להשיר את השער או להלבין ולעדן את הבשר. ואין הלכה כר״א:",
+ "כל שהוא מין דגן. מחמשת המינים, ומעורבין בהן מים. דאי אין בהם מים אלא מי פירות קיימא לן דמי פירות אין מחמיצין:",
+ "הרי אלו באזהרה. אם אכלן עובר בלאו:",
+ "ואין בהם כרת. דעל חמץ גמור ענוש כרת ואינו ענוש כרת על התערובת, אבל לוקה על אכילתו אם אכל כזית חמץ בתוך התערובת בכדי אכילת פרס. אבל אם לא אכל כזית חמץ בתוך התערובת בכדי אכילת פרס אינו לוקה מן התורה, מיהו איסורא מיהא איכא, דחמץ בפסח אוסר בתערובתו בכל שהוא:"
+ ],
+ [
+ "בצק שבסידקי עריבה. ועשוי לחזק שבריה וסדקיה. אם יש כזית במקום אחד חייב לבער, פחות מכאן בטל במיעוט. ואם אינו עשוי לחזק אפילו פחות מכזית חייב לבער, לפי שאינו מבטלו שם ואפשר שימלך ויטלנו משם:",
+ "וכן לענין הטומאה. אם נגע שרץ בהאי בצק בפסח שאיסורו חושבו, אם יש בו כזית חוצץ בפני הטומאה ולא הוי כעריבה ולא נחתא לה טומאה לעריבה. ובפחות מכזית, אם אינו מקפיד עליו בטל לגבי עריבה והוי כאילו נגע השרץ בעריבה עצמה והיא טמאה:",
+ "אם מקפיד עליו חוצץ. הכי קאמר, ובשאר ימות השנה שאין איסורו חושבו, אין הדבר תלוי בשיעור אם יש בו כזית אם לאו, אלא בקפידא תליא מלתא, אם הקפיד עליו ועתיד ליטלו משם חוצץ בפני הטומאה בין יש בו כזית בין אין בו כזית ולא נחתא טומאה לעריבה, ואם לא הקפיד עליו ורוצה בקיומו אפילו יש בו כמה זיתים הרי הוא כעריבה, וכשנוגע השרץ בבצק הוי כאילו נגע בעריבה ממש:",
+ "בצק החרש. שמכין עליו ביד ואינו משמיע קול ודומה לחרש שקוראין לו ואינו משיב. פירוש אחר, בצק החרס, שהוא קשה כחרס ואינו ניכר אם החמיץ:",
+ "אם יש כיוצא בו שהחמיץ. אם יש עיסה אחרת שנילושה בשעה שזו נילושה וכבר החמיצה, אסור. ואם אין שם כיוצא בו, הוי שיעורה כדי שיהלך אדם מיל בהליכה בינונית. ושיעור זה כזמן שני חומשי שעה:"
+ ],
+ [
+ "חלה בטומאה. שנטמאת העיסה ושוב אין החלה הניטלת ממנה ראויה לאכילת כהן, כיצד מפרישין אותה ביום טוב של פסח, הרי אין יכול לאפותה בפסח מאחר שאינה ראויה לאכילה, ולשהותה ולשורפה בערב אי אפשר שמא תחמיץ, ולהאכילה לכלבים אי אפשר שאין מבערין קדשים ביום טוב:",
+ "רבי אליעזר אומר לא יקרא לה שם חלה עד שתאפה. דאכתי כל חדא וחדא חזיא ליה, דמכל חדא וחדא מפריש פורתא, ולאחר אפייתה אם רצה יפריש חלה שלימה על הכל, דקסבר רבי אליעזר הרודה מן התנור ונותן לסל, הסל מצרפן לחלה:",
+ "לא זהו חמץ שמוזהרים עליו. דלאו דידיה הוא לאחר שקרא עליה שם, וקרא כתיב (שמות י״ג:ז׳) לא יראה לך, שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה, וזה אינו שלך ולא של חברך דאכתי לא מטא ליד כהן. ור׳ אליעזר סבר הואיל אי בעי מתשיל עלה הויא הקדש בטעות ואינו הקדש וחזיא ליה לאכילה, נמצא דשלו היא וחמץ של ישראל הוא. ורבי יהושע סבר לא אמרינן הואיל. והלכה כרבי אליעזר:"
+ ],
+ [
+ "שלש נשים לשות כאחת. כל אחת תנור מלא, ואין כאן חימוץ, אף על פי [שהאחת] ממתנת עד שיאפו השתים:",
+ "וחכ״א. אין להקל כל כך שיהו לשות כאחת, אלא שלש נשים עוסקות כל אחת בבצק שלה:",
+ "אחת לשה. האחרונה לשה כשחברתה האמצעית מקטפת, והשלישית שלשה תחלה אופה, נמצאו שלשתן עוסקות בבת אחת, כל אחת בבצק שלה, אחת לשה שלה, ואחת מקטפת שלה, ואחת אופה שלה:",
+ "לא כל הנשים. רבי עקיבא אמלתיה דרבן גמליאל קא מהדר ואמר שאין ראוי לעשות כדבריו. לפי שיש נשים עצלניות ומחמיצות אם שוהות כל כך, ויש תנור שאינו חם מהר, ויש עצים שאין נבערים מהר. אלא כדברי חכמים ראוי לעשות, לעסוק תמיד בבצק, שכל זמן שעוסקין בבצק אינו בא לידי חמוץ. וכן הלכה:",
+ "זה הכלל תפח. הבצק שבידה שרואה שרוצה לתפוח:",
+ "תלטוש. ידה במים צוננין ותקטפנה ותצטנן:"
+ ],
+ [
+ "שיאור. שלא החמיץ כל צרכו: [סידוק] דרך הבצק כשמחמיץ נעשה סדקים סדקים:",
+ "כקרני חגבים. סדק לכאן וסדק לכאן:",
+ "זה וזה האוכלו חייב כרת. דקרני חגבים נמי הוא סדוק. ואיזהו שיאור שפטור, זה שאין בו שום סדוק אבל הכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו מתוך פחד [שפניו מכסיפין]. והלכה כחכמים:"
+ ],
+ [
+ "מבערים את הכל. בין חולין בין תרומה. חוץ מכדי אכילתו לשבת:",
+ "תרומה מלפני השבת. שאין יכול להאכילה לא לזרים ולא לבהמה ולהשהותה אי אפשר. אבל חולין אין צריך לבער אלא בזמנו שיכול למצוא להם אוכלים הרבה. והלכה כר״א ברבי צדוק:"
+ ],
+ [
+ "ההולך. בי״ד קאי:",
+ "אם יכול. שיש שהות ביום:",
+ "להציל מן הגייס. את ישראל הנרדפים:",
+ "יבטל בלבו. ולא יחזור ואפילו יש שהות, דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי:",
+ "לשבות שביתת הרשות. שהיה הולך להחשיך על התחום ולקנות שביתה להלך משם והלאה אלפים אמה לדבר הרשות, יחזור מיד. אבל לקנות שביתת מצוה כגון שצריך לילך למחר לבית האבל או לבית המשתה, היינו כהולך לשחוט את פסחו:"
+ ],
+ [
+ "שיש בידו בשר קודש. שנפסל ביוצא. שחומת ירושלים היא מחיצה לקדשים [קלים]:",
+ "אם עבר צופים. שם מקום שמשם רואים בית המקדש:",
+ "שורפו במקומו. ולא הטריחוהו לחזור:",
+ "ואם לאו חוזר ושורפו. דכתיב (ויקרא ו׳:כ״ג) בקודש לא תאכל באש תשרף, במקום אכילתו שריפתו:",
+ "זה וזה. חמץ דאמרינן לעיל ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו וכו׳, ובשר קודש שעמו:",
+ "כביצה. אבל בפחות, חמץ מבטלו בלבו, ובשר קודש שורפו במקומו. וסבר ר׳ מאיר חזרתו כטומאתו, מה טומאת אוכלין בכביצה שאין אוכל מטמא בפחות מכביצה, כך אינו חוזר על פחות מכביצה:",
+ "רבי יהודה אומר זה וזה בכזית. סבר חזרתו כאיסורו, מה איסורו בכזית שעל כזית חמץ או בשר קודש חייב, כך על כזית חוזר:",
+ "בשר קודש. משום חומרא דקדשים חוזר אף על כזית, חמץ דחולין אינו חוזר אלא על כביצה. והלכה כחכמים:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מקום שנהגו עד חצות. עד חצי היום:",
+ "שלא לעשות. כדי שלא יהא טרוד במלאכה וישכח ביעור חמץ ושחיטת פסח ותיקון מצה של מצוה:",
+ "ואל ישנה אדם. הכי קאמר, ההולך ממקום שאין עושין למקום שעושין נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם ולא יעשה, דהא דקיי״ל אל ישנה אדם ממנהג העיר אינו אלא מפני המחלוקת וכאן אין מחלוקת, דמאי קא אמרת הרואה אותו בטל אומר זה שבטל חושב שהמלאכה אסורה וחולק על כולנו, לא אמר הכי, אלא אמר אין לו מלאכה שהרי כמה בטלנים איכא בשוקא כל ימות השנה. והא דתנן נותנים עליו חומרי מקום שיצא משם, אינו אלא בזמן שדעתו לחזור למקומו, אבל אין דעתו לחזור למקומו נוהג כמנהג אנשי מקום שהלך לשם, בין לקולא בין לחומרא:"
+ ],
+ [
+ "המוליך פירות שביעית ממקום שכלו. לחיה מן השדה וחייבין עליו בני מקומו לבערן מן הבית. והוליכן זה למקום שלא כלו, ובני אותו מקום עדיין אוכלין הן מן המכונסים לבית, חייב לבער משום חומרי המקום שיצא משם:",
+ "רבי יהודה אומר אומרים לו צא והבא לך אף אתה. פלוגתא דרבי יהודה ות״ק בכובש שלשה מיני ירק בחומץ או בציר להתקיים ושנים מהם כלו לחיה מן השדה והשלישי לא כלה, ת״ק סבר אוכל מאותן שכלו על סמך אותו שלא כלה הואיל והן בחבית אחת. והכי משתמע למלתיה, ממקום שלא כלו למקום שכלו לגמרי חייבין לבער. אבל לא כלו כולן אלא מקצתן אוכל אף ממין הכלה כל זמן שלא כלו כולן, דאוכלין על סמך האחרון. ורבי יהודה אומר אומרים לו צא והבא לך אף אתה מאותו המין שכלה כמו שהביא זה האיש ולא תמצא, הילכך אינו אוכל אלא מהמין שלא כלה, דאין אוכלין מהמינין שכלו על סמך המין שלא כלה, וחייב לבער המינין שכלו. והלכה כרבי יהודה דקאי בשיטתיה דרבן גמליאל שהלכה כמותו במסכת שביעית פרק הפיגם:"
+ ],
+ [
+ "מקום שנהגו שלא למכור. דהחמירו על עצמן דלמא אתי למכור גסה:",
+ "ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה. דגזור רבנן שמא ישאיל או ישכיר בהמתו לעובד כוכבים, ואדם מצווה על שביתת בהמתו. אי נמי, פעמים שמוכרה לו ערב שבת עם חשיכה וצועק לה הישראל כדי שתלך לפני הקונה והיא מכרת קולו והולכת מחמתו, ונמצא מחמר אחר בהמתו בשבת:",
+ "עגלים וסייחין. קטנים אף על גב דלאו בני מלאכה נינהו מחלפי במכירת גדולים. ושבורים מחלפי במכירת שלמים:",
+ "רבי יהודה מתיר בשבורה. דאינה בת מלאכה לעולם. אבל בעגלים וסייחים מודה, כיון דלכי גדלי הוו בני מלאכה. ואין הלכה כר׳ יהודה:",
+ "בן בתירא מתיר בסוס. הואיל ולרכיבה עומד והחי נושא את עצמו. ואין הלכה כבן בתירא. ועל ידי סרסור שרי למכור בהמה לעובד כוכבים בזמן שאין הבעלים מצויין שם בעת המכירה, דליכא למיחש שמא ישאילנה וישכירנה שהרי אינה שלו. ושמא תלך מחמת קולו ונמצא מחמר להא נמי ליכא למיחש, שאינה מכרת את קולו:"
+ ],
+ [
+ "מקום שנהגו שלא לאכול. שנראה כאוכל פסחים בחוצה לארץ:",
+ "שנהגו להדליק את הנר ביום הכפורים. מפני שיום הכפורים אסור בתשמיש המטה, וכל זמן שהנר דולק לא ישמש שאסור לאדם לשמש מטתו לאור הנר:",
+ "שנהגו שלא להדליק. שמא יראה אשתו ותשא חן בעיניו וישמש:",
+ "ומדליקין בבתי כנסיות. ובכל מקום שאין איש ואשתו מתייחדים שם:"
+ ],
+ [
+ "תלמידי חכמים בטלים. ממלאכתן כל אותו היום, כדי שלא יסיחו דעתם מאבילות:",
+ "לעולם יעשה אדם עצמו כתלמיד חכם. ולא מחזי כיוהרא שהרואה אותו בטל אומר אין לו מלאכה לעשות ולא מפני שנוהג בו איסור:",
+ "וחכמים אומרים ביהודה וכו׳ חכמים סבירא להו דעשיית מלאכה בערבי פסחים לאו במנהגא תליא מלתא, אלא ביהודה היו מתירים ובגליל אוסרים איסור גמור, ולא מכח מנהג:",
+ "הלילה. ליל ארבעה עשר, לאנשי גליל שאוסרים לעשות מלאכה בערבי פסחים:",
+ "בית שמאי אוסרים. להם ככל שאר ימים טובים שאסורים בעשיית מלאכה שהלילה הולך אחר היום:",
+ "ובית הלל מתירים. מידי דהוה אתענית שהיום אסור באכילה והלילה מותר:"
+ ],
+ [
+ "כל מלאכה. שהיא לצורך המועד והתחיל בה קודם ארבעה עשר גומרה בארבעה עשר, ואפילו במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה. אבל מלאכה שאינה לצורך המועד, במקום שנהגו לעשות מלאכה עושין, ומקום שנהגו שלא לעשות, אפילו התחיל בה קודם ארבעה עשר אינה גומרה:",
+ "חייטים. שרי בארבעה עשר בכל מקום, שכן מצינו בהן בחולו של מועד קולא יותר משאר אומניות שהדיוט שאינו אומן בכך תופר כדרכו, הלכך בארבעה עשר דקיל מחול המועד אפילו אומן נמי שרי:",
+ "והספרים והכובסין. שכן הבא ממדינת הים והיוצא מבית האסורים מספרים ומכבסים בחול המועד, וכיון דאשכחן בהן צד היתר בחול המועד, בארבעה עשר דקיל שרי לכולי עלמא:",
+ "אף הרצענים. שכן עולי רגלים מתקנין מנעליהן בחול המועד. וחכמים סברי אין למדין תחלת מלאכת רצענים שעושין מנעלים חדשים תחלה, מסוף מלאכה תיקון מנעלים של עולי רגלים. והלכה כחכמים:"
+ ],
+ [
+ "מושיבין שובכין. שובכי יונים שיהיו יושבים לגדל אפרוחים, מושיבין אותם לכתחלה בי״ד:",
+ "ותרנגולת שברחה. בחולו של מועד. דאילו בי״ד השתא אותובי שובכין לכתחלה אמרת דשרי אהדורי מיבעיא. אלא התרנגולת שברחה בחולו של מועד קאמר דמחזירין. והוא שישבה על הבצים ג׳ ימים קודם שברחה דשוב אין הביצים ראויים לאכילה ודבר האבד הוא, הלכך אם מתה מושיב אחרת תחתיה משום הפסד דביצים:",
+ "גורפין. משליכין לחוץ:",
+ "ובמועד. שחמור יותר, אין משליכין לחוץ אלא מסלקין לצדדין:",
+ "מוליכין ומביאין כלים מבית האומן. בארבעה עשר. ואע״פ שאינו לצורך המועד:"
+ ],
+ [
+ "עשו אנשי יריחו. היו נוהגין לעשות אנשי יריחו:",
+ "מרכיבין דקלים. ענף רך של דקל זכר מרכיבו בדקל נקבה שהזכר עושה פירות והנקבה אינה עושה פירות:",
+ "כל היום. כלומר בארבעה עשר:",
+ "וכורכין את שמע. שלא היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקריאת שמע. פרוש אחר שלא היו מפסיקין בין אחד לואהבת, שצריך להאריך באחד ולהפסיק בין מלכות שמים לדברים אחרים:",
+ "וקוצרין וגודשין. עושין גדיש מן החדש לפני העומר, ולא חיישינן דלמא אתי למיכל מיניה:",
+ "ולא מיחו בידם. כל הששה דברים שעשו, כולם שלא ברצון חכמים היו עושין, אלא שעל אלו הג׳ לא מיחו ועל ג׳ האחרונים מיחו:",
+ "מתירין לאכול גמזיות של הקדש. גידולים שגדלו באילן של הקדש, דקסברי אין אסור אלא הפרי עצמו שהוקדש. ואית ספרים דגרסי מתזיר, כלומר חותכים וכורתים ענפי אילנות של הקדש שצמחו אחר שהקדישו האילן, ליהנות מהן:",
+ "ואוכלין. בשבת ויום טוב פירות שנמצאו תחת האילן ולא נודע אם נשרו מאמש והם מותרים או נשרו היום ואסורים:",
+ "ונותנים פאה לירק. ואנן קיימא לן דכל דבר שאין אדם מכניסו לקיום אינו חייב בפאה, וירק דבר שאין מכניסו לקיום הוא:",
+ "ומיחו בידם חכמים. משום דקא מפקעי לה מן המעשר, והעניים אוכלים אותה בטבלם, כסבורין שהוא פאה ופאה פטורה מן המעשר משום דהפקר היא:"
+ ],
+ [
+ "גירר עצמות אביו. משום כפרה. ולא קברו לפי כבודו על מטה נאה, כדי שיתגנה על רשעו ויווסרו הרשעים:",
+ "כתת נחש הנחשת. כדכתיב בדברי הימים, לפי שהיו טועין אחריו:",
+ "וגנז ספר רפואות. לפי שלא היה לבם נכנע על חליים אלא מתרפאים מיד. והרמב״ם פירש, ספר רפואות, ספר מודיע מעניני צורות הכוכבים והטלסמאות, שצורה פלונית העשויה בזמן ועת ידוע מרפאת מחולי פלוני, וזה היה קרוב להטעות הבריות אחר עבודת כוכבים ולכך גנזו:",
+ "עיבר ניסן בניסן. לאחר שנכנס ניסן נמלך ועשה אדר שני. והכתוב אומר (שמות י״ב:ב׳) החדש הזה לכם, זה ניסן, ואין אחר ניסן. ולא עיבר חזקיה לאחר שנכנס ניסן ממש, אלא יום שלשים של אדר עיבר את השנה, ואנן קיי״ל אין מעברין את השנה בשלשים של אדר הואיל וראוי לקבעו ניסן:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "תמיד נשחט. תמיד של בין הערבים נשחט כל שאר ימות השנה בשמנה ומחצה. דזמן שחיטת התמיד מכי ינטו צללי ערב שהוא משש שעות ומחצה ולמעלה שחמה נוטה למערב, שחצי שש וחצי שבע היא עומדת באמצע הרקיע, ואין צל נוטה אלא צל כל אדם תחתיו. ומאחרין שחיטתו שתי שעות אחר זמנו מפני נדרים ונדבות שא״א להקריבם אחר תמיד של בין הערבים כדכתיב (ויקרא ו׳:ה׳) והקטיר עליה חלבי השלמים, על עולת הבוקר השלם כל הקרבנות כולן, שלא יהא דבר מאוחר לתמיד של בין הערבים. ואפילו בשבת שאין קרבים נדרים ונדבות, מאחרים זמן שחיטת תמיד של בין הערבים משום סרך נדרים ונדבות דחול. ובערב פסח שהפסח קרב אחר תמיד של בין הערבים, מקדמינן ליה שעה אחת ועבדינן ליה בשבע ומחצה:",
+ "חל להיות בע״ש. דאיכא נמי צליית הפסח דלא דחיא שבת וצריך לצלותו מבעוד יום, מקדמינן ליה ומותבינן ליה אדיניה שיהיה נשחט בו׳ ומחצה:",
+ "וקרב בשבע ומחצה. גמר הקרבתו בשבע ומחצה, ששוהין שעה אחת בעשייתו:"
+ ],
+ [
+ "ששחטו שלא לשמו. כגון ששחטו לשם שלמים. או קבל הדם במזרק. או הוליך הדם למזבח. או זרק הדם על גבי המזבח. שלא לשמו. שבארבע עבודות הללו המחשבה פוסלת הזבח:",
+ "או לשמו ושלא לשמו. כגון ששחט לשמו וקבל הדם שלא לשמו:",
+ "או שלא לשמו. הך סיפא אשמעינן דמחשבים מעבודה לעבודה, שאם חשב בשעת עבודה זו על חברתה לעשותה במחשבה פסולה כגון דאמר הריני שוחט לשמו ע״מ לזרוק דמו שלא לשמו, נפסל הזבח מיד ואפילו לא עשה השניה במחשבה פסולה כמו שחשב. והכי משמעותא דמתניתין, או שחשב בשעת שחיטה לזרוק הדם שלא לשמו ושחט לשמו פסול. ופסח דפסול שלא לשמו נפקא לן מקרא דכתיב (שמות י״ב:כ״ז) ואמרתם זבח פסח הוא, עד שיהיה הזבח לשם פסח, והוא משמע לעכב:"
+ ],
+ [
+ "שחטו שלא לאוכליו. חולה וזקן וקטן שאין יכולין לאכול כזית בשר, ואין בו מנויין אחרים אלא הן, פסול, דלפי אכלו כתיב (שם), הראוי לאכול:",
+ "שלא למנוייו. נמנו עליו חבורה זו ושחטו לשם חבורה אחרת:",
+ "לערלים. לישראלים שמתו אחיהם מחמת מילה, והני פסולים לאכול פסח. דכתיב (שם) וכל ערל לא יאכל בו. וטמאים נמי אסורין בקדשים, ובכרת הן על אכילתן:",
+ "לאוכליו ושלא לאוכליו כשר. ולא דמי לשמו ושלא לשמו דפסול, דהתם פסולו בגופו שהמחשבה שפוסלתו היתה בגופו של קרבן, אבל לאוכליו ושלא לאוכליו אין המחשבה הפוסלת בגופו של קרבן אלא בדבר שהוא חוץ ממנו:",
+ "ממרס בדמו. שלא יקרוש כדי שיהא ראוי לזריקה:",
+ "ואם זרק קודם לתמיד כשר. דאע״ג דפסח מאוחר לתמיד משום דכתיב ביה בערב ובין הערבים, לא מפסל בהכי:"
+ ],
+ [
+ "השוחט את הפסח על החמץ. כלומר ובשעת שחיטה היה חמץ ברשות השוחט או אחד מבני חבורה, אפילו לא היה החמץ בעזרה:",
+ "עובר בלא תעשה. דלא תשחט על חמץ דם זבחי (שמות לד). ואין הזבח נפסל:",
+ "אף התמיד. של בין הערבים דערבי פסחים ששחטו על חמץ, שהיה חמץ ברשות השוחט או המקריב, עובר בלאו, דדריש זבחי, המיוחד לי, והוא התמיד. ואין הלכה כרבי יהודה:",
+ "רבי שמעון אומר הפסח בארבעה עשר. ששחטו על חמץ, לשמו חייב, משום לא תשחט על חמץ, דפסח כשר הוא ושחיטה ראוייה היא ושמה שחיטה:",
+ "שלא לשמו פטור. דפסול הוא ושחיטה שאינה ראויה היא ולאו שמה שחיטה:",
+ "ושאר כל הזבחים. שנשחטו בי״ד אחר חצות על החמץ:",
+ "בין לשמן בין שלא לשמן פטור. ואע״פ שכשרים הן כדתנן כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים וכו׳, אע״פ כן פטור, דכתיב זבחי זבחי שני פעמים, לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא תזבח על חמץ דם זבחי (שם כג), ולמאי הלכתא פלגינהו רחמנא ולא כתב זבחיי בחד קרא והכל במשמע בין פסח בין שאר זבחים, לומר לך בזמן דאיכא זבח דהיינו בי״ד דאיכא פסח לא מחייב אשאר זבחים, ובזמן דליכא זבח כגון בתוך הפסח מחייב אשאר זבחים אם שחטן על חמץ:",
+ "ובמועד. בתוך הפסח, אם לשמו שחטו לפסח על החמץ:",
+ "פטור. מלא תשחט, דפסח שלא בזמנו לשמו פסול, והויא לה שחיטה שאינה ראויה:",
+ "שלא לשמו. אלא לשם שלמים:",
+ "חייב. דלהכי קאי והויא לה שחיטה ראויה, וחייב משום לא תשחט, בהדי לאו דלא יראה ולא ימצא:",
+ "ושאר כל הזבחים. שנזבחו בתוך המועד על חמץ:",
+ "בין לשמן בין שלא לשמן חייב. דקרא אשאר זבחים נמי אזהר:",
+ "חוץ מן החטאת ששחטה שלא לשמה. דפסולה היא משום דכתיב בשחיטתה חטאת היא, היא ולא הנשחטה שלא לשמה:"
+ ],
+ [
+ "הפסח נשחט בשלש כתות. [בין שהצבור מרובים] בין שהצבור מועטים ויכולים כולן לשחוט בבת אחת, מצוה ליחלק לשלש כתות זו אחר זו:",
+ "שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל, קהל, עדה, וישראל. הרי שלוש כתות:",
+ "בזיכי. כפות גדולות לקבל בהם הדם:",
+ "שורה שכולה כסף כסף. דהכי שפיר טפי:",
+ "ולא היו לבזיכים שולים. רחבים היו מלמעלה ותחתיהם חדים כדי שלא יוכלו לישב על הקרקע:",
+ "שמא יניחום. הכהנים לישב על הקרקע עד שיקבל דם אחר מחמת שהם מרובים וישכחום ויקרוש הדם ולא יהיה ראוי ליזרק:"
+ ],
+ [
+ "שחט ישראל. אם ירצה, שהשחיטה כשרה בזר בכל הקרבנות:",
+ "וקבל כהן. הדם בבזך, שמקבלה ואילך מצות כהונה:",
+ "נתנו לחבירו. שהרי כשורה הן עומדים:",
+ "וחברו לחברו. הא קמ״ל דברוב עם הדרת מלך:",
+ "וקבל המלא. מיד הנותן, תחלה, ואחר כך מחזיר את הריקן. אבל איפכא, מחזיר את הריקן ברישא לא, דמכי מושיט ליה האי מיד בעי לקבולי דאין מעבירין על המצות:",
+ "זריקה אחת. בבזך עצמו, ולא מתנה באצבע, שאין לך קרבן שטעון אצבע אלא חטאת לבדה דכתיב באצבעו:",
+ "כנגד היסוד. ברוחות שבמזבח שהיסוד תחתיהן, וזורק לזקיפתו של מזבח והוא נופל ליסוד. ולפי שאין היסוד מקיף כל המזבח אלא את הצפון ואת המערב ואוכל בדרום אמה אחת ובמזרח אמה אחת כמו שמפורש במסכת מדות, לכך הוצרך לומר נגד היסוד:"
+ ],
+ [
+ "קראו את ההלל. כל השלש כתות:",
+ "אם גמרו שנו. כשהיו מתחילים לשחוט היו מתחילים לקרות, ואם רבו הפסחים ומשך זמן שחיטתן עד שגמרו ועדיין רבים לשחוט, חוזרים וקורין שניה. ואם קראו שניה ועדיין לא גמרו שחיטת הפסחים של אותו הכת, חוזרין וקורין שלישית. וכן כת שניה ושלישית:",
+ "אע״פ שמעולם לא שלשו. שהכהנים היו רבים וזריזין:",
+ "לא הגיעו לאהבתי. אפילו פעם ראשונה:"
+ ],
+ [
+ "שהכהנים היו מדיחין את העזרה. מפני שהדמים מרובים היו מדיחין אותה בשבת. שאמת המים היתה מהלכת בעזרה וכשהן רוצים להדיח פוקקים את נקב יציאתה והמים פושטים על כל גדותיה ומדיחין כל העזרה [שהעזרה רצפה של שיש היתה כולה] ואח״כ פותחין הנקב והמים יוצאים:",
+ "מדם התערובות. המוטל על הרצפה. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+ ],
+ [
+ "אונקליות. מסמרים שראשיהן כפופים למעלה:",
+ "ובעמודים. שהיו קבועין בבית המטבחים בעזרה עמודים קטנים נקראים ננסים:",
+ "חלקים. מפוצלות קליפתן:",
+ "שחל להיות בשבת. ואין יכול לטלטל המקלות:",
+ "ידו על כתף חבירו. ותולה אותו בגידי ארכובותיו בזרועו. ואין הלכה כר״א. שמותר לטלטל אותן המקלות דאין שבות במקדש:"
+ ],
+ [
+ "אימוריו. החלבים הקרבים ע״ג המזבח:",
+ "במגיס. בקערה. תרגום קערותיו מגיסוהי:",
+ "ישבה לה בהר הבית. בשבת קאמר, שאין יכולין להוליך פסחיהן:",
+ "בחיל. בין הסורג לחומת העזרה של נשים בתחלת עליית הבית:",
+ "חשיכה יצאו וצלו את פסחיהן. שאין צליית הפסח דוחה את השבת:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "ואלו דברים בפסח דוחין את השבת. פסח דוחה את השבת, דנאמר מועדו בפסח (במדבר ט׳:ב׳) ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו, ונאמר מועדו בתמיד (שם כח) תשמרו להקריב לי במועדו, מה מועדו האמור בתמיד דוחה את השבת שנאמר (שם) על עולת התמיד, אף מועדו האמור בפסח דוחה את השבת:",
+ "שחיטתו וזריקת דמו. א״א לעשותן בלילה דכתיב (ויקרא ז׳:ט״ז) ביום צוותו להקריב, ביום ולא בלילה:",
+ "מחוי. קינוח, כמו אכלה ומחתה פיה (משלי ל׳:כ׳). מחוי קרביו דוחה את השבת, שלא יסריחו:",
+ "צלייתו והדחת קרביו אין דוחין. דאפשר משתחשך:",
+ "הרכבתו. על כתפו להביאו דרך רה״ר לעזרה. אע״פ שאין בו אלא איסור שבות, שהחי נושא את עצמו, אין דוחה, דהו״ל למעבדה מאתמול. וכן הבאתו מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו של קרבן פסח להסיר מומו, אע״פ שאין בו אלא איסור שבות, שחותכה בשיניו או בידו, אינן דוחים. והא דתנן בשלהי עירובין חותכין יבלת במקדש, ההיא ביבשה דמפרך פרכה, ומתניתין דהכא בלחה. ואע״פ דכשחותכה בשיניו או בידו כלאחר יד הוא, אפילו הכי אסור בלחה דהוה ליה למעבדה מאתמול:",
+ "ר״א אומר דוחין. דסבר מכשירי מצוה דוחים את השבת, במסכת שבת:"
+ ],
+ [
+ "שחיטה שהיא. אסורה בחולין בשבת משום איסור מלאכה גמורה, אעפ״כ דוחה את השבת בפסח:",
+ "אלו שהם משום שבות לא ידחו. בתמיה:",
+ "יום טוב יוכיח. שהתירו בו שחיטה ובישול שהוא אב מלאכה ומותרין להדיוט, ואסרו בו להביא דבר מחוץ לתחום ולאכלו, הואיל והיה אפשר לו מאתמול, ואע״ג דתחומים מדרבנן:",
+ "מה ראיה רשות למצוה. אכילת הדיוט רשות הוא, וצורך גבוה מצוה היא, ואם העמידו חכמים איסור שבות שלהן במקום רשות, יעמידוהו אף במקום מצוה. ורבי יהושע סבר כל שמחת יום טוב מצוה היא, ואפילו הכי אינה דוחה שבות:",
+ "הזאה תוכיח שהיא מצוה. בטמא מת שחל שביעי שלו להיות בשבת ערב הפסח, שאם לא יזה לא יעשה פסחו, ואפילו הכי אינו דוחה דהכי קים ליה לרבי עקיבא דלא דחיא. והזאה שבות היא דמיחזי כמאן דמתקן גברא:",
+ "ועליה אני דן. וגם על ההזאה אני חולק ואומר שתדחה ולא יעכבהו מפסח, מק״ו זה בעצמו:",
+ "א״ל ר׳ עקיבא או חלוף. או אני אחליף את הדין. דפשיטא ליה דהזאה מעכבא וילפינן בק״ו מינה לשחיטה [שתעכב]:",
+ "במועדו. ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו (במדבר ט׳:ב׳):",
+ "הבא לי מועד לאלו. שיהא להם זמן קבוע, כמו שקבע לשחיטה, הילכך כיון שלא קבע להם זמן ומצי למעבד מאתמול, לא דחיא, והזאה נמי לאו מגופיה דפסח היא ולא כתיב ביה במועדו. והלכה כר״ע:"
+ ],
+ [
+ "אימתי מביאים עמו חגיגה. עם הפסח בי״ד בניסן:",
+ "בזמן שהוא בא בחול ובטהרה. דאע״ג דפסח דחי שבת וטומאה, חגיגה לא דחיא שבת:",
+ "ובמועט. שהיה פסח מועט לאכילת בני חבורה, ואוכלין החגיגה תחלה כדי שיהיה הפסח גמר שביעתן:",
+ "במרובה. שהיתה החבורה מועטת ודי להן בפסח לבדו:",
+ "ובטומאה. שרוב צבור טמאין:",
+ "אין מביאין עמו חגיגה. שחגיגת יום י״ד רשות היא ולא חובה:"
+ ],
+ [
+ "מן הבקר. משא״כ בפסח שאינו בא לא מן הבקר ולא מן הנקבות:"
+ ],
+ [
+ "הפסח ששחטו שלא לשמו. בי״ד שחל להיות בשבת וסבור כשם שמותר לשמו כך מותר שלא לשמו:",
+ "חייב חטאת. שחלל שבת בשוגג:",
+ "אם אינן ראוין. לפסח. כגון עגל או איל בן שתי שנים או נקבה. חייב עליו חטאת אם נתעלמה ממנו שבת או סבור שמותר לשחוט זבחים אחרים לשם פסח בשבת, דהאי לאו טועה בדבר מצוה, דהכל יודעים שאין זה כשר לפסח:",
+ "ואם ראוין הן. כגון שה בן שנה של שלמים ששחטו לשם פסח, דמתוך שהוא טרוד ובהול לשחוט פסחו טעה בדבר זה ולא נזכר שהקדישו לזבח אחר:",
+ "רבי אליעזר מחייב חטאת. אעפ״י שטעה בדבר מצוה:",
+ "ורבי יהושע פוטר. דקסבר טעה בדבר מצוה ועשה מצוה כל דהוא פטור מחיוב חטאת שבה, וזה עשה מצוה שהקריב קרבן, דכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים, ואף הנשחטים לשם פסח מכשיר להו ר״י בפרק תמיד נשחט:",
+ "מה אם פסח. שמותר לשחטו בשבת לשמו, שינה את שמו אודית מיהא דחייב חטאת כדקתני לעיל:",
+ "ששינהו לדבר האסור. ששחטו לשם קרבנות אחרים שאסורים לשחטן בשבת:",
+ "ששינהו לדבר המותר. ששוחטו לשם דבר המותר לשוחטו בשבת:",
+ "אימורי ציבור. קרבנות האמורים בצבור בשבת כגון תמידים ומוספים יוכיחו שמותרים לשוחטן לשמן, והשוחט שאר זבחים לשמן בשבת חייב:",
+ "שיש להן קצבה. שאינו רואה אחרים עסוקין בשחיטתו, וכיון שנשחט התמיד יודע הוא שאין צריך לשחוט עוד, הילכך אין זה טועה אלא שוגג, דלא היה לו לטעות בדבר:",
+ "תאמר בפסח שאין לו קצבה. דהכל צריכין לכך והרי הוא רואה אחרים הרבה עסוקים בכך וטרוד הוא להתעסק במצוה. ואפילו שחט הוא פסח כבר ומצא זבח זה עומד בעזרה וכסבור שהוא פסח ושחטו לשם מי שהוא, טועה בדבר מצוה הוא:",
+ "רבי מאיר אומר. השוחט בשבת זבחים אחרים כל ימות השנה לשם אמורי צבור פטור. והלכה כרבי יהושע ואין הלכה כרבי מאיר:"
+ ],
+ [
+ "לאוכליו ושלא לאוכליו פטור וכו׳ דהא פסח כשר הוא, דאמרינן פרק תמיד נשחט דהשוחט לפסולים ולכשרים לא פסל:",
+ "שחטו ונמצא בעל מום חייב. דשוגג הוא ולא אנוס שהיה לו [לבקרו]:",
+ "שמשכו בעלים את ידם. ממנו קודם שחיטה ונמנו על אחר:",
+ "או שמתו או שנטמאו. דעכשיו לא נתנה שבת לדחות אצלם:",
+ "פטור. שאנוס הוא, דלא היה יודע שכך הוא ולא היה לו לבדוק על כך:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כיצד צולין. שפוד של רמון. ולא שאר עצים דמפקי מיא והוה ליה בשל מבושל במים, ורמון לא מפיק מיא. ובשפוד של מתכת לא, כדלקמן, דחם מקצתו חם כולו ונצלה מחמת שפוד, ורחמנא אמר צלי אש ולא צלי דבר אחר:",
+ "כמין בשול הוא זה. שמתבשלין בני מעיו לתוכו כבתוך הקדרה:",
+ "תולין חוצה לו. תוחבן בשפוד למעלה מפיו של טלה. והלכה כרבי עקיבא:"
+ ],
+ [
+ "אמר רבי צדוק כו׳ מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, ואם אסכלה מנוקבת היא כשרה ואמר רבי צדוק וכו׳, והלכה כרבי צדוק:",
+ "נגע הפסח בחרסו של תנור יקלף. מן הפסח מקום הנוגע בתנור, שנצלה שם מחום חרס התנור ולא צלי אש הוא:",
+ "נטף מרוטבו על החרס וחזר אליו. שחזר שומן שנתחמם מן החרס ונבלע בפסח:",
+ "יטול את מקומו. ולא סגי בקליפה אלא בנטילה כעובי אצבע, דשומן נבלע בתוכו הרבה, ואותו שומן צלי מן החרס הוא:",
+ "נטף מרוטבו על הסולת. והסולת רותחת דמצלי רוטב מחמת סולת, וההוא רוטב שבתוך הסולת אסור למיכליה דהוה ליה צלי מחמת דבר אחר, הלכך יקמוץ את מקומו וישרוף אותו קומץ כשאר קדשים הפסולים:"
+ ],
+ [
+ "סכו בשמן תרומה. שמותר לסוך הפסח במי פירות:",
+ "אם חי ידיחנו. דלא בלע:",
+ "ואם צלי הוא. בעי קליפה משום דבלע:",
+ "שאין פודים. מוכרים:",
+ "מעשר שני בירושלים. ואפילו לאכלו בטהרה, דכתיב (דברים י״ד:כ״ה) ונתת בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום:"
+ ],
+ [
+ "חמשה דברים. אין לך בצבור קרבן נאכל אלא אלו, וקרבן צבור דוחה את הטומאה דילפינן מפסח דכתיב ביה במועדו, ודוחה את הטומאה כשרוב הקהל טמאים, דהכי אמרינן איש כי יהיה טמא וכו׳, יחיד נדחה ואין צבור נדחין, ובקרבנות צבור כתיב (במדבר כ״ט:ל״ט) אלה תעשו לה׳ במועדיכם, כמו שנאמר בפסח במועדו, ואשמעינן מתניתין דאע״ג דקרבין בטומאה לאפוקי צבור ידי חובתן, אין נאכלים בטומאה. והא דתני חמשה דברים, ולא תני קרבנות צבור וכו׳, מנינא למעוטי חגיגת הרגלים כולם, דדמו לקרבן צבור משום דאתו בכנופיא באסיפת חברים לרגל ואינם דוחים את הטומאה כדרך שאין דוחים את השבת:",
+ "זבחי שלמי צבור. כבשי עצרת, שאין שלמים אחרים לצבור:",
+ "ושעירי ראשי חדשים. ולא תני שעירי רגלים, דכיון דאשמעינן זבחי שלמי צבור שהן מיני דמים ואין נאכלין בטומאה הוא הדין לכל שאר מיני דמים, ולא איצטריך למתני שעירי ראשי חדשים אלא משום דלא כתיב בהו מועד, וסלקא דעתך אמינא לא לדחו את הטומאה דהא כל קרבנות צבור ממועד נפקא לן, דכתיב בכולהו אלה תעשו לה׳ במועדיכם:",
+ "שלא בא מתחלתו אלא לאכילה. שכשנצטוה עיקר מצות פסח לאכילה נצטוה. דכתיב (שמות י״ב:ד׳) לפי אכלו, וכי שרייה רחמנא לאתויי בטומאה מאיש נדחה ואין צבור נדחין, אדעתא למיכלה שרייה:"
+ ],
+ [
+ "נטמא בשר וחלב קיים אינו זורק את הדם דעיקר פסח לאכילת אדם אתי:",
+ "ובמוקדשים אינו כן. שאפילו נטמא בשר, וחלב קיים זורק את הדם: "
+ ],
+ [
+ "נטמא הקהל. בטומאת מת, שאין פסח נדחה מפני הטומאה אלא מטומאת מת:",
+ "יעשו בטומאה. ואפילו טמאים יחידים, דהא [פסח] דטהורים גופייהו בטומאה אתו משום כהנים, שאין קרבן צבור הבא בטומאה חלוק, מאחר שקרבן רובם בא בטומאה אף היחידים עושים בטומאה:"
+ ],
+ [
+ "ואח״כ נודע שהוא טמא. הפסח או הדם:",
+ "הציץ מרצה. ופטור מפסח שני:",
+ "נטמא. בעליו טומאת הגוף במת:",
+ "אין הציץ מרצה. וחייב בפסח שני, דהא בשעת זריקה לאו בר מעבד פסח הוא דרחמנא דחייה:",
+ "הנזיר. דכתיב (במדבר ו׳) וכי ימות מת עליו [וגו׳] והימים הראשונים יפלו, דאם נטמא במת קודם הבאת קרבנותיו סותר:",
+ "הציץ מרצה על טומאת הדם. ותגלחתו כשרה ומותר לשתות יין וליטמא למתים:",
+ "ואין הציץ מרצה על טומאת הגוף. ואם [טמא] בשעת הבאת קרבנותיו סותר הכל:",
+ "נטמא. גופו:",
+ "בטומאת התהום. כל טומאת מת שלא ידע בה אדם קודם לכן נקראת טומאת התהום:",
+ "הציץ מרצה. דהלכה למשה מסיני שהותר טומאת התהום להם. כיון שלא הכיר בה אדם בטומאה זו מעולם, ואם נודע לו בטומאה זו אחר שהקריב פסחו אין צריך לעשות פסח שני. וכן נזיר שנודע לו בטומאת התהום לאחר שהביא קרבנותיו אין צריך להביא קרבן טומאה. ולא אמרו טומאת התהום אלא בטומאת מת בלבד:"
+ ],
+ [
+ "לפני הבירה. כל המקדש כולו קרוי בירה. ושורפים אותו שם כדי לביישן, שיזהרו שלא יבואו עוד לידי טומאה:",
+ "מעצי המערכה. שלא לבייש את מי שאין לו עצים:",
+ "נטמא מיעוטו. וכן נותר של פסח טהור:",
+ "הציקנין. העצרנין. צרי עין, שורפין אותו מיעוט שנטמא, והנותר מפסח טהור, לפני הבירה:"
+ ],
+ [
+ "הפסח שיצא. חוץ לחומה:",
+ "ישרף מיד. בארבעה עשר ולא צריך לאשהויי עד הבוקר של ט״ו כדי שתעובר צורתו דהיינו שיבא לידי נותר. ומיהו ביום טוב לא מצי שריף ליה דאין שורפין קדשים ביו״ט:",
+ "נטמאו בעלים או שמתו. אין פסולו בגופו אלא מחמת דבר אחר:",
+ "תעובר צורתו. ימתין עד שיבא לידי נותר, ואח״כ ישרפנו:",
+ "אף זה ישרף מיד. ר״י בן ברוקא לא פליג את״ק אלא כשנטמאו הבעלים או מתו קודם זריקת הדם דלא איחזי בשר באכילה והוה ליה כפסולו בגופו. ואין הלכה כר״י בן ברוקא:"
+ ],
+ [
+ "העצמות. שאינו יכול לשברן מפני שנאסרה שבירת עצם, ונותר בהן מוח וטעון שריפה:",
+ "והגידין. שהן אסורין באכילה ואין חייבין עליהן מן התורה, כגון שומנו של גיד הנשה שהוא מותר אלא שישראל קדושים נהגו בו איסור. אי נמי, הגיד החיצון הסמוך לבשר שהוא אסור ואין חייבין עליו, ומן התורה הוי נותר, ולאכלו אי אפשר דרבנן אסרוהו:",
+ "והנותר. בשר פסח שנתעצלו באכילתו ונתותר:",
+ "בששה עשר. שהוא חולו של מועד. אע״פ שנפסל בבוקר ראשון אין רשאי לשורפו ביו״ט, דשריפת קדשים עשה, ויו״ט עשה ולא תעשה, ואין עשה דוחה את ל״ת ועשה:"
+ ],
+ [
+ "כל הנאכל בשור הגדול. שכבר הוקשה כל העתיד להקשות בו:",
+ "יאכל בגדי הרך. ראוי לאכילה בפסח בן שמונה ימים. אבל מה שאין נאכל בשור הגדול אין נמנין עליו בפסח אף על פי שעכשיו הוא רך הואיל וסופו להקשות:",
+ "וראשי כנפים והסחוסים. הכי קאמר, ומהו הנאכל בשור הגדול ראשי כנפים, הסחוס שקורין טנרוס בלע״ז שבראש כף הכתף ושאר סחוסים כגון תנוך האזן וסחוסי החזה והצלעות הקטנות שבסוף השדרה, הואיל ובשור הגדול נאכלים ע״י שליקה, יאכלו בגדי הרך צלי:",
+ "אבל המותיר בטהור כו׳ דכתיב (שמות י״ב:י׳) לא תותירו ממנו עד בוקר והנותר ממנו עד בוקר באש תשרופו, בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה, לומר אם עברת על לאו, קיים עשה שבו ואינך לוקה. אי נמי, דהוי לאו שאין בו מעשה, וכל לאו שאין בו מעשה. אין לוקין עליו:",
+ "והשובר בטמא כו׳ דכתיב (שם) ועצם לא תשברו בו, בכשר מוזהר על שבירת עצם ואינו מוזהר על שבירת עצם בפסול:"
+ ],
+ [
+ "אבר. מן הפסח:",
+ "שיצא מקצתו. חוץ למחיצתו, וצריך לחתוך את היוצא דכתיב (שמות כב) ובשר בשדה טריפה לא תאכלו, ודרשינן ביה כל בשר שיצא בשדה כלומר שיצא חוץ למחיצתו, כגון קדשי קדשים שיצאו חוץ לעזרה וקדשים קלים שיצאו חוץ לירושלים, אותו בשר היוצא טריפה הוא ולא תאכלו:",
+ "חותך. את הבשר היוצא סביב עד שמגיע לעצם:",
+ "וקולף. את הבשר שלא יצא לחוץ עד שמגיע לפרק שמתחברים שם שני עצמות, ואוכל את הבשר שקלף שהרי לא יצא, וחותך את הפרק ומשליך כל העצם שיצא מקצתו:",
+ "ובמוקדשים. בשאר קדשים חוץ מהפסח:",
+ "קוצץ בקופיץ. אותו מקצת האבר שיצא. ובפסח אינו יכול לעשות כן מפני שהוא מוזהר על שבירת עצם:",
+ "מן האגף ולפנים כלפנים. אגף קרי כל מקום הגפת הדלתות שהוא חופף ונוקש שם כשסוגרו דהיינו [משפת הפנימי של עובי הפתח עד מקום הנקישה. מן האגף ולפנים, דהיינו] תוך העיר ממש:",
+ "כלפנים. ואוכלים שם קדשים קלים:",
+ "מן האגף ולחוץ. דהיינו ממקום הנקישה ולחוץ, כלחוץ:",
+ "החלונות. שבחומת ירושלים. ועובי ראש החומה בגגה, כלפנים:"
+ ],
+ [
+ "שתי חבורות שהיו אוכלות. פסח אחד:",
+ "אלו הופכים פניהם הילך ואלו הופכים פניהם הילך. ואפילו נראים כשתי חבורות על פסח אחד לא אכפת לן, דרחמנא אמר (שם יב) על הבתים אשר יאכלו אותו, דמשמע שני בני אדם אוכלין פסח אחד בשני בתים, דכתיב יאכלו [שנים], אותו חד פסח, [בתים] שנים. אבל אדם אחד אינו אוכל בב׳ מקומות, ולהכי מוקי בבית אחד יאכל, שאין אחד אוכל בב׳ בתים. ושתי חבורות ההופכות פניהם כשני בתים דמי:",
+ "והמיחם. שמחממין בו את החמין שמוזגים בו היין, רשאי ליתן באמצע כדי שיהא נוח לשתיהן למזוג לכאן ולכאן. ואף על פי שמפסיק בין החבורות, לא אכפת לן:",
+ "וכשהשמש. המשמש לשתיהן, עומד מחבורה אחת שהתחיל לאכול הפסח עמה ומוזג לחבורה האחרת:",
+ "קופץ את פיו. סוגר ובולם את פיו ומחזיר את פניו לצד חבורתו, שלא יחשדוהו שהוא אוכל עם החבורה האחרת, דאין אדם אחד אוכל בב׳ חבורות כדאמרן:",
+ "והכלה. שהיא בושה, רשאה להפוך פניה לצד אחר ולאכול, דפסח נאכל בשתי חבורות:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "האשה. תאכל משל בעלה. כל זמן שלא פירשה שדעתה בשל אביה, דמסתמא דעתה למנות על של בעלה:",
+ "רגל הראשון. שלאחר נשואיה, שכך דרך הנשואות ללכת לבית אביהן:",
+ "תאכל במקום שהיא רוצה. וכגון שאינה רדופה עד הנה לילך לבית אביה תדיר, הילכך מספקא לן בהי ניחא לה:",
+ "אפטרופסים. יתום שהיו לו שני אפטרופסין והמנוהו זה על פסחו וזה על פסחו:",
+ "לא יאכל משל שניהם. לא מפסחו של זה ולא מפסחו של זה, דמי נתן רשות לחלק האחד להמנות עם זה. ואין לו תקנה אלא אם כן רצו שניהם שימנה עם האחד:",
+ "לא יאכל משל רבו. אבל משל עצמו אוכל, דכיון דדינא הוי דכופין את רבו וכותב לו גט שחרור, אע״פ שעדיין לא נשתחרר הרי הוא כבן חורין, הילכך אוכל משל עצמו:"
+ ],
+ [
+ "שחט גדי יאכל. רבו ממנו. ואע״ג דבכל שאר פסחים רגיל תדיר בטלה, כיון דלא פירש לו עליה סמיך:",
+ "יאכל מן הראשון. והשני ישרף. ובגמרא מוקי לה דוקא במלך ומלכה, אית דאמרי משום שלום מלכות, ואית דאמרי מפני שסומכין על עבדיהם ואין מקפידים על סעודתן אם גדיים אם טלאים, הילכך יאכל מן הראשון כיון דליכא קפידא, דבראשון יצאו ידי חובתן. אבל אינשי דעלמא דקפדי, לא יאכל לא מן הראשון ולא מן השני, דקיי״ל אין נמנין על ב׳ פסחים כאחד לאכול איזה מהם שירצה, דאין ברירה, וכי בעי למיכל מהא, דלמא בשעת שחיטה לא הוה דעתיה עליה: ",
+ "שכח מה שאמר שפירש לו גדי או טלה, וזה שכח:",
+ "וטלה שלי. בגמרא מוקי לה כגון שהלך העבד אצל רועה הרגיל אצל רבו ורוצה בתקנתו, ואמר לו, אם גדי אמר לך רבך גדי שלו וטלה שלך ע״מ שאין לרבך רשות בו, דכה״ג קנה העבד. דאי לאו הכי מה שקנה עבד קנה רבו ונמצאו שניהם של רבו:",
+ "ופטורים מלעשות פסח שני. דאע״ג דשניהם יוצאים לבית השריפה ואינן נאכלין מפני שאין המנויין ניכרים, מיהו שחיטה וזריקה מעלייתא היא, חדא אהאי וחדא אהאי, דקמי שמיא גליא:"
+ ],
+ [
+ "על מי שיעלה ראשון לירושלים. כדי לזרזן קאמר, שיזדרז כל אחד להיות ראשון. ומיהו כל בניו המנה על הפסח, אלא שאותו שיעלה ראשון יזכה ראשון וכל אחיו יזכו אחריו על ידו:",
+ "עד שיזרק הדם. לעולם יכול לימשך, אפילו אחר שחיטה עד שיזרק הדם. ומודה רבי שמעון דאין נמנין אלא עד שישחט. ואין הלכה כר׳ שמעון:"
+ ],
+ [
+ "הממנה אחרים על חלקו. אחד מבני חבורה שהמנה אחרים על חלקו, בלא דעת חבורה:",
+ "רשאין בני חבורה לומר לו. טול את שלך וצא ואכול אתה וחבריך, שאין בני חבורה מתרצים להיות כל אלו הדעות בחבורתן. ואית ליה להאי תנא פסח נאכל בב׳ חבורות:"
+ ],
+ [
+ "זב שראה שתי ראיות. שטמא טומאת ז׳ ואין טעון קרבן:",
+ "שוחטין עליו. ואע״פ שלא העריב שמשו. והוא שטבל בשעת השחיטה דהא חזי למיכל לאורתא. דדוקא טמא מת שחל שביעי שלו בי״ד נדחה לפסח שני אע״ג דחזי למיכל לאורתא, כדכתיב (במדבר ט) ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא, ביום ההוא לא היו יכולים, הא לערב היו יכולים לאכול בפסח, ונדחו לפסח שני. אבל שאר טומאות אי חזי למיכל לאורתא שוחטים עליו ואע״פ שלא העריב שמשו:",
+ "ראה שלש. לא חזי למיכל עד דמייתי כפרה:",
+ "שוחטין עליו. אם חל שמיני שלו בערב פסח אפילו לא הביא כפרתו. והוא שנתן קרבנותיו לב״ד:",
+ "שומרת יום כנגד יום. הרואה תוך י״א יום שבין נדה לנדה דבעיא לספור יום המחרת, שוחטין עליה ביום הספירה. דכיון שספרה מקצת היום מותרת לטבול. ואע״פ שמחוסרת הערב שמש שוחטין עליה:",
+ "והזבה. שראתה ג׳ ימים רצופים בתוך י״א יום וצריכה לספור ז׳ נקיים ולהביא קרבן, שוחטין עליה בשמיני:"
+ ],
+ [
+ "האונן. כל זמן שלא נקבר המת קרוי אונן, ולאחר שנקבר כל יום המיתה הוא קרוי אונן, ולילה שלאחריו הוא אונן מדרבנן. ולא העמידו דבריהם במקום כרת גבי פסח, הלכך שוחטין עליו, דלאורתא חזי:",
+ "והמפקח בגל. שנפל על אדם ואין ידוע אם ימצאנו חי או מת. שוחטין עליו דבחזקת טהרה עומד עד שיודע שנטמא:",
+ "שוחטין עליהם. בחבורת אחרים:",
+ "שמא יביאוהו לידי פסול. שמא יטמא אונן למתו מתוך טרדו. ומפקח גל שמא ימצאנו מת ונמצא שהאהיל על הטומאה. והחבוש שמא לא יצא. ובחבוש בבית האסורים של עובדי כוכבים מיירי, שאע״פ שהבטיחוהו, שמא לא יוציאוהו. אשר פיהם דבר שוא. אבל חבוש ע״י ישראל, כגון לכופו להוציא אשה פסולה או לשלם ממון, שוחטין עליהם אפילו בפני עצמן, אם הבטיחוהו להוציאו, דשארית ישראל לא ידברו כזב. ואם בית האסורים בתוך ירושלים אפילו בידי עובדי כוכבים שוחטין עליהם בפני עצמן, דאפשר דמעיילי לפסח לבית האסורים ואכלי ליה התם. וחולה וזקן אין שוחטין עליהן בפני עצמן, שמא יכבד עליהם החולי ולא יוכלו לאכול כזית:",
+ "לפיכך. הואיל ובשעת שחיטה ראויין היו ונזרק הדם עליהם, אם אירע בהם פסול כמו שאמרנו, פטורים מלעשות פסח שני:",
+ "חוץ מן המפקח הגל. ונמצא מת תחתיו שצריך לעשות פסח שני שהיה טמא מתחילתו קודם שחיטה שהרי האהיל על הטומאה משעה שהתחיל לפקח. והוא שהיה הגל עגול דודאי האהיל עליו מתחלה. אבל אם היה הגל ארוך, שמא בשעת שחיטה עדיין לא האהיל על הטומאה ופטור מלעשות פסח שני:"
+ ],
+ [
+ "אין שוחטין את הפסח ביחיד. דכתיב (דברים ט״ז:ה׳) לא תוכל לזבוח את הפסח וכו׳, כלומר ביחיד:",
+ "אפילו חבורה של מאה. ר׳ יוסי קאמר לה, כלומר לא תליא מילתא אלא באכילה. יחיד ויכול לאכול כזית שוחטין עליו, מאה ואין כל אחד מהם יכולין לאכול כזית אין שוחטין עליהם. והלכה כר׳ יוסי:",
+ "אין עושין חבורת נשים ועבדים. לשחוט פסח. נשים ועבדים בחבורה אחת, משום הרגל עבירה. ולא קטנים ועבדים בחבורה אחת, משום פריצותא דמשכב זכור. אבל נשים ועבדים כל חדא באנפי נפשה עושין:"
+ ],
+ [
+ "אונן טובל ואוכל פסחו לערב. דאין אנינות מן התורה אלא ביום שנאמר (ויקרא י׳:י״ט) ואכלתי חטאת היום, יום אסור, לילה מותר. וטבילה בעי, מתוך שנאסר עד עכשיו בקדשים אצרכוהו רבנן טבילה. אבל לא אכיל אונן בשאר קדשים לערב, דאנינות לילה אסורה מדרבנן. ולגבי פסח לא העמידו דבריהם במקום כרת. אבל אכילת שאר קדשים, עשה בעלמא הוא, ואכלו אותם אשר כופר בהם (שמות כ״ט:ל״ג):",
+ "השומע על מתו. יום שמועה הוי אונן דרבנן. וכן מי שלקטו לו עצמות אביו ואמו אמרינן במסכת מועד קטן, מתאבל עליהם כל אותו היום ולערב אין מתאבל עליהם:",
+ "טובל ואוכל בקדשים לערב. דאפילו יום גופיה מדרבנן הוא:",
+ "כפורש מן הקבר. וצריך הזאה שלישי ושביעי. ולא נחלקו ב״ש ובית הלל אלא בערל נכרי שמל ביום י״ד, דב״ה סברי גזירה שמא יטמא לשנה הבאה ויאמר אשתקד לא טהרתי מכל טומאה עד יום ערב פסח שטבלתי ואכלתי, השתא נמי אטבול ואוכל, ולא ידע דאשתקד נכרי הוה ולא מקבל טומאה, עכשיו ישראל הוא ומקבל טומאה. ובית שמאי סברי לא גזרינן. אבל ערל ישראל כגון שמתו אחיו מחמת מילה, דברי הכל טובל ואוכל פסחו לערב ולא גזרינן ערל ישראל אטו ערל נכרי:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מי שהיה טמא. שאלו פטורין מן הכרת. הטמא או שהיה בדרך רחוקה פטרן הכתוב מלעשות פסח ראשון, ועיקר כרת בפסח ראשון הוא, לפיכך אם לא עשו פסח שני פטורים מן הכרת:",
+ "ואלו חייבין בהכרת. השוגג או האנוס חייבין היו בפסח ראשון אלא שהשגגה והאונס עכבתן, וכשהזידו ולא עשו פסח שני חייבין בהכרת, כדכתיב (במדבר ט׳:י״ג) והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה, משמע דעל כל שאר שגגות ואונסין שאירעו בראשון חוץ מטמא ודרך רחוקה חייבין כרת אם לא עשו פסח שני:"
+ ],
+ [
+ "מן המודעית. שם מקום רחוק מירושלים מהלך ט״ו מילין, והוא שיעור מהלך אדם בינוני בימי ניסן וימי תשרי שהימים והלילות שוים מהנץ החמה עד בין הערבים שהוא שעת הקרבת הקרבן:",
+ "חוץ לאסקופת העזרה. אפילו היה קרוב לירושלים וחלה ונתעכב ולא הגיע לאסקופת העזרה עד סוף שעת הקרבת הקרבן, נדון בדין דרך רחוקה. ור׳ עקיבא סובר שאין לו אלא דין נאנס אבל לא דין דרך רחוקה, הואיל והיה מן המודעית ולפנים. והלכה כר״ע. ",
+ "לפיכך נקוד על ה׳. של רחוקה. אני שמעתי לדרוש, רחוק חמש אמות מאסקופת העזרה, שאפילו אינו רחוק אלא חמש אמות בלבד בסוף שעת [הקרבת] הקרבן נדון בדין דרך רחוקה:"
+ ],
+ [
+ "והשני חמץ ומצה עמו בבית. דכתיב (במדבר ט׳:י״ב) ככל חוקת הפסח יעשו אותו, משמע מצות שבגופו כגון צלי ועל מצות ומרורים יאכלוהו עושין אותו ככל חוקת הפסח, אבל מצוות שעל גופו ממקום אחר כגון תשביתו שאור ולא תשחט על חמץ אין עושין אותו ככל חוקת הפסח:",
+ "הראשון טעון הלל באכילתו וכו׳ דכתיב (ישעיהו ל׳:כ״ט) השיר יהיה לכם כליל התקדש חג, ליל המקודש לחג שהוא פסח ראשון טעון הלל, ושאינו מקודש לחג אינו טעון הלל:",
+ "זה וזה טעונים הלל בעשייתן. דלילה מיעט קרא משיר, יום לא מיעט:"
+ ],
+ [
+ "לא יאכלו ממנו זבין. דגבי טמא לנפש כתיב איש, דדרשינן מיניה איש נדחה ואין צבור נדחין, (אבל גבי זיבה אף ציבור נידחין):",
+ "ואם אכלו פטורים מכרת. דאוכל קדשים בטומאת הגוף דכתיב (ויקרא ז׳:י״ט-כ׳) כל טהור יאכל בשר, וסמיך ליה והנפש אשר תאכל בשר כו׳ וטומאתו עליו ונכרתה, בשר הנאכל לטהורים, טמאים חייבין עליו משום טומאה, ושאינו נאכל לטהורים כגון פסח הבא בטומאה, אין טמאין חייבין עליו משום טומאה:",
+ "אף על ביאת מקדש. פוטר הזבין והזבות אם נכנסו למקדש פטורים, כשהפסח נדחה מפני הטומאה, דכתיב (במדבר ח) וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, בזמן שטמאי מתים משתלחין זבין ומצורעים משתלחין, אין טמאי מתים משתלחין אין זבין ומצורעים משתלחין. ותנא קמא לא דריש לקרא להכי, דכולהו אצטריכו לחלקם ממחנותיהם. ואין הלכה כר״א:"
+ ],
+ [
+ "לילה אחד ופסח דורות נוהג כל שבעה. מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, ונאכל בחפזון בלילה אחד וחמוצו כל היום ופסח דורות חמוצו נוהג כל שבעה, דבפסח מצרים כתיב (שמות י״ג:ג׳-ד׳) ולא יאכל חמץ היום אתם יוצאים, קרי ביה ולא יאכל חמץ היום שאתם יוצאים בלבד:"
+ ],
+ [
+ "שמעתי. מרבותי:",
+ "שתמורת הפסח, קריבה. שלמים אחר הפסח:",
+ "ותמורת הפסח אינה קריבה. ויש תמורת פסח שאינה קריבה היא עצמה שלמים, אלא תרעה עד שתפול בה מום ותמכר ויביא בדמיה שלמים, דמותר הפסח קרב שלמים:",
+ "ואין לי לפרש. שכחתי על איזו שמעתי תקרב, ועל איזו תרעה עד שתסתאב:",
+ "הפסח. שאבד והפריש אחר תחתיו ונמצא פסח ראשון קודם שחיטת השני, שהיה עומד לפנינו בשעת שחיטה, הרי קבעתו שעת שחיטה בשם פסח, וזה שלא הקריבו דחהו בידים ולא יקרב הוא עצמו שלמים:",
+ "עד שיסתאב. שיפול בו מום שלא יהיה ראוי לקרבן:",
+ "וכן תמורתו. אם המיר בו בהמת חולין אחרי כן:",
+ "לאחר הפסח. כלומר ואם לאחר שחיטת השני נמצא, הרי לא קבעתו שעת שחיטה בשם פסח, ולא נדחה בידים, ויקרב הוא עצמו שלמים:",
+ "וכן תמורתו. וה״ה דמצי ר׳ יהושע למיתני בפסח עצמו, יש פסח קרב ויש פסח שאינו קרב:"
+ ],
+ [
+ "ויפלו דמיו לנדבה. נותנים אותן המעות לתיבה שבמקדש ומקריבין מהן עולות נדבה:",
+ "לא יביאנו בנו אחריו. לשם פסח. דהוה ליה פסח שמתו בעליו ואין כאן מנויין:"
+ ],
+ [
+ "הפסח שנתערב. שלשה טלאים, אחד של פסח ואחד של אשם ואחד של עולה, שנתערבו. כולן ירעו עד שיסתאבו:",
+ "ויביא בדמי היפה שבהן. עולה דשמא היפה עולה היה. ובדמי היפה שבהן אשם דשמא היפה אשם היה. ובדמי היפה שבהן פסח אם קודם הפסח נסתאבו כולן, ואם לאחר הפסח נסתאבו יביאם לשלמים דשמא היפה פסח היה. ואותו מותר שצריך להוסיף על הב׳ עד שיגיעו לדמי היפה, יפסיד משלו. וכיצד עושה, אם היפה שבהן שוה סלע, מביא ג׳ סלעים מביתו ונוטל הסלע האחד ואומר, כל מקום שהיא העולה הרי היא מחוללת על סלע זו, ויביא ממנו עולה. ונוטל הסלע הב׳ ואומר, כל מקום שהוא אשם הרי הוא מחולל על סלע זו, ויביא בו אשם. וכן לשלמים:",
+ "נתערב הפסח בבכורות. שמתן דמם ודם הפסח שוה:",
+ "ר׳ שמעון אומר אם חבורת כהנים יאכלו. כולן בו בלילה, שהבכור נאכל לכהנים. ויקרב פסח לשם פסח בכ״מ שהוא, ובכורות לשם בכורות בכל מקום שהן, ואף ע״פ שהן ממעטין בזמן אכילת הבכור, שהבכור נאכל לשני ימים ולילה אחד ועכשיו אין אוכלין אותו אלא עד חצות כזמן הפסח ונמצאו מביאין קדשים לבית הפסול, ר״ש סבר שיכולין להביא קדשים לבית הפסול, ורבנן פליגי עליה ואמרי ירעו כולן עד שיסתאבו ויביא מעות בדמי היפה שבהן כדאמרן בפסח שנתערב בזבחים. ואין הלכה כר״ש:"
+ ],
+ [
+ "צא ובקש. את האבוד ושחוט עלינו:",
+ "אם שלו נשחט ראשון. הואיל והם אמרו לו שחוט עלינו על שלו הם נמנים ושלהם ישרף, דפסח בלא בעלים הוא ואוכלין כולם משלו:",
+ "ואם שלהן נשחט ראשון. הוא אוכל משלו, שהרי לא נמנה על שלהן. והן אוכלין משלהן, שהרי חזרו בהן מן האבוד ומשכו ידיהן ממנו:",
+ "והן אינן אוכלין עמו. שמא שלהן נשחט ראשון ומשכו ידיהן מזה:",
+ "ושלהן יצא לבית השריפה. שמא שלו נשחט ראשון ואין נמנין על השני:",
+ "ופטורין מפסח שני. דממה נפשך בראשון נמנו, ואכילה לא מעכבת:",
+ "אמר להן. אותו היחיד שהלך לבקש את האבוד, אם אחרתי תמנוני עמכם ושחטו עלי. והם לא אמרו לו שחוט עלינו:",
+ "הוא אוכל עמהן. ושלו ישרף. כיון שהמנוהו על שלהן הרי נמשך מן הראשון וחזר בו משליחותו:",
+ "ושלו יצא לבית השריפה. שמא שלהן נשחט ראשון ונמשך [משלו, שהרי] עשאן שלוחין:",
+ "ופטור מפסח שני. דממה נפשך בראשון נמנה, ואכילה לא מעכבת:",
+ "אמר להן. שחטו עלי אם אחרתי:",
+ "ואמרו לו. בקש ושחוט עלינו:",
+ "יאכלו כולם מן הראשון. דהוא שלוחם והם שלוחיו:",
+ "ואם אין ידוע איזה ראשון שניהם ישרפו. ופטורים מפסח שני:",
+ "אינן חייבין באחריות זה לזה. אין להם טענה זה על זה. אין חוששין איזה ראשון, אלא הוא אוכל משלו, והן אוכלין משלהן:"
+ ],
+ [
+ "אלו מושכין להם אחד. מן הפסחים. ואלו מושכין להם אחד:",
+ "אחד. מבני חבורה זו בא לו אצל בני חבורה זו, ואחד מזו בא לו אצל זו:",
+ "וכך הם אומרים. לאותו יחיד הבא אצלם:",
+ "אם שלנו הוא. אותו הפסח שמשכנו אלינו יפה בררנו את שלנו, המשך ידך משלך והמנה עמנו על שלנו:",
+ "אם שלך הוא פסח זה. הרי אתה עליו וידינו משוכות משלנו ויהא לבני חבורה האחרת ונמנינו על זה שלך. נמצא אם החליפו הרי נמשכו כל החבורה משלהם ונמנו על אותו שבררו. וכך אומרים בני חבורה השניה ליחיד הבא אצלם. ועל כרחם צריך אחד מאלו לבא אצל אלו ולמנות עמהן, ולא אמרינן ימשכו אלו משלהן בכל מקום שהוא ואלו משלהן ויחזרו וימנו אלו על אחד ואלו על אחד, משום דאמרינן בברייתא בגמרא דאסור לימשך כל בני החבורה מן הפסח ולהניחו בלא בעלים, ושמא החליפו ורוצים למשוך מפסחם ולמנות על אחר, כשאמרו הרי ידינו משוכות משלנו הרי נותר פסח בלא בעלים מיד, וזה אסור. ועכשיו כשאחד מחבורה זו בא אצל האחרת ממה נפשך אין כאן פסח בלא בעלים, אם יפה בררו להם הרי כל בני חבורתו עליו חוץ מן האחד שפירש מהן ומשך ידו, ואם החליפו הרי הלך אחד מהם עם פסחו, וכשמשכו הנותרים ידיהם הימנו, נשאר הוא עליו:",
+ "וכן חמש חבורות של חמשה חמשה. בני אדם, שנתערבו פסחיהן. כל חבורה וחבורה מושכין להם אחד מן הפסחים, וחמשה אנשים שבכל חבורה וחבורה מתחלקין [לחמשה] פסחים, שאם החליפו לא יהא כאן פסח שאין אחד מבעליו הראשונים עליו:",
+ "וכך הם אומרים. כשנעשו עתה החבורות החדשים אומרים הארבעה לאחד, אם שלך הוא פסח זה הרי ידינו ארבעתנו מסולקות מד׳ פסחינו בכל מקום שהם ונמנינו עמך, וכן הוא וג׳ חוזרין ואומרין לשני, וכן הד׳ לכל אחד שבחבורה. וכל חבורה וחבורה כן:"
+ ],
+ [
+ "שנים שנתערבו פסחיהן. ראובן ושמעון שנתערבו פסחיהן, ראובן מושך לו אחד ושמעון מושך לו אחד. ראובן הולך וממנה עמו אחד מן השוק, ואומר כל מקום שהוא פסח שלי הרי אתה נמנה עליו, וראובן בא לו אצל פסח שמשך לו שמעון, ושמעון בא לו אצל פסח שמשך לו ראובן, וכך אומר לו ראובן ליהודה הנשאר על פסח שמשך לו שמעון, אם שלך הוא פסח זה, שיפה בירר לו שמעון תחלה, הרי ידי משוכות משלי והריני נמנה עמך על זה, ואם שלי הוא פסח זה, שלא כוונתי מתחלה לברור יפה ואין זה פסח שנמנית עליו עם שמעון, הרי ידיך מסולקות משלך, והמנה עמי על זה. ולכך הוצרך כל אחד להמנות עמו אחד מן השוק, שאם באו להתנות כשהן יחידים ולומר אם שלי הוא פסח זה ושלך שלך הרי יפה בררנו, ואם לאו הרי אני מושך ידי משלי ונמנה על שלך. נמצא כשהוא מושך משלו הרי הוא מניח את פסחו בלא בעלים, שעדיין לא נמנה עליו אחר. והא ליכא למימר שימנה כל אחד על של חבירו קודם שימשוך ידו משלו, דאין נמנין על שני פסחים כאחד, ואין זה מנוייו:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "ערבי פסחים סמוך למנחה. קודם למנחה מעט כמו חצי שעה. בתחלת שעה עשירית. דתמיד קרב בתשע ומחצה והוא זמן המנחה, וקודם למנחה חצי שעה הוי בתחלת שעה עשירית:",
+ "לא יאכל אדם. כדי שיאכל מצה לתאבון משום הדור מצוה. ולחם פשיטא דלא מצי אכיל, דחמץ אסור משש שעות ולמעלה. ומצה נמי הא אמרינן בירושלמי האוכל מצה בערב פסח כבא על ארוסתו בבית חמיו. ולא נצרכה אלא לשאר אוכלין שלא ימלא כריסו מהן:",
+ "עד שיסב. במטה ועל השלחן כדרך בני חורין:",
+ "ולא יפחתו לו. גבאי צדקה המפרנסים את העניים:",
+ "מד׳ כוסות. כנגד ד׳ לשונות של גאולה שיש בפרשת וארא. והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי:",
+ "ואפילו הוא מתפרנס מן התמחוי. דהיינו עני שבעניים דתנן במסכת פאה מי שיש לו מזון שתי סעודות לא יטול מן התמחוי:"
+ ],
+ [
+ "מברך על היום. בתחלה קדוש היום ואח״כ בורא פרי הגפן. שתחלה קידש היום ואח״כ בא היין, וכשם שקדם לכניסה כך קודם לברכה:",
+ "מברך על היין. תחלה. והוא הדין למקדש על הפת. שהיין או הפת גורמים לקדוש היום, שאם אין לו יין או פת לא יקדש:"
+ ],
+ [
+ "הביאו לפניו. הירקות. כדי שיכיר תינוק וישאל, לפי שאין דרך להביא ירקות קודם סעודה:",
+ "מטבל בחזרת. לאו דוקא חזרת, דטבול ראשון זה הוי בשאר ירקות, אלא אם אין לו שאר ירקות מטבל בחזרת במקום שאר ירקות. ולשון מטבל אוכל. ולפי שכל אכילתן ע״י טיבול היתה, קרי לאכילה טיבול. ומיהו טיבול זה לאו בחרוסת הוא, מדקתני לקמן הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת. מכלל דעדיין לא הובאו:",
+ "עד שמגיע לפרפר את הפת. לאכילת מצה. והא קמ״ל שאין אכילה אחרת מפסקת בין אכילת ירקות לאכילת מצה. דקודם שיגיע לאותו חזרת של מצוה שמברך עליו על אכילת מרור אוכל מצה תחלה, כדכתיב (במדבר ט׳:י״א) על מצות ומרורים, מצות ברישא והדר מרורים:",
+ "וחרוסת. שעושים מתאנים ולוזים ובטנים ושקדים וכמה מיני פירות ומשימין בה תפוחים ודכין הכל במדוכה ומערבין בחומץ ונותנין עליה תבלין קנה וקנמון כעין פתילות דקות ארוכות זכר לקש וצריך שתהיה עבה זכר לטיט:",
+ "שאין חרוסת מצוה. אלא לרפואה לבטל שרף החזרת, שרע וקשה לגוף כארס:",
+ "רבי אליעזר ברבי צדוק אומר מצוה. זכר לתפוח שהיו יולדות שם בניהם בלא עצב, וזכר לטיט:"
+ ],
+ [
+ "וכאן הבן שואל. בכל הספרים אין כתוב וכאן, אלא וכן, כמו כן בנות צלפחד דוברות (במדבר כ״ז:ז׳). כלומר ודין הוא שבמזיגת כוס שני יהיה הבן שואל מה נשתנה:",
+ "הלילה הזה כולו צלי. בזמן שבית המקדש קיים היה הבן שואל כך:",
+ "מתחיל בגנות. מתחלה עובדי ע״ז היו אבותינו ועבדים היינו:",
+ "ומסיים בשבח. שקרבנו המקום לעבודתו וגאל את אבותינו ממצרים:"
+ ],
+ [
+ "כל שלא אמר ג׳ דברים אלו. שלא פירש טעמן של שלשה דברים הללו:"
+ ],
+ [
+ "וחותם בגאולה. כלומר מסיים את ההגדה בברכת גאולה. ולא פירש תנא קמא למלתיה היאך מברכין אותה, ואתו ר׳ טרפון ור׳ עקיבא לפרושי למלתיה, ר׳ טרפון אומר פותח בה בברוך ואינו חותם בברוך, מידי דהוה אברכת הפירות וברכות המצות דכולה חדא הודאה היא. ולר״ע חותמין בה בברוך, לפי שמוסיף בה דברי רצוי ובקשה כן יגיענו וכו׳. והלכה כר״ע:"
+ ],
+ [
+ "ברכת השיר. אית דאמרי נשמת כל חי. ואית דאמרי יהללוך ה׳ כל מעשיך. ונהגו למימרינהו לתרוייהו:",
+ "בין שלישי לרביעי לא ישתה. שלא ישתכר ושוב לא יוכל לגמור את ההלל. ואם תאמר כבר משוכר הוא שהרי שתה כל רצונו בתוך הסעודה, יין שבתוך המזון אינו משכר, ושלאחר המזון משכר:"
+ ],
+ [
+ "מפטירין. אני שמעתי לשון יפטירו בשפה (תהילים כ״ב:ח׳). כלומר פותחין ואומרים, ורבותי פירשו לשון הנפטר מחבירו, כשנפטרין מן הסעודה אין מסיימין אותה באפיקומן, באפיקו מנייכו, כלומר תוציאו כליכם מכאן ונלך ונאכל במקום אחר, לא פת ולא שום דבר, גזירה דלמא אתי למיכל מן הפסח בשני מקומות. אבל לאכול דברים אחרים במקומו הראשון שרי, ובלבד שלא יעקר מחבורה זו לאכלם עם חבורה אחרת. ואית בגמרא מאן דפירש אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, אפיקו מיני מתיקה. דלאחר שאכלו את הפסח אין נפטרין מן הסעודה באכילת מיני מתיקה ופירות שרגילין לאכול לקנוח סעודה ואפילו במקומן, שלא יאבד טעם הפסח מפיו. וכן עיקר. וכשם שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן כך אין מפטירין אחר מצה אפיקומן, שצריך שיאכל כזית מצה באחרונה בזמן שאין פסח, ואחר אותה מצה אין נפטרין ממנה באכילת דבר אחר:",
+ "ישנו כולם לא יאכלו. אם התחילו לאכול פסחיהן וישנו כולן, שוב לא יאכלו, דנראה כאוכל בשני מקומות, דמאחר שישנו הסיחו דעתם מלאכול עוד, וחשיב ליה כאכילת שתי מקומות. וחומרא בעלמא הוא. והוא הדין נמי למצה בזמן הזה:",
+ "רבי יוסי אומר נתנמנמו יאכלו. ארישא קאי, דאמר תנא קמא ישנו מקצתן יאכלו, ואתא רבי יוסי למימר הני מילי אם נתנמנמו שלא נשקעו בשינה, אבל אם נרדמו מקצתן לא יאכלו אלו הנרדמים לכשיעורו משנתם. והלכה כר״י:"
+ ],
+ [
+ "הפסח אחר חצות מטמא את הידים. דהא נותר הוא מחצות ואילך, ורבנן גזרו על הנותר שיטמא את הידים כדי שלא יתעצלו באכילתו. ומנלן דפסח לאחר חצות הוי נותר, דכתיב בפסח (שמות י״ב:י״ב) ואכלו את הבשר בלילה הזה, וכתיב התם ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות:",
+ "ברכת הפסח. אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול הפסח. ברכת הזבח, אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול הזבח. וזבח האמור כאן הוא חגיגת יום ארבעה עשר. והלכה כר״ע:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "On Your Way",
+ "http://mobile.tora.ws/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה פסחים",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Rosh Hashanah/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Rosh Hashanah/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..a61a271eb5e284e2067924a34f87e9cc12914dbf
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Rosh Hashanah/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
@@ -0,0 +1,247 @@
+{
+ "language": "en",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Rosh Hashanah",
+ "versionSource": "http://sefaria.org/",
+ "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "license": "CC-BY",
+ "versionNotes": "",
+ "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "actualLanguage": "en",
+ "languageFamilyName": "english",
+ "isBaseText": false,
+ "isSource": false,
+ "direction": "ltr",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה ראש השנה",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "ארבעה ראשי שנים הן. למלכים – [Regarding] Israelite kings, we count for them from Nisan, for if King ruled [in the month of] Shevat or Adar, when Nisan arrived, he completed for himself one year and we begin to count the second year. And we derive this from Scripture from Nisan we count this for them, as it is written (I Kings 6:1): “In the four hundred and eightieth year after the Israelites left the land of Egypt, in the month of Ziv – that is, the second month – in the fourth year of his reign over Israel, Solomon [began to build the House of the LORD].” [The Rabbis] make an analogy between Kingdom of Solomon and the Exodus from Egypt. Just as [concerning] the Exodus from Egypt, we count it from Nisan, so too for the Kingdom of Solomon we count it from Nisan. And for the kings of the nations of the world, we count from Tishrei, and that is as it is taught in the Mishnah further along, that “the first of Tishrei is the first day for years, that is for the years of the kings of the world. And we derive from it, that since we are accustomed to count the time of documents by the years of the king from the year that he stood in [rule] because of the peace of the kingdom, for if the king stood in Adar and the scribe wrote for him [a document] in the Nisan of after thirteen months, Nisan of the second year, since that Nisan is the New Year of the Kings, it would be an antedated note and ineligible [for use], because this Nisan would be of the third year. And antedated notes of indebtedness are ineligible [for use], for it is found that he would be seizing sold property unlawfully, that they took the field from the borrower whether from the time of the document until the time of loan, which is not according to the law, for the sale had preceded the loan. Therefore, they fined him to lose also from the time of the loan onwards and he may not collect from mortgaged properties.",
+ "ולרגלים – This is how it should be understood: The Festival that it is, which is Passover, is the New Year for Festivals concerning those who make vows, for if three festivals passed upon him from the time that he made a vow and he didn’t fulfill it, he violates the prohibition of being late to fulfill it (see Deuteronomy 23:22,24: “When you make a vow to the LORD your God, do not put off fulfilling it, for the LORD your God will requite it of you, and you will have incurred guilt…You must fulfill what has crossed your lips and perform what you have voluntarily vowed to the LORD your God, having made the promise with your own mouth.” See also Ecclesiastes 5:3: “When you make a vow to God, do not delay fulfilling it. For He has no pleasure in fool; what you vow, fulfill.”). But Rabbi Shimon says that he does not trespass it on delaying [fulfillment of the vow] until three festivals have passed in order, and the Festival of Matzot (i.e., Passover) is first, as they are arranged in Scripture (Deuteronomy 16:16): “[Three times a year –] on the Feast of Unleavened Bread, on the Feast of Weeks, and on the Feast of Booths – [all your males shall appear before the LORD your God in the place that He will choose…]”; and the legal decision is that when only one festival passes, and if he didn’t bring his vow, he transgresses a positive commandment, as it is written (Deuteronomy 12:5-6): “…There you are to go. And there you are to bring your burnt offerings [and other sacrifices, your tithes and contributions…].” The first festival that you come to, you must bring, and when three festivals have passed, you have transgressed on not being late. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon who requires three festivals in their order.",
+ "ראש השנה למעשר בהמה – for we do not tithe from those born in this year together with those which were born in its neighbor, as it is written (Deuteronomy 14:22): “You shall set aside [every year] a tenth part [of all the yield of your sowing that is brought from the field].” The Biblical verse speaks of two tithes, one the tithe of grain and the other is the tithe of cattle, and the Biblical verse says: \"שנה שנה\"/”every year,” and not from one year on its neighbor.",
+ "ורבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי – Since they (i.e., the Rabbis) made an analogy between the tithing of cattle and the tithing of grain, just as [concerning] the tithing of grain – its Rosh Hashanah is Tishrei, so, also, the tithing of cattle, its Rosh Hashanah is Tishrei. And the First Tanna holds that since they made an analogy [between] the tithing of cattle to the tithing of grain, as it is written, “You shall set aside [every year] a tenth part [of all he yield of your sowing that is brought from the field],” just as grain is when it is near to completion of its tithing, whose Rosh Hashanah is Tishrei, and it is near to being completed, for all the days of [sunlight], it stands in the granary to dry out, so too the tithing of cattle, which is close to its being completing its being tithed, which is the first Elul, as the cattle give birth in [the month of] Av where their pregnancies being completed, and this we derive from Scripture, as it is written (Psalms 65:14): “The meadows are clothed with flocks, the valleys mantled with grain…” When are the meadows clothed with flocks – that is to say, when they are clothed from the males coming up and becoming pregnant? At the time when the valleys are mantled with grain, that is, in Adar, when the seeds sprout and are well-recognized, and they give birth in Av, for the time of pregnancy of small cattle is five months. Therefore, the New Year of the tithing of cattle is on the first of Elul, near its completion.",
+ "לשנים – for the years of the kings of he world, as we have explained above.",
+ "ולשמיטין וליובלות – When Tishrei enters, it is forbidden to plow and seed from the Torah.",
+ "ולנטיעה – if he planted a tree forty-five days prior to the first of Tishrei, which are two weeks for taking root, for the shoot/young tree takes root in two weeks, and thirty days after taking root is considered a year, for thirty days in a year are considered [to be] a year, which is forty-five days. And when the first of Tishrei arrives, we count it as the second year of the years of fruit of trees of the first three years, and the Tishrei of the next year, we count it as the third year, and after the third ear, when the first of Tishrei arrives of the fourth year, if this plant formed recognizable fruit, they are still prohibited [from being consumed] because of fruit of trees of the first three years/Orlah; and even though Tishrei is the Rosh Hahanah for planting, Tu Bishvat is the New Year for the tree and this has already become a tree. Therefore, its year does not become renewed to leave the status of Orlah/fruit of the first three years until Tu Bishvat. And from then on, if fruit form on it, it has the status of Fourth Year fruit which are to be consumed in Jerusalem. And on Tu Bishvat of the next year, they have left from the status of fourth year fruit when they form from here onwards.",
+ "ולירקות – for the tithing of vegetables, for we do not donate for sacred purposes from vegetation that was harvested before Rosh Hashanah on the vegetation that was harvested after Rosh Hashanah.",
+ "ראש השנה לאילן – for the matter of tithing of fruits, for we don’t tithe fruits of the tree that formed prior to Shevat on [fruit] that formed after Shevat, for with regard to a tree, we go after the formation of the fruit. Alternatively, we derive from it with regard to the third year of Shemitah/the seven-year cycle in which we observe the Poor Tithe, for those fruits which formed from Rosh Hashanah of third year until Shevat, we judge them like the fruit of the second year that passed and we practice on them First Tithe and Second Tithe, and from Shevat and onward, we practice tho them First Tithe and the Poor Tithe."
+ ],
+ [
+ "בארבעה פרקים – in the year",
+ "בפסח על התבואה – For since the Torah stated (Leviticus 23:10) bring before me the Omer on Passover in order that I may bless you [with] grain in the fields, and from this we know that on Passover, grain is judged.",
+ "ובעצרת על פירות האילן – As the Torah stated (Leviticus 23:17), bring before me two loaves on Atzeret/Shavuot, in order that I may bless you [with] the fruits of the trees, and wheat is called a tree by the All-Merciful , as it is written (Genesis 2:9): “And the tree of knowledge of good and bad,” according to the one who said that the tree that the First Man ate was wheat.",
+ "כבני מרון – like rebels (after surrender brought before a court martial – see Talmud Rosh Hashanah 18a) - like these lambs which we remove through a small opening one after another to tithe them, and two cannot exit at the same time.",
+ "היוצר יחד לבם – This is how it should be understood: The Creator and that is the Holy One, blessed be He, sees the uniting of their hearts and understands all of their deeds, and even though they pass before Him one by one, nevertheless, all are reviewed with one glance (Rosh Hashanah 18a).",
+ "ובחג נידונין על המים – since the Torah states (Leviticus 23:37; Numbers 29:24, 33,37): pour before me water on the Festival [of Sukkot]."
+ ],
+ [
+ "שלוחין יוצאין – When the Jewish court sanctified the New Moon, they send out and announce to the Diaspora the day which they sanctified it (i.e., the beginning of the new month), if it is on the thirtieth day and the previous month was missing [a day], [or] on the thirty-first day and the previous month was full. And the messengers of the Jewish court do not violate either the Sabbath or the Festivals.",
+ "ועל אב מפני התענית – since troubles were doubled more than on the rest of the Fast Days.",
+ "ועל אלול מפני ר\"ה – We announce when [the month of ] Elul ‘begins] and we make Rosh Hashanah on the thirtieth day of Elul in the Diaspora, since in most years, Elul is not a leap month, and even though there was a doubt in their hands lest the Jewish Court make it a leap month, it is impossible for them to know [definitely], and perforce we go after the majority of years, for if they did not know when [Elul] begins, they did not know when its thirtieth day.",
+ "ועל תשרי מפני תקנת המועדות – for after the Jewish court had sanctified Tishrei, the messengers went out on the day afterwards and went until the place where they were able to arrive until the Holiday (i.e., Sukkot) and they would announce to them if the Jewish court had made Elul a leap month or not, in order that they would not have scruples about [if they were celebrating] Yom Kippur and Sukkot [at the proper time].",
+ "פסח קטן – The Second Passover (14 Iyar)"
+ ],
+ [
+ "מחללין את השבת – witnesses who saw the [New] Moon, in order to walk and to inform the Jewish court.",
+ "שבהם שלוחי ב\"ד יוצאים לסוריא – to inform the Diaspora the day of its establishment. Therefore, they considered, that from the Torah, they would violate [Shabbat and Holy Days] for all of them. But the Rabbis prohibited it because the establishment of the [correct days for the] Festivals is not dependent upon them. But for these two months, they relied upon Torah law, for all the Festivals are dependent upon them (i.e., Nisan and Tishrei)."
+ ],
+ [
+ "בעליל – above the ground a great deal, where everyone can see it.",
+ "שלא בעליל – below the extremity of the firmament, close to the ground. For the redness of the sun covers it and it is not recognized so well.",
+ "אין מחללין – for certainly they saw it in Jerusalem. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "ארבעים זוג – sets of witnesses one pair after another",
+ "ועכבן ר\"ע – for the Jewish court had no need of them",
+ "אתה מכשילן לעתיד לבא – they will be prevented from coming and testifying when they saw that their words were not listened to. And the Halakha is according to Rabban Gamaliel."
+ ],
+ [
+ "אב ובנו וכל הקרובים כשרים לעדות החדש – For the All-Merciful One said to Moses and Aaron (Exodus 12:2): “This month shall mark for you [the beginning of the months; it shall be the first of the months of the year for you],” this testimony of the [New] Moon will be valid through you, and even though you are brothers. But the Rabbis who dispute this state: “This month shall mark for you” – this testimony is transmitted to you, to the great ones of the generation like yourselves. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "משחקים בקוביא – bones that they would play with as a pledge, for the Rabbis stated that an obligation undertaken that one does not expect to be called upon to fulfill (e.g., a seller who agrees to pay exaggerated penalties if he fails to deliver merchandise by a certain time) which is not binding -and they are robbers according to [the decree of] the Rabbis.",
+ "ומלוי בריבית – they are not called robbers according to the Torah to invalidate them [to serving as witnesses or judges] for he gives him [a loan] on his own.",
+ "מפריחי יונים – that is a form of dice, if your dove comes in before my dove.",
+ "וסוחרי שביעית – They do business with Seventh Year produce, and the All-Merciful said, “to eat,” but not for business, and since they were suspected of violating on the religion for the sake of money, they were suspected of bringing false testimony on a bribe. -",
+ "והעבדים – they are invalid from the Torah, as derived by a fortiori from [the case of] a woman.",
+ "עדות שאין האשה כשרה לה – since there is testimony that a woman is fit for, such as to testify to a woman that he husband died in order to permit her to marry foreigners, and also to testify on the woman suspected of committing adultery who had been defiled that she should not drink [the accursed, bitter waters]. And those invalidations [made by] the Rabbis are also valid [to testify], but if they are ineligible to testify from the Torah, the Sages did not make them fit for the testimony of a woman, and even though the slave and the woman were deemed fit, they are ineligible to give testimony from the Torah."
+ ],
+ [
+ "ואם צודה להם – lying in wait, like (I Samuel 24:12): “….Yet you are bent on taking my life.”",
+ "שנאמר אלה מועדי ה' – and every place where it says, \"מועד במועדו\"/”appointed time at its appointed season” supersedes the Sabbath."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אם אינן מכירין אותו – If the Jewish court does not recognize concerning the witness if he trustworthy or fit/valid.",
+ "משלחים – the Jewish court that is in his city.",
+ "אחר עמו – another pair of witnesses to testify about him before the Great Jewish Court which sanctifies the [New] Moon.",
+ "משקלקלו המינין – that they hired false witnesses to deceive the Sages."
+ ],
+ [
+ "היו משיא ין משואות – After they sanctified the Month, they did not need to hire messengers to be sent to the Diaspora to inform [them], since the fire-signals would announce them (i.e., that the New Month had been sanctified).",
+ "משקלקלו הכותים – they also would carry torches at the inappropriate time, to deceive [the people], for the Jewish court would not carry torches other than at a [New] Month that was sanctified on the thirtieth day, and they would not use torches on the eve of the thirtieth day as everyone would know that the month is a leap one. And one time, the Jewish court declared the [New] Month] a leap one, and they did not make torches for the eve of the thirtieth day, and the Cuthians carried their torches in their mountains and deceived the members of the Diaspora to make it (i.e., the month) lacking a day."
+ ],
+ [
+ "כלונסאות – long and tall trees/wood; the Aramaic translation is flag of a beam/pole (See Talmud Rosh Hashanah 22b), in order that it could be seen from afar.",
+ "‘וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן – all of these increase the flame."
+ ],
+ [
+ "מהר המשחה – The Mount of Olives that is opposite Jerusalem to its east.",
+ "כל הגולה – those who are in Babylonia.",
+ "כמדורת אש – so that each person can take a torch and ascend to the top of his roof."
+ ],
+ [
+ "לא היו זזים משם כל היום – the witnesses who went outside of their boundary limits on the Sabbath and came to testify, for one who is outside the boundary, only has his four cubits."
+ ],
+ [
+ "לפני החמה או לאחר החמה – was the concave side of the crescent of the moon directed towards the sun, inclined towards the sun or in another direction? (see Talmud Rosh Hashanah 23b) And concerning this, it is taught at the conclusion [of the Mishnah] that if he said that it was towards the side of the sun, he didn’t say anything, for never does the sun see the concave side of the crescent of the moon, for the side that is enlightened [by the sun] always is inclined towards the sun and the concave side of the moon’s crescent is inclined in another direction.",
+ "בצפונה או בדרומה – For the moon distances itself from the sun – once to the northern side and once to the southern side, and if the Jewish court knew the my means of calculation that at the particular time, the moon should be at the northern side and the witnesses said that they saw it inclined towards the southern side or the opposite, it is clear that they are false witnesses.",
+ "כמה היה גבוה – from the earth (i.e., on the horizon) according to what your eyes can see. If one of the witnesses says said that it was the height of two men and the other witness said [the height of] three [men], their testimony would be established. But if one said: “[the height of] three” and the other said, “[the height of] five,” their testimony would be invalid.",
+ "ולאן היה נוטה – The heads of the crescent to which direction it leans – to the northern side or to the southern side.",
+ "וכמה היה רחב – for the moon changes its measure according to how far it is from the sun or closed to it."
+ ],
+ [
+ "ראש בית דין אומר מקודש – as it is written (Leviticus 23:44): “So Moses declared [to the Israelites] the set times of the LORD.” From here that the head of the Jewish court says, “Sanctified.”",
+ "וכל העם עונין אחריו – As it is written (Leviticus 23:2): “[Speak to the Israelite people and say to them: These are My fixed times,] the fixed times of the LORD, which you shall proclaim [as sacred occasions].” It is read as \"אתם\" /”them” – for it is written defectively without the letter “VAV.”",
+ "מקודש מקודש – Two times as it is written, “sacred occasions”/\"מקראי קדש\" – two occasions.",
+ "שנראה בזמנו – on the night of the thirtieth [of the previous month].",
+ "אם לא נראה בזמנו – and they establish Rosh Hodesh on the thirty-first [day].",
+ "אין מקדשין אותו – The sanctification of the month is not obligatory, as the Bible states (Leviticus 25:10): “And you shall hallow the fiftieth year…” Years you sanctify, as it is obligatory upon the Jewish court to say that the year is sanctified as the Jubilee year, but you do not sanctify months, for there is no obligation upon the Jewish court to state that the month is sanctified. But when it appears at the appropriate time, we sanctify it because it needs strengthening. And the Halakha is according to Rabbi Eleazar b’Rabbi Tzadok."
+ ],
+ [
+ "צורות לבנות – the measurement of the moon and to which side its horns incline.",
+ "קיבלן ר\"ג – not because he thought that it was possible that the moon could be seen in the morning in the east at the start of sunrise, and on that day itself, it would be seen in the west with the setting of the sun, for that is impossible, but rather, he accepted their testimony in what they said that they saw the moon in the west in the evening, because he knew the manner of the calculations that it was possible that it would appear that same night. And concerning that which they said that it (i.e., the moon) appeared in the east in the morning, he said, that they are in error and that clouds in the form of the moon appeared to them in the firmament, and that is what is taught in the Baraitha (Tractate Rosh Hashanah 25a): One time, the sky became covered with clouds and the image of the money appeared on the twenty-[ninth] of the month, etc. Rabbi Yohanan ben Nuri said that they were false witnesses, for it appeared to him, according to his calculations, that it was not possible that moon should appear on that night that the witnesses said that they saw it, and he said that they are false witnesses because there was no time between the appearance and the beginning of the first quarter of the moon (i.e., New Moon) according to his opinion, so much time that it would be possible that it should appear on it. And on this, Rabban Gamaliel responded in the Baraitha: So I have received from the house of my father’s father, that sometimes it comes at lengthy [period of time] and sometimes it comes in a short [time], that is to say, that the time that there is between the beginning of the first quarter of the moon until the moon appears is not always equal. But there are times when the movement of the moon is quick and times when it is late. And according to the speed of the movement of the moon at that time, Rabban Gamaliel judged that it was appropriate that the moon should appear on that night, and therefore, he accepted their testimony.",
+ "ראינוהו בזמנו – on the night of the thirtieth",
+ "ובליל עבורו – on the light of the thirty-first.",
+ "וקבלן ר\"ג – not because it is stated that the moon removed itself from the sun on the night of the thirtieth [of the month] until it would appear, and on the night of the thirty-first, it returned to being behind it and drew closer to the sun until it was covered, for the moon does not return to being behind it, but makes its path as it goes around in its circuit, but that Rabban Gamaliel knew in the calculations for that particular night so that when the witnesses said that they saw it, the moon had already distanced itself from the sun until it was it was possible that it would be seen. Therefore, he accepted their testimony, and regarding what they said on the night of its intercalation (i.e., proclamation of a full month) do not appear [to be valid]. It is possible that it was because the cloud covered it or another reason that caused that they (i.e., the witnesses) did not see it.",
+ "רואה אני את דבריך – to intercalate the month"
+ ],
+ [
+ "הלך ומצאו ר\"ע – to Rabbi Yehoshuaבור",
+ "מיצר – on that the President/Nasi decreed upon him to desecrate Yom Kippur",
+ "אשר תקראו – that the Jewish court hung the Biblical verse on this calling",
+ "בא – Rabbi Yehoshua near Rabbi Dosa",
+ "למה לא נתפרשו שמותן וכו' – for if a person would come to argue against the Jewish court of his days, to say – for this Jewish court is like Moses and Aaron or [like] Eldad and Medad, we would say to him: lest it is important like those whose who remained whose names were not [explicitly] spelled out."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "ראוהו בית דין וכל ישראל – on the night of the thirtieth, for you might think I should say that since the Jewish court and the enter Jewish people saw him, it became revealed that on the thirtieth day, it (i.e., the New Moon) appeared to be sanctified. This tells us that if it got dark and the night of the thirty-first arrived and the Jewish court had not said that it was sanctified, we intercalate the month and establish Rosh to be on the thirty-first day.",
+ "נחקרו העדים – this is how it should be understood. Alternatively, only the witnesses were examined but there was insufficient time for them to state that it (i.e., the New Month), was sanctified until the night of the thirty-first arrived, and we intercalate the month. For you might think I should say, that the examination of the witnesses should come at the beginning of the legal proceedings, and [the announcing] of “it is sanctified, it is sanctified” should be like the conclusion of the legal proceedings. For the conclusion of the deliberations should be at night and we should sanctify it at night. This comes to teach us that it is not so, for we do not sanctify the [New] Month at night. But however, if on the night of the thirtieth, they (i.e., the witnesses) saw the moon with the setting of the sun, and there is a delay in the day to state that it is sanctified prior to the appearance of the stars, we sanctify it, for it is not considered nighttime until the appearance of the stars.",
+ "יעמדו שמים ויעידו – Our Mishnah is speaking about a case such as where the Jewish court saw it (i.e., the New Moon) at night on the night of the thirtieth, and it is impossible to sanctify the moon at night. Therefore, the next day, two [witnesses] would stand up and testify, for if not for the testimony of these [two], on what would then sanctify? But if the Jewish court saw it (i.e., the New Moon) with sunset at the time when there was a delay to state, “it is sanctified,” they should sanctify through their observation, and that the hearing that they hear from witnesses would not be greater than seeing, for concerning the Sanctification of the Moon, it is not written “testimony/\"עדות\" , but like this, they saw and sanctified.",
+ "יעמדו שנים – on the morrow when they come to state, “it is sanctified.”",
+ "ויושיבו מחבריהם אצל היחיד – And even though an individual who is an expert can judge even on his own, the Sanctification of the [New] Moon is not [done] by a [sole] individual., For there is no one recognized by the public as an expert judge (see Talmud Rosh Hashanah 25b) besides Moses our Teacher, and yet the All-Merciful says to him [only after] Aaron is with him, as it is written (Exodus 12:1-2): “The LORD said to Moses and Aaron [in the land of Egypt]: This month shall mark for you [the beginning of months]…..”"
+ ],
+ [
+ "שהוא קרן – and it is not called a Shofar, as it is written (Deuteronomy 33:17): “Like the firstling bull in his majesty, he has horns like the horns of a wild ox; [with them he gores the peoples…].” But regarding the Shofar, it is written (Leviticus 25:9): “Then you shall sound the horn loud…” And we learn Rosh Hashanah from the Jubilee [year].",
+ "בקרן היובל – the ram is male, as Rabbi Akiba said: When I walked to Galacia (Talmud Rosh Hashanah 26a), they called the male a ram, so we see that even a Shofar of a ram is called קרן /horn, and the Rabbis state that all the Shofars are called קרן/horn, and are called Shofar, except for a cow, it is called a horn, but not a Shofar, and the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "של יעל פשוט – since for the prayer/Amidah, we require straight horns [of the mountain goat]",
+ "",
+ "שופר מאריך – after the trumpets stop their Tekiot, the sound of the Shofar is heard."
+ ],
+ [
+ "בשל זכרים – rams",
+ "ושתי חצוצרות באמצע – they had two Shofarot, one on the one side and one on the other and trumpets in the middle.",
+ "שמצות היום בחצוצרות- for a mere fast is for the troubles of the community, and it is written (Numbers 10:9): “[When you are at war in your land] against an aggressor who attacks you, you shall sound short blasts on the trumpets, [that you may be remembered before the LORD your God and delivered from your enemies],” and specifically in the Temple they do this, but in the country (i.e., outside of the Temple) at the time when there is a Shofar, there are no trumpets, and when there are trumpets, there is no Shofar, as it is written (Psalms 98:6): “With trumpets and the blast of the horn, raise a shout before the LORD, the King;” “Before the Lord, the King” – yes; but not before the LORD, the King, no."
+ ],
+ [
+ "שוה היובל לה\"ה לתקיעה – With straight horns, for event though the Tekiah on the Jubilee [year] is not for prayer nor for remembrance, but rather as a sign to sending slaves [free] and the return of the fields to their owners, and even so, we it is required something like Rosh Hashanah, for we learn through an analogy from [the words] שביעי שביעי/seventh, seventh (see Leviticus 23:24: “…in the seventh month, on the first day of the month [you shall observe complete rest], a sacred occasion commemorated with loud blasts; and Leviticus 25:9: “Then you shall sound the horn loud, in the seventh month, on the tenth day of the month – the Day of Atonement – you shall have the horn sounded throughout your land.”) – that all of the soundings of he Shofar in the seventh month shall be similar one to another. Another commentary: לתקיעה – the number of Shofar sounds. ולברכות – to the number of blessings, that it is required to state Malkhuyot, Zikhronot and Shofarot on Yom Kippur of the Jubilee [year] just like on Rosh Hashanah.",
+ "רבי יהודה אומר וכו' – The Halakha is not like Rabbi Yehuda nor is it like the First Tanna, but the Halalkha, whether on Rosh Hashanah, whether on Yom Kippur of the Jubilee year, both are with [horns] from male [rams] that are bent."
+ ],
+ [
+ "שופר שנסדק ודבקו – with glue",
+ "פסול – for it is like two ram’s horns/Shofarot, and these words [refer to] split length-wise, but if it was split width-wise, if there remains from the place where one places one’s mouth until the place of the split in order that it be like the measure of a Tekiah, it is valid; but if not, it is invalid. And how much is the measurement of a Tekivah? In order that one can hold it in his hand see it from this [side] to the other [side].",
+ "ניקב וסתמו – specifically if he closed it up with its own kind, and the rest of it remained whole and holes which were stopped up did not present the Tekiah [from being sounded], it is fit, and if it is missing one of these conditions, it is invalid."
+ ],
+ [
+ "בור – pit in the ground",
+ "דות – a place surrounded by barriers on the ground.",
+ "פיטם – a large earthenware utensil",
+ "אם קול שופר שמע – he who stands outside the pit, and heard the sound of the Tekiah of the person sounding the Shofar in the put, for those who were in the pit, always fulfill their religious obligation, for they always hear the sound of the Shofar.",
+ "אם כיון לבו – to fulfill [their religious obligation]",
+ "יצא – and even though they the person sounding the Shofar did not intend to fulfill [his religious obligation], here we are speaking of the Cantor of the synagogue who sounds the Shofar that he intends to fulfill [the religious obligation] of all those who hear the sound of his Tekiah. Therefore, even though that he did not intend to fulfill [the religious obligation] of this [person] who passes the back of the synagogue and did not know of him, he has fulfilled [his religious obligation]. But the person who sounds the Shofar to fulfill an individual’s religious obligation, we require that the listener and the person who causes to hear (that blows) have the intention [to perform a religious act] (see Talmud Rosh Hashanah 28b)."
+ ],
+ [
+ "והיה כאשר ירים משה ידו וכו' – since we were speaking above (Mishnah 7) about the intention of the heart, [the Mishnah] teaches this that has at the time when they have the religious intention (literally: “direct their hearts”) to their Father that is in heaven, they would be victorious."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "יום טוב של ר\"ה. במקדש היו תוקעים – [They would sound the Shofar in the Temple], for the Sounding of the Shofar is not “work,” but the Rabbis made a decree against this lest someone take it in his hand and remove it four cubits in the public domain [and hence violate the law against carrying in the public domain on Shabbat] but in Temple, this decree was not made, for there is no prohibition against the Rabbinical law of being out of harmony with the celebration of the day in the Temple.",
+ "אבל לא במדינה – Not in Jerusalem and not in the country. And Maimonides explains that all of Jerusalem is called מקדש/Temple/Sanctuary, and the rest of the land of Israel is called the country.",
+ "בכל מקום שיש בו ב\"ד – even if they are not established/fixed other than by chance that they came there and sound the Shofar.",
+ "אלא ביבנה – where the Great Sanhedrin was there in its days, and also in every place where the Great Sanhedrin was exiled to, but not in the Jewish courts of twenty-three.",
+ "אמרו לו וכו' – there is a difference between [the teachers who state] : “they said to him” and the First Tanna, for the First Tanna holds that every place where there is a Jewish court, and even one by chance; whereas the “they said to him” hold that both Yavneh and any place that has a fixed Jewish court like that in Yavneh [can sound the Shofar], but not a Jewish court by chance. And the Halakha is according to the “they said to him.”"
+ ],
+ [
+ "ועוד זאת היתה ירושלים – Our Mishnah is deficient and should be read as follows: In Jerusalem they would sound the Shofar throughout the city as long as Jewish court sits in the Temple, for the Jewish court sits until the sixth hour of the day (i.e., 12 noon, when the number of hours of daylight and nighttime are equal), but in Yanveh, they wouold not sound the Shofar throughout the entire city, bu t only in the presence of the Jewish Court. And this is how Jerusalem was greater than Yavneh, etc.",
+ "כל עיר שהיא רואה – [which sees] Jerusalem, except for those who dwell in a river-bed/ravine, for even though it is close, they would not sound the Shofar in it.",
+ "ושומעת – except for those who dwell at the top of the mountain.",
+ "וקרובה – except for those who dwell outside the [Sabbath] limit.",
+ "ויכולה לבא – except for when a river separates it."
+ ],
+ [
+ "לולב ניטל במקדש שבעה – as it is written (Leviticus 23:40): “…and you shall rejoice before the LORD your God seven days.”",
+ "ובמדינה יום אחד – as it is written (Leviticus 23:40): “On the first day you shall take [the product of hadar trees, branches of palm trees, boughs of leafy trees, and willows of the brook, [and you shall rejoice before the LORD your God seven days].”",
+ "ושיהא יום הנף – The day of the waving of the Omer.",
+ "כולו אסור – to eat from the new [grain] and the reason is explained in the Chapter [three, Tractate Sukkah, Mishnah 12] “The Stolen Lulav”/\"לולב הגזול\"."
+ ],
+ [
+ "ונתקלקלו הלוים בשיר – of the daily offering of the time between the beginning of the decline of the sun and sunset (i.e., at 3:30 pm), and they did not recite the Song at all, because most times, the witnesses would come before Minhah; therefore, they ordained the Song of Yom Tov with the daily offering of the time between the beginning of the decline of the sun and sunset. And regarding the daily offering of the morning, where most of the time, the witnesses have not [yet] come and they did not know if the day would be sanctified or not, they did not ordain the Song/Psalm of Yom Tov, but rather the Song/Psalm of the weekday would be recited. And at the same time, when the time arrived for the offering of the daily offering of the time between the beginning of the decline of the sun and sunset, and the witnesses had not yet come, and the Levites did not know if they should say the weekday Song/Psalm or the Song/Psalm for Yom Tov, and they did not say a Song/Psalm at all.",
+ "נוהגין אותו היום קודש – that when it became dark on the night after the twenty-nineth of Elul, they had the practice of [making it] holy, lest witnesses should come tomorrow and that the Jewish court would sanctify it and it be found that this was in the nighttime of the night of Yom Tov, and similarly, regarding the next day, all day long until Minhah. But if the witnesses came close to Minhah, the Jewish court would sanctify the [New] Month and it would known that they acted well [regarding it] by declaring it holy. And if the witnesses came from Minhah onwards, even though the Jewish court does not sanctify it today (i.e., Rosh Hashanah), they would intercalate Elul and sanctify it for the morrow. Nevertheless, we treat it with holiness and it is prohibited to [do] work, lest perhaps they would disregard it the next year and do work on it all day. And they would say: Last year, we treated it as holy for no reason, and from Minhah and beyond, we returned and treated it like a weekday.",
+ "שאפילו ראש ב\"ד בכל מקום – for it was necessary for him to separate from the place of the scholar’s meeting place to another place, and the essence of he Mitzvah of [Sanctification] of the Month is dependent upon him, as it is taught in the Mishnah [in Chapter Two, Mishnah 7] above that he as head of the Jewish court says, “It is sanctified.” Nevertheless, it was not necessary for the witnesses to walk after him other than to the place of the scholar’s meeting place, where the Sanhedrin would sit, they should go, and the Sanhedrin would sanctify it without the Head of the Jewish court."
+ ],
+ [
+ "אבות – “The Shield of Abraham.”",
+ "גבורות – “You are mighty”",
+ "קדושת השם – “Holy, Holy, Holy” (Isaiah 6:3)",
+ "קדושת היום – you have chosen us",
+ "זכרונות ותוקע שופרות ותוקע – It is derived from Biblical verses, as it is written (Leviticus 23:24): “a sacred occasion commemorated with loud blasts.” And the Rabbis expounded upon this that the word זכרון/remembrance – means Zikhronot; תרועה/loud blasts – are Shofarot, and the Bible states (Numbers 10:10): “They shall be a reminder of you before your God; I, the LORD, am your God.” What do the words, “I, the LORD, am your God” come to teach us? It teaches that in every place where there is Zikronot and Shofarot, there should be Malkhuyot with them.",
+ "אר\"ע וכו' – And the Halakha is according to Rabbi Akiba."
+ ],
+ [
+ "מעשרה מלכויות – three verses from the Torah and three from the Writings, and three from the Prophets and one from the Torah that completes this.",
+ "שלש שלש – one of the Torah, and one of the Writings and one of the Prophets; But the Halakah is according to Rabbi Yohanan ben Nuri.",
+ "מלכיות וזכרונות ושופרות של פורענות- such as (Ezekiel 20:33): “[As I live -declares the Lord GOD ] – I will reign over you with a strong hand…”; (Psalms 78:39): “For he remembered that they were but flesh…,” (Hosea 5:8): “Sound a ram’s horn in Gibeah…” and others similar to them. For remembrance is an individual [matter], such as (Nehemiah 5:19): “O my God, remember to my credit [all that I have done for this people!” Even though it is for good, we don’t mention it. And such is the Halakha.",
+ "רבי יוסי אומר אם השלים בתורה יצא – In the Gemara (Talmud Rosh Hashanah 32b) it explains that this is the matter of Rabbi Yosi as such, and he completes [with a passage] from the Torah, but if he completed with [a passage from] the Prophets, he has fulfilled [his religious obligation]. And the Halakha is like Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "השני מתקיע – the person who recites the Musaf prayer sounds the Shofar and not the one who recites the Morning Service Amidah prayer. And during the time of religious persecution, they ordained this, for they had decreed not to sound the Shofar, and there those lying in wait for him all six hours of the time of the Morning prayer service; for that reason, they moved the Tekiah/sounding of the Shofar from the Morning Service to the Musaf Service.",
+ "ובשעת ההלל – because we do not recite Hallel on Rosh Hashanah and Yom Kippur, as it is taught, that at the time of Hallel, that is to say, on the other days of Yom Tov when we recite Hallel."
+ ],
+ [
+ "אין מעבירין עליו את התחום – to walk outside of the [Sabbath] limit (i.e., two thousand cubits in every direction) so that one can bring a Shofar or to walk to hear the Tekiot.",
+ "בדבר שהוא משום שבות – such as to cut it with a knife.",
+ "בדבר שהוא משום לא תעשה – such as to cut it with a saw which is a complete [form of] work of engraving on a tree; and there are those who teach the opposite: something that is due to Sh’vut/engaging in an occupation forbidden by the Rabbis as being out of harmony with the celebration of Shabbat/Festivals – a sickle/scythe which is not the used to cut something . Something that is [forbidden] due to [it being] a negative commandment, is a knife which is how it is used.",
+ "אם רצה ליתן לתוכו יין [יתן] - and we don’t say repairing – from where is it [prohibited].",
+ "אין מעכבין את התינוקות – who arrived at [the age of] education, and even on Shabbat, in order to educate them in the commandments, so that they would educated in sounding the Shofar on the Yom Tov of Rosh Hashanah.",
+ "ומתעסקים בהם – and there need to make a decree [against this], lest they come to bring it four cubits in the public domain, for he is not busily engaged in the commandments but rather is merely practicing with them (Talmud Rosh Hashanah 32b). And they did not decree lest he would bring it four cubits in the public domain other than at the time when he is obligated in the sounding of the Shofar, for since he is busily engaged to fulfill his religious obligation, he would forget Shabbat."
+ ],
+ [
+ "סדר תקיעות שלש – one for Malkhuyot, one for Zikhronot and one for Shofarot.",
+ "של שלש שלש – Tekiah/Teruah/Tekiah for each ne, for it is stated that there are two Teruot in the Bible on Rosh Hashanah, and one Teruah on the Yom Kippur of the Jubilee [year], as we derive \"שביעי\" \"שביעי\" in an analogy (see the Bartenura to Mishnah Rosh Hashanah, Chapter 3, Mishnah 5 – which compares Leviticus 23:24 and Leviticus 25:9), to give what is stated with this one (Leviticus 23:24) with that one (Leviticus 25:9). And the Teruah that is mentioned on Yom Kippur of the Jubilee [year] we assign it to Rosh Hashanah, hence we find that on Rosh Hashanah there are three Teruot – and the two Teruot that are mentioned in [the Biblical text of Leviticus 23:24) for Rosh Hashanah we assign them to Yom Kippur, hence it is found that there are three Teruot on Yom Kippur. And every Teruah [sound], there is a simple [Tekiah] before it and a simple [Tekiah] after it, as it is taught in a Baraita: From where do we learn that we have a simple [Tekiah] before it? We are taught (Leviticus 25:9): “Then you shall sound the horn loud [תרועה] ….” And from where [do we learn] that there is a simple [Tekiah] after it? We are taught (Leviticus 25:9): “…you shall have the horn sounded [throughout your land].” Hence there is a causing of the sound to pass over a certain space/a proclamation (see Talmud Rosh Hashanah 34a) at the beginning and at the end with a Teruah in-between them. And the language of a simple העברה/proclamation implies that there is a causing of the sound to pass over a certain space/a proclamation after the simple [Tekiah]. Hence for the three Teruot of Rosh Hashanah, there are six Tekiot, and hence you have three sets of three each.",
+ "שעור תקיעה – the measure of all the Tekiot which are six Tekiot [total].",
+ "כשלש תרועות – hence it is found that the measurement of one Tekiah is like one-half a Teruah.",
+ "שעור תרועה כג' יבבות – three sounds in general of all of them. And there are those who explain that each trembling/staccato is three powers of all of them, hence, it is found that the measure of a Teruah is nine powers of all of them, and it is logical.",
+ "ומשך בשניה – The Tekiah that comes after the Teruah stretches like two, in order to fulfill [his religious obligation] of the two that he had to do one after another, a simple [Tekiah] that comes after [the Teruah] of Malkhuyot, and the simple [Tekiah] that comes after [the Teruah] of Zikhronot.",
+ "אין בידו אלא אחת – to interrupt one Tekiah for two, we don’t interrupt.",
+ "מי שברך – He who prayed the Musaf nad made nine blessings.",
+ "כשם ששליח ציבור חייב – whether [speaking of] the blessings of Rosh Hashanah or whether the prayers of the entire year, one does not fulfill his [religious] obligation other tahan with a prayer that a person recites on his own. Hence, each individual person who is expert and knows how to pray does not fulfill his [religious] obligation other than through his own prayer, whether on Rosh Hashanah or on the rest of the days of the year. And the emissary of the congregation does not go down before the Ark other than to fulfill [the religious obligation] of those [people] who are not expert.",
+ "שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן – Whether one is expert or whether one is not expert, whether [speaking] about the blessings of Rosh Hashanah whether the prayers of the entire year [the emissary of the congregation fulfills the religious obligation of the group]. And why does the community pray silently, in order that the emissary of the congregation can arrange his prayer. But the Halakha is like the Sages regarding the blessings of he entire year, where the emissary of the congregation does not fulfill [the religious obligation] on whomever is not expert [in reciting the prayers]. But regarding the blessings of Rosh Hashanah and Yom Kippur and of the Jubilee year, which have nine long blessings and not everyone is expert in them, the Halakha is according to Rabban Gamaliel, for such as he fulfills [the religious obligations] of those who are not expert, so too, he fulfills [the religious obligations] of those who are expert in their prayers."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Rosh Hashanah/English/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Rosh Hashanah/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..269ec35879c2b69bba6da689565d397802a13b11
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Rosh Hashanah/English/merged.json
@@ -0,0 +1,245 @@
+{
+ "title": "Bartenura on Mishnah Rosh Hashanah",
+ "language": "en",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Rosh_Hashanah",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "ארבעה ראשי שנים הן. למלכים – [Regarding] Israelite kings, we count for them from Nisan, for if King ruled [in the month of] Shevat or Adar, when Nisan arrived, he completed for himself one year and we begin to count the second year. And we derive this from Scripture from Nisan we count this for them, as it is written (I Kings 6:1): “In the four hundred and eightieth year after the Israelites left the land of Egypt, in the month of Ziv – that is, the second month – in the fourth year of his reign over Israel, Solomon [began to build the House of the LORD].” [The Rabbis] make an analogy between Kingdom of Solomon and the Exodus from Egypt. Just as [concerning] the Exodus from Egypt, we count it from Nisan, so too for the Kingdom of Solomon we count it from Nisan. And for the kings of the nations of the world, we count from Tishrei, and that is as it is taught in the Mishnah further along, that “the first of Tishrei is the first day for years, that is for the years of the kings of the world. And we derive from it, that since we are accustomed to count the time of documents by the years of the king from the year that he stood in [rule] because of the peace of the kingdom, for if the king stood in Adar and the scribe wrote for him [a document] in the Nisan of after thirteen months, Nisan of the second year, since that Nisan is the New Year of the Kings, it would be an antedated note and ineligible [for use], because this Nisan would be of the third year. And antedated notes of indebtedness are ineligible [for use], for it is found that he would be seizing sold property unlawfully, that they took the field from the borrower whether from the time of the document until the time of loan, which is not according to the law, for the sale had preceded the loan. Therefore, they fined him to lose also from the time of the loan onwards and he may not collect from mortgaged properties.",
+ "ולרגלים – This is how it should be understood: The Festival that it is, which is Passover, is the New Year for Festivals concerning those who make vows, for if three festivals passed upon him from the time that he made a vow and he didn’t fulfill it, he violates the prohibition of being late to fulfill it (see Deuteronomy 23:22,24: “When you make a vow to the LORD your God, do not put off fulfilling it, for the LORD your God will requite it of you, and you will have incurred guilt…You must fulfill what has crossed your lips and perform what you have voluntarily vowed to the LORD your God, having made the promise with your own mouth.” See also Ecclesiastes 5:3: “When you make a vow to God, do not delay fulfilling it. For He has no pleasure in fool; what you vow, fulfill.”). But Rabbi Shimon says that he does not trespass it on delaying [fulfillment of the vow] until three festivals have passed in order, and the Festival of Matzot (i.e., Passover) is first, as they are arranged in Scripture (Deuteronomy 16:16): “[Three times a year –] on the Feast of Unleavened Bread, on the Feast of Weeks, and on the Feast of Booths – [all your males shall appear before the LORD your God in the place that He will choose…]”; and the legal decision is that when only one festival passes, and if he didn’t bring his vow, he transgresses a positive commandment, as it is written (Deuteronomy 12:5-6): “…There you are to go. And there you are to bring your burnt offerings [and other sacrifices, your tithes and contributions…].” The first festival that you come to, you must bring, and when three festivals have passed, you have transgressed on not being late. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon who requires three festivals in their order.",
+ "ראש השנה למעשר בהמה – for we do not tithe from those born in this year together with those which were born in its neighbor, as it is written (Deuteronomy 14:22): “You shall set aside [every year] a tenth part [of all the yield of your sowing that is brought from the field].” The Biblical verse speaks of two tithes, one the tithe of grain and the other is the tithe of cattle, and the Biblical verse says: \"שנה שנה\"/”every year,” and not from one year on its neighbor.",
+ "ורבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי – Since they (i.e., the Rabbis) made an analogy between the tithing of cattle and the tithing of grain, just as [concerning] the tithing of grain – its Rosh Hashanah is Tishrei, so, also, the tithing of cattle, its Rosh Hashanah is Tishrei. And the First Tanna holds that since they made an analogy [between] the tithing of cattle to the tithing of grain, as it is written, “You shall set aside [every year] a tenth part [of all he yield of your sowing that is brought from the field],” just as grain is when it is near to completion of its tithing, whose Rosh Hashanah is Tishrei, and it is near to being completed, for all the days of [sunlight], it stands in the granary to dry out, so too the tithing of cattle, which is close to its being completing its being tithed, which is the first Elul, as the cattle give birth in [the month of] Av where their pregnancies being completed, and this we derive from Scripture, as it is written (Psalms 65:14): “The meadows are clothed with flocks, the valleys mantled with grain…” When are the meadows clothed with flocks – that is to say, when they are clothed from the males coming up and becoming pregnant? At the time when the valleys are mantled with grain, that is, in Adar, when the seeds sprout and are well-recognized, and they give birth in Av, for the time of pregnancy of small cattle is five months. Therefore, the New Year of the tithing of cattle is on the first of Elul, near its completion.",
+ "לשנים – for the years of the kings of he world, as we have explained above.",
+ "ולשמיטין וליובלות – When Tishrei enters, it is forbidden to plow and seed from the Torah.",
+ "ולנטיעה – if he planted a tree forty-five days prior to the first of Tishrei, which are two weeks for taking root, for the shoot/young tree takes root in two weeks, and thirty days after taking root is considered a year, for thirty days in a year are considered [to be] a year, which is forty-five days. And when the first of Tishrei arrives, we count it as the second year of the years of fruit of trees of the first three years, and the Tishrei of the next year, we count it as the third year, and after the third ear, when the first of Tishrei arrives of the fourth year, if this plant formed recognizable fruit, they are still prohibited [from being consumed] because of fruit of trees of the first three years/Orlah; and even though Tishrei is the Rosh Hahanah for planting, Tu Bishvat is the New Year for the tree and this has already become a tree. Therefore, its year does not become renewed to leave the status of Orlah/fruit of the first three years until Tu Bishvat. And from then on, if fruit form on it, it has the status of Fourth Year fruit which are to be consumed in Jerusalem. And on Tu Bishvat of the next year, they have left from the status of fourth year fruit when they form from here onwards.",
+ "ולירקות – for the tithing of vegetables, for we do not donate for sacred purposes from vegetation that was harvested before Rosh Hashanah on the vegetation that was harvested after Rosh Hashanah.",
+ "ראש השנה לאילן – for the matter of tithing of fruits, for we don’t tithe fruits of the tree that formed prior to Shevat on [fruit] that formed after Shevat, for with regard to a tree, we go after the formation of the fruit. Alternatively, we derive from it with regard to the third year of Shemitah/the seven-year cycle in which we observe the Poor Tithe, for those fruits which formed from Rosh Hashanah of third year until Shevat, we judge them like the fruit of the second year that passed and we practice on them First Tithe and Second Tithe, and from Shevat and onward, we practice tho them First Tithe and the Poor Tithe."
+ ],
+ [
+ "בארבעה פרקים – in the year",
+ "בפסח על התבואה – For since the Torah stated (Leviticus 23:10) bring before me the Omer on Passover in order that I may bless you [with] grain in the fields, and from this we know that on Passover, grain is judged.",
+ "ובעצרת על פירות האילן – As the Torah stated (Leviticus 23:17), bring before me two loaves on Atzeret/Shavuot, in order that I may bless you [with] the fruits of the trees, and wheat is called a tree by the All-Merciful , as it is written (Genesis 2:9): “And the tree of knowledge of good and bad,” according to the one who said that the tree that the First Man ate was wheat.",
+ "כבני מרון – like rebels (after surrender brought before a court martial – see Talmud Rosh Hashanah 18a) - like these lambs which we remove through a small opening one after another to tithe them, and two cannot exit at the same time.",
+ "היוצר יחד לבם – This is how it should be understood: The Creator and that is the Holy One, blessed be He, sees the uniting of their hearts and understands all of their deeds, and even though they pass before Him one by one, nevertheless, all are reviewed with one glance (Rosh Hashanah 18a).",
+ "ובחג נידונין על המים – since the Torah states (Leviticus 23:37; Numbers 29:24, 33,37): pour before me water on the Festival [of Sukkot]."
+ ],
+ [
+ "שלוחין יוצאין – When the Jewish court sanctified the New Moon, they send out and announce to the Diaspora the day which they sanctified it (i.e., the beginning of the new month), if it is on the thirtieth day and the previous month was missing [a day], [or] on the thirty-first day and the previous month was full. And the messengers of the Jewish court do not violate either the Sabbath or the Festivals.",
+ "ועל אב מפני התענית – since troubles were doubled more than on the rest of the Fast Days.",
+ "ועל אלול מפני ר\"ה – We announce when [the month of ] Elul ‘begins] and we make Rosh Hashanah on the thirtieth day of Elul in the Diaspora, since in most years, Elul is not a leap month, and even though there was a doubt in their hands lest the Jewish Court make it a leap month, it is impossible for them to know [definitely], and perforce we go after the majority of years, for if they did not know when [Elul] begins, they did not know when its thirtieth day.",
+ "ועל תשרי מפני תקנת המועדות – for after the Jewish court had sanctified Tishrei, the messengers went out on the day afterwards and went until the place where they were able to arrive until the Holiday (i.e., Sukkot) and they would announce to them if the Jewish court had made Elul a leap month or not, in order that they would not have scruples about [if they were celebrating] Yom Kippur and Sukkot [at the proper time].",
+ "פסח קטן – The Second Passover (14 Iyar)"
+ ],
+ [
+ "מחללין את השבת – witnesses who saw the [New] Moon, in order to walk and to inform the Jewish court.",
+ "שבהם שלוחי ב\"ד יוצאים לסוריא – to inform the Diaspora the day of its establishment. Therefore, they considered, that from the Torah, they would violate [Shabbat and Holy Days] for all of them. But the Rabbis prohibited it because the establishment of the [correct days for the] Festivals is not dependent upon them. But for these two months, they relied upon Torah law, for all the Festivals are dependent upon them (i.e., Nisan and Tishrei)."
+ ],
+ [
+ "בעליל – above the ground a great deal, where everyone can see it.",
+ "שלא בעליל – below the extremity of the firmament, close to the ground. For the redness of the sun covers it and it is not recognized so well.",
+ "אין מחללין – for certainly they saw it in Jerusalem. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "ארבעים זוג – sets of witnesses one pair after another",
+ "ועכבן ר\"ע – for the Jewish court had no need of them",
+ "אתה מכשילן לעתיד לבא – they will be prevented from coming and testifying when they saw that their words were not listened to. And the Halakha is according to Rabban Gamaliel."
+ ],
+ [
+ "אב ובנו וכל הקרובים כשרים לעדות החדש – For the All-Merciful One said to Moses and Aaron (Exodus 12:2): “This month shall mark for you [the beginning of the months; it shall be the first of the months of the year for you],” this testimony of the [New] Moon will be valid through you, and even though you are brothers. But the Rabbis who dispute this state: “This month shall mark for you” – this testimony is transmitted to you, to the great ones of the generation like yourselves. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "משחקים בקוביא – bones that they would play with as a pledge, for the Rabbis stated that an obligation undertaken that one does not expect to be called upon to fulfill (e.g., a seller who agrees to pay exaggerated penalties if he fails to deliver merchandise by a certain time) which is not binding -and they are robbers according to [the decree of] the Rabbis.",
+ "ומלוי בריבית – they are not called robbers according to the Torah to invalidate them [to serving as witnesses or judges] for he gives him [a loan] on his own.",
+ "מפריחי יונים – that is a form of dice, if your dove comes in before my dove.",
+ "וסוחרי שביעית – They do business with Seventh Year produce, and the All-Merciful said, “to eat,” but not for business, and since they were suspected of violating on the religion for the sake of money, they were suspected of bringing false testimony on a bribe. -",
+ "והעבדים – they are invalid from the Torah, as derived by a fortiori from [the case of] a woman.",
+ "עדות שאין האשה כשרה לה – since there is testimony that a woman is fit for, such as to testify to a woman that he husband died in order to permit her to marry foreigners, and also to testify on the woman suspected of committing adultery who had been defiled that she should not drink [the accursed, bitter waters]. And those invalidations [made by] the Rabbis are also valid [to testify], but if they are ineligible to testify from the Torah, the Sages did not make them fit for the testimony of a woman, and even though the slave and the woman were deemed fit, they are ineligible to give testimony from the Torah."
+ ],
+ [
+ "ואם צודה להם – lying in wait, like (I Samuel 24:12): “….Yet you are bent on taking my life.”",
+ "שנאמר אלה מועדי ה' – and every place where it says, \"מועד במועדו\"/”appointed time at its appointed season” supersedes the Sabbath."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אם אינן מכירין אותו – If the Jewish court does not recognize concerning the witness if he trustworthy or fit/valid.",
+ "משלחים – the Jewish court that is in his city.",
+ "אחר עמו – another pair of witnesses to testify about him before the Great Jewish Court which sanctifies the [New] Moon.",
+ "משקלקלו המינין – that they hired false witnesses to deceive the Sages."
+ ],
+ [
+ "היו משיא ין משואות – After they sanctified the Month, they did not need to hire messengers to be sent to the Diaspora to inform [them], since the fire-signals would announce them (i.e., that the New Month had been sanctified).",
+ "משקלקלו הכותים – they also would carry torches at the inappropriate time, to deceive [the people], for the Jewish court would not carry torches other than at a [New] Month that was sanctified on the thirtieth day, and they would not use torches on the eve of the thirtieth day as everyone would know that the month is a leap one. And one time, the Jewish court declared the [New] Month] a leap one, and they did not make torches for the eve of the thirtieth day, and the Cuthians carried their torches in their mountains and deceived the members of the Diaspora to make it (i.e., the month) lacking a day."
+ ],
+ [
+ "כלונסאות – long and tall trees/wood; the Aramaic translation is flag of a beam/pole (See Talmud Rosh Hashanah 22b), in order that it could be seen from afar.",
+ "‘וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן – all of these increase the flame."
+ ],
+ [
+ "מהר המשחה – The Mount of Olives that is opposite Jerusalem to its east.",
+ "כל הגולה – those who are in Babylonia.",
+ "כמדורת אש – so that each person can take a torch and ascend to the top of his roof."
+ ],
+ [
+ "לא היו זזים משם כל היום – the witnesses who went outside of their boundary limits on the Sabbath and came to testify, for one who is outside the boundary, only has his four cubits."
+ ],
+ [
+ "לפני החמה או לאחר החמה – was the concave side of the crescent of the moon directed towards the sun, inclined towards the sun or in another direction? (see Talmud Rosh Hashanah 23b) And concerning this, it is taught at the conclusion [of the Mishnah] that if he said that it was towards the side of the sun, he didn’t say anything, for never does the sun see the concave side of the crescent of the moon, for the side that is enlightened [by the sun] always is inclined towards the sun and the concave side of the moon’s crescent is inclined in another direction.",
+ "בצפונה או בדרומה – For the moon distances itself from the sun – once to the northern side and once to the southern side, and if the Jewish court knew the my means of calculation that at the particular time, the moon should be at the northern side and the witnesses said that they saw it inclined towards the southern side or the opposite, it is clear that they are false witnesses.",
+ "כמה היה גבוה – from the earth (i.e., on the horizon) according to what your eyes can see. If one of the witnesses says said that it was the height of two men and the other witness said [the height of] three [men], their testimony would be established. But if one said: “[the height of] three” and the other said, “[the height of] five,” their testimony would be invalid.",
+ "ולאן היה נוטה – The heads of the crescent to which direction it leans – to the northern side or to the southern side.",
+ "וכמה היה רחב – for the moon changes its measure according to how far it is from the sun or closed to it."
+ ],
+ [
+ "ראש בית דין אומר מקודש – as it is written (Leviticus 23:44): “So Moses declared [to the Israelites] the set times of the LORD.” From here that the head of the Jewish court says, “Sanctified.”",
+ "וכל העם עונין אחריו – As it is written (Leviticus 23:2): “[Speak to the Israelite people and say to them: These are My fixed times,] the fixed times of the LORD, which you shall proclaim [as sacred occasions].” It is read as \"אתם\" /”them” – for it is written defectively without the letter “VAV.”",
+ "מקודש מקודש – Two times as it is written, “sacred occasions”/\"מקראי קדש\" – two occasions.",
+ "שנראה בזמנו – on the night of the thirtieth [of the previous month].",
+ "אם לא נראה בזמנו – and they establish Rosh Hodesh on the thirty-first [day].",
+ "אין מקדשין אותו – The sanctification of the month is not obligatory, as the Bible states (Leviticus 25:10): “And you shall hallow the fiftieth year…” Years you sanctify, as it is obligatory upon the Jewish court to say that the year is sanctified as the Jubilee year, but you do not sanctify months, for there is no obligation upon the Jewish court to state that the month is sanctified. But when it appears at the appropriate time, we sanctify it because it needs strengthening. And the Halakha is according to Rabbi Eleazar b’Rabbi Tzadok."
+ ],
+ [
+ "צורות לבנות – the measurement of the moon and to which side its horns incline.",
+ "קיבלן ר\"ג – not because he thought that it was possible that the moon could be seen in the morning in the east at the start of sunrise, and on that day itself, it would be seen in the west with the setting of the sun, for that is impossible, but rather, he accepted their testimony in what they said that they saw the moon in the west in the evening, because he knew the manner of the calculations that it was possible that it would appear that same night. And concerning that which they said that it (i.e., the moon) appeared in the east in the morning, he said, that they are in error and that clouds in the form of the moon appeared to them in the firmament, and that is what is taught in the Baraitha (Tractate Rosh Hashanah 25a): One time, the sky became covered with clouds and the image of the money appeared on the twenty-[ninth] of the month, etc. Rabbi Yohanan ben Nuri said that they were false witnesses, for it appeared to him, according to his calculations, that it was not possible that moon should appear on that night that the witnesses said that they saw it, and he said that they are false witnesses because there was no time between the appearance and the beginning of the first quarter of the moon (i.e., New Moon) according to his opinion, so much time that it would be possible that it should appear on it. And on this, Rabban Gamaliel responded in the Baraitha: So I have received from the house of my father’s father, that sometimes it comes at lengthy [period of time] and sometimes it comes in a short [time], that is to say, that the time that there is between the beginning of the first quarter of the moon until the moon appears is not always equal. But there are times when the movement of the moon is quick and times when it is late. And according to the speed of the movement of the moon at that time, Rabban Gamaliel judged that it was appropriate that the moon should appear on that night, and therefore, he accepted their testimony.",
+ "ראינוהו בזמנו – on the night of the thirtieth",
+ "ובליל עבורו – on the light of the thirty-first.",
+ "וקבלן ר\"ג – not because it is stated that the moon removed itself from the sun on the night of the thirtieth [of the month] until it would appear, and on the night of the thirty-first, it returned to being behind it and drew closer to the sun until it was covered, for the moon does not return to being behind it, but makes its path as it goes around in its circuit, but that Rabban Gamaliel knew in the calculations for that particular night so that when the witnesses said that they saw it, the moon had already distanced itself from the sun until it was it was possible that it would be seen. Therefore, he accepted their testimony, and regarding what they said on the night of its intercalation (i.e., proclamation of a full month) do not appear [to be valid]. It is possible that it was because the cloud covered it or another reason that caused that they (i.e., the witnesses) did not see it.",
+ "רואה אני את דבריך – to intercalate the month"
+ ],
+ [
+ "הלך ומצאו ר\"ע – to Rabbi Yehoshuaבור",
+ "מיצר – on that the President/Nasi decreed upon him to desecrate Yom Kippur",
+ "אשר תקראו – that the Jewish court hung the Biblical verse on this calling",
+ "בא – Rabbi Yehoshua near Rabbi Dosa",
+ "למה לא נתפרשו שמותן וכו' – for if a person would come to argue against the Jewish court of his days, to say – for this Jewish court is like Moses and Aaron or [like] Eldad and Medad, we would say to him: lest it is important like those whose who remained whose names were not [explicitly] spelled out."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "ראוהו בית דין וכל ישראל – on the night of the thirtieth, for you might think I should say that since the Jewish court and the enter Jewish people saw him, it became revealed that on the thirtieth day, it (i.e., the New Moon) appeared to be sanctified. This tells us that if it got dark and the night of the thirty-first arrived and the Jewish court had not said that it was sanctified, we intercalate the month and establish Rosh to be on the thirty-first day.",
+ "נחקרו העדים – this is how it should be understood. Alternatively, only the witnesses were examined but there was insufficient time for them to state that it (i.e., the New Month), was sanctified until the night of the thirty-first arrived, and we intercalate the month. For you might think I should say, that the examination of the witnesses should come at the beginning of the legal proceedings, and [the announcing] of “it is sanctified, it is sanctified” should be like the conclusion of the legal proceedings. For the conclusion of the deliberations should be at night and we should sanctify it at night. This comes to teach us that it is not so, for we do not sanctify the [New] Month at night. But however, if on the night of the thirtieth, they (i.e., the witnesses) saw the moon with the setting of the sun, and there is a delay in the day to state that it is sanctified prior to the appearance of the stars, we sanctify it, for it is not considered nighttime until the appearance of the stars.",
+ "יעמדו שמים ויעידו – Our Mishnah is speaking about a case such as where the Jewish court saw it (i.e., the New Moon) at night on the night of the thirtieth, and it is impossible to sanctify the moon at night. Therefore, the next day, two [witnesses] would stand up and testify, for if not for the testimony of these [two], on what would then sanctify? But if the Jewish court saw it (i.e., the New Moon) with sunset at the time when there was a delay to state, “it is sanctified,” they should sanctify through their observation, and that the hearing that they hear from witnesses would not be greater than seeing, for concerning the Sanctification of the Moon, it is not written “testimony/\"עדות\" , but like this, they saw and sanctified.",
+ "יעמדו שנים – on the morrow when they come to state, “it is sanctified.”",
+ "ויושיבו מחבריהם אצל היחיד – And even though an individual who is an expert can judge even on his own, the Sanctification of the [New] Moon is not [done] by a [sole] individual., For there is no one recognized by the public as an expert judge (see Talmud Rosh Hashanah 25b) besides Moses our Teacher, and yet the All-Merciful says to him [only after] Aaron is with him, as it is written (Exodus 12:1-2): “The LORD said to Moses and Aaron [in the land of Egypt]: This month shall mark for you [the beginning of months]…..”"
+ ],
+ [
+ "שהוא קרן – and it is not called a Shofar, as it is written (Deuteronomy 33:17): “Like the firstling bull in his majesty, he has horns like the horns of a wild ox; [with them he gores the peoples…].” But regarding the Shofar, it is written (Leviticus 25:9): “Then you shall sound the horn loud…” And we learn Rosh Hashanah from the Jubilee [year].",
+ "בקרן היובל – the ram is male, as Rabbi Akiba said: When I walked to Galacia (Talmud Rosh Hashanah 26a), they called the male a ram, so we see that even a Shofar of a ram is called קרן /horn, and the Rabbis state that all the Shofars are called קרן/horn, and are called Shofar, except for a cow, it is called a horn, but not a Shofar, and the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "של יעל פשוט – since for the prayer/Amidah, we require straight horns [of the mountain goat]",
+ "",
+ "שופר מאריך – after the trumpets stop their Tekiot, the sound of the Shofar is heard."
+ ],
+ [
+ "בשל זכרים – rams",
+ "ושתי חצוצרות באמצע – they had two Shofarot, one on the one side and one on the other and trumpets in the middle.",
+ "שמצות היום בחצוצרות- for a mere fast is for the troubles of the community, and it is written (Numbers 10:9): “[When you are at war in your land] against an aggressor who attacks you, you shall sound short blasts on the trumpets, [that you may be remembered before the LORD your God and delivered from your enemies],” and specifically in the Temple they do this, but in the country (i.e., outside of the Temple) at the time when there is a Shofar, there are no trumpets, and when there are trumpets, there is no Shofar, as it is written (Psalms 98:6): “With trumpets and the blast of the horn, raise a shout before the LORD, the King;” “Before the Lord, the King” – yes; but not before the LORD, the King, no."
+ ],
+ [
+ "שוה היובל לה\"ה לתקיעה – With straight horns, for event though the Tekiah on the Jubilee [year] is not for prayer nor for remembrance, but rather as a sign to sending slaves [free] and the return of the fields to their owners, and even so, we it is required something like Rosh Hashanah, for we learn through an analogy from [the words] שביעי שביעי/seventh, seventh (see Leviticus 23:24: “…in the seventh month, on the first day of the month [you shall observe complete rest], a sacred occasion commemorated with loud blasts; and Leviticus 25:9: “Then you shall sound the horn loud, in the seventh month, on the tenth day of the month – the Day of Atonement – you shall have the horn sounded throughout your land.”) – that all of the soundings of he Shofar in the seventh month shall be similar one to another. Another commentary: לתקיעה – the number of Shofar sounds. ולברכות – to the number of blessings, that it is required to state Malkhuyot, Zikhronot and Shofarot on Yom Kippur of the Jubilee [year] just like on Rosh Hashanah.",
+ "רבי יהודה אומר וכו' – The Halakha is not like Rabbi Yehuda nor is it like the First Tanna, but the Halalkha, whether on Rosh Hashanah, whether on Yom Kippur of the Jubilee year, both are with [horns] from male [rams] that are bent."
+ ],
+ [
+ "שופר שנסדק ודבקו – with glue",
+ "פסול – for it is like two ram’s horns/Shofarot, and these words [refer to] split length-wise, but if it was split width-wise, if there remains from the place where one places one’s mouth until the place of the split in order that it be like the measure of a Tekiah, it is valid; but if not, it is invalid. And how much is the measurement of a Tekivah? In order that one can hold it in his hand see it from this [side] to the other [side].",
+ "ניקב וסתמו – specifically if he closed it up with its own kind, and the rest of it remained whole and holes which were stopped up did not present the Tekiah [from being sounded], it is fit, and if it is missing one of these conditions, it is invalid."
+ ],
+ [
+ "בור – pit in the ground",
+ "דות – a place surrounded by barriers on the ground.",
+ "פיטם – a large earthenware utensil",
+ "אם קול שופר שמע – he who stands outside the pit, and heard the sound of the Tekiah of the person sounding the Shofar in the put, for those who were in the pit, always fulfill their religious obligation, for they always hear the sound of the Shofar.",
+ "אם כיון לבו – to fulfill [their religious obligation]",
+ "יצא – and even though they the person sounding the Shofar did not intend to fulfill [his religious obligation], here we are speaking of the Cantor of the synagogue who sounds the Shofar that he intends to fulfill [the religious obligation] of all those who hear the sound of his Tekiah. Therefore, even though that he did not intend to fulfill [the religious obligation] of this [person] who passes the back of the synagogue and did not know of him, he has fulfilled [his religious obligation]. But the person who sounds the Shofar to fulfill an individual’s religious obligation, we require that the listener and the person who causes to hear (that blows) have the intention [to perform a religious act] (see Talmud Rosh Hashanah 28b)."
+ ],
+ [
+ "והיה כאשר ירים משה ידו וכו' – since we were speaking above (Mishnah 7) about the intention of the heart, [the Mishnah] teaches this that has at the time when they have the religious intention (literally: “direct their hearts”) to their Father that is in heaven, they would be victorious."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "יום טוב של ר\"ה. במקדש היו תוקעים – [They would sound the Shofar in the Temple], for the Sounding of the Shofar is not “work,” but the Rabbis made a decree against this lest someone take it in his hand and remove it four cubits in the public domain [and hence violate the law against carrying in the public domain on Shabbat] but in Temple, this decree was not made, for there is no prohibition against the Rabbinical law of being out of harmony with the celebration of the day in the Temple.",
+ "אבל לא במדינה – Not in Jerusalem and not in the country. And Maimonides explains that all of Jerusalem is called מקדש/Temple/Sanctuary, and the rest of the land of Israel is called the country.",
+ "בכל מקום שיש בו ב\"ד – even if they are not established/fixed other than by chance that they came there and sound the Shofar.",
+ "אלא ביבנה – where the Great Sanhedrin was there in its days, and also in every place where the Great Sanhedrin was exiled to, but not in the Jewish courts of twenty-three.",
+ "אמרו לו וכו' – there is a difference between [the teachers who state] : “they said to him” and the First Tanna, for the First Tanna holds that every place where there is a Jewish court, and even one by chance; whereas the “they said to him” hold that both Yavneh and any place that has a fixed Jewish court like that in Yavneh [can sound the Shofar], but not a Jewish court by chance. And the Halakha is according to the “they said to him.”"
+ ],
+ [
+ "ועוד זאת היתה ירושלים – Our Mishnah is deficient and should be read as follows: In Jerusalem they would sound the Shofar throughout the city as long as Jewish court sits in the Temple, for the Jewish court sits until the sixth hour of the day (i.e., 12 noon, when the number of hours of daylight and nighttime are equal), but in Yanveh, they wouold not sound the Shofar throughout the entire city, bu t only in the presence of the Jewish Court. And this is how Jerusalem was greater than Yavneh, etc.",
+ "כל עיר שהיא רואה – [which sees] Jerusalem, except for those who dwell in a river-bed/ravine, for even though it is close, they would not sound the Shofar in it.",
+ "ושומעת – except for those who dwell at the top of the mountain.",
+ "וקרובה – except for those who dwell outside the [Sabbath] limit.",
+ "ויכולה לבא – except for when a river separates it."
+ ],
+ [
+ "לולב ניטל במקדש שבעה – as it is written (Leviticus 23:40): “…and you shall rejoice before the LORD your God seven days.”",
+ "ובמדינה יום אחד – as it is written (Leviticus 23:40): “On the first day you shall take [the product of hadar trees, branches of palm trees, boughs of leafy trees, and willows of the brook, [and you shall rejoice before the LORD your God seven days].”",
+ "ושיהא יום הנף – The day of the waving of the Omer.",
+ "כולו אסור – to eat from the new [grain] and the reason is explained in the Chapter [three, Tractate Sukkah, Mishnah 12] “The Stolen Lulav”/\"לולב הגזול\"."
+ ],
+ [
+ "ונתקלקלו הלוים בשיר – of the daily offering of the time between the beginning of the decline of the sun and sunset (i.e., at 3:30 pm), and they did not recite the Song at all, because most times, the witnesses would come before Minhah; therefore, they ordained the Song of Yom Tov with the daily offering of the time between the beginning of the decline of the sun and sunset. And regarding the daily offering of the morning, where most of the time, the witnesses have not [yet] come and they did not know if the day would be sanctified or not, they did not ordain the Song/Psalm of Yom Tov, but rather the Song/Psalm of the weekday would be recited. And at the same time, when the time arrived for the offering of the daily offering of the time between the beginning of the decline of the sun and sunset, and the witnesses had not yet come, and the Levites did not know if they should say the weekday Song/Psalm or the Song/Psalm for Yom Tov, and they did not say a Song/Psalm at all.",
+ "נוהגין אותו היום קודש – that when it became dark on the night after the twenty-nineth of Elul, they had the practice of [making it] holy, lest witnesses should come tomorrow and that the Jewish court would sanctify it and it be found that this was in the nighttime of the night of Yom Tov, and similarly, regarding the next day, all day long until Minhah. But if the witnesses came close to Minhah, the Jewish court would sanctify the [New] Month and it would known that they acted well [regarding it] by declaring it holy. And if the witnesses came from Minhah onwards, even though the Jewish court does not sanctify it today (i.e., Rosh Hashanah), they would intercalate Elul and sanctify it for the morrow. Nevertheless, we treat it with holiness and it is prohibited to [do] work, lest perhaps they would disregard it the next year and do work on it all day. And they would say: Last year, we treated it as holy for no reason, and from Minhah and beyond, we returned and treated it like a weekday.",
+ "שאפילו ראש ב\"ד בכל מקום – for it was necessary for him to separate from the place of the scholar’s meeting place to another place, and the essence of he Mitzvah of [Sanctification] of the Month is dependent upon him, as it is taught in the Mishnah [in Chapter Two, Mishnah 7] above that he as head of the Jewish court says, “It is sanctified.” Nevertheless, it was not necessary for the witnesses to walk after him other than to the place of the scholar’s meeting place, where the Sanhedrin would sit, they should go, and the Sanhedrin would sanctify it without the Head of the Jewish court."
+ ],
+ [
+ "אבות – “The Shield of Abraham.”",
+ "גבורות – “You are mighty”",
+ "קדושת השם – “Holy, Holy, Holy” (Isaiah 6:3)",
+ "קדושת היום – you have chosen us",
+ "זכרונות ותוקע שופרות ותוקע – It is derived from Biblical verses, as it is written (Leviticus 23:24): “a sacred occasion commemorated with loud blasts.” And the Rabbis expounded upon this that the word זכרון/remembrance – means Zikhronot; תרועה/loud blasts – are Shofarot, and the Bible states (Numbers 10:10): “They shall be a reminder of you before your God; I, the LORD, am your God.” What do the words, “I, the LORD, am your God” come to teach us? It teaches that in every place where there is Zikronot and Shofarot, there should be Malkhuyot with them.",
+ "אר\"ע וכו' – And the Halakha is according to Rabbi Akiba."
+ ],
+ [
+ "מעשרה מלכויות – three verses from the Torah and three from the Writings, and three from the Prophets and one from the Torah that completes this.",
+ "שלש שלש – one of the Torah, and one of the Writings and one of the Prophets; But the Halakah is according to Rabbi Yohanan ben Nuri.",
+ "מלכיות וזכרונות ושופרות של פורענות- such as (Ezekiel 20:33): “[As I live -declares the Lord GOD ] – I will reign over you with a strong hand…”; (Psalms 78:39): “For he remembered that they were but flesh…,” (Hosea 5:8): “Sound a ram’s horn in Gibeah…” and others similar to them. For remembrance is an individual [matter], such as (Nehemiah 5:19): “O my God, remember to my credit [all that I have done for this people!” Even though it is for good, we don’t mention it. And such is the Halakha.",
+ "רבי יוסי אומר אם השלים בתורה יצא – In the Gemara (Talmud Rosh Hashanah 32b) it explains that this is the matter of Rabbi Yosi as such, and he completes [with a passage] from the Torah, but if he completed with [a passage from] the Prophets, he has fulfilled [his religious obligation]. And the Halakha is like Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "השני מתקיע – the person who recites the Musaf prayer sounds the Shofar and not the one who recites the Morning Service Amidah prayer. And during the time of religious persecution, they ordained this, for they had decreed not to sound the Shofar, and there those lying in wait for him all six hours of the time of the Morning prayer service; for that reason, they moved the Tekiah/sounding of the Shofar from the Morning Service to the Musaf Service.",
+ "ובשעת ההלל – because we do not recite Hallel on Rosh Hashanah and Yom Kippur, as it is taught, that at the time of Hallel, that is to say, on the other days of Yom Tov when we recite Hallel."
+ ],
+ [
+ "אין מעבירין עליו את התחום – to walk outside of the [Sabbath] limit (i.e., two thousand cubits in every direction) so that one can bring a Shofar or to walk to hear the Tekiot.",
+ "בדבר שהוא משום שבות – such as to cut it with a knife.",
+ "בדבר שהוא משום לא תעשה – such as to cut it with a saw which is a complete [form of] work of engraving on a tree; and there are those who teach the opposite: something that is due to Sh’vut/engaging in an occupation forbidden by the Rabbis as being out of harmony with the celebration of Shabbat/Festivals – a sickle/scythe which is not the used to cut something . Something that is [forbidden] due to [it being] a negative commandment, is a knife which is how it is used.",
+ "אם רצה ליתן לתוכו יין [יתן] - and we don’t say repairing – from where is it [prohibited].",
+ "אין מעכבין את התינוקות – who arrived at [the age of] education, and even on Shabbat, in order to educate them in the commandments, so that they would educated in sounding the Shofar on the Yom Tov of Rosh Hashanah.",
+ "ומתעסקים בהם – and there need to make a decree [against this], lest they come to bring it four cubits in the public domain, for he is not busily engaged in the commandments but rather is merely practicing with them (Talmud Rosh Hashanah 32b). And they did not decree lest he would bring it four cubits in the public domain other than at the time when he is obligated in the sounding of the Shofar, for since he is busily engaged to fulfill his religious obligation, he would forget Shabbat."
+ ],
+ [
+ "סדר תקיעות שלש – one for Malkhuyot, one for Zikhronot and one for Shofarot.",
+ "של שלש שלש – Tekiah/Teruah/Tekiah for each ne, for it is stated that there are two Teruot in the Bible on Rosh Hashanah, and one Teruah on the Yom Kippur of the Jubilee [year], as we derive \"שביעי\" \"שביעי\" in an analogy (see the Bartenura to Mishnah Rosh Hashanah, Chapter 3, Mishnah 5 – which compares Leviticus 23:24 and Leviticus 25:9), to give what is stated with this one (Leviticus 23:24) with that one (Leviticus 25:9). And the Teruah that is mentioned on Yom Kippur of the Jubilee [year] we assign it to Rosh Hashanah, hence we find that on Rosh Hashanah there are three Teruot – and the two Teruot that are mentioned in [the Biblical text of Leviticus 23:24) for Rosh Hashanah we assign them to Yom Kippur, hence it is found that there are three Teruot on Yom Kippur. And every Teruah [sound], there is a simple [Tekiah] before it and a simple [Tekiah] after it, as it is taught in a Baraita: From where do we learn that we have a simple [Tekiah] before it? We are taught (Leviticus 25:9): “Then you shall sound the horn loud [תרועה] ….” And from where [do we learn] that there is a simple [Tekiah] after it? We are taught (Leviticus 25:9): “…you shall have the horn sounded [throughout your land].” Hence there is a causing of the sound to pass over a certain space/a proclamation (see Talmud Rosh Hashanah 34a) at the beginning and at the end with a Teruah in-between them. And the language of a simple העברה/proclamation implies that there is a causing of the sound to pass over a certain space/a proclamation after the simple [Tekiah]. Hence for the three Teruot of Rosh Hashanah, there are six Tekiot, and hence you have three sets of three each.",
+ "שעור תקיעה – the measure of all the Tekiot which are six Tekiot [total].",
+ "כשלש תרועות – hence it is found that the measurement of one Tekiah is like one-half a Teruah.",
+ "שעור תרועה כג' יבבות – three sounds in general of all of them. And there are those who explain that each trembling/staccato is three powers of all of them, hence, it is found that the measure of a Teruah is nine powers of all of them, and it is logical.",
+ "ומשך בשניה – The Tekiah that comes after the Teruah stretches like two, in order to fulfill [his religious obligation] of the two that he had to do one after another, a simple [Tekiah] that comes after [the Teruah] of Malkhuyot, and the simple [Tekiah] that comes after [the Teruah] of Zikhronot.",
+ "אין בידו אלא אחת – to interrupt one Tekiah for two, we don’t interrupt.",
+ "מי שברך – He who prayed the Musaf nad made nine blessings.",
+ "כשם ששליח ציבור חייב – whether [speaking of] the blessings of Rosh Hashanah or whether the prayers of the entire year, one does not fulfill his [religious] obligation other tahan with a prayer that a person recites on his own. Hence, each individual person who is expert and knows how to pray does not fulfill his [religious] obligation other than through his own prayer, whether on Rosh Hashanah or on the rest of the days of the year. And the emissary of the congregation does not go down before the Ark other than to fulfill [the religious obligation] of those [people] who are not expert.",
+ "שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן – Whether one is expert or whether one is not expert, whether [speaking] about the blessings of Rosh Hashanah whether the prayers of the entire year [the emissary of the congregation fulfills the religious obligation of the group]. And why does the community pray silently, in order that the emissary of the congregation can arrange his prayer. But the Halakha is like the Sages regarding the blessings of he entire year, where the emissary of the congregation does not fulfill [the religious obligation] on whomever is not expert [in reciting the prayers]. But regarding the blessings of Rosh Hashanah and Yom Kippur and of the Jubilee year, which have nine long blessings and not everyone is expert in them, the Halakha is according to Rabban Gamaliel, for such as he fulfills [the religious obligations] of those who are not expert, so too, he fulfills [the religious obligations] of those who are expert in their prayers."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "http://sefaria.org/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה ראש השנה",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Rosh Hashanah/Hebrew/On Your Way.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Rosh Hashanah/Hebrew/On Your Way.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..24722c06976f955a4d95907171b3c82b1480723f
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Rosh Hashanah/Hebrew/On Your Way.json
@@ -0,0 +1,250 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Rosh Hashanah",
+ "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+ "versionTitle": "On Your Way",
+ "status": "locked",
+ "priority": 1.0,
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה ראש השנה",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "ארבעה ראשי שנים הן. למלכים. מלכי ישראל מונין להם מניסן. שאם מלך מלך בשבט או באדר, משהגיע ניסן כלתה לו שנה ומתחילין למנות לו שנה שניה. ומקרא נפקא לן דמניסן מנינן להו דכתיב (מלכים א ו׳:א׳) ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זיו הוא החודש השני למלוך שלמה על ישראל, מקיש מלכות שלמה ליציאת מצרים, מה יציאת מצרים מניסן מנינן לה, אף למלכות שלמה מניסן מנינן לה. ולמלכי אומות העולם מונין מתשרי, והיינו דתנן לקמן בסמוך באחד בתשרי ראש השנה לשנים, כלומר לשנים של מלכי אומות העולם. ונפקא מינה, לפי שרגילין. למנות זמן שטרות לשנות המלך משנה שעמד בה, משום שלום מלכות. ואם עמד מלך באדר וכתב לו הסופר בניסן שלאחר שלשה עשר חדש, ניסן של שנה שניה, כיון דניסן ראש השנה למלכים, הוה ליה שטר מוקדם ופסול, משום דהאי ניסן של שנה שלישית הוא, ושטרי חוב המוקדמים פסולים, לפי שנמצא טורף לקוחות, שלקחו השדה מן הלוה בין זמנו של שטר לזמן ההלואה, שלא כדין, שהרי קדמה מכירה להלואה, לפיכך קנסוהו לאבד גם מזמן ההלואה ואילך ולא גבי ממשעבדי:",
+ "ולרגלים. הכי קאמר, רגל שבו שהוא פסח, ראש השנה לרגלים לענין הנודר, שאם עברו עליו שלשה רגלים משנדר ולא קיים נדרו עובר על בל תאחר. ורבי שמעון אומר שאינו עובר על בל תאחר עד שיעברו עליו שלש רגלים כסדרן, וחג המצות תחלה, כמו שהן סדורים במקרא (דברים ט״ז:ט״ז). בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות. ופסק הלכה, משיעבור עליו רגל אחד בלבד ולא הביא נדרו עובר בעשה, דכתיב (שם י״ב) ובאת שמה והבאתם שמה עולותיכם וגו׳, רגל ראשון שאתה בא אתה צריך להביא. ומשיעברו עליו שלש רגלים עובר על בל תאחר. ואין הלכה כר׳ שמעון דבעי שלש רגלים כסדרן:",
+ "ראש השנה למעשר בהמה. שאין מעשרים מן הנולדים בשנה זו על הנולדים בחברתה, דכתיב (דברים י״ד) עשר תעשר, בשתי מעשרות הכתוב מדבר, אחד מעשר דגן ואחד מעשר בהמה, ואמר קרא שנה שנה, ולא משנה זו על של חברתה:",
+ "ורבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי. כיון דאתקש מעשר בהמה למעשר דגן, מה מעשר דגן ר״ה שלו תשרי, אף מעשר בהמה ר״ה שלו תשרי. ואין הלכה כר״א ור״ש [דאמרי] בא׳ בתשרי. ות״ק סבר כיון דאתקש מעשר בהמה למעשר דגן דכתיב עשר תעשר, מה דגן סמוך לגמרו עישורו, שהרי ר״ה שלו תשרי והוא סמוך לגמרו שכל ימות [החמה] עומד בגורן להתיבש, אף מעשר בהמה נמי סמוך לגמרו עישורו דהיינו אחד באלול, שהבהמות יולדות באב שאז נגמר זמן עיבורן, דהכי ילפינן מקרא. דכתיב (תהלים ס״ה) לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר, אימתי לבשו כרים הצאן, כלומר שמתלבשות מהזכרים העולים עליהם ומתעברות, בזמן שהעמקים יעטפו בר, דהיינו באדר שהזריעה צומחת וניכרת יפה. ויולדות באב, דזמן עיבורה של בהמה דקה ה׳ חדשים. הלכך ר״ה של מעשר בהמה בא׳ באלול סמוך לגמרו:",
+ "לשנים. לשני מלכי אומות העולם, כדפרישית לעיל:",
+ "ולשמיטין וליובלות. משנכנס תשרי אסור לחרוש ולזרוע מן התורה:",
+ "ולנטיעה. אם נטע אילן מ״ה יום קודם אחד בתשרי, שהם שתי שבתות לקליטה, שהנטיעה נקלטת בשתי שבתות, ושלשים יום אחר הקליטה להחשב שנה, דשלשים יום בשנה חשובים שנה, הרי מ״ה יום. כשיגיע אחד בתשרי מונין לה שנה שניה משנות הערלה, ולתשרי של שנה האחרת מונין לה שנה שלישית, ולאחר שנה שלישית כשיגיע אחד בתשרי של שנה רביעית, אם חנטו בנטיעה זו פירות, עדיין הם אסורים משום ערלה. שאע״פ שתשרי ר״ה לנטיעה, ט״ו בשבט ר״ה לאילן וזה כבר נעשה אילן, לפיכך אין שנתו מתחדשת לצאת מידי ערלה עד ט״ו בשבט, ומשם ואילך אם יחנטו בו פירות הם תורת רבעי עליהן לאכלן בירושלים, ובט״ו בשבט לשנה הבאה יצאו מידי רבעי פירות החונטים בה מכאן ואילך:",
+ "ולירקות. למעשר ירק שאין. תורמין מן הירק שנלקט לפני ר״ה על הירק הנלקט לאחר ר״ה:",
+ "ראש השנה לאילן. לענין מעשר פירות שאין מעשרין פירות אילן שחנטו קודם שבט. על שחנטו לאחר שבט, דבאילן אזלינן בתר חנטה. אי נמי נפקא מיניה לענין שנה שלישית של שמיטה שנוהג בה מעשר עני, שאותן פירות שחנטו מר״ה של שנה שלישית עד שבט דנין אותן כפירות של שנה שניה שעברה ונוהג בהן מעשר ראשון ומעשר שני, ומשבט ואילך נוהג בהן מעשר ראשון ומעשר עני: "
+ ],
+ [
+ "בארבעה פרקים. בשנה:",
+ "בפסח על התבואה. מדאמרה תורה הביאו לפני עומר בפסח כדי שאברך לכם תבואה שבשדות, מינה ידעינן דבפסח נידונים על התבואה:",
+ "ובעצרת על פירות האילן. מדאמרה תורה הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שאברך לכם פירות האילן, וחטה עץ קרייה רחמנא דכתיב (בראשית ב׳:י״ז) ומעץ הדעת טוב ורע, כמאן דאמר עץ שאכל אדם הראשון חטה היה:",
+ "כבני מרון. כבני אמריא, ככבשים הללו שמוציאין אותן בפתח קטן זה אחר זה לעשרן, ואין שנים יכולים לצאת כאחד:",
+ "היוצר יחד לבם. הכי קאמר, היוצר והוא הקב״ה רואה יחד לבם ומבין אל כל מעשיהם שאע״פ שעוברים לפניו אחד אחד, מ״מ כולן נסקרים בסקירה אחת:",
+ "ובחג נידונין על המים. מדאמרה תורה נסכו לפני מים בחג: "
+ ],
+ [
+ "שלוחין יוצאין. כשקדשו בית דין את החודש שולחין ומודיעין לגולה יום שקידשוהו, אם ביום שלשים וחודש שעבר חסר, אם ביום ל״א וחודש שעבר מלא. ושלוחי בית דין אין מחללין לא את השבת ולא את יום טוב:",
+ "ועל אב מפני התענית. לפי שהוכפלו בו צרות יותר משאר תעניות:",
+ "ועל אלול מפני ראש השנה. מודיעין מתי אלול ועושין ראש השנה ביום שלשים באלול בגולה, דרוב שנים אין אלול מעובר. ואע״פ שספק בידם שמא יעברוהו בית דין, אי אפשר להם לדעת, ועל כרחן הולכים אחר רוב שנים. ואם לא ידעו מתי מתחיל [אלול] לא ידעו יום שלושים שלו:",
+ "ועל תשרי מפני תקנת המועדות. לאחר שקדשו בית דין לתשרי, השלוחין יוצאין ליום המחרת והולכין עד מקום שיכולין להגיע עד החג ומודיעין אותם אם עיברו ב״ד את אלול אם לאו, כדי שלא יהא לבן נוקפן ביום הכפורים ובסוכות:",
+ "פסח קטן. פסח שני: "
+ ],
+ [
+ "מחללין את השבת. עדים שראו את החודש, כדי לילך ולהודיע לב״ד:",
+ "שבהם שלוחי בית דין יוצאים לסוריא. להודיע לגולה יום קביעותם, הלכך חשיבי. ומן התורה מחללין על כולן, אבל רבנן אסרו לפי שאין תקון המועדות תלוי בהן, אבל שני חדשים אלו העמידו על דין תורה, שכל המועדות תלויין בהן:",
+ "תקנת קרבן. של ראש חודש שיהא קרב בזמנו: "
+ ],
+ [
+ "בעליל. למעלה מן הארץ הרבה, שהכל רואים אותה:",
+ "שלא בעליל. למטה בשפולו של רקיע סמוך לארץ, ואדמומית החמה מכסה אותה ואינה ניכרת כל כך:",
+ "אין מחללין. דודאי ראו אותה בירושלים. ואין הלכה כרבי יוסי:"
+ ],
+ [
+ "ארבעים זוג. כתי עדים זוג אחר זוג:",
+ "ועכבן רבי עקיבא. שלא היה לבית דין צורך בהן:",
+ "אתה מכשילן לעתיד לבא. שימנעו מלבוא להעיד כשיראו שדבריהן לא נשמעו. והלכה כרבן גמליאל: "
+ ],
+ [
+ "אב ובנו וכל הקרובים כשרים לעדות החדש. דאמר להו רחמנא למשה ולאהרן (שמות י״ב:ב׳) החדש הזה לכם, עדות זו של חדש תהא כשרה בכם ואע״פ שאתם אחים. ורבנן דפליגי עליה אמרי, החדש הזה לכם, עדות זו תהא מסורה לכם, לגדולים שבדור כמותכם. ואין הלכה כרבי שמעון: "
+ ],
+ [
+ "משחקים בקוביא. עצמות שמשחקים בהן בערבון. ואמור רבנן אסמכתא לא קניא והרי הן גזלנים מדרבנן:",
+ "ומלוי בריבית. לא קרוי גזלן דאורייתא למפסליה, דהא מנפשיה יהיב ליה:",
+ "מפריחי יונים. היינו כעין קוביא, אם תקדמיה יונך ליוני:",
+ "וסוחרי שביעית. עושין סחורה בפירות שביעית, ורחמנא אמר לאכלה ולא לסחורה. ולפי שנחשדו כל אלו לעבור על דת מחמת ממון, חשדום להיות מעידים שקר על שוחד:",
+ "והעבדים. פסולים דאורייתא הם, קל וחומר מאשה:",
+ "עדות שאין האשה כשרה לה. לפי שיש עדות שהאשה כשרה, כגון להעיד לאשה שמת בעלה להתירה לינשא לזרים, וכן להעיד על סוטה שנטמאת שלא תשתה. והנך פסולין דרבנן, נמי כשרים. אבל פסולין בעבירה מן התורה לא הכשירו חכמים בעדות האשה, ואע״פ שהכשירו העבד והאשה שהן פסולים לעדות מן התורה: "
+ ],
+ [
+ "ואם צודה להם. אורב. כמו ואתה צודה את נפשי לקחתה (שמואל א׳ כ״ד):",
+ "שנאמר אלה מועדי ה׳ וכל מקום שנאמר מועד במועדו, דוחה את השבת:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אם אינן מכירין אותו. אם אין בית דין מכירין את העד אם נאמן וכשר הוא:",
+ "משלחים. בית דין שבעירו:",
+ "אחר עמו. זוג אחר של עדים, להעיד עליו לפני ב״ד הגדול שמקדשים את החודש:",
+ "משקלקלו המינין. ששכרו עדי שקר להטעות את החכמים: "
+ ],
+ [
+ "היו משיאין משואות. לאחר שקידשו החודש. ולא היו צריכין לשכור שלוחין לשלוח לגולה ולהודיע, שהמשואות היו מודיעין אותן:",
+ "משקלקלו הכותים. והשיאו גם הם משואות שלא בזמן, להטעות. לפי שבית דין לא היו משיאין משואות אלא על החודש שנתקדש ביום שלשים, וכשלא היו משיאין לערב של יום שלשים הכל יודעים שהחדש מעובר, ופעם אחת עיברו בית דין את החודש ולא עשו משואות לערב של יום שלשים, והכותים השיאו בהרים שלהם והטעו בני הגולה לעשותו חסר: "
+ ],
+ [
+ "כלונסאות. עצים ארוכים וגבוהים. תרגום נס כלונס. כדי שיראו למרחוק:",
+ "וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן. כל אלו מרבים שלהבת: "
+ ],
+ [
+ "מהר המשחה. הר הזיתים שהוא נגד ירושלים במזרחה",
+ "כל הגולה. בני בבל:",
+ "כמדורת אש. שכל אחד ואחד נוטל אבוקה ומעלה לראש גגו: "
+ ],
+ [
+ "לא היו זזים משם כל היום. העדים שיצאו חוץ לתחומן בשבת ובאו להעיד. שהיוצא חוץ לתחום אין לו אלא ארבע אמות: "
+ ],
+ [
+ "לפני החמה או לאחר החמה. פגימתה של לבנה לפני החמה, נוטה לצד החמה, או לצד אחר. ועלה קתני סיפא אם אמר לצד החמה לא אמר כלום, שמעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה, דלעולם החלק המאיר ממנה נוטה לצד השמש והחלק הפגום נוטה לצד האחר:",
+ "בצפונה או בדרומה. שהלבנה מתרחקת מן השמש פעם לצד צפון פעם לצד דרום, ואם ידעו בית דין בדרך החשבון שבאותו זמן ראויה שתהיה לצד צפון ואמרו העדים שראוה נוטה לצד דרום או איפכא, בידוע שעדי שקר הן:",
+ "כמה היה גבוה. מן הארץ לפי ראות עיניכם. אם אמר אחד מן העדים גבוה שתי קומות והאחד אומר שלש, עדותן קיימת. אחד אומר שלש ואחד אומר חמש, עדותן בטלה:",
+ "ולאין היה נוטה. ראשי הפגימה לאיזה צד נוטין, לצד צפון או לצד דרום:",
+ "וכמה היה רחב. שהלבנה משתנה שעורה כפי מה שהיא רחוקה מן החמה או קרובה אליה: "
+ ],
+ [
+ "ראש בית דין אומר מקודש. דכתיב (ויקרא כ״ו) וידבר משה את מועדי ה׳, מכאן שראש ב״ד אומר מקודש:",
+ "וכל העם עונין אחריו. דכתיב (שם) מועדי ה׳ אשר תקראו אותם, קרי ביה אתם, דחסר כתיב בלא וי״ו:",
+ "מקודש מקודש. תרי זימני. דכתיב (שם). מקראי קודש, שני מקראות:",
+ "שנראה בזמנו. בליל שלשים:",
+ "אם לא נראה בזמנו. וקובעין ר״ח ליל אחד ושלשים. ",
+ "אין מקדשין אותו. שקדוש החודש אינה חובה, דאמר קרא (ויקרא כ״ה:י׳) וקדשתם את שנת החמשים שנה, שנים אתה מקדש, שחובה על ב״ד לומר מקודשת השנה בשנת היובל, ואין אתה מקדש חדשים, שאין חובה על ב״ד לומר החודש מקודש. וכשנראה בזמנו מקדשים אותו מפני שצריך חיזוק. והלכה כר״א ברבי צדוק: "
+ ],
+ [
+ "צורות לבנות. שעור הירח ולאיזה צד קרניה נוטות:",
+ "קיבלן ר״ג. לא מפני שחשב שאפשר שתיראה הירח שחרית במזרח בתחלת הנץ החמה ובו ביום עצמו תראה במערב עם שקיעת החמה, כי זה אי אפשר. אלא שקבל עדותן במה שאמרו שראו הירח במערב ערבית, מפני שידע בדרכי החשבון שהיה אפשר שתיראה באותה הלילה. ובמה שאמרו שראוה שחרית במזרח, אמר טועים הם ועננים כדמות ירח נראה להם ברקיע. דהכי תניא בברייתא [כ״ה.], פעם אחת נתקשרו שמים בעבים ונראתה דמות לבנה בעשרים (ושבעה) [ותשעה] לחודש וכו׳. ור״י בן נורי דאמר עדי שקר הם, היה נראה לו לפי חשבונו שלא היה אפשר שתיראה הירח באותו לילה שאמרו העדים שראו אותה, ואמר עדי שקר הם, לפי שלא היה בין הראיה ובין המולד לפי דעתו, כל כך זמן שיהיה אפשר שתיראה בו. ועל זה השיב רבן גמליאל בברייתא, כך מקובלני מבית אבי אבא פעמים בא בארוכה ופעמים בא בקצרה, כלומר שהזמן שיש בין המולד עד שתראה הירח אינו שוה לעולם׳ אלא פעמים תהיה תנועת הירח מהרה ופעמים מאוחרת. וכפי מהירות תנועת הירח באותו הזמן, דן רבן גמליאל שהיה ראוי שתיראה הלבנה באותו הלילה. לפיכך קיבל עדותן:",
+ "ראינוהו בזמנו. בליל שלשים:",
+ "ובליל עבורו. ליל ל, ואחד:",
+ "וקבלן ר״ג. לא מפני שנאמר שנתרחקה הירח מן השמש בליל ל׳ עד שתיראה, ובליל שלשים וא, חזרה לאחוריה ונתקרבה אצל השמש עד שנתכסית, שאין הירח חוזרת לאחוריה אלא עושה מהלכה בסבוב בגלגלה, אלא שידע ר״ג בחשבונו שבאותו הלילה שאמרו העדים שראוה, כבר נתרחקה הירח מן השמש עד שהיה אפשר שתיראה, לפיכך קיבל עדותן. ובמה שאמרו בליל עבורו לא נראה. אפשר שהיה מפני שכיסה אותו הענן או סיבה אחרת גרמה שהם לא ראו אותה:",
+ "רואה אני את דבריר. לעבר את החודש: "
+ ],
+ [
+ "הלד ומצאו ר״ע. לר׳ יהושע:",
+ "מיצר. על שהנשיא גזר עליו לחלל את יוה״כ:",
+ "אשר תקראו. בקריאת ב״ד תלאו הכתוב:",
+ "בא. רבי יהושע אצל ר׳ דוסא:",
+ "למה לא נתפרשו שמותן וכו׳ שאם יבא אדם לדון אחר ב״ד שבימיו, לומר וכי ב״ד זה כמשה ואהרן או כאלדד ומידד, אומרים לו שמא חשוב הוא כאותן שנשארו שלא נתפרשו שמותן:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "ראוהו בית דין וכל ישראל. בליל שלשים. דסלקא דעתך אמינא הואיל וראוהו בית דין וכל ישראל, אפרסמא ליה מלתא דביום שלושים נראה לקדשו, קמ״ל דאם חשיכה והגיע ליל אחד ושלשים ולא אמרו בית דין מקודש, מעברים אותו וקובעים ראש חודש יום ל״א:",
+ "נחקרו העדים. הכי קאמר, אי נמי נחקרו העדים בלבד ולא הספיקו לומר מקודש עד שהגיע ליל של ל״א, מעברים אותו. דסד״א תהוי חקירת עדים כתחלת דין, ומקודש מקודש כגמר דין, וגמר דין הוי בלילה ונקדשיה בליליא, קמ״ל דלא, שאין מקדשין את החודש בלילה. ומיהו אם ליל שלשים ראו הירח עם שקיעת החמה ויש שהות ביום לומר מקודש קודם צאת הכוכבים, מקדשין אותו, דלא חשיב לילה עד צאת הכוכבים:",
+ "יעמדו שנים ויעידו. מתניתין איירי כגון שראוהו בית דין בלילה ליל שלשים, ואי אפשר לקדשו בלילה. הלכך למחר יעמדו שנים ויעידו, דאם לא על עדותן של אלו על מה יקדשו. אבל אם ראוהו בית דין עם שקיעת החמה בזמן שיש שהות לומר מקודש, יקדשוהו בראייתם, דלא תהא שמיעה ששומעין מפי עדים גדולה מראיה, דהא גבי קידוש החודש לא כתיב עדות, אלא כזה ראה וקדש:",
+ "יעמדו שנים. למחר כשבאים לומר מקודש:",
+ "ויושיבו מחבריהם אצל היחיד. ואף על גב דיחיד מומחה דן אפילו ביחידי, קדוש החודש לא הוה ביחידי. שאין לך מומחה לרבים יותר ממשה רבנו וקאמר ליה רחמנא עד דאיכא אהרן בהדך, דכתיב (שמות י״ב:א׳) ויאמר ה׳ אל משה ואל אהרן וגו׳ החודש הזה לכם: "
+ ],
+ [
+ "שהוא קרן. ואינו קרוי שופר, דכתיב (דברים ל״ג:י״ז) בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו. וגבי ר״ה שופר כתיב (ויקרא כ״ה:ט׳) והעברת שופר תרועה, וגמרינן ר״ה מיובל:",
+ "בקרן היובל. ויובל דכרא הוא, דאמר רבי עקיבא כשהלכתי לגליא היו קורין לדכרא יובלא, אלמא אפילו שופר של איל נקרא קרן. ורבנן אמרי כל השופרות אקרו קרן ואקרו שופר. דפרה, קרן איקרי שופר לא אקרי. והלכה כחכמים: "
+ ],
+ [
+ "של יעל פשוט. דלתפלה בעינן פשוטות:",
+ "ופיו מצופה זהב. בשל מקדש קאמר:",
+ "שופר מאריך. לאחר שחצוצרות פוסקים תקיעתם נשמע קול השופר:"
+ ],
+ [
+ "בשל זכרים. אילים:",
+ "ושתי חצוצרות באמצע. שני שופרות היו להם אחד מכאן ואחד מכאן, וחצוצרות באמצע:",
+ "שמצות היום בחצוצרות. דסתם תענית על צרת צבור, וכתיב (במדבר י׳:ט׳) על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות. ודוקא במקדש עושין כן, אבל בגבולים בזמן שיש שופר אין חצוצרות ובזמן שיש חצוצרות אין שופר, דכתיב (תהילים צ״ח:ו׳) בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה׳, לפני המלך ה׳ אין, שלא לפני המלך ה׳ לא: "
+ ],
+ [
+ "שוה היובל לר״ה לתקיעה. בפשוטים. ואע״ג דתקיעה ביובל לא לתפלה ולא לזכרון אלא לסימן שילוח עבדים וחזרות שדות לבעליהן, אפילו הכי כעין ראש השנה בעי, דגמרינן בגזירה שוה משביעי שביעי, שיהיו כל תקיעות שבחדש השביעי שוות זו כזו. פ״א לתקיעה, למנין התקיעות. ולברכות, למנין הברכות. דבעי למימר מלכיות זכרונות ושופרות ביום הכיפורים של יובל כמו בראש השנה:",
+ "רבי יהודה אומר כו׳ ואין הלכה כרבי יהודה ולא כתנא קמא. אלא הלכה בין ראש השנה בין יום הכיפורים של יובל, שניהם בשל זכרים כפופים: "
+ ],
+ [
+ "שופר שנסדק ודבקו. בדבק:",
+ "פסול. דהוה ליה כשני שופרות. והני מילי נסדק לארכו. אבל נסדק לרחבו, אם נשתייר ממקום הנחת פה עד מקום הסדק כדי שיעור תקיעה כשר, ואם לאו פסול. וכמה שיעור תקיעה, כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן:",
+ "ניקב וסתמו. דוקא שסתמו במינו ונשתייר רובו שלם ולא עכבו הנקבים שנסתמו את התקיעה, כשר. ואם חסר אחד מן התנאים הללו, פסול: "
+ ],
+ [
+ "בור. חפירה בקרקע:",
+ "דות. מקום מוקף מחיצות על הארץ:",
+ "פיטם. כלי גדול של חרס:",
+ "אם קול שופר שמע. העומד חוץ לבור, ושמע קול תקיעת התוקע בבור. דאילו אותן שבבור לעולם יצאו, שהן שומעין קול שופר לעולם:",
+ "אם כיון לבו. לצאת:",
+ "יצא. ואע״פ שלא נתכוין התוקע להוציאו. הכא מיירי בחזן הכנסת שתוקע שהוא מתכוין להוציא כל השומעים קול תקיעתו, הלכך אע״ג דלא נתכוין להוציא זה העובר אחורי בית הכנסת ולא ידע ליה, יצא. אבל התוקע להוציא יחיד ידי חובתו בעינן שיתכוין שומע ומשמיע: "
+ ],
+ [
+ "והיה כאשר ירים משה ידו וכו׳ משום דאיירי לעיל בכוונת הלב, תנא נמי להך דאית בה בשעה שמכוונים לבן לאביהם שבשמים הם מתגברים:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "יום טוב של ר״ה. במקדש היו תוקעים. שתקיעת שופר אינה מלאכה, ורבנן הוא דגזור עלה גזירה שמא יטלנו בידו ויעבירנו ד׳ אמות ברשות הרבים, ובמקדש לא גזור דאין איסור שבות דרבנן במקדש:",
+ "אבל לא במדינה. לא בירושלים, ולא בגבולין. והרמב״ם מפרש שירושלים כולה קרויה מקדש, ושאר א״י קרויה מדינה:",
+ "בכל מקום שיש בו ב״ד. ואפילו אינן קבועין אלא שבמקרה באו שם תוקעין בו:",
+ "אלא ביבנה. שהיתה שם סנהדרי גדולה בימיו. וכן בכל מקום שגלתה שם סנהדרי גדולה, אבל לא בב״ד של עשרים ושלשה:",
+ "אמרו לו וכו׳ איכא בין אמרו לו לת״ק, דתנא קמא סבר כל מקום שיש בו ב״ד, ואפילו באקראי. ואמרו לו סברי, אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו ב״ד קבוע כמו ביבנה, אבל ב״ד של אקראי לא. והלכה כאמרו לו: "
+ ],
+ [
+ "ועוד זאת היתה ירושלים. מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, בירושלים היו תוקעין בכל העיר כל זמן שב״ד יושבים במקדש, שב״ד יושבין עד ששה שעות ביום. וביבנה לא היו תוקעין בכל העיר אלא בפני ב״ד. ועוד זאת היתה ירושלים יתירה על יבנה כו׳:",
+ "כל עיר שהיא רואה. ירושלים. פרט ליושבת בנחל שאע״פ שהיתה קרובה לא היו תוקעין בה:",
+ "ושומעת. פרט ליושבת בראש ההר:",
+ "וקרובה. פרט ליושבת חוץ לתחום:",
+ "ויכולה לבא. פרט למפסיק לה נהר: "
+ ],
+ [
+ "לולב ניטל במקדש שבעה. דכתיב (ויקרא כ״ג:מ׳) ושמחתם לפני ה׳ אלהיכם שבעת ימים:",
+ "ובמדינה יום אחד. דכתיב (שם) ולקחתם לכם ביום הראשון:",
+ "ושיהא יום הנף. יום הנפת העומר:",
+ "כולו אסור לאכול מן החדש. וטעמא מפורש בפרק. לולב הגזול: "
+ ],
+ [
+ "ונתקלקלו הלוים בשיר. של תמיד של בין הערבים, ולא אמרו בו שיר כלל. לפי שרוב פעמים היו העדים באים קודם המנחה לפיכך תקנו שיר של יו״ט בתמיד של בין הערבים. ובתמיד של שחר שרוב פעמים עדיין לא באו עדים ולא ידעו אם יתקדש היום אם לאו לא תקנו לו שיר של יו״ט, אלא שיר של חול היו אומרים. ואותו פעם שהגיע שעת הקרבת תמיד של בין הערבים ועדיין לא באו עדים, לא ידעו הלוים אם יאמרו שיר של חול או שיר של יו״ט, ולא אמרו שיר כלל:",
+ "נוהגין אותו היום קודש. דמשחשיכה ליל שלאחר כ״ט באלול נהגו בו קודש, שמא יבואו עדים מחר ויקדשוהו ב״ד ונמצא שבלילה ליל יו״ט הוא וכן למחר כל היום עד המנחה. ואם באו עדים קודם המנחה ב״ד מקדשין את החודש ונודע שיפה נהגו בו קודש. ואם מן המנחה ולמעלה באו עדים, אע״פ שאין ב״ד מקדשין אותו היום, ויעברו את אלול ויקדשוהו למחר, אעפ״כ נוהגין אותו בקדושה ואסור במלאכה, דלמא אתי לזלזולי ביה לשנה הבאה ויעשו בו מלאכה כל היום, ואמרי אשתקד נהגנו בו קודש בחנם ומן המנחה ולמעלה חזרנו ונהגנו בו חול:",
+ "שאפילו ראש ב״ד בכל מקום. שנצרך לפרוש ממקום הועד למקום אחר. והרי עיקר מצות [קידוש] החודש תלויה בו, כדתנן [בפ״ב] לעיל ראש ב״ד אומר מקודש, מ״מ לא יהיו צריכין עדים לילך אחריו אלא למקום הועד שהסנהדרין יושבין שם ילכו, וסנהדרין מקדשין אותו בלא ראש ב״ד: "
+ ],
+ [
+ "אבות. מגן אברהם:",
+ "וגבורות. אתה גבור:",
+ "קדושת השם. קדוש קדוש קדוש:",
+ "קדושת היום. אתה בחרתנו:",
+ "זכרונות ותוקע שופרות ותוקע. מקראי ילפינן להו, דכתיב (ויקרא כ״ג:כ״ד) זכרון תרועה, ודרשו רז״ל זכרון אלו זכרונות, תרועה אלו שופרות, ואמר קרא (במדברי׳) והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני ה׳ אלהיכם. מה ת״ל אני ה׳ אלהיכם, למד על כל מקום שיש שם זכרונות ושופרות, יהיו מלכיות עמהם:",
+ "אר״ע וכו׳ והלכה כר״ע: "
+ ],
+ [
+ "מעשרה מלכיות. ג׳ פסוקים משל תורה, וג׳ משל כתובים, וג׳ משל נביאים, ואחד משל תורה שמשלים בו:",
+ "שלש שלש. אחד של תורה, ואחד של כתובים, ואחד של נביאים. והלכה כר״י בן נורי:",
+ "מלכיות וזכרונות ושופרות של פורענות. כגון אם לא ביד חזקה אמלוך עליכם (יחזקאל כ׳:ל״ג), ויזכור כי בשר המה (תהילים ע״ח:ל״ט), תקעו שופר בגבעה (הושע ה׳:ח׳), וכיוצא בהן. וזכרון יחיד, כגון זכרה לי אלהי לטובה (נחמיה ה׳:י״ט), אע״פ שהוא לטובה אין מזכירין אותו. וכן הלכה:",
+ "רבי יוסי אומר אם השלים בתורה יצא. בגמרא מפרש למלתיה דר״י הכי, ומשלים בתורה, ואם השלים בנביא יצא. והלכה כר״י: "
+ ],
+ [
+ "השני מתקיע. המתפלל תפלת המוספין מתקיע, ולא המתפלל תפלה של שחרית. ובשעת השמד תקנו כך, שגזרו שלא יתקעו, והיו אורבים להם כל שש שעות של זמן תפלת השחר, לכך העבירו התקיעה מתפלת השחר לתפלת המוספים:",
+ "ובשעת ההלל. משום דאין אומרים הללבר״ה וביוה״כ, קתני ובשעת ההלל, כלומר בשאר יו״ט שאומרים הלל: "
+ ],
+ [
+ "אין מעבירין עליו את התחום. לילך חוץ לתחום כדי להביא שופר, או לילך לשמוע התקיעות:",
+ "בדבר שהוא משום שבות. כגון לחתכו בסכין:",
+ "בדבר שהוא משום ל״ת. כגון לחתכו במגרה דהויא מלאכה גמורה של חרישת עץ. ואיכא דמתני אפכא, דבר שהוא משום שבות, מגל שאין דרך לחתוך בו. דבר שהוא משום ל״ת, סכינא דאורחיה הוא:",
+ "אם רצה ליתן לתוכו יין [יתן] ולא אמרינן מתקן מנא הוא:",
+ "אין מעכבין את התינוקות. שהגיעו לחינוך, ואפילו בשבת, כדי לחנכן במצות, שיהיו מלומדין לתקוע ביו״ט של ר״ה:",
+ "ומתעסקים בהם. וליכא למיגזר דלמא אתו לאתויי ארבע אמות ברה״ר, דהא אינו טרוד במצוה אלא מתעסק בעלמא. ולא גזרו שמא יביאנו ד״א ברה״ר אלא בזמן שהוא חייב בתקיעת שופר, שמתוך שהוא טרוד לצאת ידי חובתו ישכח את השבת: "
+ ],
+ [
+ "סדר תקיעות שלש. אחת למלכיות, ואחת לזכרונות, ואחת לשופרות:",
+ "של שלש שלש. תקיעה ותרועה ותקיעה לכל אחת ואחת. לפי שנאמר שתי תרועות במקרא בר״ה, ותרועה אחת ביוה״כ של יובל, וילפינן שביעי שביעי לגזירה שוה ליתן את האמור של זה בזה, ותרועה האמורה ביוה״כ של יובל אנו נותנין אותה לר״ה, נמצאו בר״ה שלש תרועות, ושתי תרועות האמורות בר״ה נותנין אותן ליוה״כ, נמצאו שלש תרועות ביוה״כ. וכל תרועה, פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה, דתניא מנין שפשוטה לפניה, ת״ל (ויקרא כ״ה:ט׳) והעברת שופר תרועה, ומנין שפשוטה לאחריה, ת״ל (שם) תעבירו שופר, הרי העברה תחלה וסוף ותרועה בינתים. ולשון העברה פשוטה משמע העברת קול אחד פשוט, הרי לשלש תרועות של ר״ה שש תקיעות, והרי לך שלש של שלש שלש:",
+ "שעור תקיעה. שיעור כל התקיעות, שהם שש תקיעות:",
+ "כשלש תרועות. נמצא שיעור תקיעה אחת כחצי תרועה:",
+ "שעור תרועה כג׳ יבבות. ג׳ קולות בעלמא של כל שהן. וי״מ שכל יבבא היא ג׳ כוחות של כל שהן, נמצא שעור תרועה ט׳ כחות של כל שהן, והכי מסתברא:",
+ "תקע בראשונה. פשוטה שלפני התרועה תקע כדרכה. ומשך בשניה. תקיעה שלאחר התרועה משך כשתים, לצאת בה ידי שתים שהיה צריך לעשות זו אחר זו, פשוטה שלאחריה דמלכיות ופשוטה שלפניה דזכרונות:",
+ "אין בידו אלא אחת. דאפסוקי תקיעה אחת לשתים לא מפסקינן:",
+ "מי שברך. התפלל תפלת המוספין ובירך ט׳ ברכות:",
+ "כשם שש״צ חייב. בין בברכות של ר״ה בין בתפלות של כל השנה, ואינו יוצא י״ח אלא בתפלה שמתפלל הוא בעצמו, כך כל יחיד ויחיד הבקי ויודע להתפלל אינו יוצא ידי חובתו אלא בתפלת עצמו, בין בר״ה בין בשאר כל ימות השנה. ואין ש״צ יורך לפני התיבה אלא להוציא את שאינו בקי:",
+ "ש״צ מוציא את הרבים ידי חובתם. בין בקי בין שאינו בקי, בין בברכות של ר״ה בין בתפלות של כל השנה. ולמה צבור מתפללין בלחש, כדי להסדיר ש״צ את תפלתו. והלכה כחכמים בברכות של כל השנה שאין ש״צ מוציא אלא את שאינו בקי, אבל בברכות של ר״ה ושל יוה״כ ושל יובל שהן ט׳ ברכות ארוכות ואין הכל בקיאין בהן, הלכה כר״ג שכשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Rosh Hashanah/Hebrew/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Rosh Hashanah/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..cd5a74b3286492452f110ff98121c2598d02ec86
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Rosh Hashanah/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,246 @@
+{
+ "title": "Bartenura on Mishnah Rosh Hashanah",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Rosh_Hashanah",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "ארבעה ראשי שנים הן. למלכים. מלכי ישראל מונין להם מניסן. שאם מלך מלך בשבט או באדר, משהגיע ניסן כלתה לו שנה ומתחילין למנות לו שנה שניה. ומקרא נפקא לן דמניסן מנינן להו דכתיב (מלכים א ו׳:א׳) ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זיו הוא החודש השני למלוך שלמה על ישראל, מקיש מלכות שלמה ליציאת מצרים, מה יציאת מצרים מניסן מנינן לה, אף למלכות שלמה מניסן מנינן לה. ולמלכי אומות העולם מונין מתשרי, והיינו דתנן לקמן בסמוך באחד בתשרי ראש השנה לשנים, כלומר לשנים של מלכי אומות העולם. ונפקא מינה, לפי שרגילין. למנות זמן שטרות לשנות המלך משנה שעמד בה, משום שלום מלכות. ואם עמד מלך באדר וכתב לו הסופר בניסן שלאחר שלשה עשר חדש, ניסן של שנה שניה, כיון דניסן ראש השנה למלכים, הוה ליה שטר מוקדם ופסול, משום דהאי ניסן של שנה שלישית הוא, ושטרי חוב המוקדמים פסולים, לפי שנמצא טורף לקוחות, שלקחו השדה מן הלוה בין זמנו של שטר לזמן ההלואה, שלא כדין, שהרי קדמה מכירה להלואה, לפיכך קנסוהו לאבד גם מזמן ההלואה ואילך ולא גבי ממשעבדי:",
+ "ולרגלים. הכי קאמר, רגל שבו שהוא פסח, ראש השנה לרגלים לענין הנודר, שאם עברו עליו שלשה רגלים משנדר ולא קיים נדרו עובר על בל תאחר. ורבי שמעון אומר שאינו עובר על בל תאחר עד שיעברו עליו שלש רגלים כסדרן, וחג המצות תחלה, כמו שהן סדורים במקרא (דברים ט״ז:ט״ז). בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות. ופסק הלכה, משיעבור עליו רגל אחד בלבד ולא הביא נדרו עובר בעשה, דכתיב (שם י״ב) ובאת שמה והבאתם שמה עולותיכם וגו׳, רגל ראשון שאתה בא אתה צריך להביא. ומשיעברו עליו שלש רגלים עובר על בל תאחר. ואין הלכה כר׳ שמעון דבעי שלש רגלים כסדרן:",
+ "ראש השנה למעשר בהמה. שאין מעשרים מן הנולדים בשנה זו על הנולדים בחברתה, דכתיב (דברים י״ד) עשר תעשר, בשתי מעשרות הכתוב מדבר, אחד מעשר דגן ואחד מעשר בהמה, ואמר קרא שנה שנה, ולא משנה זו על של חברתה:",
+ "ורבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי. כיון דאתקש מעשר בהמה למעשר דגן, מה מעשר דגן ר״ה שלו תשרי, אף מעשר בהמה ר״ה שלו תשרי. ואין הלכה כר״א ור״ש [דאמרי] בא׳ בתשרי. ות״ק סבר כיון דאתקש מעשר בהמה למעשר דגן דכתיב עשר תעשר, מה דגן סמוך לגמרו עישורו, שהרי ר״ה שלו תשרי והוא סמוך לגמרו שכל ימות [החמה] עומד בגורן להתיבש, אף מעשר בהמה נמי סמוך לגמרו עישורו דהיינו אחד באלול, שהבהמות יולדות באב שאז נגמר זמן עיבורן, דהכי ילפינן מקרא. דכתיב (תהלים ס״ה) לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר, אימתי לבשו כרים הצאן, כלומר שמתלבשות מהזכרים העולים עליהם ומתעברות, בזמן שהעמקים יעטפו בר, דהיינו באדר שהזריעה צומחת וניכרת יפה. ויולדות באב, דזמן עיבורה של בהמה דקה ה׳ חדשים. הלכך ר״ה של מעשר בהמה בא׳ באלול סמוך לגמרו:",
+ "לשנים. לשני מלכי אומות העולם, כדפרישית לעיל:",
+ "ולשמיטין וליובלות. משנכנס תשרי אסור לחרוש ולזרוע מן התורה:",
+ "ולנטיעה. אם נטע אילן מ״ה יום קודם אחד בתשרי, שהם שתי שבתות לקליטה, שהנטיעה נקלטת בשתי שבתות, ושלשים יום אחר הקליטה להחשב שנה, דשלשים יום בשנה חשובים שנה, הרי מ״ה יום. כשיגיע אחד בתשרי מונין לה שנה שניה משנות הערלה, ולתשרי של שנה האחרת מונין לה שנה שלישית, ולאחר שנה שלישית כשיגיע אחד בתשרי של שנה רביעית, אם חנטו בנטיעה זו פירות, עדיין הם אסורים משום ערלה. שאע״פ שתשרי ר״ה לנטיעה, ט״ו בשבט ר״ה לאילן וזה כבר נעשה אילן, לפיכך אין שנתו מתחדשת לצאת מידי ערלה עד ט״ו בשבט, ומשם ואילך אם יחנטו בו פירות הם תורת רבעי עליהן לאכלן בירושלים, ובט״ו בשבט לשנה הבאה יצאו מידי רבעי פירות החונטים בה מכאן ואילך:",
+ "ולירקות. למעשר ירק שאין. תורמין מן הירק שנלקט לפני ר״ה על הירק הנלקט לאחר ר״ה:",
+ "ראש השנה לאילן. לענין מעשר פירות שאין מעשרין פירות אילן שחנטו קודם שבט. על שחנטו לאחר שבט, דבאילן אזלינן בתר חנטה. אי נמי נפקא מיניה לענין שנה שלישית של שמיטה שנוהג בה מעשר עני, שאותן פירות שחנטו מר״ה של שנה שלישית עד שבט דנין אותן כפירות של שנה שניה שעברה ונוהג בהן מעשר ראשון ומעשר שני, ומשבט ואילך נוהג בהן מעשר ראשון ומעשר עני: "
+ ],
+ [
+ "בארבעה פרקים. בשנה:",
+ "בפסח על התבואה. מדאמרה תורה הביאו לפני עומר בפסח כדי שאברך לכם תבואה שבשדות, מינה ידעינן דבפסח נידונים על התבואה:",
+ "ובעצרת על פירות האילן. מדאמרה תורה הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שאברך לכם פירות האילן, וחטה עץ קרייה רחמנא דכתיב (בראשית ב׳:י״ז) ומעץ הדעת טוב ורע, כמאן דאמר עץ שאכל אדם הראשון חטה היה:",
+ "כבני מרון. כבני אמריא, ככבשים הללו שמוציאין אותן בפתח קטן זה אחר זה לעשרן, ואין שנים יכולים לצאת כאחד:",
+ "היוצר יחד לבם. הכי קאמר, היוצר והוא הקב״ה רואה יחד לבם ומבין אל כל מעשיהם שאע״פ שעוברים לפניו אחד אחד, מ״מ כולן נסקרים בסקירה אחת:",
+ "ובחג נידונין על המים. מדאמרה תורה נסכו לפני מים בחג: "
+ ],
+ [
+ "שלוחין יוצאין. כשקדשו בית דין את החודש שולחין ומודיעין לגולה יום שקידשוהו, אם ביום שלשים וחודש שעבר חסר, אם ביום ל״א וחודש שעבר מלא. ושלוחי בית דין אין מחללין לא את השבת ולא את יום טוב:",
+ "ועל אב מפני התענית. לפי שהוכפלו בו צרות יותר משאר תעניות:",
+ "ועל אלול מפני ראש השנה. מודיעין מתי אלול ועושין ראש השנה ביום שלשים באלול בגולה, דרוב שנים אין אלול מעובר. ואע״פ שספק בידם שמא יעברוהו בית דין, אי אפשר להם לדעת, ועל כרחן הולכים אחר רוב שנים. ואם לא ידעו מתי מתחיל [אלול] לא ידעו יום שלושים שלו:",
+ "ועל תשרי מפני תקנת המועדות. לאחר שקדשו בית דין לתשרי, השלוחין יוצאין ליום המחרת והולכין עד מקום שיכולין להגיע עד החג ומודיעין אותם אם עיברו ב״ד את אלול אם לאו, כדי שלא יהא לבן נוקפן ביום הכפורים ובסוכות:",
+ "פסח קטן. פסח שני: "
+ ],
+ [
+ "מחללין את השבת. עדים שראו את החודש, כדי לילך ולהודיע לב״ד:",
+ "שבהם שלוחי בית דין יוצאים לסוריא. להודיע לגולה יום קביעותם, הלכך חשיבי. ומן התורה מחללין על כולן, אבל רבנן אסרו לפי שאין תקון המועדות תלוי בהן, אבל שני חדשים אלו העמידו על דין תורה, שכל המועדות תלויין בהן:",
+ "תקנת קרבן. של ראש חודש שיהא קרב בזמנו: "
+ ],
+ [
+ "בעליל. למעלה מן הארץ הרבה, שהכל רואים אותה:",
+ "שלא בעליל. למטה בשפולו של רקיע סמוך לארץ, ואדמומית החמה מכסה אותה ואינה ניכרת כל כך:",
+ "אין מחללין. דודאי ראו אותה בירושלים. ואין הלכה כרבי יוסי:"
+ ],
+ [
+ "ארבעים זוג. כתי עדים זוג אחר זוג:",
+ "ועכבן רבי עקיבא. שלא היה לבית דין צורך בהן:",
+ "אתה מכשילן לעתיד לבא. שימנעו מלבוא להעיד כשיראו שדבריהן לא נשמעו. והלכה כרבן גמליאל: "
+ ],
+ [
+ "אב ובנו וכל הקרובים כשרים לעדות החדש. דאמר להו רחמנא למשה ולאהרן (שמות י״ב:ב׳) החדש הזה לכם, עדות זו של חדש תהא כשרה בכם ואע״פ שאתם אחים. ורבנן דפליגי עליה אמרי, החדש הזה לכם, עדות זו תהא מסורה לכם, לגדולים שבדור כמותכם. ואין הלכה כרבי שמעון: "
+ ],
+ [
+ "משחקים בקוביא. עצמות שמשחקים בהן בערבון. ואמור רבנן אסמכתא לא קניא והרי הן גזלנים מדרבנן:",
+ "ומלוי בריבית. לא קרוי גזלן דאורייתא למפסליה, דהא מנפשיה יהיב ליה:",
+ "מפריחי יונים. היינו כעין קוביא, אם תקדמיה יונך ליוני:",
+ "וסוחרי שביעית. עושין סחורה בפירות שביעית, ורחמנא אמר לאכלה ולא לסחורה. ולפי שנחשדו כל אלו לעבור על דת מחמת ממון, חשדום להיות מעידים שקר על שוחד:",
+ "והעבדים. פסולים דאורייתא הם, קל וחומר מאשה:",
+ "עדות שאין האשה כשרה לה. לפי שיש עדות שהאשה כשרה, כגון להעיד לאשה שמת בעלה להתירה לינשא לזרים, וכן להעיד על סוטה שנטמאת שלא תשתה. והנך פסולין דרבנן, נמי כשרים. אבל פסולין בעבירה מן התורה לא הכשירו חכמים בעדות האשה, ואע״פ שהכשירו העבד והאשה שהן פסולים לעדות מן התורה: "
+ ],
+ [
+ "ואם צודה להם. אורב. כמו ואתה צודה את נפשי לקחתה (שמואל א׳ כ״ד):",
+ "שנאמר אלה מועדי ה׳ וכל מקום שנאמר מועד במועדו, דוחה את השבת:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אם אינן מכירין אותו. אם אין בית דין מכירין את העד אם נאמן וכשר הוא:",
+ "משלחים. בית דין שבעירו:",
+ "אחר עמו. זוג אחר של עדים, להעיד עליו לפני ב״ד הגדול שמקדשים את החודש:",
+ "משקלקלו המינין. ששכרו עדי שקר להטעות את החכמים: "
+ ],
+ [
+ "היו משיאין משואות. לאחר שקידשו החודש. ולא היו צריכין לשכור שלוחין לשלוח לגולה ולהודיע, שהמשואות היו מודיעין אותן:",
+ "משקלקלו הכותים. והשיאו גם הם משואות שלא בזמן, להטעות. לפי שבית דין לא היו משיאין משואות אלא על החודש שנתקדש ביום שלשים, וכשלא היו משיאין לערב של יום שלשים הכל יודעים שהחדש מעובר, ופעם אחת עיברו בית דין את החודש ולא עשו משואות לערב של יום שלשים, והכותים השיאו בהרים שלהם והטעו בני הגולה לעשותו חסר: "
+ ],
+ [
+ "כלונסאות. עצים ארוכים וגבוהים. תרגום נס כלונס. כדי שיראו למרחוק:",
+ "וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן. כל אלו מרבים שלהבת: "
+ ],
+ [
+ "מהר המשחה. הר הזיתים שהוא נגד ירושלים במזרחה",
+ "כל הגולה. בני בבל:",
+ "כמדורת אש. שכל אחד ואחד נוטל אבוקה ומעלה לראש גגו: "
+ ],
+ [
+ "לא היו זזים משם כל היום. העדים שיצאו חוץ לתחומן בשבת ובאו להעיד. שהיוצא חוץ לתחום אין לו אלא ארבע אמות: "
+ ],
+ [
+ "לפני החמה או לאחר החמה. פגימתה של לבנה לפני החמה, נוטה לצד החמה, או לצד אחר. ועלה קתני סיפא אם אמר לצד החמה לא אמר כלום, שמעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה, דלעולם החלק המאיר ממנה נוטה לצד השמש והחלק הפגום נוטה לצד האחר:",
+ "בצפונה או בדרומה. שהלבנה מתרחקת מן השמש פעם לצד צפון פעם לצד דרום, ואם ידעו בית דין בדרך החשבון שבאותו זמן ראויה שתהיה לצד צפון ואמרו העדים שראוה נוטה לצד דרום או איפכא, בידוע שעדי שקר הן:",
+ "כמה היה גבוה. מן הארץ לפי ראות עיניכם. אם אמר אחד מן העדים גבוה שתי קומות והאחד אומר שלש, עדותן קיימת. אחד אומר שלש ואחד אומר חמש, עדותן בטלה:",
+ "ולאין היה נוטה. ראשי הפגימה לאיזה צד נוטין, לצד צפון או לצד דרום:",
+ "וכמה היה רחב. שהלבנה משתנה שעורה כפי מה שהיא רחוקה מן החמה או קרובה אליה: "
+ ],
+ [
+ "ראש בית דין אומר מקודש. דכתיב (ויקרא כ״ו) וידבר משה את מועדי ה׳, מכאן שראש ב״ד אומר מקודש:",
+ "וכל העם עונין אחריו. דכתיב (שם) מועדי ה׳ אשר תקראו אותם, קרי ביה אתם, דחסר כתיב בלא וי״ו:",
+ "מקודש מקודש. תרי זימני. דכתיב (שם). מקראי קודש, שני מקראות:",
+ "שנראה בזמנו. בליל שלשים:",
+ "אם לא נראה בזמנו. וקובעין ר״ח ליל אחד ושלשים. ",
+ "אין מקדשין אותו. שקדוש החודש אינה חובה, דאמר קרא (ויקרא כ״ה:י׳) וקדשתם את שנת החמשים שנה, שנים אתה מקדש, שחובה על ב״ד לומר מקודשת השנה בשנת היובל, ואין אתה מקדש חדשים, שאין חובה על ב״ד לומר החודש מקודש. וכשנראה בזמנו מקדשים אותו מפני שצריך חיזוק. והלכה כר״א ברבי צדוק: "
+ ],
+ [
+ "צורות לבנות. שעור הירח ולאיזה צד קרניה נוטות:",
+ "קיבלן ר״ג. לא מפני שחשב שאפשר שתיראה הירח שחרית במזרח בתחלת הנץ החמה ובו ביום עצמו תראה במערב עם שקיעת החמה, כי זה אי אפשר. אלא שקבל עדותן במה שאמרו שראו הירח במערב ערבית, מפני שידע בדרכי החשבון שהיה אפשר שתיראה באותה הלילה. ובמה שאמרו שראוה שחרית במזרח, אמר טועים הם ועננים כדמות ירח נראה להם ברקיע. דהכי תניא בברייתא [כ״ה.], פעם אחת נתקשרו שמים בעבים ונראתה דמות לבנה בעשרים (ושבעה) [ותשעה] לחודש וכו׳. ור״י בן נורי דאמר עדי שקר הם, היה נראה לו לפי חשבונו שלא היה אפשר שתיראה הירח באותו לילה שאמרו העדים שראו אותה, ואמר עדי שקר הם, לפי שלא היה בין הראיה ובין המולד לפי דעתו, כל כך זמן שיהיה אפשר שתיראה בו. ועל זה השיב רבן גמליאל בברייתא, כך מקובלני מבית אבי אבא פעמים בא בארוכה ופעמים בא בקצרה, כלומר שהזמן שיש בין המולד עד שתראה הירח אינו שוה לעולם׳ אלא פעמים תהיה תנועת הירח מהרה ופעמים מאוחרת. וכפי מהירות תנועת הירח באותו הזמן, דן רבן גמליאל שהיה ראוי שתיראה הלבנה באותו הלילה. לפיכך קיבל עדותן:",
+ "ראינוהו בזמנו. בליל שלשים:",
+ "ובליל עבורו. ליל ל, ואחד:",
+ "וקבלן ר״ג. לא מפני שנאמר שנתרחקה הירח מן השמש בליל ל׳ עד שתיראה, ובליל שלשים וא, חזרה לאחוריה ונתקרבה אצל השמש עד שנתכסית, שאין הירח חוזרת לאחוריה אלא עושה מהלכה בסבוב בגלגלה, אלא שידע ר״ג בחשבונו שבאותו הלילה שאמרו העדים שראוה, כבר נתרחקה הירח מן השמש עד שהיה אפשר שתיראה, לפיכך קיבל עדותן. ובמה שאמרו בליל עבורו לא נראה. אפשר שהיה מפני שכיסה אותו הענן או סיבה אחרת גרמה שהם לא ראו אותה:",
+ "רואה אני את דבריר. לעבר את החודש: "
+ ],
+ [
+ "הלד ומצאו ר״ע. לר׳ יהושע:",
+ "מיצר. על שהנשיא גזר עליו לחלל את יוה״כ:",
+ "אשר תקראו. בקריאת ב״ד תלאו הכתוב:",
+ "בא. רבי יהושע אצל ר׳ דוסא:",
+ "למה לא נתפרשו שמותן וכו׳ שאם יבא אדם לדון אחר ב״ד שבימיו, לומר וכי ב״ד זה כמשה ואהרן או כאלדד ומידד, אומרים לו שמא חשוב הוא כאותן שנשארו שלא נתפרשו שמותן:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "ראוהו בית דין וכל ישראל. בליל שלשים. דסלקא דעתך אמינא הואיל וראוהו בית דין וכל ישראל, אפרסמא ליה מלתא דביום שלושים נראה לקדשו, קמ״ל דאם חשיכה והגיע ליל אחד ושלשים ולא אמרו בית דין מקודש, מעברים אותו וקובעים ראש חודש יום ל״א:",
+ "נחקרו העדים. הכי קאמר, אי נמי נחקרו העדים בלבד ולא הספיקו לומר מקודש עד שהגיע ליל של ל״א, מעברים אותו. דסד״א תהוי חקירת עדים כתחלת דין, ומקודש מקודש כגמר דין, וגמר דין הוי בלילה ונקדשיה בליליא, קמ״ל דלא, שאין מקדשין את החודש בלילה. ומיהו אם ליל שלשים ראו הירח עם שקיעת החמה ויש שהות ביום לומר מקודש קודם צאת הכוכבים, מקדשין אותו, דלא חשיב לילה עד צאת הכוכבים:",
+ "יעמדו שנים ויעידו. מתניתין איירי כגון שראוהו בית דין בלילה ליל שלשים, ואי אפשר לקדשו בלילה. הלכך למחר יעמדו שנים ויעידו, דאם לא על עדותן של אלו על מה יקדשו. אבל אם ראוהו בית דין עם שקיעת החמה בזמן שיש שהות לומר מקודש, יקדשוהו בראייתם, דלא תהא שמיעה ששומעין מפי עדים גדולה מראיה, דהא גבי קידוש החודש לא כתיב עדות, אלא כזה ראה וקדש:",
+ "יעמדו שנים. למחר כשבאים לומר מקודש:",
+ "ויושיבו מחבריהם אצל היחיד. ואף על גב דיחיד מומחה דן אפילו ביחידי, קדוש החודש לא הוה ביחידי. שאין לך מומחה לרבים יותר ממשה רבנו וקאמר ליה רחמנא עד דאיכא אהרן בהדך, דכתיב (שמות י״ב:א׳) ויאמר ה׳ אל משה ואל אהרן וגו׳ החודש הזה לכם: "
+ ],
+ [
+ "שהוא קרן. ואינו קרוי שופר, דכתיב (דברים ל״ג:י״ז) בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו. וגבי ר״ה שופר כתיב (ויקרא כ״ה:ט׳) והעברת שופר תרועה, וגמרינן ר״ה מיובל:",
+ "בקרן היובל. ויובל דכרא הוא, דאמר רבי עקיבא כשהלכתי לגליא היו קורין לדכרא יובלא, אלמא אפילו שופר של איל נקרא קרן. ורבנן אמרי כל השופרות אקרו קרן ואקרו שופר. דפרה, קרן איקרי שופר לא אקרי. והלכה כחכמים: "
+ ],
+ [
+ "של יעל פשוט. דלתפלה בעינן פשוטות:",
+ "ופיו מצופה זהב. בשל מקדש קאמר:",
+ "שופר מאריך. לאחר שחצוצרות פוסקים תקיעתם נשמע קול השופר:"
+ ],
+ [
+ "בשל זכרים. אילים:",
+ "ושתי חצוצרות באמצע. שני שופרות היו להם אחד מכאן ואחד מכאן, וחצוצרות באמצע:",
+ "שמצות היום בחצוצרות. דסתם תענית על צרת צבור, וכתיב (במדבר י׳:ט׳) על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות. ודוקא במקדש עושין כן, אבל בגבולים בזמן שיש שופר אין חצוצרות ובזמן שיש חצוצרות אין שופר, דכתיב (תהילים צ״ח:ו׳) בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה׳, לפני המלך ה׳ אין, שלא לפני המלך ה׳ לא: "
+ ],
+ [
+ "שוה היובל לר״ה לתקיעה. בפשוטים. ואע״ג דתקיעה ביובל לא לתפלה ולא לזכרון אלא לסימן שילוח עבדים וחזרות שדות לבעליהן, אפילו הכי כעין ראש השנה בעי, דגמרינן בגזירה שוה משביעי שביעי, שיהיו כל תקיעות שבחדש השביעי שוות זו כזו. פ״א לתקיעה, למנין התקיעות. ולברכות, למנין הברכות. דבעי למימר מלכיות זכרונות ושופרות ביום הכיפורים של יובל כמו בראש השנה:",
+ "רבי יהודה אומר כו׳ ואין הלכה כרבי יהודה ולא כתנא קמא. אלא הלכה בין ראש השנה בין יום הכיפורים של יובל, שניהם בשל זכרים כפופים: "
+ ],
+ [
+ "שופר שנסדק ודבקו. בדבק:",
+ "פסול. דהוה ליה כשני שופרות. והני מילי נסדק לארכו. אבל נסדק לרחבו, אם נשתייר ממקום הנחת פה עד מקום הסדק כדי שיעור תקיעה כשר, ואם לאו פסול. וכמה שיעור תקיעה, כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן:",
+ "ניקב וסתמו. דוקא שסתמו במינו ונשתייר רובו שלם ולא עכבו הנקבים שנסתמו את התקיעה, כשר. ואם חסר אחד מן התנאים הללו, פסול: "
+ ],
+ [
+ "בור. חפירה בקרקע:",
+ "דות. מקום מוקף מחיצות על הארץ:",
+ "פיטם. כלי גדול של חרס:",
+ "אם קול שופר שמע. העומד חוץ לבור, ושמע קול תקיעת התוקע בבור. דאילו אותן שבבור לעולם יצאו, שהן שומעין קול שופר לעולם:",
+ "אם כיון לבו. לצאת:",
+ "יצא. ואע״פ שלא נתכוין התוקע להוציאו. הכא מיירי בחזן הכנסת שתוקע שהוא מתכוין להוציא כל השומעים קול תקיעתו, הלכך אע״ג דלא נתכוין להוציא זה העובר אחורי בית הכנסת ולא ידע ליה, יצא. אבל התוקע להוציא יחיד ידי חובתו בעינן שיתכוין שומע ומשמיע: "
+ ],
+ [
+ "והיה כאשר ירים משה ידו וכו׳ משום דאיירי לעיל בכוונת הלב, תנא נמי להך דאית בה בשעה שמכוונים לבן לאביהם שבשמים הם מתגברים:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "יום טוב של ר״ה. במקדש היו תוקעים. שתקיעת שופר אינה מלאכה, ורבנן הוא דגזור עלה גזירה שמא יטלנו בידו ויעבירנו ד׳ אמות ברשות הרבים, ובמקדש לא גזור דאין איסור שבות דרבנן במקדש:",
+ "אבל לא במדינה. לא בירושלים, ולא בגבולין. והרמב״ם מפרש שירושלים כולה קרויה מקדש, ושאר א״י קרויה מדינה:",
+ "בכל מקום שיש בו ב״ד. ואפילו אינן קבועין אלא שבמקרה באו שם תוקעין בו:",
+ "אלא ביבנה. שהיתה שם סנהדרי גדולה בימיו. וכן בכל מקום שגלתה שם סנהדרי גדולה, אבל לא בב״ד של עשרים ושלשה:",
+ "אמרו לו וכו׳ איכא בין אמרו לו לת״ק, דתנא קמא סבר כל מקום שיש בו ב״ד, ואפילו באקראי. ואמרו לו סברי, אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו ב״ד קבוע כמו ביבנה, אבל ב״ד של אקראי לא. והלכה כאמרו לו: "
+ ],
+ [
+ "ועוד זאת היתה ירושלים. מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, בירושלים היו תוקעין בכל העיר כל זמן שב״ד יושבים במקדש, שב״ד יושבין עד ששה שעות ביום. וביבנה לא היו תוקעין בכל העיר אלא בפני ב״ד. ועוד זאת היתה ירושלים יתירה על יבנה כו׳:",
+ "כל עיר שהיא רואה. ירושלים. פרט ליושבת בנחל שאע״פ שהיתה קרובה לא היו תוקעין בה:",
+ "ושומעת. פרט ליושבת בראש ההר:",
+ "וקרובה. פרט ליושבת חוץ לתחום:",
+ "ויכולה לבא. פרט למפסיק לה נהר: "
+ ],
+ [
+ "לולב ניטל במקדש שבעה. דכתיב (ויקרא כ״ג:מ׳) ושמחתם לפני ה׳ אלהיכם שבעת ימים:",
+ "ובמדינה יום אחד. דכתיב (שם) ולקחתם לכם ביום הראשון:",
+ "ושיהא יום הנף. יום הנפת העומר:",
+ "כולו אסור לאכול מן החדש. וטעמא מפורש בפרק. לולב הגזול: "
+ ],
+ [
+ "ונתקלקלו הלוים בשיר. של תמיד של בין הערבים, ולא אמרו בו שיר כלל. לפי שרוב פעמים היו העדים באים קודם המנחה לפיכך תקנו שיר של יו״ט בתמיד של בין הערבים. ובתמיד של שחר שרוב פעמים עדיין לא באו עדים ולא ידעו אם יתקדש היום אם לאו לא תקנו לו שיר של יו״ט, אלא שיר של חול היו אומרים. ואותו פעם שהגיע שעת הקרבת תמיד של בין הערבים ועדיין לא באו עדים, לא ידעו הלוים אם יאמרו שיר של חול או שיר של יו״ט, ולא אמרו שיר כלל:",
+ "נוהגין אותו היום קודש. דמשחשיכה ליל שלאחר כ״ט באלול נהגו בו קודש, שמא יבואו עדים מחר ויקדשוהו ב״ד ונמצא שבלילה ליל יו״ט הוא וכן למחר כל היום עד המנחה. ואם באו עדים קודם המנחה ב״ד מקדשין את החודש ונודע שיפה נהגו בו קודש. ואם מן המנחה ולמעלה באו עדים, אע״פ שאין ב״ד מקדשין אותו היום, ויעברו את אלול ויקדשוהו למחר, אעפ״כ נוהגין אותו בקדושה ואסור במלאכה, דלמא אתי לזלזולי ביה לשנה הבאה ויעשו בו מלאכה כל היום, ואמרי אשתקד נהגנו בו קודש בחנם ומן המנחה ולמעלה חזרנו ונהגנו בו חול:",
+ "שאפילו ראש ב״ד בכל מקום. שנצרך לפרוש ממקום הועד למקום אחר. והרי עיקר מצות [קידוש] החודש תלויה בו, כדתנן [בפ״ב] לעיל ראש ב״ד אומר מקודש, מ״מ לא יהיו צריכין עדים לילך אחריו אלא למקום הועד שהסנהדרין יושבין שם ילכו, וסנהדרין מקדשין אותו בלא ראש ב״ד: "
+ ],
+ [
+ "אבות. מגן אברהם:",
+ "וגבורות. אתה גבור:",
+ "קדושת השם. קדוש קדוש קדוש:",
+ "קדושת היום. אתה בחרתנו:",
+ "זכרונות ותוקע שופרות ותוקע. מקראי ילפינן להו, דכתיב (ויקרא כ״ג:כ״ד) זכרון תרועה, ודרשו רז״ל זכרון אלו זכרונות, תרועה אלו שופרות, ואמר קרא (במדברי׳) והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני ה׳ אלהיכם. מה ת״ל אני ה׳ אלהיכם, למד על כל מקום שיש שם זכרונות ושופרות, יהיו מלכיות עמהם:",
+ "אר״ע וכו׳ והלכה כר״ע: "
+ ],
+ [
+ "מעשרה מלכיות. ג׳ פסוקים משל תורה, וג׳ משל כתובים, וג׳ משל נביאים, ואחד משל תורה שמשלים בו:",
+ "שלש שלש. אחד של תורה, ואחד של כתובים, ואחד של נביאים. והלכה כר״י בן נורי:",
+ "מלכיות וזכרונות ושופרות של פורענות. כגון אם לא ביד חזקה אמלוך עליכם (יחזקאל כ׳:ל״ג), ויזכור כי בשר המה (תהילים ע״ח:ל״ט), תקעו שופר בגבעה (הושע ה׳:ח׳), וכיוצא בהן. וזכרון יחיד, כגון זכרה לי אלהי לטובה (נחמיה ה׳:י״ט), אע״פ שהוא לטובה אין מזכירין אותו. וכן הלכה:",
+ "רבי יוסי אומר אם השלים בתורה יצא. בגמרא מפרש למלתיה דר״י הכי, ומשלים בתורה, ואם השלים בנביא יצא. והלכה כר״י: "
+ ],
+ [
+ "השני מתקיע. המתפלל תפלת המוספין מתקיע, ולא המתפלל תפלה של שחרית. ובשעת השמד תקנו כך, שגזרו שלא יתקעו, והיו אורבים להם כל שש שעות של זמן תפלת השחר, לכך העבירו התקיעה מתפלת השחר לתפלת המוספים:",
+ "ובשעת ההלל. משום דאין אומרים הללבר״ה וביוה״כ, קתני ובשעת ההלל, כלומר בשאר יו״ט שאומרים הלל: "
+ ],
+ [
+ "אין מעבירין עליו את התחום. לילך חוץ לתחום כדי להביא שופר, או לילך לשמוע התקיעות:",
+ "בדבר שהוא משום שבות. כגון לחתכו בסכין:",
+ "בדבר שהוא משום ל״ת. כגון לחתכו במגרה דהויא מלאכה גמורה של חרישת עץ. ואיכא דמתני אפכא, דבר שהוא משום שבות, מגל שאין דרך לחתוך בו. דבר שהוא משום ל״ת, סכינא דאורחיה הוא:",
+ "אם רצה ליתן לתוכו יין [יתן] ולא אמרינן מתקן מנא הוא:",
+ "אין מעכבין את התינוקות. שהגיעו לחינוך, ואפילו בשבת, כדי לחנכן במצות, שיהיו מלומדין לתקוע ביו״ט של ר״ה:",
+ "ומתעסקים בהם. וליכא למיגזר דלמא אתו לאתויי ארבע אמות ברה״ר, דהא אינו טרוד במצוה אלא מתעסק בעלמא. ולא גזרו שמא יביאנו ד״א ברה״ר אלא בזמן שהוא חייב בתקיעת שופר, שמתוך שהוא טרוד לצאת ידי חובתו ישכח את השבת: "
+ ],
+ [
+ "סדר תקיעות שלש. אחת למלכיות, ואחת לזכרונות, ואחת לשופרות:",
+ "של שלש שלש. תקיעה ותרועה ותקיעה לכל אחת ואחת. לפי שנאמר שתי תרועות במקרא בר״ה, ותרועה אחת ביוה״כ של יובל, וילפינן שביעי שביעי לגזירה שוה ליתן את האמור של זה בזה, ותרועה האמורה ביוה״כ של יובל אנו נותנין אותה לר״ה, נמצאו בר״ה שלש תרועות, ושתי תרועות האמורות בר״ה נותנין אותן ליוה״כ, נמצאו שלש תרועות ביוה״כ. וכל תרועה, פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה, דתניא מנין שפשוטה לפניה, ת״ל (ויקרא כ״ה:ט׳) והעברת שופר תרועה, ומנין שפשוטה לאחריה, ת״ל (שם) תעבירו שופר, הרי העברה תחלה וסוף ותרועה בינתים. ולשון העברה פשוטה משמע העברת קול אחד פשוט, הרי לשלש תרועות של ר״ה שש תקיעות, והרי לך שלש של שלש שלש:",
+ "שעור תקיעה. שיעור כל התקיעות, שהם שש תקיעות:",
+ "כשלש תרועות. נמצא שיעור תקיעה אחת כחצי תרועה:",
+ "שעור תרועה כג׳ יבבות. ג׳ קולות בעלמא של כל שהן. וי״מ שכל יבבא היא ג׳ כוחות של כל שהן, נמצא שעור תרועה ט׳ כחות של כל שהן, והכי מסתברא:",
+ "תקע בראשונה. פשוטה שלפני התרועה תקע כדרכה. ומשך בשניה. תקיעה שלאחר התרועה משך כשתים, לצאת בה ידי שתים שהיה צריך לעשות זו אחר זו, פשוטה שלאחריה דמלכיות ופשוטה שלפניה דזכרונות:",
+ "אין בידו אלא אחת. דאפסוקי תקיעה אחת לשתים לא מפסקינן:",
+ "מי שברך. התפלל תפלת המוספין ובירך ט׳ ברכות:",
+ "כשם שש״צ חייב. בין בברכות של ר״ה בין בתפלות של כל השנה, ואינו יוצא י״ח אלא בתפלה שמתפלל הוא בעצמו, כך כל יחיד ויחיד הבקי ויודע להתפלל אינו יוצא ידי חובתו אלא בתפלת עצמו, בין בר״ה בין בשאר כל ימות השנה. ואין ש״צ יורך לפני התיבה אלא להוציא את שאינו בקי:",
+ "ש״צ מוציא את הרבים ידי חובתם. בין בקי בין שאינו בקי, בין בברכות של ר״ה בין בתפלות של כל השנה. ולמה צבור מתפללין בלחש, כדי להסדיר ש״צ את תפלתו. והלכה כחכמים בברכות של כל השנה שאין ש״צ מוציא אלא את שאינו בקי, אבל בברכות של ר״ה ושל יוה״כ ושל יובל שהן ט׳ ברכות ארוכות ואין הכל בקיאין בהן, הלכה כר״ג שכשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "On Your Way",
+ "http://mobile.tora.ws/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה ראש השנה",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shabbat/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shabbat/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..7502b70a470144d3ba34bea6d9d00d976d4f2a2a
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shabbat/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
@@ -0,0 +1,1235 @@
+{
+ "language": "en",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Shabbat",
+ "versionSource": "http://sefaria.org/",
+ "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "license": "CC-BY",
+ "versionNotes": "",
+ "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "actualLanguage": "en",
+ "languageFamilyName": "english",
+ "isBaseText": false,
+ "isSource": false,
+ "direction": "ltr",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה שבת",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "יציאות השבת – transferring an object from one domain to [another] domain (i.e., removing taking out of the house – see Talmud Shabbat 2b) that are mentioned concerning the Sabbath and carrying in are also called transferring since one takes out from one domain to another domain. And the fact that [the Mishnah] teaches יציאות /carrying (on the Sabbath) and it does not teach הוצאות /transferring, is because it uses the language of the Bible, as it is written (Exodus 16:29): “Let no one leave his place [on the seventh day],” and from it, we derive transferring, that a person should not leave with a utensil in his hand to collect the Manna.",
+ "שתים שהן ארבע – two from the Torah, transferring an object and carrying [it] in to the house owner who stands inside in the private domain, and on these two, a person is liable for a sin-offering for his inadvertent violation, and divine punishment by premature/sudden death for a willful violation, and stoning for his being warned, like in all the rest of the prohibited labors of Shabbat.",
+ "שהן ארבע – from their words (i.e., the Rabbis), they added two, to prohibit ab initio a case where the work is done by two people – this one uprooting and this place setting it down, for two who did it are exempt, as it states (Leviticus 4:27): “by doing any of the things which by the LORD’s commandments ought not to be done, [and he realizes his guilt].” The one who does all of it, but not the one who does part of it, and similarly, in all the labors of Shabbat we say that an individual who did it is liable; two who did it are exempt.",
+ "שתים שהן ארבע בחוץ – two from the Torah, taking out and carrying in for the poor person who stands outside in the public domain.",
+ "שהן ארבע – from their words (i.e., the Rabbis), they added two to prohibit ab initio, as this person uproots it and the other person sets it down.",
+ "פשט העני את ידו – and in it is a box or a basket that he receives in it loaves of bread from the owner of the house, and for this reason, [the Mishnah] took hold of the language of הוצאה /removal in the language of the poor person and the rich person, for it incidentally comes to teach us that a commandment that comes through a transgression is prohibited and they are liable upon it.",
+ "ונתן לתוך ידו של בעל הבית – that he performs uprooting from the public domain and placement in the private domain.",
+ "או שנטל מתוכה והוציא – the object, and placed it in the public domain, and performed uprooting and placing down.",
+ "העני חייב – as he did complete work, for it is two from the Torah for the person standing outside, and even though we require uprooting from the place where he will be four handbreadths by four handbreadths and setting down in a place where he will be four-by-four [handbreadths] and there isn’t found there [that amount] for the hand of the poor person and the owner of the house, there isn’t there a place where there will be four-by-four [handbreadths] , we say in the Gemara (Talmud Shabbat 5a) that the hand of a person is considered as four-by-four [handbreadths], since it is made to place it down and to take from it objects and even many large ones.",
+ "ובעל הבית פטור – he (i.e., the owner of the house) is exempt and it is completely permitted, for he had not done anything.",
+ "פשט בעל הבית כו' בעל הבית חייב – for this is two from the Torah for the person who stands inside.",
+ "פשט העני כו' – for the poor person made an uprooting from the public domain.",
+ "ונטל בעל הבית מתוכה – and placed it inside, for the owner of the house did a placing down [of the object] in the private domain.",
+ "",
+ "והוציא – the poor person [removed it] and placed it down in the public domain.",
+ "שניהם פטורים – for neither of them had done a complete [cycle] of work/labor. But it is prohibited to do this lest everyone come on his own to do a complete [cycle of] work on the Sabbath day. There are two [forms of work] “from their words” (i.e., from the Rabbis), one for the poor person outside and one for the owner of the house inside. But it is not considered two for each one of them, uprooting for the poor person and uprooting for owner of the house, placing down for the poor person and placing down for the owner of the house, because it is not considered other than uprooting [of things] which are the beginning of the work and there is a fear lest he complete it, but placing down, which is the end of the work, is not considered."
+ ],
+ [
+ "לא ישב אדם לפני הספר – and even on weekdays, and since it (i.e., the Mishnah) had to teach (in Tractate Shabbat, Chapter 1, Mishnah 3) that a tailor must not go out with his needle, etc., lest he forget and leave, which is similar to the decree that a person should not sit before the barber close to [the time] for the afternoon prayer, lest he forget and not pray, because of this, it [the Mishnah] teaches this here, and since their words are small/short, he makes a decision and teaches it in the first part of the Mishnah, and then explains the matters of Shabbat and expands upon them.",
+ "סמוך למנחה – the “Great Minha”, from six-and-one-half [Halakhic] hours and beyond, and סמוך למנחה – close to the afternoon prayer , that is from the beginning of the seventh hour, and even though its time period is great, a decree was made lest the bell/body of the bell of the barbers breaks after he began to cut the hair, and the time of the prayer will pass over prior to his repairing it and he will complete the haircut.",
+ "ולא יכנס למרחץ – near the time for the afternoon prayer lest his swoon [in the vapor bath – see Tractate Shabbat 9b].",
+ "ולא לבורסקי – a place where hides are made, perhaps he would see a loss and ruin of the hides if he did not move them from their place and repair them, and he would continue in his work until the time for the [Minha/afternoon] prayer had passed.",
+ "ולא לאכול – even a small repast, lest the meal continue on.",
+ "ולא לדין – even at the close of legal proceedings, when they already had heard the claims of the litigants and there does not remain anything upon them other than only to decide the law, perhaps they see a reason and they will contradict what they want to decide and return to be the beginning of judgment.",
+ "ואם התחילו – in one of all of these, we state, that we don’t interrupt, but rather he should finish and afterwards prayer, and this is the case when there is a delay during the day to complete it prior to the time for prayer passing. But the beginning of a haircut is from when he places the apron/garment for the protection of the clothing of the barber between his knees, and this is the scarf that the person who has his hair cut upon his knees in order that the hair doesn’t fall on his clothing. And the beginning of the bath is from when he removes/undresses the clothing that is closest to his skin. And there are those who explain that the scarf that is upon him which is the first to be removed when he gets undressed. And the beginning of the tannery is when he girds himself between his shoulders the coverings of his arms in order to engage with the hides, and the beginning of eating is when he washes his hands. The beginning of judgment is when the judges cover themselves with their shawls to sit in judgment with terror and fear, and if they were covered and sitting in judgment and another case came before them near the time for Minhah, it would be the beginning of that case when the litigants would open with their pleas/claims.",
+ "מפסיקין לק\"ש – he took another matter, and this is how it should be read: colleagues engaged in the study of Torah interrupt their Torah study for the recitation of the Shema for its time is fixed, as it is written (Deuteronomy 6:9): “when you lie down and when you rise up.”",
+ "ואין מפסיקין לתפילה – which has no fixed time according to the Torah. But we are not teaching other than in the case of Rabbi Shimon bar Yochai and his colleagues where their study of Torah is their craft, but for us, since we interrupt our Torah [study] for our craft/professions, all the more so we interrupt for our recitation of the Amidah."
+ ],
+ [
+ "לא יצא חייט במחטו – even if it is inserted in his clothing, lest he forget and go out, and for an artisan, it is the manner of his craft, he liable for it is way of artisans to insert them in their clothing when they go out to the market.",
+ "שמא ישכח ויצא – when it gets dark.",
+ "הלבלר – the scribe.",
+ "בקולמוסו – which is inserted at the back of their ears like the manner of scribes.",
+ "ולא יפלה את כליו – to remove vermin from his clothing. The Aramaic translation/Targum of “I have cleared out the consecrated portion” (Deuteronomy 26:13) “I searched my garment for vermin.”",
+ "ולא יקרא לאור הנר – in a book, lest he tilt the candle to bring the oil in front of the lick in order that it will kindle well and is found that he is starting a fire on Shabbat, and even if the candle was the height of two or three men, it is always forbidden to read by the light of a candle unless there is another person with him to watch him, or if he is an important individual who is never accustomed to fix the candle.",
+ "החזן – one who teaches young children.",
+ "מהיכן התינוקות קורין – from where should they begin to read, for with a bit of investigation such as this, we do not make a decree lest he tilt it, and the young children read before their teacher by the light of the candle since their fear of their teacher is upon them.",
+ "אבל הוא לא יקרא – the entire portion, because his fear of them is not upon him, and their guarding is not considered guarding, and for this reason also, there is an opinion that a woman who guards for her husband, her guarding is not [considered] guarding, for fear of her is not upon him.",
+ "כיוצא בו – to make a distance from transgression, they said that a person with a flux should not eat with his wife who has a flux, and even though both of them are ritually impure.",
+ "מפני הרגל עבירה – for since they engaged in sexual intercourse, he will go to engage in sex with a woman with a flux which is punishable by extirpation, and the man with a flux and a woman with a flux are taken as something remarkable, for sexual relations is hard for them, and it is possible to say that they definitely will not lead to transgression, and even so, they should not eat one with the other."
+ ],
+ [
+ "ואלו מן ההלכות – the don’t remove vermin nor read by the light of a candle as it is taught in our Mishnah (Tractate Shabbat, Chapter One, Mishnah Three).",
+ "בעליית חנניה בן חזקיה – that the Sages requested to hide the [biblical] Book of Ezekiel since his words seem to contradict the words of the Torah, such as {Ezekiel 44:31): “Priests shall not eat anything, whether bird or animal, that died or was torn by beasts,” priests are those who should not eat it, but Israelites [can] eat it (which obviously, are also forbidden to all Israelites), and similarly (Ezekiel 45:20): “You shall do the same on the seventh day of the month [to purge the Temple from uncleanness caused by unwitting or ignorant persons],” for where is this sacrifice hinted at in the Torah? Hananiah ben Chizkiah hid himself in the attic and sat there and explained the Book of Ezekiel.",
+ "ושמונה עשר דברים גזרו בו ביום – that the School of Shammai and the School of Hillel disputed on and were decided by a vote and the [opinions of] School of Shammai grew and they (i.e., the Rabbis) decided [the Halakha] according to them, as it is written (Exodus 23:2): “[You shall neither side with the mighty to do wrong- you shall not give perverse testimony in a dispute so as] to pervert it in favor of the mighty/multitude.” And all eighteen things they brought to them in the Talmud (Tractate Shabbat 13b-17b), and these are as follows: 1-2) He who eats something which is first degree of ritual impurity or second degree of ritual impurity, they decreed that its essence becomes second degree of ritual impurity, and it defiles Terumah/priest’s due by contact, for something that is second degree of ritual impurity defiles Terumah, these are two decrees – the person who eats something which is first degree of ritual impurity or one who eats something that is second degree of ritual impurity. 3) a person who drinks impure liquids also becomes second degree of ritual defilement, and defiles Terumah, that is third. But the reason that it is decreed in these, is that sometimes, when one eats impure foods and sprinkles/pours impure liquids in his face while the impure foods are in his mouth and he defiles them. 4) And they made a decree on a person after immersing from his defilement on that same day who had drawn water come upon his head and most of his body and 5) on the completely pure person upon fell three LOGS (i.e., a LOG is equivalent to six eggs) of drawn water on his body, that is five decrees. And the reason that defilement was decreed on these to defile others, is because they would immerse in putrid (i.e., badly smelling) cave waters, and they would place upon them afterwards drawn waters to remove the putridness of the waters, they began and made a fixed ruling to state, that the cave waters did not purify but rather the drawn waters purify, and they (i.e., the Rabbis) stood and decreed defilement upon them, lest they come to nullify the teachings/laws of the Mikveh and they would immerse in drawn waters. 6) The sixth decree is that Books of Holy Writ defile Terumah through contact, for at first, they would hide the food of Terumah with Torah scrolls, people would say that this (i.e., the Torah scroll) and that (i.e., the Terumah) are holy, when they saw that the Books [of Holy Writ] were being damaged, since the mice that are found near the food-stuffs would cause damage to the Books [of Holy Writ], they decreed that these Books, that is, Torah, Prophets and Writings, through their contact would defile the Terumah. 7) The seventh decree that they made concerns mere (i.e., undefined] hands defile the Terumah, because the hands are busy (i.e., they touch things automatically) and touch the flesh in the place of filth/defilement, and it is a reproach for the Terumah if filthy/offensive-smelling hands touched it and it would be detestable for those who eat it. 8) The eighth decree [concerns] foods that were defiled by liquids, as those liquids were defiled on account of hands that came in contact with them prior to ritual washing, they decreed on the liquids that they would the food-stuffs [of Terumah], for all things that disqualify the Terumah defile liquids to become first-degree of ritual impurity, a decree made because of liquids that come on account of a moving creature/unclean reptile, as we find concerning hem that they are first-level of ritual defilement according to the Torah, and this that [the Rabbis] decreed on the defilement of liquids to become first-degree of ritual impurity and it was not decreed regarding food-stuffs as a decree, because [food-stuffs] that come from a moving creature/unclean reptile, and that is the reason that the Rabbis were stringent with liquids because they are liable to receive uncleanness, for they don’t require fitness to become unclean (arising from contact with certain liquids) to bring them to receive defilement such as foods which require putting water on them to make them susceptible to receive defilement. 9) And the ninth (see Mishnah Zavim, Chapter Five, Mishnah Thirteen which summarizes much of these opening decrees) concerns utensils that were defiled by liquids that had been defiled by a reptile/moving creature, even though they are of first degree defilement according to the Torah, they cannot defile a person nor utensils, for a person and utensils only receive defilement from a primary source of ritual impurity, and not from liquids that had been defiled by a reptile/moving creature, which are first-level of ritual defilement, and the Rabbis decreed concerning them that the utensils would become ritually defiled, as a decree because of the liquid of a man or woman with a flux, which are their spittle and the urine which are a primary source of ritual impurity and according to the Torah, defile utensils. 10) The tenth decree is that the daughters of the Cutheans (i.e., members of a sect of the Samaritans) are considered as menstruating from their cradle (i.e., earliest childhood), that is to say, from the day that they were born, as a baby one-day old defiles through her period of menstruation, but the Cutheans lack this Midrash and when it pointed out, it is not explained to them, therefore, the Rabbis decreed this about them. 11) And the eleventh decree is that all movables bring the defilement into the beam of the handle of a plough, and this is the ox-goad of the cattle, and there is what has the circumference of a handbreadth, but it lacks the thickness of a handbreadth, and even though, from the Torah, the tent is not less than a handbreadth, the Rabbis decreed on all movables that have the circumference of a handbreadth that if its heads – one forms a tent over the dead person and one forms a head over the utensils, it brings to them the defilement of the tent, a decree was made on account of that of that whose beam is one-handbreadth that brings the defilement from the Torah. 12) And the twelfth decree [concerns] one who cuts grapes to press them in the vat for wine pressing, the liquid that comes out from them at the time of the cutting of the grapes makes them susceptible to receive ritual defilement, and even though it goes to waste and one doesn’t care about it, the decree is made lest he should cut grapes in pitch-lined vessels/baskets, for then it is not appropriate for the liquid coming out from them they do not go to waste, and are susceptible [to receive defilement] from the Torah. 13) The thirteenth decree – that Terumah that has grown of their seeds is considered Terumah, and even with a thing whose seed is gone, such as grain and pulse/peas, the degree was made because impure Terumah in the hands of Kohen which is forbidden to be eaten and he comes to sow it, and it was decreed that it would be with its first name – and that it Is ritually impure grain, for we suspect lest he leaves it until the time of sowing and comes to eat of it in impurity. 14) The fourteenth decree is that he who was overtaken by the Sabbath night fall should give his money to a heathen, and not carry it for less than four cubits. 15-16) And the fifteenth and sixteenth decrees, that he should not remove vermin nor read by the light of a candle as it is taught in our Mishnah (see Mishnah three of this chapter). 17) And the seventeenth decree that was made on the bread of idolaters, and on the oil and wine of and on their daughters, they are all one decree, as we have said – they decreed on their bread on account of their oil, and on their oil on account of their wine, and on their wine on account of their daughters, and on their daughters because of another thing, that is to say, because of idolatry. 18) And the eighteenth decree they made on the baby of an idolater that would defile through flux/gonorrhea, in order that a Jewish baby not become accustomed to be near him [out of a concern] for pederasty."
+ ],
+ [
+ "אין שורין דיו – dyes that they make for them ink for writing.",
+ "וסממנים – to dye.",
+ "וכרשינים – food for cattle, and it is customary to soak them in water first, and we call them in Arabic “Karsena” and in the foreign tongue “vetch.” And the School of Shammai holds that a person is careful concerning observing the Sabbath abstention from labor with his utensils like the abstention form labor on the Sabbath of his animal, and it is for the same reason that we don’t give him bundles of wet flax, and that is the reason that we don’t spread out nets for traps. But the candle that burns on Shabbat and the pot that is on top of the portable stove on feet (with caves for two pots) that the School of Shammai admits to, since [he has renounced] ownership for the utensils, he furthermore is not commanded concerning their abstention from labor on the Sabbath.",
+ "וב\"ה מתירין – from when he placed water in them while it was still day (i.e., on Friday), even though they are continuing to soak on the Sabbath, as they (i.e., the School of Hillel) hold that a person is warned regarding the Sabbath rest of the animals because there is the suffering of animals connected with the case (which must be relieved)."
+ ],
+ [
+ "אונין – bundles of beaten [wet] flax, and we put them in the oven and heated.",
+ "שיבהילו – when they are warmed, the steam would rise up on them",
+ "ליורה – of the dyers.",
+ "אלא כדי שיקלוט את העין – that it would absorb the color while it is still day (i.e., on Friday).",
+ "וב\"ה מתירין – to put them into it while it still day so that it would absorb it all night long. But the School of Hillel did not permit other than with a dyer’s kettle uprooted from the fire, for if there is fire underneath it on Shabbat, it is prohibited, as a preventive decree lest he rake the coals underneath the ashes (Talmud Shabbat 18b and 34b). But he also needs that the kettle is sealed with plaster, as a preventive decree lest he stir it and turn it over on Shabbat (Talmud Shabbat 18b), and he would be liable because of [the prohibition against] cooking."
+ ],
+ [
+ "ולא טוענין עמו – on the donkey.",
+ "ולא מגביהין – on to it a burden on its shoulder, for it appears as if he is assisting it to carry the burden on the Sabbath.",
+ "אלא כדי שיגיע למקום קרוב – that is to say, that the place that he wants to carry it to is close that he would be able to arrive there while it is still day (i.e., on Friday).",
+ "וב\"ה מתירין – in order that he leaves from the opening of his house while it is still daylight."
+ ],
+ [
+ "לעבדן – to prepare the hides.",
+ "מתירין עם השמש – while the sun is on the land prior to its setting."
+ ],
+ [
+ "כלי לבן – which is difficult to launder, it requires three days, and they are stringent upon themselves like the School of Shammai. But the Halakha is not according to Rabban Shimon ben Gamaliel, but rather according to the School of Hillel that permits it with the sunlight.",
+ "ושוין – The School of Shammai and the School of Hillel, that they load the olives while it is still daylight on the beam of the building containing the tank [and all the implements for pressing olives], after they crush the olives, they load them on heaven beams and the liquid flows on its own throughout the Sabbath.",
+ "ועגולי הגת – these of the winepress are called weights (clay cylinders), in which there were thick planks made in a round mold, and in this the School of Shammai agrees with the School of Hillel, because if they were to work these on the Sabbath, there would be no liability of transgression, because they don’t place the beam on the olives until they first mill them with a millstone and similarly with grapes that they first tread on them with their feet, and without the beam the liquid would come forth on its own, but it would not come out well until now, therefore, it is not similar to threshing."
+ ],
+ [
+ "כדי שיצולו – like the food of Ben Drosai (who, according to Rashi, was a pirate; see Talmud Shabbat 20a, s.v. קן דרוסאי) and would cook his food one-third through, and as such, it would be eatable but further, there was no decree made lest he stir the coals.",
+ "חררה – a thick cake baked on coals",
+ "שיקרמו – at the beginning of its baking it forms a crust.",
+ "פניה – which was towards the atmosphere of the oven.",
+ "כדי שיקרום התחתון – which cleaves to the earthenware of the oven, which is baked first prior to the crust forming on its face towards the atmosphere of the oven, and with this it is sufficient. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+ ],
+ [
+ "משלשלין את הפסוח – their ovens have their mouths above and they lower the roasted [Passover offering] into it, and for that reason, it [i.e., the Mishnah] teaches, משלשלין /they lower/let down.",
+ "עם חשיכה – and even though generally, we do not roast it, as we have stated, here it is permitted, for the members of the group are zealous and they remind each other [that today is Shabbat] and they don’t come to stir the coals.",
+ "ומאחיזין את האור – [they ignite with kindling wood] a bit, with the pile of wood of the House of the Hearth (see Mishnah Tamid, Chapter 1, Mishnah 12), and we don’t suspect lest the Kohanim will come to start a fire once it gets dark, since the Kohanim are zealous.",
+ "בית המוקד – a large chamber in the [Temple] courtyard where they would always start a fire with wood and the Kohanim would warm themselves there, since they walk barefoot on the alabaster floor.",
+ "ובגבולין – a person needs to start a fire with his wood while it is still daylight (i.e., on Friday), in order that it catches the majority of the wood, and that the flame will go up on its own and does not need thin chips underneath it to flame the fire.",
+ "אף בפחמים כל שהוא – just as in the fire of the House of the Hearth, we are lenient in the House of the Hearth for the Kohanim, similarly, in a fire of charcoals, we are lenient for all people, and there is no need for anything other than any quantity that catches fire, for it is not accustomed to be extinguished and it continues and no one comes to stir it. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda for there is no one who disputes him."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "במה מדליקין – the Shabbat candle – from what does not make the wicks and oils to kindle [them].",
+ "לא בלכש – a kind of wool that is in cedar, whether he scraped the tree and it is called the wooly substance of cedar twigs [used for wicks].",
+ "בחוסן – flax which is not beaten.",
+ "בכלך – the refuse of silk.",
+ "בפתילת האידן – a kind of wool that is [in the willow-branch] between the peeling/husk and the wood.",
+ "בפתילת המדבר – the leaves of long grass that grow them and kindle them.",
+ "בירוקה שעל פני המים – a kind of wool that grows on the walls of the ship when it is delayed a long time in the water. Until here are the wicks that are forbidden; from here onwards are the oils that are forbidden.",
+ "לא בזפת ולא בשעוה – he should not give melted pitch or smelted wax in a candle in the place of oil and kindle it but to a sort of long wick which is made from wax is permitted.",
+ "ולא בשמן קיק – oil that comes out from seeds that are within the wool of the vine which is called “cotton.” And there are those who explain (Tractate Shabbat 21a) the oil of Jonah’s Ricinus tree (Kikayon), and it is a grass whose leaves are large and is called in Arabic “Kru’ah” and the oil that comes out from it is the thickest. And those wicks which the Sages stated that we don’t kindle with them, what is the reason? Because the flame nibbles at them (producing sputtering sparks), that is to say - that the flame does not enter into the wick [other than] from around it from the outside. And those wicks that the Sages we should not kindle with them because they are not drawn after the wick and because the candle is not kindled properly lest he tilt the oil onto the candle in which he would be found to be starting a fire. Alternatively, he should not set the candle down and leave. But we hold that the Shabbat candle is obligatory.",
+ "ולא בשמן שריפה – oil of Terumah/priest’s due that became defiled. And why do we call it defiled heave-offering deemed to be burned? For since it stands to be burned and is prohibited to be consumed. And we are dealing with a Jewish holy day that occurs on a Friday, for we kindle the candle while it is still daylight, we find that it burns impure oil from Terumah on the Jewish holy day and we hold that we may not kindle holy things on the Jewish holy day, as it is written (Exodus 12:10): “And any of it that is left until morning you shall burn in the fire.” And we explain this Biblical verse as such: And that which is left from it until the first morning until the second morning, stand and burn it for we don’t burn that which is left over on the Jewish holy days. And the same law applies for all other Holy things that require burning.",
+ "וחכמים אומרים אחד מבושל ואחד שאינו מבושל אין מדליקין בו – and the first teacher [of the Mishnah] also said and no it tallow – which implies all tallow/fat. But there is a dispute between the Sages and the first teacher [of the Mishnah] as one of them thought that it is permitted to kindle with cooked fat that is mixed with oil and the other forbids it even through a mixture with oil. But it is not clear to the Sages in the Talmud which of the two prohibits and which is the one that permits it, but the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "אין מדליקין בשמן שריפה ביו\"ט – the reason that the Mishnah above (i.e., Mishnah 1) – it is stated, what is the reason that the Mishnah states – and not with impure oil from Terumah, because we don’t kindle with impure oil from Terumah since we do not kindle Holy Things on Jewish holy days.",
+ "אין מדליקין בעטרן – refuse of pitch and its smell is extremely bad, but however, it is drawn after the wick more than pitch because it is soft. Therefore, were it not because of the holiness of the Sabbath, they would kindle with it.",
+ "שומשמין – such is its name in Arabic, and it is soft, sweet seed and in the Land of Israel there is a lot of it.",
+ "צנונות – oil that comes out from radish seed.",
+ "פקועות – a desert gourd.",
+ "נפט – it is a kind of pitch and white, and its smell is bad, but the Halakha is according to the Sages that we kindle with all of the oils except from those impure ones that are listed above in our Mishnah and except from the oil of balsamum and white naphtha, for each of these two oils flies and burns, and we are concerned lest he set it aside and leave. But there is another reason to prohibit balsamum oil, a decree lest he be in doubt of it because of its importance, and we hold that a person who puts oil in the candle is liable because of starting a fire and one who is doubt of it is liable because of extinguishing it."
+ ],
+ [
+ "כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו – to make of it a wick.",
+ "אלא פשתן – which is called a tree, as it is written (Joshua 2:6): “[Now she had taken them up to the roof] and hidden them under some stalks of flax [which she had lying on the roof],” and nevertheless, we kindle with wicks that we make from this. But hemp and vine wool do not come from the tree, but they are kinds of seeds, therefore, we kindle from them. And flax also is a kind of seed and it is not necessary to include it, but because it is called a tree, as it written: “and hidden under some stalks of flax.”",
+ "אינו מטמא טומאת אהלים – if he made from them a tent and the dead person underneath it is like the rest of the house and does not require sprinkling and immersion, for the tent itself is not susceptible to becoming impure other than the utensils that are underneath it.",
+ "אלא פשתן – for the tent itself is impure, as it is written (Numbers 19:18): “and sprinkle on the tent” and we derive “tent,” “tent” from the Tabernacle, as it is written concerning it (Exodus 40:19): “He spread the tent over the Tabernacle,” but there was nothing in the tent of the Tabernacle that comes out from the wood other than flax as it written (Exodus 26:1): “[As for the Tabernacle,] make it of ten strips of cloth; make these of fine twisted linen.”",
+ "שקפלה – in the manner that the wicks are grown.",
+ "הבהבה – on the flame in order that it will be charred and kindle nicely and we are dealing with a cloth that has confined three fingers in length by three fingers in length.",
+ "טמאה היא – that is folded is not voided from being considered as cloth since it has not parched.",
+ "טהורה היא – that is folded is voided from being considered as cloth and it is as if it does not have three-by-three, and anything that is less than three-by-three is pure from being defiled either by plagues (i.e., suspected leprosy) and defilement through contact with the dead.",
+ "אין מדליקין בה – we are dealing with the case of a Jewish holy day that occurs on the Eve of the Sabbath (i.e., Friday) for the prohibition of Muktzeh/that which is not counted upon for use on the Sabbath or Holy Days (i.e., which is prohibited to be handled on these days) and we do not start a fire with shards of utensils that were broken on that day that were [considered as] “born” but we may start a fire with utensils that are appropriate to be carried which everyone has, the individual who is kindling [the fire] must kindle most of what comes out from the wick outside of the candle before he removes his hands. Therefore, the reason of Rabbi Eliezer who said that we don’t kindle it holds that something that is folded does not removed from the notion of a utensil for when I kindle it a bit, since there is three-by-three defined exactly, it is considered a utensil, for less than three-by-three is not a utensil, and when one kindles with one’s hands to complete the majority of what comes out from it, it is found that he is kindling a shard of a utensil that was broken on the Jewish holy day/Yom Tov, and when we say that one may kindle a fire with utensils, specifically it refers that one has not come in contact with it after it has become defective. But Rabbi Akiva states that we kindle with it as he holds that something folded is removed from the status of a utensil for when it is folded from the eve of the Jewish holy day/Yom Tov, it does not grow wicks on the Jewish holy day and hence we find that we don’t have ere shards of a utensil that was broken on the Jewish holy day, and therefore we kindle it. And the Halakha follows Rabbi Akiva."
+ ],
+ [
+ "שפופרת של ביצה – the upper hard shell that the egg is lying within.",
+ "בשביל שתהא מנטפת – drop by drop into the candle and the reason is a decree lest he be supplied from it and since he set it aside for the candle, he is liable because of [the prohibition] of extinguishing."
+ ],
+ [
+ "מפני עובדי כוכבים – such as the Persians who do not allow the lighting of a candle on the day of their festivals other than in their houses of idolatrous worship.",
+ "מפני לסטים – that they do not fear that there is there a person who will come upon him.",
+ "מפני רוח רעה – that comes down upon him and when he doesn’t see [it], it is pleasant for him. But Maimonides explains [the words] רוח רעה as a kind of the illnesses that come upon those with black bile that they cannot rest other than when they sit in the dark and when hiding their faces from people.",
+ "ואם בשביל החולה שיישן פטור – this illness is when there is danger involved for if one extinguishes a flame for a sick person who is not in danger, he is liable [for a sin-offering] for what reason this Tanna/teacher holds that labor that is not necessary for its own sake, one is liable for it; and similarly because of idolaters and because of robbers and because of an evil spirit where there is danger, but according to the law, where it teaches that it is permitted – but because it (i.e., the Mishnah) was required to teach at its conclusion that it is prohibited, the first part of the Mishnah taught that one is exempt.",
+ "כחס על הפתילה חייב – and even though he does not need it for the body of the extinguishing but rather for the needs of something else, that he should not kindle the wick or that he should not split the candle, he is liable for that is labor that is not necessary for its own sake, and one is liable for it.",
+ "פוטר בכולן חוץ מן הפתילה – for you do not have something extinguished that is needed for itself, but rather the extinguishing of coals and the extinguishing of the singeing of the wick that makes the extinguishing process to take hold of the fire rapidly when one wants to kindle it. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi.",
+ "שהוא עושה פחם – that he intends to make it now with the extinguished – which is coals which will be singed to light well."
+ ],
+ [
+ "בשעת לידתן – at the time of danger which is designated for retribution.",
+ "ובחלה ובהדלקת הנר – since these are needs of the home and are found in the home and are dependent upon it."
+ ],
+ [
+ "צריך אדם לומר בתוך ביתו – and he needs to say them in a gentle way (Tractate Shabbat 34a) in order that he will accept it from him.",
+ "עם חשיכה – which is near darkness and there is yet time during the day to tithe or to make an Eruv but not a lot of time prior to darkness.",
+ "עשרתם – for the Sabbath meal, for even for an incidental meal of the Sabbath establishes for tithing.",
+ "ערבתם – the joining of borders and courtyards and for these two it belongs to mention them in the form of a question, lest they have already been made, but with a candle, it does not belong to mention “have you kindled the candle” for this is a matter that is apparent to the eye – either that I should light or that I should not light.",
+ "ספק חשיכה – from the beginning of the setting of the sun, all the time that one star alone appears, it is definitely daylight and all the while that two medium-sized stars appear, it is doubtfully dark and it is called twilight and we place upon it the stringencies of the daytime and the stringencies of the nighttime, and when three medium-sized stars appear, it is definitely dark for all matters.",
+ "אין מעשרין את הודאי – this is a valid preparation but because of rabbinic decrees designed to enhance the character of the Shabbat as a day of rest/Shevut, this Tanna/teacher holds that they made a decree designed to enhance the character of the Sabbath as a day of rest even at twilight.",
+ "ואין מטבילין את הכלים – to elevate them from their ritual impurity for it is like repairing a utensil which has the rabbinic decree designed to enhance the character of the Sabbath as a day of rest.",
+ "ואין מדליקין את הנרות - all the more so since it is a doubtful Biblical commandment and this, and you don’t have to mention that, is taught. But my teachers explained that one does not kindle the candles nor does one tell a heathen to kindle [them].",
+ "אבל מעשרין את הדמאי – and it is not similar to repairing for most ignoramuses/Amei HaAretz tithe.",
+ "ומערבין – for the joining of courtyards is a mere stringency but not the joining of Sabbath boundaries that have support from Biblical verses.",
+ "וטומנין את החמין – concerning something that does not add vapor, for if it were something that added vapor, even while it is still daylight, it is prohibited, and the reason is that we cover up hot foods at twilight with something that does not add vapor for they (i.e., the Sages) did not prohibit covering up hot foods on the Sabbath itself with something that does not add vapor as a decree lest one finds a pot that has cooled off and its growing hot in fire and it is found to be cooking on the Sabbath and at twilight, one cannot make a decree on this for mere pots at twilight boil and one cannot suspect lest it cooled off and became hot. Therefore, we cover hot foods at twilight even though we do not cover hot foods on the Sabbath."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כירה – a place made on the ground open to two pots and fire passes underneath the two pots.",
+ "בגבבא – thin wood like straw that they gather/rake in from the field.",
+ "נותנים עליה תבשיל – from the eve of the Sabbath (i.e., Friday) to tarry there on Shabbat.",
+ "גפת – refuse of olives and sesame (see Talmud Shabbat 47b) after the oil is pressed out.",
+ "לא יתן – from the eve of the Sabbath in order to have it tarry there on Shabbat.",
+ "עד שיגרוף – the coals and remove them from the double oven.",
+ "או שיתן האפר – on top of the coals to cover them and cool them off and the reason for the decree is lest he rake the coals under the ashes (Talmud Shabbat 34b) to speed up its cooking. And specifically, for a cooked dish that was not completely cooked, or even if it was completely cooked, and it reduced in size and it is improved by it, for they decreed lest he rake but the a dish that was not properly cooked at all or was completely cooked and which is deteriorated by boiling down (Talmud Shabbat 37b), it is permissible to have it tarry on the double oven even though it was not raked and folded, we don’t fear lest he rake it since he has removed it from his mind and similarly, a dish that was cooked completely and he cast into it raw meat prior to Twilight, everything was made like a dish that had not been cooked at all for he had completely removed it from his mind.",
+ "בש\"א – they put hot water on top of the double stove after he has raked it for it is not necessary to cook it and there is no need to decree lest he stir it/rake [the coals underneath the ashes].",
+ "אבל לא תבשיל – even though he had removed the ashes and coals from the stove for it is impossible to remove all of the ashes/coals until there no longer remains even one spark and one would come to stir the embers after he is pleased with the cooking.",
+ "בש\"א נוטלים וכו' – even hot foods for we are permitted to have them tarry on top of the double stone that has been cleared of ashes and when he placed the ashes after he removed them, he doesn’t return them/put them back because it appears like cooking on the Sabbath.",
+ "וב\"ה אומרים – whether hot or cooked, one can put them (i.e., the ashes) back after having removed them, but the School of Hillel did not permit returning them other than while they are still in his hand that he had not placed them on another thing, but after he placed them in the ground or on another thing, it is forbidden to return them, even according to the School of Hillel because it is like hiding something ab initio on Shabbat."
+ ],
+ [
+ "תנור – because it is narrow above and wide below, it absorbs its heat into it more than a double stove and even if he heated it with straw and rakings, we fear that he might rake the coals under the ashes, for he never removes it from his mind.",
+ "בין מגביו – for support near its walls.",
+ "כופח – it is made like a double stove but its length is like its width and is stove which only has room for one pot (Tractate Shabbat 38b), and the fire passes underneath it and its vapor is greater than that of the double stove for the double stove is open above for two pots and the brazier/small stove is not open other than for the measure of one pot and has less than the vapor of an oven."
+ ],
+ [
+ "אין נותנין – on the Sabbath.",
+ "ביצה בצד המיחם – a copper kettle in which they heat up water on top of the fire.",
+ "שתתגלגל – that it will roast a bit until it becomes roasted/rounded, that is to say, mixed.",
+ "ולא יפקיענה בסודרין – he should not crack it on wrapping that was warmed by the sun in order that it be roasted by it, for we decreed that derivatives of the sun are because of the derivatives of the heat.",
+ "ור\"י מתיר – for he holds that we do not make the decree that the derivatives of the sun are because of the derivatives of the heat and the Halakha is not according to Rabbi Yosi.",
+ "לא יטמיננה בחול ובאבק דרכים – that were warmed by the power of the sun and in that, Rabbi Yosi did not permit, for he decreed that the sand are because of the hot ashes/embers for since both of them were through putting a dish in a warm place or under covers to keep it warm for the Sabbath (Talmud Shabbat 39a), they will come to say – what is the difference between hot ashes and sand. Alternatively, Rabbi Yosi decreed lest he move the ashes dust from its place lest the sand there will not be removed according to its need, and he will come to move the attached dust and that is a derivative of ploughing."
+ ],
+ [
+ "סלון – a pipe that conducts the water in it and this pipe/duct was sunk in the hot springs of Tiberias and warmed from the power of those warm waters, and when the cold waters were drawn into it, they are warmed by that pipe/duct that was warmed by the hot springs of Tiberias, and the Sages said that the waters that were drawn into it that pipe on Shabbat, there law is like the law of waters that were warmed on Shabbat – that it is forbidden to bathe in them even a small limb and it is forbidden even for drinking, but the waters that pass through them on a Jewish holy day/Yom Tov, their law is like the law of hot waters that were heated on Yom Tov – that is forbidden to bathe one’s entire body in them, but it is permitted to wash one’s face, hands and feet in them, but drinking is permitted, and the Halakha is according to the Sages. The men of Tiberias retracted and broke the duct/pipe.",
+ "מוליאר – They explained in the Gemara (Tractate Shabbat 41a and Rashi’s commentary) – water from inside and coals from outside and it is a utensil that has a small receptacle near its wall from the outside which is attached to it, and they place there the coals and water in the large receptable on the Sabbath, and even though it warmed a bit from the warmth of the utensil, because it does not add vapor, but preserves and maintains their heat that it not become cold.",
+ "אנטיכי – it is a copper utensil which has two rims/saucers [at the bottom of the vessel and they place the water above and the fire below between the two saucers and since the fire is below between the two rims/saucers, the heat remains more and even though the coals were raked from the eve of the Sabbath, the water is heated up in it on the Sabbath – therefore we don’t drink from them on Shabbat."
+ ],
+ [
+ "המימם – the copper kettle that they place on top of the fire to heat the water that is in it.",
+ "שפינהו – [that they removed it] from on top of the double stove and there is within it hot water.",
+ "לא יתן לתוכו – a bit of [cold] water in order that it can be heated from the water that remained within the vessel for heating water for this is like cooking on Shabbat.",
+ "אבל נותן לתוכו – a lot of water until everything returns to be lukewarm/tepid.",
+ "או לתוך הכוס – even though it is a second-degree utensil, especially to make them tepid, it is permitted, but not a little bit of [cold] water in order to heat them, for the Tanna/teacher of this Mishnah holds a that a second-degree utensil cooks and further on [in this Mishnah] we are taught that he may put them into a tureen or a plate, which implies that a second-degree utensil does not cook and the Halakha is that a second-degree utensil does not cook.",
+ "שהעבירן – from the fire.",
+ "מרותחין – at twilight.",
+ "לא יתן לתוכן תבלין – from after it gets dark for a first-degree utensil – all the time that it boils, it cooks.",
+ "אבל נותן הוא בתוך הקערה – for a second-degree utensil does not cook.",
+ "תמחוי – a kind of large plate that stirs up the entire tightly-covered stew pot into it and from there, stirs it into the plate.",
+ "לכל הוא נותן – even into a first-degree utensil.",
+ "חוץ מדבר שיש בו חומץ או ציר – that drips from the saltiness of the fish and they cook the spices, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda. But especially spices that are prohibited to place in a first-degree utensil even after they have removed it from the fire, but salt, even in a first-degree utensil does not cook, other than over the fire alone. Therefore, it is permissible to put salt, even in a first-degree utensil, after they have removed it from the fire."
+ ],
+ [
+ "אין נותנין – on the Sabbath.",
+ "כלי תחת הנר לקבל בו את השמן – that drips because the oil is Muktzeh/set aside and designated for a special purpose, and forbidden for any other use or handling and it is forbidden to nullify a utensil from its place, that is to say, to restore a utensil in a place that it is not able anymore to take it from there, for it is like he establishing for it a place and attaching it with plaster, and it is similar to creative work and this utensil, when the oil falls into it becomes Muktzeh and it is forbidden to handle it.",
+ "אין ניאותין – we don’t benefit from the dripping oil from the candle on the Sabbath because it is not from something prepared for it was designated for kindling.",
+ "מטלטלין נר חדש – which is not repulsive, and it appropriate to use it.",
+ "אבל לא ישן – not counted on (and therefore forbidden to handle) on account of its repulsiveness (see Talmud Shabbat 44a).",
+ "חוץ מן הנר הדולק – while it is still burning, it is prohibited, as a decree lest one extinguish it. But Rabbi Shimon does not agree with Muktzeh on account of its repulsiveness nor Muktzeh in consequence of a ritual prohibition (e.g., a candlestick which on the entrance of the Sabbath could not be moved because a light was burning on it), and the Halakha is not according to Rabbi Shimon who permits carrying all candles except from the candle that is burning for the candle, once it was kindled for the Sabbath evening, even though it is that it was extinguished, it is prohibited to carry it all the entire Shabbat, because once it became Muktzeh at twilight, it became Muktzeh for the entire [Sabbath] day, but [regarding] the other candles, the Halakha is according to him, for there is no Muktzeh on the Sabbath other than Muktzeh because the object is too expensive for a use for which it is not originally made, which Rabbi Shimon agrees with.",
+ "נותנים כלי תחת הנר – on Shabbat to receive the sparks of the flame that is dripping from the candle in order that it will not kindle what is below it, for the sparks have nothing of substance and the utensil is not canceled out from its use by this.",
+ "לא יתן בתוכו מים – even from the Eve of the Sabbath, for they (i.e., the Rabbis) decreed the Eve of the Sabbath on account of the Sabbath, and on the Sabbath if they did it in such a manner, it would be considered extinguishing and one would be liable. Therefore, it is prohibited on the Eve of the Sabbath."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "במה טומנין – A person who comes to remove a pot from on to of a double stove on the Eve of the Sabbath and to cover it (i.e., put dishes in the chafing stove to keep them warm) with another thing, and the Sages said that we don’t cover them with something that adds vapor but rather with a thing that preserves the vapor. What is the thing that adds and is prohibited?",
+ "לא בגפת – the refuse of olives and sesame when gathered together very hot.",
+ "לחים – they have a lot of vapor, more than when dry.",
+ "זגין – grape peels, the pomace/shells of grapes, and seeds of grapes.",
+ "מוכין – every soft thing is called מוכין/soft, spongy substance – like wool of a vine, detached pieces of soft wool of an animal and the scrapings-off of outworn garments.",
+ "בזמן שהן לחין – all of these refer to straw and pomace of grapes and soft-spongy substance and grasses, and moist things that they mentioned [but] moist on account of themselves, not moist on account of liquids that fell upon them after they had dried and moist soft-spongy substances on account of themselves which we find like wool that is close to the tail or wool that is between the thigh of cattle.",
+ "נסורת – the fine saw-dust/chips that the carpenters saw/plane from the tree when they saw it with a saw.",
+ "נעורת – very thin, when they thoroughly beat the flax (Talmud Shabbat 49a), and they empty it out.",
+ "ר\"י אוסר בדקה – thin hatchelled flax, but with fine chips/saw-dust he admits that they permit it whether they are thin or thick, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda. For what they (i.e., the Rabbis) prohibited to cover up while it was still day is a something that increases/adds vapor as a decree lest they cover it with hot ashes and he will come to stir the coals when it gets dark, and they forbid to cover it up on the Sabbath with something that does not increase vapor, and even though they do not nullify the decree lest they find his pot that has cooled off and heat it up with fire on the Sabbath. But at twilight [on Friday], it is permissible to cover it up with something that does not increase vapor as we said at the end of the chapter [two of Tractate Shabbat] “במה מדליקין ] – “With what may we kindle the Sabbath lights” for we are not able to make the decree lest he find that his pot has cooled off and he will heat it, for mere pots at twilight are hot. And Maimonides explained that mere pots at twilight are hot, as he explains, that the opinion does not suffer it because of the confusion of textual versions, for the textual versions are opposite each other, for he found in the Gemara that was before him in the chapter במה מדליקין/With what may we kindle the Sabbath candles – that he had the reading – for what reason did they say that we don’t cover it up with a thing that does not increase vapor once it becomes dark, as a decree lest he cover it with hot ashes, and for what reasons did they say that we don’t cover it with something that increases vapor while it is still daylight (on Friday) , decreed lest it becomes hot, and the readings are not such, but rather, for what reason did they say that we don’t cover them with a thing that does not increase vapor once it becomes dark as a decree lest it become hot and we don’t cover it with a thing that adds vapor while it is still daylight, as a decree lest he cover it with hot ashes."
+ ],
+ [
+ "שלחין – hides, it is the Aramaic translation of “he stripped/flayed [skin] and stretched forth.",
+ "ומטלטלין אותן – whether he covered them or whether he didn’t cover them for it appears like he mixed them – that is to say, to rely upon them.",
+ "ואין מטלטלין אותן – for they are Muktzeh/forbidden for use and/or handling on the Sabbath to spin or to weave, and even though he covered them for the time, he did not make them ownerless completely, and when he couldn’t designate them out for covering, but designated them for covering from carrying them.",
+ "כיצד יעשה – this one who covered them, how shall he take his pot – since it is prohibited to carry them and it is all covered in them.",
+ "נוטל – the cover of the pot that has the status of a utensil upon it, and even though that they are upon it, and we don’t care that it was not make a base for them, for it was not made other than to cover the pot.",
+ "רבי אלעזר אומר קופה מטה על צדה ונוטל – when he comes to take it, he tilts the basket on its side lest he take the pot and the wool-sheerings that from one side and from the other into the hole that is in the pot and if it is required to go back and to cover it, he won’t be able to carry the sheerings from here and there and to make a hole and return them into it.",
+ "וחכ\"א נוטל – [The Sages state that he takes] the pot and if the wool- sheerings fell out, and the hole did not become ruined, he returns pot to its place, and they did not prohibit him to take the pot, ab initio, a decreed lest the hole become ruined. But the Sages admit that if the hole did become ruined, he should not return the objects, and the Halakha is according to the Sages.",
+ "לא יכסנו משתחשך – for it is forbidden to cover it on the Sabbath, whether it is something that adds vapor, whether it is something that does not add vapor in the manner of covering it.",
+ "ונותן – on the Sabbath, under the pillow that he places under his head, and even though it is filled with spongy-wool substance or feathers, this is not the manner of covering with it.",
+ "כסת – larger than a pillow."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "במה בהמה יוצאה – since a person is commanded regarding the resting of his animal on the Sabbath and anything that guards through it the animal is not like a burden and anything that does not guard it is like a burden.",
+ "אפסר – a rope which ties the mouth of the animal.",
+ "והנאקה – In the Gemara (Tractate Shabbat 51b), it establishes it specifically as a white camel which requires greater guarding/watching.",
+ "בחטם – they take a kind of iron ring and pierce the nose of the camel and place it inside it.",
+ "ולובדקס – a donkey that comes from Libya and they are hard and strong and need greater watching/guarding than other donkeys found in the settlement.",
+ "בפרומביא – an iron bridle.",
+ "בשיר – a kind of clasp/brooch around its neck and a ring is fixed within it and they bring in a rope through the ring and pull the animal.",
+ "וכל בעלי השיר - such as hunting dogs and small animals.",
+ "יוצאים בשיר – tied on their necks with a rope set in the clasp.",
+ "ונמשכין בשיר – and if he wants he pulls the animal with the rope in the clasp/brooch.",
+ "ומזין עליהן – in their places as they are in the neck of the animal if it became ritually defiled through [contact with] a dead corpse.",
+ "וטובלין במקומן – they have the animal enter the water to ritually immerse the brooch/clasp and even though we hold that all utensils unique to the animal do not receive ritual defilement. The brooch/clasp and other things like it receive ritual defilement and require ritual immersion since they are made for humans to lead with it an animal as it is like a utensil made for usage by a human being."
+ ],
+ [
+ "מרדעת – a kind of small saddle and we place it on the donkey all day long in order that the donkey can be kept warm.",
+ "בזמן שהיא קשורה לו – from the Eve of the Sabbath (i.e., Friday) that he reveals his opinion that the donkey needs it to warm it up as people say that a donkey, even in the season of Tammuz (i.e., the middle of the summer) is cold for it, and it is not a burden but to tie/attach a cushion/pack-saddle on the donkey is prohibited because it is impossible to tie it on him other than if he supports it on the side of the animal and it is found that a living creature is being used and if he transgressed and tied it on, it is prohibited to go out with it.",
+ "לבובין – with leather that is we tie them up corresponding to their male genitalia so that they will not go up on the females.",
+ "שחוזות – that grasps their tails tied upwards so that the males will come upon them.",
+ "כבולות – they chain up their tails and tie them with their legs in order that the males will not come upon them.",
+ "כבונות – they tie a cloth around the lambs during the day to protect their wool so that it not become soiled.",
+ "צרורות – their breast nipples are tied up sometimes to dry up the milk when they squeeze them with strength and sometimes they tie a pocket on their nipples so that the milk will not drip to the ground and be lost.",
+ "ר' יוסי אומר בכולן – that is a burden.",
+ "חוץ מן הכבונות - which is protection for their wool so that it will not be soiled and it is an ornament/decoration.",
+ "יוצאות צרורורת ליבש – Rabbi Yehudah holds like the first teacher [of the Mishnah] that it is not a burden; however, to [keep them] dry which is fastened better one cannot make this decree lest it miscarry which it comes to include, but for milk where it is not fastened well, it is forbidden and we suspect lest it miscarry which it comes to include. And the Halakha is according to the first teacher [of the Mishnah]."
+ ],
+ [
+ "מטוטלת – a piece of strip/lining tied to its tail as a sign or for something else.",
+ "עקוד – they tie their hands and legs with chains so that they do not escape.",
+ "רגול – fold his hand over his arm and tie them.",
+ "לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך – as one and they all go so that it would not appear as leading them to the market to sell them.",
+ "אבל מכניס הוא חבלים בתוך ידו – so that the heads of the ropes would not be hanging and coming out from under his hands to the ground by a handbreadth or more in order that it would not appear like he is carrying the hanging ropes by his hand.",
+ "ובלבד שלא יכרוך – this is not in speaking in regard to the matter of the Sabbath here, but to the matter of mixed seeds and this is how it should be understood: He who gathers ropes in his hand, some of them of flax and some of them of wool, he should not twist one with the other for when he twists them, it is mixed seeds and his hand is warmed while holding them and this is forbidden."
+ ],
+ [
+ "בזוג – a kind of bell that we hang on the neck of the animal so that it sound would be heard while it is walking.",
+ "אע\"פ שהוא פקוק – [plugged] with a soft-spongy substance, for now its clapper of the bell does not ring to cause a sound to be made because it appears like he is leading it to be sold in the marketplace.",
+ "בסולם שבצוארו – when it has a wound, they place on its neck wood in the shape of warp and woof in order that it not turn its head to grasp at his wound.",
+ "ולא ברצועה שברגלו – an animal that strikes its legs against each other while it is walking, they make a sort of ring of a thick strap and tie it at the place where its legs strike against each other.",
+ "בחוטין - they make it as a sign so that exchange it for other chickens.",
+ "ולא ברצועות – that they tie/fasten its two legs together with a short cords so that they don’t jump and break the utensils.",
+ "בעגלה שתחת האליה – like a small wagon which they tie under the tail of the sheep for their tails are large in order that it does not become damaged by stones and rocks.",
+ "חנונות – there is a kind of wood called חנון where they bring chips from it and place it on its nose in order that it should sneeze and the worms from its head would fall off but for the males, it is not necessary to do this for when they gore each other, the worms fall off on their own.",
+ "בגימון – like a reed-grass yoke that is placed on the neck of the calf in order that it would be accustomed to bend its neck when it gets older.",
+ "בעור הקופר – a reptile that its fibers are thin like a needle and we tie its skin at the nipples of the cow so that the vermin do not suck [its milk].",
+ "ולא ברצועה שבין קרניה – whether for beauty or to protect it, it is forbidden for all additional protection is a burden for it.",
+ "פרתו של רבי אלעזר בן עזריה – it did not belong to him, but to his neighbor and because he did not protest it [as it was forbidden] , it is called by his name."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "במה אשה. שבראשה – it refers to all with threads of wool and flax and a strap that plaits/twists on them the hair of her head. And what is the reason that she should not go out with them on the Sabbath? Because the Sages stated that she should not immerse in them on weekdays until they become weak/decay, therefore on the Sabbath, she should not go out in them lest perhaps she remove it when she is engaging in the commanded ritual immersion and unties them and comes to carry them four cubits in the public domain",
+ "עד שתרפם – to permeate/penetrate them a bit and that they would be softened and that water could enter between them so that they would not leave a space between the partitions during the ritual immersion.",
+ "בטוטפת – a fringe that they tie on the forehead from ear to ear.",
+ "סנבוטין – hanging on the forehead ornament and comes on the temples until the jaw. Poor women make them of kinds of colors/dyed stuff; the rich make them of silver or gold and because they are important, they suspect lest they loosen and point to its neighbor.",
+ "בזמן שאינן תפורין – with her head-dress on her head but if they are sewn on, one doesn’t have to fear to include it for one does not take the head-dress/netting from her head in the public domain, for she would reveal her hair.",
+ "בכבול – a piece of cloth like a small turban that we tie on the forehead and place the fringe on it so that one would not damage the fringe on the forehead, but sometimes the woman is decorated with it without the fringe.",
+ "לרה\"ר – but to the courtyard, it is permitted, and everything mentioned above is prohibited, even in the courtyard, for they decreed concerning this that a woman should not decorate herself on Shabbat at all, neither in the courtyard nor in the public domain, but the hair-net they permitted so as to not prohibit all of her ornaments and become repulsive to her husband. But Maimonides explained that the public domain refers to all of the ornaments that are mentioned in our Mishnah and all of them are not forbidden but as a decree lest a woman bring them four cubits within the public domain.",
+ "עיר של זהב – a golden crown made like the shape of Jerusalem.",
+ "ולא בקטלא - an ornament that is placed on the neck in an emergency and a woman chokes herself with it in order that she shows that she shows her flesh, and in Arabic, “Makneka.”",
+ "ולא בנזמים – nose-rings, but earrings, one can out with them.",
+ "חותם – a form to seal letters or any secret thing and even though it is an ornament, it is forbidden lest she loosen it and point it out but if it has a seal, it is not an ornament for her, we say further on that she is liable for a sin-offering and even though she brings it out with her finger in the manner of clothing, because sometimes the husband removes it from his finger and gives it to his wife to hide it and she puts it on her finger and walks with it, and it is found that in the manner of removing it and similarly a ring that has no seal on it that is not an ornament for a man for it is not an ornament for a man, he would be liable for a sin-offering even though he removes it from his finger in the manner of clothing, for sometimes a woman will give it to him that he would take it to an artisan and he removes it with his finger.",
+ "ואם יצאת - if a woman went out with all of these that we forbid until here in our Mishnah, she is not liable for a sin-offering for all of these are ornaments and the Rabbis are the ones who decreed lest she loosen it and show it."
+ ],
+ [
+ "בסנדל המסומר – [a nail-studded shoe] of wood in which they fasten nails to strengthen it and they prohibited it on the Sabbath and on Jewish holy days because of an incident that took place that one time, they were hiding in a cave because of the decree [of the Romans against Torah study] and they heard a sound on top of the cave, and they thought that they were coming upon them, they pushed each other and killed each other with the nails that were in their sandals/shoes and because this event took place on Shabbat, they forbade it on Shabbat and on Jewish holy days which is a day of crowds/assembly like the Sabbath.",
+ "ולא ביחיד – and not with a singular sandal/shoe.",
+ "בזמן שאין ברגלו מכה – that are those who say that the reason is lest someone suspect him that the second sandal is hidden under his cloak/arms and he takes it out on Shabbat; and there are those who say that perhaps he is making sport about it and pulls it off to the one that is on his foot and brings it in his hand. But however, at the time that there is a wound on his foot it is permitted to go out with an individual sandal on his foot that has not found because his wound forces it upon him.",
+ "ולא בקמיע – that he suspends for healing purposes.",
+ "שאינו מן המומחה – from an individual specialist who has healed three people, but an amulet which has been taken from an individual specialist who healed three individuals with the rest of the amulets even though he was not smitten, the amulet is permitted for it is an ornament/decoration for the sick person like his one of his clothing.",
+ "וקסדא – a bronze helmet.",
+ "מגיפין – kind of bronze leggings that one wears in battle and because they are not warn other during the time of war, it is prohibited to wear them on the Sabbath."
+ ],
+ [
+ "במחט נקובה – that they sew with it, and it is not an adornment and she is liable for a sin-offering even though she takes it out on her clothing and not in her hand, for an artisan who took it out in the manner of his artisanship is liable for a sin-offering.",
+ "בכוליאר – a utensil that a woman draws a circle on her head like a ring that surrounds the head, and it is a burden, because most women do not go out with it.",
+ "בכובלת – a band of silver or of gold that has a perfume tied to it to remove bad odors that a woman has.",
+ "של פלייטון – myrrh that we call “Musko.”",
+ "וחכמים פוטרין – for they hold that these are adornments and ab initio, she is not allowed, for perhaps she will loosen it/pull it off to show it. But the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "",
+ "תריס – a shield made in a three-fold shape.",
+ "אלה – a round shield and both are made of wood, but I heard that אלה is a “Matza/Mamtze” in the foreign language and in Arabic “Dasus/Davus.”",
+ "וכתתו חרבותם לאתים – but if they are ornaments, they would not be idle in the future.",
+ "בירית – a brooch/clasp on the leg to hold the leggings so that they don’t fall and people would see her legs; therefore, she is pure, and it is not an adornment for beauty (see Tractate Shabbat 63a), and it is a useful utensil which is none other than a utensil that guards another utensil, similar to the rings of utensils that are pure.",
+ "יוצאין בה – for it is the manner of dress and one should not fear lest it becomes loose and she shows it, so that she will reveal her leg.",
+ "כבלים טמאין – there was a family in Jerusalem whose steps were large and their virgins would fall off and they placed a chain between each brooch that was on her legs and they made ankle-chains so that their steps would not be so large and that their virgins wouldn’t fall off; therefore, it is the sex chain of man and not the usage of a utensil , therefore it is susceptible to receive ritual impurity.",
+ "ואין יוצאין בהם – lest the chain falls which is of gold and would show that when he takes the chain, the leg is not revealed, for it is a brooch that stands in its place."
+ ],
+ [
+ "חוטי שער – detached hair that she made it like bands and she plaits/twists in them her hair or even ties them on her forehead a fastened tie, she goes out with them for they are not similar to bands of wool or bands of flax from above, because the water enters into them and if she happens to have a ritual immersion, she does not need to be afraid nor come to carry them.",
+ "בין משלה בין משל חברתה בין משל בהמה – it is necessary [to teach all three of them] for if it (i.e., the Mishnah) had only taught “of her own,” because it is not detestable, but of another’s [hair] which is detestable to her, I might say, that we should fear lest she loosen them and carry them; for if it (i.e., the Mishnah) had taught “of another’s,” because it is like her the same class or size, it would not be recognized and would not laugh at her, and because of this, there is nothing to suspect lest she loosen it and carry it, but “of an animal’s” which is not of the same class or size, and because it is recognized, I might suspect perhaps she took it off and carried it, hence, it is necessary [to teach all three].",
+ "בזמן שהן תפורין – to weave into her hair for furthermore, she will not loosen them to carry them.",
+ "לחצר – it is referring to a hair-net and a wig, for she is forbidden to get up and go out with it to the public domain, and now we learn that to the courtyard, it is permitted.",
+ "פאה נכרית – a woman who lacks a lot of hair takes the hair of other women and places it on her head, and she appears as if it is her hair.",
+ "במוך שבאזנה – that she puts in to absorb her moisture/secretion of the pus of the ear.",
+ "שבסנדלה – so that the shoe will not damage the heel of her foot.",
+ "לנדתה – in the same place that will absorb the blood and not soil her clothing, and even though it is not tied, if it falls, she will not come to carry because of his detestability, but the wool that is in her ear and/or that is in her shoe, she will not go out other than if it is tied and fastened.",
+ "בפלפל – that she places in her mouth because of the odor of the mouth.",
+ "ובגרגיר מלח – that she places for healing the illness of the teeth.",
+ "שן תותבת – it rests in her jaw in the place of the tooth that fell out.",
+ "ושן של זהב – a tooth that changed its appearance on account of decay, they cover it with gold.",
+ "רבי מתיר – to go out with it for she will not loose it and carry it, in order to not reveal her defect.",
+ "וחכמים אוסרים – because it is different from the rest of her teeth, lest she laugh about it and loosens it and comes to carry it. And the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "בסלע – a coin that has on it an image.",
+ "שעל הצינית – a wound that is under the toes of the foot (i.e., a bunion, callus) and they tie on it a coin that has an image for healing purposes.",
+ "הבנות יוצאות בחוטין – small girls pierce their ears and they don’t make for them earrings until they get older and place threads or chips in their ears so that their ears won’t close up.",
+ "ואפילו בקסמים – an additional thing is mentioned, for even though it is not an adornment of beauty, it was their practice and it was not a burden.",
+ "ערביות – Jewish girls in Arabia.",
+ "רעולות – wrapped up on their heads and their faces are covered other than their eyes in the manner of Arab women.",
+ "",
+ "פרופות – that they wrap themselves in a shawl/cloak and hangs a strap on one edge opposite her neck and with the other edge, she attaches a stone or a nut and ties the strap in a bundle, so that the shawl does not fall from her."
+ ],
+ [
+ "פורפת – attaches; it the Aramaic translation of hooks of cloaks.",
+ "ובלבד שלא תפרוף לכתחילה – it refers alone to the coin, that she should not loop up ab initio on the coin [on the Sabbath] because it is forbidden to carry it."
+ ],
+ [
+ "הקטע – whose leg was mutilated/crippled",
+ "יוצא בקב שלו – that make for him a kind of frame of a leg and hollow it out a bit to place the head of his foreleg in it, and it not supported on him, and it is permitted to go out [on the Sabbath] with it for it is his shoe but Rabbi Yosi prohibits it, for it is not an adornment, but the law follows Rabbi Yosi.",
+ "ואם יש לו בית קבול כתיתין – that are hollowed out in it in order to be a receptacle for thin pads and wool to place at the head of his foreleg on it, they receive defilement through contact, but if it has only a receptacle for his foreleg alone without pads, it is not a receptacle for defilement and it is like a simple wooden utensil that is similar to a sackcloth that we require for his receptacle is designed to be carried by hand what we give him, but his foreleg doesn’t carry the utensil.",
+ "סמוכות שלו – there is a cripple of his two legs who walks on his forelegs and on his leg from under the hip-bone to the ankle/the knee and its surrounding parts and makes leather cushions tied to the cripple’s forelegs.",
+ "טמאים מדרס – if he has a flux which [the pads] are made as supports for his body and they become susceptible to uncleanness caused by treading contact, and they are made the original causes of Levitical uncleanness.",
+ "ויוצאין בהם בבת – for they are his adornment.",
+ "ונכנסין בהן לעזרה – for even though the Mishnah )Tractate Berakhot, Chapter 9, Mishnah 5) that he should not enter the Temple mount with his shoes, these are not shoes because they are not at the head of his feet.",
+ "כסא – there is a cripple whose sinews of his foreleg have dried out and shrunk and even on his knees, he is incapable of walking and makes a kind of low stool and he sits upon it, and when he walks, he supported on his hands by small benches and uproots his body from the earth and is thrust before him and he returns and it is pleasant on his back and the stool is tied to his back.",
+ "סמוכות – of the same limb, they make for him cushions of leather or of wood for the top of his forelegs or his feet that are hanging and when he leans on his hands and uproots himself, he leans also on his legs a little bit.",
+ "ואין יוצאין בהם בשבת – for these that suspected and were not weaved/place him on the ground, sometimes they loosen and comes to carry them. And thee are those who say, they are not needed for him so much, and they are a burden [being carried].",
+ "ואין נכנסין בהן לעזרה – for they are shoes.",
+ "אנקטמין – a kind of visage of a strange man that we place on the face to frighten young children. Another explanation: a donkey that clowns make and carry on their shoulders.",
+ "טהורים – from receiving defilement for they are not utensils used nor are they adornments."
+ ],
+ [
+ "בקשרים – a son who has longings for his father, the father takes a strap of the right shoe and ties it to the child with his left [arm] and all the while that this tie is upon him, the longings become feeble from him as an heirloom/treasure and as such it is taught that the sons, unlike the daughters have longings for their fathers like children.",
+ "בזוגין – like small bells. The Aramaic translation of golden bell is a golden bell."
+ ],
+ [
+ "החרגול – a kind of locust, as it is written (Leviticus 11:22): “[of these you may eat the following: locusts of every variety; all varieties of bald locust;] crickets of every variety; [and all varieties of grasshopper],” and we suspend it in the ear and it heals his earache.",
+ "ובשן שועל – that we use for sleep for one who cannot sleep in order that he sleeps, we suspend upon him the tooth of a dead fox.",
+ "ובמסמר הצלוב – a nail that is in a tree that is suspended, if we place it on the swelling that is on the wound, it will remove the swelling. But Maimonides explained that we place it on the neck – he who has a third inflammation and it will cure him.",
+ "ורבי מאיר אומר אף בחול אסור – But the Halakha is not according to Rabbi Meir, for we hold that every thing that is for medicinal purposes, it lacks from the ways of the Amorites, and we don’t call it (Leviticus 18:3): “nor shall you follow their laws.”"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כלל גדול. השוכח עיקר שבת– since he thought that Shabbat is not in the Torah, and even though that from the beginning, he had heard [about Shabbat] but now had forgotten it.",
+ "אינו חייב אלא חטאת – on all the Sabbaths that he had desecrated for all of it is one [inadvertent] error as it is written (Exodus 31:13): “you must keep my Sabbaths,” and which implies one observance for any Sabbaths.",
+ "היודע עיקר שבת – that is Shabbat in the Torah and creative work was forbidden on it, but he did many forms of creative work on many Sabbaths via the inadvertent error on Shabbat for he does not know that Shabbat is today, he is liable for each and every Shabbat one sin, and on this, it is stated (Exodus 31:16): “The Israelite people shall keep the Sabbath” that implies that observance of each and every Shabbat, that is to say that he is liable for a sin-offering on each and every Sabbath and even though that it was not known to him in the meantime and it is one act of forgetfulness, we say that the days that are in-between that is a knowledge that is impossible that he hadn’t heard [about Shabbat] in the meanwhile that this day was Shabbat but he was not reminded of the creative works that he did on it. Therefore, each and every Shabbat is one error.",
+ "היודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה – that he did not know that the forms of creative work were forbidden and he performed them several times on several Sabbaths, he is liable for each of the chief labors that are forbidden on the Sabbath one sin-offering and even though he went back and repeated them (i.e., the forbidden labors) on several Sabbaths, each principal form of labor is one error and he was not informed about it in the interim and here one cannot say that the days in-between are considered knowledge [of them] to differentiate, for the days in-between he would not know which chief labor is forbidden and which is permitted other than if he sat and engaged before Sages in the laws of Shabbat. And the same law applies that he is liable on two derivatives of two primary forbidden forms of labor whereby each one is divided into one sin-offering apiece, but if he had done a principal form of forbidden labor and its derivative or two derivatives of one principal forbidden labor, he is not liable other than for one [sin-offering] as it is taught at the end of the Mishnah: A person who performs many forbidden actions of one prohibited labor [on the Sabbath], he is not liable for other than for one [sin-offering] such as two derivatives of one primary forbidden labor because it is like a person who performed an action and repeated it in one act of forgetfulness and there is no separation/division of sin-offerings with one act of forgetfulness but other than the actual transgression which is not similar or distinguished on [many] Sabbaths for the matter of an error on Shabbat."
+ ],
+ [
+ "הזורע החורש - the fact that “ploughing” is not taught at the beginning and the Mishnah and afterwards “sowing” like the way of the whole world is to inform us that if the land was hard and they ploughed and then sewed and then afterwards ploughed, he is liable for the second ploughing because of “ploughing.”",
+ "הקוצר – seeds and one gleans/harvests the trees, he is liable because of “reaping.” (Tractate Shabbat 73 b).",
+ "המעמר – collecting detached seeds and collects them in one place.",
+ "הזורה – passing through to the wind.",
+ "הבורר – the refuse in his hand or in the basket used as a sieve.",
+ "והמרקד – in a winnow/sieve, and even though that they are similar to each other, each one is considered separately; alternatively, they are not at the same time, but rather one after another.",
+ "והאופה – there was no [baking] in the Tabernacle for there is no baking other than with bread and bread does not belong in the labors of the Tabernacle but rather, it (i.e., the Mishnah) taught that the arrangement of bread was taken; however, cooking which is considered like the [forbidden] labor of baking was in the Tabernacle with the spices of the color of bluish, purple-dye and scarlet-dyed. If he stirs the pot and places a covering on top of the pot that is standing on the fire, he is liable because of [the prohibition of] cooking and all of these above are considered in our Mishnah: “One who sews, ploughs, threshes, etc., all of these are with spices of color in the building of the Tabernacle.",
+ "הגוזז צמר – and all the rest of these labors belong with wool of blue of the labors of the Tabernacle.",
+ "המלבנו – laundering it in the river.",
+ "המנפצו – beat it with a rod; alternatively, comb it with a comb.",
+ "המיסך - “ordir” in the foreign language.",
+ "בתי נירין - takes two threads in the midst of the portion of the web produed by pasing the spool with the woof across the warp.",
+ "הפוצע – he removes the threads of the woof that are above the warp, or the warp that are above the woof for the purpose of weaving.",
+ "והקושר והמתיר – for such are the sides of the snail for from it they produce the bluish-dye, they tie and untie for sometimes it is necessary to take threads from this net to add on to the other and untie from here and tie there.",
+ "והתופר – and tearing also that are in the curtain for a curtain that a moth ate and made a small and round hole must tear downwards and upwards so that the sewing of the hole does not have wrinkles/folds.",
+ "והתופר שתי תפירות – that he tied them up, for had he not tied them, they would not exist and he would be liable for [violating] two [principal forms of labor] because of tying and because of sewing.",
+ "הצד צבי – and all of the labors concerning its hides apply which were used to cover the Tabernacle.",
+ "המולחו והמעבדו – The Gemara (Tractate Shabbat 75b) that salting the skin is the same as curing the skin, but they exclude one of them and place marking lines in its place, for placing marking lines is one of the primary prohibited forms of labor.",
+ "הממחקו – to scrape his hair.",
+ "מחתכו – to trim and cut straps and sandals.",
+ "וכותב ומוחק – they were in the Tabernacle that they would mark on boards to know which would be its pair and he would write a letter on this one and a letter one that one and sometimes he would err and erase it.",
+ "מכבה ומבעיר – with fire that was under the symbols of the scholars.",
+ "מכה בפטיש – the completion of work for so the artisan strikes the block with the completion of the work and the striking with a hammer is not liable until the end of the work [has been reached]. But the number of the first teacher of the Mishnah who counts primary forms of work as forty minus one, even though he returns and considers each one individually comes to teach us that even if a person did all the work in the world on one Shabbat in one act of forgetfulness, it is impossible that he would be liable for more than forty sin-offerings for all of them the rest of the labors are derivatives to these primary forms of work and it is found that he performs a primary form of work and its derivative and is not liable for anything other than one."
+ ],
+ [
+ "כל הכשר להצניע – which is something that is made for usage by a human being.",
+ "ומצניעו כמוהו – that has the appropriate measurements to be stored/hidden away.",
+ "אין חייב אלא המצניעו -if something was done that was beloved by one person and he stored it away, he is liable for his removal of it if he took it out but another individual is not liable on it for concerning him it is not a [forbidden] form of work."
+ ],
+ [
+ "עצה – straw of kinds of pulse/peas (Tractate Shabbat 76a).",
+ "כמלוא פי גמל – its measurement is larger than that of a cow’s mouthful and the mouthful of a cow is not obligated for straw, for it is not appropriate for a cow.",
+ "",
+ "פי טלה – it is larger than the mouth of a kid (i.e., goat), therefore, ears of corn which are not appropriate for a kid, one is not liable for the mouthful of a kid until there is enough for the mouthful of a lamb, but grasses since they are appropriate for a kid and a lamb one is liable even for the mouthful of a kid.",
+ "לחין – that are appropriate for humans ",
+ "like dried figs, for this is the measure for all human food on Shabbat but not for the mouthful of a kid for moist foods are not appropriate for kids.",
+ "מצטרפין – all of the foods of a human – these with those.",
+ "חוץ מקליפיהן – which are not [considered] food and do not complete the measure.",
+ "ועוקציהן – the tail of the fruit which is a mere tree.",
+ "וסובן – husk of wheat that falls off because of crushing/pounding.",
+ "ומורסנן – that remains in the winnow but Maimonides explains the opposite that their fine flour is thicker and worse than bran flour.",
+ "חוץ מקליפי עדשים – [that combine/are included together].",
+ "שהן מתבשלות עמהן – to exclude the outer husks which fall off when it is harvested and the husks of the beans at the time that they are moist and cooked with their husks; for Rabbi Yehuda they are included together with foods for the measurement of dry figs but not dried foods which are not consumed with their husks because they appear like flies in a bowl, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "המוציא [יין] כדי מזיגת כוס – [of wine] for the Blessing after the Meal which is one-fourth part of a רביעית of pure wine in order that he would mix it to a percentage of one [part] of wine and three [parts] of water and he will become consistent with a quarter of a “log” (which equals the volume of six eggs) which is the measurement for a cup [of wine] for a blessing.",
+ "כדי גמיעה – what a person absorbs at one time but the milk of a ritually impure animal that is not proper for drinking, its measure is to paint the eyelids [for medical or for cosmetic purposes] of one eye (see Talmud Shabbat 78b and the end of Mishnah 3 of our chapter).",
+ "על הכתית – a wound on the back of horses and donkeys on account of the burden; and I found it written that the inflammation that comes out of the hide of the flesh that when it reaches a boiling point it makes a head about and it is called the “mouth” of a scab, and even though the honey is principally for eating, because its healing [capacity] is found, and it is “something,” we go according to the smallest measure possible for a strict [ruling].",
+ "אבר קטן – [smallest limb] of a one-day old baby which is the little toe of the foot.",
+ "לשוף – to rub and dissolve them.",
+ "קילור – that we put on the eye.",
+ "ושאר כל המשקין – that we don’t use for medicinal purposes.",
+ "שופכין – decaying waters and they are fit to stamp the clay.",
+ "ברביעית – even wine, milk and honey, whose measurements are not mentioned in the Mishnah other than those who set them aside (see Mishnah Shabbat, Chapter 10, Mishnah 1), but the rest of all people, they are not liable other than for a quarter of a “log”(i.e., the volume of six eggs), and Rabbi Shimon holds that when he himself sets something aside/stores away, he requires a small measurement and less than that amount he is not liable for it, for Rabbi Shimon does not hold that all that is not fit to set aside, we do not set aside/store it like him for he will become liable for it, but sets aside/store away a little bit, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "אזן לקופה – to hold on to it.",
+ "תלאי – to suspend it and this is less than the measurement of a handle for a basket.",
+ "מדת מנעל – to show to an artisan: “like this measure I need” and its measurement is less than a hanger.",
+ "נייר – they make it from grasses.",
+ "קשר של מוכסין – sometimes when a person pays his tax at the head of the river from this side, and he transfers to him a signature to show the him that he already paid the tax and it was his practice to write two large letters as a sign and they were larger than our two letters.",
+ "נייר מחוק – it is not appropriate to write again, therefore, he needs a large measure to wrap around the mouth of the flask/bottle."
+ ],
+ [
+ "לעשות בו קמיע – to cove with it the amulet.",
+ "קלף כדי לכתוב [עליו] פרשה קטנה – for since his ink was expensive, he didn’t make from it the tax-collector’s receipt but rather [only] Tefillin and Mezuzot and he was not liable for a small measure.",
+ "דיו כדי לכתוב שתי אותיות – to mark on two segments of a utensil or on two boards to couple them.",
+ "בדי לכחול עין אחת – for modest women who walk wrapped up do not reveal other than one eye and they color/paint it."
+ ],
+ [
+ "השבשבת – the hunters place a planed board at the head of a reed and put glue on it and the bird sits on it and is fastened to it and most put a lot of glue on it in order that the bird will be fastened to it.",
+ "לעשות בו נקב קטן – a utensil that place on it pure silver and we close up its mouth with pitch or bitumen/sulfur and it makes while closing It a small hole to remove the pure silver.",
+ "חרסית – crushed bricks.",
+ "לעשות פי כור – the mechanic’s bellows enter into it.",
+ "פטפוט – a leg for the place where the smelting pot sits for we set it down it and a base is made for it.",
+ "סובין כדי ליתן על פי הכור של צורפי זהב – in a place where there isn’t charcoal, they smelt gold in fire of coarse-bran. Another explanation: they would customarily place coarse bran on the mouth of the bellows’ hole when they smelt the gold.",
+ "לסוך קטנה שבבבנות – girls who reached their period of maturity, and they had not come to menstruation, the poor girls would line it with plaster and menstruation would quickly come and also remove the hair and the rich girls with line it with fine-flour, and the daughters of royalty with olive oil that had not grown one-third.",
+ "כלכול – the temples, and we paint the skin with a depilatory of plaster to cause the hair to lie down.",
+ "אנדיפי – lower than the temples a bit and we call it temple, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda nor according to Rabbi Nehemiah."
+ ],
+ [
+ "אדמה – red plaster/clay.",
+ "מרצופין – large sacks which we carry for business on ships and we seal them In the manner in which we seal letters and their Rabbinic measure is less than that of Rabbi Akiba, and the Halakha is according to the Sages.",
+ "כדי לזבל ברישא – leek-greens and its measure is less than cabbage stalks and Halakha is according to the Sages.",
+ "מלא כף סיד – spoon of plasterers.",
+ "כדי לעשות קולמוס – that reaches to the joints of his middle fingers.",
+ "עבה – which is not appropriate for writing.",
+ "מרוסס – crushed and broken.",
+ "ביצה קלה – the egg of a chicken, and why do we call it the smallest of eggs? For it is easy to cook more than other eggs and the measure required in order to cook it is like a dried fig [size] from it.",
+ "טרופה – mixed with oil.",
+ "ונתונה באלפס – it was already warmed and it cooks speedily."
+ ],
+ [
+ "תרווד – spoon.",
+ "חף – a tooth from the teeth of the key that we open with it doors, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda (see Talmud Shabbat 81a).",
+ "כרכר – of weavers and we transfer it on the warp (i.e., longitudinal direction) when it is stretched before him and he presses the threads.",
+ "כדי לזרוק בבהמה – an a person doesn’t have to trouble him to throw a stone because of bird to chase it away, for one’s mere voice is enough for him."
+ ],
+ [
+ "בין פצים לחבירו – when they arrange the boards and the pillars and the beams and make rows of beams on the ground, and there is a space tween this one and that one, we support it underneath so that it does not become curved.",
+ "זכר לדבר – for it is considered earthenware when taking the fire out in it.",
+ "לחשוף – to lift up/raise",
+ "מגבא – a small hole where the water is gathered in it, so we see that it is considered earthenware also in the receiving of water, and Halakha is according to Rabbi Yosi."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אמר ר\"ע מנין לעבודת כוכבים שמטמאת במשא – since they are concerned above with an Asmakhta/a scriptural text used as a support for a rabbinic enactment and the Biblical verse of (Isaiah 30:22): “You will cast them away like a menstruous woman,” it is a support to the Biblical verse that was brought above (Isaiah 30:14 – see Tractate Shabbat, Chapter 8, Mishnah 7): “So that no shard is left in its breakage;” alternatively, because it was necessary to teach (Tractate Shabbat, Chapter 9, Mishnah 3), “from where do we learn that we wash the circumcised child on the third day if it falls on the Sabbath?,” they taught these which are compared to it.",
+ "מטמאה במשא – a person who carries it should wash his clothes and even if he didn’t touch it, such as it was in a box or something like that, and the Rabbis dispute on the statement of Rabbi Akiba and state that he does not become ritually defiled other than through contact like an unclean reptile, and the Halakha is according to the Sages.",
+ "תזרם כמו (אשה) דוה – that is to say, it should be in your eyes like foreigners like depressed like a menstruant woman, as it is written (Leviticus 15:33): “and concerning her who is in menstrual infirmity” and the Biblical verse is speaking about idolatry."
+ ],
+ [
+ "שהיא טהורה – that it is not susceptible to ritual defilement.",
+ "בלב ים – for it is obvious that a ship is in the heart of the sea, but rather, it comes to inform us that a ship is a receptacle/pouch; just as the see is ritually pure, so too the ship is pure, and even it if is of earthenware, and even if it is laden on the dry land and they lowered it into the sea.",
+ "שזורעים בה חמשה זרעונים – and there is within it in order to set aside between them the appropriate difference so there will not be any confusion/mixture.",
+ "ארבעה בארבע רוחות להערוגה – they fill each direction until near the corner and in the middle, they don’t sow other than one globule in order that the globule that is in the center will be distant three handbreadths from what is sown in each direction, for the measure of absorption of each sown area is one-and-one-half handbreadths , and even though that nearest the corners in the directions of the seeds that are closest to each other, and there isn’t between them a distance of three handbreadths, and they absorb from each other, and in this case there is no room for doubt, for the Biblical verse was strict only about Kilayim/mixed seeds, and there was no confusion, and we don’t concern ourselves about absorption as it is taught in the Mishnah (Tractate Bava Batra, Chapter 2, Mishnah 12): “If there was a fence between them, this one relies on the fence from this direction and the other relies on the fence from that direction” and even though they absorb from underneath , and here there is a large recognition that the the this direction is sown to the north and the south and that direction is sown to the east and the west, but between the intermediate seed to the seeds of the directions, there is no recognition, and if they were brought close, there would be confusion; therefore, there is a need for distance in order to absorb.",
+ "שנאמר כי כארץ תוציא צמחה – (through the analysis of words in the verse – Isaiah 61:11: “For just as the earth brings forth her growth, and a garden makes the seed shoot up, (So the LORD God will make victory and renown shoot up in the presence of the nations”]) – \"תוציא\" /bring forth – is one; \"צמחה\"/her growth – is one; \"זרועיה\"/the seed – is two; \"תצמיח\"/shoot up – is one – that makes five. But the six handbreadths cannot be derived from Biblical verse but rather it is established by the Rabbis that the five rows of plants in six handbreadths, the four corners will not absorb from the middle and the middle will not [absorb] from the corners, for the measurement of absorption of each seed is a handbreadth and a half; therefore, Scripture hints that five rows of plants in one bed that is six handbreadths, is as stated. And in Tractate Kilayim, I explained the laws of a a bed and its details and its specifications, but here I shortened it."
+ ],
+ [
+ "שהיא טמאה – for on the third day, her semen has not yet become decayed – and she is worthy to conceive and to have a fetus created from her and we call it semen – that is worthy of being sown.",
+ "לשלשה ימים – for Scripture was strict on those who were defiled by emissions at the Giving of the Torah, therefore, it separated them three days and did not concern itself if they would discharge afterwards on the forth day of separation that decays/is offensive and not worthy of being sown. And the Halakhic decision is that the a woman who discharges on the third day is ritually pure, and our Mishnah is a faulty version, and should teach: “From when does a woman who discharges semen on the third day that she is ritually pure, as it states (Exodus 19:15): “Be ready for the third day: [do not go near a woman].” And the three days that are mentioned in the Biblical verse is equivalent to the third day, for on the third day of separation, the Torah was given. Alternatively, it (i.e., our Mishnah) is not a faulty version but rather, it is [the Rabbis of Rabbi] Eleazar ben Azariah [who] hold that she who emits on the third day is impure, and the Halakha is not [like them].",
+ "מנין שמרחיצין וכו' – even in hot water that was heated on the Sabbath, for even on the third day, [the child] is in danger, and all the more so, on the first and second days, for hot water strengthens the body of the baby boy and heals him.",
+ "לשון של זהורית – like the language of a red wool that they would tie half on the head of the goat that was sent to Azazel and half on the precipice, and when the goat was pushed down, the strip would turn white and everyone knew that their sins were atoned for."
+ ],
+ [
+ "מנין לסיכה שהיא כשתיה – not actually like drinking to make him liable for extirpation, but that it is forbidden."
+ ],
+ [
+ "ביצה קלה – the egg of a chicken is easier to cook more than other eggs, and not in order to cook all of it but like a dried fig’s worth of it,, and it is placed in a tightly covered pot.",
+ "ומצטרפין – all kinds of spices with each other.",
+ "אסטיס – “Neel” in the Arabic language and its color is similar to Tekhelet/the purple-blue thread used on the Tzizit.",
+ "ופואה – the reeds of gras that we color them red, and in Arabic “Alphu-ha.”",
+ "סבכה – at the head of the net-work/matting which is made like a triple-thread/twist/network in which they place a bit of cloth.",
+ "נתר – a kind of soil and it shines, and we called it “Alum” in the foreign language.",
+ "בורית – a kind af plant that cleans and purifies.",
+ "קמוניא – a grass that cleanses the hands in its dust to remove the filth, and in the language of the Talmud, it is called “pull out that which is stuck in” and in Arabic we call it “Alkeli.”",
+ "ואשלג – it was not explained to me what this is.",
+ "על הכתם – that is found in the clothing and it is not known if it is the blood of a menstruant woman or not – we remove seven things to examine him with them, and among them are these four signs, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda (see Tractate Niddah, Chapter 6, Mishnah 9)."
+ ],
+ [
+ "פלפלת כל שהוא – that appears like scent of the mouth, but this is not the pepper that is found among us.",
+ "עטרן כל שהוא – that heals a person whomever has a pain in half of his head.",
+ "מיני בשמים כל שהן – for a good scent.",
+ "מיני מתכות כל שהן – that is appropriate to make from them a small goad/end of the handle of a ploughshare/iron point on the staff.",
+ "מקק – rottenness that falls from scrolls or covers that wore out – from the language (Zechariah 14:12): “Their flesh shall rot away [while they stand on their feet].”",
+ "שמצניעים אותו לנונזו – for every sacred thing required being hidden away.",
+ "מאומה – so we see that the Biblical verse thought to forbid it and he does a great repair, and he removes idolatry from his house, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "הרוכלין - those who sell spices for the decoration of women and they have small boxes for the stones of the spices.",
+ "אינו חייב אלא חטאת אחת – all of them are one “taking out.”",
+ "פחות מכגרוגרת – even though all the foods, their measure is like a dried-fig’s bulk, these, since they exist for planting even with less that a dried-fig’s bulk, they are liable, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda ben Beteyra who said five.",
+ "זרע קשואין – it is more important than the other seeds of the garden, and similarly, the seeds of gourds and the seeds of Egyptian beans, and he calls them “Fasli” in the foreign language.",
+ "חגב חי כל שהוא – we hide it for a small child to play with it.",
+ "מת כגרוגרת – like the law for other food stuffs.",
+ "צפורת כרמים – a bird that is found between the male palm-trees.",
+ "בין חיה בין מתה כל שהוא – for we make from it a medication to make bright and to make wise.",
+ "חגב חי טמא כל שהוא – but the first Tanna/teacher holds that if it is ritually impure, we don’t put it away for a young child, lest he come and eat it, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "המצניע – prior to Shabbat",
+ "לזרע ולדוגמא – to demonstrate that he has artist’s materials and that [people] will buy from him.",
+ "ולרפואה – and he forgot on Shabbat why he had stored them away and merely took them out, he is culpable however small the amount, for on the first thought he took it out and considering it.",
+ "אלא בשיעורו – each one has a prescribed quantity for it.",
+ "חזר והכניסו – he who stored it away less than its prescribed quantity and removed it, if he considered it that it wasn’t to sow it and then went back and brought it in.",
+ "אינו חייב – in his bringing this in other than if it has the complete prescribed quantity for since he had considered not to so it, his intention was nullified and he is like any person."
+ ],
+ [
+ "על האסקופה – which is a Karmelit such as that it is higher than three [handbreadths] and up to nine [handbreadths] and is wide four [handbreadths].",
+ "שלא עשה מלאכתו בבת אחת – he did not perform an uprooting from the private domain and a placing down in the public domain which is the place of liability for in that, it would be a complete [cycle] of [forbidden] work, but rather, he uprooted from the place of liability and placed it down in a Karmelit, which is exempt in that placing it down, and then went back and uprooted it from the Karmelit which is not a place of liability and placed it in the public domain, and it was found that there was no uprooting done from a place of liability and a placing down in a place of liability at one [and the same] time.",
+ "אסקופה החיצונה – a balcony before the the opening of he house at the side of the public domain.",
+ "עד שיוציא – that is to say, other than if he removed at first all of the basket and we are not teaching other than regarding a basket filled with cucumbers and gourds which are long and there are yet some of them inside. But if it (i.e., the basket) was filled with mustard of which there are a lot of them and all of them are from the outside, it is made as one who had removed the entire basket and he is liable [a sin-offering]."
+ ],
+ [
+ "שכן משא בני קהת – they would carry it on their shoulders and the right or left and the bosom are the way of the world.",
+ "מרפקו – the middle joint of he arm and in Arabic, such is its name: “Marpik.”",
+ "באפונדתו – a hallowed out area.",
+ "פיה למטה – that is not the manner of removing something, but if its opening is upwards, this is the manner of taking something out. Another explanation of אפונדתו – clothing that one wears close to the skin to receive the sweat, and is customary to make it in like pouches/pockets and where they turn it inside out from the bottom to the top, the opening of the pocket is below.",
+ "שפת חלקו – the lowest rim of the shirt/garment."
+ ],
+ [
+ "לפניו ובא לו לאחריו פטור – for he had intended for a better/higher quality guarding, and it ended up being a lesser guarding.",
+ "לאחריו ובא לו לפניו חייב – for he had intended for a lesser guarding, and ended up being a better/higher quality guarding.",
+ "סינר – a kind of small pants that she wears them as a matter of chastity. And if she suspended on them something to take out and went to the other side, she is liable [for a sin-offering].",
+ "שכן ראוי להיות חוזר – for its manner is to shift around and go about her and from the beginning she knew that at its conclusion, it would reverse itself.",
+ "רבי יהודה אומר אף מקבלי פתקין – of the king. Runners carry letters and put them in hallowed out wood in the form of reeds and hang them on their necks and it is the manner of that reed to shift around from in front of him to behind him around his neck [and] he knows that eventually it will turn around, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "הוציאו שנים פטואים – for we derive it (Leviticus 4:27 - though the exact formulation quoted by the Bartenura commentary does not appear anywhere: \"ועשותה אחת [מכל] מצות ה'\" – “if any person from among the populace unwittingly incurs guilt by doing any of the things which by the LORD’s commandments [ought not to be done, and he realizes his guilt]”; he who does all of it and not who does part of it.",
+ "ר\"ש פוטר – for he holds that even when one person cannot do it, if two did it [together] they are exempt, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+ "את החי במטה – on the living, one does not become liable in removing him, if he is not tied up/bandaged, because he would carry himself and these words refer to a person, but not for cattle, wildlife or fowl, for it is like someone who is tied up.",
+ "ןכן כזית מן המת – he is liable if he removed him, for since it is considered that removal defiles to save oneself from defilement, and similarly an olive’s bulk from a carrion and a lentil’s bulk from a creeping thing, for these are their measures for defilement.",
+ "רבי שמעון פוטר – even with an entire dead person for this is work that is not required for its body [on the Sabbath], for everything that is not necessary other than to remove it from him is a labor that is not necessary for itself, and it is not a productive work (with a direct purpose), and the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "וכן שערו – he tears the hair of his head by hand.",
+ "וכן הגודלת – the hair of her head and plaits/twists it. It is the Aramaic translation )Exodus 28:14,22): “[and two chains of pure gold] braid [these like corded work, and fasten the corded chains to the frames]” (or “on the breastpiece make] braided [chains of corded work in pure gold]”) “plaiting, wreathing”.",
+ "הכוחלת – placing powder used for painting the eye-lids/stibium.",
+ "פוסקת – separating the hair that is in the middle of the head to here and there near the temples.",
+ "רבי אליעזר מחייב חטאת – painting the eyelids because of writing dressing her hair and painting the face with rouge because of [the prohibition against] building.",
+ "וחכמים אוסרים משום שבות – for they hold that there is no manner of writing in this, and there is no manner of building in this, and the Halakha is according to the Sages. And specifically, removing one’s fingernails or hair with one’s hands is what the Rabbis exempt from a sin-offering and stoning, but removing one’s hair or fingernails with a utensil, the Sages agree that one is liable for a sin-offering, and because he removed two hairs, he liable. But a person who removes the hair of the head of his fellow, even with his hand is liable. But a nail, most of which is separated or hair, most of which is detached and causes him pain, it is permitted to remove it by hand ab initio.",
+ "התולש מעציץ נקוב חייב – this is something attached like something fed from the ground through the hole that smells the moistness of the ground and even a hole at its side, and the measure of the hole in order that its root is small.",
+ "ורבי שמעון פוטר בזה ובזה – for he does not consider it as attached to make him liable for stoning, and the Halakha is not according to Rabbi Shimon"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים – the private/individual domain is a place that is surrounded by four partitions ten handbreadths high and between them are four handbreadths by four handbreadths or more, even if there are several miles, if they surrounded for living such as a district/province/large town which is surrounded by a wall and its doors are locked at night and their alleys have three walls and a stake fastened in the ground by the side of a wall, serving as a mark or as fictitious partition/enclosure for the purposes of enabling those who live there to move objects on the Sabbath in the fourth direction, and similarly a large hill that is ten [handbreadths] high and four [handbreadths] wide or an incision/trench that is ten [handbreadths] deep and four [handbreadths] wide and even utensils such as a boat or a tower of wood and things like them, if they have [a circumference of four by four at a height of ten , all of these are the public domain. And the airspace of the private domain is like the private domain up to the sky. And the thickness of the walls of the private domain are judged as the private domain. But the public domain is like the marketplaces and the desert streets and the roads open to them and it should be that the width of the path is sixteen cubits and there should not be a ceiling upon it. And there is one who holds that it also requires that six-hundred thousand people pass through it every day like the marches of the Israelites in the desert (see Tractate Shabbat 98a). But the airspace of the public domain is not like the public domain other than up to ten handbreadths for above from ten [handbreadths] is free/exempt. But a place that lacks four by four [handbreadths] and is or higher than three [handbreadths] is the exempt/free space and even thorns and thistles and excrement in the public domain that are at least three [handbreadths] or higher but lack four by four [handbreadths] are considered an exempt place. But a place that is surrounded by four partitions whose height is from three [handbreadths] to ten and it has four by four [handbreadths] or more, or a hill/mound that has four by four [handbreadths] or more which is higher than three [handbreadths] up to ten or a ditch which has four by four [handbreadths] and is deep from three until ten [handbreadths] or an alley that is closed from three directions and lacks a mark as a fictitious partition/enclosure or a beam on the fourth direction, and the sea and the valley – all of these are a Karmelit. The explanation of a Karmelit (a marked-off plot in a public thoroughfare – which cannot be considered either private or public domain) is like a “widow” – that is to say, like a widow who is not a virgin, nor married to a husband. Such is this domain which is neither a private domain nor a public domain and the airspace of a Karmelit is like a Karmelit up until ten [handbreadths] and above that, it is considered an exempt space. A person who removes something from the private domain to the public domain or brings something in from the public domain to the private domain is liable for a sin-offering (see Tractate Shabbat, Chapter 1, Mishnah 1). From a private domain to a Karmelite and/or from a public domain to a Karmelit, or from a Karmelite to either of them is exempt but it is forbidden. [A person who brings something] from a private domain or from a public domain to an exempt space or from the exempt space to both of them -it is ab initio permitted, and we don’t have to say, from a Karmelit to an exempt space and from an exempt space to a Karmelit it is permitted. But a person who transfers an object from the beginning of the four cubits to the end of the four cubits in the public domain is liable for a sin-offering. In a Karmelit, he is exempt, but it is forbidden. In the private domain and in the exempt place, it is permissible ab initio to carry and transfer throughout the entire domain and even if it several miles.",
+ "ר\"ע מחייב – for he holds that since the object has passed in the airspace of the public domain, within ten [handbreadths], it is as if it has come to rest; but the Rabbis hold that something absorbed in the midst of the ten [handbreadths] of airspace of the public domain is not like someone who placed it there, but above from ten [handbreadths] it is an exempt space, and no disputes that he is exempt, and the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "כיצד – the Rabbis mention this.",
+ "שתי גזוזאראות – these are boards that go out from the wall of the upper story and outward on the public domain, but the balconies themselves are the private domain, and when they are opposite each other on the two sides of the public domain, the individual who stretches out [his hand] and throws from one to the other is exempt, for we do not find throwing and stretching out in the [forbidden] labors of the Tabernacle from the [one] private domain to the [other] private domain and the expanse of the public domain interrupts between them.",
+ "היו שתיהן בדיוטא אחת – that is to say, one floor along the length of the private domain and there is an interruption of the public domain between them.",
+ "הזורק פטור – for since he is higher than ten [handbreadths] and we dd not find throwing from one private domain to [another] private domain via the public domain in the Tabernacle but the person who stretches [his hand] is liable, and he though he stretches higher than ten [handbreadths], for we found that stretching forth and similar to it in the Tabernacle from one private domain to [another] private domain and the length of the public domain interrupts between them.",
+ "שכן היתה עבודת הלוים – stretching forth from this [wagon] to that [wagon] above ten [handbreadths] and the length of the pubic domain in the middle. How so? [Two] wagons one after another in the public domain and those who unload the Tabernacle would stretch forth to those that were on the wagons that were next to them, nearby and close and they would stretch forth to those who were in front of them and everyone from the wagons were in the private domain.",
+ "אבל לא זורקים – for the boards were not thrown because of their heaviness.",
+ "חוליית הבור – dirt that we remove from the digging of pit, it was customary to place around the opening of the pit like a wall and we derive that the pit and its segment of earth cut out in digging a pit and piled up on its borders combine to ten [handbreadths] and we teach that the pit to its depth and we teach a rock to its height.",
+ "הנוטל מהן – [a person who takes from them] and places in the public domain or wh takes from the public domain and places upon them - is liable [a sin-offering]."
+ ],
+ [
+ "הזורק ד' אמות בכותל – from the beginning of the four cubits to the end of the four [cubits] and it came to rest on the wall that is close to the public domain, higher than ten handbreadths, such as a case where there was a thick cake of pressed figs that was attached to the wall higher than ten handbreadths in the public domain, it is an exempt space.",
+ "למטה מעשרה כזורק בארץ – from the beginning of the four [cubits] to the end of four [cubits] in the public domain and he is liable, even though there is not from the place of the uprooting of the object to the wall other than four cubits exactly, we did not state the thickness of the cake of pressed figs is excluded from the four cubits and we don’t have here from the beginning of the four [cubits] to the end of the four [cubits] , for it does not exclude the pressed figs on the wall, its thickness does not exclude anything.",
+ "ונתגלגל חוץ לד\"א פטור – for he did not intend for a throwing of liability.",
+ "ונתגלגל לתוך ד\"א חייב – and it came to rest a bit outside of the four cubits prior to rolling inwards."
+ ],
+ [
+ "הזורק בים – from the beginning of four [cubits] to the end of four [cubits], he is exempt, for it is a Karmelit.",
+ "רקק מים – which are not higher from the land, and there is in them mud and clay/plaster and they are called a [shallow] pool/diluvium.",
+ "ור\"ה מהלכת בו – for many [people] walk through it.",
+ "וכמה הוא רקק – what is its depth that we can say that it is yet the public domain and it has not become a Karmelit?",
+ "ורקק מים ורה\"ר מהלכת בו – this is double that was taught for the matter to teach us that even if the pool was four [cubits] wide, for since it was less than ten [cubits] high, it is judged like the public domain, and double also with a public domain going through it to teach us that even though many people don’t walk through it other than in an emergency/need, walking even in an emergency is called walking."
+ ],
+ [
+ "מן הים ליבשה – from a Karmelit to the public domain.",
+ "מן הים לספינה – from a Karmelit to the private domain.",
+ "מטלטלין מזו לזו – if they belong to two individuals, one carries via an Eruv, for it is likened to two separate courtyards.",
+ "מוקפות – each is near the other like we don’t surround swellings/abcesses.",
+ "אין מטלטלין – for this is how they explain each other: the Karmelit interrupts between them and nullifies the Eruv."
+ ],
+ [
+ "הזורק – [he throws] on the Sabbath inadvertently and is reminded that it is Shabbat after the stone left from under his hand before it came to rest, even if another did not receive/intercept it, but rather it came to rest in a natural manner, he is exempt, for such is taught further on [in our Mishnah] : until its beginning and its end are inadvertent,” for this, its beginning is inadvertent and its end is on purpose/wanton, for since he was reminded that it was Shabbat prior to it coming to a rest, and our Mishnah, this is how it to be explained: A person who throws and then is reminded [that it is Shabbat] after it left from under his hand; alternatively, he was not reminded until the other [person] intercepted/received it, etc., for this is a case where two who performed this act, they are exempt; for if it came to rest, he Is liable to a sin offering in the four cubits when he returned and forgot, but if he didn’t return and forgot, he is exempt, for all those liable for a sin offering, etc.",
+ "זה הכלל – which includes also transferring an object form place to place – for if he uprooted it inadvertently and was reminded that it was Shabbat prior his putting it down, he is exempt."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הבונה – that they mentioned in the [thirty-nine] chief labors – ",
+ "how much can one build and be liable? The smallest quantity.",
+ "מסתת – to make the stone quadrangular or to level it/smooth it, everything is according to the custom of the place, and this is a derivative of he who gives the final stroke with the hammer.",
+ "והמכה בפטיש – this is the conclusion of work of those who cut stones, for after he cuts stones from the mountain surrounding him and he has severed it, he strikes a large blow with his hammer and it breaks apart and falls, and all who complete [forbidden] work in Shabbat, it is a derivative of striking the final hammer blow.",
+ "מעצד – a small, curved cutting tool/hatchet.",
+ "הקודח – makes a perforation/hole.",
+ "כל שהוא – it refers to all of them – to the one who chisels, and to the one who strikes the final hammer blow and the adze and the one who perforates/digs out.",
+ "ומלאכתו מתקיימת – for there is no need to add to it.",
+ "קורנס – “Martil.”",
+ "סדן – “Ankizina” in the foreign language.",
+ "מפני שהוא כמתקן מלאכה – even though he does not strike on the work [itself] other than on the block, he is improving/fixing, for similarly, those who beat the gold foils of the Tabernacle who would strike the foils with three hits and on the block one hit to smooth the mallet/smith’s hammer so that it not split the foil which is thin, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon ben Gamaliel."
+ ],
+ [
+ "המנכש – he who tears/plucks bad grasses from among the good ones. Another explanation: He digs around the roots of the plants which is a [forbidden kind of] labor like plowing.",
+ "מקרקם – cuts dry branches from the tree to repair it.",
+ "מזרד – trims/cuts new moist greens of this year and sometimes they are many and they prosper and they reduce the strength of the tee and we cut them off from it.",
+ "אם לתקן – [to improve/repair] the tree or the ground and they cut it from what is attached.",
+ "ביצה קלה – like a dried fig from the egg of a chicken which cooks easier than the rest of the eggs."
+ ],
+ [
+ "בין בימינו בין בשמאלו – a person who is ambidextrous, for among the rest of the people, lefty-handwriting is not writing.",
+ "בין משם אחד – both of them are Alephs.",
+ "משני שמות – Aleph and Bet.",
+ "משני סממניות – one is with ink and the other is with red paint. But there are books that have the reading from two marks/סימניות, that is to say, with two marks/signs, such as we write one for one sign and a second for the second sign.",
+ "בכל לשון – and he wrote of each and every nation.",
+ "משום רושם – a sign/mark that they would make on the planks/boards of the Tabernacle for they take \\it apart, and when they re-erect it, they should not confuse the order of the boards/planks, but Rabbi Yosi comes to state that even if he did not write other than making two mere markings as a sign, he is liable. But the Halakha is not like Rabbi Yosi.",
+ "מצינו שם קטן – that is to say, even though his work was not completed, but he had intended to write a large letter, and wrote part of it, for since that part is a letter and exists in another place, he is liable, and such is the Halakha."
+ ],
+ [
+ "בסם – “Orpimnat” in the foreign language.",
+ "בסיקרא – a kind stone that colors red.",
+ "בקומוס – a kind of dust and its color is black. Another explanation: resin of a papyrus tree.",
+ "בקנקנתום – “Zag” in Arabic and “vidriol” in the foreign language.",
+ "ובכל דבר שהוא רושם – to include water that they dissolved/soaked in it gall-nut; “gallim” in the foreign tongue which makes an incision/mark that is enduring.",
+ "על ב' כותלין זויות – one in the east and another in the north that are juxtaposed to each other at an angle.",
+ "על ב' לוחי פנקס – the book that the storekeeper writes his accounts, and even though it is not on one tablet, if they are organized and read one with the other, like that which they write on two borders of tablets that are near each other, he is liable.",
+ "הכותב על בשרו – with ink.",
+ "והמשרט על בשרו – with iron he makes the shape of letters in his skin.",
+ "רבי יהושע פוטר – and even if he emitted some blood, for this is not the way of writing. But the Halakha is according to Rabbi Yehoshua."
+ ],
+ [
+ "במשקין – which blacken like the juice of mulberries and things similar to them.",
+ "במי פירות – of all other fruits.",
+ "באבק דרכים – such as tracing with his finger the shame of letters on the sand and the dust that is on the roads.",
+ "באבק סופרים – the sandy matter of chest of a scribe.",
+ "לאחר ידו – on the back of his hand, that he held the writing pen with his fingers and turned his hand over and wrote.",
+ "ובמרפיקו – the intermediate joint of the arm.",
+ "אות אחת סמוך לכתב – near one written letter, he doubled it and completed it to make two.",
+ "כתב על גבי כתב – he passed the writing pen over the letters already written and renewed them.",
+ "וכתב שני זיינין – the roof of the letter \"ח\" /Chet did not appear but only the two legs, so it appeared as if they were two letters \"ז\"/Zayin.",
+ "על ב' כותלי הבית – which were not at an angle.",
+ "על שני דפי פנקס – that are made column by column. He wrote one letter in this column and one letter in another column and he is unable to bring them close other than if he cuts out what is interrupting between them, the Tanna/Teacher of the Mishnah in the first part mentioned the walls of the house that are distant from each other, and afterwards taught the pages of a ledger/notebook and not only this, but also that, he taught (= the cases in the Mishnah are in descending order of demonstrability).",
+ "אות אחת על שם נוטריקון – he made the symbol of a dot on it and we understand from that letter a complete word such as \"ק\"/Kof – קרבן/Sacrifice; \"מ\"/Mem – מעשר/Tithe; \"ת\"/Taf – תרומה/Priest’s due.",
+ "רבי יהושע בן בתירה אומר חייב – for since everyone understands from that letter a complete word, it is as if he wrote the letters of all of the word.",
+ "וחכמים פוטרין – for he did not write two letters, and the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "בשתי העלמות – for after he wrote one letter inadvertently, it became known to him that he had transgressed, and then he went and in forgetfulness, once again, inadvertently, wrote a second letter at its side.",
+ "אחת בשחרית ואחת בין הערבים – for since there was a delay in between in order to know, it was like two [separate] acts of forgetfulness.",
+ "ר\"ג מחייב – for he held that there is no awareness for half of a measure to divide that which is unnecessary the other half with it.",
+ "וחכמים פוטרין – who hold that the awareness that is between the two halves of the measure divide between them and they are not made as if they were two halves of a measure in one act of forgetfulness, and the Halakha is according to the Sages."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "רבי אליעזר אומר האורג שלשה חוטין בתחלה – if this is the beginning of his weaving of a clothing, he is not liable [for violating the Sabbath] until he weaves three threads, but if he adds on to something woven, its measure of one combines with the rest, but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+ ],
+ [
+ "שתי בתי נירין – that he put two threads of warp (i.e., longitudinal direction) in the cross beam of the loom which we call “Leitschish.”",
+ "בנירין – it is explained in the Gemara (Tractate Shabbat 105a) that he extends two times [every] thread of warp in the cross-beam and a third time, he extends on the thread that is joined on to the branch of the reed.",
+ "בקירוס – a curtain that is woven from the fibrous substance/bast of the palm-tree."
+ ],
+ [
+ "הקורע על מתו – for a dead person for whom he is not required to tear clothing [when hearing of his passing] for he is ruining it and is exempt [from a sin-offering], but for a dead person for whom he is obligated to tear clothing and he repairs it/reconstructs it, he is liable [for a sin-offering].",
+ "ובחמתו כל המקלקלים פטורין – but our Mishnah is superseded and the Halakha is that a person who rends [his garment] in his anger is liable [for a sin-offering] even though he ruins it, regarding the clothing, he repairs it, regarding his inclination, and his mind is at rest for him through this."
+ ],
+ [
+ "המלבן – [he bleaches] the wool and hatchels/beats it, and/or dyes it and/or spins it – for all of them are primary categories of [forbidden] labor [on the Sabbath]; their required quantity is in order that he spin from that wool a thread whose length is as far as the width of double size of a \"סיט\" (between the tip of the thumb and that of the index finger when held apart OR between thee root of the thumb and the tip of the index finger, when the former is leaning against the latter – see Talmud Shabbat 106a). And the \"סיט\" is according to the interruption that exists between the thumb to the finger – all that a person is able to widen it – and the measurement of this width is doubled – this is the double \"סיט\" -and the width between the thumb and the finger once – is also as far as the distance of a double \"סיט\" because it has double like that which is between the thumb and the [index] finger.",
+ "האורג שני חוטין – their measure/quantity is the width of the clothing as far as the \"סיט\" for even though he had not woven over the face of the entire width of the clothing, he is liable [for a sin-offering]."
+ ],
+ [
+ "הצד צפור – until he brought It into the turret/tower (i.e., trap) of wood “Armariav” in the foreign language, he is liable for this is hunting, but if he brought it into the house, it is not hunted through this. ",
+ "But a deer is hunted when from he brought it into the house and locked the door before it, but not if he brought it into a garden or courtyard – as this is not hunting.",
+ "ולביברין - an enclosed space [usually outside of a settlement] surrounded by a wall when we bring into it wildlife and they are guarded there.",
+ "כל המחוסר צידה – that it is difficult to capture it there, such as the case where it does not approach him with one bending when he bends to catch it, but the Halakha is according to Rabban Shimon ben Gamaliel [who explains] the matter of the Rabbis."
+ ],
+ [
+ "צבי שנכנס – [a deer who enters] on its own into the house and someone locks [the door] before him, that is his “hunting.”",
+ "נעלו שנים פטורים - because two have done it (i.e., neither of them completed the act on his own).",
+ "לא יכול אחד לנעול – it is the manner to lock it in with two [people], each of them has [performed] a [forbidden] labor that without him [doing so], it would not have been accomplished.",
+ "ור\"ש פוטר – but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "השני חייב – for he (i.e., the second person) hunted it (i.e., the animal).",
+ "הא למה זה דומה – after it was hunted by the first [person], to locking [the door of] the house to guard it, and not to hunt [it].",
+ "",
+ "ונמצא צבי – hat was already hunted being guarded inside it, such is this, that even though the first person stood up, this is not other than as a guard of the deer that he had from yesterday and the second [person] is exempt [from liability for a sin-offering] as is stated in our Mishnah that he is exempt and permitted."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "שמונה – the חלד/mole ,weasel and the עכבר /mouse, rat , the אנקה/gecko, house-lizard;כח /lizard, salamander; the לטאה/lizard; the חמט/sand lizard; the תנשמת/chameleon, newt; and the צב/great lizard/tortoise (all of which are found in Leviticus 11:29-30) which are enumerated in [the Torah portion of “On the eighth day”/ויהי ביום השמיני.",
+ "הצדן חייב – for there is of their species that is hunted.",
+ "והחובל בהן חייב – for they have hide and it has a wound that does not return [to health] (as the blood is collected and tied up in one place and is not reabsorbed– see Rashi on Talmud Shabbat 107b), one is liable because of severing which is a derivative of threshing; alternatively, since they have a hide, the hide is colored with the blood that is gathered and tied up, and he is liable before of dyeing.",
+ "ושאר שקצים ורמשים - such as worms and snails and scorpions, one who wounds them is exempt, as they lack a hide.",
+ "שלא לצורך פטור – for none of their species is hunted.",
+ "חיה ועוף ברשותו. הצדן פטור - for they are hunted and standing [alive].",
+ "החובל בהן חייב – for they have hide and the one who wounds them is not liable in all of these that are taught in our Mishnah other than when in need of blood , but if one didn’t wound them other than to damage them, we hold that (see Mishnah Shabbat, Chapter 13, Mishnah 3): “All those who perform an act (on the Sabbath) by which they do ruin, are exempt [from sin-offering].”"
+ ],
+ [
+ "אין עושין הילמי – a lot of salt water that they place into vegetables that pickle them to endure.",
+ "אבל עושים – a small amount of salt water in order to dip his bread or into a cooked dish.",
+ "והלא היא הילמי בין מרובה בין מעט – that is to say, if that which is a lot is prohibited, so too a little bit is also prohibited, they would say (see Talmud Shabbat 108b) that a lot of work is prohibited and a little bit of work is permitted but both these and those are prohibited because it is like preparing and repairing the food that is placed in it in order that it will endure.",
+ "ואלו הן – the permitted [things one can do]: put oil into the water at first, before he puts in salt, or puts the oil in the salt at first before putting in the water for the oil impairs it/delays it, as the salt does not mix well with the water and weakens its strength but he should not put in water and salt at the outset and afterwards the oil for from the time that he puts in the water and the salt together, it appears like he is preparing, and the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "אזוב יון – a kind of hyssop that grows amongst thorns and kills the worms that are in the belly.",
+ "שאינו מאכל בריאים – and evidence of this thing is one eats it for medicinal purposes [only] and it is prohibited from consuming it on the Sabbath as a decree lest he grind drugs which is a derivative of grinding/milling.",
+ "אבל אוכל הוא את היועזר – for many eat it when they are healthy. “Pulio” in the foreign tongue – which destroys the worms that are in the liver.",
+ "אבוב רועה – a tree that grows singularly and it has no branches and in Arabic we call it “Atzel R’ee” and it is good for someone who was damaged from drinking tainted water (see Talmud Shabbat 109b).",
+ "כל האוכלים אוכל אדם לרפואה – anything that a person consumes and the healthy people eat it, a person can eat it on Shabbat, even though he intends it to be for medicinal purposes.",
+ "חוץ ממי דקלים – they are two trees from the species of date-palms that were in the land of Israel and between them was a spring of water, and the person who drinks from them a first cup loosens the fecal matter that is in his bowels and the second cup loosens his bowels and the third cup cleanses his bowels until he releases them clear in the manner that he caused them to enter.",
+ "וכוס של עיקרין – they take sap of the tree that is called “Zag Alexandria” in Arabic and grass that we call “Esbah Elsdor” – which is a grass of joy and saffron/crocus and we crush it and put its dust in wine and the woman with a flux drinks from them three cups and is healed.",
+ "מפני שהן לירוקה – someone with the illness called jaundice and if he will drink from them, he will be cured from the illness of jaundice, but will remain childless and not give birth, and for that reason it is called the cup of sterility.",
+ "לצמאו – if he is not sick [but merely thirsty]."
+ ],
+ [
+ "לא יגמע את החומץ – and vomit it out, for the evidence of this thing is that it is for medicinal purposes [only], but if he swallows It and absorb it, it is better.",
+ "לא יסוך בהם יין וחומץ – for a person does not anoint himself other than for medicinal purposes.",
+ "אבל לא שמן ורד – because it costs a great deal and evidence of this thing is that it is for medicinal purposes.",
+ "שכן דרכן לסוך – without a wound",
+ "ור' שמעון אומר כו' - but the Halakha is not according to Rabbi Shimon (though the note below indicates that the word \"אין\" is a scribal error – and that according to Maimonides, the law is according to Rabbi Shimon)."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אלו קשרים. קשר גמלים – they perforate the nose of a camel and place in it a strap and tie it an eternal knot and like this, they make a perforation at the head of as ship and place in it a rope and tie a durable knot in it can never be undone, that is similar to knots of threads of curtains that have torn in the Tabernacle, but a durable knot that is not the act of an artisan, or it is the act of an artisan but is not durable knot is exempt, but prohibited and it is not liable until it is one of durability and the action of an artisan.",
+ "וכשם שחייב על קשרן כך חייב על התירן – for just as those who hunt snail/conchiferous animal/purple-fish it would be necessary on occasion to undo/loosen the knots of the nets that exist in order to shorten them or widen them.",
+ "שיכול להתירו – without being squeezed/pricked.",
+ "אין חייבין עליו – and even if he did to make it durable, but the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+ ],
+ [
+ "יש לך קשרים שאין חייבים עליהם – [there are knots for which they are not liable for] a sin-offering, like they are liable for the camel’s knot or the sailors’ knot but rather they are exempt but it is still prohibited, and these ties were not mentioned in the Mishnah. But the Gemara (Tractate Shabbat 112a) explains for example a long strap that they tie with a ring that is on the nose of a camel and similarly, long rope that they tie with a rope made like a ring that is suspended in hole at the head of the ship and sometimes they leave it there for a week or two and then untie it, and similarly, all knots that they tie to stand as such a specified time but will not endure forever - we are not liable for it.",
+ "קושרת אשה מפתחי חלוק – kinds of strips/straps to one side and the other and they tie the right on the left shoulder and the left on the right shoulder for since every day it is permissible and it is not similar to an enduring knot and it is permissible ab initio.",
+ "",
+ "פסיקיא – a wide girdle/belt with threads/straps suspended at its head to tie them.",
+ "ונודות יין – of leather that their openings are bent and we tie them, and even though it has two bands/chains and we don’t say that one of them nullifies it that it is an enduring knot.",
+ "וקדירה של בשר – sometimes they tie on it a piece of cloth around its opening, and even though it has spigots/spouts through which one can empty the soup from them, without loosening the knot, even so, this is not a [permanent] knot.",
+ "קושרין לפני הבהמה – a rope over the width of the opening to lock it in her face that she should not leave, and such is the Halakha.",
+ "קושרין דלי של פסיקיא – on the mouth of the well so that it would tied and suspended there, for the fascia does not nullify it, but not with a rope that does nullify it (see Talmud Shabbat 113a), for it is an enduring knot.",
+ "",
+ "רבי יהודה מתיר – Rabbi Yehuda did not permit anything other than a rope of a common weaver that requires it for his work and does not nullify it there, but the Rabbis hold that if you were to permit to him the rope of a weaver, he would tie it with other also ropes for ropes are interchangeable, and the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "מקפלין את הכלים – clothes that are spread out, one folds them even four and five times in order to return to wear them on that same day and they did not teach other than for one person, but not for two people, for it appears as if he is repairing/fixing them. But concerning one person, they did not speak other than for new clothes which are hard and don’t quickly crease/wrinkle, but old [clothing], which are folded and repaired more and it appears like we repair them. But on the new [clothing]also, we did not state this other than on white, but not on colored clothing, for the folding of colored clothing repairs them the most, but on white [clothing] also, we did not state other than if he lacks any other clothing to change into, but if he has other clothing to change into for the honor of the Sabbath, it is prohibited to fold them.",
+ "מיום הכפורים לשבת – when Yom Kippur occurs on the Eve of Shabbat since Shabbat is more stringent than Yom Kippur and that of Yom Kippur is not sacrificed on the Sabbath for it is considered a burnt-offering of a weekday on the Sabbath.",
+ "",
+ "רבי עקיבא אומר – they (i.e., Yom Kippur and Shabbat) are equivalent and the sacrifice of one of them is not offered on its fellow, and the Halakha is according to Rabbi Akiba."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כל כתבי קדש – even [the works of the] Prophets and Writings, we save them from a courtyard that a fire had fallen upon it [and bring them] to another courtyard that was in the same alley, even though they did not create a symbolic community of residence and this (i.e., the works of the Prophets and the Writings) which would be written in the modern form of Hebrew type and in the holy language.",
+ "בין שקורין בהן – such as the Prophet/Haftarah [portions] that we read on Shabbat in the synagogue.",
+ "בין שאין קורין בהן – such as the Writings, for even individuals should not read them on Shabbat because [it would lead to] being idle from the Bet Midrash/House of study as above when they would preach sermons to the people on the Sabbath where they teach them the laws of prohibitions and what is permitted, because on all of the weekdays, the people are engaged in their labors/work and they (i.e., the Rabbis) forbade the reading of the Writings on Shabbat at the time of the Bet Midrash/House of Study they pull at the hearts and come to prevent them to ear the sermon.",
+ "ואעפ\"י שכתובים בכל לשון – and there is an opinion that states that they didn’t give [them permission] to read them and we don’t save them nevertheless they require the removal [and storage] of sacred object and it is forbidden to place them in an ownerless place.",
+ "למבוי שאינו מפולש – for it has three partitions and one stake [fashioned in the ground] in the fourth direction, this is an alley that is not open (i.e., not closed by a fourth partition) that is spoken of here. Three partitions without a stake = is an open alley and it is explained in the Gemara (Tractate Shabbat 117a) but the Halakha is not according to Ben Beteira."
+ ],
+ [
+ "מציליין מזון ג' סעודות – and even though that with legal permission he busied himself but only to a courtyard where there is a symbolic community of residence (i.e., an Eruv) alone, but nevertheless, they did not permit to him to save more because a person is pressed regarding his money, and if it was permitted to him, he would come go out (and collect more).",
+ "נפלה דליקה בלילי שבת – for to eating.",
+ "",
+ "ר' יוסי אומר לעולם הוא מציל - since it is a day outside of this – and with legal permission, he pressed, but the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "מצילין סל מלא ככרות – since at one time he saves It, what does it matter if it is a little or a lot.",
+ "ועגול של דבילה – even though it is large and he has man meals.",
+ "ואם היו פקחים – and they know that if they ask for payment as workers, they are not taking payment on the Sabbath since initially, they are not aware that it is the payment for work that they came, they make a bill for him after the Sabbath and we are dealing with someone who fears Heaven and even though that is from lawlessness that he has become worthy and what he has saved is his, nevertheless, it is not enjoyable for him that he does not have from others for he knows that by force it was made ownerless, and for nothing also he does not enjoy it, for he troubled for it and therefore, he takes his payment."
+ ],
+ [
+ "ולשם הוא מוציא – for the first teacher [of the Mishnah] to a courtyard with an Eruv and for Ben Beteira, to a courtyard without an Eruv.",
+ "כלי תשמישו - that he needs it and for that same day for the meal.",
+ "י\"ח כלים – that he would be accustomed to wear on weekdays at one time, and nothing further. And which are they? The upper cloak and the dress that fills it with a soft, spongy substance and wool-vine between each stitch which is called Machshi in Arabic and a wide girdle that he girds from above his uniform and a short and narrow garment that is called Guna in a foreign language and an undershirt that he wears on his skin called Kamiza and a girdle that he girds on top of it and a hat that is on his head and a turban and the two shoes that are on his feet and the two shoulder pieces and the two hand pieces that we clothe them on the hands and cover with them the arms until the elbows and two veils that dry them up and an undergarment tallit that covers his head and his shoulders and kerchief on his neck whose two heads are hanging in front of him which is called Shid in Arabic.",
+ "בואו והצילו עמי – just as he saves, so they save, but above where it says [In the Mishnah], “come and save yourselves” for sometimes he saves more than they are able to save such as when he did not support and they supported or its reverse."
+ ],
+ [
+ "שידה – made like an Ark.",
+ "תיבה – small [tables] of money-changers",
+ "ומגדל – Armario in the foreign language and in Arabic – Manshar, and all of them are made of wood.",
+ "מפני שהוא מחרך – for the fire Is not seized by it (i.e., only scorched) and it saves the wooden utensil from burning.",
+ "בין מלאים – [whether filled with] water.",
+ "שאין יכולין לקבל את האור – because they are new and Rabbi Yosi holds that an indirect extinction of he a fire (by placing vessels filled with water in its way) is prohibited (see Talmud Shabbat 120b), even in a place where there is a financial loss, but the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "אין אומרים לו כבה – for telling a heathen [to extinguish] because his abstention from labor [is no concern of theirs].",
+ "ואל תכבה – one does not need to warn them but he should leave him alone and he will put it (i.e., the fire) out because his abstention from labor is no concern of theirs, because the Israelite/Jew is not warned about the abstention from labor of a heathen who is not his servant."
+ ],
+ [
+ "כופין קערה – of earthenware on top of the candle as long as it will not be extinguished and even though he takes a utensil for the saving of a beam which is not taken on the Sabbath for this contradicts what Rabbi Yitzhak says that is utensil is not taken other than for the needs of something taken and teaches regarding it when it is necessary for the place of the utensil, then it is permitted to carry it for the needs of its place.",
+ "ועל צואה של קטן – not the excrement of a small child is spoken of but the removal of the excrement and it is permitted to carry it and remove it to the trash, but this is what it means: [it is speaking of] excrement of chickens so that a minor child will not slap it with his hands and become dirty through it, and such when this excrement is placed in the trash that is in the courtyard so that he will not be thrown before it and not the removal of the excrement; therefore, it is not permitted to carry and remove it, but one covers it with a dish so that a minor doesn’t become dirty.",
+ "מעשה בא – the inverting of a utensil on a scorpion.",
+ "בערב – name of a place.",
+ "חושש אני לו מחטאת – for since a scorpion did not run after me, I am doubtful lest he is liable for a sin-offering because of [the prohibition of laying a trap/hunting. And regarding a Halakhic decision, those poisonous creatures that bite and certainly put [people] to death such as venomous serpents and a mad dog, it is permitted to kill them immediately when he sees them and even when they don’t run after him, but those which do not bite, and we certainly put them to death but sometimes we put them to death and sometimes we don’t put them to death but if they don’t run after him, he covers them with a utensil and if he stamped on them and killed them innocently it is permitted, but to hunt a snake because he wants to play with it, it is prohibited."
+ ],
+ [
+ "מילא מים – from a well in the public thoroughfare.",
+ "כבש – they make on a large ship to descend by it from the ship to the dry land and it was necessary for the teacher [of the Mishnah] to teach us about a candle and water, for if the teacher [of the Mishnah] had only taught the candle, one would think that it is a candle that is permitted, for it is impossible to make a decree lest it be increased for a Jew/Israelite, for a candle for one is a candle for one-hundred, but regarding water, one would be able to decree that it is prohibited. But if the Mishnah only taught regarding water, one would think that it is water that is for the Jew that is prohibited, but a candle, even though it was for a Jew, since he (i.e., the non-Jew) also needs it, it is permissible for the candle for since a candle for one is like a candle for one-hundred, [both] are necessary. But a ramp, even though it is similar to a candle as a ramp for one is a ramp for one-hundred, because of the episode related of Rabban Gamaliel and the elders the teacher of the Mishnah taught it as the practical decision is a teacher (a guiding precedent)."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כל הכלים – that have doors.",
+ "ניטלים בשבת ודלתותיהן עמהן – and even though the doors were detached from the utensils prior to the Sabbath, they are taken on the Sabbath with the utensils.",
+ "ואינן דומין לדלתות הבית – and even if they were detached on the Sabbath, they are not taken because the doors of the house are not fashioned as such, that is to say, they were not made to be carried."
+ ],
+ [
+ "קורנס – hammer",
+ "הדבלה – for after it was made round, it is thick and hard and requires a hatchet to cut it.",
+ "מגרה – a kind of long life which has many notches.",
+ "לגרר בו את הגבינה – to cut it and divide it into pieces through its notches, he quickly cuts the thick thing.",
+ "מגריפה – to grab with it the dried figs from the barrel.",
+ "רחת – a board that has a handle and two walls and they winnow the wheat with it.",
+ "ומזלג – a utensil that has three teeth and they turn over the straw in the granary.",
+ "פלך – a spindle that the women spins with.",
+ "כרכר – wood of weavers and it is similar to the needle of sack-makers.",
+ "לתחוב בו – to consume with it mulberries and all kinds of sft fruit.",
+ "מחט של יד – a small needle used to sew clothing with it.",
+ "ליטול בו את הקוץ – that entered into his skin, it is permitted to take it [out] on the Sabbath just like it is permissible to penetrate an abscess to remove its moistness, as long as he doesn’t intend to make of it a mouth.",
+ "ושל סקאים – a large needle that they sew sacks with.",
+ "לפתוח בו את הדלת – for whomever has lost his key."
+ ],
+ [
+ "קנה של זיתים – a reed that is made to check the olives that are in the pit or vat where olives are packed until they form a viscid mass, if their oil was gathered in them and that they were worthy of the olive press.",
+ "אם יש קשר בראשו – a sort of stopper that is in the reed is susceptible for ritual impurity because it is stopped up at the knot, it is left over in it from the oil that flows from the olives and he checks it if it arrived to stopping and it is a receptacle for him.",
+ "ואם לאו – if it has no knot, even though it is hollowed, he did not hollow it out to receive anything. Therefore, he has a flat wooden implement (see Talmud Shabbat 123b) and is not susceptible for ritual impurity.",
+ "בין כך ובין כך ניטל בשבת – for it is an implement and it is used to turn over the olives."
+ ],
+ [
+ "מסר גדול - a large saw that we saw boards.",
+ "ויתד של מחרישה – a large utensil made like a knife with which they make a incision of a turn of the plough/furrow’s length and they are strict with him and designated for them a place that is not worthy for any other labor.",
+ "כל הכלים ניטלים לצורך ושלא לצורך – this is how it should be understood: All the utensils whose labor is for permitted things such as plates and cups which are removed [on the Sabbath] for the necessity of its own body as well as for the necessity of the place of the utensil, as well as that which is not necessary, even if he doesn’t need the implement nor the place of the utensil, other than to carry it on account of the shade or that thieves should not steal it, it is permitted with a utensil that whose labor is something permitted. But a utensil that is used for some kind of prohibited labor, such as mortars and millstone and similar things for its own necessity and for the needs of its place, it is permitted, but from the sun to the shade or because of thieves, it is prohibited.",
+ "רבי נחמיה אומר אין ניטלין אלא לצורך – It is explained in the Talmud (Talmud Shabbat 124b) for the needs of its unique use alone but not for the needs of something else, even for its own needs, such as a knife to cut with alone, it is permitted, and not to support with it the bowl. But the Halakha is not according to Rabbi Nehemiah."
+ ],
+ [
+ "מעין מלאכה – some kind of work that will be and even if it is not the kind of the first work.",
+ "לצוק לתוכן מקפה – thick [porridge] that is similar to started dough that is mixed in water and they do not dispute other than if they were broken on Shabbat, but if they were broken on the Eve of the Sabbath, everyone agrees that they are removed, even if they don’t do a kind of the first kind of work. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "האבן שבקרויה – a dry gourd and we fill it with water and because it is light, it is not drawing water but rather it floats and we put a stone to make it heavy.",
+ "אם ממלאין – the pumpkin-shell",
+ "ואין האבן נופלת - for the pounded stone fits well in the mouth of the pumpkin shell and it is a utensil.",
+ "ואם לאו – then it is like other stones, and we don’t carry the pumpkin shell that had become the base for the stone that carries it.",
+ "זמורה שהיא קשורה בטפיח – to a small pitcher that we draw from it water from the well or from the spring from which we fill it for this branch is considered a utensil."
+ ],
+ [
+ "פקק החלון – such as a tablet or a curtain or other things that they close a window with.",
+ "ותלוי – that is not dragged on the ground.",
+ "ואם לאו אין פוקקין בו – for if it was dragged on the ground when it is loosened from the ground to close it, it appears like adding to the building, and Rabbi Eliezer holds that we don’t add to a temporary tent on Shabbat.",
+ "בין כך ובין כך – whether it is tied or not tied, we shutter it up with it, since it was prepared/ready from the day before, for this the Rabbis hold that we add on to a temporary tent on the Sabbath, and the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "במה דברים אמורים – In the Talmud (Tractate Shabbat 126b), that regarding a lid of vessels, everyone agrees that it is permitted, even though it lacks a handle, and with ground openings, such as the covering for a pit and a cistern no one disputes that it is forbidden if it lacks a handle, but they argue with a handle of a utensil attached to the ground; one opinion holds that it is like the ground and the other opinion holds that is not like the ground; but the Halakha is according to the Sages that what is attached to the ground is like the ground."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מפנין – if one needs their space to sit guests to place divans around the table for a meal or students to hear the sermon, and specifically for a matter of a Mitzvah it is permitted and we don’t concern ourselves with the trouble of Shabbat.",
+ "ארבע וחמש – not specifically, for if he needs even more also.",
+ "אבל לא את האוצר – that is to say, only that he should no complete the entire hoarded up treasure until he reaches its bottom, for perhaps he will come to make holes/indentations.",
+ "מפנין תרומה טהורה – even an Israelite (i.e., non-Kohen) for whom it is not fit can carry it and clear it away because it is fit for a Kohen.",
+ "דמאי – because it is fit for the poor as is taught in the Mishnah (Tractate Demai, Chapter 3, Mishnah 1): “We feed the poor and to quarter given to troops on march/transient poor men produce about which there is a suspicion as to whether or not the tithes were appropriately taken,” and if he requires it he would make ownerless his possessions and would be poor and be fit for it; now also the poor is fit for it.",
+ "ותרומת מעשר שניטלה תרומתו – the tithe of the tithe which the Levite owes to the Kohen that was taken from it but he did not take the Great Tithe (i.e., the 2% that goes from an Israelite to a Kohen) such as the case where a Levite anticipated first and took the [First] Tithe in the ears of corn but had not yet occurred the obligation of Terumah/priest’s due, for the grain is not liable for Terumah until it becomes shaped into an even pile, and he (i.e., the Levite) advanced and took the [First] Tithe of the ears of corn does not separate anything other than the tithe of the tithe which the Levite owes to the Kohen alone, and he is permitted to consume it even though the Great Tithe was not yet separated out.",
+ "ומעשר שני והקדש שנפדו – the owners redeemed them and gave the principal but did not give the [added] one-fifth, and we derive from here that they are redeemed and the one-fifth is a loan to the owners.",
+ "אבל לא את הטבל – and even eatables forbidden pending the separation of priestly gifts according to the Rabbis such as that which is sown in a pot without a hole.",
+ "ולא את מעשר ראשון שלא נטלה תרומתו – if the Levite anticipated first and he took the [First] Tithe after the grain had been shaped into an even pile before the Great Terumah/priest’s due had been separated from it (i.e., the Israelite’s requirement to give a Kohen two percent), and he (i.e., the Levite) separate the tithe of the tithe (which the Levite owes to the Kohen) but he didn’t separate the Great Terumah – this is First Tithe where Terumah had not been taken which is spoken about here, for since [the grain] had been shaped into an even pile and had become liable for Terumah/priest’s due, when he (i.e., the Levite) takes the First Tithe, even though he separates from it the tithe of the tithe, all the while that he did not separate from it the Great Terumah, it is considered eatables forbidden pending the separation of priestly gifts and it is prohibited to carry it on the Sabbath.",
+ "ולא מעשר שני והקדש שלא נפדו – such as the case when they were redeemed, but not redeemed according to Halakha, such as when he redeemed the Second tithe out of fragments of vessels/broken ware, which is no longer a vessel or rubbish (see Tractate Shabbat 123a) and not Second Tithe which is redeemed with money that has upon them a shape/form, as it is written (Deuteronomy 14:25): “[You may convert them into money.] Wrap up the money [and take it with you to the place the LORD your God has chosen].” But sanctified things are not redeemed with land, as it is written (Leviticus 27:23): “and he shall pay the assessment as of that day”- a thing that is given from hand to hand.",
+ "לוף – a kind of a legume which is not appropriate raw even for animals. But Maimonides explained it is a from the species of onions.",
+ "לעורבין – like the rich people who raise ravens to adulthood, but the Halakha is not according to Rabban Shimon ben Gamliel."
+ ],
+ [
+ "חבילי – bundles/bunches.",
+ "זרדים – branches of the tree that are moist and we trim them for the food of cattle.",
+ "כופין את הסל לפני האפרוחים – We disturb the utensil (i.e., turn it over from its place so that it is not [functioning] for the young chickens are not standing upon it and the individual who states that the utensil is not being taken other than for the need of the things for which it is taken, our Mishnah establishes that is necessary for the place of the utensil.",
+ "שברחה – from the house.",
+ "",
+ "עד שתכנס – and specifically drive it but not push and pull because the chicken lifts itself from the ground and it is found that he is carrying it but geese and other fowl one may lead them.",
+ "מדדין עגלים – grab hold of its neck and its sides and drag it and assist it to move its legs.",
+ "והאשה מדדה את בנה – she grabs hold of his arms from behind him and moves his feet and walks.",
+ "שנוטל אחת ומניח אחת – when the baby moves his legs, he places one leg down and lifts up the other.",
+ "אבל גורר אסור – when she carries him, and everywhere in the Mishnah where Rabbi Yehuda says, \"אימתי\"/”from when,” he does not come to dispute, but rather to explain the words of the Sages. Therefore, the Halakha is according to him."
+ ],
+ [
+ "אין מילדין – we do not draw forth the fetus from the womb on the Jewish holy day, for there is greater trouble.",
+ "אבל מסעדין – holds the fetus so that it would not fall to the ground.",
+ "חכמה – an expert midwife.",
+ "ממקום למקום – and we don’t worry about the prohibition of [Sabbath] boundaries.",
+ "ומחללין עליה את השבת – from the time that she sits on the travailing chair and the blood begins to flow gently until all three days after she has given birth, whether she said that “I need” [assistance] or whether she did not say that “I need” [assistance], [we violate (the Sabbath)]; from the third to the seventh [day] if she said, “I need” we violate [the Sabbath], but if she did not say, “I need [assistance],” we don’t violate [the Sabbath]. From the seventh to the thirtieth [day], even if she said: “I need [assistance].” We do not violate [the Sabbath]. But we perform her needs through a non-Jew because she is like a lick person which is not in a dangerous situation, and any thing where there is no danger, we perform her needs through a non-Jew.",
+ "וקושרים הטבור – of the fetus which is long and if we don’t tie it and fold it, its stomach will come out, but we don’t sever it on Shabbat according to the words of the first Tanna/teacher [of the Mishnah].",
+ "ר' יוסי אומר אף חותכין – and the Halakha is according to Rabbi Yosi, that we cut it and clean it and place upon it a bandage (אבק הדם ) and similar kinds of things.",
+ "וכל צרכי מילה עושין בשבת – and further on in the next chapter (chapter 19) it will explain what are the needs of circumcision."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי – cutting tool/knife to circumcise the baby.",
+ "מביאו בשבת מגולה – to announce that this Mitzvah is beloved for we desecrate the Sabbath for it.",
+ "ובסכנה – when they (i.e., foreign powers) made a decree against circumcision.",
+ "מכסהו ע\"פ עדים – that they will testify that this cutting tool/knife that he is bringing is for the Mitzvah and that they should not suspect him that he is carrying the rest of his belongings.",
+ "ולעשות ברזל –in order to make a cutting tool for the circumcision.",
+ "כל מלאכה שאפשר לעשותה - such as the requirements of a religious act of circumcision [to be performed on the Sabbath] since it is possible to perform them on the Eve of the Sabbath (i.e., on Friday), they do not override the [observance of the] Sabbath and he disagrees with Rabbi Eliezer.",
+ "שאי אפשר לעשותה מע\"ש – such as the actual circumcision for it is impossible to do it for its [appropriate] time is the eighth day which overrides the Sabbath and the Halakha is according to Rabbi Akiba."
+ ],
+ [
+ "מוהלין – to cut the foreskin.",
+ "ופורעין – the skin covering the top of the membrum virile (i.e., the corona)/split the membrane and pull it down.",
+ "ומוצצין – [to suck] the blood [and compress the blood vessels of the wound in the process] and even though he is making a wound, for the blood does not ooze/secrete [from its junction other than through sucking.",
+ "אספלנית – bandage/compress/dressing.",
+ "לועס בשיניו – for all that is possible to do [through] a change.",
+ "אם לא טרף יין ושמן – they were accustomed that they would beat wine and oil in a bowl and mix them together for a healing salve on the circumcision just as they beat eggs in a bowl.",
+ "חלוק – a piece of perforated cloth which they enter the circumcised membrum into the perforation in order that the skin does not return and cover up the membrum virile.",
+ "לא התקין – he did not prepare it.",
+ "כורך על אצבע – in the form of a clothing to change it from the manner of taking it out on weekdays.",
+ "אפי' מחצר אחרת – it is not required/necessary from one house to another house in the same courtyard even though they did not make an Eruv but even from another courtyard which is not [connected by] an Eruv with it."
+ ],
+ [
+ "מרחיצין את הקטן – this washing is not in its regular manner, as the Tanna/teacher of the end [of the Mishnah] indicates to explain the first part [of the Mishnah] – how do they wash/cleanse? Such as to drip/sprinkle by hand, but even to sprinkle with a utensil is forbidden, and all the more so to wash in the regular manner.",
+ "ראב\"ע כו' - he disputes the first teacher [of the Mishnah] and he (i.e., Rabbi Eleazar ben Azariah) holds that we wash/cleanse the [newborn] baby in the normal manner, whether before the circumcision, [or] whether after the circumcision, and on the third day [after] the circumcision also, whether the water was heated on the eve of the Sabbath (i.e., Friday) or even whether the waters were heated on the Sabbath itself, for it is a matter of danger to life and the Halakha is according to Rabbi Eleazar ben Azariah.",
+ "ספק – it is doubtful whether a child is eight months old or nine months old, for if he is eight months old, he is like a mere stone and his circumcision does not supersede the Sabbath day.",
+ "רבי יהודה מתיר באנדרוגינוס – since it is written (Genesis 17:12): “every male among you shall be circumcised,” including an androgynous individual, but [for] the first teacher [of our Mishnah], (Genesis 17:14) “his foreskin” is written, [meaning] he who is totally uncircumcised, excluding the case of someone who is half-female. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "מי שהיו לו שתי תינוקות וכו' - The Amoraim dispute in the Babylonian Talmud (Tractate Shabbat 137a) concerning the textual reading of this Mishnah but the textual reading that that my teachers grabbed hold of as essential is this: He who had two baby boys, one to circumcise [the day] after the Sabbath (i.e., on Sunday) and one to circumcise on the Sabbath but he forgot and circumcised the one of the day after the Sabbath on the Sabbath is liable [for a sin-offering]. If one was to be circumcised on the Eve of the Sabbath (i.e., on Friday), and one (i.e., the other) to be circumcised on the Sabbath, but he forgot and circumcised the one for the Eve of the Sabbath on the Sabbath, Rabbi Eliezer obligates him to bring a sin-offering and Rabbi Yehoshua [says] that he is exempt. And this its explanation: If he forgot and circumcised the one [who was to be circumcised] after the Sabbath (i.e., on Sunday) on the Sabbath, , according to everyone he is liable [for a sin-offering] for he has erred in the matter of the Commandment and did not perform the Mitzvah when he advanced [the circumcision] and circumcised the one for Sunday on the Sabbath, and in this, even Rabbi Yehoshua admits [that he is liable a sin-offering].",
+ "אחד למול בשבת ואחד למול בערב שבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת ר' אליעזר מחייב חטאת – for it is a ritual circumcision that was not at the its [appropriate] time and does not supersede the Sabbath, and even though he erred in the matter of [the performance of] a commandment for he was preoccupied with that Sabbath and because of it, erred in it, and even with this, he performed a Mitzvah for it was appropriate to circumcise [his son] but it does not supersede the Sabbath, for Rabbi Eleazar holds that he erred in the matter of a Mitzvah and performed a Mitzvah which does not supersede the Sabbath and he is liable [for a sin-offering].",
+ "ור\"י פוטר – for he holds that he erred in the matter of a Mitzvah and performed a commandment that does not supersede the Sabbath=, he exempt [from having to bring a sin-offering] because he holds/thought that it was with the permission of the Jewish court that he did it, and the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "נולד בין השמשות נמול לתשעה – for since the eighth day of the morrow he would be circumcised and lest if [the baby was born] at twilight which was daytime, and he would be circumcised on the ninth day. If the day was the Eve of the Sabbath (i.e., Friday), it is impossible to circumcise him (i.e., the baby boy) on the next Sabbath, for perhaps it is the ninth day, and it would be a circumcision that is not at its [appropriate] time, and it does not supersede the Sabbath and one must wait until after the Sabbath which is the tenth day [since the birth of the baby boy].",
+ "חל יום טוב להיות אחר השבת – no circumcision which is [not performed] at its [appropriate] time may supersede it, and he is circumcised on the eleventh day [after his birth].",
+ "שני ימים טובים של ראש השנה – for they are one level of sanctity and a circumcision [performed] not at its appropriate time does not supersede the Festival observance of the Second Day of Rosh Hashanah; he is circumcised on the twelfth day [from the day of his birth].",
+ "עד שיבריא – and seven complete days in astronomical hours should pass from the day that he is healed, and afterwards, we circumcise him (i.e., the child)."
+ ],
+ [
+ "ציצין –hidden shreds of flesh that remain from the foreskin.",
+ "עטרה – it is a tall rim which surrounds the membrum virile round about and from it slants and descends to its head and the skin that covers most of the corona of the membrum virile as our Mishnah teaches , one should not say most of the coagulation, but even most of its height in one location.",
+ "אינו אוכל בתרומה – if he is a Kohen, for an uncircumcised Kohen is prohibited to eat the priest’s due/Terumah. It is said regarding the Passover sacrifice (Exodus 12:45): “No bound or hired laborer shall eat of it,” and it is stated regarding Terumah (Leviticus 22:10): “No bound or hired laborer of a priest shall eat of the sacred donations.” Just as the Passover offering is prohibited to someone uncircumcised, so too the Terumah is prohibited to someone uncircumcised.",
+ "ואם היה בעל בשר – if he was fat and flesh appeared that was above his uncircumcised membrum, after the foreskin was taken off completely, as if the flesh returned and covered the membrum virile.",
+ "מתקנו – and he slants the cutting utensil/knife from that thickness [of the fat].",
+ "מפני מראית העין – so that he would not appear as uncircumcised.",
+ "ולא פרע – and he did not reveal it.",
+ "כאלו לא מל – and he would go back and split the membrane and pull it down and even if he removed his hand from it – for all the while that he is engaged in the circumcision on the Sabbath, he cuts whether the remaining shreds invalidate the act by omission or whether they don’t invalidate the act by omission after he removes his hand from the shreds which invalidate the act, he returns to the shreds which do not invalidate the act and he doesn’t go back."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "רבי אליעזר אומר: תולין את המשמרת – they filter in it the sediment of the wine and stretch/extend its mouth over the entire side in a circle and it makes a “tent” over the hollow/cavity of the utensil but even though he made a “tent,” it is permissible on Jewish holy days, for Rabbi Eliezer holds that acts preliminary to the preparation of food where it is possible to do them from the eve of the Jewish holy day, it is permitted to do them on the Jewish holy day, but on the Sabbath, ab initio, he may not suspend [a strainer] , but if it is [already] suspended, he may place into it the sediments, and stretch it for this is not the manner of \"בורר\"/sifting (which is one of the primary forms of labor prohibited on the Sabbath).",
+ "אין תולין את המשמרת - for he is making a temporary tent and it appears like an act of the weekdays.",
+ "ואין נותנין לתלויה בשבת – for it is a derivative of \"בורר\"/sifting or \"מרקד\" /shaking in the sieve, and the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "נותנין מים – [the pour water] on the Sabbath on top of the sediment that is placed in the strainer/filter in order that they will dilute them so that the sediment will be clear and that all their wine will flow. Another explanation: on top of the sediment that remains in the barrel, and the water retains the taste of the wine and they release it on the Sabbath and drink it, and there is nothing in this of [the prohibition of] \"בורר\" /sifting.",
+ "את היין – because of the white flour that exists in it.",
+ "בסודרין – that are uniquely designed for this and we should not decree lest that he is “pressing out”/ “wringing out,” for they are made for this labor, so that it doesn’t have to be done by hand with a kerchief like a bulrush in the utensil in order the wine will descend down a declivity, so that he will not do it as he would on a weekday.",
+ "ובכפיפה מצרית – a basket made of the bands made of palm-bark so that the basket should not be higher than the bottom of the lowest utensil by a handbreadth, so that the tent is not made temporary.",
+ "ונותנין ביצה במסננת – that they placed in it mustard to be filtered for it is customary to place a scrambled egg in decaying things and they become whitened and clear through this.",
+ "ינומולין – wine, honey and peppers.",
+ "לגין – lager than a cup and smaller than a barrel.",
+ "הכל לפי האורחין – if he will have many guests, he makes a lot whether on Shabbat, on the Jewish holy day or during the Intermediate Days of the Festival, and the Halakha is according to the first Tanna/teacher that we make wine mixed with honey [and pepper] according to what they want."
+ ],
+ [
+ "חלתית – [assa foetida]. This is its name in Arabic, and it is hot and it is the custom to eat it in cold places, and we do not dissolve it [the resin of assa foetida] on the Sabbath because it appears like an act of the weekdays.",
+ "את הכרשינין – pour water in a utensil to separate their refuse , for the refuse floats to the top.",
+ "ולא שפין אותן – by hand to remove their refuse for this is \"בורר\"/sifting.",
+ "אבל נותן לתוך הכברה – and even though their refuse falls sometimes through the holes of the sieve and it becomes selected on its own.",
+ "התבן – that they would make from the straw/stubble and they would cut it with a threshing sledge and each tail of the ears of corn would be made into straw.",
+ "מוץ – this is old upper ears of corn/spike and it is not fit for an animal’s eating and we sift it in a sieve so that the chaff will fall.",
+ "אבל נוטל בכברה ונותן לתוך האבוס – and even though the chaff falls on its own, since it is a thing that one doesn’t intend to happen, it is permissible according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "גורפין – on the Sabbath, the feeding receptacle/manger that is in front of the ox, we fatten it so that it will not become combined with the sandy matter in the grain that is in the manger in the straw and barley that we place before him and he will cut himself in his food and we remove the straw that is before him to the sides when there is a lot of it so that the animal will not tread on it with his foot and become dirty from the excrement.",
+ "וחכמים אוסרים – it refers to both – cleaning out the manger and the straw that is in front of him (i.e., the animal), he should not sweep it to the sides but Rabbi Sosa and the Sages only argued with regard to the real manger (see Talmud Shabbat 140b in Rashi – as opposed to a piece of ground fenced in and used as a manger/אבוס של קרקע ). But a piece of ground that is fenced in and used as a manger, all agree that we do not clean it out, lest one make indentations/holes, , but the Rabbis decreed that a real manger is just like a piece of ground that is fenced in and used as a manger. But the Halakha is according to the Sages.",
+ "נוטלים מלפני בהמה זו ונותנין לפני זו – and we don’t say that it does not appear like carrying , because it really appears like it, because an animal is not set aside with food that is taken from its fellow [animal]. And specifically, from before a donkey and we place it (i.e., the food) before a ox, and similarly to it, but not something that is before the ox and placing it before the donkey, for the food of an ox is detestable with the spittle that comes out of its mouth, and the donkey will not eat of it."
+ ],
+ [
+ "הקש שעל מטה – merely for kindling and it is Muktzeh/something set aside/designated for weekday use only and when he comes to lie on it and moves it about in order to be soft and looks to lie on it.",
+ "לא ינענענו בידיו – for it is Muktzeh but he may move it with his body [or] his shoulders, for it is carrying from the side, and it is not called carrying.",
+ "או שהיה עליו כר או סדין – for he revealed his intention that he set it aside for sleeping so from now it has the status of a utensil.",
+ "מכבש – two boards that they place the clothes between them after laundering them and they fasten the upper board on the clothing that are lying on the lower board, in order that they fold nicely.",
+ "מתירין – that is for the needs of the Sabbath to take the clothing, but we do not press/tighten them for that is a need of the weekdays.",
+ "ושל כובסים לא יגע בו – because it is made to repair clothing and fasten them more , and loosening them is similar to tearing down/destroying and the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "נוטל אדם את בנו – in the courtyard and the stone is in his hand, but we don’t say that he is carrying regarding the stone.",
+ "כלכלה – basket",
+ "והאבן בתוכה – and it is the case that there will be fruit/produce in the basket, for if there were no fruit in it, it would be made the basis for a prohibited thing for it is prohibited to carry it, and there needs also that there would be in it fruit so that if he casts them on the ground, they would be detestable, such as mulberries and grapes and similar things, but if there were no fruit in it, such as nuts and almonds, he would empty the fruit and they would fall, but the detestable fruit also such as mulberries and grapes, if it is possible to remove them to the sides of the basket and to remove the stone alone, and to cast it away, for it is prohibited to carry it with the stone. But our Mishnah is speaking about the case where it had broken through from the sides of the basket or its rim at the bottom of the vessel and the stone was a wall to it, that it is impossible to use the basket without [the presence] of the stone.",
+ "תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין – subsidiary to the pure produce and subsidiary to the non-holy produce but the unclean is separate and is not carried.",
+ "אף מעלין את המדומע באחד ומאה – A Se’ah of Terumah/priest’s due that fell into one-hundred Se’ah of non-holy produce, it is permissible to raise it up to a Se’ah of Terumah from them on Shabbat and all of it (i.e., the rest) would be non-holy produce, and it is permissible for foreigners (i.e., non-priests) and we don’t say that he is making things legally fit for use by giving the priest’s dues, for the Terumah that fell in the non-holy produce, we consider it as if it was placed alone, and didn’t become mixed up, and when it comes up as one-part in one-hundred and one, the Terumah itself that fell comes up. Therefore, it is not repairing, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "מטה על צדה – incline the barrel on its side if it is necessary to take from the wine and stone falls, but he he should not take it with his hands.",
+ "היתה בין החביות – and he is afraid that the stone won’t fall on the barrels and break them, he should lift the entire barrel and remove it from among the barrels and there tilt/incline it on its side.",
+ "נוער את הכר והן נופלות – when he needs the cushion, but he doesn’t need the place of the cushion. But if he needs its place, he lifts the cushion with the coins that are upon them, and we don’t say other than that other than when he forgot the coins on the cushion from the Eve of the Sabbath but he intentionally placed them there, the cushion becomes the basis for a prohibited thing and it is prohibited to carry it nor to shake the coins that are upon it.",
+ "לשלשת – a matter of filth such as spittle, secretion or excrement.",
+ "בסמרטוט מקנחת – but he should not put water upon it, for a mere cushion is of cloth and cloth is soaked in water which is its cleansing/washing.",
+ "היתה – on the cushion.",
+ "של עור – which is not washed/cleansed – he puts waster upon it until it (i.e., the dirt) is gone and the secretion goes away, but no actual cleansing, for since mere cushions and pillow cases are soft and require cleanings with soft leathers; but however, soaking is their cleansing."
+ ],
+ [
+ "ב\"ש אומרים מגביהין מעל השלחן עצמות וקליפין – In the Gemara (See Talmud Shabbat 143a) that we do not rely upon our Mishnah as it is taught but the statements must be reversed (i.e., the authorities for the two opinions must be exchanged) for it is the School of Hillel that states that we take up [on the Sabbath] table bones and shells and the School of Shammai that states that one removes the whole board and shakes it, for it has the status of a utensil, but he should not carry the bones and shells by hand, for the School of Hillel is like Rabbi Shimon and the School of Shammai is like Rabbi Yehuda. But, however, the School of Hillel did not permit other than the bones and shells that are fit for the food for an animal, even though they are not fit for the food of a person, but if they are not fit even for food for an animal, the School of Hillel admits that it is prohibited to carry them , for in such a manner even Rabbi Shimon admits to.",
+ "מעבירין מעל השלחן פרורין פחות מכזית – even less than an olive’s bulk and the reason is as it is explained shortly that they are fit for the food of cattle.",
+ "ושער של פולין – a twig that the beans grow on them.",
+ "עור בית אחיזה – a leather handle that one holds onto.",
+ "אין מקנחין בו – for when he holds it, it is pressed out/flows between his fingers and there is an unavoidable result of an act that Rabbi Shimon admits to.",
+ "בין כך ובין כך – whether or not it has a handle it is taken on Shabbat when it is dry.",
+ "ואינו מקבל טומאה – it is not a wooden utensil nor a cloth/garment nor a sack nor metal."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מצילין מזון ג' סעודות – and even in many utensils, for if it was In one utensil, they said in the chapter [sixteen of Tractate Shabbat, Mishnah two] “all the [holy] writings,” that as many as is necessary, one saves.",
+ "לכם – food for everyone for three [Sabbath] meals.",
+ "ובלבד שלא יספוג – that he should not place a sponge to absorb the wine and to go back and to cause it to drip and even though one must sponge the handle, for there is no fear of a wringing/squeezing out they were brought iin, even to take in his hand oil or honey which are thick and are affixed and clean his hand on the rim of the utensil, it is prohibited that he do so in the manner that he does it on weekdays.",
+ "אין סוחטין את הפירות – for he is taking it apart/severing it which is a derivative of threshing.",
+ "אסורין – a decree lest he squeeze it out/wring it ab initio.",
+ "ר\"י אומר אם לאוכלין – those same fruits were collected that which comes out from them is permitted, for it is not satisfactory for him with what flowed out and we cannot make a decree lest he wring them out/squeeze them.",
+ "ואם למשקין – they were collected for it was satisfactory for him what came out from them – that which comes out from them is prohibited as a decree lest he squeeze them, and with olives and grapes, Rabbi Yehuda agrees with the Sages that even though he brought them in to eat, that which comes out from them is prohibited since they exist for squeezing when they come to a drink, he would give his attention to this, but in regard to the rest of the kinds of fruits, the Sages agree with Rabbi Yehuda, since it was not the manner for squeezing, they didn’t dispute other than with mulberries and pomegranates, for Rabbi Yehuda compares them to the rest of the priests and the Sages compare them to olives and grapes, and the Halakha is according to Rabbi Yehuda.",
+ "חלות דבש – when they are crushed/chopped, the honey flows on its own from the midst of the wax and it is not the manner to squeeze/wring it; therefore, Rabbi Eliezer permits it and the Sages forbid it, as a decree lest they are chopped/crushed; but the Halakha is according to Rabbi Eliezer."
+ ],
+ [
+ "כל הבא בחמין – that was boiled.",
+ "מדיחין – since rinsing it is not its cooking/preparation, but we don’t steep them.",
+ "חוץ מן המליח הישן – a salty fish that passed a year since it had been salted.",
+ "וקוליס האספנין – a fish whose shell is thin and rinsing it in hot waters is the completion of its cooking."
+ ],
+ [
+ "שובר אדם את החבית – because it is damaged.",
+ "ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי – to make for it a nice spout.",
+ "אין נוקבים מגופה – that is attached to the mouth of the barrel, for if he were to pierce it, he would he is repairing the opening.",
+ "ר' יוסי מתיר – for it is not the manner for the opening of the barrel with this, and the Halakha is according to Rabbi Yosi.",
+ "ולא יקבנה מצדה – that is to say, that which Rabbi Yosi permits to pierce the bung/stopper, is nor permitted other than above at the top of the stopper, for it is not the manner to make an opening there, but rather, he takes the entire bung/stopper, but from its side, as sometimes when he makes a perforation in the side of the bung, because he does not want to open it above so that stones or dirt will not fall into the wine.",
+ "ממרח – and there is here because of erasing/blotting out.",
+ "בערב – the name of a place.",
+ "חוששני לו מחטאת – if the wax is smoothed over to cleave to the walls of the utensil around the perforation/hole."
+ ],
+ [
+ "לתוך הבור – where there is no water in it.",
+ "שיהא שמור – that it will not smell badly on account of the heat, and this comes to teach us that we don’t worry perhaps that he will make indentations in the bottom of the well in order that it will it will be even to place there the pot.",
+ "ואת המים היפים – that is fit for drinking.",
+ "ברעים – within the collection of bad waters which are not fit for drinking, and this is a simple matter, for on account the of the end of the Mishnah, he (i.e., the teacher of the Mishnah) took it, as it is taught in the Mishnah: “and cold water into hot water in order that it should become warm” for you might have thought that we would have made a decree lest we come to hide it in hot ashes; hence it comes to tell you that this is not the case.",
+ "מי שנשרו [כליו] – that fell in the water on the Sabbath.",
+ "מהלך עמהן ואינו חושש – lest they should suspect hm that he laundered them.",
+ "הגיע לחצר החיצונה – that is near the entrance of the sit which is a guarded place.",
+ "שוטחן בחמה – to dry them.",
+ "אבל לא כנגד העם – for they would suspect him that he laundered them, but this Mishnah is superseded/made inoperative, since the Halakha in our hands is that anything that the Sages forbade because of avoiding the semblance of wrong-doing (i.e., for appearance sake – see Talmud Betzah 9a), even in the strictest privacy, it is forbidden; therefore, it is forbidden to spread them out even not in the view of other people."
+ ],
+ [
+ "ונסתפג – to wipe off/cleanse.",
+ "אלונטיות – sheets that we cleanse with them and dry off with them one after another even though there is not a lot of water on them, nevertheless, he should not he should not bring them in his hand into his house, even through an Eruv, for there is no prohibition of taking it out here but rather a decree lest he wring it out/squeeze it since they are many.",
+ "",
+ "פניהם ידיהם ורגליהם – it the manner of the thing that the Mishnah took [in using these terms] and the same law applies for their entire body. But, the Halakha is not according to this Mishnah but rather, even if one brings a wrapping cloth/sheet in his hand that he dried off with, and we don’t suspect lest he will wring it out/squeeze it."
+ ],
+ [
+ "סכין – oil on the Sabbath.",
+ "וממשמשין – by hand on the entire body for pleasure.",
+ "אבל לא מתעמלין – to rub with strength/power.",
+ "ולא מתגררין – with a strigil and similar to it (Job 2:8): “He took a potsherd to scratch himself [as he sat in ashes],” because it is like a deed of the weekday.",
+ "אין יורדין לפולימא – a valley filled with water and under it plaster/mud like glue and there are places where the bather will sink in that mud and become attached to it and he is unable to go up until a group of people gather together and take him up with great difficulty and in an emergency. Another interpretation: a valley where its mud is smooth and he who bathes there falls and whose clothing fall off in the water and he comes to squeezing/wringing.",
+ "אפקטויזין – to vomit; and its explanation (see Talmud Shabbat 123a-b) is to cause to bring up roast to nourish, that is to say, to take out the food from the place it is cooked which is the stomach, it emits [and] removes roasted that is cooked, roasted by fire, which we translate as roasted by fire food and specifically to drink a liquid that he brings into him to vomit – which is prohibited on the Sabbath, but to place one’s finger into his mouth in order to vomit is permitted and where he has pain and if he vomits, he will recover, it is permissible even through liquids.",
+ "ואין מעצבין את הקטן – to repair him and to settle his bones and vertebra of his spinal column because it appears like “building,” (i.e., one of the prohibited forms of work on the Sabbath), and we don’t say so other than after the time, but it is permitted on the day of birth. מעצבין – from the language (Job 10:8): “Your hands have shaped and fashioned me.”",
+ "ואין מחזירין את השבר – the bone that was broken, but the Halakha is not according to this Mishnah but the Halakha is that we do set a fractured bone.",
+ "שנפרקה ידו – that the bone went out from its joint.",
+ "לא יטרפם – like the language of scrambled eggs in a bowl, and they wash them in [cold] water on the place of the break and it appears like healing."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "שואל. ובלבד שלא יאמר הלוני – for it implies a loan for a long time and we hold that an undefined loan is for thirty days; therefore the lender comes to write on his writing tablet/merchant’s account book that I have loaned such-and-such to so-and-so in order that he would not forget it.",
+ "מניח טליתו אצלו – if he (i.e., the lender) doesn’t believe him (i.e., the borrower) and he takes it and dedicates it as Temple property on the Sabbath for [loan[ obligations that have a fixed time [for return] one can dedicate [them] on the Sabbath (though we learn in Tractate Arakhin, Chapter 7, Mishnah 5, that one does not dedicate to the Temple something that is not his)."
+ ],
+ [
+ "פרפרותיו – kinds of dainties/sweets.",
+ "אבל לא מן הכתב – if he wrote it from the Eve of the Sabbath (i.e., Friday): “so-and-so are guests” so that he would not forget, he should not read from the same document on the Sabbath, as a preventive measure lest he erase it; alternatively, lest he read private (not Hebrew) documents for it is prohibited to read anything on Shabbat other than the Written Torah and the Oral Torah, but other things or works of scholars that are not from the words of the prophets or their commentaries are forbidden (see Tractate Shabbat 149a).",
+ "",
+ "עם בניו ועם בני ביתו – for they are dependent upon his table for there is no legal objection, but with others one cannot [do so], for members of the group that are strict with each other for they do not pardon and do not renounce each other, violate this because of the measurement and the weight and the number because they loan and collect and the Rabbis decreed on this lest they write it down.",
+ "ובלבד שלא יתכוין וכו' – Our Mishnah is deficient, and should be read as follows: a person may conduct a lottery with his children and with the members of his household [dependent] upon his table and even a large portion corresponding to a small portion and specifically with his children and the members of his household, but not with others, provided that he does not intend to make a large portion correspond with a small portion, which is forbidden even on weekdays because dice-playing is theft and collateral security with the condition of forfeiture beyond the amount to be secured does not purchase/gives no title and this is a collateral security with the condition of forfeiture beyond the amount to be secured that is dependent upon the lottery if the lottery will fall to him on the large portion, he will be worthy of it, and therefore, he has left himself in doubt even for a lottery for a small portion through doubt , for had he known from the outset that this would be the case, he would not have accepted it.",
+ "חלשים – lotteries such as (Isaiah 14:12): “A vanquisher of nations.”",
+ "על הקדשים ביום טוב – that were slaughtered on Yom Tov/the Festival Day to distribute/divide them among the Kohanim.",
+ "אבל לא על המנות – on yesterday’s Holy Things."
+ ],
+ [
+ "לא ישכור אדם פועלים – as it is written (Isaiah 58:13): “Nor look to your affairs, nor strike bargains.”",
+ "ולא יאמר אדם לחבירו וכו' – it was taken for an implied opinion/deduction that he should not say to his fellow: “hire for us workers,” but he says to him: “that it appears that you will stand with me this eening, that is to say, now it appears that if you come to me when it gets dark, and even though that both of them know that on the condition of hiring him for his work he warns him, since he does not spell out his salary explicitly, it is permitted, for we hold that loud recitation is prohibited, but thinking/fantasizing is permitted (on the Sabbath).",
+ "אין מחשיכין על התחם – to draw himself close on the Sabbath to the place within which is it is permitted to move (i.e., the Sabbath limits) until the end of the limit and to make preparations to be ready for work on the exit of the Sabbath there that he will be close to the place of the workers or to the orchard to bring fruit, for everything that is prohibited to do on the Sabbath, it is prohibited to make preparations to be ready for work on the exit of the Sabbath but he can make preparations to be close to go out and guard his fruits for this is something that is permitted to do on the Sabbath to guard/watch his fruits.",
+ "ומביא פירות בידו – since the essence of this thinking was not for this.",
+ "כלל אמר אבא שאול – He disputes the First Teacher [of our Mishnah] that prohibited all preparations to be ready for work on the exit of the Sabbath, but he doesn’t make a distinction between preparations to be ready for work on the exit of the Sabbath of a commandment and something that is optional, and he comes and states that preparations to be ready for work on the exit of the Sabbath is permitted for just as it is permitted to tell his fellow on the Sabbath that he should be designated to go after dark to bring a coffin and shrouds for the dead person, so too, it is permitted to be make preparations to be ready for work on the exit of the Sabbath in order that he will be designated after dark to bring the coffin and shrouds – and at the end of the Mishnah as it is taught: we can make preparations to be ready for work on the exit of the Sabbath to watch over the affairs of a bride and on the affairs of the dead. This is the opinion of Abba Shaul and the Halakha is according to him."
+ ],
+ [
+ "לפקח על עסי כלה – to look out for and research the needs of he bride.",
+ "חלילין – a hollowed musical instrument whose sound gives rise to crying.",
+ "לא יספוד בהן ישראל – it is fine because he matter is proved that they were brought for Jews.",
+ "אלא א\"כ באו ממקום קרוב – other than if it is known to us clearly that they came from a place within the Sabbath limit, and that they were not brought from outside the Sabbath limit.",
+ "ארון – for himself that he will bury in it an idolater or to sell it."
+ ],
+ [
+ "סכין – [anoint] with oil.",
+ "ומדיחין – with water, and they stop up his urinary organs. They close up his upper urinary organs and the bottom ones with a cloth or because of a matter in order that wind should not enter into him and become blown up/swelled.",
+ "ובלבד שלא יזיזו בו אבר – that he should not carry and raise neither his hand nor his foot nor the eye lashes, for it is prohibited to carry the dead person or a limb from his limbs even though it is permitted to touch him and similarly, all things that are forbidden for use or handling on the Sabbath, it is permitted to touch it but it is prohibited to carry it and an egg that was laid on the Sabbath or on a Festival day it is prohibited even to touch it for since the well (which was in the shape of a ball), touching it is like carrying it.",
+ "ושומטים את הכר מתחתו – and it is found lying on the sound but we don’t carry it to place it on the sand – for the Teacher of the first part [of the Mishnah] taught: as long as he does not move even a limb.",
+ "בשביל שימתין – so that it does not decay as a result of the heat of the sheets and pillows.",
+ "קושרין את הלחי – of he dead person for his mouth would continue to open.",
+ "ולא שיעלה – to close what was open, which is moving a limb, but rather, it should not continue to open.",
+ "סומכים אותה בספסל – for it has the status of a utensil.",
+ "ולא שתעלה – for it would be like “building.”",
+ "אין מעצמין – [they do not close] his eyes on the Sabbath, even after the soul has left, for it is like moving a limb.",
+ "שופך דמים – for in a small manner, he brings his death closer."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מי שהחשיך. נותן כיסו לנכרי – while it is still daylight, and even though he is the agent of an Israelite to carry his money-bag on the Sabbath, the Rabbis have established that a person will not restrain himself from defending his property (see Talmud Shabbat 72a), for if they don’t permit him, he will come to carry four cubits in the public domain [on Shabbat].",
+ "ואם אין עמו נכרי כו' – but if he has a heathen with him, he will give it to the heathen. What is the reason? A donkey, you are commanded to let his animals rest; but a heathen, you are not commanded to let him rest. For when he places his money-bag on the donkey when it gets dark [on Friday], he leaves it on her while she is walking, that is to say, after she has uprooted her leg to walk, she has not performed “uprooting” and when the animal wishes to stand, he takes it from upon her, but after she resumes and uproots her leg to walk, he places it upon her, in order that the animal not perform uprooting and placing down, for if he left her to perform uprooting and placing down, and he loads her or leads her, it is found that he is loading his animal on Shabbat and that is prohibited even though she is not loaded other than with something [minimal] , as it is written (Exodus 20:10): “You shall not do [any] work, you, [your son or daughter, your male or female slave,] or your cattle…” What is the work that is done whether by a person or the animal? One could say that it is loading/piling on.",
+ "הגיע לחצר החיצונה – it is thing that is taught separately for itself, and the law of his money-bag that we are speaking of.",
+ "לחצר החיצונה – of the city which a place where it will be guarded first when he comes to unload the donkey, he takes by his hand from it utensils that are handled on the Sabbath.",
+ "ושאינם ניטלים מתיר את החבלים – of the saddle which are tied up and the sacks fall."
+ ],
+ [
+ "פקיעי עמיר – straw of ears of corn that were tied together, we loosen them, for all the while that they are tied together they are not food/eatables, and we loosen them to make them into food, but we spread them to scatter them in the manner that we scatter grasses before the animal in order that it would smell it their scent and it would be nice for her to consume them, but it is prohibited with bundles of sheaves, for after they have made it into food, they untying bundles/bunch and the that which is spread, it is not other than for mere enjoyment, but he is troubling himself with something that is already food, we don’t trouble ourselves with it.",
+ "ומפספסים את הכיפים – moist cedar branches we spread out and stretch them in front of the animal in order that it would smell their scent for without spreading them out, they are not food.",
+ "אבל לא את הזירין – they are bundles of sheaves but these bundles have two ties, one at their head and another at their end, but the small bunches/capsules have three bands (see Talmud Shabbat 155a) - one additional connection in their middle and our Mishnah mentions it for we do not spread these bundles of sheaves, even though they are pressed against each other and become heated, for the animals set them aside but rather, he loosens three bunches only, for the loosening of the bands is a burden for her and the food is like bunches [when tied with two bands].",
+ "אין מרסקין את השחת – we don’t cut grass of grain and this is fodder for cattle because it is a trouble that is not necessary.",
+ "רבי יהודה מתיר בחרובין לבהמה דקה – since its teeth are thin and hard for her, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "אין אובסין – we [don’t] force feed it and stick it down its throat; and the explanation of \"אובסין\" is making a manger of her stomach (i.e., fill it up to swelling – see Talmud Shabbat 155b).",
+ "ולא דורסים – when he stuff’s food into the camel’s throat, however, this is not like \"אובסין\"/not making her a manger of her stomach (fill up to swelling).",
+ "אבל מלעיטים – that you insert the food to a place where it can come back (and be rechewed).",
+ "ואין ממראין – to fatten, from the language of (Isaiah 1:11): “and suet of fatlings” – and the explanation is that they insert in it (i.e., the calf) the food inside from the esophagus, in a place where it cannot come back up.",
+ "ומהלקטין לתרנגולים – that he inserts the food into its mouth into a place where it can come back up.",
+ "אבל לא גובלין – they do not knead it in water.",
+ "אין נותנין מים לפני דבורים – for their food is not upon him (i.e., the owner) since they go out and eat in the fields and water is found for them in lakes.",
+ "דורסיאות – doves that grow up in houses and they are called דורסיאות – on account of King Herod who raised them in his palace."
+ ],
+ [
+ "מחתכין את הדלועין – that are detached before the cattle and even though they usually are not the food for animals, they exist only for humans.",
+ "ואת הנבלה – that had become ritually forbidden by unskillful slaughtering that day, and even though it was at twilight, it stood for humans and not for animals.",
+ "רבי יהודה אומר אם לא היתה נבילה מע\"ש אסורה – for anything that is appropriate for humans, it is not set aside for animals, and even if it is sick from the Eve of the Sabbath, we hold that it would heal, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "מפירין – a husband to his wife and/or a a father to his daughter.",
+ "ונשאלין – to a Sage.",
+ "שהן לצורך השבת – such as that he vowed that he would not eat today and if made enquiry it specifically speaks of, for if it were a husband or a father annulling [a vow], whether they are for vows for the needs of the Sabbath, or whether they are for vows that are not for the needs of the Sabbath, for since he cannot to annual other than during the day of it being heard alone, and vows which are for the needs of the Sabbath, even if he had the free time to enquire about them before the [onset of] Shabbat, he enquires about them on Shabbat.",
+ "ופוקקי את המאור – [he plugs/stops up] the window that from which the light enters he closes it up with a board or with the rest of anything that it is customary to stop it up with.",
+ "ומודדין את המטלית – it if was ritually impure and came into contact with something ritually pure, we measure it [to see] if it has three fingers by three fingers to know if it the ritually pure things were defiled or not for a strip/patch that is less than three by three does not defile nor becomes defiled.",
+ "ואת המקוה – to know if it has a cubit by a cubit at a depth of thee cubits, for it they are measurements of a Mitzvah, therefore, it is permissible to measure them on Shabbat.",
+ "שפקקו את המאור – the window and it is called – \"מאור\" – for through it the light enters.",
+ "בטפיח – an earthenware pitcher.",
+ "מקדה – an earthenware utensil.",
+ "בגמי – for this reason, it (i.e., the Mishnah) took גמי/bulrush or reed-grass which is appropriate for the food of cattle and is not eliminated from being a permanent knot.",
+ "לידע אם יש בגיגית פותח טפח – a sort of small passageway that was between two houses so was not natural but rather that the barrel was placed on top of it, and their windows were open from the houses to the passageway, and they were worried lest someone die in one house and that the ritual impurity would come from the window to the passageway and from the passageway to the other house via the open window, therefore, they stopped up the open window to the house where the ritual defilement was inside with an earthenware pitcher and its back was to the side of the passageway for the earthenware utensil does not become defiled from its back and leaves a space between the two partitions, but they were concerned lest there wasn’t in the slit of the barrel an opening of a handbreadth, and it would be found that the barrel overshadows on the passageway and the ritual defilement comes through the passageway from one house to the other house. After that, it is was necessary to open the window and ot take that stopped up pitcher in the window and they came to know if there was in that slit of the barrel an opening of a handbreadth, and if there wasn’t a tent in that passageway to bring in the ritual defilement. For the ritual defilement goes out from the passageway via the slit in the barrel towards above, or if the slit in the barrel is not open one handbreadth, and it was found that the passageway itself was like a tent and brought the ritual defilement from one house to the other. And they measured the earthenware fire pot/potsherd for carrying fire and tied it with bulrushes and stretched it towards above to see if there was in the slit of the barrel opened a handbreadth or not.",
+ "ומדבריהם למדנו שפוקקין וקושרין ומודדין בשבת – as long as it was not a permanent knot, for the measurement would be for a Mitzvah or to practice on what is a decision/instruction."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shabbat/English/Sefaria Community Translation.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shabbat/English/Sefaria Community Translation.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..2b6776986a5d3059c20e1976793b79b70db6b15e
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shabbat/English/Sefaria Community Translation.json
@@ -0,0 +1,94 @@
+{
+ "language": "en",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Shabbat",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+ "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+ "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא",
+ "actualLanguage": "en",
+ "languageFamilyName": "english",
+ "isBaseText": false,
+ "isSource": false,
+ "direction": "ltr",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה שבת",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "",
+ "Regarding Challah and lighting Shabbat candles. because these are among the needs of a household, and she is found at home, and therefore she is bound to them."
+ ]
+ ],
+ [
+ [],
+ [],
+ [
+ "One cannot give on Shabbat"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "with a bell - A bell hung around the neck of the animal which emits a sound when it moves"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [
+ "",
+ "",
+ "",
+ "Rather the amount of every measurement that is described here."
+ ]
+ ],
+ [],
+ [
+ [
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "",
+ "now that you've done what you did you don't need to any anything to it"
+ ]
+ ],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ [],
+ [],
+ [],
+ [],
+ [
+ "If he was born during twilight, he is circumcised on the ninth day as it is the eighth day from the morrow; if twighlight is still considered day, he is thus circumcised on the ninth day. If the day (preceding the twighlight during which he was born) is Friday, he can't be circumcised on the following Shabbat in case it is the ninth day and it is a postponed circumcision which does not supersede Shabbat, he must wait until after Shabbat and be circumcised on the tenth day."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shabbat/English/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shabbat/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..4568f4bca7d1d65829b67a82f356bf2e59e8746f
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shabbat/English/merged.json
@@ -0,0 +1,1237 @@
+{
+ "title": "Bartenura on Mishnah Shabbat",
+ "language": "en",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Shabbat",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "יציאות השבת – transferring an object from one domain to [another] domain (i.e., removing taking out of the house – see Talmud Shabbat 2b) that are mentioned concerning the Sabbath and carrying in are also called transferring since one takes out from one domain to another domain. And the fact that [the Mishnah] teaches יציאות /carrying (on the Sabbath) and it does not teach הוצאות /transferring, is because it uses the language of the Bible, as it is written (Exodus 16:29): “Let no one leave his place [on the seventh day],” and from it, we derive transferring, that a person should not leave with a utensil in his hand to collect the Manna.",
+ "שתים שהן ארבע – two from the Torah, transferring an object and carrying [it] in to the house owner who stands inside in the private domain, and on these two, a person is liable for a sin-offering for his inadvertent violation, and divine punishment by premature/sudden death for a willful violation, and stoning for his being warned, like in all the rest of the prohibited labors of Shabbat.",
+ "שהן ארבע – from their words (i.e., the Rabbis), they added two, to prohibit ab initio a case where the work is done by two people – this one uprooting and this place setting it down, for two who did it are exempt, as it states (Leviticus 4:27): “by doing any of the things which by the LORD’s commandments ought not to be done, [and he realizes his guilt].” The one who does all of it, but not the one who does part of it, and similarly, in all the labors of Shabbat we say that an individual who did it is liable; two who did it are exempt.",
+ "שתים שהן ארבע בחוץ – two from the Torah, taking out and carrying in for the poor person who stands outside in the public domain.",
+ "שהן ארבע – from their words (i.e., the Rabbis), they added two to prohibit ab initio, as this person uproots it and the other person sets it down.",
+ "פשט העני את ידו – and in it is a box or a basket that he receives in it loaves of bread from the owner of the house, and for this reason, [the Mishnah] took hold of the language of הוצאה /removal in the language of the poor person and the rich person, for it incidentally comes to teach us that a commandment that comes through a transgression is prohibited and they are liable upon it.",
+ "ונתן לתוך ידו של בעל הבית – that he performs uprooting from the public domain and placement in the private domain.",
+ "או שנטל מתוכה והוציא – the object, and placed it in the public domain, and performed uprooting and placing down.",
+ "העני חייב – as he did complete work, for it is two from the Torah for the person standing outside, and even though we require uprooting from the place where he will be four handbreadths by four handbreadths and setting down in a place where he will be four-by-four [handbreadths] and there isn’t found there [that amount] for the hand of the poor person and the owner of the house, there isn’t there a place where there will be four-by-four [handbreadths] , we say in the Gemara (Talmud Shabbat 5a) that the hand of a person is considered as four-by-four [handbreadths], since it is made to place it down and to take from it objects and even many large ones.",
+ "ובעל הבית פטור – he (i.e., the owner of the house) is exempt and it is completely permitted, for he had not done anything.",
+ "פשט בעל הבית כו' בעל הבית חייב – for this is two from the Torah for the person who stands inside.",
+ "פשט העני כו' – for the poor person made an uprooting from the public domain.",
+ "ונטל בעל הבית מתוכה – and placed it inside, for the owner of the house did a placing down [of the object] in the private domain.",
+ "",
+ "והוציא – the poor person [removed it] and placed it down in the public domain.",
+ "שניהם פטורים – for neither of them had done a complete [cycle] of work/labor. But it is prohibited to do this lest everyone come on his own to do a complete [cycle of] work on the Sabbath day. There are two [forms of work] “from their words” (i.e., from the Rabbis), one for the poor person outside and one for the owner of the house inside. But it is not considered two for each one of them, uprooting for the poor person and uprooting for owner of the house, placing down for the poor person and placing down for the owner of the house, because it is not considered other than uprooting [of things] which are the beginning of the work and there is a fear lest he complete it, but placing down, which is the end of the work, is not considered."
+ ],
+ [
+ "לא ישב אדם לפני הספר – and even on weekdays, and since it (i.e., the Mishnah) had to teach (in Tractate Shabbat, Chapter 1, Mishnah 3) that a tailor must not go out with his needle, etc., lest he forget and leave, which is similar to the decree that a person should not sit before the barber close to [the time] for the afternoon prayer, lest he forget and not pray, because of this, it [the Mishnah] teaches this here, and since their words are small/short, he makes a decision and teaches it in the first part of the Mishnah, and then explains the matters of Shabbat and expands upon them.",
+ "סמוך למנחה – the “Great Minha”, from six-and-one-half [Halakhic] hours and beyond, and סמוך למנחה – close to the afternoon prayer , that is from the beginning of the seventh hour, and even though its time period is great, a decree was made lest the bell/body of the bell of the barbers breaks after he began to cut the hair, and the time of the prayer will pass over prior to his repairing it and he will complete the haircut.",
+ "ולא יכנס למרחץ – near the time for the afternoon prayer lest his swoon [in the vapor bath – see Tractate Shabbat 9b].",
+ "ולא לבורסקי – a place where hides are made, perhaps he would see a loss and ruin of the hides if he did not move them from their place and repair them, and he would continue in his work until the time for the [Minha/afternoon] prayer had passed.",
+ "ולא לאכול – even a small repast, lest the meal continue on.",
+ "ולא לדין – even at the close of legal proceedings, when they already had heard the claims of the litigants and there does not remain anything upon them other than only to decide the law, perhaps they see a reason and they will contradict what they want to decide and return to be the beginning of judgment.",
+ "ואם התחילו – in one of all of these, we state, that we don’t interrupt, but rather he should finish and afterwards prayer, and this is the case when there is a delay during the day to complete it prior to the time for prayer passing. But the beginning of a haircut is from when he places the apron/garment for the protection of the clothing of the barber between his knees, and this is the scarf that the person who has his hair cut upon his knees in order that the hair doesn’t fall on his clothing. And the beginning of the bath is from when he removes/undresses the clothing that is closest to his skin. And there are those who explain that the scarf that is upon him which is the first to be removed when he gets undressed. And the beginning of the tannery is when he girds himself between his shoulders the coverings of his arms in order to engage with the hides, and the beginning of eating is when he washes his hands. The beginning of judgment is when the judges cover themselves with their shawls to sit in judgment with terror and fear, and if they were covered and sitting in judgment and another case came before them near the time for Minhah, it would be the beginning of that case when the litigants would open with their pleas/claims.",
+ "מפסיקין לק\"ש – he took another matter, and this is how it should be read: colleagues engaged in the study of Torah interrupt their Torah study for the recitation of the Shema for its time is fixed, as it is written (Deuteronomy 6:9): “when you lie down and when you rise up.”",
+ "ואין מפסיקין לתפילה – which has no fixed time according to the Torah. But we are not teaching other than in the case of Rabbi Shimon bar Yochai and his colleagues where their study of Torah is their craft, but for us, since we interrupt our Torah [study] for our craft/professions, all the more so we interrupt for our recitation of the Amidah."
+ ],
+ [
+ "לא יצא חייט במחטו – even if it is inserted in his clothing, lest he forget and go out, and for an artisan, it is the manner of his craft, he liable for it is way of artisans to insert them in their clothing when they go out to the market.",
+ "שמא ישכח ויצא – when it gets dark.",
+ "הלבלר – the scribe.",
+ "בקולמוסו – which is inserted at the back of their ears like the manner of scribes.",
+ "ולא יפלה את כליו – to remove vermin from his clothing. The Aramaic translation/Targum of “I have cleared out the consecrated portion” (Deuteronomy 26:13) “I searched my garment for vermin.”",
+ "ולא יקרא לאור הנר – in a book, lest he tilt the candle to bring the oil in front of the lick in order that it will kindle well and is found that he is starting a fire on Shabbat, and even if the candle was the height of two or three men, it is always forbidden to read by the light of a candle unless there is another person with him to watch him, or if he is an important individual who is never accustomed to fix the candle.",
+ "החזן – one who teaches young children.",
+ "מהיכן התינוקות קורין – from where should they begin to read, for with a bit of investigation such as this, we do not make a decree lest he tilt it, and the young children read before their teacher by the light of the candle since their fear of their teacher is upon them.",
+ "אבל הוא לא יקרא – the entire portion, because his fear of them is not upon him, and their guarding is not considered guarding, and for this reason also, there is an opinion that a woman who guards for her husband, her guarding is not [considered] guarding, for fear of her is not upon him.",
+ "כיוצא בו – to make a distance from transgression, they said that a person with a flux should not eat with his wife who has a flux, and even though both of them are ritually impure.",
+ "מפני הרגל עבירה – for since they engaged in sexual intercourse, he will go to engage in sex with a woman with a flux which is punishable by extirpation, and the man with a flux and a woman with a flux are taken as something remarkable, for sexual relations is hard for them, and it is possible to say that they definitely will not lead to transgression, and even so, they should not eat one with the other."
+ ],
+ [
+ "ואלו מן ההלכות – the don’t remove vermin nor read by the light of a candle as it is taught in our Mishnah (Tractate Shabbat, Chapter One, Mishnah Three).",
+ "בעליית חנניה בן חזקיה – that the Sages requested to hide the [biblical] Book of Ezekiel since his words seem to contradict the words of the Torah, such as {Ezekiel 44:31): “Priests shall not eat anything, whether bird or animal, that died or was torn by beasts,” priests are those who should not eat it, but Israelites [can] eat it (which obviously, are also forbidden to all Israelites), and similarly (Ezekiel 45:20): “You shall do the same on the seventh day of the month [to purge the Temple from uncleanness caused by unwitting or ignorant persons],” for where is this sacrifice hinted at in the Torah? Hananiah ben Chizkiah hid himself in the attic and sat there and explained the Book of Ezekiel.",
+ "ושמונה עשר דברים גזרו בו ביום – that the School of Shammai and the School of Hillel disputed on and were decided by a vote and the [opinions of] School of Shammai grew and they (i.e., the Rabbis) decided [the Halakha] according to them, as it is written (Exodus 23:2): “[You shall neither side with the mighty to do wrong- you shall not give perverse testimony in a dispute so as] to pervert it in favor of the mighty/multitude.” And all eighteen things they brought to them in the Talmud (Tractate Shabbat 13b-17b), and these are as follows: 1-2) He who eats something which is first degree of ritual impurity or second degree of ritual impurity, they decreed that its essence becomes second degree of ritual impurity, and it defiles Terumah/priest’s due by contact, for something that is second degree of ritual impurity defiles Terumah, these are two decrees – the person who eats something which is first degree of ritual impurity or one who eats something that is second degree of ritual impurity. 3) a person who drinks impure liquids also becomes second degree of ritual defilement, and defiles Terumah, that is third. But the reason that it is decreed in these, is that sometimes, when one eats impure foods and sprinkles/pours impure liquids in his face while the impure foods are in his mouth and he defiles them. 4) And they made a decree on a person after immersing from his defilement on that same day who had drawn water come upon his head and most of his body and 5) on the completely pure person upon fell three LOGS (i.e., a LOG is equivalent to six eggs) of drawn water on his body, that is five decrees. And the reason that defilement was decreed on these to defile others, is because they would immerse in putrid (i.e., badly smelling) cave waters, and they would place upon them afterwards drawn waters to remove the putridness of the waters, they began and made a fixed ruling to state, that the cave waters did not purify but rather the drawn waters purify, and they (i.e., the Rabbis) stood and decreed defilement upon them, lest they come to nullify the teachings/laws of the Mikveh and they would immerse in drawn waters. 6) The sixth decree is that Books of Holy Writ defile Terumah through contact, for at first, they would hide the food of Terumah with Torah scrolls, people would say that this (i.e., the Torah scroll) and that (i.e., the Terumah) are holy, when they saw that the Books [of Holy Writ] were being damaged, since the mice that are found near the food-stuffs would cause damage to the Books [of Holy Writ], they decreed that these Books, that is, Torah, Prophets and Writings, through their contact would defile the Terumah. 7) The seventh decree that they made concerns mere (i.e., undefined] hands defile the Terumah, because the hands are busy (i.e., they touch things automatically) and touch the flesh in the place of filth/defilement, and it is a reproach for the Terumah if filthy/offensive-smelling hands touched it and it would be detestable for those who eat it. 8) The eighth decree [concerns] foods that were defiled by liquids, as those liquids were defiled on account of hands that came in contact with them prior to ritual washing, they decreed on the liquids that they would the food-stuffs [of Terumah], for all things that disqualify the Terumah defile liquids to become first-degree of ritual impurity, a decree made because of liquids that come on account of a moving creature/unclean reptile, as we find concerning hem that they are first-level of ritual defilement according to the Torah, and this that [the Rabbis] decreed on the defilement of liquids to become first-degree of ritual impurity and it was not decreed regarding food-stuffs as a decree, because [food-stuffs] that come from a moving creature/unclean reptile, and that is the reason that the Rabbis were stringent with liquids because they are liable to receive uncleanness, for they don’t require fitness to become unclean (arising from contact with certain liquids) to bring them to receive defilement such as foods which require putting water on them to make them susceptible to receive defilement. 9) And the ninth (see Mishnah Zavim, Chapter Five, Mishnah Thirteen which summarizes much of these opening decrees) concerns utensils that were defiled by liquids that had been defiled by a reptile/moving creature, even though they are of first degree defilement according to the Torah, they cannot defile a person nor utensils, for a person and utensils only receive defilement from a primary source of ritual impurity, and not from liquids that had been defiled by a reptile/moving creature, which are first-level of ritual defilement, and the Rabbis decreed concerning them that the utensils would become ritually defiled, as a decree because of the liquid of a man or woman with a flux, which are their spittle and the urine which are a primary source of ritual impurity and according to the Torah, defile utensils. 10) The tenth decree is that the daughters of the Cutheans (i.e., members of a sect of the Samaritans) are considered as menstruating from their cradle (i.e., earliest childhood), that is to say, from the day that they were born, as a baby one-day old defiles through her period of menstruation, but the Cutheans lack this Midrash and when it pointed out, it is not explained to them, therefore, the Rabbis decreed this about them. 11) And the eleventh decree is that all movables bring the defilement into the beam of the handle of a plough, and this is the ox-goad of the cattle, and there is what has the circumference of a handbreadth, but it lacks the thickness of a handbreadth, and even though, from the Torah, the tent is not less than a handbreadth, the Rabbis decreed on all movables that have the circumference of a handbreadth that if its heads – one forms a tent over the dead person and one forms a head over the utensils, it brings to them the defilement of the tent, a decree was made on account of that of that whose beam is one-handbreadth that brings the defilement from the Torah. 12) And the twelfth decree [concerns] one who cuts grapes to press them in the vat for wine pressing, the liquid that comes out from them at the time of the cutting of the grapes makes them susceptible to receive ritual defilement, and even though it goes to waste and one doesn’t care about it, the decree is made lest he should cut grapes in pitch-lined vessels/baskets, for then it is not appropriate for the liquid coming out from them they do not go to waste, and are susceptible [to receive defilement] from the Torah. 13) The thirteenth decree – that Terumah that has grown of their seeds is considered Terumah, and even with a thing whose seed is gone, such as grain and pulse/peas, the degree was made because impure Terumah in the hands of Kohen which is forbidden to be eaten and he comes to sow it, and it was decreed that it would be with its first name – and that it Is ritually impure grain, for we suspect lest he leaves it until the time of sowing and comes to eat of it in impurity. 14) The fourteenth decree is that he who was overtaken by the Sabbath night fall should give his money to a heathen, and not carry it for less than four cubits. 15-16) And the fifteenth and sixteenth decrees, that he should not remove vermin nor read by the light of a candle as it is taught in our Mishnah (see Mishnah three of this chapter). 17) And the seventeenth decree that was made on the bread of idolaters, and on the oil and wine of and on their daughters, they are all one decree, as we have said – they decreed on their bread on account of their oil, and on their oil on account of their wine, and on their wine on account of their daughters, and on their daughters because of another thing, that is to say, because of idolatry. 18) And the eighteenth decree they made on the baby of an idolater that would defile through flux/gonorrhea, in order that a Jewish baby not become accustomed to be near him [out of a concern] for pederasty."
+ ],
+ [
+ "אין שורין דיו – dyes that they make for them ink for writing.",
+ "וסממנים – to dye.",
+ "וכרשינים – food for cattle, and it is customary to soak them in water first, and we call them in Arabic “Karsena” and in the foreign tongue “vetch.” And the School of Shammai holds that a person is careful concerning observing the Sabbath abstention from labor with his utensils like the abstention form labor on the Sabbath of his animal, and it is for the same reason that we don’t give him bundles of wet flax, and that is the reason that we don’t spread out nets for traps. But the candle that burns on Shabbat and the pot that is on top of the portable stove on feet (with caves for two pots) that the School of Shammai admits to, since [he has renounced] ownership for the utensils, he furthermore is not commanded concerning their abstention from labor on the Sabbath.",
+ "וב\"ה מתירין – from when he placed water in them while it was still day (i.e., on Friday), even though they are continuing to soak on the Sabbath, as they (i.e., the School of Hillel) hold that a person is warned regarding the Sabbath rest of the animals because there is the suffering of animals connected with the case (which must be relieved)."
+ ],
+ [
+ "אונין – bundles of beaten [wet] flax, and we put them in the oven and heated.",
+ "שיבהילו – when they are warmed, the steam would rise up on them",
+ "ליורה – of the dyers.",
+ "אלא כדי שיקלוט את העין – that it would absorb the color while it is still day (i.e., on Friday).",
+ "וב\"ה מתירין – to put them into it while it still day so that it would absorb it all night long. But the School of Hillel did not permit other than with a dyer’s kettle uprooted from the fire, for if there is fire underneath it on Shabbat, it is prohibited, as a preventive decree lest he rake the coals underneath the ashes (Talmud Shabbat 18b and 34b). But he also needs that the kettle is sealed with plaster, as a preventive decree lest he stir it and turn it over on Shabbat (Talmud Shabbat 18b), and he would be liable because of [the prohibition against] cooking."
+ ],
+ [
+ "ולא טוענין עמו – on the donkey.",
+ "ולא מגביהין – on to it a burden on its shoulder, for it appears as if he is assisting it to carry the burden on the Sabbath.",
+ "אלא כדי שיגיע למקום קרוב – that is to say, that the place that he wants to carry it to is close that he would be able to arrive there while it is still day (i.e., on Friday).",
+ "וב\"ה מתירין – in order that he leaves from the opening of his house while it is still daylight."
+ ],
+ [
+ "לעבדן – to prepare the hides.",
+ "מתירין עם השמש – while the sun is on the land prior to its setting."
+ ],
+ [
+ "כלי לבן – which is difficult to launder, it requires three days, and they are stringent upon themselves like the School of Shammai. But the Halakha is not according to Rabban Shimon ben Gamaliel, but rather according to the School of Hillel that permits it with the sunlight.",
+ "ושוין – The School of Shammai and the School of Hillel, that they load the olives while it is still daylight on the beam of the building containing the tank [and all the implements for pressing olives], after they crush the olives, they load them on heaven beams and the liquid flows on its own throughout the Sabbath.",
+ "ועגולי הגת – these of the winepress are called weights (clay cylinders), in which there were thick planks made in a round mold, and in this the School of Shammai agrees with the School of Hillel, because if they were to work these on the Sabbath, there would be no liability of transgression, because they don’t place the beam on the olives until they first mill them with a millstone and similarly with grapes that they first tread on them with their feet, and without the beam the liquid would come forth on its own, but it would not come out well until now, therefore, it is not similar to threshing."
+ ],
+ [
+ "כדי שיצולו – like the food of Ben Drosai (who, according to Rashi, was a pirate; see Talmud Shabbat 20a, s.v. קן דרוסאי) and would cook his food one-third through, and as such, it would be eatable but further, there was no decree made lest he stir the coals.",
+ "חררה – a thick cake baked on coals",
+ "שיקרמו – at the beginning of its baking it forms a crust.",
+ "פניה – which was towards the atmosphere of the oven.",
+ "כדי שיקרום התחתון – which cleaves to the earthenware of the oven, which is baked first prior to the crust forming on its face towards the atmosphere of the oven, and with this it is sufficient. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+ ],
+ [
+ "משלשלין את הפסוח – their ovens have their mouths above and they lower the roasted [Passover offering] into it, and for that reason, it [i.e., the Mishnah] teaches, משלשלין /they lower/let down.",
+ "עם חשיכה – and even though generally, we do not roast it, as we have stated, here it is permitted, for the members of the group are zealous and they remind each other [that today is Shabbat] and they don’t come to stir the coals.",
+ "ומאחיזין את האור – [they ignite with kindling wood] a bit, with the pile of wood of the House of the Hearth (see Mishnah Tamid, Chapter 1, Mishnah 12), and we don’t suspect lest the Kohanim will come to start a fire once it gets dark, since the Kohanim are zealous.",
+ "בית המוקד – a large chamber in the [Temple] courtyard where they would always start a fire with wood and the Kohanim would warm themselves there, since they walk barefoot on the alabaster floor.",
+ "ובגבולין – a person needs to start a fire with his wood while it is still daylight (i.e., on Friday), in order that it catches the majority of the wood, and that the flame will go up on its own and does not need thin chips underneath it to flame the fire.",
+ "אף בפחמים כל שהוא – just as in the fire of the House of the Hearth, we are lenient in the House of the Hearth for the Kohanim, similarly, in a fire of charcoals, we are lenient for all people, and there is no need for anything other than any quantity that catches fire, for it is not accustomed to be extinguished and it continues and no one comes to stir it. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda for there is no one who disputes him."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "במה מדליקין – the Shabbat candle – from what does not make the wicks and oils to kindle [them].",
+ "לא בלכש – a kind of wool that is in cedar, whether he scraped the tree and it is called the wooly substance of cedar twigs [used for wicks].",
+ "בחוסן – flax which is not beaten.",
+ "בכלך – the refuse of silk.",
+ "בפתילת האידן – a kind of wool that is [in the willow-branch] between the peeling/husk and the wood.",
+ "בפתילת המדבר – the leaves of long grass that grow them and kindle them.",
+ "בירוקה שעל פני המים – a kind of wool that grows on the walls of the ship when it is delayed a long time in the water. Until here are the wicks that are forbidden; from here onwards are the oils that are forbidden.",
+ "לא בזפת ולא בשעוה – he should not give melted pitch or smelted wax in a candle in the place of oil and kindle it but to a sort of long wick which is made from wax is permitted.",
+ "ולא בשמן קיק – oil that comes out from seeds that are within the wool of the vine which is called “cotton.” And there are those who explain (Tractate Shabbat 21a) the oil of Jonah’s Ricinus tree (Kikayon), and it is a grass whose leaves are large and is called in Arabic “Kru’ah” and the oil that comes out from it is the thickest. And those wicks which the Sages stated that we don’t kindle with them, what is the reason? Because the flame nibbles at them (producing sputtering sparks), that is to say - that the flame does not enter into the wick [other than] from around it from the outside. And those wicks that the Sages we should not kindle with them because they are not drawn after the wick and because the candle is not kindled properly lest he tilt the oil onto the candle in which he would be found to be starting a fire. Alternatively, he should not set the candle down and leave. But we hold that the Shabbat candle is obligatory.",
+ "ולא בשמן שריפה – oil of Terumah/priest’s due that became defiled. And why do we call it defiled heave-offering deemed to be burned? For since it stands to be burned and is prohibited to be consumed. And we are dealing with a Jewish holy day that occurs on a Friday, for we kindle the candle while it is still daylight, we find that it burns impure oil from Terumah on the Jewish holy day and we hold that we may not kindle holy things on the Jewish holy day, as it is written (Exodus 12:10): “And any of it that is left until morning you shall burn in the fire.” And we explain this Biblical verse as such: And that which is left from it until the first morning until the second morning, stand and burn it for we don’t burn that which is left over on the Jewish holy days. And the same law applies for all other Holy things that require burning.",
+ "וחכמים אומרים אחד מבושל ואחד שאינו מבושל אין מדליקין בו – and the first teacher [of the Mishnah] also said and no it tallow – which implies all tallow/fat. But there is a dispute between the Sages and the first teacher [of the Mishnah] as one of them thought that it is permitted to kindle with cooked fat that is mixed with oil and the other forbids it even through a mixture with oil. But it is not clear to the Sages in the Talmud which of the two prohibits and which is the one that permits it, but the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "אין מדליקין בשמן שריפה ביו\"ט – the reason that the Mishnah above (i.e., Mishnah 1) – it is stated, what is the reason that the Mishnah states – and not with impure oil from Terumah, because we don’t kindle with impure oil from Terumah since we do not kindle Holy Things on Jewish holy days.",
+ "אין מדליקין בעטרן – refuse of pitch and its smell is extremely bad, but however, it is drawn after the wick more than pitch because it is soft. Therefore, were it not because of the holiness of the Sabbath, they would kindle with it.",
+ "שומשמין – such is its name in Arabic, and it is soft, sweet seed and in the Land of Israel there is a lot of it.",
+ "צנונות – oil that comes out from radish seed.",
+ "פקועות – a desert gourd.",
+ "נפט – it is a kind of pitch and white, and its smell is bad, but the Halakha is according to the Sages that we kindle with all of the oils except from those impure ones that are listed above in our Mishnah and except from the oil of balsamum and white naphtha, for each of these two oils flies and burns, and we are concerned lest he set it aside and leave. But there is another reason to prohibit balsamum oil, a decree lest he be in doubt of it because of its importance, and we hold that a person who puts oil in the candle is liable because of starting a fire and one who is doubt of it is liable because of extinguishing it."
+ ],
+ [
+ "כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו – to make of it a wick.",
+ "אלא פשתן – which is called a tree, as it is written (Joshua 2:6): “[Now she had taken them up to the roof] and hidden them under some stalks of flax [which she had lying on the roof],” and nevertheless, we kindle with wicks that we make from this. But hemp and vine wool do not come from the tree, but they are kinds of seeds, therefore, we kindle from them. And flax also is a kind of seed and it is not necessary to include it, but because it is called a tree, as it written: “and hidden under some stalks of flax.”",
+ "אינו מטמא טומאת אהלים – if he made from them a tent and the dead person underneath it is like the rest of the house and does not require sprinkling and immersion, for the tent itself is not susceptible to becoming impure other than the utensils that are underneath it.",
+ "אלא פשתן – for the tent itself is impure, as it is written (Numbers 19:18): “and sprinkle on the tent” and we derive “tent,” “tent” from the Tabernacle, as it is written concerning it (Exodus 40:19): “He spread the tent over the Tabernacle,” but there was nothing in the tent of the Tabernacle that comes out from the wood other than flax as it written (Exodus 26:1): “[As for the Tabernacle,] make it of ten strips of cloth; make these of fine twisted linen.”",
+ "שקפלה – in the manner that the wicks are grown.",
+ "הבהבה – on the flame in order that it will be charred and kindle nicely and we are dealing with a cloth that has confined three fingers in length by three fingers in length.",
+ "טמאה היא – that is folded is not voided from being considered as cloth since it has not parched.",
+ "טהורה היא – that is folded is voided from being considered as cloth and it is as if it does not have three-by-three, and anything that is less than three-by-three is pure from being defiled either by plagues (i.e., suspected leprosy) and defilement through contact with the dead.",
+ "אין מדליקין בה – we are dealing with the case of a Jewish holy day that occurs on the Eve of the Sabbath (i.e., Friday) for the prohibition of Muktzeh/that which is not counted upon for use on the Sabbath or Holy Days (i.e., which is prohibited to be handled on these days) and we do not start a fire with shards of utensils that were broken on that day that were [considered as] “born” but we may start a fire with utensils that are appropriate to be carried which everyone has, the individual who is kindling [the fire] must kindle most of what comes out from the wick outside of the candle before he removes his hands. Therefore, the reason of Rabbi Eliezer who said that we don’t kindle it holds that something that is folded does not removed from the notion of a utensil for when I kindle it a bit, since there is three-by-three defined exactly, it is considered a utensil, for less than three-by-three is not a utensil, and when one kindles with one’s hands to complete the majority of what comes out from it, it is found that he is kindling a shard of a utensil that was broken on the Jewish holy day/Yom Tov, and when we say that one may kindle a fire with utensils, specifically it refers that one has not come in contact with it after it has become defective. But Rabbi Akiva states that we kindle with it as he holds that something folded is removed from the status of a utensil for when it is folded from the eve of the Jewish holy day/Yom Tov, it does not grow wicks on the Jewish holy day and hence we find that we don’t have ere shards of a utensil that was broken on the Jewish holy day, and therefore we kindle it. And the Halakha follows Rabbi Akiva."
+ ],
+ [
+ "שפופרת של ביצה – the upper hard shell that the egg is lying within.",
+ "בשביל שתהא מנטפת – drop by drop into the candle and the reason is a decree lest he be supplied from it and since he set it aside for the candle, he is liable because of [the prohibition] of extinguishing."
+ ],
+ [
+ "מפני עובדי כוכבים – such as the Persians who do not allow the lighting of a candle on the day of their festivals other than in their houses of idolatrous worship.",
+ "מפני לסטים – that they do not fear that there is there a person who will come upon him.",
+ "מפני רוח רעה – that comes down upon him and when he doesn’t see [it], it is pleasant for him. But Maimonides explains [the words] רוח רעה as a kind of the illnesses that come upon those with black bile that they cannot rest other than when they sit in the dark and when hiding their faces from people.",
+ "ואם בשביל החולה שיישן פטור – this illness is when there is danger involved for if one extinguishes a flame for a sick person who is not in danger, he is liable [for a sin-offering] for what reason this Tanna/teacher holds that labor that is not necessary for its own sake, one is liable for it; and similarly because of idolaters and because of robbers and because of an evil spirit where there is danger, but according to the law, where it teaches that it is permitted – but because it (i.e., the Mishnah) was required to teach at its conclusion that it is prohibited, the first part of the Mishnah taught that one is exempt.",
+ "כחס על הפתילה חייב – and even though he does not need it for the body of the extinguishing but rather for the needs of something else, that he should not kindle the wick or that he should not split the candle, he is liable for that is labor that is not necessary for its own sake, and one is liable for it.",
+ "פוטר בכולן חוץ מן הפתילה – for you do not have something extinguished that is needed for itself, but rather the extinguishing of coals and the extinguishing of the singeing of the wick that makes the extinguishing process to take hold of the fire rapidly when one wants to kindle it. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi.",
+ "שהוא עושה פחם – that he intends to make it now with the extinguished – which is coals which will be singed to light well."
+ ],
+ [
+ "בשעת לידתן – at the time of danger which is designated for retribution.",
+ "Regarding Challah and lighting Shabbat candles. because these are among the needs of a household, and she is found at home, and therefore she is bound to them."
+ ],
+ [
+ "צריך אדם לומר בתוך ביתו – and he needs to say them in a gentle way (Tractate Shabbat 34a) in order that he will accept it from him.",
+ "עם חשיכה – which is near darkness and there is yet time during the day to tithe or to make an Eruv but not a lot of time prior to darkness.",
+ "עשרתם – for the Sabbath meal, for even for an incidental meal of the Sabbath establishes for tithing.",
+ "ערבתם – the joining of borders and courtyards and for these two it belongs to mention them in the form of a question, lest they have already been made, but with a candle, it does not belong to mention “have you kindled the candle” for this is a matter that is apparent to the eye – either that I should light or that I should not light.",
+ "ספק חשיכה – from the beginning of the setting of the sun, all the time that one star alone appears, it is definitely daylight and all the while that two medium-sized stars appear, it is doubtfully dark and it is called twilight and we place upon it the stringencies of the daytime and the stringencies of the nighttime, and when three medium-sized stars appear, it is definitely dark for all matters.",
+ "אין מעשרין את הודאי – this is a valid preparation but because of rabbinic decrees designed to enhance the character of the Shabbat as a day of rest/Shevut, this Tanna/teacher holds that they made a decree designed to enhance the character of the Sabbath as a day of rest even at twilight.",
+ "ואין מטבילין את הכלים – to elevate them from their ritual impurity for it is like repairing a utensil which has the rabbinic decree designed to enhance the character of the Sabbath as a day of rest.",
+ "ואין מדליקין את הנרות - all the more so since it is a doubtful Biblical commandment and this, and you don’t have to mention that, is taught. But my teachers explained that one does not kindle the candles nor does one tell a heathen to kindle [them].",
+ "אבל מעשרין את הדמאי – and it is not similar to repairing for most ignoramuses/Amei HaAretz tithe.",
+ "ומערבין – for the joining of courtyards is a mere stringency but not the joining of Sabbath boundaries that have support from Biblical verses.",
+ "וטומנין את החמין – concerning something that does not add vapor, for if it were something that added vapor, even while it is still daylight, it is prohibited, and the reason is that we cover up hot foods at twilight with something that does not add vapor for they (i.e., the Sages) did not prohibit covering up hot foods on the Sabbath itself with something that does not add vapor as a decree lest one finds a pot that has cooled off and its growing hot in fire and it is found to be cooking on the Sabbath and at twilight, one cannot make a decree on this for mere pots at twilight boil and one cannot suspect lest it cooled off and became hot. Therefore, we cover hot foods at twilight even though we do not cover hot foods on the Sabbath."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כירה – a place made on the ground open to two pots and fire passes underneath the two pots.",
+ "בגבבא – thin wood like straw that they gather/rake in from the field.",
+ "נותנים עליה תבשיל – from the eve of the Sabbath (i.e., Friday) to tarry there on Shabbat.",
+ "גפת – refuse of olives and sesame (see Talmud Shabbat 47b) after the oil is pressed out.",
+ "לא יתן – from the eve of the Sabbath in order to have it tarry there on Shabbat.",
+ "עד שיגרוף – the coals and remove them from the double oven.",
+ "או שיתן האפר – on top of the coals to cover them and cool them off and the reason for the decree is lest he rake the coals under the ashes (Talmud Shabbat 34b) to speed up its cooking. And specifically, for a cooked dish that was not completely cooked, or even if it was completely cooked, and it reduced in size and it is improved by it, for they decreed lest he rake but the a dish that was not properly cooked at all or was completely cooked and which is deteriorated by boiling down (Talmud Shabbat 37b), it is permissible to have it tarry on the double oven even though it was not raked and folded, we don’t fear lest he rake it since he has removed it from his mind and similarly, a dish that was cooked completely and he cast into it raw meat prior to Twilight, everything was made like a dish that had not been cooked at all for he had completely removed it from his mind.",
+ "בש\"א – they put hot water on top of the double stove after he has raked it for it is not necessary to cook it and there is no need to decree lest he stir it/rake [the coals underneath the ashes].",
+ "אבל לא תבשיל – even though he had removed the ashes and coals from the stove for it is impossible to remove all of the ashes/coals until there no longer remains even one spark and one would come to stir the embers after he is pleased with the cooking.",
+ "בש\"א נוטלים וכו' – even hot foods for we are permitted to have them tarry on top of the double stone that has been cleared of ashes and when he placed the ashes after he removed them, he doesn’t return them/put them back because it appears like cooking on the Sabbath.",
+ "וב\"ה אומרים – whether hot or cooked, one can put them (i.e., the ashes) back after having removed them, but the School of Hillel did not permit returning them other than while they are still in his hand that he had not placed them on another thing, but after he placed them in the ground or on another thing, it is forbidden to return them, even according to the School of Hillel because it is like hiding something ab initio on Shabbat."
+ ],
+ [
+ "תנור – because it is narrow above and wide below, it absorbs its heat into it more than a double stove and even if he heated it with straw and rakings, we fear that he might rake the coals under the ashes, for he never removes it from his mind.",
+ "בין מגביו – for support near its walls.",
+ "כופח – it is made like a double stove but its length is like its width and is stove which only has room for one pot (Tractate Shabbat 38b), and the fire passes underneath it and its vapor is greater than that of the double stove for the double stove is open above for two pots and the brazier/small stove is not open other than for the measure of one pot and has less than the vapor of an oven."
+ ],
+ [
+ "One cannot give on Shabbat",
+ "ביצה בצד המיחם – a copper kettle in which they heat up water on top of the fire.",
+ "שתתגלגל – that it will roast a bit until it becomes roasted/rounded, that is to say, mixed.",
+ "ולא יפקיענה בסודרין – he should not crack it on wrapping that was warmed by the sun in order that it be roasted by it, for we decreed that derivatives of the sun are because of the derivatives of the heat.",
+ "ור\"י מתיר – for he holds that we do not make the decree that the derivatives of the sun are because of the derivatives of the heat and the Halakha is not according to Rabbi Yosi.",
+ "לא יטמיננה בחול ובאבק דרכים – that were warmed by the power of the sun and in that, Rabbi Yosi did not permit, for he decreed that the sand are because of the hot ashes/embers for since both of them were through putting a dish in a warm place or under covers to keep it warm for the Sabbath (Talmud Shabbat 39a), they will come to say – what is the difference between hot ashes and sand. Alternatively, Rabbi Yosi decreed lest he move the ashes dust from its place lest the sand there will not be removed according to its need, and he will come to move the attached dust and that is a derivative of ploughing."
+ ],
+ [
+ "סלון – a pipe that conducts the water in it and this pipe/duct was sunk in the hot springs of Tiberias and warmed from the power of those warm waters, and when the cold waters were drawn into it, they are warmed by that pipe/duct that was warmed by the hot springs of Tiberias, and the Sages said that the waters that were drawn into it that pipe on Shabbat, there law is like the law of waters that were warmed on Shabbat – that it is forbidden to bathe in them even a small limb and it is forbidden even for drinking, but the waters that pass through them on a Jewish holy day/Yom Tov, their law is like the law of hot waters that were heated on Yom Tov – that is forbidden to bathe one’s entire body in them, but it is permitted to wash one’s face, hands and feet in them, but drinking is permitted, and the Halakha is according to the Sages. The men of Tiberias retracted and broke the duct/pipe.",
+ "מוליאר – They explained in the Gemara (Tractate Shabbat 41a and Rashi’s commentary) – water from inside and coals from outside and it is a utensil that has a small receptacle near its wall from the outside which is attached to it, and they place there the coals and water in the large receptable on the Sabbath, and even though it warmed a bit from the warmth of the utensil, because it does not add vapor, but preserves and maintains their heat that it not become cold.",
+ "אנטיכי – it is a copper utensil which has two rims/saucers [at the bottom of the vessel and they place the water above and the fire below between the two saucers and since the fire is below between the two rims/saucers, the heat remains more and even though the coals were raked from the eve of the Sabbath, the water is heated up in it on the Sabbath – therefore we don’t drink from them on Shabbat."
+ ],
+ [
+ "המימם – the copper kettle that they place on top of the fire to heat the water that is in it.",
+ "שפינהו – [that they removed it] from on top of the double stove and there is within it hot water.",
+ "לא יתן לתוכו – a bit of [cold] water in order that it can be heated from the water that remained within the vessel for heating water for this is like cooking on Shabbat.",
+ "אבל נותן לתוכו – a lot of water until everything returns to be lukewarm/tepid.",
+ "או לתוך הכוס – even though it is a second-degree utensil, especially to make them tepid, it is permitted, but not a little bit of [cold] water in order to heat them, for the Tanna/teacher of this Mishnah holds a that a second-degree utensil cooks and further on [in this Mishnah] we are taught that he may put them into a tureen or a plate, which implies that a second-degree utensil does not cook and the Halakha is that a second-degree utensil does not cook.",
+ "שהעבירן – from the fire.",
+ "מרותחין – at twilight.",
+ "לא יתן לתוכן תבלין – from after it gets dark for a first-degree utensil – all the time that it boils, it cooks.",
+ "אבל נותן הוא בתוך הקערה – for a second-degree utensil does not cook.",
+ "תמחוי – a kind of large plate that stirs up the entire tightly-covered stew pot into it and from there, stirs it into the plate.",
+ "לכל הוא נותן – even into a first-degree utensil.",
+ "חוץ מדבר שיש בו חומץ או ציר – that drips from the saltiness of the fish and they cook the spices, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda. But especially spices that are prohibited to place in a first-degree utensil even after they have removed it from the fire, but salt, even in a first-degree utensil does not cook, other than over the fire alone. Therefore, it is permissible to put salt, even in a first-degree utensil, after they have removed it from the fire."
+ ],
+ [
+ "אין נותנין – on the Sabbath.",
+ "כלי תחת הנר לקבל בו את השמן – that drips because the oil is Muktzeh/set aside and designated for a special purpose, and forbidden for any other use or handling and it is forbidden to nullify a utensil from its place, that is to say, to restore a utensil in a place that it is not able anymore to take it from there, for it is like he establishing for it a place and attaching it with plaster, and it is similar to creative work and this utensil, when the oil falls into it becomes Muktzeh and it is forbidden to handle it.",
+ "אין ניאותין – we don’t benefit from the dripping oil from the candle on the Sabbath because it is not from something prepared for it was designated for kindling.",
+ "מטלטלין נר חדש – which is not repulsive, and it appropriate to use it.",
+ "אבל לא ישן – not counted on (and therefore forbidden to handle) on account of its repulsiveness (see Talmud Shabbat 44a).",
+ "חוץ מן הנר הדולק – while it is still burning, it is prohibited, as a decree lest one extinguish it. But Rabbi Shimon does not agree with Muktzeh on account of its repulsiveness nor Muktzeh in consequence of a ritual prohibition (e.g., a candlestick which on the entrance of the Sabbath could not be moved because a light was burning on it), and the Halakha is not according to Rabbi Shimon who permits carrying all candles except from the candle that is burning for the candle, once it was kindled for the Sabbath evening, even though it is that it was extinguished, it is prohibited to carry it all the entire Shabbat, because once it became Muktzeh at twilight, it became Muktzeh for the entire [Sabbath] day, but [regarding] the other candles, the Halakha is according to him, for there is no Muktzeh on the Sabbath other than Muktzeh because the object is too expensive for a use for which it is not originally made, which Rabbi Shimon agrees with.",
+ "נותנים כלי תחת הנר – on Shabbat to receive the sparks of the flame that is dripping from the candle in order that it will not kindle what is below it, for the sparks have nothing of substance and the utensil is not canceled out from its use by this.",
+ "לא יתן בתוכו מים – even from the Eve of the Sabbath, for they (i.e., the Rabbis) decreed the Eve of the Sabbath on account of the Sabbath, and on the Sabbath if they did it in such a manner, it would be considered extinguishing and one would be liable. Therefore, it is prohibited on the Eve of the Sabbath."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "במה טומנין – A person who comes to remove a pot from on to of a double stove on the Eve of the Sabbath and to cover it (i.e., put dishes in the chafing stove to keep them warm) with another thing, and the Sages said that we don’t cover them with something that adds vapor but rather with a thing that preserves the vapor. What is the thing that adds and is prohibited?",
+ "לא בגפת – the refuse of olives and sesame when gathered together very hot.",
+ "לחים – they have a lot of vapor, more than when dry.",
+ "זגין – grape peels, the pomace/shells of grapes, and seeds of grapes.",
+ "מוכין – every soft thing is called מוכין/soft, spongy substance – like wool of a vine, detached pieces of soft wool of an animal and the scrapings-off of outworn garments.",
+ "בזמן שהן לחין – all of these refer to straw and pomace of grapes and soft-spongy substance and grasses, and moist things that they mentioned [but] moist on account of themselves, not moist on account of liquids that fell upon them after they had dried and moist soft-spongy substances on account of themselves which we find like wool that is close to the tail or wool that is between the thigh of cattle.",
+ "נסורת – the fine saw-dust/chips that the carpenters saw/plane from the tree when they saw it with a saw.",
+ "נעורת – very thin, when they thoroughly beat the flax (Talmud Shabbat 49a), and they empty it out.",
+ "ר\"י אוסר בדקה – thin hatchelled flax, but with fine chips/saw-dust he admits that they permit it whether they are thin or thick, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda. For what they (i.e., the Rabbis) prohibited to cover up while it was still day is a something that increases/adds vapor as a decree lest they cover it with hot ashes and he will come to stir the coals when it gets dark, and they forbid to cover it up on the Sabbath with something that does not increase vapor, and even though they do not nullify the decree lest they find his pot that has cooled off and heat it up with fire on the Sabbath. But at twilight [on Friday], it is permissible to cover it up with something that does not increase vapor as we said at the end of the chapter [two of Tractate Shabbat] “במה מדליקין ] – “With what may we kindle the Sabbath lights” for we are not able to make the decree lest he find that his pot has cooled off and he will heat it, for mere pots at twilight are hot. And Maimonides explained that mere pots at twilight are hot, as he explains, that the opinion does not suffer it because of the confusion of textual versions, for the textual versions are opposite each other, for he found in the Gemara that was before him in the chapter במה מדליקין/With what may we kindle the Sabbath candles – that he had the reading – for what reason did they say that we don’t cover it up with a thing that does not increase vapor once it becomes dark, as a decree lest he cover it with hot ashes, and for what reasons did they say that we don’t cover it with something that increases vapor while it is still daylight (on Friday) , decreed lest it becomes hot, and the readings are not such, but rather, for what reason did they say that we don’t cover them with a thing that does not increase vapor once it becomes dark as a decree lest it become hot and we don’t cover it with a thing that adds vapor while it is still daylight, as a decree lest he cover it with hot ashes."
+ ],
+ [
+ "שלחין – hides, it is the Aramaic translation of “he stripped/flayed [skin] and stretched forth.",
+ "ומטלטלין אותן – whether he covered them or whether he didn’t cover them for it appears like he mixed them – that is to say, to rely upon them.",
+ "ואין מטלטלין אותן – for they are Muktzeh/forbidden for use and/or handling on the Sabbath to spin or to weave, and even though he covered them for the time, he did not make them ownerless completely, and when he couldn’t designate them out for covering, but designated them for covering from carrying them.",
+ "כיצד יעשה – this one who covered them, how shall he take his pot – since it is prohibited to carry them and it is all covered in them.",
+ "נוטל – the cover of the pot that has the status of a utensil upon it, and even though that they are upon it, and we don’t care that it was not make a base for them, for it was not made other than to cover the pot.",
+ "רבי אלעזר אומר קופה מטה על צדה ונוטל – when he comes to take it, he tilts the basket on its side lest he take the pot and the wool-sheerings that from one side and from the other into the hole that is in the pot and if it is required to go back and to cover it, he won’t be able to carry the sheerings from here and there and to make a hole and return them into it.",
+ "וחכ\"א נוטל – [The Sages state that he takes] the pot and if the wool- sheerings fell out, and the hole did not become ruined, he returns pot to its place, and they did not prohibit him to take the pot, ab initio, a decreed lest the hole become ruined. But the Sages admit that if the hole did become ruined, he should not return the objects, and the Halakha is according to the Sages.",
+ "לא יכסנו משתחשך – for it is forbidden to cover it on the Sabbath, whether it is something that adds vapor, whether it is something that does not add vapor in the manner of covering it.",
+ "ונותן – on the Sabbath, under the pillow that he places under his head, and even though it is filled with spongy-wool substance or feathers, this is not the manner of covering with it.",
+ "כסת – larger than a pillow."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "במה בהמה יוצאה – since a person is commanded regarding the resting of his animal on the Sabbath and anything that guards through it the animal is not like a burden and anything that does not guard it is like a burden.",
+ "אפסר – a rope which ties the mouth of the animal.",
+ "והנאקה – In the Gemara (Tractate Shabbat 51b), it establishes it specifically as a white camel which requires greater guarding/watching.",
+ "בחטם – they take a kind of iron ring and pierce the nose of the camel and place it inside it.",
+ "ולובדקס – a donkey that comes from Libya and they are hard and strong and need greater watching/guarding than other donkeys found in the settlement.",
+ "בפרומביא – an iron bridle.",
+ "בשיר – a kind of clasp/brooch around its neck and a ring is fixed within it and they bring in a rope through the ring and pull the animal.",
+ "וכל בעלי השיר - such as hunting dogs and small animals.",
+ "יוצאים בשיר – tied on their necks with a rope set in the clasp.",
+ "ונמשכין בשיר – and if he wants he pulls the animal with the rope in the clasp/brooch.",
+ "ומזין עליהן – in their places as they are in the neck of the animal if it became ritually defiled through [contact with] a dead corpse.",
+ "וטובלין במקומן – they have the animal enter the water to ritually immerse the brooch/clasp and even though we hold that all utensils unique to the animal do not receive ritual defilement. The brooch/clasp and other things like it receive ritual defilement and require ritual immersion since they are made for humans to lead with it an animal as it is like a utensil made for usage by a human being."
+ ],
+ [
+ "מרדעת – a kind of small saddle and we place it on the donkey all day long in order that the donkey can be kept warm.",
+ "בזמן שהיא קשורה לו – from the Eve of the Sabbath (i.e., Friday) that he reveals his opinion that the donkey needs it to warm it up as people say that a donkey, even in the season of Tammuz (i.e., the middle of the summer) is cold for it, and it is not a burden but to tie/attach a cushion/pack-saddle on the donkey is prohibited because it is impossible to tie it on him other than if he supports it on the side of the animal and it is found that a living creature is being used and if he transgressed and tied it on, it is prohibited to go out with it.",
+ "לבובין – with leather that is we tie them up corresponding to their male genitalia so that they will not go up on the females.",
+ "שחוזות – that grasps their tails tied upwards so that the males will come upon them.",
+ "כבולות – they chain up their tails and tie them with their legs in order that the males will not come upon them.",
+ "כבונות – they tie a cloth around the lambs during the day to protect their wool so that it not become soiled.",
+ "צרורות – their breast nipples are tied up sometimes to dry up the milk when they squeeze them with strength and sometimes they tie a pocket on their nipples so that the milk will not drip to the ground and be lost.",
+ "ר' יוסי אומר בכולן – that is a burden.",
+ "חוץ מן הכבונות - which is protection for their wool so that it will not be soiled and it is an ornament/decoration.",
+ "יוצאות צרורורת ליבש – Rabbi Yehudah holds like the first teacher [of the Mishnah] that it is not a burden; however, to [keep them] dry which is fastened better one cannot make this decree lest it miscarry which it comes to include, but for milk where it is not fastened well, it is forbidden and we suspect lest it miscarry which it comes to include. And the Halakha is according to the first teacher [of the Mishnah]."
+ ],
+ [
+ "מטוטלת – a piece of strip/lining tied to its tail as a sign or for something else.",
+ "עקוד – they tie their hands and legs with chains so that they do not escape.",
+ "רגול – fold his hand over his arm and tie them.",
+ "לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך – as one and they all go so that it would not appear as leading them to the market to sell them.",
+ "אבל מכניס הוא חבלים בתוך ידו – so that the heads of the ropes would not be hanging and coming out from under his hands to the ground by a handbreadth or more in order that it would not appear like he is carrying the hanging ropes by his hand.",
+ "ובלבד שלא יכרוך – this is not in speaking in regard to the matter of the Sabbath here, but to the matter of mixed seeds and this is how it should be understood: He who gathers ropes in his hand, some of them of flax and some of them of wool, he should not twist one with the other for when he twists them, it is mixed seeds and his hand is warmed while holding them and this is forbidden."
+ ],
+ [
+ "with a bell - A bell hung around the neck of the animal which emits a sound when it moves",
+ "אע\"פ שהוא פקוק – [plugged] with a soft-spongy substance, for now its clapper of the bell does not ring to cause a sound to be made because it appears like he is leading it to be sold in the marketplace.",
+ "בסולם שבצוארו – when it has a wound, they place on its neck wood in the shape of warp and woof in order that it not turn its head to grasp at his wound.",
+ "ולא ברצועה שברגלו – an animal that strikes its legs against each other while it is walking, they make a sort of ring of a thick strap and tie it at the place where its legs strike against each other.",
+ "בחוטין - they make it as a sign so that exchange it for other chickens.",
+ "ולא ברצועות – that they tie/fasten its two legs together with a short cords so that they don’t jump and break the utensils.",
+ "בעגלה שתחת האליה – like a small wagon which they tie under the tail of the sheep for their tails are large in order that it does not become damaged by stones and rocks.",
+ "חנונות – there is a kind of wood called חנון where they bring chips from it and place it on its nose in order that it should sneeze and the worms from its head would fall off but for the males, it is not necessary to do this for when they gore each other, the worms fall off on their own.",
+ "בגימון – like a reed-grass yoke that is placed on the neck of the calf in order that it would be accustomed to bend its neck when it gets older.",
+ "בעור הקופר – a reptile that its fibers are thin like a needle and we tie its skin at the nipples of the cow so that the vermin do not suck [its milk].",
+ "ולא ברצועה שבין קרניה – whether for beauty or to protect it, it is forbidden for all additional protection is a burden for it.",
+ "פרתו של רבי אלעזר בן עזריה – it did not belong to him, but to his neighbor and because he did not protest it [as it was forbidden] , it is called by his name."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "במה אשה. שבראשה – it refers to all with threads of wool and flax and a strap that plaits/twists on them the hair of her head. And what is the reason that she should not go out with them on the Sabbath? Because the Sages stated that she should not immerse in them on weekdays until they become weak/decay, therefore on the Sabbath, she should not go out in them lest perhaps she remove it when she is engaging in the commanded ritual immersion and unties them and comes to carry them four cubits in the public domain",
+ "עד שתרפם – to permeate/penetrate them a bit and that they would be softened and that water could enter between them so that they would not leave a space between the partitions during the ritual immersion.",
+ "בטוטפת – a fringe that they tie on the forehead from ear to ear.",
+ "סנבוטין – hanging on the forehead ornament and comes on the temples until the jaw. Poor women make them of kinds of colors/dyed stuff; the rich make them of silver or gold and because they are important, they suspect lest they loosen and point to its neighbor.",
+ "בזמן שאינן תפורין – with her head-dress on her head but if they are sewn on, one doesn’t have to fear to include it for one does not take the head-dress/netting from her head in the public domain, for she would reveal her hair.",
+ "בכבול – a piece of cloth like a small turban that we tie on the forehead and place the fringe on it so that one would not damage the fringe on the forehead, but sometimes the woman is decorated with it without the fringe.",
+ "לרה\"ר – but to the courtyard, it is permitted, and everything mentioned above is prohibited, even in the courtyard, for they decreed concerning this that a woman should not decorate herself on Shabbat at all, neither in the courtyard nor in the public domain, but the hair-net they permitted so as to not prohibit all of her ornaments and become repulsive to her husband. But Maimonides explained that the public domain refers to all of the ornaments that are mentioned in our Mishnah and all of them are not forbidden but as a decree lest a woman bring them four cubits within the public domain.",
+ "עיר של זהב – a golden crown made like the shape of Jerusalem.",
+ "ולא בקטלא - an ornament that is placed on the neck in an emergency and a woman chokes herself with it in order that she shows that she shows her flesh, and in Arabic, “Makneka.”",
+ "ולא בנזמים – nose-rings, but earrings, one can out with them.",
+ "חותם – a form to seal letters or any secret thing and even though it is an ornament, it is forbidden lest she loosen it and point it out but if it has a seal, it is not an ornament for her, we say further on that she is liable for a sin-offering and even though she brings it out with her finger in the manner of clothing, because sometimes the husband removes it from his finger and gives it to his wife to hide it and she puts it on her finger and walks with it, and it is found that in the manner of removing it and similarly a ring that has no seal on it that is not an ornament for a man for it is not an ornament for a man, he would be liable for a sin-offering even though he removes it from his finger in the manner of clothing, for sometimes a woman will give it to him that he would take it to an artisan and he removes it with his finger.",
+ "ואם יצאת - if a woman went out with all of these that we forbid until here in our Mishnah, she is not liable for a sin-offering for all of these are ornaments and the Rabbis are the ones who decreed lest she loosen it and show it."
+ ],
+ [
+ "בסנדל המסומר – [a nail-studded shoe] of wood in which they fasten nails to strengthen it and they prohibited it on the Sabbath and on Jewish holy days because of an incident that took place that one time, they were hiding in a cave because of the decree [of the Romans against Torah study] and they heard a sound on top of the cave, and they thought that they were coming upon them, they pushed each other and killed each other with the nails that were in their sandals/shoes and because this event took place on Shabbat, they forbade it on Shabbat and on Jewish holy days which is a day of crowds/assembly like the Sabbath.",
+ "ולא ביחיד – and not with a singular sandal/shoe.",
+ "בזמן שאין ברגלו מכה – that are those who say that the reason is lest someone suspect him that the second sandal is hidden under his cloak/arms and he takes it out on Shabbat; and there are those who say that perhaps he is making sport about it and pulls it off to the one that is on his foot and brings it in his hand. But however, at the time that there is a wound on his foot it is permitted to go out with an individual sandal on his foot that has not found because his wound forces it upon him.",
+ "ולא בקמיע – that he suspends for healing purposes.",
+ "שאינו מן המומחה – from an individual specialist who has healed three people, but an amulet which has been taken from an individual specialist who healed three individuals with the rest of the amulets even though he was not smitten, the amulet is permitted for it is an ornament/decoration for the sick person like his one of his clothing.",
+ "וקסדא – a bronze helmet.",
+ "מגיפין – kind of bronze leggings that one wears in battle and because they are not warn other during the time of war, it is prohibited to wear them on the Sabbath."
+ ],
+ [
+ "במחט נקובה – that they sew with it, and it is not an adornment and she is liable for a sin-offering even though she takes it out on her clothing and not in her hand, for an artisan who took it out in the manner of his artisanship is liable for a sin-offering.",
+ "בכוליאר – a utensil that a woman draws a circle on her head like a ring that surrounds the head, and it is a burden, because most women do not go out with it.",
+ "בכובלת – a band of silver or of gold that has a perfume tied to it to remove bad odors that a woman has.",
+ "של פלייטון – myrrh that we call “Musko.”",
+ "וחכמים פוטרין – for they hold that these are adornments and ab initio, she is not allowed, for perhaps she will loosen it/pull it off to show it. But the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "",
+ "תריס – a shield made in a three-fold shape.",
+ "אלה – a round shield and both are made of wood, but I heard that אלה is a “Matza/Mamtze” in the foreign language and in Arabic “Dasus/Davus.”",
+ "וכתתו חרבותם לאתים – but if they are ornaments, they would not be idle in the future.",
+ "בירית – a brooch/clasp on the leg to hold the leggings so that they don’t fall and people would see her legs; therefore, she is pure, and it is not an adornment for beauty (see Tractate Shabbat 63a), and it is a useful utensil which is none other than a utensil that guards another utensil, similar to the rings of utensils that are pure.",
+ "יוצאין בה – for it is the manner of dress and one should not fear lest it becomes loose and she shows it, so that she will reveal her leg.",
+ "כבלים טמאין – there was a family in Jerusalem whose steps were large and their virgins would fall off and they placed a chain between each brooch that was on her legs and they made ankle-chains so that their steps would not be so large and that their virgins wouldn’t fall off; therefore, it is the sex chain of man and not the usage of a utensil , therefore it is susceptible to receive ritual impurity.",
+ "ואין יוצאין בהם – lest the chain falls which is of gold and would show that when he takes the chain, the leg is not revealed, for it is a brooch that stands in its place."
+ ],
+ [
+ "חוטי שער – detached hair that she made it like bands and she plaits/twists in them her hair or even ties them on her forehead a fastened tie, she goes out with them for they are not similar to bands of wool or bands of flax from above, because the water enters into them and if she happens to have a ritual immersion, she does not need to be afraid nor come to carry them.",
+ "בין משלה בין משל חברתה בין משל בהמה – it is necessary [to teach all three of them] for if it (i.e., the Mishnah) had only taught “of her own,” because it is not detestable, but of another’s [hair] which is detestable to her, I might say, that we should fear lest she loosen them and carry them; for if it (i.e., the Mishnah) had taught “of another’s,” because it is like her the same class or size, it would not be recognized and would not laugh at her, and because of this, there is nothing to suspect lest she loosen it and carry it, but “of an animal’s” which is not of the same class or size, and because it is recognized, I might suspect perhaps she took it off and carried it, hence, it is necessary [to teach all three].",
+ "בזמן שהן תפורין – to weave into her hair for furthermore, she will not loosen them to carry them.",
+ "לחצר – it is referring to a hair-net and a wig, for she is forbidden to get up and go out with it to the public domain, and now we learn that to the courtyard, it is permitted.",
+ "פאה נכרית – a woman who lacks a lot of hair takes the hair of other women and places it on her head, and she appears as if it is her hair.",
+ "במוך שבאזנה – that she puts in to absorb her moisture/secretion of the pus of the ear.",
+ "שבסנדלה – so that the shoe will not damage the heel of her foot.",
+ "לנדתה – in the same place that will absorb the blood and not soil her clothing, and even though it is not tied, if it falls, she will not come to carry because of his detestability, but the wool that is in her ear and/or that is in her shoe, she will not go out other than if it is tied and fastened.",
+ "בפלפל – that she places in her mouth because of the odor of the mouth.",
+ "ובגרגיר מלח – that she places for healing the illness of the teeth.",
+ "שן תותבת – it rests in her jaw in the place of the tooth that fell out.",
+ "ושן של זהב – a tooth that changed its appearance on account of decay, they cover it with gold.",
+ "רבי מתיר – to go out with it for she will not loose it and carry it, in order to not reveal her defect.",
+ "וחכמים אוסרים – because it is different from the rest of her teeth, lest she laugh about it and loosens it and comes to carry it. And the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "בסלע – a coin that has on it an image.",
+ "שעל הצינית – a wound that is under the toes of the foot (i.e., a bunion, callus) and they tie on it a coin that has an image for healing purposes.",
+ "הבנות יוצאות בחוטין – small girls pierce their ears and they don’t make for them earrings until they get older and place threads or chips in their ears so that their ears won’t close up.",
+ "ואפילו בקסמים – an additional thing is mentioned, for even though it is not an adornment of beauty, it was their practice and it was not a burden.",
+ "ערביות – Jewish girls in Arabia.",
+ "רעולות – wrapped up on their heads and their faces are covered other than their eyes in the manner of Arab women.",
+ "",
+ "פרופות – that they wrap themselves in a shawl/cloak and hangs a strap on one edge opposite her neck and with the other edge, she attaches a stone or a nut and ties the strap in a bundle, so that the shawl does not fall from her."
+ ],
+ [
+ "פורפת – attaches; it the Aramaic translation of hooks of cloaks.",
+ "ובלבד שלא תפרוף לכתחילה – it refers alone to the coin, that she should not loop up ab initio on the coin [on the Sabbath] because it is forbidden to carry it."
+ ],
+ [
+ "הקטע – whose leg was mutilated/crippled",
+ "יוצא בקב שלו – that make for him a kind of frame of a leg and hollow it out a bit to place the head of his foreleg in it, and it not supported on him, and it is permitted to go out [on the Sabbath] with it for it is his shoe but Rabbi Yosi prohibits it, for it is not an adornment, but the law follows Rabbi Yosi.",
+ "ואם יש לו בית קבול כתיתין – that are hollowed out in it in order to be a receptacle for thin pads and wool to place at the head of his foreleg on it, they receive defilement through contact, but if it has only a receptacle for his foreleg alone without pads, it is not a receptacle for defilement and it is like a simple wooden utensil that is similar to a sackcloth that we require for his receptacle is designed to be carried by hand what we give him, but his foreleg doesn’t carry the utensil.",
+ "סמוכות שלו – there is a cripple of his two legs who walks on his forelegs and on his leg from under the hip-bone to the ankle/the knee and its surrounding parts and makes leather cushions tied to the cripple’s forelegs.",
+ "טמאים מדרס – if he has a flux which [the pads] are made as supports for his body and they become susceptible to uncleanness caused by treading contact, and they are made the original causes of Levitical uncleanness.",
+ "ויוצאין בהם בבת – for they are his adornment.",
+ "ונכנסין בהן לעזרה – for even though the Mishnah )Tractate Berakhot, Chapter 9, Mishnah 5) that he should not enter the Temple mount with his shoes, these are not shoes because they are not at the head of his feet.",
+ "כסא – there is a cripple whose sinews of his foreleg have dried out and shrunk and even on his knees, he is incapable of walking and makes a kind of low stool and he sits upon it, and when he walks, he supported on his hands by small benches and uproots his body from the earth and is thrust before him and he returns and it is pleasant on his back and the stool is tied to his back.",
+ "סמוכות – of the same limb, they make for him cushions of leather or of wood for the top of his forelegs or his feet that are hanging and when he leans on his hands and uproots himself, he leans also on his legs a little bit.",
+ "ואין יוצאין בהם בשבת – for these that suspected and were not weaved/place him on the ground, sometimes they loosen and comes to carry them. And thee are those who say, they are not needed for him so much, and they are a burden [being carried].",
+ "ואין נכנסין בהן לעזרה – for they are shoes.",
+ "אנקטמין – a kind of visage of a strange man that we place on the face to frighten young children. Another explanation: a donkey that clowns make and carry on their shoulders.",
+ "טהורים – from receiving defilement for they are not utensils used nor are they adornments."
+ ],
+ [
+ "בקשרים – a son who has longings for his father, the father takes a strap of the right shoe and ties it to the child with his left [arm] and all the while that this tie is upon him, the longings become feeble from him as an heirloom/treasure and as such it is taught that the sons, unlike the daughters have longings for their fathers like children.",
+ "בזוגין – like small bells. The Aramaic translation of golden bell is a golden bell."
+ ],
+ [
+ "החרגול – a kind of locust, as it is written (Leviticus 11:22): “[of these you may eat the following: locusts of every variety; all varieties of bald locust;] crickets of every variety; [and all varieties of grasshopper],” and we suspend it in the ear and it heals his earache.",
+ "ובשן שועל – that we use for sleep for one who cannot sleep in order that he sleeps, we suspend upon him the tooth of a dead fox.",
+ "ובמסמר הצלוב – a nail that is in a tree that is suspended, if we place it on the swelling that is on the wound, it will remove the swelling. But Maimonides explained that we place it on the neck – he who has a third inflammation and it will cure him.",
+ "ורבי מאיר אומר אף בחול אסור – But the Halakha is not according to Rabbi Meir, for we hold that every thing that is for medicinal purposes, it lacks from the ways of the Amorites, and we don’t call it (Leviticus 18:3): “nor shall you follow their laws.”"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כלל גדול. השוכח עיקר שבת– since he thought that Shabbat is not in the Torah, and even though that from the beginning, he had heard [about Shabbat] but now had forgotten it.",
+ "אינו חייב אלא חטאת – on all the Sabbaths that he had desecrated for all of it is one [inadvertent] error as it is written (Exodus 31:13): “you must keep my Sabbaths,” and which implies one observance for any Sabbaths.",
+ "היודע עיקר שבת – that is Shabbat in the Torah and creative work was forbidden on it, but he did many forms of creative work on many Sabbaths via the inadvertent error on Shabbat for he does not know that Shabbat is today, he is liable for each and every Shabbat one sin, and on this, it is stated (Exodus 31:16): “The Israelite people shall keep the Sabbath” that implies that observance of each and every Shabbat, that is to say that he is liable for a sin-offering on each and every Sabbath and even though that it was not known to him in the meantime and it is one act of forgetfulness, we say that the days that are in-between that is a knowledge that is impossible that he hadn’t heard [about Shabbat] in the meanwhile that this day was Shabbat but he was not reminded of the creative works that he did on it. Therefore, each and every Shabbat is one error.",
+ "היודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה – that he did not know that the forms of creative work were forbidden and he performed them several times on several Sabbaths, he is liable for each of the chief labors that are forbidden on the Sabbath one sin-offering and even though he went back and repeated them (i.e., the forbidden labors) on several Sabbaths, each principal form of labor is one error and he was not informed about it in the interim and here one cannot say that the days in-between are considered knowledge [of them] to differentiate, for the days in-between he would not know which chief labor is forbidden and which is permitted other than if he sat and engaged before Sages in the laws of Shabbat. And the same law applies that he is liable on two derivatives of two primary forbidden forms of labor whereby each one is divided into one sin-offering apiece, but if he had done a principal form of forbidden labor and its derivative or two derivatives of one principal forbidden labor, he is not liable other than for one [sin-offering] as it is taught at the end of the Mishnah: A person who performs many forbidden actions of one prohibited labor [on the Sabbath], he is not liable for other than for one [sin-offering] such as two derivatives of one primary forbidden labor because it is like a person who performed an action and repeated it in one act of forgetfulness and there is no separation/division of sin-offerings with one act of forgetfulness but other than the actual transgression which is not similar or distinguished on [many] Sabbaths for the matter of an error on Shabbat."
+ ],
+ [
+ "הזורע החורש - the fact that “ploughing” is not taught at the beginning and the Mishnah and afterwards “sowing” like the way of the whole world is to inform us that if the land was hard and they ploughed and then sewed and then afterwards ploughed, he is liable for the second ploughing because of “ploughing.”",
+ "הקוצר – seeds and one gleans/harvests the trees, he is liable because of “reaping.” (Tractate Shabbat 73 b).",
+ "המעמר – collecting detached seeds and collects them in one place.",
+ "הזורה – passing through to the wind.",
+ "הבורר – the refuse in his hand or in the basket used as a sieve.",
+ "והמרקד – in a winnow/sieve, and even though that they are similar to each other, each one is considered separately; alternatively, they are not at the same time, but rather one after another.",
+ "והאופה – there was no [baking] in the Tabernacle for there is no baking other than with bread and bread does not belong in the labors of the Tabernacle but rather, it (i.e., the Mishnah) taught that the arrangement of bread was taken; however, cooking which is considered like the [forbidden] labor of baking was in the Tabernacle with the spices of the color of bluish, purple-dye and scarlet-dyed. If he stirs the pot and places a covering on top of the pot that is standing on the fire, he is liable because of [the prohibition of] cooking and all of these above are considered in our Mishnah: “One who sews, ploughs, threshes, etc., all of these are with spices of color in the building of the Tabernacle.",
+ "הגוזז צמר – and all the rest of these labors belong with wool of blue of the labors of the Tabernacle.",
+ "המלבנו – laundering it in the river.",
+ "המנפצו – beat it with a rod; alternatively, comb it with a comb.",
+ "המיסך - “ordir” in the foreign language.",
+ "בתי נירין - takes two threads in the midst of the portion of the web produed by pasing the spool with the woof across the warp.",
+ "הפוצע – he removes the threads of the woof that are above the warp, or the warp that are above the woof for the purpose of weaving.",
+ "והקושר והמתיר – for such are the sides of the snail for from it they produce the bluish-dye, they tie and untie for sometimes it is necessary to take threads from this net to add on to the other and untie from here and tie there.",
+ "והתופר – and tearing also that are in the curtain for a curtain that a moth ate and made a small and round hole must tear downwards and upwards so that the sewing of the hole does not have wrinkles/folds.",
+ "והתופר שתי תפירות – that he tied them up, for had he not tied them, they would not exist and he would be liable for [violating] two [principal forms of labor] because of tying and because of sewing.",
+ "הצד צבי – and all of the labors concerning its hides apply which were used to cover the Tabernacle.",
+ "המולחו והמעבדו – The Gemara (Tractate Shabbat 75b) that salting the skin is the same as curing the skin, but they exclude one of them and place marking lines in its place, for placing marking lines is one of the primary prohibited forms of labor.",
+ "הממחקו – to scrape his hair.",
+ "מחתכו – to trim and cut straps and sandals.",
+ "וכותב ומוחק – they were in the Tabernacle that they would mark on boards to know which would be its pair and he would write a letter on this one and a letter one that one and sometimes he would err and erase it.",
+ "מכבה ומבעיר – with fire that was under the symbols of the scholars.",
+ "מכה בפטיש – the completion of work for so the artisan strikes the block with the completion of the work and the striking with a hammer is not liable until the end of the work [has been reached]. But the number of the first teacher of the Mishnah who counts primary forms of work as forty minus one, even though he returns and considers each one individually comes to teach us that even if a person did all the work in the world on one Shabbat in one act of forgetfulness, it is impossible that he would be liable for more than forty sin-offerings for all of them the rest of the labors are derivatives to these primary forms of work and it is found that he performs a primary form of work and its derivative and is not liable for anything other than one."
+ ],
+ [
+ "כל הכשר להצניע – which is something that is made for usage by a human being.",
+ "ומצניעו כמוהו – that has the appropriate measurements to be stored/hidden away.",
+ "אין חייב אלא המצניעו -if something was done that was beloved by one person and he stored it away, he is liable for his removal of it if he took it out but another individual is not liable on it for concerning him it is not a [forbidden] form of work."
+ ],
+ [
+ "עצה – straw of kinds of pulse/peas (Tractate Shabbat 76a).",
+ "כמלוא פי גמל – its measurement is larger than that of a cow’s mouthful and the mouthful of a cow is not obligated for straw, for it is not appropriate for a cow.",
+ "",
+ "פי טלה – it is larger than the mouth of a kid (i.e., goat), therefore, ears of corn which are not appropriate for a kid, one is not liable for the mouthful of a kid until there is enough for the mouthful of a lamb, but grasses since they are appropriate for a kid and a lamb one is liable even for the mouthful of a kid.",
+ "לחין – that are appropriate for humans ",
+ "like dried figs, for this is the measure for all human food on Shabbat but not for the mouthful of a kid for moist foods are not appropriate for kids.",
+ "מצטרפין – all of the foods of a human – these with those.",
+ "חוץ מקליפיהן – which are not [considered] food and do not complete the measure.",
+ "ועוקציהן – the tail of the fruit which is a mere tree.",
+ "וסובן – husk of wheat that falls off because of crushing/pounding.",
+ "ומורסנן – that remains in the winnow but Maimonides explains the opposite that their fine flour is thicker and worse than bran flour.",
+ "חוץ מקליפי עדשים – [that combine/are included together].",
+ "שהן מתבשלות עמהן – to exclude the outer husks which fall off when it is harvested and the husks of the beans at the time that they are moist and cooked with their husks; for Rabbi Yehuda they are included together with foods for the measurement of dry figs but not dried foods which are not consumed with their husks because they appear like flies in a bowl, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "המוציא [יין] כדי מזיגת כוס – [of wine] for the Blessing after the Meal which is one-fourth part of a רביעית of pure wine in order that he would mix it to a percentage of one [part] of wine and three [parts] of water and he will become consistent with a quarter of a “log” (which equals the volume of six eggs) which is the measurement for a cup [of wine] for a blessing.",
+ "כדי גמיעה – what a person absorbs at one time but the milk of a ritually impure animal that is not proper for drinking, its measure is to paint the eyelids [for medical or for cosmetic purposes] of one eye (see Talmud Shabbat 78b and the end of Mishnah 3 of our chapter).",
+ "על הכתית – a wound on the back of horses and donkeys on account of the burden; and I found it written that the inflammation that comes out of the hide of the flesh that when it reaches a boiling point it makes a head about and it is called the “mouth” of a scab, and even though the honey is principally for eating, because its healing [capacity] is found, and it is “something,” we go according to the smallest measure possible for a strict [ruling].",
+ "אבר קטן – [smallest limb] of a one-day old baby which is the little toe of the foot.",
+ "לשוף – to rub and dissolve them.",
+ "קילור – that we put on the eye.",
+ "ושאר כל המשקין – that we don’t use for medicinal purposes.",
+ "שופכין – decaying waters and they are fit to stamp the clay.",
+ "ברביעית – even wine, milk and honey, whose measurements are not mentioned in the Mishnah other than those who set them aside (see Mishnah Shabbat, Chapter 10, Mishnah 1), but the rest of all people, they are not liable other than for a quarter of a “log”(i.e., the volume of six eggs), and Rabbi Shimon holds that when he himself sets something aside/stores away, he requires a small measurement and less than that amount he is not liable for it, for Rabbi Shimon does not hold that all that is not fit to set aside, we do not set aside/store it like him for he will become liable for it, but sets aside/store away a little bit, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "אזן לקופה – to hold on to it.",
+ "תלאי – to suspend it and this is less than the measurement of a handle for a basket.",
+ "מדת מנעל – to show to an artisan: “like this measure I need” and its measurement is less than a hanger.",
+ "נייר – they make it from grasses.",
+ "קשר של מוכסין – sometimes when a person pays his tax at the head of the river from this side, and he transfers to him a signature to show the him that he already paid the tax and it was his practice to write two large letters as a sign and they were larger than our two letters.",
+ "נייר מחוק – it is not appropriate to write again, therefore, he needs a large measure to wrap around the mouth of the flask/bottle."
+ ],
+ [
+ "לעשות בו קמיע – to cove with it the amulet.",
+ "קלף כדי לכתוב [עליו] פרשה קטנה – for since his ink was expensive, he didn’t make from it the tax-collector’s receipt but rather [only] Tefillin and Mezuzot and he was not liable for a small measure.",
+ "דיו כדי לכתוב שתי אותיות – to mark on two segments of a utensil or on two boards to couple them.",
+ "בדי לכחול עין אחת – for modest women who walk wrapped up do not reveal other than one eye and they color/paint it."
+ ],
+ [
+ "השבשבת – the hunters place a planed board at the head of a reed and put glue on it and the bird sits on it and is fastened to it and most put a lot of glue on it in order that the bird will be fastened to it.",
+ "לעשות בו נקב קטן – a utensil that place on it pure silver and we close up its mouth with pitch or bitumen/sulfur and it makes while closing It a small hole to remove the pure silver.",
+ "חרסית – crushed bricks.",
+ "לעשות פי כור – the mechanic’s bellows enter into it.",
+ "פטפוט – a leg for the place where the smelting pot sits for we set it down it and a base is made for it.",
+ "סובין כדי ליתן על פי הכור של צורפי זהב – in a place where there isn’t charcoal, they smelt gold in fire of coarse-bran. Another explanation: they would customarily place coarse bran on the mouth of the bellows’ hole when they smelt the gold.",
+ "לסוך קטנה שבבבנות – girls who reached their period of maturity, and they had not come to menstruation, the poor girls would line it with plaster and menstruation would quickly come and also remove the hair and the rich girls with line it with fine-flour, and the daughters of royalty with olive oil that had not grown one-third.",
+ "כלכול – the temples, and we paint the skin with a depilatory of plaster to cause the hair to lie down.",
+ "אנדיפי – lower than the temples a bit and we call it temple, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda nor according to Rabbi Nehemiah."
+ ],
+ [
+ "אדמה – red plaster/clay.",
+ "מרצופין – large sacks which we carry for business on ships and we seal them In the manner in which we seal letters and their Rabbinic measure is less than that of Rabbi Akiba, and the Halakha is according to the Sages.",
+ "כדי לזבל ברישא – leek-greens and its measure is less than cabbage stalks and Halakha is according to the Sages.",
+ "מלא כף סיד – spoon of plasterers.",
+ "כדי לעשות קולמוס – that reaches to the joints of his middle fingers.",
+ "עבה – which is not appropriate for writing.",
+ "מרוסס – crushed and broken.",
+ "ביצה קלה – the egg of a chicken, and why do we call it the smallest of eggs? For it is easy to cook more than other eggs and the measure required in order to cook it is like a dried fig [size] from it.",
+ "טרופה – mixed with oil.",
+ "ונתונה באלפס – it was already warmed and it cooks speedily."
+ ],
+ [
+ "תרווד – spoon.",
+ "חף – a tooth from the teeth of the key that we open with it doors, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda (see Talmud Shabbat 81a).",
+ "כרכר – of weavers and we transfer it on the warp (i.e., longitudinal direction) when it is stretched before him and he presses the threads.",
+ "כדי לזרוק בבהמה – an a person doesn’t have to trouble him to throw a stone because of bird to chase it away, for one’s mere voice is enough for him."
+ ],
+ [
+ "בין פצים לחבירו – when they arrange the boards and the pillars and the beams and make rows of beams on the ground, and there is a space tween this one and that one, we support it underneath so that it does not become curved.",
+ "זכר לדבר – for it is considered earthenware when taking the fire out in it.",
+ "לחשוף – to lift up/raise",
+ "מגבא – a small hole where the water is gathered in it, so we see that it is considered earthenware also in the receiving of water, and Halakha is according to Rabbi Yosi."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אמר ר\"ע מנין לעבודת כוכבים שמטמאת במשא – since they are concerned above with an Asmakhta/a scriptural text used as a support for a rabbinic enactment and the Biblical verse of (Isaiah 30:22): “You will cast them away like a menstruous woman,” it is a support to the Biblical verse that was brought above (Isaiah 30:14 – see Tractate Shabbat, Chapter 8, Mishnah 7): “So that no shard is left in its breakage;” alternatively, because it was necessary to teach (Tractate Shabbat, Chapter 9, Mishnah 3), “from where do we learn that we wash the circumcised child on the third day if it falls on the Sabbath?,” they taught these which are compared to it.",
+ "מטמאה במשא – a person who carries it should wash his clothes and even if he didn’t touch it, such as it was in a box or something like that, and the Rabbis dispute on the statement of Rabbi Akiba and state that he does not become ritually defiled other than through contact like an unclean reptile, and the Halakha is according to the Sages.",
+ "תזרם כמו (אשה) דוה – that is to say, it should be in your eyes like foreigners like depressed like a menstruant woman, as it is written (Leviticus 15:33): “and concerning her who is in menstrual infirmity” and the Biblical verse is speaking about idolatry."
+ ],
+ [
+ "שהיא טהורה – that it is not susceptible to ritual defilement.",
+ "בלב ים – for it is obvious that a ship is in the heart of the sea, but rather, it comes to inform us that a ship is a receptacle/pouch; just as the see is ritually pure, so too the ship is pure, and even it if is of earthenware, and even if it is laden on the dry land and they lowered it into the sea.",
+ "שזורעים בה חמשה זרעונים – and there is within it in order to set aside between them the appropriate difference so there will not be any confusion/mixture.",
+ "ארבעה בארבע רוחות להערוגה – they fill each direction until near the corner and in the middle, they don’t sow other than one globule in order that the globule that is in the center will be distant three handbreadths from what is sown in each direction, for the measure of absorption of each sown area is one-and-one-half handbreadths , and even though that nearest the corners in the directions of the seeds that are closest to each other, and there isn’t between them a distance of three handbreadths, and they absorb from each other, and in this case there is no room for doubt, for the Biblical verse was strict only about Kilayim/mixed seeds, and there was no confusion, and we don’t concern ourselves about absorption as it is taught in the Mishnah (Tractate Bava Batra, Chapter 2, Mishnah 12): “If there was a fence between them, this one relies on the fence from this direction and the other relies on the fence from that direction” and even though they absorb from underneath , and here there is a large recognition that the the this direction is sown to the north and the south and that direction is sown to the east and the west, but between the intermediate seed to the seeds of the directions, there is no recognition, and if they were brought close, there would be confusion; therefore, there is a need for distance in order to absorb.",
+ "שנאמר כי כארץ תוציא צמחה – (through the analysis of words in the verse – Isaiah 61:11: “For just as the earth brings forth her growth, and a garden makes the seed shoot up, (So the LORD God will make victory and renown shoot up in the presence of the nations”]) – \"תוציא\" /bring forth – is one; \"צמחה\"/her growth – is one; \"זרועיה\"/the seed – is two; \"תצמיח\"/shoot up – is one – that makes five. But the six handbreadths cannot be derived from Biblical verse but rather it is established by the Rabbis that the five rows of plants in six handbreadths, the four corners will not absorb from the middle and the middle will not [absorb] from the corners, for the measurement of absorption of each seed is a handbreadth and a half; therefore, Scripture hints that five rows of plants in one bed that is six handbreadths, is as stated. And in Tractate Kilayim, I explained the laws of a a bed and its details and its specifications, but here I shortened it."
+ ],
+ [
+ "שהיא טמאה – for on the third day, her semen has not yet become decayed – and she is worthy to conceive and to have a fetus created from her and we call it semen – that is worthy of being sown.",
+ "לשלשה ימים – for Scripture was strict on those who were defiled by emissions at the Giving of the Torah, therefore, it separated them three days and did not concern itself if they would discharge afterwards on the forth day of separation that decays/is offensive and not worthy of being sown. And the Halakhic decision is that the a woman who discharges on the third day is ritually pure, and our Mishnah is a faulty version, and should teach: “From when does a woman who discharges semen on the third day that she is ritually pure, as it states (Exodus 19:15): “Be ready for the third day: [do not go near a woman].” And the three days that are mentioned in the Biblical verse is equivalent to the third day, for on the third day of separation, the Torah was given. Alternatively, it (i.e., our Mishnah) is not a faulty version but rather, it is [the Rabbis of Rabbi] Eleazar ben Azariah [who] hold that she who emits on the third day is impure, and the Halakha is not [like them].",
+ "מנין שמרחיצין וכו' – even in hot water that was heated on the Sabbath, for even on the third day, [the child] is in danger, and all the more so, on the first and second days, for hot water strengthens the body of the baby boy and heals him.",
+ "לשון של זהורית – like the language of a red wool that they would tie half on the head of the goat that was sent to Azazel and half on the precipice, and when the goat was pushed down, the strip would turn white and everyone knew that their sins were atoned for."
+ ],
+ [
+ "מנין לסיכה שהיא כשתיה – not actually like drinking to make him liable for extirpation, but that it is forbidden."
+ ],
+ [
+ "ביצה קלה – the egg of a chicken is easier to cook more than other eggs, and not in order to cook all of it but like a dried fig’s worth of it,, and it is placed in a tightly covered pot.",
+ "ומצטרפין – all kinds of spices with each other.",
+ "אסטיס – “Neel” in the Arabic language and its color is similar to Tekhelet/the purple-blue thread used on the Tzizit.",
+ "ופואה – the reeds of gras that we color them red, and in Arabic “Alphu-ha.”",
+ "סבכה – at the head of the net-work/matting which is made like a triple-thread/twist/network in which they place a bit of cloth.",
+ "נתר – a kind of soil and it shines, and we called it “Alum” in the foreign language.",
+ "בורית – a kind af plant that cleans and purifies.",
+ "קמוניא – a grass that cleanses the hands in its dust to remove the filth, and in the language of the Talmud, it is called “pull out that which is stuck in” and in Arabic we call it “Alkeli.”",
+ "ואשלג – it was not explained to me what this is.",
+ "על הכתם – that is found in the clothing and it is not known if it is the blood of a menstruant woman or not – we remove seven things to examine him with them, and among them are these four signs, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda (see Tractate Niddah, Chapter 6, Mishnah 9)."
+ ],
+ [
+ "פלפלת כל שהוא – that appears like scent of the mouth, but this is not the pepper that is found among us.",
+ "עטרן כל שהוא – that heals a person whomever has a pain in half of his head.",
+ "מיני בשמים כל שהן – for a good scent.",
+ "מיני מתכות כל שהן – that is appropriate to make from them a small goad/end of the handle of a ploughshare/iron point on the staff.",
+ "מקק – rottenness that falls from scrolls or covers that wore out – from the language (Zechariah 14:12): “Their flesh shall rot away [while they stand on their feet].”",
+ "שמצניעים אותו לנונזו – for every sacred thing required being hidden away.",
+ "מאומה – so we see that the Biblical verse thought to forbid it and he does a great repair, and he removes idolatry from his house, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "הרוכלין - those who sell spices for the decoration of women and they have small boxes for the stones of the spices.",
+ "אינו חייב אלא חטאת אחת – all of them are one “taking out.”",
+ "פחות מכגרוגרת – even though all the foods, their measure is like a dried-fig’s bulk, these, since they exist for planting even with less that a dried-fig’s bulk, they are liable, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda ben Beteyra who said five.",
+ "זרע קשואין – it is more important than the other seeds of the garden, and similarly, the seeds of gourds and the seeds of Egyptian beans, and he calls them “Fasli” in the foreign language.",
+ "חגב חי כל שהוא – we hide it for a small child to play with it.",
+ "מת כגרוגרת – like the law for other food stuffs.",
+ "צפורת כרמים – a bird that is found between the male palm-trees.",
+ "בין חיה בין מתה כל שהוא – for we make from it a medication to make bright and to make wise.",
+ "חגב חי טמא כל שהוא – but the first Tanna/teacher holds that if it is ritually impure, we don’t put it away for a young child, lest he come and eat it, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "המצניע – prior to Shabbat",
+ "לזרע ולדוגמא – to demonstrate that he has artist’s materials and that [people] will buy from him.",
+ "ולרפואה – and he forgot on Shabbat why he had stored them away and merely took them out, he is culpable however small the amount, for on the first thought he took it out and considering it.",
+ "Rather the amount of every measurement that is described here.",
+ "חזר והכניסו – he who stored it away less than its prescribed quantity and removed it, if he considered it that it wasn’t to sow it and then went back and brought it in.",
+ "אינו חייב – in his bringing this in other than if it has the complete prescribed quantity for since he had considered not to so it, his intention was nullified and he is like any person."
+ ],
+ [
+ "על האסקופה – which is a Karmelit such as that it is higher than three [handbreadths] and up to nine [handbreadths] and is wide four [handbreadths].",
+ "שלא עשה מלאכתו בבת אחת – he did not perform an uprooting from the private domain and a placing down in the public domain which is the place of liability for in that, it would be a complete [cycle] of [forbidden] work, but rather, he uprooted from the place of liability and placed it down in a Karmelit, which is exempt in that placing it down, and then went back and uprooted it from the Karmelit which is not a place of liability and placed it in the public domain, and it was found that there was no uprooting done from a place of liability and a placing down in a place of liability at one [and the same] time.",
+ "אסקופה החיצונה – a balcony before the the opening of he house at the side of the public domain.",
+ "עד שיוציא – that is to say, other than if he removed at first all of the basket and we are not teaching other than regarding a basket filled with cucumbers and gourds which are long and there are yet some of them inside. But if it (i.e., the basket) was filled with mustard of which there are a lot of them and all of them are from the outside, it is made as one who had removed the entire basket and he is liable [a sin-offering]."
+ ],
+ [
+ "שכן משא בני קהת – they would carry it on their shoulders and the right or left and the bosom are the way of the world.",
+ "מרפקו – the middle joint of he arm and in Arabic, such is its name: “Marpik.”",
+ "באפונדתו – a hallowed out area.",
+ "פיה למטה – that is not the manner of removing something, but if its opening is upwards, this is the manner of taking something out. Another explanation of אפונדתו – clothing that one wears close to the skin to receive the sweat, and is customary to make it in like pouches/pockets and where they turn it inside out from the bottom to the top, the opening of the pocket is below.",
+ "שפת חלקו – the lowest rim of the shirt/garment."
+ ],
+ [
+ "לפניו ובא לו לאחריו פטור – for he had intended for a better/higher quality guarding, and it ended up being a lesser guarding.",
+ "לאחריו ובא לו לפניו חייב – for he had intended for a lesser guarding, and ended up being a better/higher quality guarding.",
+ "סינר – a kind of small pants that she wears them as a matter of chastity. And if she suspended on them something to take out and went to the other side, she is liable [for a sin-offering].",
+ "שכן ראוי להיות חוזר – for its manner is to shift around and go about her and from the beginning she knew that at its conclusion, it would reverse itself.",
+ "רבי יהודה אומר אף מקבלי פתקין – of the king. Runners carry letters and put them in hallowed out wood in the form of reeds and hang them on their necks and it is the manner of that reed to shift around from in front of him to behind him around his neck [and] he knows that eventually it will turn around, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "הוציאו שנים פטואים – for we derive it (Leviticus 4:27 - though the exact formulation quoted by the Bartenura commentary does not appear anywhere: \"ועשותה אחת [מכל] מצות ה'\" – “if any person from among the populace unwittingly incurs guilt by doing any of the things which by the LORD’s commandments [ought not to be done, and he realizes his guilt]”; he who does all of it and not who does part of it.",
+ "ר\"ש פוטר – for he holds that even when one person cannot do it, if two did it [together] they are exempt, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.",
+ "את החי במטה – on the living, one does not become liable in removing him, if he is not tied up/bandaged, because he would carry himself and these words refer to a person, but not for cattle, wildlife or fowl, for it is like someone who is tied up.",
+ "ןכן כזית מן המת – he is liable if he removed him, for since it is considered that removal defiles to save oneself from defilement, and similarly an olive’s bulk from a carrion and a lentil’s bulk from a creeping thing, for these are their measures for defilement.",
+ "רבי שמעון פוטר – even with an entire dead person for this is work that is not required for its body [on the Sabbath], for everything that is not necessary other than to remove it from him is a labor that is not necessary for itself, and it is not a productive work (with a direct purpose), and the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "וכן שערו – he tears the hair of his head by hand.",
+ "וכן הגודלת – the hair of her head and plaits/twists it. It is the Aramaic translation )Exodus 28:14,22): “[and two chains of pure gold] braid [these like corded work, and fasten the corded chains to the frames]” (or “on the breastpiece make] braided [chains of corded work in pure gold]”) “plaiting, wreathing”.",
+ "הכוחלת – placing powder used for painting the eye-lids/stibium.",
+ "פוסקת – separating the hair that is in the middle of the head to here and there near the temples.",
+ "רבי אליעזר מחייב חטאת – painting the eyelids because of writing dressing her hair and painting the face with rouge because of [the prohibition against] building.",
+ "וחכמים אוסרים משום שבות – for they hold that there is no manner of writing in this, and there is no manner of building in this, and the Halakha is according to the Sages. And specifically, removing one’s fingernails or hair with one’s hands is what the Rabbis exempt from a sin-offering and stoning, but removing one’s hair or fingernails with a utensil, the Sages agree that one is liable for a sin-offering, and because he removed two hairs, he liable. But a person who removes the hair of the head of his fellow, even with his hand is liable. But a nail, most of which is separated or hair, most of which is detached and causes him pain, it is permitted to remove it by hand ab initio.",
+ "התולש מעציץ נקוב חייב – this is something attached like something fed from the ground through the hole that smells the moistness of the ground and even a hole at its side, and the measure of the hole in order that its root is small.",
+ "ורבי שמעון פוטר בזה ובזה – for he does not consider it as attached to make him liable for stoning, and the Halakha is not according to Rabbi Shimon"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים – the private/individual domain is a place that is surrounded by four partitions ten handbreadths high and between them are four handbreadths by four handbreadths or more, even if there are several miles, if they surrounded for living such as a district/province/large town which is surrounded by a wall and its doors are locked at night and their alleys have three walls and a stake fastened in the ground by the side of a wall, serving as a mark or as fictitious partition/enclosure for the purposes of enabling those who live there to move objects on the Sabbath in the fourth direction, and similarly a large hill that is ten [handbreadths] high and four [handbreadths] wide or an incision/trench that is ten [handbreadths] deep and four [handbreadths] wide and even utensils such as a boat or a tower of wood and things like them, if they have [a circumference of four by four at a height of ten , all of these are the public domain. And the airspace of the private domain is like the private domain up to the sky. And the thickness of the walls of the private domain are judged as the private domain. But the public domain is like the marketplaces and the desert streets and the roads open to them and it should be that the width of the path is sixteen cubits and there should not be a ceiling upon it. And there is one who holds that it also requires that six-hundred thousand people pass through it every day like the marches of the Israelites in the desert (see Tractate Shabbat 98a). But the airspace of the public domain is not like the public domain other than up to ten handbreadths for above from ten [handbreadths] is free/exempt. But a place that lacks four by four [handbreadths] and is or higher than three [handbreadths] is the exempt/free space and even thorns and thistles and excrement in the public domain that are at least three [handbreadths] or higher but lack four by four [handbreadths] are considered an exempt place. But a place that is surrounded by four partitions whose height is from three [handbreadths] to ten and it has four by four [handbreadths] or more, or a hill/mound that has four by four [handbreadths] or more which is higher than three [handbreadths] up to ten or a ditch which has four by four [handbreadths] and is deep from three until ten [handbreadths] or an alley that is closed from three directions and lacks a mark as a fictitious partition/enclosure or a beam on the fourth direction, and the sea and the valley – all of these are a Karmelit. The explanation of a Karmelit (a marked-off plot in a public thoroughfare – which cannot be considered either private or public domain) is like a “widow” – that is to say, like a widow who is not a virgin, nor married to a husband. Such is this domain which is neither a private domain nor a public domain and the airspace of a Karmelit is like a Karmelit up until ten [handbreadths] and above that, it is considered an exempt space. A person who removes something from the private domain to the public domain or brings something in from the public domain to the private domain is liable for a sin-offering (see Tractate Shabbat, Chapter 1, Mishnah 1). From a private domain to a Karmelite and/or from a public domain to a Karmelit, or from a Karmelite to either of them is exempt but it is forbidden. [A person who brings something] from a private domain or from a public domain to an exempt space or from the exempt space to both of them -it is ab initio permitted, and we don’t have to say, from a Karmelit to an exempt space and from an exempt space to a Karmelit it is permitted. But a person who transfers an object from the beginning of the four cubits to the end of the four cubits in the public domain is liable for a sin-offering. In a Karmelit, he is exempt, but it is forbidden. In the private domain and in the exempt place, it is permissible ab initio to carry and transfer throughout the entire domain and even if it several miles.",
+ "ר\"ע מחייב – for he holds that since the object has passed in the airspace of the public domain, within ten [handbreadths], it is as if it has come to rest; but the Rabbis hold that something absorbed in the midst of the ten [handbreadths] of airspace of the public domain is not like someone who placed it there, but above from ten [handbreadths] it is an exempt space, and no disputes that he is exempt, and the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "כיצד – the Rabbis mention this.",
+ "שתי גזוזאראות – these are boards that go out from the wall of the upper story and outward on the public domain, but the balconies themselves are the private domain, and when they are opposite each other on the two sides of the public domain, the individual who stretches out [his hand] and throws from one to the other is exempt, for we do not find throwing and stretching out in the [forbidden] labors of the Tabernacle from the [one] private domain to the [other] private domain and the expanse of the public domain interrupts between them.",
+ "היו שתיהן בדיוטא אחת – that is to say, one floor along the length of the private domain and there is an interruption of the public domain between them.",
+ "הזורק פטור – for since he is higher than ten [handbreadths] and we dd not find throwing from one private domain to [another] private domain via the public domain in the Tabernacle but the person who stretches [his hand] is liable, and he though he stretches higher than ten [handbreadths], for we found that stretching forth and similar to it in the Tabernacle from one private domain to [another] private domain and the length of the public domain interrupts between them.",
+ "שכן היתה עבודת הלוים – stretching forth from this [wagon] to that [wagon] above ten [handbreadths] and the length of the pubic domain in the middle. How so? [Two] wagons one after another in the public domain and those who unload the Tabernacle would stretch forth to those that were on the wagons that were next to them, nearby and close and they would stretch forth to those who were in front of them and everyone from the wagons were in the private domain.",
+ "אבל לא זורקים – for the boards were not thrown because of their heaviness.",
+ "חוליית הבור – dirt that we remove from the digging of pit, it was customary to place around the opening of the pit like a wall and we derive that the pit and its segment of earth cut out in digging a pit and piled up on its borders combine to ten [handbreadths] and we teach that the pit to its depth and we teach a rock to its height.",
+ "הנוטל מהן – [a person who takes from them] and places in the public domain or wh takes from the public domain and places upon them - is liable [a sin-offering]."
+ ],
+ [
+ "הזורק ד' אמות בכותל – from the beginning of the four cubits to the end of the four [cubits] and it came to rest on the wall that is close to the public domain, higher than ten handbreadths, such as a case where there was a thick cake of pressed figs that was attached to the wall higher than ten handbreadths in the public domain, it is an exempt space.",
+ "למטה מעשרה כזורק בארץ – from the beginning of the four [cubits] to the end of four [cubits] in the public domain and he is liable, even though there is not from the place of the uprooting of the object to the wall other than four cubits exactly, we did not state the thickness of the cake of pressed figs is excluded from the four cubits and we don’t have here from the beginning of the four [cubits] to the end of the four [cubits] , for it does not exclude the pressed figs on the wall, its thickness does not exclude anything.",
+ "ונתגלגל חוץ לד\"א פטור – for he did not intend for a throwing of liability.",
+ "ונתגלגל לתוך ד\"א חייב – and it came to rest a bit outside of the four cubits prior to rolling inwards."
+ ],
+ [
+ "הזורק בים – from the beginning of four [cubits] to the end of four [cubits], he is exempt, for it is a Karmelit.",
+ "רקק מים – which are not higher from the land, and there is in them mud and clay/plaster and they are called a [shallow] pool/diluvium.",
+ "ור\"ה מהלכת בו – for many [people] walk through it.",
+ "וכמה הוא רקק – what is its depth that we can say that it is yet the public domain and it has not become a Karmelit?",
+ "ורקק מים ורה\"ר מהלכת בו – this is double that was taught for the matter to teach us that even if the pool was four [cubits] wide, for since it was less than ten [cubits] high, it is judged like the public domain, and double also with a public domain going through it to teach us that even though many people don’t walk through it other than in an emergency/need, walking even in an emergency is called walking."
+ ],
+ [
+ "מן הים ליבשה – from a Karmelit to the public domain.",
+ "מן הים לספינה – from a Karmelit to the private domain.",
+ "מטלטלין מזו לזו – if they belong to two individuals, one carries via an Eruv, for it is likened to two separate courtyards.",
+ "מוקפות – each is near the other like we don’t surround swellings/abcesses.",
+ "אין מטלטלין – for this is how they explain each other: the Karmelit interrupts between them and nullifies the Eruv."
+ ],
+ [
+ "הזורק – [he throws] on the Sabbath inadvertently and is reminded that it is Shabbat after the stone left from under his hand before it came to rest, even if another did not receive/intercept it, but rather it came to rest in a natural manner, he is exempt, for such is taught further on [in our Mishnah] : until its beginning and its end are inadvertent,” for this, its beginning is inadvertent and its end is on purpose/wanton, for since he was reminded that it was Shabbat prior to it coming to a rest, and our Mishnah, this is how it to be explained: A person who throws and then is reminded [that it is Shabbat] after it left from under his hand; alternatively, he was not reminded until the other [person] intercepted/received it, etc., for this is a case where two who performed this act, they are exempt; for if it came to rest, he Is liable to a sin offering in the four cubits when he returned and forgot, but if he didn’t return and forgot, he is exempt, for all those liable for a sin offering, etc.",
+ "זה הכלל – which includes also transferring an object form place to place – for if he uprooted it inadvertently and was reminded that it was Shabbat prior his putting it down, he is exempt."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הבונה – that they mentioned in the [thirty-nine] chief labors – ",
+ "how much can one build and be liable? The smallest quantity.",
+ "מסתת – to make the stone quadrangular or to level it/smooth it, everything is according to the custom of the place, and this is a derivative of he who gives the final stroke with the hammer.",
+ "והמכה בפטיש – this is the conclusion of work of those who cut stones, for after he cuts stones from the mountain surrounding him and he has severed it, he strikes a large blow with his hammer and it breaks apart and falls, and all who complete [forbidden] work in Shabbat, it is a derivative of striking the final hammer blow.",
+ "מעצד – a small, curved cutting tool/hatchet.",
+ "הקודח – makes a perforation/hole.",
+ "כל שהוא – it refers to all of them – to the one who chisels, and to the one who strikes the final hammer blow and the adze and the one who perforates/digs out.",
+ "now that you've done what you did you don't need to any anything to it",
+ "קורנס – “Martil.”",
+ "סדן – “Ankizina” in the foreign language.",
+ "מפני שהוא כמתקן מלאכה – even though he does not strike on the work [itself] other than on the block, he is improving/fixing, for similarly, those who beat the gold foils of the Tabernacle who would strike the foils with three hits and on the block one hit to smooth the mallet/smith’s hammer so that it not split the foil which is thin, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon ben Gamaliel."
+ ],
+ [
+ "המנכש – he who tears/plucks bad grasses from among the good ones. Another explanation: He digs around the roots of the plants which is a [forbidden kind of] labor like plowing.",
+ "מקרקם – cuts dry branches from the tree to repair it.",
+ "מזרד – trims/cuts new moist greens of this year and sometimes they are many and they prosper and they reduce the strength of the tee and we cut them off from it.",
+ "אם לתקן – [to improve/repair] the tree or the ground and they cut it from what is attached.",
+ "ביצה קלה – like a dried fig from the egg of a chicken which cooks easier than the rest of the eggs."
+ ],
+ [
+ "בין בימינו בין בשמאלו – a person who is ambidextrous, for among the rest of the people, lefty-handwriting is not writing.",
+ "בין משם אחד – both of them are Alephs.",
+ "משני שמות – Aleph and Bet.",
+ "משני סממניות – one is with ink and the other is with red paint. But there are books that have the reading from two marks/סימניות, that is to say, with two marks/signs, such as we write one for one sign and a second for the second sign.",
+ "בכל לשון – and he wrote of each and every nation.",
+ "משום רושם – a sign/mark that they would make on the planks/boards of the Tabernacle for they take \\it apart, and when they re-erect it, they should not confuse the order of the boards/planks, but Rabbi Yosi comes to state that even if he did not write other than making two mere markings as a sign, he is liable. But the Halakha is not like Rabbi Yosi.",
+ "מצינו שם קטן – that is to say, even though his work was not completed, but he had intended to write a large letter, and wrote part of it, for since that part is a letter and exists in another place, he is liable, and such is the Halakha."
+ ],
+ [
+ "בסם – “Orpimnat” in the foreign language.",
+ "בסיקרא – a kind stone that colors red.",
+ "בקומוס – a kind of dust and its color is black. Another explanation: resin of a papyrus tree.",
+ "בקנקנתום – “Zag” in Arabic and “vidriol” in the foreign language.",
+ "ובכל דבר שהוא רושם – to include water that they dissolved/soaked in it gall-nut; “gallim” in the foreign tongue which makes an incision/mark that is enduring.",
+ "על ב' כותלין זויות – one in the east and another in the north that are juxtaposed to each other at an angle.",
+ "על ב' לוחי פנקס – the book that the storekeeper writes his accounts, and even though it is not on one tablet, if they are organized and read one with the other, like that which they write on two borders of tablets that are near each other, he is liable.",
+ "הכותב על בשרו – with ink.",
+ "והמשרט על בשרו – with iron he makes the shape of letters in his skin.",
+ "רבי יהושע פוטר – and even if he emitted some blood, for this is not the way of writing. But the Halakha is according to Rabbi Yehoshua."
+ ],
+ [
+ "במשקין – which blacken like the juice of mulberries and things similar to them.",
+ "במי פירות – of all other fruits.",
+ "באבק דרכים – such as tracing with his finger the shame of letters on the sand and the dust that is on the roads.",
+ "באבק סופרים – the sandy matter of chest of a scribe.",
+ "לאחר ידו – on the back of his hand, that he held the writing pen with his fingers and turned his hand over and wrote.",
+ "ובמרפיקו – the intermediate joint of the arm.",
+ "אות אחת סמוך לכתב – near one written letter, he doubled it and completed it to make two.",
+ "כתב על גבי כתב – he passed the writing pen over the letters already written and renewed them.",
+ "וכתב שני זיינין – the roof of the letter \"ח\" /Chet did not appear but only the two legs, so it appeared as if they were two letters \"ז\"/Zayin.",
+ "על ב' כותלי הבית – which were not at an angle.",
+ "על שני דפי פנקס – that are made column by column. He wrote one letter in this column and one letter in another column and he is unable to bring them close other than if he cuts out what is interrupting between them, the Tanna/Teacher of the Mishnah in the first part mentioned the walls of the house that are distant from each other, and afterwards taught the pages of a ledger/notebook and not only this, but also that, he taught (= the cases in the Mishnah are in descending order of demonstrability).",
+ "אות אחת על שם נוטריקון – he made the symbol of a dot on it and we understand from that letter a complete word such as \"ק\"/Kof – קרבן/Sacrifice; \"מ\"/Mem – מעשר/Tithe; \"ת\"/Taf – תרומה/Priest’s due.",
+ "רבי יהושע בן בתירה אומר חייב – for since everyone understands from that letter a complete word, it is as if he wrote the letters of all of the word.",
+ "וחכמים פוטרין – for he did not write two letters, and the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "בשתי העלמות – for after he wrote one letter inadvertently, it became known to him that he had transgressed, and then he went and in forgetfulness, once again, inadvertently, wrote a second letter at its side.",
+ "אחת בשחרית ואחת בין הערבים – for since there was a delay in between in order to know, it was like two [separate] acts of forgetfulness.",
+ "ר\"ג מחייב – for he held that there is no awareness for half of a measure to divide that which is unnecessary the other half with it.",
+ "וחכמים פוטרין – who hold that the awareness that is between the two halves of the measure divide between them and they are not made as if they were two halves of a measure in one act of forgetfulness, and the Halakha is according to the Sages."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "רבי אליעזר אומר האורג שלשה חוטין בתחלה – if this is the beginning of his weaving of a clothing, he is not liable [for violating the Sabbath] until he weaves three threads, but if he adds on to something woven, its measure of one combines with the rest, but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+ ],
+ [
+ "שתי בתי נירין – that he put two threads of warp (i.e., longitudinal direction) in the cross beam of the loom which we call “Leitschish.”",
+ "בנירין – it is explained in the Gemara (Tractate Shabbat 105a) that he extends two times [every] thread of warp in the cross-beam and a third time, he extends on the thread that is joined on to the branch of the reed.",
+ "בקירוס – a curtain that is woven from the fibrous substance/bast of the palm-tree."
+ ],
+ [
+ "הקורע על מתו – for a dead person for whom he is not required to tear clothing [when hearing of his passing] for he is ruining it and is exempt [from a sin-offering], but for a dead person for whom he is obligated to tear clothing and he repairs it/reconstructs it, he is liable [for a sin-offering].",
+ "ובחמתו כל המקלקלים פטורין – but our Mishnah is superseded and the Halakha is that a person who rends [his garment] in his anger is liable [for a sin-offering] even though he ruins it, regarding the clothing, he repairs it, regarding his inclination, and his mind is at rest for him through this."
+ ],
+ [
+ "המלבן – [he bleaches] the wool and hatchels/beats it, and/or dyes it and/or spins it – for all of them are primary categories of [forbidden] labor [on the Sabbath]; their required quantity is in order that he spin from that wool a thread whose length is as far as the width of double size of a \"סיט\" (between the tip of the thumb and that of the index finger when held apart OR between thee root of the thumb and the tip of the index finger, when the former is leaning against the latter – see Talmud Shabbat 106a). And the \"סיט\" is according to the interruption that exists between the thumb to the finger – all that a person is able to widen it – and the measurement of this width is doubled – this is the double \"סיט\" -and the width between the thumb and the finger once – is also as far as the distance of a double \"סיט\" because it has double like that which is between the thumb and the [index] finger.",
+ "האורג שני חוטין – their measure/quantity is the width of the clothing as far as the \"סיט\" for even though he had not woven over the face of the entire width of the clothing, he is liable [for a sin-offering]."
+ ],
+ [
+ "הצד צפור – until he brought It into the turret/tower (i.e., trap) of wood “Armariav” in the foreign language, he is liable for this is hunting, but if he brought it into the house, it is not hunted through this. ",
+ "But a deer is hunted when from he brought it into the house and locked the door before it, but not if he brought it into a garden or courtyard – as this is not hunting.",
+ "ולביברין - an enclosed space [usually outside of a settlement] surrounded by a wall when we bring into it wildlife and they are guarded there.",
+ "כל המחוסר צידה – that it is difficult to capture it there, such as the case where it does not approach him with one bending when he bends to catch it, but the Halakha is according to Rabban Shimon ben Gamaliel [who explains] the matter of the Rabbis."
+ ],
+ [
+ "צבי שנכנס – [a deer who enters] on its own into the house and someone locks [the door] before him, that is his “hunting.”",
+ "נעלו שנים פטורים - because two have done it (i.e., neither of them completed the act on his own).",
+ "לא יכול אחד לנעול – it is the manner to lock it in with two [people], each of them has [performed] a [forbidden] labor that without him [doing so], it would not have been accomplished.",
+ "ור\"ש פוטר – but the Halakha is not according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "השני חייב – for he (i.e., the second person) hunted it (i.e., the animal).",
+ "הא למה זה דומה – after it was hunted by the first [person], to locking [the door of] the house to guard it, and not to hunt [it].",
+ "",
+ "ונמצא צבי – hat was already hunted being guarded inside it, such is this, that even though the first person stood up, this is not other than as a guard of the deer that he had from yesterday and the second [person] is exempt [from liability for a sin-offering] as is stated in our Mishnah that he is exempt and permitted."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "שמונה – the חלד/mole ,weasel and the עכבר /mouse, rat , the אנקה/gecko, house-lizard;כח /lizard, salamander; the לטאה/lizard; the חמט/sand lizard; the תנשמת/chameleon, newt; and the צב/great lizard/tortoise (all of which are found in Leviticus 11:29-30) which are enumerated in [the Torah portion of “On the eighth day”/ויהי ביום השמיני.",
+ "הצדן חייב – for there is of their species that is hunted.",
+ "והחובל בהן חייב – for they have hide and it has a wound that does not return [to health] (as the blood is collected and tied up in one place and is not reabsorbed– see Rashi on Talmud Shabbat 107b), one is liable because of severing which is a derivative of threshing; alternatively, since they have a hide, the hide is colored with the blood that is gathered and tied up, and he is liable before of dyeing.",
+ "ושאר שקצים ורמשים - such as worms and snails and scorpions, one who wounds them is exempt, as they lack a hide.",
+ "שלא לצורך פטור – for none of their species is hunted.",
+ "חיה ועוף ברשותו. הצדן פטור - for they are hunted and standing [alive].",
+ "החובל בהן חייב – for they have hide and the one who wounds them is not liable in all of these that are taught in our Mishnah other than when in need of blood , but if one didn’t wound them other than to damage them, we hold that (see Mishnah Shabbat, Chapter 13, Mishnah 3): “All those who perform an act (on the Sabbath) by which they do ruin, are exempt [from sin-offering].”"
+ ],
+ [
+ "אין עושין הילמי – a lot of salt water that they place into vegetables that pickle them to endure.",
+ "אבל עושים – a small amount of salt water in order to dip his bread or into a cooked dish.",
+ "והלא היא הילמי בין מרובה בין מעט – that is to say, if that which is a lot is prohibited, so too a little bit is also prohibited, they would say (see Talmud Shabbat 108b) that a lot of work is prohibited and a little bit of work is permitted but both these and those are prohibited because it is like preparing and repairing the food that is placed in it in order that it will endure.",
+ "ואלו הן – the permitted [things one can do]: put oil into the water at first, before he puts in salt, or puts the oil in the salt at first before putting in the water for the oil impairs it/delays it, as the salt does not mix well with the water and weakens its strength but he should not put in water and salt at the outset and afterwards the oil for from the time that he puts in the water and the salt together, it appears like he is preparing, and the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "אזוב יון – a kind of hyssop that grows amongst thorns and kills the worms that are in the belly.",
+ "שאינו מאכל בריאים – and evidence of this thing is one eats it for medicinal purposes [only] and it is prohibited from consuming it on the Sabbath as a decree lest he grind drugs which is a derivative of grinding/milling.",
+ "אבל אוכל הוא את היועזר – for many eat it when they are healthy. “Pulio” in the foreign tongue – which destroys the worms that are in the liver.",
+ "אבוב רועה – a tree that grows singularly and it has no branches and in Arabic we call it “Atzel R’ee” and it is good for someone who was damaged from drinking tainted water (see Talmud Shabbat 109b).",
+ "כל האוכלים אוכל אדם לרפואה – anything that a person consumes and the healthy people eat it, a person can eat it on Shabbat, even though he intends it to be for medicinal purposes.",
+ "חוץ ממי דקלים – they are two trees from the species of date-palms that were in the land of Israel and between them was a spring of water, and the person who drinks from them a first cup loosens the fecal matter that is in his bowels and the second cup loosens his bowels and the third cup cleanses his bowels until he releases them clear in the manner that he caused them to enter.",
+ "וכוס של עיקרין – they take sap of the tree that is called “Zag Alexandria” in Arabic and grass that we call “Esbah Elsdor” – which is a grass of joy and saffron/crocus and we crush it and put its dust in wine and the woman with a flux drinks from them three cups and is healed.",
+ "מפני שהן לירוקה – someone with the illness called jaundice and if he will drink from them, he will be cured from the illness of jaundice, but will remain childless and not give birth, and for that reason it is called the cup of sterility.",
+ "לצמאו – if he is not sick [but merely thirsty]."
+ ],
+ [
+ "לא יגמע את החומץ – and vomit it out, for the evidence of this thing is that it is for medicinal purposes [only], but if he swallows It and absorb it, it is better.",
+ "לא יסוך בהם יין וחומץ – for a person does not anoint himself other than for medicinal purposes.",
+ "אבל לא שמן ורד – because it costs a great deal and evidence of this thing is that it is for medicinal purposes.",
+ "שכן דרכן לסוך – without a wound",
+ "ור' שמעון אומר כו' - but the Halakha is not according to Rabbi Shimon (though the note below indicates that the word \"אין\" is a scribal error – and that according to Maimonides, the law is according to Rabbi Shimon)."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אלו קשרים. קשר גמלים – they perforate the nose of a camel and place in it a strap and tie it an eternal knot and like this, they make a perforation at the head of as ship and place in it a rope and tie a durable knot in it can never be undone, that is similar to knots of threads of curtains that have torn in the Tabernacle, but a durable knot that is not the act of an artisan, or it is the act of an artisan but is not durable knot is exempt, but prohibited and it is not liable until it is one of durability and the action of an artisan.",
+ "וכשם שחייב על קשרן כך חייב על התירן – for just as those who hunt snail/conchiferous animal/purple-fish it would be necessary on occasion to undo/loosen the knots of the nets that exist in order to shorten them or widen them.",
+ "שיכול להתירו – without being squeezed/pricked.",
+ "אין חייבין עליו – and even if he did to make it durable, but the Halakha is not according to Rabbi Meir."
+ ],
+ [
+ "יש לך קשרים שאין חייבים עליהם – [there are knots for which they are not liable for] a sin-offering, like they are liable for the camel’s knot or the sailors’ knot but rather they are exempt but it is still prohibited, and these ties were not mentioned in the Mishnah. But the Gemara (Tractate Shabbat 112a) explains for example a long strap that they tie with a ring that is on the nose of a camel and similarly, long rope that they tie with a rope made like a ring that is suspended in hole at the head of the ship and sometimes they leave it there for a week or two and then untie it, and similarly, all knots that they tie to stand as such a specified time but will not endure forever - we are not liable for it.",
+ "קושרת אשה מפתחי חלוק – kinds of strips/straps to one side and the other and they tie the right on the left shoulder and the left on the right shoulder for since every day it is permissible and it is not similar to an enduring knot and it is permissible ab initio.",
+ "",
+ "פסיקיא – a wide girdle/belt with threads/straps suspended at its head to tie them.",
+ "ונודות יין – of leather that their openings are bent and we tie them, and even though it has two bands/chains and we don’t say that one of them nullifies it that it is an enduring knot.",
+ "וקדירה של בשר – sometimes they tie on it a piece of cloth around its opening, and even though it has spigots/spouts through which one can empty the soup from them, without loosening the knot, even so, this is not a [permanent] knot.",
+ "קושרין לפני הבהמה – a rope over the width of the opening to lock it in her face that she should not leave, and such is the Halakha.",
+ "קושרין דלי של פסיקיא – on the mouth of the well so that it would tied and suspended there, for the fascia does not nullify it, but not with a rope that does nullify it (see Talmud Shabbat 113a), for it is an enduring knot.",
+ "",
+ "רבי יהודה מתיר – Rabbi Yehuda did not permit anything other than a rope of a common weaver that requires it for his work and does not nullify it there, but the Rabbis hold that if you were to permit to him the rope of a weaver, he would tie it with other also ropes for ropes are interchangeable, and the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "מקפלין את הכלים – clothes that are spread out, one folds them even four and five times in order to return to wear them on that same day and they did not teach other than for one person, but not for two people, for it appears as if he is repairing/fixing them. But concerning one person, they did not speak other than for new clothes which are hard and don’t quickly crease/wrinkle, but old [clothing], which are folded and repaired more and it appears like we repair them. But on the new [clothing]also, we did not state this other than on white, but not on colored clothing, for the folding of colored clothing repairs them the most, but on white [clothing] also, we did not state other than if he lacks any other clothing to change into, but if he has other clothing to change into for the honor of the Sabbath, it is prohibited to fold them.",
+ "מיום הכפורים לשבת – when Yom Kippur occurs on the Eve of Shabbat since Shabbat is more stringent than Yom Kippur and that of Yom Kippur is not sacrificed on the Sabbath for it is considered a burnt-offering of a weekday on the Sabbath.",
+ "",
+ "רבי עקיבא אומר – they (i.e., Yom Kippur and Shabbat) are equivalent and the sacrifice of one of them is not offered on its fellow, and the Halakha is according to Rabbi Akiba."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כל כתבי קדש – even [the works of the] Prophets and Writings, we save them from a courtyard that a fire had fallen upon it [and bring them] to another courtyard that was in the same alley, even though they did not create a symbolic community of residence and this (i.e., the works of the Prophets and the Writings) which would be written in the modern form of Hebrew type and in the holy language.",
+ "בין שקורין בהן – such as the Prophet/Haftarah [portions] that we read on Shabbat in the synagogue.",
+ "בין שאין קורין בהן – such as the Writings, for even individuals should not read them on Shabbat because [it would lead to] being idle from the Bet Midrash/House of study as above when they would preach sermons to the people on the Sabbath where they teach them the laws of prohibitions and what is permitted, because on all of the weekdays, the people are engaged in their labors/work and they (i.e., the Rabbis) forbade the reading of the Writings on Shabbat at the time of the Bet Midrash/House of Study they pull at the hearts and come to prevent them to ear the sermon.",
+ "ואעפ\"י שכתובים בכל לשון – and there is an opinion that states that they didn’t give [them permission] to read them and we don’t save them nevertheless they require the removal [and storage] of sacred object and it is forbidden to place them in an ownerless place.",
+ "למבוי שאינו מפולש – for it has three partitions and one stake [fashioned in the ground] in the fourth direction, this is an alley that is not open (i.e., not closed by a fourth partition) that is spoken of here. Three partitions without a stake = is an open alley and it is explained in the Gemara (Tractate Shabbat 117a) but the Halakha is not according to Ben Beteira."
+ ],
+ [
+ "מציליין מזון ג' סעודות – and even though that with legal permission he busied himself but only to a courtyard where there is a symbolic community of residence (i.e., an Eruv) alone, but nevertheless, they did not permit to him to save more because a person is pressed regarding his money, and if it was permitted to him, he would come go out (and collect more).",
+ "נפלה דליקה בלילי שבת – for to eating.",
+ "",
+ "ר' יוסי אומר לעולם הוא מציל - since it is a day outside of this – and with legal permission, he pressed, but the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "מצילין סל מלא ככרות – since at one time he saves It, what does it matter if it is a little or a lot.",
+ "ועגול של דבילה – even though it is large and he has man meals.",
+ "ואם היו פקחים – and they know that if they ask for payment as workers, they are not taking payment on the Sabbath since initially, they are not aware that it is the payment for work that they came, they make a bill for him after the Sabbath and we are dealing with someone who fears Heaven and even though that is from lawlessness that he has become worthy and what he has saved is his, nevertheless, it is not enjoyable for him that he does not have from others for he knows that by force it was made ownerless, and for nothing also he does not enjoy it, for he troubled for it and therefore, he takes his payment."
+ ],
+ [
+ "ולשם הוא מוציא – for the first teacher [of the Mishnah] to a courtyard with an Eruv and for Ben Beteira, to a courtyard without an Eruv.",
+ "כלי תשמישו - that he needs it and for that same day for the meal.",
+ "י\"ח כלים – that he would be accustomed to wear on weekdays at one time, and nothing further. And which are they? The upper cloak and the dress that fills it with a soft, spongy substance and wool-vine between each stitch which is called Machshi in Arabic and a wide girdle that he girds from above his uniform and a short and narrow garment that is called Guna in a foreign language and an undershirt that he wears on his skin called Kamiza and a girdle that he girds on top of it and a hat that is on his head and a turban and the two shoes that are on his feet and the two shoulder pieces and the two hand pieces that we clothe them on the hands and cover with them the arms until the elbows and two veils that dry them up and an undergarment tallit that covers his head and his shoulders and kerchief on his neck whose two heads are hanging in front of him which is called Shid in Arabic.",
+ "בואו והצילו עמי – just as he saves, so they save, but above where it says [In the Mishnah], “come and save yourselves” for sometimes he saves more than they are able to save such as when he did not support and they supported or its reverse."
+ ],
+ [
+ "שידה – made like an Ark.",
+ "תיבה – small [tables] of money-changers",
+ "ומגדל – Armario in the foreign language and in Arabic – Manshar, and all of them are made of wood.",
+ "מפני שהוא מחרך – for the fire Is not seized by it (i.e., only scorched) and it saves the wooden utensil from burning.",
+ "בין מלאים – [whether filled with] water.",
+ "שאין יכולין לקבל את האור – because they are new and Rabbi Yosi holds that an indirect extinction of he a fire (by placing vessels filled with water in its way) is prohibited (see Talmud Shabbat 120b), even in a place where there is a financial loss, but the Halakha is not according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "אין אומרים לו כבה – for telling a heathen [to extinguish] because his abstention from labor [is no concern of theirs].",
+ "ואל תכבה – one does not need to warn them but he should leave him alone and he will put it (i.e., the fire) out because his abstention from labor is no concern of theirs, because the Israelite/Jew is not warned about the abstention from labor of a heathen who is not his servant."
+ ],
+ [
+ "כופין קערה – of earthenware on top of the candle as long as it will not be extinguished and even though he takes a utensil for the saving of a beam which is not taken on the Sabbath for this contradicts what Rabbi Yitzhak says that is utensil is not taken other than for the needs of something taken and teaches regarding it when it is necessary for the place of the utensil, then it is permitted to carry it for the needs of its place.",
+ "ועל צואה של קטן – not the excrement of a small child is spoken of but the removal of the excrement and it is permitted to carry it and remove it to the trash, but this is what it means: [it is speaking of] excrement of chickens so that a minor child will not slap it with his hands and become dirty through it, and such when this excrement is placed in the trash that is in the courtyard so that he will not be thrown before it and not the removal of the excrement; therefore, it is not permitted to carry and remove it, but one covers it with a dish so that a minor doesn’t become dirty.",
+ "מעשה בא – the inverting of a utensil on a scorpion.",
+ "בערב – name of a place.",
+ "חושש אני לו מחטאת – for since a scorpion did not run after me, I am doubtful lest he is liable for a sin-offering because of [the prohibition of laying a trap/hunting. And regarding a Halakhic decision, those poisonous creatures that bite and certainly put [people] to death such as venomous serpents and a mad dog, it is permitted to kill them immediately when he sees them and even when they don’t run after him, but those which do not bite, and we certainly put them to death but sometimes we put them to death and sometimes we don’t put them to death but if they don’t run after him, he covers them with a utensil and if he stamped on them and killed them innocently it is permitted, but to hunt a snake because he wants to play with it, it is prohibited."
+ ],
+ [
+ "מילא מים – from a well in the public thoroughfare.",
+ "כבש – they make on a large ship to descend by it from the ship to the dry land and it was necessary for the teacher [of the Mishnah] to teach us about a candle and water, for if the teacher [of the Mishnah] had only taught the candle, one would think that it is a candle that is permitted, for it is impossible to make a decree lest it be increased for a Jew/Israelite, for a candle for one is a candle for one-hundred, but regarding water, one would be able to decree that it is prohibited. But if the Mishnah only taught regarding water, one would think that it is water that is for the Jew that is prohibited, but a candle, even though it was for a Jew, since he (i.e., the non-Jew) also needs it, it is permissible for the candle for since a candle for one is like a candle for one-hundred, [both] are necessary. But a ramp, even though it is similar to a candle as a ramp for one is a ramp for one-hundred, because of the episode related of Rabban Gamaliel and the elders the teacher of the Mishnah taught it as the practical decision is a teacher (a guiding precedent)."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כל הכלים – that have doors.",
+ "ניטלים בשבת ודלתותיהן עמהן – and even though the doors were detached from the utensils prior to the Sabbath, they are taken on the Sabbath with the utensils.",
+ "ואינן דומין לדלתות הבית – and even if they were detached on the Sabbath, they are not taken because the doors of the house are not fashioned as such, that is to say, they were not made to be carried."
+ ],
+ [
+ "קורנס – hammer",
+ "הדבלה – for after it was made round, it is thick and hard and requires a hatchet to cut it.",
+ "מגרה – a kind of long life which has many notches.",
+ "לגרר בו את הגבינה – to cut it and divide it into pieces through its notches, he quickly cuts the thick thing.",
+ "מגריפה – to grab with it the dried figs from the barrel.",
+ "רחת – a board that has a handle and two walls and they winnow the wheat with it.",
+ "ומזלג – a utensil that has three teeth and they turn over the straw in the granary.",
+ "פלך – a spindle that the women spins with.",
+ "כרכר – wood of weavers and it is similar to the needle of sack-makers.",
+ "לתחוב בו – to consume with it mulberries and all kinds of sft fruit.",
+ "מחט של יד – a small needle used to sew clothing with it.",
+ "ליטול בו את הקוץ – that entered into his skin, it is permitted to take it [out] on the Sabbath just like it is permissible to penetrate an abscess to remove its moistness, as long as he doesn’t intend to make of it a mouth.",
+ "ושל סקאים – a large needle that they sew sacks with.",
+ "לפתוח בו את הדלת – for whomever has lost his key."
+ ],
+ [
+ "קנה של זיתים – a reed that is made to check the olives that are in the pit or vat where olives are packed until they form a viscid mass, if their oil was gathered in them and that they were worthy of the olive press.",
+ "אם יש קשר בראשו – a sort of stopper that is in the reed is susceptible for ritual impurity because it is stopped up at the knot, it is left over in it from the oil that flows from the olives and he checks it if it arrived to stopping and it is a receptacle for him.",
+ "ואם לאו – if it has no knot, even though it is hollowed, he did not hollow it out to receive anything. Therefore, he has a flat wooden implement (see Talmud Shabbat 123b) and is not susceptible for ritual impurity.",
+ "בין כך ובין כך ניטל בשבת – for it is an implement and it is used to turn over the olives."
+ ],
+ [
+ "מסר גדול - a large saw that we saw boards.",
+ "ויתד של מחרישה – a large utensil made like a knife with which they make a incision of a turn of the plough/furrow’s length and they are strict with him and designated for them a place that is not worthy for any other labor.",
+ "כל הכלים ניטלים לצורך ושלא לצורך – this is how it should be understood: All the utensils whose labor is for permitted things such as plates and cups which are removed [on the Sabbath] for the necessity of its own body as well as for the necessity of the place of the utensil, as well as that which is not necessary, even if he doesn’t need the implement nor the place of the utensil, other than to carry it on account of the shade or that thieves should not steal it, it is permitted with a utensil that whose labor is something permitted. But a utensil that is used for some kind of prohibited labor, such as mortars and millstone and similar things for its own necessity and for the needs of its place, it is permitted, but from the sun to the shade or because of thieves, it is prohibited.",
+ "רבי נחמיה אומר אין ניטלין אלא לצורך – It is explained in the Talmud (Talmud Shabbat 124b) for the needs of its unique use alone but not for the needs of something else, even for its own needs, such as a knife to cut with alone, it is permitted, and not to support with it the bowl. But the Halakha is not according to Rabbi Nehemiah."
+ ],
+ [
+ "מעין מלאכה – some kind of work that will be and even if it is not the kind of the first work.",
+ "לצוק לתוכן מקפה – thick [porridge] that is similar to started dough that is mixed in water and they do not dispute other than if they were broken on Shabbat, but if they were broken on the Eve of the Sabbath, everyone agrees that they are removed, even if they don’t do a kind of the first kind of work. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "האבן שבקרויה – a dry gourd and we fill it with water and because it is light, it is not drawing water but rather it floats and we put a stone to make it heavy.",
+ "אם ממלאין – the pumpkin-shell",
+ "ואין האבן נופלת - for the pounded stone fits well in the mouth of the pumpkin shell and it is a utensil.",
+ "ואם לאו – then it is like other stones, and we don’t carry the pumpkin shell that had become the base for the stone that carries it.",
+ "זמורה שהיא קשורה בטפיח – to a small pitcher that we draw from it water from the well or from the spring from which we fill it for this branch is considered a utensil."
+ ],
+ [
+ "פקק החלון – such as a tablet or a curtain or other things that they close a window with.",
+ "ותלוי – that is not dragged on the ground.",
+ "ואם לאו אין פוקקין בו – for if it was dragged on the ground when it is loosened from the ground to close it, it appears like adding to the building, and Rabbi Eliezer holds that we don’t add to a temporary tent on Shabbat.",
+ "בין כך ובין כך – whether it is tied or not tied, we shutter it up with it, since it was prepared/ready from the day before, for this the Rabbis hold that we add on to a temporary tent on the Sabbath, and the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "במה דברים אמורים – In the Talmud (Tractate Shabbat 126b), that regarding a lid of vessels, everyone agrees that it is permitted, even though it lacks a handle, and with ground openings, such as the covering for a pit and a cistern no one disputes that it is forbidden if it lacks a handle, but they argue with a handle of a utensil attached to the ground; one opinion holds that it is like the ground and the other opinion holds that is not like the ground; but the Halakha is according to the Sages that what is attached to the ground is like the ground."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מפנין – if one needs their space to sit guests to place divans around the table for a meal or students to hear the sermon, and specifically for a matter of a Mitzvah it is permitted and we don’t concern ourselves with the trouble of Shabbat.",
+ "ארבע וחמש – not specifically, for if he needs even more also.",
+ "אבל לא את האוצר – that is to say, only that he should no complete the entire hoarded up treasure until he reaches its bottom, for perhaps he will come to make holes/indentations.",
+ "מפנין תרומה טהורה – even an Israelite (i.e., non-Kohen) for whom it is not fit can carry it and clear it away because it is fit for a Kohen.",
+ "דמאי – because it is fit for the poor as is taught in the Mishnah (Tractate Demai, Chapter 3, Mishnah 1): “We feed the poor and to quarter given to troops on march/transient poor men produce about which there is a suspicion as to whether or not the tithes were appropriately taken,” and if he requires it he would make ownerless his possessions and would be poor and be fit for it; now also the poor is fit for it.",
+ "ותרומת מעשר שניטלה תרומתו – the tithe of the tithe which the Levite owes to the Kohen that was taken from it but he did not take the Great Tithe (i.e., the 2% that goes from an Israelite to a Kohen) such as the case where a Levite anticipated first and took the [First] Tithe in the ears of corn but had not yet occurred the obligation of Terumah/priest’s due, for the grain is not liable for Terumah until it becomes shaped into an even pile, and he (i.e., the Levite) advanced and took the [First] Tithe of the ears of corn does not separate anything other than the tithe of the tithe which the Levite owes to the Kohen alone, and he is permitted to consume it even though the Great Tithe was not yet separated out.",
+ "ומעשר שני והקדש שנפדו – the owners redeemed them and gave the principal but did not give the [added] one-fifth, and we derive from here that they are redeemed and the one-fifth is a loan to the owners.",
+ "אבל לא את הטבל – and even eatables forbidden pending the separation of priestly gifts according to the Rabbis such as that which is sown in a pot without a hole.",
+ "ולא את מעשר ראשון שלא נטלה תרומתו – if the Levite anticipated first and he took the [First] Tithe after the grain had been shaped into an even pile before the Great Terumah/priest’s due had been separated from it (i.e., the Israelite’s requirement to give a Kohen two percent), and he (i.e., the Levite) separate the tithe of the tithe (which the Levite owes to the Kohen) but he didn’t separate the Great Terumah – this is First Tithe where Terumah had not been taken which is spoken about here, for since [the grain] had been shaped into an even pile and had become liable for Terumah/priest’s due, when he (i.e., the Levite) takes the First Tithe, even though he separates from it the tithe of the tithe, all the while that he did not separate from it the Great Terumah, it is considered eatables forbidden pending the separation of priestly gifts and it is prohibited to carry it on the Sabbath.",
+ "ולא מעשר שני והקדש שלא נפדו – such as the case when they were redeemed, but not redeemed according to Halakha, such as when he redeemed the Second tithe out of fragments of vessels/broken ware, which is no longer a vessel or rubbish (see Tractate Shabbat 123a) and not Second Tithe which is redeemed with money that has upon them a shape/form, as it is written (Deuteronomy 14:25): “[You may convert them into money.] Wrap up the money [and take it with you to the place the LORD your God has chosen].” But sanctified things are not redeemed with land, as it is written (Leviticus 27:23): “and he shall pay the assessment as of that day”- a thing that is given from hand to hand.",
+ "לוף – a kind of a legume which is not appropriate raw even for animals. But Maimonides explained it is a from the species of onions.",
+ "לעורבין – like the rich people who raise ravens to adulthood, but the Halakha is not according to Rabban Shimon ben Gamliel."
+ ],
+ [
+ "חבילי – bundles/bunches.",
+ "זרדים – branches of the tree that are moist and we trim them for the food of cattle.",
+ "כופין את הסל לפני האפרוחים – We disturb the utensil (i.e., turn it over from its place so that it is not [functioning] for the young chickens are not standing upon it and the individual who states that the utensil is not being taken other than for the need of the things for which it is taken, our Mishnah establishes that is necessary for the place of the utensil.",
+ "שברחה – from the house.",
+ "",
+ "עד שתכנס – and specifically drive it but not push and pull because the chicken lifts itself from the ground and it is found that he is carrying it but geese and other fowl one may lead them.",
+ "מדדין עגלים – grab hold of its neck and its sides and drag it and assist it to move its legs.",
+ "והאשה מדדה את בנה – she grabs hold of his arms from behind him and moves his feet and walks.",
+ "שנוטל אחת ומניח אחת – when the baby moves his legs, he places one leg down and lifts up the other.",
+ "אבל גורר אסור – when she carries him, and everywhere in the Mishnah where Rabbi Yehuda says, \"אימתי\"/”from when,” he does not come to dispute, but rather to explain the words of the Sages. Therefore, the Halakha is according to him."
+ ],
+ [
+ "אין מילדין – we do not draw forth the fetus from the womb on the Jewish holy day, for there is greater trouble.",
+ "אבל מסעדין – holds the fetus so that it would not fall to the ground.",
+ "חכמה – an expert midwife.",
+ "ממקום למקום – and we don’t worry about the prohibition of [Sabbath] boundaries.",
+ "ומחללין עליה את השבת – from the time that she sits on the travailing chair and the blood begins to flow gently until all three days after she has given birth, whether she said that “I need” [assistance] or whether she did not say that “I need” [assistance], [we violate (the Sabbath)]; from the third to the seventh [day] if she said, “I need” we violate [the Sabbath], but if she did not say, “I need [assistance],” we don’t violate [the Sabbath]. From the seventh to the thirtieth [day], even if she said: “I need [assistance].” We do not violate [the Sabbath]. But we perform her needs through a non-Jew because she is like a lick person which is not in a dangerous situation, and any thing where there is no danger, we perform her needs through a non-Jew.",
+ "וקושרים הטבור – of the fetus which is long and if we don’t tie it and fold it, its stomach will come out, but we don’t sever it on Shabbat according to the words of the first Tanna/teacher [of the Mishnah].",
+ "ר' יוסי אומר אף חותכין – and the Halakha is according to Rabbi Yosi, that we cut it and clean it and place upon it a bandage (אבק הדם ) and similar kinds of things.",
+ "וכל צרכי מילה עושין בשבת – and further on in the next chapter (chapter 19) it will explain what are the needs of circumcision."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי – cutting tool/knife to circumcise the baby.",
+ "מביאו בשבת מגולה – to announce that this Mitzvah is beloved for we desecrate the Sabbath for it.",
+ "ובסכנה – when they (i.e., foreign powers) made a decree against circumcision.",
+ "מכסהו ע\"פ עדים – that they will testify that this cutting tool/knife that he is bringing is for the Mitzvah and that they should not suspect him that he is carrying the rest of his belongings.",
+ "ולעשות ברזל –in order to make a cutting tool for the circumcision.",
+ "כל מלאכה שאפשר לעשותה - such as the requirements of a religious act of circumcision [to be performed on the Sabbath] since it is possible to perform them on the Eve of the Sabbath (i.e., on Friday), they do not override the [observance of the] Sabbath and he disagrees with Rabbi Eliezer.",
+ "שאי אפשר לעשותה מע\"ש – such as the actual circumcision for it is impossible to do it for its [appropriate] time is the eighth day which overrides the Sabbath and the Halakha is according to Rabbi Akiba."
+ ],
+ [
+ "מוהלין – to cut the foreskin.",
+ "ופורעין – the skin covering the top of the membrum virile (i.e., the corona)/split the membrane and pull it down.",
+ "ומוצצין – [to suck] the blood [and compress the blood vessels of the wound in the process] and even though he is making a wound, for the blood does not ooze/secrete [from its junction other than through sucking.",
+ "אספלנית – bandage/compress/dressing.",
+ "לועס בשיניו – for all that is possible to do [through] a change.",
+ "אם לא טרף יין ושמן – they were accustomed that they would beat wine and oil in a bowl and mix them together for a healing salve on the circumcision just as they beat eggs in a bowl.",
+ "חלוק – a piece of perforated cloth which they enter the circumcised membrum into the perforation in order that the skin does not return and cover up the membrum virile.",
+ "לא התקין – he did not prepare it.",
+ "כורך על אצבע – in the form of a clothing to change it from the manner of taking it out on weekdays.",
+ "אפי' מחצר אחרת – it is not required/necessary from one house to another house in the same courtyard even though they did not make an Eruv but even from another courtyard which is not [connected by] an Eruv with it."
+ ],
+ [
+ "מרחיצין את הקטן – this washing is not in its regular manner, as the Tanna/teacher of the end [of the Mishnah] indicates to explain the first part [of the Mishnah] – how do they wash/cleanse? Such as to drip/sprinkle by hand, but even to sprinkle with a utensil is forbidden, and all the more so to wash in the regular manner.",
+ "ראב\"ע כו' - he disputes the first teacher [of the Mishnah] and he (i.e., Rabbi Eleazar ben Azariah) holds that we wash/cleanse the [newborn] baby in the normal manner, whether before the circumcision, [or] whether after the circumcision, and on the third day [after] the circumcision also, whether the water was heated on the eve of the Sabbath (i.e., Friday) or even whether the waters were heated on the Sabbath itself, for it is a matter of danger to life and the Halakha is according to Rabbi Eleazar ben Azariah.",
+ "ספק – it is doubtful whether a child is eight months old or nine months old, for if he is eight months old, he is like a mere stone and his circumcision does not supersede the Sabbath day.",
+ "רבי יהודה מתיר באנדרוגינוס – since it is written (Genesis 17:12): “every male among you shall be circumcised,” including an androgynous individual, but [for] the first teacher [of our Mishnah], (Genesis 17:14) “his foreskin” is written, [meaning] he who is totally uncircumcised, excluding the case of someone who is half-female. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "מי שהיו לו שתי תינוקות וכו' - The Amoraim dispute in the Babylonian Talmud (Tractate Shabbat 137a) concerning the textual reading of this Mishnah but the textual reading that that my teachers grabbed hold of as essential is this: He who had two baby boys, one to circumcise [the day] after the Sabbath (i.e., on Sunday) and one to circumcise on the Sabbath but he forgot and circumcised the one of the day after the Sabbath on the Sabbath is liable [for a sin-offering]. If one was to be circumcised on the Eve of the Sabbath (i.e., on Friday), and one (i.e., the other) to be circumcised on the Sabbath, but he forgot and circumcised the one for the Eve of the Sabbath on the Sabbath, Rabbi Eliezer obligates him to bring a sin-offering and Rabbi Yehoshua [says] that he is exempt. And this its explanation: If he forgot and circumcised the one [who was to be circumcised] after the Sabbath (i.e., on Sunday) on the Sabbath, , according to everyone he is liable [for a sin-offering] for he has erred in the matter of the Commandment and did not perform the Mitzvah when he advanced [the circumcision] and circumcised the one for Sunday on the Sabbath, and in this, even Rabbi Yehoshua admits [that he is liable a sin-offering].",
+ "אחד למול בשבת ואחד למול בערב שבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת ר' אליעזר מחייב חטאת – for it is a ritual circumcision that was not at the its [appropriate] time and does not supersede the Sabbath, and even though he erred in the matter of [the performance of] a commandment for he was preoccupied with that Sabbath and because of it, erred in it, and even with this, he performed a Mitzvah for it was appropriate to circumcise [his son] but it does not supersede the Sabbath, for Rabbi Eleazar holds that he erred in the matter of a Mitzvah and performed a Mitzvah which does not supersede the Sabbath and he is liable [for a sin-offering].",
+ "ור\"י פוטר – for he holds that he erred in the matter of a Mitzvah and performed a commandment that does not supersede the Sabbath=, he exempt [from having to bring a sin-offering] because he holds/thought that it was with the permission of the Jewish court that he did it, and the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "If he was born during twilight, he is circumcised on the ninth day as it is the eighth day from the morrow; if twighlight is still considered day, he is thus circumcised on the ninth day. If the day (preceding the twighlight during which he was born) is Friday, he can't be circumcised on the following Shabbat in case it is the ninth day and it is a postponed circumcision which does not supersede Shabbat, he must wait until after Shabbat and be circumcised on the tenth day.",
+ "חל יום טוב להיות אחר השבת – no circumcision which is [not performed] at its [appropriate] time may supersede it, and he is circumcised on the eleventh day [after his birth].",
+ "שני ימים טובים של ראש השנה – for they are one level of sanctity and a circumcision [performed] not at its appropriate time does not supersede the Festival observance of the Second Day of Rosh Hashanah; he is circumcised on the twelfth day [from the day of his birth].",
+ "עד שיבריא – and seven complete days in astronomical hours should pass from the day that he is healed, and afterwards, we circumcise him (i.e., the child)."
+ ],
+ [
+ "ציצין –hidden shreds of flesh that remain from the foreskin.",
+ "עטרה – it is a tall rim which surrounds the membrum virile round about and from it slants and descends to its head and the skin that covers most of the corona of the membrum virile as our Mishnah teaches , one should not say most of the coagulation, but even most of its height in one location.",
+ "אינו אוכל בתרומה – if he is a Kohen, for an uncircumcised Kohen is prohibited to eat the priest’s due/Terumah. It is said regarding the Passover sacrifice (Exodus 12:45): “No bound or hired laborer shall eat of it,” and it is stated regarding Terumah (Leviticus 22:10): “No bound or hired laborer of a priest shall eat of the sacred donations.” Just as the Passover offering is prohibited to someone uncircumcised, so too the Terumah is prohibited to someone uncircumcised.",
+ "ואם היה בעל בשר – if he was fat and flesh appeared that was above his uncircumcised membrum, after the foreskin was taken off completely, as if the flesh returned and covered the membrum virile.",
+ "מתקנו – and he slants the cutting utensil/knife from that thickness [of the fat].",
+ "מפני מראית העין – so that he would not appear as uncircumcised.",
+ "ולא פרע – and he did not reveal it.",
+ "כאלו לא מל – and he would go back and split the membrane and pull it down and even if he removed his hand from it – for all the while that he is engaged in the circumcision on the Sabbath, he cuts whether the remaining shreds invalidate the act by omission or whether they don’t invalidate the act by omission after he removes his hand from the shreds which invalidate the act, he returns to the shreds which do not invalidate the act and he doesn’t go back."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "רבי אליעזר אומר: תולין את המשמרת – they filter in it the sediment of the wine and stretch/extend its mouth over the entire side in a circle and it makes a “tent” over the hollow/cavity of the utensil but even though he made a “tent,” it is permissible on Jewish holy days, for Rabbi Eliezer holds that acts preliminary to the preparation of food where it is possible to do them from the eve of the Jewish holy day, it is permitted to do them on the Jewish holy day, but on the Sabbath, ab initio, he may not suspend [a strainer] , but if it is [already] suspended, he may place into it the sediments, and stretch it for this is not the manner of \"בורר\"/sifting (which is one of the primary forms of labor prohibited on the Sabbath).",
+ "אין תולין את המשמרת - for he is making a temporary tent and it appears like an act of the weekdays.",
+ "ואין נותנין לתלויה בשבת – for it is a derivative of \"בורר\"/sifting or \"מרקד\" /shaking in the sieve, and the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "נותנין מים – [the pour water] on the Sabbath on top of the sediment that is placed in the strainer/filter in order that they will dilute them so that the sediment will be clear and that all their wine will flow. Another explanation: on top of the sediment that remains in the barrel, and the water retains the taste of the wine and they release it on the Sabbath and drink it, and there is nothing in this of [the prohibition of] \"בורר\" /sifting.",
+ "את היין – because of the white flour that exists in it.",
+ "בסודרין – that are uniquely designed for this and we should not decree lest that he is “pressing out”/ “wringing out,” for they are made for this labor, so that it doesn’t have to be done by hand with a kerchief like a bulrush in the utensil in order the wine will descend down a declivity, so that he will not do it as he would on a weekday.",
+ "ובכפיפה מצרית – a basket made of the bands made of palm-bark so that the basket should not be higher than the bottom of the lowest utensil by a handbreadth, so that the tent is not made temporary.",
+ "ונותנין ביצה במסננת – that they placed in it mustard to be filtered for it is customary to place a scrambled egg in decaying things and they become whitened and clear through this.",
+ "ינומולין – wine, honey and peppers.",
+ "לגין – lager than a cup and smaller than a barrel.",
+ "הכל לפי האורחין – if he will have many guests, he makes a lot whether on Shabbat, on the Jewish holy day or during the Intermediate Days of the Festival, and the Halakha is according to the first Tanna/teacher that we make wine mixed with honey [and pepper] according to what they want."
+ ],
+ [
+ "חלתית – [assa foetida]. This is its name in Arabic, and it is hot and it is the custom to eat it in cold places, and we do not dissolve it [the resin of assa foetida] on the Sabbath because it appears like an act of the weekdays.",
+ "את הכרשינין – pour water in a utensil to separate their refuse , for the refuse floats to the top.",
+ "ולא שפין אותן – by hand to remove their refuse for this is \"בורר\"/sifting.",
+ "אבל נותן לתוך הכברה – and even though their refuse falls sometimes through the holes of the sieve and it becomes selected on its own.",
+ "התבן – that they would make from the straw/stubble and they would cut it with a threshing sledge and each tail of the ears of corn would be made into straw.",
+ "מוץ – this is old upper ears of corn/spike and it is not fit for an animal’s eating and we sift it in a sieve so that the chaff will fall.",
+ "אבל נוטל בכברה ונותן לתוך האבוס – and even though the chaff falls on its own, since it is a thing that one doesn’t intend to happen, it is permissible according to Rabbi Shimon."
+ ],
+ [
+ "גורפין – on the Sabbath, the feeding receptacle/manger that is in front of the ox, we fatten it so that it will not become combined with the sandy matter in the grain that is in the manger in the straw and barley that we place before him and he will cut himself in his food and we remove the straw that is before him to the sides when there is a lot of it so that the animal will not tread on it with his foot and become dirty from the excrement.",
+ "וחכמים אוסרים – it refers to both – cleaning out the manger and the straw that is in front of him (i.e., the animal), he should not sweep it to the sides but Rabbi Sosa and the Sages only argued with regard to the real manger (see Talmud Shabbat 140b in Rashi – as opposed to a piece of ground fenced in and used as a manger/אבוס של קרקע ). But a piece of ground that is fenced in and used as a manger, all agree that we do not clean it out, lest one make indentations/holes, , but the Rabbis decreed that a real manger is just like a piece of ground that is fenced in and used as a manger. But the Halakha is according to the Sages.",
+ "נוטלים מלפני בהמה זו ונותנין לפני זו – and we don’t say that it does not appear like carrying , because it really appears like it, because an animal is not set aside with food that is taken from its fellow [animal]. And specifically, from before a donkey and we place it (i.e., the food) before a ox, and similarly to it, but not something that is before the ox and placing it before the donkey, for the food of an ox is detestable with the spittle that comes out of its mouth, and the donkey will not eat of it."
+ ],
+ [
+ "הקש שעל מטה – merely for kindling and it is Muktzeh/something set aside/designated for weekday use only and when he comes to lie on it and moves it about in order to be soft and looks to lie on it.",
+ "לא ינענענו בידיו – for it is Muktzeh but he may move it with his body [or] his shoulders, for it is carrying from the side, and it is not called carrying.",
+ "או שהיה עליו כר או סדין – for he revealed his intention that he set it aside for sleeping so from now it has the status of a utensil.",
+ "מכבש – two boards that they place the clothes between them after laundering them and they fasten the upper board on the clothing that are lying on the lower board, in order that they fold nicely.",
+ "מתירין – that is for the needs of the Sabbath to take the clothing, but we do not press/tighten them for that is a need of the weekdays.",
+ "ושל כובסים לא יגע בו – because it is made to repair clothing and fasten them more , and loosening them is similar to tearing down/destroying and the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "נוטל אדם את בנו – in the courtyard and the stone is in his hand, but we don’t say that he is carrying regarding the stone.",
+ "כלכלה – basket",
+ "והאבן בתוכה – and it is the case that there will be fruit/produce in the basket, for if there were no fruit in it, it would be made the basis for a prohibited thing for it is prohibited to carry it, and there needs also that there would be in it fruit so that if he casts them on the ground, they would be detestable, such as mulberries and grapes and similar things, but if there were no fruit in it, such as nuts and almonds, he would empty the fruit and they would fall, but the detestable fruit also such as mulberries and grapes, if it is possible to remove them to the sides of the basket and to remove the stone alone, and to cast it away, for it is prohibited to carry it with the stone. But our Mishnah is speaking about the case where it had broken through from the sides of the basket or its rim at the bottom of the vessel and the stone was a wall to it, that it is impossible to use the basket without [the presence] of the stone.",
+ "תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין – subsidiary to the pure produce and subsidiary to the non-holy produce but the unclean is separate and is not carried.",
+ "אף מעלין את המדומע באחד ומאה – A Se’ah of Terumah/priest’s due that fell into one-hundred Se’ah of non-holy produce, it is permissible to raise it up to a Se’ah of Terumah from them on Shabbat and all of it (i.e., the rest) would be non-holy produce, and it is permissible for foreigners (i.e., non-priests) and we don’t say that he is making things legally fit for use by giving the priest’s dues, for the Terumah that fell in the non-holy produce, we consider it as if it was placed alone, and didn’t become mixed up, and when it comes up as one-part in one-hundred and one, the Terumah itself that fell comes up. Therefore, it is not repairing, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "מטה על צדה – incline the barrel on its side if it is necessary to take from the wine and stone falls, but he he should not take it with his hands.",
+ "היתה בין החביות – and he is afraid that the stone won’t fall on the barrels and break them, he should lift the entire barrel and remove it from among the barrels and there tilt/incline it on its side.",
+ "נוער את הכר והן נופלות – when he needs the cushion, but he doesn’t need the place of the cushion. But if he needs its place, he lifts the cushion with the coins that are upon them, and we don’t say other than that other than when he forgot the coins on the cushion from the Eve of the Sabbath but he intentionally placed them there, the cushion becomes the basis for a prohibited thing and it is prohibited to carry it nor to shake the coins that are upon it.",
+ "לשלשת – a matter of filth such as spittle, secretion or excrement.",
+ "בסמרטוט מקנחת – but he should not put water upon it, for a mere cushion is of cloth and cloth is soaked in water which is its cleansing/washing.",
+ "היתה – on the cushion.",
+ "של עור – which is not washed/cleansed – he puts waster upon it until it (i.e., the dirt) is gone and the secretion goes away, but no actual cleansing, for since mere cushions and pillow cases are soft and require cleanings with soft leathers; but however, soaking is their cleansing."
+ ],
+ [
+ "ב\"ש אומרים מגביהין מעל השלחן עצמות וקליפין – In the Gemara (See Talmud Shabbat 143a) that we do not rely upon our Mishnah as it is taught but the statements must be reversed (i.e., the authorities for the two opinions must be exchanged) for it is the School of Hillel that states that we take up [on the Sabbath] table bones and shells and the School of Shammai that states that one removes the whole board and shakes it, for it has the status of a utensil, but he should not carry the bones and shells by hand, for the School of Hillel is like Rabbi Shimon and the School of Shammai is like Rabbi Yehuda. But, however, the School of Hillel did not permit other than the bones and shells that are fit for the food for an animal, even though they are not fit for the food of a person, but if they are not fit even for food for an animal, the School of Hillel admits that it is prohibited to carry them , for in such a manner even Rabbi Shimon admits to.",
+ "מעבירין מעל השלחן פרורין פחות מכזית – even less than an olive’s bulk and the reason is as it is explained shortly that they are fit for the food of cattle.",
+ "ושער של פולין – a twig that the beans grow on them.",
+ "עור בית אחיזה – a leather handle that one holds onto.",
+ "אין מקנחין בו – for when he holds it, it is pressed out/flows between his fingers and there is an unavoidable result of an act that Rabbi Shimon admits to.",
+ "בין כך ובין כך – whether or not it has a handle it is taken on Shabbat when it is dry.",
+ "ואינו מקבל טומאה – it is not a wooden utensil nor a cloth/garment nor a sack nor metal."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מצילין מזון ג' סעודות – and even in many utensils, for if it was In one utensil, they said in the chapter [sixteen of Tractate Shabbat, Mishnah two] “all the [holy] writings,” that as many as is necessary, one saves.",
+ "לכם – food for everyone for three [Sabbath] meals.",
+ "ובלבד שלא יספוג – that he should not place a sponge to absorb the wine and to go back and to cause it to drip and even though one must sponge the handle, for there is no fear of a wringing/squeezing out they were brought iin, even to take in his hand oil or honey which are thick and are affixed and clean his hand on the rim of the utensil, it is prohibited that he do so in the manner that he does it on weekdays.",
+ "אין סוחטין את הפירות – for he is taking it apart/severing it which is a derivative of threshing.",
+ "אסורין – a decree lest he squeeze it out/wring it ab initio.",
+ "ר\"י אומר אם לאוכלין – those same fruits were collected that which comes out from them is permitted, for it is not satisfactory for him with what flowed out and we cannot make a decree lest he wring them out/squeeze them.",
+ "ואם למשקין – they were collected for it was satisfactory for him what came out from them – that which comes out from them is prohibited as a decree lest he squeeze them, and with olives and grapes, Rabbi Yehuda agrees with the Sages that even though he brought them in to eat, that which comes out from them is prohibited since they exist for squeezing when they come to a drink, he would give his attention to this, but in regard to the rest of the kinds of fruits, the Sages agree with Rabbi Yehuda, since it was not the manner for squeezing, they didn’t dispute other than with mulberries and pomegranates, for Rabbi Yehuda compares them to the rest of the priests and the Sages compare them to olives and grapes, and the Halakha is according to Rabbi Yehuda.",
+ "חלות דבש – when they are crushed/chopped, the honey flows on its own from the midst of the wax and it is not the manner to squeeze/wring it; therefore, Rabbi Eliezer permits it and the Sages forbid it, as a decree lest they are chopped/crushed; but the Halakha is according to Rabbi Eliezer."
+ ],
+ [
+ "כל הבא בחמין – that was boiled.",
+ "מדיחין – since rinsing it is not its cooking/preparation, but we don’t steep them.",
+ "חוץ מן המליח הישן – a salty fish that passed a year since it had been salted.",
+ "וקוליס האספנין – a fish whose shell is thin and rinsing it in hot waters is the completion of its cooking."
+ ],
+ [
+ "שובר אדם את החבית – because it is damaged.",
+ "ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי – to make for it a nice spout.",
+ "אין נוקבים מגופה – that is attached to the mouth of the barrel, for if he were to pierce it, he would he is repairing the opening.",
+ "ר' יוסי מתיר – for it is not the manner for the opening of the barrel with this, and the Halakha is according to Rabbi Yosi.",
+ "ולא יקבנה מצדה – that is to say, that which Rabbi Yosi permits to pierce the bung/stopper, is nor permitted other than above at the top of the stopper, for it is not the manner to make an opening there, but rather, he takes the entire bung/stopper, but from its side, as sometimes when he makes a perforation in the side of the bung, because he does not want to open it above so that stones or dirt will not fall into the wine.",
+ "ממרח – and there is here because of erasing/blotting out.",
+ "בערב – the name of a place.",
+ "חוששני לו מחטאת – if the wax is smoothed over to cleave to the walls of the utensil around the perforation/hole."
+ ],
+ [
+ "לתוך הבור – where there is no water in it.",
+ "שיהא שמור – that it will not smell badly on account of the heat, and this comes to teach us that we don’t worry perhaps that he will make indentations in the bottom of the well in order that it will it will be even to place there the pot.",
+ "ואת המים היפים – that is fit for drinking.",
+ "ברעים – within the collection of bad waters which are not fit for drinking, and this is a simple matter, for on account the of the end of the Mishnah, he (i.e., the teacher of the Mishnah) took it, as it is taught in the Mishnah: “and cold water into hot water in order that it should become warm” for you might have thought that we would have made a decree lest we come to hide it in hot ashes; hence it comes to tell you that this is not the case.",
+ "מי שנשרו [כליו] – that fell in the water on the Sabbath.",
+ "מהלך עמהן ואינו חושש – lest they should suspect hm that he laundered them.",
+ "הגיע לחצר החיצונה – that is near the entrance of the sit which is a guarded place.",
+ "שוטחן בחמה – to dry them.",
+ "אבל לא כנגד העם – for they would suspect him that he laundered them, but this Mishnah is superseded/made inoperative, since the Halakha in our hands is that anything that the Sages forbade because of avoiding the semblance of wrong-doing (i.e., for appearance sake – see Talmud Betzah 9a), even in the strictest privacy, it is forbidden; therefore, it is forbidden to spread them out even not in the view of other people."
+ ],
+ [
+ "ונסתפג – to wipe off/cleanse.",
+ "אלונטיות – sheets that we cleanse with them and dry off with them one after another even though there is not a lot of water on them, nevertheless, he should not he should not bring them in his hand into his house, even through an Eruv, for there is no prohibition of taking it out here but rather a decree lest he wring it out/squeeze it since they are many.",
+ "",
+ "פניהם ידיהם ורגליהם – it the manner of the thing that the Mishnah took [in using these terms] and the same law applies for their entire body. But, the Halakha is not according to this Mishnah but rather, even if one brings a wrapping cloth/sheet in his hand that he dried off with, and we don’t suspect lest he will wring it out/squeeze it."
+ ],
+ [
+ "סכין – oil on the Sabbath.",
+ "וממשמשין – by hand on the entire body for pleasure.",
+ "אבל לא מתעמלין – to rub with strength/power.",
+ "ולא מתגררין – with a strigil and similar to it (Job 2:8): “He took a potsherd to scratch himself [as he sat in ashes],” because it is like a deed of the weekday.",
+ "אין יורדין לפולימא – a valley filled with water and under it plaster/mud like glue and there are places where the bather will sink in that mud and become attached to it and he is unable to go up until a group of people gather together and take him up with great difficulty and in an emergency. Another interpretation: a valley where its mud is smooth and he who bathes there falls and whose clothing fall off in the water and he comes to squeezing/wringing.",
+ "אפקטויזין – to vomit; and its explanation (see Talmud Shabbat 123a-b) is to cause to bring up roast to nourish, that is to say, to take out the food from the place it is cooked which is the stomach, it emits [and] removes roasted that is cooked, roasted by fire, which we translate as roasted by fire food and specifically to drink a liquid that he brings into him to vomit – which is prohibited on the Sabbath, but to place one’s finger into his mouth in order to vomit is permitted and where he has pain and if he vomits, he will recover, it is permissible even through liquids.",
+ "ואין מעצבין את הקטן – to repair him and to settle his bones and vertebra of his spinal column because it appears like “building,” (i.e., one of the prohibited forms of work on the Sabbath), and we don’t say so other than after the time, but it is permitted on the day of birth. מעצבין – from the language (Job 10:8): “Your hands have shaped and fashioned me.”",
+ "ואין מחזירין את השבר – the bone that was broken, but the Halakha is not according to this Mishnah but the Halakha is that we do set a fractured bone.",
+ "שנפרקה ידו – that the bone went out from its joint.",
+ "לא יטרפם – like the language of scrambled eggs in a bowl, and they wash them in [cold] water on the place of the break and it appears like healing."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "שואל. ובלבד שלא יאמר הלוני – for it implies a loan for a long time and we hold that an undefined loan is for thirty days; therefore the lender comes to write on his writing tablet/merchant’s account book that I have loaned such-and-such to so-and-so in order that he would not forget it.",
+ "מניח טליתו אצלו – if he (i.e., the lender) doesn’t believe him (i.e., the borrower) and he takes it and dedicates it as Temple property on the Sabbath for [loan[ obligations that have a fixed time [for return] one can dedicate [them] on the Sabbath (though we learn in Tractate Arakhin, Chapter 7, Mishnah 5, that one does not dedicate to the Temple something that is not his)."
+ ],
+ [
+ "פרפרותיו – kinds of dainties/sweets.",
+ "אבל לא מן הכתב – if he wrote it from the Eve of the Sabbath (i.e., Friday): “so-and-so are guests” so that he would not forget, he should not read from the same document on the Sabbath, as a preventive measure lest he erase it; alternatively, lest he read private (not Hebrew) documents for it is prohibited to read anything on Shabbat other than the Written Torah and the Oral Torah, but other things or works of scholars that are not from the words of the prophets or their commentaries are forbidden (see Tractate Shabbat 149a).",
+ "",
+ "עם בניו ועם בני ביתו – for they are dependent upon his table for there is no legal objection, but with others one cannot [do so], for members of the group that are strict with each other for they do not pardon and do not renounce each other, violate this because of the measurement and the weight and the number because they loan and collect and the Rabbis decreed on this lest they write it down.",
+ "ובלבד שלא יתכוין וכו' – Our Mishnah is deficient, and should be read as follows: a person may conduct a lottery with his children and with the members of his household [dependent] upon his table and even a large portion corresponding to a small portion and specifically with his children and the members of his household, but not with others, provided that he does not intend to make a large portion correspond with a small portion, which is forbidden even on weekdays because dice-playing is theft and collateral security with the condition of forfeiture beyond the amount to be secured does not purchase/gives no title and this is a collateral security with the condition of forfeiture beyond the amount to be secured that is dependent upon the lottery if the lottery will fall to him on the large portion, he will be worthy of it, and therefore, he has left himself in doubt even for a lottery for a small portion through doubt , for had he known from the outset that this would be the case, he would not have accepted it.",
+ "חלשים – lotteries such as (Isaiah 14:12): “A vanquisher of nations.”",
+ "על הקדשים ביום טוב – that were slaughtered on Yom Tov/the Festival Day to distribute/divide them among the Kohanim.",
+ "אבל לא על המנות – on yesterday’s Holy Things."
+ ],
+ [
+ "לא ישכור אדם פועלים – as it is written (Isaiah 58:13): “Nor look to your affairs, nor strike bargains.”",
+ "ולא יאמר אדם לחבירו וכו' – it was taken for an implied opinion/deduction that he should not say to his fellow: “hire for us workers,” but he says to him: “that it appears that you will stand with me this eening, that is to say, now it appears that if you come to me when it gets dark, and even though that both of them know that on the condition of hiring him for his work he warns him, since he does not spell out his salary explicitly, it is permitted, for we hold that loud recitation is prohibited, but thinking/fantasizing is permitted (on the Sabbath).",
+ "אין מחשיכין על התחם – to draw himself close on the Sabbath to the place within which is it is permitted to move (i.e., the Sabbath limits) until the end of the limit and to make preparations to be ready for work on the exit of the Sabbath there that he will be close to the place of the workers or to the orchard to bring fruit, for everything that is prohibited to do on the Sabbath, it is prohibited to make preparations to be ready for work on the exit of the Sabbath but he can make preparations to be close to go out and guard his fruits for this is something that is permitted to do on the Sabbath to guard/watch his fruits.",
+ "ומביא פירות בידו – since the essence of this thinking was not for this.",
+ "כלל אמר אבא שאול – He disputes the First Teacher [of our Mishnah] that prohibited all preparations to be ready for work on the exit of the Sabbath, but he doesn’t make a distinction between preparations to be ready for work on the exit of the Sabbath of a commandment and something that is optional, and he comes and states that preparations to be ready for work on the exit of the Sabbath is permitted for just as it is permitted to tell his fellow on the Sabbath that he should be designated to go after dark to bring a coffin and shrouds for the dead person, so too, it is permitted to be make preparations to be ready for work on the exit of the Sabbath in order that he will be designated after dark to bring the coffin and shrouds – and at the end of the Mishnah as it is taught: we can make preparations to be ready for work on the exit of the Sabbath to watch over the affairs of a bride and on the affairs of the dead. This is the opinion of Abba Shaul and the Halakha is according to him."
+ ],
+ [
+ "לפקח על עסי כלה – to look out for and research the needs of he bride.",
+ "חלילין – a hollowed musical instrument whose sound gives rise to crying.",
+ "לא יספוד בהן ישראל – it is fine because he matter is proved that they were brought for Jews.",
+ "אלא א\"כ באו ממקום קרוב – other than if it is known to us clearly that they came from a place within the Sabbath limit, and that they were not brought from outside the Sabbath limit.",
+ "ארון – for himself that he will bury in it an idolater or to sell it."
+ ],
+ [
+ "סכין – [anoint] with oil.",
+ "ומדיחין – with water, and they stop up his urinary organs. They close up his upper urinary organs and the bottom ones with a cloth or because of a matter in order that wind should not enter into him and become blown up/swelled.",
+ "ובלבד שלא יזיזו בו אבר – that he should not carry and raise neither his hand nor his foot nor the eye lashes, for it is prohibited to carry the dead person or a limb from his limbs even though it is permitted to touch him and similarly, all things that are forbidden for use or handling on the Sabbath, it is permitted to touch it but it is prohibited to carry it and an egg that was laid on the Sabbath or on a Festival day it is prohibited even to touch it for since the well (which was in the shape of a ball), touching it is like carrying it.",
+ "ושומטים את הכר מתחתו – and it is found lying on the sound but we don’t carry it to place it on the sand – for the Teacher of the first part [of the Mishnah] taught: as long as he does not move even a limb.",
+ "בשביל שימתין – so that it does not decay as a result of the heat of the sheets and pillows.",
+ "קושרין את הלחי – of he dead person for his mouth would continue to open.",
+ "ולא שיעלה – to close what was open, which is moving a limb, but rather, it should not continue to open.",
+ "סומכים אותה בספסל – for it has the status of a utensil.",
+ "ולא שתעלה – for it would be like “building.”",
+ "אין מעצמין – [they do not close] his eyes on the Sabbath, even after the soul has left, for it is like moving a limb.",
+ "שופך דמים – for in a small manner, he brings his death closer."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מי שהחשיך. נותן כיסו לנכרי – while it is still daylight, and even though he is the agent of an Israelite to carry his money-bag on the Sabbath, the Rabbis have established that a person will not restrain himself from defending his property (see Talmud Shabbat 72a), for if they don’t permit him, he will come to carry four cubits in the public domain [on Shabbat].",
+ "ואם אין עמו נכרי כו' – but if he has a heathen with him, he will give it to the heathen. What is the reason? A donkey, you are commanded to let his animals rest; but a heathen, you are not commanded to let him rest. For when he places his money-bag on the donkey when it gets dark [on Friday], he leaves it on her while she is walking, that is to say, after she has uprooted her leg to walk, she has not performed “uprooting” and when the animal wishes to stand, he takes it from upon her, but after she resumes and uproots her leg to walk, he places it upon her, in order that the animal not perform uprooting and placing down, for if he left her to perform uprooting and placing down, and he loads her or leads her, it is found that he is loading his animal on Shabbat and that is prohibited even though she is not loaded other than with something [minimal] , as it is written (Exodus 20:10): “You shall not do [any] work, you, [your son or daughter, your male or female slave,] or your cattle…” What is the work that is done whether by a person or the animal? One could say that it is loading/piling on.",
+ "הגיע לחצר החיצונה – it is thing that is taught separately for itself, and the law of his money-bag that we are speaking of.",
+ "לחצר החיצונה – of the city which a place where it will be guarded first when he comes to unload the donkey, he takes by his hand from it utensils that are handled on the Sabbath.",
+ "ושאינם ניטלים מתיר את החבלים – of the saddle which are tied up and the sacks fall."
+ ],
+ [
+ "פקיעי עמיר – straw of ears of corn that were tied together, we loosen them, for all the while that they are tied together they are not food/eatables, and we loosen them to make them into food, but we spread them to scatter them in the manner that we scatter grasses before the animal in order that it would smell it their scent and it would be nice for her to consume them, but it is prohibited with bundles of sheaves, for after they have made it into food, they untying bundles/bunch and the that which is spread, it is not other than for mere enjoyment, but he is troubling himself with something that is already food, we don’t trouble ourselves with it.",
+ "ומפספסים את הכיפים – moist cedar branches we spread out and stretch them in front of the animal in order that it would smell their scent for without spreading them out, they are not food.",
+ "אבל לא את הזירין – they are bundles of sheaves but these bundles have two ties, one at their head and another at their end, but the small bunches/capsules have three bands (see Talmud Shabbat 155a) - one additional connection in their middle and our Mishnah mentions it for we do not spread these bundles of sheaves, even though they are pressed against each other and become heated, for the animals set them aside but rather, he loosens three bunches only, for the loosening of the bands is a burden for her and the food is like bunches [when tied with two bands].",
+ "אין מרסקין את השחת – we don’t cut grass of grain and this is fodder for cattle because it is a trouble that is not necessary.",
+ "רבי יהודה מתיר בחרובין לבהמה דקה – since its teeth are thin and hard for her, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "אין אובסין – we [don’t] force feed it and stick it down its throat; and the explanation of \"אובסין\" is making a manger of her stomach (i.e., fill it up to swelling – see Talmud Shabbat 155b).",
+ "ולא דורסים – when he stuff’s food into the camel’s throat, however, this is not like \"אובסין\"/not making her a manger of her stomach (fill up to swelling).",
+ "אבל מלעיטים – that you insert the food to a place where it can come back (and be rechewed).",
+ "ואין ממראין – to fatten, from the language of (Isaiah 1:11): “and suet of fatlings” – and the explanation is that they insert in it (i.e., the calf) the food inside from the esophagus, in a place where it cannot come back up.",
+ "ומהלקטין לתרנגולים – that he inserts the food into its mouth into a place where it can come back up.",
+ "אבל לא גובלין – they do not knead it in water.",
+ "אין נותנין מים לפני דבורים – for their food is not upon him (i.e., the owner) since they go out and eat in the fields and water is found for them in lakes.",
+ "דורסיאות – doves that grow up in houses and they are called דורסיאות – on account of King Herod who raised them in his palace."
+ ],
+ [
+ "מחתכין את הדלועין – that are detached before the cattle and even though they usually are not the food for animals, they exist only for humans.",
+ "ואת הנבלה – that had become ritually forbidden by unskillful slaughtering that day, and even though it was at twilight, it stood for humans and not for animals.",
+ "רבי יהודה אומר אם לא היתה נבילה מע\"ש אסורה – for anything that is appropriate for humans, it is not set aside for animals, and even if it is sick from the Eve of the Sabbath, we hold that it would heal, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "מפירין – a husband to his wife and/or a a father to his daughter.",
+ "ונשאלין – to a Sage.",
+ "שהן לצורך השבת – such as that he vowed that he would not eat today and if made enquiry it specifically speaks of, for if it were a husband or a father annulling [a vow], whether they are for vows for the needs of the Sabbath, or whether they are for vows that are not for the needs of the Sabbath, for since he cannot to annual other than during the day of it being heard alone, and vows which are for the needs of the Sabbath, even if he had the free time to enquire about them before the [onset of] Shabbat, he enquires about them on Shabbat.",
+ "ופוקקי את המאור – [he plugs/stops up] the window that from which the light enters he closes it up with a board or with the rest of anything that it is customary to stop it up with.",
+ "ומודדין את המטלית – it if was ritually impure and came into contact with something ritually pure, we measure it [to see] if it has three fingers by three fingers to know if it the ritually pure things were defiled or not for a strip/patch that is less than three by three does not defile nor becomes defiled.",
+ "ואת המקוה – to know if it has a cubit by a cubit at a depth of thee cubits, for it they are measurements of a Mitzvah, therefore, it is permissible to measure them on Shabbat.",
+ "שפקקו את המאור – the window and it is called – \"מאור\" – for through it the light enters.",
+ "בטפיח – an earthenware pitcher.",
+ "מקדה – an earthenware utensil.",
+ "בגמי – for this reason, it (i.e., the Mishnah) took גמי/bulrush or reed-grass which is appropriate for the food of cattle and is not eliminated from being a permanent knot.",
+ "לידע אם יש בגיגית פותח טפח – a sort of small passageway that was between two houses so was not natural but rather that the barrel was placed on top of it, and their windows were open from the houses to the passageway, and they were worried lest someone die in one house and that the ritual impurity would come from the window to the passageway and from the passageway to the other house via the open window, therefore, they stopped up the open window to the house where the ritual defilement was inside with an earthenware pitcher and its back was to the side of the passageway for the earthenware utensil does not become defiled from its back and leaves a space between the two partitions, but they were concerned lest there wasn’t in the slit of the barrel an opening of a handbreadth, and it would be found that the barrel overshadows on the passageway and the ritual defilement comes through the passageway from one house to the other house. After that, it is was necessary to open the window and ot take that stopped up pitcher in the window and they came to know if there was in that slit of the barrel an opening of a handbreadth, and if there wasn’t a tent in that passageway to bring in the ritual defilement. For the ritual defilement goes out from the passageway via the slit in the barrel towards above, or if the slit in the barrel is not open one handbreadth, and it was found that the passageway itself was like a tent and brought the ritual defilement from one house to the other. And they measured the earthenware fire pot/potsherd for carrying fire and tied it with bulrushes and stretched it towards above to see if there was in the slit of the barrel opened a handbreadth or not.",
+ "ומדבריהם למדנו שפוקקין וקושרין ומודדין בשבת – as long as it was not a permanent knot, for the measurement would be for a Mitzvah or to practice on what is a decision/instruction."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "http://sefaria.org/"
+ ],
+ [
+ "Sefaria Community Translation",
+ "https://www.sefaria.org"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה שבת",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shabbat/Hebrew/On Your Way.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shabbat/Hebrew/On Your Way.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..f52760eb24e9f63e8216c87b380a3ceaf3bd93d8
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shabbat/Hebrew/On Your Way.json
@@ -0,0 +1,1242 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Shabbat",
+ "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+ "versionTitle": "On Your Way",
+ "status": "locked",
+ "priority": 1.0,
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה שבת",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "יציאות השבת. הוצאות שמרשות לרשות האמורות אצל שבת, והכנסות נמי קא קרי יציאות הואיל ומוציא מרשות לרשות. והאי דתני יציאות ולא תני הוצאות, לישנא דקרא נקט דכתיב (שמות ט״ז:כ״ט) אל יצא איש ממקומו, ומיניה דרשינן הוצאה, אל יצא איש עם הכלי שבידו ללקוט המן:",
+ "שתים שהן ארבע. שתים מן התורה, הוצאה והכנסה לבעל הבית העומד בפנים ברשות היחיד, ועל שתים אלו חייב על שגגתו חטאת, ועל זדונו כרת, ועל התראתו סקילה, כמו בכל שאר מלאכות של שבת:",
+ "שהן ד׳ מדבריהם הוסיפו שתים, לאסור לכתחלה היכא שהמלאכה נעשית ע״י שנים זה עוקר וזה מניח, דשנים שעשאוה פטורים, שנאמר (ויקרא ד׳:י״ג) בעשותה אחת מכל מצות ה׳, העושה את כולה ולא העושה מקצתה, וכן בכל מלאכות של שבת אמרינן יחיד שעשאה חייב, שנים שעשאוה פטורים:",
+ "ושתים שהן ארבע בחוץ. שתים מן התורה, הוצאה והכנסה לעני העומד בחוץ ברשות הרבים:",
+ "שהן ארבע. מדבריהם הוסיפו שתים לאסור לכתחלה, כשזה עוקר וזה מניח:",
+ "פשט העני את ידו. ובתוכה קופה או הסל שמקבל בו ככרות מבעל הבית. ולהכי נקט הוצאה בלשון עני ועשיר, דאגב אורחיה קמ״ל דמצוה הבאה בעבירה אסורה וחייבין עליה:",
+ "ונתן לתוך ידו של בעל הבית. דעביד ליה עקירה מרשות הרבים והנחה ברשות היחיד:",
+ "או שנטל מתוכה והוציא. החפץ, והניח ברשות הרבים, דעביד עקירה והנחה:",
+ "העני חייב. שעשה מלאכה שלימה. והרי שתים מן התורה לעומד בחוץ. ואע״ג דבעינן עקירה ממקום שיהיה בו ד׳ טפחים על ד״ט והנחה במקום שיהיה בו ד׳ על ד׳, וליכא, דיד העני ובעה״ב אין בה מקום שיהיה ד׳ על ד׳, אמרינן בגמ׳ דידו של אדם חשובה כד׳ על ד׳, כיון שהיא עשויה להניח בה וליטול ממנה חפצים ואפילו גדולים הרבה:",
+ "ובעה״ב פטור. פטור ומותר גמור, דהא לאו מידי עבד:",
+ "פשט בעל הבית כו׳ בעל הבית חייב. הרי שתים מן התורה לעומד בפנים:",
+ "פשט העני כו׳ דעביד העני עקירה מרשות הרבים:",
+ "ונטל בעל הבית מתוכה. והניח בפנים, ועביד ליה בעל הבית הנחה ברשות היחיד:",
+ "או שנתן לתוכה. דעביד ליה בעל הבית עקירה מרשות היחיד:",
+ "והוציא. העני והניח ברשות הרבים:",
+ "שניהם פטורים. שלא עשה שום אחד מהם מלאכה שלימה. אבל אסורים לעשות כן שמא יבואו כל אחד בפני עצמו לעשות מלאכה שלימה בשבת. הרי שתים מדבריהם, אחת לעני בחוץ ואחת לבעה״ב בפנים. והא דלא חשיב שנים לכל אחד, עקירה לעני ועקירה לבעל הבית, הנחה לעני והנחה לבעל הבית, משום דלא חשיב אלא עקירות שהן תחלת המלאכה ואיכא למיחש שמא יגמרנה, אבל הנחות שהן סוף המלאכה לא קחשיב: \n\n"
+ ],
+ [
+ "לא ישב אדם לפני הספר. ואפילו בחול, ומשום דבעי למתני לא יצא החייט במחטו וכו׳ שמא ישכח ויצא, דדמי לגזרה דלא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה, שמא ישכח ולא יתפלל, משום הכי תנא להו הכא, ואיידי דזוטרן מילייהו פסיק ותני להו ברישא, והדר מפרש מילי דשבת ומאריך בהן:",
+ "סמוך למנחה. מנחה גדולה משש שעות ומחצה ולמעלה, וסמוך למנחה היינו מתחלת שעה שביעית, ואע״פ שעונתה מרובה, גזרה שמא ישבר הזוג של ספרים אחר שהתחיל להסתפר, ותעבור עונת התפלה קודם שיתקננו וישלים התספורת:",
+ "ולא יכנס למרחץ. סמוך למנחה שמא יתעלף:",
+ "ולא לבורסקי. מקום עבוד העורות, דלמא חזי פסידא וקלקול בעורות אם לא יניעם ממקומם ויתקנם, וימשך במלאכתו עד שתעבור עונת התפלה:",
+ "ולא לאכול. אפילו בסעודה קטנה, שמא ימשך בסעודה:",
+ "ולא לדין. אפילו בגמר דין, שכבר שמעו טענות בעלי דינין ולא נשאר עליהן אלא לפסוק הדין בלבד, דלמא חזו טעמא ויסתרו מה שהיו רוצים לפסוק וחוזר להיות תחלת הדין:",
+ "ואם התחילו. בחד מכל הני דאמרינן, אין מפסיקין, אלא יגמור ואחר כך יתפלל, והוא שיש שהות ביום לגמור קודם שיעבור זמן התפלה. והתחלת התספורת משיניח מעפורת של ספרים בין ברכיו, הוא הסודר שנותן המתגלח על ברכיו כדי שלא יפול השער על בגדיו. והתחלת המרחץ משיפשוט הבגד הסמוך לבשרו. ואית דמפרשי משיסיר הסודר שעליו שהוא ראשון להפשטת בגדיו. והתחלת הבורסקי משיחגור בין כתפיו את בתי זרועותיו כדי להתעסק בעורות. והתחלת אכילה משיטול ידיו. והתחלת הדין משיתעטפו הדיינין בטליתן לשבת לדין באימה וביראה, ואם היו מעוטפים ויושבים בדין ובא לפניהם דין אחר סמוך למנחה, הויא התחלת אותו הדין משפתחו בעלי הדין בטענותם:",
+ "מפסיקין לקריאת שמע. מלתא אחריתי נקט, והכי קאמר חברים העוסקים בתורה, מפסיקים תורתן לקריאת שמע דזמנה קבוע, דכתיב (דברים ו׳) ובשכבך ובקומך:",
+ "ואין מפסיקין לתפלה. שאין לה זמן קבוע דאורייתא. ולא שנו אלא כגון רבי שמעון בן יוחאי וחביריו שתורתן אומנותן, אבל אנו הואיל ואנו מפסיקין תורתנו לאומנותנו כל שכן שנפסיק לתפלה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "לא יצא החייט במחטו. אפילו תחובה לו בבגדו, שמא ישכח ויצא, ואומן דרך אומנתו חייב שדרך האומנים לתוחבן בבגדיו כשיוצאים לשוק:",
+ "שמא ישכח ויצא. משתחשך:",
+ "הלבלר. הסופר:",
+ "בקולמוסו. התחוב אחורי אזניו כדרך הסופרים:",
+ "ולא יפלה את כליו. מבער כנים מבגדיו. תרגום בערתי הקדש פליתי:",
+ "ולא יקרא לאור הנר. בספר, שמא יטה הנר להביא השמן לפי הפתילה כדי שידלוק יפה ונמצא מבעיר בשבת, ואפילו היה הנר גבוה שתים ושלש קומות, לעולם אסור לקרות לאור הנר אלא אם כן יש עמו אדם אחר לשמרו, או אם הוא אדם חשוב שאינו רגיל לעולם לתקן הנר:",
+ "החזן. מלמד תינוקות:",
+ "מהיכן התינוקות קורין. מהיכן יתחילו לקרות, דבעיון מועט כי האי לא גזרינן שמא יטה. והתינוקות קוראין לפני רבן לאור הנר, שאימת רבן עליהם:",
+ "אבל הוא לא יקרא. כל הפרשה, מפני שאין אימתן עליו, ושמירתן לא הויא שמירה. ומהאי טעמא נמי איכא למאן דאמר דאשה שומרת לבעלה אין שמירתה שמירה, שאין אימתה עליו:",
+ "כיוצא בו. לעשות הרחקה מן העבירה, אמרו לא יאכל הזב עם אשתו זבה, ואף על פי ששניהם טמאים:",
+ "מפני הרגל עבירה. שמתוך שהם מתיחדים יבא לבעול זבה שהיא בכרת. וזב וזבה לרבותא נקט שהתשמיש קשה להן ואיכא למימר דודאי לא יבואו לידי הרגל עבירה, אפ״ה לא יאכלו זה עם זו: \n\n"
+ ],
+ [
+ "[ואלו] מהלכות. אין פולין ואין קורין לאור הנר דתנן במתניתין:",
+ "בעליית חנניה בן חזקיה. שבקשו חכמים לגנוז ספר יחזקאל שדבריו נראים כסותרים ד״ת, כגון כל נבלה וטרפה מן העוף ומן הבהמה לא יאכלו הכהנים (יחזקאל מ״ד) כהנים הוא דלא אכלי הא ישראל אכלי, וכגון וכן תעשה בשבעה בחדש (שם מ״ה) היכן נרמז קרבן זה בתורה. ונטמן חנניה בן חזקיה בעליה וישב שם ופירש ספר יחזקאל:",
+ "ושמונה עשר דברים גזרו בו ביום. שנחלקו בית שמאי ובית הלל ועמדו למנין ורבו ב״ש ופסקו כמותם, כדכתיב (שמות כ״ג) אחרי רבים להטות. וכולהו י״ח דברים מייתו להו בגמרא, ואלו הן, האוכל אוכל שהוא ראשון לטומאה או שני לטומאה, גזרו שיהא נעשה גופו שני לטומאה, ופוסל את התרומה במגעו, ששני פוסל בתרומה, הרי אלו שתי גזירות, אוכל אוכל ראשון, ואוכל שני. והשותה משקין טמאים נעשה ג״כ שני לטומאה ופוסל את התרומה הרי שלש. וטעמא דגזור בהני, דזמנין דאכיל אוכלין טמאים ושדי משקין דתרומה בפומיה בעוד שהאוכלים טמאים בפיו ופסיל להו, וזמנין דשתי משקין טמאים ובעודן בפיו שדי אוכלין דתרומה בפיו ופסיל להו. וגזרו על הבא ראשו ורובו לאחר שטבל מטומאתו בו ביום, במים שאובים, ועל טהור גמור שנפלו על ראשו ג׳ לוגין מים שאובין, הרי חמש גזירות. וטעמא דגזור טומאה על הני לטמא אדם, לפי שהיו טובלין במי מערות סרוחין והיו נותנין עליהם אחר כך מים שאובין להעביר סרחון המים, התחילו ועשאום קבע לומר לא מי המערות מטהרים אלא המים שאובים מטהרים, עמדו וגזרו עליהם טומאה, דלמא אתי לבטולי תורת מקוה וטבלי בשאובים. והגזירה הששית שיהיו הספרים של כתבי הקדש פוסלים את התרומה במגע, שבתחלה היו מצניעין אוכלין דתרומה אצל ס״ת, אמרי האי קדש והאי קדש, כיון דחזו דקא אתו ספרים לידי פסידא, שהעכברים המצויין אצל האוכלין היו מפסידין את הספרים, גזרו שיהיו הספרים, דהיינו תורה נביאים וכתובים, במגען פוסלין את התרומה. והגזירה הז׳ גזרו על סתם ידים שפוסלות את התרומה, מפני שהידים עסקניות הן ונוגעות בבשרו במקום הטנופת, וגנאי לתרומה אם יגע בה בידים מזוהמות והיא נמאסת על אוכליה. והגזירה הח׳ האוכלין שנטמאו במשקין שאותן המשקין נטמאו מחמת ידים שנגעו בהן קודם נטילה, גזרו על המשקין שיטמאו את האוכלין, שכל הדברים הפוסלים את התרומה מטמאין את המשקין להיות תחלה, גזירה משום משקין הבאים מחמת שרץ, דאשכחן בהן שהן ראשונים מדאורייתא, והאי דגזור בכל טומאת משקין להיות תחלה ולא גזור נמי באוכלין גזירה משום [אוכלין] הבאים מחמת שרץ, היינו טעמא דאחמור רבנן במשקין משום דעלולים לקבל טומאה, שאינן צריכין תיקון הכשר להביאן לידי קבלת טומאה כמו האוכלין שצריכין נתינת מים להכשירן לקבל טומאה. והגזירה הט׳ כלים שנטמאו במשקין שנטמאו המשקים בשרץ, אע״פ שהם ראשון לטומאה דאורייתא אין יכולין לטמא אדם וכלים, שאין אדם וכלים מקבלין טומאה אלא מאב הטומאה, ולא ממשקין שנטמאו בשרץ שהם ראשונים, ורבנן גזור עלייהו שיטמאו כלים, גזירה משום משקה דזב וזבה, שהן רוקו ומימי רגליו שהן אב הטומאה ומטמאין כלים מדאורייתא. והגזירה הי׳ שיהו בנות כותיים נדות מעריסתן, כלומר מיום שנולדה, שתינוקת בת יומא מטמאה בנדה, וכותים לית להו מדרש זה וכי חזיין לא מפרשי להו הלכך גזור בהו רבנן. והגזירה הי״א שיהו כל המטלטלין מביאין את הטומאה בעובי המרדע, והוא מלמד הבקר, ויש בהקיפו טפח אבל אין בעביו טפח, ואע״פ שמן התורה אין אהל פחות מטפח, גזרו רבנן על כל המטלטלים שיש בהקיפן טפח שאם ראשן אחד האהיל על המת וראשן אחד על הכלים מביאין להם טומאת אהל, גזירה אטו מי שיש בעביו טפח שמביא את הטומאה מן התורה. והגזירה הי״ב הבוצר ענבים לדרכן בגת, המשקה היוצא מהן בשעת בצירה מכשירן לקבל טומאה, ואע״פ שהולך לאבוד ולא ניחא ליה, גזירה שמא יבצור בקופות מזופפות, דאז ניחא ליה במשקה היוצא מהן שהרי אינו הולך לאבוד, ומכשיר מן התורה. והגזירה הי״ג שיהיו גידולי תרומה תרומה, ואפילו בדבר שזרעו כלה כגון תבואה וקטנית, גזירה משום תרומה טמאה ביד כהן שאסורה באכילה ובא לזרעה, וגזור שתהא בשמה הראשון והרי היא תרומה טמאה, דחיישינן דלמא משהי לה עד זמן זריעה ואתי למיכלה בטומאה. והגזירה הי״ד מי שהחשיך לו בדרך נותן כיסו לנכרי, ולא יטלטלנו פחות פחות מד״א. והגזירה הט״ו והט״ז, אין פולין ואין קורין לאור הנר דתנן במתניתין. והגזירה הי״ז גזרו על פתן של עובדי כוכבים, ועל שמנן ועל יינן ועל בנותיהן, וכולהו גזירה חדא היא, כדאמרינן גזרו על פתן משום שמנן ועל שמנן משום יינן ועל יינן משום בנותיהן ועל בנותיהן משום דבר אחר, כלומר משום עבודת כוכבים. והגזירה הי״ח גזרו על תינוק עובד כוכבים שיהא מטמא בזיבה, כדי שלא יהא תינוק ישראל רגיל אצלו במשכב זכור: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אין שורין דיו. סממנים שעושים מהם דיו לכתיבה:",
+ "וסממנים. לצבע:",
+ "וכרשינים. מאכל בהמה, ורגילים לשרות אותן במים תחלה, וקורין להם בערבי כרסנ״ה, ובלע״ז ויצ״ש, וסברי בית שמאי אדם מוזהר על שביתת כלים כמו על שביתת בהמתו, והיינו טעמא דאין נותנין אונין, והיינו טעמא דאין פורשין מצודות. ונר הדולק בשבת וקדרה שעל גבי כירה דמודו בהו בית שמאי, [בדמפקר] אפקורי לכלים ושוב אינו מצווה על שביתתן:",
+ "ובית הלל מתירין. משנתן המים מבעוד יום, אע״פ שהן נשורין והולכין בשבת, דסברי על שביתת בהמה אדם מוזהר דאית בה צער בעלי חיים, אבל לא על שביתת כלים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אונין. אגודות של פשתן מנופץ, ונותנין אותן בתנור ומתלבנים:",
+ "שיהבילו. שיתחממו שיעלה בהם ההבל:",
+ "ליורה. של צבעים:",
+ "אלא כדי שיקלוט את העין. שיקלוט הצבע מבעוד יום:",
+ "ובית הלל מתירים. לתתן לתוכו מבעוד יום ותהא קולטת כל הלילה. ולא שרו בית הלל אלא ביורה עקורה מן האש, שאם יש תחתיה אש בשבת אסור, גזירה שמא יחתה בגחלים. וצריך נמי שתהא היורה סתומה וטוחה בטיט, גזירה שמא יגיס ויהפך בה בשבת, וחייב משום מבשל: \n\n"
+ ],
+ [
+ "ולא טוענין עמו. על החמור:",
+ "ולא מגביהים. עליו משאוי על כתפו, דמיחזי כמסייעו להוליך המשאוי בשבת:",
+ "אלא כדי שיגיע למקום קרוב. כלומר שיהא המקום שרוצה להוליכו קרוב שיוכל להגיע שם מבעוד יום:",
+ "ובית הלל מתירין. כדי שיצא מפתח ביתו מבעוד יום: "
+ ],
+ [
+ "לעבדן. מעבד העורות:",
+ "מתירין עם השמש. בעוד שהחמה על הארץ קודם שתשקע: \n\n"
+ ],
+ [
+ "כלי לבן. שהוא קשה לכבס, צריך שלשה ימים, ומחמירין על עצמן כבית שמאי. ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, אלא כבית הלל שמתירין עם השמש:",
+ "ושוין. בית שמאי ובית הלל, שטוענין את הזיתים מבעוד יום בקורת בית הבד, לאחר שטחנו הזיתים טוענין עליהם קורות כבדים והמשקה זב והולך מאליו כל השבת:",
+ "ועגולי הגת. הנך דגת קרי עגולין, שהיו דפין עבין עשויין בעיגול, ובהא מודו ב״ש לב״ה, משום דאי נמי עביד להו בשבת ליכא חיוב חטאת, דאין נותנין קורה ע״ג זיתים עד שטוחנן תחלה ברחיים, וכן בענבים דורכים אותן ברגל תחלה, ובלאו קורה נמי משקה נפיק ממילא, אלא דלא נפיק שפיר כי השתא, הלכך לא דמי לדש: \n\n"
+ ],
+ [
+ "כדי שיצולו. כמאכל בן דרוסאי, והוא שליש בשול, ובכך הוא ראוי לאכילה ותו ליכא למיגזר שמא יחתה בגחלים:",
+ "חררה. עוגת רצפים:",
+ "שיקרמו. תחלת אפיה עושין כמו קרום:",
+ "פניה. שהם כלפי אויר התנור:",
+ "כדי שיקרום התחתון. המדובק לחרש התנור, דהוא נאפה תחלה קודם שיקרמו הפנים שכלפי אויר התנור, ובהכי סגי. ואין הלכה כרבי אליעזר: \n\n"
+ ],
+ [
+ "משלשלין את הפסח. התנורים שלהן פיהן למעלה ומורידין הצלי לתוכו, להכי תני משלשלין:",
+ "עם חשיכה. ואע״ג דבעלמא אין צולין כדאמרן, הכא שרי, דבני חבורה זריזין הן ומדכרי אהדדי ולא אתו לחתויי בגחלים:",
+ "ומאחיזין את האור. מעט, בעצים של מדורת בית המוקד, ולא חיישינן שמא יבואו הכהנים להבעירה משתחשך דכהנים זריזין הן:",
+ "בית המוקד. לשכה גדולה היתה בעזרה שמסיקין בה מדורה תמיד והכהנים מתחממים שם, לפי שהולכים יחפים על הרצפה של שיש:",
+ "ובגבולין. צריך האדם להבעיר מדורתו מבעוד יום כדי שתאחוז האור ברובה, וכמה ברובה, כדי שתהא שלהבה עולה מאליה ואינה צריכה לקסמין דקין תחתיה להבעירה:",
+ "אף בפחמין כל שהוא. כי היכי דבמדורת בית המוקד מקילינן בבית המוקד לכהנים, כמו כן במדורת פחמים מקילינן לכל אדם וא״צ להאחיז בהן האור אלא כל שהוא, שאין דרכה להיות כבה והולכת ולא אתו לחתויי בהו. והלכה כר׳ יהודה דליכא מאן דפליג עליה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "במה מדליקין. נר של שבת במה עושין פתילות ושמנים להדליק:",
+ "לא בלכש. כמין צמר יש בארז בין הקליפה לעץ וקרוי לכש:",
+ "בחוסן. פשתן שאינו מנופץ:",
+ "בכלך. פסולת של משי:",
+ "בפתילת האידן. כמין צמר יש [בערבה] בין הקליפה לעץ:",
+ "בפתילת המדבר. עלי עשב ארוך שגודלין אותם ומדליקין בהן:",
+ "בירוקה שעל פני המים. כמין צמר שגדל בדופני הספינה ששהתה זמן מרובה במים. עד כאן פסול פתילות מכאן ואילך פסול שמנים:",
+ "לא בזפת ולא בשעוה. שלא יתן זפת נמס ושעוה נתכת בנר במקום שמן וידליק, אבל לעשות כמין פתילה ארוכה שרגילין לעשות משעוה שרי:",
+ "ולא בשמן קיק. שמן היוצא מגרעינים שבתוך הצמר גפן שקורין קוטו״ן. ויש מפרשים קיקיון דיונה והוא עשב שעליו גדולים ונקרא בערבי כרו״ע, והשמן היוצא ממנו עב ביותר. ופתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהם, מה טעם, מפני שהאור מסכסכת בהם, כלומר שאין האור נכנסת תוך הפתילה [אלא] סביב מבחוץ. ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהם, לפי שאין נמשכים אחר הפתילה, ומתוך שאין הנר דולקת יפה חיישינן שמא יטה השמן על פי הנר ונמצא מבעיר. א״נ שמא יניח הנר ויצא, ואנן קיימא לן דנר של שבת חובה:",
+ "ולא בשמן שריפה. שמן של תרומה שנטמא. ואמאי קרי ליה שמן שריפה הואיל ולשריפה עומד שהרי אסור באכילה. וביום טוב שחל להיות בע״ש עסקינן, שכשמדליק הנר מבעוד יום נמצא שורף שמן טמא של תרומה בי״ט, ואנן קי״ל אין שורפין קדשים בי״ט דכתיב (שמות י״ב:י׳) והנותר ממנו עד בקר באש תשרופו, ודרשינן קרא הכי, והנותר ממנו עד בקר ראשון, עד בקר שני עמוד ותשרפנו, שאין שורפים הנותר בי״ט. והוא הדין לכל שאר קדשים הטעונים שריפה:",
+ "וחכמים אומרים אחד מבושל ואחד שאינו מבושל אין מדליקין בו. ותנא קמא נמי אמר ולא בחלב כל חלב במשמע. אלא איכא בין חכמים לתנא קמא דחד מינייהו סבר דשרי להדליק בחלב מבושל כשמערב בו שמן כל שהוא, וחד אוסר אפילו ע״י תערובת שמן. ולא נתברר לחכמי התלמוד מי משניהם האוסר ומי המתיר. והלכה כחכמים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אין מדליקין בשמן שריפה ביו״ט. טעמא דמתניתין דלעיל קאמר, מה טעם תנן ולא בשמן שריפה, לפי שאין מדליקין בשמן שריפה ביו״ט, שאין שורפין קדשים ביו״ט:",
+ "אין מדליקין בעטרן. פסולת של זפת וריחו רע ביותר, ומיהו נמשך אחר הפתילה יותר מן הזפת מפני שהוא רך, הילכך אלמלא מפני כבוד שבת היו מדליקין בו:",
+ "שומשמין. כך שמו בערבי והוא זרע דק מתוק, ובארץ ישראל ממנו הרבה:",
+ "שמן צנונות. שמן היוצא מזרע צנון:",
+ "פקועות. דלעת מדברית:",
+ "נפט. מין זפת הוא, ולבן וריחו רע. והלכה כחכמים שמדליקין בכל השמנים, חוץ מאותן הפסולות שנמנו לעיל במתניתין, וחוץ משמן אפרסמון ונפט לבן, שכל אחד משני אלו השמנים הוא עף ושורף, וחיישינן שמא יניחנו ויצא. ועוד יש טעם אחר לאסור בשמן אפרסמון גזירה שמא יסתפק ממנו מפני חשיבותו, וקיימא לן הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר, והמסתפק ממנו חייב משום מכבה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו. לעשות ממנו פתילה:",
+ "אלא פשתן. דאקרי עץ כדכתיב (יהושע ב׳:ו׳) ותטמנם בפשתי העץ, ואפ״ה מדליקין בפתילה שעושין ממנו. וקנבוס וצמר גפן לאו יוצאין מן העץ נינהו, אלא מיני זרע הן הילכך מדליקין בהן. ופשתן נמי מין זרע הוא ולא איצטריך לרבוייה אלא משום דאקרי עץ דכתיב ותטמנם בפשתי העץ:",
+ "אינו מטמא טומאת אהלים. אם עשה מהן אהל והמת תחתיו, הוי כשאר בית ואינו טעון הזאה וטבילה, דאהל עצמו אינו מקבל טומאה אלא כלים שתחתיו:",
+ "אלא פשתן. שהאהל עצמו טמא, כדכתיב (במדבר י״ט:י״ח) והזה על האהל, וילפינן אהל אהל ממשכן, דכתיב ביה (שמות מ׳:י״ט) ויפרוש את האהל על המשכן, ולא היה באהל משכן דבר יוצא מן העץ אלא פשתן כדכתיב (שם כו) עשר יריעות שש משזר:",
+ "שקפלה. כדרך שגודלין הפתילות:",
+ "הבהבה. על השלהבת כדי שתהיה מחורכת ותדליק יפה. ובבגד שיש בו שלש אצבעות על שלש אצבעות מצומצמות עסקינן:",
+ "טמאה היא. דקפולה אינו מבטלה מתורת בגד, הואיל ולא הבהבה:",
+ "טהורה היא. דקפולה בטלה מתורת בגד והיא כאילו אין בה ג׳ על ג׳, וכל פחות מג׳ על ג׳ טהור מלטמא לא בנגעים ולא בטומאת מת:",
+ "ואין מדליקין בה. ביום טוב שחל להיות בע״ש עסקינן, דשייך ביה איסור מוקצה ואין מסיקין בשברי כלים שנשברו בו ביום דהוו להו נולד, אבל בכלים מסיקין דהא חזו לטלטול, ודכולי עלמא אית להו המדליק צריך להדליק רוב היוצא מן הפתילה חוץ לנר קודם שיסלק ידיו, הילכך טעמא דר״א דאמר אין מדליקין בה קסבר קפולה לא בטלה מתורת כלי, וכי אדליק בה פורתא כיון דג׳ על ג׳ מצומצמות היו הוה ליה שבר כלי, דפחות מג׳ על ג׳ לאו כלי הוא, וכי מדליק בידים להשלים רוב היוצא נמצא שמדליק בשבר כלי שנשבר בי״ט, דכי אמרינן מסיקין בכלים דוקא שלא יגע בו אחר שנפחת. ורבי עקיבא אומר מדליקין בה, קסבר קפולה בטלה מתורת כלי, מכי קפלה מעי״ט, דאין גודלין פתילה בי״ט, ונמצא שאין כאן שבר כלי שנשבר בי״ט, הילכך מדליקין בה. והלכה כר׳ עקיבא: \n\n"
+ ],
+ [
+ "שפופרת של ביצה. הקליפה הקשה העליונה שהביצה מונחת בתוכה:",
+ "בשביל שתהא מנטפת. טפה טפה לתוך הנר, וטעמא גזירה שמא יסתפק ממנו, וכיון שהקצהו לנר חייב משום מכבה:",
+ "ואפילו היא של חרס. דמאיס, אפילו הכי גזרינן, שכיון שאין הפתילה הדולקת בתוך הכלי שיש בו השמן, אתי לאסתפוקי מיניה, דסבר אין כאן משום מכבה:",
+ "ורבי יהודה מתיר. דלא גזר דילמא אתי לאסתפוקי מיניה, שהרי הוא רואה השמן נוטף על הפתילה שתחתיו:",
+ "אם חברה היוצר מתחלה כו׳ והוא הדין אם חברה בעל הבית בסיד או בחרסית מערב שבת ליכא למיחש, דמשום איסורא דשבת בדיל מיניה:",
+ "ויתן ראש הפתילה. שהוא יוצא מן הצד לשאוב השמן ונמשך דרך הפתילה לראש הדולק. ואשמעינן מתניתין פלוגתא דר״י ורבנן בשפופרת של ביצה, ובחרס, ובקערה. דאי אשמעינן שפופרת של ביצה בהא קאמרי רבנן, דכיון דלא מאיסא אתי לאסתפוקי מינה, אבל של חרס דמאיס אימא מודו ליה לרבי יהודה. ואי אשמעינן של חרס, בהא קאמר ר״י, אבל בההיא אימא מודה להו לרבנן. ואי אשמעינן הני תרתי, בהא קאמר ר״י מפני שהשפופרת של ביצה והחרס מונחים בתוך חלל הנר למעלה, ולא מפסיק מידי בין הנר ובינם, וליכא למגזר שמא יסתפק דבדיל מיניה, אבל בקערה דמפסקא, שהרי אצל הנר מונחת ויש כאן הפסק וליכא למימר גופיה הוא אימא מודה דנגזור. ואי אשמעינן בההיא, בההיא קאמרי רבנן, אבל בהנך תרתי מודו לר״י, צריכא. והלכה כחכמים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מפני עובדי כוכבים. כגון פרסיים שאין מניחין להדליק אור ביום אידם אלא בבית עבודת כוכבים שלהם:",
+ "מפני לסטים. שלא יראו שיש שם אדם ויבואו עליו:",
+ "מפני רוח רעה. השורה עליו, וכשאינו רואה נוח לו. ורמב״ם פירש רוח רעה, מין ממיני החולי הבא לבעלי המרה השחורה, שלא ינוחו אלא כשישבו בחשך ובהסתרה מבני אדם:",
+ "ואם בשביל החולה שיישן פטור. האי חולה חולה שיש בו סכנה הוא, דאילו מכבה בשביל חולה שאין בו סכנה חייב למאי דסבר האי תנא דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה. וכן מפני עובדי כוכבים, מפני לסטים, מפני רוח רעה, כולהו אית בהוא סכנה. ובדין הוא דלתני מותר, אלא משום דבעי למתני סיפא חייב, תנא רישא פטור:",
+ "כחס על הפתילה חייב. ואע״ג דאינו צריך לגוף הכבוי אלא לצורך דבר אחר, שלא תדלק הפתילה או שלא יפקע הנר חייב, דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה:",
+ "פוטר בכולן חוץ מן הפתילה. שאין לך כבוי הצריך לגופו, אלא כבוי של פחמים, וכבוי של הבהוב פתילה, שעושה הכבוי להאחיז האור מהר כשירצה להדליקו. ואין הלכה כר״י:",
+ "שהוא עושה פחם. שהוא מתכוין לעשותה עכשיו בכבוי זה פחם, שתהא מהובהבת להאיר יפה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "בשעת לידתן. בשעת סכנה מזומן פורענותא:",
+ "ובחלה ובהדלקת הנר. לפי שצרכי הבית הן והיא מצויה בבית, תלויין בה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "צריך אדם לומר בתוך ביתו. וצריך לממרינהו בניחותא כי היכי דלקבלו מיניה:",
+ "עם חשיכה. כשהוא סמוך לחשיכה ויש עדיין שהות ביום לעשר ולערב, אבל קודם לחשיכה הרבה לא, דלמא פשעי ואמרי עדיין יש שהות ביום:",
+ "עשרתם. לסעודת שבת, שאף אכילת עראי של שבת קובעת למעשר:",
+ "ערבתם. ערובי תחומין וחצרות. והני תרתי שייך לממרינהו בלשון שאלה דשמא כבר עשו, אבל בנר לא שייך למימר הדלקתם את הנר, דדבר הנראה לעין הוא אי אדליק אי לא אדליק:",
+ "ספק חשיכה. מתחלת שקיעת החמה כל זמן שנראה כוכב אחד בלבד ודאי יום, וכל זמן שנראים שני כוכבים בינונים הוא ספק חשיכה, וקרוי בין השמשות, ונותנים עליו חומרי יום וחומרי לילה, ומשיראו ג׳ כוכבים בינונים הוא ודאי לילה לכל דבר:",
+ "אין מעשרין את הודאי. דתקון מעליא הוא. ואע״ג דאינו אסור אלא משום שבות, קסבר האי תנא דגזרו על השבות אף בין השמשות:",
+ "ואין מטבילין את הכלים. להעלותן מידי טומאתן, דהוי כמתקן כלי, ואית ביה נמי שבות:",
+ "ואין מדליקין את הנרות. כל שכן, דספיקא דאורייתא הוא, וזו ואצ״ל זו קתני. ורבותי פירשו ואין מדליקין את הנרות אין אומרים לנכרי להדליק:",
+ "אבל מעשרים את הדמאי. ולא דמי למתקן דרוב עמי הארץ מעשרין הן:",
+ "ומערבין. עירובי חצירות, דחומרא בעלמא הוא, אבל לא עירובי תחומין דיש להם סמך מקראי:",
+ "וטומנין את החמין. בדבר שאינו מוסיף הבל, דאילו בדבר המוסיף הבל אפילו מבעוד יום אסור. וטעמא דטומנין את החמין בין השמשות בדבר שאינו מוסיף הבל, שלא אסרו להטמין את החמין בשבת עצמו בדבר שאינו מוסיף הבל אלא גזירה שמא ימצא קדרתו שנצטננה וירתיחנה באור ונמצא מבשל בשבת, ובין השמשות ליכא למגזר בהכי, דסתם קדרות בין השמשות רותחות הן וליכא למיחש שמא נצטננה וירתיחנה, הילכך טומנין את החמין בין השמשות אע״פ שאין טומנין בשבת:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כירה. מקום עשוי בארץ כדי שפיתת שתי קדרות והאש עוברת תחת שתי הקדרות:",
+ "בגבבא. עצים דקים כקש שגובבין מן השדה:",
+ "נותנים עליה תבשיל. מערב שבת להשהותו שם בשבת:",
+ "בגפת. פסולת של זיתים ושומשמין לאחר שהוציאו שמנן:",
+ "לא יתן. מערב שבת כדי להשהותה שם בשבת:",
+ "עד שיגרוף. הגחלים ויוציאם מן הכירה:",
+ "או שיתן האפר. על גבי גחלים לכסותם ולצננם, וטעמא גזירה שמא יחתה בגחלים בשבת כדי למהר בשולו. ודוקא בתבשיל שלא בשל כל צרכו, או אפילו בשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו, הוא דגזרינן שמא יחתה, אבל תבשיל שלא בשל כלל או בשל כל צרכו ומצטמק ורע לו מותר להשהותו על גבי כירה אע״פ שאינה גרופה וקטומה ולא חיישינן שמא יחתה, הואיל והסיח דעתו ממנו. וכן תבשיל שבשל כל צרכו והשליך בתוכו אבר חי סמוך לבין השמשות, נעשה הכל כתבשיל שלא בשל כלל שהרי הסיח דעתו ממנו:",
+ "בש״א. מים חמין נותנין על גבי כירה לאחר שגרף, דלא צריכי לבשולי וליכא למגזר שמא יחתה:",
+ "אבל לא תבשיל. אע״פ שגרף, שא״א לגרף כל הגחלים עד שלא ישאר שם ניצוץ אחד, ואתי לחתויי מאחר דניחא ליה בבשוליה:",
+ "בש״א נוטלים וכו׳ אפילו חמין דשרינן להשהות על גבי כירה גרופה ושנתן את האפר, לאחר שנטלן אין מחזירין דמיחזי כמבשל בשבת:",
+ "וב״ה אומרים. בין חמין בין תבשיל יכולין להחזיר לאחר שנטלן. ולא שרו ב״ה להחזיר אלא בעודן בידו שלא הניחן ע״ג דבר אחר, אבל לאחר שהניחן בקרקע או על גבי דבר אחר אסור להחזירן אפילו לבית הלל, דהוי כמטמין לכתחלה בשבת: \n\n"
+ ],
+ [
+ "תנור. מתוך שצר למעלה ורחב למטה נקלט חומו לתוכו טפי מכירה, ואפילו הסיקוהו בקש ובגבבא חיישינן שמא יחתה דלעולם אינו מסיח דעתו ממנו:",
+ "בין מעל גביו. לסמוך אצל דופנו:",
+ "כופח. עשוי ככירה, אלא שארכו כרחבו ואין בו אלא מקום שפיתת קדרה אחת, והאש עוברת תחתיה והבלו רב מהבל הכירה, שהכירה פתוחה מלמעלה שיעור שתי קדרות והכופח אין פתוח אלא שיעור קדרה אחת, ופחות מהבל התנור: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אין נותנין. בשבת:",
+ "ביצה בצד המיחם. קומקום של נחושת שמחממים בו המים ע״ג האש:",
+ "שתתגלגל. שתצלה קצת עד שתהא מגולגלת כלומר מעורבת:",
+ "ולא יפקיענה בסודרין. לא ישברנה על סודר שהוחם בחמה כדי שתצלה בו, דגזרינן תולדות חמה אטו תולדות האור:",
+ "ור״י מתיר. דסבר לא גזרינן תולדות חמה אטו תולדות האור. ואין הלכה כרבי יוסי:",
+ "לא יטמיננה בחול ובאבק דרכים. שהוחמו מכח החמה, ובהא לא שרי רבי יוסי דגזר חול אטו רמץ, הואיל ותרווייהו דרך הטמנה אתי למימר מה לי רמץ מה לי חול. אי נמי גזר ר׳ יוסי שמא יזיז עפר ממקומו, שמא לא יהא שם חול עקור ככל הצורך ואתי לאזוזי עפר הדבוק, והוי תולדה דחורש: \n\n"
+ ],
+ [
+ "סלון. צינור שממשיכין המים לתוכו, והיה אותו צינור משוקע בחמי טבריא ומתחמם מכח אותם המים החמים, וכשהיו המים צוננין נמשכין בתוכו מתחממין באותו סלון שנתחמם בתוך חמי טבריא. ואמרו חכמים שהמים שנמשכו באותו צינור בשבת דינם כדין חמין שהוחמו בשבת שאסורים לרחוץ בהן אפילו אבר קטן, ואסורים אף בשתיה. והמים שעוברים בו ביום טוב דינם כדין חמין שהוחמו ביו״ט שאסורים לרחוץ בהם כל הגוף, אבל מותר לרחוץ בהן ידיו ורגליו, ומותרין בשתיה והלכה כחכמים. וחזרו בהם אנשי טבריא ושברו את הסלון:",
+ "מוליאר. פירשו בגמרא מים מבפנים וגחלים מבחוץ, והוא כלי שיש לו בית קיבול קטן אצל דופנו מבחוץ מחובר לו ונותנים שם גחלים, והמים בקבולו הגדול, ואם גרפוהו מן הגחלים מבעוד יום שותין מן המים שבקבולו הגדול בשבת, ואע״פ שהוחמו קצת מחמת כלי, לפי שאינו מוסיף הבל אלא משמר ומקיים חום שלהם שלא יצטננו:",
+ "אנטיכי. הוא כלי נחושת שיש לו שתי שולים ומשימין המים למעלה והאש למטה בין שתי השולים, ומתוך שהאש למטה בין שתי השולים חומו נשאר הרבה, ואע״פ שגרף הגחלים מע״ש המים מתחממים בו בשבת, לפיכך אין שותים מהם בשבת: \n\n"
+ ],
+ [
+ "המיחם. קומקום של נחושת שמשימין אותו על גב האש לחמם המים שבתוכו:",
+ "שפינהו. מעל הכירה ויש בתוכו מים חמין:",
+ "לא יתן לתוכו. מים מועטים כדי שיתחממו מן המים החמין שנשארו בתוך המיחם, דהוה ליה כמבשל בשבת:",
+ "אבל נותן לתוכו. מים מרובים עד שישובו הכל פושרין:",
+ "או לתוך הכוס. ואע״פ שהוא כלי שני דוקא להפשירן מותר, אבל מועטים כדי שיוחמו לא, דסבירא ליה להאי תנא דכלי שני מבשל. ולקמן תנינן אבל נותן הוא לתוך הקערה דמשמע דכלי שני אינו מבשל. והלכה דכלי שני אינו מבשל:",
+ "שהעבירן. מן האור:",
+ "מרותחין. בין השמשות:",
+ "לא יתן לתוכן תבלין. משתחשך, דכלי ראשון כל זמן שרותח מבשל:",
+ "אבל נותן הוא לתוך הקערה. דכלי שני אינו מבשל:",
+ "תמחוי. כמין קערה גדולה שמערה כל האילפס לתוכו ומשם מערה לקערות:",
+ "לכל הוא נותן. אפילו לכלי ראשון:",
+ "חוץ מדבר שיש בו חומץ או ציר. הנוטף ממליחת דגים שהם מבשלין התבלין, ואין הלכה כר״י. ודוקא תבלין הוא דאסור ליתן בכלי ראשון אפילו לאחר שהעבירו מן האור, אבל מלח אפילו בכלי ראשון לא בשלה, אלא ע״ג האור בלבד, לפיכך מותר לתת מלח אפילו בכ״ר לאחר שהעבירו מן האור: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אין נותנין. בשבת:",
+ "כלי תחת הנר לקבל בו את השמן. המטפטף, משום דשמן מוקצה הוא ואסור לבטל כלי מהיכנו, כלומר להושיב כלי במקום שלא יוכל עוד ליטלו משם, דהוה ליה כקובע לו מקום ומחברו בטיט ודמי למלאכה, וכלי זה משיפול בו השמן מוקצה הוא ואסור לטלטלו:",
+ "אין ניאותין. אין נהנין מן השמן המטפטף מן הנר בשבת, לפי שאינו מן המוכן שכבר הוקצה להדלקה:",
+ "מטלטלין נר חדש. שאינו מאוס וחזי לאשתמושי ביה:",
+ "אבל לא ישן. דמוקצה מחמת מיאוס הוא:",
+ "חוץ מן הנר הדולק. בעוד שהוא דולק אסור, גזירה שמא יכבה ולית ליה לר״ש מוקצה מחמת מיאוס, ולא מוקצה מחמת איסור. ואין הלכה כר״ש שמתיר לטלטל כל הנרות חוץ מן הנר הדולק, שנר שהדליקוהו ללילי שבת אע״פ שכבה אסור לטלטלו כל אותו שבת, דמגו דאיתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא, אבל בשאר נרות הלכה כמותו שאין מוקצה לשבת אלא מוקצה מחמת חסרון כיס דמודה ביה ר״ש:",
+ "נותנים כלי תחת הנר. בשבת לקבל ניצוצות של שלהבת הנוטפות מן הנר כדי שלא ידלק מה שתחתיו דניצוצות אין בהם ממש ואין הכלי מבוטל מהיכנו בהכי:",
+ "ולא יתן לתוכו מים. ואפילו מערב שבת, דגזרינן ערב שבת אטו שבת, ובשבת אי הוה עביד כי האי גוונא הוי מכבה וחייב, הילכך בערב שבת אסור:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "במה טומנין. הבא לסלק קדרה מעל גבי כירה בע״ש ולטמנה בדבר אחר, ואמרו חכמים אין טומנין בדבר המוסיף הבל אלא בדבר המעמיד הבל, איזהו דבר המוסיף ואסור:",
+ "לא בגפת. פסולת של זיתים ושומשמין, כשהוא כנוס יחד חם מאד:",
+ "לחים. יש בהן הבל הרבה יותר מיבשין:",
+ "זגין. קליפי הענבים. חרצנים, גרעיני הענבים:",
+ "מוכין. כל דבר רך קרוי מוכין, כגון צמר גפן ותלישי צמר רך של בהמה וגרירת בגדים בלויים:",
+ "בזמן שהן לחין. אכולהו קאי אתבן וזגין ומוכין ועשבים. ולחין שאמרו לחין מחמת עצמן לא לחין מחמת משקין שנפלו עליהן לאחר שיבשו, ומוכין לחין מחמת עצמן משכחת לה, כגון בצמר הסמוך לאליה או בצמר שבין ירכות הבהמה:",
+ "נסורת. פסולת שמנסרין הנגרים מן העץ כשמגררים אותו במגירה:",
+ "נעורת. דק דק שמנערין מן הפשתן כשמנפצין אותו:",
+ "ר״י אוסר בדקה. בנעורת של פשתן דקה, אבל בנסורת מודה דשרי בין דקה בין גסה. ואין הלכה כרבי יהודה. ומה שאסרו להטמין מבעוד יום בדבר המוסיף הבל, גזירה שמא יטמין ברמץ ויבא לחתות בגחלים משתחשך. ואסרו להטמין בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל ואע״פ שאינו מבשל, גזרה שמא ימצא קדרתו שנצטננה וירתיחנה באור בשבת. ובין השמשות מותר להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל כדאמרינן בס״פ במה מדליקין. דליכא למגזר שמא ימצא קדרתו שנצטננה וירתיחנה, דסתם קדרות בין השמשות רותחות הן. ורמב״ם פירש בסתם קדרות בין השמשות רותחות הן, פירוש שאין הדעת סובלתו, מפני שבוש הנוסחאות וגרסאות מהופכות שנמצא בגמרא שלפניו בפרק במה מדליקין, שהוא היה גורס מפני מה אמרו אין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשיכה גזירה שמא יטמין ברמץ, ומפני מה אמרו אין טומנין בדבר המוסיף הבל מבע״י גזירה שמא ירתיח, ואין הגרסות כן, אלא מפני מה אמרו אין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשיכה גזירה שמא ירתיח, ואין טומנין בדבר המוסיף הבל מבעוד יום גזירה שמא יטמין ברמץ: \n\n"
+ ],
+ [
+ "שלחין. עורות. תרגום והפשיט, וישלח:",
+ "ומטלטלין אותן. בין שטמן בהן בין שלא טמן בהן, דחזו למזגא עלייהו, כלומר להשען עליהם:",
+ "ואין מטלטלין אותן. דמוקצות הן לטוות ולארוג, ואף על פי שטמן בהן לפי שעה לא הפקירן לגמרי כשלא יחדן להטמנה, אבל יחדן להטמנה מטלטלם:",
+ "כיצד יעשה. זה שטמן בהם כיצד יטול קדרתו, הואיל ואסור לטלטלן והרי היא טמונה כולה בהן:",
+ "נוטל. כסוי של קדרה שיש תורת כלי עליו, ואע״פ שהן עליו לא איכפת לן דלא נעשה בסיס להן שאין עשוי אלא לכסות את הקדרה:",
+ "רבי אלעזר אומר קופה מטה על צדה ונוטל. כשבא ליטלה מטה את הקופה על צדה, שמא יטול את הקדרה ויפלו הגיזין שמכאן ומכאן לתוך הגומא שיש בה הקדרה ואם יצטרך לחזור ולהטמינה לא יוכל לטלטל הגיזין לכאן ולכאן ולעשות גומא ולהחזירה לתוכה:",
+ "וחכ״א נוטל. את הקדרה ואם לא נפלו הגיזין שמכאן ומכאן ולא נתקלקלה הגומא מחזיר הקדרה למקומה, ולא אסרינן ליה ליטול את הקדרה לכתחלה גזירה שמא תתקלקל הגומא. ומודים חכמים שאם נתקלקלה הגומא שלא יחזיר. והלכה כחכמים:",
+ "לא יכסנו משתחשך. שאסור להטמין בשבת בין בדבר המוסיף הבל בין בדבר שאינו מוסיף הבל בדרך הטמנה:",
+ "ונותן. בשבת, תחת הכר שמשים מראשותיו ואע״פ שהוא מלא מוכין או נוצה, שאין דרך הטמנה בכך:",
+ "כסת. גדול מכר:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "במה בהמה יוצאה. לפי שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת, ומידי דמנטרא ביה הבהמה לא הוי כמשאוי ומידי דלא מנטרא ביה הוי כמשאוי:",
+ "אפסר. חבל שקושרים על פי הבהמה:",
+ "והנאקה. בגמרא מוקי לה בנאקה לבנה דוקא שצריכה נטירותא יתירתא:",
+ "בחטם. לוקחין כמין טבעת של ברזל ונוקבין חוטם הנאקה ומכניסין אותו בתוכו:",
+ "לובדקס. חמור הבא ממדינת לוד, והם קשים וחזקים וצריכין שמירה יותר משאר חמורים הנמצאים בישוב:",
+ "בפרומביא. רסן של ברזל:",
+ "בשיר. כמין אצעדה סביב צוארו וטבעת קבועה בו ומכניסין בטבעת חבל ומושכין הבהמה:",
+ "וכל בעלי השיר. כגון כלבים של ציידים וחיות קטנות:",
+ "יוצאים בשיר. כרוך על צוארן החבל הקבוע בשיר:",
+ "ונמשכין בשיר. ואם רצה מושך הבהמה בחבל שבשיר:",
+ "ומזין עליהן. במקומן כמות שהן בצואר הבהמה, אם נטמאו במת:",
+ "וטובלין במקומן. מכניסים הבהמה במים להטביל השיר. ואף על גב דקי״ל שכל הכלים המיוחדים לבהמה אין מקבלין טומאה, השיר וכיוצא בו מקבל טומאה וצריך טבילה, הואיל ונעשו לאדם שינהיג בו את הבהמה, ככלי העשוי לתשמיש אדם דמי: \n\n"
+ ],
+ [
+ "במרדעת. כמין אוכף קטן, ומניחים אותו על החמור כל היום כולו כדי שיתחמם:",
+ "בזמן שהיא קשורה לו. מערב שבת, דגלי דעתיה שהחמור צריך לו לחממו, כדאמרי אינשי חמרא אפילו בתקופת תמוז קריר ליה ולאו משאוי הוא. אבל לקשור מרדעת על החמור בשבת אסור, לפי שאי אפשר לקשרה לו אלא אם כן סומך עצמו בצדי הבהמה ונמצא משתמש בבעל חיים, ואם עבר וקשרו אסור לצאת בו:",
+ "לבובין. בעור שקושרים להם כנגד זכרות שלא יעלו על הנקבות:",
+ "שחוזות. שאוחזים אליה שלהן קשורה למעלה כדי שיעלו עליהן זכרים:",
+ "כבולות. שכובלים אליה שלהן וקושרים אותה ברגליהן כדי שלא יעלו עליהן זכרים:",
+ "כבונות. שקושרים בגד סביב הכבשים ביום שנולדים לשמור צמרן שלא יטנף:",
+ "צרורות. דדיהן צרורות, פעמים ליבש החלב שמהדקים אותן בחוזק, ופעמים קושרין להן כיס בדדיהן שלא יטפטף החלב לארץ ויפסד:",
+ "ר׳ יוסי אוסר בכולן. דמשאוי הוא:",
+ "חוץ מן הכבונות. שהוא שמירת צמרן שלא יטנף והוי להו תכשיט:",
+ "יוצאות צרורות ליבש. ר׳ יהודה סבירא ליה כתנא קמא דלאו משאוי הוא, מיהו, ליבש דמיהדק שפיר ליכא למיגזר דלמא נפיל ואתי לאתויי, אבל לחלב דלא מיהדק שפיר אסור, חיישינן דלמא נפיל ואתי לאתויי. והלכה כתנא קמא: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מטוטלת. חתיכה של מטלית קשורה בזנבו לסימן או לדבר אחר:",
+ "עקוד. שקושרים ידיהם עם הרגלים בכבלים שלא יברחו:",
+ "רגול. שכופפים ידו על זרועו וקושרין:",
+ "לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך. אחד, וכולן הולכין, שלא יראה כמוליכן לשוק למכרן:",
+ "אבל מכניס הוא חבלים לתוך ידו. והוא שלא יהיו ראשי החבלים תלויין ויוצאין מתחת ידו לארץ טפח או יותר, כדי שלא יראה כמו שנושא חבלים תלויין בידו:",
+ "ובלבד שלא יכרוך. לאו לענין שבת קא מיירי השתא אלא לענין כלאים, והכי קאמר המכניס חבלים בידו קצתם של פשתן וקצתם של צמר לא יכרוך זו בזו, דכי כריך להו הוו כלאים וידו מתחממת באחיזתן ואסור: "
+ ],
+ [
+ "בזוג. כמין פעמון שתולין בצואר הבהמה שתשמיע קול בהליכתה:",
+ "אף על פי שהוא פקוק. במוכין דהשתא אין הענבל שלו מקשקש להשמיע קול מפני שנראה כמוליכו למכור בשוק:",
+ "בסולם שבצוארו. כשיש לו מכה נותנים בצוארו עצים כמין שתי וערב כדי שלא יחזור ראשו לחכך חבורתו:",
+ "ולא ברצועה שברגלו. בהמה שמכה רגליה זו בזו בהליכתה עושין לה כמין טבעת של רצועה עבה וקושרים אותה במקום שרגליה מנקשות זו בזו:",
+ "בחוטין. שעושים להן לסימנא שלא יתחלפו בתרנגולות אחרים:",
+ "ולא ברצועות. שקושרין שתי רגליהן יחד ברצועה קצרה שלא ידלגו וישברו את הכלים:",
+ "בעגלה שתחת האליה. כמין עגלה קטנה קושרין תחת האליה של הכבשים שאלייתן גדולה כדי שלא תלקה באבנים ובסלעים:",
+ "חנונות. עץ אחד יש ששמו יחנון, מביאין קיסם ממנו ומניחין לה בחוטמה כדי שתתעטש ויפלו התולעים שבראשה. ולזכרים אין צריכין לעשות כן שמתוך שמנגחים זה בזה נופלים התולעים מאליהם:",
+ "בגימון. כמין עול של גמי נותנים על צואר העגל שיהא למוד לכוף ראשו כשיגדל:",
+ "בעור הקופר. שרץ שנימיו חדין כמחט, וקושרין עורו בדדי הפרה שלא יינקוה השרצים:",
+ "ולא ברצועה שבין קרניה. בין לנוי בין לשמור אסור, דכל נטירותא יתירתא משאוי הוא:",
+ "פרתו של רבי אלעזר בן עזריה. לא שלו היתה אלא של שכנתו, ועל שלא מיחה בה נקראת על שמו:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "במה אשה. שבראשה. אכולהו קאי אחוטי צמר ופשתן ורצועה שמקלעת בהן שער שבראשה, ומה טעם לא תצא בהם בשבת מפני שאמרו חכמים בחול לא תטבול בהם עד שתרפם, לפיכך בשבת לא תצא בהם דלמא מתרמיא לה טבילה של מצוה ושריא להו ואתיא לאתויינהו ארבע אמות ברשות הרבים:",
+ "עד שתרפם. שתתירם קצת שיהיו רפויין ויכנסו המים ביניהם שלא יהיו חוצצים בטבילה:",
+ "בטוטפת. ציץ שקושרין על המצח מאזן לאזן:",
+ "סנבוטין. תלויין בטוטפת ובאין על הצדעים עד הלחיים. עניות עושות אותן של מיני צבעונין, עשירות עושות אותן של כסף ושל זהב. ומתוך שחשובין הן חיישינן דלמא שלפא ומחוייא לחברתה:",
+ "בזמן שאינן תפורין. בשבכה שבראשה, אבל תפורים ליכא למיחש לאחויי, שאינה נוטלת השבכה מראשה ברשות הרבים שהרי היא מגלה שערה:",
+ "בכבול. חתיכה של בגד כמו מצנפת קטנה שקושרין אותה על המצח ונותנין הציץ עליה כדי שלא יזיק הציץ במצח, ופעמים שהאשה מתקשטת בו בלא ציץ:",
+ "לרשות הרבים. אבל לחצר שרי. וכל הנזכר למעלה אסורים אף בחצר, דגזור בהו שלא תתקשט בשבת כלל לא בחצר ולא ברשות הרבים, ובכבול התירו, שלא לאסור את כל תכשיטיה ותתגנה על בעלה. ורמב״ם פירש דלרשות הרבים קאי אכולהו תכשיטין האמורין במתניתין דכולהו לא אסירי אלא גזירה שמא תעבירם האשה ד׳ אמות ברשות הרבים:",
+ "עיר של זהב. עטרת זהב עשויה כמין עיר צורת ירושלים:",
+ "ולא בקטלא. תכשיט שנתון בצואר בדוחק והאשה חונקת עצמה בו כדי שתראה בעלת בשר, ובערבי מכנק״א:",
+ "ולא בנזמים. נזמי האף, אבל נזמי האזן יוצאין בהם:",
+ "חותם. צורה לחתום בה אגרות או כל דבר סתר, ואע״ג דתכשיט הוא לה אסור, דלמא שלפא ומחויא, אבל יש עליה חותם דלאו תכשיט הוא לה אמרינן לקמן דחייבת חטאת, ואע״פ שמוציאתו באצבעה דרך מלבוש, לפי שפעמים שהבעל מסיר אותו מאצבעו ונותן אותו לאשתו להצניעו והיא נותנתו באצבעה והולכת בו, ונמצא שדרך הוצאתו בכך. וכן טבעת שאין עליה חותם דלא הוי תכשיט לאיש, חייב חטאת אע״פ שמוציאו באצבעו דרך מלבוש, שפעמים שהאשה נותנתו לו שיוליכנו לאומן והוא מוציאו באצבעו:",
+ "ואם יצאת. האשה בכל הנך דאסרינן עד הכא במתניתין אינה חייבת חטאת, דכולהו תכשיטין נינהו ורבנן הוא דגזור בהו דלמא שלפא ומחויא: "
+ ],
+ [
+ "בסנדל המסומר. של עץ הוא ותוחבים בו מסמרות לחזקו, ואסרוהו בשבת וביום טוב משום מעשה שהיה, שפעם אחת היו נחבאים במערה מפני הגזירה ושמעו קול מעל גבי המערה כסבורין שעליהן הן באים דחקו זה את זה והרגו זה את זה במסמרים שבסנדליהן, ומפני שמעשה זה בשבת היה אסרוהו בשבת, וביום טוב שהוא יום של כנופיא כמו שבת:",
+ "ולא ביחיד. ולא בסנדל יחיד:",
+ "בזמן שאין ברגלו מכה. אית דאמרי טעמא שמא יחשדוהו שהסנדל השני טמון לו תחת כנפיו ומוציאו בשבת, ואית דאמרי דילמא מחייכי עליה ושליף ליה לזה שברגלו ומייתי ליה בידיה, ומיהו בזמן שיש ברגלו מכה שרי לצאת בסנדל יחידי ברגל שאין בו מכה, מפני שמכתו מוכחת עליו:",
+ "ולא בקמיע. שתולין לרפואה:",
+ "שאינו מן המומחה. מאדם מומחה שריפא ג׳ בני אדם, אבל קמיע הנלקח מאדם מומחה שריפא ג׳ בני אדם בשאר קמיעות, אע״ג דלאו אתמחי קמיעא שרי, דתכשיט הוא לחולה כאחד ממלבושיו:",
+ "וקסדא. כובע של ברזל:",
+ "מגיפין. כמין בתי שוקים של ברזל שלובשים במלחמה, ולפי שאין לובשין אותן אלא בשעת מלחמה אסור ללבשן בשבת: \n\n"
+ ],
+ [
+ "במחט נקובה. שתופרים בה, דלאו תכשיט הוא, וחייבת חטאת אע״פ שמוציאה אותה במלבושיה ולא בידה, שאומן שהוציא דרך אומנתו חייב חטאת:",
+ "בכוליאר. כלי שהאשה מעגלת בראשה כמין טבעת שמסבב הראש, והוא משאוי לפי שאין רוב הנשים יוצאות בו:",
+ "בכובלת. קשר של כסף או של זהב שקשור בתוכו בושם להעביר ריח רע שבאשה:",
+ "של פלייטון. מור, שקורין מוסק״ו:",
+ "וחכמים פוטרין. דסברי תכשיטין נינהו ולכתחלה לא רשאה דלמא שלפא ומחויא. והלכה כחכמים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "לא יצא. אם לא לצורך מלחמה:",
+ "תריס. מגן עשוי כתבנית משולש:",
+ "אלה. מגן עגול, ושניהם של עץ. ואני שמעתי אלה מצ״א בלע״ז, ובערבי דסו״ס:",
+ "וכתתו חרבותם לאתים. ואי תכשיטין נינהו לא יהיו בטלים לעתיד:",
+ "בירית. אצעדה על השוק להחזיק בתי שוקים שלא יפלו ויראו שוקיה, הלכך טהורה דלאו תכשיט לנוי הוא, וכלי תשמיש נמי לא הוי אלא כלי המשמש כלי, דומיא דטבעות הכלים שהן טהורים:",
+ "יוצאין בה. דדרך לבישה היא, וליכא למיחש דלמא שלפא ומחויא דלא מגליא שוקה:",
+ "כבלים טמאין. משפחה אחת היתה בירושלים שהיו פסיעותיהן גסות והיו בתוליהן נושרים, והטילו שלשלת בין בירית לבירית שבשוקיה ונעשה כבלים כדי שלא יהיו פסיעותיהן גסות ולא יהיו בתוליהן נושרים, הילכך שלשלת תשמיש דאדם הוא ולא תשמיש כלי לפיכך היא מקבלת טומאה:",
+ "ואין יוצאין בהם. דלמא שלפא לשלשלת שהיא של זהב ומחויא, דכי שקלא לשלשלת לא מגליא שוקה שהרי בירית במקומה עומדת: \n\n"
+ ],
+ [
+ "חוטי שער. שער תלוש שעשתה אותו כמין חוטין וקולעת בהן שערה, או אפילו קשרה אותן על פדחתה קשר מהודק, יוצאה בהן, דלא דמי לחוטי צמר וחוטי פשתן דלעיל, לפי שהמים נכנסים בהם, ואי מתרמיא לה טבילה אינה צריכה שתתירם ולא אתיא לאתויינהו:",
+ "בין משלה בין משל חברתה בין משל בהמה. צריכי, דאי תנא משלה משום דלא מאיס לה אבל חברתה דמאיס לה אימא ניחוש דלמא שלפא להו ואתיא לאתויינהו, ואי תנא של חברתה משום דבת מינה היא לא מינכר ולא מחייכי עלה ומשום הכי ליכא למיחש דלמא שלפא ואתיא לאתוייה, אבל דבהמה דלאו בת מינה היא ומינכר אימא ניחוש דלמא שלפא לה ואתיא לאתוייה, צריכא:",
+ "בזמן שהן תפורין. לשבכה שבראשה, דתו לא שלפא להו לאחויי:",
+ "לחצר. אכבול ואפאה נכרית קאי, דאסרוה לעיל למיפק ביה לרשות הרבים, והשתא אשמעינן דלחצר מותר:",
+ "פאה נכרית. אשה שאין לה רוב שער, לוקחת שער נשים אחרות ומשימה בראשה ונראה כאילו הוא שערה:",
+ "במוך שבאזניה. שנותנת לבלוע ליחה של צואת האזן:",
+ "שבסנדלה. שלא יזיק הסנדל לכף רגלה:",
+ "לנדתה. באותו מקום שיבלע בו הדם ולא יטנף בגדיה, ואע״פ שאינו קשור, דאי נפל לא אתיא לאתויי מפני מאיסותו. אבל מוך שבאזנה ושבסנדלה לא תצא בו אא״כ קשור ומהודק:",
+ "בפלפל. שנותנת בפיה מפני ריח הפה:",
+ "ובגרגיר מלח. שנותנת לרפואת חולי השינים:",
+ "שן תותבת. נושבת בלחיים במקום השן שנפל לה:",
+ "ושן של זהב. שן שנשתנה מראיתו מחמת עפוש, מכסה אותו בזהב:",
+ "רבי מתיר. לצאת בה דלא שלפה ומחויא, שלא לגלות מומה:",
+ "וחכמים אוסרים. כיון שהוא משונה משאר שיניה, דלמא מחייכי עלה ושלפא לה ואתיא לאתוייה. והלכה כחכמים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "בסלע. מטבע שיש עליו צורה:",
+ "שעל הצינית. מכה שתחת פרסות הרגל, וקושרים בה מטבע שיש עליו צורה לרפואה:",
+ "הבנות יוצאות בחוטין. הקטנות מנקבות את אזניהן ואין עושין להן נזמין עד שיגדלו, ונותנין חוטין או קסמים באזניהן שלא יסתמו אזניהן:",
+ "ואפילו בקסמים. רבותא קאמר, אע״ג דלאו תכשיט של נוי הוא, אורחייהו בהכי ולאו משאוי הוא:",
+ "ערביות. בנות ישראל שבערביא:",
+ "יוצאות רעולות. מעוטפות בראשן ופניהן מכוסות חוץ מן העינים, כדרך הערביות:",
+ "מדיות. בנות ישראל שבמדי:",
+ "פרופות. שמתעטפות בטלית ותולות רצועה בשפתה אחת כנגד צוארה ובשפתה השנית כורכת אבן או אגוז וקושרת הרצועה בכרך ואין הטלית נופלת מעליה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "פורפת. מחברת. תרגום קרסים, פורפין:",
+ "ובלבד שלא תפרוף לכתחלה. אמטבע לחודיה קאי, שלא תפרוף לכתחלה על המטבע מפני שאסור לטלטלו: \n\n"
+ ],
+ [
+ "הקטע. שנקטעה רגלו:",
+ "יוצא בקב שלו. עושים לו כמין דפוס רגל וחוקק בו מעט לשום ראש שוקו בתוכו, ואינו נסמך עליו. ומותר לצאת בו דמנעל דידיה הוי, ור״י אוסר דלאו תכשיט הוא. והלכה כר״י:",
+ "ואם יש לו בית קבול כתיתין. שנחקק בו כדי קבול של כתיתין דקין ומוכין להניח ראש שוקו עליהן, מקבל טומאת מגע. אבל אם אין לו אלא בית קבול שוקו בלבד בלא כתיתין, לאו בית קבול הוא לטומאה והוה ליה כפשוטי כלי עץ. דדומיא דשק בעינן דקבול שלו עשוי לטלטל על ידו מה שנותנין בו, אבל שוקו אינו מטלטל ע״ג הכלי:",
+ "סמוכות שלו. יש קטע שתי רגליו והולך על שוקיו ועל ארכובותיו ועושה סמוכות של עור בשוקיו:",
+ "טמאים מדרס. אם זב הוא, דהא לסמיכות גופו עבידי ומדרס הן ונעשו אב הטומאה:",
+ "ויוצאין בהם בשבת. דתכשיט דידיה הן:",
+ "ונכנסין בהן לעזרה. ואע״ג דתנן לא יכנס להר הבית במנעלו, הני לאו מנעל נינהו דלאו בראש רגליו הן:",
+ "כסא. יש קטע שיבשו ונכווצו גידי שוקיו ואף על ארכובותיו אינו יכול לילך ועושה כמין כסא נמוך ויושב עליו וכשהוא מהלך נסמך על ידיו בספסלים קטנים ועוקר גופו מן הארץ ונדחף לפניו וחוזר ונח על אחוריו והכסא קשור לאחוריו:",
+ "סמוכות. של אותו קיטע, עושה לו סמוכות של עור או של עץ לראשי שוקיו או רגליו התלויין, וכשהוא נשען על ידיו והוא עוקר עצמו נשען גם על רגליו קצת:",
+ "ואין יוצאין בהם בשבת. דאיידי דתלו ולא מארגי, זמנין דמשתלפי ואתי לאתויינהו. ואית דאמרי מפני שאין צריכין לו כל כך והוו משאוי:",
+ "ואין נכנסין בהן לעזרה. דמנעל נינהו:",
+ "אנקטמין. כמין פרצוף אדם משונה שמשימין על הפנים להבעית בו התינוקות. פירוש אחר, חמור שהלצנים עושין ונושאין אותו על כתפיהן:",
+ "טהורים. מלקבל טומאה, דלא כלי תשמיש ולא תכשיט הוא: \n\n"
+ ],
+ [
+ "בקשרים. בן שיש לו געגועים על אביו נוטל האב רצועה של מנעל ימין וקושרה לו לבן בשמאלו וכל זמן שאותו קשר עליו סרים הגעגועים מעליו, בסגולה. ולהכי תני הבנים, שאין לבנות געגועים על אביהן כמו הבנים:",
+ "בזוגין. כמין פעמונים קטנים. תרגום פעמון זהב, זגא דדהבא: "
+ ],
+ [
+ "החרגול. מין חגב, כדכתיב (ויקרא י״א:כ״ב) את החרגול למינהו, ותולין אותו באזן ומרפאים בו כאב האזן:",
+ "ובשן של שועל. דעבדי לשינתא. למאן דניים להקיצו, תולין עליו שן של שועל חי. ולמאן דלא ניים כדי שיישן, תולין עליו שן של שועל מת:",
+ "ובמסמר הצלוב. מסמר שבעץ התלוי, אם יניחוהו על נפח שבמכה יסיר הנפח. ורמב״ם פירש שמשימין אותו בצואר מי שיש לו קדחת שלישית וירפאנו:",
+ "ורבי מאיר אומר אף בחול אסור. ואין הלכה כר״מ, דקי״ל כל דבר שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי, ולא קרינן בהו ובחוקותיהם לא תלכו:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כלל גדול. השוכח עיקר שבת. כסבור אין שבת בתורה, ואע״ג דמעיקרא שמע ועכשיו שכחו:",
+ "אינו חייב אלא חטאת אחת. על כל השבתות שחלל דכולה שגגה חדא היא דכתיב (שמות ל״א:י״ג) את שבתותי תשמורו ומשמע שמירה אחת לשבתות הרבה:",
+ "היודע עיקר שבת. שיש שבת בתורה ונאסרו בו מלאכות, ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה ע״י שגגת שבת, שאינו יודע ששבת היום, חייב על כל שבת ושבת חטאת אחת, ועל זה נאמר (שם) ושמרו בני ישראל את השבת, דמשמע שמירה לכל שבת ושבת, כלומר שחייב חטאת על כל שבת ושבת, ואע״פ שלא נודע לו בינתיים והעלם אחד הוא, אמרינן ימים שבינתיים הויין ידיעה, שא״א שלא שמע בינתיים שאותו היום שבת היה, אלא שלא נזכר במלאכות שעשה בו, הילכך כל שבת ושבת שגגה אחת היא:",
+ "היודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה. שלא ידע שמלאכות הללו אסורות ועשאן כמה פעמים בכמה שבתות, חייב על כל אב מלאכה חטאת אחת, ואע״פ שחזר וכפלן בכמה שבתות, כל אב מהן חדא שגגה היא, דהא לא נודע לו בינתיים, והכא ליכא למימר ימים שבינתיים הויין ידיעה לחלק, דמשום ימים שבינתיים אין לו לדעת איזו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת, אא״כ ישב ועסק לפני חכמים בהלכות שבת. וה״ה שחייב על ב׳ תולדות של ב׳ אבות חלוקות על כל אחת חטאת אחת, אבל אי עביד אב ותולדה דידיה, או ב׳ תולדות של אב אחד, לא מחייב אלא חדא, כדקתני סיפא העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת אינו חייב אלא אחת, כגון ב׳ תולדות של אב א׳, משום דהוי כעושה וחוזר ועושה בהעלם אחת ואין חלוק חטאות בהעלם אחת, אלא בגופי עבירה שאינן דומים, או בחלוק שבתות לענין שגגת שבת: \n\n"
+ ],
+ [
+ "הזורע החורש. הא דלא תנא החורש ברישא והדר הזורע כדרך כל הארץ, לאשמועינן שאם היה קרקע קשה וחרשו וזרעו ואחר כך חזר וחרשו מחייב אחרישה שנייה משום חורש:",
+ "הקוצר. בזרעים, והמלקט באילנות, חייב משום קוצר:",
+ "המעמר. אוסף זרעים תלושים וצוברם אל מקום אחד:",
+ "הזורה. ברחת לרוח:",
+ "הבורר. פסולת, בידיו או בכברה:",
+ "והמרקד. בנפה, ואע״ג דהני כולהו חדא נינהו דלהפריש פסולת מתוך אוכל נעשו שלשתן, משום דשלשתן הוו במשכן אף על גב דדמו להדדי חשיב להו כל חדא באנפי נפשה. א״נ לפי שאינן בבת אחת אלא זה אחר זה:",
+ "האופה. לא הויא במשכן, דאין אפייה אלא בפת ופת לא שייכא במלאכת המשכן, אלא תנא סדורא דפת נקט, ומיהו מבשל שהוא מעין מלאכת אופה הוה במשכן, בסממנין של צבע תכלת וארגמן ותולעת שני. והמגיס בקדרה, והנותן כסוי ע״ג קדרה העומדת על האש, חייב משום מבשל, וכל הנך קמאי דחשיב במתניתין הזורע הקוצר הדש וכו׳, כולהו הוו בסממנין בצבע של מלאכת המשכן:",
+ "הגוזז צמר. וכל שאר מלאכותיה שייכי בצמר תכלת של מלאכת המשכן:",
+ "המלבנו. מכבסו בנהר:",
+ "המנפצו. חובטו בשבט א״נ סורקו במסרק:",
+ "המיסך. אורדי״ר בלע״ז:",
+ "בתי נירין. שנותן שני חוטין בתוך הבית ניר:",
+ "הפוצע. מסיר חוטי הערב מעל השתי או השתי מעל הערב, לצורך אריגה:",
+ "והקושר והמתיר. שכן צדי חלזון שממנו עושין התכלת קושרין ומתירין, שפעמים צריך ליטול חוטין מרשת זו להוסיף על זו, ומתיר מכאן וקושר כאן:",
+ "והתופר וקורע. נמי הוי ביריעות, שכן יריעה שאכלה עש ונקבה בו נקב קטן ועגול צריך לקרוע למטה ולמעלה את הנקב שלא תהא התפירה עשויה קמטין קמטין:",
+ "והתופר שתי תפירות. והוא שקשרן, דאי לא קשרן לא קיימי. ומחייב תרתי משום קושר ומשום תופר:",
+ "הצד צבי. וכל מלאכת עורו נוהגת בתחשים בעורותיהן:",
+ "המולחו והמעבדו. בגמרא מקשה דהיינו מולח היינו מעבד, אלא אפיק חד מינייהו ועייל שרטוט במקומו, שמשרטט מאבות מלאכות הוא:",
+ "הממחקו. מגרד שערו:",
+ "מחתכו. מקציעו ומחתכו לרצועות וסנדלים:",
+ "וכותב ומוחק. הוו במשכן, שכן רושמים בקרשים לידע איזה בן זוגו וכותב אות בזה ואות בזה, ופעמים שטעה ומוחק:",
+ "מכבה ומבעיר. באש שתחת דוד הסממנין:",
+ "מכה בפטיש. הוא גמר מלאכה, שכן אומן מכה בסדן בגמר מלאכה, ואין מכה בפטיש חייב אלא בגמר מלאכה. ומנינא דרישא דמנה אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, אף על גב דהדר חשיב להו חדא חדא, אתא לאשמעינן דאפילו עביד אינש כל מלאכות שבעולם בשבת אחת, בהעלם אחת, אי אפשר שיתחייב יותר מארבעים חטאות, דכולהו שאר מלאכות תולדות להנך אבות, ואשתכח דעביד אב ותולדה דיליה ולא מחייב אלא חדא: \n\n"
+ ],
+ [
+ "כל הכשר להצניע. שהוא דבר העשוי לצורך האדם:",
+ "ומצניעין כמוהו. שיש בו שעור הראוי להצניעו:",
+ "אין חייב אלא המצניעו. אם נעשה חביב על אדם אחד והצניעו, חייב על הוצאתו אם הוציאו, אבל אדם אחר אינו חייב עליו, דלגביה לאו מלאכה היא: \n\n"
+ ],
+ [
+ "עצה. תבן של מיני קטניות:",
+ "כמלוא פי גמל. שיעורו גדול ממלוא פי פרה, וכמלוא פי פרה לא מחייב בעצה, דהא לא חזיא לפרה:",
+ "עמיר. קשין של שבלין:",
+ "פי טלה. נפיש מפי גדי, הלכך עמיר דלא חזי לגדי לא מחייב כמלא פי גדי עד דאיכא מלא פי טלה, אבל עשבים הואיל וחזי לגדי ולטלה מחייב אפי׳ כמלוא פי גדי:",
+ "לחין. הראויין לאדם:",
+ "כגרוגרת. דזה שיעור לכל מאכל אדם בשבת, אבל כמלא פי גדי לא, דלחים לא חזו לגדי:",
+ "ומצטרפי. כל אוכלי אדם זה עם זה:",
+ "חוץ מקליפיהן. שאינן אוכל ואין משלימין השיעור:",
+ "ועוקציהן. זנב הפרי דהוא עץ בעלמא:",
+ "וסובן. קליפת החטים הנושרת מחמת הכתישה:",
+ "ומורסנן. הנשאר בנפה. ורמב״ם פירש איפכא דמורסן הוא עבה וגרוע מסובין:",
+ "חוץ מקליפי עדשים. [שמצטרפין]:",
+ "שהן מתבשלות עמהן. לאפוקי הקליפות החיצונות שהן נושרות כשעושה מהם גורן. וקליפי הפולין בזמן שהן לחים ומתבשלין עם קליפתן, לרבי יהודה מצטרפין עם האוכלין לשיעור גרוגרת, אבל יבשים לא שאינן נאכלין בקליפתן לפי שהן נראין כזבובין בקערה. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "המוציא [יין] כדי מזיגת הכוס. של ברכת המזון, שהוא רובע רביעית יין חי, כדי שימזגנו לחשבון על חד של יין תלתא ממים ויעמוד על רביעית הלוג שהוא שיעור כוס של ברכה:",
+ "כדי גמיעה. מה שאדם בולע בבת אחת, וחלב בהמה טמאה דלא חזי לשתיה שיעורו כדי לכחול עין אחת:",
+ "על הכתית. מכה שעל גבי הסוסים והחמורים מחמת המשאוי. ומצאתי כתוב ששחין היוצא בעור הבשר, כשמגיע להתבשל הוא עושה ראש למעלה וקרוי פי כתית. ואע״פ שהדבש עיקרו לאכילה, כיון שרפואתו מצויה, והוא משהו, אזלינן בתר שיעורא זוטרא לחומרא:",
+ "אבר קטן. של תינוק בן יומו והוא אצבע קטנה שברגל:",
+ "לשוף. לשפשף ולמחות בהן:",
+ "קילור. שנותנין על העין:",
+ "ושאר כל המשקין. שאין עושין מהם רפואה:",
+ "שופכין. מים סרוחין, וחזו לגבל בהן את הטיט:",
+ "כולן ברביעית. אף היין והחלב והדבש, דלא נאמרו שעורין במשנה אלא למצניעיהן, אבל שאר כל אדם אין חייבין אלא ברביעית. וסבירא ליה לר׳ שמעון דמצניע עצמו בעי שיעורא זוטא, ובבציר מהאי שיעורא לא מחייב דלית ליה לר׳ שמעון כל שאין כשר להצניע ואין מצניעין כמוהו שיתחייב עליו מצניעו בכל שהוא, ואין הלכה כר״ש: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אזן לקופה. לאוחזה בה:",
+ "תלאי. לתלותו בו, ובציר משיעור אזן לקופה:",
+ "מדת מנעל. להראות לאומן כמדה זו אני צריך, ושעוריה בציר מתלאי:",
+ "נייר. מעשבים עושין אותו:",
+ "קשר של מוכסין. פעמים שאדם נותן מכס בראש הנהר מזה והוא מוסר לו חותם להראות למוכס שבעבר האחר מן הנהר להראותו שכבר פרע המכס, ודרכו לכתוב שתי אותיות גדולות לסימן, והן גדולות משתי אותיות שלנו:",
+ "נייר מחוק. שוב אינו ראוי לכתוב, לפיכך צריך שיעור גדול לכרוך על פי צלוחית: \n\n"
+ ],
+ [
+ "לעשות בו קמיע. לכסות בו את הקמיע:",
+ "קלף כדי לכתוב [עליו] פרשה קטנה. דאיידי דדמיו יקרין לא עבד מיניה קשר מוכסין אלא תפילין ומזוזות, ולא מחייב בשעורא זוטא:",
+ "דיו כדי לכתוב שתי אותיות. לרשום על שתי חוליות של כלי או על שני קרשים לזווגן:",
+ "כדי לכחול עין אחת. שכן צנועות ההולכות מעוטפות אין מגלות אלא עין אחת וכוחלות אותה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "השבשבת. הציידין מושיבין נסר קטן בראש הקנה ונותנים עליו דבק והעוף יושב עליו ונדבק בו וצריך לתת עליו דבק הרבה כדי שיהא העוף נדבק בו:",
+ "[כדי] לעשות בו נקב. קטן. כלי שמשימין בו כסף חי וסותם פיו בזפת או בגפרית ועושה בסתימה נקב קטן להוציא ממנו הכסף חי:",
+ "חרסית. לבינה כתושה:",
+ "לעשות פי כור. שהמפוח נכנס בו:",
+ "פטפוט. רגל למקום מושב הכור, שמושיבין אותו על כן ובסיס העשוי לכך:",
+ "סובין כדי ליתן על פי הכור של צורפי זהב. במקום שאין פחמין צורפין הזהב באש של סובין. פירוש אחר שרגילים לתת סובין על פי הכור כשמתיכים הזהב:",
+ "לסוד קטנה שבבנות. בנות שהגיעו לפירקן ולא בא להן האורח, בנות עניים טופלות אותן בסיד והאורח ממהר לבא ומשיר נמי את השער, ובנות עשירים טופלות בסולת, ובנות מלכים בשמן זית שלא הביא שליש:",
+ "כלכול. הצדעין, וסדין אותן בסיד להשכיב את השער:",
+ "אנדיפי. למטה מן הצדעין מעט, שקורין בת צדעה. ואין הלכה לא כרבי יהודה ולא כרבי נחמיה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אדמה. טיט אדום:",
+ "מרצופין. שקין גדולות שנושאין בהם פרקמטיא בספינות, וחותמין אותם כדרך שחותמים האגרות. ושיעוריה דרבנן זוטר מדר״ע. והלכה כחכמים:",
+ "כדי לזבל כרישא. כרתי. ושעוריה זוטר מקלח של כרוב. והלכה כחכמים:",
+ "מלא כף סיד. כף של סיידין:",
+ "כדי לעשות קולמוס. המגיע לקשרין של אמצע אצבעותיו:",
+ "עבה. שאינו ראוי לכתיבה:",
+ "מרוסס. מרוצץ ושבור:",
+ "ביצה קלה. ביצת תרנגולת. ואמאי קרי לה ביצה קלה שקלה להתבשל יותר משאר ביצים. והשיעור הוא כדי לבשל כגרוגרת ממנה:",
+ "טרופה. מעורבת בשמן:",
+ "ונתונה באלפס. שהוחם כבר שהיא ממהרת להתבשל: \n\n"
+ ],
+ [
+ "תרווד. כף:",
+ "חף. שן משיני המפתח שפותחים בה הדלתות. ואין הלכה כרבי יהודה:",
+ "כרכר. של אורגין, ומעבירו על השתי כשהוא מתוח לפניו ושובט בו החוטין:",
+ "כדי לזרוק בבהמה. דלא טרח אינש למשקל צרור משום עוף להבריחו, דבקלא בעלמא סגי ליה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "בין פצים לחבירו. כשמסדרין פצימין ועמודין וקורות ועושין שורות של קורות על הארץ ויש חלל בין זו לזו סומכו תחתיו שלא יתעקם:",
+ "זכר לדבר. דחשיב חרס בחתיית האור:",
+ "לחשוף. לדלות:",
+ "מגבא. גומא קטנה שהמים נקבצים בה, אלמא חשיב חרס נמי בקבלת המים והלכה כרבי יוסי:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אמר ר״ע מנין לעבודת כוכבים שמטמאה במשא. איידי דאיירי לעיל באסמכתא גבי חרס, נקט נמי להני קראי דאסמכתא. וקרא דתזרם כמו דוה הוא סמוך לקרא דלא ימצא במכתתו חרס דאייתי לעיל. אי נמי משום דבעי למיתנא מנין שמרחיצין את המילה וכו׳ תנא להנך מנין דדמו לה:",
+ "מטמאה במשא. הנושא אותה יכבס בגדיו ואפילו לא נגע בה, כגון שהיתה בקופה וכיוצא בה. ואפליגו רבנן עליה דרבי עקיבא ואמרי אינו מטמא אלא במגע כשרץ. והלכה כחכמים:",
+ "תזרם כמו (אשה) דוה. כלומר יהי בעיניך כזרים, כמו דוה, כאשה נדה, כדכתיב (ויקרא ט״ו:ל״ג) והדוה בנדתה, ובעבודת כוכבים משתעי קרא: \n\n"
+ ],
+ [
+ "שהיא טהורה. שאינה מקבלת טומאה:",
+ "בלב ים. ופשיטא דאניה בלב ים היא, אלא לאשמועינן דספינה הרי היא כים, מה ים טהור אף ספינה טהורה, ואפילו היא של חרס ואפילו טענוה ביבשה והורידוה לים:",
+ "שזורעים בה חמשה זרעונים. ויש בה כדי להפריש ביניהן הפרש הראוי ולא הוי ערבוב:",
+ "ארבעה בארבע רוחות הערוגה. ממלא את כל הרוח עד סמוך לקרן ובאמצע אינו זורע אלא גרעין אחד כדי שיהיה הגרעין שבאמצע רחוק ג׳ טפחים מן הזרוע שבכל רוח, דשיעור יניקת כל זרע טפח ומחצה, ואף על פי שאצל הקרנות שברוחות הזרעים קרובים זה לזה ואין ביניהם הרחקה ג׳ טפחים ויונקין זה מזה, אין כאן בית מיחוש דאכלאים בלבד קפיד קרא דלא ליהוי ערבוב, וליניקה לא חיישינן, כדתנן היה גדר בינתים זה סומך לגדר מכאן וזה סומך לגדר מכאן, ואף על גב דינקי מתתאי, וכאן יש היכר גדול שרוח זו זרועה צפון ודרום, ורוח זו זרועה מזרח ומערב, אבל בין זרע האמצעי לזרעוני הרוחות אין היכר, ואי מקרבי הוי עירבוב, הילכך צריך הרחק כדי יניקה:",
+ "שנאמר כי כארץ תוציא צמחה. תוציא חד, צמחה חד, זרועיה תרי, תצמיח חד, הרי חמשה. וששה טפחים ליכא למילף מקרא, אלא קים להו לרבנן דה׳ זרעונים בששה טפחים לא ינקי הרוחות מן האמצעי, ולא האמצעי מן הרוחות, דשעור יניקת כל זרע טפח ומחצה, הילכך כי רמיז לקרא חמשה זרעונים בערוגה בת ששה טפחים קאמר. ובמסכת כלאים פירשתי הלכות ערוגה ופרטותיה ודקדוקיה וכאן קצרתי: \n\n"
+ ],
+ [
+ "שהיא טמאה. דיום השלישי אכתי לא מסרחא שכבת זרע וראויה לקלוט ולהיות ולד נוצר ממנה, וקרינן בה שכבת זרע הראוי להזריע:",
+ "לשלשת ימים. דהקפיד הכתוב על טמאי קרי במתן תורה, לכך הפרישן שלשה ימים ולא חש אם יפליטו אח״כ ביום רביעי להפרשה, דמסריח ואינו ראוי להזריע. ופסק ההלכה שהפולטת ביום השלישי טהורה, ומתניתין משבשתא היא, ותני מנין לפולטת ש״ז ביום השלישי שהיא טהורה שנאמר היו נכונים לשלשת ימים, ולשלשת ימים דאמר קרא היינו ליום השלישי, דביום שלישי להפרשה נתנה תורה. אי נמי לא משבשתא היא אלא [רבנן דר׳] אליעזר בן עזריה היא, דסבירא [להו] הפולטת ביום השלישי טמאה, ולית הלכתא [כותייהו]:",
+ "מנין שמרחיצין וכו׳ אפילו בחמין שהוחמו בשבת, דאף ביום ג׳ מסוכן הוא, וכ״ש ראשון ושני. והמים חמין מחזיקין לגוף התינוק ומבריאין אותו:",
+ "לשון של זהורית. כמין לשון של צמר אדום, היו קושרין חציו בראש השעיר המשתלח לעזאזל וחציו בצוק, וכשהיה דוחה השעיר למטה היה הלשון ההוא מלבין ויודעין שנתכפרו עונותיהם: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מנין לסיכה שהיא כשתיה. לא כשתיה ממש לחיובי עלה כרת, אלא שהיא אסורה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "ביצה קלה. ביצת תרנגולת שהיא קלה לבשל יותר מכל שאר ביצים, ולא כדי לבשל כולה אלא כגרוגרת ממנה, טרופה ונתונה באלפס:",
+ "ומצטרפין. כל מיני תבלין זה עם זה:",
+ "אסטים. ני״ל בלשון ערבי, וצבעו דומה לתכלת:",
+ "ופואה. שרשי עשב שצובעין בהם אדום, ובערבי אלפו״ה:",
+ "בסבכה. בראש הסבכה שעשויה כקליעה נותנים מעט בגד:",
+ "נתר. מין אדמה הוא, ומזהיר, וקוראים לו אלו״ם בלע״ז:",
+ "בורית. מין צמח שמנקה ומטהר:",
+ "קמוניא. עשב שמנקים בעפרו את הידים להעביר את הזוהמא, ובלשון תלמוד קרוי שלוף דוץ, ובערבי קורין לו אלקל״י:",
+ "ואשלג. לא אתפרש לי מה הוא:",
+ "על הכתם. הנמצא בבגד ואין ידוע אם דם נדה הוא אם לאו, מעבירין עליו שבעה דברים לבדוק אותו בהם. ומכללם ארבעה סמנין הללו. ואין הלכה כר״י: "
+ ],
+ [
+ "פלפלת כל שהוא. דחזיא לריח הפה, ואין זה פלפל המצוי בינינו:",
+ "עטרן כל שהוא. שמרפאים בו מי שיש לו כאב חצי הראש:",
+ "מיני בשמים כל שהן. לריח טוב:",
+ "מיני מתכות כל שהן. שראוי לעשות מהן דרבן קטן:",
+ "מקק. רקב הנופל מספרים או ממטפחות שבלו, לשון המק בשרו (זכריה י״ד):",
+ "שמצניעים אותו לגונזו. שכל דבר קדש טעון גניזה:",
+ "מאומה. אלמא אחשביה קרא לאסוריה. ותקון גדול הוא עושה כשמוציא ע״ז מביתו. ואין הלכה כר״י: \n\n"
+ ],
+ [
+ "הרוכלין. מוכרי בשמים לקשוטי נשים, ויש להם קופות קטנות לצרורות הבשמים:",
+ "אינו חייב אלא חטאת אחת. דכולן חדא הוצאה היא:",
+ "פחות מכגרוגרת. אע״ג דכל האוכלין שיעורן כגרוגרת, הני כיון דלזריעה קיימי אפילו בפחות מכגרוגרת נמי מחייב. ואין הלכה כר״י בן בתירא שאומר חמשה:",
+ "זרע קשואין. חשוב משאר זרעוני גינה, וכן זרע דלועין, וזרע פול המצרי, והוא שקורין לו פאסל״י בלע״ז:",
+ "חגב חי כל שהוא. שמצניעין אותו לקטן לשחק בו:",
+ "מת כגרוגרת. כדין שאר אוכלין:",
+ "צפורת כרמים. עוף שמצוי בין הדקלין הבחורים:",
+ "בין חיה בין מתה כל שהוא. שעושים ממנו רפואה לפקח ולהחכים:",
+ "חגב חי טמא כל שהוא. ות״ק סבר טמא אין מצניעין אותו לתינוק, דלמא מיית ואכיל ליה. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "המצניע. קודם השבת:",
+ "לזרע ולדוגמא. להראות שיש לו סממנים ויקנו ממנו:",
+ "ולרפואה. ושכח בשבת למה הצניע, והוציאו סתם, חייב עליו בכל שהוא, שעל דעת הראשונה הוציאו והא אחשביה:",
+ "אלא כשיעורו. כל אחד שעור המפורש בו:",
+ "חזר והכניסו. זה שהצניע פחות מכשיעור והוציאו, אם נמלך בו שלא לזרעו וחזר והכניסו:",
+ "אינו חייב. בהכנסה זו אא״כ יש בו שיעור שלם, דכיון דנמלך שלא לזרעו בטלה מחשבתו והרי הוא ככל אדם: \n\n"
+ ],
+ [
+ "על האסקופה. שהיא כרמלית, כגון שגבוהה מג׳ ועד תשעה ורחבה ד׳:",
+ "שלא עשה מלאכתו בבת אחת. לא עשה עקירה מרשות היחיד והנחה ברשות הרבים שהם מקום חיוב, דבהכי הויא מלאכה גמורה. אלא עקר ממקום חיוב והניח בכרמלית שהוא פטור באותה הנחה, והדר עקר לה מכרמלית שאינו מקום חיוב והניח ברשות הרבים, ונמצא שלא נעשית עקירה ממקום חיוב והנחה במקום חיוב בפעם אחת:",
+ "אסקופה החיצונה. אצטבא שלפני פתח הבית לצד רשות הרבים:",
+ "עד שיוציא. כלומר אא״כ הוציא בראשונה כל הקופה. ולא שנו אלא בקופה מלאה קשואין ודלועין שהן ארוכין ועדיין יש מהם לפנים, אבל מלאה חרדל שהרי יש הרבה ממנו כולו מבחוץ, נעשה כמי שהוציא את כל הקופה וחייב: \n\n"
+ ],
+ [
+ "שכן משא בני קהת. בכתף ישאו, וימין ושמאל וחיק אורחא דארעא:",
+ "מרפקו. הפרק האמצעי שבזרוע, ובערבי כך שמו מרפ״ק:",
+ "באפונדתו. אזור חלול:",
+ "פיה למטה. אין דרך הוצאה בכך. אבל פיה למעלה דרך הוצאה בכך. פירוש אחר, אפונדתו בגד שלובש סמוך לבשרו לקבל הזיעה, ורגילין לעשות בו כעין כיסין, וכשמהפכים אותו מלמטה למעלה נמצא פי הכיס למטה:",
+ "שפת חלוקו. השפה התחתונה של חלוק: \n\n"
+ ],
+ [
+ "לפניו ובא לו לאחריו פטור. דנתכוין לשמירה מעולה ועלתה בידו שמירה פחותה:",
+ "לאחריו ובא לו לפניו חייב. דנתכוון לשמירה פחותה, ועלתה בידו שמירה מעולה:",
+ "סינר. כעין מכנסים קטנים חוגרות אותן לצניעות. ואם תלתה בהן שום דבר להוציא ובא לה לצד אחר חייבת:",
+ "שכן ראוי להיות חוזר. דרכו להיות חוזר וסובב סביבותיה, ומתחלה ידעה שסופו להתהפך:",
+ "רבי יהודה אומר אף מקבלי פתקין. של מלך. הרצים הנושאים אגרות נותנים אותם בעצים חלולים כדמות קנים ותולים בצוארם, ודרך אותו קנה להיות חוזר וסובב מלפניו ומאחריו סביב לצוארו [ו] יודע היה שסופו להתהפך. ואין הלכה כר׳ יהודה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "הוציאוהו שנים פטורים. כדילפינן (ויקרא ד׳:י״ג) בעשותה אחת מכל מצות ה׳, העושה את כולה ולא העושה מקצתה:",
+ "ור״ש פוטר. דסבר אפילו כשאין יחיד יכול לעשותה אם עשאוה שנים פטורים. ואין הלכה כר״ש:",
+ "את החי במטה. על החי לא מחייב בהוצאתו אם אינו כפות, לפי שהוא נושא את עצמו. וה״מ אדם אבל בהמה חיה ועוף לא, דכמאן דכפותין דמו:",
+ "וכן כזית מן המת. חייב אם הוציאו, דהואיל ומטמא, הוצאה חשובה היא להציל עצמו מן הטומאה. וכן כזית מן הנבלה וכעדשה מן השרץ, דהכי הוי שיעורן לטומאה:",
+ "ורבי שמעון פוטר. אפילו במת שלם, דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה, דכל שאינו אלא לסלקו מעליו הויא מלאכה שאינה צריכה לגופה ולאו מלאכת מחשבת היא. ואין הלכה כרבי שמעון: \n\n"
+ ],
+ [
+ "וכן שערו. התולש שער ראשו בידו:",
+ "וכן הגודלת. שער ראשה וקולעת אותו, תרגום עבות (שמות כ״ח) גדילו:",
+ "הכוחלת. נותנת כחול בעיניה:",
+ "הפוקסת. מחלקת שער שבאמצע הראש מכאן ומכאן אצל הצדעים:",
+ "רבי אליעזר מחייב חטאת. כוחלת משום כותבת, גודלת ופוקסת משום בונה:",
+ "וחכמים אוסרים משום שבות. דסברי אין דרך כתיבה בכך ואין דרך בנין בכך, והלכה כחכמים. ודוקא הנוטל צפרניו ושערו בידיו, הוא דפטרי רבנן מחטאת ומסקילה, אבל הנוטל שערו או צפרניו בכלי מודים חכמים דחייב חטאת. ומכי נטל שתי שערות חייב, והנוטל שער ראש חברו אפילו ביד חייב. וצפורן שפרשה רובה או שער שנתלש רובו ומצער אותו, מותר ליטלו ביד לכתחלה:",
+ "התולש מעציץ נקוב חייב. דהוי כמחובר, דיונק מן הקרקע ע״י הנקב שמריח לחלוחית הקרקע, ואפילו הנקב בצדו. ושיעור הנקב כדי שרש קטן:",
+ "ורבי שמעון פוטר בזה ובזה. דלא חשיב ליה כמחובר לחייבו סקילה. ואין הלכה כרבי שמעון:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים. רשות היחיד הוא מקום שהוקף ד׳ מחיצות גבוהות עשרה טפחים וביניהן ד׳ טפחים על ד׳ טפחים או יותר, על כן אפילו יש בו כמה מילין, אם הוקף לדירה כגון מדינה שמוקפת חומה ודלתותיה נעולות בלילה. ומבואות שיש להן ג׳ כתלין ולחי ברוח רביעית. וכן תל גבוה עשרה ורחב ד׳, או חריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ד׳. ואפילו כלים, כגון ספינה ומגדל של עץ וכיוצא בהם, אם יש בהם ד׳ על ד׳ בגובה עשרה כל אלו רשות היחיד הן. ואויר רשות היחיד כרשות היחיד עד לרקיע. ועובי הכתלים של רשות היחיד נדון כרשות היחיד. ורשות הרבים הוא כגון השווקים והרחובות, המדברות והדרכים המפולשים להם, והוא שיהיה רוחב הדרך ט״ז אמה ולא יהיה עליו תקרה, ואיכא למאן דאמר שצריך נמי שיהיו בוקעים בהם ששים רבוא בכל יום כדגלי מדבר. ואויר רשות הרבים אינו כרשות הרבים אלא עד י׳ טפחים, ולמעלה מי׳ ברשות הרבים מקום פטור הוא. ומקום שאין בו ד׳ על ד׳, וגבוה מג׳ טפחים ולמעלה הוא מקום פטור, אפילו קוצים וברקנים וגללין ברשות הרבים גבוהים משלשה ולמעלה ואין בהם ד׳ על ד׳ הרי הן מקום פטור, וכן מקום המוקף מחיצות ואין בו ד׳ על ד׳, או חריץ שאין בו ד׳ על ד׳ ועמקו משלשה ועד התהום הרי זה מקום פטור. ומקום שהוקף ד׳ מחיצות גובהן מג׳ ועד עשרה ויש בו ד׳ על ד׳ או יותר, או תל שיש בו ארבעה על ארבעה או יותר גבוה מג׳ ועד עשרה, או חריץ שיש בו ד׳ על ד׳ עמוק מג׳ ועד עשרה, ומבוי סתום משלש רוחותיו שאין לו לחי או קורה ברוח רביעית, והים והבקעה, כל אלו כרמלית הן. ופירוש כרמלית, כארמלית, כלומר כמו אלמנה שאינה בתולה ולא נשואה לבעל, כך רשות זו אינה לא רשות היחיד ולא רשות הרבים. ואויר כרמלית ככרמלית עד עשרה, ומעשרה ולמעלה בכרמלית הוי מקום פטור. והמוציא מרשות היחיד לרשות הרבים, או המכניס מרשות הרבים לרשות היחיד, חייב חטאת. מרשות היחיד לכרמלית, או מרשות הרבים לכרמלית, ומכרמלית לשתיהן פטור אבל אסור. מרשות היחיד או מרשות הרבים למקום פטור או ממקום פטור לשניהן, מותר לכתחלה. ואינו צריך לומר מכרמלית למקום פטור, או ממקום פטור לכרמלית, שהוא מותר. והמעביר מתחלת ד״א לסוף ד״א ברשות הרבים, חייב חטאת. בכרמלית, פטור אבל אסור. ברשות היחיד ובמקום פטור, מותר לכתחלה לטלטל ולהעביר בכל הרשות כולו ואפילו הוא כמה מילין:",
+ "ר״ע מחייב. דס״ל מכי עבר החפץ באויר רשות הרבים בתוך עשרה הרי הוא כאילו נח. ורבנן סברי קלוטה בתוך עשרה באויר רשות הרבים לאו כמי שהונחה דמיא. אבל למעלה מעשרה שהוא מקום פטור כולי עלמא לא פליגי דפטור. והלכה כחכמים: "
+ ],
+ [
+ "כיצד. רבנן קאמרי ליה:",
+ "שתי גזוזטראות. והן נסרים יוצאים מכותל העליה ולחוץ על רשות הרבים, והגזוזטראות עצמן הן רשות היחיד, וכשהן זו כנגד זו בשני צדי רשות הרבים המושיט והזורק מזו לזו פטור, שלא מצינו זריקה והושטה במלאכת המשכן מרשות היחיד לרשות היחיד ורחב רשות הרבים מפסיק ביניהן:",
+ "היו שתיהן בדיוטא אחת. כלומר בעליה אחת באורך רשות הרבים, ויש הפסק רשות הרבים ביניהן:",
+ "הזורק פטור. הואיל ולמעלה מעשרה הוא, ולא מצינו זריקה מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים במשכן, והמושיט חייב, ואע״פ שמושיט למעלה מעשרה, שמצינו הושטה כיוצא בה במשכן מרשות היחיד לרשות היחיד ואורך רשות הרבים מפסיק ביניהן:",
+ "שכן היתה עבודת הלוים. מושיטים מזה לזה למעלה מעשרה ואורך רשות הרבים באמצע, כיצד [שתי] עגלות זו אחר זו ברשות הרבים ופורקי המשכן היו מושיטין לאותם שעל העגלות שאצלן הן סמוכות וקרובות והן מושיטין לאלו שלפניהם, וכל אחת מהעגלות רשות היחיד הן:",
+ "אבל לא זורקים. שאין הקרשים נזרקין מפני כובדן:",
+ "חוליית הבור. עפר שמוציאין מחפירת הבור רגילין ליתן סביבות פי הבור כמין חומה להיקף, ואשמעינן דבור וחולייתו מצטרפין לעשרה, ותני בור לעמקו ותני סלע לגבהו:",
+ "הנוטל מהן. ומניח ברשות הרבים, או הנוטל מרשות הרבים ונותן על גבן, חייב: \n\n"
+ ],
+ [
+ "הזורק ד׳ אמות בכותל. מתחלת ד׳ לסוף ד׳ ונח בכותל הסמוך לרשות הרבים, למעלה מעשרה טפחים, כגון שהיתה דבלה שמנה ונדבקה בכותל למעלה מעשרה באויר רשות הרבים, פטור, דכל למעלה מעשרה ברשות הרבים מקום פטור הוא:",
+ "למטה מעשרה כזורק בארץ. מתחלת ארבע לסוף ארבע ברשות הרבים, וחייב אע״פ שאין ממקום עקירת החפץ לכותל אלא ד׳ אמות מצומצמות לא אמרינן דעובי הדבלה ממעט בד״א ואין כאן מתחלת ד׳ לסוף ד׳, דכיון שאינו מבטל את הדבילה בכותל אין עביה ממעט כלום:",
+ "ונתגלגל חוץ לארבע אמות פטור. שהרי לא נתכוין לזריקה של חיוב:",
+ "ונתגלגל לתוך ארבע אמות חייב. והוא דנח משהו חוץ לד״א קודם שנתגלגל לפנים: "
+ ],
+ [
+ "הזורק בים. מתחלת ד׳ לסוף ד׳ פטור, דכרמלית הוא:",
+ "רקק מים. שאינם גבוהים מן הארץ ויש בהם רפש וטיט נקראים רקק:",
+ "ורשות הרבים מהלכת בו. שרבים מהלכים בו:",
+ "וכמה הוא רקק. כמה הוא עמקו דנימא אכתי רשות הרבים הוא ולא נעשה כרמלית:",
+ "ורקק מים ורשות הרבים מהלכת בו. האי דכפליה תנא למלתיה, לאשמועינן דאפילו רקק רחב ארבעה הואיל והוא פחות מעשרה נדון כרשות הרבים. וכפל נמי ורשות הרבים מהלכת בו, לאשמעינן דאע״ג דאין מהלכים בו רבים אלא ע״י הדחק, הלוך ע״י הדחק שמיה הלוך: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מן הים ליבשה. מכרמלית לרשות הרבים:",
+ "מן הים לספינה. מכרמלית לרשות היחיד:",
+ "מטלטלין מזו לזו. אם הן של שני בני אדם מטלטלים ע״י עירוב דהוי להו כשתי חצירות:",
+ "מוקפות. סמוכות זו לזו, כמו אין מקיפין בבועי:",
+ "אין מטלטלין מזו לזו. דכי מפרשי מהדדי, כרמלית מפסקת ביניהן ובטל העירוב: \n\n"
+ ],
+ [
+ "הזורק. בשבת בשוגג, ונזכר שהוא שבת לאחר שיצאת האבן מתחת ידו קודם שתנוח, אפילו לא קלטה אחר אלא שנחה כדרכה פטור, דהכי תנן לקמן עד שתהא תחלתן וסופן בשגגה, והאי תחלתו בשגגה וסופו מזיד, הואיל ונזכר שהוא שבת קודם שתנוח. ומתניתין הכי מיפרשא הזורק ונזכר לאחר שיצאה מתחת ידו, אי נמי לא נזכר אלא שקלטה אחר וכו׳ פטור, דהוה ליה שנים שעשאוה פטורים, הא נחה חייב חטאת, במה דברים אמורים כשחזר ושכח, אבל לא חזר ושכח פטור שכל חייבי וכו׳:",
+ "זה הכלל. לאתויי נמי מעביר חפץ ממקום למקום, שאם עקר בשגגה ונזכר שהוא שבת קודם שיניח, פטור:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הבונה. שאמרו באבות מלאכות:",
+ "כמה יבנה ויהיה חייב. כל שהוא:",
+ "מסתת. מרבע את האבן או מחליקה ומתקנה, הכל לפי מנהג המקום. והיא תולדה דמכה בפטיש:",
+ "והמכה בפטיש. היא גמר מלאכה של חוצבי אבן, לאחר שחצב האבן מן ההר סביב והבדילה מכה עליה בפטיש מכה גדולה והיא מתפרקת ונופלת. וכל הגומר מלאכה בשבת תולדה דמכה בפטיש היא:",
+ "מעצד. קופיץ קטן:",
+ "והקודח. הנוקב:",
+ "כל שהוא. אכולהו קאי, אמסתת ואמכה בפטיש ובמעצד, והקודח:",
+ "ומלאכתו מתקיימת. שאין צריך להוסיף עליה:",
+ "קורנס. מרטי״ל:",
+ "סדן. אנקודינ״א בלע״ז:",
+ "מפני שהוא כמתקן מלאכה. אף על פי שאינו מכה על המלאכה אלא על הסדן, מתקן הוא, שכן מרדדי טסי משכן היו עושין, מכין על הטס שלש הכאות ועל הסדן הכאה אחת להחליק הקורנס שלא יבקע הטס שהוא דק. ואין הלכה כר״ש בן גמליאל: \n\n"
+ ],
+ [
+ "המנכש. תולש עשבים רעים מתוך טובים. פ״א חופר סביב עקרי הצמחים והיא מלאכה מעין חרישה:",
+ "מקרסם. קוצץ ענפים יבשים מן האילן לתקנו:",
+ "מזרד. זרדים לחים חדשים של שנה זו, ופעמים שהן מרובים ומתגדלים ומכחישים כח האילן וקוצצין אותן ממנו:",
+ "אם לתקן. את האילן או את הקרקע, וקצצו מן המחובר:",
+ "ביצה קלה. כגרוגרת מביצת תרנגולת, שהיא קלה להתבשל יותר משאר ביצים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "בין בימינו בין בשמאלו. באדם שהוא שולט בשתי ידיו, דאילו בשאר כל אדם כתיבת שמאל אינה כתיבה:",
+ "בין משם אחד. שתיהן אלפין:",
+ "משני שמות. אלף בית:",
+ "משני סממניות. אחד בדיו ואחד בסיקרא. ואית ספרים דגרסי משני סמניות כלומר משני סימנים, כגון שכותבים א׳ לסימן אחד וב׳ לסימן שנים:",
+ "בכל לשון. וכתב של כל אומה ואומה:",
+ "משום רושם. סימן שהיו עושין בקרשי המשכן, מפני שמפרקים אותן ולכשיקימוהו לא יחליפו סדר הקרשים. ואתא רבי יוסי למימר דאפילו לא כתב אלא שרשם שני רשימות בעלמא לסימן, חייב. ואין הלכה כר״י:",
+ "מצינו שם קטן. כלומר אע״פ שלא נגמר מלאכתו, שנתכוין לכתוב תיבה גדולה וכתב מקצתה, הואיל ואותו מקצת הויא תיבה ומתקיימת במקום אחר חייב, וכן הלכה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "בסם. אורפימנ״ט בלע״ז:",
+ "בסיקרא. מין אבן שצובע אדום:",
+ "בקומוס. מין עפר וצבעו שחור. פ״א שרף אילן גומא בלע״ז:",
+ "בקנקנתום. זא״ג בערבי, ובלע״ז ודריאו״לי:",
+ "ובכל דבר שהוא רושם. לאתויי מים ששרו בהם עפצים, גאלי״ש בלע״ז, שהוא רושם שרשומו מתקיים:",
+ "על ב׳ כותלי זויות. אחת במזרח ואחת בצפון, סמוכות זו לזו במקצוע:",
+ "על ב׳ לוחי פנקס. ספר שהחנוני כותב בו חשבונותיו. ואע״ג דלאו על לוח א׳ הם, אם נהגין ונקראין זה עם זה כגון שכותבין על שני שפתי הלוחין הסמוכין זה לזה, חייב:",
+ "הכותב על בשרו. בדיו:",
+ "והמשרט על בשרו. בברזל עושה צורת אותיות בבשרו:",
+ "רבי יהושע פוטר. ואפילו הוציא דם, לפי שאין דרך כתיבה בכך. והלכה כר׳ יהושע: \n\n"
+ ],
+ [
+ "במשקין. שמשחירין, כמו מי תותים וכיוצא בהן:",
+ "במי פירות. של כל שאר פירות:",
+ "באבק דרכים. כגון שסרט באצבעו צורת אותיות על החול והאבק שבדרכים:",
+ "באבק סופרים. עפרורית של קסת הסופר:",
+ "לאחר ידו. על גב ידו, שאחז הקולמוס באצבעותיו והפך ידו וכתב:",
+ "ובמרפקו. הפרק האמצעי שבזרוע:",
+ "אות אחת סמוך לכתב. אצל אות כתובה זיווג לה אחת והשלימה לשתים:",
+ "כתב על גבי כתב. העביר קולמוס על אותיות הכתובים כבר וחדשם:",
+ "וכתב שני זיינין. שלא נראה הגג של חי״ת אלא שני הרגלים נראה כאילו הם שני זייני״ן:",
+ "על שני כותלי הבית. שאינן במקצוע:",
+ "על שני דפי פנקס. שעשויין עמודים עמודים, כתב אות אחת בעמוד זה ואות אחת בעמוד זה, ואינו יכול לקרבן אא״כ יחתוך מה שמפסיק ביניהן. ותנא ברישא כותלי הבית המרוחקים זה מזה והדר תני דפי פנקס, ולא זו אף זו קתני:",
+ "אות אחת על שם נוטריקון. שעושה סימן נקודה עליה ומבינים מאותה האות תיבה שלימה, כגון קו״ף קרבן, מ״ם מעשר, תי״ו תרומה:",
+ "רבי יהושע בן בתירא אומר חייב. כיון שהכל מבינים מאותה האות תיבה שלימה, כאילו כתב אותיות של כל התיבה:",
+ "וחכמים פוטרין. שהרי לא כתב שתי אותיות. והלכה כחכמים: "
+ ],
+ [
+ "בשתי העלמות. לאחר שכתב אות אחת בשוגג נודע לו שעבר, וחזר ונעלם ממנו ושגג וכתב אות שניה בצדה:",
+ "אחת בשחרית ואחת בין הערבים. כיון דהוי ליה שהות בינתים כדי לידע הוה ליה כשתי העלמות:",
+ "רבן גמליאל מחייב. דסבר אין ידיעה לחצי שיעור לחלק שלא יצטרף עמו החצי האחר:",
+ "וחכמים פוטרין. דסברי הידיעה שבין שני חצאי שיעור מחלקת ביניהם ולא נעשה כאילו היו שני חצאי שיעור בהעלם אחת. והלכה כחכמים:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "רבי אליעזר אומר האורג שלשה חוטין בתחלה. אם זו תחלת אריגתו של בגד אינו חייב עד שיארוג ג׳ חוטין, ואם מוסיף הוא על האריג שיעורו באחד דמצטרף עם השאר. ואין הלכה כר״א: \n\n"
+ ],
+ [
+ "שתי בתי נירין. שנתן שני חוטין של שתי בניר שקורין ליצ״ש:",
+ "בנירין. מפרש בגמ׳ שמרכיב שני פעמים [כל] חוט של שתי בניר ובפעם השלישית מרכיבו על חוט המורכב על הקנה:",
+ "בקירוס. יריעה ארוגה מסיב של דקל: \n\n"
+ ],
+ [
+ "הקורע על מתו וכו׳ במת שאינו חייב לקרוע עליו הוא דהוי מקלקל ופטור, אבל על מת שחייב לקרוע עליו, מתקן הוא וחייב:",
+ "ובחמתו וכל המקלקלים פטורין. הא מתניתין אדחיא לה, והלכה שהקורע בחמתו חייב, שאף ע״פ שמקלקל הוא אצל הבגד, מתקן הוא אצל יצרו ודעתו מתישבת עליו בכך: \n\n"
+ ],
+ [
+ "המלבן. את הצמר, והמנפצו והצובעו והטווה ממנו, שהן כולן אבות מלאכות, שיעורן כדי שיטוה מאותו הצמר חוט ארוך כמלא רוחב הסיט כפול. והסיט הוא כדי הפסק שיש בין אמה לאצבע כל מה שיוכל אדם להרחיבו, וכשיעור הריוח הזה שתי פעמים הוא הסיט כפול. וריוח שבין גודל לאצבע פעם אחת הוא ג״כ כמלא רוחב הסיט כפול, מפני שיש בו כפלים כאותו שיש בין אמה לאצבע:",
+ "האורג שני חוטין. שיעורן ברוחב הבגד כמלא הסיט, שאע״פ שלא ארגן על פני כל רוחב הבגד חייב: \n\n"
+ ],
+ [
+ "הצד צפור. עד שהכניסו למגדל של עץ, ארמאריא״ו בלע״ז, חייב, שזו הוא צידתו, אבל אם הכניסו לבית אינו נצוד בכך:",
+ "וצבי. נצוד משהכניסו לבית ונעל בפניו, אבל אם הכניסו לגינה או לחצר אין זו צידה:",
+ "ולביברין. קרפיפות המוקפים חומה שמכניסין שם חיות ונשמרים שם:",
+ "כל המחוסר צידה. שקשה לתפשו שם, כגון שאינו מגיע לו בשחיה אחת ששוחה לתפשו, והלכה כרשב״ג [דמפרש] למלתייהו דרבנן: \n\n"
+ ],
+ [
+ "צבי שנכנס. מאליו לבית ונעל אחד בפניו, זו היא צידתו:",
+ "נעלו שנים פטורים. דהוו להו שנים שעשאוה:",
+ "לא יכול אחד לנעול. אורחיה הוא לנועלו בשנים והרי לכל אחד מלאכה דבלאו איהו לא מתעבדה:",
+ "ורבי שמעון פוטר. ואין הלכה כר״ש: \n\n"
+ ],
+ [
+ "השני חייב. שהוא צד אותו:",
+ "הא למה זה דומה. מאחר שנצוד ע״י ראשון:",
+ "לנועל את ביתו לשמרו. ולא לצוד:",
+ "ונמצא צבי. שהוא נצוד כבר שמור בתוכו, כך זה אף על פי שעמד ראשון אין זה אלא כשומרו לצבי שהיה לו מאתמול. והשני פטור האמור במתניתין, פטור ומותר:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "שמונה. החולד והעכבר כו׳. המנויין בפרשת ויהי ביום השמיני:",
+ "הצדן חייב. שיש במינן נצוד:",
+ "והחובל בהן חייב. דיש להן עור והויא לה חבורה שאינה חוזרת, וחייב משום מפרק שהיא תולדה דדש. א״נ כיון דיש להן עור נצבע העור בדם הנצרר בו וחייב משום צובע:",
+ "ושאר שקצים ורמשים. כגון תולעים וחלזונות ועקרבים, החובל בהם פטור, דאין להם עור:",
+ "שלא לצורך פטור. דאין במינן נצוד:",
+ "חיה ועוף שברשותו, הצדן פטור. שהרי נצודים ועומדים הן:",
+ "והחובל בהן חייב. דיש להן עור, ואין החובל חייב בכל הני דתנינן במתניתין אלא בצריך לדם, אבל אם לא חבל אלא להזיק, הא קיי״ל כל המקלקלים פטורים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אין עושין הילמי. מי מלח מרובים שנותנים לתוך ירקות שכובשין אותן להתקיים:",
+ "אבל עושין. מי מלח מועטים כדי לטבל בהן פתו או לתוך התבשיל:",
+ "והלא היא הילמי בין מרובה בין מועט. כלומר אם המרובים אסורים אף המועטים אסורים, דיאמרו מלאכה מרובה אסורה ומלאכה מועטת מותרת, אלא אלו ואלו אסורים מפני שהוא כמעבד ומתקן את האוכל הניתן בתוכו כדי שיתקיים:",
+ "ואלו הן המותרים. נותן שמן בתוך המים בתחלה, קודם שיתן המלח, או נותן שמן בתחלה לתוך המלח, קודם שיתן את המים דהשמן מעכבו שאין המלח מתערב יפה עם המים ומתיש את כחו. אבל לא יתן מים ומלח בתחלה ואחר כך את השמן, דמשעה שנותן מים ומלח יחד הוא נראה כמעבד. ואין הלכה כרבי יוסי: "
+ ],
+ [
+ "אזוב יון. מין אזוב שגדל בין הקוצים וממית התולעים שבמעים:",
+ "שאינו מאכל בריאים. ומוכחא מלתא דלרפואה אכיל ליה, ואסור לאוכלו בשבת גזירה שמא ישחוק סממנים, דהוי תולדה דטוחן:",
+ "אבל אוכל הוא את יועזר. דהרבה אוכלין אותו כשהן בריאים. יועזר, פולי״ו בלע״ז והוא מכלה התולעים שבכבד:",
+ "אבוב רועה. עץ שגדל יחידי ואין לו ענפים, וקורין אותו בערבי עצא״ל רע״י, והוא טוב למי שניזק על ששתה מים מגולים:",
+ "כל האוכלים אוכל אדם לרפואה. כל דבר שהוא אוכל והבריאים אוכלים אותו, יכול אדם לאוכלו בשבת אף ע״פ שהוא מתכוין לרפואה:",
+ "חוץ ממי דקלים. הם שני אילנות ממיני הדקלים שהיו בארץ ישראל וביניהם מעין מים, והשותה מהם כוס ראשון מרפה הזבל שבמעיו, וכוס שני משלשל, וכוס שלישי מנקה את בני מעים עד שאדם מוציאם צלולים כדרך שהכניסם:",
+ "וכוס של עיקרין. לוקחין שרף אילן שקורין לו בערבי זא״ג אלכסנדרי״א, ועשב שקורין לו עשב״א אלסדו״ר, פירוש עשב של שמחה, וכרכום, וכותשין אותן ונותנין את עפרן ביין. והאשה זבה שתשתה מהן ג׳ כוסות תרפא:",
+ "מפני שהן לירוקה. בעל חולי הנקרא ירקון, אם ישתה מהן ירפא מחולי הירקון אבל ישאר עקר ולא יוליד, ולכך נקרא כוס עיקרין:",
+ "לצמאו. אם אינו חולה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "לא יגמע את החומץ. ויפלוט, דמוכחא מלתא דלרפואה הוא. ואם מגמע ובולע שפיר דמי:",
+ "לא יסוך בהם יין וחומץ. דאין אדם סך מהן אלא לרפואה:",
+ "אבל לא שמן ורד. לפי שדמיו יקרים ומוכחא מלתא דלרפואה קעביד:",
+ "שכן דרכן לסוך. בלא מכה:",
+ "ר׳ שמעון אומר כו׳ ואין הלכה כר״ש:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אלו קשרים. קשר הגמלים. שנוקבים לגמל בחוטמו ונותנין בו רצועה וקושרים אותה קשר עולם. וכמו כן נוקבים בראש הספינה נקב ונותנין בו חבל וקושרין אותו קשר של קיימא שאינו מתירו לעולם. והוי דומיא דקושרי חוטי יריעות הנפסקים במשכן. וקשר של קיימא ואינו מעשה אומן, או מעשה אומן ואינו של קיימא, פטור אבל אסור, ואינו חייב עד שיהא של קיימא ומעשה אומן. ושאינו של קיימא ולא מעשה אומן מותר לכתחלה:",
+ "וכשם שחייב על קשרן כך חייב על התירן. שכן ציידי חלזון היו נצרכין לפרקים להתיר קשרי רשתות הקיימים כדי לקצרן או להרחיבן:",
+ "שיכול להתירו. דלא הדקיה:",
+ "אין חייבין עליו. ואפילו עשאו לקיימא. ואין הלכה כר׳ מאיר: \n\n"
+ ],
+ [
+ "יש לך קשרים שאין חייבים עליהם. חטאת כמו שחייבים על קשר גמלים וקשר של ספנים, אלא פטור אבל אסור ולא נזכרו קשרים הללו במשנה. ובגמרא מפרש כגון רצועה ארוכה שקושרים בטבעת שבחוטם הנאקה, וכמו כן חבל ארוך שקושרים בחבל העשוי כמין טבעת התלוי בנקב שבראש הספינה, ופעמים מניחה שם שבוע ושבועים ומתירה. וכן כל קשר שקושרים אותו לעמוד כך זמן ידוע, לא שיהיה קיים לעולם אין חייבין עליו:",
+ "קושרת אשה מפתחי חלוקה. כעין לשונות לכאן ולכאן וקושרים של ימין בכתף שמאל ושל שמאל בכתף ימין, דכיון דכל יומא שרי ליה לא דמי לקשר של קיימא ומותר לכתחלה:",
+ "סבכה. מגבעת שעל הראש עשויה כעין רשת:",
+ "פסיקיא. אזור רחב וחוטין תלוין בראשו לקושרו בהן:",
+ "ונודות יין. של עור שכופפין פיהם וקושרין אותן. ואע״ג דאית לה תרתי איסרי, ולא אמרינן חד מינייהו בטולי מבטל לה והוי קשר של קיימא:",
+ "וקדירה של בשר. פעמים שקושר בה בגד סביב לפיה. ואע״פ שיש לה דדין שיכולין להוציא המרק מהן בלא היתר הקשר אפ״ה לא הוי קשר:",
+ "קושרין לפני בהמה. חבל ברוחב הפתח לנעול בפניה שלא תצא. וכן הלכה:",
+ "קושרין דלי בפסיקיא. על פי הבור שיהיה קשור ותלוי שם, דפסיקיא לא מבטל ליה התם:",
+ "אבל לא בחבל. דמבטל ליה התם והוי קשר של קיימא:",
+ "רבי יהודה מתיר. לא התיר רבי יהודה אלא בחבל של גרדי שצריך לו למלאכתו ולא מבטל ליה התם, ורבנן סברי אי שרית ליה חבל של גרדי יקשור נמי בשאר חבלים דחבל בחבל מיחלף. והלכה כחכמים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מקפלין את הכלים. בגדים שפושטן מקפלן אפילו ארבעה וחמשה פעמים כדי לחזור וללבשם בו ביום, ולא שנו אלא באדם אחד אבל בשני בני אדם לא, שנראים כמתקנין. ובאדם אחד נמי לא אמרן אלא בבגדים חדשים שהם קשים ואינן ממהרים לקמוט, אבל ישנים קפולן מתקנן טפי ומיחזי כמתקן, ובחדשים נמי לא אמרן אלא בלבנים, אבל צבועים לא, שהצבועים קפולן מתקנן ביותר. ובלבנים נמי לא אמרן אלא שאין לו בגדים אחרים להחליף, אבל יש לו בגדים אחרים להחליף לכבוד שבת אסור לקפל:",
+ "מיום הכפורים לשבת. כשחל יוה״כ להיות בערב שבת, לפי ששבת חמור מיום כפור:",
+ "ושל יוה״כ אינן קריבין בשבת. דהוי כעולת חול בשבת:",
+ "רבי עקיבא אומר. שוין הן ואין קרבנו של אחד מהן קרב בחבירו. והלכה כר׳ עקיבא:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כל כתבי הקדש. אפילו נביאים וכתובים, מצילין אותן מחצר שנפלה בו הדליקה לחצר אחרת שבאותו מבוי, אע״פ שלא ערבו. והוא שיהיו כתובים בכתב אשורי ובלשון הקודש:",
+ "בין שקורין בהן. כגון נביאים שמפטירין בהן בשבת בבית הכנסת:",
+ "בין שאין קורין בהן. כגון כתובים דאף יחידים אין קורין בהן בשבת מפני בטול בית המדרש כדלקמן, שהיו דורשים לעם בשבת ומורין להן הלכות איסור והיתר, לפי שכל ימות החול הם עסוקים במלאכתן, ואסרו לקרות בכתובים בשבת בשעת בית המדרש משום דמשכי לבא ואתו לאמנועי מלשמוע הדרשה:",
+ "ואף על פי שכתובים בכל לשון. ואיכא למ״ד דלא נתנו לקרות בהן ואין מצילין אותן, אפ״ה טעונים גניזה ואסור להניחן במקום הפקר:",
+ "למבוי שאינו מפולש. שיש לו שלש מחיצות ולחי אחד ברוח רביעית, זה מבוי שאינו מפולש האמור כאן. שלש מחיצות בלא לחי, זהו מבוי מפולש. והכי מפרש לה בגמרא. ואין הלכה כבן בתירא: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מצילין מזון ג׳ סעודות. ואף על גב דבהתירא קא טרח דהא לא שרו ליה לאצולי אלא לחצר המעורבת בלבד, אפילו הכי לא שרו ליה לאצולי טפי, מפני שאדם בהול על ממונו ואי שרית ליה אתי לכבויי:",
+ "נפלה דליקה בלילי שבת. קודם אכילה:",
+ "שחרית. קודם סעודה:",
+ "ר׳ יוסי אומר לעולם הוא מציל. הואיל ויומא בר הכי הוא ובהתירא טרח. ואין הלכה כר״י: "
+ ],
+ [
+ "מצילין סל מלא ככרות. הואיל ובבת אחת הוא מציל מה לי פורתא מה לי טובא:",
+ "ועגול של דבילה. אע״פ שהוא גדול ויש בו סעודות הרבה:",
+ "ואם היו פקחים. ויודעים שאם ישאלו שכר כפועלים לאו שכר שבת שקלי, כיון דמעיקרא לאו אדעתא דשכר פעולה באו, עושין עמו חשבון לאחר שבת. ובירא שמים עסקינן, דאע״ג דמהפקירא קא זכי ומה שהציל דידיה הוי מ״מ לא ניחא ליה דליתהני מאחרים דידע דעל כרחיה אפקריה, ובחנם נמי לא ניחא ליה דלטרח, הילכך שקיל אגריה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "ולשם הוא מוציא. לתנא קמא לחצר המעורבת, ולבן בתירא אפילו לחצר שאינה מעורבת:",
+ "כלי תשמישו. שצריכים לו לאותו היום לסעודה:",
+ "י״ח כלים. שהוא רגיל ללבוש בחול בבת אחת ותו לא. ואלו הן, הסרבל העליון, ומלבוש שממלאין אותו מוך וצמר גפן בין תפירה לתפירה שקורין בערבי מחשי״א, וחגור רחב שחוגר ממעל למדיו, ובגד צר וקצר שקורין בלע״ז גונ״א, וחלוק שלובש על בשרו שקורין קמיז״א, וחגור שחוגרים עליה, וכובע שבראשו, ומצנפת ושני מנעלים שברגליו, ושני בתי שוקים, ושני בתי ידים שמלבישים אותם על הידים ומכסין בהן הזרועות עד האצילים, ושני רדידים שמתנגב בהן, וטלית קטן שמכסה בו ראשו וכתפיו, וסודר שבצוארו ותלויין שני ראשיו לפניו וקורין לו בערבי שי״ד:",
+ "בואו והצילו עמי. שכשם שהוא מציל כך הם מצילים. אבל לעיל אמר בואו והצילו לכם, שפעמים שהוא מציל יותר ממה שהם יכולים להציל, כגון שהוא לא סעד והן סעדו, או איפכא: \n\n"
+ ],
+ [
+ "שידה. עשויה כמין ארון:",
+ "תיבה. קטנה של שולחנים:",
+ "ומגדל. ארמאריא״ו בלע״ז, ובערבי מנשא״ר, ושלשתן של עץ:",
+ "מפני שהוא מחרך. ואין האור נאחזת בו ומציל על כלי עץ שלא ישרף:",
+ "בין מלאים. מים:",
+ "שאין יכולין לקבל את האור. מפני שחדשים הם, וסבר ר״י גרם כבוי אסור אפילו במקום הפסד ממון. ואין הלכה כר״י: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אין אומרים לו כבה. דאמירה לנכרי שבות:",
+ "ואל תכבה. אין צריך למחות בידו, אלא יניחנו ויכבה מפני שאין שביתת הנכרי עליהם, דישראל אינו מוזהר על שביתת הנכרי כשאינו עבדו: \n\n"
+ ],
+ [
+ "כופין קערה. של חרס על גבי הנר ובלבד שלא יכבה. ואע״פ שנוטל כלי להצלת קורה שאינה ניטלת בשבת, הא אותיבנא מינה לרבי יצחק דאמר אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל, ושני לה בצריך למקומו של כלי דשרי לטלטלו לצורך מקומו:",
+ "ועל צואה של קטן. לאו צואה של נער קטן קאמר, דהא גרף של רעי הוא ומותר לטלטלו ולהוציאו לאשפה, אלא הכי קאמר ועל צואה של תרנגולים, מפני הקטן שלא יטפח ויתלכלך בה. וכגון שצואה זו מונחת באשפה שבחצר דלא רמיא קמיה ולאו גרף של רעי הוא, הילכך אין מותר לטלטלה ולהוציאה, אבל כופין עליה קערה בשביל הקטן שלא יתלכלך:",
+ "מעשה בא. כפיית כלי על עקרב:",
+ "בערב. שם מקום:",
+ "חושש אני לו מחטאת. דכיון שלא היה עקרב רץ אחריו חושש אני שמא חייב חטאת משום צידה. ולענין פסק ההלכה אותן בעלי הארס שנושכין וממיתין ודאי, כגון הנחשים השרפים וכלב שוטה, מותר להרגן מיד כשיראה אותן ואפילו שאין רצים אחריו. ואותן שאינן נושכים וממיתין ודאי, אלא פעמים ממיתין ופעמים אין ממיתין, אם רצים אחריו מותר להרגן, ואם אין רצים אחריו כופה עליהם כלי, ואם דרסן והרגן לפי תומו מותר. ולצוד נחש מפני שרוצה לצחק בו, אסור: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מילא מים. מבור ברשות הרבים:",
+ "כבש. עושין בספינה גדולה לירד בו מן הספינה ליבשה. ואיצטריך תנא לאשמעינן נר ומים, דאי תנא נר הוה אמינא נר הוא דשרי דליכא למגזר שמא ירבה בשביל ישראל דנר לאחד נר למאה, אבל מים דאיכא למיגזר אסור. ואי אשמעינן מים הוה אמינא מים הוא דבשביל ישראל אסור, אבל נר אף על גב דבשביל ישראל כיון דאיהו נמי צריך ליה שרי, דנר לאחד נר למאה, צריכא. וכבש אף על גב דדמי לנר, דכבש לאחד כבש למאה, משום מעשה דרבן גמליאל וזקנים תנא ליה, דמעשה רב:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כל הכלים. שיש להן דלתות:",
+ "ניטלים בשבת ודלתותיהן עמהן. ואע״פ שנתפרקו הדלתות מן הכלים קודם השבת ניטלים בשבת אגב הכלים:",
+ "ואינן דומין לדלתות הבית. שאפילו נתפרקו בשבת אין ניטלין, לפי שדלתות הבית אינן מן המוכן, כלומר לא נעשו לטלטול: "
+ ],
+ [
+ "קורנס. פטיש:",
+ "הדבלה. לאחר שעשאה עגול היא עבה וקשה וצריכה קרדום לחתכה:",
+ "מגרה. כעין סכין ארוך ויש בו פגימות הרבה:",
+ "לגרור בו את הגבינה. לחתכה ולחלקה לחלקים שעל ידי פגימותיו ממהר וחותך הדבר העב:",
+ "מגריפה. לגרוף בה הגרוגרות מן החבית:",
+ "רחת. לוח שיש לה בית יד ושתי דפנות וזורין בה את החטה:",
+ "ומזלג. כלי שיש לו שלש שינים ומהפכים בו את הקש בגורן:",
+ "כוש. פלך שטוות בו הנשים:",
+ "כרכר. עץ של אורגים ודומה למחט של סקאין:",
+ "לתחוב בו. לאכול בו תותים וכל מיני פרי רך:",
+ "מחט של יד. מחט קטנה שתופרים בה בגדים:",
+ "ליטול בו את הקוץ. שנכנס בבשרו, שמותר ליטלו בשבת כמו שמותר להפיס מורסא להוציא ממנה ליחה ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה:",
+ "ושל סקאים. מחט גדול שתופרין בה שקין:",
+ "לפתוח בו את הדלת. מי שאבדה לו מפתח: \n\n"
+ ],
+ [
+ "קנה של זיתים. קנה שעשוי לבדוק הזיתים שבמעטן אם נתאסף שמנן בתוכו והגיע להיות ראויין לבית הבד:",
+ "אם יש קשר בראשו. כעין פקק שבקנה, מקבל טומאה, לפי שעל ידי שהוא פקוק בקשר משתייר בו מן השמן הזב מן הזיתים ובודק בו אם הגיע לעצור והוה ליה בית קבול:",
+ "ואם לאו. שאין בו קשר אע״פ שהוא חלול אין חללו עשוי לקבל כלום, הילכך הוה ליה פשוטי כלי עץ ואינו מקבל טומאה:",
+ "בין כך ובין כך ניטל בשבת. דהא כלי הוא ועשוי להפוך בו את הזיתים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מסר הגדול. מגרה גדולה שנוסרים בה קורות:",
+ "ויתד של מחרישה. כלי גדול העשוי כסכין שבו עושין חריץ של תלם המענה והנך קפיד עלייהו ומייחד להו מקום דלא חזו למלאכה אחריתי:",
+ "כל הכלים ניטלים לצורך ושלא לצורך. ה״ק כל הכלים שמלאכתן להיתר כגון קערות וכוסות ניטלים לצורך גופו ולצורך מקומו של כלי, ושלא לצורך, אפילו שאינו צריך לגופו ולמקומו של כלי אלא לטלטלו מחמה לצל או שלא יגנבוהו הגנבים שרי בכלי שמלאכתו להיתר. וכלי שמלאכתו לאיסור כגון מדוכות ורחיים וכיוצא בהן, לצורך גופו ולצורך מקומו מותר, מחמה לצל או מפני הגנבים אסור:",
+ "רבי נחמיה אומר אין ניטלים אלא לצורך. מפרש בגמרא לצורך תשמיש המיוחד לו בלבד, ולא לצורך דבר אחר ואפילו לצורך גופו, כגון סכין לחתוך בו בלבד שרי ולא לסמוך בו את הקערה. ואין הלכה כר׳ נחמיה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מעין מלאכה. איזו מלאכה שתהיה, ואפילו אינה מעין מלאכתן הראשונה:",
+ "לצוק בתוכן מקפה. עבה, דומיא דעיסה מעורבת במים. ולא פליגי אלא בנשברו בשבת, אבל נשברו מע״ש כ״ע מודים דניטלים אפילו אין עושין מעין מלאכתן הראשונה. ואין הלכה כר״י: \n\n"
+ ],
+ [
+ "האבן שבקרויה. דלעת יבשה וממלאים בה מים, ומתוך שהיא קלה אינה שואבת אלא צפה ונותנין בה אבן להכבידה:",
+ "אם ממלאין. בקרויה:",
+ "ואין האבן נופלת. שהדקוה יפה בפי הקרויה הוה כלי:",
+ "ואם לאו. הרי היא כשאר אבנים ואין מטלטלים את הקרויה, שנעשית בסיס לאבן שנושאתה:",
+ "זמורה שהיא קשורה לטפיח. לפך קטן ששואבין בו מים מן הבור או מן המעין ממלאים בו דשויא להך זמורה כלי: \n\n"
+ ],
+ [
+ "פקק החלון. כגון לוח ומסך או שאר כל דבר שסותמים בו החלון:",
+ "ותלוי. שאינו נגרר בארץ:",
+ "ואם לאו אין פוקקין בו. שאם נגרר על גבי קרקע כשהוא שומטו מעל הארץ לסתום בו, מיחזי כמוסיף על הבנין, וסבר רבי אליעזר אין מוסיפין על אהל עראי בשבת:",
+ "בין כך ובין כך. בין קשור בין אינו קשור פוקקין בו, הואיל והיה מוכן מאתמול לכך, דסברי רבנן מוסיפין על אהל עראי בשבת. והלכה כחכמים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "במה דברים אמורים בכסויי קרקעות. בגמרא קאמר דבכסויי כלים כ״ע לא פליגי דשרי אע״ג דלית להו בית אחיזה, ובכסויי קרקעות כגון כסוי של בור ודות כ״ע לא פליגי דאסור אי לית להו בית אחיזה. כי פליגי בכסויי כלים המחוברים לקרקעות, מר סבר כקרקעות דמיין, ומר סבר לאו כקרקעות דמיין. והלכה כחכמים שהמחובר לקרקע הרי הוא כקרקע:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מפנין. אם צריך למקומן להושיב שם אורחין להסב בסעודה או תלמידים לשמוע הדרשה, ודוקא לדבר מצוה שרי ולא חיישינן לטירחא דשבת:",
+ "ארבע וחמש. לאו דוקא, דאי בעי אפילו טובא נמי:",
+ "אבל לא את האוצר. כלומר ובלבד שלא יגמור את האוצר כולו עד שיגיע לקרקעיתו, דלמא אתי לאשוויי גומות:",
+ "מפנין תרומה טהורה. ואפילו ישראל דלא חזיה ליה יוכל לטלטלה ולפנותה, כיון דחזיא לכהן:",
+ "ודמאי. דחזי לעניים, כדתנן מאכילין את העניים דמאי, ואי בעי הוה מפקיר לנכסיה והוי עני וחזי ליה, השתא נמי חזי ליה:",
+ "ומעשר ראשון שנטלה תרומתו. שנטלה ממנו תרומת מעשר ולא נטלה ממנו תרומה גדולה, כגון שהקדים בן לוי ולקח המעשר בשבלין, דעדיין לא חלה עליה חובת תרומה שאין הדגן חייב בתרומה גדולה עד שיתמרח בכרי, וזה שהקדים ולקח המעשר בשבלין אינו מפריש אלא תרומת מעשר בלבד, ומותר באכילה אע״פ שלא הפרישו ממנה תרומה גדולה:",
+ "ומעשר שני והקדש שנפדו. שפדו אותן הבעלים ונתנו את הקרן ולא נתנו את החומש, ושמעינן מהכא שהם פדויין והחומש הוי מלוה גבי בעלים:",
+ "אבל לא את הטבל. ואפילו טבל דרבנן, כגון הזרוע בעציץ שאינו נקוב:",
+ "ולא את מעשר ראשון שלא נטלה תרומתו. אם הקדים בן לוי ולקח המעשר אחר שנתמרחה התבואה בכרי קודם שהפרישו ממנו תרומה גדולה, והפריש ממנו תרומת מעשר ולא הפריש תרומה גדולה זהו מעשר ראשון שלא נטלה תרומתו האמור כאן, שכיון שנתמרחה בכרי ונתחייבה בתרומה, כשלוקח המעשר ראשון אע״פ שמפריש ממנו תרומת מעשר כל זמן שלא הפריש ממנו תרומה גדולה טבל הוי ואסור לטלטלו בשבת:",
+ "ולא מעשר שני והקדש שלא נפדו. כגון שנפדו אבל לא נפדו כהלכה, כגון שפדה המע״ש על גרוטאות של כסף, ואין מעשר שני נפדה אלא במעות שיש עליהם צורה דכתיב (דברים י״ד:כ״ה) וצרת הכסף בידך. והקדש אינו נפדה בקרקע דכתיב (ויקרא כ״ז:כ״ג) ונתן את הערכך ביום ההוא דבר הניתן מיד ליד:",
+ "לוף. מין קטנית שאינו ראוי חי אפילו לבהמה. ורמב״ם פירש מין ממיני הבצלים:",
+ "לעורבין. כגון עשירים שמגדלים עורבים לגדולה. ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל: \n\n"
+ ],
+ [
+ "חבילי. אגודות:",
+ "זרדים. ענפי האילן לחים שמזרדין אותם למאכל בהמות:",
+ "כופין את הסל לפני האפרוחים. ומבטל כלי מהיכנו לא הוי, שאין האפרוחים עומדים עליו. והאומר אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל, מוקי למתניתין בצריך למקומו של כלי:",
+ "שברחה. מן הבית:",
+ "דוחין אותה. בידים:",
+ "עד שתכנס. ודוקא דוחין אבל לא מדדין, לפי שהתרנגולת מגבהת עצמה מן הארץ ונמצא שהוא מטלטלה. אבל אווזין ושאר עופות מדדין:",
+ "מדדין עגלים. אוחז בצוארו ובצדדיו וגוררו ומסיעו ומנענע לו רגליו:",
+ "והאשה מדדה את בנה. אוחזתו בזרועיו מאחוריו והוא מניע רגליו והולך:",
+ "שנוטל אחת ומניח אחת. כשהתינוק מניע את רגליו מניח אחת ומגביה אחת:",
+ "אבל גורר אסור. שנושאתו. וכל מקום שאמר ר״י אימתי במשנה לא בא לחלוק אלא לפרש דברי חכמים, הילכך הלכתא כותיה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אין מילדין. אין מושכין הולד מן הרחם ביו״ט, דאיכא טרחא יתירא:",
+ "אבל מסעדין. אוחז את הולד שלא יפול לארץ:",
+ "חכמה. מילדת בקיאה:",
+ "ממקום למקום. ואין חוששין לאיסור תחומים:",
+ "ומחללין עליה את השבת. משעה שהיא יושבת על המשבר ומתחיל הדם להיות שותת עד כל ג׳ ימים אחר שילדה, בין אמרה צריכה אני בין לא אמרה צריכה אני מחללין. מג׳ ועד ז׳, אמרה צריכה אני מחללין, לא אמרה צריכה אני אין מחללין. מז׳ ועד ל׳ אפילו אמרה צריכה אני אין מחללין, אבל עושים צרכיה על ידי נכרי מפני שהיא כחולה שאין בו סכנה, ודבר שאין בו סכנה עושין צרכיו על ידי נכרי:",
+ "וקושרים הטבור. של ולד שהוא ארוך, ואם לא יקשרוהו ויכרכוהו יצאו מעיו. אבל אין כורתין אותו בשבת לדברי ת״ק:",
+ "ר׳ יוסי אומר אף חותכין. והלכה כר״י שחותכין אותו ומנקים אותו ונותנין עליו אבק הדס וכיוצא בו:",
+ "וכל צרכי מילה עושין בשבת. ולקמן באידך פירקא מפרש לצרכי מילה מאי ניהו:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי. איזמל למול את התינוק:",
+ "מביאו בשבת מגולה. להודיע שחביבה מצוה זו שמחללים עליה את השבת:",
+ "ובסכנה. שגזרו גזרה על המילה:",
+ "מכסהו ע״פ עדים. שיעידו שאיזמל של מצוה הוא מביא, ולא יחשדוהו שהוא נושא שאר חפציו:",
+ "ולעשות ברזל. כדי לעשות איזמל למילה:",
+ "כל מלאכה שאפשר לעשותה. כגון מכשירי מילה הואיל ואפשר לעשותן מערב שבת אין דוחין את השבת, ופליג אדרבי אליעזר:",
+ "שאי אפשר לעשותה מערב שבת. כגון מילה עצמה שאי אפשר לה ליעשות, דזמנה בשמיני דוחה שבת. והלכה כרבי עקיבא: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מוהלין. חותך את הערלה:",
+ "ופורעין. העור המכסה ראש הגיד:",
+ "ומוצצים. את הדם, ואע״פ שהוא עושה חבורה שאין הדם ניתק מחיבורו אלא ע״י מציצה:",
+ "אספלנית. תחבושת:",
+ "לועס בשיניו. דכל מה דאפשר לשנות משנה:",
+ "אם לא טרף יין ושמן. רגילים היו שהיו טורפים בקערה יין ושמן ומערבין אותן יחד לרפואה על המילה כדרך שטורפים ביצים בקערה:",
+ "חלוק. חתיכה של בגד נקובה, ומכניסין המילה באותו הנקב כדי שלא יחזור העור ויכסה את הגיד:",
+ "לא התקין. לא הזמין:",
+ "כורך על אצבעו. דרך מלבוש לשנותו מדרך הוצאה בחול:",
+ "אפילו מחצר אחרת. לא מיבעיא מבית לבית באותו חצר אע״פ שלא ערבו, אלא אפילו לחצר אחרת שאינה מעורבת עמהם: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מרחיצין את הקטן. האי מרחיצין לאו כדרכו הוא, דתנא סיפא לפרושי רישא כיצד מרחיצין כגון לזלף ביד אבל בכלי אפילו לזלף אסור וכ״ש לרחוץ כדרכו:",
+ "ראב״ע כו׳ פליג את״ק וסבר מרחיצין את הקטן כדרכו בין לפני המילה בין לאחר המילה, וביום השלישי למילה נמי בין בחמין שהוחמו בערב שבת בין בחמין שהוחמו בשבת עצמו דסכנת נפשות היא, והלכה כראב״ע:",
+ "ספק. בן ח׳ חדשים ספק בן ט׳. דאי בן ח׳ כאבן בעלמא הוא ואין מילתו דוחה שבת:",
+ "ורבי יהודה מתיר באנדרוגינוס. מדכתיב (בראשית ט״ז) המול לכם כל זכר לרבות אנדרוגינוס. ות״ק, ערלתו כתיב, מי שהוא כולו ערל, יצא זה שחציו נקבה. ואין הלכה כר״י: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מי שהיו לו שתי תינוקות וכו׳ פליגי אמוראי בגמרא בגרסת משנה זו, והגרסא שתפסו רבותי עיקר כך היא, מי שהיו לו שתי תינוקות אחד למול אחר שבת ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של אחר שבת בשבת חייב. אחד למול בע״ש ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של ערב שבת בשבת, רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר. והכי פירושה, שכח ומל את של אחר השבת בשבת חייב לדברי הכל, שהרי טעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה כשהקדים ומל את של אחר השבת בשבת, ובהא אפילו ר׳ יהושע מודה:",
+ "אחד למול בשבת ואחד למול בערב שבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת, ר׳ אליעזר מחייב חטאת. דמילה שלא בזמנה אינה דוחה שבת. ואע״ג דטעה בדבר מצוה שהיה טרוד באותו של שבת ומתוך כך טעה בזה, ואף בזה עשה מצוה שהרי ראוי הוא למול אלא שאינו דוחה שבת, ס״ל לרבי אליעזר טעה בדבר מצוה ועשה מצוה שאינה דוחה את השבת חייב:",
+ "ורבי יהושע פוטר. דסבירא ליה טעה בדבר מצוה ועשה מצוה שאינה דוחה את השבת פטור, כיון דסבור היה שברשות בית דין הוא עושה. והלכה כר״י: "
+ ],
+ [
+ "נולד בין השמשות נמול לתשיעי. שהרי יום שמיני של מחר הוא נמול, ושמא בין השמשות יום הוא ונמול לתשיעי. היה היום ערב שבת א״א למולו בשבת הבא דשמא תשיעי הוא והויא לה מילה שלא בזמנה ואינה דוחה שבת, וצריך להמתין עד לאחר השבת שהוא עשירי:",
+ "חל יום טוב להיות אחר השבת. אין מילה שלא בזמנה דוחה אותו ונמול לאחד עשר:",
+ "שני ימים טובים של ראש השנה. דקדושה אחת הן ואין מילה שלא בזמנה דוחה את יום טוב השני של ראש השנה, נימול לי״ב:",
+ "עד שיבריא. ויעברו עליו שבעה ימים שלמים מעת לעת מיום שהבריא ואחר כך מלין אותו: "
+ ],
+ [
+ "ציצין. כמין נימין של בשר שנשארו מן הערלה:",
+ "עטרה. היא שפה גבוהה המקפת את הגיד סביב, וממנה משפע ויורד לראשו. ובשר החופה את רוב העטרה דקתני מתניתין, לא תימא רוב הקיפה אלא אפילו רוב גבהה במקום אחד:",
+ "אינו אוכל בתרומה. אם כהן הוא, דכהן ערל אסור לאכול בתרומה. נאמר בפסח (שמות י״ב:מ״ה) תושב ושכיר לא יאכל בו ונאמר בתרומה (ויקרא כ״ב:י׳) תושב כהן ושכיר לא יאכל בו, מה פסח אסור לערל אף תרומה אסורה לערל:",
+ "ואם היה בעל בשר. שהיה שמן ונראה בשר שלמעלה מערלתו לאחר שנטלה הערלה כולה כאילו אותו בשר חוזר וחופה את הגיד:",
+ "מתקנו. ומשפע באזמל מאותו עובי:",
+ "מפני מראית העין. שלא יהא נראה כערל:",
+ "ולא פרע. לא גילה:",
+ "כאילו לא מל. וישוב ויפרע, ואפילו סלק ידו ממנה. וכל זמן שהוא מתעסק במילה בשבת חותך בין ציצין המעכבין בין ציצין שאין מעכבין. לאחר שסלק ידו, על ציצין המעכבין חוזר, על ציצין שאינן מעכבין אינו חוזר:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "רבי אליעזר אומר תולין את המשמרת. שמסננים בה שמרי יין, ומותח את פיה לכל צד בעגול ונעשה כאהל על חלל הכלי. ואע״ג דעביד אהל שרי ביום טוב, דס״ל לר״א מכשירי אוכל נפש שאפשר לעשותן מערב יום טוב מותר לעשותן ביום טוב. אבל בשבת [תולה] לכתחלה לא, אבל אם תלויה היא נותנין לתוכה שמרים ומסננין, דאין דרך בורר בכך:",
+ "אין תולין את המשמרת. דעביד אהל עראי ומחזי כמעשה חול:",
+ "ואין נותנים לתלויה בשבת. דהוה תולדת בורר או מרקד. והלכה כחכמים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "נותנים מים. בשבת על גבי שמרים הנתונים במשמרת מבעוד יום. כדי שיצלו, שיהיו השמרים צלולים ויזוב כל יינם. פירוש אחר על גבי שמרים שנשארו בחבית, וקולטין המים טעם היין ומוציאין אותן בשבת ושותים אותן ואין בזה משום בורר:",
+ "את היין. מפני הקמחים לבנים שמתהוים בו:",
+ "בסודרין. המיוחדין לכך. וליכא למיגזר דלמא סחיט להו, הואיל ועשויין למלאכה זו. והוא שלא יעשה בידו בסודר כמין גומא בפי הכלי כדי שירד היין במדרון, שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול:",
+ "ובכפיפה מצרית. סל העשוי מצורי הדקל. והוא שלא תהיה הכפיפה גבוהה מקרקעית הכלי התחתון טפח, שלא יעשה אהל עראי:",
+ "ונותנים ביצה במסננת. שנתנו בה חרדל להסתנן, שרגילין ליתן ביצה טרופה בדברים העכורין והם מתלבנים ומזדככים על ידה:",
+ "ינומולין. יין ודבש ופלפלין:",
+ "לגין. גדול מכוס וקטן מחבית:",
+ "הכל לפי האורחים. אם יש לו אורחין מרובין עושה הרבה, בין בשבת בין ביום טוב בין במועד. והלכה כת״ק שעושין ינומולין בשבת כפי מה שהן רוצים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "חלתית. כך שמה בערבי, והיא חמה ונוהגין לאכלה במקומות הקרים, ואין שורין אותה בשבת דמיחזי כמעשה חול:",
+ "את הכרשינין. מציף עליהם מים בכלי לברור פסולתן, שהפסולת צף למעלה:",
+ "ולא שפין אותן. ביד להשיר פסולתן, דהוה ליה בורר:",
+ "אבל נותן בתוך הכברה. ואע״פ שפסולתן נופל לפעמים דרך נקבי הכברה ונמצא מתברר מאליו:",
+ "התבן. שהיו עושים מן הקש שמחתכין אותן במוריגים ונעשה כל זנב השבולין תבן:",
+ "מוץ. הוא מזקן השבולת העליון, ואינו ראוי למאכל בהמה וכוברים אותו בכברה שיפול המוץ:",
+ "אבל נוטל בכברה ונותן לתוך האבוס. ואע״פ שהמוץ נופל מאליו, דדבר שאינו מתכוין מותר כר׳ שמעון: \n\n"
+ ],
+ [
+ "גורפין. בשבת אבוס שלפני השור שמפטמים אותו, שלא יתערב העפרורית שבאבוס בתבן ובשעורים שנותנים לפניו ויקוץ במאכלו, ומסלקין תבן שלפניו לצדדים כשהוא רב כדי שלא ידרסנו ברגליו ויתלכלך ברעי:",
+ "וחכמים אוסרים. אתרוייהו קאי, אחד גריפת האבוס ואחד תבן שלפניו לא יסלקנו לצדדים. ולא נחלקו רבי דוסא וחכמים אלא באבוס של כלי, אבל באבוס של קרקע הכל מודים שאין גורפים, דלמא אתי לאשוויי גומות. ורבנן גזרו אבוס של כלי אטו אבוס של קרקע. והלכה כחכמים:",
+ "נוטלים מלפני בהמה זו ונותנים לפני זו. ולא אמרינן טלטול דלא חזי הוי, אלא ודאי חזי דאין בהמה קצה במאכל הניטל מלפני חבירתה. ודוקא מלפני החמור ונותנין לפני השור וכיוצא בזה, אבל לא מלפני השור ונותנים לפני החמור, שמאכל השור מאוס ברירין היוצאים מפיו ואין החמור אוכל ממנו: \n\n"
+ ],
+ [
+ "הקש שעל מטה. סתמא להסקה ומוקצה הוא, ובא לשכב עליו ומנענעו כדי שיהא רך וצף לשכב עליו:",
+ "לא ינענענו בידיו. דמוקצה הוא, אבל מנענעו בגופו בכתפיו, דטלטול מן הצד הוא ולאו שמיה טלטול:",
+ "או שהיה עליו כר או סדין. דגלי דעתיה דאקצייה לשכיבה מעתה תורת כלי עליו:",
+ "מכבש. שני לוחות שמשימין ביניהן הבגדים לאחר כביסתן ומהדקין הלוח העליון על הבגדים המונחין בלוח התחתון כדי שיהא קיפולן נאה:",
+ "מתירין. דהיינו לצורך שבת ליטול את הבגדים, אבל לא כובשים דהיינו צורך חול:",
+ "ושל כובסים לא יגע בו. מפני שהוא עשוי לתקן בגדים ומהדק טפי והתרתו דומה לסתירה. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "נוטל אדם את בנו. בחצר והאבן בידו ולא אמרינן דמטלטל לאבן:",
+ "כלכלה. סל:",
+ "והאבן בתוכה. והוא שיהיו פירות בסל, שאם אין בו פירות נעשה בסיס לדבר האסור ואסור לטלטלו. וצריך נמי שיהיו בתוכו פירות שאם ישליכם בארץ ימאסו, כגון תותים וענבים וכיוצא בהם, אבל אם היו בו פירות כגון אגוזים ושקדים מנער את הפירות והם נופלים. ופירות הנמאסים נמי כגון תותים וענבים אם אפשר לסלקם לצדי הכלכלה ולנער האבן לבדה ולהשליכה אסור לטלטלה עם האבן. ומתניתין איירי כגון שנפחת מצדי הכלכלה או שוליה והאבן דופן לה שאי אפשר להשתמש בכלכלה בלא האבן:",
+ "תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין. אגב הטהורה ואגב החולין. אבל טמאה באנפי נפשה לאו בת טלטול היא:",
+ "אף מעלין את המדומע באחד ומאה. סאה של תרומה שנפלה במאה סאים של חולין, מותר להעלותה לסאה של תרומה מהן בשבת ויהיו כולן חולין ומותרין לזרים, ולא אמרינן מתקן הוא, דתרומה שנפלה בחולין חשבינן לה כאילו מונחת לבדה ואינה מעורבת, וכשעולה באחד ומאה התרומה עצמה שנפלה עולה הילכך לאו מתקן הוא. ואין הלכה כרבי יהודה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מטה על צדה. מטה החבית על צדה אם צריך ליטול מן היין והאבן נופלת ולא יטול אותה בידים:",
+ "היתה בין החביות. ומתירא שלא תפול האבן על החביות ותשברם מגביהה לחבית כולה ומסלקה מבין החביות ושם מטה אותה על צדה:",
+ "נוער את הכר והן נופלות. כשהוא צריך לכר ואינו צריך למקום הכר, אבל אם צריך למקומו מגביה הכר עם המעות שעליו. ולא אמרן אלא כששכח המעות על הכר מערב שבת, אבל הניחן שם במתכוין נעשה הכר בסיס לדבר האסור ואסור לטלטלו ולא לנער המעות שעליו:",
+ "לשלשת. דבר של טנוף כגון רוק או רעי או צואה:",
+ "מקנחה בסמרטוט. ולא יתן עליה מים, דסתם כר של בגד הוא, ובגד שרייתו במים זהו כבוסו:",
+ "היתה. על כר:",
+ "של עור. דלאו בר כבוס הוא:",
+ "נותן עליה מים. עד שתכלה ותלך הלשלשת. אבל כבוס ממש לא, דהואיל וסתם כרים וכסתות רכים נינהו שייך בהו כבוס בעורות רכים, ומיהו שרייתן לא זהו כבוסן: \n\n"
+ ],
+ [
+ "ב״ש אומרים מגביהין מעל השלחן עצמות וקליפין. בגמרא קאמר שאין אנו סומכים על משנתנו כמות שהיא שנויה, אלא מוחלפת השטה, שבית הלל אומרין מגביהין מעל השלחן עצמות וקליפין, וב״ש אומרים מסלק את הטבלא שיש עליה תורת כלי אבל לא יטלטל העצמות והקליפין בידים, דב״ה כר״ש וב״ש כר׳ יהודה. ומיהו לא שרו ב״ה אלא בעצמות וקליפין דחזו למאכל בהמה אע״ג דלא חזו למאכל אדם, אבל אי לא חזו אף למאכל בהמה מודו ב״ה דאסורים לטלטל, דבכה״ג אפילו ר״ש מודה:",
+ "מעבירין מעל השלחן פרורין פחות מכזית. אפילו פחות מכזית וטעמא כדמפרש בסמוך שהן ראויין למאכל בהמה:",
+ "ושער של פולין. שרביטים שהקטנית גדל בהן:",
+ "עור בית אחיזה. בית אחיזה של עור שיאחזנו בו:",
+ "אין מקנחין בו. שכשאוחזו נסחט בין אצבעותיו והוי פסיק רישיה ולא ימות דמודה ביה ר״ש:",
+ "בין כך ובין כך. בין יש לו בית אחיזה בין אין לו בית אחיזה ניטל בשבת כשהוא נגוב:",
+ "ואינו מקבל טומאה. דאינו לא כלי עץ ולא בגד ולא שק ולא מתכת:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מצילין מזון ג׳ סעודות. ואפילו בכלים הרבה, דאילו בכלי אחד אמרו בפרק כל כתבי דכמה דבעי מציל:",
+ "לכם. כל אחד מזון ג׳ סעודות:",
+ "ובלבד שלא יספוג. שלא ישים ספוג לשאוב היין ולחזור ולהטיף, ואף על פי שיש לספוג בית אחיזה דליכא חשש סחיטה, שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול. ואפילו ליקח בידו שמן ודבש שהן עבים ונדבקים ולקנח ידו בשפת הכלי אסור, שלא יעשה כמעשה חול:",
+ "אין סוחטין את הפירות. דה״ל מפרק תולדה דדש:",
+ "אסורין. גזירה שמא יסחוט לכתחלה:",
+ "ר״י אומר אם לאוכלין. היו אותן פירות מכונסים, היוצא מהן מותר, דלא ניחא ליה במה שזבו וליכא למגזר בהו שמא יסחוט:",
+ "ואם למשקין. היו מכונסין דניחא ליה במאי דנפק מנייהו, היוצא מהן אסור, גזירה שמא יסחוט. ובזיתים וענבים מודה ר״י לחכמים דאע״ג דכנסן לאוכלים היוצא מהן אסור, כיון דדרכן לסחיטה קיימי כי אתו לידי משקה יהיב דעתיה בהכי. ובשאר מיני פירות מודים חכמים לר״י, כיון דלאו דרכן לסחיטה. לא נחלקו אלא בתותים ורמונים, דרבי יהודה מדמה להו לשאר פירות וחכמים מדמו להו לזיתים וענבים. והלכה כר״י:",
+ "חלות דבש. כשהן מרוסקים זב הדבש מעצמו מתוך השעוה ואין דרך לסחטו, הילכך ר״א מתיר, וחכמים אוסרים גזרו אטו שאין מרוסקין. והלכה כר״א: \n\n"
+ ],
+ [
+ "כל שבא בחמין. שנתבשל:",
+ "מדיחין. דהדחתו אינה בשולו אבל לא שורין:",
+ "חוץ מן המליח הישן. דג מליח שעברה עליו שנה משנמלח:",
+ "וקוליס האספנין. דג שקליפתו דקה והדחתו בחמין הוא גמר בשולו: \n\n"
+ ],
+ [
+ "שובר אדם את החבית. מפני שהוא מקלקל:",
+ "ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. לעשות לה פה נאה:",
+ "אין נוקבים מגופה. הדבוקה בפי חבית אלא נוטל את כולה דכי נקיב לה מתקן פתחא הוא:",
+ "ר׳ יוסי מתיר. דאין דרך פתח חבית בכך. והלכה כר׳ יוסי:",
+ "ולא יקבנה מצדה. כלומר הא דשרי ר׳ יוסי להיות נוקב את המגופה, לא שרי אלא למעלה בראש המגופה דלאו אורחא למעבד פתחא התם אלא נוטל כל המגופה. אבל מצדה, זימנין דעביד ליה לנקב בצד המגופה משום פתחא ואינו רוצה לפתחה למעלה שלא יפלו צרורות או עפר ביין:",
+ "ממרח. ויש כאן משום ממחק:",
+ "בערב. שם מקום:",
+ "חוששני לו מחטאת. אם מירח השעוה לדבקה בדופני הכלי סביב הנקב: \n\n"
+ ],
+ [
+ "לתוך הבור. שאין בו מים:",
+ "שיהא שמור. שלא יסריח מחמת החום. והא קמ״ל דלא חיישינן דלמא אתי לאשוויי גומות שבקרקעית הבור כדי שיהא שוה להושיב שם הקדרה:",
+ "ואת המים היפים. הראויים לשתיה:",
+ "ברעים. בתוך מקוה מים רעים שאינן ראויין לשתיה. ומילתא דפשיטא היא ומשום סיפא נקט לה, דתנן ואת הצוננים [בחמה] בשביל שיחמו, מהו דתימא נגזור דלמא אתי לאטמוני ברמץ, קמ״ל:",
+ "מי שנשרו כליו. שנפלו במים בשבת:",
+ "מהלך עמהן ואינו חושש. שמא יחשדו אותו שכבסן:",
+ "הגיע לחצר החיצונה. הסמוכה למבוא העיר שהוא מקום המשתמר:",
+ "שוטחן בחמה. ליבשן:",
+ "אבל לא כנגד העם. שיחשדוהו שכבסן. ומשנה זו דחויה היא, שהלכה בידינו כל דבר שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור, הילכך אסור לשטחן אפילו שלא כנגד העם: \n\n"
+ ],
+ [
+ "ונסתפג. וקנח:",
+ "אפילו בעשר אלונטיות. סדינים שמקנחים בהן, ונסתפג בהן זה אחר זה אע״ג דלא נפישי מיא בכל חד וחד אפ״ה לא יביאם בידו לתוך ביתו, אפילו ע״י עירוב, שאין כאן איסור הוצאה, אלא גזרה שמא ישכח ויסחטם בבואו:",
+ "אבל עשרה בני אדם. הואיל ומרובין הם מדכרי אהדדי. ואפילו חדא אלונטית לעשרה בני אדם דהשתא נפישי בה מיא אפילו הכי מביאין אותה בידם ולא גזרינן שמא יסחטוה, הואיל ומרובים הן:",
+ "פניהם ידיהם ורגליהם. אורחא דמלתא נקט והוא הדין לכל גופן. ואין הלכה כמשנה זו אלא אפילו אחד מביא בידו אלונטית שנסתפג בה ולא חיישינן שמא יסחוט: \n\n"
+ ],
+ [
+ "סכין. שמן בשבת:",
+ "וממשמשין. ביד על כל הגוף להנאה:",
+ "אבל לא מתעמלין. לשפשף בכח:",
+ "ולא מתגרדין. במגרדת, ודומה לו (איוב ב׳:ח׳) ויקח לו חרש להתגרד בו, משום דהוי כעובדא דחול:",
+ "אין יורדין לפולימא. בקעה מלאה מים ותחתיה טיט כמו דבק, ויש בה מקומות שיטבע הרוחץ שם באותו טיט וידבק בו ואינו יכול לעלות עד שיתקבצו בני אדם ויעלוהו בקושי גדול ובדוחק. פ״א בקעה שטיט שלה מחליק והרוחץ שם נופל ובגדיו נשורים במים ואתי לידי סחיטה:",
+ "אפיקטויזין. להקיא. ופירושו אפיק טוי זיין, כלומר להוציא המזון ממקום בשולו שהיא האצטומכה. אפיק, מוציא. טוי, מתבשל. צלי אש מתרגמינן טוי נור. זיין, מזון. ודוקא לשתות משקה שמביאו להקיא הוא שאסור בשבת אבל להכניס אצבעו לתוך פיו כדי להקיא מותר. והיכא דאית ליה צערא ואם יקיא יתרפא מותר אפילו ע״י משקה:",
+ "ואין מעצבין את הקטן. לתקנו ולישב עצמותיו וחוליות שדרתו משום דמיחזי כבונה. ולא אמרן אלא לאחר זמן אבל ביום לידה שרי. מעצבין, לשון ידיך עצבוני ויעשוני (שם י׳):",
+ "ואין מחזירין את השבר. עצם שנשבר. ואין הלכה כמשנה זו, אלא הלכה מחזירין את השבר בשבת:",
+ "שנפרקה ידו. שיצא העצם מן הפרק שלו:",
+ "לא יטרפם. לשון ביצים טרופות בקערה, שמשתטף [בצונן] על מקום השבר, דמיחזי דלרפואה קעביד:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "שואל. ובלבד שלא יאמר הלוני. דהלואה לזמן מרובה משמע וקיי״ל סתם הלואה שלשים יום הלכך אתי מלוה לכתוב על פנקסו כך וכך הלויתי לפלוני כדי שלא ישכח:",
+ "מניח טליתו אצלו. אם אינו מאמינו ולוקח אותו ומקדישו בשבת, דחובות שקבוע להן זמן יכולין להקדיש בשבת: \n\n"
+ ],
+ [
+ "פרפרותיו. מיני מעדנים:",
+ "אבל לא מן הכתב. אם כתב מערב שבת כך וכך אורחים כדי שלא ישכחם, לא יקרא באותו כתב בשבת, גזירה שמא ימחוק. א״נ שמא יקרא בשטרי הדיוטות, ואין מותר לקרות בשבת אלא בתורה שבכתב, ובתורה שבעל פה לאחר שכתבוה, ובפירושיהן, אבל בשאר דברים או בספרי חכמות, שאינו מדברי נבואה או מפירושיהן, אסורים:",
+ "מפיס. מטיל גורל לחלק למי יגיע כל מנה ומנה:",
+ "עם בניו ועם בני ביתו. שהן סמוכים על שולחנו שאין כאן קפידא. אבל עם אחר לא, דבני חבורה המקפידים זה על זה שאינן מוחלין ואינן מוותרים זה לזה עוברים משום מדה ומשום משקל ומשום מניין ומשום לווין ופורעין דגזרו בהו רבנן שמא יכתבו:",
+ "ובלבד שלא יתכוין וכו׳ מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, מפיס אדם עם בניו ועם בני ביתו על השלחן, ואפילו מנה גדולה כנגד מנה קטנה, ודוקא עם בניו ועם בני ביתו אבל עם אחר לא, ובלבד שלא יתכוין לעשות מנה גדולה כנגד מנה קטנה, ואז הוא דביו״ט אסור ובחול שרי, אבל אם נתכוין לעשות מנה גדולה כנגד מנה קטנה אפילו בחול אסור משום קוביא, דגזל הוא ואסמכתא לא קניא, והאי אסמכתא היא דסמיך על הגורל אם יפול לו הגורל על המנה הגדולה יזכה בה, ולפיכך תלה עצמו אף לגורל הקטנה על הספק, ואילו ידע מתחילה שכן, לא היה מתרצה:",
+ "חלשים. גורלות, כמו חולש על גוים (בישעיה י״ד י״ב):",
+ "על הקדשים ביו״ט. שנשחטו בי״ט, לחלק אותם בין הכהנים.",
+ "אבל לא על המנות. של קדשים של אתמול: "
+ ],
+ [
+ "לא ישכור אדם פועלים. דכתיב (ישעיהו נ״ח:י״ג) ממצוא חפצך ודבר דבר:",
+ "ולא יאמר אדם לחבירו כו׳ לדיוקא נקטיה, לא יאמר לחבירו שכור לנו פועלים, אבל אומר לו הנראה שתעמוד עמי לערב, כלומר עכשיו נראה אם תבא אלי לכשתחשך, ואע״פ ששניהם יודעים שעל מנת לשכרו לפעולתו הוא מזהירו, כיון דלא מפרש ליה שכירות בהדיא שרי, דקי״ל דבור אסור הרהור מותר:",
+ "אין מחשיכין על התחום. לקרב עצמו בשבת עד סוף התחום ולהחשיך שם שיהא קרוב למקום הפועלים או לפרדס להביא פירות, דכל דבר שאסור לעשותו בשבת אסור להחשיך עליו, אבל מחשיך הוא להיות קרוב לצאת ולשמור פירותיו, דזה דבר המותר בשבת לשמור פירותיו:",
+ "ומביא פירות בידו. הואיל ועיקר מחשבתו לא היתה לכך:",
+ "כלל אמר אבא שאול. אתנא קמא פליג, דאסר כל החשכה ולא מפליג בין החשכה של מצוה להחשכה של רשות, ואתא איהו ואמר דהחשכה של מצוה שריא, שכשם שמותר לומר לחבירו בשבת תהיה מזומן לילך לאחר חשיכה להביא ארון ותכריכים למת, כך מותר להחשיך על התחום כדי שיהיה מזומן לאחר חשיכה להביא ארון ותכריכים. וסיפא דתנן מחשיכים על התחום [לפקח] על עסקי כלה ועל עסקי המת, אבא שאול היא. והלכה כמותו: \n\n"
+ ],
+ [
+ "לפקח על עסקי כלה. לעיין ולחקור בצרכי הכלה:",
+ "חלילין. כלי נגון חלולין שקולן מעורר הבכי:",
+ "לא יספוד בהן ישראל. קנסא הוא משום דמוכחא מילתא שבשביל ישראל הובאו:",
+ "אלא אם כן באו ממקום קרוב. אא״כ נודע לנו בבירור שבאו ממקום שבתוך התחום ולא הביאם מחוץ לתחום:",
+ "ארון. לעצמו שיקבר בו נכרי, או למכור: \n\n"
+ ],
+ [
+ "סכין. בשמן:",
+ "ומדיחין. במים. ופוקקין נקביו, סותמין נקביו העליונים והתחתונים בבגד או בשום דבר כדי שלא תכנס בהם הרוח ויתפח:",
+ "ובלבד שלא יזיז בו אבר. שלא יטלטל ויגביה לא ידו ולא רגלו ולא ריסי עיניו, שאסור לטלטל המת או אבר מאבריו, אע״פ שמותר ליגע בו. וכן כל מוקצה מותר בנגיעה ואסור בטלטול. וביצה שנולדה בשבת או ביום טוב אסורה אפילו בנגיעה, שמפני כדוריתה נגיעתה זהו טלטולה:",
+ "ושומטים את הכר מתחתיו. ונמצא מוטל על החול, אבל לא מטלטלין להניחו על החול, דהא תנא רישא ובלבד שלא יזיז בו אבר:",
+ "בשביל שימתין. שלא יסריח מחמת חום הסדינים והכרים:",
+ "קושרים את הלחי. של מת שהיה פיו הולך ונפתח:",
+ "ולא שיעלה. להסגר מה שנפתח דהיינו מזיז אבר, אלא שלא יוסיף להפתח:",
+ "סומכים אותה בספסל. שהרי תורת כלי עליו:",
+ "ולא שתעלה. דהוה ליה בונה:",
+ "אין מעמצין. את עיניו בשבת אפילו לאחר יציאת נפש, דהוה ליה מזיז אבר:",
+ "שופך דמים. שבדבר מועט מקרב מיתתו:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מי שהחשיך. נותן כיסו לנכרי. מבעוד יום. ואע״ג דשלוחו של ישראל הוא לישא את כיסו בשבת, קים להו לרבנן דאין אדם מעמיד עצמו על ממונו ואי לא שרית ליה אתי לאתויי ד׳ אמות ברשות הרבים:",
+ "ואם אין עמו נכרי כו׳ הא יש עמו נכרי, לנכרי יהיב ליה, מ״ט חמור אתה מצווה על שביתתו, נכרי אי אתה מצווה על שביתתו. וכשמניח כיסו על החמור משתחשך מניחו עליה כשהיא מהלכת, כלומר לאחר שעקרה רגליה לילך דלא עבדה עקירה, וכשרוצה הבהמה לעמוד נוטלו מעליה, ולאחר שתחזור ותעקור רגליה לילך יניחנה עליה, כי היכי דלא תעביד הבהמה עקירה והנחה, דאי שביק לה למעבד עקירה והנחה והוא מחמר אחריה ומנהיגה נמצא מחמר אחר בהמתו בשבת ואסור, אע״פ שאינה טעונה אלא כל דהו דכתיב (שמות כ׳:י׳) לא תעשה [כל] מלאכה אתה ובהמתך, איזו היא מלאכה שנעשית בין האדם והבהמה, הוי אומר זה מחמר:",
+ "הגיע לחצר החיצונה. מילתא באנפי נפשה היא ולא בדין כיסו קא מיירי:",
+ "לחצר החיצונה. של עיר, שהוא מקום המשתמר ראשון, כשיבא לפרק החמור נוטל בידו מעליו כלים הניטלין בשבת:",
+ "ושאינם ניטלים מתיר את החבלים. של אוכף שהן קשורים והשקין נופלים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "פקיעי עמיר. קשין של שבלים שאגדן, מתירין אותן, דכל זמן שהן קשורין לאו אוכלא נינהו ומתירין אותן לשווינהו אוכלא, אבל פספוס, לפזרן כדרך שרגילין לפזר עשבים לפני בהמה כדי שתריח ריחן ויהיו יפין לה לאכלן, אסור בפקיעי עמיר, דמאחר דאתעבידו אוכלא בהתר הפקיעין, והפספוס אינו אלא לתענוג בעלמא, ומטרח בדבר שהוא כבר אוכל לא טרחינן:",
+ "ומפספסים את הכיפים. ענפים לחים של ארז, מפזרים ושוטחים אותן לפני הבהמה שתריח ריחן, דבלאו פספוס לא הוו אוכלא:",
+ "אבל לא את הזירין. הן הן פקיעי עמיר, אלא שהפקיעין יש להן שני קשרים אחד בראשן ואחד בסופן, והזירין יש להן שלשה קשרים קשר אחד יתר באמצען. וקאמרה מתניתין שאין מפספסים את הזירין ואע״פ שהן דחוקים זה בזה ומתחממים והבהמה קצה בהן, אלא מתיר שלשה אגדיהן בלבד, דהתרת אגדיהן משוי לה אוכלא כפקיעין:",
+ "אין מרסקין את השחת. אין מחתכין עשב של תבואה, והיא אספסתא, משום דטרחא שלא לצורך הוא:",
+ "רבי יהודה מתיר בחרובין לבהמה דקה. ששיניה דקות וקשין לה. ואין הלכה כר״י: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אין אובסין. [אין] מאכילין אותו על כרחו ותוחבים לו בגרונו, ופירוש אובסין, עושין לה אבוס בתוך מעיה:",
+ "ולא דורסים. שדורס המאכל לתוך גרונה. ומיהו לא הוי כמו אובסין:",
+ "אבל מלעיטים. שתוחב לו המאכל למקום שיכול להחזיר:",
+ "אין ממראין. מפטמין, לשון וחלב מריאים (ישעיהו א׳:י״א). ופירוש המראה, שתוחב לו המאכל לפנים מבית הבליעה במקום שאינו יכול להחזיר:",
+ "ומהלקטין לתרנגולים. שתוחב המאכל לתוך פיו במקום שיכול להחזיר:",
+ "אבל לא גובלין. אין לשין אותו במים:",
+ "אין נותנין מים לפני דבורים. שאין מזונותיהן עליו, שיוצאין ואוכלין בשדה ומים מצויין להם באגמים:",
+ "דורסיאות. יונים שגדלים בבתים. ונקראים דורסיאות על שם הורדוס המלך שהיה מגדל מהן בארמונו: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מחתכין את הדלועין. התלושין לפני הבהמה, ואע״ג דסתמן לאו למאכל בהמה קיימי אלא לאדם:",
+ "ואת הנבלה. שנתנבלה היום, ואע״ג דבין השמשות היתה עומדת לאדם ולא לבהמה:",
+ "רבי יהודה אומר אם לא היתה נבילה מע״ש אסורה. דכל מידי דחזי לאינש לא מקצה ליה לבהמה. ואפילו חולה מע״ש, סובר שתתרפא. ואין הלכה כרבי יהודה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מפירין. בעל לאשתו ואב לבתו:",
+ "ונשאלין. לחכם:",
+ "שהן לצורך השבת. כגון שנדר שלא יאכל היום. ואנשאלין דוקא קאי, דאילו בעל או אב מפר בין נדרים שהן לצורך השבת בין נדרים שאינן לצורך השבת, כיון שאינו יכול להפר אלא ביום שמעו בלבד. ונדרים שהן לצורך השבת אפילו היה לו פנאי להשאל עליהם קודם השבת נשאלין עליהם בשבת:",
+ "ופוקקין את המאור. החלון שממנו האורה נכנסת, סותמין אותו בלוח או בשאר כל דבר שרגילים לסתום בו:",
+ "ומודדין את המטלית. כגון אם היתה טמאה ונגעה בטהרות, מודדין אותה אם יש בה ג׳ אצבעות על ג׳ אצבעות לידע אם נטמאו הטהרות אם לאו, דמטלית פחותה מג׳ על ג׳ אינה לא מיטמאה ולא מטמאה:",
+ "ואת המקוה. לידע אם יש בה אמה על אמה ברום שלש אמות. שאלו מדידות של מצוה הן לפיכך מותר למדוד אותן בשבת:",
+ "שפקקו את המאור. את החלון וקרוי מאור שממנו האורה נכנסת:",
+ "בטפיח. פך של חרס:",
+ "מקדה. כלי חרס:",
+ "בגמי. להכי נקט גמי שראוי למאכל בהמה ולא מבטל ליה להיות קשר של קיימא:",
+ "לידע אם יש בגיגית פותח טפח. כמין שביל קטן היה בין שני בתים שלא היה מקורה אלא שגיגית מונחת על גבו, והיו חלונות פתוחות מן הבתים אל השביל, והיו חוששין שמא ימות מת בבית אחד ותהא הטומאה בא מן החלון אל השביל ומן השביל אל הבית האחר דרך החלון הפתוח, לפיכך פקקו את החלון הפתוח לבית שהטומאה בתוכו בטפיח של חרס וגבו לצד השביל, וכלי חרס אינו מיטמא מגבו, וחוצץ, כי חששו שמא אין בסדק הגיגית פותח טפח ונמצאת הגיגית מאהלת על השביל והטומאה באה דרך השביל מבית זה לבית זה. אח״כ הוצרכו לפתוח החלון וליטול אותו טפיח הפקוק בחלון, ובאו לידע אם יש באותו סדק של גיגית פותח טפח ואין שם אהל באותו שביל להביא את הטומאה, שהטומאה יוצאה מן השביל דרך סדק שבגיגית כלפי מעלה. או אין בסדק של גיגית פותח טפח, ונמצאת השביל כאהל ומביאה את הטומאה מבית לבית. ומדדו מקדה של חרס וקשרוה בגמי והושיטוה כלפי מעלה, לראות אם היה בסדק הגיגית פותח טפח אם לאו:",
+ "ומדבריהם למדנו שפוקקין וקושרין ומודדין בשבת. ובלבד שלא יהיה קשר של קיימא, והמדידה תהיה של מצוה, או להתלמד על דבר הוראה:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shabbat/Hebrew/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shabbat/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..58b4364e946f3e78ecd7263693cfc749130dc6a5
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shabbat/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,1238 @@
+{
+ "title": "Bartenura on Mishnah Shabbat",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Shabbat",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "יציאות השבת. הוצאות שמרשות לרשות האמורות אצל שבת, והכנסות נמי קא קרי יציאות הואיל ומוציא מרשות לרשות. והאי דתני יציאות ולא תני הוצאות, לישנא דקרא נקט דכתיב (שמות ט״ז:כ״ט) אל יצא איש ממקומו, ומיניה דרשינן הוצאה, אל יצא איש עם הכלי שבידו ללקוט המן:",
+ "שתים שהן ארבע. שתים מן התורה, הוצאה והכנסה לבעל הבית העומד בפנים ברשות היחיד, ועל שתים אלו חייב על שגגתו חטאת, ועל זדונו כרת, ועל התראתו סקילה, כמו בכל שאר מלאכות של שבת:",
+ "שהן ד׳ מדבריהם הוסיפו שתים, לאסור לכתחלה היכא שהמלאכה נעשית ע״י שנים זה עוקר וזה מניח, דשנים שעשאוה פטורים, שנאמר (ויקרא ד׳:י״ג) בעשותה אחת מכל מצות ה׳, העושה את כולה ולא העושה מקצתה, וכן בכל מלאכות של שבת אמרינן יחיד שעשאה חייב, שנים שעשאוה פטורים:",
+ "ושתים שהן ארבע בחוץ. שתים מן התורה, הוצאה והכנסה לעני העומד בחוץ ברשות הרבים:",
+ "שהן ארבע. מדבריהם הוסיפו שתים לאסור לכתחלה, כשזה עוקר וזה מניח:",
+ "פשט העני את ידו. ובתוכה קופה או הסל שמקבל בו ככרות מבעל הבית. ולהכי נקט הוצאה בלשון עני ועשיר, דאגב אורחיה קמ״ל דמצוה הבאה בעבירה אסורה וחייבין עליה:",
+ "ונתן לתוך ידו של בעל הבית. דעביד ליה עקירה מרשות הרבים והנחה ברשות היחיד:",
+ "או שנטל מתוכה והוציא. החפץ, והניח ברשות הרבים, דעביד עקירה והנחה:",
+ "העני חייב. שעשה מלאכה שלימה. והרי שתים מן התורה לעומד בחוץ. ואע״ג דבעינן עקירה ממקום שיהיה בו ד׳ טפחים על ד״ט והנחה במקום שיהיה בו ד׳ על ד׳, וליכא, דיד העני ובעה״ב אין בה מקום שיהיה ד׳ על ד׳, אמרינן בגמ׳ דידו של אדם חשובה כד׳ על ד׳, כיון שהיא עשויה להניח בה וליטול ממנה חפצים ואפילו גדולים הרבה:",
+ "ובעה״ב פטור. פטור ומותר גמור, דהא לאו מידי עבד:",
+ "פשט בעל הבית כו׳ בעל הבית חייב. הרי שתים מן התורה לעומד בפנים:",
+ "פשט העני כו׳ דעביד העני עקירה מרשות הרבים:",
+ "ונטל בעל הבית מתוכה. והניח בפנים, ועביד ליה בעל הבית הנחה ברשות היחיד:",
+ "או שנתן לתוכה. דעביד ליה בעל הבית עקירה מרשות היחיד:",
+ "והוציא. העני והניח ברשות הרבים:",
+ "שניהם פטורים. שלא עשה שום אחד מהם מלאכה שלימה. אבל אסורים לעשות כן שמא יבואו כל אחד בפני עצמו לעשות מלאכה שלימה בשבת. הרי שתים מדבריהם, אחת לעני בחוץ ואחת לבעה״ב בפנים. והא דלא חשיב שנים לכל אחד, עקירה לעני ועקירה לבעל הבית, הנחה לעני והנחה לבעל הבית, משום דלא חשיב אלא עקירות שהן תחלת המלאכה ואיכא למיחש שמא יגמרנה, אבל הנחות שהן סוף המלאכה לא קחשיב: \n\n"
+ ],
+ [
+ "לא ישב אדם לפני הספר. ואפילו בחול, ומשום דבעי למתני לא יצא החייט במחטו וכו׳ שמא ישכח ויצא, דדמי לגזרה דלא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה, שמא ישכח ולא יתפלל, משום הכי תנא להו הכא, ואיידי דזוטרן מילייהו פסיק ותני להו ברישא, והדר מפרש מילי דשבת ומאריך בהן:",
+ "סמוך למנחה. מנחה גדולה משש שעות ומחצה ולמעלה, וסמוך למנחה היינו מתחלת שעה שביעית, ואע״פ שעונתה מרובה, גזרה שמא ישבר הזוג של ספרים אחר שהתחיל להסתפר, ותעבור עונת התפלה קודם שיתקננו וישלים התספורת:",
+ "ולא יכנס למרחץ. סמוך למנחה שמא יתעלף:",
+ "ולא לבורסקי. מקום עבוד העורות, דלמא חזי פסידא וקלקול בעורות אם לא יניעם ממקומם ויתקנם, וימשך במלאכתו עד שתעבור עונת התפלה:",
+ "ולא לאכול. אפילו בסעודה קטנה, שמא ימשך בסעודה:",
+ "ולא לדין. אפילו בגמר דין, שכבר שמעו טענות בעלי דינין ולא נשאר עליהן אלא לפסוק הדין בלבד, דלמא חזו טעמא ויסתרו מה שהיו רוצים לפסוק וחוזר להיות תחלת הדין:",
+ "ואם התחילו. בחד מכל הני דאמרינן, אין מפסיקין, אלא יגמור ואחר כך יתפלל, והוא שיש שהות ביום לגמור קודם שיעבור זמן התפלה. והתחלת התספורת משיניח מעפורת של ספרים בין ברכיו, הוא הסודר שנותן המתגלח על ברכיו כדי שלא יפול השער על בגדיו. והתחלת המרחץ משיפשוט הבגד הסמוך לבשרו. ואית דמפרשי משיסיר הסודר שעליו שהוא ראשון להפשטת בגדיו. והתחלת הבורסקי משיחגור בין כתפיו את בתי זרועותיו כדי להתעסק בעורות. והתחלת אכילה משיטול ידיו. והתחלת הדין משיתעטפו הדיינין בטליתן לשבת לדין באימה וביראה, ואם היו מעוטפים ויושבים בדין ובא לפניהם דין אחר סמוך למנחה, הויא התחלת אותו הדין משפתחו בעלי הדין בטענותם:",
+ "מפסיקין לקריאת שמע. מלתא אחריתי נקט, והכי קאמר חברים העוסקים בתורה, מפסיקים תורתן לקריאת שמע דזמנה קבוע, דכתיב (דברים ו׳) ובשכבך ובקומך:",
+ "ואין מפסיקין לתפלה. שאין לה זמן קבוע דאורייתא. ולא שנו אלא כגון רבי שמעון בן יוחאי וחביריו שתורתן אומנותן, אבל אנו הואיל ואנו מפסיקין תורתנו לאומנותנו כל שכן שנפסיק לתפלה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "לא יצא החייט במחטו. אפילו תחובה לו בבגדו, שמא ישכח ויצא, ואומן דרך אומנתו חייב שדרך האומנים לתוחבן בבגדיו כשיוצאים לשוק:",
+ "שמא ישכח ויצא. משתחשך:",
+ "הלבלר. הסופר:",
+ "בקולמוסו. התחוב אחורי אזניו כדרך הסופרים:",
+ "ולא יפלה את כליו. מבער כנים מבגדיו. תרגום בערתי הקדש פליתי:",
+ "ולא יקרא לאור הנר. בספר, שמא יטה הנר להביא השמן לפי הפתילה כדי שידלוק יפה ונמצא מבעיר בשבת, ואפילו היה הנר גבוה שתים ושלש קומות, לעולם אסור לקרות לאור הנר אלא אם כן יש עמו אדם אחר לשמרו, או אם הוא אדם חשוב שאינו רגיל לעולם לתקן הנר:",
+ "החזן. מלמד תינוקות:",
+ "מהיכן התינוקות קורין. מהיכן יתחילו לקרות, דבעיון מועט כי האי לא גזרינן שמא יטה. והתינוקות קוראין לפני רבן לאור הנר, שאימת רבן עליהם:",
+ "אבל הוא לא יקרא. כל הפרשה, מפני שאין אימתן עליו, ושמירתן לא הויא שמירה. ומהאי טעמא נמי איכא למאן דאמר דאשה שומרת לבעלה אין שמירתה שמירה, שאין אימתה עליו:",
+ "כיוצא בו. לעשות הרחקה מן העבירה, אמרו לא יאכל הזב עם אשתו זבה, ואף על פי ששניהם טמאים:",
+ "מפני הרגל עבירה. שמתוך שהם מתיחדים יבא לבעול זבה שהיא בכרת. וזב וזבה לרבותא נקט שהתשמיש קשה להן ואיכא למימר דודאי לא יבואו לידי הרגל עבירה, אפ״ה לא יאכלו זה עם זו: \n\n"
+ ],
+ [
+ "[ואלו] מהלכות. אין פולין ואין קורין לאור הנר דתנן במתניתין:",
+ "בעליית חנניה בן חזקיה. שבקשו חכמים לגנוז ספר יחזקאל שדבריו נראים כסותרים ד״ת, כגון כל נבלה וטרפה מן העוף ומן הבהמה לא יאכלו הכהנים (יחזקאל מ״ד) כהנים הוא דלא אכלי הא ישראל אכלי, וכגון וכן תעשה בשבעה בחדש (שם מ״ה) היכן נרמז קרבן זה בתורה. ונטמן חנניה בן חזקיה בעליה וישב שם ופירש ספר יחזקאל:",
+ "ושמונה עשר דברים גזרו בו ביום. שנחלקו בית שמאי ובית הלל ועמדו למנין ורבו ב״ש ופסקו כמותם, כדכתיב (שמות כ״ג) אחרי רבים להטות. וכולהו י״ח דברים מייתו להו בגמרא, ואלו הן, האוכל אוכל שהוא ראשון לטומאה או שני לטומאה, גזרו שיהא נעשה גופו שני לטומאה, ופוסל את התרומה במגעו, ששני פוסל בתרומה, הרי אלו שתי גזירות, אוכל אוכל ראשון, ואוכל שני. והשותה משקין טמאים נעשה ג״כ שני לטומאה ופוסל את התרומה הרי שלש. וטעמא דגזור בהני, דזמנין דאכיל אוכלין טמאים ושדי משקין דתרומה בפומיה בעוד שהאוכלים טמאים בפיו ופסיל להו, וזמנין דשתי משקין טמאים ובעודן בפיו שדי אוכלין דתרומה בפיו ופסיל להו. וגזרו על הבא ראשו ורובו לאחר שטבל מטומאתו בו ביום, במים שאובים, ועל טהור גמור שנפלו על ראשו ג׳ לוגין מים שאובין, הרי חמש גזירות. וטעמא דגזור טומאה על הני לטמא אדם, לפי שהיו טובלין במי מערות סרוחין והיו נותנין עליהם אחר כך מים שאובין להעביר סרחון המים, התחילו ועשאום קבע לומר לא מי המערות מטהרים אלא המים שאובים מטהרים, עמדו וגזרו עליהם טומאה, דלמא אתי לבטולי תורת מקוה וטבלי בשאובים. והגזירה הששית שיהיו הספרים של כתבי הקדש פוסלים את התרומה במגע, שבתחלה היו מצניעין אוכלין דתרומה אצל ס״ת, אמרי האי קדש והאי קדש, כיון דחזו דקא אתו ספרים לידי פסידא, שהעכברים המצויין אצל האוכלין היו מפסידין את הספרים, גזרו שיהיו הספרים, דהיינו תורה נביאים וכתובים, במגען פוסלין את התרומה. והגזירה הז׳ גזרו על סתם ידים שפוסלות את התרומה, מפני שהידים עסקניות הן ונוגעות בבשרו במקום הטנופת, וגנאי לתרומה אם יגע בה בידים מזוהמות והיא נמאסת על אוכליה. והגזירה הח׳ האוכלין שנטמאו במשקין שאותן המשקין נטמאו מחמת ידים שנגעו בהן קודם נטילה, גזרו על המשקין שיטמאו את האוכלין, שכל הדברים הפוסלים את התרומה מטמאין את המשקין להיות תחלה, גזירה משום משקין הבאים מחמת שרץ, דאשכחן בהן שהן ראשונים מדאורייתא, והאי דגזור בכל טומאת משקין להיות תחלה ולא גזור נמי באוכלין גזירה משום [אוכלין] הבאים מחמת שרץ, היינו טעמא דאחמור רבנן במשקין משום דעלולים לקבל טומאה, שאינן צריכין תיקון הכשר להביאן לידי קבלת טומאה כמו האוכלין שצריכין נתינת מים להכשירן לקבל טומאה. והגזירה הט׳ כלים שנטמאו במשקין שנטמאו המשקים בשרץ, אע״פ שהם ראשון לטומאה דאורייתא אין יכולין לטמא אדם וכלים, שאין אדם וכלים מקבלין טומאה אלא מאב הטומאה, ולא ממשקין שנטמאו בשרץ שהם ראשונים, ורבנן גזור עלייהו שיטמאו כלים, גזירה משום משקה דזב וזבה, שהן רוקו ומימי רגליו שהן אב הטומאה ומטמאין כלים מדאורייתא. והגזירה הי׳ שיהו בנות כותיים נדות מעריסתן, כלומר מיום שנולדה, שתינוקת בת יומא מטמאה בנדה, וכותים לית להו מדרש זה וכי חזיין לא מפרשי להו הלכך גזור בהו רבנן. והגזירה הי״א שיהו כל המטלטלין מביאין את הטומאה בעובי המרדע, והוא מלמד הבקר, ויש בהקיפו טפח אבל אין בעביו טפח, ואע״פ שמן התורה אין אהל פחות מטפח, גזרו רבנן על כל המטלטלים שיש בהקיפן טפח שאם ראשן אחד האהיל על המת וראשן אחד על הכלים מביאין להם טומאת אהל, גזירה אטו מי שיש בעביו טפח שמביא את הטומאה מן התורה. והגזירה הי״ב הבוצר ענבים לדרכן בגת, המשקה היוצא מהן בשעת בצירה מכשירן לקבל טומאה, ואע״פ שהולך לאבוד ולא ניחא ליה, גזירה שמא יבצור בקופות מזופפות, דאז ניחא ליה במשקה היוצא מהן שהרי אינו הולך לאבוד, ומכשיר מן התורה. והגזירה הי״ג שיהיו גידולי תרומה תרומה, ואפילו בדבר שזרעו כלה כגון תבואה וקטנית, גזירה משום תרומה טמאה ביד כהן שאסורה באכילה ובא לזרעה, וגזור שתהא בשמה הראשון והרי היא תרומה טמאה, דחיישינן דלמא משהי לה עד זמן זריעה ואתי למיכלה בטומאה. והגזירה הי״ד מי שהחשיך לו בדרך נותן כיסו לנכרי, ולא יטלטלנו פחות פחות מד״א. והגזירה הט״ו והט״ז, אין פולין ואין קורין לאור הנר דתנן במתניתין. והגזירה הי״ז גזרו על פתן של עובדי כוכבים, ועל שמנן ועל יינן ועל בנותיהן, וכולהו גזירה חדא היא, כדאמרינן גזרו על פתן משום שמנן ועל שמנן משום יינן ועל יינן משום בנותיהן ועל בנותיהן משום דבר אחר, כלומר משום עבודת כוכבים. והגזירה הי״ח גזרו על תינוק עובד כוכבים שיהא מטמא בזיבה, כדי שלא יהא תינוק ישראל רגיל אצלו במשכב זכור: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אין שורין דיו. סממנים שעושים מהם דיו לכתיבה:",
+ "וסממנים. לצבע:",
+ "וכרשינים. מאכל בהמה, ורגילים לשרות אותן במים תחלה, וקורין להם בערבי כרסנ״ה, ובלע״ז ויצ״ש, וסברי בית שמאי אדם מוזהר על שביתת כלים כמו על שביתת בהמתו, והיינו טעמא דאין נותנין אונין, והיינו טעמא דאין פורשין מצודות. ונר הדולק בשבת וקדרה שעל גבי כירה דמודו בהו בית שמאי, [בדמפקר] אפקורי לכלים ושוב אינו מצווה על שביתתן:",
+ "ובית הלל מתירין. משנתן המים מבעוד יום, אע״פ שהן נשורין והולכין בשבת, דסברי על שביתת בהמה אדם מוזהר דאית בה צער בעלי חיים, אבל לא על שביתת כלים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אונין. אגודות של פשתן מנופץ, ונותנין אותן בתנור ומתלבנים:",
+ "שיהבילו. שיתחממו שיעלה בהם ההבל:",
+ "ליורה. של צבעים:",
+ "אלא כדי שיקלוט את העין. שיקלוט הצבע מבעוד יום:",
+ "ובית הלל מתירים. לתתן לתוכו מבעוד יום ותהא קולטת כל הלילה. ולא שרו בית הלל אלא ביורה עקורה מן האש, שאם יש תחתיה אש בשבת אסור, גזירה שמא יחתה בגחלים. וצריך נמי שתהא היורה סתומה וטוחה בטיט, גזירה שמא יגיס ויהפך בה בשבת, וחייב משום מבשל: \n\n"
+ ],
+ [
+ "ולא טוענין עמו. על החמור:",
+ "ולא מגביהים. עליו משאוי על כתפו, דמיחזי כמסייעו להוליך המשאוי בשבת:",
+ "אלא כדי שיגיע למקום קרוב. כלומר שיהא המקום שרוצה להוליכו קרוב שיוכל להגיע שם מבעוד יום:",
+ "ובית הלל מתירין. כדי שיצא מפתח ביתו מבעוד יום: "
+ ],
+ [
+ "לעבדן. מעבד העורות:",
+ "מתירין עם השמש. בעוד שהחמה על הארץ קודם שתשקע: \n\n"
+ ],
+ [
+ "כלי לבן. שהוא קשה לכבס, צריך שלשה ימים, ומחמירין על עצמן כבית שמאי. ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, אלא כבית הלל שמתירין עם השמש:",
+ "ושוין. בית שמאי ובית הלל, שטוענין את הזיתים מבעוד יום בקורת בית הבד, לאחר שטחנו הזיתים טוענין עליהם קורות כבדים והמשקה זב והולך מאליו כל השבת:",
+ "ועגולי הגת. הנך דגת קרי עגולין, שהיו דפין עבין עשויין בעיגול, ובהא מודו ב״ש לב״ה, משום דאי נמי עביד להו בשבת ליכא חיוב חטאת, דאין נותנין קורה ע״ג זיתים עד שטוחנן תחלה ברחיים, וכן בענבים דורכים אותן ברגל תחלה, ובלאו קורה נמי משקה נפיק ממילא, אלא דלא נפיק שפיר כי השתא, הלכך לא דמי לדש: \n\n"
+ ],
+ [
+ "כדי שיצולו. כמאכל בן דרוסאי, והוא שליש בשול, ובכך הוא ראוי לאכילה ותו ליכא למיגזר שמא יחתה בגחלים:",
+ "חררה. עוגת רצפים:",
+ "שיקרמו. תחלת אפיה עושין כמו קרום:",
+ "פניה. שהם כלפי אויר התנור:",
+ "כדי שיקרום התחתון. המדובק לחרש התנור, דהוא נאפה תחלה קודם שיקרמו הפנים שכלפי אויר התנור, ובהכי סגי. ואין הלכה כרבי אליעזר: \n\n"
+ ],
+ [
+ "משלשלין את הפסח. התנורים שלהן פיהן למעלה ומורידין הצלי לתוכו, להכי תני משלשלין:",
+ "עם חשיכה. ואע״ג דבעלמא אין צולין כדאמרן, הכא שרי, דבני חבורה זריזין הן ומדכרי אהדדי ולא אתו לחתויי בגחלים:",
+ "ומאחיזין את האור. מעט, בעצים של מדורת בית המוקד, ולא חיישינן שמא יבואו הכהנים להבעירה משתחשך דכהנים זריזין הן:",
+ "בית המוקד. לשכה גדולה היתה בעזרה שמסיקין בה מדורה תמיד והכהנים מתחממים שם, לפי שהולכים יחפים על הרצפה של שיש:",
+ "ובגבולין. צריך האדם להבעיר מדורתו מבעוד יום כדי שתאחוז האור ברובה, וכמה ברובה, כדי שתהא שלהבה עולה מאליה ואינה צריכה לקסמין דקין תחתיה להבעירה:",
+ "אף בפחמין כל שהוא. כי היכי דבמדורת בית המוקד מקילינן בבית המוקד לכהנים, כמו כן במדורת פחמים מקילינן לכל אדם וא״צ להאחיז בהן האור אלא כל שהוא, שאין דרכה להיות כבה והולכת ולא אתו לחתויי בהו. והלכה כר׳ יהודה דליכא מאן דפליג עליה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "במה מדליקין. נר של שבת במה עושין פתילות ושמנים להדליק:",
+ "לא בלכש. כמין צמר יש בארז בין הקליפה לעץ וקרוי לכש:",
+ "בחוסן. פשתן שאינו מנופץ:",
+ "בכלך. פסולת של משי:",
+ "בפתילת האידן. כמין צמר יש [בערבה] בין הקליפה לעץ:",
+ "בפתילת המדבר. עלי עשב ארוך שגודלין אותם ומדליקין בהן:",
+ "בירוקה שעל פני המים. כמין צמר שגדל בדופני הספינה ששהתה זמן מרובה במים. עד כאן פסול פתילות מכאן ואילך פסול שמנים:",
+ "לא בזפת ולא בשעוה. שלא יתן זפת נמס ושעוה נתכת בנר במקום שמן וידליק, אבל לעשות כמין פתילה ארוכה שרגילין לעשות משעוה שרי:",
+ "ולא בשמן קיק. שמן היוצא מגרעינים שבתוך הצמר גפן שקורין קוטו״ן. ויש מפרשים קיקיון דיונה והוא עשב שעליו גדולים ונקרא בערבי כרו״ע, והשמן היוצא ממנו עב ביותר. ופתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהם, מה טעם, מפני שהאור מסכסכת בהם, כלומר שאין האור נכנסת תוך הפתילה [אלא] סביב מבחוץ. ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהם, לפי שאין נמשכים אחר הפתילה, ומתוך שאין הנר דולקת יפה חיישינן שמא יטה השמן על פי הנר ונמצא מבעיר. א״נ שמא יניח הנר ויצא, ואנן קיימא לן דנר של שבת חובה:",
+ "ולא בשמן שריפה. שמן של תרומה שנטמא. ואמאי קרי ליה שמן שריפה הואיל ולשריפה עומד שהרי אסור באכילה. וביום טוב שחל להיות בע״ש עסקינן, שכשמדליק הנר מבעוד יום נמצא שורף שמן טמא של תרומה בי״ט, ואנן קי״ל אין שורפין קדשים בי״ט דכתיב (שמות י״ב:י׳) והנותר ממנו עד בקר באש תשרופו, ודרשינן קרא הכי, והנותר ממנו עד בקר ראשון, עד בקר שני עמוד ותשרפנו, שאין שורפים הנותר בי״ט. והוא הדין לכל שאר קדשים הטעונים שריפה:",
+ "וחכמים אומרים אחד מבושל ואחד שאינו מבושל אין מדליקין בו. ותנא קמא נמי אמר ולא בחלב כל חלב במשמע. אלא איכא בין חכמים לתנא קמא דחד מינייהו סבר דשרי להדליק בחלב מבושל כשמערב בו שמן כל שהוא, וחד אוסר אפילו ע״י תערובת שמן. ולא נתברר לחכמי התלמוד מי משניהם האוסר ומי המתיר. והלכה כחכמים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אין מדליקין בשמן שריפה ביו״ט. טעמא דמתניתין דלעיל קאמר, מה טעם תנן ולא בשמן שריפה, לפי שאין מדליקין בשמן שריפה ביו״ט, שאין שורפין קדשים ביו״ט:",
+ "אין מדליקין בעטרן. פסולת של זפת וריחו רע ביותר, ומיהו נמשך אחר הפתילה יותר מן הזפת מפני שהוא רך, הילכך אלמלא מפני כבוד שבת היו מדליקין בו:",
+ "שומשמין. כך שמו בערבי והוא זרע דק מתוק, ובארץ ישראל ממנו הרבה:",
+ "שמן צנונות. שמן היוצא מזרע צנון:",
+ "פקועות. דלעת מדברית:",
+ "נפט. מין זפת הוא, ולבן וריחו רע. והלכה כחכמים שמדליקין בכל השמנים, חוץ מאותן הפסולות שנמנו לעיל במתניתין, וחוץ משמן אפרסמון ונפט לבן, שכל אחד משני אלו השמנים הוא עף ושורף, וחיישינן שמא יניחנו ויצא. ועוד יש טעם אחר לאסור בשמן אפרסמון גזירה שמא יסתפק ממנו מפני חשיבותו, וקיימא לן הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר, והמסתפק ממנו חייב משום מכבה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו. לעשות ממנו פתילה:",
+ "אלא פשתן. דאקרי עץ כדכתיב (יהושע ב׳:ו׳) ותטמנם בפשתי העץ, ואפ״ה מדליקין בפתילה שעושין ממנו. וקנבוס וצמר גפן לאו יוצאין מן העץ נינהו, אלא מיני זרע הן הילכך מדליקין בהן. ופשתן נמי מין זרע הוא ולא איצטריך לרבוייה אלא משום דאקרי עץ דכתיב ותטמנם בפשתי העץ:",
+ "אינו מטמא טומאת אהלים. אם עשה מהן אהל והמת תחתיו, הוי כשאר בית ואינו טעון הזאה וטבילה, דאהל עצמו אינו מקבל טומאה אלא כלים שתחתיו:",
+ "אלא פשתן. שהאהל עצמו טמא, כדכתיב (במדבר י״ט:י״ח) והזה על האהל, וילפינן אהל אהל ממשכן, דכתיב ביה (שמות מ׳:י״ט) ויפרוש את האהל על המשכן, ולא היה באהל משכן דבר יוצא מן העץ אלא פשתן כדכתיב (שם כו) עשר יריעות שש משזר:",
+ "שקפלה. כדרך שגודלין הפתילות:",
+ "הבהבה. על השלהבת כדי שתהיה מחורכת ותדליק יפה. ובבגד שיש בו שלש אצבעות על שלש אצבעות מצומצמות עסקינן:",
+ "טמאה היא. דקפולה אינו מבטלה מתורת בגד, הואיל ולא הבהבה:",
+ "טהורה היא. דקפולה בטלה מתורת בגד והיא כאילו אין בה ג׳ על ג׳, וכל פחות מג׳ על ג׳ טהור מלטמא לא בנגעים ולא בטומאת מת:",
+ "ואין מדליקין בה. ביום טוב שחל להיות בע״ש עסקינן, דשייך ביה איסור מוקצה ואין מסיקין בשברי כלים שנשברו בו ביום דהוו להו נולד, אבל בכלים מסיקין דהא חזו לטלטול, ודכולי עלמא אית להו המדליק צריך להדליק רוב היוצא מן הפתילה חוץ לנר קודם שיסלק ידיו, הילכך טעמא דר״א דאמר אין מדליקין בה קסבר קפולה לא בטלה מתורת כלי, וכי אדליק בה פורתא כיון דג׳ על ג׳ מצומצמות היו הוה ליה שבר כלי, דפחות מג׳ על ג׳ לאו כלי הוא, וכי מדליק בידים להשלים רוב היוצא נמצא שמדליק בשבר כלי שנשבר בי״ט, דכי אמרינן מסיקין בכלים דוקא שלא יגע בו אחר שנפחת. ורבי עקיבא אומר מדליקין בה, קסבר קפולה בטלה מתורת כלי, מכי קפלה מעי״ט, דאין גודלין פתילה בי״ט, ונמצא שאין כאן שבר כלי שנשבר בי״ט, הילכך מדליקין בה. והלכה כר׳ עקיבא: \n\n"
+ ],
+ [
+ "שפופרת של ביצה. הקליפה הקשה העליונה שהביצה מונחת בתוכה:",
+ "בשביל שתהא מנטפת. טפה טפה לתוך הנר, וטעמא גזירה שמא יסתפק ממנו, וכיון שהקצהו לנר חייב משום מכבה:",
+ "ואפילו היא של חרס. דמאיס, אפילו הכי גזרינן, שכיון שאין הפתילה הדולקת בתוך הכלי שיש בו השמן, אתי לאסתפוקי מיניה, דסבר אין כאן משום מכבה:",
+ "ורבי יהודה מתיר. דלא גזר דילמא אתי לאסתפוקי מיניה, שהרי הוא רואה השמן נוטף על הפתילה שתחתיו:",
+ "אם חברה היוצר מתחלה כו׳ והוא הדין אם חברה בעל הבית בסיד או בחרסית מערב שבת ליכא למיחש, דמשום איסורא דשבת בדיל מיניה:",
+ "ויתן ראש הפתילה. שהוא יוצא מן הצד לשאוב השמן ונמשך דרך הפתילה לראש הדולק. ואשמעינן מתניתין פלוגתא דר״י ורבנן בשפופרת של ביצה, ובחרס, ובקערה. דאי אשמעינן שפופרת של ביצה בהא קאמרי רבנן, דכיון דלא מאיסא אתי לאסתפוקי מינה, אבל של חרס דמאיס אימא מודו ליה לרבי יהודה. ואי אשמעינן של חרס, בהא קאמר ר״י, אבל בההיא אימא מודה להו לרבנן. ואי אשמעינן הני תרתי, בהא קאמר ר״י מפני שהשפופרת של ביצה והחרס מונחים בתוך חלל הנר למעלה, ולא מפסיק מידי בין הנר ובינם, וליכא למגזר שמא יסתפק דבדיל מיניה, אבל בקערה דמפסקא, שהרי אצל הנר מונחת ויש כאן הפסק וליכא למימר גופיה הוא אימא מודה דנגזור. ואי אשמעינן בההיא, בההיא קאמרי רבנן, אבל בהנך תרתי מודו לר״י, צריכא. והלכה כחכמים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מפני עובדי כוכבים. כגון פרסיים שאין מניחין להדליק אור ביום אידם אלא בבית עבודת כוכבים שלהם:",
+ "מפני לסטים. שלא יראו שיש שם אדם ויבואו עליו:",
+ "מפני רוח רעה. השורה עליו, וכשאינו רואה נוח לו. ורמב״ם פירש רוח רעה, מין ממיני החולי הבא לבעלי המרה השחורה, שלא ינוחו אלא כשישבו בחשך ובהסתרה מבני אדם:",
+ "ואם בשביל החולה שיישן פטור. האי חולה חולה שיש בו סכנה הוא, דאילו מכבה בשביל חולה שאין בו סכנה חייב למאי דסבר האי תנא דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה. וכן מפני עובדי כוכבים, מפני לסטים, מפני רוח רעה, כולהו אית בהוא סכנה. ובדין הוא דלתני מותר, אלא משום דבעי למתני סיפא חייב, תנא רישא פטור:",
+ "כחס על הפתילה חייב. ואע״ג דאינו צריך לגוף הכבוי אלא לצורך דבר אחר, שלא תדלק הפתילה או שלא יפקע הנר חייב, דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה:",
+ "פוטר בכולן חוץ מן הפתילה. שאין לך כבוי הצריך לגופו, אלא כבוי של פחמים, וכבוי של הבהוב פתילה, שעושה הכבוי להאחיז האור מהר כשירצה להדליקו. ואין הלכה כר״י:",
+ "שהוא עושה פחם. שהוא מתכוין לעשותה עכשיו בכבוי זה פחם, שתהא מהובהבת להאיר יפה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "בשעת לידתן. בשעת סכנה מזומן פורענותא:",
+ "ובחלה ובהדלקת הנר. לפי שצרכי הבית הן והיא מצויה בבית, תלויין בה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "צריך אדם לומר בתוך ביתו. וצריך לממרינהו בניחותא כי היכי דלקבלו מיניה:",
+ "עם חשיכה. כשהוא סמוך לחשיכה ויש עדיין שהות ביום לעשר ולערב, אבל קודם לחשיכה הרבה לא, דלמא פשעי ואמרי עדיין יש שהות ביום:",
+ "עשרתם. לסעודת שבת, שאף אכילת עראי של שבת קובעת למעשר:",
+ "ערבתם. ערובי תחומין וחצרות. והני תרתי שייך לממרינהו בלשון שאלה דשמא כבר עשו, אבל בנר לא שייך למימר הדלקתם את הנר, דדבר הנראה לעין הוא אי אדליק אי לא אדליק:",
+ "ספק חשיכה. מתחלת שקיעת החמה כל זמן שנראה כוכב אחד בלבד ודאי יום, וכל זמן שנראים שני כוכבים בינונים הוא ספק חשיכה, וקרוי בין השמשות, ונותנים עליו חומרי יום וחומרי לילה, ומשיראו ג׳ כוכבים בינונים הוא ודאי לילה לכל דבר:",
+ "אין מעשרין את הודאי. דתקון מעליא הוא. ואע״ג דאינו אסור אלא משום שבות, קסבר האי תנא דגזרו על השבות אף בין השמשות:",
+ "ואין מטבילין את הכלים. להעלותן מידי טומאתן, דהוי כמתקן כלי, ואית ביה נמי שבות:",
+ "ואין מדליקין את הנרות. כל שכן, דספיקא דאורייתא הוא, וזו ואצ״ל זו קתני. ורבותי פירשו ואין מדליקין את הנרות אין אומרים לנכרי להדליק:",
+ "אבל מעשרים את הדמאי. ולא דמי למתקן דרוב עמי הארץ מעשרין הן:",
+ "ומערבין. עירובי חצירות, דחומרא בעלמא הוא, אבל לא עירובי תחומין דיש להם סמך מקראי:",
+ "וטומנין את החמין. בדבר שאינו מוסיף הבל, דאילו בדבר המוסיף הבל אפילו מבעוד יום אסור. וטעמא דטומנין את החמין בין השמשות בדבר שאינו מוסיף הבל, שלא אסרו להטמין את החמין בשבת עצמו בדבר שאינו מוסיף הבל אלא גזירה שמא ימצא קדרתו שנצטננה וירתיחנה באור ונמצא מבשל בשבת, ובין השמשות ליכא למגזר בהכי, דסתם קדרות בין השמשות רותחות הן וליכא למיחש שמא נצטננה וירתיחנה, הילכך טומנין את החמין בין השמשות אע״פ שאין טומנין בשבת:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כירה. מקום עשוי בארץ כדי שפיתת שתי קדרות והאש עוברת תחת שתי הקדרות:",
+ "בגבבא. עצים דקים כקש שגובבין מן השדה:",
+ "נותנים עליה תבשיל. מערב שבת להשהותו שם בשבת:",
+ "בגפת. פסולת של זיתים ושומשמין לאחר שהוציאו שמנן:",
+ "לא יתן. מערב שבת כדי להשהותה שם בשבת:",
+ "עד שיגרוף. הגחלים ויוציאם מן הכירה:",
+ "או שיתן האפר. על גבי גחלים לכסותם ולצננם, וטעמא גזירה שמא יחתה בגחלים בשבת כדי למהר בשולו. ודוקא בתבשיל שלא בשל כל צרכו, או אפילו בשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו, הוא דגזרינן שמא יחתה, אבל תבשיל שלא בשל כלל או בשל כל צרכו ומצטמק ורע לו מותר להשהותו על גבי כירה אע״פ שאינה גרופה וקטומה ולא חיישינן שמא יחתה, הואיל והסיח דעתו ממנו. וכן תבשיל שבשל כל צרכו והשליך בתוכו אבר חי סמוך לבין השמשות, נעשה הכל כתבשיל שלא בשל כלל שהרי הסיח דעתו ממנו:",
+ "בש״א. מים חמין נותנין על גבי כירה לאחר שגרף, דלא צריכי לבשולי וליכא למגזר שמא יחתה:",
+ "אבל לא תבשיל. אע״פ שגרף, שא״א לגרף כל הגחלים עד שלא ישאר שם ניצוץ אחד, ואתי לחתויי מאחר דניחא ליה בבשוליה:",
+ "בש״א נוטלים וכו׳ אפילו חמין דשרינן להשהות על גבי כירה גרופה ושנתן את האפר, לאחר שנטלן אין מחזירין דמיחזי כמבשל בשבת:",
+ "וב״ה אומרים. בין חמין בין תבשיל יכולין להחזיר לאחר שנטלן. ולא שרו ב״ה להחזיר אלא בעודן בידו שלא הניחן ע״ג דבר אחר, אבל לאחר שהניחן בקרקע או על גבי דבר אחר אסור להחזירן אפילו לבית הלל, דהוי כמטמין לכתחלה בשבת: \n\n"
+ ],
+ [
+ "תנור. מתוך שצר למעלה ורחב למטה נקלט חומו לתוכו טפי מכירה, ואפילו הסיקוהו בקש ובגבבא חיישינן שמא יחתה דלעולם אינו מסיח דעתו ממנו:",
+ "בין מעל גביו. לסמוך אצל דופנו:",
+ "כופח. עשוי ככירה, אלא שארכו כרחבו ואין בו אלא מקום שפיתת קדרה אחת, והאש עוברת תחתיה והבלו רב מהבל הכירה, שהכירה פתוחה מלמעלה שיעור שתי קדרות והכופח אין פתוח אלא שיעור קדרה אחת, ופחות מהבל התנור: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אין נותנין. בשבת:",
+ "ביצה בצד המיחם. קומקום של נחושת שמחממים בו המים ע״ג האש:",
+ "שתתגלגל. שתצלה קצת עד שתהא מגולגלת כלומר מעורבת:",
+ "ולא יפקיענה בסודרין. לא ישברנה על סודר שהוחם בחמה כדי שתצלה בו, דגזרינן תולדות חמה אטו תולדות האור:",
+ "ור״י מתיר. דסבר לא גזרינן תולדות חמה אטו תולדות האור. ואין הלכה כרבי יוסי:",
+ "לא יטמיננה בחול ובאבק דרכים. שהוחמו מכח החמה, ובהא לא שרי רבי יוסי דגזר חול אטו רמץ, הואיל ותרווייהו דרך הטמנה אתי למימר מה לי רמץ מה לי חול. אי נמי גזר ר׳ יוסי שמא יזיז עפר ממקומו, שמא לא יהא שם חול עקור ככל הצורך ואתי לאזוזי עפר הדבוק, והוי תולדה דחורש: \n\n"
+ ],
+ [
+ "סלון. צינור שממשיכין המים לתוכו, והיה אותו צינור משוקע בחמי טבריא ומתחמם מכח אותם המים החמים, וכשהיו המים צוננין נמשכין בתוכו מתחממין באותו סלון שנתחמם בתוך חמי טבריא. ואמרו חכמים שהמים שנמשכו באותו צינור בשבת דינם כדין חמין שהוחמו בשבת שאסורים לרחוץ בהן אפילו אבר קטן, ואסורים אף בשתיה. והמים שעוברים בו ביום טוב דינם כדין חמין שהוחמו ביו״ט שאסורים לרחוץ בהם כל הגוף, אבל מותר לרחוץ בהן ידיו ורגליו, ומותרין בשתיה והלכה כחכמים. וחזרו בהם אנשי טבריא ושברו את הסלון:",
+ "מוליאר. פירשו בגמרא מים מבפנים וגחלים מבחוץ, והוא כלי שיש לו בית קיבול קטן אצל דופנו מבחוץ מחובר לו ונותנים שם גחלים, והמים בקבולו הגדול, ואם גרפוהו מן הגחלים מבעוד יום שותין מן המים שבקבולו הגדול בשבת, ואע״פ שהוחמו קצת מחמת כלי, לפי שאינו מוסיף הבל אלא משמר ומקיים חום שלהם שלא יצטננו:",
+ "אנטיכי. הוא כלי נחושת שיש לו שתי שולים ומשימין המים למעלה והאש למטה בין שתי השולים, ומתוך שהאש למטה בין שתי השולים חומו נשאר הרבה, ואע״פ שגרף הגחלים מע״ש המים מתחממים בו בשבת, לפיכך אין שותים מהם בשבת: \n\n"
+ ],
+ [
+ "המיחם. קומקום של נחושת שמשימין אותו על גב האש לחמם המים שבתוכו:",
+ "שפינהו. מעל הכירה ויש בתוכו מים חמין:",
+ "לא יתן לתוכו. מים מועטים כדי שיתחממו מן המים החמין שנשארו בתוך המיחם, דהוה ליה כמבשל בשבת:",
+ "אבל נותן לתוכו. מים מרובים עד שישובו הכל פושרין:",
+ "או לתוך הכוס. ואע״פ שהוא כלי שני דוקא להפשירן מותר, אבל מועטים כדי שיוחמו לא, דסבירא ליה להאי תנא דכלי שני מבשל. ולקמן תנינן אבל נותן הוא לתוך הקערה דמשמע דכלי שני אינו מבשל. והלכה דכלי שני אינו מבשל:",
+ "שהעבירן. מן האור:",
+ "מרותחין. בין השמשות:",
+ "לא יתן לתוכן תבלין. משתחשך, דכלי ראשון כל זמן שרותח מבשל:",
+ "אבל נותן הוא לתוך הקערה. דכלי שני אינו מבשל:",
+ "תמחוי. כמין קערה גדולה שמערה כל האילפס לתוכו ומשם מערה לקערות:",
+ "לכל הוא נותן. אפילו לכלי ראשון:",
+ "חוץ מדבר שיש בו חומץ או ציר. הנוטף ממליחת דגים שהם מבשלין התבלין, ואין הלכה כר״י. ודוקא תבלין הוא דאסור ליתן בכלי ראשון אפילו לאחר שהעבירו מן האור, אבל מלח אפילו בכלי ראשון לא בשלה, אלא ע״ג האור בלבד, לפיכך מותר לתת מלח אפילו בכ״ר לאחר שהעבירו מן האור: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אין נותנין. בשבת:",
+ "כלי תחת הנר לקבל בו את השמן. המטפטף, משום דשמן מוקצה הוא ואסור לבטל כלי מהיכנו, כלומר להושיב כלי במקום שלא יוכל עוד ליטלו משם, דהוה ליה כקובע לו מקום ומחברו בטיט ודמי למלאכה, וכלי זה משיפול בו השמן מוקצה הוא ואסור לטלטלו:",
+ "אין ניאותין. אין נהנין מן השמן המטפטף מן הנר בשבת, לפי שאינו מן המוכן שכבר הוקצה להדלקה:",
+ "מטלטלין נר חדש. שאינו מאוס וחזי לאשתמושי ביה:",
+ "אבל לא ישן. דמוקצה מחמת מיאוס הוא:",
+ "חוץ מן הנר הדולק. בעוד שהוא דולק אסור, גזירה שמא יכבה ולית ליה לר״ש מוקצה מחמת מיאוס, ולא מוקצה מחמת איסור. ואין הלכה כר״ש שמתיר לטלטל כל הנרות חוץ מן הנר הדולק, שנר שהדליקוהו ללילי שבת אע״פ שכבה אסור לטלטלו כל אותו שבת, דמגו דאיתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא, אבל בשאר נרות הלכה כמותו שאין מוקצה לשבת אלא מוקצה מחמת חסרון כיס דמודה ביה ר״ש:",
+ "נותנים כלי תחת הנר. בשבת לקבל ניצוצות של שלהבת הנוטפות מן הנר כדי שלא ידלק מה שתחתיו דניצוצות אין בהם ממש ואין הכלי מבוטל מהיכנו בהכי:",
+ "ולא יתן לתוכו מים. ואפילו מערב שבת, דגזרינן ערב שבת אטו שבת, ובשבת אי הוה עביד כי האי גוונא הוי מכבה וחייב, הילכך בערב שבת אסור:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "במה טומנין. הבא לסלק קדרה מעל גבי כירה בע״ש ולטמנה בדבר אחר, ואמרו חכמים אין טומנין בדבר המוסיף הבל אלא בדבר המעמיד הבל, איזהו דבר המוסיף ואסור:",
+ "לא בגפת. פסולת של זיתים ושומשמין, כשהוא כנוס יחד חם מאד:",
+ "לחים. יש בהן הבל הרבה יותר מיבשין:",
+ "זגין. קליפי הענבים. חרצנים, גרעיני הענבים:",
+ "מוכין. כל דבר רך קרוי מוכין, כגון צמר גפן ותלישי צמר רך של בהמה וגרירת בגדים בלויים:",
+ "בזמן שהן לחין. אכולהו קאי אתבן וזגין ומוכין ועשבים. ולחין שאמרו לחין מחמת עצמן לא לחין מחמת משקין שנפלו עליהן לאחר שיבשו, ומוכין לחין מחמת עצמן משכחת לה, כגון בצמר הסמוך לאליה או בצמר שבין ירכות הבהמה:",
+ "נסורת. פסולת שמנסרין הנגרים מן העץ כשמגררים אותו במגירה:",
+ "נעורת. דק דק שמנערין מן הפשתן כשמנפצין אותו:",
+ "ר״י אוסר בדקה. בנעורת של פשתן דקה, אבל בנסורת מודה דשרי בין דקה בין גסה. ואין הלכה כרבי יהודה. ומה שאסרו להטמין מבעוד יום בדבר המוסיף הבל, גזירה שמא יטמין ברמץ ויבא לחתות בגחלים משתחשך. ואסרו להטמין בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל ואע״פ שאינו מבשל, גזרה שמא ימצא קדרתו שנצטננה וירתיחנה באור בשבת. ובין השמשות מותר להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל כדאמרינן בס״פ במה מדליקין. דליכא למגזר שמא ימצא קדרתו שנצטננה וירתיחנה, דסתם קדרות בין השמשות רותחות הן. ורמב״ם פירש בסתם קדרות בין השמשות רותחות הן, פירוש שאין הדעת סובלתו, מפני שבוש הנוסחאות וגרסאות מהופכות שנמצא בגמרא שלפניו בפרק במה מדליקין, שהוא היה גורס מפני מה אמרו אין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשיכה גזירה שמא יטמין ברמץ, ומפני מה אמרו אין טומנין בדבר המוסיף הבל מבע״י גזירה שמא ירתיח, ואין הגרסות כן, אלא מפני מה אמרו אין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשיכה גזירה שמא ירתיח, ואין טומנין בדבר המוסיף הבל מבעוד יום גזירה שמא יטמין ברמץ: \n\n"
+ ],
+ [
+ "שלחין. עורות. תרגום והפשיט, וישלח:",
+ "ומטלטלין אותן. בין שטמן בהן בין שלא טמן בהן, דחזו למזגא עלייהו, כלומר להשען עליהם:",
+ "ואין מטלטלין אותן. דמוקצות הן לטוות ולארוג, ואף על פי שטמן בהן לפי שעה לא הפקירן לגמרי כשלא יחדן להטמנה, אבל יחדן להטמנה מטלטלם:",
+ "כיצד יעשה. זה שטמן בהם כיצד יטול קדרתו, הואיל ואסור לטלטלן והרי היא טמונה כולה בהן:",
+ "נוטל. כסוי של קדרה שיש תורת כלי עליו, ואע״פ שהן עליו לא איכפת לן דלא נעשה בסיס להן שאין עשוי אלא לכסות את הקדרה:",
+ "רבי אלעזר אומר קופה מטה על צדה ונוטל. כשבא ליטלה מטה את הקופה על צדה, שמא יטול את הקדרה ויפלו הגיזין שמכאן ומכאן לתוך הגומא שיש בה הקדרה ואם יצטרך לחזור ולהטמינה לא יוכל לטלטל הגיזין לכאן ולכאן ולעשות גומא ולהחזירה לתוכה:",
+ "וחכ״א נוטל. את הקדרה ואם לא נפלו הגיזין שמכאן ומכאן ולא נתקלקלה הגומא מחזיר הקדרה למקומה, ולא אסרינן ליה ליטול את הקדרה לכתחלה גזירה שמא תתקלקל הגומא. ומודים חכמים שאם נתקלקלה הגומא שלא יחזיר. והלכה כחכמים:",
+ "לא יכסנו משתחשך. שאסור להטמין בשבת בין בדבר המוסיף הבל בין בדבר שאינו מוסיף הבל בדרך הטמנה:",
+ "ונותן. בשבת, תחת הכר שמשים מראשותיו ואע״פ שהוא מלא מוכין או נוצה, שאין דרך הטמנה בכך:",
+ "כסת. גדול מכר:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "במה בהמה יוצאה. לפי שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת, ומידי דמנטרא ביה הבהמה לא הוי כמשאוי ומידי דלא מנטרא ביה הוי כמשאוי:",
+ "אפסר. חבל שקושרים על פי הבהמה:",
+ "והנאקה. בגמרא מוקי לה בנאקה לבנה דוקא שצריכה נטירותא יתירתא:",
+ "בחטם. לוקחין כמין טבעת של ברזל ונוקבין חוטם הנאקה ומכניסין אותו בתוכו:",
+ "לובדקס. חמור הבא ממדינת לוד, והם קשים וחזקים וצריכין שמירה יותר משאר חמורים הנמצאים בישוב:",
+ "בפרומביא. רסן של ברזל:",
+ "בשיר. כמין אצעדה סביב צוארו וטבעת קבועה בו ומכניסין בטבעת חבל ומושכין הבהמה:",
+ "וכל בעלי השיר. כגון כלבים של ציידים וחיות קטנות:",
+ "יוצאים בשיר. כרוך על צוארן החבל הקבוע בשיר:",
+ "ונמשכין בשיר. ואם רצה מושך הבהמה בחבל שבשיר:",
+ "ומזין עליהן. במקומן כמות שהן בצואר הבהמה, אם נטמאו במת:",
+ "וטובלין במקומן. מכניסים הבהמה במים להטביל השיר. ואף על גב דקי״ל שכל הכלים המיוחדים לבהמה אין מקבלין טומאה, השיר וכיוצא בו מקבל טומאה וצריך טבילה, הואיל ונעשו לאדם שינהיג בו את הבהמה, ככלי העשוי לתשמיש אדם דמי: \n\n"
+ ],
+ [
+ "במרדעת. כמין אוכף קטן, ומניחים אותו על החמור כל היום כולו כדי שיתחמם:",
+ "בזמן שהיא קשורה לו. מערב שבת, דגלי דעתיה שהחמור צריך לו לחממו, כדאמרי אינשי חמרא אפילו בתקופת תמוז קריר ליה ולאו משאוי הוא. אבל לקשור מרדעת על החמור בשבת אסור, לפי שאי אפשר לקשרה לו אלא אם כן סומך עצמו בצדי הבהמה ונמצא משתמש בבעל חיים, ואם עבר וקשרו אסור לצאת בו:",
+ "לבובין. בעור שקושרים להם כנגד זכרות שלא יעלו על הנקבות:",
+ "שחוזות. שאוחזים אליה שלהן קשורה למעלה כדי שיעלו עליהן זכרים:",
+ "כבולות. שכובלים אליה שלהן וקושרים אותה ברגליהן כדי שלא יעלו עליהן זכרים:",
+ "כבונות. שקושרים בגד סביב הכבשים ביום שנולדים לשמור צמרן שלא יטנף:",
+ "צרורות. דדיהן צרורות, פעמים ליבש החלב שמהדקים אותן בחוזק, ופעמים קושרין להן כיס בדדיהן שלא יטפטף החלב לארץ ויפסד:",
+ "ר׳ יוסי אוסר בכולן. דמשאוי הוא:",
+ "חוץ מן הכבונות. שהוא שמירת צמרן שלא יטנף והוי להו תכשיט:",
+ "יוצאות צרורות ליבש. ר׳ יהודה סבירא ליה כתנא קמא דלאו משאוי הוא, מיהו, ליבש דמיהדק שפיר ליכא למיגזר דלמא נפיל ואתי לאתויי, אבל לחלב דלא מיהדק שפיר אסור, חיישינן דלמא נפיל ואתי לאתויי. והלכה כתנא קמא: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מטוטלת. חתיכה של מטלית קשורה בזנבו לסימן או לדבר אחר:",
+ "עקוד. שקושרים ידיהם עם הרגלים בכבלים שלא יברחו:",
+ "רגול. שכופפים ידו על זרועו וקושרין:",
+ "לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך. אחד, וכולן הולכין, שלא יראה כמוליכן לשוק למכרן:",
+ "אבל מכניס הוא חבלים לתוך ידו. והוא שלא יהיו ראשי החבלים תלויין ויוצאין מתחת ידו לארץ טפח או יותר, כדי שלא יראה כמו שנושא חבלים תלויין בידו:",
+ "ובלבד שלא יכרוך. לאו לענין שבת קא מיירי השתא אלא לענין כלאים, והכי קאמר המכניס חבלים בידו קצתם של פשתן וקצתם של צמר לא יכרוך זו בזו, דכי כריך להו הוו כלאים וידו מתחממת באחיזתן ואסור: "
+ ],
+ [
+ "בזוג. כמין פעמון שתולין בצואר הבהמה שתשמיע קול בהליכתה:",
+ "אף על פי שהוא פקוק. במוכין דהשתא אין הענבל שלו מקשקש להשמיע קול מפני שנראה כמוליכו למכור בשוק:",
+ "בסולם שבצוארו. כשיש לו מכה נותנים בצוארו עצים כמין שתי וערב כדי שלא יחזור ראשו לחכך חבורתו:",
+ "ולא ברצועה שברגלו. בהמה שמכה רגליה זו בזו בהליכתה עושין לה כמין טבעת של רצועה עבה וקושרים אותה במקום שרגליה מנקשות זו בזו:",
+ "בחוטין. שעושים להן לסימנא שלא יתחלפו בתרנגולות אחרים:",
+ "ולא ברצועות. שקושרין שתי רגליהן יחד ברצועה קצרה שלא ידלגו וישברו את הכלים:",
+ "בעגלה שתחת האליה. כמין עגלה קטנה קושרין תחת האליה של הכבשים שאלייתן גדולה כדי שלא תלקה באבנים ובסלעים:",
+ "חנונות. עץ אחד יש ששמו יחנון, מביאין קיסם ממנו ומניחין לה בחוטמה כדי שתתעטש ויפלו התולעים שבראשה. ולזכרים אין צריכין לעשות כן שמתוך שמנגחים זה בזה נופלים התולעים מאליהם:",
+ "בגימון. כמין עול של גמי נותנים על צואר העגל שיהא למוד לכוף ראשו כשיגדל:",
+ "בעור הקופר. שרץ שנימיו חדין כמחט, וקושרין עורו בדדי הפרה שלא יינקוה השרצים:",
+ "ולא ברצועה שבין קרניה. בין לנוי בין לשמור אסור, דכל נטירותא יתירתא משאוי הוא:",
+ "פרתו של רבי אלעזר בן עזריה. לא שלו היתה אלא של שכנתו, ועל שלא מיחה בה נקראת על שמו:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "במה אשה. שבראשה. אכולהו קאי אחוטי צמר ופשתן ורצועה שמקלעת בהן שער שבראשה, ומה טעם לא תצא בהם בשבת מפני שאמרו חכמים בחול לא תטבול בהם עד שתרפם, לפיכך בשבת לא תצא בהם דלמא מתרמיא לה טבילה של מצוה ושריא להו ואתיא לאתויינהו ארבע אמות ברשות הרבים:",
+ "עד שתרפם. שתתירם קצת שיהיו רפויין ויכנסו המים ביניהם שלא יהיו חוצצים בטבילה:",
+ "בטוטפת. ציץ שקושרין על המצח מאזן לאזן:",
+ "סנבוטין. תלויין בטוטפת ובאין על הצדעים עד הלחיים. עניות עושות אותן של מיני צבעונין, עשירות עושות אותן של כסף ושל זהב. ומתוך שחשובין הן חיישינן דלמא שלפא ומחוייא לחברתה:",
+ "בזמן שאינן תפורין. בשבכה שבראשה, אבל תפורים ליכא למיחש לאחויי, שאינה נוטלת השבכה מראשה ברשות הרבים שהרי היא מגלה שערה:",
+ "בכבול. חתיכה של בגד כמו מצנפת קטנה שקושרין אותה על המצח ונותנין הציץ עליה כדי שלא יזיק הציץ במצח, ופעמים שהאשה מתקשטת בו בלא ציץ:",
+ "לרשות הרבים. אבל לחצר שרי. וכל הנזכר למעלה אסורים אף בחצר, דגזור בהו שלא תתקשט בשבת כלל לא בחצר ולא ברשות הרבים, ובכבול התירו, שלא לאסור את כל תכשיטיה ותתגנה על בעלה. ורמב״ם פירש דלרשות הרבים קאי אכולהו תכשיטין האמורין במתניתין דכולהו לא אסירי אלא גזירה שמא תעבירם האשה ד׳ אמות ברשות הרבים:",
+ "עיר של זהב. עטרת זהב עשויה כמין עיר צורת ירושלים:",
+ "ולא בקטלא. תכשיט שנתון בצואר בדוחק והאשה חונקת עצמה בו כדי שתראה בעלת בשר, ובערבי מכנק״א:",
+ "ולא בנזמים. נזמי האף, אבל נזמי האזן יוצאין בהם:",
+ "חותם. צורה לחתום בה אגרות או כל דבר סתר, ואע״ג דתכשיט הוא לה אסור, דלמא שלפא ומחויא, אבל יש עליה חותם דלאו תכשיט הוא לה אמרינן לקמן דחייבת חטאת, ואע״פ שמוציאתו באצבעה דרך מלבוש, לפי שפעמים שהבעל מסיר אותו מאצבעו ונותן אותו לאשתו להצניעו והיא נותנתו באצבעה והולכת בו, ונמצא שדרך הוצאתו בכך. וכן טבעת שאין עליה חותם דלא הוי תכשיט לאיש, חייב חטאת אע״פ שמוציאו באצבעו דרך מלבוש, שפעמים שהאשה נותנתו לו שיוליכנו לאומן והוא מוציאו באצבעו:",
+ "ואם יצאת. האשה בכל הנך דאסרינן עד הכא במתניתין אינה חייבת חטאת, דכולהו תכשיטין נינהו ורבנן הוא דגזור בהו דלמא שלפא ומחויא: "
+ ],
+ [
+ "בסנדל המסומר. של עץ הוא ותוחבים בו מסמרות לחזקו, ואסרוהו בשבת וביום טוב משום מעשה שהיה, שפעם אחת היו נחבאים במערה מפני הגזירה ושמעו קול מעל גבי המערה כסבורין שעליהן הן באים דחקו זה את זה והרגו זה את זה במסמרים שבסנדליהן, ומפני שמעשה זה בשבת היה אסרוהו בשבת, וביום טוב שהוא יום של כנופיא כמו שבת:",
+ "ולא ביחיד. ולא בסנדל יחיד:",
+ "בזמן שאין ברגלו מכה. אית דאמרי טעמא שמא יחשדוהו שהסנדל השני טמון לו תחת כנפיו ומוציאו בשבת, ואית דאמרי דילמא מחייכי עליה ושליף ליה לזה שברגלו ומייתי ליה בידיה, ומיהו בזמן שיש ברגלו מכה שרי לצאת בסנדל יחידי ברגל שאין בו מכה, מפני שמכתו מוכחת עליו:",
+ "ולא בקמיע. שתולין לרפואה:",
+ "שאינו מן המומחה. מאדם מומחה שריפא ג׳ בני אדם, אבל קמיע הנלקח מאדם מומחה שריפא ג׳ בני אדם בשאר קמיעות, אע״ג דלאו אתמחי קמיעא שרי, דתכשיט הוא לחולה כאחד ממלבושיו:",
+ "וקסדא. כובע של ברזל:",
+ "מגיפין. כמין בתי שוקים של ברזל שלובשים במלחמה, ולפי שאין לובשין אותן אלא בשעת מלחמה אסור ללבשן בשבת: \n\n"
+ ],
+ [
+ "במחט נקובה. שתופרים בה, דלאו תכשיט הוא, וחייבת חטאת אע״פ שמוציאה אותה במלבושיה ולא בידה, שאומן שהוציא דרך אומנתו חייב חטאת:",
+ "בכוליאר. כלי שהאשה מעגלת בראשה כמין טבעת שמסבב הראש, והוא משאוי לפי שאין רוב הנשים יוצאות בו:",
+ "בכובלת. קשר של כסף או של זהב שקשור בתוכו בושם להעביר ריח רע שבאשה:",
+ "של פלייטון. מור, שקורין מוסק״ו:",
+ "וחכמים פוטרין. דסברי תכשיטין נינהו ולכתחלה לא רשאה דלמא שלפא ומחויא. והלכה כחכמים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "לא יצא. אם לא לצורך מלחמה:",
+ "תריס. מגן עשוי כתבנית משולש:",
+ "אלה. מגן עגול, ושניהם של עץ. ואני שמעתי אלה מצ״א בלע״ז, ובערבי דסו״ס:",
+ "וכתתו חרבותם לאתים. ואי תכשיטין נינהו לא יהיו בטלים לעתיד:",
+ "בירית. אצעדה על השוק להחזיק בתי שוקים שלא יפלו ויראו שוקיה, הלכך טהורה דלאו תכשיט לנוי הוא, וכלי תשמיש נמי לא הוי אלא כלי המשמש כלי, דומיא דטבעות הכלים שהן טהורים:",
+ "יוצאין בה. דדרך לבישה היא, וליכא למיחש דלמא שלפא ומחויא דלא מגליא שוקה:",
+ "כבלים טמאין. משפחה אחת היתה בירושלים שהיו פסיעותיהן גסות והיו בתוליהן נושרים, והטילו שלשלת בין בירית לבירית שבשוקיה ונעשה כבלים כדי שלא יהיו פסיעותיהן גסות ולא יהיו בתוליהן נושרים, הילכך שלשלת תשמיש דאדם הוא ולא תשמיש כלי לפיכך היא מקבלת טומאה:",
+ "ואין יוצאין בהם. דלמא שלפא לשלשלת שהיא של זהב ומחויא, דכי שקלא לשלשלת לא מגליא שוקה שהרי בירית במקומה עומדת: \n\n"
+ ],
+ [
+ "חוטי שער. שער תלוש שעשתה אותו כמין חוטין וקולעת בהן שערה, או אפילו קשרה אותן על פדחתה קשר מהודק, יוצאה בהן, דלא דמי לחוטי צמר וחוטי פשתן דלעיל, לפי שהמים נכנסים בהם, ואי מתרמיא לה טבילה אינה צריכה שתתירם ולא אתיא לאתויינהו:",
+ "בין משלה בין משל חברתה בין משל בהמה. צריכי, דאי תנא משלה משום דלא מאיס לה אבל חברתה דמאיס לה אימא ניחוש דלמא שלפא להו ואתיא לאתויינהו, ואי תנא של חברתה משום דבת מינה היא לא מינכר ולא מחייכי עלה ומשום הכי ליכא למיחש דלמא שלפא ואתיא לאתוייה, אבל דבהמה דלאו בת מינה היא ומינכר אימא ניחוש דלמא שלפא לה ואתיא לאתוייה, צריכא:",
+ "בזמן שהן תפורין. לשבכה שבראשה, דתו לא שלפא להו לאחויי:",
+ "לחצר. אכבול ואפאה נכרית קאי, דאסרוה לעיל למיפק ביה לרשות הרבים, והשתא אשמעינן דלחצר מותר:",
+ "פאה נכרית. אשה שאין לה רוב שער, לוקחת שער נשים אחרות ומשימה בראשה ונראה כאילו הוא שערה:",
+ "במוך שבאזניה. שנותנת לבלוע ליחה של צואת האזן:",
+ "שבסנדלה. שלא יזיק הסנדל לכף רגלה:",
+ "לנדתה. באותו מקום שיבלע בו הדם ולא יטנף בגדיה, ואע״פ שאינו קשור, דאי נפל לא אתיא לאתויי מפני מאיסותו. אבל מוך שבאזנה ושבסנדלה לא תצא בו אא״כ קשור ומהודק:",
+ "בפלפל. שנותנת בפיה מפני ריח הפה:",
+ "ובגרגיר מלח. שנותנת לרפואת חולי השינים:",
+ "שן תותבת. נושבת בלחיים במקום השן שנפל לה:",
+ "ושן של זהב. שן שנשתנה מראיתו מחמת עפוש, מכסה אותו בזהב:",
+ "רבי מתיר. לצאת בה דלא שלפה ומחויא, שלא לגלות מומה:",
+ "וחכמים אוסרים. כיון שהוא משונה משאר שיניה, דלמא מחייכי עלה ושלפא לה ואתיא לאתוייה. והלכה כחכמים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "בסלע. מטבע שיש עליו צורה:",
+ "שעל הצינית. מכה שתחת פרסות הרגל, וקושרים בה מטבע שיש עליו צורה לרפואה:",
+ "הבנות יוצאות בחוטין. הקטנות מנקבות את אזניהן ואין עושין להן נזמין עד שיגדלו, ונותנין חוטין או קסמים באזניהן שלא יסתמו אזניהן:",
+ "ואפילו בקסמים. רבותא קאמר, אע״ג דלאו תכשיט של נוי הוא, אורחייהו בהכי ולאו משאוי הוא:",
+ "ערביות. בנות ישראל שבערביא:",
+ "יוצאות רעולות. מעוטפות בראשן ופניהן מכוסות חוץ מן העינים, כדרך הערביות:",
+ "מדיות. בנות ישראל שבמדי:",
+ "פרופות. שמתעטפות בטלית ותולות רצועה בשפתה אחת כנגד צוארה ובשפתה השנית כורכת אבן או אגוז וקושרת הרצועה בכרך ואין הטלית נופלת מעליה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "פורפת. מחברת. תרגום קרסים, פורפין:",
+ "ובלבד שלא תפרוף לכתחלה. אמטבע לחודיה קאי, שלא תפרוף לכתחלה על המטבע מפני שאסור לטלטלו: \n\n"
+ ],
+ [
+ "הקטע. שנקטעה רגלו:",
+ "יוצא בקב שלו. עושים לו כמין דפוס רגל וחוקק בו מעט לשום ראש שוקו בתוכו, ואינו נסמך עליו. ומותר לצאת בו דמנעל דידיה הוי, ור״י אוסר דלאו תכשיט הוא. והלכה כר״י:",
+ "ואם יש לו בית קבול כתיתין. שנחקק בו כדי קבול של כתיתין דקין ומוכין להניח ראש שוקו עליהן, מקבל טומאת מגע. אבל אם אין לו אלא בית קבול שוקו בלבד בלא כתיתין, לאו בית קבול הוא לטומאה והוה ליה כפשוטי כלי עץ. דדומיא דשק בעינן דקבול שלו עשוי לטלטל על ידו מה שנותנין בו, אבל שוקו אינו מטלטל ע״ג הכלי:",
+ "סמוכות שלו. יש קטע שתי רגליו והולך על שוקיו ועל ארכובותיו ועושה סמוכות של עור בשוקיו:",
+ "טמאים מדרס. אם זב הוא, דהא לסמיכות גופו עבידי ומדרס הן ונעשו אב הטומאה:",
+ "ויוצאין בהם בשבת. דתכשיט דידיה הן:",
+ "ונכנסין בהן לעזרה. ואע״ג דתנן לא יכנס להר הבית במנעלו, הני לאו מנעל נינהו דלאו בראש רגליו הן:",
+ "כסא. יש קטע שיבשו ונכווצו גידי שוקיו ואף על ארכובותיו אינו יכול לילך ועושה כמין כסא נמוך ויושב עליו וכשהוא מהלך נסמך על ידיו בספסלים קטנים ועוקר גופו מן הארץ ונדחף לפניו וחוזר ונח על אחוריו והכסא קשור לאחוריו:",
+ "סמוכות. של אותו קיטע, עושה לו סמוכות של עור או של עץ לראשי שוקיו או רגליו התלויין, וכשהוא נשען על ידיו והוא עוקר עצמו נשען גם על רגליו קצת:",
+ "ואין יוצאין בהם בשבת. דאיידי דתלו ולא מארגי, זמנין דמשתלפי ואתי לאתויינהו. ואית דאמרי מפני שאין צריכין לו כל כך והוו משאוי:",
+ "ואין נכנסין בהן לעזרה. דמנעל נינהו:",
+ "אנקטמין. כמין פרצוף אדם משונה שמשימין על הפנים להבעית בו התינוקות. פירוש אחר, חמור שהלצנים עושין ונושאין אותו על כתפיהן:",
+ "טהורים. מלקבל טומאה, דלא כלי תשמיש ולא תכשיט הוא: \n\n"
+ ],
+ [
+ "בקשרים. בן שיש לו געגועים על אביו נוטל האב רצועה של מנעל ימין וקושרה לו לבן בשמאלו וכל זמן שאותו קשר עליו סרים הגעגועים מעליו, בסגולה. ולהכי תני הבנים, שאין לבנות געגועים על אביהן כמו הבנים:",
+ "בזוגין. כמין פעמונים קטנים. תרגום פעמון זהב, זגא דדהבא: "
+ ],
+ [
+ "החרגול. מין חגב, כדכתיב (ויקרא י״א:כ״ב) את החרגול למינהו, ותולין אותו באזן ומרפאים בו כאב האזן:",
+ "ובשן של שועל. דעבדי לשינתא. למאן דניים להקיצו, תולין עליו שן של שועל חי. ולמאן דלא ניים כדי שיישן, תולין עליו שן של שועל מת:",
+ "ובמסמר הצלוב. מסמר שבעץ התלוי, אם יניחוהו על נפח שבמכה יסיר הנפח. ורמב״ם פירש שמשימין אותו בצואר מי שיש לו קדחת שלישית וירפאנו:",
+ "ורבי מאיר אומר אף בחול אסור. ואין הלכה כר״מ, דקי״ל כל דבר שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי, ולא קרינן בהו ובחוקותיהם לא תלכו:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כלל גדול. השוכח עיקר שבת. כסבור אין שבת בתורה, ואע״ג דמעיקרא שמע ועכשיו שכחו:",
+ "אינו חייב אלא חטאת אחת. על כל השבתות שחלל דכולה שגגה חדא היא דכתיב (שמות ל״א:י״ג) את שבתותי תשמורו ומשמע שמירה אחת לשבתות הרבה:",
+ "היודע עיקר שבת. שיש שבת בתורה ונאסרו בו מלאכות, ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה ע״י שגגת שבת, שאינו יודע ששבת היום, חייב על כל שבת ושבת חטאת אחת, ועל זה נאמר (שם) ושמרו בני ישראל את השבת, דמשמע שמירה לכל שבת ושבת, כלומר שחייב חטאת על כל שבת ושבת, ואע״פ שלא נודע לו בינתיים והעלם אחד הוא, אמרינן ימים שבינתיים הויין ידיעה, שא״א שלא שמע בינתיים שאותו היום שבת היה, אלא שלא נזכר במלאכות שעשה בו, הילכך כל שבת ושבת שגגה אחת היא:",
+ "היודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה. שלא ידע שמלאכות הללו אסורות ועשאן כמה פעמים בכמה שבתות, חייב על כל אב מלאכה חטאת אחת, ואע״פ שחזר וכפלן בכמה שבתות, כל אב מהן חדא שגגה היא, דהא לא נודע לו בינתיים, והכא ליכא למימר ימים שבינתיים הויין ידיעה לחלק, דמשום ימים שבינתיים אין לו לדעת איזו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת, אא״כ ישב ועסק לפני חכמים בהלכות שבת. וה״ה שחייב על ב׳ תולדות של ב׳ אבות חלוקות על כל אחת חטאת אחת, אבל אי עביד אב ותולדה דידיה, או ב׳ תולדות של אב אחד, לא מחייב אלא חדא, כדקתני סיפא העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת אינו חייב אלא אחת, כגון ב׳ תולדות של אב א׳, משום דהוי כעושה וחוזר ועושה בהעלם אחת ואין חלוק חטאות בהעלם אחת, אלא בגופי עבירה שאינן דומים, או בחלוק שבתות לענין שגגת שבת: \n\n"
+ ],
+ [
+ "הזורע החורש. הא דלא תנא החורש ברישא והדר הזורע כדרך כל הארץ, לאשמועינן שאם היה קרקע קשה וחרשו וזרעו ואחר כך חזר וחרשו מחייב אחרישה שנייה משום חורש:",
+ "הקוצר. בזרעים, והמלקט באילנות, חייב משום קוצר:",
+ "המעמר. אוסף זרעים תלושים וצוברם אל מקום אחד:",
+ "הזורה. ברחת לרוח:",
+ "הבורר. פסולת, בידיו או בכברה:",
+ "והמרקד. בנפה, ואע״ג דהני כולהו חדא נינהו דלהפריש פסולת מתוך אוכל נעשו שלשתן, משום דשלשתן הוו במשכן אף על גב דדמו להדדי חשיב להו כל חדא באנפי נפשה. א״נ לפי שאינן בבת אחת אלא זה אחר זה:",
+ "האופה. לא הויא במשכן, דאין אפייה אלא בפת ופת לא שייכא במלאכת המשכן, אלא תנא סדורא דפת נקט, ומיהו מבשל שהוא מעין מלאכת אופה הוה במשכן, בסממנין של צבע תכלת וארגמן ותולעת שני. והמגיס בקדרה, והנותן כסוי ע״ג קדרה העומדת על האש, חייב משום מבשל, וכל הנך קמאי דחשיב במתניתין הזורע הקוצר הדש וכו׳, כולהו הוו בסממנין בצבע של מלאכת המשכן:",
+ "הגוזז צמר. וכל שאר מלאכותיה שייכי בצמר תכלת של מלאכת המשכן:",
+ "המלבנו. מכבסו בנהר:",
+ "המנפצו. חובטו בשבט א״נ סורקו במסרק:",
+ "המיסך. אורדי״ר בלע״ז:",
+ "בתי נירין. שנותן שני חוטין בתוך הבית ניר:",
+ "הפוצע. מסיר חוטי הערב מעל השתי או השתי מעל הערב, לצורך אריגה:",
+ "והקושר והמתיר. שכן צדי חלזון שממנו עושין התכלת קושרין ומתירין, שפעמים צריך ליטול חוטין מרשת זו להוסיף על זו, ומתיר מכאן וקושר כאן:",
+ "והתופר וקורע. נמי הוי ביריעות, שכן יריעה שאכלה עש ונקבה בו נקב קטן ועגול צריך לקרוע למטה ולמעלה את הנקב שלא תהא התפירה עשויה קמטין קמטין:",
+ "והתופר שתי תפירות. והוא שקשרן, דאי לא קשרן לא קיימי. ומחייב תרתי משום קושר ומשום תופר:",
+ "הצד צבי. וכל מלאכת עורו נוהגת בתחשים בעורותיהן:",
+ "המולחו והמעבדו. בגמרא מקשה דהיינו מולח היינו מעבד, אלא אפיק חד מינייהו ועייל שרטוט במקומו, שמשרטט מאבות מלאכות הוא:",
+ "הממחקו. מגרד שערו:",
+ "מחתכו. מקציעו ומחתכו לרצועות וסנדלים:",
+ "וכותב ומוחק. הוו במשכן, שכן רושמים בקרשים לידע איזה בן זוגו וכותב אות בזה ואות בזה, ופעמים שטעה ומוחק:",
+ "מכבה ומבעיר. באש שתחת דוד הסממנין:",
+ "מכה בפטיש. הוא גמר מלאכה, שכן אומן מכה בסדן בגמר מלאכה, ואין מכה בפטיש חייב אלא בגמר מלאכה. ומנינא דרישא דמנה אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, אף על גב דהדר חשיב להו חדא חדא, אתא לאשמעינן דאפילו עביד אינש כל מלאכות שבעולם בשבת אחת, בהעלם אחת, אי אפשר שיתחייב יותר מארבעים חטאות, דכולהו שאר מלאכות תולדות להנך אבות, ואשתכח דעביד אב ותולדה דיליה ולא מחייב אלא חדא: \n\n"
+ ],
+ [
+ "כל הכשר להצניע. שהוא דבר העשוי לצורך האדם:",
+ "ומצניעין כמוהו. שיש בו שעור הראוי להצניעו:",
+ "אין חייב אלא המצניעו. אם נעשה חביב על אדם אחד והצניעו, חייב על הוצאתו אם הוציאו, אבל אדם אחר אינו חייב עליו, דלגביה לאו מלאכה היא: \n\n"
+ ],
+ [
+ "עצה. תבן של מיני קטניות:",
+ "כמלוא פי גמל. שיעורו גדול ממלוא פי פרה, וכמלוא פי פרה לא מחייב בעצה, דהא לא חזיא לפרה:",
+ "עמיר. קשין של שבלין:",
+ "פי טלה. נפיש מפי גדי, הלכך עמיר דלא חזי לגדי לא מחייב כמלא פי גדי עד דאיכא מלא פי טלה, אבל עשבים הואיל וחזי לגדי ולטלה מחייב אפי׳ כמלוא פי גדי:",
+ "לחין. הראויין לאדם:",
+ "כגרוגרת. דזה שיעור לכל מאכל אדם בשבת, אבל כמלא פי גדי לא, דלחים לא חזו לגדי:",
+ "ומצטרפי. כל אוכלי אדם זה עם זה:",
+ "חוץ מקליפיהן. שאינן אוכל ואין משלימין השיעור:",
+ "ועוקציהן. זנב הפרי דהוא עץ בעלמא:",
+ "וסובן. קליפת החטים הנושרת מחמת הכתישה:",
+ "ומורסנן. הנשאר בנפה. ורמב״ם פירש איפכא דמורסן הוא עבה וגרוע מסובין:",
+ "חוץ מקליפי עדשים. [שמצטרפין]:",
+ "שהן מתבשלות עמהן. לאפוקי הקליפות החיצונות שהן נושרות כשעושה מהם גורן. וקליפי הפולין בזמן שהן לחים ומתבשלין עם קליפתן, לרבי יהודה מצטרפין עם האוכלין לשיעור גרוגרת, אבל יבשים לא שאינן נאכלין בקליפתן לפי שהן נראין כזבובין בקערה. ואין הלכה כר׳ יהודה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "המוציא [יין] כדי מזיגת הכוס. של ברכת המזון, שהוא רובע רביעית יין חי, כדי שימזגנו לחשבון על חד של יין תלתא ממים ויעמוד על רביעית הלוג שהוא שיעור כוס של ברכה:",
+ "כדי גמיעה. מה שאדם בולע בבת אחת, וחלב בהמה טמאה דלא חזי לשתיה שיעורו כדי לכחול עין אחת:",
+ "על הכתית. מכה שעל גבי הסוסים והחמורים מחמת המשאוי. ומצאתי כתוב ששחין היוצא בעור הבשר, כשמגיע להתבשל הוא עושה ראש למעלה וקרוי פי כתית. ואע״פ שהדבש עיקרו לאכילה, כיון שרפואתו מצויה, והוא משהו, אזלינן בתר שיעורא זוטרא לחומרא:",
+ "אבר קטן. של תינוק בן יומו והוא אצבע קטנה שברגל:",
+ "לשוף. לשפשף ולמחות בהן:",
+ "קילור. שנותנין על העין:",
+ "ושאר כל המשקין. שאין עושין מהם רפואה:",
+ "שופכין. מים סרוחין, וחזו לגבל בהן את הטיט:",
+ "כולן ברביעית. אף היין והחלב והדבש, דלא נאמרו שעורין במשנה אלא למצניעיהן, אבל שאר כל אדם אין חייבין אלא ברביעית. וסבירא ליה לר׳ שמעון דמצניע עצמו בעי שיעורא זוטא, ובבציר מהאי שיעורא לא מחייב דלית ליה לר׳ שמעון כל שאין כשר להצניע ואין מצניעין כמוהו שיתחייב עליו מצניעו בכל שהוא, ואין הלכה כר״ש: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אזן לקופה. לאוחזה בה:",
+ "תלאי. לתלותו בו, ובציר משיעור אזן לקופה:",
+ "מדת מנעל. להראות לאומן כמדה זו אני צריך, ושעוריה בציר מתלאי:",
+ "נייר. מעשבים עושין אותו:",
+ "קשר של מוכסין. פעמים שאדם נותן מכס בראש הנהר מזה והוא מוסר לו חותם להראות למוכס שבעבר האחר מן הנהר להראותו שכבר פרע המכס, ודרכו לכתוב שתי אותיות גדולות לסימן, והן גדולות משתי אותיות שלנו:",
+ "נייר מחוק. שוב אינו ראוי לכתוב, לפיכך צריך שיעור גדול לכרוך על פי צלוחית: \n\n"
+ ],
+ [
+ "לעשות בו קמיע. לכסות בו את הקמיע:",
+ "קלף כדי לכתוב [עליו] פרשה קטנה. דאיידי דדמיו יקרין לא עבד מיניה קשר מוכסין אלא תפילין ומזוזות, ולא מחייב בשעורא זוטא:",
+ "דיו כדי לכתוב שתי אותיות. לרשום על שתי חוליות של כלי או על שני קרשים לזווגן:",
+ "כדי לכחול עין אחת. שכן צנועות ההולכות מעוטפות אין מגלות אלא עין אחת וכוחלות אותה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "השבשבת. הציידין מושיבין נסר קטן בראש הקנה ונותנים עליו דבק והעוף יושב עליו ונדבק בו וצריך לתת עליו דבק הרבה כדי שיהא העוף נדבק בו:",
+ "[כדי] לעשות בו נקב. קטן. כלי שמשימין בו כסף חי וסותם פיו בזפת או בגפרית ועושה בסתימה נקב קטן להוציא ממנו הכסף חי:",
+ "חרסית. לבינה כתושה:",
+ "לעשות פי כור. שהמפוח נכנס בו:",
+ "פטפוט. רגל למקום מושב הכור, שמושיבין אותו על כן ובסיס העשוי לכך:",
+ "סובין כדי ליתן על פי הכור של צורפי זהב. במקום שאין פחמין צורפין הזהב באש של סובין. פירוש אחר שרגילים לתת סובין על פי הכור כשמתיכים הזהב:",
+ "לסוד קטנה שבבנות. בנות שהגיעו לפירקן ולא בא להן האורח, בנות עניים טופלות אותן בסיד והאורח ממהר לבא ומשיר נמי את השער, ובנות עשירים טופלות בסולת, ובנות מלכים בשמן זית שלא הביא שליש:",
+ "כלכול. הצדעין, וסדין אותן בסיד להשכיב את השער:",
+ "אנדיפי. למטה מן הצדעין מעט, שקורין בת צדעה. ואין הלכה לא כרבי יהודה ולא כרבי נחמיה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אדמה. טיט אדום:",
+ "מרצופין. שקין גדולות שנושאין בהם פרקמטיא בספינות, וחותמין אותם כדרך שחותמים האגרות. ושיעוריה דרבנן זוטר מדר״ע. והלכה כחכמים:",
+ "כדי לזבל כרישא. כרתי. ושעוריה זוטר מקלח של כרוב. והלכה כחכמים:",
+ "מלא כף סיד. כף של סיידין:",
+ "כדי לעשות קולמוס. המגיע לקשרין של אמצע אצבעותיו:",
+ "עבה. שאינו ראוי לכתיבה:",
+ "מרוסס. מרוצץ ושבור:",
+ "ביצה קלה. ביצת תרנגולת. ואמאי קרי לה ביצה קלה שקלה להתבשל יותר משאר ביצים. והשיעור הוא כדי לבשל כגרוגרת ממנה:",
+ "טרופה. מעורבת בשמן:",
+ "ונתונה באלפס. שהוחם כבר שהיא ממהרת להתבשל: \n\n"
+ ],
+ [
+ "תרווד. כף:",
+ "חף. שן משיני המפתח שפותחים בה הדלתות. ואין הלכה כרבי יהודה:",
+ "כרכר. של אורגין, ומעבירו על השתי כשהוא מתוח לפניו ושובט בו החוטין:",
+ "כדי לזרוק בבהמה. דלא טרח אינש למשקל צרור משום עוף להבריחו, דבקלא בעלמא סגי ליה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "בין פצים לחבירו. כשמסדרין פצימין ועמודין וקורות ועושין שורות של קורות על הארץ ויש חלל בין זו לזו סומכו תחתיו שלא יתעקם:",
+ "זכר לדבר. דחשיב חרס בחתיית האור:",
+ "לחשוף. לדלות:",
+ "מגבא. גומא קטנה שהמים נקבצים בה, אלמא חשיב חרס נמי בקבלת המים והלכה כרבי יוסי:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אמר ר״ע מנין לעבודת כוכבים שמטמאה במשא. איידי דאיירי לעיל באסמכתא גבי חרס, נקט נמי להני קראי דאסמכתא. וקרא דתזרם כמו דוה הוא סמוך לקרא דלא ימצא במכתתו חרס דאייתי לעיל. אי נמי משום דבעי למיתנא מנין שמרחיצין את המילה וכו׳ תנא להנך מנין דדמו לה:",
+ "מטמאה במשא. הנושא אותה יכבס בגדיו ואפילו לא נגע בה, כגון שהיתה בקופה וכיוצא בה. ואפליגו רבנן עליה דרבי עקיבא ואמרי אינו מטמא אלא במגע כשרץ. והלכה כחכמים:",
+ "תזרם כמו (אשה) דוה. כלומר יהי בעיניך כזרים, כמו דוה, כאשה נדה, כדכתיב (ויקרא ט״ו:ל״ג) והדוה בנדתה, ובעבודת כוכבים משתעי קרא: \n\n"
+ ],
+ [
+ "שהיא טהורה. שאינה מקבלת טומאה:",
+ "בלב ים. ופשיטא דאניה בלב ים היא, אלא לאשמועינן דספינה הרי היא כים, מה ים טהור אף ספינה טהורה, ואפילו היא של חרס ואפילו טענוה ביבשה והורידוה לים:",
+ "שזורעים בה חמשה זרעונים. ויש בה כדי להפריש ביניהן הפרש הראוי ולא הוי ערבוב:",
+ "ארבעה בארבע רוחות הערוגה. ממלא את כל הרוח עד סמוך לקרן ובאמצע אינו זורע אלא גרעין אחד כדי שיהיה הגרעין שבאמצע רחוק ג׳ טפחים מן הזרוע שבכל רוח, דשיעור יניקת כל זרע טפח ומחצה, ואף על פי שאצל הקרנות שברוחות הזרעים קרובים זה לזה ואין ביניהם הרחקה ג׳ טפחים ויונקין זה מזה, אין כאן בית מיחוש דאכלאים בלבד קפיד קרא דלא ליהוי ערבוב, וליניקה לא חיישינן, כדתנן היה גדר בינתים זה סומך לגדר מכאן וזה סומך לגדר מכאן, ואף על גב דינקי מתתאי, וכאן יש היכר גדול שרוח זו זרועה צפון ודרום, ורוח זו זרועה מזרח ומערב, אבל בין זרע האמצעי לזרעוני הרוחות אין היכר, ואי מקרבי הוי עירבוב, הילכך צריך הרחק כדי יניקה:",
+ "שנאמר כי כארץ תוציא צמחה. תוציא חד, צמחה חד, זרועיה תרי, תצמיח חד, הרי חמשה. וששה טפחים ליכא למילף מקרא, אלא קים להו לרבנן דה׳ זרעונים בששה טפחים לא ינקי הרוחות מן האמצעי, ולא האמצעי מן הרוחות, דשעור יניקת כל זרע טפח ומחצה, הילכך כי רמיז לקרא חמשה זרעונים בערוגה בת ששה טפחים קאמר. ובמסכת כלאים פירשתי הלכות ערוגה ופרטותיה ודקדוקיה וכאן קצרתי: \n\n"
+ ],
+ [
+ "שהיא טמאה. דיום השלישי אכתי לא מסרחא שכבת זרע וראויה לקלוט ולהיות ולד נוצר ממנה, וקרינן בה שכבת זרע הראוי להזריע:",
+ "לשלשת ימים. דהקפיד הכתוב על טמאי קרי במתן תורה, לכך הפרישן שלשה ימים ולא חש אם יפליטו אח״כ ביום רביעי להפרשה, דמסריח ואינו ראוי להזריע. ופסק ההלכה שהפולטת ביום השלישי טהורה, ומתניתין משבשתא היא, ותני מנין לפולטת ש״ז ביום השלישי שהיא טהורה שנאמר היו נכונים לשלשת ימים, ולשלשת ימים דאמר קרא היינו ליום השלישי, דביום שלישי להפרשה נתנה תורה. אי נמי לא משבשתא היא אלא [רבנן דר׳] אליעזר בן עזריה היא, דסבירא [להו] הפולטת ביום השלישי טמאה, ולית הלכתא [כותייהו]:",
+ "מנין שמרחיצין וכו׳ אפילו בחמין שהוחמו בשבת, דאף ביום ג׳ מסוכן הוא, וכ״ש ראשון ושני. והמים חמין מחזיקין לגוף התינוק ומבריאין אותו:",
+ "לשון של זהורית. כמין לשון של צמר אדום, היו קושרין חציו בראש השעיר המשתלח לעזאזל וחציו בצוק, וכשהיה דוחה השעיר למטה היה הלשון ההוא מלבין ויודעין שנתכפרו עונותיהם: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מנין לסיכה שהיא כשתיה. לא כשתיה ממש לחיובי עלה כרת, אלא שהיא אסורה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "ביצה קלה. ביצת תרנגולת שהיא קלה לבשל יותר מכל שאר ביצים, ולא כדי לבשל כולה אלא כגרוגרת ממנה, טרופה ונתונה באלפס:",
+ "ומצטרפין. כל מיני תבלין זה עם זה:",
+ "אסטים. ני״ל בלשון ערבי, וצבעו דומה לתכלת:",
+ "ופואה. שרשי עשב שצובעין בהם אדום, ובערבי אלפו״ה:",
+ "בסבכה. בראש הסבכה שעשויה כקליעה נותנים מעט בגד:",
+ "נתר. מין אדמה הוא, ומזהיר, וקוראים לו אלו״ם בלע״ז:",
+ "בורית. מין צמח שמנקה ומטהר:",
+ "קמוניא. עשב שמנקים בעפרו את הידים להעביר את הזוהמא, ובלשון תלמוד קרוי שלוף דוץ, ובערבי קורין לו אלקל״י:",
+ "ואשלג. לא אתפרש לי מה הוא:",
+ "על הכתם. הנמצא בבגד ואין ידוע אם דם נדה הוא אם לאו, מעבירין עליו שבעה דברים לבדוק אותו בהם. ומכללם ארבעה סמנין הללו. ואין הלכה כר״י: "
+ ],
+ [
+ "פלפלת כל שהוא. דחזיא לריח הפה, ואין זה פלפל המצוי בינינו:",
+ "עטרן כל שהוא. שמרפאים בו מי שיש לו כאב חצי הראש:",
+ "מיני בשמים כל שהן. לריח טוב:",
+ "מיני מתכות כל שהן. שראוי לעשות מהן דרבן קטן:",
+ "מקק. רקב הנופל מספרים או ממטפחות שבלו, לשון המק בשרו (זכריה י״ד):",
+ "שמצניעים אותו לגונזו. שכל דבר קדש טעון גניזה:",
+ "מאומה. אלמא אחשביה קרא לאסוריה. ותקון גדול הוא עושה כשמוציא ע״ז מביתו. ואין הלכה כר״י: \n\n"
+ ],
+ [
+ "הרוכלין. מוכרי בשמים לקשוטי נשים, ויש להם קופות קטנות לצרורות הבשמים:",
+ "אינו חייב אלא חטאת אחת. דכולן חדא הוצאה היא:",
+ "פחות מכגרוגרת. אע״ג דכל האוכלין שיעורן כגרוגרת, הני כיון דלזריעה קיימי אפילו בפחות מכגרוגרת נמי מחייב. ואין הלכה כר״י בן בתירא שאומר חמשה:",
+ "זרע קשואין. חשוב משאר זרעוני גינה, וכן זרע דלועין, וזרע פול המצרי, והוא שקורין לו פאסל״י בלע״ז:",
+ "חגב חי כל שהוא. שמצניעין אותו לקטן לשחק בו:",
+ "מת כגרוגרת. כדין שאר אוכלין:",
+ "צפורת כרמים. עוף שמצוי בין הדקלין הבחורים:",
+ "בין חיה בין מתה כל שהוא. שעושים ממנו רפואה לפקח ולהחכים:",
+ "חגב חי טמא כל שהוא. ות״ק סבר טמא אין מצניעין אותו לתינוק, דלמא מיית ואכיל ליה. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "המצניע. קודם השבת:",
+ "לזרע ולדוגמא. להראות שיש לו סממנים ויקנו ממנו:",
+ "ולרפואה. ושכח בשבת למה הצניע, והוציאו סתם, חייב עליו בכל שהוא, שעל דעת הראשונה הוציאו והא אחשביה:",
+ "אלא כשיעורו. כל אחד שעור המפורש בו:",
+ "חזר והכניסו. זה שהצניע פחות מכשיעור והוציאו, אם נמלך בו שלא לזרעו וחזר והכניסו:",
+ "אינו חייב. בהכנסה זו אא״כ יש בו שיעור שלם, דכיון דנמלך שלא לזרעו בטלה מחשבתו והרי הוא ככל אדם: \n\n"
+ ],
+ [
+ "על האסקופה. שהיא כרמלית, כגון שגבוהה מג׳ ועד תשעה ורחבה ד׳:",
+ "שלא עשה מלאכתו בבת אחת. לא עשה עקירה מרשות היחיד והנחה ברשות הרבים שהם מקום חיוב, דבהכי הויא מלאכה גמורה. אלא עקר ממקום חיוב והניח בכרמלית שהוא פטור באותה הנחה, והדר עקר לה מכרמלית שאינו מקום חיוב והניח ברשות הרבים, ונמצא שלא נעשית עקירה ממקום חיוב והנחה במקום חיוב בפעם אחת:",
+ "אסקופה החיצונה. אצטבא שלפני פתח הבית לצד רשות הרבים:",
+ "עד שיוציא. כלומר אא״כ הוציא בראשונה כל הקופה. ולא שנו אלא בקופה מלאה קשואין ודלועין שהן ארוכין ועדיין יש מהם לפנים, אבל מלאה חרדל שהרי יש הרבה ממנו כולו מבחוץ, נעשה כמי שהוציא את כל הקופה וחייב: \n\n"
+ ],
+ [
+ "שכן משא בני קהת. בכתף ישאו, וימין ושמאל וחיק אורחא דארעא:",
+ "מרפקו. הפרק האמצעי שבזרוע, ובערבי כך שמו מרפ״ק:",
+ "באפונדתו. אזור חלול:",
+ "פיה למטה. אין דרך הוצאה בכך. אבל פיה למעלה דרך הוצאה בכך. פירוש אחר, אפונדתו בגד שלובש סמוך לבשרו לקבל הזיעה, ורגילין לעשות בו כעין כיסין, וכשמהפכים אותו מלמטה למעלה נמצא פי הכיס למטה:",
+ "שפת חלוקו. השפה התחתונה של חלוק: \n\n"
+ ],
+ [
+ "לפניו ובא לו לאחריו פטור. דנתכוין לשמירה מעולה ועלתה בידו שמירה פחותה:",
+ "לאחריו ובא לו לפניו חייב. דנתכוון לשמירה פחותה, ועלתה בידו שמירה מעולה:",
+ "סינר. כעין מכנסים קטנים חוגרות אותן לצניעות. ואם תלתה בהן שום דבר להוציא ובא לה לצד אחר חייבת:",
+ "שכן ראוי להיות חוזר. דרכו להיות חוזר וסובב סביבותיה, ומתחלה ידעה שסופו להתהפך:",
+ "רבי יהודה אומר אף מקבלי פתקין. של מלך. הרצים הנושאים אגרות נותנים אותם בעצים חלולים כדמות קנים ותולים בצוארם, ודרך אותו קנה להיות חוזר וסובב מלפניו ומאחריו סביב לצוארו [ו] יודע היה שסופו להתהפך. ואין הלכה כר׳ יהודה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "הוציאוהו שנים פטורים. כדילפינן (ויקרא ד׳:י״ג) בעשותה אחת מכל מצות ה׳, העושה את כולה ולא העושה מקצתה:",
+ "ור״ש פוטר. דסבר אפילו כשאין יחיד יכול לעשותה אם עשאוה שנים פטורים. ואין הלכה כר״ש:",
+ "את החי במטה. על החי לא מחייב בהוצאתו אם אינו כפות, לפי שהוא נושא את עצמו. וה״מ אדם אבל בהמה חיה ועוף לא, דכמאן דכפותין דמו:",
+ "וכן כזית מן המת. חייב אם הוציאו, דהואיל ומטמא, הוצאה חשובה היא להציל עצמו מן הטומאה. וכן כזית מן הנבלה וכעדשה מן השרץ, דהכי הוי שיעורן לטומאה:",
+ "ורבי שמעון פוטר. אפילו במת שלם, דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה, דכל שאינו אלא לסלקו מעליו הויא מלאכה שאינה צריכה לגופה ולאו מלאכת מחשבת היא. ואין הלכה כרבי שמעון: \n\n"
+ ],
+ [
+ "וכן שערו. התולש שער ראשו בידו:",
+ "וכן הגודלת. שער ראשה וקולעת אותו, תרגום עבות (שמות כ״ח) גדילו:",
+ "הכוחלת. נותנת כחול בעיניה:",
+ "הפוקסת. מחלקת שער שבאמצע הראש מכאן ומכאן אצל הצדעים:",
+ "רבי אליעזר מחייב חטאת. כוחלת משום כותבת, גודלת ופוקסת משום בונה:",
+ "וחכמים אוסרים משום שבות. דסברי אין דרך כתיבה בכך ואין דרך בנין בכך, והלכה כחכמים. ודוקא הנוטל צפרניו ושערו בידיו, הוא דפטרי רבנן מחטאת ומסקילה, אבל הנוטל שערו או צפרניו בכלי מודים חכמים דחייב חטאת. ומכי נטל שתי שערות חייב, והנוטל שער ראש חברו אפילו ביד חייב. וצפורן שפרשה רובה או שער שנתלש רובו ומצער אותו, מותר ליטלו ביד לכתחלה:",
+ "התולש מעציץ נקוב חייב. דהוי כמחובר, דיונק מן הקרקע ע״י הנקב שמריח לחלוחית הקרקע, ואפילו הנקב בצדו. ושיעור הנקב כדי שרש קטן:",
+ "ורבי שמעון פוטר בזה ובזה. דלא חשיב ליה כמחובר לחייבו סקילה. ואין הלכה כרבי שמעון:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים. רשות היחיד הוא מקום שהוקף ד׳ מחיצות גבוהות עשרה טפחים וביניהן ד׳ טפחים על ד׳ טפחים או יותר, על כן אפילו יש בו כמה מילין, אם הוקף לדירה כגון מדינה שמוקפת חומה ודלתותיה נעולות בלילה. ומבואות שיש להן ג׳ כתלין ולחי ברוח רביעית. וכן תל גבוה עשרה ורחב ד׳, או חריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ד׳. ואפילו כלים, כגון ספינה ומגדל של עץ וכיוצא בהם, אם יש בהם ד׳ על ד׳ בגובה עשרה כל אלו רשות היחיד הן. ואויר רשות היחיד כרשות היחיד עד לרקיע. ועובי הכתלים של רשות היחיד נדון כרשות היחיד. ורשות הרבים הוא כגון השווקים והרחובות, המדברות והדרכים המפולשים להם, והוא שיהיה רוחב הדרך ט״ז אמה ולא יהיה עליו תקרה, ואיכא למאן דאמר שצריך נמי שיהיו בוקעים בהם ששים רבוא בכל יום כדגלי מדבר. ואויר רשות הרבים אינו כרשות הרבים אלא עד י׳ טפחים, ולמעלה מי׳ ברשות הרבים מקום פטור הוא. ומקום שאין בו ד׳ על ד׳, וגבוה מג׳ טפחים ולמעלה הוא מקום פטור, אפילו קוצים וברקנים וגללין ברשות הרבים גבוהים משלשה ולמעלה ואין בהם ד׳ על ד׳ הרי הן מקום פטור, וכן מקום המוקף מחיצות ואין בו ד׳ על ד׳, או חריץ שאין בו ד׳ על ד׳ ועמקו משלשה ועד התהום הרי זה מקום פטור. ומקום שהוקף ד׳ מחיצות גובהן מג׳ ועד עשרה ויש בו ד׳ על ד׳ או יותר, או תל שיש בו ארבעה על ארבעה או יותר גבוה מג׳ ועד עשרה, או חריץ שיש בו ד׳ על ד׳ עמוק מג׳ ועד עשרה, ומבוי סתום משלש רוחותיו שאין לו לחי או קורה ברוח רביעית, והים והבקעה, כל אלו כרמלית הן. ופירוש כרמלית, כארמלית, כלומר כמו אלמנה שאינה בתולה ולא נשואה לבעל, כך רשות זו אינה לא רשות היחיד ולא רשות הרבים. ואויר כרמלית ככרמלית עד עשרה, ומעשרה ולמעלה בכרמלית הוי מקום פטור. והמוציא מרשות היחיד לרשות הרבים, או המכניס מרשות הרבים לרשות היחיד, חייב חטאת. מרשות היחיד לכרמלית, או מרשות הרבים לכרמלית, ומכרמלית לשתיהן פטור אבל אסור. מרשות היחיד או מרשות הרבים למקום פטור או ממקום פטור לשניהן, מותר לכתחלה. ואינו צריך לומר מכרמלית למקום פטור, או ממקום פטור לכרמלית, שהוא מותר. והמעביר מתחלת ד״א לסוף ד״א ברשות הרבים, חייב חטאת. בכרמלית, פטור אבל אסור. ברשות היחיד ובמקום פטור, מותר לכתחלה לטלטל ולהעביר בכל הרשות כולו ואפילו הוא כמה מילין:",
+ "ר״ע מחייב. דס״ל מכי עבר החפץ באויר רשות הרבים בתוך עשרה הרי הוא כאילו נח. ורבנן סברי קלוטה בתוך עשרה באויר רשות הרבים לאו כמי שהונחה דמיא. אבל למעלה מעשרה שהוא מקום פטור כולי עלמא לא פליגי דפטור. והלכה כחכמים: "
+ ],
+ [
+ "כיצד. רבנן קאמרי ליה:",
+ "שתי גזוזטראות. והן נסרים יוצאים מכותל העליה ולחוץ על רשות הרבים, והגזוזטראות עצמן הן רשות היחיד, וכשהן זו כנגד זו בשני צדי רשות הרבים המושיט והזורק מזו לזו פטור, שלא מצינו זריקה והושטה במלאכת המשכן מרשות היחיד לרשות היחיד ורחב רשות הרבים מפסיק ביניהן:",
+ "היו שתיהן בדיוטא אחת. כלומר בעליה אחת באורך רשות הרבים, ויש הפסק רשות הרבים ביניהן:",
+ "הזורק פטור. הואיל ולמעלה מעשרה הוא, ולא מצינו זריקה מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים במשכן, והמושיט חייב, ואע״פ שמושיט למעלה מעשרה, שמצינו הושטה כיוצא בה במשכן מרשות היחיד לרשות היחיד ואורך רשות הרבים מפסיק ביניהן:",
+ "שכן היתה עבודת הלוים. מושיטים מזה לזה למעלה מעשרה ואורך רשות הרבים באמצע, כיצד [שתי] עגלות זו אחר זו ברשות הרבים ופורקי המשכן היו מושיטין לאותם שעל העגלות שאצלן הן סמוכות וקרובות והן מושיטין לאלו שלפניהם, וכל אחת מהעגלות רשות היחיד הן:",
+ "אבל לא זורקים. שאין הקרשים נזרקין מפני כובדן:",
+ "חוליית הבור. עפר שמוציאין מחפירת הבור רגילין ליתן סביבות פי הבור כמין חומה להיקף, ואשמעינן דבור וחולייתו מצטרפין לעשרה, ותני בור לעמקו ותני סלע לגבהו:",
+ "הנוטל מהן. ומניח ברשות הרבים, או הנוטל מרשות הרבים ונותן על גבן, חייב: \n\n"
+ ],
+ [
+ "הזורק ד׳ אמות בכותל. מתחלת ד׳ לסוף ד׳ ונח בכותל הסמוך לרשות הרבים, למעלה מעשרה טפחים, כגון שהיתה דבלה שמנה ונדבקה בכותל למעלה מעשרה באויר רשות הרבים, פטור, דכל למעלה מעשרה ברשות הרבים מקום פטור הוא:",
+ "למטה מעשרה כזורק בארץ. מתחלת ארבע לסוף ארבע ברשות הרבים, וחייב אע״פ שאין ממקום עקירת החפץ לכותל אלא ד׳ אמות מצומצמות לא אמרינן דעובי הדבלה ממעט בד״א ואין כאן מתחלת ד׳ לסוף ד׳, דכיון שאינו מבטל את הדבילה בכותל אין עביה ממעט כלום:",
+ "ונתגלגל חוץ לארבע אמות פטור. שהרי לא נתכוין לזריקה של חיוב:",
+ "ונתגלגל לתוך ארבע אמות חייב. והוא דנח משהו חוץ לד״א קודם שנתגלגל לפנים: "
+ ],
+ [
+ "הזורק בים. מתחלת ד׳ לסוף ד׳ פטור, דכרמלית הוא:",
+ "רקק מים. שאינם גבוהים מן הארץ ויש בהם רפש וטיט נקראים רקק:",
+ "ורשות הרבים מהלכת בו. שרבים מהלכים בו:",
+ "וכמה הוא רקק. כמה הוא עמקו דנימא אכתי רשות הרבים הוא ולא נעשה כרמלית:",
+ "ורקק מים ורשות הרבים מהלכת בו. האי דכפליה תנא למלתיה, לאשמועינן דאפילו רקק רחב ארבעה הואיל והוא פחות מעשרה נדון כרשות הרבים. וכפל נמי ורשות הרבים מהלכת בו, לאשמעינן דאע״ג דאין מהלכים בו רבים אלא ע״י הדחק, הלוך ע״י הדחק שמיה הלוך: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מן הים ליבשה. מכרמלית לרשות הרבים:",
+ "מן הים לספינה. מכרמלית לרשות היחיד:",
+ "מטלטלין מזו לזו. אם הן של שני בני אדם מטלטלים ע״י עירוב דהוי להו כשתי חצירות:",
+ "מוקפות. סמוכות זו לזו, כמו אין מקיפין בבועי:",
+ "אין מטלטלין מזו לזו. דכי מפרשי מהדדי, כרמלית מפסקת ביניהן ובטל העירוב: \n\n"
+ ],
+ [
+ "הזורק. בשבת בשוגג, ונזכר שהוא שבת לאחר שיצאת האבן מתחת ידו קודם שתנוח, אפילו לא קלטה אחר אלא שנחה כדרכה פטור, דהכי תנן לקמן עד שתהא תחלתן וסופן בשגגה, והאי תחלתו בשגגה וסופו מזיד, הואיל ונזכר שהוא שבת קודם שתנוח. ומתניתין הכי מיפרשא הזורק ונזכר לאחר שיצאה מתחת ידו, אי נמי לא נזכר אלא שקלטה אחר וכו׳ פטור, דהוה ליה שנים שעשאוה פטורים, הא נחה חייב חטאת, במה דברים אמורים כשחזר ושכח, אבל לא חזר ושכח פטור שכל חייבי וכו׳:",
+ "זה הכלל. לאתויי נמי מעביר חפץ ממקום למקום, שאם עקר בשגגה ונזכר שהוא שבת קודם שיניח, פטור:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הבונה. שאמרו באבות מלאכות:",
+ "כמה יבנה ויהיה חייב. כל שהוא:",
+ "מסתת. מרבע את האבן או מחליקה ומתקנה, הכל לפי מנהג המקום. והיא תולדה דמכה בפטיש:",
+ "והמכה בפטיש. היא גמר מלאכה של חוצבי אבן, לאחר שחצב האבן מן ההר סביב והבדילה מכה עליה בפטיש מכה גדולה והיא מתפרקת ונופלת. וכל הגומר מלאכה בשבת תולדה דמכה בפטיש היא:",
+ "מעצד. קופיץ קטן:",
+ "והקודח. הנוקב:",
+ "כל שהוא. אכולהו קאי, אמסתת ואמכה בפטיש ובמעצד, והקודח:",
+ "ומלאכתו מתקיימת. שאין צריך להוסיף עליה:",
+ "קורנס. מרטי״ל:",
+ "סדן. אנקודינ״א בלע״ז:",
+ "מפני שהוא כמתקן מלאכה. אף על פי שאינו מכה על המלאכה אלא על הסדן, מתקן הוא, שכן מרדדי טסי משכן היו עושין, מכין על הטס שלש הכאות ועל הסדן הכאה אחת להחליק הקורנס שלא יבקע הטס שהוא דק. ואין הלכה כר״ש בן גמליאל: \n\n"
+ ],
+ [
+ "המנכש. תולש עשבים רעים מתוך טובים. פ״א חופר סביב עקרי הצמחים והיא מלאכה מעין חרישה:",
+ "מקרסם. קוצץ ענפים יבשים מן האילן לתקנו:",
+ "מזרד. זרדים לחים חדשים של שנה זו, ופעמים שהן מרובים ומתגדלים ומכחישים כח האילן וקוצצין אותן ממנו:",
+ "אם לתקן. את האילן או את הקרקע, וקצצו מן המחובר:",
+ "ביצה קלה. כגרוגרת מביצת תרנגולת, שהיא קלה להתבשל יותר משאר ביצים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "בין בימינו בין בשמאלו. באדם שהוא שולט בשתי ידיו, דאילו בשאר כל אדם כתיבת שמאל אינה כתיבה:",
+ "בין משם אחד. שתיהן אלפין:",
+ "משני שמות. אלף בית:",
+ "משני סממניות. אחד בדיו ואחד בסיקרא. ואית ספרים דגרסי משני סמניות כלומר משני סימנים, כגון שכותבים א׳ לסימן אחד וב׳ לסימן שנים:",
+ "בכל לשון. וכתב של כל אומה ואומה:",
+ "משום רושם. סימן שהיו עושין בקרשי המשכן, מפני שמפרקים אותן ולכשיקימוהו לא יחליפו סדר הקרשים. ואתא רבי יוסי למימר דאפילו לא כתב אלא שרשם שני רשימות בעלמא לסימן, חייב. ואין הלכה כר״י:",
+ "מצינו שם קטן. כלומר אע״פ שלא נגמר מלאכתו, שנתכוין לכתוב תיבה גדולה וכתב מקצתה, הואיל ואותו מקצת הויא תיבה ומתקיימת במקום אחר חייב, וכן הלכה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "בסם. אורפימנ״ט בלע״ז:",
+ "בסיקרא. מין אבן שצובע אדום:",
+ "בקומוס. מין עפר וצבעו שחור. פ״א שרף אילן גומא בלע״ז:",
+ "בקנקנתום. זא״ג בערבי, ובלע״ז ודריאו״לי:",
+ "ובכל דבר שהוא רושם. לאתויי מים ששרו בהם עפצים, גאלי״ש בלע״ז, שהוא רושם שרשומו מתקיים:",
+ "על ב׳ כותלי זויות. אחת במזרח ואחת בצפון, סמוכות זו לזו במקצוע:",
+ "על ב׳ לוחי פנקס. ספר שהחנוני כותב בו חשבונותיו. ואע״ג דלאו על לוח א׳ הם, אם נהגין ונקראין זה עם זה כגון שכותבין על שני שפתי הלוחין הסמוכין זה לזה, חייב:",
+ "הכותב על בשרו. בדיו:",
+ "והמשרט על בשרו. בברזל עושה צורת אותיות בבשרו:",
+ "רבי יהושע פוטר. ואפילו הוציא דם, לפי שאין דרך כתיבה בכך. והלכה כר׳ יהושע: \n\n"
+ ],
+ [
+ "במשקין. שמשחירין, כמו מי תותים וכיוצא בהן:",
+ "במי פירות. של כל שאר פירות:",
+ "באבק דרכים. כגון שסרט באצבעו צורת אותיות על החול והאבק שבדרכים:",
+ "באבק סופרים. עפרורית של קסת הסופר:",
+ "לאחר ידו. על גב ידו, שאחז הקולמוס באצבעותיו והפך ידו וכתב:",
+ "ובמרפקו. הפרק האמצעי שבזרוע:",
+ "אות אחת סמוך לכתב. אצל אות כתובה זיווג לה אחת והשלימה לשתים:",
+ "כתב על גבי כתב. העביר קולמוס על אותיות הכתובים כבר וחדשם:",
+ "וכתב שני זיינין. שלא נראה הגג של חי״ת אלא שני הרגלים נראה כאילו הם שני זייני״ן:",
+ "על שני כותלי הבית. שאינן במקצוע:",
+ "על שני דפי פנקס. שעשויין עמודים עמודים, כתב אות אחת בעמוד זה ואות אחת בעמוד זה, ואינו יכול לקרבן אא״כ יחתוך מה שמפסיק ביניהן. ותנא ברישא כותלי הבית המרוחקים זה מזה והדר תני דפי פנקס, ולא זו אף זו קתני:",
+ "אות אחת על שם נוטריקון. שעושה סימן נקודה עליה ומבינים מאותה האות תיבה שלימה, כגון קו״ף קרבן, מ״ם מעשר, תי״ו תרומה:",
+ "רבי יהושע בן בתירא אומר חייב. כיון שהכל מבינים מאותה האות תיבה שלימה, כאילו כתב אותיות של כל התיבה:",
+ "וחכמים פוטרין. שהרי לא כתב שתי אותיות. והלכה כחכמים: "
+ ],
+ [
+ "בשתי העלמות. לאחר שכתב אות אחת בשוגג נודע לו שעבר, וחזר ונעלם ממנו ושגג וכתב אות שניה בצדה:",
+ "אחת בשחרית ואחת בין הערבים. כיון דהוי ליה שהות בינתים כדי לידע הוה ליה כשתי העלמות:",
+ "רבן גמליאל מחייב. דסבר אין ידיעה לחצי שיעור לחלק שלא יצטרף עמו החצי האחר:",
+ "וחכמים פוטרין. דסברי הידיעה שבין שני חצאי שיעור מחלקת ביניהם ולא נעשה כאילו היו שני חצאי שיעור בהעלם אחת. והלכה כחכמים:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "רבי אליעזר אומר האורג שלשה חוטין בתחלה. אם זו תחלת אריגתו של בגד אינו חייב עד שיארוג ג׳ חוטין, ואם מוסיף הוא על האריג שיעורו באחד דמצטרף עם השאר. ואין הלכה כר״א: \n\n"
+ ],
+ [
+ "שתי בתי נירין. שנתן שני חוטין של שתי בניר שקורין ליצ״ש:",
+ "בנירין. מפרש בגמ׳ שמרכיב שני פעמים [כל] חוט של שתי בניר ובפעם השלישית מרכיבו על חוט המורכב על הקנה:",
+ "בקירוס. יריעה ארוגה מסיב של דקל: \n\n"
+ ],
+ [
+ "הקורע על מתו וכו׳ במת שאינו חייב לקרוע עליו הוא דהוי מקלקל ופטור, אבל על מת שחייב לקרוע עליו, מתקן הוא וחייב:",
+ "ובחמתו וכל המקלקלים פטורין. הא מתניתין אדחיא לה, והלכה שהקורע בחמתו חייב, שאף ע״פ שמקלקל הוא אצל הבגד, מתקן הוא אצל יצרו ודעתו מתישבת עליו בכך: \n\n"
+ ],
+ [
+ "המלבן. את הצמר, והמנפצו והצובעו והטווה ממנו, שהן כולן אבות מלאכות, שיעורן כדי שיטוה מאותו הצמר חוט ארוך כמלא רוחב הסיט כפול. והסיט הוא כדי הפסק שיש בין אמה לאצבע כל מה שיוכל אדם להרחיבו, וכשיעור הריוח הזה שתי פעמים הוא הסיט כפול. וריוח שבין גודל לאצבע פעם אחת הוא ג״כ כמלא רוחב הסיט כפול, מפני שיש בו כפלים כאותו שיש בין אמה לאצבע:",
+ "האורג שני חוטין. שיעורן ברוחב הבגד כמלא הסיט, שאע״פ שלא ארגן על פני כל רוחב הבגד חייב: \n\n"
+ ],
+ [
+ "הצד צפור. עד שהכניסו למגדל של עץ, ארמאריא״ו בלע״ז, חייב, שזו הוא צידתו, אבל אם הכניסו לבית אינו נצוד בכך:",
+ "וצבי. נצוד משהכניסו לבית ונעל בפניו, אבל אם הכניסו לגינה או לחצר אין זו צידה:",
+ "ולביברין. קרפיפות המוקפים חומה שמכניסין שם חיות ונשמרים שם:",
+ "כל המחוסר צידה. שקשה לתפשו שם, כגון שאינו מגיע לו בשחיה אחת ששוחה לתפשו, והלכה כרשב״ג [דמפרש] למלתייהו דרבנן: \n\n"
+ ],
+ [
+ "צבי שנכנס. מאליו לבית ונעל אחד בפניו, זו היא צידתו:",
+ "נעלו שנים פטורים. דהוו להו שנים שעשאוה:",
+ "לא יכול אחד לנעול. אורחיה הוא לנועלו בשנים והרי לכל אחד מלאכה דבלאו איהו לא מתעבדה:",
+ "ורבי שמעון פוטר. ואין הלכה כר״ש: \n\n"
+ ],
+ [
+ "השני חייב. שהוא צד אותו:",
+ "הא למה זה דומה. מאחר שנצוד ע״י ראשון:",
+ "לנועל את ביתו לשמרו. ולא לצוד:",
+ "ונמצא צבי. שהוא נצוד כבר שמור בתוכו, כך זה אף על פי שעמד ראשון אין זה אלא כשומרו לצבי שהיה לו מאתמול. והשני פטור האמור במתניתין, פטור ומותר:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "שמונה. החולד והעכבר כו׳. המנויין בפרשת ויהי ביום השמיני:",
+ "הצדן חייב. שיש במינן נצוד:",
+ "והחובל בהן חייב. דיש להן עור והויא לה חבורה שאינה חוזרת, וחייב משום מפרק שהיא תולדה דדש. א״נ כיון דיש להן עור נצבע העור בדם הנצרר בו וחייב משום צובע:",
+ "ושאר שקצים ורמשים. כגון תולעים וחלזונות ועקרבים, החובל בהם פטור, דאין להם עור:",
+ "שלא לצורך פטור. דאין במינן נצוד:",
+ "חיה ועוף שברשותו, הצדן פטור. שהרי נצודים ועומדים הן:",
+ "והחובל בהן חייב. דיש להן עור, ואין החובל חייב בכל הני דתנינן במתניתין אלא בצריך לדם, אבל אם לא חבל אלא להזיק, הא קיי״ל כל המקלקלים פטורים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אין עושין הילמי. מי מלח מרובים שנותנים לתוך ירקות שכובשין אותן להתקיים:",
+ "אבל עושין. מי מלח מועטים כדי לטבל בהן פתו או לתוך התבשיל:",
+ "והלא היא הילמי בין מרובה בין מועט. כלומר אם המרובים אסורים אף המועטים אסורים, דיאמרו מלאכה מרובה אסורה ומלאכה מועטת מותרת, אלא אלו ואלו אסורים מפני שהוא כמעבד ומתקן את האוכל הניתן בתוכו כדי שיתקיים:",
+ "ואלו הן המותרים. נותן שמן בתוך המים בתחלה, קודם שיתן המלח, או נותן שמן בתחלה לתוך המלח, קודם שיתן את המים דהשמן מעכבו שאין המלח מתערב יפה עם המים ומתיש את כחו. אבל לא יתן מים ומלח בתחלה ואחר כך את השמן, דמשעה שנותן מים ומלח יחד הוא נראה כמעבד. ואין הלכה כרבי יוסי: "
+ ],
+ [
+ "אזוב יון. מין אזוב שגדל בין הקוצים וממית התולעים שבמעים:",
+ "שאינו מאכל בריאים. ומוכחא מלתא דלרפואה אכיל ליה, ואסור לאוכלו בשבת גזירה שמא ישחוק סממנים, דהוי תולדה דטוחן:",
+ "אבל אוכל הוא את יועזר. דהרבה אוכלין אותו כשהן בריאים. יועזר, פולי״ו בלע״ז והוא מכלה התולעים שבכבד:",
+ "אבוב רועה. עץ שגדל יחידי ואין לו ענפים, וקורין אותו בערבי עצא״ל רע״י, והוא טוב למי שניזק על ששתה מים מגולים:",
+ "כל האוכלים אוכל אדם לרפואה. כל דבר שהוא אוכל והבריאים אוכלים אותו, יכול אדם לאוכלו בשבת אף ע״פ שהוא מתכוין לרפואה:",
+ "חוץ ממי דקלים. הם שני אילנות ממיני הדקלים שהיו בארץ ישראל וביניהם מעין מים, והשותה מהם כוס ראשון מרפה הזבל שבמעיו, וכוס שני משלשל, וכוס שלישי מנקה את בני מעים עד שאדם מוציאם צלולים כדרך שהכניסם:",
+ "וכוס של עיקרין. לוקחין שרף אילן שקורין לו בערבי זא״ג אלכסנדרי״א, ועשב שקורין לו עשב״א אלסדו״ר, פירוש עשב של שמחה, וכרכום, וכותשין אותן ונותנין את עפרן ביין. והאשה זבה שתשתה מהן ג׳ כוסות תרפא:",
+ "מפני שהן לירוקה. בעל חולי הנקרא ירקון, אם ישתה מהן ירפא מחולי הירקון אבל ישאר עקר ולא יוליד, ולכך נקרא כוס עיקרין:",
+ "לצמאו. אם אינו חולה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "לא יגמע את החומץ. ויפלוט, דמוכחא מלתא דלרפואה הוא. ואם מגמע ובולע שפיר דמי:",
+ "לא יסוך בהם יין וחומץ. דאין אדם סך מהן אלא לרפואה:",
+ "אבל לא שמן ורד. לפי שדמיו יקרים ומוכחא מלתא דלרפואה קעביד:",
+ "שכן דרכן לסוך. בלא מכה:",
+ "ר׳ שמעון אומר כו׳ ואין הלכה כר״ש:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אלו קשרים. קשר הגמלים. שנוקבים לגמל בחוטמו ונותנין בו רצועה וקושרים אותה קשר עולם. וכמו כן נוקבים בראש הספינה נקב ונותנין בו חבל וקושרין אותו קשר של קיימא שאינו מתירו לעולם. והוי דומיא דקושרי חוטי יריעות הנפסקים במשכן. וקשר של קיימא ואינו מעשה אומן, או מעשה אומן ואינו של קיימא, פטור אבל אסור, ואינו חייב עד שיהא של קיימא ומעשה אומן. ושאינו של קיימא ולא מעשה אומן מותר לכתחלה:",
+ "וכשם שחייב על קשרן כך חייב על התירן. שכן ציידי חלזון היו נצרכין לפרקים להתיר קשרי רשתות הקיימים כדי לקצרן או להרחיבן:",
+ "שיכול להתירו. דלא הדקיה:",
+ "אין חייבין עליו. ואפילו עשאו לקיימא. ואין הלכה כר׳ מאיר: \n\n"
+ ],
+ [
+ "יש לך קשרים שאין חייבים עליהם. חטאת כמו שחייבים על קשר גמלים וקשר של ספנים, אלא פטור אבל אסור ולא נזכרו קשרים הללו במשנה. ובגמרא מפרש כגון רצועה ארוכה שקושרים בטבעת שבחוטם הנאקה, וכמו כן חבל ארוך שקושרים בחבל העשוי כמין טבעת התלוי בנקב שבראש הספינה, ופעמים מניחה שם שבוע ושבועים ומתירה. וכן כל קשר שקושרים אותו לעמוד כך זמן ידוע, לא שיהיה קיים לעולם אין חייבין עליו:",
+ "קושרת אשה מפתחי חלוקה. כעין לשונות לכאן ולכאן וקושרים של ימין בכתף שמאל ושל שמאל בכתף ימין, דכיון דכל יומא שרי ליה לא דמי לקשר של קיימא ומותר לכתחלה:",
+ "סבכה. מגבעת שעל הראש עשויה כעין רשת:",
+ "פסיקיא. אזור רחב וחוטין תלוין בראשו לקושרו בהן:",
+ "ונודות יין. של עור שכופפין פיהם וקושרין אותן. ואע״ג דאית לה תרתי איסרי, ולא אמרינן חד מינייהו בטולי מבטל לה והוי קשר של קיימא:",
+ "וקדירה של בשר. פעמים שקושר בה בגד סביב לפיה. ואע״פ שיש לה דדין שיכולין להוציא המרק מהן בלא היתר הקשר אפ״ה לא הוי קשר:",
+ "קושרין לפני בהמה. חבל ברוחב הפתח לנעול בפניה שלא תצא. וכן הלכה:",
+ "קושרין דלי בפסיקיא. על פי הבור שיהיה קשור ותלוי שם, דפסיקיא לא מבטל ליה התם:",
+ "אבל לא בחבל. דמבטל ליה התם והוי קשר של קיימא:",
+ "רבי יהודה מתיר. לא התיר רבי יהודה אלא בחבל של גרדי שצריך לו למלאכתו ולא מבטל ליה התם, ורבנן סברי אי שרית ליה חבל של גרדי יקשור נמי בשאר חבלים דחבל בחבל מיחלף. והלכה כחכמים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מקפלין את הכלים. בגדים שפושטן מקפלן אפילו ארבעה וחמשה פעמים כדי לחזור וללבשם בו ביום, ולא שנו אלא באדם אחד אבל בשני בני אדם לא, שנראים כמתקנין. ובאדם אחד נמי לא אמרן אלא בבגדים חדשים שהם קשים ואינן ממהרים לקמוט, אבל ישנים קפולן מתקנן טפי ומיחזי כמתקן, ובחדשים נמי לא אמרן אלא בלבנים, אבל צבועים לא, שהצבועים קפולן מתקנן ביותר. ובלבנים נמי לא אמרן אלא שאין לו בגדים אחרים להחליף, אבל יש לו בגדים אחרים להחליף לכבוד שבת אסור לקפל:",
+ "מיום הכפורים לשבת. כשחל יוה״כ להיות בערב שבת, לפי ששבת חמור מיום כפור:",
+ "ושל יוה״כ אינן קריבין בשבת. דהוי כעולת חול בשבת:",
+ "רבי עקיבא אומר. שוין הן ואין קרבנו של אחד מהן קרב בחבירו. והלכה כר׳ עקיבא:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כל כתבי הקדש. אפילו נביאים וכתובים, מצילין אותן מחצר שנפלה בו הדליקה לחצר אחרת שבאותו מבוי, אע״פ שלא ערבו. והוא שיהיו כתובים בכתב אשורי ובלשון הקודש:",
+ "בין שקורין בהן. כגון נביאים שמפטירין בהן בשבת בבית הכנסת:",
+ "בין שאין קורין בהן. כגון כתובים דאף יחידים אין קורין בהן בשבת מפני בטול בית המדרש כדלקמן, שהיו דורשים לעם בשבת ומורין להן הלכות איסור והיתר, לפי שכל ימות החול הם עסוקים במלאכתן, ואסרו לקרות בכתובים בשבת בשעת בית המדרש משום דמשכי לבא ואתו לאמנועי מלשמוע הדרשה:",
+ "ואף על פי שכתובים בכל לשון. ואיכא למ״ד דלא נתנו לקרות בהן ואין מצילין אותן, אפ״ה טעונים גניזה ואסור להניחן במקום הפקר:",
+ "למבוי שאינו מפולש. שיש לו שלש מחיצות ולחי אחד ברוח רביעית, זה מבוי שאינו מפולש האמור כאן. שלש מחיצות בלא לחי, זהו מבוי מפולש. והכי מפרש לה בגמרא. ואין הלכה כבן בתירא: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מצילין מזון ג׳ סעודות. ואף על גב דבהתירא קא טרח דהא לא שרו ליה לאצולי אלא לחצר המעורבת בלבד, אפילו הכי לא שרו ליה לאצולי טפי, מפני שאדם בהול על ממונו ואי שרית ליה אתי לכבויי:",
+ "נפלה דליקה בלילי שבת. קודם אכילה:",
+ "שחרית. קודם סעודה:",
+ "ר׳ יוסי אומר לעולם הוא מציל. הואיל ויומא בר הכי הוא ובהתירא טרח. ואין הלכה כר״י: "
+ ],
+ [
+ "מצילין סל מלא ככרות. הואיל ובבת אחת הוא מציל מה לי פורתא מה לי טובא:",
+ "ועגול של דבילה. אע״פ שהוא גדול ויש בו סעודות הרבה:",
+ "ואם היו פקחים. ויודעים שאם ישאלו שכר כפועלים לאו שכר שבת שקלי, כיון דמעיקרא לאו אדעתא דשכר פעולה באו, עושין עמו חשבון לאחר שבת. ובירא שמים עסקינן, דאע״ג דמהפקירא קא זכי ומה שהציל דידיה הוי מ״מ לא ניחא ליה דליתהני מאחרים דידע דעל כרחיה אפקריה, ובחנם נמי לא ניחא ליה דלטרח, הילכך שקיל אגריה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "ולשם הוא מוציא. לתנא קמא לחצר המעורבת, ולבן בתירא אפילו לחצר שאינה מעורבת:",
+ "כלי תשמישו. שצריכים לו לאותו היום לסעודה:",
+ "י״ח כלים. שהוא רגיל ללבוש בחול בבת אחת ותו לא. ואלו הן, הסרבל העליון, ומלבוש שממלאין אותו מוך וצמר גפן בין תפירה לתפירה שקורין בערבי מחשי״א, וחגור רחב שחוגר ממעל למדיו, ובגד צר וקצר שקורין בלע״ז גונ״א, וחלוק שלובש על בשרו שקורין קמיז״א, וחגור שחוגרים עליה, וכובע שבראשו, ומצנפת ושני מנעלים שברגליו, ושני בתי שוקים, ושני בתי ידים שמלבישים אותם על הידים ומכסין בהן הזרועות עד האצילים, ושני רדידים שמתנגב בהן, וטלית קטן שמכסה בו ראשו וכתפיו, וסודר שבצוארו ותלויין שני ראשיו לפניו וקורין לו בערבי שי״ד:",
+ "בואו והצילו עמי. שכשם שהוא מציל כך הם מצילים. אבל לעיל אמר בואו והצילו לכם, שפעמים שהוא מציל יותר ממה שהם יכולים להציל, כגון שהוא לא סעד והן סעדו, או איפכא: \n\n"
+ ],
+ [
+ "שידה. עשויה כמין ארון:",
+ "תיבה. קטנה של שולחנים:",
+ "ומגדל. ארמאריא״ו בלע״ז, ובערבי מנשא״ר, ושלשתן של עץ:",
+ "מפני שהוא מחרך. ואין האור נאחזת בו ומציל על כלי עץ שלא ישרף:",
+ "בין מלאים. מים:",
+ "שאין יכולין לקבל את האור. מפני שחדשים הם, וסבר ר״י גרם כבוי אסור אפילו במקום הפסד ממון. ואין הלכה כר״י: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אין אומרים לו כבה. דאמירה לנכרי שבות:",
+ "ואל תכבה. אין צריך למחות בידו, אלא יניחנו ויכבה מפני שאין שביתת הנכרי עליהם, דישראל אינו מוזהר על שביתת הנכרי כשאינו עבדו: \n\n"
+ ],
+ [
+ "כופין קערה. של חרס על גבי הנר ובלבד שלא יכבה. ואע״פ שנוטל כלי להצלת קורה שאינה ניטלת בשבת, הא אותיבנא מינה לרבי יצחק דאמר אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל, ושני לה בצריך למקומו של כלי דשרי לטלטלו לצורך מקומו:",
+ "ועל צואה של קטן. לאו צואה של נער קטן קאמר, דהא גרף של רעי הוא ומותר לטלטלו ולהוציאו לאשפה, אלא הכי קאמר ועל צואה של תרנגולים, מפני הקטן שלא יטפח ויתלכלך בה. וכגון שצואה זו מונחת באשפה שבחצר דלא רמיא קמיה ולאו גרף של רעי הוא, הילכך אין מותר לטלטלה ולהוציאה, אבל כופין עליה קערה בשביל הקטן שלא יתלכלך:",
+ "מעשה בא. כפיית כלי על עקרב:",
+ "בערב. שם מקום:",
+ "חושש אני לו מחטאת. דכיון שלא היה עקרב רץ אחריו חושש אני שמא חייב חטאת משום צידה. ולענין פסק ההלכה אותן בעלי הארס שנושכין וממיתין ודאי, כגון הנחשים השרפים וכלב שוטה, מותר להרגן מיד כשיראה אותן ואפילו שאין רצים אחריו. ואותן שאינן נושכים וממיתין ודאי, אלא פעמים ממיתין ופעמים אין ממיתין, אם רצים אחריו מותר להרגן, ואם אין רצים אחריו כופה עליהם כלי, ואם דרסן והרגן לפי תומו מותר. ולצוד נחש מפני שרוצה לצחק בו, אסור: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מילא מים. מבור ברשות הרבים:",
+ "כבש. עושין בספינה גדולה לירד בו מן הספינה ליבשה. ואיצטריך תנא לאשמעינן נר ומים, דאי תנא נר הוה אמינא נר הוא דשרי דליכא למגזר שמא ירבה בשביל ישראל דנר לאחד נר למאה, אבל מים דאיכא למיגזר אסור. ואי אשמעינן מים הוה אמינא מים הוא דבשביל ישראל אסור, אבל נר אף על גב דבשביל ישראל כיון דאיהו נמי צריך ליה שרי, דנר לאחד נר למאה, צריכא. וכבש אף על גב דדמי לנר, דכבש לאחד כבש למאה, משום מעשה דרבן גמליאל וזקנים תנא ליה, דמעשה רב:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כל הכלים. שיש להן דלתות:",
+ "ניטלים בשבת ודלתותיהן עמהן. ואע״פ שנתפרקו הדלתות מן הכלים קודם השבת ניטלים בשבת אגב הכלים:",
+ "ואינן דומין לדלתות הבית. שאפילו נתפרקו בשבת אין ניטלין, לפי שדלתות הבית אינן מן המוכן, כלומר לא נעשו לטלטול: "
+ ],
+ [
+ "קורנס. פטיש:",
+ "הדבלה. לאחר שעשאה עגול היא עבה וקשה וצריכה קרדום לחתכה:",
+ "מגרה. כעין סכין ארוך ויש בו פגימות הרבה:",
+ "לגרור בו את הגבינה. לחתכה ולחלקה לחלקים שעל ידי פגימותיו ממהר וחותך הדבר העב:",
+ "מגריפה. לגרוף בה הגרוגרות מן החבית:",
+ "רחת. לוח שיש לה בית יד ושתי דפנות וזורין בה את החטה:",
+ "ומזלג. כלי שיש לו שלש שינים ומהפכים בו את הקש בגורן:",
+ "כוש. פלך שטוות בו הנשים:",
+ "כרכר. עץ של אורגים ודומה למחט של סקאין:",
+ "לתחוב בו. לאכול בו תותים וכל מיני פרי רך:",
+ "מחט של יד. מחט קטנה שתופרים בה בגדים:",
+ "ליטול בו את הקוץ. שנכנס בבשרו, שמותר ליטלו בשבת כמו שמותר להפיס מורסא להוציא ממנה ליחה ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה:",
+ "ושל סקאים. מחט גדול שתופרין בה שקין:",
+ "לפתוח בו את הדלת. מי שאבדה לו מפתח: \n\n"
+ ],
+ [
+ "קנה של זיתים. קנה שעשוי לבדוק הזיתים שבמעטן אם נתאסף שמנן בתוכו והגיע להיות ראויין לבית הבד:",
+ "אם יש קשר בראשו. כעין פקק שבקנה, מקבל טומאה, לפי שעל ידי שהוא פקוק בקשר משתייר בו מן השמן הזב מן הזיתים ובודק בו אם הגיע לעצור והוה ליה בית קבול:",
+ "ואם לאו. שאין בו קשר אע״פ שהוא חלול אין חללו עשוי לקבל כלום, הילכך הוה ליה פשוטי כלי עץ ואינו מקבל טומאה:",
+ "בין כך ובין כך ניטל בשבת. דהא כלי הוא ועשוי להפוך בו את הזיתים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מסר הגדול. מגרה גדולה שנוסרים בה קורות:",
+ "ויתד של מחרישה. כלי גדול העשוי כסכין שבו עושין חריץ של תלם המענה והנך קפיד עלייהו ומייחד להו מקום דלא חזו למלאכה אחריתי:",
+ "כל הכלים ניטלים לצורך ושלא לצורך. ה״ק כל הכלים שמלאכתן להיתר כגון קערות וכוסות ניטלים לצורך גופו ולצורך מקומו של כלי, ושלא לצורך, אפילו שאינו צריך לגופו ולמקומו של כלי אלא לטלטלו מחמה לצל או שלא יגנבוהו הגנבים שרי בכלי שמלאכתו להיתר. וכלי שמלאכתו לאיסור כגון מדוכות ורחיים וכיוצא בהן, לצורך גופו ולצורך מקומו מותר, מחמה לצל או מפני הגנבים אסור:",
+ "רבי נחמיה אומר אין ניטלים אלא לצורך. מפרש בגמרא לצורך תשמיש המיוחד לו בלבד, ולא לצורך דבר אחר ואפילו לצורך גופו, כגון סכין לחתוך בו בלבד שרי ולא לסמוך בו את הקערה. ואין הלכה כר׳ נחמיה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מעין מלאכה. איזו מלאכה שתהיה, ואפילו אינה מעין מלאכתן הראשונה:",
+ "לצוק בתוכן מקפה. עבה, דומיא דעיסה מעורבת במים. ולא פליגי אלא בנשברו בשבת, אבל נשברו מע״ש כ״ע מודים דניטלים אפילו אין עושין מעין מלאכתן הראשונה. ואין הלכה כר״י: \n\n"
+ ],
+ [
+ "האבן שבקרויה. דלעת יבשה וממלאים בה מים, ומתוך שהיא קלה אינה שואבת אלא צפה ונותנין בה אבן להכבידה:",
+ "אם ממלאין. בקרויה:",
+ "ואין האבן נופלת. שהדקוה יפה בפי הקרויה הוה כלי:",
+ "ואם לאו. הרי היא כשאר אבנים ואין מטלטלים את הקרויה, שנעשית בסיס לאבן שנושאתה:",
+ "זמורה שהיא קשורה לטפיח. לפך קטן ששואבין בו מים מן הבור או מן המעין ממלאים בו דשויא להך זמורה כלי: \n\n"
+ ],
+ [
+ "פקק החלון. כגון לוח ומסך או שאר כל דבר שסותמים בו החלון:",
+ "ותלוי. שאינו נגרר בארץ:",
+ "ואם לאו אין פוקקין בו. שאם נגרר על גבי קרקע כשהוא שומטו מעל הארץ לסתום בו, מיחזי כמוסיף על הבנין, וסבר רבי אליעזר אין מוסיפין על אהל עראי בשבת:",
+ "בין כך ובין כך. בין קשור בין אינו קשור פוקקין בו, הואיל והיה מוכן מאתמול לכך, דסברי רבנן מוסיפין על אהל עראי בשבת. והלכה כחכמים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "במה דברים אמורים בכסויי קרקעות. בגמרא קאמר דבכסויי כלים כ״ע לא פליגי דשרי אע״ג דלית להו בית אחיזה, ובכסויי קרקעות כגון כסוי של בור ודות כ״ע לא פליגי דאסור אי לית להו בית אחיזה. כי פליגי בכסויי כלים המחוברים לקרקעות, מר סבר כקרקעות דמיין, ומר סבר לאו כקרקעות דמיין. והלכה כחכמים שהמחובר לקרקע הרי הוא כקרקע:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מפנין. אם צריך למקומן להושיב שם אורחין להסב בסעודה או תלמידים לשמוע הדרשה, ודוקא לדבר מצוה שרי ולא חיישינן לטירחא דשבת:",
+ "ארבע וחמש. לאו דוקא, דאי בעי אפילו טובא נמי:",
+ "אבל לא את האוצר. כלומר ובלבד שלא יגמור את האוצר כולו עד שיגיע לקרקעיתו, דלמא אתי לאשוויי גומות:",
+ "מפנין תרומה טהורה. ואפילו ישראל דלא חזיה ליה יוכל לטלטלה ולפנותה, כיון דחזיא לכהן:",
+ "ודמאי. דחזי לעניים, כדתנן מאכילין את העניים דמאי, ואי בעי הוה מפקיר לנכסיה והוי עני וחזי ליה, השתא נמי חזי ליה:",
+ "ומעשר ראשון שנטלה תרומתו. שנטלה ממנו תרומת מעשר ולא נטלה ממנו תרומה גדולה, כגון שהקדים בן לוי ולקח המעשר בשבלין, דעדיין לא חלה עליה חובת תרומה שאין הדגן חייב בתרומה גדולה עד שיתמרח בכרי, וזה שהקדים ולקח המעשר בשבלין אינו מפריש אלא תרומת מעשר בלבד, ומותר באכילה אע״פ שלא הפרישו ממנה תרומה גדולה:",
+ "ומעשר שני והקדש שנפדו. שפדו אותן הבעלים ונתנו את הקרן ולא נתנו את החומש, ושמעינן מהכא שהם פדויין והחומש הוי מלוה גבי בעלים:",
+ "אבל לא את הטבל. ואפילו טבל דרבנן, כגון הזרוע בעציץ שאינו נקוב:",
+ "ולא את מעשר ראשון שלא נטלה תרומתו. אם הקדים בן לוי ולקח המעשר אחר שנתמרחה התבואה בכרי קודם שהפרישו ממנו תרומה גדולה, והפריש ממנו תרומת מעשר ולא הפריש תרומה גדולה זהו מעשר ראשון שלא נטלה תרומתו האמור כאן, שכיון שנתמרחה בכרי ונתחייבה בתרומה, כשלוקח המעשר ראשון אע״פ שמפריש ממנו תרומת מעשר כל זמן שלא הפריש ממנו תרומה גדולה טבל הוי ואסור לטלטלו בשבת:",
+ "ולא מעשר שני והקדש שלא נפדו. כגון שנפדו אבל לא נפדו כהלכה, כגון שפדה המע״ש על גרוטאות של כסף, ואין מעשר שני נפדה אלא במעות שיש עליהם צורה דכתיב (דברים י״ד:כ״ה) וצרת הכסף בידך. והקדש אינו נפדה בקרקע דכתיב (ויקרא כ״ז:כ״ג) ונתן את הערכך ביום ההוא דבר הניתן מיד ליד:",
+ "לוף. מין קטנית שאינו ראוי חי אפילו לבהמה. ורמב״ם פירש מין ממיני הבצלים:",
+ "לעורבין. כגון עשירים שמגדלים עורבים לגדולה. ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל: \n\n"
+ ],
+ [
+ "חבילי. אגודות:",
+ "זרדים. ענפי האילן לחים שמזרדין אותם למאכל בהמות:",
+ "כופין את הסל לפני האפרוחים. ומבטל כלי מהיכנו לא הוי, שאין האפרוחים עומדים עליו. והאומר אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל, מוקי למתניתין בצריך למקומו של כלי:",
+ "שברחה. מן הבית:",
+ "דוחין אותה. בידים:",
+ "עד שתכנס. ודוקא דוחין אבל לא מדדין, לפי שהתרנגולת מגבהת עצמה מן הארץ ונמצא שהוא מטלטלה. אבל אווזין ושאר עופות מדדין:",
+ "מדדין עגלים. אוחז בצוארו ובצדדיו וגוררו ומסיעו ומנענע לו רגליו:",
+ "והאשה מדדה את בנה. אוחזתו בזרועיו מאחוריו והוא מניע רגליו והולך:",
+ "שנוטל אחת ומניח אחת. כשהתינוק מניע את רגליו מניח אחת ומגביה אחת:",
+ "אבל גורר אסור. שנושאתו. וכל מקום שאמר ר״י אימתי במשנה לא בא לחלוק אלא לפרש דברי חכמים, הילכך הלכתא כותיה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אין מילדין. אין מושכין הולד מן הרחם ביו״ט, דאיכא טרחא יתירא:",
+ "אבל מסעדין. אוחז את הולד שלא יפול לארץ:",
+ "חכמה. מילדת בקיאה:",
+ "ממקום למקום. ואין חוששין לאיסור תחומים:",
+ "ומחללין עליה את השבת. משעה שהיא יושבת על המשבר ומתחיל הדם להיות שותת עד כל ג׳ ימים אחר שילדה, בין אמרה צריכה אני בין לא אמרה צריכה אני מחללין. מג׳ ועד ז׳, אמרה צריכה אני מחללין, לא אמרה צריכה אני אין מחללין. מז׳ ועד ל׳ אפילו אמרה צריכה אני אין מחללין, אבל עושים צרכיה על ידי נכרי מפני שהיא כחולה שאין בו סכנה, ודבר שאין בו סכנה עושין צרכיו על ידי נכרי:",
+ "וקושרים הטבור. של ולד שהוא ארוך, ואם לא יקשרוהו ויכרכוהו יצאו מעיו. אבל אין כורתין אותו בשבת לדברי ת״ק:",
+ "ר׳ יוסי אומר אף חותכין. והלכה כר״י שחותכין אותו ומנקים אותו ונותנין עליו אבק הדס וכיוצא בו:",
+ "וכל צרכי מילה עושין בשבת. ולקמן באידך פירקא מפרש לצרכי מילה מאי ניהו:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי. איזמל למול את התינוק:",
+ "מביאו בשבת מגולה. להודיע שחביבה מצוה זו שמחללים עליה את השבת:",
+ "ובסכנה. שגזרו גזרה על המילה:",
+ "מכסהו ע״פ עדים. שיעידו שאיזמל של מצוה הוא מביא, ולא יחשדוהו שהוא נושא שאר חפציו:",
+ "ולעשות ברזל. כדי לעשות איזמל למילה:",
+ "כל מלאכה שאפשר לעשותה. כגון מכשירי מילה הואיל ואפשר לעשותן מערב שבת אין דוחין את השבת, ופליג אדרבי אליעזר:",
+ "שאי אפשר לעשותה מערב שבת. כגון מילה עצמה שאי אפשר לה ליעשות, דזמנה בשמיני דוחה שבת. והלכה כרבי עקיבא: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מוהלין. חותך את הערלה:",
+ "ופורעין. העור המכסה ראש הגיד:",
+ "ומוצצים. את הדם, ואע״פ שהוא עושה חבורה שאין הדם ניתק מחיבורו אלא ע״י מציצה:",
+ "אספלנית. תחבושת:",
+ "לועס בשיניו. דכל מה דאפשר לשנות משנה:",
+ "אם לא טרף יין ושמן. רגילים היו שהיו טורפים בקערה יין ושמן ומערבין אותן יחד לרפואה על המילה כדרך שטורפים ביצים בקערה:",
+ "חלוק. חתיכה של בגד נקובה, ומכניסין המילה באותו הנקב כדי שלא יחזור העור ויכסה את הגיד:",
+ "לא התקין. לא הזמין:",
+ "כורך על אצבעו. דרך מלבוש לשנותו מדרך הוצאה בחול:",
+ "אפילו מחצר אחרת. לא מיבעיא מבית לבית באותו חצר אע״פ שלא ערבו, אלא אפילו לחצר אחרת שאינה מעורבת עמהם: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מרחיצין את הקטן. האי מרחיצין לאו כדרכו הוא, דתנא סיפא לפרושי רישא כיצד מרחיצין כגון לזלף ביד אבל בכלי אפילו לזלף אסור וכ״ש לרחוץ כדרכו:",
+ "ראב״ע כו׳ פליג את״ק וסבר מרחיצין את הקטן כדרכו בין לפני המילה בין לאחר המילה, וביום השלישי למילה נמי בין בחמין שהוחמו בערב שבת בין בחמין שהוחמו בשבת עצמו דסכנת נפשות היא, והלכה כראב״ע:",
+ "ספק. בן ח׳ חדשים ספק בן ט׳. דאי בן ח׳ כאבן בעלמא הוא ואין מילתו דוחה שבת:",
+ "ורבי יהודה מתיר באנדרוגינוס. מדכתיב (בראשית ט״ז) המול לכם כל זכר לרבות אנדרוגינוס. ות״ק, ערלתו כתיב, מי שהוא כולו ערל, יצא זה שחציו נקבה. ואין הלכה כר״י: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מי שהיו לו שתי תינוקות וכו׳ פליגי אמוראי בגמרא בגרסת משנה זו, והגרסא שתפסו רבותי עיקר כך היא, מי שהיו לו שתי תינוקות אחד למול אחר שבת ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של אחר שבת בשבת חייב. אחד למול בע״ש ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של ערב שבת בשבת, רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר. והכי פירושה, שכח ומל את של אחר השבת בשבת חייב לדברי הכל, שהרי טעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה כשהקדים ומל את של אחר השבת בשבת, ובהא אפילו ר׳ יהושע מודה:",
+ "אחד למול בשבת ואחד למול בערב שבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת, ר׳ אליעזר מחייב חטאת. דמילה שלא בזמנה אינה דוחה שבת. ואע״ג דטעה בדבר מצוה שהיה טרוד באותו של שבת ומתוך כך טעה בזה, ואף בזה עשה מצוה שהרי ראוי הוא למול אלא שאינו דוחה שבת, ס״ל לרבי אליעזר טעה בדבר מצוה ועשה מצוה שאינה דוחה את השבת חייב:",
+ "ורבי יהושע פוטר. דסבירא ליה טעה בדבר מצוה ועשה מצוה שאינה דוחה את השבת פטור, כיון דסבור היה שברשות בית דין הוא עושה. והלכה כר״י: "
+ ],
+ [
+ "נולד בין השמשות נמול לתשיעי. שהרי יום שמיני של מחר הוא נמול, ושמא בין השמשות יום הוא ונמול לתשיעי. היה היום ערב שבת א״א למולו בשבת הבא דשמא תשיעי הוא והויא לה מילה שלא בזמנה ואינה דוחה שבת, וצריך להמתין עד לאחר השבת שהוא עשירי:",
+ "חל יום טוב להיות אחר השבת. אין מילה שלא בזמנה דוחה אותו ונמול לאחד עשר:",
+ "שני ימים טובים של ראש השנה. דקדושה אחת הן ואין מילה שלא בזמנה דוחה את יום טוב השני של ראש השנה, נימול לי״ב:",
+ "עד שיבריא. ויעברו עליו שבעה ימים שלמים מעת לעת מיום שהבריא ואחר כך מלין אותו: "
+ ],
+ [
+ "ציצין. כמין נימין של בשר שנשארו מן הערלה:",
+ "עטרה. היא שפה גבוהה המקפת את הגיד סביב, וממנה משפע ויורד לראשו. ובשר החופה את רוב העטרה דקתני מתניתין, לא תימא רוב הקיפה אלא אפילו רוב גבהה במקום אחד:",
+ "אינו אוכל בתרומה. אם כהן הוא, דכהן ערל אסור לאכול בתרומה. נאמר בפסח (שמות י״ב:מ״ה) תושב ושכיר לא יאכל בו ונאמר בתרומה (ויקרא כ״ב:י׳) תושב כהן ושכיר לא יאכל בו, מה פסח אסור לערל אף תרומה אסורה לערל:",
+ "ואם היה בעל בשר. שהיה שמן ונראה בשר שלמעלה מערלתו לאחר שנטלה הערלה כולה כאילו אותו בשר חוזר וחופה את הגיד:",
+ "מתקנו. ומשפע באזמל מאותו עובי:",
+ "מפני מראית העין. שלא יהא נראה כערל:",
+ "ולא פרע. לא גילה:",
+ "כאילו לא מל. וישוב ויפרע, ואפילו סלק ידו ממנה. וכל זמן שהוא מתעסק במילה בשבת חותך בין ציצין המעכבין בין ציצין שאין מעכבין. לאחר שסלק ידו, על ציצין המעכבין חוזר, על ציצין שאינן מעכבין אינו חוזר:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "רבי אליעזר אומר תולין את המשמרת. שמסננים בה שמרי יין, ומותח את פיה לכל צד בעגול ונעשה כאהל על חלל הכלי. ואע״ג דעביד אהל שרי ביום טוב, דס״ל לר״א מכשירי אוכל נפש שאפשר לעשותן מערב יום טוב מותר לעשותן ביום טוב. אבל בשבת [תולה] לכתחלה לא, אבל אם תלויה היא נותנין לתוכה שמרים ומסננין, דאין דרך בורר בכך:",
+ "אין תולין את המשמרת. דעביד אהל עראי ומחזי כמעשה חול:",
+ "ואין נותנים לתלויה בשבת. דהוה תולדת בורר או מרקד. והלכה כחכמים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "נותנים מים. בשבת על גבי שמרים הנתונים במשמרת מבעוד יום. כדי שיצלו, שיהיו השמרים צלולים ויזוב כל יינם. פירוש אחר על גבי שמרים שנשארו בחבית, וקולטין המים טעם היין ומוציאין אותן בשבת ושותים אותן ואין בזה משום בורר:",
+ "את היין. מפני הקמחים לבנים שמתהוים בו:",
+ "בסודרין. המיוחדין לכך. וליכא למיגזר דלמא סחיט להו, הואיל ועשויין למלאכה זו. והוא שלא יעשה בידו בסודר כמין גומא בפי הכלי כדי שירד היין במדרון, שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול:",
+ "ובכפיפה מצרית. סל העשוי מצורי הדקל. והוא שלא תהיה הכפיפה גבוהה מקרקעית הכלי התחתון טפח, שלא יעשה אהל עראי:",
+ "ונותנים ביצה במסננת. שנתנו בה חרדל להסתנן, שרגילין ליתן ביצה טרופה בדברים העכורין והם מתלבנים ומזדככים על ידה:",
+ "ינומולין. יין ודבש ופלפלין:",
+ "לגין. גדול מכוס וקטן מחבית:",
+ "הכל לפי האורחים. אם יש לו אורחין מרובין עושה הרבה, בין בשבת בין ביום טוב בין במועד. והלכה כת״ק שעושין ינומולין בשבת כפי מה שהן רוצים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "חלתית. כך שמה בערבי, והיא חמה ונוהגין לאכלה במקומות הקרים, ואין שורין אותה בשבת דמיחזי כמעשה חול:",
+ "את הכרשינין. מציף עליהם מים בכלי לברור פסולתן, שהפסולת צף למעלה:",
+ "ולא שפין אותן. ביד להשיר פסולתן, דהוה ליה בורר:",
+ "אבל נותן בתוך הכברה. ואע״פ שפסולתן נופל לפעמים דרך נקבי הכברה ונמצא מתברר מאליו:",
+ "התבן. שהיו עושים מן הקש שמחתכין אותן במוריגים ונעשה כל זנב השבולין תבן:",
+ "מוץ. הוא מזקן השבולת העליון, ואינו ראוי למאכל בהמה וכוברים אותו בכברה שיפול המוץ:",
+ "אבל נוטל בכברה ונותן לתוך האבוס. ואע״פ שהמוץ נופל מאליו, דדבר שאינו מתכוין מותר כר׳ שמעון: \n\n"
+ ],
+ [
+ "גורפין. בשבת אבוס שלפני השור שמפטמים אותו, שלא יתערב העפרורית שבאבוס בתבן ובשעורים שנותנים לפניו ויקוץ במאכלו, ומסלקין תבן שלפניו לצדדים כשהוא רב כדי שלא ידרסנו ברגליו ויתלכלך ברעי:",
+ "וחכמים אוסרים. אתרוייהו קאי, אחד גריפת האבוס ואחד תבן שלפניו לא יסלקנו לצדדים. ולא נחלקו רבי דוסא וחכמים אלא באבוס של כלי, אבל באבוס של קרקע הכל מודים שאין גורפים, דלמא אתי לאשוויי גומות. ורבנן גזרו אבוס של כלי אטו אבוס של קרקע. והלכה כחכמים:",
+ "נוטלים מלפני בהמה זו ונותנים לפני זו. ולא אמרינן טלטול דלא חזי הוי, אלא ודאי חזי דאין בהמה קצה במאכל הניטל מלפני חבירתה. ודוקא מלפני החמור ונותנין לפני השור וכיוצא בזה, אבל לא מלפני השור ונותנים לפני החמור, שמאכל השור מאוס ברירין היוצאים מפיו ואין החמור אוכל ממנו: \n\n"
+ ],
+ [
+ "הקש שעל מטה. סתמא להסקה ומוקצה הוא, ובא לשכב עליו ומנענעו כדי שיהא רך וצף לשכב עליו:",
+ "לא ינענענו בידיו. דמוקצה הוא, אבל מנענעו בגופו בכתפיו, דטלטול מן הצד הוא ולאו שמיה טלטול:",
+ "או שהיה עליו כר או סדין. דגלי דעתיה דאקצייה לשכיבה מעתה תורת כלי עליו:",
+ "מכבש. שני לוחות שמשימין ביניהן הבגדים לאחר כביסתן ומהדקין הלוח העליון על הבגדים המונחין בלוח התחתון כדי שיהא קיפולן נאה:",
+ "מתירין. דהיינו לצורך שבת ליטול את הבגדים, אבל לא כובשים דהיינו צורך חול:",
+ "ושל כובסים לא יגע בו. מפני שהוא עשוי לתקן בגדים ומהדק טפי והתרתו דומה לסתירה. ואין הלכה כרבי יהודה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "נוטל אדם את בנו. בחצר והאבן בידו ולא אמרינן דמטלטל לאבן:",
+ "כלכלה. סל:",
+ "והאבן בתוכה. והוא שיהיו פירות בסל, שאם אין בו פירות נעשה בסיס לדבר האסור ואסור לטלטלו. וצריך נמי שיהיו בתוכו פירות שאם ישליכם בארץ ימאסו, כגון תותים וענבים וכיוצא בהם, אבל אם היו בו פירות כגון אגוזים ושקדים מנער את הפירות והם נופלים. ופירות הנמאסים נמי כגון תותים וענבים אם אפשר לסלקם לצדי הכלכלה ולנער האבן לבדה ולהשליכה אסור לטלטלה עם האבן. ומתניתין איירי כגון שנפחת מצדי הכלכלה או שוליה והאבן דופן לה שאי אפשר להשתמש בכלכלה בלא האבן:",
+ "תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין. אגב הטהורה ואגב החולין. אבל טמאה באנפי נפשה לאו בת טלטול היא:",
+ "אף מעלין את המדומע באחד ומאה. סאה של תרומה שנפלה במאה סאים של חולין, מותר להעלותה לסאה של תרומה מהן בשבת ויהיו כולן חולין ומותרין לזרים, ולא אמרינן מתקן הוא, דתרומה שנפלה בחולין חשבינן לה כאילו מונחת לבדה ואינה מעורבת, וכשעולה באחד ומאה התרומה עצמה שנפלה עולה הילכך לאו מתקן הוא. ואין הלכה כרבי יהודה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מטה על צדה. מטה החבית על צדה אם צריך ליטול מן היין והאבן נופלת ולא יטול אותה בידים:",
+ "היתה בין החביות. ומתירא שלא תפול האבן על החביות ותשברם מגביהה לחבית כולה ומסלקה מבין החביות ושם מטה אותה על צדה:",
+ "נוער את הכר והן נופלות. כשהוא צריך לכר ואינו צריך למקום הכר, אבל אם צריך למקומו מגביה הכר עם המעות שעליו. ולא אמרן אלא כששכח המעות על הכר מערב שבת, אבל הניחן שם במתכוין נעשה הכר בסיס לדבר האסור ואסור לטלטלו ולא לנער המעות שעליו:",
+ "לשלשת. דבר של טנוף כגון רוק או רעי או צואה:",
+ "מקנחה בסמרטוט. ולא יתן עליה מים, דסתם כר של בגד הוא, ובגד שרייתו במים זהו כבוסו:",
+ "היתה. על כר:",
+ "של עור. דלאו בר כבוס הוא:",
+ "נותן עליה מים. עד שתכלה ותלך הלשלשת. אבל כבוס ממש לא, דהואיל וסתם כרים וכסתות רכים נינהו שייך בהו כבוס בעורות רכים, ומיהו שרייתן לא זהו כבוסן: \n\n"
+ ],
+ [
+ "ב״ש אומרים מגביהין מעל השלחן עצמות וקליפין. בגמרא קאמר שאין אנו סומכים על משנתנו כמות שהיא שנויה, אלא מוחלפת השטה, שבית הלל אומרין מגביהין מעל השלחן עצמות וקליפין, וב״ש אומרים מסלק את הטבלא שיש עליה תורת כלי אבל לא יטלטל העצמות והקליפין בידים, דב״ה כר״ש וב״ש כר׳ יהודה. ומיהו לא שרו ב״ה אלא בעצמות וקליפין דחזו למאכל בהמה אע״ג דלא חזו למאכל אדם, אבל אי לא חזו אף למאכל בהמה מודו ב״ה דאסורים לטלטל, דבכה״ג אפילו ר״ש מודה:",
+ "מעבירין מעל השלחן פרורין פחות מכזית. אפילו פחות מכזית וטעמא כדמפרש בסמוך שהן ראויין למאכל בהמה:",
+ "ושער של פולין. שרביטים שהקטנית גדל בהן:",
+ "עור בית אחיזה. בית אחיזה של עור שיאחזנו בו:",
+ "אין מקנחין בו. שכשאוחזו נסחט בין אצבעותיו והוי פסיק רישיה ולא ימות דמודה ביה ר״ש:",
+ "בין כך ובין כך. בין יש לו בית אחיזה בין אין לו בית אחיזה ניטל בשבת כשהוא נגוב:",
+ "ואינו מקבל טומאה. דאינו לא כלי עץ ולא בגד ולא שק ולא מתכת:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מצילין מזון ג׳ סעודות. ואפילו בכלים הרבה, דאילו בכלי אחד אמרו בפרק כל כתבי דכמה דבעי מציל:",
+ "לכם. כל אחד מזון ג׳ סעודות:",
+ "ובלבד שלא יספוג. שלא ישים ספוג לשאוב היין ולחזור ולהטיף, ואף על פי שיש לספוג בית אחיזה דליכא חשש סחיטה, שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול. ואפילו ליקח בידו שמן ודבש שהן עבים ונדבקים ולקנח ידו בשפת הכלי אסור, שלא יעשה כמעשה חול:",
+ "אין סוחטין את הפירות. דה״ל מפרק תולדה דדש:",
+ "אסורין. גזירה שמא יסחוט לכתחלה:",
+ "ר״י אומר אם לאוכלין. היו אותן פירות מכונסים, היוצא מהן מותר, דלא ניחא ליה במה שזבו וליכא למגזר בהו שמא יסחוט:",
+ "ואם למשקין. היו מכונסין דניחא ליה במאי דנפק מנייהו, היוצא מהן אסור, גזירה שמא יסחוט. ובזיתים וענבים מודה ר״י לחכמים דאע״ג דכנסן לאוכלים היוצא מהן אסור, כיון דדרכן לסחיטה קיימי כי אתו לידי משקה יהיב דעתיה בהכי. ובשאר מיני פירות מודים חכמים לר״י, כיון דלאו דרכן לסחיטה. לא נחלקו אלא בתותים ורמונים, דרבי יהודה מדמה להו לשאר פירות וחכמים מדמו להו לזיתים וענבים. והלכה כר״י:",
+ "חלות דבש. כשהן מרוסקים זב הדבש מעצמו מתוך השעוה ואין דרך לסחטו, הילכך ר״א מתיר, וחכמים אוסרים גזרו אטו שאין מרוסקין. והלכה כר״א: \n\n"
+ ],
+ [
+ "כל שבא בחמין. שנתבשל:",
+ "מדיחין. דהדחתו אינה בשולו אבל לא שורין:",
+ "חוץ מן המליח הישן. דג מליח שעברה עליו שנה משנמלח:",
+ "וקוליס האספנין. דג שקליפתו דקה והדחתו בחמין הוא גמר בשולו: \n\n"
+ ],
+ [
+ "שובר אדם את החבית. מפני שהוא מקלקל:",
+ "ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. לעשות לה פה נאה:",
+ "אין נוקבים מגופה. הדבוקה בפי חבית אלא נוטל את כולה דכי נקיב לה מתקן פתחא הוא:",
+ "ר׳ יוסי מתיר. דאין דרך פתח חבית בכך. והלכה כר׳ יוסי:",
+ "ולא יקבנה מצדה. כלומר הא דשרי ר׳ יוסי להיות נוקב את המגופה, לא שרי אלא למעלה בראש המגופה דלאו אורחא למעבד פתחא התם אלא נוטל כל המגופה. אבל מצדה, זימנין דעביד ליה לנקב בצד המגופה משום פתחא ואינו רוצה לפתחה למעלה שלא יפלו צרורות או עפר ביין:",
+ "ממרח. ויש כאן משום ממחק:",
+ "בערב. שם מקום:",
+ "חוששני לו מחטאת. אם מירח השעוה לדבקה בדופני הכלי סביב הנקב: \n\n"
+ ],
+ [
+ "לתוך הבור. שאין בו מים:",
+ "שיהא שמור. שלא יסריח מחמת החום. והא קמ״ל דלא חיישינן דלמא אתי לאשוויי גומות שבקרקעית הבור כדי שיהא שוה להושיב שם הקדרה:",
+ "ואת המים היפים. הראויים לשתיה:",
+ "ברעים. בתוך מקוה מים רעים שאינן ראויין לשתיה. ומילתא דפשיטא היא ומשום סיפא נקט לה, דתנן ואת הצוננים [בחמה] בשביל שיחמו, מהו דתימא נגזור דלמא אתי לאטמוני ברמץ, קמ״ל:",
+ "מי שנשרו כליו. שנפלו במים בשבת:",
+ "מהלך עמהן ואינו חושש. שמא יחשדו אותו שכבסן:",
+ "הגיע לחצר החיצונה. הסמוכה למבוא העיר שהוא מקום המשתמר:",
+ "שוטחן בחמה. ליבשן:",
+ "אבל לא כנגד העם. שיחשדוהו שכבסן. ומשנה זו דחויה היא, שהלכה בידינו כל דבר שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור, הילכך אסור לשטחן אפילו שלא כנגד העם: \n\n"
+ ],
+ [
+ "ונסתפג. וקנח:",
+ "אפילו בעשר אלונטיות. סדינים שמקנחים בהן, ונסתפג בהן זה אחר זה אע״ג דלא נפישי מיא בכל חד וחד אפ״ה לא יביאם בידו לתוך ביתו, אפילו ע״י עירוב, שאין כאן איסור הוצאה, אלא גזרה שמא ישכח ויסחטם בבואו:",
+ "אבל עשרה בני אדם. הואיל ומרובין הם מדכרי אהדדי. ואפילו חדא אלונטית לעשרה בני אדם דהשתא נפישי בה מיא אפילו הכי מביאין אותה בידם ולא גזרינן שמא יסחטוה, הואיל ומרובים הן:",
+ "פניהם ידיהם ורגליהם. אורחא דמלתא נקט והוא הדין לכל גופן. ואין הלכה כמשנה זו אלא אפילו אחד מביא בידו אלונטית שנסתפג בה ולא חיישינן שמא יסחוט: \n\n"
+ ],
+ [
+ "סכין. שמן בשבת:",
+ "וממשמשין. ביד על כל הגוף להנאה:",
+ "אבל לא מתעמלין. לשפשף בכח:",
+ "ולא מתגרדין. במגרדת, ודומה לו (איוב ב׳:ח׳) ויקח לו חרש להתגרד בו, משום דהוי כעובדא דחול:",
+ "אין יורדין לפולימא. בקעה מלאה מים ותחתיה טיט כמו דבק, ויש בה מקומות שיטבע הרוחץ שם באותו טיט וידבק בו ואינו יכול לעלות עד שיתקבצו בני אדם ויעלוהו בקושי גדול ובדוחק. פ״א בקעה שטיט שלה מחליק והרוחץ שם נופל ובגדיו נשורים במים ואתי לידי סחיטה:",
+ "אפיקטויזין. להקיא. ופירושו אפיק טוי זיין, כלומר להוציא המזון ממקום בשולו שהיא האצטומכה. אפיק, מוציא. טוי, מתבשל. צלי אש מתרגמינן טוי נור. זיין, מזון. ודוקא לשתות משקה שמביאו להקיא הוא שאסור בשבת אבל להכניס אצבעו לתוך פיו כדי להקיא מותר. והיכא דאית ליה צערא ואם יקיא יתרפא מותר אפילו ע״י משקה:",
+ "ואין מעצבין את הקטן. לתקנו ולישב עצמותיו וחוליות שדרתו משום דמיחזי כבונה. ולא אמרן אלא לאחר זמן אבל ביום לידה שרי. מעצבין, לשון ידיך עצבוני ויעשוני (שם י׳):",
+ "ואין מחזירין את השבר. עצם שנשבר. ואין הלכה כמשנה זו, אלא הלכה מחזירין את השבר בשבת:",
+ "שנפרקה ידו. שיצא העצם מן הפרק שלו:",
+ "לא יטרפם. לשון ביצים טרופות בקערה, שמשתטף [בצונן] על מקום השבר, דמיחזי דלרפואה קעביד:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "שואל. ובלבד שלא יאמר הלוני. דהלואה לזמן מרובה משמע וקיי״ל סתם הלואה שלשים יום הלכך אתי מלוה לכתוב על פנקסו כך וכך הלויתי לפלוני כדי שלא ישכח:",
+ "מניח טליתו אצלו. אם אינו מאמינו ולוקח אותו ומקדישו בשבת, דחובות שקבוע להן זמן יכולין להקדיש בשבת: \n\n"
+ ],
+ [
+ "פרפרותיו. מיני מעדנים:",
+ "אבל לא מן הכתב. אם כתב מערב שבת כך וכך אורחים כדי שלא ישכחם, לא יקרא באותו כתב בשבת, גזירה שמא ימחוק. א״נ שמא יקרא בשטרי הדיוטות, ואין מותר לקרות בשבת אלא בתורה שבכתב, ובתורה שבעל פה לאחר שכתבוה, ובפירושיהן, אבל בשאר דברים או בספרי חכמות, שאינו מדברי נבואה או מפירושיהן, אסורים:",
+ "מפיס. מטיל גורל לחלק למי יגיע כל מנה ומנה:",
+ "עם בניו ועם בני ביתו. שהן סמוכים על שולחנו שאין כאן קפידא. אבל עם אחר לא, דבני חבורה המקפידים זה על זה שאינן מוחלין ואינן מוותרים זה לזה עוברים משום מדה ומשום משקל ומשום מניין ומשום לווין ופורעין דגזרו בהו רבנן שמא יכתבו:",
+ "ובלבד שלא יתכוין וכו׳ מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, מפיס אדם עם בניו ועם בני ביתו על השלחן, ואפילו מנה גדולה כנגד מנה קטנה, ודוקא עם בניו ועם בני ביתו אבל עם אחר לא, ובלבד שלא יתכוין לעשות מנה גדולה כנגד מנה קטנה, ואז הוא דביו״ט אסור ובחול שרי, אבל אם נתכוין לעשות מנה גדולה כנגד מנה קטנה אפילו בחול אסור משום קוביא, דגזל הוא ואסמכתא לא קניא, והאי אסמכתא היא דסמיך על הגורל אם יפול לו הגורל על המנה הגדולה יזכה בה, ולפיכך תלה עצמו אף לגורל הקטנה על הספק, ואילו ידע מתחילה שכן, לא היה מתרצה:",
+ "חלשים. גורלות, כמו חולש על גוים (בישעיה י״ד י״ב):",
+ "על הקדשים ביו״ט. שנשחטו בי״ט, לחלק אותם בין הכהנים.",
+ "אבל לא על המנות. של קדשים של אתמול: "
+ ],
+ [
+ "לא ישכור אדם פועלים. דכתיב (ישעיהו נ״ח:י״ג) ממצוא חפצך ודבר דבר:",
+ "ולא יאמר אדם לחבירו כו׳ לדיוקא נקטיה, לא יאמר לחבירו שכור לנו פועלים, אבל אומר לו הנראה שתעמוד עמי לערב, כלומר עכשיו נראה אם תבא אלי לכשתחשך, ואע״פ ששניהם יודעים שעל מנת לשכרו לפעולתו הוא מזהירו, כיון דלא מפרש ליה שכירות בהדיא שרי, דקי״ל דבור אסור הרהור מותר:",
+ "אין מחשיכין על התחום. לקרב עצמו בשבת עד סוף התחום ולהחשיך שם שיהא קרוב למקום הפועלים או לפרדס להביא פירות, דכל דבר שאסור לעשותו בשבת אסור להחשיך עליו, אבל מחשיך הוא להיות קרוב לצאת ולשמור פירותיו, דזה דבר המותר בשבת לשמור פירותיו:",
+ "ומביא פירות בידו. הואיל ועיקר מחשבתו לא היתה לכך:",
+ "כלל אמר אבא שאול. אתנא קמא פליג, דאסר כל החשכה ולא מפליג בין החשכה של מצוה להחשכה של רשות, ואתא איהו ואמר דהחשכה של מצוה שריא, שכשם שמותר לומר לחבירו בשבת תהיה מזומן לילך לאחר חשיכה להביא ארון ותכריכים למת, כך מותר להחשיך על התחום כדי שיהיה מזומן לאחר חשיכה להביא ארון ותכריכים. וסיפא דתנן מחשיכים על התחום [לפקח] על עסקי כלה ועל עסקי המת, אבא שאול היא. והלכה כמותו: \n\n"
+ ],
+ [
+ "לפקח על עסקי כלה. לעיין ולחקור בצרכי הכלה:",
+ "חלילין. כלי נגון חלולין שקולן מעורר הבכי:",
+ "לא יספוד בהן ישראל. קנסא הוא משום דמוכחא מילתא שבשביל ישראל הובאו:",
+ "אלא אם כן באו ממקום קרוב. אא״כ נודע לנו בבירור שבאו ממקום שבתוך התחום ולא הביאם מחוץ לתחום:",
+ "ארון. לעצמו שיקבר בו נכרי, או למכור: \n\n"
+ ],
+ [
+ "סכין. בשמן:",
+ "ומדיחין. במים. ופוקקין נקביו, סותמין נקביו העליונים והתחתונים בבגד או בשום דבר כדי שלא תכנס בהם הרוח ויתפח:",
+ "ובלבד שלא יזיז בו אבר. שלא יטלטל ויגביה לא ידו ולא רגלו ולא ריסי עיניו, שאסור לטלטל המת או אבר מאבריו, אע״פ שמותר ליגע בו. וכן כל מוקצה מותר בנגיעה ואסור בטלטול. וביצה שנולדה בשבת או ביום טוב אסורה אפילו בנגיעה, שמפני כדוריתה נגיעתה זהו טלטולה:",
+ "ושומטים את הכר מתחתיו. ונמצא מוטל על החול, אבל לא מטלטלין להניחו על החול, דהא תנא רישא ובלבד שלא יזיז בו אבר:",
+ "בשביל שימתין. שלא יסריח מחמת חום הסדינים והכרים:",
+ "קושרים את הלחי. של מת שהיה פיו הולך ונפתח:",
+ "ולא שיעלה. להסגר מה שנפתח דהיינו מזיז אבר, אלא שלא יוסיף להפתח:",
+ "סומכים אותה בספסל. שהרי תורת כלי עליו:",
+ "ולא שתעלה. דהוה ליה בונה:",
+ "אין מעמצין. את עיניו בשבת אפילו לאחר יציאת נפש, דהוה ליה מזיז אבר:",
+ "שופך דמים. שבדבר מועט מקרב מיתתו:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מי שהחשיך. נותן כיסו לנכרי. מבעוד יום. ואע״ג דשלוחו של ישראל הוא לישא את כיסו בשבת, קים להו לרבנן דאין אדם מעמיד עצמו על ממונו ואי לא שרית ליה אתי לאתויי ד׳ אמות ברשות הרבים:",
+ "ואם אין עמו נכרי כו׳ הא יש עמו נכרי, לנכרי יהיב ליה, מ״ט חמור אתה מצווה על שביתתו, נכרי אי אתה מצווה על שביתתו. וכשמניח כיסו על החמור משתחשך מניחו עליה כשהיא מהלכת, כלומר לאחר שעקרה רגליה לילך דלא עבדה עקירה, וכשרוצה הבהמה לעמוד נוטלו מעליה, ולאחר שתחזור ותעקור רגליה לילך יניחנה עליה, כי היכי דלא תעביד הבהמה עקירה והנחה, דאי שביק לה למעבד עקירה והנחה והוא מחמר אחריה ומנהיגה נמצא מחמר אחר בהמתו בשבת ואסור, אע״פ שאינה טעונה אלא כל דהו דכתיב (שמות כ׳:י׳) לא תעשה [כל] מלאכה אתה ובהמתך, איזו היא מלאכה שנעשית בין האדם והבהמה, הוי אומר זה מחמר:",
+ "הגיע לחצר החיצונה. מילתא באנפי נפשה היא ולא בדין כיסו קא מיירי:",
+ "לחצר החיצונה. של עיר, שהוא מקום המשתמר ראשון, כשיבא לפרק החמור נוטל בידו מעליו כלים הניטלין בשבת:",
+ "ושאינם ניטלים מתיר את החבלים. של אוכף שהן קשורים והשקין נופלים: \n\n"
+ ],
+ [
+ "פקיעי עמיר. קשין של שבלים שאגדן, מתירין אותן, דכל זמן שהן קשורין לאו אוכלא נינהו ומתירין אותן לשווינהו אוכלא, אבל פספוס, לפזרן כדרך שרגילין לפזר עשבים לפני בהמה כדי שתריח ריחן ויהיו יפין לה לאכלן, אסור בפקיעי עמיר, דמאחר דאתעבידו אוכלא בהתר הפקיעין, והפספוס אינו אלא לתענוג בעלמא, ומטרח בדבר שהוא כבר אוכל לא טרחינן:",
+ "ומפספסים את הכיפים. ענפים לחים של ארז, מפזרים ושוטחים אותן לפני הבהמה שתריח ריחן, דבלאו פספוס לא הוו אוכלא:",
+ "אבל לא את הזירין. הן הן פקיעי עמיר, אלא שהפקיעין יש להן שני קשרים אחד בראשן ואחד בסופן, והזירין יש להן שלשה קשרים קשר אחד יתר באמצען. וקאמרה מתניתין שאין מפספסים את הזירין ואע״פ שהן דחוקים זה בזה ומתחממים והבהמה קצה בהן, אלא מתיר שלשה אגדיהן בלבד, דהתרת אגדיהן משוי לה אוכלא כפקיעין:",
+ "אין מרסקין את השחת. אין מחתכין עשב של תבואה, והיא אספסתא, משום דטרחא שלא לצורך הוא:",
+ "רבי יהודה מתיר בחרובין לבהמה דקה. ששיניה דקות וקשין לה. ואין הלכה כר״י: \n\n"
+ ],
+ [
+ "אין אובסין. [אין] מאכילין אותו על כרחו ותוחבים לו בגרונו, ופירוש אובסין, עושין לה אבוס בתוך מעיה:",
+ "ולא דורסים. שדורס המאכל לתוך גרונה. ומיהו לא הוי כמו אובסין:",
+ "אבל מלעיטים. שתוחב לו המאכל למקום שיכול להחזיר:",
+ "אין ממראין. מפטמין, לשון וחלב מריאים (ישעיהו א׳:י״א). ופירוש המראה, שתוחב לו המאכל לפנים מבית הבליעה במקום שאינו יכול להחזיר:",
+ "ומהלקטין לתרנגולים. שתוחב המאכל לתוך פיו במקום שיכול להחזיר:",
+ "אבל לא גובלין. אין לשין אותו במים:",
+ "אין נותנין מים לפני דבורים. שאין מזונותיהן עליו, שיוצאין ואוכלין בשדה ומים מצויין להם באגמים:",
+ "דורסיאות. יונים שגדלים בבתים. ונקראים דורסיאות על שם הורדוס המלך שהיה מגדל מהן בארמונו: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מחתכין את הדלועין. התלושין לפני הבהמה, ואע״ג דסתמן לאו למאכל בהמה קיימי אלא לאדם:",
+ "ואת הנבלה. שנתנבלה היום, ואע״ג דבין השמשות היתה עומדת לאדם ולא לבהמה:",
+ "רבי יהודה אומר אם לא היתה נבילה מע״ש אסורה. דכל מידי דחזי לאינש לא מקצה ליה לבהמה. ואפילו חולה מע״ש, סובר שתתרפא. ואין הלכה כרבי יהודה: \n\n"
+ ],
+ [
+ "מפירין. בעל לאשתו ואב לבתו:",
+ "ונשאלין. לחכם:",
+ "שהן לצורך השבת. כגון שנדר שלא יאכל היום. ואנשאלין דוקא קאי, דאילו בעל או אב מפר בין נדרים שהן לצורך השבת בין נדרים שאינן לצורך השבת, כיון שאינו יכול להפר אלא ביום שמעו בלבד. ונדרים שהן לצורך השבת אפילו היה לו פנאי להשאל עליהם קודם השבת נשאלין עליהם בשבת:",
+ "ופוקקין את המאור. החלון שממנו האורה נכנסת, סותמין אותו בלוח או בשאר כל דבר שרגילים לסתום בו:",
+ "ומודדין את המטלית. כגון אם היתה טמאה ונגעה בטהרות, מודדין אותה אם יש בה ג׳ אצבעות על ג׳ אצבעות לידע אם נטמאו הטהרות אם לאו, דמטלית פחותה מג׳ על ג׳ אינה לא מיטמאה ולא מטמאה:",
+ "ואת המקוה. לידע אם יש בה אמה על אמה ברום שלש אמות. שאלו מדידות של מצוה הן לפיכך מותר למדוד אותן בשבת:",
+ "שפקקו את המאור. את החלון וקרוי מאור שממנו האורה נכנסת:",
+ "בטפיח. פך של חרס:",
+ "מקדה. כלי חרס:",
+ "בגמי. להכי נקט גמי שראוי למאכל בהמה ולא מבטל ליה להיות קשר של קיימא:",
+ "לידע אם יש בגיגית פותח טפח. כמין שביל קטן היה בין שני בתים שלא היה מקורה אלא שגיגית מונחת על גבו, והיו חלונות פתוחות מן הבתים אל השביל, והיו חוששין שמא ימות מת בבית אחד ותהא הטומאה בא מן החלון אל השביל ומן השביל אל הבית האחר דרך החלון הפתוח, לפיכך פקקו את החלון הפתוח לבית שהטומאה בתוכו בטפיח של חרס וגבו לצד השביל, וכלי חרס אינו מיטמא מגבו, וחוצץ, כי חששו שמא אין בסדק הגיגית פותח טפח ונמצאת הגיגית מאהלת על השביל והטומאה באה דרך השביל מבית זה לבית זה. אח״כ הוצרכו לפתוח החלון וליטול אותו טפיח הפקוק בחלון, ובאו לידע אם יש באותו סדק של גיגית פותח טפח ואין שם אהל באותו שביל להביא את הטומאה, שהטומאה יוצאה מן השביל דרך סדק שבגיגית כלפי מעלה. או אין בסדק של גיגית פותח טפח, ונמצאת השביל כאהל ומביאה את הטומאה מבית לבית. ומדדו מקדה של חרס וקשרוה בגמי והושיטוה כלפי מעלה, לראות אם היה בסדק הגיגית פותח טפח אם לאו:",
+ "ומדבריהם למדנו שפוקקין וקושרין ומודדין בשבת. ובלבד שלא יהיה קשר של קיימא, והמדידה תהיה של מצוה, או להתלמד על דבר הוראה:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "On Your Way",
+ "http://mobile.tora.ws/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה שבת",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shekalim/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shekalim/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..5a833fe14852c9238361e7031c08e0b8c2786de3
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shekalim/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
@@ -0,0 +1,421 @@
+{
+ "language": "en",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Shekalim",
+ "versionSource": "http://sefaria.org/",
+ "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "license": "CC-BY",
+ "versionNotes": "",
+ "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "actualLanguage": "en",
+ "languageFamilyName": "english",
+ "isBaseText": false,
+ "isSource": false,
+ "direction": "ltr",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה שקלים",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "באחד באדר משמיעין על השקלים – the Jewish court sends [messengers] throughout the cities of Israel and announces that they should bring their Shekalim (i.e., one-half-shekel per adult male, as per Exodus chapter 30, verses 11-16), because on the first of Nisan, one needs to bring community sacrifices from new Terumah/priest’s due, as it is written (Numbers 28:14): “That shall be the monthly burnt offering for each new moon of the year.” Renew and bring a sacrifice from the new Terumah, for we derive the months of the year of here (Numbers 28:14) from (Exodus 12:2): “It shall be the first of the months of the year for you.” Therefore, we advance it by thirty days, which is from the first day of Adar to announce that they should bring their Shekalim.",
+ "ועל הכלאים – We announce that they should reduce the other seed until there should not remain in it one-quarter of a Kab for a Seah, as is taught in Chapter Two [Mishnah One] of Mishnah Kilayim: that every Seah that has one-quarter of a Kab from another species should reduce it, and our Rabbis explained that after the seeds have ground, even one in one-thousand one must uproot everything, for every two kinds and every one kind singly is permitted, but they forbade through mixtures – but relinquishment does not belong witht his, for specifically, when they estimate after that which has been combined at the time of seeding, there is no need other than to reduce, for according to the Torah, one in two is cancelled out, but they don’t call seeding “mixed seeds” other than because of merely appearance’s sake , one must reduce, but after they grew, there is no need for renunciation, but one must uproot everything so that nothing would remain other than one of the species.",
+ "בחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכין – [cities] surrounded by walls from the days of Joshua the son of Nun for since it was necessary to teach [in the Mishnah] that on the fifteenth of Adar money-changers sit in the country, it teaches also everything that they would do on that day.",
+ "ומתקנים את הדרכים ואת הרחובות – and the marketplaces that were ruined vy rains during the days of he winter, we repair them for the those who come up on Pilgrimage (i.e., at Passover, Shavuot and Sukkot). But there are those who interpret – because of the killers who murder people unintentionally that are able to flee from before the blood avenger as it is written (Deuteronomy 19:3): “You shall survey the distances, [and divide into three parts the territory of the country hat the LORD your God has allotted to you, so that any manslayer may have a place to flee to].”",
+ "ואת מקואות המים – if plastered increased in them, we clean them and if their measurement is lacking, we conduct drawn water to them and complete them according to measurement – if they had there the majority of forty Se’ah from that which was proper.",
+ "ועושים כל צרכי רבים – such as monetary cases, capital cases and laws of striping and the redemption of valuation of a person or animal dedicated to the sanctuary, property set apart for priest’s or temple use, sanctified property and the handing of the bitter water to the suspected wife and the burning of the heifer and the boring through of the Hebrew bondsman’s ear, and the purification of the leper and the sending to open cavities of collected waters in order that they be found there for the people to drink from them in the days of the summer – all of these are the needs of the many.",
+ "ומציינין את הקברות – so that they will not spread tent-like for Levitical uncleanness for Kohanim arising from their being under the same shelter over a corpse, and make them pure, and this marker is when they cleanse the plaster and pour it around the grave, but during the rainy season, the plaster is dissolved/diluted and one must go back and mark it.",
+ "ויוצאים – messengers of the Jewish court.",
+ "אף על הכלאים – for even though they announced about them on the first of Adar, they do not rely upon the announcement lest the owners did not uproot them (i.e., the mixed seeds), and they themselves go out and uproot them."
+ ],
+ [
+ "היו עוקרים ומשליכים לפניהם – in front of the owners of the fields in order that they will be embarrassed but these owners of the fields were happy since they weeded their fields for them, and furthermore, they would place them before their animals, they (i.e., the Rabbis) established that they would throw them on the roads, and still the owners of the fields were happy that they (i.e., the inspectors) would weed for them.",
+ "התקינו שיהו מפקירין כל השדה – the confiscation by the court (disposing of private property by the process of law) is valid (see Talmud Gittin 36b)."
+ ],
+ [
+ "במדינה – in Jerusalem and they would exchange the one-half Shekel to people that each one would bring from the coinage of his country and did not know how many of them come out to one-half Shekel.",
+ "ישבו במקדש – because the time would get close that they would sit in the Temple in order that they would hurry to bring [the one-half Shekel]. And Maimonides explained that all the cities of Israel were called \"מדינה\"/Country/provincial towns, and on the twenty-fifth, they would sit in the \"מקדש\"/Sanctuary in Jerusalem.",
+ "התחילו למשכן – for whomever did not bring their [one-half] Shekel.",
+ "את מי ממשכנין לוים – to exclude from the one who states that the Levites do not take pledges, as it is written (Exodus 30:14): “Everyone who is entered in the records, from the age of twenty years up, [shall give the LORD’s offering],” but the Levites were not counted from age twenty years.",
+ "אבל לא נשים- (Exodus 30:12): “Each shall pay the LORD a ransom for himself,” is written, and not a woman.",
+ "ולא עבדים – for slaves are not obligated other than in commandments that women are obligated for.",
+ "וקטנים – even if he brought forth two [pubic] hairs and he is less than twenty years of age.",
+ "שוב אינו פוסק – his father, once he had begun, but if his father died, he pays the Shekel on his own.",
+ "ואין ממשכנין את הכהנים – even though they are obligated in the one-half shekel.",
+ "מפני דרכי שלום – because the service of the Sacrifices is upon them, they extend to them honor and rely upon them that they would not have to delay [bringing] their Shekel; alternatively, they would delay and the Jewish court would not grant upon them a gift like they give from the Temple treasury to the rest of those who do the Holy work as we will explain further on."
+ ],
+ [
+ "כל כהן ששוקל אינו חוטא – for even though he is not obligated to give the [one-half] Shekel, and you might think that I would say that if he gives the [one-half] Shekel, it would be found that the community sacrifice is offered from an individual, this comes to inform us that he does not sin since he gives this one-half-shekel to the community completely, and we should not suspect that he would not completely deliver it appropriately.",
+ "כל כהן שאינו שוקל חוטא – and the Biblical verse (Exodus 30:14): “Everyone who is entered into the records,” he expounds it this way: He who passes through the Sea of Reeds, that is Kohanim, Levites and Israelites, all who passed through the sea “on the records”, whether they were counted alone, whether they were counted with Israel, “shall give the LORD’s offering,” and even though in the Torah portion of \"אלה פקודי\"/”These are the records [of the Tabernacle],” it is written (Exodus 38:25): “The silver of those of the community who were recorded,” for six-hundred and three-thousand [and five-hundred and fifty men]” (Exodus 38:26). That is written for the Terumah of the sockets, but for that Terumah, the Levites did not take part, but the Terumah of the community sacrifices, the Kohanim, Levites and Israelites were equal.",
+ "לעצמן – for their benefit, but this is not for a homily, for specifically, in the meal offering of the Kohen alone, the Biblical verse stated (Leviticus 6:16) : “[So, too, every meal offering of a priest] shall be a whole offering”/\"כליל תהיה\" - and not with that which has the participation with the community. But the Halakah is that the Kohanim are obligated to bring the one-half Shekel and we don’t exact pledges from them for the sake of peace (see end of Mishnah 3)."
+ ],
+ [
+ "מקבלין מידם – and with the condition that they will hand them over to the community completely for just as a community sacrifice is not offered by an individual.",
+ "קיני זבים וזבות – turtle-doves and young pigeons that men with flux and women with discharges bring and it speaks of Cutheans alone, for men with flux and women with discharges are not with idolaters.",
+ "כל שהוא נידר ונידב מקבלין מידם – as it teaches in a Baraitha (Talmud Menahot 73b): (Leviticus 22:18): “When any man (איש איש) [of the house of Israel or of the strangers in Israel presents a burnt offering as his offering for any of the votive or any of the freewill offerings that they offer to the LORD],” to include the non-Jews who offer votive or freewill offerings like an Israelite. But I don’t have anything other than a burnt offering, as it is written (Leviticus 22:18): “that they present a burnt offering as his offering”. From where do I learn peace offerings? The inference teaches us “for any of the votive”. From were do we include the bird offerings and the meal offerings and the wine and the frankincense and the wood? The inference teaches us: “for any of the votive or any of the freewill offerings that they offer to the LORD.”",
+ "וכן הוא מפורש על ידי עזרא – for the Cutheans wanted to assist them (i.e., the Jews), and they sent to them (Ezra 4:2): “Let us build with you, for we too worship your God [having offered sacrifices to Him since the time of Esarhaddon of Assyria who brought us here].” What did they respond to them? (Ezra 4:3): “It is not for you and for us to build a House [to our God, but we alone will build it to the LORD God of Israel, In accord with the charge that the king, King Cyrus of Persia, laid upon us]” together to our God, for you have no portion or righteousness or memory in Jerusalem."
+ ],
+ [
+ "קולבון – קל/easy בון /to understand – that is to say, something light and small that we add to the one-half Shekel to harmonize between them.",
+ "השוקל ע\"י אשה [וכו'] פטור – for example that he lent them since they are exempt, they are not obligated in agio/surcharge, but he pays the debt for them, even paying the half-shekel for someone who is obligated, he is exempt from the surcharge, as is mentioned later.",
+ "אם שקל על ידו ועל יד חבירו – when he lends him, we are speaking about and he pays a full shekel – one half of a shekel for himself and another half-shekel that he lends to his fellow.",
+ "חייב קלבון אחד – for he holds that whomever gives the one-half shekel that is clearly defined in the Torah is exempt from the surcharge, as it is written (Exodus 30:13): “This is what everyone….shall pay”/\"זה יתנו\" – like this he will give and no more; and the second one who gave a full Shekel, does not give other than one surcharge.",
+ "ר' מאיר אומר שני קלבונות – Rabbi Meir holds that the person who pays in the one-half shekel is obligated for a surcharge, therefore two paid in a full Shekel [together] are liable for two surcharges, but the Halakha is not according to Rabbi Meir.",
+ "הנותן סלע – that is a full shekel to the money changer of sanctified contributions, and he takes from it the one-half shekel that remains to him with him, and the Shekel that is mentioned here is the one-half shekel.",
+ "נותן ב' קלבונות – in this the first Tanna/Teacher [of our Mishnah] agrees that he gives two surcharges, one surcharge to keep the balance from the one-half shekel that he takes from the sanctified monies, and the other, for since he did not give the one-half shekel as is delineated in the Torah, he is obligated for the surcharge."
+ ],
+ [
+ "השוקל ע\"י עני – for a poor person",
+ "פטור – since he gives it to them as a gift.",
+ "האחין השותפין שחייבין בקלבון – brothers who are partners that split and came back and became partners again – are obligated for the surcharge like two people who gave Selaim.",
+ "פטורים ממעשר בהמה – all cattle that are born to them all the days of their partnership do not need to be tithed, for we expound in the [last] chapter of [Tractate] Bekhorot (see Chapter 9, Mishnah 3 – Talmud Bekhorot 56b) (Numbers 18:15): “]The first issue of the womb of every being, man or beast, that is offered to the LORD,[ shall be yours/יהיה לך;” – yours but not of a partnership, and we establish this verse with tithes, and even though that it is written with regard to first born.",
+ "וכשחייבים במעשר בהמה – that is when they didn’t divide it, then they are obligated for tithing, as we expound – that he is able, even if they didn’t purchase it as that which belongs to the estate (before division), as the inference teaches us, “it will be”/יהיה – in all cases (see Numbers 18:18).",
+ "פטורים מן הקלבון – for the money of their father stands in its legal status as it is like a father who gives for his sons and for or for his neighbors and is exempt.",
+ "מעה כסף – one twenty-fourth of Selah, and its weight is sixteen S’eorot.",
+ "חצי מעה – one forty-eighth and its weight is eight S’eorot, and the Halakha is according to the Sages."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מצרפין שקלים לדרכונות – the people of the city that gathered together their Shekels can exchange them for Darics (i.e., a Persian gold coin) and this is a gold coin as it is written in Ezra (2:69): “[In accord with their means, they donated to the treasury of the work:] gold-6,100 drachmas, [silver -5,000 minas, and priestly robes – 100],” to ease from upon them the burden/weight of the way.",
+ "שופרות – chests whose openings from the top were narrow like a Shofar whose top is narrow from the top and continues to widen in order that people would not be able to take from them anything, as it is written regarding Jehoiada (II Chronicles 24:8): “[The king (Jehoash) ordered that] a chest be made and placed [outside of the gate of the House of the LORD],” (II Kings 12:10): “[And the priest Jehoiada took a chest] and bored a hole in its lid….” They were standing in the Temple courtyard, and everyone was bringing his Shekel and giving it.",
+ "כך היו במדינה – in Jerusalem, and according to the words of Maimonides, in the rest of the cities of Israel.",
+ "בני העיר ששלחו שקליהם – by the hand of an agent to bring them to the Temple treasury (for congregational sacrifices).",
+ "אם נתרמה התרומה – as they were accustomed to donate from the baskets for the needs of the sacrifices, they would donate on what was collected and what would in the future be collected, in order hat there would be a part of a the sacrifices, even for those who had yet not given their Shekels.",
+ "נשבעין – the messengers.",
+ "לגזברים – to the treasurers, for since the Terumah had been appropriated on these monies, before they were lost, they are made as if they were in the domain of the treasurers from the time that the Terumah had been appropriated, for if they were stolen or lost, they were stolen or lost while in the domain of the treasurers; therefore, the agents swear to the treasurers and they are exempted/dismissed, for even though they don’t take an oath on the sacred property of the Temple, it is a decree of the Sages in order that they not disregard the sacred property of the Temple.",
+ "ואם לאו – that at the time when they were lost, the Terumah had not yet been appropriated, and they had not removed the monies from the baskets for what would be collected in the future, it was in the domain of the owners that they were not, therefore, the agents swear to the men of the city and are exempted, and the men of the city go back and collect [for donation] other Shekels in their place, for the first Shekalim that were lost don’t count for them."
+ ],
+ [
+ "הנותן שקלו לחבירו לשקול על יד – for him, and the agent went and paid the Shekel (i.e., half-shekel) on his own behalf.",
+ "אם נתרמה התרומה – prior to his giving the Shekel to the treasurer.",
+ "מעל – he who paid it (i.e., the Shekel) in on his own behalf, for as soon as the Terumah was appropriated on that which would be collected in the future, that specific Shekel that his fellow gave him to pay on his behalf was [already] in the sacred domain [of the Temple] and when he gave on his behalf, he benefitted from the sacred donations, for if he had not given this Shekel on his behalf, they would have exacted a pledge from him, as is taught in the Mishnah above in the first chapter (Mishnah 3), for from when they sat in the Temple, they began to take pledges and it was found that he benefitted from what belonged to the Temple, and he is liable for a sacrifice of sacrilege.",
+ "השוקל שקלו מן ההקדש – the monies that were in his hand which were sanctified for the repair of the House, and when he thought that they were non-holy and donated his Shekel from them, and the Terumah had been appropriated, and they bought an animal with that Terumah and sacrificed it or obligated the person who made his donation a sacrifice of sacrilege but not before, because that which is sanctified [and belongs to the Temple] remains sanctified as it was in every place where he is and did not change. And when the animal was sacrificed, and he intended that it be from money, everyone who gave his Shekel in the Terumah of the Temple treasury is made as if he purchased the animal with those monies of Hekdesh/belonging to the Temple and sacrificed it and benefited because they did not have him take a pledge for his Shekel and he became liable for a sacrifice of sacrilege. But the first part of the Mishnah also as it is taught – when his fellow gave him his Shekel on his behalf and he gave the Shekel for himself that he committed sacrilege, that is, also when the animal was sacrificed after the Terumah had been appropriated, for if it had not been taught in the first part of the Mishnah because it relied upon the concluding part of the Mishnah which explains the sacrilege of both of them. And this is the reason that he doesn’t commit sacrilege immediately, even though he already benefitted, because there is no sacrilege other than removing from that which is sanctified [and belonging to the Temple] to that which is non-holy. But someone who removes [funds] from one sanctified area to [another] sanctified area, even though he benefitted, he does not commit sacrilege other than when something is done with the second sanctified [monies]. And this is proven in the Jerusalem Talmud.",
+ "יאכל כנגדן – He must bring a Shekel and state that every place which is Second Tithe or Seventh year produce will be redeemed by this Shekel, for the Seventh year – its additional worth is like that which is dedicated to the Temple and the produce purchased with that Shekel should be eaten in Jerusalem for the sake of Second Tithe or eat them in the holiness of the Seventh year if the produce that was redeemed was seventh year produce."
+ ],
+ [
+ "המכנס מעות – he collects/gathers bit by bit, penny by penny for his [one-half] shekel and states when he began to collect/gather that these are for his [one-half] shekel. But when he comes to consider what he has gathered and found that there was excess to his shekel.",
+ "ב\"ש אומרים מותרן נדבה – they would fall to the horn-shaped chests in the Temple, that stand to offer with their monies burnt offerings of the summer for the altar. And the School of Shammai, according to the reasoning, hold that whatever is dedicated to the Temple property, in error, is called dedicated to Temple property.",
+ "ובה\"א מותרן חולין – for they did not intend this to be sanctified, but only up to their [obligatory one-half] Shekel.",
+ "שאביא מהן שקלי שוין שמותר חולין – for it is like saying explicitly – that if I bring in more than a Shekel, I will bring from them a Shekel and the remainder will be non-holy produce.",
+ "אלו לחטאתי – and if he gathered/collected monies and said, “these are for my sin-offering,” the School of Hillel agrees that the remainder is a free-will offering."
+ ],
+ [
+ "מה בין שקלים לחטאת – what is the difference that regarding Shekalim when one collects/gathers monies and says, “these are for my [half-]Shekel, that the School of Hillel states that the excess is non-holy and that regarding Sin-offerings, that they agree with the School of Shammai that the excess is a free-will offering?",
+ "שקלים יש להן קצבה – as it is written (Exodus 30:15): “the rich shall not pay more and the poor shall not pay less,” therefore, he definitely did not intend other than the [half-]shekel, and the excess is an errant dedication to the Temple, but the sin-offering has no limit. If he wants, he should bring a sin-offering of silver M’ah, and if he desires, he can bring greater sums. Therefore, the monies are seized but the excess is a donation.",
+ "היו שוקלים דרכונות – coinage of the Persian kingdom that came up with them from the Diaspora and it was of gold. It was worth two Selaim, and people were accustomed to do business with that coin, and like the time of the First Temple when their coin was the Shekel, they would give the one-half Shekel. So, now, when their coin was a Darkon/daric, they would give one-half daric.",
+ "חזרו לשקול סלעים – after the Kingdom of Persia passed on, the coinage of the daric was cancelled, they returned to do business with Selaim which was their first coinage that was in usage at the time of the First Temple and they gave one-half shekel as at the first.",
+ "חזרו לשקול טבעין – the coin in usage returned to be the Tevaim which is the one-half shekel that they desired to give was one-half of that coinage, that is one Dinar. For a Selah is four dinars and they did not accept it from them for they had to supplement to the Shekel of the Torah because they changed the going currency at that time but not to decrease from it. Therefore, we see that the Shekel also had no definite limit for sometimes the Shekels were large and at other times, the Shekels were small, for they would not give ever other than one-half shekel according to the currency in vogue at the time.",
+ "אעפ\"כ יד כולן שוה – that is to say, that still the Shekalim are not similar to the sin-offerings, for in each and every time period, the one-half Shekel was equivalent for all. This [person] would donate according to that [person] – each individual one-half Shekel according to the going rate of that time period. But sin-offerings are not equivalent ever, for this one brings a Selah and the other brings two or three Selaim, and in this, the rationale of the School of Hillel agrees with that of the School of Shammai."
+ ],
+ [
+ "מותר שקלים חולין – The person who collects/gathers money and says, “these are for my [one-half] Shekel, and when he comes to calculate what he had gathered, he found that there was excess and what was left over was Hullin/non-holy, and the anonymous teaching is according to the School of Hillel.",
+ "עשירית האיפה – that the poorest of the poor offer, if he separated out money, and there was excess, they go for a free-will donation, for all excess of sin-offerings and guilt-offerings, the excess is a free-will offering, to purchase with them burnt-offering for the altar’s summer time (a time when the alter was unemployed for private offerings, and free-will burnt-offerings had to be supplied form the Temple fund – see Mishnah Shekalim, Chapter 4, Mishnah 4), according to the Midrash of Jehoiada the Priest, and the tenth of an Ephah was in place of a sin-offering.",
+ "מותר עולה עולה – if he separated monies to purchase a burnt-offering and there was excess, he should bring that excess for another burnt-offering.",
+ "מותר הפסח לשלמים – as it is written (Deuteronomy 16:2): “You shall slaughter the Passover sacrifice for the LORD your God from the flock and the herd,” but the Passover sacrifice comes from the herd, but the excess of the Passover sacrifice should come from the flock and herd, that is peace-offerings.",
+ "מותר נזירים – if they collected money for the Nazirite sacrifices and there was excess, they should preserve them until they purchase other Nazirite sacrifices. But if one Nazirite separated monies for his sacrifices, and there was excess, the excess should go as a free-will offering to the altar’s summer offerings.",
+ "",
+ "מותר שבוים – if they collected tzedakah for the redemption of captives, and there was excess remaining, he should preserve them (i.e., the monies) until they redeem other captives, but if they explicitly did so for this captive, that captive takes possession of it.",
+ "מותר המתים למתים – if they collected for the needs of merely burying the dead, the excess is for the burial of other dead people, but, for this specific dead person, the excess goes to his inheritors, for the dead they forgive as it is a disgrace for his inheritors.",
+ "יהא מונח עד שיבא אליהו – he is doubtful if the dead pardons his disgrace to his inheritors or not. Therefore, it should like until Elijah comes.",
+ "בונים לו נפש על קברו – it is obvious to Rabbi Natan that he does not pardon. Therefore, we build for him a tombstone on his grave from that same excess that the dead person gained. But the Halakha is according to the first Teacher [of the Mishnah] and where they collect for the needs of the burial of the dead because they would think that he didn’t have [funds] and it was found that he did have [funds], we don’t say that in this case, the excess of the dead person goes to his inheritors, since the collection was done in error, and this is proved in the Jerusalem Talmud. And furthermore, it is proven in the Jerusalem Talmud and in our Gemara [i.e., the Babylonian Talmud) (Tractate Megillah 27a) that where there are seven representatives of the town or a town organization where all the business of the community is decided by his mouth, and it appears in his eyes to change [what is done with] the excess of [monies for] captives or the excess of [monies for] the poor or the excess of [monies for] the dead to what appears in his eyes he can change and remove what appears in his eyes for the needs of the hour and they cannot stop him from doing so. And similarly, we always teach practical Halakha."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה – all of the Shekalim would be placed into one chamber in the Temple and three times a year they would take from it and place them into three baskets/funds, for each basket was from three Se’ah in order to purchase from them the community offerings and they would not take all of it at one time for the needs of the entire year, for those who lived far way had not yet brought all of their Shekalim.",
+ "בפרוס הפסח – fifteen days before the Festival [of Passover] is called “half the period of preparation,” because thirty days prior to the Festival they would ask and expound upon the laws of the Festival. And the word \"פרוס\" is the language of a piece, meaning one-half.",
+ "והן גרנות של מעשר – these three periods are the fixed seasons for the tithing of cattle, and these times were fixed by the Sages to tithe the cattle that had been borne, and just as the harvesting season establishes for the tithing of grain, so too, these time periods establish prohibiting eating the cattle that were born until they are tithed, but prior to this period, it is permitted to eat them, even though they haven’t been tithed, but the Sages established these three times for the tithing of cattle, in order that they would be found for those who come up making pilgrimage for the Festivals, for even though it is permitted to sell and to slaughter and to eat all the time that the harvesting season had not yet arrived, even so, people would not slaughter them until they were tithed, for it is pleasant for people to fulfill a Mitzvah with their monies in which they are not lacking anything, such as the tithing of cattle, which of itself brings tithes and they eat it as a peace-offering. If they would not tithe at these three periods, many would be prevented from selling them, because they were not tithed, and there wouldn’t be cattle available for those coming up on pilgrimage.",
+ "בן עזאי אומר בכ\"ט באדר – his reason is that all of these are a condition, and their disputes are explained in the last chapter of [Tractate] Bekhorot (Chapter 9, Mishnayot 5-6)."
+ ],
+ [
+ "תורמין את הלשכה – they would separate the Shekalim from the chamber/compartment for the Shekalim were placed there and they would take from them in three funds; each fund of them was three Se’ah. But Maimonides wrote that we first fill the three large baskets of twenty-seven Se’ah and from them donate to three small baskets of nine Se’ah, and freely, he pressed to state this.",
+ "וכתוב עליהן א' ב' ג' – to know which one was separated out first, and from it, they would purchase the community offerings first. And after that from the second one, and after that from the third one.",
+ "יונית כתוב עליהן – they were accustomed to do it in Greek because it is written (Genesis 9:27): “May God enlarge Japheth, and let him dwell in the tents of Shem.” The beauty of Japheth will dwell in the tents of Shem [Megillah 9a], and the language of “beauty” in the children of Japheth does not exist other than in the Greek language.",
+ "פרגוד חפות – the clothing was long and we fold it from the bottom. That double rim is called a פרגוד חפות/hem in his cloak; cloak with sleeves. The person donating [Terumah]/making appropriation does not enter with the double rim in his cloak so that people would not suspect him that he placed into it from the monies of the compartment/chamber.",
+ "ולא בתפילין ולא בקמיע – so that people don’t say that he loosened the seam and placed into it money."
+ ],
+ [
+ "וזורקו לפני התורם – they intended that their Shekels would be spread out into the basket, and they would purchase from them the community offerings, and they would not come from the remnants of the compartment.",
+ "שלש פעמים – on each occasion, he would say, “shall I remove them?,” and they say to him: “Remove.” For it was the manner of the Sages that something should be done thrice, and an example of this we found in the Omer ceremony (see Tractate Menahot, Chapter 10, Mishnah 3): “this sickle, this sickle, this sickle. Shall I reap, Shall I reap, Shall I reap?” and similarly in the removal of the shoe (see Tractate Yevamot, Chapter 12, Mishnah 6) – “Remove the Shoe? Remove the Shoe? Remove the Shoe? = three times."
+ ],
+ [
+ "תרם את הראשונים ומחפה בקטבלאות – the first appropriation/Terumah that was on the fifteenth day before Passover – after he appropriated it, he would cover all the remaining Shekalim with קטבלאות/leather spreads that are smooth leather in order that they can put upon it the Shekalim that they will bring from the countries that surround the land of Israel, who wouldn’t bring [it] prior to Passover but they bring it from Passover until Atzeret/Shavuot and give them on top of the [leather] spread in order that they may appropriate from them in the two weeks before Atzeret/Shavuot and not appropriate from the thing that was appropriated from already during the two weeks before Passover, and after he has appropriated during the two weeks before Atzeret, he went back and covered all the monies in the compartment with leather spreads and placed on them all the Shekelim that are brought from Babylonia and Media and from the far-away countries, and appropriate from them in the two weeks before the Holiday/Sukkot. But there was no cover for there is no Terumah/appropriation after that.",
+ "הראשונה לשם ארץ ישראל – for they sent their Shekalim first and the others had not yet brought them.",
+ "לשם כרכין המוקפים – that are close by like Ammon and Moab and those similar to that, and its example was not to appropriate from that which is surrounded, nor do they surround those with an abscess. But nevertheless, every single time, they appropriate in the name of all Israel on what was collected and what stands to be collected in the future. But our Tanna/Teacher did not mention the divisions of these places other than to inform them that they established these three periods because then, they will gather all the Shekalim of Israel/the Jewish people."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "התרומה מה היו עושין בה – that they placed into the boxes – what did they do with them?",
+ "וכל קרבנות הצבור – including incense.",
+ "ספיחים – grain that comes up on its own from what was fell off/dropped at the harvest, and we give payment to the guards (i.e., these men were hired to prevent people from collecting the aftergrowth) so that poor people would not glean/gather them in the Seventh year, and bring from the Omer on Passover and the two loaves on Atzeret/Shavuot, for these do not come other than from חדש/new grain and from the Land of Israel. And we give them their payment from the Terumah/sacred donations, for the needs of the sacrifice are considered like the sacrifice itself.",
+ "שומר חנם – and even though he acquired them for that which was ownerless, for when he guarded them for free and brought them, they are his. Rabbi Yosi holds that an individual sacrifice is different from the community sacrifice.",
+ "אף אתה אומר כו' – that is to say, if you admit that they don’t come other than frm the community, and if you guarded them for free and brought them, he takes possession of them. It is found that they do not come from the community [offerings] since the Rabbis hold that an individual sacrifice does not change into a community [sacrifice], and the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "פרה אדומה ושעיר המשתלח – [the Scapegoat] for Azazel.",
+ "באין מתרומת הלשכה – come from the Temple fund/treasury chamber Even though the [red] heifer is not slaughtered in the Temple courtyard it comes from the Temple fund/treasury chamber, for the All-Merciful calls it a “sin-offering” (Numbers 19:9 – which is translated as “It is for cleansing.”). And the scapegoat – because it requires taking two goats and it is not known upon which of them will come up the lot “for God” (Leviticus 16:10).",
+ "ולשון של זהורית – the scarlet yarn/crimson thread that they cast into the burning of the heifer; and the same law applies to the cedar wood and hyssop, but it (i.e., the Mishnah) took the language of the crimson thread alone to distinguish between this crimson thread and the language of the thread upon the scapegoat.",
+ "כבש פרה – they would make two bridges, one on top of the other because of the grave in the depth (i.e., a covered-up uncleanness discovered) from the Temple Mount to the Mount of Olives and upon them, they would remove the heifer.",
+ "וכבש [שעיר] – they would make a kind of bridge until the exit from the city, and upon it would go the scapegoat because of the Babylonians who would pluck out its hair and say: “take and leave so that our sins will not tarry.",
+ "ולשון שבין קרניו – to know if it had turned white and the sins of the Jewish people had been atoned for, and these do not require a sacrifice. Therefore, they do not come from the Terumah/sacred contributions that were separated for the sake of sacrifices but rather, from what remained in the compartment after the separation of the Terumot/sacred contributions.",
+ "ואמת המים – that passes through the Temple courtyard if it needs repair.",
+ "וכל צרכי העיר – to dig cisterns, pits and caves, and the repair of its streets, its marketplaces and the guarding of the city.",
+ "אבא שאול אומר כו'- but the Halakha is not according to Abba Sahul."
+ ],
+ [
+ "מותר שירי הלשכה – what remained after the repairs for the needs of the city were made from them.",
+ "לוקחים מהן יינות שמנים וסלתות – and they sell it to those who need wine for libations and oils and fine flour for meal-offerings.",
+ "אין משתכרין משל הקדש – for the poor people are not in the place of the rich ones, and it is a disgrace to the Temple property.",
+ "ואף לא בשל עניים – lest a poor person donate it and there is none to give him, and the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+ ],
+ [
+ "מותר תרומה – that is what remains in the boxes/baskets on Rosh Hodesh Nisan, for then we bring sacrifices from the new sacred donations.",
+ "צפוי לבית קדש הקדשים – for the floor and the walls.",
+ "מותר פירות – Rabbi Yishmael, according to his reasoning, who said above that the surplus of the leftovers of the chamber, we purchase with them wines, oils and fine flour and the income that we make through them is called \"מותר הפירות\"/surplus of the gains of the produce – that is to say, what remained and was earned from the produce that they bought.",
+ "קיץ למזבח – when the altar is idle, we bring from them burnt offerings like the manner of human beings to bring up all kinds of sweets on to the table at the conclusion of the meal, so to, after they have completed bringing the obligatory [offerings] of the day, they bring these burnt offerings, when there are no votive or freewill offerings and the altar is idle.",
+ "מותר תרומה לכלי שרת (see Chapter 3, Mishnah 2 of Tractate Shekalim) – a Biblical verse is expounded regarding this (II Chronicles 24:14): “[When they had finished, they brought] the money that was left over [to the king and Jehoiada (the High Priest); it was made into utensils for the House of the LORD,” What is the money that has leftovers? I would state that this is the sacred donations to the chamber.",
+ "מותר תרומה לקיץ המזבח – for the needs of the sacred donations that were separated.",
+ "מותר נסכים – the treasurers of the Temple treasury would furnish money to the owners of the wine, oils and fine flour to provide for the meal-offerings and libations all year. But if he (i.e., the owner) accepted upon himself to provide three Se’ah for a Sela and it (i.e., the going market price) stood at four Se’ah for a Sela, it was necessary for him to give four Se’ah and that Se’ah was the surplus from the libations. For just as they measure for the Temple treasury, so would measure that was cut through from end to end and overflowing. But the treasurer would erase the measure that was cut through from end to end which is called the surplus from the libations and make of them vessels of the ministry that the libations would be sanctified in vessels of the ministry.",
+ "מותר נסכים לקיץ המזבח – when the libations ran out and the burnt offerings ran out.",
+ "זה וזה – Rabbi Akiba and Rabbi Hanina.",
+ "לא היו מודים בפירות – just as Rabbi Akiba said above (Mishnah three of this chapter): They may not make profit from sacred property, and the conclusion is that it is a condition of the Jewish court regarding the surpluses that all of them should be offered as burnt offerings, and this is the Halakha."
+ ],
+ [
+ "נותר הקטורת – that remains every year.",
+ "מה היו עושין בה – to offer as incense to God in the next year, for there is no year without surplus for the incense was made into three-hundred and sixty-eight minas for three-hundred and sixty-five minas is like the three hundred and sixty-five days of the solar [year] and three minas that from them, the High Priest would bring in his handfuls on Yom Kippur but they would not all enter with their handfuls. And furthermore, in each ordinary year, there was a surplus since an ordinary year had three-hundred and fifty-four days.",
+ "מפרישין ממנה – from the chamber.",
+ "שכר האומנין – from the pounding of the incense, they would take their payment from the chamber of the sacred donations and they would take possession of the monies for artisans through one hand from the treasurers and they are non-holy [produce], and even though what is holy does not become non-holy if they don’t bring something else in its place for holiness. The sacred donations of the chamber are different since the Jewish court makes a condition upon them to give them for several things. But after the monies were transferred for the needs of the artisans, they would redeem the incense with those monies. But the sacred monies from the old sacred donations, they would give the incense to the artisans as their payment and go back and repurchase it from them with monies of the new sacred donations. And in this way, the matter was much more discreet to not sell it and then go back and repurchase it.",
+ "אם בא חודש בזמנו – that they brought new Shekalim prior to Rosh Hodesh Nisan which is the time for the new sacred donations, they purchase the surplus of the incense from the new sacred donations through redemption as we explained above.",
+ "ואם לאו – they had not yet brought their new Shekalim, they purchase it from the old sacred donations if they redeemed it already, and if they had not redeemed it, they offer incense for since the new [donations] had not yet come, they must bring it from the old."
+ ],
+ [
+ "המקדיש נכסיו – and an undefined dedication to Temple property is for the repair and upkeep of the Temple.",
+ "והיו בהם דברים הראויים לקרבנות צבור – such as incense or wines, oils and fine flour.",
+ "ינתנו לאומנין בשכרן – and they go out to the status of “non-holy,” even though no other thing enters in its place, for he holds that something dedicated to the Temple can be redeemed through service as it is written (Exodus 25:8): “And let them make Me a sanctuary [that I may dwell among them],” that the service/work will be accomplished from that which is donated to the Temple.",
+ "אינה מן המדה – that is to say, that this measure that you are stating is not like the measure mentioned above with the incense and it is not appropriate but rather that your qualities should be harmonized. Therefore, we separate out the payment of the artisans, etc., as we stated above concerning the surplus of the incense for whatever is dedicated to the Temple is not redeemed through service, and the Halakha is according to Ben Azzai."
+ ],
+ [
+ "זכרים ימכרו לצרכי עולות כו' ודמיהם יפלו לשאר הנכסים לבדק הבית – for he holds that undefined things dedicated to the Temple is for the repair and upkeep of the Temple and even with something that is appropriate for the Altar, but that which is appropriate for the Altar does not leave from the Altar for someone who dedicates pure things to the repair and upkeep of the Temple are not redeemed other than for the Altar and their monies will fall to the repair and upkeep of the Temple.",
+ "ויביא בדמיהן עולות – for he holds that a thing that is appropriate for the Altar without any qualification is sanctified for the Altar; therefore, males themselves should be offered as burnt offerings and females should be sold for the needs of peace-offerings and he can bring with their monies burnt offerings, but they themselves are not offered as peace offerings, for a person who dedicates his possessions, his intention is that it should all be for “On High,” therefore, cattle which are appropriate to be offered as burnt offerings should be offered as burnt offerings. But females should be sold for the needs of peace-offerings and you can, with their monies, bring burnt-offerings, for since they are appropriate for the Altar, the sanctity of the Altar applies to them. And even for the females, where their bodies are not appropriate, for what he intends to sanctify them for, since it is for the sake of a sacrifice, however, they are worthy, [but] the sanctify of the repair/maintenance of the Temple does not apply to them and he should bring with their monies burnt-offerings.",
+ "המקדיש בפירוש – that said that cattle and my possessions are given over to the Temple property for since he dedicated them and separated them one from the other, and even though he didn’t say, the cattle to the altar and my possessions to the upkeep and maintenance of the Temple, it comes to tell us that his intention was that regardless of whether speaking of his cattle or his possession everything should go to one place. But when one sanctifies something all of his possessions undefined, his intention is to dedicate each thing for what is appropriate, and the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+ ],
+ [
+ "יינות שמנים וסלתות – which are appropriate for meal-offerings and libations.",
+ "ועופות – doves and pigeons.",
+ "Rabbi Eleazar is our reading and not Rabbi Eliezer. The reason of Rabbi Eleazar is explained in the Jerusalem Talmud, as it is written (Leviticus 22:18): “[When any man of the house of Israel or of the strangers in Israel] presents a burnt offering as his offering for any of the votive or any of the freewill offerings [that they offer to the LORD],” all that they vow or donate from things that they donate to the LOD, even wines, oils and fine-flour will be for a burnt offering – he is able to offer with their monetary value a burnt offering of fowl or if he first gave a fowl, he shall offer it as a burnt offering, the inference teaches us (Leviticus 22:19): “from cattle or sheep or goats.” Surely, he does not with all what he donated other than only a burnt offering of cattle."
+ ],
+ [
+ "משערין את הלשכה – they calculate the market price for wines, oils and fine-flour and this market price will stand for thirty days. And they purchase every day from the sellers of wine, oils and fine flour what they need for that sum that they established. But if the cost went up, they do no t add monies, and if it became less expensive, they purchase according to the cheaper price.",
+ "המקבל עליו לספק סלתות – in the days of the wheat harvest and the vintage of the grapes and olive harvest, the treasurers would advance money to the storekeeper and the storekeeper would accept upon himself to supply wine, oils and fine flour all year long. But if they were then sold four Se’ah for a Sela and their price increased and stood at three Se’ah for a Sela, one must give four Se’ah. For that which is dedicated to a sacred purpose/Temple property acquires with money, as it is written (Leviticus 27:19 – though the quote is not exact, but all of the sources refer to this verse): “[And if he who consecrated the land wishes to redeem it, he must add one-fifth to the sum at which it was assessed,] and it shall pass to him.” But if he accepted to supply three Se’ah for a Sela and the price became cheaper and stood at four [Se’ah] for a Selah, he gives the four [Se’ah] for a Selah, for he is not worse than a commoner, that does not acquire other than through משיכה/”pulling.”",
+ "התליע לו – even if the treasurer pulled and gave the monies for the property which may be resorted to in case of non-payment on behalf of the storekeeper.",
+ "אינו מקבל את מעותיו – that is to say, they are not considered the monies of the storekeeper nor did he take possession of them, and even though he received them from the treasurer.",
+ "עד שיהיה המזבח מרצה – Therefore, if the wine soured or the fine-flour became infected with worms, the responsibility is upon is the storekeeper."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אלו הן הממונים – fifteen kinds of officers and appointment to authority that are considered in our Mishnah were the daily offering in the Temple. However, these men that are considered were not at the same time, but the pious and the worthy in each generation he would appoint. But my teachers explained on account that the first appointees were appointed for this – thus this was their names. Therefore, the ones who came after them were called by their name",
+ "על החותמות ועל הסלתות – it will be explained further in our Mishnah.",
+ "על הפייסות – to teach the order of the lottery, who will merit with this service, and whom with that, as is explained in the Tractate Yoma (see Chapter 2, Mishnayot 1-4).",
+ "על הקינים – those lacking atonement such as the man and/or a woman with a flux and a woman who just gave birth bring obligatory bird-offerings which are doves and pigeons – they put their monies in the shofar-shaped [chests] that are in the Temple. But those who are appointed over the shofar-shaped [chests] take the money and bring through them the bird-offerings, and someone who was wise, great in knowledge and a specialist had to be appointed, as we state in Tractate Avot (Chapter 3, Mishnah 18).",
+ "שהיה פותח דברים וכו' – This is Mordecai Bilshan that came up [to the land of Israel] from the Diaspora, and he is called this because he mixed up many languages.",
+ "על חולי מעים – because the Kohanim walk barefoot on the floor and eat a lot of meat and drink water, their intestines were ruined and they always needed a doctor to tell them: this is the good medication for the intestines.",
+ "חופר שיחין – he was appointed to dig cisterns, pits and caves, in order that water would be found to drink for those who come up [to Jerusalem] on the Pilgrimage Festivals.",
+ "גביני כרוז – that was his name of the man who would announce each morning in the Temple: “Arise, O Priests, to your Divine Service” and they would hear his voice from Jericho.",
+ "על נעילת שערים – to lock the gates in the evening and to open them in the morning.",
+ "על הפקיע – to whip the Kohanim and Levites that were found to be sleeping during their watches when they would guard the Temple at night, as we say in Tractate [Middot] (see Chapter 1, Mishnah 2, where it states that would use a stick – and not necessarily a strip of leather/strap used as a whip), whomever they would find sleeping they would beat him and burn his clothing. But in the Jerusalem Talmud, they would explain that he stripped the wicks of the Menorah and of the House of Water Drawing as we state in [Tractate Sukkah], the chapter “The flute-playing” (chapter 5) [Talmud Sukkah 51b -see Mishnah 3] – “from the warn-out pants and girdles of the Kohanim, they made wicks [and would kindle them].",
+ "צלצל – a musical instrument that has a large sound, from the language תצילנה אזניו/it will be a loud shriek in his ears, “cymbal” in the foreign language.",
+ "",
+ "בית גרמו – the name of a family.",
+ "על לחם הפנים – that would be made something like a breached chest and they were artisans in his action and in his baking to detach it from the oven so that it would not break and to make it so that it would not grow moldy.",
+ "בית אבטינס – the name of a family that were experts in mixing the incense and they recognized a certain grass whose name was a smoke-raiser (name of a plant) and when they would mix it with the spices of the incense, the smoke of the incense would rise straight up like a stick.",
+ "על הפרכות – to make new hangings when they were needed.",
+ "המלביש – he was appointed to dress the Kohanim at the time of the Divine Service and to undress them after their service, and to preserve the priestly garments in the compartments that were designed for this."
+ ],
+ [
+ "גזברים – they are those under whose control are the sacred property of the Temple, and they redeem the valuation/assessment due of a person or animal dedicated to the Temple and the property set apart for the Temple’s usage and that which is sacred property of the Temple and all of the holy tasks that are performed through them.",
+ "אמרכלין – they are higher than the treasurers and (Numbers 3:32): “The head chieftain of the Levites [was Eleazar son of Aaron the priest, in charge of those attending to the duties of the sanctuary],” which we translate [in Aramaic] as \"ואמרכלין דממנא\" and the language \"אמרכל\" - “he stated over everything,” and in Arabic we call him “Amir.” What did the seven officers/אמרכלין do? Seven keys of the courtyard were in their hands. If one of them wanted to open it up, he could not until all of them entered in together and the treasurers coming after them would open it and remove whatever they needed. And another level above that of the אמרכלין/officer/trustees (superintending the cashiers) was there, which was not mentioned in the Mishnah and it is brought in the Tosefta (Chapter 2, Halakha 15 – Lieberman edition), and they are two financial officers/controllers (\"קתילוקין\" ) and there were found five levels there: The High Priest, his assistant, the financial controllers, the trustees, treasurers.",
+ "ואין עושין שררה פחות משנים – as it is written (Exodus 28:5): “they, therefore shall receive the gold, [the blue, purple, and crimson yarns and the fine linen]”; the least of many is two."
+ ],
+ [
+ "ד' חותמות היו במקדש – three seals for three libations [connected with animal sacrifices] that are divided with the cattle . The first seal was for libations for cattle and they are three-tenths of an Ephah of fine flour mingled with one-half a Hin of oil and one-half a Hin of wine for libation and their seal was an עגל/calf. And the second was a ram for libations of a ram – as the Aramaic translation of איל/ram isדכרא /ram and its libation is two-tenths of a fine flour mingled in one-third a Hin of oil and one-third a Hin of wine for libation. And the third was a kid for libations of a sheep one-year old and they were one Issaron (i.e., one-tenth of an Ephah) of fine flour mingled with one-quarter of a Hin of oil and one-quarter of a Hin of wine for libation. And the fourth was “sinner,” and they were libations of the rich leper that would bring three cattle and it requires ten Log of pure oil for the three sheep and to place on the earlobe and the thumbs, and they call it \"חוטא\" /”sinner” because we state in Tractate Arakhin (16a): “For seven things plagues come: [gossip, murder, false oaths, illicit sexual behavior; haughtiness, theft, and selfishness].”",
+ "חמשה היו – to seals were for the leper.",
+ "חוטא דל וחוטא עשיר – because a poor leper is unable to bring other than one cow, and if there was only one seal for a leper, they would give to the poor leper three-tenths, but the first Tanna/teacher held that the for the poor leper, they would give him the seal of the “kid,”/\"גדי\" and the Halakha is according to the first Tanna.",
+ "וארמית כתוב עליהן – for most of their speech was in the Aramaic language.",
+ "זכרים ונקבות – whether for libations of burnt offerings that don’t come other than from males or whether from libations of peace-offerings that come from males or females, for the burnt offerings and and peace offerings are those that require libations, as it is written (Numbers 15:3): “[and would present an offering by fire to the LORD from the herd or from the flock,] be it burnt offering or sacrifice, [in fulfillment of a vow explicitly uttered, or as a freewill offering, or at your fixed occasions, producing an odor pleasing to the LORD].”"
+ ],
+ [
+ "נותן לו מעות – according to the libations that he needs.",
+ "בא לו אצל אחיה שהיה ממונה – to purchase libations of the wines, oils, and sifted fine flours, in order that everyone who brings a sacrifice would not have to go back after the libations that are used for the purification of that which has been dedicated to the Temple.",
+ "ואם הותירו הותירו להקדש – and we don’t say lest these monies were Yohanan’s that were mingled with the monies of the libations."
+ ],
+ [
+ "ממתינים לו עד הערב – Yohanan and Ahiyah join together, if they found excess monies in the hand on Yohanan corresponding to the seal that [if] one states that he lost it, and they give it to him.",
+ "ושם היום כתוב – on the seal, a certain day and a certain month.",
+ "מפני הרמאין – lest some found a seal that fell from his fell, either from Ahiyah or from Yohanan, and he comes now to take it. But on the day that he finds it, he is not permitted to take it out, as the person who lost it searches after it. And furthermore, one must suspect that lest he purchased the seal at the lowest market price and hid it until the market price became more expensive."
+ ],
+ [
+ "לשכת חשאים – on account that those who give money into it do so in secrecy and those who are supported from it take it in secrecy.",
+ "ללשכת בדק הבית – to the chamber where they place in it all the holy [things] for Temple repairs."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "שלשה עשר שופרות – [thirteen] chests, narrow from the top and wide from the bottom curved like a Shofar because of the deceivers who would not be able to put in their hands into them to show themselves as if they are giving/putting into it, while they are taking from it, and further on, it will explain why there are thirteen chests and thirteen tables and in which location they are placed (see also Mishnah 5 in this chapter).",
+ "שלש עשרה השתחויות – and further on (Mishnah 3) it will explain where they were.",
+ "כנגד דיר העצים – a chamber/compartment (see also Tractate Middot, Chapter 5, Mishnah 4) where they would store there all the wood of the pile of wood on the altar of the Temple and it was in the northeast corner of the Women’s Court.",
+ "ששם הארון נגנז – for King Josiah commanded that it be hidden below in the curved secret and tortuous path that Solomon built at the time when he built the Temple and knew that it would eventually be destroyed. And this is what is written in II Chronicles, chapter 35, verse 3: “He said to the Levites, consecrated to the LORD, who taught all Israel, ‘Put the Holy Ark in the House that Solomon [the son of David, king of Israel] built” (also compare Talmud Yoma 53b) and with it was hidden the staff of Aaron and the bottle of Manna (which was preserved) and the flask of anointing oil."
+ ],
+ [
+ "שהיה מתעסק – in his service (see also Tractate Middot, Chapter 2, Mishnah 5) removing the wormy parts from the wood/sorting it, and he had a blemish (i.e., he was unfit for the altar, for priestly service), and the work of those with a blemish was to prepare the wood for the altar, and any wood in which was found worms was unfit/disqualified for the altar.",
+ "שהוא משונה – the stone was not even with the other stones of the floor, and he understood it (i.e., the Holy Ark) was taken from there and then returned.",
+ "ביחוד – with certainty."
+ ],
+ [
+ "והיכן היו ההשתחויות – thirteen prostrations, as is taught in the Mishnah above (Mishnah 1 of this chapter), where they made them.",
+ "שער עליון – the Temple was slanted going up from east to west, and the gate nearest to the west was the Upper Gate. And behind it was the Fuel Gate, which was the gate of the wood chamber, which was in the south of the [Temple] courtyard and it was called that name because they would bring in through there the wood of the altar that they would burn on the altar which is called the Fuel Gate.",
+ "שער הבכורות – they would bring in there the first-born [cattle] that would be slaughtered there in the south.",
+ "מים מפכים – as it is written in Ezekiel (47:2): “And I found water was gushing from [under] the south wall,” and that is south which is called “right-hand,” as it is written )Psalms 89:13): “North and south – [You created them; Tabor and Hermon sing forth Your name].” But see Ezekiel in prophecy that they would go out from the House of the Holy of Holies thin like the proboscides of locusts (see Tractate Pesahim, Chapter 3, Mishnah 5), and when they would arrive at this gate, they would grow strong/gather courage and become like the fulness of a small flask/jar and that is why they call them “gushing waters.”",
+ "שער הקרבן – there they would bring in the Holy of Holies whose slaughter was in the north.",
+ "שער הנשים – for in it, the women would enter to lay their hands on their sacrifice, according to the words of Rabbi Yosi who said that women lay their hands optionally, but according to Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon, to stand near their sacrifice (see Talmud Eruvin 96b, Rosh Hashanah 13a and Hullin 85a).",
+ "שער השיר – through that path they would bring in the musical instruments.",
+ "שבו יצא יכניה בגלותו – when he when to the Temple to prostrate and to get permission when he went to Babylonia in the Diaspora, and he left through the path at that gate.",
+ "שער ניקנור – it is explained in Yoma 38a in the chapter: “The officer said to them”/אמר להם שממונה (i.e., the Prefect over the Priests).",
+ "פשפשין – small gates within the larger gates and even they are from the count/number of thirteen gates, and even though the gate leading to the room (in the Temple) in which the fire is perpetually maintained (see Tractate Tamid, Chapter 1, Mishnah 1 and Tractate Middot, Chapter 1, Mishnah 1, as well as Tractate Shabbat Chapter 1, Mishnah 11), also had a wicket, it was not considered because it was the smallest of them all, but the others were all slightly larger, and these of our Mishnah, of the thirteen gates, we establish in the Gemara in the Jerusalem Talmud like Abba Shaul the son of Hanan, but the Sages state that there were seven gates in the courtyard, but they hold that these thirteen prostrations correspond to the thirteen breaches made by the Grecian kings in the courtyard (see Tractate Middot, Chapter 2, Mishnah 3), and when the Hasmonean kings rose up and defeated them and repaired the breaches, they established thirteen sites of prostration corresponding to every breach that had been repaired."
+ ],
+ [
+ "אך של שיש מניחי את האברים – after the dissection, they arrange them (i.e., the parts of the offering – the limbs) on the table until the Kohanim would bring them up, but they did not make them (i.e., the tables) of silver or gold for there is no poverty in the place of wealth, since the gold and the silver cause them (i.e., the parts of the offerings) to get hot and smell badly, whereas the marble cools them off and preserves them so that they do not smell badly, but they would not rely on a miracle that the holy meat never smelled badly (see Tractate Avot, Chapter 5, Mishnah 5, - \"ולא הסריח\\התליע בשר הקדש מעולם\" ).",
+ "ועל של כסף כלי שרת – that they would remove each morning ninety-three service vessels, as is taught in the Mishnah [of Tractate] Tamid (Chapter 3, Mishnah 4).",
+ "נותנים לחם הפנים בכניסתו – after it was baked until they would set it up on the table.",
+ "ועל של זהב ביציאתו – and it would be placed there until the time of its division [among the priests].",
+ "שמעלין בקודש ולא מורידין – for since they removed it from on top of the golden table, and they don’t lower it to place it on one of silver."
+ ],
+ [
+ "תקלין תדתין – as it explains in on Mishnah, upon which they place the Shekaliim of this year. And when the time of Terumah offering arrives, the treasure takes out all the Shekalim that are in the horn-shaped [chest] and places them in the compartment/chamber in order that they may give Terumah from them. And the second [horn-shaped chest] has written on it “Old Shekel-dues” and whomever had not brought his Shekel in that year brings in the year after that and places it in the same horn-shaped chest, and the treasurer takes them and puts them in the remnants of the compartment/chamber. And on the third [chest] is written on it “Bird Offerings,” and they are large turtle doves. And on the fourth is written “Young Birds for Burnt Offerings,” which are small pigeons and all of them are for Burnt Offerings. But those who bring obligatory bird-offerings give the money or the birds into the hand of the Kohen, and they do not place the money in the horn-shaped chest. But the reason is explained in the Jerusalem Talmud – because of the mixing up of [the monies] lest one of the owners of the bird-offerings dies, for it is found that the waters of the sin-offering whose owners died that depart life are mixed up with them. But the Rabbis do not concern themselves with this, for they hold that in the horn-shaped [chest] for bird offerings, they place the monies of obligatory bird-offerings and with all of the monies found in it, they offer one bird sin-offering and another as a burnt offering, and the second, all of which are free-will donations and are sacrificed as burnt-offering, and the Halakha is according to the Sages.",
+ "עצים – A person who donates wood for the pile of wood on the altar in the Temple puts their monetary value into it.",
+ "לבונה – A person who donates frankincense puts monies into it and the treasurers take the monies that are in the shofar-shaped chest and purchase from them frankincense and they offer the incense on the altar.",
+ "זהב – The person who donates gold places it there, or its financial equivalent and this is for the innermost of the Temple (i.e., the Holy of Holies), that is to say, the service vessels, for the bowls out of which the sprinkling is done were called golden atonement in Ezra (1:10) and [First] Chronicles (28:17) since the Kohen would cleanse his finger with them between each sprinkling and between gifts of sin-offerings, and the left-overs that are on the finger are invalid.",
+ "ששה לנדבה – the remaining six shofar-shaped [chests] are for free-will offerings. On the first, it is written on it \"מותר חטאת\" – the surplus monies for sin-offerings; and the second is \"מותר אשם\" – the surplus money for guilt offerings. The third is מותר קיני זבים וזבות ויולדות\" - the surplus money for bird-offerings of men and women who had suffered a discharge and of women after childbirth. And the fourth is \"מותר קרבנות נזיר\" – surplus money from the offerings of a Nazirite. The fifth is מותר אשם מצורע – surplus money from guilt offering of a leper. The sixth is \"נדבה סתם\" – freewill offering – voluntary contributions for offerings on the Altar. But the person who separated monies for a sin offering and purchased his sin-offering and there was surplus from the monies, he casts the surplus into the shofar-shaped [chest] that the words: “surplus monies for sin-offerings” are written upon it and similarly, surplus monies from guilt-offerings he throws into the shofar-shaped [chest] on which it is written “surplus monies for guilt-offerings,” and similarly for all of them. But the shofar-shaped chest that has “freewill offerings” written up on it, anyone who wants to donate something to the altar plces it into that one."
+ ],
+ [
+ "לא יפחות מב' גזרים – a person who donates an unspecified [amount of] wood should not donate less than two logs, like those that are arranged on the pile of wood on the altar in the Temple and their measurement is known. And especially, a person who donates an unspecified [amount of] wood, but a person who desires to bring even one piece of wood should bring it.",
+ "לא יפחות מן קומץ – for this is the measure of frankincense that comes with the meal-offering as it is written (Leviticus 6:8): “A handful of the choice flour and oil of the meal offering shall be taken from it, with all the frankincense that is on the meal offering, [and this token portion shall be turned into smoke on the altar as a pleasing odor to the LORD].” Just as the lifting of the meal-offering is with a handful, so also the frankincense is with a handful, but if he wants to bring even a particle/drop of frankincense, he can bring it. But a person who donates gold unspecified, should not [bring] less than a Dinar of gold, but this is when he mentioned the shape/form of the coin. But, if he did not mention a coin, but just gold, unspecified, he brings even a hook/curved pin which is a kind of small fork.",
+ "אשם הוא אשום אשם לה' – but this Biblical verse (Leviticus 5:19) is difficult from its beginning to its end. The words \"אשם הוא\"/”it is a guilt offering implies that his existence and his going, that which is eaten is for the Kohanim and the guilt-offering is for God, implying that it is all for God. But Jehoiada the [High] Priest expounded: \"אשום אשם לה'\" /”he has incurred guilt before the LORD”: Everything that comes on account of a sin and on account of guilt, for example, he separated monies for a sin-offering and a guilt-offering and there was a surplus from them, he should take that surplus as burnt-offerings. “The meat is for God, and the hides go to the Kohanim and it is found that these two Biblical verses are established. He has incurred guilt before God and a guilt offering to the priests. Where do we find this Midrash concerning Jehoiada, as it is written in II Kings (12:17) regarding Jehoiada? “Money brought as a guilt offering or as a sin offering was not deposited in the House of the LORD; it went to the priests.” But it is impossible to state that the money that was sanctified for the sake of a sin-offering and for the sake of a guilt-offering that the Priests should benefit from it, but by force, this is how it should be understood: They should make of it something from it that the Kohanim will benefit from – that is burnt offerings, for the hides go to the Kohanim."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מעות שנמצאו. קרוב לשקלים יפלו לשקלים – for after what is near we follow, as It is written (Deuteronomy 21:3): “The elders of the town nearest to the corpse,” and the one who states majority and near, follows after the majority; our Mishnah establishes that such as a case when Shekalim and freewill donations are equivalent.",
+ "מחצה על מחצה יפלו לנדבה – for they (i.e., freewill offerings) are more stringent than Shekalim, since they are all burnt offerings, but sometimes Shekalim are brought as sin-offerings which are consumed by Kohanim. But furthermore, the remnants of the Shekalim are used for the walls of the city and its towers.",
+ "מחצה על מחצה יפלו ללבונה – for frankincense is itself a sacrifice but wood is the requirement of a sacrifice.",
+ "מחצה על מחצה יפלו לגוזלי עולה – In the Jerusalem Talmud (Shekalim 19a), it raises an objection: it is all right if it is closer to young pigeons for burnt offerings, since according to the Torah, we follow after that which is nearer as if they are definitively from the young pigeons for burnt offerings. But, if it is half-way between them, out of doubt, we cast them in a stringency to the young pigeons for burnt offerings, but the woman who brought these monies, with what shall she gain atonement? For perhaps, they fell from obligatory bird-offerings and when you offer from them pigeon burnt-offerings, with what shall the woman gain atonement? And it (i.e., the Jerusalem Talmud) responds that the Jewish court that is appointed over the bird-offerings takes from the community [offerings] according to those monies that were found and causes them to be acquired by the owners of the monies that were found and they offer from them bird-offerings on the doubt, and the sin-offering will not be consumed."
+ ],
+ [
+ "לעולם מעשר – even all of the entire year, since the pilgrims for the Festivals do not manage to spend all of their Second Tithe [monies] and leave them for their relatives or their beloved ones to consume them all year in Jerusalem. And the essential Mitzvah of consuming Second Tithe is peace-offerings. Therefore, most of the cattle that is sold in Jerusalem on all the days f the year are acquired with the money of the [Second] Tithe, and even though that one can say that perhaps they fell from the sellers and were already redeemed, since the buyers are the majority since several people purchase from one merchant, we state that they are purchases but not redeemed, and they are [Second] Tithe.",
+ "ובהר הבית חולין – and even on the Festival (i.e., the Intermediate Days), for most of the monies in people’s hands are of [Second] Tithe which are non-holy, and we follow according to [what the case is] the majority of the year. Devoted objects/sacrifices from before the Festival, young birds are found near their nests.",
+ "בירושלים – that is not in the market for cattle.",
+ "בשעת הרגל הכל מעשר – for we do not follow after the majority of the year because the market places/streets of Jerusalem used to be swept every day and if it would fall earlier, it is already found. But the Temple Mount was not swept because it is high and the wind sweeps and removes all the dust and also no man is permitted to enter the Temple Mount with the dust that is on his feet, therefore, there is no dust found there."
+ ],
+ [
+ "אברים עולות – since it has been dissected in the manner of the dissection that has been explained for burnt-offerings, it is known that they are of the burnt offerings.",
+ "חתיכות חטאות – for we consume nothing in the Temple courtyard other than sin-offerings and guilt-offerings.",
+ "ובירושלים זבחי שלמים – for most of the meat eaten in Jerusalem is that of peace-offerings.",
+ "זה וזה – whether it is found in the Temple courtyard or whether it is found in Jerusalem.",
+ "תעובר צורתן – because they have been defiled through being given up/discarding from the mind and are prohibited for eating but we cannot despise them and burn them until they have clearly been defiled. Therefore, they require that its status must be altered/let its appearance be gone (i.e., the flesh looks disfigured by beginning to decay), which is that they be defiled through portions of sacrifices left over beyond the legal time and bound to be burned or the status must be altered for peace-offerings – which is until the third day.",
+ "נמצאו בגבולים – in the cities of Israel.",
+ "אברים נבלות – for it is the manner that we sever the carrions (i.e., animals that died a natural death) into limbs and cast them into the streets so that the dogs would eat them.",
+ "חתיכות מותרים – for it was not customary to dissect the carrions to pieces but the fit parts, it was customary to cut them into small pieces to sell them to Jews or to place it into the pot, and this law applies in a city that is completely Jewish; but in a city where there are heathens, even the pieces are forbidden.",
+ "שהבשר מרובה – we don’t dissect the flesh into small pieces but cook it by limbs."
+ ],
+ [
+ "זכרים עולות – for we assign that it (i.e., the animal) left from Jerusalem for most of the males that are in Jerusalem are burnt offerings, and most of the females are peace offering sacrifices.",
+ "הראוי לפסחים – a year-old male from the sheep or the goats.",
+ "פסחים – and he who finds it is permitted to him to offer it as his Passover offering. But if its owner comes afterwards, he should give him its monetary value.",
+ "קודם לרגל שלשים יום – from the time that they begin to expound upon the laws of Passover, and a person separates his Passover-offering. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "היו ממשכנין את מוצאיה – a person who would find a burnt offering or a peace offering, they would exact a pledge from him until he would bring its libations from his own – three-tenths of an Ephah for a bull and two-tenths of an Ephah for a ram and one-tenth for a lamb.",
+ "מניחין אותה ובורחים – in order that he would not be liable for its libations."
+ ],
+ [
+ "שבעה דברים – that he considered for them and continuing.",
+ "נכרי ששלח עולתו – for we expound [the words] \"איש איש\"/”every person” which teaches that heathens make votive offerings and freewill offerings like Jews do.",
+ "שתהא מנחתו – one-tenth of an Ephah that the High Priest would offer each day, one-half of it in the morning and one-half of in the evening.",
+ "קריבה משל צבור – as it is written (Leviticus 6:11): [“Only the males among Aaron’s descendants may eat of it, as their due] for all time [throughout the ages from the LORD’s offerings by fire].” This law will be for eternity, meaning to say, from the community, from the sacred donations of the chamber.",
+ "רבי יהודה אומר משל יורשים – as it is written (Leviticus 6:15): “And so shall the priest, anointed from among his son to succeed him, [shall prepare it; it is the LORD’s – a law for all time – to be turned entirely into smoke],” and this implies that the Kohen that was anointed who died, succeeding him, one of his sons shall prepare it.",
+ "ושלימה היתה קריבה – when it comes from the community, according to Rabbi Shimon, or from the heirs, according to Rabbi Yehuda. A full tenth was offered and not a one-half tenth. Rabbi Shimon derives it from \"כליל תקטר\"/”to be turned entirely into smoke” (Leviticus 6:15), that he should not offer incense in halves but whole, when it comes from the community. But Rabbi Yehuda derives it as it is written (Leviticus 6:15): “from among his son to succeed him, prepare it,” that one of his sons will offer incense after his father dies, that is, the heirs will prepare it and not half of it, and the Halakha is according to Rabbi Yehuda that it comes from the heirs. But that our Mishnah states that the Jewish court instituted a condition, according to the words of Rabbi Shimon that it should come from the community. But it is not from the Torah – the Gemara (Jerusalem Talmud Shekalim 20b) explains that there were two enactments at first that from the Torah it was offered from the community, since it was written “ a law for all time” (Leviticus 6:15) as we have stated. Since we saw that the chamber was hurried, they enacted that it would be collected from the heirs. Since they saw that they were negligent with it, they established to be from the Torah, and it was found now to be offered from the community with the condition of the Jewish court that it would be established by the Torah."
+ ],
+ [
+ "שיהיו הכהנים נאותין בהן – specifically regarding the consuming of the sacrifices. But, regarding the eating of non-holy things, even the salting of non-holy things that are eaten in the Temple courtyard with the sacrifices in order that the sacrifices would be eaten with satiation, they don’t enjoy them (i.e., the salt and the wood).",
+ "שלא היו מועלין באפרה – for from the Torah, they cannot commit religious sacrilege with its ashes, as it is written (Numbers 19:9): “[A man who is clean shall gather up the ashes of the ow and deposit them outside the camp in a clean place, to be kept for water of lustration for the Israelite community.] It is for cleansing.” Through it they commit religious sacrilege but they don’t commit religious sacrilege through its ashes, but since they saw that they were despising it, they decreed that through its ashes is religious sacrilege because they saw that they separated themselves from the doubt of sprinklings, they established it as from the Torah.",
+ "ועל הקינין הפסולות – those obligated for bird-offerings they bring the money and place it into shofar-shaped chest and the Jewish court takes the money and purchases with them the bird-offerings and the owners go to them and rely upon the Jewish court that they will offer their bird-offerings but if the birds flew off or were found to be invalid, it is a condition of the Jewish court that they would take others from the monies of the chamber and give possession to the owners and fulfill through the their religious obligation.",
+ "רבי יוסי אומר – the one who regularly supplied the bird-offerings who fixed the price with the treasurers to sell them all the bird sacrifices that are needed, he is obligated to exchange all that is found in them something invalid, as is taught in the Mishnah (nine) above in the chapter “The Sacred Contributions”/\"התרומה\", he doesn’t receive his funds until the Altar is satisfied. But if the wine fermented or the fine flour became wormy, they return it to him and he returns the money, and the Halakha is according to Rabbi Yosi, for this is what we say in the Jerusalem Talmud that it is a condition of the Jewish court that whomever supplies the bird offerings supplies that which becomes lost or that is invalid."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כל הרוקין הנמצאים בירושלם אהורים – and we do not encourage the spittle of a man or woman suffering from an emission because they defile humans and utensils because we follow after the majority.",
+ "חוץ משל שוק העליון – because heathen launderers were found there and the Sages decreed concerning the heathens that they would be like men with a flux in all their matters, and their spittle is ritually impure. But there are those who state that that since the Upper Market did not have the benefit of the crossing found there (i.e., “foot traffic”) and men and women with a flux were alone and distanced themselves from other people that were found there.",
+ "שבאמצע טמאים – because men and women with a flux are frequently there and walk in the middle of the roads, and the ritually pure individuals remove themselves to the sides of the roads – in a place where there is not much walking found, and are careful of all ritually impure that they should not come in contact with them, but at the time of the Festival, when the majority of Jews are ritually pure, the ritually impure remove themselves to the sides so that they do not defile the people, and the ritually pure walk in the middle of the roads; therefore, at the time of the Festival, the spittle that is found in the middle of the road is ritually pure, but that which is on the sides is ritually impure, and the Halakha is according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "דרך ירידה לבית הטבילה – there were two paths to the ritual path – on one, they go down and on the other they go up – so that the ritually impure do not come in contact with the ritually pure, and that of the path going down is certainly impure, because they fell from the hand of those bringing them for ritual immersion.",
+ "שלא כירידתן עלייתן – for one their descent, they were definitely ritually impure; therefore, they would bring them down to the place of ritual immersion and upon their ascent they were ritually pure after they had been immersed.",
+ "רבי יוסי אומר כולן טהורין – they did not make the decree on doubtful utensils in Jerusalem and the Halakha is according to Rabbi Yosi.",
+ "",
+ "מריצה – a tool that crushes and breaks in it the bones of the dead when they want to bring them in a basket to take them from place to place."
+ ],
+ [
+ "שוחט בה מיד – for certainly, its owner immersed it [in a ritual bath] from yesterday in order that it would have a sunset (required after purification, to be deemed entirely clean) and that it would be appropriate to slaughter with it on the day of the Eve of Passover.",
+ "בשלשה עשר שונה ומטביל – meaning to say, even though it is possible to state that its owner already immersed it [in a ritual bath], the person who finds it must immerse it a second time for perhaps, its owner had not immersed it and they had a while to wait until it was close to darkness, and even though they did not decree on doubtful utensils in Jerusalem because the stringency of holy objects required immersion for it. But Maimonides explained [the word] \"שונה\" /”a second time,” to mean to sprinkle upon it for it had become ritually impure through contact with the dead, and he sprinkled [from the ashes of the red heifer] on the third day (see Numbers 19:12), and now sprinkles once again upon it and afterwards immerses it.",
+ "",
+ "בזה ובזה – whether on the thirteenth or the fourteenth [of Nisan].",
+ "שונה ומטביל – he immerses it again for the hatchet/curved cutting tool is not appropriate other than for the Hagigah/the Festival Offering for the breaking of a bone is permitted on it, and in the Gemara of Pesahim (Tractate Pesahim 70b) establishes that at the time when the Nasi/head of the Sanhedrin is on his deathbed on the thirteenth [of Nisan], for if he would die, the entire community will be ritually impure and will sacrifice the Passover offering in defilement, but they would not to ritually purify the utensils; therefore, the knife that one needs for the slaughtering of the Passover offering – this is one doubt, for perhaps the Nasi won’t died and they will make the Passover offering in ritual purity, they immerse it and there is a presumption that they purified it on the thirteenth day in order to slaughter the Passover offering on the fourteenth. Bu the hatchet/curved cutting tool, there are two doubts: a) perhaps the Nasi will die and they will make the Passover offering in a state of ritual defilement and they don’t bring the Hagigah/Festival offering, and there is no need for the hatchet/curved cutting tool, and even if he doesn’t die, perhaps the Passover offerings are many and they don’t do the Hagigah/Festival Offering on the fourteenth; therefore, they don’t immerse it and b) it has the presumption that it they did not purify it.",
+ "חל י\"ד להיות בשבת שוחט בה מיד – but we don’t say that since it is Shabbat, we will not slaughter it out of a doubt that perhaps it was ritually impure and it is found that the Passover offering was ritually impure, and we desecrate the Sabbath not at the place of a commandment. But my teachers explained that we slaughter it immediately with a hatchet/curved cutting tool stating that even though there is no Festival offering/Hagigah on the Sabbath, nevertheless, there is a presumption that he immersed it from the Eve of the Sabbath (i.e., Friday) for the need of the Festival offering/Hagigah on the fifteenth [of Nisan].",
+ "בחמשה עשר שוחט בה מיד – because the entire people knows that sprinkling and immersion are prohibited on the Jewish festival/Yom Tov, and we immerse everything from before the Jewish festival.",
+ "נמצאת – the hatchet/curved cutting tool",
+ "קשורה לסכין – is tied to the knife. We stated that it was definitely immersed with the knife, but Maimonides explained that it is found that an undefined knife is tied with another known knife, it is like the known knife; if it (i.e., the known knife) is ritual impure, it (i.e., the other knife) is ritually impure; if it (i.e., the known knife) is ritually pure, it (i.e., the other knife) is ritually pure."
+ ],
+ [
+ "פרוכת שנטמת בולד הטומאה – [the Curtain] that touched ritually impure liquids that the Sages decreed regarding these liquids that they defile utensils, as a decree because of the liquid of a man or woman with a flux, such as his spittle or nocturnal emission, which are one of the original or direct causes of Levitical uncleanness, and from the Torah, they defile humans and utensils.",
+ "מטבילין אותה בפנים – and it does not require being sent outside of the camp of the Divine Majesty (from the entrance of the court and further), because it is was not defiled other than by a secondary cause of Levitical uncleanness.",
+ "ומכניסין אותה מיד – and it does not require having a sunset (after immersion) for complete purification.",
+ "נטמאת באב הטומאה – with an unclean reptile or a carrion.",
+ "מטבילין אותה בחוץ – we immerse it outside for it requires being sent out [of the camp] as we state in the last chapter of Tractate Eruvin (Chapter 10, Mishnah 15; Talmud Eruvin 104b), that a person who brings in an unclean reptile in the Temple is liable."
+ ],
+ [
+ "נימין – “Lytzish” in the foreign language.",
+ "עשרים וארבעה חוטין – because it is made from blue, purple and crimson yarns and fine linen and each and every species, its thread is doubled six times as is mentioned in Yoma (Talmud Yoma 87a).",
+ "ארכה מ' ורחבה כ' – like the measure of the hall leading to the interior of the Temple (see Tractate Middot, Chapter 4, Mishnah 7), that its height (it should be “length,” based upon the commentary of the Tosafot Yom Tov) was forty cubits and its width was twenty cubits (see also Tractate Middot, Chapter 3, Mishnah 6; but we also learn in Chapter 3, Mishnah 7 that the height was also forty cubits).",
+ "ושמונים ושתים רבוא – this was the number of threads from which it was made. Another explanation: the number of gold dinars that they spent on it. But there are books in which it is written in them that “that with twenty thousand and eighty,” meaning to say that there eighty-two young virgins were engaged in making it.",
+ "ושלש מאות כהנים היו מטבילין אותה – utensils that were completed even though they were completed in ritual purity, require immersion for holy things, as is found in Tractate Hagigah (Chapter 3, Mishnah 2). The three hundred Kohanim that are taught in our Mishnah is the language of hyperbole and exaggeration, for they did not require so many Kohanim to immerse it."
+ ],
+ [
+ "הכל ישרף בפנים – in the large place where the ashes of sacrifices were deposited which was in the Temple courtyard for there they would burn the unfit/disqualified meat of the most holy sacrifices for everything that was disqualified/unfit for the holy sacrifice, we burn it in the holy [precincts].",
+ "חוץ מנטמא באב הטומאה בחוץ – for since its defilement is stringent and its disqualification occurred outside, one cannot bring it into the Temple courtyard to burn it for its disqualification did not occur in the holy [precincts].",
+ "חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים – for it has two [leniencies]: its defilement was inside, and the leniency of its ritual defilement, but if it was defiled by a primary uncleanness, we do not cause the delay of the ritual defilement inside until it is burned but we remove it immediately and burn it outside."
+ ],
+ [
+ "את שנטמא בולד הטומאה בין בפנים בין בחוץ ישרף בפנים – since it is ritually pure from the Torah, even if it became defiled outside, we must fulfill its burning in the holy [precincts]."
+ ],
+ [
+ "מחצי כבש ולמטה במערב – the Kohanim/priests who obtained the privilege by the arbitration regarding the limbs of the daily offering to bring them up would not bring them up all at one time, but would place them on the ramp and walk to the chamber of Hewn Stones (where the Sanhedrin sat) to recite the Shema and afterwards return and offer up the limbs on top of the Altar as it is taught [in our Mishnah] here, that they are placed on the lower half of he Altar-slope. For the ramp was thirty-two cubits long and from its half-way point downward, they would place them, and the width of ramp was sixteen cubits and on its lower half to the western side, they would place them (i.e., the limbs of the daily offering).",
+ "ושל ראשי חדשים – from it half-way point and upwards which is on the rim of the Altar that surrounds it and toward the east.",
+ "אינן נוהגים אלא בפני הבית – Shekalim because they are for the needs of a sacrifice, and since there is no sacrifice, there are no Shekalim. But regarding the First Fruits, as it is written (Exodus 23:19): “The choice first fruits of your soil you shall bring to the house of the LORD your God.\" At the time when you have a Temple, you have First Fruits; when you don’t have a Temple, you don’t have First Fruits.",
+ "אבל מעשר דגן וכו' נוהגים בפני הבית ולשא בפני הבית – for the Holiness of the Land [of Israel] is never invalidated. Therefore, it is necessary to separate out Terumot and Tithes and for the Tithe of Cattle, you must separate a tenth. But in Tractate Bekhorot (see Chapter 9, Mishnah 1), they stated that they invalidated the tithe of the cattle so that it should not come regarding it as a stumbling block/snare.",
+ "המקדיש שקלים ובכורים – which was not practiced other than when the Temple stood, but if one separated them when the Temple no long existed, they are sanctified.",
+ "בכורים אינן קדש – since it is explicitly written concerning them (Exodus 23:19): “you shall bring to the House of the LORD your God,” even if he had separated them post-facto, they are not holy and the name/title of Bikkurim/First Fruits does not take effect upon them because the Temple doesn’t exist. But Maimonides explains that one who sanctifies Shekalim and First Fruits for the upkeep and maintenance of the Temple that he already has, but according to his explanation, the reason for why, according to Rabbi Shimon that Shekalim are holy, and First Fruits is not holy is not clear. But the Halakha is according to Rabbi Shimon."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shekalim/English/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shekalim/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..11767f1a24d2ec902587d10ce1be988dc741bd9a
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shekalim/English/merged.json
@@ -0,0 +1,419 @@
+{
+ "title": "Bartenura on Mishnah Shekalim",
+ "language": "en",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Shekalim",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "באחד באדר משמיעין על השקלים – the Jewish court sends [messengers] throughout the cities of Israel and announces that they should bring their Shekalim (i.e., one-half-shekel per adult male, as per Exodus chapter 30, verses 11-16), because on the first of Nisan, one needs to bring community sacrifices from new Terumah/priest’s due, as it is written (Numbers 28:14): “That shall be the monthly burnt offering for each new moon of the year.” Renew and bring a sacrifice from the new Terumah, for we derive the months of the year of here (Numbers 28:14) from (Exodus 12:2): “It shall be the first of the months of the year for you.” Therefore, we advance it by thirty days, which is from the first day of Adar to announce that they should bring their Shekalim.",
+ "ועל הכלאים – We announce that they should reduce the other seed until there should not remain in it one-quarter of a Kab for a Seah, as is taught in Chapter Two [Mishnah One] of Mishnah Kilayim: that every Seah that has one-quarter of a Kab from another species should reduce it, and our Rabbis explained that after the seeds have ground, even one in one-thousand one must uproot everything, for every two kinds and every one kind singly is permitted, but they forbade through mixtures – but relinquishment does not belong witht his, for specifically, when they estimate after that which has been combined at the time of seeding, there is no need other than to reduce, for according to the Torah, one in two is cancelled out, but they don’t call seeding “mixed seeds” other than because of merely appearance’s sake , one must reduce, but after they grew, there is no need for renunciation, but one must uproot everything so that nothing would remain other than one of the species.",
+ "בחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכין – [cities] surrounded by walls from the days of Joshua the son of Nun for since it was necessary to teach [in the Mishnah] that on the fifteenth of Adar money-changers sit in the country, it teaches also everything that they would do on that day.",
+ "ומתקנים את הדרכים ואת הרחובות – and the marketplaces that were ruined vy rains during the days of he winter, we repair them for the those who come up on Pilgrimage (i.e., at Passover, Shavuot and Sukkot). But there are those who interpret – because of the killers who murder people unintentionally that are able to flee from before the blood avenger as it is written (Deuteronomy 19:3): “You shall survey the distances, [and divide into three parts the territory of the country hat the LORD your God has allotted to you, so that any manslayer may have a place to flee to].”",
+ "ואת מקואות המים – if plastered increased in them, we clean them and if their measurement is lacking, we conduct drawn water to them and complete them according to measurement – if they had there the majority of forty Se’ah from that which was proper.",
+ "ועושים כל צרכי רבים – such as monetary cases, capital cases and laws of striping and the redemption of valuation of a person or animal dedicated to the sanctuary, property set apart for priest’s or temple use, sanctified property and the handing of the bitter water to the suspected wife and the burning of the heifer and the boring through of the Hebrew bondsman’s ear, and the purification of the leper and the sending to open cavities of collected waters in order that they be found there for the people to drink from them in the days of the summer – all of these are the needs of the many.",
+ "ומציינין את הקברות – so that they will not spread tent-like for Levitical uncleanness for Kohanim arising from their being under the same shelter over a corpse, and make them pure, and this marker is when they cleanse the plaster and pour it around the grave, but during the rainy season, the plaster is dissolved/diluted and one must go back and mark it.",
+ "ויוצאים – messengers of the Jewish court.",
+ "אף על הכלאים – for even though they announced about them on the first of Adar, they do not rely upon the announcement lest the owners did not uproot them (i.e., the mixed seeds), and they themselves go out and uproot them."
+ ],
+ [
+ "היו עוקרים ומשליכים לפניהם – in front of the owners of the fields in order that they will be embarrassed but these owners of the fields were happy since they weeded their fields for them, and furthermore, they would place them before their animals, they (i.e., the Rabbis) established that they would throw them on the roads, and still the owners of the fields were happy that they (i.e., the inspectors) would weed for them.",
+ "התקינו שיהו מפקירין כל השדה – the confiscation by the court (disposing of private property by the process of law) is valid (see Talmud Gittin 36b)."
+ ],
+ [
+ "במדינה – in Jerusalem and they would exchange the one-half Shekel to people that each one would bring from the coinage of his country and did not know how many of them come out to one-half Shekel.",
+ "ישבו במקדש – because the time would get close that they would sit in the Temple in order that they would hurry to bring [the one-half Shekel]. And Maimonides explained that all the cities of Israel were called \"מדינה\"/Country/provincial towns, and on the twenty-fifth, they would sit in the \"מקדש\"/Sanctuary in Jerusalem.",
+ "התחילו למשכן – for whomever did not bring their [one-half] Shekel.",
+ "את מי ממשכנין לוים – to exclude from the one who states that the Levites do not take pledges, as it is written (Exodus 30:14): “Everyone who is entered in the records, from the age of twenty years up, [shall give the LORD’s offering],” but the Levites were not counted from age twenty years.",
+ "אבל לא נשים- (Exodus 30:12): “Each shall pay the LORD a ransom for himself,” is written, and not a woman.",
+ "ולא עבדים – for slaves are not obligated other than in commandments that women are obligated for.",
+ "וקטנים – even if he brought forth two [pubic] hairs and he is less than twenty years of age.",
+ "שוב אינו פוסק – his father, once he had begun, but if his father died, he pays the Shekel on his own.",
+ "ואין ממשכנין את הכהנים – even though they are obligated in the one-half shekel.",
+ "מפני דרכי שלום – because the service of the Sacrifices is upon them, they extend to them honor and rely upon them that they would not have to delay [bringing] their Shekel; alternatively, they would delay and the Jewish court would not grant upon them a gift like they give from the Temple treasury to the rest of those who do the Holy work as we will explain further on."
+ ],
+ [
+ "כל כהן ששוקל אינו חוטא – for even though he is not obligated to give the [one-half] Shekel, and you might think that I would say that if he gives the [one-half] Shekel, it would be found that the community sacrifice is offered from an individual, this comes to inform us that he does not sin since he gives this one-half-shekel to the community completely, and we should not suspect that he would not completely deliver it appropriately.",
+ "כל כהן שאינו שוקל חוטא – and the Biblical verse (Exodus 30:14): “Everyone who is entered into the records,” he expounds it this way: He who passes through the Sea of Reeds, that is Kohanim, Levites and Israelites, all who passed through the sea “on the records”, whether they were counted alone, whether they were counted with Israel, “shall give the LORD’s offering,” and even though in the Torah portion of \"אלה פקודי\"/”These are the records [of the Tabernacle],” it is written (Exodus 38:25): “The silver of those of the community who were recorded,” for six-hundred and three-thousand [and five-hundred and fifty men]” (Exodus 38:26). That is written for the Terumah of the sockets, but for that Terumah, the Levites did not take part, but the Terumah of the community sacrifices, the Kohanim, Levites and Israelites were equal.",
+ "לעצמן – for their benefit, but this is not for a homily, for specifically, in the meal offering of the Kohen alone, the Biblical verse stated (Leviticus 6:16) : “[So, too, every meal offering of a priest] shall be a whole offering”/\"כליל תהיה\" - and not with that which has the participation with the community. But the Halakah is that the Kohanim are obligated to bring the one-half Shekel and we don’t exact pledges from them for the sake of peace (see end of Mishnah 3)."
+ ],
+ [
+ "מקבלין מידם – and with the condition that they will hand them over to the community completely for just as a community sacrifice is not offered by an individual.",
+ "קיני זבים וזבות – turtle-doves and young pigeons that men with flux and women with discharges bring and it speaks of Cutheans alone, for men with flux and women with discharges are not with idolaters.",
+ "כל שהוא נידר ונידב מקבלין מידם – as it teaches in a Baraitha (Talmud Menahot 73b): (Leviticus 22:18): “When any man (איש איש) [of the house of Israel or of the strangers in Israel presents a burnt offering as his offering for any of the votive or any of the freewill offerings that they offer to the LORD],” to include the non-Jews who offer votive or freewill offerings like an Israelite. But I don’t have anything other than a burnt offering, as it is written (Leviticus 22:18): “that they present a burnt offering as his offering”. From where do I learn peace offerings? The inference teaches us “for any of the votive”. From were do we include the bird offerings and the meal offerings and the wine and the frankincense and the wood? The inference teaches us: “for any of the votive or any of the freewill offerings that they offer to the LORD.”",
+ "וכן הוא מפורש על ידי עזרא – for the Cutheans wanted to assist them (i.e., the Jews), and they sent to them (Ezra 4:2): “Let us build with you, for we too worship your God [having offered sacrifices to Him since the time of Esarhaddon of Assyria who brought us here].” What did they respond to them? (Ezra 4:3): “It is not for you and for us to build a House [to our God, but we alone will build it to the LORD God of Israel, In accord with the charge that the king, King Cyrus of Persia, laid upon us]” together to our God, for you have no portion or righteousness or memory in Jerusalem."
+ ],
+ [
+ "קולבון – קל/easy בון /to understand – that is to say, something light and small that we add to the one-half Shekel to harmonize between them.",
+ "השוקל ע\"י אשה [וכו'] פטור – for example that he lent them since they are exempt, they are not obligated in agio/surcharge, but he pays the debt for them, even paying the half-shekel for someone who is obligated, he is exempt from the surcharge, as is mentioned later.",
+ "אם שקל על ידו ועל יד חבירו – when he lends him, we are speaking about and he pays a full shekel – one half of a shekel for himself and another half-shekel that he lends to his fellow.",
+ "חייב קלבון אחד – for he holds that whomever gives the one-half shekel that is clearly defined in the Torah is exempt from the surcharge, as it is written (Exodus 30:13): “This is what everyone….shall pay”/\"זה יתנו\" – like this he will give and no more; and the second one who gave a full Shekel, does not give other than one surcharge.",
+ "ר' מאיר אומר שני קלבונות – Rabbi Meir holds that the person who pays in the one-half shekel is obligated for a surcharge, therefore two paid in a full Shekel [together] are liable for two surcharges, but the Halakha is not according to Rabbi Meir.",
+ "הנותן סלע – that is a full shekel to the money changer of sanctified contributions, and he takes from it the one-half shekel that remains to him with him, and the Shekel that is mentioned here is the one-half shekel.",
+ "נותן ב' קלבונות – in this the first Tanna/Teacher [of our Mishnah] agrees that he gives two surcharges, one surcharge to keep the balance from the one-half shekel that he takes from the sanctified monies, and the other, for since he did not give the one-half shekel as is delineated in the Torah, he is obligated for the surcharge."
+ ],
+ [
+ "השוקל ע\"י עני – for a poor person",
+ "פטור – since he gives it to them as a gift.",
+ "האחין השותפין שחייבין בקלבון – brothers who are partners that split and came back and became partners again – are obligated for the surcharge like two people who gave Selaim.",
+ "פטורים ממעשר בהמה – all cattle that are born to them all the days of their partnership do not need to be tithed, for we expound in the [last] chapter of [Tractate] Bekhorot (see Chapter 9, Mishnah 3 – Talmud Bekhorot 56b) (Numbers 18:15): “]The first issue of the womb of every being, man or beast, that is offered to the LORD,[ shall be yours/יהיה לך;” – yours but not of a partnership, and we establish this verse with tithes, and even though that it is written with regard to first born.",
+ "וכשחייבים במעשר בהמה – that is when they didn’t divide it, then they are obligated for tithing, as we expound – that he is able, even if they didn’t purchase it as that which belongs to the estate (before division), as the inference teaches us, “it will be”/יהיה – in all cases (see Numbers 18:18).",
+ "פטורים מן הקלבון – for the money of their father stands in its legal status as it is like a father who gives for his sons and for or for his neighbors and is exempt.",
+ "מעה כסף – one twenty-fourth of Selah, and its weight is sixteen S’eorot.",
+ "חצי מעה – one forty-eighth and its weight is eight S’eorot, and the Halakha is according to the Sages."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מצרפין שקלים לדרכונות – the people of the city that gathered together their Shekels can exchange them for Darics (i.e., a Persian gold coin) and this is a gold coin as it is written in Ezra (2:69): “[In accord with their means, they donated to the treasury of the work:] gold-6,100 drachmas, [silver -5,000 minas, and priestly robes – 100],” to ease from upon them the burden/weight of the way.",
+ "שופרות – chests whose openings from the top were narrow like a Shofar whose top is narrow from the top and continues to widen in order that people would not be able to take from them anything, as it is written regarding Jehoiada (II Chronicles 24:8): “[The king (Jehoash) ordered that] a chest be made and placed [outside of the gate of the House of the LORD],” (II Kings 12:10): “[And the priest Jehoiada took a chest] and bored a hole in its lid….” They were standing in the Temple courtyard, and everyone was bringing his Shekel and giving it.",
+ "כך היו במדינה – in Jerusalem, and according to the words of Maimonides, in the rest of the cities of Israel.",
+ "בני העיר ששלחו שקליהם – by the hand of an agent to bring them to the Temple treasury (for congregational sacrifices).",
+ "אם נתרמה התרומה – as they were accustomed to donate from the baskets for the needs of the sacrifices, they would donate on what was collected and what would in the future be collected, in order hat there would be a part of a the sacrifices, even for those who had yet not given their Shekels.",
+ "נשבעין – the messengers.",
+ "לגזברים – to the treasurers, for since the Terumah had been appropriated on these monies, before they were lost, they are made as if they were in the domain of the treasurers from the time that the Terumah had been appropriated, for if they were stolen or lost, they were stolen or lost while in the domain of the treasurers; therefore, the agents swear to the treasurers and they are exempted/dismissed, for even though they don’t take an oath on the sacred property of the Temple, it is a decree of the Sages in order that they not disregard the sacred property of the Temple.",
+ "ואם לאו – that at the time when they were lost, the Terumah had not yet been appropriated, and they had not removed the monies from the baskets for what would be collected in the future, it was in the domain of the owners that they were not, therefore, the agents swear to the men of the city and are exempted, and the men of the city go back and collect [for donation] other Shekels in their place, for the first Shekalim that were lost don’t count for them."
+ ],
+ [
+ "הנותן שקלו לחבירו לשקול על יד – for him, and the agent went and paid the Shekel (i.e., half-shekel) on his own behalf.",
+ "אם נתרמה התרומה – prior to his giving the Shekel to the treasurer.",
+ "מעל – he who paid it (i.e., the Shekel) in on his own behalf, for as soon as the Terumah was appropriated on that which would be collected in the future, that specific Shekel that his fellow gave him to pay on his behalf was [already] in the sacred domain [of the Temple] and when he gave on his behalf, he benefitted from the sacred donations, for if he had not given this Shekel on his behalf, they would have exacted a pledge from him, as is taught in the Mishnah above in the first chapter (Mishnah 3), for from when they sat in the Temple, they began to take pledges and it was found that he benefitted from what belonged to the Temple, and he is liable for a sacrifice of sacrilege.",
+ "השוקל שקלו מן ההקדש – the monies that were in his hand which were sanctified for the repair of the House, and when he thought that they were non-holy and donated his Shekel from them, and the Terumah had been appropriated, and they bought an animal with that Terumah and sacrificed it or obligated the person who made his donation a sacrifice of sacrilege but not before, because that which is sanctified [and belongs to the Temple] remains sanctified as it was in every place where he is and did not change. And when the animal was sacrificed, and he intended that it be from money, everyone who gave his Shekel in the Terumah of the Temple treasury is made as if he purchased the animal with those monies of Hekdesh/belonging to the Temple and sacrificed it and benefited because they did not have him take a pledge for his Shekel and he became liable for a sacrifice of sacrilege. But the first part of the Mishnah also as it is taught – when his fellow gave him his Shekel on his behalf and he gave the Shekel for himself that he committed sacrilege, that is, also when the animal was sacrificed after the Terumah had been appropriated, for if it had not been taught in the first part of the Mishnah because it relied upon the concluding part of the Mishnah which explains the sacrilege of both of them. And this is the reason that he doesn’t commit sacrilege immediately, even though he already benefitted, because there is no sacrilege other than removing from that which is sanctified [and belonging to the Temple] to that which is non-holy. But someone who removes [funds] from one sanctified area to [another] sanctified area, even though he benefitted, he does not commit sacrilege other than when something is done with the second sanctified [monies]. And this is proven in the Jerusalem Talmud.",
+ "יאכל כנגדן – He must bring a Shekel and state that every place which is Second Tithe or Seventh year produce will be redeemed by this Shekel, for the Seventh year – its additional worth is like that which is dedicated to the Temple and the produce purchased with that Shekel should be eaten in Jerusalem for the sake of Second Tithe or eat them in the holiness of the Seventh year if the produce that was redeemed was seventh year produce."
+ ],
+ [
+ "המכנס מעות – he collects/gathers bit by bit, penny by penny for his [one-half] shekel and states when he began to collect/gather that these are for his [one-half] shekel. But when he comes to consider what he has gathered and found that there was excess to his shekel.",
+ "ב\"ש אומרים מותרן נדבה – they would fall to the horn-shaped chests in the Temple, that stand to offer with their monies burnt offerings of the summer for the altar. And the School of Shammai, according to the reasoning, hold that whatever is dedicated to the Temple property, in error, is called dedicated to Temple property.",
+ "ובה\"א מותרן חולין – for they did not intend this to be sanctified, but only up to their [obligatory one-half] Shekel.",
+ "שאביא מהן שקלי שוין שמותר חולין – for it is like saying explicitly – that if I bring in more than a Shekel, I will bring from them a Shekel and the remainder will be non-holy produce.",
+ "אלו לחטאתי – and if he gathered/collected monies and said, “these are for my sin-offering,” the School of Hillel agrees that the remainder is a free-will offering."
+ ],
+ [
+ "מה בין שקלים לחטאת – what is the difference that regarding Shekalim when one collects/gathers monies and says, “these are for my [half-]Shekel, that the School of Hillel states that the excess is non-holy and that regarding Sin-offerings, that they agree with the School of Shammai that the excess is a free-will offering?",
+ "שקלים יש להן קצבה – as it is written (Exodus 30:15): “the rich shall not pay more and the poor shall not pay less,” therefore, he definitely did not intend other than the [half-]shekel, and the excess is an errant dedication to the Temple, but the sin-offering has no limit. If he wants, he should bring a sin-offering of silver M’ah, and if he desires, he can bring greater sums. Therefore, the monies are seized but the excess is a donation.",
+ "היו שוקלים דרכונות – coinage of the Persian kingdom that came up with them from the Diaspora and it was of gold. It was worth two Selaim, and people were accustomed to do business with that coin, and like the time of the First Temple when their coin was the Shekel, they would give the one-half Shekel. So, now, when their coin was a Darkon/daric, they would give one-half daric.",
+ "חזרו לשקול סלעים – after the Kingdom of Persia passed on, the coinage of the daric was cancelled, they returned to do business with Selaim which was their first coinage that was in usage at the time of the First Temple and they gave one-half shekel as at the first.",
+ "חזרו לשקול טבעין – the coin in usage returned to be the Tevaim which is the one-half shekel that they desired to give was one-half of that coinage, that is one Dinar. For a Selah is four dinars and they did not accept it from them for they had to supplement to the Shekel of the Torah because they changed the going currency at that time but not to decrease from it. Therefore, we see that the Shekel also had no definite limit for sometimes the Shekels were large and at other times, the Shekels were small, for they would not give ever other than one-half shekel according to the currency in vogue at the time.",
+ "אעפ\"כ יד כולן שוה – that is to say, that still the Shekalim are not similar to the sin-offerings, for in each and every time period, the one-half Shekel was equivalent for all. This [person] would donate according to that [person] – each individual one-half Shekel according to the going rate of that time period. But sin-offerings are not equivalent ever, for this one brings a Selah and the other brings two or three Selaim, and in this, the rationale of the School of Hillel agrees with that of the School of Shammai."
+ ],
+ [
+ "מותר שקלים חולין – The person who collects/gathers money and says, “these are for my [one-half] Shekel, and when he comes to calculate what he had gathered, he found that there was excess and what was left over was Hullin/non-holy, and the anonymous teaching is according to the School of Hillel.",
+ "עשירית האיפה – that the poorest of the poor offer, if he separated out money, and there was excess, they go for a free-will donation, for all excess of sin-offerings and guilt-offerings, the excess is a free-will offering, to purchase with them burnt-offering for the altar’s summer time (a time when the alter was unemployed for private offerings, and free-will burnt-offerings had to be supplied form the Temple fund – see Mishnah Shekalim, Chapter 4, Mishnah 4), according to the Midrash of Jehoiada the Priest, and the tenth of an Ephah was in place of a sin-offering.",
+ "מותר עולה עולה – if he separated monies to purchase a burnt-offering and there was excess, he should bring that excess for another burnt-offering.",
+ "מותר הפסח לשלמים – as it is written (Deuteronomy 16:2): “You shall slaughter the Passover sacrifice for the LORD your God from the flock and the herd,” but the Passover sacrifice comes from the herd, but the excess of the Passover sacrifice should come from the flock and herd, that is peace-offerings.",
+ "מותר נזירים – if they collected money for the Nazirite sacrifices and there was excess, they should preserve them until they purchase other Nazirite sacrifices. But if one Nazirite separated monies for his sacrifices, and there was excess, the excess should go as a free-will offering to the altar’s summer offerings.",
+ "",
+ "מותר שבוים – if they collected tzedakah for the redemption of captives, and there was excess remaining, he should preserve them (i.e., the monies) until they redeem other captives, but if they explicitly did so for this captive, that captive takes possession of it.",
+ "מותר המתים למתים – if they collected for the needs of merely burying the dead, the excess is for the burial of other dead people, but, for this specific dead person, the excess goes to his inheritors, for the dead they forgive as it is a disgrace for his inheritors.",
+ "יהא מונח עד שיבא אליהו – he is doubtful if the dead pardons his disgrace to his inheritors or not. Therefore, it should like until Elijah comes.",
+ "בונים לו נפש על קברו – it is obvious to Rabbi Natan that he does not pardon. Therefore, we build for him a tombstone on his grave from that same excess that the dead person gained. But the Halakha is according to the first Teacher [of the Mishnah] and where they collect for the needs of the burial of the dead because they would think that he didn’t have [funds] and it was found that he did have [funds], we don’t say that in this case, the excess of the dead person goes to his inheritors, since the collection was done in error, and this is proved in the Jerusalem Talmud. And furthermore, it is proven in the Jerusalem Talmud and in our Gemara [i.e., the Babylonian Talmud) (Tractate Megillah 27a) that where there are seven representatives of the town or a town organization where all the business of the community is decided by his mouth, and it appears in his eyes to change [what is done with] the excess of [monies for] captives or the excess of [monies for] the poor or the excess of [monies for] the dead to what appears in his eyes he can change and remove what appears in his eyes for the needs of the hour and they cannot stop him from doing so. And similarly, we always teach practical Halakha."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה – all of the Shekalim would be placed into one chamber in the Temple and three times a year they would take from it and place them into three baskets/funds, for each basket was from three Se’ah in order to purchase from them the community offerings and they would not take all of it at one time for the needs of the entire year, for those who lived far way had not yet brought all of their Shekalim.",
+ "בפרוס הפסח – fifteen days before the Festival [of Passover] is called “half the period of preparation,” because thirty days prior to the Festival they would ask and expound upon the laws of the Festival. And the word \"פרוס\" is the language of a piece, meaning one-half.",
+ "והן גרנות של מעשר – these three periods are the fixed seasons for the tithing of cattle, and these times were fixed by the Sages to tithe the cattle that had been borne, and just as the harvesting season establishes for the tithing of grain, so too, these time periods establish prohibiting eating the cattle that were born until they are tithed, but prior to this period, it is permitted to eat them, even though they haven’t been tithed, but the Sages established these three times for the tithing of cattle, in order that they would be found for those who come up making pilgrimage for the Festivals, for even though it is permitted to sell and to slaughter and to eat all the time that the harvesting season had not yet arrived, even so, people would not slaughter them until they were tithed, for it is pleasant for people to fulfill a Mitzvah with their monies in which they are not lacking anything, such as the tithing of cattle, which of itself brings tithes and they eat it as a peace-offering. If they would not tithe at these three periods, many would be prevented from selling them, because they were not tithed, and there wouldn’t be cattle available for those coming up on pilgrimage.",
+ "בן עזאי אומר בכ\"ט באדר – his reason is that all of these are a condition, and their disputes are explained in the last chapter of [Tractate] Bekhorot (Chapter 9, Mishnayot 5-6)."
+ ],
+ [
+ "תורמין את הלשכה – they would separate the Shekalim from the chamber/compartment for the Shekalim were placed there and they would take from them in three funds; each fund of them was three Se’ah. But Maimonides wrote that we first fill the three large baskets of twenty-seven Se’ah and from them donate to three small baskets of nine Se’ah, and freely, he pressed to state this.",
+ "וכתוב עליהן א' ב' ג' – to know which one was separated out first, and from it, they would purchase the community offerings first. And after that from the second one, and after that from the third one.",
+ "יונית כתוב עליהן – they were accustomed to do it in Greek because it is written (Genesis 9:27): “May God enlarge Japheth, and let him dwell in the tents of Shem.” The beauty of Japheth will dwell in the tents of Shem [Megillah 9a], and the language of “beauty” in the children of Japheth does not exist other than in the Greek language.",
+ "פרגוד חפות – the clothing was long and we fold it from the bottom. That double rim is called a פרגוד חפות/hem in his cloak; cloak with sleeves. The person donating [Terumah]/making appropriation does not enter with the double rim in his cloak so that people would not suspect him that he placed into it from the monies of the compartment/chamber.",
+ "ולא בתפילין ולא בקמיע – so that people don’t say that he loosened the seam and placed into it money."
+ ],
+ [
+ "וזורקו לפני התורם – they intended that their Shekels would be spread out into the basket, and they would purchase from them the community offerings, and they would not come from the remnants of the compartment.",
+ "שלש פעמים – on each occasion, he would say, “shall I remove them?,” and they say to him: “Remove.” For it was the manner of the Sages that something should be done thrice, and an example of this we found in the Omer ceremony (see Tractate Menahot, Chapter 10, Mishnah 3): “this sickle, this sickle, this sickle. Shall I reap, Shall I reap, Shall I reap?” and similarly in the removal of the shoe (see Tractate Yevamot, Chapter 12, Mishnah 6) – “Remove the Shoe? Remove the Shoe? Remove the Shoe? = three times."
+ ],
+ [
+ "תרם את הראשונים ומחפה בקטבלאות – the first appropriation/Terumah that was on the fifteenth day before Passover – after he appropriated it, he would cover all the remaining Shekalim with קטבלאות/leather spreads that are smooth leather in order that they can put upon it the Shekalim that they will bring from the countries that surround the land of Israel, who wouldn’t bring [it] prior to Passover but they bring it from Passover until Atzeret/Shavuot and give them on top of the [leather] spread in order that they may appropriate from them in the two weeks before Atzeret/Shavuot and not appropriate from the thing that was appropriated from already during the two weeks before Passover, and after he has appropriated during the two weeks before Atzeret, he went back and covered all the monies in the compartment with leather spreads and placed on them all the Shekelim that are brought from Babylonia and Media and from the far-away countries, and appropriate from them in the two weeks before the Holiday/Sukkot. But there was no cover for there is no Terumah/appropriation after that.",
+ "הראשונה לשם ארץ ישראל – for they sent their Shekalim first and the others had not yet brought them.",
+ "לשם כרכין המוקפים – that are close by like Ammon and Moab and those similar to that, and its example was not to appropriate from that which is surrounded, nor do they surround those with an abscess. But nevertheless, every single time, they appropriate in the name of all Israel on what was collected and what stands to be collected in the future. But our Tanna/Teacher did not mention the divisions of these places other than to inform them that they established these three periods because then, they will gather all the Shekalim of Israel/the Jewish people."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "התרומה מה היו עושין בה – that they placed into the boxes – what did they do with them?",
+ "וכל קרבנות הצבור – including incense.",
+ "ספיחים – grain that comes up on its own from what was fell off/dropped at the harvest, and we give payment to the guards (i.e., these men were hired to prevent people from collecting the aftergrowth) so that poor people would not glean/gather them in the Seventh year, and bring from the Omer on Passover and the two loaves on Atzeret/Shavuot, for these do not come other than from חדש/new grain and from the Land of Israel. And we give them their payment from the Terumah/sacred donations, for the needs of the sacrifice are considered like the sacrifice itself.",
+ "שומר חנם – and even though he acquired them for that which was ownerless, for when he guarded them for free and brought them, they are his. Rabbi Yosi holds that an individual sacrifice is different from the community sacrifice.",
+ "אף אתה אומר כו' – that is to say, if you admit that they don’t come other than frm the community, and if you guarded them for free and brought them, he takes possession of them. It is found that they do not come from the community [offerings] since the Rabbis hold that an individual sacrifice does not change into a community [sacrifice], and the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "פרה אדומה ושעיר המשתלח – [the Scapegoat] for Azazel.",
+ "באין מתרומת הלשכה – come from the Temple fund/treasury chamber Even though the [red] heifer is not slaughtered in the Temple courtyard it comes from the Temple fund/treasury chamber, for the All-Merciful calls it a “sin-offering” (Numbers 19:9 – which is translated as “It is for cleansing.”). And the scapegoat – because it requires taking two goats and it is not known upon which of them will come up the lot “for God” (Leviticus 16:10).",
+ "ולשון של זהורית – the scarlet yarn/crimson thread that they cast into the burning of the heifer; and the same law applies to the cedar wood and hyssop, but it (i.e., the Mishnah) took the language of the crimson thread alone to distinguish between this crimson thread and the language of the thread upon the scapegoat.",
+ "כבש פרה – they would make two bridges, one on top of the other because of the grave in the depth (i.e., a covered-up uncleanness discovered) from the Temple Mount to the Mount of Olives and upon them, they would remove the heifer.",
+ "וכבש [שעיר] – they would make a kind of bridge until the exit from the city, and upon it would go the scapegoat because of the Babylonians who would pluck out its hair and say: “take and leave so that our sins will not tarry.",
+ "ולשון שבין קרניו – to know if it had turned white and the sins of the Jewish people had been atoned for, and these do not require a sacrifice. Therefore, they do not come from the Terumah/sacred contributions that were separated for the sake of sacrifices but rather, from what remained in the compartment after the separation of the Terumot/sacred contributions.",
+ "ואמת המים – that passes through the Temple courtyard if it needs repair.",
+ "וכל צרכי העיר – to dig cisterns, pits and caves, and the repair of its streets, its marketplaces and the guarding of the city.",
+ "אבא שאול אומר כו'- but the Halakha is not according to Abba Sahul."
+ ],
+ [
+ "מותר שירי הלשכה – what remained after the repairs for the needs of the city were made from them.",
+ "לוקחים מהן יינות שמנים וסלתות – and they sell it to those who need wine for libations and oils and fine flour for meal-offerings.",
+ "אין משתכרין משל הקדש – for the poor people are not in the place of the rich ones, and it is a disgrace to the Temple property.",
+ "ואף לא בשל עניים – lest a poor person donate it and there is none to give him, and the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+ ],
+ [
+ "מותר תרומה – that is what remains in the boxes/baskets on Rosh Hodesh Nisan, for then we bring sacrifices from the new sacred donations.",
+ "צפוי לבית קדש הקדשים – for the floor and the walls.",
+ "מותר פירות – Rabbi Yishmael, according to his reasoning, who said above that the surplus of the leftovers of the chamber, we purchase with them wines, oils and fine flour and the income that we make through them is called \"מותר הפירות\"/surplus of the gains of the produce – that is to say, what remained and was earned from the produce that they bought.",
+ "קיץ למזבח – when the altar is idle, we bring from them burnt offerings like the manner of human beings to bring up all kinds of sweets on to the table at the conclusion of the meal, so to, after they have completed bringing the obligatory [offerings] of the day, they bring these burnt offerings, when there are no votive or freewill offerings and the altar is idle.",
+ "מותר תרומה לכלי שרת (see Chapter 3, Mishnah 2 of Tractate Shekalim) – a Biblical verse is expounded regarding this (II Chronicles 24:14): “[When they had finished, they brought] the money that was left over [to the king and Jehoiada (the High Priest); it was made into utensils for the House of the LORD,” What is the money that has leftovers? I would state that this is the sacred donations to the chamber.",
+ "מותר תרומה לקיץ המזבח – for the needs of the sacred donations that were separated.",
+ "מותר נסכים – the treasurers of the Temple treasury would furnish money to the owners of the wine, oils and fine flour to provide for the meal-offerings and libations all year. But if he (i.e., the owner) accepted upon himself to provide three Se’ah for a Sela and it (i.e., the going market price) stood at four Se’ah for a Sela, it was necessary for him to give four Se’ah and that Se’ah was the surplus from the libations. For just as they measure for the Temple treasury, so would measure that was cut through from end to end and overflowing. But the treasurer would erase the measure that was cut through from end to end which is called the surplus from the libations and make of them vessels of the ministry that the libations would be sanctified in vessels of the ministry.",
+ "מותר נסכים לקיץ המזבח – when the libations ran out and the burnt offerings ran out.",
+ "זה וזה – Rabbi Akiba and Rabbi Hanina.",
+ "לא היו מודים בפירות – just as Rabbi Akiba said above (Mishnah three of this chapter): They may not make profit from sacred property, and the conclusion is that it is a condition of the Jewish court regarding the surpluses that all of them should be offered as burnt offerings, and this is the Halakha."
+ ],
+ [
+ "נותר הקטורת – that remains every year.",
+ "מה היו עושין בה – to offer as incense to God in the next year, for there is no year without surplus for the incense was made into three-hundred and sixty-eight minas for three-hundred and sixty-five minas is like the three hundred and sixty-five days of the solar [year] and three minas that from them, the High Priest would bring in his handfuls on Yom Kippur but they would not all enter with their handfuls. And furthermore, in each ordinary year, there was a surplus since an ordinary year had three-hundred and fifty-four days.",
+ "מפרישין ממנה – from the chamber.",
+ "שכר האומנין – from the pounding of the incense, they would take their payment from the chamber of the sacred donations and they would take possession of the monies for artisans through one hand from the treasurers and they are non-holy [produce], and even though what is holy does not become non-holy if they don’t bring something else in its place for holiness. The sacred donations of the chamber are different since the Jewish court makes a condition upon them to give them for several things. But after the monies were transferred for the needs of the artisans, they would redeem the incense with those monies. But the sacred monies from the old sacred donations, they would give the incense to the artisans as their payment and go back and repurchase it from them with monies of the new sacred donations. And in this way, the matter was much more discreet to not sell it and then go back and repurchase it.",
+ "אם בא חודש בזמנו – that they brought new Shekalim prior to Rosh Hodesh Nisan which is the time for the new sacred donations, they purchase the surplus of the incense from the new sacred donations through redemption as we explained above.",
+ "ואם לאו – they had not yet brought their new Shekalim, they purchase it from the old sacred donations if they redeemed it already, and if they had not redeemed it, they offer incense for since the new [donations] had not yet come, they must bring it from the old."
+ ],
+ [
+ "המקדיש נכסיו – and an undefined dedication to Temple property is for the repair and upkeep of the Temple.",
+ "והיו בהם דברים הראויים לקרבנות צבור – such as incense or wines, oils and fine flour.",
+ "ינתנו לאומנין בשכרן – and they go out to the status of “non-holy,” even though no other thing enters in its place, for he holds that something dedicated to the Temple can be redeemed through service as it is written (Exodus 25:8): “And let them make Me a sanctuary [that I may dwell among them],” that the service/work will be accomplished from that which is donated to the Temple.",
+ "אינה מן המדה – that is to say, that this measure that you are stating is not like the measure mentioned above with the incense and it is not appropriate but rather that your qualities should be harmonized. Therefore, we separate out the payment of the artisans, etc., as we stated above concerning the surplus of the incense for whatever is dedicated to the Temple is not redeemed through service, and the Halakha is according to Ben Azzai."
+ ],
+ [
+ "זכרים ימכרו לצרכי עולות כו' ודמיהם יפלו לשאר הנכסים לבדק הבית – for he holds that undefined things dedicated to the Temple is for the repair and upkeep of the Temple and even with something that is appropriate for the Altar, but that which is appropriate for the Altar does not leave from the Altar for someone who dedicates pure things to the repair and upkeep of the Temple are not redeemed other than for the Altar and their monies will fall to the repair and upkeep of the Temple.",
+ "ויביא בדמיהן עולות – for he holds that a thing that is appropriate for the Altar without any qualification is sanctified for the Altar; therefore, males themselves should be offered as burnt offerings and females should be sold for the needs of peace-offerings and he can bring with their monies burnt offerings, but they themselves are not offered as peace offerings, for a person who dedicates his possessions, his intention is that it should all be for “On High,” therefore, cattle which are appropriate to be offered as burnt offerings should be offered as burnt offerings. But females should be sold for the needs of peace-offerings and you can, with their monies, bring burnt-offerings, for since they are appropriate for the Altar, the sanctity of the Altar applies to them. And even for the females, where their bodies are not appropriate, for what he intends to sanctify them for, since it is for the sake of a sacrifice, however, they are worthy, [but] the sanctify of the repair/maintenance of the Temple does not apply to them and he should bring with their monies burnt-offerings.",
+ "המקדיש בפירוש – that said that cattle and my possessions are given over to the Temple property for since he dedicated them and separated them one from the other, and even though he didn’t say, the cattle to the altar and my possessions to the upkeep and maintenance of the Temple, it comes to tell us that his intention was that regardless of whether speaking of his cattle or his possession everything should go to one place. But when one sanctifies something all of his possessions undefined, his intention is to dedicate each thing for what is appropriate, and the Halakha is according to Rabbi Akiva."
+ ],
+ [
+ "יינות שמנים וסלתות – which are appropriate for meal-offerings and libations.",
+ "ועופות – doves and pigeons.",
+ "Rabbi Eleazar is our reading and not Rabbi Eliezer. The reason of Rabbi Eleazar is explained in the Jerusalem Talmud, as it is written (Leviticus 22:18): “[When any man of the house of Israel or of the strangers in Israel] presents a burnt offering as his offering for any of the votive or any of the freewill offerings [that they offer to the LORD],” all that they vow or donate from things that they donate to the LOD, even wines, oils and fine-flour will be for a burnt offering – he is able to offer with their monetary value a burnt offering of fowl or if he first gave a fowl, he shall offer it as a burnt offering, the inference teaches us (Leviticus 22:19): “from cattle or sheep or goats.” Surely, he does not with all what he donated other than only a burnt offering of cattle."
+ ],
+ [
+ "משערין את הלשכה – they calculate the market price for wines, oils and fine-flour and this market price will stand for thirty days. And they purchase every day from the sellers of wine, oils and fine flour what they need for that sum that they established. But if the cost went up, they do no t add monies, and if it became less expensive, they purchase according to the cheaper price.",
+ "המקבל עליו לספק סלתות – in the days of the wheat harvest and the vintage of the grapes and olive harvest, the treasurers would advance money to the storekeeper and the storekeeper would accept upon himself to supply wine, oils and fine flour all year long. But if they were then sold four Se’ah for a Sela and their price increased and stood at three Se’ah for a Sela, one must give four Se’ah. For that which is dedicated to a sacred purpose/Temple property acquires with money, as it is written (Leviticus 27:19 – though the quote is not exact, but all of the sources refer to this verse): “[And if he who consecrated the land wishes to redeem it, he must add one-fifth to the sum at which it was assessed,] and it shall pass to him.” But if he accepted to supply three Se’ah for a Sela and the price became cheaper and stood at four [Se’ah] for a Selah, he gives the four [Se’ah] for a Selah, for he is not worse than a commoner, that does not acquire other than through משיכה/”pulling.”",
+ "התליע לו – even if the treasurer pulled and gave the monies for the property which may be resorted to in case of non-payment on behalf of the storekeeper.",
+ "אינו מקבל את מעותיו – that is to say, they are not considered the monies of the storekeeper nor did he take possession of them, and even though he received them from the treasurer.",
+ "עד שיהיה המזבח מרצה – Therefore, if the wine soured or the fine-flour became infected with worms, the responsibility is upon is the storekeeper."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אלו הן הממונים – fifteen kinds of officers and appointment to authority that are considered in our Mishnah were the daily offering in the Temple. However, these men that are considered were not at the same time, but the pious and the worthy in each generation he would appoint. But my teachers explained on account that the first appointees were appointed for this – thus this was their names. Therefore, the ones who came after them were called by their name",
+ "על החותמות ועל הסלתות – it will be explained further in our Mishnah.",
+ "על הפייסות – to teach the order of the lottery, who will merit with this service, and whom with that, as is explained in the Tractate Yoma (see Chapter 2, Mishnayot 1-4).",
+ "על הקינים – those lacking atonement such as the man and/or a woman with a flux and a woman who just gave birth bring obligatory bird-offerings which are doves and pigeons – they put their monies in the shofar-shaped [chests] that are in the Temple. But those who are appointed over the shofar-shaped [chests] take the money and bring through them the bird-offerings, and someone who was wise, great in knowledge and a specialist had to be appointed, as we state in Tractate Avot (Chapter 3, Mishnah 18).",
+ "שהיה פותח דברים וכו' – This is Mordecai Bilshan that came up [to the land of Israel] from the Diaspora, and he is called this because he mixed up many languages.",
+ "על חולי מעים – because the Kohanim walk barefoot on the floor and eat a lot of meat and drink water, their intestines were ruined and they always needed a doctor to tell them: this is the good medication for the intestines.",
+ "חופר שיחין – he was appointed to dig cisterns, pits and caves, in order that water would be found to drink for those who come up [to Jerusalem] on the Pilgrimage Festivals.",
+ "גביני כרוז – that was his name of the man who would announce each morning in the Temple: “Arise, O Priests, to your Divine Service” and they would hear his voice from Jericho.",
+ "על נעילת שערים – to lock the gates in the evening and to open them in the morning.",
+ "על הפקיע – to whip the Kohanim and Levites that were found to be sleeping during their watches when they would guard the Temple at night, as we say in Tractate [Middot] (see Chapter 1, Mishnah 2, where it states that would use a stick – and not necessarily a strip of leather/strap used as a whip), whomever they would find sleeping they would beat him and burn his clothing. But in the Jerusalem Talmud, they would explain that he stripped the wicks of the Menorah and of the House of Water Drawing as we state in [Tractate Sukkah], the chapter “The flute-playing” (chapter 5) [Talmud Sukkah 51b -see Mishnah 3] – “from the warn-out pants and girdles of the Kohanim, they made wicks [and would kindle them].",
+ "צלצל – a musical instrument that has a large sound, from the language תצילנה אזניו/it will be a loud shriek in his ears, “cymbal” in the foreign language.",
+ "",
+ "בית גרמו – the name of a family.",
+ "על לחם הפנים – that would be made something like a breached chest and they were artisans in his action and in his baking to detach it from the oven so that it would not break and to make it so that it would not grow moldy.",
+ "בית אבטינס – the name of a family that were experts in mixing the incense and they recognized a certain grass whose name was a smoke-raiser (name of a plant) and when they would mix it with the spices of the incense, the smoke of the incense would rise straight up like a stick.",
+ "על הפרכות – to make new hangings when they were needed.",
+ "המלביש – he was appointed to dress the Kohanim at the time of the Divine Service and to undress them after their service, and to preserve the priestly garments in the compartments that were designed for this."
+ ],
+ [
+ "גזברים – they are those under whose control are the sacred property of the Temple, and they redeem the valuation/assessment due of a person or animal dedicated to the Temple and the property set apart for the Temple’s usage and that which is sacred property of the Temple and all of the holy tasks that are performed through them.",
+ "אמרכלין – they are higher than the treasurers and (Numbers 3:32): “The head chieftain of the Levites [was Eleazar son of Aaron the priest, in charge of those attending to the duties of the sanctuary],” which we translate [in Aramaic] as \"ואמרכלין דממנא\" and the language \"אמרכל\" - “he stated over everything,” and in Arabic we call him “Amir.” What did the seven officers/אמרכלין do? Seven keys of the courtyard were in their hands. If one of them wanted to open it up, he could not until all of them entered in together and the treasurers coming after them would open it and remove whatever they needed. And another level above that of the אמרכלין/officer/trustees (superintending the cashiers) was there, which was not mentioned in the Mishnah and it is brought in the Tosefta (Chapter 2, Halakha 15 – Lieberman edition), and they are two financial officers/controllers (\"קתילוקין\" ) and there were found five levels there: The High Priest, his assistant, the financial controllers, the trustees, treasurers.",
+ "ואין עושין שררה פחות משנים – as it is written (Exodus 28:5): “they, therefore shall receive the gold, [the blue, purple, and crimson yarns and the fine linen]”; the least of many is two."
+ ],
+ [
+ "ד' חותמות היו במקדש – three seals for three libations [connected with animal sacrifices] that are divided with the cattle . The first seal was for libations for cattle and they are three-tenths of an Ephah of fine flour mingled with one-half a Hin of oil and one-half a Hin of wine for libation and their seal was an עגל/calf. And the second was a ram for libations of a ram – as the Aramaic translation of איל/ram isדכרא /ram and its libation is two-tenths of a fine flour mingled in one-third a Hin of oil and one-third a Hin of wine for libation. And the third was a kid for libations of a sheep one-year old and they were one Issaron (i.e., one-tenth of an Ephah) of fine flour mingled with one-quarter of a Hin of oil and one-quarter of a Hin of wine for libation. And the fourth was “sinner,” and they were libations of the rich leper that would bring three cattle and it requires ten Log of pure oil for the three sheep and to place on the earlobe and the thumbs, and they call it \"חוטא\" /”sinner” because we state in Tractate Arakhin (16a): “For seven things plagues come: [gossip, murder, false oaths, illicit sexual behavior; haughtiness, theft, and selfishness].”",
+ "חמשה היו – to seals were for the leper.",
+ "חוטא דל וחוטא עשיר – because a poor leper is unable to bring other than one cow, and if there was only one seal for a leper, they would give to the poor leper three-tenths, but the first Tanna/teacher held that the for the poor leper, they would give him the seal of the “kid,”/\"גדי\" and the Halakha is according to the first Tanna.",
+ "וארמית כתוב עליהן – for most of their speech was in the Aramaic language.",
+ "זכרים ונקבות – whether for libations of burnt offerings that don’t come other than from males or whether from libations of peace-offerings that come from males or females, for the burnt offerings and and peace offerings are those that require libations, as it is written (Numbers 15:3): “[and would present an offering by fire to the LORD from the herd or from the flock,] be it burnt offering or sacrifice, [in fulfillment of a vow explicitly uttered, or as a freewill offering, or at your fixed occasions, producing an odor pleasing to the LORD].”"
+ ],
+ [
+ "נותן לו מעות – according to the libations that he needs.",
+ "בא לו אצל אחיה שהיה ממונה – to purchase libations of the wines, oils, and sifted fine flours, in order that everyone who brings a sacrifice would not have to go back after the libations that are used for the purification of that which has been dedicated to the Temple.",
+ "ואם הותירו הותירו להקדש – and we don’t say lest these monies were Yohanan’s that were mingled with the monies of the libations."
+ ],
+ [
+ "ממתינים לו עד הערב – Yohanan and Ahiyah join together, if they found excess monies in the hand on Yohanan corresponding to the seal that [if] one states that he lost it, and they give it to him.",
+ "ושם היום כתוב – on the seal, a certain day and a certain month.",
+ "מפני הרמאין – lest some found a seal that fell from his fell, either from Ahiyah or from Yohanan, and he comes now to take it. But on the day that he finds it, he is not permitted to take it out, as the person who lost it searches after it. And furthermore, one must suspect that lest he purchased the seal at the lowest market price and hid it until the market price became more expensive."
+ ],
+ [
+ "לשכת חשאים – on account that those who give money into it do so in secrecy and those who are supported from it take it in secrecy.",
+ "ללשכת בדק הבית – to the chamber where they place in it all the holy [things] for Temple repairs."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "שלשה עשר שופרות – [thirteen] chests, narrow from the top and wide from the bottom curved like a Shofar because of the deceivers who would not be able to put in their hands into them to show themselves as if they are giving/putting into it, while they are taking from it, and further on, it will explain why there are thirteen chests and thirteen tables and in which location they are placed (see also Mishnah 5 in this chapter).",
+ "שלש עשרה השתחויות – and further on (Mishnah 3) it will explain where they were.",
+ "כנגד דיר העצים – a chamber/compartment (see also Tractate Middot, Chapter 5, Mishnah 4) where they would store there all the wood of the pile of wood on the altar of the Temple and it was in the northeast corner of the Women’s Court.",
+ "ששם הארון נגנז – for King Josiah commanded that it be hidden below in the curved secret and tortuous path that Solomon built at the time when he built the Temple and knew that it would eventually be destroyed. And this is what is written in II Chronicles, chapter 35, verse 3: “He said to the Levites, consecrated to the LORD, who taught all Israel, ‘Put the Holy Ark in the House that Solomon [the son of David, king of Israel] built” (also compare Talmud Yoma 53b) and with it was hidden the staff of Aaron and the bottle of Manna (which was preserved) and the flask of anointing oil."
+ ],
+ [
+ "שהיה מתעסק – in his service (see also Tractate Middot, Chapter 2, Mishnah 5) removing the wormy parts from the wood/sorting it, and he had a blemish (i.e., he was unfit for the altar, for priestly service), and the work of those with a blemish was to prepare the wood for the altar, and any wood in which was found worms was unfit/disqualified for the altar.",
+ "שהוא משונה – the stone was not even with the other stones of the floor, and he understood it (i.e., the Holy Ark) was taken from there and then returned.",
+ "ביחוד – with certainty."
+ ],
+ [
+ "והיכן היו ההשתחויות – thirteen prostrations, as is taught in the Mishnah above (Mishnah 1 of this chapter), where they made them.",
+ "שער עליון – the Temple was slanted going up from east to west, and the gate nearest to the west was the Upper Gate. And behind it was the Fuel Gate, which was the gate of the wood chamber, which was in the south of the [Temple] courtyard and it was called that name because they would bring in through there the wood of the altar that they would burn on the altar which is called the Fuel Gate.",
+ "שער הבכורות – they would bring in there the first-born [cattle] that would be slaughtered there in the south.",
+ "מים מפכים – as it is written in Ezekiel (47:2): “And I found water was gushing from [under] the south wall,” and that is south which is called “right-hand,” as it is written )Psalms 89:13): “North and south – [You created them; Tabor and Hermon sing forth Your name].” But see Ezekiel in prophecy that they would go out from the House of the Holy of Holies thin like the proboscides of locusts (see Tractate Pesahim, Chapter 3, Mishnah 5), and when they would arrive at this gate, they would grow strong/gather courage and become like the fulness of a small flask/jar and that is why they call them “gushing waters.”",
+ "שער הקרבן – there they would bring in the Holy of Holies whose slaughter was in the north.",
+ "שער הנשים – for in it, the women would enter to lay their hands on their sacrifice, according to the words of Rabbi Yosi who said that women lay their hands optionally, but according to Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon, to stand near their sacrifice (see Talmud Eruvin 96b, Rosh Hashanah 13a and Hullin 85a).",
+ "שער השיר – through that path they would bring in the musical instruments.",
+ "שבו יצא יכניה בגלותו – when he when to the Temple to prostrate and to get permission when he went to Babylonia in the Diaspora, and he left through the path at that gate.",
+ "שער ניקנור – it is explained in Yoma 38a in the chapter: “The officer said to them”/אמר להם שממונה (i.e., the Prefect over the Priests).",
+ "פשפשין – small gates within the larger gates and even they are from the count/number of thirteen gates, and even though the gate leading to the room (in the Temple) in which the fire is perpetually maintained (see Tractate Tamid, Chapter 1, Mishnah 1 and Tractate Middot, Chapter 1, Mishnah 1, as well as Tractate Shabbat Chapter 1, Mishnah 11), also had a wicket, it was not considered because it was the smallest of them all, but the others were all slightly larger, and these of our Mishnah, of the thirteen gates, we establish in the Gemara in the Jerusalem Talmud like Abba Shaul the son of Hanan, but the Sages state that there were seven gates in the courtyard, but they hold that these thirteen prostrations correspond to the thirteen breaches made by the Grecian kings in the courtyard (see Tractate Middot, Chapter 2, Mishnah 3), and when the Hasmonean kings rose up and defeated them and repaired the breaches, they established thirteen sites of prostration corresponding to every breach that had been repaired."
+ ],
+ [
+ "אך של שיש מניחי את האברים – after the dissection, they arrange them (i.e., the parts of the offering – the limbs) on the table until the Kohanim would bring them up, but they did not make them (i.e., the tables) of silver or gold for there is no poverty in the place of wealth, since the gold and the silver cause them (i.e., the parts of the offerings) to get hot and smell badly, whereas the marble cools them off and preserves them so that they do not smell badly, but they would not rely on a miracle that the holy meat never smelled badly (see Tractate Avot, Chapter 5, Mishnah 5, - \"ולא הסריח\\התליע בשר הקדש מעולם\" ).",
+ "ועל של כסף כלי שרת – that they would remove each morning ninety-three service vessels, as is taught in the Mishnah [of Tractate] Tamid (Chapter 3, Mishnah 4).",
+ "נותנים לחם הפנים בכניסתו – after it was baked until they would set it up on the table.",
+ "ועל של זהב ביציאתו – and it would be placed there until the time of its division [among the priests].",
+ "שמעלין בקודש ולא מורידין – for since they removed it from on top of the golden table, and they don’t lower it to place it on one of silver."
+ ],
+ [
+ "תקלין תדתין – as it explains in on Mishnah, upon which they place the Shekaliim of this year. And when the time of Terumah offering arrives, the treasure takes out all the Shekalim that are in the horn-shaped [chest] and places them in the compartment/chamber in order that they may give Terumah from them. And the second [horn-shaped chest] has written on it “Old Shekel-dues” and whomever had not brought his Shekel in that year brings in the year after that and places it in the same horn-shaped chest, and the treasurer takes them and puts them in the remnants of the compartment/chamber. And on the third [chest] is written on it “Bird Offerings,” and they are large turtle doves. And on the fourth is written “Young Birds for Burnt Offerings,” which are small pigeons and all of them are for Burnt Offerings. But those who bring obligatory bird-offerings give the money or the birds into the hand of the Kohen, and they do not place the money in the horn-shaped chest. But the reason is explained in the Jerusalem Talmud – because of the mixing up of [the monies] lest one of the owners of the bird-offerings dies, for it is found that the waters of the sin-offering whose owners died that depart life are mixed up with them. But the Rabbis do not concern themselves with this, for they hold that in the horn-shaped [chest] for bird offerings, they place the monies of obligatory bird-offerings and with all of the monies found in it, they offer one bird sin-offering and another as a burnt offering, and the second, all of which are free-will donations and are sacrificed as burnt-offering, and the Halakha is according to the Sages.",
+ "עצים – A person who donates wood for the pile of wood on the altar in the Temple puts their monetary value into it.",
+ "לבונה – A person who donates frankincense puts monies into it and the treasurers take the monies that are in the shofar-shaped chest and purchase from them frankincense and they offer the incense on the altar.",
+ "זהב – The person who donates gold places it there, or its financial equivalent and this is for the innermost of the Temple (i.e., the Holy of Holies), that is to say, the service vessels, for the bowls out of which the sprinkling is done were called golden atonement in Ezra (1:10) and [First] Chronicles (28:17) since the Kohen would cleanse his finger with them between each sprinkling and between gifts of sin-offerings, and the left-overs that are on the finger are invalid.",
+ "ששה לנדבה – the remaining six shofar-shaped [chests] are for free-will offerings. On the first, it is written on it \"מותר חטאת\" – the surplus monies for sin-offerings; and the second is \"מותר אשם\" – the surplus money for guilt offerings. The third is מותר קיני זבים וזבות ויולדות\" - the surplus money for bird-offerings of men and women who had suffered a discharge and of women after childbirth. And the fourth is \"מותר קרבנות נזיר\" – surplus money from the offerings of a Nazirite. The fifth is מותר אשם מצורע – surplus money from guilt offering of a leper. The sixth is \"נדבה סתם\" – freewill offering – voluntary contributions for offerings on the Altar. But the person who separated monies for a sin offering and purchased his sin-offering and there was surplus from the monies, he casts the surplus into the shofar-shaped [chest] that the words: “surplus monies for sin-offerings” are written upon it and similarly, surplus monies from guilt-offerings he throws into the shofar-shaped [chest] on which it is written “surplus monies for guilt-offerings,” and similarly for all of them. But the shofar-shaped chest that has “freewill offerings” written up on it, anyone who wants to donate something to the altar plces it into that one."
+ ],
+ [
+ "לא יפחות מב' גזרים – a person who donates an unspecified [amount of] wood should not donate less than two logs, like those that are arranged on the pile of wood on the altar in the Temple and their measurement is known. And especially, a person who donates an unspecified [amount of] wood, but a person who desires to bring even one piece of wood should bring it.",
+ "לא יפחות מן קומץ – for this is the measure of frankincense that comes with the meal-offering as it is written (Leviticus 6:8): “A handful of the choice flour and oil of the meal offering shall be taken from it, with all the frankincense that is on the meal offering, [and this token portion shall be turned into smoke on the altar as a pleasing odor to the LORD].” Just as the lifting of the meal-offering is with a handful, so also the frankincense is with a handful, but if he wants to bring even a particle/drop of frankincense, he can bring it. But a person who donates gold unspecified, should not [bring] less than a Dinar of gold, but this is when he mentioned the shape/form of the coin. But, if he did not mention a coin, but just gold, unspecified, he brings even a hook/curved pin which is a kind of small fork.",
+ "אשם הוא אשום אשם לה' – but this Biblical verse (Leviticus 5:19) is difficult from its beginning to its end. The words \"אשם הוא\"/”it is a guilt offering implies that his existence and his going, that which is eaten is for the Kohanim and the guilt-offering is for God, implying that it is all for God. But Jehoiada the [High] Priest expounded: \"אשום אשם לה'\" /”he has incurred guilt before the LORD”: Everything that comes on account of a sin and on account of guilt, for example, he separated monies for a sin-offering and a guilt-offering and there was a surplus from them, he should take that surplus as burnt-offerings. “The meat is for God, and the hides go to the Kohanim and it is found that these two Biblical verses are established. He has incurred guilt before God and a guilt offering to the priests. Where do we find this Midrash concerning Jehoiada, as it is written in II Kings (12:17) regarding Jehoiada? “Money brought as a guilt offering or as a sin offering was not deposited in the House of the LORD; it went to the priests.” But it is impossible to state that the money that was sanctified for the sake of a sin-offering and for the sake of a guilt-offering that the Priests should benefit from it, but by force, this is how it should be understood: They should make of it something from it that the Kohanim will benefit from – that is burnt offerings, for the hides go to the Kohanim."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מעות שנמצאו. קרוב לשקלים יפלו לשקלים – for after what is near we follow, as It is written (Deuteronomy 21:3): “The elders of the town nearest to the corpse,” and the one who states majority and near, follows after the majority; our Mishnah establishes that such as a case when Shekalim and freewill donations are equivalent.",
+ "מחצה על מחצה יפלו לנדבה – for they (i.e., freewill offerings) are more stringent than Shekalim, since they are all burnt offerings, but sometimes Shekalim are brought as sin-offerings which are consumed by Kohanim. But furthermore, the remnants of the Shekalim are used for the walls of the city and its towers.",
+ "מחצה על מחצה יפלו ללבונה – for frankincense is itself a sacrifice but wood is the requirement of a sacrifice.",
+ "מחצה על מחצה יפלו לגוזלי עולה – In the Jerusalem Talmud (Shekalim 19a), it raises an objection: it is all right if it is closer to young pigeons for burnt offerings, since according to the Torah, we follow after that which is nearer as if they are definitively from the young pigeons for burnt offerings. But, if it is half-way between them, out of doubt, we cast them in a stringency to the young pigeons for burnt offerings, but the woman who brought these monies, with what shall she gain atonement? For perhaps, they fell from obligatory bird-offerings and when you offer from them pigeon burnt-offerings, with what shall the woman gain atonement? And it (i.e., the Jerusalem Talmud) responds that the Jewish court that is appointed over the bird-offerings takes from the community [offerings] according to those monies that were found and causes them to be acquired by the owners of the monies that were found and they offer from them bird-offerings on the doubt, and the sin-offering will not be consumed."
+ ],
+ [
+ "לעולם מעשר – even all of the entire year, since the pilgrims for the Festivals do not manage to spend all of their Second Tithe [monies] and leave them for their relatives or their beloved ones to consume them all year in Jerusalem. And the essential Mitzvah of consuming Second Tithe is peace-offerings. Therefore, most of the cattle that is sold in Jerusalem on all the days f the year are acquired with the money of the [Second] Tithe, and even though that one can say that perhaps they fell from the sellers and were already redeemed, since the buyers are the majority since several people purchase from one merchant, we state that they are purchases but not redeemed, and they are [Second] Tithe.",
+ "ובהר הבית חולין – and even on the Festival (i.e., the Intermediate Days), for most of the monies in people’s hands are of [Second] Tithe which are non-holy, and we follow according to [what the case is] the majority of the year. Devoted objects/sacrifices from before the Festival, young birds are found near their nests.",
+ "בירושלים – that is not in the market for cattle.",
+ "בשעת הרגל הכל מעשר – for we do not follow after the majority of the year because the market places/streets of Jerusalem used to be swept every day and if it would fall earlier, it is already found. But the Temple Mount was not swept because it is high and the wind sweeps and removes all the dust and also no man is permitted to enter the Temple Mount with the dust that is on his feet, therefore, there is no dust found there."
+ ],
+ [
+ "אברים עולות – since it has been dissected in the manner of the dissection that has been explained for burnt-offerings, it is known that they are of the burnt offerings.",
+ "חתיכות חטאות – for we consume nothing in the Temple courtyard other than sin-offerings and guilt-offerings.",
+ "ובירושלים זבחי שלמים – for most of the meat eaten in Jerusalem is that of peace-offerings.",
+ "זה וזה – whether it is found in the Temple courtyard or whether it is found in Jerusalem.",
+ "תעובר צורתן – because they have been defiled through being given up/discarding from the mind and are prohibited for eating but we cannot despise them and burn them until they have clearly been defiled. Therefore, they require that its status must be altered/let its appearance be gone (i.e., the flesh looks disfigured by beginning to decay), which is that they be defiled through portions of sacrifices left over beyond the legal time and bound to be burned or the status must be altered for peace-offerings – which is until the third day.",
+ "נמצאו בגבולים – in the cities of Israel.",
+ "אברים נבלות – for it is the manner that we sever the carrions (i.e., animals that died a natural death) into limbs and cast them into the streets so that the dogs would eat them.",
+ "חתיכות מותרים – for it was not customary to dissect the carrions to pieces but the fit parts, it was customary to cut them into small pieces to sell them to Jews or to place it into the pot, and this law applies in a city that is completely Jewish; but in a city where there are heathens, even the pieces are forbidden.",
+ "שהבשר מרובה – we don’t dissect the flesh into small pieces but cook it by limbs."
+ ],
+ [
+ "זכרים עולות – for we assign that it (i.e., the animal) left from Jerusalem for most of the males that are in Jerusalem are burnt offerings, and most of the females are peace offering sacrifices.",
+ "הראוי לפסחים – a year-old male from the sheep or the goats.",
+ "פסחים – and he who finds it is permitted to him to offer it as his Passover offering. But if its owner comes afterwards, he should give him its monetary value.",
+ "קודם לרגל שלשים יום – from the time that they begin to expound upon the laws of Passover, and a person separates his Passover-offering. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "היו ממשכנין את מוצאיה – a person who would find a burnt offering or a peace offering, they would exact a pledge from him until he would bring its libations from his own – three-tenths of an Ephah for a bull and two-tenths of an Ephah for a ram and one-tenth for a lamb.",
+ "מניחין אותה ובורחים – in order that he would not be liable for its libations."
+ ],
+ [
+ "שבעה דברים – that he considered for them and continuing.",
+ "נכרי ששלח עולתו – for we expound [the words] \"איש איש\"/”every person” which teaches that heathens make votive offerings and freewill offerings like Jews do.",
+ "שתהא מנחתו – one-tenth of an Ephah that the High Priest would offer each day, one-half of it in the morning and one-half of in the evening.",
+ "קריבה משל צבור – as it is written (Leviticus 6:11): [“Only the males among Aaron’s descendants may eat of it, as their due] for all time [throughout the ages from the LORD’s offerings by fire].” This law will be for eternity, meaning to say, from the community, from the sacred donations of the chamber.",
+ "רבי יהודה אומר משל יורשים – as it is written (Leviticus 6:15): “And so shall the priest, anointed from among his son to succeed him, [shall prepare it; it is the LORD’s – a law for all time – to be turned entirely into smoke],” and this implies that the Kohen that was anointed who died, succeeding him, one of his sons shall prepare it.",
+ "ושלימה היתה קריבה – when it comes from the community, according to Rabbi Shimon, or from the heirs, according to Rabbi Yehuda. A full tenth was offered and not a one-half tenth. Rabbi Shimon derives it from \"כליל תקטר\"/”to be turned entirely into smoke” (Leviticus 6:15), that he should not offer incense in halves but whole, when it comes from the community. But Rabbi Yehuda derives it as it is written (Leviticus 6:15): “from among his son to succeed him, prepare it,” that one of his sons will offer incense after his father dies, that is, the heirs will prepare it and not half of it, and the Halakha is according to Rabbi Yehuda that it comes from the heirs. But that our Mishnah states that the Jewish court instituted a condition, according to the words of Rabbi Shimon that it should come from the community. But it is not from the Torah – the Gemara (Jerusalem Talmud Shekalim 20b) explains that there were two enactments at first that from the Torah it was offered from the community, since it was written “ a law for all time” (Leviticus 6:15) as we have stated. Since we saw that the chamber was hurried, they enacted that it would be collected from the heirs. Since they saw that they were negligent with it, they established to be from the Torah, and it was found now to be offered from the community with the condition of the Jewish court that it would be established by the Torah."
+ ],
+ [
+ "שיהיו הכהנים נאותין בהן – specifically regarding the consuming of the sacrifices. But, regarding the eating of non-holy things, even the salting of non-holy things that are eaten in the Temple courtyard with the sacrifices in order that the sacrifices would be eaten with satiation, they don’t enjoy them (i.e., the salt and the wood).",
+ "שלא היו מועלין באפרה – for from the Torah, they cannot commit religious sacrilege with its ashes, as it is written (Numbers 19:9): “[A man who is clean shall gather up the ashes of the ow and deposit them outside the camp in a clean place, to be kept for water of lustration for the Israelite community.] It is for cleansing.” Through it they commit religious sacrilege but they don’t commit religious sacrilege through its ashes, but since they saw that they were despising it, they decreed that through its ashes is religious sacrilege because they saw that they separated themselves from the doubt of sprinklings, they established it as from the Torah.",
+ "ועל הקינין הפסולות – those obligated for bird-offerings they bring the money and place it into shofar-shaped chest and the Jewish court takes the money and purchases with them the bird-offerings and the owners go to them and rely upon the Jewish court that they will offer their bird-offerings but if the birds flew off or were found to be invalid, it is a condition of the Jewish court that they would take others from the monies of the chamber and give possession to the owners and fulfill through the their religious obligation.",
+ "רבי יוסי אומר – the one who regularly supplied the bird-offerings who fixed the price with the treasurers to sell them all the bird sacrifices that are needed, he is obligated to exchange all that is found in them something invalid, as is taught in the Mishnah (nine) above in the chapter “The Sacred Contributions”/\"התרומה\", he doesn’t receive his funds until the Altar is satisfied. But if the wine fermented or the fine flour became wormy, they return it to him and he returns the money, and the Halakha is according to Rabbi Yosi, for this is what we say in the Jerusalem Talmud that it is a condition of the Jewish court that whomever supplies the bird offerings supplies that which becomes lost or that is invalid."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כל הרוקין הנמצאים בירושלם אהורים – and we do not encourage the spittle of a man or woman suffering from an emission because they defile humans and utensils because we follow after the majority.",
+ "חוץ משל שוק העליון – because heathen launderers were found there and the Sages decreed concerning the heathens that they would be like men with a flux in all their matters, and their spittle is ritually impure. But there are those who state that that since the Upper Market did not have the benefit of the crossing found there (i.e., “foot traffic”) and men and women with a flux were alone and distanced themselves from other people that were found there.",
+ "שבאמצע טמאים – because men and women with a flux are frequently there and walk in the middle of the roads, and the ritually pure individuals remove themselves to the sides of the roads – in a place where there is not much walking found, and are careful of all ritually impure that they should not come in contact with them, but at the time of the Festival, when the majority of Jews are ritually pure, the ritually impure remove themselves to the sides so that they do not defile the people, and the ritually pure walk in the middle of the roads; therefore, at the time of the Festival, the spittle that is found in the middle of the road is ritually pure, but that which is on the sides is ritually impure, and the Halakha is according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "דרך ירידה לבית הטבילה – there were two paths to the ritual path – on one, they go down and on the other they go up – so that the ritually impure do not come in contact with the ritually pure, and that of the path going down is certainly impure, because they fell from the hand of those bringing them for ritual immersion.",
+ "שלא כירידתן עלייתן – for one their descent, they were definitely ritually impure; therefore, they would bring them down to the place of ritual immersion and upon their ascent they were ritually pure after they had been immersed.",
+ "רבי יוסי אומר כולן טהורין – they did not make the decree on doubtful utensils in Jerusalem and the Halakha is according to Rabbi Yosi.",
+ "",
+ "מריצה – a tool that crushes and breaks in it the bones of the dead when they want to bring them in a basket to take them from place to place."
+ ],
+ [
+ "שוחט בה מיד – for certainly, its owner immersed it [in a ritual bath] from yesterday in order that it would have a sunset (required after purification, to be deemed entirely clean) and that it would be appropriate to slaughter with it on the day of the Eve of Passover.",
+ "בשלשה עשר שונה ומטביל – meaning to say, even though it is possible to state that its owner already immersed it [in a ritual bath], the person who finds it must immerse it a second time for perhaps, its owner had not immersed it and they had a while to wait until it was close to darkness, and even though they did not decree on doubtful utensils in Jerusalem because the stringency of holy objects required immersion for it. But Maimonides explained [the word] \"שונה\" /”a second time,” to mean to sprinkle upon it for it had become ritually impure through contact with the dead, and he sprinkled [from the ashes of the red heifer] on the third day (see Numbers 19:12), and now sprinkles once again upon it and afterwards immerses it.",
+ "",
+ "בזה ובזה – whether on the thirteenth or the fourteenth [of Nisan].",
+ "שונה ומטביל – he immerses it again for the hatchet/curved cutting tool is not appropriate other than for the Hagigah/the Festival Offering for the breaking of a bone is permitted on it, and in the Gemara of Pesahim (Tractate Pesahim 70b) establishes that at the time when the Nasi/head of the Sanhedrin is on his deathbed on the thirteenth [of Nisan], for if he would die, the entire community will be ritually impure and will sacrifice the Passover offering in defilement, but they would not to ritually purify the utensils; therefore, the knife that one needs for the slaughtering of the Passover offering – this is one doubt, for perhaps the Nasi won’t died and they will make the Passover offering in ritual purity, they immerse it and there is a presumption that they purified it on the thirteenth day in order to slaughter the Passover offering on the fourteenth. Bu the hatchet/curved cutting tool, there are two doubts: a) perhaps the Nasi will die and they will make the Passover offering in a state of ritual defilement and they don’t bring the Hagigah/Festival offering, and there is no need for the hatchet/curved cutting tool, and even if he doesn’t die, perhaps the Passover offerings are many and they don’t do the Hagigah/Festival Offering on the fourteenth; therefore, they don’t immerse it and b) it has the presumption that it they did not purify it.",
+ "חל י\"ד להיות בשבת שוחט בה מיד – but we don’t say that since it is Shabbat, we will not slaughter it out of a doubt that perhaps it was ritually impure and it is found that the Passover offering was ritually impure, and we desecrate the Sabbath not at the place of a commandment. But my teachers explained that we slaughter it immediately with a hatchet/curved cutting tool stating that even though there is no Festival offering/Hagigah on the Sabbath, nevertheless, there is a presumption that he immersed it from the Eve of the Sabbath (i.e., Friday) for the need of the Festival offering/Hagigah on the fifteenth [of Nisan].",
+ "בחמשה עשר שוחט בה מיד – because the entire people knows that sprinkling and immersion are prohibited on the Jewish festival/Yom Tov, and we immerse everything from before the Jewish festival.",
+ "נמצאת – the hatchet/curved cutting tool",
+ "קשורה לסכין – is tied to the knife. We stated that it was definitely immersed with the knife, but Maimonides explained that it is found that an undefined knife is tied with another known knife, it is like the known knife; if it (i.e., the known knife) is ritual impure, it (i.e., the other knife) is ritually impure; if it (i.e., the known knife) is ritually pure, it (i.e., the other knife) is ritually pure."
+ ],
+ [
+ "פרוכת שנטמת בולד הטומאה – [the Curtain] that touched ritually impure liquids that the Sages decreed regarding these liquids that they defile utensils, as a decree because of the liquid of a man or woman with a flux, such as his spittle or nocturnal emission, which are one of the original or direct causes of Levitical uncleanness, and from the Torah, they defile humans and utensils.",
+ "מטבילין אותה בפנים – and it does not require being sent outside of the camp of the Divine Majesty (from the entrance of the court and further), because it is was not defiled other than by a secondary cause of Levitical uncleanness.",
+ "ומכניסין אותה מיד – and it does not require having a sunset (after immersion) for complete purification.",
+ "נטמאת באב הטומאה – with an unclean reptile or a carrion.",
+ "מטבילין אותה בחוץ – we immerse it outside for it requires being sent out [of the camp] as we state in the last chapter of Tractate Eruvin (Chapter 10, Mishnah 15; Talmud Eruvin 104b), that a person who brings in an unclean reptile in the Temple is liable."
+ ],
+ [
+ "נימין – “Lytzish” in the foreign language.",
+ "עשרים וארבעה חוטין – because it is made from blue, purple and crimson yarns and fine linen and each and every species, its thread is doubled six times as is mentioned in Yoma (Talmud Yoma 87a).",
+ "ארכה מ' ורחבה כ' – like the measure of the hall leading to the interior of the Temple (see Tractate Middot, Chapter 4, Mishnah 7), that its height (it should be “length,” based upon the commentary of the Tosafot Yom Tov) was forty cubits and its width was twenty cubits (see also Tractate Middot, Chapter 3, Mishnah 6; but we also learn in Chapter 3, Mishnah 7 that the height was also forty cubits).",
+ "ושמונים ושתים רבוא – this was the number of threads from which it was made. Another explanation: the number of gold dinars that they spent on it. But there are books in which it is written in them that “that with twenty thousand and eighty,” meaning to say that there eighty-two young virgins were engaged in making it.",
+ "ושלש מאות כהנים היו מטבילין אותה – utensils that were completed even though they were completed in ritual purity, require immersion for holy things, as is found in Tractate Hagigah (Chapter 3, Mishnah 2). The three hundred Kohanim that are taught in our Mishnah is the language of hyperbole and exaggeration, for they did not require so many Kohanim to immerse it."
+ ],
+ [
+ "הכל ישרף בפנים – in the large place where the ashes of sacrifices were deposited which was in the Temple courtyard for there they would burn the unfit/disqualified meat of the most holy sacrifices for everything that was disqualified/unfit for the holy sacrifice, we burn it in the holy [precincts].",
+ "חוץ מנטמא באב הטומאה בחוץ – for since its defilement is stringent and its disqualification occurred outside, one cannot bring it into the Temple courtyard to burn it for its disqualification did not occur in the holy [precincts].",
+ "חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים – for it has two [leniencies]: its defilement was inside, and the leniency of its ritual defilement, but if it was defiled by a primary uncleanness, we do not cause the delay of the ritual defilement inside until it is burned but we remove it immediately and burn it outside."
+ ],
+ [
+ "את שנטמא בולד הטומאה בין בפנים בין בחוץ ישרף בפנים – since it is ritually pure from the Torah, even if it became defiled outside, we must fulfill its burning in the holy [precincts]."
+ ],
+ [
+ "מחצי כבש ולמטה במערב – the Kohanim/priests who obtained the privilege by the arbitration regarding the limbs of the daily offering to bring them up would not bring them up all at one time, but would place them on the ramp and walk to the chamber of Hewn Stones (where the Sanhedrin sat) to recite the Shema and afterwards return and offer up the limbs on top of the Altar as it is taught [in our Mishnah] here, that they are placed on the lower half of he Altar-slope. For the ramp was thirty-two cubits long and from its half-way point downward, they would place them, and the width of ramp was sixteen cubits and on its lower half to the western side, they would place them (i.e., the limbs of the daily offering).",
+ "ושל ראשי חדשים – from it half-way point and upwards which is on the rim of the Altar that surrounds it and toward the east.",
+ "אינן נוהגים אלא בפני הבית – Shekalim because they are for the needs of a sacrifice, and since there is no sacrifice, there are no Shekalim. But regarding the First Fruits, as it is written (Exodus 23:19): “The choice first fruits of your soil you shall bring to the house of the LORD your God.\" At the time when you have a Temple, you have First Fruits; when you don’t have a Temple, you don’t have First Fruits.",
+ "אבל מעשר דגן וכו' נוהגים בפני הבית ולשא בפני הבית – for the Holiness of the Land [of Israel] is never invalidated. Therefore, it is necessary to separate out Terumot and Tithes and for the Tithe of Cattle, you must separate a tenth. But in Tractate Bekhorot (see Chapter 9, Mishnah 1), they stated that they invalidated the tithe of the cattle so that it should not come regarding it as a stumbling block/snare.",
+ "המקדיש שקלים ובכורים – which was not practiced other than when the Temple stood, but if one separated them when the Temple no long existed, they are sanctified.",
+ "בכורים אינן קדש – since it is explicitly written concerning them (Exodus 23:19): “you shall bring to the House of the LORD your God,” even if he had separated them post-facto, they are not holy and the name/title of Bikkurim/First Fruits does not take effect upon them because the Temple doesn’t exist. But Maimonides explains that one who sanctifies Shekalim and First Fruits for the upkeep and maintenance of the Temple that he already has, but according to his explanation, the reason for why, according to Rabbi Shimon that Shekalim are holy, and First Fruits is not holy is not clear. But the Halakha is according to Rabbi Shimon."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "http://sefaria.org/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה שקלים",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shekalim/Hebrew/On Your Way.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shekalim/Hebrew/On Your Way.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..bf40a355b95a3b149e313000351b094060567568
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shekalim/Hebrew/On Your Way.json
@@ -0,0 +1,424 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Shekalim",
+ "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+ "versionTitle": "On Your Way",
+ "status": "locked",
+ "priority": 1.0,
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה שקלים",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "באחד באדר משמיעין על השקלים. ב״ד שולחים בכל ערי ישראל ומכריזין שיביאו שקליהן. לפי שבאחד בניסן צריך להביא קרבנות צבור מתרומה חדשה, דכתיב (במדבר כ״ח:י״ד) זאת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה. חדש והבא קרבן מתרומה חדשה, וילפינן חדשי השנה דהכא, מראשון הוא לכם לחדשי השנה (שמות י״ב:ב׳), הילכך מקדימין שלשים יום דהיינו מאחד באדר להכריז שיביאו שקליהם:",
+ "ועל הכלאים. מכריזין שימעטו הזרע האחר עד שלא ישאר בו רובע קב לסאה, כדתנן בפ״ב דכלאים כל סאה שיש בו רובע קב ממין אחר ימעט. ורבותינו פירשו, דלאחר שגדלו הזרעים אפילו אחד באלף צריך לעקור הכל, דכל תרי מילי דכל חד לחודיה שרי ונאסרו על ידי תערובת לא שייך בהו ביטול, דדוקא כשמין אחר מעורב בשעת הזרע א״צ כי אם למעט, דמדאורייתא חד בתרי בטיל ולא מקרי זורע כלאים, אלא מפני מראית העין בעלמא צריך למעט. אבל לאחר שגדלו לא שייך בהו ביטול וצריך לעקור את הכל ולא ישייר אלא אחד מן המינים:",
+ "בחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכין. המוקפין חומה מימות יהושע בן נון. איידי דבעי למתני דבחמשה עשר באדר שלחנות יושבין במדינה, תני נמי כל מה שהיו עושין בו ביום:",
+ "ומתקנים את הדרכים ואת הרחובות. השווקים שנתקלקלו בגשמים בימות החורף, מתקנים אותם בשביל עולי רגלים. ואית דמפרשי בשביל הרוצחים המכים נפש בשגגה שיוכלו לנוס מפני גואל הדם, כדכתיב (דברים י״ט:ג׳) תכין לך הדרך:",
+ "ואת מקואות המים. אם נתרבה בהן טיט מנקין אותן, ואם נחסר שיעורן ממשיכין להם מים שאובים ומשלימין אותן לכשיעור אם היה שם רוב ארבעים סאה מן הכשר:",
+ "ועושים כל צרכי רבים. כגון דיני ממונות ודיני נפשות, ודיני מכות, ופדיית ערכים וחרמים והקדשות, והשקאת סוטה, ושריפת פרה, ורציעת עבד עברי, וטהרת מצורע, ושולחין לפתוח בורות של מים מכונסים כדי שיהיו מצויין לעם לשתות מהן בימות החמה. דכל הנך צרכי רבים נינהו:",
+ "ומציינין את הקברות. שלא יאהילו עליהם הכהנים ועושי טהרות. והציון הוא שממחים סיד ושופכים אותו סביב הקבר, ובימות הגשמים היה הסיד נימוח וצריך לחזור ולציינו:",
+ "ויוצאים. שלוחי בית דין:",
+ "אף על הכלאים. ואע״פ שכבר הכריזו עליה באחד באדר, לא היו סומכים על ההכרזה, דשמא לא עקרום בעלים. והיו הם יוצאים ועוקרים אותם: "
+ ],
+ [
+ "היו עוקרים ומשליכים לפניהם. לפני בעלי השדות כדי שיתביישו. והיו בעלי שדות שמחים שמנכשים להם שדותיהם, ועוד שהיו נותנים אותן לפני בהמתן. התקינו שיהיו משליכים אותן בדרכים. ועדיין היו בעלי שדות שמחים שהיו מנכשים להן:",
+ "התקינו שיהו מפקירין כל השדה. דהפקר בית דין הפקר: "
+ ],
+ [
+ "במדינה. בירושלים. והיו מחליפין מחצית השקל לאנשים שמביאים כל אחד ממטבע מדינתו ואינו יודע כמה מהם יוצאים למחצית השקל:",
+ "ישבו במקדש. לפי שהיה הזמן מתקרב היו יושבים במקדש כדי שימהרו להביא. ורמב״ם פירש, שכל ערי ישראל קרויין מדינה, ובעשרים וחמשה בו היו יושבים במקדש בירושלים:",
+ "התחילו למשכן. מי שלא הביא שקלו:",
+ "את מי ממשכנין לוים. לאפוקי ממאן דאמר שאין ממשכנין את הלוים דכתיב (שמות ל׳:י״ד) כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה, ולוים לא היו נמנים מבן עשרים:",
+ "אבל לא נשים. ונתנו איש כופר נפשו (שם) כתיב, ולא אשה:",
+ "ולא עבדים. דאין עבדים חייבין אלא במצות שנשים חייבות:",
+ "וקטנים. אפילו הביא שתי שערות והוא פחות מבן עשרים:",
+ "שוב אינו פוסק. אביו, משהתחיל. ואם מת אביו הוא שוקל על ידי עצמו:",
+ "ואין ממשכנין את הכהנים. ואף על פי שחייבין במחצית השקל:",
+ "מפני דרכי שלום. לפי שעבודת הקרבנות עליהם חולקים להם כבוד וסומכים עליהם שלא יעכבו את שקליהם. ואי נמי יעכבו ולא יתנו, בית דין מתנה עליהם שיהיה להם חלף עבודתם כמו שנותנים מתרומת הלשכה לשאר עושי מלאכת הקודש כדמפרש לקמן: "
+ ],
+ [
+ "כל כהן ששוקל אינו חוטא. ואף על פי שאינו חייב לשקול. וסד״א אם שוקל נמצא קרבן צבור קרב משל יחיד, קמשמע לן דאינו חוטא לפי שהוא מוסר אותו מחצית השקל לצבור לגמרי, ולא חיישינן שמא לא יגמור למסרו יפה:",
+ "כל כהן שאינו שוקל חוטא. וקרא דכל העובר על הפקודים דריש ליה הכי, כל העובר בים סוף דהיינו כהנים לוים וישראלים שכולן עברו את הים על הפקודים, בין אותן שנמנו לבדן בין אותן שנמנו עם ישראל, יתן תרומת ה׳. ואף על גב דבפרשת אלה פקודי כתיב וכסף פקודי העדה מאת ככר וגו׳ לשש מאות אלף ושלשת אלפים וכו׳, ההוא בתרומת האדנים הוא דכתיב, ובאותה תרומה לא היה שבט לוי, אבל בתרומה של קרבנות צבור הושוו בה כהנים לוים וישראלים:",
+ "לעצמן. להנאתן. ולאו דרשא היא, דדוקא במנחת כהן לבדו אמר קרא כליל תהיה, ולא באותה שיש לו בשותפות עם הצבור. והלכה שכהנים חייבים ליתן מחצית השקל ואין ממשכנין אותן מפני דרכי שלום: "
+ ],
+ [
+ "מקבלין מידם. ובתנאי שימסרום לצבור לגמרי, כי היכי דלא להוי קרבן צבור קרב משל יחיד:",
+ "קיני זבים וזבות. תורים ובני יונה שזבים וזבות מביאים. ובכותים בלבד מיירי, דאין זבים וזבות בעובדי כוכבים:",
+ "כל שהוא נידר ונידב מקבלין מידם. דתניא [מנחות עג.] איש איש, לרבות את הגוים שנודרים נדרים ונדבות כישראל. ואין לי אלא עולה כדכתיב (ויקרא כ״ב:י״ח) אשר יקריבו לה׳ עולה, שלמים מנין, תלמוד לומר לכל נדריהם. מנין לרבות העופות והמנחות היין והלבונה והעצים, תלמוד לומר לכל נדריהם ולכל נדבותם:",
+ "וכן הוא מפורש על ידי עזרא. כשרצו הכותים לסייען ושלחו להם נבנה עמכם כי ככם נדרוש לאלהיכם, מה השיבו להם, לא לכם ולנו לבנות בית בשותפות לאלהינו, ולכם אין חלק וצדקה וזכרון בירושלים: "
+ ],
+ [
+ "קלבון. קל בון. כלומר דבר קל ומועט שמוסיפין על מחצית השקל להכריע ביניהם:",
+ "השוקל ע״י אשה [כו׳] פטור. כגון שהלוה להם, דכיון דפטורים הן לא מחייבי בקלבון. ואי לא הלוה להם אלא שפורע בשבילם, אפילו שוקל בשביל בר חיובא פטור מן הקלבון כדלקמן:",
+ "אם שקל על ידו ועל יד חבירו. בשהלוהו מיירי, ושוקל שקל שלם מחצית השקל בשבילו ומחצית השקל שמלוה לחבירו:",
+ "חייב קלבון אחד. דסבר הנותן מחצית השקל הקצוב בתורה פטור מן הקלבון, דכתיב זה יתנו, כזה יתנו ולא יותר. וב׳ ששקלו שקל שלם אין נותנין אלא קלבון אחד:",
+ "ר׳ מאיר אומר שני קלבונות. ר״מ סבר השוקל מחצית השקל חייב בקלבון, הלכך שנים ששקלו שקל שלם חייבין ב׳ קלבונות. ואין הלכה כר״מ:",
+ "הנותן סלע. דהיינו שקל שלם לשולחני של הקדש, ונוטל ממנו מחציתו שנשאר לו ממנו. ושקל האמור כאן היינו מחצית השקל:",
+ "נותן ב׳ קלבונות. בהא מודה ת״ק דנותן ב׳ קלבונות, אחד קלבון להכרע מחצית השקל שהוא נוטל מן ההקדש, ואחד דכיון שלא שקל מחצית השקל כמו שקצוב בתורה נתחייב בקלבון: "
+ ],
+ [
+ "השוקל ע״י עני. בשביל עני:",
+ "פטור. כיון שנותן להם במתנה:",
+ "האחין השותפין שחייבין בקלבון. אחים שהם שותפים שחלקו וחזרו ונשתתפו שאז הן חייבין בקלבון כשאר שני אנשים ששקלו סלעים:",
+ "פטורים ממעשר בהמה. כל הבהמות הנולדות להם כל ימי שותפותן אינן צריכין לעשרן, דדרשינן בפרק [בתרא] דבכורות, יהיה לך, ולא של שותפות, ומוקמינן להאי קרא במעשר ואע״ג דבבכור כתיב:",
+ "וכשחייבים במעשר בהמה. היינו כשלא חלקו שאז חייבים במעשר, כדדרשינן יכול אפילו קנו בתפוסת הבית, ת״ל יהיה מ״מ:",
+ "פטורים מן הקלבון. שממון אביהם בחזקתו עומד, והוי כאב ששוקל ע״י בניו וע״י שכניו דפטור:",
+ "מעה כסף. אחד מעשרים וארבעה בסלע, ומשקלה ששה עשר שעורות:",
+ "חצי מעה. אחד משמנה וארבעים, ומשקלה שמנה שעורות. והלכה כחכמים:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מצרפין שקלים לדרכונות. בני העיר שקבצו שקליהם יכולים להחליפם בדרכונות. והוא מטבע של זהב כדכתיב בעזרא דרכמוני זהב, להקל מעליהם משאוי הדרך:",
+ "שופרות. תיבות שפיהן צר למעלה כעין שופר שפיו צר מלמעלה והולך ומרחיב, כדי שלא יוכלו ליטול מהן כלום. כההיא דכתיב ביהוידע (מלכים ב י״ב:י׳) ויעשו ארון אחד ויתנוהו בהיכל וכו׳ ויקוב חור בדלתו. והיו עומדים בעזרה, וכל אחד מביא שקלו ונותן בו:",
+ "כך היו במדינה. בירושלים. ולדברי רמב״ם בשאר ערי ישראל:",
+ "בני העיר ששלחו שקליהם. ביד שליח להוליכם ללשכה:",
+ "אם נתרמה התרומה. שהיו רגילים לתרום מהקופות לצורך הקרבנות. והיו תורמים על הגבוי ועל העתיד לגבות כדי שיהיה חלק בקרבנות אף לאותם שעדיין לא שקלו:",
+ "נשבעין. השלוחים:",
+ "לגזברים. דהואיל ונתרמה תרומה על המעות הללו קודם שנאבדו הרי נעשו כאילו היו ברשות הגזברים משעה שנתרמה תרומה עליהן, וכשנגנבו או אבדו ברשות הגזברים נגנבו או אבדו, הלכך נשבעים השלוחים לגזברים ונפטרים. ואע״ג דאין נשבעין על ההקדשות, שבועה זו תקנת חכמים היא כדי שלא יזלזלו בהקדשות:",
+ "ואם לאו. שבשעה שאבדו עדיין לא נתרמה תרומה ולא הוציאו מעות מן הקופות על העתיד לגבות, ברשות הבעלים אבדו, הלכך נשבעים השלוחים לאנשי העיר ונפטרים. ואנשי העיר חוזרין ושוקלים שקלים אחרים תחתיהן, שהשקלים הראשונים שאבדו לא עלו להן: "
+ ],
+ [
+ "הנותן שקלו לחבירו לשקול על ידו. בשבילו, והלך השליח ושקל בשביל עצמו:",
+ "אם נתרמה התרומה. קודם שנתן השקל לגזבר:",
+ "מעל. זה ששקל בשביל עצמו, דמיד שנתרמה התרומה על העתיד לגבות, היה זה השקל שנתן לו חברו לשקול עליו ברשות הקדש, וכשנתנו על עצמו נהנה מן ההקדש, שהרי אם לא היה נותן שקל זה בשביל עצמו היו ממשכנין אותו, כדתנן לעיל בפ״ק משישבו במקדש התחילו למשכן, ונמצא נהנה מן ההקדש וחייב קרבן מעילה:",
+ "השוקל שקלו מן ההקדש. שהיו בידו מעות שהוקדשו לבדק הבית וכסבור שהם של חולין ושקל מהם שקלו, ונתרמה התרומה וקנו בהמה באותה תרומה והקריבוה, אז נתחייב השוקל קרבן מעילה, אבל לא קודם, לפי שזה ההקדש נשאר הקדש כמו שהיה בכל מקום שהוא. ולא נשתנה, וכשנקרבה הבהמה והוא נתכוין שהיא מממון כל מי ששקל בתרומת הלשכה נעשה כאילו קנה בהמה באותן מעות של הקדש והקריבה, ונהנה שלא משכנוהו בשביל שקלו, ונתחייב בקרבן מעילה. ורישא נמי דקתני כשנתן לו חבירו לשקול על ידו ושקל על עצמו דמעל, היינו נמי שקרבה בהמה אחר שנתרמה התרומה. והאי דלא תנייה ברישא, משום דסמיך אסיפא שמפרש בה מעילת שניהם. והיינו טעמא שאינו מועל מיד אע״פ שנהנה כבר, לפי שאין מעילה אלא במוציא מן ההקדש לחולין, אבל המוציא מהקדש להקדש אעפ״י שנהנה אינו מועל אלא אחר שעשה מעשה בהקדש השני. וכן מוכח בירושלמי:",
+ "יאכל כנגדן. יביא שקל ויאמר, כל מקום שהם מעשר שני או שביעית יהיו מחוללים על שקל זה, דשביעית תופסת דמיה כהקדש, ויאכל פירות שיקנה באותו שקל בירושלים כדין מעשר שני או יאכלם בקדושת שביעית אם הפירות שחלל היו שביעית: "
+ ],
+ [
+ "המכנס מעות. כונס מעט מעט פרוטה אחר פרוטה לשקלו, ואמר כשהתחיל לכנס, הרי אלו לשקלי, וכשבא לחשוב מה שכנס מצא שהותירו על שקלו:",
+ "ב״ש אומרים מותרן נדבה. יפלו לשופרות שבמקדש, שעומדים להקריב בדמיהן עולות קיץ למזבח. וב״ש לטעמייהו דאית להו הקדש בטעות שמיה הקדש:",
+ "ובה״א מותרן חולין. דלא נתכוין זה להקדיש אלא עד כדי שקלו:",
+ "שאביא מהן שקלי שוין שהמותר חולין. דהוי כאומר בפירוש אם אכניס יותר משקל אביא מהם שקל והמותר יהא חולין:",
+ "אלו לחטאתי. ואם כנס מעות ואמר הרי אלו לחטאתי, מודו ב״ה שהמותר נדבה: "
+ ],
+ [
+ "מה בין שקלים לחטאת. מאי שנא שקלים דמכנס מעות ואמר הרי אלו [לשקלי] אמרי ב״ה דהוי המותר חולין. ומ״ש חטאת דמודו לב״ש דהוי נדבה:",
+ "שקלים יש להן קצבה. דכתיב (שמות ל׳:ט״ו) העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט, הלכך בודאי לא נתכוין זה אלא לשקל, והמותר הוי הקדש טעות. אבל חטאת אין לה קצבה אם ירצה יביא חטאת במעה כסף, ואם ירצה יביא בדמים מרובים, הלכך נתפסו הדמים ומותרן נדבה:",
+ "היו שוקלים דרכונות. מטבע של מלכות מדי שעלה עמהן מן הגולה ושל זהב היה, והוא שוה שני סלעים, ורגילים לישא וליתן באותו מטבע. וכמו שבזמן בית ראשון שהיה מטבע שלהן שקל היו נותנים מחצית השקל, גם עתה שהיה מטבע שלהן דרכון היו נותנים חצי דרכון:",
+ "חזרו לשקול סלעים. אחר שעברה מלכות מדי נתבטל מטבע דרכון, חזרו להיות נושאים ונותנים בסלעים, שהוא מטבע ראשון שהיה יוצא בזמן בית ראשון, ונתנו מחצית השקל כבתחלה:",
+ "חזרו לשקול טבעין. חזר מטבע היוצא בהוצאה להיות טבעין, דהיינו מחצית השקל. בקשו ליתן חצי אותו המטבע דהיינו דינר אחד. שהסלע ד׳ דינרין, ולא קבלו מהן, דרשאים להוסיף אשקל דאורייתא לפי שינוי המטבעות היוצאות באותו זמן, ולא לפחות ממנו. אלמא לשקלים נמי אין להם קצבה, דלפעמים השקלים גדולים ולפעמים קטנים, שהרי לא היו נותנים לעולם אלא מחצית השקל היוצא באותה שעה:",
+ "אעפ״כ יד כולן שוה. כלומר אכתי לא דמי שקלים לחטאת, דבכל זמן וזמן היה מחצית השקל שוה לכל, זה שוקל כמו זה, כל אחד מחצית השקל היוצא בזמן ההוא. אבל חטאת לעולם אינו שוה, שזה מביא בסלע וזה מביא בב׳ או בג׳ סלעים. והכי מסקינן דטעמייהו דבית הלל כר״ש: "
+ ],
+ [
+ "מותר שקלים חולין. המכנס מעות ואמר הרי אלו לשקלי, וכשבא לחשב מה שכנס מצא שהותירו, המותר חולין. וסתמא כב״ה:",
+ "עשירית האיפה. שמקריבין בדלי דלות. אם הפריש מעות ונתותרו, באות נדבה, דכל מותר חטאת ואשם המעות נדבה לקנות בהן עולות לקיץ המזבח, כמדרשו של יהוידע הכהן. ועשירית האיפה במקום חטאת היא:",
+ "מותר עולה עולה. אם הפריש מעות לקנות עולה ונתותרו, יביא באותו המותר עולה אחרת:",
+ "מותר הפסח לשלמים. דכתיב (דברים ט״ז:ב׳) וזבחת פסח לה׳ אלהיך צאן ובקר, וכי פסח מן הבקר הוא בא, אלא מותר פסח יהא לדבר הבא מצאן ובקר והיינו שלמים:",
+ "מותר נזירים. אם גבו מעות לקרבנות נזירים ונתותרו, ישמרום עד שיקנו מהם קרבנות נזירים אחרים. ואם נזיר אחד הפריש מעות לקרבנותיו ונתותרו, המותר לנדבה לקיץ המזבח:",
+ "מותר עני. אם גבו מעות לקנות לו מלבוש ונתותרו, נותנין המותר לאותו עני:",
+ "מותר שבוים. אם גבו צדקה לצורך פדיון שבוים ונתותר מהם, ישמרום עד שיפדו בהם שבוים אחרים. אבל אם פירשו לשבוי זה, זכה אותו שבוי במותר:",
+ "מותר המתים למתים. אם גבו לצורך קבורת מת סתם, המותר לקבורת מתים אחרים. למת, זה המותר ליורשיו, דאחולי אחיל המת זילותיה לגבי יורשיו:",
+ "יהא מונח עד שיבא אליהו. מספקא ליה אי מחיל המת זילותיה לגבי יורשיו אי לא, הלכך יהא מונח עד שיבא אליהו:",
+ "בונים לו נפש על קברו. פשיטא ליה לר׳ נתן דלא מחיל, הלכך בונים לו מצבה על קברו מאותו מותר שכבר זכה בו המת. והלכה כת״ק. והיכא דגבו לצרכי קבורת המת מפני שהיו סבורים שלא היה לו ואח״כ נמצא שהיה לו, לא אמרינן בכהאי גוונא מותר המת ליורשיו, כיון שהגבייה בטעות היתה, והכי מוכח בירושלמי. ועוד מוכיח בירושלמי ובגמרא שלנו, דהיכא דאיכא שבעה טובי העיר או חבר עיר שכל עסקי צבור נחתכין על פיו ונראה בעיניו לשנות מותר שבויים או מותר עניים או מותר מתים למה שיראה בעיניו, יכול לשנות ולהוציא במה שיראה בעיניו שהוא צורך שעה ואין מוחין בידו. וכן מורין תמיד הלכה למעשה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה. כל השקלים היו נותנים לתוך לשכה אחת שבמקדש, ושלש פעמים בשנה נוטלין ממנה ונותנים לתוך שלש קופות שכל קופה היתה מג׳ סאין, כדי לקנות מהן קרבנות צבור. ולא היו נוטלים הכל בפעם אחת לצורך כל השנה, לפי שהרחוקים לא הביאו עדיין כל שקליהם:",
+ "בפרוס הפסח. ט״ו יום קודם המועד קרי פרוס המועד. לפי ששלשים יום קודם הרגל שואלים ודורשים בהלכות הרגל. ופרוס הוא לשון פרוסה דהיינו חצי:",
+ "והן גרנות של מעשר. שלשה פרקים הללו הן שלש גרנות של מעשר בהמה, שזמנים אלו קבעו חכמים לעשר בהמות שנולדו. וכמו שהגורן קובעת למעשר דגן, כך זמנים אלו קובעים לאסור הבהמות שנולדו באכילה עד שיעשר, אבל קודם הפרק מותר לאכול אע״פ שלא עשר. וקבעו חכמים הנך תלתא זמני למעשר בהמה כדי שיהיו בהמות מצויות לעולי רגלים, דאע״ג דמותר למכור ולשחוט ולאכול כל זמן שלא הגיע מועד הגורן, אפילו הכי לא שחטי להו אינשי עד דמעשרן, דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בממוניה בדבר שאין חסר בו כלום כגון מעשר בהמה שהוא עצמו מביא מעשר ואוכלו שלמים, ואם לא היו מעשרים בשלשה פרקים הללו היו הרבה נמנעים למכור לפי שלא עשרו ולא היו בהמות מצויות לעולי רגלים:",
+ "בן עזאי אומר בכ״ט באדר. טעמייהו דכל הני תנאי ומחלוקתן מפורש פרק בתרא דבכורות: "
+ ],
+ [
+ "תורמין את הלשכה. מפרישין השקלים מן הלשכה שהיו השקלים מונחים שם, ונוטלין מהן בשלש קופות, כל קופה מהן של שלש סאין. ורמב״ם כתב שממלאין תחלה שלש קופות גדולות של שבעה ועשרים סאין ומהן תורמין לג׳ קופות קטנות של ט׳ סאין. ובחנם דחק לומר כן:",
+ "וכתוב עליהן א׳ ב׳ ג׳ לידע אי זו נתרמה תחלה, וממנה היו קונים קרבנות צבור ראשונה, ואח״כ מן השניה, ואח״כ מן השלישית:",
+ "יונית כתוב עליהן. היו רגילים ביונית משום דכתיב (בראשית ט׳:כ״ז) יפת אלהים ליפת וישכון באהלי שם, יפיפותו של יפת ישכון באהלי שם [מגילה ט], ואין לך לשון יפה בבני יפת כמו לשון יונית:",
+ "פרגוד חפות. כשהמלבוש ארוך וכופלין אותו מלמטה. אותה השפה הכפולה קרויה פרגוד חפות. ואין התורם נכנס עם השפה כפולה ההיא במלבושו, שלא יחשדוהו שנתן לתוכה ממעות הלשכה:",
+ "ולא בתפילין ולא בקמיע. שלא יאמרו התיר התפר ונתן בתוכן מעות: "
+ ],
+ [
+ "וזורקו לפני התורם. מתכוונים היו שיפלו שקליהם לתוך הקופה ויקנו מהם קרבנות צבור. ולא יהיו משיירי הלשכה:",
+ "שלש פעמים. על כל פעם ופעם היה אומר אתרום והם אומרים לו תרום. וכן דרך לשון חכמים להיות משולש. ודוגמתו מצינו בעומר, מגל זו מגל זו מגל זו, אקצור אקצור אקצור. וכן חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל ג׳ פעמים: "
+ ],
+ [
+ "תרם את הראשונה ומחפה בקטבלאות. תרומה ראשונה שהיתה בפרוס הפסח. לאחר שתרם אותה היה מכסה כל השקלים הנשארים בלשכה בקטבלאות דהיינו עור שלוק, כדי שיתנו עליו השקלים שיביאו ממדינות שסביב ארץ ישראל שלא יכלו להביא קודם הפסח, ומביאים מפסח ועד עצרת ונותנים אותם על גבי הקטבלא כדי שיתרום מהן בפרוס העצרת ולא יתרום מן הדבר שתרם כבר בפרוס הפסח. ואחר שתרם בפרוס העצרת חזר וכסה כל המעות שבלשכה בקטבלאות, ונותנין עליהם כל השקלים המביאים מבבל וממדי ומן המדינות הרחוקות, ותורמין מהן בפרוס החג. ועוד לא היה מחפה, שאין עוד תרומה אחריה:",
+ "הראשונה לשם ארץ ישראל. שהם שלחו שקליהם תחלה, שהאחרים עדיין לא הביאו:",
+ "לשם הכרכים המוקפים. הסמוכים. כמו עמון ומואב וכיוצא בהן. ודוגמתו לתרום שלא מן המוקף [גיטין ל], אין מקיפין בבועי [חולין מו:] ומ״מ בכל פעם ופעם היו תורמין על שם כל ישראל, על הגבוי ועל העתיד לגבות. ולא הזכיר התנא חלוקי מקומות הללו אלא להודיעך שתקנו שלשה פרקים אלו לפי שאז יתקבצו כל שקלי ישראל:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "התרומה מה היו עושין בה. מה שנתנו לתוך הקופות מה עושין בהן:",
+ "וכל קרבנות הצבור. לאתויי קטורת:",
+ "ספיחים. תבואה העולה מאליה ממה שנשר בקציר. ונותנים שכר לשומרים שלא ילקטום עניים בשביעית, ומביאים מהם עומר בפסח ושתי הלחם בעצרת, שאינם באים אלא מן החדש ומן הארץ. ונותנים שכרם מן התרומה, דצורך קרבן כקרבן דמי:",
+ "שומר חנם. ואע״ג דקנה אותם מן ההפקר כששמרם חנם והביאם והרי הן שלו, רבי יוסי סבר דקרבן יחיד משתנה לקרבן צבור:",
+ "אף אתה אומר כו׳ כלומר אי אתה מודה שאינן באין אלא משל צבור, ואם שמרם חנם והביאם וזכה בהם נמצא שאינם באין משל צבור, דסברי רבנן קרבן יחיד אינו משתנה לשל צבור. והלכה כחכמים: "
+ ],
+ [
+ "פרה אדומה ושעיר המשתלח. לעזאזל:",
+ "באין מתרומת הלשכה. אף על גב דפרה אינה נשחטת בעזרה באה מתרומת הלשכה, דחטאת קרייה רחמנא. ושעיר המשתלח, לפי שצריך ליקח שני שעירים ואין ידוע על איזה מהם יעלה הגורל לה׳:",
+ "ולשון של זהורית. שני תולעת שמשליכין אל תוך שריפת הפרה. וה״ה לעץ ארז ואזוב, אלא נקט לשון של זהורית לבד לחלק בין לשון של זהורית זה ללשון של זהורית של שעיר המשתלח:",
+ "כבש פרה. שהיו עושים שני גשרים זה על גבי זה מפני קבר התהום מהר הבית להר המשחה ועליהן היו מוציאין את הפרה:",
+ "וכבש [שעיר] שהיו עושין כמין גשר עד חוץ לעיר, ועליו היה הולך המשלח את השעיר, מפני הבבליים שהיו תולשים שערו ואומרים לו טול וצא שלא תשהה עונותינו:",
+ "ולשון שבין קרניו. לידע אם הלבין ונתכפרו עוונותיהן של ישראל. והני אינם צורך קרבן לפיכך אינן באין מתרומה שהופרשה לשם קרבנות אלא ממה שנשתייר בלשכה אחר הפרשת התרומות:",
+ "ואמת המים. העוברת בעזרה, אם צריכה תקון:",
+ "וכל צרכי העיר. לחפור בורות שיחין ומערות ותקון רחובותיה ושווקיה ושמירת העיר:",
+ "אבא שאול אומר כו׳ ואין הלכה כאבא שאול: "
+ ],
+ [
+ "מותר שיירי הלשכה. מה שנשאר אחר שנעשה מהן תקון צרכי העיר:",
+ "לוקחים מהן יינות שמנים וסלתות. ומוכרים אותן למי שצריך יין לנסכים ושמנים וסלתות למנחות:",
+ "אין משתכרין בשל הקדש. שאין עניות במקום עשירות, וגנאי הוא להקדש:",
+ "ואף לא בשל עניים. דלמא מתרמי עני וליכא למיתב ליה. והלכה כרבי עקיבא: "
+ ],
+ [
+ "מותר התרומה. היינו מה שנשאר בקופות בראש חדש ניסן, שאז מביאין קרבנות מתרומה חדשה:",
+ "צפוי לבית קודש הקדשים. לרצפה ולכתלים:",
+ "מותר פירות. רבי ישמעאל לטעמיה, דאמר לעיל מותר שיירי הלשכה קונים מהן יינות שמנים וסלתות והשכר שמשתכרים בהן קרוי מותר פירות, כלומר מה שהותירו ונשתכרו בפירות שקנו:",
+ "קיץ למזבח. כשהמזבח בטל מביאים מהן עולות, כמו שדרך בני אדם להעלות מיני מתיקה על השלחן בגמר סעודתן כך אחר שגמרו להביא חובת היום מביאים עולות הללו כשאין נדרים ונדבות והמזבח בטל:",
+ "מותר תרומה לכלי שרת. מקרא דריש ליה דכתיב (דה״ב כ״ד) ואת שאר הכסף ויעשהו כלים לבית ה׳, איזהו כסף שיש לו שיריים הוי אומר זו תרומת הלשכה:",
+ "מותר תרומה לקיץ המזבח. שלצורך קרבנות הופרשה:",
+ "מותר נסכים. גזברי הקדש היו ממציאים מעות לבעלי יינות ושמנים וסלתות, לספק למנחות ונסכים כל השנה, ואם קבל עליו לספק ג׳ סאים בסלע ועמדו ארבעה סאים בסלע צריך שיתן ארבע סאין, ואותה סאה היא מותר נסכים. וכן כשמודדין להקדש היו מודדין במדה מבורצת וגדושה, והגזבר היה מוחק המדה, הברוץ נקרא מותר נסכים. ועושין מהן כלי שרת, שהנסכים מתקדשים בכלי שרת:",
+ "מותר נסכים לקיץ המזבח. שהנסכים כליל והעולה כליל:",
+ "זה וזה. רבי עקיבא ורבי חנינא:",
+ "לא היו מודים בפירות. כדאמר ר״ע לעיל שאין משתכרים בשל הקדש. ומסקנא דתנאי ב״ד הוא על המותרות שיהיו כולן קרבים עולות. וכן הלכה: "
+ ],
+ [
+ "מותר הקטורת. הנותר בכל שנה:",
+ "מה היו עושין בה. להקטירה לשנה הבאה. שאין לך שנה שאין בה מותר, שהקטורת היתה נעשית שס״ח מנים, שס״ה מנים כמנין שס״ה ימות החמה, וג׳ מנין שמהם כהן גדול מכניס מלא חפניו ביום הכפורים, ולא היו נכנסים כולן בחפניו. ועוד, בכל שנה פשוטה היה מותר, ששנה פשוטה ימיה שנ״ד:",
+ "מפרישין ממנה. מן הלשכה:",
+ "שכר האומנין. מפטמי הקטורת, שהן נוטלים שכרן מתרומת הלשכה. ומזכין המעות לאומנין על יד אחד מן הגזברים והרי הן חולין. ואע״פ שאין הקדש יוצא לחולין אם לא שיכנס דבר אחר תחתיו לקדושה, תרומת הלשכה שאני, דב״ד מתנה עליהם ליתנם לכמה דברים. ואחרי שזכו במעות לצורך האומנין מחללין הקטורת על אותן המעות, והמעות קדושים לתרומה ישנה, ונותנים הקטורת לאומנים בשכרם, וחוזרין וקונין אותה מהן במעות של תרומה חדשה. והכי צניעא מלתא טפי ולא למכרה ולחזור ולקנותה:",
+ "אם בא החדש בזמנו. שהביאו שקלים חדשים קודם ר״ח ניסן שהוא זמן התרומה החדשה. לוקחים מותר הקטורת מתרומה חדשה ע״י חלול כדפרשינן לעיל:",
+ "ואם לאו. שלא הביאו שקלים חדשים עדיין. לוקחים אותה מן התרומה ישנה, אם חללוה כבר. ואם לא חללוה, מקטירין אותה, דכיון שלא בא החדש צריך להביא מן הישנה: "
+ ],
+ [
+ "המקדיש נכסיו. וסתם הקדש לבדק הבית:",
+ "והיו בהם דברים הראויים לקרבנות צבור. כגון קטורת או יינות שמנים וסלתות:",
+ "ינתנו לאומנין בשכרן. ויוצאין לחולין, אף על פי שאין דבר אחר נכנס תחתיו. דקסבר הקדש מתחלל על המלאכה, דכתיב (שמות כ״ה:ח׳) ועשו לי מקדש, שתהיה המלאכה נעשית מן ההקדש:",
+ "אינה מן המדה. כלומר אין מדה זו שאתה אומר כמדה האמורה לעיל בקטורת, ואין ראוי אלא שתשוה מדותיך. הלכך מפרישים מהן שכר האומנים כו׳ כדאמרינן לעיל גבי מותר הקטורת. שאין הקדש מתחלל על המלאכה. והלכה כבן עזאי: "
+ ],
+ [
+ "זכרים ימכרו לצרכי עולות כו׳ ודמיהם יפלו עם שאר הנכסים לבדק הבית. דסבר סתם הקדש לבדק הבית ואפילו במידי דחזי למזבח, אבל הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח, שהמקדיש תמימים לבדק הבית אין נפדים אלא למזבח, והדמים יפלו לבדק הבית:",
+ "ויביא בדמיהן עולות. קסבר מידי דחזי למזבח מסתמא למזבח אקדשינהו, הלכך זכרים עצמן יקרבו עולות, ונקבות ימכרו לצרכי שלמים ויביא בדמיהן עולות, אבל הן עצמן אין קרבין שלמים, דהמקדיש נכסיו דעתו שיהיו כולם לגבוה, הלכך בהמות שראויות לקרב עולות יקרבו עולות, ונקבות ימכרו לצרכי שלמים ויביא בדמיהן עולות, דכיון דראויות למזבח חלה עליהן קדושת מזבח, ואפילו על הנקבות שאין גופן ראוי למה שדעתו להקדישן, כיון דלשם קרבן מיהא חזיין, לא חל עליהן קדושת בדק הבית, ויביא בדמיהם עולות:",
+ "שהמקדיש בפירוש. שאמר בהמה ונכסי להקדש. דכיון שהפרישן והבדילן זו מזו ואעפ״כ לא אמר בהמה למזבח ונכסי לבדק הבית, ש״מ דדעתו היה שבין בהמה ובין נכסיו הכל ילך אל מקום אחד. אבל המקדיש סתם כל נכסיו, דעתו להקדיש כל דבר למה שהוא ראוי. והלכה כר״ע: "
+ ],
+ [
+ "יינות שמנים וסלתות. שהן ראוים למנחות ולנסכים:",
+ "ועופות. תורים ובני יונה:",
+ "ר׳ אלעזר. גרסינן, ולא ר׳ אליעזר, וטעמא דר״א מפורש בירושלמי, דכתיב (ויקרא כ״ב) לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו לה׳ לעולה, כל מה שהם נודרים ומתנדבים מדברים אשר יקריבו לה׳ אפילו יינות שמנים וסלתות יהיה לעולה, יכול יקריב בדמיהן עולת העוף, או אם הקדיש עוף יקריבנו עולה, ת״ל (שם) בבקר בכשבים ובעזים, הא אינו מקריב בכל מה שהתנדב אלא עולת בהמה בלבד: "
+ ],
+ [
+ "משערין את הלשכה. פוסקים שער ליינות שמנים וסלתות, שיעמוד זה השער שלשים יום. ולוקחים בכל יום ממוכרי יינות שמנים וסלתות מה שהן צריכין באותו הסכום שפסקו, ואם נתייקר המקח אין מוסיפים דמים, ואם הוזל לוקחים לפי הזול:",
+ "המקבל עליו לספק סלתות. בימות קציר חטים ובצירת ענבים ומסיקת זיתים היו הגזברים מקדימים מעות לחנוני והיה החנוני מקבל עליו לספק יינות שמנים וסלתות כל השנה. ואם היו אז נמכרים ד׳ סאין בסלע והוקרו ועמדו ג׳ סאין בסלע, צריך ליתן ד׳ סאין, דהקדש קונה בכסף, דכתיב ונתן הכסף וקם לו. ואם קבל לספק ג׳ סאין בסלע והוזלו ועמדו ד׳ בסלע, נותן ד׳ בסלע, דלא גרע מהדיוט דלא קני אלא במשיכה:",
+ "התליע לו. ואפי׳ משך הגזבר ונתן מעות, אחריותם על החנוני:",
+ "אינו מקבל את מעותיו. כלומר אינם נחשבים מעותיו של חנוני ולא זכה בהם ואע״פ שקבלם מן הגזבר:",
+ "עד שיהיה המזבח מרצה. שיעלה לרצון על המזבח. הלכך אם החמיץ היין או התליעה הסולת אחריותם על החנוני:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אלו הן הממונים. חמשה עשר מינים של פקידות ומינוי של שררה דחשיב במתניתין היו תמיד במקדש. מיהו הנך גברי דחשיב, לא בזמן אחד היו, אלא החסידים והכשרים שבכל דור ודור הוא מונה. ורבותי פירשו, על שם שהממונים הראשונים שנתמנו על כך, כך היה שמם, לפיכך נקראו הבאים אחריהם על שמם:",
+ "על החותמות ועל הסלתות. מפרש לקמן במתניתין:",
+ "על הפייסות. להורות סדר הגורל מי יזכה בעבודה זו ומי בזו, כמפורש במסכת יומא:",
+ "על הקינים. מחוסרי כפרה כגון זב וזבה ויולדת שמביאים קיני חובה דהיינו תורים ובני יונה, נותנין מעותיהן לשופרות שבמקדש, והממונים על השופרות לוקחים המעות ומביאין בהן הקינים. והיה צריך שיתמנה על זה חכם גדול ובקי, כדאמרינן במסכת אבות קינים ופתחי נדה הן הן גופי הלכות:",
+ "שהיה פותח דברים כו׳ והוא מרדכי בלשן שעלה מן הגולה. ונקרא כן, שהיה בולל לשונות הרבה:",
+ "על חולי מעים. לפי שהכהנים הולכים יחפים על הרצפה ואוכלין בשר הרבה ושותין מים היו מעיהן מתקלקלין וצריכין תמיד לרופא לומר להם זה הסם טוב למעים:",
+ "חופר שיחין. היה ממונה לחפור בורות שיחין ומערות כדי שיהיו מים מצויין לשתות לעולי רגלים:",
+ "גביני כרוז. כך שמו של האיש המכריז בכל בוקר בבית המקדש עמדו כהנים לעבודתכם. ושומעים קולו מיריחו:",
+ "על נעילת שערים. לנעול השערים בערב ולפתחן בבוקר:",
+ "על הפקיע. להלקות הכהנים והלוים שנמצאו ישנים על משמרותיהם שהיו שומרים את המקדש בלילה, כדאמרן במסכת מדות מי שהיו מוצאים אותו ישן היו חובטים אותו ושורפים את כסותו. ובירושלמי מפרש, הפקיע, הפתילות של מנורה ושל בית השואבה, כדאמרינן בפרק החליל (סוכה נא) מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהם היו מפקיעים פתילות:",
+ "צלצל. כלי שיר שיש לו קול גדול, לשון תצילנה אזניו, צימבל״ו בלע״ז. וכשהיו שומעין קולו היו הלוים מתחילין בשיר:",
+ "על השיר. להתחיל את השיר, וכשהיה מסיים היו כולן מסיימין:",
+ "בית גרמו. שם משפחה:",
+ "על לחם הפנים. שהיה עשוי כמין תיבה פרוצה והיו אומנים בעשייתו ובאפייתו לרדותו מן התנור שלא ישבר ולעשותו שלא יתעפש:",
+ "בית אבטינס. שם משפחה שהיו בקיאים לפטם הקטורת ומכירין בעשב ששמו מעלה עשן וכשהיו מערבין אותו עם סממני הקטורת היה עשן הקטורת מתמר ועולה כמין מקל:",
+ "על הפרוכות. לעשות פרוכות חדשות כשהיו צריכים:",
+ "המלביש. היה ממונה להלביש הכהנים בשעת עבודה ולהפשיטם אחר עבודה, ולשמור בגדי כהונה בלשכות העשויות לכך: "
+ ],
+ [
+ "גזברים. הן שממון ההקדש תחת ידם והן פודים הערכין והחרמין וההקדשות, וכל מלאכת הקודש בהם נעשים:",
+ "אמרכלין. למעלה מן הגזברים. ונשיא נשיאי הלוי (במדבר ג׳:ל״ב) מתרגמינן ואמרכליא דממנא. ולשון אמרכל, אמר על כל. ובערבי קורים לגדול אמיר. מה היו ז׳ אמרכלין עושין, שבעה מפתחות העזרה בידם, רצה אחד מהן לפתוח אינו יכול עד שיכנסו כולם ויפתחו, והגזברים נכנסים אחריהם ומוציאים מה שהן צריכין. ועוד מעלה האחרת למעלה מן האמרכלים היתה שם שלא נזכרה במשנה ומייתי לה בתוספתא, והן שני קתילוקין. ונמצאו שם ה׳ מדרגות, כהן גדול, סגן, קתילוקין, אמרכלין, גזברים:",
+ "אין עושין שררה פחות משנים. דכתיב (שמות כ״ח:ה׳) והם יקחו את הזהב, מיעוט רבים שנים: "
+ ],
+ [
+ "ד׳ חותמות היו במקדש. ג׳ חותמות לג׳ נסכין חלוקים של בהמות. חותם ראשון לנסכי בקר, והן ג׳ עשרונים סולת בלול בחצי ההין שמן, ויין לנסך חצי ההין, וחותמן עגל. והב׳ זכר לנסכי איל, שתרגום איל דכרא, ונסכיו שתי עשרונים סולת בלול בשמן שלישית ההין, ויין לנסך שלישית ההין. והג׳ גדי, לנסכי כבש בן שנתו, והן עשרון סולת בלול ברביעית ההין שמן, ויין לנסך רביעית ההין. והד׳ חוטא, והם נסכיו של מצורע עשיר שמביא ג׳ בהמות וצריך עשרה לוגין שמן, ט׳ לג׳ כבשים ואחד למתן תנוך ובהונות. וקרי ליה חוטא משום דאמרינן בערכין על שבעה דברים נגעים באין:",
+ "חמשה היו. שני חותמות היו למצורע:",
+ "חוטא דל וחוטא עשיר. לפי שמצורע עני אינו מביא אלא בהמה אחת. ואם לא היה למצורע אלא חותם אחד היו נותנים למצורע עני שלשה עשרונות. ות״ק סבר למצורע עני נותנים לו חותם גדי. והלכה כתנא קמא:",
+ "וארמית כתוב עליהן. שרוב דיבורם בלשון ארמי היה:",
+ "זכרים ונקבות. בין לנסכי עולות שאינן באות אלא זכרים בין לנסכי שלמים שבאים זכרים או נקבות. ועולות ושלמים הן שטעונין נסכים כדכתיב (במדבר ט״ו:ג׳) עולה או זבח: "
+ ],
+ [
+ "נותן לו מעות. כפי הנסכים שהוא צריך:",
+ "בא לו אצל אחיה שהיה ממונה. לקנות נסכי יינות שמנים וסלתות, כדי שלא יהא צריך כל מביא קרבן לחזר אחר נסכים העשויין על טהרת הקדש:",
+ "ואם הותירו הותירו להקדש. ולא אמרינן שמא מעותיו של יוחנן הם שנתערבו במעות של נסכים: "
+ ],
+ [
+ "ממתינין לו עד הערב. שיזדווגו יחד יוחנן ואחיה, אם נמצאו מעות יתרים ביד יוחנן כנגד החותם שאומר זה שנאבד ממנו, נותנים לו:",
+ "ושם היום כתוב. על החותם, יום פלוני וחדש פלוני:",
+ "מפני הרמאין. שמא מצא חותם שנפל מחברו או מאחיה או מיוחנן, ובא עכשיו ליקח. וביום שמצאו אינו רשאי להוציאו, שהאובד מחזר אחריו. ועוד יש לחוש שמא לקח חותם כשער הזול והצניעו עד שנתייקר השער: "
+ ],
+ [
+ "לשכת חשאים. על שם שהנותנים בתוכה מעות נותנים בסתר, והמתפרנסים ממנה נוטלים בסתר:",
+ "ללשכת בדק הבית. ללשכה שנותנים בה כל קדשי בדק הבית:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "שלשה עשר שופרות. תיבות צרות מלמעלה ורחבות מלמטה עקומות כעין שופר, מפני הרמאים שלא יוכלו להכניס ידן לתוכן להראות עצמן כאילו נותנין לתוכן ונוטלין מתוכן. ולקמן מפרש למה שלשה עשר שופרות ושלשה עשר שלחנות, ובאיזה מקום מונחים:",
+ "שלש עשרה השתחויות. לקמן מפרש היכן היו:",
+ "כנגד דיר העצים. לשכה ששם היו אוצרים כל עצי המערכה, והיא היתה במקצוע מזרחית צפונית של עזרת נשים:",
+ "ששם הארון נגנז. שיאשיהו המלך צוה וגנזוהו למטה במטמוניות עקומות ועקלקלות שבנה שלמה בזמן שבנה את הבית וידע שסופו ליחרב. והיינו דכתיב בדברי הימים (ב׳ ל״ה) ביאשיהו, ויאמר ללוים המבינים [וגו׳] תנו את ארון הקודש בבית אשר בנה שלמה וכו׳, ועמו נגנז מטה אהרן, וצנצנת המן, וצלוחית של שמן המשחה: "
+ ],
+ [
+ "שהיה מתעסק. במלאכתו, מתליע את העצים. ובעל מום היה ומלאכתן של בעלי מומין להכין עצים למערכה וכל עץ שנמצא בו תולעת פסול למזבח:",
+ "שהיא משונה. לא היתה האבן שוה לשאר אבני הרצפה, והבין שנסתלקה משם והוחזרה:",
+ "ביחוד. בבירור: "
+ ],
+ [
+ "והיכן היו השתחויות. שלש עשרה השתחויות דתנן לעיל, היכן היו עושין אותן:",
+ "שער העליון. הר הבית היה משופע ועולה ממזרח למערב, והשער הסמוך למערב הוא שער העליון. ואחריו שער הדלק, הוא שער של לשכת העץ שהיתה בדרום העזרה, ועל שם שמכניסין דרך שם עצי המערכה שדולקים על המזבח נקרא שער הדלק:",
+ "שער הבכורות. שמכניסין שם הבכורות הנשחטים בדרום:",
+ "המים מפכים. כדכתיב ביחזקאל (מ״ז) והנה מים מפכים מן הכתף הימנית, והיינו דרום שקרוי ימין, כדכתיב צפון וימין. וראה יחזקאל בנבואה שהיו יוצאים מבית קודש הקדשים דקים כקרני חגבים וכשמגיעים לשער זה מתגברים ונעשים כמלוא פי פך קטן, והיינו דקרי להו מים מפכים:",
+ "שער הקרבן. שם מכניסים קדשי קדשים ששחיטתן בצפון:",
+ "שער הנשים. שבו הנשים נכנסות לסמוך על קרבנן לדברי רבי יוסי דאמר נשים סומכות רשות, ולדברי רבי יהודה ורבי שמעון לעמוד על קרבנן:",
+ "שער השיר. דרך שם היו מכניסין כלי שיר:",
+ "שבו יצא יכניהו בגלותו. שנכנס לבית המקדש להשתחוות וליטול רשות כשהלך בגולה לבבל ויצא דרך אותו שער:",
+ "שער ניקנור. מפורש ביומא [לח] פרק אמר להם הממונה:",
+ "פשפשין. שערים קטנים בתוך השערים הגדולים. ואף הם ממנין שלש עשרה שערים. ואף על גב דגם לשער בית המוקד היה לו פשפש, לא חשיב ליה, לפי שהיה קטן ביותר, אבל אלו היו גדולים קצת. והך מתניתין דשלש עשרה שערים מוקמינן לה בגמרא בירושלמי כאבא יוסי בן חנן. אבל חכמים אומרים שבעה שערים היו לעזרה ואינהו סברי דהנך שלש עשרה השתחויות כנגד שלש עשרה פרצות שפרצו מלכי יון בעזרה, וכשגברו מלכי חשמונאי ונצחום וגדרו אותם פרצות, תקנו שלש עשרה השתחויות, כנגד כל פרצה גדורה השתחויה: "
+ ],
+ [
+ "על של שיש מניחין את האברים. אחר הנתוח מסדרין אותן על השלחן עד שיעלום הכהנים. ולא עשאום של כסף או של זהב דהא אין עניות במקום עשירות, לפי שהזהב והכסף מרתיחים ומסריחים והשיש מצנן ושומר הבשר שלא יסריח, ולא היו סומכין על הנס שלא הסריח בשר הקודש מעולם:",
+ "ועל של כסף כלי שרת. שמוציאין בכל בוקר צ״ג כלי שרת, כדתנן במסכת תמיד:",
+ "נותנים לחם הפנים בכניסתו. אחר שנאפה, עד שיסדרוהו על השלחן:",
+ "ועל של זהב ביציאתו. והיה מונח שם עד זמן חלוקו:",
+ "שמעלין בקדש ולא מורידין. דכיון שסלקוהו מעל השלחן של זהב אין מורידין אותו להניחו בשל כסף: "
+ ],
+ [
+ "תקלין חדתין. כדמפרש במתניתין, שבו נותנין שקלי שנה זו, וכשמגיע זמן התרומה, הגזבר מוציא כל שקלים שבשופר ונותנם ללשכה כדי שיתרמו מהם. והשני כתוב עליו תקלין עתיקים, ומי שלא הביא שקלו באותה שנה מביאו בשנה שאחר כך ונותנו באותו שופר והגזבר נוטלם ונותנם בשיירי הלשכה. והג׳ כתוב עליו קינין, והם תורים גדולים. והד׳ גוזלי עולה, בני יונה קטנים, וכולן עולות. אבל המביאים קיני חובה נותנים המעות או העופות ליד הכהן ולא היו נותנים מעות לשופר. ומפרש טעמא בירושלמי, מפני התערובות, שמא ימות אחד מבעלי קינין, ונמצא דמי חטאת שמתו בעליה דאזלא למיתה מעורבת בהן. אבל רבנן לא חיישי להכי, וסברי דבשופר של קינין משימין דמי קיני חובה ובכל המעות הנמצאים בו מקריבין קן אחד חטאת ואחד עולה, והשני כולן נדבה וקרבים עולות. והלכה כחכמים:",
+ "עצים. והמתנדב עצים למערכה נותן דמיהן לתוכו:",
+ "לבונה. המתנדב לבונה נותן דמים לתוכו, והגזברים לוקחים המעות שבשופר וקונים מהן לבונה ומקטירים על המזבח:",
+ "זהב. המתנדב זהב נותנו שם או דמי שויו, והוא לכפורת, כלומר לכלי שרת. שהמזרקות נקראו כפורי זהב בעזרא ובדברי הימים, לפי שהכהן מקנח אצבעו בהם בין הזאה להזאה, ובין מתנות של חטאת, שהשיריים שבאצבע פסולים:",
+ "ששה לנדבה. ששה שופרות הנותרות הן לנדבה, האחד כתוב עליו מותר חטאת, השני מותר אשם, השלישי מותר קיני זבים וזבות ויולדות. והרביעי מותר קרבנות נזיר, החמישי מותר אשם מצורע, הששי נדבה סתם. ומי שהפריש מעות לחטאת וקנה חטאתו ונתותרו מן המעות, משליך המותר לשופר שכתוב בו מותר חטאת. וכן מותר אשם משליך לשופר שכתוב בו מותר אשם, וכן כולם. ושופר שכתוב בו נדבה סתם, כל מי שמתנדב דבר למזבח נותן לתוכו: "
+ ],
+ [
+ "לא יפחות משני גזרים. המתנדב עצים סתם לא יפחות מב׳ גזרים, כאותם שמסדרים על המערכה, וידוע היה שיעורן. ודווקא המתנדב עצים סתם, אבל הרוצה להביא אפילו עץ אחד יביא:",
+ "לא יפחות מן קומץ. שזהו שיעור הלבונה הבאה עם המנחה, דכתיב (ויקרא ו׳:ח׳) והרים ממנו בקמצו מסולת המנחה ומשמנה ואת כל לבונתה, מה הרמה דמנחה קומץ אף לבונה קומץ. ודוקא המתנדב סתם, אבל אם רצה להביא אפילו קורט של לבונה מביא. והמתנדב זהב סתם, לא יפחות מדינר זהב. והוא שהזכיר צורת מטבע, אבל אם לא הזכיר מטבע אלא זהב סתם, מביא אפילו צנורא שהוא כמין מזלג קטן:",
+ "אשם הוא אשום אשם לה׳ וקשה קרא רישיה לסיפיה, דאשם הוא משמע בהווייתו ובהלכתו הוא שהוא נאכל לכהנים, ואשם לה׳ משמע שכולו לה׳. ודרש יהוידע הכהן, אשום אשם לה׳, כל שהוא בא משום חטא ומשום אשמה כגון הפריש מעות לחטאת ואשם ונתותרו מהם, ילקח באותו המותר עולות, הבשר לה׳ והעורות לכהנים ונמצאו שני המקראות קיימים, אשם לה׳ הבשר, ואשם לכהנים העורות. והיכן מצינו מדרש זה ביהוידע, דכתיב במלכים ביהוידע כסף אשם וכסף חטאת לא יובא בית ה׳ לכהנים יהיו, וא״א לומר דכסף שקדש לשם חטאת ולשם אשם יהנו ממנו הכהנים, אלא על כרחך ה״ק, יעשו ממנו דבר שיהנו בו הכהנים והיינו עולות שהעורות לכהנים:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מעות שנמצאו. קרוב לשקלים יפלו לשקלים. דבתר קרוב אזלינן דכתיב (דברים כ״א:ג׳) והיתה העיר הקרובה אל החלל. והאומר רוב וקרוב הלך אחר הרוב, מוקי מתניתין כגון ששקלים ונדבה שוין:",
+ "מחצה על מחצה יפלו לנדבה. דחמירא משקלים, דכולה עולות. אבל שקלים מביאין מהן פעמים חטאות שנאכלים לכהנים. ועוד, דשיירי שקלים לחומות העיר ומגדלותיה:",
+ "מחצה על מחצה יפלו ללבונה. דלבונה היא עצמה קרבן. ועצים מכשירי קרבן:",
+ "מחצה על מחצה יפלו לגוזלי עולה. בירושלמי פריך, בשלמא קרוב לגוזלי עולה כיון דמדאורייתא אזלינן בתר קורבה הוי כאילו ודאי הן מגוזלי עולה, אלא מחצה על מחצה דמספיקא שדינן להו לגוזלי עולה לחומרא, האשה שהביאה המעות הללו במה תתכפר, שמא מקיני חובה נפלו, וכשאתה מקריב מהן גוזלי עולה במה מתכפרת האשה. ומשני, ב״ד הממונים על הקינין לוקחים משל צבור כפי אותן מעות שנמצאו ומקנין אותן לבעלי המעות שנמצאו ומקריבין מהן קינין על הספק והחטאת לא תהא נאכלת: "
+ ],
+ [
+ "לעולם מעשר. אפילו כל השנה כולה. לפי שעולי רגלים אינן מספיקין להוציא כל מעשר שני שלהן ברגלים ומניחין אותן לקרוביהן או לאוהביהן לאכול אותן כל השנה בירושלים, ועיקר מצות אכילת מעשר שני היא שלמים, לפיכך רוב בהמות הנמכרות בירושלים בכל ימות השנה הן נקחות בכסף מעשר. ואע״ג דאיכא למימר שמא מן המוכרים נפלו ונתחללו כבר, כיון דלוקחים הוו רובא שהרי כמה אנשים לוקחים מתגר אחד אמרינן דלוקחים הן ולא נתחללו והרי הן מעשר:",
+ "ובהר הבית חולין. ואפילו ברגל שרוב מעות שביד בני אדם אז הן של מעשר אפ״ה הוו חולין, דאזלינן בתר רובא דשתא. ואימור מקמי הרגל נפול:",
+ "בירושלים. שלא בשוק הבהמות:",
+ "בשעת הרגל הכל מעשר. ולא אזלינן בתר רוב שתא, לפי ששווקי ירושלים עשויים להתכבד בכל יום ואי נפול מקודם כבר נמצאו. אבל הר הבית לא היה עשוי להתכבד לפי שהוא גבוה והרוח מכבד ומסיר כל האבק וגם אין אדם רשאי ליכנס בהר הבית באבק שברגליו לפיכך אין אבק מצוי שם: "
+ ],
+ [
+ "אברים עולות. כיון שמנותח כדרך הנתוח המפורש בעולות, בידוע שהן של עולות:",
+ "חתיכות חטאות. דאין אוכלים בעזרה אלא חטאות ואשמות:",
+ "ובירושלים זבחי שלמים. דרוב בשר הנאכל בירושלים הוי שלמים:",
+ "זה וזה. בין שנמצא בעזרה בין שנמצא בירושלים:",
+ "תעובר צורתן. לפי שנפסלו בהיסח הדעת ואסורין באכילה, ואין לזלזל בהן ולשרפן עד שיפסלו בודאי, הלכך בעו עבור צורה היינו שיפסלו בנותר. ועיבור צורה דשלמים היינו עד יום שלישי:",
+ "נמצאו בגבולים. בערי ישראל:",
+ "אברים נבלות. שכן דרך שחותכין הנבלות לאברים ומשליכין ברחובות שיאכלום הכלבים:",
+ "חתיכות מותרים. שאין רגילין לחתוך הנבלות לחתיכות, אלא הכשרות רגילין לחתוך לחתיכות קטנות למכרן לישראל או לתת אותה בתוך הקדרה. ודין זה בעיר שכולה ישראל, אבל בעיר שיש בה נכרים אפילו חתיכות אסורים:",
+ "שהבשר מרובה. ואין חותכין הבשר לחתיכות קטנות אלא מבשלים אותו אברים: "
+ ],
+ [
+ "זכרים עולות. שאנו תולין שיצאה מירושלים, ורוב זכרים שבירושלים הן עולות, ורוב נקבות זבחי שלמים:",
+ "הראוי לפסחים. זכר בן שנה מן הכשבים או מן העזים:",
+ "פסחים. והמוצאו מותר לו להקריבו לפסחו, ואם יבוא בעליו אחר כך יתן לו את דמיו:",
+ "קודם לרגל שלשים יום. משעה שמתחילין לדרוש בהלכות הפסח ואדם מפריש את פסחו. ואין הלכה כרבי יהודה: "
+ ],
+ [
+ "היו ממשכנין את מוצאיה. המוצא עולה או שלמים היו ממשכנין אותו עד שיביא נסכיה משלו, שלשה עשרונים לפר ושני עשרונים לאיל ועשרון לכבש:",
+ "מניחין אותה ובורחים. כדי שלא להתחייב בנסכיה: "
+ ],
+ [
+ "שבעה דברים. וקחשיב להו ואזיל:",
+ "נכרי ששלח עולתו. דדרשינן איש איש, מלמד שהנכרים נודרים נדרים ונדבות כישראל:",
+ "שתהא מנחתו. עשירית האיפה שכהן גדול מקריב בכל יום מחציתה בבוקר ומחציתה בערב:",
+ "קריבה משל צבור. דכתיב (ויקרא ו׳:י״א) חק עולם, חק זה יהיה משל עולם כלומר משל צבור דהיינו מתרומת הלשכה:",
+ "רבי יהודה אומר משל יורשים. דכתיב (שם) והכהן המשיח תחתיו מבניו, והכי משמע, והכהן המשיח שמת, תחתיו אחד מבניו יעשה אותה:",
+ "ושלימה היתה קריבה. כשהיא באה משל צבור לר״ש או משל יורשים לרבי יהודה, עשרון שלם היתה קריבה ולא חצי עשרון. ר׳ שמעון מפיק ליה מכליל תקטר, שלא יקטירוה לחצאין אלא כולה כשהיא באה משל צבור. ורבי יהודה מפיק ליה מדכתיב מבניו יעשה אותה, כשהאחד מבניו מקריב לאחר שמת אביו דהיינו היורשים, יעשה אותה ולא חציה. והלכה כרבי יהודה שמשל יורשים היא באה. והא דתנן במתניתין דתנאי בית דין הוא לדברי ר׳ שמעון שתהא באה מן הצבור, ולא מן התורה, מפרש בגמרא דשתי תקנות הוו, בתחלה מדאורייתא קריבה משל צבור מדכתיב חק עולם כדאמרינן, כיון שראו דקא מדחקא לשכה התקינו דניגבו מיורשים, כיון דחזו דקא פשעו בה אוקמוה אדאורייתא. ונמצאת עכשיו קריבה מן הצבור בתנאי בית דין דאוקמוה אדאורייתא: "
+ ],
+ [
+ "שיהיו הכהנים נאותים בהן. דוקא לאכילת הקרבנות. אבל לאכילת חולין, אפילו למלוח חולין הנאכלין בעזרה עם הקרבנות כדי שיהו הקרבנות נאכלים על השובע, אין נאותים בהן:",
+ "שלא יהיו מועלין באפרה. דמן התורה אין מועלין באפרה, דכתיב (במדבר י״ט) חטאת היא, בה מועלין ואין מועלין באפרה. כיון דחזו דקא מזלזלי בה גזרו באפרה מעילה. כיון דחזו דקא פרשי [מאפר] הזאות, אוקמוה אדאורייתא:",
+ "ועל הקינין הפסולות. המחוייבין קינין מביאין מעות ונותנים לשופר, ובית דין לוקחין המעות וקונים בהן קינין, והבעלים הולכים להם וסומכים על בית דין שיקריבו קיניהן, ואם פרחו הקינין או נמצאו פסולים תנאי בית דין הוא שיקחו אחרים מדמי הלשכה ומקנים אותם לבעלים ויוצאין בהן ידי חובתן:",
+ "רבי יוסי אומר. אותו שהוא רגיל לספק את הקינין שפסק דמים עם הגזברים למכור להם כל הקינין הצריכים, הוא חייב להחליף כל שימצא בהן פסול, כדתנן לעיל פרק התרומה. אינו מקבל מעותיו עד שיהיה המזבח מרצה, ואם החמיץ היין או התליע הסולת מחזירין אותו למוכר, כך אם נפסל העוף אחר לקיחתו מחזירו לו, והוא מחזיר את הדמים. והלכה כר״י, דהכי אמרינן בירושלמי תנאי בית דין הוא המספק את הקינין מספק את האובדות ואת הפסולות:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כל הרוקין הנמצאים בירושלים טהורים. ולא מחזיקינן להו ברוקו של זב וזבה שהן מטמאין אדם וכלים, משום דאזלינן בתר רובה:",
+ "חוץ משל שוק העליון. לפי שכובסין נכרים היו מצוין שם, וחכמים גזרו על הנכרים שיהיו כזבין לכל דבריהן ורוקן טמא. ואית דאמרי, לפי ששוק העליון לא היתה דריסת הרגל מצויה שם וזבין וזבות שמתבודדין ומתרחקין מבני אדם היו מצויין שם:",
+ "שבאמצע טמאים. משום דזבין וזבות שכיחי ומהלכים באמצע דרכים, והטהורים מסתלקים לצדי הדרכים מקום שאין דריסת הרגל מצויה ומזהירין לכל טמא שלא יגע בהן. אבל בשעת הרגל שרוב ישראל טהורין, הטמאים מסתלקים לצדדים שלא יטמאו את העם, והטהורים הולכים באמצע הדרכים, הלכך בשעת הרגל רוקין הנמצאים באמצע טהורים ושבצדדים טמאין. והלכה כרבי יוסי: "
+ ],
+ [
+ "דרך ירידה לבית הטבילה. שני דרכים היו למקוה באחד יורדים ובאחד עולים, שלא יגעו הטמאים בטהורים. ושל דרך ירידה ודאי טמאים לפי שנפלו מיד המביאם לטבילה:",
+ "שלא כירידתן עלייתן. דבירידתן ודאי טמאים היו לכך היה מורידן לבית הטבילה ובעלייתן טהרו לאחר שהטבילן:",
+ "רבי יוסי אומר כולן טהורין. דלא גזרו על ספק כלים בירושלים. והלכה כרבי יוסי:",
+ "מגריפה. כלי שגורפים וכונסים בו עצמות המתים כשהם מפוזרים:",
+ "מריצה. כלי שרוצצים ומשברים בו עצמות המת כשרוצים להכניסם בסל להוליכן ממקום למקום: "
+ ],
+ [
+ "שוחט בה מיד. דודאי הטבילוה בעליה מאתמול כדי שיהיה לה הערב שמש ותהא ראויה לשחוט בה היום בערב הפסח:",
+ "בשלשה עשר שונה ומטביל. כלומר אע״ג דאיכא למימר כבר הטבילוה בעליה צריך המוצאה להטבילה שנית, דשמא לא הטבילוה בעליה דהיה להם שהות להמתין עד סמוך לחשיכה, ואע״פ שלא גזרו על ספק כלים בירושלים משום חומרא דקדשים הצריכוה טבילה. ורמב״ם פירש שונה להזות עליה, דשמא נטמאה במת והזה עליה בשלישי, ועתה שונה ומזה עליה ואחר כך מטבילה:",
+ "קופיץ. סכין גדול עשוי לחתוך בשר ולשבור בו עצמות:",
+ "בזה ובזה. בין בי״ג בין בי״ד:",
+ "שונה ומטביל. לפי שאין הקופיץ ראוי אלא לחגיגה ששבירת עצם מותר בה. ובגמרא בפסחים (דף ע׳) מוקי מתניתין בזמן שהיה הנשיא גוסס בשלשה עשר, שאם ימות יהיו כל הציבור טמאים ויקרב הפסח בטומאה ולא יהיו צריכים לטהר הכלים. הלכך, סכין שצריך לשחיטת הפסח, דחד ספיקא הוא, שמא לא ימות הנשיא ויעשו את הפסח בטהרה מטבילין אותו, וחזקה שטהרוהו ביום י״ג כדי לשחוט בו את הפסח בי״ד. אבל קופיץ דתרי ספיקי, שמא ימות הנשיא ויעשו פסח בטומאה ואז אין מביאין חגיגה וא״צ לקופיץ, ואף אם לא ימות שמא יהיו הפסחים מרובים ולא יעשו חגיגה בי״ד, הלכך לא מטבלי ליה וחזקתו שלא טהרוהו:",
+ "חל י״ד להיות בשבת שוחט בה מיד. ולא אמרינן כיון דשבת הוא לא נשחוט בה מספיקא שמא טמאה היא ונמצא הפסח טמא ומחלל את השבת שלא במקום מצוה. ורבותי פירשו, שוחט בה מיד בקופיץ קאמר, דאף על גב דאין חגיגה בשבת, מכל מקום חזקה שהטבילה מערב שבת לצורך חגיגת חמשה עשר:",
+ "בחמשה עשר שוחט בה מיד. לפי שכל העם יודעים שהזאה וטבילה אסורה ביום טוב ומטבילין את הכל מלפני יום טוב:",
+ "נמצאת. הקופיץ:",
+ "קשורה לסכין. אמרינן ודאי הטבילוה עם הסכין. אבל רמב״ם פירש, נמצאת סכין סתמא קשורה עם סכין אחרת ידועה, הרי היא כסכין הידועה, אם טמאה טמאה ואם טהורה טהורה: "
+ ],
+ [
+ "פרוכת שנטמאת בולד הטומאה. שנגעה במשקין טמאים, שחכמים גזרו על המשקין שמטמאין כלים, גזירה משום משקה דזב וזבה כגון רוקו ושכבת זרעו שהם אב הטומאה ומטמאין אדם וכלים מדאורייתא:",
+ "מטבילין אותה בפנים. ואינה טעונה שילוח מחוץ למחנה שכינה כיון שלא נטמאת אלא בולד הטומאה:",
+ "ומכניסין אותה מיד. שאינה טעונה הערב שמש:",
+ "נטמאת באב הטומאה. בשרץ או בנבלה:",
+ "מטבילין אותה בחוץ. דטעונה שילוח, כדאמרינן בפרק בתרא דעירובין, המכניס טמא שרץ במקדש חייב:",
+ "ושוטחין אותה בחיל. חוץ לעזרה: "
+ ],
+ [
+ "נימין. ליצי״ש בלע״ז:",
+ "עשרים וארבעה חוטין. לפי שהיא עשויה מתכלת וארגמן ותולעת שני ושש, וכל מין ומין חוטו כפול ו׳. כדאיתא ביומא:",
+ "ארכה מ׳ ורחבה כ׳ כמדת פתח האולם שהיה גבהו ארבעים ורחבו עשרים:",
+ "ומשמונים ושתים רבוא. כך היה מנין החוטים שהיא נעשית מהן. פירוש אחר, מנין דנרי זהב שהיו מוציאין עליה. ויש ספרים שכתוב בהן ובשמונים ושתים ריבות, כלומר דשמונים ושתים נערות בתולות היו מתעסקות בעשייתה:",
+ "ושלש מאות כהנים היו מטבילין אותה. דכלים הנגמרים אע״פ שנגמרו בטהרה צריכים טבילה לקודש כדאיתא במסכת חגיגה. ושלש מאות כהנים דתנן במתניתין לשון גוזמא והבאי הוא, דלא היה צריך כל כך כהנים להטבילה: "
+ ],
+ [
+ "הכל ישרף בפנים. בבית הדשן הגדול שהיה בעזרה ששם שורפים פסולי קדשי קדשים, שכל שפסולו בקודש שורפין אותו בקודש:",
+ "חוץ מנטמא באב הטומאה בחוץ. דכיון דחמירא טומאתו ואירע פסולו בחוץ אין להכניסו לעזרה לשרפו, הואיל ולא היה פסולו בקודש:",
+ "חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים. דאית ביה תרתי, טומאתו בפנים וקילא טומאתו. אבל נטמא באב הטומאה אין להשהות הטומאה בפנים עד שתשרף, אלא יוציאנה מיד וישרפנה בחוץ: "
+ ],
+ [
+ "ואת שנטמא בולד הטומאה בין בחוץ בין בפנים ישרף בפנים. דכיון דטהור מדאורייתא אפילו נטמא בחוץ יש לקיים בו שריפתו בקודש: "
+ ],
+ [
+ "מחצי הכבש ולמטה במערב. כהנים הזוכים בפייס באברי התמיד להעלותם, לא היו מעלים אותם בפעם אחת, אלא נותנים אותן על הכבש והולכים ללשכת הגזית לקרוא את שמע ואח״כ חוזרים ומקריבים האברים על גבי המזבח, וקתני הכא דניתנים מחצי הכבש ולמטה, שהכבש ארוך ל״ב אמה ומחציו ולמטה נותנים אותן. ורוחב הכבש שש עשרה אמה, ובחציו שלצד מערב היו נותנים אותן:",
+ "ושל ראשי חדשים. מחציו ולמעלה, דהיינו על כרכוב המזבח שהוא הסובב. וכלפי המזרח:",
+ "אינן נוהגים אלא בפני הבית. שקלים, משום דצורך קרבן נינהו וכיון שאין קרבן אין שקלים. ובכורים, דכתיב (שמות כ״ג:י״ט) ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה׳ אלהיך, בזמן שיש לך בית יש לך בכורים, אין לך בית אין לך בכורים:",
+ "אבל מעשר דגן וכו׳ נוהגים בפני הבית. ושלא בפני הבית. דקדושת הארץ לא בטלה, הילכך צריך להפריש תרומות ומעשרות. ומעשר בהמה, צריך להפריש העשירי. ובמסכת בכורות אמרו שבטלו מעשר בהמה דלא ליתו בה לידי תקלה:",
+ "המקדיש שקלים ובכורים. דאין נוהגים אלא בפני הבית, אם הפרישן שלא בפני הבית קדשי:",
+ "בכורים אינן קודש. כיון דבהדיא כתיב בהו (שמות כ״ג:י״ט) תביא בית ה׳ אלהיך, אפילו הפרישן בדיעבד לא קדשי, ואין שם בכורים חל עליהן שלא בפני הבית. ורמב״ם פירש, המקדיש לבדק הבית שקלים ובכורים שיש לו כבר. ולפירושו לא אתבריר טעמא דר״ש אמאי שקלים קדשי וביכורים לא קדשי. והלכה כרבי שמעון:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shekalim/Hebrew/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shekalim/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..e036e3f9400f61c6810d595e34d239b860c3850c
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Shekalim/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,420 @@
+{
+ "title": "Bartenura on Mishnah Shekalim",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Shekalim",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "באחד באדר משמיעין על השקלים. ב״ד שולחים בכל ערי ישראל ומכריזין שיביאו שקליהן. לפי שבאחד בניסן צריך להביא קרבנות צבור מתרומה חדשה, דכתיב (במדבר כ״ח:י״ד) זאת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה. חדש והבא קרבן מתרומה חדשה, וילפינן חדשי השנה דהכא, מראשון הוא לכם לחדשי השנה (שמות י״ב:ב׳), הילכך מקדימין שלשים יום דהיינו מאחד באדר להכריז שיביאו שקליהם:",
+ "ועל הכלאים. מכריזין שימעטו הזרע האחר עד שלא ישאר בו רובע קב לסאה, כדתנן בפ״ב דכלאים כל סאה שיש בו רובע קב ממין אחר ימעט. ורבותינו פירשו, דלאחר שגדלו הזרעים אפילו אחד באלף צריך לעקור הכל, דכל תרי מילי דכל חד לחודיה שרי ונאסרו על ידי תערובת לא שייך בהו ביטול, דדוקא כשמין אחר מעורב בשעת הזרע א״צ כי אם למעט, דמדאורייתא חד בתרי בטיל ולא מקרי זורע כלאים, אלא מפני מראית העין בעלמא צריך למעט. אבל לאחר שגדלו לא שייך בהו ביטול וצריך לעקור את הכל ולא ישייר אלא אחד מן המינים:",
+ "בחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכין. המוקפין חומה מימות יהושע בן נון. איידי דבעי למתני דבחמשה עשר באדר שלחנות יושבין במדינה, תני נמי כל מה שהיו עושין בו ביום:",
+ "ומתקנים את הדרכים ואת הרחובות. השווקים שנתקלקלו בגשמים בימות החורף, מתקנים אותם בשביל עולי רגלים. ואית דמפרשי בשביל הרוצחים המכים נפש בשגגה שיוכלו לנוס מפני גואל הדם, כדכתיב (דברים י״ט:ג׳) תכין לך הדרך:",
+ "ואת מקואות המים. אם נתרבה בהן טיט מנקין אותן, ואם נחסר שיעורן ממשיכין להם מים שאובים ומשלימין אותן לכשיעור אם היה שם רוב ארבעים סאה מן הכשר:",
+ "ועושים כל צרכי רבים. כגון דיני ממונות ודיני נפשות, ודיני מכות, ופדיית ערכים וחרמים והקדשות, והשקאת סוטה, ושריפת פרה, ורציעת עבד עברי, וטהרת מצורע, ושולחין לפתוח בורות של מים מכונסים כדי שיהיו מצויין לעם לשתות מהן בימות החמה. דכל הנך צרכי רבים נינהו:",
+ "ומציינין את הקברות. שלא יאהילו עליהם הכהנים ועושי טהרות. והציון הוא שממחים סיד ושופכים אותו סביב הקבר, ובימות הגשמים היה הסיד נימוח וצריך לחזור ולציינו:",
+ "ויוצאים. שלוחי בית דין:",
+ "אף על הכלאים. ואע״פ שכבר הכריזו עליה באחד באדר, לא היו סומכים על ההכרזה, דשמא לא עקרום בעלים. והיו הם יוצאים ועוקרים אותם: "
+ ],
+ [
+ "היו עוקרים ומשליכים לפניהם. לפני בעלי השדות כדי שיתביישו. והיו בעלי שדות שמחים שמנכשים להם שדותיהם, ועוד שהיו נותנים אותן לפני בהמתן. התקינו שיהיו משליכים אותן בדרכים. ועדיין היו בעלי שדות שמחים שהיו מנכשים להן:",
+ "התקינו שיהו מפקירין כל השדה. דהפקר בית דין הפקר: "
+ ],
+ [
+ "במדינה. בירושלים. והיו מחליפין מחצית השקל לאנשים שמביאים כל אחד ממטבע מדינתו ואינו יודע כמה מהם יוצאים למחצית השקל:",
+ "ישבו במקדש. לפי שהיה הזמן מתקרב היו יושבים במקדש כדי שימהרו להביא. ורמב״ם פירש, שכל ערי ישראל קרויין מדינה, ובעשרים וחמשה בו היו יושבים במקדש בירושלים:",
+ "התחילו למשכן. מי שלא הביא שקלו:",
+ "את מי ממשכנין לוים. לאפוקי ממאן דאמר שאין ממשכנין את הלוים דכתיב (שמות ל׳:י״ד) כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה, ולוים לא היו נמנים מבן עשרים:",
+ "אבל לא נשים. ונתנו איש כופר נפשו (שם) כתיב, ולא אשה:",
+ "ולא עבדים. דאין עבדים חייבין אלא במצות שנשים חייבות:",
+ "וקטנים. אפילו הביא שתי שערות והוא פחות מבן עשרים:",
+ "שוב אינו פוסק. אביו, משהתחיל. ואם מת אביו הוא שוקל על ידי עצמו:",
+ "ואין ממשכנין את הכהנים. ואף על פי שחייבין במחצית השקל:",
+ "מפני דרכי שלום. לפי שעבודת הקרבנות עליהם חולקים להם כבוד וסומכים עליהם שלא יעכבו את שקליהם. ואי נמי יעכבו ולא יתנו, בית דין מתנה עליהם שיהיה להם חלף עבודתם כמו שנותנים מתרומת הלשכה לשאר עושי מלאכת הקודש כדמפרש לקמן: "
+ ],
+ [
+ "כל כהן ששוקל אינו חוטא. ואף על פי שאינו חייב לשקול. וסד״א אם שוקל נמצא קרבן צבור קרב משל יחיד, קמשמע לן דאינו חוטא לפי שהוא מוסר אותו מחצית השקל לצבור לגמרי, ולא חיישינן שמא לא יגמור למסרו יפה:",
+ "כל כהן שאינו שוקל חוטא. וקרא דכל העובר על הפקודים דריש ליה הכי, כל העובר בים סוף דהיינו כהנים לוים וישראלים שכולן עברו את הים על הפקודים, בין אותן שנמנו לבדן בין אותן שנמנו עם ישראל, יתן תרומת ה׳. ואף על גב דבפרשת אלה פקודי כתיב וכסף פקודי העדה מאת ככר וגו׳ לשש מאות אלף ושלשת אלפים וכו׳, ההוא בתרומת האדנים הוא דכתיב, ובאותה תרומה לא היה שבט לוי, אבל בתרומה של קרבנות צבור הושוו בה כהנים לוים וישראלים:",
+ "לעצמן. להנאתן. ולאו דרשא היא, דדוקא במנחת כהן לבדו אמר קרא כליל תהיה, ולא באותה שיש לו בשותפות עם הצבור. והלכה שכהנים חייבים ליתן מחצית השקל ואין ממשכנין אותן מפני דרכי שלום: "
+ ],
+ [
+ "מקבלין מידם. ובתנאי שימסרום לצבור לגמרי, כי היכי דלא להוי קרבן צבור קרב משל יחיד:",
+ "קיני זבים וזבות. תורים ובני יונה שזבים וזבות מביאים. ובכותים בלבד מיירי, דאין זבים וזבות בעובדי כוכבים:",
+ "כל שהוא נידר ונידב מקבלין מידם. דתניא [מנחות עג.] איש איש, לרבות את הגוים שנודרים נדרים ונדבות כישראל. ואין לי אלא עולה כדכתיב (ויקרא כ״ב:י״ח) אשר יקריבו לה׳ עולה, שלמים מנין, תלמוד לומר לכל נדריהם. מנין לרבות העופות והמנחות היין והלבונה והעצים, תלמוד לומר לכל נדריהם ולכל נדבותם:",
+ "וכן הוא מפורש על ידי עזרא. כשרצו הכותים לסייען ושלחו להם נבנה עמכם כי ככם נדרוש לאלהיכם, מה השיבו להם, לא לכם ולנו לבנות בית בשותפות לאלהינו, ולכם אין חלק וצדקה וזכרון בירושלים: "
+ ],
+ [
+ "קלבון. קל בון. כלומר דבר קל ומועט שמוסיפין על מחצית השקל להכריע ביניהם:",
+ "השוקל ע״י אשה [כו׳] פטור. כגון שהלוה להם, דכיון דפטורים הן לא מחייבי בקלבון. ואי לא הלוה להם אלא שפורע בשבילם, אפילו שוקל בשביל בר חיובא פטור מן הקלבון כדלקמן:",
+ "אם שקל על ידו ועל יד חבירו. בשהלוהו מיירי, ושוקל שקל שלם מחצית השקל בשבילו ומחצית השקל שמלוה לחבירו:",
+ "חייב קלבון אחד. דסבר הנותן מחצית השקל הקצוב בתורה פטור מן הקלבון, דכתיב זה יתנו, כזה יתנו ולא יותר. וב׳ ששקלו שקל שלם אין נותנין אלא קלבון אחד:",
+ "ר׳ מאיר אומר שני קלבונות. ר״מ סבר השוקל מחצית השקל חייב בקלבון, הלכך שנים ששקלו שקל שלם חייבין ב׳ קלבונות. ואין הלכה כר״מ:",
+ "הנותן סלע. דהיינו שקל שלם לשולחני של הקדש, ונוטל ממנו מחציתו שנשאר לו ממנו. ושקל האמור כאן היינו מחצית השקל:",
+ "נותן ב׳ קלבונות. בהא מודה ת״ק דנותן ב׳ קלבונות, אחד קלבון להכרע מחצית השקל שהוא נוטל מן ההקדש, ואחד דכיון שלא שקל מחצית השקל כמו שקצוב בתורה נתחייב בקלבון: "
+ ],
+ [
+ "השוקל ע״י עני. בשביל עני:",
+ "פטור. כיון שנותן להם במתנה:",
+ "האחין השותפין שחייבין בקלבון. אחים שהם שותפים שחלקו וחזרו ונשתתפו שאז הן חייבין בקלבון כשאר שני אנשים ששקלו סלעים:",
+ "פטורים ממעשר בהמה. כל הבהמות הנולדות להם כל ימי שותפותן אינן צריכין לעשרן, דדרשינן בפרק [בתרא] דבכורות, יהיה לך, ולא של שותפות, ומוקמינן להאי קרא במעשר ואע״ג דבבכור כתיב:",
+ "וכשחייבים במעשר בהמה. היינו כשלא חלקו שאז חייבים במעשר, כדדרשינן יכול אפילו קנו בתפוסת הבית, ת״ל יהיה מ״מ:",
+ "פטורים מן הקלבון. שממון אביהם בחזקתו עומד, והוי כאב ששוקל ע״י בניו וע״י שכניו דפטור:",
+ "מעה כסף. אחד מעשרים וארבעה בסלע, ומשקלה ששה עשר שעורות:",
+ "חצי מעה. אחד משמנה וארבעים, ומשקלה שמנה שעורות. והלכה כחכמים:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מצרפין שקלים לדרכונות. בני העיר שקבצו שקליהם יכולים להחליפם בדרכונות. והוא מטבע של זהב כדכתיב בעזרא דרכמוני זהב, להקל מעליהם משאוי הדרך:",
+ "שופרות. תיבות שפיהן צר למעלה כעין שופר שפיו צר מלמעלה והולך ומרחיב, כדי שלא יוכלו ליטול מהן כלום. כההיא דכתיב ביהוידע (מלכים ב י״ב:י׳) ויעשו ארון אחד ויתנוהו בהיכל וכו׳ ויקוב חור בדלתו. והיו עומדים בעזרה, וכל אחד מביא שקלו ונותן בו:",
+ "כך היו במדינה. בירושלים. ולדברי רמב״ם בשאר ערי ישראל:",
+ "בני העיר ששלחו שקליהם. ביד שליח להוליכם ללשכה:",
+ "אם נתרמה התרומה. שהיו רגילים לתרום מהקופות לצורך הקרבנות. והיו תורמים על הגבוי ועל העתיד לגבות כדי שיהיה חלק בקרבנות אף לאותם שעדיין לא שקלו:",
+ "נשבעין. השלוחים:",
+ "לגזברים. דהואיל ונתרמה תרומה על המעות הללו קודם שנאבדו הרי נעשו כאילו היו ברשות הגזברים משעה שנתרמה תרומה עליהן, וכשנגנבו או אבדו ברשות הגזברים נגנבו או אבדו, הלכך נשבעים השלוחים לגזברים ונפטרים. ואע״ג דאין נשבעין על ההקדשות, שבועה זו תקנת חכמים היא כדי שלא יזלזלו בהקדשות:",
+ "ואם לאו. שבשעה שאבדו עדיין לא נתרמה תרומה ולא הוציאו מעות מן הקופות על העתיד לגבות, ברשות הבעלים אבדו, הלכך נשבעים השלוחים לאנשי העיר ונפטרים. ואנשי העיר חוזרין ושוקלים שקלים אחרים תחתיהן, שהשקלים הראשונים שאבדו לא עלו להן: "
+ ],
+ [
+ "הנותן שקלו לחבירו לשקול על ידו. בשבילו, והלך השליח ושקל בשביל עצמו:",
+ "אם נתרמה התרומה. קודם שנתן השקל לגזבר:",
+ "מעל. זה ששקל בשביל עצמו, דמיד שנתרמה התרומה על העתיד לגבות, היה זה השקל שנתן לו חברו לשקול עליו ברשות הקדש, וכשנתנו על עצמו נהנה מן ההקדש, שהרי אם לא היה נותן שקל זה בשביל עצמו היו ממשכנין אותו, כדתנן לעיל בפ״ק משישבו במקדש התחילו למשכן, ונמצא נהנה מן ההקדש וחייב קרבן מעילה:",
+ "השוקל שקלו מן ההקדש. שהיו בידו מעות שהוקדשו לבדק הבית וכסבור שהם של חולין ושקל מהם שקלו, ונתרמה התרומה וקנו בהמה באותה תרומה והקריבוה, אז נתחייב השוקל קרבן מעילה, אבל לא קודם, לפי שזה ההקדש נשאר הקדש כמו שהיה בכל מקום שהוא. ולא נשתנה, וכשנקרבה הבהמה והוא נתכוין שהיא מממון כל מי ששקל בתרומת הלשכה נעשה כאילו קנה בהמה באותן מעות של הקדש והקריבה, ונהנה שלא משכנוהו בשביל שקלו, ונתחייב בקרבן מעילה. ורישא נמי דקתני כשנתן לו חבירו לשקול על ידו ושקל על עצמו דמעל, היינו נמי שקרבה בהמה אחר שנתרמה התרומה. והאי דלא תנייה ברישא, משום דסמיך אסיפא שמפרש בה מעילת שניהם. והיינו טעמא שאינו מועל מיד אע״פ שנהנה כבר, לפי שאין מעילה אלא במוציא מן ההקדש לחולין, אבל המוציא מהקדש להקדש אעפ״י שנהנה אינו מועל אלא אחר שעשה מעשה בהקדש השני. וכן מוכח בירושלמי:",
+ "יאכל כנגדן. יביא שקל ויאמר, כל מקום שהם מעשר שני או שביעית יהיו מחוללים על שקל זה, דשביעית תופסת דמיה כהקדש, ויאכל פירות שיקנה באותו שקל בירושלים כדין מעשר שני או יאכלם בקדושת שביעית אם הפירות שחלל היו שביעית: "
+ ],
+ [
+ "המכנס מעות. כונס מעט מעט פרוטה אחר פרוטה לשקלו, ואמר כשהתחיל לכנס, הרי אלו לשקלי, וכשבא לחשוב מה שכנס מצא שהותירו על שקלו:",
+ "ב״ש אומרים מותרן נדבה. יפלו לשופרות שבמקדש, שעומדים להקריב בדמיהן עולות קיץ למזבח. וב״ש לטעמייהו דאית להו הקדש בטעות שמיה הקדש:",
+ "ובה״א מותרן חולין. דלא נתכוין זה להקדיש אלא עד כדי שקלו:",
+ "שאביא מהן שקלי שוין שהמותר חולין. דהוי כאומר בפירוש אם אכניס יותר משקל אביא מהם שקל והמותר יהא חולין:",
+ "אלו לחטאתי. ואם כנס מעות ואמר הרי אלו לחטאתי, מודו ב״ה שהמותר נדבה: "
+ ],
+ [
+ "מה בין שקלים לחטאת. מאי שנא שקלים דמכנס מעות ואמר הרי אלו [לשקלי] אמרי ב״ה דהוי המותר חולין. ומ״ש חטאת דמודו לב״ש דהוי נדבה:",
+ "שקלים יש להן קצבה. דכתיב (שמות ל׳:ט״ו) העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט, הלכך בודאי לא נתכוין זה אלא לשקל, והמותר הוי הקדש טעות. אבל חטאת אין לה קצבה אם ירצה יביא חטאת במעה כסף, ואם ירצה יביא בדמים מרובים, הלכך נתפסו הדמים ומותרן נדבה:",
+ "היו שוקלים דרכונות. מטבע של מלכות מדי שעלה עמהן מן הגולה ושל זהב היה, והוא שוה שני סלעים, ורגילים לישא וליתן באותו מטבע. וכמו שבזמן בית ראשון שהיה מטבע שלהן שקל היו נותנים מחצית השקל, גם עתה שהיה מטבע שלהן דרכון היו נותנים חצי דרכון:",
+ "חזרו לשקול סלעים. אחר שעברה מלכות מדי נתבטל מטבע דרכון, חזרו להיות נושאים ונותנים בסלעים, שהוא מטבע ראשון שהיה יוצא בזמן בית ראשון, ונתנו מחצית השקל כבתחלה:",
+ "חזרו לשקול טבעין. חזר מטבע היוצא בהוצאה להיות טבעין, דהיינו מחצית השקל. בקשו ליתן חצי אותו המטבע דהיינו דינר אחד. שהסלע ד׳ דינרין, ולא קבלו מהן, דרשאים להוסיף אשקל דאורייתא לפי שינוי המטבעות היוצאות באותו זמן, ולא לפחות ממנו. אלמא לשקלים נמי אין להם קצבה, דלפעמים השקלים גדולים ולפעמים קטנים, שהרי לא היו נותנים לעולם אלא מחצית השקל היוצא באותה שעה:",
+ "אעפ״כ יד כולן שוה. כלומר אכתי לא דמי שקלים לחטאת, דבכל זמן וזמן היה מחצית השקל שוה לכל, זה שוקל כמו זה, כל אחד מחצית השקל היוצא בזמן ההוא. אבל חטאת לעולם אינו שוה, שזה מביא בסלע וזה מביא בב׳ או בג׳ סלעים. והכי מסקינן דטעמייהו דבית הלל כר״ש: "
+ ],
+ [
+ "מותר שקלים חולין. המכנס מעות ואמר הרי אלו לשקלי, וכשבא לחשב מה שכנס מצא שהותירו, המותר חולין. וסתמא כב״ה:",
+ "עשירית האיפה. שמקריבין בדלי דלות. אם הפריש מעות ונתותרו, באות נדבה, דכל מותר חטאת ואשם המעות נדבה לקנות בהן עולות לקיץ המזבח, כמדרשו של יהוידע הכהן. ועשירית האיפה במקום חטאת היא:",
+ "מותר עולה עולה. אם הפריש מעות לקנות עולה ונתותרו, יביא באותו המותר עולה אחרת:",
+ "מותר הפסח לשלמים. דכתיב (דברים ט״ז:ב׳) וזבחת פסח לה׳ אלהיך צאן ובקר, וכי פסח מן הבקר הוא בא, אלא מותר פסח יהא לדבר הבא מצאן ובקר והיינו שלמים:",
+ "מותר נזירים. אם גבו מעות לקרבנות נזירים ונתותרו, ישמרום עד שיקנו מהם קרבנות נזירים אחרים. ואם נזיר אחד הפריש מעות לקרבנותיו ונתותרו, המותר לנדבה לקיץ המזבח:",
+ "מותר עני. אם גבו מעות לקנות לו מלבוש ונתותרו, נותנין המותר לאותו עני:",
+ "מותר שבוים. אם גבו צדקה לצורך פדיון שבוים ונתותר מהם, ישמרום עד שיפדו בהם שבוים אחרים. אבל אם פירשו לשבוי זה, זכה אותו שבוי במותר:",
+ "מותר המתים למתים. אם גבו לצורך קבורת מת סתם, המותר לקבורת מתים אחרים. למת, זה המותר ליורשיו, דאחולי אחיל המת זילותיה לגבי יורשיו:",
+ "יהא מונח עד שיבא אליהו. מספקא ליה אי מחיל המת זילותיה לגבי יורשיו אי לא, הלכך יהא מונח עד שיבא אליהו:",
+ "בונים לו נפש על קברו. פשיטא ליה לר׳ נתן דלא מחיל, הלכך בונים לו מצבה על קברו מאותו מותר שכבר זכה בו המת. והלכה כת״ק. והיכא דגבו לצרכי קבורת המת מפני שהיו סבורים שלא היה לו ואח״כ נמצא שהיה לו, לא אמרינן בכהאי גוונא מותר המת ליורשיו, כיון שהגבייה בטעות היתה, והכי מוכח בירושלמי. ועוד מוכיח בירושלמי ובגמרא שלנו, דהיכא דאיכא שבעה טובי העיר או חבר עיר שכל עסקי צבור נחתכין על פיו ונראה בעיניו לשנות מותר שבויים או מותר עניים או מותר מתים למה שיראה בעיניו, יכול לשנות ולהוציא במה שיראה בעיניו שהוא צורך שעה ואין מוחין בידו. וכן מורין תמיד הלכה למעשה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה. כל השקלים היו נותנים לתוך לשכה אחת שבמקדש, ושלש פעמים בשנה נוטלין ממנה ונותנים לתוך שלש קופות שכל קופה היתה מג׳ סאין, כדי לקנות מהן קרבנות צבור. ולא היו נוטלים הכל בפעם אחת לצורך כל השנה, לפי שהרחוקים לא הביאו עדיין כל שקליהם:",
+ "בפרוס הפסח. ט״ו יום קודם המועד קרי פרוס המועד. לפי ששלשים יום קודם הרגל שואלים ודורשים בהלכות הרגל. ופרוס הוא לשון פרוסה דהיינו חצי:",
+ "והן גרנות של מעשר. שלשה פרקים הללו הן שלש גרנות של מעשר בהמה, שזמנים אלו קבעו חכמים לעשר בהמות שנולדו. וכמו שהגורן קובעת למעשר דגן, כך זמנים אלו קובעים לאסור הבהמות שנולדו באכילה עד שיעשר, אבל קודם הפרק מותר לאכול אע״פ שלא עשר. וקבעו חכמים הנך תלתא זמני למעשר בהמה כדי שיהיו בהמות מצויות לעולי רגלים, דאע״ג דמותר למכור ולשחוט ולאכול כל זמן שלא הגיע מועד הגורן, אפילו הכי לא שחטי להו אינשי עד דמעשרן, דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בממוניה בדבר שאין חסר בו כלום כגון מעשר בהמה שהוא עצמו מביא מעשר ואוכלו שלמים, ואם לא היו מעשרים בשלשה פרקים הללו היו הרבה נמנעים למכור לפי שלא עשרו ולא היו בהמות מצויות לעולי רגלים:",
+ "בן עזאי אומר בכ״ט באדר. טעמייהו דכל הני תנאי ומחלוקתן מפורש פרק בתרא דבכורות: "
+ ],
+ [
+ "תורמין את הלשכה. מפרישין השקלים מן הלשכה שהיו השקלים מונחים שם, ונוטלין מהן בשלש קופות, כל קופה מהן של שלש סאין. ורמב״ם כתב שממלאין תחלה שלש קופות גדולות של שבעה ועשרים סאין ומהן תורמין לג׳ קופות קטנות של ט׳ סאין. ובחנם דחק לומר כן:",
+ "וכתוב עליהן א׳ ב׳ ג׳ לידע אי זו נתרמה תחלה, וממנה היו קונים קרבנות צבור ראשונה, ואח״כ מן השניה, ואח״כ מן השלישית:",
+ "יונית כתוב עליהן. היו רגילים ביונית משום דכתיב (בראשית ט׳:כ״ז) יפת אלהים ליפת וישכון באהלי שם, יפיפותו של יפת ישכון באהלי שם [מגילה ט], ואין לך לשון יפה בבני יפת כמו לשון יונית:",
+ "פרגוד חפות. כשהמלבוש ארוך וכופלין אותו מלמטה. אותה השפה הכפולה קרויה פרגוד חפות. ואין התורם נכנס עם השפה כפולה ההיא במלבושו, שלא יחשדוהו שנתן לתוכה ממעות הלשכה:",
+ "ולא בתפילין ולא בקמיע. שלא יאמרו התיר התפר ונתן בתוכן מעות: "
+ ],
+ [
+ "וזורקו לפני התורם. מתכוונים היו שיפלו שקליהם לתוך הקופה ויקנו מהם קרבנות צבור. ולא יהיו משיירי הלשכה:",
+ "שלש פעמים. על כל פעם ופעם היה אומר אתרום והם אומרים לו תרום. וכן דרך לשון חכמים להיות משולש. ודוגמתו מצינו בעומר, מגל זו מגל זו מגל זו, אקצור אקצור אקצור. וכן חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל ג׳ פעמים: "
+ ],
+ [
+ "תרם את הראשונה ומחפה בקטבלאות. תרומה ראשונה שהיתה בפרוס הפסח. לאחר שתרם אותה היה מכסה כל השקלים הנשארים בלשכה בקטבלאות דהיינו עור שלוק, כדי שיתנו עליו השקלים שיביאו ממדינות שסביב ארץ ישראל שלא יכלו להביא קודם הפסח, ומביאים מפסח ועד עצרת ונותנים אותם על גבי הקטבלא כדי שיתרום מהן בפרוס העצרת ולא יתרום מן הדבר שתרם כבר בפרוס הפסח. ואחר שתרם בפרוס העצרת חזר וכסה כל המעות שבלשכה בקטבלאות, ונותנין עליהם כל השקלים המביאים מבבל וממדי ומן המדינות הרחוקות, ותורמין מהן בפרוס החג. ועוד לא היה מחפה, שאין עוד תרומה אחריה:",
+ "הראשונה לשם ארץ ישראל. שהם שלחו שקליהם תחלה, שהאחרים עדיין לא הביאו:",
+ "לשם הכרכים המוקפים. הסמוכים. כמו עמון ומואב וכיוצא בהן. ודוגמתו לתרום שלא מן המוקף [גיטין ל], אין מקיפין בבועי [חולין מו:] ומ״מ בכל פעם ופעם היו תורמין על שם כל ישראל, על הגבוי ועל העתיד לגבות. ולא הזכיר התנא חלוקי מקומות הללו אלא להודיעך שתקנו שלשה פרקים אלו לפי שאז יתקבצו כל שקלי ישראל:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "התרומה מה היו עושין בה. מה שנתנו לתוך הקופות מה עושין בהן:",
+ "וכל קרבנות הצבור. לאתויי קטורת:",
+ "ספיחים. תבואה העולה מאליה ממה שנשר בקציר. ונותנים שכר לשומרים שלא ילקטום עניים בשביעית, ומביאים מהם עומר בפסח ושתי הלחם בעצרת, שאינם באים אלא מן החדש ומן הארץ. ונותנים שכרם מן התרומה, דצורך קרבן כקרבן דמי:",
+ "שומר חנם. ואע״ג דקנה אותם מן ההפקר כששמרם חנם והביאם והרי הן שלו, רבי יוסי סבר דקרבן יחיד משתנה לקרבן צבור:",
+ "אף אתה אומר כו׳ כלומר אי אתה מודה שאינן באין אלא משל צבור, ואם שמרם חנם והביאם וזכה בהם נמצא שאינם באין משל צבור, דסברי רבנן קרבן יחיד אינו משתנה לשל צבור. והלכה כחכמים: "
+ ],
+ [
+ "פרה אדומה ושעיר המשתלח. לעזאזל:",
+ "באין מתרומת הלשכה. אף על גב דפרה אינה נשחטת בעזרה באה מתרומת הלשכה, דחטאת קרייה רחמנא. ושעיר המשתלח, לפי שצריך ליקח שני שעירים ואין ידוע על איזה מהם יעלה הגורל לה׳:",
+ "ולשון של זהורית. שני תולעת שמשליכין אל תוך שריפת הפרה. וה״ה לעץ ארז ואזוב, אלא נקט לשון של זהורית לבד לחלק בין לשון של זהורית זה ללשון של זהורית של שעיר המשתלח:",
+ "כבש פרה. שהיו עושים שני גשרים זה על גבי זה מפני קבר התהום מהר הבית להר המשחה ועליהן היו מוציאין את הפרה:",
+ "וכבש [שעיר] שהיו עושין כמין גשר עד חוץ לעיר, ועליו היה הולך המשלח את השעיר, מפני הבבליים שהיו תולשים שערו ואומרים לו טול וצא שלא תשהה עונותינו:",
+ "ולשון שבין קרניו. לידע אם הלבין ונתכפרו עוונותיהן של ישראל. והני אינם צורך קרבן לפיכך אינן באין מתרומה שהופרשה לשם קרבנות אלא ממה שנשתייר בלשכה אחר הפרשת התרומות:",
+ "ואמת המים. העוברת בעזרה, אם צריכה תקון:",
+ "וכל צרכי העיר. לחפור בורות שיחין ומערות ותקון רחובותיה ושווקיה ושמירת העיר:",
+ "אבא שאול אומר כו׳ ואין הלכה כאבא שאול: "
+ ],
+ [
+ "מותר שיירי הלשכה. מה שנשאר אחר שנעשה מהן תקון צרכי העיר:",
+ "לוקחים מהן יינות שמנים וסלתות. ומוכרים אותן למי שצריך יין לנסכים ושמנים וסלתות למנחות:",
+ "אין משתכרין בשל הקדש. שאין עניות במקום עשירות, וגנאי הוא להקדש:",
+ "ואף לא בשל עניים. דלמא מתרמי עני וליכא למיתב ליה. והלכה כרבי עקיבא: "
+ ],
+ [
+ "מותר התרומה. היינו מה שנשאר בקופות בראש חדש ניסן, שאז מביאין קרבנות מתרומה חדשה:",
+ "צפוי לבית קודש הקדשים. לרצפה ולכתלים:",
+ "מותר פירות. רבי ישמעאל לטעמיה, דאמר לעיל מותר שיירי הלשכה קונים מהן יינות שמנים וסלתות והשכר שמשתכרים בהן קרוי מותר פירות, כלומר מה שהותירו ונשתכרו בפירות שקנו:",
+ "קיץ למזבח. כשהמזבח בטל מביאים מהן עולות, כמו שדרך בני אדם להעלות מיני מתיקה על השלחן בגמר סעודתן כך אחר שגמרו להביא חובת היום מביאים עולות הללו כשאין נדרים ונדבות והמזבח בטל:",
+ "מותר תרומה לכלי שרת. מקרא דריש ליה דכתיב (דה״ב כ״ד) ואת שאר הכסף ויעשהו כלים לבית ה׳, איזהו כסף שיש לו שיריים הוי אומר זו תרומת הלשכה:",
+ "מותר תרומה לקיץ המזבח. שלצורך קרבנות הופרשה:",
+ "מותר נסכים. גזברי הקדש היו ממציאים מעות לבעלי יינות ושמנים וסלתות, לספק למנחות ונסכים כל השנה, ואם קבל עליו לספק ג׳ סאים בסלע ועמדו ארבעה סאים בסלע צריך שיתן ארבע סאין, ואותה סאה היא מותר נסכים. וכן כשמודדין להקדש היו מודדין במדה מבורצת וגדושה, והגזבר היה מוחק המדה, הברוץ נקרא מותר נסכים. ועושין מהן כלי שרת, שהנסכים מתקדשים בכלי שרת:",
+ "מותר נסכים לקיץ המזבח. שהנסכים כליל והעולה כליל:",
+ "זה וזה. רבי עקיבא ורבי חנינא:",
+ "לא היו מודים בפירות. כדאמר ר״ע לעיל שאין משתכרים בשל הקדש. ומסקנא דתנאי ב״ד הוא על המותרות שיהיו כולן קרבים עולות. וכן הלכה: "
+ ],
+ [
+ "מותר הקטורת. הנותר בכל שנה:",
+ "מה היו עושין בה. להקטירה לשנה הבאה. שאין לך שנה שאין בה מותר, שהקטורת היתה נעשית שס״ח מנים, שס״ה מנים כמנין שס״ה ימות החמה, וג׳ מנין שמהם כהן גדול מכניס מלא חפניו ביום הכפורים, ולא היו נכנסים כולן בחפניו. ועוד, בכל שנה פשוטה היה מותר, ששנה פשוטה ימיה שנ״ד:",
+ "מפרישין ממנה. מן הלשכה:",
+ "שכר האומנין. מפטמי הקטורת, שהן נוטלים שכרן מתרומת הלשכה. ומזכין המעות לאומנין על יד אחד מן הגזברים והרי הן חולין. ואע״פ שאין הקדש יוצא לחולין אם לא שיכנס דבר אחר תחתיו לקדושה, תרומת הלשכה שאני, דב״ד מתנה עליהם ליתנם לכמה דברים. ואחרי שזכו במעות לצורך האומנין מחללין הקטורת על אותן המעות, והמעות קדושים לתרומה ישנה, ונותנים הקטורת לאומנים בשכרם, וחוזרין וקונין אותה מהן במעות של תרומה חדשה. והכי צניעא מלתא טפי ולא למכרה ולחזור ולקנותה:",
+ "אם בא החדש בזמנו. שהביאו שקלים חדשים קודם ר״ח ניסן שהוא זמן התרומה החדשה. לוקחים מותר הקטורת מתרומה חדשה ע״י חלול כדפרשינן לעיל:",
+ "ואם לאו. שלא הביאו שקלים חדשים עדיין. לוקחים אותה מן התרומה ישנה, אם חללוה כבר. ואם לא חללוה, מקטירין אותה, דכיון שלא בא החדש צריך להביא מן הישנה: "
+ ],
+ [
+ "המקדיש נכסיו. וסתם הקדש לבדק הבית:",
+ "והיו בהם דברים הראויים לקרבנות צבור. כגון קטורת או יינות שמנים וסלתות:",
+ "ינתנו לאומנין בשכרן. ויוצאין לחולין, אף על פי שאין דבר אחר נכנס תחתיו. דקסבר הקדש מתחלל על המלאכה, דכתיב (שמות כ״ה:ח׳) ועשו לי מקדש, שתהיה המלאכה נעשית מן ההקדש:",
+ "אינה מן המדה. כלומר אין מדה זו שאתה אומר כמדה האמורה לעיל בקטורת, ואין ראוי אלא שתשוה מדותיך. הלכך מפרישים מהן שכר האומנים כו׳ כדאמרינן לעיל גבי מותר הקטורת. שאין הקדש מתחלל על המלאכה. והלכה כבן עזאי: "
+ ],
+ [
+ "זכרים ימכרו לצרכי עולות כו׳ ודמיהם יפלו עם שאר הנכסים לבדק הבית. דסבר סתם הקדש לבדק הבית ואפילו במידי דחזי למזבח, אבל הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח, שהמקדיש תמימים לבדק הבית אין נפדים אלא למזבח, והדמים יפלו לבדק הבית:",
+ "ויביא בדמיהן עולות. קסבר מידי דחזי למזבח מסתמא למזבח אקדשינהו, הלכך זכרים עצמן יקרבו עולות, ונקבות ימכרו לצרכי שלמים ויביא בדמיהן עולות, אבל הן עצמן אין קרבין שלמים, דהמקדיש נכסיו דעתו שיהיו כולם לגבוה, הלכך בהמות שראויות לקרב עולות יקרבו עולות, ונקבות ימכרו לצרכי שלמים ויביא בדמיהן עולות, דכיון דראויות למזבח חלה עליהן קדושת מזבח, ואפילו על הנקבות שאין גופן ראוי למה שדעתו להקדישן, כיון דלשם קרבן מיהא חזיין, לא חל עליהן קדושת בדק הבית, ויביא בדמיהם עולות:",
+ "שהמקדיש בפירוש. שאמר בהמה ונכסי להקדש. דכיון שהפרישן והבדילן זו מזו ואעפ״כ לא אמר בהמה למזבח ונכסי לבדק הבית, ש״מ דדעתו היה שבין בהמה ובין נכסיו הכל ילך אל מקום אחד. אבל המקדיש סתם כל נכסיו, דעתו להקדיש כל דבר למה שהוא ראוי. והלכה כר״ע: "
+ ],
+ [
+ "יינות שמנים וסלתות. שהן ראוים למנחות ולנסכים:",
+ "ועופות. תורים ובני יונה:",
+ "ר׳ אלעזר. גרסינן, ולא ר׳ אליעזר, וטעמא דר״א מפורש בירושלמי, דכתיב (ויקרא כ״ב) לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו לה׳ לעולה, כל מה שהם נודרים ומתנדבים מדברים אשר יקריבו לה׳ אפילו יינות שמנים וסלתות יהיה לעולה, יכול יקריב בדמיהן עולת העוף, או אם הקדיש עוף יקריבנו עולה, ת״ל (שם) בבקר בכשבים ובעזים, הא אינו מקריב בכל מה שהתנדב אלא עולת בהמה בלבד: "
+ ],
+ [
+ "משערין את הלשכה. פוסקים שער ליינות שמנים וסלתות, שיעמוד זה השער שלשים יום. ולוקחים בכל יום ממוכרי יינות שמנים וסלתות מה שהן צריכין באותו הסכום שפסקו, ואם נתייקר המקח אין מוסיפים דמים, ואם הוזל לוקחים לפי הזול:",
+ "המקבל עליו לספק סלתות. בימות קציר חטים ובצירת ענבים ומסיקת זיתים היו הגזברים מקדימים מעות לחנוני והיה החנוני מקבל עליו לספק יינות שמנים וסלתות כל השנה. ואם היו אז נמכרים ד׳ סאין בסלע והוקרו ועמדו ג׳ סאין בסלע, צריך ליתן ד׳ סאין, דהקדש קונה בכסף, דכתיב ונתן הכסף וקם לו. ואם קבל לספק ג׳ סאין בסלע והוזלו ועמדו ד׳ בסלע, נותן ד׳ בסלע, דלא גרע מהדיוט דלא קני אלא במשיכה:",
+ "התליע לו. ואפי׳ משך הגזבר ונתן מעות, אחריותם על החנוני:",
+ "אינו מקבל את מעותיו. כלומר אינם נחשבים מעותיו של חנוני ולא זכה בהם ואע״פ שקבלם מן הגזבר:",
+ "עד שיהיה המזבח מרצה. שיעלה לרצון על המזבח. הלכך אם החמיץ היין או התליעה הסולת אחריותם על החנוני:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "אלו הן הממונים. חמשה עשר מינים של פקידות ומינוי של שררה דחשיב במתניתין היו תמיד במקדש. מיהו הנך גברי דחשיב, לא בזמן אחד היו, אלא החסידים והכשרים שבכל דור ודור הוא מונה. ורבותי פירשו, על שם שהממונים הראשונים שנתמנו על כך, כך היה שמם, לפיכך נקראו הבאים אחריהם על שמם:",
+ "על החותמות ועל הסלתות. מפרש לקמן במתניתין:",
+ "על הפייסות. להורות סדר הגורל מי יזכה בעבודה זו ומי בזו, כמפורש במסכת יומא:",
+ "על הקינים. מחוסרי כפרה כגון זב וזבה ויולדת שמביאים קיני חובה דהיינו תורים ובני יונה, נותנין מעותיהן לשופרות שבמקדש, והממונים על השופרות לוקחים המעות ומביאין בהן הקינים. והיה צריך שיתמנה על זה חכם גדול ובקי, כדאמרינן במסכת אבות קינים ופתחי נדה הן הן גופי הלכות:",
+ "שהיה פותח דברים כו׳ והוא מרדכי בלשן שעלה מן הגולה. ונקרא כן, שהיה בולל לשונות הרבה:",
+ "על חולי מעים. לפי שהכהנים הולכים יחפים על הרצפה ואוכלין בשר הרבה ושותין מים היו מעיהן מתקלקלין וצריכין תמיד לרופא לומר להם זה הסם טוב למעים:",
+ "חופר שיחין. היה ממונה לחפור בורות שיחין ומערות כדי שיהיו מים מצויין לשתות לעולי רגלים:",
+ "גביני כרוז. כך שמו של האיש המכריז בכל בוקר בבית המקדש עמדו כהנים לעבודתכם. ושומעים קולו מיריחו:",
+ "על נעילת שערים. לנעול השערים בערב ולפתחן בבוקר:",
+ "על הפקיע. להלקות הכהנים והלוים שנמצאו ישנים על משמרותיהם שהיו שומרים את המקדש בלילה, כדאמרן במסכת מדות מי שהיו מוצאים אותו ישן היו חובטים אותו ושורפים את כסותו. ובירושלמי מפרש, הפקיע, הפתילות של מנורה ושל בית השואבה, כדאמרינן בפרק החליל (סוכה נא) מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהם היו מפקיעים פתילות:",
+ "צלצל. כלי שיר שיש לו קול גדול, לשון תצילנה אזניו, צימבל״ו בלע״ז. וכשהיו שומעין קולו היו הלוים מתחילין בשיר:",
+ "על השיר. להתחיל את השיר, וכשהיה מסיים היו כולן מסיימין:",
+ "בית גרמו. שם משפחה:",
+ "על לחם הפנים. שהיה עשוי כמין תיבה פרוצה והיו אומנים בעשייתו ובאפייתו לרדותו מן התנור שלא ישבר ולעשותו שלא יתעפש:",
+ "בית אבטינס. שם משפחה שהיו בקיאים לפטם הקטורת ומכירין בעשב ששמו מעלה עשן וכשהיו מערבין אותו עם סממני הקטורת היה עשן הקטורת מתמר ועולה כמין מקל:",
+ "על הפרוכות. לעשות פרוכות חדשות כשהיו צריכים:",
+ "המלביש. היה ממונה להלביש הכהנים בשעת עבודה ולהפשיטם אחר עבודה, ולשמור בגדי כהונה בלשכות העשויות לכך: "
+ ],
+ [
+ "גזברים. הן שממון ההקדש תחת ידם והן פודים הערכין והחרמין וההקדשות, וכל מלאכת הקודש בהם נעשים:",
+ "אמרכלין. למעלה מן הגזברים. ונשיא נשיאי הלוי (במדבר ג׳:ל״ב) מתרגמינן ואמרכליא דממנא. ולשון אמרכל, אמר על כל. ובערבי קורים לגדול אמיר. מה היו ז׳ אמרכלין עושין, שבעה מפתחות העזרה בידם, רצה אחד מהן לפתוח אינו יכול עד שיכנסו כולם ויפתחו, והגזברים נכנסים אחריהם ומוציאים מה שהן צריכין. ועוד מעלה האחרת למעלה מן האמרכלים היתה שם שלא נזכרה במשנה ומייתי לה בתוספתא, והן שני קתילוקין. ונמצאו שם ה׳ מדרגות, כהן גדול, סגן, קתילוקין, אמרכלין, גזברים:",
+ "אין עושין שררה פחות משנים. דכתיב (שמות כ״ח:ה׳) והם יקחו את הזהב, מיעוט רבים שנים: "
+ ],
+ [
+ "ד׳ חותמות היו במקדש. ג׳ חותמות לג׳ נסכין חלוקים של בהמות. חותם ראשון לנסכי בקר, והן ג׳ עשרונים סולת בלול בחצי ההין שמן, ויין לנסך חצי ההין, וחותמן עגל. והב׳ זכר לנסכי איל, שתרגום איל דכרא, ונסכיו שתי עשרונים סולת בלול בשמן שלישית ההין, ויין לנסך שלישית ההין. והג׳ גדי, לנסכי כבש בן שנתו, והן עשרון סולת בלול ברביעית ההין שמן, ויין לנסך רביעית ההין. והד׳ חוטא, והם נסכיו של מצורע עשיר שמביא ג׳ בהמות וצריך עשרה לוגין שמן, ט׳ לג׳ כבשים ואחד למתן תנוך ובהונות. וקרי ליה חוטא משום דאמרינן בערכין על שבעה דברים נגעים באין:",
+ "חמשה היו. שני חותמות היו למצורע:",
+ "חוטא דל וחוטא עשיר. לפי שמצורע עני אינו מביא אלא בהמה אחת. ואם לא היה למצורע אלא חותם אחד היו נותנים למצורע עני שלשה עשרונות. ות״ק סבר למצורע עני נותנים לו חותם גדי. והלכה כתנא קמא:",
+ "וארמית כתוב עליהן. שרוב דיבורם בלשון ארמי היה:",
+ "זכרים ונקבות. בין לנסכי עולות שאינן באות אלא זכרים בין לנסכי שלמים שבאים זכרים או נקבות. ועולות ושלמים הן שטעונין נסכים כדכתיב (במדבר ט״ו:ג׳) עולה או זבח: "
+ ],
+ [
+ "נותן לו מעות. כפי הנסכים שהוא צריך:",
+ "בא לו אצל אחיה שהיה ממונה. לקנות נסכי יינות שמנים וסלתות, כדי שלא יהא צריך כל מביא קרבן לחזר אחר נסכים העשויין על טהרת הקדש:",
+ "ואם הותירו הותירו להקדש. ולא אמרינן שמא מעותיו של יוחנן הם שנתערבו במעות של נסכים: "
+ ],
+ [
+ "ממתינין לו עד הערב. שיזדווגו יחד יוחנן ואחיה, אם נמצאו מעות יתרים ביד יוחנן כנגד החותם שאומר זה שנאבד ממנו, נותנים לו:",
+ "ושם היום כתוב. על החותם, יום פלוני וחדש פלוני:",
+ "מפני הרמאין. שמא מצא חותם שנפל מחברו או מאחיה או מיוחנן, ובא עכשיו ליקח. וביום שמצאו אינו רשאי להוציאו, שהאובד מחזר אחריו. ועוד יש לחוש שמא לקח חותם כשער הזול והצניעו עד שנתייקר השער: "
+ ],
+ [
+ "לשכת חשאים. על שם שהנותנים בתוכה מעות נותנים בסתר, והמתפרנסים ממנה נוטלים בסתר:",
+ "ללשכת בדק הבית. ללשכה שנותנים בה כל קדשי בדק הבית:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "שלשה עשר שופרות. תיבות צרות מלמעלה ורחבות מלמטה עקומות כעין שופר, מפני הרמאים שלא יוכלו להכניס ידן לתוכן להראות עצמן כאילו נותנין לתוכן ונוטלין מתוכן. ולקמן מפרש למה שלשה עשר שופרות ושלשה עשר שלחנות, ובאיזה מקום מונחים:",
+ "שלש עשרה השתחויות. לקמן מפרש היכן היו:",
+ "כנגד דיר העצים. לשכה ששם היו אוצרים כל עצי המערכה, והיא היתה במקצוע מזרחית צפונית של עזרת נשים:",
+ "ששם הארון נגנז. שיאשיהו המלך צוה וגנזוהו למטה במטמוניות עקומות ועקלקלות שבנה שלמה בזמן שבנה את הבית וידע שסופו ליחרב. והיינו דכתיב בדברי הימים (ב׳ ל״ה) ביאשיהו, ויאמר ללוים המבינים [וגו׳] תנו את ארון הקודש בבית אשר בנה שלמה וכו׳, ועמו נגנז מטה אהרן, וצנצנת המן, וצלוחית של שמן המשחה: "
+ ],
+ [
+ "שהיה מתעסק. במלאכתו, מתליע את העצים. ובעל מום היה ומלאכתן של בעלי מומין להכין עצים למערכה וכל עץ שנמצא בו תולעת פסול למזבח:",
+ "שהיא משונה. לא היתה האבן שוה לשאר אבני הרצפה, והבין שנסתלקה משם והוחזרה:",
+ "ביחוד. בבירור: "
+ ],
+ [
+ "והיכן היו השתחויות. שלש עשרה השתחויות דתנן לעיל, היכן היו עושין אותן:",
+ "שער העליון. הר הבית היה משופע ועולה ממזרח למערב, והשער הסמוך למערב הוא שער העליון. ואחריו שער הדלק, הוא שער של לשכת העץ שהיתה בדרום העזרה, ועל שם שמכניסין דרך שם עצי המערכה שדולקים על המזבח נקרא שער הדלק:",
+ "שער הבכורות. שמכניסין שם הבכורות הנשחטים בדרום:",
+ "המים מפכים. כדכתיב ביחזקאל (מ״ז) והנה מים מפכים מן הכתף הימנית, והיינו דרום שקרוי ימין, כדכתיב צפון וימין. וראה יחזקאל בנבואה שהיו יוצאים מבית קודש הקדשים דקים כקרני חגבים וכשמגיעים לשער זה מתגברים ונעשים כמלוא פי פך קטן, והיינו דקרי להו מים מפכים:",
+ "שער הקרבן. שם מכניסים קדשי קדשים ששחיטתן בצפון:",
+ "שער הנשים. שבו הנשים נכנסות לסמוך על קרבנן לדברי רבי יוסי דאמר נשים סומכות רשות, ולדברי רבי יהודה ורבי שמעון לעמוד על קרבנן:",
+ "שער השיר. דרך שם היו מכניסין כלי שיר:",
+ "שבו יצא יכניהו בגלותו. שנכנס לבית המקדש להשתחוות וליטול רשות כשהלך בגולה לבבל ויצא דרך אותו שער:",
+ "שער ניקנור. מפורש ביומא [לח] פרק אמר להם הממונה:",
+ "פשפשין. שערים קטנים בתוך השערים הגדולים. ואף הם ממנין שלש עשרה שערים. ואף על גב דגם לשער בית המוקד היה לו פשפש, לא חשיב ליה, לפי שהיה קטן ביותר, אבל אלו היו גדולים קצת. והך מתניתין דשלש עשרה שערים מוקמינן לה בגמרא בירושלמי כאבא יוסי בן חנן. אבל חכמים אומרים שבעה שערים היו לעזרה ואינהו סברי דהנך שלש עשרה השתחויות כנגד שלש עשרה פרצות שפרצו מלכי יון בעזרה, וכשגברו מלכי חשמונאי ונצחום וגדרו אותם פרצות, תקנו שלש עשרה השתחויות, כנגד כל פרצה גדורה השתחויה: "
+ ],
+ [
+ "על של שיש מניחין את האברים. אחר הנתוח מסדרין אותן על השלחן עד שיעלום הכהנים. ולא עשאום של כסף או של זהב דהא אין עניות במקום עשירות, לפי שהזהב והכסף מרתיחים ומסריחים והשיש מצנן ושומר הבשר שלא יסריח, ולא היו סומכין על הנס שלא הסריח בשר הקודש מעולם:",
+ "ועל של כסף כלי שרת. שמוציאין בכל בוקר צ״ג כלי שרת, כדתנן במסכת תמיד:",
+ "נותנים לחם הפנים בכניסתו. אחר שנאפה, עד שיסדרוהו על השלחן:",
+ "ועל של זהב ביציאתו. והיה מונח שם עד זמן חלוקו:",
+ "שמעלין בקדש ולא מורידין. דכיון שסלקוהו מעל השלחן של זהב אין מורידין אותו להניחו בשל כסף: "
+ ],
+ [
+ "תקלין חדתין. כדמפרש במתניתין, שבו נותנין שקלי שנה זו, וכשמגיע זמן התרומה, הגזבר מוציא כל שקלים שבשופר ונותנם ללשכה כדי שיתרמו מהם. והשני כתוב עליו תקלין עתיקים, ומי שלא הביא שקלו באותה שנה מביאו בשנה שאחר כך ונותנו באותו שופר והגזבר נוטלם ונותנם בשיירי הלשכה. והג׳ כתוב עליו קינין, והם תורים גדולים. והד׳ גוזלי עולה, בני יונה קטנים, וכולן עולות. אבל המביאים קיני חובה נותנים המעות או העופות ליד הכהן ולא היו נותנים מעות לשופר. ומפרש טעמא בירושלמי, מפני התערובות, שמא ימות אחד מבעלי קינין, ונמצא דמי חטאת שמתו בעליה דאזלא למיתה מעורבת בהן. אבל רבנן לא חיישי להכי, וסברי דבשופר של קינין משימין דמי קיני חובה ובכל המעות הנמצאים בו מקריבין קן אחד חטאת ואחד עולה, והשני כולן נדבה וקרבים עולות. והלכה כחכמים:",
+ "עצים. והמתנדב עצים למערכה נותן דמיהן לתוכו:",
+ "לבונה. המתנדב לבונה נותן דמים לתוכו, והגזברים לוקחים המעות שבשופר וקונים מהן לבונה ומקטירים על המזבח:",
+ "זהב. המתנדב זהב נותנו שם או דמי שויו, והוא לכפורת, כלומר לכלי שרת. שהמזרקות נקראו כפורי זהב בעזרא ובדברי הימים, לפי שהכהן מקנח אצבעו בהם בין הזאה להזאה, ובין מתנות של חטאת, שהשיריים שבאצבע פסולים:",
+ "ששה לנדבה. ששה שופרות הנותרות הן לנדבה, האחד כתוב עליו מותר חטאת, השני מותר אשם, השלישי מותר קיני זבים וזבות ויולדות. והרביעי מותר קרבנות נזיר, החמישי מותר אשם מצורע, הששי נדבה סתם. ומי שהפריש מעות לחטאת וקנה חטאתו ונתותרו מן המעות, משליך המותר לשופר שכתוב בו מותר חטאת. וכן מותר אשם משליך לשופר שכתוב בו מותר אשם, וכן כולם. ושופר שכתוב בו נדבה סתם, כל מי שמתנדב דבר למזבח נותן לתוכו: "
+ ],
+ [
+ "לא יפחות משני גזרים. המתנדב עצים סתם לא יפחות מב׳ גזרים, כאותם שמסדרים על המערכה, וידוע היה שיעורן. ודווקא המתנדב עצים סתם, אבל הרוצה להביא אפילו עץ אחד יביא:",
+ "לא יפחות מן קומץ. שזהו שיעור הלבונה הבאה עם המנחה, דכתיב (ויקרא ו׳:ח׳) והרים ממנו בקמצו מסולת המנחה ומשמנה ואת כל לבונתה, מה הרמה דמנחה קומץ אף לבונה קומץ. ודוקא המתנדב סתם, אבל אם רצה להביא אפילו קורט של לבונה מביא. והמתנדב זהב סתם, לא יפחות מדינר זהב. והוא שהזכיר צורת מטבע, אבל אם לא הזכיר מטבע אלא זהב סתם, מביא אפילו צנורא שהוא כמין מזלג קטן:",
+ "אשם הוא אשום אשם לה׳ וקשה קרא רישיה לסיפיה, דאשם הוא משמע בהווייתו ובהלכתו הוא שהוא נאכל לכהנים, ואשם לה׳ משמע שכולו לה׳. ודרש יהוידע הכהן, אשום אשם לה׳, כל שהוא בא משום חטא ומשום אשמה כגון הפריש מעות לחטאת ואשם ונתותרו מהם, ילקח באותו המותר עולות, הבשר לה׳ והעורות לכהנים ונמצאו שני המקראות קיימים, אשם לה׳ הבשר, ואשם לכהנים העורות. והיכן מצינו מדרש זה ביהוידע, דכתיב במלכים ביהוידע כסף אשם וכסף חטאת לא יובא בית ה׳ לכהנים יהיו, וא״א לומר דכסף שקדש לשם חטאת ולשם אשם יהנו ממנו הכהנים, אלא על כרחך ה״ק, יעשו ממנו דבר שיהנו בו הכהנים והיינו עולות שהעורות לכהנים:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "מעות שנמצאו. קרוב לשקלים יפלו לשקלים. דבתר קרוב אזלינן דכתיב (דברים כ״א:ג׳) והיתה העיר הקרובה אל החלל. והאומר רוב וקרוב הלך אחר הרוב, מוקי מתניתין כגון ששקלים ונדבה שוין:",
+ "מחצה על מחצה יפלו לנדבה. דחמירא משקלים, דכולה עולות. אבל שקלים מביאין מהן פעמים חטאות שנאכלים לכהנים. ועוד, דשיירי שקלים לחומות העיר ומגדלותיה:",
+ "מחצה על מחצה יפלו ללבונה. דלבונה היא עצמה קרבן. ועצים מכשירי קרבן:",
+ "מחצה על מחצה יפלו לגוזלי עולה. בירושלמי פריך, בשלמא קרוב לגוזלי עולה כיון דמדאורייתא אזלינן בתר קורבה הוי כאילו ודאי הן מגוזלי עולה, אלא מחצה על מחצה דמספיקא שדינן להו לגוזלי עולה לחומרא, האשה שהביאה המעות הללו במה תתכפר, שמא מקיני חובה נפלו, וכשאתה מקריב מהן גוזלי עולה במה מתכפרת האשה. ומשני, ב״ד הממונים על הקינין לוקחים משל צבור כפי אותן מעות שנמצאו ומקנין אותן לבעלי המעות שנמצאו ומקריבין מהן קינין על הספק והחטאת לא תהא נאכלת: "
+ ],
+ [
+ "לעולם מעשר. אפילו כל השנה כולה. לפי שעולי רגלים אינן מספיקין להוציא כל מעשר שני שלהן ברגלים ומניחין אותן לקרוביהן או לאוהביהן לאכול אותן כל השנה בירושלים, ועיקר מצות אכילת מעשר שני היא שלמים, לפיכך רוב בהמות הנמכרות בירושלים בכל ימות השנה הן נקחות בכסף מעשר. ואע״ג דאיכא למימר שמא מן המוכרים נפלו ונתחללו כבר, כיון דלוקחים הוו רובא שהרי כמה אנשים לוקחים מתגר אחד אמרינן דלוקחים הן ולא נתחללו והרי הן מעשר:",
+ "ובהר הבית חולין. ואפילו ברגל שרוב מעות שביד בני אדם אז הן של מעשר אפ״ה הוו חולין, דאזלינן בתר רובא דשתא. ואימור מקמי הרגל נפול:",
+ "בירושלים. שלא בשוק הבהמות:",
+ "בשעת הרגל הכל מעשר. ולא אזלינן בתר רוב שתא, לפי ששווקי ירושלים עשויים להתכבד בכל יום ואי נפול מקודם כבר נמצאו. אבל הר הבית לא היה עשוי להתכבד לפי שהוא גבוה והרוח מכבד ומסיר כל האבק וגם אין אדם רשאי ליכנס בהר הבית באבק שברגליו לפיכך אין אבק מצוי שם: "
+ ],
+ [
+ "אברים עולות. כיון שמנותח כדרך הנתוח המפורש בעולות, בידוע שהן של עולות:",
+ "חתיכות חטאות. דאין אוכלים בעזרה אלא חטאות ואשמות:",
+ "ובירושלים זבחי שלמים. דרוב בשר הנאכל בירושלים הוי שלמים:",
+ "זה וזה. בין שנמצא בעזרה בין שנמצא בירושלים:",
+ "תעובר צורתן. לפי שנפסלו בהיסח הדעת ואסורין באכילה, ואין לזלזל בהן ולשרפן עד שיפסלו בודאי, הלכך בעו עבור צורה היינו שיפסלו בנותר. ועיבור צורה דשלמים היינו עד יום שלישי:",
+ "נמצאו בגבולים. בערי ישראל:",
+ "אברים נבלות. שכן דרך שחותכין הנבלות לאברים ומשליכין ברחובות שיאכלום הכלבים:",
+ "חתיכות מותרים. שאין רגילין לחתוך הנבלות לחתיכות, אלא הכשרות רגילין לחתוך לחתיכות קטנות למכרן לישראל או לתת אותה בתוך הקדרה. ודין זה בעיר שכולה ישראל, אבל בעיר שיש בה נכרים אפילו חתיכות אסורים:",
+ "שהבשר מרובה. ואין חותכין הבשר לחתיכות קטנות אלא מבשלים אותו אברים: "
+ ],
+ [
+ "זכרים עולות. שאנו תולין שיצאה מירושלים, ורוב זכרים שבירושלים הן עולות, ורוב נקבות זבחי שלמים:",
+ "הראוי לפסחים. זכר בן שנה מן הכשבים או מן העזים:",
+ "פסחים. והמוצאו מותר לו להקריבו לפסחו, ואם יבוא בעליו אחר כך יתן לו את דמיו:",
+ "קודם לרגל שלשים יום. משעה שמתחילין לדרוש בהלכות הפסח ואדם מפריש את פסחו. ואין הלכה כרבי יהודה: "
+ ],
+ [
+ "היו ממשכנין את מוצאיה. המוצא עולה או שלמים היו ממשכנין אותו עד שיביא נסכיה משלו, שלשה עשרונים לפר ושני עשרונים לאיל ועשרון לכבש:",
+ "מניחין אותה ובורחים. כדי שלא להתחייב בנסכיה: "
+ ],
+ [
+ "שבעה דברים. וקחשיב להו ואזיל:",
+ "נכרי ששלח עולתו. דדרשינן איש איש, מלמד שהנכרים נודרים נדרים ונדבות כישראל:",
+ "שתהא מנחתו. עשירית האיפה שכהן גדול מקריב בכל יום מחציתה בבוקר ומחציתה בערב:",
+ "קריבה משל צבור. דכתיב (ויקרא ו׳:י״א) חק עולם, חק זה יהיה משל עולם כלומר משל צבור דהיינו מתרומת הלשכה:",
+ "רבי יהודה אומר משל יורשים. דכתיב (שם) והכהן המשיח תחתיו מבניו, והכי משמע, והכהן המשיח שמת, תחתיו אחד מבניו יעשה אותה:",
+ "ושלימה היתה קריבה. כשהיא באה משל צבור לר״ש או משל יורשים לרבי יהודה, עשרון שלם היתה קריבה ולא חצי עשרון. ר׳ שמעון מפיק ליה מכליל תקטר, שלא יקטירוה לחצאין אלא כולה כשהיא באה משל צבור. ורבי יהודה מפיק ליה מדכתיב מבניו יעשה אותה, כשהאחד מבניו מקריב לאחר שמת אביו דהיינו היורשים, יעשה אותה ולא חציה. והלכה כרבי יהודה שמשל יורשים היא באה. והא דתנן במתניתין דתנאי בית דין הוא לדברי ר׳ שמעון שתהא באה מן הצבור, ולא מן התורה, מפרש בגמרא דשתי תקנות הוו, בתחלה מדאורייתא קריבה משל צבור מדכתיב חק עולם כדאמרינן, כיון שראו דקא מדחקא לשכה התקינו דניגבו מיורשים, כיון דחזו דקא פשעו בה אוקמוה אדאורייתא. ונמצאת עכשיו קריבה מן הצבור בתנאי בית דין דאוקמוה אדאורייתא: "
+ ],
+ [
+ "שיהיו הכהנים נאותים בהן. דוקא לאכילת הקרבנות. אבל לאכילת חולין, אפילו למלוח חולין הנאכלין בעזרה עם הקרבנות כדי שיהו הקרבנות נאכלים על השובע, אין נאותים בהן:",
+ "שלא יהיו מועלין באפרה. דמן התורה אין מועלין באפרה, דכתיב (במדבר י״ט) חטאת היא, בה מועלין ואין מועלין באפרה. כיון דחזו דקא מזלזלי בה גזרו באפרה מעילה. כיון דחזו דקא פרשי [מאפר] הזאות, אוקמוה אדאורייתא:",
+ "ועל הקינין הפסולות. המחוייבין קינין מביאין מעות ונותנים לשופר, ובית דין לוקחין המעות וקונים בהן קינין, והבעלים הולכים להם וסומכים על בית דין שיקריבו קיניהן, ואם פרחו הקינין או נמצאו פסולים תנאי בית דין הוא שיקחו אחרים מדמי הלשכה ומקנים אותם לבעלים ויוצאין בהן ידי חובתן:",
+ "רבי יוסי אומר. אותו שהוא רגיל לספק את הקינין שפסק דמים עם הגזברים למכור להם כל הקינין הצריכים, הוא חייב להחליף כל שימצא בהן פסול, כדתנן לעיל פרק התרומה. אינו מקבל מעותיו עד שיהיה המזבח מרצה, ואם החמיץ היין או התליע הסולת מחזירין אותו למוכר, כך אם נפסל העוף אחר לקיחתו מחזירו לו, והוא מחזיר את הדמים. והלכה כר״י, דהכי אמרינן בירושלמי תנאי בית דין הוא המספק את הקינין מספק את האובדות ואת הפסולות:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "כל הרוקין הנמצאים בירושלים טהורים. ולא מחזיקינן להו ברוקו של זב וזבה שהן מטמאין אדם וכלים, משום דאזלינן בתר רובה:",
+ "חוץ משל שוק העליון. לפי שכובסין נכרים היו מצוין שם, וחכמים גזרו על הנכרים שיהיו כזבין לכל דבריהן ורוקן טמא. ואית דאמרי, לפי ששוק העליון לא היתה דריסת הרגל מצויה שם וזבין וזבות שמתבודדין ומתרחקין מבני אדם היו מצויין שם:",
+ "שבאמצע טמאים. משום דזבין וזבות שכיחי ומהלכים באמצע דרכים, והטהורים מסתלקים לצדי הדרכים מקום שאין דריסת הרגל מצויה ומזהירין לכל טמא שלא יגע בהן. אבל בשעת הרגל שרוב ישראל טהורין, הטמאים מסתלקים לצדדים שלא יטמאו את העם, והטהורים הולכים באמצע הדרכים, הלכך בשעת הרגל רוקין הנמצאים באמצע טהורים ושבצדדים טמאין. והלכה כרבי יוסי: "
+ ],
+ [
+ "דרך ירידה לבית הטבילה. שני דרכים היו למקוה באחד יורדים ובאחד עולים, שלא יגעו הטמאים בטהורים. ושל דרך ירידה ודאי טמאים לפי שנפלו מיד המביאם לטבילה:",
+ "שלא כירידתן עלייתן. דבירידתן ודאי טמאים היו לכך היה מורידן לבית הטבילה ובעלייתן טהרו לאחר שהטבילן:",
+ "רבי יוסי אומר כולן טהורין. דלא גזרו על ספק כלים בירושלים. והלכה כרבי יוסי:",
+ "מגריפה. כלי שגורפים וכונסים בו עצמות המתים כשהם מפוזרים:",
+ "מריצה. כלי שרוצצים ומשברים בו עצמות המת כשרוצים להכניסם בסל להוליכן ממקום למקום: "
+ ],
+ [
+ "שוחט בה מיד. דודאי הטבילוה בעליה מאתמול כדי שיהיה לה הערב שמש ותהא ראויה לשחוט בה היום בערב הפסח:",
+ "בשלשה עשר שונה ומטביל. כלומר אע״ג דאיכא למימר כבר הטבילוה בעליה צריך המוצאה להטבילה שנית, דשמא לא הטבילוה בעליה דהיה להם שהות להמתין עד סמוך לחשיכה, ואע״פ שלא גזרו על ספק כלים בירושלים משום חומרא דקדשים הצריכוה טבילה. ורמב״ם פירש שונה להזות עליה, דשמא נטמאה במת והזה עליה בשלישי, ועתה שונה ומזה עליה ואחר כך מטבילה:",
+ "קופיץ. סכין גדול עשוי לחתוך בשר ולשבור בו עצמות:",
+ "בזה ובזה. בין בי״ג בין בי״ד:",
+ "שונה ומטביל. לפי שאין הקופיץ ראוי אלא לחגיגה ששבירת עצם מותר בה. ובגמרא בפסחים (דף ע׳) מוקי מתניתין בזמן שהיה הנשיא גוסס בשלשה עשר, שאם ימות יהיו כל הציבור טמאים ויקרב הפסח בטומאה ולא יהיו צריכים לטהר הכלים. הלכך, סכין שצריך לשחיטת הפסח, דחד ספיקא הוא, שמא לא ימות הנשיא ויעשו את הפסח בטהרה מטבילין אותו, וחזקה שטהרוהו ביום י״ג כדי לשחוט בו את הפסח בי״ד. אבל קופיץ דתרי ספיקי, שמא ימות הנשיא ויעשו פסח בטומאה ואז אין מביאין חגיגה וא״צ לקופיץ, ואף אם לא ימות שמא יהיו הפסחים מרובים ולא יעשו חגיגה בי״ד, הלכך לא מטבלי ליה וחזקתו שלא טהרוהו:",
+ "חל י״ד להיות בשבת שוחט בה מיד. ולא אמרינן כיון דשבת הוא לא נשחוט בה מספיקא שמא טמאה היא ונמצא הפסח טמא ומחלל את השבת שלא במקום מצוה. ורבותי פירשו, שוחט בה מיד בקופיץ קאמר, דאף על גב דאין חגיגה בשבת, מכל מקום חזקה שהטבילה מערב שבת לצורך חגיגת חמשה עשר:",
+ "בחמשה עשר שוחט בה מיד. לפי שכל העם יודעים שהזאה וטבילה אסורה ביום טוב ומטבילין את הכל מלפני יום טוב:",
+ "נמצאת. הקופיץ:",
+ "קשורה לסכין. אמרינן ודאי הטבילוה עם הסכין. אבל רמב״ם פירש, נמצאת סכין סתמא קשורה עם סכין אחרת ידועה, הרי היא כסכין הידועה, אם טמאה טמאה ואם טהורה טהורה: "
+ ],
+ [
+ "פרוכת שנטמאת בולד הטומאה. שנגעה במשקין טמאים, שחכמים גזרו על המשקין שמטמאין כלים, גזירה משום משקה דזב וזבה כגון רוקו ושכבת זרעו שהם אב הטומאה ומטמאין אדם וכלים מדאורייתא:",
+ "מטבילין אותה בפנים. ואינה טעונה שילוח מחוץ למחנה שכינה כיון שלא נטמאת אלא בולד הטומאה:",
+ "ומכניסין אותה מיד. שאינה טעונה הערב שמש:",
+ "נטמאת באב הטומאה. בשרץ או בנבלה:",
+ "מטבילין אותה בחוץ. דטעונה שילוח, כדאמרינן בפרק בתרא דעירובין, המכניס טמא שרץ במקדש חייב:",
+ "ושוטחין אותה בחיל. חוץ לעזרה: "
+ ],
+ [
+ "נימין. ליצי״ש בלע״ז:",
+ "עשרים וארבעה חוטין. לפי שהיא עשויה מתכלת וארגמן ותולעת שני ושש, וכל מין ומין חוטו כפול ו׳. כדאיתא ביומא:",
+ "ארכה מ׳ ורחבה כ׳ כמדת פתח האולם שהיה גבהו ארבעים ורחבו עשרים:",
+ "ומשמונים ושתים רבוא. כך היה מנין החוטים שהיא נעשית מהן. פירוש אחר, מנין דנרי זהב שהיו מוציאין עליה. ויש ספרים שכתוב בהן ובשמונים ושתים ריבות, כלומר דשמונים ושתים נערות בתולות היו מתעסקות בעשייתה:",
+ "ושלש מאות כהנים היו מטבילין אותה. דכלים הנגמרים אע״פ שנגמרו בטהרה צריכים טבילה לקודש כדאיתא במסכת חגיגה. ושלש מאות כהנים דתנן במתניתין לשון גוזמא והבאי הוא, דלא היה צריך כל כך כהנים להטבילה: "
+ ],
+ [
+ "הכל ישרף בפנים. בבית הדשן הגדול שהיה בעזרה ששם שורפים פסולי קדשי קדשים, שכל שפסולו בקודש שורפין אותו בקודש:",
+ "חוץ מנטמא באב הטומאה בחוץ. דכיון דחמירא טומאתו ואירע פסולו בחוץ אין להכניסו לעזרה לשרפו, הואיל ולא היה פסולו בקודש:",
+ "חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים. דאית ביה תרתי, טומאתו בפנים וקילא טומאתו. אבל נטמא באב הטומאה אין להשהות הטומאה בפנים עד שתשרף, אלא יוציאנה מיד וישרפנה בחוץ: "
+ ],
+ [
+ "ואת שנטמא בולד הטומאה בין בחוץ בין בפנים ישרף בפנים. דכיון דטהור מדאורייתא אפילו נטמא בחוץ יש לקיים בו שריפתו בקודש: "
+ ],
+ [
+ "מחצי הכבש ולמטה במערב. כהנים הזוכים בפייס באברי התמיד להעלותם, לא היו מעלים אותם בפעם אחת, אלא נותנים אותן על הכבש והולכים ללשכת הגזית לקרוא את שמע ואח״כ חוזרים ומקריבים האברים על גבי המזבח, וקתני הכא דניתנים מחצי הכבש ולמטה, שהכבש ארוך ל״ב אמה ומחציו ולמטה נותנים אותן. ורוחב הכבש שש עשרה אמה, ובחציו שלצד מערב היו נותנים אותן:",
+ "ושל ראשי חדשים. מחציו ולמעלה, דהיינו על כרכוב המזבח שהוא הסובב. וכלפי המזרח:",
+ "אינן נוהגים אלא בפני הבית. שקלים, משום דצורך קרבן נינהו וכיון שאין קרבן אין שקלים. ובכורים, דכתיב (שמות כ״ג:י״ט) ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה׳ אלהיך, בזמן שיש לך בית יש לך בכורים, אין לך בית אין לך בכורים:",
+ "אבל מעשר דגן וכו׳ נוהגים בפני הבית. ושלא בפני הבית. דקדושת הארץ לא בטלה, הילכך צריך להפריש תרומות ומעשרות. ומעשר בהמה, צריך להפריש העשירי. ובמסכת בכורות אמרו שבטלו מעשר בהמה דלא ליתו בה לידי תקלה:",
+ "המקדיש שקלים ובכורים. דאין נוהגים אלא בפני הבית, אם הפרישן שלא בפני הבית קדשי:",
+ "בכורים אינן קודש. כיון דבהדיא כתיב בהו (שמות כ״ג:י״ט) תביא בית ה׳ אלהיך, אפילו הפרישן בדיעבד לא קדשי, ואין שם בכורים חל עליהן שלא בפני הבית. ורמב״ם פירש, המקדיש לבדק הבית שקלים ובכורים שיש לו כבר. ולפירושו לא אתבריר טעמא דר״ש אמאי שקלים קדשי וביכורים לא קדשי. והלכה כרבי שמעון:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "On Your Way",
+ "http://mobile.tora.ws/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה שקלים",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Sukkah/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Sukkah/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..6b6f40fda4d9ef303a23037613e1cc3f643851f8
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Sukkah/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
@@ -0,0 +1,368 @@
+{
+ "language": "en",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Sukkah",
+ "versionSource": "http://sefaria.org/",
+ "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "license": "CC-BY",
+ "versionNotes": "",
+ "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "actualLanguage": "en",
+ "languageFamilyName": "english",
+ "isBaseText": false,
+ "isSource": false,
+ "direction": "ltr",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה סוכה",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה – for a Sukkah, we require a temporary dwelling, as it is written (Deuteronomy 16:13): “[After the ingathering from your threshing floor and your vat,] you shall hold the Feast of Booths for seven days,” the Torah said that you shall make a Sukkah for seven days, and higher than twenty cubits, a person does not make [for] his dwelling a temporary dwelling, but rather a permanent dwelling.",
+ "ור\"י מכשיר – as he holds that the we require for the Sukkah a permanent dwelling. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "ושאינה גבוהה י' טפחים – it is invalid, for it is a decayed/decomposed dwelling and no person dwells in a decayed/decomposed dwelling.",
+ "ושאין לה ג' דפנות – as it is written (defectively, without the “vav” twice in Leviticus 23:42 and once more fully in Leviticus 23:43): “in booths,” “in booths,” “in booths”. Two are defective/lacking and one is full (see Talmud Sukkah 6b); one [of them] is for the S’khakh/the cover of the festive booth/Sukkah, for the explanation of [the word] “Sukkah” is S’khakh, there remains to them three for the three walls. A traditional interpretation of a law (i.e., a usage dating from Moses as delivered from Sinai) is brought and we diminish one wall and establish it as a handbreadth, there remains two walls according to the traditional law and the third [wall] is a handbreadth [long]. Therefore, a Sukkah which has two walls one adjacent to the other, we make a third wall which has in it a handbreadth and a bit more and set it up at less than three [handbreadths] from one of the [other] two walls, for anything where there is a gap that is less than three handbreadths [distant] is like a legal fiction of considering separated parts as united [if the gap is less than three handbreadths], and I is considered as if it is a wall of four handbreadths and the result is that most of the wall is made, and this Sukkah has three walls, and one must make the form of an opening for it. But if the two walls are opposite each other and the between them, it is perforated, one brings a partition/barrier of four handbreadths and a bit more and establishes it no less than three-handbreadths near one of the two walls and it is considered as if there is with this barrier seven handbreadths which is the appropriate measurement of a Sukkah lengthwise and by width, for the Sukkah must have seven [handbreadths] by seven [handbreadths] in order to support one’s head, the majority of one’s body and one’s table, six [handbreadths] by six [handbreadths] for one’s head and the majority of one’s body and one’s table and one handbreadth by one handbreadth for one’s table.",
+ "ושחמתה מרובה מצלתה פסולה – but when they are equivalent, when the sunlight is like the shade, it is valid, and specifically if they are equivalent from the bottom at the ground of the Sukkah, for it is known that above with the S’khakh/the cover of the festive booth, its shade is greater than its sunlight, for people say, like a Zuz from above like a silver coin/half-a-zuz from below.",
+ "בית שמאי פוסלין – for they require “Sukkah” (the first mention of the word) for itself, and it is made for an undefined purpose, for if it was made within thirty days of the Festival [of Sukkot] since we ask about the laws of the Festival thirty days prior to the Festival, if he is simply making a Sukkah for the purpose of the Festival, but prior to thirty days, he is not simply making it for the sake of the holiday.",
+ "וב\"ה מכשירין – for they (i.e., the School of Hillel) do not require the [first use of the word] “Sukkah” for the purpose of the Festival."
+ ],
+ [
+ "כאילו עשאה בתוך הבית – and it is invalid.",
+ "תחתונה פסולה – for it has two [sets of] S’khakh/coverings of the festive booth, and the Biblical verse invalidates a Sukkah that is underneath [another] Sukkah.",
+ "אם אין דיורין בעליונה – which is not appropriate for dwelling, such as [if] the lower roof is unable to endure/sustain pillows and cushions of the upper [Sukkah]. But the First Tanna/teacher and Rabbi Yehuda did not disagree if it cannot endure it all, and in that, the entire world admits that the lower [Sukkah] is valid with the S’khakh/coverings of the festive booth of the upper [Sukkah], for its roof is not considered a roof, and it is not a Sukkah that is underneath a Sukkah. But if it is healthy and cable of receiving the pillows and cushions of the upper [Sukkah], the entire world does not argue that it is invalid. But they disagree when it can receive it in an emergency/when needed, such as the case where the roof of the lower [Sukkah] shakes and vibrates from the pillows and cushions of the upper [Sukkah], where the first Tanna holds that in this case it is called a Sukkah that is underneath a Sukkah and is invalid, and Rabbi Yehuda holds that since it other than in the case of an emergency cannot accept the pillows and cushions of the upper [Sukkah], it is not considered a roof, and this is not a Sukkah that is underneath a Sukkah. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "נשר – that the leaves and chips would not on the table. Another explanation: that the leaves would not drop after they dry up and the Sukkah would remain where the sunlight is greater than its shade, And sheets are things that can receive ritual defilement, and is invalid as S’khakh/covering of the festive booth, and specifically because of the droppings from the branches covering the Sukkah, but to beautify it is valid.",
+ "או שפירס על גבי הקינוף – that is to say, or even if he did not spread it because of the droppings, but for beauty on his bed on the canopy, which are four poles for the four legs of his bed which are high and he places beams from one to the other on top of them and spreads a sheet over them and distances them from the S’khakh/covering of the festive booth, for now, he does not cover [the Sukkah] with something that can receive ritual defilement, for it is not to fence in there his area.",
+ "פסולה – because he is not sitting in the Sukkah as a tent separates between them.",
+ "אבל פורס הוא ע\"ג מטה שיש לה נקליטין - which are not other than two, and they go out in the middle of the bed, one at its head and one at its feet, and we place from this one to the other [a beam and spread over it a sheet] and because it lacks a roof that is a handbreadth wide from above, it is not called a tent."
+ ],
+ [
+ "הדלה עליה – he lifted on its back.",
+ "קיסום – In a foreign language IDRA, and it grows like a grape-vine and like a gourd.",
+ "פסולה – because we don’t cover [the Sukkah] with something attached [to the ground].",
+ "אם היה הסכוך הרבה מהם – if there was there S’khakh/covering of the festive booth that is much greater than the grape-vines and gourds, it is valid, and it is the case where they press down on them and combine them with the S’khakh it is valid and it is not apparent to the eye, for valid S;khakh is greater than them and cancels them out when they are combined.",
+ "או שקצצן – even after he covered the roof with them, it is valid. And it is when he shakes them after cutting the, for if it this were not the case, it would be invalid, for the Torah stated (Deuteronomy 16:13): “You shall hold the Feast of Booths [for seven days], and not from what was done, that is to say, that it shall be done so that it would be appropriate for a Sukkah, and not from what is made which is invalid, for that which is not worthy of a Sukkah and you repair it, that you make it valid with cutting and did not go back and destroy it, but when you shake them, it is like destroying and you go back and cover it again, and raise up each one alone and place it and go back and raise its neighbor and place it [on the roof].",
+ "כל דבר שאינו כו' – to exclude a wooden utensil and flax coting and matting, for even though they grow in the ground, we don’t cover the Sukkah with them since they [are receptive] to receiving defilement.",
+ "וגידוליו מן הארץ וכו' – as it is written (Deuteronomy 16:13): “[After the ingathering] from your threshing floor and your vat, [you shall hold] the Feast of Booths for seven days,” the verse speaks of the refuse/worthless matter of the granary and the vat, that is to say, from what remains after you have gathered the granary and the vat such as the hard/strong grain and the vine-shoots, from them, make the Sukkah."
+ ],
+ [
+ "וחבילי זרדין – kind of reeds, and while they are still moist, animals eat them, and when they dry out, they are readied for kindling.",
+ "אין מסככין – when they are tied together, and not because they are invalid, but sometimes a person comes with his package on his shoulder and he raises and places it on the Sukkah to dry and he decides to use it as S’khakh/festive covering for the Sukkah, but the Torah stated, “you shall make/hold” (Deuteronomy 16:13) and not from what is already made, with that which is invalid, and this is not made even from the shade, but rather to dry out and it is already made with something invalid.",
+ "וכולן – those invalid things that we taught regarding the festive covering for the Sukkah.",
+ "כשרים לדפנות – that Sukkah implies the festive covering, but not the walls. Therefore, “After the ingathering from your threshing floor and your vat, you shall hold the Feast of Booths…’, the festive covering of the Sukkah is implied and not the walls."
+ ],
+ [
+ "מסככין בנסרים דברי ר' יהודה – with boards that have four [handbreadths] which is the measure of an important place, according to everyone, it is invalid. Less than three [handbreadths], everyone says, is valid, for it is considered like reeds. Where they disagree is from three until four. Rabbi Yehuda holds that since they lack the measurement of an important place, we should not make a decree lest a person sits underneath the ceiling of the house. But Rabbi Meir holds that since they go outside from the law of a legal fiction of considering separated parts as united, if the gap is less than three handbreadths, we make a decree lest a person should say, what does it matter to me with the S’khakh of these, what difference does it make if I sit under the ceiling of my house. But the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "תקרה – a roof made of beams or boards.",
+ "מעזיבה – the plaster or lime that they would regularly put on the beams and the boards is called a concrete of stone-chippings as a pavement covering the ceiling of the lower story and serving as flooring for he upper story.",
+ "מפקפק – tear down and shake all of them.",
+ "או נוטל אחת בינתים – and place fit festive covering for the Booth/S’khakh in its place. Rabbi Yehuda, according to his reasoning, who declares fit for S’khakh on the boards, therefore, tearing down is sufficient. But without tearing down, it is impossible because making something that is not from that which is already made.",
+ "ר\"מ אומר – The Schools of Shammai and Hillel did not disagree in this matter, as all of them admit tha tone must take one of the boards between each two and tearing down and shaking them does not have any effect. But Rabbi Meir, according to his reasoning who said that we do not place festive covering for the Booth on boards. But the Halakha is according to Rabbi Yehuda who said in the name of the School of Hillel."
+ ],
+ [
+ "שפודין – which is not appropriate for S’khakh/festive covering for the Booth, since it is not that which grows in the ground.",
+ "[בארוכות] המטה – utensils that [are susceptible] to receiving ritual defilement.",
+ "אם יש ריוח ביניהן כמותן – not exactly actually equivalent to their own breadth but not more, for the place of the spit is considered like breached/broken through part, and when one places appropriate S’khaha/festive covering for the Booth between each spit and there isn’t between them other than their own breadth, it is breached as it stands and is invalid, but by force, the space that is between them a bit more than their breadth.",
+ "החוטט בגדיש – he took from the sheaves of grain below near the earth and made a cavity/space like the measure of a Sukkah and its festive covering, resulting that it is made and stands on its own. But the Torah stated, “do/make the holiday of Sukkot” (Deuteronomy 16:13) but not from what is already made, but if there was a cavity within of a handbreadth among the seven [handbreadths], it is made for the purpose of the festive covering, and if he hallowed it out until he raised the cavity.opening to the measurement of the height of the Sukkah of ten-handbreadths, this [is not] the way it it is made, for he is not repairing/fixing anything other than the walls, and regarding the walls, we don’t say, “do/make” and not from something already made, for it is like a Sukkah that is less than ten [handbreadths] and he hallowed it out in order to complete it for the ten [handbreadths required]."
+ ],
+ [
+ "המשלשל – lowers, when he began to plait/weave the walls near the festive covering/S’khakh and weaved/plaited and came towards the bottom.",
+ "שלשה טפחים פסולה – that is the measurement that the young kid/animal will pierce at one time and enter, as we say in such a manner that it is not a divider/separation.",
+ "כיון שהגיע לעשרה כשרה – and even if they do not reach the festive covering and are removed from it a great deal.",
+ "רבי יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה – it is enough in the weaving/plaiting of the ten [handbreadths].",
+ "כך מלמעלה למטה – and even if hey are higher than the ground a lot, for he holds that a hanging separation is permissible. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi.",
+ "הרחיק את הסיכוך – it is not spoken about the height, but its width, when he left space between the wall and the festive covering of the Booth, in he length of the Sukkah or its width."
+ ],
+ [
+ "בית שפחת – its roof is in the middle, and the walls are distant from the festive covering of the Sukkah, it is valid.",
+ "אם יש מן הכותל לסכך שכר ארבע אמות פסולה – less than this is valid, and it is a traditional interpretation of a written law (dating from Moses as delivered from Sinai) that a curved wall (Talmud Sukkah 4a) [is valid] up to four cubits, and we see the roof of the house as if the top of the wall is crooked/curved and comes up to the valid festive covering of the Sukkah, but he should not sleep underneath it.",
+ "וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרה – and he made the festive covering over the air-pace of the courtyard, far from the walls of the peristyle/covered place in front of the house, and the peristyle is a place surrounded by three divisions.",
+ "סוכה גדולה – all where if he would take the festive covering of the Sukkah, it would be invalid, for there would remain seven handbreadths by seven handbreadths of festive covering, it would be valid. This is a large Sukkah.",
+ "שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו – and especially from the side we say that invalid S’khakh does not invalidate other than four cubits, for we require that the wall is curved, but in the middle of the Sukkah, it invalidates if it is four cubits, but the empty space where there is no festive covering at all whether in the middle or from the side, invalidates at three handbreadths."
+ ],
+ [
+ "כמין צריף – which has no roof and the heads/tops of the walls touch each other from above [like the upside down letter “V”] and become distanced from each other from below.",
+ "או שסמכה – or inclined the heads of the poles/reeds on the wall and they continue downwards slanting towards the ground.",
+ "מפני שאין לה גג – and it is not recognized what is a roof and what is a wall, and a slanting tent is not called a tent, unless it has a roof of a handbreadth, and the Halakha is according to Rabbi Eliezer [who declares it invalid].",
+ "מחצלת של קנים וכו' – a small mat, everyone does not argue that if it is merely for lying, they do not cover it with festive covering. But they argue regarding a large one. The first Tanna/teacher thinks that a mere large mat is made for covering and a mere small mat is made for lying. And this is how it should be understood: A large mat is made for covering, and if he expressed that he made it for lying, it [is liable] to receive ritual defilement and we don’t make the festive covering of the Sukkah with it, but for the festive covering, we cover the Sukkah with it. This is how it should be understood – that the mere small mat is used for lying, but if he expressed that it is for the Sukkah covering, he covers the Sukkah with it.",
+ "רבי אליעזר אומר אחת גדולה ואחת קטנה – undefined for lying, but if he made it for lying, as he stated, that is to say, they were made at their outset as undefined for lying, therefore, even the large one receives ritual defilement and we don’t cover [the Sukkah] with it. But if he expressed that it is for the festive covering [of the Sukkah], we do cover [the Sukkah] with it. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הישן. לא יצא ידי חובתו – and as long as the bed will be ten handbreadths high, for then it is considered a tent and it is found that the tent interrupts between him and the Sukkah. But the essential Mitzvah of Sukkah is eating, drinking sleeping.",
+ "נוהגים היינו כו' – for he holds that a temporary tent does not come to cancel out a permanent tent. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "עבדים פטורים מן הסוכה – for it is a positive time-bound commandment for which women are exempt, and any commandment for which a woman is liable, a slave is liable.",
+ "ולפי דרכנו למדנו – even though he did no specify other than mere profane talk (see Talmud Sukkah 28a), that he was praising his servant, we learn that someone who sleeps under the bed, etc."
+ ],
+ [
+ "רבי יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה – Rabbi Yehuda according to his reasoning, who said that [regarding a] Sukkah we require a permanent dwelling. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "מדובללת – he did not lay the reeds together one next to another, but rather (see Talmud Sukkah 22a) one reed going up and another read going down, and through this, its sunlight is greater than its shade, and our Mishnah teaches us that we see as if they are lying evenly, and if this is he case, the shade is greater and fit/valid."
+ ],
+ [
+ "בראש העגלה – even though it is unsteady and not fixed.",
+ "בראש הספינה – on the sea, and the wind controls there and uproots it.",
+ "כשרה – for it is a called a dwelling/residence. And this can withstand the winds found on dry land.",
+ "ועולין לה ביום טוב – since our Mishnah needs to teach the conclusion that they don’t ascend [to the Sukkah], the beginning of the Mishnah teaches, we ascend/go up.",
+ "בראש האילן – he established his seat at the top and he made there partitions/walls and the cover of the festive booth (i.e., a ceiling of twigs or matting).",
+ "כשרה – on the Intermediate Days of the Festival.",
+ "ואין עולין לה ביו\"ט – for it was decreed by the Rabbis that we don’t ascend upon a tree and we don’t use it lest he detach [a branch].",
+ "שתים באילן – he supported most of the floor of the Sukkah on the tree, and he made around it at the top of the tree two walls and one was man-made on the ground and it supported the bottom of the Sukkah in the middle of the wall that he made on the ground and raised the wall from it and raised it ten [handbreadths].",
+ "או שתים בידי אדם ואחת באילן – since for if he would take it, the bottom of the Sukkah would fall, and could not stand with the support of two [sides of the Sukkah] that are in the ground, and we don’t ascend it on Yom Tov/Holy Days of the Festival, for one is using the tree."
+ ],
+ [
+ "והאילנות דפנות לה כשירה – and this is the case where the trees are thick and strong and don’t move when a frequent wind comes. And it is also necessary to fill between the branches with straw and stubble so that wind will not move them, and all partitions that cannot stand with frequent wind is not a partition.",
+ "שלוחי מצוה פטורים – for someone who engages with [the performance of] a commandment/Mitzvah is exempt from the Commandment, and not only are they exempt at the time that they are engaged with [another] Mitzvah, but even at a time when they are not engaged in it, for example, a person who goes to receive and welcome his teacher or to redeem captives is exempt, even at the time of his resting.",
+ "חולין ומשמשיהן פטורים – and even those who are simply sick, and he who permits to annual a positive commandment of the Torah because of a mere illness, and is pained because of bad smell or because of bed-bugs and fleas where he is exempt, and similarly, those who walk on the path and those who guard the gardens and orchards, the Rabbis exempted them from the Sukkah, the reason is because it is written (Leviticus 23:42): “You shall live/dwell in booths [seven days; all the citizens of Israel shall live in booths],” like the way you live, and wherever there is a thing that because of that, he would leave from his dwelling, he can also leave from his Sukkah. But one who makes his Sukkah from the outset in a place that is appropriate to be in pain while eating or sleeping, such as in a place where he is afraid of robbers while sleeping, but he is not afraid of thieves or robbers while eating, even regarding eating, he does not fulfill his obligation in that Sukkah, for since it is not appropriate to do within it all of his needs of eating and drinking and sleeping, for we require where he can reside, and this is a case where it is not like “living/residing.”",
+ "אוכלים ושותים עראי – a small amount to remove his hunger, and his intention is to eat a meal afterwards."
+ ],
+ [
+ "ואמרו העלום לסוכה – not according to the law, but they were stringent upon themselves, and we learn from this that whomever is stringent upon himself to not evat even an incidental meal (i.e., a snack) outside of the Sukkah, behold this is praiseworthy.",
+ "אוכל פחות מכביצה – [he took it with a napkin]. On account of washing his hands and because of the blessing, he took less than an egg’s bulk, for had it been because of the Sukkah, we would say that one can eat an incidental meal outside of the Sukkah, and even more than an egg’s bulk."
+ ],
+ [
+ "ארבע עשרה סעודות – two meals on each days for the seven days [of the Festival].",
+ "אין לדבר קצבה – if he wanted to eat, he could not eat outside of the Sukkah; if he wanted to fast, he could fast, but it was not necessary for him.",
+ "חוץ מלילי יו\"ט הראשון – and we derive it (Leviticus 23:6) “on the fifteenth day” and (Leviticus 23:33) “on the fifteenth day” from the holiday of Unleavened bread. Just as eating Matzah on the first night is obligatory, but from here and onward it is optional, so [dwelling in the] Sukkah as well.",
+ "ישלים בלילי יו\"ט האחרון – on the night of Shemini Atzeret/The Eighth Day of Solemn Assembly, but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer in both of them."
+ ],
+ [
+ "ב\"ש פוסלין – And the Halakha is according to the School of Shammai, whether in a large Sukkah and he is sitting at the opening of the Sukkah and his table is within the house, whether in a small Sukkah which does not support/squeeze together his head, the majority of his body and his table, everything is prohibited, as a decree lest he is drawn after his table."
+ ],
+ [
+ "נשים ועבדים וקטנים כו' – as it states in the Bible (Leviticus 23:42): “all citizens in Israel [shall live in booths],” excluding the women, for even though they are obligated in the eating of Matzah on the first night of Passover, they are not obligated in [dwelling in] the Sukkah on the first night of the Holiday.",
+ "קטן שאינו צריך לאמו – all who stir from their sleep and do not cry out: “Mommy, Mommy,” he doesn’t need his mother and is obligated [in dwelling in the Sukkah] but younger than this, he is exempt. Ands such is the Halakha. But specifically when he cries out and repeats it and is not silent until his mother comes to him, he is called someone who needs his mother; but if he cries out one time and then is silent, he doesn’t need his mother."
+ ],
+ [
+ "סוכתו קבע – if he has nice vessels and nice dining couches, he brings them up into the Sukkah.",
+ "משתסרח המקפה – when the stiff dish (of grist, oil and onions) becomes spoiled, every cooked food that is neither soft nor hard but rather the formation of coagulated substance is called a stiff dish. But most people detest a cooked dish like this, and a little bit of water ruins it completely. And the stiff dish of pounded beans hastens to become ruined in rain more than other stiff dishes, and if rain fell until if he had before him a stiff dish of pounded beans, it would become ruined, and it is permitted to leave [the Sukkah] immediately.",
+ "ושפך לו - his master a pitcher on the face of the servant, that is to say, I have no use for your service, even here, these rains show that the Holy One, blessed be He does not accept their deeds with favor."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "לולב הגזול פסול – as it is written (Leviticus 23:40): “[On the first day] you shall take the product of hadar trees….,” that which belongs to you and after the owners despair, let it be his, for he acquires it through despair, nevertheless, it is a commandment/Mitzvah that comes through a transgression.",
+ "והיבש פסול – for all of them require “beauty” and it is missing.",
+ "של אשירה – a tree that is worshipped.",
+ "ושל עיר הנדחת פסול – for it refers to burning. But a Lulav requires a measurement, and these, since they exist for burning, their measurements are not valid.",
+ "נקטם ראשו פסול – for there is no “beauty.”",
+ "נפרצו עליו – and they are not attached other than through binding.",
+ "נפרדו עליו – they are attached at the spine, but above they are separated to this side and that side like the branches of a tree.",
+ "יאגדנו מלמעלה – if the leaves became separated, he should bind them in order that they ascend with the spine like the other Lulavim, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "ציני הר הברזל – there are palm-trees where the leaves on their Lulavim/palm branches are very short and do not ascend the length of the spine. If they are so long that the head of one reaches to the side of its root of the other, they are valid.",
+ "כל לולב שיש בו שלשה טפחים – corresponding to the length of the myrtle/Hadas and a handbreadth more, in order to wave/shake it, for the Lulav is required for waving/shaking, as we will see further on (see Tractate Sukkah, Chapter 3, Mishnah 9).",
+ "כדי לנענע בו – it is taught, and in order to wave/shake it, that is a handbreadth greater than the three handbreadths."
+ ],
+ [
+ "נקטם ראשו פסול – But the Halakha is not according to the anonymous Mishnah, but rather according to Rabbi Tarfon who said further on (Tractate Sukkah, Chapter 3, Mishnah 4), that even if all three [of the myrtles/Hadasim] were broken off, they are valid.",
+ "ענביו – the fruit that is upon it that is similar to grapes.",
+ "מרובות מעליו פסול – they did not teach other those which are black or red, but if they are green, it is a species of the myrtle/Hadas and it is valid.",
+ "ואין ממעטין אותן ביו\"ט – that he should have repaired them."
+ ],
+ [
+ "נקטם ראשה פסולה – even this is not the Halakha.",
+ "צפצפה – a kind of willow where its leaf is round,.",
+ "ושל בעל – where it grew in the field but not in a brook, it is valid. The words “willows of the brook” (Leviticus 23:40) were not said other than the fact that the Bible speaks in terms of words that are current."
+ ],
+ [
+ "אפילו שנים קטומין – it is referring to the myrtles/Hadasim and in the Talmud (Sukkah 34b) it raises the objection if they are broken on the top they are invalid, for it requires three and all of them whole, but if it is broken off, it is valid, even to validate all three of them which are broken on the top. And it finishes that Rabbi Yishmael retrated from the beginning of his words that he would require three Hadasim and validates even two which are broken off at the time. And this is the law if they did not bring them at all that they are broken off, according to the one who does not hold like this.",
+ "אפילו שלשתן קטומין – for beauty is not required for the Hadas/myrtle. And the Halakha is according to Rabbi Tarfon."
+ ],
+ [
+ "של ערלה ושל תרומה טמאה פסול – as the Biblical verse states (Leviticus 23:40): “[On the first day] you shall take” – that it should be fitting for you.",
+ "ואם נטל כשר – for it has the permission of eating it.",
+ "ובית הלל מכשירין – for it is appropriate for the poor, as it is taught in the Mishnah (Tractate Demai, Chapter 3, Mishnah 1): “The poor may be given Demai/doubtfully tithed produce.”",
+ "בירושלים כו' – but not outside of Jerusalem, for we require, “for you” (ibid.), that it be fitting for you."
+ ],
+ [
+ "עלתה חזזית – like thin blains/pustules.",
+ "על רובו – it is one place, for we require the majority, but in two or three places, even on the minority, it is invalid. And on its pestle-like protuberance on the blossom-end (i.e., of the Etrog/citron), even a little bit is invalid, for it appears there more than in the rest of the places.",
+ "פטמתו – the beauty at its head, like the protuberance on the blossom end of the pomegranate.",
+ "נקלף פסול – and specifically if was completely peeled off, but it is valid if only part of it [was peeled off]. And there are those who say the opposite – that if part of it was peeled off, it is invalid, for it appears like it is striped/speckled, but if it is completely peeled off, it is valid. But that being peeled off is not that the peeling was removed until the whiteness that is in it appears, for this is lacking and invalid, but rather, that a thin crust/coating was peeled off from it and its appearance is green as at the beginning.",
+ "ניקב – a perforated hole from side to side, even of a little bit of it is invalid, but if it is not perforated, and is not missing anything, such as when he inserts a thick peg/nail , if the puncture is as wide as an Issar, it is invalid; less than this it is valid. And this puncture which is not missing a little bit is valid, as we teach further on that which is not perforated and is not as wide as an Issar.",
+ "אתרוג הכושי – that grew here and is black is invalid. But, a Cushite/dark-colored Etrog that grew in the land of Cush, which is its manner and is valid.",
+ "ורבי יהודה פוסל – And the Halakha is according to Rabbi Yehuda. And all of these are invalid on the First Day of the Festival [of Sukkot]., but on the Second Day of the Festival with the rest of the days, everything is valid."
+ ],
+ [
+ "רבי יהודה אומר כביצה – But the Halakha is according to Rabbi Yehuda for less than an egg’s bulk is invalid.",
+ "רבי יהודה אומר אפילו בשתי ידיו – And the Halakha is according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "בגימוניות של זהב – folded gold threads like a little yoke, like (Isaiah 58:5): “…Is it like bowing the head like a bulrush [and lying in sackcloth and ashes…]?,” and the band surrounds it.",
+ "במינו היו אוגדין אותו למטה – to fulfill the commandment of tying/binding, and this is for merely beauty, for Rabbi Yehuda according to his reasoning who said that a Lulav requires a bind, therefore, if he binds it with something not of its species, he would have five species (instead of four), and we hold that a Lulav does not require a band, therefore in this, the Halakha is according to Rabbi Meir."
+ ],
+ [
+ "והיכן היו מנענעין – now the Tanna/teacher returns to that which we taught above (Tractate Sukkah, Chapter 3, Mishnah 1): Any Lulav that has in it three handbreadths in order to [hold it in his hand] and shake it, so we see that it is a Mitzvah to shake it (Talmud Sukkah 37b).",
+ "בהודו לה' תחלה – the beginning of the Biblical verse (Psalms 118:1).",
+ "וסוף – the end of the Biblical verse, “for God’s lovingkindness endures forever” (Psalms 118:29). But there are those who interpret the beginning of the first “Praise the LORD for He is good” (Psalms 118:1) and the end, and the end, the last “Praise the LORD [for He is good]” at the conclusion of Hallel (Psalms 118:29), and this makes sense. And how does he shake it? He moves it back and forth in order to prevent the evil winds, moves it up and down to prevent evil dew (Menahot 62a). And when he moves it, he shakes it three times ad similarly when he moves it [back and] forth, and similarly when he moves it up and similarly going down, on each and every one three times.",
+ "והם לא נענעו אלא באנא ה' הושיעה נא בלבד - and this is not the Halakha but rather according to the words of the School of Hillel.",
+ "יטול על שלחנו – if he forgot and did not take up the Lulav prior to eating, he interrupts his meal and take it up at his table."
+ ],
+ [
+ "מי שהיה עבד או אשה או קטן וכו' – Whomever is not obligated in a matter cannot fulfill that obligation on behalf of others. Therefore, he must answer after him word by word what he recites.",
+ "ותהא לו מארה – for he had not studied.",
+ "עונה אחריו הללויה – on every word that he says, for that is how they are accustomed to respond after the recitation of Hallel on every single word, Hallelujah."
+ ],
+ [
+ "מקום שנהגו לכפול – Each and every verse from (Psalms 116:21): “I praise You, [for You have answered me],” and below until the conclusion of Hallel, we double/recite this twice, because the entire chapter from “Praise the LORD, for He is good” (Psalms 116:1) until “I praise You, for You have answered me” (Psalms 116:21), all of it is doubled in the Bible, but from “I praise You” and below is not double; therefore, it became the practice to recite these Biblical verses twice.",
+ "לברך אחריו – everything is according to the custom of the locale/country, but the Blessing before the [recitation of] Hallel is a Mitzvah in every place and is not dependent upon custom.",
+ "הלוקח לולב מחבירו – an ignoramus.",
+ "בשביעית – for the ignoramuses are suspect on the Seventh year [produce], and assuming that the cost of the Lulav he can give him because the Lulav is a mere tree, and it has no [intrinsic] holiness of the Seventh year, but the cost of an Etrog/citron he cannot give him, for the fruits of the Seventh year must be removed in the seventh year, them and their value; therefore, it is necessary to take the Etrog from him as a gift and not to give him its monetary value, lest the ignoramus not remove them in the holiness of the Seventh Year."
+ ],
+ [
+ "במקדש שבעה – as we expound (Leviticus 23:40): “[and you shall rejoice] before the LORD your God seen days” but not outside of Jerusalem for seven days.",
+ "במדינה – in Jerusalem, and even though it is like that which is outside of Jesrusalem in this matter.",
+ "ושיה יום הנף – of the Omer, that is on the sixteenth day of Nisan.",
+ "כולו אסור – and at the time when the Temple existed, when they offered the Omer [sacrifice], they would eat new [grain] on that selfsame day, as it is written (Leviticus 23:14): “until you have brought [the offering of your God].” But, when the Temple had been destroyed, it is permitted from the Torah [to eat new grain] from when the sun rose in the East, as we say: One verse says (ibid.): “Until that very day,” for it implies, when the sun rose in the East, and another verse states, “until you have brought” (ibid.); at the time when there isn’t Omer “until that very day.” But Rabban Yohanan ben Zakkai prohibited [new grain] the entire day, because speedily, the Temple should be rebuilt, and people will say that last year, did we not eat from when the sun rose in the east, and now also, we should eat."
+ ],
+ [
+ "יום טוב ראשון וכו' – for we say further on (Tractate Sukkah, Chapter 4, Mishnah 2) that the command of [taking up and waving] the Lulav supersedes the Sabbath on the first Day of the Holy Day alone. Therefore, they would bring to there their Lulavim/palm branches (literally, but it refers to the Four Species) from Friday.",
+ "אין אדם יוצא וכו' – as it is written (Leviticus 23:40): “On the first day, you shall take [the product of hadar trees…..],” “you/yourself” – from that which is yours. , and if one’s fellow gave it to him as a gift even with the condition of returning it, it is called a gift, and he waves it and fulfills with it [his religious obligation] and afterwards he returns it to him. But if he did not return it to him, it has been revealed retroactively that it was [actually] stolen in his hand from the outset, and he did not fulfill his [religious] obligation."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "לולב וערבה - Lulav/the festive wreath (the Four Species) for taking up, and the willow for going around the altar.",
+ "ששה ושבעה – because sometimes they supersede the Sabbath and there would be seven, and sometimes, they don’t supersede the Sabbath and there isn’t other than six, and further on, it will explain it.",
+ "והלל – to complete [its recitation] all eight days, which is not the case on Passover, because the [intermediate] days of the Festival [of Sukkot] are divided in their sacrifices.",
+ "והשמחה – to eat the meat of peace offerings in the time of the Temple, as it is written (Deuteronomy 16:14):”\"You shall rejoice in your festival…” and there is no rejoicing at the time of the Temple other than through the meat of peace offerings as it is written (Deuteronomy 27:7): “And you shall sacrifice there offerings of well-being and eat them, rejoicing [before the LORD your God].”",
+ "סוכה – to sit/dwell in the Sukkah",
+ "וניסוך המים – with the daily morning offerings of the Festival.",
+ "החליל – at the joyous procession to and from the well they would rejoice on the Festival [of Sukkot] in honor of the drawing of libation waters, and they would play on flutes and harps, and that flute does not supersede either the Sabbath nor the Festival day."
+ ],
+ [
+ "לולב שבעה – for the first day [of Sukkot] supersedes the Sabbath because it has the essential [principle] from the Torah outside of Jerusalem, as it is written (Leviticus 23:40): “ On the first day you shall take [the product of hadar trees, branches of palm trees, boughs of leafy trees, and willows of the brook, and you shall rejoice before the LORD your God seven days].”",
+ "ושאר כל הימים – if the First Day [of Sukkot] occurs on the other days of the week, and it is found that Shabbat occurs during the Intermediate Days of the Festival, it does not supersede [the Sabbath], and even though, from the Torah, all seven [are observed] in the Temple, the Sages preserved their decree on the other days of the Festival [of Sukkot] since they lack the principle from the Torah outside of Jerusalem. But by law, even in our times, the Lulav would supersede the Sabbath on the First Day of the Festival [of Sukkot], but because we are not expert in the establishment of the month, and lest that it is not the first day of the Festival, therefore, it does not supersede the Sabbath from doubt. But the reason that they (i.e., the Sages) decreed to not take up the Lulav on the Sabbath, for in taking it up, there is no [violation] of work other than merely carrying, and it was decreed lest he take it in his hand and would walk to someone expert to learn the blessing and the order of the Wavings [of the Lulav] and cause to pass four cubits in the public domain, and that is the reason for the Shofar [which is prohibited to carry on Shabbat] and that is the reason for the Megillah [which is prohibited to carry on Shabbat]."
+ ],
+ [
+ "יום שביעי של ערבה כו' – for the sake of recognition to know that it is from the Torah, that is to say, a usage dating from Moses as delivered from Sinai (i.e., a traditional interpretation of a written law), and because of this recognition, it was established that its seventh [day] supersedes the Sabbath in the Temple, for with the willow, they would make a circuit around the altar. But today, it is not other than a custom of the Prophets that they directed the people to take the willow on the seventh day other than the willow in the Lulav, but we don’t make a blessing upon it."
+ ],
+ [
+ "מוליכין את לולביהן להר הבית – the first day of the Festival [of Sukkot] that occurs on the Sabbath, they would bring their Lulavim from the eve of the Sabbath (i.e., Friday).",
+ "החזנים – the sextons that were there for the needs of the community/congregation.",
+ "על גב האצטבא – the open place of the Temple Mount which was surrounded by porticos to sit there and covering the festival booth (i.e., Sukkah) from above because of the rains.",
+ "הזקנים – that worry that they would not be knocked down on the morrow when they would come to to take each person his Lulav.",
+ "ומלמדין – The Jewish court (would teach] all the people to say that if my Lulav were to come into the hand of my fellow, it would be his as a gift, in order that it wouldn’t be for him either stolen or borrowed."
+ ],
+ [
+ "נקרא מוצא – In the Gemara (Talmud Sukkah 45a) it states that its name is KALANIA. And even today such is its name, and the willow is found there, and the place is a little bit distant from Jerusalem. And the explanation of KALANIA is free from taxation. And therefore, it is called Motza which is removed from the taxation of the king for the willows that they take from there.",
+ "מרביות – large and tall branches eleven cubits high, and they place them on the base of the altar and their tops are upright and stretched on the altar by a cubit.",
+ "אני הוא – in Gematria (the numerical value) of “We beseech you, O LORD”, and furthermore they are two names which are part of the name of “the world of creation. Another explanation: when he and I are in trouble, I am with him on the path when in trouble, “Save us.”"
+ ],
+ [
+ "גיגיות – golden utensils filled with water, in order that their leaves will not wither.",
+ "חריות – branches of the palm tree that they would bring whether on weekdays or on the Sabbath, and not the willow, as it is written (Leviticus 23:40): “boughs of leafy trees,” which are two, one for the Lulav and another for the Altar. But the Halakha is not according to Rabbi Yohanan ben Beroka."
+ ],
+ [
+ "מיד התינוקות שומטים את לולביהן – the older ones snatch/carry off/steal the Lulavim/palm branches from the hands of the younger children.",
+ "ואוכלים – the older ones eat the citrons/Etrogim of the younger children, and there isn’t anything like stealing in this matter for such was how they acted out of joy. Another commentary: the little children would cast their Lulavim/palm branches from their hands and eat their Etrogim/citrons on the seventh day, but the older ones would not eat their Etrogim/citrons all that day, since it was designed for a Mitzvah for part of the day, it was designated for a Mitzvah for the entire day."
+ ],
+ [
+ "לא יתיר – its band to take it (i.e., the Sukkah) down, for the entire day it is required.",
+ "אבל מוריד – he would take down from there nice utensils and nice couches/mattresses that he brought up into it (i.e., the Sukkah).",
+ "מפני כבוד יו\"ט – so that it would appear as if he preparing it [for the place] where he will eat in it in the evening."
+ ],
+ [
+ "מן השלוח – it is a spring that is near to Jerusalem.",
+ "שער המים – One of the gates of the [Temple] courtyard is called this, on account of the fact that there they would bring in the flask of water for the libation of the Festival.",
+ "תקעו הריעו – because it is stated (Isaiah 12:3): “Joyfully shall you draw water [from the fountains of triumph].”",
+ "עלה בכבש – [the ramp] was on the southern side of the Altar.",
+ "ופנה לשמאלו – for the libations were made in the south-west corner, and when he turns to the left, it is the first.",
+ "שהיו משחירים פניהם – on account of the wine, and they were similar to silver which is black from the plaster.",
+ "כמין שני חוטמין דקין – one snout in one bowl with one perforation in its nose, and the Kohen/priest would empty into the mouth of the bowls and libations would cause an uninterrupted flow/splash and descend through the spouts on the roof of the Altar, and on the Altar was a perforation where the wine and the water would go down to pits by the side of the altar into which the remainder of the libations were poured which are cavities and very deep.",
+ "אחד מעובה ואחד דק – one of the perforations was thick, and that was the one for wine, and one that was thin was for the water.",
+ "כדי שיהיו כלין שניהן בבת אחת – for the water would hurry to leave more than the wine, for the wine was thicker and took longer to leave, therefore, the perforation for wine was fatter than the thin perforation for water, in order that they can be emptied at the same time.",
+ "ה\"ג מערבי של מים, מזרחי של יין – the bowls were placed near the corner nearest this one for the one and the other for the other, one to the western side and one more inside of it, that is, to the east.",
+ "ר' יהודה אומר וכו' – in two things he disagreed; on the three logs he disagreed and on the seventh [day] that was stated by the first Teacher. And Rabbi Yehuda came to say that even on the eighth day they would pour a libation, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "הגבה את ידך – in order that it could be seen if he was placing water in the bowl, for the Sadducees didn’t accept the libation of the water.",
+ "שפעם אחת נסך – one Sadducee [offered a libation] with the water on his feet."
+ ],
+ [
+ "שאינה מקודשת – if it was not prepared for the Divine service on the Altar. For if he brought it while sanctified, he would invalidate it through leaving it overnight, for all Divine service utensils are sanctified, as it is written (Exodus 30:29): “whatever touches them shall be consecrated,” and all that is holy, the sanctity of the body is invalidated by remaining overnight.",
+ "היה ממלא מן הכיור – and even though the jug was sanctified as vessels dedicated to the Temple service and which sanctifies its waters, they are not invalidated by remaining overnight, because they would let it down from the evening into a pit, as it states in [Tractate] Yoma (Chapter 3, Mishnah 10): “And he too made a mechanism for the laver so that its water should not be invalidated by being kept overnight.”",
+ "שהמים והיין המגולין – that is the reason that if it was revealed, he would fill from the laver and would not offer a libation [from them] for the water [and the wine] that are revealed are invalid for the altar."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "החליל – many kinds of musical instruments were there, and by the name of the flute, as its sound is heard more than the others, all of them are called by its name.",
+ "חמשה וששה – sometimes five [days] and sometimes six [days]. If the first day of the Festival [of Sukkot] occurs on Shabbat, the flute [is sounded] for six [days]; if it (i.e., the first day of the Festival of Sukkot) falls on the other days of the week, the flute [is sounded for] five days, because it does not supersede neither the Sabbath nor the Holy Days [of the Festival].",
+ "שמחת בית השואבה – because all of this rejoicing is on the drawing of waters of libation, they called it the Rejoicing of the House of Drawing on account of (Isaiah 12:5): “Joyfully shall you draw water [from the fountains of triumph].”"
+ ],
+ [
+ "תקון גדול – they would surround it with balconies (see Talmud Sukkah 51b), and would place the women above and the men from below, in order that they would not come to act with irreverence.",
+ "בראשיהן – at the top of each Menorah/candelabrum."
+ ],
+ [
+ "מבלאי מכנסי כהנים – from the rags of the pants of the Kohanim/priests, and from their old belts.",
+ "היו מפקיעים – they tear them to make wicks.",
+ "שלא היתה מאירה – because the Menorahs/candelabrums were fifty cubits tall and the Tempe Mount was tall and its light would shine throughout the entire city."
+ ],
+ [
+ "באבוקות של אור – with four torches or eight (Talmud Sukkah 53a), this one who throw it and the other person would receive it.",
+ "דברי שירות ותשבחות – there were those from them that would say: “Happy is our childhood that we did not embarrass our elders,” these are our pious ones and men of deeds. And there were those who would say: “Happy are our elders who atoned for our childhoods,” these are the repentant individuals. Both groups would say: “Happy are those who did not sin, and he he who did sin and was pardoned.”",
+ "שעליהם הלוים עומדים בשיר – at the joy of the house of the water-drawing. But the platform for the song of the [sacrificial] offering was near the altar.",
+ "תקעו והריעו ותקעו – this was a sign to go and fill up water for libations from the Shiloah.",
+ "הגיעו לעזרה – to the ground of the Women’s courtyard.",
+ "הפכו פניהם למערב – to the side of the courtyard and the Temple, in order to state this matter.",
+ "שונין – they would repeat saying.",
+ "אנו ליה – they would prostrate and give thanks on what had taken place.",
+ "וליה עינינו – to trust in what will come."
+ ],
+ [
+ "שלש לפתיתת שערים – When they open the gates of the courtyard, they would sound [the Shofar] with a Tekiah (a succession of connected notes), Teruah (a tremolo) and a Tekiah, and it would be considered to them as three Tekiot.",
+ "ותשע לתמיד של שחר – when they would offer the daily libations, the Levities would recite songs, and [during] three periods they would stop, and during each period the Kohanim would sound [the Shofar] Tekiah, Teruah, Tekiah, and the people would prostrate themselves [the Tekiah, Teruah, Tekiah would be considered to them as three], hence there were nine Tekiot.",
+ "להבטיל העם ממלאכה – the first Tekiah [in order to] suspend [from working] the people that are in the fields, the second Tekiah [caused] that the shutters would be removed and the stores would be locked, and at the third Tekiah, he removed what had to be removed and hid what had to be hidden what had been warmed and they kindled the candles.",
+ "ושלש להבדיל בין קודש לחול – after the first soundings [of the Shofar] , he delayed in order to roast a small fish, and he then [sounds] a Tekiah, and Teruah and a Tekiah. These three later soundsings to announce that the day has been sanctified.",
+ "שלש לפתיחת שערים – of the courtyard where they sound the Shofar daily.",
+ "ושלש לשער עליון – as we have said above (Tractate Sukkah, Chapter 5, Mishnah 4), two Kohanim stood at the upper gate and when the cock crowed, they would [sound] the Tekiah, the Teruah and the Tekiah.",
+ "ושלש לשער התחתון – as it is taught above (ibid.), whent hey arrived at the courtyard, they sounded the Tekiah, Teruah and Tekiah, and they lengthen them until they reached the lowest gate, as it is aught, they would continue to sound the Shofar until they arrived at the gate that leaves from the east, and thus they called the three of the lowest gate, and the three of the tenth ascending step are not considered, for this Tanna/teacher holds like Rabbi Eliezer ben Yaakov who stated that they do not sound the Shofar at the tenth step/ascent.",
+ "ושלש למילוי המים – after they drew the water and came to the Temple courtyard through the Water Gate, they sounded the Tekiah, Teruah and Tekiah.",
+ "על גבי המזבח – as it is taught in the Mishnah of [the fourth] chapter of [Tractate Sukkah], “Lulav V’Aravah/the palm branch and the willow (Mishnah 5), and they put them standing up on the altar, they sounded the Tekiah, the Teruah and the Tekiah. But our Tanna did not bring here [the case] when the Eve of Passover occurs on Shabbat, when the Passover sacrifice is slaughtered in three classes/groups and there were many soundings of the Shofar there, because it was not all that frequent when the Eve of Passover would occur on Shabbat. And that which is taught in the Mishnah (our text, Tractate Sukkah, Chapter 5, Mishnah 5; see also Tractate Arakhin, Chapter 2, Mishnah 3 for a similar phrasing), that we don’t add to the forty-eight sounds of the Shofar, it is not exact., for when the Eve of Passover falls on the Shabbat, there are times when they add up to fifty-seven sounds of the Shofar."
+ ],
+ [
+ "יום טוב הראשון של חג וכו' – there were twenty-four divisions for duty for the Kohanim/priests in the Temple and all of them ascend for the Festival [of Sukkot] and all of them are worthy of the obligatory sacrifices that come on account of the Festival, and sixteen divisions for duty offer sixteen cattle, which are thirteen bulls and two rams and one goat, hence, there remained eight divisions of duty for the fourteen sheep, six of the divisions of duty from the eight would each offer two lambs, which are twelve lambs and the rest of them, the remaining two divisions of duty, would offer one apiece.",
+ "בשני – when one of the bulls is diminished and there remained nine divisions for duty for fourteen sheep, five of them would offer two apiece, which is ten. But the rest which are the remaining four divisions for duty each one offers one lamb.",
+ "בשלישי – when another bull is diminished from the bulls [offered], and there remained ten divisions of duty for fourteen lambs. Four divisions of duty would offer two apiece, which is eight, and the rest [offer] one apiece, six lambs for six divisions of duty.",
+ "בשביעי כולו שוין – the divisions of duty [are equal. And they offer equivalent [numbers] of lambs, for each one offers one each, for there are only seven bulls, two rams and one goat for ten divisions of duty. There remained fourteen lambs for fourteen divisions of duty.",
+ "בשמיני חוזרים לפייס כברגלים – one bull, one ram and seven sheep which are offered on the eighth [day of Solemn Assembly/Shemini Atzeret] which are not offered according to the order of the sacrifices of the Festival [of Sukkot] according to the order of the divisions of duty, but each of the divisions of duty come and appease them [through a lottery], just as they appease during the rest of the Festivals. And the order of the allotment is described in the first chapter of Yoma (actually, in the second chapter, Mishnayot 2-4).",
+ "אמרו משמר שהקריבו פרים היום – they would not offer bulls on the morrow, for the division of duty that offered lambs yesterday, we don’t allow them , but they return in the nighttime."
+ ],
+ [
+ "באימורי הרגלים – in what is offered on the Festivals, that is to say, the sacrifices that are offered on the Festivals, where all the divisions of duty for priests were equivalent, such that the breast and the foreleg of the Festival peace-offerings of each and every person and the burnt offerings made for appearance [in the Temple] and of the Additional offerings/Musaf of the community and the goats of the sin-offerings.",
+ "ובחלוק לחם הפנים – when the Shabbat occurred during the festival, for on the Sabbath they would remove it and set up another, as it is written (Leviticus 24:8): “He shall arrange them before the LORD regularly every sabbath day…”",
+ "ובעצרת – when it occurred on Shabbat, and there is division/distribution of the Hametz/leavened two loaves [of Shew Bread] and the distribution of the Shew Bread when it is unleavened, we say to each and every one that we are giving him their portion of the shewbread, “here you have unleavened.” For since we do not divide a sacrifice corresponding to a sacrifice, but from each sacrifice each person takes his portion, as we derive it from (Leviticus 7:10): “[But every other grain offering, with oil mixed in or dry,] shall go to the sons of Aaron all alike,” therefore, we announce to him when we give him his portion, whether from unleavened bread or from leavened bread.",
+ "משמר שזמנו קבוע – to serve on this Shabbat where a Festival occurs during it.",
+ "מקריב תמידין – which are not for the Festival.",
+ "נדרים ונדבות – which had been vowed or donated all year long and they were brought on the Festival.",
+ "וכל קרבנות צבור – which includes the bull for the unconscious/forgetful matter of the entire community and the goats for idolatry when the court erred collectively in their teaching and most of the community followed their decision, and if it this occurred on the Festive, the division of duty whose time is fixed offers that sacrifice.",
+ "מקריב את הכל – to include the altar’s summer time (a time when the altar was unemployed for private offerings, and the free-will burnt offerings had to be supplied from the Temple fund – see Mishnah Shekalim, Chapter 4, Mishnah 4 and Talmud Sukkah 56a), when it is unused for the offerings of the daily offerings have ceased and they do not bring thee vows or donations, they take from the excess monies from the remnant of the Temple treasury for congregational sacrifices and purchase from it burnt-offering sacrifices and offer them, and they are donations of the community, and even those if they were offered on the Festival, the priestly division of duty whose time is fixed offers them.",
+ "בין מלפניה בין מלאחריה – if Yom Tov/The Jewish Festival fell after Shabbat, even though there would not be a Sabbath during the Festival, even so, since it is necessary to advance their coming from Friday for the Festival, for on the Sabbath, they would not be able to come, we divide the shewbread [between them]. And similarly, if the eighth day came before it on Friday/the Eve of the Sabbath, even though there is no Sabbath in the midst of the Festival, we divide it [among them], for they would not be able to go."
+ ],
+ [
+ "חל להיות יום אחד מפסיק בינתיים – such as when the first day of the Festival occurs on Monday, when they could come on Sunday and they advanced their arrival to the previous Friday, or if the last day of the Festival occurs on Thursday, and they are able to go on Friday, but they were detained there on that Shabbat. All the divisions of duty that tarried there do not take other than the two loaves [of shewbread].",
+ "ומשמר שזמנו קבוע נוטל י' – and they divide them up between the division of duty that enters and the division of duty that leaves in the manner of all the weeks of the year.",
+ "הנכנס נוטל ו' – that the divisions of duty are exchanged on Shabbat, this one works in the morning and that one works in the evening.",
+ "הנכנס נוטל שבע – they take an extra two loaves as compensation for the locking of the Temple doors when they lock the doors that were opened by the departing division of duty in the morning. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "הנכנסים חולקים – between them is the bread that arrives for their portion.",
+ "בצפון – in order that it would appear to all that they are entering, and the north is essential, for it is fixed for the slaughtering of the Holy of Holies.",
+ "והיוצאים חולקים בדרום – so that it would appear that they are departing and taking leave, therefore they changed their place towards a direction that is not essential.",
+ "בילגה – the name of a family.",
+ "לעולם חולקת בדרום – and even when it enters, it is a fine that they (i.e., the Rabbis) placed upon them.",
+ "וטעבתה קבועה – twenty four rings were in the Temple courtyard at the place of the slaughtering [in the Temple] for the twenty-four divisions of duty of the Priests, and the rings of each division of duty were open on one side and turned upwards and they would bring in the neck of the animal into it and go back and turn its opening downwards into the floor, and the ring of Bilgah was fixed and never turned, and they needed to use that of others, and it was a disgrace for it (i.e., this family).",
+ "וחלונה סתומה – the windows were in the chamber of the slaughtering-knives (see Mishnah Middot, Chapter 4, Mishnah 7), where they would hide their knives. But the window of the division of duty of Bilgah was closed, and the rabbis fined them because of something that happened, that one woman from the Bilgah division of duty , and Miriam the daughter of Bilgah was her name, was guarded and married to one of the captains of the Grecian kings (see Talmud Sukkah 56b), and when the Greeks entered the Temple, she went and struck the altar with her sandal and said: “Lucas, Lucas” {which means, “wolf, wolf,” in the Greek language] (an opprobrious epithet of the altar), “how long will you withhold the money of Israel and you don’t stand up for them at the hour of their need/distress?” And when the Sages heard of this matter, they established her ring and blocked up the window of the entire division of duty, for they said that if not that she had heard from her father that he was despising the Divine service, she would not have said this. But because of her father, they (i.e., the Sages) fined the entire family, for woe it is for the wicked and woe to his neighbor; good for the righteous and good for his neighbor."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Sukkah/English/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Sukkah/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..24095e4b1baf7db4c5f296845cb1a732d6547437
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Sukkah/English/merged.json
@@ -0,0 +1,366 @@
+{
+ "title": "Bartenura on Mishnah Sukkah",
+ "language": "en",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Sukkah",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה – for a Sukkah, we require a temporary dwelling, as it is written (Deuteronomy 16:13): “[After the ingathering from your threshing floor and your vat,] you shall hold the Feast of Booths for seven days,” the Torah said that you shall make a Sukkah for seven days, and higher than twenty cubits, a person does not make [for] his dwelling a temporary dwelling, but rather a permanent dwelling.",
+ "ור\"י מכשיר – as he holds that the we require for the Sukkah a permanent dwelling. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "ושאינה גבוהה י' טפחים – it is invalid, for it is a decayed/decomposed dwelling and no person dwells in a decayed/decomposed dwelling.",
+ "ושאין לה ג' דפנות – as it is written (defectively, without the “vav” twice in Leviticus 23:42 and once more fully in Leviticus 23:43): “in booths,” “in booths,” “in booths”. Two are defective/lacking and one is full (see Talmud Sukkah 6b); one [of them] is for the S’khakh/the cover of the festive booth/Sukkah, for the explanation of [the word] “Sukkah” is S’khakh, there remains to them three for the three walls. A traditional interpretation of a law (i.e., a usage dating from Moses as delivered from Sinai) is brought and we diminish one wall and establish it as a handbreadth, there remains two walls according to the traditional law and the third [wall] is a handbreadth [long]. Therefore, a Sukkah which has two walls one adjacent to the other, we make a third wall which has in it a handbreadth and a bit more and set it up at less than three [handbreadths] from one of the [other] two walls, for anything where there is a gap that is less than three handbreadths [distant] is like a legal fiction of considering separated parts as united [if the gap is less than three handbreadths], and I is considered as if it is a wall of four handbreadths and the result is that most of the wall is made, and this Sukkah has three walls, and one must make the form of an opening for it. But if the two walls are opposite each other and the between them, it is perforated, one brings a partition/barrier of four handbreadths and a bit more and establishes it no less than three-handbreadths near one of the two walls and it is considered as if there is with this barrier seven handbreadths which is the appropriate measurement of a Sukkah lengthwise and by width, for the Sukkah must have seven [handbreadths] by seven [handbreadths] in order to support one’s head, the majority of one’s body and one’s table, six [handbreadths] by six [handbreadths] for one’s head and the majority of one’s body and one’s table and one handbreadth by one handbreadth for one’s table.",
+ "ושחמתה מרובה מצלתה פסולה – but when they are equivalent, when the sunlight is like the shade, it is valid, and specifically if they are equivalent from the bottom at the ground of the Sukkah, for it is known that above with the S’khakh/the cover of the festive booth, its shade is greater than its sunlight, for people say, like a Zuz from above like a silver coin/half-a-zuz from below.",
+ "בית שמאי פוסלין – for they require “Sukkah” (the first mention of the word) for itself, and it is made for an undefined purpose, for if it was made within thirty days of the Festival [of Sukkot] since we ask about the laws of the Festival thirty days prior to the Festival, if he is simply making a Sukkah for the purpose of the Festival, but prior to thirty days, he is not simply making it for the sake of the holiday.",
+ "וב\"ה מכשירין – for they (i.e., the School of Hillel) do not require the [first use of the word] “Sukkah” for the purpose of the Festival."
+ ],
+ [
+ "כאילו עשאה בתוך הבית – and it is invalid.",
+ "תחתונה פסולה – for it has two [sets of] S’khakh/coverings of the festive booth, and the Biblical verse invalidates a Sukkah that is underneath [another] Sukkah.",
+ "אם אין דיורין בעליונה – which is not appropriate for dwelling, such as [if] the lower roof is unable to endure/sustain pillows and cushions of the upper [Sukkah]. But the First Tanna/teacher and Rabbi Yehuda did not disagree if it cannot endure it all, and in that, the entire world admits that the lower [Sukkah] is valid with the S’khakh/coverings of the festive booth of the upper [Sukkah], for its roof is not considered a roof, and it is not a Sukkah that is underneath a Sukkah. But if it is healthy and cable of receiving the pillows and cushions of the upper [Sukkah], the entire world does not argue that it is invalid. But they disagree when it can receive it in an emergency/when needed, such as the case where the roof of the lower [Sukkah] shakes and vibrates from the pillows and cushions of the upper [Sukkah], where the first Tanna holds that in this case it is called a Sukkah that is underneath a Sukkah and is invalid, and Rabbi Yehuda holds that since it other than in the case of an emergency cannot accept the pillows and cushions of the upper [Sukkah], it is not considered a roof, and this is not a Sukkah that is underneath a Sukkah. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "נשר – that the leaves and chips would not on the table. Another explanation: that the leaves would not drop after they dry up and the Sukkah would remain where the sunlight is greater than its shade, And sheets are things that can receive ritual defilement, and is invalid as S’khakh/covering of the festive booth, and specifically because of the droppings from the branches covering the Sukkah, but to beautify it is valid.",
+ "או שפירס על גבי הקינוף – that is to say, or even if he did not spread it because of the droppings, but for beauty on his bed on the canopy, which are four poles for the four legs of his bed which are high and he places beams from one to the other on top of them and spreads a sheet over them and distances them from the S’khakh/covering of the festive booth, for now, he does not cover [the Sukkah] with something that can receive ritual defilement, for it is not to fence in there his area.",
+ "פסולה – because he is not sitting in the Sukkah as a tent separates between them.",
+ "אבל פורס הוא ע\"ג מטה שיש לה נקליטין - which are not other than two, and they go out in the middle of the bed, one at its head and one at its feet, and we place from this one to the other [a beam and spread over it a sheet] and because it lacks a roof that is a handbreadth wide from above, it is not called a tent."
+ ],
+ [
+ "הדלה עליה – he lifted on its back.",
+ "קיסום – In a foreign language IDRA, and it grows like a grape-vine and like a gourd.",
+ "פסולה – because we don’t cover [the Sukkah] with something attached [to the ground].",
+ "אם היה הסכוך הרבה מהם – if there was there S’khakh/covering of the festive booth that is much greater than the grape-vines and gourds, it is valid, and it is the case where they press down on them and combine them with the S’khakh it is valid and it is not apparent to the eye, for valid S;khakh is greater than them and cancels them out when they are combined.",
+ "או שקצצן – even after he covered the roof with them, it is valid. And it is when he shakes them after cutting the, for if it this were not the case, it would be invalid, for the Torah stated (Deuteronomy 16:13): “You shall hold the Feast of Booths [for seven days], and not from what was done, that is to say, that it shall be done so that it would be appropriate for a Sukkah, and not from what is made which is invalid, for that which is not worthy of a Sukkah and you repair it, that you make it valid with cutting and did not go back and destroy it, but when you shake them, it is like destroying and you go back and cover it again, and raise up each one alone and place it and go back and raise its neighbor and place it [on the roof].",
+ "כל דבר שאינו כו' – to exclude a wooden utensil and flax coting and matting, for even though they grow in the ground, we don’t cover the Sukkah with them since they [are receptive] to receiving defilement.",
+ "וגידוליו מן הארץ וכו' – as it is written (Deuteronomy 16:13): “[After the ingathering] from your threshing floor and your vat, [you shall hold] the Feast of Booths for seven days,” the verse speaks of the refuse/worthless matter of the granary and the vat, that is to say, from what remains after you have gathered the granary and the vat such as the hard/strong grain and the vine-shoots, from them, make the Sukkah."
+ ],
+ [
+ "וחבילי זרדין – kind of reeds, and while they are still moist, animals eat them, and when they dry out, they are readied for kindling.",
+ "אין מסככין – when they are tied together, and not because they are invalid, but sometimes a person comes with his package on his shoulder and he raises and places it on the Sukkah to dry and he decides to use it as S’khakh/festive covering for the Sukkah, but the Torah stated, “you shall make/hold” (Deuteronomy 16:13) and not from what is already made, with that which is invalid, and this is not made even from the shade, but rather to dry out and it is already made with something invalid.",
+ "וכולן – those invalid things that we taught regarding the festive covering for the Sukkah.",
+ "כשרים לדפנות – that Sukkah implies the festive covering, but not the walls. Therefore, “After the ingathering from your threshing floor and your vat, you shall hold the Feast of Booths…’, the festive covering of the Sukkah is implied and not the walls."
+ ],
+ [
+ "מסככין בנסרים דברי ר' יהודה – with boards that have four [handbreadths] which is the measure of an important place, according to everyone, it is invalid. Less than three [handbreadths], everyone says, is valid, for it is considered like reeds. Where they disagree is from three until four. Rabbi Yehuda holds that since they lack the measurement of an important place, we should not make a decree lest a person sits underneath the ceiling of the house. But Rabbi Meir holds that since they go outside from the law of a legal fiction of considering separated parts as united, if the gap is less than three handbreadths, we make a decree lest a person should say, what does it matter to me with the S’khakh of these, what difference does it make if I sit under the ceiling of my house. But the Halakha is according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "תקרה – a roof made of beams or boards.",
+ "מעזיבה – the plaster or lime that they would regularly put on the beams and the boards is called a concrete of stone-chippings as a pavement covering the ceiling of the lower story and serving as flooring for he upper story.",
+ "מפקפק – tear down and shake all of them.",
+ "או נוטל אחת בינתים – and place fit festive covering for the Booth/S’khakh in its place. Rabbi Yehuda, according to his reasoning, who declares fit for S’khakh on the boards, therefore, tearing down is sufficient. But without tearing down, it is impossible because making something that is not from that which is already made.",
+ "ר\"מ אומר – The Schools of Shammai and Hillel did not disagree in this matter, as all of them admit tha tone must take one of the boards between each two and tearing down and shaking them does not have any effect. But Rabbi Meir, according to his reasoning who said that we do not place festive covering for the Booth on boards. But the Halakha is according to Rabbi Yehuda who said in the name of the School of Hillel."
+ ],
+ [
+ "שפודין – which is not appropriate for S’khakh/festive covering for the Booth, since it is not that which grows in the ground.",
+ "[בארוכות] המטה – utensils that [are susceptible] to receiving ritual defilement.",
+ "אם יש ריוח ביניהן כמותן – not exactly actually equivalent to their own breadth but not more, for the place of the spit is considered like breached/broken through part, and when one places appropriate S’khaha/festive covering for the Booth between each spit and there isn’t between them other than their own breadth, it is breached as it stands and is invalid, but by force, the space that is between them a bit more than their breadth.",
+ "החוטט בגדיש – he took from the sheaves of grain below near the earth and made a cavity/space like the measure of a Sukkah and its festive covering, resulting that it is made and stands on its own. But the Torah stated, “do/make the holiday of Sukkot” (Deuteronomy 16:13) but not from what is already made, but if there was a cavity within of a handbreadth among the seven [handbreadths], it is made for the purpose of the festive covering, and if he hallowed it out until he raised the cavity.opening to the measurement of the height of the Sukkah of ten-handbreadths, this [is not] the way it it is made, for he is not repairing/fixing anything other than the walls, and regarding the walls, we don’t say, “do/make” and not from something already made, for it is like a Sukkah that is less than ten [handbreadths] and he hallowed it out in order to complete it for the ten [handbreadths required]."
+ ],
+ [
+ "המשלשל – lowers, when he began to plait/weave the walls near the festive covering/S’khakh and weaved/plaited and came towards the bottom.",
+ "שלשה טפחים פסולה – that is the measurement that the young kid/animal will pierce at one time and enter, as we say in such a manner that it is not a divider/separation.",
+ "כיון שהגיע לעשרה כשרה – and even if they do not reach the festive covering and are removed from it a great deal.",
+ "רבי יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה – it is enough in the weaving/plaiting of the ten [handbreadths].",
+ "כך מלמעלה למטה – and even if hey are higher than the ground a lot, for he holds that a hanging separation is permissible. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi.",
+ "הרחיק את הסיכוך – it is not spoken about the height, but its width, when he left space between the wall and the festive covering of the Booth, in he length of the Sukkah or its width."
+ ],
+ [
+ "בית שפחת – its roof is in the middle, and the walls are distant from the festive covering of the Sukkah, it is valid.",
+ "אם יש מן הכותל לסכך שכר ארבע אמות פסולה – less than this is valid, and it is a traditional interpretation of a written law (dating from Moses as delivered from Sinai) that a curved wall (Talmud Sukkah 4a) [is valid] up to four cubits, and we see the roof of the house as if the top of the wall is crooked/curved and comes up to the valid festive covering of the Sukkah, but he should not sleep underneath it.",
+ "וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרה – and he made the festive covering over the air-pace of the courtyard, far from the walls of the peristyle/covered place in front of the house, and the peristyle is a place surrounded by three divisions.",
+ "סוכה גדולה – all where if he would take the festive covering of the Sukkah, it would be invalid, for there would remain seven handbreadths by seven handbreadths of festive covering, it would be valid. This is a large Sukkah.",
+ "שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו – and especially from the side we say that invalid S’khakh does not invalidate other than four cubits, for we require that the wall is curved, but in the middle of the Sukkah, it invalidates if it is four cubits, but the empty space where there is no festive covering at all whether in the middle or from the side, invalidates at three handbreadths."
+ ],
+ [
+ "כמין צריף – which has no roof and the heads/tops of the walls touch each other from above [like the upside down letter “V”] and become distanced from each other from below.",
+ "או שסמכה – or inclined the heads of the poles/reeds on the wall and they continue downwards slanting towards the ground.",
+ "מפני שאין לה גג – and it is not recognized what is a roof and what is a wall, and a slanting tent is not called a tent, unless it has a roof of a handbreadth, and the Halakha is according to Rabbi Eliezer [who declares it invalid].",
+ "מחצלת של קנים וכו' – a small mat, everyone does not argue that if it is merely for lying, they do not cover it with festive covering. But they argue regarding a large one. The first Tanna/teacher thinks that a mere large mat is made for covering and a mere small mat is made for lying. And this is how it should be understood: A large mat is made for covering, and if he expressed that he made it for lying, it [is liable] to receive ritual defilement and we don’t make the festive covering of the Sukkah with it, but for the festive covering, we cover the Sukkah with it. This is how it should be understood – that the mere small mat is used for lying, but if he expressed that it is for the Sukkah covering, he covers the Sukkah with it.",
+ "רבי אליעזר אומר אחת גדולה ואחת קטנה – undefined for lying, but if he made it for lying, as he stated, that is to say, they were made at their outset as undefined for lying, therefore, even the large one receives ritual defilement and we don’t cover [the Sukkah] with it. But if he expressed that it is for the festive covering [of the Sukkah], we do cover [the Sukkah] with it. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הישן. לא יצא ידי חובתו – and as long as the bed will be ten handbreadths high, for then it is considered a tent and it is found that the tent interrupts between him and the Sukkah. But the essential Mitzvah of Sukkah is eating, drinking sleeping.",
+ "נוהגים היינו כו' – for he holds that a temporary tent does not come to cancel out a permanent tent. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "עבדים פטורים מן הסוכה – for it is a positive time-bound commandment for which women are exempt, and any commandment for which a woman is liable, a slave is liable.",
+ "ולפי דרכנו למדנו – even though he did no specify other than mere profane talk (see Talmud Sukkah 28a), that he was praising his servant, we learn that someone who sleeps under the bed, etc."
+ ],
+ [
+ "רבי יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה – Rabbi Yehuda according to his reasoning, who said that [regarding a] Sukkah we require a permanent dwelling. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "מדובללת – he did not lay the reeds together one next to another, but rather (see Talmud Sukkah 22a) one reed going up and another read going down, and through this, its sunlight is greater than its shade, and our Mishnah teaches us that we see as if they are lying evenly, and if this is he case, the shade is greater and fit/valid."
+ ],
+ [
+ "בראש העגלה – even though it is unsteady and not fixed.",
+ "בראש הספינה – on the sea, and the wind controls there and uproots it.",
+ "כשרה – for it is a called a dwelling/residence. And this can withstand the winds found on dry land.",
+ "ועולין לה ביום טוב – since our Mishnah needs to teach the conclusion that they don’t ascend [to the Sukkah], the beginning of the Mishnah teaches, we ascend/go up.",
+ "בראש האילן – he established his seat at the top and he made there partitions/walls and the cover of the festive booth (i.e., a ceiling of twigs or matting).",
+ "כשרה – on the Intermediate Days of the Festival.",
+ "ואין עולין לה ביו\"ט – for it was decreed by the Rabbis that we don’t ascend upon a tree and we don’t use it lest he detach [a branch].",
+ "שתים באילן – he supported most of the floor of the Sukkah on the tree, and he made around it at the top of the tree two walls and one was man-made on the ground and it supported the bottom of the Sukkah in the middle of the wall that he made on the ground and raised the wall from it and raised it ten [handbreadths].",
+ "או שתים בידי אדם ואחת באילן – since for if he would take it, the bottom of the Sukkah would fall, and could not stand with the support of two [sides of the Sukkah] that are in the ground, and we don’t ascend it on Yom Tov/Holy Days of the Festival, for one is using the tree."
+ ],
+ [
+ "והאילנות דפנות לה כשירה – and this is the case where the trees are thick and strong and don’t move when a frequent wind comes. And it is also necessary to fill between the branches with straw and stubble so that wind will not move them, and all partitions that cannot stand with frequent wind is not a partition.",
+ "שלוחי מצוה פטורים – for someone who engages with [the performance of] a commandment/Mitzvah is exempt from the Commandment, and not only are they exempt at the time that they are engaged with [another] Mitzvah, but even at a time when they are not engaged in it, for example, a person who goes to receive and welcome his teacher or to redeem captives is exempt, even at the time of his resting.",
+ "חולין ומשמשיהן פטורים – and even those who are simply sick, and he who permits to annual a positive commandment of the Torah because of a mere illness, and is pained because of bad smell or because of bed-bugs and fleas where he is exempt, and similarly, those who walk on the path and those who guard the gardens and orchards, the Rabbis exempted them from the Sukkah, the reason is because it is written (Leviticus 23:42): “You shall live/dwell in booths [seven days; all the citizens of Israel shall live in booths],” like the way you live, and wherever there is a thing that because of that, he would leave from his dwelling, he can also leave from his Sukkah. But one who makes his Sukkah from the outset in a place that is appropriate to be in pain while eating or sleeping, such as in a place where he is afraid of robbers while sleeping, but he is not afraid of thieves or robbers while eating, even regarding eating, he does not fulfill his obligation in that Sukkah, for since it is not appropriate to do within it all of his needs of eating and drinking and sleeping, for we require where he can reside, and this is a case where it is not like “living/residing.”",
+ "אוכלים ושותים עראי – a small amount to remove his hunger, and his intention is to eat a meal afterwards."
+ ],
+ [
+ "ואמרו העלום לסוכה – not according to the law, but they were stringent upon themselves, and we learn from this that whomever is stringent upon himself to not evat even an incidental meal (i.e., a snack) outside of the Sukkah, behold this is praiseworthy.",
+ "אוכל פחות מכביצה – [he took it with a napkin]. On account of washing his hands and because of the blessing, he took less than an egg’s bulk, for had it been because of the Sukkah, we would say that one can eat an incidental meal outside of the Sukkah, and even more than an egg’s bulk."
+ ],
+ [
+ "ארבע עשרה סעודות – two meals on each days for the seven days [of the Festival].",
+ "אין לדבר קצבה – if he wanted to eat, he could not eat outside of the Sukkah; if he wanted to fast, he could fast, but it was not necessary for him.",
+ "חוץ מלילי יו\"ט הראשון – and we derive it (Leviticus 23:6) “on the fifteenth day” and (Leviticus 23:33) “on the fifteenth day” from the holiday of Unleavened bread. Just as eating Matzah on the first night is obligatory, but from here and onward it is optional, so [dwelling in the] Sukkah as well.",
+ "ישלים בלילי יו\"ט האחרון – on the night of Shemini Atzeret/The Eighth Day of Solemn Assembly, but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer in both of them."
+ ],
+ [
+ "ב\"ש פוסלין – And the Halakha is according to the School of Shammai, whether in a large Sukkah and he is sitting at the opening of the Sukkah and his table is within the house, whether in a small Sukkah which does not support/squeeze together his head, the majority of his body and his table, everything is prohibited, as a decree lest he is drawn after his table."
+ ],
+ [
+ "נשים ועבדים וקטנים כו' – as it states in the Bible (Leviticus 23:42): “all citizens in Israel [shall live in booths],” excluding the women, for even though they are obligated in the eating of Matzah on the first night of Passover, they are not obligated in [dwelling in] the Sukkah on the first night of the Holiday.",
+ "קטן שאינו צריך לאמו – all who stir from their sleep and do not cry out: “Mommy, Mommy,” he doesn’t need his mother and is obligated [in dwelling in the Sukkah] but younger than this, he is exempt. Ands such is the Halakha. But specifically when he cries out and repeats it and is not silent until his mother comes to him, he is called someone who needs his mother; but if he cries out one time and then is silent, he doesn’t need his mother."
+ ],
+ [
+ "סוכתו קבע – if he has nice vessels and nice dining couches, he brings them up into the Sukkah.",
+ "משתסרח המקפה – when the stiff dish (of grist, oil and onions) becomes spoiled, every cooked food that is neither soft nor hard but rather the formation of coagulated substance is called a stiff dish. But most people detest a cooked dish like this, and a little bit of water ruins it completely. And the stiff dish of pounded beans hastens to become ruined in rain more than other stiff dishes, and if rain fell until if he had before him a stiff dish of pounded beans, it would become ruined, and it is permitted to leave [the Sukkah] immediately.",
+ "ושפך לו - his master a pitcher on the face of the servant, that is to say, I have no use for your service, even here, these rains show that the Holy One, blessed be He does not accept their deeds with favor."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "לולב הגזול פסול – as it is written (Leviticus 23:40): “[On the first day] you shall take the product of hadar trees….,” that which belongs to you and after the owners despair, let it be his, for he acquires it through despair, nevertheless, it is a commandment/Mitzvah that comes through a transgression.",
+ "והיבש פסול – for all of them require “beauty” and it is missing.",
+ "של אשירה – a tree that is worshipped.",
+ "ושל עיר הנדחת פסול – for it refers to burning. But a Lulav requires a measurement, and these, since they exist for burning, their measurements are not valid.",
+ "נקטם ראשו פסול – for there is no “beauty.”",
+ "נפרצו עליו – and they are not attached other than through binding.",
+ "נפרדו עליו – they are attached at the spine, but above they are separated to this side and that side like the branches of a tree.",
+ "יאגדנו מלמעלה – if the leaves became separated, he should bind them in order that they ascend with the spine like the other Lulavim, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "ציני הר הברזל – there are palm-trees where the leaves on their Lulavim/palm branches are very short and do not ascend the length of the spine. If they are so long that the head of one reaches to the side of its root of the other, they are valid.",
+ "כל לולב שיש בו שלשה טפחים – corresponding to the length of the myrtle/Hadas and a handbreadth more, in order to wave/shake it, for the Lulav is required for waving/shaking, as we will see further on (see Tractate Sukkah, Chapter 3, Mishnah 9).",
+ "כדי לנענע בו – it is taught, and in order to wave/shake it, that is a handbreadth greater than the three handbreadths."
+ ],
+ [
+ "נקטם ראשו פסול – But the Halakha is not according to the anonymous Mishnah, but rather according to Rabbi Tarfon who said further on (Tractate Sukkah, Chapter 3, Mishnah 4), that even if all three [of the myrtles/Hadasim] were broken off, they are valid.",
+ "ענביו – the fruit that is upon it that is similar to grapes.",
+ "מרובות מעליו פסול – they did not teach other those which are black or red, but if they are green, it is a species of the myrtle/Hadas and it is valid.",
+ "ואין ממעטין אותן ביו\"ט – that he should have repaired them."
+ ],
+ [
+ "נקטם ראשה פסולה – even this is not the Halakha.",
+ "צפצפה – a kind of willow where its leaf is round,.",
+ "ושל בעל – where it grew in the field but not in a brook, it is valid. The words “willows of the brook” (Leviticus 23:40) were not said other than the fact that the Bible speaks in terms of words that are current."
+ ],
+ [
+ "אפילו שנים קטומין – it is referring to the myrtles/Hadasim and in the Talmud (Sukkah 34b) it raises the objection if they are broken on the top they are invalid, for it requires three and all of them whole, but if it is broken off, it is valid, even to validate all three of them which are broken on the top. And it finishes that Rabbi Yishmael retrated from the beginning of his words that he would require three Hadasim and validates even two which are broken off at the time. And this is the law if they did not bring them at all that they are broken off, according to the one who does not hold like this.",
+ "אפילו שלשתן קטומין – for beauty is not required for the Hadas/myrtle. And the Halakha is according to Rabbi Tarfon."
+ ],
+ [
+ "של ערלה ושל תרומה טמאה פסול – as the Biblical verse states (Leviticus 23:40): “[On the first day] you shall take” – that it should be fitting for you.",
+ "ואם נטל כשר – for it has the permission of eating it.",
+ "ובית הלל מכשירין – for it is appropriate for the poor, as it is taught in the Mishnah (Tractate Demai, Chapter 3, Mishnah 1): “The poor may be given Demai/doubtfully tithed produce.”",
+ "בירושלים כו' – but not outside of Jerusalem, for we require, “for you” (ibid.), that it be fitting for you."
+ ],
+ [
+ "עלתה חזזית – like thin blains/pustules.",
+ "על רובו – it is one place, for we require the majority, but in two or three places, even on the minority, it is invalid. And on its pestle-like protuberance on the blossom-end (i.e., of the Etrog/citron), even a little bit is invalid, for it appears there more than in the rest of the places.",
+ "פטמתו – the beauty at its head, like the protuberance on the blossom end of the pomegranate.",
+ "נקלף פסול – and specifically if was completely peeled off, but it is valid if only part of it [was peeled off]. And there are those who say the opposite – that if part of it was peeled off, it is invalid, for it appears like it is striped/speckled, but if it is completely peeled off, it is valid. But that being peeled off is not that the peeling was removed until the whiteness that is in it appears, for this is lacking and invalid, but rather, that a thin crust/coating was peeled off from it and its appearance is green as at the beginning.",
+ "ניקב – a perforated hole from side to side, even of a little bit of it is invalid, but if it is not perforated, and is not missing anything, such as when he inserts a thick peg/nail , if the puncture is as wide as an Issar, it is invalid; less than this it is valid. And this puncture which is not missing a little bit is valid, as we teach further on that which is not perforated and is not as wide as an Issar.",
+ "אתרוג הכושי – that grew here and is black is invalid. But, a Cushite/dark-colored Etrog that grew in the land of Cush, which is its manner and is valid.",
+ "ורבי יהודה פוסל – And the Halakha is according to Rabbi Yehuda. And all of these are invalid on the First Day of the Festival [of Sukkot]., but on the Second Day of the Festival with the rest of the days, everything is valid."
+ ],
+ [
+ "רבי יהודה אומר כביצה – But the Halakha is according to Rabbi Yehuda for less than an egg’s bulk is invalid.",
+ "רבי יהודה אומר אפילו בשתי ידיו – And the Halakha is according to Rabbi Yosi."
+ ],
+ [
+ "בגימוניות של זהב – folded gold threads like a little yoke, like (Isaiah 58:5): “…Is it like bowing the head like a bulrush [and lying in sackcloth and ashes…]?,” and the band surrounds it.",
+ "במינו היו אוגדין אותו למטה – to fulfill the commandment of tying/binding, and this is for merely beauty, for Rabbi Yehuda according to his reasoning who said that a Lulav requires a bind, therefore, if he binds it with something not of its species, he would have five species (instead of four), and we hold that a Lulav does not require a band, therefore in this, the Halakha is according to Rabbi Meir."
+ ],
+ [
+ "והיכן היו מנענעין – now the Tanna/teacher returns to that which we taught above (Tractate Sukkah, Chapter 3, Mishnah 1): Any Lulav that has in it three handbreadths in order to [hold it in his hand] and shake it, so we see that it is a Mitzvah to shake it (Talmud Sukkah 37b).",
+ "בהודו לה' תחלה – the beginning of the Biblical verse (Psalms 118:1).",
+ "וסוף – the end of the Biblical verse, “for God’s lovingkindness endures forever” (Psalms 118:29). But there are those who interpret the beginning of the first “Praise the LORD for He is good” (Psalms 118:1) and the end, and the end, the last “Praise the LORD [for He is good]” at the conclusion of Hallel (Psalms 118:29), and this makes sense. And how does he shake it? He moves it back and forth in order to prevent the evil winds, moves it up and down to prevent evil dew (Menahot 62a). And when he moves it, he shakes it three times ad similarly when he moves it [back and] forth, and similarly when he moves it up and similarly going down, on each and every one three times.",
+ "והם לא נענעו אלא באנא ה' הושיעה נא בלבד - and this is not the Halakha but rather according to the words of the School of Hillel.",
+ "יטול על שלחנו – if he forgot and did not take up the Lulav prior to eating, he interrupts his meal and take it up at his table."
+ ],
+ [
+ "מי שהיה עבד או אשה או קטן וכו' – Whomever is not obligated in a matter cannot fulfill that obligation on behalf of others. Therefore, he must answer after him word by word what he recites.",
+ "ותהא לו מארה – for he had not studied.",
+ "עונה אחריו הללויה – on every word that he says, for that is how they are accustomed to respond after the recitation of Hallel on every single word, Hallelujah."
+ ],
+ [
+ "מקום שנהגו לכפול – Each and every verse from (Psalms 116:21): “I praise You, [for You have answered me],” and below until the conclusion of Hallel, we double/recite this twice, because the entire chapter from “Praise the LORD, for He is good” (Psalms 116:1) until “I praise You, for You have answered me” (Psalms 116:21), all of it is doubled in the Bible, but from “I praise You” and below is not double; therefore, it became the practice to recite these Biblical verses twice.",
+ "לברך אחריו – everything is according to the custom of the locale/country, but the Blessing before the [recitation of] Hallel is a Mitzvah in every place and is not dependent upon custom.",
+ "הלוקח לולב מחבירו – an ignoramus.",
+ "בשביעית – for the ignoramuses are suspect on the Seventh year [produce], and assuming that the cost of the Lulav he can give him because the Lulav is a mere tree, and it has no [intrinsic] holiness of the Seventh year, but the cost of an Etrog/citron he cannot give him, for the fruits of the Seventh year must be removed in the seventh year, them and their value; therefore, it is necessary to take the Etrog from him as a gift and not to give him its monetary value, lest the ignoramus not remove them in the holiness of the Seventh Year."
+ ],
+ [
+ "במקדש שבעה – as we expound (Leviticus 23:40): “[and you shall rejoice] before the LORD your God seen days” but not outside of Jerusalem for seven days.",
+ "במדינה – in Jerusalem, and even though it is like that which is outside of Jesrusalem in this matter.",
+ "ושיה יום הנף – of the Omer, that is on the sixteenth day of Nisan.",
+ "כולו אסור – and at the time when the Temple existed, when they offered the Omer [sacrifice], they would eat new [grain] on that selfsame day, as it is written (Leviticus 23:14): “until you have brought [the offering of your God].” But, when the Temple had been destroyed, it is permitted from the Torah [to eat new grain] from when the sun rose in the East, as we say: One verse says (ibid.): “Until that very day,” for it implies, when the sun rose in the East, and another verse states, “until you have brought” (ibid.); at the time when there isn’t Omer “until that very day.” But Rabban Yohanan ben Zakkai prohibited [new grain] the entire day, because speedily, the Temple should be rebuilt, and people will say that last year, did we not eat from when the sun rose in the east, and now also, we should eat."
+ ],
+ [
+ "יום טוב ראשון וכו' – for we say further on (Tractate Sukkah, Chapter 4, Mishnah 2) that the command of [taking up and waving] the Lulav supersedes the Sabbath on the first Day of the Holy Day alone. Therefore, they would bring to there their Lulavim/palm branches (literally, but it refers to the Four Species) from Friday.",
+ "אין אדם יוצא וכו' – as it is written (Leviticus 23:40): “On the first day, you shall take [the product of hadar trees…..],” “you/yourself” – from that which is yours. , and if one’s fellow gave it to him as a gift even with the condition of returning it, it is called a gift, and he waves it and fulfills with it [his religious obligation] and afterwards he returns it to him. But if he did not return it to him, it has been revealed retroactively that it was [actually] stolen in his hand from the outset, and he did not fulfill his [religious] obligation."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "לולב וערבה - Lulav/the festive wreath (the Four Species) for taking up, and the willow for going around the altar.",
+ "ששה ושבעה – because sometimes they supersede the Sabbath and there would be seven, and sometimes, they don’t supersede the Sabbath and there isn’t other than six, and further on, it will explain it.",
+ "והלל – to complete [its recitation] all eight days, which is not the case on Passover, because the [intermediate] days of the Festival [of Sukkot] are divided in their sacrifices.",
+ "והשמחה – to eat the meat of peace offerings in the time of the Temple, as it is written (Deuteronomy 16:14):”\"You shall rejoice in your festival…” and there is no rejoicing at the time of the Temple other than through the meat of peace offerings as it is written (Deuteronomy 27:7): “And you shall sacrifice there offerings of well-being and eat them, rejoicing [before the LORD your God].”",
+ "סוכה – to sit/dwell in the Sukkah",
+ "וניסוך המים – with the daily morning offerings of the Festival.",
+ "החליל – at the joyous procession to and from the well they would rejoice on the Festival [of Sukkot] in honor of the drawing of libation waters, and they would play on flutes and harps, and that flute does not supersede either the Sabbath nor the Festival day."
+ ],
+ [
+ "לולב שבעה – for the first day [of Sukkot] supersedes the Sabbath because it has the essential [principle] from the Torah outside of Jerusalem, as it is written (Leviticus 23:40): “ On the first day you shall take [the product of hadar trees, branches of palm trees, boughs of leafy trees, and willows of the brook, and you shall rejoice before the LORD your God seven days].”",
+ "ושאר כל הימים – if the First Day [of Sukkot] occurs on the other days of the week, and it is found that Shabbat occurs during the Intermediate Days of the Festival, it does not supersede [the Sabbath], and even though, from the Torah, all seven [are observed] in the Temple, the Sages preserved their decree on the other days of the Festival [of Sukkot] since they lack the principle from the Torah outside of Jerusalem. But by law, even in our times, the Lulav would supersede the Sabbath on the First Day of the Festival [of Sukkot], but because we are not expert in the establishment of the month, and lest that it is not the first day of the Festival, therefore, it does not supersede the Sabbath from doubt. But the reason that they (i.e., the Sages) decreed to not take up the Lulav on the Sabbath, for in taking it up, there is no [violation] of work other than merely carrying, and it was decreed lest he take it in his hand and would walk to someone expert to learn the blessing and the order of the Wavings [of the Lulav] and cause to pass four cubits in the public domain, and that is the reason for the Shofar [which is prohibited to carry on Shabbat] and that is the reason for the Megillah [which is prohibited to carry on Shabbat]."
+ ],
+ [
+ "יום שביעי של ערבה כו' – for the sake of recognition to know that it is from the Torah, that is to say, a usage dating from Moses as delivered from Sinai (i.e., a traditional interpretation of a written law), and because of this recognition, it was established that its seventh [day] supersedes the Sabbath in the Temple, for with the willow, they would make a circuit around the altar. But today, it is not other than a custom of the Prophets that they directed the people to take the willow on the seventh day other than the willow in the Lulav, but we don’t make a blessing upon it."
+ ],
+ [
+ "מוליכין את לולביהן להר הבית – the first day of the Festival [of Sukkot] that occurs on the Sabbath, they would bring their Lulavim from the eve of the Sabbath (i.e., Friday).",
+ "החזנים – the sextons that were there for the needs of the community/congregation.",
+ "על גב האצטבא – the open place of the Temple Mount which was surrounded by porticos to sit there and covering the festival booth (i.e., Sukkah) from above because of the rains.",
+ "הזקנים – that worry that they would not be knocked down on the morrow when they would come to to take each person his Lulav.",
+ "ומלמדין – The Jewish court (would teach] all the people to say that if my Lulav were to come into the hand of my fellow, it would be his as a gift, in order that it wouldn’t be for him either stolen or borrowed."
+ ],
+ [
+ "נקרא מוצא – In the Gemara (Talmud Sukkah 45a) it states that its name is KALANIA. And even today such is its name, and the willow is found there, and the place is a little bit distant from Jerusalem. And the explanation of KALANIA is free from taxation. And therefore, it is called Motza which is removed from the taxation of the king for the willows that they take from there.",
+ "מרביות – large and tall branches eleven cubits high, and they place them on the base of the altar and their tops are upright and stretched on the altar by a cubit.",
+ "אני הוא – in Gematria (the numerical value) of “We beseech you, O LORD”, and furthermore they are two names which are part of the name of “the world of creation. Another explanation: when he and I are in trouble, I am with him on the path when in trouble, “Save us.”"
+ ],
+ [
+ "גיגיות – golden utensils filled with water, in order that their leaves will not wither.",
+ "חריות – branches of the palm tree that they would bring whether on weekdays or on the Sabbath, and not the willow, as it is written (Leviticus 23:40): “boughs of leafy trees,” which are two, one for the Lulav and another for the Altar. But the Halakha is not according to Rabbi Yohanan ben Beroka."
+ ],
+ [
+ "מיד התינוקות שומטים את לולביהן – the older ones snatch/carry off/steal the Lulavim/palm branches from the hands of the younger children.",
+ "ואוכלים – the older ones eat the citrons/Etrogim of the younger children, and there isn’t anything like stealing in this matter for such was how they acted out of joy. Another commentary: the little children would cast their Lulavim/palm branches from their hands and eat their Etrogim/citrons on the seventh day, but the older ones would not eat their Etrogim/citrons all that day, since it was designed for a Mitzvah for part of the day, it was designated for a Mitzvah for the entire day."
+ ],
+ [
+ "לא יתיר – its band to take it (i.e., the Sukkah) down, for the entire day it is required.",
+ "אבל מוריד – he would take down from there nice utensils and nice couches/mattresses that he brought up into it (i.e., the Sukkah).",
+ "מפני כבוד יו\"ט – so that it would appear as if he preparing it [for the place] where he will eat in it in the evening."
+ ],
+ [
+ "מן השלוח – it is a spring that is near to Jerusalem.",
+ "שער המים – One of the gates of the [Temple] courtyard is called this, on account of the fact that there they would bring in the flask of water for the libation of the Festival.",
+ "תקעו הריעו – because it is stated (Isaiah 12:3): “Joyfully shall you draw water [from the fountains of triumph].”",
+ "עלה בכבש – [the ramp] was on the southern side of the Altar.",
+ "ופנה לשמאלו – for the libations were made in the south-west corner, and when he turns to the left, it is the first.",
+ "שהיו משחירים פניהם – on account of the wine, and they were similar to silver which is black from the plaster.",
+ "כמין שני חוטמין דקין – one snout in one bowl with one perforation in its nose, and the Kohen/priest would empty into the mouth of the bowls and libations would cause an uninterrupted flow/splash and descend through the spouts on the roof of the Altar, and on the Altar was a perforation where the wine and the water would go down to pits by the side of the altar into which the remainder of the libations were poured which are cavities and very deep.",
+ "אחד מעובה ואחד דק – one of the perforations was thick, and that was the one for wine, and one that was thin was for the water.",
+ "כדי שיהיו כלין שניהן בבת אחת – for the water would hurry to leave more than the wine, for the wine was thicker and took longer to leave, therefore, the perforation for wine was fatter than the thin perforation for water, in order that they can be emptied at the same time.",
+ "ה\"ג מערבי של מים, מזרחי של יין – the bowls were placed near the corner nearest this one for the one and the other for the other, one to the western side and one more inside of it, that is, to the east.",
+ "ר' יהודה אומר וכו' – in two things he disagreed; on the three logs he disagreed and on the seventh [day] that was stated by the first Teacher. And Rabbi Yehuda came to say that even on the eighth day they would pour a libation, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "הגבה את ידך – in order that it could be seen if he was placing water in the bowl, for the Sadducees didn’t accept the libation of the water.",
+ "שפעם אחת נסך – one Sadducee [offered a libation] with the water on his feet."
+ ],
+ [
+ "שאינה מקודשת – if it was not prepared for the Divine service on the Altar. For if he brought it while sanctified, he would invalidate it through leaving it overnight, for all Divine service utensils are sanctified, as it is written (Exodus 30:29): “whatever touches them shall be consecrated,” and all that is holy, the sanctity of the body is invalidated by remaining overnight.",
+ "היה ממלא מן הכיור – and even though the jug was sanctified as vessels dedicated to the Temple service and which sanctifies its waters, they are not invalidated by remaining overnight, because they would let it down from the evening into a pit, as it states in [Tractate] Yoma (Chapter 3, Mishnah 10): “And he too made a mechanism for the laver so that its water should not be invalidated by being kept overnight.”",
+ "שהמים והיין המגולין – that is the reason that if it was revealed, he would fill from the laver and would not offer a libation [from them] for the water [and the wine] that are revealed are invalid for the altar."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "החליל – many kinds of musical instruments were there, and by the name of the flute, as its sound is heard more than the others, all of them are called by its name.",
+ "חמשה וששה – sometimes five [days] and sometimes six [days]. If the first day of the Festival [of Sukkot] occurs on Shabbat, the flute [is sounded] for six [days]; if it (i.e., the first day of the Festival of Sukkot) falls on the other days of the week, the flute [is sounded for] five days, because it does not supersede neither the Sabbath nor the Holy Days [of the Festival].",
+ "שמחת בית השואבה – because all of this rejoicing is on the drawing of waters of libation, they called it the Rejoicing of the House of Drawing on account of (Isaiah 12:5): “Joyfully shall you draw water [from the fountains of triumph].”"
+ ],
+ [
+ "תקון גדול – they would surround it with balconies (see Talmud Sukkah 51b), and would place the women above and the men from below, in order that they would not come to act with irreverence.",
+ "בראשיהן – at the top of each Menorah/candelabrum."
+ ],
+ [
+ "מבלאי מכנסי כהנים – from the rags of the pants of the Kohanim/priests, and from their old belts.",
+ "היו מפקיעים – they tear them to make wicks.",
+ "שלא היתה מאירה – because the Menorahs/candelabrums were fifty cubits tall and the Tempe Mount was tall and its light would shine throughout the entire city."
+ ],
+ [
+ "באבוקות של אור – with four torches or eight (Talmud Sukkah 53a), this one who throw it and the other person would receive it.",
+ "דברי שירות ותשבחות – there were those from them that would say: “Happy is our childhood that we did not embarrass our elders,” these are our pious ones and men of deeds. And there were those who would say: “Happy are our elders who atoned for our childhoods,” these are the repentant individuals. Both groups would say: “Happy are those who did not sin, and he he who did sin and was pardoned.”",
+ "שעליהם הלוים עומדים בשיר – at the joy of the house of the water-drawing. But the platform for the song of the [sacrificial] offering was near the altar.",
+ "תקעו והריעו ותקעו – this was a sign to go and fill up water for libations from the Shiloah.",
+ "הגיעו לעזרה – to the ground of the Women’s courtyard.",
+ "הפכו פניהם למערב – to the side of the courtyard and the Temple, in order to state this matter.",
+ "שונין – they would repeat saying.",
+ "אנו ליה – they would prostrate and give thanks on what had taken place.",
+ "וליה עינינו – to trust in what will come."
+ ],
+ [
+ "שלש לפתיתת שערים – When they open the gates of the courtyard, they would sound [the Shofar] with a Tekiah (a succession of connected notes), Teruah (a tremolo) and a Tekiah, and it would be considered to them as three Tekiot.",
+ "ותשע לתמיד של שחר – when they would offer the daily libations, the Levities would recite songs, and [during] three periods they would stop, and during each period the Kohanim would sound [the Shofar] Tekiah, Teruah, Tekiah, and the people would prostrate themselves [the Tekiah, Teruah, Tekiah would be considered to them as three], hence there were nine Tekiot.",
+ "להבטיל העם ממלאכה – the first Tekiah [in order to] suspend [from working] the people that are in the fields, the second Tekiah [caused] that the shutters would be removed and the stores would be locked, and at the third Tekiah, he removed what had to be removed and hid what had to be hidden what had been warmed and they kindled the candles.",
+ "ושלש להבדיל בין קודש לחול – after the first soundings [of the Shofar] , he delayed in order to roast a small fish, and he then [sounds] a Tekiah, and Teruah and a Tekiah. These three later soundsings to announce that the day has been sanctified.",
+ "שלש לפתיחת שערים – of the courtyard where they sound the Shofar daily.",
+ "ושלש לשער עליון – as we have said above (Tractate Sukkah, Chapter 5, Mishnah 4), two Kohanim stood at the upper gate and when the cock crowed, they would [sound] the Tekiah, the Teruah and the Tekiah.",
+ "ושלש לשער התחתון – as it is taught above (ibid.), whent hey arrived at the courtyard, they sounded the Tekiah, Teruah and Tekiah, and they lengthen them until they reached the lowest gate, as it is aught, they would continue to sound the Shofar until they arrived at the gate that leaves from the east, and thus they called the three of the lowest gate, and the three of the tenth ascending step are not considered, for this Tanna/teacher holds like Rabbi Eliezer ben Yaakov who stated that they do not sound the Shofar at the tenth step/ascent.",
+ "ושלש למילוי המים – after they drew the water and came to the Temple courtyard through the Water Gate, they sounded the Tekiah, Teruah and Tekiah.",
+ "על גבי המזבח – as it is taught in the Mishnah of [the fourth] chapter of [Tractate Sukkah], “Lulav V’Aravah/the palm branch and the willow (Mishnah 5), and they put them standing up on the altar, they sounded the Tekiah, the Teruah and the Tekiah. But our Tanna did not bring here [the case] when the Eve of Passover occurs on Shabbat, when the Passover sacrifice is slaughtered in three classes/groups and there were many soundings of the Shofar there, because it was not all that frequent when the Eve of Passover would occur on Shabbat. And that which is taught in the Mishnah (our text, Tractate Sukkah, Chapter 5, Mishnah 5; see also Tractate Arakhin, Chapter 2, Mishnah 3 for a similar phrasing), that we don’t add to the forty-eight sounds of the Shofar, it is not exact., for when the Eve of Passover falls on the Shabbat, there are times when they add up to fifty-seven sounds of the Shofar."
+ ],
+ [
+ "יום טוב הראשון של חג וכו' – there were twenty-four divisions for duty for the Kohanim/priests in the Temple and all of them ascend for the Festival [of Sukkot] and all of them are worthy of the obligatory sacrifices that come on account of the Festival, and sixteen divisions for duty offer sixteen cattle, which are thirteen bulls and two rams and one goat, hence, there remained eight divisions of duty for the fourteen sheep, six of the divisions of duty from the eight would each offer two lambs, which are twelve lambs and the rest of them, the remaining two divisions of duty, would offer one apiece.",
+ "בשני – when one of the bulls is diminished and there remained nine divisions for duty for fourteen sheep, five of them would offer two apiece, which is ten. But the rest which are the remaining four divisions for duty each one offers one lamb.",
+ "בשלישי – when another bull is diminished from the bulls [offered], and there remained ten divisions of duty for fourteen lambs. Four divisions of duty would offer two apiece, which is eight, and the rest [offer] one apiece, six lambs for six divisions of duty.",
+ "בשביעי כולו שוין – the divisions of duty [are equal. And they offer equivalent [numbers] of lambs, for each one offers one each, for there are only seven bulls, two rams and one goat for ten divisions of duty. There remained fourteen lambs for fourteen divisions of duty.",
+ "בשמיני חוזרים לפייס כברגלים – one bull, one ram and seven sheep which are offered on the eighth [day of Solemn Assembly/Shemini Atzeret] which are not offered according to the order of the sacrifices of the Festival [of Sukkot] according to the order of the divisions of duty, but each of the divisions of duty come and appease them [through a lottery], just as they appease during the rest of the Festivals. And the order of the allotment is described in the first chapter of Yoma (actually, in the second chapter, Mishnayot 2-4).",
+ "אמרו משמר שהקריבו פרים היום – they would not offer bulls on the morrow, for the division of duty that offered lambs yesterday, we don’t allow them , but they return in the nighttime."
+ ],
+ [
+ "באימורי הרגלים – in what is offered on the Festivals, that is to say, the sacrifices that are offered on the Festivals, where all the divisions of duty for priests were equivalent, such that the breast and the foreleg of the Festival peace-offerings of each and every person and the burnt offerings made for appearance [in the Temple] and of the Additional offerings/Musaf of the community and the goats of the sin-offerings.",
+ "ובחלוק לחם הפנים – when the Shabbat occurred during the festival, for on the Sabbath they would remove it and set up another, as it is written (Leviticus 24:8): “He shall arrange them before the LORD regularly every sabbath day…”",
+ "ובעצרת – when it occurred on Shabbat, and there is division/distribution of the Hametz/leavened two loaves [of Shew Bread] and the distribution of the Shew Bread when it is unleavened, we say to each and every one that we are giving him their portion of the shewbread, “here you have unleavened.” For since we do not divide a sacrifice corresponding to a sacrifice, but from each sacrifice each person takes his portion, as we derive it from (Leviticus 7:10): “[But every other grain offering, with oil mixed in or dry,] shall go to the sons of Aaron all alike,” therefore, we announce to him when we give him his portion, whether from unleavened bread or from leavened bread.",
+ "משמר שזמנו קבוע – to serve on this Shabbat where a Festival occurs during it.",
+ "מקריב תמידין – which are not for the Festival.",
+ "נדרים ונדבות – which had been vowed or donated all year long and they were brought on the Festival.",
+ "וכל קרבנות צבור – which includes the bull for the unconscious/forgetful matter of the entire community and the goats for idolatry when the court erred collectively in their teaching and most of the community followed their decision, and if it this occurred on the Festive, the division of duty whose time is fixed offers that sacrifice.",
+ "מקריב את הכל – to include the altar’s summer time (a time when the altar was unemployed for private offerings, and the free-will burnt offerings had to be supplied from the Temple fund – see Mishnah Shekalim, Chapter 4, Mishnah 4 and Talmud Sukkah 56a), when it is unused for the offerings of the daily offerings have ceased and they do not bring thee vows or donations, they take from the excess monies from the remnant of the Temple treasury for congregational sacrifices and purchase from it burnt-offering sacrifices and offer them, and they are donations of the community, and even those if they were offered on the Festival, the priestly division of duty whose time is fixed offers them.",
+ "בין מלפניה בין מלאחריה – if Yom Tov/The Jewish Festival fell after Shabbat, even though there would not be a Sabbath during the Festival, even so, since it is necessary to advance their coming from Friday for the Festival, for on the Sabbath, they would not be able to come, we divide the shewbread [between them]. And similarly, if the eighth day came before it on Friday/the Eve of the Sabbath, even though there is no Sabbath in the midst of the Festival, we divide it [among them], for they would not be able to go."
+ ],
+ [
+ "חל להיות יום אחד מפסיק בינתיים – such as when the first day of the Festival occurs on Monday, when they could come on Sunday and they advanced their arrival to the previous Friday, or if the last day of the Festival occurs on Thursday, and they are able to go on Friday, but they were detained there on that Shabbat. All the divisions of duty that tarried there do not take other than the two loaves [of shewbread].",
+ "ומשמר שזמנו קבוע נוטל י' – and they divide them up between the division of duty that enters and the division of duty that leaves in the manner of all the weeks of the year.",
+ "הנכנס נוטל ו' – that the divisions of duty are exchanged on Shabbat, this one works in the morning and that one works in the evening.",
+ "הנכנס נוטל שבע – they take an extra two loaves as compensation for the locking of the Temple doors when they lock the doors that were opened by the departing division of duty in the morning. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.",
+ "הנכנסים חולקים – between them is the bread that arrives for their portion.",
+ "בצפון – in order that it would appear to all that they are entering, and the north is essential, for it is fixed for the slaughtering of the Holy of Holies.",
+ "והיוצאים חולקים בדרום – so that it would appear that they are departing and taking leave, therefore they changed their place towards a direction that is not essential.",
+ "בילגה – the name of a family.",
+ "לעולם חולקת בדרום – and even when it enters, it is a fine that they (i.e., the Rabbis) placed upon them.",
+ "וטעבתה קבועה – twenty four rings were in the Temple courtyard at the place of the slaughtering [in the Temple] for the twenty-four divisions of duty of the Priests, and the rings of each division of duty were open on one side and turned upwards and they would bring in the neck of the animal into it and go back and turn its opening downwards into the floor, and the ring of Bilgah was fixed and never turned, and they needed to use that of others, and it was a disgrace for it (i.e., this family).",
+ "וחלונה סתומה – the windows were in the chamber of the slaughtering-knives (see Mishnah Middot, Chapter 4, Mishnah 7), where they would hide their knives. But the window of the division of duty of Bilgah was closed, and the rabbis fined them because of something that happened, that one woman from the Bilgah division of duty , and Miriam the daughter of Bilgah was her name, was guarded and married to one of the captains of the Grecian kings (see Talmud Sukkah 56b), and when the Greeks entered the Temple, she went and struck the altar with her sandal and said: “Lucas, Lucas” {which means, “wolf, wolf,” in the Greek language] (an opprobrious epithet of the altar), “how long will you withhold the money of Israel and you don’t stand up for them at the hour of their need/distress?” And when the Sages heard of this matter, they established her ring and blocked up the window of the entire division of duty, for they said that if not that she had heard from her father that he was despising the Divine service, she would not have said this. But because of her father, they (i.e., the Sages) fined the entire family, for woe it is for the wicked and woe to his neighbor; good for the righteous and good for his neighbor."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "http://sefaria.org/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה סוכה",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Sukkah/Hebrew/On Your Way.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Sukkah/Hebrew/On Your Way.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..d30c316701cde4240d854486912ba042cd134aae
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Sukkah/Hebrew/On Your Way.json
@@ -0,0 +1,381 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Sukkah",
+ "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+ "versionTitle": "On Your Way",
+ "status": "locked",
+ "priority": 1.0,
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה סוכה",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה. דסוכה דירת עראי בעינן דכתיב (דברים ט״ז) חג הסכות תעשה לך שבעת ימים, אמרה תורה עשה סוכה לשבעת ימים. ולמעלה מעשרים אמה אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא דירת קבע:",
+ "ור״י מכשיר. דסבר סוכה דירת קבע בעינן. ואין הלכה כר״י:",
+ "ושאינה גבוהה י׳ טפחים פסולה. דדירה סרוחה היא ואין אדם דר בדירה סרוחה:",
+ "ושאין לה ג׳ דפנות. דכתיב בסכת בסכת בסוכות, שנים חסרים ואחד מלא, חד לסכך דפירוש סכה סכך, פשו להו תלתא לג׳ דפנות. אתיא הלכה למשה מסיני ובצריה לדופן חדא ואוקמיה אטפח, נשארו שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח. לפיכך סוכה שיש לה שתי דפנות זו אצל זו, עושה דופן ג׳ שיש בו טפח ומשהו ומעמידו בפחות מג׳ סמוך לאחד משתי הדפנות, שכל פחות מג׳ כלבוד דמי, ונחשב כאילו הוא דופן של ד׳ טפחים ונמצא רוב דופן עשוי, והרי יש לסוכה זו ג׳ דפנות. וצריך לעשות לה צורת פתח. ואם שתי הדפנות הם זו כנגד זו וביניהן מפולש, מביא פס שיש בו ד׳ טפחים ומשהו ומעמידו בפחות מג׳ סמוך לאחד משתי הדפנות ונחשב כאילו יש בפס זה ז׳ טפחים שהוא שעור הכשר סוכה לארכה ולרחבה, שהסוכה צריכה שתהא ז׳ על ז׳ כדי שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו, ו׳ על ו׳ לראשו ורובו, וטפח על טפח לשולחנו:",
+ "ושחמתה מרובה מצלתה פסולה. הא בשוין, שהחמה כצל כשירה. ודוקא שהן שוין מלמטה בקרקעית הסוכה, דבידוע שלמעלה בסכך צלתה מרובה מחמתה, דאמרי אינשי כזוזא מלעיל כאסתירא מלרע:",
+ "בית שמאי פוסלין. דבעו סוכה לשמה, וזו סתם נעשית. ואילו תוך שלשים לחג כיון ששואלים בהלכות החג ל׳ יום קודם לחג, סתם העושה סוכה לשם חג הוא עושה, אבל קודם ל׳ סתמא לאו לשם חג הוא:",
+ "וב״ה מכשירין. דלא בעו סוכה לשם חג: "
+ ],
+ [
+ "כאלו עשאה בתוך הבית. ופסולה:",
+ "תחתונה פסולה. דשני סככין יש לה. וקרא קא פסיל סוכה שתחת הסוכה:",
+ "אם אין דיורין בעליונה. שאינה ראויה לדירה, כגון שאין גג התחתונה יכולה לסבול כרים וכסתות של עליונה. ולא נחלקו ת״ק ורבי יהודה כשאינה יכולה לסבול כלל, דבהא כולי עלמא מודו שהתחתונה כשרה בסכך העליונה, שהגג שלה אינו חשוב גג, ולא הויא סוכה שתחת הסוכה. ואם היא בריאה ויכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה, כ״ע לא פליגי שהיא פסולה. כי פליגי כשיכולה לקבל ע״י הדחק, כגון שגג התחתונה מתנועע ורופף מכרים וכסתות של עליונה, ת״ק סבר דבהכי מקרי סוכה שתחת הסוכה ופסולה, ור״י סבר כיון שאינה מקבלת כרים וכסתות של עליונה אלא על ידי הדחק, אינו חשוב גג, ואין זו סוכה שתחת הסוכה. ואין הלכה כר״י: "
+ ],
+ [
+ "נשר. שלא יהו עלין וקסמין יורדין על השלחן. פ״א שלא ינשרו העלין לאחר שיבשו ותשאר הסוכה חמתה מרובה מצלתה. וסדין דבר המקבל טומאה הוא ופסול לסכך. ודוקא מפני הנשר, אבל לנאותה כשרה:",
+ "או שפירס על גבי הקינוף. כלומר או אפילו לא פרסו מפני הנשר, אלא לנוי על מטתו ע״ג הקינוף שהן ד׳ קונדסין לד׳ רגלי מטתו שהן גבוהין ומניח כלונסות מזה לזה על גביהן ופירס סדין עליהם והרחיקו מן הסכך דהשתא לא מסכך בדבר המקבל טומאה דהא לאו לסכוכי שטחיה התם:",
+ "פסולה. משום דאינו יושב בסוכה דאהל מפסיק ביניהם:",
+ "אבל פורס הוא ע״ג מטה שיש לה נקליטין. שאינן אלא שנים והן יוצאין באמצע המטה אחד למראשותיה ואחד לרגליה ונותנין מזו לזו [כלונסא ופורס עליו סדין] ומשום דאין לה גג טפח רחב מלמעלה לא מקרי אוהל: "
+ ],
+ [
+ "הדלה עליה. הגביה על גבה:",
+ "קיסום. אידרא בלע״ז, והיא נדלה כגפן וכדלעת:",
+ "פסולה. לפי שאין מסככין במחובר:",
+ "ואם היה הסכוך הרבה מהם. שהיה שם סכך כשר הרבה יותר מהגפן והדלעת, כשרה. והוא שחבטן וערבן עם הסכך כשר ואין נראין בעין, דסכך כשר רבה עליהן ומבטלן כשהן מעורבין:",
+ "או שקצצן. אף לאחר שסכך בהן, כשרה. והוא שינענעם לאחר קציצה, דאי לאו הכי פסולה דאמרה תורה (דברים ט״ז:י״ג) חג הסוכות תעשה, ולא מן העשוי, כלומר כשתעשה תהא ראוי לסוכה, ולא מן העשוי בפסול, שאין ראוי לסוכה ואתה מתקנה כי הא דמכשר לה בקציצה ולא הדר סתר לה. אבל כשמנענע הוי כסותר וחוזר ומסכך. שמגביה כל אחד לבד ומניחו וחוזר ומגביה את חבירו ומניחו:",
+ "כל דבר שאינו כו׳ לאפוקי כלי עץ ובגדי פשתן ומחצלאות, שאע״פ שגדוליהם מן הארץ אין מסככין בהן הואיל ומקבלין טומאה:",
+ "וגידוליו מן הארץ וכו׳ דכתיב חג הסוכות [תעשה לך באספך] מגרנך ומיקבך, בפסולת גרן ויקב הכתוב מדבר, כלומר מן הנשאר אחר שאספת הגורן והיקב כגון קשין וזמורות מהם עשה סוכה: "
+ ],
+ [
+ "וחבילי זרדין. מין קנים, ובעודן לחים בהמה אוכלתן, וכשיבשו עומדין להיסק:",
+ "אין מסככין. כשהן קשורים. ולא מפני שהן פסולים אלא פעמים שאדם בא וחבילתו על כתפו ומעלה ומניחה על גבי סוכה ליבשה ונמלך עליה לסכוך, והתורה אמרה תעשה ולא מן העשוי בפסול, וזה לא נעשה אפילו לצל אלא ליבש והוי עשוי בפסול:",
+ "וכולן. הפסולים ששנינו בסכך:",
+ "כשרים לדפנות. דסוכה סכך משמע ולא דפנות. הילכך סוכות תעשה לך מגרנך, אסכך משמע ולא אדפנות: "
+ ],
+ [
+ "מסככין בנסרים דברי ר׳ יהודה. בנסרים שיש בהם ארבעה שהוא שעור מקום חשוב דברי הכל פסולה. פחות משלשה דברי הכל כשרה דחשיבי כקנים. כי פליגי משלשה ועד ארבעה, רבי יהודה סבר כיון דלית בהו שעור מקום חשוב לא גזרינן שמא ישב תחת תקרת הבית. ורבי מאיר סבר כיון דנפקי מתורת לבוד גזרינן שמא יאמר מה לי לסכך באלו מה לי לישב תחת תקרת ביתי. והלכה כר׳ יהודה: "
+ ],
+ [
+ "תקרה. גג העשוי מקורות או נסרים:",
+ "מעזיבה. הטיט או הסיד שרגילין ליתן על גבי הקורות והנסרים קרוי מעזיבה:",
+ "מפקפק. סותר ומנענע כולן:",
+ "או נוטל אחת מבינתים. ונותן סכך כשר במקומה. ורבי יהודה לטעמיה דמכשיר לסכך בנסרים, הלכך בפקפוק סגי. ובלא פקפוק אי אפשר משום תעשה ולא מן העשוי:",
+ "ר״מ אומר. לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה, שכולן מודים שצריך ליטול אחד מבינתים ופקפוק אינו מועיל. ור״מ לטעמיה דאמר אין מסככין בנסרים. והלכה כר׳ יהודה שאמר משום בית הלל: "
+ ],
+ [
+ "שפודין. אין ראוין לסכוך, לפי שאינן גדולי קרקע:",
+ "[בארוכות] המטה. כלים המקבלים טומאה:",
+ "אם יש ריוח ביניהן כמותן. לאו דוקא כמותן ממש ולא יותר, דהא מקום שפוד כפרוץ הוא נחשב, וכשנותן סכך כשר בין שפוד לשפוד אם אין ביניהן אלא כמותן הוי פרוץ כעומד ופסול. אלא על כרחך הריוח שביניהן משהו יותר מכמותן:",
+ "החוטט בגדיש. נטל מן העומרים למטה סמוך לארץ ועשה חלל כשעור סוכה והסכך נמצא עשוי ועומד מאליו. והתורה אמרה תעשה ולא מן העשוי. אבל אם היה בו חלל טפח במשך שבעה, עשוי לשם סכך, וחטט בו עד שהגביה את החלל לשעור גובה עשרה [אין] זו היא עשייתו, שהרי אינו מתקן אלא הדפנות ובדפנות לא אמרינן תעשה ולא מן העשוי, והרי היא כסוכה פחותה מעשרה וחקק בה להשלימה לעשרה: "
+ ],
+ [
+ "המשלשל. מוריד. שהתחיל לארוג הדפנות סמוך לסכך ואורג ובא כלפי מטה:",
+ "שלשה טפחים פסולה. היינו שיעור שיזדקר הגדי בבת אחת ויכנס, דאמרן דבכהאי גוונא אינה מחיצה:",
+ "כיון שהגיע לעשרה כשרה. ואפי׳ אינן מגיעות לסכך ומופלגות ממנו הרבה:",
+ "רבי יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה. דיו באריגת עשרה:",
+ "כך מלמעלה למטה. ואפילו גבוהות מן הארץ הרבה. דסבר מחיצה תלויה מתרת. ואין הלכה כר׳ יוסי:",
+ "הרחיק את הסיכוך. לאו בגובה קאמר, אלא ברוחב, שהניח אויר בין דופן לסכך, באורך הסוכה או ברחבה: "
+ ],
+ [
+ "בית שנפחת. גגו באמצעו, והדפנות רחוקות מן הסכך כשר:",
+ "אם יש מן הכותל לסכך כשר ארבע אמות פסולה. פחות מכאן כשרה. דהלכה למשה מסיני דאמרינן דופן עקומה עד ד׳ אמות, ורואים תקרת הבית כאילו נעקם ראש הדופן ובא עד הסכך הכשר. ולא יישן תחתיה:",
+ "וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרה. וסיכך באוירה של חצר, רחוק מכותלי האכסדרה. ואכסדרה הוא מקום מוקף מג׳ מחיצות:",
+ "סוכה גדולה. כל שאילו ינטל הסכך פסול, ישאר בה שבעה טפחים על שבעה טפחים סכך כשר. זו היא סוכה גדולה:",
+ "שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו. דוקא מן הצד אמרינן שאין סכך פסול פוסל אלא בארבע אמות, משום טעמא דדופן עקומה. אבל באמצע הסוכה פוסל בארבעה טפחים. ואויר שאין שם סכך כלל בין באמצע בין מן הצד, פוסל בג׳ טפחים: "
+ ],
+ [
+ "כמין צריף. שאין לה גג, וראשי הדפנות נוגעות זו בזו מלמעלה [כזה], ומתרחבים והולכים מלמטה:",
+ "או שסמכה. שהטה ראשי הקנים על הכותל והולכים בשפוע למטה לארץ:",
+ "מפני שאין לה גג. אינו ניכר מהו גג ומהו כותל. דאהל משופע לאו שמיה אהל אלא א״כ יש לו גג טפח. והלכה כר״א:",
+ "מחצלת של קנים וכו׳ במחצלת קטנה כו״ע לא פליגי דסתמא לשכיבה ואין מסככין בה. כי פליגי בגדולה, תנא קמא סבר סתם גדולה לסיכוך עבידא וסתם קטנה לשכיבה. וה״ק מחצלת גדולה סתמא לסיכוך, ואם פירש שעשאה לשכיבה מקבלת טומאה ואין מסככין בה. ולסיכוך מסככים בה, הכי קאמר, ומחצלת קטנה סתמא לשכיבה, ואם פירש שיהא לסיכוך מסככין בה:",
+ "רבי אליעזר אומר אחת גדולה ואחת קטנה. סתמן לשכיבה. ועשאה לשכיבה דקאמר, כלומר עשויות הן מתחלתן סתמא לשכיבה, הלכך אף הגדולה מקבלת טומאה ואין מסככין בה. ואם פירש שהיא לסיכוך מסככין בה. ואין הלכה כר״א:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הישן. לא יצא ידי חובתו. ובלבד שתהא המטה גבוה עשרה טפחים, דאז היא חשובה אהל ונמצא אהל מפסיק בינו לבין הסוכה. ועיקר מצות סוכה אכילה שתיה שינה:",
+ "נוהגים היינו כו׳ דקסבר לא אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע. ואין הלכה כרבי יהודה:",
+ "עבדים פטורים מן הסוכה. דמצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, וכל מצוה שהאשה חייבת בה עבד חייב בה:",
+ "ולפי דרכנו למדנו. אע״פ שלא אמר אלא לשיחת חולין בעלמא, שהיה משתבח בעבדו. למדנו שהישן תחת המטה כו׳: "
+ ],
+ [
+ "רבי יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסולה. רבי יהודה לטעמיה דאמר סוכה דירת קבע בעינן. ואין הלכה כר׳ יהודה:",
+ "מדובללת. שלא השכיב הקנים יחד זה אצל זה, אלא קנה עולה וקנה יורד ומתוך כך חמתה מרובה מצלתה, ואשמעינן מתניתין דאמרינן רואים כאילו היו מושכבים בשוה ואם אז צלתה מרובה כשרה: "
+ ],
+ [
+ "בראש העגלה. אע״ג דמטלטלה ולא קביעי:",
+ "בראש הספינה. שבים, שהרוח שולטת שם ועוקרתה:",
+ "כשירה. דדירה קרינא ביה. והוא שתהא יכולה לעמוד ברוח מצויה של יבשה:",
+ "ועולין לה ביום טוב. איידי דבעי למתני סיפא אין עולין, תנא רישא עולין:",
+ "בראש האילן. תיקן מושבו בראשו ועשה שם מחיצות וסכך:",
+ "כשרה. בחולו של מועד:",
+ "ואין עולין לה ביו״ט. דגזור רבנן דאין עולין באילן ואין משתמשין בו שמא יתלוש:",
+ "שתים באילן. סמך קרקע הסוכה רובה באילן, ועשה סביבה בראש האילן שתי דפנות ואחת עשה בידי אדם בארץ וסמך קרקעית הסוכה באמצע הדופן שעשה בארץ, והגביה הדופן ממנה ומעלה עשרה:",
+ "או שתים בידי אדם ואחת באילן. הואיל ואם ינטל תפול קרקעית הסוכה, שאין יכולה לעמוד בסמיכת שתים שבארץ, אין עולין לה ביום טוב, דמשתמש באילן: "
+ ],
+ [
+ "והאילנות דפנות לה כשירה. והוא שהאילנות עבים וחזקים ולא אזלי ואתו ברוח מצויה. וצריך נמי למלאות בין הענפים בתבן וקש שלא תזיזם הרוח, שכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה:",
+ "שלוחי מצוה פטורים. שהעוסק במצוה פטור מן המצוה. ולא בלבד בשעה שעוסקין במצוה פטורים, אלא אפילו בשעה שאין עסוקים בה, כגון הולך להקביל פני רבו או לפדיון שבוים פטור אף בשעת חנייתו:",
+ "חולין ומשמשיהן פטורים. ואפילו בחולי כל דהו. והאי דשרי לבטל מצות עשה של תורה מפני חולי כל דהו, ומצטער מפני ריח רע או מפני פשפשים ופרעושים שהוא פטור, וכן הולכי דרכים ושומרי גנות ופרדסים דפטרי להו רבנן מן הסוכה, טעמא הוי משום דכתיב (ויקרא כ״ג:מ״ב) בסכות תשבו, כעין תדורו, וכל היכא דאית ליה מידי שמפני אותו דבר היה יוצא מדירתו יכול נמי לצאת מסוכתו. אבל העושה סוכתו מתחלה במקום הראוי להצטער באכילה או בשינה, כגון במקום שמתירא בו מפני לסטים בשינה ואין מתירא מפני הגנבים או ליסטים באכילה, אפילו באכילה לא יצא ידי חובתו באותה סוכה, הואיל ואינה ראויה לעשות בו כל צרכיו אכילה ושתיה ושינה, דהא כעין תדורו בעינן והא לא הוי כעין דירה:",
+ "אוכלים ושותים עראי. דבר מועט להסיר רעבונו, ודעתו לסעוד אחר כן: "
+ ],
+ [
+ "ואמרו העלום לסוכה. ולא מן הדין, אלא שהחמירו על עצמן. ושמעינן מינה שהמחמיר על עצמו שלא לאכול אפילו אכילת עראי חוץ לסוכה, הרי זה משובח:",
+ "אוכל פחות מכביצה [נטלו במפה] משום נטילת ידים, ומשום ברוכי נטל פחות מכביצה. דאילו משום סוכה הא אמרינן אוכלים אכילת עראי חוץ לסוכה ואפילו יותר מכביצה: "
+ ],
+ [
+ "ארבע עשרה סעודות. ב׳ סעודות בכל יום לז׳ הימים:",
+ "אין לדבר קצבה. אם רצה לאכול לא יאכל חוץ לסוכה. רצה להתענות יתענה ואין נזקקין לו:",
+ "חוץ מלילי יום טוב הראשון. דילפינן חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות, מה אכילת מצה לילה הראשון חובה, מכאן ואילך רשות, אף סוכה כן:",
+ "ישלים בלילי יו״ט האחרון. בליל שמיני עצרת. ואין הלכה כר״א בשתיהן: "
+ ],
+ [
+ "ב״ש פוסלין. והלכה כב״ש. בין בסוכה גדולה והוא יושב על פתח הסוכה ושולחנו בתוך הבית, בין בסוכה קטנה שאינה מחזקת ראשו ורובו ושולחנו, הכל אסור, גזירה שמא ימשך אחר שולחנו: "
+ ],
+ [
+ "נשים ועבדים וקטנים כו׳ דאמר קרא (ויקרא כ״ג:מ״ב) כל האזרח בישראל, להוציא את הנשים, דאע״ג דחייבות באכילת מצה ליל ראשון של פסח אין חייבות בסוכה ליל ראשון של חג:",
+ "קטן שאינו צריך לאמו. כל שנעור משנתו ואינו קורא אימא אימא הוי א״צ לאמו וחייב ופחות מכאן פטור. וכן הלכה. ודוקא שקורא ושונה ואינו שותק עד שתבא אמו אליו הוא דנקרא צריך לאמו, אבל קורא פעם אחת ושותק לאו צריך לאמו הוא: "
+ ],
+ [
+ "סוכתו קבע. שאם יש לו כלים נאים ומצעות נאות מעלן לסוכה:",
+ "משתסרח המקפה. משתקלקל המקפה. כל תבשיל שאינו לא רך ולא קשה אלא קפוי קרוי מקפה. ורוב בני אדם מואסין תבשיל כזה, ובמעט מים מתקלקל לגמרי. ומקפה של גריסין של פול היא ממהרת להתקלקל בגשמים יותר משאר מקפות, ואם ירדו גשמים עד שאילו היה לפניו מקפה של גריסין היתה מתקלקלת, מותר לפנות מיד:",
+ "ושפך לו. רבו קיתון על פניו של עבד, כלומר אי אפשי בשמושך. אף כאן גשמים הללו מראין שאין הקב״ה מקבל מעשיהם ברצון:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "לולב הגזול פסול. דכתיב ולקחתם לכם, משלכם. ולאחר יאוש בעלים נהי דשלו הוא שקונה אותו ביאוש, מכל מקום הוי מצוה הבאה בעבירה:",
+ "והיבש פסול. דבכולהו בעינן הדר וליכא:",
+ "של אשירה. אילן הנעבד:",
+ "ושל עיר הנדחת פסול. דלשרפה קאי. ולולב בעי שיעור, והני כיון דלשריפה קיימי אין שיעורן קיים:",
+ "נקטם ראשו פסול. דלא הוי הדר:",
+ "נפרצו עליו. ואינן מחוברין אלא ע״י אגידה:",
+ "נפרדו עליו. מחוברים הן בשדרה, אלא שלמעלה הן נפרדין לכאן ולכאן כענפי אילן:",
+ "יאגדנו מלמעלה. אם נפרדו עליו יאגדם שיהיו עולים עם השדרה כשאר לולבים. ואין הלכה כר״י:",
+ "ציני הר הברזל. יש דקלים שלולבין שלהן עליהן קצרים מאד ואין עולין על אורך השדרה. אם הן ארוכין כל כך עד שראשו של זה מגיע לצד עקרו של זה כשרים:",
+ "כל לולב שיש בו שלשה טפחים. כנגד אורך ההדס וטפח יותר, כדי לנענע בו, דלולב בעי לנענועי כדלקמן:",
+ "כדי לנענע בו. תני, וכדי לנענע בו, דהיינו טפח יותר על שלשה טפחים: "
+ ],
+ [
+ "נקטם ראשו פסול. ולית הלכתא כסתם מתניתין, אלא כרבי טרפון דאמר לקמן אפילו שלשתן קטומין כשרים:",
+ "ענביו. פרי. יש בו שדומה לענבים:",
+ "מרובות מעליו פסול. לא שנו אלא שחורות או אדומות, אבל ירוקות מינא דהדס הוא וכשר:",
+ "ואין ממעטין אותן ביום טוב. דה״ל מתקן: "
+ ],
+ [
+ "נקטם ראשה פסולה. אף זו אינה הלכה:",
+ "צפצפה. מין ערבה ועלה שלה עגול:",
+ "ושל בעל. שגדלה בשדה ולא בנחל, כשרה. לא נאמר ערבי נחל אלא שדבר הכתוב בהווה: "
+ ],
+ [
+ "אפילו שנים קטומין. אהדסים קאי. ובגמרא פריך אי קטום פסול והוא מצריך שלשה ליבעי כולהו שלמים, ואי קטום כשר ליכשר שלשתן קטומים. ומסיק דחזר בו רבי ישמעאל מתחלת דבריו שהיה מצריך שלשה הדסים ומכשיר אפילו שנים קטומין. והוא הדין אי לא מייתי להו כלל דקטומין כמאן דליתנהו דמי:",
+ "אפילו שלשתן קטומין. דלא בעי הדר בהדס. והלכה כרבי טרפון: "
+ ],
+ [
+ "של ערלה ושל תרומה טמאה פסול. דאמר קרא (ויקרא כ״ג:מ׳) ולקחתם לכם, שיהיה ראוי לכם:",
+ "ואם נטל כשר. שהרי יש בה היתר אכילה:",
+ "ובית הלל מכשירין. דהא חזי לעניים, כדתנן מאכילין את העניים דמאי:",
+ "בירושלים כו׳ אבל חוץ לירושלים לא, דבעינן לכם שיהא ראוי לכם: "
+ ],
+ [
+ "עלתה חזזית. כמין אבעבועות דקות:",
+ "על רובו. במקום אחד הוא דבעינן רובו, אבל בב׳ או בג׳ מקומות אפילו על מיעוטו פסול. ועל פטמתו אפילו כל שהוא פסול, ששם הוא נראה יותר מבשאר מקומות:",
+ "פטמתו. הדד שבראשו. כמו פטמא של רמון:",
+ "נקלף פסול. ודוקא שנקלף כולו, אבל מקצתו כשר. ואית דאמרי איפכא נקלף מקצתו פסול, דמיחזי כמנומר, אבל נקלף כולו כשר. והאי נקלף לאו שהוסרה הקליפה עד שנראה הלבנונית שבתוכו, דהאי הוי חסר ופסול, אלא שנקלף ממנו גלד דק ומראהו ירוק כאשר בתחלה:",
+ "ניקב. נקב מפולש מעבר אל עבר אפילו בכל שהוא פסול. ושאינו מפולש ואינו חסר כלום כגון שתחב בו יתד עבה, אם הנקב רחב כאיסר פסול, פחות מכאן כשר. והיינו ניקב ולא חסר כל שהוא כשר, דתנינן לקמן שאינו מפולש ואינו רחב כאיסר:",
+ "אתרוג הכושי. שגדל כאן והוא שחור, פסול. אבל כושי שגדל בארץ כוש אורחיה הוא וכשר:",
+ "ורבי יהודה פוסל. והלכה כרבי יהודה. וכל הני פסולים ביו״ט ראשון, אבל ביו״ט שני עם שאר הימים הכל כשר: "
+ ],
+ [
+ "רבי יהודה אומר כביצה. והלכה כר״י דפחות מכביצה פסול:",
+ "ר״י אומר אפילו בשתי ידיו. והלכה כר׳ יוסי: "
+ ],
+ [
+ "בגימוניות של זהב. חוטי זהב כפופין כגימון, כמו הלכוף כאגמון (ישעיהו נ״ח:ה׳), וסובבין האגודה:",
+ "במינו היו אוגדין אותו למטה. לקיים מצות אגד. וזה לנוי בעלמא הוה. ורבי יהודה לטעמיה דאמר לולב צריך אגד, הלכך אי אגיד ליה שלא במינו הוו להו ה׳ מינין. ואנן קיי״ל דלולב א״צ אגד הלכך בהא הלכה כר״מ: "
+ ],
+ [
+ "והיכן היו מנענעין. השתא מהדר תנא להא דתנינן לעיל, כל לולב שיש בו ג׳ טפחים כדי לנענע, אלמא מצוה בנענוע, והיכן מנענעים:",
+ "בהודו לה׳ תחלה. תחלת המקרא:",
+ "וסוף. סוף המקרא, כי לעולם חסדו. ואית דמפרשי תחלה הודו ראשון. וסוף, הודו אחרון שבסוף ההלל. והכי מסתברא. וכיצד מנענע, מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים. ובהולכה מנענע שלשה פעמים וכן בהבאה וכן בעליה וכן בירידה, על כל אחת ואחת שלשה פעמים:",
+ "והם לא נענעו אלא באנא ה׳ הושיעה נא בלבד. ואין כך הלכה אלא כדברי ב״ה:",
+ "יטול על שלחנו. אם שכח ולא נטל לולב קודם אכילה יפסיק סעודתו ויטול על שלחנו: "
+ ],
+ [
+ "מי שהיה עבד או אשה או קטן וכו׳ מי שאינו חייב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתן. לכך צריך שיענה אחריו מלה במלה מה שהוא אומר:",
+ "ותהא לו מארה. שלא למד:",
+ "עונה אחריו הללויה. על כל דבר שהוא אומר, שכך היו רגילין לענות אחר מקרא את ההלל על כל דבר ודבר הללויה: "
+ ],
+ [
+ "מקום שנהגו לכפול. כל פסוק ופסוק מאודך ולמטה עד סוף ההלל כופלים, לפי שכל אותו הפרק מהודו לה׳ כי טוב עד אודך כי עניתני כולו כפול במקרא, ומאודך ולמטה אינו כפול, לכך נהגו לכפול המקראות הללו:",
+ "לברך אחריו. הכל כמנהג המדינה. אבל ברכת הלל לפניו מצוה היא בכל מקום ואינו תלוי במנהג:",
+ "הלוקח לולב מחבירו. עם הארץ:",
+ "בשביעית. שעם הארץ חשוד על השביעית. ונהי דדמי לולב יכול ליתן לו לפי שלולב עץ בעלמא הוא ואין בו קדושת שביעית, דמי אתרוג אינו יכול ליתן לו, שפירות שביעית צריכין להתבער בשביעית הן ודמיהן, הלכך צריך שיקח ממנו האתרוג במתנה ולא יתן לו דמיו, שמא לא יבערם עם הארץ בקדושת שביעית: "
+ ],
+ [
+ "במקדש שבעה. כדדרשינן לפני ה׳ אלהיכם שבעת ימים, ולא בגבולין שבעת ימים:",
+ "במדינה. בירושלים, שאף היא כגבולים לענין זה:",
+ "ושיהא יום הנף. של עומר, דהיינו יום ט״ז בניסן:",
+ "כולו אסור. ובזמן שבית המקדש קיים משקרב העומר היו אוכלים חדש בו ביום דכתיב (ויקרא כ״ג) עד הביאכם. וכשחרב בית המקדש מותר מן התורה משהאיר המזרח, דאמרינן כתוב אחד אומר (שם) עד עצם היום הזה, דמשמע משהאיר המזרח, וכתוב אחד אומר עד הביאכם, הא כיצד, בזמן דאיכא עומר עד הביאכם, בזמן דליכא עומר עד עצם היום. ואסר רבן יוחנן בן זכאי עליהם כל היום משום מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא הוה אכלינן משהאיר המזרח השתא נמי ניכול: "
+ ],
+ [
+ "יום טוב ראשון וכו׳ דאמרינן לקמן דמצות לולב דוחה את השבת ביו״ט ראשון לבדו, לפיכך היו מוליכין שם לולביהן מערב שבת:",
+ "אין אדם יוצא וכו׳ דכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון, לכם משלכם. ואם נתנו לו חברו במתנה אפילו על מנת להחזיר שמה מתנה, ונוטלו ויוצא בו ואח״כ מחזירו. ואם לא החזירו אגלאי מלתא למפרע דגזול היה בידו מעיקרא ולא יצא ידי חובתו: "
+ ],
+ [
+ "פטור מפני שהוציאו ברשות. וכגון שלא יצא ידי חובת נטילה בשעה שהוציאו. אבל יצא ידי חובת נטילה קודם שהוציאו חייב, דלא טריד מהשתא במצוה לעשותה. והיכי משכחת דלא יצא י״ח נטילה קודם שהוציאו דהא מדאגבהיה נפק ביה, משכחת ליה כגון שהפכו, שכל המצות כולן אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן שנאמר (שמות כ״ו:ט״ו) עצי שטים עומדים, שעומדים דרך גדילתן. אי נמי שהוציאן בכלי דלקיחה על ידי דבר אחר דרך בזיון לאו שמה לקיחה. והלכה כרבי יוסי: "
+ ],
+ [
+ "מקבלת אשה. את הלולב, ולא אמרינן דמטלטלת מידי דלא חזי לה:",
+ "ומחזרת למים. שלא יכמושו:",
+ "בשבת מחזירים. שהרי מהם נטלום היום. אבל לא מוסיפים וכ״ש שאין מחליפין:",
+ "וביום טוב מוסיפין. אבל לא מחליפים, לשפוך אלו ולתת צוננין מהן, דטרח לתקן מנא:",
+ "ובמועד. בחול המועד מצוה להחליף. והלכה כר״י:",
+ "חייב בלולב. לחנכו מדברי סופרים:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "לולב וערבה. לולב לנטילה וערבה להקיף המזבח:",
+ "ששה ושבעה. לפי שפעמים דוחים את השבת והוו להו שבעה, ופעמים שאין דוחין ולא הוו אלא ששה. ולקמן מפרש להו ואזיל:",
+ "וההלל. לגמור כל שמונה, מה שאין כן בפסח לפי שימות החג חלוקים בקרבנותיהן:",
+ "והשמחה. לאכול בשר שלמים בזמן המקדש, דכתיב (דברים י״ז) ושמחת בחגך, ואין שמחה בזמן המקדש אלא בבשר שלמים דכתיב (שם כ״ו) וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת:",
+ "סוכה. לישב בסוכה:",
+ "ונסוך המים. בתמידי החג שחרית:",
+ "החליל. בשמחת בית השואבה היו שמחים בחג לכבוד שאיבת ניסוך המים, ומנגנים בחלילים וכנורות. ואותו חליל אינו דוחה לא את השבת ולא את יו״ט: "
+ ],
+ [
+ "לולב שבעה. דיום ראשון דוחה שבת משום דאית ליה עיקר מן התורה בגבולים דכתיב (ויקרא כ״ג:מ׳) ולקחתם לכם ביום הראשון:",
+ "ושאר כל הימים. אם חל יו״ט ראשון בשאר ימי החול, ונמצאת שבת בחול המועד, לא דחי. ואע״ג דכל שבעה הוא מן התורה במקדש, העמידו חכמים גזירתם בשאר ימי החג הואיל ואין להם עיקר מן התורה בגבולים. ובדין היה דאפילו בזמן הזה יהיה לולב דוחה את השבת ביום טוב ראשון של חג, אלא משום דלא בקיאינן בקביעא דירחא, ושמא אין זה יו״ט ראשון הלכך לא דחינן שבת מספיקא. וטעמא דגזרו שלא ליטול לולב בשבת, והרי אין בנטילתו שום מלאכה אלא טלטול בעלמא, גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד הברכה או סדר הנענועים ויעבירנו ד׳ אמות ברה״ר והיינו טעמא דשופר והיינו טעמא דמגילה: "
+ ],
+ [
+ "יום שביעי של ערבה כו׳ דעבוד הכירא לדעת שהיא דאורייתא, כלומר הלכה למשה מסיני. ומשום האי הכירא תקון דשביעי שלה דוחה שבת במקדש, שבערבה היו מקיפים את המזבח. והאידנא אינה אלא מנהג נביאים שהנהיגו את העם ליטול ערבה בשביעי חוץ מערבה שבלולב, ואין מברכין עליה: "
+ ],
+ [
+ "מוליכין את לולביהן להר הבית. יו״ט ראשון של חג שחל להיות בשבת מוליכין את לולביהן מע״ש:",
+ "החזנים. שמשים שהיו שם לצרכי צבור:",
+ "על גב האצטבא. רחבה של הר הבית היתה מוקפת באצטבאות לישב שם ומסוככות למעלה מפני הגשמים:",
+ "והזקנים. הדואגים שלא ידחפום למחר כשיבואו לקחת איש לולבו:",
+ "ומלמדין. ב״ד את כל העם לומר אם יבוא לולבי אל יד חבירי הרי הוא שלו במתנה, כדי שלא יהא אצלו לא גזול ולא שאול: "
+ ],
+ [
+ "נקרא מוצא. בגמרא אומר ששמו קלני״א. ועוד היום כך שמו, והערבה מצויה שם, והמקום רחוק מירושלים מעט. ופירוש קלני״א חפשי ממס. ולפיכך נקרא מוצא שהיה מוצא ממס המלך בשביל הערבה שלוקחים משם:",
+ "מרביות. ענפים גדולים גבוהים י״א אמה, ומניחים אותם על יסוד המזבח וראשיהן זקופים ומוטין על המזבח אמה:",
+ "אני והו. בגימטריא אנא ה׳. ועוד הם שני שמות שבשם ע״ב. פירוש אחר מי שאני והוא בצרה, על דרך עמו אנכי בצרה, הושיעה נא: "
+ ],
+ [
+ "גיגיות. כלים של זהב מלאים מים, כדי שלא יכמשו עליהן:",
+ "חריות. ענפים של דקל היו מביאים בין בחול בין בשבת, ולא ערבה דכתיב כפות תמרים שתים הן, אחת ללולב ואחת למזבח. ואין הלכה כר׳ יוחנן בן ברוקא: "
+ ],
+ [
+ "התינוקות שומטים את לולביהן. הגדולים שומטים לולבי התינוקות מידן של תינוקות:",
+ "ואוכלים. הגדולים אתרוגיהן של תינוקות. ואין בדבר משום גזל שכך נהגו משום שמחה. פירוש אחר התינוקות משליכים לולביהן מידם ואוכלים אתרוגיהן בשביעי. אבל הגדולים אין אוכלים אתרוגיהן כל אותו היום, דכיון שהוקצה למצוה למקצת היום הוקצה לכולו: "
+ ],
+ [
+ "לא יתיר. אגד שלה לסתרה. דהא כל היום חובתה:",
+ "אבל מוריד. הוא ממנה הכלים נאים ומצעות נאות שהעלה לתוכה:",
+ "מפני כבוד יו״ט. שיראה כמכין לקראתו [למקום] שיסעוד בו הלילה: "
+ ],
+ [
+ "מן השלוח. הוא מעיין הסמוך לירושלים:",
+ "מחזקת ג׳ לוגין. [זהו] פחות שבנסכים, רביעית ההין לכבש:",
+ "שער המים. אחד משערי עזרה נקרא כן, על שם שבו מכניסין צלוחית של מים דנסוך החג:",
+ "תקעו והריעו. משום שנאמר (ישעיהו י״ב:ג׳) ושאבתם מים בששון:",
+ "עלה בכבש. שהיה בדרומו של מזבח:",
+ "ופנה לשמאלו. שנסכים נעשים בקרן מערבית דרומית, וכשהוא פונה לשמאלו היא הראשונה:",
+ "שהיו משחירים פניהן. מחמת היין, ודומין לכסף שהוא שחור מן הסיד:",
+ "כמין שני חוטמין דקין. חוטם אחד בספל אחד ונקב אחד בחוטמו. והכהן מערה בפי הספלים והנסכים מקלחים ויורדים דרך החוטמין על גג המזבח, ובמזבח היה נקב שבו היין והמים יורדין לשיתין של מזבח שהן חלולים ועמוקים מאד:",
+ "אחד מעובה ואחד דק. אחד מהנקבים עבה. והוא אותו של יין, ואחד דק אותו של מים. כדי שיהיו כלין שניהן בבת אחת. שהמים ממהרין לצאת יותר מן היין מפני שהיין עב יותר ומאחר לצאת, לפיכך היה הנקב של יין מעובה והנקב של מים דק כדי שיהיו כלין בבת אחת:",
+ "ה״ג מערבי של מים, מזרחי של יין. הספלים היו נתונים אצל הקרן סמוכים זה לזה, זה לפני זה, אחד לצד מערב ואחד לפנים ממנו דהיינו למזרח:",
+ "ר׳ יהודה אומר כו׳ בתרתי פליג, אג׳ לוגין פליג ואז׳ דקאמר תנא קמא, ואתא ר׳ יהודה למימר אף בשמיני מנסכים. ואין הלכה כרבי יהודה:",
+ "הגבה את ידך. כדי שנראה אם תתן מים בספל. לפי שצדוקים אין מודים בנסוך המים:",
+ "שפעם אחת נסך. צדוקי אחד את המים על רגליו:"
+ ],
+ [
+ "שאינה מקודשת. שלא נתחנכה לעבודת מזבח. דאי הוי מייתי במקודשת אפסילו להו בלינה שכלי שרת מקדשים כדכתיב (שמות ל׳) כל הנוגע בהם יקדש, וכל הקדוש קדושת הגוף נפסל בלינה:",
+ "היה ממלא מן הכיור. ואע״פ שהכיור הוקדש לכלי שרת ומקדש את מימיו, לא היו נפסלים בלינה, לפי שהיו משקיעים אותו מבערב בבור כדאמר ביומא [פ״ג] אף הוא עשה מוכני לכיור שלא יהיו מימיו נפסלים בלינה:",
+ "שהמים והיין המגולין. היינו טעמא דנתגלה ממלא מן הכיור ולא היה מנסך [מהן], שהמים [והיין] המגולין פסולים לגבי המזבח:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "החליל. הרבה מיני זמר היו שם, ועל שם שחליל קולו נשמע יותר מן האחרים נקראו כולם על שמו:",
+ "חמשה וששה. פעמים חמשה פעמים ששה. חל יו״ט ראשון להיות בשבת, החליל ששה. חל בשאר ימי החול החליל חמשה. לפי שאינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב:",
+ "שמחת בית השואבה. לפי שכל שמחה זו על שאיבת המים של ניסוך, קרו לה שמחת בית השואבה, על שם ושאבתם מים בששון (ישעיהו י״ב:ג׳): "
+ ],
+ [
+ "תקון גדול. שהיו מקיפים אותה גזוזטראות ומושיבים הנשים למעלה והאנשים מלמטה, כדי שלא יבואו לידי קלות ראש:",
+ "בראשיהן. בראש כל מנורה: "
+ ],
+ [
+ "מבלאי מכנסי כהנים. ממכנסי כהנים הבלויות, ומאבנטיהן הישנים. תרגום אבנט המיינא:",
+ "היו מפקיעים. קורעים לעשות פתילות:",
+ "שלא היתה מאירה. לפי שהמנורות גבוהות חמישים אמה והר הבית גבוה והאורה זורחת בכל העיר: "
+ ],
+ [
+ "באבוקות של אור. בארבע אבוקות או בשמונה, זורק זו ומקבל את זו:",
+ "דברי שירות ותשבחות. יש מהן שהיו אומרים אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנותינו, אלו חסידים ואנשי מעשה. ויש שהיו אומרים אשרי זקנותינו שכפרה על ילדותינו, אלו בעלי תשובה. ואלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא ומי שחטא ונמחל לו:",
+ "שעליהם הלוים עומדים בשיר. בשמחת בית השואבה. אבל דוכן לשיר של קרבן אצל המזבח היה:",
+ "תקעו והריעו ותקעו. זה סימן לילך ולמלאות מים לניסוך מן השילוח:",
+ "הגיעו לעזרה. לקרקע עזרה של נשים:",
+ "הפכו פניהם למערב. לצד העזרה וההיכל כדי לומר דבר זה:",
+ "שונין. כופלין לומר ",
+ "אנו ליה. משתחוים ומודים על מה שעבר. ",
+ "וליה עינינו. מיחלות להבא: "
+ ],
+ [
+ "שלש לפתיחת שערים. כשפותחים שערי העזרה היו תוקעים תקיעה תרועה תקיעה, וחשיב להו לג׳ תקיעות:",
+ "ותשע לתמיד של שחר. כשהיו מנסכים נסכי התמיד הלוים אומרים בשיר. ושלשה פרקים היו מפסיקים בו, ועל כל פרק ופרק היו הכהנים תוקעים ג׳ תקיעות תקיעה תרועה תקיעה ומשתחוים העם [תר״ת חשיב להו לג׳] הרי ט׳ תקיעות:",
+ "להבטיל העם ממלאכה. תקיעה ראשונה לבטל העם שבשדות, תקיעה שניה נסתלקו התריסין וננעלו החנויות, תקיעה שלישית סלק המסלק והטמין המטמין את החמין והדליקו את הנרות:",
+ "ושלש להבדיל בין קודש לחול. לאחר התקיעות הראשונות שהה כדי לצלות דג קטן, ותוקע ומריע ותוקע. אלו ג׳ תקיעות אחרונות להודיע שקדש היום:",
+ "שלש לפתיחת שערים. של עזרה, שתוקעים בכל יום:",
+ "ושלש לשער העליון. כדאמרן לעיל עמדו שני כהנים בשער העליון קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו:",
+ "ושלש לשער התחתון. דתנן לעיל הגיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו. ומאריכין בהן עד שהגיעו לשער התחתון, כדתנן היו תוקעין והולכין עד שהגיעו לשער היוצא ממזרח, להכי קרי להו ג׳ של שער התחתון. וג׳ של מעלה עשירית לא קחשיב, דהאי ת״ק סבר כראב״י דאמר שלא היו תוקעים למעלה עשירית:",
+ "ושלש למילוי המים. לאחר ששאבום ובאו להם לעזרה דרך שער המים, תקעו והריעו ותקעו:",
+ "על גבי המזבח. דתנן בפ׳ לולב וערבה וזקפום על גבי המזבח. תקעו והריעו ותקעו. ותנא דידן לא מייתי הכא כשחל להיות ערב פסח בשבת שהפסח נשחט בשלש כתות ותקיעות טובא הוו התם, משום דלא שכיחא כולי האי שיבא ערב פסח בשבת. והא דתנן אין מוסיפין על מ״ח לאו דוקא, דבערב פסח שחל להיות בשבת זימנין דמוסיפים עד שבע וחמשים תקיעות: "
+ ],
+ [
+ "יו״ט הראשון של חג וכו׳ כ״ד משמרות של כהונה היו במקדש, וכולן עולות לרגל וזוכות בחובות הבאות מחמת הרגל, ושש עשרה משמרות מקריבים שש עשרה בהמות, שהם שלשה עשר פרים ואילים שנים ושעיר אחד, נשארו ח׳ משמרות לי״ד כבשים, ששה משמרות מן השמונה היו מקריבין שני כבשים כל אחד מהם, הרי י״ב כבשים, והשאר שהם שני משמרות הנותרות מקריבות אחד אחד:",
+ "בשני. שנתמעט אחד מן הפרים ונשתיירו תשע משמרות לי״ד כבשים. חמשה מהן היו מקריבין שנים שנים, הרי עשרה. והשאר שהם ארבע משמרות הנותרות מקריבות כל אחד כבש אחד:",
+ "בשלישי. שנתמעט עוד פר אחד מן הפרים, ונשארו עשר משמרות לי״ד כבשים. ארבע משמרות מקריבות שנים שנים, הוה להו שמנה. והשאר אחד אחד, ששה כבשים לששה משמרות:",
+ "בשביעי כולן שוין. המשמרות. ומקריבות כבשים שוות שכל אחת מקרבת אחת, שהרי אינם אלא שבעה פרים ואילים שנים ושעיר אחד לעשר משמרות. נשתיירו ארבעה עשר כבשים, לי״ד משמרות:",
+ "בשמיני חוזרים לפייס כברגלים. פר אחד איל אחד ושבעה כבשים שקרבים בשמיני אין קרבים כסדר קרבנות החג לפי סדר המשמרות, אלא כל המשמרות באות ומפייסות עליהן, כמו שמפייסות בשאר רגלים. וסדר הפייס מפורש ביומא פרק בראשונה:",
+ "אמרו משמר שהקריבו פרים היום. לא היו מקריבים פרים למחר, שהמשמרות שהקריבו אתמול כבשים לא היו מניחים אותן אלא חוזרות חלילה: "
+ ],
+ [
+ "באמורי הרגלים. במה שאמור ברגלים, כלומר בקרבנות האמורים ברגל היו כל המשמרות שוות, כגון חזה ושוק של שלמי חגיגה של כל יחיד ויחיד, ועולות של עולת ראיה ושל מוספי צבור ושל שעירי חטאות:",
+ "ובחלוק להם הפנים. כשאירע שבת ברגל. שבשבת מסלקין אותו ומסדרין אחר כדכתיב (ויקרא כ״ד) ביום השבת יערכנו:",
+ "ובעצרת. כשאירע בשבת, ויש בו חילוק חמץ של שתי הלחם וחלוק לחם הפנים שהיא מצה, אומרים לו לכל אחד כשנותנים לו חלקו בלחם הפנים הילך מצה, וכשנותנים לו חלקו בשתי הלחם אומרים לו הילך חמץ. לפי שאין חולקים קרבן כנגד קרבן, אלא מכל קרבן כל אחד נוטל חלקו, כדנפקא לן מלכל בני אהרן תהיה איש כאחיו (שם ז׳), לפיכך מודיעין אותו שנותנים לו חלקו בין בחמץ בין במצה:",
+ "משמר שזמנו קבוע. לשמש בשבת זו שחל הרגל להיות בתוכה:",
+ "מקריב תמידין. שהרי אינן בשביל הרגל:",
+ "נדרים ונדבות. שנדרו ונדבו כל השנה והביאום ברגל:",
+ "וכל קרבנות צבור. לאתויי פר העלם דבר של צבור ושעירי עבודת כוכבים ששגגו ב״ד וטעו בהוראה ועשו רוב הקהל על פיהם. ואם אירע כן ברגל, משמר שזמנו קבוע מקריבין אותו:",
+ "מקריב את הכל. לאתויי קיץ המזבח, כשהוא בטל שכלתה הקרבת התמיד ואין מביאין שם נדר או נדבה, לוקחין ממעות המותרות משיירי הלשכה וקונין מהן קרבנות עולות ומקריבין אותן, והן נדבת צבור. ואף אלו אם קרבו ברגל משמר שזמנו קבוע מקריב אותן:",
+ "בין מלפניה בין מלאחריה. אם חל יו״ט לאחר השבת אע״ג דלא הוה ליה שבת בתוך החג, אפ״ה הואיל וצריכין להקדים ביאתן מע״ש בשביל יו״ט שהרי בשבת לא יוכלו לבוא, חולקים בלחם הפנים. וכן אם חל שמיני לפניה בערב שבת, אע״פ שאין השבת בתוך החג, חולקים, הואיל ולא יוכלו ללכת: "
+ ],
+ [
+ "חל להיות יום אחד להפסיק בינתיים. כגון שחל יו״ט ראשון בשני בשבת, שהיו יכולים לבוא באחד בשבת והן קדמו ובאו מערב שבת. או שחל יו״ט האחרון בה׳ בשבת, שהיו יכולין לילך בערב שבת ונתעכבו שם בשבת. כל המשמרות שנתעכבו שם אין נוטלין אלא שני חלות:",
+ "ומשמר שזמנו קבוע נוטל י׳ וחולקין אותן בין משמר הנכנס ובין משמר היוצא כדרך כל שבתות השנה:",
+ "הנכנס נוטל שש כו׳ שהמשמרות מתחלפות בשבת, זו עובדת שחרית וזו עובדת ערבית:",
+ "הנכנס נוטל שבע. נוטלים שתי חלות יתירות בשכר הגפת דלתות שהם נועלים הדלתות שפתחו המשמר היוצא בשחר. ואין הלכה כר׳ יהודה:",
+ "הנכנסים חולקים. ביניהן לחם המגיע לחלקם:",
+ "בצפון. כדי שייראה לכל שהן נכנסין, שהצפון עיקר, שהיא קבועה לשחיטת קדשי קדשים:",
+ "והיוצאים חולקים בדרום. כדי שייראה שהם יוצאים והולכים להם, לפיכך שינו מקומן אצל רוח שאינו עיקר:",
+ "בילגה. שם המשמרה:",
+ "לעולם חולקת בדרום. ואפילו כשהיא נכנסת, קנסא הוא שקנסוה:",
+ "וטבעתה קבועה. עשרים וארבע טבעות היו בעזרה במקום המטבחיים, לעשרים וארבע משמרות כהונה, וטבעות של כל המשמרות פתוחות צד אחד והופכה למעלה ומכניס צואר הבהמה לתוכה וחוזר והופך פתחה למטה לתוך הרצפה. וטבעת של בלגה קבועה ואינה נהפכת, וצריכה להשתמש בשל אחרים, וגנאי הוא לה:",
+ "וחלונה סתומה. חלונות היו בלשכת החליפות ששם גונזין את סכיניהם. וחלון של משמרת בלגה היתה סתומה, דקנסוה רבנן משום מעשה שהיה, שאשה אחת ממשמרת בלגה ומרים בת בלגה שמה נשתמדה ונשאת לסרדיוט אחד ממלכי יונים, וכשנכנסו יונים להיכל הלכה וטפחה בסנדל ע״ג המזבח ואמרה, לוקוס לוקוס, פירוש זאב זאב בל׳ יוני. עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואין אתה עומד להן בשעת דוחקן. וכששמעו חכמים בדבר זה קבעו את טבעתה וסתמו את חלונה של כל המשמרת כולה, כי אמרו אם לא ששמעה מאביה שהיה מבזה את העבודה לא אמרה כן. ובשביל אביה קנסו כל המשפחה, דאוי לרשע ואוי לשכנו, טוב לצדיק וטוב לשכנו:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Sukkah/Hebrew/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Sukkah/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..9d46f2aa36d92954261df631cb19530107dd9fd2
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Sukkah/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,377 @@
+{
+ "title": "Bartenura on Mishnah Sukkah",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Sukkah",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה. דסוכה דירת עראי בעינן דכתיב (דברים ט״ז) חג הסכות תעשה לך שבעת ימים, אמרה תורה עשה סוכה לשבעת ימים. ולמעלה מעשרים אמה אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא דירת קבע:",
+ "ור״י מכשיר. דסבר סוכה דירת קבע בעינן. ואין הלכה כר״י:",
+ "ושאינה גבוהה י׳ טפחים פסולה. דדירה סרוחה היא ואין אדם דר בדירה סרוחה:",
+ "ושאין לה ג׳ דפנות. דכתיב בסכת בסכת בסוכות, שנים חסרים ואחד מלא, חד לסכך דפירוש סכה סכך, פשו להו תלתא לג׳ דפנות. אתיא הלכה למשה מסיני ובצריה לדופן חדא ואוקמיה אטפח, נשארו שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח. לפיכך סוכה שיש לה שתי דפנות זו אצל זו, עושה דופן ג׳ שיש בו טפח ומשהו ומעמידו בפחות מג׳ סמוך לאחד משתי הדפנות, שכל פחות מג׳ כלבוד דמי, ונחשב כאילו הוא דופן של ד׳ טפחים ונמצא רוב דופן עשוי, והרי יש לסוכה זו ג׳ דפנות. וצריך לעשות לה צורת פתח. ואם שתי הדפנות הם זו כנגד זו וביניהן מפולש, מביא פס שיש בו ד׳ טפחים ומשהו ומעמידו בפחות מג׳ סמוך לאחד משתי הדפנות ונחשב כאילו יש בפס זה ז׳ טפחים שהוא שעור הכשר סוכה לארכה ולרחבה, שהסוכה צריכה שתהא ז׳ על ז׳ כדי שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו, ו׳ על ו׳ לראשו ורובו, וטפח על טפח לשולחנו:",
+ "ושחמתה מרובה מצלתה פסולה. הא בשוין, שהחמה כצל כשירה. ודוקא שהן שוין מלמטה בקרקעית הסוכה, דבידוע שלמעלה בסכך צלתה מרובה מחמתה, דאמרי אינשי כזוזא מלעיל כאסתירא מלרע:",
+ "בית שמאי פוסלין. דבעו סוכה לשמה, וזו סתם נעשית. ואילו תוך שלשים לחג כיון ששואלים בהלכות החג ל׳ יום קודם לחג, סתם העושה סוכה לשם חג הוא עושה, אבל קודם ל׳ סתמא לאו לשם חג הוא:",
+ "וב״ה מכשירין. דלא בעו סוכה לשם חג: "
+ ],
+ [
+ "כאלו עשאה בתוך הבית. ופסולה:",
+ "תחתונה פסולה. דשני סככין יש לה. וקרא קא פסיל סוכה שתחת הסוכה:",
+ "אם אין דיורין בעליונה. שאינה ראויה לדירה, כגון שאין גג התחתונה יכולה לסבול כרים וכסתות של עליונה. ולא נחלקו ת״ק ורבי יהודה כשאינה יכולה לסבול כלל, דבהא כולי עלמא מודו שהתחתונה כשרה בסכך העליונה, שהגג שלה אינו חשוב גג, ולא הויא סוכה שתחת הסוכה. ואם היא בריאה ויכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה, כ״ע לא פליגי שהיא פסולה. כי פליגי כשיכולה לקבל ע״י הדחק, כגון שגג התחתונה מתנועע ורופף מכרים וכסתות של עליונה, ת״ק סבר דבהכי מקרי סוכה שתחת הסוכה ופסולה, ור״י סבר כיון שאינה מקבלת כרים וכסתות של עליונה אלא על ידי הדחק, אינו חשוב גג, ואין זו סוכה שתחת הסוכה. ואין הלכה כר״י: "
+ ],
+ [
+ "נשר. שלא יהו עלין וקסמין יורדין על השלחן. פ״א שלא ינשרו העלין לאחר שיבשו ותשאר הסוכה חמתה מרובה מצלתה. וסדין דבר המקבל טומאה הוא ופסול לסכך. ודוקא מפני הנשר, אבל לנאותה כשרה:",
+ "או שפירס על גבי הקינוף. כלומר או אפילו לא פרסו מפני הנשר, אלא לנוי על מטתו ע״ג הקינוף שהן ד׳ קונדסין לד׳ רגלי מטתו שהן גבוהין ומניח כלונסות מזה לזה על גביהן ופירס סדין עליהם והרחיקו מן הסכך דהשתא לא מסכך בדבר המקבל טומאה דהא לאו לסכוכי שטחיה התם:",
+ "פסולה. משום דאינו יושב בסוכה דאהל מפסיק ביניהם:",
+ "אבל פורס הוא ע״ג מטה שיש לה נקליטין. שאינן אלא שנים והן יוצאין באמצע המטה אחד למראשותיה ואחד לרגליה ונותנין מזו לזו [כלונסא ופורס עליו סדין] ומשום דאין לה גג טפח רחב מלמעלה לא מקרי אוהל: "
+ ],
+ [
+ "הדלה עליה. הגביה על גבה:",
+ "קיסום. אידרא בלע״ז, והיא נדלה כגפן וכדלעת:",
+ "פסולה. לפי שאין מסככין במחובר:",
+ "ואם היה הסכוך הרבה מהם. שהיה שם סכך כשר הרבה יותר מהגפן והדלעת, כשרה. והוא שחבטן וערבן עם הסכך כשר ואין נראין בעין, דסכך כשר רבה עליהן ומבטלן כשהן מעורבין:",
+ "או שקצצן. אף לאחר שסכך בהן, כשרה. והוא שינענעם לאחר קציצה, דאי לאו הכי פסולה דאמרה תורה (דברים ט״ז:י״ג) חג הסוכות תעשה, ולא מן העשוי, כלומר כשתעשה תהא ראוי לסוכה, ולא מן העשוי בפסול, שאין ראוי לסוכה ואתה מתקנה כי הא דמכשר לה בקציצה ולא הדר סתר לה. אבל כשמנענע הוי כסותר וחוזר ומסכך. שמגביה כל אחד לבד ומניחו וחוזר ומגביה את חבירו ומניחו:",
+ "כל דבר שאינו כו׳ לאפוקי כלי עץ ובגדי פשתן ומחצלאות, שאע״פ שגדוליהם מן הארץ אין מסככין בהן הואיל ומקבלין טומאה:",
+ "וגידוליו מן הארץ וכו׳ דכתיב חג הסוכות [תעשה לך באספך] מגרנך ומיקבך, בפסולת גרן ויקב הכתוב מדבר, כלומר מן הנשאר אחר שאספת הגורן והיקב כגון קשין וזמורות מהם עשה סוכה: "
+ ],
+ [
+ "וחבילי זרדין. מין קנים, ובעודן לחים בהמה אוכלתן, וכשיבשו עומדין להיסק:",
+ "אין מסככין. כשהן קשורים. ולא מפני שהן פסולים אלא פעמים שאדם בא וחבילתו על כתפו ומעלה ומניחה על גבי סוכה ליבשה ונמלך עליה לסכוך, והתורה אמרה תעשה ולא מן העשוי בפסול, וזה לא נעשה אפילו לצל אלא ליבש והוי עשוי בפסול:",
+ "וכולן. הפסולים ששנינו בסכך:",
+ "כשרים לדפנות. דסוכה סכך משמע ולא דפנות. הילכך סוכות תעשה לך מגרנך, אסכך משמע ולא אדפנות: "
+ ],
+ [
+ "מסככין בנסרים דברי ר׳ יהודה. בנסרים שיש בהם ארבעה שהוא שעור מקום חשוב דברי הכל פסולה. פחות משלשה דברי הכל כשרה דחשיבי כקנים. כי פליגי משלשה ועד ארבעה, רבי יהודה סבר כיון דלית בהו שעור מקום חשוב לא גזרינן שמא ישב תחת תקרת הבית. ורבי מאיר סבר כיון דנפקי מתורת לבוד גזרינן שמא יאמר מה לי לסכך באלו מה לי לישב תחת תקרת ביתי. והלכה כר׳ יהודה: "
+ ],
+ [
+ "תקרה. גג העשוי מקורות או נסרים:",
+ "מעזיבה. הטיט או הסיד שרגילין ליתן על גבי הקורות והנסרים קרוי מעזיבה:",
+ "מפקפק. סותר ומנענע כולן:",
+ "או נוטל אחת מבינתים. ונותן סכך כשר במקומה. ורבי יהודה לטעמיה דמכשיר לסכך בנסרים, הלכך בפקפוק סגי. ובלא פקפוק אי אפשר משום תעשה ולא מן העשוי:",
+ "ר״מ אומר. לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה, שכולן מודים שצריך ליטול אחד מבינתים ופקפוק אינו מועיל. ור״מ לטעמיה דאמר אין מסככין בנסרים. והלכה כר׳ יהודה שאמר משום בית הלל: "
+ ],
+ [
+ "שפודין. אין ראוין לסכוך, לפי שאינן גדולי קרקע:",
+ "[בארוכות] המטה. כלים המקבלים טומאה:",
+ "אם יש ריוח ביניהן כמותן. לאו דוקא כמותן ממש ולא יותר, דהא מקום שפוד כפרוץ הוא נחשב, וכשנותן סכך כשר בין שפוד לשפוד אם אין ביניהן אלא כמותן הוי פרוץ כעומד ופסול. אלא על כרחך הריוח שביניהן משהו יותר מכמותן:",
+ "החוטט בגדיש. נטל מן העומרים למטה סמוך לארץ ועשה חלל כשעור סוכה והסכך נמצא עשוי ועומד מאליו. והתורה אמרה תעשה ולא מן העשוי. אבל אם היה בו חלל טפח במשך שבעה, עשוי לשם סכך, וחטט בו עד שהגביה את החלל לשעור גובה עשרה [אין] זו היא עשייתו, שהרי אינו מתקן אלא הדפנות ובדפנות לא אמרינן תעשה ולא מן העשוי, והרי היא כסוכה פחותה מעשרה וחקק בה להשלימה לעשרה: "
+ ],
+ [
+ "המשלשל. מוריד. שהתחיל לארוג הדפנות סמוך לסכך ואורג ובא כלפי מטה:",
+ "שלשה טפחים פסולה. היינו שיעור שיזדקר הגדי בבת אחת ויכנס, דאמרן דבכהאי גוונא אינה מחיצה:",
+ "כיון שהגיע לעשרה כשרה. ואפי׳ אינן מגיעות לסכך ומופלגות ממנו הרבה:",
+ "רבי יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה. דיו באריגת עשרה:",
+ "כך מלמעלה למטה. ואפילו גבוהות מן הארץ הרבה. דסבר מחיצה תלויה מתרת. ואין הלכה כר׳ יוסי:",
+ "הרחיק את הסיכוך. לאו בגובה קאמר, אלא ברוחב, שהניח אויר בין דופן לסכך, באורך הסוכה או ברחבה: "
+ ],
+ [
+ "בית שנפחת. גגו באמצעו, והדפנות רחוקות מן הסכך כשר:",
+ "אם יש מן הכותל לסכך כשר ארבע אמות פסולה. פחות מכאן כשרה. דהלכה למשה מסיני דאמרינן דופן עקומה עד ד׳ אמות, ורואים תקרת הבית כאילו נעקם ראש הדופן ובא עד הסכך הכשר. ולא יישן תחתיה:",
+ "וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרה. וסיכך באוירה של חצר, רחוק מכותלי האכסדרה. ואכסדרה הוא מקום מוקף מג׳ מחיצות:",
+ "סוכה גדולה. כל שאילו ינטל הסכך פסול, ישאר בה שבעה טפחים על שבעה טפחים סכך כשר. זו היא סוכה גדולה:",
+ "שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו. דוקא מן הצד אמרינן שאין סכך פסול פוסל אלא בארבע אמות, משום טעמא דדופן עקומה. אבל באמצע הסוכה פוסל בארבעה טפחים. ואויר שאין שם סכך כלל בין באמצע בין מן הצד, פוסל בג׳ טפחים: "
+ ],
+ [
+ "כמין צריף. שאין לה גג, וראשי הדפנות נוגעות זו בזו מלמעלה [כזה], ומתרחבים והולכים מלמטה:",
+ "או שסמכה. שהטה ראשי הקנים על הכותל והולכים בשפוע למטה לארץ:",
+ "מפני שאין לה גג. אינו ניכר מהו גג ומהו כותל. דאהל משופע לאו שמיה אהל אלא א״כ יש לו גג טפח. והלכה כר״א:",
+ "מחצלת של קנים וכו׳ במחצלת קטנה כו״ע לא פליגי דסתמא לשכיבה ואין מסככין בה. כי פליגי בגדולה, תנא קמא סבר סתם גדולה לסיכוך עבידא וסתם קטנה לשכיבה. וה״ק מחצלת גדולה סתמא לסיכוך, ואם פירש שעשאה לשכיבה מקבלת טומאה ואין מסככין בה. ולסיכוך מסככים בה, הכי קאמר, ומחצלת קטנה סתמא לשכיבה, ואם פירש שיהא לסיכוך מסככין בה:",
+ "רבי אליעזר אומר אחת גדולה ואחת קטנה. סתמן לשכיבה. ועשאה לשכיבה דקאמר, כלומר עשויות הן מתחלתן סתמא לשכיבה, הלכך אף הגדולה מקבלת טומאה ואין מסככין בה. ואם פירש שהיא לסיכוך מסככין בה. ואין הלכה כר״א:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "הישן. לא יצא ידי חובתו. ובלבד שתהא המטה גבוה עשרה טפחים, דאז היא חשובה אהל ונמצא אהל מפסיק בינו לבין הסוכה. ועיקר מצות סוכה אכילה שתיה שינה:",
+ "נוהגים היינו כו׳ דקסבר לא אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע. ואין הלכה כרבי יהודה:",
+ "עבדים פטורים מן הסוכה. דמצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, וכל מצוה שהאשה חייבת בה עבד חייב בה:",
+ "ולפי דרכנו למדנו. אע״פ שלא אמר אלא לשיחת חולין בעלמא, שהיה משתבח בעבדו. למדנו שהישן תחת המטה כו׳: "
+ ],
+ [
+ "רבי יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסולה. רבי יהודה לטעמיה דאמר סוכה דירת קבע בעינן. ואין הלכה כר׳ יהודה:",
+ "מדובללת. שלא השכיב הקנים יחד זה אצל זה, אלא קנה עולה וקנה יורד ומתוך כך חמתה מרובה מצלתה, ואשמעינן מתניתין דאמרינן רואים כאילו היו מושכבים בשוה ואם אז צלתה מרובה כשרה: "
+ ],
+ [
+ "בראש העגלה. אע״ג דמטלטלה ולא קביעי:",
+ "בראש הספינה. שבים, שהרוח שולטת שם ועוקרתה:",
+ "כשירה. דדירה קרינא ביה. והוא שתהא יכולה לעמוד ברוח מצויה של יבשה:",
+ "ועולין לה ביום טוב. איידי דבעי למתני סיפא אין עולין, תנא רישא עולין:",
+ "בראש האילן. תיקן מושבו בראשו ועשה שם מחיצות וסכך:",
+ "כשרה. בחולו של מועד:",
+ "ואין עולין לה ביו״ט. דגזור רבנן דאין עולין באילן ואין משתמשין בו שמא יתלוש:",
+ "שתים באילן. סמך קרקע הסוכה רובה באילן, ועשה סביבה בראש האילן שתי דפנות ואחת עשה בידי אדם בארץ וסמך קרקעית הסוכה באמצע הדופן שעשה בארץ, והגביה הדופן ממנה ומעלה עשרה:",
+ "או שתים בידי אדם ואחת באילן. הואיל ואם ינטל תפול קרקעית הסוכה, שאין יכולה לעמוד בסמיכת שתים שבארץ, אין עולין לה ביום טוב, דמשתמש באילן: "
+ ],
+ [
+ "והאילנות דפנות לה כשירה. והוא שהאילנות עבים וחזקים ולא אזלי ואתו ברוח מצויה. וצריך נמי למלאות בין הענפים בתבן וקש שלא תזיזם הרוח, שכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה:",
+ "שלוחי מצוה פטורים. שהעוסק במצוה פטור מן המצוה. ולא בלבד בשעה שעוסקין במצוה פטורים, אלא אפילו בשעה שאין עסוקים בה, כגון הולך להקביל פני רבו או לפדיון שבוים פטור אף בשעת חנייתו:",
+ "חולין ומשמשיהן פטורים. ואפילו בחולי כל דהו. והאי דשרי לבטל מצות עשה של תורה מפני חולי כל דהו, ומצטער מפני ריח רע או מפני פשפשים ופרעושים שהוא פטור, וכן הולכי דרכים ושומרי גנות ופרדסים דפטרי להו רבנן מן הסוכה, טעמא הוי משום דכתיב (ויקרא כ״ג:מ״ב) בסכות תשבו, כעין תדורו, וכל היכא דאית ליה מידי שמפני אותו דבר היה יוצא מדירתו יכול נמי לצאת מסוכתו. אבל העושה סוכתו מתחלה במקום הראוי להצטער באכילה או בשינה, כגון במקום שמתירא בו מפני לסטים בשינה ואין מתירא מפני הגנבים או ליסטים באכילה, אפילו באכילה לא יצא ידי חובתו באותה סוכה, הואיל ואינה ראויה לעשות בו כל צרכיו אכילה ושתיה ושינה, דהא כעין תדורו בעינן והא לא הוי כעין דירה:",
+ "אוכלים ושותים עראי. דבר מועט להסיר רעבונו, ודעתו לסעוד אחר כן: "
+ ],
+ [
+ "ואמרו העלום לסוכה. ולא מן הדין, אלא שהחמירו על עצמן. ושמעינן מינה שהמחמיר על עצמו שלא לאכול אפילו אכילת עראי חוץ לסוכה, הרי זה משובח:",
+ "אוכל פחות מכביצה [נטלו במפה] משום נטילת ידים, ומשום ברוכי נטל פחות מכביצה. דאילו משום סוכה הא אמרינן אוכלים אכילת עראי חוץ לסוכה ואפילו יותר מכביצה: "
+ ],
+ [
+ "ארבע עשרה סעודות. ב׳ סעודות בכל יום לז׳ הימים:",
+ "אין לדבר קצבה. אם רצה לאכול לא יאכל חוץ לסוכה. רצה להתענות יתענה ואין נזקקין לו:",
+ "חוץ מלילי יום טוב הראשון. דילפינן חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות, מה אכילת מצה לילה הראשון חובה, מכאן ואילך רשות, אף סוכה כן:",
+ "ישלים בלילי יו״ט האחרון. בליל שמיני עצרת. ואין הלכה כר״א בשתיהן: "
+ ],
+ [
+ "ב״ש פוסלין. והלכה כב״ש. בין בסוכה גדולה והוא יושב על פתח הסוכה ושולחנו בתוך הבית, בין בסוכה קטנה שאינה מחזקת ראשו ורובו ושולחנו, הכל אסור, גזירה שמא ימשך אחר שולחנו: "
+ ],
+ [
+ "נשים ועבדים וקטנים כו׳ דאמר קרא (ויקרא כ״ג:מ״ב) כל האזרח בישראל, להוציא את הנשים, דאע״ג דחייבות באכילת מצה ליל ראשון של פסח אין חייבות בסוכה ליל ראשון של חג:",
+ "קטן שאינו צריך לאמו. כל שנעור משנתו ואינו קורא אימא אימא הוי א״צ לאמו וחייב ופחות מכאן פטור. וכן הלכה. ודוקא שקורא ושונה ואינו שותק עד שתבא אמו אליו הוא דנקרא צריך לאמו, אבל קורא פעם אחת ושותק לאו צריך לאמו הוא: "
+ ],
+ [
+ "סוכתו קבע. שאם יש לו כלים נאים ומצעות נאות מעלן לסוכה:",
+ "משתסרח המקפה. משתקלקל המקפה. כל תבשיל שאינו לא רך ולא קשה אלא קפוי קרוי מקפה. ורוב בני אדם מואסין תבשיל כזה, ובמעט מים מתקלקל לגמרי. ומקפה של גריסין של פול היא ממהרת להתקלקל בגשמים יותר משאר מקפות, ואם ירדו גשמים עד שאילו היה לפניו מקפה של גריסין היתה מתקלקלת, מותר לפנות מיד:",
+ "ושפך לו. רבו קיתון על פניו של עבד, כלומר אי אפשי בשמושך. אף כאן גשמים הללו מראין שאין הקב״ה מקבל מעשיהם ברצון:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "לולב הגזול פסול. דכתיב ולקחתם לכם, משלכם. ולאחר יאוש בעלים נהי דשלו הוא שקונה אותו ביאוש, מכל מקום הוי מצוה הבאה בעבירה:",
+ "והיבש פסול. דבכולהו בעינן הדר וליכא:",
+ "של אשירה. אילן הנעבד:",
+ "ושל עיר הנדחת פסול. דלשרפה קאי. ולולב בעי שיעור, והני כיון דלשריפה קיימי אין שיעורן קיים:",
+ "נקטם ראשו פסול. דלא הוי הדר:",
+ "נפרצו עליו. ואינן מחוברין אלא ע״י אגידה:",
+ "נפרדו עליו. מחוברים הן בשדרה, אלא שלמעלה הן נפרדין לכאן ולכאן כענפי אילן:",
+ "יאגדנו מלמעלה. אם נפרדו עליו יאגדם שיהיו עולים עם השדרה כשאר לולבים. ואין הלכה כר״י:",
+ "ציני הר הברזל. יש דקלים שלולבין שלהן עליהן קצרים מאד ואין עולין על אורך השדרה. אם הן ארוכין כל כך עד שראשו של זה מגיע לצד עקרו של זה כשרים:",
+ "כל לולב שיש בו שלשה טפחים. כנגד אורך ההדס וטפח יותר, כדי לנענע בו, דלולב בעי לנענועי כדלקמן:",
+ "כדי לנענע בו. תני, וכדי לנענע בו, דהיינו טפח יותר על שלשה טפחים: "
+ ],
+ [
+ "נקטם ראשו פסול. ולית הלכתא כסתם מתניתין, אלא כרבי טרפון דאמר לקמן אפילו שלשתן קטומין כשרים:",
+ "ענביו. פרי. יש בו שדומה לענבים:",
+ "מרובות מעליו פסול. לא שנו אלא שחורות או אדומות, אבל ירוקות מינא דהדס הוא וכשר:",
+ "ואין ממעטין אותן ביום טוב. דה״ל מתקן: "
+ ],
+ [
+ "נקטם ראשה פסולה. אף זו אינה הלכה:",
+ "צפצפה. מין ערבה ועלה שלה עגול:",
+ "ושל בעל. שגדלה בשדה ולא בנחל, כשרה. לא נאמר ערבי נחל אלא שדבר הכתוב בהווה: "
+ ],
+ [
+ "אפילו שנים קטומין. אהדסים קאי. ובגמרא פריך אי קטום פסול והוא מצריך שלשה ליבעי כולהו שלמים, ואי קטום כשר ליכשר שלשתן קטומים. ומסיק דחזר בו רבי ישמעאל מתחלת דבריו שהיה מצריך שלשה הדסים ומכשיר אפילו שנים קטומין. והוא הדין אי לא מייתי להו כלל דקטומין כמאן דליתנהו דמי:",
+ "אפילו שלשתן קטומין. דלא בעי הדר בהדס. והלכה כרבי טרפון: "
+ ],
+ [
+ "של ערלה ושל תרומה טמאה פסול. דאמר קרא (ויקרא כ״ג:מ׳) ולקחתם לכם, שיהיה ראוי לכם:",
+ "ואם נטל כשר. שהרי יש בה היתר אכילה:",
+ "ובית הלל מכשירין. דהא חזי לעניים, כדתנן מאכילין את העניים דמאי:",
+ "בירושלים כו׳ אבל חוץ לירושלים לא, דבעינן לכם שיהא ראוי לכם: "
+ ],
+ [
+ "עלתה חזזית. כמין אבעבועות דקות:",
+ "על רובו. במקום אחד הוא דבעינן רובו, אבל בב׳ או בג׳ מקומות אפילו על מיעוטו פסול. ועל פטמתו אפילו כל שהוא פסול, ששם הוא נראה יותר מבשאר מקומות:",
+ "פטמתו. הדד שבראשו. כמו פטמא של רמון:",
+ "נקלף פסול. ודוקא שנקלף כולו, אבל מקצתו כשר. ואית דאמרי איפכא נקלף מקצתו פסול, דמיחזי כמנומר, אבל נקלף כולו כשר. והאי נקלף לאו שהוסרה הקליפה עד שנראה הלבנונית שבתוכו, דהאי הוי חסר ופסול, אלא שנקלף ממנו גלד דק ומראהו ירוק כאשר בתחלה:",
+ "ניקב. נקב מפולש מעבר אל עבר אפילו בכל שהוא פסול. ושאינו מפולש ואינו חסר כלום כגון שתחב בו יתד עבה, אם הנקב רחב כאיסר פסול, פחות מכאן כשר. והיינו ניקב ולא חסר כל שהוא כשר, דתנינן לקמן שאינו מפולש ואינו רחב כאיסר:",
+ "אתרוג הכושי. שגדל כאן והוא שחור, פסול. אבל כושי שגדל בארץ כוש אורחיה הוא וכשר:",
+ "ורבי יהודה פוסל. והלכה כרבי יהודה. וכל הני פסולים ביו״ט ראשון, אבל ביו״ט שני עם שאר הימים הכל כשר: "
+ ],
+ [
+ "רבי יהודה אומר כביצה. והלכה כר״י דפחות מכביצה פסול:",
+ "ר״י אומר אפילו בשתי ידיו. והלכה כר׳ יוסי: "
+ ],
+ [
+ "בגימוניות של זהב. חוטי זהב כפופין כגימון, כמו הלכוף כאגמון (ישעיהו נ״ח:ה׳), וסובבין האגודה:",
+ "במינו היו אוגדין אותו למטה. לקיים מצות אגד. וזה לנוי בעלמא הוה. ורבי יהודה לטעמיה דאמר לולב צריך אגד, הלכך אי אגיד ליה שלא במינו הוו להו ה׳ מינין. ואנן קיי״ל דלולב א״צ אגד הלכך בהא הלכה כר״מ: "
+ ],
+ [
+ "והיכן היו מנענעין. השתא מהדר תנא להא דתנינן לעיל, כל לולב שיש בו ג׳ טפחים כדי לנענע, אלמא מצוה בנענוע, והיכן מנענעים:",
+ "בהודו לה׳ תחלה. תחלת המקרא:",
+ "וסוף. סוף המקרא, כי לעולם חסדו. ואית דמפרשי תחלה הודו ראשון. וסוף, הודו אחרון שבסוף ההלל. והכי מסתברא. וכיצד מנענע, מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים. ובהולכה מנענע שלשה פעמים וכן בהבאה וכן בעליה וכן בירידה, על כל אחת ואחת שלשה פעמים:",
+ "והם לא נענעו אלא באנא ה׳ הושיעה נא בלבד. ואין כך הלכה אלא כדברי ב״ה:",
+ "יטול על שלחנו. אם שכח ולא נטל לולב קודם אכילה יפסיק סעודתו ויטול על שלחנו: "
+ ],
+ [
+ "מי שהיה עבד או אשה או קטן וכו׳ מי שאינו חייב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתן. לכך צריך שיענה אחריו מלה במלה מה שהוא אומר:",
+ "ותהא לו מארה. שלא למד:",
+ "עונה אחריו הללויה. על כל דבר שהוא אומר, שכך היו רגילין לענות אחר מקרא את ההלל על כל דבר ודבר הללויה: "
+ ],
+ [
+ "מקום שנהגו לכפול. כל פסוק ופסוק מאודך ולמטה עד סוף ההלל כופלים, לפי שכל אותו הפרק מהודו לה׳ כי טוב עד אודך כי עניתני כולו כפול במקרא, ומאודך ולמטה אינו כפול, לכך נהגו לכפול המקראות הללו:",
+ "לברך אחריו. הכל כמנהג המדינה. אבל ברכת הלל לפניו מצוה היא בכל מקום ואינו תלוי במנהג:",
+ "הלוקח לולב מחבירו. עם הארץ:",
+ "בשביעית. שעם הארץ חשוד על השביעית. ונהי דדמי לולב יכול ליתן לו לפי שלולב עץ בעלמא הוא ואין בו קדושת שביעית, דמי אתרוג אינו יכול ליתן לו, שפירות שביעית צריכין להתבער בשביעית הן ודמיהן, הלכך צריך שיקח ממנו האתרוג במתנה ולא יתן לו דמיו, שמא לא יבערם עם הארץ בקדושת שביעית: "
+ ],
+ [
+ "במקדש שבעה. כדדרשינן לפני ה׳ אלהיכם שבעת ימים, ולא בגבולין שבעת ימים:",
+ "במדינה. בירושלים, שאף היא כגבולים לענין זה:",
+ "ושיהא יום הנף. של עומר, דהיינו יום ט״ז בניסן:",
+ "כולו אסור. ובזמן שבית המקדש קיים משקרב העומר היו אוכלים חדש בו ביום דכתיב (ויקרא כ״ג) עד הביאכם. וכשחרב בית המקדש מותר מן התורה משהאיר המזרח, דאמרינן כתוב אחד אומר (שם) עד עצם היום הזה, דמשמע משהאיר המזרח, וכתוב אחד אומר עד הביאכם, הא כיצד, בזמן דאיכא עומר עד הביאכם, בזמן דליכא עומר עד עצם היום. ואסר רבן יוחנן בן זכאי עליהם כל היום משום מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא הוה אכלינן משהאיר המזרח השתא נמי ניכול: "
+ ],
+ [
+ "יום טוב ראשון וכו׳ דאמרינן לקמן דמצות לולב דוחה את השבת ביו״ט ראשון לבדו, לפיכך היו מוליכין שם לולביהן מערב שבת:",
+ "אין אדם יוצא וכו׳ דכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון, לכם משלכם. ואם נתנו לו חברו במתנה אפילו על מנת להחזיר שמה מתנה, ונוטלו ויוצא בו ואח״כ מחזירו. ואם לא החזירו אגלאי מלתא למפרע דגזול היה בידו מעיקרא ולא יצא ידי חובתו: "
+ ],
+ [
+ "פטור מפני שהוציאו ברשות. וכגון שלא יצא ידי חובת נטילה בשעה שהוציאו. אבל יצא ידי חובת נטילה קודם שהוציאו חייב, דלא טריד מהשתא במצוה לעשותה. והיכי משכחת דלא יצא י״ח נטילה קודם שהוציאו דהא מדאגבהיה נפק ביה, משכחת ליה כגון שהפכו, שכל המצות כולן אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן שנאמר (שמות כ״ו:ט״ו) עצי שטים עומדים, שעומדים דרך גדילתן. אי נמי שהוציאן בכלי דלקיחה על ידי דבר אחר דרך בזיון לאו שמה לקיחה. והלכה כרבי יוסי: "
+ ],
+ [
+ "מקבלת אשה. את הלולב, ולא אמרינן דמטלטלת מידי דלא חזי לה:",
+ "ומחזרת למים. שלא יכמושו:",
+ "בשבת מחזירים. שהרי מהם נטלום היום. אבל לא מוסיפים וכ״ש שאין מחליפין:",
+ "וביום טוב מוסיפין. אבל לא מחליפים, לשפוך אלו ולתת צוננין מהן, דטרח לתקן מנא:",
+ "ובמועד. בחול המועד מצוה להחליף. והלכה כר״י:",
+ "חייב בלולב. לחנכו מדברי סופרים:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "לולב וערבה. לולב לנטילה וערבה להקיף המזבח:",
+ "ששה ושבעה. לפי שפעמים דוחים את השבת והוו להו שבעה, ופעמים שאין דוחין ולא הוו אלא ששה. ולקמן מפרש להו ואזיל:",
+ "וההלל. לגמור כל שמונה, מה שאין כן בפסח לפי שימות החג חלוקים בקרבנותיהן:",
+ "והשמחה. לאכול בשר שלמים בזמן המקדש, דכתיב (דברים י״ז) ושמחת בחגך, ואין שמחה בזמן המקדש אלא בבשר שלמים דכתיב (שם כ״ו) וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת:",
+ "סוכה. לישב בסוכה:",
+ "ונסוך המים. בתמידי החג שחרית:",
+ "החליל. בשמחת בית השואבה היו שמחים בחג לכבוד שאיבת ניסוך המים, ומנגנים בחלילים וכנורות. ואותו חליל אינו דוחה לא את השבת ולא את יו״ט: "
+ ],
+ [
+ "לולב שבעה. דיום ראשון דוחה שבת משום דאית ליה עיקר מן התורה בגבולים דכתיב (ויקרא כ״ג:מ׳) ולקחתם לכם ביום הראשון:",
+ "ושאר כל הימים. אם חל יו״ט ראשון בשאר ימי החול, ונמצאת שבת בחול המועד, לא דחי. ואע״ג דכל שבעה הוא מן התורה במקדש, העמידו חכמים גזירתם בשאר ימי החג הואיל ואין להם עיקר מן התורה בגבולים. ובדין היה דאפילו בזמן הזה יהיה לולב דוחה את השבת ביום טוב ראשון של חג, אלא משום דלא בקיאינן בקביעא דירחא, ושמא אין זה יו״ט ראשון הלכך לא דחינן שבת מספיקא. וטעמא דגזרו שלא ליטול לולב בשבת, והרי אין בנטילתו שום מלאכה אלא טלטול בעלמא, גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד הברכה או סדר הנענועים ויעבירנו ד׳ אמות ברה״ר והיינו טעמא דשופר והיינו טעמא דמגילה: "
+ ],
+ [
+ "יום שביעי של ערבה כו׳ דעבוד הכירא לדעת שהיא דאורייתא, כלומר הלכה למשה מסיני. ומשום האי הכירא תקון דשביעי שלה דוחה שבת במקדש, שבערבה היו מקיפים את המזבח. והאידנא אינה אלא מנהג נביאים שהנהיגו את העם ליטול ערבה בשביעי חוץ מערבה שבלולב, ואין מברכין עליה: "
+ ],
+ [
+ "מוליכין את לולביהן להר הבית. יו״ט ראשון של חג שחל להיות בשבת מוליכין את לולביהן מע״ש:",
+ "החזנים. שמשים שהיו שם לצרכי צבור:",
+ "על גב האצטבא. רחבה של הר הבית היתה מוקפת באצטבאות לישב שם ומסוככות למעלה מפני הגשמים:",
+ "והזקנים. הדואגים שלא ידחפום למחר כשיבואו לקחת איש לולבו:",
+ "ומלמדין. ב״ד את כל העם לומר אם יבוא לולבי אל יד חבירי הרי הוא שלו במתנה, כדי שלא יהא אצלו לא גזול ולא שאול: "
+ ],
+ [
+ "נקרא מוצא. בגמרא אומר ששמו קלני״א. ועוד היום כך שמו, והערבה מצויה שם, והמקום רחוק מירושלים מעט. ופירוש קלני״א חפשי ממס. ולפיכך נקרא מוצא שהיה מוצא ממס המלך בשביל הערבה שלוקחים משם:",
+ "מרביות. ענפים גדולים גבוהים י״א אמה, ומניחים אותם על יסוד המזבח וראשיהן זקופים ומוטין על המזבח אמה:",
+ "אני והו. בגימטריא אנא ה׳. ועוד הם שני שמות שבשם ע״ב. פירוש אחר מי שאני והוא בצרה, על דרך עמו אנכי בצרה, הושיעה נא: "
+ ],
+ [
+ "גיגיות. כלים של זהב מלאים מים, כדי שלא יכמשו עליהן:",
+ "חריות. ענפים של דקל היו מביאים בין בחול בין בשבת, ולא ערבה דכתיב כפות תמרים שתים הן, אחת ללולב ואחת למזבח. ואין הלכה כר׳ יוחנן בן ברוקא: "
+ ],
+ [
+ "התינוקות שומטים את לולביהן. הגדולים שומטים לולבי התינוקות מידן של תינוקות:",
+ "ואוכלים. הגדולים אתרוגיהן של תינוקות. ואין בדבר משום גזל שכך נהגו משום שמחה. פירוש אחר התינוקות משליכים לולביהן מידם ואוכלים אתרוגיהן בשביעי. אבל הגדולים אין אוכלים אתרוגיהן כל אותו היום, דכיון שהוקצה למצוה למקצת היום הוקצה לכולו: "
+ ],
+ [
+ "לא יתיר. אגד שלה לסתרה. דהא כל היום חובתה:",
+ "אבל מוריד. הוא ממנה הכלים נאים ומצעות נאות שהעלה לתוכה:",
+ "מפני כבוד יו״ט. שיראה כמכין לקראתו [למקום] שיסעוד בו הלילה: "
+ ],
+ [
+ "מן השלוח. הוא מעיין הסמוך לירושלים:",
+ "מחזקת ג׳ לוגין. [זהו] פחות שבנסכים, רביעית ההין לכבש:",
+ "שער המים. אחד משערי עזרה נקרא כן, על שם שבו מכניסין צלוחית של מים דנסוך החג:",
+ "תקעו והריעו. משום שנאמר (ישעיהו י״ב:ג׳) ושאבתם מים בששון:",
+ "עלה בכבש. שהיה בדרומו של מזבח:",
+ "ופנה לשמאלו. שנסכים נעשים בקרן מערבית דרומית, וכשהוא פונה לשמאלו היא הראשונה:",
+ "שהיו משחירים פניהן. מחמת היין, ודומין לכסף שהוא שחור מן הסיד:",
+ "כמין שני חוטמין דקין. חוטם אחד בספל אחד ונקב אחד בחוטמו. והכהן מערה בפי הספלים והנסכים מקלחים ויורדים דרך החוטמין על גג המזבח, ובמזבח היה נקב שבו היין והמים יורדין לשיתין של מזבח שהן חלולים ועמוקים מאד:",
+ "אחד מעובה ואחד דק. אחד מהנקבים עבה. והוא אותו של יין, ואחד דק אותו של מים. כדי שיהיו כלין שניהן בבת אחת. שהמים ממהרין לצאת יותר מן היין מפני שהיין עב יותר ומאחר לצאת, לפיכך היה הנקב של יין מעובה והנקב של מים דק כדי שיהיו כלין בבת אחת:",
+ "ה״ג מערבי של מים, מזרחי של יין. הספלים היו נתונים אצל הקרן סמוכים זה לזה, זה לפני זה, אחד לצד מערב ואחד לפנים ממנו דהיינו למזרח:",
+ "ר׳ יהודה אומר כו׳ בתרתי פליג, אג׳ לוגין פליג ואז׳ דקאמר תנא קמא, ואתא ר׳ יהודה למימר אף בשמיני מנסכים. ואין הלכה כרבי יהודה:",
+ "הגבה את ידך. כדי שנראה אם תתן מים בספל. לפי שצדוקים אין מודים בנסוך המים:",
+ "שפעם אחת נסך. צדוקי אחד את המים על רגליו:"
+ ],
+ [
+ "שאינה מקודשת. שלא נתחנכה לעבודת מזבח. דאי הוי מייתי במקודשת אפסילו להו בלינה שכלי שרת מקדשים כדכתיב (שמות ל׳) כל הנוגע בהם יקדש, וכל הקדוש קדושת הגוף נפסל בלינה:",
+ "היה ממלא מן הכיור. ואע״פ שהכיור הוקדש לכלי שרת ומקדש את מימיו, לא היו נפסלים בלינה, לפי שהיו משקיעים אותו מבערב בבור כדאמר ביומא [פ״ג] אף הוא עשה מוכני לכיור שלא יהיו מימיו נפסלים בלינה:",
+ "שהמים והיין המגולין. היינו טעמא דנתגלה ממלא מן הכיור ולא היה מנסך [מהן], שהמים [והיין] המגולין פסולים לגבי המזבח:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "החליל. הרבה מיני זמר היו שם, ועל שם שחליל קולו נשמע יותר מן האחרים נקראו כולם על שמו:",
+ "חמשה וששה. פעמים חמשה פעמים ששה. חל יו״ט ראשון להיות בשבת, החליל ששה. חל בשאר ימי החול החליל חמשה. לפי שאינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב:",
+ "שמחת בית השואבה. לפי שכל שמחה זו על שאיבת המים של ניסוך, קרו לה שמחת בית השואבה, על שם ושאבתם מים בששון (ישעיהו י״ב:ג׳): "
+ ],
+ [
+ "תקון גדול. שהיו מקיפים אותה גזוזטראות ומושיבים הנשים למעלה והאנשים מלמטה, כדי שלא יבואו לידי קלות ראש:",
+ "בראשיהן. בראש כל מנורה: "
+ ],
+ [
+ "מבלאי מכנסי כהנים. ממכנסי כהנים הבלויות, ומאבנטיהן הישנים. תרגום אבנט המיינא:",
+ "היו מפקיעים. קורעים לעשות פתילות:",
+ "שלא היתה מאירה. לפי שהמנורות גבוהות חמישים אמה והר הבית גבוה והאורה זורחת בכל העיר: "
+ ],
+ [
+ "באבוקות של אור. בארבע אבוקות או בשמונה, זורק זו ומקבל את זו:",
+ "דברי שירות ותשבחות. יש מהן שהיו אומרים אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנותינו, אלו חסידים ואנשי מעשה. ויש שהיו אומרים אשרי זקנותינו שכפרה על ילדותינו, אלו בעלי תשובה. ואלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא ומי שחטא ונמחל לו:",
+ "שעליהם הלוים עומדים בשיר. בשמחת בית השואבה. אבל דוכן לשיר של קרבן אצל המזבח היה:",
+ "תקעו והריעו ותקעו. זה סימן לילך ולמלאות מים לניסוך מן השילוח:",
+ "הגיעו לעזרה. לקרקע עזרה של נשים:",
+ "הפכו פניהם למערב. לצד העזרה וההיכל כדי לומר דבר זה:",
+ "שונין. כופלין לומר ",
+ "אנו ליה. משתחוים ומודים על מה שעבר. ",
+ "וליה עינינו. מיחלות להבא: "
+ ],
+ [
+ "שלש לפתיחת שערים. כשפותחים שערי העזרה היו תוקעים תקיעה תרועה תקיעה, וחשיב להו לג׳ תקיעות:",
+ "ותשע לתמיד של שחר. כשהיו מנסכים נסכי התמיד הלוים אומרים בשיר. ושלשה פרקים היו מפסיקים בו, ועל כל פרק ופרק היו הכהנים תוקעים ג׳ תקיעות תקיעה תרועה תקיעה ומשתחוים העם [תר״ת חשיב להו לג׳] הרי ט׳ תקיעות:",
+ "להבטיל העם ממלאכה. תקיעה ראשונה לבטל העם שבשדות, תקיעה שניה נסתלקו התריסין וננעלו החנויות, תקיעה שלישית סלק המסלק והטמין המטמין את החמין והדליקו את הנרות:",
+ "ושלש להבדיל בין קודש לחול. לאחר התקיעות הראשונות שהה כדי לצלות דג קטן, ותוקע ומריע ותוקע. אלו ג׳ תקיעות אחרונות להודיע שקדש היום:",
+ "שלש לפתיחת שערים. של עזרה, שתוקעים בכל יום:",
+ "ושלש לשער העליון. כדאמרן לעיל עמדו שני כהנים בשער העליון קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו:",
+ "ושלש לשער התחתון. דתנן לעיל הגיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו. ומאריכין בהן עד שהגיעו לשער התחתון, כדתנן היו תוקעין והולכין עד שהגיעו לשער היוצא ממזרח, להכי קרי להו ג׳ של שער התחתון. וג׳ של מעלה עשירית לא קחשיב, דהאי ת״ק סבר כראב״י דאמר שלא היו תוקעים למעלה עשירית:",
+ "ושלש למילוי המים. לאחר ששאבום ובאו להם לעזרה דרך שער המים, תקעו והריעו ותקעו:",
+ "על גבי המזבח. דתנן בפ׳ לולב וערבה וזקפום על גבי המזבח. תקעו והריעו ותקעו. ותנא דידן לא מייתי הכא כשחל להיות ערב פסח בשבת שהפסח נשחט בשלש כתות ותקיעות טובא הוו התם, משום דלא שכיחא כולי האי שיבא ערב פסח בשבת. והא דתנן אין מוסיפין על מ״ח לאו דוקא, דבערב פסח שחל להיות בשבת זימנין דמוסיפים עד שבע וחמשים תקיעות: "
+ ],
+ [
+ "יו״ט הראשון של חג וכו׳ כ״ד משמרות של כהונה היו במקדש, וכולן עולות לרגל וזוכות בחובות הבאות מחמת הרגל, ושש עשרה משמרות מקריבים שש עשרה בהמות, שהם שלשה עשר פרים ואילים שנים ושעיר אחד, נשארו ח׳ משמרות לי״ד כבשים, ששה משמרות מן השמונה היו מקריבין שני כבשים כל אחד מהם, הרי י״ב כבשים, והשאר שהם שני משמרות הנותרות מקריבות אחד אחד:",
+ "בשני. שנתמעט אחד מן הפרים ונשתיירו תשע משמרות לי״ד כבשים. חמשה מהן היו מקריבין שנים שנים, הרי עשרה. והשאר שהם ארבע משמרות הנותרות מקריבות כל אחד כבש אחד:",
+ "בשלישי. שנתמעט עוד פר אחד מן הפרים, ונשארו עשר משמרות לי״ד כבשים. ארבע משמרות מקריבות שנים שנים, הוה להו שמנה. והשאר אחד אחד, ששה כבשים לששה משמרות:",
+ "בשביעי כולן שוין. המשמרות. ומקריבות כבשים שוות שכל אחת מקרבת אחת, שהרי אינם אלא שבעה פרים ואילים שנים ושעיר אחד לעשר משמרות. נשתיירו ארבעה עשר כבשים, לי״ד משמרות:",
+ "בשמיני חוזרים לפייס כברגלים. פר אחד איל אחד ושבעה כבשים שקרבים בשמיני אין קרבים כסדר קרבנות החג לפי סדר המשמרות, אלא כל המשמרות באות ומפייסות עליהן, כמו שמפייסות בשאר רגלים. וסדר הפייס מפורש ביומא פרק בראשונה:",
+ "אמרו משמר שהקריבו פרים היום. לא היו מקריבים פרים למחר, שהמשמרות שהקריבו אתמול כבשים לא היו מניחים אותן אלא חוזרות חלילה: "
+ ],
+ [
+ "באמורי הרגלים. במה שאמור ברגלים, כלומר בקרבנות האמורים ברגל היו כל המשמרות שוות, כגון חזה ושוק של שלמי חגיגה של כל יחיד ויחיד, ועולות של עולת ראיה ושל מוספי צבור ושל שעירי חטאות:",
+ "ובחלוק להם הפנים. כשאירע שבת ברגל. שבשבת מסלקין אותו ומסדרין אחר כדכתיב (ויקרא כ״ד) ביום השבת יערכנו:",
+ "ובעצרת. כשאירע בשבת, ויש בו חילוק חמץ של שתי הלחם וחלוק לחם הפנים שהיא מצה, אומרים לו לכל אחד כשנותנים לו חלקו בלחם הפנים הילך מצה, וכשנותנים לו חלקו בשתי הלחם אומרים לו הילך חמץ. לפי שאין חולקים קרבן כנגד קרבן, אלא מכל קרבן כל אחד נוטל חלקו, כדנפקא לן מלכל בני אהרן תהיה איש כאחיו (שם ז׳), לפיכך מודיעין אותו שנותנים לו חלקו בין בחמץ בין במצה:",
+ "משמר שזמנו קבוע. לשמש בשבת זו שחל הרגל להיות בתוכה:",
+ "מקריב תמידין. שהרי אינן בשביל הרגל:",
+ "נדרים ונדבות. שנדרו ונדבו כל השנה והביאום ברגל:",
+ "וכל קרבנות צבור. לאתויי פר העלם דבר של צבור ושעירי עבודת כוכבים ששגגו ב״ד וטעו בהוראה ועשו רוב הקהל על פיהם. ואם אירע כן ברגל, משמר שזמנו קבוע מקריבין אותו:",
+ "מקריב את הכל. לאתויי קיץ המזבח, כשהוא בטל שכלתה הקרבת התמיד ואין מביאין שם נדר או נדבה, לוקחין ממעות המותרות משיירי הלשכה וקונין מהן קרבנות עולות ומקריבין אותן, והן נדבת צבור. ואף אלו אם קרבו ברגל משמר שזמנו קבוע מקריב אותן:",
+ "בין מלפניה בין מלאחריה. אם חל יו״ט לאחר השבת אע״ג דלא הוה ליה שבת בתוך החג, אפ״ה הואיל וצריכין להקדים ביאתן מע״ש בשביל יו״ט שהרי בשבת לא יוכלו לבוא, חולקים בלחם הפנים. וכן אם חל שמיני לפניה בערב שבת, אע״פ שאין השבת בתוך החג, חולקים, הואיל ולא יוכלו ללכת: "
+ ],
+ [
+ "חל להיות יום אחד להפסיק בינתיים. כגון שחל יו״ט ראשון בשני בשבת, שהיו יכולים לבוא באחד בשבת והן קדמו ובאו מערב שבת. או שחל יו״ט האחרון בה׳ בשבת, שהיו יכולין לילך בערב שבת ונתעכבו שם בשבת. כל המשמרות שנתעכבו שם אין נוטלין אלא שני חלות:",
+ "ומשמר שזמנו קבוע נוטל י׳ וחולקין אותן בין משמר הנכנס ובין משמר היוצא כדרך כל שבתות השנה:",
+ "הנכנס נוטל שש כו׳ שהמשמרות מתחלפות בשבת, זו עובדת שחרית וזו עובדת ערבית:",
+ "הנכנס נוטל שבע. נוטלים שתי חלות יתירות בשכר הגפת דלתות שהם נועלים הדלתות שפתחו המשמר היוצא בשחר. ואין הלכה כר׳ יהודה:",
+ "הנכנסים חולקים. ביניהן לחם המגיע לחלקם:",
+ "בצפון. כדי שייראה לכל שהן נכנסין, שהצפון עיקר, שהיא קבועה לשחיטת קדשי קדשים:",
+ "והיוצאים חולקים בדרום. כדי שייראה שהם יוצאים והולכים להם, לפיכך שינו מקומן אצל רוח שאינו עיקר:",
+ "בילגה. שם המשמרה:",
+ "לעולם חולקת בדרום. ואפילו כשהיא נכנסת, קנסא הוא שקנסוה:",
+ "וטבעתה קבועה. עשרים וארבע טבעות היו בעזרה במקום המטבחיים, לעשרים וארבע משמרות כהונה, וטבעות של כל המשמרות פתוחות צד אחד והופכה למעלה ומכניס צואר הבהמה לתוכה וחוזר והופך פתחה למטה לתוך הרצפה. וטבעת של בלגה קבועה ואינה נהפכת, וצריכה להשתמש בשל אחרים, וגנאי הוא לה:",
+ "וחלונה סתומה. חלונות היו בלשכת החליפות ששם גונזין את סכיניהם. וחלון של משמרת בלגה היתה סתומה, דקנסוה רבנן משום מעשה שהיה, שאשה אחת ממשמרת בלגה ומרים בת בלגה שמה נשתמדה ונשאת לסרדיוט אחד ממלכי יונים, וכשנכנסו יונים להיכל הלכה וטפחה בסנדל ע״ג המזבח ואמרה, לוקוס לוקוס, פירוש זאב זאב בל׳ יוני. עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואין אתה עומד להן בשעת דוחקן. וכששמעו חכמים בדבר זה קבעו את טבעתה וסתמו את חלונה של כל המשמרת כולה, כי אמרו אם לא ששמעה מאביה שהיה מבזה את העבודה לא אמרה כן. ובשביל אביה קנסו כל המשפחה, דאוי לרשע ואוי לשכנו, טוב לצדיק וטוב לשכנו:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "On Your Way",
+ "http://mobile.tora.ws/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה סוכה",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Taanit/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Taanit/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..53ba5b5328c2e1cedfc70c208b875ed96c29e1fb
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Taanit/English/Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020.json
@@ -0,0 +1,233 @@
+{
+ "language": "en",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Taanit",
+ "versionSource": "http://sefaria.org",
+ "versionTitle": "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "versionNotes": "",
+ "shortVersionTitle": "Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "actualLanguage": "en",
+ "languageFamilyName": "english",
+ "isBaseText": false,
+ "isSource": false,
+ "direction": "ltr",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה תענית",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "מאימתי מזכירין גבורות גשמים – Since the Mishnah teaches in the Tractate Rosh Hashanah that it happens from there that we are judged by the water on the holiday [of Sukkot], the Mishnah teaches here “from when do we mention God’s power to cause rain?” And because the rains are one of the powers of the Holy One, blessed be He, as it is written (Job 5:9-10): “Who performs great deeds which cannot be fathomed…Who gives rain to the earth,” because of this they call them “the power to cause rain [to fall].",
+ "מיום טוב אחרון של חג – But not [during] all seven days of the holiday [of Sukkot], for rain during the days of Sukkot is a sign of a curse. There is a parable telling of a servant who came to pour a cup for his master and the master spilled the pitcher on his face, that is to say, I don’t need your service (see Mishnah Sukkah 2:9).",
+ "אם כן – You state that we mention [God’s ability to cause the rain to fall], even though we don’t request [rain] since it implies [that we pray for rain] at its appropriate season; [for] even during the summer they mention God’s ability [to cause rain] and that you give a sign [for rain] from the first day of the holiday [of Sukkot]. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua."
+ ],
+ [
+ "אין שואלין את הגשמים – that is we don’t mention the rains.",
+ "אלא סמוך לגשמים – that is the eighth day of the holiday [of Sukkot], for from the holiday and onwards is the time for rain, and the anonymous Mishnah is like the teaching of Rabbi Yehoshua. Another explanation: Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua argued above about the mentioning [of God’s power to cause] rain, but they admit that regarding the request/prayer, that is to say, “provide dew and rain” – we don’t make the request for rain until near the rainy season, that is on the third day of [the month of] Mar Cheshvan or on the seventh of it [Mar Cheshvan], as the Tannaim interpret further on in our Mishnah.",
+ "האחרון – He who recites the Musaf prayer mentions, “who causes the rain to fall.”",
+ "והראשון – He who recites the Morning Amidah prayer does not mention rain, but [only the prayer for] dew. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda, and since it is taught nearby in the Mishnah that Rabbi Yehuda says that [one makes the request for rain] until Passover passes, and here Rabbi Yehuda is speaking about the first day of the holiday of Passover; [in] the last prayer [i.e. Musaf], one does not mention [the request for rain]. These are two different Tannaim according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים – We recite “ and grant dew and rain for a blessing” in the blessing of the years (the ninth blessing of the Amidah on weekdays), and these words (of reciting the prayer “and grant dew and rain for a blessing”) are in the Land of Israel. But in the Diaspora, we don’t request [for rain] until sixth days from the autumnal equinox, and on the sixtieth day itself, we begin to pray for rain.",
+ "האחרון שבישראל לנהר פרת – those who came up [to Jerusalem] for the festival [of Sukkot] who are returning to their homes, so that the rains don’t stop them [from traveling]."
+ ],
+ [
+ "הגיע שבעה במרחשון – and three time periods have already passed – which are the third of Mar Cheshvan, the seventh [of Mar Cheshvan] and the seventeenth [of the month].",
+ "התחילו היחידים – scholars/Sages",
+ "שלש תעניות – Monday, Thursday [and the following] Monday.",
+ "אוכלים ושותים משחשיכה – They are permitted to eat and drink all the night of the fast until the crack of dawn all the while that they are not sleeping. But after one has had one’s fixed period of sleep, it is forbidden to each or drink if one didn’t make a condition [to do so] at first prior to going to sleep. And there are those who say that eating requires a condition made. Drinking does not require a condition made, for there is no fixed period for drinking and that makes sense."
+ ],
+ [],
+ [
+ "שהן שלשה עשר תעניות על הציבור – for they already have fasted six [times] and the individual fasts are not part of the count.",
+ "מתריעין – with Shofars",
+ "בשני מטין – on the second of the fasts, they open the doors of the stores slightly towards evening. But they don’t take their wares outside.",
+ "ובחמישי מותרים – to open [the stores] all day long."
+ ],
+ [
+ "בבנין ובנטיעה – and specifically joyous building, such as a wedding hall to conduct his wedding; or joyous planting, such as a large tree throwing a shadow (forming a tent) over the ground (see Mishnah Ohalot Chapter 8, Mishnah 2) to carry the kings underneath. But a home to live in or the planting of a tree for its fruit is permitted.",
+ "יצא ניסן הגשמים סימן קללה – when rain did not fall at all prior to the end of Nisan. And all of these laws [apply] in the Land of Israel and areas similar to it, but the further islands – at the time when tie r rains are not like the time of the rains in the Land of Israel, each person prays for rain at the time that he needs them. And if the known time has passed and rains have not fallen, the Jewish court of that place decrees fasts on the community after individuals have fasted according to the order taught in our Mishnah."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "סדר תעניות כיצד – It is speaking about the last seven fasts.",
+ "את התיבה – the ark which the Torah scroll is placed in, that is to say, we had a modest utensil which was despised by our sins And why is it brought to the city street? To say, we cried out in private in the synagogue and we were not answered; we will despise ourselves in public in the city street.",
+ "אפר מקלה – ashes from the burning, and because dust is called ashes, the Mishnah teaches, אפר מקלה – ashes from the roast (i.e. vegetable ashes) and because dust is called ashes, for here, it is necessary that they are ashes specifically in order that the Holy One, blessed be He remember the Binding of Israc and be merciful [upon us].",
+ "על גבי התיבה – because as it is written (Isaiah 63:9): “In all their troubles He was troubled, [and the angel of His Presence delivered them…].”",
+ "ובראש הנשיא וכו' – But they themselves do not take, in order that they be even more embarrassed, since one who is embarrassed on his own is not the same as one who is embarrassed by others.",
+ "דברי כבושים – words that conquer the heart of a person to return him to the good.",
+ "ובקבלה – the words of the prophets."
+ ],
+ [
+ "ורגיל – who knows the order of prayer.",
+ "ויש לו בנים וביתן ריקן – But his home lacks what to support his children, and because his soul is in grief, he prays with spiritual intention; alternatively, his home is empty from sin, for a bad name has not gone - out during his youth about him.",
+ "ומוסיפין עליהם שש – between [the blessing] “who redeems [Israel] (the fifth blessing of the weekday Amidah) and [the blessing] “who heals [the infirm of his people Israel] (the eighth blessing of the weekday Amidah), he recites these six blessings."
+ ],
+ [
+ "זכרונות ושופרות – all the Biblical verses like we recite on Rosh Hashanah.",
+ "ואומר חותמיהן – After the [Biblical verses] of Zikhronot/God remembers, the concluding blessing for that section and after [the Biblical verses of] Shofarot/God redeems through the sound of the Shofar, the concluding blessing for that section, and after all of them as it explains further on."
+ ],
+ [
+ "על הראשונה – in [the seventh blessing of the Amidah] “who redeems Israel” , he begins to enlengthen, and even though it is not part of the number six, he recites it first, because in it he begins to add and enlengthen.",
+ "על השביעית – of the blessings that he lengthens, but the blessings that he adds because of the fast day are only six, for the first blessing which is “who redeems Israel” of the Shemonah Eshreh which he lengthens.",
+ "מי שענה את דוד ואת שלמה בנו – And even though that Jonah [came] after David and Solomon. Nevertheless, we place them first, because it is necessary to close the blessing at its conclusion, “Blessed be…who has mercy on the Land,” for David and Solomon his son are they who prayed over the Land of Israel; David [as it is written concerning him] (II Samuel 21:1): “There was a famine during the reign of David, [year after year for three years],” ; and Solomon [as it is written concerning him] (I Kings 8:37): “So, too, if there is a famine in the land, [if there is pestilence, blight, mildew, locusts or caterpillars…].”"
+ ],
+ [
+ "בימי רבי חלפתא – This was in Sepphoris.",
+ "ולא ענו אחריו אמן – As our tradition reads it, because In the Temple, they would not answer Amen after every blessing but rather “Praised be the name of the God’s glorious kingdom forever and ever>’ as we read in the Gemara of Berakhot in the Chapter “HaRoeh” (ninth chapter). And these were not in the Temple and they behaved as they would in the Temple.",
+ "תקעו בני אהרן תקעו – The sexton of the synagogue would say to them such each and every blessing.",
+ "לא היינו נוהגין כן – That they would not say “Amen” [at the conclusion of each blessing] but rather, “Praised be the name of God’s glorious kingdom forever and ever.”",
+ "אלא בשער המזרח – at the eastern gate of the Temple Mount and at the eastern gate of the Temple Courtyard (which had seven gates – See Mishnah Middot Chapter 1, Mishnah 4). For they would mention God’s special name (i.e., the Tetragrammaton) at the conclusion of each blessing and it was not sufficient to say “Amen.” And this is not to say that they did not have the practice of sounding the Shofar other than in the Temple, for they clearly did sound the Shofar outside [of Jerusalem], as is proven in this Tractate and in Rosh Hashanah, and the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "אנשי משמר – there were twenty-four priestly divisions and each division serves on its week.",
+ "אנשי בית אב – Each division is divided into seven distinct units corresponding to the days of the week. Each one serves on its particular day.",
+ "מתענין ולא משלימין – The first fasts were not so stringent. Therefore they would not complete them for if the service was that weighty on the men of a particular priestly division that they were doing that day, others would come to help them so that they would have the strength to serve [appropriately]."
+ ],
+ [
+ "אנשי משמר מותרין לשתות יין – This is not referring to the fast, but it is these are speaking of the membes of the division that they bring it here.",
+ "בלילות – that we should not fear lest the service become too heavy on the men of each division who served daily at night where they [i.e., others] would need to come to assist them.",
+ "לא ביום ולא בלילה – since they had to bring up all night fats and limbs that sprang from the altar.",
+ "אנשי מעמד – these were Israelites who were set up in Jerusalem and stood over the sacrifices of their brethren and would pray that it would be accepted with favor. And during the time of the Divine Service, representatives from all Israel would stand there, for how could the sacrifice of a person be offered and he was not standing by it, as the Bible states (Numbers 28:2): “…Be punctilious in presenting to Me at stated times.” For the Israelite, it was a commandment that they should stand over the Kohanim at the time of Divine Worship.",
+ "אסורים לספר ולכבס – When they entered into their division, all the entire week, in order that they should cut their hair prior to that, therefore they would not enter their division while they look repulsive.",
+ "ובחמישי – in the midst of their division service [on the given Thursday]. מותרים – it is the manner of most people to get their hair cut on Thursday and not put off shaving/cutting their hair until Friday because of the pain-staking preparations."
+ ],
+ [
+ "כל הכתוב במגילת תענית – days in which miracles were performed for Israel during the Second Temple period and they established holidays. There is a day where one only does not fast on them and there are days in which they were more stringent by not giving eulogies on them, and those in which they were more stringent, it was forbidden to give eulogies.",
+ "לפניו אסור – to give eulogies [on the day before], lest they come to do this on the holy day itself [where it was absolutely forbidden].",
+ "לאחריו מותר – since the holiday passed, we are not concerned. And we establish for ourselves [today] since the Scroll of Fasts has been voided, that all of the days that were written there to not fast or to give eulogies on them – all of them are permissible [now] to fast and give eulogies [on them], except for Hanukkah [25 Kislev to 2/3 Tevet] and Purim [i.e. 14 Adar or 15 Adar in a walled city from the time of Joshua] , which in which giving eulogies and fasting are prohibited, but on the days before them and after them, it is permissible."
+ ],
+ [
+ "שלא להפקיע את השערים – When we see that store owners would purchase two large meals at the conclusion of the fifth day of the week (i.e., Thursday), one for the night of the fast and one for Shabat, people would think that there a famine is coming in the world causing prices to rise and unsettling the market. But when they started to fast on Mondays, people knew that it was none other than because of [the need to] fast [for rain to fall]. Another explanation: that they should not say that if the Jewish court did not see that the famine is coming, they would not have pushed to decree a fast now so close to Shabbat, and because of that, the prices would rise and the market became unsettled."
+ ],
+ [
+ "ואם התחילו – that they decreed these fasts earlier than this and began to fast on the trouble, even one day, and one of these days came up, we don’t halt [from fasting].",
+ "מודה הוא שאין משלימין – to fast on them the entire day, but he eats in the evening close to sunset.",
+ "וכן ט' באב שחל להיות בערב שבת – such as at the time when the Jewish court would establish [the months] through visual [sighting of the New Moon]. But he would eat in the evening near sunset because of the honor of the Sabbath, so that he would not enter the Sabbath while he is hungry. But the Halakha is not according to Rabbi Meir but rather, we complete the fast. Similarly, Tisha B’Av that occurs on a Friday, we complete the fast (Note: Today, this situation would never arise due to the fact that the first day of Passover is always the same day of the week as Passover, and the first day of Passover can never fall on a Friday, since the tine and edicts of Hillel II in the fourth century CE)."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "סדר תעניות האלו – that are mentioned in the chapter above, are not observed other than for the rainfall in the autumn. If the three times of the early rainfall passed, which are the third of Marcheshvan, the seventh [of Marcheshvan] and the seventeenth [of Marcheshvan] and rain did not fall, then individuals would fast, and afterwards, the community would [observe] thirteen fasts according to the order that was mentioned.",
+ "אבל – if rains fell at their appropriate time and the seeds sprouted and changed, such as in place of wheat came thorns and in place of barley came the early stages of ripening, or another change.",
+ "מתריעין עליהם מיד – with the first fast, for all the stringency related to the latter fasts are practiced immediately on the first fast.",
+ "בין גשם לגשם—between the rainfall in the autumn and the second period.",
+ "מכת בצורת – it is a sign of drought [of rain in season]."
+ ],
+ [
+ "ירדו לצמחים ולא לאילן – such as it would rain gently, which is good for plants and grasses but is not sufficient for trees.",
+ "לאילן ולא לצמחים – that [rain] fell with great force ",
+ "for cisterns, ditches/pits and caves."
+ ],
+ [
+ "וכל סביבותיה מתענות – since that city where rain did not fall would have to go to buy grain in a city where [rain] fell and there would be famine."
+ ],
+ [
+ "מפולת – which have healthy walls fall, but those [walls] that were in disrepair/defective (Taanit 20b) are not the falling of houses [mentioned]."
+ ],
+ [
+ "בכל מקום – and even those cities that were very far away from it, as the reason explained at the end [of the Mishnah] because of a continuing plague.",
+ "שדפון – wind that destroys the grain and empties it of seed.",
+ "ירקון – grain whose surface becomes pale; and there are those who explain [the word] ירקון as an illness that changes the face of man to be like the appearance of the vegetation of the field.",
+ "ועל חיה רעה – that appears in the daytime on the settlement.",
+ "ועל החרב – armies passing from place to place, and even though they are not coming to fight with that city."
+ ],
+ [
+ "לעריהן – to the Land of Israel",
+ "כמלוא פי תנור – that was struck by blast (i.e., emptied of grain) of so much grain that it would been capable to make of it bread to fill [the mouth of] the oven.",
+ "באשקלון – in the land of the Philistines",
+ "ועל שאכלו זאבים – which is an wild beast which continually does damage",
+ "על שנראה – that came in the city"
+ ],
+ [
+ "המטרפת – beaten down and broken , like an egg that is beaten in a bowl",
+ "לעזרה – to gather the people that they should come to help and save. Therefore, we do not sound the Shofar or trumpets regarding them on Shabbat, unless it is was [absolutely] necessary to sound the Shofar to gather the people [together]. But they would fast and cry out and supplicate [God] on their behalf on Shabbat.",
+ "שמעון התימני – He was from Yemen.",
+ "אף על הדבר – they would sound the Shofar on Shabbat.",
+ "ולא הודו לו חכמים - to sound the Shofar on Shabbat for [the plague of] pestilence, but they would sound the Shofar for it on weekdays."
+ ],
+ [
+ "חוץ מרוב גשמים – it did not rain so much that it ruined the grain, but it already rained a lot that we have no further need for them and they are troublesome for people.",
+ "תנורי פסחים – they are of earthenware and they are carried from place to place.",
+ "שלא ימוקו – [they wouldn’t become soft] because of the [large amount of] rain",
+ "עג עוגה – he made the circular incision/tracing on the ground, like a circle",
+ "גשמי בורות – plenty of rain to fill the cisterns.",
+ "אם נמחית – if it was entirely covered with water",
+ "אבן טועים – a stone which was in Jerusalem – for whomever would find something had to stand on it and announce “I found this thing.” And [people] would come up and give its “signs” and take them, and that stone which was called “The Stone of Losers (Claims). And I found written that it was very high and that it was not possible for rains to cover it other than if a flood came to the world.",
+ "לנדות – that we excommunicate on account of his great honor.",
+ "מתחטא – on his rebellious conduct."
+ ],
+ [
+ "רבי אליעזר אומר: קודם חצות לא ישלימו – and the Halakha is according to Rabbi Eliezer.",
+ "צאו אכלו ושתו – and he did not say to them that they should first recite “The Great Hallel” (Psalm 136), for one should only say “The Great Hallel” with a full stomach and a satiated soul."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "בשלשה פרקים בשנה וכו' – This is how it should be read: On three periods of time during the year, which are fast days, posts (i.e., divisions of popular representatives of Levites and Israelites deputized to accompany the daily services in the Temple with prayers) and Yom Kippur, that we offer up after this, Kohanim lift their hands [to bless the congregation] in each Amidah, that is, during Shaharit, Minhah and Neilah. And there is one day in each of these periods where they lift their hands four times during the day, and that is Yom Kippur, which has the Musaf prayer. And Our Mishnah is according to Rabbi Meir, who said that there is the lifting of the hands [of the Kohanim] at Minhah on fast days and posts, and every day, what is the reason why they don’t lift their hands at Minhah – because of being drunk, and today, there is no drunkenness. But Rabbi Yosi disputes this and says that we decree that Minhah of fast days is like the Minhah service of every day. And the Halakha is according to Rabbi Yosi on fast days, and on “posts” and on Yom Kippur which has the Neilah prayer, but on those fast days where we do not recite Neilah, Kohanim lift their hands at Minhah of the fast day, since it is near the setting of the sun we recite this prayer – as it is similar to Neilah, and a Minhah like this, we don’t have on every day. Therefore, they did not make decree to do this.",
+ "בתעניות ובמעמדות – And this is how it should be read: And which are the three periods? Fast days, posts and Yom Kippur.",
+ "ומעמדות – The men of the post would fast four days each week."
+ ],
+ [
+ "אלו הן מעמדות – What is the reason that it is said? What is the reason that they decreed the posts? Since it is stated (Numbers 28:2): “Command the Israelite people and say to them: Be punctilious in presenting to Me at stated times [the offerings of food due Me, as offerings by fire of pleasing odor to Me].”",
+ "על כל משמר ומשמר היה מעמד – from part of the tribes of Israel who were divided into twenty-four sections, messengers from all Israel to stand over the sacrifices with the Kohanim and Levites of each division of Kohanim (i.e., guard).",
+ "וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהם – Those who were far from Jerusalem and were not able to go up and stand over their sacrifice with their division, we gather in the synagogues in their cities and fast and pray and read from the Torah each day the Creation Story (i.e. Genesis, chapter 1), to announce that the world stands on the Divine Service that they do in the Temple."
+ ],
+ [
+ "ולא היו מתענין בע\"ש מפני כבוד השבת – and one does not have to mention the Sabbath itself. And not on Sundays, because it is the third day [from] the creation [of mankind], since on Friday, man was created. And on the third day of his creation, he was weaker, as it is written (Genesis 34:25): “On the third day, when they were in pain…” Alternatively, because man was given the additional soul on the Sabbath and on Saturday night it w as taken from him, if they would fast on Sunday, they would be endangered. S And on each day, the men of the post would recite the Neilah prayer.",
+ "פרשה גדולה קורין אותה בשנים – The portion of Genesis (i.e., the Creation story), after the first person read three verses, the second person would read the third verse that the first person read and complete the [first part] of the Creation [story]. And the third person would read (Genesis 1:6): “Let there be an expanse [in the midst of the water, that is separate water from water].” On the second day, the first person reads “let there be an expanse” (Genesis 1:6), and two read (Genesis 1:9), “Let the water below the sky be gathered into one area,[that the dry land may appear],” and so too for all of them.",
+ "בשחרית ובמוסף כו' – Here we are speaking about the rest of the posts that were outside of Jerusalem when they read the Creation story according to the appropriate manner, even on a day when there is a Musaf sacrifice, for we don’t want to trouble them. But the posts in Jerusalem, on a day where there is Musaf sacrifice, they would not recite during Musaf the Creation story as is taught in the Mishnah further on – a Musaf Sacrifice which lacks a Minhah service. And now, the Musaf sacrifice which does supersede the Minhah post which is not his, his post, all the more so.",
+ "בשחרית ובמוסף ובמנחה כו' – This is how it should be read: At Shaharit and at Musaf when we bring a Torah scroll and read a large portion by two and a small portion with one. But at Minhah, we do not bring a Torah scroll , because of the trouble of the fast, but we recite it by heart.",
+ "ע\"ש במנחה לא היו נכנסים – [they would not enter] the synagogue and would not read [Torah] at all, since they would be troubled to prepare the needs of the Sabbath."
+ ],
+ [
+ "יום שיש בו הלל – like the days of Hanukkah which have Hallel (Psalms 113-118) recited on them but they don’t have Musaf. No portion was read during Shaharit if they were in Jerusalem, since they don’t have free time to do their posts (through the division of popular representatives deputized to accompany the daily services in the Temple with prayers, and also a corresponding division in the country towns, answering to the divisions of Kohanim and Levites), since [the recitation of] Hallel supersedes them.",
+ "קרבן מוסף – Rosh Hodesh which has a Musaf sacrifice, they would not read any portion at the closing of the gates (“Neilah”), and all the more so, they would not read a portion during Musaf itself, nor at the Afternoon service which precedes Neilah, for the Musaf sacrifice would supersede them.",
+ "קרבן עצים אין בו מנחה – that is to say, a day on which there is a sacrifice of wood, as is found above, there would be no Musaf sacrifice, which supersedes the Ma’amad (i.e., the post) for the Afternoon service, but does not [supersede] the Neilah.",
+ "כך היה ר' יהושע שונה – The wood offering/sacrifice supersets the post of Neilah, and all the more so, it supersedes the post of the Afternoon service, as the sacrifice of the wood of the Kohanim would be offered prior to the daily continuous offering at the eventide (i.e., 3:30 pm), and if it supersedes the post of Neilah, it also supersedes the post of the Afternoon service which is near it.",
+ "חזר ר\"ע להיות שונה כדברי בן עזאי – Who thinks that the Musaf sacrifice comes from the Torah and this law is not superseded other than the post for the Afternoon service, for one should not suspect lest a sacrifice is superseded, for the words of the Torah do not require strengthening. But the sacrifice/offering of the wood, is considered like the words of the Sages, and the law is that they supersede the post of the Afternoon Service and Neilah which require strengthening, for just as they are not superseded for the sacrifice of the wood. And I did not go down to the end of the words of Maimonides, in his commentary of this Mishnah, since from his words, it appears that the men of the post would recite an additional prayer each day between Shaharit and Minhah and it is called the Musaf prayer. And this fact I did not find either in the Babylonian or the Jerusalem Talmud."
+ ],
+ [
+ "זמן עצי הכהנים והעם – when the [Jews] from the Diaspora made Aliyah [to the land of Israel] (i.e. after Cyrus the Great In 516 BCE permitted the Jews to return to their land) and the did not find wood in the :compartment [of the Temple for the storage of wood] and they stood and donated from their own [supply and funds] and on the day that they bring wood, they bring with them a sacrifice of donation and make that day a holiday, and such is written in the book of Ezra (Nehemiah 10:35): “We have cast lots [among] the priests, [the Levites, and the people] to bring the wood offering to the House of our God [by clans] annually at set times [in order to provide fuel for the altar of the LORD our God as is written in our Teaching].”",
+ "וכל מי שטעה שבטו – and they did not know with whom he should go, he should go with the Children of Zatu.",
+ "ובני גונבי עלי – The Gemara explains that once the enemies decreed religious persecution on Israel that they should not bring their First Fruits to the Temple and placed guards along the roads for this. But honest men of that generation brought baskets of First Fruits and covered them with packed figs, which are dried figs and carried them on the shoulders pestle, which is a large tree made like a club that would crush the grit (i.e., a dish of pounded grain) with which they would regularly crush the packed figs to make of them cakes of pressed figs , and when they would approach the guard, would say to them: We are going to make two cakes of pressed figs in the mortar before us with this pestle that is on our shoulders, and this is how they would bring First Fruits to Jerusalem. And because of this, they were called, “those who steal pestles,” that is to say, they steal the hearts of the guards, with the pestle that is on their shoulders, and “those who pack figs” by dint of the fact that they cut fig cakes with tools (i.e. a knife or saw), and these honest men stood another time when they (the government) decreed religious persecution against them that they should not bring wood to the pile of wood on the altar in the Temple, and established ladders and would say to the guards – to take two pigeons from this dovecote that is before us on this ladder that is on our shoulders which we are walking with, and as a result of this, they are called, “the ladder carriers that are torn down” (?) for they would bring from them wood for the pile of wood on the altar in the Temple , and all of these bring wood with the children of Zatu.",
+ "שבו בני פרעוש שניה – For after they finished this, they would take lots as to who would be in the end, as it says (Nehemiah 10:35), “We have cast lots [among] the priests, [the Levites, and the people] to bring [the wood offering to the House of our God (by clans) annually at set times]…”",
+ "שהיה בו הלל – Because on the first of Tevet, Hanukkah always occurs, and on Hanukkah, we recite the complete Hallel, but regarding the Hallel of Rosh Hodesh, where the recitation of Hallel is only a custom, it does supersede the post. And for this reason, Rosh Hodesh Nisan is not considered, which also has Hallel and the Musaf sacrifice and the wood sacrirfice."
+ ],
+ [
+ "בי\"ז בתמוז נשתברו הלוחות – For behold on the sixth of Sivan, the Ten Commandmentrs were given and on the seventh in the early morning, he [i.e., Moses] went up to receive the rest of the Torah and tarried there for forty days. Hence, it was that there were found the utensils (of the Golden Calf) on the seventeenth of Tammuz and when he [I.e., Moses] came down, he smashed the Tablets.",
+ "ובטל התמיד – for there were no longer there lambs to sacrifice, since the city had come under a siege.",
+ "העמיד צלם בהיכל – The Amoraim in Jerusalem argued: one said, an idol of Manasseh, and we are speaking [here] about the First Temple [period], and the other said: an idol of Apostomos who was of the Grecian rulers and [this occurred] in the Second Temple [period]."
+ ],
+ [
+ "שבת שחל ט\"ב – the week in which the Ninth of Av occurs in its midst",
+ "אסור לספר ולכבס – All that entire week until after the Fast passes.",
+ "ובחמישי מותרים – When they would sanctify [the New Moon] by appearance, and Tisha B’Av occurred on Friday, it was permitted ot wash clothing on the Thursday before the fast because of the honor of the Shabbat.",
+ "שני תבשילין – there is no prohibition regarding two cooked foods but rather something should not eaten raw/in its natural condition, but something that is eaten in its natural condition (i.e., raw) like milk and cheese and legumes at the time when it is moist, even though he cooked them, they are not considered like two cooked foods.",
+ "לא יאכל בשר ולא ישתה יין – these words refer to after half the day has passed [on the eve of Tisha B’Av], and in the concluding meal [before the fast begins] where he has no intention of eating a set meal afterwards. But prior to the middle of the day, even at the concluding meal, or at the meal which is not the concluding meal, even after half the day [has passed] , it is permissible to eat two cooked foods, and with meat and wine.",
+ "רבן שמעון בן גמליאל אומר: ישנה – If he was accustomed to eat two cooked foods, he should eat one cooked food; If he was accustomed [to drink] two glasses of wine, he should drink one glass. But the Halakha does not follow the opinion of Rabban Shimon ben Gamaliel.",
+ "בכפיית המטה – He places the mattress on or near the floor and does not lie on it, but only on the ground. And the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "כט\"ו באב – for on that [day] ended the deaths of the wilderness in the fortieth year, and on it, was abolished those guards which Jeroboam the son of Nabat had placed who prevented the Israelites from going up [to Jerusalem] on the Festivals. And on that day, those who had died in Betar were given up for burial, and on that day, they stopped cutting down trees [to provide wood] for the wood for the altar in the Temple, for from that day onward, the power of the [summer] sun weakened, and it didn’t have the power to dry the wood from its moistness.",
+ "ויום הכפורים – for on the latter {second set] of Tablets were given, and it is the day of pardon and forgiveness.",
+ "שאולים – for they were all borrowed , even for the rich women, so as to not embarrass those who lacked [funds to purchase them].",
+ "טעונים טבילה – prior to their being worn, since not everyone was expert in her group lest she might have been a woman in her menses.",
+ "יוצאות וחולות – like (Jeremiah 31:13): “Then shall maidens dance gaily, [young men and old alike. I will turn their mourning to joy, I will comfort them and cheer them in their grief].”",
+ "במלך שלמה – The Holy One, blessed be He, whose peace is His.",
+ "אמו – congregation of Israel",
+ "זה מתן תורה – Yom Kippur on which were given the latter Tablets.",
+ "זה בנין בית המקדש – which was dedicated on Yom Kippur."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Taanit/English/Sefaria Community Translation.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Taanit/English/Sefaria Community Translation.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..8d4b8f8c235a2937c289a04a9bd6f0d43f6b6d4e
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Taanit/English/Sefaria Community Translation.json
@@ -0,0 +1,31 @@
+{
+ "language": "en",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Taanit",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org",
+ "versionTitle": "Sefaria Community Translation",
+ "actualLanguage": "en",
+ "languageFamilyName": "english",
+ "isBaseText": false,
+ "isSource": false,
+ "direction": "ltr",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה תענית",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [],
+ [
+ [
+ "The order of the fasts, how is it: It is the last seven fasts that we are dealing with. "
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Taanit/English/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Taanit/English/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..af8f85165d9a7b4a4e3da455984fdb06340ce451
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Taanit/English/merged.json
@@ -0,0 +1,236 @@
+{
+ "title": "Bartenura on Mishnah Taanit",
+ "language": "en",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Taanit",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "מאימתי מזכירין גבורות גשמים – Since the Mishnah teaches in the Tractate Rosh Hashanah that it happens from there that we are judged by the water on the holiday [of Sukkot], the Mishnah teaches here “from when do we mention God’s power to cause rain?” And because the rains are one of the powers of the Holy One, blessed be He, as it is written (Job 5:9-10): “Who performs great deeds which cannot be fathomed…Who gives rain to the earth,” because of this they call them “the power to cause rain [to fall].",
+ "מיום טוב אחרון של חג – But not [during] all seven days of the holiday [of Sukkot], for rain during the days of Sukkot is a sign of a curse. There is a parable telling of a servant who came to pour a cup for his master and the master spilled the pitcher on his face, that is to say, I don’t need your service (see Mishnah Sukkah 2:9).",
+ "אם כן – You state that we mention [God’s ability to cause the rain to fall], even though we don’t request [rain] since it implies [that we pray for rain] at its appropriate season; [for] even during the summer they mention God’s ability [to cause rain] and that you give a sign [for rain] from the first day of the holiday [of Sukkot]. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua."
+ ],
+ [
+ "אין שואלין את הגשמים – that is we don’t mention the rains.",
+ "אלא סמוך לגשמים – that is the eighth day of the holiday [of Sukkot], for from the holiday and onwards is the time for rain, and the anonymous Mishnah is like the teaching of Rabbi Yehoshua. Another explanation: Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua argued above about the mentioning [of God’s power to cause] rain, but they admit that regarding the request/prayer, that is to say, “provide dew and rain” – we don’t make the request for rain until near the rainy season, that is on the third day of [the month of] Mar Cheshvan or on the seventh of it [Mar Cheshvan], as the Tannaim interpret further on in our Mishnah.",
+ "האחרון – He who recites the Musaf prayer mentions, “who causes the rain to fall.”",
+ "והראשון – He who recites the Morning Amidah prayer does not mention rain, but [only the prayer for] dew. And the Halakha is according to Rabbi Yehuda, and since it is taught nearby in the Mishnah that Rabbi Yehuda says that [one makes the request for rain] until Passover passes, and here Rabbi Yehuda is speaking about the first day of the holiday of Passover; [in] the last prayer [i.e. Musaf], one does not mention [the request for rain]. These are two different Tannaim according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים – We recite “ and grant dew and rain for a blessing” in the blessing of the years (the ninth blessing of the Amidah on weekdays), and these words (of reciting the prayer “and grant dew and rain for a blessing”) are in the Land of Israel. But in the Diaspora, we don’t request [for rain] until sixth days from the autumnal equinox, and on the sixtieth day itself, we begin to pray for rain.",
+ "האחרון שבישראל לנהר פרת – those who came up [to Jerusalem] for the festival [of Sukkot] who are returning to their homes, so that the rains don’t stop them [from traveling]."
+ ],
+ [
+ "הגיע שבעה במרחשון – and three time periods have already passed – which are the third of Mar Cheshvan, the seventh [of Mar Cheshvan] and the seventeenth [of the month].",
+ "התחילו היחידים – scholars/Sages",
+ "שלש תעניות – Monday, Thursday [and the following] Monday.",
+ "אוכלים ושותים משחשיכה – They are permitted to eat and drink all the night of the fast until the crack of dawn all the while that they are not sleeping. But after one has had one’s fixed period of sleep, it is forbidden to each or drink if one didn’t make a condition [to do so] at first prior to going to sleep. And there are those who say that eating requires a condition made. Drinking does not require a condition made, for there is no fixed period for drinking and that makes sense."
+ ],
+ [],
+ [
+ "שהן שלשה עשר תעניות על הציבור – for they already have fasted six [times] and the individual fasts are not part of the count.",
+ "מתריעין – with Shofars",
+ "בשני מטין – on the second of the fasts, they open the doors of the stores slightly towards evening. But they don’t take their wares outside.",
+ "ובחמישי מותרים – to open [the stores] all day long."
+ ],
+ [
+ "בבנין ובנטיעה – and specifically joyous building, such as a wedding hall to conduct his wedding; or joyous planting, such as a large tree throwing a shadow (forming a tent) over the ground (see Mishnah Ohalot Chapter 8, Mishnah 2) to carry the kings underneath. But a home to live in or the planting of a tree for its fruit is permitted.",
+ "יצא ניסן הגשמים סימן קללה – when rain did not fall at all prior to the end of Nisan. And all of these laws [apply] in the Land of Israel and areas similar to it, but the further islands – at the time when tie r rains are not like the time of the rains in the Land of Israel, each person prays for rain at the time that he needs them. And if the known time has passed and rains have not fallen, the Jewish court of that place decrees fasts on the community after individuals have fasted according to the order taught in our Mishnah."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "The order of the fasts, how is it: It is the last seven fasts that we are dealing with. ",
+ "את התיבה – the ark which the Torah scroll is placed in, that is to say, we had a modest utensil which was despised by our sins And why is it brought to the city street? To say, we cried out in private in the synagogue and we were not answered; we will despise ourselves in public in the city street.",
+ "אפר מקלה – ashes from the burning, and because dust is called ashes, the Mishnah teaches, אפר מקלה – ashes from the roast (i.e. vegetable ashes) and because dust is called ashes, for here, it is necessary that they are ashes specifically in order that the Holy One, blessed be He remember the Binding of Israc and be merciful [upon us].",
+ "על גבי התיבה – because as it is written (Isaiah 63:9): “In all their troubles He was troubled, [and the angel of His Presence delivered them…].”",
+ "ובראש הנשיא וכו' – But they themselves do not take, in order that they be even more embarrassed, since one who is embarrassed on his own is not the same as one who is embarrassed by others.",
+ "דברי כבושים – words that conquer the heart of a person to return him to the good.",
+ "ובקבלה – the words of the prophets."
+ ],
+ [
+ "ורגיל – who knows the order of prayer.",
+ "ויש לו בנים וביתן ריקן – But his home lacks what to support his children, and because his soul is in grief, he prays with spiritual intention; alternatively, his home is empty from sin, for a bad name has not gone - out during his youth about him.",
+ "ומוסיפין עליהם שש – between [the blessing] “who redeems [Israel] (the fifth blessing of the weekday Amidah) and [the blessing] “who heals [the infirm of his people Israel] (the eighth blessing of the weekday Amidah), he recites these six blessings."
+ ],
+ [
+ "זכרונות ושופרות – all the Biblical verses like we recite on Rosh Hashanah.",
+ "ואומר חותמיהן – After the [Biblical verses] of Zikhronot/God remembers, the concluding blessing for that section and after [the Biblical verses of] Shofarot/God redeems through the sound of the Shofar, the concluding blessing for that section, and after all of them as it explains further on."
+ ],
+ [
+ "על הראשונה – in [the seventh blessing of the Amidah] “who redeems Israel” , he begins to enlengthen, and even though it is not part of the number six, he recites it first, because in it he begins to add and enlengthen.",
+ "על השביעית – of the blessings that he lengthens, but the blessings that he adds because of the fast day are only six, for the first blessing which is “who redeems Israel” of the Shemonah Eshreh which he lengthens.",
+ "מי שענה את דוד ואת שלמה בנו – And even though that Jonah [came] after David and Solomon. Nevertheless, we place them first, because it is necessary to close the blessing at its conclusion, “Blessed be…who has mercy on the Land,” for David and Solomon his son are they who prayed over the Land of Israel; David [as it is written concerning him] (II Samuel 21:1): “There was a famine during the reign of David, [year after year for three years],” ; and Solomon [as it is written concerning him] (I Kings 8:37): “So, too, if there is a famine in the land, [if there is pestilence, blight, mildew, locusts or caterpillars…].”"
+ ],
+ [
+ "בימי רבי חלפתא – This was in Sepphoris.",
+ "ולא ענו אחריו אמן – As our tradition reads it, because In the Temple, they would not answer Amen after every blessing but rather “Praised be the name of the God’s glorious kingdom forever and ever>’ as we read in the Gemara of Berakhot in the Chapter “HaRoeh” (ninth chapter). And these were not in the Temple and they behaved as they would in the Temple.",
+ "תקעו בני אהרן תקעו – The sexton of the synagogue would say to them such each and every blessing.",
+ "לא היינו נוהגין כן – That they would not say “Amen” [at the conclusion of each blessing] but rather, “Praised be the name of God’s glorious kingdom forever and ever.”",
+ "אלא בשער המזרח – at the eastern gate of the Temple Mount and at the eastern gate of the Temple Courtyard (which had seven gates – See Mishnah Middot Chapter 1, Mishnah 4). For they would mention God’s special name (i.e., the Tetragrammaton) at the conclusion of each blessing and it was not sufficient to say “Amen.” And this is not to say that they did not have the practice of sounding the Shofar other than in the Temple, for they clearly did sound the Shofar outside [of Jerusalem], as is proven in this Tractate and in Rosh Hashanah, and the Halakha is according to the Sages."
+ ],
+ [
+ "אנשי משמר – there were twenty-four priestly divisions and each division serves on its week.",
+ "אנשי בית אב – Each division is divided into seven distinct units corresponding to the days of the week. Each one serves on its particular day.",
+ "מתענין ולא משלימין – The first fasts were not so stringent. Therefore they would not complete them for if the service was that weighty on the men of a particular priestly division that they were doing that day, others would come to help them so that they would have the strength to serve [appropriately]."
+ ],
+ [
+ "אנשי משמר מותרין לשתות יין – This is not referring to the fast, but it is these are speaking of the membes of the division that they bring it here.",
+ "בלילות – that we should not fear lest the service become too heavy on the men of each division who served daily at night where they [i.e., others] would need to come to assist them.",
+ "לא ביום ולא בלילה – since they had to bring up all night fats and limbs that sprang from the altar.",
+ "אנשי מעמד – these were Israelites who were set up in Jerusalem and stood over the sacrifices of their brethren and would pray that it would be accepted with favor. And during the time of the Divine Service, representatives from all Israel would stand there, for how could the sacrifice of a person be offered and he was not standing by it, as the Bible states (Numbers 28:2): “…Be punctilious in presenting to Me at stated times.” For the Israelite, it was a commandment that they should stand over the Kohanim at the time of Divine Worship.",
+ "אסורים לספר ולכבס – When they entered into their division, all the entire week, in order that they should cut their hair prior to that, therefore they would not enter their division while they look repulsive.",
+ "ובחמישי – in the midst of their division service [on the given Thursday]. מותרים – it is the manner of most people to get their hair cut on Thursday and not put off shaving/cutting their hair until Friday because of the pain-staking preparations."
+ ],
+ [
+ "כל הכתוב במגילת תענית – days in which miracles were performed for Israel during the Second Temple period and they established holidays. There is a day where one only does not fast on them and there are days in which they were more stringent by not giving eulogies on them, and those in which they were more stringent, it was forbidden to give eulogies.",
+ "לפניו אסור – to give eulogies [on the day before], lest they come to do this on the holy day itself [where it was absolutely forbidden].",
+ "לאחריו מותר – since the holiday passed, we are not concerned. And we establish for ourselves [today] since the Scroll of Fasts has been voided, that all of the days that were written there to not fast or to give eulogies on them – all of them are permissible [now] to fast and give eulogies [on them], except for Hanukkah [25 Kislev to 2/3 Tevet] and Purim [i.e. 14 Adar or 15 Adar in a walled city from the time of Joshua] , which in which giving eulogies and fasting are prohibited, but on the days before them and after them, it is permissible."
+ ],
+ [
+ "שלא להפקיע את השערים – When we see that store owners would purchase two large meals at the conclusion of the fifth day of the week (i.e., Thursday), one for the night of the fast and one for Shabat, people would think that there a famine is coming in the world causing prices to rise and unsettling the market. But when they started to fast on Mondays, people knew that it was none other than because of [the need to] fast [for rain to fall]. Another explanation: that they should not say that if the Jewish court did not see that the famine is coming, they would not have pushed to decree a fast now so close to Shabbat, and because of that, the prices would rise and the market became unsettled."
+ ],
+ [
+ "ואם התחילו – that they decreed these fasts earlier than this and began to fast on the trouble, even one day, and one of these days came up, we don’t halt [from fasting].",
+ "מודה הוא שאין משלימין – to fast on them the entire day, but he eats in the evening close to sunset.",
+ "וכן ט' באב שחל להיות בערב שבת – such as at the time when the Jewish court would establish [the months] through visual [sighting of the New Moon]. But he would eat in the evening near sunset because of the honor of the Sabbath, so that he would not enter the Sabbath while he is hungry. But the Halakha is not according to Rabbi Meir but rather, we complete the fast. Similarly, Tisha B’Av that occurs on a Friday, we complete the fast (Note: Today, this situation would never arise due to the fact that the first day of Passover is always the same day of the week as Passover, and the first day of Passover can never fall on a Friday, since the tine and edicts of Hillel II in the fourth century CE)."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "סדר תעניות האלו – that are mentioned in the chapter above, are not observed other than for the rainfall in the autumn. If the three times of the early rainfall passed, which are the third of Marcheshvan, the seventh [of Marcheshvan] and the seventeenth [of Marcheshvan] and rain did not fall, then individuals would fast, and afterwards, the community would [observe] thirteen fasts according to the order that was mentioned.",
+ "אבל – if rains fell at their appropriate time and the seeds sprouted and changed, such as in place of wheat came thorns and in place of barley came the early stages of ripening, or another change.",
+ "מתריעין עליהם מיד – with the first fast, for all the stringency related to the latter fasts are practiced immediately on the first fast.",
+ "בין גשם לגשם—between the rainfall in the autumn and the second period.",
+ "מכת בצורת – it is a sign of drought [of rain in season]."
+ ],
+ [
+ "ירדו לצמחים ולא לאילן – such as it would rain gently, which is good for plants and grasses but is not sufficient for trees.",
+ "לאילן ולא לצמחים – that [rain] fell with great force ",
+ "for cisterns, ditches/pits and caves."
+ ],
+ [
+ "וכל סביבותיה מתענות – since that city where rain did not fall would have to go to buy grain in a city where [rain] fell and there would be famine."
+ ],
+ [
+ "מפולת – which have healthy walls fall, but those [walls] that were in disrepair/defective (Taanit 20b) are not the falling of houses [mentioned]."
+ ],
+ [
+ "בכל מקום – and even those cities that were very far away from it, as the reason explained at the end [of the Mishnah] because of a continuing plague.",
+ "שדפון – wind that destroys the grain and empties it of seed.",
+ "ירקון – grain whose surface becomes pale; and there are those who explain [the word] ירקון as an illness that changes the face of man to be like the appearance of the vegetation of the field.",
+ "ועל חיה רעה – that appears in the daytime on the settlement.",
+ "ועל החרב – armies passing from place to place, and even though they are not coming to fight with that city."
+ ],
+ [
+ "לעריהן – to the Land of Israel",
+ "כמלוא פי תנור – that was struck by blast (i.e., emptied of grain) of so much grain that it would been capable to make of it bread to fill [the mouth of] the oven.",
+ "באשקלון – in the land of the Philistines",
+ "ועל שאכלו זאבים – which is an wild beast which continually does damage",
+ "על שנראה – that came in the city"
+ ],
+ [
+ "המטרפת – beaten down and broken , like an egg that is beaten in a bowl",
+ "לעזרה – to gather the people that they should come to help and save. Therefore, we do not sound the Shofar or trumpets regarding them on Shabbat, unless it is was [absolutely] necessary to sound the Shofar to gather the people [together]. But they would fast and cry out and supplicate [God] on their behalf on Shabbat.",
+ "שמעון התימני – He was from Yemen.",
+ "אף על הדבר – they would sound the Shofar on Shabbat.",
+ "ולא הודו לו חכמים - to sound the Shofar on Shabbat for [the plague of] pestilence, but they would sound the Shofar for it on weekdays."
+ ],
+ [
+ "חוץ מרוב גשמים – it did not rain so much that it ruined the grain, but it already rained a lot that we have no further need for them and they are troublesome for people.",
+ "תנורי פסחים – they are of earthenware and they are carried from place to place.",
+ "שלא ימוקו – [they wouldn’t become soft] because of the [large amount of] rain",
+ "עג עוגה – he made the circular incision/tracing on the ground, like a circle",
+ "גשמי בורות – plenty of rain to fill the cisterns.",
+ "אם נמחית – if it was entirely covered with water",
+ "אבן טועים – a stone which was in Jerusalem – for whomever would find something had to stand on it and announce “I found this thing.” And [people] would come up and give its “signs” and take them, and that stone which was called “The Stone of Losers (Claims). And I found written that it was very high and that it was not possible for rains to cover it other than if a flood came to the world.",
+ "לנדות – that we excommunicate on account of his great honor.",
+ "מתחטא – on his rebellious conduct."
+ ],
+ [
+ "רבי אליעזר אומר: קודם חצות לא ישלימו – and the Halakha is according to Rabbi Eliezer.",
+ "צאו אכלו ושתו – and he did not say to them that they should first recite “The Great Hallel” (Psalm 136), for one should only say “The Great Hallel” with a full stomach and a satiated soul."
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "בשלשה פרקים בשנה וכו' – This is how it should be read: On three periods of time during the year, which are fast days, posts (i.e., divisions of popular representatives of Levites and Israelites deputized to accompany the daily services in the Temple with prayers) and Yom Kippur, that we offer up after this, Kohanim lift their hands [to bless the congregation] in each Amidah, that is, during Shaharit, Minhah and Neilah. And there is one day in each of these periods where they lift their hands four times during the day, and that is Yom Kippur, which has the Musaf prayer. And Our Mishnah is according to Rabbi Meir, who said that there is the lifting of the hands [of the Kohanim] at Minhah on fast days and posts, and every day, what is the reason why they don’t lift their hands at Minhah – because of being drunk, and today, there is no drunkenness. But Rabbi Yosi disputes this and says that we decree that Minhah of fast days is like the Minhah service of every day. And the Halakha is according to Rabbi Yosi on fast days, and on “posts” and on Yom Kippur which has the Neilah prayer, but on those fast days where we do not recite Neilah, Kohanim lift their hands at Minhah of the fast day, since it is near the setting of the sun we recite this prayer – as it is similar to Neilah, and a Minhah like this, we don’t have on every day. Therefore, they did not make decree to do this.",
+ "בתעניות ובמעמדות – And this is how it should be read: And which are the three periods? Fast days, posts and Yom Kippur.",
+ "ומעמדות – The men of the post would fast four days each week."
+ ],
+ [
+ "אלו הן מעמדות – What is the reason that it is said? What is the reason that they decreed the posts? Since it is stated (Numbers 28:2): “Command the Israelite people and say to them: Be punctilious in presenting to Me at stated times [the offerings of food due Me, as offerings by fire of pleasing odor to Me].”",
+ "על כל משמר ומשמר היה מעמד – from part of the tribes of Israel who were divided into twenty-four sections, messengers from all Israel to stand over the sacrifices with the Kohanim and Levites of each division of Kohanim (i.e., guard).",
+ "וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהם – Those who were far from Jerusalem and were not able to go up and stand over their sacrifice with their division, we gather in the synagogues in their cities and fast and pray and read from the Torah each day the Creation Story (i.e. Genesis, chapter 1), to announce that the world stands on the Divine Service that they do in the Temple."
+ ],
+ [
+ "ולא היו מתענין בע\"ש מפני כבוד השבת – and one does not have to mention the Sabbath itself. And not on Sundays, because it is the third day [from] the creation [of mankind], since on Friday, man was created. And on the third day of his creation, he was weaker, as it is written (Genesis 34:25): “On the third day, when they were in pain…” Alternatively, because man was given the additional soul on the Sabbath and on Saturday night it w as taken from him, if they would fast on Sunday, they would be endangered. S And on each day, the men of the post would recite the Neilah prayer.",
+ "פרשה גדולה קורין אותה בשנים – The portion of Genesis (i.e., the Creation story), after the first person read three verses, the second person would read the third verse that the first person read and complete the [first part] of the Creation [story]. And the third person would read (Genesis 1:6): “Let there be an expanse [in the midst of the water, that is separate water from water].” On the second day, the first person reads “let there be an expanse” (Genesis 1:6), and two read (Genesis 1:9), “Let the water below the sky be gathered into one area,[that the dry land may appear],” and so too for all of them.",
+ "בשחרית ובמוסף כו' – Here we are speaking about the rest of the posts that were outside of Jerusalem when they read the Creation story according to the appropriate manner, even on a day when there is a Musaf sacrifice, for we don’t want to trouble them. But the posts in Jerusalem, on a day where there is Musaf sacrifice, they would not recite during Musaf the Creation story as is taught in the Mishnah further on – a Musaf Sacrifice which lacks a Minhah service. And now, the Musaf sacrifice which does supersede the Minhah post which is not his, his post, all the more so.",
+ "בשחרית ובמוסף ובמנחה כו' – This is how it should be read: At Shaharit and at Musaf when we bring a Torah scroll and read a large portion by two and a small portion with one. But at Minhah, we do not bring a Torah scroll , because of the trouble of the fast, but we recite it by heart.",
+ "ע\"ש במנחה לא היו נכנסים – [they would not enter] the synagogue and would not read [Torah] at all, since they would be troubled to prepare the needs of the Sabbath."
+ ],
+ [
+ "יום שיש בו הלל – like the days of Hanukkah which have Hallel (Psalms 113-118) recited on them but they don’t have Musaf. No portion was read during Shaharit if they were in Jerusalem, since they don’t have free time to do their posts (through the division of popular representatives deputized to accompany the daily services in the Temple with prayers, and also a corresponding division in the country towns, answering to the divisions of Kohanim and Levites), since [the recitation of] Hallel supersedes them.",
+ "קרבן מוסף – Rosh Hodesh which has a Musaf sacrifice, they would not read any portion at the closing of the gates (“Neilah”), and all the more so, they would not read a portion during Musaf itself, nor at the Afternoon service which precedes Neilah, for the Musaf sacrifice would supersede them.",
+ "קרבן עצים אין בו מנחה – that is to say, a day on which there is a sacrifice of wood, as is found above, there would be no Musaf sacrifice, which supersedes the Ma’amad (i.e., the post) for the Afternoon service, but does not [supersede] the Neilah.",
+ "כך היה ר' יהושע שונה – The wood offering/sacrifice supersets the post of Neilah, and all the more so, it supersedes the post of the Afternoon service, as the sacrifice of the wood of the Kohanim would be offered prior to the daily continuous offering at the eventide (i.e., 3:30 pm), and if it supersedes the post of Neilah, it also supersedes the post of the Afternoon service which is near it.",
+ "חזר ר\"ע להיות שונה כדברי בן עזאי – Who thinks that the Musaf sacrifice comes from the Torah and this law is not superseded other than the post for the Afternoon service, for one should not suspect lest a sacrifice is superseded, for the words of the Torah do not require strengthening. But the sacrifice/offering of the wood, is considered like the words of the Sages, and the law is that they supersede the post of the Afternoon Service and Neilah which require strengthening, for just as they are not superseded for the sacrifice of the wood. And I did not go down to the end of the words of Maimonides, in his commentary of this Mishnah, since from his words, it appears that the men of the post would recite an additional prayer each day between Shaharit and Minhah and it is called the Musaf prayer. And this fact I did not find either in the Babylonian or the Jerusalem Talmud."
+ ],
+ [
+ "זמן עצי הכהנים והעם – when the [Jews] from the Diaspora made Aliyah [to the land of Israel] (i.e. after Cyrus the Great In 516 BCE permitted the Jews to return to their land) and the did not find wood in the :compartment [of the Temple for the storage of wood] and they stood and donated from their own [supply and funds] and on the day that they bring wood, they bring with them a sacrifice of donation and make that day a holiday, and such is written in the book of Ezra (Nehemiah 10:35): “We have cast lots [among] the priests, [the Levites, and the people] to bring the wood offering to the House of our God [by clans] annually at set times [in order to provide fuel for the altar of the LORD our God as is written in our Teaching].”",
+ "וכל מי שטעה שבטו – and they did not know with whom he should go, he should go with the Children of Zatu.",
+ "ובני גונבי עלי – The Gemara explains that once the enemies decreed religious persecution on Israel that they should not bring their First Fruits to the Temple and placed guards along the roads for this. But honest men of that generation brought baskets of First Fruits and covered them with packed figs, which are dried figs and carried them on the shoulders pestle, which is a large tree made like a club that would crush the grit (i.e., a dish of pounded grain) with which they would regularly crush the packed figs to make of them cakes of pressed figs , and when they would approach the guard, would say to them: We are going to make two cakes of pressed figs in the mortar before us with this pestle that is on our shoulders, and this is how they would bring First Fruits to Jerusalem. And because of this, they were called, “those who steal pestles,” that is to say, they steal the hearts of the guards, with the pestle that is on their shoulders, and “those who pack figs” by dint of the fact that they cut fig cakes with tools (i.e. a knife or saw), and these honest men stood another time when they (the government) decreed religious persecution against them that they should not bring wood to the pile of wood on the altar in the Temple, and established ladders and would say to the guards – to take two pigeons from this dovecote that is before us on this ladder that is on our shoulders which we are walking with, and as a result of this, they are called, “the ladder carriers that are torn down” (?) for they would bring from them wood for the pile of wood on the altar in the Temple , and all of these bring wood with the children of Zatu.",
+ "שבו בני פרעוש שניה – For after they finished this, they would take lots as to who would be in the end, as it says (Nehemiah 10:35), “We have cast lots [among] the priests, [the Levites, and the people] to bring [the wood offering to the House of our God (by clans) annually at set times]…”",
+ "שהיה בו הלל – Because on the first of Tevet, Hanukkah always occurs, and on Hanukkah, we recite the complete Hallel, but regarding the Hallel of Rosh Hodesh, where the recitation of Hallel is only a custom, it does supersede the post. And for this reason, Rosh Hodesh Nisan is not considered, which also has Hallel and the Musaf sacrifice and the wood sacrirfice."
+ ],
+ [
+ "בי\"ז בתמוז נשתברו הלוחות – For behold on the sixth of Sivan, the Ten Commandmentrs were given and on the seventh in the early morning, he [i.e., Moses] went up to receive the rest of the Torah and tarried there for forty days. Hence, it was that there were found the utensils (of the Golden Calf) on the seventeenth of Tammuz and when he [I.e., Moses] came down, he smashed the Tablets.",
+ "ובטל התמיד – for there were no longer there lambs to sacrifice, since the city had come under a siege.",
+ "העמיד צלם בהיכל – The Amoraim in Jerusalem argued: one said, an idol of Manasseh, and we are speaking [here] about the First Temple [period], and the other said: an idol of Apostomos who was of the Grecian rulers and [this occurred] in the Second Temple [period]."
+ ],
+ [
+ "שבת שחל ט\"ב – the week in which the Ninth of Av occurs in its midst",
+ "אסור לספר ולכבס – All that entire week until after the Fast passes.",
+ "ובחמישי מותרים – When they would sanctify [the New Moon] by appearance, and Tisha B’Av occurred on Friday, it was permitted ot wash clothing on the Thursday before the fast because of the honor of the Shabbat.",
+ "שני תבשילין – there is no prohibition regarding two cooked foods but rather something should not eaten raw/in its natural condition, but something that is eaten in its natural condition (i.e., raw) like milk and cheese and legumes at the time when it is moist, even though he cooked them, they are not considered like two cooked foods.",
+ "לא יאכל בשר ולא ישתה יין – these words refer to after half the day has passed [on the eve of Tisha B’Av], and in the concluding meal [before the fast begins] where he has no intention of eating a set meal afterwards. But prior to the middle of the day, even at the concluding meal, or at the meal which is not the concluding meal, even after half the day [has passed] , it is permissible to eat two cooked foods, and with meat and wine.",
+ "רבן שמעון בן גמליאל אומר: ישנה – If he was accustomed to eat two cooked foods, he should eat one cooked food; If he was accustomed [to drink] two glasses of wine, he should drink one glass. But the Halakha does not follow the opinion of Rabban Shimon ben Gamaliel.",
+ "בכפיית המטה – He places the mattress on or near the floor and does not lie on it, but only on the ground. And the Halakha is not according to Rabbi Yehuda."
+ ],
+ [
+ "כט\"ו באב – for on that [day] ended the deaths of the wilderness in the fortieth year, and on it, was abolished those guards which Jeroboam the son of Nabat had placed who prevented the Israelites from going up [to Jerusalem] on the Festivals. And on that day, those who had died in Betar were given up for burial, and on that day, they stopped cutting down trees [to provide wood] for the wood for the altar in the Temple, for from that day onward, the power of the [summer] sun weakened, and it didn’t have the power to dry the wood from its moistness.",
+ "ויום הכפורים – for on the latter {second set] of Tablets were given, and it is the day of pardon and forgiveness.",
+ "שאולים – for they were all borrowed , even for the rich women, so as to not embarrass those who lacked [funds to purchase them].",
+ "טעונים טבילה – prior to their being worn, since not everyone was expert in her group lest she might have been a woman in her menses.",
+ "יוצאות וחולות – like (Jeremiah 31:13): “Then shall maidens dance gaily, [young men and old alike. I will turn their mourning to joy, I will comfort them and cheer them in their grief].”",
+ "במלך שלמה – The Holy One, blessed be He, whose peace is His.",
+ "אמו – congregation of Israel",
+ "זה מתן תורה – Yom Kippur on which were given the latter Tablets.",
+ "זה בנין בית המקדש – which was dedicated on Yom Kippur."
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "Sefaria Community Translation",
+ "https://www.sefaria.org"
+ ],
+ [
+ "Bartenura on Mishnah, trans. by Rabbi Robert Alpert, 2020",
+ "http://sefaria.org"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה תענית",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Taanit/Hebrew/On Your Way.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Taanit/Hebrew/On Your Way.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..2fd63fd2899cdbe404192ec888b0a888500aa84f
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Taanit/Hebrew/On Your Way.json
@@ -0,0 +1,236 @@
+{
+ "language": "he",
+ "title": "Bartenura on Mishnah Taanit",
+ "versionSource": "http://mobile.tora.ws/",
+ "versionTitle": "On Your Way",
+ "status": "locked",
+ "priority": 1.0,
+ "license": "Public Domain",
+ "versionTitleInHebrew": "ובלכתך בדרך",
+ "actualLanguage": "he",
+ "languageFamilyName": "hebrew",
+ "isBaseText": true,
+ "isSource": true,
+ "isPrimary": true,
+ "direction": "rtl",
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה תענית",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "text": [
+ [
+ [
+ "מאימתי מזכירין גבורות גשמים. איידי דתנא במסכת ר\"ה דסליק מינה ובחג נידונין על המים, תנא הכא מאימתי מזכירין גבורות גשמים. ולפי שהגשמים אחת מגבורותיו של הקב\"ה דכתיב (איוב ה ט-י) עושה גדולות ואין חקר הנותן מטר על פני ארץ, משום הכי קרי להו גבורות גשמים: ",
+ "מיום טוב אחרון של חג. אבל כל שבעת ימי החג לא, שהגשמים לימי סוכה סימן קללה. משל לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו רבו קיתון על פניו, כלומר אי אפשי בשמושך:",
+ "אם כן. אתה אומר מזכירין אע״פ שאין שואלין הואיל ומשמע בעונתו, אפילו בקיץ יזכירו, ומה אתה נותן סימן מיו״ט ראשון. והלכה כרבי יהושע: "
+ ],
+ [
+ "אין שואלין את הגשמים. היינו אין מזכירין את הגשמים:",
+ "אלא סמור לגשמים. דהיינו יום ח׳ של חג, דמן החג ואילך זמן גשמים הוא. וסתמא כרבי יהושע. פירוש אחר רבי אליעזר ורבי יהושע דפליגי לעיל בהזכרת גשמים, מודים הם לענין שאלה דהיינו לומר ותן טל ומטר, שאין שואלין אותן אלא סמוך לגשם, דהיינו בג׳ במרחשון או בז׳ בו. כדמפרשי תנאי לקמן במתניתין:",
+ "האחרון. המתפלל תפלת מוסף מזכיר מוריד הגשם:",
+ "והראשון. המתפלל תפלת שחרית אינו מזכיר גשם אלא טל. והלכה כרבי יהודה. והא דתנן בסמוך רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח, והכא קאמר רבי יהודה ביו״ט הראשון של פסח האחרון אינו מזכיר, תרי תנאי נינהו ואליבא דר״י: "
+ ],
+ [
+ "בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים. אומרים ותן טל ומטר בברכת השנים. והני מילי בארץ ישראל, אבל בגולה אין שואלים עד ששים יום לתקופת תשרי, וביום ששים עצמו מתחילין לשאול הגשמים:",
+ "האחרון שבישראל לנהר פרת. אותן שעלו לרגל החוזרים לבתיהן, ולא יפסיקום הגשמים: "
+ ],
+ [
+ "הגיע שבעה עשר במרחשון. וכבר עברו ג׳ זמנים, שהן ג׳ במרחשון. וז, וי״ז:",
+ "התחילו היחידים. תלמידי חכמים:",
+ "שלש תעניות. שני וחמישי ושני:",
+ "אוכלים ושותים משחשיכה. מותר להם לאכול ולשתות כל ליל התענית עד שיעלה עמוד השחר כל זמן שלא ישן. אבל לאחר שישן שינת קבע אסור לאכול ולשתות אם לא התנה מתחלה קודם שישן. ואית דאמרי דאכילה בעי תנאי, שתיה לא בעי תנאי דאין קבע לשתיה. והכי מסתברא: "
+ ],
+ [],
+ [
+ "ששהן שלשה עשר תעניות על הצבור. שכבר התענו שש, ותעניות דיחידים אינם מן המנין:",
+ "מתריעין. בשופרות:",
+ "בשני מטין. בשני של תענית פותחין דלתי החנויות קצת לעת ערב, אבל אין מוציאין סחורתן לחוץ:",
+ "ובחמישי מותרים. לפתוח כל היום: "
+ ],
+ [
+ "בבנין ובנטיעה. ודוקא בנין של שמחה כגון בית חתנות לעשות בו חופתו, ונטיעה של שמחה כגון אילן גדול המיסך על הארץ לטייל המלכים תחתיו. אבל בית לדור בו, ונטיעת אילן לפירותיו מותר:",
+ "יצא ניסן הגשמים סימן קללה. כשלא ירדו כלל קודם [שיצא] ניסן. וכל הדינים הללו בארץ ישראל וכיוצא בה, אבל האיים הרחוקים שזמן הגשמים שלהם אינו כזמן הגשמים של ארץ ישראל, כל אחד ואחד שואל הגשמים בזמן שהוא צריך להם, ואם עבר אותו הזמן הידוע להן ולא ירדו גשמים, בית דין של אותו מקום גוזרים תעניות על הצבור אחר שהתענו היחידים כסדר השנוי במתניתין:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "סדר תעניות כיצד. בשבע תעניות אחרונות קא מיירי:",
+ "את התיבה. הארון שספר תורה מונח בו, כלומר כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעוונינו. ולמה לרחובה של עיר, לומר, צעקנו בצנעה בבית הכנסת ולא נענינו, נבזה עצמנו בפרהסיא ברחובה של עיר:",
+ "אפר מקלה. אפר שרפה. ומשום דעפר נמי אקרי אפר תנא אפר מקלה, דהכא צריך שיהיה אפר ממש כדי שיזכור הקב״ה עקידתו של יצחק וירחם:",
+ "על גבי התיבה. משום דכתיב (ישעיהו ס״ג:ט׳) בכל צרתם לו צר:",
+ "ובראש הנשיא וכו׳ והן עצמן אינם נוטלים, כדי שיתביישו יותר, לפי שאינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים:",
+ "דברי כבושים. דברים שכובשין לבו של אדם להחזירו למוטב:",
+ "ובקבלה. בדברי הנביאים: "
+ ],
+ [
+ "ורגיל. היודע סדר תפלה:",
+ "ויש לו בנים וביתו ריקן. שאין בביתו במה לפרנס את בניו, ומתוך שנפשו עגומה עליו מתפלל בכוונה. א״נ ביתו ריקן מן העבירות, שלא יצא עליו שם רע בילדותו:",
+ "ומוסיפין עליהם שש. בין גואל לרופא אומר ו׳ ברכות הללו: "
+ ],
+ [
+ "זכרונות ושופרות. כל הפסוקים כמו שאומרים בראש השנה:",
+ "ואומר חותמיהן. אחר זכרונות חתימת זכרונות, ואחר שופרות חתימת שופרות, וכן אחר כולם כדמפרש ואזיל: "
+ ],
+ [
+ "על הראשונה. בגואל ישראל הוא מתחיל להאריך. ואע״פ שאינה ממנין שש קורא אותה ראשונה, לפי שבה מתחיל להוסיף ולהאריך:",
+ "על השביעית. לברכות שמאריך בהן. אבל הברכות שמוסיפין בשביל התענית אינן אלא שש, שברכה ראשונה שהיא גואל ישראל דשמנה עשרה היא אלא שמאריך בה:",
+ "מי שענה את דוד ואת שלמה בנו. ואע״ג דיונה בתר דוד ושלמה היה. מ״מ מקדים ליה ברישא, משום דבעי למחתם בסוף הברכות ברוך המרחם על הארץ, ודוד ושלמה בנו הם שהתפללו על ארץ ישראל. דוד, ויהי רעב בימי דוד כו׳ (שמואל ב כ״א:א׳) ושלמה, רעב כי יהיה בארץ (מלכים א ח׳:ל״ז): "
+ ],
+ [
+ "בימי רבי חלפתא. בצפורי היה:",
+ "ולא ענו אחריו אמן גרסינן. לפי שבמקדש לא היו עונין אמן אחר כל ברכה אלא בשכמל״ו כדאמרינן בגמרא בברכות פרק הרואה. ואלו לא במקדש היו ועשו כדרך שעושים במקדש:",
+ "תקעו בני אהרן תקעו. חזן הכנסת אומר להם כך על כל ברכה וברכה:",
+ "לא היינו נוהגין כן. שלא לענות אמן אלא בשכמל״ו:",
+ "אלא בשער המזרח. שער מזרח של הר הבית ושער המזרח של עזרה. לפי שהיו מזכירין שם המפורש בחתימת הברכה ולא סגי בעניית אמן. ואין לומר לא היו נוהגין לתקוע אלא במקדש, דודאי תוקעין בגבולין, כדמוכח בהך מסכתא ובר״ה. והלכה כחכמים: "
+ ],
+ [
+ "אנשי משמר. כ״ד משמרות כהונה היו, כל משמר עובד בשבת שלו:",
+ "אנשי בית אב. המשמר מתחלק לשבעה בתי אבות כמנין ימות השבוע, כל אחד עובד יומו:",
+ "מתענין ולא משלימין. שתעניות הראשונות אינן חמורין כ״כ, ולפיכך אין משלימין שאם תכבד העבודה על אנשי בית אב שהיו עובדין אותו היום יבואו אלו לסייען ויהא בהן כח לעבוד: "
+ ],
+ [
+ "אנשי משמר מותרים לשתות יין. לאו גבי תענית קאי, אלא איידי דאיירי בבני משמר מייתי לה הכא:",
+ "בלילות. שאין לחוש שמא תכבד העבודה על אנשי בית אב בלילה ויצטרכו אלו לבא לסייעם:",
+ "לא ביום ולא בלילה. לפי שהיו צריכין להעלות כל הלילה אברים ופדרים שפקעו מעל המזבח:",
+ "אנשי מעמד. הם ישראלים הקבועים בירושלים ועומדים על קרבן אחיהם ומתפללין שיהא מקובל ברצון. ועומדים שם בשעת העבודה שלוחים מכל ישראל, דהיאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו והכתוב אומר (במדבר כ״ח:ב׳) תשמרו להקריב לי במועדו, לישראל מצוה שיעמדו על הכהנים בשעת עבודה:",
+ "אסורים לספר ולכבס. משנכנסו למשמרתם, כל אותה שבת, כדי שיספרו קודם לכן ולא יכנסו למשמרתן כשהן מנוולים:",
+ "ובחמישי. שבתוך משמרתן מותרים שדרך [רוב] בני אדם לספר בחמישי ואין ממתינין לספר בע״ש מפני הטורח:"
+ ],
+ [
+ "כל הכתוב במגילת תענית. ימים שנעשו בהם ניסים לישראל בבית שני וקבעו ימים טובים. אית יומא דלא להתענאה בהון בלבד ואית יומי דחמירי טפי דלא למספד בהון. ואותן שהן חמורים ואסורים בהספד. ",
+ "לפניו אסור בהספד, דלמא אתי למעבד הכי ביו״ט גופיה. ",
+ "לאחריו מותר דכיון דעבר יום טוב לא חיישינן. ואנן קיי״ל דבטלה מגילת תענית, וכל אותן הימים הכתובים שם דלא להתענאה ודלא למספד, כולן מותרין בהספד ותענית, חוץ מחנוכה ופורים שאסורין בהספד ותענית. וימים שלפניהם ואחריהם מותר: "
+ ],
+ [
+ "שלא להפקיע את השערים. כשרואין בעלי חנויות שקונין למוצאי חמישי שתי סעודות גדולות, אחת לליל התענית ואחת לשבת, יהיו סבורין שבא רעב לעולם ומיקרין ומפקיעין השער. אבל משהתחילו להתענות בשני, יודעים שאינו אלא מפני התענית, פ״א שלא יאמרו אם לא שראו ב״ד שהרעב בא, לא היו דוחקים לגזור תענית עתה סמוך לשבת, ומפני כן ייקרו ויפקיעו השער: "
+ ],
+ [
+ "ואם התחילו. שגזרו התעניות קודם לכן והתחילו להתענות על הצרה אפילו יום אחד ופגע בהן אחד מאלו הימים אין מפסיקין:",
+ "מודה הוא שאין משלימין. להתענות בהן כל היום, אלא אוכל בערב סמוך לשקיעת החמה:",
+ "וכן ט׳ באב שחל להיות בערב שבת. כגון בזמן שהיו ב״ד קובעים ע״פ הראייה, אוכל בערב סמוך לשקיעת החמה, מפני כבוד השבת שלא יכנס לשבת כשהוא רעב. ואין הלכה כר׳ מאיר אלא מתענין ומשלימין. וכן ט׳ באב שחל להיות בערב שבת מתענה ומשלים:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "סדר תעניות האלו. האמורין בפרקין דלעיל, אינו אלא ברביעה ראשונה, אם עברו שלשה זמנין של רביעה של יורה, שהם ג׳ במרחשון וז׳ וי״ז ולא ירדו גשמים, אז היו מתענין יחידים, ואח״כ מתענין הצבור י״ג תעניות על הסדר שאמר:",
+ "אבל. ירדו גשמים בעתן וצמחו הזרעים ונשתנו, כמו תחת חטה יצא חוח תחת שעורה באשה, או שינוי אחר:",
+ "מתריעין עליהם מיד. בתעניות ראשונות. שכל חומר האמור בתעניות האחרונות נוהגין מיד בראשונות:",
+ "בין גשם לגשם. בין רביעה ראשונה לשניה:",
+ "מכת בצורת. סימן בצורת הוא: "
+ ],
+ [
+ "ירדו לצמחים ולא לאילן. כגון שירדו בנחת, שזה יפה לצמחים ולעשבים ואינו מועיל לאילנות:",
+ "לאילן ולא לצמחים. שירדו בכח:",
+ "לבורות שיחין ומערות. שמכניסין בהן מים לשתות: "
+ ],
+ [
+ "וכל סביבותיה מתענות. שאותה העיר שלא ירדו בה גשמים תלך לקנות תבואה בעיר שירדו בה ויהיה רעב: "
+ ],
+ [
+ "מפולת. שחומותיה הבריאות נופלות. אבל רעועות אין זו מפולת: "
+ ],
+ [
+ "בכל מקום. ואפילו הערים הרחוקות ממנה הרבה, כדמפרש טעמא בסיפא מפני שהיא מכה מהלכת:",
+ "שדפון. רוח שמפסיד את התבואה ומתרוקנת מן הזרע:",
+ "ירקון. תבואה שהכסיפו פניה. ויש מפרשים ירקון חולי שהופך פני אדם כמראה ירק השדה:",
+ "ועל חיה רעה. שנראית ביום בישוב:",
+ "ועל החרב. חיילות העוברות ממקום למקום, ואף על פי שאינם באים להלחם עם אותה העיר: "
+ ],
+ [
+ "לעריהן. לארץ ישראל:",
+ "כמלוא פי תנור. שלקתה בשדפון כל כך תבואה שהיה ראוי לעשות ממנה פת למלאות [פי] התנור:",
+ "באשקלון. בארץ פלשתים:",
+ "ועל שאכלו זאבים. דהיא חיה רעה ומכה מהלכת היא:",
+ "על שנראה. באו בעיר: "
+ ],
+ [
+ "המטרפת. מתחבטת ומשתברת, כמו ביצה הטרופה בקערה:",
+ "לעזרה. לקבץ את העם שיבואו לעזור ולהושיע. והלכה שאין תוקעים עליהם בשופר או בחצוצרות בשבת אלא אם כן הוצרכו לתקוע לקבץ את העם, אבל מתענים זועקים ומתחננים עליהם בשבת:",
+ "שמעון התימני. מתמנת היה:",
+ "אף על הדבר. מתריעין בשבת:",
+ "ולא הודו לו חכמים. להתריע על הדבר בשבת. אבל בחול מתריעין: "
+ ],
+ [
+ "חוץ מרוב גשמים. לא שירדו הרבה כל כך שמקלקלין את התבואה, אלא שכבר ירדו הרבה שאין צריכין להן עוד והן לטורח על בני אדם:",
+ "תנורי פסחים. של חרס הם ומטלטלין ממקום למקום:",
+ "שלא ימוקו. בגשמים:",
+ "עג עוגה. רשם בקרקע רושם עגול כעין עוגה:",
+ "גשמי בורות. גשמים בשופע למלאות בורות:",
+ "אם נמחית. אם כולה מכוסה במים:",
+ "אבן טועים. אבן היתה בירושלים שכל מי שמוצא מציאה היה עומד עליה ומכריז מציאה מצאתי, ובאין בעליה ונותנין סימניה ונוטלין אותה. ואותה אבן נקראת אבן טועים. ומצאתי כתוב שהיתה גבוהה מאד ולא היה אפשר שתתכסה בגשמים אלא אם כן בא מבול לעולם:",
+ "לנדות. שמנדין על כבוד הרב:",
+ "מתחטא. מתגעגע: "
+ ],
+ [
+ "רבי אליעזר אומר קודם חצות לא ישלימו. והלכה כרבי אליעזר:",
+ "צאו אכלו ושתו. ולא אמר להן קראו הלל הגדול תחלה, שאין קורין הלל הגדול אלא בכרס מלאה ונפש שבעה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "בשלשה פרקים בשנה וכו׳ הכי קאמר, בשלשה פרקים שהם תעניות ומעמדות ויוה״כ דמסיק בתר הכי, כהנים נושאין את כפיהם בכל תפלה, דהיינו שחרית מנחה ונעילה. ויש יום אחד באלו הפרקים שנושאים כפיהם ארבעה פעמים ביום, והוא יוה״כ, שיש בו תפלת מוסף. ומתניתין ר׳ מאיר היא, דאמר יש נשיאות כפים במנחה בתעניות ובמעמדות, דכל יומא טעמא מאי אין נשיאות כפים במנחה משום שכרות, והאידנא ליכא שכרות. ור׳ יוסי פליג עליה ואמר דגזרינן מנחה של תענית אטו מנחה דכל יומא. והלכה כרבי יוסי בתעניות ובמעמדות וביום הכפורים דאית בהו תפלת נעילה, אבל בתעניות שאין מתפללין בהן נעילה פרשי כהני ידייהו במנחתא דתעניתא, כיון דסמוך לשקיעת החמה, מצלי לה כתפלת נעילה דמיא, ומנחתא כהאי ליתא בכל יומא, הלכך לא גזרו בה:",
+ "בתעניות ובמעמדות. הכי קאמר ואלו הן שלשה פרקים, תעניות ומעמדות ויוה״כ:",
+ "ומעמדות. אנשי מעמד היו מתענים ארבעה ימים בשבוע: "
+ ],
+ [
+ "אלו הן מעמדות. מה טעם קאמר, מה טעם תקנו מעמדות לפי שנאמר צו את בני ישראל וגו׳:",
+ "על כל משמר ומשמר היה מעמד. מקצת שבטי ישראל חלוקים לכ״ד חלקים, שלוחים מכל ישראל לעמוד על הקרבן עם הכהנים והלוים שבאותו משמר:",
+ "וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהם. אותם שהיו רחוקים מירושלים ולא היו יכולים לעלות לעמוד על הקרבן במשמר שלהן, מתכנסים בבתי כנסיות בעריהן ומתענים ומתפללים וקורין בתורה בכל יום במעשה בראשית להודיע שהעולם עומד על העבודה שעושים במקדש: "
+ ],
+ [
+ "ולא היו מתענין בע״ש מפני כבוד השבת. ואין צ״ל בשבת עצמה, ולא ביום א׳ מפני שהוא שלישי ליצירה. שבע״ש נברא אדם, ויום שלישי ליצירתו חלוש טפי דכתיב (בראשית ל״ד:כ״ה) ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים. א״נ מפני שבשבת נתנה בו נשמה יתירה ולמוצאי שבת ניטלת ממנו, ואם היו מתענים ביום ראשון היו מסתכנים. ובכל יום היו אנשי מעמד מתפללין תפלת נעילה:",
+ "פרשה גדולה קורין אותה בשנים. בפרשת בראשית לאחר שקרא הראשון ג׳ פסוקים חוזר השני וקורא פסוק שלישי שקרא הראשון ומשלים פרשת בראשית, והשלישי קורא יהי רקיע. בשני ראשון קורא יהי רקיע, ושנים קוראים יקוו המים, וכן כולם:",
+ "בשחרית ובמוסף כו׳ הכא מיירי בכל שאר מעמדות שהיו חוץ לירושלים שהן היו קוראין במעשה בראשית כמשפטן אפילו ביום שיש בו קרבן מוסף דהא אינהו לא טרידי. אבל המעמדות שבירושלים, ביום שיש בו קרבן מוסף לא היו קורין במוסף במעשה בראשית כדתנן לקמן קרבן מוסף אין בו במנחה, והשתא קרבן מוסף מעמד דמנחה דלאו דידיה דחי, מעמד דידיה לא כל שכן. ",
+ "בשחרית ובמוסף ובמנחה כו׳. ה״ק בשחרית ובמוסף הוא דמביאין ספר תורה וקורין פרשה גדולה בשנים וקטנה ביחיד, אבל במנחה אין מביאין ספר תורה מפני טורח התענית אלא קורין על פה:",
+ "ע״ש במנחה לא היו נכנסים. לבית הכנסת ולא היו קורין כלל, לפי שהיו טרודים לתקן צרכי שבת: "
+ ],
+ [
+ "יום שיש בו הלל. כגון ימי חנוכה שיש בהם הלל ואין בהם מוסף. אותן שבירושלים לא היו קורין שום פרשה בשחרית, לפי שאין להם פנאי לעשות מעמדם שההלל דוחה אותה:",
+ "קרבן מוסף. ר״ח שיש בו קרבן מוסף לא היו קורין שום פרשה בנעילה. וכ״ש שלא היו קורין פרשה במוסף עצמו ולא במנחה שהיא קודם נעילה, שקרבן מוסף היה דוחה אותם:",
+ "קרבן עצים אין בו מנחה. כלומר יום שיש בו קרבן עצים כדלקמן ואין בו קרבן מוסף, דוחה מעמד של מנחה, אבל לא של נעילה:",
+ "כך היה ר׳ יהושע שונה. קרבן עצים דוחה מעמד דנעילה, וכ״ש שדוחה מעמד דמנחה דקרבן עצי כהנים היה קרב קודם תמיד של בין הערבים, ואם דוחה מעמד של נעילה כ״ש שדוחה מעמד של מנחה הסמוך לו:",
+ "חזר ר״ע להיות שונה כדברי בן עזאי. דקסבר קרבן מוסף מדברי תורה ודין הוא שלא ידחה אלא מעמד דמנחה, דליכא למיחש דלמא מדחי קרבן, דדברי תורה לא בעי חיזוק. אבל קרבן עצים כדברי סופרים דמי, ודין הוא דלדחי מעמד דמנחה ונעילה דבעי חיזוק כי היכי דלא לדחייה לקרבן עצים. ולא ירדתי לסוף דברי רמב״ם בפירוש משנה זו, כי מדבריו נראה שהיו אנשי מעמד מתפללין תפלה יתירה בכל יום בין שחרית למנחה והיא נקראת תפלת מוסף. ודבר זה לא מצאתיהו לא בבבלי ולא בירושלמי: "
+ ],
+ [
+ "זמן עצי הכהנים והעם. כשעלו בני הגולה לא מצאו עצים בלשכה ועמדו אלו והתנדבו משלהם, והתנו נביאים שביניהם שאפילו לשכה מלאה עצים יהיו אלו מתנדבים משלהם. וביום שמביאים העצים מביאים עמהם קרבן נדבה ועושים אותו היום יום טוב, וכן כתוב בספר עזרא (נחמיה ו׳:ט״ז,) והגורלות הפלנו על קרבן העצים וגו׳ להביא לבית אלהינו בעתים מזומנים לשנה:",
+ "וכל מי שטעה בשבטו. ולא היה יודע עם מי ילך, ילך עם בני זתוא:",
+ "ובני גונבי עלי. מפרש בגמרא שפעם אחת גזרו האויבים שמד על ישראל שלא יביאו בכורים למקדש והושיבו שומרים בדרכים על כך, ועמדו אנשים כשרים שבאותו הדור והביאו סלי בכורים וחפו אותם בקציעות דהיינו תאנים יבשים ונושאים על כתפם עלי, הוא עץ גדול עשוי כעין בוכנא שכותשים בו הדייסא והיו רגילין לכתוש בו הקציעות לעשות מהם עגולי דבילה, וכשהיו פוגעים בשומרים אומרים להם אנו הולכים לעשות שני עגולי דבילה במכתשת שלפנינו בעלי זה שעל כתפינו, וכך היו מביאין בכורים לירושלים. ועל שם כך נקראו בני גונבי עלי כלומר גונבי לב השומרים, בעלי שעל כתפם. ובני קוצעי קציעות על שם שחותכין עגולי הדבלה במקצועות. ואלו האנשים הכשרים עצמן עמדו פעם אחרת שגזרו שמד שלא להביא עצים למערכה, ותקנו סולמות והיו אומרים לשומרים ליטול שני גוזלות משובך זה שלפנינו בסולם זה שעל כתפינו אנו הולכים, ועל שם כך נקראו בני סלמאי הנתוצתי, שהיו נותצים הסולמות אחר שעברו מן השומרים, ומביאין מהן עצים למערכה. וכל אלו מביאין עצים עם בני זתוא:",
+ "שבו בני פרעוש שניה. שלאחר שסיימו מטילין פייסות איזה באחרונה, כדכתיב והגורלות הפלנו על קרבן העצים:",
+ "שהיה בו הלל. לפי שאחד בטבת חל בחנוכה לעולם, ובחנוכה גומרים את ההלל. אבל הלל דר״ח שאין קריאת ההלל בו אלא מנהג בעלמא, לא דחי מעמד. ומהאי טעמא לא חשיב ר״ח ניסן דאית ביה נמי הלל וקרבן מוסף וקרבן עצים: "
+ ],
+ [
+ "בי״ז בתמוז נשתברו הלוחות. שהרי בו׳ בסיון נתנו עשרת הדברות ובז׳ בהשכמה עלה לקבל את שאר התורה ושהה שם מ׳ יום, נמצאו כלים בי״ז בתמוז, וכשירד שבר את הלוחות:",
+ "ובטל התמיד. שלא היה שם כבשים להקריב, שבאה העיר במצור:",
+ "והעמיד צלם בהיכל. פליגי בה אמוראי בירושלמי, חד אמר צלם של מנשה, ובבית ראשון מיירי. וחד אמר צלם של אפוסטמוס שהיה משרי היונים ובבית שני היה: "
+ ],
+ [
+ "שבת שחל ט׳ באב. שבוע שחל ט׳ באב להיות בתוכה:",
+ "אסור לספר ולכבס. כל אותו שבוע עד שיעבור התענית:",
+ "ובחמישי מותרים. כשהיו מקדשים על פי הראיה וחל ט׳ באב להיות בערב שבת, מותרים לכבס בחמישי שלפני התענית מפני כבוד השבת:",
+ "שני תבשילין. אין אסור משום שני תבשילין אלא דבר שאינו נאכל כמות שהוא חי, אבל דבר הנאכל כמות שהוא חי כגון חלב וגבינה וקטניות בזמן שהיא לחה, אע״פ שבשלן אין בהן משום שני תבשילין:",
+ "ולא יאכל בשר ולא ישתה יין. ה״מ לאחר חצי היום ובסעודה המפסקת שאין דעתו לאכול אחריה סעודת קבע. אבל קודם חצי היום אפילו בסעודה המפסקת, או בסעודה שאינה מפסקת אפילו לאחר חצי היום, שרי לאכול ב׳ תבשילין, ובבשר ויין:",
+ "רשב״ג אומר ישנה. אם היה רגיל בשני תבשילין אוכל תבשיל אחד, היה רגיל בשני כוסות של יין שותה כוס אחד. ואין הלכה כרשב״ג:",
+ "בכפיית המטה. שכופה המטה על פניה ולא ישכב עליה אלא בקרקע. ואין הלכה כר״י: "
+ ],
+ [
+ "כט״ו באב. שבו כלו מתי מדבר בשנת המ׳. ובו נתבטלו אותן השומרים שהושיב ירבעם בן נבט שהיו מונעים את ישראל שלא יעלו לרגל. ובו נתנו הרוגי ביתר לקבורה. ובו היו פוסקים מלכרות עצים למערכה לפי שמאז תש כחה של חמה, שאין בה כח ליבש העצים מלחותן:",
+ "ויוה״כ. שבו נתנו לוחות האחרונות, והוא יום מחילה וסליחה:",
+ "שאולים. שכולן שואלין, אפילו עשירות, שלא לבייש את מי שאין לו:",
+ "טעונים טבילה. קודם שילבשום. לפי שאין כל אחת בקיאה בחברתה שמא נדה היתה:",
+ "יוצאות וחולות. כמו, אז תשמח בתולה במחול (ירמיהו ל״א:י״ג):",
+ "במלך שלמה. הקב״ה שהשלום שלו:",
+ "אמו. כנסת ישראל:",
+ "זה מתן תורה. יוה״כ שבו נתנו לוחות אחרונות:",
+ "זה בנין בית המקדש. שנתחנך ביוה״כ:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file
diff --git a/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Taanit/Hebrew/merged.json b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Taanit/Hebrew/merged.json
new file mode 100644
index 0000000000000000000000000000000000000000..0751b7a36fdb199db729ba6073db4ae067dea95a
--- /dev/null
+++ b/json/Mishnah/Rishonim on Mishnah/Bartenura/Seder Moed/Bartenura on Mishnah Taanit/Hebrew/merged.json
@@ -0,0 +1,232 @@
+{
+ "title": "Bartenura on Mishnah Taanit",
+ "language": "he",
+ "versionTitle": "merged",
+ "versionSource": "https://www.sefaria.org/Bartenura_on_Mishnah_Taanit",
+ "text": [
+ [
+ [
+ "מאימתי מזכירין גבורות גשמים. איידי דתנא במסכת ר\"ה דסליק מינה ובחג נידונין על המים, תנא הכא מאימתי מזכירין גבורות גשמים. ולפי שהגשמים אחת מגבורותיו של הקב\"ה דכתיב (איוב ה ט-י) עושה גדולות ואין חקר הנותן מטר על פני ארץ, משום הכי קרי להו גבורות גשמים: ",
+ "מיום טוב אחרון של חג. אבל כל שבעת ימי החג לא, שהגשמים לימי סוכה סימן קללה. משל לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו רבו קיתון על פניו, כלומר אי אפשי בשמושך:",
+ "אם כן. אתה אומר מזכירין אע״פ שאין שואלין הואיל ומשמע בעונתו, אפילו בקיץ יזכירו, ומה אתה נותן סימן מיו״ט ראשון. והלכה כרבי יהושע: "
+ ],
+ [
+ "אין שואלין את הגשמים. היינו אין מזכירין את הגשמים:",
+ "אלא סמור לגשמים. דהיינו יום ח׳ של חג, דמן החג ואילך זמן גשמים הוא. וסתמא כרבי יהושע. פירוש אחר רבי אליעזר ורבי יהושע דפליגי לעיל בהזכרת גשמים, מודים הם לענין שאלה דהיינו לומר ותן טל ומטר, שאין שואלין אותן אלא סמוך לגשם, דהיינו בג׳ במרחשון או בז׳ בו. כדמפרשי תנאי לקמן במתניתין:",
+ "האחרון. המתפלל תפלת מוסף מזכיר מוריד הגשם:",
+ "והראשון. המתפלל תפלת שחרית אינו מזכיר גשם אלא טל. והלכה כרבי יהודה. והא דתנן בסמוך רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח, והכא קאמר רבי יהודה ביו״ט הראשון של פסח האחרון אינו מזכיר, תרי תנאי נינהו ואליבא דר״י: "
+ ],
+ [
+ "בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים. אומרים ותן טל ומטר בברכת השנים. והני מילי בארץ ישראל, אבל בגולה אין שואלים עד ששים יום לתקופת תשרי, וביום ששים עצמו מתחילין לשאול הגשמים:",
+ "האחרון שבישראל לנהר פרת. אותן שעלו לרגל החוזרים לבתיהן, ולא יפסיקום הגשמים: "
+ ],
+ [
+ "הגיע שבעה עשר במרחשון. וכבר עברו ג׳ זמנים, שהן ג׳ במרחשון. וז, וי״ז:",
+ "התחילו היחידים. תלמידי חכמים:",
+ "שלש תעניות. שני וחמישי ושני:",
+ "אוכלים ושותים משחשיכה. מותר להם לאכול ולשתות כל ליל התענית עד שיעלה עמוד השחר כל זמן שלא ישן. אבל לאחר שישן שינת קבע אסור לאכול ולשתות אם לא התנה מתחלה קודם שישן. ואית דאמרי דאכילה בעי תנאי, שתיה לא בעי תנאי דאין קבע לשתיה. והכי מסתברא: "
+ ],
+ [],
+ [
+ "ששהן שלשה עשר תעניות על הצבור. שכבר התענו שש, ותעניות דיחידים אינם מן המנין:",
+ "מתריעין. בשופרות:",
+ "בשני מטין. בשני של תענית פותחין דלתי החנויות קצת לעת ערב, אבל אין מוציאין סחורתן לחוץ:",
+ "ובחמישי מותרים. לפתוח כל היום: "
+ ],
+ [
+ "בבנין ובנטיעה. ודוקא בנין של שמחה כגון בית חתנות לעשות בו חופתו, ונטיעה של שמחה כגון אילן גדול המיסך על הארץ לטייל המלכים תחתיו. אבל בית לדור בו, ונטיעת אילן לפירותיו מותר:",
+ "יצא ניסן הגשמים סימן קללה. כשלא ירדו כלל קודם [שיצא] ניסן. וכל הדינים הללו בארץ ישראל וכיוצא בה, אבל האיים הרחוקים שזמן הגשמים שלהם אינו כזמן הגשמים של ארץ ישראל, כל אחד ואחד שואל הגשמים בזמן שהוא צריך להם, ואם עבר אותו הזמן הידוע להן ולא ירדו גשמים, בית דין של אותו מקום גוזרים תעניות על הצבור אחר שהתענו היחידים כסדר השנוי במתניתין:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "סדר תעניות כיצד. בשבע תעניות אחרונות קא מיירי:",
+ "את התיבה. הארון שספר תורה מונח בו, כלומר כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעוונינו. ולמה לרחובה של עיר, לומר, צעקנו בצנעה בבית הכנסת ולא נענינו, נבזה עצמנו בפרהסיא ברחובה של עיר:",
+ "אפר מקלה. אפר שרפה. ומשום דעפר נמי אקרי אפר תנא אפר מקלה, דהכא צריך שיהיה אפר ממש כדי שיזכור הקב״ה עקידתו של יצחק וירחם:",
+ "על גבי התיבה. משום דכתיב (ישעיהו ס״ג:ט׳) בכל צרתם לו צר:",
+ "ובראש הנשיא וכו׳ והן עצמן אינם נוטלים, כדי שיתביישו יותר, לפי שאינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים:",
+ "דברי כבושים. דברים שכובשין לבו של אדם להחזירו למוטב:",
+ "ובקבלה. בדברי הנביאים: "
+ ],
+ [
+ "ורגיל. היודע סדר תפלה:",
+ "ויש לו בנים וביתו ריקן. שאין בביתו במה לפרנס את בניו, ומתוך שנפשו עגומה עליו מתפלל בכוונה. א״נ ביתו ריקן מן העבירות, שלא יצא עליו שם רע בילדותו:",
+ "ומוסיפין עליהם שש. בין גואל לרופא אומר ו׳ ברכות הללו: "
+ ],
+ [
+ "זכרונות ושופרות. כל הפסוקים כמו שאומרים בראש השנה:",
+ "ואומר חותמיהן. אחר זכרונות חתימת זכרונות, ואחר שופרות חתימת שופרות, וכן אחר כולם כדמפרש ואזיל: "
+ ],
+ [
+ "על הראשונה. בגואל ישראל הוא מתחיל להאריך. ואע״פ שאינה ממנין שש קורא אותה ראשונה, לפי שבה מתחיל להוסיף ולהאריך:",
+ "על השביעית. לברכות שמאריך בהן. אבל הברכות שמוסיפין בשביל התענית אינן אלא שש, שברכה ראשונה שהיא גואל ישראל דשמנה עשרה היא אלא שמאריך בה:",
+ "מי שענה את דוד ואת שלמה בנו. ואע״ג דיונה בתר דוד ושלמה היה. מ״מ מקדים ליה ברישא, משום דבעי למחתם בסוף הברכות ברוך המרחם על הארץ, ודוד ושלמה בנו הם שהתפללו על ארץ ישראל. דוד, ויהי רעב בימי דוד כו׳ (שמואל ב כ״א:א׳) ושלמה, רעב כי יהיה בארץ (מלכים א ח׳:ל״ז): "
+ ],
+ [
+ "בימי רבי חלפתא. בצפורי היה:",
+ "ולא ענו אחריו אמן גרסינן. לפי שבמקדש לא היו עונין אמן אחר כל ברכה אלא בשכמל״ו כדאמרינן בגמרא בברכות פרק הרואה. ואלו לא במקדש היו ועשו כדרך שעושים במקדש:",
+ "תקעו בני אהרן תקעו. חזן הכנסת אומר להם כך על כל ברכה וברכה:",
+ "לא היינו נוהגין כן. שלא לענות אמן אלא בשכמל״ו:",
+ "אלא בשער המזרח. שער מזרח של הר הבית ושער המזרח של עזרה. לפי שהיו מזכירין שם המפורש בחתימת הברכה ולא סגי בעניית אמן. ואין לומר לא היו נוהגין לתקוע אלא במקדש, דודאי תוקעין בגבולין, כדמוכח בהך מסכתא ובר״ה. והלכה כחכמים: "
+ ],
+ [
+ "אנשי משמר. כ״ד משמרות כהונה היו, כל משמר עובד בשבת שלו:",
+ "אנשי בית אב. המשמר מתחלק לשבעה בתי אבות כמנין ימות השבוע, כל אחד עובד יומו:",
+ "מתענין ולא משלימין. שתעניות הראשונות אינן חמורין כ״כ, ולפיכך אין משלימין שאם תכבד העבודה על אנשי בית אב שהיו עובדין אותו היום יבואו אלו לסייען ויהא בהן כח לעבוד: "
+ ],
+ [
+ "אנשי משמר מותרים לשתות יין. לאו גבי תענית קאי, אלא איידי דאיירי בבני משמר מייתי לה הכא:",
+ "בלילות. שאין לחוש שמא תכבד העבודה על אנשי בית אב בלילה ויצטרכו אלו לבא לסייעם:",
+ "לא ביום ולא בלילה. לפי שהיו צריכין להעלות כל הלילה אברים ופדרים שפקעו מעל המזבח:",
+ "אנשי מעמד. הם ישראלים הקבועים בירושלים ועומדים על קרבן אחיהם ומתפללין שיהא מקובל ברצון. ועומדים שם בשעת העבודה שלוחים מכל ישראל, דהיאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו והכתוב אומר (במדבר כ״ח:ב׳) תשמרו להקריב לי במועדו, לישראל מצוה שיעמדו על הכהנים בשעת עבודה:",
+ "אסורים לספר ולכבס. משנכנסו למשמרתם, כל אותה שבת, כדי שיספרו קודם לכן ולא יכנסו למשמרתן כשהן מנוולים:",
+ "ובחמישי. שבתוך משמרתן מותרים שדרך [רוב] בני אדם לספר בחמישי ואין ממתינין לספר בע״ש מפני הטורח:"
+ ],
+ [
+ "כל הכתוב במגילת תענית. ימים שנעשו בהם ניסים לישראל בבית שני וקבעו ימים טובים. אית יומא דלא להתענאה בהון בלבד ואית יומי דחמירי טפי דלא למספד בהון. ואותן שהן חמורים ואסורים בהספד. ",
+ "לפניו אסור בהספד, דלמא אתי למעבד הכי ביו״ט גופיה. ",
+ "לאחריו מותר דכיון דעבר יום טוב לא חיישינן. ואנן קיי״ל דבטלה מגילת תענית, וכל אותן הימים הכתובים שם דלא להתענאה ודלא למספד, כולן מותרין בהספד ותענית, חוץ מחנוכה ופורים שאסורין בהספד ותענית. וימים שלפניהם ואחריהם מותר: "
+ ],
+ [
+ "שלא להפקיע את השערים. כשרואין בעלי חנויות שקונין למוצאי חמישי שתי סעודות גדולות, אחת לליל התענית ואחת לשבת, יהיו סבורין שבא רעב לעולם ומיקרין ומפקיעין השער. אבל משהתחילו להתענות בשני, יודעים שאינו אלא מפני התענית, פ״א שלא יאמרו אם לא שראו ב״ד שהרעב בא, לא היו דוחקים לגזור תענית עתה סמוך לשבת, ומפני כן ייקרו ויפקיעו השער: "
+ ],
+ [
+ "ואם התחילו. שגזרו התעניות קודם לכן והתחילו להתענות על הצרה אפילו יום אחד ופגע בהן אחד מאלו הימים אין מפסיקין:",
+ "מודה הוא שאין משלימין. להתענות בהן כל היום, אלא אוכל בערב סמוך לשקיעת החמה:",
+ "וכן ט׳ באב שחל להיות בערב שבת. כגון בזמן שהיו ב״ד קובעים ע״פ הראייה, אוכל בערב סמוך לשקיעת החמה, מפני כבוד השבת שלא יכנס לשבת כשהוא רעב. ואין הלכה כר׳ מאיר אלא מתענין ומשלימין. וכן ט׳ באב שחל להיות בערב שבת מתענה ומשלים:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "סדר תעניות האלו. האמורין בפרקין דלעיל, אינו אלא ברביעה ראשונה, אם עברו שלשה זמנין של רביעה של יורה, שהם ג׳ במרחשון וז׳ וי״ז ולא ירדו גשמים, אז היו מתענין יחידים, ואח״כ מתענין הצבור י״ג תעניות על הסדר שאמר:",
+ "אבל. ירדו גשמים בעתן וצמחו הזרעים ונשתנו, כמו תחת חטה יצא חוח תחת שעורה באשה, או שינוי אחר:",
+ "מתריעין עליהם מיד. בתעניות ראשונות. שכל חומר האמור בתעניות האחרונות נוהגין מיד בראשונות:",
+ "בין גשם לגשם. בין רביעה ראשונה לשניה:",
+ "מכת בצורת. סימן בצורת הוא: "
+ ],
+ [
+ "ירדו לצמחים ולא לאילן. כגון שירדו בנחת, שזה יפה לצמחים ולעשבים ואינו מועיל לאילנות:",
+ "לאילן ולא לצמחים. שירדו בכח:",
+ "לבורות שיחין ומערות. שמכניסין בהן מים לשתות: "
+ ],
+ [
+ "וכל סביבותיה מתענות. שאותה העיר שלא ירדו בה גשמים תלך לקנות תבואה בעיר שירדו בה ויהיה רעב: "
+ ],
+ [
+ "מפולת. שחומותיה הבריאות נופלות. אבל רעועות אין זו מפולת: "
+ ],
+ [
+ "בכל מקום. ואפילו הערים הרחוקות ממנה הרבה, כדמפרש טעמא בסיפא מפני שהיא מכה מהלכת:",
+ "שדפון. רוח שמפסיד את התבואה ומתרוקנת מן הזרע:",
+ "ירקון. תבואה שהכסיפו פניה. ויש מפרשים ירקון חולי שהופך פני אדם כמראה ירק השדה:",
+ "ועל חיה רעה. שנראית ביום בישוב:",
+ "ועל החרב. חיילות העוברות ממקום למקום, ואף על פי שאינם באים להלחם עם אותה העיר: "
+ ],
+ [
+ "לעריהן. לארץ ישראל:",
+ "כמלוא פי תנור. שלקתה בשדפון כל כך תבואה שהיה ראוי לעשות ממנה פת למלאות [פי] התנור:",
+ "באשקלון. בארץ פלשתים:",
+ "ועל שאכלו זאבים. דהיא חיה רעה ומכה מהלכת היא:",
+ "על שנראה. באו בעיר: "
+ ],
+ [
+ "המטרפת. מתחבטת ומשתברת, כמו ביצה הטרופה בקערה:",
+ "לעזרה. לקבץ את העם שיבואו לעזור ולהושיע. והלכה שאין תוקעים עליהם בשופר או בחצוצרות בשבת אלא אם כן הוצרכו לתקוע לקבץ את העם, אבל מתענים זועקים ומתחננים עליהם בשבת:",
+ "שמעון התימני. מתמנת היה:",
+ "אף על הדבר. מתריעין בשבת:",
+ "ולא הודו לו חכמים. להתריע על הדבר בשבת. אבל בחול מתריעין: "
+ ],
+ [
+ "חוץ מרוב גשמים. לא שירדו הרבה כל כך שמקלקלין את התבואה, אלא שכבר ירדו הרבה שאין צריכין להן עוד והן לטורח על בני אדם:",
+ "תנורי פסחים. של חרס הם ומטלטלין ממקום למקום:",
+ "שלא ימוקו. בגשמים:",
+ "עג עוגה. רשם בקרקע רושם עגול כעין עוגה:",
+ "גשמי בורות. גשמים בשופע למלאות בורות:",
+ "אם נמחית. אם כולה מכוסה במים:",
+ "אבן טועים. אבן היתה בירושלים שכל מי שמוצא מציאה היה עומד עליה ומכריז מציאה מצאתי, ובאין בעליה ונותנין סימניה ונוטלין אותה. ואותה אבן נקראת אבן טועים. ומצאתי כתוב שהיתה גבוהה מאד ולא היה אפשר שתתכסה בגשמים אלא אם כן בא מבול לעולם:",
+ "לנדות. שמנדין על כבוד הרב:",
+ "מתחטא. מתגעגע: "
+ ],
+ [
+ "רבי אליעזר אומר קודם חצות לא ישלימו. והלכה כרבי אליעזר:",
+ "צאו אכלו ושתו. ולא אמר להן קראו הלל הגדול תחלה, שאין קורין הלל הגדול אלא בכרס מלאה ונפש שבעה:"
+ ]
+ ],
+ [
+ [
+ "בשלשה פרקים בשנה וכו׳ הכי קאמר, בשלשה פרקים שהם תעניות ומעמדות ויוה״כ דמסיק בתר הכי, כהנים נושאין את כפיהם בכל תפלה, דהיינו שחרית מנחה ונעילה. ויש יום אחד באלו הפרקים שנושאים כפיהם ארבעה פעמים ביום, והוא יוה״כ, שיש בו תפלת מוסף. ומתניתין ר׳ מאיר היא, דאמר יש נשיאות כפים במנחה בתעניות ובמעמדות, דכל יומא טעמא מאי אין נשיאות כפים במנחה משום שכרות, והאידנא ליכא שכרות. ור׳ יוסי פליג עליה ואמר דגזרינן מנחה של תענית אטו מנחה דכל יומא. והלכה כרבי יוסי בתעניות ובמעמדות וביום הכפורים דאית בהו תפלת נעילה, אבל בתעניות שאין מתפללין בהן נעילה פרשי כהני ידייהו במנחתא דתעניתא, כיון דסמוך לשקיעת החמה, מצלי לה כתפלת נעילה דמיא, ומנחתא כהאי ליתא בכל יומא, הלכך לא גזרו בה:",
+ "בתעניות ובמעמדות. הכי קאמר ואלו הן שלשה פרקים, תעניות ומעמדות ויוה״כ:",
+ "ומעמדות. אנשי מעמד היו מתענים ארבעה ימים בשבוע: "
+ ],
+ [
+ "אלו הן מעמדות. מה טעם קאמר, מה טעם תקנו מעמדות לפי שנאמר צו את בני ישראל וגו׳:",
+ "על כל משמר ומשמר היה מעמד. מקצת שבטי ישראל חלוקים לכ״ד חלקים, שלוחים מכל ישראל לעמוד על הקרבן עם הכהנים והלוים שבאותו משמר:",
+ "וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהם. אותם שהיו רחוקים מירושלים ולא היו יכולים לעלות לעמוד על הקרבן במשמר שלהן, מתכנסים בבתי כנסיות בעריהן ומתענים ומתפללים וקורין בתורה בכל יום במעשה בראשית להודיע שהעולם עומד על העבודה שעושים במקדש: "
+ ],
+ [
+ "ולא היו מתענין בע״ש מפני כבוד השבת. ואין צ״ל בשבת עצמה, ולא ביום א׳ מפני שהוא שלישי ליצירה. שבע״ש נברא אדם, ויום שלישי ליצירתו חלוש טפי דכתיב (בראשית ל״ד:כ״ה) ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים. א״נ מפני שבשבת נתנה בו נשמה יתירה ולמוצאי שבת ניטלת ממנו, ואם היו מתענים ביום ראשון היו מסתכנים. ובכל יום היו אנשי מעמד מתפללין תפלת נעילה:",
+ "פרשה גדולה קורין אותה בשנים. בפרשת בראשית לאחר שקרא הראשון ג׳ פסוקים חוזר השני וקורא פסוק שלישי שקרא הראשון ומשלים פרשת בראשית, והשלישי קורא יהי רקיע. בשני ראשון קורא יהי רקיע, ושנים קוראים יקוו המים, וכן כולם:",
+ "בשחרית ובמוסף כו׳ הכא מיירי בכל שאר מעמדות שהיו חוץ לירושלים שהן היו קוראין במעשה בראשית כמשפטן אפילו ביום שיש בו קרבן מוסף דהא אינהו לא טרידי. אבל המעמדות שבירושלים, ביום שיש בו קרבן מוסף לא היו קורין במוסף במעשה בראשית כדתנן לקמן קרבן מוסף אין בו במנחה, והשתא קרבן מוסף מעמד דמנחה דלאו דידיה דחי, מעמד דידיה לא כל שכן. ",
+ "בשחרית ובמוסף ובמנחה כו׳. ה״ק בשחרית ובמוסף הוא דמביאין ספר תורה וקורין פרשה גדולה בשנים וקטנה ביחיד, אבל במנחה אין מביאין ספר תורה מפני טורח התענית אלא קורין על פה:",
+ "ע״ש במנחה לא היו נכנסים. לבית הכנסת ולא היו קורין כלל, לפי שהיו טרודים לתקן צרכי שבת: "
+ ],
+ [
+ "יום שיש בו הלל. כגון ימי חנוכה שיש בהם הלל ואין בהם מוסף. אותן שבירושלים לא היו קורין שום פרשה בשחרית, לפי שאין להם פנאי לעשות מעמדם שההלל דוחה אותה:",
+ "קרבן מוסף. ר״ח שיש בו קרבן מוסף לא היו קורין שום פרשה בנעילה. וכ״ש שלא היו קורין פרשה במוסף עצמו ולא במנחה שהיא קודם נעילה, שקרבן מוסף היה דוחה אותם:",
+ "קרבן עצים אין בו מנחה. כלומר יום שיש בו קרבן עצים כדלקמן ואין בו קרבן מוסף, דוחה מעמד של מנחה, אבל לא של נעילה:",
+ "כך היה ר׳ יהושע שונה. קרבן עצים דוחה מעמד דנעילה, וכ״ש שדוחה מעמד דמנחה דקרבן עצי כהנים היה קרב קודם תמיד של בין הערבים, ואם דוחה מעמד של נעילה כ״ש שדוחה מעמד של מנחה הסמוך לו:",
+ "חזר ר״ע להיות שונה כדברי בן עזאי. דקסבר קרבן מוסף מדברי תורה ודין הוא שלא ידחה אלא מעמד דמנחה, דליכא למיחש דלמא מדחי קרבן, דדברי תורה לא בעי חיזוק. אבל קרבן עצים כדברי סופרים דמי, ודין הוא דלדחי מעמד דמנחה ונעילה דבעי חיזוק כי היכי דלא לדחייה לקרבן עצים. ולא ירדתי לסוף דברי רמב״ם בפירוש משנה זו, כי מדבריו נראה שהיו אנשי מעמד מתפללין תפלה יתירה בכל יום בין שחרית למנחה והיא נקראת תפלת מוסף. ודבר זה לא מצאתיהו לא בבבלי ולא בירושלמי: "
+ ],
+ [
+ "זמן עצי הכהנים והעם. כשעלו בני הגולה לא מצאו עצים בלשכה ועמדו אלו והתנדבו משלהם, והתנו נביאים שביניהם שאפילו לשכה מלאה עצים יהיו אלו מתנדבים משלהם. וביום שמביאים העצים מביאים עמהם קרבן נדבה ועושים אותו היום יום טוב, וכן כתוב בספר עזרא (נחמיה ו׳:ט״ז,) והגורלות הפלנו על קרבן העצים וגו׳ להביא לבית אלהינו בעתים מזומנים לשנה:",
+ "וכל מי שטעה בשבטו. ולא היה יודע עם מי ילך, ילך עם בני זתוא:",
+ "ובני גונבי עלי. מפרש בגמרא שפעם אחת גזרו האויבים שמד על ישראל שלא יביאו בכורים למקדש והושיבו שומרים בדרכים על כך, ועמדו אנשים כשרים שבאותו הדור והביאו סלי בכורים וחפו אותם בקציעות דהיינו תאנים יבשים ונושאים על כתפם עלי, הוא עץ גדול עשוי כעין בוכנא שכותשים בו הדייסא והיו רגילין לכתוש בו הקציעות לעשות מהם עגולי דבילה, וכשהיו פוגעים בשומרים אומרים להם אנו הולכים לעשות שני עגולי דבילה במכתשת שלפנינו בעלי זה שעל כתפינו, וכך היו מביאין בכורים לירושלים. ועל שם כך נקראו בני גונבי עלי כלומר גונבי לב השומרים, בעלי שעל כתפם. ובני קוצעי קציעות על שם שחותכין עגולי הדבלה במקצועות. ואלו האנשים הכשרים עצמן עמדו פעם אחרת שגזרו שמד שלא להביא עצים למערכה, ותקנו סולמות והיו אומרים לשומרים ליטול שני גוזלות משובך זה שלפנינו בסולם זה שעל כתפינו אנו הולכים, ועל שם כך נקראו בני סלמאי הנתוצתי, שהיו נותצים הסולמות אחר שעברו מן השומרים, ומביאין מהן עצים למערכה. וכל אלו מביאין עצים עם בני זתוא:",
+ "שבו בני פרעוש שניה. שלאחר שסיימו מטילין פייסות איזה באחרונה, כדכתיב והגורלות הפלנו על קרבן העצים:",
+ "שהיה בו הלל. לפי שאחד בטבת חל בחנוכה לעולם, ובחנוכה גומרים את ההלל. אבל הלל דר״ח שאין קריאת ההלל בו אלא מנהג בעלמא, לא דחי מעמד. ומהאי טעמא לא חשיב ר״ח ניסן דאית ביה נמי הלל וקרבן מוסף וקרבן עצים: "
+ ],
+ [
+ "בי״ז בתמוז נשתברו הלוחות. שהרי בו׳ בסיון נתנו עשרת הדברות ובז׳ בהשכמה עלה לקבל את שאר התורה ושהה שם מ׳ יום, נמצאו כלים בי״ז בתמוז, וכשירד שבר את הלוחות:",
+ "ובטל התמיד. שלא היה שם כבשים להקריב, שבאה העיר במצור:",
+ "והעמיד צלם בהיכל. פליגי בה אמוראי בירושלמי, חד אמר צלם של מנשה, ובבית ראשון מיירי. וחד אמר צלם של אפוסטמוס שהיה משרי היונים ובבית שני היה: "
+ ],
+ [
+ "שבת שחל ט׳ באב. שבוע שחל ט׳ באב להיות בתוכה:",
+ "אסור לספר ולכבס. כל אותו שבוע עד שיעבור התענית:",
+ "ובחמישי מותרים. כשהיו מקדשים על פי הראיה וחל ט׳ באב להיות בערב שבת, מותרים לכבס בחמישי שלפני התענית מפני כבוד השבת:",
+ "שני תבשילין. אין אסור משום שני תבשילין אלא דבר שאינו נאכל כמות שהוא חי, אבל דבר הנאכל כמות שהוא חי כגון חלב וגבינה וקטניות בזמן שהיא לחה, אע״פ שבשלן אין בהן משום שני תבשילין:",
+ "ולא יאכל בשר ולא ישתה יין. ה״מ לאחר חצי היום ובסעודה המפסקת שאין דעתו לאכול אחריה סעודת קבע. אבל קודם חצי היום אפילו בסעודה המפסקת, או בסעודה שאינה מפסקת אפילו לאחר חצי היום, שרי לאכול ב׳ תבשילין, ובבשר ויין:",
+ "רשב״ג אומר ישנה. אם היה רגיל בשני תבשילין אוכל תבשיל אחד, היה רגיל בשני כוסות של יין שותה כוס אחד. ואין הלכה כרשב״ג:",
+ "בכפיית המטה. שכופה המטה על פניה ולא ישכב עליה אלא בקרקע. ואין הלכה כר״י: "
+ ],
+ [
+ "כט״ו באב. שבו כלו מתי מדבר בשנת המ׳. ובו נתבטלו אותן השומרים שהושיב ירבעם בן נבט שהיו מונעים את ישראל שלא יעלו לרגל. ובו נתנו הרוגי ביתר לקבורה. ובו היו פוסקים מלכרות עצים למערכה לפי שמאז תש כחה של חמה, שאין בה כח ליבש העצים מלחותן:",
+ "ויוה״כ. שבו נתנו לוחות האחרונות, והוא יום מחילה וסליחה:",
+ "שאולים. שכולן שואלין, אפילו עשירות, שלא לבייש את מי שאין לו:",
+ "טעונים טבילה. קודם שילבשום. לפי שאין כל אחת בקיאה בחברתה שמא נדה היתה:",
+ "יוצאות וחולות. כמו, אז תשמח בתולה במחול (ירמיהו ל״א:י״ג):",
+ "במלך שלמה. הקב״ה שהשלום שלו:",
+ "אמו. כנסת ישראל:",
+ "זה מתן תורה. יוה״כ שבו נתנו לוחות אחרונות:",
+ "זה בנין בית המקדש. שנתחנך ביוה״כ:"
+ ]
+ ]
+ ],
+ "versions": [
+ [
+ "On Your Way",
+ "http://mobile.tora.ws/"
+ ]
+ ],
+ "heTitle": "ברטנורא על משנה תענית",
+ "categories": [
+ "Mishnah",
+ "Rishonim on Mishnah",
+ "Bartenura",
+ "Seder Moed"
+ ],
+ "sectionNames": [
+ "Chapter",
+ "Mishnah",
+ "Comment"
+ ]
+}
\ No newline at end of file