diff --git "a/json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Zeraim/Yachin on Mishnah Demai/Hebrew/merged.json" "b/json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Zeraim/Yachin on Mishnah Demai/Hebrew/merged.json" new file mode 100644--- /dev/null +++ "b/json/Mishnah/Acharonim on Mishnah/Yachin/Seder Zeraim/Yachin on Mishnah Demai/Hebrew/merged.json" @@ -0,0 +1,941 @@ +{ + "title": "Yachin on Mishnah Demai", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Yachin_on_Mishnah_Demai", + "text": [ + [ + [ + "דמאי הוא תבואה של ע\"ה. נוטריקן דא מאי. ר\"ל מה זה. מעושר או לא. דנהי דרוב ע\"ה מעשרין הן. ולא קיי\"ל כר\"מ דחייש למיעוטא. הכא דהפירות מתחלתן בחזקת איסור טבל היו [כתו' יבמות דקי\"ט ע\"א] ואיכא נמי מיעוט דשכיח דאין מעשרין [כתוס' שבת די\"ג א]. גם רבנן מודו דאמרינן סמוך מעוט דשכיח לחזקה מד\"ס להחמיר [כנ\"י רפ\"ז דיבמות]. ואע\"ג דגבי רוב מצויין אצל שחיטה מומחין ל\"א סמוך מיעוט דאין מומחין לחזקת איסור אמה\"ח [כחולין ד\"ג]. התם אין המיעוט מצוי. ואדרבה הרוב מצוי [כתוס' בכורות ד\"כ ע\"ב]. משא\"כ הכא דהמיעוט שכיח חיישינן מדרבנן. מיהו לא חשידי את\"ג מדהיא במיתה. ואף דתרומת מעשר נמי במיתה. ואפ\"ה חשידי עלה. עכ\"פ אין מפורש בה מיתה כבת\"ג [כרש\"י נדרים דפ\"ד א]. וגם קסבר ע\"ה. ללוי הוא דפקיד רחמנא ליתן תמ\"ע [כרש\"י בכורות די\"א ב] ולא לדידי. מש\"ה הקונה מע\"ה א\"צ להפריש ת\"ג. ומעשר ראשון ומעשר שני. או מעשר עני בשנתו מפרישן. מדכל טבל במיתה [כיבמות דפ\"ו]. מיהו מדאין בהם שום קדושה. מפרישן והן שלו דהממע\"ה. ותמ\"ע מפריש ממעשר ראשון. ונותנו לכהן [כסוטה דמ\"ח]. ולא אמרו שימכרנה לכהן. דמדאית באכילתן עון מיתה. חיישינן אדמשהי לה למכרה אתא לידי תקלה [כרש\"י שם]. או כתוס' [יומא ד\"ט] דמדהיא רק חלק ק' מהתבואה לא חששו כ\"כ לפסידא של הקונה. מיהו בטי\"ד סי' של\"א כ' שימכרנה לכהן:", + "הקלין שבדמאי
שהקילו חכמים בהן שהקונה אותן מע\"ה. א\"צ לעשרן. דמדגדלין בהפקר. איכא ס\"ס. ס' לקטן ע\"ה מהפקר וס' עישרן. ועוד דמדלא חשיבי. וודאי עישרן הע\"ה. אבל אם הם ממשומר וודאי חייב לעשרן. וי\"א דגם בוודאי פטור מלעשרן [כברכות ד\"מ ע\"ב]:" + ], + [ + "השיתין
ווילדע פייגען:" + ], + [ + "והרימין
בראמבעער:" + ], + [ + "והעוזרדין
שפיירלינג:" + ], + [ + "ובנות שוח
תאנים לבנים הגדלים ביער:" + ], + [ + "ובנות שקמה
פרי התאנה המורכבת בערמון:" + ], + [ + "ונובלות התמרה
י\"א תמרה שנפלה מאילן קודם זמנה. וי\"א מין תמרים שאינן מתבשלין באילן לעולם. רק שמרככין אותן אחר שנתבשלו:" + ], + [ + "והגופנין
מין ענבים שמתבשלין בקושי:" + ], + [ + "והנצפה
צלף. קאפערן בל\"א:" + ], + [ + "וביהודה האוג
האהנבוטען. ואע\"ג דבפ\"א דפאה מ\"ה תנן דחייב בפאה. ובנדה פ\"ו מ\"ו תנן כל שחייב בפאה חייב במעשר. הכא לא פטירי רק משום ס\"ס. משא\"כ בוודאי חייבים:" + ], + [ + "והחומץ
קודם שבטלו נסכים אין יינם מחמיץ. ומסתמא נעשה מתמד. והוא מים ששופכין על חרצנים וזגים. ולהכי פטור:" + ], + [ + "שביהודה והכסבר
קאריאנדער:" + ], + [ + "רבי יהודה אומר כל השיתין פטורין חוץ משל דופרה
נוטריקן דו פרי. אילן שעושה פירות ב\"פ בשנה:" + ], + [ + "כל הרימין פטורין חוץ מרימי שקמונה
שם מקום:" + ], + [ + "כל בנות שקמה פטורות חוץ מן המוסטפוס
שמתבקעות באילן דמדחשיבי חזקתן ממשומר באו:" + ], + [ + "הדמאי
ר\"ל מעשר שני של דמאי וה\"ה רבעי של ד��אי [מעש\"נ פ\"ה. מ\"ג] ומשכח\"ל בקנה מע\"ה פירות בשנת ד' ואמר דהן של ג'. דפשוט דכמו דחשוד הע\"ה על מעשרות חשוד ארבעי. מיהו מלקמן סי' כ\"ב משמע דאינו חשוד אמעש\"נ וראוי רק לאכלו בטומאה. אבל לא שלא להעלותו. א\"כ ה\"ה ברבעי:" + ], + [ + "אין לו חומש
כשפודהו. דמדאין חומש מעכב בדאו'. בדמאי אפילו לכתחלה א\"צ [כב\"מ נ\"ד]:" + ], + [ + "ואין לו ביעור
א\"צ לבערו מהבית עם שאר מעשרות בערב פסח של שנת ד' וז' בשמיטה [כמע\"ש פ\"ה מ\"ו]:" + ], + [ + "ונאכל לאונן
עי' בכורים פ\"ב י:" + ], + [ + "ונכנס לירושלם ויוצא
ונפדה שם. דקליטת מחיצות מד\"ס [כב\"מ דנ\"ג]. מיהו דוקא טבל של דמאי אף שנגמ\"ל למעשר מותר להוציאו מירושלים. אבל מעשר של דמאי כבר קלטוהו מחיצות ואסור להוציא [כירושלמי פ\"ג דמע\"ש מ\"ו וכן פסק הרמב\"ם פ\"ב ממע\"ש ה\"ט וי\"א]:" + ], + [ + "ומאבדין את מעוטו בדרכים
דמע\"ש וודאי. אסור לאבד כרפ\"ב דמע\"ש. משא\"כ מע\"ש דמאי מותר לאבדו. ונקט מעוטו. דאם מרובה לא ירצה לאבדו. אבל מעוטו טורח לו להעלותו. ובדרכים ר\"ל בשביל טרחת הדרכים. או דבדרך נוח לאבדו. כשיניחו וילך. כך נ\"ל:" + ], + [ + "ונותנו לעם הארץ
לאכלו בירושלים. אף דחשוד לאכלו בטומאה:" + ], + [ + "ויאכל כנגדו
כנגד מה שנתן לעם הארץ. יאכל מנכסיו בירושלים בטהרה:" + ], + [ + "ומחללים אותו כסף על כסף
ובודאי אסור. כי אם כשהן משני מלכים והשני חריף טפי:" + ], + [ + "כסף על נחשת
מה שאין כן בוודאי דוקא מדוחק שרי:" + ], + [ + "ונחושת על הפירות
ומותר לחזור ולפדות הפירות:" + ], + [ + "ובלבד שיחזור ויפדה את הפירות
ר\"ל וזה דוקא כשהיה דעתו מתחלה לחזור ולפדות הפירות. אבל בהיה דעתו כשחללן להעלות הפירות גופייהו. צריך להעלותן:" + ], + [ + "וחכ\"א יעלה הפירות ויאכלו בירושלם
אפילו היה דעתו מתחלה לפדותן:" + ], + [ + "הלוקח
תבואה מע\"ה:" + ], + [ + "לזרע ולבהמה
להאכיל לבהמה. מיהו בקנה לאדם ונמלך להאכילה לבהמה. גם בדמאי חייב לעשר [כחולין ד\"ז ב]:" + ], + [ + "קמח לעורות
לעבדן:" + ], + [ + "שמן לנר שמן לסוך בו את הכלים פטור מן הדמאי
דלא גזרו רק לאכילה וסיכת אדם. מיהו טבל וודאי אסור לזרעו [כפאה פ\"א מ\"ו]:" + ], + [ + "מכזיב ולהלן פטור מן הדמאי
דמשם עד סוף א\"י לא כבשו עולי בבל. ופטור אפילו בוודאי. רק דבוודאי גזרו במקומות הקרובות לא\"י. ומיירי בשדה עובד כוכבים. דבשדה ישראל אפילו בסוריא חייב כספ\"ו מי\"א. והיינו לר\"מ דאין קנין לעובד כוכבים בא\"י להפקיע ממעשר ורק דיגון עובד כוכבים פוטר. כספ\"ד משנה ט' [ומנחות דס\"ו]. ור\"ל דאילו למאן דאמר יש קניין. גם בארץ ישראל שכבשו עולי בבל פטור ממעשרות במה שקנה מעובד כוכבים עד כאן לשון רבינו הגאון אאס\"ו זצוק\"ל ואנן קיימא לן דבארץ ישראל אין קנין לעובד כוכבים וכו' ובסוריא יש קניין. ויש אומרים דאפילו שדה שבא\"י ביד ישראל בזמן הזה פטור ממעשרות מדאו' [י\"ד של\"א. א'. ב'. ג']:" + ], + [ + "חלת עם הארץ
שגיבל לו חבר בטהרה ונתנה לכהן:" + ], + [ + "והמדומע
שנתערב לע\"ה תרומה בפחות מק' חולין. ומכרה לכהן:" + ], + [ + "והלקוח בכסף מעשר שני
חבר שלקח פירות מע\"ה. אפי' במעות מע\"ש של דמאי:" + ], + [ + "ושירי המנחות
ע\"ה שהביא מנחה ונקמצת ושיריה נאכל לכהנים:" + ], + [ + "פטורין מן הדמאי
ודוקא כשיאמר הע\"ה עשרתים:" + ], + [ + "שמן ערב
באלזאם:" + ], + [ + "ובית הלל פוטרין
דאף דסיכה כשתיה עכ\"פ מדלא שכיח ל\"ג בדמאי:" + ], + [ + "הדמאי מערבין בו
ערובי תחומין וחצרות:" + ], + [ + "ומשתתפין בו
שתופי מבואות. ואף דפשוט דדינו שוה לערובי חצירות. קמשמע לן הא לגלויי דמערבין דרישא ר\"ל אפילו תחומין. דאסמכוהו אקרא. אפילו הכי שרי. ואף דלא חזי ליה. על כל פנים מגו דמפקר נכסי והוה עני דפטור מלעשר דמאי. ומה שהקשה הגאון מהר\"י חאגיז זצוק\"ל. דאטו בשופטני עסקינן שיפקיר כל נכסיו כדי לזכות במעט פרוסת דמאי. נ\"ל דה\"ט משום דמדאורייתא אפילו הפקר בינו לבין עצמו מהני. כנדרים [דל\"ה] וח\"מ סי' רע\"ג. ורמג\"א [סי' רמ\"ו סק\"ט]. א\"כ לא מפסיד מידי. אמנם לתוס' עירובין [ד\"ל ע\"ב] לא אצטריכן להך טעמא רק לסומכוס. אבל לרבנן. בל\"ז מערבין מדחזי עכ\"פ לעניים. דהרי מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה:" + ], + [ + "ומברכים עליו
בהמ\"ז. ולא מחשב בוצע ברך ועמ\"ש פ\"ז דברכות סי' ב'. ולרש\"י ר\"ל ברכת המוציא:" + ], + [ + "ומזמנין עליו
אף דזימון בעי קביעות. כ\"כ רבינו הגאון אאמ\"ו זצוק\"ל. עוד י\"ל דקמ\"ל דאף דבזימון מוציא אחרים יד\"ח. ובכולהו טעמא משום מגו הנ\"ל:" + ], + [ + "ומפרישין אותו ערום
כשמפריש המעשר ותמ\"ע. מדא\"צ ברכה מדהו\"ל ספק דדבריהם. ואע\"ג דיו\"ט שני נמי הוא רק דדבריהם ומברכין הכא שאני דרוב ע\"ה מעשרין הן [כשבת כ\"ג א]:" + ], + [ + "בין השמשות
בע\"ש. דספק חשכה מעשרין הדמאי:" + ], + [ + "הא אם הקדים
בתבואה שקנה מעם הארץ:" + ], + [ + "מעשר שני לראשון אין בכך כלום
אף שמפסיד הכהן עי\"ז בתרומת מעשר. ונראה לי דמדלא קתני ומותר להקדים וכו' שמע מינה דעכ\"פ לכתחילה אסור. ויש אומרים דמלת הא היינו דכאן מתחיל משנה ה' [אב\"י עי' הג\"ה דומה לזה בסמ\"ע ח\"מ סי' מ\"ג סקנ\"ג]. ואין נראה דטפי היה ראוי להתחיל משנה ה' עם בבא דשמן:" + ], + [ + "שמן שהגרדי
וועבער:" + ], + [ + "סך באצבעותיו חייב בדמאי
דסיכה כשתייה:" + ], + [ + "ושהסורק נותן בצמר פטור מן הדמאי
קצת יש לדקדק למה הפסיק תנא עם קולות הדמאי שמערבין בו וכו'. בין סיכת שמן ערב לסיכת גרדי וסורק ששניהן מענין סיכה. נ\"ל דהפסיק ביניהן לאשמעינן שאין משמעות סיכה זו כזו. דבשמן ערב אפילו בסכו לעונג הגוף פטרו בה. וסיכת הגרדי אף בסכו להרטיב על ידן גם חוט האריגה. אפ\"ה מדגופו נהנה ממנו חייב. דלא דמי לשמן ערב דלא שכיח:" + ] + ], + [ + [ + "ואלו דברים מתעשרין דמאי בכל מקום
אפילו מכזיב ולהלן. דחזקתן מארץ ישראל באו וחייבים במעשרות מד\"ס:" + ], + [ + "הדבילה והתמרים והחרובים האורז והכמון
קיממעל:" + ], + [ + "האורז שבחוצה לארץ כל המשתמש ממנו
אפילו בארץ ישראל ומהאי טעמא לא נקט סתם פטור:" + ], + [ + "פטור
דאורז שמחו\"ל ניכר הוא דשל א\"י לבן ביותר. משא\"כ אורז שבחו\"ל סביב א\"י. אדום הוא וכ\"כ בירושלמי. משא\"כ שאר מינין שבאו לא\"י אתו לאחלופי:" + ], + [ + "המקבל עליו להיות נאמן
ולא יהיו פירותיו דמאי:" + ], + [ + "מעשר את שהוא אוכל ואת שהוא מוכר
משדהו:" + ], + [ + "ואת שהוא לוקח
אפילו ע\"מ למכור:" + ], + [ + "ואינו מתארח אצל עם הארץ
שיתעכב כאורח בביתו דחשדינן ליה שיבא לאכול אצלו. ובבאו עדים שקבל בפני ג'. ושהתנהג בכל אלו ל' יום סגי:" + ], + [ + "ר' יהודה אומר אף המתארח אצל עם הארץ
ואומר שלא אכל אצלו. או שאכל ועישר מה שאכל:" + ], + [ + "אמרו לו על עצמו אינו נאמן
נ\"ל דה\"ק הרי גם על עצמו. ר\"ל מה שאוכל או מוכר בביתו. אמרי' דאינו נאמן עדיין עד שיביא עדים שעישר הכל. והיאך נאמינו על של אחרים. ר\"ל על הע\"ה שהתארח אצלו. שהוא ודאי אינו מעשר. והיאך נאמין לזה כשיאמר שעישר מה שאכל. והרי רגלים לדבר שאכל מה שאינו מעושר:" + ], + [ + "כיצד יהא נאמן על של אחרים
דבכל דוכתא אשכחן דנאמן טפי על של עצמו מעל של אחרים [כחגיגה פ\"ג מ\"ה ומכשירין פ\"ו מ\"ג]:" + ], + [ + "המקבל עליו להיות חבר
נ\"ל דחבר נקרא אדם שרשאין הפרושים להתחבר אליו מדנזהר לענין טהרות. שלא יהיו בגדיו ומאכליו בחזקת טומאה. ואפילו ת\"ח א\"נ על זה עד שיקבל וירגיל א\"ע ל\"י. מיהו א\"צ הת\"ח לקבל בפני ג':" + ], + [ + "אינו מוכר לעם הארץ לח ויבש
דאסור לגרום טומאה לחולין שבא\"י. מיהו אנן קי\"ל דמותר:" + ], + [ + "ואינו לוקח ממנו לח
משא\"כ יבש נאמן ע\"ה שלא הוכשר. אבל א\"נ שלא נטמא דאינו בקי בזה. ולאאמ\"ו הגאון זצוק\"ל נאמן שלא הוכשר מס\"ס. ולהכי א\"נ אטומאה במגו. מדא\"נ דלא הוכשר רק מס\"ס ולא מצ\"ע. עכלה\"ט:" + ], + [ + "ואינו מתארח אצל עם הארץ
אפילו אצל ע\"ה שכבר קבל להיות נאמן על מעשרות. שמא יתטמא אצלו:" + ], + [ + "ולא מארחו אצלו בכסותו
דבגדו כמדרס לפרושים. שמא ישבה עליהן נדה ומטמא בהיסט. משא\"כ מע\"ה גופיה דאינו מטמא רק במגע. יכול להזהר:" + ], + [ + "ר' יהודה אומר אף לא יגדל בהמה דקה
דאסור לגדלן בא\"י שמא ירעו בשדות אחרים:" + ], + [ + "ולא יהא פרוץ בנדרים
לנדור הרבה שמא יעבור:" + ], + [ + "ובשחוק
דמרגיל לזנות דשחוק וקלות ראש מרגילין לערוה:" + ], + [ + "ולא יהא מטמא למתים
ר\"ל אינו חושש להטמא למתים אף באין צורך:" + ], + [ + "אמרו לו לא באו אלו לכלל
דמה נוגע זה לטהרות ור\"י סבר מתוך שמתנהג בפרישות באלו. מחזקינן ליה נמי שיזהר לענין טהרות ג\"כ:" + ], + [ + "הנחתומים
נחתום חבר שקנה דמאי:" + ], + [ + "לא חייבו אותם חכמים להפריש אלא כדי תרומת מעשר וחלה
והלוקח ממנו יפריש מעשר שני. משום דהשוטרים מכריחין לנחתומים למכור בזול. ונ\"ל דלא הרויח הנחתום רק שא\"צ להפריש מע\"ש. אבל עכ\"פ צריך לקרוא שם למעשר ראשון ולמעשר עני בשנתו. וכלקמן [פ\"ד מ\"ג] דהרי לא מפסיד מידי בשיקרא שם. מיהו במוכר לע\"ה חייב בכל:" + ], + [ + "החנונים אינן רשאין למכור את הדמאי
מדמשתכר הרבה. חייבוהו גם במע\"ש:" + ], + [ + "כל המשפיעין במדה גסה
שמוכרים הרבה ביחד:" + ], + [ + "רשאין למכור את הדמאי
מדדרכם לתת מדה גדושה ואינן מרויחים הרבה:" + ], + [ + "אלו הן המשפיעין במדה גסה כגון הסיטונות
סוחר גדול בלח:" + ], + [ + "ומוכרי תבואה
סוחר גדול ביבש:" + ], + [ + "רבי מאיר אומר את
דבר שדרכו וכו':" + ], + [ + "שדרכו להמדד בגסה ומדדו בדקה טפלה דקה לגסה
ופטור:" + ], + [ + "את שדרכו להמדד בדקה ומדד בגסה טפלה גסה לדקה
וחייב לעשר:" + ], + [ + "ובלח דינר
מה ששוה דינר ודינר ו' מעין [ומעה וזוז שוין] ומעה כסף משקל ט\"ז שעורים:" + ], + [ + "ר' יוסי אומר סלי תאנים וסלי ענבים וקופות
פאססער מלאות ירק:" + ], + [ + "של ירק כל זמן שהוא מוכרן אכסרה
לפי האומד:" + ] + ], + [ + [ + "מאכילין את העניים דמאי
אפי' לחברים ואפילו בקביעות. לחכמים דסיפא:" + ], + [ + "ואת האכסני' דמאי
אפילו לחיל מלך ישראל שחייב לזונם ומכל שכן שאר אורחים. מיהו בלנו האורחים לכ\"ע חייבים. ולהכי פלגינהו לעניים ואורחים בתרי בבי. וטעם דפטור. הוא כדי להקל מצות צדקה והכנסת אורחים. ומשום הכי יודיעם. דברצו יעשרו. ולהכי תני מאכילין ולא העניים אוכלין:" + ], + [ + "רבן גמליאל היה מאכיל את פועליו דמאי
ולא הוה מעשה לסתור. דמרישא משמע דוקא בתורת צדקה מותר להאכיל דמאי. דיש לומר דהכא נמי מיירי באין מחוייב להן מזונות. ועניים היו. וקמשמע לן דלא גזרינן אטו בחייב להן מזונות דאז אסור להאכילן:" + ], + [ + "גבאי צדקה
שמפרנס בקביעות:" + ], + [ + "בית שמאי אומרים נותנין את המעושר לשאינו מעשר
דרק סעודה אחת שרינן ברישא:" + ], + [ + "ואת שאינו מעושר למעשר
ונותנין לו טפי כדי לעשר:" + ], + [ + "וחכמים אומרים גובין סתם ומחלקין סתם
ר\"ל רשאין לעשות כן. וא\"ת ולמה לא יעשר כדברי ב\"ש. דבהיות טוב אל תקרי רע. י\"ל דבשיעשו כן תפסד הצדקה מדצריך ליתן להמעשר טפי כמש\"ל. וגם אפשר שיפסיד העני כשלא יהיה כ\"כ בקופה ותמחוי ממעושר. מיהו לר' יהודה [פ\"ה מ\"ה] לא יתנו לעני א' ממעשר ומשאינו מעשר. דשמא יפריש מזה על זה:" + ], + [ + "הרוצה לחזום עלי ירק
לחתוך הירק מהקלחים [ת\"י ומלק ויחזום]:" + ], + [ + "להקל ממשאו לא ישליך עד שיעשר
שמא ימצאהו הע\"ה. ומיירי בנאגד כבר דנתחייב במעשר. דבהופקר מקודם פטור ממעשר:" + ], + [ + "הלוקח ירק מן השוק
מעם הארץ. ונראה לי דהאי לוקח לא לשון קנין רק ר\"ל נטל:" + ], + [ + "ונמלך להחזיר לא יחזיר עד שיעשר שאינו מחוסר אלא מנין
דמדשומתן ידוע. כבר קנינהו במשיכה או בהגבהה. ומודיע לקונים אותן שעישר שלא יפרישו אחר כך מפטור על החיוב או איפכא. באותן אגודת עצמן שיקנה ממוכר זה. ועיין פרק ה' משנה ז':" + ], + [ + "היה עומד ולוקח
שבורר לו אגוד יפה:" + ], + [ + "וראה טוען אחר יפה ממנו מותר להחזיר מפני שלא משך
דמשיכתו לא היתה ע\"ד לקנות. וקמ\"ל אף דמדאורייתא מעות קונית עכ\"פ הכא הם אמרו והם אמרו. הם אמרו לעשר דמאי. והם אמרו דבכה\"ג לא יהיו מעות קונות:" + ], + [ + "המוצא פירות
שהוקבעו למעשר:" + ], + [ + "בדרך ונטלן לאוכלן ונמלך להצניע
ר\"ל להניחן במקום מוצנע שבהפקר ולא ירצה לאכלן. דלהשליכן אסור [כעירובין דס\"ד ב']:" + ], + [ + "ואם מתחלה נטלן בשביל שלא יאבדו
ולא נתכוון לזכות בהן:" + ], + [ + "כל דבר שאין אדם רשאי למכרן דמאי
כמוכר במדה דקה:" + ], + [ + "לא ישלח לחברו דמאי
במתנה במדה דקה ואפילו לחבר:" + ], + [ + "רבי יוסי מתיר בודאי ובלבד שיודיענו
אבל בדמאי דקיל. חייש שמא ישכח מלהודיעו. ונראה לי דוקא במתנה דלא שכיח. וגם ודאי נזהר להודיעו כדי שלא להכשילו. אבל במכירה מודה ר\"י דאסור כלקמן פ\"ה מ\"ח:" + ], + [ + "המוליך חטים לטוחן כותי
קודם שגזרו עליהן שיהיו כעובדי כוכבים:" + ], + [ + "או לטוחן עם הארץ בחזקתן למעשרות ולשביעית
ולא חשידי לאחלופי:" + ], + [ + "לטוחן עובד כוכבים דמאי
דשמא החליפם בתבואת ע\"ה שהיה אצלו לטחון. ולראב\"ד אין זה החשש דא\"כ הו\"ל ס\"ס. אלא החשש הוא שמא החליפה העובד כוכבים עם שלו וס\"ל להראב\"ד דמירוח עובד כוכבים אינו פוטר:" + ], + [ + "אצל העובד כוכבים כפירותיו
דאף דחשיד להחליפן בשלו הרי פירות עובד כוכבי' פטירי. דיש קנין לעובד כוכבי' להפקיע ממעשר:" + ], + [ + "ר\"ש אומר דמאי
דשמא גם הע\"ה הפקיד אצלו והחליפן בהם:" + ], + [ + "הנותן לפונדקית
בעלת אכסניא:" + ], + [ + "מעשר את שהוא נותן לה
לבשל ולאפות:" + ], + [ + "ואת שהוא נוטל ממנה מפני שחשודה לחלוף
דמורה היתר לאחלופי. מדטרחה בשבילו. או דלטובתו מתכוונת להחליף רע בטוב:" + ], + [ + "אמר רבי יוסי אין אנו אחראין לרמאין
לחוש שמא תחליף ותאכל טבל:" + ], + [ + "הנותן לחמותו מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה מפני שהיא חשודה לחלוף את המתקלקל
ובפונדקית לא קתני המתקלקל. דאפילו לא נתקלקל על ידה מחלפת. כדי להרגיל אצלה בנ\"א. [ולכאורה יש להוכיח כתוס' דפונדקית ברישא חשידא ליתן לו רע תחת טוב דאל\"כ ל\"ל תו למתני חמותו. אי תרווייהו חד טעמא נינהו. מיהו לרש\"י דבפונדקית נמי חשודה ליתן טוב תחת רע. י\"ל דנקט סיפא משום שביעית דבפונדקית נקט מעשר דוקא. דבשביעית אסור כלל ליתן לה. ובחמותו נקט מעשר דוקא. הא שביעית מותר לגמרי]:" + ], + [ + "אמר רבי יהודה
טעמא דת\"ק קאמר:" + ], + [ + "מודה רבי יהודה בנותן לחמותו שביעית שאינה חשודה להחליף
כלומר כשנתן לחמותו בשנת שביעית ספיחי שביעית שמהפקר המותרים [כשביעית פ\"ט סי' י וסי' יד] לא חיישינן שהחליפתן במשומר בשביעית. אפילו נתקלקל מה שנתן לה חתנה:" + ], + [ + "להאכיל את בתה שביעית
דר\"י לטעמיה דשביעית חמיר להו לעם הארץ טפי ממעשר [כבכורות ד\"ל ע\"א]:" + ] + ], + [ + [ + "הלוקח פירות ממי שאינו נאמן על המעשרות ושכח לעשרן ושואלו בשבת
דירא לשקר בשבת וה\"ה ביו\"ט:" + ], + [ + "חשכה מוצאי שבת לא יאכל
על סמך הגדה דשבת:" + ], + [ + "עד שיעשר
דאע\"ג דנאמן באמירה דשבת. אפ\"ה גזרו באכילה דחול אטו אמירה דחול. ורק בשבת משום עונג שבת ל\"ג. ומה\"ט רק בשכח מלעשר הקילו ולא לכתחילה. מיהו אם היה נזכר קודם שבת. רק לא היה לו פנאי להפריש. אומר מע\"ש שאני עתיד להפריש וכו' [כלקמן רפ\"ז]. ומדנקט עד שיעשר [ול\"ק יעשר מה שיאכל] משמע כרמב\"ם דגם על אכילתו בשבת חייב לעשר כ\"כ ע\"ר אאמ\"ו רבינו הגאון זצוק\"ל. ונ\"ל דלפ\"ז כוונת המשנה לא יאכל כלל אפי' דבר אחר עד שיעשר:" + ], + [ + "לא מצאו אמר לו
בשבת:" + ], + [ + "חשכה מוצאי שבת לא יאכל
סתם מתני' ר\"מ דחשוד לדבר. לא דנו ולא מעידו:" + ], + [ + "עד שיעשר
הא דפלגינהו לב' בבי. נ\"ל דקמ\"ל דדוקא בלא מצאו למוכר שואל לאחר. אבל ביש המוכר כאן לא יסמוך על אחר. דהמוכר נזהר טפי מלהכשילו. ותנא רישא לרבותא דמוצאי שבת שלא יאכל אע\"ג דבעל הפירות בעצמו א\"ל כן ותנא סיפא לרבותא דשבת. דבשבת אפילו על פי אחר מותר לאכול:" + ], + [ + "תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה
לצ\"ט של חולין שהופרשה מהן:" + ], + [ + "רבי שמעון שזורי אומר אף בחול שואלו ואוכלו על פיו
דדוקא קודם שהופרשה מיקל בה. ובהופרשה יודע שאסורה ואימת דימוע עליו:" + ], + [ + "המדיר את חבירו שיאכל אצלו
דא\"ל יאסר עליך כל אשר לי אם לא תסעוד אצלי:" + ], + [ + "אוכל עמו בשבת הראשונה
של נשואי בחור לבתולה אפילו בימי החול של ז' ימי המשתה והקילו משום איבה:" + ], + [ + "ואף על פי שאינו מאמינו על המעשרות
קשה דכבר אמר שאינו מאמינו. ונ\"ל דלעיל ר\"ל שבעיני החבר הוא בכלל ע\"ה שאינן מעשרין. והכא ר\"ל שאף להגדתו שעישר תבואה זו אינו מאמינו. אפ\"ה צריך לשאלו וכדמסיק. או נ\"ל דר\"ל אף שגם הע\"ה אינו מאמינו לחבר שיעשר. ולפיכך אינו חושש להכשילו. כדאשכחן בטהרות [פ\"ח מ\"ב] דגם ע\"ה היה נזהר לבלי להכשיל לחבר:" + ], + [ + "ובשבת שניה אף על פי שנדר ממנו הנייה
נ\"ל דר\"ל דאע\"ג דזה שנאה יתירה שהנודר אוסר א\"ע מלהנות מהנדור משא\"כ ברישא אפילו לא נדר ממנו רק אכילה או שאר דבר אחר:" + ], + [ + "לא יאכל עד שיעשר
ולא מהני אימת שבת רק בין מוכר ללוקח דהו\"ל כדיעבד:" + ], + [ + "רבי אליעזר אומר אין אדם צריך לקרות שם למעשר עני של דמאי
דנהי דחשוד הע\"ה על מע\"ר ומע\"ש. ה\"ט משום דבמעשר ראשון יש בו תמ\"ע שאסור לזרים. וירא להפריש מע\"ר. דעי\"ז יפסיד להפריש תמ\"ע. וכ\"כ מע\"ש טריחא ליה מלתא להעלותו לירושלים. אבל מעשר עני דגם בהפרישו לא נאסר לעצמו. לכן מפרישו הע\"ה מדגם טבול למעשר עני במיתה:" + ], + [ + "וחכמים אומרים קורא שם ואינו צריך להפריש
לדבריו דר\"א קאמרי. לסברתך עכ\"פ היה ראוי שיקרא שם. לומר מעשר עני בצפונו או בדרומו דלא טריחא מלתא כלל. מיהו לדידן ודאי חשיד ע\"ה עלה. וצריך חבר להפרישו. רק שהעני הוא הממע\"ה:" + ], + [ + "מי שקרא שם
קודם שבת:" + ], + [ + "לתרומ�� מעשר של דמאי
שאמר תרומת מעשר של כרי זה יהיה בצפונו או בדרומו. ונקט דמאי דבדמאי מקיים הישראל המעשר לעצמו. ולהכי מפריש הוא התמ\"ע לכהן. משא\"כ בודאי רגיל הלוי להפריש התמ\"ע לכהן. ולא תני תרומה גדולה של ודאי מדאין רגיל להשהותה עד לאחר הגורן:" + ], + [ + "ולמעשר עני של ודאי
דאילו בדמאי הרי א\"צ ליתנו לעני כמ\"ג ולא תני מע\"ר של ודאי דהרי אין הלוי יכול לאכלו בשבת. מדאסור להפריש תמ\"ע דהו\"ל כמתקן מנא:" + ], + [ + "לא יטלם בשבת
ר\"ל הכהן והעני. דאף דבקרא שם מע\"ש מותר להפרישן אסור להוליכן בשבת:" + ], + [ + "ואם היה כהן או עני למודים לאכול אצלו יבואו ויאכלו ובלבד שיודיעם
שלא יסברו שמאכילן משלו. והו\"ל כמאכיל אורחיו תרומות ומעשרות:" + ], + [ + "האומר למי שאינו נאמן על המעשרות קח לי ממי שהוא נאמן
שנאמן שאינו מוכר פירות ע\"ה אחר בחזקת מעושרים. או נ\"ל דה\"ק שנאמן לומר אמת כשישאלוהו אם עישר:" + ], + [ + "וממי שהוא מעשר אינו נאמן
דמדהוא עצמו חשוד. והוא לא אמר לו ממי יקח. מצי לאשתמוטי למימר בעיני הוא נאמן:" + ], + [ + "מאיש פלוני
ר\"ל אם אמר ליה קח לי מאיש פלוני:" + ], + [ + "הלך ליקח ממנו
נקט הכי לאשמועינן דאפילו ידע המשלח שהלך ליקח מהנאמן וטרח אבתריה אפילו הכי אינו נאמן שלקח מנאמן אחר:" + ], + [ + "ואמר לו לא מצאתיו ולקחתי לך מאחר שהוא נאמן אינו נאמן
ואינו נאמן במגו דירא שיתגלה:" + ], + [ + "אמר לו איש פלוני נאמן ה\"ז נאמן
דאף דהחשוד אינו מעיד. על כל פנים משום חיי נפש הקילו. מדאינו מכיר אדם שם:" + ], + [ + "הלך ליקח ממנו אמר לו מי כאן מוכר ישן
שירא שיאכילוהו חדש. או מדתבואה ישינה טובה יותר:" + ], + [ + "אמר לו מי ששלחך אצלי
וכגון שהזכיר לו שם האדם:" + ], + [ + "אע\"פ שהן כגומלין זה את זה הרי אלו נאמנין
משום חיי נפש:" + ], + [ + "שלי אינו מתוקן ושל חברי מתוקן אינן נאמנין
דגומלין זל\"ז. דחבירו ישבחו בעיר אחרת." + ], + [ + "רבי יהודה אומר נאמנין
משום חיי בני עיר. שיביאו להם תבואה. ולת\"ק דוקא ברישא חייש לחיי נפש. משום שהקונה נכרי בעיר. ועוד שהמוכר הראשון לא ידע אם ירצה קונה זה ליקח ישן. וגם מוכר השני לא ידע זה. אבל הכא הרי נסעו שניהן יחד בדרך ועשו קנוניא זו:" + ] + ], + [ + [ + "הלוקח מן הנחתום
שמוכר דמאי במדה גסה. ופטור מתמ\"ע וחלה. דדוקא במוכר בדקה. דמשתכר הרבה. חייב כפ\"ב מ\"ד. והכא מיירי שקנה לחם מהנחתום חבר [ועי' פ\"ד מ\"ה]:" + ], + [ + "כיצד הוא מעשר נוטל כדי תרומת מעשר
ר\"ל א' מק'. ולא שיפריש תמ\"ע מוד דאף דתמ\"ע א\"צ מוקף רק מד\"ס [כתוס' גיטין ד\"ל ע\"ב] ומכ\"ש בדמאי. עכ\"פ לתרום ממוקף עדיף טפי. ואם יפרישנה השתא לא יהא מן המוקף סמוך למעשר כשיפרישנה אח\"כ באמת ויאמר שתהיה תרומת מעשר. ותו דכשיפריש יקדים תמ\"ע למעשר. רק כוונת מתני' שיסמן מקום:" + ], + [ + "וחלה
אם הקונה בעה\"ב. אז שיעור חלה א' מכ\"ד. ואם פלטר א' ממ\"ח:" + ], + [ + "ואומר אחד ממאה ממה שיש כאן הרי בצד זה מעשר ושאר מעשר
עוד ט'. ולהכי לא קאמר כפשוטו. א' מי' שיש כאן הרי זה בצד זה מעשר. והר\"ז תמ\"ע עליו. צ\"ל דזהו כדי למעט בירור המעשר שלא יתנה ללוי. בכל מה שיכול. ולא יראה כאוכל מעשרותיו להדיא:" + ], + [ + "סמוך לו זה שעשיתי מעשר
בתחילה:" + ], + [ + "עשוי תרומת מעשר עליו
ויתנו לכהן:" + ], + [ + "והשאר
חלק מ\"ח שהפרשתי ולהכי לא קאמר בפירוש וחלק מ\"ח. דמדכבר הפריש המעשר תו אינו חייב חלק מ\"ח. דהרי מהמעשר אינו חייב חלה:" + ], + [ + "ומע\"ש בצפונו או בדרומו
של התמ\"ע שכבר קבע לו מקום ודו\"ק:" + ], + [ + "ומחולל על המעות
וא\"צ להוסיף חומש:" + ], + [ + "הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת
דרשאי גם הישראל ליתן התמ\"ע לכל כהן שירצה [כגיטין דל\"א] והרי שיעור תרומה ב' ממאה לבינוני. ושיעור תמ\"ע א' מק':" + ], + [ + "נוטל אחד משלשים ושלש ושליש
ר\"ל מכל ל\"ג סאה ושליש נוטל סאה א'. דכדי להקל טורח המדידה אינו נוטל ג' סאה מק'. רק יחלק כל הכרי שהוא ק' סאה לג' חלקים. ויהיה כל חלק ל\"ג סאה ושליש. דהו\"ל כל חלק ק' שלישיות. ויקח מכל חלק סאה. שהוא ג' שלישיות:" + ], + [ + "ואומר א' ממאה
בכל החלק:" + ], + [ + "ממה שיש כאן
בסאה שהפרשתי:" + ], + [ + "ה\"ז בצד זה חולין
ר\"ל שליש א' מהג' שלישיות שהפרשתי יהיה חולין. ונ\"ל דדוקא צ\"ל כן. דאל\"כ מדמפריש ת\"ג ותמ\"ע יחד. חיישינן שמא יקדים תמ\"ע לת\"ג. להכי יאמר כן להיכרא. וזה כל מה דקמ\"ל במתני' דהכא. ולרב\"א ה\"ט דצ\"ל כן. מדצריך להפריש ת\"ג מאומד. ותמ\"ע צריך מדידה. ובאומר \"והשאר\". הוי כמאומד:" + ], + [ + "והשאר
ב' השלישיות האחרות מאותן ג' שלישיות סאה שהפרשתי:" + ], + [ + "תרומה על הכל
יהיו תרומה על כל הק' שלישיות שבחלק:" + ], + [ + "ומאה חולין שיש כאן
ר\"ל השליש הנשאר. שהוא חלק המאיי מהכל:" + ], + [ + "הרי זה בצד זה מעשר ושאר מעשר סמוך לו
שאר הט' שלישיים יהיו סמוכים לו. ולא אמר בפירוש ושאר הט'. דמדכבר נטל הת\"ג אין חייב עוד ט' שלימים למעשר:" + ], + [ + "זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו
על הט' שלישיים מעשר. ונותן הסאה להכהן בעד ת\"ג ותמ\"ע:" + ], + [ + "והשאר חלה
ר\"ל ואם רוצה להפריש ת\"ג ותמ\"ע וחלה כא'. ג\"כ רשאי. רק דלא נקט בכה\"ג ברישא שיפריש ה' למאה. דהיינו ב' לת\"ג וא' לתמ\"ע. וב' לחלה שנתנית א' ממ\"ח. משום דאז לא יהיה החשבון מצומצם. דהרי חייב חלה מצ\"ז הנשארים. טפי מב'. ואע\"ג דגם בהמעשר נקט חשבון שאינו מצומצם כמש\"ל סי' י\"ח. התם לחומרא לא דק. דהרי רשאי להוסיף במעשרות כתרומות פ\"ד מ\"ה. אבל הכא אי יפריש ה' שלימים לק' יהיה לא דק לקולא. דהרי חייב טפי:" + ], + [ + "הלוקח מן הנחתום מעשר מן החמה על הצוננת ומן הצוננת על החמה
דכיון דבודאי מהני בדיעבד בהפריש מהרע על יפה. בדמאי שרי אפי' לכתחילה:" + ], + [ + "אפילו מטפוסין
דפוסין שעושין בהן הלחם א\"נ נ\"ל דדפוס היינו חותם שהי' לכל נחתום כמה מהן לסמן בו ככריו [כרפ\"ב דב\"מ]:" + ], + [ + "הרבה
אף שהדפוסין חלוקים. לא חיישינן שמא אחד מהן ממעושר. דנחתם מחד גברא זבן:" + ], + [ + "שאני אומר חטים של אמש היו משל אחד ושל היום היו משל אחר
ודוקא באחד מאמש ואחד מהיום. ואפילו מדפוס א'. אבל בשניהן מיום א' אפי' מדפיסים הרבה לא חייש ר\"י. ולתוס' [ב\"מ נ\"ו א'] דוקא בב' לריעותא אוסר ר\"י. דא' מאמש וא' מהיום והם ג\"כ מב' דפוסים:" + ], + [ + "ר' שמעון אוסר בתרומת מעשר
אפי' שניהן מיום א' חיישינן בב' דפוסין:" + ], + [ + "ומתיר בחלה
דלא חיישינן לב' דפוסים ולאמש והיום. מדחיוב חלה בגלגול אצל נחתום א' הוא:" + ], + [ + "הלוקח מן הפלטר
הוא הקונה מנחתומין הרבה וחוזר ומוכר לבעלי בתים [כך מוכח לע\"ד ממנחות [ק\"ג ב] ודלא כרש\"י [ב\"מ נ\"ו א] דפי' דהפלטר מוכר לנחתומין. ובמכ\"ר נהפך הוא]:" + ], + [ + "מעשר מכל טפוס וטפוס דברי רבי מאיר
דשמא זה קנה מנחתום שעישר. וזה מאינו מעשר. ורבי מאיר לטעמיה דחייש למיעוט פלטרין שקונים מנחתומין רבים. כך נראה לי:" + ], + [ + "רבי יהודה אומר מאחת על הכל
ס\"ל דפלטר מחד נחתום זבן. ודינו כנחתום:" + ], + [ + "מודה ר' יהודה בלוקח מן המנפול
מאנאפאלא הוא בלשון רומי מי שניתן לו רשות מהמלכות שימכור הוא לבדו ליחידים הסחורה או הלחם וכדומה. ולו מוכרחים הכל למכור כדי שימכור הוא להיחידים ולכן הוא קונה מפלטרין הרבה:" + ], + [ + "שהוא מעשר מכל אחד ואחד
ר\"ל מכל טפוס וטפוס:" + ], + [ + "הלוקח מן העני
שמחזיר על הפתחים:" + ], + [ + "וכן העני שנתנו לו פרוסות פת או פלחי דבילה
חתיכת דבילה. והעני רוצה לתקנם:" + ], + [ + "מעשר מכל אחד ואחד ובתמרים ובגרוגרות בולל ונוטל
דס\"ל דבדמאי אפילו ביבש יש בילה. ומדקבל תמרים רבים מכל א'. א\"כ כשיפריש אחר שיבללם. א\"א שלא יתרמי מהפטור והחיוב יחד. ויעשר מהם על הפטור והחיוב. משא\"כ ברישא דלא קבל רק חתיכה א' מכל בעה\"ב. דאפי' יהיה הנותן ותרן. לא יתן חתיכות הרבה. רק חתיכה א' גדולה ועבה. לא אמרינן יש בילה. דאפשר שיפריש מחתיכה פטורה על החייבת או איפכא:" + ], + [ + "אמר ר\"י אימתי בזמן שמתנה מרובה
שקבל העני מתנה מרובה. ומפריש לפ\"ז תמרים הרבה. אז שייך לומר. דלא סגי שיתרמי מפטור וחיוב יחד:" + ], + [ + "אבל בזמן שמתנה מועטת
שלא קבל רק מתנה מועטת. דאז לא יפריש כשיעשר. רק תמרה א' או ב'. שוב הו\"ל כחתיכת פת ודבילה. דלא אמרי' גבה יש בילה [כך נלפע\"ד שבטלה במעוטה נגד דעת רבותי]:" + ], + [ + "הלוקח מן הסיטון
סוחר גדול ומטובא זבן. ומוכר שוב במדה גסה:" + ], + [ + "וחזר ולקח ממנו שניה לא יעשר מזה על זה אפי' מאותו הסוג
אותה כלי ואפי' לר\"י לעיל בפלטר עכ\"פ בסיטון מודה דמטובא זבן:" + ], + [ + "אפילו מאותו המין
שחמתית או לבנה:" + ], + [ + "נאמן הסיטון לומר משל אחד הם
מדקאמר דנאמן ש\"מ דבע\"ה מיירי. ואע\"ג דאינו נאמן לומר שקנה ממי שמעשר רק משום כדי חייו [כפ\"ד כ\"ו] אפ\"ה נאמן לומר דמשל א' הן. מדהו\"ל ס\"ס. ספק שאמר אמת. וא\"ת שמב' לקח שמא שניהן עשרו או שניהן לא עשרו:" + ], + [ + "הלוקח מבעל הבית
מהגדל בשדותיו. ומיירי שמוכר במדה גסה. או שהוא ע\"ה שאינו מעשר:" + ], + [ + "וחזר ולקח ממנו שניה מעשר מזה על זה
מיהו אין מעשר ממין על שאינו מינו או מחדש אישן:" + ], + [ + "בעל הבית שהיה מוכר ירק בשוק
וקנה וחזר וקנה ממנו:" + ], + [ + "בזמן שמביאין לו מגנותיו מעשר
הלוקח:" + ], + [ + "ומגנות אחרות מעשר מכל אחד ואחד
דשמא משנים קנה. וא' עישר וא' לא עישר:" + ], + [ + "הלוקח טבל משני מקומות
והודיעו לו המוכרים שקונה ודאי טבל:" + ], + [ + "מעשר מזה על זה
קא משמע לן דלא חיישינן שמא מוכר א' מירחן לאכילה. דחייבין לעשרן מדאורייתא. וא' מירחן למכרן דפטירי ממעשר מדאוריי'. והו\"ל כמפריש מפטור על החיוב. קא משמע לן דעל כל פנים הלוקח פירות גמורים. בין כך וכך פטור מדאורייתא [כרמב\"ם רפ\"ב ממעשר. ולראב\"ד אפי' בלקחן קודם מירוח פטור] והו\"ל כמפריש מפטור אפטור. ואע\"ג דאפשר דמפריש מחד דרבנן אתרי דרבנן. או איפכא. והרי קיי\"ל [מגילה פ\"ב מ\"ד] דלא אתי תרי דרבנן ומפיק חד דרבנן. י\"ל התם ודאי וודאי הוא. משא\"כ הכא ספק וספק הוא. וכיון דספק דרבנן לקולא. אין לחלק בין חד ספק לתרי ספיקא. ודו\"ק. דכיון דגם חד ספק דרבנן הו\"ל הספק האחר שנוסף עליו כליתא לגמרי:" + ], + [ + "אע\"פ שאמרו
דבמכרו לו טבל מעשר מזע\"ז. היינו רק בדיעבד שכבר מכרו לו. אבל לכתחילה הרי עכ\"פ אין אדם וכו'. כך נ\"ל:" + ], + [ + "אין אדם רשאי למכור טבל
אפילו לחבר. דאסור להוציא מתח\"י דבר שאינו מתוקן:" + ], + [ + "אלא לצורך
בנתערב לחבר חולין מועטים בטבל מרובה. דאע\"ג דבטלי חולין ברוב. עכ\"פ כיון דאין בילה ביבש. א\"א לעשר מיני' וביה. שמא יפריש מפטור על החיוב. ולהכי צריך לתקן הטבל ממקום אחר. אבל בנתערב טבל מועט בחולין מרובים. כיון דרק מדרבנן לא בטל מדהו\"ל דשיל\"מ [כנדרים דנ\"ח] אבל מדאורייתא בטל. א\"א להפריש מטבל אחר דהו\"ל כמפריש מחיוב אפטור. ועדיף טפי להפריש מיניה וביה:" + ], + [ + "מעשרין משל ישראל על של נכרי
דקיי\"ל אין קניין לעובד כוכבים בא\"י להפקיע ממעשר [רמב\"ם פ\"א מתרומות]:" + ], + [ + "משל ישראל על של כותים
קמ\"ל דודאי אין נזהרים אלפני עור ומוכרים טבל:" + ], + [ + "רבי אליעזר אוסר משל כותים על של כותים
דזמנין דעישר א' לנפשיה ונמלך למכור. וכ\"ש דפליג ר\"א ברישא דליכא ס\"ס כבסיפא. דשמא שניהן (לא) עישרו. ואת\"ל שא' מהן לא עישר. י\"ל שמא גם השני לא עישר. מיהו ת\"ק לא חייש לנמלך מדלא שכיח שיהיה נמלך. ועוד דרוב תבואה של עובדי אדמה. היא כדי למכרה:" + ], + [ + "עציץ נקוב
זאאט טאפף בל\"א מנוקב כדי שורש קטן. והוא פחו' מכזי'. ומלאו עפר והגדל בו טבל מדאו':" + ], + [ + "תרם מהארץ על עציץ נקוב מעציץ נקוב על הארץ תרומתו תרומה
ואפי' לכתחילה תורם הכי:" + ], + [ + "משאינו נקוב על הנקוב תרומה ויחזור ויתרום
דאף דתרם מפטור אחיוב. על כל פנים שלא יזלזל בתרומה. להכי יתנה לכהן. וא\"צ להוציא עליה תומ\"ע. דמדאורייתא שאינו נקוב פטור:" + ], + [ + "מן הנקוב על שאינו נקוב תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומות ומעשרות
דמדהפריש מחיוב אפטור. הו\"ל התרומה טבל דאורייתא. מיהו לא יתרום מיניה וב��ה דלמא אתו למיכל השיריים לזרים [תוס' יבמות דפ\"ט ב]. ונ\"ל דלהכי לא קתני ממקום אחר. משום דבדיעבד גם מיניה וביה מהני:" + ], + [ + "תרם מן הדמאי על הדמאי
נ\"ל דעל כרחך היינו שתרם תרומת מעשר. דאי בת\"ג הרי לא נחשדו ע\"ה עליה [כסוטה דמ\"ח]. ומיירי שקנה שניהן מב' בנ\"א:" + ], + [ + "מרמאי על הודאי תרומה ויחזור ויתרום
דשמא א' עישר. וא\"צ לתקן התרומה. דרוב ע\"ה מעשרין:" + ] + ], + [ + [ + "המקבל
ליתן לבעה\"ב מחצה שליש ורביע מהתבואה:" + ], + [ + "שדה מישראל מן העובד כוכבים ומן הכותי יחלק לפניהם
דכדי שלא ימנעו מלקבל שדות בא\"י. הקילו אמקבלים שא\"צ לתרום ולעשר על חלק של בעה\"ב וחולק הכרי לפניהם. כדי שידע הבעה\"ב שחלקו טבל הוא. מיהו במקבל מעובד כוכבים א\"צ לחלק בפניו:" + ], + [ + "החוכר שדה מישראל
מקבל שדה בדבר קצוב:" + ], + [ + "תורם ונותן לו
מדדרך להפריש התרומה בגורן מיד. ובעה\"ב ששכרו קצוב אינו מצוי שם. ולהכי מפרישה ומנכה לו מחכורו. אבל לעשר אינו רשאי לעשר חלק חבירו. דהרי חבירו יכול בעצמו להפרישו:" + ], + [ + "אמר רבי יהודה אימתי בזמן שנתן לו מאותה השדה ומאותו המין אבל אם נתן לו משדה אחרת או ממין אחר
שזרע מקצת השדה ממין אחר כשיעור חכירתו:" + ], + [ + "מעשר ונותן לו
וכ\"ש תרומה דקודם למעשר בין במקבל בין בחוכר. וטעמו. דבשלמא בנותן לו מהשדה שחכר ממנו ומאותו המין. לא מחזי כפורע חובו מהמעשר. משא\"כ בחדא לריעותא שהוא מין אחר אפי' מאותו שדה. או אותו המין אבל משדה אחר. צריך ליתן לו חולין מתוקנים דאל\"כ מחזי כפורע חובו ממעשר." + ], + [ + "החוכר שדה מן העובד כוכבים מעשר ונותן לו
ומכ\"ש תרומה. ואף למ\"ד יש קניין לעובד כוכבים בא\"י להפקיע ממעשר. אפ\"ה חייב. כדי שימנעו מלחכרה. וימכרנה לישראל. וקנסו רק בחכרה. דדמי לפורע חובו מחלק כהן. ועוד דחפץ עובד כוכבים בחכירות טפי מקבלנות:" + ], + [ + "רבי יהודה אומר אף המקבל שדה אבותיו
שגזלה מאבותיו:" + ], + [ + "כהן
או:" + ], + [ + "ולוי שקבלו שדה מישראל כשם שחולקין
הבעה\"ב והאריס:" + ], + [ + "בחולין כך חולקין בתרומה
ובמעשרות. רק נקט תרומה. מדנפרשת ראשונה:" + ], + [ + "רבי אליעזר אומר אף המעשרות שלהן
התרומה לכהן והמעשר ללוי. ובמלת מעשרות נכלל נמי תרומה בהרבה מקומות. מיהו אפשר דלעיל נקט תרומה לרבותא. דאפילו תרומה שנתנה בעוד שלא נעקר הגורן. וכל התבואה עדיין היא בשדה (המוכר). אפ\"ה נוטל הנותן חלקו מהתרומה. ור\"א נקט מעשרות לרבותא. דאפילו המעשרות. שרגיל הנותן ליתן בביתו. אפ\"ה צריך ליתנו להמקבל:" + ], + [ + "שעל מנת כן באו
ירדו לשדהו:" + ], + [ + "ומלוי המעשרות לבעלים
בהא כ\"ע מודו. דמעשרות שיורא שייר:" + ], + [ + "ר' ישמעאל אומר הקרתני
בן כפר שחוץ לירושלים:" + ], + [ + "המקבל זיתים לשמן
ישראל מכהן או לוי. ומכ\"ש איפכא [אב\"י ובזה מתורץ קושית הכ\"מ פ\"ו דמעשר הח\"י ע\"ש]. שקבלו אילני זתים. שיעשום שמן ויתן לבעה\"ב חלקו:" + ], + [ + "כשם שחול��ין בחולין כך חולקין בתרומה
ולא דמי לדלעיל. מדהרבה טרח בשמן. ומדחשוב הוא לא מחל המקבל:" + ], + [ + "ר' יהודה אומר ישראל שקבל מכהן ומלוי זיתים לשמן למחצית שכר
[אב\"י ועי' כ\"מ פ\"ו ממעשר הח\"י שכתב או למחצית שכר]:" + ], + [ + "המעשרות לבעלים
דזיתים דינן כשדה:" + ], + [ + "ב\"ש אומרים לא ימכור אדם את זיתיו
תלושין ולא הוכשרו לק\"ט עדיין:" + ], + [ + "אלא לחבר
דאסור לגרום טומאה לחולין שבא\"י:" + ], + [ + "ב\"ה אומרים אף למעשר
אף שאינו נזהר בטהרות ואסור לגרום טומאה לחולין שבא\"י. דס\"ס הוה שמא יאכלם כך. ושמא לא יטמאן. ולא דמי לפ\"ב מ\"ג. דהתם ביבש שהוכשר מיירי. מיהו אפילו בהוכשר קיי\"ל דמותר לגרום טומאה לחולין: [אב\"י ואפילו לטמא בידים מותר כהילכתא גבירתא כאן מ\"ו]:" + ], + [ + "וצנועי בית הלל
מדקדקים במצות:" + ], + [ + "היו נוהגין כדברי בית שמאי
הקשה אחי הגאון מהו' אליעזר זצוק\"ל בספרו משנת ר\"א וז\"ל אף דבעושה כב\"ש חייב מיתה [כברכות די\"א א']. אפשר התם אחר בת קול [כיבמות די\"ד א'] ועיין תוס' ברכות [דנ\"ב ב'] ועיין ט\"ז [א\"ח רסקפ\"ד] ות\"ל מ\"כ בס' אורחת חיים דדוקא לאחר מיתת ב\"ה אסור לנהוג כב\"ש שלא יאמרו דב\"ה חזרו בהם משא\"כ בחייהם וענ\"ל דהיכא דב\"ה מודים דשרי רק דלא הטריחו שאני. כדמוכח [שבת די\"ח ויבמות דט\"ז] עכלה\"ט. ולפעד\"נ דהכא שב ואל תעשה שאני. ועמ\"ש פ\"א דברכות מ\"ג בבועז אות ד:" + ], + [ + "שנים שבצרו את כרמיהם לתוך גת אחת אחד מעשר ואחד שאינו מעשר המעשר מעשר את שלו וחלקו
ר\"ל וגם על חלק חבירו מפריש עכ\"פ בתורת דמאי:" + ], + [ + "בכל מקום שהוא
ומיירי בהוכרו החלקי' ואח\"כ נתערבו. ובכה\"ג אף בדרבנן כדמאי אין ברירה:" + ], + [ + "שנים שקבלו שדה באריסות
וא' חבר וא' ע\"ה:" + ], + [ + "אתה יין שבמקום פלוני ואני יין שבמקום פלוני
דמדלא חלקו. יש ברירה בדרבנן:" + ], + [ + "אבל לא יאמר לו טול אתה חטים ואני שעורים טול אתה יין ואני אטול שמן
דבכה\"ג הו\"ל כמחליפין ואין ברירה והו\"ל כמוכר שאינו מעושר:" + ], + [ + "חבר ועם הארץ שירשו את אביהם עם הארץ
לעיל קמ\"ל דא\"צ לעשר חלק הע\"ה. והכא קמ\"ל דמותר ליתן לחלקו פירות המוכשרים לק\"ט. ולהכי מייתי הכא בסיפא לח ויבש [ועי' לקמן סי' ל\"ב] [אב\"י לדעתי צ\"ל סי' ל\"א]. ולרמב\"ם לעיל מיירי בשניהן חברים. וקמ\"ל דכופין אמדת סדום. שנהנה א' כשיקח חלק שקרוב לביתו:" + ], + [ + "אבל לא יאמר לו טול אתה חטים ואני שעורים טול אתה הלח ואני אטול את היבש
לח היינו שהוכשר. ויבש. היינו שלא הוכשר. דלח ויבש ג\"כ כב' מינין דמי. כ\"כ ע\"ר אאמ\"ו רבינו הגאון זצוק\"ל:" + ], + [ + "אתה יין ואני פירות
ואף דבב' מינין הו\"ל חליפי אסורי הנאה. י\"ל מדירושת גר את אביו אינו רק מד\"ס. שלא יחזור גר לסורו. מהפקירא קא זכי. [ול\"מ נ\"ל דכולהו הנך משניות צריכי. דנקט משנה ז' דבהוכרו ולבסוף נתערבו לא אמרינן ברירה [ועי' תוס' תמורה ד\"ל ע\"א ד\"ה ואידך]. ונקט משנה ח' דבהיו מעורבין מתחלה. והן מין א'. אפי' הוא ודאי טבל. אמרי' גבי' ברירה ורשאי להוציאו מתח\"י בעודו טבל. אף דגם לחבר אסור למכור טבל [כל��יל פ\"ה מ\"ח]. ונקט משנה ע'. לאשמועינן דכשהן מינין מחולקין. אפי' הוא דמאי דשמא עישרו אביו הע\"ה. אפ\"ה אסור להוציאו מתח\"י בלי מעושר. וקמ\"ל משנה י' דכירושת עובד כוכבים. אפי' הן ב' מינין. ומחזי כחלופי איסורי הנאה אפ\"ה אמרי' גבה ברירה]:" + ], + [ + "המוכר פירות בסוריא
היא ארץ זיריען צפונית מזרחית לא\"י. שכבשה דהמע\"ה. ואע\"ג דכל כבוש רבים דינו כא\"י לכל הדינין. כיבוש סוריא שאני. דשלא כהוגן היה. מדכבשה קודם כבוש כל א\"י. והיבוסי ישב עוד בירושלים. לפיכך רק בקצת דינין הוה כא\"י. וחייבת במעשרות:" + ], + [ + "מעושרין הן נאמן
אע\"ג שאמר מא\"י הן עכ\"פ מדרוב פירות הנמכרין שם מח\"ל הם. אית לי' מגו. ולראב\"ד מה\"ט פטור משום דרוב הגדלים בסוריא של נכרי הם. ולא גזרו על פירות סוריא. רק כשגדלים בשדה ישראל:" + ], + [ + "משלי הן
משדה שבסוריא." + ], + [ + "חייב לעשר
מדגזרו שם אדמאי:" + ], + [ + "מעושרין הן נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר
קמ\"ל דלא אמרינן דמגו גרוע הוא. דירא פן יודע לנו שיש לו שם שדה:" + ], + [ + "ואם ידוע
גם בלא הודאתו:" + ], + [ + "שיש לו שדה אחד בסוריא חייב לעשר
דליכא מיגו. דמסתמא משדהו הוא:" + ], + [ + "קח לי גלוסקן אחד
וקנה החבר ב'. א' לו וא' לע\"ה." + ], + [ + "לוקח סתם ופטור
מלעשר אותה שנותן לע\"ה. דבדרבנן יש ברירה. כך פי' בבבלי [עירובין דל\"ז]. ובירושלמי פי' דמיירי שקנה החבר לע\"ה רק אגודה א' מחבר חבירו המוכר במדה גסה. וקמ\"ל דאף דמכיר החבר המוכר. שהקונה ג\"כ חבר הוא. ומותר למכור לו דמאי. עכ\"פ מדהודיעו שלצורך ע\"ה קונה. ודאי עישר המוכר. ואף דאסור למכור לע\"ה לח ויבש. הכא בלא הוכשר מיירי. דשרי כלעיל סי' כ\"ב. או נ\"ל דבכדי מן שרי [כסוכה דל\"ט ב]:" + ], + [ + "ואפילו הן מאה
לא אמרי' דבטל. מדיש תקנה. כפ\"ג מ\"ב:" + ] + ], + [ + [ + "המזמין את חבירו שיאכל אצלו והוא אינו מאמינו על המעשרות
ולא מיירי בהדירו. דבהדירו מותר לאכול כל שבת ראשונה כפ\"ד א\"נ התם מיירי בסעודת נשואין. ואף דאינו מתארח אצל ע\"ה כפ\"ב. נ\"ל דבהזמינו שרי מדרכי שלום:" + ], + [ + "אומר מערב שבת
דבלא התנה מע\"ש. אסור להפריש בשבת. דדוקא בס' חשיכה מעשרין הדמאי:" + ], + [ + "מה שאני עתיד להפריש מחר
ממה שאוכל וממה שאשתה. ואע\"ג שעדיין אינו ברשותו. בדמאי מתנין אפי' אדבר שאינו ברשותו:" + ], + [ + "הרי הוא מעשר
ואת\"ג לא נחשדו:" + ], + [ + "זה שעשיתי מעשר
יהי' למחר עשוי וכו':" + ], + [ + "מזגו לו את הכוס
בשבת. וה\"ה לכשיאכל יאמר ג\"כ מה שאני וכו' רק נקט כוס הקידוש שקדם לאכילה ואע\"ג דכבר אמר כן אתמול. היינו רק כדי שעי\"ז יהיה מותר להפריש בשבת. אבל אעפ\"כ מפני שאתמול עדיין לא היה היין והמאכל מבורר לפניו. להכי היום אחר שנתבררו שניהן לפניו צריך לחזור ולומר." + ], + [ + "אומר מה שאני עתיד לשייר בשולי הכוס הרי הוא מעשר
מעכשיו ולכשאשתה דבלא מעכשיו הו\"ל טבל למפרע. ובלא אמר לכשאשתה הרי הו\"ל מדומע. וכיון דדמאי מדרבנן אמרינן יש ברירה. וק\"ל הרי מפסיד כהן מדעושה תמ\"ע שיורי כוסית. דאסור [כא\"ח ק\"ע]. ואי\"ל הרי אמרי' בירושלמי. דמה שמשייר מאבד בידים. כדי שלא לבייש הע\"ה. עכ\"פ לפע\"ד הרי צריך לשלם לכהן מה שהפסידו. ואי יפריש משיורי כוס הפסידו דמי תרומה הראוי לאכילה. ודוחק לומר דמיירי שהיה התמ\"ע פחות מס\"ד שבלוג. דמותר לאבדו [כפי\"א מ\"ח דתרומות]. ונ\"ל דה\"ט מדבל\"ז אינו ראוי לאכילה. דתרומת ע\"ה טמאה היא. ואף דכל מפריש לאיבוד לא הוי תרומה [כב\"ק קט\"ו] הכא בחולין טמאים שאני. וב\"ה שהאיר עיני הכהים במשנה חמורה זאת:" + ], + [ + "זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו ומעשר שני בפיו
בפי הכוס. דבכוס עגול וקטן אינו נוח לכוון רוחות צפון ודרום:" + ], + [ + "פועל שאינו מאמין לבעל הבית
על המעשרות. ואילה\"ק הרי מדאוכל מה\"ת פטור ממעשרות. כרפ\"ג דמעשר. י\"ל דהכא מיירי במושכר לדבר שנגמר מלאכתו דאז אינו אוכל מה\"ת והוא התנה עמו שיאכל. דהו\"ל כלוקח וחייב במעשר כסוף מ\"א שם:" + ], + [ + "נוטל גרוגרת אחת ואומר זו ותשע הבאות אחריה עשויות מעשר על תשעים שאני אוכל זו עשויה תרומת מעשר עליהן ומעשר שני באחרונה ומחולל על המעות וחושך גרוגרת אחת
נמנע מלאכול א' מכדי שבעו. כנגד אותה שהפריש לתמ\"ע. שאסורה לזרים. ויתנה לכהן ולהכי חושך. שלא יגזול לבעה\"ב. שאומר שעישר פירותיו כבר. ולעיל בהזמינו א\"צ למנוע. דמדהזמינו מסתמא ניחא לי' לבעה\"ב שיפריש:" + ], + [ + "ר\"ש בן גמליאל אומר לא יחשוך מפני שחוא ממעט מלאכתו של בעל הבית
אלא יקנה גרוגרת אחת ויאכלנה:" + ], + [ + "רבי יוסי אומר לא יחשוך
אין ר\"ל כלא יחשוך דר\"ג. דר\"ג קאמר אינו רשאי לחשוך. ור' יוסי ה\"ק א\"צ לחשוך [אב\"י כת\"ק וא\"צ לקנות גרוגרת כרשב\"ג שיכול לאכול כל הק' ויפריש א' לתמ\"ע והכל משל בעה\"ב]:" + ], + [ + "מפני שהוא תנאי בית דין
שתהיה התמ\"ע משל בעה\"ב [אב\"י לכאורה הרי גם רשב\"ג אומר שתמ\"ע משל בעה\"ב. אלא שאמר שיקנה א' החסר לק' מהשוק לאכול לעצמו. וכנגד זה אמר רבי יוסי שיכול להשלים אותו הא' ג\"כ מבעה\"ב]. [וק' א\"כ לר' יוסי היאך אוכל ק' גרוגרת. והרי כבר מצ\"ע הי' חייב להפריש א'. י\"ל דתנאי ב\"ד דקאמר ר\"ל הכי תקנו שלא יהיה צריך להפריש תרומ\"ע מגרוגרת היתירה. וכמו שתקנו מאכילין עניים ואכסניא דמאי [רפ\"ג]. [אב\"י ול\"מ מקדושת מרן רבן של ישראל זצוק\"ל הייתי אומר שבאמת מתקן ב' מאות. הא' לו והב' לבעה\"ב. ומהמאה שלו מפריש א' לתמ\"ע. ואח\"כ יאכל א' כנגדה מהצ\"ע המתוקנים דבעה\"ב. נמצא דמפסיד הבעה\"ב ב' גרוגרות. א' שנעשה לתמ\"ע על צ\"ט דפועל. וא' שנעשה לתמ\"ע על צ\"ט דבעה\"ב. שכל זה הוא תנאי ב\"ד. ואי\"ל א\"כ טפי הוה עדיף שיקנה לו בעה\"ב גרוגרת מתוקנת מהשוק לאכול י\"ל דבזה וודאי לא ישמע לנו בעה\"ב. לעשות עצמו חשוד ובפרט שאז צריך לומר ממי קנה כלעיל פ\"ד מ\"ה. ובזה מוכנים לי דברי ראב\"ד בהשגותיו לרמב\"ם פ\"ט דמעשרות הי\"א. וז\"ל תנאי ב\"ד הוא שאותה הגרוגרת שיתן לכהן תרומ\"ע שלא ימעט אותה ממאכלו. ויאכל חליפיה משל בעה\"ב משל תשע הנשארות לו. ועי' ברמב\"ם שם ובפירושו כאן וגם דבריו צרכינן לפרש או בדברי ע\"ר זצוק\"ל. או כפמ\"ש]." + ], + [ + "הלוקח יין מבין הכותים
מדלא קאמר במשנתינו בסופה ומחולל על המעות. וכדקאמר בסוף משנה א'. ש\"מ דמשנתינו בשבת מיירי. דהיינו שקנה בע\"ש ושכח לעשר והגיע שבת. ואע\"ג דלעיל בע\"ה מצריכינן שיקרא שם קודם שבת והרי הכא לא קרא שם קודם שבת. י\"ל הרי אמרינן [ברכות מ\"ז ב'] דכותי עדיף מע\"ה. דע\"ה חשוד אמעשרות אבל לא כותי. דלא חשיד במה דכתוב בתורה בפירוש. וכל מצוה שהחזיקו בה כותים. הרבה מדקדקין בה יותר מישראל [כחולין ד\"ד א']. ולפיכך לעצמן וודאי מעשרי אלא דחשידי אלפני עור לא תתן מכשול. והכא מיירי שקנה מכותי מביתו. ואינו יודע אם עשאו לעצמו או למכרו. ומה\"ט נמי קאמר הלוקח יין מבין הכותים ולא קאמר הלוקח יין מכותי וכדקאמר לעיל (רפ\"ו) המקבל מכותי. אלא דהכא בקנה מביתו מיירי ולא ידע הקונה אם לעצמו עשאו או למכרו. א\"נ דמיירי דודאי עשאה כותי לעצמו. ואפ\"ה משום לא פלוג גזרו שיעשר כל מה שקונה מהכותים. מיהו בין כך ובין כך לא גרע מה שקונה מכותי כל כך כמה שקונה מע\"ה [אב\"י הכונה דהנקנה מכותי עכ\"פ אינו גרוע כמו הנקנה מע\"ה. לעניין שיהיה צריך לקרות שם קודם שבת] וא\"כ מדאיירי שאומר כן (בשבת). לפיכך אסור לומר שהמע\"ש יחולל על המעות בשבת דדוקא לעיל בהזמינו הע\"ה כיון שכל מה שמשייר נשאר אצל הע\"ה. לפיכך רשאי לומר בשבת. שהמע\"ש יהיה מחולל על המעות שקבעתי אתמול לכך. דאינו אלא מספר שחללו כבר אתמול. אבל הכא שנשאר השיור אצלו. למה יחללו בשבת. והרי מצי לחללו למחר [אב\"י דבלא טעמא דנשאר השיור אצלו. הי' מותר לפדות בשבת כמו שמותר לקרות שם לכתחילה בשבת. דאין תורמין ואין פודין הכל משום גזירת מקח וממכר כביצה דף ל\"ז א'. ואם מותר לקרות שם לתרומה בשבח משו' דהנקנה מכותי קיל מהנקנה מע\"ה. אעפ\"י שאיסו' הפרש' תרומה נזכר להדיא במשנה שם. כ\"ש דפודין. דאיסו' פדיה לא נזכר שם. ועי' א\"ח של\"ט ס\"ד] ושכח להפריש עד ביה\"ש *) [אב\"י כאן צריך הגה וצ\"ל. או יש לפרש דמיירי ששכח להפריש עד ביה\"ש] והרי מדיינן ודאי טבל אסור להפריש או לקבוע מקים למעשרות בע\"ש ביה\"ש. אבל לקרוא שם שרי. ונ\"ל (לפ\"ז) דלהכי נקט כותים דבגוונא אחרינא א\"א שקנה טבל. דהרי אין מוכרין טבל אפי' לחבר כפ\"ה מ\"ה. או דקמ\"ל אף דיש קצת ס'. דזמנין דמתקן לנפשי' ונמלך למוכרו אפ\"ה לא יפריש ביה\"ש:" + ], + [ + "אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש
לאחר שבת על ק' לוגין שיש כאן. דדוקא במפריש רק כדי אכילתו מותר להפריש בשבת אחר שקרא שם מע\"ש. כלעיל במשנה א'. ולא במפריש על כל הנוד. וכ\"ש הכא שגם לא קרא שם מע\"ש [אב\"י ואפי' לפי מ\"ש ע\"ר זצוק\"ל לעיל סי' י\"ד דקנה מכותי קיל ממה שקנה מע\"ה]." + ], + [ + "הרי הן תרומה ועשרה מעשר
ואצ\"ל ואחד מהן תמ\"ע. דהא בטבל ודאי. לא נשאר מע\"ר בידו. דיתנו ללוי ויפריש הוא התמ\"ע (הטמא):" + ], + [ + "ותשעה מעשר שני
ולא יחללו עדיין. מדלא קבע לו מקום:" + ], + [ + "מחל
ר\"ל מתחיל. והיינו שלא ישתה כל היין שבנוד. על דעת לשייר כדי תרומת ומעשר. דזה הוא כמו הפרשה בשבת [כרא\"ש ביצה פ\"א סי\"ג] אלא מתחיל לשתות מהיין. ומשייר יותר מכדי תומ\"ע:" + ], + [ + "ושותה
כתב רבינו הגאון אאמ\"ו זצוק\"ל ואף דרק בתרומת ח\"ל אוכל והולך ואח\"כ מפריש [כביצה ד\"ט]. או בדמאי דשניהן מדרבנן. משא\"כ הכא טבל דאורייתא נ\"ל דבהתנה קודם אכילה או קודם שבת [אב\"י עי' לעיל סי' י\"ד סי' א' וב'] יש ברירה אף בדאורייתא [כתוס' גיטין דכ\"ה]. אמנם רק לצורך שבת:" + ], + [ + "היו לו תאנים של טבל בתוך ביתו
לראב\"ד [פ\"א ממעשרות] דכל תרומת פירות מד\"ס. חוץ מדגן תירוש ויצהר [דלא כרמב\"ם פ\"ב מתרומה דהכל דאו��ייתא]. נ\"ל דקמ\"ל הכא בתאנה אף דהו\"ל מדרבנן. והול\"ל אוכל והולך ואח\"כ מפריש עכ\"פ הכא. מדאפשר. יקרא שם עכ\"פ קודם שבת. וג\"ל עוד לפ\"ז. דקמ\"ל משנה א' וב' דבמאכל ע\"ה צריך לקרוא שם לתרמ\"ע קודם שבת. וקמ\"ל משנה ג' דאפי' בדמאי בפירות דמעשרן רק מד\"ס. צריך שיקרא שם קודם אכילה. וקמ\"ל מ\"ד בכותי צריך לקרוא שם לתרומה. אבל גם בשבת מדודאי כבר הפריש הכותי הכל לצורך אכילת עצמו. ורק משום דמה שמפריש לתרמ\"ע הרי ישאר אצל הישראל ויכול לחלל המע\"ש למחר. להכי לא יחללו בשבת. וקמ\"ל תו משנה ה'. דאע\"ג דבתאנים גוף התרומה מד\"ס. ואפי' הן ג\"כ דמאי דהו\"ל תרי דרבנן. אפ\"ה צרוך לקרוא שם מקודם. ואפי' הם ודאי טבל. כיון דתרומת פירות מד\"ס. מהני קריאת שם שמע\"ש:" + ], + [ + "והוא בבית המדרש או בשדה
בע\"ש בין השמשות. וא\"א לו לילך לביתו ולעשרם:" + ], + [ + "אומר שתי תאנים שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה ועשר מעשר ראשון ותשעה מעשר שני
נ\"ל דהכא נמי צריך לקבוע מקום לומר שהמע\"ש יהיה בצפונה או בדרומה ומחולל על המעות. דמדהשתא ע\"ש הוא וקבע לו מקום כבר. רשאי לחללו. רק דאסיפא סמיך ולא חש להאריך. א\"נ דרק בסיפא שהוא דמאי. וכשהוכשר הרי כבר נטמא המע\"ש ביד הע\"ה צריך לפדותו ככל מע\"ש שנטמא. אבל הכא שהמע\"ש טהור. א\"צ רק לקבוע לו מקום:" + ], + [ + "היו דמאי
שא\"צ ליתן ממנו רק תמ\"ע. ונ\"ל דקמ\"ל דאף דאיכא תרתי. תרומה דרבנן ודמאי דרבנן. אפ\"ה צריך לקרוא שם תחילה:" + ], + [ + "אומר מה שאני עתיד להפריש למחר
לא גרסי' למחר. אלא כלעיל סי' ט\"ו:" + ], + [ + "היו לפניו שתי כלכלות
סלים:" + ], + [ + "ואמר מעשרות
הוא שם כולל לתרומות ומעשרות:" + ], + [ + "הראשונה מעושרת
נ\"ל דקמ\"ל דמותר לאכול הראשונה אף שלא הופרש עדיין תומ\"ע שלה מהשניה. וגם לא הופרש מהמוקף [אב\"י [ומיירי בע\"ש ביה\"ש כהך דלעיל] דמשום כבוד שבת א\"צ מהמוקף דאל\"כ אפילו ירק צריך מהמוקף. כחולין ד\"ז א']:" + ], + [ + "הראשונה מעושרת
אבל שניה לא דמדתפס לשון ראשון. נפטרה הראשונה והו\"ל כמפריש מפטור אחיוב. ואי\"ל א\"כ הול\"ל תרומה ויחזור ויתרום כלעיל פ\"ה מ\"י. הכא שאני שלא הופרש ממש התרומה ליכא למיחש לזלזולי. ונקט הך משנה הכא. מדדמי להנך משניות דלעיל. דבכולן אוכל והולך קודם שהפריש המעשרות. ואע\"ג דרק בחיוב מדרבנן בשל ח\"ל או דמאי אמרי' דאוכל והולך ואח\"כ מפריש. היינו בגוף אחד כבצק [ביצה ט' א']. משא\"כ הכא בגופין מחולקין. כבר מופרשין ועומדים הן. להכי גם בטבל דאורייתא רשאי לאכול המתוקן. א\"נ היכא דקרא שם מקודם כמשנה ד'. גם בודאי מותר לאכול ולהפריש אח\"כ." + ], + [ + "מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה
ר\"ל ואם אמר. מעשרותיהן יהיו. כל מעשר של כלכלה בחברתה:" + ], + [ + "קרא שם
ולא יפריש עליהן ממק\"א. ואף דכל שאינו בזה אחר זה [דא\"כ יהיה כמפריש מפטור אחיוב] גם בב\"א אינו. [כקדושין דנ\"א]. ואי\"ל דזה דוקא היכא שהראשון מונע את השני מלחול [כתוס' גיטין דמ\"ב א' ד\"ה הא] משא\"כ הכא כל אחד מונע את עצמו בעצמו. דמדהוא פטור א\"א שיעשה תרומה. ותו דאפשר נמי שיחולו שניהן בזה אח\"ז. כשלא יפרישן זע\"ז. עכ\"פ בהך גוונא שמפרישן מזע\"ז הא' מונע על חבירו. דמדנעשה א' תרומה על ב'. א\"א שוב שתעשה ב' תרומה על א'. נ\"ל דבאפשר למפלגי שאני. [כעירובין ד\"נ ע\"א] והכא נמי אמרינן דשייר בכ\"א כדי תומ\"ע של חברתה:" + ], + [ + "מאה טבל מאה חולין
ר\"ל אם ק' טבל הטבול רק למעשר ולתמ\"ע נתערב עם ק' חולין. והרי נאסר התערובות ע\"י תמ\"ע שבו שאסור לזרים. ואם יפרישו מהתערובות. שמא מהחולין יפרישו ויהיה מפטור על החיוב ואין לו פרנסה ממקום אחר להפריש משם על כל התערובות. ואילה\"ק מפ\"ג דחלה מ\"ט דבאין לו פרנסה ממקום אחר מוציא התמ\"ע מהתערובות. דהתם בלח מיירי כמ\"ש שם סימן ל. דאע\"ג דכל טבל במשהו מדיש לו מתירין היינו עד שיפריש כפי חיובו [רמב\"ם פ\"ח ה\"ג ממעשר] משא\"כ הכא ביבש מיירי. דאין בילה ביבש רק בדמאי [כפ\"ה ל\"ד]:" + ], + [ + "נוטל מאה ואחד
דבק\"א שנוטל. ודאי יש א' של הטבל. ואז אחר שיפריש מצ\"ט הנשארים ט' למע\"ר וט' למע\"ש. הותרו פ\"א הנשארים ממ\"נ. דאם חולין הם. הרי מותרים. ואם מהטבל הן. כולן או מקצתן. הרי הותר הטבל בכל מקום שהוא ע\"י א' טבל שבק\"א שנטל שיהיה זה הא' לתמ\"ע על ה י\"ט שנשארו. ומהצ\"ט הפריש ג\"כ המע\"ר והמע\"ש כראוי. ואת\"ל שמא אותן ט' שיפריש והט' שיפריש למע\"ש. יהיו כולן או מקצתן מהק' חולין שנתערבו. ונמצא מפריש מפטור על החיוב. י\"ל הרי אם אלו שהפריש הן חולין. ע\"כ שיש כנגדן טבל בהק\"א שהפריש. ויהיה המעשר והמע\"ש בהק\"א שהפריש. ואע\"ג דמהק\"א ההם א\"א ליתן להלוי הט' מעשר. דהרי התרומת מעשר שהפריש מעורב שם. עכ\"פ אין הלוי מפסיד כלל עי\"ז. מדקיבל חלופיהן מהצ\"ט שנשארו אצל הבעלים. והרי מעשר כיון שהופרש מותר לזרים. מיהו פשוט שבמע\"ש יאמר שיהיה מחולל על המעות בכל מקום שהוא בין בהצ\"ט בין בהק\"א. ואותן ק\"א שנטל. מדמעורב בהן א' של תרומת מעשר. ימכרם לכהן בדמי תרומה חוץ מדמי א'. שהוא תמ\"ע שחייב מק' טבל שלו. מיהו מה יעשה כהן בק\"א אלו שקבל. דשמא טבל הן ולא הופרש מהן התמ\"ע עדיין. פליגי בירושלמי. אי צריך כהן להפריש עליהן ממקום אחר. או דסגי לי' בקריאת שם. לומר תמ\"ע שבכרי זה יהיה בצפונו או בדרומו. דמדאין הפרשתו רק מספק. דשמא חולין הוא. סגי בהכי. וה\"ה אם הי' הטבל שנתערב טבול גם לת\"ג. הי' צריך להפריש ק\"ג. כדי שיהיו נחשבים ב' היתרים לת\"ג וא' לתמ\"ע. והא דלא נקט תנא הכי. ה\"ט משום סיפא. וכמו שיתבאר. והא דנקט ק' טבל. ה\"ה בפחות. כגון נ' טבל וק' חולין. נוטל ק' וחצי שאז יהיה החצי שנוטל יותר מהק' ודאי מהטבל ויוכל לחשבו לתמ\"ע על נ' הטבל אלא דרצה למנקט מספר שלם שנוטל סאה שלימה. ואגב זה דנקט ק' טבל. נקט נמי ק' חולין. וה\"ה בהיה חולין פחות מזה. כגון שהיה ק' טבל וא' או ב' חולין. נוטל כדי החולין שנתערב וא' יותר כדי התמ\"ע שחייב מק' הטבל. ומוכר להכהן מה שנוטל חוץ מהתמ\"ע שחייב. עוד י\"ל דלהכי נקט הכא שיהיה ק' חולין אגב סיפא בנתערב ק' טבל בק' מעשר. דהתם צריך שיהיה בשניהן ק'. כדי שיהיה בהטבל כל כך מעשר כשיעור התמ\"ע שחייב על הק' מעשר. ואגב זה נקט גם בהך דהכא בק' ק' ודו\"ק:" + ], + [ + "מאה טבל מאה מעשר
שנתערבו. והרי חייב מתערובת זה י' תמ\"ע מן הק' מעשר. ואחד תמ\"ע מק' טבל. וא\"א להפריש כל הי\"א מהתערוב' הזה. שמא יפריש כל הי\"א מהטבל. והרי אין בהטבל רק י' מעשר. וא\"כ הסאה הי\"א שיתן מהתערובות. הוא מחולין. ואיך יהיה חולין תמ\"ע על המעשר:" + ], + [ + "נוטל מאה ואחד
דבק\"א שנוטל. ודאי יש א' מהטבל. כשיעור תמ\"ע שחייב מק' הטבל. ואחר שיפריש מע\"ר ומע\"ש מהנשאר. אז מותרים פ\"א שבידו. ממ\"נ. אם טבל הם ��רי הפריש כל הצורך. ואם מעשר הן. א\"כ הק\"א שנטל הן הטבל. ובק' טבל יש י' מע\"ר. שיוכלו להיות תמ\"ע על ק' מעשר שיש לו. ואחר שהפריש התמ\"ע על המעשר. הרי הותר לזרים. והק\"א שנטל נותן ללוי. תחת ק' המעשר שחייב לו. והלוי מוכר הק\"א לכהן בדמי תרומה. חוץ מדמי י\"א תמ\"ע שחייב לכהן:" + ], + [ + "מאה חולין מתוקנים מאה מעשר
שנתערב החולין בק' מעשר הטבול לתמ\"ע. ונ\"ל דחולין מתוקנים ר\"ל דמתחלה היה להם שם אחר ואח\"כ נתקנו להיות חולין. והיינו. שהיו תחלה מעשר. ומשניטל מהן התמ\"ע נתקנו להיות כחולין. וסד\"א דבכה\"ג הרי הכל מעשר. ויכול ליטול מהתערובות התמ\"ע שחייב ותו לא. קמ\"ל דמשנתקן המעשר דינו כשאר חולין. שאינו נעשה עוד תמ\"ע. כספרי שהביא הר\"ש פ\"ב דתרומות מ\"ה. ונקט הך רבותא הכא ולא ברישא. מדהכא מיירי שנתערב במעשר וקמ\"ל אף דקודם שנתקן המעשר הי' פשוט שיכול להפריש תמ\"ע מזה על זה. או דמדנתערב במעשר. משמע טפי דנתערב בבית לוי מיירי דמצוי אצלו חולין כי הך:" + ], + [ + "נוטל מאה ועשר
דאז יהיה בוודאי בק\"י שנוטל. י' מק' המעשר. ויהיו אלו י' נחשבים לתמ\"ע על ק' המעשר וימכור להכהן אלו הק\"י שנטל. בדמי תרומה. חוץ מי' תמ\"ע שחייב לכהן. והותרו הצ' הנשארים ממ\"נ כלעיל. וה\"ה בהי' החולין מתוקנים פחות או יותר מק' והמעשר פחות או יותר מק' נוטל תמיד כפי שיעור החולין וכפי שיעור התמ\"ע שחייב מהמעשר. רק נקט ק' ק' אגב אינך:" + ], + [ + "מאה טבל תשעים מעשר
או:" + ], + [ + "תשעים טבל ושמונים מעשר
שנתערבו:" + ], + [ + "לא הפסיד כלום
דלעיל הפסיד למכור לכהן בדמי תרומה. משא\"כ הכא. בנתערב ק' טבל וצ' מעשר. הרי אינו חייב תמ\"ע רק י'. ולהכי נוטל מהתערובות הזה י'. ונותנן לכהן. והותר התערובות לזרים ממ\"נ. דאי י' שנטל לתמ\"ע. היו מצ' המעשר. הרי ממעשר רשאי לעשות תמ\"ע. ואי מהטבל נטלם הרי מדיש בהטבל י' מעשר. רשאי לעשותם תמ\"ע. וכ\"כ בנתערב צ' טבל ופ' מעשר. שחייב לתת 9/10 8 לתמ\"ע. דהיינו ח' בעד הפ' של מעשר. ועוד 9/10 מן הט' של מעשר שיש בצ' טבל. לכן נותן לכהן 9/10 8 והשאר מותר לזרים ממ\"נ דאם מהמעשר נטלן. הרי מעשר רשאי לעשות תמ\"ע. ואם מהטבל נטלן. הרי מדיש בצ' טבל ט' מעשר. רשאי הוא לעשות 9/10 8 מן הט' לתמ\"ע. ונ\"ל דמשום הך בבא. לא נקט נמי ברישא בטבל הטבול לת\"ג. דאם כן לא הוה מצי למתני סיפא. ק' טבל וצ' מעשר לא הפסיד כלום. דודאי הפסיד. דהרי אז אין בהטבל מעשר. כשיעור תמ\"ע שחייב מהצ' מעשר. דהרי אחר שיטול ב' ת\"ג מק' טבל לא יהא חייב לתת מעשר מצ\"ח טבל הנשארים. רק 4/5 9 שהוא 40/50 9 והרי הוא מחוייב ליתן תמ\"ע מכל התערובות 49/50 9 דהיינו ט' בעד הצ' מעשר ועוד 49/50 שהוא חלק עשירית מן 40/50 9 מעשר שחייב מצ\"ח הטבל. וא\"כ שמא כל 49/50 9 תמ\"ע שיטול יהיו מהצ\"ח טבל והרי מדאין בטבל רק 40/50 9 מעשר. נמצא שאותן 9/50 שחייב עוד לתרומת מעשר. יקח מהחולין. ואיך יהיה לתרומת מעשר. ודו\"ק:" + ], + [ + "זה הכלל כל זמן שהטבל מרובה
שיהיה במעשר שבטבל כשיעור תמ\"ע שחייב מהמעשר והטבל:" + ], + [ + "מי שהיו לו עשר שורות של עשר עשר כדי יין
מסודרים י' על י' שורות:" + ], + [ + "ואמר שורה החיצונה אחת מעשר
ר\"ל אחת מד' שורות החיצונות יהיה מעשר על ט' שורות האחרות [כך משמע בירושל' ודלא כר\"מ ור\"ב]:" + ], + [ + "ואין ידוע איזו היא
ר\"ל דמיירי ששכח על איזה שורה אמר [דאי\"ל שאמר תחלה סתם. ומשום אין ברירה. הא ליתא. דהרי הכא שלא שתה קודם הפרשה א\"צ לבירור למפרע מהשתא]. ומדשכח. יש כאן חשש משום חבית א' תמ\"ע שבשורה ההיא שאסור לזרי':" + ], + [ + "נוטל שתי חביות לוכסן
ר\"ל שנוטל חבית א' מקרן א. וחבית א' מקרן ב. או חבית א' מקרן ג. וחבית א' מקרן ד. כזה דאז בין שהי' אומר משורה זו או זו מתקיים דבורו. ומוכר לב' חביות אלו לכהן בדמי תרומה חוץ מחבית א' מהב' ��חייב לתמ\"ע. כך היה נלפע\"ד. ולרמב\"ם יערבם. וימלא משתיהן חבית א'. ותמה עליו רכ\"מ היאך יוצא ידי חובתו. יע\"ש. וכולה מתני' ד' וח' מיירי שאין לו מעשר אחר דאל\"כ לא הי' מפסיד כלום. דהי' עושה להמעשר ההוא תמ\"ע על י' חביות אלו. ואפי' הם במק\"א דהרי תמ\"ע א\"צ מוקף בשעת הדחק:" + ], + [ + "חצי שורה החיצונה אחת מעשר
ר\"ל שהיו ה' שורות חצונות מאלו היו\"ד שורות חולין. וה' שורות האחרות היו טבל. ואמר שחצי שורה דהיינו ה' חביות יהיו מעשר על נ' של טבל. ויש לחוש לחצי חבי' תמ\"ע שחייב מה' חביות מעשר:" + ], + [ + "ואין ידוע איזו היא
ששכח איזה ה' שורות חצונות הם הטבל גם שכח איזה חצי שורה חיצונה פירש תחלה. וה\"ה באמר שחצי שורה חיצונה א' תהיה מעשר על מ\"ה חבית טבל שיש לו במקום אחר:" + ], + [ + "נוטל ארבע חביות מארבע זויות
ר\"ל מאותן חביות המסומנים א. ב. ג. ד. לוקח מכ\"א חצי חבית לתמ\"ע. ומוכרם לכהן חוץ מדמי חצי חבית א' שחייב לתמ\"ע:" + ], + [ + "שורה אחת מעשר ואין ידוע איזו היא נוטל שורה אחת לוכסן
דהיינו י' חביות באלכסון מאות א עד ב. או מאות ג עד אות ד. דאז מאיזה שורה שיהיה מעשרו. כבר נטל ממנה תמ\"ע. ומוכרם כולם לכהן כנ\"ל:" + ], + [ + "חצי שורה אחת מעשר ואין ידוע איזו היא נוטל שתי שורות לוכסן
דהיינו שורה באלכסון מאות א עד ב. ושורה באלכסון מאות ג עדד. מכ' חביות אלו. לוקח מכ\"א חצי חבית לתמ\"ע ומוכרן כולן לכהן כנ\"ל. דאז מאיזה חצי שורה שאמר. כבר לקח תמ\"ע ממנה:" + ], + [ + "ואין ידוע איזו היא
שהיו כולן חולין. ורק שורה א' היה טבל. ואמר על חבית א' שיהיה מעשר. וא\"י איזה שורה ואיזה חבית:" + ], + [ + "נוטל מכל חבית וחבית
חלק היו\"ד מהחבית. בכדי תמ\"ע שחייב. ומוכר כל העשיריות לכהן חוץ מעשירית א' שחייב לתמ\"ע. [כך נ\"ל פי' המשנה ע\"פ הירושלמי. וכ\"מ מר\"ש]." + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913", + "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739" + ] + ], + "heTitle": "יכין דמאי", + "categories": [ + "Mishnah", + "Acharonim on Mishnah", + "Yachin", + "Seder Zeraim" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Seif", + "Comment" + ] +} \ No newline at end of file