diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Book of Jubilees/English/Sefaria Community Translation.json b/json/Second Temple/Apocrypha/Book of Jubilees/English/Sefaria Community Translation.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..0fef6940c3d66a9bb85f0c6e696e5b21bdd96899 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Book of Jubilees/English/Sefaria Community Translation.json @@ -0,0 +1,28 @@ +{ + "language": "en", + "title": "Book of Jubilees", + "versionSource": "https://www.sefaria.org", + "versionTitle": "Sefaria Community Translation", + "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא", + "actualLanguage": "en", + "languageFamilyName": "english", + "isBaseText": false, + "isSource": false, + "direction": "ltr", + "heTitle": "ספר היובלים", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + [ + "THIS is the story of the division of the days of law and testimony, of the events of the years, of his (years) weeks, of his Jubilee throughout all the years of the world, as the Lord told Moses in Mount Sinai when he went up to receive the tables of law and commandment, according to the voice of God when he said, \"Climb to the top of the mountain. And it came to come that in the first year of the exodus AM (AM' Anno Mundi) of the children of Israel of Egypt, in the third month, on the sixteenth day of the month, God spoke to Moses, saying:", + "\"Come up to me on the mountain, and I will give you two stone boards of the law and commandment that I have written for you to teach.\"", + "And Moses went up to the mount of God, and the glory of the Lord rested upon Mount Sinai, and a cloud covered him for six days. And he called Moses on the seventh day of the midst of the cloud," + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Book of Jubilees/English/The Book of Jubilees, trans. R. H. Charles. London [1917].json b/json/Second Temple/Apocrypha/Book of Jubilees/English/The Book of Jubilees, trans. R. H. Charles. London [1917].json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..602a620ee8c741d45ad85635539f93467a38a6ee --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Book of Jubilees/English/The Book of Jubilees, trans. R. H. Charles. London [1917].json @@ -0,0 +1,1882 @@ +{ + "language": "en", + "title": "Book of Jubilees", + "versionSource": "http://www.sacred-texts.com/bib/jub/index.htm", + "versionTitle": "The Book of Jubilees, trans. R. H. Charles. London [1917]", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionNotes": "", + "actualLanguage": "en", + "languageFamilyName": "english", + "isBaseText": false, + "isSource": false, + "direction": "ltr", + "heTitle": "ספר היובלים", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + [ + "THIS is the history of the division of the days of the law and of the testimony, of the events of the years, of their (year) weeks, of their jubilees throughout all the years of the world, as the Lord spake to Moses on Mount Sinai when he went up to receive the tables of the law and of the commandment, according to the voice of God as He said unto him, \"Go up to the top of the Mount.\"
) And it came to pass in the first year of the A.M. (A.M. = Anno Mundi) exodus of the children of Israel out of Egypt, in the third month, on the sixteenth day of the month, that God spake to Moses, saying:", + "\"Come up to Me on the Mount, and I will give thee two tables of stone of the law and of the commandment, which I have written, that thou mayst teach them.\"", + "And Moses went up into the mount of God, and the glory of the Lord abode on Mount Sinai, and a cloud overshadowed it six days.
And He called to Moses on the seventh day out of the midst of the cloud,", + "and the appearance of the glory of the Lord was like a flaming fire on the top of the Mount.", + "And Moses was on the Mount forty days and forty nights, and God taught him the earlier and the later history ", + "of the division of all the days of the law and of the testimony.", + "And He said: \"Incline thine heart to every word which I shall speak to thee on this Mount, and write them in a book in order that their generations may see how I have not forsaken them for all the evil which they have wrought in transgressing the covenant which I establish between Me and thee for their generations this day on Mount Sinai.", + "And thus it will come to pass when all these things come upon them, that they will recognize that I am more righteous than they in all their judgments and in all their actions, and they will recognize that I have been truly with them. ", + "And do thou write for thyself all these words which I declare unto thee this day, for I know their rebellion and their stiff neck, before I bring them into the land of which I sware to their fathers, to Abraham and to Isaac and to Jacob, saying: \"Unto your seed will I give a land flowing with milk and honey", + "And they will eat and be satisfied, and they will turn to strange gods, to (gods) which cannot deliver them from aught of their tribulation:", + "\"and this witness shall be heard for a witness against them.
For they will forget all My commandments, (even) all that I command them, and they will walk after the Gentiles,", + "and after their uncleanness, and after their shame, and will serve their gods, and these will prove unto them an offence and a tribulation and an affliction and a snare.", + "And many will perish and they will be taken captive, and will fall into the hands of the enemy, because they have forsaken My ordinances and My commandments, and the festivals of My covenant,", + "and My sabbaths, and My holy place which I have hallowed for Myself in their midst, and My tabernacle, and My sanctuary, which I have hallowed for Myself in the midst of the land, that I should set My name upon it, and that it should dwell (there).", + "And they will make to themselves high places and groves and graven images, and they will worship, each his own (graven image), so as to go astray, and they will sacrifice their children to demons, and to all the works of the error of their hearts.", + "And I will send witnesses unto them, that I may witness against them, but they will not hear, and will slay the witnesses also,", + "and they will persecute those who seek the law, and they will abrogate and change everything so as to work evil before My eyes.", + "And I shall hide My face from them, and I shall deliver them into the hand of the Gentiles for captivity, and for a prey, and for devouring, and I shall remove them from the midst of the land, and I shall scatter them amongst the Gentiles.", + "And they will forget all My law and all My commandments and all My judgments, and will go astray as to new moons, and sabbaths, and festivals, and jubilees, and ordinances. ", + "And after this they will turn to Me from amongst the Gentiles with all their heart and with all their soul and with all their strength,", + "and I shall gather them from amongst all the Gentiles, and they will seek Me, so that I shall be found of them,", + "when they seek Me with all their heart and with all their soul.
And I shall disclose to them abounding peace with righteousness, and I shall remove them the plant of uprightness, with all My heart and with all My soul, ", + "and they will be for a blessing and not for a curse, and they will be the head and not the tail.", + "And I shall build My sanctuary in their midst, and I shall dwell with them, and I shall be their God and they will be My people in truth and righteousness. ", + "And I shall not forsake them nor fail them; for I am the Lord their God.\"", + "And Moses fell on his face and prayed and said,", + "\"O Lord my God, do not forsake Thy people and Thy inheritance, so that they should wander in the error of their hearts, and do not deliver them into the hands of their enemies, the Gentiles, lest they should rule over them and cause them to sin against Thee.", + "Let Thy mercy, O Lord, be lifted up upon Thy people, and create in them an upright spirit,", + "and let not the spirit of Beliar rule over them to accuse them before Thee, and to ensnare them from all the paths of righteousness, so that they may perish from before Thy face.", + "But they are Thy people and Thy inheritance, which Thou hast delivered with Thy great power from the hands of the Egyptians: ", + "create in them a clean heart and a holy Spirit, and let them not be ensnared in their sins from henceforth until eternity.\" ", + "And the Lord said unto Moses: \"I know their contrariness and their thoughts and their stiffneckedness, and they will not be obedient till they confess their own sin and the sin of their fathers.", + "And after this they will turn to Me in all uprightness and with all (their) heart and with all (their) soul, and I shall circumcise the foreskin of their heart and the foreskin of the heart of their seed, and I shall create in them a holy spirit, and I shall cleanse them so that they shall not turn away from Me from that day unto eternity.", + "And their souls will cleave to Me and to all My commandments, and they will fulfil My commandments, and I shall be their Father and they will be My children.", + "And they will all be called children of the living God, and every angel and every spirit will know, yea, they will know that these are My children, and that I am their Father in uprightness and righteousness, and that I love them.", + "And do thou write down for thyself all these words which I declare unto thee on this mountain, the first and the last, which shall come to pass in all the divisions of the days in the law and in the testimony and in the weeks and the jubilees unto eternity, until I descend and dwell with them throughout eternity.\"", + "And He said to the angel of the presence: \"Write for Moses from the beginning of creation till My sanctuary has been built among them for all eternity.", + "And the Lord will appear to the eyes of all, and all will know that I am the God of Israel and the Father of all the children of Jacob, and King on Mount Zion for all eternity. And Zion and Jerusalem will be holy.\"", + "And the angel of the presence who went before the camp of Israel took the tables of the divisions of the years --from the time of the creation--", + "of the law and of the testimony of the weeks, of the jubilees, according to the individual years, according to all the number of the jubilees [according to the individual years], from the day of the [new] creation when the heavens and the earth shall be renewed and all their creation according to the powers of the heaven, and according to all the creation of the earth,", + "until the sanctuary of the Lord shall be made in Jerusalem on Mount Zion, and all the luminaries be renewed for healing and for peace and for blessing for all the elect of Israel, and that thus it may be from that day and unto all the days of the earth." + ], + [ + "And the angel of the presence spake to Moses according to the word of the Lord, saying:", + "Write the complete history of the creation, how in six days the Lord God finished all His works and all that He created, and kept Sabbath on the seventh day and hallowed it for all ages, and appointed it as a sign for all His works.", + "For on the first day He created the heavens which are above and the earth and the waters and all the spirits which serve before Him", + "--the angels of the presence, and the angels of sanctification, and the angels [of the spirit of fire and the angels] of the spirit of the winds, and the angels of the spirit of the clouds, ", + "and of darkness, and of snow and of hail and of hoar frost, and the angels of the voices and of the thunder and of the lightning, and the angels of the spirits of cold and of heat, and of winter and of spring and of autumn and of summer, ", + "and of all the spirits of His creatures which are in the heavens and on the earth, (He created) the abysses and the darkness, eventide (and night), and the light, dawn and day, which He hath prepared in the knowledge of His heart.", + "And thereupon we saw His works, and praised Him, and lauded before Him on account of all His works; for seven great works did He create on the first day.", + "And on the second day He created the firmament in the midst of the waters, and the waters were divided on that day--half of them went up above and half of them went down below the firmament (that was) in the midst over the face of the whole earth.", + "And this was the only work (God) created on the second day.", + "And on the third day He commanded the waters to pass from off the face of the whole earth into one place, and the dry land to appear.", + "And the waters did so as He commanded them, and they retired from off the face of the earth into one place outside of this firmament, and the dry land appeared.", + "And on that day He created for them all the seas according to their separate gathering-places, and all the rivers, and the gatherings of the waters in the mountains and on all the earth,", + "and all the lakes, and all the dew of the earth, and the seed which is sown, and all sprouting things, and fruit-bearing trees, and trees of the wood, and the garden of Eden, in Eden, and all (plants after their kind).", + "These four great works God created on the third day.", + "And on the fourth day He created the sun and the moon and the stars, and set them in the firmament of the heaven, to give light upon all the earth,", + "and to rule over the day and the night, and divide the light from the darkness.", + "And God appointed the sun to be a great sign on the earth for days and for sabbaths and for months and for feasts and for years and for sabbaths of years and for jubilees and for all seasons of the years.", + "And it divideth the light from the darkness [and] for prosperity, that all things may prosper which shoot and grow on the earth.", + "These three kinds He made on the fourth day.", + "And on the fifth day He created great sea monsters in the depths of the waters, for these were the first things of flesh that were created by His hands, the fish and everything that moves in the waters, and everything that flies, the birds and all their kind.", + "And the sun rose above them to prosper (them), and above everything that was on the earth, everything that shoots out of the earth, and all fruit-bearing trees, and all flesh.", + "These three kinds He created on the fifth day.", + "And on the sixth day He created all the animals of the earth, and all cattle, and everything that moves on the earth.", + "And after all this He created man, a man and a woman created He them,", + "and gave him dominion over all that is upon the earth, and in the seas, and over everything that flies, and over beasts and over cattle, and over everything that moves on the earth, and over the whole earth, and over all this He gave him dominion.", + "And these four kinds He created on the sixth day.
And there were altogether two and twenty kinds.", + "And He finished all His work on the sixth day--all that is in the heavens and on the earth, and in the seas and in the abysses, and in the light and in the darkness, and in everything.", + "And He gave us a great sign, the Sabbath day, that we should work six days, but keep Sabbath on the seventh day from all work.
And all the angels of the presence, and all the angels of sanctification,", + "these two great classes--He hath hidden us to keep the Sabbath with Him in heaven and on earth.", + "And He said unto us: \"Behold, I will separate unto Myself a people from among all the peoples, and these will keep the Sabbath day,", + "and I will sanctify them unto Myself as My people, and will bless them; as I have sanctified the Sabbath day and do sanctify (it) unto Myself, even so shall I bless them, and they will be My people and I shall be their God.", + "And I have chosen the seed of Jacob from amongst all that I have seen, and have written him down as My firstborn son, and have sanctified him unto Myself for ever and ever;", + "and I will teach them the Sabbath day, that they may keep Sabbath thereon from all work.\"...", + "And thus He created therein a sign in accordance with which they should keep Sabbath with us on the seventh day, to eat and to drink, and to bless Him who hath created all things", + "as He hath blessed and sanctified unto Himself a peculiar people above all peoples, and that they should keep Sabbath together with us.", + "And He caused His commands to ascend as a sweet savour acceptable before Him all the days. There (were) two and twenty heads of mankind from Adam to Jacob, ", + "and two and twenty kinds of work were made until the seventh day;", + "this is blessed and holy; and the former also is blessed and holy;", + "and this one serves with that one for sanctification and blessing.", + "And to this (Jacob and his seed) it was granted that they should always be the blessed and holy ones of the first testimony and law, even as He had sanctified and blessed the Sabbath day on the seventh day.", + "He created heaven and earth and everything that He created in six days, and God made the seventh day holy, for all His works;", + "therefore He commanded on its behalf that, whoever doth any work thereon shall die, and that he who defileth it shall surely die.", + "Wherefore do thou command the children of Israel to observe this day that they may keep it holy and not do thereon any work, and not to defile it,", + "as it is holier than all other days.
And whoever profaneth it shall surely die, and whoever doeth thereon any work shall surely die eternally,", + "that the children of Israel may observe this day throughout their generations, and not be rooted out of the land;", + "for it is a holy day and a blessed day.
And every one who observeth it and keepeth Sabbath thereon from all his work, will be holy and blessed throughout all days like unto us.", + "Declare and say to the children of Israel the law of this day both that they should keep Sabbath thereon, and that they should not forsake it in the error of their hearts;", + "(and) that it is not lawful to do any work thereon which is unseemly, to do thereon their own pleasure, and that they should not prepare thereon anything to be eaten or drunk.", + "and (that it is not lawful) to draw water, or bring in or take out thereon through their gates any burden, which they had not prepared for themselves on the sixth day in their dwellings. ", + "And they shall not bring in nor take out from house to house on that day; for that day is more holy and blessed than any jubilee day of the jubilees:", + "on this we kept Sabbath in the heavens before it was made known to any flesh to keep Sabbath thereon on the earth.", + "And the Creator of all things blessed it, but He did not sanctify all peoples and nations to keep Sabbath thereon, but Israel alone:", + "them alone He permitted to eat and drink and to keep Sabbath thereon on the earth.", + "And the Creator of all things blessed this day which He had created for a blessing and a sanctification and a glory above all days.", + "This law and testimony was given to the children of Israel as a law for ever unto their generations." + ], + [ + "And on the six days of the second week we brought, according to the word of God, unto Adam all the beasts, and all the cattle, and all the birds, and everything that moveth on the earth, and everything that moveth in the water, according to their kinds, and according to their types: ", + "the beasts on the first day; the cattle on the second day; the birds on the third day; and all that which moveth on the earth on the fourth day; and that which moveth in the water on the fifth day.", + "And Adam named them all by their respective names, and as he called them, so was their name.", + "And on these five days Adam saw all these, male and female, according to every kind that was on the earth, but he was alone and found no helpmeet for him.", + "And the Lord said unto us: \"It is not good that the man should be alone: let us make a helpmeet for him.\"", + "And the Lord our God caused a deep sleep to fall upon him, and he slept, and He took for the woman one rib from amongst his ribs, and this rib was the origin of the woman from amongst his ribs,", + "and He built up the flesh in its stead, and built the woman.", + "And He awaked Adam out of his sleep and on awaking he rose on the sixth day, and He brought her to him, and he knew her, and said unto her:", + "\"This is now bone of my bones and flesh of my flesh; she will be called [my] wife; because she was taken from her husband.\"", + "Therefore shall man and wife be one, and therefore shall a man leave his father and his mother, and cleave unto his wife, and they shall be one flesh.", + "In the first week was Adam created, and the rib--his wife: in the second week He showed her unto him:", + "and for this reason the commandment was given to keep in their defilement, for a male seven days, and for a female twice seven days.", + "And after Adam had completed forty days in the land where he had been created, we brought him into the Garden of Eden to till and keep it, but his wife they brought in on the eightieth day, and after this she entered into the Garden of Eden.", + "And for this reason the commandment is written on the heavenly tables in regard to her that giveth birth:", + "\"if she beareth a male, she shall remain in her uncleanness seven days according to the first week of days, ", + "and thirty and three days shall she remain in the blood of her purifying, and she shall not touch any hallowed thing, nor enter into the sanctuary, until she accomplisheth these days which (are enjoined) in the case of a male child.", + "But in the case of a female child she shall remain in her uncleanness two weeks of days, according to the first two weeks,", + "and sixty-six days in the blood of her purification, and they will be in all eighty days.\"", + "And when she had completed these eighty days we brought her into the Garden of Eden, for it is holier than all the earth besides, and every tree that is planted in it is holy.", + "Therefore, there was ordained regarding her who beareth a male or a female child the statute of those days that she should touch no hallowed thing, nor enter into the sanctuary until these days for the male or female child are accomplished.", + "This is the law and testimony which was written down for Israel, in order that they should observe (it) all the days.", + "And in the first week of the first jubilee, Adam and his wife were in the Garden of Eden for seven years tilling and keeping it,", + "and we gave him work and we instructed him to do everything that is suitable for tillage.", + "And he tilled (the garden), and was naked and knew it not, and was not ashamed,", + "and he protected the garden from the birds and beasts and cattle, and gathered not, and was not ashamed, and he protected the garden from the birds and beasts and cattle, and gathered its fruit, and ate, and put aside the residue for himself and for his wife [and put aside that which was being kept].", + "And after the completion of the seven years, which he had completed there, seven years exactly, and in the second month, on the seventeenth day (of the month), the serpent came and approached the woman, and the serpent said to the woman,", + "\"Hath God commanded you, saying, Ye shall not eat of every tree of the garden?\" ", + "And she said to it, \"Of all the fruit of the trees of the garden God hath said unto us, Eat;", + "but of the fruit of the tree which is in the midst of the garden God hath said unto us, Ye shall not eat thereof, neither shall ye touch it, lest ye die.\"", + "And the serpent said unto the woman, \"Ye shall not surely die:", + "for God doth know that on the day ye shall eat thereof, your eyes will be opened, and ye will be as gods, and ye will know good and evil.\"", + "And the woman saw the tree that it was agreeable and pleasant to the eye, and that its fruit was good for food, and she took thereof and ate.", + "And when she had first covered her shame with fig-leaves, she gave thereof to Adam and he ate,", + "and his eyes were opened, and he saw that he was naked.
And he took fig-leaves and sewed (them) together, and made an apron for himself, and covered his shame.", + "And God cursed the serpent, and was wroth with it for ever. ...", + "And He was wroth with the woman, because she hearkened to the voice of the serpent, and did eat; ", + "and He said unto her: I shall greatly multiply thy sorrow and thy pains in sorrow thou shalt bring forth children, and thy return shall be unto thy husband, and he will rule over thee.\"", + "And to Adam also He said, \"Because thou hast hearkened unto the voice of thy wife, and hast eaten of the tree of which I commanded thee that thou shouldst not eat thereof, cursed be the ground for thy sake:", + "thorns and thistles shall it bring forth to thee, and thou shalt eat thy bread in the sweat of thy face, till thou returnest to the earth from whence thou wast taken; for earth thou art, and unto earth shalt thou return.\"", + "And He made for them coats of skin, and clothed them, and sent them forth from the Garden of Eden.", + "And on that day on which Adam went forth from the garden, he offered as a sweet savour an offering, frankincense, galbanum, and stacte, and spices in the morning with the rising of the sun from the day when he covered his shame.", + "And on that day was closed the mouth of all beasts, and of cattle, and of birds, and of whatever walketh, and of whatever moveth, so that they could no longer speak: for they had all spoken one with another with one lip and with one tongue.", + "And He sent out of the Garden of Eden all flesh that was in the Garden of Eden, and all flesh was scattered according to its kinds, and according to its types unto the places which had been created for them.", + "And to Adam alone did He give (the wherewithal) to cover his shame, of all the beasts and cattle.", + "On this account, it is prescribed on the heavenly tables as touching all those who know the judgment of the law, that they should cover their shame, and should not uncover themselves as the Gentiles uncover themselves.", + "And on the new moon of the fourth month, Adam and his wife went forth from the Garden of Eden, and they dwelt in the land of ’Eldâ, in the land of their creation.", + "And Adam called the name of his wife Eve. And they had no son till the first jubilee,", + "and after this he knew her.
Now he tilled the land as he had been instructed in the Garden of Eden." + ], + [ + "And in the third week in the second jubilee she gave birth to Cain, and in the fourth she gave birth to Abel, and in the fifth she gave birth to her daughter ’Âwân. ", + "And in the first (year) of the third jubilee, Cain slew Abel because (God) accepted the sacrifice of Abel, and did not accept the offering of Cain.", + "And he slew him in the field: and his blood cried from the ground to heaven, complaining because he had slain him. ", + "And the Lord reproved Cain because of Abel, because he had slain him, and he made him a fugitive on the earth because of the blood of his brother, and he cursed him upon the earth.", + "And on this account it is written on the heavenly tables, \"Cursed is he who smiteth his neighbour treacherously, and let all who have seen and heard say, So be it;", + "and the man who hath seen and not declared (it), let him be accursed as the other.\"", + "And for this reason we announce when we come before the Lord our God all the sin which is committed in heaven and on earth, and in light and in darkness, and everywhere.", + "And Adam and his wife mourned for Abel four weeks of years,", + "and in the fourth year of the fifth week they became joyful, and Adam knew his wife again, and she bare him a son, and he called his name Seth; for he said \"God hath raised up a second seed unto us on the earth instead of Abel; for Cain slew him.\" ", + "And in the sixth week he begat his daughter ’Azûrâ.", + "And Cain took ’Âwân his sister to be his wife and she bare him Enoch at the close of the fourth jubilee.", + "And in the first year of the first week of the fifth jubilee, houses were built on the earth, and Cain built a city, and called its name after the name of his son Enoch. ", + "And Adam knew Eve his wife and she bare yet nine sons.", + "And in the fifth week of the fifth jubilee Seth took ’Azûrâ his sister to be his wife, and in the fourth (year of the sixth week) she bare him Enos.
He began to call on the name of the Lord on the earth.", + "And in the seventh jubilee in the third week Enos took Nôâm his sister to be his wife, and she bare him a son in the third year of the fifth week, and he called his name Kenan.", + "And at the close of the eighth jubilee Kenan took Mûalêlêth his sister to be his wife, and she bare him a son in the ninth jubilee, in the first week in the third year of this week, and he called his name Mahalalel.", + "And in the second week of the tenth jubilee Mahalalel took unto him to wife Dînâh, the daughter of Barâkî’êl the daughter of his father's brother, and she bare him a son in the third week in the sixth year, and he called his name Jared;", + "for in his days the angels of the Lord descended on the earth, those who are named the Watchers, that they should instruct the children of men, and that they should do judgment and uprightness on the earth.", + "And in the eleventh jubilee Jared took to himself a wife, and her name was Bâraka, the daughter of Râsûjâl, a daughter of his father's brother, in the fourth week of this jubilee,", + "and she bare him a son in the fifth week, in the fourth year of the jubilee, and he called his name Enoch.", + "And he was the first among men that are born on earth who learnt writing and knowledge and wisdom", + "and who wrote down the signs of heaven according to the order of their months in a book, that men might know the seasons of the years according to the order of their separate months.", + "And he was the first to write a testimony, and he testified to the sons of men among the generations of the earth, and recounted the weeks of the jubilees, and made known to them the days of the years, and set in order the months and recounted the Sabbaths of the years as we made (them) known to him.", + "And what was and what will be he saw in a vision of his sleep, as it will happen to the children of men throughout their generations until the day of judgment; ", + "he saw and understood everything, and wrote his testimony, and placed the testimony on earth for all the children of men and for their generations.", + "And in the twelfth jubilee, in the seventh week thereof, he took to himself a wife, and her name was Ednî, the daughter of Dânêl, the daughter of his father's brother, and in the sixth year in this week she bare him a son and he called his name Methuselah.", + "And he was moreover with the angels of God these six jubilees of years, and they showed him everything which is on earth and in the heavens, the rule of the sun, and he wrote down everything.", + "And he testified to the Watchers, who had sinned with the daughters of men;", + "for these had begun to unite themselves, so as to be defiled, with the daughters of men, and Enoch testified against (them) all.", + "And he was taken from amongst the children of men, and we conducted him into the Garden of Eden in majesty and honour,", + "and behold there he writeth down the condemnation and judgment of the world, and all the wickedness of the children of men.", + "And on account of it (God) brought the waters of the flood upon all the land of Eden; for there he was set as a sign and that he should testify against all the children of men, that he should recount all the deeds of the generations until the day of condemnation.", + "And he burnt the incense of the sanctuary, (even) sweet spices, acceptable before the Lord on the Mount.", + "For the Lord hath four places on the earth, the Garden of Eden, and the Mount of the East, and this mountain on which thou art this day, Mount Sinai, and Mount Zion (which) will be sanctified in the new creation for a sanctification of the earth;", + "through it will the earth be sanctified from all (its) guilt and its uncleanness throughout the generations of the world.", + "And in the fourteenth jubilee Methuselah took unto himself a wife, Ednâ the daughter of ’Âzrîâl, the daughter of his father's brother, in the third week, in the first year of this week, and he begat a son and called his name Lamech.", + "And in the fifteenth jubilee in the third week Lamech took to himself a wife, and her name was Bêtênôs the daughter of Bârâkî’îl, the daughter of his father's brother, and in this week she bare him a son", + "and he called his name Noah, saying, \"This one will comfort me for my trouble and all my work, and for the ground which the Lord hath cursed.\"", + "And at the close of the nineteenth jubilee, in the seventh week in the sixth year thereof, Adam died, and all his sons buried him in the land of his creation, and he was the first to be buried in the earth.", + "And he lacked seventy years of one thousand years; for one thousand years are as one day in the testimony of the heavens", + "and therefore was it written concerning the tree of knowledge: \"On the day that ye eat thereof ye will die.\" ", + "For this reason he did not complete the years of this day; for he died during it.", + "At the close of this jubilee Cain was killed after him in the same year; for his house fell upon him and he died in the midst of his house, and he was killed by its stones,", + "for with a stone he had killed Abel, and by a stone was he killed in righteous judgment.", + "For this reason it was ordained on the heavenly tables: \"With the instrument with which a man killeth his neighbour with the same shall he be killed; after the manner that he wounded him, in like manner shall they deal with him.\"", + "And in the twenty-fifth jubilee Noah took to himself a wife, and her name was ’Ĕmzârâ, the daughter of Râkê’êl, the daughter of his father's brother, in the first year in the fifth week:", + "and in the third year thereof she bare him Shem, in the fifth year thereof she bare him Ham, and in the first year in the sixth week she bare him Japheth." + ], + [ + "And it came to pass when the children of men began to multiply on the face of the earth and daughters were born unto them,", + "that the angels of God saw them on a certain year of this jubilee, that they were beautiful to look upon; and they took themselves wives of all whom they chose, and they bare unto them sons and they were giants.", + "And lawlessness increased on the earth and all flesh corrupted its way, alike men and cattle and beasts and birds and everything that walketh on the earth", + "-all of them corrupted their ways and their orders, and they began to devour each other,", + "and lawlessness increased on the earth and every imagination of the thoughts of all men (was) thus evil continually.", + "And God looked upon the earth, and behold it was corrupt, and all flesh had corrupted its orders, and all that were upon the earth had wrought all manner of evil before His eyes.", + "And He said: \"I shall destroy man and all flesh upon the face of the earth which I have created.\"", + "But Noah found grace before the eyes of the Lord.", + "And against the angels whom He had sent upon the earth, He was exceedingly wroth, and He gave commandment to root them out of all their dominion, ", + "and He bade us to bind them in the depths of the earth, and behold they are bound in the midst of them, and are (kept) separate.", + "And against their sons went forth a command from before His face that they should be smitten with the sword, and be removed from under heaven.", + "And He said \"My spirit will not always abide on man; for they also are flesh and their days shall be one hundred and twenty years.\"", + "And He sent His sword into their midst that each should slay his neighbour, and they began to slay each other till they all fell by the sword and were destroyed from the earth.", + "And their fathers were witnesses (of their destruction), and after this they were bound in the depths of the earth for ever, until the day of the great condemnation when judgment is executed on all those who have corrupted their ways and their works before the Lord.", + "And He destroyed all from their places, and there was not left one of them whom He judged not according to all their wickedness.", + "And He made for all His works a new and righteous nature, so that they should not sin in their whole nature for ever, but should be all righteous each in his kind alway.", + "And the judgment of all is ordained and written on the heavenly tables in righteousness", + "--even (the judgment of) all who depart from the path which is ordained for them to walk in; and if they walk not therein judgment is written down for every creature and for every kind.", + "And there is nothing in heaven or on earth, or in light or in darkness, or in Sheol or in the depth, or in the place of darkness (which is not judged); ", + "and all their judgments are ordained and written and engraved.", + "In regard to all He will judge, the great according to his greatness, and the small according to his smallness, and each according to his way.", + "And He is not one who will regard the person (of any), nor is He one who will receive gifts, if He saith that He will execute judgment on each:", + "if one gave everything that is on the earth, He will not regard the gifts or the person (of any), nor accept anything at his hands, for He is a righteous judge. ", + "[And of the children of Israel it hath been written and ordained: If they turn to Him in righteousness, He will forgive all their transgressions and pardon all their sins.", + "It is written and ordained that He will show mercy to all who turn from all their guilt once each year.]", + "And as for all those who corrupted their ways and their thoughts before the flood, no man's person was accepted save that of Noah alone; for his person was accepted in behalf of his sons, whom (God) saved from the waters of the flood on his account;", + "for his heart was righteous in all his ways, according as it was commanded regarding him, and he had not departed from aught that was ordained for him.", + "And the Lord said that He would destroy everything which was upon the earth, both men and cattle, and beasts, and fowls of the air, and that which moveth on the earth.", + "And He commanded Noah to make him an ark, that he might save himself from the waters of the flood.", + "And Noah made the ark in all respects as He commanded him, in the twenty-seventh jubilee of years, in the fifth week in the fifth year (on the new moon of the first month).", + "And he entered in the sixth (year) thereof, in the second month, on the new moon of the second month,", + "till the sixteenth; and he entered, and all that we brought to him, into the ark, and the Lord closed it from without on the seventeenth evening.", + "And the Lord opened seven flood-gates of heaven, And the mouths of the fountains of the great deep, seven mouths in number. And the flood-gates began to pour down water from the heaven forty days and forty nights,", + "And the fountains of the deep also sent up waters, until the whole world was full of water.", + "And the waters increased upon the earth Fifteen cubits did the waters rise above all the high mountains,", + "And the ark was lift up above the earth, And it moved upon the face of the waters.", + "And the water prevailed on the face of the earth five months-one hundred and fifty days.", + "And the ark went and rested on the top of Lûbâr, one of the mountains of Ararat. ", + "And (on the new moon) in the fourth month the fountains of the great deep were closed and the flood-gates of heaven were restrained;", + "and on the new moon of the seventh month all the mouths of the abysses of the earth were opened, and the water began to descend into the deep below. ", + "And on the new moon of the tenth month the tops of the mountains were seen,", + "and on the new moon of the first month the earth became visible.
And the waters disappeared from above the earth in the fifth week in the seventh year thereof,", + "and on the seventeenth day in the second month the earth was dry.", + "And on the twenty-seventh thereof he opened the ark, and sent forth from it beasts, and cattle, and birds, and every moving thing." + ], + [ + "And on the new moon of the third month he went forth from the ark, and built an altar on that mountain.", + "And he made atonement for the earth, and took a kid and made atonement by its blood for all the guilt of the earth; for everything that had been on it had been destroyed, save those that were in the ark with Noah.", + "And he placed the fat thereof on the altar, and he took an ox, and a goat, and a sheep and kids, and salt, and a turtle-dove, and the young of a dove,", + "and placed a burnt sacrifice on the altar, and poured thereon an offering mingled with oil, and sprinkled wine and strewed frankincense over everything, and caused a goodly savour to arise, acceptable before the Lord.", + "And the Lord smelt the goodly savour, and He made a covenant with him that there should not be any more a flood to destroy the earth;", + "that all the days of the earth seed-time and harvest should never cease; cold and heat, and summer and winter, and day and night should not change their order, nor cease for ever. ", + "\"And you, increase ye and multiply upon the earth, and become many upon it, and be a blessing upon it.", + "The fear of you and the dread of you I shall inspire in everything that is on earth and in the sea.", + "And behold I have given unto you all beasts, and all winged things, and everything that moveth on the earth, and the fish in the waters, and all things for food; as the green herbs, I have given you all things to eat.", + "But flesh, with the life thereof, with the blood, ye shall not eat; for the life of all flesh is in the blood, lest your blood of your lives be required.", + "At the hand of every man, at the hand of every (beast), shall I require the blood of man.", + "Whoso sheddeth man's blood by man shall his blood be shed; for in the image of God made He man.", + "And you, increase ye, and multiply on the earth.\"", + "And Noah and his sons swore that they would not eat any blood that was in any flesh,", + "and he made a covenant before the Lord God for ever throughout all the generations of the earth in this month.", + "On this account He spake to thee that thou shouldst make a covenant with the children of Israel in this month upon the mountain with an oath, and that thou shouldst sprinkle blood upon them because of all the words of the covenant, which the Lord made with them for ever. ", + "And this testimony is written concerning you that you should observe it continually, so that you should not eat on any day any blood of beasts or birds or cattle during all the days of the earth,", + "and the man who eateth the blood of beast or of cattle or of birds during all the days of the earth, he and his seed shall be rooted out of the land.", + "And do thou command the children of Israel to eat no blood, so that their names and their seed may be before the Lord our God continually.", + "And for this law there is no limit of days, for it is for ever. They shall observe it throughout their generations, so that they may continue supplicating on your behalf with blood before the altar;", + "every day and at the time of morning and evening they shall seek forgiveness on your behalf perpetually before the Lord that they may keep it and not be rooted out.", + "And He gave to Noah and his sons a sign that there should not again be a flood on the earth.", + "He set His bow in the cloud for a sign of the eternal covenant that there should not again be a flood on the earth to destroy it all the days of the earth.", + "For this reason it is ordained and written on the heavenly tables, that they should celebrate the feast of weeks in this month once a year, to renew the covenant every year.", + "And this whole festival was celebrated in heaven from the day of creation till the days of Noah-twenty-six jubilees and five weeks of years:", + "and Noah and his sons observed it for seven jubilees and one week of years, till the day of Noah's death, and from the day of Noah's death his sons did away with (it) until the days of Abraham, and they ate blood.", + "But Abraham observed it, and Isaac and Jacob and his children observed it up to thy days,", + "and in thy days the children of Israel forgot it until ye celebrated it anew on this mountain.", + "And do thou command the children of Israel to observe this festival in all their generations for a commandment unto them:", + "one day in the year in this month they shall celebrate the festival.", + "For it is the feast of weeks and the feast of first-fruits:", + "this feast is twofold and of a double nature: according to what is written and engraven concerning it celebrate it.", + "For I have written in the book of the first law, in that which I have written for thee, that thou shouldst celebrate it in its season, one day in the year,", + "and I explained to thee its sacrifices that the children of Israel should remember and should celebrate it throughout their generations in this month, one day in every year.", + "And on the new moon of the first month, and on the new moon of the fourth month, and on the new moon of the seventh month, and on the new moon of the tenth month are the days of remembrance, and the days of the seasons in the four divisions of the year.", + "These are written and ordained as a testimony for ever.", + "And Noah ordained them for himself as feasts for the generations for ever, so that they have become thereby a memorial unto him.", + "And on the new moon of the first month he was bidden to make for himself an ark, and on that (day) the earth became dry and he opened (the ark) and saw the earth.", + "And on the new moon of the fourth month the mouths of the depths of the abysses beneath were closed.", + "And on the new moon of the seventh month all the mouths of the abysses of the earth were opened, and the waters began to descend into them. ", + "And on the new moon of the tenth month the tops of the mountains were seen, and Noah was glad. ", + "And on this account he ordained them for himself as feasts for a memorial for ever, and thus are they ordained.", + "And they placed them on the heavenly tables, each had thirteen weeks; from one to another (passed) their memorial,", + "from the first to the second, and from the second to the third, and from the third to the fourth.", + "And all the days of the commandment will be two and fifty weeks of days, and (these will make) the entire year complete. ", + "Thus it is engraven and ordained on the heavenly tables. And there is no neglecting (this commandment) for a single -year or from year to year.", + "And command thou the children of Israel that they observe the years according to this reckoning-three hundred and sixty-four days,", + "and (these) will constitute a complete year, and they will not disturb its time from its days and from its feasts;", + "for everything will fall out in them according to their testimony, and they will not leave out any day nor disturb any feasts.", + "But if they do neglect and do not observe them according to His commandment, then they will disturb all their seasons, and the years will be dislodged from this (order),", + "[and they will disturb the seasons and the years will be dislodged] and they will neglect their ordinances.", + "And all the children of Israel will forget, and will not find the path of the years, and will forget the new moons, and seasons, and sabbaths, and they will go wrong as to all the order of the years.", + "For I know and from henceforth shall I declare it unto thee, and it is not of my own devising; for the book (lieth) written before me, and on the heavenly tables the division of days is ordained,", + "lest they forget the feasts of the covenant and walk according to the feasts of the Gentiles after their error and after their ignorance.", + "For there will be those who will assuredly make observations of the moon--now (it) disturbeth the seasons and cometh in from year to year ten days too soon.", + "For this reason the years will come upon them when they will disturb (the order), and make an abominable (day) the day of testimony, and an unclean day a feast day,", + "and they will confound all the days, the holy with the unclean, and the unclean day with the holy; for they will go wrong as to the months and sabbaths and feasts and jubilees.", + "For this reason I command and testify to thee that thou mayest testify to them;", + "for after thy death thy children will disturb (them), so that they will not make the year three hundred and sixty-four days only,", + "and for this reason they will go wrong as to the new moons and seasons and sabbaths and festivals, and they will eat all kinds of blood with all kinds of flesh." + ], + [ + "And in the seventh week in the first year thereof, in this jubilee, Noah planted vines on the mountain on which the ark had rested, named Lûbâr, one of the Ararat Mountains, ", + "and they produced fruit in the fourth year,", + "and he guarded their fruit, and gathered it in this year in the seventh month.
And he made wine therefrom and put it into a vessel, and kept it until the fifth year, until the first day, on the new moon of the first month.", + "And he celebrated with joy the day of this feast, and he made a burnt sacrifice unto the Lord, one young ox and one ram, and seven sheep, each a year old, and a kid of the goats, that he might make atonement thereby for himself and his sons.", + "And he prepared the kid first, and placed some of its blood on the flesh that was on the altar which he had made, and all the fat he laid on the altar where he made the burnt sacrifice,", + "and the ox and the ram and the sheep, and he laid all their flesh upon the altar.
And he placed all their offerings mingled with oil upon it,", + "and afterwards he sprinkled wine on the fire which he had previously made on the altar, and he placed incense on the altar and caused a sweet savour to ascend acceptable before the Lord his God.", + "And he rejoiced and drank of this wine, he and his children with joy.", + "And it was evening, and he went into his tent, and being drunken he lay down and slept, and was uncovered in his tent as he slept.", + "And Ham saw Noah his father naked, and went forth and told his two brethren without.", + "And Shem took his garment and arose, he and Japheth, and they placed the garment on their shoulders and went backward and covered the shame of their father, and their faces were backward. ", + "And Noah awoke from his sleep and knew all that his younger son", + "had done unto him, and he cursed his son and said: \"Cursed be Canaan; an enslaved servant shall he be unto his brethren.\"", + "And he blessed Shem, and said: \"Blessed be the Lord God of Shem, and Canaan shall be his servant.", + "God shall enlarge Japheth, and God shall dwell in the dwelling of Shem, and Canaan shall be his servant.\"", + "And Ham knew that his father had cursed his younger son, and he was displeased that he had cursed his son, and he parted from his father, he and his sons with him, Cush and Mizraim and Put and Canaan.", + "And he built for himself a city and called its name after the name of his wife Nê’êlâtamâ’ûk.", + "And Japheth saw it, and became envious of his brother, and he too built for himself a city, and he called its name after the name of his wife ’Adâtanêsês.", + "And Shem dwelt with his father Noah, and he built a city close to his father on the mountain, and he too called its name after the name of his wife Sêdêqêtêlĕbâb. ", + "And behold these three cities are near Mount Lûbâr; Sêdêqêtêlĕbâb fronting the mountain on its east; and Na’êlâtamâ’ûk on the south; ’Adatanêsês towards the west.", + "And these are the sons of Shem: Elam, and Asshur, and Arpachshad--this (son) was born two years after the flood--and Lud, and Aram.", + "The sons of Japheth: Gomer and Magog and Madai and Javan, Tubal and Meshech and Tiras: these are the sons of Noah.", + "And in the twenty-eighth jubilee Noah began to enjoin upon his sons' sons the ordinances and commandments, and all the judgments that he knew,", + "and he exhorted his sons to observe righteousness, and to cover the shame of their flesh, and to bless their Creator, and honour father and mother, and love their neighbour, and guard their souls from fornication and uncleanness and all iniquity.", + "For owing to these three things came the flood upon the earth, namely,", + "owing to the fornication wherein the Watchers against the law of their ordinances went a whoring after the daughters of men, and took themselves wives of all which they chose: and they made the beginning of uncleanness. ", + "And they begat sons the Nâphîdîm, and they were all unlike, and they devoured one another: and the Giants slew the Nâphîl, and the Nâphîl slew the Eljô, and the Eljô mankind, and one man another.", + "And every one sold himself to work iniquity and to shed much blood, and the earth was filled with iniquity. ", + "And after this they sinned against the beasts and birds, and all that moveth and walketh on the earth: and much blood was shed on the earth,", + "and every imagination and desire of men imagined vanity and evil continually.", + "And the Lord destroyed everything from off the face of the earth; because of the wickedness of their deeds, and because of the blood which they had shed in the midst of the earth He destroyed everything.", + "\"And we were left, I and you, my sons, and everything that entered with us into the ark,", + "and behold I see your works before me that ye do not walk in righteousness; for in the path of destruction ye have begun to walk,", + "and ye are parting one from another, and are envious one of another, and (so it cometh) that ye are not in harmony, my sons, each with his brother.", + "For I see, and behold the demons have begun (their) seductions against you and against your children,", + "and now I fear on your behalf, that after my death ye will shed the blood of men upon the earth, and that ye, too, will be destroyed from the face of the earth.", + "For whoso sheddeth man's blood, and whoso eateth the blood of any flesh, will all be destroyed from the earth.", + "And there will not be left any man that eateth blood. Or that sheddeth the blood of man on the earth, Nor will there be left to him any seed or descendants living under heaven;", + "For into Sheol will they go, And into the place of condemnation will they descend. ", + "And into the darkness of the deep will they all be removed by a violent death.
There shall be no blood seen upon you of all", + "the blood there shall be all the days in which ye have killed any beasts or cattle or whatever flieth upon the earth, and work ye a good work to your souls by covering that which hath been shed on the face of the earth.", + "And ye shall not be like him who eateth with blood, but guard yourselves that none may eat blood before you:", + "cover the blood, for thus have I been commanded to testify to you and your children, together with all flesh.", + "And suffer not the soul to be eaten with the flesh, that your blood, which is your life, may not be required at the hand of any flesh that sheddeth (it) on the earth.", + "For the earth will not be clean from the blood which hath been shed upon it; for (only) through the blood of him that shed it will the earth be purified throughout all its generations.", + "And now, my children, hearken: work judgment and righteousness that ye may be planted in righteousness over the face of the whole earth, and your glory lifted up before my God, who saved me from the waters of the flood.", + "And behold, ye will go and build for yourselves cities, and plant in them all the plants that are upon the earth, and moreover all fruit-bearing trees.", + "For three years the fruit of everything that is eaten will not be gathered: and in the fourth year its fruit will be accounted holy [and they will offer the first-fruits],", + "acceptable before the Most High God, who created heaven and earth and all things.", + "Let them offer in abundance the first of the wine and oil (as) first-fruits on the altar of the Lord, who receiveth it, ", + "and what is left let the servants of the house of the Lord eat before the altar which receiveth (it).", + "And in the fifth year make ye the release so that ye release it in righteousness and uprightness, and ye shall be righteous, and all that you plant will prosper.", + "For thus did Enoch, the father of your father command Methuselah, his son, and Methuselah his son Lamech, and Lamech commanded me all the things which his fathers commanded him.", + "And I also will give you commandment, my sons, as Enoch commanded his son in the first jubilees:", + "whilst still living, the seventh in his generation, he commanded and testified to his son and to his sons' sons until the day of his death." + ], + [ + "In the twenty-ninth jubilee, in the first week, in the beginning thereof Arpachshad took to himself a wife and her name was Râsû’ĕjâ, [the daughter of Sûsân,] the daughter of Elam,", + "and she bare him a son in the third year in this week, and he called his name Kâinâm. ", + "And the son grew, and his father taught him writing, and he went to seek for himself a place where he might seize for himself a city.", + "And he found a writing which former (generations) had carved on the rock, and he read what was thereon, and he transcribed it and sinned owing to it; for it contained the teaching of the Watchers in accordance with which they used to observe", + "the omens of the sun and moon and stars in all the signs of heaven.", + "And he wrote it down and said nothing regarding it; for he was afraid to speak to Noah about it lest he should be angry with him on account of it.", + "And in the thirtieth jubilee, in the second week, in the first year thereof, he took to himself a wife, and her name was Mêlkâ, the daughter of Madai, the son of Japheth, ", + "and in the fourth year he begat a son, and called his name Shelah; for he said: \"Truly I have been sent.\"", + "[And in the fourth year he was born], and Shelah grew up and took to himself a wife, and her name was Mû’ak, the daughter of Kêsêd, his father's brother,", + "in the one and thirtieth jubilee, in the fifth week, in the first year thereof.
And she bare him a son in the fifth year thereof, and he called his name Eber:", + "and he took unto himself a wife, and her name was ’Azûrâd the daughter of Nêbrôd, in the thirty-second jubilee, in the seventh week, in the third year thereof.", + "And in the sixth year thereof, she bare him a son, and he called his name Peleg;", + "for in the days when he was born the children of Noah began to divide the earth amongst themselves: for this reason he called his name Peleg.", + "And they divided (it) secretly amongst themselves, and told it to Noah.", + "And it came to pass in the beginning of the thirty-third jubilee that they divided the earth into three parts, for Shem and Ham and Japheth, according to the inheritance of each, in the first year in the first week, when one of us, who had been sent, was with them.", + "And he called his sons, and they drew nigh to him, they and their children, and he divided the earth into the lots, which his three sons were to take in possession,", + "and they reached forth their hands, and took the writing out of the bosom of Noah, their father.", + "And there came forth on the writing as Shem's lot the middle of the earth which he should take as an inheritance for himself and for his sons for the generations of eternity, from the middle of the mountain range of Râfâ, from the mouth of the water from the river Tînâ.", + "and his portion goeth towards the west through the midst of this river, and it extendeth till it reacheth the water of the abysses, out of which this river goeth forth", + "and poureth its waters into the sea Mê’at, and this river floweth into the great sea.", + "And all that is towards the north is Japheth's, and all that is towards the south belongeth to Shem.
And it extendeth till it reacheth Kârâsô: this is in the bosom of the tongue which looketh towards the south.", + "And his portion extendeth along the great sea, and it extendeth in a straight line till it reacheth the west of the tongue which looketh towards the south;", + "for this sea is named the tongue of the Egyptian Sea.", + "And it turneth from here towards the south towards the mouth of the great sea on the shore of (its) waters, and it extendeth to the west to ‘Afrâ", + "and it extendeth till it reacheth the waters of the river Gihon, and to the south of the waters of Gihon, to the banks of this river.
And it extendeth towards the east, till it reacheth the Garden of Eden, to the south thereof, [to the south] and from the east of the whole land of Eden and of the whole cast, it turneth to the east, ", + "and proceedeth till it reacheth the east of the mountain named Râfâ, and it descendeth to the bank of the mouth of the river Tînâ.", + "This portion came forth by lot for Shem and his sons, that they should possess it for ever unto his generations for evermore.", + "And Noah rejoiced that this portion came forth for Shem and for his sons, and he remembered all that he had spoken with his mouth in prophecy; for he had said:", + "Blessed be the Lord God of Shem, And may the Lord dwell in the dwelling of Shem.\"", + "And he knew that the Garden of Eden is the holy of holies, and the dwelling of the Lord, and Mount Sinai the centre of the desert, and Mount Zion--the centre of the navel of the earth: these three were created as holy places facing each other.", + "And he blessed the God of gods, who had put the word of the Lord into his mouth, and the Lord for evermore.", + "And he knew that a blessed portion and a blessing had come to Shem and his sons unto the generations for ever-", + "-the whole land of Eden and the whole land of the Red Sea, and the whole land of the east, and India, and on the Red Sea and the mountains thereof, and all the land of Bashan, and all the land of Lebanon and the islands of Kaftûr, and all the mountains of Sanîr and ’Amânâ,", + "and the mountains of Asshur in the north, and all the land of Elam, Asshur, and Bâbêl, and Sûsân and Mâ‘ĕdâi and all the mountains of Ararat,", + "and all the region beyond the sea, which is beyond the mountains of Asshur towards the north, a blessed and spacious land, and all that is in it is very good.", + "And for Ham came forth the second portion, beyond the Gihon towards the south to the right of the Garden, and it extendeth towards the south", + "and it extendeth to all the mountains of fire, and it extendeth towards the west to the sea of ’Atêl and it extendeth towards the west till it reacheth the sea of Mâ’ûk --that (sea) into which everything which is not destroyed descendeth.", + "And it goeth forth towards the north to the limits of Gâdîr, and it goeth forth to the coast of the waters of the sea to the waters of the great sea till it draweth near to the river Gihon, and goeth along the river Gihon till it reacheth the right of the Garden of Eden.", + "And this is the land which came forth for Ham as the portion which he was to occupy for ever for himself and his sons unto their generations for ever.", + "And it goeth forth towards the north to the limits of Gâdîr, and it goeth forth to the coast of the waters of the sea to the waters of the great sea till it draweth near to the river Gihon, and goeth along the river Gihon till it reacheth the right of the Garden of Eden.", + "And it extendeth northerly to the north, and it extendeth to the mountains of Qêlt towards the north, and towards the sea of Mâ’ûk,", + "and it goeth forth to the east of Gâdîr as far as the region of the waters of the sea.
And it extendeth until it approacheth the west of Fârâ", + "and it returneth towards ’Afêrâg, and it extendeth easterly to the waters of the sea of Mê’at.
And it extendeth to the region of the river Tînâ in a northeasterly direction until it approacheth the boundary of its waters towards the mountain Râfâ, and it turneth round towards the north.", + "This is the land which came forth for Japheth and his sons as the portion of his inheritance which he should possess for himself and his sons, for their generations for ever;", + "five great islands, and a great land in the north.
But it is cold, and the land of Ham is hot,", + "and the land of Shem is neither hot nor cold, but it is of blended cold and heat." + ], + [ + "And Ham divided amongst his sons, and the first portion came forth for Cush towards the east, and to the west of him for Mizraim, and to the west of him for Put, and to the west of him [and to the west thereof] on the sea for Canaan.", + "And Shem also divided amongst his sons, and the first portion came forth for Elam and his sons, to the east of the river Tigris till it approacheth the east,", + "the whole land of India, and on the Red Sea on its coast, and the waters of Dêdân, and all the mountains of Mebrî and ’Êlâ, and all the land of Sûsân and all that is on the side of Pharnâk to the Red Sea and the river Tînâ.", + "And for Asshur came forth the second portion, all the land of Asshur and Nineveh and Shinar and to the border of India, and it ascendeth and skirteth the river.", + "And for Arpachshad came forth the third portion, all the land of the region of the Chaldees to the east of the Euphrates, bordering on the Red Sea,", + "and all the waters of the desert close to the tongue of the sea which looketh towards Egypt, all the land of Lebanon and Sanîr and ’Amânâ to the border of the Euphrates.", + "And for Aram there came forth the fourth portion, all the land of Mesopotamia between the Tigris and the Euphrates to the north of the Chaldees to the border of the mountains of Asshur and the land of ’Arârâ.", + "the whole land of India, and on the Red Sea on its coast, and the waters of Dêdân, and all the mountains of Mebrî and ’Êlâ, and all the land of Sûsân and all that is on the side of Pharnâk to the Red Sea and the river Tînâ.", + "And Japheth also divided the land of his inheritance amongst his sons.", + "And the first portion came forth for Gomer to the east from the north side to the river Tînâ;", + "and in the north there came forth for Magog all the inner portions of the north until it reacheth to the sea of Mê’at.", + "And for Madai came forth as his portion that he should possess from the west of his two brothers to the islands, and to the coasts of the islands.", + "And for Javan came forth the fourth portion every island and the islands which are towards the border of Lud.", + "And for Tubal there came forth the fifth portion in the midst of the tongue which approacheth towards the border of the portion of Lud to the second tongue, to the region beyond the second tongue unto the third tongue.", + "And for Tubal there came forth the fifth portion in the midst of the tongue which approacheth towards the border of the portion of Lud to the second tongue, to the region beyond the second tongue unto the third tongue.", + "And for Tiras there came forth the seventh portion, four great islands in the midst of the sea, which reach to the portion of Ham [and the islands of Kamâtûrî came out by lot", + "for the sons of Arpachshad as his inheritance].", + "And thus the sons of Noah divided unto their sons in the presence of Noah their father, and he bound them all by an oath, imprecating a curse on every one that sought to seize the portion which had not fallen (to him) by his lot.", + "And they all said, \"So be it; so be it,\" for themselves and their sons for ever throughout their generations", + "till the day of judgment, on which the Lord God shall judge them with a sword and with fire, for all the unclean wickedness of their errors, wherewith they have filled the earth with transgression and uncleanness and fornication and sin." + ], + [ + "And in the third week of this jubilee the unclean demons began to lead astray the children of the sons of Noah; and to make to err and destroy them.", + "And the sons of Noah came to Noah their father, and they told him concerning the demons which were, leading astray and blinding and slaying his sons' sons.", + "And he prayed before the Lord his God, and said: God of the spirits of all flesh, who hast shown mercy unto me, And hast saved me and my sons from the waters of the flood, And hast not caused me to perish as Thou didst the sons of perdition; ", + "For Thy grace hath been great towards me, And great hath been Thy mercy to my soul;", + "Let Thy grace be lift up upon my sons,", + "But do Thou bless me and my sons, that we may increase and multiply and replenish the earth.", + "And Thou knowest how Thy Watchers, the fathers of these spirits, acted in my day:", + "and as for these spirits which are living, imprison them and hold them fast in the place of condemnation, and let them not bring destruction on the sons of thy servant, my God; for these are malignant, and created in order to destroy.", + "And let them not rule over the spirits of the living; for Thou alone canst exercise dominion over them. And let them not have power over the sons of the righteous from henceforth and for evermore.\"", + "And the Lord our God bade us to bind all.", + "And the chief of the spirits, Mastêmâ, came and said: \"Lord, Creator, let some of them remain before me, and let them hearken to my voice, and do all that I shall say unto them;", + "for if some of them are not left to me, I shall not be able to execute the power of my will on the sons of men;", + "for these are for corruption and leading astray before my judgment, for great is the wickedness of the sons of men.\"", + "And He said: \"Let the tenth part of them remain before him, and let nine parts descend into the place of condemnation.\"", + "And one of us He commanded that we should teach Noah all their medicines; for He knew that they would not walk in uprightness, nor strive in righteousness.", + "And we did according to all His words: all the malignant evil ones we bound in the place of condemnation, and a tenth part of them we left that they might be subject before Satan on the earth.", + "And we explained to Noah all the medicines of their diseases, together with their seductions, how he might heal them with herbs of the earth.", + "And Noah wrote down all things in a book as we instructed him concerning every kind of medicine.", + "Thus the evil. spirits were precluded from (hurting) the sons of Noah.", + "And he gave all that he had written to Shem, his eldest son; for he loved him exceedingly above all his sons.", + "And Noah slept with his fathers, and was buried on Mount Lûbâr in the land of Ararat.", + "Nine hundred and fifty years he completed in his life, nineteen jubilees and two weeks and five years.", + "And in his life on earth he excelled the children of men save Enoch because of the righteousness, wherein he was perfect.", + "For Enoch's office was ordained for a testimony to the generations of the world, so that he should recount all the deeds of generation unto generation, till the day of judgment.", + "And in the three and thirtieth jubilee, in the first year in the second week, Peleg took to himself a wife, whose name was Lômnâ the daughter of Sînâ’ar,", + "and she bare him a son in the fourth year of this week, and he called his name Reu;", + "for he said: \"Behold the children of men have become evil through the wicked purpose of building for themselves a city and a tower in the land of Shinar.\"", + "For they departed from the land of Ararat eastward to Shinar; for in his days they built the city and the tower, saying, \"Go to, let us ascend thereby into heaven.\"", + "And they began to build, and in the fourth week they made brick with fire, and the bricks served them for stone, and the clay with which they cemented them together was asphalt which cometh out of the sea, and out of the fountains of water in the land of Shinar.", + "And in the third week of this jubilee the unclean demons began to lead astray the children of the sons of Noah; and to make to err and destroy them.", + "And the Lord our God said unto us: \"Behold, they are one people, and (this) they begin to do, and now nothing will be withholden from them.", + "Go to, let us go down and confound their language, that they may not understand one another's speech,", + "and they may be dispersed into cities and nations, and one purpose will no longer abide with them till the day of judgment.\"", + "And the Lord descended, and we descended with Him to see the city and the tower which the children of men had built.", + "And He confounded their language, and they no longer understood one another's speech, and they ceased then to build the city and the tower.", + "For this reason the whole land of Shinar is called Babel, because the Lord did there confound all the language of the children of men, and from thence they were dispersed into their cities, each according to his language and his nation.", + "And the Lord sent a mighty wind against the tower and overthrew it upon the earth,", + "and behold it was between Asshur and Babylon in the land of Shinar, and they called its name \"Overthrow.\"", + "In the fourth week in the first year in the beginning thereof in the four and thirtieth jubilee, were they dispersed from the land of Shinar.", + "And Ham and his sons went into the land which he was to occupy, which he acquired as his portion in the land of the south.", + "And Canaan saw the land of Lebanon to the river of Egypt that it was very good, and he went not into the land of his inheritance to the west (that is to) the sea, ", + "and he dwelt in the land of Lebanon, eastward and westward from the border of Jordan and from the border of the sea.", + "And Ham, his father, and Cush and Mizraim, his brothers, said unto him: \"Thou hast settled in a land which is not thine, and which did not fall to us by lot:", + "do not do so; for if thou dost do so, thou and thy sons will fall in the land and (be) accursed through sedition;", + "for by sedition ye have settled, and by sedition will thy children fall, and thou shalt be rooted out for ever.", + "Dwell not in the dwelling of Shem; for to Shem and to his sons did it come by their lot.", + "Cursed art thou, and cursed shalt thou be beyond all the sons of Noah, by the curse by which we bound ourselves by an oath in the presence of the holy judge, and in the presence of Noah our father.\"", + "But he did not hearken unto them, and dwelt in the land of Lebanon from Hamath to the entering of Egypt, he and his sons until this day.
And for this reason that land is named Canaan.", + "And Japheth and his sons went towards the sea and dwelt in the land of their portion,", + "and Madai saw the land of the sea and it did not please him, and he begged a (portion) from Elam and Asshur and Arpachshad, his wife's brother,", + "and he dwelt in the land of Media, near to his wife's brother until this day.
And he called his dwelling-place, and the dwelling-place of his sons, Media, after the name of their father Madai." + ], + [ + "And in the thirty-fifth jubilee, in the third week, in the first year thereof, Reu took to himself a wife, and her name was ’Ôrâ, the daughter of ’Ûr, the son of Kêsêd,", + "and she bare him a son, and he called his name Sêrôḫ, in the seventh year of this week in this jubilee.", + "And the sons of Noah began to war on each other, to take captive and to slay each other, and to shed the blood of men on the earth, and to eat blood,", + "and to build strong cities, and walls, and towers, and individuals (began) to exalt themselves above the nation, and to found the beginnings of kingdoms,", + "and to go to war people against people, and nation against nation, and city against city, and all (began) to do evil, and to acquire arms, and to teach their sons war,", + "and they began to capture cities, and to sell male and female slaves.", + "And ’Ûr, the son of Kêsêd, built the city of ’Arâ of the Chaldees, and called its name after his own name and the name of his father.", + "And they made for themselves molten images, and they worshipped each the idol, the molten image which they had made for themselves,", + "and they began to make graven images and unclean simulacra, and malignant spirits assisted and seduced (them) into committing transgression and uncleanness.", + "And the prince Mastêmâ exerted himself to do all this, and he sent forth other spirits, those which were put under his hand, to do all manner of wrong and sin, and all manner of transgression, to corrupt and destroy, and to shed blood upon the earth.", + "For this reason he called the name of Sêrôḫ, Serug, for every one turned to do all manner of sin and transgression.", + "And he grew up, and dwelt in Ur of the Chaldees, near to the father of his wife's mother, and he worshipped idols,", + "and he took to himself a wife in the thirty-sixth jubilee, in the fifth week, in the first year thereof, and her name was Mêlkâ, the daughter of Kâbêr, the daughter of his father's brother.", + "And she bare him Nahor, in the first year of this week, and he grew and dwelt in Ur of the Chaldees,", + "and his father taught him the researches of the Chaldees to divine and augur, according to the signs of heaven.", + "And in the thirty-seventh jubilee, in the sixth week, in the first year thereof, he took to himself a wife, and her name was ’Îjâskâ, the daughter of Nêstâg of the Chaldees. And she bare him Terah in the seventh year of this week.", + "And the prince Mastêmâ sent ravens and birds to devour the seed which was sown in the land, in order to destroy the land, and rob the children of men of their labours.", + "Before they could plough in the seed, the ravens picked (it) from the surface of the ground.", + "And for this reason he called his name Terah, because the ravens and the birds reduced them to destitution and devoured their seed.", + "And the years began to be barren, owing to the birds, and they devoured all the fruit of the trees from the trees:", + "it was only with great effort that they could save a little of all the fruit of the earth in their days.", + "And in this thirty-ninth jubilee, in the second week in the first year, Terah took to himself a wife, and her name was ’Êdnâ, the daughter of ’Abrâm the daughter of his father's sister.", + "And in the seventh year of this week she bare him a son, and he called his name Abram, by the name of the father of his mother; for he had died before his daughter had conceived a son.", + "And the child began to understand the errors of the earth that all went astray after graven images and after uncleanness,", + "and his father taught him writing, and he was two weeks of years old, and he separated himself from his father that he might not worship idols with him. ", + "And he began to pray to the Creator of all things that He might save him from the errors of the children of men, and that his portion should not fall into error after uncleanness and vileness.", + "And the seed time came for the sowing of seed upon the land, and they all went forth together to protect their seed against the ravens,", + "and Abram went forth with those that went, and the child was a lad of fourteen years.
And a cloud of ravens came to devour the seed,", + "and Abram ran to meet them before they settled on the ground, and cried to them before they settled on the ground to devour the seed, and said,", + "\"Descend not: return to the place whence ye came,\" and they proceeded to turn back.", + "And he caused the clouds of ravens to turn back that day seventy times, and of all the ravens throughout all the land where Abram was there settled there not so much as one.", + "And all who were with him throughout all the land saw him cry out, and all the ravens turn back, and his name became great in all the land of the Chaldees.", + "And there came to him this year all those that wished to sow, and he went with them until the time of sowing ceased:", + "and they sowed their land, and that year they brought enough grain home and ate and were satisfied.", + "And in the first year of the fifth week Abram taught those who made implements for oxen, the artificers in wood, ", + "and they made a vessel above the ground, facing the frame of the plough, in order to put the seed thereon, and the seed fell down therefrom upon the share of the plough, and was hidden in the earth,", + "and they no longer feared the ravens. And after this manner they made (vessels) above the ground on all the frames of the ploughs,", + "and they sowed and tilled all the land, according as Abram commanded them, and they no longer feared the birds." + ], + [ + "And it came to pass in the sixth week, in the seventh year thereof, that Abram said to Terah his father, saying, \"Father!\" And he said, \"Behold, here am I, my son.\"", + "And he said, \"What help and profit have we from those idols which thou dost worship, And before which thou dost bow thyself? For there is no spirit in them, For they are dumb forms, and a misleading of the heart. Worship them not:", + "Worship the God of heaven, Who causeth the rain and the dew to descend on the earth, And doeth everything upon the earth, And hath created everything by His word, And all life is from before His face.", + "Why do ye worship things that have no spirit in them? For they are the work of (men's) hands, And on your shoulders do ye bear them,", + "And ye have no help from them, But they are a great cause of shame to those who make them, And a misleading of the heart to those who worship them: Worship them not.\"", + "And his father said unto him, \"I also know it, my son, but what shall I do with a people who have made me to serve before them?", + "And if I tell them the truth, they will slay me; for their soul cleaveth to them to worship them and honour them. Keep silent, my son, lest they slay thee.\"", + "And these words he spake to his two brothers, and they were angry with him and he kept silent.", + "And in the fortieth jubilee, in the second week, in the seventh year thereof, Abram took to himself a wife, and her name was Sarai, the daughter of his father, and she became his wife. ", + "And Haran, his brother, took to himself a wife in the third year of the third week, and she bare him a son in the seventh year of this week and he called his name Lot.", + "And Nahor, his brother, took to himself a wife.", + "And in the sixtieth year of the life of Abram, that is, in the fourth week, in the fourth year thereof, Abram arose by night, and burned the house of the idols, and he burned all that was in the house, and no man knew it.", + "And they arose in the night and sought to save their gods from the midst of the fire.", + "And Haran hasted to save them, but the fire flamed over him, and he was burnt in the fire, and he died in Ur of the Chaldees before Terah his father, and they buried him in Ur of the Chaldees.", + "And Terah went forth from Ur of the Chaldees, he and his sons, to go into the land of Lebanon and into the land of Canaan, and he dwelt in the land of Haran,", + "and Abram, dwelt with Terah his father in Haran two weeks of years.", + "And in the sixth week, in the fifth year thereof, Abram sat up throughout the night on the new moon of the seventh month to observe the stars from the evening to the morning, in order to see what would be the character of the year with regard to the rains,", + "and he was alone as he sat and observed.
And a word came into his heart and he said: \"All the signs of the stars, and the signs of the moon and of the sun are all in the hand of the Lord.", + "Why do I search (them) out? If He desireth, He causeth it to rain, morning and evening; And if He desireth, He withholdeth it, And all things are in His hand.\"", + "And he prayed that night and said \"My God, God Most High, Thou alone art my God, And Thee and Thy dominion have I chosen. And Thou hast created all things, And all things that are are the work of Thy hands.", + "Deliver me from the hands of evil spirits who have sway over the thoughts of men's hearts, And let them not lead me astray from Thee, my God.", + "And stablish Thou me and my seed for ever That we go not astray from henceforth and for evermore.\"", + "And he said Shall I return unto Ur of the Chaldees who seek my face that I may return to them, or am I to remain here in this place?", + "The right path before Thee prosper it in the hands of Thy servant that he may fulfil (it) and that I may not walk in the deceitfulness of my heart, O my God.\"", + "And he made an end of speaking and praying, and behold the word of the Lord was sent to him through me, saying:", + "\"Get thee up from thy country, and from thy kindred and from the house of thy father unto a land which I shall show thee,", + "and I shall make thee a great and numerous nation. And I shall bless thee And I shall make thy name great, And thou wilt be blessed in the earth,", + "And in thee will all families of the earth be blessed, And I shall bless them that bless thee, And curse them that curse thee.", + "And I shall be a God to thee and thy son, and to thy son's son, and to all thy seed:", + "fear not, from henceforth and unto all generations of the earth I am thy God.\"", + "And the Lord God said: \"Open his mouth and his ears, that he may hear and speak with his mouth, with the language which hath been revealed\"; for it had ceased from the mouths of all the children of men from the day of the overthrow (of Babel). And I opened his mouth, and his ears and his lips, and I began to speak with him in Hebrew in the tongue of the creation.", + "And he took the books of his fathers, and these were written in Hebrew and he transcribed them, and he began from henceforth to study them, and I made known to him that which he could not (understand), and he studied them during the six rainy months.", + "And it came to pass in the seventh year of the sixth week that he spoke to his father, and informed him that he would leave Haran to go into the land of Canaan to see it and return to him.", + "And Terah his father said unto him; \"Go in peace: May the eternal God make thy path straight, And the Lord [(be) with thee, and] protect thee from all evil,", + "And grant unto thee grace, mercy and favour before those who see thee, And may none of the children of men have power over thee to harm thee; Go in peace.", + "And if thou seest a land pleasant to thy eyes to dwell in, then arise and take me to thee and take Lot with thee, the son of Haran thy brother, as thine own son: the Lord be with thee.
And Nahor thy brother leave with me till thou returnest in peace, and we go with thee all together.\"" + ], + [ + "And Abram journeyed from Haran, and he took Sarai, his wife, and Lot his brother Haran's son, to the land of Canaan, and he came into Asshur,", + "and proceeded to Shechem, and dwelt near a lofty oak.
And he saw, and, behold, the land was very pleasant from the entering of Hamath to the lofty oak. ", + "And the Lord said to him: \"To thee and to thy seed will I give this land.\"
And he built an altar there, and he offered thereon a burnt sacrifice to the Lord, who had appeared to him.", + "And he removed from thence unto the mountain . . . Bethel on the west and Ai on the east, and pitched his tent there. ", + "And he saw and behold, the land was very wide and good, and everything grew thereon", + "--vines and figs and pomegranates, oaks and ilexes, and terebinths and oil trees, and cedars and cypresses and date trees, and all trees of the field, and there was water on the mountains.", + "And he blessed the Lord who had led him out of Ur of the Chaldees, and had brought him to this land.", + "And it came to pass in the first year, in the seventh week, on the new moon of the first month, that he built an altar on this mountain, and called on the name of the Lord: \"Thou, the eternal God, art my God.\"", + "And he offered on the altar a burnt sacrifice unto the Lord that He should be with him and not forsake him all the days of his life.", + "And he removed from thence and went towards the south, and he came to Hebron, and Hebron was built at, that time, and he dwelt there two years, and he went (thence) into the land of the south, to Bealoth and there was a famine in the land. ", + "And Abram went into Egypt in the third year of the week, and he dwelt in Egypt five years before his wife was torn away from him.", + "NOW Tanais in Egypt was at that time built--seven years after Hebron.", + "And it came to pass when Pharaoh seized Sarai, the wife of Abram, that the Lord plagued Pharaoh and his house with great plagues because of Sarai, Abram's wife. ", + "And Abram was very glorious by reason of possessions in sheep, and cattle, and asses, and horses, and camels, and menservants, and maidservants, and in silver and gold exceedingly.", + "And Lot also, his brother's son, was wealthy.", + "And Pharaoh gave back Sarai, the wife of Abram, and he sent him out of the land of Egypt, and he journeyed to the place where he had pitched his tent at the beginning, to the place of the altar, with Ai on the east, and Bethel on the west, and he blessed the Lord his God who had brought him back in peace.", + "And it came to pass in the forty-first jubilee, in the third year of the first week, that he returned to this place and offered thereon a burnt sacrifice, and called on the name of the Lord, and said: \"Thou, the most high God, art my God for ever and ever.\" ", + "And in the fourth year of this week Lot parted from him,", + "and Lot dwelt in Sodom, and the men of Sodom were sinners exceedingly.", + "And it grieved him in his heart that his brother's son had parted from him; for he had no children.", + "In that year when Lot was taken captive, the Lord said unto Abram, after that Lot had parted from him, in the fourth year of this week:", + "And it came to pass when Pharaoh seized Sarai, the wife of Abram, that the Lord plagued Pharaoh and his house with great plagues because of Sarai, Abram's wife. ", + "And Abram went to Hebron, and dwelt there.", + "And in this year came Chedorlaomer, king of Elam, and Amraphel, king of Shinar, and Arioch, king of Sêllâsar and Têrgâl, king of nations,", + "and slew the king of Gomorrah, and the king of Sodom fled, and many fell through wounds in the vale of Siddim, by the Salt Sea.
And they took captive Sodom and Adam and Zeboim,", + "and they took captive Lot also, the son of Abram's brother, and all his possessions, and they went to Dan. ", + "And one who had escaped came and told Abram that his brother's son", + "had been taken captive and (Abram) armed his household servants.", + "for Abram, and for his seed, a tenth of the first-fruits to the Lord, and the Lord ordained it as an ordinance for ever that they should give it to the priests who served before Him, that they should possess it for ever. ", + "And to this law there is no limit of days; for He hath ordained it for the generations for ever that they should give to the Lord the tenth of everything, of the seed and of the wine and of the oil and of the cattle and of the sheep.", + "And He gave (it) unto His priests to eat and to drink with joy before Him.", + "And the king of Sodom came to him and bowed himself before him, and said: \"Our Lord Abram, give unto us the souls which thou hast rescued, but let the booty be thine.\"", + "And Abram said unto him: \"I lift up my hands to the Most High God,", + "that from a thread to a shoe-latchet I shall not take aught that is thine, lest thou shouldst say I have made Abram rich;", + "save only what the young men have eaten, and the portion of the men who went with me--Aner, Eschol, and Mamre. These will take their portion.\" " + ], + [ + "After these things, in the fourth year of this week, on the new moon of the third month, the word of the Lord came to Abram in a dream, saying:", + "\"Fear not, Abram; I am thy defender, and thy reward will be exceeding great.\"", + "And he said: \"Lord, Lord, what wilt thou give me, seeing I go hence childless, and the son of Mâsêq, the son of my handmaid, is the Dammasek Eliezer: he will be my heir, and to me thou hast given no seed.\"", + "And He said unto him: \"This (man) will not be thy heir, but one that will come out of thine own bowels; he will be thine heir.\"", + "And He brought him forth abroad, and said unto him: \"Look toward heaven and number the stars, if thou art able to number them.\"", + "And he looked toward heaven, and beheld the stars. And He said unto him: \"So shall thy seed be.\"", + "And he believed in the Lord, and it was counted to him for righteousness.", + "And He said unto him: \"I am the Lord that brought thee out of Ur of the Chaldees, to give thee the land of the Canaanites to possess it for ever;", + "and I shall be God unto thee and to thy seed after thee.\"", + "And he said: \"Lord, Lord, whereby shall I know that I shall inherit (it)?\"", + "And he said unto him: \"Take Me an heifer of three years, and a goat of three years, and a sheep of three years, and a turtle-dove, and a pigeon.\"", + "And he took all these in the middle of the month;", + "and he dwelt at the oak of Mamre, which is near Hebron.", + "And he built there an altar, and sacrificed all these; and he poured their blood upon the altar, and divided them in the midst, and laid them over against each other; but the birds divided he not.", + "And birds came down upon the pieces, and Abram drove them away, and did not suffer the birds to touch them.", + "And it came to pass, when the sun had set, that an ecstasy fell upon Abram, and lo! an horror of great darkness fell upon him,", + "and it was said unto Abram: \"Know of a surety that thy seed shall be a stranger in a land (that is) not theirs, and they will bring them into bondage, and afflict them four hundred years.", + "And the nation also to whom they will be in bondage shall I judge, and after that they will come forth thence with much substance.", + "And thou wilt go to thy fathers in peace, and be buried in a good old age.", + "But in the fourth generation they will return hither; for the iniquity of the Amorites is not yet full.\"", + "And he awoke from his sleep, and he arose, and the sun had set;", + "and there was a flame, and behold! a furnace was smoking, and a flame of fire passed between the pieces. ", + "And on that day the Lord made a covenant with Abram, saying: \"To thy seed will I give this land, from the river of Egypt unto the great river, the river Euphrates, ", + "the Kenites, the Kenizzites, the Kadmonites, the Perizzites, and the Rephaim, the Phakorites, and the Hivites, and the Amorites, and the Canaanites, and the Girgashites, and the Jebusites.\"", + "And the day passed, and Abram offered the pieces, and the birds, and their fruit-offerings, and their drink-offerings, and the fire devoured them.", + "And on that day we made a covenant with Abram, according as we had covenanted with Noah in this month; ", + "and Abram renewed the festival and ordinance for himself for ever.", + "And Abram rejoiced, and made all these things known to Sarai his wife; and he believed that he would have seed, but she did not bear.", + "And Sarai advised her husband Abram, and said unto him: \"Go in unto Hagar, my Egyptian maid: it may be that I shall build up seed unto thee by her.\"", + "And Abram hearkened unto the voice of Sarai his wife, and said unto her, \"Do (so).\"", + "And Sarai took Hagar, her maid, the Egyptian, and gave her to Abram, her husband, to be his wife.", + "And he went in unto her, and she conceived and bare him a son, and he called his name Ishmael, in the fifth year of this week;", + "and this was the eighty-sixth year in the life of Abram." + ], + [ + "And in the fifth year of the fourth week of this jubilee, in the third month, in the middle of the month, Abram celebrated the feast of the first-fruits of the grain harvest.", + "And he offered new offerings on the altar, the first-fruits of the produce, unto the Lord, an heifer and a goat and a sheep on the altar as a burnt sacrifice unto the Lord; their fruit-offerings and their drink-offerings he offered upon the altar with frankincense.", + "And the Lord appeared to Abram, and said unto him: \"I am God Almighty; approve thyself before Me and be thou perfect. ", + "And I will make My covenant between Me and thee, and I will multiply thee exceedingly.\"", + "And Abram fell on his face, and God talked with him, and said:", + "\"Behold My ordinance is with thee, And thou wilt be the father of many nations.", + "Neither will thy name any more be called Abram, But thy name from henceforth, even for ever, shall be Abraham. For the father of many nations have I made thee.", + "And I shall make thee very great, And I shall make thee into nations, And kings will come forth from thee.", + "And I shall establish My covenant between Me and thee, and thy seed after thee, throughout their generations, for an eternal covenant, so that I may be a God unto thee, and to thy seed after thee.", + "(And I shall give to thee and to thy seed after thee) the land where thou hast been a sojourner, the land of Canaan, that thou mayst possess it for ever, and I shall be their God.\"", + "And the Lord said unto Abraham: \"And as for thee, do thou keep My Covenant, thou and thy seed after thee,", + "and circumcise ye every male among you, and circumcise your foreskins, and it will be a token of an eternal covenant between Me and you.", + "And the child on the eighth day ye will circumcise, every male throughout your generations, him that is born in the house, or whom ye have bought with money from any stranger, whom ye have acquired", + "who is not of thy seed.
He that is born in thy house will surely be circumcised, and those whom thou hast bought with money will be circumcised, and My covenant will be in your flesh for an eternal ordinance.", + "And the uncircumcised male who is not circumcised in the flesh of his foreskin on the eighth day, that soul will be cut off from his people, for he hath broken My covenant.\"", + "And God said unto Abraham: \"As for Sarai thy wife, her name will no more be called Sarai, but Sarah will be her name.", + "And I shall bless her, and give thee a son by her, and I shall bless him, and he will become a nation, and kings of nations will proceed from him.\"", + "And Abraham fell on his face, and rejoiced, and said in his heart: \"Shall a son be born to him that is a hundred years old, and shall Sarah, who is ninety years old, bring forth?\"", + "And Abraham said unto God: \"O that Ishmael might live before thee!\"", + "And God said: \"Yea, and Sarah also will bear thee a son, and thou wilt call his name Isaac, and I shall establish My covenant with him, an everlasting covenant, and for his seed after him.", + "And as for Ishmael also have I heard thee, and behold I shall bless him, and make him great, and multiply him exceedingly, and he will beget twelve princes, and I shall make him a great nation.", + "But My covenant shall I establish with Isaac, whom Sarah will bear to thee, in these days, in the next year.\" ", + "And He left off speaking with him, and God went up from Abraham.", + "And Abraham did according as God had said unto him, and he took Ishmael his son, and all that were born in his house, and whom he had bought with his money, every male in his house, and circumcised the flesh of their foreskin.", + "And on the selfsame day was Abraham circumcised, and all the men of his house, (and those born in the house), and all those, whom he had bought with money from the children of the stranger, were circumcised with him.", + "This law is for all the generations for ever,", + "and there is no circumcision of the days, and no omission of one day out of the eight days; for it is an eternal ordinance, ordained and written on the heavenly tables. ", + "And every one that is born, the flesh of whose foreskin is not circumcised on the eighth day, belongeth not to the children of the covenant which the Lord made with Abraham, but to the children of destruction;", + "nor is there, moreover, any sign on him that he is the Lord's, but (he is destined) to be destroyed and slain from the earth, and to be rooted out of the earth, for he hath broken the covenant of the Lord our God.", + "For all the angels of the presence and all the angels of sanctification have been so created from the day of their creation, and before the angels of the presence and the angels of sanctification He hath sanctified Israel, that they should be with Him and with His holy angels.", + "And do thou command the children of Israel and let them observe the sign of this covenant for their generations as an eternal ordinance, and they will not be rooted out of the land.", + "For the command is ordained for a covenant, that they should observe it for ever among all the children of Israel.", + "For Ishmael and his sons and his brothers and Esau, the Lord did not cause to approach Him, and he chose them not ...", + "because they are the children of Abraham, because He knew them, but He chose Israel to be His people. And He sanctified it, and gathered it from amongst all the children of men; ", + "for there are many nations and many peoples, and all are His, and over all hath He placed spirits in authority to lead them astray from Him.", + "But over Israel He did not appoint any angel or spirit, for He alone is their ruler, and He will preserve them and require them at the hand of His angels and His spirits, and at the hand of all His powers in order", + "that He may preserve them and bless them, and that they may be His and He may be theirs from henceforth for ever.", + "And now I announce unto thee that the children of Israel will not keep true to this ordinance, and they will not circumcise their sons according to all this law;", + "for in the flesh of their circumcision they will omit this circumcision of their sons, and all of them, sons of Beliar, will leave their sons uncircumcised as they were born.", + "And there will be great wrath from the Lord against the children of Israel, because they have forsaken His covenant and turned aside from His word,", + "and provoked and blasphemed, inasmuch as they do not observe the ordinance of this law; for they have treated their members like the Gentiles, so that they may be removed and rooted out of the land.", + "And there will no more be pardon or forgiveness unto them [so that there should be forgiveness and pardon] for all the sin of this eternal error." + ], + [ + "And on the new moon of the fourth month we appeared unto Abraham, at the oak of Mamre, and we talked with him,", + "and we announced to him that a son would be given to him by Sarah his wife.", + "And Sarah laughed, for she heard that we had spoken these words with Abraham,", + "and we admonished her, and she became afraid, and denied that she had laughed on account of the words.", + "And we told her the name of her son, as his name is ordained and written in the heavenly tables (i.e.) Isaac.", + "And (that) when we returned to her at a set time, she would have conceived a son.", + "And in this month the Lord executed his judgments on Sodom, and Gomorrah, and Zeboim, and all the region of the Jordan,", + "and He burned them with fire and brimstone, and destroyed them until this day, even as [lo] I have declared unto thee all their works,", + "that they are wicked and sinners exceedingly, and that they defile themselves and commit fornication in their flesh, and work uncleanness on the earth.", + "And, in like manner, God will execute judgment on the places where they have done according to the uncleanness of the Sodomites, like unto the judgment of Sodom.", + "But Lot we saved; for God remembered Abraham, and sent him out from the midst of the overthrow.", + "And he and his daughters committed sin upon the earth, such as had not been on the earth since the days of Adam till his time; for the man lay with his daughters.", + "And, behold, it was commanded and engraven concerning all his seed, on the heavenly tables, to remove them and root them out, and to execute judgment upon them like the judgment of Sodom, and to leave no seed of the man on earth on the day of condemnation.", + "And in this month Abraham moved from Hebron, and departed and dwelt between Kadesh and Shur in the mountains of Gerar.", + "And in the middle of the fifth month he moved from thence, and dwelt at the Well of the Oath.", + "And in the middle of the sixth month the Lord visited Sarah and did unto her as He had spoken. ", + "And she conceived and bare a son in the third month, and in the middle of the month, at the time of which the Lord had spoken to Abraham,", + "on the festival of the first-fruits of the harvest, Isaac was born.
And Abraham circumcised his son on the eighth day:", + "he was the first that was circumcised according to the covenant which is ordained for ever.", + "And in the sixth year of the fourthweek we came to Abraham, to the Well of the Oath, and we appeared unto him [as we had told Sarah that we should return to her, ", + "and she would have conceived a son.
And we returned in the seventh month, and found Sarah with child before us] ", + "and we blessed him, and we announced to him all the things which had been decreed concerning him, that he should not die till he should beget six sons more, ", + "and should see (them) before he died; but (that) in Isaac should his name and seed be called:", + "And (that) all the seed of his sons should be Gentiles, and be reckoned with the Gentiles; but from the sons of Isaac one should become a holy seed, and should not be reckoned among the Gentiles.", + "For he should become the portion of the Most High, and all his seed had fallen into the possession of God, that it should be unto the Lord a people for (His) possession above all nations and that it should become a kingdom and priests and a holy nation.", + "And we went our way, and we announced to Sarah all that we had told him, and they both rejoiced with exceeding great joy.", + "And he built there an altar to the Lord who had delivered him, and who was making him rejoice in the land of his sojourning, and he celebrated a festival of joy in this month seven days, near the altar which he had built at the Well of the Oath.
And he built booths for himself and for his servants on this festival,", + "and he was the first to celebrate the feast of tabernacles on the earth.
And during these seven days he brought each day to the altar a burnt-offering to the Lord,", + "two oxen, two rams, seven sheep, one he-goat, for a sin-offering, that he might atone thereby for himself and for his seed.", + "And, as a thank-offering, seven rams, seven kids, seven sheep, and seven he-goats, and their fruit-offerings and their drink-offerings;", + "and he burnt all the fat thereof on the altar, a chosen offering unto the Lord for a sweet smelling savour.", + "And morning and evening he burnt fragrant substances, frankincense and galbanum, and stacte, and nard, and myrrh, and spice, and costum; all these seven he offered, crushed, mixed together in equal parts (and) pure.", + "And he celebrated this feast during seven days, rejoicing with all his heart and with all his soul, he and all those who were in his house; and there was no stranger with him, nor any that was uncircumcised.", + "And he blessed his Creator who had created him in his generation, for He had created him according to His good pleasure;", + "for He knew and perceived that from him would arise the plant of righteousness for the eternal generations, and from him a holy seed, so that it should become like Him who had made all things.", + "And he blessed and rejoiced, and he called the name of this festival the festival of the Lord, a joy acceptable to the Most High God.", + "And we blessed him for ever, and all his seed after him throughout all the generations of the earth, because he celebrated this festival in its season, according to the testimony of the heavenly tables.", + "For this reason it is ordained on the heavenly tables concerning Israel, that they shall celebrate the feast of tabernacles seven days with joy, in the seventh month, acceptable before the Lord--a statute for ever throughout their generations every year.", + "And to this there is no limit of days; for it is ordained for ever regarding Israel that they should celebrate it and dwell in booths, and set wreaths upon their heads, ", + "and take leafy boughs, and willows from the brook.
And Abraham took branches of palm trees, and the fruit of goodly trees,", + "and every day going round the altar with the branches seven times [a day] in the morning, he praised and gave thanks to his God for all things in joy." + ], + [ + "Isaac was weaned in this jubilee, and Abraham made a great banquet in the third month, on the day his son Isaac was weaned.", + "And Ishmael, the son of Hagar, the Egyptian, was before the face of Abraham, his father, in his place,", + "and Abraham rejoiced and blessed God because he had seen his sons and had not died childless.", + "And he remembered the words which He had spoken to him on the day on which Lot had parted from him, and he rejoiced because the Lord had given him seed upon the earth to inherit the earth,", + "and he blessed with all his mouth the Creator of all things.", + "And Sarah saw Ishmael playing and dancing and Abraham rejoicing with great joy, and she became jealous of Ishmael and said to Abraham,", + "\"Cast out this bondwoman and her son; for the son of this bondwoman will not be heir with my son, Isaac.\"", + "And the thing was grievous in Abraham's sight, because of his maidservant and because of his son, that he should drive them from him.", + "And God said to Abraham \"Let it not be grievous in thy sight, because of the child and because of the bondwoman; in all that Sarah hath said unto thee, hearken to her words and do (them); for in Isaac shall thy name and seed be called.", + "But as for the son of this bondwoman I will make him a great nation, because he is of thy seed.\"", + "And Abraham rose up early in the morning and took bread and a bottle of water, and placed them on the shoulders of Hagar and the child, and sent her away.
And she departed and wandered in the wilderness of Beersheba,", + "and the water in the bottle was spent, and the child thirsted, and was not able to go on, and fell down.", + "And his mother took him and cast him under an olive tree,", + "and went and sat her down over against him, at the distance of a bow-shot; for she said, \"Let me not see the death of my child,\" and as she sat she wept.", + "And an angel of God, one of the holy ones, said unto her, \"Why weepest thou, Hagar? Arise, take the child, and hold him in thine hand; for God hath heard thy voice, and hath seen the child.\"", + "And she opened her eyes, and she saw a well of water, and she went and filled her bottle with water, and she gave her child to drink,", + "and she arose and went towards the wilderness of Paran.
And the child grew and became an archer, and God was with him;", + "and his mother took him a wife from among the daughters of Egypt.
And she bare him a son, and he called his name Nebaioth; for she said, \"The Lord was nigh to me when I called upon him.\"", + "And it came to pass in the seventh week, in the first year thereof, in the first month in this jubilee, on the twelfth of this month, there were voices in heaven regarding Abraham,", + "that he was faithful in all that He told him, and that he loved the Lord, and that in every affliction he was faithful.", + "And the prince Mastêmâ came and said before God, \"Behold, Abraham loveth Isaac his son, and he delighteth in him above all things else;", + "bid him offer him as a burnt-offering on the altar, and Thou wilt see if he will do this command, and Thou wilt know if he is faithful in everything wherein Thou dost try him.\"", + "And the Lord knew that Abraham was faithful in all his afflictions; for He had tried him through his country and with famine, and had tried him with the wealth of kings, and had tried him again through his wife, when she was torn (from him),", + "and with circumcision, and had tried him through Ishmael and Hagar, his maid-servant, when he sent them away.
And in everything wherein He had tried him, he was found faithful,", + "and his soul was not impatient, and he was not slow to act; for he was faithful and a lover of the Lord." + ], + [ + "And God said to him, \"Abraham, Abraham\"; and he said, \"Behold, (here) am I.\"", + "And He said, \"Take thy beloved son whom thou lovest, (even) Isaac, and go unto the high country, and offer him on one of the mountains which I will point out unto thee.\" ", + "And he rose early in the morning and saddled his ass, and took his two young men with him, and Isaac his son, and clave the wood of the burnt-offering, and he went to the place on the third day, and he saw the place afar off. ", + "And he came to a well of water, and he said to his young men, \"Abide ye here with the ass, and I and the lad shall go (yonder), and when we have worshipped we shall come again to you.\"", + "And he took the wood of the burnt-offering and laid it on Isaac his son, and he took in his hand the fire and the knife, and they went both of them together to that place. ", + "And Isaac said to his father, \"Father\"; and he said, \"Here am I, my son.\" And he said unto him, \"Behold the fire, and the knife, and the wood; but where is the sheep for the burnt-offering, father?\"", + "And he said, \"God will provide for himself a sheep for a burnt-offering, my son.\" And he drew near to the place of the mount of God. ", + "And he built an altar, and he placed the wood on the altar, and bound Isaac his son, and placed him on the wood which was upon the altar,", + "and stretched forth his hand to take the knife to slay Isaac his son.", + "And I stood before him, and before the prince of the Mastêmâ, and the Lord said, \"Bid him not to lay his hand on the lad, nor to do anything to him, for I have shown that he feareth the Lord.\"", + "And I called to him from heaven, and said unto him: \"Abraham, Abraham\"; and he was terrified and said: \"Behold, (here) am I.\"", + "And I said unto him: \"Lay not thy hand upon the lad, neither do thou anything to him; for now I have shown that thou fearest the Lord, and hast not withheld thy son, thy first-born son, from me.\" ", + "And the prince of the Mastêmâ was put to shame;", + "and Abraham lifted up his eyes and looked, and, behold, a single ram caught . . . by his horns, and Abraham went and took the ram and offered it for a burnt-offering in the stead of his son.", + "And Abraham called that place \"The Lord hath seen,\" so that it is said \"(in the mount) the Lord hath seen\": that is Mount Sion.", + "And the Lord called Abraham by his name a second time from heaven, as he caused us to appear to speak to him in the name of the Lord.", + "And He said: \"By Myself have I sworn, saith the Lord, Because thou hast done this thing, And hast not withheld thy son, thy beloved son, from Me, ", + "That in blessing I shall bless thee And in multiplying I shall multiply thy seed As the stars of heaven, And as the sand which is on the seashore. And thy seed will inherit the cities of its enemies,", + "And in thy seed will all nations of the earth be blessed; Because thou hast obeyed My voice, And I have shown to all that thou art faithful unto Me in all that I have said unto thee: Go in peace.\"", + "And Abraham went to his young men, and they arose and went together to Beersheba, and Abraham dwelt by the Well of the Oath.", + "And he celebrated this festival every year, seven days with joy, and he called it the festival of the Lord according to the seven days during which he went and returned in peace.", + "And accordingly hath it been ordained and written on the heavenly tables regarding Israel and its seed that they should observe this festival seven days with the joy of festival." + ], + [ + "And in the first year of the first week in the forty-second jubilee, Abraham returned and dwelt opposite Hebron, that is Kirjath Arba,", + "two weeks of years.
And in the first year of the third week of this jubilee the days of the life of Sarah were accomplished, and she died in Hebron.
And Abraham went to mourn over her and bury her,", + "and we tried him [to see] if his spirit were patient and he were not indignant in the words of his mouth; and he was found patient in this, and was not disturbed.", + "For in patience of spirit he conversed with the children of Heth, to the intent that they should give him a place in which to bury his dead.", + "And the Lord gave him grace before all who saw him, and he besought in gentleness the sons of Heth, and they gave him the land of the double cave over against Mamre, that is Hebron, for four hundred pieces of silver.", + "And they besought him, saying, \"We shall give it to thee for nothing\"; but he would not take it from their hands for nothing, for he gave the price of the place, the money in full, and he bowed down before them twice;", + "and after this he buried his dead in the double cave.", + "And all the days of the life of Sarah were one hundred and twenty-seven years, that is, two jubilees and four weeks and one year: these are the days of the years of the life of Sarah.", + "This is the tenth trial wherewith Abraham was tried, and he was found faithful, patient in spirit.", + "And he said not a single word regarding the rumour in the land how that God had said that He would give it to him and to his seed after him, and he begged a place there to bury his dead;", + "for he was found faithful, and was recorded on the heavenly tables as the friend of God.", + "And in the fourth year thereof he took a wife for his son Isaac and her name was Rebecca [the daughter of Bethuel, the son of Nahor, the brother of Abraham] the sister of Laban and daughter of Bethuel; and Bethuel was the son of Mêlcâ, who was the wife of Nahor, the brother of Abraham.", + "And Abraham took to himself a third wife, and her name was Keturah, from among the daughters of his household servants, for Hagar had died before Sarah. ", + "And she bare him six sons, Zimram, and Jokshan, and Medan, and Midian, and Ishbak, and Shuah, in the two weeks of years.", + "And in the sixth week, in the second year thereof, Rebecca bare to Isaac two sons, Jacob and Esau,", + "and Jacob was a smooth and upright man, and Esau was fierce, a man of the field, and hairy, and Jacob dwelt in tents.", + "And the youths grew, and Jacob learned to write; but Esau did not learn, for he was a man of the field and a hunter, and he learnt war, and all his deeds were fierce.", + "And Abraham loved Jacob, but Isaac loved Esau.", + "And Abraham saw the deeds of Esau, and he knew that in Jacob should his name and seed be called;", + "and he called Rebecca and gave commandment regarding Jacob, for he knew that she (too) loved Jacob much more than Esau.", + "And he said unto her: \"My daughter, watch over my son Jacob, For he shall be in my stead on the earth, And for a blessing in the midst of the children of men, And for the glory of the whole seed of Shem.", + "For I know that the Lord will choose him to be a people for possession unto Himself, above all peoples that are upon the face of the earth.", + "And behold, Isaac my son loveth Esau more than Jacob, but I see that thou truly lovest Jacob.", + "Add still further to thy kindness to him, And let thine eyes be upon him in love; For he will be a blessing unto us on the earth from henceforth unto all generations of the earth.", + "Let thy hands be strong And let thy heart rejoice in thy son Jacob; For I have loved him far beyond all my sons. He will be blessed for ever, And his seed will fill the whole earth.", + "If a man can number the sand of the earth, His seed also will be numbered.", + "And all the blessings wherewith the Lord hath blessed me and my seed shall belong to Jacob and his seed alway.", + "And in his seed shall my name be blessed, and the name of my fathers, Shem, and Noah, and Enoch, and Mahalalel, and Enos, and Seth, and Adam.", + "And these shall serve To lay the foundations of the heaven, And to strengthen the earth, And to renew all the luminaries which are in the firmament.\"", + "And he called Jacob before the eyes of Rebecca his mother, and kissed him, and blessed him, and said:", + "\"Jacob, my beloved son, whom my soul loveth, may God bless thee from above the firmament, and may He give thee all the blessings wherewith He blessed Adam, and Enoch, and Noah, and Shem; ", + "and all the things of which He told me, and all the things which He promised to give me, may He cause to cleave to thee and to thy seed for ever, according to the days of heaven above the earth. ", + "And the spirits of Mastêmâ shall not rule over thee or over thy seed to turn thee from the Lord, who is thy God from henceforth for ever.", + "And may the Lord God be a father to thee and thou the first-born son, and to the people alway. Go in peace, my son.\"", + "And they both went forth together from Abraham.", + "And Rebecca loved Jacob, with all her heart and with all her soul, very much more than Esau; but Isaac loved Esau much more than Jacob." + ], + [ + "And in the forty-second jubilee, in the first year of the seventh week, Abraham called Ishmael, and his twelve sons, and Isaac and his two sons, and the six sons of Keturah, and their sons.", + "And he commanded them that they should observe the way of the Lord; that they should work righteousness, and love each his neighbour, and act on this manner amongst all men; that they should each so walk with regard to them as to do judgment and righteousness on the earth.", + "That they should circumcise their sons, according to the covenant which He had made with them, and not deviate to the right hand or the left of all the paths which the Lord had commanded us; and that we should keep ourselves from all fornication and uncleanness, [and renounce from amongst us all fornication and uncleanness].", + "And if any woman or maid commit fornication amongst you, burn her with fire, and let them not commit fornication with her after their eyes and their heart;", + "and let them not take to themselves wives from the daughters of Canaan; for the seed of Canaan will be rooted out of the land.", + "And he told them of the judgment of the giants, and the judgment of the Sodomites, how they had been judged on account of their wickedness, and had died on account of their fornication, and uncleanness,", + "and mutual corruption through fornication.
\"And guard yourselves from all fornication and uncleanness, And from all pollution of sin, Lest ye make our name a curse, And your whole life a hissing,", + "And all your sons be destroyed by the sword, And ye become accursed like Sodom, And all your remnant as the sons of Gomorrah.", + "I implore you, my sons, love the God of heaven, And cleave ye to all His commandments. And walk not after their idols, and after their uncleannesses,", + "And make not for yourselves molten or graven gods; For they are vanity, And there is no spirit in them; For they are work of (men's) hands, And all who trust in them, trust in nothing. ", + "Serve them not, nor worship them, But serve ye the Most High God, and worship Him continually: And hope for His countenance always,", + "And work uprightness and righteousness before Him, That He may have pleasure in you and grant you His mercy, And send rain upon you morning and evening, And bless all your works which ye have wrought upon the earth, ", + "And bless thy bread and thy water, And bless the fruit of thy womb and the fruit of thy land, And the herds of thy cattle, and the flocks of thy sheep.", + "And ye will be for a blessing on the earth, And all nations of the earth will desire you, And bless your sons in my name, That they may be blessed as I am.\"", + "And he gave to Ishmael and to his sons, and to the sons of Keturah, gifts, and sent them away from Isaac his son, and he gave everything to Isaac his son.", + "And Ishmael and his sons, and the sons of Keturah and their sons, went together and dwelt from Paran to the entering in of Babylon in all the land which is towards the East facing the desert.", + "And these mingled with each other, and their name was called Arabs, and Ishmaelites." + ], + [ + "And in the sixth year of the seventh week of this jubilee Abraham called Isaac his son, and commanded him, saying:", + "\"I am become old, and. know not the day of my death, and am full of my days. ", + "And behold, I am one hundred and seventy-five years old, and throughout all the days of my life I have remembered the Lord, and sought with all my heart to do His will, and to walk uprightly in all His ways.", + "My soul hath hated idols, (and I have despised those that served them, and I have given my heart and spirit) that I might observe to do the will of Him who created me. For He is the living God, and He is holy and faithful, and He is righteous beyond all, and there is with Him no accepting of (men's) persons and no accepting of gifts; ", + "for God is righteous, and executeth judgment on all those who transgress His commandments and despise His covenant.", + "And do thou, my son, observe His commandments and His ordinances and His judgments, and walk not after the abominations and after the graven images and after the molten images.
And eat no blood at all of animals or cattle, or of any bird which flieth in the heaven.", + "And if thou dost slay a victim as an acceptable peace-offering, slay ye it, and pour out its blood upon the altar, and all the fat of the offering offer on the altar with fine flour (and the meat-offering) mingled with oil, with its drink-offering", + "--offer them all together on the altar of burnt-offering; it is a sweet savour before the Lord.", + "And thou wilt offer the fat of the sacrifice of thank-offerings on the fire which is upon the altar, and the fat which is on the belly, and all the fat on the inwards", + "and the two kidneys, and all the fat that is upon them, and upon the loins and liver thou shalt remove together with the kidneys.", + "And offer all these for a sweet savour acceptable before the Lord, with its meat-offering and with its drink-offering, for a sweet savour, the bread of the offering unto the Lord,", + "And eat its meat on that day and on the second day, and let not the sun on the second day go down upon it till it is eaten,", + "and let nothing be left over for the third day; for it is not acceptable [for it is not approved] and let it no longer be eaten,", + "and all who eat thereof will bring sin upon themselves; for thus I have found it written in the books of my forefathers, and in the words of Enoch, and in the words of Noah.", + "And on all thy oblations thou shalt strew salt, and let not the salt of the covenant be lacking in all thy oblations before the Lord.", + "And as regards the wood of the sacrifices, beware lest thou bring (other) wood for the altar in addition to these: cypress, dêfrân, sagâd, pine, fir, cedar, savin, palm, olive, myrrh, laurel, and citron, juniper, and balsam.", + "And of these kinds of wood lay upon the altar under the sacrifice, such as have been tested as to their appearance, and do not lay (thereon) any split or dark wood,", + "(but) hard and clean, without fault, a sound and new growth; and do not lay (thereon) old wood, [for its fragrance is gone] for there is no longer fragrance in it as before.", + "Besides these kinds of wood there is none other that thou shalt place (on the altar), for the fragrance is dispersed, and the smell of its fragrance goeth not up to heaven.", + "Observe this commandment and do it, my son, that thou mayst be upright in all thy deeds.", + "And at all times be clean in thy body, and wash thyself with water before thou approachest to offer on the altar, and wash thy hands and thy feet before thou drawest near to the altar;", + "and when thou art done sacrificing, wash again thy hands and thy feet.
And let no blood appear upon you nor upon your clothes;", + "be on thy guard, my son, against blood, be on thy guard exceedingly; cover it with dust.
And do not eat any blood, for it is the soul; eat no blood whatever. ", + "And take no gifts for the blood of man, lest it be shed with impunity, without judgment; for it is the blood that is shed that causeth the earth to sin, and the earth cannot be cleansed from the blood of man save by the blood of him who shed it.", + "And take no present or gift for the blood of man: blood for blood,", + "that thou mayest be accepted before the Lord, the Most High God; for He is the defence of the good: and that thou mayest be preserved from all evil, and that He may save thee from every kind of death.", + "I see, my son, That all the works of the children of men are sin and wickedness, And all their deeds are uncleanness and an abomination and a pollution, And there is no righteousness with them.", + "Beware, lest thou shouldest walk in their ways And tread in their paths, And sin a sin unto death before the Most High God.", + "Else He will [hide His face from thee, And] give thee back into the hands of thy transgression, And root thee out of the land, and thy seed likewise from under heaven, And thy name and thy seed will perish from the whole earth.", + "Turn away from all their deeds and all their uncleanness, And observe the ordinance of the Most High God, And do His will and be upright in all things.", + "And He will bless thee in all thy deeds, And will raise up from thee the plant of righteousness through all the earth, throughout all generations of the earth,", + "And my name and thy name will not be forgotten under heaven for ever.", + "Go, my son, in peace. May the Most High God, my God and thy God, strengthen thee to do His will,", + "And may He bless all thy seed and the residue of thy seed for the generations for ever, with all righteous blessings, That thou mayest be a blessing on all the earth.\"
And he went out from him rejoicing." + ], + [ + "And it came to pass in the first week in the forty-fourth jubilee, in the second year, that is, the year in which Abraham died, that Isaac and Ishmael came from the Well of the Oath to celebrate the feast of weeks--that is, the feast of the first-fruits of the harvest--to Abraham, their father,", + "and Abraham rejoiced because his two sons had come.", + "For Isaac had many possessions in Beersheba, and Isaac was wont to go and see his possessions and to return to his father.", + "And in those days Ishmael came to see his father, and they both came together,", + "and Isaac offered a sacrifice for a burnt-offering, and presented it on the altar of his father which he had made in Hebron.
And he offered a thank-offering and made a feast of joy before Ishmael, his brother:", + "and Rebecca made new cakes from the new grain, and gave them to Jacob, her son, to take them to Abraham, his father, from the first-fruits of the land, that he might eat and bless the Creator of all things before he died.", + "And Isaac, too, sent by the hand of Jacob to Abraham a best thank-offering, that he might eat and drink.", + "And he ate and drank, and blessed the Most High God, Who hath created heaven and earth, Who hath made all the fat things of the earth, And given them to the children of men That they might eat and drink, ", + "and bless their Creator: \"And now I give thanks unto Thee, my God, because Thou hast caused me to see this day.", + "behold, I am one hundred three score and fifteen years, an old man and full of days, ", + "and all my days have been unto me peace. The sword of the adversary hath not overcome me in all that Thou hast given me and my children all the days of my life until this day.", + "My God, may Thy mercy and Thy peace be upon Thy servant, and upon the seed of his sons, that they may be to Thee a chosen nation and an inheritance from amongst all the nations of the earth from henceforth unto all the days of the generations of the earth, unto all the ages.\"", + "And he called Jacob and said My son Jacob, may the God of all bless thee and strengthen thee to do righteousness, and His will before Him,", + "and may He choose thee and thy seed that ye may become a people for His inheritance according to His will alway. And do thou, my son, Jacob, draw near and kiss me.\" And he drew near and kissed him, ", + "and he said: \"Blessed be my son Jacob And all the sons of God Most High, unto all the ages: May God give unto thee a seed of righteousness; And some of thy sons may He sanctify in the midst of the whole earth;", + "May nations serve thee, And all the nations bow themselves before thy seed. Be strong in the presence of men, ", + "And exercise authority over all the seed of Seth. Then thy ways and the ways of thy sons will be justified, So that they shall become a holy nation.", + "May the Most High God give thee all the blessings Wherewith he hath blessed me And wherewith He blessed Noah and Adam; May they rest on the sacred head of thy seed from generation to generation for ever.", + "And may He cleanse thee from all unrighteousness and impurity, That thou mayest be forgiven all (thy) transgressions; (and) thy sins of ignorance.", + "And may He strengthen thee, And bless thee. And mayest thou inherit the whole earth,
And may He renew His covenant with thee, That thou mayest be to Him a nation for His inheritance for all the ages,", + "And that He may be to thee and to thy seed a God in truth and righteousness throughout all the days of the earth.", + "And do thou, my son Jacob, remember my words, And observe the commandments of Abraham, thy father: ", + "Separate thyself from the nations, And eat not with them: And do not according to their works, And become not their associate; For their works are unclean, And all their ways are a pollution and an abomination and uncleanness.", + "They offer their sacrifices to the dead And they worship evil spirits, And they eat over the graves,", + "And all their works are vanity and nothingness.
They have no heart to understand And their eyes do not see what their works are, And how they err in saying to a piece of wood: 'Thou art my God,' And to a stone: 'Thou art my Lord and thou art my deliverer.' [And they have no heart.]", + "And as for thee, my son Jacob, May the Most High God help thee And the God of heaven bless thee And remove thee from their uncleanness and from all their error.", + "Be thou ware, my son Jacob, of taking a wife from any seed of the daughters of Canaan; For all his seed is to be rooted out of the earth. ", + "For, owing to the transgression of Ham, Canaan erred, And all his seed will be destroyed from off the earth and all the residue thereof, And none springing from him will be saved on the day of judgment.", + "And as for all the worshippers of idols and the profane (b) There will be no hope for them in the land of the living; (e) And there will be no remembrance of them on the earth; (c) For they will descend into Sheol, (d) And into the place of condemnation will they go, ", + "As the children of Sodom were taken away from the earth So will all those who worship idols be taken away. ", + "Fear not, my son Jacob, And be not dismayed, O son of Abraham: May the Most High God preserve thee from destruction, And from all the paths of error may He deliver thee.", + "This house have I built for myself that I might put my name upon it in the earth: [it is given to thee and to thy seed for ever], and it will be named the house of Abraham;", + "it is given to thee and to thy seed for ever; for thou wilt build my house and establish my name before God for ever:", + "thy seed and thy name will stand throughout all generations of the earth.\"", + "And he ceased commanding him and blessing him.
And the two lay together on one bed, and Jacob slept in the bosom of Abraham, his father's father", + "and he kissed him seven times, and his affection and his heart rejoiced over him.
And he blessed him with all his heart", + "and said: \"The Most High God, the God of all, and Creator of all, who brought me forth from Ur of the Chaldees, that He might give me this land to inherit it for ever, and that I might establish a holy seed--blessed be the Most High for ever.\"", + "And he blessed Jacob and said: \"My son, over whom with all my heart and my affection I rejoice,", + "may Thy grace and Thy mercy be lift up upon him and upon his seed always. And do not forsake him, nor set him at nought from henceforth unto the days of eternity, ", + "and may Thine eyes be opened upon him and upon his seed, that Thou mayest preserve him, and bless him, and mayest sanctify him as a nation for Thine inheritance;", + "And bless him with all Thy blessings from henceforth unto all the days of eternity, and renew Thy covenant and Thy grace with him and with his seed according to all Thy good pleasure unto all the generations of the earth.\"" + ], + [ + "And he placed two fingers of Jacob on his eyes, and he blessed the God of gods, and he covered his face ", + "and stretched out his feet and slept the sleep of eternity, and was gathered to his fathers.", + "And notwithstanding all this Jacob was lying in his bosom, and knew not that Abraham, his father's father, was dead.", + "And Jacob awoke from his sleep, and behold Abraham was cold as ice, and he said: \"Father, father!\"; but there was none that spake,", + "and he knew that he was dead. And he arose from his bosom and ran and told Rebecca, his mother;", + "and Rebecca went to Isaac in the night and told him;", + "and they went together, and Jacob with them, and a lamp was in his hand, and when they had gone in they found Abraham lying dead.", + "And Isaac fell on the face of his father, and wept and kissed him. And the voices were heard in the house of Abraham", + "and Ishmael his son arose, and went to Abraham his father, and wept over Abraham his father, he and all the house of Abraham, and they wept with a great weeping.", + "And his sons Isaac and Ishmael buried him in the double cave, near Sarah his wife,", + "and they wept for him forty days, all the men of his house, and Isaac and Ishmael, and all their sons, and all the sons of Keturah in their places, and the days of weeping for Abraham were ended.", + "And he lived three jubilees and four weeks of years, one hundred and seventy-five years, and completed the days of his life, being old and full of days.", + "For the days of the forefathers, of their life, were nineteen jubilees; and after the Flood they began to grow less than nineteen jubilees,", + "and to decrease in jubilees, and to grow old quickly, and to be full of their days by reason of manifold tribulation and the wickedness of their ways,", + "with the exception of Abraham.
For Abraham was perfect in all his deeds with the Lord, and well-pleasing in righteousness all the days of his life;", + "and behold, he did not complete four jubilees in his life, when he had grown old by reason of the wickedness and was full of his days.", + "And all the generations which will arise from this time until the day of the great judgment will grow old quickly, before they complete two jubilees,", + "and their knowledge will forsake them by reason of their old age [and all their knowledge will vanish away].", + "And in those days, if a man live a jubilee and a half of years, they will say regarding him: \"He hath lived long,", + "and the greater part of his days are pain and sorrow and tribulation, and there is no peace:", + "For calamity followeth on calamity, and wound on wound, and tribulation on tribulation, and evil tidings on evil tidings, and illness on illness, and all evil judgments such as these, one with another,", + "illness and overthrow, and snow and frost and ice, and fever, and chills, and torpor, and famine, and death, and sword, and captivity, and all kinds of calamities and pains.\"", + "And all these will come on an evil generation, which transgresseth on the earth: their works are uncleanness and fornication, and pollution and abominations.", + "Then they will say: \"The days of the forefathers were many (even), unto a thousand years, and were good; but, behold, the days of our life, if a man hath lived many, are three score years and ten, and, if he is strong, four score years, and those evil", + "and there is no peace in the days of this evil generation.\" ", + "And in that generation the sons will convict their fathers and their elders of sin and unrighteousness, and of the words of their mouth", + "and the great wickednesses which they perpetrate, and concerning their forsaking the covenant which the Lord made between them and Him, that they should observe and do all His commandments and His ordinances and all His laws, without departing either to the right hand or to the left.", + "For all have done evil, and every mouth speaketh iniquity and all their works are an uncleanness and an abomination, and all their ways are pollution, uncleanness and destruction.", + "Behold the earth will be destroyed on account of all their works, and there will be no seed of the vine, and no oil; for their works are altogether faithless,", + "and they will all perish together, beasts and cattle and birds, and all the fish of the sea, on account of the children of men.", + "And they will strive one with another, the young with the old, and the old with the young, the poor with the rich, and the lowly with the great, and the beggar with the prince,", + "on account of the law and the covenant; for they have forgotten commandment, and covenant, and feasts, and months, and Sabbaths, and jubilees, and all judgments. ", + "And they will stand (with bows and) swords and war to turn them back into the way; but they will not return until much blood hath been shed on the earth,", + "one by another.
And those who have escaped will not return from their wickedness to the way of righteousness,", + "but they will all exalt themselves to deceit and wealth, that they may each take all that is his neighbour's, and they will name the great name, but not in truth and not in righteousness,", + "and they will defile the holy of holies with their uncleanness and the corruption of their pollution.", + "And a great punishment will befall the deeds of this generation from the Lord, and He will give them over to the sword and to judgment and to captivity, and to be plundered and devoured.", + "And He will wake up against them the sinners of the Gentiles, who have neither mercy nor compassion, and who will respect the person of none, neither old nor young, nor any one, for they are more wicked and strong to do evil than all the children of men.", + "And they will use violence against Israel and transgression against Jacob, And much blood will be shed upon the earth, And there will be none to gather and none to bury.", + "In those days they will cry aloud, And call and pray that they may be saved from the hand of the sinners, the Gentiles; But none will be saved.", + "And the heads of the children will be white with grey hair, And a child of three weeks will appear old like a man of one hundred years, And their stature will be destroyed by tribulation and oppression.", + "And in those days the children will begin to study the laws, And to seek the commandments, And to return to the path of righteousness.", + "And the days will begin to grow many and increase amongst those children of men, Till their days draw nigh to one thousand years, And to a greater number of years than (before) was the number of the days.", + "And there will be no old man Nor one who is not satisfied with his days, For all will be (as) children and youths.
And all their days they will complete and live in peace and in joy,", + "And there will be no Satan nor any evil destroyer; For all their days will be days of blessing and healing,", + "And at that time the Lord will heal His servants, And they will rise up and see great peace, And drive out their adversaries.", + "And the righteous will see and be thankful, And rejoice with joy for ever and ever,", + "And will see all their judgments and all their curses on their enemies. And their bones will rest in the earth, And their spirits will have much joy, ", + "And they will know that it is the Lord who executeth judgment, And showeth mercy to hundreds and thousands and to all that love Him.", + "And do thou, Moses, write down these words; for thus are they written, and they record (them) on the heavenly tables for a testimony for the generations for ever." + ], + [ + "And it came to pass after the death of Abraham, that the Lord blessed Isaac his son, and he arose from Hebron and went", + "and dwelt at the Well of the Vision in the first year of the third week of this jubilee, seven years.", + "And in the first year of the fourth week a famine began in the land, besides the first famine, which had been in the days of Abraham.", + "And Jacob sod lentil pottage, and Esau came from the field hungry.", + "And he said to Jacob his brother: \"Give me of this red pottage.\" And Jacob said to him: \"Sell to me thy [primogeniture, this] birthright and I will give thee bread, and also some of this lentil pottage.\"", + "And Esau said in his heart: \"I shall die; of what profit to me is this birthright?\"", + "And he said to Jacob: \"I give it to thee.\"
And Jacob said \"Swear to me, this day,\" and he sware unto him.", + "And Jacob gave his brother Esau bread and pottage, and he ate till he was satisfied, and Esau despised his birthright;", + "for this reason was Esau's name called Edom, on account of the red pottage which Jacob gave him for his birthright.", + "And Jacob became the elder, and Esau was brought down from his dignity.", + "And the famine was over the land, and Isaac departed to go down into Egypt in the second year of this week, ", + "and went to the king of the Philistines to Gerar, unto Abimelech.", + "And the Lord appeared unto him and said unto him: \"Go not down into Egypt; dwell in the land that I shall tell thee of,", + "and sojourn in this land, and I shall be with thee and bless thee. For to thee and to thy seed shall I give all this land, and I shall establish My oath which I sware unto Abraham thy father,", + "and I shall multiply thy seed as the stars of heaven, and shall give unto thy seed all this land.
And in thy seed will all the nations of the earth be blessed,", + "because thy father obeyed My voice, and kept My charge and My commandments, and My laws, and My ordinances, and My covenant;", + "and now obey My voice and dwell in this land.\" ", + "And he dwelt in Gerar three weeks of years.", + "And Abimelech charged concerning him, and concerning all that was his, saying: \"Any man that shall touch him or aught that is his shall surely die.\"", + "And Isaac waxed strong among the Philistines, and he got many possessions, oxen and sheep and camels and asses and a great household.", + "And he sowed in the land of the Philistines and brought in a hundred-fold, and Isaac became exceedingly great,", + "and the Philistines envied him.
Now all the wells which the servants of Abraham had dug during the life of Abraham, the Philistines had stopped them after the death of Abraham, and filled them with earth.", + "And Abimelech said unto Isaac: \"Go from us, for thou art much mightier than we\";", + "and Isaac departed thence in the first year of the seventh week, and sojourned in the valleys of Gerar.", + "And they digged again the wells of water which the servants of Abraham, his father, had digged, and which the Philistines had closed after the death of Abraham his father, and he called their names as Abraham his father had named them.", + "And the servants of Isaac dug a well in the valley, and found living water,", + "and the shepherds of Gerar strove with the shepherds of Isaac, saying: \"The water is ours \"; and Isaac called the name of the well \"Perversity,\" because they had been perverse with us.", + "And they dug a second well, and they strove for that also, and he called its name \"Enmity.\"", + "And he arose from thence and they digged another well, and for that they strove not, and he called the name of it \"Room,\" and Isaac said: \"Now the Lord hath made room for us, and we have increased in the land.\"", + "And he went up from thence to the Well of the Oath in the first year of the first week in the forty-fourth jubilee.", + "And the Lord appeared to him that night, on the new moon of the first month, and said unto him: \"I am the God of Abraham thy father; fear not, for I am with thee, and shall bless thee and shall surely multiply thy seed as the sand of the earth, for the sake of Abraham my servant.\"", + "And he built an altar there, which Abraham his father had first built, and he called upon the name of the Lord, and he offered sacrifice to the God of Abraham his father. ", + "And they digged a well and they found living water.", + "And the servants of Isaac digged another well and did not find water,", + "and they went and told Isaac that they had not found water, and Isaac said: \"I have sworn this day to the Philistines and this thing hath been announced to us.\"", + "And he called the name of that place the \"Well of the Oath\"; for there he had sworn to Abimelech and Ahuzzath his friend and Phicol the prefect of his host.", + "And Isaac knew that day that under constraint he had sworn to them to make peace with them.", + "And Isaac on that day cursed the Philistines and said: \"Cursed be the Philistines unto the day of wrath and indignation from the midst of all nations;", + "may God make them a derision and a curse and an object of wrath and indignation in the hands of the sinners the Gentiles and in the hands of the Kittim.", + "And whoever escapeth the sword of the enemy and the Kittim, may the righteous nation root out in judgment from under heaven;", + "for they will be the enemies and foes of my children throughout their generations upon the earth. And no remnant will be left to them, Nor one that will be saved on the day of the wrath of judgment; ", + "For for destruction and rooting out and expulsion from the earth is the whole seed of the Philistines (reserved), And there will no longer be left for these Caphtorim a name or a seed on the earth.", + "For though he ascend unto heaven, Thence will he be brought down, And though he make himself strong on earth, Thence will he be dragged forth,", + "And though he hide himself amongst the nations, Even from thence will he be rooted out; And though he descend into Sheol, There also will his condemnation be great, And there also he will have no peace.", + "And if he go into captivity, By the hands of those that seek his life will they slay him on the way, ", + "And neither name nor seed will be left to him on all the earth; For into eternal malediction will he depart.\"", + "And thus is it written and engraved concerning him on the heavenly tables, to do unto him on the day of judgment, so that he may be rooted out of the earth." + ], + [ + "And in the second year of this week in this jubilee, Rebecca called Jacob her son, and spake unto him, saying:", + "\"My son, do not take thee a wife of the daughters of Canaan, as Esau, thy brother, who took him two wives of the daughters of Canaan, ", + "and they have embittered my soul with all their unclean deeds: for all their deeds are fornication and lust, and there is no righteousness with them, for (their deeds) are evil.", + "And I, my son, love thee exceedingly, and my heart and my affection bless thee every hour of the day and watch of the night.", + "And now, my son, hearken to my voice, and do the will of thy mother, and do not take thee a wife of the daughters of this land, but only of the house of my father, and of my father's kindred. ", + "Thou wilt take thee a wife of the house of my father, and the Most High God will bless thee, and thy children will be a righteous generation and a holy seed.\"", + "And then spake Jacob to Rebecca, his mother, and said unto her: \"Behold, mother, I am nine weeks of years old, and I neither know ", + "nor have I touched any woman, nor have I betrothed myself to any, nor even think of taking me a wife of the daughters of Canaan.", + "For I remember, mother, the words of Abraham, our father, for he commanded me not to take a wife of the daughters of Canaan,", + "but to take me a wife from the seed of my father's house and from my kindred.", + "I have heard before that daughters have been born to Laban, thy brother, and I have set my heart on them to take a wife from amongst them.", + "And for this reason I have guarded myself in my spirit against sinning or being corrupted in all my ways throughout all the days of my life; for with regard to lust and fornication, Abraham, my father, gave me many commands. ", + "And, despite all that he hath commanded me, these two and twenty years my brother hath striven with me, and spoken frequently to me and said: 'My brother, take to wife a sister of my two wives';", + "but I refuse to do as he hath done. I swear before thee, mother, that all the days of my life I will not take me a wife from the daughters of the seed of Canaan, and I will not act wickedly as my brother hath done.", + "Fear not, mother; be assured that I shall do thy will and walk in uprightness, and not corrupt my ways for ever.\"", + "And thereupon she lifted up her face to heaven and extended the fingers of her hands, and opened her mouth and blessed the Most High God, who had created the heaven and the earth,", + "and she gave Him thanks and praise. And she said: \"Blessed be the Lord God, and may His holy name be blessed for ever and ever, who hath given me Jacob as a pure son and a holy seed;", + "for He is Thine, and Thine shall his seed be continually and throughout all the generations for evermore.
Bless him, O Lord, and place in my mouth the blessing of righteousness, that I may bless him.\"", + "And at that hour, when the spirit of righteousness descended into her mouth, she placed both her hands on the head of Jacob, and said:", + "\"Blessed art thou, Lord of righteousness and God of the ages; And may He bless thee beyond all the generations of men.", + "May He give thee, my son, the path of righteousness, And reveal righteousness to thy seed.
And may He make thy sons many during thy life, And may they arise according to the number of the months of the year.", + "And may their sons become many and great beyond the stars of heaven, And their numbers be more than the sand of the sea.", + "And may He give them this goodly land--as He said He would give it to Abraham and to his seed after him alway -- And may they hold it as a possession for ever.", + "And may I see (born) unto thee, my son, blessed children during my life, And a blessed and holy seed may all thy seed be.", + "And as thou hast refreshed thy mother's spirit during my life, The womb of her that bare thee blesseth thee, [My affection] and my breasts bless thee And my mouth and my tongue praise thee greatly.", + "Increase and spread over the earth, And may thy seed be perfect in the joy of heaven and earth for ever;", + "And may thy seed rejoice, And on the great day of peace may it have peace.", + "And may thy name and thy seed endure to all the ages, And may the Most High God be their God, And may the God of righteousness dwell with them, And by them may His sanctuary be built unto all the ages. ", + "Blessed be he that blesseth thee, And all flesh that curseth thee falsely may it be cursed.\"", + "And she kissed him, and said to him \"May the Lord of the world love thee As the heart of thy mother and her affection rejoice in thee and bless thee.\" And she ceased from blessing." + ], + [ + "And in the seventh year of this week Isaac called Esau, his elder son, and said unto him: \"I am old, my son, and behold my eyes are dim in seeing, and I know not the day of my death.", + "And now take thy hunting weapons, thy quiver and thy bow, and go out to the field, and hunt and catch me (venison), my son,", + "and make me savoury meat, such as my soul loveth, and bring it to me that I may eat, and that my soul may bless thee before I die.\"", + "But Rebecca heard Isaac speaking to Esau.
And Esau went forth early to the field to hunt and catch and bring home to his father.", + "And Rebecca called Jacob, her son, and said unto him: \"Behold, I heard Isaac, thy father, speak unto Esau, thy brother, saying:", + "Hunt for me, and make me savoury meat, and bring (it) to me that I may eat and bless thee before the Lord before I die.'", + "And now, my son, obey my voice in that which I command thee:", + "Go to thy flock and fetch me two good kids of the goats, and I will make them savoury meat for thy father, such as he loveth,", + "and thou shalt bring (it) to thy father that he may eat and bless thee before the Lord before he die, and that thou mayst be blessed.\"", + "And Jacob said to Rebecca his mother: \"Mother, I shall not withhold anything which my father would eat, and which would please him: only I fear, my mother, that he will recognise my voice and wish to touch me.", + "And thou knowest that I am smooth, and Esau, my brother, is hairy, and I shall appear before his eyes as an evildoer, and shall do a deed which he had not commanded me, and he will be wroth with me, and I shall bring upon myself a curse, and not a blessing.\"", + "And Rebecca, his mother, said unto him: \"Upon me be thy curse, my son, only obey my voice.\"", + "And Jacob obeyed the voice of Rebecca, his mother, and went and fetched two good and fat kids of the goats, and brought them to his mother, and his mother made them (savoury meat) such as he loved.", + "And Rebecca took the goodly raiment of Esau, her elder son, which was with her in the house, and she clothed Jacob, her younger son, (with them),", + "and she put the skins of the kids upon his hand and on the exposed parts of his neck.", + "And she gave the meat and the bread which she had prepared into the hand of her son Jacob.", + "And Jacob went in to his father and said: \"I am thy son: I have done according as thou badest me:", + "arise and sit and eat of that which I have caught, father, that thy soul may bless me.\"", + "And Isaac said to his son: \"How hast thou found so quickly, my son?\" And Jacob said: \"Because (the Lord) thy God caused me to find.\"", + "And Isaac said unto him: \"Come near, that I may feel thee, my son, if thou art my son Esau or not.\"", + "And Jacob went near to Isaac, his father, and he felt him and said:
\"The voice is Jacob's voice, but the hands are the hands of Esau,\"", + "and he discerned him not, because it was a dispensation from heaven to remove his power of perception", + "and Isaac discerned not, for his hands were hairy as (his brother) Esau's, so that he blessed him.", + "And he said: \"Art thou my son Esau?\" and he said: \"I am thy son.", + "and he said, \"Bring near to me that I may eat of that which thou hast caught, my son, that my soul may bless thee.\"
And he brought near to him, and he did eat, and he brought him wine and he drank.", + "And Isaac, his father, said unto him: \"Come near and kiss me, my son.\"", + "And he came near and kissed him.
And he smelled the smell of his raiment, and he blessed him and said: \"Behold, the smell of my son is as the smell of a (full) field which the Lord hath blessed.", + "And may the Lord give thee of the dew of heaven And of the dew of the earth, and plenty of corn and oil: ", + "Let nations serve thee, And peoples bow down to thee.
Be lord over thy brethren, And let thy mother's sons bow down to thee;", + "And may all the blessings wherewith the Lord hath blessed me and blessed Abraham, my father, Be imparted to thee and to thy seed for ever Cursed be he that curseth thee, And blessed be he that blesseth thee.\"", + "And it came to pass as soon as Isaac had made an end of blessing his son Jacob, and Jacob had gone forth from Isaac his father he hid himself and Esau, his brother, came in from his hunting.", + "And he also made savoury meat, and brought (it) to his father, and said unto his father: \"Let my father arise, and eat of my venison that thy soul may bless me.\"", + "And Isaac, his father, said unto him: \"Who art thou?\" And he said unto him: \"I am thy first born, thy son Esau: I have done as thou hast commanded me.\"", + "And Isaac was very greatly astonished, and said: \"Who is he that hath hunted and caught and brought (it) to me, and I have eaten of all before thou camest, and have blessed him: (and) he shall be blessed, and all his seed for ever.\"", + "And it came to pass when Esau heard the words of his father Isaac that he cried with an exceeding great and bitter cry, and said unto his father: \"Bless me, (even) me also, father.\"", + "And he said unto him: \"Thy brother came with guile, and hath taken away thy blessing.\"", + "And he said: \"Now I know why his name is named Jacob: behold, he hath supplanted me these two times: he took away my birth-right, and now he hath taken away my blessing.\" And he said: \"Hast thou not reserved a blessing for me, father?\"", + "and Isaac answered and said unto Esau: \"Behold, I have made him thy lord, And all his brethren have I given to him for servants, And with plenty of com and wine and oil have I strengthened him: And what now shall I do for thee, my son?\"", + "And Esau said to Isaac, his father: \"Hast thou but one blessing, O father? Bless me, (even) me also, father\": And Esau lifted up his voice and wept.", + "And Isaac answered and said unto him: \"Behold, far from the dew of the earth shall be thy dwelling, And far from the dew of heaven from above.", + "And by thy sword wilt thou live, And thou wilt serve thy brother. And it shall come to pass when thou becomest great, And dost shake his yoke from off thy neck, Thou wilt sin a complete sin unto death, And thy seed will be rooted out from under heaven.\"", + "And Esau kept threatening Jacob because of the blessing wherewith his father blessed him, and he said in his heart: \"May the days of mourning for my father now come, so that I may slay my brother Jacob.\"" + ], + [ + "And the words of Esau, her elder son, were told to Rebecca in a dream, and Rebecca sent and called Jacob her younger son, and said unto him:
\"Behold Esau thy brother will take vengeance on thee so as to kill thee. ", + "Now, therefore, my son, obey my voice, and arise and flee thou to Laban, my brother, to Haran,", + "and tarry with him a few days until thy brother's anger turneth away,", + "and he remove his anger from thee, and forget all that thou hast done; then I will send and fetch thee from thence.\"", + "And Jacob said: \"I am not afraid; if he wisheth to kill me, I will kill him.\"
But she said unto him: \"Let me not be bereft of both my sons on one day.\"", + "And Jacob said to Rebecca his mother: \"Behold, thou knowest that my father hath become old, and doth not see because his eyes are dull, ", + "and if I leave him it will be evil in his eyes, because I leave him and go away from you, and my father will be angry, and will curse me.", + "I will not go; when he sendeth me, then only will I go.\" ", + "And Rebecca said to Jacob: \"I will go in and speak to him, and he will send thee away.\"", + "And Rebecca went in and said to Isaac: \"I loathe my life because of the two daughters of Heth, whom Esau hath taken him as wives; and if Jacob take a wife from among the daughters of the land such as these, for what purpose do I further live; for the daughters of Canaan are evil.\"", + "And Isaac called Jacob and blessed him, and admonished him and said unto him: \"Do not take thee a wife of any of the daughters of Canaan;", + "arise and go to Mesopotamia, to the house of Bethuel, thy mother's father, and take thee a wife from thence of the daughters of Laban, thy mother's brother.", + "And God Almighty bless thee and increase and multiply thee that thou mayest become a company of nations,", + "and give thee the blessings of my father Abraham, to thee and to thy seed after thee, that thou mayest inherit the land of thy sojournings and all the land which God gave to Abraham: go, my son, in peace.\"", + "And Isaac sent Jacob away, and he went to Mesopotamia, to Laban the son of Bethuel the Syrian, the brother of Rebecca, Jacob's mother.", + "And it came to pass after Jacob had arisen to go to Mesopotamia that the spirit of Rebecca was grieved after her son, and she wept.", + "And Isaac said to Rebecca: \"My sister, weep not on account of Jacob, my son; for he goeth in peace, and in peace will he return.", + "The Most High God will preserve him from all evil, and will be with him; for He will not forsake him all his days;
For I know that his ways will be prospered in all things wherever he goeth, until he return in peace to us, and we see him in peace.", + "Fear not on his account my sister, for he is on the upright path and he is a perfect man: and he is faithful and will not perish. Weep not.\"", + "And Isaac comforted Rebecca on account of her son Jacob, and blessed him.", + "And Jacob went from the Well of the Oath to go to Haran on the first year of the second week in the forty-fourth Jubilee,", + "and he came to Luz on the mountains, that is, Bethel, on the new moon of the first month of this week, and he came to the place at even", + "and turned from the way to the west of the road that night: and he slept there; for the sun had set.", + "And he took one of the stones of that place and laid it (at his head) under the tree, and he was journeying alone, and he slept.", + "And he dreamt that night, and behold a ladder set up on the earth, and the top of it reached to heaven, and behold, the angels of the Lord ascended and descended on it: and behold, the Lord stood upon it.", + "And He spake to Jacob and said: \"I am the Lord God of Abraham, thy father, and the God of Isaac; the land whereon thou art sleeping, to thee shall I give it, and to thy-seed after thee.", + "And thy seed will be as the dust of the earth, and thou wilt increase to the west and to the east, to the north and the south, and in thee and in thy seed will all the families of the nations be blessed.", + "And behold, I shall be with thee, and shall keep thee whithersoever thou goest, and I shall bring thee again into this land in peace; for I shall not leave thee until I do everything that I told thee of.\"", + "And Jacob awoke from his sleep, and said, \"Truly this place is the house of the Lord, and I knew it not.\"", + "And he was afraid and said:\" Dreadful is this place which is none other than the house of God, and this is the gate of heaven.\"", + "And Jacob arose early in the morning, and took the stone which he had put under his head and set it up as a pillar for a sign, and he poured oil upon the top of it.", + "And he called the name of that place Bethel; but the name of the place was Luz at the first.", + "And Jacob vowed a vow unto the Lord, saying: \"If the Lord will be with me, and will keep me in this way that I go, and give me bread to eat and raiment to put on,", + "so that I come again to my father's house in peace, then shall the Lord be my God,", + "and this stone which I have set up as a pillar for a sign in this place, shall be the Lord's house, and of all that thou givest me, I shall give the tenth to thee, my God.\"" + ], + [ + "And he went on his journey, and came to the land of the east, to Laban, the brother of Rebecca,", + "and he was with him, and served him for Rachel his daughter one week.", + "And in the first year of the third week he said unto him: \"Give me my wife, for whom I have served thee seven years;\"", + "and Laban said unto Jacob. \"I will give thee thy wife.\"", + "And Laban made a feast, and took Leah his elder daughter, and gave (her) to Jacob as a wife, and gave her Zilpah his handmaid for an handmaid;", + "and Jacob did not know, for he thought that she was Rachel.
And he went in unto her, and behold, she was Leah;", + "and Jacob was angry with Laban, and said unto him: \"Why hast thou dealt thus with me? Did not I serve thee for Rachel and not for Leah? Why hast thou wronged me?", + "Take thy daughter, and I will go; for thou hast done evil to me.\"", + "For Jacob loved Rachel more than Leah; for Leah's eyes were weak, but her form was very handsome; but Rachel had beautiful eyes and a beautiful and very handsome form.", + "And Laban said to Jacob: \"It is not so done in our country, to give the younger before the elder.\" And it is not right to do this;", + "for thus it is ordained and written in the heavenly tables, that no one should give his younger daughter before the elder--but the elder one giveth first and after her the younger--and the man who doeth so, they set down guilt against him in heaven, and none is righteous that doeth this thing, for this deed is evil before the Lord....", + "And command thou the children of Israel that they do not this thing; let them neither take nor give the younger before they have given the elder, for it is very wicked.", + "And Laban said to Jacob: \"Let the seven days of the feast of this one pass by, and I shall give thee Rachel, that thou mayest serve me another seven years, that thou mayest pasture my sheep as thou didst in the former week.\"", + "And on the day when the seven days of the feast of Leah had passed, Laban gave Rachel to Jacob, that he might serve him another seven years,", + "and he gave to Rachel Bilhah, the sister of Zilpah as a handmaid.", + "And he served yet other seven years for Rachel, for Leah had been given to him for nothing.", + "And the Lord opened the womb of Leah, and she conceived and bare Jacob a son, and he called his name Reuben, on the fourteenth day of the ninth month, in the first year of the third week.", + "But the womb of Rachel was closed, for the Lord saw that Leah was hated and Rachel loved.", + "And again Jacob went in unto Leah, and she conceived, and bare Jacob a second son, and he called his name Simeon, on the twenty-first of the tenth month, and in the third year of this week.", + "And again Jacob went in unto Leah, and she conceived, and bare him a third son, and he called his name Levi, in the new moon of the first month in the sixth year of this week.", + "And again Jacob went in unto her, and she conceived, and bare him a fourth son, and he called his name Judah, on the fifteenth of the third month, in the first year of the fourth week.", + "And on account of all this Rachel envied Leah, for she did not bear, and she said to Jacob: \"Give me children \";", + "and Jacob said: \"Have I withheld from thee the fruits of thy womb? Have I forsaken thee?\"", + "And when Rachel saw that Leah had borne four sons to Jacob, Reuben and Simeon and Levi and Judah, she said unto him: \"Go in unto Bilhah my handmaid, and she will conceive, and bear a son unto me.\"", + "(And she gave (him) Bilhah her handmaid to wife.) And he went in unto her, and she conceived, and bare him a son, and he called his name Dan, on the ninth of the sixth month, in the sixth year of the third week.", + "And Jacob went in again unto Bilhah a second time, and she conceived, and bare Jacob another son, and Rachel called his name Naphtali, on the fifth of the seventh month, in the second year of the fourth week.", + "And when Leah saw that she had become sterile and did not bear, she envied (Rachel) and she also gave her handmaid Zilpah to Jacob to wife,", + "and she conceived, and bare a son, and Leah called his name Gad, on the twelfth of the eighth month, in the third year of the fourth week.", + "And he went in again unto her, and she conceived, and bare him a second son, and Leah called his name Asher, on the second of the eleventh month, in the fifth year of the fourth week.", + "And Jacob went in unto Leah, and she conceived, and bare a son, and she called his name Issachar, on the fourth of the fifth month, in the fourth year of the fourth week, and she gave him to a nurse.", + "And Jacob went in again unto her, and she conceived, and bare two (children), a son and a daughter, and she called the name of the son Zebulon, and the name of the daughter Dinah, in the seventh of the seventh month, in the sixth year of the fourth week.", + "And the Lord was gracious to Rachel, and opened her womb, and she conceived, and bare a son, and she called his name Joseph, on the new moon of the fourth month, in the sixth year in this fourth week.", + "And in the days when Joseph was born, Jacob said to Laban: \"Give me my wives and sons, and let me go to my father Isaac, and let me make me an house;", + "for I have completed the years in which I have served thee for thy two daughters, and I will go to the house of my father.\"", + "And Laban said to Jacob: \"Tarry with me for thy wages, and pasture my flock for me again, and take thy wages.\"", + "And they agreed with one another that he should give him as his wages those of the lambs and kids which were born black and spotted and white, (these) were to be his wages.", + "And all the sheep brought forth spotted and speckled and black, variously marked, and they brought forth again lambs like themselves, and all that were spotted were Jacob's and those which were not were Laban's.", + "And Jacob's possessions multiplied exceedingly, and he possessed oxen and sheep and asses and camels, and menservants and maidservants.", + "And Laban and his sons envied Jacob, and Laban took back his sheep from him, and he observed him with evil intent." + ], + [ + "And it came to pass when Rachel had borne Joseph, that Laban went to shear his sheep; for they were distant from him a three days' journey.", + "And Jacob saw that Laban was going to shear his sheep, and Jacob called Leah and Rachel, and spake kindly unto them that they should come with him to the land of Canaan.", + "For he told them how he had seen everything in a dream, even all that He had spoken unto him that he should return to his father's house;", + "and they said: \"To every place whither thou goest we will go with thee.\"", + "And Jacob blessed the God of Isaac his father, and the God of Abraham his father's father, and he arose and mounted his wives and his children, and took all his possessions and crossed the river, and came to the land of Gilead,", + "and Jacob hid his intention from Laban and told him not. And in the seventh year of the fourth week Jacob turned (his face) toward Gilead in the first month, on the twenty-first thereof.", + "And Laban pursued after him and overtook Jacob in the mountain of Gilead in the third month, on the thirteenth thereof.", + "And the Lord did not suffer him to injure Jacob; for He appeared to him in a dream by night.", + "And Laban spake to Jacob, And on the fifteenth of those days Jacob made a feast for Laban, and for all who came with him,", + "and Jacob sware to Laban that day, and Laban also to Jacob, that neither should cross the mountain of Gilead to the other with evil purpose.", + "And he made there a heap for a witness; wherefore the name of that place is called: \"The Heap of Witness,\" after this heap.", + "But before they used to call the land of Gilead the land of the Rephaim; for it was the land of the Rephaim,", + "and the Rephaim were born (there), giants whose height was ten, nine, eight down to seven cubits.", + "And their habitation was from the land of the children of Ammon to Mount Hermon, and the seats of their kingdom were Karnaim and Ashtaroth, and Edrei, and Mîsûr, and Beon. ", + "And the Lord destroyed them because of the evil of their deeds; for they were very malignant, and the Amorites dwelt in their stead, wicked and sinful, ", + "and there is no people to-day which hath wrought to the full all their sins, and they have no longer length of life on the earth.", + "And Jacob sent away Laban, and he departed into Mesopotamia, the land of the East, and Jacob returned to the land of Gilead. And he passed over the Jabbok in the ninth month, on the eleventh thereof.", + "And on that day Esau, his brother, came to him, and he was reconciled to him, and departed from him unto the land of Seir, but Jacob dwelt in tents.", + "And in the first year of the fifth week in this jubilee he crossed the Jordan, and dwelt beyond the Jordan, and he pastured his sheep from the sea of the heap unto Bethshan, and unto Dothan and unto the forest of Akrabbim.", + "And he sent to his father Isaac of all his substance, clothing, and food, and meat, and drink, and milk, and butter, and cheese, and some dates of the valley, ", + "And to his mother Rebecca also four times a year, between the times of the months, between ploughing and reaping, and between autumn and the rain (season) and between winter and spring,", + "to the tower of Abraham. For Isaac had returned from the Well of the Oath and gone up to the tower of his father Abraham, and he dwelt there apart from his son Esau.", + "For in the days when Jacob went to Mesopotamia, Esau took to himself a wife Mahalath, the daughter of Ishmael,", + "and he gathered together all the flocks of his father and his wives, and went up and dwelt on Mount Seir, and left Isaac his father at the Well of the Oath alone.", + "And Isaac went up from the Well of the Oath and dwelt in the tower of Abraham his father on the mountains of Hebron,", + "And thither Jacob sent all that he did send to his father and his mother from time to time, all they needed, and they blessed Jacob with all their heart and with all their soul." + ], + [ + "And in the first year of the sixth week he went up to Salem, to the east of Shechem, in peace, in the fourth month.", + "And there they carried off Dinah, the daughter of Jacob, into the house of Shechem, the son of Hamor, the Hivite, the prince of the land, and he lay with her and defiled her, ", + "and she was a little girl, a child of twelve years.
And he besought his father and her brothers that she might be given to him to wife.", + "And Jacob and his sons were wroth because of the men of Shechem; for they had defiled Dinah, their sister, and they spake to them with evil intent and dealt deceitfully with them and beguiled them.", + "And Simeon and Levi came unexpectedly to Shechem and executed judgment on all the men of Shechem, and slew all the men whom they found in it, and left not a single one remaining in it:", + "they slew all in torments because they had dishonoured their sister Dinah.", + "And thus let it not again be done from henceforth that a daughter of Israel be defiled;", + "for judgment is ordained in heaven against them that they should destroy with the sword all the men of the Shechemites because they had wrought shame in Israel.", + "And the Lord delivered them into the hands of the sons of Jacob that they might exterminate them with the sword and execute judgment upon them,...", + "and that it might not thus again be done in Israel that a virgin of Israel should be defiled.", + "And if there is any man who wisheth in Israel to give his daughter or his sister to any man who is of the seed of the Gentiles he shall surely die, and they shall stone him with stones; for he hath wrought shame in Israel;", + "and they shall burn the woman with fire, because she hath dishonoured the name of the house of her father, and she shall be rooted out of Israel.", + "And let not an adulteress and no uncleanness be found in Israel throughout all the days of the generations of the earth; for Israel is holy unto the Lord,", + "and every man who hath defiled (it) shall surely die: they shall stone him with stones.", + "For thus hath it been ordained and written in the heavenly tables regarding all the seed of Israel: he who defileth (it) shall surely die, and he shall be stoned with stones.", + "And to this law there is no limit of days, and no remission, nor any atonement: but the man who hath defiled his daughter shall be rooted out in the midst of all Israel, because he hath given of his seed to Moloch, and wrought impiously so as to defile it.", + "And do thou, Moses, command the children of Israel and exhort them not to give their daughters to the Gentiles, and not to take for their sons any of the daughters of the Gentiles, for this is abominable before the Lord.", + "For this reason I have written for thee in the words of the Law all the deeds of the Shechemites, which they wrought against Dinah,", + "and how the sons of Jacob spake, saying: \"We shall not give our daughter to a man who is uncircumcised;", + "for that were a reproach unto us.\"
And it is a reproach to Israel, to those who give, and to those who take the daughters of the Gentiles; for this is unclean and abominable to Israel. And Israel will not be free ", + "from this uncleanness if it hath a wife of the daughters of the Gentiles, or hath given any of its daughters to a man who is of any of the Gentiles.
For there will be plague upon plague, and curse upon curse, and every judgment and plague and curse will come (upon him):", + "if he do this thing, or hide his eyes from those who commit uncleanness, or those who defile the sanctuary of the Lord, or those who profane His holy name, (then) will the whole nation together be judged for all the uncleanness and profanation of this (man).", + "And there will be no respect of persons [and no consideration of persons], and no receiving at his hands of fruits and offerings and burnt-offerings and fat, nor the fragrance of sweet savour, so as to accept it:", + "and so fare every man or woman in Israel who defileth the sanctuary.", + "For this reason I have commanded thee, saying: \"Testify this testimony to Israel: see how the Shechemites fared and their sons: how they were delivered into the hands of two sons of Jacob, and they slew them under tortures,", + "and it was (reckoned) unto them for righteousness, and it is written down to them for righteousness.
And the seed of Levi was chosen for the priesthood, and to be Levites, that they might minister before the Lord, as we, continually,", + "and that Levi and his sons may be blessed for ever; for he was zealous to execute righteousness and judgment and vengeance on all those who arose against Israel.", + "And so they inscribe as a testimony in his favour on the heavenly tables blessing and righteousness before the God of all:
And we remember the righteousness which the man fulfilled during his life, at all periods of the year; until a thousand generations they will record it,", + "and it will come to him and to his descendants after him, and he hath been recorded on the heavenly tables as a friend and a righteous man.", + "All this account I have written for thee, and have commanded thee to say to the children of Israel, that they should not commit sin nor transgress the ordinances nor break the covenant which hath been ordained for them, (but) that they should fulfil it and be recorded as friends.", + "But if they transgress and work uncleanness in every way, they will be recorded on the heavenly tables as adversaries, and they will be destroyed out of the book of life, and they will be recorded in the book of those who will be destroyed and with those who will be rooted out of the earth.", + "And on the day when the sons of Jacob slew Shechem a writing was recorded in their favour in heaven that they had executed righteousness and uprightness and vengeance on the sinners, and it was written for a blessing.", + "And they brought Dinah, their sister, out of the house of Shechem,", + "and they took captive everything that was in Shechem, their sheep and their oxen and their asses, and all their wealth, and all their flocks, and brought them all to Jacob their father.", + "And he reproached them because they had put the city to the sword; for he feared those who dwelt in the land, the Canaanites and the Perizzites.", + "And the dread of the Lord was upon all the cities which are around about Shechem, and they did not rise to pursue after the sons of Jacob; for terror had fallen upon them." + ], + [ + "And on the new moon of the month Jacob spake to all the people of his house, saying: \"Purify yourselves and change your garments,", + "and let us arise and go up to Bethel, where I vowed a vow to Him on the day when I fled from the face of Esau my brother, because He hath been with me and brought me into this land in peace,", + "and put ye away the strange gods that are among you.\"
And they gave up the strange gods and that which was in their ears and which was on their necks, and the idols which Rachel stole from Laban her brother", + "she gave wholly to Jacob. And he burnt and brake them to pieces and destroyed them, and hid them under an oak which is in the land of Shechem.", + "And he went up on the new moon of the seventh month to Bethel. And he built an altar at the place where he had slept, and he set up a pillar there,", + "and he sent word to his father Isaac to come to him to his sacrifice, and to his mother Rebecca.", + "And Isaac said: \"Let my son Jacob come, and let me see him before I die.\"", + "And Jacob went to his father Isaac and to his mother Rebecca, to the house of his father Abraham, and he took two of his sons with him, Levi and Judah, and he came to his father Isaac and to his mother Rebecca.", + "And Rebecca came forth from the tower to the front of it to kiss Jacob and embrace him; for her spirit had revived when she heard: \"Behold Jacob thy son hath come\";", + "and she kissed him.
And she saw his two sons, and she recognised them, and said unto him: \"Are these thy sons, my son?\"", + "and she embraced them and kissed them, and blessed them, saying: \"In you shall the seed of Abraham become illustrious, and ye will prove a blessing on the earth.\" ", + "And Jacob went in to Isaac his father, to the chamber where he lay, and his two sons were with him,", + "and he took the hand of his father, and stooping down he kissed him, and Isaac clung to the neck of Jacob his son, and wept upon his neck.", + "And the darkness left the eyes of Isaac, and he saw the two sons of Jacob, Levi and Judah, and he said: \"Are these thy sons, my son? for they are like thee.\"", + "And he said unto him that they were truly his sons: \"And thou hast truly seen that they are truly my sons.\"", + "And they came near to him, and he turned and kissed them and embraced them both together.", + "And the spirit of prophecy came down into his mouth, and he took Levi by his right hand and Judah by his left. And he turned to Levi first, and began to bless him first, ", + "and said unto him:, 'May the God of all, the very Lord of all the ages, bless thee and thy children throughout all the ages.", + "And may the Lord give to thee and to thy seed greatness and great glory, and cause thee and thy seed, from among all flesh, to approach Him to serve in His sanctuary ", + "as the angels of the presence and as the holy ones. (Even) as they, will the seed of thy sons be for glory and greatness and holiness,", + "and may He make them great unto all the ages.
And they will be princes and judges, and chiefs of all the seed of the sons of Jacob;", + "They will speak the word of the Lord in righteousness, And they will judge all His judgments in righteousness. And they will declare My ways to Jacob. And My paths to Israel.", + "The blessing of the Lord will be given in their mouths To bless all the seed of the beloved.", + "Thy mother hath called thy name Levi, And justly hath she called thy name; Thou wilt be joined to the Lord And be the companion of all the sons of Jacob;", + "Let His table be thine, And do thou and thy sons eat thereof; And may thy table be full unto all generations, And thy food fail not unto all the ages.", + "And let all who hate thee fall down before thee, And let all thy adversaries be rooted out and perish;", + "And blessed be he that blesseth thee, And cursed be every nation that curseth thee.", + "And to Judah he said: May the Lord give thee strength and power To tread down all that hate thee;", + "A prince shalt thou be, thou and one of thy sons, over the sons of Jacob; May thy name and the name of thy sons go forth and traverse every land and region.", + "Then will the Gentiles fear before thy face, And all the nations will quake [And all the peoples will quake].", + "In thee shall be the help of Jacob, And in thee be found the salvation of Israel.", + "And when thou sittest on the throne of the honour of thy righteousness, There will be great peace for all the seed of the sons of the beloved, ", + "And blessed will he be that blesseth thee; And all that hate thee and afflict thee and curse thee Shall be rooted out and destroyed from the earth and accursed.\"", + "And turning he kissed him again and embraced him, and rejoiced greatly; for he had seen the sons of Jacob his son in very truth.", + "And he went forth from between his feet and fell down and worshipped him. And he blessed them. And (Jacob) rested there with Isaac his father that night, and they ate and drank with joy.", + "And he made the two sons of Jacob sleep, the one on his right hand and the other on his left and it was counted to him for righteousness.", + "And Jacob told his father everything during the night, how the Lord had shown him great mercy, and how He had prospered (him in) all his ways, and protected him from all evil.", + "And Isaac blessed the God of his father Abraham, who had not withdrawn His mercy and His righteousness from the sons of His servant Isaac.", + "And in the morning Jacob told his father Isaac the vow which he had vowed to the Lord, and the vision which he had seen, and that he had built an altar, and that everything was ready for the sacrifice to be made before the Lord as he had vowed, and that he had come to set him on an ass.", + "And Isaac said unto Jacob his son: \"I am not able to go with thee; for I am old, and not able to bear the way:", + "go, my son, in peace; for I am one hundred and sixty-five years this day; I am no longer able to journey, ", + "set thy mother (on an ass) and let her go with thee. And I know, my son, that thou hast come on my account, and may this day be blessed on which thou hast seen me alive, and I also have seen thee, my son.", + "Mayest thou prosper and fulfil the vow which thou hast vowed, and put not off thy vow; for thou wilt be called to account as touching the vow;", + "now therefore make haste to perform it, and may He be pleased who hath made all things, to whom thou hast vowed the vow.\"", + "And he said to Rebecca: \"Go with Jacob thy son\"; and Rebecca went with Jacob her son, and Deborah with her, and they came to Bethel.", + "And Jacob remembered the prayer with which his father had blessed him and his two sons, Levi and Judah, and he rejoiced and blessed the God of his fathers, Abraham and Isaac. And he said: ", + "\"Now I know that I have an eternal hope, and my sons also, before the God of all;\" and thus is it ordained concerning the two; and they record it as an eternal testimony unto them on the heavenly tables how Isaac blessed them." + ], + [ + "And he abode that night at Bethel, and Levi dreamed that they had ordained and made him the priest of the Most High God,him and his sons for ever; ", + "and he awoke from his sleep and blessed the Lord.", + "And Jacob rose early in the morning, on the fourteenth of this month, and he gave a tithe of all that came with him, both of men and cattle, both of gold and every vessel and garment, yea, he gave tithes of all.", + "And in those days Rachel became pregnant with her son Benjamin. And Jacob counted his sons from him upwards and Levi fell to the portion of the Lord,", + "and his father clothed him in the garments of the priesthood and filled his hands.", + "And on the fifteenth of this month, he brought to the altar fourteen oxen from amongst the cattle, and twenty-eight rams, and forty-nine sheep, and seven lambs, and twenty-one kids of the goats as a burnt-offering on the altar of sacrifice, well pleasing for a sweet savour before God", + "This was his offering, in consequence of the vow which he had vowed that he would give a tenth, with their fruit-offerings and their drink-offerings.", + "And when the fire had consumed it, he burnt incense on the fire over the fire, ", + "and for a thank-offering two oxen and four rams and four sheep, four he-goats, and two sheep of a year old, and two kids of the goats;", + "and thus he did daily for seven days.
And he and all his sons and his men were eating (this) with joy there during seven days", + "and blessing and thanking the Lord, who had delivered him out of all his tribulation and had given him his vow.", + "And he tithed all the clean animals, and made a burnt sacrifice, but the unclean animals he gave (not) to Levi his son, and he gave him all the souls of the men", + "And Levi discharged the priestly office at Bethel before Jacob his father in preference to his ten brothers, and he was a priest there,", + "and Jacob gave his vow: thus he tithed again the tithe to the Lord and sanctified it, and it became holy unto Him.", + "And for this reason it is ordained on the heavenly tables as a law for the tithing again the tithe to eat before the Lord from year to year, in the place where it is chosen that His name should dwell, ", + "and to this law there is no limit of days for ever.
This ordinance is written that it may be fulfilled from year to year in eating the second tithe before the Lord in the place where it hath been chosen,", + "and nothing shall remain over from it from this year to the year following.
For in its year shall the seed be eaten till the days of the gathering of the seed of the year, and the wine till the days of the wine, and the oil till the days of its season.", + "And all that is left thereof and becometh old, let it be regarded as polluted: let it be burnt with fire, for it is unclean.", + "And thus let them eat it together in the sanctuary, and let them not suffer it to become old.", + "And all the tithes of the oxen and sheep shall be holy unto the Lord, and shall belong to His priests, which they will eat before Him from year to year; for thus is it ordained and engraven regarding the tithe on the heavenly tables.", + "And on the following night, on the twenty-second day of this month, Jacob resolved to build that place, and to surround the court with a wall, and to sanctify it and make it holy for ever, for himself and his children after him.", + "And the Lord appeared to him by night and blessed him and said unto him: \"Thy name shall not be called Jacob, but Israel shall they name thy name.\"", + "And He said unto him again: \"I am the Lord who created the heaven and the earth, and I shall increase thee and multiply thee exceedingly, and kings will come forth from thee, and they will judge everywhere wherever the foot of the sons of men hath trodden.", + "Ana I shall give to thy seed all the earth which is under heaven, and they will judge all the nations according to their desires, and after that they will get possession of the whole earth and inherit it for ever.\"", + "And He finished speaking with him, and He went up from him, and Jacob looked till He had ascended into heaven.", + "And he saw in a vision of the night, and behold an angel descended from heaven with seven tablets in his hands, and he gave them to Jacob, and he read them and knew all that was written therein which would befall him and his sons through-out all the ages.", + "And he showed him all that was written on the tablets, and said unto him: \"Do not build this place, and do not make it an eternal sanctuary, and do not dwell here; for this is not the place.", + "Go to the house of Abraham thy father and dwell with Isaac thy father until the day of the death of thy father.", + "For in Egypt thou wilt die in peace, and in this land thou wilt be buried with honour in the sepulchre of thy fathers, with Abraham and Isaac.", + "Fear not, for as thou hast seen and read it, thus will. it all be; and do thou write down everything as thou hast seen and read.\"", + "And Jacob said: \"Lord, how can I remember all that I have read and seen?\" And he said unto him: \"I will bring all things to thy remembrance.\" And he went up from him, ", + "and he awoke from his sleep, and he remembered everything which he had read and seen, and he wrote down all the words which he had read and seen.", + "And he celebrated there yet another day, and he sacrificed thereon according to all that he sacrificed on the former days, and called its name \"Addition,\"", + "for this day was added, and the former days he called \"The Feast.\"
And thus it was manifested that it should be, and it is written on the heavenly tables: ", + "wherefore it was revealed to him that he should celebrate it, and add it to the seven days of the feast.
And its name was called \"Addition,\" because that it was recorded amongst the days of the feast days, according to the number of the days of the year.", + "And in the night, on the twenty-third of this month, Deborah Rebecca's nurse died, and they buried her beneath the city under the oak of the river, and he called the name of this place, \"The river of Deborah,\" and the oak, \"The oak of the mourning of Deborah.\"", + "And Rebecca went and returned to her house to his father Isaac, and Jacob sent by her hand rams and sheep and he-goats that she should prepare a meal for his father such as he desired.", + "And he went after his mother till he came to the land of Kabrâtân, and he dwelt there.", + "And Rachel bare a son in the night, and called his name \"Son of my sorrow\"; for she suffered in giving him birth: but his father called his name Benjamin, on the eleventh of the eighth month in the first of the sixth week of this jubilee.", + "And Rachel died there and she was buried in the land of Ephrath, the same is Bethlehem,", + "and Jacob built a pillar on the grave of Rachel, on the road above her grave." + ], + [ + "And Jacob went and dwelt to the south of Magdalâdrâ’êf.", + "And he went to his father Isaac, he and Leah his wife, on the new moon of the tenth month.", + "And Reuben saw Bilhah, Rachel's maid, the concubine of his father, bathing in water in asecret place, and he loved her.
And he hid himself at night, and he entered the house of Bilhah [at night], and he found her sleeping alone on a bed in her house.", + "And he lay with her, and she awoke and saw, and behold Reuben was lying with her in the bed, and she uncovered the border of her covering and seized him, and cried out,", + "and discovered that it was Reuben.
And she was ashamed because of him, and released her hand from him, and he fled.
And she lamented because of this thing exceedingly, and did not tell it to any one.", + "And when Jacob returned and sought her, she said unto him: \"I am not clean for thee, for I have been defiled as regards thee; for Reuben hath defiled me, and hath lain with me in the night, and I was asleep, and did not discover until he uncovered my skirt and slept with me.\"
And Jacob was exceedingly wroth with Reuben because he had lain with Bilhah, because he had uncovered his father's skirt.", + "And Jacob did not approach her again because Reuben had defiled her. And as for any man who uncovereth his father's skirt.", + "his deed is wicked exceedingly, for he is abominable before the Lord.", + "For this reason it is written and ordained on the heavenly tables that a man should not lie with his father's wife, and should not uncover his father's skirt, for this is unclean:", + "they shall surely die together, the man who lieth with his father's wife and the woman also, for they have wrought uncleanness on the earth.", + "And there shall be nothing unclean before our God in the nation which He hath chosen for Himself as a possession.", + "And again, it is written a second time: \"Cursed he be who lieth with the wife of his father, for he hath uncovered his father's shame\"; and all the holy ones of the Lord said \"So be it; so be it.\"", + "And do thou, Moses, command the children of Israel that they observe this word; for it (entaileth) a punishment of death; and it is unclean, and there is no atonement for ever to atone for the man who hath committed this, but he is to be put to death and slain, and stoned with stones, and rooted out from the midst of the people of our God.", + "For to no man who doeth so in Israel is it permitted to remain alive a single day on the earth, for he is abominable and unclean.", + "And let them not say: to Reuben was granted life and forgiveness after he had lain with his father's concubine, and to her also though she had a husband, and her husband Jacob, his father, was still alive.", + "For until that time there had not been revealed the ordinance and judgment and law in its completeness for all,", + "but in thy days (it hath been revealed) as a law of seasons and of days, and an everlasting law for the everlasting generations.", + "And for this law there is no consummation of days, and no atonement for it, but they must both be rooted out in the midst of the nation: on the day whereon they committed it they shall slay them.", + "And do thou, Moses, write (it) down for Israel that they may observe it, and do according to these words, and not commit a sin unto death; for the Lord our God is judge, who respecteth not persons and accepteth not gifts.", + "And tell them these words of the covenant, that they may hear and observe, and be on their guard with respect to them, and not be destroyed and rooted out of the land;", + "for an uncleanness, and an abomination, and a contamination, and a pollution are all they who commit it on the earth before our God.", + "And there is no greater sin than the fornication which they commit on earth; for Israel is a holy nation unto the Lord its God, and a nation of inheritance, and a priestly and royal nation and for (His own) possession;", + "and there shall no such uncleanness appear in the midst of the holy nation.", + "And in the third year of this sixth week Jacob and all his sons went and dwelt in the house of Abraham, near Isaac his father and Rebecca his mother.", + "And these were the names of the sons of Jacob: the first-born Reuben, Simeon, Levi, Judah, Issachar, Zebulon, the sons of Leah;", + "and the sons of Rachel, Joseph and Benjamin;", + "and the sons of Bilhah, Dan and Naphtali, and the sons of Zilpah, Gad and Asher; and Dinah, the daughter of Leah, the only daughter of Jacob.", + "And they came and bowed themselves to Isaac and Rebecca, and when they saw them they blessed Jacob and all his sons,", + "and Isaac rejoiced exceedingly, for he saw the sons of Jacob, his younger son, and he blessed them." + ], + [ + "And in the sixth year of this week of this forty-fourth jubilee Jacob sent his sons to pasture their sheep, and his servants with them, to the pastures of Shechem.", + "And the seven kings of the Amorites assembled themselves together against them, to slay them, hiding themselves under the trees, and to take their cattle as a prey. ", + "And Jacob and Levi and Judah and Joseph were in the house with Isaac their father; for his spirit was sorrowful, and they could not leave him: and Benjamin was the youngest, and for this reason remained with his father.", + "And there came the king[s] of Tâphû, and the king[s] of ’Arêsa, and the king[s] of Sêragân, and the king[s] of Sêlô,and the king[s] of Gâ’as, and the king of Bêthôrôn, and the king of Ma’anîsâkîr, and all those who dwell in these mountains (and) who dwell in the woods in the land of Canaan.", + "And they announced this to Jacob saying: \"Behold, the kings of the Amorites have surrounded thy sons, and plundered their herds.\"", + "And he arose from his housel he and his three sons and all the servants of his father, and his own servants, and he went against them with six thousand men, who carried swords.", + "And he slew them in the pastures of Shechem, and pursued those who fled, and he slew them with the edge of the sword, and he slew ’Arêsa and Tâphû and Sarêgân and Sêlô and ’Amânîsakîr and Gâ[gâ]’as,", + "and he recovered his herds.
And he prevailed over them, and imposed tribute on them that they should pay him tribute, five fruit products of their land,", + "and he built Rôbêl and Tamnâtârês", + "And he returned in peace, and made peace with them, and they became his servants, until the day that he and his sons went down in to Egypt.", + "And in the seventh year of this week he sent Joseph to learn about the welfare of his brothers from his house to the land of Shechem,", + "and he found them in the land of Dothan.
And they dealt treacherously with him, and formed a plot against him to slay him,", + "but changing their minds, they sold him to Ishmaelite merchants,", + "and they brought him down into Egypt, and they sold him to Potiphar, the eunuch of Pharaoh, the chief of the cooks, priest of the city of ’Êlêw.", + "And the sons of Jacob slaughtered a kid, and dipped the coat of Joseph in the blood, and sent (it) to Jacob their father on the tenth of the seventh month.", + "And he mourned all that night, for they had brought it to him in the evening, and he became feverish with mourning for his death, and he said: \"An evil beast hath devoured Joseph\";", + "and all the members of his house [mourned with him that day, and they] were grieving and mourning with him all that day.", + "And his sons and his daughter rose up to comfort him, but he refused to be comforted for his son.", + "And on that day Bilhah heard that Joseph had perished, and she died mourning him, and she was living in Qafrâtêf", + "and Dinah also, his daughter, died after Joseph had perished. And there came these three mournings upon Israel in one month.", + "And they buried Bilhah over against the tomb of Rachel, and Dinah also, his daughter, they buried there.", + "And he mourned for Joseph one year, and did not cease, for he said \"Let me go down to the grave mourning for my son.\"", + "For this reason it is ordained for the children of Israel that they should afflict themselves on the tenth of the seventh month--on the day that the news which made him weep for Joseph came to Jacob his father", + "--that they should make atonement for themselves thereon with a young goat on the tenth of the seventh month, once a year, for their sins; for they had grieved the affection of their father regarding Joseph his son.", + "And this day hath been ordained that they should grieve thereon for their sins, and for all their transgressions and for all their errors, so that they might cleanse themselves on that day once a year.", + "And after Joseph perished, the sons of Jacob took unto themselves wives.", + "The name of Reuben's wife is ’Adâ and the name of Simeon's wife is ’Adîbâ’a, a Canaanite;", + "and the name of Levi's wife is Mêlkâ, of the daughters of Aram, of the seed of the sons of Terah; and the name of Judah's wife, Bêtasû’êl, a Canaanite;", + "and the name of Issachar's wife, Hêzaqâ; and the name of Zebulon's wife, Nî’îmân; and the name of Dan's wife, ’Êglâ;", + "and the name of Naphtali's wife, Rasû’û, of Mesopotamia;", + "and the name of Gad's wife, Mâka; and the name of Asher's wife, ’Îjônâ;", + "and the name of Joseph's wife, Asenath, the Egyptian; and the name of Benjamin's wife, ’Îjasaka.", + "And Simeon repented, and took a second wife from Mesopotamia as his brothers." + ], + [ + "And in the first year of the first week of the forty-fifth jubilee Rebecca called Jacob, her son, and commanded him regarding his father and regarding his brother, that he should honour them all the days of his life.", + "And Jacob said: \"I will do everything as thou hast commanded me; for this thing will be honour and greatness to me, and righteousness before the Lord, that I should honour them.", + "And thou too, mother, knowest from the time I was born until this day, all my deeds and all that is in my heart, that I always think good concerning all.", + "And how should I not do this thing which thou hast commanded me, that I should honour my father and my brother! Tell me, mother, what perversity hast thou seen in me and I shall turn away from it, and mercy will be upon me.\"", + "And she said unto him: \"My son, I have not seen in thee all my days any perverse but (only) upright deeds. And yet I shall tell thee the truth, my son: I shall die this, year,", + "and I shall not survive this year in my life; for I have seen in a dream the day of my death, that I should not live beyond a hundred and fifty-five years: and behold I have completed all the days of my life which I am to live.\"", + "And Jacob laughed at the words of his mother, because his mother had said unto him that she should die; and she was sitting opposite to him in possession of her strength, and she was not infirm in her strength;", + "for she went in and out and saw, and her teeth were strong, and no ailment had touched her all the days of her life. ", + "And Jacob said unto her: \"Blessed am I, mother, if my days approach the days of thy life, and my strength remain with me thus as thy strength: and thou wilt not die, for thou art jesting idly with me regarding thy death.\"", + "And she went in to Isaac and said unto him: \"One petition I make unto thee: make Esau swear that he will not injure Jacob, nor pursue him with enmity;", + "for thou knowest Esau's thoughts that they are perverse from his youth, and there is no goodness in him; for he desireth after thy death to kill him.", + "And thou knowest all that he hath done since the day Jacob his brother went to Haran until this day;", + "how he hath forsaken us with his whole heart, and hath done evil to us; thy flocks he hath taken to himself, and carried off all thy possessions from before thy face. ", + "And when we implored and besought him for what was our own, he did as a man who was taking pity on us.", + "And he is bitter against thee because thou didst bless Jacob thy perfect and upright son; for there is no evil but only goodness in him,", + "and since he came from Haran unto this day he hath not robbed us of aught, for he bringeth us everything in its season always,", + "and rejoiceth with all his heart when we take at his hands, and he blesseth us, and hath not parted from us since he came from Haran until this day,", + "and he remaineth with us continually at home honouring us.\"", + "And Isaac said unto her: \"I, too, know and see the deeds of Jacob who is with us, how that with all his heart he honoureth us;", + "but I loved Esau formerly more than Jacob, because he was the first-born; but now I love Jacob more than Esau, for he hath done manifold evil deeds, and there is no righteousness in him,", + "for all his ways are unrighteousness and violence, [and there is no righteousness around him].", + "And now my heart is troubled because of all his deeds, and neither he nor his seed is to be saved, for they are those who will be destroyed from the earth, and who will be rooted out from under heaven,", + "for he hath forsaken the God of Abraham and gone after his wives and after their uncleanness and after their error, he and his children.", + "And thou dost bid me make him swear that he will not slay Jacob, his brother; even if he swear he will not abide by his oath, and he will not do good but evil only. ", + "But if he desireth to slay Jacob, his brother, into Jacob's hands will he be given, and he will not escape from his hands, [for he will descend into his hands.]", + "And fear thou not on account of Jacob; for the guardian of Jacob is great and powerful and honoured, and praised more than the guardian of Esau.\"", + "And Rebecca sent and called Esau, and he came to her, and she said unto him: \"I have a petition, my son, to make unto thee, and do thou promise to do it, my son.\"", + "And he said: \"I will do everything that thou sayest unto me, and I will not refuse thy petition.\"", + "And she said unto him: \"I ask you that the day I die, thou wilt take me in and bury me near Sarah, thy father's mother,", + "and that thou and Jacob will love each other, and that neither will desire evil against the other, but mutual love only,", + "and (so) ye will prosper, my sons, and be honoured in the midst of the land, and no enemy will rejoice over you, and ye will be a blessing and a mercy in the eyes of all those that love you.\"", + "And he said: \"I will do all that thou hast told me, and I shall bury thee on the day thou diest near Sarah, my father's mother, as thou hast desired that her bones may be near thy bones.", + "And Jacob, my brother, also, I shall love above all flesh; for I have not a brother in all the earth but him only:", + "and this is no great merit for me if I love him; for he is my brother, and we were sown together in thy body, and together came we forth from thy womb,", + "and if I do not love my brother, whom shall I love?
And I, myself, beg thee to exhort Jacob concerning me and concerning my sons, for I know that he will assuredly be king over me and my sons,", + "for on the day my father blessed him he made him the higher and me the lower.", + "And I swear unto thee that I shall love him, and not desire evil against him all the days of my life but good only.\"", + "And he sware unto her regarding all this matter.", + "And she called Jacob before the eyes of Esau, and gave him commandment according to the words which she had spoken to Esau.", + "And he said: \"I shall do thy pleasure; believe me that no evil will proceed from me or from my sons against Esau, and I shall be first in naught save in love only.\" ", + "And they ate and drank, she and her sons that night, and she died, three jubilees and one week and one year old, on that night,", + "and her two sons, Esau and Jacob, buried her in the double cave near Sarah, their father's mother." + ], + [ + "And in the sixth year of this week Isaac called his two sons, Esau and Jacob, and they came to him, and he said unto them: \"My sons, I am going the way of my fathers, to the eternal house where my fathers are.", + "Wherefore bury me near Abraham my father, in the double cave in the field of Ephron the Hittite, where Abraham purchased a sepulchre to bury in; in the sepulchre which I digged for myself, there bury me.", + "And this I command you, my sons, that ye practise righteousness and uprightness on the earth, so that the Lord may bring upon you all that the Lord said that he would do to Abraham and to his seed.", + "And love one another, my sons, your brothers as a man who loveth his own soul, and let each seek in what he may benefit his brother, and act together on the earth; and let them love each other as their own souls.", + "And concerning the question of idols, I command and admonish you to reject them and hate them, and love them not; for they are full of deception for those that worship them and for those that bow down to them.", + "Remember ye, my sons, the Lord God of Abraham your father, and how I too worshipped Him and served Him in righteousness and in joy,", + "that He might multiply you and increase your seed as the stars of heaven in multitude, and establish you on the earth as the plant of righteousness which will not be rooted out unto all the generations for ever.", + "And now I shall make you swear a great oath--for there is no oath which is greater than it by the name glorious and honoured and great and splendid and wonderful and mighty, which created the heavens and the earth and all things together.", + "--that ye will fear Him and worship Him. And that each will love his brother with affection and righteousness, and that neither will desire evil against his brother from henceforth for ever all the days of your life, so that ye may prosper in all your deeds and not be destroyed.", + "And if either of you deviseth evil against his brother, know that from henceforth every one that deviseth evil against his brother will fall into his hand, and will be rooted out of the land of the living, and his seed will be destroyed from under heaven.", + "But on the day of turbulence and execration and indignation and anger, with flaming devouring fire as He burnt Sodom, so likewise will He burn his land and his city and all that is his,", + "and he will be blotted out of the book of the discipline of the children of men, and not be recorded in the book of life,", + "but in that which is appointed to destruction, and he will depart into eternal execration; so that their condemnation may be always renewed in hate and in execration and in wrath and in torment and in indignation and in plagues and in disease for ever.", + "I say and testify to you, my sons, according to the judgment which will come upon the man who wisheth to injure his brother.\"", + "And he divided all his possessions between the two on that day, and he gave the larger portion to him that was the first-born, and the tower and all that was about it, and all that Abraham possessed at the Well of the Oath.", + "And he said, \"This larger portion I shall give to the first-born.\"
And Esau said, \"I have sold to Jacob and given my birthright to Jacob; to him let it be given, and I have not a single word to say regarding it, for it is his.\"", + "And Isaac said, \"May a blessing rest upon you, my sons, and upon your seed this day, for ye have given me rest, and my heart is not pained concerning the birthright, lest thou shouldest work wickedness on account of it.", + "May the Most High God bless the man that worketh righteousness, him and his seed for ever.\"", + "And he ended commanding them and blessing them, and they ate and drank together before him, and he rejoiced because there was one mind between them, and they went forth from him and rested that day and slept.", + "And Isaac slept on his bed that day rejoicing; and he slept the eternal sleep, and died one hundred and eighty years old. He completed twenty-five weeks and five years;", + "and his two sons Esau and Jacob buried him.
And Esau went to the land of Edom, to the mountains of Seir, and dwelt there.", + "And Jacob dwelt in the mountains of Hebron, in the tower of the land of the sojournings of his father Abraham, and he worshipped the Lord with all his heart and according to the visible commands according as He had divided the days of his generations....", + "And Leah his wife died in the fourth year of the second week of the forty-fifth jubilee, and he buried her in the double cave near Rebecca his mother, to the left of the grave of Sarah, his father's mother.", + "And all her sons and his sons came to mourn over Leah his wife with him, and to comfort him regarding her, for he was lamenting her.
For he loved her exceedingly after Rachel her sister died;", + "for she was perfect and upright in all her ways and honoured Jacob, and all the days that she lived with him he did not hear from her mouth a harsh word, for she was gentle and peaceable and upright and honourable.", + "And he remembered all her deeds which she had done during her life, and he lamented her exceedingly; for he loved her with all his heart and with all his soul." + ], + [ + "And on the day that Isaac the father of Jacob and Esau died, the sons of Esau heard that Isaac had given the portion of the elder to his younger son Jacob and they were very angry.", + "And they strove with their father, saying: \"Why hath thy father given Jacob the portion of the elder and passed over thee, although thou art the elder and Jacob the younger?\"", + "And he said unto them \"Because I sold my birthright to Jacob for a small mess of lentils;", + "and on the day my father sent me to hunt and catch and bring him something that he should eat and bless me, he came with guile and brought my father food and drink, and my father blessed him and put me under his hand.", + "And now our father hath caused us to swear, me and him, that we shall not mutually devise evil, either against his brother, and that we shall continue in love and in peace each with his brother and not make our ways corrupt.\"", + "And they said unto him, \"We shall not hearken unto thee to make peace with him; for our strength is greater than his strength, and we are more powerful than he;", + "we shall go against him and slay him, and destroy him and his sons. And if thou wilt not go with us, we shall do hurt to thee also.", + "And now hearken unto us: Let us send to Aram and Philistia and Moab and Ammon, and let us choose for ourselves chosen men who are ardent for battle, and let us go against him and do battle with him, and let us exterminate him from the earth before he groweth strong.\"", + "And their father said unto them, \"Do not go and do not make war with him lest ye fall before him.\"", + "And they said unto him, \"This too, is exactly thy mode of action from thy youth until this day, and thou art putting thy neck under his yoke. We shall not hearken to these words.\"", + "And they sent to Aram, and to ’Adurâm to the friend of their father, and they hired along with them one thousand fighting men, chosen men of war.", + "And there came to them from Moab and from the children of Ammon, those who were hired, one thousand chosen men, and from Philistia, one thousand chosen men of war, and from Edom and from the Horites one thousand chosen fighting men, and from the Kittim mighty men of war.", + "And they said unto their father: \"Go forth with them and lead them, else we shall slay thee.\"
And he was filled with wrath and indignation on seeing that his sons were forcing him to go before (them) to lead them against Jacob his brother.", + "But afterward he remembered all the evil which lay hidden in his heart against Jacob his brother; and he remembered not the oath which he had sworn to his father and to his mother that he would devise no evil all his days against Jacob his brother.", + "And notwithstanding all this, Jacob knew not that they were coming against him to battle, and he was mourning for Leah, his wife, until they approached very near to the tower with four thousand warriors and chosen men of war.", + "And the men of Hebron sent to him saying, \"Behold thy brother hath come against thee, to fight thee, with four thousand girt with the sword, and they carry shields and weapons\";", + "for they loved Jacob more than Esau. So they told him; for Jacob was a more liberal and merciful man than Esau.", + "But Jacob would not believe until they came very near to the tower.", + "And he closed the gates of the tower; and he stood on the battlements and spake to his brother Esau and said, \"Noble is the comfort wherewith thou hast come to comfort me for my wife who hath died.", + "Is this the oath that thou didst swear to thy father and again to thy mother before they died? Thou hast broken the oath, and on the moment that thou didst swear to thy father wast thou condemned.\"", + "And then Esau answered and said unto him, \"Neither the children of men nor the beasts of the earth have any oath of righteousness which in swearing they have sworn (an oath valid) for ever; but every day they devise evil one against another, and how each may slay his adversary and foe.", + "And thou dost hate me and my children for ever. And there is no observing the tie of brotherhood with thee.", + "Hear these words which I declare unto thee, If the boar can change its skin and make its bristles as soft as wool, Or if it can cause horns to sprout forth on its head like the horns of a stag or of a sheep, Then shall I observe the tie of brotherhood with thee.", + "[And if the breasts separated themselves from their mother; for thou hast not been a brother to me.]
And if the wolves make peace with the lambs so as not to devour or do them violence, And if their hearts are towards them for good, Then there will be peace in my heart towards thee.", + "And if the lion becometh the friend of the ox and maketh peace with him, And if he is bound under one yoke with him and plougheth with him, Then shall I make peace with thee.", + "And when the raven becometh white as the râzâ,Then know that -I have loved thee And shall make peace with thee.", + "Thou shalt be rooted out, And thy sons shall be rooted out, And there shall be no peace for thee.\"", + "And when Jacob saw that he was (so) evilly disposed towards him with his heart, and with all his soul as to slay him, and that he had come springing like the wild boar which cometh upon the spear that pierceth and killeth it, and recoileth not from it;", + "Then he spake to his own and to his servants that they should attack him and all his companions." + ], + [ + "And after that Judah spake to Jacob, his father, and said unto him: \"Bend thy bow, father, and send forth thy arrows and cast down the adversary and slay the enemy;", + "and mayest thou have the power, for we shall not slay thy brother, for he is such as thou, and he is like thee: let us give him (this) honour.\"", + "Then Jacob bent his bow and sent forth the arrow and struck Esau, his brother, (on his right breast) and slew him.", + "And again he sent forth an arrow and struck ’Adôrân the Aramaean, on the left breast, and drove him backward and slew him.", + "And then went forth the sons of Jacob, they and their servants, dividing themselves into companies on the four sides of the tower.", + "And Judah went forth in front, and Naphtali and Gad with him and fifty servants with him on the south side of the tower, and they slew all they found before them, and not one individual of them escaped.", + "And Levi and Dan and Asher went forth on the east side of the tower, and fifty (men) with them, and they slew the fighting men of Moab and Ammon.", + "And Reuben and Issachar and Zebulon went forth on the north side of the tower, and fifty men with them, and they slew the fighting men of the Philistines.", + "And Simeon and Benjamin and Enoch, Reuben's son, went forth on the west side of the tower, and fifty (men) with them, and they slew of Edom and of the Horites four hundred men, stout warriors; and six hundred fled,", + "and four of the sons of Esau fled with them, and left their father lying slain, as he had fallen on the hill which is in ’Adûrâm.", + "And the sons of Jacob pursued after them to the mountains of Seir. And Jacob buried his brother on the hill which is in ’Adûrâm, and he returned to his house.", + "And the sons of Jacob pressed hard upon the sons of Esau in the mountains of Seir, and bowed their necks so that they became servants of the sons of Jacob.", + "And they sent to their father (to inquire) whether they should make peace with them or slay them.
And Jacob sent word to his sons that they should make peace,", + "and they made peace with them, and placed the yoke of servitude upon them, so that they paid tribute to Jacob and to his sons always.", + "And they continued to pay tribute to Jacob until the day that he went down into Egypt.
And the sons of Edom have not got quit of the yoke of servitude which the twelve sons of Jacob had imposed on them until this day.", + "And these are the kings that reigned in Edom before there reigned any king over the children of Israel [until this day] in the land of Edom....", + "And Bâlâq, the son of Beor, reigned in Edom, and the name of his city was Danâbâ.", + "And Bâlâq died, and Jobab, the son of Zârâ of Bôsêr, reigned in his stead.", + "And Jobab died, and ’Asâm, of the land of Têmân, reigned in his stead.
And ’Asâm died, and ’Adâth, the son of Barad, who slew Midian in the field of Moab, reigned in his stead, and the name of his city was Avith.", + "And ’Adâth died, and Salman, from ’Amâsêqâ, reigned in his stead.", + "And Salman died, and Saul of Râ’abôth (by the) river, reigned in his stead.", + "And Saul died, and Ba’êlûnân, the son of Achbor, reigned in his stead.", + "And Ba’êlûnân, the son of Achbor, died, and ’Adâth reigned in his stead, and the name of his wife was Maiṭabîth, the daughter of Mâṭarat, the daughter of Mêtabêdzâ’ab.", + "These are the kings who reigned in the land of Edom." + ], + [ + "And Jacob dwelt in the land of his father's sojournings in the land of Canaan.", + "These are the generations of Jacob. And Joseph was seventeen years old when they took him down into the land of Egypt, and Potiphar, an eunuch of Pharaoh, the chief cook bought him.
And he set Joseph over all his house, and the blessing of the Lord came upon the house of the Egyptian on account of Joseph, and the Lord prospered him in all that he did.", + "And the Egyptian committed everything into the hands of Joseph; for he saw that the Lord was with him, and that the Lord prospered him in all that he did.
And Joseph's appearance was comely and very beautiful was his appearance,", + "and his master's wife lifted up her eyes and saw Joseph, and she loved him, and besought him to lie with her.", + "But he did not surrender his soul, and he remembered the Lord and the words which Jacob, his father, used to read from amongst the words of Abraham,", + "that no man should commit fornication with a woman who hath a husband; that for him the punishment of death hath been ordained in the heavens before the Most High God,", + "and the sin will be recorded against him in the eternal books continually before the Lord.
And Joseph remembered these words and refused to lie with her.", + "And she besought him for a year, but he refused and would not listen.
But she embraced him and held him fast in the house in order to force him to lie with her, and closed the doors of the house", + "and held him fast; but he left his garment in her hands and broke through the door and fled without from her presence.", + "And the woman saw that he would not lie with her, and she calumniated him in the presence of his lord, saying:", + "\"Thy Hebrew servant, whom thou lovest, sought to force me so that he might lie with me; and it came to pass when I lifted up my voice that he fled and left his garment in my hands when I held him, and he brake through the door.\"", + "And the Egyptian saw the garment of Joseph and the broken door, and heard the words of his wife, and cast Joseph into prison into the place where the prisoners were kept whom the king imprisoned. And he was there in the prison; ", + "and the Lord gave Joseph favour in the sight of the chief of the prison guards and compassion before him, for he saw that the Lord was with him, and that the Lord made all that he did to prosper.", + "And he committed all things into his hands, and the chief of the prison guards knew of nothing that was with him, for Joseph did everything, and the Lord perfected it. And he remained there two years.", + "And in those days Pharaoh, king of Egypt, was wroth against his two eunuchs, against the chief butler and against the chief baker,", + "and he put them in ward in the house of the chief cook, in the prison where Joseph was kept.", + "And the chief of the prison guards appointed Joseph to serve them; and he served before them.", + "And they both dreamed a dream, the chief butler and the chief baker, and they told it to Joseph.
And as he interpreted to them so it befell them, ", + "and Pharaoh restored the chief butler to his office, and the (chief) baker he slew, as Joseph had interpreted to them. ", + "But the chief butler forgot Joseph in the prison, although he had informed him what would befall him, and did not remember to inform Pharaoh how Joseph had told him for he forgot." + ], + [ + "And in those days Pharaoh dreamed two dreams in one night concerning a famine which was to be in all the land,", + "and he awoke from his sleep and called all the interpreters of dreams that were in Egypt, and magicians, and told them his two dreams, and they were not able to declare (them).", + "And then the chief butler remembered Joseph and spake of him to the king,", + "and he brought him forth from the prison, and he told his two dreams before him. ", + "And he said before Pharaoh that his two dreams were one,", + "and he said unto him: \"Seven years will come (in which there will be) plenty over all the land of Egypt, and after that seven years of famine, such a famine as hath not been in all the land.", + "And now let Pharaoh appoint overseers in all the land of Egypt, and let them store up food in every city throughout the days of the years of plenty, and there will be food for the seven years of famine, and the land will not perish through the famine, for it will be very severe.\"", + "And the Lord gave Joseph favour and mercy in the eyes of Pharaoh, and Pharaoh said unto his servants: \"We shall not find such a wise and discreet man as this man, for the spirit of the Lord is with him.\"", + "And he appointed him the second in all his kingdom and gave him authority over all Egypt,", + "and caused him to ride in the second chariot of Pharaoh.
And he clothed him with byssus garments, and he put a gold chain upon his neck, and (a herald) proclaimed before him \"’Êl ’Êl wa’ Abîrĕr,\"", + "and he placed a ring on his hand and made him ruler over all his house, and magnified him, and said unto him: \"Only on the throne shall I be greater than thou.\"", + "And Joseph ruled over all the land of Egypt, and all the princes of Pharaoh, and all his servants, and all who did the king's business loved him,", + "for he walked in uprightness, for he was without pride and arrogance, and he had no respect of persons, and did not accept gifts, but he judged in uprightness all the people of the land.", + "And the land of Egypt was at peace before Pharaoh because of Joseph, for the Lord was with him, and gave him favour and mercy for all his generations before all those who knew him and those who heard concerning him,", + "and Pharaoh's kingdom was well ordered, and there was no Satan and no evil person (therein).", + "And the king called Joseph's name Sĕphânṭîphâns, and gave Joseph to wife the daughter of Potiphar, the daughter of the priest of Heliopolis, the chief cook.", + "And on the day that Joseph stood before Pharaoh he was thirty years old [when he stood before Pharaoh].
And in that year Isaac died.", + "And it came to pass as Joseph had said in the interpretation of his two dreams, according as he had said it, there were seven years of plenty over all the land of Egypt, and the land of Egypt produced abundantly, one measure (producing) eighteen hundred measures.", + "And Joseph gathered food into every city until they were full of corn until they could no longer count and measure it for its multitude." + ], + [ + "And in the forty-fifth jubilee, in the second week, (and) in the second year, Judah took for his first-born Er, a wife from the daughters of Aram, named Tamar.", + "But he hated, and did not lie with her, because his mother was of the daughters of Canaan, and he wished to take him a wife of the kinsfolk of his mother, but Judah, his father, would not permit him.", + "And this Er, the first-born of Judah, was wicked, and the Lord slew him.", + "And Judah said unto Onan, his brother: \"Go in unto thy brother's wife and perform the duty of a husband's brother unto her, and raise up seed unto thy brother.\"", + "And Onan knew that the seed would not be his, (but) his brother's only, and he went into the house of his brother's wife, and spilt the seed on the ground,", + "and he was wicked in the eyes of the Lord, and He slew him.", + "And Judah said unto Tamar, his daughter-in-law: \"Remain in thy father's house as a widow till Shelah my son be grown up, and I shall give thee to him to wife.\"", + "And he grew up; but Bêdsû’êl, the wife of Judah, did not permit her son Shelah to marry.", + "And Bêdsû’êl, the wife of Judah, died in the fifth year of this week.
And in the sixth year Judah went up to shear his sheep at Timnah. And they told Tamar: \"Behold thy father-in-law goeth up to Timnah to shear his sheep.\"", + "And she put off her widow's clothes, and put on a veil, and adorned herself, and sat in the gate adjoining the way to Timnah. ", + "And as Judah was going along he found her, and thought her to be an harlot, and he said unto her: \"Let me come in unto thee\";", + "and she said unto him: \"Come in,\" and he went in. And she said unto him: \"Give me my hire\"; and he said unto her: \"I have nothing in my hand save my ring that is on my finger, and my necklace, and my staff which is in my hand.\"", + "And she said unto him: \"Give them to me until thou dost send me my hire\"; and he said unto her: \"I will send unto thee a kid of the goats\"; and he gave them to her,", + "(and he went in unto her,) and she conceived by him.
And Judah went unto his sheep, and she went to her father's house.", + "And Judah sent a kid of the goats by the hand of his shepherd, an Adullamite, and he found her not;", + "and he asked the people of the place, saying: \"Where is the harlot who was here?\" And they said unto him: \"There is no harlot here with us.\"", + "And he returned and informed him, and said unto him that he had not found her; \"I asked the people of the place, and they said unto me: 'There is no harlot here.'\"", + "And he said: \"Let her keep (them) lest we become a cause of derision.\"", + "And when she had completed three months, it was manifest that she was with child, and they told Judah, saying: \"Behold Tamar, thy daughter-in-law, is with child by whoredom.\"", + "And Judah went to the house of her father, and said unto her father and her brothers: \"Bring her forth, and let them burn her, for she hath wrought uncleanness in Israel.\"", + "And it came to pass when they brought her forth to burn her that she sent to her father-in-law the ring and the necklace, and the staff, saying: \"Discern whose are these, for by him am I with child.\"", + "And Judah acknowledged, and said: \"Tamar is more righteous than I am. And therefore let them burn her not.\"
And for that reason she was not given to Shelah, and he did not again approach her.", + "And after that she bare two sons, Perez and Zerah, in the seventh year of this second week.
And thereupon the seven years of fruitfulness were accomplished, of which Joseph spake to Pharaoh.", + "And Judah acknowledged that the deed which he had done was evil, for he had lain with his daughter-in-law, and he esteemed it hateful in his eyes, and he acknowledged that he had transgressed and gone astray; for he had uncovered the skirt of his son,", + "and he began to lament and to supplicate before the Lord because of his transgression.<>br>And we told him in a dream that it was forgiven him because he supplicated earnestly, and lamented, and did not again commit it.", + "And he received forgiveness because he turned from his sin and from his ignorance, for he transgressed greatly before our God;", + "and every one that acteth thus, every one who lieth with his mother-in-law, let them burn him with fire that he may burn therein,", + "for there is uncleanness and pollution upon them; with fire let them burn them.", + "And do thou command the children of Israel that there be no uncleanness amongst them, for every one who lieth with his daughter-in-law or with his mother-in-law hath wrought uncleanness;", + "with fire let them burn the man who hath lain with her, and likewise the woman, and He will turn away wrath and punishment from Israel.", + "And unto Judah we said that his two sons had not lain with her, and for this reason his seed was established for a second generation, and would not be rooted out.", + "For in singleness of eye he had gone and sought for punishment, namely, according to the judgment of Abraham, which he had commanded his sons, Judah had sought to burn her with fire." + ], + [ + "And in the first year of the third week of the forty-fifth jubilee the famine began to come into the land, and the rain refused to be given to the earth, for none whatever fell.
And the earth grew barren,", + "but in the land of Egypt there was food,", + "for Joseph had gathered the seed of the land in the seven years of plenty and had preserved it.", + "And the Egyptians came to Joseph that he might give them food, and he opened the storehouses where was the grain of the first year, and he sold it to the people of the land for gold.", + "(Now the famine was very sore in the land of Canaan), and Jacob heard that there was food in Egypt, and he sent his ten sons that they should procure food for him in Egypt; but Benjamin he did not send,", + "and (the ten sons of Jacob) arrived (in Egypt) among those that went (there.)
And Joseph recognized them, but they did not recognize him,", + "and he spake unto them and questioned them, and he said unto them: \"Are ye not spies, and have ye not come to explore the approaches of the land?\"", + "And he put them in ward.
And after that he set them free again, and detained Simeon alone and sent off his nine brothers.", + "And he filled their sacks with corn, and he put their gold in their sacks, and they did not know.", + "And he commanded them to bring their younger brother, for they had told him their father was living and their younger brother.", + "And they went up from the land of Egypt and they came to the land of Canaan; and they told their father all that had befallen them,", + "and how the lord of the country had spoken roughly to them, and had seized Simeon till they should bring Benjamin.", + "And Jacob said: \"Me have ye bereaved of my children! Joseph is not and Simeon also is not, and ye will take Benjamin away. On me hath your wickedness come.\"", + "And he said: \"My son will not go down with you lest perchance he fall sick;", + "for their mother gave birth to two sons, and one hath perished, and this one also ye will take from me. If perchance he took a fever on the road, ye would bring down my old age with sorrow unto death.\"", + "For he saw that their money had been returned to every man in his sack, and for this reason he feared to send him.", + "And the famine increased and became sore in the land of Canaan, and in all lands save in the land of Egypt,", + "for many of the children of the Egyptians had stored up their seed for food from the time when they saw Joseph gathering seed together and putting it in storehouses and preserving it for the years of famine.", + "And the people of Egypt fed themselves thereon during the first year of their famine.", + "But when Israel saw that the famine was very sore in the land, and there was no deliverance, he said unto his sons: \"Go again, and procure food for us that we die not.\"", + "And they said: \"We shall not go; unless our youngest brother go with us, we shall not go.\"", + "And Israel saw that if he did not send him with them, they should all perish by reason of the famine.", + "And Reuben said: \"Give him into my hand, and if I do not bring him back to thee, slay my two sons instead of his soul.\" And he said unto him He will not go with thee.\"", + "And Judah came near and said: \"Send him with me, and if I do not bring him back to thee, let me bear the blame before thee all the days of my life.\"", + "And he sent him with them in the second year of this week on the first day of the month, and they came to the land of Egypt with all those who went, and (they had) presents in their hands, stacte and almonds and terebinth nuts and pure honey.", + "And they went and stood before Joseph, and he saw Benjamin his brother, and he knew him, and said unto them: \"Is this your youngest brother?\"", + "And they said unto him: \"It is he.\" And he said: \"The Lord be gracious to thee, my son!\"", + "And he sent him into his house and he brought forth Simeon unto them and he made a feast for them", + "and they presented to him the gift which they had brought in their hands.
And they ate before him and he gave them all a portion, but the portion of Benjamin was seven times larger than that of any of theirs.", + "And they ate and drank and arose and remained with their asses.", + "And Joseph devised a plan whereby he might learn their thoughts as to whether thoughts of peace prevailed amongst them,", + "and he said to the steward who was over his house: \"Fill all their sacks with food, and return their money unto them into their vessels,", + "and my cup, the silver cup out of which I drink, put it in the sack of the youngest, and send them away.\"" + ], + [ + "And he did as Joseph had told him, and filled all their sacks for them with food and put their money in their sacks, and put the cup in Benjamin's sack.", + "And early in the morning they departed,", + "and it came to pass that, when they had gone from thence, Joseph said unto the steward of his house: \"Pursue them, run and seize them, saying, 'For good ye have requited me with evil; you have stolen from me the silver cup out of which my lord drinks.'", + "And bring back to me their youngest brother, and fetch (him) quickly before I go forth to my seat of judgment.\"", + "And he ran after them and said unto them according to these words.", + "And they said unto him: \"God forbid that thy servants should do this thing, and steal from the house of thy lord any utensil,", + "and the money also which we found in our sacks the first time, we thy servants brought back from the land of Canaan.
How then should we steal any utensil?", + "Behold here are we and our sacks; search, and wherever thou findest the cup in the sack of any man amongst us, let him be slain, and we and our asses will serve thy lord.\"", + "And he said unto them: \"Not so, the man with whom I find, him only shall I take as a servant, and ye will return in peace unto your house.\"", + "And as he was searching in their vessels, beginning with the eldest and ending with the youngest, it was found in Benjamin's sack.", + "And they rent their garments, and laded their asses, and returned to the city", + "and came to the house of Joseph, and they all bowed themselves on their faces to the ground before him.", + "And Joseph said unto them: \"Ye have done evil.\"", + "And they said: \"What shall we say and how shall we defend ourselves? Our lord hath discovered the transgression of his servants; behold we are the servants of our lord, and our asses also.\"", + "And Joseph said unto them: \"I too fear the Lord; as for you, go ye to your homes and let your brother be my servant, for ye have done evil.", + "Know ye not that a man delighteth in his cup as I with this cup? And yet ye have stolen it from me.\"", + "And Judah said: \"O my lord, let thy servant, I pray thee, speak a word in my lord's ear;", + "two brothers did thy servant's mother bear to our father; one went away and was lost, and hath not been found,", + "and he alone is left of his mother, and thy servant our father loveth him, and his life also is bound up with the life of this (lad).", + "And it will come to pass, when we go to thy servant our father, and the lad is not with us, that he will die, and we shall bring down our father with sorrow unto death.", + "Now rather let me, thy servant, abide instead of the boy as a bondsman unto my lord, and let the lad go with his brethren,", + "for I became surety for him at the hand of thy servant our father, and if I do not bring him back, thy servant will bear the blame to our father for ever.\"", + "And Joseph saw that they were all accordant in goodness one with another, and he could not refrain himself, and he told them that he was Joseph.", + "And he conversed with them in the Hebrew tongue and fell on their neck and wept. But they knew him not and they began to weep.", + "And he said unto them: \"Weep not over me, but hasten and bring my father to me; and ye see that it is my mouth that speaketh and the eyes of my brother Benjamin see.", + "For behold this is the second year of the famine, and there are still five years without harvest or fruit of trees or ploughing.", + "Come down quickly ye and your households, so that ye perish not through the famine, and do not be grieved for your possessions,", + "for the Lord sent me before you to set things in order that many people might live.", + "And tell my father that I am still alive, and ye, behold, ye see that the Lord hath made me as a father to Pharaoh, and ruler over his house and over all the land of Egypt.", + "And tell my father of all my glory, and all the riches and glory that the Lord hath given Me.\"", + "And by the command of the mouth of Pharaoh he gave them chariots and provisions for the way, and he gave them all many-coloured raiment and silver.", + "And to their father he sent raiment and silver and ten asses which carried com,", + "and he sent them away. And they went up and told their father that Joseph was alive, and was measuring out corn to all the nations of the earth, and that he was ruler over all the land of Egypt.", + "And their father did not believe it, for he was beside himself in his mind;", + "but when he saw the wagons which Joseph had sent, the life of his spirit revived, ", + "and he said: \"It is enough for me if Joseph liveth; I will go down and see him before I die.\"" + ], + [ + "And Israel took his journey from Haran from his house on the new moon of the third month, and he went on the way of the Well of the Oath, and he offered a sacrifice to the God of his father Isaac on the seventh of this month.", + "And Jacob remembered the dream that he had seen at Bethel, and he feared to go down into Egypt.", + "And while he was thinking of sending word to Joseph to come to him, and that he would not go down, he remained there seven days, if perchance he should see a vision as to whether he should remain or go down.", + "And he celebrated the harvest festival of the first-fruits with old grain, for in all the land of Canaan there was not a handful of seed (in the land), for the famine was over all the beasts and cattle and birds, and also over man.", + "And on the sixteenth the Lord appeared unto him, and said unto him, \"Jacob, Jacob\"; and he said, \"Here am I.\"", + "And He said unto him: \"I am the God of thy fathers, the God of Abraham and Isaac; fear not to go down into Egypt, for I will there make of thee a great nation. ", + "I shall go down with thee, and I shall bring thee up (again), and in this land wilt thou be buried, and Joseph will put his hands upon thy eyes. Fear not; go down into Egypt.\"", + "And his sons rose up, and his sons' sons, and they placed their father and their possessions upon wagons.", + "And Israel rose up from the Well of the Oath on the sixteenth of this third month, and he went to the land of Egypt.", + "And Israel sent Judah before him to his son Joseph to examine the Land of Goshen,", + "for Joseph had told his brothers that they should come and dwell there that they might be near him.", + "And this was the goodliest (land) in the land of Egypt, and near to him, for all (of them) and also for the cattle.", + "And these are the names of the sons of Jacob who went into Egypt with Jacob their father.", + "Reuben, the first-born of Israel;", + "and these are the names of his sons: Enoch, and Pallu, and Hezron and Carmi--five.", + "Simeon and his sons; and these are the names of his sons: Jemuel, and Jamin, and Ohad, and Jachin, and Zohar, and Shaul, the son of the Zephathite woman--seven.", + "Levi and his sons; and these are the names of his sons: Gershon, and Kohath, and Merari--four.", + "Judah and his sons; and these are the names of his sons: Shela, and Perez, and Zerah--four.", + "Issachar and his sons; and these are the names of his sons: Tola, and Phûa, and Jâsûb, and Shimron--five.", + "Zebulon and his sons; and these are the names of his sons: Sered, and Elon, and Jahleel--four.", + "And these are the sons of Jacob, and their sons, whom Leah bore to Jacob in Mesopotamia, six, and their one sister, Dinah:", + "and all the souls of the sons of Leah, and their sons, who went with Jacob their father into Egypt, were twenty-nine, and Jacob their father being with them, they were thirty.", + "And the sons of Zilpah, Leah's handmaid, the wife of Jacob, whom she bore unto Jacob, Gad and Asher.", + "And these are the names of their sons who went with him into Egypt: the sons of Gad: Ziphion, and Haggi, and Shuni, and Ezbon, (and Eri) and Areli, and Arodi--eight.", + "And the sons of Asher: Imnah, and Ishvah, (and Ishvi), and Beriah, and Serah, their one sister--six.
All the souls were fourteen, and all those of Leah were forty-four.", + "And the sons of Rachel, the wife of Jacob: Joseph and Benjamin.", + "And there were born to Joseph in Egypt before his father came into Egypt, those whom Asenath, daughter of Potiphar priest of Heliopolis bare unto him, Manasseh, and Ephraim--three.", + "And the sons of Benjamin: Bela and Becher, and Ashbel, Gera, and Naaman, and Ehi, and Rosh, and Muppim, and Huppim, and Ard--eleven.
And all the souls of Rachel were fourteen.", + "And the sons of Bilhah, the handmaid of Rachel, the wife of Jacob, whom she bare to Jacob, were Dan and Naphtali.", + "And these are the names of their sons who went with them into Egypt. And the sons of Dan were Hushim, and Sâmôn, and Asûdî, and ’Îjâka, and Salômôn--six. ", + "And they died the year in which they entered into Egypt, and there was left to Dan Hushim alone.", + "And these are the names of the sons of Naphtali: Jahziel, and Guni, and Jezer, and Shallum, and ‘Îv. ", + "And ‘Îv, who was born after the years of famine, died in Egypt. And all the souls of Rachel were twenty-six.", + "And all the souls of Jacob which went into Egypt were seventy souls.", + "These are his children and his children's children, in all seventy; but five died in Egypt before Joseph, and had no children.", + "And in the land of Canaan two sons of Judah died, Er and Onan, and they had no children,", + "and the children of Israel buried those who perished, and they were reckoned among the seventy Gentile nations." + ], + [ + "And Israel went into the country of Egypt, into the land of Goshen, on the new moon of the fourth month, in the second year of the third week of the forty-fifth jubilee.", + "And Joseph went to meet his father Jacob, to the land of Goshen, and he fell on his father's neck and wept.", + "And Israel said unto Joseph: \"Now let me die since I have seen thee,", + "and now may the Lord God of Israel be blessed, the God of Abraham and the God of Isaac who hath not withheld His mercy and His grace from His servant Jacob.", + "It is enough for me that I have seen thy face whilst I am yet alive;", + "yea, true is the vision which I saw at Bethel. Blessed be the Lord my God for ever and ever, and blessed be His name.\"", + "And Joseph and his brothers ate bread before their father and drank wine, and Jacob rejoiced with exceeding great joy because he saw Joseph eating with his brothers and drinking before him,", + "and he blessed the Creator of all things who had preserved him, and had preserved for him his twelve sons.", + "And Joseph had given to his father and to his brothers as a gift the right of dwelling in the land of Goshen and in Rameses and all the region round about, which he ruled over before Pharaoh.", + "And Israel and his sons dwelt in the land of Goshen, the best part of the land of Egypt; and Israel was one hundred and thirty years old when he came into Egypt, ", + "And Joseph nourished his father and his brethren and also their possessions with bread as much as sufficed them for the seven years of the famine.", + "And the land of Egypt suffered by reason of the famine, and Joseph acquired all the land of Egypt for Pharaoh in return for food, and he got possession of the people and their cattle and everything for Pharaoh.", + "And the years of the famine were accomplished, and Joseph gave to the people in the land seed and food that they might sow (the land) in the eighth year, for the river had overflowed all the land of Egypt.", + "For in the seven years of the famine it had not overflowed and had irrigated only a few places on the banks of the river, but now it overflowed", + "and the Egyptians sowed the land, and it bore much corn that year. And this was the first year of the fourth week of the forty-fifth jubilee.", + "And Joseph took of the corn of the harvest the fifth part for the king and left four parts for them for food and for seed, and Joseph made it an ordinance for the land of Egypt until this day.", + "And Israel lived in the land of Egypt seventeen years, and all the days which he lived were three jubilees, one hundred and forty-seven years,", + "and he died in the fourth year of the fifth week of the forty-fifth jubilee.", + "And Israel blessed his sons before he died and told them everything that would befall them in the land of Egypt; and he made known to them what would come upon them in the last days,", + "and blessed them and gave to Joseph two portions in the land.", + "And he slept with his fathers, and he was buried in the double cave in the land of Canaan, near Abraham his father in the grave which he dug for himself in the double cave in the land of Hebron.", + "And he gave all his books and the books of his fathers to Levi his son that he might preserve them and renew them for his children until this day." + ], + [ + "And it came to pass that after Jacob died the children of Israel multiplied in the land of Egypt, and they became a great nation,", + "and they were of one accord in heart, so that brother loved brother and every man helped his brother, and they increased abundantly and multiplied exceedingly,", + "ten weeks of years, all the days of the life of Joseph.", + "And there was no Satan nor any evil all the days of the life of Joseph which he lived after his father Jacob,", + "for all the Egyptians honoured the children of Israel all the days of the life of Joseph.", + "And Joseph died being a hundred and ten years old;", + "Seventeen years he lived in the land of Canaan, and ten years he was a servant, and three years in prison, and eighty years he was under the king, ruling all the land of Egypt.", + "And he died and all his brethren and all that generation.", + "And he commanded the children of Israel before he died that they should carry his bones with them when they went forth from the land of Egypt.", + "And he made them swear regarding his bones, for he knew that the Egyptians would not again bring forth and bury him in the land of Canaan,", + "for Mâkamârôn, king of Canaan, while dwelling in the land of Assyria, fought in the valley with the king of Egypt and slew him there, and pursued after the Egyptians to the gates of ’Êrmôn.", + "But he was not able to enter, for another, a new king, had become king of Egypt, and he was stronger than he,", + "and he returned to the land of Canaan, and the gates of Egypt were closed, and none went out and none came into Egypt.", + "And Joseph died in the forty-sixth jubilee, in the sixth week, in the second year, and they buried him in the land of Egypt, and his brethren died after him. ", + "And the king of Egypt went forth to war with the king of Canaan in the forty-seventh jubilee, in the second week in the second year,", + "and the children of Israel brought forth all the bones of the children of Jacob save the bones of Joseph, and they buried them in the field in the double cave in the mountain.", + "And the most (of them) returned to Egypt, but a few of them remained in the mountains of Hebron, and Amram thy father remained with them.", + "And the king of Canaan was victorious over the king of Egypt, and he closed the gates of Egypt.", + "And he devised an evil device against the children of Israel of afflicting them;", + "and he said unto the people of Egypt:
\"Behold the people of the children of Israel have increased and multiplied more than we.", + "Come and let us deal wisely with them before they become too many, and let us afflict them with slavery before war come upon us and before they too fight against us;", + "else they will join themselves unto our enemies and get them up out of our land, for their hearts and faces are towards the land of Canaan.\"", + "And he set over them taskmasters to afflict them with slavery; and they built strong cities for Pharaoh, Pithom and Raamses,", + "and they built all the walls and all the fortifications which had fallen in the cities of Egypt.
And they made them serve with rigour,", + "and the more they dealt evilly with them, the more they increased and multiplied.
And the people of Egypt abominated the children of Israel." + ], + [ + "And in the seventh week, in the seventh year, in the forty-seventh jubilee, thy father went forth from the land of Canaan, and thou wast born in the fourth week, in the sixth year thereof, in the forty-eighth jubilee; this was the time of tribulation on the children of Israel.", + "And Pharaoh, king of Egypt, issued a command regarding them that they should cast all their male children which were born into the river.", + "And they cast them in for seven months until the day that thou wast born.", + "And thy mother hid thee for three months, and they told regarding her.", + "And she made an ark for thee, and covered it with pitch and asphalt, and placed it in the flags on the bank of the river, and she placed thee in it seven days,", + "and thy mother came by night and suckled thee, and by day Miriam, thy sister, guarded thee from the birds.", + "And in those days Tharmuth, the daughter of Pharaoh, came to bathe in the river, and she heard thy voice crying, and she told her maidens to bring thee forth, and they brought thee unto her.", + "And she took thee out of the ark, and she had compassion on thee.
And thy sister said unto her: \"Shall I go and call unto thee one of the Hebrew women to nurse and suckle this babe for thee?\"", + "And she said (unto her): \"Go.\" And she went and called thy mother Jochebed, and she gave her wages, and she nursed thee.", + "And afterwards, when thou wast grown up, they brought thee unto the daughter of Pharaoh, and thou didst become her son,", + "and Amram thy father taught thee writing, and after thou hadst completed three weeks they brought thee into the royal court.", + "And thou wast three weeks of years at court until the time when thou didst go forth from the royal court and didst see an Egyptian smiting thy friend who was of the children of Israel,", + "and thou didst slay him and hide him in the sand.", + "And on the second day thou didst find two of the children of Israel striving together, and thou didst say to him who was doing the wrong: \"Why dost thou smite thy brother?\"", + "And he was angry and indignant, and said \"Who made thee a prince and a judge over us? Thinkest thou to kill me as thou killedst the Egyptian yesterday?\" And thou didst fear and flee on account of these words." + ], + [ + "And in the sixth year of the third week of the forty-ninth jubilee thou didst depart and dwell in the land of Midian five weeks and one year.", + "And thou didst return into Egypt in the second week in the second year in the fiftieth jubilee.", + "And thou thyself knowest what He spake unto thee on Mount Sinai, and what prince Mastêmâ desired to do with thee when thou wast returning into Egypt on the way when thou didst meet him at the lodging-place.", + "Did he not with all his power seek to slay thee and deliver the Egyptians out of thy hand when he saw that thou wast sent to execute judgment and vengeance on the Egyptians?", + "And I delivered thee out of his hand, and thou didst perform the signs and wonders which thou wast sent to perform in Egypt against Pharaoh, and against all his house, and against his servants and his people.", + "And the Lord executed a great vengeance on them for Israel's sake, and smote them through (the plagues of) blood and frogs, lice and dog-flies, and malignant boils breaking forth in blains;", + "and their cattle by death; and by hail-stones, thereby He destroyed everything that grew for them; and by locusts which devoured the residue which had been left by the hail,", + "and by darkness; and (by the death) of the first-born of men and animals,", + "and on all their idols the Lord took vengeance and burned them with fire.", + "And everything was sent through thy hand, that thou shouldst declare (these things) before they were done, and thou didst speak with the king of Egypt before all his servants and before his people.", + "And everything took place according to thy words; ten great and terrible judgments came on the land of Egypt that thou mightest execute vengeance on it for Israel.", + "And the Lord did everything for Israel's sake, and according to His covenant, which He had ordained with Abraham that He would take vengeance on them as they had brought them by force into bondage.", + "And the prince of the Mastêmâ stood up against thee, and sought to cast thee into the hands of Pharaoh, and he helped the Egyptian sorcerers, and they stood up and wrought before thee.", + "The evils indeed we permitted them to work, but the remedies we did not allow to be wrought by their hands.", + "And the Lord smote them with malignant ulcers, and they were not able to stand for we destroyed them so that they could not perform a single sign.", + "And notwithstanding all (these) signs and wonders the prince of the Mastêmâ was not put to shame because he took courage and cried to the Egyptians to pursue after thee with all the powers of the Egyptians, with their chariots, and with their horses, and with all the hosts of the peoples of Egypt.", + "And I stood between the Egyptians and Israel, and we delivered Israel out of his hand, and out of the hand of his people,", + "and the Lord brought them through the midst of the sea as if it were dry land. And all the peoples whom he brought to pursue after Israel, the Lord our God cast them into the midst of the sea, into the depths of the abyss", + "beneath the children of Israel, even as the people of Egypt had cast their children into the river. He took vengeance on 1,000,000 of them, and one thousand strong and energetic men were destroyed on account of one suckling of the children of thy people which they had thrown into the river.", + "And on the fourteenth day and on the fifteenth and on the sixteenth and on the seventeenth and on the eighteenth the prince of the Mastêmâ was bound and imprisoned behind the children of Israel that he might not accuse them", + "And on the nineteenth we let them loose that they might help the Egyptians and pursue the children of Israel.", + "And he hardened their hearts and made them stubborn, and the device was devised by the Lord our God that He might smite the Egyptians and cast them into the sea.", + "And on the fourteenth we bound him that he might not accuse the children of Israel on the day when they asked the Egyptians for vessels and garments, vessels of silver, and vessels of gold, and vessels of bronze,", + "in order to despoil the Egyptians in return for the bondage in which they had forced them to serve.
And we did not lead forth the children of Israel from Egypt empty handed." + ], + [ + "Remember the commandment which the Lord commanded thee concerning the passover, that thou shouldst celebrate it in its season on the fourteenth of the first month,", + "that thou shouldst kill it before it is evening, and that they should eat it by night on the evening of the fifteenth from the time of the setting of the sun.", + "For on this night--the beginning of the festival and the beginning of the joy", + "--ye were eating the passover in Egypt, when all the powers of Mastêmâ had been let loose to slay all the first-born in the land of Egypt, from the firstborn of Pharaoh to the first-born of the captive maidservant in the mill, and to the cattle.", + "And this is the sign which the Lord gave them: Into every house on the lintels of which they saw the blood of a lamb of the first year, into (that) house they should not enter to slay, but should pass by (it), that all those should be saved that were in the house because the sign of the blood was on its lintels.", + "And the powers of the Lord did everything according as the Lord commanded them, and they passed by all the children of Israel,", + "and the plague came not upon them to destroy from amongst them any soul either of cattle, or man, or dog.", + "And the plague was very grievous in Egypt, and there was no house in Egypt where there was not one dead, and weeping and lamentation.", + "And all Israel was eating the flesh of the paschal lamb, and drinking the wine, and was lauding and blessing, and giving thanks to the Lord God of their fathers, and was ready to go forth from under the yoke of Egypt; and from the evil bondage.", + "And remember thou this day all the days of thy life, and observe it from year to year all the days of thy life, once a year, on its day, according to all the law thereof, and do not adjourn (it) from day to day, or from month to month.", + "For it is an eternal ordinance, and engraven on the heavenly tables regarding all the children of Israel that they should observe it every year on its day once a year, throughout all their generations; and there is no limit of days, for this is ordained for ever.", + "And the man who is free from uncleanness, and doth not come to observe it on occasion of its day, so as to bring an acceptable offering before the Lord, and to eat and to drink before the Lord on the day of its festival,", + "that man who is clean and close at hand will be cut off; because he offered not the oblation of the Lord in its appointed season, he will take the guilt upon himself.", + "Let the children of Israel come and observe the passover on the day of its fixed time, on the fourteenth day of the first month, between the evenings, from the third part of the day to the third part of the night,", + "for two portions of the day are given to the light, and a third part to the evening.", + "That is that which the Lord commanded thee that thou shouldst observe it between the evenings.", + "And it is not permissible to slay it during any period of the light, but during the period bordering on the evening,", + "and let them eat it at the time of the evening until the third part of the night, and whatever is leftover of all its flesh from the third part of the night and onwards, let them burn it with fire.", + "And they shall not cook it with water, nor shall they eat it raw, but roast on the fire: they shall eat it with diligence,", + "its head with the inwards thereof and its feet they shall roast with fire, and not break any bone thereof; for of the children of Israel no bone shall be crushed.", + "For this reason the Lord commanded the children of Israel to observe the passover on the day of its fixed time, and they shall not break a bone thereof; for it is a festival day, and a day commanded, and there may be no passing over from day to day, and month to month, but on the day of its festival let it be observed.", + "And do thou command the children of Israel to observe the passover throughout their days, every year, once a year on the day of its fixed time, and it will come for a memorial well pleasing before the Lord, and no plague will come upon them to slay or to smite", + "in that year in which they celebrate the passover in its season in every respect according to His command.
And they shall not eat it outside the sanctuary of the Lord,", + "but before the sanctuary of the Lord, and all the people of the congregation of Israel shall celebrate it in its appointed season.
And every man who hath come upon its day shall eat it in the sanctuary of your God before the Lord from twenty years old and upward;", + "for thus is it written and ordained that they should eat it in the sanctuary of the Lord.", + "And when the children of Israel come into the land which they are to possess, into the land of Canaan, and set up the tabernacle of the Lord in the midst of the land in one of their tribes until the sanctuary of the Lord hath been built in the land,", + "let them come and celebrate the passover in the midst of the tabernacle of the Lord, and let them slay it before the Lord from year to year.", + "And in the days when the house hath been built in the name of the Lord in the land of their inheritance, they shall go there and slay the passover in the evening, at sunset, at the third part of the day.", + "And they will offer its blood on the threshold of the altar, and shall place its fat on the fire which is upon the altar, and they shall eat its flesh roasted with fire in the court of the house which hath been sanctified in the name of the Lord.", + "And they may not celebrate the passover in their cities, nor in any place save before the tabernacle of the Lord, or before His house where His name hath dwelt; and they will not go astray from the Lord.", + "And do thou, Moses, command the children of Israel to observe the ordinances of the passover, as it was commanded unto thee; declare thou unto them every year and the day of its days,", + "and the festival of unleavened bread, that they should eat unleavened bread seven days, (and) that they should observe its festival, and that they bring an oblation every day during those seven days of joy before the Lord on the altar of your God.", + "For ye celebrated this festival with haste when ye went forth from Egypt till ye entered into the wilderness of Shur; for on the shore of the sea ye completed it." + ], + [ + "And after this law I made known to thee the days of the Sabbaths in the desert of Sin[ai], which is between Elim and Sinai.", + "And I told thee of the Sabbaths of the land on Mount Sinai, and I told thee of the jubilee years in the sabbaths of years:", + "but the year thereof have I not told thee till ye enter the land which ye are to possess.", + "And the land also will keep its sabbaths while they dwell upon it, and they will know the jubilee year.", + "Wherefore I have ordained for thee the year-weeks and the years and the jubilees: there are forty-nine jubilees from the days of Adam until this day, and one week and two years", + "and there are yet forty years to come (lit. \"distant for learning the commandments of the Lord, until they pass over into the land of Canaan, crossing the Jordan to the west.", + "And the jubilees will pass by, until Israel is cleansed from all guilt of fornication, and uncleanness, and pollution, and sin, and error, and dwelleth with confidence in all the land, and there will be no more a Satan or any evil one, and the land will be clean from that time for evermore.", + "And behold the commandment regarding the Sabbaths--I have written (them) down for thee and all the judgments of its laws.
Six days wilt thou labour, but on the seventh day is the Sabbath of the Lord your God.", + "In it ye shall do no manner of work, ye and your sons, and your men-servants and your maid-servants, and all your cattle and the sojourner also who is with you.
And the man that doeth any work on it shall die:", + "whoever desecrateth that day, whoever lieth with (his) wife or whoever saith he will do something on it, that he will set out on a journey thereon in regard to any buying or selling: and whoever draweth water thereon which he had not prepared for himself on the sixth day, and whoever taketh up any burden to carry it out of his tent or out of his house shall die.", + "Ye shall do no work whatever on the Sabbath day save that ye have prepared for yourselves on the sixth day, so as to eat, and drink, and rest, and keep Sabbath from all work on that day, and to bless the Lord your God, who has given you a day of festival,", + "and a holy day: and a day of the holy kingdom for all Israel is this day among their days for ever.", + "For great is the honour which the Lord hath given to Israel that they should eat and drink and be satisfied on this festival day, and rest thereon from all labour which belongeth to the labour of the children of men, save burning frankincense and bringing oblations and sacrifices before the Lord for days and for Sabbaths.", + "This work alone shall be done on the Sabbath-days in the sanctuary of the Lord your God; that they may atone for Israel with sacrifice continually from day to day for a memorial well-pleasing before the Lord, and that He may receive them always from day to day according as thou hast been commanded.", + "And every man who doeth any work thereon, or goeth a journey, or tilleth (his) farm, whether in his house or any other place, and whoever lighteth a fire, or rideth on any beast, or travelleth by ship on the sea,", + "and whoever striketh or killeth anything, or slaughtereth a beast or a bird, or whoever catcheth an animal or a bird or a fish, or whoever fasteth or maketh war on the Sabbaths:", + "The man who doeth any of these things on the Sabbath shall die, so that the children of Israel shall observe the Sabbaths according to the commandments regarding the Sabbaths of the land,", + "as it is written in the tables, which He gave into my hands that I should write out for thee the laws of the seasons, and the seasons according to the division of their days. Herewith is completed the account of the division of the days." + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Book of Jubilees/English/merged.json b/json/Second Temple/Apocrypha/Book of Jubilees/English/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d6eeb6cb5a38868eaf2e4276b5075676015a3ba9 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Book of Jubilees/English/merged.json @@ -0,0 +1,1884 @@ +{ + "title": "Book of Jubilees", + "language": "en", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Book_of_Jubilees", + "text": [ + [ + "THIS is the story of the division of the days of law and testimony, of the events of the years, of his (years) weeks, of his Jubilee throughout all the years of the world, as the Lord told Moses in Mount Sinai when he went up to receive the tables of law and commandment, according to the voice of God when he said, \"Climb to the top of the mountain. And it came to come that in the first year of the exodus AM (AM' Anno Mundi) of the children of Israel of Egypt, in the third month, on the sixteenth day of the month, God spoke to Moses, saying:", + "\"Come up to me on the mountain, and I will give you two stone boards of the law and commandment that I have written for you to teach.\"", + "And Moses went up to the mount of God, and the glory of the Lord rested upon Mount Sinai, and a cloud covered him for six days. And he called Moses on the seventh day of the midst of the cloud,", + "and the appearance of the glory of the Lord was like a flaming fire on the top of the Mount.", + "And Moses was on the Mount forty days and forty nights, and God taught him the earlier and the later history ", + "of the division of all the days of the law and of the testimony.", + "And He said: \"Incline thine heart to every word which I shall speak to thee on this Mount, and write them in a book in order that their generations may see how I have not forsaken them for all the evil which they have wrought in transgressing the covenant which I establish between Me and thee for their generations this day on Mount Sinai.", + "And thus it will come to pass when all these things come upon them, that they will recognize that I am more righteous than they in all their judgments and in all their actions, and they will recognize that I have been truly with them. ", + "And do thou write for thyself all these words which I declare unto thee this day, for I know their rebellion and their stiff neck, before I bring them into the land of which I sware to their fathers, to Abraham and to Isaac and to Jacob, saying: \"Unto your seed will I give a land flowing with milk and honey", + "And they will eat and be satisfied, and they will turn to strange gods, to (gods) which cannot deliver them from aught of their tribulation:", + "\"and this witness shall be heard for a witness against them.
For they will forget all My commandments, (even) all that I command them, and they will walk after the Gentiles,", + "and after their uncleanness, and after their shame, and will serve their gods, and these will prove unto them an offence and a tribulation and an affliction and a snare.", + "And many will perish and they will be taken captive, and will fall into the hands of the enemy, because they have forsaken My ordinances and My commandments, and the festivals of My covenant,", + "and My sabbaths, and My holy place which I have hallowed for Myself in their midst, and My tabernacle, and My sanctuary, which I have hallowed for Myself in the midst of the land, that I should set My name upon it, and that it should dwell (there).", + "And they will make to themselves high places and groves and graven images, and they will worship, each his own (graven image), so as to go astray, and they will sacrifice their children to demons, and to all the works of the error of their hearts.", + "And I will send witnesses unto them, that I may witness against them, but they will not hear, and will slay the witnesses also,", + "and they will persecute those who seek the law, and they will abrogate and change everything so as to work evil before My eyes.", + "And I shall hide My face from them, and I shall deliver them into the hand of the Gentiles for captivity, and for a prey, and for devouring, and I shall remove them from the midst of the land, and I shall scatter them amongst the Gentiles.", + "And they will forget all My law and all My commandments and all My judgments, and will go astray as to new moons, and sabbaths, and festivals, and jubilees, and ordinances. ", + "And after this they will turn to Me from amongst the Gentiles with all their heart and with all their soul and with all their strength,", + "and I shall gather them from amongst all the Gentiles, and they will seek Me, so that I shall be found of them,", + "when they seek Me with all their heart and with all their soul.
And I shall disclose to them abounding peace with righteousness, and I shall remove them the plant of uprightness, with all My heart and with all My soul, ", + "and they will be for a blessing and not for a curse, and they will be the head and not the tail.", + "And I shall build My sanctuary in their midst, and I shall dwell with them, and I shall be their God and they will be My people in truth and righteousness. ", + "And I shall not forsake them nor fail them; for I am the Lord their God.\"", + "And Moses fell on his face and prayed and said,", + "\"O Lord my God, do not forsake Thy people and Thy inheritance, so that they should wander in the error of their hearts, and do not deliver them into the hands of their enemies, the Gentiles, lest they should rule over them and cause them to sin against Thee.", + "Let Thy mercy, O Lord, be lifted up upon Thy people, and create in them an upright spirit,", + "and let not the spirit of Beliar rule over them to accuse them before Thee, and to ensnare them from all the paths of righteousness, so that they may perish from before Thy face.", + "But they are Thy people and Thy inheritance, which Thou hast delivered with Thy great power from the hands of the Egyptians: ", + "create in them a clean heart and a holy Spirit, and let them not be ensnared in their sins from henceforth until eternity.\" ", + "And the Lord said unto Moses: \"I know their contrariness and their thoughts and their stiffneckedness, and they will not be obedient till they confess their own sin and the sin of their fathers.", + "And after this they will turn to Me in all uprightness and with all (their) heart and with all (their) soul, and I shall circumcise the foreskin of their heart and the foreskin of the heart of their seed, and I shall create in them a holy spirit, and I shall cleanse them so that they shall not turn away from Me from that day unto eternity.", + "And their souls will cleave to Me and to all My commandments, and they will fulfil My commandments, and I shall be their Father and they will be My children.", + "And they will all be called children of the living God, and every angel and every spirit will know, yea, they will know that these are My children, and that I am their Father in uprightness and righteousness, and that I love them.", + "And do thou write down for thyself all these words which I declare unto thee on this mountain, the first and the last, which shall come to pass in all the divisions of the days in the law and in the testimony and in the weeks and the jubilees unto eternity, until I descend and dwell with them throughout eternity.\"", + "And He said to the angel of the presence: \"Write for Moses from the beginning of creation till My sanctuary has been built among them for all eternity.", + "And the Lord will appear to the eyes of all, and all will know that I am the God of Israel and the Father of all the children of Jacob, and King on Mount Zion for all eternity. And Zion and Jerusalem will be holy.\"", + "And the angel of the presence who went before the camp of Israel took the tables of the divisions of the years --from the time of the creation--", + "of the law and of the testimony of the weeks, of the jubilees, according to the individual years, according to all the number of the jubilees [according to the individual years], from the day of the [new] creation when the heavens and the earth shall be renewed and all their creation according to the powers of the heaven, and according to all the creation of the earth,", + "until the sanctuary of the Lord shall be made in Jerusalem on Mount Zion, and all the luminaries be renewed for healing and for peace and for blessing for all the elect of Israel, and that thus it may be from that day and unto all the days of the earth." + ], + [ + "And the angel of the presence spake to Moses according to the word of the Lord, saying:", + "Write the complete history of the creation, how in six days the Lord God finished all His works and all that He created, and kept Sabbath on the seventh day and hallowed it for all ages, and appointed it as a sign for all His works.", + "For on the first day He created the heavens which are above and the earth and the waters and all the spirits which serve before Him", + "--the angels of the presence, and the angels of sanctification, and the angels [of the spirit of fire and the angels] of the spirit of the winds, and the angels of the spirit of the clouds, ", + "and of darkness, and of snow and of hail and of hoar frost, and the angels of the voices and of the thunder and of the lightning, and the angels of the spirits of cold and of heat, and of winter and of spring and of autumn and of summer, ", + "and of all the spirits of His creatures which are in the heavens and on the earth, (He created) the abysses and the darkness, eventide (and night), and the light, dawn and day, which He hath prepared in the knowledge of His heart.", + "And thereupon we saw His works, and praised Him, and lauded before Him on account of all His works; for seven great works did He create on the first day.", + "And on the second day He created the firmament in the midst of the waters, and the waters were divided on that day--half of them went up above and half of them went down below the firmament (that was) in the midst over the face of the whole earth.", + "And this was the only work (God) created on the second day.", + "And on the third day He commanded the waters to pass from off the face of the whole earth into one place, and the dry land to appear.", + "And the waters did so as He commanded them, and they retired from off the face of the earth into one place outside of this firmament, and the dry land appeared.", + "And on that day He created for them all the seas according to their separate gathering-places, and all the rivers, and the gatherings of the waters in the mountains and on all the earth,", + "and all the lakes, and all the dew of the earth, and the seed which is sown, and all sprouting things, and fruit-bearing trees, and trees of the wood, and the garden of Eden, in Eden, and all (plants after their kind).", + "These four great works God created on the third day.", + "And on the fourth day He created the sun and the moon and the stars, and set them in the firmament of the heaven, to give light upon all the earth,", + "and to rule over the day and the night, and divide the light from the darkness.", + "And God appointed the sun to be a great sign on the earth for days and for sabbaths and for months and for feasts and for years and for sabbaths of years and for jubilees and for all seasons of the years.", + "And it divideth the light from the darkness [and] for prosperity, that all things may prosper which shoot and grow on the earth.", + "These three kinds He made on the fourth day.", + "And on the fifth day He created great sea monsters in the depths of the waters, for these were the first things of flesh that were created by His hands, the fish and everything that moves in the waters, and everything that flies, the birds and all their kind.", + "And the sun rose above them to prosper (them), and above everything that was on the earth, everything that shoots out of the earth, and all fruit-bearing trees, and all flesh.", + "These three kinds He created on the fifth day.", + "And on the sixth day He created all the animals of the earth, and all cattle, and everything that moves on the earth.", + "And after all this He created man, a man and a woman created He them,", + "and gave him dominion over all that is upon the earth, and in the seas, and over everything that flies, and over beasts and over cattle, and over everything that moves on the earth, and over the whole earth, and over all this He gave him dominion.", + "And these four kinds He created on the sixth day.
And there were altogether two and twenty kinds.", + "And He finished all His work on the sixth day--all that is in the heavens and on the earth, and in the seas and in the abysses, and in the light and in the darkness, and in everything.", + "And He gave us a great sign, the Sabbath day, that we should work six days, but keep Sabbath on the seventh day from all work.
And all the angels of the presence, and all the angels of sanctification,", + "these two great classes--He hath hidden us to keep the Sabbath with Him in heaven and on earth.", + "And He said unto us: \"Behold, I will separate unto Myself a people from among all the peoples, and these will keep the Sabbath day,", + "and I will sanctify them unto Myself as My people, and will bless them; as I have sanctified the Sabbath day and do sanctify (it) unto Myself, even so shall I bless them, and they will be My people and I shall be their God.", + "And I have chosen the seed of Jacob from amongst all that I have seen, and have written him down as My firstborn son, and have sanctified him unto Myself for ever and ever;", + "and I will teach them the Sabbath day, that they may keep Sabbath thereon from all work.\"...", + "And thus He created therein a sign in accordance with which they should keep Sabbath with us on the seventh day, to eat and to drink, and to bless Him who hath created all things", + "as He hath blessed and sanctified unto Himself a peculiar people above all peoples, and that they should keep Sabbath together with us.", + "And He caused His commands to ascend as a sweet savour acceptable before Him all the days. There (were) two and twenty heads of mankind from Adam to Jacob, ", + "and two and twenty kinds of work were made until the seventh day;", + "this is blessed and holy; and the former also is blessed and holy;", + "and this one serves with that one for sanctification and blessing.", + "And to this (Jacob and his seed) it was granted that they should always be the blessed and holy ones of the first testimony and law, even as He had sanctified and blessed the Sabbath day on the seventh day.", + "He created heaven and earth and everything that He created in six days, and God made the seventh day holy, for all His works;", + "therefore He commanded on its behalf that, whoever doth any work thereon shall die, and that he who defileth it shall surely die.", + "Wherefore do thou command the children of Israel to observe this day that they may keep it holy and not do thereon any work, and not to defile it,", + "as it is holier than all other days.
And whoever profaneth it shall surely die, and whoever doeth thereon any work shall surely die eternally,", + "that the children of Israel may observe this day throughout their generations, and not be rooted out of the land;", + "for it is a holy day and a blessed day.
And every one who observeth it and keepeth Sabbath thereon from all his work, will be holy and blessed throughout all days like unto us.", + "Declare and say to the children of Israel the law of this day both that they should keep Sabbath thereon, and that they should not forsake it in the error of their hearts;", + "(and) that it is not lawful to do any work thereon which is unseemly, to do thereon their own pleasure, and that they should not prepare thereon anything to be eaten or drunk.", + "and (that it is not lawful) to draw water, or bring in or take out thereon through their gates any burden, which they had not prepared for themselves on the sixth day in their dwellings. ", + "And they shall not bring in nor take out from house to house on that day; for that day is more holy and blessed than any jubilee day of the jubilees:", + "on this we kept Sabbath in the heavens before it was made known to any flesh to keep Sabbath thereon on the earth.", + "And the Creator of all things blessed it, but He did not sanctify all peoples and nations to keep Sabbath thereon, but Israel alone:", + "them alone He permitted to eat and drink and to keep Sabbath thereon on the earth.", + "And the Creator of all things blessed this day which He had created for a blessing and a sanctification and a glory above all days.", + "This law and testimony was given to the children of Israel as a law for ever unto their generations." + ], + [ + "And on the six days of the second week we brought, according to the word of God, unto Adam all the beasts, and all the cattle, and all the birds, and everything that moveth on the earth, and everything that moveth in the water, according to their kinds, and according to their types: ", + "the beasts on the first day; the cattle on the second day; the birds on the third day; and all that which moveth on the earth on the fourth day; and that which moveth in the water on the fifth day.", + "And Adam named them all by their respective names, and as he called them, so was their name.", + "And on these five days Adam saw all these, male and female, according to every kind that was on the earth, but he was alone and found no helpmeet for him.", + "And the Lord said unto us: \"It is not good that the man should be alone: let us make a helpmeet for him.\"", + "And the Lord our God caused a deep sleep to fall upon him, and he slept, and He took for the woman one rib from amongst his ribs, and this rib was the origin of the woman from amongst his ribs,", + "and He built up the flesh in its stead, and built the woman.", + "And He awaked Adam out of his sleep and on awaking he rose on the sixth day, and He brought her to him, and he knew her, and said unto her:", + "\"This is now bone of my bones and flesh of my flesh; she will be called [my] wife; because she was taken from her husband.\"", + "Therefore shall man and wife be one, and therefore shall a man leave his father and his mother, and cleave unto his wife, and they shall be one flesh.", + "In the first week was Adam created, and the rib--his wife: in the second week He showed her unto him:", + "and for this reason the commandment was given to keep in their defilement, for a male seven days, and for a female twice seven days.", + "And after Adam had completed forty days in the land where he had been created, we brought him into the Garden of Eden to till and keep it, but his wife they brought in on the eightieth day, and after this she entered into the Garden of Eden.", + "And for this reason the commandment is written on the heavenly tables in regard to her that giveth birth:", + "\"if she beareth a male, she shall remain in her uncleanness seven days according to the first week of days, ", + "and thirty and three days shall she remain in the blood of her purifying, and she shall not touch any hallowed thing, nor enter into the sanctuary, until she accomplisheth these days which (are enjoined) in the case of a male child.", + "But in the case of a female child she shall remain in her uncleanness two weeks of days, according to the first two weeks,", + "and sixty-six days in the blood of her purification, and they will be in all eighty days.\"", + "And when she had completed these eighty days we brought her into the Garden of Eden, for it is holier than all the earth besides, and every tree that is planted in it is holy.", + "Therefore, there was ordained regarding her who beareth a male or a female child the statute of those days that she should touch no hallowed thing, nor enter into the sanctuary until these days for the male or female child are accomplished.", + "This is the law and testimony which was written down for Israel, in order that they should observe (it) all the days.", + "And in the first week of the first jubilee, Adam and his wife were in the Garden of Eden for seven years tilling and keeping it,", + "and we gave him work and we instructed him to do everything that is suitable for tillage.", + "And he tilled (the garden), and was naked and knew it not, and was not ashamed,", + "and he protected the garden from the birds and beasts and cattle, and gathered not, and was not ashamed, and he protected the garden from the birds and beasts and cattle, and gathered its fruit, and ate, and put aside the residue for himself and for his wife [and put aside that which was being kept].", + "And after the completion of the seven years, which he had completed there, seven years exactly, and in the second month, on the seventeenth day (of the month), the serpent came and approached the woman, and the serpent said to the woman,", + "\"Hath God commanded you, saying, Ye shall not eat of every tree of the garden?\" ", + "And she said to it, \"Of all the fruit of the trees of the garden God hath said unto us, Eat;", + "but of the fruit of the tree which is in the midst of the garden God hath said unto us, Ye shall not eat thereof, neither shall ye touch it, lest ye die.\"", + "And the serpent said unto the woman, \"Ye shall not surely die:", + "for God doth know that on the day ye shall eat thereof, your eyes will be opened, and ye will be as gods, and ye will know good and evil.\"", + "And the woman saw the tree that it was agreeable and pleasant to the eye, and that its fruit was good for food, and she took thereof and ate.", + "And when she had first covered her shame with fig-leaves, she gave thereof to Adam and he ate,", + "and his eyes were opened, and he saw that he was naked.
And he took fig-leaves and sewed (them) together, and made an apron for himself, and covered his shame.", + "And God cursed the serpent, and was wroth with it for ever. ...", + "And He was wroth with the woman, because she hearkened to the voice of the serpent, and did eat; ", + "and He said unto her: I shall greatly multiply thy sorrow and thy pains in sorrow thou shalt bring forth children, and thy return shall be unto thy husband, and he will rule over thee.\"", + "And to Adam also He said, \"Because thou hast hearkened unto the voice of thy wife, and hast eaten of the tree of which I commanded thee that thou shouldst not eat thereof, cursed be the ground for thy sake:", + "thorns and thistles shall it bring forth to thee, and thou shalt eat thy bread in the sweat of thy face, till thou returnest to the earth from whence thou wast taken; for earth thou art, and unto earth shalt thou return.\"", + "And He made for them coats of skin, and clothed them, and sent them forth from the Garden of Eden.", + "And on that day on which Adam went forth from the garden, he offered as a sweet savour an offering, frankincense, galbanum, and stacte, and spices in the morning with the rising of the sun from the day when he covered his shame.", + "And on that day was closed the mouth of all beasts, and of cattle, and of birds, and of whatever walketh, and of whatever moveth, so that they could no longer speak: for they had all spoken one with another with one lip and with one tongue.", + "And He sent out of the Garden of Eden all flesh that was in the Garden of Eden, and all flesh was scattered according to its kinds, and according to its types unto the places which had been created for them.", + "And to Adam alone did He give (the wherewithal) to cover his shame, of all the beasts and cattle.", + "On this account, it is prescribed on the heavenly tables as touching all those who know the judgment of the law, that they should cover their shame, and should not uncover themselves as the Gentiles uncover themselves.", + "And on the new moon of the fourth month, Adam and his wife went forth from the Garden of Eden, and they dwelt in the land of ’Eldâ, in the land of their creation.", + "And Adam called the name of his wife Eve. And they had no son till the first jubilee,", + "and after this he knew her.
Now he tilled the land as he had been instructed in the Garden of Eden." + ], + [ + "And in the third week in the second jubilee she gave birth to Cain, and in the fourth she gave birth to Abel, and in the fifth she gave birth to her daughter ’Âwân. ", + "And in the first (year) of the third jubilee, Cain slew Abel because (God) accepted the sacrifice of Abel, and did not accept the offering of Cain.", + "And he slew him in the field: and his blood cried from the ground to heaven, complaining because he had slain him. ", + "And the Lord reproved Cain because of Abel, because he had slain him, and he made him a fugitive on the earth because of the blood of his brother, and he cursed him upon the earth.", + "And on this account it is written on the heavenly tables, \"Cursed is he who smiteth his neighbour treacherously, and let all who have seen and heard say, So be it;", + "and the man who hath seen and not declared (it), let him be accursed as the other.\"", + "And for this reason we announce when we come before the Lord our God all the sin which is committed in heaven and on earth, and in light and in darkness, and everywhere.", + "And Adam and his wife mourned for Abel four weeks of years,", + "and in the fourth year of the fifth week they became joyful, and Adam knew his wife again, and she bare him a son, and he called his name Seth; for he said \"God hath raised up a second seed unto us on the earth instead of Abel; for Cain slew him.\" ", + "And in the sixth week he begat his daughter ’Azûrâ.", + "And Cain took ’Âwân his sister to be his wife and she bare him Enoch at the close of the fourth jubilee.", + "And in the first year of the first week of the fifth jubilee, houses were built on the earth, and Cain built a city, and called its name after the name of his son Enoch. ", + "And Adam knew Eve his wife and she bare yet nine sons.", + "And in the fifth week of the fifth jubilee Seth took ’Azûrâ his sister to be his wife, and in the fourth (year of the sixth week) she bare him Enos.
He began to call on the name of the Lord on the earth.", + "And in the seventh jubilee in the third week Enos took Nôâm his sister to be his wife, and she bare him a son in the third year of the fifth week, and he called his name Kenan.", + "And at the close of the eighth jubilee Kenan took Mûalêlêth his sister to be his wife, and she bare him a son in the ninth jubilee, in the first week in the third year of this week, and he called his name Mahalalel.", + "And in the second week of the tenth jubilee Mahalalel took unto him to wife Dînâh, the daughter of Barâkî’êl the daughter of his father's brother, and she bare him a son in the third week in the sixth year, and he called his name Jared;", + "for in his days the angels of the Lord descended on the earth, those who are named the Watchers, that they should instruct the children of men, and that they should do judgment and uprightness on the earth.", + "And in the eleventh jubilee Jared took to himself a wife, and her name was Bâraka, the daughter of Râsûjâl, a daughter of his father's brother, in the fourth week of this jubilee,", + "and she bare him a son in the fifth week, in the fourth year of the jubilee, and he called his name Enoch.", + "And he was the first among men that are born on earth who learnt writing and knowledge and wisdom", + "and who wrote down the signs of heaven according to the order of their months in a book, that men might know the seasons of the years according to the order of their separate months.", + "And he was the first to write a testimony, and he testified to the sons of men among the generations of the earth, and recounted the weeks of the jubilees, and made known to them the days of the years, and set in order the months and recounted the Sabbaths of the years as we made (them) known to him.", + "And what was and what will be he saw in a vision of his sleep, as it will happen to the children of men throughout their generations until the day of judgment; ", + "he saw and understood everything, and wrote his testimony, and placed the testimony on earth for all the children of men and for their generations.", + "And in the twelfth jubilee, in the seventh week thereof, he took to himself a wife, and her name was Ednî, the daughter of Dânêl, the daughter of his father's brother, and in the sixth year in this week she bare him a son and he called his name Methuselah.", + "And he was moreover with the angels of God these six jubilees of years, and they showed him everything which is on earth and in the heavens, the rule of the sun, and he wrote down everything.", + "And he testified to the Watchers, who had sinned with the daughters of men;", + "for these had begun to unite themselves, so as to be defiled, with the daughters of men, and Enoch testified against (them) all.", + "And he was taken from amongst the children of men, and we conducted him into the Garden of Eden in majesty and honour,", + "and behold there he writeth down the condemnation and judgment of the world, and all the wickedness of the children of men.", + "And on account of it (God) brought the waters of the flood upon all the land of Eden; for there he was set as a sign and that he should testify against all the children of men, that he should recount all the deeds of the generations until the day of condemnation.", + "And he burnt the incense of the sanctuary, (even) sweet spices, acceptable before the Lord on the Mount.", + "For the Lord hath four places on the earth, the Garden of Eden, and the Mount of the East, and this mountain on which thou art this day, Mount Sinai, and Mount Zion (which) will be sanctified in the new creation for a sanctification of the earth;", + "through it will the earth be sanctified from all (its) guilt and its uncleanness throughout the generations of the world.", + "And in the fourteenth jubilee Methuselah took unto himself a wife, Ednâ the daughter of ’Âzrîâl, the daughter of his father's brother, in the third week, in the first year of this week, and he begat a son and called his name Lamech.", + "And in the fifteenth jubilee in the third week Lamech took to himself a wife, and her name was Bêtênôs the daughter of Bârâkî’îl, the daughter of his father's brother, and in this week she bare him a son", + "and he called his name Noah, saying, \"This one will comfort me for my trouble and all my work, and for the ground which the Lord hath cursed.\"", + "And at the close of the nineteenth jubilee, in the seventh week in the sixth year thereof, Adam died, and all his sons buried him in the land of his creation, and he was the first to be buried in the earth.", + "And he lacked seventy years of one thousand years; for one thousand years are as one day in the testimony of the heavens", + "and therefore was it written concerning the tree of knowledge: \"On the day that ye eat thereof ye will die.\" ", + "For this reason he did not complete the years of this day; for he died during it.", + "At the close of this jubilee Cain was killed after him in the same year; for his house fell upon him and he died in the midst of his house, and he was killed by its stones,", + "for with a stone he had killed Abel, and by a stone was he killed in righteous judgment.", + "For this reason it was ordained on the heavenly tables: \"With the instrument with which a man killeth his neighbour with the same shall he be killed; after the manner that he wounded him, in like manner shall they deal with him.\"", + "And in the twenty-fifth jubilee Noah took to himself a wife, and her name was ’Ĕmzârâ, the daughter of Râkê’êl, the daughter of his father's brother, in the first year in the fifth week:", + "and in the third year thereof she bare him Shem, in the fifth year thereof she bare him Ham, and in the first year in the sixth week she bare him Japheth." + ], + [ + "And it came to pass when the children of men began to multiply on the face of the earth and daughters were born unto them,", + "that the angels of God saw them on a certain year of this jubilee, that they were beautiful to look upon; and they took themselves wives of all whom they chose, and they bare unto them sons and they were giants.", + "And lawlessness increased on the earth and all flesh corrupted its way, alike men and cattle and beasts and birds and everything that walketh on the earth", + "-all of them corrupted their ways and their orders, and they began to devour each other,", + "and lawlessness increased on the earth and every imagination of the thoughts of all men (was) thus evil continually.", + "And God looked upon the earth, and behold it was corrupt, and all flesh had corrupted its orders, and all that were upon the earth had wrought all manner of evil before His eyes.", + "And He said: \"I shall destroy man and all flesh upon the face of the earth which I have created.\"", + "But Noah found grace before the eyes of the Lord.", + "And against the angels whom He had sent upon the earth, He was exceedingly wroth, and He gave commandment to root them out of all their dominion, ", + "and He bade us to bind them in the depths of the earth, and behold they are bound in the midst of them, and are (kept) separate.", + "And against their sons went forth a command from before His face that they should be smitten with the sword, and be removed from under heaven.", + "And He said \"My spirit will not always abide on man; for they also are flesh and their days shall be one hundred and twenty years.\"", + "And He sent His sword into their midst that each should slay his neighbour, and they began to slay each other till they all fell by the sword and were destroyed from the earth.", + "And their fathers were witnesses (of their destruction), and after this they were bound in the depths of the earth for ever, until the day of the great condemnation when judgment is executed on all those who have corrupted their ways and their works before the Lord.", + "And He destroyed all from their places, and there was not left one of them whom He judged not according to all their wickedness.", + "And He made for all His works a new and righteous nature, so that they should not sin in their whole nature for ever, but should be all righteous each in his kind alway.", + "And the judgment of all is ordained and written on the heavenly tables in righteousness", + "--even (the judgment of) all who depart from the path which is ordained for them to walk in; and if they walk not therein judgment is written down for every creature and for every kind.", + "And there is nothing in heaven or on earth, or in light or in darkness, or in Sheol or in the depth, or in the place of darkness (which is not judged); ", + "and all their judgments are ordained and written and engraved.", + "In regard to all He will judge, the great according to his greatness, and the small according to his smallness, and each according to his way.", + "And He is not one who will regard the person (of any), nor is He one who will receive gifts, if He saith that He will execute judgment on each:", + "if one gave everything that is on the earth, He will not regard the gifts or the person (of any), nor accept anything at his hands, for He is a righteous judge. ", + "[And of the children of Israel it hath been written and ordained: If they turn to Him in righteousness, He will forgive all their transgressions and pardon all their sins.", + "It is written and ordained that He will show mercy to all who turn from all their guilt once each year.]", + "And as for all those who corrupted their ways and their thoughts before the flood, no man's person was accepted save that of Noah alone; for his person was accepted in behalf of his sons, whom (God) saved from the waters of the flood on his account;", + "for his heart was righteous in all his ways, according as it was commanded regarding him, and he had not departed from aught that was ordained for him.", + "And the Lord said that He would destroy everything which was upon the earth, both men and cattle, and beasts, and fowls of the air, and that which moveth on the earth.", + "And He commanded Noah to make him an ark, that he might save himself from the waters of the flood.", + "And Noah made the ark in all respects as He commanded him, in the twenty-seventh jubilee of years, in the fifth week in the fifth year (on the new moon of the first month).", + "And he entered in the sixth (year) thereof, in the second month, on the new moon of the second month,", + "till the sixteenth; and he entered, and all that we brought to him, into the ark, and the Lord closed it from without on the seventeenth evening.", + "And the Lord opened seven flood-gates of heaven, And the mouths of the fountains of the great deep, seven mouths in number. And the flood-gates began to pour down water from the heaven forty days and forty nights,", + "And the fountains of the deep also sent up waters, until the whole world was full of water.", + "And the waters increased upon the earth Fifteen cubits did the waters rise above all the high mountains,", + "And the ark was lift up above the earth, And it moved upon the face of the waters.", + "And the water prevailed on the face of the earth five months-one hundred and fifty days.", + "And the ark went and rested on the top of Lûbâr, one of the mountains of Ararat. ", + "And (on the new moon) in the fourth month the fountains of the great deep were closed and the flood-gates of heaven were restrained;", + "and on the new moon of the seventh month all the mouths of the abysses of the earth were opened, and the water began to descend into the deep below. ", + "And on the new moon of the tenth month the tops of the mountains were seen,", + "and on the new moon of the first month the earth became visible.
And the waters disappeared from above the earth in the fifth week in the seventh year thereof,", + "and on the seventeenth day in the second month the earth was dry.", + "And on the twenty-seventh thereof he opened the ark, and sent forth from it beasts, and cattle, and birds, and every moving thing." + ], + [ + "And on the new moon of the third month he went forth from the ark, and built an altar on that mountain.", + "And he made atonement for the earth, and took a kid and made atonement by its blood for all the guilt of the earth; for everything that had been on it had been destroyed, save those that were in the ark with Noah.", + "And he placed the fat thereof on the altar, and he took an ox, and a goat, and a sheep and kids, and salt, and a turtle-dove, and the young of a dove,", + "and placed a burnt sacrifice on the altar, and poured thereon an offering mingled with oil, and sprinkled wine and strewed frankincense over everything, and caused a goodly savour to arise, acceptable before the Lord.", + "And the Lord smelt the goodly savour, and He made a covenant with him that there should not be any more a flood to destroy the earth;", + "that all the days of the earth seed-time and harvest should never cease; cold and heat, and summer and winter, and day and night should not change their order, nor cease for ever. ", + "\"And you, increase ye and multiply upon the earth, and become many upon it, and be a blessing upon it.", + "The fear of you and the dread of you I shall inspire in everything that is on earth and in the sea.", + "And behold I have given unto you all beasts, and all winged things, and everything that moveth on the earth, and the fish in the waters, and all things for food; as the green herbs, I have given you all things to eat.", + "But flesh, with the life thereof, with the blood, ye shall not eat; for the life of all flesh is in the blood, lest your blood of your lives be required.", + "At the hand of every man, at the hand of every (beast), shall I require the blood of man.", + "Whoso sheddeth man's blood by man shall his blood be shed; for in the image of God made He man.", + "And you, increase ye, and multiply on the earth.\"", + "And Noah and his sons swore that they would not eat any blood that was in any flesh,", + "and he made a covenant before the Lord God for ever throughout all the generations of the earth in this month.", + "On this account He spake to thee that thou shouldst make a covenant with the children of Israel in this month upon the mountain with an oath, and that thou shouldst sprinkle blood upon them because of all the words of the covenant, which the Lord made with them for ever. ", + "And this testimony is written concerning you that you should observe it continually, so that you should not eat on any day any blood of beasts or birds or cattle during all the days of the earth,", + "and the man who eateth the blood of beast or of cattle or of birds during all the days of the earth, he and his seed shall be rooted out of the land.", + "And do thou command the children of Israel to eat no blood, so that their names and their seed may be before the Lord our God continually.", + "And for this law there is no limit of days, for it is for ever. They shall observe it throughout their generations, so that they may continue supplicating on your behalf with blood before the altar;", + "every day and at the time of morning and evening they shall seek forgiveness on your behalf perpetually before the Lord that they may keep it and not be rooted out.", + "And He gave to Noah and his sons a sign that there should not again be a flood on the earth.", + "He set His bow in the cloud for a sign of the eternal covenant that there should not again be a flood on the earth to destroy it all the days of the earth.", + "For this reason it is ordained and written on the heavenly tables, that they should celebrate the feast of weeks in this month once a year, to renew the covenant every year.", + "And this whole festival was celebrated in heaven from the day of creation till the days of Noah-twenty-six jubilees and five weeks of years:", + "and Noah and his sons observed it for seven jubilees and one week of years, till the day of Noah's death, and from the day of Noah's death his sons did away with (it) until the days of Abraham, and they ate blood.", + "But Abraham observed it, and Isaac and Jacob and his children observed it up to thy days,", + "and in thy days the children of Israel forgot it until ye celebrated it anew on this mountain.", + "And do thou command the children of Israel to observe this festival in all their generations for a commandment unto them:", + "one day in the year in this month they shall celebrate the festival.", + "For it is the feast of weeks and the feast of first-fruits:", + "this feast is twofold and of a double nature: according to what is written and engraven concerning it celebrate it.", + "For I have written in the book of the first law, in that which I have written for thee, that thou shouldst celebrate it in its season, one day in the year,", + "and I explained to thee its sacrifices that the children of Israel should remember and should celebrate it throughout their generations in this month, one day in every year.", + "And on the new moon of the first month, and on the new moon of the fourth month, and on the new moon of the seventh month, and on the new moon of the tenth month are the days of remembrance, and the days of the seasons in the four divisions of the year.", + "These are written and ordained as a testimony for ever.", + "And Noah ordained them for himself as feasts for the generations for ever, so that they have become thereby a memorial unto him.", + "And on the new moon of the first month he was bidden to make for himself an ark, and on that (day) the earth became dry and he opened (the ark) and saw the earth.", + "And on the new moon of the fourth month the mouths of the depths of the abysses beneath were closed.", + "And on the new moon of the seventh month all the mouths of the abysses of the earth were opened, and the waters began to descend into them. ", + "And on the new moon of the tenth month the tops of the mountains were seen, and Noah was glad. ", + "And on this account he ordained them for himself as feasts for a memorial for ever, and thus are they ordained.", + "And they placed them on the heavenly tables, each had thirteen weeks; from one to another (passed) their memorial,", + "from the first to the second, and from the second to the third, and from the third to the fourth.", + "And all the days of the commandment will be two and fifty weeks of days, and (these will make) the entire year complete. ", + "Thus it is engraven and ordained on the heavenly tables. And there is no neglecting (this commandment) for a single -year or from year to year.", + "And command thou the children of Israel that they observe the years according to this reckoning-three hundred and sixty-four days,", + "and (these) will constitute a complete year, and they will not disturb its time from its days and from its feasts;", + "for everything will fall out in them according to their testimony, and they will not leave out any day nor disturb any feasts.", + "But if they do neglect and do not observe them according to His commandment, then they will disturb all their seasons, and the years will be dislodged from this (order),", + "[and they will disturb the seasons and the years will be dislodged] and they will neglect their ordinances.", + "And all the children of Israel will forget, and will not find the path of the years, and will forget the new moons, and seasons, and sabbaths, and they will go wrong as to all the order of the years.", + "For I know and from henceforth shall I declare it unto thee, and it is not of my own devising; for the book (lieth) written before me, and on the heavenly tables the division of days is ordained,", + "lest they forget the feasts of the covenant and walk according to the feasts of the Gentiles after their error and after their ignorance.", + "For there will be those who will assuredly make observations of the moon--now (it) disturbeth the seasons and cometh in from year to year ten days too soon.", + "For this reason the years will come upon them when they will disturb (the order), and make an abominable (day) the day of testimony, and an unclean day a feast day,", + "and they will confound all the days, the holy with the unclean, and the unclean day with the holy; for they will go wrong as to the months and sabbaths and feasts and jubilees.", + "For this reason I command and testify to thee that thou mayest testify to them;", + "for after thy death thy children will disturb (them), so that they will not make the year three hundred and sixty-four days only,", + "and for this reason they will go wrong as to the new moons and seasons and sabbaths and festivals, and they will eat all kinds of blood with all kinds of flesh." + ], + [ + "And in the seventh week in the first year thereof, in this jubilee, Noah planted vines on the mountain on which the ark had rested, named Lûbâr, one of the Ararat Mountains, ", + "and they produced fruit in the fourth year,", + "and he guarded their fruit, and gathered it in this year in the seventh month.
And he made wine therefrom and put it into a vessel, and kept it until the fifth year, until the first day, on the new moon of the first month.", + "And he celebrated with joy the day of this feast, and he made a burnt sacrifice unto the Lord, one young ox and one ram, and seven sheep, each a year old, and a kid of the goats, that he might make atonement thereby for himself and his sons.", + "And he prepared the kid first, and placed some of its blood on the flesh that was on the altar which he had made, and all the fat he laid on the altar where he made the burnt sacrifice,", + "and the ox and the ram and the sheep, and he laid all their flesh upon the altar.
And he placed all their offerings mingled with oil upon it,", + "and afterwards he sprinkled wine on the fire which he had previously made on the altar, and he placed incense on the altar and caused a sweet savour to ascend acceptable before the Lord his God.", + "And he rejoiced and drank of this wine, he and his children with joy.", + "And it was evening, and he went into his tent, and being drunken he lay down and slept, and was uncovered in his tent as he slept.", + "And Ham saw Noah his father naked, and went forth and told his two brethren without.", + "And Shem took his garment and arose, he and Japheth, and they placed the garment on their shoulders and went backward and covered the shame of their father, and their faces were backward. ", + "And Noah awoke from his sleep and knew all that his younger son", + "had done unto him, and he cursed his son and said: \"Cursed be Canaan; an enslaved servant shall he be unto his brethren.\"", + "And he blessed Shem, and said: \"Blessed be the Lord God of Shem, and Canaan shall be his servant.", + "God shall enlarge Japheth, and God shall dwell in the dwelling of Shem, and Canaan shall be his servant.\"", + "And Ham knew that his father had cursed his younger son, and he was displeased that he had cursed his son, and he parted from his father, he and his sons with him, Cush and Mizraim and Put and Canaan.", + "And he built for himself a city and called its name after the name of his wife Nê’êlâtamâ’ûk.", + "And Japheth saw it, and became envious of his brother, and he too built for himself a city, and he called its name after the name of his wife ’Adâtanêsês.", + "And Shem dwelt with his father Noah, and he built a city close to his father on the mountain, and he too called its name after the name of his wife Sêdêqêtêlĕbâb. ", + "And behold these three cities are near Mount Lûbâr; Sêdêqêtêlĕbâb fronting the mountain on its east; and Na’êlâtamâ’ûk on the south; ’Adatanêsês towards the west.", + "And these are the sons of Shem: Elam, and Asshur, and Arpachshad--this (son) was born two years after the flood--and Lud, and Aram.", + "The sons of Japheth: Gomer and Magog and Madai and Javan, Tubal and Meshech and Tiras: these are the sons of Noah.", + "And in the twenty-eighth jubilee Noah began to enjoin upon his sons' sons the ordinances and commandments, and all the judgments that he knew,", + "and he exhorted his sons to observe righteousness, and to cover the shame of their flesh, and to bless their Creator, and honour father and mother, and love their neighbour, and guard their souls from fornication and uncleanness and all iniquity.", + "For owing to these three things came the flood upon the earth, namely,", + "owing to the fornication wherein the Watchers against the law of their ordinances went a whoring after the daughters of men, and took themselves wives of all which they chose: and they made the beginning of uncleanness. ", + "And they begat sons the Nâphîdîm, and they were all unlike, and they devoured one another: and the Giants slew the Nâphîl, and the Nâphîl slew the Eljô, and the Eljô mankind, and one man another.", + "And every one sold himself to work iniquity and to shed much blood, and the earth was filled with iniquity. ", + "And after this they sinned against the beasts and birds, and all that moveth and walketh on the earth: and much blood was shed on the earth,", + "and every imagination and desire of men imagined vanity and evil continually.", + "And the Lord destroyed everything from off the face of the earth; because of the wickedness of their deeds, and because of the blood which they had shed in the midst of the earth He destroyed everything.", + "\"And we were left, I and you, my sons, and everything that entered with us into the ark,", + "and behold I see your works before me that ye do not walk in righteousness; for in the path of destruction ye have begun to walk,", + "and ye are parting one from another, and are envious one of another, and (so it cometh) that ye are not in harmony, my sons, each with his brother.", + "For I see, and behold the demons have begun (their) seductions against you and against your children,", + "and now I fear on your behalf, that after my death ye will shed the blood of men upon the earth, and that ye, too, will be destroyed from the face of the earth.", + "For whoso sheddeth man's blood, and whoso eateth the blood of any flesh, will all be destroyed from the earth.", + "And there will not be left any man that eateth blood. Or that sheddeth the blood of man on the earth, Nor will there be left to him any seed or descendants living under heaven;", + "For into Sheol will they go, And into the place of condemnation will they descend. ", + "And into the darkness of the deep will they all be removed by a violent death.
There shall be no blood seen upon you of all", + "the blood there shall be all the days in which ye have killed any beasts or cattle or whatever flieth upon the earth, and work ye a good work to your souls by covering that which hath been shed on the face of the earth.", + "And ye shall not be like him who eateth with blood, but guard yourselves that none may eat blood before you:", + "cover the blood, for thus have I been commanded to testify to you and your children, together with all flesh.", + "And suffer not the soul to be eaten with the flesh, that your blood, which is your life, may not be required at the hand of any flesh that sheddeth (it) on the earth.", + "For the earth will not be clean from the blood which hath been shed upon it; for (only) through the blood of him that shed it will the earth be purified throughout all its generations.", + "And now, my children, hearken: work judgment and righteousness that ye may be planted in righteousness over the face of the whole earth, and your glory lifted up before my God, who saved me from the waters of the flood.", + "And behold, ye will go and build for yourselves cities, and plant in them all the plants that are upon the earth, and moreover all fruit-bearing trees.", + "For three years the fruit of everything that is eaten will not be gathered: and in the fourth year its fruit will be accounted holy [and they will offer the first-fruits],", + "acceptable before the Most High God, who created heaven and earth and all things.", + "Let them offer in abundance the first of the wine and oil (as) first-fruits on the altar of the Lord, who receiveth it, ", + "and what is left let the servants of the house of the Lord eat before the altar which receiveth (it).", + "And in the fifth year make ye the release so that ye release it in righteousness and uprightness, and ye shall be righteous, and all that you plant will prosper.", + "For thus did Enoch, the father of your father command Methuselah, his son, and Methuselah his son Lamech, and Lamech commanded me all the things which his fathers commanded him.", + "And I also will give you commandment, my sons, as Enoch commanded his son in the first jubilees:", + "whilst still living, the seventh in his generation, he commanded and testified to his son and to his sons' sons until the day of his death." + ], + [ + "In the twenty-ninth jubilee, in the first week, in the beginning thereof Arpachshad took to himself a wife and her name was Râsû’ĕjâ, [the daughter of Sûsân,] the daughter of Elam,", + "and she bare him a son in the third year in this week, and he called his name Kâinâm. ", + "And the son grew, and his father taught him writing, and he went to seek for himself a place where he might seize for himself a city.", + "And he found a writing which former (generations) had carved on the rock, and he read what was thereon, and he transcribed it and sinned owing to it; for it contained the teaching of the Watchers in accordance with which they used to observe", + "the omens of the sun and moon and stars in all the signs of heaven.", + "And he wrote it down and said nothing regarding it; for he was afraid to speak to Noah about it lest he should be angry with him on account of it.", + "And in the thirtieth jubilee, in the second week, in the first year thereof, he took to himself a wife, and her name was Mêlkâ, the daughter of Madai, the son of Japheth, ", + "and in the fourth year he begat a son, and called his name Shelah; for he said: \"Truly I have been sent.\"", + "[And in the fourth year he was born], and Shelah grew up and took to himself a wife, and her name was Mû’ak, the daughter of Kêsêd, his father's brother,", + "in the one and thirtieth jubilee, in the fifth week, in the first year thereof.
And she bare him a son in the fifth year thereof, and he called his name Eber:", + "and he took unto himself a wife, and her name was ’Azûrâd the daughter of Nêbrôd, in the thirty-second jubilee, in the seventh week, in the third year thereof.", + "And in the sixth year thereof, she bare him a son, and he called his name Peleg;", + "for in the days when he was born the children of Noah began to divide the earth amongst themselves: for this reason he called his name Peleg.", + "And they divided (it) secretly amongst themselves, and told it to Noah.", + "And it came to pass in the beginning of the thirty-third jubilee that they divided the earth into three parts, for Shem and Ham and Japheth, according to the inheritance of each, in the first year in the first week, when one of us, who had been sent, was with them.", + "And he called his sons, and they drew nigh to him, they and their children, and he divided the earth into the lots, which his three sons were to take in possession,", + "and they reached forth their hands, and took the writing out of the bosom of Noah, their father.", + "And there came forth on the writing as Shem's lot the middle of the earth which he should take as an inheritance for himself and for his sons for the generations of eternity, from the middle of the mountain range of Râfâ, from the mouth of the water from the river Tînâ.", + "and his portion goeth towards the west through the midst of this river, and it extendeth till it reacheth the water of the abysses, out of which this river goeth forth", + "and poureth its waters into the sea Mê’at, and this river floweth into the great sea.", + "And all that is towards the north is Japheth's, and all that is towards the south belongeth to Shem.
And it extendeth till it reacheth Kârâsô: this is in the bosom of the tongue which looketh towards the south.", + "And his portion extendeth along the great sea, and it extendeth in a straight line till it reacheth the west of the tongue which looketh towards the south;", + "for this sea is named the tongue of the Egyptian Sea.", + "And it turneth from here towards the south towards the mouth of the great sea on the shore of (its) waters, and it extendeth to the west to ‘Afrâ", + "and it extendeth till it reacheth the waters of the river Gihon, and to the south of the waters of Gihon, to the banks of this river.
And it extendeth towards the east, till it reacheth the Garden of Eden, to the south thereof, [to the south] and from the east of the whole land of Eden and of the whole cast, it turneth to the east, ", + "and proceedeth till it reacheth the east of the mountain named Râfâ, and it descendeth to the bank of the mouth of the river Tînâ.", + "This portion came forth by lot for Shem and his sons, that they should possess it for ever unto his generations for evermore.", + "And Noah rejoiced that this portion came forth for Shem and for his sons, and he remembered all that he had spoken with his mouth in prophecy; for he had said:", + "Blessed be the Lord God of Shem, And may the Lord dwell in the dwelling of Shem.\"", + "And he knew that the Garden of Eden is the holy of holies, and the dwelling of the Lord, and Mount Sinai the centre of the desert, and Mount Zion--the centre of the navel of the earth: these three were created as holy places facing each other.", + "And he blessed the God of gods, who had put the word of the Lord into his mouth, and the Lord for evermore.", + "And he knew that a blessed portion and a blessing had come to Shem and his sons unto the generations for ever-", + "-the whole land of Eden and the whole land of the Red Sea, and the whole land of the east, and India, and on the Red Sea and the mountains thereof, and all the land of Bashan, and all the land of Lebanon and the islands of Kaftûr, and all the mountains of Sanîr and ’Amânâ,", + "and the mountains of Asshur in the north, and all the land of Elam, Asshur, and Bâbêl, and Sûsân and Mâ‘ĕdâi and all the mountains of Ararat,", + "and all the region beyond the sea, which is beyond the mountains of Asshur towards the north, a blessed and spacious land, and all that is in it is very good.", + "And for Ham came forth the second portion, beyond the Gihon towards the south to the right of the Garden, and it extendeth towards the south", + "and it extendeth to all the mountains of fire, and it extendeth towards the west to the sea of ’Atêl and it extendeth towards the west till it reacheth the sea of Mâ’ûk --that (sea) into which everything which is not destroyed descendeth.", + "And it goeth forth towards the north to the limits of Gâdîr, and it goeth forth to the coast of the waters of the sea to the waters of the great sea till it draweth near to the river Gihon, and goeth along the river Gihon till it reacheth the right of the Garden of Eden.", + "And this is the land which came forth for Ham as the portion which he was to occupy for ever for himself and his sons unto their generations for ever.", + "And it goeth forth towards the north to the limits of Gâdîr, and it goeth forth to the coast of the waters of the sea to the waters of the great sea till it draweth near to the river Gihon, and goeth along the river Gihon till it reacheth the right of the Garden of Eden.", + "And it extendeth northerly to the north, and it extendeth to the mountains of Qêlt towards the north, and towards the sea of Mâ’ûk,", + "and it goeth forth to the east of Gâdîr as far as the region of the waters of the sea.
And it extendeth until it approacheth the west of Fârâ", + "and it returneth towards ’Afêrâg, and it extendeth easterly to the waters of the sea of Mê’at.
And it extendeth to the region of the river Tînâ in a northeasterly direction until it approacheth the boundary of its waters towards the mountain Râfâ, and it turneth round towards the north.", + "This is the land which came forth for Japheth and his sons as the portion of his inheritance which he should possess for himself and his sons, for their generations for ever;", + "five great islands, and a great land in the north.
But it is cold, and the land of Ham is hot,", + "and the land of Shem is neither hot nor cold, but it is of blended cold and heat." + ], + [ + "And Ham divided amongst his sons, and the first portion came forth for Cush towards the east, and to the west of him for Mizraim, and to the west of him for Put, and to the west of him [and to the west thereof] on the sea for Canaan.", + "And Shem also divided amongst his sons, and the first portion came forth for Elam and his sons, to the east of the river Tigris till it approacheth the east,", + "the whole land of India, and on the Red Sea on its coast, and the waters of Dêdân, and all the mountains of Mebrî and ’Êlâ, and all the land of Sûsân and all that is on the side of Pharnâk to the Red Sea and the river Tînâ.", + "And for Asshur came forth the second portion, all the land of Asshur and Nineveh and Shinar and to the border of India, and it ascendeth and skirteth the river.", + "And for Arpachshad came forth the third portion, all the land of the region of the Chaldees to the east of the Euphrates, bordering on the Red Sea,", + "and all the waters of the desert close to the tongue of the sea which looketh towards Egypt, all the land of Lebanon and Sanîr and ’Amânâ to the border of the Euphrates.", + "And for Aram there came forth the fourth portion, all the land of Mesopotamia between the Tigris and the Euphrates to the north of the Chaldees to the border of the mountains of Asshur and the land of ’Arârâ.", + "the whole land of India, and on the Red Sea on its coast, and the waters of Dêdân, and all the mountains of Mebrî and ’Êlâ, and all the land of Sûsân and all that is on the side of Pharnâk to the Red Sea and the river Tînâ.", + "And Japheth also divided the land of his inheritance amongst his sons.", + "And the first portion came forth for Gomer to the east from the north side to the river Tînâ;", + "and in the north there came forth for Magog all the inner portions of the north until it reacheth to the sea of Mê’at.", + "And for Madai came forth as his portion that he should possess from the west of his two brothers to the islands, and to the coasts of the islands.", + "And for Javan came forth the fourth portion every island and the islands which are towards the border of Lud.", + "And for Tubal there came forth the fifth portion in the midst of the tongue which approacheth towards the border of the portion of Lud to the second tongue, to the region beyond the second tongue unto the third tongue.", + "And for Tubal there came forth the fifth portion in the midst of the tongue which approacheth towards the border of the portion of Lud to the second tongue, to the region beyond the second tongue unto the third tongue.", + "And for Tiras there came forth the seventh portion, four great islands in the midst of the sea, which reach to the portion of Ham [and the islands of Kamâtûrî came out by lot", + "for the sons of Arpachshad as his inheritance].", + "And thus the sons of Noah divided unto their sons in the presence of Noah their father, and he bound them all by an oath, imprecating a curse on every one that sought to seize the portion which had not fallen (to him) by his lot.", + "And they all said, \"So be it; so be it,\" for themselves and their sons for ever throughout their generations", + "till the day of judgment, on which the Lord God shall judge them with a sword and with fire, for all the unclean wickedness of their errors, wherewith they have filled the earth with transgression and uncleanness and fornication and sin." + ], + [ + "And in the third week of this jubilee the unclean demons began to lead astray the children of the sons of Noah; and to make to err and destroy them.", + "And the sons of Noah came to Noah their father, and they told him concerning the demons which were, leading astray and blinding and slaying his sons' sons.", + "And he prayed before the Lord his God, and said: God of the spirits of all flesh, who hast shown mercy unto me, And hast saved me and my sons from the waters of the flood, And hast not caused me to perish as Thou didst the sons of perdition; ", + "For Thy grace hath been great towards me, And great hath been Thy mercy to my soul;", + "Let Thy grace be lift up upon my sons,", + "But do Thou bless me and my sons, that we may increase and multiply and replenish the earth.", + "And Thou knowest how Thy Watchers, the fathers of these spirits, acted in my day:", + "and as for these spirits which are living, imprison them and hold them fast in the place of condemnation, and let them not bring destruction on the sons of thy servant, my God; for these are malignant, and created in order to destroy.", + "And let them not rule over the spirits of the living; for Thou alone canst exercise dominion over them. And let them not have power over the sons of the righteous from henceforth and for evermore.\"", + "And the Lord our God bade us to bind all.", + "And the chief of the spirits, Mastêmâ, came and said: \"Lord, Creator, let some of them remain before me, and let them hearken to my voice, and do all that I shall say unto them;", + "for if some of them are not left to me, I shall not be able to execute the power of my will on the sons of men;", + "for these are for corruption and leading astray before my judgment, for great is the wickedness of the sons of men.\"", + "And He said: \"Let the tenth part of them remain before him, and let nine parts descend into the place of condemnation.\"", + "And one of us He commanded that we should teach Noah all their medicines; for He knew that they would not walk in uprightness, nor strive in righteousness.", + "And we did according to all His words: all the malignant evil ones we bound in the place of condemnation, and a tenth part of them we left that they might be subject before Satan on the earth.", + "And we explained to Noah all the medicines of their diseases, together with their seductions, how he might heal them with herbs of the earth.", + "And Noah wrote down all things in a book as we instructed him concerning every kind of medicine.", + "Thus the evil. spirits were precluded from (hurting) the sons of Noah.", + "And he gave all that he had written to Shem, his eldest son; for he loved him exceedingly above all his sons.", + "And Noah slept with his fathers, and was buried on Mount Lûbâr in the land of Ararat.", + "Nine hundred and fifty years he completed in his life, nineteen jubilees and two weeks and five years.", + "And in his life on earth he excelled the children of men save Enoch because of the righteousness, wherein he was perfect.", + "For Enoch's office was ordained for a testimony to the generations of the world, so that he should recount all the deeds of generation unto generation, till the day of judgment.", + "And in the three and thirtieth jubilee, in the first year in the second week, Peleg took to himself a wife, whose name was Lômnâ the daughter of Sînâ’ar,", + "and she bare him a son in the fourth year of this week, and he called his name Reu;", + "for he said: \"Behold the children of men have become evil through the wicked purpose of building for themselves a city and a tower in the land of Shinar.\"", + "For they departed from the land of Ararat eastward to Shinar; for in his days they built the city and the tower, saying, \"Go to, let us ascend thereby into heaven.\"", + "And they began to build, and in the fourth week they made brick with fire, and the bricks served them for stone, and the clay with which they cemented them together was asphalt which cometh out of the sea, and out of the fountains of water in the land of Shinar.", + "And in the third week of this jubilee the unclean demons began to lead astray the children of the sons of Noah; and to make to err and destroy them.", + "And the Lord our God said unto us: \"Behold, they are one people, and (this) they begin to do, and now nothing will be withholden from them.", + "Go to, let us go down and confound their language, that they may not understand one another's speech,", + "and they may be dispersed into cities and nations, and one purpose will no longer abide with them till the day of judgment.\"", + "And the Lord descended, and we descended with Him to see the city and the tower which the children of men had built.", + "And He confounded their language, and they no longer understood one another's speech, and they ceased then to build the city and the tower.", + "For this reason the whole land of Shinar is called Babel, because the Lord did there confound all the language of the children of men, and from thence they were dispersed into their cities, each according to his language and his nation.", + "And the Lord sent a mighty wind against the tower and overthrew it upon the earth,", + "and behold it was between Asshur and Babylon in the land of Shinar, and they called its name \"Overthrow.\"", + "In the fourth week in the first year in the beginning thereof in the four and thirtieth jubilee, were they dispersed from the land of Shinar.", + "And Ham and his sons went into the land which he was to occupy, which he acquired as his portion in the land of the south.", + "And Canaan saw the land of Lebanon to the river of Egypt that it was very good, and he went not into the land of his inheritance to the west (that is to) the sea, ", + "and he dwelt in the land of Lebanon, eastward and westward from the border of Jordan and from the border of the sea.", + "And Ham, his father, and Cush and Mizraim, his brothers, said unto him: \"Thou hast settled in a land which is not thine, and which did not fall to us by lot:", + "do not do so; for if thou dost do so, thou and thy sons will fall in the land and (be) accursed through sedition;", + "for by sedition ye have settled, and by sedition will thy children fall, and thou shalt be rooted out for ever.", + "Dwell not in the dwelling of Shem; for to Shem and to his sons did it come by their lot.", + "Cursed art thou, and cursed shalt thou be beyond all the sons of Noah, by the curse by which we bound ourselves by an oath in the presence of the holy judge, and in the presence of Noah our father.\"", + "But he did not hearken unto them, and dwelt in the land of Lebanon from Hamath to the entering of Egypt, he and his sons until this day.
And for this reason that land is named Canaan.", + "And Japheth and his sons went towards the sea and dwelt in the land of their portion,", + "and Madai saw the land of the sea and it did not please him, and he begged a (portion) from Elam and Asshur and Arpachshad, his wife's brother,", + "and he dwelt in the land of Media, near to his wife's brother until this day.
And he called his dwelling-place, and the dwelling-place of his sons, Media, after the name of their father Madai." + ], + [ + "And in the thirty-fifth jubilee, in the third week, in the first year thereof, Reu took to himself a wife, and her name was ’Ôrâ, the daughter of ’Ûr, the son of Kêsêd,", + "and she bare him a son, and he called his name Sêrôḫ, in the seventh year of this week in this jubilee.", + "And the sons of Noah began to war on each other, to take captive and to slay each other, and to shed the blood of men on the earth, and to eat blood,", + "and to build strong cities, and walls, and towers, and individuals (began) to exalt themselves above the nation, and to found the beginnings of kingdoms,", + "and to go to war people against people, and nation against nation, and city against city, and all (began) to do evil, and to acquire arms, and to teach their sons war,", + "and they began to capture cities, and to sell male and female slaves.", + "And ’Ûr, the son of Kêsêd, built the city of ’Arâ of the Chaldees, and called its name after his own name and the name of his father.", + "And they made for themselves molten images, and they worshipped each the idol, the molten image which they had made for themselves,", + "and they began to make graven images and unclean simulacra, and malignant spirits assisted and seduced (them) into committing transgression and uncleanness.", + "And the prince Mastêmâ exerted himself to do all this, and he sent forth other spirits, those which were put under his hand, to do all manner of wrong and sin, and all manner of transgression, to corrupt and destroy, and to shed blood upon the earth.", + "For this reason he called the name of Sêrôḫ, Serug, for every one turned to do all manner of sin and transgression.", + "And he grew up, and dwelt in Ur of the Chaldees, near to the father of his wife's mother, and he worshipped idols,", + "and he took to himself a wife in the thirty-sixth jubilee, in the fifth week, in the first year thereof, and her name was Mêlkâ, the daughter of Kâbêr, the daughter of his father's brother.", + "And she bare him Nahor, in the first year of this week, and he grew and dwelt in Ur of the Chaldees,", + "and his father taught him the researches of the Chaldees to divine and augur, according to the signs of heaven.", + "And in the thirty-seventh jubilee, in the sixth week, in the first year thereof, he took to himself a wife, and her name was ’Îjâskâ, the daughter of Nêstâg of the Chaldees. And she bare him Terah in the seventh year of this week.", + "And the prince Mastêmâ sent ravens and birds to devour the seed which was sown in the land, in order to destroy the land, and rob the children of men of their labours.", + "Before they could plough in the seed, the ravens picked (it) from the surface of the ground.", + "And for this reason he called his name Terah, because the ravens and the birds reduced them to destitution and devoured their seed.", + "And the years began to be barren, owing to the birds, and they devoured all the fruit of the trees from the trees:", + "it was only with great effort that they could save a little of all the fruit of the earth in their days.", + "And in this thirty-ninth jubilee, in the second week in the first year, Terah took to himself a wife, and her name was ’Êdnâ, the daughter of ’Abrâm the daughter of his father's sister.", + "And in the seventh year of this week she bare him a son, and he called his name Abram, by the name of the father of his mother; for he had died before his daughter had conceived a son.", + "And the child began to understand the errors of the earth that all went astray after graven images and after uncleanness,", + "and his father taught him writing, and he was two weeks of years old, and he separated himself from his father that he might not worship idols with him. ", + "And he began to pray to the Creator of all things that He might save him from the errors of the children of men, and that his portion should not fall into error after uncleanness and vileness.", + "And the seed time came for the sowing of seed upon the land, and they all went forth together to protect their seed against the ravens,", + "and Abram went forth with those that went, and the child was a lad of fourteen years.
And a cloud of ravens came to devour the seed,", + "and Abram ran to meet them before they settled on the ground, and cried to them before they settled on the ground to devour the seed, and said,", + "\"Descend not: return to the place whence ye came,\" and they proceeded to turn back.", + "And he caused the clouds of ravens to turn back that day seventy times, and of all the ravens throughout all the land where Abram was there settled there not so much as one.", + "And all who were with him throughout all the land saw him cry out, and all the ravens turn back, and his name became great in all the land of the Chaldees.", + "And there came to him this year all those that wished to sow, and he went with them until the time of sowing ceased:", + "and they sowed their land, and that year they brought enough grain home and ate and were satisfied.", + "And in the first year of the fifth week Abram taught those who made implements for oxen, the artificers in wood, ", + "and they made a vessel above the ground, facing the frame of the plough, in order to put the seed thereon, and the seed fell down therefrom upon the share of the plough, and was hidden in the earth,", + "and they no longer feared the ravens. And after this manner they made (vessels) above the ground on all the frames of the ploughs,", + "and they sowed and tilled all the land, according as Abram commanded them, and they no longer feared the birds." + ], + [ + "And it came to pass in the sixth week, in the seventh year thereof, that Abram said to Terah his father, saying, \"Father!\" And he said, \"Behold, here am I, my son.\"", + "And he said, \"What help and profit have we from those idols which thou dost worship, And before which thou dost bow thyself? For there is no spirit in them, For they are dumb forms, and a misleading of the heart. Worship them not:", + "Worship the God of heaven, Who causeth the rain and the dew to descend on the earth, And doeth everything upon the earth, And hath created everything by His word, And all life is from before His face.", + "Why do ye worship things that have no spirit in them? For they are the work of (men's) hands, And on your shoulders do ye bear them,", + "And ye have no help from them, But they are a great cause of shame to those who make them, And a misleading of the heart to those who worship them: Worship them not.\"", + "And his father said unto him, \"I also know it, my son, but what shall I do with a people who have made me to serve before them?", + "And if I tell them the truth, they will slay me; for their soul cleaveth to them to worship them and honour them. Keep silent, my son, lest they slay thee.\"", + "And these words he spake to his two brothers, and they were angry with him and he kept silent.", + "And in the fortieth jubilee, in the second week, in the seventh year thereof, Abram took to himself a wife, and her name was Sarai, the daughter of his father, and she became his wife. ", + "And Haran, his brother, took to himself a wife in the third year of the third week, and she bare him a son in the seventh year of this week and he called his name Lot.", + "And Nahor, his brother, took to himself a wife.", + "And in the sixtieth year of the life of Abram, that is, in the fourth week, in the fourth year thereof, Abram arose by night, and burned the house of the idols, and he burned all that was in the house, and no man knew it.", + "And they arose in the night and sought to save their gods from the midst of the fire.", + "And Haran hasted to save them, but the fire flamed over him, and he was burnt in the fire, and he died in Ur of the Chaldees before Terah his father, and they buried him in Ur of the Chaldees.", + "And Terah went forth from Ur of the Chaldees, he and his sons, to go into the land of Lebanon and into the land of Canaan, and he dwelt in the land of Haran,", + "and Abram, dwelt with Terah his father in Haran two weeks of years.", + "And in the sixth week, in the fifth year thereof, Abram sat up throughout the night on the new moon of the seventh month to observe the stars from the evening to the morning, in order to see what would be the character of the year with regard to the rains,", + "and he was alone as he sat and observed.
And a word came into his heart and he said: \"All the signs of the stars, and the signs of the moon and of the sun are all in the hand of the Lord.", + "Why do I search (them) out? If He desireth, He causeth it to rain, morning and evening; And if He desireth, He withholdeth it, And all things are in His hand.\"", + "And he prayed that night and said \"My God, God Most High, Thou alone art my God, And Thee and Thy dominion have I chosen. And Thou hast created all things, And all things that are are the work of Thy hands.", + "Deliver me from the hands of evil spirits who have sway over the thoughts of men's hearts, And let them not lead me astray from Thee, my God.", + "And stablish Thou me and my seed for ever That we go not astray from henceforth and for evermore.\"", + "And he said Shall I return unto Ur of the Chaldees who seek my face that I may return to them, or am I to remain here in this place?", + "The right path before Thee prosper it in the hands of Thy servant that he may fulfil (it) and that I may not walk in the deceitfulness of my heart, O my God.\"", + "And he made an end of speaking and praying, and behold the word of the Lord was sent to him through me, saying:", + "\"Get thee up from thy country, and from thy kindred and from the house of thy father unto a land which I shall show thee,", + "and I shall make thee a great and numerous nation. And I shall bless thee And I shall make thy name great, And thou wilt be blessed in the earth,", + "And in thee will all families of the earth be blessed, And I shall bless them that bless thee, And curse them that curse thee.", + "And I shall be a God to thee and thy son, and to thy son's son, and to all thy seed:", + "fear not, from henceforth and unto all generations of the earth I am thy God.\"", + "And the Lord God said: \"Open his mouth and his ears, that he may hear and speak with his mouth, with the language which hath been revealed\"; for it had ceased from the mouths of all the children of men from the day of the overthrow (of Babel). And I opened his mouth, and his ears and his lips, and I began to speak with him in Hebrew in the tongue of the creation.", + "And he took the books of his fathers, and these were written in Hebrew and he transcribed them, and he began from henceforth to study them, and I made known to him that which he could not (understand), and he studied them during the six rainy months.", + "And it came to pass in the seventh year of the sixth week that he spoke to his father, and informed him that he would leave Haran to go into the land of Canaan to see it and return to him.", + "And Terah his father said unto him; \"Go in peace: May the eternal God make thy path straight, And the Lord [(be) with thee, and] protect thee from all evil,", + "And grant unto thee grace, mercy and favour before those who see thee, And may none of the children of men have power over thee to harm thee; Go in peace.", + "And if thou seest a land pleasant to thy eyes to dwell in, then arise and take me to thee and take Lot with thee, the son of Haran thy brother, as thine own son: the Lord be with thee.
And Nahor thy brother leave with me till thou returnest in peace, and we go with thee all together.\"" + ], + [ + "And Abram journeyed from Haran, and he took Sarai, his wife, and Lot his brother Haran's son, to the land of Canaan, and he came into Asshur,", + "and proceeded to Shechem, and dwelt near a lofty oak.
And he saw, and, behold, the land was very pleasant from the entering of Hamath to the lofty oak. ", + "And the Lord said to him: \"To thee and to thy seed will I give this land.\"
And he built an altar there, and he offered thereon a burnt sacrifice to the Lord, who had appeared to him.", + "And he removed from thence unto the mountain . . . Bethel on the west and Ai on the east, and pitched his tent there. ", + "And he saw and behold, the land was very wide and good, and everything grew thereon", + "--vines and figs and pomegranates, oaks and ilexes, and terebinths and oil trees, and cedars and cypresses and date trees, and all trees of the field, and there was water on the mountains.", + "And he blessed the Lord who had led him out of Ur of the Chaldees, and had brought him to this land.", + "And it came to pass in the first year, in the seventh week, on the new moon of the first month, that he built an altar on this mountain, and called on the name of the Lord: \"Thou, the eternal God, art my God.\"", + "And he offered on the altar a burnt sacrifice unto the Lord that He should be with him and not forsake him all the days of his life.", + "And he removed from thence and went towards the south, and he came to Hebron, and Hebron was built at, that time, and he dwelt there two years, and he went (thence) into the land of the south, to Bealoth and there was a famine in the land. ", + "And Abram went into Egypt in the third year of the week, and he dwelt in Egypt five years before his wife was torn away from him.", + "NOW Tanais in Egypt was at that time built--seven years after Hebron.", + "And it came to pass when Pharaoh seized Sarai, the wife of Abram, that the Lord plagued Pharaoh and his house with great plagues because of Sarai, Abram's wife. ", + "And Abram was very glorious by reason of possessions in sheep, and cattle, and asses, and horses, and camels, and menservants, and maidservants, and in silver and gold exceedingly.", + "And Lot also, his brother's son, was wealthy.", + "And Pharaoh gave back Sarai, the wife of Abram, and he sent him out of the land of Egypt, and he journeyed to the place where he had pitched his tent at the beginning, to the place of the altar, with Ai on the east, and Bethel on the west, and he blessed the Lord his God who had brought him back in peace.", + "And it came to pass in the forty-first jubilee, in the third year of the first week, that he returned to this place and offered thereon a burnt sacrifice, and called on the name of the Lord, and said: \"Thou, the most high God, art my God for ever and ever.\" ", + "And in the fourth year of this week Lot parted from him,", + "and Lot dwelt in Sodom, and the men of Sodom were sinners exceedingly.", + "And it grieved him in his heart that his brother's son had parted from him; for he had no children.", + "In that year when Lot was taken captive, the Lord said unto Abram, after that Lot had parted from him, in the fourth year of this week:", + "And it came to pass when Pharaoh seized Sarai, the wife of Abram, that the Lord plagued Pharaoh and his house with great plagues because of Sarai, Abram's wife. ", + "And Abram went to Hebron, and dwelt there.", + "And in this year came Chedorlaomer, king of Elam, and Amraphel, king of Shinar, and Arioch, king of Sêllâsar and Têrgâl, king of nations,", + "and slew the king of Gomorrah, and the king of Sodom fled, and many fell through wounds in the vale of Siddim, by the Salt Sea.
And they took captive Sodom and Adam and Zeboim,", + "and they took captive Lot also, the son of Abram's brother, and all his possessions, and they went to Dan. ", + "And one who had escaped came and told Abram that his brother's son", + "had been taken captive and (Abram) armed his household servants.", + "for Abram, and for his seed, a tenth of the first-fruits to the Lord, and the Lord ordained it as an ordinance for ever that they should give it to the priests who served before Him, that they should possess it for ever. ", + "And to this law there is no limit of days; for He hath ordained it for the generations for ever that they should give to the Lord the tenth of everything, of the seed and of the wine and of the oil and of the cattle and of the sheep.", + "And He gave (it) unto His priests to eat and to drink with joy before Him.", + "And the king of Sodom came to him and bowed himself before him, and said: \"Our Lord Abram, give unto us the souls which thou hast rescued, but let the booty be thine.\"", + "And Abram said unto him: \"I lift up my hands to the Most High God,", + "that from a thread to a shoe-latchet I shall not take aught that is thine, lest thou shouldst say I have made Abram rich;", + "save only what the young men have eaten, and the portion of the men who went with me--Aner, Eschol, and Mamre. These will take their portion.\" " + ], + [ + "After these things, in the fourth year of this week, on the new moon of the third month, the word of the Lord came to Abram in a dream, saying:", + "\"Fear not, Abram; I am thy defender, and thy reward will be exceeding great.\"", + "And he said: \"Lord, Lord, what wilt thou give me, seeing I go hence childless, and the son of Mâsêq, the son of my handmaid, is the Dammasek Eliezer: he will be my heir, and to me thou hast given no seed.\"", + "And He said unto him: \"This (man) will not be thy heir, but one that will come out of thine own bowels; he will be thine heir.\"", + "And He brought him forth abroad, and said unto him: \"Look toward heaven and number the stars, if thou art able to number them.\"", + "And he looked toward heaven, and beheld the stars. And He said unto him: \"So shall thy seed be.\"", + "And he believed in the Lord, and it was counted to him for righteousness.", + "And He said unto him: \"I am the Lord that brought thee out of Ur of the Chaldees, to give thee the land of the Canaanites to possess it for ever;", + "and I shall be God unto thee and to thy seed after thee.\"", + "And he said: \"Lord, Lord, whereby shall I know that I shall inherit (it)?\"", + "And he said unto him: \"Take Me an heifer of three years, and a goat of three years, and a sheep of three years, and a turtle-dove, and a pigeon.\"", + "And he took all these in the middle of the month;", + "and he dwelt at the oak of Mamre, which is near Hebron.", + "And he built there an altar, and sacrificed all these; and he poured their blood upon the altar, and divided them in the midst, and laid them over against each other; but the birds divided he not.", + "And birds came down upon the pieces, and Abram drove them away, and did not suffer the birds to touch them.", + "And it came to pass, when the sun had set, that an ecstasy fell upon Abram, and lo! an horror of great darkness fell upon him,", + "and it was said unto Abram: \"Know of a surety that thy seed shall be a stranger in a land (that is) not theirs, and they will bring them into bondage, and afflict them four hundred years.", + "And the nation also to whom they will be in bondage shall I judge, and after that they will come forth thence with much substance.", + "And thou wilt go to thy fathers in peace, and be buried in a good old age.", + "But in the fourth generation they will return hither; for the iniquity of the Amorites is not yet full.\"", + "And he awoke from his sleep, and he arose, and the sun had set;", + "and there was a flame, and behold! a furnace was smoking, and a flame of fire passed between the pieces. ", + "And on that day the Lord made a covenant with Abram, saying: \"To thy seed will I give this land, from the river of Egypt unto the great river, the river Euphrates, ", + "the Kenites, the Kenizzites, the Kadmonites, the Perizzites, and the Rephaim, the Phakorites, and the Hivites, and the Amorites, and the Canaanites, and the Girgashites, and the Jebusites.\"", + "And the day passed, and Abram offered the pieces, and the birds, and their fruit-offerings, and their drink-offerings, and the fire devoured them.", + "And on that day we made a covenant with Abram, according as we had covenanted with Noah in this month; ", + "and Abram renewed the festival and ordinance for himself for ever.", + "And Abram rejoiced, and made all these things known to Sarai his wife; and he believed that he would have seed, but she did not bear.", + "And Sarai advised her husband Abram, and said unto him: \"Go in unto Hagar, my Egyptian maid: it may be that I shall build up seed unto thee by her.\"", + "And Abram hearkened unto the voice of Sarai his wife, and said unto her, \"Do (so).\"", + "And Sarai took Hagar, her maid, the Egyptian, and gave her to Abram, her husband, to be his wife.", + "And he went in unto her, and she conceived and bare him a son, and he called his name Ishmael, in the fifth year of this week;", + "and this was the eighty-sixth year in the life of Abram." + ], + [ + "And in the fifth year of the fourth week of this jubilee, in the third month, in the middle of the month, Abram celebrated the feast of the first-fruits of the grain harvest.", + "And he offered new offerings on the altar, the first-fruits of the produce, unto the Lord, an heifer and a goat and a sheep on the altar as a burnt sacrifice unto the Lord; their fruit-offerings and their drink-offerings he offered upon the altar with frankincense.", + "And the Lord appeared to Abram, and said unto him: \"I am God Almighty; approve thyself before Me and be thou perfect. ", + "And I will make My covenant between Me and thee, and I will multiply thee exceedingly.\"", + "And Abram fell on his face, and God talked with him, and said:", + "\"Behold My ordinance is with thee, And thou wilt be the father of many nations.", + "Neither will thy name any more be called Abram, But thy name from henceforth, even for ever, shall be Abraham. For the father of many nations have I made thee.", + "And I shall make thee very great, And I shall make thee into nations, And kings will come forth from thee.", + "And I shall establish My covenant between Me and thee, and thy seed after thee, throughout their generations, for an eternal covenant, so that I may be a God unto thee, and to thy seed after thee.", + "(And I shall give to thee and to thy seed after thee) the land where thou hast been a sojourner, the land of Canaan, that thou mayst possess it for ever, and I shall be their God.\"", + "And the Lord said unto Abraham: \"And as for thee, do thou keep My Covenant, thou and thy seed after thee,", + "and circumcise ye every male among you, and circumcise your foreskins, and it will be a token of an eternal covenant between Me and you.", + "And the child on the eighth day ye will circumcise, every male throughout your generations, him that is born in the house, or whom ye have bought with money from any stranger, whom ye have acquired", + "who is not of thy seed.
He that is born in thy house will surely be circumcised, and those whom thou hast bought with money will be circumcised, and My covenant will be in your flesh for an eternal ordinance.", + "And the uncircumcised male who is not circumcised in the flesh of his foreskin on the eighth day, that soul will be cut off from his people, for he hath broken My covenant.\"", + "And God said unto Abraham: \"As for Sarai thy wife, her name will no more be called Sarai, but Sarah will be her name.", + "And I shall bless her, and give thee a son by her, and I shall bless him, and he will become a nation, and kings of nations will proceed from him.\"", + "And Abraham fell on his face, and rejoiced, and said in his heart: \"Shall a son be born to him that is a hundred years old, and shall Sarah, who is ninety years old, bring forth?\"", + "And Abraham said unto God: \"O that Ishmael might live before thee!\"", + "And God said: \"Yea, and Sarah also will bear thee a son, and thou wilt call his name Isaac, and I shall establish My covenant with him, an everlasting covenant, and for his seed after him.", + "And as for Ishmael also have I heard thee, and behold I shall bless him, and make him great, and multiply him exceedingly, and he will beget twelve princes, and I shall make him a great nation.", + "But My covenant shall I establish with Isaac, whom Sarah will bear to thee, in these days, in the next year.\" ", + "And He left off speaking with him, and God went up from Abraham.", + "And Abraham did according as God had said unto him, and he took Ishmael his son, and all that were born in his house, and whom he had bought with his money, every male in his house, and circumcised the flesh of their foreskin.", + "And on the selfsame day was Abraham circumcised, and all the men of his house, (and those born in the house), and all those, whom he had bought with money from the children of the stranger, were circumcised with him.", + "This law is for all the generations for ever,", + "and there is no circumcision of the days, and no omission of one day out of the eight days; for it is an eternal ordinance, ordained and written on the heavenly tables. ", + "And every one that is born, the flesh of whose foreskin is not circumcised on the eighth day, belongeth not to the children of the covenant which the Lord made with Abraham, but to the children of destruction;", + "nor is there, moreover, any sign on him that he is the Lord's, but (he is destined) to be destroyed and slain from the earth, and to be rooted out of the earth, for he hath broken the covenant of the Lord our God.", + "For all the angels of the presence and all the angels of sanctification have been so created from the day of their creation, and before the angels of the presence and the angels of sanctification He hath sanctified Israel, that they should be with Him and with His holy angels.", + "And do thou command the children of Israel and let them observe the sign of this covenant for their generations as an eternal ordinance, and they will not be rooted out of the land.", + "For the command is ordained for a covenant, that they should observe it for ever among all the children of Israel.", + "For Ishmael and his sons and his brothers and Esau, the Lord did not cause to approach Him, and he chose them not ...", + "because they are the children of Abraham, because He knew them, but He chose Israel to be His people. And He sanctified it, and gathered it from amongst all the children of men; ", + "for there are many nations and many peoples, and all are His, and over all hath He placed spirits in authority to lead them astray from Him.", + "But over Israel He did not appoint any angel or spirit, for He alone is their ruler, and He will preserve them and require them at the hand of His angels and His spirits, and at the hand of all His powers in order", + "that He may preserve them and bless them, and that they may be His and He may be theirs from henceforth for ever.", + "And now I announce unto thee that the children of Israel will not keep true to this ordinance, and they will not circumcise their sons according to all this law;", + "for in the flesh of their circumcision they will omit this circumcision of their sons, and all of them, sons of Beliar, will leave their sons uncircumcised as they were born.", + "And there will be great wrath from the Lord against the children of Israel, because they have forsaken His covenant and turned aside from His word,", + "and provoked and blasphemed, inasmuch as they do not observe the ordinance of this law; for they have treated their members like the Gentiles, so that they may be removed and rooted out of the land.", + "And there will no more be pardon or forgiveness unto them [so that there should be forgiveness and pardon] for all the sin of this eternal error." + ], + [ + "And on the new moon of the fourth month we appeared unto Abraham, at the oak of Mamre, and we talked with him,", + "and we announced to him that a son would be given to him by Sarah his wife.", + "And Sarah laughed, for she heard that we had spoken these words with Abraham,", + "and we admonished her, and she became afraid, and denied that she had laughed on account of the words.", + "And we told her the name of her son, as his name is ordained and written in the heavenly tables (i.e.) Isaac.", + "And (that) when we returned to her at a set time, she would have conceived a son.", + "And in this month the Lord executed his judgments on Sodom, and Gomorrah, and Zeboim, and all the region of the Jordan,", + "and He burned them with fire and brimstone, and destroyed them until this day, even as [lo] I have declared unto thee all their works,", + "that they are wicked and sinners exceedingly, and that they defile themselves and commit fornication in their flesh, and work uncleanness on the earth.", + "And, in like manner, God will execute judgment on the places where they have done according to the uncleanness of the Sodomites, like unto the judgment of Sodom.", + "But Lot we saved; for God remembered Abraham, and sent him out from the midst of the overthrow.", + "And he and his daughters committed sin upon the earth, such as had not been on the earth since the days of Adam till his time; for the man lay with his daughters.", + "And, behold, it was commanded and engraven concerning all his seed, on the heavenly tables, to remove them and root them out, and to execute judgment upon them like the judgment of Sodom, and to leave no seed of the man on earth on the day of condemnation.", + "And in this month Abraham moved from Hebron, and departed and dwelt between Kadesh and Shur in the mountains of Gerar.", + "And in the middle of the fifth month he moved from thence, and dwelt at the Well of the Oath.", + "And in the middle of the sixth month the Lord visited Sarah and did unto her as He had spoken. ", + "And she conceived and bare a son in the third month, and in the middle of the month, at the time of which the Lord had spoken to Abraham,", + "on the festival of the first-fruits of the harvest, Isaac was born.
And Abraham circumcised his son on the eighth day:", + "he was the first that was circumcised according to the covenant which is ordained for ever.", + "And in the sixth year of the fourthweek we came to Abraham, to the Well of the Oath, and we appeared unto him [as we had told Sarah that we should return to her, ", + "and she would have conceived a son.
And we returned in the seventh month, and found Sarah with child before us] ", + "and we blessed him, and we announced to him all the things which had been decreed concerning him, that he should not die till he should beget six sons more, ", + "and should see (them) before he died; but (that) in Isaac should his name and seed be called:", + "And (that) all the seed of his sons should be Gentiles, and be reckoned with the Gentiles; but from the sons of Isaac one should become a holy seed, and should not be reckoned among the Gentiles.", + "For he should become the portion of the Most High, and all his seed had fallen into the possession of God, that it should be unto the Lord a people for (His) possession above all nations and that it should become a kingdom and priests and a holy nation.", + "And we went our way, and we announced to Sarah all that we had told him, and they both rejoiced with exceeding great joy.", + "And he built there an altar to the Lord who had delivered him, and who was making him rejoice in the land of his sojourning, and he celebrated a festival of joy in this month seven days, near the altar which he had built at the Well of the Oath.
And he built booths for himself and for his servants on this festival,", + "and he was the first to celebrate the feast of tabernacles on the earth.
And during these seven days he brought each day to the altar a burnt-offering to the Lord,", + "two oxen, two rams, seven sheep, one he-goat, for a sin-offering, that he might atone thereby for himself and for his seed.", + "And, as a thank-offering, seven rams, seven kids, seven sheep, and seven he-goats, and their fruit-offerings and their drink-offerings;", + "and he burnt all the fat thereof on the altar, a chosen offering unto the Lord for a sweet smelling savour.", + "And morning and evening he burnt fragrant substances, frankincense and galbanum, and stacte, and nard, and myrrh, and spice, and costum; all these seven he offered, crushed, mixed together in equal parts (and) pure.", + "And he celebrated this feast during seven days, rejoicing with all his heart and with all his soul, he and all those who were in his house; and there was no stranger with him, nor any that was uncircumcised.", + "And he blessed his Creator who had created him in his generation, for He had created him according to His good pleasure;", + "for He knew and perceived that from him would arise the plant of righteousness for the eternal generations, and from him a holy seed, so that it should become like Him who had made all things.", + "And he blessed and rejoiced, and he called the name of this festival the festival of the Lord, a joy acceptable to the Most High God.", + "And we blessed him for ever, and all his seed after him throughout all the generations of the earth, because he celebrated this festival in its season, according to the testimony of the heavenly tables.", + "For this reason it is ordained on the heavenly tables concerning Israel, that they shall celebrate the feast of tabernacles seven days with joy, in the seventh month, acceptable before the Lord--a statute for ever throughout their generations every year.", + "And to this there is no limit of days; for it is ordained for ever regarding Israel that they should celebrate it and dwell in booths, and set wreaths upon their heads, ", + "and take leafy boughs, and willows from the brook.
And Abraham took branches of palm trees, and the fruit of goodly trees,", + "and every day going round the altar with the branches seven times [a day] in the morning, he praised and gave thanks to his God for all things in joy." + ], + [ + "Isaac was weaned in this jubilee, and Abraham made a great banquet in the third month, on the day his son Isaac was weaned.", + "And Ishmael, the son of Hagar, the Egyptian, was before the face of Abraham, his father, in his place,", + "and Abraham rejoiced and blessed God because he had seen his sons and had not died childless.", + "And he remembered the words which He had spoken to him on the day on which Lot had parted from him, and he rejoiced because the Lord had given him seed upon the earth to inherit the earth,", + "and he blessed with all his mouth the Creator of all things.", + "And Sarah saw Ishmael playing and dancing and Abraham rejoicing with great joy, and she became jealous of Ishmael and said to Abraham,", + "\"Cast out this bondwoman and her son; for the son of this bondwoman will not be heir with my son, Isaac.\"", + "And the thing was grievous in Abraham's sight, because of his maidservant and because of his son, that he should drive them from him.", + "And God said to Abraham \"Let it not be grievous in thy sight, because of the child and because of the bondwoman; in all that Sarah hath said unto thee, hearken to her words and do (them); for in Isaac shall thy name and seed be called.", + "But as for the son of this bondwoman I will make him a great nation, because he is of thy seed.\"", + "And Abraham rose up early in the morning and took bread and a bottle of water, and placed them on the shoulders of Hagar and the child, and sent her away.
And she departed and wandered in the wilderness of Beersheba,", + "and the water in the bottle was spent, and the child thirsted, and was not able to go on, and fell down.", + "And his mother took him and cast him under an olive tree,", + "and went and sat her down over against him, at the distance of a bow-shot; for she said, \"Let me not see the death of my child,\" and as she sat she wept.", + "And an angel of God, one of the holy ones, said unto her, \"Why weepest thou, Hagar? Arise, take the child, and hold him in thine hand; for God hath heard thy voice, and hath seen the child.\"", + "And she opened her eyes, and she saw a well of water, and she went and filled her bottle with water, and she gave her child to drink,", + "and she arose and went towards the wilderness of Paran.
And the child grew and became an archer, and God was with him;", + "and his mother took him a wife from among the daughters of Egypt.
And she bare him a son, and he called his name Nebaioth; for she said, \"The Lord was nigh to me when I called upon him.\"", + "And it came to pass in the seventh week, in the first year thereof, in the first month in this jubilee, on the twelfth of this month, there were voices in heaven regarding Abraham,", + "that he was faithful in all that He told him, and that he loved the Lord, and that in every affliction he was faithful.", + "And the prince Mastêmâ came and said before God, \"Behold, Abraham loveth Isaac his son, and he delighteth in him above all things else;", + "bid him offer him as a burnt-offering on the altar, and Thou wilt see if he will do this command, and Thou wilt know if he is faithful in everything wherein Thou dost try him.\"", + "And the Lord knew that Abraham was faithful in all his afflictions; for He had tried him through his country and with famine, and had tried him with the wealth of kings, and had tried him again through his wife, when she was torn (from him),", + "and with circumcision, and had tried him through Ishmael and Hagar, his maid-servant, when he sent them away.
And in everything wherein He had tried him, he was found faithful,", + "and his soul was not impatient, and he was not slow to act; for he was faithful and a lover of the Lord." + ], + [ + "And God said to him, \"Abraham, Abraham\"; and he said, \"Behold, (here) am I.\"", + "And He said, \"Take thy beloved son whom thou lovest, (even) Isaac, and go unto the high country, and offer him on one of the mountains which I will point out unto thee.\" ", + "And he rose early in the morning and saddled his ass, and took his two young men with him, and Isaac his son, and clave the wood of the burnt-offering, and he went to the place on the third day, and he saw the place afar off. ", + "And he came to a well of water, and he said to his young men, \"Abide ye here with the ass, and I and the lad shall go (yonder), and when we have worshipped we shall come again to you.\"", + "And he took the wood of the burnt-offering and laid it on Isaac his son, and he took in his hand the fire and the knife, and they went both of them together to that place. ", + "And Isaac said to his father, \"Father\"; and he said, \"Here am I, my son.\" And he said unto him, \"Behold the fire, and the knife, and the wood; but where is the sheep for the burnt-offering, father?\"", + "And he said, \"God will provide for himself a sheep for a burnt-offering, my son.\" And he drew near to the place of the mount of God. ", + "And he built an altar, and he placed the wood on the altar, and bound Isaac his son, and placed him on the wood which was upon the altar,", + "and stretched forth his hand to take the knife to slay Isaac his son.", + "And I stood before him, and before the prince of the Mastêmâ, and the Lord said, \"Bid him not to lay his hand on the lad, nor to do anything to him, for I have shown that he feareth the Lord.\"", + "And I called to him from heaven, and said unto him: \"Abraham, Abraham\"; and he was terrified and said: \"Behold, (here) am I.\"", + "And I said unto him: \"Lay not thy hand upon the lad, neither do thou anything to him; for now I have shown that thou fearest the Lord, and hast not withheld thy son, thy first-born son, from me.\" ", + "And the prince of the Mastêmâ was put to shame;", + "and Abraham lifted up his eyes and looked, and, behold, a single ram caught . . . by his horns, and Abraham went and took the ram and offered it for a burnt-offering in the stead of his son.", + "And Abraham called that place \"The Lord hath seen,\" so that it is said \"(in the mount) the Lord hath seen\": that is Mount Sion.", + "And the Lord called Abraham by his name a second time from heaven, as he caused us to appear to speak to him in the name of the Lord.", + "And He said: \"By Myself have I sworn, saith the Lord, Because thou hast done this thing, And hast not withheld thy son, thy beloved son, from Me, ", + "That in blessing I shall bless thee And in multiplying I shall multiply thy seed As the stars of heaven, And as the sand which is on the seashore. And thy seed will inherit the cities of its enemies,", + "And in thy seed will all nations of the earth be blessed; Because thou hast obeyed My voice, And I have shown to all that thou art faithful unto Me in all that I have said unto thee: Go in peace.\"", + "And Abraham went to his young men, and they arose and went together to Beersheba, and Abraham dwelt by the Well of the Oath.", + "And he celebrated this festival every year, seven days with joy, and he called it the festival of the Lord according to the seven days during which he went and returned in peace.", + "And accordingly hath it been ordained and written on the heavenly tables regarding Israel and its seed that they should observe this festival seven days with the joy of festival." + ], + [ + "And in the first year of the first week in the forty-second jubilee, Abraham returned and dwelt opposite Hebron, that is Kirjath Arba,", + "two weeks of years.
And in the first year of the third week of this jubilee the days of the life of Sarah were accomplished, and she died in Hebron.
And Abraham went to mourn over her and bury her,", + "and we tried him [to see] if his spirit were patient and he were not indignant in the words of his mouth; and he was found patient in this, and was not disturbed.", + "For in patience of spirit he conversed with the children of Heth, to the intent that they should give him a place in which to bury his dead.", + "And the Lord gave him grace before all who saw him, and he besought in gentleness the sons of Heth, and they gave him the land of the double cave over against Mamre, that is Hebron, for four hundred pieces of silver.", + "And they besought him, saying, \"We shall give it to thee for nothing\"; but he would not take it from their hands for nothing, for he gave the price of the place, the money in full, and he bowed down before them twice;", + "and after this he buried his dead in the double cave.", + "And all the days of the life of Sarah were one hundred and twenty-seven years, that is, two jubilees and four weeks and one year: these are the days of the years of the life of Sarah.", + "This is the tenth trial wherewith Abraham was tried, and he was found faithful, patient in spirit.", + "And he said not a single word regarding the rumour in the land how that God had said that He would give it to him and to his seed after him, and he begged a place there to bury his dead;", + "for he was found faithful, and was recorded on the heavenly tables as the friend of God.", + "And in the fourth year thereof he took a wife for his son Isaac and her name was Rebecca [the daughter of Bethuel, the son of Nahor, the brother of Abraham] the sister of Laban and daughter of Bethuel; and Bethuel was the son of Mêlcâ, who was the wife of Nahor, the brother of Abraham.", + "And Abraham took to himself a third wife, and her name was Keturah, from among the daughters of his household servants, for Hagar had died before Sarah. ", + "And she bare him six sons, Zimram, and Jokshan, and Medan, and Midian, and Ishbak, and Shuah, in the two weeks of years.", + "And in the sixth week, in the second year thereof, Rebecca bare to Isaac two sons, Jacob and Esau,", + "and Jacob was a smooth and upright man, and Esau was fierce, a man of the field, and hairy, and Jacob dwelt in tents.", + "And the youths grew, and Jacob learned to write; but Esau did not learn, for he was a man of the field and a hunter, and he learnt war, and all his deeds were fierce.", + "And Abraham loved Jacob, but Isaac loved Esau.", + "And Abraham saw the deeds of Esau, and he knew that in Jacob should his name and seed be called;", + "and he called Rebecca and gave commandment regarding Jacob, for he knew that she (too) loved Jacob much more than Esau.", + "And he said unto her: \"My daughter, watch over my son Jacob, For he shall be in my stead on the earth, And for a blessing in the midst of the children of men, And for the glory of the whole seed of Shem.", + "For I know that the Lord will choose him to be a people for possession unto Himself, above all peoples that are upon the face of the earth.", + "And behold, Isaac my son loveth Esau more than Jacob, but I see that thou truly lovest Jacob.", + "Add still further to thy kindness to him, And let thine eyes be upon him in love; For he will be a blessing unto us on the earth from henceforth unto all generations of the earth.", + "Let thy hands be strong And let thy heart rejoice in thy son Jacob; For I have loved him far beyond all my sons. He will be blessed for ever, And his seed will fill the whole earth.", + "If a man can number the sand of the earth, His seed also will be numbered.", + "And all the blessings wherewith the Lord hath blessed me and my seed shall belong to Jacob and his seed alway.", + "And in his seed shall my name be blessed, and the name of my fathers, Shem, and Noah, and Enoch, and Mahalalel, and Enos, and Seth, and Adam.", + "And these shall serve To lay the foundations of the heaven, And to strengthen the earth, And to renew all the luminaries which are in the firmament.\"", + "And he called Jacob before the eyes of Rebecca his mother, and kissed him, and blessed him, and said:", + "\"Jacob, my beloved son, whom my soul loveth, may God bless thee from above the firmament, and may He give thee all the blessings wherewith He blessed Adam, and Enoch, and Noah, and Shem; ", + "and all the things of which He told me, and all the things which He promised to give me, may He cause to cleave to thee and to thy seed for ever, according to the days of heaven above the earth. ", + "And the spirits of Mastêmâ shall not rule over thee or over thy seed to turn thee from the Lord, who is thy God from henceforth for ever.", + "And may the Lord God be a father to thee and thou the first-born son, and to the people alway. Go in peace, my son.\"", + "And they both went forth together from Abraham.", + "And Rebecca loved Jacob, with all her heart and with all her soul, very much more than Esau; but Isaac loved Esau much more than Jacob." + ], + [ + "And in the forty-second jubilee, in the first year of the seventh week, Abraham called Ishmael, and his twelve sons, and Isaac and his two sons, and the six sons of Keturah, and their sons.", + "And he commanded them that they should observe the way of the Lord; that they should work righteousness, and love each his neighbour, and act on this manner amongst all men; that they should each so walk with regard to them as to do judgment and righteousness on the earth.", + "That they should circumcise their sons, according to the covenant which He had made with them, and not deviate to the right hand or the left of all the paths which the Lord had commanded us; and that we should keep ourselves from all fornication and uncleanness, [and renounce from amongst us all fornication and uncleanness].", + "And if any woman or maid commit fornication amongst you, burn her with fire, and let them not commit fornication with her after their eyes and their heart;", + "and let them not take to themselves wives from the daughters of Canaan; for the seed of Canaan will be rooted out of the land.", + "And he told them of the judgment of the giants, and the judgment of the Sodomites, how they had been judged on account of their wickedness, and had died on account of their fornication, and uncleanness,", + "and mutual corruption through fornication.
\"And guard yourselves from all fornication and uncleanness, And from all pollution of sin, Lest ye make our name a curse, And your whole life a hissing,", + "And all your sons be destroyed by the sword, And ye become accursed like Sodom, And all your remnant as the sons of Gomorrah.", + "I implore you, my sons, love the God of heaven, And cleave ye to all His commandments. And walk not after their idols, and after their uncleannesses,", + "And make not for yourselves molten or graven gods; For they are vanity, And there is no spirit in them; For they are work of (men's) hands, And all who trust in them, trust in nothing. ", + "Serve them not, nor worship them, But serve ye the Most High God, and worship Him continually: And hope for His countenance always,", + "And work uprightness and righteousness before Him, That He may have pleasure in you and grant you His mercy, And send rain upon you morning and evening, And bless all your works which ye have wrought upon the earth, ", + "And bless thy bread and thy water, And bless the fruit of thy womb and the fruit of thy land, And the herds of thy cattle, and the flocks of thy sheep.", + "And ye will be for a blessing on the earth, And all nations of the earth will desire you, And bless your sons in my name, That they may be blessed as I am.\"", + "And he gave to Ishmael and to his sons, and to the sons of Keturah, gifts, and sent them away from Isaac his son, and he gave everything to Isaac his son.", + "And Ishmael and his sons, and the sons of Keturah and their sons, went together and dwelt from Paran to the entering in of Babylon in all the land which is towards the East facing the desert.", + "And these mingled with each other, and their name was called Arabs, and Ishmaelites." + ], + [ + "And in the sixth year of the seventh week of this jubilee Abraham called Isaac his son, and commanded him, saying:", + "\"I am become old, and. know not the day of my death, and am full of my days. ", + "And behold, I am one hundred and seventy-five years old, and throughout all the days of my life I have remembered the Lord, and sought with all my heart to do His will, and to walk uprightly in all His ways.", + "My soul hath hated idols, (and I have despised those that served them, and I have given my heart and spirit) that I might observe to do the will of Him who created me. For He is the living God, and He is holy and faithful, and He is righteous beyond all, and there is with Him no accepting of (men's) persons and no accepting of gifts; ", + "for God is righteous, and executeth judgment on all those who transgress His commandments and despise His covenant.", + "And do thou, my son, observe His commandments and His ordinances and His judgments, and walk not after the abominations and after the graven images and after the molten images.
And eat no blood at all of animals or cattle, or of any bird which flieth in the heaven.", + "And if thou dost slay a victim as an acceptable peace-offering, slay ye it, and pour out its blood upon the altar, and all the fat of the offering offer on the altar with fine flour (and the meat-offering) mingled with oil, with its drink-offering", + "--offer them all together on the altar of burnt-offering; it is a sweet savour before the Lord.", + "And thou wilt offer the fat of the sacrifice of thank-offerings on the fire which is upon the altar, and the fat which is on the belly, and all the fat on the inwards", + "and the two kidneys, and all the fat that is upon them, and upon the loins and liver thou shalt remove together with the kidneys.", + "And offer all these for a sweet savour acceptable before the Lord, with its meat-offering and with its drink-offering, for a sweet savour, the bread of the offering unto the Lord,", + "And eat its meat on that day and on the second day, and let not the sun on the second day go down upon it till it is eaten,", + "and let nothing be left over for the third day; for it is not acceptable [for it is not approved] and let it no longer be eaten,", + "and all who eat thereof will bring sin upon themselves; for thus I have found it written in the books of my forefathers, and in the words of Enoch, and in the words of Noah.", + "And on all thy oblations thou shalt strew salt, and let not the salt of the covenant be lacking in all thy oblations before the Lord.", + "And as regards the wood of the sacrifices, beware lest thou bring (other) wood for the altar in addition to these: cypress, dêfrân, sagâd, pine, fir, cedar, savin, palm, olive, myrrh, laurel, and citron, juniper, and balsam.", + "And of these kinds of wood lay upon the altar under the sacrifice, such as have been tested as to their appearance, and do not lay (thereon) any split or dark wood,", + "(but) hard and clean, without fault, a sound and new growth; and do not lay (thereon) old wood, [for its fragrance is gone] for there is no longer fragrance in it as before.", + "Besides these kinds of wood there is none other that thou shalt place (on the altar), for the fragrance is dispersed, and the smell of its fragrance goeth not up to heaven.", + "Observe this commandment and do it, my son, that thou mayst be upright in all thy deeds.", + "And at all times be clean in thy body, and wash thyself with water before thou approachest to offer on the altar, and wash thy hands and thy feet before thou drawest near to the altar;", + "and when thou art done sacrificing, wash again thy hands and thy feet.
And let no blood appear upon you nor upon your clothes;", + "be on thy guard, my son, against blood, be on thy guard exceedingly; cover it with dust.
And do not eat any blood, for it is the soul; eat no blood whatever. ", + "And take no gifts for the blood of man, lest it be shed with impunity, without judgment; for it is the blood that is shed that causeth the earth to sin, and the earth cannot be cleansed from the blood of man save by the blood of him who shed it.", + "And take no present or gift for the blood of man: blood for blood,", + "that thou mayest be accepted before the Lord, the Most High God; for He is the defence of the good: and that thou mayest be preserved from all evil, and that He may save thee from every kind of death.", + "I see, my son, That all the works of the children of men are sin and wickedness, And all their deeds are uncleanness and an abomination and a pollution, And there is no righteousness with them.", + "Beware, lest thou shouldest walk in their ways And tread in their paths, And sin a sin unto death before the Most High God.", + "Else He will [hide His face from thee, And] give thee back into the hands of thy transgression, And root thee out of the land, and thy seed likewise from under heaven, And thy name and thy seed will perish from the whole earth.", + "Turn away from all their deeds and all their uncleanness, And observe the ordinance of the Most High God, And do His will and be upright in all things.", + "And He will bless thee in all thy deeds, And will raise up from thee the plant of righteousness through all the earth, throughout all generations of the earth,", + "And my name and thy name will not be forgotten under heaven for ever.", + "Go, my son, in peace. May the Most High God, my God and thy God, strengthen thee to do His will,", + "And may He bless all thy seed and the residue of thy seed for the generations for ever, with all righteous blessings, That thou mayest be a blessing on all the earth.\"
And he went out from him rejoicing." + ], + [ + "And it came to pass in the first week in the forty-fourth jubilee, in the second year, that is, the year in which Abraham died, that Isaac and Ishmael came from the Well of the Oath to celebrate the feast of weeks--that is, the feast of the first-fruits of the harvest--to Abraham, their father,", + "and Abraham rejoiced because his two sons had come.", + "For Isaac had many possessions in Beersheba, and Isaac was wont to go and see his possessions and to return to his father.", + "And in those days Ishmael came to see his father, and they both came together,", + "and Isaac offered a sacrifice for a burnt-offering, and presented it on the altar of his father which he had made in Hebron.
And he offered a thank-offering and made a feast of joy before Ishmael, his brother:", + "and Rebecca made new cakes from the new grain, and gave them to Jacob, her son, to take them to Abraham, his father, from the first-fruits of the land, that he might eat and bless the Creator of all things before he died.", + "And Isaac, too, sent by the hand of Jacob to Abraham a best thank-offering, that he might eat and drink.", + "And he ate and drank, and blessed the Most High God, Who hath created heaven and earth, Who hath made all the fat things of the earth, And given them to the children of men That they might eat and drink, ", + "and bless their Creator: \"And now I give thanks unto Thee, my God, because Thou hast caused me to see this day.", + "behold, I am one hundred three score and fifteen years, an old man and full of days, ", + "and all my days have been unto me peace. The sword of the adversary hath not overcome me in all that Thou hast given me and my children all the days of my life until this day.", + "My God, may Thy mercy and Thy peace be upon Thy servant, and upon the seed of his sons, that they may be to Thee a chosen nation and an inheritance from amongst all the nations of the earth from henceforth unto all the days of the generations of the earth, unto all the ages.\"", + "And he called Jacob and said My son Jacob, may the God of all bless thee and strengthen thee to do righteousness, and His will before Him,", + "and may He choose thee and thy seed that ye may become a people for His inheritance according to His will alway. And do thou, my son, Jacob, draw near and kiss me.\" And he drew near and kissed him, ", + "and he said: \"Blessed be my son Jacob And all the sons of God Most High, unto all the ages: May God give unto thee a seed of righteousness; And some of thy sons may He sanctify in the midst of the whole earth;", + "May nations serve thee, And all the nations bow themselves before thy seed. Be strong in the presence of men, ", + "And exercise authority over all the seed of Seth. Then thy ways and the ways of thy sons will be justified, So that they shall become a holy nation.", + "May the Most High God give thee all the blessings Wherewith he hath blessed me And wherewith He blessed Noah and Adam; May they rest on the sacred head of thy seed from generation to generation for ever.", + "And may He cleanse thee from all unrighteousness and impurity, That thou mayest be forgiven all (thy) transgressions; (and) thy sins of ignorance.", + "And may He strengthen thee, And bless thee. And mayest thou inherit the whole earth,
And may He renew His covenant with thee, That thou mayest be to Him a nation for His inheritance for all the ages,", + "And that He may be to thee and to thy seed a God in truth and righteousness throughout all the days of the earth.", + "And do thou, my son Jacob, remember my words, And observe the commandments of Abraham, thy father: ", + "Separate thyself from the nations, And eat not with them: And do not according to their works, And become not their associate; For their works are unclean, And all their ways are a pollution and an abomination and uncleanness.", + "They offer their sacrifices to the dead And they worship evil spirits, And they eat over the graves,", + "And all their works are vanity and nothingness.
They have no heart to understand And their eyes do not see what their works are, And how they err in saying to a piece of wood: 'Thou art my God,' And to a stone: 'Thou art my Lord and thou art my deliverer.' [And they have no heart.]", + "And as for thee, my son Jacob, May the Most High God help thee And the God of heaven bless thee And remove thee from their uncleanness and from all their error.", + "Be thou ware, my son Jacob, of taking a wife from any seed of the daughters of Canaan; For all his seed is to be rooted out of the earth. ", + "For, owing to the transgression of Ham, Canaan erred, And all his seed will be destroyed from off the earth and all the residue thereof, And none springing from him will be saved on the day of judgment.", + "And as for all the worshippers of idols and the profane (b) There will be no hope for them in the land of the living; (e) And there will be no remembrance of them on the earth; (c) For they will descend into Sheol, (d) And into the place of condemnation will they go, ", + "As the children of Sodom were taken away from the earth So will all those who worship idols be taken away. ", + "Fear not, my son Jacob, And be not dismayed, O son of Abraham: May the Most High God preserve thee from destruction, And from all the paths of error may He deliver thee.", + "This house have I built for myself that I might put my name upon it in the earth: [it is given to thee and to thy seed for ever], and it will be named the house of Abraham;", + "it is given to thee and to thy seed for ever; for thou wilt build my house and establish my name before God for ever:", + "thy seed and thy name will stand throughout all generations of the earth.\"", + "And he ceased commanding him and blessing him.
And the two lay together on one bed, and Jacob slept in the bosom of Abraham, his father's father", + "and he kissed him seven times, and his affection and his heart rejoiced over him.
And he blessed him with all his heart", + "and said: \"The Most High God, the God of all, and Creator of all, who brought me forth from Ur of the Chaldees, that He might give me this land to inherit it for ever, and that I might establish a holy seed--blessed be the Most High for ever.\"", + "And he blessed Jacob and said: \"My son, over whom with all my heart and my affection I rejoice,", + "may Thy grace and Thy mercy be lift up upon him and upon his seed always. And do not forsake him, nor set him at nought from henceforth unto the days of eternity, ", + "and may Thine eyes be opened upon him and upon his seed, that Thou mayest preserve him, and bless him, and mayest sanctify him as a nation for Thine inheritance;", + "And bless him with all Thy blessings from henceforth unto all the days of eternity, and renew Thy covenant and Thy grace with him and with his seed according to all Thy good pleasure unto all the generations of the earth.\"" + ], + [ + "And he placed two fingers of Jacob on his eyes, and he blessed the God of gods, and he covered his face ", + "and stretched out his feet and slept the sleep of eternity, and was gathered to his fathers.", + "And notwithstanding all this Jacob was lying in his bosom, and knew not that Abraham, his father's father, was dead.", + "And Jacob awoke from his sleep, and behold Abraham was cold as ice, and he said: \"Father, father!\"; but there was none that spake,", + "and he knew that he was dead. And he arose from his bosom and ran and told Rebecca, his mother;", + "and Rebecca went to Isaac in the night and told him;", + "and they went together, and Jacob with them, and a lamp was in his hand, and when they had gone in they found Abraham lying dead.", + "And Isaac fell on the face of his father, and wept and kissed him. And the voices were heard in the house of Abraham", + "and Ishmael his son arose, and went to Abraham his father, and wept over Abraham his father, he and all the house of Abraham, and they wept with a great weeping.", + "And his sons Isaac and Ishmael buried him in the double cave, near Sarah his wife,", + "and they wept for him forty days, all the men of his house, and Isaac and Ishmael, and all their sons, and all the sons of Keturah in their places, and the days of weeping for Abraham were ended.", + "And he lived three jubilees and four weeks of years, one hundred and seventy-five years, and completed the days of his life, being old and full of days.", + "For the days of the forefathers, of their life, were nineteen jubilees; and after the Flood they began to grow less than nineteen jubilees,", + "and to decrease in jubilees, and to grow old quickly, and to be full of their days by reason of manifold tribulation and the wickedness of their ways,", + "with the exception of Abraham.
For Abraham was perfect in all his deeds with the Lord, and well-pleasing in righteousness all the days of his life;", + "and behold, he did not complete four jubilees in his life, when he had grown old by reason of the wickedness and was full of his days.", + "And all the generations which will arise from this time until the day of the great judgment will grow old quickly, before they complete two jubilees,", + "and their knowledge will forsake them by reason of their old age [and all their knowledge will vanish away].", + "And in those days, if a man live a jubilee and a half of years, they will say regarding him: \"He hath lived long,", + "and the greater part of his days are pain and sorrow and tribulation, and there is no peace:", + "For calamity followeth on calamity, and wound on wound, and tribulation on tribulation, and evil tidings on evil tidings, and illness on illness, and all evil judgments such as these, one with another,", + "illness and overthrow, and snow and frost and ice, and fever, and chills, and torpor, and famine, and death, and sword, and captivity, and all kinds of calamities and pains.\"", + "And all these will come on an evil generation, which transgresseth on the earth: their works are uncleanness and fornication, and pollution and abominations.", + "Then they will say: \"The days of the forefathers were many (even), unto a thousand years, and were good; but, behold, the days of our life, if a man hath lived many, are three score years and ten, and, if he is strong, four score years, and those evil", + "and there is no peace in the days of this evil generation.\" ", + "And in that generation the sons will convict their fathers and their elders of sin and unrighteousness, and of the words of their mouth", + "and the great wickednesses which they perpetrate, and concerning their forsaking the covenant which the Lord made between them and Him, that they should observe and do all His commandments and His ordinances and all His laws, without departing either to the right hand or to the left.", + "For all have done evil, and every mouth speaketh iniquity and all their works are an uncleanness and an abomination, and all their ways are pollution, uncleanness and destruction.", + "Behold the earth will be destroyed on account of all their works, and there will be no seed of the vine, and no oil; for their works are altogether faithless,", + "and they will all perish together, beasts and cattle and birds, and all the fish of the sea, on account of the children of men.", + "And they will strive one with another, the young with the old, and the old with the young, the poor with the rich, and the lowly with the great, and the beggar with the prince,", + "on account of the law and the covenant; for they have forgotten commandment, and covenant, and feasts, and months, and Sabbaths, and jubilees, and all judgments. ", + "And they will stand (with bows and) swords and war to turn them back into the way; but they will not return until much blood hath been shed on the earth,", + "one by another.
And those who have escaped will not return from their wickedness to the way of righteousness,", + "but they will all exalt themselves to deceit and wealth, that they may each take all that is his neighbour's, and they will name the great name, but not in truth and not in righteousness,", + "and they will defile the holy of holies with their uncleanness and the corruption of their pollution.", + "And a great punishment will befall the deeds of this generation from the Lord, and He will give them over to the sword and to judgment and to captivity, and to be plundered and devoured.", + "And He will wake up against them the sinners of the Gentiles, who have neither mercy nor compassion, and who will respect the person of none, neither old nor young, nor any one, for they are more wicked and strong to do evil than all the children of men.", + "And they will use violence against Israel and transgression against Jacob, And much blood will be shed upon the earth, And there will be none to gather and none to bury.", + "In those days they will cry aloud, And call and pray that they may be saved from the hand of the sinners, the Gentiles; But none will be saved.", + "And the heads of the children will be white with grey hair, And a child of three weeks will appear old like a man of one hundred years, And their stature will be destroyed by tribulation and oppression.", + "And in those days the children will begin to study the laws, And to seek the commandments, And to return to the path of righteousness.", + "And the days will begin to grow many and increase amongst those children of men, Till their days draw nigh to one thousand years, And to a greater number of years than (before) was the number of the days.", + "And there will be no old man Nor one who is not satisfied with his days, For all will be (as) children and youths.
And all their days they will complete and live in peace and in joy,", + "And there will be no Satan nor any evil destroyer; For all their days will be days of blessing and healing,", + "And at that time the Lord will heal His servants, And they will rise up and see great peace, And drive out their adversaries.", + "And the righteous will see and be thankful, And rejoice with joy for ever and ever,", + "And will see all their judgments and all their curses on their enemies. And their bones will rest in the earth, And their spirits will have much joy, ", + "And they will know that it is the Lord who executeth judgment, And showeth mercy to hundreds and thousands and to all that love Him.", + "And do thou, Moses, write down these words; for thus are they written, and they record (them) on the heavenly tables for a testimony for the generations for ever." + ], + [ + "And it came to pass after the death of Abraham, that the Lord blessed Isaac his son, and he arose from Hebron and went", + "and dwelt at the Well of the Vision in the first year of the third week of this jubilee, seven years.", + "And in the first year of the fourth week a famine began in the land, besides the first famine, which had been in the days of Abraham.", + "And Jacob sod lentil pottage, and Esau came from the field hungry.", + "And he said to Jacob his brother: \"Give me of this red pottage.\" And Jacob said to him: \"Sell to me thy [primogeniture, this] birthright and I will give thee bread, and also some of this lentil pottage.\"", + "And Esau said in his heart: \"I shall die; of what profit to me is this birthright?\"", + "And he said to Jacob: \"I give it to thee.\"
And Jacob said \"Swear to me, this day,\" and he sware unto him.", + "And Jacob gave his brother Esau bread and pottage, and he ate till he was satisfied, and Esau despised his birthright;", + "for this reason was Esau's name called Edom, on account of the red pottage which Jacob gave him for his birthright.", + "And Jacob became the elder, and Esau was brought down from his dignity.", + "And the famine was over the land, and Isaac departed to go down into Egypt in the second year of this week, ", + "and went to the king of the Philistines to Gerar, unto Abimelech.", + "And the Lord appeared unto him and said unto him: \"Go not down into Egypt; dwell in the land that I shall tell thee of,", + "and sojourn in this land, and I shall be with thee and bless thee. For to thee and to thy seed shall I give all this land, and I shall establish My oath which I sware unto Abraham thy father,", + "and I shall multiply thy seed as the stars of heaven, and shall give unto thy seed all this land.
And in thy seed will all the nations of the earth be blessed,", + "because thy father obeyed My voice, and kept My charge and My commandments, and My laws, and My ordinances, and My covenant;", + "and now obey My voice and dwell in this land.\" ", + "And he dwelt in Gerar three weeks of years.", + "And Abimelech charged concerning him, and concerning all that was his, saying: \"Any man that shall touch him or aught that is his shall surely die.\"", + "And Isaac waxed strong among the Philistines, and he got many possessions, oxen and sheep and camels and asses and a great household.", + "And he sowed in the land of the Philistines and brought in a hundred-fold, and Isaac became exceedingly great,", + "and the Philistines envied him.
Now all the wells which the servants of Abraham had dug during the life of Abraham, the Philistines had stopped them after the death of Abraham, and filled them with earth.", + "And Abimelech said unto Isaac: \"Go from us, for thou art much mightier than we\";", + "and Isaac departed thence in the first year of the seventh week, and sojourned in the valleys of Gerar.", + "And they digged again the wells of water which the servants of Abraham, his father, had digged, and which the Philistines had closed after the death of Abraham his father, and he called their names as Abraham his father had named them.", + "And the servants of Isaac dug a well in the valley, and found living water,", + "and the shepherds of Gerar strove with the shepherds of Isaac, saying: \"The water is ours \"; and Isaac called the name of the well \"Perversity,\" because they had been perverse with us.", + "And they dug a second well, and they strove for that also, and he called its name \"Enmity.\"", + "And he arose from thence and they digged another well, and for that they strove not, and he called the name of it \"Room,\" and Isaac said: \"Now the Lord hath made room for us, and we have increased in the land.\"", + "And he went up from thence to the Well of the Oath in the first year of the first week in the forty-fourth jubilee.", + "And the Lord appeared to him that night, on the new moon of the first month, and said unto him: \"I am the God of Abraham thy father; fear not, for I am with thee, and shall bless thee and shall surely multiply thy seed as the sand of the earth, for the sake of Abraham my servant.\"", + "And he built an altar there, which Abraham his father had first built, and he called upon the name of the Lord, and he offered sacrifice to the God of Abraham his father. ", + "And they digged a well and they found living water.", + "And the servants of Isaac digged another well and did not find water,", + "and they went and told Isaac that they had not found water, and Isaac said: \"I have sworn this day to the Philistines and this thing hath been announced to us.\"", + "And he called the name of that place the \"Well of the Oath\"; for there he had sworn to Abimelech and Ahuzzath his friend and Phicol the prefect of his host.", + "And Isaac knew that day that under constraint he had sworn to them to make peace with them.", + "And Isaac on that day cursed the Philistines and said: \"Cursed be the Philistines unto the day of wrath and indignation from the midst of all nations;", + "may God make them a derision and a curse and an object of wrath and indignation in the hands of the sinners the Gentiles and in the hands of the Kittim.", + "And whoever escapeth the sword of the enemy and the Kittim, may the righteous nation root out in judgment from under heaven;", + "for they will be the enemies and foes of my children throughout their generations upon the earth. And no remnant will be left to them, Nor one that will be saved on the day of the wrath of judgment; ", + "For for destruction and rooting out and expulsion from the earth is the whole seed of the Philistines (reserved), And there will no longer be left for these Caphtorim a name or a seed on the earth.", + "For though he ascend unto heaven, Thence will he be brought down, And though he make himself strong on earth, Thence will he be dragged forth,", + "And though he hide himself amongst the nations, Even from thence will he be rooted out; And though he descend into Sheol, There also will his condemnation be great, And there also he will have no peace.", + "And if he go into captivity, By the hands of those that seek his life will they slay him on the way, ", + "And neither name nor seed will be left to him on all the earth; For into eternal malediction will he depart.\"", + "And thus is it written and engraved concerning him on the heavenly tables, to do unto him on the day of judgment, so that he may be rooted out of the earth." + ], + [ + "And in the second year of this week in this jubilee, Rebecca called Jacob her son, and spake unto him, saying:", + "\"My son, do not take thee a wife of the daughters of Canaan, as Esau, thy brother, who took him two wives of the daughters of Canaan, ", + "and they have embittered my soul with all their unclean deeds: for all their deeds are fornication and lust, and there is no righteousness with them, for (their deeds) are evil.", + "And I, my son, love thee exceedingly, and my heart and my affection bless thee every hour of the day and watch of the night.", + "And now, my son, hearken to my voice, and do the will of thy mother, and do not take thee a wife of the daughters of this land, but only of the house of my father, and of my father's kindred. ", + "Thou wilt take thee a wife of the house of my father, and the Most High God will bless thee, and thy children will be a righteous generation and a holy seed.\"", + "And then spake Jacob to Rebecca, his mother, and said unto her: \"Behold, mother, I am nine weeks of years old, and I neither know ", + "nor have I touched any woman, nor have I betrothed myself to any, nor even think of taking me a wife of the daughters of Canaan.", + "For I remember, mother, the words of Abraham, our father, for he commanded me not to take a wife of the daughters of Canaan,", + "but to take me a wife from the seed of my father's house and from my kindred.", + "I have heard before that daughters have been born to Laban, thy brother, and I have set my heart on them to take a wife from amongst them.", + "And for this reason I have guarded myself in my spirit against sinning or being corrupted in all my ways throughout all the days of my life; for with regard to lust and fornication, Abraham, my father, gave me many commands. ", + "And, despite all that he hath commanded me, these two and twenty years my brother hath striven with me, and spoken frequently to me and said: 'My brother, take to wife a sister of my two wives';", + "but I refuse to do as he hath done. I swear before thee, mother, that all the days of my life I will not take me a wife from the daughters of the seed of Canaan, and I will not act wickedly as my brother hath done.", + "Fear not, mother; be assured that I shall do thy will and walk in uprightness, and not corrupt my ways for ever.\"", + "And thereupon she lifted up her face to heaven and extended the fingers of her hands, and opened her mouth and blessed the Most High God, who had created the heaven and the earth,", + "and she gave Him thanks and praise. And she said: \"Blessed be the Lord God, and may His holy name be blessed for ever and ever, who hath given me Jacob as a pure son and a holy seed;", + "for He is Thine, and Thine shall his seed be continually and throughout all the generations for evermore.
Bless him, O Lord, and place in my mouth the blessing of righteousness, that I may bless him.\"", + "And at that hour, when the spirit of righteousness descended into her mouth, she placed both her hands on the head of Jacob, and said:", + "\"Blessed art thou, Lord of righteousness and God of the ages; And may He bless thee beyond all the generations of men.", + "May He give thee, my son, the path of righteousness, And reveal righteousness to thy seed.
And may He make thy sons many during thy life, And may they arise according to the number of the months of the year.", + "And may their sons become many and great beyond the stars of heaven, And their numbers be more than the sand of the sea.", + "And may He give them this goodly land--as He said He would give it to Abraham and to his seed after him alway -- And may they hold it as a possession for ever.", + "And may I see (born) unto thee, my son, blessed children during my life, And a blessed and holy seed may all thy seed be.", + "And as thou hast refreshed thy mother's spirit during my life, The womb of her that bare thee blesseth thee, [My affection] and my breasts bless thee And my mouth and my tongue praise thee greatly.", + "Increase and spread over the earth, And may thy seed be perfect in the joy of heaven and earth for ever;", + "And may thy seed rejoice, And on the great day of peace may it have peace.", + "And may thy name and thy seed endure to all the ages, And may the Most High God be their God, And may the God of righteousness dwell with them, And by them may His sanctuary be built unto all the ages. ", + "Blessed be he that blesseth thee, And all flesh that curseth thee falsely may it be cursed.\"", + "And she kissed him, and said to him \"May the Lord of the world love thee As the heart of thy mother and her affection rejoice in thee and bless thee.\" And she ceased from blessing." + ], + [ + "And in the seventh year of this week Isaac called Esau, his elder son, and said unto him: \"I am old, my son, and behold my eyes are dim in seeing, and I know not the day of my death.", + "And now take thy hunting weapons, thy quiver and thy bow, and go out to the field, and hunt and catch me (venison), my son,", + "and make me savoury meat, such as my soul loveth, and bring it to me that I may eat, and that my soul may bless thee before I die.\"", + "But Rebecca heard Isaac speaking to Esau.
And Esau went forth early to the field to hunt and catch and bring home to his father.", + "And Rebecca called Jacob, her son, and said unto him: \"Behold, I heard Isaac, thy father, speak unto Esau, thy brother, saying:", + "Hunt for me, and make me savoury meat, and bring (it) to me that I may eat and bless thee before the Lord before I die.'", + "And now, my son, obey my voice in that which I command thee:", + "Go to thy flock and fetch me two good kids of the goats, and I will make them savoury meat for thy father, such as he loveth,", + "and thou shalt bring (it) to thy father that he may eat and bless thee before the Lord before he die, and that thou mayst be blessed.\"", + "And Jacob said to Rebecca his mother: \"Mother, I shall not withhold anything which my father would eat, and which would please him: only I fear, my mother, that he will recognise my voice and wish to touch me.", + "And thou knowest that I am smooth, and Esau, my brother, is hairy, and I shall appear before his eyes as an evildoer, and shall do a deed which he had not commanded me, and he will be wroth with me, and I shall bring upon myself a curse, and not a blessing.\"", + "And Rebecca, his mother, said unto him: \"Upon me be thy curse, my son, only obey my voice.\"", + "And Jacob obeyed the voice of Rebecca, his mother, and went and fetched two good and fat kids of the goats, and brought them to his mother, and his mother made them (savoury meat) such as he loved.", + "And Rebecca took the goodly raiment of Esau, her elder son, which was with her in the house, and she clothed Jacob, her younger son, (with them),", + "and she put the skins of the kids upon his hand and on the exposed parts of his neck.", + "And she gave the meat and the bread which she had prepared into the hand of her son Jacob.", + "And Jacob went in to his father and said: \"I am thy son: I have done according as thou badest me:", + "arise and sit and eat of that which I have caught, father, that thy soul may bless me.\"", + "And Isaac said to his son: \"How hast thou found so quickly, my son?\" And Jacob said: \"Because (the Lord) thy God caused me to find.\"", + "And Isaac said unto him: \"Come near, that I may feel thee, my son, if thou art my son Esau or not.\"", + "And Jacob went near to Isaac, his father, and he felt him and said:
\"The voice is Jacob's voice, but the hands are the hands of Esau,\"", + "and he discerned him not, because it was a dispensation from heaven to remove his power of perception", + "and Isaac discerned not, for his hands were hairy as (his brother) Esau's, so that he blessed him.", + "And he said: \"Art thou my son Esau?\" and he said: \"I am thy son.", + "and he said, \"Bring near to me that I may eat of that which thou hast caught, my son, that my soul may bless thee.\"
And he brought near to him, and he did eat, and he brought him wine and he drank.", + "And Isaac, his father, said unto him: \"Come near and kiss me, my son.\"", + "And he came near and kissed him.
And he smelled the smell of his raiment, and he blessed him and said: \"Behold, the smell of my son is as the smell of a (full) field which the Lord hath blessed.", + "And may the Lord give thee of the dew of heaven And of the dew of the earth, and plenty of corn and oil: ", + "Let nations serve thee, And peoples bow down to thee.
Be lord over thy brethren, And let thy mother's sons bow down to thee;", + "And may all the blessings wherewith the Lord hath blessed me and blessed Abraham, my father, Be imparted to thee and to thy seed for ever Cursed be he that curseth thee, And blessed be he that blesseth thee.\"", + "And it came to pass as soon as Isaac had made an end of blessing his son Jacob, and Jacob had gone forth from Isaac his father he hid himself and Esau, his brother, came in from his hunting.", + "And he also made savoury meat, and brought (it) to his father, and said unto his father: \"Let my father arise, and eat of my venison that thy soul may bless me.\"", + "And Isaac, his father, said unto him: \"Who art thou?\" And he said unto him: \"I am thy first born, thy son Esau: I have done as thou hast commanded me.\"", + "And Isaac was very greatly astonished, and said: \"Who is he that hath hunted and caught and brought (it) to me, and I have eaten of all before thou camest, and have blessed him: (and) he shall be blessed, and all his seed for ever.\"", + "And it came to pass when Esau heard the words of his father Isaac that he cried with an exceeding great and bitter cry, and said unto his father: \"Bless me, (even) me also, father.\"", + "And he said unto him: \"Thy brother came with guile, and hath taken away thy blessing.\"", + "And he said: \"Now I know why his name is named Jacob: behold, he hath supplanted me these two times: he took away my birth-right, and now he hath taken away my blessing.\" And he said: \"Hast thou not reserved a blessing for me, father?\"", + "and Isaac answered and said unto Esau: \"Behold, I have made him thy lord, And all his brethren have I given to him for servants, And with plenty of com and wine and oil have I strengthened him: And what now shall I do for thee, my son?\"", + "And Esau said to Isaac, his father: \"Hast thou but one blessing, O father? Bless me, (even) me also, father\": And Esau lifted up his voice and wept.", + "And Isaac answered and said unto him: \"Behold, far from the dew of the earth shall be thy dwelling, And far from the dew of heaven from above.", + "And by thy sword wilt thou live, And thou wilt serve thy brother. And it shall come to pass when thou becomest great, And dost shake his yoke from off thy neck, Thou wilt sin a complete sin unto death, And thy seed will be rooted out from under heaven.\"", + "And Esau kept threatening Jacob because of the blessing wherewith his father blessed him, and he said in his heart: \"May the days of mourning for my father now come, so that I may slay my brother Jacob.\"" + ], + [ + "And the words of Esau, her elder son, were told to Rebecca in a dream, and Rebecca sent and called Jacob her younger son, and said unto him:
\"Behold Esau thy brother will take vengeance on thee so as to kill thee. ", + "Now, therefore, my son, obey my voice, and arise and flee thou to Laban, my brother, to Haran,", + "and tarry with him a few days until thy brother's anger turneth away,", + "and he remove his anger from thee, and forget all that thou hast done; then I will send and fetch thee from thence.\"", + "And Jacob said: \"I am not afraid; if he wisheth to kill me, I will kill him.\"
But she said unto him: \"Let me not be bereft of both my sons on one day.\"", + "And Jacob said to Rebecca his mother: \"Behold, thou knowest that my father hath become old, and doth not see because his eyes are dull, ", + "and if I leave him it will be evil in his eyes, because I leave him and go away from you, and my father will be angry, and will curse me.", + "I will not go; when he sendeth me, then only will I go.\" ", + "And Rebecca said to Jacob: \"I will go in and speak to him, and he will send thee away.\"", + "And Rebecca went in and said to Isaac: \"I loathe my life because of the two daughters of Heth, whom Esau hath taken him as wives; and if Jacob take a wife from among the daughters of the land such as these, for what purpose do I further live; for the daughters of Canaan are evil.\"", + "And Isaac called Jacob and blessed him, and admonished him and said unto him: \"Do not take thee a wife of any of the daughters of Canaan;", + "arise and go to Mesopotamia, to the house of Bethuel, thy mother's father, and take thee a wife from thence of the daughters of Laban, thy mother's brother.", + "And God Almighty bless thee and increase and multiply thee that thou mayest become a company of nations,", + "and give thee the blessings of my father Abraham, to thee and to thy seed after thee, that thou mayest inherit the land of thy sojournings and all the land which God gave to Abraham: go, my son, in peace.\"", + "And Isaac sent Jacob away, and he went to Mesopotamia, to Laban the son of Bethuel the Syrian, the brother of Rebecca, Jacob's mother.", + "And it came to pass after Jacob had arisen to go to Mesopotamia that the spirit of Rebecca was grieved after her son, and she wept.", + "And Isaac said to Rebecca: \"My sister, weep not on account of Jacob, my son; for he goeth in peace, and in peace will he return.", + "The Most High God will preserve him from all evil, and will be with him; for He will not forsake him all his days;
For I know that his ways will be prospered in all things wherever he goeth, until he return in peace to us, and we see him in peace.", + "Fear not on his account my sister, for he is on the upright path and he is a perfect man: and he is faithful and will not perish. Weep not.\"", + "And Isaac comforted Rebecca on account of her son Jacob, and blessed him.", + "And Jacob went from the Well of the Oath to go to Haran on the first year of the second week in the forty-fourth Jubilee,", + "and he came to Luz on the mountains, that is, Bethel, on the new moon of the first month of this week, and he came to the place at even", + "and turned from the way to the west of the road that night: and he slept there; for the sun had set.", + "And he took one of the stones of that place and laid it (at his head) under the tree, and he was journeying alone, and he slept.", + "And he dreamt that night, and behold a ladder set up on the earth, and the top of it reached to heaven, and behold, the angels of the Lord ascended and descended on it: and behold, the Lord stood upon it.", + "And He spake to Jacob and said: \"I am the Lord God of Abraham, thy father, and the God of Isaac; the land whereon thou art sleeping, to thee shall I give it, and to thy-seed after thee.", + "And thy seed will be as the dust of the earth, and thou wilt increase to the west and to the east, to the north and the south, and in thee and in thy seed will all the families of the nations be blessed.", + "And behold, I shall be with thee, and shall keep thee whithersoever thou goest, and I shall bring thee again into this land in peace; for I shall not leave thee until I do everything that I told thee of.\"", + "And Jacob awoke from his sleep, and said, \"Truly this place is the house of the Lord, and I knew it not.\"", + "And he was afraid and said:\" Dreadful is this place which is none other than the house of God, and this is the gate of heaven.\"", + "And Jacob arose early in the morning, and took the stone which he had put under his head and set it up as a pillar for a sign, and he poured oil upon the top of it.", + "And he called the name of that place Bethel; but the name of the place was Luz at the first.", + "And Jacob vowed a vow unto the Lord, saying: \"If the Lord will be with me, and will keep me in this way that I go, and give me bread to eat and raiment to put on,", + "so that I come again to my father's house in peace, then shall the Lord be my God,", + "and this stone which I have set up as a pillar for a sign in this place, shall be the Lord's house, and of all that thou givest me, I shall give the tenth to thee, my God.\"" + ], + [ + "And he went on his journey, and came to the land of the east, to Laban, the brother of Rebecca,", + "and he was with him, and served him for Rachel his daughter one week.", + "And in the first year of the third week he said unto him: \"Give me my wife, for whom I have served thee seven years;\"", + "and Laban said unto Jacob. \"I will give thee thy wife.\"", + "And Laban made a feast, and took Leah his elder daughter, and gave (her) to Jacob as a wife, and gave her Zilpah his handmaid for an handmaid;", + "and Jacob did not know, for he thought that she was Rachel.
And he went in unto her, and behold, she was Leah;", + "and Jacob was angry with Laban, and said unto him: \"Why hast thou dealt thus with me? Did not I serve thee for Rachel and not for Leah? Why hast thou wronged me?", + "Take thy daughter, and I will go; for thou hast done evil to me.\"", + "For Jacob loved Rachel more than Leah; for Leah's eyes were weak, but her form was very handsome; but Rachel had beautiful eyes and a beautiful and very handsome form.", + "And Laban said to Jacob: \"It is not so done in our country, to give the younger before the elder.\" And it is not right to do this;", + "for thus it is ordained and written in the heavenly tables, that no one should give his younger daughter before the elder--but the elder one giveth first and after her the younger--and the man who doeth so, they set down guilt against him in heaven, and none is righteous that doeth this thing, for this deed is evil before the Lord....", + "And command thou the children of Israel that they do not this thing; let them neither take nor give the younger before they have given the elder, for it is very wicked.", + "And Laban said to Jacob: \"Let the seven days of the feast of this one pass by, and I shall give thee Rachel, that thou mayest serve me another seven years, that thou mayest pasture my sheep as thou didst in the former week.\"", + "And on the day when the seven days of the feast of Leah had passed, Laban gave Rachel to Jacob, that he might serve him another seven years,", + "and he gave to Rachel Bilhah, the sister of Zilpah as a handmaid.", + "And he served yet other seven years for Rachel, for Leah had been given to him for nothing.", + "And the Lord opened the womb of Leah, and she conceived and bare Jacob a son, and he called his name Reuben, on the fourteenth day of the ninth month, in the first year of the third week.", + "But the womb of Rachel was closed, for the Lord saw that Leah was hated and Rachel loved.", + "And again Jacob went in unto Leah, and she conceived, and bare Jacob a second son, and he called his name Simeon, on the twenty-first of the tenth month, and in the third year of this week.", + "And again Jacob went in unto Leah, and she conceived, and bare him a third son, and he called his name Levi, in the new moon of the first month in the sixth year of this week.", + "And again Jacob went in unto her, and she conceived, and bare him a fourth son, and he called his name Judah, on the fifteenth of the third month, in the first year of the fourth week.", + "And on account of all this Rachel envied Leah, for she did not bear, and she said to Jacob: \"Give me children \";", + "and Jacob said: \"Have I withheld from thee the fruits of thy womb? Have I forsaken thee?\"", + "And when Rachel saw that Leah had borne four sons to Jacob, Reuben and Simeon and Levi and Judah, she said unto him: \"Go in unto Bilhah my handmaid, and she will conceive, and bear a son unto me.\"", + "(And she gave (him) Bilhah her handmaid to wife.) And he went in unto her, and she conceived, and bare him a son, and he called his name Dan, on the ninth of the sixth month, in the sixth year of the third week.", + "And Jacob went in again unto Bilhah a second time, and she conceived, and bare Jacob another son, and Rachel called his name Naphtali, on the fifth of the seventh month, in the second year of the fourth week.", + "And when Leah saw that she had become sterile and did not bear, she envied (Rachel) and she also gave her handmaid Zilpah to Jacob to wife,", + "and she conceived, and bare a son, and Leah called his name Gad, on the twelfth of the eighth month, in the third year of the fourth week.", + "And he went in again unto her, and she conceived, and bare him a second son, and Leah called his name Asher, on the second of the eleventh month, in the fifth year of the fourth week.", + "And Jacob went in unto Leah, and she conceived, and bare a son, and she called his name Issachar, on the fourth of the fifth month, in the fourth year of the fourth week, and she gave him to a nurse.", + "And Jacob went in again unto her, and she conceived, and bare two (children), a son and a daughter, and she called the name of the son Zebulon, and the name of the daughter Dinah, in the seventh of the seventh month, in the sixth year of the fourth week.", + "And the Lord was gracious to Rachel, and opened her womb, and she conceived, and bare a son, and she called his name Joseph, on the new moon of the fourth month, in the sixth year in this fourth week.", + "And in the days when Joseph was born, Jacob said to Laban: \"Give me my wives and sons, and let me go to my father Isaac, and let me make me an house;", + "for I have completed the years in which I have served thee for thy two daughters, and I will go to the house of my father.\"", + "And Laban said to Jacob: \"Tarry with me for thy wages, and pasture my flock for me again, and take thy wages.\"", + "And they agreed with one another that he should give him as his wages those of the lambs and kids which were born black and spotted and white, (these) were to be his wages.", + "And all the sheep brought forth spotted and speckled and black, variously marked, and they brought forth again lambs like themselves, and all that were spotted were Jacob's and those which were not were Laban's.", + "And Jacob's possessions multiplied exceedingly, and he possessed oxen and sheep and asses and camels, and menservants and maidservants.", + "And Laban and his sons envied Jacob, and Laban took back his sheep from him, and he observed him with evil intent." + ], + [ + "And it came to pass when Rachel had borne Joseph, that Laban went to shear his sheep; for they were distant from him a three days' journey.", + "And Jacob saw that Laban was going to shear his sheep, and Jacob called Leah and Rachel, and spake kindly unto them that they should come with him to the land of Canaan.", + "For he told them how he had seen everything in a dream, even all that He had spoken unto him that he should return to his father's house;", + "and they said: \"To every place whither thou goest we will go with thee.\"", + "And Jacob blessed the God of Isaac his father, and the God of Abraham his father's father, and he arose and mounted his wives and his children, and took all his possessions and crossed the river, and came to the land of Gilead,", + "and Jacob hid his intention from Laban and told him not. And in the seventh year of the fourth week Jacob turned (his face) toward Gilead in the first month, on the twenty-first thereof.", + "And Laban pursued after him and overtook Jacob in the mountain of Gilead in the third month, on the thirteenth thereof.", + "And the Lord did not suffer him to injure Jacob; for He appeared to him in a dream by night.", + "And Laban spake to Jacob, And on the fifteenth of those days Jacob made a feast for Laban, and for all who came with him,", + "and Jacob sware to Laban that day, and Laban also to Jacob, that neither should cross the mountain of Gilead to the other with evil purpose.", + "And he made there a heap for a witness; wherefore the name of that place is called: \"The Heap of Witness,\" after this heap.", + "But before they used to call the land of Gilead the land of the Rephaim; for it was the land of the Rephaim,", + "and the Rephaim were born (there), giants whose height was ten, nine, eight down to seven cubits.", + "And their habitation was from the land of the children of Ammon to Mount Hermon, and the seats of their kingdom were Karnaim and Ashtaroth, and Edrei, and Mîsûr, and Beon. ", + "And the Lord destroyed them because of the evil of their deeds; for they were very malignant, and the Amorites dwelt in their stead, wicked and sinful, ", + "and there is no people to-day which hath wrought to the full all their sins, and they have no longer length of life on the earth.", + "And Jacob sent away Laban, and he departed into Mesopotamia, the land of the East, and Jacob returned to the land of Gilead. And he passed over the Jabbok in the ninth month, on the eleventh thereof.", + "And on that day Esau, his brother, came to him, and he was reconciled to him, and departed from him unto the land of Seir, but Jacob dwelt in tents.", + "And in the first year of the fifth week in this jubilee he crossed the Jordan, and dwelt beyond the Jordan, and he pastured his sheep from the sea of the heap unto Bethshan, and unto Dothan and unto the forest of Akrabbim.", + "And he sent to his father Isaac of all his substance, clothing, and food, and meat, and drink, and milk, and butter, and cheese, and some dates of the valley, ", + "And to his mother Rebecca also four times a year, between the times of the months, between ploughing and reaping, and between autumn and the rain (season) and between winter and spring,", + "to the tower of Abraham. For Isaac had returned from the Well of the Oath and gone up to the tower of his father Abraham, and he dwelt there apart from his son Esau.", + "For in the days when Jacob went to Mesopotamia, Esau took to himself a wife Mahalath, the daughter of Ishmael,", + "and he gathered together all the flocks of his father and his wives, and went up and dwelt on Mount Seir, and left Isaac his father at the Well of the Oath alone.", + "And Isaac went up from the Well of the Oath and dwelt in the tower of Abraham his father on the mountains of Hebron,", + "And thither Jacob sent all that he did send to his father and his mother from time to time, all they needed, and they blessed Jacob with all their heart and with all their soul." + ], + [ + "And in the first year of the sixth week he went up to Salem, to the east of Shechem, in peace, in the fourth month.", + "And there they carried off Dinah, the daughter of Jacob, into the house of Shechem, the son of Hamor, the Hivite, the prince of the land, and he lay with her and defiled her, ", + "and she was a little girl, a child of twelve years.
And he besought his father and her brothers that she might be given to him to wife.", + "And Jacob and his sons were wroth because of the men of Shechem; for they had defiled Dinah, their sister, and they spake to them with evil intent and dealt deceitfully with them and beguiled them.", + "And Simeon and Levi came unexpectedly to Shechem and executed judgment on all the men of Shechem, and slew all the men whom they found in it, and left not a single one remaining in it:", + "they slew all in torments because they had dishonoured their sister Dinah.", + "And thus let it not again be done from henceforth that a daughter of Israel be defiled;", + "for judgment is ordained in heaven against them that they should destroy with the sword all the men of the Shechemites because they had wrought shame in Israel.", + "And the Lord delivered them into the hands of the sons of Jacob that they might exterminate them with the sword and execute judgment upon them,...", + "and that it might not thus again be done in Israel that a virgin of Israel should be defiled.", + "And if there is any man who wisheth in Israel to give his daughter or his sister to any man who is of the seed of the Gentiles he shall surely die, and they shall stone him with stones; for he hath wrought shame in Israel;", + "and they shall burn the woman with fire, because she hath dishonoured the name of the house of her father, and she shall be rooted out of Israel.", + "And let not an adulteress and no uncleanness be found in Israel throughout all the days of the generations of the earth; for Israel is holy unto the Lord,", + "and every man who hath defiled (it) shall surely die: they shall stone him with stones.", + "For thus hath it been ordained and written in the heavenly tables regarding all the seed of Israel: he who defileth (it) shall surely die, and he shall be stoned with stones.", + "And to this law there is no limit of days, and no remission, nor any atonement: but the man who hath defiled his daughter shall be rooted out in the midst of all Israel, because he hath given of his seed to Moloch, and wrought impiously so as to defile it.", + "And do thou, Moses, command the children of Israel and exhort them not to give their daughters to the Gentiles, and not to take for their sons any of the daughters of the Gentiles, for this is abominable before the Lord.", + "For this reason I have written for thee in the words of the Law all the deeds of the Shechemites, which they wrought against Dinah,", + "and how the sons of Jacob spake, saying: \"We shall not give our daughter to a man who is uncircumcised;", + "for that were a reproach unto us.\"
And it is a reproach to Israel, to those who give, and to those who take the daughters of the Gentiles; for this is unclean and abominable to Israel. And Israel will not be free ", + "from this uncleanness if it hath a wife of the daughters of the Gentiles, or hath given any of its daughters to a man who is of any of the Gentiles.
For there will be plague upon plague, and curse upon curse, and every judgment and plague and curse will come (upon him):", + "if he do this thing, or hide his eyes from those who commit uncleanness, or those who defile the sanctuary of the Lord, or those who profane His holy name, (then) will the whole nation together be judged for all the uncleanness and profanation of this (man).", + "And there will be no respect of persons [and no consideration of persons], and no receiving at his hands of fruits and offerings and burnt-offerings and fat, nor the fragrance of sweet savour, so as to accept it:", + "and so fare every man or woman in Israel who defileth the sanctuary.", + "For this reason I have commanded thee, saying: \"Testify this testimony to Israel: see how the Shechemites fared and their sons: how they were delivered into the hands of two sons of Jacob, and they slew them under tortures,", + "and it was (reckoned) unto them for righteousness, and it is written down to them for righteousness.
And the seed of Levi was chosen for the priesthood, and to be Levites, that they might minister before the Lord, as we, continually,", + "and that Levi and his sons may be blessed for ever; for he was zealous to execute righteousness and judgment and vengeance on all those who arose against Israel.", + "And so they inscribe as a testimony in his favour on the heavenly tables blessing and righteousness before the God of all:
And we remember the righteousness which the man fulfilled during his life, at all periods of the year; until a thousand generations they will record it,", + "and it will come to him and to his descendants after him, and he hath been recorded on the heavenly tables as a friend and a righteous man.", + "All this account I have written for thee, and have commanded thee to say to the children of Israel, that they should not commit sin nor transgress the ordinances nor break the covenant which hath been ordained for them, (but) that they should fulfil it and be recorded as friends.", + "But if they transgress and work uncleanness in every way, they will be recorded on the heavenly tables as adversaries, and they will be destroyed out of the book of life, and they will be recorded in the book of those who will be destroyed and with those who will be rooted out of the earth.", + "And on the day when the sons of Jacob slew Shechem a writing was recorded in their favour in heaven that they had executed righteousness and uprightness and vengeance on the sinners, and it was written for a blessing.", + "And they brought Dinah, their sister, out of the house of Shechem,", + "and they took captive everything that was in Shechem, their sheep and their oxen and their asses, and all their wealth, and all their flocks, and brought them all to Jacob their father.", + "And he reproached them because they had put the city to the sword; for he feared those who dwelt in the land, the Canaanites and the Perizzites.", + "And the dread of the Lord was upon all the cities which are around about Shechem, and they did not rise to pursue after the sons of Jacob; for terror had fallen upon them." + ], + [ + "And on the new moon of the month Jacob spake to all the people of his house, saying: \"Purify yourselves and change your garments,", + "and let us arise and go up to Bethel, where I vowed a vow to Him on the day when I fled from the face of Esau my brother, because He hath been with me and brought me into this land in peace,", + "and put ye away the strange gods that are among you.\"
And they gave up the strange gods and that which was in their ears and which was on their necks, and the idols which Rachel stole from Laban her brother", + "she gave wholly to Jacob. And he burnt and brake them to pieces and destroyed them, and hid them under an oak which is in the land of Shechem.", + "And he went up on the new moon of the seventh month to Bethel. And he built an altar at the place where he had slept, and he set up a pillar there,", + "and he sent word to his father Isaac to come to him to his sacrifice, and to his mother Rebecca.", + "And Isaac said: \"Let my son Jacob come, and let me see him before I die.\"", + "And Jacob went to his father Isaac and to his mother Rebecca, to the house of his father Abraham, and he took two of his sons with him, Levi and Judah, and he came to his father Isaac and to his mother Rebecca.", + "And Rebecca came forth from the tower to the front of it to kiss Jacob and embrace him; for her spirit had revived when she heard: \"Behold Jacob thy son hath come\";", + "and she kissed him.
And she saw his two sons, and she recognised them, and said unto him: \"Are these thy sons, my son?\"", + "and she embraced them and kissed them, and blessed them, saying: \"In you shall the seed of Abraham become illustrious, and ye will prove a blessing on the earth.\" ", + "And Jacob went in to Isaac his father, to the chamber where he lay, and his two sons were with him,", + "and he took the hand of his father, and stooping down he kissed him, and Isaac clung to the neck of Jacob his son, and wept upon his neck.", + "And the darkness left the eyes of Isaac, and he saw the two sons of Jacob, Levi and Judah, and he said: \"Are these thy sons, my son? for they are like thee.\"", + "And he said unto him that they were truly his sons: \"And thou hast truly seen that they are truly my sons.\"", + "And they came near to him, and he turned and kissed them and embraced them both together.", + "And the spirit of prophecy came down into his mouth, and he took Levi by his right hand and Judah by his left. And he turned to Levi first, and began to bless him first, ", + "and said unto him:, 'May the God of all, the very Lord of all the ages, bless thee and thy children throughout all the ages.", + "And may the Lord give to thee and to thy seed greatness and great glory, and cause thee and thy seed, from among all flesh, to approach Him to serve in His sanctuary ", + "as the angels of the presence and as the holy ones. (Even) as they, will the seed of thy sons be for glory and greatness and holiness,", + "and may He make them great unto all the ages.
And they will be princes and judges, and chiefs of all the seed of the sons of Jacob;", + "They will speak the word of the Lord in righteousness, And they will judge all His judgments in righteousness. And they will declare My ways to Jacob. And My paths to Israel.", + "The blessing of the Lord will be given in their mouths To bless all the seed of the beloved.", + "Thy mother hath called thy name Levi, And justly hath she called thy name; Thou wilt be joined to the Lord And be the companion of all the sons of Jacob;", + "Let His table be thine, And do thou and thy sons eat thereof; And may thy table be full unto all generations, And thy food fail not unto all the ages.", + "And let all who hate thee fall down before thee, And let all thy adversaries be rooted out and perish;", + "And blessed be he that blesseth thee, And cursed be every nation that curseth thee.", + "And to Judah he said: May the Lord give thee strength and power To tread down all that hate thee;", + "A prince shalt thou be, thou and one of thy sons, over the sons of Jacob; May thy name and the name of thy sons go forth and traverse every land and region.", + "Then will the Gentiles fear before thy face, And all the nations will quake [And all the peoples will quake].", + "In thee shall be the help of Jacob, And in thee be found the salvation of Israel.", + "And when thou sittest on the throne of the honour of thy righteousness, There will be great peace for all the seed of the sons of the beloved, ", + "And blessed will he be that blesseth thee; And all that hate thee and afflict thee and curse thee Shall be rooted out and destroyed from the earth and accursed.\"", + "And turning he kissed him again and embraced him, and rejoiced greatly; for he had seen the sons of Jacob his son in very truth.", + "And he went forth from between his feet and fell down and worshipped him. And he blessed them. And (Jacob) rested there with Isaac his father that night, and they ate and drank with joy.", + "And he made the two sons of Jacob sleep, the one on his right hand and the other on his left and it was counted to him for righteousness.", + "And Jacob told his father everything during the night, how the Lord had shown him great mercy, and how He had prospered (him in) all his ways, and protected him from all evil.", + "And Isaac blessed the God of his father Abraham, who had not withdrawn His mercy and His righteousness from the sons of His servant Isaac.", + "And in the morning Jacob told his father Isaac the vow which he had vowed to the Lord, and the vision which he had seen, and that he had built an altar, and that everything was ready for the sacrifice to be made before the Lord as he had vowed, and that he had come to set him on an ass.", + "And Isaac said unto Jacob his son: \"I am not able to go with thee; for I am old, and not able to bear the way:", + "go, my son, in peace; for I am one hundred and sixty-five years this day; I am no longer able to journey, ", + "set thy mother (on an ass) and let her go with thee. And I know, my son, that thou hast come on my account, and may this day be blessed on which thou hast seen me alive, and I also have seen thee, my son.", + "Mayest thou prosper and fulfil the vow which thou hast vowed, and put not off thy vow; for thou wilt be called to account as touching the vow;", + "now therefore make haste to perform it, and may He be pleased who hath made all things, to whom thou hast vowed the vow.\"", + "And he said to Rebecca: \"Go with Jacob thy son\"; and Rebecca went with Jacob her son, and Deborah with her, and they came to Bethel.", + "And Jacob remembered the prayer with which his father had blessed him and his two sons, Levi and Judah, and he rejoiced and blessed the God of his fathers, Abraham and Isaac. And he said: ", + "\"Now I know that I have an eternal hope, and my sons also, before the God of all;\" and thus is it ordained concerning the two; and they record it as an eternal testimony unto them on the heavenly tables how Isaac blessed them." + ], + [ + "And he abode that night at Bethel, and Levi dreamed that they had ordained and made him the priest of the Most High God,him and his sons for ever; ", + "and he awoke from his sleep and blessed the Lord.", + "And Jacob rose early in the morning, on the fourteenth of this month, and he gave a tithe of all that came with him, both of men and cattle, both of gold and every vessel and garment, yea, he gave tithes of all.", + "And in those days Rachel became pregnant with her son Benjamin. And Jacob counted his sons from him upwards and Levi fell to the portion of the Lord,", + "and his father clothed him in the garments of the priesthood and filled his hands.", + "And on the fifteenth of this month, he brought to the altar fourteen oxen from amongst the cattle, and twenty-eight rams, and forty-nine sheep, and seven lambs, and twenty-one kids of the goats as a burnt-offering on the altar of sacrifice, well pleasing for a sweet savour before God", + "This was his offering, in consequence of the vow which he had vowed that he would give a tenth, with their fruit-offerings and their drink-offerings.", + "And when the fire had consumed it, he burnt incense on the fire over the fire, ", + "and for a thank-offering two oxen and four rams and four sheep, four he-goats, and two sheep of a year old, and two kids of the goats;", + "and thus he did daily for seven days.
And he and all his sons and his men were eating (this) with joy there during seven days", + "and blessing and thanking the Lord, who had delivered him out of all his tribulation and had given him his vow.", + "And he tithed all the clean animals, and made a burnt sacrifice, but the unclean animals he gave (not) to Levi his son, and he gave him all the souls of the men", + "And Levi discharged the priestly office at Bethel before Jacob his father in preference to his ten brothers, and he was a priest there,", + "and Jacob gave his vow: thus he tithed again the tithe to the Lord and sanctified it, and it became holy unto Him.", + "And for this reason it is ordained on the heavenly tables as a law for the tithing again the tithe to eat before the Lord from year to year, in the place where it is chosen that His name should dwell, ", + "and to this law there is no limit of days for ever.
This ordinance is written that it may be fulfilled from year to year in eating the second tithe before the Lord in the place where it hath been chosen,", + "and nothing shall remain over from it from this year to the year following.
For in its year shall the seed be eaten till the days of the gathering of the seed of the year, and the wine till the days of the wine, and the oil till the days of its season.", + "And all that is left thereof and becometh old, let it be regarded as polluted: let it be burnt with fire, for it is unclean.", + "And thus let them eat it together in the sanctuary, and let them not suffer it to become old.", + "And all the tithes of the oxen and sheep shall be holy unto the Lord, and shall belong to His priests, which they will eat before Him from year to year; for thus is it ordained and engraven regarding the tithe on the heavenly tables.", + "And on the following night, on the twenty-second day of this month, Jacob resolved to build that place, and to surround the court with a wall, and to sanctify it and make it holy for ever, for himself and his children after him.", + "And the Lord appeared to him by night and blessed him and said unto him: \"Thy name shall not be called Jacob, but Israel shall they name thy name.\"", + "And He said unto him again: \"I am the Lord who created the heaven and the earth, and I shall increase thee and multiply thee exceedingly, and kings will come forth from thee, and they will judge everywhere wherever the foot of the sons of men hath trodden.", + "Ana I shall give to thy seed all the earth which is under heaven, and they will judge all the nations according to their desires, and after that they will get possession of the whole earth and inherit it for ever.\"", + "And He finished speaking with him, and He went up from him, and Jacob looked till He had ascended into heaven.", + "And he saw in a vision of the night, and behold an angel descended from heaven with seven tablets in his hands, and he gave them to Jacob, and he read them and knew all that was written therein which would befall him and his sons through-out all the ages.", + "And he showed him all that was written on the tablets, and said unto him: \"Do not build this place, and do not make it an eternal sanctuary, and do not dwell here; for this is not the place.", + "Go to the house of Abraham thy father and dwell with Isaac thy father until the day of the death of thy father.", + "For in Egypt thou wilt die in peace, and in this land thou wilt be buried with honour in the sepulchre of thy fathers, with Abraham and Isaac.", + "Fear not, for as thou hast seen and read it, thus will. it all be; and do thou write down everything as thou hast seen and read.\"", + "And Jacob said: \"Lord, how can I remember all that I have read and seen?\" And he said unto him: \"I will bring all things to thy remembrance.\" And he went up from him, ", + "and he awoke from his sleep, and he remembered everything which he had read and seen, and he wrote down all the words which he had read and seen.", + "And he celebrated there yet another day, and he sacrificed thereon according to all that he sacrificed on the former days, and called its name \"Addition,\"", + "for this day was added, and the former days he called \"The Feast.\"
And thus it was manifested that it should be, and it is written on the heavenly tables: ", + "wherefore it was revealed to him that he should celebrate it, and add it to the seven days of the feast.
And its name was called \"Addition,\" because that it was recorded amongst the days of the feast days, according to the number of the days of the year.", + "And in the night, on the twenty-third of this month, Deborah Rebecca's nurse died, and they buried her beneath the city under the oak of the river, and he called the name of this place, \"The river of Deborah,\" and the oak, \"The oak of the mourning of Deborah.\"", + "And Rebecca went and returned to her house to his father Isaac, and Jacob sent by her hand rams and sheep and he-goats that she should prepare a meal for his father such as he desired.", + "And he went after his mother till he came to the land of Kabrâtân, and he dwelt there.", + "And Rachel bare a son in the night, and called his name \"Son of my sorrow\"; for she suffered in giving him birth: but his father called his name Benjamin, on the eleventh of the eighth month in the first of the sixth week of this jubilee.", + "And Rachel died there and she was buried in the land of Ephrath, the same is Bethlehem,", + "and Jacob built a pillar on the grave of Rachel, on the road above her grave." + ], + [ + "And Jacob went and dwelt to the south of Magdalâdrâ’êf.", + "And he went to his father Isaac, he and Leah his wife, on the new moon of the tenth month.", + "And Reuben saw Bilhah, Rachel's maid, the concubine of his father, bathing in water in asecret place, and he loved her.
And he hid himself at night, and he entered the house of Bilhah [at night], and he found her sleeping alone on a bed in her house.", + "And he lay with her, and she awoke and saw, and behold Reuben was lying with her in the bed, and she uncovered the border of her covering and seized him, and cried out,", + "and discovered that it was Reuben.
And she was ashamed because of him, and released her hand from him, and he fled.
And she lamented because of this thing exceedingly, and did not tell it to any one.", + "And when Jacob returned and sought her, she said unto him: \"I am not clean for thee, for I have been defiled as regards thee; for Reuben hath defiled me, and hath lain with me in the night, and I was asleep, and did not discover until he uncovered my skirt and slept with me.\"
And Jacob was exceedingly wroth with Reuben because he had lain with Bilhah, because he had uncovered his father's skirt.", + "And Jacob did not approach her again because Reuben had defiled her. And as for any man who uncovereth his father's skirt.", + "his deed is wicked exceedingly, for he is abominable before the Lord.", + "For this reason it is written and ordained on the heavenly tables that a man should not lie with his father's wife, and should not uncover his father's skirt, for this is unclean:", + "they shall surely die together, the man who lieth with his father's wife and the woman also, for they have wrought uncleanness on the earth.", + "And there shall be nothing unclean before our God in the nation which He hath chosen for Himself as a possession.", + "And again, it is written a second time: \"Cursed he be who lieth with the wife of his father, for he hath uncovered his father's shame\"; and all the holy ones of the Lord said \"So be it; so be it.\"", + "And do thou, Moses, command the children of Israel that they observe this word; for it (entaileth) a punishment of death; and it is unclean, and there is no atonement for ever to atone for the man who hath committed this, but he is to be put to death and slain, and stoned with stones, and rooted out from the midst of the people of our God.", + "For to no man who doeth so in Israel is it permitted to remain alive a single day on the earth, for he is abominable and unclean.", + "And let them not say: to Reuben was granted life and forgiveness after he had lain with his father's concubine, and to her also though she had a husband, and her husband Jacob, his father, was still alive.", + "For until that time there had not been revealed the ordinance and judgment and law in its completeness for all,", + "but in thy days (it hath been revealed) as a law of seasons and of days, and an everlasting law for the everlasting generations.", + "And for this law there is no consummation of days, and no atonement for it, but they must both be rooted out in the midst of the nation: on the day whereon they committed it they shall slay them.", + "And do thou, Moses, write (it) down for Israel that they may observe it, and do according to these words, and not commit a sin unto death; for the Lord our God is judge, who respecteth not persons and accepteth not gifts.", + "And tell them these words of the covenant, that they may hear and observe, and be on their guard with respect to them, and not be destroyed and rooted out of the land;", + "for an uncleanness, and an abomination, and a contamination, and a pollution are all they who commit it on the earth before our God.", + "And there is no greater sin than the fornication which they commit on earth; for Israel is a holy nation unto the Lord its God, and a nation of inheritance, and a priestly and royal nation and for (His own) possession;", + "and there shall no such uncleanness appear in the midst of the holy nation.", + "And in the third year of this sixth week Jacob and all his sons went and dwelt in the house of Abraham, near Isaac his father and Rebecca his mother.", + "And these were the names of the sons of Jacob: the first-born Reuben, Simeon, Levi, Judah, Issachar, Zebulon, the sons of Leah;", + "and the sons of Rachel, Joseph and Benjamin;", + "and the sons of Bilhah, Dan and Naphtali, and the sons of Zilpah, Gad and Asher; and Dinah, the daughter of Leah, the only daughter of Jacob.", + "And they came and bowed themselves to Isaac and Rebecca, and when they saw them they blessed Jacob and all his sons,", + "and Isaac rejoiced exceedingly, for he saw the sons of Jacob, his younger son, and he blessed them." + ], + [ + "And in the sixth year of this week of this forty-fourth jubilee Jacob sent his sons to pasture their sheep, and his servants with them, to the pastures of Shechem.", + "And the seven kings of the Amorites assembled themselves together against them, to slay them, hiding themselves under the trees, and to take their cattle as a prey. ", + "And Jacob and Levi and Judah and Joseph were in the house with Isaac their father; for his spirit was sorrowful, and they could not leave him: and Benjamin was the youngest, and for this reason remained with his father.", + "And there came the king[s] of Tâphû, and the king[s] of ’Arêsa, and the king[s] of Sêragân, and the king[s] of Sêlô,and the king[s] of Gâ’as, and the king of Bêthôrôn, and the king of Ma’anîsâkîr, and all those who dwell in these mountains (and) who dwell in the woods in the land of Canaan.", + "And they announced this to Jacob saying: \"Behold, the kings of the Amorites have surrounded thy sons, and plundered their herds.\"", + "And he arose from his housel he and his three sons and all the servants of his father, and his own servants, and he went against them with six thousand men, who carried swords.", + "And he slew them in the pastures of Shechem, and pursued those who fled, and he slew them with the edge of the sword, and he slew ’Arêsa and Tâphû and Sarêgân and Sêlô and ’Amânîsakîr and Gâ[gâ]’as,", + "and he recovered his herds.
And he prevailed over them, and imposed tribute on them that they should pay him tribute, five fruit products of their land,", + "and he built Rôbêl and Tamnâtârês", + "And he returned in peace, and made peace with them, and they became his servants, until the day that he and his sons went down in to Egypt.", + "And in the seventh year of this week he sent Joseph to learn about the welfare of his brothers from his house to the land of Shechem,", + "and he found them in the land of Dothan.
And they dealt treacherously with him, and formed a plot against him to slay him,", + "but changing their minds, they sold him to Ishmaelite merchants,", + "and they brought him down into Egypt, and they sold him to Potiphar, the eunuch of Pharaoh, the chief of the cooks, priest of the city of ’Êlêw.", + "And the sons of Jacob slaughtered a kid, and dipped the coat of Joseph in the blood, and sent (it) to Jacob their father on the tenth of the seventh month.", + "And he mourned all that night, for they had brought it to him in the evening, and he became feverish with mourning for his death, and he said: \"An evil beast hath devoured Joseph\";", + "and all the members of his house [mourned with him that day, and they] were grieving and mourning with him all that day.", + "And his sons and his daughter rose up to comfort him, but he refused to be comforted for his son.", + "And on that day Bilhah heard that Joseph had perished, and she died mourning him, and she was living in Qafrâtêf", + "and Dinah also, his daughter, died after Joseph had perished. And there came these three mournings upon Israel in one month.", + "And they buried Bilhah over against the tomb of Rachel, and Dinah also, his daughter, they buried there.", + "And he mourned for Joseph one year, and did not cease, for he said \"Let me go down to the grave mourning for my son.\"", + "For this reason it is ordained for the children of Israel that they should afflict themselves on the tenth of the seventh month--on the day that the news which made him weep for Joseph came to Jacob his father", + "--that they should make atonement for themselves thereon with a young goat on the tenth of the seventh month, once a year, for their sins; for they had grieved the affection of their father regarding Joseph his son.", + "And this day hath been ordained that they should grieve thereon for their sins, and for all their transgressions and for all their errors, so that they might cleanse themselves on that day once a year.", + "And after Joseph perished, the sons of Jacob took unto themselves wives.", + "The name of Reuben's wife is ’Adâ and the name of Simeon's wife is ’Adîbâ’a, a Canaanite;", + "and the name of Levi's wife is Mêlkâ, of the daughters of Aram, of the seed of the sons of Terah; and the name of Judah's wife, Bêtasû’êl, a Canaanite;", + "and the name of Issachar's wife, Hêzaqâ; and the name of Zebulon's wife, Nî’îmân; and the name of Dan's wife, ’Êglâ;", + "and the name of Naphtali's wife, Rasû’û, of Mesopotamia;", + "and the name of Gad's wife, Mâka; and the name of Asher's wife, ’Îjônâ;", + "and the name of Joseph's wife, Asenath, the Egyptian; and the name of Benjamin's wife, ’Îjasaka.", + "And Simeon repented, and took a second wife from Mesopotamia as his brothers." + ], + [ + "And in the first year of the first week of the forty-fifth jubilee Rebecca called Jacob, her son, and commanded him regarding his father and regarding his brother, that he should honour them all the days of his life.", + "And Jacob said: \"I will do everything as thou hast commanded me; for this thing will be honour and greatness to me, and righteousness before the Lord, that I should honour them.", + "And thou too, mother, knowest from the time I was born until this day, all my deeds and all that is in my heart, that I always think good concerning all.", + "And how should I not do this thing which thou hast commanded me, that I should honour my father and my brother! Tell me, mother, what perversity hast thou seen in me and I shall turn away from it, and mercy will be upon me.\"", + "And she said unto him: \"My son, I have not seen in thee all my days any perverse but (only) upright deeds. And yet I shall tell thee the truth, my son: I shall die this, year,", + "and I shall not survive this year in my life; for I have seen in a dream the day of my death, that I should not live beyond a hundred and fifty-five years: and behold I have completed all the days of my life which I am to live.\"", + "And Jacob laughed at the words of his mother, because his mother had said unto him that she should die; and she was sitting opposite to him in possession of her strength, and she was not infirm in her strength;", + "for she went in and out and saw, and her teeth were strong, and no ailment had touched her all the days of her life. ", + "And Jacob said unto her: \"Blessed am I, mother, if my days approach the days of thy life, and my strength remain with me thus as thy strength: and thou wilt not die, for thou art jesting idly with me regarding thy death.\"", + "And she went in to Isaac and said unto him: \"One petition I make unto thee: make Esau swear that he will not injure Jacob, nor pursue him with enmity;", + "for thou knowest Esau's thoughts that they are perverse from his youth, and there is no goodness in him; for he desireth after thy death to kill him.", + "And thou knowest all that he hath done since the day Jacob his brother went to Haran until this day;", + "how he hath forsaken us with his whole heart, and hath done evil to us; thy flocks he hath taken to himself, and carried off all thy possessions from before thy face. ", + "And when we implored and besought him for what was our own, he did as a man who was taking pity on us.", + "And he is bitter against thee because thou didst bless Jacob thy perfect and upright son; for there is no evil but only goodness in him,", + "and since he came from Haran unto this day he hath not robbed us of aught, for he bringeth us everything in its season always,", + "and rejoiceth with all his heart when we take at his hands, and he blesseth us, and hath not parted from us since he came from Haran until this day,", + "and he remaineth with us continually at home honouring us.\"", + "And Isaac said unto her: \"I, too, know and see the deeds of Jacob who is with us, how that with all his heart he honoureth us;", + "but I loved Esau formerly more than Jacob, because he was the first-born; but now I love Jacob more than Esau, for he hath done manifold evil deeds, and there is no righteousness in him,", + "for all his ways are unrighteousness and violence, [and there is no righteousness around him].", + "And now my heart is troubled because of all his deeds, and neither he nor his seed is to be saved, for they are those who will be destroyed from the earth, and who will be rooted out from under heaven,", + "for he hath forsaken the God of Abraham and gone after his wives and after their uncleanness and after their error, he and his children.", + "And thou dost bid me make him swear that he will not slay Jacob, his brother; even if he swear he will not abide by his oath, and he will not do good but evil only. ", + "But if he desireth to slay Jacob, his brother, into Jacob's hands will he be given, and he will not escape from his hands, [for he will descend into his hands.]", + "And fear thou not on account of Jacob; for the guardian of Jacob is great and powerful and honoured, and praised more than the guardian of Esau.\"", + "And Rebecca sent and called Esau, and he came to her, and she said unto him: \"I have a petition, my son, to make unto thee, and do thou promise to do it, my son.\"", + "And he said: \"I will do everything that thou sayest unto me, and I will not refuse thy petition.\"", + "And she said unto him: \"I ask you that the day I die, thou wilt take me in and bury me near Sarah, thy father's mother,", + "and that thou and Jacob will love each other, and that neither will desire evil against the other, but mutual love only,", + "and (so) ye will prosper, my sons, and be honoured in the midst of the land, and no enemy will rejoice over you, and ye will be a blessing and a mercy in the eyes of all those that love you.\"", + "And he said: \"I will do all that thou hast told me, and I shall bury thee on the day thou diest near Sarah, my father's mother, as thou hast desired that her bones may be near thy bones.", + "And Jacob, my brother, also, I shall love above all flesh; for I have not a brother in all the earth but him only:", + "and this is no great merit for me if I love him; for he is my brother, and we were sown together in thy body, and together came we forth from thy womb,", + "and if I do not love my brother, whom shall I love?
And I, myself, beg thee to exhort Jacob concerning me and concerning my sons, for I know that he will assuredly be king over me and my sons,", + "for on the day my father blessed him he made him the higher and me the lower.", + "And I swear unto thee that I shall love him, and not desire evil against him all the days of my life but good only.\"", + "And he sware unto her regarding all this matter.", + "And she called Jacob before the eyes of Esau, and gave him commandment according to the words which she had spoken to Esau.", + "And he said: \"I shall do thy pleasure; believe me that no evil will proceed from me or from my sons against Esau, and I shall be first in naught save in love only.\" ", + "And they ate and drank, she and her sons that night, and she died, three jubilees and one week and one year old, on that night,", + "and her two sons, Esau and Jacob, buried her in the double cave near Sarah, their father's mother." + ], + [ + "And in the sixth year of this week Isaac called his two sons, Esau and Jacob, and they came to him, and he said unto them: \"My sons, I am going the way of my fathers, to the eternal house where my fathers are.", + "Wherefore bury me near Abraham my father, in the double cave in the field of Ephron the Hittite, where Abraham purchased a sepulchre to bury in; in the sepulchre which I digged for myself, there bury me.", + "And this I command you, my sons, that ye practise righteousness and uprightness on the earth, so that the Lord may bring upon you all that the Lord said that he would do to Abraham and to his seed.", + "And love one another, my sons, your brothers as a man who loveth his own soul, and let each seek in what he may benefit his brother, and act together on the earth; and let them love each other as their own souls.", + "And concerning the question of idols, I command and admonish you to reject them and hate them, and love them not; for they are full of deception for those that worship them and for those that bow down to them.", + "Remember ye, my sons, the Lord God of Abraham your father, and how I too worshipped Him and served Him in righteousness and in joy,", + "that He might multiply you and increase your seed as the stars of heaven in multitude, and establish you on the earth as the plant of righteousness which will not be rooted out unto all the generations for ever.", + "And now I shall make you swear a great oath--for there is no oath which is greater than it by the name glorious and honoured and great and splendid and wonderful and mighty, which created the heavens and the earth and all things together.", + "--that ye will fear Him and worship Him. And that each will love his brother with affection and righteousness, and that neither will desire evil against his brother from henceforth for ever all the days of your life, so that ye may prosper in all your deeds and not be destroyed.", + "And if either of you deviseth evil against his brother, know that from henceforth every one that deviseth evil against his brother will fall into his hand, and will be rooted out of the land of the living, and his seed will be destroyed from under heaven.", + "But on the day of turbulence and execration and indignation and anger, with flaming devouring fire as He burnt Sodom, so likewise will He burn his land and his city and all that is his,", + "and he will be blotted out of the book of the discipline of the children of men, and not be recorded in the book of life,", + "but in that which is appointed to destruction, and he will depart into eternal execration; so that their condemnation may be always renewed in hate and in execration and in wrath and in torment and in indignation and in plagues and in disease for ever.", + "I say and testify to you, my sons, according to the judgment which will come upon the man who wisheth to injure his brother.\"", + "And he divided all his possessions between the two on that day, and he gave the larger portion to him that was the first-born, and the tower and all that was about it, and all that Abraham possessed at the Well of the Oath.", + "And he said, \"This larger portion I shall give to the first-born.\"
And Esau said, \"I have sold to Jacob and given my birthright to Jacob; to him let it be given, and I have not a single word to say regarding it, for it is his.\"", + "And Isaac said, \"May a blessing rest upon you, my sons, and upon your seed this day, for ye have given me rest, and my heart is not pained concerning the birthright, lest thou shouldest work wickedness on account of it.", + "May the Most High God bless the man that worketh righteousness, him and his seed for ever.\"", + "And he ended commanding them and blessing them, and they ate and drank together before him, and he rejoiced because there was one mind between them, and they went forth from him and rested that day and slept.", + "And Isaac slept on his bed that day rejoicing; and he slept the eternal sleep, and died one hundred and eighty years old. He completed twenty-five weeks and five years;", + "and his two sons Esau and Jacob buried him.
And Esau went to the land of Edom, to the mountains of Seir, and dwelt there.", + "And Jacob dwelt in the mountains of Hebron, in the tower of the land of the sojournings of his father Abraham, and he worshipped the Lord with all his heart and according to the visible commands according as He had divided the days of his generations....", + "And Leah his wife died in the fourth year of the second week of the forty-fifth jubilee, and he buried her in the double cave near Rebecca his mother, to the left of the grave of Sarah, his father's mother.", + "And all her sons and his sons came to mourn over Leah his wife with him, and to comfort him regarding her, for he was lamenting her.
For he loved her exceedingly after Rachel her sister died;", + "for she was perfect and upright in all her ways and honoured Jacob, and all the days that she lived with him he did not hear from her mouth a harsh word, for she was gentle and peaceable and upright and honourable.", + "And he remembered all her deeds which she had done during her life, and he lamented her exceedingly; for he loved her with all his heart and with all his soul." + ], + [ + "And on the day that Isaac the father of Jacob and Esau died, the sons of Esau heard that Isaac had given the portion of the elder to his younger son Jacob and they were very angry.", + "And they strove with their father, saying: \"Why hath thy father given Jacob the portion of the elder and passed over thee, although thou art the elder and Jacob the younger?\"", + "And he said unto them \"Because I sold my birthright to Jacob for a small mess of lentils;", + "and on the day my father sent me to hunt and catch and bring him something that he should eat and bless me, he came with guile and brought my father food and drink, and my father blessed him and put me under his hand.", + "And now our father hath caused us to swear, me and him, that we shall not mutually devise evil, either against his brother, and that we shall continue in love and in peace each with his brother and not make our ways corrupt.\"", + "And they said unto him, \"We shall not hearken unto thee to make peace with him; for our strength is greater than his strength, and we are more powerful than he;", + "we shall go against him and slay him, and destroy him and his sons. And if thou wilt not go with us, we shall do hurt to thee also.", + "And now hearken unto us: Let us send to Aram and Philistia and Moab and Ammon, and let us choose for ourselves chosen men who are ardent for battle, and let us go against him and do battle with him, and let us exterminate him from the earth before he groweth strong.\"", + "And their father said unto them, \"Do not go and do not make war with him lest ye fall before him.\"", + "And they said unto him, \"This too, is exactly thy mode of action from thy youth until this day, and thou art putting thy neck under his yoke. We shall not hearken to these words.\"", + "And they sent to Aram, and to ’Adurâm to the friend of their father, and they hired along with them one thousand fighting men, chosen men of war.", + "And there came to them from Moab and from the children of Ammon, those who were hired, one thousand chosen men, and from Philistia, one thousand chosen men of war, and from Edom and from the Horites one thousand chosen fighting men, and from the Kittim mighty men of war.", + "And they said unto their father: \"Go forth with them and lead them, else we shall slay thee.\"
And he was filled with wrath and indignation on seeing that his sons were forcing him to go before (them) to lead them against Jacob his brother.", + "But afterward he remembered all the evil which lay hidden in his heart against Jacob his brother; and he remembered not the oath which he had sworn to his father and to his mother that he would devise no evil all his days against Jacob his brother.", + "And notwithstanding all this, Jacob knew not that they were coming against him to battle, and he was mourning for Leah, his wife, until they approached very near to the tower with four thousand warriors and chosen men of war.", + "And the men of Hebron sent to him saying, \"Behold thy brother hath come against thee, to fight thee, with four thousand girt with the sword, and they carry shields and weapons\";", + "for they loved Jacob more than Esau. So they told him; for Jacob was a more liberal and merciful man than Esau.", + "But Jacob would not believe until they came very near to the tower.", + "And he closed the gates of the tower; and he stood on the battlements and spake to his brother Esau and said, \"Noble is the comfort wherewith thou hast come to comfort me for my wife who hath died.", + "Is this the oath that thou didst swear to thy father and again to thy mother before they died? Thou hast broken the oath, and on the moment that thou didst swear to thy father wast thou condemned.\"", + "And then Esau answered and said unto him, \"Neither the children of men nor the beasts of the earth have any oath of righteousness which in swearing they have sworn (an oath valid) for ever; but every day they devise evil one against another, and how each may slay his adversary and foe.", + "And thou dost hate me and my children for ever. And there is no observing the tie of brotherhood with thee.", + "Hear these words which I declare unto thee, If the boar can change its skin and make its bristles as soft as wool, Or if it can cause horns to sprout forth on its head like the horns of a stag or of a sheep, Then shall I observe the tie of brotherhood with thee.", + "[And if the breasts separated themselves from their mother; for thou hast not been a brother to me.]
And if the wolves make peace with the lambs so as not to devour or do them violence, And if their hearts are towards them for good, Then there will be peace in my heart towards thee.", + "And if the lion becometh the friend of the ox and maketh peace with him, And if he is bound under one yoke with him and plougheth with him, Then shall I make peace with thee.", + "And when the raven becometh white as the râzâ,Then know that -I have loved thee And shall make peace with thee.", + "Thou shalt be rooted out, And thy sons shall be rooted out, And there shall be no peace for thee.\"", + "And when Jacob saw that he was (so) evilly disposed towards him with his heart, and with all his soul as to slay him, and that he had come springing like the wild boar which cometh upon the spear that pierceth and killeth it, and recoileth not from it;", + "Then he spake to his own and to his servants that they should attack him and all his companions." + ], + [ + "And after that Judah spake to Jacob, his father, and said unto him: \"Bend thy bow, father, and send forth thy arrows and cast down the adversary and slay the enemy;", + "and mayest thou have the power, for we shall not slay thy brother, for he is such as thou, and he is like thee: let us give him (this) honour.\"", + "Then Jacob bent his bow and sent forth the arrow and struck Esau, his brother, (on his right breast) and slew him.", + "And again he sent forth an arrow and struck ’Adôrân the Aramaean, on the left breast, and drove him backward and slew him.", + "And then went forth the sons of Jacob, they and their servants, dividing themselves into companies on the four sides of the tower.", + "And Judah went forth in front, and Naphtali and Gad with him and fifty servants with him on the south side of the tower, and they slew all they found before them, and not one individual of them escaped.", + "And Levi and Dan and Asher went forth on the east side of the tower, and fifty (men) with them, and they slew the fighting men of Moab and Ammon.", + "And Reuben and Issachar and Zebulon went forth on the north side of the tower, and fifty men with them, and they slew the fighting men of the Philistines.", + "And Simeon and Benjamin and Enoch, Reuben's son, went forth on the west side of the tower, and fifty (men) with them, and they slew of Edom and of the Horites four hundred men, stout warriors; and six hundred fled,", + "and four of the sons of Esau fled with them, and left their father lying slain, as he had fallen on the hill which is in ’Adûrâm.", + "And the sons of Jacob pursued after them to the mountains of Seir. And Jacob buried his brother on the hill which is in ’Adûrâm, and he returned to his house.", + "And the sons of Jacob pressed hard upon the sons of Esau in the mountains of Seir, and bowed their necks so that they became servants of the sons of Jacob.", + "And they sent to their father (to inquire) whether they should make peace with them or slay them.
And Jacob sent word to his sons that they should make peace,", + "and they made peace with them, and placed the yoke of servitude upon them, so that they paid tribute to Jacob and to his sons always.", + "And they continued to pay tribute to Jacob until the day that he went down into Egypt.
And the sons of Edom have not got quit of the yoke of servitude which the twelve sons of Jacob had imposed on them until this day.", + "And these are the kings that reigned in Edom before there reigned any king over the children of Israel [until this day] in the land of Edom....", + "And Bâlâq, the son of Beor, reigned in Edom, and the name of his city was Danâbâ.", + "And Bâlâq died, and Jobab, the son of Zârâ of Bôsêr, reigned in his stead.", + "And Jobab died, and ’Asâm, of the land of Têmân, reigned in his stead.
And ’Asâm died, and ’Adâth, the son of Barad, who slew Midian in the field of Moab, reigned in his stead, and the name of his city was Avith.", + "And ’Adâth died, and Salman, from ’Amâsêqâ, reigned in his stead.", + "And Salman died, and Saul of Râ’abôth (by the) river, reigned in his stead.", + "And Saul died, and Ba’êlûnân, the son of Achbor, reigned in his stead.", + "And Ba’êlûnân, the son of Achbor, died, and ’Adâth reigned in his stead, and the name of his wife was Maiṭabîth, the daughter of Mâṭarat, the daughter of Mêtabêdzâ’ab.", + "These are the kings who reigned in the land of Edom." + ], + [ + "And Jacob dwelt in the land of his father's sojournings in the land of Canaan.", + "These are the generations of Jacob. And Joseph was seventeen years old when they took him down into the land of Egypt, and Potiphar, an eunuch of Pharaoh, the chief cook bought him.
And he set Joseph over all his house, and the blessing of the Lord came upon the house of the Egyptian on account of Joseph, and the Lord prospered him in all that he did.", + "And the Egyptian committed everything into the hands of Joseph; for he saw that the Lord was with him, and that the Lord prospered him in all that he did.
And Joseph's appearance was comely and very beautiful was his appearance,", + "and his master's wife lifted up her eyes and saw Joseph, and she loved him, and besought him to lie with her.", + "But he did not surrender his soul, and he remembered the Lord and the words which Jacob, his father, used to read from amongst the words of Abraham,", + "that no man should commit fornication with a woman who hath a husband; that for him the punishment of death hath been ordained in the heavens before the Most High God,", + "and the sin will be recorded against him in the eternal books continually before the Lord.
And Joseph remembered these words and refused to lie with her.", + "And she besought him for a year, but he refused and would not listen.
But she embraced him and held him fast in the house in order to force him to lie with her, and closed the doors of the house", + "and held him fast; but he left his garment in her hands and broke through the door and fled without from her presence.", + "And the woman saw that he would not lie with her, and she calumniated him in the presence of his lord, saying:", + "\"Thy Hebrew servant, whom thou lovest, sought to force me so that he might lie with me; and it came to pass when I lifted up my voice that he fled and left his garment in my hands when I held him, and he brake through the door.\"", + "And the Egyptian saw the garment of Joseph and the broken door, and heard the words of his wife, and cast Joseph into prison into the place where the prisoners were kept whom the king imprisoned. And he was there in the prison; ", + "and the Lord gave Joseph favour in the sight of the chief of the prison guards and compassion before him, for he saw that the Lord was with him, and that the Lord made all that he did to prosper.", + "And he committed all things into his hands, and the chief of the prison guards knew of nothing that was with him, for Joseph did everything, and the Lord perfected it. And he remained there two years.", + "And in those days Pharaoh, king of Egypt, was wroth against his two eunuchs, against the chief butler and against the chief baker,", + "and he put them in ward in the house of the chief cook, in the prison where Joseph was kept.", + "And the chief of the prison guards appointed Joseph to serve them; and he served before them.", + "And they both dreamed a dream, the chief butler and the chief baker, and they told it to Joseph.
And as he interpreted to them so it befell them, ", + "and Pharaoh restored the chief butler to his office, and the (chief) baker he slew, as Joseph had interpreted to them. ", + "But the chief butler forgot Joseph in the prison, although he had informed him what would befall him, and did not remember to inform Pharaoh how Joseph had told him for he forgot." + ], + [ + "And in those days Pharaoh dreamed two dreams in one night concerning a famine which was to be in all the land,", + "and he awoke from his sleep and called all the interpreters of dreams that were in Egypt, and magicians, and told them his two dreams, and they were not able to declare (them).", + "And then the chief butler remembered Joseph and spake of him to the king,", + "and he brought him forth from the prison, and he told his two dreams before him. ", + "And he said before Pharaoh that his two dreams were one,", + "and he said unto him: \"Seven years will come (in which there will be) plenty over all the land of Egypt, and after that seven years of famine, such a famine as hath not been in all the land.", + "And now let Pharaoh appoint overseers in all the land of Egypt, and let them store up food in every city throughout the days of the years of plenty, and there will be food for the seven years of famine, and the land will not perish through the famine, for it will be very severe.\"", + "And the Lord gave Joseph favour and mercy in the eyes of Pharaoh, and Pharaoh said unto his servants: \"We shall not find such a wise and discreet man as this man, for the spirit of the Lord is with him.\"", + "And he appointed him the second in all his kingdom and gave him authority over all Egypt,", + "and caused him to ride in the second chariot of Pharaoh.
And he clothed him with byssus garments, and he put a gold chain upon his neck, and (a herald) proclaimed before him \"’Êl ’Êl wa’ Abîrĕr,\"", + "and he placed a ring on his hand and made him ruler over all his house, and magnified him, and said unto him: \"Only on the throne shall I be greater than thou.\"", + "And Joseph ruled over all the land of Egypt, and all the princes of Pharaoh, and all his servants, and all who did the king's business loved him,", + "for he walked in uprightness, for he was without pride and arrogance, and he had no respect of persons, and did not accept gifts, but he judged in uprightness all the people of the land.", + "And the land of Egypt was at peace before Pharaoh because of Joseph, for the Lord was with him, and gave him favour and mercy for all his generations before all those who knew him and those who heard concerning him,", + "and Pharaoh's kingdom was well ordered, and there was no Satan and no evil person (therein).", + "And the king called Joseph's name Sĕphânṭîphâns, and gave Joseph to wife the daughter of Potiphar, the daughter of the priest of Heliopolis, the chief cook.", + "And on the day that Joseph stood before Pharaoh he was thirty years old [when he stood before Pharaoh].
And in that year Isaac died.", + "And it came to pass as Joseph had said in the interpretation of his two dreams, according as he had said it, there were seven years of plenty over all the land of Egypt, and the land of Egypt produced abundantly, one measure (producing) eighteen hundred measures.", + "And Joseph gathered food into every city until they were full of corn until they could no longer count and measure it for its multitude." + ], + [ + "And in the forty-fifth jubilee, in the second week, (and) in the second year, Judah took for his first-born Er, a wife from the daughters of Aram, named Tamar.", + "But he hated, and did not lie with her, because his mother was of the daughters of Canaan, and he wished to take him a wife of the kinsfolk of his mother, but Judah, his father, would not permit him.", + "And this Er, the first-born of Judah, was wicked, and the Lord slew him.", + "And Judah said unto Onan, his brother: \"Go in unto thy brother's wife and perform the duty of a husband's brother unto her, and raise up seed unto thy brother.\"", + "And Onan knew that the seed would not be his, (but) his brother's only, and he went into the house of his brother's wife, and spilt the seed on the ground,", + "and he was wicked in the eyes of the Lord, and He slew him.", + "And Judah said unto Tamar, his daughter-in-law: \"Remain in thy father's house as a widow till Shelah my son be grown up, and I shall give thee to him to wife.\"", + "And he grew up; but Bêdsû’êl, the wife of Judah, did not permit her son Shelah to marry.", + "And Bêdsû’êl, the wife of Judah, died in the fifth year of this week.
And in the sixth year Judah went up to shear his sheep at Timnah. And they told Tamar: \"Behold thy father-in-law goeth up to Timnah to shear his sheep.\"", + "And she put off her widow's clothes, and put on a veil, and adorned herself, and sat in the gate adjoining the way to Timnah. ", + "And as Judah was going along he found her, and thought her to be an harlot, and he said unto her: \"Let me come in unto thee\";", + "and she said unto him: \"Come in,\" and he went in. And she said unto him: \"Give me my hire\"; and he said unto her: \"I have nothing in my hand save my ring that is on my finger, and my necklace, and my staff which is in my hand.\"", + "And she said unto him: \"Give them to me until thou dost send me my hire\"; and he said unto her: \"I will send unto thee a kid of the goats\"; and he gave them to her,", + "(and he went in unto her,) and she conceived by him.
And Judah went unto his sheep, and she went to her father's house.", + "And Judah sent a kid of the goats by the hand of his shepherd, an Adullamite, and he found her not;", + "and he asked the people of the place, saying: \"Where is the harlot who was here?\" And they said unto him: \"There is no harlot here with us.\"", + "And he returned and informed him, and said unto him that he had not found her; \"I asked the people of the place, and they said unto me: 'There is no harlot here.'\"", + "And he said: \"Let her keep (them) lest we become a cause of derision.\"", + "And when she had completed three months, it was manifest that she was with child, and they told Judah, saying: \"Behold Tamar, thy daughter-in-law, is with child by whoredom.\"", + "And Judah went to the house of her father, and said unto her father and her brothers: \"Bring her forth, and let them burn her, for she hath wrought uncleanness in Israel.\"", + "And it came to pass when they brought her forth to burn her that she sent to her father-in-law the ring and the necklace, and the staff, saying: \"Discern whose are these, for by him am I with child.\"", + "And Judah acknowledged, and said: \"Tamar is more righteous than I am. And therefore let them burn her not.\"
And for that reason she was not given to Shelah, and he did not again approach her.", + "And after that she bare two sons, Perez and Zerah, in the seventh year of this second week.
And thereupon the seven years of fruitfulness were accomplished, of which Joseph spake to Pharaoh.", + "And Judah acknowledged that the deed which he had done was evil, for he had lain with his daughter-in-law, and he esteemed it hateful in his eyes, and he acknowledged that he had transgressed and gone astray; for he had uncovered the skirt of his son,", + "and he began to lament and to supplicate before the Lord because of his transgression.<>br>And we told him in a dream that it was forgiven him because he supplicated earnestly, and lamented, and did not again commit it.", + "And he received forgiveness because he turned from his sin and from his ignorance, for he transgressed greatly before our God;", + "and every one that acteth thus, every one who lieth with his mother-in-law, let them burn him with fire that he may burn therein,", + "for there is uncleanness and pollution upon them; with fire let them burn them.", + "And do thou command the children of Israel that there be no uncleanness amongst them, for every one who lieth with his daughter-in-law or with his mother-in-law hath wrought uncleanness;", + "with fire let them burn the man who hath lain with her, and likewise the woman, and He will turn away wrath and punishment from Israel.", + "And unto Judah we said that his two sons had not lain with her, and for this reason his seed was established for a second generation, and would not be rooted out.", + "For in singleness of eye he had gone and sought for punishment, namely, according to the judgment of Abraham, which he had commanded his sons, Judah had sought to burn her with fire." + ], + [ + "And in the first year of the third week of the forty-fifth jubilee the famine began to come into the land, and the rain refused to be given to the earth, for none whatever fell.
And the earth grew barren,", + "but in the land of Egypt there was food,", + "for Joseph had gathered the seed of the land in the seven years of plenty and had preserved it.", + "And the Egyptians came to Joseph that he might give them food, and he opened the storehouses where was the grain of the first year, and he sold it to the people of the land for gold.", + "(Now the famine was very sore in the land of Canaan), and Jacob heard that there was food in Egypt, and he sent his ten sons that they should procure food for him in Egypt; but Benjamin he did not send,", + "and (the ten sons of Jacob) arrived (in Egypt) among those that went (there.)
And Joseph recognized them, but they did not recognize him,", + "and he spake unto them and questioned them, and he said unto them: \"Are ye not spies, and have ye not come to explore the approaches of the land?\"", + "And he put them in ward.
And after that he set them free again, and detained Simeon alone and sent off his nine brothers.", + "And he filled their sacks with corn, and he put their gold in their sacks, and they did not know.", + "And he commanded them to bring their younger brother, for they had told him their father was living and their younger brother.", + "And they went up from the land of Egypt and they came to the land of Canaan; and they told their father all that had befallen them,", + "and how the lord of the country had spoken roughly to them, and had seized Simeon till they should bring Benjamin.", + "And Jacob said: \"Me have ye bereaved of my children! Joseph is not and Simeon also is not, and ye will take Benjamin away. On me hath your wickedness come.\"", + "And he said: \"My son will not go down with you lest perchance he fall sick;", + "for their mother gave birth to two sons, and one hath perished, and this one also ye will take from me. If perchance he took a fever on the road, ye would bring down my old age with sorrow unto death.\"", + "For he saw that their money had been returned to every man in his sack, and for this reason he feared to send him.", + "And the famine increased and became sore in the land of Canaan, and in all lands save in the land of Egypt,", + "for many of the children of the Egyptians had stored up their seed for food from the time when they saw Joseph gathering seed together and putting it in storehouses and preserving it for the years of famine.", + "And the people of Egypt fed themselves thereon during the first year of their famine.", + "But when Israel saw that the famine was very sore in the land, and there was no deliverance, he said unto his sons: \"Go again, and procure food for us that we die not.\"", + "And they said: \"We shall not go; unless our youngest brother go with us, we shall not go.\"", + "And Israel saw that if he did not send him with them, they should all perish by reason of the famine.", + "And Reuben said: \"Give him into my hand, and if I do not bring him back to thee, slay my two sons instead of his soul.\" And he said unto him He will not go with thee.\"", + "And Judah came near and said: \"Send him with me, and if I do not bring him back to thee, let me bear the blame before thee all the days of my life.\"", + "And he sent him with them in the second year of this week on the first day of the month, and they came to the land of Egypt with all those who went, and (they had) presents in their hands, stacte and almonds and terebinth nuts and pure honey.", + "And they went and stood before Joseph, and he saw Benjamin his brother, and he knew him, and said unto them: \"Is this your youngest brother?\"", + "And they said unto him: \"It is he.\" And he said: \"The Lord be gracious to thee, my son!\"", + "And he sent him into his house and he brought forth Simeon unto them and he made a feast for them", + "and they presented to him the gift which they had brought in their hands.
And they ate before him and he gave them all a portion, but the portion of Benjamin was seven times larger than that of any of theirs.", + "And they ate and drank and arose and remained with their asses.", + "And Joseph devised a plan whereby he might learn their thoughts as to whether thoughts of peace prevailed amongst them,", + "and he said to the steward who was over his house: \"Fill all their sacks with food, and return their money unto them into their vessels,", + "and my cup, the silver cup out of which I drink, put it in the sack of the youngest, and send them away.\"" + ], + [ + "And he did as Joseph had told him, and filled all their sacks for them with food and put their money in their sacks, and put the cup in Benjamin's sack.", + "And early in the morning they departed,", + "and it came to pass that, when they had gone from thence, Joseph said unto the steward of his house: \"Pursue them, run and seize them, saying, 'For good ye have requited me with evil; you have stolen from me the silver cup out of which my lord drinks.'", + "And bring back to me their youngest brother, and fetch (him) quickly before I go forth to my seat of judgment.\"", + "And he ran after them and said unto them according to these words.", + "And they said unto him: \"God forbid that thy servants should do this thing, and steal from the house of thy lord any utensil,", + "and the money also which we found in our sacks the first time, we thy servants brought back from the land of Canaan.
How then should we steal any utensil?", + "Behold here are we and our sacks; search, and wherever thou findest the cup in the sack of any man amongst us, let him be slain, and we and our asses will serve thy lord.\"", + "And he said unto them: \"Not so, the man with whom I find, him only shall I take as a servant, and ye will return in peace unto your house.\"", + "And as he was searching in their vessels, beginning with the eldest and ending with the youngest, it was found in Benjamin's sack.", + "And they rent their garments, and laded their asses, and returned to the city", + "and came to the house of Joseph, and they all bowed themselves on their faces to the ground before him.", + "And Joseph said unto them: \"Ye have done evil.\"", + "And they said: \"What shall we say and how shall we defend ourselves? Our lord hath discovered the transgression of his servants; behold we are the servants of our lord, and our asses also.\"", + "And Joseph said unto them: \"I too fear the Lord; as for you, go ye to your homes and let your brother be my servant, for ye have done evil.", + "Know ye not that a man delighteth in his cup as I with this cup? And yet ye have stolen it from me.\"", + "And Judah said: \"O my lord, let thy servant, I pray thee, speak a word in my lord's ear;", + "two brothers did thy servant's mother bear to our father; one went away and was lost, and hath not been found,", + "and he alone is left of his mother, and thy servant our father loveth him, and his life also is bound up with the life of this (lad).", + "And it will come to pass, when we go to thy servant our father, and the lad is not with us, that he will die, and we shall bring down our father with sorrow unto death.", + "Now rather let me, thy servant, abide instead of the boy as a bondsman unto my lord, and let the lad go with his brethren,", + "for I became surety for him at the hand of thy servant our father, and if I do not bring him back, thy servant will bear the blame to our father for ever.\"", + "And Joseph saw that they were all accordant in goodness one with another, and he could not refrain himself, and he told them that he was Joseph.", + "And he conversed with them in the Hebrew tongue and fell on their neck and wept. But they knew him not and they began to weep.", + "And he said unto them: \"Weep not over me, but hasten and bring my father to me; and ye see that it is my mouth that speaketh and the eyes of my brother Benjamin see.", + "For behold this is the second year of the famine, and there are still five years without harvest or fruit of trees or ploughing.", + "Come down quickly ye and your households, so that ye perish not through the famine, and do not be grieved for your possessions,", + "for the Lord sent me before you to set things in order that many people might live.", + "And tell my father that I am still alive, and ye, behold, ye see that the Lord hath made me as a father to Pharaoh, and ruler over his house and over all the land of Egypt.", + "And tell my father of all my glory, and all the riches and glory that the Lord hath given Me.\"", + "And by the command of the mouth of Pharaoh he gave them chariots and provisions for the way, and he gave them all many-coloured raiment and silver.", + "And to their father he sent raiment and silver and ten asses which carried com,", + "and he sent them away. And they went up and told their father that Joseph was alive, and was measuring out corn to all the nations of the earth, and that he was ruler over all the land of Egypt.", + "And their father did not believe it, for he was beside himself in his mind;", + "but when he saw the wagons which Joseph had sent, the life of his spirit revived, ", + "and he said: \"It is enough for me if Joseph liveth; I will go down and see him before I die.\"" + ], + [ + "And Israel took his journey from Haran from his house on the new moon of the third month, and he went on the way of the Well of the Oath, and he offered a sacrifice to the God of his father Isaac on the seventh of this month.", + "And Jacob remembered the dream that he had seen at Bethel, and he feared to go down into Egypt.", + "And while he was thinking of sending word to Joseph to come to him, and that he would not go down, he remained there seven days, if perchance he should see a vision as to whether he should remain or go down.", + "And he celebrated the harvest festival of the first-fruits with old grain, for in all the land of Canaan there was not a handful of seed (in the land), for the famine was over all the beasts and cattle and birds, and also over man.", + "And on the sixteenth the Lord appeared unto him, and said unto him, \"Jacob, Jacob\"; and he said, \"Here am I.\"", + "And He said unto him: \"I am the God of thy fathers, the God of Abraham and Isaac; fear not to go down into Egypt, for I will there make of thee a great nation. ", + "I shall go down with thee, and I shall bring thee up (again), and in this land wilt thou be buried, and Joseph will put his hands upon thy eyes. Fear not; go down into Egypt.\"", + "And his sons rose up, and his sons' sons, and they placed their father and their possessions upon wagons.", + "And Israel rose up from the Well of the Oath on the sixteenth of this third month, and he went to the land of Egypt.", + "And Israel sent Judah before him to his son Joseph to examine the Land of Goshen,", + "for Joseph had told his brothers that they should come and dwell there that they might be near him.", + "And this was the goodliest (land) in the land of Egypt, and near to him, for all (of them) and also for the cattle.", + "And these are the names of the sons of Jacob who went into Egypt with Jacob their father.", + "Reuben, the first-born of Israel;", + "and these are the names of his sons: Enoch, and Pallu, and Hezron and Carmi--five.", + "Simeon and his sons; and these are the names of his sons: Jemuel, and Jamin, and Ohad, and Jachin, and Zohar, and Shaul, the son of the Zephathite woman--seven.", + "Levi and his sons; and these are the names of his sons: Gershon, and Kohath, and Merari--four.", + "Judah and his sons; and these are the names of his sons: Shela, and Perez, and Zerah--four.", + "Issachar and his sons; and these are the names of his sons: Tola, and Phûa, and Jâsûb, and Shimron--five.", + "Zebulon and his sons; and these are the names of his sons: Sered, and Elon, and Jahleel--four.", + "And these are the sons of Jacob, and their sons, whom Leah bore to Jacob in Mesopotamia, six, and their one sister, Dinah:", + "and all the souls of the sons of Leah, and their sons, who went with Jacob their father into Egypt, were twenty-nine, and Jacob their father being with them, they were thirty.", + "And the sons of Zilpah, Leah's handmaid, the wife of Jacob, whom she bore unto Jacob, Gad and Asher.", + "And these are the names of their sons who went with him into Egypt: the sons of Gad: Ziphion, and Haggi, and Shuni, and Ezbon, (and Eri) and Areli, and Arodi--eight.", + "And the sons of Asher: Imnah, and Ishvah, (and Ishvi), and Beriah, and Serah, their one sister--six.
All the souls were fourteen, and all those of Leah were forty-four.", + "And the sons of Rachel, the wife of Jacob: Joseph and Benjamin.", + "And there were born to Joseph in Egypt before his father came into Egypt, those whom Asenath, daughter of Potiphar priest of Heliopolis bare unto him, Manasseh, and Ephraim--three.", + "And the sons of Benjamin: Bela and Becher, and Ashbel, Gera, and Naaman, and Ehi, and Rosh, and Muppim, and Huppim, and Ard--eleven.
And all the souls of Rachel were fourteen.", + "And the sons of Bilhah, the handmaid of Rachel, the wife of Jacob, whom she bare to Jacob, were Dan and Naphtali.", + "And these are the names of their sons who went with them into Egypt. And the sons of Dan were Hushim, and Sâmôn, and Asûdî, and ’Îjâka, and Salômôn--six. ", + "And they died the year in which they entered into Egypt, and there was left to Dan Hushim alone.", + "And these are the names of the sons of Naphtali: Jahziel, and Guni, and Jezer, and Shallum, and ‘Îv. ", + "And ‘Îv, who was born after the years of famine, died in Egypt. And all the souls of Rachel were twenty-six.", + "And all the souls of Jacob which went into Egypt were seventy souls.", + "These are his children and his children's children, in all seventy; but five died in Egypt before Joseph, and had no children.", + "And in the land of Canaan two sons of Judah died, Er and Onan, and they had no children,", + "and the children of Israel buried those who perished, and they were reckoned among the seventy Gentile nations." + ], + [ + "And Israel went into the country of Egypt, into the land of Goshen, on the new moon of the fourth month, in the second year of the third week of the forty-fifth jubilee.", + "And Joseph went to meet his father Jacob, to the land of Goshen, and he fell on his father's neck and wept.", + "And Israel said unto Joseph: \"Now let me die since I have seen thee,", + "and now may the Lord God of Israel be blessed, the God of Abraham and the God of Isaac who hath not withheld His mercy and His grace from His servant Jacob.", + "It is enough for me that I have seen thy face whilst I am yet alive;", + "yea, true is the vision which I saw at Bethel. Blessed be the Lord my God for ever and ever, and blessed be His name.\"", + "And Joseph and his brothers ate bread before their father and drank wine, and Jacob rejoiced with exceeding great joy because he saw Joseph eating with his brothers and drinking before him,", + "and he blessed the Creator of all things who had preserved him, and had preserved for him his twelve sons.", + "And Joseph had given to his father and to his brothers as a gift the right of dwelling in the land of Goshen and in Rameses and all the region round about, which he ruled over before Pharaoh.", + "And Israel and his sons dwelt in the land of Goshen, the best part of the land of Egypt; and Israel was one hundred and thirty years old when he came into Egypt, ", + "And Joseph nourished his father and his brethren and also their possessions with bread as much as sufficed them for the seven years of the famine.", + "And the land of Egypt suffered by reason of the famine, and Joseph acquired all the land of Egypt for Pharaoh in return for food, and he got possession of the people and their cattle and everything for Pharaoh.", + "And the years of the famine were accomplished, and Joseph gave to the people in the land seed and food that they might sow (the land) in the eighth year, for the river had overflowed all the land of Egypt.", + "For in the seven years of the famine it had not overflowed and had irrigated only a few places on the banks of the river, but now it overflowed", + "and the Egyptians sowed the land, and it bore much corn that year. And this was the first year of the fourth week of the forty-fifth jubilee.", + "And Joseph took of the corn of the harvest the fifth part for the king and left four parts for them for food and for seed, and Joseph made it an ordinance for the land of Egypt until this day.", + "And Israel lived in the land of Egypt seventeen years, and all the days which he lived were three jubilees, one hundred and forty-seven years,", + "and he died in the fourth year of the fifth week of the forty-fifth jubilee.", + "And Israel blessed his sons before he died and told them everything that would befall them in the land of Egypt; and he made known to them what would come upon them in the last days,", + "and blessed them and gave to Joseph two portions in the land.", + "And he slept with his fathers, and he was buried in the double cave in the land of Canaan, near Abraham his father in the grave which he dug for himself in the double cave in the land of Hebron.", + "And he gave all his books and the books of his fathers to Levi his son that he might preserve them and renew them for his children until this day." + ], + [ + "And it came to pass that after Jacob died the children of Israel multiplied in the land of Egypt, and they became a great nation,", + "and they were of one accord in heart, so that brother loved brother and every man helped his brother, and they increased abundantly and multiplied exceedingly,", + "ten weeks of years, all the days of the life of Joseph.", + "And there was no Satan nor any evil all the days of the life of Joseph which he lived after his father Jacob,", + "for all the Egyptians honoured the children of Israel all the days of the life of Joseph.", + "And Joseph died being a hundred and ten years old;", + "Seventeen years he lived in the land of Canaan, and ten years he was a servant, and three years in prison, and eighty years he was under the king, ruling all the land of Egypt.", + "And he died and all his brethren and all that generation.", + "And he commanded the children of Israel before he died that they should carry his bones with them when they went forth from the land of Egypt.", + "And he made them swear regarding his bones, for he knew that the Egyptians would not again bring forth and bury him in the land of Canaan,", + "for Mâkamârôn, king of Canaan, while dwelling in the land of Assyria, fought in the valley with the king of Egypt and slew him there, and pursued after the Egyptians to the gates of ’Êrmôn.", + "But he was not able to enter, for another, a new king, had become king of Egypt, and he was stronger than he,", + "and he returned to the land of Canaan, and the gates of Egypt were closed, and none went out and none came into Egypt.", + "And Joseph died in the forty-sixth jubilee, in the sixth week, in the second year, and they buried him in the land of Egypt, and his brethren died after him. ", + "And the king of Egypt went forth to war with the king of Canaan in the forty-seventh jubilee, in the second week in the second year,", + "and the children of Israel brought forth all the bones of the children of Jacob save the bones of Joseph, and they buried them in the field in the double cave in the mountain.", + "And the most (of them) returned to Egypt, but a few of them remained in the mountains of Hebron, and Amram thy father remained with them.", + "And the king of Canaan was victorious over the king of Egypt, and he closed the gates of Egypt.", + "And he devised an evil device against the children of Israel of afflicting them;", + "and he said unto the people of Egypt:
\"Behold the people of the children of Israel have increased and multiplied more than we.", + "Come and let us deal wisely with them before they become too many, and let us afflict them with slavery before war come upon us and before they too fight against us;", + "else they will join themselves unto our enemies and get them up out of our land, for their hearts and faces are towards the land of Canaan.\"", + "And he set over them taskmasters to afflict them with slavery; and they built strong cities for Pharaoh, Pithom and Raamses,", + "and they built all the walls and all the fortifications which had fallen in the cities of Egypt.
And they made them serve with rigour,", + "and the more they dealt evilly with them, the more they increased and multiplied.
And the people of Egypt abominated the children of Israel." + ], + [ + "And in the seventh week, in the seventh year, in the forty-seventh jubilee, thy father went forth from the land of Canaan, and thou wast born in the fourth week, in the sixth year thereof, in the forty-eighth jubilee; this was the time of tribulation on the children of Israel.", + "And Pharaoh, king of Egypt, issued a command regarding them that they should cast all their male children which were born into the river.", + "And they cast them in for seven months until the day that thou wast born.", + "And thy mother hid thee for three months, and they told regarding her.", + "And she made an ark for thee, and covered it with pitch and asphalt, and placed it in the flags on the bank of the river, and she placed thee in it seven days,", + "and thy mother came by night and suckled thee, and by day Miriam, thy sister, guarded thee from the birds.", + "And in those days Tharmuth, the daughter of Pharaoh, came to bathe in the river, and she heard thy voice crying, and she told her maidens to bring thee forth, and they brought thee unto her.", + "And she took thee out of the ark, and she had compassion on thee.
And thy sister said unto her: \"Shall I go and call unto thee one of the Hebrew women to nurse and suckle this babe for thee?\"", + "And she said (unto her): \"Go.\" And she went and called thy mother Jochebed, and she gave her wages, and she nursed thee.", + "And afterwards, when thou wast grown up, they brought thee unto the daughter of Pharaoh, and thou didst become her son,", + "and Amram thy father taught thee writing, and after thou hadst completed three weeks they brought thee into the royal court.", + "And thou wast three weeks of years at court until the time when thou didst go forth from the royal court and didst see an Egyptian smiting thy friend who was of the children of Israel,", + "and thou didst slay him and hide him in the sand.", + "And on the second day thou didst find two of the children of Israel striving together, and thou didst say to him who was doing the wrong: \"Why dost thou smite thy brother?\"", + "And he was angry and indignant, and said \"Who made thee a prince and a judge over us? Thinkest thou to kill me as thou killedst the Egyptian yesterday?\" And thou didst fear and flee on account of these words." + ], + [ + "And in the sixth year of the third week of the forty-ninth jubilee thou didst depart and dwell in the land of Midian five weeks and one year.", + "And thou didst return into Egypt in the second week in the second year in the fiftieth jubilee.", + "And thou thyself knowest what He spake unto thee on Mount Sinai, and what prince Mastêmâ desired to do with thee when thou wast returning into Egypt on the way when thou didst meet him at the lodging-place.", + "Did he not with all his power seek to slay thee and deliver the Egyptians out of thy hand when he saw that thou wast sent to execute judgment and vengeance on the Egyptians?", + "And I delivered thee out of his hand, and thou didst perform the signs and wonders which thou wast sent to perform in Egypt against Pharaoh, and against all his house, and against his servants and his people.", + "And the Lord executed a great vengeance on them for Israel's sake, and smote them through (the plagues of) blood and frogs, lice and dog-flies, and malignant boils breaking forth in blains;", + "and their cattle by death; and by hail-stones, thereby He destroyed everything that grew for them; and by locusts which devoured the residue which had been left by the hail,", + "and by darkness; and (by the death) of the first-born of men and animals,", + "and on all their idols the Lord took vengeance and burned them with fire.", + "And everything was sent through thy hand, that thou shouldst declare (these things) before they were done, and thou didst speak with the king of Egypt before all his servants and before his people.", + "And everything took place according to thy words; ten great and terrible judgments came on the land of Egypt that thou mightest execute vengeance on it for Israel.", + "And the Lord did everything for Israel's sake, and according to His covenant, which He had ordained with Abraham that He would take vengeance on them as they had brought them by force into bondage.", + "And the prince of the Mastêmâ stood up against thee, and sought to cast thee into the hands of Pharaoh, and he helped the Egyptian sorcerers, and they stood up and wrought before thee.", + "The evils indeed we permitted them to work, but the remedies we did not allow to be wrought by their hands.", + "And the Lord smote them with malignant ulcers, and they were not able to stand for we destroyed them so that they could not perform a single sign.", + "And notwithstanding all (these) signs and wonders the prince of the Mastêmâ was not put to shame because he took courage and cried to the Egyptians to pursue after thee with all the powers of the Egyptians, with their chariots, and with their horses, and with all the hosts of the peoples of Egypt.", + "And I stood between the Egyptians and Israel, and we delivered Israel out of his hand, and out of the hand of his people,", + "and the Lord brought them through the midst of the sea as if it were dry land. And all the peoples whom he brought to pursue after Israel, the Lord our God cast them into the midst of the sea, into the depths of the abyss", + "beneath the children of Israel, even as the people of Egypt had cast their children into the river. He took vengeance on 1,000,000 of them, and one thousand strong and energetic men were destroyed on account of one suckling of the children of thy people which they had thrown into the river.", + "And on the fourteenth day and on the fifteenth and on the sixteenth and on the seventeenth and on the eighteenth the prince of the Mastêmâ was bound and imprisoned behind the children of Israel that he might not accuse them", + "And on the nineteenth we let them loose that they might help the Egyptians and pursue the children of Israel.", + "And he hardened their hearts and made them stubborn, and the device was devised by the Lord our God that He might smite the Egyptians and cast them into the sea.", + "And on the fourteenth we bound him that he might not accuse the children of Israel on the day when they asked the Egyptians for vessels and garments, vessels of silver, and vessels of gold, and vessels of bronze,", + "in order to despoil the Egyptians in return for the bondage in which they had forced them to serve.
And we did not lead forth the children of Israel from Egypt empty handed." + ], + [ + "Remember the commandment which the Lord commanded thee concerning the passover, that thou shouldst celebrate it in its season on the fourteenth of the first month,", + "that thou shouldst kill it before it is evening, and that they should eat it by night on the evening of the fifteenth from the time of the setting of the sun.", + "For on this night--the beginning of the festival and the beginning of the joy", + "--ye were eating the passover in Egypt, when all the powers of Mastêmâ had been let loose to slay all the first-born in the land of Egypt, from the firstborn of Pharaoh to the first-born of the captive maidservant in the mill, and to the cattle.", + "And this is the sign which the Lord gave them: Into every house on the lintels of which they saw the blood of a lamb of the first year, into (that) house they should not enter to slay, but should pass by (it), that all those should be saved that were in the house because the sign of the blood was on its lintels.", + "And the powers of the Lord did everything according as the Lord commanded them, and they passed by all the children of Israel,", + "and the plague came not upon them to destroy from amongst them any soul either of cattle, or man, or dog.", + "And the plague was very grievous in Egypt, and there was no house in Egypt where there was not one dead, and weeping and lamentation.", + "And all Israel was eating the flesh of the paschal lamb, and drinking the wine, and was lauding and blessing, and giving thanks to the Lord God of their fathers, and was ready to go forth from under the yoke of Egypt; and from the evil bondage.", + "And remember thou this day all the days of thy life, and observe it from year to year all the days of thy life, once a year, on its day, according to all the law thereof, and do not adjourn (it) from day to day, or from month to month.", + "For it is an eternal ordinance, and engraven on the heavenly tables regarding all the children of Israel that they should observe it every year on its day once a year, throughout all their generations; and there is no limit of days, for this is ordained for ever.", + "And the man who is free from uncleanness, and doth not come to observe it on occasion of its day, so as to bring an acceptable offering before the Lord, and to eat and to drink before the Lord on the day of its festival,", + "that man who is clean and close at hand will be cut off; because he offered not the oblation of the Lord in its appointed season, he will take the guilt upon himself.", + "Let the children of Israel come and observe the passover on the day of its fixed time, on the fourteenth day of the first month, between the evenings, from the third part of the day to the third part of the night,", + "for two portions of the day are given to the light, and a third part to the evening.", + "That is that which the Lord commanded thee that thou shouldst observe it between the evenings.", + "And it is not permissible to slay it during any period of the light, but during the period bordering on the evening,", + "and let them eat it at the time of the evening until the third part of the night, and whatever is leftover of all its flesh from the third part of the night and onwards, let them burn it with fire.", + "And they shall not cook it with water, nor shall they eat it raw, but roast on the fire: they shall eat it with diligence,", + "its head with the inwards thereof and its feet they shall roast with fire, and not break any bone thereof; for of the children of Israel no bone shall be crushed.", + "For this reason the Lord commanded the children of Israel to observe the passover on the day of its fixed time, and they shall not break a bone thereof; for it is a festival day, and a day commanded, and there may be no passing over from day to day, and month to month, but on the day of its festival let it be observed.", + "And do thou command the children of Israel to observe the passover throughout their days, every year, once a year on the day of its fixed time, and it will come for a memorial well pleasing before the Lord, and no plague will come upon them to slay or to smite", + "in that year in which they celebrate the passover in its season in every respect according to His command.
And they shall not eat it outside the sanctuary of the Lord,", + "but before the sanctuary of the Lord, and all the people of the congregation of Israel shall celebrate it in its appointed season.
And every man who hath come upon its day shall eat it in the sanctuary of your God before the Lord from twenty years old and upward;", + "for thus is it written and ordained that they should eat it in the sanctuary of the Lord.", + "And when the children of Israel come into the land which they are to possess, into the land of Canaan, and set up the tabernacle of the Lord in the midst of the land in one of their tribes until the sanctuary of the Lord hath been built in the land,", + "let them come and celebrate the passover in the midst of the tabernacle of the Lord, and let them slay it before the Lord from year to year.", + "And in the days when the house hath been built in the name of the Lord in the land of their inheritance, they shall go there and slay the passover in the evening, at sunset, at the third part of the day.", + "And they will offer its blood on the threshold of the altar, and shall place its fat on the fire which is upon the altar, and they shall eat its flesh roasted with fire in the court of the house which hath been sanctified in the name of the Lord.", + "And they may not celebrate the passover in their cities, nor in any place save before the tabernacle of the Lord, or before His house where His name hath dwelt; and they will not go astray from the Lord.", + "And do thou, Moses, command the children of Israel to observe the ordinances of the passover, as it was commanded unto thee; declare thou unto them every year and the day of its days,", + "and the festival of unleavened bread, that they should eat unleavened bread seven days, (and) that they should observe its festival, and that they bring an oblation every day during those seven days of joy before the Lord on the altar of your God.", + "For ye celebrated this festival with haste when ye went forth from Egypt till ye entered into the wilderness of Shur; for on the shore of the sea ye completed it." + ], + [ + "And after this law I made known to thee the days of the Sabbaths in the desert of Sin[ai], which is between Elim and Sinai.", + "And I told thee of the Sabbaths of the land on Mount Sinai, and I told thee of the jubilee years in the sabbaths of years:", + "but the year thereof have I not told thee till ye enter the land which ye are to possess.", + "And the land also will keep its sabbaths while they dwell upon it, and they will know the jubilee year.", + "Wherefore I have ordained for thee the year-weeks and the years and the jubilees: there are forty-nine jubilees from the days of Adam until this day, and one week and two years", + "and there are yet forty years to come (lit. \"distant for learning the commandments of the Lord, until they pass over into the land of Canaan, crossing the Jordan to the west.", + "And the jubilees will pass by, until Israel is cleansed from all guilt of fornication, and uncleanness, and pollution, and sin, and error, and dwelleth with confidence in all the land, and there will be no more a Satan or any evil one, and the land will be clean from that time for evermore.", + "And behold the commandment regarding the Sabbaths--I have written (them) down for thee and all the judgments of its laws.
Six days wilt thou labour, but on the seventh day is the Sabbath of the Lord your God.", + "In it ye shall do no manner of work, ye and your sons, and your men-servants and your maid-servants, and all your cattle and the sojourner also who is with you.
And the man that doeth any work on it shall die:", + "whoever desecrateth that day, whoever lieth with (his) wife or whoever saith he will do something on it, that he will set out on a journey thereon in regard to any buying or selling: and whoever draweth water thereon which he had not prepared for himself on the sixth day, and whoever taketh up any burden to carry it out of his tent or out of his house shall die.", + "Ye shall do no work whatever on the Sabbath day save that ye have prepared for yourselves on the sixth day, so as to eat, and drink, and rest, and keep Sabbath from all work on that day, and to bless the Lord your God, who has given you a day of festival,", + "and a holy day: and a day of the holy kingdom for all Israel is this day among their days for ever.", + "For great is the honour which the Lord hath given to Israel that they should eat and drink and be satisfied on this festival day, and rest thereon from all labour which belongeth to the labour of the children of men, save burning frankincense and bringing oblations and sacrifices before the Lord for days and for Sabbaths.", + "This work alone shall be done on the Sabbath-days in the sanctuary of the Lord your God; that they may atone for Israel with sacrifice continually from day to day for a memorial well-pleasing before the Lord, and that He may receive them always from day to day according as thou hast been commanded.", + "And every man who doeth any work thereon, or goeth a journey, or tilleth (his) farm, whether in his house or any other place, and whoever lighteth a fire, or rideth on any beast, or travelleth by ship on the sea,", + "and whoever striketh or killeth anything, or slaughtereth a beast or a bird, or whoever catcheth an animal or a bird or a fish, or whoever fasteth or maketh war on the Sabbaths:", + "The man who doeth any of these things on the Sabbath shall die, so that the children of Israel shall observe the Sabbaths according to the commandments regarding the Sabbaths of the land,", + "as it is written in the tables, which He gave into my hands that I should write out for thee the laws of the seasons, and the seasons according to the division of their days. Herewith is completed the account of the division of the days." + ] + ], + "versions": [ + [ + "Sefaria Community Translation", + "https://www.sefaria.org" + ], + [ + "The Book of Jubilees, trans. R. H. Charles. London [1917]", + "http://www.sacred-texts.com/bib/jub/index.htm" + ] + ], + "heTitle": "ספר היובלים", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Book of Jubilees/Hebrew/Book of Jubilees, Vienna 1870, Wikisource.json b/json/Second Temple/Apocrypha/Book of Jubilees/Hebrew/Book of Jubilees, Vienna 1870, Wikisource.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..60b880e46491ef014406a519e56928116b5dde01 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Book of Jubilees/Hebrew/Book of Jubilees, Vienna 1870, Wikisource.json @@ -0,0 +1,1882 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Book of Jubilees", + "versionSource": "https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%90", + "versionTitle": "Book of Jubilees, Vienna 1870, Wikisource", + "status": "locked", + "license": "CC-BY-SA", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": false, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ספר היובלים", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + [ + "אלה דברי חלוקת הימים על פי התורה והעדות לתולדות השנים לשבועיהן וליובליהן כל ימי השמים על הארץ כאשר דבר אל משה בהר סיני:
ויהי בשנה הראשונה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחודש השלישי בשישה עשר בו וידבר ה' אל משה לאמור:", + "עלה אלי פה ההרה ואתנה לך את שתי לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם:", + "ויעל משה אל הר האלוהים וישכון כבוד ה' על הר סיני ויכסהו ענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן:", + "ויראה את כבוד ה' כאש אוכלת על הר סיני בעלותו לקחת את לוחות האבן והתורה והמצוה על פי ה' אשר אמר אליו עלה אל ראש ההר:", + "ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה ויורהו ה' את אשר היה ואת אשר יהיה:", + "וילמדהו את חלוקת הימים על פי התורה והעדות לאמור:", + "הסכת את כל הדבר אשר אנכי דובר אליך וכתבהו על ספר למען ידעו דורותיהם כי עזבתי אותם על כל הרעה אשר עשו כי סרו מן הברית אשר אנכי כורת היום ביני וביניך בהר סיני לדורותיהם:", + "והיה כי תמצאן אותם רעות רבות וצרות וענה הדבר הזה לפניהם לעד וידעו כי צדקתי מהם בכל משפטם ובכל מעשיהם וידעו כי הייתי עמהם:", + "ואתה כתוב לך את כל הדברים אשר אנכי דובר היום באזנך כי ידעתי את מריים ואת עורפם הקשה בטרם אביאם אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמור לזרעכם אתן את הארץ זבת חלב ודבש:", + "ואכלו ושבעו ופנו אל אלהים אחרים אשר לא הצילו אותם מכל צרתם:", + "ונשמעה העדות הזאת והיתה להם לעדה כי ישכחו את כל מצוותי אשר אנכי מצוה אותם:", + "וזנו אחרי שיקוצי הגוים וגילוליהם ועבדו לאלוהיהם והיו להם למכשול צרה וצוקה לפח ולמוקש:", + "ורבים יאבדו וילכו שבי לפני צר וייפלו ביד אויביהם עקב אשר שכחו חוקותי ומצוותי ומועדי ובריתי הפרו:", + "ואת שבתותי וקודשי אשר הקדשתי בתוכם ואוהלי ומקדשי אשר הקדשתי בארץ לשכן שמי שם:", + "ועשו להם מצבות אבן ופסילי עץ והשתחוו להם לחטוא בנפשותם וזבחו בניהם לשעירים ולכל מעשי תעתועי לבבם:", + "ושלחתי להם עדים להעיד בם והמה לא ישמעו וימיתו את עדי:", + "וגם בשומרי תורה יתגרו והמיתום ועל תורתי יפשעו ויעשו הרע בעיני:", + "ואנכי הסתר אסתיר את פני מהם ונתתים ביד הגוים ורדו בהם והיו להם למוקש ואכלום וגרשתים מן הארץ והפיצותים בגוים:", + "והמה ישכחו את כל תורתי ואת כל מצוותי ואת כל משפטי ולא ישמרו חודש ושבת מועד ויובל ויזנחו כל משמרת:", + "ואחרי כן ישובו ופנו אלי מקרב הגוים בכל לבבם ובכל נפשם ובכל מאודם:", + "וקבצתי את נדחיהם מתוך הגוים והמה ישובו ובקשו פני ונמצאתי להם:", + "והיה כי ישחרוני בכל לבבם ובכל נפשם אטה להם שלום רב בצדקה ונטעתים לצמח מישרים בכל לבי ובכל נפשי:", + "והיו לברכה ולא לקללה והיו לראש ולא לזנב:", + "ובניתי מקדשי בקרבם ושכנתי בתוכם והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם באמת ובצדקה:", + "ואני לא אמאסם ולא אגעלם כי אני ה' אלהיהם:", + "ויפול משה על פניו ויתפלל לאמור:", + "ה' אלהי אל נא תעזוב עמך ונחלתך כי ילכו בשרירות לבם ואל תתנם ביד אויביהם למשול בם גוים ולא ירדו בהם פן יזנחוך:", + "ועתה יגדל נא חסדך ה' על עמך וברא להם רוח נכון:", + "ואל ימשול בהם רוח בליעל להיות להם לשטן לפניך להטותם מכל דרכי הצדקה למען יאבדו על פניך:", + "והם עמך ונחלתך אשר פדית בכוח גדול מיד המצרים:", + "ברא להם לב טהור ורוח קדוש ואל יכשלו בעוונם מעתה ועד עולם:", + "ויאמר ה' אל משה ידעתי את מרי שיחם ואת מזימתם ואת קשי עורפם ולא ישמעו בקולי עד אשר יאשמו בחטאותיהם ובחטאות אבותיהם:", + "ואחרי כן ישובו אלי באמת בכל לבבם ובכל נפשם ומלתי את עורלת לבבם ואת עורלת לבב זרעם ובראתי להם רוח קדוש וטיהרתים למען לא יסורו עוד ממני מיום ההוא עד עולם:", + "ונפשם תדבק בי ובכל מצוותי ועשו את מצוותי והייתי להם לאב והם יהיו לי לבן וקראו להם בני אלוהים ולכולם זרע הרוח:", + "ונודע כי בני הם ואנכי אביהם במשפט כי כן אהבתים:", + "ואתה כתוב לך את כל הדבר הזה אשר אודיעך בהר הזה הראשון והאחרון והבאות לכל חלוקת העת על פי התורה והעדות ולשבועי היובלים עד עולם עד אשר ארד ושכנתי בתוכם מן העולם ועד העולם:", + "ויאמר אל מלאך פניו לאמור כתוב בספר למשה מיום עשות שמים וארץ עד היום אשר יבנה מקדשי בתוכם לעולם ועד:", + "ונגלה ה' לעין כל בשר וידעו הכל כי אני אלהי ישראל ואבי כל בני יעקב ומלך על הר ציון מן העולם ועד העולם וציון ירושלים קודש תהיה:", + "ויקח מלאך הפנים ההולך לפני מחנה בני ישראל את לוחות חלוקת השנים מהחל היצירה:", + "לוחות השבועים והיובלים על פי התורה והעדות שנה בשנה כמספרה והיובלים לפי השנים מיום הבריאה החדשה בעשות שמים וארץ וכל יקומם וצבא השמים וכל בריאת הארץ:", + "עד ברוא מקדש ה' בירושלים במכון הר ציון וכל מאורי אור יתחדשו לקדושה לשלום ולברכה לכל בחירי ישראל להיות כן מיום ההוא כל ימי השמים על הארץ:" + ], + [ + "ויאמר מלאך הפנים אל משה בדבר ה' לאמור:", + "כתוב בספר תולדות השמים והארץ כי בששת ימים כילה ה' אלהים את כל מלאכתו אשר ברא לעשות וביום השביעי שבת ויקדשהו לעולמי עד וישימהו לאות על כל מעשיו:", + "הן ביום הראשון ברא את השמים ממעל והארץ והמים וכל הרוחות העומדים לפניו:", + "ומלאכי הפנים ומלאכי הקדושה ומלאכי רוח האש ומלאכי רוח סערה ומלאכי רוחות ענני עלטה:", + "ומלאכי הברד והכפור ומלאכי העמקים הרעמים והברקים ומלאכי רוחות הקור והחום הסתיו האביב החורף והקיץ:", + "ומלאכי הרוחות לכל מעשיו בשמים ובארץ ובכל העמקים ומלאכי החושך והאור והשחר והערב אשר הכין בחכמת תבונתו:", + "ואז ראינו מעשיו ונברכהו ונהללהו על כל מעשיו כי שבע מלאכות גדולות עשה ביום הראשון:", + "וביום השני עשה את הרקיע בין המים ויבדלו המים ביום ההוא חציים עלה מעל לרקיע וחציים ירד מתחת לרקיע אשר בתווך על פני כל הארץ:", + "וזאת המלאכה האחת אשר עשה ביום השני:", + "וביום השלישי עשה באמרו יקוו המים מעל פני כל הארץ אל מקום אחד ותראה היבשה:", + "ויעש למים כאשר אמר להם ויקוו מעל פני הארץ אל מקום אחד מחוץ לרקיע ותראה היבשה:", + "וביום ההוא ברא למים את תהומות הימים למקוה מימיהם וכל הנהרות ומקומות מקווה המים בהרים ובכל האדמה:", + "וכל האגמים וכל טל הארץ והזרע אשר יזרע למינהו וכל מאכל אשר יאכל והעצים עושי פרי ועצי היער וגן העדן לתאווה:", + "כל ארבע הבריאות הגדולות האלה ברא ביום השלישי:", + "וביום הרביעי ברא את השמש ואת הירח ואת הכוכבים ויתן אותם ברקיע השמים להאיר על כל הארץ:", + "וישם אותם למושלי היום והלילה ולהבדיל בין אור ובין חושך:", + "ויעש אלהים את השמש לאות גדולה על הארץ לימים ולשבתות לשנים וליובלים ולכל לתקופות השנה:", + "ולהבדיל בין אור ובין חושך ולמגד כל דבר אשר יצמח ויפרה על הארץ:", + "את שלושת המינים האלה עשה ביום הרביעי:", + "וביום החמישי ברא את התנינים הגדולים בתוך תהומות המים כי המה ראשית יצורי ידיו את כל הבשר ואת כל השורץ במים את הדגים ואת כל אשר יעופף את כל עוף כנף למינהו:", + "ויזרח להם השמש למרפא ולכל אשר על הארץ לכל הצומח על הארץ ולכל עצים עושי פרי ולכל הבשר:", + "את כל שלושת המינים האלה עשה ביום החמישי:", + "וביום הששי עשה את כל חיות הארץ ואת כל הבהמה ואת כל רמש האדמה:", + "ואחר כל זאת עשה את האדם זכר ונקבה עשה אותם:", + "וישימהו לרודה בכל אשר על הארץ ואשר בימים ובעוף השמים ובחיות הארץ ובבהמה ובכל הרמש הרומש על הארץ ובכל האדמה לכל זאת עשה אותו לאדון:", + "ואת ארבעת המינים האלה עשה ביום הששי ויהיו כולם שנים ועשרים מינים:", + "ויכל את כל מלאכתו ביום השישי את כל אשר בשמים ועל הארץ ובימים ובעמקים את אשר באור ובחושך ובכל:", + "ויעש לנו אות גדולה את יום השבת כי ששת ימים נעשה כל מלאכה וביום השביעי נשבות מכל מלאכה כל מלאכי הפנים וכל מלאכי הקדושה:", + "אלינו אל שני המינים הגדולים האלה אמר את הדבר הזה כי נשמור את יום השבת איתו בשמים ובארץ:", + "ויאמר אלינו הנה אנכי מפלה לי עם מקרב העמים אשר יחוגו את יום השבת גם הם:", + "והקדשתי אותו לי לעם וברכתי אותו כאשר הקדשתי את ימי השבת וברכתי אותם כן אברך אותו והיו לי לעם ואנכי אהיה להם לאלהים:", + "ואבחר בזרע יעקב מכל אשר ראיתי ואכתוב אותו לי לבני בכורי ואקדיש אותו לי לעולם ועד:", + "ואלמדם את יום השבת למען ישבתו בו מכל עבודתם:", + "וישם בו אות כי יחוגו גם המה עמנו את השבת ביום השביעי לאכול ולשתות ולברך את אשר ברא את הכל:", + "כאשר ברך גם הוא אותו ויקדשהו לו לעם לעמוד בראש כל העמים ולחוג אתנו יחדיו את יום השבת:", + "ויעש כי יעלו פקודיו לפניו לריח ניחוח לרצון לפניו כל ימי שניים ועשרים ראשי בני האדם עד יעקב:", + "ושניים ועשרים מיני מלאכות נעשו עד היום השביעי הזה:", + "היום הזה מבורך ומקודש וגם האיש ההוא מבורך ומקודש:", + "ושניהם גם יחד לקדושה ולברכה:", + "ויעקב וזרעו היה יהיו תמיד ברוכי קדושי העדות והתורה כאשר קידש וברך לפנים את יום השבת ביום השביעי:", + "ויברא את השמים ואת הארץ ואת כל הנברא בששת ימים ויועד ה' חג קדוש לכל ברואיו:", + "על כן צוה עליו את כל ברואיו כי ימותו כל מחללו מות ימות:", + "ואתה צו את בני ישראל כי ישמרו את היום הזה לקדשו לבלתי עשות בו כל מלאכה ולא יחללוהו:", + "כי קדוש הוא מכל הימים וכל מטמאו מות יומת וכל העושה בו מלאכה מות יומת לעולם ועד:", + "למען ישמרו בני ישראל את היום הזה לדורותיהם ולא יכרתו מן הארץ:", + "כי הוא יום קדוש ויום ברוך וכל איש אשר ישמרהו וישבות בו מכל עבודתו יהיה קדוש וברוך לעולם כמונו:", + "ואתה הודע ובאר לבני ישראל את משפט היום הזה כי ישבתו בו ולא יזנחו אותו בשרירות לבם:", + "לבל יעשו בו דבר מכל צרכיהם ולא יעשו בו כל מאכל אשר יאכל וכל משקה אשר יישתה:", + "ולא ישאבו מים ולא ישאו בו משא להוציא ולהביא בשעריהם אם לא הכינו להם דבר בששת הימים במושבותיהם:", + "ודבר לא יוציאו ויביאו ביום הזה מבית לבית כי הוא קדוש ומבורך מכל ימי היובל בשנות היובל:", + "בו שבתנו בטרם יגלה אוזן אנוש לשבות בו על הארץ:", + "ובורא כל היקום ברך אותו אכן לא קידש כל מתי חלד וכל העמים לשבות בו כי אם את ישראל לבדו:", + "לו לבדו נתן את יום השבת לאכול ולשתות ולשבות בו על הארץ:", + "ויברך אותו בורא כל היקום אשר ברא את היום הזה לברכה ולקדושה ולתהלה על כל הימים:", + "זאת התורה והעדות מורשה לבני ישראל חוקת עולם לדורותיהם:" + ], + [ + "ובששת ימי השבת השנית הביאונו בדבר ה' אל האדם את כל חית השדה וכל הבהמה ואת כל עוף השמים וכל הרמש הרומש על הארץ וכל השרץ השורץ במים למיניהם על צבאותם:", + "את חית הארץ ביום הראשון את הבהמה בשני את עוף השמים בשלישי כל הרומש על הארץ ברביעי כל השורץ במים ביום החמישי:", + "ויקרא להם האדם בשמותיהם וכל אשר קרא להם הוא שמם:", + "ובכל חמשת הימים האלה ראה האדם את כל זאת זכר ונקבה בכל מין אשר על הארץ והוא היה לבדו ולא יכול למצוא כמוהו עזר כנגדו:", + "ויאמר ה' אלי לא טוב היות האדם לבדו נעשה לו עזר כנגדו:", + "ויפל ה' אלהינו תרדמה עליו ויישן ויקח לאשה אחת מצלעותיו להיות לו לאשה ויסגור בשר תחתנה:", + "ויבן את האשה ויער את האדם משנתו:", + "וייקץ האדם משנתו ויקם ביום השישי ויקח אותה אליו וידע אותה ויאמר אליה:", + "זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשתי כי מאישה לוקחה:", + "על כן יהיו איש ואשה לאחד ועל כן יעזוב את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד:", + "ובשבוע הראשון נברא האדם ואשתו ובשבוע השני הביא אותה אליו:", + "לכן צותה כי תטמא שבעת ימים לבן ושבועיים לבת:", + "ויהי מקץ ארבעים יום לשבת האדם בארץ אשר נברא שם ונביא אותו אל גן העדן:", + "על כן חרות על לוחות השמים זאת תורת היולדת:", + "כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כפי השבוע הראשון:", + "ושלושים יום ושלושת ימים תשב בדמי טהרה ובכל קודש לא תגע ואל המקדש לא תבוא עד מלאת הימים האלה היולדת זכר:", + "ואם נקבה תלד וטמאה שבועיים כפי שני השבועים הראשונים:", + "ושישים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה והיו לה בכולם שמונים יום:", + "ויהי כאשר מלאה האישה שמונים יום ונביא אותה אל גן העדן כי קדוש הוא מכל הארץ וכל עץ הנטוע בו קדוש הוא:", + "לכן משפט הימים האלה ליולדת בן או בת לבל תיגע בכל קודש ואל המקדש לא תבוא עד מלאת לה הימים האלה לבן או לבת:", + "זאת התורה והעדות הכתובה לבני ישראל לשמור אותה לעולם:", + "ובראשית היובל הראשון היו האדם ואשתו שבע שנים בגן עדן לעבדה ולשמרה:", + "וניתן לו עבודה לעשות בה ונלמדהו לעבוד בכל נגלה לעין רואי ויעבוד:", + "והוא היה ערום ולא התבונן להתבושש:", + "וישמור את הגן מפני עוף השמים וחית הארץ והבהמה ויאסוף את פרי הגן ויאכל והנותר שמר לו ולאשתו והיה לפקדון:", + "ויהי מקץ שבע שנים לשבתו שם שבע שנים במספר בחודש השני בשבעה עשר בו ויבוא הנחש ויקרב אל האשה:", + "ויאמר הנחש אל האשה האף מכל פרי העצים אשר בגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו:", + "ותאמר אליו מכל פרי העצים אשר בגן אמר אלהים כי נאכל ממנו:", + "ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים אלינו לבל נאכל ממנו ולבל נגע בו פן נמות:", + "ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמותון:", + "כי יודע אלהים כי ביום אכולכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים יודעי טוב ורע:", + "ותרא האשה את העץ כי נחמד הוא ותאווה לעינים וכי פריו טוב למאכל ותקח מפריו ותאכל:", + "ותכס בראשונה את ערותה בעלי תאנה ותתן ממנו לאדם ויאכל:", + "ותפקחנה עיניו וידע כי ערום היה ויקח עלי תאנה ויתפור אותם ויעש לו חגורה ויכס את ערוותו:", + "ויקלל ה' את הנחש ועברתו עליו שמר לנצח:", + "וגם על האשה קצף על אשר שמעה בקול הנחש ותאכל:", + "ויאמר לה הרבה ארבה עצבונך ויגונך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך:", + "ויאמר גם אל האדם יען אשר שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לבלתי אכול ממנו ארורה האדמה בעבורך:", + "קוץ ודרדר יצמחו לך ולחמך תאכל בזעת אפך עד שובך אל האדמה אשר לוקחת ממנה כי על העפר אתה ואל עפר תשוב:", + "ויעש להם בגדי עור וילבישם בהם וישלחם מגן עדן:", + "וביום ההוא בצאת האדם מגן עדן הקריב לריח ניחוח קטורת לבונה וחלבנה נטף ושחלת בבוקר כצאת השמש ביום אשר כיסה את ערוותו:", + "וביום ההוא נסכר פי כל חית הארץ ופי הבהמה ועוף השמים ופי כל הולך על ארבע וכל הרמש לבל יוכלון לדבר עוד כי כולם דברו יחדיו שפה אחת ולשון אחת:", + "ויגרש מגן עדן כל הבשר אשר היה בגן העדן ויפרד כל בשר למשפחותיו ולמיניו אל המקומות אשר נועדו להם:", + "אך בלב האדם נתן לכסות בשר ערוותו לו לבדו בכל חיה ובהמה:", + "על כן צוה על הלוחות את כל יודעי משפט התורה לכסות את בשר ערוותם ולבלתי התגלות כאשר יתגלו הגוים:", + "ובראש החודש הרביעי יצאו האדם ואשתו מגן עדן וישבו בארץ אלדד בארץ אשר נבראו שם:", + "ויקרא האדם שם אשתו חוה ולא היה להם בן עד שנת היובל הראשון:", + "ואחרי כן ידע אותה והוא עבד את אדמתו כאשר הראה בגן העדן:" + ], + [ + "ובשבוע השלישי ליובל השני ילדה את קין וברביעי ילדה את הבל ובחמישי ילדה את בתה און:", + "ובשבוע הראשון ליובל השלישי הרג קין את הבל על כי לקח ה' מידו מנחה לרצון ומיד קין לא לקח לרצון מנחת פרי האדמה:", + "וימיתהו על השדה ודמיו צעקו מן האדמה השמימה בנאקתו כי נפל חלל:", + "וישפט ה' את קין על הבל אשר הרג וישימהו נע ונד בארץ מדמי אחיו ויקללהו מן האדמה:", + "לכן כתוב על לוחות השמים לאמור ארור מכה רעהו בזדון וכל הרואים בו יאמרו אמן:", + "והאיש אשר יראהו והחריש מלענות בו ארור כמוהו:", + "לכן בוא נבוא לענות לפני ה' אלהינו על כל החטאים אשר נעשו בשמים ובארץ באור ובחושך ובכל מקום:", + "ויבכו האדם ואשתו את הבל ארבעה שבועים:", + "ובשנה הרביעית לשבוע החמישי התנחם וידע עוד את אשתו ותלד לו בן ויקרא את שמו שת כי אמר שת לנו אלהים זרע אחר על הארץ תחת הבל כי הרגו קין:", + "ובשבוע הששי הוליד את בתו עצורה:", + "ויקח קין את אחותו און לו לאשה ותלד לו את חנוך מקץ היובל הרביעי:", + "ובשנה הראשונה לשבוע הראשון ליובל החמישי נבנו בתים על האדמה ויהי קין בונה עיר ויקרא שמה כשם בנו חנוך:", + "והאדם ידע את חוה אשתו ותלד עוד תשעה בנים:", + "ובשבוע החמישי ליובל לקח שת את אחותו עצורה לו לאשה ותלד לו בשנה הרביעית את אנוש הוא החל לקרא בשם ה' על הארץ:", + "וביובל השביעי בשבוע השלישי לקח אנוש את אחותו נעמה לו לאשה ותלד לו בן בשנה השלישית לשבוע החמישי ויקרא את שמו קינן:", + "ומקץ היובל השמיני לקח קינן את אחותו מהללאית לו לאשה ותלד לו בן ביובל התשיעי בשבוע הראשון בשנה השלישית לשבוע ויקרא את שמו מהללאל:", + "ובשבוע השני ליובל העשירי לקח מהללאל את דינה בת ברכאל בת אחות אביו לו לאשה ותלד לו בן בשבוע השלישי בשנה השישית ויקרא את שמו ירד:", + "כי בימיו ירדו מלאכי ה' הנקראים שומרים על הארץ ללמד את בני אדם משפט ומישרים לעשותם בארץ:", + "וביובל העשתי עשר לקח לו ירד לאשה את ברכה בת רצוצאל בת אחות אביו בשבוע הרביעי ליובל הזה:", + "ותלד לו בן בשבוע החמישי בשנה הרביעית ליובל ויקרא את שמו חנוך:", + "הוא היה הראשון מבני אדם הילודים על הארץ אשר למד את הכתב את הדעת ואת החכמה:", + "ויכתוב את אותות השמים לסדר חדשיהם בספר למען ידעו בני אדם את עת השנים לסדרי חודש וחודש במספרם:", + "ויכתב בראשונה עדות ויתן לבני אדם עדות על משפחות האדמה וילמדם לדעת שבועי היובלים ויודיעם את ימי השנים ויערוך את החודשים ואת שבתות השנה הואיל באר להם כאשר הראינו לו לדעת:", + "ואת שכבר היה ואת אשר בוא יבוא באחרית הימים ראה בחלומו את אשר יקרא את בני האדם לדורותיהם עד יום המשפט:", + "את הכל ראה והבין וכתב בספר לעדות וישם אותו לעדות על הארץ לכל בני האדם ולדורותיהם:", + "וביובל השנים עשר בשבוע השביעי לקח לו לאשה את עדני בת דניאל בת אחות אביו ובשנה השישית לשבוע הזה ילדה לו בן ויקרא את שמו מתושלח:", + "ויהי בקרב מלאכי אלוהים שש שנים ויראוהו את כל אשר על הארץ ובשמים ממשלת השמש ויכתוב הכל בספר:", + "וישם עדות לענות בשומרים אשר חטאו בבנות האדם:", + "כי המה החלו להתערב ולהטמא בבנות האדם ויקם חנוך לעד בכולם:", + "וילקח מתוך בני האדם ונביא אותו אל גן העדן לכבוד ולתפארת:", + "והנהו כותב פה בספר את פתשגן הדין ואת העונש לצמיתות וכל רעת יוצאי חלצי בני האדם:", + "ובעבורו הביא ה' את המבול על הארץ כי הושם לאות לעד ועונה בכל זרע בני איש להזכיר את כל מעללי הדורות עד יום המשפט:", + "ויקרב קטורת לה' לרצון על הר הנגב כי בארבע מקומות בחר ה' על הארץ:", + "הלא המה גן העדן והר הקדם וההר הזה אשר אתה עומד עליו היום הוא הר סיני והר ציון אשר יקדש בבריאה החדשה לקדושת הארץ:", + "בו תתקדש הארץ מכל אשמה ומכל טומאתה לעולם ועד:", + "וביובל הארבעה עשר לקח מתושלח את עדין בת עזריאל בת אחות אביו לו לאשה בשבוע השלישי בשנה הראשונה ויולד בן ויקרא את שמו למך:", + "וביובל החמשה עשר בשבוע השלישי לקח לו למך אשה ושמה ביתנה בת ברכאל בת אחות אביו לו לאשה ובשבוע הזה ילדה לו בן:", + "ויקרא את שמו נוח לאמור זה ינחמני מכל עצבוני ומן האדמה אשר אררה ה':", + "ומקץ יובל התשעה עשר בשבוע השביעי בשנה השישית בו מת האדם וכל בניו קברוהו בארץ אשר נברא שם והוא היה הראשון אשר נקבר בארץ:", + "וימת שבעים שנה לפני מלאת לו אלף שנים כי אלף שנים כיום אחד לפי העדות אשר בשמים:", + "לכן כתוב על עץ הדעת לאמור ביום אכלכם ממנו תמותו:", + "על כן לא מלאו לו שנות היום ההוא כי אם מת בו:", + "ומקץ היובל הזה הומת קין אחריו בשנה ההיא ביתו נפל עליו וימת בתוך ביתו ויומת בקרב אבניו:", + "כי באבן המית את הבל ובאבן הומת גם הוא על פי משפט הצדק:", + "לכן חרות על לוחות השמים לאמור בדבר אשר המית איש את רעהו בו יומת כאשר נתן מום בעמיתו כן יעשו לו:", + "וביובל החמשה [ו]עשרים לקח לו נוח אשה ושמה אמצרה בת רקיעאל בת אחותו לו לאשה בשנה הראשונה בשבוע החמישי:", + "ובשנה השלישית בו ילדה לו את שם ובשנה החמישית ילדה לו את חם ובשנה הראשונה לשבוע הששי ילדה לו את יפת:" + ], + [ + "ויהי כי החלו בני האדם לרוב על פני כל האדמה ובנות ילדו להם:", + "ויראו מלאכי האלוהים בשנה אחת ליובל הזה כי טובות הנה למראה ויקחו אותן להם לנשים מכל אשר בחרו ותלדנה להם בנים אשר היו לנפילים:", + "והחמס מלא את הארץ וכל בשר השחית את דרכו מאדם עד בהמה עד חית הארץ עד עוף השמים ועד כל רמש על האדמה:", + "כולם השחיתו את דרכם ואת סדרם ויחלו לטרוף איש את אחיו:", + "והחמס מלא את הארץ וכל יצר מחשבות לב בני אדם היה רק רע כל היום:", + "וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה וכל בשר השחית את סדרו ויעשו כולם את הרע בעיניו כל אשר בארץ:", + "ויאמר למחות את האדם וכל בשר אשר ברא על פני האדמה:", + "ונוח לבדו מצא חן בעיניו:", + "ועל מלאכיו אשר שלח על הארץ חרה אפו מאוד ויאמר להשמידם:", + "ויאמר אלינו נאסרה אותם במעמקי האדמה והנה הנם אסורים בתוכם ומפורדים:", + "ועל בניהם יצאה דת מאת פניו למחוץ אותם בחרב ולכלותם מתחת השמים:", + "ויאמר לא ידון רוחי באדם לעולם כי בשר הוא והיו ימיו מאה ועשרים שנה:", + "וישלח את חרבו ביניהם למען יכו איש את אחיו ויחלו להכות איש את אחיו עד אשר נפלו כולם לפי חרב ונשמדו מעל הארץ ועיני אבותיהם רואות:", + "ואחרי כן נאסרו במעמקי האדמה עד יום המשפט הגדול כי אז ענוש יענשו כל אשר השחיתו את דרכיהם ואת עלילותיהם לפני ה':", + "וישמד את כל משכנותיהם ולא נותר מהם עד אחד אשר לא שפט אותו ככל רעתם:", + "ויעש לכל ברואיו קרב חדש ונכון אשר לא יחטאו לעולמים לכל קרבם וכל איש יצדק במולדתו לעד:", + "ועונש כלהם נחרץ וחרות על לוחות השמים בלי עולתה:", + "וכל הסרים מן הדרך אשר נועד להם ללכת בה אם לא ילכו בה העונש כתוב לכל קרב ולכל דור:", + "ולא ינצל כל אשר בשמים ועל הארץ באור ובחושך בגיא צלמות ובתהום רבה ובמקום האופל:", + "וכל עונשם כלה ונחרץ וכתוב וחרות לכולם:", + "את הגדול ישפוט כגדלו ואת הצעיר כצעירתו ואת כל איש ואיש ישפוט על פי דרכו:", + "ולא יקח שוחד באמרו כי ישב לשפוט את כל בשר:", + "וכי יתן לו איש את כל אשר על הארץ לא ישא פניו ולא יקח דבר מידו כי הוא השופט:", + "ועל בני ישראל כתוב וחרוץ לאמור אם יפנו אליו בצדקה יסלח לכל אשמם וישא לכל עוונם:", + "כתוב וחרוץ כי כל מודה ועוזב פשעיו ירוחם פעם אחת בשנה:", + "אבל לא רוחמו כל אשר השחיתו את דרכם ואת יצרם לפני המבול אך נוח לבדו כי פניו נשאו בגלל הבנים אשר הציל למענהו ממי המבול:", + "כי לבו היה צדיק בכל דרכיו כאשר צוה ולא עבר על כל אשר נפקד עליו:", + "ויאמר ה' יימח כל אשר בחרבה מכל בהמה עד חית השדה ועוף השמים ועד הרמש הרומש על הארץ:", + "ויצו את נוח לעשות לו תיבה להנצל ממי המבול:", + "ויעש נוח תיבה לכל אשר צוהו ביובל השבעה ועשרים בשבוע החמישי בשנה החמישית:", + "ויבוא אליה בשנה השישית בו בחודש השני בראש החודש השני:", + "עד יום ששה עשר בו בא הוא וכל אשר הבאנו לו אל התיבה ויסגר ה' בעדו מחוץ ביום שבעה עשר בערב:", + "וה' פתח שבע ארובות שמים להמטיר מים מן השמים על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה:", + "וגם מעינות התהום העלו מים עד כי מלא כל העולם מים:", + "ויגברו המים על הארץ חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים על כל ההרים הגבהים:", + "ותרום התיבה מעל הארץ ותלך על פני המים ", + "ויהיו המים על פני הארץ חמשה חודשים חמישים ומאת יום:", + "ותלך ותנח על ראש הלובָר אחר הרי אררט:", + "ובחודש הרביעי נסכרו מעינות תהום רבה וארובות השמים נכלאו:", + "ובראש החודש השביעי נבקעו כל מעינות תהומות הארץ וזרם המים החל לרדת אל תחתית התהום:", + "ובראש החודש העשירי נראו ראשי ההרים:", + "ובראש החודש הראשון נראתה האדמה וישובו המים מעל הארץ הלוך ושוב בשבוע החמישי בשנה השביעית בו:", + "ובשבעה עשר יום לחודש השני יבשה הארץ:", + "ובשבעה ועשרים יום בו הסיר את מכסה התיבה וישלח מתוכה את חית הארץ ועוף השמים והרמש:" + ], + [ + "ובראש החודש השלישי יצא מן התיבה ויבן מזבח על ההר הזה ויירא על הארץ:", + "ויקח שעיר עזים רך ויכפר בדמו על כל אשמת הארץ כי נמחה כל היקום אשר היה עליה לבד מאשר היו את נוח בתיבה:", + "וישם את חלבו על המזבח ויקח פר ואיל וכבש ושעירי עזים ומלח ותור ובני יונה:", + "ויעל אשֶה על המזבח ויבא גם מנחות אפויות בשמן ויזרק את הדם ויין וישם על הכל לבונה ויעל ריח ניחוח לרצון לפני ה':", + "וירח ה' את ריח הניחוח ויכרות אתו ברית לבל יהיה עוד מבול לשחת הארץ:", + "עוד כל ימי הארץ זרע וקציר לא ישבתו קור וחום קיץ וחורף יום ולילה לא ישנו את סדרם ולא ישבתו לעולמים:", + "ואתם פרו ורבו על הארץ ומלאו אותה והיו לברכה עליה:", + "מוראכם וחתכם אתן על כל אשר על הארץ ואשר בים:", + "והנה נתתי לכם כל חית הארץ וכל הבהמה וכל אשר יעופף וכל הרמש הרומש על הארץ ודגי המים ואת כל לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל לאכלה:", + "אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו כי נפש כל בשר הדם ולא ידרש דמכם לנפשכם:", + "מיד כל אדם מיד איש אדרוש דם אדם:", + "שופך דם אדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלוהים עשה את האדם:", + "ואתם פרו ורבו ומלאו את הארץ:", + "ובניו נשבעו לבלתי אכול דם כל בשר:", + "ויקם ברית לפני ה' אלהים לעולם לכל דורות הארץ בחודש הזה:", + "לכן דבר אותך כי תקים גם אתה ברית את בני ישראל בחודש הזה על ההר והבאת אותם באלה ותזרוק דם עליהם על כל דברי הברית אשר כרת ה' עמהם לדורות עולם:", + "וזאת העדות הכתובה לפניהם למען תשמרו אותה כל הימים לבל תאכלו לעולם את דם נפש כל חי:", + "והאיש אשר יאכל דם חיה ובהמה ועוף כל ימי הארץ ונכרת הוא וזרעו מן הארץ:", + "ויצו את בני ישראל לבלתי אכול כל דם למען יעמדו הם וזרעם לפני ה' אלהינו לנצח:", + "והחוק הזה לא ימוש לעולמים ושמרו אותו לדורות עולם לכפר תמיד על נפשותיכם בדם על המזבח:", + "מדי יום ביומו בבוקר ובערב יכפרו עליהם לפני ה' ושמרו אותו ולא יכרתו:", + "ויתן לנוח לבניו אות לבל יבוא עוד שנית מבול על הארץ:", + "את קשתו נתן בענן והיתה לאות ברית עולם ולא יהיה עוד המים למבול לשחת הארץ עוד כל ימי הארץ:", + "לכן חרות החוק על לוחות השמים כי ישמרו את חג השבועות בחודש הזה פעם אחת בשנה לחדש את הברית בכל שנה ושנה:", + "וכל הימים אשר חגו בשמים את החג הזה מיום הבריאה עד ימי נוח היו שבעה ועשרים יובלים וחמשה שבועים:", + "ויחוג נוח אותו שבעה יובלים ושבוע אחד עד יום מותו אבל בני נוח חיללו אותו עד ימי אברהם ויאכלו דם:", + "אך אברהם לבדו שמר אותו ובניו יצחק ויעקב שמרו אותו עד ימיך:", + "ובימיך שכחו אותו בני ישראל עד אשר חידשתים בהר הזה:", + "וגם אתה צו את בני ישראל ושמרו את החג הזה בכל דורותיהם לחוק להם:", + "יום אחד בשנה בחודש הזה יחוגו את החג הזה:", + "כי הוא חג השבועות והוא חג ראשית הבריאה משנה תושיה לו:", + "והחג הזה לשתי משפחות כפי הכתוב והחרות עליו:", + "כי אנכי כתבתי אותו בספר התורה הראשון בספר אשר כתבתי לך כי תחוג אותו יום אחד יום אחד בשנה:", + "וגם הוריתי לך את קרבנותיו לזכר אתהן ובני ישראל יחוגו אותו לדורותיהם בחודש הזה יום אחד יום אחד בשנה:", + "וראשי חודשי הראשון הרביעי השביעי והעשירי המה ימי הזיכרון וימי חג בארבע תקופות השנה:", + "כתובים וחקוקים המה לעדות מימים ימימה:", + "וישם אותם נוח לו למועדים לדורות עולם להיות לו בהם חג זיכרון:", + "בראש החודש הראשון נאמר אליו לעשות את התיבה ובו יבשה הארץ ויפתח וירא את הארץ:", + "בראש החודש הרביעי נכלא פי מעינות התהום בארץ:", + "ובראש החודש השביעי נבקעו כל מעינות תהום רבה והמים החלו לרדת אל קרבנה:", + "ובראש החודש העשירי נראו ראשי ההרים ונוח היה שמח:", + "לכן עשה אותם לו למועדי זיכרון עולם וככה יסדו:", + "ונחרתו על לוחות השמים שתים עשרה שבתות לכל אחד ואחד מן האחד ועד השני בוא יבוא זכרונם:", + "מן הראשון עד השני מן השני עד השלישי מן השלישי עד הרביעי:", + "וכל הימים אשר נועדו הם שתים וחמישים שבתות ימים עד מלאת שנה תמימה:", + "ככה חרות וחקוק על לוחות השמים חוק שנה בשנה ולא יעבור:", + "ואתה צו את בני ישראל ושמרו את השנים על פי המספר הזה ארבעה ושישים יום ושלוש מאות יום:", + "והיה שנה תמימה ומספר מפקד ימי השנה ומועדיה לא ישחת:", + "כי הכל בוא יבוא בה כפי אשר הועד עליו ולא יעברו כל יום ולא יחללו כל מועד:", + "והיה כי יעברו ולא ישמרו אותם כמצותיו ישחיתו בפעם אחת כל עת וזמן והשנים תעתקנה ממקומן:", + "ויעבטון אורחות סדרם וכל בני ישראל ישכחו את דרך השנים ולא ימצאו עוד:", + "ויזנחו את ראש החודש וזמנו ואת השבתות והעוו את כל דרכי השנים:", + "כי ידעתי את הדבר וכהיום הזה אגידהו לך ולא אל בינתי אשען כי כן כתוב לפני על הספר ועל לוחות השמים מיוסדת חלוקת הימים:", + "ולא ישכחו את מועדי הברית ולא ילכו במועדי הגויים לפי תעתועיהם ולפי דעתם:", + "והיו אנשים אשר יביטו יראו בירח הוא המשחית את הזמנים ויקדים עשרת ימים בכל שנה ושנה ", + "ולכן ישחיתו את השנים בימים הבאים ועשו יום שוא ליום העדות ויום בלתי טהור ליום המועד:", + "וכל איש לא יבדיל בין ימי קודש ובין ימי חול כי יתעו בחודשים ובשבתות ובמועדים ובשנות היובל:", + "לכן הנני מצווך ומעיד בך למען תעיד בם:", + "כי אחרי מותך ישחיתו בניך את הדבר למען יספרו בשנה רק שלוש מאות יום ושישים יום וארבעה ימים:", + "ועל כן יתעו בראש החודש ובשבת ובחג ובמועד ואכלו תמיד את הדם בבשר:" + ], + [ + "ובשבוע השביעי בשנה הראשונה בו ביובל הזה נטע נוח גפנים על ההר אשר נחה התיבה עליו ושמו לובָר אחד הרי אררט:", + "ותעשינה פרי בשנה הרביעית:", + "ויצור את פריו ויבצור אותו בשנה ההיא בחודש השביעי ויעש ממנו יין וישימהו בכלי וישמרהו עד השנה החמישית עד היום הראשון הוא ראש החודש הראשון:", + "ויעל אשה לה פר בן בקר ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה ושעיר עזים אחד לכפר בעדו ובעד בניו:", + "ויעש בראשון את השעיר ויבא את דמו על המזבח אשר עשה ואת כל חלבו שם על [קרנות] המזבח אשר עשה שם את האשה:", + "ומן הפר ומן האיל ומן הכבשים שם את כל בשרם על המזבח וישם עליו את כל מנחותיהם בלולות בשמן:", + "אחרי כן זרק בראשונה יין באש על המזבח וישם לבונה על המזבח ויעל ריח ניחוח לרצון לעלות לפני ה' אלהיו:", + "וישמח וישת מן היין הזה הוא ובניו בשמחה רבה:", + "ויהי ערב ויבוא אל אהלה וישכב שיכור ויישן ויתגל בשנתו בתוך אוהלה:", + "וירא חם את אביו נוח ערום ויצא ויגד לשני אחיו בחוץ:", + "ויקח שֶם את שמלתו ויקום הוא ויפת ויסירו את שמלתו מעל שכמם הפנים אחורנית ויכסו את ערוות אביהם והם פונים אחורנית:", + " וייקץ נוח משנתו וידע את כל אשר עשה לו בנו הקטן:", + " ויקלל את בנו ויאמר ארור כנען עבד עובד יהיה לאחיו:", + "ויברך את שם ברוך ה' אלהי שם ויהי כנען עבד לו:", + "ויפת אלהים ליפת וישכון אלהים באהלי שם ויהי כנען עבד לו:", + "וידע חם כי קילל אביו את בנו וייפרד מאת אביו הוא ובניו עמו בכוש ומצרים ופוט וכנען:", + "ויבן לו עיר ויקרא שמה כשם אשתו נחלת עמק:", + "וירא יפת ויקנא באחיו ויבן עיר גם הוא ויקרא לה כשם אשתו אדותן ילק:", + "ושֵם שכן על פני אביו נוח ויבן עיר אצל אביו על יד ההר ויקרא שמה גם הוא כשם אשתו צדקת לבב:", + "שלוש הערים האלה קרובים אל ההר לובר צדקת לבב לפני ההר קדמה ונחלת עמק נגבה אדותן ילק ימה:", + "ואלה בני שם עילם אשור ארפכשד והוא נולד שנתים אחר המבול וארם ולוד:", + "בני יפת גומר ומגוג ומדי יוון תולד משך ותירס אלה בני נוח:", + "ביובל השמונה ועשרים החל נוח [ללמד] את בני בניו את כל החוקות והמצוות אשר ידע ואת המשפט:", + "ויעד בבניו לעשות צדק ולכסות בשר ערוותם ולברך את בוראם ולכבד את האב ואת האם לאהוב איש את רעהו ולשמור את נפשותיהם מכל זנונים וטומאה ומכל עוולה:", + "כי בגלל שלושת הדברים האלה בא המבול על הארץ:", + "בגלל הזנונים אשר זנו השומרים למרות חוקי משפטם אחרי בנות האדם ולקחו להם נשים מכל אשר בחרו המה עשו ראשית הטומאה:", + "ובניהם הנפילים וכל אחיהם חלק לבם ויאכל איש את רעהו הענק המית את הנפיל והנפיל המית את העליון והעליון המית את בני האדם ואדם את רעהו:", + "וכל איש היה [נכון] לעשות אוון ולשפוך דם נקי ותמלא הארץ חמס:", + "ובדרכיהם הלכו כל חית הארץ ועוף השמים וכל השרץ והרמש על הארץ ודם רב נשפך על הארץ:", + "וכל יצר מחשבות האנשים היה אפס ורע כל היום:", + "וימח ה' את כל היקום מעל פני האדמה מפני רוע מעלליהם ומפני הדם אשר שפכו על הארץ השמיד את כל היקום:", + " ואני ואתם בני וכל אשר בא אתנו אל התיבה נשארנו:", + "והנה אנכי רואה כיום את מעשיכם כי לא תתהלכו בצדקה כי אם החילותם ללכת בדרך שחת:", + "ולהיפרד איש מרעהו ולקנא איש בעמיתו וכי לא תשבו בשלום בני איש את אחיו:", + "כי אראה איך הרוחות הרעות החלו להוליככם תועה אתכם ואת בניכם:", + "ועתה אדאג לכם פן אחרי מותי תשפכו דם אדם על הארץ ותיתמו גם אתם מעל פני האדמה:", + "כי כל שופך דם אדם וכל אוכל דם כל בשר ישמד מקרב כל מן הארץ:", + "ולא ישאר איש האוכל דם והשופך דם על הארץ לא נין ולא נכד לו תחת השמים:", + "כי אם בגיא צלמות ילכו למו ואל בור שחת ירדו:", + "בחשכת התהום יטבעו כולם במגפה רעה איש איש אשר לא יקריב מכל דם לכפר בעדכם:", + "וזה הדבר מדי תשחטו חיה או בהמה או כל אשר יעופף על הארץ עשו לכם פעולת צדקה בדם בכל מקום אשר ישפך על הארץ:", + "ואיש מכם לא יאכל [בשר] בדם אל תתנו לאכול דם לפניכם:", + "כסו את הדם בעפר כי כן צוויתי אעידהו לכם ולבניכם ולכל בשר:", + "ואל תאכלו הנפש עם הבשר פן לא ידרש דמכם לנפשכם מכל בשר השופך אותו על הארץ:", + "כי לא יכופר לארץ את הדם אשר נשפך עליה כי אם בדם שופכו תטהר הארץ לכל דורותיה:", + "ועתה בני שמעו בקולי עשו משפט וצדקה למען תנטעו באמת על כל פני האדמה ותהילתכם תנשא לפני אלוהי אשר הציל אותי ממי המבול:", + "והנה תלכו ובניתם לכם ערים ונטעתם בהן כל עץ צומח על הארץ:", + "ולא יאסוף איש שלוש שנים מפרי כל עץ מאכל לאוכלו ... ובשנה הרביעית יהיה פריו קודש הילולים:", + "וראשית כל פרי האדמה ... יובא לפני אל עליון קונה שמים וארץ וכל היקום:", + "למען יובא עם החלב ראשית פרי יין ושמן על מזבח ה' לרצונו:", + "והנותר יאכלו משרתי בית ה' לפני המזבח לרצונו:", + "ובשנה השביעית תעשו שמיטה כי תשמטוה בצדק ובמישרים ותהיו צדיקים וכל מטעיכם יבורכו:", + "כי כן צוה חנוך אבי אביכם מתושלח את בנו ומתושלח צוהו לבנו למך ולמך צוה לי את כל אשר צוו לו אבותיו:", + "וגם אנכי מצוהו לכם בני כאשר צוה חנוך את בנו ביובלו הראשון:", + "בהיותו עוד בארץ החיים השביעי בדורותיו צוה והעיד את הדבר לבנו ולבני בניו עד יום מותו:" + ], + [ + "וביובל התשעה ועשרים בשבוע הראשון בשנה הראשונה לקח לו ארפכשד אשה ושמה רצויה בת שושנה בת עילם לו לאשה:", + "ותלד לו בן בשנה השלישית לשבוע הזה ויקרא את שמו קינם:", + "ויגדל בנו וילמדהו אביו ספר וילך לבקש לו מקום לבנות לו שם עיר מושב:", + "וימצא כתובת אשר פיתחו האבות הראשונים על אבן ויקרא את החרות עליה ויעתיקהו וימצא בה חותם תכנית המדע אשר הורו השומרים:", + "מרכבת השמש והירח והכוכבים ועל כל אותות השמים:", + "ויכתבהו בספר ולא הגיד מאומה מכל הדבר כי ירא להגיד אותו לנוח פן יקצוף עליו:", + "וביובל השלושים בשבוע השני בשנה הראשונה בו לקח לו אשה ושמה מלכה בת עבדי בן יפת:", + "ובשנה הרביעית ילדה לו בן ויקרא את שמו שלח כי אמר שולח שולחתי:", + "בשנה הרביעית נולד שלח ויגדל ויקח לו אשה ושמה מעכה בת כשד אחי אביו לו לאשה:", + "וביובל [האחד ושלושים] בשבוע החמישי בשנה הראשונה ילדה לו בן ויקרא את שמו עבר:", + "ויקח לו אשה ושמה עצורת בת נברוד ביובל השנים ושלושים בשבוע השביעי בשנה השלישית:", + "ובשנה השישית ילדה לו בן ויקרא את שמו פלג:", + "כי בימי הולדו הואילו בני נוח לפלוג את הארץ ביניהם על כן קרא את שמו פלג:", + "אבל לא נפלגה אל נכון ביניהם ויוגד הדבר אל נח:", + "ובראשית יובל השלושה ושלושים התחלקו את הארץ לשלושה חלקים לשם לחם ליפת לפי נחלתם בשנה הראשונה לשבוע הראשון לעיני אחד המלאכים ממנו אשר נשלחו אליהם:", + "ויקרא אל בניו ויקרבו אליו הם ובניהם ויחלק את הארץ בגורל את אשר ינחלו שלושת בניו:", + "ויפרשו את כפיהם ויקחו את הגורלות מחיק אביהם נוח:", + "ויצא הגורל לשם תוך הארץ לנחלתו לבניו ולזרעם עד עולם מטבור ההר רָפוּא מקום אשד הנחל תונה:", + "ויהי גבול נחלתו לפאת ימה בתוך הנחל ההוא וירד עד לבוא בריכת המים הוא מעין מי הנחל הזה:", + "ואשד מימי הנחל הזה בים מֵיאוט והיו תוצאותיו עד הים הגדול:", + "וכל אשר לירכתו נגבה היה לשם ויצא עד לבוא קרסו הוא חיק הלשון הפונה נגבה:", + "ועבר משם גבול נחלתו אל כתף הים הגדול והלך נכחה עד בואכה לעבר הלשון מבוא השמש הנשקף נגבה:", + "ושם הים ההוא חיק ים מצרים:", + "וירד משם נגבה מול אשדות הים הגדול ומחה על כתף המים ועבר מול ארץ ערב אופירה:", + "ועבר הלאה עד קרבו אל מי הנהר גיחון ותאר מנגב למי גיחון לחוף הנהר הזה ועבר קדמה עד קרבו לגן עדן נגבה לנגב וממזרח כל ארץ עדן [...]:", + "ונסב משם קדמה ועלה עד קרבו אל קדמת ההר רפה וירד מול חוף שפך הנחל תינה:", + "זאת הנחלה אשר יצאה בגורל לשם ולבניו לרשת אותה עד עולם לו ולזרעו עד עולם:", + "וישמח נוח כי יצאה הנחלה הזאת לשם ולבניו ויזכור את כל אשר דיבר בפיו בהתנבאו לאמור:", + "ברוך ה' אלהי שם וישכון ה' באהלי שם:", + "וידע כי גן עדן הוא קודש הקודשים ומשכן ה' וכי הר ציון אשר בתוך המדבר והר סיני אשר בתוך טבור הארץ שלושתם איש נכח אחיו נבראו למקדשי הארץ:", + "ויברך את אלהי האלהים אשר שם את דבר ה' בפיהו [...]:", + "וידע כי נחלה מבורכת ומאושרת נפלה בחבל שם ובניו לדורות עולם:", + "היא כל ארץ הים ארתרה וכל ארץ הקדם וארץ הודו והריה וכל ארץ בלע וכל ארץ הלבנון ואיי כפתור וכל הררי שניר ואמר:", + "והררי אשור לפאת צפונה וכל ארץ עילם אשור ובבל ושושן ומדי וכל ארץ אררט:", + "וכל הארץ מעבר לים אשר מעבר להררי אשור צפונה ארץ מבורכת ורחבת ידיים וכל אשר בה טוב מאוד:", + "ולְחָם יצא הגורל השני מעבר לגיחון דרומה מימין הגן ועבר נגב תימנה:", + "ועבר הלאה עד הרי האש ונסב ימה לפאת ים אטיל והלך ימה עד לבוא ים המזרק הוא הים אשר כל יורד בו לא יעלה לנצח:", + "ותאר הגבול צפונה מקצה גדית ומחה על כתף חוף הים מעבר השני לים הגדול עד קרבו אל נהר גיחון מימין גן העדן:", + "וזאת הארץ אשר עלתה בגורל חם לנחלה לרשתה עד עולם לו ולבניו לדורותיהם עד עולם:", + "וליפת יצא הגורל השלישי מעבר לנחל תינה צפונה לאשדות מימיו ונסב לפאת צפונית מזרחית כל חבל גוג וכל ארצו מקדם:", + "ועלה לירכתי הצפון והתאוה עד הרי קילט צפונה ולכתף ים מעוק:", + "ונסב מקדם לגדית עד לבוא חוף הים ועבר עד קרבו מקדם לפָרָה:", + "ושב ובא לעומת אפריקה ויצא קדמה מזרחה לפאת מי הים מיעוט ועבר על יד הנחל תינה לאורכו נוכח קדמת הצפון עד קרבו אל גבול מימיו מול ההר רפה ונסב והלך צפונה:", + "זאת הארץ אשר עלתה בגורל יפת ובניו לנחלתו לרשת עד עולם לו ולבניו לדורותיהם עד עולם:", + "חמשה איים גדולים וארץ גדולה בירכתי צפון אך קרה היא וארץ חם היא חמה:", + "אכן לארץ שם אין חורב ולא קרח כי בה מזג קור וחום גם יחד:" + ], + [ + "ויחלק חם לבניו ויצא הגורל הראשון לכוש לפאת קדמה ומזרחה לו לפוט ומערבה לו לכנען עד מערב הים...:", + "ויחלק שם גם הוא לבניו ויצא הגורל הראשון לעילם ולבניו מקדם לנהר חידקל עד לבוא ארץ הקדם:", + "כל ארץ הודו ועד ארתרה ומימי דודין וכל ההרים ואילה וכל הארץ שושן, וכל אשר לעבר פרנך עד הים ארתרה ועד הנחל תינה:", + "ולאשור יצא הגורל השני ארץ אשור ונינוה ושנער ועד גבול הודו ועלה לכתף הנחל:", + "ולארפכשד יצא הגורל השלישי כל ארץ חבל הכשדים לפאת מזרחה לנהר פרת קרוב לים ארתרה:", + "וכל מימי המדבר עד לבוא אל חיק הים הנשקף על ארץ מצרים, כל ארץ הלבנון ושניר ואמנה ומחה על כתף פרת:", + "ולארם יצא הגורל הרביעי כל ארץ ארם נהרים בין חידקל ובין פרת מצפון הכשדים עד לבוא הררי אשור:", + "וכל יתר הארצות עד הים הגדול והלך וקרב קדמה אל אחיו אשור:", + "וגם יפת חילק את ארץ הנחלה לבניו:", + "ויצא הגורל הראשון לגומר לפאת קדמה מן הצפון ועד הנחל תינה:", + "ובצפון יצא למגוג כל תוך הצפון עד לבא אל הים מעוט:", + "ולמדי יצא לנחלה לרשת אותה לפאת מערבה על פני שני אחיו עד האיים ועד גבולי האיים:", + "וליון יצאה הנחלה הרביעית, כל האי והאיים לכתף אלדוד:", + "ולתובל יצאה הנחלה החמישית בין הלשון הפונה לפאת אודה נחלת לוד, עד הלשון השניה הנוטה אל תוך הלשון השלישית:", + "ולמשך יצאה הנחלה השישית, וכל העבר השני מן הלשון השלישית עד לבוא קדמה גדיר:", + "ולתירם יצאה הנחלה השביעית ויהי לו האיים הגדולים בתוך הים אשר בנחלת חם ואיי קמטורי:", + "ולבני ארפכשד יצאה הנחלה המאושרה:", + "ככה התנחלו בני נוח לבניהם לפני נוח אביהם וישבע אותם בשבועת אלה אם יתחרה איש מהם לכבוש נחלה אשר לא נפלה לו בגורל:", + "וכולם ענו ואמרו אמן ואמן להם ולבניהם עד עולם בדורותיהם:", + "עד יום המשפט אשר בו ישפוט ה' אלהים אותם בחרב ובאש על כל רעת טומאת עונותיהם, כי מלאו את הארץ רשע וטומאה זנונים וחטאה:" + ], + [ + "ובשבוע השלישי ליובל הזה החלו המלאכים הטמאים להחטיא את בני נוח לפתותם ולהשיבם עד דכא:", + "ויבואו בני נוח אל אביהם ויספרו לו על אודות הרוחות אשר החטיאו את בני בניהם הדיחום בחשכה והמיתום:", + "ויתפלל אל ה' אלהיו ויאמר אלהי הרוחות לכל בשר אשר עשית ברחמיך ותצל אותי וגם בני ממי המבול ולא נתתני לראות שחת כאשר עשית לבנים משחיתים:", + "כי חסדך גדול עלי ורבים רחמיך על נפשי:", + "יגדל נא חסדך על בניך אל ימשלו בם המלאכים הרעים לבל ישחיתום את הארץ:", + "הן ברכת אותי ואת בני כי נפרה ונרבה ונמלא את הארץ:", + "אתה ידעת את אשר עשו השומרים אבות המלאכים האלה בימי:", + "וגם את המלאכים האלה אשר בחיים חיתם אֱסור וכלאם בשאול תחתיה לבל ישחיתו בבני עבדך אלהי כי אכזרים המה ולהשחית נבראו:", + "אל ימשלו ברוחות החיים כי אתה לבדך ידעת את משפטם ואל יהי להם שלטון על בני הצדק מעתה ועד עולם:", + "ויאמר אלהינו אלינו לאסור את כולם:", + "ויבוא שר הרוחות משטמה ויאמר בי אדוני הלא יותרו מהם שרידים לפני לשמוע בקולי ולעשות את כל אשר אומר להם:", + "כי אם לא ישאר לי איש מהם לא אוכל להשלים כוח חפצי בבני אדם:", + "כי הנה הנם להשחית ולהחטיא על פי דברי בממשלתי כי רבה רעת בני אדם:", + "ויאמר החלק העשירי יוותר מהם לפני ותשע ידות ירדו אל מקום המשפט:", + "ויאמר אחד ממנו נורה לנוח את כל הרפואות כי ידע כי לא יתהלכו בצדקה ולא ילחמו במישרים:", + "ונעש כאשר ציווה ונאסור במקום העונש את כל [הרוחות] הרעות המחבלים ואת החלק העשירי הותרנו מהם למען יעשו את משפט השטן על הארץ:", + "ואת הרפואות לכל מדוי הרוחות אמרנו לנוח ואת מזימות נכליהם להחטיא למען ירפאו בצמחי האדמה:", + "ויכתב נוח בספר את כל אשר הורינו אותו על כל מיני מרפא:", + "ככה נכלאו הרוחות הרעות מעל בני נח:", + "ויתן את כל המכתבים אשר כתב אל שם בנו הבכור כי אותו אהב מכל בניו:", + "וישכב נוח עם אבותיו ויקבר על ההר לובר בארץ אררט:", + "תשע מאות שנה וחמישים שנה מלאו לימי חייו תשעה עשר יובלים ושני שבועים וחמש שנים:", + "ויהי בחייו על הארץ צדיק תמים מאוד נעלה על כל בני אדם מלבד חנוך:", + "כי תולדת חנוך היתה לעדות לדורות עולם להגיד את כל אשר יקרא לדור ודור ביום המשפט:", + "וביובל הארבעה ושלושים בשנה הראשונה לשבוע השני לקח לו פלג אשה ושמה לומנה בת שנער:", + "ותלד לו בן בשנה הרביעית לשבוע הזה ויקרא את שמו רעו:", + "כי אמר הנה הרעו בני אדם במזמת תועבה כי יזמו לבנות להם עיר ומגדל בארץ שנער כי נסעו מאררט מקדם אל שנער:", + "כי בימיו בנו עיר ומגדל באומרם נעלה בו השמימה:", + "ויחלו לבנות בשבוע הרביעי וישרפו באש ותהי להם הלבנה לאבן והחמר אשר דבקו בו את טורי האבנים היה חימר מן הים ומן מעיני מים אשר בארץ שנער:", + "ויבנו אותה שלוש וארבעים שנה [בנוהו לבניה שלמה מאתים ושלוש לבנים רחבו וגובה הלבנה שליש האחת חמשת אלפים וארבע מאות ושלושים ושלוש באמה עלה גבהו ושתי זרתות ושלוש עשרה פרסה]:", + "ויאמר ה' אלהינו אלינו הן עם אחד וזה החילם לעשות ועתה לא ארף מהם:", + "הבה נרדה ונבלה שפתם אשר לא ישמעו איש את רעהו:", + "ויפוצו בארצות ובגוים ולא יוסיפו עוד לשית עצה בלבבם עד יום המשפט:", + "וירד ה' ונרד עמו לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם:", + "ויעלג כל מלה בלשונם ולא שמע איש שפת רעהו ויחדלו לבנות העיר והמגדל:", + "על כן קרא שם כל ארץ שנער בבל כי שם בלל ה' שפת כל בני האדם ומשם נפוצו בעריהם ללשונותם ולגוייהם:", + "וישלח ה' רוח חזק על מגדלם ויהרסהו על הארץ:", + "והנה הוא בין ארץ אשור ובין בבל בארץ שנער ויקראו את שמו חרבות:", + "בשנה הראשונה לשבוע הרביעי ליובל החמשה ושלושים נפוצו בארץ שנער:", + "וילך חם ובניו אל הארץ אשר נפלה לו בגורל נחלתו אל ארץ הנגב:", + "וכנען ראה את ארץ הלבנון עד נחל מצרים כי טובה היא מאוד ולא הלך אל ארץ נחלתו מערבה לים:", + "וישב בארץ לבנון ממזרח וממערב לבני מתי הלבנון ולכתף הים לארכו:", + "ויאמרו אליו חם אביו וכוש ומצרים אחיו לאמור הן נאחזת בארץ לא לך אשר לא נפלה לנו בגורל:", + "לא תעשה כן כי אם תעשה כה אז נפול תפול בחרב גם אתה גם בניך בארץ והייתם לאלה:", + "כי בחוזק החרב נאחזתם ובחזקת החרב יפלו בניך ונכרת לעולם:", + "אל תשב בארץ מגורי שם כי לשם ולבניו נפלה בגורל לנחלה:", + "ארור אתה וארור תהיה מכל בני נוח באלה אשר נשבענו לפני השופט הקדוש ולפני אבינו נח:", + "ולא שמע בקולם וישב בארץ לבנון מן חמת עד לבוא מצרימה הוא ובניו עד היום הזה על כן קרא לארץ ההיא כנען:", + "ויפת ובניו נסעו לפאת מערבה וישבו בארץ נחלתם:", + "וירא מדי את ארץ הים ותיטב בעיניו וידרוש אותה מאת עילם ואשור וארפכשד אחי אשתו:", + "וישב בארץ מדי על פני אחי אשתו עד היום הזה ויקרא את שם מושבו ושם מושב בניו מדי על שם אביהם מדי:" + ], + [ + "וביובל החמשה ושלושים בשבוע השלישי בשנה הראשונה בו לקח רעו אשה ושמה ערה בת בן כשד:", + "ותלד לו בן ויקרא את שמו שרוג בשנה השביעית לשבוע ההוא וליובל ההוא:", + "ובני נוח החלו להלחם איש באחיו לשבות שבי ולהמית ולשפוך דם אדם על הארץ ולאכול דם:", + "ולבנות ערים בצורות וחומות ומגדלים ואנשים מהם הואילו להתנשא על העם וליסוד ממלכות בראשיתם:", + "ולעשות מלחמה ולסכסך עם בעם וגוים בגוים ועיר בעיר ולהרע את כל ולעשות להם חרב וחנית וללמד את בניהם קשת:", + "ויחלו ללכוד ערים ולמכור עבדים ושפחות:", + "ואור בן כשד בנה את העיר אור כשדים ויקרא לה בשמו ובשם אביו:", + "ויעש להם כוכבים וישתחו לכל אלהי מסכה אשר עשה לו:", + "ויחלו לעשות פסילים ומצבות וכל תועבה והרוחות הטמאות עזרו להם ויתעום לאשום אשם ולהטמא:", + "והשר משטמה התאמץ לעשות את כל זאת ויפעל עלילות רשע וחטאים וכל פשע על ידי הרוחות אשר תחת ממשלתו להשחית ולהאביד ולשפוך דם על הארץ:", + "לכן קרא שמו שרוג כי שרך דרכו לעשות רק חטא ופשע:", + "ויגדל וישב באור כשדים על פני אבות [אמו] וישתחו לאלילים:", + "ויקח לו אשה ביובל הששה ושלושים בשבוע החמישי בשנה הראשונה ושמה מלכה בת חבר בת [אחות] אביו:", + "ותלד לו את נחור בשנה הראשונה לשבוע ההוא ויגדל וישב באור באור כשדים:", + "ואביו חכם הכשדים לימד אותו לנבאות ולהטיף עתידות על פי אותות השמים:", + "וביובל השבעה ושלושים בשבוע הששי בשנה הראשונה לקח לו אשה ושמה יסכה בת נסתג מן הכשדים ותלד לו בן את תרח בשנה השביעית לשבוע ההוא:", + "וישלח השר משטמה עורבים וצפרים לאכול את הזרע אשר נזרע על האדמה למען שחת את הארץ לחמוס מבני האדם את תבואותיהם:", + "כי בטרם יעמיקו את הזרע במחרשה לקטו אותו העורבים מעל פני האדמה:", + "לכן קרא שמו תרח כי התחרו בהם העורבים והצפרים ויאכלו אכול את זרעם:", + "ותחלנה שני הרעב מפני הצפרים ואת כל פרי העץ אכלו מעל העצים:", + "ואך בעמל גדול יכלו בימיהם להציל שריד מכל פרי האדמה:", + "וביובל התשעה ושלושים בשבוע השני בשנה הראשונה לקח לו תרח אשה ושמה עדנה בת ארם בת אחות אביו לו לאשה:", + "ובשנה השביעית לשבוע ההוא ילדה בן ויקרא את שמו אברם כשם אבי אמו כי מת בטרם יחובל בנה ובנו:", + "ותפקחנה עיני הנער לראות בפשע הארץ כי נתעו בשוא על ידי הפסילים והתועבה:", + "ויורהו אביו לכתוב ובהיותו בן שבועים התפרד מאת אביו לבלתי השתחוות כמוהו לאלילים:", + "ויואל להתפלל אל הבורא כל היקום להצילהו משגיאת בני האדם ולבל יפול חלקו בפשע ורשע אחרי התהלכו במישרים:", + "ויהי בימי הזרע להזורע את הארץ ויצאו כולם יחדו לשמור את זרעם מפני העורבים:", + "ויצא אברם ביניהם והוא נער בן ארבע עשרה שנה ותבוא עדת עורבים כענן לאכול את הזרע:", + "וירץ אברם לקראתם בטרם ירדו על הארץ ויגער בהם בטרם יפשטו על הארץ לאכול את הזרע לאמור:", + "אל תרדו הנה שובו אל המקום אשר באתם משם וישובו:", + "ויעשו כן ביום ההוא לשבעה חבלי עורבים ומכל העורבים לא ירד גם אחד על חלקת השדה אשר היה שם אברם:", + "וכל העומדים עמו על השדה ההוא ראו כי גער לאמור העורבים שובו ויגדל שמו בכל ארץ הכשדים:", + "ויבואו אליו בשנה ההיא כל זורעי זרע וילך אתם עד כלות ימי הזרע:", + "ויזרעו את אדמתם ויאספו בשנה ההיא את תבואתם ויאכלו וישבעו:", + "ובשנה הראשונה לשבוע החמישי לימד אברם את חרשי העץ העושים את כלי הבקר:", + "ויעשו כלי ממעל לארץ לעומת דרבן המחרשה לשום עליו את משך הזרע ולהפילהו משם אל תוך מענית הזרע להסתר באדמה:", + "ולא יראו עוד מפני העורבים ויעשו כן בכל דרבנות המחרשות ממעל להארץ:", + "ויזרעו ויעבדו את כל הארץ ככל אשר צוה אותם אברם ולא יראו עוד מפני העורבים:" + ], + [ + "ויהי בשבוע הששי בשנה השביעית בו ויאמר אברם אל תרח אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני:", + "ויאמר מה בצע ומה נועיל מכל האלילים [...] אשר תשתחוה להם? הלא אין רוח בקרבם, כי אם קללת אלהים ותעתועי לב הם אשר אתם עובדים:", + "עבדו את אלהי השמים הנותן גשם והמוריד טל על האדמה, והעושה כל על הארץ וברא את הכל בדברו ונפש כל חי על פניו:", + "מדוע תעבדו את אשר אין רוח בקרבם כי מעשה ידי חרש המה ועל כתף תשאו אותם:", + "לא לעזר ולא להועיל כי לבושת ולחרפה המה לעושיהם ולעובדיהם מעשה תעתועים אל תעבדו אותם:", + "ויאמר אליו אביו ידעתי בני ידעתי גם אני אבל מה אעשה למשפחתי כי תתנני לעבוד אותם:", + "אם אגלה להם האמת והרגוני כי נפשם דבקה בם לעבדם ולברכם החשה בני פן ימיתוך:", + "ויגד את הדברים האלה אל שני אחיו ויחר אפם בו וידום:", + "וביובל הארבעים בשבוע השני בשנה השביעית בו לקח אברם אשה ושמה שרי בת אביו ותהי לו לאשה:", + "הרן אחיו לקח לו (אשה) בשנה [...] לשבוע השלישי ותלד לו בן בשנה השביעית ליובל ההוא ויקרא את שמו לוט:", + "וגם נחור אחיו לקח לו אשה:", + "ויהי בשנת [השישים] לחיי אברם היא השנה הרביעית לשבוע הרביעי, ויקם אברם לילה וישרוף את בית האלילים וכל אשר בו ולא נודע לאיש דבר:", + "ויקומו בלילה להציל את האלילים ממאכולת האש:", + "וימהר הרן ויבוא להצילם ותלהט בו הלהבה וישרף באש וימות באור כשדים על פני תרח אביו ויקברו אתו באור כשדים:", + "ויצא תרח מאור כשדים הוא ובניו ללכת ארצה הלבנון וארצה כנען וישב בארץ חרן:", + "וישב אברם עם תרח אביו בארץ חרן שבועיים:", + "ויהי בשבוע הששי בשנה החמישית בו ויקם אברם וישב בלילה בראש החודש השביעי להביט בכוכבים מן הערב עד הבוקר לדעת מה דרך הרוח על הארץ בשנה ההיא:", + "ויהי לבדו בשבתו להביט, ויבוא דבר בלבו ויאמר: כל אותות הכוכבים ואותות השמש והירח ביד ה' המה:", + "למה זה אדרשם ברצונו ימטיר יורה ומלקוש וברצונו יוריד הגשם והכל בידו:", + "ויתפלל בלילה ההוא ויאמר אלי אלי אל עליון אתה לבדך אלהי ואתה בראת את כל והכל מעשה ידיך ובך בחרתי לאלהים:", + "הצילני נא מיד המלאכים הרעים הרודים במחשבות לב האדם לבל יסירו את לבבי ממך אלהי:", + "ואל תתנני אותי ואת זרעי לעולם לסור מאחריך מעתה ועד עולם:", + "ויאמר האשוב לי אל אור כשדים המבקשים את פני לשוב אליהם ואם אשב פה במקום הזה:", + "הנחה את עבדך בדרך אמת לפניך ללכת בה ולבל אתהלך בשרירות לבי אלהי:", + "ויהי כאשר כילה לדבר ולהתפלל והנה דבר ה' בפי אליו לאמור:", + "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך:", + "ואעשך לגוי גדול ועצום ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה בקרב הארץ:", + "ונברכו בך כל משפחות האדמה מברכיך אברכה ומקלליך אאור:", + "והייתי לך לאלהים ולבניך ולבני בניך ולכל זרעך ושמרתיך בכל אשר תלך אנכי אלהיך:", + "אל תירא מעתה ועד כל דורות הארץ אלהיך אני:", + "ויאמר ה' אלהים אלי פתח פיו ושפתיו ופקח אזניו ואחל לדבר עברית כלשון עמו:", + "ויקח את ספרי אבותיו הכתובים עברית ויעתיקם אז החל ללמוד בהם ואבאר לו את כל דבר הקשה וילמד בהם בימי ששת חדשי המטר:", + "ויהי בשנה השביעית לשבוע הששי וידבר אל אביו ויודיעהו כי יצא מחרן ללכת ארצה כנען לראות אותה ואחר ישוב אליו:", + "ויאמר אליו תרח אביו לך בשלום אלהי העולם יישיר מעגל רגלך ואלהים יהיה עמך ויגן בעדך מכל רע:", + "ויתן לך חן ורחמים וחסד לפני כל רואיך ואל ימשל בך אדם לעשות לך רעה לך בשלום:", + "ואם תמצא הארץ חן בעיניך לשבת בה הבה וקחני אליך וקח עמך את לוט בן הרן אחיך לך לבן ואלהים יהי עמך:" + ], + [ + "ויצא אברם מחרן ויקח את שרי אשתו ואת לוט בן הרן אחיו אתו ארצה כנען:", + "ויבוא ויעבור עד מקום שכם עד אלון רם:", + "ויאמר ה' אליו לך ולזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ויעל עליו אשה לה הנראה אליו:", + "ויעתק משם ההרה בית אל מים והעי ויט אהלה:", + "וירא כי טובה הארץ ורחבת ידים מאוד וכי כל בה:", + "גפן ותאנה ורמון ואלה ועצים רעננים ואלונים וזיתים וארזים וברושים ועצי הלבנון וכל עצי השדה וכי כולה משקה בהריה:", + "ויברך את ה' אשר הביאו מאור כשדים אל ההר הזה:", + "ויהי בשנה הראשונה בשבוע השביעי באחד לחודש הראשון ויבן מזבח על ההר הזה ויקרא בשם ה' אתה אלי אלהי עולם:", + "ויעל על המזבח אשה לה למען יהיה עמו ולא יעזבהו כל ימי חייו:", + "ויקם משם ויסע ויבוא עד חברון וחברון נבנתה אז וישב שם שנתים ימים בארץ הנגב עד בוא לוט ויהי רעב בארץ:", + "ויסע אברם מצרימה בשנה השלישית לשבוע ויגר במצרים חמש שנים לפני הלקח אשתו ממנו:", + "וצוען מצרים נבנתה אז שבע שנים אחרי חברון:", + "ויהי כאשר לקח פרעה את שרי אשת אברם וינגע ה' את פרעה ואת כל ביתו בנגעים גדולים על דבר שרי אשת אברם:", + "ואברם כבד מאוד בצאן ובבקר ובחמורים ובסוסים ובגמלים ובעבדים ובשפחות ובכסף ובזהב עד מאוד:", + "וגם לוט בן אחיו היה כבד:", + "ויהי כאשר השיב פרעה את שרי אשתו ויעתק מארץ מצרים ויבוא אל מקום אשר מקדם לבית אל ויברך את ה' אלהיו אשר השיבהו בשלום:", + "ויהי ביובל האחד וארבעים בשנה השלישית לשבוע הראשון וישוב אל המקום ההוא ויעל שם אשֶה ויקרא בשם ה' ויאמר ה' אל עליון אלהי אתה לעולם:", + "ובשנה הרביעית לשבוע נפרד לוט מעמו:", + "ולוט ישב בסדום ואנשי סדום רעים מאוד:", + "ויתעצב אל לבו כי נפרד בן אחיו מעמו כי לא היו לו בנים:", + "ויהי השנה ההיא לשבוע הזה כאשר נשבה לוט ויאמר ה' אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו לאמור:", + "שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם:", + "ויסע אברם חברונה וישב שם:", + "ובשנה ההיא בא כדרלעמר מלך עילם ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ותדעל מלך הגוים:", + "ויכו את מלך עמורה וינס מלך סדום ורבים נפלו פצועים בשדים בארץ המלח בסדום באדמה ובצבוים:", + "ויישבו את לוט בן אחי אברם ואת כל רכושו ויסעו עד דן:", + "ויבוא הפליט ויגד לאברם כי נשבה בן אחיו:", + "ויביא עבדו זקן ביתו את מעשר הביכורים לה לכפר בעד אברם ובעד זרעו:", + "וישימה אלהים לחוק עולם לתת אותו אל הכהנים המשרתים את פניו לרשת אותו עד עולם:", + "והחוק הזה לא לימים הוא כי אם לדורות עולם שם אותו לתת לה מעשר זרע ויין ושמן ובקר וצאן:", + "ויתן אותו אל כהניו לאכול ולשתות ממנו בשמחה לפניו:", + "ויבוא אליו מלך סדום וישתחו לפניו ויאמר אדוני אברם תן לי הנפש אשר הצלת והשלל יהי לך:", + "ויאמר אברם אליו הרימותי ידי אל אל אליון:", + "אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם:", + "בלעדי רק אשר אכלו הנערים והאנשים אשר הלכו אתי עונן אשכל וממרא הם יקחו חלקם:" + ], + [ + "ואחר הדברים האלה בשנה הרביעית לשבוע ההוא בראש החודש השלישי היה דבר ה' אל אברם בחלום לאמור:", + "אל תירא אברם אנכי מגן לך ושכרך יהיה הרבה מאוד:", + "ויאמר אדני ה' מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק שפחתי הוא דמשק אליעזר יורש אותי ולי לא נתתה זרע:", + "ויאמר אליו לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך:", + "ויוצא אותו החוצה ויאמר אליו הבט נא השמימה וספור כוכבי השמים התוכל לספר אותם:", + "ויבט השמימה וירא את הכוכבים ויאמר לו כה יהיה זרעך:", + "והאמין בה' ותחשב לו לצדקה:", + "ויאמר אליו אני ה' אלהיך אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את ארץ הכנעני לאחוזת עולם:", + "ולהיות לך לאלהים ואלהי זרעך אחריך:", + "ויאמר אדני ה' ויאמר ה' במה אדע כי אירשנה:", + "ויאמר אליו קח לי עגלה משולשת ועז משולשת וכבש משולש ותור משולש ויונה:", + "ויקח לו את כל אלה בחצי החודש:", + "וישב באלוני ממרא אשר אצל חברון:", + "ויבן שם מזבח וישחט את כל אלה וישפוך את דמם על המזבח ויבתר אותם בתווך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפרים לא בתר:", + "ותרדנה הצפרים על הבתרים וישב אותם אברם ולא נתן את הצפרים לנגוע בהם:", + "ויהי כבוא השמש ותפול תרדמה על אברם והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו:", + "ויאמר אברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אתם ארבע מאות שנה:", + "ואת הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו משם ברכוש גדול:", + "ואתה תבוא בשלום אל אבותיך ותקבר בשיבה טובה:", + "ובדור הרביעי ישוב הנה כי לא שלם עוון האמורי עד הנה:", + "וייקץ משנתו ויקם והשמש באה:", + "ותהי להבה והנה תנור עשן ולפיד אש עבר בין הגזרים:", + "ובלילה ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור לזרעך אתן את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת:", + "את הקני הקנזי הפרזי והרפאים [...] החוי האמורי הכנעני הגרגשי ויעל מעליו:", + "ויעל אברם את הגזרים ואת הצפרים על מנחותיהם ונסכיהם ותאכל אותם האש:", + "ובלילה ההוא כרת ברית את אברם על פי הברית אשר כרתנו את נוח בחודש הזה:", + "ויחדש אותו אברם למועד ולחוק לו עד עולם:", + "וישמח אברם ויגד את כל הדברים האלה לשרי אשתו והאמין כי יהיה לו זרע והיא לא ילדה:", + "ותיעץ שרי את אישה ותאמר אליו בא נא אל שפחתי המצרית אל הגר אולי אבנה לך ממנה זרע:", + "וישמע אברם לקול שרי אשתו ויאמר אליה כן תעשי:", + "ותקח שרי את הגר השפחה המצרית ותתן אותה לאברם אישה לו לאשה:", + "ויבוא אליה ותהר ותלד בן ויקרא שמו ישמעאל בשנה החמישית לשבוע הזה:", + "ואברם היה בשנה ההיא בן שמונים שנה ושש שנים:" + ], + [ + "ובשנה החמישית לשבוע הרביעי ליובל ההוא בחודש השלישי בחצי החודש עשה אברם חג בכורי הקציר:", + "ויקרב מנחה חדשה לה' ועל הקרבנות מראשית התבואה עשה לעולה לה' פר בן בקר אחד ואיל אחד וכבש אחד על המזבח ולבונה:", + "וירא ה' אל אברם ויאמר אליו אני האל המושל היה רצוי לפני ותמים:", + "ואתנה ברית ביני וביניך וארבה אותך מאוד:", + "ויפול אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמור:", + "הנה בריתי אתך ונתתיך לאב המון גוים:", + "ולא יקרא עוד את שמך אברם מעתה ועד עולם כי אם אברהם כי אב המון גוים נתתיך:", + "וארבה אותך במאוד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו:", + "והקמתי את בריתי בינך וביני ובין זרעך אחריך לדורותם לחוק עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך לדורותם:", + "[ונתתי לך ולזרעך אחריך] את הארץ אשר אתה גר בה את ארץ כנען להיות לאדון לה עד עולם והייתי להם לאלהים:", + "ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך:", + "ונמלתם את כל בשר ערלתכם והיה לאות חוקת עולם לי ביני וביניך ולדורות:", + "ביום השמיני ימול לכם כל זכר לדורותיכם יליד בית ומקנת זהב מכל בני הנכרים אשר רכשתם:", + "אשר מזרעך הוא המול ימול יליד בית ומקנת זהב ימולו והיתה בריתי בבשרכם לחוק עולם:", + "וערל זכר בכם אשר לא ימול את בשר ערלתו ביום השמיני ונכרתה הנפש ההיא מעמיה כי את הברית הפירה:", + "ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא יקרא עוד את שמה שרי כי שרה שמה:", + "וברכתי אותה ונתתי לך ממנה בן וברכתיו והיה לגוי ומלכי עמים ממנו יצאו:", + "ויפול אברהם על פניו וישמח ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד בן:", + "ויאמר אברהם אל האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך:", + "ויאמר אלהים כן הוא אבל גם שרה תלד לך בן וקראת את שמו יצחק והקמותי את בריתי אתו לברית עולם ולזרעו אחריו:", + "וגם לישמעאל שמעתיך והנה ברכתי אתו והפריתי אותו והרביתי אותו במאוד ושנים עשר נשיאים יוליד ונתתיו לגוי גדול:", + "ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת:", + "ויכל לדבר אתו ויעל אלהים:", + "ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת מקנת זהבו כל זכר אשר היה בביתו וימל את בשר ערלתם:", + "וביום הזה נמול אברהם ואנשי ביתו נמולו וכל מקנת זהבו מאת בני הנכרים נמולו אתו:", + "והחוק הזה הוא לכל הדורות עד עולם:", + "ואין לשנות את הימים ולא לעבור על יום אחד משמונת הימים כי ברכת עולם היא חרותה וכתובה על לוחות השמים:", + "וכל נולד אשר לא ימול בשר ערלתו עד היום השמיני איננו מבני הברית אשר כרת אלהים את אברהם כי אם לבני שחת הוא:", + "ומבלתי אות בבשרו כי לאלהים הוא אחת דתו להשחת ולהשמד ולהכרת מן הארץ כי את ברית ה' אלהינו הפר:", + "כי את ישראל קידש להיות ככל מלאכי פניו וככל מלאכי הקדושה ובמלאכיו הקדושים:", + "וגם אתה צו את בני ישראל לשמור אות הברית הזאת לדורותיהם לחוקת עולם ולא יכרתו מן הארץ:", + "כי החוקה ערוכה לברית לשמור אותה לעולם בכל בני ישראל:", + "כי את ישמעאל ובניו ואחיו ואת עשו לא הקריב ה' אליו ולא בחר בם:", + "רק את בני אברהם ידע ובחר בישראל להיות לו לעם ויקדשהו ויאספהו מכל בני האדם:", + "הן רבים הם העמים ועצומים מתי חלד וכולם לו המה ועל כולם המשיל רוחות להתעות אותם מאחריו:", + "ועל ישראל לא המשיל לא מלאך ולא רוח כי הוא לבדו מושלם והוא נוצרם והוא עומד לימינם נגד מלאכיו ורוחותיו ונגד הכל:", + "ושמרו את כל פקודיו והוא יברך אותם והיו לו לבנים והוא יהיה [להם לאב] מעתה ועד עולם:", + "והנני אומר לך מראש כי לא ישמרו בני ישראל את החוקה הזאת ולא ימולו את בניהם על פי כל החוק הזה:", + "כי בבשר ערלתם יחדלו מולת בניהם וכולם בני בליעל יניחו ערלת בניהם כיום הולדם:", + "וקצף גדול יצא על בני ישראל מאת פני אלהים על אשר עזבו את בריתו ומדברו סר לבבם:", + "ויכעיסוהו וינאצוהו לבלתי שמרם את האות הזאת כחוקתם ותהי להם עורלה ככל הגוים למען יאבדו ויכרתו מן הארץ:", + "ולא יהיה להם עוד מחילה וסליחה למחול ולסלוח להם על כל עונותיהם על דבר המרי הזה עד עולם:" + ], + [ + "ונרא אל אברהם בראש החודש הרביעי באלוני ממרא ונדברנו אתו:", + "וגם גלינו את אוזנו כי בן ינתן לו משרה אשתו:", + "ותצחק שרה בשמעה כי דברנו את הדבר הזה אל אברהם:", + "ונוכיח אותה ותירא ותכחש לאמור לא צחקתי:", + "ונאמר לה את שם בנו אשר נחרת ונכתב על לוחות השמים הוא יצחק:", + "וכאשר נשוב אליה למועד תהר ללדת בן:", + "ובחודש ההוא עשה אלוהים את משפטו בערי סדום ועמורה וצבוים ובכל ארץ הירדן:", + "וישרפם באש ובגופרית ויאבדם עד היום הזה כפי אשר ספרנו לך על אודות כל מעשיהם:", + "כי היו רעים וחטאים מאוד ויטמאו ויזנו ויתעיבו עלילה על הארץ:", + "בעבור זה עשה ה' את המשפט באף ובחמה עשה כתועבת סדום את המשפט בסדום:", + "ואת לוט הצלנו כי זכר אלוהים את אברהם ויוציאהו מתוך ההפכה:", + "אבל גם הוא ובנותיו חטאו חטאה על הארץ אשר לא נעשתה על הארץ מימי האדם עד הנה כי שכב האיש עם בתו:", + "והנה נחרץ על כל זרעו ונחרת בלוחות להשמידם ולהכריתם ולעשות משפט בהם כמו בסדום לבלתי השאיר לו זרע על הארץ ביום הפקודה:", + "ובחודש ההוא נסע אברהם מחברון וילך וישב בין קדש ובין שור בהרי גרר:", + "ובחצי החודש החמישי נסע משם וישב בבאר שבע:", + "ובחצי החודש השישי פקד ה' את שרה ויעש לה כאשר אמר:", + "ותהר ותלד בן בחודש השלישי בחצי החודש כאשר דבר אלוהים את אברהם:", + "בחג בכורי הקציר נולד יצחק וימל אברהם את בנו ביום השמיני:", + "והוא הראשון אשר נמול על פי הברית כמצווה עד עולם:", + "ובשנה השישית לשבוע הרביעי באנו אל אברהם בבאר שבע ונרא אליו כאשר אמרנו אל שרה כי נבוא אליה:", + "והיא הרתה ללדת בן ונשוב בחודש השביעי ונמצא את שרה הרה לפנינו:", + "ונברך את שרה ונספר לשרה את כל אשר צווינו על אודותיו כי לא ימות עד אשר אם הוליד ששה בנים:", + "וכי יראה אותם בטרם ימות וכי רק ביצחק יקרא שמו וזרעו:", + "וכי כל זרע בניו עובדי אלילים יהיו ובגוים יתחשבו אך מבני יצחק יהיה האחד לזרע קודש ובגוים לא יתחשב:", + "כי אם נחלת עליון יהיה וביראי ה' יהיה כל זרעו להיות לה' אוצר סגולה מכל העמים ולהיות לממלכה ולגוי קדוש:", + "ונסע לדרכנו ונספר לשרה את כל אשר דברנו אתו וישמחו שניהם יחדו שמחה גדולה מאוד:", + "ויבן שם מזבח לה' אשר הציל ושמח אותו בארץ מגוריו ויעש חג שמחה בחודש הזה שבעת ימים אצל המזבח אשר בנה בבאר שבע ויבן סוכות לו ולעבדיו בחג הזה:", + "ויעש את החג בראשונה על הארץ ובשבעת הימים האלה הקריב מדי יום ביומו על המזבח אשֶה לה':", + "פרים שבעה שעירי עזים שנים אילים שנים כבשים שבעה שעיר עזים אחד לחטאת לכפר בו בעדו ובעד זרעו:", + "ולתודה אילים שבעה שעירי עזים שבעה כבשים שבעה עגלים בני בקר שבעה על מנחותיהם ונסכיהם:", + "על כל חלבם הקטיר על המזבח אשה עולה לריח ניחוח:", + "בבוקר ובערב הקטיר לבונה וחלבנה ונטף ונרד ומור ושחלת וקושט כל שבעת האלה הקריב שחוק בד בבד ממולח טהור:", + "ויעש את החג הזה שבעת ימים בשמחו בלבו ובכל נפשו וכל אשר היו בביתו וכל זר וכל ממזר לא היו אתו:", + "ויברך את בוראו אשר יצר אותו בדורו כי כרצונו ברא אותו:", + "כי ידע והכיר כי ממנו יצא צמח הצדקה לדורות עולמים וכמו כן יצא ממנו הזרע הקדוש ממנו אשר עשה את הכל:", + "ויברך אותו ויקרא את שם החג הזה חג לה' וישמח בשמחה הטובה בעיני אל עליון:", + "ונברך אותו לעולם ואת כל זרעו אחריו לכל דורות הארץ עקב אשר עשה ביום ההוא את החג הזה על פי עדות לוחות השמים:", + "על כן נחרת על לוחות השמים לישראל כי יעשו את חג הסוכות שבעת ימים בשמחה בחודש השביעי לרצון לפני ה' לחוק עולם בדורותיהם לכל ימות עולמים ושנים:", + "ואין לחג הזה קץ הימין כי אם לעולם נועד על ישראל כי יעשו אותו וישבו בסוכות ויענדו עטרות ציץ על ראשם:", + "וכאשר יקחו ענף ערבה עבות מן הנחל ככה לקח אברהם לולבי כפות תמרים ופרי עץ הדר:", + "ויסוב יום ביום עם הענפים את המזבח שבע פעמים ביום ובבוקר הילל והודה לאלוהיו על כל בשמחה:" + ], + [ + "ובשנה הראשונה לשבוע החמישי ביובל ההוא נגמל יצחק ויעש אברהם משתה גדול בחודש השלישי ביום הגמל את יצחק בנו:", + "וישמעאל בן הגר המצרית היה על פני אברהם אביו באשר הוא שם:", + "וישמח אברהם ויברך את ה' כי יראה בנים מחלציו ולא מת בלי בנים:", + "ויזכור את הדבר אשר דבר אתו ביום הפרד לוט מעמו וישמח כי נתן לו אלוהים זרע על הארץ לרשת את הארץ:", + "ויברך בקול גדול את בורא כל היקום:", + "ותרא שרה את ישמעאל שמח ומכרכר וגם אברהם שמח בו מאוד ותקנא לראות בישמעאל ותאמר לאברהם:", + "גרש האמה הזאת ואת בנה בן האמה הזאת לא יירש עם בני עם יצחק:", + "וירע הדבר בעיני אברהם על אודות אמתו ועל בנו לשלח אותם מעל פניו:", + "ויאמר אלוהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הילד ועל השפחה כל אשר אמרה שרה אליך שמע דברה ועשה אותו כי ביצחק יקרא לך שם וזרע:", + "ואת בן השפחה הזאת לגוי גדול אשימנו כי ממשפחתך הוא:", + "וישכם אברהם בבוקר ויקח לחם וחמת מים וישם אותו על שכם הגר ואת הנער וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע:", + "ויכלו המים מן החמת ויצמא הילד ולא יכל ללכת ויפול ארצה:", + "ותקחהו אמו ותלך ותשליכהו תחת עץ שמן:", + "ותלך הלאה ותשב לה מנגדו הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות ילדי ותשב ותבך:", + "ויאמר אליה מלאך אלוהים אחד הקדושים לאמור מה זה תבכי הגר קומי שאי את הילד והחזיקי את ידך בו כי שמע אלוהים אל קולך:", + "ותרא את הילד ותפקח את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את ילדה:", + "ותקם ותלך נוכח פארן ויגדל הילד ויהי רובה קשת ויהי אלוהים אתו:", + "ותקח לו אמו אשה מבנות מצרים ותלד לו בן ויקרא את שמו נביות כי אמרה אלוהים היה קרוב לי בקוראי אליו:", + "ויהי בשבוע השביעי בשנה הראשונה בחודש הראשון ליובל ההוא בשנים עשר יום בחודש הזה נדברו בשמים דברים אחדים על אודות אברהם:", + "ויאמרו כי נאמנה רוחו בכל אשר ידבר ה' אתו וכי יאהב אותו ונכון לבו בכל פגע:", + "ויבוא השר משטמה ויאמר לפני האלוהים הנה אברהם אוהב ומוקיר את בנו יצחק מכל:", + "אמור אליו להקריב אותו לעולה על המזבח וראה תראה אם יעשה את הדבר הזה למען תדע אם נאמנה רוחו בכל אשר תנסהו:", + "ואלוהים ידע כי נאמנה רוח אברהם בכל הפגעים אשר הביא עליו כי נסה אותו בעושר המלכים ואחרי כן באשתו בהלקחה ממנו:", + "ואחרי כן בישמעאל והגר אמתו בשלחו אותם ובכל אשר נסהו מצא את לבבו נאמן לפניו:", + "ולא המרה את רוחו ולא אחר לעשותו כי היה נאמן ואת ה' אהב:" + ], + [ + "ויאמר ה' אל אברהם לאמור אברהם ויאמר הנני:", + "ויאמר אליו קח את בנך האהוב את יצחק ולך לך אל הר גבוה והעלהו על אחד ההרים אשר אומר אליך:", + "וישכם משם בבוקר ויחבוש את אתונו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עולה וילך אל המקום בשלושה ימים וירא את המקום מרחוק:", + "ויבוא אל באר מים ויאמר אל נעריו שבו לכם פה עם האתון ואני והילד נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם:", + "ויקח את עצי העולה וישם על שכם יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו עד המקום ההוא:", + "ויאמר יצחק אל אביו [ויאמר] אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה המאכלת והעצים ואיה השה לעולה אבי:", + "ויאמר אלוהים יראה לו שה לעולה בני ויבוא עד מקום הר האלוהים:", + "ויבן מזבח ויערוך את העצים על המזבח וישא את יצחק בנו וישימהו על העצים ממעל למזבח:", + "וישלח את ידו לקחת את המאכלת לשחוט את יצחק בנו:", + "ואנוכי עומד לפניו ולפני השר משטמה ויאמר ה' אמור אליו לבל ישלח ידו אל הילד ואל יעש לו מאומה כי ידעתי כי ירא אלוהים הוא:", + "ואקרא אליו מן השמים ואומר אליו אברהם אברהם ויחרד ויאמר הנני:", + "ויאמר אליו אל תשלח ידך אל הילד ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה ולא חשכת את בנך את בכורך ממני:", + "וכלימה כסתה את פני משטמה השר:", + "וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל נאחז בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו:", + "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' ראהו אשר יאמר ה' ראהו הוא הר ציון:", + "ויקרא ה' אל אברהם שנית בשם מן השמים כאשר צוני לדבר אליו בשם ה':", + "ויאמר בראשי נשבעתי נאום ה' כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת ממני את בנך את בכורך אשר אהבת:", + "כי ברך אברכך באמת והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים ויירש זרעך את שער אויביו:", + "והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי והראית לכל כי נאמן אתה לי בכל אשר צויתיך לך לשלום:", + "וילך אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם (אצל הבאר שבעה)[בבאר שבע]:", + "ויעש את החג הזה מימים ימימה בשמחה שבעה ימים ויקרא לו חג ה' כפי שבעת הימים אשר הלך שמה וישב בשלום:", + "ובכן נועד ונכתב על לוחות השמים לישראל ולזרעו לעשות את החג הזה שבעה ימים בשמחה:" + ], + [ + "ובשנה הראשונה לשבוע השביעי1צ\"ל הראשון. תיקון בגליון ליובל השניים וארבעים שב אברהם וישב נוכח חברון היא קרית ארבע:", + "בשבוע השני בשנה השלישית ליובל ההוא מלאו ימי חיי שרה ותמת בחברון וילך אברהם לבכותה ולקברה:", + "וננסה אותו אם נאמנה רוחו ולא יוציא דבר מרי מפיו וימצא נכון לב גם בדבר הזה:", + "ותשב באיתן רוחו וידבר בלב נכון אל בני חת לתת לו מקום לקבור שמה את מתו מלפניו:", + "ויתן ה' את חינו בעיני כל רואיו וישתחו לבני חת ויחל את פניהם ויתנו לו את שדה מערת המכפלה נוכח ממרא היא חברון בארבעים שקל כסף:", + "ויבקשו אותו לאמור נתון נתן לך את המקום חינם אין כסף וימאן לקחתו מאתם חינם כי אם שקל במחיר המקום כסף טוב וישתחו לפניהם פעמיים:", + "ואחרי כן קבר את מתו במערת המכפלה:", + "ויהיו כל ימי חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים הלא המה שני יובלים וארבעה שבועים ושנה אחת אלה שני חיי שרה:", + "וזאת היתה המסה העשירית אשר נוסה אברהם בה וימצא נאמן ונכון רוח:", + "ולא דיבר מאומה כי אמר ה' אליו לתת לו ולזרעו אחריו את הארץ כי אם ביקש מקום שם קבר לקבור את מתו:", + "וככה נמצא נאמן ונכון רוח ויכתב לידיד ה' על לוחות השמים:", + "ובשנה הרביעית בו לקח לבנו ליצחק אשה ושמה רבקה בת בתואל בן נחור אחי אברהם:", + "ויקח אברהם אשה שלישית ושמה קטורה מילידי עבדי ביתו כי מתה הגר לפני שרה:", + "ותלד לו ששה בנים את זמרן ואת יקשן את מדין ואת ישבק ואת שוח בשני שבועות שנים:", + "בשנה השניה לשבוע הששי ילדה רבקה ליצחק שני בנים יעקב ועשו:", + "ויהי יעקב איש תם ועשו היה יודע עבודה איש שדה ואיש שעיר ויעקב יושב אוהלים:", + "ויגדלו הנערים ויהי [עשו] איש שדה יודע ציד וילמד ידיו לקרב ולכל מלאכת עבודה:", + "ויאהב אברהם את יעקב ויצחק אוהב את עשו:", + "וירא אברהם את מעשה עשו וידע כי ביעקב יקרא לו שם וזרע:", + "ויקרא לרבקה ויצו אותה על דבר יעקב בראותו כי גם היא אוהבת את יעקב מעשו:", + "ויאמר אליה בתי נצרי את בני את יעקב כי הוא יהיה תחתי לברכה בקרב בני אדם על הארץ ולכל זרעו לשם ולתהילה:", + "כי ידעתי אשר יבחר בו ה' לעם ויפלה אותו מכל אשר על פני הארץ:", + "והנה בני יצחק אוהב את עשו מיעקב ועיני הרואות כי באמנה תאהבי את יעקב:", + "ועתה עשי אך טוב לו והוא יהיה לידיד לבך כי הוא יהיה לי לברכה על הארץ מעתה ועד כל דורות עולמים:", + "תחזקנה ידיך ועלזי בבנך ביעקב כי אותו אוהב מכל בני כי היה יהיה ברוך לעולם וזרעו יהיה מלא כל הארץ:", + "כי כאשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעו ימנה:", + "וכל הברכות אשר ברך ה' אותי ואת זרעי תהיינה גם ליעקב ולזרעו לנחלה כל הימים:", + "ונברך בזרעו שמי ושם אבותי שם ונוח וחנוך ומהללאל ושת והאדם:", + "היה יהיו לנטוע שמים וליסוד ארץ ולחדש המאורות אשר ברקיע השמים:", + "ויקרא אל יעקב לעיני רבקה אמו וישק לו ויברך אותו לאמור:", + "בני יקירי יעקב שאהבה נפשי יברכך אלוהים ממרום רקיע השמים ויתן לך את כל הברכות אשר ברך את האדם את חנוך ואת נוח ואת שם:", + "ואת כל אשר דבר אתי ואת כל אשר נשבע לתת אך לי תבואתה לראשך ולקדקד זרעך עד עולם כל ימי השמים על הארץ:", + "ולא ימשלו בך ובזרעך מלאכי משטמה להסיר את לבך מן ה' אלוהיך מעתה ועד עולם:", + "וה' יהיה לך לאלוהים ולאב ואתה תהיה לו בנו בכורו ועם סגולתו כל הימים לך בני לשלום:", + "וילכו כולם יחדו מאת פני אברהם:", + "ותאהב רבקה את יעקב בכל לבבה ובכל נפשה והרבה יתר מעשו ויצחק אהב את עשו הרבה יתר מיעקב:" + ], + [ + "וביובל השנים וארבעים בשנה הראשונה לשבוע השביעי קרא אברהם אל ישמעאל ושנים עשר בניו ואל יצחק ושני בניו ואל ששת בני קטורה ובניהם:", + "ויצו אותם לשמור את דרך ה' לעשות צדקה ולאהב איש את אחיו ולעשות כן בכל מלחמתם אשר יצאו על כל המתקומם לנגדם ולעשות משפט וצדקה בארץ:", + "[ולמול] את בשר בניהם על פי הברית אשר כרת אתם ולא יסורו ימין ושמאל מכל הדרך אשר צוה ה' אותנו ולהשמר מכל טמא ולהרחיק כל טומאה וזנונים:", + "וכי תחל אשה או נערה לזנות בקרבכם באש תשרפו אתהן ולא תתורו לזנות אחרי עיניהן ואחרי לבבן:", + "ולא יקחו להם נשים מבנות הכנעני כי זרע כנען יכרת מן הארץ:", + "ויזכירם את משפט הרפאים ואת משפט סדום אשר נשפטו בעוון חטאתם וזנוניהם וטומאתם ומשחתם איש באחיו:", + "בגלל זנותם אבדו ואתם השמרו מכל זנות וטומאה ומכל כתם החטא לכל טומאתו לבל תתנו את שמנו לקללה וכל חייכם ל[חרפה]:", + "ולבל [יפלו] כל בניכם לפי חרב ולבל תהיו ארורים כסדום ושאריתכם כבני עמורה:", + "העידותי בכם בני אהבו את אלוהי השמים ושמעו לכל מצוותיו ולא תלכו אחרי אליליהם ותועבותיהם:", + "ולא תעשו לכם אלוהי מסכה ופסילים כי תוהו המה ואין רוח בקרבם כי מעשה ידי אדם הם וכל הבוטחים בהם יבושו כל אשר בטחו בהם:", + "לא תעבדום ולא תשתחוו להם כי את אל עליון אותו תעבודו ואליו תשתחוו לעולם ועד והוחילו לישועות פניך אלוהים כל הימים:", + "ועשו משפט וצדקה ומישרים לפניו למען יחשוק בכם ויתן לכם רחמיו ויוריד לכם מטר בערב ובבוקר ויברך את כל מלאכתכם וכל אשר תעבדו על האדמה:", + "וברך את דגנכם ומימיך זרע בטנך וזרע ארצך שגר אלפיך ועשתרות צאנך:", + "והיית לברכה בקרב הארץ וכל עמי הארץ יחפצו בכם ויברכו את בניכם בשמי והיו ברוכים כמוני:", + "ויתן לישמעאל ולבניו ולבני קטורה מתנה וישלחם מעל יצחק בנו:", + "וישמעאל עם בניו ובני קטורה עם בניהם נסעו יחדו וישבו מפארן עד לבא בבלה בכל הככר אשר מקדם נוכח המדבר:", + "ויתחברו איש אל אחיו ויקראו בשם ערבים וישמעאלים:" + ], + [ + "ובשנה השישית לשבוע השביעי ליובל ההוא קרא אברהם אל יצחק בנו ויצוהו לאמור:", + "הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי כי שבע ימים אנוכי:", + "והנני בן מאה שנה ושבעים שנה וחמש שנים ובכל ימי חיי זכרתי את ה' ובקשתי בכל לבבי לעשות רצון אלוהי ולהתהלך בתומי בכל דרכיו:", + "אלילים שנאה נפשי למען שתי את לבי לעשות חפץ בוראי כי אלוהים חיים הוא וקדוש ונאמן וצדיק בכל ואין עול בו לא ישא פנים ולא יקח שוחד:", + "כי אלוהי צדק הוא פוקד עוון כל העוברים על מצוותיו והמפירים את בריתו:", + "וגם אתה בני שמור מצוותיו חוקתו ומשפטו ואל תלכו אחרי הטמאים והפסילים והמסכות ואל תאכלו דם מחיה ועד בהמה ועד צפור כל כנף אשר יעופף בשמים:", + "וכי תשחט זבח שלמים לרצונו תזבחהו שחטהו ואת דמו שפוך על המזבח עם סולת ומנחה בלולה בשמן על נסכים:", + "הקריבה את הכל יחד על מזבח העולה לריח ניחוח לה':", + "כחלב זבח התודה תקטיר אותם על אש המזבח החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב:", + "ואת שתי הכליות ואת כל החלב אשר עליהן ואשר על הכסלים ואת הכבד על הכליות הכרוכות בו:", + "והקרבת את הכל לריח ניחוח לרצון לפני ה' על מנחתם ונסכיהם כמשפט לריח ניחוח לחם אשה לה':", + "אך את הבשר תאכל ביום קרבנו וממחרת ולא תבוא עליו השמש ביום השני בטרם יאכל:", + "ולא יניח ממנו עד היום השלישי כי לא לרצון הוא פיגול יהיה ולא יאכל עוד:", + "כל האוכלים ממנו עוונם ישאו כי כן מצאתי כתוב בספר אבותי הראשונים בדברי חנוך ונח:", + "על קרבן מנחותיך תקריב מלח ולא תשבית ברית מלח מעל כל מנחותיך לפני ה':", + "ובעצי העולה תשמר מקחת עצים אחרים לעולה מלבד עצי שקמה ועצי שטים ומקל שקד וגופר (כופר) ואלון וארז וברוש ואתרוג ועץ שמן והדס ודפנא וארז ערבה ובושם:", + "מאת מיני עץ האלה תערוך תחת האשה על המזבח אחרי אשר בחנת מראהו ולא תשים עליו [כל] עץ נבקע ושחור מראה:", + "עץ קשה ותמים דשן ורענן יהיה ולא עץ יבש כי ריחו נמר ולא עמד טעמו בו:", + "מלבד העצים האלה לא תשים עץ אחר כי אין ריח בו והעלית ריח ניחוחו השמימה:", + "שמור בני את המצוה הזאת לעשותה למען תעשה הישר בכל משלח ידך:", + "בכל עת יהיה בשרך טהור ורחצת במים בטרם תגש להקריב על המזבח ורחצת ידים ורגלים בטרם תקרב אל המזבח:", + "והיה ככלותך להקריב את האשה תרחץ שנית ידיך ורגליך ולא יראה כתם דם בכם ובבגדיכם:", + "השמר מאוד בני השמר מאוד בדם קבור תקברנו בארץ ולא תאכל דם כי הוא הנפש לא תאכל כל דם:", + "ולא תקח כופר על דם אדם לבל ינקה שופכו חינם כי הדם הזה הנשפך יחניף את הארץ ולא תטהר מן הדם כי אם בדם שופכו:", + "ולא תקח כופר ושוחד לדם אדם דם תחת דם:", + "ונרציתם לפני ה' אל עליון ושמר לך את הטוב למען תנצר מכל רע ולמען יצילך מכל מות:", + "ראה אראה בני את כל מעללי בני אדם והנם חטא ורע וכל מעשיהם טמא ומרי וקרי ואין צדקה בהם:", + "השמר לך אל תלך בדרכיהם מנע רגלך מנתיבתם ואל תחטא בנפשך לפני אל עליון:", + "פן יסתיר פניו ממך ושלח אותך ביד פשעך והכרית אותך מן הארץ וזרעך ימחה מתחת השמים ואבד שמך וזרעך מכל הארץ:", + "רחק מכל עלילותיהם ומכל טומאתם ושמרתם את משמרת אל עליון ועשה רצונו הטוב והישר בכל:", + "וברכך בכל מעשה ידיך והצמיח ממך צמח צדקה על כל הארץ לכל דורות הארץ:", + "וידעו את שמי ואת שמך תחת השמים כל הימים:", + "לך בני לשלום יחזקך אל עליון אלוהי ואלוהיך לעשות את רצונו:", + "יברך את כל זרעך ושארית זרעך לדורות עולמים בכל ברכת הצדקה והיית ברכה בקרב כל הארץ ויצא מלפניו בלב שמח:" + ], + [ + "ויהי בשבוע הראשון ליובל השלושה וארבעים בשנה השנית היא השנה אשר מת בה אברהם ויבואו יצחק וישמעאל מבאר שבע לעשות את חג שבעת הימים הוא חג בכורי הקציר בבית אברהם אביהם:", + "וישמח אברהם כי באו שני בניו:", + "כי מקנה רב היה ליצחק בבאר שבע וילך שמה לראות את מקנהו וישב ויבוא אל אביו:", + "ובימים ההם בא גם ישמעאל לראות פני אביו ויבואו שניהם יחדו:", + "ויזבח יצחק קרבן לאשה ויקטירהו על מזבח אביו אשר עשה בחברון ויעל את הקרבן ויעש זבח שלמים לפני ישמעאל אחיו:", + "ורבקה עשתה עוגות חדשות מדגן החדש ותתן ליעקב בנה יקירה להביא אל אברהם אביו מראשית פרי האדמה למען יאכל ויברך את הבורא כל היקום בטרם ימות:", + "וגם יצחק שלח ביד יעקב היקיר מנחת תודה לאברהם לאכול ולשתות:", + "ויאכל וישת ויברך אל עליון קונה שמים וארץ לרוקע כל הארץ ומכין מזון לבני אדם לאכול ולשתות:", + "ויברך את בוראו ועתה אודך אלוהי כי הראיתני את היום הזה:", + "הנה אנוכי היום בן מאה ושבעים וחמש שנים זקן ושבע ימים:", + "וכל ימי משפט שלום חרב שונא לא גברה עלי [...] ובכל אשר נתת לי ולבני כל ימי חיי עד היום הזה:", + "יהי נא חסדך אלוהי על עבדך ועל זרע בניו להיות לך לעם סגולה ולנחלה מכל עמי הארץ מעתה בכל ימי דורות הארץ עד עולמי עולמים:", + "ויקרא ליעקב ויאמר אליו בני יעקב יברכך אלוהי כל היקום ויאמצך לעשות צדקה ורצונו לפניו:", + "ובחר בך ובזרעך להיות לו לעם לנחלתו כרצונו וגשה נא בני יעקב ושקה לי ויגש וישק לו:", + "ויאמר ברוכים יהיו יעקב וכל בניו לה אל עליון לעולמי עד יתן לך ה' זרע צדקה מבניך אשר יקדיש[הו] בקרב כל הארץ:", + "יעבדוך וישתחוו לזרעך כל העמים היה גביר לבני אדם:", + "ובהיותך בכל כזרע שת יהיו דרכיך ודרכי בניך מישרים להיות עמך קדוש:", + "אל עליון יתן לך את כל הברכות אשר ברך אותי בהן ואשר ברך את נוח ואת האדם תבאנה לקדקד נזיר זרעך בכל הדורות ועד עולמים:", + "וה' ישימך טהור מכל כתם טמא והיית נשוא כל עון אשר חטאת בשגגה:", + "ויאמצך ויברכך לרשת את כל הארץ יחדש את בריתו אתך להיותך לו עם נחלתו לעולמי עד:", + "והיה לך ולזרעך לאלוהים באמונה ובאמת כל ימי הארץ:", + "גם זכור תזכור בני יעקב את דברי ושמור את מצות אברהם אביך:", + "הבדל מן העמים ואל תאכל עמהם ואל תעשה כמעשיהם ואל תהי חבר להם כי מעשם טמא וכל דרכיהם מגואלים ותועבה:", + "את זבחיהם יזבחו למתים ולשעירים ישתחוו ועל הקברים יאכלו:", + "אין תבונה בהם לאמור בלבבם ועיניהם השע מראות כי לו חכמו איכה יחטאו לאמור לעץ אלי אתה ולאבן אדוני ומצילי וכל רוח אין בקרבם:", + "ואתה בני יעקב אל עליון יעזרך ואלוהי השמים יברכך וירחיקך מטומאתם ומכל חטאתם:", + "השמר לך בני יעקב מקחת לך אשה מכל זרע בנות כנען כי זרעו ניתן להכרת מן הארץ:", + "כי בגלל חטאת חם ובגלל עוון כנען ישמד כל זרעו וכל שאריתו ויתר הפליטה:", + "ותקוות כל עובדי אלילים וכל הולכי בשרירות לבם נכרתה מארץ החיים כי ירדו אל גיא צלמות וישובו לשאולה בלי זכר להם על הארץ:", + "כאשר נכחדו בני סדום מן הארץ כן יכחדו כל עובדי אלילים:", + "אל תירא בני יעקב ואל תחרד אל עליון ישמרך משחת ומכל דרך חטאה יצילך:", + "[לבנות] לי בזה בית בארץ לשום שמי עליו נתן לך ולזרעך עד עולם וייקרא שמו בית אברהם:", + "נתן לך ולזרעך עד עולם כי אתה תבנה ביתי ותקים את שמי לפני אלוהים:", + "לנצח נצחים יקום זרעך ושמך בכל דורות הארץ:", + "ויכל לצוות ולברך וישכבו שניהם יחד במטה אחת ויישן יעקב בחיק אברהם אבי אביו:", + "וילבב רוחו שבע פעמים וישיש עליו באהבתו ובלבו ויברכהו בכל לבבו:", + "ויאמר אל עליון אלוהי כל היקום ובורא הכל אשר הוצאת אותי מאור כשדים לתת לי את הארץ הזאת לרשת אותה עד עולם ולהקים זרע קדוש כי יבורך לעולמים:", + "ברך נא גם את בני את יעקב אשר אשיש עליו בכל לבבי ובאהבתי:", + "חסדך ורחמיך יבואו עליו ועל שמו לאורך ימים אל תעזבהו ואל תטשהו מעתה ועד עולם:", + "והיו עיניך פתוחות עליו ועל זרעו לשמור אותו ואתה תברכהו ותקדשהו לעם נחלתך:", + "ברכהו בכל ברכותיך מעתה ועד כל ימי עולם וחדש את בריתך ואת חסדך עמו ועם זרעו ואת כל רצונך בכל דורות הארץ:" + ], + [ + "וישת שתי אצבעות יעקב על עיניו ויברך לאלוהי האלוהים ויכס פניו:", + "ויפשוט את רגליו ויישן שנת עולם ויאסף אל אבותיו:", + "ויעקב שוכב בחיקו ולא ידע כי מת אברהם אביו:", + "וייקץ יעקב משנתו והנה קר אברהם כקרח ויאמר אבי אבי ולא ענה אותו דבר:", + "וידע כי מת אברהם ויקם וירץ ויגד את הדבר לרבקה אמו:", + "ותלך רבקה אל יצחק בלילה ותגד לו:", + "ויבואו יחדו עם יעקב ונר בידו ויהי כבואם הביתה וימצאו גוית אברהם על משכבו:", + "ויפול יצחק על פני אביו ויבך ויברכהו וישקהו והקול נשמע בית אברהם:", + "ויקם בנו [ישמעאל] ויבוא אל אברהם אביו ויבך את אברהם אביו הוא וכל בית אברהם ויבכו בכיה גדולה:", + "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה אצל שרה אשתו:", + "ויבכו אותו ארבעים יום כל אנשי ביתו יצחק וישמעאל עם כל בניהם ובני קטורה במקומותיהם ויתמו ימי בכי אבל אברהם:", + "ויחי שלושה יובלים וארבעה שבועים מאה שנה ושבעים שנה וחמש שנים וימלאו ימיו:", + "כי ימי האבות הראשונים מלאו תשעה עשר יובלים אך אחרי ימי המבול החלו לחסור ולגרוע ממספר תשעת עשר יובלים:", + "וימהרו להיות זקנים ושבעי ימים עקב הצרות הרבות ובגלל רעת דרכיהם:", + "בלעדי אברהם כי אברהם היה תמים בכל מעשיו את האלוהים ורצוי לפניו בצדקה כל ימי חייו:", + "והנה לא מלאו לו ארבעה יובלים בחייו ויזקן מפני הרעה ויהי שבע ימים:", + "וכל הדורות אשר יקומו מעתה עד יום המשפט הגדול ימהרו לזקון לפני מלאת להם שבועיים:", + "ובהעזב מהם גם מדעם לעת זקנתם תלך גם כל חכמתם הלוך וחסור:", + "ובימים ההם כי יחיה איש יובל וחצי אז יאמרו עליו כי האריך ימים:", + "אבל מרבית ימי חייו יהיו מכאובים ועמל וצרה ואין שלום:", + "כי הוה על הוה פגע על פגע צרה על צרה רעה על רעה מחלה על מחלה וכל שפטים רעים כאלה יחד יבואו:", + "מדוה וכאב בטן וברד וקרח ושלג וכפור ומכאובים וקפאון ומות וחרב ושבי וכל עונש וצוקה:", + "כל זאת בוא תבוא על הדור הרע הממלא את הארץ חמס בטומאת הזנונים והשימצה ובתועבת מעשיהם:", + "ואז יאמרו האבות הראשונים האריכו חייהם עד אלף שנים וחיו בטוב וימי חיינו בהאריכם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה ורהבם עמל:", + "ולא יהיה שלום בימי הדור הרע ההוא:", + "ובדור ההוא יריבו הבנים באבותיהם ובזקניהם מפני החטא והעול ודבר פיהם:", + "ומפני הרעות הגדולות אשר המה עושים כי עזבו את הברית אשר עשה ה' ביניהם ובינו לשמור ולעשות את כל מצוותיו וחוקותיו וכל תורתו לבלתי סור שמאל וימין:", + "עד אשר ירעו כולם את מעשיהם וכל פה דובר נבלה וכל מעשם טמא ותועבה וכל דרכיהם שמצה וטומאה ושחת:", + "הנה תאבד הארץ מפני כל עלילותיהם ולא יהיה עוד מזרע יין ושמן כי כל מעשיהם אך רשע וכסל:", + "וכולם יחדו יסופו חיתו יער ובהמות שדי ועוף השמים וכל דגי הים מרעת בני אדם:", + "ונלחמו איש באחיו ואיש ברעהו הבחורים בזקנים והזקנים בבחורים העניים בעשירים והנקלים בנכבדים וההלך בנשיאים:", + "על דבר התורה והברית כי שכחו את מצוותיו ואת הברית ואת המועדים וראשי החודשים ואת השבתות והיובלים ואת כל משפט:", + "והתקוממו בחרבות ובקשתות להשיב אותם אל הדרך ולא ישובו עד אשר ישפך דם רב על הארץ:", + "יד איש באחיו והנשארים לא ישובו אל דרך הצדקה מרעתם:", + "כי כולם יקומו לחמוס הון ולרשת דבר לא להם ולעשות להם שם גדול ולא באמת ובאמונה:", + "ואת כל קודש יחללו בחלאת טומאתם ותועבתם:", + "ובא משפט גדול על מעשי הדור ההוא מאת ה' ונתנם לחרב ולמשפט ולשבי ולמשיסה ולמאכל:", + "ועורר עליהם חטאים אשר לא יחוסו ולא ירחמו ולא ישאו פני כל איש זקן ונער אנשים רעים ועריצים למען ירעו לעשות מכל בני אדם:", + "ועשו חמס בישראל ופשעו ביעקב ודם רב ישפך על הארץ ואין מאסף ואין קרוב:", + "בימים ההם יזעקו ויקראו ויתחננו לפדותם מיד הגוים החטאים ואין מציל:", + "וראשי הילדים ילבינו שערם משיבה וילד בן שלושה שבועים יתראה זקן כבן מאה שנה וקומתם תאבד בצרה ובמצוקה:", + "ובימים ההם יחלו הבנים לעזוב את חוקיהם ולדרוש את המצוות ולשוב אל דרך הצדקה:", + "והימים יחלו להאריך ובני אדם יזקינו מדור דור ומיום ליום עד אשר יקרבו ימי חייהם לאלף שנים ועד אשר ירביון עתה הימים מן השנים לפנים:", + "ולא יהיה זקן ושבע ימים כי כולם יהיו כילדים וכנערים ויבלו כל ימיהם בשלום ובשמחה:", + "ויחיו באין שטן ובאין משחית כי כל ימיהם יהיו ימי ברכה ותרופה:", + "בעת ההיא ירפא ה' את עבדיו והתרוממו וחזו שלות השקט לנצח ושבו ורדפו את אויביהם:", + "וראו את הדבר הזה והודו ושמחו ברנה עד עולם:", + "וראו באויביהם את כל שפטיהם הרעים ואת כל תאלתם ועצמותיהם תשכונה עפר ורוחם ישיש בשמחה:", + "וידעו כי ה' עושה המשפט ועושה חסד למאות ולאלפים ולכל אוהביו:", + "ואתה משה כתב לך את הדבר הזה כי כן נזכר בעדות לוחות השמים לדורות עולם:" + ], + [ + "ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלוהים את יצחק בנו ויקם מחברון ויסע הלאה:", + "וישב עם באר לחי רואי בשנה הראשונה לשבוע השלישי ליובל ההוא שבע שנים ימים:", + "ובשנה הראשונה לשבוע הרביעי החל רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם:", + "ויזד יעקב נזיד ויבוא עשו מן השדה והוא רעב:", + "ויאמר אל יעקב אחיו תנה לי מפרי הנזיד הזה ויאמר יעקב אליו מכרה את בכורתך לי ואתן לך לחם וגם מפרי הנזיד הזה:", + "ויאמר עשו בלבו הנה אנוכי הולך למות למה זה לי בכורה:", + "ויאמר אל יעקב נתתיה לך ויאמר יעקב השבעה לי וישבע לו:", + "ויעקב נתן לעשו אחיו לחם והנזיד ויאכל וישבע ויבז עשו את הבכורה:", + "על כן קרא שם עשו גם אדום על דבר אודם פרי הנזיד אשר נתן לו יעקב בבכורתו:", + "ויהי יעקב הבכור ועשו אבד יתרו:", + "ויהי הרעב בארץ ויבוא יצחק לרדת מצרימה בשנה השנית לשבוע ההוא:", + "וילך אל מלך פלשתים גררה אל אבימלך:", + "וירא אליו ה' ויאמר אליו אל תרד מצרימה שכון בארץ אשר אומר אליך:", + "וגור בארץ ההיא אנוכי אהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארץ הזאת והקמותי את שבועתי אשר נשבעתי לאברהם אביך:", + "והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארץ הזאת והתברכו בזרעך כל גויי הארץ:", + "עקב אשר שמע אביך בקולי וישמור דברי ומצוותי וחוקי וחוקה וברית:", + "ועתה שמע גם אתה בקולי ושמור מצותי וגור בארץ הזאת:", + "וישב בגרר שלושה שבועים:", + "ויצו אבימלך עליו ועל כל אשר לו לאמור הנוגע בו ובכל אשר לו מות יומת:", + "ויגדל יצחק בארץ פלשתים ויהי לו מקנה בקר ומקנה צאן וגמלים [וחמורים] ועבודה רבה:", + "ויזרעו בארץ פלשתים וימצא מאה שערים ויגדל יצחק מאוד:", + "ויקנאו אותו פלשתים וכל הבארות אשר חפרו נערי אברהם בימי חייו סתמום פלשתים אחרי מות אברהם וימלאום עפר:", + "ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאוד:", + "ויסע משם יצחק בשנה הראשונה לשבוע השביעי ויתהלך בנחלי גרר:", + "וישובו ויחפרו את בארות המים אשר חפרו נערי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם אביו ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אברהם אביו:", + "ויחפרו נערי יצחק בארות בנחל וימצאו מים חיים:", + "ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמור לנו המים ויקרא יצחק שם מקום הבאר ההיא עשק כי התעשקו עמנו:", + "ויחפרו באר אחרת ויריבו עליה ויקרא יצחק שמה צוקה:", + "ויעתק משם ויחפרו באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחובות ויאמר יצחק עתה הרחיב ה' לנו:", + "ויגדל בארץ ויעל משם באר שבע בשנה הראשונה לשבוע הראשון ליובל הארבעה וארבעים:", + "וירא אליו ה' בלילה ההוא בראש החודש הראשון ויאמר אליו אנוכי אלוהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנוכי וברכתיך והרביתי את זרעך מאוד כחול הים בעבור אברהם עבדי:", + "ויבן שם מזבח במקום אשר בנה שם בראשונה אברהם אביו ויקרא בשם ה' ויזבח זבח לאלוהי אברהם אביו:", + "ויכרו באר וימצאו מים חיים:", + "ויחפרו נערי יצחק עוד באר ולא מצאו מים:", + "וילכו ויגידו ליצחק כי לא מצאו מים ויאמר יצחק נשבעתי היום לפלשתים וזה הדבר:", + "ויקרא את שם המקום ההוא באר שבע כי פה נשבע לאבימלך ולאחוזת מרעהו ולפיכל שר צבאו:", + "וידע יצחק ביום ההוא כי נשבעו לשקר להיות אתם בשלום:", + "ויקלל יצחק ביום ההוא את הפלשתים ויאמר ארורים יהיו הפלשתים ליום אף וחרון מכל העמים:", + "יתנם ה' ללעג ולקללה ולאף ולחרון ביד הגוים החטאים ועל ידי החתים יכריתם:", + "והיה הנמלט מחרב האויבים ומהחתים יכרית עם הצדיקים במשפט מתחת השמים:", + "כי אויבים ושונאים יהיו לבני בימיהם ובארץ ולא יהיה להם שריד ופליט ולא ימלט איש ביום משפט החרון:", + "כי אבוד יאבד והכרת יכרת והשמד ישמד מן הארץ כל זרע הפלשתים ולא ימצא כל שריד לו ולא זרע על הארץ:", + "אם יעלה השמימה משם ירד ואם יבצר עוזו בארץ ממנה ינתש:", + "ואם יסתר בין העמים גם משם יכרת ואם ירד בגיא צלמות גם שם ענוש יענש ואין שלום לו שם:", + "ואם ילך בשבי יומת ביד האורבים לנפשו על הדרך:", + "אל נא תותר לו אל מבורך שם וזרע על כל הארץ כי אם בקללת עולם יתהלך לו:", + "ונכתב ונחרת עליו בלוחות השמים לעשות לו כן ביום המשפט כי יכרת מן הארץ:" + ], + [ + "ובשנה השנית לשבוע ההוא ביובל ההוא קראה רבקה אל יעקב בנה ותדבר אתו לאמור:", + "בני לא תקח לך אשה מבנות כנען כאשר עשה עשו אחיך בקחתו לו שתי נשים מזרע כנען:", + "ותהיין לי מורת רוח בכל מעשיהן בטומאת נָאוֹף וּבָעוֹל ואין צדק בהן כי אם רע פעלן:", + "ואני אהבתיך מאוד מאוד בני רחמי יברכוך בכל עת ובכל אשמורה בלילה:", + "ועתה שמע בקולי ועשה רצון אמך ולא תקח לך אשה מבנות הארץ הזאת אם לא מבית אביך וממשפחת אביך:", + "קח לך אשה מבית אבי ואל עליון יברך אותך ובניך יהיו דור צדיק וזרעך קדוש יהיה:", + "אחרי כן דבר יעקב את רבקה אמו ויאמר אליה ראי נא אמי בן תשעה שבועים אנוכי היום ולא אדע אשה:", + "לא קרבתי אל אשה ולא ארשתיה לי ולא יעלה על לבי לקחת לי אשה מאיזה זרע מבנות כנען:", + "כי זכור אזכור את הדבר אשר דבר אברהם אבינו ואשר צוה עלי לבלתי קחת אשה מכל זרע בית כנען:", + "כי אם מזרע בית אבי אקח לי אשה וממשפחתי:", + "שמעתי מאז כי נולדו בנות ללבן אחיך אליהן הכינותי את לבבי לקחת לי מהנה אשה:", + "ועל כן נשמרתי ברוחי מחטוא ומהשחית את דרכי כל ימי חיי כי רבת צווה עלי אברהם אבי על דבר בָּעוֹל וְנָאוֹף:", + "ולמרות כל מצוותיו עלי נלחום נלחם אחי בי זה שתים ועשרים שנה ויפתני בשפתיו לאמור אחי קח לך אחת מאחיות שתי נשי לאשה:", + "ואנוכי לא אעשה כאשר עשה אחי נשבעתי לך כי לא אקח לי אשה מזרע כל בנות כנען כל ימי חיי ולא ארע לעשות כאשר עשה אחי:", + "אל תיראי אמי האמיני בי כי עשה אעשה רצונך ואתהלך במישרים ולא אשחית את דרכי לעולם:", + "אחרי כן נשאה את פניה השמימה ותפרוש אצבעות ידה ותפתח את פיה ותברך לאל עליון קונה שמים וארץ:", + "ותשלם לו תודה ותהלה ותאמר ברוך ה' אלוהי וברוך שמו לעולם כי נתן לי את יעקב בן תמים וזרע קדוש:", + "כי לך הוא ולך זרעו לנצח בכל דורות עולמים ברך אותו מלך העולם ושים ברכת צדקה בפי למען אברכהו:", + "בעצם העת הזאת נחה רוח ה' בפיה ותשת שתי ידיה על ראש יעקב ותאמר:", + "ברוך אתה אדון הצדקה ואלוהי העולמים ואותך יברכו אנשי כל דור ודור:", + "יתן לך בני דרך הצדקה ולזרעך יגלה כבוד הצדקה וירבה בניך בימי חייך ויצב אותם למספר חדשי השנה:", + "ויפרו בניהם וירבו מכוכבי השמים ויעצם מספרם מחול הים:", + "יתן את הארץ הפוריה הזאת כאשר אמר לתת אותה לאברהם ולזרעו אחריו לעד ולרשתם אותה לעולם:", + "ותחזינה עיני בך בני בן מבורך בימי חיי ולזרע קדוש יהי כל זרעך:", + "וכאשר הניחתך רוח אמך בימי חייה בחיק הורתך כן יברכוך רחמי אף קרבי יברך אותך ופי ולשוני יכבדוך:", + "ורבית ופרית ופרצת בארץ והיה זרעך תמים בשמחת שמים וארץ לעולם ועד:", + "וזרעך יגל וביום השלום הגדול יירש את שלום שמך:", + "וזרעך יעמוד לעולמי עד ואל עליון יהיה להם לאלוהים ואל עליון ישכון בתוכם ובקרבם יבנה מקדשו לעולם ועד:", + "מברכך ברוך וכל בשר מקללך בשקר יואר:", + "ותישקהו ותאמר לו אלוהי עולם יאהב אותך כלב אמך וכרחומיה ישיש עליך ויברכך:" + ], + [ + "ובשנה השביעית לשבוע ההוא קרא יצחק את עשו בנו הגדול ויאמר אליו בני הנה נא זקנתי והנה כהו עיני מראות ולא ידעתי יום מותי:", + "ועתה שא נא כליך אשפתך וקשתך וצא השדה וצודה לי ותפוש לי ציד בני:", + "ועשה לי מטעמים כאשר אהבה נפשי והביאם לי ואוכלה ונפשי תברכך בטרם תמות:", + "ורבקה שומעת את דברו בדבר יצחק אל עשו וילך עשו בבוקר השדה לצוד ציד ולתפוש ולהביאו אל אביו:", + "ורבקה קראה אל יעקב בנה ותאמר אליו הנה שמעתי את אביך יצחק מדבר אל עשו אחיך לאמור:", + "צודה לי ציד ועשה לי מטעמים והביאם לי ואברככה לפני ה' בטרם אמות:", + "ועתה שמע נא את דברי בני לאשר אני מצוה אותך:", + "לך נא אל עדרך והביאה לי שני גדיי עזים טובים ואעשה אותם מטעמים כאשר אהב:", + "והבאת אותם לאביך ואכל בעבור אשר יברכך לפני ה' לפני מותו וברוך תהיה:", + "ויאמר יעקב אל רבקה אמו אמי לא אמנע מאבי מאומה אשר יאכל ויטעם לחכו אבל ירא אנוכי אמי פן יכיר את קולי ויואל למושני:", + "ואת ידעת כי איש חלק אנוכי ועשו אחי איש שעיר והייתי בעיניו כפועל און ועשיתי את אשר לא צוה אותי וקצף עלי והבאתי עלי קללה ולא ברכה:", + "ותאמר לו רבקה אמו עלי קללתך בני אך שמע בקולי:", + "וישמע יעקב בקול רבקה אמו וילך ויקח שני גדיי עזים טובים ובריאים ויבא אותם לאמו ותעש אמו אותם כאשר אהב:", + "ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות אשר אתה בבית ותלבש את יעקב אצלה:", + "ואת עורות גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת בשרו:", + "ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה:", + "ויבוא אל אביו ויאמר אנוכי בנך עשיתי כאשר אמרת אלי:", + "קום נא ושבה ואכלה מצידי אבי בעבור תברכני נפשך:", + "ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצוא בני? ויאמר יעקב כי הקרה ה' אלוהיך לפני:", + "ויאמר יצחק אליו גשה נא ואמושך בני האתה זה בני עשו אם לא:", + "ויגש יעקב אל יצחק אביו וימושהו ויאמר הקול קול יעקב והיד יד עשו:", + "ולא הכירו כי מאת השמים היתה נסבה להחשיך דעתו:", + "ולא ידע אותו יצחק כי היו ידיו כידי אחיו ושעירות כיד עשו למען יברכהו:", + "ויאמר האתה זה בני? ויאמר אני בנך:", + "ויאמר הגישה לי ואוכלה מצידך בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת:", + "ויאמר יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני:", + "ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה':", + "יתן לך האלוהים וירבה לך מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ויצהר יתן לך לרוב:", + "יעבדוך עמים וישתחוו לך אנשים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך:", + "וכל הברכות אשר ברך ה' אותי ואת אברהם אבי לך תהיינה ולזרעך עד עולם אוררך ארור ומברכך ברוך:", + "ויהי כאשר כילה יצחק לברך את יעקב בנו ויעקב יצוא יצא מאת פני יצחק אביו ונסתר ועשו אחיו בא מצידו:", + "ויעש גם הוא מטעמים ויביאם לאביו ויאמר אל אביו קום אבי ואכל מצידי בעבור תברכני נפשך:", + "ויאמר לו יצחק אביו מי אתה? ויאמר אליו אני בנך בכורך עשו עשיתי כאשר צויתני:", + "ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד ויאמר מי אפוא הוא אשר צד לי ציד ותפש ויבא ואוכל מכל בטרם תבוא ואברכהו ברוך יהיה הוא וכל זרעו עד עולם:", + "ויהי כשמוע עשו את דברי יצחק אביו ויצעק צעקה גדולה ומרה ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי:", + "ויאמר אליו בא אחיך במרמה ויקח ברכותיך:", + "ו[יאמר עשו] עתה ידעתי מדוע קרא שמו יעקב זה פעם שנית עקב אותי בראשונה לקח את בכורתי ועתה לקח את ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה אבי:", + "ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ולכל אחיו ונתתי אותם לו לעבדים ורוב דגן ויצהר סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני?", + "ויאמר עשו אל יצחק אביו הברכה אחת היא לך אבי? ברכני גם אני אבי וישא עשו קולו ויבך:", + "ויען יצחק ויאמר אליו הנה משמני הארץ תהיה ברכתך ומטל השמים מעל:", + "ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבוד והיה כאשר תגדל ותפרוק עולו מעל צוארך וחטאת בנפשך וכל זרעך יכרת מתחת השמים:", + "ויקצוף עשו על יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר בלבו עתה יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי:" + ], + [ + "ויוגד לרבקה בחלום את דבר עשו בנה הגדול ותשלח רבקה ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנקם לך להרגך:", + "ועתה שמע בקולי קום וברח לך אל לבן אחי:", + "וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך:", + "ושב אפו ממך ושכח את כל אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם:", + "ויאמר יעקב לא אירא אם יקום עלי להרגני והרגתיו ותאמר אם כן אשכל שני בני יום אחד:", + "ויאמר יעקב אל רבקה אמו הנה נא ידעת כי זקן אבי ואנוכי רואה כי כהו עיניו מראות:", + "והיה כי אעזוב אותו ורע הדבר בעיניו כי אעזבהו ואלכה לי מאתכם וקצף אבי עלי וקללני:", + "לא אוכל ללכת כי אם כאשר ישלחני ללכת ואלכה:", + "ותאמר רבקה אל יעקב אבוא אליו ואגידה לו כי ישלחך:", + "ותבוא רבקה ותאמר אל יצחק קצתי בחיי מפני שתי בנות חת אשר לקח עשו לו לנשים ואם לוקח יעקב אשה מבנות הארץ כ[אלה] למה לי חיים כי רעות בנות ארץ כנען:", + "ויקרא יצחק אל יעקב בנו ויברך אותו ויצוהו ויאמר לו לא תקח לך אשה מכל בנות כנען:", + "קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך:", + "ואלוהי השמים יברך אותך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים:", + "ויתן לך את ברכות אברהם אבי לך ולזרעך אחריך לרשתך את ארץ מגוריך ואת כל הארץ אשר נתן אלוהים לאברהם לך לך בני בשלום:", + "וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב:", + "ויהי בנסוע יעקב ללכת פדנה ארם ותתאבל רבקה על בנה ותבך:", + "ויאמר יצחק אל רבקה אחותי אל נא תבכי על בני על יעקב כי בשלום ילך שמה ובשלום ישוב הנה:", + "אל עליון ישמרהו מכל רע ויהיה עמו ולא יעזבהו כל הימים כי ידעתי אשר יצליח ה' את דרכיו בכל אשר ילך עד אשר ישוב בשלום אלינו ונראהו בשלום:", + "אל תיראי אודותיו אחותי כי ישר דרכו והוא איש חסיד ונאמן ולא יאבד בכה אל תבכי:", + "וינחם יצחק את רבקה על יעקב בנה ויברך אותו:", + "ויצא יעקב מבאר שבע ללכת חרנה בשנה הראשונה לשבוע השני ליובל הארבעה וארבעים:", + "ויבוא לוזה ההרה היא בית אל בראש החודש הראשון בשבוע ההוא ויפגע במקום בהיות הערב:", + "ויט מן הדרך מערבה בלילה ההוא ויישן שם כי בא השמש:", + "ויקח אחת אבני המקום ההוא וישימה תחת העץ כי לבדו הלך בדרך:", + "ויישן ויחלום בלילה ההוא והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו:", + "והנה ה' ניצב עליו וידבר ה' את יעקב ויאמר אני אלוהי אברהם אביך ואלוהי יצחק הארץ אשר אתה עומד עליה לך אתננה ולזרעך אחריך:", + "והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה ונגבה וצפונה ונברכו בך ובזרעך כל ארצות העמים:", + "והנה אנוכי אהיה עמך ושמרתיך בכל מקום ובכל אשר תלך והשיבותיך בשלום אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את כל אשר דברתי לך:", + "וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן המקום הזה הוא בית אלוהים ואנוכי לא ידעתי:", + "ויירא ויאמר מרום המקום הזה, אין זה כי אם בית אלוהים וזה שער השמים:", + "וישכם יעקב בבוקר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו ויקם אותה מצבה לאות על המקום ההוא ויצוק שמן על ראשה:", + "ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שמו לראשונה כשם הארץ:", + "וידר יעקב נדר לה' לאמור אם יהיה אלוהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגדים ללבוש:", + "ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלוהים:", + "וגם האבן הזאת אשר הקימותי מצבה לאות על המקום הזה יהיה בית אלוהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך אלוהי:" + ], + [ + "וישא את רגליו וילך פדנה ארם ארצה לבן אחי רבקה קדמה:", + "וישב איתו ויעבוד אותו ברחל אחת בנותיו:", + "ובשנה הראשונה לשבוע השלישי אמר אליו הבה את אשתי אשר עבדתי אותך בה שבע שנים:", + "ויאמר לבן ליעקב אנכי אתן לך את אשתך:", + "ויעש לבן משתה ויקח את לאה בתו הגדולה ויתן אותה ליעקב לאשה ויתן לה את זלפה שפחתו לאמה:", + "ולא ידע יעקב דבר כי אמר אך רחל היא ויבוא אליה והנה היא לאה:", + "ויחר אף יעקב בלבן ויאמר אליו מדוע עשית כן הלא ברחל עבדתי עמך ולא בלאה למה רימיתני?", + "קח את בתך ואלכה לדרכי כי הרעות לעשות עמדי:", + "כי יעקב אהב את רחל מלאה כי עיני לאה רכות אך בתוארה יפה מאוד ועיני רחל יפות והיא יפת תואר ויפת מראה:", + "ויאמר לבן אל יעקב לא יעשה כן בארצנו לתת הצעירה לפני הבכירה וכן לא יעשה:", + "כי כן נועד ונכתב על לוחות השמים ולא יצדק העושה זאת כי עשות הדבר הזה רע בעיני ה':", + "וגם אתה צו את בני ישראל לבל יעשו את הדבר הזה ולא יתנו הצעירה לפני הבכירה כי רע הדבר מאוד:", + "ויאמר לבן אל יעקב מלא שבעת ימי המשתה ואתנה לך את רחל בעבודה אשר תעבוד עמדי עוד שבע שנים אחרות לשמור צאני כאשר עשית בשבוע הראשון:", + "[ויהי כמלאת שבעת ימי המשתה ללאה] ויתן לבן ליעקב את רחל בעבודה אשר יעבוד עמו שבע שנים אחרות:", + "ויתן לרחל את בלהה אחות זלפה לה לשפחה:", + "ויעבוד עמו עוד שבע שנים ברחל [כי לאה ניתנה לו חינם]:", + "ויפתח ה' את רחם לאה ותהר ותלד ליעקב בן ויקרא שמו ראובן בארבעה עשר יום לחודש התשיעי בשנה הראשונה לשבוע השלישי:", + "ורחם רחל עצור כי ראה ה' כי שנואה לאה ורחל אהובה:", + "ויבוא יעקב עוד אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן שני ויקרא שמו שמעון באחד ועשרים יום לחודש העשירי בשנה השלישית לשבוע ההוא:", + "ויבוא יעקב עוד אל לאה ותהר ותלד לו בן שלישי ויקרא שמו לוי בראש החודש הראשון בשנה השישית לשבוע ההוא:", + "ויבוא יעקב עוד אל לאה ותהר ותלד לו בן רביעי ויקרא שמו יהודה בחמישה עשר יום לחודש השלישי בשנה הראשונה לשבוע הרביעי:", + "ועל כל זאת קנאה רחל בלאה בראותה כי לא ילדה ותאמר אל יעקב הבה לי בן:", + "ויאמר יעקב האנכי מנעתי ממך פרי בטן ואם אני עזבתיך:", + "ותרא רחל כי ילדה לאה ליעקב ארבעה בנים ראובן שמעון לוי ויהודה ותאמר רחל אליו בוא אל אמתי בלהה ותהר ותלד לי בן:", + "ויבוא אליה ותהר ותלד לו בן ותקרא שמו דן בתשיעי לחודש השישי בשנה השישית לשבוע השלישי:", + "ויבוא יעקב עוד אל בלהה ותהר ותלד ליעקב בן שני ותקרא רחל שמו נפתלי בחמישי לחודש השביעי בשנה השנית לשבוע הרביעי:", + "ותרא לאה כי עקרה היא ועמדה מלדת ותקנא ותתן גם היא את זלפה שפחתה ליעקב לאשה:", + "ותהר ותלד בן ותקרא את שמו [גד] בשנים עשר יום לחודש השמיני בשנה השלישית לשבוע הרביעי:", + "ויבוא עוד אליה ותהר ותלד לו בן שני ותקרא לאה את שמו [אשר] ביום השני לחודש עשתי עשר בשנה החמישית לשבוע הרביעי:", + "ויבוא יעקב אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן ויקרא שמו [יששכר] ביום הרביעי לחודש החמישי בשנה הרביעית לשבוע הרביעי ותתן אותו אל האומנת:", + "ויבוא יעקב עוד אליה ותהר ותלד שני ילדים בן ובת ותקרא את שמו זבולון ואת שם הבת דינה בשביעי לחודש השביעי בשנה השישית לשבוע הרביעי:", + "ואלוהים חנן את רחל ויפתח את רחמה ותהר ותלד בן ותקרא את שמו יוסף בראש החודש הרביעי בשנה השישית לשבוע הרביעי ההוא:", + "ויהי כאשר נולד יוסף ויאמר יעקב אל לבן תנה לי את נשי ואת ילדי ואלכה אל יצחק אבי ויעשה לי בית:", + "כי מלאתי השנים בעבודתי אשר עבדתי עמך בשתי בנותיך ואלכה אל בית אבי:", + "ויאמר לבן אל יעקב שבה עמדי בשכרך ושוב רעה צאני וקח שכרך:", + "ויקבו ביניהם כי יתן לו בשכרו מן הכשבים ומן העיזים כל [זה חום וטלוא ולבן] אשר [יוולד יהיה שכרו]:", + "ותלדנה הצאן כדמותן ולכולן היה התו אשר ליעקב ולא אשר ללבן:", + "ויפרוץ מקנה יעקב ויהי לו בקר וצאן וחמורים וגמלים ועבדים ושפחות:", + "ויקנאו לבן ובניו ביעקב ויסר לבן את צאנו ממנו ויתנכל להרע לו:" + ], + [ + "ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וילך לבן לגזוז את צאנו בדרך שלושת ימים:", + "וירא יעקב כי הלך לבן לגזוז את צאנו ויקרא [ללאה] ולרחל וידבר על ליבן ללכת איתו ארצה כנען:", + "ויספר להן את כל אשר ראה בחלום ואת כל אשר דיבר איתו לשוב אל בית אביו:", + "ותאמרנה הננו ללכת אל כל מקום באשר [תלך] נלכה גם אנחנו איתך:", + "ויברך יעקב את אלהי אביו יצחק ואת אלהי אבי אביו אברהם ויקם וישא את נשיו ואת בניו ויקח את כל רכושו ויעבור את הנהר ויבוא אל ארץ הגלעד:", + "ויעקב הסתיר את מחשבתו מלבן ולא הגיד לו דבר בשנה השביעית לשבוע הרביעי שב יעקב גלעדה באחד ועשרים לחודש הראשון:", + "וירדוף לבן אחריו וידבק את יעקב בהר הגלעד בשלושה עשר יום לחודש השלישי:", + "ולא נתנו אלהים להרע ליעקב כי נראה אליו בחלום הלילה:", + "וידבר לבן עם יעקב ובחמישה עשר יום [לימים האלה] עשה יעקב משתה ללבן ולכל הבאים אתו:", + "וישבע יעקב ללבן ביום ההוא ולבן ליעקב אם יעבור איש אל רעהו את הר הגלעד לרעה:", + "ויעש שם גל אבנים גדול לעד על כן קרא שם המקום ההוא גלעד [כגל הזה]:", + "אולם לפנים קראו שם ארץ הגלעד ארץ רפאים כי היא היתה ארץ הרפאים:", + "ויולדו שם הרפאים הענקים וקומתם מעשר עד תשע עד שמונה ועד שבע אמות:", + "ומושבותיהם מארץ האמורי עד הר חרמון וטירותיהם חורוניים ועשתרות ואדרעי ומישור ובעון:", + "וישמידם ה' מפני רעת מעשיהם כי תועבה עשו ויעזבו את הארץ אל האמורי לשבת תחתיהם עם רעים וחטאים:", + "ואין היום עם אחר אשר עשה ככל חטאתיהם על כן לא האריכו ימים על הארץ:", + "וישלח יעקב את לבן לארם נהרים אל ארץ הקדם ויעקב שם את פניו ארץ הגלעד ויעבור את יבוק בחודש התשיעי בעשתי עשר בו:", + "וביום ההוא בא אליו עשו אחיו ויעשו שלום ביניהם ויסע ממנו לארץ שעיר ויעקב ישב בסוכות:", + "ובשנה הראשונה לשבוע החמישי ליובל ההוא עבר את הירדן וישב מעבר השני לירדן וירעה את מקנהו [מארץ הגלעד] עד בית שאן ודותן ועקרבים:", + "וישלח אל יצחק אביו מכל רכושו בגד ולחם ובשר ומשקה וחלב ושמן וגבינה ומכל התמרים אשר בעמק:", + "וגם אל רבקה אמו שלח ארבע פעמים בשנה בין תקופת הירחים בין החריש ובין הקציר בין אביב לגשם בין חורף לקיץ:", + "וישב במגדל אברהם כי שב יצחק מבאר שבע ויעל אל מגדל אברהם אביו וישב שם בלי עשו בנו:", + "בימים ההם כאשר נסע יעקב פדנה ארם לקח עשו את מחלת בת ישמעאל לו לאשה:", + "ויאסוף את כל מקנה אביו ואת נשיו ויעל וישב בהר שעיר ויעזוב את יצחק אביו לבדו בבאר שבע:", + "ויעל יצחק מבאר שבע וישב במגדל אברהם אביו בהר חברון:", + "ושמה שלח יעקב את כל אשר שלח לאביו ולאמו מעת לעת כל מחסורם ויברכו את יעקב בכל לבבם ובכל נפשם:" + ], + [ + "ובשנה הראשונה לשבוע השישי עלה שלם אשר מקדם לשכם בשלום בחודש הרביעי:", + "ושם לקחו את דינה בת יעקב אל בית שכם בן חמור החיוי נשיא הארץ וישכב אותה ויענה:", + "והיא היתה נערה קטנה בת שתים עשרה שנה ויבקש מלפני אביה לתתה לו לאשה ומאחיה ביקש אותה לו:", + "אכן אף יעקב ובניו חרה באנשי שכם אשר טימאו את דינה אחותם ויתנכלו רעה ביניהם ויעשו בערמה ובמירמה איתם:", + "ושמעון ולוי באו בסתר שכמה ויעשו שפטים בכל אנשי שכם ויהרגו את כל האנשים אשר מצאו בתוכה ולא הותירו איש בה:", + "את כולם הרגו במכאובים על אשר טמאו את דינה אחותם:", + "ולא תעשו כן מיום הזה והלאה לטמא בת ישראל:", + "כי בשמים הושת עליהם העונש להכרית כל אנשי שכם לפי חרב כי נבלה עשו לבת ישראל:", + "ויתן אותם ה' ביד בני יעקב להכריתם לפי חרב ולעשות בהם שפטים:", + "ולא יעשה כדבר הזה בישראל לעולם לענות בתולה ישראלית:", + "ואיש איש מישראל אשר יתן או אשר נתן את בתו או את אחותו לאיש מזרע הגוים מות יומת ובאבנים ירגמוהו כי חטא ונבלה עשה בישראל:", + "ואת האשה ישרפו באש כי טימאה את שם בית אביה ונכרתה מישראל:", + "ולא ימצא כל טומאה וזנונים בישראל בכל דורות הארץ כי קדוש ישראל לה':", + "וכל איש אשר יעשה תועבה מות יומת וסקול יסקל:", + "כי כן נחרת ונכתב על לוחות השמים על כל זרע ישראל העושה טומאה מות יומת וסקול יסקל:", + "ולחוק הזה אין קץ הימין ואין סוף ואין סליחה כי אם הכרת יכרת האיש אשר טימא את בתו בכל ישראל כי מזרעו נתן למולך ועשה ואשם לטמאו:", + "ואתה משה צו את בני ישראל והעידה בם לבל יתנו מבנותיהם לגויים ולא יקחו מבנות הגוים כי תועבת ה' היא:", + "על כן כתבתי לך בכל דברי התורה את כל מעשה אנשי שכם אשר עשו לדינה:", + "ואת אשר נדברו בני יעקב לאמור לא נוכל לתת את בתנו לאנשים אשר להם ערלה:", + "כי חרפה היא לנו ולישראל בתת אותה או בקחת מבנות הגוים כי טמא היא ופיגול בישראל וישראל לא יטהר:", + "ובגלל התועבה הזאת כי יהיה לאיש אישה מבנות הגוים או כי יתן איש אחת מבנותיו לאיש מכל הגוים יבואו נגע על נגע וקללה על קללה וכל פגעים ונגעים וקללות:", + "וכי תעשה את הדבר הזה והעלם יעלימו [עם הארץ] את עיניהם מן העושים תועבה והמטמאים את מקדש ה' והמחללים את השם הקדוש ענוש יענש כל העם יחדו בעבור כל הטומאה והתועבה הזאת:", + "ולא ישא פני איש ולא יכיר פנים במשפט ולא יקח מידו מנחה וקרבן מנחה ואישה וחלב וקטורת לריח ניחוח לרצון:", + "ככה יעשה לכל איש ואישה בישראל אשר יחללו את מקדשו:", + "לכן ציויתיך לאמור העד בישראל את העדות הזאת ראה מה היה לאנשי שכם ולבניהם איך ניתנו ביד שני בני יעקב והומתו במכאובים:", + "ותחשב להם לצדקה ויכתבו לצדקה ויבחר בזרע לוי לכהנים וללויים לעמוד לשרת לפני ה' כמונו כל הימים:", + "וברוך לוי ובניו לעולם תחת אשר קנאו לעשות צדקה ומשפט ונקמה בכל המתקוממים על ישראל:", + "וככה ירשם לאיש בעדות לוחות השמים ברכה וצדקה לפני אלוהי כל היקום וגם אנחנו ניזכור את הצדקה אשר עשה בחייו בכל עיתות השנה עד אלף דור:", + "ברכה תוחק לו ותבאתהו לו ולזרעו אחריו ויכתב לידידיה ולצדיק על לוחות השמים:", + "וכל המקרה הזה כתבתי לך וציויתי אותך לספר אותו באזני בני ישראל לבלתי יאשמו ולא יעברו חוק ולא יפרו את הברית אשר כרת עימהם לשמור אותה ולהכתב לידידים:", + "ואם יעברו ועשו ככל דרכי הטומאה יכתבו על לוחות השמים לאויבים למען ימחו מספר החיים ויכתבו בספר הנכחדים והנכרתים מן הארץ:", + "ביום אשר הרגו בני יעקב את אנשי שכם נרשם להם בספר בשמים אשר עשו צדקה ומשפט ונקמה בחטאים ונכתב להם לברכה:", + "ויקחו את דינה אחותם מבית שכם ויצאו:", + "וישובו ויבוזו את כל אשר היה בשכם את צאנם ואת בקרם ואת חמוריהם ואת כל רכושם ואת כל מקניהם ויביאו את הכל אל יעקב אביהם:", + "וידבר אתם על אשר החריבו את העיר כי ירא מפני יושבי הארץ הכנעני והפריזי:", + "אכן היתה חיתת אלוהים על כל הערים אשר סביבות אנשי שכם ולא קמו לגרש את בני יעקב כי נפלה אימתה עליהם:" + ], + [ + "ובראש החודש דיבר יעקב את כל אנשי ביתו לאמור היטהרו והחליפו שמלותיכם:", + "נקומה ונעלה בית אל אשר נדרתי שם נדר ביום אשר ברחתי מפני עשו אחי כי היה עימדי וישיבני בשלום אל הארץ הזאת:", + "והרחיקו את אלוהי הנכר אשר בתוככם והסירו את אלוהי הנכר ואת אשר לכם בצואריכם ובאזניכם ואת התרפים אשר גנבה רחל מלבן אביה:", + "ותתן את הכל ליעקב וישברם וישרפם ויכחידם ויטמון אותם תחת האלה בארץ אנשי שכם:", + "ובראש החודש השביעי עלה בית אל ויבן מזבח במקום אשר ישן שם ויצב את המצבה:", + "וישלח אל יצחק אביו לבוא אליו אל זבחו וגם אל רבקה אמו:", + "ויאמר יצחק יבוא נא יעקב בני ואראנו בטרם אמות:", + "ויסע יעקב אל יצחק אביו ואל רבקה אמו בית אברהם אביו ויקח איתו שנים מבניו את לוי ואת יהודה ויבוא אל יצחק אביו ואל רבקה אמו:", + "ותצא רבקה מן המגדל החוצה לנשק את יעקב ולחבק אותו כי חייתה רוחה בשמעה הנה בנך יעקב בא:", + "ותישקהו ותרא את שני בניו ותכר אותם ותאמר אליו הבניך אלה בני:", + "ותחבק אותם ותישק להם ותברך אותם לאמור בכם יכבד זרע אברהם והייתם וברכה על הארץ:", + "ויבוא יעקב אל יצחק אביו אל חדרו אשר ישן שם ושני בניו עימו:", + "ויתמוך יד אביו ויקוד וישקהו ויפול יצחק על צוארי יעקב בנו ויבך על צואריו:", + "והחושך מש מעיני יצחק וירא את שני בני יעקב לוי ויהודה ויאמר הבניך הם אלה בני כי כמוהם כמוך:", + "ויאמר אליו כי באמת בניו הם ויאמר אמנם ראיתי כי באמנה בני המה:", + "ויקרבו אליו ויפן וישק להם ויחבק אותם יחדו:", + "ורוח הנבואה צלחה על פיהו ויתמוך ביד ימין לוי ויפן אל לוי ויואל לברך אותו בראשונה:", + "ויען ויאמר יברכך בראשונה אדון כל העולמים אותך ואת בניך לעולמי עד:", + "ואלוהים ישים אותך ואת זרעך לכבוד ולתפארת ואותך ואת זרעך יקריב אליו מכל בשר לשרת לפניו במקדשו:", + "כמלאכי הפנים וכקדושים כן יהיה זרע בניך לכבוד ולתפארה ולקדושה:", + "ויגדלם לעולמי עד ואדונים ונשיאים וגבירים יהיו לכל זרע בני יעקב:", + "את דבר ה' ידברו באמונה ומשפטו ישפטו בצדק ואת דרכי יספרו ליעקב ותורת ישראל:", + "ברכת ה' נתונה בפיהם למען יברך כל זרעם אותך ידידיה:", + "ואימך קראה את שמך לוי וצדקה בקראה לך שם זה הלוה תלוה לה וחלק יהיה לך בכל בני יעקב:", + "שולחנו לך הוא וממנו תאכל אתה ובניך שולחנך מלא דשן לדור ודור ולא יגרע חקך לעולמי עד:", + "כל משנאיך בדבר יאבדו מפניך וכל אויביך יכרתו ויאבדו:", + "מברכיך ברוכים וכל אורריך ארורים:", + "וליהודה אמר יתן לך ה' כח וגבורה למען תבוס כל משנאיך:", + "הוה גביר אתה ואחד בניך על בני יעקב שמך ושם בניך ילך ויפרוץ על כל הארץ ועל הערים:", + "אז ייראו הגוים מפניך וכל העמים יחתו וכל מתי חלד יחתו:", + "בך יוושע יעקב ובך יפדה ישראל:", + "והיה בשבתך על כסא הכבוד תגדל צדקתך שלום על כל זרע בני ידידיה:", + "מברכך ברוך וכל משנאיך ומעניך ואורריך יכרתו ויאבדו מן הארץ ויהיו ארורים:", + "ויפן וישב וישקהו ויחבקהו ויעלוז מאוד כי ראה בני יעקב בן בחירו:", + "ויצא מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה ויברך אותם ויהי שם אצל יצחק אביו בלילה ההוא ויאכלו וישתו וייטיבו ליבם:", + "ויצב את שני בני יעקב אחד מימינו ואחד משמאלו ותחשב לו לצדקה:", + "ויספר יעקב ליצחק אביו בלילה את כל החסד אשר עשה לו ה' ואת אשר הצליח אותו בכל דרכיו וישמר אותו מכל רע:", + "ויברך יצחק את אלוהי אברהם אביו אשר לא עזב רחמיו וצדקתו מבן יצחק עבדו:", + "ובבוקר הגיד יעקב ליצחק אביו את הנדר אשר נדר לה' ואת המראה אשר ראה וכי בנה מזבח והכן הכל לזבח לעשות לפני ה' כאשר נדר וכי בא לשאת אותו על חמור:", + "ויאמר יצחק אל יעקב לא אוכל ללכת עמך כי זקנתי וכבד ממני הדרך:", + "לך לך בני בשלום כי בן מאה ושישים וחמש שנים אנוכי היום לא אוכל ללכת:", + "שא נא את אמך ותלך איתך ואני ידעתי בני כי למעני באת ויהי היום הזה מבורך אשר בו ראית אותי חי ואנוכי ראיתיך בני גם אתה:", + "צלח ושלם את הנדר אשר נדרת ואל תאחר את הדרך כי נדר שמחה הוא:", + "ועתה מהרה לשלם אותו ולרצון יהי לפני קונה הכל אשר נדרת לו את הנדר:", + "ויאמר אל רבקה לכי את עם בנך עם יעקב ותלך רבקה עם יעקב ודבורה אתה ותבאנה בית אל:", + "ויזכור יעקב את הברכה אשר ברך אביו אותו ואת שני בניו לוי ויהודה וישמח ויברך את אלוהי אבותיו אברהם ויצחק ויאמר:", + "עתה ידעתי כי תקות עולם לי ולבני לפני אלוהי כל היקום ונועד הדבר על שניהם ונרשם להם לעדות עולם על לוחות השמים כאשר ברך אותם יצחק:" + ], + [ + "וישב בלילה ההוא בבית אל ויחלום לוי והנה מלאו ידיו וידי בניו לכהונת עולם לכהן לפני אל עליון:", + "וייקץ משנתו ויברך לה':", + "וישכם יעקב בבוקר בארבעה עשר לחודש הזה ויעשר מכל:", + "ובימים ההם הרתה רחל את בנימין בנה ויפקוד יעקב את בניו ממנו ולמעלה ויפול חבל ה' על לוי:", + "וילבש אותו בגדי כהונה וימלא את ידיו:", + "ובחמישה עשר לחודש הזה הקריב על המזבח ארבעה עשר פרים בני בקר ועשרים ושמונה אילים וארבעים ותשעה כבשים ושישים טלאים ועשרים ותשעה גדיי עיזים לאישה על המזבח ולנדבת רצון לריח ניחוח לה:", + "זאת עולת שלמי נדרו אשר נדר לתת את המעשר על מנחתם וניסכיהם:", + "ויהי כאכול האש אותם ויקטר עליהם לבונה על האש:", + "ולקרבן תודה הקריב פרים שניים ואילים ארבעה ושני כבשים בני שנה ועשרה עגלים וארבע צאן ושני גדיי עיזים:", + "ככה עשה להעלות שבעה ימים ויאכל שם עם כל בניו ואנשיו בשמחה שבעת ימים:", + "ויברך ויודה שם לה' אשר הציל אותו מכל רעה ויעש לו את נדרו:", + "ויעשר מכל בהמה טהורה ויעש אישה ואת הבהמה אשר איננה טהורה נתן אל לוי בנו ואת נפש האדם נתן לו:", + "ויכהן לוי בבית אל לפני יעקב אביו ביתר שאת על עשרת אחיו ויהי שם לכהן:", + "ויתן לו יעקב את נדרו ויתן גם את המעשר השני לה' ויקדש אותו ויהי לו קודש:", + "ועל כן נועד לחוק בשמים לתת את המעשר השני לאכול אותו לפני ה' במקום הנבחר לשכן שמו שם שנה בשנה:", + "ולחוק הזה אין קץ הימין לעולם כתובה החוקה ההיא לעשות אותה שנה שנה לאכול את המעשר השני לפני ה' במקום הנבחר:", + "ולא יוותר ממנו מאומה משנה הזאת עד השנה השנית כי אם בשנתו יאכל הזרע עד תשובת השנה מימי בכורי השנה תבואת הזרע התירוש והיצהר עד שוב הימים האלה:", + "וכל הנותר ממנו ישן הוא פיגול יהיה ובאש ישרף כי טמא הוא:", + "וככה יאכלוהו יחדיו בבית הקודש ולא יהיה ישן נושן:", + "וכל מעשר הבקר והצאן קודש לה' ולכהניו יהיו לאכול לפניו מימים ימימה כי כן נועד על המעשר וחרות על לוחות השמים:", + "ובלילה השני בשנים ועשרים לחודש הזה הואיל יעקב לבנות את המקום ההוא ולהקיף את הגן חומה ולחנוך אותו ולהקדישהו לעולם לו ולבניו אחריו עד עולם:", + "וירא אליו אלוהים בלילה ויברך אותו ויאמר לו לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך:", + "ויאמר לו עוד אנכי ה' אלוהיך קונה שמים וארץ והפריתי אותך והרביתיך במאוד מאוד ומלכים מחלציך יצאו וירדו בכל ובכל מקום מדרך כף רגל אנוש:", + "ונתתי לזרעך את כל הארץ אשר תחת השמים ורדו כאוות נפשם בכל העמים ובכן ימשכו ויקחו להם את כל הארץ וירשו אותה לעולם:", + "ויכל לדבר איתו ויעל מעליו ויבט יעקב אחריו עד אשר עלה השמימה:", + "וירא במראה הלילה והנה מלאך יורד מן השמים ושבעה לוחות בידיו ויתן אותם אל יעקב ויקרא בהם ויקרא את כל הכתוב עליהם את אשר יקרה לו ולבניו לדורות עולם:", + "ויראהו את כל הכתוב על הלוחות ויאמר אליו לא תבנה את המקום הזה ולא תעשה מקדש עולמים ולא ישכון פה כי לא זה המקום:", + "לך לך אל בית אברהם אביך ושבה בבית יצחק אביך עד יום מות אביך:", + "כי במצרים תמות בשלום ובארץ הזאת תקבר בכבוד בקברות אבותיך אל אברהם ויצחק:", + "אל תירא כי כאשר ראית וקראת כן יהיה הכל וכתוב את כל אשר ראית וקראת:", + "ויאמר יעקב איך אזכור את כל אשר ראיתי וקראתי? ויאמר אליו הזכר אזכיר לך את כל ויעל מעליו:", + "וייקץ משנתו ויזכור את כל אשר קרא וראה ויכתוב את כל הדברים אשר קרא וראה:", + "ויעצר שם עוד יום אחד ויזבח בו כימים הראשונים ויקרא לו עצרת:", + "כי היום ההוא עצרת היה ולימים הראשונים קרא חג וככה נראה לו להעשות ונכתב על לוחות השמים:", + "ולכן צווה לעשות אותו ולהוסיף אותו על שבעת ימי החג ויקרא שמו עצרת כי הוא יעצור (ישלים) ימי החג על פי מספר ימי השנה:", + "ובליל עשרים ושלושה לחודש הזה מתה דבורה מינקת רבקה ויקברו אותה מתחת לעיר תחת אלון הנחל וקרא שם הנחל ההוא נחל דבורה ושם האלון אלון בכות אשר לדבורה:", + "ותלך רבקה ותשב הביתה אל יצחק אביו וישלח לו יעקב בידה איל ועגלים וכבשים לעשות לאביו מטעמים כאשר אהב:", + "ואחר שילוחי אימו נסע הלאה עד בואו אל הארץ כברת וישב שם:", + "ותלד רחל בן ותקרא שמו בן אוני בהקשותה בלידתה ואביו קרא לו בנימין בעשירי לחודש השמיני בשנה הראשונה לשבוע השישי ליובל ההוא:", + "ותמת רחל שם ותיקבר בארץ אפרתה היא בית לחם:", + "ויבן יעקב על קבורת רחל מצבה בדרך על קבורתה:" + ], + [ + "ויסע יעקב הלאה וישב צפונה במגדל עדר [אפרתה]:", + "וילך אל יצחק אביו הוא ולאה אשתו בראש החודש העשירי:", + "וירא ראובן את בלהה שפחת רחל פילגש אביו רוחצת במים במקום נסתר ותחשק נפשו בה וייסתר בלילה ויבוא באוהל בלהה וימצאה בלילה שוכבת לבדה על מטתה וישנה באהלה:", + "וישכב אצלה על המיטה ויגל את ערוותה ותלפות אותו ותצעק:", + "ויהי כהכירה אותו כי ראובן הוא ותיכלם מפניו ותרף את ידה ממנו ותברח ותתאבל מאוד על המעשה הזה ולא הגידה לאיש דבר:", + "ויהי כבוא יעקב לפקוד אותה ותאמר אליו אינני טהורה לך כי אם חללה אני לך כי ראובן עינה אותי ושכב עימי בלילה כאשר ישנתי באהלי ולא ידעתי אותו עד אם גילה ערותי ושכב עימדי ויחר אף יעקב בראובן כי שכב את בלהה וגילה כנף אביו:", + "ולא קרב יעקב עוד אליה כי טימא ראובן אותה וגילה כנף אביו לפני כל איש:", + "כי מעשהו היה רע מאוד כי תועבה היא לפני ה':", + "על כן כתוב וחרות על לוחות השמים אשר לא ישכב איש עם אשת אביו ולא יגלה כנף אביו כי תועבה היא:", + "מות יומת האיש הנבל אשר ישכב את אשת אביו וגם האישה כי תבל עשו על הארץ:", + "ולא יהיה כל טמא לפני אלוהינו בתוך העם אשר בחר בו לסגולת מלכים:", + "ועוד כתוב ארור שוכב עם אשת אביו כי גילה ערות אביו ואמרו כל קדושי ה' אמן ואמן:", + "ואתה משה צו את בני ישראל ושמרו את הדבר הזה כי משפט מוות בו וטמא הוא ואין כפרה לכפר על איש אשר עשה את הרעה הזאת כי אם בהרוג ובהמית ובסקול ובהכרית אותו מקרב עם אלוהינו:", + "אף יום אחד לא יחיה על הארץ האיש העושה זאת בישראל כי פיגול וטמא היא:", + "ולא יאמרו כי חיה חיה ראובן ונסלח לו אחרי שכבו את פילגש אביו בעוד אישה יעקב אביו חי:", + "כי אז טרם יצוה המשמרת והמשפט והחוקה עד תומה להיות חוק עולם לכל אדם:", + "כי בימיך היה לחוק עת וימים וחוק עולם לדורות עולם:", + "ואין קצה לחוק הזה ואין סליחה לעוון כזה כי אם היכרת יכרתו שניהם יחדו מקרב העם ביום עשותם זאת יומתו:", + "ואתה משה כתוב זאת לישראל לשמור ולעשות על פי הדבר הזה ולא יעשו חטא משפט מוות כי ה' אלוהינו הוא שופט אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד:", + "ואמור להם את החוקה הזאת למען ישמעו ויזהרו וישמרו לנפשותם ולא יאבדו ולא יכרתו מן הארץ:", + "כי טמא ותועבה ונכתם וחלל כל עושה זאת על הארץ לפני אלוהינו:", + "ואין חטא גדול על הארץ מהזנות אשר הם זונים כי ישראל עם קדוש לה ועם נחלה לאלוהיו ועם ממלכת כהנים וסגולה:", + "ולא ימצא ולא יראה איש טמא כזה בתוך העם הקדוש:", + "ובשנה השלישית לשבוע השישי ההוא יצאו יעקב וכל בניו וישבו בבית אברהם עם יצחק אביו ורבקה אימו:", + "ואלה שמות בני יעקב בכורו ראובן שמעון לוי יהודה יששכר זבולון בני לאה:", + "ובני רחל יוסף ובנימין:", + "ובני בלהה דן ונפתלי ובני זילפה גד ואשר ודינה בת לאה בת יחידה ליעקב:", + "וילכו וישתחוו לפני יצחק ורבקה ויהי כראותם אותם ויברכו את יעקב ואת כל בניו:", + "וישמח יצחק מאוד כי ראה את בני יעקב בנו הקטן ויברכם:" + ], + [ + "ובשנה השישית לשבוע הזה ליובל הארבעים וארבעה שלח יעקב את בניו לשמור את צאנו ועבדיו איתם בשדה שכם:", + "ויאספו עליהם שבעת מלכי האמורי להכותם נפש בהחבאם תחת השיחים ולקחת את מקניהם:", + "ונשיהם ויעקב ולוי ויהודה ויוסף ישבו בבית יצחק אביהם כי רוחו נעצב ולא נתן אותם ללכת ובנימין הקטן נשאר את אביו:", + "ויבואו מלכי תפה ואריזה ושרגן ושילו וגיץ ומלך בית חורון ומניזכיר וכל היושבים על ההר ההוא היושבים ביערי ארץ כנען:", + "ויוגד ליעקב לאמור מלכי האמורי כיתרו את בניך ואת מקניהם שבו ויבוזו:", + "ויקם מביתו הוא ושלושת בניו וכל נערי אביו ונעריו ויצא לקראתם שמונה מאות איש תופשי חרב:", + "ויכו אותם בשדה שכם וירדפו אחרי הנסים ויהרגו את אריזה ואת תפה ואת שרגן ואת אמניסקינו ואת גגניז:", + "ויאסוף את מקנהו ותעז ידו עליהם וישם מס עליהם לתת לו את פרי אדמתם:", + "ויבנו את רובל ואת תמנת חרס:", + "וישב בשלום ויכרות להם ברית ויהיו לו לעבדים עד רדתו עם בניו מצרימה:", + "ובשנה השביעית לשבוע ההוא שלח את יוסף לראות את שלום אחיו מביתו שכמה:", + "וימצאם בארץ דותן ויארבו לו ויתנכלו אותו להמיתו:", + "ויהי בהנחמם על מחשבתם וימכרוהו לאורחות ישמעאלים:", + "ויורידו אותו מצרימה וימכרוהו לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים כהן און:", + "וישחטו בני יעקב שעיר עזים ויטבלו את כותנת יוסף בדמו וישלחו אותה אל יעקב בעשירי לחודש השביעי [...]:", + "ויביאו אותה אליו ויאחזהו השבץ בהתאבלו על מותו ויאמר חיה רעה אכלה את יוסף:", + "וכל אנשי ביתו היו איתו ביום ההוא ותתפעם רוחם ויתאבלו עימו כל היום:", + "ויקומו בניו וביתו לנחמו וימאן להתנחם על בנו:", + "וביום ההוא שמעה בלהה כי אבד יוסף ותמת באבלה עליו בהיותה בקרפטיפה:", + "וגם דינה בתו מתה אחרי אבוד יוסף האבל המשולש הזה קרה את ישראל בחודש אחד:", + "ויקברו את בלהה לעומת קבורת רחל וגם את דינה בתו קברו שמה:", + "ויתאבל על יוסף שנה אחת ולא הסיר מעליו את האבל ויאמר כי ארד אל יוסף אבל שאולה:", + "לכן נועד בקרב בני ישראל להתאבל ביום העשירי לחודש השביעי ביום אשר הגיע שמע אבל יוסף אל יעקב אביו:", + "לבקש בו כפרה בשעיר עזים בעשור לחודש השביעי אחת בשנה על חטאתם כי הפכו את רחמי אביהם לאבל על יוסף בנו:", + "והיום הזה נועד להם להתאבל בו על חטאתיהם ועל כל פשעיהם ועל עוונותם להטהר ביום הזה אחת בשנה:", + "ויהי כאשר אבד יוסף ויקחו בני יעקב להם נשים:", + "שם אשת ראובן עדה שם אשת שמעון עדיבה הכנענית:", + "שם אשת לוי מילכה מבנות ארם מזרע בני תרח שם אשת יהודה בת שוע הכנענית:", + "שם אשת יששכר חיזקה שם אשת דן עגלה:", + "שם אשת זבולון ניאימן שם אשת נפתלי רזוה מארם נהרים:", + "שם אשת גד מעכה שם אשת אשר יונה:", + "שם אשת יוסף אסנת המצרית שם אשת בנימין יסכה:", + "וישב שמעון ויקח לו אשה שניה מארם נהרים כאחיו:" + ], + [ + "ובשנה הראשונה לשבוע הראשון ליובל החמישה וארבעים קראה רבקה לבנה ליעקב ותצוהו על אביו ועל אחיו לכבד אותם כל ימי חייו:", + "ויאמר הנני לעשות ככל אשר ציויתני כי לכבוד ולהדר יהיה לי הדבר הזה וצדקה לפני ה' בכבדי אותם:", + "וגם ידעת מיום הולדי עד היום הזה את כל מעשי ואת כל מורשי לבבי כי יצר מחשבתי רק טוב להם כל היום:", + "ואיך אחדל איפה מעשות את אשר צויתני לכבד את אבי ואת אחי אמרי נא לי אמי אי זו הרעה אשר הראיתיך בי בשגם רחוק אני ממנו ושלום בינינו:", + "ותאמר אליו בני מעודי לא ראיתי כל תהפוכות כי אם צדקה ואומרה לך בני כי בשנה הזאת אמות:", + "כי ראיתי בחלומי את יום מותי כי לא אחיה יותר ממאה וחמישים שנה והנה מלאתי את כל ימי חיי אשר לי:", + "ויצחק יעקב על דברי אמו באמור אליו אמו כי מות תמות בעודנה יושבת לעומתו בעצם תומה ולא נס לחה:", + "כי באה ויצאה וראתה ושיניה היו טובים וכל מחלה לא נגעה בה בכל ימי חייה:", + "ויאמר יעקב אליה באשרי אמי אם ידמו חיי לאורך ימיך ואעמוד בעצם תומי כמוך לא מות תמותי כי אם חינם תדברי איתי על דבר מותך:", + "ותבוא אל יצחק ותאמר אליו שאלה אנוכי שואלת ממך השבע את עשו לבל יעשה ליעקב כל רע ולא ישטמהו לעולם:", + "כי אתה ידעת את יצר מחשבות עשו כי פרא הוא מנעוריו ואין חנינה בקרבו כי מתנחם הוא להרגו אחרי מותך:", + "וגם ידעת את כל אשר עשה כל הימים למן היום אשר הלך יעקב אחיו חרנה ועד היום הזה:", + "את אשר עזב אותנו בכל לבבו וירע לעשות לנו את אשר משך ולקח לו את מקניך ואת כל רכושך גזל ממך על פניך:", + "וכאשר התחננו אליו ושאלנו את אשר לנו עשה כאילו נכמרו רחמיו עלינו:", + "וליבו רע עליך על אשר ברכת את בנך החסיד והישר את יעקב כי אין כל רע בקרבו רק טוב כל היום:", + "ומעת שובו מחרן עד היום הזה לא עשק אותנו דבר כל מאומה כי אם הכל בוא יבוא אלינו בעתו ובלי חשך:", + "ושמח ישמח בכל לבבו אם נקח מידו דבר ויברך אותנו ולא נפרד מעימנו מעת בואו מחרן עד היום הזה:", + "והוא יושב תמיד אצלנו בבית בכבדו אותנו:", + "ויאמר יצחק אליה גם אנוכי יודע ורואה מעשה יעקב לנו כי יכבד אותנו בכל:", + "אהבתי לפנים את עשו מיעקב באשר נולד ראשון ועתה אוהב אני את יעקב מעשו כי הרע מעשהו מאוד ואין לו צדקה:", + "כי כל דרכיו עוול וחמס ואין בו צדקה:", + "וגם ליבי סחרחר עתה בגלל כל מעלליו ולא ייטב לו ולזרעו כי אם יאבדו מן הארץ ויכרתו מתחת השמים:", + "כי עזב את אלוהי אברהם והלך אחרי נשיו אחר הטומאה וזנותם הוא ובניו:", + "ואת תאמרי אלי כי השבע אשביע אותו לבלתי המית את יעקב וגם כי נשבע הלא כמוהו כאין ולא יעשה טוב כי אם רע:", + "וכי יחפוץ להמית את יעקב אחיו הנתן ינתן ביד יעקב ולא ימלט מידו כי נפול יפול בידו:", + "ואת אל תיראי בעבור יעקב כי שומר יעקב הוא אביר וברוך ומהולל משומר עשיו:", + "ותשלח רבקה ותקרא לעשו ויבוא אליה ותאמר אליו שאלה אנוכי שואלת מעמך בני והואיל נא לעשות את אשר אומר אליך בני:", + "ויאמר הנני לעשות את כל אשר תאמרי אלי ולא אמנע את שאלתך:", + "ותאמר אליו הנני שואלת מעמך כי במותי תשאני ותקברני אל שרה אם אביך:", + "וכי תאהבו איש את אחיו אתה ויעקב אחיך ולא יחשוב איש רעה על אחיו כי אם באהבה יחיו יחדו:", + "למען תצליחו בני ותכבדו על הארץ ולא ישמח אויב עליכם ומצאתם רחמים בעיני כל אוהביכם:", + "ויאמר הנני לעשות את כל אשר אמרת אלי ובמותך אקבור אותך אל שרה אם אבי באהבתך את עצמותיה כי תהיינה אצל עצמותיך:", + "וגם את יעקב אחי אוהב מכל בשר אין לי אח על כל הארץ מלבדו:", + "ולא אגדיל לעשות באהבתי אותו כי אחי הוא ושנינו יחד נזרענו בבטנך ויחדו יצאנו מרחמך:", + "ואם לא אוהב את אחי את מי אוהב? ואבקשה ממך גם אני כי תצוי את יעקב עלי ועל בני כאשר ידעתי כי מלוך ימלוך עלי ועל בני:", + "כי ביום אשר ברך אבי אותו שם אותו לגביר ואותי לעבד:", + "ונשבעתי לך כי אאהב אותו ולא אחרוש עליו רעה כל ימי חיי בלתי אך טוב:", + "וישבע לה על כל הדבר הזה:", + "ותקרא את יעקב לעיני עשו ותצוהו על פי הדברים אשר דברה אל עשו:", + "ויאמר הנני לעשות רצונך בערוב נפשי כי לא יצא כל רע ממני ומבני על עשו אחי ורק אהבה תקדמהו:", + "ויאכלו וישתו היא ובניה בלילה ההוא:", + "ויקברו אותה שני בניה עשו ויעקב אל המערה אצל שרה אם אביהם:" + ], + [ + "ובשנה השישית לשבוע ההוא קרא יצחק לשני בניו עשו ויעקב, ויבואו אליו ויאמר אליהם, בני אנכי הולך בדרך אבותי אל מעון הנצח אשר שם אבותי:", + "קברו אותי אל אברהם אבי במערת המכפלה על שדה עפרון החתי אשר קנה אברהם לאחוזת קבר, שמה תקברוני:", + "וזאת אצוה אתכם בני, עשו צדקה ומשפט בארץ, למען יביא ה' עליכם את כל אשר דיבר לעשות לאברהם ולזרעו:", + "ואהבו איש את אחיו, בני, כאשר יאהב איש את נפשו, ובקשו איש טובת אחיו ועשו בלב אחד על הארץ, באהוב איש לרעהו כמוהו:", + "ועל האלילים אצוה אתכם כי תשליכום ותשנאו ולא תאהבו אותם, כי מוקש המה אל העובדים אותם ואל המשתחוים להם:", + "זכרו בני את ה' אלהי אברהם אביכם, וכאשר גם אנכי אחריו כבדתי אותו ועבדתי אותו באמת:", + "למען ישיש עליכם להרבות אתכם ולהפרות את זרעכם, למען ירבה אתכם ככוכבי השמים לרוב ויטע אתכם על הארץ וכל צמח צדקה אשר לא ינתש בכל דורות עולם:", + "ועתה אשביעכם בשבועה גדולה, כי אין שבועה גדולה מהישבע בשם המבורך והמכובד והגדול אשר עשה שמים וארץ וכל היקום:", + "כי תיראו אותו ותכבדוהו וכי תאהבו איש את אחיו ברחמים ובאמת ולא יחרוש איש רעה על אחיו מעתה ועד עולם כל ימי חייכם, למען תצליחו בכל מעשיכם ולא תאבדו:", + "ואיש מכם כי יעשה רעה לאחיו, ידוע תדעו מעתה כי כל העושה רע לאחיו יפול בידו ויכרת מארץ החיים וגם זרעו יאבד מתחת השמים:", + "וביום קללה וחמס ישרף באש לוהטת אוכלת כאשר שרף את סדום, גם את ארצו ועירו וכל אשר לו:", + "וימחה מספר המוסר אשר לבני אדם, ולא יכתב בספר החיים:", + "כי אם יאבד וירד לדראון עולם, למען יתחדש משפטם תמיד בשנאה ובקללה ובאף ובעוני ובחימה ובמכות ובמחלה עד עולם:", + "הגדתי לכם והעידותי בכם בני, את המשפט אשר בוא יבוא על האיש אשר יחשוב רעת אחיו בלבבו:", + "ויחלק את כל רכושו בין שניהם ביום ההוא, ויבכר את הנולד ראשון, ואת המגדל ואת כל סביבותיו ואת כל אשר רכש אברהם בבאר שבע:", + "ויאמר היתרון הזה יהיה אל הנולד ראשון, ויאמר עשו אנכי מכרתי ונתתי בכורתי ליעקב ינתן ליעקב ולא אוסיף דַּבֵּר אליו עוד בדבר הזה כי כן נהיה:", + "ויאמר יצחק תנוח עליכם בני הברכה ועל זרעכם ביום הזה, כי שקטתם ולא העכרתם אותי על דבר הבכורה ולא תעשו נבלה בעבורה:", + "אלוהים עליון יברך את האיש העושה צדקה, אותו ואת זרעו עד עולם:", + "ויכל לצוות ולברך אותם ויאכלו וישתו יחד לפניו וישמח כי נרצו איש אל אחיו, ויצאו מאתו וינוחו ביום ההוא ויישנו:", + "ויישן יצחק ביום ההוא על מטתו מלא שמחה, ויישן שנת עולם וימת בן מאת שנה ושמונים שנה במלאת לו עשרים וחמשה שבועים וחמש שנים:", + "ויקברו אותו שני בניו עשו ויעקב, וילך עשו ארצה אדום אל הר שעיר וישב שם:", + "ויעקב ישב בהר חברון במגדל ארץ מגורי אברהם אביו, ויכבד את ה' בכל לבבו ועל פי מצוותו: [....]", + "ותמת לאה אשתו בשנה הרביעית לשבוע השני ליובל הארבעים וחמשה, ויקבור אותה אל מערת המכפלה אצל רבקה אמו משמאל לקבורת שרה אם אביו:", + "ויבואו כל בניה ובניו לבכות אתו את לאה אשתו ולנחמהו עליה, כי התאבל עליה כי הוסיף לאהוב אותה מאוד אחרי מות רחל אחותה:", + "כי היתה חסידה וישרה בכל דרכיה וכבדה את יעקב, ובכל ימי חיותה עמו בחיים לא שמע גערה מפיה כי היתה שוקטת ושלווה וישרה ומאושרת:", + "ויזכור את מעשיה אשר עשתה בחייה ויספוד לה מאוד, כי אהב אותה במאוד מאוד בכל לבבו ובכל נפשו: " + ], + [ + "ויהי אחרי מות יצחק אבי יעקב ועשו, וישמעו בני עשו כי ביכר יצחק את יעקב בנו הקטן ויחר להם מאוד:", + "ויריבו עם אביהם לאמור, מדוע ביכר אביך את יעקב הצעיר על פניך ואתה הבכור:", + "ויאמר אליהם, עקב אשר מכרתי את בכורתי ליעקב במעט נזיד עדשים:", + "ביום אשר שלח אבי אותי לצוד ולתפוש ציד ולהביא לו כי יאכל ויברך אותי, בא במרמה ויבא לאבי לאכול ולשתות ויברך אותו אבי ואותי נתן תחת ידו:", + "ועתה השביענו אבינו אותי ואותו כי לא נעשה רעה איש לאחיו, ולא נשחית את דרכינו:", + "ויאמרו אליו לא נשמע בקולך להיות אתו בשלום, כי חזקים אנחנו ממנו ועליו נתגבר:", + "הבה נצא לקראתו ונהרגהו ונכחידה את בניו, ואם אינך יוצא אתנו נעשה גם לך רעה:", + "ועתה לו שמענו נבחר לנו בארם ובפלשת ובמואב ובעמון אנשי חיל חלוצי צבא, ונצא לקראתו ונלחמה בו ונכרתנו מן הארץ בטרם יעשה חיל:", + "ויאמר אליהם אביהם, לא תצאו ולא תלחמו בו פן תפלו לפניו:", + "ויאמרו אליו, הזה משפטך מנעוריך עד היום הזה? כי תטה צוארך תחת עולו, לא נשמע לדבר הזה:", + "וישלחו אל ארם ואל עדורם רֵע אביהם, וישכרו מהם אלף אנשי מלחמה ובחירי חיל:", + "ויבואו אליהם ממואב ומבני עמון השכירים אלף בחירים ומפלשתים אלף בחירי חיל, ומאדום והחורים אלף בחירי מלחמה ומן החיתים גיבורי מלחמה:", + "ויאמרו אל אביהם צא אתה לפניהם פן נמיתך, וימלא אף וחמה בראותו כי בניו מאלצים אותו לצאת לפניהם להלחם ביעקב אחיו:", + "וישב ויזכור את כל הרעה הטמונה בחובו על יעקב אחיו, ולא זכר את השבועה אשר נשבע לאביו ולאמו אם יעשה כל רע ליעקב אחיו כל ימי חייו:", + "ויעקב לא ידע מאומה מכל הדברים האלה כי יצאו בחרב לקראתו, והוא מתאבל על לאה אשתו, עד אשר הקריבו לבוא אל המגדל לקראתו ארבעה אלפים אנשים חלוצי צבא גיבורי מלחמה בחירי חיל:", + "ואנשי חברון שלחו אליו לאמור, הנה אחיך יצא לקראתך להלחם בך ועמו ארבעה אלפים איש חגורי חרב ותופשי מגן ונושאי כלי מלחמה:", + "באהבתם את יעקב מעשו הגידו לו את הדבר הזה, כי היה יעקב איש רחמים ורב חסד מעשו:", + "ולא האמין יעקב לדבר הזה, עד אשר הקריבו אל יד המגדל:", + "ויתייצב על המגדל וידבר את עשו אחיו ויאמר, הלנחם אותי באת הלום? הבאת אלי על דבר אשתי אשר מתה עלי?", + "הזאת השבועה אשר נשבעת פעמיים לאבותיך לפני מותם? הפרת את השבועה, ובהשבעך לאביך חרצת משפטך:", + "ויען עשו ויאמר אליו מעולם לא ישבע בבני אדם ובחיות הארץ שבועת אמונת אומן לעד, כי אם בעצם היום ההוא יעשו רעה איש לאחיו ומבקש שונא את נפש שונאו:", + "וגם אתה אך שנוא תשנא אותי ואת בני עד עולם, ואין להקים [אהבת אחים] אתך:", + "שמע נא את דברי אלה אשר אנכי דובר באזניך, אם אהפוך עור החזיר ומסמרות שערו לצמר ואם יצמחו קרנים על ראשו כקרני השעירים אז אכרת לך ברית אהבת אחים:", + "ואם יפרד השַד מן האם כי לא היית אח לי ואם ישלימו הזאבים עם הכבשים לבל יאכלו ויטרפו אותם ואם יתנו את לבבם להיטיב איש לאחיהו, אז יבוא בליבי שלום לך:", + "ואם יהי האריה רֵע לפר ועול אחד יעלה על צואר שניהם ויחדו יחרושו, אז אעשה לך שלום:", + "ואם ילבינו העורבים כאורז, או אז אדע כי אוהב אותך וברית שלומי עמך:", + "הכרת תכרת ובניך יכרתו, ואין שלום לך:", + "וירא יעקב בעת ההיא כי הרע את מחשבתו אליו [...] להמיתו, וכי בא כזיז שדי ננער בחנית הצייד אשר תדקרהו ותמיתהו ולא יסוג אחור ממנה:", + "ויאמר אל אנשיו ואל עבדיו, לתגר בו ובכל מרעיו מלחמה:" + ], + [ + "ואחרי כן דבר יהודה את יעקב אביו ויאמר אליו אבי דרך נא קשתך ושלח חצך והפילה את השונא ארצה והמיתה את האויב:", + "התאזר בכוחך אתה כי אין את נפשנו להמית את אחיך והוא אצלך ועמך הוא לכבוד אצלנו:", + "וימהר יעקב וידרוך את קשתו וישלך חיצו ויפל את עשו אחיו ארצה וימיתהו:", + "ויוסף וישלח חיצו ויך את אדרון האדומי בדד חזהו השמאלי ויגרשהו וימיתהו:", + "אחר כן הבקיעו בני יעקב עם עבדיהם ויחלקו על ארבע פאות המגדל:", + "לפניהם הלך יהודה עם נפתלי וגד וחמישים נערים על פאת המגדל הצפונית וימיתו את כל אשר מצאו לנגדם ולא נמלט מהם איש גם אחד:", + "ולוי ודן ואשר הבקיעו מפאת המגדל המזרחית ועמהם חמישים איש וימיתו את אנשי חיל המואבים והעמונים:", + "וראובן עם יששכר וזבולון פרצו לפאת המגדל הדרומית עם חמישים איש וימיתו את לוחמי הפלשתים:", + "ושמעון ובנימין וחנוך בן ראובן פרצו לפאת המגדל המערבית עם חמישים איש וימיתו מן האדומים והחורים שלוש מאות איש גיבורי חיל ושבע מאות איש נמלטו:", + "וארבעת בני עשו נסו עמהם ויעזבו את אביהם מת כאשר כרע נפל על הגבעה אשר לעדורים:", + "וירדפו בני יעקב אחריהם עד הר שעיר ויעקב קבר את אחיו על הגבעה אשר לעדורים וישב אל בינו:", + "ובני יעקב לחצו את בני עשו על הר שעיר ויטו את צוארם להיות לבני יעקב לעבדים:", + "וישלחו אל אביהם אם יעשו שלום להם או ימיתו אותם ויאמר יעקב לבניו לעשות שלום:", + "ויעשו להם שלום וישימו עליהם עול עבדים לשלם ליעקב ובניו מס בכל שנה ושנה:", + "וישלמו מס ליעקב כל הימים עד יום רדתו מצרימה ולא נחלצו בני עשיו מעול העבדות אשר שמו עליהם שנים עשר בני יעקב עד היום הזה:", + "ואלה המלכים אשר מלכו באדום לפני מלוך מלך לבני ישראל עד היום הזה בארץ אדום:", + "וימלוך באדום בלק בן בעור ושם עירו דנהבה:", + "וימת בלק וימלוך תחתיו יובב בן זרח מבצרה:", + "וימלוך תחתיו הדד בן ברד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עוית:", + "וימת הדד וימלוך תחתיו שלמן מן עמלק:", + "וימת שלמן וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר:", + "וימות שאול וימלוך תחתיו בעל אמון בן עכבור:", + "וימת בעל אמון בן עכבור וימלוך תחתיו הדד ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב:", + "אלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום:" + ], + [ + "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען:", + "אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה בהורידם אותו מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים ויפקד את יוסף על כל ביתו ויהי ברכת ה' בבית המצרי בגלל יוסף וכל אשר עשה הצליח ה' בידו:", + "ויעזוב המצרי את כל אשר לפניו ביד יוסף כי ראה כי ה' איתו וכל אשר עשה הצליח בידו ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה:", + "ותשא אשת אדוניו את עיניה ותרא את יוסף ותחשק בו ותבקשהו לשכב אצלה:", + "והוא לא נתן לה את נפשו ויזכור את ה' ואת הדברים אשר קרא יעקב אביו בדברי אברהם:", + "לבל ינאף איש את אשה בעולת בעל ומשפט מוות נועד לעוון כזה בשמים לפני אל עליון:", + "ונכתב לו החטא בספרים אשר לפני ה' לעולמי עד ויזכור יוסף את הדברים האלה ולא אבה לשכב אצלה:", + "ותבקשהו שנה תמימה וימאן לשמוע אליה ותחבקהו ותתפשהו בבית ללחוץ אותו לשכב אצלה ותסגור דלת הבית:", + "וישמט מידה ויעזוב בגדו בידה ויפרוץ את המנעול וינס מפניה ויצא החוצה:", + "ויהי כראות האשה ההיא כי לא יאבה לשכב אצלה ותבאישהו באדוניו לאמר:", + "עבדך העברי אשר אהבת חפץ לענות אותי לשכב עמי ויהי כהרימי קולי וינס ויעזוב בגדו בידי כאשר תפשתי אותו ויפרוץ את המנעול:", + "וירא המצרי את בגד יוסף וגם את המנעול אשר נפרץ וישמע את דברי אשתו ויתן את יוסף אל בית הסוהר מקום אשר אסירי המלך אסורים ויהי שם בבית הסוהר:", + "ויתן ה' חן יוסף בעיני שר בית הסוהר ורחמים לפניו כי ראה כי ה' איתו וכל אשר עשה הצליח בידו:", + "ויעזוב כל בידו ואין שר בית הסהר רואה את כל מאומה כי כל אשר עשה יוסף גמר ה' ויהי שם שנתים:", + "ובימים ההם קצף פרעה מלך מצרים על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים:", + "ויתן אותם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסוהר אשר יוסף אסור שם:", + "ויפקד שר בית הסוהר את יוסף איתם לשרת אותם וישרת לפניהם:", + "ויחלמו חלום שניהם שר המשקים ושר האופים ויספרו אותו ליוסף וכאשר פתר להם כן היה להם:", + "את שר המשקים השיב פרעה על כנו ואת שר האופים המית כאשר פתר להם:", + "ושר המשקים שכח את יוסף בבית הסוהר אף כי הודיע אותו את אשר יהיה לו ולא זכר להגיד את הדבר לפרעה כאשר אמר לו יוסף וישכחהו:" + ], + [ + "ובימים ההם חלם פרעה שני חלומות בלילה אחד על רעב אשר יבוא על כל הארץ:", + "וייקץ משנתו ויקרא את כל פותרי חלום אשר במצרים ואת החרטומים ויספר להם את שני חלומותיו ולא יכלו לדעת מאומה:", + "אחרי כן זכר שר המשקים את יוסף וידבר עליו אל המלך:", + "וישלח ויקחהו מבית הסוהר ויספר לפניו את שני חלומותיו:", + "ויאמר לפני פרעה שני החלומות אחד הוא:", + "ויאמר אליו שבע שנים באות שובע גדול בכל מצרים וקמו אחריהן שבע שני רעב אשר לא היה כמוהו על כל הארץ:", + "עתה הפקד פרעה בכל ארץ מצרים אוצרות בר ויקבצו בהם אוכל מעיר לעיר בשני השבע והיה האוכל לפיקדון לשבע שני הרעב כי כבד הוא מאוד:", + "ויתן ה' ליוסף חסד ורחמים לפני עיני פרעה ויאמר פרעה אל עבדיו לא נמצא איש חכם ונבון כמוהו כי רוח אלוהים עמו:", + "ויתן אותו למשנה על כל מלכותו וישימהו לאדון על כל מצרים:", + "וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו וילבש אותו בגד בוץ וישם לו רביד זהב על צוארו ויקראו לפניו אל אל ואברך:", + "וישם טבעת על ידו וישימהו לאדון על כל ביתו ויגדילהו ויאמר אליו רק הכסא אגדל ממך:", + "ויהי יוסף אדון על כל ארץ מצרים ויאהבו אותו כל שרי פרעה וכל עבדיו וכל עושי המלאכה אשר למלך:", + "כי במישרים התהלך ולא גבה לבו ולא רם רוחו ולא נשא פנים ולא לקח שוחד כי אם במישרים שפט את כל עמי הארץ:", + "וממשלת הארץ היתה טובה לפני פרעה בגלל יוסף כי היה ה' עמו ויתן לו חסד ורחמים לכל דורו לפני כל יודעיו ושומעי שימעו:", + "ומלכות פרעה היתה כמשפט אין צר ואין מרע בקרבה:", + "ויקרא המלך שם יוסף צפנת פענח ויתן ליוסף את בת פוטיפרע לאשה בת הזובח מעיר און שר הטבחים:", + "וביום עמוד יוסף אצל פרעה היה בן שלושים שנה בעומדו לפני פרעה ובשנה ההיא מת יצחק:", + "ויהי כאשר אמר יוסף בפתרון חלומו כן היה ותבואנה שבע שני שובע על כל הארץ מצרים למידה אחת אלף ושמונה מאות מידות:", + "ויקבוץ יוסף אוכל מעיר לעיר עד אשר מלאו בר עד כי חדל לספור ולמוד אותו מרוב:" + ], + [ + "וביובל [החמשה וארבעים] בשבוע השני בשנה השנית לקח יהודה לער בכורו אשה מבנות ארם ושמה תמר:", + "והוא שנא אותה ולא שכב אצלה כי היתה אמו מבנות כנען ויחפץ לקחת לו אשה ממשפחת אמו אך יהודה אביו לא נתנו לעשות כן:", + "ויהי בכורו זה רע וימיתהו ה':", + "ויאמר יהודה לאונן בנו בוא אל אשת אחיך ויבם אותה:", + "וידע אונן כי לא לו רק לאחיו יהיה הזרע ויבוא אל אשת אחיו וישפוך זרעו ארצה:", + "וירע הדבר בעיני ה' וימת אותו:", + "ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני ואתן אותך לו לאישה:", + "ויגדל אך בת שוע אשת יהודה לא חפצה כי שלה בנה יקח אותה לו לאשה:", + "ותמות בת שוע אשת יהודה בשנה החמישית לשבוע ההוא ובשנה השישית עלה יהודה לגוז צאנו תמנתה:", + "ותסר בגדי אלמנות מעליה ותכס בצעיף ותעד עדיה ותשב על יד השער על דרך תמנתה:", + "ויעבור יהודה וימצא אותה ויחשבה לזונה ויאמר אליה אבוא אליך:", + "ותאמר בוא ויבוא ותאמר הבה לי אתנני ויאמר אין מאומה בידי בלתי אם טבעתי על האצבע ונזם אזני ומטי אשר בידי:", + "ותאמר אליו תנה אותם לי עד שולחך לי אתנני ויאמר אליה אנוכי אשלח לך גדי עיזים ויתן אותם לה:", + "ותהר לו וילך יהודה אל צאנו והיא שבה אל בית אביה:", + "וישלח יהודה ביד רועה מעדולם גדי עיזים ולא מצאה:", + "וישאל את אנשי המקום לאמור איה הקדשה אשר היתה בזה? ויאמרו אליו אין קדשה אתנו:", + "וישוב ויגד לו כי לא מצאה ויאמר אליו שאלתי את אנשי המקום ואמרו אלי אין קדשה בזה:", + "ויאמר קומה ונלכה פן נהיה לבוז:", + "ויהי כמשלוש חודשים ידעה כי הרה היא ויגידו ליהודה לאמור הנה תמר כלתך הרה לזנונים:", + "וילך יהודה אל בית אביה ויאמר אל אביה ואמה ואל אחיה הוציאוה ותישרף כי טומאה עשתה בישראל:", + "ויהי כהוציאם אותה לשריפה ותשלח אל חמיה את הטבעת ואת הנזם ואת המטה לאמור הכר נא למי אלה כי לו אנוכי הרה:", + "ויכר יהודה ויאמר צדקה תמר ממני ולא שרפו אותה ועל כן לא נתנה לשלה ולא קרב עוד אליה:", + "ואחר כן ילדה שני בנים את פרץ ואת זרח בשנה השביעית לשבוע השני ההוא ואז כלו שבע שני השובע אשר אמר יוסף לפרעה:", + "וידע יהודה כי רע המעשה אשר עשה כי שכב את כלתו וירע בעיניו וידע כי חטא ואשם כי גילה את כנף בנו:", + "ויואל להתאבל ולהתחנן אל ה' על אשמו ויאמר לו בחלום כי נסלח לו עקב אשר העתיר להתחנן והתאבל ולא יסף לחטוא:", + "ונסלח לו על אשר שב מחטאו ובכסלו כי גדול העוון לפני אלוהינו:", + "איש איש העושה זאת וכל איש אשר ישכב עם חותנתו באש ישרף והיה לאכול:", + "כי טומאה ותבל בם באש ישרפו:", + "וגם אתה צו את בני ישראל ולא יהיה טומאה בתוכם כי כל השוכב את כלתו ואת חותנתו נבלה עשה:", + "באש ישרפו את האיש השוכב עימה וגם את האישה למען ישיב אפו ומשפטו מישראל:", + "וליהודה אמרנו אם אמנם שני בניו גרעו עונה הוקם זרעו לדור אחר ולא יכרת:", + "כי בתום לבבו הלך ויחפוץ בעונש על פי משפט אברהם אשר צוה את בניו חפץ יהודה לשרוף אותה באש:" + ], + [ + "ובשנה הראשונה לשבוע השלישי ליובל החלה הבצורת לבוא בארץ ולא ניתך גשם על האדמה כי לא ירד מאומה והאדמה יבשה:", + "ורק בארץ מצרים היה אוכל כי קיבץ יוסף למען יוכל תת להם אוכל:", + "ויקבץ יוסף בשבע שני השובע את הזרע בארץ וישמור אותו:", + "ויבואו המצרים אל יוסף לשבור להם אוכל ויפתח את האוצרות אשר היה שם הבר משנה הראשונה וימכור אותו לאנשי הארץ בזהב:", + "וישמע יעקב כי יש שבר במצרים וישלח את בניו לרדת מצרימה לשבור בר ואת בנימין לא שלח:", + "ויבואו בתוך הבאים ויכר יוסף אותם והם לא ידעוהו:", + "וידבר אתם וישאל אותם ויאמר אליהם הלא מרגלים אתם באים לראות את ערוות הארץ:", + "ויאסוף אותם אל משמר ואחר כן הוציאם ויקח מאתם את שמעון לבדו ואת תשעת אחיו שלח:", + "וימלא את אמתחותיהם בר ואת זהבם שם בשקיהם בלי ידעו מזה דבר:", + "ויצו אותם להביא את אחיהם הקטן באמרם אליו כי אביהם ואחיהם הקטן עודם חיים:", + "ויעלו מארץ מצרים ויבואו ארצה כנען ויגידו לאביהם את כל הקורות אותם:", + "ואת אשר דיבר אליהם אדוני הארץ ואת אשר נתן את שמעון במשמר עד הביאם לו את בנימין:", + "ויאמר יעקב אותי שיכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין תקחו עלי תבוא רעתכם:", + "ויאמר לא ירד בני עמכם פן יקראנו אסון:", + "כי שנים ילדה אמם אחד מהם אבד וגם את זה תקחו וקראתהו הקדחת בדרך והורדתם את שיבתי ביגון שאולה:", + "כי ראה אשר הושב זהבם בצרורותיהם ועל כן ירא לשלחהו אתם:", + "והרעב גדול וכבד בארץ כנען ובכל הארצות לבד מארץ מצרים:", + "כי רבים מן המצרים קבצו להם את זרעם לאוכל כראותם כי קובץ יוסף את הזרע וצובר אותו באוצרות ושומר אותו לשני הרעב:", + "ויאכלו ממנו אנשי מצרים בשנה הראשונה לרעבונם:", + "ויהי כראות ישראל כי הרעב כבד מאוד בארץ ואין ישועתה עוד ויאמר אל בניו שובו שברו לנו אוכל ולא נמות:", + "ויאמרו לא נלך אם אין אחינו הקטן הולך עמנו לא נלך:", + "וירא ישראל כי אם איננו משלח אותו אתם יאבדו כולם ברעב:", + "ויאמר ראובן תנה אותו על ידי ואם לא אשיבנו אליך תמית את שני בני בעד נפשו ויאמר לא ילך עמך:", + "ויגש יהודה ויאמר שלחה אותו איתי ואם לא אשיבנו אליך וחטאתי לך כל ימי חיי:", + "וישלחהו אתם בשנה השנית לשבוע בראש החודש ויבואו ארצה מצרים בתוך הבאים ומנחות בידם צרי ושקדים ובטנים ודבש טהור:", + "ויבואו ויעמדו לפני יוסף וירא את בנימין אחיו ויכירם ויאמר אליהם הזה אחיכם הקטן:", + "ויאמרו אליו זה הוא ויאמר אלוהים יחנך בני:", + "וישלח אותם אל ביתו ויוצא אליהם גם את שמעון ויעש להם משתה:", + "ויתנו לו את המנחה אשר הביאו לו ויאכלו לפניו ויתן להם מנה לאיש ואיש ותרב מנת בנימין שבעתיים ממנת כולם:", + "ויאכלו וישתו ויקומו ויעמדו על חמוריהם:", + "ויחשוב יוסף מזימה להכיר בה את יצר לבבם לדעת היש יצר רחמים בקרבם:", + "ויאמר אל האיש אשר על ביתו מלא להם את כל שקיהם בר והשיב גם להם זהבם באמתחותיהם:", + "ואת גביעי גביע הכסף אשר אשתה בו תשים בשק הקטן ותשלחם:" + ], + [ + "ויעש כדבר יוסף אשר דיבר אליו וימלא את שקיהם אוכל וגם זהבם שם בשקיהם ואת הגביע בשק בנימין:", + "הבקר אור והמה הלכו לדרכם:", + "ויהי כאשר יצאו משם ויאמר יוסף אל האיש רדוף אחריהם רוץ וריבה עמהם לאמור שלמתם רעה תחת טובה וגנבתם את גביע הכסף אשר ישתה אדוני בו:", + "והשב לי את אחיהם הקטן ומהר להביאהו בטרם אלך לעשות מלאכתי:", + "וירוץ אחריהם וידבר אליהם כדבריו:", + "ויאמרו אליו חלילה לעבדיך לא יעשו דבר כזה ולא יגנבו מאומה מבית אדוניך:", + "וגם את הזהב אשר מצאנו אז בשקינו השיבונו אנחנו עבדיך מארץ כנען איך נגנוב דבר מה:", + "הננו פה אנחנו ושקינו האיש אשר תמצא את הגביע בשקו מות יומת ואנחנו עם חמורינו נהיה עבדים לאדוניך:", + "ויאמר אליהם לא כן איש אשר ימצא איתו אותו לבדו אקח לעבד ואתם לכו לביתכם לשלום:", + "ובחפשו בכליהם החל בגדול וכלה בקטן וימצא בשק בנימין הקטן:", + "ויחרדו ויקרעו שמלותם ויעמסו על חמוריהם וישובו העירה:", + "ויבואו ביתה יוסף ויפלו כולם לפניו על פניהם ארצה:", + "ויאמר להם יוסף אתם עשיתם את הדבר הזה:", + "ויאמרו מה נאמר ומה נצטדק ואדוננו מצא את עוון עבדיו הננו עבדים לאדוננו אנחנו וחמורינו:", + "ויאמר להם יוסף את האלוהים אני ירא ועלו אל ביתכם אך אחיכם לי הוא כי הרעותם אשר עשיתם:", + "הלוא ידעתם כי איש כמוני אשר ישתה בגביע הזה הוקר יוקיר את גביעו ואתם גנבתם אותו ממני:", + "ויאמר יהודה בי אדוני אדבר נא דבר באוזני אדוני:", + "שני אחים ילדה אמי לאבינו עבדך האחד יצא וטורף ולא נמצא עד הנה:", + "ויוותר האחר לבדו לאמו ועבדך אבינו אהבו ונפשו קשורה בנפש הזאת:", + "והיה כשובנו אל עבדך אבינו והנער איננו אתנו ומת הרגנו את אבינו כי ימות ביגון:", + "ועתה הנני להיות עבדך תחת הילד עבד אדוני והנער יעל עם אחיו:", + "כי אנוכי ערבתי אותו מעם עבדך אבינו ואם לא תשיבנו וחטא עבדך לאבינו כל הימים:", + "וירא יוסף כי ברוח נדיבה יתאחדו ולב איש טוב לאחיו ולא יכול להתאפק עוד ויאמר אליהם כי הוא יוסף:", + "וידבר איתם עברית ויפול על צואריהם ויבך ולא הכירוהו ויחלו לבכות גם המה:", + "ויאמר אליהם אל תבכו בעבורי מהרו והביאו את אבי אלי ואראה את אבי בטרם ימות ועיני בנימין אחי רואות:", + "כי הנה זאת השנה השנית לרעב ועוד חמש שנים אשר אין קציר ואין פרי העץ ואין צמח:", + "רדו מהרה אתם ובתיכם ולא תמותו ברעב ולא תדאגו לכם ולרכושכם:", + "כי אלוהים שלחני לפניכם למחיה להחיות עם רב:", + "והגדתם לאבי כי עודני חי עיניכם רואות כי שמני אלוהים לאב לפרעה ולאדון בביתו ועל כל ארץ מצרים:", + "והגדתם לאבי את כל כבודי ואת כל העושר והכבוד אשר נתן אלוהים לי:", + "ויתן להם על פי פרעה עגלות וצדה לדרך ויתן להם שמלות צבועות וכסף:", + "וגם לאביהם שלח פרעה שמלות וכסף ועשרה חמורים נושאים בר:", + "וישלח אותם ויעלו ויגידו לאביהם כי עודנו חי וכי הוא משביר בר לכל עמי הארץ ומושל בכל ארץ מצרים:", + "ולא האמין להם אביהם כי פג לבו:", + "ואחר כן ראה את העגלות אשר שלח יוסף ותחי רוחו:", + "ויאמר רב לי כי עוד יוסף חי ארדה ואראנו בטרם אמות:" + ], + [ + "ויסע ישראל מחברון בראש החודש השלישי ויבוא בארה שבע ויזבח זבח לאלוהי אביו יצחק בשביעי לחודש הזה:", + "ויזכור יעקב את החלום אשר חלם בבית אל ויירא מרדה מצרימה:", + "ובעלות על לבבו לשלוח לאמור ליוסף כי יבוא אליו וכי הוא לא ירד שמה ישב שם שבעת ימים אולי יוודע אליו במראה אם ישוב או ירד:", + "ויעש את חג הקציר בכורי פרי האדמה מן הדגן הישן כי לא היה מלוא חופנים זרע בכל ארץ כנען רק בצורת לכל חיה ובהמה ועוף אדם:", + "ובשישה עשר נראה אליו האלוהים ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני:", + "ויאמר אליו אנכי אלהי אבותיך אברהם ויצחק אל תירא ורדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם:", + "אנכי ארד עמך ואנכי אשיבך אל הארץ הזאת להקבר שם ויוסף ישית ידיו על עיניך אל תירא לך מצרימה:", + "ויסעו בניו ובני בניו וישאו את אביהם ואת רכושם בעגלות:", + "ויסע ישראל מבאר שבע בשישה עשר לחודש השלישי הזה וילך ארצה מצרים:", + "וישלח ישראל את יהודה בנו לפניו אל יוסף לראות את ארץ גושן:", + "כי יוסף אמר לאחיו לבוא שמה לשבת שם ולהיות קרובים אליו:", + "וארץ טובה היא בארץ מצרים וקרובה אליו לכולם ולבהמה:", + "אלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב אביהם:", + "יעקב אביהם ראובן בכור ישראל:", + "ואלה שמות בניו חנוך פלוא חצרן כרמי חמשה:", + "שמעון ובניו ואלה שמות בניו ימואל ימין אהד יכין צהר שאול בן הכנענית שבעה:", + "לוי ובניו ואלה שמות בניו גרשון ומררי ארבעה:", + "יהודה ובניו ואלה שמות בניו שלה פרץ וזרח:", + "יששכר ובניו ואלה שמות בניו תולע פואה וישוב ושמרון חמשה:", + "זבולון ובניו ואלה שמות בניו סרד ואלון ויחלאל ארבעה:", + "ואלה בני יעקב אשר ילדה לאה ליעקב בפדן ארם שישה בנים ואחות אחת אשר להם דינה:", + "ויהי כל נפש בני לאה ובניהם הבאה ליעקב אביהם מצרימה עשרים ותשע עם יעקב אביהם היו שלושים:", + "ובני זלפה שפחת לאה אשת יעקב אשר ילדה ליעקב גד ואשר:", + "ואלה שמות בניהם הבאים אתם מצרימה בני גד צפיון אגתי שוני אזון ערבי ארדי ואראלי שמונה:", + "בני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחותם כל נפש ארבע עשרה וכל בני לאה ארבעים וארבעה:", + "ובני רחל אשת יעקב יוסף ובנימין:", + "ויולד ליוסף במצרים עד בוא אביו מצרימה אשר ילדה לו אסנת בת פוטיפרע מאון את מנשה ואת אפרים שלושה:", + "בני בנימין לאבעל אשבל גרא נעמן אברודיה רפא יניני חופים יעם געם אחד עשר וכל בני רחל ארבעה עשר:", + "ובני בלהה שפחת רחל אשת יעקב אשר ילדה ליעקב דן ונפתלי:", + "ואלה שמות בניהם הבאים אתם מצרימה בני דן חושים שמון אשוד ישק שלמה שישה:", + "וימותו במצרים בשנת בואם שמה ויוותר לדן חשים לבדו:", + "ואלה שמות בני נפתלי יחצאל גוני יצר יכום אוח שישה:", + "וימת אוח הנולד אחר השנה הראשונה לשני הרעב וכל בני רחל יחד היו עשרים ושישה:", + "וכל הנפש ליעקב הבאה מצרימה שבעים נפש:", + "אלה בניו ובני בניו יחדיו שבעים וחמישה מהם מתו במצרים על פני יוסף ובנים לא היו להם:", + "ובארץ כנען מתו ליהודה שני בניו ער ואונן ובנים לא היו להם:", + "ובני ישראל קברו את המתים ויהיו כמספר נפש השבעים:" + ], + [ + "ויבוא ישראל ארצה מצרים אל ארץ גושן בראש החודש הרביעי בשנה השנית לשבוע השלישי ליובל החמישה וארבעים:", + "ויבוא יוסף לקראת יעקב אביו ארצה גושן ויפול על צווארי אביו ויבך:", + "ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי אותך:", + "ויהי מבורך ה' אלהי ישראל אלהי אברהם ואלהי יצחק אשר לא כלא רחמיו וחסדו מיעקב עבדו:", + "רב לי כי ראיתי את פניך בעודני חי:", + "אכן אמת המראה אשר ראיתי בבית אל יהיה ה' אלוהי מבורך לעולמי עד:", + "ויאכלו יוסף ואחיו לחם וישתו יין לפני אביהם וישמח יעקב שמחה גדולה מאוד בראותו את יוסף אוכל ושותה לפניו עם אחיו:", + "ויברך לבורא כל היקום אשר שמר אותו ואשר שמר לו את שנים עשר בניו:", + "ויתן יוסף לאביו ולאחיו את ארץ גושן לאחוזה למען ישבו בה וברעמסס ובכל גבולה למשול בה לפני פרעה:", + "וישב ישראל ובניו בארץ גושן במיטב ארץ מצרים וישראל בן שלושים ומאת שנה בבואו מצרימה:", + "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת קנינם בלחם לפי צורכיהם בשבע שני הרעב:", + "ותלה ארץ מצרים מפני הרעב ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה בשבר וגם את האנשים ואת בהמתם הכל קנה פרעה:", + "ותכלינה שבע שני הבצורת ויתן יוסף לעמי הארץ זרע ולחם לזרוע בשנה השמינית כי עלה היאור על כל ארץ מצרים:", + "כי בשבע שני הבצורת השקה רק מקומות אחדים הקרובים אל שפת היאור ועתה עלה על כל גדותיו:", + "ויזרעו המצרים את האדמה ותעש תבואה רבה בשנה ההיא השנה הראשונה לשבע הרביעי ליובל החמשה וארבעים:", + "ויקח יוסף מן הדגן אשר זרעו חמישיתו למלך וארבע הידות הניח להם לאכול ולזרוע וישם אותה יוסף לחוק על אדמת מצרים עד היום הזה:", + "ויהי ישראל בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי כל ימי חייו שלושה שבועים שבע שנים וארבעים ומאת שנה:", + "וימת בשנה הרביעית לשבוע החמישי ליובל הארבעים וחמשה:", + "ויברך ישראל את בניו לפני מותו ויגד להם את כל אשר יקרא אותם בארץ מצרים ואת אשר יבוא עליהם באחרית הימים:", + "את כל הגיד להם ויברך אותם ויתן ליוסף פי שנים בארץ:", + "וישכב עם אבותיו ויקבר במערת המכפלה בארץ כנען אל אברהם אביו בקבר אשר כרה לו במערת המכפלה בארץ חברון:", + "ויתן את כל ספריו ואת ספרי אבותיו אל לוי בנו לשמור אותם ולחדש אותם לבניו עד היום הזה:" + ], + [ + "ויהי אחרי מות יעקב וירבו בני ישראל בארץ מצרים ויהיו לעם רב:", + "ויהי להם לב אחד ורוח אחת לכולם באהבתם איש את אחיו ובעזרם איש לאחיו ויעצמו במאוד מאוד:", + "ויחי יוסף אחרי אביו עוד עשרה שבועים:", + "ולא היה צר ליוסף ולא אונה לו כל רע בכל ימי חייו אשר חי אחרי יעקב אביו:", + "כי כל המצרים כבדו את בני ישראל בכל הימים אשר חי יוסף:", + "וימת יוסף בן מאה ועשר שנים:", + "שבע עשרה שנה ישב בארץ כנען ועשר שנים עבד ושלוש שנים ישב בבית הסוהר ושמונים שנה שפט תחת המלך את כל ארץ מצרים:", + "וימת הוא וכל אחיו וכל הדור ההוא:", + "ויצו את בני ישראל לפני מותו להעלות את עצמותיו אתם בצאתם ממצרים:", + "וישבע אותם על אודות עצמותיו ביודעו כי המצרים לא יוציאוהו עוד לקבור אותו בעת מותו בארץ כנען:", + "כי ממקרון מלך כנען המושל בארץ אשור נלחם בעמק עם מלך מצרים וימת אותו שם וירדוף אחרי המצרים עד שער הרמון:", + "ולא יכול לבוא שמה כי קם מלך חדש על מצרים ויהי עצום ממנו:", + "וישוב ארצה כנען אך שערי מצרים סוגרו ולא בא איש מצרימה:", + "וימת יוסף ביובל הששה וארבעים בשבוע הששי בשנה השנית ויקברו אותו בארץ מצרים וכל אחיו מתו אחריו:", + "ויצא מלך מצרים להלחם את מלך כנען ביובל השבעה וארבעים בשבוע השני בשנה השנית:", + "ויוציאו בני ישראל את עצמות בני יעקב לבד מעצמות יוסף ויקברו אותם על השדה במערת המכפלה על ההר:", + "ורבים שבו מצרימה ומעט מהם נשארו על הר חברון ואביך נשאר עמהם:", + "ויגבר מלך כנען על מלך מצרים ויסגור את שערי מצרים:", + "ויחשוב מחשבה רעה על בני ישראל לענותם:", + "ויאמר אל אנשי מצרים הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו:", + "הבה נתחכמה להם בטרם יעצמו מאוד ונענה אותם בסבלות עבדים בטרם תפול עלינו בהלה ובטרם ילחמו בנו:", + "ואם לא ונוספו גם הם על שונאינו ועלו מן ארצנו כי לבם ופניהם פונים אל ארץ כנען:", + "וישם עליהם שרי מסים למען ענותם בסבלות עבדים ויבנו ערי מסכנות לפרעה את פתום ואת רעמסס:", + "ויבנו את כל החומות והקירות אשר נהרסו בערי מצרים וילחצו אותם בפרך:", + "וכאשר יענו אותם כן ירבו וכן יפרוצו ויחשבו המצרים את בני ישראל לטמאים:" + ], + [ + "ובשבוע השביעי בשנה השביעית ליובל השבעה וארבעים בא אביך מארץ כנען ואתה נולדת בשבוע הרביעי בשנה השישית ליובל הארבעים ושמונה בהיות ימי העוני לבני ישראל:", + "ויצו פרעה מלך מצרים עליהם להשליך ילדיהם כל הבן הילוד היאורה:", + "וישליכו אותם שמה שבעה ירחים עד החודש אשר נולדת בו:", + "ותצפנך אמך שלושה ירחים וילשינו עליה:", + "ותעש לך תיבה ותחמרה בזפת ובחמר ותשם אתה בסוף על שפת היאור ותשם אותך בה שבעת ימים:", + "ותבוא אמך בלילה ותיניק אותך וביום שמרה עליך מרים אחותך מפני הצפרים:", + "וביום ההוא באה תרמות בת פרעה לרחוץ על היאור ותשמע את קולך בוכה ותאמר אל נערותיה להביא אותך:", + "ותאמר אחותך אליה האלך וקראתי לך אשה מן העבריות ותגדל ותיניק לך את הילד הזה:", + "ותלך ותקרא את אמך את יוכבד ותתן לה שכר לגדל אותך:", + "ותגדל ויביאו אותך אל בית פרעה ותהי לנער:", + "ואביך עמרם הורה אותך במקרא ואחר כן במלאת לך שלושה שבועים הביא אותך אל חצר המלך:", + "ותהי בחצר שלושה שבועים עד עת צאתך מחצר המלך ותרא איש מצרי מכה רעך מבני ישראל:", + "ותך אותו ותטמנהו בחול:", + "וביום המחרת מצאת שניים מבני ישראל נצים ותאמר לרשע למה תכה אחיך:", + "ויחר אפו ויאמר מי שמך לאיש שר ושופט עלינו הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי ותירא ותברח מפני הדבר הזה:" + ], + [ + "ובשנה השישית לשבוע השלישי ליובל הארבעים ותשעה הלכת ותשב ששה שבועים ושנה אחת:", + "ותשב מצרימה בשבוע השני בשנה השנית ליובל החמישים:", + "ואתה ידעת את אשר דבר אתך בהר סיני ואת אשר אבה השר משטמה לעשות לך בשובך מצרימה בדרך בחג הסוכות:", + "הלא התחזק בכל כוחו להמית אותך ולהציל את המצרים מידך בראותו כי שולחת לעשות משפט ונקמה במצרים:", + "ואציל אותך מידו ואעש אותות ומופתים אשר צווית לעשות במצרים לעיני פרעה וכל ביתו ועבדיו ועמו:", + "ויעש ה' נקמה בם נקם כבד בגלל ישראל ויכם וימיתם בדם ובצפרדע ובכנים ובערוב ובשחין אבעבועות פורח:", + "ואת בהמתם בדבר ובברד ויך בו את כל צמחם ובארבה אשר אכל את הפלטה הנשארת מן הברד:", + "ובחושך ואת בכוריהם מאדם עד בהמה:", + "ובכל אליליהם עשה ה' שפטים וישרוף אותם באש:", + "והכל צווה בידך לעשות אותו וטרם תעשה ותדבר אל מלך מצרים ולפני כל עבדיו ולפני עמו:", + "והכל נעשה בדברך עשרה שפטים גדולים ונוראים באו על ארץ מצרים לנקום נקמת ישראל:", + "ואת כל זאת עשה ה' בעבור ישראל ועל פי הברית אשר כרת עם אברהם ויינקם מהם על אשר לחצו אותם בפרך:", + "ויעמוד השר משטמה לך לשטן ויחפוץ להפיל אותך ביד פרעה ויעזור את חרטומי מצרים ויושיעם לעשות הדבר לפניך:", + "אמנם נתנו בידם להוציא את המכות אך את הרפואות לא נתנו להם להעשות על ידיהם:", + "וה הכה אותם באבעבועות הרעות ולא יכלו לעמוד לפניו כי הכחדנו אותם לבלתי עשות עוד גם אות אחת:", + "ובכל האותות והמופתים מאן השר משטמה להכלם עד אשר התחזק ויקרא אל המצרים לרדוף אחריך בכל חיל מצרים ברכביהם ובסוסיהם ובכל רוב עמי מצרים:", + "ואעמוד בינך וביניהם בין המצרים ובין בני ישראל ואציל את בני ישראל מידם מיד המצרים:", + "ויוליך ה' אותם בתוך הים ביבשה ואת כל האנשים אשר חיזק את לבבם לרדוף אחרי ישראל ירה ה' אלוהינו בתוך הים במצולות התהום:", + "תחת בני ישראל אשר השליכו המצרים אותם למאה ולמאות אל היאור על כן נקום נקם מהם ואלף אנשי חיל גיבורים ואמיצים טבעו בעבור יונק אחד המומת מבני עמך אשר השליכוהו היאורה:", + "ביום הארבעה עשר ובחמשה עשר ובשישה עשר ובשבעה עשר ובשמונה עשר היה השר משטמה אסור וכלוא מאחרי בני ישראל למען לא יוכל לעמוד לשטן להם:", + "ביום התשעה עשר שלחנו אותו לחופשי למען יעזור את המצרים ולמען ירדפו אחרי בני ישראל:", + "ויכבד את לבם ויקשה אותם ויתגבר עליהם כרצון ה' אלוהינו למען יכה את המצרים וישליכם אל הים:", + "וביום החמשה עשר אסרנו אותו לבלתי היות לשטן לבני ישראל ביום אשר שאלו הכלים והשמלות מאת המצרים כלי כסף זהב ונחושת:", + "לנצל את מצרים על אשר עבדו אותם יען אשר לחצו אותם בפרך ולא נתנו את בני ישראל לצאת ריקם ממצרים:" + ], + [ + "זכור את המצוה אשר נתן ה' לך על דבר הפסח לשמור אותו במועדו בארבעה עשר לחודש הראשון:", + "כי תשחט אותו בין הערבים ויאכלו אותו בלילה ערב החמשה עשר מעת בא השמש:", + "כי היום הזה הוא החג הראשון ויום ראשון לחג הפסח:", + "ותאכלו את הפסח במצרים כאשר שולחו כל אילי משטמה להכות כל בכור מצרים מבכור פרעה עד בכור שפחת השבי אחר הרחים ועד הבהמה:", + "וזה האות אשר נתן להם ה' אל כל בית אשר זורק דם השה על משקופו אל בית כזה לא יבואו להכות את הסגורים בו והיה כל אשר בבית נמלטו בהיות אות הדם על הדלת:", + "ומלאכי האלהים עשו את כל אשר צוה אותם ופסחו על כל בני ישראל:", + "ולא היה בהם נגף להשחית מהם נפש כל חי אם בהמה או איש או אך כלב אחד:", + "ובמצרים היתה המגפה גדולה מאוד ואין בית אשר אין שם מת ובכיה וצעקה:", + "וכל ישראל אכלו במנוחה את בשר הפסח וישתו יין ויהללו ויודו ויברכו לה אלהי אבותיהם ויהיו נכונים לצאת מתחת עול הסבלות וממצרים הרעה:", + "ואתה זכור את היום הזה כל ימי חייך אחת בשנה ביומו ככל חוקתו ואל תחליף את היום באחר ואל תמיר את החודש באחר:", + "כי חוקת עולם היא וחרותה היא על לוחות השמים לבני ישראל לשמור בכל שנה ושנה את מועדה אחת לכל דורותיהם ואין גבול לזמן כי אם לעולמים נועד:", + "והאיש אשר הוא טהור ולא בא לעשות אותו במועדו להקריב קורבן לרצון לפני ה' ביום מועדו ולאכול ולשתות לפני ה' ביום מועדו:", + "ונכרת האיש ההוא אם הוא טהור וקרוב כי קורבן ה' לא הקריב במועדו וחטאו ישא האיש ההוא:", + "בני ישראל לדורותיהם ישמרו את הפסח במועדו בארבעה עשר לחודש הראשון בין הערבים בחלק השלישי ביום עד החלק השלישי בלילה:", + "כי שני חלקי היום נתונים לאור והחלק השלישי לערב:", + "זה הדבר אשר צוה ה' כי תעשה אותו בין הערבים:", + "ולא יעשה בבוקר בכל עת האור כי אם לפנות ערב:", + "ואכלו אותו בעת הערב עד החלק השלישי בלילה והנותר מכל בשרו אחר החלק השלישי בלילה באש ישרפו גם שרוף אותו:", + "ולא יבשלו אותו במים ואל יאכלוהו חי כי אם צלוי היטב באש וקלוי באש:", + "ראשו על קרבו ועל כרעיו יצלו באש ועצם לא ישברו בו:", + "לכן צוה ה' את בני ישראל לעשות את הפסח במועדו ולבלתי שבור עצם בו כי חג הוא ויום מועד ולא יעברו ממנו יום או חודש כי אם במועדו יעשה:", + "ואתה צו את בני ישראל ויעשו את הפסח בימיו בכל שנה ושנה אחת בשנה ליום המועד להיות לזיכרון לרצון לפני ה' ולא יהיה בהם נגף בשנה ההיא להמית ולהכות אותם:", + "והיה כאשר יחוגו את הפסח במועדו ככל אשר צוה ישמרו מאכול אותו מחוץ למקדש אדוני:", + "לפני כל עם עדת ישראל ישמרו אותו במועדו כל הבאים ביומו לאכול אותו במקדש אלוהיכם לפני ה' מבן עשרים שנה ומעלה:", + "כי כן כתוב ונועד לאכול אותו בבית מקדש ה':", + "והיה כי יבואו בני ישראל אל ארץ נחלתם ארץ כנען ויטו את אהל ה' בקרב הארץ בתוך אחד שבטיו עד בנות מקדש ה' בארץ:", + "ובאו ועשו את חג הפסח בתוך אוהל ה' ושחטו אותו לפני ה' מימים ימימה:", + "ובימי היות בית בנוי לשם ה' בארץ נחלתם ילכו שמה ושחטו את הפסח בערב בבוא השמש בחלק השלישי ליום:", + "ונתנו את הדם על משקוף המזבח ואת החלב ישימו על האש אשר על המזבח ואת בשרו קלוי באש יאכלו בחצר המקדש לשם ה':", + "ולא יעשו את הפסח בעריהם ובכל מקום בלתי לפני אהל ה' או לפני ביתו אשר שמו ישכון בקרבו ולא יחטאו לה:", + "ואתה משה צו את בני ישראל ושמרו את חוקת הפסח כאשר צווית ושמרתם אותו מדי שנה בשנה ביומו:", + "ואת חג המצות ישמרו לאכול מצות שבעת ימים למען ישמרו מועדו להקריב לו קורבן מדי יום ביומו בשבעת ימי פסח ההם לפני ה' על מזבח אלהיכם:", + "כי החג הזה חגותם בחפזון בצאתכם ממצרים עד עברכם את הים אל מדבר שור כי על שפת הים חגותם אותו עד תומו:" + ], + [ + "ועל פי הדברים האלה על פי החוק הזה הודעתיך את ימי השבת במדבר סיני אשר בין אילם ובין סיני:", + "וגם את שבתות הארץ הגדתי לך על הר סיני ושנות היובל עם שנות השבת:", + "אכן את השנה מהם לא הגדתי לך עד בואך אל הארץ לרשתכם אותה:", + "ושבתה גם הארץ את שבתותיה בשבתם בקרבה וידעו את שנת היובל:", + "על כן הודעתי לך את השבועים ואת היובלים ארבעים ותשעה יובלים הם מימי האדם עד היום הזה ושבוע אחד ושנתיים:", + "ועוד ארבעים שנה לפניך לדעת את מצות ה' עד עברם שמה לעת המעבר אל ארץ כנען בעברם את הירדן לפאת מערבה:", + "והיובלים יסופו עד אשר יטהר ישראל מכל זנונים ואשם וטומאה ודופי וחטא ופשע וישב לבטח בכל הארץ ולא יעמוד לנגדו שטן וכל רע והארץ תטהר מעתה ועד עולם:", + "והנה גם את מצות השבתות כתבתי לך וכל משפטי חוקיה ששת ימים תעשה המלאכות וביום השביעי שבת לה אלוהיכם:", + "לא תעשו בו כל מלאכה אתם ובניכם ועבדיכם ואמהותיכם וכל בהמתכם והגר אשר אתך והאיש העושה כל מלאכה יומת:", + "איש איש אשר יחלל את היום הזה אשר ישכב עם אשתו ואשר אמור יאמר לצאת בו לדרכו או מכל מקנה וממכר ואשר ישאב מים ולא הכינם לו מיום השישי והנושא משא הלאה מאוהלו או מביתו מות יומת:", + "לא תעשו כל מלאכה ביום השבת אם לא הכינותם לכם ביום הששי לאכול ולשתות ולנוח ולשבות מכל מלאכה ביום הזה ולברך את ה' אלוהיכם אשר נתן אותו לכם למועד:", + "ויום קדוש ויום מלכות קדושה לכל ישראל יהיה היום הזה בחייכם כל הימים:", + "כי גדול הכבוד אשר נתן ה' לישראל כי יאכלו וישתו וישבעו במועד הזה וינוחו מכל מלאכה אשר ישעה בה האדם לבד מהקטיר קטורת והקרב מנחה ועולה לפני ה' בימי השבת:", + "המלאכה הזאת לבדה תעשה בימי השבת בימי בית מקדש ה' אלוהיכם לכפר על ישראל תמיד ויום יום בקרבן לזכרון ניחוח לרצון לפני ה' בכל ימי השנה כאשר צווית:", + "וכל איש אשר יעשה מלאכה וילך בדרך ויכלכל את בהמתו בבית או במקום אחר ואשר יבעיר אש או ירכב על כל בהמה או ילך באניה על הים:", + "ואיש אשר יכה או ימית ואשר ישחט חיה או עוף ואשר יצוד חיה ועוף ודגים ואשר יענה את נפשו ואשר יעשה מלחמה ביום השבת:", + "כל העושה מאלה ביום השבת מות יומת למען ישמרו בני ישראל את השבת על פי המצוות על שבתות הארץ:", + "כאשר העתיק מעל לוחות השמים אשר נתן לי בידי לבעבור אכתוב לך את חוקי העת ואת העת על פי חלוקת ימיה:" + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Book of Jubilees/Hebrew/Wikisource 2019.json b/json/Second Temple/Apocrypha/Book of Jubilees/Hebrew/Wikisource 2019.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..f733fe6a95dcd5b78b63f1a75190432fb26b2f45 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Book of Jubilees/Hebrew/Wikisource 2019.json @@ -0,0 +1,1883 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Book of Jubilees", + "versionSource": "https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D", + "versionTitle": "Wikisource 2019", + "status": "locked", + "priority": 2.0, + "license": "CC-BY-SA", + "versionNotes": "", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isSource": false, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ספר היובלים", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + [ + "אלה דברי חלוקת הימים על פי התורה והעדות לתולדות השנים לשבועיהן וליובליהן כל ימי השמים על הארץ כאשר דבר אל משה בהר סיני:", + "ויהי בשנה הראשונה לצאת בני ישראל מארץ מצרים, בחודש השלישי בשישה עשר בו וידבר ה׳ אל משה לאמור:", + "עלה אלי פה ההרה ואתנה לך את שתי לוחות האבן, והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם:", + "ויעל משה אל הר האלוהים וישכון כבוד ה׳ על הר סיני ויכסהו ענן ששת ימים, ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן:", + "וירא את כבוד ה׳ כאש אוכלת על הר סיני בעלותו לקחת את לוחות האבן והתורה והמצוה, על פי ה׳ אשר אמר אליו עלה אל ראש ההר:", + "ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה, ויורהו ה׳ את אשר היה ואת אשר יהיה:", + "וילמדהו את חלוקת הימים, על פי התורה והעדות לאמור:", + "הסכת את כל הדבר אשר אנכי דובר אליך וכתבהו על ספר, למען ידעו דורותיהם כי עזבתי אותם על כל הרעה אשר עשו כי סרו מן הברית אשר אנוכי כורת היום ביני וביניך בהר סיני לדורותיהם:", + "והיה כי תמצאן אותם רעות רבות וצרות וענה הדבר הזה לפניהם לעד, וידעו כי צדקתי מהם בכל משפטם ובכל מעשיהם וידעו כי הייתי עמהם:", + "ואתה כתוב לך את כל הדברים אשר אנכי דובר היום באזנך, כי ידעתי את מריים ואת עורפם הקשה בטרם אביאם אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמור לזרעכם אתן את הארץ זבת חלב ודבש:", + "ואכלו ושבעו ופנו אל אלהים אחרים אשר לא הצילו אותם מכל צרתם:", + "ונשמעה העדות הזאת והיתה להם לעדה, כי ישכחו את כל מצוותי אשר אנכי מצוה אותם:", + "וזנו אחרי שיקוצי הגוים וגילוליהם ועבדו לאלוהיהם והיו להם למכשול צרה וצוקה לפח ולמוקש:", + "ורבים יאבדו וילכו שבי לפני צר וייפלו ביד אויביהם, עקב אשר שכחו חוקותי ומצוותי ומועדי ובריתי הפרו:", + "ואת שבתותי וקדשִי אשר הקדשתי בתוכם, ואוהלי ומקדשי אשר הקדשתי בארץ לשכן שמי שם:", + "ועשו להם מצבות אבן ופסילי עץ והשתחוו להם לחטוא בנפשותם, וזבחו בניהם לשעירים ולכל מעשי תעתועי לבבם:", + "ושלחתי להם עדים להעיד בם והמה לא ישמעו וימיתו את עדי:", + "וגם בשומרי תורה יתגרו והמיתום, ועל תורתי יפשעו ויעשו הרע בעיני:", + "ואנוכי הסתר אסתיר את פני מהם ונתתים ביד הגוים ורדו בהם והיו להם למוקש ואכלום, וגרשתים מן הארץ והפיצותים בגוים:", + "והמה ישכחו את כל תורתִי ואת כל מצוותַי ואת כל משפטַי ולא ישמרו חודש ושבת מועד ויובל ויזנחו כל משמרת:", + "ואחרי כן ישובו ופנו אלי מקרב הגוים בכל לבבם ובכל נפשם ובכל מאודם:", + "וקבצתי את נדחיהם מתוך הגוים, והמה ישובו ובקשו פני ונמצאתי להם:", + "והיה כי ישחרוני בכל לבבם ובכל נפשם אטה להם שלום רב בצדקה, ונטעתים לצמח מישרים‏ בכל לבי ובכל נפשי:", + "והיו לברכה ולא לקללה, והיו לראש ולא לזנב:", + "ובניתי מקדשי בקרבם ושכנתי בתוכם, והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם באמת ובצדקה:", + "ואני לא אמאסם ולא אגעלם, כי אני ה׳ אלהיהם:", + "ויפול משה על פניו ויתפלל לאמור:", + "ה׳ אלוהי אל נא תעזוב עמך ונחלתך כי ילכו בשרירות לבם, ואל תתנם ביד אויביהם למשול בם גוים ולא ירדו בהם פן יזנחוך:", + "ועתה יגדל נא חסדך ה׳ על עמך, וברא להם רוח נכון:", + "ואל ימשול בהם רוח בליעל להיות להם לשטן לפניך להטותם מכל דרכי הצדקה למען יאבדו על פניך:", + "והם עמך ונחלתך, אשר פדית בכוח גדול מיד המצרים:", + "ברא להם לב טהור ורוח קדוש, ואל יכשלו בעוונם מעתה ועד עולם:", + "ויאמר ה׳ אל משה ידעתי את מרי שיחם ואת מזימתם ואת קשי עורפם, לא ישמעו בקולי עד אשר יאשמו בחטאותיהם ובחטאות אבותיהם:", + "ואחרי כן ישובו אלי באמת בכל לבבם ובכל נפשם ומלתי את עורלת לבבם ואת עורלת לבב זרעם ובראתי להם רוח קדוש וטהרתים למען לא יסורו עוד ממני מיום ההוא עד עולם:", + "ונפשם תדבק בי ובכל מצוותי ועשו את מצוותי, והייתי להם לאב והם יהיו לי לבן וקראו להם בני אלוהים ולכולם זרע הרוח:", + "ונודע כי בני הם, ואנוכי אביהם במשפט כי כן אהבתים:", + "ואתה כתוב לך את כל הדבר הזה אשר אודיעך בהר הזה, הראשון והאחרון והבאות לכל חלוקת העת על פי התורה והעדות ולשבועי היובלים עד עולם עד אשר ארד ושכנתי בתוכם מן העולם ועד העולם:", + "ויאמר אל מלאך פניו לאמור, כתוב בספר למשה מיום עשות שמים וארץ עד היום אשר יבנה מקדשי בתוכם לעולם ועד:", + "ונגלה ה׳ לעין כל בשר וידעו הכל כי אני אלהי ישראל ואבי כל בני יעקב ומלך על הר ציון מן העולם ועד העולם וציון ירושלים קודש תהיה:", + "ויקח מלאך הפנים ההולך לפני מחנה בני ישראל את לוחות חלוקת השנים מהחל היצירה:", + "לוחות השבועים והיובלים על פי התורה והעדות שנה בשנה כמספרה והיובלים לפי השנים מיום הבריאה החדשה בעשות שמים וארץ וכל יקומם וצבא השמים וכל בריאת הארץ:", + "עד ברוא מקדש ה׳ בירושלים במכון הר ציון וכל מאורי אור יתחדשו לקדושה לשלום ולברכה לכל בחירי ישראל להיות כן מיום ההוא כל ימי השמים על הארץ:" + ], + [ + "ויאמר מלאך הפנים אל משה בדבר ה׳ לאמור:", + "כתוב בספר תולדות השמים והארץ כי בששת ימים כילה ה׳ אלהים את כל מלאכתו אשר ברא לעשות וביום השביעי שבת ויקדשהו לעולמי עד וישימהו לאות על כל מעשיו:", + "הן ביום הראשון ברא את השמים ממעל והארץ והמים וכל הרוחות העומדים לפניו:", + "ומלאכי הפנים ומלאכי הקדושה ומלאכי רוח האש ומלאכי רוח סערה ומלאכי רוחות ענני עלטה:", + "ומלאכי הברד והכפור ומלאכי העמקים הרעמים והברקים, ומלאכי רוחות הקור והחום הסתיו האביב החורף והקיץ:", + "ומלאכי הרוחות לכל מעשיו בשמים ובארץ ובכל העמקים, ומלאכי החושך והאור והשחר והערב אשר הכין בחכמת תבונתו:", + "ואז ראינו מעשיו ונברכהו ונהללהו על כל מעשיו כי שבע מלאכות גדולות עשה ביום הראשון:", + "וביום השני עשה את הרקיע בין המים ויבדלו המים ביום ההוא חציים עלה מעל לרקיע וחציים ירד מתחת לרקיע אשר בתווך על פני כל הארץ:", + "וזאת המלאכה האחת אשר עשה ביום השני:", + "וביום השלישי עשה באמרו, יקוו המים מעל פני כל הארץ אל מקום אחד ותראה היבשה:", + "ויעש למים כאשר אמר להם ויקוו מעל פני הארץ אל מקום אחד מחוץ לרקיע ותראה היבשה:", + "וביום ההוא ברא למים את תהומות הימים למקוה מימיהם, וכל הנהרות ומקומות מקווה המים בהרים ובכל האדמה:", + "וכל האגמים וכל טל הארץ והזרע אשר יזרע למינהו וכל מאכל אשר יאכל והעצים עושי פרי ועצי היער וגן העדן לתאווה:", + "כל ארבע הבריאות הגדולות האלה ברא ביום השלישי:", + "וביום הרביעי ברא את השמש ואת הירח ואת הכוכבים ויתן אותם ברקיע השמים להאיר על כל הארץ:", + "וישם אותם למושלי היום והלילה ולהבדיל בין אור ובין חושך:", + "ויעש אלהים את השמש לאות גדולה על הארץ לימים ולשבתות לשנים וליובלים ולכל תקופות השנה:", + "ולהבדיל בין אור ובין חושך ולמגד כל דבר אשר יצמח ויפרה על הארץ:", + "את שלושת המינים האלה עשה ביום הרביעי:", + "וביום החמישי ברא את התנינים הגדולים בתוך תהומות המים כי המה ראשית יצורי ידיו את כל הבשר ואת כל השורץ במים את הדגים ואת כל אשר יעופף את כל עוף כנף למינהו:", + "ויזרח להם השמש למרפא ולכל אשר על הארץ לכל הצומח על הארץ ולכל עצים עושי פרי ולכל הבשר:", + "את כל שלושת המינים האלה עשה ביום החמישי:", + "וביום הששי עשה את כל חיות הארץ, ואת כל הבהמה ואת כל רמש האדמה:", + "ואחר כל זאת עשה את האדם, זכר ונקבה עשה אותם:", + "וישימהו לרודה בכל אשר על הארץ ואשר בימים ובעוף השמים ובחיות הארץ ובבהמה ובכל הרומש הרומש על הארץ ובכל האדמה לכל זאת עשה אותו לאדון:", + "ואת ארבעת המינים האלה עשה ביום הששי ויהיו כולם שנים ועשרים מינים:", + "ויכל את כל מלאכתו ביום השישי את כל אשר בשמים ועל הארץ ובימים ובעמקים את אשר באור ובחושך ובכל:", + "ויעש לנו אות גדולה את יום השבת, כי ששת ימים נעשה כל מלאכה וביום השביעי נשבות מכל מלאכה כל מלאכי הפנים וכל מלאכי הקדושה:", + "אלינו אל שני המינים הגדולים האלה אמר את הדבר הזה כי נשמור את יום השבת איתו בשמים ובארץ:", + "ויאמר אלינו הנה אנוכי מפלה לי עם מקרב העמים, אשר יחוגו את יום השבת גם הם:", + "והקדשתי אותו לי לעם וברכתי אותו כאשר הקדשתי את ימי השבת וברכתי אותם כן אברך אותו והיו לי לעם ואנכי אהיה להם לאלהים:", + "ואבחר בזרע יעקב מכל אשר ראיתי ואכתוב אותו לי לבני בכורי ואקדיש אותו לי לעולם ועד:", + "ואלמדם את יום השבת למען ישבתו בו מכל עבודתם:", + "וישם בו אות כי יחוגו גם המה עמנו את השבת ביום השביעי לאכול ולשתות ולברך את אשר ברא את הכל:", + "כאשר ברך גם הוא אותו ויקדשהו לו לעם, לעמוד בראש כל העמים ולחוג אתנו יחדיו את יום השבת:", + "ויעש כי יעלו פקודיו לפניו לריח ניחוח, לרצון לפניו כל ימי שניים ועשרים ראשי בני האדם עד יעקב:", + "ושניים ועשרים מיני מלאכות נעשו עד היום השביעי הזה:", + "היום הזה מבורך ומקודש, וגם האיש ההוא מבורך ומקודש:", + "ושניהם גם יחד, לקדושה ולברכה.", + "ויעקב וזרעו היה יהיו תמיד ברוכי קדושי העדות והתורה, כאשר קידש וברך לפנים את יום השבת ביום השביעי:", + "ויברא את השמים ואת הארץ ואת כל הנברא בששת ימים ויועד ה׳ חג קדוש לכל ברואיו:", + "על כן צוה עליו את כל ברואיו, כי ימותו כל מחללו מות ימות", + "ואתה צו את בני ישראל כי ישמרו את היום הזה לקדשו לבלתי עשות בו כל מלאכה ולא יחללוהו:", + "כי קדוש הוא מכל הימים וכל מטמאו מות יומת, וכל העושה בו מלאכה מות יומת לעולם ועד:", + "למען ישמרו בני ישראל את היום הזה לדורותיהם, ולא יכרתו מן הארץ:", + "כי הוא יום קדוש ויום ברוך, וכל איש אשר ישמרהו וישבות בו מכל עבודתו יהיה קדוש וברוך לעולם כמונו:", + "ואתה הודע ובאר לבני ישראל את משפט היום הזה, כי ישבתו בו ולא יזנחו אותו בשרירות לבם:", + "לבל יעשו בו דבר מכל צרכיהם, ולא יעשו בו כל מאכל אשר יאכל וכל משקה אשר יישתה:", + "ולא ישאבו מים ולא ישאו בו משא להוציא ולהביא בשעריהם, אם לא הכינו להם דבר בששת הימים במושבותיהם:", + "ודבר לא יוציאו ויביאו ביום הזה מבית לבית, כי הוא קדוש ומבורך מכל ימי היובל בשנות היובל:", + "בו שבתנו בטרם יגלה אוזן אנוש לשבות בו על הארץ:", + "ובורא כל היקום ברך אותו, אכן לא קידש כל מתי חלד וכל העמים לשבות בו כי אם את ישראל לבדו:", + "לו לבדו נתן את יום השבת לאכול ולשתות ולשבות בו על הארץ:", + "ויברך אותו בורא כל היקום, אשר ברא את היום הזה לברכה ולקדושה ולתהלה על כל הימים:", + "זאת התורה והעדות מורשה לבני ישראל חוקת עולם לדורותיהם:" + ], + [ + "ובששת ימי השבת השנית הביאונו בדבר ה' אל האדם את כל חית השדה וכל הבהמה ואת כל עוף השמים וכל הרמש הרומש על הארץ וכל השרץ השורץ במים למיניהם על צבאותם:", + "את חית הארץ ביום הראשון את הבהמה בשני את עוף השמים בשלישי, כל הרומש על הארץ ברביעי כל השורץ במים ביום החמישי:", + "ויקרא להם האדם בשמותיהם וכל אשר קרא להם הוא שמם:", + "ובכל חמשת הימים האלה ראה האדם את כל זאת זכר ונקבה בכל מין אשר על הארץ והוא היה לבדו ולא יכול למצוא כמוהו עזר כנגדו:", + "ויאמר ה' אלי לא טוב היות האדם לבדו נעשה לו עזר כנגדו:", + "ויפל ה' אלהינו תרדמה עליו ויישן ויקח לאשה אחת מצלעותיו להיות לו לאשה ויסגור בשר תחתנה:", + "ויבן את האשה ויער את האדם משנתו:", + "וייקץ האדם משנתו ויקם ביום השישי ויקח אותה אליו וידע אותה ויאמר אליה:", + "זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשתי כי מאישה לוקחה:", + "על כן יהיו איש ואשה לאחד, ועל כן יעזוב את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד:", + "ובשבוע הראשון נברא האדם ואשתו ובשבוע השני הביא אותה אליו:", + "לכן צוותה כי תטמא שבעת ימים לבן ושבועיים לבת:", + "ויהי מקץ ארבעים יום לשבת האדם בארץ אשר נברא שם ונביא אותו אל גן העדן:", + "על כן חרות על לוחות השמים, זאת תורת היולדת:", + "כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כפי השבוע הראשון:", + "ושלושים יום ושלושת ימים תשב בדמי טהרה ובכל קודש לא תגע ואל המקדש לא תבוא עד מלאת הימים האלה היולדת זכר:", + "ואם נקבה תלד וטמאה שבועיים כפי שני השבועים הראשונים:", + "ושישים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה והיו לה בכולם שמונים יום:", + "ויהי כאשר מלאה האישה שמונים יום ונביא אותה אל גן העדן כי קדוש הוא מכל הארץ וכל עץ הנטוע בו קדוש הוא:", + "לכן משפט הימים האלה ליולדת בן או בת לבל תיגע בכל קודש ואל המקדש לא תבוא עד מלאת לה הימים האלה לבן או לבת:", + "זאת התורה והעדות הכתובה לבני ישראל לשמור אותה לעולם:", + "ובראשית היובל הראשון היו האדם ואשתו שבע שנים בגן עדן, לעבדה ולשמרה:", + "וניתן לו עבודה לשעות בה ונלמדהו לעבוד בכל נגלה לעין רֹאי, ויעבוד:", + "והוא היה ערום ולא התבונן להתבושש:", + "וישמור את הגן מפני עוף השמים וחית הארץ והבהמה, ויאסוף את פרי הגן ויאכל והנותר שמר לו ולאשתו והיה לפקדון:", + "ויהי מקץ שבע שנים לשבתו שם שבע שנים במספר בחודש השני בשבעה עשר בו, ויבוא הנחש ויקרב אל האשה:", + "ויאמר הנחש אל האשה האף מכל פרי העצים אשר בגן, אמר אלהים לא תאכלו ממנו:", + "ותאמר אליו מכל פרי העצים אשר בגן אמר אלהים כי נאכל ממנו:", + "ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים אלינו לבל נאכל ממנו ולבל נגע בו פן נמות:", + "ויאמר הנחש אל האשה, לא מות תמותון:", + "כי יודע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם, והייתם כאלהים יודעי טוב ורע:", + "ותרא האשה את העץ כי נחמד הוא ותאווה לעינים וכי פריו טוב למאכל ותקח מפריו ותאכל:", + "ותכס בראשונה את ערוותה בעלי תאנה ותתן ממנו לאדם ויאכל:", + "ותפקחנה עיניו וידע כי ערום היה ויקח עלי תאנה ויתפור אותם ויעש לו חגורה ויכס את ערוותו:", + "ויקלל ה' את הנחש, ועברתו עליו שמר לנצח:", + "וגם על האשה קצף על אשר שמעה בקול הנחש ותאכל:", + "ויאמר לה הרבה ארבה עצבונך ויגונך בעצב תלדי בנים, ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך:", + "ויאמר גם אל האדם יען אשר שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לבלתי אכול ממנו ארורה האדמה בעבורך:", + "קוץ ודרדר יצמחו לך ולחמך תאכל בזעת אפך עד שובך אל האדמה אשר לוקחת ממנה כי על העפר אתה ואל עפר תשוב", + "ויעש להם בגדי עור וילבישם בהם וישלחם מגן עדן:", + "וביום ההוא בצאת האדם מגן עדן הקריב לריח ניחוח קטורת לבונה וחלבנה נטף ושחלת בבוקר כצאת השמש ביום אשר כיסה את ערוותו:", + "וביום ההוא נסכר פי כל חית הארץ ופי הבהמה ועוף השמים ופי כל הולך על ארבע וכל הרמש לבל יוכלון לדבר עוד כי כולם דברו יחדיו שפה אחת ולשון אחת:", + "ויגרש מגן עדן כל הבשר אשר היה בגן העדן ויפרד כל בשר למשפחותיו ולמיניו אל המקומות אשר נועדו להם:", + "אך בלב האדם נתן לכסות בשר ערוותו לו לבדו בכל חיה ובהמה:", + "על כן צוה על הלוחות את כל יודעי משפט התורה לכסות את בשר ערוותם ולבלתי התגלות כאשר יתגלו הגוים:", + "ובראש החודש הרביעי יצאו האדם ואשתו מגן עדן וישבו בארץ אלדד, בארץ אשר נבראו שם:", + "ויקרא האדם שם אשתו חוה, ולא היה להם בן עד שנת היובל הראשון:" + ], + [ + "ובשבוע השלישי ליובל השני ילדה את־קין וברביעי ילדה את הבל ובחמישי ילדה את בתה אוֶן:", + "ובשבוע הראשון ליובל השלישי הרג קין את־הבל על־כי לקח ה' מידו מנחה לרצון ומיד קין לא־לקח לרצון מנחת פרי האדמה:", + "וימיתהו על־השדה ודמיו צעקו מן האדמה השמימה בנאקתו כי נפל חלל:", + "וישפוט ה' את־קין על־הבל אשר הרג, וישימהו נע ונד בארץ מדמי אחיו ויקללהו מן־האדמה:", + "לכן כתוב על־לוחות השמים לאמור ארור מכה רעהו בזדון וכל־הרואים בו יאמרו אמן:", + "והאיש אשר יראהו והחריש מלענות בו ארור כמוהו:", + "לכן בוא נבוא לענות לפני ה' אלהינו על כל־החטאים אשר נעשו בשמים ובארץ באור ובחושך ובכל מקום:", + "ויבכו האדם ואשתו את־הבל ארבעה שבועים:", + "ובשנה הרביעית לשבוע החמישי התנחם, וידע עוד את־אשתו ותלד לו בן ויקרא את־שמו שת כי אמר שת־לנו אלהים זרע אחר על־הארץ תחת הבל כי הרגו קין:", + "ובשבוע השישי הוליד את בתו עצורה:", + "ויקח קין את־אחותו און לו לאשה ותלד לו את־חנוך מקץ היובל הרביעי:", + "ובשנה הראשונה לשבוע הראשון ליובל החמישי נבנו בתים על־האדמה, ויהי קין בונה עיר ויקרא שמה כשם בנו חנוך:", + "והאדם ידע את־חוה אשתו ותלד עוד תשעה בנים:", + "ובשבוע החמישי ליובל לקח שת את־אחותו עצורה לו לאשה ותלד לו בשנה הרביעית את אנוש הוא החל לקרוא בשם ה' על הארץ:", + "וביובל השביעי בשבוע השלישי לקח אנוש את אחותו נעמה לו לאשה ותלד לו בן בשנה השלישית לשבוע החמישי ויקרא את־שמו קינן:", + "ומקץ היובל השמיני לקח קינן את־אחותו מהללאית לו לאשה ותלד לו בן ביובל התשיעי בשבוע הראשון בשנה השלישית לשבוע ויקרא את שמו מהללאל:", + "ובשבוע השני ליובל העשירי לקח מהללאל את־דינה בת ברכאל בת אחות אביו לו לאשה ותלד־לו בן בשבוע השלישי בשנה השישית ויקרא את־שמו ירד:", + "כי בימיו ירדו מלאכי ה' הנקראים שומרים על־הארץ ללמד את בני־אדם משפט ומישרים לעשותם בארץ:", + "וביובל העשתי עשר לקח לו ירד לאשה את ברכה בת רצוצאל בת אחות אביו בשבוע הרביעי ליובל הזה:", + "ותלד לו בן בשבוע החמישי בשנה הרביעית ליובל, ויקרא את שמו חנוך:", + "הוא היה הראשון מבני אדם הילודים על הארץ, אשר לימד את־הכתב את־הדעת ואת החכמה:", + "ויכתוב את אותות השמים לסדר חדשיהם בספר למען ידעו בני אדם את־עת השנים לסדרי חודש וחודש במספרם:", + "ויכתוב בראשונה עדות ויתן לבני־אדם עדות על־משפחות האדמה וילמדם לדעת שבועי היובלים ויודיעם את־ימי השנים ויערוך את־החודשים ואת שבתות השנה הואיל באר להם כאשר הראינו לו לדעת:", + "ואת שכבר היה ואת־אשר בוא יבוא באחרית הימים ראה בחלומו את אשר־יקרא את־בני־האדם לדורותיהם עד יום המשפט:", + "את־הכל ראה והבין וכתב בספר לעדות, וישם אותו לעדות על־הארץ לכל־בני האדם ולדורותיהם:", + "וביובל השנים־עשר בשבוע השביעי לקח לו לאשה את־עדני בת דניאל בת אחות אביו, ובשנה השישית לשבוע הזה ילדה לו בן ויקרא את־שמו מתושלח:", + "ויהי בקרב מלאכי אלוהים שש שנים, ויראוהו את־כל אשר על־הארץ ובשמים ממשלת השמש ויכתוב הכל בספר:", + "וישם עדות לענות בשומרים, אשר חטאו בבנות האדם:", + "כי המה החלו להתערב ולהטמא בבנות האדם, ויקם חנוך לעד בכולם:", + "וילקח מתוך בני־האדם, ונביא אותו אל־גן העדן לכבוד ולתפארת:", + "והנהו כותב פה בספר את־פתשגן הדין ואת העונש לצמיתות, וכל רעת יוצאי חלצי בני־האדם:", + "ובעבורו הביא ה' את־המבול על־הארץ, כי הושם לאות לער ועונה בכל־זרע בני־איש להזכיר את־כל־מעללי הדורות עד־יום המשפט:", + "ויקרב קטורת לה' לרצון על הר־הנגב, כי בארבע מקומות בחר ה' על הארץ:", + "הלא המה גן־העדן והר־הקדם וההר הזה אשר אתה עומד עליו היום הוא הר־סיני, והר־ציון אשר יקודש בבריאה החדשה לקדושת הארץ:", + "בו תתקדש הארץ מכל־אשמה ומכל טומאתה לעולם ועד:", + "וביובל הארבעה עשר לקח מתושלח את־עדין בת עזריאל בת אחות אביו לו לאשה בשבוע השלישי בשנה הראשונה, ויולד בן ויקרא את־שמו למך:", + "וביובל החמשה עשר בשבוע השלישי לקח לו למך אשה ושמה ביתנה בת ברכאל בת אחות אביו לו לאשה, ובשבוע הזה ילדה לו בן:", + "ויקרא את־שמו נוח לאמור, זה ינחמני מכל־עצבוני ומן־האדמה אשר אררה ה':", + "ומקץ יובל התשעה עשר בשבוע השביעי בשנה השישית בו מת האדם, וכל־בניו קברוהו בארץ אשר נברא שם והוא היה הראשון אשר נקבר בארץ:", + "וימת שבעים שנה לפני מלאת לו אלף שנים כי אלף שנים כיום אחד לפי העדות אשר בשמים:", + "לכן כתוב על עץ הדעת לאמור, ביום אכלכם ממנו תמותו:", + "על־כן לא מלאו לו שנות היום ההוא כי אם מת בו:", + "ומקץ היובל הזה הומת קין אחריו בשנה ההיא, ביתו נפל עליו וימת בתוך ביתו ויומת בקרב אבניו:", + "כי באבן המית את־הבל ובאבן הומת גם הוא על־פי משפט־הצדק:", + "לכן חרות על־לוחות השמים לאמור, בדבר אשר המית איש את־רעהו בו יומת כאשר נתן מום בעמיתו כן יעשו לו:", + "וביובל החמשה [ו]עשרים לקח לו נוח אשה ושמה אמצרה בת רקיעאל בת אחותו לו לאשה בשנה הראשונה בשבוע החמישי:", + "ובשנה השלישית בו ילדה לו את־שם, ובשנה החמשית ילדה לו את־חם, ובשנה הראשונה לשבוע הששי ילדה לו את־יפת:" + ], + [ + "ויהי כי החלו בני האדם לרוב על פני כל האדמה, ובנות יולדו להם:", + "ויראו מלאכי האלוהים בשנה אחת ליובל הזה כי טובות הנה למראה ויקחו אותן להם לנשים מכל אשר בחרו ותלדנה להם בנים אשר היו לנפילים:", + "והחמס מלא את הארץ וכל בשר השחית את דרכו מאדם עד בהמה עד חית הארץ עד עוף השמים ועד כל רומש על האדמה:", + "כולם השחיתו את דרכם ואת סדרם ויחלו לטרוף איש את אחיו:", + "והחמס מלא את הארץ, וכל יצר מחשבות לב בני אדם היה רק רע כל היום:", + "וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה וכל בשר השחית את סדרו ויעשו כולם את הרע בעיניו כל אשר בארץ:", + "ויאמר למחות את האדם וכל בשר אשר ברא על פני האדמה:", + "ונוח לבדו מצא חן בעיניו:", + "ועל מלאכיו אשר שלח על הארץ חרה אפו מאוד, ויאמר להשמידם:", + "ויאמר אלינו נאסרה אותם במעמקי האדמה, והנה הנם אסורים בתוכם ומפורדים:", + "ועל בניהם יצאה דת מאת פניו, למחוץ אותם בחרב ולכלותם מתחת השמים:", + "ויאמר לא ידון רוחי באדם לעולם כי בשר הוא, והיו ימיו מאה ועשרים שנה:", + "וישלח את חרבו ביניהם למען יכו איש את אחיו, ויחלו להכות איש את אחיו עד אשר נפלו כולם לפי חרב ונשמדו מעל הארץ ועיני אבותיהם רואות:", + "ואחרי כן נאסרו במעמקי האדמה עד יום המשפט הגדול, כי אז ענוש יענשו כל אשר השחיתו את דרכיהם ואת עלילותיהם לפני ה':", + "וישמד את כל משכנותיהם, ולא נותר מהם עד אחד אשר לא שפט אותו ככל רעתם:", + "ויעש לכל ברואיו קרב חדש ונכון, אשר לא יחטאו לעולמים לכל קרבם וכל איש יצדק במולדתו לעד:", + "ועונש כולהם נחרץ וחרות על לוחות השמים בלי עולתה:", + "וכל הסרים מן הדרך אשר נועד להם ללכת בה אם לא ילכו בה, העונש כתוב לכל קרב ולכל דור:", + "ולא ינצל כל אשר בשמים ועל הארץ, באור ובחושך בגיא צלמות ובתהום רבה ובמקום האופל:", + "כל עונשם כלה ונחרץ וכתוב וחרות לכולם:", + "את הגדול ישפוט כגדלו ואת הצעיר כצעירתו, ואת כל איש ואיש ישפוט על פי דרכו:", + "ולא יקח שוחד, באמרו כי ישב לשפוט את כל בשר:", + "וכי יתן לו איש את כל אשר על הארץ, לא ישא פניו ולא יקח דבר מידו כי הוא השופט:", + "ועל בני ישראל כתוב וחרוץ לאמור, אם יפנו אליו בצדקה יסלח לכל אשמם וישא לכל עוונם:", + "כתוב וחרוץ, כי כל מודה ועוזב פשעיו ירוחם פעם אחת בשנה:", + "אבל לא רוחמו כל אשר השחיתו את דרכם ואת יצרם לפני המבול אך נוח לבדו, כי פניו נשאו בגלל הבנים אשר הציל למענהו ממי המבול:", + "כי לבו היה צדיק בכל דרכיו כאשר צֻוה, ולא עבר על כל אשר נפקד עליו:", + "ויאמר ה' ימח כל אשר בחרבה, מכל הבהמה עד חית השדה ועוף השמים ועד הרמש הרומש על הארץ:", + "ויצו את נוח לעשות לו תיבה להנצל ממי המבול:", + "ויעש נוח תיבה לכל אשר צוהו, ביובל השבעה ועשרים בשבוע החמישי בשנה החמישית:", + "ויבוא אליה בשנה השישית בו בחודש השני בראש החודש השני:", + "עד יום ששה עשר בו בא הוא וכל אשר הבאנו לו אל התיבה, ויסגר ה' בעדו מחוץ ביום שבעה עשר בערב:", + "וה' פתח שבע ארובות שמים, להמטיר מים מן השמים על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה:", + "וגם מעיינות התהום העלו מים, עד כי מלא כל העולם מים:", + "ויגברו המים על הארץ, חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים על כל ההרים הגבוהים:", + "ותרום התיבה מעל הארץ, ותלך על פני המים:", + "ויהיו המים על פני הארץ חמשה חודשים, חמישים ומאת יום:", + "ותלך ותנח על ראש הלובָר, אחר הרי אררט:", + "ובחודש הרביעי נסכרו מעינות תהום רבה, וארובות השמים נכלאו:", + "ובראש החודש השביעי נבקעו כל מעינות תהומות הארץ, וזרם המים החל לרדת אל תחתית התהום:", + "ובראש החודש העשירי נראו ראשי ההרים:", + "ובראש החודש הראשון נראתה האדמה וישובו המים מעל הארץ הלוך ושוב, בשבוע החמישי בשנה השביעית בו:", + "ובשבעה עשר יום לחודש השני יבשה הארץ:", + "ובשבעה ועשרים יום בו הסיר את מכסה התיבה, וישַלח מתוכה את חית הארץ ועוף השמים והרמש:" + ], + [ + "ובראש החודש השלישי יצא מן התיבה ויבן מזבח על ההר הזה ויֵרָא על הארץ:", + "ויקח שעיר עזים רך ויכפר בדמו על כל אשמת הארץ כי נמח כל היקום אשר היה עליה לבד מאשר היו את נוח בתיבה:", + "וישם את חלבו על המזבח ויקח פר ואיל וכבש ושעירי עזים ומלח ותור ובני יונה:", + "ויעל אשֶה על המזבח ויבא גם מנחות אפויות בשמן, ויזרק את הדם ויין וישם על הכל לבונה ויעל ריח ניחוח לרצון לפני ה':", + "וירח ה' את ריח הניחוח ויכרות אתו ברית לבל יהיה עוד מבול לשחת הארץ:", + "עוד כל ימי הארץ, זרע וקציר לא ישבותו קור וחום קיץ וחורף יום ולילה לא ישנו את סדרם ולא ישבתו לעולמים:", + "ואתם פרו ורבו על הארץ, ומלאו אותה והיו לברכה עליה:", + "מוראכם וחתכם אתן על כל אשר על הארץ ואשר בים:", + "והנה נתתי לכם כל חית הארץ וכל בהמה וכל אשר יעופף וכל הרמש הרומש על הארץ ודגי המים ואת כל לאכלה, כירק עשב נתתי לכם את כל לאכלה:", + "אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו כי נפש כל בשר הדם ולא יידרש דמכם לנפשכם:", + "מיד כל אדם מיד איש אדרוש דם אדם:", + "שופך דם אדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלוהים עשה את האדם:", + "ואתם פרו ורבו, ומלאו את הארץ:", + "ובניו נשבעו לבלתי אכול דם כל בשר:", + "ויקם ברית לפני ה' אלהים לעולם לכל דורות הארץ בחודש הזה:", + "לכן דיבר אותך כי תקים גם אתה ברית את בני ישראל בחודש הזה על ההר, והבאת אותם באלה ותזרוק דם עליהם על כל דברי הברית אשר כרת ה' עמהם לדורות עולם:", + "וזאת העדות הכתובה לפניהם למען תשמרו אותה כל הימים לבל תאכלו לעולם את דם נפש כל חי:", + "והאיש אשר יאכל דם חיה ובהמה ועוף כל ימי הארץ, ונכרת הוא וזרעו מן הארץ:", + "ויצו את בני ישראל לבלתי אכול כל דם, למען יעמדו הם וזרעם לפני ה' אלוהינו לנצח:", + "והחוק הזה לא ימוש לעולמים ושמרו אותו לדורות עולם, לכפר תמיד על נפשותיכם בדם על המזבח:", + "מדי יום ביומו בבוקר ובערב יכפרו עליהם לפני ה' ושמרו אותו ולא יכרֵתו:", + "ויתן לנוח לבניו אות לבל יבוא עוד שנית מבול על הארץ:", + "את קשתו נתן בענן והיתה לאות ברית עולם ולא יהיה עוד המים למבול לשחת הארץ עוד כל ימי הארץ:", + "לכן חרות החוק על לוחות השמים כי ישמרו את חג השבועות בחודש הזה פעם אחת בשנה לחדש את הברית בכל שנה ושנה:", + "וכל הימים אשר חגו בשמים את החג הזה מיום הבריאה עד ימי נוח היו שבעה ועשרים יובלים וחמשה שבועים:", + "ויחג נוח אותו שבעה יובלים ושבוע אחד עד יום מותו, אבל בני נוח חיללו אותו עד ימי אברהם ויאכלו דם:", + "אך אברהם לבדו שמר אותו ובניו יצחק ויעקב שמרו אותו עד ימיך:", + "ובימיך שכחו אותו בני ישראל, עד אשר חידשתים בהר הזה:", + "וגם אתה צו את בני ישראל ושמרו את החג הזה בכל דורותיהם לחוק להם:", + "יום אחד בשנה בחודש הזה יחוגו את החג הזה:", + "כי הוא חג השבועות והוא חג ראשית הבריאה, משְנֵה תושיה לו:", + "והחג הזה לשתי משפחות כפי הכתוב והחרות עליו:", + "כי אנכי כתבתי אותו בספר התורה הראשון בספר אשר כתבתי לך, כי תחוג אותו יום אחד יום אחד בשנה:", + "וגם הוריתי לך את קרבנותיו לזכור אתהן, ובני ישראל יחוגו אותו לדורותיהם בחודש הזה יום אחד יום אחד בשנה:", + "וראשי חדשי הראשון הרביעי השביעי והעשירי, המה ימי הזיכרון וימי חג בארבע תקופות השנה:", + "כתובים וחקוקים המה לעדות מימים ימימה:", + "וישם אותם נוח לו למועדים לדורות עולם, להיות לו בהם חג זיכרון:", + "בראש החודש הראשון נאמר אליו לעשות את התיבה, ובו יבשה הארץ ויפתח וירא את הארץ:", + "בראש החודש הרביעי נכלא פי מעינות התהום בארץ:", + "ובראש החודש השביעי נבקעו כל מעינות תהום רבה, והמים החלו לרדת אל קרבנה:", + "ובראש החודש העשירי נראו ראשי ההרים, ונוח היה שמח:", + "לכן עשה אותם לו למועדי זיכרון עולם, וככה יוסדו:", + "ונחרתו על לוחות השמים שתים עשרה שבתות לכל אחד ואחד, מן האחד ועד השני בוא יבוא זכרונם:", + "מן הראשון עד השני מן השני עד השלישי מן השלישי עד הרביעי:", + "וכל הימים אשר נועדו הם שתים וחמישים שבתות ימים, עד מלאת שנה תמימה:", + "ככה חרות וחקוק על לוחות השמים חוק שנה בשנה ולא יעבור:", + "ואתה צו את בני ישראל ושמרו את השנים על פי המספר הזה, ארבעה ושישים יום ושלוש מאות יום:", + "והיה שנה תמימה, ומספר מפקד ימי השנה ומועדיה לא ישחת:", + "כי הכל בוא יבוא בה כפי אשר הועד עליו, ולא יעברו כל יום ולא יחללו כל מועד:", + "והיה כי יעברו ולא ישמרו אותם כמצותיו, ישחיתו בפעם אחת כל עת וזמן והשנים תעתקנה ממקומן:", + "ויעבטון אורחות סדרם, וכל בני ישראל ישכחו את דרך השנים ולא ימצאו עוד:", + "ויזנחו את ראש החודש וזמנו ואת השבתות, והעוו את כל דרכי השנים:", + "כי ידעתי את הדבר וכהיום הזה אגידהו לך, ולא אל בינתי אשען כי כן כתוב לפני על הספר ועל לוחות השמים מיוסדת חלוקת הימים:", + "ולא ישכחו את מועדי הברית, ולא ילכו במועדי הגויים לפי תעתועיהם ולפי דעתם:", + "והיו אנשים אשר יביטו יראו בירח, הוא המשחית את הזמנים ויקדים עשרת ימים בכל שנה ושנה:", + "ולכן ישחיתו את השנים בימים הבאים, ועשו יום שוא ליום העדות ויום בלתי טהור ליום המועד:", + "וכל איש לא יבדיל בין ימי קודש ובין ימי חול, כי יתעו בחודשים ובשבתות ובמועדים ובשנות היובל:", + "לכן הנני מצווך ומעיד בך, למען תעיד בם:", + "כי אחרי מותך ישחיתו בניך את הדבר, למען יספרו בשנה רק שלוש מאות יום ושישים יום וארבעה ימים:", + "ועל כן יתעו בראש החודש ובשבת ובחג ובמועד, ואכלו תמיד את הדם בבשר:" + ], + [ + "ובשבוע השביעי בשנה הראשונה בו ביובל הזה נטע נוח גפנים על ההר אשר נחה התיבה עליו, ושמו לובָר, אחד הרי אררט:", + "ותעשינה פרי בשנה הרביעית:", + "ויצור את פריו ויבצור אותו בשנה ההיא בחודש השביעי, ויעש ממנו יין וישימהו בכלי וישמרהו עד השנה החמישית עד היום הראשון הוא ראש החודש הראשון:", + "ויעל אשה לה' פר בן בקר ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה ושעיר עזים אחד, לכפר בעדו ובעד בניו:", + "ויעש בראשון את השעיר ויבא את דמו על המזבח אשר עשה, ואת כל חלבו שם על המזבח אשר עשה שם את האשה:", + "ומן הפר ומן האיל ומן הכבשים שם את כל בשרם על המזבח, וישם עליו את כל מנחותיהם בלולות בשמן:", + "אחרי כן זרק בראשונה יין באש על המזבח, וישם לבונה על המזבח ויעל ריח ניחוח לרצון לעלות לפני ה' אלהיו:", + "וישמח, וישת מן היין הזה הוא ובניו בשמחה רבה:", + "ויהי ערב ויבוא אל אהלה וישכב שיכור ויישן ויתגל בשנתו בתוך אהלה:", + "וירא חם את אביו נוח ערום, ויצא ויגד לשני אחיו בחוץ:", + "ויקח שֵם את שמלתו ויקום הוא ויפת ויסירו את שמלתו מעל שכמם הפנים אחורנית, ויכסו את ערוות אביהם והם פונים אחורנית:", + "ויקץ נוח משנתו וידע את כל אשר עשה לו בנו הקטן:", + "ויקלל את בנו ויאמר ארור כנען, עבד עובד יהיה לאחיו:", + "ויברך את שם, ברוך ה' אלהי שם ויהי כנען עבד לו:", + "ויפת אלהים ליפת וישכון אלהים באהלי שם, ויהי כנען עבד לו:", + "וידע חם כי קילל אביו את בנו, וייפרד מאת אביו הוא ובניו עמו בכוש ומצרים ופוט וכנען:", + "ויבן לו עיר, ויקרא שמה כשם אשתו נחלת עמק:", + "וירא יפת ויקנא באחיו, ויבן עיר גם הוא ויקרא לה כשם אשתו אדותן ילק:", + "ושֵם שכן על פני אביו נוח, ויבן עיר אצל אביו על יד ההר ויקרא שמה גם הוא כשם אשתו צדקת לבב:", + "שלוש הערים האלה קרובים אל ההר לובר, צדקת לבב לפני ההר קדמה ונחלת עמק נגבה, אדותן ילק ימה:", + "ואלה בני שם עילם אשור ארפכשד....", + "", + "ביובל השמונה ועשרים הואיל נוח [ללמד] את בני בניו, את כל החוקות והמצוות אשר ידע ואת המשפט:", + "ויעד בבניו לעשות צדק ולכסות בשר ערוותם, ולברך את בוראם ולכבד את האב ואת האם, לאהוב איש את רעהו ולשמור את נפשותיהם מכל זנונים וטומאה ומכל עוולה:", + "כי בגלל שלושת הדברים האלה בא המבול על הארץ:", + "בגלל הזנונים אשר זנו השומרים למורת חוקי משפטם אחרי בנות האדם, ולקחו להם נשים מכל אשר בחרו, המה עשו ראשית הטומאה:", + "ובניהם הנפילים וכל אחיהם חלק לבם, ויאכל איש את רעהו, הענק המית את הנפיל והנפיל המית את העליון והעליון המית את בני האדם ואדם את רעהו:", + "וכל איש היה [נכון] לעשות אוון ולשפוך דם נקי, ותמלא הארץ חמס:", + "ובדרכיהם הלכו כל חית הארץ ועוף השמים, וכל השורץ והרומש על הארץ, ודם רב נשפך על הארץ:", + "וכל יצר מחשבות האנשים היה אפס ורע כל היום:", + "וימח ה' את כל היקום מעל פני האדמה, מפני רוע מעלליהם ומפני הדם אשר שפכו על הארץ, השמיד את כל היקום:", + "ואני ואתם בני וכל אשר בא אתנו אל התיבה נשארנו:", + "והנה אנכי רואה כיום את מעשיכם כי לא תתהלכו בצדקה, כי אם החילותם ללכת בדרך שחת:", + "ולהיפרד איש מרעהו ולקנא איש בעמיתו, וכי לא תשבו בשלום בני איש את אחיו:", + "כי אראה איך הרוחות הרעות החלו להוליככם תועה, אתכם ואת בניכם:", + "ועתה אדאג לכם פן אחרי מותי תשפכו דם אדם על הארץ, ותיתמו גם אתם מעל פני האדמה:", + "כי כל שופך דם אדם וכל אוכל דם כל בשר ישמד מקרב כל מן הארץ:", + "ולא ישאר איש האוכל דם והשופך דם על הארץ, לא נין ולא נכד לו תחת השמים:", + "כי אם בגיא צלמות ילכו למו, ואל בור שחת ירדו:", + "בחשכת התהום יטבעו כולם במגפה רעה, איש איש [מכם] אשר לא יקריב מכל דם לכפר בעדכם:", + "וזה הדבר מדי תשחטו חיה או בהמה או כל אשר יעופף על הארץ, עשו לכם פעולת צדקה בדם בכל מקום אשר ישפך על הארץ:", + "ואיש מכם לא יאכל [בשר] בדם, אל תתנו לאכול דם לפניכם:", + "כסו את הדם בעפר כי כן צוויתי, אעידהו לכם ולבניכם ולכל בשר:", + "ואל תאכלו הנפש עם הבשר פן לא ידרש דמכם לנפשכם מכל בשר השופך אותו על הארץ:", + "כי לא יכופר לארץ את הדם אשר נשפך עליה, כי אם בדם שופכו תטהר הארץ לכל דורותיה:", + "ועתה בני שמעו בקולי עשו משפט וצדקה, למען תינטעו בצדקה על כל פני האדמה ותהילתכם תנשא לפני אלוהי אשר הציל אותי ממי המבול:", + "והנה תלכו ובניתם לכם ערים ונטעתם בהן כל עץ צומח על הארץ:", + "ולא יאסוף איש שלוש שנים מפרי כל עץ מאכל לאכלו, ... ובשנה הרביעית יהיה פריו קודש הילולים:", + "וראשית כל פרי האדמה [...] יובא לפני אל עליון קונה שמים וארץ וכל היקום:", + "למען יובא עם החלב ראשית פרי יין ושמן על מזבח ה' לרצונו:", + "והנותר יאכלו משרתי בית ה' לפני המזבח לרצונו:", + "ובשנה השביעית תעשו שמיטה, כי תשמטוה בצדק ובמישרים ותהיו צדיקים וכל מטעיכם יבורכו:", + "כי כן ציווה חנוך אבי אביכם מתושלח את בנו ומתושלח ציווהו לבנו למך, ולמך ציווה לי את כל אשר ציוו לו אבותיו:", + "וגם אנכי מצוהו לכם בני, כאשר ציווה חנוך את בנו ביובלו הראשון:", + "בהיותו עוד בארץ החיים השביעי בדורותיו, ציווה והעיד את הדבר לבנו ולבני בניו עד יום מותו:" + ], + [ + "וביובל התשעה ועשרים בשבוע הראשון בשנה הראשונה לקח לו ארפכשד אשה ושמה רצויה בת שושנה בת עילם לו לאשה:", + "ותלד לו בן בשנה השלישית לשבוע הזה ויקרא את שמו קינם:", + "ויגדל בנו וילמדהו אביו ספר, וילך לבקש לו מקום לבנות לו שם עיר מושב:", + "וימצא כתובת אשר פיתחו האבות הראשונים על אבן, ויקרא את החרות עליה ויעתיקהו וימצא בו חותם תכנית המדע אשר הורו השומרים:", + "מרכבת השמש והירח והכוכבים, ועל כל אותות השמים:", + "ויכתבהו בספר ולא הגיד מאומה מכל הדבר, כי ירא להגיד אותו לנוח פן יקצוף עליו:", + "וביובל השלושים בשבוע השני בשנה הראשונה בו לקח לו אשה ושמה מֶלכה בת עבדי בן יפת:", + "ובשנה הרביעית ילדה לו בן ויקרא את שמו שלח, כי אמר שולֵח שולחתי:", + "בשנה הרביעית נולד שלח ויגדל ויקח לו אשה ושמה מעכה בת כשד אחי אביו לו לאשה:", + "וביובל [האחד ושלושים] בשבוע החמישי בשנה הראשונה ילדה לו בן, ויקרא את שמו עבר:", + "ויקח לו אשה ושמה עצורת בת נברוד, ביובל השנים ושלושים בשבוע השביעי בשנה השלישית:", + "ובשנה השישית ילדה לו בן, ויקרא את שמו פלג:", + "כי בימי היוולדו הואילו בני נוח לפלוג את הארץ ביניהם, על כן קרא את שמו פלג:", + "אבל לא נפלגה אל נכון ביניהם, ויוגד הדבר אל נוח:", + "ובראשית יובל השלושה ושלושים התחלקו את הארץ לשלושה חלקים לשם לחם ליפת לפי נחלתם, בשנה הראשונה לשבוע הראשון לעיני אחד המלאכים ממנו אשר נשלחו אליהם:", + "ויקרא אל בניו ויקרבו אליו הם ובניהם, ויחלק את הארץ בגורל את אשר ינחלו שלושת בניו:", + "ויפרשו את כפיהם, ויקחו את הגורלות מחיק אביהם נוח:", + "ויצא הגורל לשם תוך הארץ לנחלתו לבניו ולזרעם עד עולם, מטבור ההר רָפוּא מקום אשד הנחל תונה:", + "ויהי גבול נחלתו לפאת ימה בתוך הנחל ההוא, וירד עד לבוא בריכת המים הוא מעין מי הנחל הזה:", + "ואשד מימי הנחל הזה בים מיעוט, והיו תוצאותיו עד הים הגדול:", + "וכל אשר לירכתו נגבה היה לשם, ויצא עד לבוא קרסו הוא חיק הלשון הפונה נגבה:", + "ועבר משם גבול נחלתו אל כתף הים הגדול, והלכה נכחה עד בואכה לעבר הלשון מבוא השמש הנשקף נגבה:", + "ושם הים ההוא חיק ים מצרים:", + "וירד משם נגבה מול אשדות הים הגדול ומחה על כתף המים, ועבר מול ארץ ערב אופירה:", + "ועבר הלאה עד קרבו אל מי הנהר גיחון ותאר מנגב למי גיחון לחוף הנהר הזה, ועבר קדמה עד קרבו לגן עדן תימנה וקדמה לכל ארץ העדן [...]:", + "ונסב משם קדמה ועלה עד קרבו אל קדמת ההר רפה וירד מול חוף שפך הנחל תינה:", + "זאת הנחלה אשר יצאה בגורל לשם ולבניו, לרשת אותה עד עולם לו ולזרעו עד עולם:", + "וישמח נוח כי יצאה הנחלה הזאת לשם ולבניו, ויזכור את כל אשר דיבר בפיו בהתנבאו לאמור:", + "ברוך ה' אלוהי שם, וישכון ה' באהלי שם:", + "וידע כי גן עדן הוא קודש הקודשים ומשכן ה', וכי הר ציון אשר בתוך המדבר והר סיני אשר בתוך טבור הארץ, שלושתם איש נוכח אחיו נבראו למקדשי הארץ:", + "ויברך את אלהי האלהים, אשר שם את דבר ה' בפיהו [...]:", + "וידע כי נחלה מבורכת ומאושרת נפלה בחבל שם ובניו לדורות עולם:", + "היא כל ארץ הים ארתרה וכל ארץ הקדם וארץ הודו והריה, וכל הארץ בלע וכל ארץ הלבנון ואיי כפתור וכל הררי שניר ואמר‏:", + "והררי אשור לפאת צפונה, וכל ארץ עילם אשור ובבל ושושן ומדי וכל ארץ אררט:", + "וכל הארץ מעבר לים אשר מעבר להררי אשור צפונה, ארץ מבורכת ורחבת ידיים וכל אשר בה טוב מאוד:", + "ולְחָם יצא הגורל השני מעבר לגיחון נגבה מימין הגן ועבר נגב תימנה:", + "ועבר הלאה עד הרי האש ונסב ימה לפאת הים אטיל, והתאוה ימה עד לבוא ים המזרק הוא הים אשר כל יורד בו לא יעלה לנצח:", + "ותאר הגבול צפונה מקצה גדית, ומחה על כתף חוף הים מעבר השני לים הגדול עד קרבו אל נהר גיחון מימין גן העדן:", + "וזאת הארץ אשר עלתה בגורל חם לנחלה, לרשתה עד עולם לו ולבניו לדורותיהם עד עולם:", + "וליפת יצא הגורל השלישי מעבר לנחל תינה צפונה לאשדות מימיו, ונסב לפאת צפונית מזרחית כל חבל לג וכל ארצו מקדם:", + "ועלה לירכתי הצפון והתאוה עד הרי קילט צפונה, ולכתף הים מעוק:", + "ונסב מקדם לגדית עד לבוא חוף הים, ועבר עד קרבו מקדם לפָרָה:", + "ושב ובא לעומת אפריקה ויצא קדמה מזרחה לפאת מי הים מיעוט ועבר על יד הנחל תינה לאורכו נוכח קדמת הצפון עד קרבו אל גבול מימיו מול ההר רפה ונסב והלך צפונה:", + "זאת הארץ אשר עלתה בגורל יפת ובניו לנחלתו, לרשת עד עולם לו ולבניו לדורותיהם עד עולם:", + "חמשה איים גדולים וארץ גדולה בירכתי צפון, אך קרה היא וארץ חם היא חמה:", + "אכן לארץ שֵם אין חורב ולא קרח כי בה מזג קור וחום גם יחד: צ\"ל אמנה" + ], + [ + "ויחלק חם לבניו, ויצא הגורל הראשון לכולם לפאת קדמה וימה לפוט וירך מערבו לכנען ולפאת מערב הים...:", + "ויחלק שם גם הוא לבניו, ויצא הגורל הראשון לעילם ולבניו מקדם לנהר חידקל עד לבוא ארץ הקדם:", + "כל ארץ הודו ועד ארתרה ומימי דודין וכל ההרים ואילה וכל הארץ שושן, וכל אשר לעבר פרנך עד הים ארתרה ועד הנחל תינה:", + "ולאשור יצא הגורל השני ארץ אשור ונינוה ושנער ועד גבול הודו ועלה לכתף הנחל:", + "ולארפכשד יצא הגורל השלישי כל ארץ חבל הכשדים, לפאת מזרחה לנהר פרת קרוב לים ארתרה:", + "וכל מימי המדבר עד לבוא אל חיק הים הנשקף על ארץ מצרים, כל ארץ הלבנון ושניר ואמנה ומחה על כתף פרת:", + "ולארם יצא הגורל הרביעי כל ארץ ארם נהרים, בין חידקל ובין פרת מצפון הכשדים עד לבוא הררי אשור:", + "וכל יתר הארצות עד הים הגדול והלך וקרב קדמה אל אחיו אשור:", + "וגם יפת חילק את ארץ הנחלה לבניו:", + "ויצא הגורל הראשון לגומר לפאת קדמה, מן הצפון ועד הנחל תינה:", + "ובצפון יצא למגוג כל תוך הצפון עד לבוא אל הים מיעוט:", + "ולמדי יצא לנחלה לרשת אותה לפאת מערבה על פני שני אחיו עד האיים ועד גבולי האיים:", + "וליון יצאה הנחלה הרביעית, כל האי והאיים לכתף אלדוד:", + "ולתובל יצאה הנחלה החמישית בין הלשון הפונה לפאת אודה נחלת לוד, עד הלשון השניה הנוטה אל תוך הלשון השלישית:", + "ולמשך יצאה הנחלה השישית, וכל העבר השני מן הלשון השלישית עד לבוא קדמת גדיר:", + "ולתירס יצאה הנחלה השביעית, ויהי לו האיים הגדולים בתוך הים אשר בנחלת חם ואיי קמטורי:", + "ולבני ארפכשד יצאה הנחלה המאושרה:", + "ככה התנחלו בני נוח לבניהם לפני נוח אביהם, וישבע אותם בשבועת אלה אם יתחרה איש מהם לכבוש נחלה אשר לא נפלה לו בגורל:", + "וכולם ענו ואמרו אמן, ואמן להם ולבניהם עד עולם בדורותיהם:", + "עד יום המשפט אשר בו ישפוט ה' אלהים אותם בחרב ובאש על כל רעת טומאת עונותיהם, כי מלאו את הארץ רשע וטומאה זנונים וחטאה:" + ], + [ + "ובשבוע השלישי ליובל הזה, החלו המלאכים הטמאים להחטיא את בני נוח לפתותם ולהשיבם עד דכא:", + "ויבואו בני נוח אל אביהם ויספרו לו על אודות הרוחות, אשר החטיאו את בני בניהם הדיחום בחשכה והמיתום:", + "ויתפלל אל ה' אלהיו ויאמר, אלהי הרוחות לכל בשר אשר עשית ברחמיך ותצל אותי וגם בני ממי המבול ולא נתתני לראות שחת כאשר עשית לבנים משחיתים:", + "כי חסדך גדול עלי, ורבים רחמיך על נפשי:", + "יגדל נא חסדך על בניך, אל ימשלו בם המלאכים הרעים לבל ישחיתום את הארץ:", + "הן ברכת אותי ואת בני, כי נפרה ונרבה ונמלא את הארץ:", + "אתה ידעת את אשר עשו השומרים אבות המלאכים האלה בימי:", + "וגם את המלאכים האלה אשר בחיים חייתם אֱסור וכלאם בשאול תחתיה, לבל ישחיתו בבני עבדך אלהי כי אכזרים המה ולהשחית נבראו:", + "אל ימשלו ברוחות החיים כי אתה לבדך ידעת את משפטם ואל יהי להם שלטון על בני הצדק מעתה ועד עולם:", + "ויאמר אלהינו אלינו לאסור את כולם:", + "ויבוא שר הרוחות משטמה ויאמר, בי אדוני הלא יותרו מהם שרידים לפני לשמוע בקולי ולעשות את כל אשר אומר להם:", + "כי אם לא ישאר לי איש מהם, לא אוכל להשלים כוח חפצי בבני אדם:", + "כי הנה הנם להשחית ולהחטיא על פי דברי בממשלתי, כי רבה רעת בני אדם:", + "ויאמר החלק העשירי יוותר מהם לפני, ותשע ידות ירדו אל מקום המשפט:", + "ויאמר אחד ממנו נורה לנוח את כל הרפואות, כי ידע כי לא יתהלכו בצדקה ולא ילחמו במישרים:", + "ונעש כאשר ציווה ונאסור במקום העונש את כל [הרוחות] הרעות המחבלים, ואת החלק העשירי הותרנו מהם למען יעשו את משפט השטן על הארץ:", + "ואת רפואות תעלה לכל מדוי הרוחות הגדנו לנוח, ואת מזימות נכליהם להחטיא איך יירפאו בצמחי האדמה:", + "ויכתב נוח בספר את כל אשר הורינו אותו על כל מיני מרפא:", + "ככה נכלאו הרוחות הרעות מעל בני נח:", + "ויתן את כל המכתבים אשר כתב אל שם בנו הבכור, כי אותו אהב מכל בניו:", + "וישכב נוח עם אבותיו, ויקבר על ההר לובר בארץ אררט:", + "תשע מאות שנה וחמישים שנה מלאו לימי חייו, תשעה עשר יובלים ושני שבועים וחמש שנים:", + "ויהי בחייו על הארץ צדיק תמים מאוד נעלה על כל בני אדם, מלבד חנוך:", + "כי תולדת חנוך היתה לעדות לדורות עולם, להגיד את כל אשר יקרא לדור ודור ביום המשפט:", + "וביובל הארבעה ושלושים בשנה הראשונה לשבוע השני, לקח לו פלג אשה ושמה לומנה בת שנער:", + "ותלד לו בן בשנה הרביעית לשבוע הזה, ויקרא את שמו רעו:", + "כי אמר הנה הרעו בני אדם במזימת תועבה, כי יזמו לבנות להם עיר ומגדל בארץ שנער כי נסעו מאררט מקדם אל שנער:", + "כי בימיו בנו עיר ומגדל, באומרם נעלה בו השמימה:", + "ויחלו לבנות בשבוע הרביעי וישרפו באש, ותהי להם הלבנה לאבן והחומר אשר דבקו בו את טורי האבנים היה חימר מן הים ומן מעיני מים אשר בארץ שנער:", + "ויבנו אותה שלוש וארבעים שנה...", + "ויאמר ה' אלהינו אלינו, הן עם אחד וזה החילם לעשות ועתה לא ארף מהם:", + "הבה נרדה ונבלה שפתם, אשר לא ישמעו איש את רעהו:", + "ויפוצו בארצות ובגוים, ולא יוסיפו עוד לשית עצה בלבבם עד יום המשפט:", + "וירד ה' ונרד עמו לראות את העיר ואת המגדל, אשר בנו בני האדם:", + "ויעלג כל מלה בלשונם ולא שמע איש שפת רעהו, ויחדלו לבנות העיר והמגדל:", + "על כן קרא שם כל ארץ שנער בבל כי שם בלל ה' שפת כל בני האדם, ומשם נפוצו בעריהם ללשונותם ולגוייהם:", + "וישלח ה' רוח חזק על מגדלם, ויהרסהו על הארץ:", + "והנה הוא בין ארץ אשור ובין בבל בארץ שנער, ויקראו את שמו חרבות:", + "בשנה הראשונה לשבוע הרביעי ליובל החמשה ושלושים נפוצו בארץ שנער:", + "וילך חם ובניו אל הארץ אשר נפלה לו בגורל נחלתו, אל ארץ הנגב:", + "וכנען ראה את ארץ הלבנון עד נחל מצרים כי טובה היא מאוד, ולא הלך אל ארץ נחלתו מערבה לים:", + "וישב בארץ לבנון ממזרח וממערב לבני מתי הלבנון ולכתף הים לארכו:", + "ויאמרו אליו חם אביו וכוש ומצרים אחיו לאמור, הן נאחזת בארץ לא לך אשר לא נפלה לנו בגורל:", + "לא תעשה כן, כי אם תעשה כה אז נפול תפול בחרב גם אתה גם בניך בארץ והייתם לאלה:", + "כי בחוזק החרב נאחזתם, ובחזקת החרב יפלו בניך ונכרת לעולם:", + "אל תשב בארץ מגורי שם, כי לשם ולבניו נפלה בגורל לנחלה:", + "ארור אתה וארור תהיה מכל בני נוח, באלה אשר נשבענו לפני השופט הקדוש ולפני אבינו נוח:", + "ולא שמע בקולם, וישב בארץ לבנון מן חמת עד לבוא מצרימה הוא ובניו עד היום הזה, על כן קרא לארץ ההיא כנען:", + "ויפת ובניו נסעו לפאת מערבה, וישבו בארץ נחלתם:", + "וירא מדי את ארץ הים ותיטב בעיניו, וידרוש אותה מאת עילם ואשור וארפכשד אחי אשתו:", + "וישב בארץ מדי על פני אחי אשתו עד היום הזה, ויקרא את שם מושבו ושם מושב בניו מדי על שם אביהם מדי:" + ], + [ + "וביובל החמשה ושלושים בשבוע השלישי בשנה הראשונה בו, לקח רעו אשה ושמה ערה בת בן כשד:", + "ותלד לו בן ויקרא את שמו שרוג, בשנה השביעית לשבוע ההוא וליובל ההוא:", + "ובני־נוח החלו להילחם איש באחיו, לשבות שבי ולהמית ולשפוך דם־אדם על הארץ ולאכול דם:", + "ולבנות ערים בצורות וחומות ומגדלים, ואנשים מהם הואילו להתנשא על העם וליסוד ממלכות בראשיתם:", + "ולעשות מלחמה ולסכסך עם בעם וגוים בגוים ועיר בעיר ולהרע את כל, ולעשות להם חרב וחנית וללמד את בניהם קשת:", + "ויחלו ללכוד ערים ולמכור עבדים ושפחות:", + "ואור בן כשד בנה את העיר אור כשדים, ויקרא לה בשמו ובשם אביו:", + "ויעש להם כוכבים, וישתחו לכל אלהי מסכה אשר עשה לו:", + "ויחלו לעשות פסילים ומצבות וכל תועבה, והרוחות הטמאות עזרו להם ויתעום לאשום אשם ולהטמא:", + "והשר משטמה התאמץ לעשות את כל זאת, ויפעול עלילות רשע וחטאים וכל פשע על ידי הרוחות אשר תחת ממשלתו להשחית ולהאביד ולשפוך דם על הארץ:", + "לכן קרא שמו שרוג, כי שרך דרכו לעשות רק חטא ופשע:", + "ויגדל וישב באור כשדים על פני אבות [אמו], וישתחו לאלילים:", + "ויקח לו אשה ביובל הששה ושלושים בשבוע החמישי בשנה הראשונה, ושמה מלכה בת חבר בת [אחות] אביו:", + "ותלד לו את נחור בשנה הראשונה לשבוע ההוא, ויגדל וישב באור, באור כשדים:", + "ואביו חכם הכשדים לימד אותו לנבאות ולהטיף עתידות על פי אותות השמים:", + "וביובל השבעה ושלושים בשבוע הששי בשנה הראשונה לקח לו אשה ושמה יסכה בת נסתג מן הכשדים ותלד לו בן את תרח בשנה השביעית לשבוע ההוא:", + "וישלח השר משטמה עורבים וציפורים לאכול את הזרע אשר נזרע על האדמה, למען שחת את הארץ לחמוס מבני האדם את תבואותיהם:", + "כי בטרם יעמיקו את הזרע במחרשה לקטו אותו העורבים מעל פני האדמה:", + "לכן קרא שמו תרח כי התחרו בהם העורבים והציפורים, ויאכלו אכול את זרעם:", + "ותחילנה שני הרעב מפני הציפורים, ואת כל פרי העץ אכלו מעל העצים[...]:", + "ואך בעמל גדול יכלו בימיהם להציל שריד מכל פרי האדמה:", + "וביובל התשעה ושלושים בשבוע השני בשנה הראשונה, לקח לו תרח אשה ושמה עדנה בת ארם בת אחות אביו לו לאשה:", + "ובשנה השביעית לשבוע ההוא ילדה בן, ויקרא את שמו אברם כשם אבי אמו כי מת בטרם יחובל בנה ובנו:", + "ותפקחנה עיני הנער לראות בפשע הארץ, כי נתעו בשוא על ידי הפסילים והתועבה:", + "ויורהו אביו לכתוב, ובהיותו בן שבועים התפרד מאת אביו לבלתי השתחוות כמוהו לאלילים:", + "ויואל להתפלל אל הבורא כל היקום, להצילהו משגיאת בני האדם ולבל יפול חבלו בפשע ורשע אחרי התהלכו במישרים:", + "ויהי בימי הזרע להזורע את הארץ, ויצאו כולם יחדו לשמור את זרעם מפני העורבים:", + "ויצא אברם ביניהם והוא נער בן ארבע עשרה שנה, ותבוא עדת עורבים כענן לאכול את הזרע:", + "וירץ אברם לקראתם בטרם ירדו על הארץ, ויגער בהם בטרם יפשטו על הארץ לאכול את הזרע לאמור:", + "אל תרדו הנה, שובו אל המקום אשר באתם משם; וישובו:", + "ויעשו כן ביום ההוא לשבעה חבלי עורבים, ומכל העורבים לא ירד גם אחד על חלקת השדה אשר היה שם אברם:", + "וכל העומדים עמו על השדה ההוא ראו כי גער לאמור העורבים שובו, ויגדל שמו בכל ארץ הכשדים:", + "ויבואו אליו בשנה ההיא כל זורעי זרע, וילך אתם עד כלות ימי הזרע:", + "ויזרעו את אדמתם, ויאספו בשנה ההיא את תבואתם ויאכלו וישבעו:", + "ובשנה הראשונה לשבוע החמישי, לימד אברם את חרשי העץ העושים את כלי הבקר:", + "ויעשו כלי ממעל לארץ לעומת דרבן המחרשה, לשום עליו את משך הזרע ולהפילהו משם אל תוך מענית הזרע להיסתר באדמה:", + "ולא יראו עוד מפני העורבים ויעשו כן בכל דרבנות המחרשות ממעל להארץ:", + "ויזרעו ויעבדו את כל הארץ ככל אשר ציווה אותם אברם, ולא יראו עוד מפני העורבים:" + ], + [ + "ויהי בשבוע השישי בשנה השביעית בו, ויאמר אברם אל תרח אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני:", + "ויאמר מה בצע ומה נועיל מכל האלילים [...] אשר תשתחוה להם? הלא אין רוח בקרבם, כי אם קללת אלהים ותעתועי לב הם אשר אתם עובדים:", + "עבדו את אלהי השמים הנותן גשם והמוריד טל על האדמה, והעושה כל על הארץ וברא את הכל בדברו ונפש כל חי על פניו:", + "מדוע תעבדו את אשר אין רוח בקרבם, כי מעשה ידי חרש המה ועל כתף תשאו אותם:", + "לא לעזר ולא להועיל כי לבושת ולחרפה המה לעושיהם ולעובדיהם מעשה תעתועים, אל תעבדו אותם:", + "ויאמר אליו אביו ידעתי בני ידעתי גם אני, אבל מה אעשה למשפחתי כי תתנני לעבוד אותם:", + "אם אגלה להם האמת והרגוני כי נפשם דבקה בם לעבדם ולברכם, החשה בני פן ימיתוך:", + "ויגד את הדברים האלה אל שני אחיו ויחר אפם בו, וידום:", + "וביובל הארבעים בשבוע השני בשנה השביעית בו, לקח אברם אשה ושמה שרי בת אביו ותהי לו לאשה:", + "הרן אחיו לקח לו (אשה) בשנה [...] לשבוע השלישי ותלד לו בן בשנה השביעית ליובל ההוא ויקרא את שמו לוט:", + "וגם נחור אחיו לקח לו אשה:", + "ויהי בשנת [השישים] לחיי אברם היא השנה הרביעית לשבוע הרביעי, ויקם אברם לילה וישרוף את בית האלילים וכל אשר בו ולא נודע לאיש דבר:", + "ויקומו בלילה להציל את האלילים ממאכולת האש:", + "וימהר הרן ויבוא להצילם ותלהט בו הלהבה וישרף באש, וימת באור כשדים על פני תרח אביו ויקברו אותו באור כשדים:", + "ויצא תרח מאור כשדים הוא ובניו ללכת ארצה הלבנון וארצה כנען, וישב בארץ חרן:", + "וישב אברם עם תרח אביו בארץ חרן שבועיים:", + "ויהי בשבוע השישי בשנה החמישית בו ויקם אברם וישב בלילה בראש החודש השביעי להביט בכוכבים מן הערב עד הבוקר לדעת מה דרך הרוח על הארץ בשנה ההיא:", + "ויהי לבדו בשבתו להביט, ויבוא דבר בלבו ויאמר: כל אותות הכוכבים ואותות השמש והירח ביד ה' המה:", + "למה זה אדרשם, ברצונו ימטיר יורה ומלקוש וברצונו יוריד הגשם והכל בידו:", + "ויתפלל בלילה ההוא ויאמר: אלי אלי אל עליון אתה לבדך אלהי ואתה בראת את כל והכל מעשה ידיך ובך בחרתי לאלהים:", + "הצילני נא מיד המלאכים הרעים הרודים במחשבות לב האדם, לבל יסירו את לבבי ממך אלהי:", + "ואל תתנני אותי ואת זרעי לעולם לסור מאחריך מעתה ועד עולם:", + "ויאמר: האשוב לי אל אור כשדים המבקשים את פני לשוב אליהם, ואם אשב פה במקום הזה?", + "הנחה את עבדך בדרך אמת לפניך ללכת בה, ולבל אתהלך בשרירות לבי אלהי:", + "ויהי כאשר כילה לדבר ולהתפלל, והנה דבר ה' בפי אליו לאמור:", + "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך:", + "ואעשך לגוי גדול ועצום ואברכך ואגדלה שמך, והיה ברכה בקרב הארץ:", + "ונברכו בך כל משפחות האדמה, מברכיך אברכה ומקלליך אאור", + "והייתי לך לאלהים ולבניך ולבני בניך ולכל זרעך, ושמרתיך בכל אשר תלך אנכי אלהיך:", + "אל תירא מעתה ועד כל דורות הארץ, אלהיך אני:", + "ויאמר ה' אלהים אלי פתח פיו ושפתיו ופקח אזניו, ואחל לדבר עברית כלשון עמו:", + "ויקח את ספרי אבותיו הכתובים עברית ויעתיקם; אז החל ללמוד בהם ואבאר לו את כל דבר הקשה וילמד בהם בימי ששת חדשי המטר:", + "ויהי בשנה השביעית לשבוע השישי וידבר אל אביו, ויודיעהו כי יֵצֵא מחרן ללכת ארצה כנען לראות אותה ואחר ישוב אליו:", + "ויאמר אליו תרח אביו לך בשלום, אלהי העולם יישיר מעגל רגלך ואלהים יהיה עמך ויגן בעדך מכל רע:", + "ויתן לך חן ורחמים וחסד לפני כל רואיך, ואל ימשול בך אדם לעשות לך רעה, לך בשלום:", + "ואם תמצא הארץ חן בעיניך לשבת בה הבה וקחני אליך, וקח עמך את לוט בן הרן אחיך לך לבן ואלהים יהי עמך:" + ], + [ + "ויצא אברם מחרן, ויקח את שרי אשתו ואת לוט בן הרן אחיו אתו ארצה כנען:", + "ויבוא [ארצה כנען] ויעבור עד מקום שכם עד אלון רם:", + "ויאמר ה' אליו לך ולזרעך אתן את הארץ הזאת, ויבן שם מזבח ויעל עליו אשה לה' הנראה אליו:", + "ויעתק משם ההרה בית אל מים והעי [מקדם], ויט אהלה:", + "וירא כי טובה הארץ ורחבת ידיים מאוד, וכי כל בה:", + "גפן ותאנה ורמון ואלה ועצים רעננים ואלונים וזיתים וארזים וברושים ועצי הלבנון וכל עצי השדה, וכי כולה משקה בהריה:", + "ויברך את ה' אשר הביאו מאור כשדים אל ההר הזה:", + "ויהי בשנה הראשונה בשבוע השביעי באחד לחודש הראשון ויבן מזבח על ההר הזה, ויקרא בשם ה' אתה אלי אלהי עולם:", + "ויעל על המזבח אשה לה', למען יהיה עמו ולא יעזבהו כל ימי חייו:", + "ויקם משם ויסע [הנגבה] ויבוא עד חברון, וחברון נבנתה אז וישב שם שנתים ימים: [...]", + "[ויסע] אברם מצרימה בשנה השלישית לשבוע ויגר במצרים חמש שנים, לפני הלקח אשתו ממנו:", + "וצוען מצרים נבנתה אז, שבע שנים אחרי חברון:", + "ויהי כאשר לקח פרעה את שרי אשת אברם, וינגע ה' את פרעה ואת כל ביתו בנגעים גדולים על דבר שרי אשת אברם:", + "ואברם כבד מאוד, בצאן ובבקר ובחמורים ובסוסים ובגמלים ובעבדים ובשפחות ובכסף ובזהב עד מאוד:", + "וגם לוט בן אחיו היה כבד:", + "ויהי כאשר השיב פרעה את שרי אשתו ויעתק מארץ מצרים ויבוא אל מקום אשר מקדם לבית אל, ויברך את ה' אלהיו אשר השיבהו בשלום:", + "ויהי ביובל [האחד וארבעים] בשנה השלישית לשבוע הראשון וישב אל המקום ההוא, ויעל שם אשֶה ויקרא בשם ה' ויאמר ה' אל עליון אלהי אתה לעולם:", + "ובשנה הרביעית לשבוע, נפרד לוט מעמו:", + "ולוט ישב בסדום, ואנשי סדום רעים מאוד:", + "ויתעצב אל לבו כי נפרד בן אחיו מעמו, כי לא היו לו בנים:", + "ויהי בשנה ההיא לשבוע הזה כאשר נשבה לוט, ויאמר ה' אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו לאמור:", + "שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם [צפונה] ונגבה וקדמה, כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך אתננה עד עולם: ושמתי את זרעך כחול הים, [אשר אם יוכל איש למנות את חול הים] גם זרעך ימנה: קום התהלך בה לארכה ולרחבה וראה כולה, כי לזרעך אתננה:", + "ויסע אברם חברונה וישב שם:", + "ובשנה ההיא בא כדרלעומר מלך עילם ואמרפל מלך שנער, ואריוך מלך אלסר ותדעל מלך הגוים:", + "ויכו את מלך עמורה וינס מלך סדום, ורבים נפלו פצועים בשדים בארץ המלח בסדום באדמה ובצבוים:", + "וישבו את לוט בן אחי אברם ואת כל רכושו, ויסעו עד דן:", + "ויבוא הפליט ויגד לאברם כי נשבה בן אחיו[....]:", + "ויבֵא עבדו זקן ביתו את מעשר הביכורים לה', לכפר בעד אברם ובעד זרעו:", + "וישימה אלהים לחוק עולם, לתת אותו אל הכהנים המשרתים את פניו לרשת אותו עד עולם:", + "והחוק הזה לא לימים הוא כי אם לדורות עולם שם אותו, לתת לה' מעשר זרע ויין ושמן ובקר וצאן:", + "ויתן אותו אל כהניו לאכול ולשתות ממנו בשמחה לפניו:", + "ויבוא אליו מלך סדום וישתחו לפניו ויאמר, אדוני אברם תן לי הנפש אשר הצלת והשלל יהי לך:", + "ויאמר אברם אליו, הרימותי ידי אל אל עליון:", + "אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך, ולא תאמר אני העשרתי את אברם:", + "בלעדי רק אשר אכלו הנערים והאנשים אשר הלכו אתי, עונן אשכול וממרא הם יקחו חלקם:" + ], + [ + "ואחר הדברים האלה בשנה הרביעית לשבוע ההוא בראש החודש השלישי, היה דבר ה' אל אברם בחלום לאמור:", + "אל תירא אברם אנוכי מגן לך, ושכרך יהיה הרבה מאוד:", + "ויאמר אדני אלהים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי, ובן משק שפחתי הוא דמשק אליעזר יורש אותי ולי לא נתתה זרע:", + "ויאמר אליו לא יירשך זה, כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך:", + "ויוצא אותו החוצה ויאמר אליו, הבט נא השמימה וספור כוכבי השמים התוכל לספור אותם:", + "ויבט השמימה וירא את הכוכבים, ויאמר לו כה יהיה זרעך:", + "והאמין בה' ותחשב לו לצדקה:", + "ויאמר אליו, אני ה' אלהיך אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את ארץ הכנעני לאחוזת עולם:", + "ולהיות לך לאלהים, ואלהי זרעך אחריך:", + "ויאמר, אדני אלהים! ויאמר, ה' במה אדע כי אירשנה:", + "ויאמר אליו קח לי עגלה משולשת ועז משולשת וכבש משולש ותור משולש ויונה:", + "ויקח לו את כל אלה בחצי החודש:", + "וישב באלוני ממרא, אשר אצל חברון:", + "ויבן שם מזבח, וישחט את כל אלה, וישפוך את דמם על המזבח, ויבתר אותם בתווך ויתן איש בתרו לקראת רעהו, ואת הציפורים לא בתר:", + "ותרדנה הציפורים על הבתרים, וישב אותם אברם ולא נתן את הציפורים לנגוע בהם:", + "ויהי כבוא השמש ותפול תרדמה על אברם, והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו:", + "וייאמר, אברם, ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אתם ארבע מאות שנה:", + "ואת הגוי אשר יעבודו דן אנוכי, ואחרי כן יצאו משם ברכוש גדול:", + "ואתה תבוא בשלום אל אבותיך, ותקבר בשיבה טובה:", + "ובדור הרביעי ישוב הנה, כי לא שלם עוון האמורי עד הנה:", + "וייקץ משנתו ויקם, והשמש באה:", + "ותהי להבה, והנה תנור עשן ולפיד אש עבר בין הגזרים:", + "ובלילה ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור, לזרעך אתן את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת:", + "את הקיני הקניזי הפריזי הרפאים [...] החוי האמורי הכנעני הגרגשי, ויעל מעליו:", + "ויעל אברם את הגזרים ואת הציפורים על מנחותיהם ונסכיהם, ותאכל אותם האש:", + "ובלילה ההוא כרת ברית את אברם, על פי הברית אשר כרתנו את נוח בחודש הזה:", + "ויחדש אותו אברם למועד ולחוק לו עד עולם:", + "וישמח אברם ויגד את כל הדברים האלה לשרי אשתו, והאמין כי יהיה לו זרע והיא לא ילדה:", + "ותיעץ שרי את אישה ותאמר אליו, בוא נא אל שפחתי המצרית אל הגר אולי אבנה לך ממנה זרע:", + "וישמע אברם לקול שרי אשתו, ויאמר אליה כן תעשי:", + "ותקח שרי את הגר השפחה המצרית, ותתן אותה לאברם אישה לו לאשה:", + "ויבוא אליה ותהר ותלד בן ויקרא שמו ישמעאל, בשנה החמישית לשבוע הזה:", + "ואברם היה בשנה ההיא בן שמונים שנה ושש שנים:" + ], + [ + "ובשנה החמישית לשבוע הרביעי ליובל ההוא בחודש השלישי בחצי החודש, עשה אברם חג ביכורי הקציר:", + "ויקרב מנחה חדשה לה', ועל הקרבנות מראשית התבואה עשה לעולה לה' פר בן בקר אחד ואיל אחד וכבש אחד על המזבח ולבונה:", + "ויֵרָא ה' אל אברם ויאמר אליו, אני האל המושל היה רצוי לפני ותמים:", + "ואתנה ברית ביני וביניך, וארבה אותך מאוד:", + "ויפול אברם על פניו, וידבר אתו אלהים לאמור:", + "הנה בריתי אתך ונתתיך לאב המון גוים:", + "ולא ייקרא עוד את שמך אברם מעתה ועד עולם, כי אם אברהם, כי אב המון גוים נתתיך:", + "וארבה אותך במאוד ונתתיך לגוים, ומלכים ממך יצאו:", + "והקימותי את בריתי בינך וביני ובין זרעך אחריך לדורותם לחוק עולם, להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך לדורותם", + "[ונתתי לך ולזרעך אחריך] את הארץ אשר אתה גר בה את ארץ כנען להיות לאדון לה עד עולם, והייתי להם לאלהים:", + "ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמור, אתה וזרעך אחריך:", + "ונמלתם את כל בשר ערלתכם, והיה לאות חוקת עולם לי ביני וביניך ולדורות:", + "ביום השמיני ימול לכם כל זכר לדורותיכם, יליד בית ומקנת זהב מכל בני הנכרים אשר רכשתם:", + "אשר מזרעך הוא המול ימול יליד בית ומקנת זהב ימולו, והיתה בריתי בבשרכם לחוק עולם:", + "וערל זכר בכם אשר לא ימול את בשר ערלתו ביום השמיני ונכרתה הנפש ההיא מעמיה, כי את הברית הפירה:", + "ויאמר אלהים אל אברהם, שרי אשתך לא יקרא עוד את שמה שרי, כי שרה שמה:", + "וברכתי אותה ונתתי לך ממנה בן, וברכתיו והיה לגוי ומלכי עמים ממנו יצאו:", + "ויפול אברהם על פניו וישמח, ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד, ואם שרה הבת תשעים שנה תלד בן:", + "ויאמר אברהם אל האלהים, לו ישמעאל יחיה לפניך:", + "ויאמר אלהים כן הוא אבל גם שרה תלד לך בן וקראת את שמו יצחק, והקימותי את בריתי אתו לברית עולם ולזרעו אחריו:", + "וגם לישמעאל שמעתיך והנה ברכתי אתו והפריתי אותו והרביתי אותו במאוד, ושנים עשר נשיאים יוליד ונתתיו לגוי גדול:", + "ואת בריתי אקים את יצחק, אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת:", + "ויכל לדבר אתו, ויעל אלהים:", + "ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת מקנת זהבו כל זכר אשר היה בביתו, וימל את בשר ערלתם:", + "וביום הזה נימול אברהם ואנשי ביתו נימולו, וכל מקנת זהבו מאת בני הנכרים נימולו אתו:", + "והחוק הזה הוא לכל הדורות עד עולם:", + "ואין לשנות את הימים ולא לעבור על יום אחד משמונת הימים כי ברכת עולם היא חרותה וכתובה על לוחות השמים:", + "וכל נולד אשר לא ימול בשר ערלתו עד היום השמיני, איננו מבני הברית אשר כרת אלהים את אברהם, כי אם לבני שחת הוא:", + "ומבלתי אות בבשרו כי לאלהים הוא אחת דתו להישחת ולהישמד ולהיכרת מן הארץ, כי את ברית ה' אלהינו הפר:", + "כי את ישראל קידש, להיות ככל מלאכי פניו וככל מלאכי הקדושה וכמלאכיו הקדושים:", + "וגם אתה צו את בני ישראל לשמור אות הברית הזאת לדורותיהם לחוקת עולם, ולא יכרתו מן הארץ:", + "כי החוקה ערוכה לברית, לשמור אותה לעולם בכל בני ישראל:", + "כי את ישמעאל ובניו ואחיו ואת עשו לא הקריב ה' אליו, ולא בחר בם:", + "רק את בני אברהם ידע ובחר בישראל להיות לו לעם, ויקדשהו ויאספהו מכל בני האדם:", + "הן רבים הם העמים ועצומים מתי חלד וכולם לו המה, ועל כולם המשיל רוחות להתעות אותם מאחריו:", + "ועל ישראל לא המשיל לא מלאך ולא רוח, כי הוא לבדו מוֹשלם והוא נוצרם והוא עומד לימינם נגד מלאכיו ורוחותיו ונגד הכל:", + "ושמרו את כל פיקודיו והוא יברך אותם, והיו לו לבנים והוא יהיה [להם לאב] מעתה ועד עולם:", + "והנני אומר לך מראש כי לא ישמרו בני ישראל את החוקה הזאת ולא ימולו את בניהם על פי כל החוק הזה:", + "כי בבשר ערלתם יחדלו מולות בניהם, וכולם בני בליעל יניחו ערלת בניהם כיום היוולדם:", + "וקצף גדול יצא על בני ישראל מאת פני אלהים, על אשר עזבו את בריתו ומדברו סר לבבם:", + "ויכעיסוהו וינאצוהו לבלתי שמרם את האות הזאת כחוקתם, ותהי להם עורלה ככל הגוים, למען יאבדו ויכרתו מן הארץ:", + "ולא יהיה להם עוד מחילה וסליחה, למחול ולסלוח להם על כל עונותיהם על דבר המרי הזה עד עולם:" + ], + [ + "ונרא אל אברהם בראש החודש הרביעי באלוני ממרא, ונדברנו אתו:", + "וגם גלינו את אוזנו, כי בן ינתן לו משרה אשתו:", + "ותצחק שרה בשומעה כי דיברנו את הדבר הזה אל אברהם:", + "ונוכיח אותה, ותירא ותכחש לאמור: לא צחקתי:", + "ונאמר לה את שם בנו אשר נחרת ונכתב על לוחות השמים, הוא יצחק:", + "וכאשר נשוב אליה למועד, תהר ללת בן:", + "ובחודש ההוא עשה אלוהים את משפטו בערי סדום ועמורה וצבוים, ובכל ארץ הירדן:", + "וישרפם באש ובגופרית, ויאבדם עד היום הזה, כפי אשר סיפרנו לך על אודות כל מעשיהם:", + "כי היו רעים וחטאים מאוד, ויטמאו ויזנו ויתעיבו עלילה על הארץ:", + "בעבור זה עשה ה' את המשפט, באף ובחמה עשה כתועבת סדום את המשפט בסדום", + "ואת לוט היצלנו, כי זכר אלוהים את אברהם ויוציאהו מתוך ההפיכה:", + "אבל גם הוא ובנותיו חטאו חטאה על הארץ, אשר לא נעשתה על הארץ מימי האדם עד הנה, כי שכב האיש עם בתו:", + "והנה נחרץ על כל זרעו ונחרת בלוחות להשמידם ולהכריתם ולעשות משפט בהם כמו בסדום, לבלתי השאיר לו זרע על הארץ ביום הפקודה:", + "ובחודש ההוא נסע אברהם מחברון, וילך וישב בין קדש ובין שור בהרי גרר:", + "ובחצי החודש החמישי נסע משם, וישב בבאר שבע:", + "ובחצי החודש השישי פקד ה' את שרה ויעש לה כאשר אמר:", + "ותהר ותלד בן בחודש השלישי בחצי החודש, כאשר דבר אלוהים את אברהם:", + "בחג ביכורי הקציר נולד יצחק, וימל אברהם את בנו ביום השמיני:", + "והוא הראשון אשר נימול על פי הברית, כמצווה עד עולם:", + "ובשנה השישית לשבוע הרביעי באנו אל אברהם בבאר שבע, ונרא אליו כאשר אמרנו אל שרה כי נבוא אליה:", + "והיא הרתה ללדת בן, ונשוב בחודש השביעי ונמצא את שרה הרה לפנינו:", + "ונברך את שרה ונספר לשרה את כל אשר צווינו על אודותיו, כי לא ימות עד אשר אם הוליד ששה בנים:", + "וכי יראה אותם בטרם ימות, וכי רק ביצחק יקרא שמו וזרעו:", + "וכי כל זרע בניו עובדי אלילים יהיו ובגוים יתחשבו, אך מבני יצחק יהיה האחד לזרע קודש ובגוים לא יתחשב:", + "כי אם נחלת עליון יהיה וביראי ה' יהיה כל זרעו, להיות לה' אוצר סגולה מכל העמים, ולהיות לממלכה ולגוי קדוש:", + "וניסע לדרכנו ונספר לשרה את כל אשר דיברנו אתו, וישמחו שניהם יחדו שמחה גדולה מאוד:", + "ויבן שם מזבח לה' אשר הציל ושימח אותו בארץ מגוריו, ויעש חג שמחה בחודש הזה שבעת ימים אצל המזבח אשר בנה בבאר שבע, ויבן סוכות לו ולעבדיו בחג הזה", + "ויעש את החג בראשונה על הארץ, ובשבעת הימים האלה הקריב מדי יום ביומו על המזבח אשֶה לה':", + "פרים שבעה שעירי עזים שנים אילים שנים כבשים שבעה, שעיר עזים אחד לחטאת לכפר בו בעדו ובעד זרעו:", + "ולתודה אילים שבעה שעירי עזים שבעה כבשים שבעה, עגלים בני בקר שבעה על מנחותיהם ונסכיהם:", + "על כל חלבם הקטיר על המזבח אשה עולה לריח ניחוח", + "בבוקר ובערב הקטיר לבונה וחלבנה ונטף ונרד ומור ושחלת וקושט, כל שבעת האֵלֶה הקריב שָׁחוּק בד בבד ממולח טהור:", + "ויעש את החג הזה שבעת ימים בשמחו בלבו ובכל נפשו וכל אשר היו בביתו, וכל זר וכל ממזר לא היו אתו:", + "ויברך את בוראו אשר יצר אותו בדורו, כי כרצונו ברא אותו:", + "כי ידע והכיר כי ממנו יצא צמח הצדקה לדורות עולמים, וכמו כן יצא ממנו הזרע הקדוש ממנו אשר עשה את הכל:", + "ויברך אותו ויקרא את שם החג הזה חג לה', וישמח בשמחה הטובה בעיני אל עליון:", + "ונברך אותו לעולם ואת כל זרעו אחריו לכל דורות הארץ, עקב אשר עשה ביום ההוא את החג הזה על פי עדות לוחות השמים:", + "על כן נחרת על לוחות השמים לישראל כי יעשו את חג הסוכות שבעת ימים בשמחה בחודש השביעי, לרצון לפני ה' לחוק עולם בדורותיהם לכל ימות עולמים ושנים:", + "ואין לחג הזה קץ הימין, כי אם לעולם נועד על ישראל כי יעשו אותו וישבו בסוכות ויענדו עטרות ציץ על ראשם:", + "וכאשר יקחו ענף ערבה עבות מן הנחל, ככה לקח אברהם לולבי כפות תמרים ופרי עץ הדר:", + "ויסב יום ביום עם הענפים את המזבח שבע פעמים ביום, ובבוקר הילל והודה לאלוהיו על כל בשמחה:" + ], + [ + "ובשנה הראשונה לשבוע החמישי ביובל ההוא נגמל יצחק, ויעש אברהם משתה גדול בחודש השלישי ביום הגמל את יצחק בנו:", + "וישמעאל בן הגר המצרית היה על פני אברהם אביו, באשר הוא שם:", + "וישמח אברהם ויברך את ה', כי יראה בנים מחלציו ולא מת בלי בנים:", + "ויזכור את הדבר אשר דיבר איתו ביום היפרד לוט מעימו, וישמח כי נתן לו אלוהים זרע על הארץ לרשת את הארץ:", + "ויברך בקול גדול את בורא כל היקום:", + "ותרא שרה את ישמעאל שמח ומכרכר וגם אברהם שמח בו מאוד, ותקנא לראות בישמעאל ותאמר לאברהם:", + "גרש האמה הזאת ואת בנה, בן האמה הזאת לא יירש עם בני עם יצחק:", + "וירע הדבר בעיני אברהם על אודות אמתו ועל בנו, לשלח אותם מעל פניו:", + "ויאמר אלוהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הילד ועל השפחה, כל אשר אמרה שרה אליך שמע דברה ועשה אותו, כי ביצחק יקרא לך שם וזרע:", + "ואת בן השפחה הזאת לגוי גדול אשימנו, כי ממשפחתך הוא:", + "וישכם אברהם בבוקר ויקח לחם וחמת מים וישם אותו על שכם הגר ואת הנער וישלחה, ותלך ותתע במדבר באר שבע:", + "ויכלו המים מן החמת, ויצמא הילד ולא יכול ללכת ויפול ארצה:", + "ותקחהו אמו, ותלך ותשליכהו תחת עץ שמן:", + "ותלך הלאה ותשב לה מנגדו הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות ילדי, ותשב ותבך:", + "ויאמר אליה מלאך אלוהים אחד הקדושים לאמור מה זה תבכי הגר, קומי שאי את הילד והחזיקי את ידך בו, כי שמע אלוהים אל קולך:", + "ותרא את הילד ותפקח את עיניה ותרא באר מים, ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את ילדה:", + "ותקם ותלך נוכח פארן, ויגדל הילד ויהי רובה קשת, ויהי אלוהים אתו:", + "ותקח לו אמו אשה מבנות מצרים ותלד לו בן, ויקרא את שמו נביות כי אמרה אלוהים היה קרוב לי בקוראי אליו:", + "ויהי בשבוע השביעי בשנה הראשונה בחודש הראשון ליובל ההוא בשנים עשר יום בחודש הזה, נדברו בשמים דברים אחדים על אודות אברהם:", + "ויאמרו כי נאמנה רוחו בכל אשר ידבר ה' אתו, וכי יאהב אותו, ונכון לבו בכל פגע:", + "ויבוא השר משטמה ויאמר לפני האלוהים: הנה אברהם אוהב ומוקיר את בנו יצחק מכל:", + "אמור אליו להקריב אותו לעולה על המזבח וראה תראה אם יעשה את הדבר הזה, למען תדע אם נאמנה רוחו בכל אשר תנסהו:", + "ואלוהים ידע כי נאמנה רוח אברהם בכל הפגעים אשר הביא עליו, כי ניסה אותו בעושר המלכים, ואחרי כן באשתו בהלקחה ממנו:", + "ואחרי כן בישמעאל והגר אמתו בשלחו אותם, ובכל אשר ניסהו מצא את לבבו נאמן לפניו:", + "ולא המרה את רוחו ולא אחר לעשותו, כי היה נאמן ואת ה' אהב:" + ], + [ + "ויאמר ה' אל אברהם לאמור: אברהם, ויאמר הנני:", + "ויאמר אליו קח את בנך האהוב את יצחק, ולך לך אל הר גבוה והעלהו על אחד ההרים, אשר אומר אליך:", + "וישכם משם בבוקר ויחבוש את אתונו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו, ויבקע עצי עולה וילך אל המקום בשלושה ימים וירא את המקום מרחוק:", + "ויבוא אל באר מים ויאמר אל נעריו שבו לכם פה עם האתון ואני והילד נלכה עד כה, ונשתחוה ונשובה אליכם:", + "ויקח את עצי העולה וישם על שכם יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת, וילכו שניהם יחדו עד המקום ההוא:", + "ויאמר יצחק אל אביו, ויאמר אבי, ויאמר הנני בני, [ויאמר] הנה המאכלת והעצים, ואיה השה לעולה אבי:", + "ויאמר אלוהים יראה לו שה לעולה בני, ויבוא עד מקום הר האלוהים:", + "ויבן מזבח ויערוך את העצים על המזבח, וישא את יצחק בנו וישימהו על העצים ממעל למזבח:", + "וישלח את ידו לקחת את המאכלת, לשחוט את יצחק בנו:", + "ואנוכי עומד לפניו ולפני השר משטמה, ויאמר ה' אמור אליו לבל ישלח ידו אל הילד ואל יעש לו מאומה, כי ידעתי כי ירא אלוהים הוא:", + "ואקרא אליו מן השמים ואומר אליו אברהם אברהם, ויחרד ויאמר הנני:", + "ויאמר אליו אל תשלח ידך אל הילד ואל תעש לו מאומה, כי עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה ולא חשכת את בנך את בכורך ממני:", + "וכלימה כסתה את פני משטמה השר:", + "וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל נאחז בקרניו, וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו:", + "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' ראהו, אשר יאמר ה' ראהו, הוא הר ציון:", + "ויקרא ה' אל אברהם שנית בשם מן השמים, כאשר ציווני לדבר אליו בשם ה':", + "ויאמר בראשי נשבעתי נאום ה', כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת ממני את בנך את בכורך אשר אהבת:", + "כי ברך אברכך באמת והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים, ויירש זרעך את שער אויביו:", + "והתברכו בזרעך כל גויי הארץ, עקב אשר שמעת בקולי והראית לכל כי נאמן אתה לי בכל אשר ציוויתיך, לך לשלום", + "וילך אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחדו אל באר שבע, וישב אברהם אצל הבאר שבעה:", + "ויעש את החג הזה מימים ימימה בשמחה שבעה ימים, ויקרא לו חג ה' כפי שבעת הימים אשר הלך שמה וישב בשלום", + "ובכן נועד ונכתב על לוחות השמים לישראל ולזרעו לעשות את החג הזה שבעה ימים בשמחה:" + ], + [ + "ובשנה הראשונה לשבוע השביעי‏ ליובל השניים וארבעים שב אברהם, וישב נוכח חברון היא קרית ארבע:", + "בשבוע השני בשנה השלישית ליובל ההוא מלאו ימי חיי שרה ותמת בחברון, וילך אברהם לבכותה ולקברה:", + "וננס אותו אם נאמנה רוחו ולא יוציא דבר מרי מפיו, ויצא נכון לב גם בדבר הזה:", + "ותשב באיתן רוחו וידבר בלב נכון אל בני חת, לתת לו מקום לקבור שמה את מתו מלפניו:", + "ויתן ה' את חינו בעיני כל רואיו וישתחו לבני חת ויחל את פניהם, ויתנו לו את שדה מערת המכפלה נוכח ממרא היא חברון בארבעים שקל כסף:", + "ויבקשו אותו לאמור נתון ניתן לך את המקום חינם אין כסף, וימאן לקחתו מאתם חינם כי אם שקל במחיר המקום כסף טוב וישתחו לפניהם פעמיים:", + "ואחרי כן קבר את מתו במערת המכפלה:", + "ויהיו כל ימי חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, הלא המה שני יובלים וארבעה שבועים ושנה אחת, אלה שני חיי שרה:", + "וזאת היתה המסה העשירית אשר נוסה אברהם בה וימצא נאמן ונכון רוח:", + "ולא דיבר מאומה כי אמר ה' אליו לתת לו ולזרעו אחריו את הארץ, כי אם ביקש מקום שם קבר לקבור את מתו:", + "וככה נמצא נאמן ונכון רוח, וייכתב לידיד ה' על לוחות השמים:", + "ובשנה הרביעית בו לקח לבנו ליצחק אשה, ושמה רבקה בת בתואל בן נחור אחי אברהם:", + "ויקח אברהם אשה שלישית ושמה קטורה מילידי עבדי ביתו, כי מתה הגר לפני שרה:", + "ותלד לו ששה בנים, את זמרן ואת יקשן את מדין ואת ישבק ואת שוח...:", + "בשנה השניה לשבוע הששי ילדה רבקה ליצחק שני בנים, יעקב ועשו:", + "ויהי יעקב איש תם, ועשו היה יודע עבודה איש שדה ואיש שעיר ויעקב יושב אוהלים:", + "ויגדלו הנערים ויהי [עשו] איש שדה יודע ציד, וילמד ידיו לקרב ולכל מלאכת עבודה:", + "ויאהב אברהם את יעקב, ויצחק אוהב את עשו:", + "וירא אברהם את מעשה עשו, וידע כי ביעקב יקרא לו שם וזרע:", + "ויקרא לרבקה ויצו אותה על דבר יעקב, בראותו כי גם היא אוהבת את יעקב מעשו:", + "ויאמר אליה בתי נצרי את בני את יעקב, כי הוא יהיה תחתי לברכה בקרב בני אדם על הארץ ולכל זרעו לשם ולתהילה:", + "כי ידעתי אשר יבחר בו הד' לעם ויפלה אותו מכל אשר על פני הארץ:", + "והנה בני יצחק אוהב את עשו מיעקב, ועיני הרואות כי באמנה תאהבי את יעקב:", + "ועתה עשי אך טוב לו והוא יהיה לידיד לבך, כי הוא יהיה לי לברכה על הארץ מעתה ועד כל דורות עולמים:", + "תחזקנה ידיך ועלזי בבנך ביעקב, כי אותו אוהב מכל בני כי היה יהיה ברוך לעולם וזרעו יהיה מלוא כל הארץ:", + "כי כאשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ, גם זרעו ימנה:", + "וכל הברכות אשר ברך ה' אותי ואת זרעי, תהיינה גם ליעקב ולזרעו לנחלה כל הימים:", + "ונברך בזרעו שמי ושם אבותי, שם ונוח וחנוך ומהללאל ושת והאדם:", + "היה יהיו לנטוע שמים וליסוד ארץ, ולחדש המאורות אשר ברקיע השמים:", + "ויקרא אל יעקב לעיני רבקה אמו, וישק לו ויברך אותו לאמור:", + "בני יקירי יעקב שאהבה נפשי יברכך אלוהים ממרום רקיע השמים, ויתן לך את כל הברכות אשר ברך את האדם את חנוך ואת נוח ואת שם:", + "ואת כל אשר דיבר אתי ואת כל אשר נשבע לתת אך לי, תבואתה לראשך ולקדקוד זרעך עד עולם כל ימי השמים על הארץ:", + "ולא ימשלו בך ובזרעך מלאכי משטמה להסיר את לבך מן ה' אלוהיך מעתה ועד עולם:", + "וה' יהיה לך לאלוהים ולאב ואתה תהיה לו בנו בכורו ועם סגולתו כל הימים, לך בני לשלום:", + "וילכו כולם יחדו מאת פני אברהם:", + "ותאהב רבקה את יעקב בכל לבבה ובכל נפשה והרבה יתר מעשו, ויצחק אהב את עשו הרבה יתר מיעקב:" + ], + [ + "וביובל השנים וארבעים בשנה הראשונה לשבוע השביעי, קרא אברהם אל ישמעאל ושנים עשר בניו ואל יצחק ושני בניו, ואל ששת בני קטורה ובניהם:", + "ויצו אותם לשמור את דרך ה' לעשות צדקה ולאהוב איש את אחיו, ולעשות כן בכל מלחמתם אשר יצאו על כל המתקומם לנגדם ולעשות משפט וצדקה בארץ:", + "[ולמול] את בשר בניהם על פי הברית אשר כרת אתם ולא יסורו ימין ושמאל מכל הדרך אשר צוה ה' אותנו, ולהשמר מכל טמא ולהרחיק כל טומאה וזנונים:", + "וכי תחל אשה או נערה לזנות בקרבכם באש תשרפו אתהן, ולא תתורו לזנות אחרי עיניהן ואחרי לבבן:", + "ולא יקחו להם נשים מבנות הכנעני, כי זרע כנען יכרת מן הארץ:", + "ויזכירם את משפט הרפאים ואת משפט סדום, אשר נשפטו בעוון חטאתם וזנוניהם וטומאתם ומשחתם איש באחיו:", + "בגלל זנותם אבדו, ואתם השמרו מכל זנות וטומאה ומכל כתם החטא לכל טומאתו לבל תתנו את שמנו לקללה וכל חייכם ל[חרפה]:", + "ולבל [יפלו] כל בניכם לפי חרב, ולבל תהיו ארורים כסדום ושאריתכם כבני עמורה:", + "העידותי בכם בני, אהבו את אלוהי השמים ושמעו לכל מצוותיו, ולא תלכו אחרי אליליהם ותועבותיהם:", + "ולא תעשו לכם אלוהי מסכה ופסילים כי תוהו המה ואין רוח בקרבם, כי מעשה ידי אדם הם וכל הבוטחים בהם [יבושו] כל אשר בטחו בהם", + "לא תעבדום ולא תשתחוו להם, כי את אל עליון אותו תעבודו ואליו תשתחוו לעולם ועד והוחילו לישועות פניך אלוהים כל הימים:", + "ועשו משפט וצדקה ומישרים לפניו למען יחשוק בכם ויתן לכם רחמיו, ויוריד לכם מטר בערב ובבוקר ויברך את כל מלאכתכם וכל אשר תעבדו על האדמה:", + "וברך את דגנכם ומימיך, זרע בטנך וזרע ארצך שגר אלפיך ועשתרות צאנך:", + "והיית לברכה בקרב הארץ, וכל עמי הארץ יחפצו בכם ויברכו את בניכם בשמי והיו ברוכים כמוני:", + "ויתן לישמעאל ולבניו ולבני קטורה מתנה, וישלחם מעל יצחק בנו:", + "וישמעאל עם בניו ובני קטורה עם בניהם נסעו יחדו, וישבו מפארן עד לבא בבלה בכל הככר אשר מקדם נוכח המדבר:", + "ויתחברו איש אל אחיו, ויקראו בשם ערבים וישמעאלים:" + ], + [ + "ובשנה השישית לשבוע השביעי ליובל ההוא, קרא אברהם אל יצחק בנו ויצווהו לאמור:", + "הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי, כי שבע ימים אנוכי:", + "והנני בן מאה שנה ושבעים שנה וחמש שנים, ובכל ימי חיי זכרתי את ה' ובקשתי בכל לבבי לעשות רצון אלוהי ולהתהלך בתומי בכל דרכיו:", + "אלילים שנאה נפשי למען שיתי את ליבי לעשות חפץ בוראי, כי אלוהים חיים הוא וקדוש ונאמן וצדיק בכל ואין עול בו לא ישא פנים ולא יקח שוחד:", + "כי אלוהי צדק הוא, פוקד עוון כל העוברים על מצוותיו והמפירים את בריתו:", + "וגם אתה בני שמור מצוותיו חוקתו ומשפטו ואל תלכו אחרי הטמאים והפסילים והמסכות, ואל תאכלו דם מחיה ועד בהמה ועד צפור כל כנף אשר יעופף בשמים:", + "וכי תשחט זבח שלמים לרצונו תזבחהו, שחטהו ואת דמו שפוך על המזבח עם סולת ומנחה בלולה בשמן על נסכים:", + "הקריבה את הכל יחד על מזבח העולה, לריח ניחוח לה':", + "כחלב זבח התודה תקטיר אותם על אש המזבח, החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב", + "ואת שתי הכליות ואת כל החלב אשר עליהן ואשר על הכסלים, ואת הכבד על הכליות הכרוכות בו:", + "והקרבת את הכל לריח ניחוח לרצון לפני ה' על מנחתם ונסכיהם כמשפט, לריח ניחוח לחם אשה לה':", + "אך את הבשר תאכל ביום קרבנו וממחרת, ולא תבוא עליו השמש ביום השני בטרם יאכל:", + "ולא יניח ממנו עד היום השלישי כי לא לרצון הוא פיגול יהיה, ולא ייאכל עוד:", + "כל האוכלים ממנו עוונם ישאו, כי כן מצאתי כתוב בספר אבותי הראשונים בדברי חנוך ונח:", + "על קרבן מנחותיך תקריב מלח, ולא תשבית ברית מלח מעל כל מנחותיך לפני ה'", + "ובעצי העולה תשמר מקחת עצים אחרים לעולה, מלבד עצי שקמה ועצי שטים ומקל שקד וגופר (כופר) ואלון וארז וברוש ואתרוג ועץ שמן והדס ודפנא וארז ערבה ובושם:", + "מאת מיני עץ האלה תערוך תחת האש על המזבח אחרי אשר בחנת מראהו, ולא תשים עליו [...] עץ רקב:", + "עץ קשה ותמים דשן ורענן יהיה ולא עץ יבש, כי ריחו נמר ולא עמד טעמו בו:", + "מלבד העצים האלה לא תשים עץ אחר כי אין ריח בו, והעלית ריח ניחוחו השמימה", + "שמור בני את המצוה הזאת לעשותה, למען תעשה הישר בכל משלח ידך", + "בכל עת יהיה בשרך טהור ורחצת במים בטרם תגש להקריב על המזבח, ורחצת ידים ורגלים בטרם תקרב אל המזבח:", + "והיה ככלותך להקריב את האשה תרחץ שנית ידיך ורגליך, ולא יראה כתם דם בכם ובבגדיכם:", + "השמר מאוד בני השמר מאוד בדם קבור תקברנו בארץ ולא תאכל דם כי הוא הנפש, לא תאכל כל דם:", + "ולא תקח כופר על דם אדם לבל ינקה שופכו חינם, כי הדם הזה הנשפך יחניף את הארץ ולא תטהר מן הדם כי אם בדם שופכו", + "ולא תקח כופר ושוחד לדם אדם, דם תחת דם:", + "ונרציתם לפני ה' אל עליון, ושמר לך את הטוב למען תנצר מכל רע ולמען יצילך מכל מות:", + "ראה אראה בני את כל מעללי בני אדם והנם חטא ורע, וכל מעשיהם טמא ומרי וקרי ואין צדקה בהם:", + "השמר לך אל תלך בדרכיהם מנע רגלך מנתיבתם, ואל תחטא בנפשך לפני אל עליון:", + "פן יסתיר פניו ממך ושלח אותך ביד פשעך, והכרית אותך מן הארץ וזרעך ימחה מתחת השמים ואבד שמך וזרעך מכל הארץ:", + "רחק מכל עלילותיהם ומכל טומאתם ושמרתם את משמרת אל עליון, ועשה רצונו הטוב והישר בכל:", + "וברכך בכל מעשה ידיך, והצמיח ממך צמח צדקה על כל הארץ לכל דורות הארץ:", + "וידעו את שמי ואת שמך תחת השמים, כל הימים.", + "לך בני לשלום יחזקך אל עליון אלוהי ואלוהיך לעשות את רצונו:", + "יברך את כל זרעך ושארית זרעך לדורות עולמים בכל ברכת הצדקה והיית ברכה בקרב כל הארץ, ויצא מלפניו בלב שמח:" + ], + [ + "ויהי בשבוע הראשון ליובל השלושה וארבעים בשנה השנית היא השנה אשר מת בה אברהם, ויבואו יצחק וישמעאל מבאר שבע לעשות את חג שבעת הימים הוא חג ביכורי הקציר בבית אברהם אביהם:", + "וישמח אברהם כי באו שני בניו:", + "כי מקנה רב היה ליצחק בבאר שבע, וילך שמה לראות את מקנהו, וישב ויבוא אל אביו:", + "ובימים ההם בא גם ישמעאל לראות פני אביו, ויבואו שניהם יחדיו:", + "ויזבח יצחק קרבן לאשה ויקטירהו על מזבח אביו אשר עשה בחברון, ויעל את הקרבן ויעש זבח שלמים לפני ישמעאל אחיו:", + "ורבקה עשתה עוגות חדשות מדגן החדש ותתן ליעקב בנה יקירה להביא אל אברהם אביו מראשית פרי האדמה, למען יאכל ויברך את הבורא כל היקום בטרם ימות:", + "וגם יצחק שלח ביד יעקב היקיר מנחת תודה לאברהם, לאכול ולשתות:", + "ויאכל וישת ויברך אל עליון קונה שמים וארץ, לרוקע כל הארץ ומכין מזון לבני אדם לאכול ולשתות:", + "ויברך את בוראו, ועתה אודך אלוהי כי הראיתני את היום הזה:", + "הנה אנוכי היום בן מאה ושבעים וחמש שנים, זקן ושבע ימים:", + "וכל ימי משפט שלום, חרב שונא לא גברה עלי [...] ובכל אשר נתת לי ולבניי כל ימי חיי עד היום הזה:", + "יהי נא חסדך אלוהי על עבדך ועל זרע בניו, להיות לך לעם סגולה ולנחלה מכל עמי הארץ מעתה בכל ימי דורות הארץ עד עולמי עולמים:", + "ויקרא ליעקב ויאמר אליו, בני יעקב יברכך אלוהי כל היקום, ויאמצך לעשות צדקה ורצונו [...]:", + "ובחר בך ובזרעך להיות לו לעם לנחלתו כרצונו, וגשה נא בני יעקב ושקה לי, ויגש וישק לו:", + "ויאמר ברוכים יהיו יעקב וכל בניו לה' אל עליון לעולמי עד, יתן לך ה' זרע צדקה מבניך אשר יקדיש[הו] בקרב כל הארץ:", + "יעבדוך וישתחוו לזרעך כל העמים, היה גביר לבני אדם:", + "ובהיותך בכל כזרע שת יהיו דרכיך ודרכי בניך מישרים, להיות עמך קדוש:", + "אל עליון יתן לך את כל הברכות אשר ברך אותי בהן ואשר ברך את נוח ואת האדם, תבאנה לקדקד נזיר זרעך בכל הדורות ועד עולמים:", + "וה' ישימך טהור מכל כתם טמא, והיית נשוא כל עון אשר חטאת בשגגה:", + "ויאמצך ויברכך לרשת את כל הארץ, יחדש את בריתו אתך להיותך לו עם נחלתו לעולמי עד:", + "והיה לך לזרעך לאלוהים, באמונה ובאמת כל ימי הארץ:", + "גם זכור תזכור בני יעקב את דברי, ושמור את מצות אברהם אביך:", + "הבדל מן העמים ואל תאכל עמהם ואל תעשה כמעשיהם ואל תהי חבר להם, כי מעשם טמא וכל דרכיהם מגואלים ותועבה:", + "את זבחיהם יזבחו למתים ולשעירים ישתחוו, ועל הקברים יאכלו:", + "אין תבונה בהם לאמור בלבבם ועיניהם השע מראות, כי לו חכמו איכה יחטאו לאמור לעץ אלי אתה ולאבן אדוני ומצילי וכל רוח אין בקרבם:", + "ואתה בני יעקב אל עליון יעזרך ואלוהי השמים יברכך, וירחיקך מטומאתם ומכל חטאתם:", + "השמר לך בני יעקב מקחת לך אשה מכל זרע בנות כנען, כי זרעו ניתן להכרת מן הארץ:", + "כי בגלל חטאת חם ובגלל עוון כנען, יושמד כל זרעו וכל שאריתו ויתר הפליטה:", + "ותקוות כל עובדי אלילים וכל הולכי בשרירות לבם נכרתה מארץ החיים, כי ירדו אל גיא צלמות וישובו לשאולה בלי זכר להם על הארץ:", + "כאשר נכחדו בני סדום מן הארץ, כן יכחדו כל עובדי אלילים:", + "אל תירא בני יעקב ואל תחרד, אל עליון ישמרך משחת ומכל דרך חטאה יצילך:", + "[לבנות] לי בזה בית בארץ לשום שמי עליו, נתן לך ולזרעך עד עולם וייקרא שמו בית אברהם:", + "נתן לך ולזרעך עד עולם, כי אתה תבנה ביתי ותקים את שמי לפני אלוהים:", + "לנצח נצחים יקום זרעך ושמך בכל דורות הארץ:", + "ויכל לצוות ולברך וישכבו שניהם יחד במטה אחת ויישן יעקב בחיק אברהם אבי אביו:", + "וילבב רוחו שבע פעמים, וישיש עליו באהבתו ובלבו ויברכהו בכל לבבו:", + "ויאמר אל עליון אלוהי כל היקום ובורא הכל, אשר הוצאת אותי מאור כשדים לתת לי את הארץ הזאת לרשת אותה עד עולם ולהקים זרע קדוש כי יבורך לעולמים:", + "ברך נא גם את בני את יעקב, אשר אשיש עליו בכל לבבי ובאהבתי:", + "חסדך ורחמיך יבואו עליו ועל שמו לאורך ימים, אל תעזבהו ואל תטשהו מעתה ועד עולם:", + "והיו עיניך פתוחות עליו ועל זרעו לשמור אותו, ואתה תברכהו ותקדשהו לעם נחלתך:", + "ברכהו בכל ברכותיך מעתה ועד כל ימי עולם, וחדש את בריתך ואת חסדך עמו ועם זרעו ואת כל רצונך בכל דורות הארץ:" + ], + [ + "וישת שתי אצבעות יעקב על עיניו, ויברך לאלוהי האלוהים ויכס פניו:", + "ויפשוט את רגליו ויישן שנת עולם, וייאסף אל אבותיו:", + "ויעקב שוכב בחיקו, ולא ידע כי מת אברהם אביו:", + "וייקץ יעקב משנתו והנה קר אברהם כקרח, ויאמר אבי אבי ולא ענה אותו דבר:", + "וידע כי מת אברהם, ויקם וירץ ויגד את הדבר לרבקה אמו:", + "ותלך רבקה אל יצחק בלילה ותגד לו:", + "ויבואו יחדו עם יעקב ונר בידו, ויהי כבואם הביתה וימצאו גוית אברהם על משכבו:", + "ויפול יצחק על פני אביו ויבך ויברכהו וישקהו, והקול נשמע בית אברהם:", + "ויקם בנו [ישמעאל] ויבוא אל אברהם אביו, ויבך את אברהם אביו הוא וכל בית אברהם ויבכו בכית גדולה", + "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה, אצל שרה אשתו:", + "ויבכו אותו ארבעים יום כל אנשי ביתו, יצחק וישמעאל עם כל בניהם ובני קטורה במקומותיהם ויתמו ימי בכי אבל אברהם:", + "ויחי שלושה יובלים וארבעה שבועים, מאה שנה ושבעים שנה וחמש שנים, וימלאו ימיו:", + "כי ימי האבות הראשונים מלאו תשעה עשר יובלים, אך אחרי ימי המבול החלו לחסור ולגרוע ממספר תשעת עשר יובלים:", + "וימהרו להיות זקנים ושבעי ימים, עקב הצרות הרבות ובגלל רעת דרכיהם:", + "בלעדי אברהם, כי אברהם היה תמים בכל מעשיו את האלוהים, ורצוי לפניו בצדקה כל ימי חייו:", + "והנה לא מלאו לו ארבעה יובלים בחייו, ויזקן מפני הרעה ויהי שבע ימים:", + "וכל הדורות אשר יקומו מעתה עד יום המשפט הגדול, ימהרו לזקון לפני מלאת להם שבועיים:", + "ובהעזב מהם גם מדעם לעת זקנתם, תלך גם כל חכמתם הלוך וחסור:", + "ובימים ההם כי יחיה איש יובל וחצי, אז יאמרו עליו כי האריך ימים:", + "אבל מרבית ימי חייו יהיו מכאובים ועמל וצרה, ואין שלום:", + "כי הוה על הוה פגע על פגע צרה על צרה רעה על רעה מחלה על מחלה, וכל שפטים רעים כאלה יחד יבואו:", + "מדוה וכאב בטן וברד וקרח ושלג [...] ומכאובים, וקפאון ומות וחרב ושבי וכל עונש וצוקה:", + "כל זאת בוא תבוא על הדור הרע הממלא את הארץ חמס, בטומאת הזנונים והשימצה ובתועבת מעשיהם:", + "ואז יאמרו: האבות הראשונים האריכו חייהם עד אלף שנים וחיו בטוב, וימי חיינו בהאריכם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה ורהבם עמל:", + "ולא יהיה שלום בימי הדור הרע ההוא:", + "ובדור ההוא יריבו הבנים באבותיהם ובזקניהם, מפני החטא והעול ודבר פיהם:", + "ומפני הרעות הגדולות אשר המה עושים, כי עזבו את הברית אשר עשה ה' ביניהם ובינו לשמור ולעשות את כל מצוותיו וחוקותיו וכל תורתו לבלתי סור שמאל וימין:", + "עד אשר ירעו כולם את מעשיהם וכל פה דובר נבלה וכל מעשם טמא ותועבה, וכל דרכיהם שמצה וטומאה ושחת:", + "הנה תאבד הארץ מפני כל עלילותיהם ולא יהיה עוד מזרע יין ושמן, כי כל מעשיהם אך רשע וכסל:", + "וכולם יחדו יסופו, חיתו יער ובהמות שדי ועוף השמים וכל דגי הים, מרעת בני אדם:", + "ונלחמו איש באחיו ואיש ברעהו, הבחורים בזקנים והזקנים בבחורים העניים בעשירים והנקלים בנכבדים, וההלך בנשיאים", + "על דבר התורה והברית, כי שכחו את מצוותיו ואת הברית ואת המועדים וראשי החודשים ואת השבתות והיובלים ואת כל משפט:", + "והתקוממו בחרבות ובקשתות להשיב אותם אל הדרך, ולא ישובו עד אשר ישפך דם רב על הארץ:", + "יד איש באחיו, והנשארים לא ישובו אל דרך הצדקה מרעתם:", + "כי כולם יקומו לחמוס הון ולרשת דבר לא להם, ולעשות להם שם גדול, ולא באמת ובאמונה:", + "ואת כל קודש יחללו בחלאת טומאתם ותועבתם:", + "ובא משפט גדול על מעשי הדור ההוא מאת ה', ונתנם לחרב ולמשפט ולשבי ולמשיסה ולמאכל:", + "ועורר עליהם חטאים אשר לא יחוסו ולא ירחמו ולא ישאו פני כל איש זקן ונער, אנשים רעים ועריצים, למען ירעו לעשות מכל בני אדם:", + "ועשו חמס בישראל ופשעו ביעקב ודם רב ישפך על הארץ, ואין מאסף ואין קרוב:", + "בימים ההם יזעקו ויקראו ויתחננו לפדותם מיד הגוים החטאים, ואין מציל:", + "וראשי הילדים ילבינו שערם משיבה, וילד בן שלושה שבועים יתראה זקן כבן מאה שנה, וקומתם תאבד בצרה ובמצוקה:", + "ובימים ההם יחלו הבנים לעזוב את חוקיהם, ולדרוש את המצוות ולשוב אל דרך הצדקה:", + "והימים יחלו להאריך ובני אדם יזקינו מדור דור ומיום ליום, עד אשר יקרבו ימי חייהם לאלף שנים ועד אשר ירביון עתה הימים מן השנים לפנים:", + "ולא יהיה זקן ושבע ימים כי כולם יהיו כילדים וכנערים, ויבלו כל ימיהם בשלום ובשמחה:", + "ויחיו באין שטן ובאין משחית, כי כל ימיהם יהיו ימי ברכה ותרופה:", + "בעת ההיא ירפא ה' את עבדיו, והתרוממו וחזו שלות השקט לנצח ושבו ורדפו את אויביהם:", + "וראו את הדבר הזה, והודו ושמחו ברנה עד עולם:", + "וראו באויביהם את כל שפטיהם הרעים ואת כל תעלתם, ועצמותיהם תשכונה עפר ורוחם ישיש בשמחה:", + "וידעו כי ה' עושה המשפט, ועושה חסד למאות ולאלפים ולכל אוהביו:", + "ואתה משה כתב לך את הדבר הזה כי כן נזכר בעדות לוחות השמים לדורות עולם:" + ], + [ + "ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלוהים את יצחק בנו, ויקם מחברון ויסע הלאה:", + "וישב עם באר לחי רואי, בשנה הראשונה לשבוע השלישי ליובל ההוא, שבע שנים ימים:", + "ובשנה הראשונה לשבוע הרביעי החל רעב בארץ, מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם:", + "ויזד יעקב נזיד, ויבוא עשו מן השדה והוא רעב:", + "ויאמר אל יעקב אחיו תנה לי מפרי הנזיד הזה, ויאמר יעקב אליו מכרה את בכורתך לי ואתן לך לחם וגם מפרי הנזיד הזה:", + "ויאמר עשו בלבו הנה אנוכי הולך למות, למה זה לי בכורה:", + "ויאמר אל יעקב נתתיה לך, ויאמר יעקב השבעה לי וישבע לו:", + "ויעקב נתן לעשו אחיו לחם והנזיד ויאכל וישבע, ויבז עשו את הבכורה:", + "על כן קרא שם עשו גם אדום, על דבר אודם פרי הנזיד אשר נתן לו יעקב בבכורתו:", + "ויהי יעקב הבכור, ועשו אבד יתרו:", + "ויהי הרעב בארץ ויבוא יצחק לרדת מצרימה, בשנה השנית לשבוע ההוא", + "וילך אל מלך פלשתים גררה, אל אבימלך:", + "וירא אליו ה' ויאמר אליו אל תרד מצרימה, שכון בארץ אשר אומר אליך:", + "וגור בארץ ההיא, אנוכי אהיה עמך ואברכך, כי לך ולזרעך אתן את כל הארץ הזאת, והקימותי את שבועתי אשר נשבעתי לאברהם אביך:", + "והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארץ הזאת, והתברכו בזרעך כל גויי הארץ:", + "עקב אשר שמע אביך בקולי, וישמור דברי ומצוותי וחוקי וחוקה וברית:", + "ועתה שמע גם אתה בקולי ושמור מצותי, וגור בארץ הזאת:", + "וישב בגרר שלושה שבועים:", + "ויצו אבימלך עליו ועל כל אשר לו לאמור, הנוגע בו ובכל אשר לו מות יומת:", + "ויגדל יצחק בארץ פלשתים, ויהי לו מקנה בקר ומקנה צאן וגמלים ועבוּדה רבה:", + "ויזרעו בארץ פלשתים וימצא מאה שערים, ויגדל יצחק מאוד:", + "ויקנאו אותו פלשתים, וכל הבארות אשר חפרו נערי אברהם בימי חייו סיתמום פלשתים אחרי מות אברהם וימלאום עפר", + "ויאמר אבימלך אל יצחק, לך מעמנו כי עצמת ממנו מאוד:", + "ויסע משם יצחק בשנה הראשונה לשבוע השביעי ויתהלך בנחלי גרר:", + "וישובו ויחפרו את בארות המים אשר חפרו נערי אברהם אביו, ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם אביו; ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אברהם אביו:", + "ויחפרו נערי יצחק בארות בנחל, וימצאו מים חיים:", + "ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמור לנו המים, ויקרא יצחק שם מקום הבאר ההיא עשק כי התעשקו עמנו:", + "ויחפרו באר אחרת ויריבו עליה, ויקרא יצחק שמה צוקה:", + "ויעתק משם ויחפרו באר אחרת ולא רבו עליה, ויקרא שמה רחובות, ויאמר יצחק עתה הרחיב ה' לנו:", + "ויגדל בארץ ויעל משם באר שבע, בשנה הראשונה לשבוע הראשון ליובל הארבעה וארבעים", + "וירא אליו ה' בלילה ההוא בראש החודש הראשון ויאמר אליו אנוכי אלוהי אברהם אביך, אל תירא כי אתך אנוכי וברכתיך והרביתי את זרעך מאוד כחול הים בעבור אברהם עבדי:", + "ויבן שם מזבח במקום אשר בנה שם בראשונה אברהם אביו, ויקרא בשם ה' ויזבח זבח לאלוהי אברהם אביו:", + "ויכרו באר וימצאו מים חיים:", + "ויחפרו נערי יצחק עוד באר, ולא מצאו מים:", + "וילכו ויגידו ליצחק כי לא מצאו מים, ויאמר יצחק נשבעתי היום לפלשתים וזה הדבר:", + "ויקרא את שם המקום ההוא באר שבע, כי פה נשבע לאבימלך ואחוזת מרעהו ולפיכל שר צבאו:", + "וידע יצחק ביום ההוא כי נשבעו לשקר להיות אתם בשלום:", + "ויקלל יצחק ביום ההוא את הפלשתים ויאמר, ארורים יהיו הפלשתים ליום אף וחרון מכל העמים:", + "יתנם ה' ללעג ולקללה ולאף ולחרון ביד הגוים החטאים, ועל ידי החתים יכריתם:", + "והיה הנמלט מחרב האויבים ומהחתים, יכרית עם הצדיקים במשפט מתחת השמים:", + "כי אויבים ושונאים יהיו לבניי בימיהם ובארץ, ולא יהיה להם שריד ופליט ולא ימלט איש ביום משפט החרון:", + "כי אבוד יאבד והכרת יכרת והשמד ישמד מן הארץ כל זרע הפלשתים, ולא ימצא כל שריד לו ולא זרע על הארץ:", + "אם יעלה השמימה משם ירד, ואם יבצר עוזו בארץ ממנה ינתש:", + "ואם יסתר בין העמים גם משם יכרת, ואם ירד בגיא צלמות גם שם ענוש יענש ואין שלום לו שם:", + "ואם ילך בשבי, יומת ביד האורבים לנפשו על הדרך:", + "אל נא תותר לו אל מבורך שם וזרע על כל הארץ, כי אם בקללת עולם יתהלך לו:", + "ונכתב ונחרת עליו בלוחות השמים, לעשות לו כן ביום המשפט, כי יכרת מן הארץ:" + ], + [ + "ובשנה השנית לשבוע ההוא ביובל ההוא, קראה רבקה אל יעקב בנה ותדבר אתו לאמור:", + "בני, לא תקח לך אשה מבנות כנען, כאשר עשה עשו אחיך בקחתו לו שתי נשים מזרע כנען:", + "ותהיין לי מורת רוח בכל מעשיהן, בטומאת נָאוֹף ובעול, ואין צדק בהן כי אם רע פעלן:", + "ואני אהבתיך מאוד מאוד בני, רחמי יברכוך בכל עת ובכל אשמורה בלילה:", + "ועתה שמע בקולי ועשה רצון אמך, ולא תקח לך אשה מבנות הארץ הזאת, אם לא מבית אביך וממשפחת אביך:", + "קח לך אשה מבית אבי, ואל עליון יברך אותך ובניך יהיו דור צדיק וזרעך קדוש יהיה:", + "אחרי כן דבר יעקב את רבקה אמו ויאמר אליה, ראי נא אמי בן תשעה שבועים אנוכי היום ולא אדע אשה", + "לא קרבתי אל אשה ולא ארשתיה לי, ולא יעלה על לבי לקחת לי אשה מאיזה זרע מבנות כנען", + "כי זכור אזכור את הדבר אשר דבר אברהם אבינו, ואשר צוה עלי לבלתי קחת אשה מכל זרע בית כנען:", + "כי אם מזרע בית אבי אקח לי אשה, וממשפחתי:", + "שמעתי מאז כי נולדו בנות ללבן אחיך, אליהן הכינותי את לבבי לקחת לי מהנה אשה:", + "ועל כן נשמרתי ברוחי מחטוא ומהשחית את דרכי כל ימי חיי, כי רבת צווה עלי אברהם אבי על דבר בעול ונאוף:", + "ולמרות כל מצוותיו עלי נלחום נלחם אחי בי זה שתים ועשרים שנה ויפתני בשפתיו לאמור, אחי קח לך אחות משתי נשי לאשה:", + "ואנוכי לא אעשה כאשר עשה אחי, נשבעתי לך כי לא אקח לי אשה מזרע כל בנות כנען כל ימי חיי, ולא ארע לעשות כאשר עשה אחי:", + "אל תיראי אמי האמיני בי כי עשה אעשה רצונך ואתהלך במישרים, ולא אשחית את דרכי לעולם:", + "אחרי כן נשאה את פניה השמימה ותפרוש אצבעות ידה, ותפתח את פיה ותברך לאל עליון קונה שמים וארץ:", + "ותשלם לו תודה ותהילה ותאמר, ברוך ה' אלוהי וברוך שמו לעולם, כי נתן לי את יעקב בן תמים וזרע קדוש", + "כי לך הוא ולך זרעו לנצח בכל דורות עולמים, ברך אותו מלך העולם ושים ברכת צדקה בפי למען אברכהו:", + "בעצם העת הזאת נחה רוח ה' בפיה, ותשת שתי ידיה על ראש יעקב ותאמר:", + "ברוך אתה אדון הצדקה ואלוהי העולמים, ואותך יברכו אנשי כל דור ודור:", + "יתן לך בני דרך הצדקה ולזרעך יגלה כבוד הצדקה, וירבה בניך בימי חייך ויצב אותם למספר חדשי השנה:", + "ויפרו בניהם וירבו מכוכבי השמים, ועצם מספרם מחול הים:", + "יתן (לך) את הארץ הפוריה הזאת כאשר אמר לתת אותה לאברהם ולזרעו אחריו לעד, ולרשתם אותה לעולם:", + "ותחזינה עיני בך בני בן מבורך בימי חיי, ולזרע קדוש יהי כל זרעך:", + "וכאשר הניחתך רוח אמך בימי חייה בחיק הורתך, כן יברכוך רחמי אף קרבי יברך אותך ופי ולשוני יכבדוך:", + "ורבית ופרית ופרצת בארץ, והיה זרעך תמים בשמחת שמים וארץ לעולם ועד:", + "וזרעך יגל, וביום השלום הגדול יירש את שלום שמך:", + "וזרעך יעמוד לעולמי עד ואל עליון יהיה להם לאלוהים ואל עליון ישכון בתוכם, ובקרבם יבנה מקדשו לעולם ועד:", + "מברכך ברוך, וכל בשר מקללך בשקר יואר:", + "ותישקהו ותאמר לו, אלוהי עולם יאהב אותך כלב אמך וכרחמיה ישיש עליך ויברכך, ותכל לברך אותו:" + ], + [ + "ובשנה השביעית לשבוע ההוא קרא יצחק את עשו בנו הגדול, ויאמר אליו בני הנה נא זקנתי והנה כהו עיני מראות ולא ידעתי יום מותי:", + "ועתה שא נא כליך אשפתך וקשתך, וצא השדה וצודה לי ותפוש לי ציד בני:", + "ועשה לי מטעמים כאשר אהבה נפשי והביאם לי ואוכלה, ונפשי תברכך בטרם תמות:", + "ורבקה שומעת את דברו בדבר יצחק אל עשו, וילך עשו בבוקר השדה לצוד ציד ולתפוש ולהביאו אל אביו:", + "ורבקה קראה אל יעקב בנה ותאמר אליו, הנה שמעתי את אביך יצחק מדבר אל עשו אחיך לאמור:", + "צודה לי ציד ועשה לי מטעמים והביאם לי, ואברככה לפני ה' בטרם אמות:", + "ועתה שמע נא את דברי בני, לאשר אני מצוה אותך:", + "לך נא אל עדרך והביאה לי שני גדיי עזים טובים, ואעשה אותם מטעמים כאשר אהב:", + "והבאת אותם לאביך ואכל, בעבור אשר יברכך לפני ה' לפני מותו וברוך תהיה:", + "ויאמר יעקב אל רבקה אמו, אמי לא אמנע מאבי מאומה אשר יאכל ויטעם לחכו, אבל ירא אנוכי אמי פן יכיר את קולי ויואל למושני:", + "ואת ידעת כי איש חלק אנוכי ועשו אחי איש שעיר והייתי בעיניו כפועל און, ועשיתי את אשר לא צוה אותי וקצף עלי, והבאתי עלי קללה ולא ברכה:", + "ותאמר לו רבקה אמו עלי קללתך בני, אך שמע בקולי:", + "וישמע יעקב בקול רבקה אמו וילך ויקח שני גדיי עזים טובים ובריאים ויבא אותם לאמו ותעש אמו אותם כאשר אהב:", + "ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות אשר אתה בבית, ותלבש את יעקב אצלה:", + "ואת עורות גדיי העזים הלבישה על ידיו, ועל חלקת בשרו:", + "ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה:", + "ויבוא אל אביו ויאמר, אנוכי בנך עשיתי כאשר אמרת אלי:", + "קום נא ושבה ואכלה מצידי אבי, בעבור תברכני נפשך:", + "ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצוא בני? ויאמר יעקב כי הקרה ה' אלוהיך לפני:", + "ויאמר יצחק אליו גשה נא ואמושך בני, האתה זה בני עשו אם לא:", + "ויגש יעקב אל יצחק אביו וימושהו, ויאמר הקול קול יעקב והיד יד עשו:", + "ולא הכירו, כי מאת השמים היתה נסבה להחשיך דעתו:", + "ולא ידע אותו יצחק, כי היו ידיו כידי אחיו ושעירות כיד עשו למען יברכהו", + "ויאמר, האתה זה בני? ויאמר אני בנך:", + "ויאמר הגישה לי ואוכלה מצידך בני למען תברכך נפשי, ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת:", + "ויאמר יצחק אביו, גשה נא ושקה לי בני:", + "ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו, ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה':", + "יתן לך האלוהים וירבה לך מטל השמים ומשמני הארץ, ורוב דגן ויצהר יתן לך לרוב:", + "יעבדוך עמים וישתחוו לך אנשים, הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך:", + "וכל הברכות אשר ברך ה' אותי ואת אברהם אבי לך תהיינה ולזרעך עד עולם, אוררך ארור ומברכך ברוך:", + "ויהי כאשר כילה יצחק לברך את יעקב בנו ויעקב יצוא יצא מאת פני יצחק אביו ונסתר, ועשו אחיו בא מצידו:", + "ויעש גם הוא מטעמים ויביאם לאביו, ויאמר אל אביו קום אבי ואכל מצידי בעבור תברכני נפשך:", + "ויאמר לו יצחק אביו מי אתה? ויאמר אליו, אני בנך בכורך עשו עשיתי כאשר צויתני:", + "ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד ויאמר מי אפוא הוא אשר צד לי ציד ותפש ויבא ואוכל מכל בטרם תבוא ואברכהו? ברוך יהיה הוא וכל זרעו עד עולם:", + "ויהי כשמוע עשו את דברי יצחק אביו ויצעק צעקה גדולה ומרה, ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי:", + "ויאמר אליו, בא אחיך במרמה, ויקח ברכותיך:", + "ויאמר עשו עתה ידעתי מדוע קרא שמו יעקב, זה פעם שנית עקב אותי, בראשונה לקח את בכורתי ועתה לקח את ברכתי, ויאמר הלא אצלת לי ברכה אבי:", + "ויען יצחק ויאמר לעשו, הן גביר שמתיו לך ולכל אחיו ונתתי אותם לו לעבדים ורוב דגן ויצהר סמכתיו, ולכה אפוא מה אעשה בני?", + "ויאמר עשו אל יצחק אביו הברכה אחת היא לך אבי? ברכני גם אני אבי, וישא עשו קולו ויבך:", + "ויען יצחק ויאמר אליו, הנה משמני הארץ תהיה ברכתך ומטל השמים מעל:", + "ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבוד, והיה כאשר תגדל ותפרוק עולו מעל צוארך, וחטאת בנפשך וכל זרעך יכרת מתחת השמים:", + "ויקצוף עשו על יעקב על הברכה אשר ברכו אביו, ויאמר בלבו עתה יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי:" + ], + [ + "ויוגד לרבקה בחלום את דבר עשו בנה הגדול, ותשלח רבקה ותקרא ליעקב בנה הקטון ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנקם לך להרגך:", + "ועתה שמע בקולי, קום וברח לך אל לבן אחי:", + "וישבת עמו ימים אחדים, עד אשר תשוב חמת אחיך:", + "ושב אפו ממך ושכח את כל אשר עשית לו, ושלחתי ולקחתיך משם:", + "ויאמר יעקב לא אירא אם יקום עלי להרגני והרגתיו, ותאמר אם כן אשכל שני בני יום אחד:", + "ויאמר יעקב אל רבקה אמו הנה נא ידעת כי זקן אבי, ואנוכי רואה כי כהו עיניו מראות:", + "והיה כי אעזוב אותו ורע הדבר בעיניו כי אעזבהו ואלכה לי מאתכם, וקצף אבי עלי וקיללני:", + "לא אוכל ללכת, כי אם כאשר ישלחני ללכת ואלכה:", + "ותאמר רבקה אל יעקב, אבוא אליו ואגידה לו כי ישלחך:", + "ותבוא רבקה ותאמר אל יצחק קצתי בחיי מפני שתי בנות חת אשר לקח עשו לו לנשים, ואם לוקח יעקב אשה מבנות הארץ כ[אלה] למה לי חיים כי רעות בנות ארץ כנען:", + "ויקרא יצחק אל יעקב בנו ויברך אותו, ויצוהו ויאמר לו לא תקח לך אשה מכל בנות כנען:", + "קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך, וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך:", + "ואלוהי השמים יברך אותך ויפרך וירבך, והיית לקהל עמים:", + "ויתן לך את ברכות אברהם אבי לך ולזרעך אחריך, לרשתך את ארץ מגוריך ואת כל הארץ אשר נתן אלוהים לאברהם, לך לך בני בשלום:", + "וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם, אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב:", + "ויהי בנסוע יעקב ללכת פדנה ארם, ותתאבל רבקה על בנה ותבך:", + "ויאמר יצחק אל רבקה, אחותי אל נא תבכי על בני על יעקב, כי בשלום ילך שמה ובשלום ישוב הנה:", + "אל עליון ישמרהו מכל רע ויהיה עמו ולא יעזבהו כל הימים, כי ידעתי אשר יצליח ה' את דרכיו בכל אשר ילך עד אשר ישוב בשלום אלינו ונראהו בשלום:", + "אל תיראי אודותיו אחותי כי ישר דרכו, והוא איש חסיד ונאמן ולא יאבד, בכה אל תבכי:", + "וינחם יצחק את רבקה על יעקב בנה ויברך אותו:", + "ויצא יעקב מבאר שבע ללכת חרנה, בשנה הראשונה לשבוע השני ליובל הארבעה וארבעים", + "ויבוא לוזה ההרה היא בית אל בראש החודש הראשון בשבוע ההוא, ויפגע במקום בהיות הערב:", + "ויט מן הדרך מערבה בלילה ההוא, ויישן שם כי בא השמש:", + "ויקח אחת אבני המקום ההוא וישימה תחת העץ, כי לבדו הלך בדרך:", + "ויישן, ויחלום בלילה ההוא והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו:", + "והנה ה' ניצב עליו וידבר ה' את יעקב ויאמר אני אלוהי אברהם אביך ואלוהי יצחק, הארץ אשר אתה עומד עליה לך אתננה ולזרעך אחריך:", + "והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה ונגבה וצפונה, ונברכו בך ובזרעך כל ארצות העמים:", + "והנה אנוכי אהיה עמך ושמרתיך בכל מקום ובכל אשר תלך והשיבותיך בשלום אל האדמה הזאת, כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את כל אשר דברתי לך:", + "וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן המקום הזה הוא בית אלוהים, ואנוכי לא ידעתי:", + "ויירא ויאמר מרום המקום הזה, אין זה כי אם בית אלוהים וזה שער השמים:", + "וישכם יעקב בבוקר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו ויקם אותה מצבה לאות על המקום ההוא, ויצוק שמן על ראשה:", + "ויקרא את שם המקום ההוא בית אל, ואולם לוז שמו לראשונה כשם הארץ:", + "וידר יעקב נדר לה' לאמור: אם יהיה אלוהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך, ונתן לי לחם לאכול ובגדים ללבוש:", + "ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלוהים:", + "וגם האבן הזאת אשר הקימותי מצבה לאות על המקום הזה יהיה בית אלוהים, וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך אלוהי:" + ], + [ + "וישא את רגליו, וילך פדנה ארם ארצה לבן אחי רבקה קדמה:", + "וישב איתו, ויעבוד אותו ברחל אחת בנותיו:", + "ובשנה הראשונה לשבוע השלישי אמר אליו, הבה את אשתי אשר עבדתי אותך בה שבע שנים:", + "ויאמר לבן ליעקב, אנכי אתן לך את אשתך:", + "ויעש לבן משתה ויקח את לאה בתו הגדולה ויתן אותה ליעקב לאשה, ויתן לה את זלפה שפחתו לאמה:", + "ולא ידע יעקב דבר כי אמר אך רחל היא, ויבוא אליה והנה היא לאה:", + "ויחר אף יעקב בלבן ויאמר אליו, מדוע עשית כן הלא ברחל עבדתי עמך ולא בלאה למה רימיתני?", + "קח את בתך ואלכה לדרכי, כי הרעות לעשות עמדי:", + "כי יעקב אהב את רחל מלאה, כי עיני לאה רכות אך בתוארה יפה מאוד ועיני רחל יפות והיא יפת תואר ויפת מראה:", + "ויאמר לבן אל יעקב לא יעשה כן בארצנו לתת הצעירה לפני הבכירה, וכן לא יעשה:", + "כי כן נועד ונכתב על לוחות השמים, ולא יצדק העושה זאת כי עשות הדבר הזה רע בעיני ה':", + "וגם אתה צו את את בני ישראל לבל יעשו את הדבר הזה ולא יתנו הצעירה לפני הבכירה, כי רע הדבר מאוד:", + "ויאמר לבן אל יעקב מלא שבעת ימי המשתה, ואתנה לך את רחל בעבודה אשר תעבוד עמדי עוד שבע שנים אחרות לשמור צאני כאשר עשית בשבוע הראשון:", + "ויהי כמלאת שבעת ימי המשתה ללאה ויתן לבן ליעקב את רחל, בעבודה אשר יעבוד עמו שבע שנים אחרות:", + "ויתן לרחל את בלהה אחות זלפה לה לשפחה:", + "ויעבוד עמו עוד שבע שנים ברחל [....]:", + "ויפתח ה' את רחם לאה ותהר ותלד ליעקב בן ויקרא שמו ראובן, בארבעה עשר יום לחודש התשיעי בשנה הראשונה לשבוע השלישי:", + "ורחם רחל עצור, כי ראה ה' כי שנואה לאה ורחל אהובה:", + "ויבוא יעקב עוד אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן שני ויקרא שמו שמעון, באחד ועשרים יום לחודש העשירי בשנה השלישית לשבוע ההוא:", + "ויבוא יעקב עוד אל לאה ותהר ותלד לו בן שלישי ויקרא שמו לוי, בראש החודש הראשון בשנה השישית לשבוע ההוא:", + "ויבוא יעקב עוד אל לאה ותהר ותלד לו בן רביעי ויקרא שמו יהודה, בחמישה עשר יום לחודש השלישי בשנה הראשונה לשבוע הרביעי:", + "ועל כל זאת קנאה רחל בלאה בראותה כי לא ילדה, ותאמר אל יעקב הבה לי בן:", + "ויאמר יעקב, האנכי מנעתי ממך פרי בטן ואם אני עזבתיך?", + "ותרא רחל כי ילדה לאה ליעקב ארבעה בנים ראובן שמעון לוי ויהודה, ותאמר רחל אליו בוא אל אמתי בלהה ותהר ותלד לי בן:", + "ויבוא אליה ותהר ותלד לו בן ותקרא שמו דן, בתשיעי לחודש השישי בשנה השישית לשבוע השלישי:", + "ויבוא יעקב עוד אל בלהה ותהר ותלד ליעקב בן שני ותקרא רחל שמו נפתלי, בחמישי לחודש השביעי בשנה השנית לשבוע הרביעי:", + "ותרא לאה כי עקרה היא ועמדה מלדת, ותקנא ותתן גם היא את זלפה שפחתה ליעקב לאשה:", + "ותהר ותלד בן ותקרא את שמו [גד], בשנים עשר יום לחודש השמיני בשנה השלישית לשבוע הרביעי:", + "ויבוא עוד אליה ותהר ותלד לו בן שני ותקרא לאה את שמו [אשר], ביום השני לחודש עשתי עשר בשנה החמישית לשבוע הרביעי:", + "ויבוא יעקב אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן ויקרא שמו [יששכר], ביום הרביעי לחודש החמישי בשנה הרביעית לשבוע הרביעי ותתן אותו אל האומנת:", + "ויבוא יעקב עוד אליה ותהר ותלד שני ילדים בן ובת ותקרא את שמו זבולון ואת שם הבת דינה, בשביעי לחודש השביעי בשנה השישית לשבוע הרביעי:", + "ואלוהים חנן את רחל ויפתח את רחמה ותהר ותלד בן ותקרא את שמו יוסף, בראש החודש הרביעי בשנה השישית לשבוע הרביעי ההוא:", + "ויהי כאשר נולד יוסף ויאמר יעקב אל לבן, תנה לי את נשי ואת ילדי ואלכה אל יצחק אבי ויעשה לי בית:", + "כי מלאתי השנים בעבודתי אשר עבדתי עמך בשתי בנותיך ואלכה אל בית אבי:", + "ויאמר לבן אל יעקב שבה עמדי בשכרך, ושוב רעה צאני וקח שכרך:", + "ויקבו ביניהם כי יתן לו בשכרו מן הכשבים ומן העיזים כל אשר [....]:", + "ותלדנה הצאן כדמותן, ולכולן היה התו אשר ליעקב ולא אשר ללבן:", + "ויפרוץ מקנה יעקב, ויהי לו בקר וצאן וחמורים וגמלים ועבדים ושפחות:", + "ויקנאו לבן ובניו ביעקב, ויסר לבן את צאנו ממנו ויתנכל להרע לו:" + ], + [ + "ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף, וילך לבן לגזוז את צאנו בדרך שלושת ימים:", + "וירא יעקב כי הלך לבן לגזוז את צאנו, ויקרא [ללאה] ולרחל וידבר על ליבן ללכת איתו ארצה כנען:", + "ויספר להן את כל אשר ראה בחלום, ואת כל אשר דיבר איתו לשוב אל בית אביו:", + "ותאמרנה הננו ללכת אל כל מקום, באשר [תלך] נלכה גם אנחנו איתך:", + "ויברך יעקב את אלהי אביו יצחק ואת אלהי אבי אביו אברהם, ויקם וישא את נשיו ואת בניו ויקח את כל רכושו ויעבור את הנהר, ויבוא אל ארץ הגלעד:", + "ויעקב הסתיר את מחשבתו מלבן ולא הגיד לו דבר, בשנה השביעית לשבוע הרביעי שב יעקב גלעדה באחד ועשרים לחודש הראשון:", + "וירדוף לבן אחריו, וידבק את יעקב בהר הגלעד בשלושה עשר יום לחודש השלישי:", + "ולא נתנו אלהים להרע ליעקב, כי נראה אליו בחלום הלילה:", + "וידבר לבן עם יעקב, ובחמישה עשר יום [לחודש הזה] עשה יעקב משתה ללבן ולכל הבאים איתו:", + "וישבע יעקב ללבן ביום ההוא ולבן ליעקב, אם יעבור איש אל רעהו את הר הגלעד לרעה:", + "ויעש שם גל אבנים גדול לעד, על כן קרא שם המקום ההוא גלעד [....]:", + "אולם לפנים קראו שם ארץ הגלעד ארץ רפאים, כי היא היתה ארץ הרפאים:", + "ויולדו שם הרפאים הענקים, וקומתם מעשר עד תשע עד שמונה ועד שבע אמות:", + "ומושבותיהם מארץ האמורי עד הר חרמון וטירותיהם חורוניים ועשתרות ואדרעי ומישור ובעון:", + "וישמידם ה' מפני רעת מעשיהם כי תועבה עשו, ויעזבו את הארץ אל האמורי לשבת תחתיהם, עַם רעים וחטאים:", + "ואין היום עם אחר אשר עשה ככל חטאתיהם, על כן לא האריכו ימים על הארץ:", + "וישלח יעקב את לבן לארם נהרים אל ארץ הקדם, ויעקב שם את פניו ארץ הגלעד ויעבור את יבוק בחודש התשיעי בעשתי עשר בו:", + "וביום ההוא בא אליו עשו אחיו ויעשו שלום ביניהם, ויסע ממנו לארץ שעיר ויעקב ישב בסוכות:", + "ובשנה הראשונה לשבוע החמישי ליובל ההוא עבר את הירדן וישב מעבר השני לירדן, וירעה את מקנהו מן הים [...] עד בית שאן ודותן ועקרבים:", + "וישלח אל יצחק אביו מכל רכושו, בגד ולחם ובשר ומשקה וחלב ושמן וחריצי (חביצי) חלב ומכל התמרים אשר בעמק:", + "וגם אל רבקה אמו שלח ארבע פעמים בשנה בין תקופת הירחים, בין החריש ובין הקציר בין אביב לגשם בין חורף לקיץ:", + "וישב במגדל אברהם, כי שב יצחק מבאר שבע ויעל אל מגדל אברהם אביו וישב שם בלי עשו בנו:", + "בימים ההם כאשר נסע יעקב פדנה ארם, לקח עשו את מחלת בת ישמעאל לו לאשה:", + "ויאסוף את כל מקנה אביו ואת נשיו ויעל וישב בהר שעיר, ויעזוב את יצחק אביו לבדו בבאר שבע:", + "ויעל יצחק מבאר שבע, וישב במגדל אברהם אביו בהר חברון:", + "ושמה שלח יעקב את כל אשר שלח לאביו ולאמו מעת לעת [להקל] כל יגונם ויברכו את יעקב בכל לבבם ובכל נפשם:" + ], + [ + "ובשנה הראשונה לשבוע השישי עלה שלם אשר מקדם לשכם בשלום, בחודש הרביעי:", + "ושם לקחו את דינה בת יעקב אל בית שכם בן חמור החיוי נשיא הארץ, וישכב אותה ויענה:", + "והיא היתה נערה קטנה בת שתים עשרה שנה, ויבקש מלפני אביה לתתה לו לאשה ומאחיה ביקש אותה לו:", + "אכן אף יעקב ובניו חרה באנשי שכם אשר טימאו את דינה אחותם, ויתנכלו רעה ביניהם ויעשו בערמה ובמירמה איתם:", + "ושמעון ולוי באו בסתר שכמה ויעשו שפטים בכל אנשי שכם, ויהרגו את כל האנשים אשר מצאו בתוכה ולא הותירו איש בה:", + "את כולם הרגו במכאובים על אשר טימאו את דינה אחותם:", + "ולא תעשו כן מיום הזה והלאה לטמא בת ישראל:", + "כי בשמים הושת עליהם העונש להכרית כל אנשי שכם לפי חרב, כי נבלה עשו לבת ישראל:", + "ויתן אותם ה' ביד בני יעקב להכריתם לפי חרב, ולעשות בהם שפטים:", + "ולא ייעשה כדבר הזה בישראל לעולם, לענות בתולה ישראלית:", + "ואיש איש מישראל אשר יתן או אשר נתן את בתו או את אחותו לאיש מזרע הגוים מות יומת ובאבנים ירגמוהו, כי חטא ונבלה עשה בישראל:", + "ואת האשה ישרפו באש, כי טימאה את שם בית אביה ונכרתה מישראל:", + "ולא ימצא כל טומאה וזנונים בישראל בכל דורות הארץ, כי קדוש ישראל לה':", + "וכל איש אשר יעשה תועבה, מות יומת וסקול יסקל:", + "כי כן נחרת ונכתב על לוחות השמים על כל זרע ישראל, העושה טומאה מות יומת וסקול יסקל:", + "ולחוק הזה אין קץ הימין ואין סוף ואין סליחה, כי אם הכרת יכרת האיש אשר טימא את בתו בכל ישראל כי מזרעו נתן למולך ועשה ואשם לטמאו:", + "ואתה משה צו את בני ישראל והעידה בם לבל יתנו מבנותיהם לגויים ולא יקחו מבנות הגוים, כי תועבת ה' היא:", + "על כן כתבתי לך בכל דברי התורה, את כל מעשה אנשי שכם אשר עשו לדינה:", + "ואת אשר נדברו בני יעקב לאמור, לא נוכל לתת את בתנו לאנשים אשר להם ערלה:", + "כי חרפה היא לנו ולישראל בתת אותה או בקחת מבנות הגוים, כי טמא היא ופיגול בישראל וישראל לא יטהר:", + "ובגלל התועבה הזאת כי יהיה לאיש אישה מבנות הגוים או כי יתן איש אחת מבנותיו לאיש מכל הגוים, יבואו נגע על נגע וקללה על קללה וכל פגעים ונגעים וקללות:", + "וכי תעשה את הדבר הזה והעלם יעלימו [עם הארץ] את עיניהם מן העושים תועבה והמטמאים את מקדש ה' והמחללים את השם הקדוש, ענוש יענש כל העם יחדו בעבור כל הטומאה והתועבה הזאת:", + "ולא ישא פני איש ולא יכיר פנים במשפט, ולא יקח מידו מנחה וקרבן מנחה ואשֶה וחֵלב וקטורת לריח ניחוח לרצון:", + "ככה ייעשה לכל איש ואישה בישראל, אשר יחללו את מקדשו:", + "לכן ציויתיך לאמור העד בישראל את אשר הועד, ראה מה היה לאנשי שכם ולבניהם איך ניתנו ביד שני בני יעקב והומתו במכאובים:", + "ותחשב להם לצדקה ויכתבו לצדקה, ויבחר בזרע לוי לכהנים וללויים לעמוד לשרת לפני ה' כמונו כל הימים:", + "וברוך לוי ובניו לעולם, תחת אשר קנאו לעשות צדקה ומשפט ונקמה בכל המתקוממים על ישראל:", + "וככה יירשם לאיש בעדות לוחות השמים ברכה וצדקה לפני אלוהי כל היקום, וגם אנחנו נזכור את הצדקה אשר עשה בחייו בכל עיתות השנה עד אלף דור:", + "ברכה תוחק לו ותבואתהו לו ולזרעו אחריו, ויכתב לידידיה ולצדיק על לוחות השמים:", + "וכל המקרה הזה כתבתי לך וציויתי אותך לספר אותו באזני בני ישראל, לבלתי יאשמו ולא יעברו חוק ולא יפרו את הברית אשר כרת עמהם לשמור אותה ולהכתב לידידים:", + "ואם יעברו ועשו ככל דרכי הטומאה, יכתבו על לוחות השמים לאויבים למען ימחו מספר החיים ויכתבו בספר הנכחדים והנכרתים מן הארץ:", + "ביום אשר הרגו בני יעקב את אנשי שכם נרשם להם בספר בשמים, אשר עשו צדקה ומשפט ונקמה בחטאים ונכתב להם לברכה:", + "ויקחו את דינה אחותם מבית שכם ויצאו:", + "וישובו ויבוזו את כל אשר היה בשכם, את צאנם ואת בקרם ואת חמוריהם ואת כל רכושם ואת כל מקניהם, ויביאו את הכל אל יעקב אביהם:", + "וידבר אתם על אשר החריבו את העיר, כי ירא מפני יושבי הארץ הכנעני והפריזי:", + "אכן היתה חיתת אלוהים על כל הערים אשר סביבות אנשי שכם, ולא קמו לגרש את בני יעקב כי נפלה אימתה עליהם" + ], + [ + "ובראש החודש [...] דיבר יעקב את כל אנשי ביתו לאמור, היטהרו והחליפו שמלותיכם:", + "נקומה ונעלה בית אל אשר נדרתי שם נדר, ביום אשר ברחתי מפני עשו אחי, כי היה עימדי וישיבני בשלום אל הארץ הזאת:", + "והרחיקו את אלוהי הנכר אשר בתוככם, והסירו את אלוהי הנכר ואת אשר לכם בצואריכם ובאזניכם ואת התרף אשר גנבה רחל מלבן אביה:", + "ותתן את הכל ליעקב [ו...] וישברם ויכחידם, ויטמון אותם תחת [האלה] בארץ אנשי שכם:", + "ובראש החודש השביעי עלה בית אל, ויבן מזבח במקום אשר ישן שם ויצב את המצבה:", + "וישלח אל יצחק אביו לבוא אליו אל זבחו, וגם אל רבקה אמו:", + "ויאמר יצחק יבוא נא יעקב בני, ואראנו בטרם אמות:", + "ויסע יעקב אל יצחק אביו ואל רבקה אמו בית אברהם אביו, ויקח איתו שנים מבניו את לוי ואת יהודה ויבוא אל יצחק אביו ואל רבקה אמו:", + "ותצא רבקה מן המגדל החוצה לנשק את יעקב ולחבק אותו, כי חייתה רוחה בשמעה הנה בנך יעקב בא:", + "ותישקהו ותרא את שני בניו ותכר אותם, ותאמר אליו הבניך אלה בני:", + "ותחבק אותם ותישק להם ותברך אותם לאמור, בכם יכבד זרע אברהם והייתם לברכה על הארץ:", + "ויבוא יעקב אל יצחק אביו אל חדרו אשר ישן שם, ושני בניו עימו:", + "ויתמוך יד אביו ויקוד וישקהו, ויפול יצחק על צוארי יעקב בנו ויבך על צואריו:", + "והחושך [מש] מעיני יצחק וירא את שני בני יעקב לוי ויהודה ויאמר, הבניך הם אלה בנִי כי כמוהם כמוך:", + "ויאמר אליו כי באמת בניו הם, ויאמַר אמנם ראיתי כי באמנה בנַי המה:", + "ויקרבו אליו ויפנו, וישק להם ויחבק אותם יחדיו:", + "ורוח הנבואה צלחה על פיהו ויתמוך ביד ימין לוי, ויפן אל לוי ויואל לברך אותו בראשונה:", + "ויען ויאמר, יברכך בראשונה אדון כל העולמים אותך ואת בניך לעולמי עד:", + "ואלוהים ישים אותך ואת זרעך לכבוד ולתפארת, ואותך ואת זרעך יקריב אליו מכל בשר לשרת לפניו במקדשו:", + "כמלאכי הפנים וכקדושים, כן יהיה זרע בניך לכבוד ולתפארה ולקדושה:", + "ויגדלם לעולמי עד, ואדונים ונשיאים וגבירים יהיו לכל זרע בני יעקב:", + "את דבר ה' ידברו באמונה ומשפטו ישפטו בצדק, ואת דרכי יספרו ליעקב ותורת ישראל:", + "ברכת ה' נתונה בפיהם, למען יברך כל זרעם אותך, ידידיה:", + "ואימך קראה את שמך לוי וצדקה בקראה לך שם זה, הלָוֵה תלָוה לה' וחלק יהיה לך בכל בני יעקב:", + "שולחנו לך הוא וממנו תאכל אתה ובניך, שולחנך מלא דשן לדור ודור ולא יגרע חקך לעולמי עד:", + "כל משנאיך בדָבָר יאבדו מפניך, וכל אויביך יכרתו ויאבדו:", + "מברכיך ברוכים, וכל אורריך ארורים:", + "וליהודה אמר, יתן לך ה' כח וגבורה למען תבוס כל משנאיך:", + "הוה גביר אתה ואחד בניך על בני יעקב, שמך ושם בניך ילך ויפרוץ על על הארץ ועל הערים:", + "אז ייראו הגוים מפניך וכל העמים יחתו, וכל מתי חלד יחתו:", + "בך יוושע יעקב ובך ייפדה ישראל:", + "והיה בשבתך על כסא הכבוד תגדל צדקתך, שלום על כל זרע בני ידידיה:", + "מברכך ברוך, וכל משנאיך ומעניך ואורריך יכרתו ויאבדו מן הארץ ויהיו ארורים:", + "ויפן וישב וישקהו ויחבקהו ויעלוז מאוד, כי ראה בני יעקב בן בחירו:", + "ויצא מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה ויברך אותם, ויהי שם אצל יצחק אביו בלילה ההוא ויאכלו וישתו וייטיבו ליבם:", + "ויצב את שני בני יעקב אחד מימינו ואחד משמאלו, ותחשב לו לצדקה:", + "ויספר יעקב ליצחק אביו בלילה, את כל החסד אשר עשה לו ה' ואת אשר הצליח אותו בכל דרכיו ושמר אותו מכל רע:", + "ויברך יצחק את אלוהי אברהם אביו, אשר לא עזב רחמיו וצדקתו מבן יצחק עבדו:", + "ובבוקר הגיד יעקב ליצחק אביו את הנדר אשר נדר לה' ואת המראה אשר ראה, וכי בנה מזבח והכֵן הכל לזבח לעשות לפני ה' כאשר נדר, וכי בא לשאת אותו על חמור:", + "ויאמר יצחק אל יעקב, לא אוכל ללכת עמך, כי זקנתי וכבד ממני הדרך:", + "לך לך בני בשלום כי בן מאה ושישים וחמש שנים אנוכי היום, לא אוכל ללכת:", + "שא נא את אמך ותלך איתך, ואני ידעתי בני כי למעני באת ויהי היום הזה מבורך אשר בו ראית אותי חי ואנוכי ראיתיך בני גם אתה:", + "צלח ושלם את הנדר אשר נדרת, ואל תאחר את נדרך כי נדר שמחה הוא:", + "ועתה מהרה לשלם אותו, ולרצון יהי לפני קונה הכל אשר נדרת לו את הנדר:", + "ויאמר אל רבקה לכי את עם בנך עם יעקב, ותלך רבקה עם יעקב ודבורה אתה ותבואנה בית אל:", + "ויזכור יעקב את הברכה אשר ברך אביו אותו ואת שני בניו לוי ויהודה, וישמח ויברך את אלוהי אבותיו אברהם ויצחק ויאמר:", + "עתה ידעתי כי תקות עולם לי ולבני לפני אלוהי כל היקום ונועד הדבר על שניהם ונרשם להם לעדות עולם על לוחות השמים, כאשר ברך אותם יצחק:" + ], + [ + "וישב בלילה ההוא בבית אל, ויחלום לוי והנה מלאו ידיו וידי בניו לכהונת עולם לכהן לפני אל עליון:", + "וייקץ משנתו, ויברך לה':", + "וישכם יעקב בבוקר בארבעה עשר לחודש הזה, ויעשר מכל הבא בידו מאדם ועד בהמה מזהב ועד כלים ושמלות, ויעשר מכל.", + "ובימים ההם הרתה רחל את בנימין בנה, ויפקוד יעקב את בניו ממנו ולמעלה ויפול חבל ה' על לוי:", + "וילבש אותו בגדי כהונה וימלא את ידיו:", + "ובחמישה עשר לחודש הזה הקריב על המזבח ארבעה עשר פרים בני בקר ועשרים ושמונה אילים וארבעים ותשעה כבשים ושישים טלאים ועשרים ותשעה גדיי עיזים, לאישֶה על המזבח ולנדבת רצון לריח ניחוח לה':", + "זאת עולת שלמי נדרו אשר נדר לתת את המעשר, על מנחתם וניסכיהם:", + "ויהי כאכול האש אותם ויקטר עליהם לבונה על האש:", + "ולתודה הקריב פרים שניים ואילים ארבעה ושני כבשים בני שנה ועשרה עגלים וארבע צאן ושני גדיי עיזים:", + "ככה עשה להעלות שבעה ימים, ויאכל שם עם כל בניו ואנשיו בשמחה שבעת ימים:", + "ויברך ויודה שם לה' אשר הציל אותו מכל רעה, ויעש לו את נדרו", + "ויעשר מכל בהמה טהורה ויעש אישֶה, ואת הבהמה אשר איננה טהורה נתן אל לוי בנו ואת נפש האדם נתן לו:", + "ויכהן לוי בבית אל לפני יעקב אביו ביתר שאת על עשרת אחיו, ויהי שם לכוהן:", + "ויתן לו יעקב את נדרו, ויתן גם את המעשר השני לה', ויקדש אותו ויהי לו קודש:", + "ועל כן נועד לחוק בשמים לתת את המעשר השני, לאכול אותו לפני ה' במקום הנבחר לשכן שמו שם שנה בשנה:", + "ולחוק הזה אין קץ הימין, לעולם כתובה החוקה ההיא לעשות אותה שנה שנה לאכול את המעשר השני לפני ה' במקום הנבחר:", + "ולא יוותר ממנו מאומה משנה הזאת עד השנה השנית, כי אם בשנתו ייאכל הזרע עד תשובת השנה מימי ביכורי השנה תבואת הזרע התירוש והיצהר עד שוב הימים האלה:", + "וכל הנותר ממנו ישן הוא פיגול יהיה ובאש ישרף, כי טמא הוא:", + "וככה יאכלוהו יחדיו בבית הקודש, ולא יהיה ישן נושן:", + "וכל מעשר הבקר והצאן קודש לה' ולכהניו יהיו לאכול לפניו מימים ימימה, כי כן נועד על המעשר וחרות על לוחות השמים:", + "ובלילה השני בשנים ועשרים לחודש הזה הואיל יעקב לבנות את המקום ההוא ולהקיף את הכר חומה ולחנוך אותו ולהקדישהו לעולם לו ולבניו אחריו עד עולם:", + "ויֵרָא אליו אלוהים בלילה ויברך אותו, ויאמר לו לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך:", + "ויאמר לו עוד אנכי ה' אלוהיך קונה שמים וארץ, והפריתי אותך והרביתיך במאוד מאוד ומלכים מחלציך יצאו וירדו בכל ובכל מקום מדרך כף רגל אנוש:", + "ונתתי לזרעך את כל הארץ אשר תחת השמים ורדו כאוות נפשם בכל העמים, ובכן ימשכו ויקחו להם את כל הארץ וירשו אותה לעולם:", + "ויכל לדבר איתו ויעל מעליו, ויבט יעקב אחריו עד אשר עלה השמימה:", + "וירא במראה הלילה והנה מלאך יורד מן השמים ושבעה לוחות בידיו ,ויתן אותם אל יעקב ויקרא בהם ויקרא את כל הכתוב עליהם את אשר יקרה לו ולבניו לדורות עולם:", + "ויַראהו את כל הכתוב על הלוחות ויאמר אליו, לא תבנה את המקום הזה ולא תעשה מקדש עולמים ולא ישכון פה כי לא זה המקום:", + "לך לך אל בית אברהם אביך, ושבה בבית יצחק אביך עד יום מות אביך:", + "כי במצרים תמות בשלום, ובארץ הזאת תקבר בכבוד בקברות אבותיך אל אברהם ויצחק:", + "אל תירא כי כאשר ראית וקראת כן יהיה הכל, וכְתוֹב את כל אשר ראית וקראת:", + "ויאמר יעקב, איך אזכור את כל אשר ראיתי וקראתי? ויאמר אליו, הזכר אזכיר לך את כל, ויעל מעליו:", + "וייקץ משנתו ויזכור את כל אשר קרא וראה, ויכתוב את כל הדברים אשר קרא וראה:", + "ויעצר שם עוד יום אחד ויזבח בו כימים הראשונים, ויקרא לו עצרת:", + "כי היום ההוא עצרת היה, ולימים הראשונים קרא חג, וככה נראה לו להעשות ונכתב על לוחות השמים:", + "ולכן צוּוָה לעשות אותו ולהוסיף אותו על שבעת ימי החג, וייקרא שמו עצרת כי הוא יעצור (ישלים) ימי החג על פי מספר ימי השנה:", + "ובליל עשרים ושלושה לחודש הזה מתה דבורה מינקת רבקה ויקברו אותה מתחת לעיר תחת אלון הנחל, וקרא שם הנחל ההוא נחל דבורה ושם האלון אלון בכות אשר לדבורה:", + "ותלך רבקה ותשב הביתה אל יצחק אביו, וישלח לו יעקב בידה איל ועגלים וכבשים לעשות לאביו מטעמים כאשר אהב:", + "ואחר שילוחי אימו נסע הלאה, עד בואו אל הארץ כברת, וישב שם:", + "ותלד רחל בן ותקרא שמו בן אוני בהקשותה בלידתה ואביו קרא לו בנימין, בעשירי לחודש השמיני בשנה הראשונה לשבוע השישי ליובל ההוא:", + "ותמת רחל שם, ותיקבר בארץ אפרתה היא בית לחם:", + "ויבן יעקב על קבורת רחל מצבה בדרך על קבורתה:" + ], + [ + "ויסע יעקב הלאה וישב צפונה במגדל עדר [אפרתה]:", + "וילך אל יצחק אביו הוא ולאה אשתו, בראש החודש העשירי:", + "וירא ראובן את בלהה שפחת רחל פילגש אביו רוחצת במים במקום נסתר, ותחשוק נפשו בה וייסתר בלילה ויבוא באוהל בלהה וימצאה בלילה שוכבת לבדה על מיטתה וישנה באהלה:", + "וישכב אצלה על המיטה ויגל את ערוותה, ותלפות אותו ותצעק:", + "ויהי כהכירה אותו כי ראובן הוא ותיכלם מפניו ותרף את ידה ממנו, ותברח ותתאבל מאוד על המעשה הזה ולא הגידה לאיש דבר:", + "ויהי כבוא יעקב לפקוד אותה ותאמר אליו אינני טהורה לך כי אם חללה אני לך, כי ראובן עינה אותי ושכב עימי בלילה כאשר ישנתי באהלי ולא ידעתי אותו עד אם גילה ערותי ושכב עימדי. ויחר אף יעקב בראובן, כי שכב את בלהה ו[גילה] כנף אביו:", + "ולא קרב יעקב עוד אליה, כי טימא ראובן אותה וגילה כנף אביו לפני כל איש:", + "כי מעשהו היה רע מאוד, כי תועבה היא לפני ה':", + "על כן כתוב וחרות על לוחות השמים, אשר לא ישכב איש עם אשת אביו ולא יגלה כנף אביו כי תועבה היא:", + "מות יומת האיש הנבל אשר ישכב את אשת אביו וגם האישה, כי תבל עשו על הארץ:", + "ולא יהיה כל טמא לפני אלוהינו בתוך העם, אשר בחר בו לסגולת מלכים:", + "ועוד כתוב: ארור שוכב עם אשת אביו כי גילה ערות אביו, ואמרו כל קדושי ה' אמן ואמן:", + "ואתה משה צו את בני ישראל ושמרו את הדבר הזה כי משפט מוות בו וטמא הוא, ואין כפרה לכפר על איש אשר עשה את הרעה הזאת כי אם בהרוג ובהמית ובסקול ובהכרית אותו מקרב עם אלוהינו:", + "אף יום אחד לא יחיה על הארץ האיש העושה זאת בישראל, כי פיגול וטמא היא:", + "ולא יאמרו כי חיה חיה ראובן ונסלח לו, אחרי שכבו את פילגש אביו בעוד אישה יעקב אביו חי:", + "כי אז טרם יצוה המשמרת והמשפט והחוקה עד תומה, להיות חוק עולם לכל אדם:", + "אכן בכל ימיך חוק מימיו הוא, וחוק עולם הוא לדורות עולם:", + "ואין קצה לחוק הזה ואין סליחה לעוון כזה, כי אם היכרת יכרתו שניהם יחדיו מקרב העם, ביום עשותם זאת יומתו:", + "ואתה משה כתוב זאת לישראל לשמור ולעשות על פי הדבר הזה ולא יעשו חטא משפט מוות, כי ה' אלוהינו הוא שופט אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד:", + "ואמור להם את החוקה הזאת, למען ישמעו ויזהרו וישמרו לנפשותם ולא יאבדו ולא יכרתו מן הארץ:", + "כי טמא ותועבה ונכתם וחלל, כל עושה זאת על הארץ לפני אלוהינו:", + "ואין חטא גדול על הארץ מהזנות אשר הם זונים, כי ישראל עם קדוש לה' ועם נחלה לאלוהיו ועם ממלכת כהנים וסגולה:", + "ולא יימצא ולא ייראה איש טמא כזה בתוך העם הקדוש:", + "ובשנה השלישית לשבוע השישי ההוא יצאו יעקב וכל בניו, וישבו בבית אברהם עם יצחק אביו ורבקה אימו:", + "ואלה שמות בני יעקב: בכורו ראובן, שמעון לוי יהודה יששכר זבולון בני לאה:", + "ובני רחל יוסף ובנימין:", + "ובני בלהה דן ונפתלי, ובני זילפה גד ואשר, ודינה בת לאה בת יחידה ליעקב:", + "וילכו וישתחוו לפני יצחק ורבקה, ויהי כראותם אותם ויברכו את יעקב ואת כל בניו:", + "וישמח יצחק מאוד כי ראה את בני יעקב בנו הקטן, ויברכם:" + ], + [ + "ובשנה השישית לשבוע הזה ליובל הארבעים וארבעה, שלח יעקב את בניו לשמור את צאנו ועבדיו איתם בשדה שכם:", + "וייאספו עליהם שבעת מלכי האמורי להכותם נפש בהחבאם תחת השיחים, ולקחת את מקניהם:", + "ונשיהם ויעקב ולוי ויהודה ויוסף ישבו בבית יצחק אביהם כי רוחו נעצב ולא נתן אותם ללכת, ובנימין הקטן שאר את אביו:", + "ויבואו מלכי תפה ואריזה ושרגן ושילו וגיץ ומלך בית חורון ומניזכיר, וכל היושבים על ההר ההוא היושבים ביערי ארץ כנען:", + "ויוגד ליעקב לאמור מלכי האמורי כיתרו את בניך, ואת מקניהם שבו ויבוזו:", + "ויקם מביתו הוא ושלושת בניו וכל נערי אביו ונעריו, ויצא לקראתם שמונה מאות איש תופשי חרב:", + "ויכו אותם בשדה שכם וירדפו אחרי הנסים, ויהרגו את אריזה ואת תפה ואת שרגן ואת אמניסקינו ואת גגניז:", + "ויאסוף את מקנהו ותעוז ידו עליהם, וישם מס עליהם לתת לו את פרי אדמתם:", + "ויבנו את רובל ואת תמנת חרס:", + "וישב בשלום ויכרות להם ברית, ויהיו לו לעבדים עד רדתו עם בניו מצרימה:", + "ובשנה השביעית לשבוע ההוא, שלח את יוסף לראות את שלום אחיו מביתו שכמה:", + "וימצאם בארץ דותן ויארבו לו ויתנכלו אותו להמיתו:", + "ויהי בהנחמם על מחשבתם, וימכרוהו לאורחת ישמעאלים:", + "ויורידו אותו מצרימה, וימכרוהו לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים כהן און:", + "וישחטו בני יעקב שעיר עזים ויטבלו את כתונת יוסף בדמו, וישלחו אותה אל יעקב בעשירי לחודש השביעי[...]:", + "ויביאו אותה אליו ויאחזהו השבץ בהתאבלו על מותו, ויאמר חיה רעה אכלה את יוסף:", + "וכל אנשי ביתו היו איתו ביום ההוא, ותתפעם רוחם ויתאבלו עימו כל היום:", + "ויקומו בניו ובתו לנחמו, וימאן להתנחם על בנו:", + "וביום ההוא שמעה בלהה כי אבד יוסף, ותמת באבלה עליו בהיותה בקרפטיפה:", + "וגם דינה בתו מתה אחרי אבוד יוסף, האבל המשולש הזה קרה את ישראל בחודש אחד:", + "ויקברו את בלהה לעומת קבורת רחל, וגם את דינה בתו קברו שמה:", + "ויתאבל על יוסף שנה אחת, ולא הסיר מעליו את האבל ויאמר כי ארד אל יוסף אבל שאולה:", + "לכן נועד בקרב בני ישראל להתאבל ביום העשירי לחודש השביעי, ביום אשר הגיע שמע אבל יוסף אל יעקב אביו:", + "לבקש בו כפרה בשעיר עזים בעשור לחודש השביעי אחת בשנה על חטאותם, כי הפכו את רחמי אביהם לאבל על יוסף בנו:", + "והיום הזה נועד להם להתאבל בו על חטאתיהם ועל כל פשעיהם ועל עוונותם, להטהר ביום הזה אחת בשנה:", + "ויהי כאשר אבד יוסף, ויקחו בני יעקב להם נשים:", + "שם אשת ראובן עדה, שם אשת שמעון עדיבה הכנענית:", + "שם אשת לוי מילכה מבנות ארם מזרע בני תרן (הרן), שם אשת יהודה בת שוע הכנענית:", + "שם אשת יששכר חיזקה, שם אשת דן עגלה:", + "שם אשת זבולון ניאימן, שם אשת נפתלי רזוה מארם נהרים:", + "שם אשת גד מעכה, שם אשת אשר יונה:", + "שם אשת יוסף אסנת המצרית, שם אשת בנימין יסכה:", + "וישב שמעון ויקח לו אשה שניה מארם נהרים כאחיו:" + ], + [ + "ובשנה הראשונה לשבוע הראשון ליובל החמישה וארבעים קראה רבקה לבנה ליעקב, ותצוהו על אביו ועל אָחִיו לכבד אותם כל ימי חייו:", + "ויאמר הנני לעשות ככל אשר ציויתיני, כי לכבוד ולהדר יהיה לי הדבר הזה וצדקה לפני ה' בכבדי אותם:", + "וגם ידעת מיום הולדי עד היום הזה את כל מעשי ואת כל מורשי לבבי, כי יצר מחשבתי רק טוב להם כל היום:", + "ואיך אחדל איפוא מעשות את אשר ציויתיני לכבד את אבי ואת אָחִי, אמרי נא לי אמי אי זו הרעה אשר הראיתיך כי בשגם רחוק אני ממנו ושלום בינינו:", + "ותאמר אליו, בני מעודי לא ראיתי כל תהפוכות כי אם צדקה, ואומרה לך בני כי בשנה הזאת [ימלאו ימי]:", + "כי ראיתי בחלומי את יום מותי כי לא אחיה יותר ממאה וחמישים שנה, והנה מילאתי את כל ימי חיי אשר לי:", + "ויצחק יעקב על דברי אמו באמור אליו אמו כי מות תמות, בעודנה יושבת לעומתו בעצם תומה ולא נס לחָהּ:", + "כי באה ויצאה וראתה ושיניה היו טובים, וכל מחלה לא נגעה בה בכל ימי חייה:", + "ויאמר יעקב אליה באשרי אמי אם ידמו חיי לאורך ימיך ואעמוד בעצם תומי כמוך, לא מות תמותי כי אם חינם תדברי איתי על דבר מותך:", + "ותבוא אל יצחק ותאמר אליו שאלה אנוכי שואלת ממך, השבע את עשו לבל יעשה ליעקב כל רע ולא ישטמהו לעולם:", + "כי אתה ידעת את יצר מחשבות עשו כי פרא הוא מנעוריו ואין חנינה בקרבו, כי מתנחם הוא להרגו אחרי מותך:", + "וגם ידעת את כל אשר עשה כל הימים, למן היום אשר הלך יעקב אחיו חרנה ועד היום הזה:", + "את אשר עזב אותנו בכל לבבו וירע לעשות לנו, את אשר משך ולקח לו את מקניך, ואת כל רכושך גזל ממך על פניך:", + "וכאשר התחננו אליו ושאלנו את אשר לנו, עשה כאילו נכמרו רחמיו עלינו:", + "וליבו רע עליך על אשר ברכת את בנך החסיד והישר את יעקב, כי אין כל רע בקרבו רק טוב כל היום:", + "ומעת שובו מחרן עד היום הזה לא עשק אותנו דבר כל מאומה, כי אם הכל בוא יבוא אלינו בעתו ובלי חשך:", + "ושמוח ישמח בכל לבבו אם נקח מידו דבר, ויברך אותנו, ולא נפרד מעימנו מעת בואו מחרן עד היום הזה:", + "והוא יושב תמיד אצלנו בבית בכבדו אותנו:", + "ויאמר יצחק אליה גם אנוכי יודע ורואה מעשה יעקב לנו, כי יכבד אותנו בכל:", + "אהבתי לפנים את עשו מיעקב באשר נולד ראשון, ועתה אוהב אני את יעקב מעשו כי הרע מעשהו מאוד ואין לו צדקה:", + "כי כל דרכיו עוול וחמס, ואין בו צדקה:", + "וגם ליבי סחרחר עתה בגלל כל מעלליו, ולא ייטב לו ולזרעו כי אם יאבדו מן הארץ ויכרתו מתחת השמים:", + "כי עזב את אלוהי אברהם והלך אחרי נשיו, אחר הטומאה וזנותם הוא ובניו:", + "ואת תאמרי אלי כי השבע אשביע אותו לבלתי המית את יעקב? וגם כי נשבע הלא כמוהו כאין ולא יעשה טוב כי אם רע:", + "וכי יחפוץ להמית את יעקב אחיו הנתן ינתן ביד יעקב, ולא ימלט מידו כי נפול יפול בידו:", + "ואת אל תיראי בעבור יעקב, כי שומר יעקב הוא אביר וברוך ומהולל מכל [...]:", + "ותשלח רבקה ותקרא לעשו ויבוא אליה, ותאמר אליו שאלה אנוכי שואלת מעמך בני והואילה נא לעשות את אשר אומר אליך בני:", + "ויאמר הנני לעשות את כל אשר תאמרי אלי, ולא אמנע את שאלתך:", + "ותאמר אליו הנני שואלת מעמך, כי במותי תשאני ותקברני אל שרה אם אביך:", + "וכי תאהבו איש את אחיו אתה ויעקב אחיך, ולא יחשוב איש רעה על אחיו כי אם באהבה יחיו יחדו:", + "למען תצליחו בָּנַי ותכָּבדו על הארץ, ולא ישמח אויב עליכם, ומצאתם רחמים בעיני כל אוהביכם:", + "ויאמר הנני לעשות את כל אשר אמרת אלי ובמותך אקבור אותך אל שרה אם אבי, באהבתך את עצמותיה כי תהיינה אצל עצמותיך:", + "וגם את יעקב אחי אוהב מכל בשר, אין לי אח על כל הארץ מלבדו:", + "ולא אגדיל לעשות באהבתי אותו כי אחי הוא, ושנינו יחד נזרענו בבטנך ויחדו יצאנו מרחמך:", + "ואם לא אוהב את אחי את מי אוהב? ואבקשה ממך גם אני כי תצווי את יעקב עלי ועל בני כאשר ידעתי כי מלוך ימלוך עלי ועל בני:", + "כי ביום אשר ברך אבי אותו, שם אותו לגביר ואותי לעבד:", + "ונשבעתי לך כי אאהוב אותו, ולא אחרוש עליו רעה כל ימי חיי בלתי אך טוב:", + "וישבע לה על כל הדבר הזה:", + "ותקרא את יעקב לעיני עשו, ותצו את [יעקב] על פי הדברים אשר דברה אל עשו:", + "ויאמר הנני לעשות רצונך, בערוב נפשי כי לא יצא כל רע ממני ומבני על עשו אחי ורק אהבה תקדמהו:", + "ויאכלו וישתו היא ובניה בלילה ההוא, ותמת בת שלשה יובלים ושבוע אחד ושנה אחת בלילה ההוא:", + "ויקברו אותה שני בניה עשו ויעקב, אל המערה אצל שרה אם אביהם:" + ], + [ + "ובשנה השישית לשבוע ההוא קרא יצחק לשני בניו עשו ויעקב, ויבואו אליו ויאמר אליהם, בני אנכי הולך בדרך אבותי אל מעון הנצח אשר שם אבותי :", + "קברו אותי אל אברהם אבי במערת המכפלה על שדה עפרון החתי אשר קנה אברהם לאחוזת קבר, שמה תקברוני:", + "וזאת אצוה אתכם בני, עשו צדקה ומשפט בארץ, למען יביא ה' עליכם את כל אשר דיבר לעשות לאברהם ולזרעו :", + "ואהבו איש את אחיו, בני, כאשר יאהב איש את נפשו, ובקשו איש טובת אחיו ועשו בלב אחד על הארץ, באהוב איש לרעהו כמוהו:", + "ועל האלילים אצוה אתכם כי תשליכום ותשנאו ולא תאהבו אותם, כי מוקש המה אל העובדים אותם ואל המשתחוים להם:", + "זכרו בני את ה' אלהי אברהם אביכם, וכאשר גם אנכי אחריו כבדתי אותו ועבדתי אותו באמת:", + "למען ישיש עליכם להרבות אתכם ולהפרות את זרעכם, למען ירבה אתכם ככוכבי השמים לרוב ויטע אתכם על הארץ וכל צמח צדקה אשר לא ינתש בכל דורות עולם:", + "ועתה אשביעכם בשבועה גדולה, כי אין שבועה גדולה מהישבע בשם המבורך והמכובד והגדול אשר עשה שמים וארץ וכל היקום:", + "כי תיראו אותו ותכבדוהו וכי תאהבו איש את אחיו ברחמים ובאמת ולא יחרוש איש רעה על אחיו מעתה ועד עולם כל ימי חייכם, למען תצליחו בכל מעשיכם ולא תאבדו:", + "ואיש מכם כי יעשה רעה לאחיו, ידוע תדעו מעתה כי כל העושה רע לאחיו יפול בידו ויכרת מארץ החיים וגם זרעו יאבד מתחת השמים:", + "וביום קללה וחמס ישרף באש לוהטת אוכלת כאשר שרף את סדום, גם את ארצו ועירו וכל אשר לו:", + "וימחה מספר המוסר אשר לבני אדם, ולא יכתב בספר החיים:", + "כי אם יאבד וירד לדראון עולם, למען יתחדש משפטם תמיד בשנאה ובקללה ובאף ובעוני ובחימה ובמכות ובמחלה עד עולם:", + "הגדתי לכם והעידותי בכם בני, את המשפט אשר בוא יבוא על האיש אשר יחשוב רעת אחיו בלבבו:", + "ויחלק את כל רכושו בין שניהם ביום ההוא, ויבכר את הנולד ראשון, ואת המגדל ואת כל סביבותיו ואת כל אשר רכש אברהם בבאר שבע:", + "ויאמר היתרון הזה יהיה אל הנולד ראשון, ויאמר עשו אנכי מכרתי ונתתי בכורתי ליעקב ינתן ליעקב ולא אוסיף דַבֵּר אליו עוד בדבר הזה כי כן נהיה:", + "ויאמר יצחק תנוח עליכם בני הברכה ועל זרעכם ביום הזה, כי שקטתם ולא העכרתם אותי על דבר הבכורה ולא תעשו נבלה בעבורה:", + "אלוהים עליון יברך את האיש העושה צדקה, אותו ואת זרעו עד עולם:", + "ויכל לצוות ולברך אותם ויאכלו וישתו יחד לפניו וישמח כי נרצו איש אל אחיו, ויצאו מאתו וינוחו ביום ההוא ויישנו:", + "ויישן יצחק ביום ההוא על מטתו מלא שמחה, ויישן שנת עולם וימת בן מאת שנה ושמונים שנה במלאת לו עשרים וחמשה שבועים וחמש שנים:", + "ויקברו אותו שני בניו עשו ויעקב, וילך עשו ארצה אדום אל הר שעיר וישב שם:", + "ויעקב ישב בהר חברון במגדל ארץ מגורי אברהם אביו, ויכבד את ה' בכל לבבו ועל פי מצוותו: [....]", + "ותמת לאה אשתו בשנה הרביעית לשבוע השני ליובל הארבעים וחמשה, ויקבור אותה אל מערת המכפלה אצל רבקה אמו משמאל לקבורת שרה אם אביו:", + "ויבואו כל בניה ובניו לבכות אתו את לאה אשתו ולנחמהו עליה, כי התאבל עליה כי הוסיף לאהוב אותה מאוד אחרי מות רחל אחותה:", + "כי היתה חסידה וישרה בכל דרכיה וכבדה את יעקב, ובכל ימי חיותה עמו בחיים לא שמע גערה מפיה כי היתה שוקטת ושלווה וישרה ומאושרת:", + "ויזכור את מעשיה אשר עשתה בחייה ויספוד לה מאוד, כי אהב אותה במאוד מאוד בכל לבבו ובכל נפשו:" + ], + [ + "ויהי אחרי מות יצחק אבי יעקב ועשו, וישמעו בני עשו כי ביכר יצחק את יעקב בנו הקטן ויחר להם מאוד:", + "ויריבו עם אביהם לאמור, מדוע ביכר אביך את יעקב הצעיר על פניך ואתה הבכור:", + "ויאמר אליהם, עקב אשר מכרתי את בכורתי ליעקב במעט נזיד עדשים:", + "ביום אשר שלח אבי אותי לצוד ולתפוש ציד ולהביא לו כי יאכל ויברך אותי, בא במרמה ויבא לאבי לאכול ולשתות ויברך אותו אבי ואותי נתן תחת ידו:", + "ועתה השביענו אבינו אותי ואותו כי לא נעשה רעה איש לאחיו, ולא נשחית את דרכינו:", + "ויאמרו אליו לא נשמע בקולך להיות אתו בשלום, כי חזקים אנחנו ממנו ועליו נתגבר:", + "הבה נצא לקראתו ונהרגהו ונכחידה את בניו, ואם אינך יוצא אתנו נעשה גם לך רעה:", + "ועתה לו שמענו נבחר לנו בארם ובפלשת ובמואב ובעמון אנשי חיל חלוצי צבא, ונצא לקראתו ונלחמה בו ונכרתנו מן הארץ בטרם יעשה חיל:", + "ויאמר אליהם אביהם, לא תצאו ולא תלחמו בו פן תפלו לפניו:", + "ויאמרו אליו, הזה משפטך מנעוריך עד היום הזה? כי תטה צוארך תחת עולו, לא נשמע לדבר הזה:", + "וישלחו אל ארם ואל עדורם רֵע אביהם, וישכרו מהם אלף אנשי מלחמה ובחירי חיל:", + "ויבואו אליהם ממואב ומבני עמון השכירים אלף בחירים ומפלשתים אלף בחירי חיל, ומאדום והחורים אלף בחירי מלחמה ומן החיתים גיבורי מלחמה:", + "ויאמרו אל אביהם צא אתה לפניהם פן נמיתך, וימלא אף וחמה בראותו כי בניו מאלצים אותו לצאת לפניהם להלחם ביעקב אחיו:", + "וישב ויזכור את כל הרעה הטמונה בחובו על יעקב אחיו, ולא זכר את השבועה אשר נשבע לאביו ולאמו אם יעשה כל רע ליעקב אחיו כל ימי חייו:", + "ויעקב לא ידע מאומה מכל הדברים האלה כי יצאו בחרב לקראתו, והוא מתאבל על לאה אשתו, עד אשר הקריבו לבוא אל המגדל לקראתו ארבעה אלפים אנשים חלוצי צבא גיבורי מלחמה בחירי חיל:", + "ואנשי חברון שלחו אליו לאמור, הנה אחיך יצא לקראתך להלחם בך ועמו ארבעה אלפים איש חגורי חרב ותופשי מגן ונושאי כלי מלחמה:", + "באהבתם את יעקב מעשו הגידו לו את הדבר הזה, כי היה יעקב איש רחמים ורב חסד מעשו:", + "ולא האמין יעקב לדבר הזה, עד אשר הקריבו אל יד המגדל:", + "ויתייצב על המגדל וידבר את עשו אחיו ויאמר, הלנחם אותי באת הלום? הבאת אלי על דבר אשתי אשר מתה עלי?", + "הזאת השבועה אשר נשבעת פעמיים לאבותיך לפני מותם? הפרת את השבועה, ובהשבעך לאביך חרצת משפטך:", + "ויען עשו ויאמר אליו מעולם לא ישבע בבני אדם ובחיות הארץ שבועת אמונת אומן לעד, כי אם בעצם היום ההוא יעשו רעה איש לאחיו ומבקש שונא את נפש שונאו:", + "וגם אתה אך שנוא תשנא אותי ואת בני עד עולם, ואין להקים [אהבת אחים] אתך:", + "שמע נא את דברי אלה אשר אנכי דובר באזניך, אם אהפוך עור החזיר ומסמרות שערו לצמר ואם יצמחו קרנים על ראשו כקרני השעירים אז אכרת לך ברית אהבת אחים:", + "ואם יפרד השַד מן האם כי לא היית אח לי ואם ישלימו הזאבים עם הכבשים לבל יאכלו ויטרפו אותם ואם יתנו את לבבם להיטיב איש לאחיהו, אז יבוא בליבי שלום לך:", + "ואם יהי האריה רֵע לפר ועול אחד יעלה על צואר שניהם ויחדו יחרושו, אז אעשה לך שלום:", + "ואם ילבינו העורבים כאורז, או אז אדע כי אוהב אותך וברית שלומי עמך:", + "הכרת תכרת ובניך יכרתו, ואין שלום לך:", + "וירא יעקב בעת ההיא כי הרע את מחשבתו אליו [...] להמיתו, וכי בא כזיז שדי ננער בחנית הצייד אשר תדקרהו ותמיתהו ולא יסוג אחור ממנה:", + "ויאמר אל אנשיו ואל עבדיו, לתגר בו ובכל מרעיו מלחמה:" + ], + [ + "ואחרי כן דבר יהודה את יעקב אביו ויאמר אליו, אבי, דרוך נא קשתך ושלח חצך והפילה את השונא ארצה והמיתה את האויב:", + "התאזר בכוחך אתה כי אין את נפשנו להמית את אחיך [...]:", + "וימהר יעקב וידרוך את קשתו וישלך חיצו, ויפל את עשו אחיו ארצה וימיתהו :", + "ויוסף וישלח חיצו ויך את אדרון האדומי בדד חזהו השמאלי, ויגרשהו וימיתהו:", + "אחר כן הבקיעו בני יעקב עם עבדיהם וייחלקו על ארבע פאות המגדל:", + "לפניהם הלך יהודה עם נפתלי וגד וחמישים נערים על פאת המגדל הצפונית, וימיתו את כל אשר מצאו לנגדם ולא נמלט מהם איש גם אחד:", + "ולוי ודן ואשר הבקיעו מפאת המגדל המזרחית ועמהם חמישים איש, וימיתו את אנשי חיל המואבים והעמונים:", + "וראובן עם יששכר וזבולון פרצו לפאת המגדל הדרומית עם חמישים איש, וימיתו את לוחמי הפלשתים:", + "ושמעון ובנימין וחנוך בן ראובן פרצו לפאת המגדל המערבית עם חמישים איש, וימיתו מן האדומים והחורים שלוש מאות איש גיבורי חיל, ושבע מאות איש נמלטו:", + "וארבעת בני עשו נסו עמהם ויעזבו את אביהם מת כאשר כרע נפל על הגבעה אשר לעדורים:", + "וירדפו בני יעקב אחריהם עד הר שעיר, ויעקב קבר את אחיו על הגבעה אשר לעדורים וישב אל ביתו:", + "ובני יעקב לחצו את בני עשו על הר שעיר, ויטו את צוארם להיות לבני יעקב לעבדים:", + "וישלחו אל אביהם אם יעשו שלום להם או ימיתו אותם, ויאמר יעקב לבניו לעשות שלום:", + "ויעשו להם שלום וישימו עליהם עול עבדים לשלם ליעקב ובניו מס בכל שנה ושנה:", + "וישלמו מס ליעקב כל הימים עד יום רדתו מצרימה [....]:", + "ואלה המלכים אשר מלכו באדום, לפני מלוך מלך לבני ישראל עד היום הזה בארץ אדום:", + "וימלוך באדום בלק בן בעור, ושם עירו דנהבה:", + "וימת בלק, וימלוך תחתיו יובב בן זרח מבצרה:", + "וימלוך תחתיו הדד בן ברד המכה את מדין בשדה מואב, ושם עירו עוית:", + "וימת הדד וימלוך תחתיו שלמן, מן עמלק:", + "וימת שלמן, וימלוך תחתיו שאול מרחובות על הנהר:", + "וימת שאול, וימלוך תחתיו בעל אמון בן עכבור:", + "וימת בעל אמון בן עכבור, וימלוך תחתיו הדד ושם אשתו מיה־טובית (מהיטבאל) בת־מטרד בת מימתביד (מי)־זהב:", + "אלה המלכים, אשר מלכו בארץ אדום:" + ], + [ + "וישב יעקב בארץ מגורי אביו, בארץ כנען:", + "אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה בהורידם אותו מצרימה, ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים. ויפקד את יוסף על כל ביתו, ויהי ברכת ה' בבית המצרי בגלל יוסף וכל אשר עשה הצליח ה' בידו:", + "ויעזוב המצרי את כל אשר לפניו ביד יוסף כי ראה כי ה' איתו וכל אשר עשה הצליח בידו, ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה:", + "ותשא אשת אדוניו את עיניה ותרא את יוסף, ותחשוק בו ותבקשהו לשכב אצלה:", + "והוא לא נתן לה את נפשו, ויזכור את ה' ואת הדברים אשר קרא יעקב אביו בדברי אברהם :", + "לבל ינאף איש את אשה בעולת בעל, ומשפט מוות נועד לעוון כזה בשמים לפני אל עליון:", + "ונכתב לו החטא בספרים אשר לפני ה' לעולמי עד; ויזכור יוסף את הדברים האלה ולא אבה לשכב אצלה :", + "ותבקשהו שנה תמימה וימאן לשמוע אליה, ותחבקהו ותתפשהו בבית ללחוץ אותו לשכב אצלה, ותסגור דלת הבית:", + "ויישמט מידה ויעזוב בגדו בידה ויפרוץ את המנעול, וינס מפניה ויצא החוצה:", + "ויהי כראות האשה ההיא כי לא יאבה לשכב אצלה, ותבאישהו באדוניו לאמר:", + "עבדך העברי אשר אהבת חפץ לענות אותי לשכב עמי, ויהי כהרימי קולי וינס ויעזוב בגדו בידי כאשר תפשתי אותו ויפרוץ את המנעול:", + "וירא המצרי את בגד יוסף וגם את המנעול אשר נפרץ, וישמע את דברי אשתו ויתן את יוסף אל בית הסוהר מקום אשר אסירי המלך אסורים ויהי שם בבית הסוהר:", + "ויתן ה' חן יוסף בעיני שר בית הסוהר ורחמים לפניו, כי ראה כי ה' איתו וכל אשר עשה הצליח בידו:", + "ויעזוב כל בידו ואין שר בית הסהר רואה את כל מאומה, כי כל אשר עשה יוסף גמר ה', ויהי שם שנתיים:", + "ובימים ההם קצף פרעה מלך מצרים על שני סריסיו, על שר המשקים ועל שר האופים:", + "ויתן אותם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסוהר, אשר יוסף אסור שם :", + "ויפקוד שר בית הסוהר את יוסף איתם לשרת אותם, וישרת לפניהם:", + "ויחלמו חלום שניהם שר המשקים ושר האופים ויספרו אותו ליוסף, וכאשר פתר להם כן היה להם:", + "את שר המשקים השיב פרעה על כנו ואת שר האופים המית, כאשר פתר להם:", + "ושר המשקים שכח את יוסף בבית הסוהר, אף כי הודיע אותו את אשר יהיה לו, ולא זכר להגיד את הדבר לפרעה כאשר אמר לו יוסף, וישכחהו:" + ], + [ + "ובימים ההם חלם פרעה שני חלומות בלילה אחד, על רעב אשר יבוא על כל הארץ :", + "וייקץ משנתו ויקרא את כל פותרי חלום אשר במצרים ואת החרטומים, ויספר להם את שני חלומותיו ולא יכלו לדעת מאומה :", + "אחרי כן זכר שר המשקים את יוסף, וידבר עליו אל המלך:", + "וישלח ויקחהו מבית הסוהר, ויספר לפניו את שני חלומותיו:", + "ויאמר לפני פרעה, שני החלומות אחד הוא:", + "ויאמר אליו שבע שנים באות שובע גדול בכל מצרים, וקמו אחריהן שבע שני רעב אשר לא היה כמוהו על כל הארץ :", + "עתה הפקד פרעה בכל ארץ מצרים אוצרות בר, ויקבצו בהם אוכל מעיר לעיר בשני השבע והיה האוכל לפיקדון לשבע שני הרעב כי כבד הוא מאוד:", + "ויתן ה' ליוסף חסד ורחמים לפני עיני פרעה, ויאמר פרעה אל עבדיו לא נמצא איש חכם ונבון כמוהו כי רוח אלוהים עמו:", + "ויתן אותו למשנה על כל מלכותו, וישימהו לאדון על כל מצרים:", + "וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו וילבש אותו בגד בוּץ, וישם לו רביד זהב על צוארו ויקראו לפניו אל אל ואברך:", + "וישם [טבעת] על ידו וישימהו לאדון על כל ביתו, ויגדילהו ויאמר אליו רק הכסא אגדל ממך:", + "ויהי יוסף אדון על כל ארץ מצרים, ויאהבו אותו כל שרי פרעה וכל עבדיו וכל עושי המלאכה אשר למלך:", + "כי במישרים התהלך ולא גבה לבו ולא רם רוחו ולא נשא פנים ולא לקח שוחד, כי אם במישרים שפט את כל עמי הארץ:", + "וממשלת הארץ היתה טובה לפני פרעה בגלל יוסף, כי היה ה' עמו ויתן לו חסד ורחמים לכל דורו לפני כל יודעיו ושומעי שימעו:", + "ומלכות פרעה היתה כמשפט, אין צר ואין מרע בקרבה", + "ויקרא המלך שם יוסף צפנת פענח ויתן ליוסף את בת פוטיפרע לאשה, בת הזובח מעיר און שר הטבחים:", + "וביום עמוד יוסף אצל פרעה היה בן [שלושים] שנה בעומדו לפני פרעה, ובשנה ההיא מת יצחק:", + "ויהי כאשר אמר יוסף בפתרון חלומו כן היה, ותבואנה שבע שני שבע על כל ארץ מצרים, למידה אחת אלף ושמונה מאות מידות", + "ויקבוץ יוסף אוכל מעיר לעיר עד אשר מלאו בר, עד כי חדל לספור ולמוד אותו מרוב :" + ], + [ + "וביובל [החמשה וארבעים] בשבוע השני בשנה השנית, לקח יהודה לער בכורו אשה מבנות ארם ושמה תמר:", + "והוא שנא אותה ולא שכב אצלה כי היתה אמו מבנות כנען ויחפוץ לקחת לו אשה ממשפחת אמו, אך יהודה אביו לא נתנו לעשות כן:", + "ויהי בכורו זה רע, וימיתהו ה':", + "ויאמר יהודה לאונן בנו בוא אל אשת אחיך ויבם אותה, והקם זרעך לאחיך:", + "וידע אונן כי לא לו רק לאחיו יהיה הזרע, ויבוא אל אשת אחיו וישפוך זרעו ארצה:", + "וירע הדבר בעיני ה' וימת אותו:", + "ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני, ואתן אותך לו לאישה:", + "ויגדל, אך בת שוע אשת יהודה לא חפצה כי שלה בנה יקח אותה לו לאשה:", + "ותמת בת שוע אשת יהודה בשנה החמישית לשבוע ההוא, ובשנה השישית עלה יהודה לגוז צאנו תמנתה:", + "ותסר [תמר] בגדי האלמנות מעליה ותכס בצעיף ותעד עדיה, ותשב על יד השער על דרך תמנתה:", + "ויעבור יהודה וימצא אותה ויחשבה לזונה, ויאמר אליה אבוא אליך:", + "ותאמר בוא ויבוא, ותאמר הבה לי אתנני ויאמר אין מאומה בידי בלתי אם טבעתי על האצבע ונזם אוזני ומטי אשר בידי:", + "ותאמר אליו תנה אותם לי עד שולחך לי אתנני, ויאמר אליה אנוכי אשלח לך גדי עיזים ויתן אותם לה:", + "ותהר לו, וילך יהודה אל צאנו והיא שבה אל בית אביה:", + "וישלח יהודה ביד רועה מעדולם גדי עיזים, ולא מצאה:", + "וישאל את אנשי המקום לאמור איה הקדשה אשר היתה בזה? ו[יאמרו] אין קדשה אתנו:", + "וישב ויגד לו כי לא מצאה, ויאמר אליו שאלתי את אנשי המקום ואמרו אלי אין קדשה בזה:", + "ויאמר קומה ונלכה, פן נהיה לבוז:", + "ויהי כמשלוש חודשים ידעה כי הרה היא, ויגידו ליהודה לאמור הנה תמר כלתך הרה לזנונים:", + "וילך יהודה אל בית אביה ויאמר אל אביה ואמה ואל אחיה הוציאוה ותישרף, כי טומאה עשתה בישראל:", + "ויהי כהוציאם אותה לשריפה ותשלח אל חמיה את הטבעת ואת הנזם ואת המטה לאמור, הכר נא למי אלה כי לו אנוכי הרה:", + "ויכר יהודה ויאמר צדקה תמר ממני ולא שרפו אותה, ועל כן לא נתנה לשלה ולא קרב עוד אליה:", + "ואחר כן ילדה שני בנים את פרץ ואת זרח, בשנה השביעית לשבוע השני ההוא ואז כלו שבע שני השָׂבע אשר אמר יוסף לפרעה:", + "וידע יהודה כי רע המעשה אשר עשה כי שכב את כלתו, וירע בעיניו וידע כי חטא ואשם כי גילה את כנף בנו:", + "ויואל להתאבל ולהתחנן אל ה' על אשמו, ונאמר לו בחלום כי נסלח לו עקב אשר העתיר להתחנן והתאבל ולא יסף לחטוא:", + "ונסלח לו על אשר שב מחטאו ומכסלו, כי גדול העוון לפני אלוהינו:", + "איש איש העושה זאת וכל איש אשר ישכב עם חותנתו, באש ישרף והיה לאכול:", + "כי טומאה ותבל בם, באש ישרפו:", + "וגם אתה צו את בני ישראל ולא יהיה טומאה בתוכם, כי כל השוכב את כלתו ואת חותנתו נבלה עשה:", + "באש ישרפו את האיש השוכב עימה וגם את האישה, למען ישיב אפו ומשפטו מישראל:", + "וליהודה אמרנו אם אמנם שני בניו גרעו עונה, הוקם זרעו לדור אחר ולא יכרת:", + "כי בתם לבבו הלך ויחפוץ בעונש, על פי משפט אברהם אשר ציווה את בניו חפץ יהודה לשרוף אותה באש:" + ], + [ + "ובשנה הראשונה לשבוע השלישי ליובל [הארבעים וחמישה] החלה הבצורת לבוא בארץ, ולא ניתך גשם על האדמה כי לא ירד מאומה והאדמה נשמה:", + "ורק בארץ מצרים היה אוכל, כי קבץ יוסף למען יוכל תת להם אוכל:", + "ויקבוץ יוסף בשבע שני השובע את הזרע בארץ, וישמור אותו:", + "ויבואו המצרים אל יוסף לשבור להם אוכל, ויפתח את האוצרות אשר היה שם הבר משנה הראשונה וימכור אותו לאנשי הארץ בזהב:", + "וישמע יעקב כי יש שבר במצרים, [וישלח את בניו לרדת מצרימה לשבור בר] ואת בנימין לא שלח:", + "ויבואו בתוך הבאים ויכר יוסף אותם, והם לא ידעוהו:", + "וידבר אתם וישאל אותם ויאמר אליהם, הלא מרגלים אתם באים לראות את ערוות הארץ:", + "ויאסוף אותם אל משמר, ואחר כן הוציאם ויקח מאתם את שמעון לבדו, ואת תשעת אחיו שילח:", + "וימלא את אמתחותיהם בר, ואת זהבם שם בשקיהם בלי ידעו מזה דבר:", + "ויצו אותם להביא את אחיהם הקטן, באמרם אליו כי אביהם ואחיהם הקטן עודם חיים:", + "ויעלו מארץ מצרים ויבואו ארצה כנען, ויגידו לאביהם את כל הקורות אותם:", + "ואת אשר הידבר אליהם אדוני הארץ, ואת אשר נתן את שמעון במשמר עד הביאם לו את בנימין:", + "ויאמר יעקב אותי שיכלתם, יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין תקחו עלי תבוא רעתכם:", + "ויאמר לא ירד בני עמכם, פן יקראנו אסון:", + "כי שנים ילדה אמם, אחד מהם אבד וגם את זה תקחו וקראתהו הקדחת בדרך והורדתם את שיבתי ביגון שאולה:", + "כי ראה אשר הושב זהבם בצרורותיהם ועל כן ירא לשולחהו אתם:", + "והרעב גדול וכבד בארץ כנען ובכל הארצות, לבד מארץ מצרים:", + "כי רבים מן המצרים קבצו להם את זרעם לאוכל, כראותם כי קובץ יוסף את הזרע וצובר אותו באוצרות ושומר אותו לשני הרעב:", + "ויאכלו ממנו אנשי מצרים בשנה הראשונה לרעבונם:", + "ויהי כראות ישראל כי הרעב כבד מאוד בארץ ואין ישועתה עוד, ויאמר אל בניו שובו שברו לנו אוכל ולא נמות:", + "ויאמרו לא נלך, אם אין אחינו הקטן הולך עמנו לא נלך:", + "וירא כי אם איננו משלח אותו אתם, יאבדו כולם ברעב:", + "ויאמר ראובן תנה אותו על ידי ואם לא אשיבנו אליך תמית את שני בני בעד נפשו, ויאמר לא ילך עמך:", + "ויגש יהודה ויאמר שלחה אותו איתי, ואם לא אשיבנו אליך וחטאתי לך כל ימי חיי :", + "וישלחהו אתם בשנה השנית לשבוע בראש החודש, ויבואו ארצה מצרים בתוך הבאים ומנחות בידם צרי ושקדים ובטנים ודבש טהור:", + "ויבואו ויעמדו לפני יוסף וירא את בנימין אחיו ויכירם, ויאמר אליהם הזה אחיכם הקטן:", + "ויאמרו אליו זה הוא, ויאמר אלוהים יחנך בני:", + "וישלח אותם אל ביתו ויוצא אליהם גם את שמעון, ויעש להם משתה:", + "ויתנו לו את המנחה אשר הביאו לו ויאכלו לפניו ויתן להם מנה לאיש ואיש, ותרב מנת בנימין שבעתיים ממנת כולם:", + "ויאכלו וישתו, ויקומו ויעמדו על חמוריהם:", + "ויחשוב יוסף מזימה להכיר בה את יצר לבבם, לדעת היש יצר רחמים בקרבם:", + "ויאמר אל האיש אשר על ביתו מלא להם את כל שקיהם בר, והשיב גם להם זהבם באמתחותיהם:", + "ואת גביעי גביע הכסף אשר אשתה בו תשים בשק הקטן, ותשלחם:" + ], + [ + "ויעש כדבר יוסף אשר דיבר אליו, וימלא את שקיהם אוכל וגם זהבם שם בשקיהם ואת הגביע בשק בנימין:", + "הבוקר אור, והמה הלכו לדרכם:", + "ויהי כאשר יצאו משם ויאמר יוסף אל האיש רדוף אחריהם רוץ וריבה עמהם לאמור, שילמתם רעה תחת טובה וגנבתם את גביע הכסף אשר ישתה אדוני בו:", + "והשב לי את אחיהם הקטון, ומהר להביאהו בטרם אלך לעשות מלאכתי:", + "וירץ אחריהם וידבר אליהם כדבריו:", + "ויאמרו אליו חלילה לעבדיך, לא יעשו דבר כזה ולא יגנבו מאומה מבית אדוניך:", + "וגם את הזהב אשר מצאנו אז בשקינו השיבונו אנחנו עבדיך מארץ כנען, איך נגנוב דבר מה?", + "הננו פה אנחנו ושקינו. בקש, והאיש ממנו אשר תמצא את הגביע בשקו מות יומת, ואנחנו עם חמורינו נהיה עבדים לאדוניך:", + "ויאמר אליהם לא כן, האיש אשר ימצא איתו אותו לבדו אקח לעבד, ואתם לכו לביתכם לשלום:", + "ובחפשו בכליהם החל בגדול וכילה בקטון, ויימצא בשק בנימין הקטון:", + "ויחרדו ויקרעו שמלותם, ויעמסו על חמוריהם וישובו העירה:", + "ויבואו ביתה יוסף, ויפלו כולם לפניו על פניהם ארצה:", + "ויאמר להם יוסף, אתם עשיתם את הדבר הזה:", + "ויאמרו, מה נאמר ומה נצטדק, ואדוננו מצא את עוון עבדיו, הננו עבדים לאדוננו אנחנו וחמורינו:", + "ויאמר להם יוסף את האלוהים אני ירא ועלו אל ביתכם, אך אחיכם לי הוא כי הרעותם אשר עשיתם:", + "הלוא ידעתם כי איש כמוני אשר ישתה בגביע הזה הוקר יוקיר את גביעו, ואתם גנבתם אותו ממני:", + "ויאמר יהודה בי אדוני, אדבר נא דבר באוזני אדוני:", + "שני אחים ילדה אמי לאבינו עבדך, האחד יצא וטורף ולא נמצא עד הנה:", + "ויוותר האחר לבדו לאמו ועבדך אבינו אהבו, ונפשו קשורה בנפש הזאת:", + "והיה כשובנו אל עבדך אבינו והנער איננו אתנו ומת, והרגנו את אבינו כי ימות ביגון:", + "ועתה הנני להיות עבדך תחת הילד עבד אדוני, והנער יעל עם אחיו:", + "כי אנוכי ערבתי אותו מעם עבדך אבינו, ואם לא תשיבנו וחטא עבדך לאבינו כל הימים:", + "וירא יוסף כי ברוח נדיבה יתאחדו ולב איש טוב לאחיו, ולא יכול להתאפק עוד ויאמר אליהם כי הוא יוסף:", + "וידבר איתם עברית ויפול על צואריהם ויבך, ולא הכירוהו ויחלו לבכות גם המה:", + "ויאמר אליהם אל תבכו בעבורי, מהרו והביאו את אבי אלי ואראה את אבי בטרם אמות:[....]", + "כי הנה זאת השנה השנית להרעב, ועוד חמש שנים אשר אין קציר ואין פרי העץ ואין צמח:", + "רדו מהרה אתם ובתיכם ולא תמותו ברעב, ולא תדאגו לכם ולרכושכם:", + "כי אלוהים שלחני לפניכם למחיה להחיות עם רב:", + "והגדתם לאבי כי עודני חי, עיניכם רואות כי שמני אלוהים לאב לפרעה ולאדון בביתו ועל כל ארץ מצרים:", + "והגדתם לאבי את כל כבודי, ואת כל העושר והכבוד אשר נתן אלוהים לי:", + "ויתן להם על פי פרעה עגלות וצידה לדרך, ויתן להם שמלות צבועות וכסף:", + "וגם לאביהם שלח פרעה שמלות וכסף, ועשרה חמורים נושאים בר:", + "וישלח אותם ויעלו ויגידו לאביהם כי עודנו חי, וכי הוא משביר בר לכל עמי הארץ ומושל בכל ארץ מצרים:", + "ולא האמין להם אביהם, כי פג לבו:", + "ואחר כן ראה את העגלות אשר שלח יוסף, ותחי רוחו:", + "ויאמר רב לי כי עוד יוסף חי, ארדה ואראנו בטרם אמות:" + ], + [ + "ויסע ישראל ממושבו [חברון] בראש החודש השלישי ויבוא בארה שבע, ויזבח זבח לאלוהי אביו יצחק בשביעי לחודש הזה:", + "ויזכור יעקב את החלום אשר חלם בבית אל, ויירא מרדה מצרימה:", + "ובעלות על לבבו לשלוח לאמור ליוסף כי יבוא אליו וכי הוא לא ירד שמה, ישב שם שבעת ימים אולי יוודע אליו במראה אם ישב או ירד:", + "ויעש את חג הקציר בכורי פרי האדמה מן הדגן הישן, כי לא היה מלוא חופנים זרע בכל ארץ כנען רק בצורת לכל חיה ובהמה ועוף ואדם:", + "ובשישה עשר נראה אליו האלוהים ויאמר יעקב יעקב, ויאמר הנני:", + "ויאמר אליו אנכי אלהי אבותיך אברהם ויצחק, אל תירא ורדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם:", + "אנכי ארד עמך ואנכי אשיבך אל הארץ הזאת להקבר שם, ויוסף ישית ידיו על עיניך, אל תירא לך מצרימה:", + "ויסעו בניו ובני בניו, וישאו את אביהם ואת רכושם בעגלות:", + "ויסע ישראל מבאר שבע בשישה עשר לחודש השלישי הזה, וילך ארצה מצרים:", + "וישלח ישראל את יהודה בנו לפניו אל יוסף לראות את ארץ גושן:", + "כי יוסף אמר לאחיו לבוא שמה לשבת שם, ולהיות קרובים אליו:", + "וארץ טובה היא בארץ מצרים וקרובה אליו [....]:", + "אלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב אביהם:", + "יעקב אביהם, ראובן בכור ישראל:", + "ואלה שמות בניו, חנוך פלוא חצרן כרמי, חמשה:", + "שמעון ובניו, ואלה שמות בניו ימואל ימין אהד יכין צוהר שאול בן (הצפנזית) [הכנענית], שבעה:", + "לוי ובניו, ואלה שמות בניו גרשון ומררי, ארבעה:", + "יהודה ובניו, ואלה שמות בניו שלה פרץ וזרח:", + "יששכר ובניו, ואלה שמות בניו תולע פואה ושוב ושם [שמרון], חמשה:", + "זבולון ובניו, ואלה שמות בניו סרד ואלון ויחלאל, ארבעה:", + "ואלה בני יעקב אשר ילדה לאה ליעקב בפדן ארם, שישה בנים ואחות אחת אשר להם דינה:", + "ויהי כל נפש בני לאה ובניהם הבאה ליעקב אביהם מצרימה עשרים ותשע, עם יעקב אביהם היו שלושים:", + "ובני זלפה שפחת לאה אשת יעקב אשר ילדה ליעקב גד ואשר:", + "ואלה שמות בניהם הבאים אתם מצרימה בני גד צפיון אגתי שוני אזון ערבי ארדי ואראלי, שמונה:", + "בני אשר ימנה (ישוע) [ישוה וישלו] ובריעה ושרה אחותם, כל נפש ארבע עשרה וכל בני לאה ארבעים וארבעה:", + "ובני רחל אשת יעקב יוסף ובנימין:", + "ויולד ליוסף במצרים עד בוא אביו מצרימה, אשר ילדה לו אוסנת בת פוטיפרע מאון, את מנשה ואת אפרים, שלושה:", + "בני בנימין לאבעל אשבל גרא נעמן אברודיה רפא יניני חופים יעם געם, אחד עשר, וכל בני רחל ארבעה עשר:", + "ובני בלהה שפחת רחל אשת יעקב אשר ילדה ליעקב, דן ונפתלי:", + "ואלה שמות בניהם הבאים אתם מצרימה, בני דן חושים שמון אשוד ישק שלמה, שישה:", + "וימותו במצרים בשנת בואם שמה, ויוותר לדן חשים לבדו:", + "ואלה שמות בני נפתלי יחצאל גוני יצר יכום אוח, שישה:", + "וימת אוח הנולד אחר השנה הראשונה לשני הרעב, וכל בני רחל יחד היו עשרים ושישה:", + "וכל הנפש ליעקב הבאה מצרימה, שבעים נפש:", + "אלה בניו ובני בניו יחדיו שבעים וחמישה, מהם מתו במצרים על פני יוסף, ובנים לא היו להם:", + "ובארץ כנען מתו ליהודה שני בניו ער ואונן, ובנים לא היו להם:", + "ובני ישראל קברו את המתים, ויהיו כמספר נפש השבעים:" + ], + [ + "ויבוא ישראל ארצה מצרים אל ארץ גושן בראש החודש הרביעי בשנה השנית לשבוע השלישי ליובל החמישה וארבעים:", + "ויבוא יוסף לקראת יעקב אביו ארצה גושן, ויפול על צווארי אביו ויבך:", + "ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם, אחרי ראותי אותך:", + "ויהי מבורך ה' אלהי ישראל אלהי אברהם ואלהי יצחק, אשר לא כלא רחמיו וחסדו מיעקב עבדו:", + "רב לי כי ראיתי את פניך בעודני חי:", + "אכן אמת המראה אשר ראיתי בבית אל, יהי ה' אלוהי מבורך לעולמי עד:", + "ויאכלו יוסף ואחיו לחם וישתו יין לפני אביהם, וישמח יעקב שמחה גדולה מאוד בראותו את יוסף אוכל ושותה לפניו עם אחיו:", + "ויברך לבורא כל היקום, אשר שמר אותו ואשר שמר לו את שנים עשר בניו:", + "ויתן יוסף לאביו ולאחיו את ארץ גושן לאחוזה, למען ישבו בה וברעמסס ובכל גבולה למשול בה לפני פרעה:", + "וישב ישראל ובניו בארץ גושן במיטב ארץ מצרים, וישראל בן שלושים ומאת שנה בבואו מצרימה:", + "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת קניינם בלחם, לפי צורכיהם בשבע שני הרעב:", + "ותלה ארץ מצרים מפני הרעב, ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה בשבר וגם את האנשים ואת בהמתם הכל קנה פרעה:", + "ותכלינה שבע שני הבצורת ויתן יוסף לעמי הארץ זרע ולחם לזרוע בשנה השמינית, כי עלה היאור על כל ארץ מצרים:", + "כי בשבע שני הבצורת השקה רק מקומות אחדים הקרובים אל שפת היאור, ועתה עלה על כל גדותיו:", + "ויזרעו המצרים את האדמה ותעש תבואה רבה בשנה ההיא, השנה הראשונה לשבוע הרביעי ליובל החמישה וארבעים:", + "ויקח יוסף מן הדגן אשר זרעו חמישיתו למלך וארבע הידות הניח להם לאוכל ולזרע, וישם אותה יוסף לחוק על אדמת מצרים עד היום הזה:", + "ויחי ישראל בארץ מצרים שבע עשרה שנה, ויהי כל ימי חייו שלושה שבועים שבע שנים וארבעים ומאת שנה:", + "וימת בשנה הרביעית לשבוע החמישי ליובל הארבעים וחמשה:", + "ויברך ישראל את בניו לפני מותו, ויגד להם את כל אשר יקרא אותם בארץ מצרים ואת אשר יבוא עליהם באחרית הימים:", + "את כל הגיד להם ויברך אותם, ויתן ליוסף פי שנים בארץ:", + "וישכב עם אבותיו ויקבר במערת המכפלה בארץ כנען אל אברהם אביו, בקבר אשר כרה לו במערת המכפלה בארץ חברון:", + "ויתן את כל ספריו ואת ספרי אבותיו אל לוי בנו, לשמור אותם ולחדש אותם לבניו עד היום הזה:" + ], + [ + "ויהי אחרי מות יעקב וירבו בני ישראל בארץ מצרים, ויהיו לעם רב:", + "ויהי להם לב אחד ורוח אחת לכולם, באהבתם איש את אחיו ובעזרם איש לאחיו, ויעצמו במאוד מאוד:", + "ויחי יוסף אחרי אביו עוד עשרה שבועים:", + "ולא היה צר ליוסף ולא אונה לו כל רע, בכל ימי חייו אשר חי אחרי יעקב אביו", + "כי כל המצרים כיבדו את בני ישראל, בכל הימים אשר חי יוסף:", + "וימת יוסף בן מאה ועשר שנים:", + "שבע עשרה שנה ישב בארץ כנען ועשר שנים עבד, ושלוש שנים ישב בבית הסוהר ושמונים שנה שפט תחת המלך את כל ארץ מצרים:", + "וימת הוא וכל אחיו וכל הדור ההוא:", + "ויצו את בני ישראל לפני מותו להעלות את עצמותיו אתם בצאתם ממצרים:", + "וישבע אותם על אודות עצמותיו, ביודעו כי המצרים לא יוציאוהו עוד לקבור אותו בעתו בארץ כנען:", + "כי ממקרון מלך כנען המושל בארץ אשור נלחם בעמק עם מלך מצרים, וימת אותו שם וירדוף אחרי המצרים עד שער הרמון:", + "ולא יכול לבוא שמה, כי קם מלך חדש על מצרים ויהי עצום ממנו:", + "וישוב ארצה כנען, אך שערי מצרים סוגרו ולא בא איש מצרימה:", + "וימת יוסף ביובל הששה וארבעים בשבוע הששי בשנה השנית ויקברו אותו בארץ מצרים, וכל אחיו מתו אחריו:", + "ויצא מלך מצרים להלחם את מלך כנען, ביובל השבעה וארבעים בשבוע השני בשנה השנית:", + "ויוציאו בני ישראל את עצמות בני יעקב לבד מעצמות יוסף, ויקברו אותם על השדה במערת המכפלה על ההר:", + "ורבים שבו מצרימה, ומעט מהם נשארו על הר חברון ואביך [עמרם] נשאר עמהם:", + "ויחלוש מלך כנען את מלך מצרים, ויסגור את שערי מצרים:", + "ויחשוב מזימה רעה על בני ישראל לענותם:", + "ויאמר אל אנשי מצרים, הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו:", + "הבה נתחכמה להם בטרם יעצמו מאוד, ונענה אותם בסבלות עבדים בטרם תפול עלינו בהלה ובטרם ילחמו בנו:", + "ואם לא ונוספו גם הם על שונאינו ועלו מן ארצנו, כי לבם ופניהם פונים אל ארץ כנען:", + "וישם עליהם שרי מסים למען ענותם בסבלות עבדים, ויבנו ערי מסכנות לפרעה את פיתום ואת רעמסס:", + "ויבנו את כל החומות והקירות אשר נהרסו בערי מצרים, וילחצו אותם בפרך:", + "וכאשר יענו אותם כן ירבו וכן יפרוצו, ויחשבו המצרים את בני ישראל לטמאים:" + ], + [ + "ובשבוע השביעי בשנה השביעית ליובל השבעה וארבעים בא אביך מארץ כנען, ואתה נולדת בשבוע הרביעי בשנה השישית ליובל הארבעים ושמונה בהיות ימי העוני לבני ישראל:", + "ויצו פרעה מלך מצרים עליהם להשליך ילדיהם כל הבן הילוד היאורה:", + "וישליכו אותם שמה שבעה ירחים ימים, עד החודש אשר נולדת בו:", + "ותצפנך אמך שלושה ירחים, וילשינו אותה:", + "ותעש לך תיבה ותחמרה בזפת ובחֵמר, ותשם אותה בסוף על שפת היאור, ותשם אותך בה שבעת ימים:", + "ותבוא אמך בלילה ותיניק אותך, וביום שמרה עליך מרים אחותך מפני הציפורים:", + "וביום ההוא באה תרמות בת פרעה לרחוץ על היאור, ותשמע את קולך בוכה, ותאמר אל נערותיה להביא אותך:", + "ותאמר אחותך אליה, האלך וקראתי לך אשה מן העבריות ותגדל ותיניק לך את הילד הזה:", + "ותלך ותקרא את אמך את יוכבד, ותתן לה שכר לגדל אותך:", + "ותגדל ויביאו אותך אל בית פרעה, ותהי לנער:", + "ואביך [עמרם] הורה אותך במקרא, ואחר כן במלאת לך שלושה שבועים הביא אותך אל חצר המלך:", + "ותהי בחצר שלושה שבועים עד עת צאתך מחצר המלך, ותרא איש מצרי מכה רעך מבני ישראל:", + "ותך אותו ותטמנהו בחול:", + "וביום המחרת מצאת שניים מבני ישראל נצים, ותאמר לרשע: למה תכה אחיך?", + "ויחר אפו ויאמר: מי שמך לאיש שר ושופט עלינו? הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי? ותירא ותברח מפני הדבר הזה:" + ], + [ + "ובשנה השישית לשבוע השלישי ליובל הארבעים ותשעה, הלכת ותשב ששה שבועים ושנה אחת:", + "ותשב מצרימה, בשבוע השני בשנה השנית ליובל החמישים:", + "ואתה ידעת את אשר דבר אתך בהר סיני, ואת אשר אבה השר משטמה לעשות לך בשובך מצרימה בדרך בחג הסוכות:", + "הלא התחזק בכל כוחו להמית אותך ולהציל את המצרים מידך, בראותו כי שולחת לעשות משפט ונקמה במצרים:", + "ואציל אותך מידו ואעש אותות ומופתים, אשר צֻווית לעשות במצרים לעיני פרעה וכל ביתו ועבדיו ועמו:", + "ויעש ה' נקמה בם נקם כבד בגלל ישראל, ויכם וימיתם בדם ובצפרדע ובכינים ובערוב ובשחין אבעבועות פורח:", + "ואת בהמתם [הרג] בדבר ובברד ויך בו את כל צמחם, ובארבה אשר אכל את הפליטה הנשארת מן הברד:", + "ובחושך, ואת בכוריהם מאדם עד בהמה [הרג]:", + "ובכל אליליהם עשה ה' שפטים, וישרוף אותם באש:", + "והכל צֻווה בידך לעשות אותו, [...] ותדבר אל מלך מצרים ולפני כל עבדיו ולפני עמו:", + "והכל נעשה בדברך, עשרה שפטים גדולים ונוראים באו על ארץ מצרים לנקום נקמת ישראל:", + "ואת כל זאת עשה ה' בעבור ישראל ועל פי הברית אשר כרת עם אברהם, להינקם מהם על אשר לחצו אותם בפרך:", + "ויעמוד השר משטמה לך לשטן ויחפוץ להפיל אותך ביד פרעה, ויעזור את חרטומי מצרים ויושיעם לעשות הדבר לפניך:", + "אמנם נתנו בידם להוציא את המכות, אך את הרפואות לא נתנו להם להעשות על ידיהם:", + "וה' הכה אותם באבעבועות הרעות ולא יכלו לעמוד לפניו, כי הכחדנו אותם לבלתי עשות עוד גם אות אחת:", + "ובכל האותות והמופתים מאן השר משטמה להכלם, עד אשר התחזק ויקרא אל המצרים לרדוף אחריך בכל חיל מצרים ברכביהם ובסוסיהם ובכל רוב עמי מצרים:", + "ואעמוד בינך וביניהם בין המצרים ובין בני ישראל, ואציל את בני ישראל מידם מיד המצרים:", + "ויוליך ה' אותם בתוך הים ביבשה ואת כל האנשים אשר חיזק את לבבם לרדוף אחרי ישראל ירה ה' אלוהינו בתוך הים במצולות התהום:", + "תחת בני ישראל אשר השליכו המצרים אותם למאה ולמאות אל היאור, על כן נקום נקם מהם, ואלף אנשי חיל [...] נכחדו תחת יונק אחד המומת מבני עמך אשר השליכוהו היאורה:", + "ביום הארבעה עשר ובחמשה עשר ובשישה עשר ובשבעה עשר ובשמונה עשר היה השר משטמה אסור וכלוא מאחרי בני ישראל, למען לא יוכל לעמוד לשטן להם:", + "ביום התשעה עשר שילחנו אותו לחופשי, למען יעזור את המצרים ולמען ירדפו אחרי בני ישראל:", + "ויכבד את לבם ויקשה אותם ויתגבר עליהם כרצון ה' אלוהינו, למען יכה את המצרים וישליכם אל הים:", + "וביום החמשה עשר אסרנו אותו לבלתי היות לשטן לבני ישראל, ביום אשר שאלו הכלים והשמלות מאת המצרים כלי כסף זהב ונחושת:", + "לנצל את מצרים על אשר עבדו אותם יען אשר לחצו אותם בפרך, ולא נתַנו את בני ישראל לצאת ריקם ממצרים:" + ], + [ + "זכור את המצוה אשר נתן ה' לך על דבר הפסח, לשמור אותו במועדו בארבעה עשר לחודש הראשון:", + "כי תשחט אותו בין הערבים, ויאכלו אותו בלילה באמש החמשה עשר מעת בוא השמש:", + "כי היום הזה הוא החג הראשון, ויום ראשון לחג הפסח:", + "וַתאכלו את הפסח במצרים כאשר שולחו כל אילי משטמה להכות כל בכור מצרים, מבכור פרעה עד בכור שפחת השבי אחר הריחים ועד הבהמה:", + "וזה האות אשר נתן להם ה', אל כל בית אשר זורק דם השה על משקופו אל בית כזה לא יבואו להכות את הסגורים בו והיה כל אשר בבית נמלטו בהיות אות הדם על הדלת:", + "ומלאכי האלהים עשו את כל אשר צוה אותם, ופסחו על כל בני ישראל:", + "ולא היה בהם נגף להשחית מהם נפש כל חי, אם בהמה או איש או אך כלב אחד:", + "ובמצרים היתה המגפה גדולה מאוד, ואין בית אשר אין שם מת ובכיה וצעקה:", + "וכל ישראל אכלו במנוחה את בשר הפסח וישתו יין ויהללו ויודו ויברכו לה' אלהי אבותיהם ויהיו נכונים לצאת מתחת עול הסבלות וממצרים הרעה:", + "ואתה זכור את היום הזה כל ימי חייך אחת בשנה ביומו ככל חוקתו, ואל תחליף את היום באחר ואל תמיר את החודש באחר:", + "כי חוקת עולם היא וחרותה היא על לוחות השמים לבני ישראל לשמור בכל שנה ושנה את מועדה אחת לכל דורותיהם, ואין גבול לזמן כי אם לעולמים נועד:", + "והאיש אשר הוא טהור ולא בא לעשות אותו במועדו, להקריב קרבן לרצון לפני ה' ביום מועדו ולאכול ולשתות לפני ה' ביום מועדו:", + "ונכרת האיש ההוא אם הוא טהור וקרוב, כי קרבן ה' לא הקריב במועדו וחטאו ישא האיש ההוא:", + "בני ישראל לדורותיהם ישמרו את הפסח במועדו בארבעה עשר לחודש הראשון בין הערבים, בחלק השלישי ביום עד החלק השלישי בלילה:", + "כי שני חלקי היום נתונים לאור, והחלק השלישי לערב:", + "זה הדבר אשר צוה ה', כי תעשה אותו בין הערבים:", + "ולא יעשה בבוקר בכל עת האור, כי אם לפנות ערב:", + "ואכלו אותו בעת הערב עד החלק השלישי בלילה, והנותר מכל בשרו אחר החלק השלישי בלילה באש ישרפו גם שרוף אותו:", + "ולא יבשלו אותו במים ואל יאכלוהו חי, כי אם צלוי היטב באש וקלוי באש:", + "ראשו על קרבו ועל כרעיו יצלו באש, ועצם לא ישברו בו:", + "לכן צוה ה' את בני ישראל לעשות את הפסח במועדו ולבלתי שבור עצם בו, כי חג הוא ויום מועד ולא יעברו ממנו יום או חודש כי אם במועדו ייעשה:", + "ואתה צו את בני ישראל ויעשו את הפסח בימיו בכל שנה ושנה אחת בשנה ליום המועד, להיות לזיכרון לרצון לפני ה' ולא יהיה בהם נגף בשנה ההיא להמית ולהכות אותם:", + "והיה כאשר יחוגו את הפסח במועדו ככל אשר צֻווה, יישמרו מאכול אותו מחוץ למקדש אדונָי:", + "לפני כל עם עדת ישראל ישמרו אותו במועדו, כל הבאים ביומו לאכול אותו במקדש אלוהיכם לפני ה' מבן עשרים שנה ומעלה:", + "כי כן כתוב ונועד, לאכול אותו בבית מקדש ה':", + "והיה כי יבואו בני ישראל אל ארץ נחלתם ארץ כנען, ויטו את אהל ה' בקרב הארץ בתוך אחד שבטיו עד בנות מקדש ה' בארץ:", + "ובאו ועשו את חג הפסח בתוך אוהל ה', ושחטו אותו לפני ה' מימים ימימה", + "ובימי היות בית בנוי לשם ה' בארץ נחלתם, ילכו שמה ושחטו את הפסח בערב בבוא השמש בחלק השלישי ליום:", + "ונתנו את הדם על משקוף המזבח ואת החלב ישימו על האש אשר על המזבח, ואת בשרו קלוי באש יאכלו בחצר המקדש לשם ה':", + "ולא יעשו את הפסח בעריהם ובכל מקום, בלתי לפני אוהל ה' או לפני ביתו אשר שמו ישכון בקרבו, ולא יחטאו לה':", + "ואתה משה צו את בני ישראל ושמרו את חוקת הפסח כאשר צֻווית, ושמרתם אותו מדי שנה בשנה ביומו:", + "ואת חג המצות ישמרו לאכול מצות שבעת ימים, למען ישמרו מועדו להקריב לו קרבן מדי יום ביומו בשבעת ימי פסח ההם לפני ה' על מזבח אלהיכם:", + "כי החג הזה חגותם בחפזון בצאתכם ממצרים עד עברכם את הים אל מדבר שור, כי על שפת הים חגותם אותו עד תומו:" + ], + [ + "ועל פי הדברים האלה, על פי החוק הזה הודעתיך את ימי השבת במדבר סיני אשר בין אילם ובין סיני:", + "וגם את שבתות הארץ הגדתי לך על הר סיני, ושנות היובל עם שנות השבת:", + "אכן את השנה מהם לא הגדתי לך, עד בואך אל הארץ לרשתכם אותה:", + "ושבתה גם הארץ את שבתותיה בשבתם בקרבה, וידעו את שנת היובל:", + "על כן הודעתי לך את השבועים ואת היובלים, ארבעים ותשעה יובלים הם מימי האדם עד היום הזה ושבוע אחד ושנתיים:", + "ועוד ארבעים שנה לפניך לדעת את מצוות ה' עד עברם שמה לעת המעבר אל ארץ כנען בעברם את הירדן לפאת מערבה:", + "והיובלים יסופו עד אשר יטהר ישראל מכל זנונים ואשם וטומאה ודופי וחטא ופשע, וישב לבטח בכל הארץ ולא יעמוד לנגדו שטן וכל רע והארץ תטהר מעתה ועד עולם:", + "והנה גם את מצות השבתות כתבתי לך וכל משפטי חוקיה, ששת ימים תעשה המלאכות וביום השביעי שבת לה' אלוהיכם:", + "לא תעשו בו כל מלאכה אתם ובניכם ועבדיכם ואמהותיכם וכל בהמתכם והגר אשר אתך, והאיש העושה כל מלאכה יומת:", + "איש איש אשר יחלל את היום הזה אשר ישכב עם אשתו ואשר אמור יאמר לצאת בו לדרכו או מכל מקנה וממכר ואשר ישאב מים ולא הכינם לו מיום השישי והנושא משא הלאה מאוהלו או מביתו, מות יומת:", + "לא תעשו כל מלאכה ביום השבת אם לא הכינותם לכם ביום השישי לאכול ולשתות ולנוח ולשבות מכל מלאכה ביום הזה ולברך את ה' אלוהיכם אשר נתן אותו לכם למועד:", + "ויום קדוש ויום מלכות קדושה לכל ישראל, יהיה היום הזה בחייכם כל הימים:", + "כי גדול הכבוד אשר נתן ה' לישראל, כי יאכלו וישתו וישבעו במועד הזה וינוחו מכל מלאכה אשר ישעה בה האדם לבד מהקטיר קטורת והקרב מנחה ועולה לפני ה' בימי השבת:", + "המלאכה הזאת לבדה תיעשה בימי השבת בימי בית מקדש ה' אלוהיכם לכפר על ישראל תמיד ויום יום בקרבן לזכרון ניחוח לרצון לפני ה' בכל ימי השנה כאשר צֻווית:", + "וכל איש אשר יעשה מלאכה וילך בדרך ויכלכל את בהמתו בבית או במקום אחר, ואשר יבעיר אש או ירכב על כל בהמה או ילך באניה על הים:", + "ואיש אשר יכה או ימית ואשר ישחט חיה או עוף ואשר יצוד חיה ועוף ודגים, ואשר יענה את נפשו ואשר יעשה מלחמה ביום השבת:", + "כל העושה מאלה ביום השבת מות יומת, למען ישמרו בני ישראל את השבת על פי המצוות על שבתות הארץ:", + "כאשר העתיק מעל לוחות השמים, אשר נתן לי בידי לבעבור אכתוב לך את חוקי העת ואת העת על פי חלוקת ימיה:" + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Book of Jubilees/Hebrew/merged.json b/json/Second Temple/Apocrypha/Book of Jubilees/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..2b3bab9ac27d5290188269d1248e516b2fbfd090 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Book of Jubilees/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,1885 @@ +{ + "title": "Book of Jubilees", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Book_of_Jubilees", + "text": [ + [ + "אלה דברי חלוקת הימים על פי התורה והעדות לתולדות השנים לשבועיהן וליובליהן כל ימי השמים על הארץ כאשר דבר אל משה בהר סיני:", + "ויהי בשנה הראשונה לצאת בני ישראל מארץ מצרים, בחודש השלישי בשישה עשר בו וידבר ה׳ אל משה לאמור:", + "עלה אלי פה ההרה ואתנה לך את שתי לוחות האבן, והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם:", + "ויעל משה אל הר האלוהים וישכון כבוד ה׳ על הר סיני ויכסהו ענן ששת ימים, ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן:", + "וירא את כבוד ה׳ כאש אוכלת על הר סיני בעלותו לקחת את לוחות האבן והתורה והמצוה, על פי ה׳ אשר אמר אליו עלה אל ראש ההר:", + "ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה, ויורהו ה׳ את אשר היה ואת אשר יהיה:", + "וילמדהו את חלוקת הימים, על פי התורה והעדות לאמור:", + "הסכת את כל הדבר אשר אנכי דובר אליך וכתבהו על ספר, למען ידעו דורותיהם כי עזבתי אותם על כל הרעה אשר עשו כי סרו מן הברית אשר אנוכי כורת היום ביני וביניך בהר סיני לדורותיהם:", + "והיה כי תמצאן אותם רעות רבות וצרות וענה הדבר הזה לפניהם לעד, וידעו כי צדקתי מהם בכל משפטם ובכל מעשיהם וידעו כי הייתי עמהם:", + "ואתה כתוב לך את כל הדברים אשר אנכי דובר היום באזנך, כי ידעתי את מריים ואת עורפם הקשה בטרם אביאם אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמור לזרעכם אתן את הארץ זבת חלב ודבש:", + "ואכלו ושבעו ופנו אל אלהים אחרים אשר לא הצילו אותם מכל צרתם:", + "ונשמעה העדות הזאת והיתה להם לעדה, כי ישכחו את כל מצוותי אשר אנכי מצוה אותם:", + "וזנו אחרי שיקוצי הגוים וגילוליהם ועבדו לאלוהיהם והיו להם למכשול צרה וצוקה לפח ולמוקש:", + "ורבים יאבדו וילכו שבי לפני צר וייפלו ביד אויביהם, עקב אשר שכחו חוקותי ומצוותי ומועדי ובריתי הפרו:", + "ואת שבתותי וקדשִי אשר הקדשתי בתוכם, ואוהלי ומקדשי אשר הקדשתי בארץ לשכן שמי שם:", + "ועשו להם מצבות אבן ופסילי עץ והשתחוו להם לחטוא בנפשותם, וזבחו בניהם לשעירים ולכל מעשי תעתועי לבבם:", + "ושלחתי להם עדים להעיד בם והמה לא ישמעו וימיתו את עדי:", + "וגם בשומרי תורה יתגרו והמיתום, ועל תורתי יפשעו ויעשו הרע בעיני:", + "ואנוכי הסתר אסתיר את פני מהם ונתתים ביד הגוים ורדו בהם והיו להם למוקש ואכלום, וגרשתים מן הארץ והפיצותים בגוים:", + "והמה ישכחו את כל תורתִי ואת כל מצוותַי ואת כל משפטַי ולא ישמרו חודש ושבת מועד ויובל ויזנחו כל משמרת:", + "ואחרי כן ישובו ופנו אלי מקרב הגוים בכל לבבם ובכל נפשם ובכל מאודם:", + "וקבצתי את נדחיהם מתוך הגוים, והמה ישובו ובקשו פני ונמצאתי להם:", + "והיה כי ישחרוני בכל לבבם ובכל נפשם אטה להם שלום רב בצדקה, ונטעתים לצמח מישרים‏ בכל לבי ובכל נפשי:", + "והיו לברכה ולא לקללה, והיו לראש ולא לזנב:", + "ובניתי מקדשי בקרבם ושכנתי בתוכם, והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם באמת ובצדקה:", + "ואני לא אמאסם ולא אגעלם, כי אני ה׳ אלהיהם:", + "ויפול משה על פניו ויתפלל לאמור:", + "ה׳ אלוהי אל נא תעזוב עמך ונחלתך כי ילכו בשרירות לבם, ואל תתנם ביד אויביהם למשול בם גוים ולא ירדו בהם פן יזנחוך:", + "ועתה יגדל נא חסדך ה׳ על עמך, וברא להם רוח נכון:", + "ואל ימשול בהם רוח בליעל להיות להם לשטן לפניך להטותם מכל דרכי הצדקה למען יאבדו על פניך:", + "והם עמך ונחלתך, אשר פדית בכוח גדול מיד המצרים:", + "ברא להם לב טהור ורוח קדוש, ואל יכשלו בעוונם מעתה ועד עולם:", + "ויאמר ה׳ אל משה ידעתי את מרי שיחם ואת מזימתם ואת קשי עורפם, לא ישמעו בקולי עד אשר יאשמו בחטאותיהם ובחטאות אבותיהם:", + "ואחרי כן ישובו אלי באמת בכל לבבם ובכל נפשם ומלתי את עורלת לבבם ואת עורלת לבב זרעם ובראתי להם רוח קדוש וטהרתים למען לא יסורו עוד ממני מיום ההוא עד עולם:", + "ונפשם תדבק בי ובכל מצוותי ועשו את מצוותי, והייתי להם לאב והם יהיו לי לבן וקראו להם בני אלוהים ולכולם זרע הרוח:", + "ונודע כי בני הם, ואנוכי אביהם במשפט כי כן אהבתים:", + "ואתה כתוב לך את כל הדבר הזה אשר אודיעך בהר הזה, הראשון והאחרון והבאות לכל חלוקת העת על פי התורה והעדות ולשבועי היובלים עד עולם עד אשר ארד ושכנתי בתוכם מן העולם ועד העולם:", + "ויאמר אל מלאך פניו לאמור, כתוב בספר למשה מיום עשות שמים וארץ עד היום אשר יבנה מקדשי בתוכם לעולם ועד:", + "ונגלה ה׳ לעין כל בשר וידעו הכל כי אני אלהי ישראל ואבי כל בני יעקב ומלך על הר ציון מן העולם ועד העולם וציון ירושלים קודש תהיה:", + "ויקח מלאך הפנים ההולך לפני מחנה בני ישראל את לוחות חלוקת השנים מהחל היצירה:", + "לוחות השבועים והיובלים על פי התורה והעדות שנה בשנה כמספרה והיובלים לפי השנים מיום הבריאה החדשה בעשות שמים וארץ וכל יקומם וצבא השמים וכל בריאת הארץ:", + "עד ברוא מקדש ה׳ בירושלים במכון הר ציון וכל מאורי אור יתחדשו לקדושה לשלום ולברכה לכל בחירי ישראל להיות כן מיום ההוא כל ימי השמים על הארץ:" + ], + [ + "ויאמר מלאך הפנים אל משה בדבר ה׳ לאמור:", + "כתוב בספר תולדות השמים והארץ כי בששת ימים כילה ה׳ אלהים את כל מלאכתו אשר ברא לעשות וביום השביעי שבת ויקדשהו לעולמי עד וישימהו לאות על כל מעשיו:", + "הן ביום הראשון ברא את השמים ממעל והארץ והמים וכל הרוחות העומדים לפניו:", + "ומלאכי הפנים ומלאכי הקדושה ומלאכי רוח האש ומלאכי רוח סערה ומלאכי רוחות ענני עלטה:", + "ומלאכי הברד והכפור ומלאכי העמקים הרעמים והברקים, ומלאכי רוחות הקור והחום הסתיו האביב החורף והקיץ:", + "ומלאכי הרוחות לכל מעשיו בשמים ובארץ ובכל העמקים, ומלאכי החושך והאור והשחר והערב אשר הכין בחכמת תבונתו:", + "ואז ראינו מעשיו ונברכהו ונהללהו על כל מעשיו כי שבע מלאכות גדולות עשה ביום הראשון:", + "וביום השני עשה את הרקיע בין המים ויבדלו המים ביום ההוא חציים עלה מעל לרקיע וחציים ירד מתחת לרקיע אשר בתווך על פני כל הארץ:", + "וזאת המלאכה האחת אשר עשה ביום השני:", + "וביום השלישי עשה באמרו, יקוו המים מעל פני כל הארץ אל מקום אחד ותראה היבשה:", + "ויעש למים כאשר אמר להם ויקוו מעל פני הארץ אל מקום אחד מחוץ לרקיע ותראה היבשה:", + "וביום ההוא ברא למים את תהומות הימים למקוה מימיהם, וכל הנהרות ומקומות מקווה המים בהרים ובכל האדמה:", + "וכל האגמים וכל טל הארץ והזרע אשר יזרע למינהו וכל מאכל אשר יאכל והעצים עושי פרי ועצי היער וגן העדן לתאווה:", + "כל ארבע הבריאות הגדולות האלה ברא ביום השלישי:", + "וביום הרביעי ברא את השמש ואת הירח ואת הכוכבים ויתן אותם ברקיע השמים להאיר על כל הארץ:", + "וישם אותם למושלי היום והלילה ולהבדיל בין אור ובין חושך:", + "ויעש אלהים את השמש לאות גדולה על הארץ לימים ולשבתות לשנים וליובלים ולכל תקופות השנה:", + "ולהבדיל בין אור ובין חושך ולמגד כל דבר אשר יצמח ויפרה על הארץ:", + "את שלושת המינים האלה עשה ביום הרביעי:", + "וביום החמישי ברא את התנינים הגדולים בתוך תהומות המים כי המה ראשית יצורי ידיו את כל הבשר ואת כל השורץ במים את הדגים ואת כל אשר יעופף את כל עוף כנף למינהו:", + "ויזרח להם השמש למרפא ולכל אשר על הארץ לכל הצומח על הארץ ולכל עצים עושי פרי ולכל הבשר:", + "את כל שלושת המינים האלה עשה ביום החמישי:", + "וביום הששי עשה את כל חיות הארץ, ואת כל הבהמה ואת כל רמש האדמה:", + "ואחר כל זאת עשה את האדם, זכר ונקבה עשה אותם:", + "וישימהו לרודה בכל אשר על הארץ ואשר בימים ובעוף השמים ובחיות הארץ ובבהמה ובכל הרומש הרומש על הארץ ובכל האדמה לכל זאת עשה אותו לאדון:", + "ואת ארבעת המינים האלה עשה ביום הששי ויהיו כולם שנים ועשרים מינים:", + "ויכל את כל מלאכתו ביום השישי את כל אשר בשמים ועל הארץ ובימים ובעמקים את אשר באור ובחושך ובכל:", + "ויעש לנו אות גדולה את יום השבת, כי ששת ימים נעשה כל מלאכה וביום השביעי נשבות מכל מלאכה כל מלאכי הפנים וכל מלאכי הקדושה:", + "אלינו אל שני המינים הגדולים האלה אמר את הדבר הזה כי נשמור את יום השבת איתו בשמים ובארץ:", + "ויאמר אלינו הנה אנוכי מפלה לי עם מקרב העמים, אשר יחוגו את יום השבת גם הם:", + "והקדשתי אותו לי לעם וברכתי אותו כאשר הקדשתי את ימי השבת וברכתי אותם כן אברך אותו והיו לי לעם ואנכי אהיה להם לאלהים:", + "ואבחר בזרע יעקב מכל אשר ראיתי ואכתוב אותו לי לבני בכורי ואקדיש אותו לי לעולם ועד:", + "ואלמדם את יום השבת למען ישבתו בו מכל עבודתם:", + "וישם בו אות כי יחוגו גם המה עמנו את השבת ביום השביעי לאכול ולשתות ולברך את אשר ברא את הכל:", + "כאשר ברך גם הוא אותו ויקדשהו לו לעם, לעמוד בראש כל העמים ולחוג אתנו יחדיו את יום השבת:", + "ויעש כי יעלו פקודיו לפניו לריח ניחוח, לרצון לפניו כל ימי שניים ועשרים ראשי בני האדם עד יעקב:", + "ושניים ועשרים מיני מלאכות נעשו עד היום השביעי הזה:", + "היום הזה מבורך ומקודש, וגם האיש ההוא מבורך ומקודש:", + "ושניהם גם יחד, לקדושה ולברכה.", + "ויעקב וזרעו היה יהיו תמיד ברוכי קדושי העדות והתורה, כאשר קידש וברך לפנים את יום השבת ביום השביעי:", + "ויברא את השמים ואת הארץ ואת כל הנברא בששת ימים ויועד ה׳ חג קדוש לכל ברואיו:", + "על כן צוה עליו את כל ברואיו, כי ימותו כל מחללו מות ימות", + "ואתה צו את בני ישראל כי ישמרו את היום הזה לקדשו לבלתי עשות בו כל מלאכה ולא יחללוהו:", + "כי קדוש הוא מכל הימים וכל מטמאו מות יומת, וכל העושה בו מלאכה מות יומת לעולם ועד:", + "למען ישמרו בני ישראל את היום הזה לדורותיהם, ולא יכרתו מן הארץ:", + "כי הוא יום קדוש ויום ברוך, וכל איש אשר ישמרהו וישבות בו מכל עבודתו יהיה קדוש וברוך לעולם כמונו:", + "ואתה הודע ובאר לבני ישראל את משפט היום הזה, כי ישבתו בו ולא יזנחו אותו בשרירות לבם:", + "לבל יעשו בו דבר מכל צרכיהם, ולא יעשו בו כל מאכל אשר יאכל וכל משקה אשר יישתה:", + "ולא ישאבו מים ולא ישאו בו משא להוציא ולהביא בשעריהם, אם לא הכינו להם דבר בששת הימים במושבותיהם:", + "ודבר לא יוציאו ויביאו ביום הזה מבית לבית, כי הוא קדוש ומבורך מכל ימי היובל בשנות היובל:", + "בו שבתנו בטרם יגלה אוזן אנוש לשבות בו על הארץ:", + "ובורא כל היקום ברך אותו, אכן לא קידש כל מתי חלד וכל העמים לשבות בו כי אם את ישראל לבדו:", + "לו לבדו נתן את יום השבת לאכול ולשתות ולשבות בו על הארץ:", + "ויברך אותו בורא כל היקום, אשר ברא את היום הזה לברכה ולקדושה ולתהלה על כל הימים:", + "זאת התורה והעדות מורשה לבני ישראל חוקת עולם לדורותיהם:" + ], + [ + "ובששת ימי השבת השנית הביאונו בדבר ה' אל האדם את כל חית השדה וכל הבהמה ואת כל עוף השמים וכל הרמש הרומש על הארץ וכל השרץ השורץ במים למיניהם על צבאותם:", + "את חית הארץ ביום הראשון את הבהמה בשני את עוף השמים בשלישי, כל הרומש על הארץ ברביעי כל השורץ במים ביום החמישי:", + "ויקרא להם האדם בשמותיהם וכל אשר קרא להם הוא שמם:", + "ובכל חמשת הימים האלה ראה האדם את כל זאת זכר ונקבה בכל מין אשר על הארץ והוא היה לבדו ולא יכול למצוא כמוהו עזר כנגדו:", + "ויאמר ה' אלי לא טוב היות האדם לבדו נעשה לו עזר כנגדו:", + "ויפל ה' אלהינו תרדמה עליו ויישן ויקח לאשה אחת מצלעותיו להיות לו לאשה ויסגור בשר תחתנה:", + "ויבן את האשה ויער את האדם משנתו:", + "וייקץ האדם משנתו ויקם ביום השישי ויקח אותה אליו וידע אותה ויאמר אליה:", + "זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשתי כי מאישה לוקחה:", + "על כן יהיו איש ואשה לאחד, ועל כן יעזוב את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד:", + "ובשבוע הראשון נברא האדם ואשתו ובשבוע השני הביא אותה אליו:", + "לכן צוותה כי תטמא שבעת ימים לבן ושבועיים לבת:", + "ויהי מקץ ארבעים יום לשבת האדם בארץ אשר נברא שם ונביא אותו אל גן העדן:", + "על כן חרות על לוחות השמים, זאת תורת היולדת:", + "כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כפי השבוע הראשון:", + "ושלושים יום ושלושת ימים תשב בדמי טהרה ובכל קודש לא תגע ואל המקדש לא תבוא עד מלאת הימים האלה היולדת זכר:", + "ואם נקבה תלד וטמאה שבועיים כפי שני השבועים הראשונים:", + "ושישים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה והיו לה בכולם שמונים יום:", + "ויהי כאשר מלאה האישה שמונים יום ונביא אותה אל גן העדן כי קדוש הוא מכל הארץ וכל עץ הנטוע בו קדוש הוא:", + "לכן משפט הימים האלה ליולדת בן או בת לבל תיגע בכל קודש ואל המקדש לא תבוא עד מלאת לה הימים האלה לבן או לבת:", + "זאת התורה והעדות הכתובה לבני ישראל לשמור אותה לעולם:", + "ובראשית היובל הראשון היו האדם ואשתו שבע שנים בגן עדן, לעבדה ולשמרה:", + "וניתן לו עבודה לשעות בה ונלמדהו לעבוד בכל נגלה לעין רֹאי, ויעבוד:", + "והוא היה ערום ולא התבונן להתבושש:", + "וישמור את הגן מפני עוף השמים וחית הארץ והבהמה, ויאסוף את פרי הגן ויאכל והנותר שמר לו ולאשתו והיה לפקדון:", + "ויהי מקץ שבע שנים לשבתו שם שבע שנים במספר בחודש השני בשבעה עשר בו, ויבוא הנחש ויקרב אל האשה:", + "ויאמר הנחש אל האשה האף מכל פרי העצים אשר בגן, אמר אלהים לא תאכלו ממנו:", + "ותאמר אליו מכל פרי העצים אשר בגן אמר אלהים כי נאכל ממנו:", + "ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים אלינו לבל נאכל ממנו ולבל נגע בו פן נמות:", + "ויאמר הנחש אל האשה, לא מות תמותון:", + "כי יודע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם, והייתם כאלהים יודעי טוב ורע:", + "ותרא האשה את העץ כי נחמד הוא ותאווה לעינים וכי פריו טוב למאכל ותקח מפריו ותאכל:", + "ותכס בראשונה את ערוותה בעלי תאנה ותתן ממנו לאדם ויאכל:", + "ותפקחנה עיניו וידע כי ערום היה ויקח עלי תאנה ויתפור אותם ויעש לו חגורה ויכס את ערוותו:", + "ויקלל ה' את הנחש, ועברתו עליו שמר לנצח:", + "וגם על האשה קצף על אשר שמעה בקול הנחש ותאכל:", + "ויאמר לה הרבה ארבה עצבונך ויגונך בעצב תלדי בנים, ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך:", + "ויאמר גם אל האדם יען אשר שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לבלתי אכול ממנו ארורה האדמה בעבורך:", + "קוץ ודרדר יצמחו לך ולחמך תאכל בזעת אפך עד שובך אל האדמה אשר לוקחת ממנה כי על העפר אתה ואל עפר תשוב", + "ויעש להם בגדי עור וילבישם בהם וישלחם מגן עדן:", + "וביום ההוא בצאת האדם מגן עדן הקריב לריח ניחוח קטורת לבונה וחלבנה נטף ושחלת בבוקר כצאת השמש ביום אשר כיסה את ערוותו:", + "וביום ההוא נסכר פי כל חית הארץ ופי הבהמה ועוף השמים ופי כל הולך על ארבע וכל הרמש לבל יוכלון לדבר עוד כי כולם דברו יחדיו שפה אחת ולשון אחת:", + "ויגרש מגן עדן כל הבשר אשר היה בגן העדן ויפרד כל בשר למשפחותיו ולמיניו אל המקומות אשר נועדו להם:", + "אך בלב האדם נתן לכסות בשר ערוותו לו לבדו בכל חיה ובהמה:", + "על כן צוה על הלוחות את כל יודעי משפט התורה לכסות את בשר ערוותם ולבלתי התגלות כאשר יתגלו הגוים:", + "ובראש החודש הרביעי יצאו האדם ואשתו מגן עדן וישבו בארץ אלדד, בארץ אשר נבראו שם:", + "ויקרא האדם שם אשתו חוה, ולא היה להם בן עד שנת היובל הראשון:", + "ואחרי כן ידע אותה והוא עבד את אדמתו כאשר הראה בגן העדן:" + ], + [ + "ובשבוע השלישי ליובל השני ילדה את־קין וברביעי ילדה את הבל ובחמישי ילדה את בתה אוֶן:", + "ובשבוע הראשון ליובל השלישי הרג קין את־הבל על־כי לקח ה' מידו מנחה לרצון ומיד קין לא־לקח לרצון מנחת פרי האדמה:", + "וימיתהו על־השדה ודמיו צעקו מן האדמה השמימה בנאקתו כי נפל חלל:", + "וישפוט ה' את־קין על־הבל אשר הרג, וישימהו נע ונד בארץ מדמי אחיו ויקללהו מן־האדמה:", + "לכן כתוב על־לוחות השמים לאמור ארור מכה רעהו בזדון וכל־הרואים בו יאמרו אמן:", + "והאיש אשר יראהו והחריש מלענות בו ארור כמוהו:", + "לכן בוא נבוא לענות לפני ה' אלהינו על כל־החטאים אשר נעשו בשמים ובארץ באור ובחושך ובכל מקום:", + "ויבכו האדם ואשתו את־הבל ארבעה שבועים:", + "ובשנה הרביעית לשבוע החמישי התנחם, וידע עוד את־אשתו ותלד לו בן ויקרא את־שמו שת כי אמר שת־לנו אלהים זרע אחר על־הארץ תחת הבל כי הרגו קין:", + "ובשבוע השישי הוליד את בתו עצורה:", + "ויקח קין את־אחותו און לו לאשה ותלד לו את־חנוך מקץ היובל הרביעי:", + "ובשנה הראשונה לשבוע הראשון ליובל החמישי נבנו בתים על־האדמה, ויהי קין בונה עיר ויקרא שמה כשם בנו חנוך:", + "והאדם ידע את־חוה אשתו ותלד עוד תשעה בנים:", + "ובשבוע החמישי ליובל לקח שת את־אחותו עצורה לו לאשה ותלד לו בשנה הרביעית את אנוש הוא החל לקרוא בשם ה' על הארץ:", + "וביובל השביעי בשבוע השלישי לקח אנוש את אחותו נעמה לו לאשה ותלד לו בן בשנה השלישית לשבוע החמישי ויקרא את־שמו קינן:", + "ומקץ היובל השמיני לקח קינן את־אחותו מהללאית לו לאשה ותלד לו בן ביובל התשיעי בשבוע הראשון בשנה השלישית לשבוע ויקרא את שמו מהללאל:", + "ובשבוע השני ליובל העשירי לקח מהללאל את־דינה בת ברכאל בת אחות אביו לו לאשה ותלד־לו בן בשבוע השלישי בשנה השישית ויקרא את־שמו ירד:", + "כי בימיו ירדו מלאכי ה' הנקראים שומרים על־הארץ ללמד את בני־אדם משפט ומישרים לעשותם בארץ:", + "וביובל העשתי עשר לקח לו ירד לאשה את ברכה בת רצוצאל בת אחות אביו בשבוע הרביעי ליובל הזה:", + "ותלד לו בן בשבוע החמישי בשנה הרביעית ליובל, ויקרא את שמו חנוך:", + "הוא היה הראשון מבני אדם הילודים על הארץ, אשר לימד את־הכתב את־הדעת ואת החכמה:", + "ויכתוב את אותות השמים לסדר חדשיהם בספר למען ידעו בני אדם את־עת השנים לסדרי חודש וחודש במספרם:", + "ויכתוב בראשונה עדות ויתן לבני־אדם עדות על־משפחות האדמה וילמדם לדעת שבועי היובלים ויודיעם את־ימי השנים ויערוך את־החודשים ואת שבתות השנה הואיל באר להם כאשר הראינו לו לדעת:", + "ואת שכבר היה ואת־אשר בוא יבוא באחרית הימים ראה בחלומו את אשר־יקרא את־בני־האדם לדורותיהם עד יום המשפט:", + "את־הכל ראה והבין וכתב בספר לעדות, וישם אותו לעדות על־הארץ לכל־בני האדם ולדורותיהם:", + "וביובל השנים־עשר בשבוע השביעי לקח לו לאשה את־עדני בת דניאל בת אחות אביו, ובשנה השישית לשבוע הזה ילדה לו בן ויקרא את־שמו מתושלח:", + "ויהי בקרב מלאכי אלוהים שש שנים, ויראוהו את־כל אשר על־הארץ ובשמים ממשלת השמש ויכתוב הכל בספר:", + "וישם עדות לענות בשומרים, אשר חטאו בבנות האדם:", + "כי המה החלו להתערב ולהטמא בבנות האדם, ויקם חנוך לעד בכולם:", + "וילקח מתוך בני־האדם, ונביא אותו אל־גן העדן לכבוד ולתפארת:", + "והנהו כותב פה בספר את־פתשגן הדין ואת העונש לצמיתות, וכל רעת יוצאי חלצי בני־האדם:", + "ובעבורו הביא ה' את־המבול על־הארץ, כי הושם לאות לער ועונה בכל־זרע בני־איש להזכיר את־כל־מעללי הדורות עד־יום המשפט:", + "ויקרב קטורת לה' לרצון על הר־הנגב, כי בארבע מקומות בחר ה' על הארץ:", + "הלא המה גן־העדן והר־הקדם וההר הזה אשר אתה עומד עליו היום הוא הר־סיני, והר־ציון אשר יקודש בבריאה החדשה לקדושת הארץ:", + "בו תתקדש הארץ מכל־אשמה ומכל טומאתה לעולם ועד:", + "וביובל הארבעה עשר לקח מתושלח את־עדין בת עזריאל בת אחות אביו לו לאשה בשבוע השלישי בשנה הראשונה, ויולד בן ויקרא את־שמו למך:", + "וביובל החמשה עשר בשבוע השלישי לקח לו למך אשה ושמה ביתנה בת ברכאל בת אחות אביו לו לאשה, ובשבוע הזה ילדה לו בן:", + "ויקרא את־שמו נוח לאמור, זה ינחמני מכל־עצבוני ומן־האדמה אשר אררה ה':", + "ומקץ יובל התשעה עשר בשבוע השביעי בשנה השישית בו מת האדם, וכל־בניו קברוהו בארץ אשר נברא שם והוא היה הראשון אשר נקבר בארץ:", + "וימת שבעים שנה לפני מלאת לו אלף שנים כי אלף שנים כיום אחד לפי העדות אשר בשמים:", + "לכן כתוב על עץ הדעת לאמור, ביום אכלכם ממנו תמותו:", + "על־כן לא מלאו לו שנות היום ההוא כי אם מת בו:", + "ומקץ היובל הזה הומת קין אחריו בשנה ההיא, ביתו נפל עליו וימת בתוך ביתו ויומת בקרב אבניו:", + "כי באבן המית את־הבל ובאבן הומת גם הוא על־פי משפט־הצדק:", + "לכן חרות על־לוחות השמים לאמור, בדבר אשר המית איש את־רעהו בו יומת כאשר נתן מום בעמיתו כן יעשו לו:", + "וביובל החמשה [ו]עשרים לקח לו נוח אשה ושמה אמצרה בת רקיעאל בת אחותו לו לאשה בשנה הראשונה בשבוע החמישי:", + "ובשנה השלישית בו ילדה לו את־שם, ובשנה החמשית ילדה לו את־חם, ובשנה הראשונה לשבוע הששי ילדה לו את־יפת:" + ], + [ + "ויהי כי החלו בני האדם לרוב על פני כל האדמה, ובנות יולדו להם:", + "ויראו מלאכי האלוהים בשנה אחת ליובל הזה כי טובות הנה למראה ויקחו אותן להם לנשים מכל אשר בחרו ותלדנה להם בנים אשר היו לנפילים:", + "והחמס מלא את הארץ וכל בשר השחית את דרכו מאדם עד בהמה עד חית הארץ עד עוף השמים ועד כל רומש על האדמה:", + "כולם השחיתו את דרכם ואת סדרם ויחלו לטרוף איש את אחיו:", + "והחמס מלא את הארץ, וכל יצר מחשבות לב בני אדם היה רק רע כל היום:", + "וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה וכל בשר השחית את סדרו ויעשו כולם את הרע בעיניו כל אשר בארץ:", + "ויאמר למחות את האדם וכל בשר אשר ברא על פני האדמה:", + "ונוח לבדו מצא חן בעיניו:", + "ועל מלאכיו אשר שלח על הארץ חרה אפו מאוד, ויאמר להשמידם:", + "ויאמר אלינו נאסרה אותם במעמקי האדמה, והנה הנם אסורים בתוכם ומפורדים:", + "ועל בניהם יצאה דת מאת פניו, למחוץ אותם בחרב ולכלותם מתחת השמים:", + "ויאמר לא ידון רוחי באדם לעולם כי בשר הוא, והיו ימיו מאה ועשרים שנה:", + "וישלח את חרבו ביניהם למען יכו איש את אחיו, ויחלו להכות איש את אחיו עד אשר נפלו כולם לפי חרב ונשמדו מעל הארץ ועיני אבותיהם רואות:", + "ואחרי כן נאסרו במעמקי האדמה עד יום המשפט הגדול, כי אז ענוש יענשו כל אשר השחיתו את דרכיהם ואת עלילותיהם לפני ה':", + "וישמד את כל משכנותיהם, ולא נותר מהם עד אחד אשר לא שפט אותו ככל רעתם:", + "ויעש לכל ברואיו קרב חדש ונכון, אשר לא יחטאו לעולמים לכל קרבם וכל איש יצדק במולדתו לעד:", + "ועונש כולהם נחרץ וחרות על לוחות השמים בלי עולתה:", + "וכל הסרים מן הדרך אשר נועד להם ללכת בה אם לא ילכו בה, העונש כתוב לכל קרב ולכל דור:", + "ולא ינצל כל אשר בשמים ועל הארץ, באור ובחושך בגיא צלמות ובתהום רבה ובמקום האופל:", + "כל עונשם כלה ונחרץ וכתוב וחרות לכולם:", + "את הגדול ישפוט כגדלו ואת הצעיר כצעירתו, ואת כל איש ואיש ישפוט על פי דרכו:", + "ולא יקח שוחד, באמרו כי ישב לשפוט את כל בשר:", + "וכי יתן לו איש את כל אשר על הארץ, לא ישא פניו ולא יקח דבר מידו כי הוא השופט:", + "ועל בני ישראל כתוב וחרוץ לאמור, אם יפנו אליו בצדקה יסלח לכל אשמם וישא לכל עוונם:", + "כתוב וחרוץ, כי כל מודה ועוזב פשעיו ירוחם פעם אחת בשנה:", + "אבל לא רוחמו כל אשר השחיתו את דרכם ואת יצרם לפני המבול אך נוח לבדו, כי פניו נשאו בגלל הבנים אשר הציל למענהו ממי המבול:", + "כי לבו היה צדיק בכל דרכיו כאשר צֻוה, ולא עבר על כל אשר נפקד עליו:", + "ויאמר ה' ימח כל אשר בחרבה, מכל הבהמה עד חית השדה ועוף השמים ועד הרמש הרומש על הארץ:", + "ויצו את נוח לעשות לו תיבה להנצל ממי המבול:", + "ויעש נוח תיבה לכל אשר צוהו, ביובל השבעה ועשרים בשבוע החמישי בשנה החמישית:", + "ויבוא אליה בשנה השישית בו בחודש השני בראש החודש השני:", + "עד יום ששה עשר בו בא הוא וכל אשר הבאנו לו אל התיבה, ויסגר ה' בעדו מחוץ ביום שבעה עשר בערב:", + "וה' פתח שבע ארובות שמים, להמטיר מים מן השמים על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה:", + "וגם מעיינות התהום העלו מים, עד כי מלא כל העולם מים:", + "ויגברו המים על הארץ, חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים על כל ההרים הגבוהים:", + "ותרום התיבה מעל הארץ, ותלך על פני המים:", + "ויהיו המים על פני הארץ חמשה חודשים, חמישים ומאת יום:", + "ותלך ותנח על ראש הלובָר, אחר הרי אררט:", + "ובחודש הרביעי נסכרו מעינות תהום רבה, וארובות השמים נכלאו:", + "ובראש החודש השביעי נבקעו כל מעינות תהומות הארץ, וזרם המים החל לרדת אל תחתית התהום:", + "ובראש החודש העשירי נראו ראשי ההרים:", + "ובראש החודש הראשון נראתה האדמה וישובו המים מעל הארץ הלוך ושוב, בשבוע החמישי בשנה השביעית בו:", + "ובשבעה עשר יום לחודש השני יבשה הארץ:", + "ובשבעה ועשרים יום בו הסיר את מכסה התיבה, וישַלח מתוכה את חית הארץ ועוף השמים והרמש:" + ], + [ + "ובראש החודש השלישי יצא מן התיבה ויבן מזבח על ההר הזה ויֵרָא על הארץ:", + "ויקח שעיר עזים רך ויכפר בדמו על כל אשמת הארץ כי נמח כל היקום אשר היה עליה לבד מאשר היו את נוח בתיבה:", + "וישם את חלבו על המזבח ויקח פר ואיל וכבש ושעירי עזים ומלח ותור ובני יונה:", + "ויעל אשֶה על המזבח ויבא גם מנחות אפויות בשמן, ויזרק את הדם ויין וישם על הכל לבונה ויעל ריח ניחוח לרצון לפני ה':", + "וירח ה' את ריח הניחוח ויכרות אתו ברית לבל יהיה עוד מבול לשחת הארץ:", + "עוד כל ימי הארץ, זרע וקציר לא ישבותו קור וחום קיץ וחורף יום ולילה לא ישנו את סדרם ולא ישבתו לעולמים:", + "ואתם פרו ורבו על הארץ, ומלאו אותה והיו לברכה עליה:", + "מוראכם וחתכם אתן על כל אשר על הארץ ואשר בים:", + "והנה נתתי לכם כל חית הארץ וכל בהמה וכל אשר יעופף וכל הרמש הרומש על הארץ ודגי המים ואת כל לאכלה, כירק עשב נתתי לכם את כל לאכלה:", + "אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו כי נפש כל בשר הדם ולא יידרש דמכם לנפשכם:", + "מיד כל אדם מיד איש אדרוש דם אדם:", + "שופך דם אדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלוהים עשה את האדם:", + "ואתם פרו ורבו, ומלאו את הארץ:", + "ובניו נשבעו לבלתי אכול דם כל בשר:", + "ויקם ברית לפני ה' אלהים לעולם לכל דורות הארץ בחודש הזה:", + "לכן דיבר אותך כי תקים גם אתה ברית את בני ישראל בחודש הזה על ההר, והבאת אותם באלה ותזרוק דם עליהם על כל דברי הברית אשר כרת ה' עמהם לדורות עולם:", + "וזאת העדות הכתובה לפניהם למען תשמרו אותה כל הימים לבל תאכלו לעולם את דם נפש כל חי:", + "והאיש אשר יאכל דם חיה ובהמה ועוף כל ימי הארץ, ונכרת הוא וזרעו מן הארץ:", + "ויצו את בני ישראל לבלתי אכול כל דם, למען יעמדו הם וזרעם לפני ה' אלוהינו לנצח:", + "והחוק הזה לא ימוש לעולמים ושמרו אותו לדורות עולם, לכפר תמיד על נפשותיכם בדם על המזבח:", + "מדי יום ביומו בבוקר ובערב יכפרו עליהם לפני ה' ושמרו אותו ולא יכרֵתו:", + "ויתן לנוח לבניו אות לבל יבוא עוד שנית מבול על הארץ:", + "את קשתו נתן בענן והיתה לאות ברית עולם ולא יהיה עוד המים למבול לשחת הארץ עוד כל ימי הארץ:", + "לכן חרות החוק על לוחות השמים כי ישמרו את חג השבועות בחודש הזה פעם אחת בשנה לחדש את הברית בכל שנה ושנה:", + "וכל הימים אשר חגו בשמים את החג הזה מיום הבריאה עד ימי נוח היו שבעה ועשרים יובלים וחמשה שבועים:", + "ויחג נוח אותו שבעה יובלים ושבוע אחד עד יום מותו, אבל בני נוח חיללו אותו עד ימי אברהם ויאכלו דם:", + "אך אברהם לבדו שמר אותו ובניו יצחק ויעקב שמרו אותו עד ימיך:", + "ובימיך שכחו אותו בני ישראל, עד אשר חידשתים בהר הזה:", + "וגם אתה צו את בני ישראל ושמרו את החג הזה בכל דורותיהם לחוק להם:", + "יום אחד בשנה בחודש הזה יחוגו את החג הזה:", + "כי הוא חג השבועות והוא חג ראשית הבריאה, משְנֵה תושיה לו:", + "והחג הזה לשתי משפחות כפי הכתוב והחרות עליו:", + "כי אנכי כתבתי אותו בספר התורה הראשון בספר אשר כתבתי לך, כי תחוג אותו יום אחד יום אחד בשנה:", + "וגם הוריתי לך את קרבנותיו לזכור אתהן, ובני ישראל יחוגו אותו לדורותיהם בחודש הזה יום אחד יום אחד בשנה:", + "וראשי חדשי הראשון הרביעי השביעי והעשירי, המה ימי הזיכרון וימי חג בארבע תקופות השנה:", + "כתובים וחקוקים המה לעדות מימים ימימה:", + "וישם אותם נוח לו למועדים לדורות עולם, להיות לו בהם חג זיכרון:", + "בראש החודש הראשון נאמר אליו לעשות את התיבה, ובו יבשה הארץ ויפתח וירא את הארץ:", + "בראש החודש הרביעי נכלא פי מעינות התהום בארץ:", + "ובראש החודש השביעי נבקעו כל מעינות תהום רבה, והמים החלו לרדת אל קרבנה:", + "ובראש החודש העשירי נראו ראשי ההרים, ונוח היה שמח:", + "לכן עשה אותם לו למועדי זיכרון עולם, וככה יוסדו:", + "ונחרתו על לוחות השמים שתים עשרה שבתות לכל אחד ואחד, מן האחד ועד השני בוא יבוא זכרונם:", + "מן הראשון עד השני מן השני עד השלישי מן השלישי עד הרביעי:", + "וכל הימים אשר נועדו הם שתים וחמישים שבתות ימים, עד מלאת שנה תמימה:", + "ככה חרות וחקוק על לוחות השמים חוק שנה בשנה ולא יעבור:", + "ואתה צו את בני ישראל ושמרו את השנים על פי המספר הזה, ארבעה ושישים יום ושלוש מאות יום:", + "והיה שנה תמימה, ומספר מפקד ימי השנה ומועדיה לא ישחת:", + "כי הכל בוא יבוא בה כפי אשר הועד עליו, ולא יעברו כל יום ולא יחללו כל מועד:", + "והיה כי יעברו ולא ישמרו אותם כמצותיו, ישחיתו בפעם אחת כל עת וזמן והשנים תעתקנה ממקומן:", + "ויעבטון אורחות סדרם, וכל בני ישראל ישכחו את דרך השנים ולא ימצאו עוד:", + "ויזנחו את ראש החודש וזמנו ואת השבתות, והעוו את כל דרכי השנים:", + "כי ידעתי את הדבר וכהיום הזה אגידהו לך, ולא אל בינתי אשען כי כן כתוב לפני על הספר ועל לוחות השמים מיוסדת חלוקת הימים:", + "ולא ישכחו את מועדי הברית, ולא ילכו במועדי הגויים לפי תעתועיהם ולפי דעתם:", + "והיו אנשים אשר יביטו יראו בירח, הוא המשחית את הזמנים ויקדים עשרת ימים בכל שנה ושנה:", + "ולכן ישחיתו את השנים בימים הבאים, ועשו יום שוא ליום העדות ויום בלתי טהור ליום המועד:", + "וכל איש לא יבדיל בין ימי קודש ובין ימי חול, כי יתעו בחודשים ובשבתות ובמועדים ובשנות היובל:", + "לכן הנני מצווך ומעיד בך, למען תעיד בם:", + "כי אחרי מותך ישחיתו בניך את הדבר, למען יספרו בשנה רק שלוש מאות יום ושישים יום וארבעה ימים:", + "ועל כן יתעו בראש החודש ובשבת ובחג ובמועד, ואכלו תמיד את הדם בבשר:" + ], + [ + "ובשבוע השביעי בשנה הראשונה בו ביובל הזה נטע נוח גפנים על ההר אשר נחה התיבה עליו, ושמו לובָר, אחד הרי אררט:", + "ותעשינה פרי בשנה הרביעית:", + "ויצור את פריו ויבצור אותו בשנה ההיא בחודש השביעי, ויעש ממנו יין וישימהו בכלי וישמרהו עד השנה החמישית עד היום הראשון הוא ראש החודש הראשון:", + "ויעל אשה לה' פר בן בקר ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה ושעיר עזים אחד, לכפר בעדו ובעד בניו:", + "ויעש בראשון את השעיר ויבא את דמו על המזבח אשר עשה, ואת כל חלבו שם על המזבח אשר עשה שם את האשה:", + "ומן הפר ומן האיל ומן הכבשים שם את כל בשרם על המזבח, וישם עליו את כל מנחותיהם בלולות בשמן:", + "אחרי כן זרק בראשונה יין באש על המזבח, וישם לבונה על המזבח ויעל ריח ניחוח לרצון לעלות לפני ה' אלהיו:", + "וישמח, וישת מן היין הזה הוא ובניו בשמחה רבה:", + "ויהי ערב ויבוא אל אהלה וישכב שיכור ויישן ויתגל בשנתו בתוך אהלה:", + "וירא חם את אביו נוח ערום, ויצא ויגד לשני אחיו בחוץ:", + "ויקח שֵם את שמלתו ויקום הוא ויפת ויסירו את שמלתו מעל שכמם הפנים אחורנית, ויכסו את ערוות אביהם והם פונים אחורנית:", + "ויקץ נוח משנתו וידע את כל אשר עשה לו בנו הקטן:", + "ויקלל את בנו ויאמר ארור כנען, עבד עובד יהיה לאחיו:", + "ויברך את שם, ברוך ה' אלהי שם ויהי כנען עבד לו:", + "ויפת אלהים ליפת וישכון אלהים באהלי שם, ויהי כנען עבד לו:", + "וידע חם כי קילל אביו את בנו, וייפרד מאת אביו הוא ובניו עמו בכוש ומצרים ופוט וכנען:", + "ויבן לו עיר, ויקרא שמה כשם אשתו נחלת עמק:", + "וירא יפת ויקנא באחיו, ויבן עיר גם הוא ויקרא לה כשם אשתו אדותן ילק:", + "ושֵם שכן על פני אביו נוח, ויבן עיר אצל אביו על יד ההר ויקרא שמה גם הוא כשם אשתו צדקת לבב:", + "שלוש הערים האלה קרובים אל ההר לובר, צדקת לבב לפני ההר קדמה ונחלת עמק נגבה, אדותן ילק ימה:", + "ואלה בני שם עילם אשור ארפכשד....", + "בני יפת גומר ומגוג ומדי יוון תולד משך ותירס אלה בני נוח:", + "ביובל השמונה ועשרים הואיל נוח [ללמד] את בני בניו, את כל החוקות והמצוות אשר ידע ואת המשפט:", + "ויעד בבניו לעשות צדק ולכסות בשר ערוותם, ולברך את בוראם ולכבד את האב ואת האם, לאהוב איש את רעהו ולשמור את נפשותיהם מכל זנונים וטומאה ומכל עוולה:", + "כי בגלל שלושת הדברים האלה בא המבול על הארץ:", + "בגלל הזנונים אשר זנו השומרים למורת חוקי משפטם אחרי בנות האדם, ולקחו להם נשים מכל אשר בחרו, המה עשו ראשית הטומאה:", + "ובניהם הנפילים וכל אחיהם חלק לבם, ויאכל איש את רעהו, הענק המית את הנפיל והנפיל המית את העליון והעליון המית את בני האדם ואדם את רעהו:", + "וכל איש היה [נכון] לעשות אוון ולשפוך דם נקי, ותמלא הארץ חמס:", + "ובדרכיהם הלכו כל חית הארץ ועוף השמים, וכל השורץ והרומש על הארץ, ודם רב נשפך על הארץ:", + "וכל יצר מחשבות האנשים היה אפס ורע כל היום:", + "וימח ה' את כל היקום מעל פני האדמה, מפני רוע מעלליהם ומפני הדם אשר שפכו על הארץ, השמיד את כל היקום:", + "ואני ואתם בני וכל אשר בא אתנו אל התיבה נשארנו:", + "והנה אנכי רואה כיום את מעשיכם כי לא תתהלכו בצדקה, כי אם החילותם ללכת בדרך שחת:", + "ולהיפרד איש מרעהו ולקנא איש בעמיתו, וכי לא תשבו בשלום בני איש את אחיו:", + "כי אראה איך הרוחות הרעות החלו להוליככם תועה, אתכם ואת בניכם:", + "ועתה אדאג לכם פן אחרי מותי תשפכו דם אדם על הארץ, ותיתמו גם אתם מעל פני האדמה:", + "כי כל שופך דם אדם וכל אוכל דם כל בשר ישמד מקרב כל מן הארץ:", + "ולא ישאר איש האוכל דם והשופך דם על הארץ, לא נין ולא נכד לו תחת השמים:", + "כי אם בגיא צלמות ילכו למו, ואל בור שחת ירדו:", + "בחשכת התהום יטבעו כולם במגפה רעה, איש איש [מכם] אשר לא יקריב מכל דם לכפר בעדכם:", + "וזה הדבר מדי תשחטו חיה או בהמה או כל אשר יעופף על הארץ, עשו לכם פעולת צדקה בדם בכל מקום אשר ישפך על הארץ:", + "ואיש מכם לא יאכל [בשר] בדם, אל תתנו לאכול דם לפניכם:", + "כסו את הדם בעפר כי כן צוויתי, אעידהו לכם ולבניכם ולכל בשר:", + "ואל תאכלו הנפש עם הבשר פן לא ידרש דמכם לנפשכם מכל בשר השופך אותו על הארץ:", + "כי לא יכופר לארץ את הדם אשר נשפך עליה, כי אם בדם שופכו תטהר הארץ לכל דורותיה:", + "ועתה בני שמעו בקולי עשו משפט וצדקה, למען תינטעו בצדקה על כל פני האדמה ותהילתכם תנשא לפני אלוהי אשר הציל אותי ממי המבול:", + "והנה תלכו ובניתם לכם ערים ונטעתם בהן כל עץ צומח על הארץ:", + "ולא יאסוף איש שלוש שנים מפרי כל עץ מאכל לאכלו, ... ובשנה הרביעית יהיה פריו קודש הילולים:", + "וראשית כל פרי האדמה [...] יובא לפני אל עליון קונה שמים וארץ וכל היקום:", + "למען יובא עם החלב ראשית פרי יין ושמן על מזבח ה' לרצונו:", + "והנותר יאכלו משרתי בית ה' לפני המזבח לרצונו:", + "ובשנה השביעית תעשו שמיטה, כי תשמטוה בצדק ובמישרים ותהיו צדיקים וכל מטעיכם יבורכו:", + "כי כן ציווה חנוך אבי אביכם מתושלח את בנו ומתושלח ציווהו לבנו למך, ולמך ציווה לי את כל אשר ציוו לו אבותיו:", + "וגם אנכי מצוהו לכם בני, כאשר ציווה חנוך את בנו ביובלו הראשון:", + "בהיותו עוד בארץ החיים השביעי בדורותיו, ציווה והעיד את הדבר לבנו ולבני בניו עד יום מותו:" + ], + [ + "וביובל התשעה ועשרים בשבוע הראשון בשנה הראשונה לקח לו ארפכשד אשה ושמה רצויה בת שושנה בת עילם לו לאשה:", + "ותלד לו בן בשנה השלישית לשבוע הזה ויקרא את שמו קינם:", + "ויגדל בנו וילמדהו אביו ספר, וילך לבקש לו מקום לבנות לו שם עיר מושב:", + "וימצא כתובת אשר פיתחו האבות הראשונים על אבן, ויקרא את החרות עליה ויעתיקהו וימצא בו חותם תכנית המדע אשר הורו השומרים:", + "מרכבת השמש והירח והכוכבים, ועל כל אותות השמים:", + "ויכתבהו בספר ולא הגיד מאומה מכל הדבר, כי ירא להגיד אותו לנוח פן יקצוף עליו:", + "וביובל השלושים בשבוע השני בשנה הראשונה בו לקח לו אשה ושמה מֶלכה בת עבדי בן יפת:", + "ובשנה הרביעית ילדה לו בן ויקרא את שמו שלח, כי אמר שולֵח שולחתי:", + "בשנה הרביעית נולד שלח ויגדל ויקח לו אשה ושמה מעכה בת כשד אחי אביו לו לאשה:", + "וביובל [האחד ושלושים] בשבוע החמישי בשנה הראשונה ילדה לו בן, ויקרא את שמו עבר:", + "ויקח לו אשה ושמה עצורת בת נברוד, ביובל השנים ושלושים בשבוע השביעי בשנה השלישית:", + "ובשנה השישית ילדה לו בן, ויקרא את שמו פלג:", + "כי בימי היוולדו הואילו בני נוח לפלוג את הארץ ביניהם, על כן קרא את שמו פלג:", + "אבל לא נפלגה אל נכון ביניהם, ויוגד הדבר אל נוח:", + "ובראשית יובל השלושה ושלושים התחלקו את הארץ לשלושה חלקים לשם לחם ליפת לפי נחלתם, בשנה הראשונה לשבוע הראשון לעיני אחד המלאכים ממנו אשר נשלחו אליהם:", + "ויקרא אל בניו ויקרבו אליו הם ובניהם, ויחלק את הארץ בגורל את אשר ינחלו שלושת בניו:", + "ויפרשו את כפיהם, ויקחו את הגורלות מחיק אביהם נוח:", + "ויצא הגורל לשם תוך הארץ לנחלתו לבניו ולזרעם עד עולם, מטבור ההר רָפוּא מקום אשד הנחל תונה:", + "ויהי גבול נחלתו לפאת ימה בתוך הנחל ההוא, וירד עד לבוא בריכת המים הוא מעין מי הנחל הזה:", + "ואשד מימי הנחל הזה בים מיעוט, והיו תוצאותיו עד הים הגדול:", + "וכל אשר לירכתו נגבה היה לשם, ויצא עד לבוא קרסו הוא חיק הלשון הפונה נגבה:", + "ועבר משם גבול נחלתו אל כתף הים הגדול, והלכה נכחה עד בואכה לעבר הלשון מבוא השמש הנשקף נגבה:", + "ושם הים ההוא חיק ים מצרים:", + "וירד משם נגבה מול אשדות הים הגדול ומחה על כתף המים, ועבר מול ארץ ערב אופירה:", + "ועבר הלאה עד קרבו אל מי הנהר גיחון ותאר מנגב למי גיחון לחוף הנהר הזה, ועבר קדמה עד קרבו לגן עדן תימנה וקדמה לכל ארץ העדן [...]:", + "ונסב משם קדמה ועלה עד קרבו אל קדמת ההר רפה וירד מול חוף שפך הנחל תינה:", + "זאת הנחלה אשר יצאה בגורל לשם ולבניו, לרשת אותה עד עולם לו ולזרעו עד עולם:", + "וישמח נוח כי יצאה הנחלה הזאת לשם ולבניו, ויזכור את כל אשר דיבר בפיו בהתנבאו לאמור:", + "ברוך ה' אלוהי שם, וישכון ה' באהלי שם:", + "וידע כי גן עדן הוא קודש הקודשים ומשכן ה', וכי הר ציון אשר בתוך המדבר והר סיני אשר בתוך טבור הארץ, שלושתם איש נוכח אחיו נבראו למקדשי הארץ:", + "ויברך את אלהי האלהים, אשר שם את דבר ה' בפיהו [...]:", + "וידע כי נחלה מבורכת ומאושרת נפלה בחבל שם ובניו לדורות עולם:", + "היא כל ארץ הים ארתרה וכל ארץ הקדם וארץ הודו והריה, וכל הארץ בלע וכל ארץ הלבנון ואיי כפתור וכל הררי שניר ואמר‏:", + "והררי אשור לפאת צפונה, וכל ארץ עילם אשור ובבל ושושן ומדי וכל ארץ אררט:", + "וכל הארץ מעבר לים אשר מעבר להררי אשור צפונה, ארץ מבורכת ורחבת ידיים וכל אשר בה טוב מאוד:", + "ולְחָם יצא הגורל השני מעבר לגיחון נגבה מימין הגן ועבר נגב תימנה:", + "ועבר הלאה עד הרי האש ונסב ימה לפאת הים אטיל, והתאוה ימה עד לבוא ים המזרק הוא הים אשר כל יורד בו לא יעלה לנצח:", + "ותאר הגבול צפונה מקצה גדית, ומחה על כתף חוף הים מעבר השני לים הגדול עד קרבו אל נהר גיחון מימין גן העדן:", + "וזאת הארץ אשר עלתה בגורל חם לנחלה, לרשתה עד עולם לו ולבניו לדורותיהם עד עולם:", + "וליפת יצא הגורל השלישי מעבר לנחל תינה צפונה לאשדות מימיו, ונסב לפאת צפונית מזרחית כל חבל לג וכל ארצו מקדם:", + "ועלה לירכתי הצפון והתאוה עד הרי קילט צפונה, ולכתף הים מעוק:", + "ונסב מקדם לגדית עד לבוא חוף הים, ועבר עד קרבו מקדם לפָרָה:", + "ושב ובא לעומת אפריקה ויצא קדמה מזרחה לפאת מי הים מיעוט ועבר על יד הנחל תינה לאורכו נוכח קדמת הצפון עד קרבו אל גבול מימיו מול ההר רפה ונסב והלך צפונה:", + "זאת הארץ אשר עלתה בגורל יפת ובניו לנחלתו, לרשת עד עולם לו ולבניו לדורותיהם עד עולם:", + "חמשה איים גדולים וארץ גדולה בירכתי צפון, אך קרה היא וארץ חם היא חמה:", + "אכן לארץ שֵם אין חורב ולא קרח כי בה מזג קור וחום גם יחד: צ\"ל אמנה" + ], + [ + "ויחלק חם לבניו, ויצא הגורל הראשון לכולם לפאת קדמה וימה לפוט וירך מערבו לכנען ולפאת מערב הים...:", + "ויחלק שם גם הוא לבניו, ויצא הגורל הראשון לעילם ולבניו מקדם לנהר חידקל עד לבוא ארץ הקדם:", + "כל ארץ הודו ועד ארתרה ומימי דודין וכל ההרים ואילה וכל הארץ שושן, וכל אשר לעבר פרנך עד הים ארתרה ועד הנחל תינה:", + "ולאשור יצא הגורל השני ארץ אשור ונינוה ושנער ועד גבול הודו ועלה לכתף הנחל:", + "ולארפכשד יצא הגורל השלישי כל ארץ חבל הכשדים, לפאת מזרחה לנהר פרת קרוב לים ארתרה:", + "וכל מימי המדבר עד לבוא אל חיק הים הנשקף על ארץ מצרים, כל ארץ הלבנון ושניר ואמנה ומחה על כתף פרת:", + "ולארם יצא הגורל הרביעי כל ארץ ארם נהרים, בין חידקל ובין פרת מצפון הכשדים עד לבוא הררי אשור:", + "וכל יתר הארצות עד הים הגדול והלך וקרב קדמה אל אחיו אשור:", + "וגם יפת חילק את ארץ הנחלה לבניו:", + "ויצא הגורל הראשון לגומר לפאת קדמה, מן הצפון ועד הנחל תינה:", + "ובצפון יצא למגוג כל תוך הצפון עד לבוא אל הים מיעוט:", + "ולמדי יצא לנחלה לרשת אותה לפאת מערבה על פני שני אחיו עד האיים ועד גבולי האיים:", + "וליון יצאה הנחלה הרביעית, כל האי והאיים לכתף אלדוד:", + "ולתובל יצאה הנחלה החמישית בין הלשון הפונה לפאת אודה נחלת לוד, עד הלשון השניה הנוטה אל תוך הלשון השלישית:", + "ולמשך יצאה הנחלה השישית, וכל העבר השני מן הלשון השלישית עד לבוא קדמת גדיר:", + "ולתירס יצאה הנחלה השביעית, ויהי לו האיים הגדולים בתוך הים אשר בנחלת חם ואיי קמטורי:", + "ולבני ארפכשד יצאה הנחלה המאושרה:", + "ככה התנחלו בני נוח לבניהם לפני נוח אביהם, וישבע אותם בשבועת אלה אם יתחרה איש מהם לכבוש נחלה אשר לא נפלה לו בגורל:", + "וכולם ענו ואמרו אמן, ואמן להם ולבניהם עד עולם בדורותיהם:", + "עד יום המשפט אשר בו ישפוט ה' אלהים אותם בחרב ובאש על כל רעת טומאת עונותיהם, כי מלאו את הארץ רשע וטומאה זנונים וחטאה:" + ], + [ + "ובשבוע השלישי ליובל הזה, החלו המלאכים הטמאים להחטיא את בני נוח לפתותם ולהשיבם עד דכא:", + "ויבואו בני נוח אל אביהם ויספרו לו על אודות הרוחות, אשר החטיאו את בני בניהם הדיחום בחשכה והמיתום:", + "ויתפלל אל ה' אלהיו ויאמר, אלהי הרוחות לכל בשר אשר עשית ברחמיך ותצל אותי וגם בני ממי המבול ולא נתתני לראות שחת כאשר עשית לבנים משחיתים:", + "כי חסדך גדול עלי, ורבים רחמיך על נפשי:", + "יגדל נא חסדך על בניך, אל ימשלו בם המלאכים הרעים לבל ישחיתום את הארץ:", + "הן ברכת אותי ואת בני, כי נפרה ונרבה ונמלא את הארץ:", + "אתה ידעת את אשר עשו השומרים אבות המלאכים האלה בימי:", + "וגם את המלאכים האלה אשר בחיים חייתם אֱסור וכלאם בשאול תחתיה, לבל ישחיתו בבני עבדך אלהי כי אכזרים המה ולהשחית נבראו:", + "אל ימשלו ברוחות החיים כי אתה לבדך ידעת את משפטם ואל יהי להם שלטון על בני הצדק מעתה ועד עולם:", + "ויאמר אלהינו אלינו לאסור את כולם:", + "ויבוא שר הרוחות משטמה ויאמר, בי אדוני הלא יותרו מהם שרידים לפני לשמוע בקולי ולעשות את כל אשר אומר להם:", + "כי אם לא ישאר לי איש מהם, לא אוכל להשלים כוח חפצי בבני אדם:", + "כי הנה הנם להשחית ולהחטיא על פי דברי בממשלתי, כי רבה רעת בני אדם:", + "ויאמר החלק העשירי יוותר מהם לפני, ותשע ידות ירדו אל מקום המשפט:", + "ויאמר אחד ממנו נורה לנוח את כל הרפואות, כי ידע כי לא יתהלכו בצדקה ולא ילחמו במישרים:", + "ונעש כאשר ציווה ונאסור במקום העונש את כל [הרוחות] הרעות המחבלים, ואת החלק העשירי הותרנו מהם למען יעשו את משפט השטן על הארץ:", + "ואת רפואות תעלה לכל מדוי הרוחות הגדנו לנוח, ואת מזימות נכליהם להחטיא איך יירפאו בצמחי האדמה:", + "ויכתב נוח בספר את כל אשר הורינו אותו על כל מיני מרפא:", + "ככה נכלאו הרוחות הרעות מעל בני נח:", + "ויתן את כל המכתבים אשר כתב אל שם בנו הבכור, כי אותו אהב מכל בניו:", + "וישכב נוח עם אבותיו, ויקבר על ההר לובר בארץ אררט:", + "תשע מאות שנה וחמישים שנה מלאו לימי חייו, תשעה עשר יובלים ושני שבועים וחמש שנים:", + "ויהי בחייו על הארץ צדיק תמים מאוד נעלה על כל בני אדם, מלבד חנוך:", + "כי תולדת חנוך היתה לעדות לדורות עולם, להגיד את כל אשר יקרא לדור ודור ביום המשפט:", + "וביובל הארבעה ושלושים בשנה הראשונה לשבוע השני, לקח לו פלג אשה ושמה לומנה בת שנער:", + "ותלד לו בן בשנה הרביעית לשבוע הזה, ויקרא את שמו רעו:", + "כי אמר הנה הרעו בני אדם במזימת תועבה, כי יזמו לבנות להם עיר ומגדל בארץ שנער כי נסעו מאררט מקדם אל שנער:", + "כי בימיו בנו עיר ומגדל, באומרם נעלה בו השמימה:", + "ויחלו לבנות בשבוע הרביעי וישרפו באש, ותהי להם הלבנה לאבן והחומר אשר דבקו בו את טורי האבנים היה חימר מן הים ומן מעיני מים אשר בארץ שנער:", + "ויבנו אותה שלוש וארבעים שנה...", + "ויאמר ה' אלהינו אלינו, הן עם אחד וזה החילם לעשות ועתה לא ארף מהם:", + "הבה נרדה ונבלה שפתם, אשר לא ישמעו איש את רעהו:", + "ויפוצו בארצות ובגוים, ולא יוסיפו עוד לשית עצה בלבבם עד יום המשפט:", + "וירד ה' ונרד עמו לראות את העיר ואת המגדל, אשר בנו בני האדם:", + "ויעלג כל מלה בלשונם ולא שמע איש שפת רעהו, ויחדלו לבנות העיר והמגדל:", + "על כן קרא שם כל ארץ שנער בבל כי שם בלל ה' שפת כל בני האדם, ומשם נפוצו בעריהם ללשונותם ולגוייהם:", + "וישלח ה' רוח חזק על מגדלם, ויהרסהו על הארץ:", + "והנה הוא בין ארץ אשור ובין בבל בארץ שנער, ויקראו את שמו חרבות:", + "בשנה הראשונה לשבוע הרביעי ליובל החמשה ושלושים נפוצו בארץ שנער:", + "וילך חם ובניו אל הארץ אשר נפלה לו בגורל נחלתו, אל ארץ הנגב:", + "וכנען ראה את ארץ הלבנון עד נחל מצרים כי טובה היא מאוד, ולא הלך אל ארץ נחלתו מערבה לים:", + "וישב בארץ לבנון ממזרח וממערב לבני מתי הלבנון ולכתף הים לארכו:", + "ויאמרו אליו חם אביו וכוש ומצרים אחיו לאמור, הן נאחזת בארץ לא לך אשר לא נפלה לנו בגורל:", + "לא תעשה כן, כי אם תעשה כה אז נפול תפול בחרב גם אתה גם בניך בארץ והייתם לאלה:", + "כי בחוזק החרב נאחזתם, ובחזקת החרב יפלו בניך ונכרת לעולם:", + "אל תשב בארץ מגורי שם, כי לשם ולבניו נפלה בגורל לנחלה:", + "ארור אתה וארור תהיה מכל בני נוח, באלה אשר נשבענו לפני השופט הקדוש ולפני אבינו נוח:", + "ולא שמע בקולם, וישב בארץ לבנון מן חמת עד לבוא מצרימה הוא ובניו עד היום הזה, על כן קרא לארץ ההיא כנען:", + "ויפת ובניו נסעו לפאת מערבה, וישבו בארץ נחלתם:", + "וירא מדי את ארץ הים ותיטב בעיניו, וידרוש אותה מאת עילם ואשור וארפכשד אחי אשתו:", + "וישב בארץ מדי על פני אחי אשתו עד היום הזה, ויקרא את שם מושבו ושם מושב בניו מדי על שם אביהם מדי:" + ], + [ + "וביובל החמשה ושלושים בשבוע השלישי בשנה הראשונה בו, לקח רעו אשה ושמה ערה בת בן כשד:", + "ותלד לו בן ויקרא את שמו שרוג, בשנה השביעית לשבוע ההוא וליובל ההוא:", + "ובני־נוח החלו להילחם איש באחיו, לשבות שבי ולהמית ולשפוך דם־אדם על הארץ ולאכול דם:", + "ולבנות ערים בצורות וחומות ומגדלים, ואנשים מהם הואילו להתנשא על העם וליסוד ממלכות בראשיתם:", + "ולעשות מלחמה ולסכסך עם בעם וגוים בגוים ועיר בעיר ולהרע את כל, ולעשות להם חרב וחנית וללמד את בניהם קשת:", + "ויחלו ללכוד ערים ולמכור עבדים ושפחות:", + "ואור בן כשד בנה את העיר אור כשדים, ויקרא לה בשמו ובשם אביו:", + "ויעש להם כוכבים, וישתחו לכל אלהי מסכה אשר עשה לו:", + "ויחלו לעשות פסילים ומצבות וכל תועבה, והרוחות הטמאות עזרו להם ויתעום לאשום אשם ולהטמא:", + "והשר משטמה התאמץ לעשות את כל זאת, ויפעול עלילות רשע וחטאים וכל פשע על ידי הרוחות אשר תחת ממשלתו להשחית ולהאביד ולשפוך דם על הארץ:", + "לכן קרא שמו שרוג, כי שרך דרכו לעשות רק חטא ופשע:", + "ויגדל וישב באור כשדים על פני אבות [אמו], וישתחו לאלילים:", + "ויקח לו אשה ביובל הששה ושלושים בשבוע החמישי בשנה הראשונה, ושמה מלכה בת חבר בת [אחות] אביו:", + "ותלד לו את נחור בשנה הראשונה לשבוע ההוא, ויגדל וישב באור, באור כשדים:", + "ואביו חכם הכשדים לימד אותו לנבאות ולהטיף עתידות על פי אותות השמים:", + "וביובל השבעה ושלושים בשבוע הששי בשנה הראשונה לקח לו אשה ושמה יסכה בת נסתג מן הכשדים ותלד לו בן את תרח בשנה השביעית לשבוע ההוא:", + "וישלח השר משטמה עורבים וציפורים לאכול את הזרע אשר נזרע על האדמה, למען שחת את הארץ לחמוס מבני האדם את תבואותיהם:", + "כי בטרם יעמיקו את הזרע במחרשה לקטו אותו העורבים מעל פני האדמה:", + "לכן קרא שמו תרח כי התחרו בהם העורבים והציפורים, ויאכלו אכול את זרעם:", + "ותחילנה שני הרעב מפני הציפורים, ואת כל פרי העץ אכלו מעל העצים[...]:", + "ואך בעמל גדול יכלו בימיהם להציל שריד מכל פרי האדמה:", + "וביובל התשעה ושלושים בשבוע השני בשנה הראשונה, לקח לו תרח אשה ושמה עדנה בת ארם בת אחות אביו לו לאשה:", + "ובשנה השביעית לשבוע ההוא ילדה בן, ויקרא את שמו אברם כשם אבי אמו כי מת בטרם יחובל בנה ובנו:", + "ותפקחנה עיני הנער לראות בפשע הארץ, כי נתעו בשוא על ידי הפסילים והתועבה:", + "ויורהו אביו לכתוב, ובהיותו בן שבועים התפרד מאת אביו לבלתי השתחוות כמוהו לאלילים:", + "ויואל להתפלל אל הבורא כל היקום, להצילהו משגיאת בני האדם ולבל יפול חבלו בפשע ורשע אחרי התהלכו במישרים:", + "ויהי בימי הזרע להזורע את הארץ, ויצאו כולם יחדו לשמור את זרעם מפני העורבים:", + "ויצא אברם ביניהם והוא נער בן ארבע עשרה שנה, ותבוא עדת עורבים כענן לאכול את הזרע:", + "וירץ אברם לקראתם בטרם ירדו על הארץ, ויגער בהם בטרם יפשטו על הארץ לאכול את הזרע לאמור:", + "אל תרדו הנה, שובו אל המקום אשר באתם משם; וישובו:", + "ויעשו כן ביום ההוא לשבעה חבלי עורבים, ומכל העורבים לא ירד גם אחד על חלקת השדה אשר היה שם אברם:", + "וכל העומדים עמו על השדה ההוא ראו כי גער לאמור העורבים שובו, ויגדל שמו בכל ארץ הכשדים:", + "ויבואו אליו בשנה ההיא כל זורעי זרע, וילך אתם עד כלות ימי הזרע:", + "ויזרעו את אדמתם, ויאספו בשנה ההיא את תבואתם ויאכלו וישבעו:", + "ובשנה הראשונה לשבוע החמישי, לימד אברם את חרשי העץ העושים את כלי הבקר:", + "ויעשו כלי ממעל לארץ לעומת דרבן המחרשה, לשום עליו את משך הזרע ולהפילהו משם אל תוך מענית הזרע להיסתר באדמה:", + "ולא יראו עוד מפני העורבים ויעשו כן בכל דרבנות המחרשות ממעל להארץ:", + "ויזרעו ויעבדו את כל הארץ ככל אשר ציווה אותם אברם, ולא יראו עוד מפני העורבים:" + ], + [ + "ויהי בשבוע השישי בשנה השביעית בו, ויאמר אברם אל תרח אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני:", + "ויאמר מה בצע ומה נועיל מכל האלילים [...] אשר תשתחוה להם? הלא אין רוח בקרבם, כי אם קללת אלהים ותעתועי לב הם אשר אתם עובדים:", + "עבדו את אלהי השמים הנותן גשם והמוריד טל על האדמה, והעושה כל על הארץ וברא את הכל בדברו ונפש כל חי על פניו:", + "מדוע תעבדו את אשר אין רוח בקרבם, כי מעשה ידי חרש המה ועל כתף תשאו אותם:", + "לא לעזר ולא להועיל כי לבושת ולחרפה המה לעושיהם ולעובדיהם מעשה תעתועים, אל תעבדו אותם:", + "ויאמר אליו אביו ידעתי בני ידעתי גם אני, אבל מה אעשה למשפחתי כי תתנני לעבוד אותם:", + "אם אגלה להם האמת והרגוני כי נפשם דבקה בם לעבדם ולברכם, החשה בני פן ימיתוך:", + "ויגד את הדברים האלה אל שני אחיו ויחר אפם בו, וידום:", + "וביובל הארבעים בשבוע השני בשנה השביעית בו, לקח אברם אשה ושמה שרי בת אביו ותהי לו לאשה:", + "הרן אחיו לקח לו (אשה) בשנה [...] לשבוע השלישי ותלד לו בן בשנה השביעית ליובל ההוא ויקרא את שמו לוט:", + "וגם נחור אחיו לקח לו אשה:", + "ויהי בשנת [השישים] לחיי אברם היא השנה הרביעית לשבוע הרביעי, ויקם אברם לילה וישרוף את בית האלילים וכל אשר בו ולא נודע לאיש דבר:", + "ויקומו בלילה להציל את האלילים ממאכולת האש:", + "וימהר הרן ויבוא להצילם ותלהט בו הלהבה וישרף באש, וימת באור כשדים על פני תרח אביו ויקברו אותו באור כשדים:", + "ויצא תרח מאור כשדים הוא ובניו ללכת ארצה הלבנון וארצה כנען, וישב בארץ חרן:", + "וישב אברם עם תרח אביו בארץ חרן שבועיים:", + "ויהי בשבוע השישי בשנה החמישית בו ויקם אברם וישב בלילה בראש החודש השביעי להביט בכוכבים מן הערב עד הבוקר לדעת מה דרך הרוח על הארץ בשנה ההיא:", + "ויהי לבדו בשבתו להביט, ויבוא דבר בלבו ויאמר: כל אותות הכוכבים ואותות השמש והירח ביד ה' המה:", + "למה זה אדרשם, ברצונו ימטיר יורה ומלקוש וברצונו יוריד הגשם והכל בידו:", + "ויתפלל בלילה ההוא ויאמר: אלי אלי אל עליון אתה לבדך אלהי ואתה בראת את כל והכל מעשה ידיך ובך בחרתי לאלהים:", + "הצילני נא מיד המלאכים הרעים הרודים במחשבות לב האדם, לבל יסירו את לבבי ממך אלהי:", + "ואל תתנני אותי ואת זרעי לעולם לסור מאחריך מעתה ועד עולם:", + "ויאמר: האשוב לי אל אור כשדים המבקשים את פני לשוב אליהם, ואם אשב פה במקום הזה?", + "הנחה את עבדך בדרך אמת לפניך ללכת בה, ולבל אתהלך בשרירות לבי אלהי:", + "ויהי כאשר כילה לדבר ולהתפלל, והנה דבר ה' בפי אליו לאמור:", + "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך:", + "ואעשך לגוי גדול ועצום ואברכך ואגדלה שמך, והיה ברכה בקרב הארץ:", + "ונברכו בך כל משפחות האדמה, מברכיך אברכה ומקלליך אאור", + "והייתי לך לאלהים ולבניך ולבני בניך ולכל זרעך, ושמרתיך בכל אשר תלך אנכי אלהיך:", + "אל תירא מעתה ועד כל דורות הארץ, אלהיך אני:", + "ויאמר ה' אלהים אלי פתח פיו ושפתיו ופקח אזניו, ואחל לדבר עברית כלשון עמו:", + "ויקח את ספרי אבותיו הכתובים עברית ויעתיקם; אז החל ללמוד בהם ואבאר לו את כל דבר הקשה וילמד בהם בימי ששת חדשי המטר:", + "ויהי בשנה השביעית לשבוע השישי וידבר אל אביו, ויודיעהו כי יֵצֵא מחרן ללכת ארצה כנען לראות אותה ואחר ישוב אליו:", + "ויאמר אליו תרח אביו לך בשלום, אלהי העולם יישיר מעגל רגלך ואלהים יהיה עמך ויגן בעדך מכל רע:", + "ויתן לך חן ורחמים וחסד לפני כל רואיך, ואל ימשול בך אדם לעשות לך רעה, לך בשלום:", + "ואם תמצא הארץ חן בעיניך לשבת בה הבה וקחני אליך, וקח עמך את לוט בן הרן אחיך לך לבן ואלהים יהי עמך:" + ], + [ + "ויצא אברם מחרן, ויקח את שרי אשתו ואת לוט בן הרן אחיו אתו ארצה כנען:", + "ויבוא [ארצה כנען] ויעבור עד מקום שכם עד אלון רם:", + "ויאמר ה' אליו לך ולזרעך אתן את הארץ הזאת, ויבן שם מזבח ויעל עליו אשה לה' הנראה אליו:", + "ויעתק משם ההרה בית אל מים והעי [מקדם], ויט אהלה:", + "וירא כי טובה הארץ ורחבת ידיים מאוד, וכי כל בה:", + "גפן ותאנה ורמון ואלה ועצים רעננים ואלונים וזיתים וארזים וברושים ועצי הלבנון וכל עצי השדה, וכי כולה משקה בהריה:", + "ויברך את ה' אשר הביאו מאור כשדים אל ההר הזה:", + "ויהי בשנה הראשונה בשבוע השביעי באחד לחודש הראשון ויבן מזבח על ההר הזה, ויקרא בשם ה' אתה אלי אלהי עולם:", + "ויעל על המזבח אשה לה', למען יהיה עמו ולא יעזבהו כל ימי חייו:", + "ויקם משם ויסע [הנגבה] ויבוא עד חברון, וחברון נבנתה אז וישב שם שנתים ימים: [...]", + "[ויסע] אברם מצרימה בשנה השלישית לשבוע ויגר במצרים חמש שנים, לפני הלקח אשתו ממנו:", + "וצוען מצרים נבנתה אז, שבע שנים אחרי חברון:", + "ויהי כאשר לקח פרעה את שרי אשת אברם, וינגע ה' את פרעה ואת כל ביתו בנגעים גדולים על דבר שרי אשת אברם:", + "ואברם כבד מאוד, בצאן ובבקר ובחמורים ובסוסים ובגמלים ובעבדים ובשפחות ובכסף ובזהב עד מאוד:", + "וגם לוט בן אחיו היה כבד:", + "ויהי כאשר השיב פרעה את שרי אשתו ויעתק מארץ מצרים ויבוא אל מקום אשר מקדם לבית אל, ויברך את ה' אלהיו אשר השיבהו בשלום:", + "ויהי ביובל [האחד וארבעים] בשנה השלישית לשבוע הראשון וישב אל המקום ההוא, ויעל שם אשֶה ויקרא בשם ה' ויאמר ה' אל עליון אלהי אתה לעולם:", + "ובשנה הרביעית לשבוע, נפרד לוט מעמו:", + "ולוט ישב בסדום, ואנשי סדום רעים מאוד:", + "ויתעצב אל לבו כי נפרד בן אחיו מעמו, כי לא היו לו בנים:", + "ויהי בשנה ההיא לשבוע הזה כאשר נשבה לוט, ויאמר ה' אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו לאמור:", + "שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם [צפונה] ונגבה וקדמה, כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך אתננה עד עולם: ושמתי את זרעך כחול הים, [אשר אם יוכל איש למנות את חול הים] גם זרעך ימנה: קום התהלך בה לארכה ולרחבה וראה כולה, כי לזרעך אתננה:", + "ויסע אברם חברונה וישב שם:", + "ובשנה ההיא בא כדרלעומר מלך עילם ואמרפל מלך שנער, ואריוך מלך אלסר ותדעל מלך הגוים:", + "ויכו את מלך עמורה וינס מלך סדום, ורבים נפלו פצועים בשדים בארץ המלח בסדום באדמה ובצבוים:", + "וישבו את לוט בן אחי אברם ואת כל רכושו, ויסעו עד דן:", + "ויבוא הפליט ויגד לאברם כי נשבה בן אחיו[....]:", + "ויבֵא עבדו זקן ביתו את מעשר הביכורים לה', לכפר בעד אברם ובעד זרעו:", + "וישימה אלהים לחוק עולם, לתת אותו אל הכהנים המשרתים את פניו לרשת אותו עד עולם:", + "והחוק הזה לא לימים הוא כי אם לדורות עולם שם אותו, לתת לה' מעשר זרע ויין ושמן ובקר וצאן:", + "ויתן אותו אל כהניו לאכול ולשתות ממנו בשמחה לפניו:", + "ויבוא אליו מלך סדום וישתחו לפניו ויאמר, אדוני אברם תן לי הנפש אשר הצלת והשלל יהי לך:", + "ויאמר אברם אליו, הרימותי ידי אל אל עליון:", + "אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך, ולא תאמר אני העשרתי את אברם:", + "בלעדי רק אשר אכלו הנערים והאנשים אשר הלכו אתי, עונן אשכול וממרא הם יקחו חלקם:" + ], + [ + "ואחר הדברים האלה בשנה הרביעית לשבוע ההוא בראש החודש השלישי, היה דבר ה' אל אברם בחלום לאמור:", + "אל תירא אברם אנוכי מגן לך, ושכרך יהיה הרבה מאוד:", + "ויאמר אדני אלהים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי, ובן משק שפחתי הוא דמשק אליעזר יורש אותי ולי לא נתתה זרע:", + "ויאמר אליו לא יירשך זה, כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך:", + "ויוצא אותו החוצה ויאמר אליו, הבט נא השמימה וספור כוכבי השמים התוכל לספור אותם:", + "ויבט השמימה וירא את הכוכבים, ויאמר לו כה יהיה זרעך:", + "והאמין בה' ותחשב לו לצדקה:", + "ויאמר אליו, אני ה' אלהיך אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את ארץ הכנעני לאחוזת עולם:", + "ולהיות לך לאלהים, ואלהי זרעך אחריך:", + "ויאמר, אדני אלהים! ויאמר, ה' במה אדע כי אירשנה:", + "ויאמר אליו קח לי עגלה משולשת ועז משולשת וכבש משולש ותור משולש ויונה:", + "ויקח לו את כל אלה בחצי החודש:", + "וישב באלוני ממרא, אשר אצל חברון:", + "ויבן שם מזבח, וישחט את כל אלה, וישפוך את דמם על המזבח, ויבתר אותם בתווך ויתן איש בתרו לקראת רעהו, ואת הציפורים לא בתר:", + "ותרדנה הציפורים על הבתרים, וישב אותם אברם ולא נתן את הציפורים לנגוע בהם:", + "ויהי כבוא השמש ותפול תרדמה על אברם, והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו:", + "וייאמר, אברם, ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אתם ארבע מאות שנה:", + "ואת הגוי אשר יעבודו דן אנוכי, ואחרי כן יצאו משם ברכוש גדול:", + "ואתה תבוא בשלום אל אבותיך, ותקבר בשיבה טובה:", + "ובדור הרביעי ישוב הנה, כי לא שלם עוון האמורי עד הנה:", + "וייקץ משנתו ויקם, והשמש באה:", + "ותהי להבה, והנה תנור עשן ולפיד אש עבר בין הגזרים:", + "ובלילה ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור, לזרעך אתן את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת:", + "את הקיני הקניזי הפריזי הרפאים [...] החוי האמורי הכנעני הגרגשי, ויעל מעליו:", + "ויעל אברם את הגזרים ואת הציפורים על מנחותיהם ונסכיהם, ותאכל אותם האש:", + "ובלילה ההוא כרת ברית את אברם, על פי הברית אשר כרתנו את נוח בחודש הזה:", + "ויחדש אותו אברם למועד ולחוק לו עד עולם:", + "וישמח אברם ויגד את כל הדברים האלה לשרי אשתו, והאמין כי יהיה לו זרע והיא לא ילדה:", + "ותיעץ שרי את אישה ותאמר אליו, בוא נא אל שפחתי המצרית אל הגר אולי אבנה לך ממנה זרע:", + "וישמע אברם לקול שרי אשתו, ויאמר אליה כן תעשי:", + "ותקח שרי את הגר השפחה המצרית, ותתן אותה לאברם אישה לו לאשה:", + "ויבוא אליה ותהר ותלד בן ויקרא שמו ישמעאל, בשנה החמישית לשבוע הזה:", + "ואברם היה בשנה ההיא בן שמונים שנה ושש שנים:" + ], + [ + "ובשנה החמישית לשבוע הרביעי ליובל ההוא בחודש השלישי בחצי החודש, עשה אברם חג ביכורי הקציר:", + "ויקרב מנחה חדשה לה', ועל הקרבנות מראשית התבואה עשה לעולה לה' פר בן בקר אחד ואיל אחד וכבש אחד על המזבח ולבונה:", + "ויֵרָא ה' אל אברם ויאמר אליו, אני האל המושל היה רצוי לפני ותמים:", + "ואתנה ברית ביני וביניך, וארבה אותך מאוד:", + "ויפול אברם על פניו, וידבר אתו אלהים לאמור:", + "הנה בריתי אתך ונתתיך לאב המון גוים:", + "ולא ייקרא עוד את שמך אברם מעתה ועד עולם, כי אם אברהם, כי אב המון גוים נתתיך:", + "וארבה אותך במאוד ונתתיך לגוים, ומלכים ממך יצאו:", + "והקימותי את בריתי בינך וביני ובין זרעך אחריך לדורותם לחוק עולם, להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך לדורותם", + "[ונתתי לך ולזרעך אחריך] את הארץ אשר אתה גר בה את ארץ כנען להיות לאדון לה עד עולם, והייתי להם לאלהים:", + "ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמור, אתה וזרעך אחריך:", + "ונמלתם את כל בשר ערלתכם, והיה לאות חוקת עולם לי ביני וביניך ולדורות:", + "ביום השמיני ימול לכם כל זכר לדורותיכם, יליד בית ומקנת זהב מכל בני הנכרים אשר רכשתם:", + "אשר מזרעך הוא המול ימול יליד בית ומקנת זהב ימולו, והיתה בריתי בבשרכם לחוק עולם:", + "וערל זכר בכם אשר לא ימול את בשר ערלתו ביום השמיני ונכרתה הנפש ההיא מעמיה, כי את הברית הפירה:", + "ויאמר אלהים אל אברהם, שרי אשתך לא יקרא עוד את שמה שרי, כי שרה שמה:", + "וברכתי אותה ונתתי לך ממנה בן, וברכתיו והיה לגוי ומלכי עמים ממנו יצאו:", + "ויפול אברהם על פניו וישמח, ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד, ואם שרה הבת תשעים שנה תלד בן:", + "ויאמר אברהם אל האלהים, לו ישמעאל יחיה לפניך:", + "ויאמר אלהים כן הוא אבל גם שרה תלד לך בן וקראת את שמו יצחק, והקימותי את בריתי אתו לברית עולם ולזרעו אחריו:", + "וגם לישמעאל שמעתיך והנה ברכתי אתו והפריתי אותו והרביתי אותו במאוד, ושנים עשר נשיאים יוליד ונתתיו לגוי גדול:", + "ואת בריתי אקים את יצחק, אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת:", + "ויכל לדבר אתו, ויעל אלהים:", + "ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת מקנת זהבו כל זכר אשר היה בביתו, וימל את בשר ערלתם:", + "וביום הזה נימול אברהם ואנשי ביתו נימולו, וכל מקנת זהבו מאת בני הנכרים נימולו אתו:", + "והחוק הזה הוא לכל הדורות עד עולם:", + "ואין לשנות את הימים ולא לעבור על יום אחד משמונת הימים כי ברכת עולם היא חרותה וכתובה על לוחות השמים:", + "וכל נולד אשר לא ימול בשר ערלתו עד היום השמיני, איננו מבני הברית אשר כרת אלהים את אברהם, כי אם לבני שחת הוא:", + "ומבלתי אות בבשרו כי לאלהים הוא אחת דתו להישחת ולהישמד ולהיכרת מן הארץ, כי את ברית ה' אלהינו הפר:", + "כי את ישראל קידש, להיות ככל מלאכי פניו וככל מלאכי הקדושה וכמלאכיו הקדושים:", + "וגם אתה צו את בני ישראל לשמור אות הברית הזאת לדורותיהם לחוקת עולם, ולא יכרתו מן הארץ:", + "כי החוקה ערוכה לברית, לשמור אותה לעולם בכל בני ישראל:", + "כי את ישמעאל ובניו ואחיו ואת עשו לא הקריב ה' אליו, ולא בחר בם:", + "רק את בני אברהם ידע ובחר בישראל להיות לו לעם, ויקדשהו ויאספהו מכל בני האדם:", + "הן רבים הם העמים ועצומים מתי חלד וכולם לו המה, ועל כולם המשיל רוחות להתעות אותם מאחריו:", + "ועל ישראל לא המשיל לא מלאך ולא רוח, כי הוא לבדו מוֹשלם והוא נוצרם והוא עומד לימינם נגד מלאכיו ורוחותיו ונגד הכל:", + "ושמרו את כל פיקודיו והוא יברך אותם, והיו לו לבנים והוא יהיה [להם לאב] מעתה ועד עולם:", + "והנני אומר לך מראש כי לא ישמרו בני ישראל את החוקה הזאת ולא ימולו את בניהם על פי כל החוק הזה:", + "כי בבשר ערלתם יחדלו מולות בניהם, וכולם בני בליעל יניחו ערלת בניהם כיום היוולדם:", + "וקצף גדול יצא על בני ישראל מאת פני אלהים, על אשר עזבו את בריתו ומדברו סר לבבם:", + "ויכעיסוהו וינאצוהו לבלתי שמרם את האות הזאת כחוקתם, ותהי להם עורלה ככל הגוים, למען יאבדו ויכרתו מן הארץ:", + "ולא יהיה להם עוד מחילה וסליחה, למחול ולסלוח להם על כל עונותיהם על דבר המרי הזה עד עולם:" + ], + [ + "ונרא אל אברהם בראש החודש הרביעי באלוני ממרא, ונדברנו אתו:", + "וגם גלינו את אוזנו, כי בן ינתן לו משרה אשתו:", + "ותצחק שרה בשומעה כי דיברנו את הדבר הזה אל אברהם:", + "ונוכיח אותה, ותירא ותכחש לאמור: לא צחקתי:", + "ונאמר לה את שם בנו אשר נחרת ונכתב על לוחות השמים, הוא יצחק:", + "וכאשר נשוב אליה למועד, תהר ללת בן:", + "ובחודש ההוא עשה אלוהים את משפטו בערי סדום ועמורה וצבוים, ובכל ארץ הירדן:", + "וישרפם באש ובגופרית, ויאבדם עד היום הזה, כפי אשר סיפרנו לך על אודות כל מעשיהם:", + "כי היו רעים וחטאים מאוד, ויטמאו ויזנו ויתעיבו עלילה על הארץ:", + "בעבור זה עשה ה' את המשפט, באף ובחמה עשה כתועבת סדום את המשפט בסדום", + "ואת לוט היצלנו, כי זכר אלוהים את אברהם ויוציאהו מתוך ההפיכה:", + "אבל גם הוא ובנותיו חטאו חטאה על הארץ, אשר לא נעשתה על הארץ מימי האדם עד הנה, כי שכב האיש עם בתו:", + "והנה נחרץ על כל זרעו ונחרת בלוחות להשמידם ולהכריתם ולעשות משפט בהם כמו בסדום, לבלתי השאיר לו זרע על הארץ ביום הפקודה:", + "ובחודש ההוא נסע אברהם מחברון, וילך וישב בין קדש ובין שור בהרי גרר:", + "ובחצי החודש החמישי נסע משם, וישב בבאר שבע:", + "ובחצי החודש השישי פקד ה' את שרה ויעש לה כאשר אמר:", + "ותהר ותלד בן בחודש השלישי בחצי החודש, כאשר דבר אלוהים את אברהם:", + "בחג ביכורי הקציר נולד יצחק, וימל אברהם את בנו ביום השמיני:", + "והוא הראשון אשר נימול על פי הברית, כמצווה עד עולם:", + "ובשנה השישית לשבוע הרביעי באנו אל אברהם בבאר שבע, ונרא אליו כאשר אמרנו אל שרה כי נבוא אליה:", + "והיא הרתה ללדת בן, ונשוב בחודש השביעי ונמצא את שרה הרה לפנינו:", + "ונברך את שרה ונספר לשרה את כל אשר צווינו על אודותיו, כי לא ימות עד אשר אם הוליד ששה בנים:", + "וכי יראה אותם בטרם ימות, וכי רק ביצחק יקרא שמו וזרעו:", + "וכי כל זרע בניו עובדי אלילים יהיו ובגוים יתחשבו, אך מבני יצחק יהיה האחד לזרע קודש ובגוים לא יתחשב:", + "כי אם נחלת עליון יהיה וביראי ה' יהיה כל זרעו, להיות לה' אוצר סגולה מכל העמים, ולהיות לממלכה ולגוי קדוש:", + "וניסע לדרכנו ונספר לשרה את כל אשר דיברנו אתו, וישמחו שניהם יחדו שמחה גדולה מאוד:", + "ויבן שם מזבח לה' אשר הציל ושימח אותו בארץ מגוריו, ויעש חג שמחה בחודש הזה שבעת ימים אצל המזבח אשר בנה בבאר שבע, ויבן סוכות לו ולעבדיו בחג הזה", + "ויעש את החג בראשונה על הארץ, ובשבעת הימים האלה הקריב מדי יום ביומו על המזבח אשֶה לה':", + "פרים שבעה שעירי עזים שנים אילים שנים כבשים שבעה, שעיר עזים אחד לחטאת לכפר בו בעדו ובעד זרעו:", + "ולתודה אילים שבעה שעירי עזים שבעה כבשים שבעה, עגלים בני בקר שבעה על מנחותיהם ונסכיהם:", + "על כל חלבם הקטיר על המזבח אשה עולה לריח ניחוח", + "בבוקר ובערב הקטיר לבונה וחלבנה ונטף ונרד ומור ושחלת וקושט, כל שבעת האֵלֶה הקריב שָׁחוּק בד בבד ממולח טהור:", + "ויעש את החג הזה שבעת ימים בשמחו בלבו ובכל נפשו וכל אשר היו בביתו, וכל זר וכל ממזר לא היו אתו:", + "ויברך את בוראו אשר יצר אותו בדורו, כי כרצונו ברא אותו:", + "כי ידע והכיר כי ממנו יצא צמח הצדקה לדורות עולמים, וכמו כן יצא ממנו הזרע הקדוש ממנו אשר עשה את הכל:", + "ויברך אותו ויקרא את שם החג הזה חג לה', וישמח בשמחה הטובה בעיני אל עליון:", + "ונברך אותו לעולם ואת כל זרעו אחריו לכל דורות הארץ, עקב אשר עשה ביום ההוא את החג הזה על פי עדות לוחות השמים:", + "על כן נחרת על לוחות השמים לישראל כי יעשו את חג הסוכות שבעת ימים בשמחה בחודש השביעי, לרצון לפני ה' לחוק עולם בדורותיהם לכל ימות עולמים ושנים:", + "ואין לחג הזה קץ הימין, כי אם לעולם נועד על ישראל כי יעשו אותו וישבו בסוכות ויענדו עטרות ציץ על ראשם:", + "וכאשר יקחו ענף ערבה עבות מן הנחל, ככה לקח אברהם לולבי כפות תמרים ופרי עץ הדר:", + "ויסב יום ביום עם הענפים את המזבח שבע פעמים ביום, ובבוקר הילל והודה לאלוהיו על כל בשמחה:" + ], + [ + "ובשנה הראשונה לשבוע החמישי ביובל ההוא נגמל יצחק, ויעש אברהם משתה גדול בחודש השלישי ביום הגמל את יצחק בנו:", + "וישמעאל בן הגר המצרית היה על פני אברהם אביו, באשר הוא שם:", + "וישמח אברהם ויברך את ה', כי יראה בנים מחלציו ולא מת בלי בנים:", + "ויזכור את הדבר אשר דיבר איתו ביום היפרד לוט מעימו, וישמח כי נתן לו אלוהים זרע על הארץ לרשת את הארץ:", + "ויברך בקול גדול את בורא כל היקום:", + "ותרא שרה את ישמעאל שמח ומכרכר וגם אברהם שמח בו מאוד, ותקנא לראות בישמעאל ותאמר לאברהם:", + "גרש האמה הזאת ואת בנה, בן האמה הזאת לא יירש עם בני עם יצחק:", + "וירע הדבר בעיני אברהם על אודות אמתו ועל בנו, לשלח אותם מעל פניו:", + "ויאמר אלוהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הילד ועל השפחה, כל אשר אמרה שרה אליך שמע דברה ועשה אותו, כי ביצחק יקרא לך שם וזרע:", + "ואת בן השפחה הזאת לגוי גדול אשימנו, כי ממשפחתך הוא:", + "וישכם אברהם בבוקר ויקח לחם וחמת מים וישם אותו על שכם הגר ואת הנער וישלחה, ותלך ותתע במדבר באר שבע:", + "ויכלו המים מן החמת, ויצמא הילד ולא יכול ללכת ויפול ארצה:", + "ותקחהו אמו, ותלך ותשליכהו תחת עץ שמן:", + "ותלך הלאה ותשב לה מנגדו הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות ילדי, ותשב ותבך:", + "ויאמר אליה מלאך אלוהים אחד הקדושים לאמור מה זה תבכי הגר, קומי שאי את הילד והחזיקי את ידך בו, כי שמע אלוהים אל קולך:", + "ותרא את הילד ותפקח את עיניה ותרא באר מים, ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את ילדה:", + "ותקם ותלך נוכח פארן, ויגדל הילד ויהי רובה קשת, ויהי אלוהים אתו:", + "ותקח לו אמו אשה מבנות מצרים ותלד לו בן, ויקרא את שמו נביות כי אמרה אלוהים היה קרוב לי בקוראי אליו:", + "ויהי בשבוע השביעי בשנה הראשונה בחודש הראשון ליובל ההוא בשנים עשר יום בחודש הזה, נדברו בשמים דברים אחדים על אודות אברהם:", + "ויאמרו כי נאמנה רוחו בכל אשר ידבר ה' אתו, וכי יאהב אותו, ונכון לבו בכל פגע:", + "ויבוא השר משטמה ויאמר לפני האלוהים: הנה אברהם אוהב ומוקיר את בנו יצחק מכל:", + "אמור אליו להקריב אותו לעולה על המזבח וראה תראה אם יעשה את הדבר הזה, למען תדע אם נאמנה רוחו בכל אשר תנסהו:", + "ואלוהים ידע כי נאמנה רוח אברהם בכל הפגעים אשר הביא עליו, כי ניסה אותו בעושר המלכים, ואחרי כן באשתו בהלקחה ממנו:", + "ואחרי כן בישמעאל והגר אמתו בשלחו אותם, ובכל אשר ניסהו מצא את לבבו נאמן לפניו:", + "ולא המרה את רוחו ולא אחר לעשותו, כי היה נאמן ואת ה' אהב:" + ], + [ + "ויאמר ה' אל אברהם לאמור: אברהם, ויאמר הנני:", + "ויאמר אליו קח את בנך האהוב את יצחק, ולך לך אל הר גבוה והעלהו על אחד ההרים, אשר אומר אליך:", + "וישכם משם בבוקר ויחבוש את אתונו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו, ויבקע עצי עולה וילך אל המקום בשלושה ימים וירא את המקום מרחוק:", + "ויבוא אל באר מים ויאמר אל נעריו שבו לכם פה עם האתון ואני והילד נלכה עד כה, ונשתחוה ונשובה אליכם:", + "ויקח את עצי העולה וישם על שכם יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת, וילכו שניהם יחדו עד המקום ההוא:", + "ויאמר יצחק אל אביו, ויאמר אבי, ויאמר הנני בני, [ויאמר] הנה המאכלת והעצים, ואיה השה לעולה אבי:", + "ויאמר אלוהים יראה לו שה לעולה בני, ויבוא עד מקום הר האלוהים:", + "ויבן מזבח ויערוך את העצים על המזבח, וישא את יצחק בנו וישימהו על העצים ממעל למזבח:", + "וישלח את ידו לקחת את המאכלת, לשחוט את יצחק בנו:", + "ואנוכי עומד לפניו ולפני השר משטמה, ויאמר ה' אמור אליו לבל ישלח ידו אל הילד ואל יעש לו מאומה, כי ידעתי כי ירא אלוהים הוא:", + "ואקרא אליו מן השמים ואומר אליו אברהם אברהם, ויחרד ויאמר הנני:", + "ויאמר אליו אל תשלח ידך אל הילד ואל תעש לו מאומה, כי עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה ולא חשכת את בנך את בכורך ממני:", + "וכלימה כסתה את פני משטמה השר:", + "וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל נאחז בקרניו, וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו:", + "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' ראהו, אשר יאמר ה' ראהו, הוא הר ציון:", + "ויקרא ה' אל אברהם שנית בשם מן השמים, כאשר ציווני לדבר אליו בשם ה':", + "ויאמר בראשי נשבעתי נאום ה', כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת ממני את בנך את בכורך אשר אהבת:", + "כי ברך אברכך באמת והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים, ויירש זרעך את שער אויביו:", + "והתברכו בזרעך כל גויי הארץ, עקב אשר שמעת בקולי והראית לכל כי נאמן אתה לי בכל אשר ציוויתיך, לך לשלום", + "וילך אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחדו אל באר שבע, וישב אברהם אצל הבאר שבעה:", + "ויעש את החג הזה מימים ימימה בשמחה שבעה ימים, ויקרא לו חג ה' כפי שבעת הימים אשר הלך שמה וישב בשלום", + "ובכן נועד ונכתב על לוחות השמים לישראל ולזרעו לעשות את החג הזה שבעה ימים בשמחה:" + ], + [ + "ובשנה הראשונה לשבוע השביעי‏ ליובל השניים וארבעים שב אברהם, וישב נוכח חברון היא קרית ארבע:", + "בשבוע השני בשנה השלישית ליובל ההוא מלאו ימי חיי שרה ותמת בחברון, וילך אברהם לבכותה ולקברה:", + "וננס אותו אם נאמנה רוחו ולא יוציא דבר מרי מפיו, ויצא נכון לב גם בדבר הזה:", + "ותשב באיתן רוחו וידבר בלב נכון אל בני חת, לתת לו מקום לקבור שמה את מתו מלפניו:", + "ויתן ה' את חינו בעיני כל רואיו וישתחו לבני חת ויחל את פניהם, ויתנו לו את שדה מערת המכפלה נוכח ממרא היא חברון בארבעים שקל כסף:", + "ויבקשו אותו לאמור נתון ניתן לך את המקום חינם אין כסף, וימאן לקחתו מאתם חינם כי אם שקל במחיר המקום כסף טוב וישתחו לפניהם פעמיים:", + "ואחרי כן קבר את מתו במערת המכפלה:", + "ויהיו כל ימי חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, הלא המה שני יובלים וארבעה שבועים ושנה אחת, אלה שני חיי שרה:", + "וזאת היתה המסה העשירית אשר נוסה אברהם בה וימצא נאמן ונכון רוח:", + "ולא דיבר מאומה כי אמר ה' אליו לתת לו ולזרעו אחריו את הארץ, כי אם ביקש מקום שם קבר לקבור את מתו:", + "וככה נמצא נאמן ונכון רוח, וייכתב לידיד ה' על לוחות השמים:", + "ובשנה הרביעית בו לקח לבנו ליצחק אשה, ושמה רבקה בת בתואל בן נחור אחי אברהם:", + "ויקח אברהם אשה שלישית ושמה קטורה מילידי עבדי ביתו, כי מתה הגר לפני שרה:", + "ותלד לו ששה בנים, את זמרן ואת יקשן את מדין ואת ישבק ואת שוח...:", + "בשנה השניה לשבוע הששי ילדה רבקה ליצחק שני בנים, יעקב ועשו:", + "ויהי יעקב איש תם, ועשו היה יודע עבודה איש שדה ואיש שעיר ויעקב יושב אוהלים:", + "ויגדלו הנערים ויהי [עשו] איש שדה יודע ציד, וילמד ידיו לקרב ולכל מלאכת עבודה:", + "ויאהב אברהם את יעקב, ויצחק אוהב את עשו:", + "וירא אברהם את מעשה עשו, וידע כי ביעקב יקרא לו שם וזרע:", + "ויקרא לרבקה ויצו אותה על דבר יעקב, בראותו כי גם היא אוהבת את יעקב מעשו:", + "ויאמר אליה בתי נצרי את בני את יעקב, כי הוא יהיה תחתי לברכה בקרב בני אדם על הארץ ולכל זרעו לשם ולתהילה:", + "כי ידעתי אשר יבחר בו הד' לעם ויפלה אותו מכל אשר על פני הארץ:", + "והנה בני יצחק אוהב את עשו מיעקב, ועיני הרואות כי באמנה תאהבי את יעקב:", + "ועתה עשי אך טוב לו והוא יהיה לידיד לבך, כי הוא יהיה לי לברכה על הארץ מעתה ועד כל דורות עולמים:", + "תחזקנה ידיך ועלזי בבנך ביעקב, כי אותו אוהב מכל בני כי היה יהיה ברוך לעולם וזרעו יהיה מלוא כל הארץ:", + "כי כאשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ, גם זרעו ימנה:", + "וכל הברכות אשר ברך ה' אותי ואת זרעי, תהיינה גם ליעקב ולזרעו לנחלה כל הימים:", + "ונברך בזרעו שמי ושם אבותי, שם ונוח וחנוך ומהללאל ושת והאדם:", + "היה יהיו לנטוע שמים וליסוד ארץ, ולחדש המאורות אשר ברקיע השמים:", + "ויקרא אל יעקב לעיני רבקה אמו, וישק לו ויברך אותו לאמור:", + "בני יקירי יעקב שאהבה נפשי יברכך אלוהים ממרום רקיע השמים, ויתן לך את כל הברכות אשר ברך את האדם את חנוך ואת נוח ואת שם:", + "ואת כל אשר דיבר אתי ואת כל אשר נשבע לתת אך לי, תבואתה לראשך ולקדקוד זרעך עד עולם כל ימי השמים על הארץ:", + "ולא ימשלו בך ובזרעך מלאכי משטמה להסיר את לבך מן ה' אלוהיך מעתה ועד עולם:", + "וה' יהיה לך לאלוהים ולאב ואתה תהיה לו בנו בכורו ועם סגולתו כל הימים, לך בני לשלום:", + "וילכו כולם יחדו מאת פני אברהם:", + "ותאהב רבקה את יעקב בכל לבבה ובכל נפשה והרבה יתר מעשו, ויצחק אהב את עשו הרבה יתר מיעקב:" + ], + [ + "וביובל השנים וארבעים בשנה הראשונה לשבוע השביעי, קרא אברהם אל ישמעאל ושנים עשר בניו ואל יצחק ושני בניו, ואל ששת בני קטורה ובניהם:", + "ויצו אותם לשמור את דרך ה' לעשות צדקה ולאהוב איש את אחיו, ולעשות כן בכל מלחמתם אשר יצאו על כל המתקומם לנגדם ולעשות משפט וצדקה בארץ:", + "[ולמול] את בשר בניהם על פי הברית אשר כרת אתם ולא יסורו ימין ושמאל מכל הדרך אשר צוה ה' אותנו, ולהשמר מכל טמא ולהרחיק כל טומאה וזנונים:", + "וכי תחל אשה או נערה לזנות בקרבכם באש תשרפו אתהן, ולא תתורו לזנות אחרי עיניהן ואחרי לבבן:", + "ולא יקחו להם נשים מבנות הכנעני, כי זרע כנען יכרת מן הארץ:", + "ויזכירם את משפט הרפאים ואת משפט סדום, אשר נשפטו בעוון חטאתם וזנוניהם וטומאתם ומשחתם איש באחיו:", + "בגלל זנותם אבדו, ואתם השמרו מכל זנות וטומאה ומכל כתם החטא לכל טומאתו לבל תתנו את שמנו לקללה וכל חייכם ל[חרפה]:", + "ולבל [יפלו] כל בניכם לפי חרב, ולבל תהיו ארורים כסדום ושאריתכם כבני עמורה:", + "העידותי בכם בני, אהבו את אלוהי השמים ושמעו לכל מצוותיו, ולא תלכו אחרי אליליהם ותועבותיהם:", + "ולא תעשו לכם אלוהי מסכה ופסילים כי תוהו המה ואין רוח בקרבם, כי מעשה ידי אדם הם וכל הבוטחים בהם [יבושו] כל אשר בטחו בהם", + "לא תעבדום ולא תשתחוו להם, כי את אל עליון אותו תעבודו ואליו תשתחוו לעולם ועד והוחילו לישועות פניך אלוהים כל הימים:", + "ועשו משפט וצדקה ומישרים לפניו למען יחשוק בכם ויתן לכם רחמיו, ויוריד לכם מטר בערב ובבוקר ויברך את כל מלאכתכם וכל אשר תעבדו על האדמה:", + "וברך את דגנכם ומימיך, זרע בטנך וזרע ארצך שגר אלפיך ועשתרות צאנך:", + "והיית לברכה בקרב הארץ, וכל עמי הארץ יחפצו בכם ויברכו את בניכם בשמי והיו ברוכים כמוני:", + "ויתן לישמעאל ולבניו ולבני קטורה מתנה, וישלחם מעל יצחק בנו:", + "וישמעאל עם בניו ובני קטורה עם בניהם נסעו יחדו, וישבו מפארן עד לבא בבלה בכל הככר אשר מקדם נוכח המדבר:", + "ויתחברו איש אל אחיו, ויקראו בשם ערבים וישמעאלים:" + ], + [ + "ובשנה השישית לשבוע השביעי ליובל ההוא, קרא אברהם אל יצחק בנו ויצווהו לאמור:", + "הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי, כי שבע ימים אנוכי:", + "והנני בן מאה שנה ושבעים שנה וחמש שנים, ובכל ימי חיי זכרתי את ה' ובקשתי בכל לבבי לעשות רצון אלוהי ולהתהלך בתומי בכל דרכיו:", + "אלילים שנאה נפשי למען שיתי את ליבי לעשות חפץ בוראי, כי אלוהים חיים הוא וקדוש ונאמן וצדיק בכל ואין עול בו לא ישא פנים ולא יקח שוחד:", + "כי אלוהי צדק הוא, פוקד עוון כל העוברים על מצוותיו והמפירים את בריתו:", + "וגם אתה בני שמור מצוותיו חוקתו ומשפטו ואל תלכו אחרי הטמאים והפסילים והמסכות, ואל תאכלו דם מחיה ועד בהמה ועד צפור כל כנף אשר יעופף בשמים:", + "וכי תשחט זבח שלמים לרצונו תזבחהו, שחטהו ואת דמו שפוך על המזבח עם סולת ומנחה בלולה בשמן על נסכים:", + "הקריבה את הכל יחד על מזבח העולה, לריח ניחוח לה':", + "כחלב זבח התודה תקטיר אותם על אש המזבח, החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב", + "ואת שתי הכליות ואת כל החלב אשר עליהן ואשר על הכסלים, ואת הכבד על הכליות הכרוכות בו:", + "והקרבת את הכל לריח ניחוח לרצון לפני ה' על מנחתם ונסכיהם כמשפט, לריח ניחוח לחם אשה לה':", + "אך את הבשר תאכל ביום קרבנו וממחרת, ולא תבוא עליו השמש ביום השני בטרם יאכל:", + "ולא יניח ממנו עד היום השלישי כי לא לרצון הוא פיגול יהיה, ולא ייאכל עוד:", + "כל האוכלים ממנו עוונם ישאו, כי כן מצאתי כתוב בספר אבותי הראשונים בדברי חנוך ונח:", + "על קרבן מנחותיך תקריב מלח, ולא תשבית ברית מלח מעל כל מנחותיך לפני ה'", + "ובעצי העולה תשמר מקחת עצים אחרים לעולה, מלבד עצי שקמה ועצי שטים ומקל שקד וגופר (כופר) ואלון וארז וברוש ואתרוג ועץ שמן והדס ודפנא וארז ערבה ובושם:", + "מאת מיני עץ האלה תערוך תחת האש על המזבח אחרי אשר בחנת מראהו, ולא תשים עליו [...] עץ רקב:", + "עץ קשה ותמים דשן ורענן יהיה ולא עץ יבש, כי ריחו נמר ולא עמד טעמו בו:", + "מלבד העצים האלה לא תשים עץ אחר כי אין ריח בו, והעלית ריח ניחוחו השמימה", + "שמור בני את המצוה הזאת לעשותה, למען תעשה הישר בכל משלח ידך", + "בכל עת יהיה בשרך טהור ורחצת במים בטרם תגש להקריב על המזבח, ורחצת ידים ורגלים בטרם תקרב אל המזבח:", + "והיה ככלותך להקריב את האשה תרחץ שנית ידיך ורגליך, ולא יראה כתם דם בכם ובבגדיכם:", + "השמר מאוד בני השמר מאוד בדם קבור תקברנו בארץ ולא תאכל דם כי הוא הנפש, לא תאכל כל דם:", + "ולא תקח כופר על דם אדם לבל ינקה שופכו חינם, כי הדם הזה הנשפך יחניף את הארץ ולא תטהר מן הדם כי אם בדם שופכו", + "ולא תקח כופר ושוחד לדם אדם, דם תחת דם:", + "ונרציתם לפני ה' אל עליון, ושמר לך את הטוב למען תנצר מכל רע ולמען יצילך מכל מות:", + "ראה אראה בני את כל מעללי בני אדם והנם חטא ורע, וכל מעשיהם טמא ומרי וקרי ואין צדקה בהם:", + "השמר לך אל תלך בדרכיהם מנע רגלך מנתיבתם, ואל תחטא בנפשך לפני אל עליון:", + "פן יסתיר פניו ממך ושלח אותך ביד פשעך, והכרית אותך מן הארץ וזרעך ימחה מתחת השמים ואבד שמך וזרעך מכל הארץ:", + "רחק מכל עלילותיהם ומכל טומאתם ושמרתם את משמרת אל עליון, ועשה רצונו הטוב והישר בכל:", + "וברכך בכל מעשה ידיך, והצמיח ממך צמח צדקה על כל הארץ לכל דורות הארץ:", + "וידעו את שמי ואת שמך תחת השמים, כל הימים.", + "לך בני לשלום יחזקך אל עליון אלוהי ואלוהיך לעשות את רצונו:", + "יברך את כל זרעך ושארית זרעך לדורות עולמים בכל ברכת הצדקה והיית ברכה בקרב כל הארץ, ויצא מלפניו בלב שמח:" + ], + [ + "ויהי בשבוע הראשון ליובל השלושה וארבעים בשנה השנית היא השנה אשר מת בה אברהם, ויבואו יצחק וישמעאל מבאר שבע לעשות את חג שבעת הימים הוא חג ביכורי הקציר בבית אברהם אביהם:", + "וישמח אברהם כי באו שני בניו:", + "כי מקנה רב היה ליצחק בבאר שבע, וילך שמה לראות את מקנהו, וישב ויבוא אל אביו:", + "ובימים ההם בא גם ישמעאל לראות פני אביו, ויבואו שניהם יחדיו:", + "ויזבח יצחק קרבן לאשה ויקטירהו על מזבח אביו אשר עשה בחברון, ויעל את הקרבן ויעש זבח שלמים לפני ישמעאל אחיו:", + "ורבקה עשתה עוגות חדשות מדגן החדש ותתן ליעקב בנה יקירה להביא אל אברהם אביו מראשית פרי האדמה, למען יאכל ויברך את הבורא כל היקום בטרם ימות:", + "וגם יצחק שלח ביד יעקב היקיר מנחת תודה לאברהם, לאכול ולשתות:", + "ויאכל וישת ויברך אל עליון קונה שמים וארץ, לרוקע כל הארץ ומכין מזון לבני אדם לאכול ולשתות:", + "ויברך את בוראו, ועתה אודך אלוהי כי הראיתני את היום הזה:", + "הנה אנוכי היום בן מאה ושבעים וחמש שנים, זקן ושבע ימים:", + "וכל ימי משפט שלום, חרב שונא לא גברה עלי [...] ובכל אשר נתת לי ולבניי כל ימי חיי עד היום הזה:", + "יהי נא חסדך אלוהי על עבדך ועל זרע בניו, להיות לך לעם סגולה ולנחלה מכל עמי הארץ מעתה בכל ימי דורות הארץ עד עולמי עולמים:", + "ויקרא ליעקב ויאמר אליו, בני יעקב יברכך אלוהי כל היקום, ויאמצך לעשות צדקה ורצונו [...]:", + "ובחר בך ובזרעך להיות לו לעם לנחלתו כרצונו, וגשה נא בני יעקב ושקה לי, ויגש וישק לו:", + "ויאמר ברוכים יהיו יעקב וכל בניו לה' אל עליון לעולמי עד, יתן לך ה' זרע צדקה מבניך אשר יקדיש[הו] בקרב כל הארץ:", + "יעבדוך וישתחוו לזרעך כל העמים, היה גביר לבני אדם:", + "ובהיותך בכל כזרע שת יהיו דרכיך ודרכי בניך מישרים, להיות עמך קדוש:", + "אל עליון יתן לך את כל הברכות אשר ברך אותי בהן ואשר ברך את נוח ואת האדם, תבאנה לקדקד נזיר זרעך בכל הדורות ועד עולמים:", + "וה' ישימך טהור מכל כתם טמא, והיית נשוא כל עון אשר חטאת בשגגה:", + "ויאמצך ויברכך לרשת את כל הארץ, יחדש את בריתו אתך להיותך לו עם נחלתו לעולמי עד:", + "והיה לך לזרעך לאלוהים, באמונה ובאמת כל ימי הארץ:", + "גם זכור תזכור בני יעקב את דברי, ושמור את מצות אברהם אביך:", + "הבדל מן העמים ואל תאכל עמהם ואל תעשה כמעשיהם ואל תהי חבר להם, כי מעשם טמא וכל דרכיהם מגואלים ותועבה:", + "את זבחיהם יזבחו למתים ולשעירים ישתחוו, ועל הקברים יאכלו:", + "אין תבונה בהם לאמור בלבבם ועיניהם השע מראות, כי לו חכמו איכה יחטאו לאמור לעץ אלי אתה ולאבן אדוני ומצילי וכל רוח אין בקרבם:", + "ואתה בני יעקב אל עליון יעזרך ואלוהי השמים יברכך, וירחיקך מטומאתם ומכל חטאתם:", + "השמר לך בני יעקב מקחת לך אשה מכל זרע בנות כנען, כי זרעו ניתן להכרת מן הארץ:", + "כי בגלל חטאת חם ובגלל עוון כנען, יושמד כל זרעו וכל שאריתו ויתר הפליטה:", + "ותקוות כל עובדי אלילים וכל הולכי בשרירות לבם נכרתה מארץ החיים, כי ירדו אל גיא צלמות וישובו לשאולה בלי זכר להם על הארץ:", + "כאשר נכחדו בני סדום מן הארץ, כן יכחדו כל עובדי אלילים:", + "אל תירא בני יעקב ואל תחרד, אל עליון ישמרך משחת ומכל דרך חטאה יצילך:", + "[לבנות] לי בזה בית בארץ לשום שמי עליו, נתן לך ולזרעך עד עולם וייקרא שמו בית אברהם:", + "נתן לך ולזרעך עד עולם, כי אתה תבנה ביתי ותקים את שמי לפני אלוהים:", + "לנצח נצחים יקום זרעך ושמך בכל דורות הארץ:", + "ויכל לצוות ולברך וישכבו שניהם יחד במטה אחת ויישן יעקב בחיק אברהם אבי אביו:", + "וילבב רוחו שבע פעמים, וישיש עליו באהבתו ובלבו ויברכהו בכל לבבו:", + "ויאמר אל עליון אלוהי כל היקום ובורא הכל, אשר הוצאת אותי מאור כשדים לתת לי את הארץ הזאת לרשת אותה עד עולם ולהקים זרע קדוש כי יבורך לעולמים:", + "ברך נא גם את בני את יעקב, אשר אשיש עליו בכל לבבי ובאהבתי:", + "חסדך ורחמיך יבואו עליו ועל שמו לאורך ימים, אל תעזבהו ואל תטשהו מעתה ועד עולם:", + "והיו עיניך פתוחות עליו ועל זרעו לשמור אותו, ואתה תברכהו ותקדשהו לעם נחלתך:", + "ברכהו בכל ברכותיך מעתה ועד כל ימי עולם, וחדש את בריתך ואת חסדך עמו ועם זרעו ואת כל רצונך בכל דורות הארץ:" + ], + [ + "וישת שתי אצבעות יעקב על עיניו, ויברך לאלוהי האלוהים ויכס פניו:", + "ויפשוט את רגליו ויישן שנת עולם, וייאסף אל אבותיו:", + "ויעקב שוכב בחיקו, ולא ידע כי מת אברהם אביו:", + "וייקץ יעקב משנתו והנה קר אברהם כקרח, ויאמר אבי אבי ולא ענה אותו דבר:", + "וידע כי מת אברהם, ויקם וירץ ויגד את הדבר לרבקה אמו:", + "ותלך רבקה אל יצחק בלילה ותגד לו:", + "ויבואו יחדו עם יעקב ונר בידו, ויהי כבואם הביתה וימצאו גוית אברהם על משכבו:", + "ויפול יצחק על פני אביו ויבך ויברכהו וישקהו, והקול נשמע בית אברהם:", + "ויקם בנו [ישמעאל] ויבוא אל אברהם אביו, ויבך את אברהם אביו הוא וכל בית אברהם ויבכו בכית גדולה", + "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה, אצל שרה אשתו:", + "ויבכו אותו ארבעים יום כל אנשי ביתו, יצחק וישמעאל עם כל בניהם ובני קטורה במקומותיהם ויתמו ימי בכי אבל אברהם:", + "ויחי שלושה יובלים וארבעה שבועים, מאה שנה ושבעים שנה וחמש שנים, וימלאו ימיו:", + "כי ימי האבות הראשונים מלאו תשעה עשר יובלים, אך אחרי ימי המבול החלו לחסור ולגרוע ממספר תשעת עשר יובלים:", + "וימהרו להיות זקנים ושבעי ימים, עקב הצרות הרבות ובגלל רעת דרכיהם:", + "בלעדי אברהם, כי אברהם היה תמים בכל מעשיו את האלוהים, ורצוי לפניו בצדקה כל ימי חייו:", + "והנה לא מלאו לו ארבעה יובלים בחייו, ויזקן מפני הרעה ויהי שבע ימים:", + "וכל הדורות אשר יקומו מעתה עד יום המשפט הגדול, ימהרו לזקון לפני מלאת להם שבועיים:", + "ובהעזב מהם גם מדעם לעת זקנתם, תלך גם כל חכמתם הלוך וחסור:", + "ובימים ההם כי יחיה איש יובל וחצי, אז יאמרו עליו כי האריך ימים:", + "אבל מרבית ימי חייו יהיו מכאובים ועמל וצרה, ואין שלום:", + "כי הוה על הוה פגע על פגע צרה על צרה רעה על רעה מחלה על מחלה, וכל שפטים רעים כאלה יחד יבואו:", + "מדוה וכאב בטן וברד וקרח ושלג [...] ומכאובים, וקפאון ומות וחרב ושבי וכל עונש וצוקה:", + "כל זאת בוא תבוא על הדור הרע הממלא את הארץ חמס, בטומאת הזנונים והשימצה ובתועבת מעשיהם:", + "ואז יאמרו: האבות הראשונים האריכו חייהם עד אלף שנים וחיו בטוב, וימי חיינו בהאריכם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה ורהבם עמל:", + "ולא יהיה שלום בימי הדור הרע ההוא:", + "ובדור ההוא יריבו הבנים באבותיהם ובזקניהם, מפני החטא והעול ודבר פיהם:", + "ומפני הרעות הגדולות אשר המה עושים, כי עזבו את הברית אשר עשה ה' ביניהם ובינו לשמור ולעשות את כל מצוותיו וחוקותיו וכל תורתו לבלתי סור שמאל וימין:", + "עד אשר ירעו כולם את מעשיהם וכל פה דובר נבלה וכל מעשם טמא ותועבה, וכל דרכיהם שמצה וטומאה ושחת:", + "הנה תאבד הארץ מפני כל עלילותיהם ולא יהיה עוד מזרע יין ושמן, כי כל מעשיהם אך רשע וכסל:", + "וכולם יחדו יסופו, חיתו יער ובהמות שדי ועוף השמים וכל דגי הים, מרעת בני אדם:", + "ונלחמו איש באחיו ואיש ברעהו, הבחורים בזקנים והזקנים בבחורים העניים בעשירים והנקלים בנכבדים, וההלך בנשיאים", + "על דבר התורה והברית, כי שכחו את מצוותיו ואת הברית ואת המועדים וראשי החודשים ואת השבתות והיובלים ואת כל משפט:", + "והתקוממו בחרבות ובקשתות להשיב אותם אל הדרך, ולא ישובו עד אשר ישפך דם רב על הארץ:", + "יד איש באחיו, והנשארים לא ישובו אל דרך הצדקה מרעתם:", + "כי כולם יקומו לחמוס הון ולרשת דבר לא להם, ולעשות להם שם גדול, ולא באמת ובאמונה:", + "ואת כל קודש יחללו בחלאת טומאתם ותועבתם:", + "ובא משפט גדול על מעשי הדור ההוא מאת ה', ונתנם לחרב ולמשפט ולשבי ולמשיסה ולמאכל:", + "ועורר עליהם חטאים אשר לא יחוסו ולא ירחמו ולא ישאו פני כל איש זקן ונער, אנשים רעים ועריצים, למען ירעו לעשות מכל בני אדם:", + "ועשו חמס בישראל ופשעו ביעקב ודם רב ישפך על הארץ, ואין מאסף ואין קרוב:", + "בימים ההם יזעקו ויקראו ויתחננו לפדותם מיד הגוים החטאים, ואין מציל:", + "וראשי הילדים ילבינו שערם משיבה, וילד בן שלושה שבועים יתראה זקן כבן מאה שנה, וקומתם תאבד בצרה ובמצוקה:", + "ובימים ההם יחלו הבנים לעזוב את חוקיהם, ולדרוש את המצוות ולשוב אל דרך הצדקה:", + "והימים יחלו להאריך ובני אדם יזקינו מדור דור ומיום ליום, עד אשר יקרבו ימי חייהם לאלף שנים ועד אשר ירביון עתה הימים מן השנים לפנים:", + "ולא יהיה זקן ושבע ימים כי כולם יהיו כילדים וכנערים, ויבלו כל ימיהם בשלום ובשמחה:", + "ויחיו באין שטן ובאין משחית, כי כל ימיהם יהיו ימי ברכה ותרופה:", + "בעת ההיא ירפא ה' את עבדיו, והתרוממו וחזו שלות השקט לנצח ושבו ורדפו את אויביהם:", + "וראו את הדבר הזה, והודו ושמחו ברנה עד עולם:", + "וראו באויביהם את כל שפטיהם הרעים ואת כל תעלתם, ועצמותיהם תשכונה עפר ורוחם ישיש בשמחה:", + "וידעו כי ה' עושה המשפט, ועושה חסד למאות ולאלפים ולכל אוהביו:", + "ואתה משה כתב לך את הדבר הזה כי כן נזכר בעדות לוחות השמים לדורות עולם:" + ], + [ + "ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלוהים את יצחק בנו, ויקם מחברון ויסע הלאה:", + "וישב עם באר לחי רואי, בשנה הראשונה לשבוע השלישי ליובל ההוא, שבע שנים ימים:", + "ובשנה הראשונה לשבוע הרביעי החל רעב בארץ, מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם:", + "ויזד יעקב נזיד, ויבוא עשו מן השדה והוא רעב:", + "ויאמר אל יעקב אחיו תנה לי מפרי הנזיד הזה, ויאמר יעקב אליו מכרה את בכורתך לי ואתן לך לחם וגם מפרי הנזיד הזה:", + "ויאמר עשו בלבו הנה אנוכי הולך למות, למה זה לי בכורה:", + "ויאמר אל יעקב נתתיה לך, ויאמר יעקב השבעה לי וישבע לו:", + "ויעקב נתן לעשו אחיו לחם והנזיד ויאכל וישבע, ויבז עשו את הבכורה:", + "על כן קרא שם עשו גם אדום, על דבר אודם פרי הנזיד אשר נתן לו יעקב בבכורתו:", + "ויהי יעקב הבכור, ועשו אבד יתרו:", + "ויהי הרעב בארץ ויבוא יצחק לרדת מצרימה, בשנה השנית לשבוע ההוא", + "וילך אל מלך פלשתים גררה, אל אבימלך:", + "וירא אליו ה' ויאמר אליו אל תרד מצרימה, שכון בארץ אשר אומר אליך:", + "וגור בארץ ההיא, אנוכי אהיה עמך ואברכך, כי לך ולזרעך אתן את כל הארץ הזאת, והקימותי את שבועתי אשר נשבעתי לאברהם אביך:", + "והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארץ הזאת, והתברכו בזרעך כל גויי הארץ:", + "עקב אשר שמע אביך בקולי, וישמור דברי ומצוותי וחוקי וחוקה וברית:", + "ועתה שמע גם אתה בקולי ושמור מצותי, וגור בארץ הזאת:", + "וישב בגרר שלושה שבועים:", + "ויצו אבימלך עליו ועל כל אשר לו לאמור, הנוגע בו ובכל אשר לו מות יומת:", + "ויגדל יצחק בארץ פלשתים, ויהי לו מקנה בקר ומקנה צאן וגמלים ועבוּדה רבה:", + "ויזרעו בארץ פלשתים וימצא מאה שערים, ויגדל יצחק מאוד:", + "ויקנאו אותו פלשתים, וכל הבארות אשר חפרו נערי אברהם בימי חייו סיתמום פלשתים אחרי מות אברהם וימלאום עפר", + "ויאמר אבימלך אל יצחק, לך מעמנו כי עצמת ממנו מאוד:", + "ויסע משם יצחק בשנה הראשונה לשבוע השביעי ויתהלך בנחלי גרר:", + "וישובו ויחפרו את בארות המים אשר חפרו נערי אברהם אביו, ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם אביו; ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אברהם אביו:", + "ויחפרו נערי יצחק בארות בנחל, וימצאו מים חיים:", + "ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמור לנו המים, ויקרא יצחק שם מקום הבאר ההיא עשק כי התעשקו עמנו:", + "ויחפרו באר אחרת ויריבו עליה, ויקרא יצחק שמה צוקה:", + "ויעתק משם ויחפרו באר אחרת ולא רבו עליה, ויקרא שמה רחובות, ויאמר יצחק עתה הרחיב ה' לנו:", + "ויגדל בארץ ויעל משם באר שבע, בשנה הראשונה לשבוע הראשון ליובל הארבעה וארבעים", + "וירא אליו ה' בלילה ההוא בראש החודש הראשון ויאמר אליו אנוכי אלוהי אברהם אביך, אל תירא כי אתך אנוכי וברכתיך והרביתי את זרעך מאוד כחול הים בעבור אברהם עבדי:", + "ויבן שם מזבח במקום אשר בנה שם בראשונה אברהם אביו, ויקרא בשם ה' ויזבח זבח לאלוהי אברהם אביו:", + "ויכרו באר וימצאו מים חיים:", + "ויחפרו נערי יצחק עוד באר, ולא מצאו מים:", + "וילכו ויגידו ליצחק כי לא מצאו מים, ויאמר יצחק נשבעתי היום לפלשתים וזה הדבר:", + "ויקרא את שם המקום ההוא באר שבע, כי פה נשבע לאבימלך ואחוזת מרעהו ולפיכל שר צבאו:", + "וידע יצחק ביום ההוא כי נשבעו לשקר להיות אתם בשלום:", + "ויקלל יצחק ביום ההוא את הפלשתים ויאמר, ארורים יהיו הפלשתים ליום אף וחרון מכל העמים:", + "יתנם ה' ללעג ולקללה ולאף ולחרון ביד הגוים החטאים, ועל ידי החתים יכריתם:", + "והיה הנמלט מחרב האויבים ומהחתים, יכרית עם הצדיקים במשפט מתחת השמים:", + "כי אויבים ושונאים יהיו לבניי בימיהם ובארץ, ולא יהיה להם שריד ופליט ולא ימלט איש ביום משפט החרון:", + "כי אבוד יאבד והכרת יכרת והשמד ישמד מן הארץ כל זרע הפלשתים, ולא ימצא כל שריד לו ולא זרע על הארץ:", + "אם יעלה השמימה משם ירד, ואם יבצר עוזו בארץ ממנה ינתש:", + "ואם יסתר בין העמים גם משם יכרת, ואם ירד בגיא צלמות גם שם ענוש יענש ואין שלום לו שם:", + "ואם ילך בשבי, יומת ביד האורבים לנפשו על הדרך:", + "אל נא תותר לו אל מבורך שם וזרע על כל הארץ, כי אם בקללת עולם יתהלך לו:", + "ונכתב ונחרת עליו בלוחות השמים, לעשות לו כן ביום המשפט, כי יכרת מן הארץ:" + ], + [ + "ובשנה השנית לשבוע ההוא ביובל ההוא, קראה רבקה אל יעקב בנה ותדבר אתו לאמור:", + "בני, לא תקח לך אשה מבנות כנען, כאשר עשה עשו אחיך בקחתו לו שתי נשים מזרע כנען:", + "ותהיין לי מורת רוח בכל מעשיהן, בטומאת נָאוֹף ובעול, ואין צדק בהן כי אם רע פעלן:", + "ואני אהבתיך מאוד מאוד בני, רחמי יברכוך בכל עת ובכל אשמורה בלילה:", + "ועתה שמע בקולי ועשה רצון אמך, ולא תקח לך אשה מבנות הארץ הזאת, אם לא מבית אביך וממשפחת אביך:", + "קח לך אשה מבית אבי, ואל עליון יברך אותך ובניך יהיו דור צדיק וזרעך קדוש יהיה:", + "אחרי כן דבר יעקב את רבקה אמו ויאמר אליה, ראי נא אמי בן תשעה שבועים אנוכי היום ולא אדע אשה", + "לא קרבתי אל אשה ולא ארשתיה לי, ולא יעלה על לבי לקחת לי אשה מאיזה זרע מבנות כנען", + "כי זכור אזכור את הדבר אשר דבר אברהם אבינו, ואשר צוה עלי לבלתי קחת אשה מכל זרע בית כנען:", + "כי אם מזרע בית אבי אקח לי אשה, וממשפחתי:", + "שמעתי מאז כי נולדו בנות ללבן אחיך, אליהן הכינותי את לבבי לקחת לי מהנה אשה:", + "ועל כן נשמרתי ברוחי מחטוא ומהשחית את דרכי כל ימי חיי, כי רבת צווה עלי אברהם אבי על דבר בעול ונאוף:", + "ולמרות כל מצוותיו עלי נלחום נלחם אחי בי זה שתים ועשרים שנה ויפתני בשפתיו לאמור, אחי קח לך אחות משתי נשי לאשה:", + "ואנוכי לא אעשה כאשר עשה אחי, נשבעתי לך כי לא אקח לי אשה מזרע כל בנות כנען כל ימי חיי, ולא ארע לעשות כאשר עשה אחי:", + "אל תיראי אמי האמיני בי כי עשה אעשה רצונך ואתהלך במישרים, ולא אשחית את דרכי לעולם:", + "אחרי כן נשאה את פניה השמימה ותפרוש אצבעות ידה, ותפתח את פיה ותברך לאל עליון קונה שמים וארץ:", + "ותשלם לו תודה ותהילה ותאמר, ברוך ה' אלוהי וברוך שמו לעולם, כי נתן לי את יעקב בן תמים וזרע קדוש", + "כי לך הוא ולך זרעו לנצח בכל דורות עולמים, ברך אותו מלך העולם ושים ברכת צדקה בפי למען אברכהו:", + "בעצם העת הזאת נחה רוח ה' בפיה, ותשת שתי ידיה על ראש יעקב ותאמר:", + "ברוך אתה אדון הצדקה ואלוהי העולמים, ואותך יברכו אנשי כל דור ודור:", + "יתן לך בני דרך הצדקה ולזרעך יגלה כבוד הצדקה, וירבה בניך בימי חייך ויצב אותם למספר חדשי השנה:", + "ויפרו בניהם וירבו מכוכבי השמים, ועצם מספרם מחול הים:", + "יתן (לך) את הארץ הפוריה הזאת כאשר אמר לתת אותה לאברהם ולזרעו אחריו לעד, ולרשתם אותה לעולם:", + "ותחזינה עיני בך בני בן מבורך בימי חיי, ולזרע קדוש יהי כל זרעך:", + "וכאשר הניחתך רוח אמך בימי חייה בחיק הורתך, כן יברכוך רחמי אף קרבי יברך אותך ופי ולשוני יכבדוך:", + "ורבית ופרית ופרצת בארץ, והיה זרעך תמים בשמחת שמים וארץ לעולם ועד:", + "וזרעך יגל, וביום השלום הגדול יירש את שלום שמך:", + "וזרעך יעמוד לעולמי עד ואל עליון יהיה להם לאלוהים ואל עליון ישכון בתוכם, ובקרבם יבנה מקדשו לעולם ועד:", + "מברכך ברוך, וכל בשר מקללך בשקר יואר:", + "ותישקהו ותאמר לו, אלוהי עולם יאהב אותך כלב אמך וכרחמיה ישיש עליך ויברכך, ותכל לברך אותו:" + ], + [ + "ובשנה השביעית לשבוע ההוא קרא יצחק את עשו בנו הגדול, ויאמר אליו בני הנה נא זקנתי והנה כהו עיני מראות ולא ידעתי יום מותי:", + "ועתה שא נא כליך אשפתך וקשתך, וצא השדה וצודה לי ותפוש לי ציד בני:", + "ועשה לי מטעמים כאשר אהבה נפשי והביאם לי ואוכלה, ונפשי תברכך בטרם תמות:", + "ורבקה שומעת את דברו בדבר יצחק אל עשו, וילך עשו בבוקר השדה לצוד ציד ולתפוש ולהביאו אל אביו:", + "ורבקה קראה אל יעקב בנה ותאמר אליו, הנה שמעתי את אביך יצחק מדבר אל עשו אחיך לאמור:", + "צודה לי ציד ועשה לי מטעמים והביאם לי, ואברככה לפני ה' בטרם אמות:", + "ועתה שמע נא את דברי בני, לאשר אני מצוה אותך:", + "לך נא אל עדרך והביאה לי שני גדיי עזים טובים, ואעשה אותם מטעמים כאשר אהב:", + "והבאת אותם לאביך ואכל, בעבור אשר יברכך לפני ה' לפני מותו וברוך תהיה:", + "ויאמר יעקב אל רבקה אמו, אמי לא אמנע מאבי מאומה אשר יאכל ויטעם לחכו, אבל ירא אנוכי אמי פן יכיר את קולי ויואל למושני:", + "ואת ידעת כי איש חלק אנוכי ועשו אחי איש שעיר והייתי בעיניו כפועל און, ועשיתי את אשר לא צוה אותי וקצף עלי, והבאתי עלי קללה ולא ברכה:", + "ותאמר לו רבקה אמו עלי קללתך בני, אך שמע בקולי:", + "וישמע יעקב בקול רבקה אמו וילך ויקח שני גדיי עזים טובים ובריאים ויבא אותם לאמו ותעש אמו אותם כאשר אהב:", + "ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות אשר אתה בבית, ותלבש את יעקב אצלה:", + "ואת עורות גדיי העזים הלבישה על ידיו, ועל חלקת בשרו:", + "ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה:", + "ויבוא אל אביו ויאמר, אנוכי בנך עשיתי כאשר אמרת אלי:", + "קום נא ושבה ואכלה מצידי אבי, בעבור תברכני נפשך:", + "ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצוא בני? ויאמר יעקב כי הקרה ה' אלוהיך לפני:", + "ויאמר יצחק אליו גשה נא ואמושך בני, האתה זה בני עשו אם לא:", + "ויגש יעקב אל יצחק אביו וימושהו, ויאמר הקול קול יעקב והיד יד עשו:", + "ולא הכירו, כי מאת השמים היתה נסבה להחשיך דעתו:", + "ולא ידע אותו יצחק, כי היו ידיו כידי אחיו ושעירות כיד עשו למען יברכהו", + "ויאמר, האתה זה בני? ויאמר אני בנך:", + "ויאמר הגישה לי ואוכלה מצידך בני למען תברכך נפשי, ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת:", + "ויאמר יצחק אביו, גשה נא ושקה לי בני:", + "ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו, ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה':", + "יתן לך האלוהים וירבה לך מטל השמים ומשמני הארץ, ורוב דגן ויצהר יתן לך לרוב:", + "יעבדוך עמים וישתחוו לך אנשים, הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך:", + "וכל הברכות אשר ברך ה' אותי ואת אברהם אבי לך תהיינה ולזרעך עד עולם, אוררך ארור ומברכך ברוך:", + "ויהי כאשר כילה יצחק לברך את יעקב בנו ויעקב יצוא יצא מאת פני יצחק אביו ונסתר, ועשו אחיו בא מצידו:", + "ויעש גם הוא מטעמים ויביאם לאביו, ויאמר אל אביו קום אבי ואכל מצידי בעבור תברכני נפשך:", + "ויאמר לו יצחק אביו מי אתה? ויאמר אליו, אני בנך בכורך עשו עשיתי כאשר צויתני:", + "ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד ויאמר מי אפוא הוא אשר צד לי ציד ותפש ויבא ואוכל מכל בטרם תבוא ואברכהו? ברוך יהיה הוא וכל זרעו עד עולם:", + "ויהי כשמוע עשו את דברי יצחק אביו ויצעק צעקה גדולה ומרה, ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי:", + "ויאמר אליו, בא אחיך במרמה, ויקח ברכותיך:", + "ויאמר עשו עתה ידעתי מדוע קרא שמו יעקב, זה פעם שנית עקב אותי, בראשונה לקח את בכורתי ועתה לקח את ברכתי, ויאמר הלא אצלת לי ברכה אבי:", + "ויען יצחק ויאמר לעשו, הן גביר שמתיו לך ולכל אחיו ונתתי אותם לו לעבדים ורוב דגן ויצהר סמכתיו, ולכה אפוא מה אעשה בני?", + "ויאמר עשו אל יצחק אביו הברכה אחת היא לך אבי? ברכני גם אני אבי, וישא עשו קולו ויבך:", + "ויען יצחק ויאמר אליו, הנה משמני הארץ תהיה ברכתך ומטל השמים מעל:", + "ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבוד, והיה כאשר תגדל ותפרוק עולו מעל צוארך, וחטאת בנפשך וכל זרעך יכרת מתחת השמים:", + "ויקצוף עשו על יעקב על הברכה אשר ברכו אביו, ויאמר בלבו עתה יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי:" + ], + [ + "ויוגד לרבקה בחלום את דבר עשו בנה הגדול, ותשלח רבקה ותקרא ליעקב בנה הקטון ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנקם לך להרגך:", + "ועתה שמע בקולי, קום וברח לך אל לבן אחי:", + "וישבת עמו ימים אחדים, עד אשר תשוב חמת אחיך:", + "ושב אפו ממך ושכח את כל אשר עשית לו, ושלחתי ולקחתיך משם:", + "ויאמר יעקב לא אירא אם יקום עלי להרגני והרגתיו, ותאמר אם כן אשכל שני בני יום אחד:", + "ויאמר יעקב אל רבקה אמו הנה נא ידעת כי זקן אבי, ואנוכי רואה כי כהו עיניו מראות:", + "והיה כי אעזוב אותו ורע הדבר בעיניו כי אעזבהו ואלכה לי מאתכם, וקצף אבי עלי וקיללני:", + "לא אוכל ללכת, כי אם כאשר ישלחני ללכת ואלכה:", + "ותאמר רבקה אל יעקב, אבוא אליו ואגידה לו כי ישלחך:", + "ותבוא רבקה ותאמר אל יצחק קצתי בחיי מפני שתי בנות חת אשר לקח עשו לו לנשים, ואם לוקח יעקב אשה מבנות הארץ כ[אלה] למה לי חיים כי רעות בנות ארץ כנען:", + "ויקרא יצחק אל יעקב בנו ויברך אותו, ויצוהו ויאמר לו לא תקח לך אשה מכל בנות כנען:", + "קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך, וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך:", + "ואלוהי השמים יברך אותך ויפרך וירבך, והיית לקהל עמים:", + "ויתן לך את ברכות אברהם אבי לך ולזרעך אחריך, לרשתך את ארץ מגוריך ואת כל הארץ אשר נתן אלוהים לאברהם, לך לך בני בשלום:", + "וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם, אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב:", + "ויהי בנסוע יעקב ללכת פדנה ארם, ותתאבל רבקה על בנה ותבך:", + "ויאמר יצחק אל רבקה, אחותי אל נא תבכי על בני על יעקב, כי בשלום ילך שמה ובשלום ישוב הנה:", + "אל עליון ישמרהו מכל רע ויהיה עמו ולא יעזבהו כל הימים, כי ידעתי אשר יצליח ה' את דרכיו בכל אשר ילך עד אשר ישוב בשלום אלינו ונראהו בשלום:", + "אל תיראי אודותיו אחותי כי ישר דרכו, והוא איש חסיד ונאמן ולא יאבד, בכה אל תבכי:", + "וינחם יצחק את רבקה על יעקב בנה ויברך אותו:", + "ויצא יעקב מבאר שבע ללכת חרנה, בשנה הראשונה לשבוע השני ליובל הארבעה וארבעים", + "ויבוא לוזה ההרה היא בית אל בראש החודש הראשון בשבוע ההוא, ויפגע במקום בהיות הערב:", + "ויט מן הדרך מערבה בלילה ההוא, ויישן שם כי בא השמש:", + "ויקח אחת אבני המקום ההוא וישימה תחת העץ, כי לבדו הלך בדרך:", + "ויישן, ויחלום בלילה ההוא והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו:", + "והנה ה' ניצב עליו וידבר ה' את יעקב ויאמר אני אלוהי אברהם אביך ואלוהי יצחק, הארץ אשר אתה עומד עליה לך אתננה ולזרעך אחריך:", + "והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה ונגבה וצפונה, ונברכו בך ובזרעך כל ארצות העמים:", + "והנה אנוכי אהיה עמך ושמרתיך בכל מקום ובכל אשר תלך והשיבותיך בשלום אל האדמה הזאת, כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את כל אשר דברתי לך:", + "וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן המקום הזה הוא בית אלוהים, ואנוכי לא ידעתי:", + "ויירא ויאמר מרום המקום הזה, אין זה כי אם בית אלוהים וזה שער השמים:", + "וישכם יעקב בבוקר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו ויקם אותה מצבה לאות על המקום ההוא, ויצוק שמן על ראשה:", + "ויקרא את שם המקום ההוא בית אל, ואולם לוז שמו לראשונה כשם הארץ:", + "וידר יעקב נדר לה' לאמור: אם יהיה אלוהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך, ונתן לי לחם לאכול ובגדים ללבוש:", + "ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלוהים:", + "וגם האבן הזאת אשר הקימותי מצבה לאות על המקום הזה יהיה בית אלוהים, וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך אלוהי:" + ], + [ + "וישא את רגליו, וילך פדנה ארם ארצה לבן אחי רבקה קדמה:", + "וישב איתו, ויעבוד אותו ברחל אחת בנותיו:", + "ובשנה הראשונה לשבוע השלישי אמר אליו, הבה את אשתי אשר עבדתי אותך בה שבע שנים:", + "ויאמר לבן ליעקב, אנכי אתן לך את אשתך:", + "ויעש לבן משתה ויקח את לאה בתו הגדולה ויתן אותה ליעקב לאשה, ויתן לה את זלפה שפחתו לאמה:", + "ולא ידע יעקב דבר כי אמר אך רחל היא, ויבוא אליה והנה היא לאה:", + "ויחר אף יעקב בלבן ויאמר אליו, מדוע עשית כן הלא ברחל עבדתי עמך ולא בלאה למה רימיתני?", + "קח את בתך ואלכה לדרכי, כי הרעות לעשות עמדי:", + "כי יעקב אהב את רחל מלאה, כי עיני לאה רכות אך בתוארה יפה מאוד ועיני רחל יפות והיא יפת תואר ויפת מראה:", + "ויאמר לבן אל יעקב לא יעשה כן בארצנו לתת הצעירה לפני הבכירה, וכן לא יעשה:", + "כי כן נועד ונכתב על לוחות השמים, ולא יצדק העושה זאת כי עשות הדבר הזה רע בעיני ה':", + "וגם אתה צו את את בני ישראל לבל יעשו את הדבר הזה ולא יתנו הצעירה לפני הבכירה, כי רע הדבר מאוד:", + "ויאמר לבן אל יעקב מלא שבעת ימי המשתה, ואתנה לך את רחל בעבודה אשר תעבוד עמדי עוד שבע שנים אחרות לשמור צאני כאשר עשית בשבוע הראשון:", + "ויהי כמלאת שבעת ימי המשתה ללאה ויתן לבן ליעקב את רחל, בעבודה אשר יעבוד עמו שבע שנים אחרות:", + "ויתן לרחל את בלהה אחות זלפה לה לשפחה:", + "ויעבוד עמו עוד שבע שנים ברחל [....]:", + "ויפתח ה' את רחם לאה ותהר ותלד ליעקב בן ויקרא שמו ראובן, בארבעה עשר יום לחודש התשיעי בשנה הראשונה לשבוע השלישי:", + "ורחם רחל עצור, כי ראה ה' כי שנואה לאה ורחל אהובה:", + "ויבוא יעקב עוד אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן שני ויקרא שמו שמעון, באחד ועשרים יום לחודש העשירי בשנה השלישית לשבוע ההוא:", + "ויבוא יעקב עוד אל לאה ותהר ותלד לו בן שלישי ויקרא שמו לוי, בראש החודש הראשון בשנה השישית לשבוע ההוא:", + "ויבוא יעקב עוד אל לאה ותהר ותלד לו בן רביעי ויקרא שמו יהודה, בחמישה עשר יום לחודש השלישי בשנה הראשונה לשבוע הרביעי:", + "ועל כל זאת קנאה רחל בלאה בראותה כי לא ילדה, ותאמר אל יעקב הבה לי בן:", + "ויאמר יעקב, האנכי מנעתי ממך פרי בטן ואם אני עזבתיך?", + "ותרא רחל כי ילדה לאה ליעקב ארבעה בנים ראובן שמעון לוי ויהודה, ותאמר רחל אליו בוא אל אמתי בלהה ותהר ותלד לי בן:", + "ויבוא אליה ותהר ותלד לו בן ותקרא שמו דן, בתשיעי לחודש השישי בשנה השישית לשבוע השלישי:", + "ויבוא יעקב עוד אל בלהה ותהר ותלד ליעקב בן שני ותקרא רחל שמו נפתלי, בחמישי לחודש השביעי בשנה השנית לשבוע הרביעי:", + "ותרא לאה כי עקרה היא ועמדה מלדת, ותקנא ותתן גם היא את זלפה שפחתה ליעקב לאשה:", + "ותהר ותלד בן ותקרא את שמו [גד], בשנים עשר יום לחודש השמיני בשנה השלישית לשבוע הרביעי:", + "ויבוא עוד אליה ותהר ותלד לו בן שני ותקרא לאה את שמו [אשר], ביום השני לחודש עשתי עשר בשנה החמישית לשבוע הרביעי:", + "ויבוא יעקב אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן ויקרא שמו [יששכר], ביום הרביעי לחודש החמישי בשנה הרביעית לשבוע הרביעי ותתן אותו אל האומנת:", + "ויבוא יעקב עוד אליה ותהר ותלד שני ילדים בן ובת ותקרא את שמו זבולון ואת שם הבת דינה, בשביעי לחודש השביעי בשנה השישית לשבוע הרביעי:", + "ואלוהים חנן את רחל ויפתח את רחמה ותהר ותלד בן ותקרא את שמו יוסף, בראש החודש הרביעי בשנה השישית לשבוע הרביעי ההוא:", + "ויהי כאשר נולד יוסף ויאמר יעקב אל לבן, תנה לי את נשי ואת ילדי ואלכה אל יצחק אבי ויעשה לי בית:", + "כי מלאתי השנים בעבודתי אשר עבדתי עמך בשתי בנותיך ואלכה אל בית אבי:", + "ויאמר לבן אל יעקב שבה עמדי בשכרך, ושוב רעה צאני וקח שכרך:", + "ויקבו ביניהם כי יתן לו בשכרו מן הכשבים ומן העיזים כל אשר [....]:", + "ותלדנה הצאן כדמותן, ולכולן היה התו אשר ליעקב ולא אשר ללבן:", + "ויפרוץ מקנה יעקב, ויהי לו בקר וצאן וחמורים וגמלים ועבדים ושפחות:", + "ויקנאו לבן ובניו ביעקב, ויסר לבן את צאנו ממנו ויתנכל להרע לו:" + ], + [ + "ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף, וילך לבן לגזוז את צאנו בדרך שלושת ימים:", + "וירא יעקב כי הלך לבן לגזוז את צאנו, ויקרא [ללאה] ולרחל וידבר על ליבן ללכת איתו ארצה כנען:", + "ויספר להן את כל אשר ראה בחלום, ואת כל אשר דיבר איתו לשוב אל בית אביו:", + "ותאמרנה הננו ללכת אל כל מקום, באשר [תלך] נלכה גם אנחנו איתך:", + "ויברך יעקב את אלהי אביו יצחק ואת אלהי אבי אביו אברהם, ויקם וישא את נשיו ואת בניו ויקח את כל רכושו ויעבור את הנהר, ויבוא אל ארץ הגלעד:", + "ויעקב הסתיר את מחשבתו מלבן ולא הגיד לו דבר, בשנה השביעית לשבוע הרביעי שב יעקב גלעדה באחד ועשרים לחודש הראשון:", + "וירדוף לבן אחריו, וידבק את יעקב בהר הגלעד בשלושה עשר יום לחודש השלישי:", + "ולא נתנו אלהים להרע ליעקב, כי נראה אליו בחלום הלילה:", + "וידבר לבן עם יעקב, ובחמישה עשר יום [לחודש הזה] עשה יעקב משתה ללבן ולכל הבאים איתו:", + "וישבע יעקב ללבן ביום ההוא ולבן ליעקב, אם יעבור איש אל רעהו את הר הגלעד לרעה:", + "ויעש שם גל אבנים גדול לעד, על כן קרא שם המקום ההוא גלעד [....]:", + "אולם לפנים קראו שם ארץ הגלעד ארץ רפאים, כי היא היתה ארץ הרפאים:", + "ויולדו שם הרפאים הענקים, וקומתם מעשר עד תשע עד שמונה ועד שבע אמות:", + "ומושבותיהם מארץ האמורי עד הר חרמון וטירותיהם חורוניים ועשתרות ואדרעי ומישור ובעון:", + "וישמידם ה' מפני רעת מעשיהם כי תועבה עשו, ויעזבו את הארץ אל האמורי לשבת תחתיהם, עַם רעים וחטאים:", + "ואין היום עם אחר אשר עשה ככל חטאתיהם, על כן לא האריכו ימים על הארץ:", + "וישלח יעקב את לבן לארם נהרים אל ארץ הקדם, ויעקב שם את פניו ארץ הגלעד ויעבור את יבוק בחודש התשיעי בעשתי עשר בו:", + "וביום ההוא בא אליו עשו אחיו ויעשו שלום ביניהם, ויסע ממנו לארץ שעיר ויעקב ישב בסוכות:", + "ובשנה הראשונה לשבוע החמישי ליובל ההוא עבר את הירדן וישב מעבר השני לירדן, וירעה את מקנהו מן הים [...] עד בית שאן ודותן ועקרבים:", + "וישלח אל יצחק אביו מכל רכושו, בגד ולחם ובשר ומשקה וחלב ושמן וחריצי (חביצי) חלב ומכל התמרים אשר בעמק:", + "וגם אל רבקה אמו שלח ארבע פעמים בשנה בין תקופת הירחים, בין החריש ובין הקציר בין אביב לגשם בין חורף לקיץ:", + "וישב במגדל אברהם, כי שב יצחק מבאר שבע ויעל אל מגדל אברהם אביו וישב שם בלי עשו בנו:", + "בימים ההם כאשר נסע יעקב פדנה ארם, לקח עשו את מחלת בת ישמעאל לו לאשה:", + "ויאסוף את כל מקנה אביו ואת נשיו ויעל וישב בהר שעיר, ויעזוב את יצחק אביו לבדו בבאר שבע:", + "ויעל יצחק מבאר שבע, וישב במגדל אברהם אביו בהר חברון:", + "ושמה שלח יעקב את כל אשר שלח לאביו ולאמו מעת לעת [להקל] כל יגונם ויברכו את יעקב בכל לבבם ובכל נפשם:" + ], + [ + "ובשנה הראשונה לשבוע השישי עלה שלם אשר מקדם לשכם בשלום, בחודש הרביעי:", + "ושם לקחו את דינה בת יעקב אל בית שכם בן חמור החיוי נשיא הארץ, וישכב אותה ויענה:", + "והיא היתה נערה קטנה בת שתים עשרה שנה, ויבקש מלפני אביה לתתה לו לאשה ומאחיה ביקש אותה לו:", + "אכן אף יעקב ובניו חרה באנשי שכם אשר טימאו את דינה אחותם, ויתנכלו רעה ביניהם ויעשו בערמה ובמירמה איתם:", + "ושמעון ולוי באו בסתר שכמה ויעשו שפטים בכל אנשי שכם, ויהרגו את כל האנשים אשר מצאו בתוכה ולא הותירו איש בה:", + "את כולם הרגו במכאובים על אשר טימאו את דינה אחותם:", + "ולא תעשו כן מיום הזה והלאה לטמא בת ישראל:", + "כי בשמים הושת עליהם העונש להכרית כל אנשי שכם לפי חרב, כי נבלה עשו לבת ישראל:", + "ויתן אותם ה' ביד בני יעקב להכריתם לפי חרב, ולעשות בהם שפטים:", + "ולא ייעשה כדבר הזה בישראל לעולם, לענות בתולה ישראלית:", + "ואיש איש מישראל אשר יתן או אשר נתן את בתו או את אחותו לאיש מזרע הגוים מות יומת ובאבנים ירגמוהו, כי חטא ונבלה עשה בישראל:", + "ואת האשה ישרפו באש, כי טימאה את שם בית אביה ונכרתה מישראל:", + "ולא ימצא כל טומאה וזנונים בישראל בכל דורות הארץ, כי קדוש ישראל לה':", + "וכל איש אשר יעשה תועבה, מות יומת וסקול יסקל:", + "כי כן נחרת ונכתב על לוחות השמים על כל זרע ישראל, העושה טומאה מות יומת וסקול יסקל:", + "ולחוק הזה אין קץ הימין ואין סוף ואין סליחה, כי אם הכרת יכרת האיש אשר טימא את בתו בכל ישראל כי מזרעו נתן למולך ועשה ואשם לטמאו:", + "ואתה משה צו את בני ישראל והעידה בם לבל יתנו מבנותיהם לגויים ולא יקחו מבנות הגוים, כי תועבת ה' היא:", + "על כן כתבתי לך בכל דברי התורה, את כל מעשה אנשי שכם אשר עשו לדינה:", + "ואת אשר נדברו בני יעקב לאמור, לא נוכל לתת את בתנו לאנשים אשר להם ערלה:", + "כי חרפה היא לנו ולישראל בתת אותה או בקחת מבנות הגוים, כי טמא היא ופיגול בישראל וישראל לא יטהר:", + "ובגלל התועבה הזאת כי יהיה לאיש אישה מבנות הגוים או כי יתן איש אחת מבנותיו לאיש מכל הגוים, יבואו נגע על נגע וקללה על קללה וכל פגעים ונגעים וקללות:", + "וכי תעשה את הדבר הזה והעלם יעלימו [עם הארץ] את עיניהם מן העושים תועבה והמטמאים את מקדש ה' והמחללים את השם הקדוש, ענוש יענש כל העם יחדו בעבור כל הטומאה והתועבה הזאת:", + "ולא ישא פני איש ולא יכיר פנים במשפט, ולא יקח מידו מנחה וקרבן מנחה ואשֶה וחֵלב וקטורת לריח ניחוח לרצון:", + "ככה ייעשה לכל איש ואישה בישראל, אשר יחללו את מקדשו:", + "לכן ציויתיך לאמור העד בישראל את אשר הועד, ראה מה היה לאנשי שכם ולבניהם איך ניתנו ביד שני בני יעקב והומתו במכאובים:", + "ותחשב להם לצדקה ויכתבו לצדקה, ויבחר בזרע לוי לכהנים וללויים לעמוד לשרת לפני ה' כמונו כל הימים:", + "וברוך לוי ובניו לעולם, תחת אשר קנאו לעשות צדקה ומשפט ונקמה בכל המתקוממים על ישראל:", + "וככה יירשם לאיש בעדות לוחות השמים ברכה וצדקה לפני אלוהי כל היקום, וגם אנחנו נזכור את הצדקה אשר עשה בחייו בכל עיתות השנה עד אלף דור:", + "ברכה תוחק לו ותבואתהו לו ולזרעו אחריו, ויכתב לידידיה ולצדיק על לוחות השמים:", + "וכל המקרה הזה כתבתי לך וציויתי אותך לספר אותו באזני בני ישראל, לבלתי יאשמו ולא יעברו חוק ולא יפרו את הברית אשר כרת עמהם לשמור אותה ולהכתב לידידים:", + "ואם יעברו ועשו ככל דרכי הטומאה, יכתבו על לוחות השמים לאויבים למען ימחו מספר החיים ויכתבו בספר הנכחדים והנכרתים מן הארץ:", + "ביום אשר הרגו בני יעקב את אנשי שכם נרשם להם בספר בשמים, אשר עשו צדקה ומשפט ונקמה בחטאים ונכתב להם לברכה:", + "ויקחו את דינה אחותם מבית שכם ויצאו:", + "וישובו ויבוזו את כל אשר היה בשכם, את צאנם ואת בקרם ואת חמוריהם ואת כל רכושם ואת כל מקניהם, ויביאו את הכל אל יעקב אביהם:", + "וידבר אתם על אשר החריבו את העיר, כי ירא מפני יושבי הארץ הכנעני והפריזי:", + "אכן היתה חיתת אלוהים על כל הערים אשר סביבות אנשי שכם, ולא קמו לגרש את בני יעקב כי נפלה אימתה עליהם" + ], + [ + "ובראש החודש [...] דיבר יעקב את כל אנשי ביתו לאמור, היטהרו והחליפו שמלותיכם:", + "נקומה ונעלה בית אל אשר נדרתי שם נדר, ביום אשר ברחתי מפני עשו אחי, כי היה עימדי וישיבני בשלום אל הארץ הזאת:", + "והרחיקו את אלוהי הנכר אשר בתוככם, והסירו את אלוהי הנכר ואת אשר לכם בצואריכם ובאזניכם ואת התרף אשר גנבה רחל מלבן אביה:", + "ותתן את הכל ליעקב [ו...] וישברם ויכחידם, ויטמון אותם תחת [האלה] בארץ אנשי שכם:", + "ובראש החודש השביעי עלה בית אל, ויבן מזבח במקום אשר ישן שם ויצב את המצבה:", + "וישלח אל יצחק אביו לבוא אליו אל זבחו, וגם אל רבקה אמו:", + "ויאמר יצחק יבוא נא יעקב בני, ואראנו בטרם אמות:", + "ויסע יעקב אל יצחק אביו ואל רבקה אמו בית אברהם אביו, ויקח איתו שנים מבניו את לוי ואת יהודה ויבוא אל יצחק אביו ואל רבקה אמו:", + "ותצא רבקה מן המגדל החוצה לנשק את יעקב ולחבק אותו, כי חייתה רוחה בשמעה הנה בנך יעקב בא:", + "ותישקהו ותרא את שני בניו ותכר אותם, ותאמר אליו הבניך אלה בני:", + "ותחבק אותם ותישק להם ותברך אותם לאמור, בכם יכבד זרע אברהם והייתם לברכה על הארץ:", + "ויבוא יעקב אל יצחק אביו אל חדרו אשר ישן שם, ושני בניו עימו:", + "ויתמוך יד אביו ויקוד וישקהו, ויפול יצחק על צוארי יעקב בנו ויבך על צואריו:", + "והחושך [מש] מעיני יצחק וירא את שני בני יעקב לוי ויהודה ויאמר, הבניך הם אלה בנִי כי כמוהם כמוך:", + "ויאמר אליו כי באמת בניו הם, ויאמַר אמנם ראיתי כי באמנה בנַי המה:", + "ויקרבו אליו ויפנו, וישק להם ויחבק אותם יחדיו:", + "ורוח הנבואה צלחה על פיהו ויתמוך ביד ימין לוי, ויפן אל לוי ויואל לברך אותו בראשונה:", + "ויען ויאמר, יברכך בראשונה אדון כל העולמים אותך ואת בניך לעולמי עד:", + "ואלוהים ישים אותך ואת זרעך לכבוד ולתפארת, ואותך ואת זרעך יקריב אליו מכל בשר לשרת לפניו במקדשו:", + "כמלאכי הפנים וכקדושים, כן יהיה זרע בניך לכבוד ולתפארה ולקדושה:", + "ויגדלם לעולמי עד, ואדונים ונשיאים וגבירים יהיו לכל זרע בני יעקב:", + "את דבר ה' ידברו באמונה ומשפטו ישפטו בצדק, ואת דרכי יספרו ליעקב ותורת ישראל:", + "ברכת ה' נתונה בפיהם, למען יברך כל זרעם אותך, ידידיה:", + "ואימך קראה את שמך לוי וצדקה בקראה לך שם זה, הלָוֵה תלָוה לה' וחלק יהיה לך בכל בני יעקב:", + "שולחנו לך הוא וממנו תאכל אתה ובניך, שולחנך מלא דשן לדור ודור ולא יגרע חקך לעולמי עד:", + "כל משנאיך בדָבָר יאבדו מפניך, וכל אויביך יכרתו ויאבדו:", + "מברכיך ברוכים, וכל אורריך ארורים:", + "וליהודה אמר, יתן לך ה' כח וגבורה למען תבוס כל משנאיך:", + "הוה גביר אתה ואחד בניך על בני יעקב, שמך ושם בניך ילך ויפרוץ על על הארץ ועל הערים:", + "אז ייראו הגוים מפניך וכל העמים יחתו, וכל מתי חלד יחתו:", + "בך יוושע יעקב ובך ייפדה ישראל:", + "והיה בשבתך על כסא הכבוד תגדל צדקתך, שלום על כל זרע בני ידידיה:", + "מברכך ברוך, וכל משנאיך ומעניך ואורריך יכרתו ויאבדו מן הארץ ויהיו ארורים:", + "ויפן וישב וישקהו ויחבקהו ויעלוז מאוד, כי ראה בני יעקב בן בחירו:", + "ויצא מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה ויברך אותם, ויהי שם אצל יצחק אביו בלילה ההוא ויאכלו וישתו וייטיבו ליבם:", + "ויצב את שני בני יעקב אחד מימינו ואחד משמאלו, ותחשב לו לצדקה:", + "ויספר יעקב ליצחק אביו בלילה, את כל החסד אשר עשה לו ה' ואת אשר הצליח אותו בכל דרכיו ושמר אותו מכל רע:", + "ויברך יצחק את אלוהי אברהם אביו, אשר לא עזב רחמיו וצדקתו מבן יצחק עבדו:", + "ובבוקר הגיד יעקב ליצחק אביו את הנדר אשר נדר לה' ואת המראה אשר ראה, וכי בנה מזבח והכֵן הכל לזבח לעשות לפני ה' כאשר נדר, וכי בא לשאת אותו על חמור:", + "ויאמר יצחק אל יעקב, לא אוכל ללכת עמך, כי זקנתי וכבד ממני הדרך:", + "לך לך בני בשלום כי בן מאה ושישים וחמש שנים אנוכי היום, לא אוכל ללכת:", + "שא נא את אמך ותלך איתך, ואני ידעתי בני כי למעני באת ויהי היום הזה מבורך אשר בו ראית אותי חי ואנוכי ראיתיך בני גם אתה:", + "צלח ושלם את הנדר אשר נדרת, ואל תאחר את נדרך כי נדר שמחה הוא:", + "ועתה מהרה לשלם אותו, ולרצון יהי לפני קונה הכל אשר נדרת לו את הנדר:", + "ויאמר אל רבקה לכי את עם בנך עם יעקב, ותלך רבקה עם יעקב ודבורה אתה ותבואנה בית אל:", + "ויזכור יעקב את הברכה אשר ברך אביו אותו ואת שני בניו לוי ויהודה, וישמח ויברך את אלוהי אבותיו אברהם ויצחק ויאמר:", + "עתה ידעתי כי תקות עולם לי ולבני לפני אלוהי כל היקום ונועד הדבר על שניהם ונרשם להם לעדות עולם על לוחות השמים, כאשר ברך אותם יצחק:" + ], + [ + "וישב בלילה ההוא בבית אל, ויחלום לוי והנה מלאו ידיו וידי בניו לכהונת עולם לכהן לפני אל עליון:", + "וייקץ משנתו, ויברך לה':", + "וישכם יעקב בבוקר בארבעה עשר לחודש הזה, ויעשר מכל הבא בידו מאדם ועד בהמה מזהב ועד כלים ושמלות, ויעשר מכל.", + "ובימים ההם הרתה רחל את בנימין בנה, ויפקוד יעקב את בניו ממנו ולמעלה ויפול חבל ה' על לוי:", + "וילבש אותו בגדי כהונה וימלא את ידיו:", + "ובחמישה עשר לחודש הזה הקריב על המזבח ארבעה עשר פרים בני בקר ועשרים ושמונה אילים וארבעים ותשעה כבשים ושישים טלאים ועשרים ותשעה גדיי עיזים, לאישֶה על המזבח ולנדבת רצון לריח ניחוח לה':", + "זאת עולת שלמי נדרו אשר נדר לתת את המעשר, על מנחתם וניסכיהם:", + "ויהי כאכול האש אותם ויקטר עליהם לבונה על האש:", + "ולתודה הקריב פרים שניים ואילים ארבעה ושני כבשים בני שנה ועשרה עגלים וארבע צאן ושני גדיי עיזים:", + "ככה עשה להעלות שבעה ימים, ויאכל שם עם כל בניו ואנשיו בשמחה שבעת ימים:", + "ויברך ויודה שם לה' אשר הציל אותו מכל רעה, ויעש לו את נדרו", + "ויעשר מכל בהמה טהורה ויעש אישֶה, ואת הבהמה אשר איננה טהורה נתן אל לוי בנו ואת נפש האדם נתן לו:", + "ויכהן לוי בבית אל לפני יעקב אביו ביתר שאת על עשרת אחיו, ויהי שם לכוהן:", + "ויתן לו יעקב את נדרו, ויתן גם את המעשר השני לה', ויקדש אותו ויהי לו קודש:", + "ועל כן נועד לחוק בשמים לתת את המעשר השני, לאכול אותו לפני ה' במקום הנבחר לשכן שמו שם שנה בשנה:", + "ולחוק הזה אין קץ הימין, לעולם כתובה החוקה ההיא לעשות אותה שנה שנה לאכול את המעשר השני לפני ה' במקום הנבחר:", + "ולא יוותר ממנו מאומה משנה הזאת עד השנה השנית, כי אם בשנתו ייאכל הזרע עד תשובת השנה מימי ביכורי השנה תבואת הזרע התירוש והיצהר עד שוב הימים האלה:", + "וכל הנותר ממנו ישן הוא פיגול יהיה ובאש ישרף, כי טמא הוא:", + "וככה יאכלוהו יחדיו בבית הקודש, ולא יהיה ישן נושן:", + "וכל מעשר הבקר והצאן קודש לה' ולכהניו יהיו לאכול לפניו מימים ימימה, כי כן נועד על המעשר וחרות על לוחות השמים:", + "ובלילה השני בשנים ועשרים לחודש הזה הואיל יעקב לבנות את המקום ההוא ולהקיף את הכר חומה ולחנוך אותו ולהקדישהו לעולם לו ולבניו אחריו עד עולם:", + "ויֵרָא אליו אלוהים בלילה ויברך אותו, ויאמר לו לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך:", + "ויאמר לו עוד אנכי ה' אלוהיך קונה שמים וארץ, והפריתי אותך והרביתיך במאוד מאוד ומלכים מחלציך יצאו וירדו בכל ובכל מקום מדרך כף רגל אנוש:", + "ונתתי לזרעך את כל הארץ אשר תחת השמים ורדו כאוות נפשם בכל העמים, ובכן ימשכו ויקחו להם את כל הארץ וירשו אותה לעולם:", + "ויכל לדבר איתו ויעל מעליו, ויבט יעקב אחריו עד אשר עלה השמימה:", + "וירא במראה הלילה והנה מלאך יורד מן השמים ושבעה לוחות בידיו ,ויתן אותם אל יעקב ויקרא בהם ויקרא את כל הכתוב עליהם את אשר יקרה לו ולבניו לדורות עולם:", + "ויַראהו את כל הכתוב על הלוחות ויאמר אליו, לא תבנה את המקום הזה ולא תעשה מקדש עולמים ולא ישכון פה כי לא זה המקום:", + "לך לך אל בית אברהם אביך, ושבה בבית יצחק אביך עד יום מות אביך:", + "כי במצרים תמות בשלום, ובארץ הזאת תקבר בכבוד בקברות אבותיך אל אברהם ויצחק:", + "אל תירא כי כאשר ראית וקראת כן יהיה הכל, וכְתוֹב את כל אשר ראית וקראת:", + "ויאמר יעקב, איך אזכור את כל אשר ראיתי וקראתי? ויאמר אליו, הזכר אזכיר לך את כל, ויעל מעליו:", + "וייקץ משנתו ויזכור את כל אשר קרא וראה, ויכתוב את כל הדברים אשר קרא וראה:", + "ויעצר שם עוד יום אחד ויזבח בו כימים הראשונים, ויקרא לו עצרת:", + "כי היום ההוא עצרת היה, ולימים הראשונים קרא חג, וככה נראה לו להעשות ונכתב על לוחות השמים:", + "ולכן צוּוָה לעשות אותו ולהוסיף אותו על שבעת ימי החג, וייקרא שמו עצרת כי הוא יעצור (ישלים) ימי החג על פי מספר ימי השנה:", + "ובליל עשרים ושלושה לחודש הזה מתה דבורה מינקת רבקה ויקברו אותה מתחת לעיר תחת אלון הנחל, וקרא שם הנחל ההוא נחל דבורה ושם האלון אלון בכות אשר לדבורה:", + "ותלך רבקה ותשב הביתה אל יצחק אביו, וישלח לו יעקב בידה איל ועגלים וכבשים לעשות לאביו מטעמים כאשר אהב:", + "ואחר שילוחי אימו נסע הלאה, עד בואו אל הארץ כברת, וישב שם:", + "ותלד רחל בן ותקרא שמו בן אוני בהקשותה בלידתה ואביו קרא לו בנימין, בעשירי לחודש השמיני בשנה הראשונה לשבוע השישי ליובל ההוא:", + "ותמת רחל שם, ותיקבר בארץ אפרתה היא בית לחם:", + "ויבן יעקב על קבורת רחל מצבה בדרך על קבורתה:" + ], + [ + "ויסע יעקב הלאה וישב צפונה במגדל עדר [אפרתה]:", + "וילך אל יצחק אביו הוא ולאה אשתו, בראש החודש העשירי:", + "וירא ראובן את בלהה שפחת רחל פילגש אביו רוחצת במים במקום נסתר, ותחשוק נפשו בה וייסתר בלילה ויבוא באוהל בלהה וימצאה בלילה שוכבת לבדה על מיטתה וישנה באהלה:", + "וישכב אצלה על המיטה ויגל את ערוותה, ותלפות אותו ותצעק:", + "ויהי כהכירה אותו כי ראובן הוא ותיכלם מפניו ותרף את ידה ממנו, ותברח ותתאבל מאוד על המעשה הזה ולא הגידה לאיש דבר:", + "ויהי כבוא יעקב לפקוד אותה ותאמר אליו אינני טהורה לך כי אם חללה אני לך, כי ראובן עינה אותי ושכב עימי בלילה כאשר ישנתי באהלי ולא ידעתי אותו עד אם גילה ערותי ושכב עימדי. ויחר אף יעקב בראובן, כי שכב את בלהה ו[גילה] כנף אביו:", + "ולא קרב יעקב עוד אליה, כי טימא ראובן אותה וגילה כנף אביו לפני כל איש:", + "כי מעשהו היה רע מאוד, כי תועבה היא לפני ה':", + "על כן כתוב וחרות על לוחות השמים, אשר לא ישכב איש עם אשת אביו ולא יגלה כנף אביו כי תועבה היא:", + "מות יומת האיש הנבל אשר ישכב את אשת אביו וגם האישה, כי תבל עשו על הארץ:", + "ולא יהיה כל טמא לפני אלוהינו בתוך העם, אשר בחר בו לסגולת מלכים:", + "ועוד כתוב: ארור שוכב עם אשת אביו כי גילה ערות אביו, ואמרו כל קדושי ה' אמן ואמן:", + "ואתה משה צו את בני ישראל ושמרו את הדבר הזה כי משפט מוות בו וטמא הוא, ואין כפרה לכפר על איש אשר עשה את הרעה הזאת כי אם בהרוג ובהמית ובסקול ובהכרית אותו מקרב עם אלוהינו:", + "אף יום אחד לא יחיה על הארץ האיש העושה זאת בישראל, כי פיגול וטמא היא:", + "ולא יאמרו כי חיה חיה ראובן ונסלח לו, אחרי שכבו את פילגש אביו בעוד אישה יעקב אביו חי:", + "כי אז טרם יצוה המשמרת והמשפט והחוקה עד תומה, להיות חוק עולם לכל אדם:", + "אכן בכל ימיך חוק מימיו הוא, וחוק עולם הוא לדורות עולם:", + "ואין קצה לחוק הזה ואין סליחה לעוון כזה, כי אם היכרת יכרתו שניהם יחדיו מקרב העם, ביום עשותם זאת יומתו:", + "ואתה משה כתוב זאת לישראל לשמור ולעשות על פי הדבר הזה ולא יעשו חטא משפט מוות, כי ה' אלוהינו הוא שופט אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד:", + "ואמור להם את החוקה הזאת, למען ישמעו ויזהרו וישמרו לנפשותם ולא יאבדו ולא יכרתו מן הארץ:", + "כי טמא ותועבה ונכתם וחלל, כל עושה זאת על הארץ לפני אלוהינו:", + "ואין חטא גדול על הארץ מהזנות אשר הם זונים, כי ישראל עם קדוש לה' ועם נחלה לאלוהיו ועם ממלכת כהנים וסגולה:", + "ולא יימצא ולא ייראה איש טמא כזה בתוך העם הקדוש:", + "ובשנה השלישית לשבוע השישי ההוא יצאו יעקב וכל בניו, וישבו בבית אברהם עם יצחק אביו ורבקה אימו:", + "ואלה שמות בני יעקב: בכורו ראובן, שמעון לוי יהודה יששכר זבולון בני לאה:", + "ובני רחל יוסף ובנימין:", + "ובני בלהה דן ונפתלי, ובני זילפה גד ואשר, ודינה בת לאה בת יחידה ליעקב:", + "וילכו וישתחוו לפני יצחק ורבקה, ויהי כראותם אותם ויברכו את יעקב ואת כל בניו:", + "וישמח יצחק מאוד כי ראה את בני יעקב בנו הקטן, ויברכם:" + ], + [ + "ובשנה השישית לשבוע הזה ליובל הארבעים וארבעה, שלח יעקב את בניו לשמור את צאנו ועבדיו איתם בשדה שכם:", + "וייאספו עליהם שבעת מלכי האמורי להכותם נפש בהחבאם תחת השיחים, ולקחת את מקניהם:", + "ונשיהם ויעקב ולוי ויהודה ויוסף ישבו בבית יצחק אביהם כי רוחו נעצב ולא נתן אותם ללכת, ובנימין הקטן שאר את אביו:", + "ויבואו מלכי תפה ואריזה ושרגן ושילו וגיץ ומלך בית חורון ומניזכיר, וכל היושבים על ההר ההוא היושבים ביערי ארץ כנען:", + "ויוגד ליעקב לאמור מלכי האמורי כיתרו את בניך, ואת מקניהם שבו ויבוזו:", + "ויקם מביתו הוא ושלושת בניו וכל נערי אביו ונעריו, ויצא לקראתם שמונה מאות איש תופשי חרב:", + "ויכו אותם בשדה שכם וירדפו אחרי הנסים, ויהרגו את אריזה ואת תפה ואת שרגן ואת אמניסקינו ואת גגניז:", + "ויאסוף את מקנהו ותעוז ידו עליהם, וישם מס עליהם לתת לו את פרי אדמתם:", + "ויבנו את רובל ואת תמנת חרס:", + "וישב בשלום ויכרות להם ברית, ויהיו לו לעבדים עד רדתו עם בניו מצרימה:", + "ובשנה השביעית לשבוע ההוא, שלח את יוסף לראות את שלום אחיו מביתו שכמה:", + "וימצאם בארץ דותן ויארבו לו ויתנכלו אותו להמיתו:", + "ויהי בהנחמם על מחשבתם, וימכרוהו לאורחת ישמעאלים:", + "ויורידו אותו מצרימה, וימכרוהו לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים כהן און:", + "וישחטו בני יעקב שעיר עזים ויטבלו את כתונת יוסף בדמו, וישלחו אותה אל יעקב בעשירי לחודש השביעי[...]:", + "ויביאו אותה אליו ויאחזהו השבץ בהתאבלו על מותו, ויאמר חיה רעה אכלה את יוסף:", + "וכל אנשי ביתו היו איתו ביום ההוא, ותתפעם רוחם ויתאבלו עימו כל היום:", + "ויקומו בניו ובתו לנחמו, וימאן להתנחם על בנו:", + "וביום ההוא שמעה בלהה כי אבד יוסף, ותמת באבלה עליו בהיותה בקרפטיפה:", + "וגם דינה בתו מתה אחרי אבוד יוסף, האבל המשולש הזה קרה את ישראל בחודש אחד:", + "ויקברו את בלהה לעומת קבורת רחל, וגם את דינה בתו קברו שמה:", + "ויתאבל על יוסף שנה אחת, ולא הסיר מעליו את האבל ויאמר כי ארד אל יוסף אבל שאולה:", + "לכן נועד בקרב בני ישראל להתאבל ביום העשירי לחודש השביעי, ביום אשר הגיע שמע אבל יוסף אל יעקב אביו:", + "לבקש בו כפרה בשעיר עזים בעשור לחודש השביעי אחת בשנה על חטאותם, כי הפכו את רחמי אביהם לאבל על יוסף בנו:", + "והיום הזה נועד להם להתאבל בו על חטאתיהם ועל כל פשעיהם ועל עוונותם, להטהר ביום הזה אחת בשנה:", + "ויהי כאשר אבד יוסף, ויקחו בני יעקב להם נשים:", + "שם אשת ראובן עדה, שם אשת שמעון עדיבה הכנענית:", + "שם אשת לוי מילכה מבנות ארם מזרע בני תרן (הרן), שם אשת יהודה בת שוע הכנענית:", + "שם אשת יששכר חיזקה, שם אשת דן עגלה:", + "שם אשת זבולון ניאימן, שם אשת נפתלי רזוה מארם נהרים:", + "שם אשת גד מעכה, שם אשת אשר יונה:", + "שם אשת יוסף אסנת המצרית, שם אשת בנימין יסכה:", + "וישב שמעון ויקח לו אשה שניה מארם נהרים כאחיו:" + ], + [ + "ובשנה הראשונה לשבוע הראשון ליובל החמישה וארבעים קראה רבקה לבנה ליעקב, ותצוהו על אביו ועל אָחִיו לכבד אותם כל ימי חייו:", + "ויאמר הנני לעשות ככל אשר ציויתיני, כי לכבוד ולהדר יהיה לי הדבר הזה וצדקה לפני ה' בכבדי אותם:", + "וגם ידעת מיום הולדי עד היום הזה את כל מעשי ואת כל מורשי לבבי, כי יצר מחשבתי רק טוב להם כל היום:", + "ואיך אחדל איפוא מעשות את אשר ציויתיני לכבד את אבי ואת אָחִי, אמרי נא לי אמי אי זו הרעה אשר הראיתיך כי בשגם רחוק אני ממנו ושלום בינינו:", + "ותאמר אליו, בני מעודי לא ראיתי כל תהפוכות כי אם צדקה, ואומרה לך בני כי בשנה הזאת [ימלאו ימי]:", + "כי ראיתי בחלומי את יום מותי כי לא אחיה יותר ממאה וחמישים שנה, והנה מילאתי את כל ימי חיי אשר לי:", + "ויצחק יעקב על דברי אמו באמור אליו אמו כי מות תמות, בעודנה יושבת לעומתו בעצם תומה ולא נס לחָהּ:", + "כי באה ויצאה וראתה ושיניה היו טובים, וכל מחלה לא נגעה בה בכל ימי חייה:", + "ויאמר יעקב אליה באשרי אמי אם ידמו חיי לאורך ימיך ואעמוד בעצם תומי כמוך, לא מות תמותי כי אם חינם תדברי איתי על דבר מותך:", + "ותבוא אל יצחק ותאמר אליו שאלה אנוכי שואלת ממך, השבע את עשו לבל יעשה ליעקב כל רע ולא ישטמהו לעולם:", + "כי אתה ידעת את יצר מחשבות עשו כי פרא הוא מנעוריו ואין חנינה בקרבו, כי מתנחם הוא להרגו אחרי מותך:", + "וגם ידעת את כל אשר עשה כל הימים, למן היום אשר הלך יעקב אחיו חרנה ועד היום הזה:", + "את אשר עזב אותנו בכל לבבו וירע לעשות לנו, את אשר משך ולקח לו את מקניך, ואת כל רכושך גזל ממך על פניך:", + "וכאשר התחננו אליו ושאלנו את אשר לנו, עשה כאילו נכמרו רחמיו עלינו:", + "וליבו רע עליך על אשר ברכת את בנך החסיד והישר את יעקב, כי אין כל רע בקרבו רק טוב כל היום:", + "ומעת שובו מחרן עד היום הזה לא עשק אותנו דבר כל מאומה, כי אם הכל בוא יבוא אלינו בעתו ובלי חשך:", + "ושמוח ישמח בכל לבבו אם נקח מידו דבר, ויברך אותנו, ולא נפרד מעימנו מעת בואו מחרן עד היום הזה:", + "והוא יושב תמיד אצלנו בבית בכבדו אותנו:", + "ויאמר יצחק אליה גם אנוכי יודע ורואה מעשה יעקב לנו, כי יכבד אותנו בכל:", + "אהבתי לפנים את עשו מיעקב באשר נולד ראשון, ועתה אוהב אני את יעקב מעשו כי הרע מעשהו מאוד ואין לו צדקה:", + "כי כל דרכיו עוול וחמס, ואין בו צדקה:", + "וגם ליבי סחרחר עתה בגלל כל מעלליו, ולא ייטב לו ולזרעו כי אם יאבדו מן הארץ ויכרתו מתחת השמים:", + "כי עזב את אלוהי אברהם והלך אחרי נשיו, אחר הטומאה וזנותם הוא ובניו:", + "ואת תאמרי אלי כי השבע אשביע אותו לבלתי המית את יעקב? וגם כי נשבע הלא כמוהו כאין ולא יעשה טוב כי אם רע:", + "וכי יחפוץ להמית את יעקב אחיו הנתן ינתן ביד יעקב, ולא ימלט מידו כי נפול יפול בידו:", + "ואת אל תיראי בעבור יעקב, כי שומר יעקב הוא אביר וברוך ומהולל מכל [...]:", + "ותשלח רבקה ותקרא לעשו ויבוא אליה, ותאמר אליו שאלה אנוכי שואלת מעמך בני והואילה נא לעשות את אשר אומר אליך בני:", + "ויאמר הנני לעשות את כל אשר תאמרי אלי, ולא אמנע את שאלתך:", + "ותאמר אליו הנני שואלת מעמך, כי במותי תשאני ותקברני אל שרה אם אביך:", + "וכי תאהבו איש את אחיו אתה ויעקב אחיך, ולא יחשוב איש רעה על אחיו כי אם באהבה יחיו יחדו:", + "למען תצליחו בָּנַי ותכָּבדו על הארץ, ולא ישמח אויב עליכם, ומצאתם רחמים בעיני כל אוהביכם:", + "ויאמר הנני לעשות את כל אשר אמרת אלי ובמותך אקבור אותך אל שרה אם אבי, באהבתך את עצמותיה כי תהיינה אצל עצמותיך:", + "וגם את יעקב אחי אוהב מכל בשר, אין לי אח על כל הארץ מלבדו:", + "ולא אגדיל לעשות באהבתי אותו כי אחי הוא, ושנינו יחד נזרענו בבטנך ויחדו יצאנו מרחמך:", + "ואם לא אוהב את אחי את מי אוהב? ואבקשה ממך גם אני כי תצווי את יעקב עלי ועל בני כאשר ידעתי כי מלוך ימלוך עלי ועל בני:", + "כי ביום אשר ברך אבי אותו, שם אותו לגביר ואותי לעבד:", + "ונשבעתי לך כי אאהוב אותו, ולא אחרוש עליו רעה כל ימי חיי בלתי אך טוב:", + "וישבע לה על כל הדבר הזה:", + "ותקרא את יעקב לעיני עשו, ותצו את [יעקב] על פי הדברים אשר דברה אל עשו:", + "ויאמר הנני לעשות רצונך, בערוב נפשי כי לא יצא כל רע ממני ומבני על עשו אחי ורק אהבה תקדמהו:", + "ויאכלו וישתו היא ובניה בלילה ההוא, ותמת בת שלשה יובלים ושבוע אחד ושנה אחת בלילה ההוא:", + "ויקברו אותה שני בניה עשו ויעקב, אל המערה אצל שרה אם אביהם:" + ], + [ + "ובשנה השישית לשבוע ההוא קרא יצחק לשני בניו עשו ויעקב, ויבואו אליו ויאמר אליהם, בני אנכי הולך בדרך אבותי אל מעון הנצח אשר שם אבותי :", + "קברו אותי אל אברהם אבי במערת המכפלה על שדה עפרון החתי אשר קנה אברהם לאחוזת קבר, שמה תקברוני:", + "וזאת אצוה אתכם בני, עשו צדקה ומשפט בארץ, למען יביא ה' עליכם את כל אשר דיבר לעשות לאברהם ולזרעו :", + "ואהבו איש את אחיו, בני, כאשר יאהב איש את נפשו, ובקשו איש טובת אחיו ועשו בלב אחד על הארץ, באהוב איש לרעהו כמוהו:", + "ועל האלילים אצוה אתכם כי תשליכום ותשנאו ולא תאהבו אותם, כי מוקש המה אל העובדים אותם ואל המשתחוים להם:", + "זכרו בני את ה' אלהי אברהם אביכם, וכאשר גם אנכי אחריו כבדתי אותו ועבדתי אותו באמת:", + "למען ישיש עליכם להרבות אתכם ולהפרות את זרעכם, למען ירבה אתכם ככוכבי השמים לרוב ויטע אתכם על הארץ וכל צמח צדקה אשר לא ינתש בכל דורות עולם:", + "ועתה אשביעכם בשבועה גדולה, כי אין שבועה גדולה מהישבע בשם המבורך והמכובד והגדול אשר עשה שמים וארץ וכל היקום:", + "כי תיראו אותו ותכבדוהו וכי תאהבו איש את אחיו ברחמים ובאמת ולא יחרוש איש רעה על אחיו מעתה ועד עולם כל ימי חייכם, למען תצליחו בכל מעשיכם ולא תאבדו:", + "ואיש מכם כי יעשה רעה לאחיו, ידוע תדעו מעתה כי כל העושה רע לאחיו יפול בידו ויכרת מארץ החיים וגם זרעו יאבד מתחת השמים:", + "וביום קללה וחמס ישרף באש לוהטת אוכלת כאשר שרף את סדום, גם את ארצו ועירו וכל אשר לו:", + "וימחה מספר המוסר אשר לבני אדם, ולא יכתב בספר החיים:", + "כי אם יאבד וירד לדראון עולם, למען יתחדש משפטם תמיד בשנאה ובקללה ובאף ובעוני ובחימה ובמכות ובמחלה עד עולם:", + "הגדתי לכם והעידותי בכם בני, את המשפט אשר בוא יבוא על האיש אשר יחשוב רעת אחיו בלבבו:", + "ויחלק את כל רכושו בין שניהם ביום ההוא, ויבכר את הנולד ראשון, ואת המגדל ואת כל סביבותיו ואת כל אשר רכש אברהם בבאר שבע:", + "ויאמר היתרון הזה יהיה אל הנולד ראשון, ויאמר עשו אנכי מכרתי ונתתי בכורתי ליעקב ינתן ליעקב ולא אוסיף דַבֵּר אליו עוד בדבר הזה כי כן נהיה:", + "ויאמר יצחק תנוח עליכם בני הברכה ועל זרעכם ביום הזה, כי שקטתם ולא העכרתם אותי על דבר הבכורה ולא תעשו נבלה בעבורה:", + "אלוהים עליון יברך את האיש העושה צדקה, אותו ואת זרעו עד עולם:", + "ויכל לצוות ולברך אותם ויאכלו וישתו יחד לפניו וישמח כי נרצו איש אל אחיו, ויצאו מאתו וינוחו ביום ההוא ויישנו:", + "ויישן יצחק ביום ההוא על מטתו מלא שמחה, ויישן שנת עולם וימת בן מאת שנה ושמונים שנה במלאת לו עשרים וחמשה שבועים וחמש שנים:", + "ויקברו אותו שני בניו עשו ויעקב, וילך עשו ארצה אדום אל הר שעיר וישב שם:", + "ויעקב ישב בהר חברון במגדל ארץ מגורי אברהם אביו, ויכבד את ה' בכל לבבו ועל פי מצוותו: [....]", + "ותמת לאה אשתו בשנה הרביעית לשבוע השני ליובל הארבעים וחמשה, ויקבור אותה אל מערת המכפלה אצל רבקה אמו משמאל לקבורת שרה אם אביו:", + "ויבואו כל בניה ובניו לבכות אתו את לאה אשתו ולנחמהו עליה, כי התאבל עליה כי הוסיף לאהוב אותה מאוד אחרי מות רחל אחותה:", + "כי היתה חסידה וישרה בכל דרכיה וכבדה את יעקב, ובכל ימי חיותה עמו בחיים לא שמע גערה מפיה כי היתה שוקטת ושלווה וישרה ומאושרת:", + "ויזכור את מעשיה אשר עשתה בחייה ויספוד לה מאוד, כי אהב אותה במאוד מאוד בכל לבבו ובכל נפשו:" + ], + [ + "ויהי אחרי מות יצחק אבי יעקב ועשו, וישמעו בני עשו כי ביכר יצחק את יעקב בנו הקטן ויחר להם מאוד:", + "ויריבו עם אביהם לאמור, מדוע ביכר אביך את יעקב הצעיר על פניך ואתה הבכור:", + "ויאמר אליהם, עקב אשר מכרתי את בכורתי ליעקב במעט נזיד עדשים:", + "ביום אשר שלח אבי אותי לצוד ולתפוש ציד ולהביא לו כי יאכל ויברך אותי, בא במרמה ויבא לאבי לאכול ולשתות ויברך אותו אבי ואותי נתן תחת ידו:", + "ועתה השביענו אבינו אותי ואותו כי לא נעשה רעה איש לאחיו, ולא נשחית את דרכינו:", + "ויאמרו אליו לא נשמע בקולך להיות אתו בשלום, כי חזקים אנחנו ממנו ועליו נתגבר:", + "הבה נצא לקראתו ונהרגהו ונכחידה את בניו, ואם אינך יוצא אתנו נעשה גם לך רעה:", + "ועתה לו שמענו נבחר לנו בארם ובפלשת ובמואב ובעמון אנשי חיל חלוצי צבא, ונצא לקראתו ונלחמה בו ונכרתנו מן הארץ בטרם יעשה חיל:", + "ויאמר אליהם אביהם, לא תצאו ולא תלחמו בו פן תפלו לפניו:", + "ויאמרו אליו, הזה משפטך מנעוריך עד היום הזה? כי תטה צוארך תחת עולו, לא נשמע לדבר הזה:", + "וישלחו אל ארם ואל עדורם רֵע אביהם, וישכרו מהם אלף אנשי מלחמה ובחירי חיל:", + "ויבואו אליהם ממואב ומבני עמון השכירים אלף בחירים ומפלשתים אלף בחירי חיל, ומאדום והחורים אלף בחירי מלחמה ומן החיתים גיבורי מלחמה:", + "ויאמרו אל אביהם צא אתה לפניהם פן נמיתך, וימלא אף וחמה בראותו כי בניו מאלצים אותו לצאת לפניהם להלחם ביעקב אחיו:", + "וישב ויזכור את כל הרעה הטמונה בחובו על יעקב אחיו, ולא זכר את השבועה אשר נשבע לאביו ולאמו אם יעשה כל רע ליעקב אחיו כל ימי חייו:", + "ויעקב לא ידע מאומה מכל הדברים האלה כי יצאו בחרב לקראתו, והוא מתאבל על לאה אשתו, עד אשר הקריבו לבוא אל המגדל לקראתו ארבעה אלפים אנשים חלוצי צבא גיבורי מלחמה בחירי חיל:", + "ואנשי חברון שלחו אליו לאמור, הנה אחיך יצא לקראתך להלחם בך ועמו ארבעה אלפים איש חגורי חרב ותופשי מגן ונושאי כלי מלחמה:", + "באהבתם את יעקב מעשו הגידו לו את הדבר הזה, כי היה יעקב איש רחמים ורב חסד מעשו:", + "ולא האמין יעקב לדבר הזה, עד אשר הקריבו אל יד המגדל:", + "ויתייצב על המגדל וידבר את עשו אחיו ויאמר, הלנחם אותי באת הלום? הבאת אלי על דבר אשתי אשר מתה עלי?", + "הזאת השבועה אשר נשבעת פעמיים לאבותיך לפני מותם? הפרת את השבועה, ובהשבעך לאביך חרצת משפטך:", + "ויען עשו ויאמר אליו מעולם לא ישבע בבני אדם ובחיות הארץ שבועת אמונת אומן לעד, כי אם בעצם היום ההוא יעשו רעה איש לאחיו ומבקש שונא את נפש שונאו:", + "וגם אתה אך שנוא תשנא אותי ואת בני עד עולם, ואין להקים [אהבת אחים] אתך:", + "שמע נא את דברי אלה אשר אנכי דובר באזניך, אם אהפוך עור החזיר ומסמרות שערו לצמר ואם יצמחו קרנים על ראשו כקרני השעירים אז אכרת לך ברית אהבת אחים:", + "ואם יפרד השַד מן האם כי לא היית אח לי ואם ישלימו הזאבים עם הכבשים לבל יאכלו ויטרפו אותם ואם יתנו את לבבם להיטיב איש לאחיהו, אז יבוא בליבי שלום לך:", + "ואם יהי האריה רֵע לפר ועול אחד יעלה על צואר שניהם ויחדו יחרושו, אז אעשה לך שלום:", + "ואם ילבינו העורבים כאורז, או אז אדע כי אוהב אותך וברית שלומי עמך:", + "הכרת תכרת ובניך יכרתו, ואין שלום לך:", + "וירא יעקב בעת ההיא כי הרע את מחשבתו אליו [...] להמיתו, וכי בא כזיז שדי ננער בחנית הצייד אשר תדקרהו ותמיתהו ולא יסוג אחור ממנה:", + "ויאמר אל אנשיו ואל עבדיו, לתגר בו ובכל מרעיו מלחמה:" + ], + [ + "ואחרי כן דבר יהודה את יעקב אביו ויאמר אליו, אבי, דרוך נא קשתך ושלח חצך והפילה את השונא ארצה והמיתה את האויב:", + "התאזר בכוחך אתה כי אין את נפשנו להמית את אחיך [...]:", + "וימהר יעקב וידרוך את קשתו וישלך חיצו, ויפל את עשו אחיו ארצה וימיתהו :", + "ויוסף וישלח חיצו ויך את אדרון האדומי בדד חזהו השמאלי, ויגרשהו וימיתהו:", + "אחר כן הבקיעו בני יעקב עם עבדיהם וייחלקו על ארבע פאות המגדל:", + "לפניהם הלך יהודה עם נפתלי וגד וחמישים נערים על פאת המגדל הצפונית, וימיתו את כל אשר מצאו לנגדם ולא נמלט מהם איש גם אחד:", + "ולוי ודן ואשר הבקיעו מפאת המגדל המזרחית ועמהם חמישים איש, וימיתו את אנשי חיל המואבים והעמונים:", + "וראובן עם יששכר וזבולון פרצו לפאת המגדל הדרומית עם חמישים איש, וימיתו את לוחמי הפלשתים:", + "ושמעון ובנימין וחנוך בן ראובן פרצו לפאת המגדל המערבית עם חמישים איש, וימיתו מן האדומים והחורים שלוש מאות איש גיבורי חיל, ושבע מאות איש נמלטו:", + "וארבעת בני עשו נסו עמהם ויעזבו את אביהם מת כאשר כרע נפל על הגבעה אשר לעדורים:", + "וירדפו בני יעקב אחריהם עד הר שעיר, ויעקב קבר את אחיו על הגבעה אשר לעדורים וישב אל ביתו:", + "ובני יעקב לחצו את בני עשו על הר שעיר, ויטו את צוארם להיות לבני יעקב לעבדים:", + "וישלחו אל אביהם אם יעשו שלום להם או ימיתו אותם, ויאמר יעקב לבניו לעשות שלום:", + "ויעשו להם שלום וישימו עליהם עול עבדים לשלם ליעקב ובניו מס בכל שנה ושנה:", + "וישלמו מס ליעקב כל הימים עד יום רדתו מצרימה [....]:", + "ואלה המלכים אשר מלכו באדום, לפני מלוך מלך לבני ישראל עד היום הזה בארץ אדום:", + "וימלוך באדום בלק בן בעור, ושם עירו דנהבה:", + "וימת בלק, וימלוך תחתיו יובב בן זרח מבצרה:", + "וימלוך תחתיו הדד בן ברד המכה את מדין בשדה מואב, ושם עירו עוית:", + "וימת הדד וימלוך תחתיו שלמן, מן עמלק:", + "וימת שלמן, וימלוך תחתיו שאול מרחובות על הנהר:", + "וימת שאול, וימלוך תחתיו בעל אמון בן עכבור:", + "וימת בעל אמון בן עכבור, וימלוך תחתיו הדד ושם אשתו מיה־טובית (מהיטבאל) בת־מטרד בת מימתביד (מי)־זהב:", + "אלה המלכים, אשר מלכו בארץ אדום:" + ], + [ + "וישב יעקב בארץ מגורי אביו, בארץ כנען:", + "אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה בהורידם אותו מצרימה, ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים. ויפקד את יוסף על כל ביתו, ויהי ברכת ה' בבית המצרי בגלל יוסף וכל אשר עשה הצליח ה' בידו:", + "ויעזוב המצרי את כל אשר לפניו ביד יוסף כי ראה כי ה' איתו וכל אשר עשה הצליח בידו, ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה:", + "ותשא אשת אדוניו את עיניה ותרא את יוסף, ותחשוק בו ותבקשהו לשכב אצלה:", + "והוא לא נתן לה את נפשו, ויזכור את ה' ואת הדברים אשר קרא יעקב אביו בדברי אברהם :", + "לבל ינאף איש את אשה בעולת בעל, ומשפט מוות נועד לעוון כזה בשמים לפני אל עליון:", + "ונכתב לו החטא בספרים אשר לפני ה' לעולמי עד; ויזכור יוסף את הדברים האלה ולא אבה לשכב אצלה :", + "ותבקשהו שנה תמימה וימאן לשמוע אליה, ותחבקהו ותתפשהו בבית ללחוץ אותו לשכב אצלה, ותסגור דלת הבית:", + "ויישמט מידה ויעזוב בגדו בידה ויפרוץ את המנעול, וינס מפניה ויצא החוצה:", + "ויהי כראות האשה ההיא כי לא יאבה לשכב אצלה, ותבאישהו באדוניו לאמר:", + "עבדך העברי אשר אהבת חפץ לענות אותי לשכב עמי, ויהי כהרימי קולי וינס ויעזוב בגדו בידי כאשר תפשתי אותו ויפרוץ את המנעול:", + "וירא המצרי את בגד יוסף וגם את המנעול אשר נפרץ, וישמע את דברי אשתו ויתן את יוסף אל בית הסוהר מקום אשר אסירי המלך אסורים ויהי שם בבית הסוהר:", + "ויתן ה' חן יוסף בעיני שר בית הסוהר ורחמים לפניו, כי ראה כי ה' איתו וכל אשר עשה הצליח בידו:", + "ויעזוב כל בידו ואין שר בית הסהר רואה את כל מאומה, כי כל אשר עשה יוסף גמר ה', ויהי שם שנתיים:", + "ובימים ההם קצף פרעה מלך מצרים על שני סריסיו, על שר המשקים ועל שר האופים:", + "ויתן אותם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסוהר, אשר יוסף אסור שם :", + "ויפקוד שר בית הסוהר את יוסף איתם לשרת אותם, וישרת לפניהם:", + "ויחלמו חלום שניהם שר המשקים ושר האופים ויספרו אותו ליוסף, וכאשר פתר להם כן היה להם:", + "את שר המשקים השיב פרעה על כנו ואת שר האופים המית, כאשר פתר להם:", + "ושר המשקים שכח את יוסף בבית הסוהר, אף כי הודיע אותו את אשר יהיה לו, ולא זכר להגיד את הדבר לפרעה כאשר אמר לו יוסף, וישכחהו:" + ], + [ + "ובימים ההם חלם פרעה שני חלומות בלילה אחד, על רעב אשר יבוא על כל הארץ :", + "וייקץ משנתו ויקרא את כל פותרי חלום אשר במצרים ואת החרטומים, ויספר להם את שני חלומותיו ולא יכלו לדעת מאומה :", + "אחרי כן זכר שר המשקים את יוסף, וידבר עליו אל המלך:", + "וישלח ויקחהו מבית הסוהר, ויספר לפניו את שני חלומותיו:", + "ויאמר לפני פרעה, שני החלומות אחד הוא:", + "ויאמר אליו שבע שנים באות שובע גדול בכל מצרים, וקמו אחריהן שבע שני רעב אשר לא היה כמוהו על כל הארץ :", + "עתה הפקד פרעה בכל ארץ מצרים אוצרות בר, ויקבצו בהם אוכל מעיר לעיר בשני השבע והיה האוכל לפיקדון לשבע שני הרעב כי כבד הוא מאוד:", + "ויתן ה' ליוסף חסד ורחמים לפני עיני פרעה, ויאמר פרעה אל עבדיו לא נמצא איש חכם ונבון כמוהו כי רוח אלוהים עמו:", + "ויתן אותו למשנה על כל מלכותו, וישימהו לאדון על כל מצרים:", + "וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו וילבש אותו בגד בוּץ, וישם לו רביד זהב על צוארו ויקראו לפניו אל אל ואברך:", + "וישם [טבעת] על ידו וישימהו לאדון על כל ביתו, ויגדילהו ויאמר אליו רק הכסא אגדל ממך:", + "ויהי יוסף אדון על כל ארץ מצרים, ויאהבו אותו כל שרי פרעה וכל עבדיו וכל עושי המלאכה אשר למלך:", + "כי במישרים התהלך ולא גבה לבו ולא רם רוחו ולא נשא פנים ולא לקח שוחד, כי אם במישרים שפט את כל עמי הארץ:", + "וממשלת הארץ היתה טובה לפני פרעה בגלל יוסף, כי היה ה' עמו ויתן לו חסד ורחמים לכל דורו לפני כל יודעיו ושומעי שימעו:", + "ומלכות פרעה היתה כמשפט, אין צר ואין מרע בקרבה", + "ויקרא המלך שם יוסף צפנת פענח ויתן ליוסף את בת פוטיפרע לאשה, בת הזובח מעיר און שר הטבחים:", + "וביום עמוד יוסף אצל פרעה היה בן [שלושים] שנה בעומדו לפני פרעה, ובשנה ההיא מת יצחק:", + "ויהי כאשר אמר יוסף בפתרון חלומו כן היה, ותבואנה שבע שני שבע על כל ארץ מצרים, למידה אחת אלף ושמונה מאות מידות", + "ויקבוץ יוסף אוכל מעיר לעיר עד אשר מלאו בר, עד כי חדל לספור ולמוד אותו מרוב :" + ], + [ + "וביובל [החמשה וארבעים] בשבוע השני בשנה השנית, לקח יהודה לער בכורו אשה מבנות ארם ושמה תמר:", + "והוא שנא אותה ולא שכב אצלה כי היתה אמו מבנות כנען ויחפוץ לקחת לו אשה ממשפחת אמו, אך יהודה אביו לא נתנו לעשות כן:", + "ויהי בכורו זה רע, וימיתהו ה':", + "ויאמר יהודה לאונן בנו בוא אל אשת אחיך ויבם אותה, והקם זרעך לאחיך:", + "וידע אונן כי לא לו רק לאחיו יהיה הזרע, ויבוא אל אשת אחיו וישפוך זרעו ארצה:", + "וירע הדבר בעיני ה' וימת אותו:", + "ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני, ואתן אותך לו לאישה:", + "ויגדל, אך בת שוע אשת יהודה לא חפצה כי שלה בנה יקח אותה לו לאשה:", + "ותמת בת שוע אשת יהודה בשנה החמישית לשבוע ההוא, ובשנה השישית עלה יהודה לגוז צאנו תמנתה:", + "ותסר [תמר] בגדי האלמנות מעליה ותכס בצעיף ותעד עדיה, ותשב על יד השער על דרך תמנתה:", + "ויעבור יהודה וימצא אותה ויחשבה לזונה, ויאמר אליה אבוא אליך:", + "ותאמר בוא ויבוא, ותאמר הבה לי אתנני ויאמר אין מאומה בידי בלתי אם טבעתי על האצבע ונזם אוזני ומטי אשר בידי:", + "ותאמר אליו תנה אותם לי עד שולחך לי אתנני, ויאמר אליה אנוכי אשלח לך גדי עיזים ויתן אותם לה:", + "ותהר לו, וילך יהודה אל צאנו והיא שבה אל בית אביה:", + "וישלח יהודה ביד רועה מעדולם גדי עיזים, ולא מצאה:", + "וישאל את אנשי המקום לאמור איה הקדשה אשר היתה בזה? ו[יאמרו] אין קדשה אתנו:", + "וישב ויגד לו כי לא מצאה, ויאמר אליו שאלתי את אנשי המקום ואמרו אלי אין קדשה בזה:", + "ויאמר קומה ונלכה, פן נהיה לבוז:", + "ויהי כמשלוש חודשים ידעה כי הרה היא, ויגידו ליהודה לאמור הנה תמר כלתך הרה לזנונים:", + "וילך יהודה אל בית אביה ויאמר אל אביה ואמה ואל אחיה הוציאוה ותישרף, כי טומאה עשתה בישראל:", + "ויהי כהוציאם אותה לשריפה ותשלח אל חמיה את הטבעת ואת הנזם ואת המטה לאמור, הכר נא למי אלה כי לו אנוכי הרה:", + "ויכר יהודה ויאמר צדקה תמר ממני ולא שרפו אותה, ועל כן לא נתנה לשלה ולא קרב עוד אליה:", + "ואחר כן ילדה שני בנים את פרץ ואת זרח, בשנה השביעית לשבוע השני ההוא ואז כלו שבע שני השָׂבע אשר אמר יוסף לפרעה:", + "וידע יהודה כי רע המעשה אשר עשה כי שכב את כלתו, וירע בעיניו וידע כי חטא ואשם כי גילה את כנף בנו:", + "ויואל להתאבל ולהתחנן אל ה' על אשמו, ונאמר לו בחלום כי נסלח לו עקב אשר העתיר להתחנן והתאבל ולא יסף לחטוא:", + "ונסלח לו על אשר שב מחטאו ומכסלו, כי גדול העוון לפני אלוהינו:", + "איש איש העושה זאת וכל איש אשר ישכב עם חותנתו, באש ישרף והיה לאכול:", + "כי טומאה ותבל בם, באש ישרפו:", + "וגם אתה צו את בני ישראל ולא יהיה טומאה בתוכם, כי כל השוכב את כלתו ואת חותנתו נבלה עשה:", + "באש ישרפו את האיש השוכב עימה וגם את האישה, למען ישיב אפו ומשפטו מישראל:", + "וליהודה אמרנו אם אמנם שני בניו גרעו עונה, הוקם זרעו לדור אחר ולא יכרת:", + "כי בתם לבבו הלך ויחפוץ בעונש, על פי משפט אברהם אשר ציווה את בניו חפץ יהודה לשרוף אותה באש:" + ], + [ + "ובשנה הראשונה לשבוע השלישי ליובל [הארבעים וחמישה] החלה הבצורת לבוא בארץ, ולא ניתך גשם על האדמה כי לא ירד מאומה והאדמה נשמה:", + "ורק בארץ מצרים היה אוכל, כי קבץ יוסף למען יוכל תת להם אוכל:", + "ויקבוץ יוסף בשבע שני השובע את הזרע בארץ, וישמור אותו:", + "ויבואו המצרים אל יוסף לשבור להם אוכל, ויפתח את האוצרות אשר היה שם הבר משנה הראשונה וימכור אותו לאנשי הארץ בזהב:", + "וישמע יעקב כי יש שבר במצרים, [וישלח את בניו לרדת מצרימה לשבור בר] ואת בנימין לא שלח:", + "ויבואו בתוך הבאים ויכר יוסף אותם, והם לא ידעוהו:", + "וידבר אתם וישאל אותם ויאמר אליהם, הלא מרגלים אתם באים לראות את ערוות הארץ:", + "ויאסוף אותם אל משמר, ואחר כן הוציאם ויקח מאתם את שמעון לבדו, ואת תשעת אחיו שילח:", + "וימלא את אמתחותיהם בר, ואת זהבם שם בשקיהם בלי ידעו מזה דבר:", + "ויצו אותם להביא את אחיהם הקטן, באמרם אליו כי אביהם ואחיהם הקטן עודם חיים:", + "ויעלו מארץ מצרים ויבואו ארצה כנען, ויגידו לאביהם את כל הקורות אותם:", + "ואת אשר הידבר אליהם אדוני הארץ, ואת אשר נתן את שמעון במשמר עד הביאם לו את בנימין:", + "ויאמר יעקב אותי שיכלתם, יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין תקחו עלי תבוא רעתכם:", + "ויאמר לא ירד בני עמכם, פן יקראנו אסון:", + "כי שנים ילדה אמם, אחד מהם אבד וגם את זה תקחו וקראתהו הקדחת בדרך והורדתם את שיבתי ביגון שאולה:", + "כי ראה אשר הושב זהבם בצרורותיהם ועל כן ירא לשולחהו אתם:", + "והרעב גדול וכבד בארץ כנען ובכל הארצות, לבד מארץ מצרים:", + "כי רבים מן המצרים קבצו להם את זרעם לאוכל, כראותם כי קובץ יוסף את הזרע וצובר אותו באוצרות ושומר אותו לשני הרעב:", + "ויאכלו ממנו אנשי מצרים בשנה הראשונה לרעבונם:", + "ויהי כראות ישראל כי הרעב כבד מאוד בארץ ואין ישועתה עוד, ויאמר אל בניו שובו שברו לנו אוכל ולא נמות:", + "ויאמרו לא נלך, אם אין אחינו הקטן הולך עמנו לא נלך:", + "וירא כי אם איננו משלח אותו אתם, יאבדו כולם ברעב:", + "ויאמר ראובן תנה אותו על ידי ואם לא אשיבנו אליך תמית את שני בני בעד נפשו, ויאמר לא ילך עמך:", + "ויגש יהודה ויאמר שלחה אותו איתי, ואם לא אשיבנו אליך וחטאתי לך כל ימי חיי :", + "וישלחהו אתם בשנה השנית לשבוע בראש החודש, ויבואו ארצה מצרים בתוך הבאים ומנחות בידם צרי ושקדים ובטנים ודבש טהור:", + "ויבואו ויעמדו לפני יוסף וירא את בנימין אחיו ויכירם, ויאמר אליהם הזה אחיכם הקטן:", + "ויאמרו אליו זה הוא, ויאמר אלוהים יחנך בני:", + "וישלח אותם אל ביתו ויוצא אליהם גם את שמעון, ויעש להם משתה:", + "ויתנו לו את המנחה אשר הביאו לו ויאכלו לפניו ויתן להם מנה לאיש ואיש, ותרב מנת בנימין שבעתיים ממנת כולם:", + "ויאכלו וישתו, ויקומו ויעמדו על חמוריהם:", + "ויחשוב יוסף מזימה להכיר בה את יצר לבבם, לדעת היש יצר רחמים בקרבם:", + "ויאמר אל האיש אשר על ביתו מלא להם את כל שקיהם בר, והשיב גם להם זהבם באמתחותיהם:", + "ואת גביעי גביע הכסף אשר אשתה בו תשים בשק הקטן, ותשלחם:" + ], + [ + "ויעש כדבר יוסף אשר דיבר אליו, וימלא את שקיהם אוכל וגם זהבם שם בשקיהם ואת הגביע בשק בנימין:", + "הבוקר אור, והמה הלכו לדרכם:", + "ויהי כאשר יצאו משם ויאמר יוסף אל האיש רדוף אחריהם רוץ וריבה עמהם לאמור, שילמתם רעה תחת טובה וגנבתם את גביע הכסף אשר ישתה אדוני בו:", + "והשב לי את אחיהם הקטון, ומהר להביאהו בטרם אלך לעשות מלאכתי:", + "וירץ אחריהם וידבר אליהם כדבריו:", + "ויאמרו אליו חלילה לעבדיך, לא יעשו דבר כזה ולא יגנבו מאומה מבית אדוניך:", + "וגם את הזהב אשר מצאנו אז בשקינו השיבונו אנחנו עבדיך מארץ כנען, איך נגנוב דבר מה?", + "הננו פה אנחנו ושקינו. בקש, והאיש ממנו אשר תמצא את הגביע בשקו מות יומת, ואנחנו עם חמורינו נהיה עבדים לאדוניך:", + "ויאמר אליהם לא כן, האיש אשר ימצא איתו אותו לבדו אקח לעבד, ואתם לכו לביתכם לשלום:", + "ובחפשו בכליהם החל בגדול וכילה בקטון, ויימצא בשק בנימין הקטון:", + "ויחרדו ויקרעו שמלותם, ויעמסו על חמוריהם וישובו העירה:", + "ויבואו ביתה יוסף, ויפלו כולם לפניו על פניהם ארצה:", + "ויאמר להם יוסף, אתם עשיתם את הדבר הזה:", + "ויאמרו, מה נאמר ומה נצטדק, ואדוננו מצא את עוון עבדיו, הננו עבדים לאדוננו אנחנו וחמורינו:", + "ויאמר להם יוסף את האלוהים אני ירא ועלו אל ביתכם, אך אחיכם לי הוא כי הרעותם אשר עשיתם:", + "הלוא ידעתם כי איש כמוני אשר ישתה בגביע הזה הוקר יוקיר את גביעו, ואתם גנבתם אותו ממני:", + "ויאמר יהודה בי אדוני, אדבר נא דבר באוזני אדוני:", + "שני אחים ילדה אמי לאבינו עבדך, האחד יצא וטורף ולא נמצא עד הנה:", + "ויוותר האחר לבדו לאמו ועבדך אבינו אהבו, ונפשו קשורה בנפש הזאת:", + "והיה כשובנו אל עבדך אבינו והנער איננו אתנו ומת, והרגנו את אבינו כי ימות ביגון:", + "ועתה הנני להיות עבדך תחת הילד עבד אדוני, והנער יעל עם אחיו:", + "כי אנוכי ערבתי אותו מעם עבדך אבינו, ואם לא תשיבנו וחטא עבדך לאבינו כל הימים:", + "וירא יוסף כי ברוח נדיבה יתאחדו ולב איש טוב לאחיו, ולא יכול להתאפק עוד ויאמר אליהם כי הוא יוסף:", + "וידבר איתם עברית ויפול על צואריהם ויבך, ולא הכירוהו ויחלו לבכות גם המה:", + "ויאמר אליהם אל תבכו בעבורי, מהרו והביאו את אבי אלי ואראה את אבי בטרם אמות:[....]", + "כי הנה זאת השנה השנית להרעב, ועוד חמש שנים אשר אין קציר ואין פרי העץ ואין צמח:", + "רדו מהרה אתם ובתיכם ולא תמותו ברעב, ולא תדאגו לכם ולרכושכם:", + "כי אלוהים שלחני לפניכם למחיה להחיות עם רב:", + "והגדתם לאבי כי עודני חי, עיניכם רואות כי שמני אלוהים לאב לפרעה ולאדון בביתו ועל כל ארץ מצרים:", + "והגדתם לאבי את כל כבודי, ואת כל העושר והכבוד אשר נתן אלוהים לי:", + "ויתן להם על פי פרעה עגלות וצידה לדרך, ויתן להם שמלות צבועות וכסף:", + "וגם לאביהם שלח פרעה שמלות וכסף, ועשרה חמורים נושאים בר:", + "וישלח אותם ויעלו ויגידו לאביהם כי עודנו חי, וכי הוא משביר בר לכל עמי הארץ ומושל בכל ארץ מצרים:", + "ולא האמין להם אביהם, כי פג לבו:", + "ואחר כן ראה את העגלות אשר שלח יוסף, ותחי רוחו:", + "ויאמר רב לי כי עוד יוסף חי, ארדה ואראנו בטרם אמות:" + ], + [ + "ויסע ישראל ממושבו [חברון] בראש החודש השלישי ויבוא בארה שבע, ויזבח זבח לאלוהי אביו יצחק בשביעי לחודש הזה:", + "ויזכור יעקב את החלום אשר חלם בבית אל, ויירא מרדה מצרימה:", + "ובעלות על לבבו לשלוח לאמור ליוסף כי יבוא אליו וכי הוא לא ירד שמה, ישב שם שבעת ימים אולי יוודע אליו במראה אם ישב או ירד:", + "ויעש את חג הקציר בכורי פרי האדמה מן הדגן הישן, כי לא היה מלוא חופנים זרע בכל ארץ כנען רק בצורת לכל חיה ובהמה ועוף ואדם:", + "ובשישה עשר נראה אליו האלוהים ויאמר יעקב יעקב, ויאמר הנני:", + "ויאמר אליו אנכי אלהי אבותיך אברהם ויצחק, אל תירא ורדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם:", + "אנכי ארד עמך ואנכי אשיבך אל הארץ הזאת להקבר שם, ויוסף ישית ידיו על עיניך, אל תירא לך מצרימה:", + "ויסעו בניו ובני בניו, וישאו את אביהם ואת רכושם בעגלות:", + "ויסע ישראל מבאר שבע בשישה עשר לחודש השלישי הזה, וילך ארצה מצרים:", + "וישלח ישראל את יהודה בנו לפניו אל יוסף לראות את ארץ גושן:", + "כי יוסף אמר לאחיו לבוא שמה לשבת שם, ולהיות קרובים אליו:", + "וארץ טובה היא בארץ מצרים וקרובה אליו [....]:", + "אלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב אביהם:", + "יעקב אביהם, ראובן בכור ישראל:", + "ואלה שמות בניו, חנוך פלוא חצרן כרמי, חמשה:", + "שמעון ובניו, ואלה שמות בניו ימואל ימין אהד יכין צוהר שאול בן (הצפנזית) [הכנענית], שבעה:", + "לוי ובניו, ואלה שמות בניו גרשון ומררי, ארבעה:", + "יהודה ובניו, ואלה שמות בניו שלה פרץ וזרח:", + "יששכר ובניו, ואלה שמות בניו תולע פואה ושוב ושם [שמרון], חמשה:", + "זבולון ובניו, ואלה שמות בניו סרד ואלון ויחלאל, ארבעה:", + "ואלה בני יעקב אשר ילדה לאה ליעקב בפדן ארם, שישה בנים ואחות אחת אשר להם דינה:", + "ויהי כל נפש בני לאה ובניהם הבאה ליעקב אביהם מצרימה עשרים ותשע, עם יעקב אביהם היו שלושים:", + "ובני זלפה שפחת לאה אשת יעקב אשר ילדה ליעקב גד ואשר:", + "ואלה שמות בניהם הבאים אתם מצרימה בני גד צפיון אגתי שוני אזון ערבי ארדי ואראלי, שמונה:", + "בני אשר ימנה (ישוע) [ישוה וישלו] ובריעה ושרה אחותם, כל נפש ארבע עשרה וכל בני לאה ארבעים וארבעה:", + "ובני רחל אשת יעקב יוסף ובנימין:", + "ויולד ליוסף במצרים עד בוא אביו מצרימה, אשר ילדה לו אוסנת בת פוטיפרע מאון, את מנשה ואת אפרים, שלושה:", + "בני בנימין לאבעל אשבל גרא נעמן אברודיה רפא יניני חופים יעם געם, אחד עשר, וכל בני רחל ארבעה עשר:", + "ובני בלהה שפחת רחל אשת יעקב אשר ילדה ליעקב, דן ונפתלי:", + "ואלה שמות בניהם הבאים אתם מצרימה, בני דן חושים שמון אשוד ישק שלמה, שישה:", + "וימותו במצרים בשנת בואם שמה, ויוותר לדן חשים לבדו:", + "ואלה שמות בני נפתלי יחצאל גוני יצר יכום אוח, שישה:", + "וימת אוח הנולד אחר השנה הראשונה לשני הרעב, וכל בני רחל יחד היו עשרים ושישה:", + "וכל הנפש ליעקב הבאה מצרימה, שבעים נפש:", + "אלה בניו ובני בניו יחדיו שבעים וחמישה, מהם מתו במצרים על פני יוסף, ובנים לא היו להם:", + "ובארץ כנען מתו ליהודה שני בניו ער ואונן, ובנים לא היו להם:", + "ובני ישראל קברו את המתים, ויהיו כמספר נפש השבעים:" + ], + [ + "ויבוא ישראל ארצה מצרים אל ארץ גושן בראש החודש הרביעי בשנה השנית לשבוע השלישי ליובל החמישה וארבעים:", + "ויבוא יוסף לקראת יעקב אביו ארצה גושן, ויפול על צווארי אביו ויבך:", + "ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם, אחרי ראותי אותך:", + "ויהי מבורך ה' אלהי ישראל אלהי אברהם ואלהי יצחק, אשר לא כלא רחמיו וחסדו מיעקב עבדו:", + "רב לי כי ראיתי את פניך בעודני חי:", + "אכן אמת המראה אשר ראיתי בבית אל, יהי ה' אלוהי מבורך לעולמי עד:", + "ויאכלו יוסף ואחיו לחם וישתו יין לפני אביהם, וישמח יעקב שמחה גדולה מאוד בראותו את יוסף אוכל ושותה לפניו עם אחיו:", + "ויברך לבורא כל היקום, אשר שמר אותו ואשר שמר לו את שנים עשר בניו:", + "ויתן יוסף לאביו ולאחיו את ארץ גושן לאחוזה, למען ישבו בה וברעמסס ובכל גבולה למשול בה לפני פרעה:", + "וישב ישראל ובניו בארץ גושן במיטב ארץ מצרים, וישראל בן שלושים ומאת שנה בבואו מצרימה:", + "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת קניינם בלחם, לפי צורכיהם בשבע שני הרעב:", + "ותלה ארץ מצרים מפני הרעב, ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה בשבר וגם את האנשים ואת בהמתם הכל קנה פרעה:", + "ותכלינה שבע שני הבצורת ויתן יוסף לעמי הארץ זרע ולחם לזרוע בשנה השמינית, כי עלה היאור על כל ארץ מצרים:", + "כי בשבע שני הבצורת השקה רק מקומות אחדים הקרובים אל שפת היאור, ועתה עלה על כל גדותיו:", + "ויזרעו המצרים את האדמה ותעש תבואה רבה בשנה ההיא, השנה הראשונה לשבוע הרביעי ליובל החמישה וארבעים:", + "ויקח יוסף מן הדגן אשר זרעו חמישיתו למלך וארבע הידות הניח להם לאוכל ולזרע, וישם אותה יוסף לחוק על אדמת מצרים עד היום הזה:", + "ויחי ישראל בארץ מצרים שבע עשרה שנה, ויהי כל ימי חייו שלושה שבועים שבע שנים וארבעים ומאת שנה:", + "וימת בשנה הרביעית לשבוע החמישי ליובל הארבעים וחמשה:", + "ויברך ישראל את בניו לפני מותו, ויגד להם את כל אשר יקרא אותם בארץ מצרים ואת אשר יבוא עליהם באחרית הימים:", + "את כל הגיד להם ויברך אותם, ויתן ליוסף פי שנים בארץ:", + "וישכב עם אבותיו ויקבר במערת המכפלה בארץ כנען אל אברהם אביו, בקבר אשר כרה לו במערת המכפלה בארץ חברון:", + "ויתן את כל ספריו ואת ספרי אבותיו אל לוי בנו, לשמור אותם ולחדש אותם לבניו עד היום הזה:" + ], + [ + "ויהי אחרי מות יעקב וירבו בני ישראל בארץ מצרים, ויהיו לעם רב:", + "ויהי להם לב אחד ורוח אחת לכולם, באהבתם איש את אחיו ובעזרם איש לאחיו, ויעצמו במאוד מאוד:", + "ויחי יוסף אחרי אביו עוד עשרה שבועים:", + "ולא היה צר ליוסף ולא אונה לו כל רע, בכל ימי חייו אשר חי אחרי יעקב אביו", + "כי כל המצרים כיבדו את בני ישראל, בכל הימים אשר חי יוסף:", + "וימת יוסף בן מאה ועשר שנים:", + "שבע עשרה שנה ישב בארץ כנען ועשר שנים עבד, ושלוש שנים ישב בבית הסוהר ושמונים שנה שפט תחת המלך את כל ארץ מצרים:", + "וימת הוא וכל אחיו וכל הדור ההוא:", + "ויצו את בני ישראל לפני מותו להעלות את עצמותיו אתם בצאתם ממצרים:", + "וישבע אותם על אודות עצמותיו, ביודעו כי המצרים לא יוציאוהו עוד לקבור אותו בעתו בארץ כנען:", + "כי ממקרון מלך כנען המושל בארץ אשור נלחם בעמק עם מלך מצרים, וימת אותו שם וירדוף אחרי המצרים עד שער הרמון:", + "ולא יכול לבוא שמה, כי קם מלך חדש על מצרים ויהי עצום ממנו:", + "וישוב ארצה כנען, אך שערי מצרים סוגרו ולא בא איש מצרימה:", + "וימת יוסף ביובל הששה וארבעים בשבוע הששי בשנה השנית ויקברו אותו בארץ מצרים, וכל אחיו מתו אחריו:", + "ויצא מלך מצרים להלחם את מלך כנען, ביובל השבעה וארבעים בשבוע השני בשנה השנית:", + "ויוציאו בני ישראל את עצמות בני יעקב לבד מעצמות יוסף, ויקברו אותם על השדה במערת המכפלה על ההר:", + "ורבים שבו מצרימה, ומעט מהם נשארו על הר חברון ואביך [עמרם] נשאר עמהם:", + "ויחלוש מלך כנען את מלך מצרים, ויסגור את שערי מצרים:", + "ויחשוב מזימה רעה על בני ישראל לענותם:", + "ויאמר אל אנשי מצרים, הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו:", + "הבה נתחכמה להם בטרם יעצמו מאוד, ונענה אותם בסבלות עבדים בטרם תפול עלינו בהלה ובטרם ילחמו בנו:", + "ואם לא ונוספו גם הם על שונאינו ועלו מן ארצנו, כי לבם ופניהם פונים אל ארץ כנען:", + "וישם עליהם שרי מסים למען ענותם בסבלות עבדים, ויבנו ערי מסכנות לפרעה את פיתום ואת רעמסס:", + "ויבנו את כל החומות והקירות אשר נהרסו בערי מצרים, וילחצו אותם בפרך:", + "וכאשר יענו אותם כן ירבו וכן יפרוצו, ויחשבו המצרים את בני ישראל לטמאים:" + ], + [ + "ובשבוע השביעי בשנה השביעית ליובל השבעה וארבעים בא אביך מארץ כנען, ואתה נולדת בשבוע הרביעי בשנה השישית ליובל הארבעים ושמונה בהיות ימי העוני לבני ישראל:", + "ויצו פרעה מלך מצרים עליהם להשליך ילדיהם כל הבן הילוד היאורה:", + "וישליכו אותם שמה שבעה ירחים ימים, עד החודש אשר נולדת בו:", + "ותצפנך אמך שלושה ירחים, וילשינו אותה:", + "ותעש לך תיבה ותחמרה בזפת ובחֵמר, ותשם אותה בסוף על שפת היאור, ותשם אותך בה שבעת ימים:", + "ותבוא אמך בלילה ותיניק אותך, וביום שמרה עליך מרים אחותך מפני הציפורים:", + "וביום ההוא באה תרמות בת פרעה לרחוץ על היאור, ותשמע את קולך בוכה, ותאמר אל נערותיה להביא אותך:", + "ותאמר אחותך אליה, האלך וקראתי לך אשה מן העבריות ותגדל ותיניק לך את הילד הזה:", + "ותלך ותקרא את אמך את יוכבד, ותתן לה שכר לגדל אותך:", + "ותגדל ויביאו אותך אל בית פרעה, ותהי לנער:", + "ואביך [עמרם] הורה אותך במקרא, ואחר כן במלאת לך שלושה שבועים הביא אותך אל חצר המלך:", + "ותהי בחצר שלושה שבועים עד עת צאתך מחצר המלך, ותרא איש מצרי מכה רעך מבני ישראל:", + "ותך אותו ותטמנהו בחול:", + "וביום המחרת מצאת שניים מבני ישראל נצים, ותאמר לרשע: למה תכה אחיך?", + "ויחר אפו ויאמר: מי שמך לאיש שר ושופט עלינו? הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי? ותירא ותברח מפני הדבר הזה:" + ], + [ + "ובשנה השישית לשבוע השלישי ליובל הארבעים ותשעה, הלכת ותשב ששה שבועים ושנה אחת:", + "ותשב מצרימה, בשבוע השני בשנה השנית ליובל החמישים:", + "ואתה ידעת את אשר דבר אתך בהר סיני, ואת אשר אבה השר משטמה לעשות לך בשובך מצרימה בדרך בחג הסוכות:", + "הלא התחזק בכל כוחו להמית אותך ולהציל את המצרים מידך, בראותו כי שולחת לעשות משפט ונקמה במצרים:", + "ואציל אותך מידו ואעש אותות ומופתים, אשר צֻווית לעשות במצרים לעיני פרעה וכל ביתו ועבדיו ועמו:", + "ויעש ה' נקמה בם נקם כבד בגלל ישראל, ויכם וימיתם בדם ובצפרדע ובכינים ובערוב ובשחין אבעבועות פורח:", + "ואת בהמתם [הרג] בדבר ובברד ויך בו את כל צמחם, ובארבה אשר אכל את הפליטה הנשארת מן הברד:", + "ובחושך, ואת בכוריהם מאדם עד בהמה [הרג]:", + "ובכל אליליהם עשה ה' שפטים, וישרוף אותם באש:", + "והכל צֻווה בידך לעשות אותו, [...] ותדבר אל מלך מצרים ולפני כל עבדיו ולפני עמו:", + "והכל נעשה בדברך, עשרה שפטים גדולים ונוראים באו על ארץ מצרים לנקום נקמת ישראל:", + "ואת כל זאת עשה ה' בעבור ישראל ועל פי הברית אשר כרת עם אברהם, להינקם מהם על אשר לחצו אותם בפרך:", + "ויעמוד השר משטמה לך לשטן ויחפוץ להפיל אותך ביד פרעה, ויעזור את חרטומי מצרים ויושיעם לעשות הדבר לפניך:", + "אמנם נתנו בידם להוציא את המכות, אך את הרפואות לא נתנו להם להעשות על ידיהם:", + "וה' הכה אותם באבעבועות הרעות ולא יכלו לעמוד לפניו, כי הכחדנו אותם לבלתי עשות עוד גם אות אחת:", + "ובכל האותות והמופתים מאן השר משטמה להכלם, עד אשר התחזק ויקרא אל המצרים לרדוף אחריך בכל חיל מצרים ברכביהם ובסוסיהם ובכל רוב עמי מצרים:", + "ואעמוד בינך וביניהם בין המצרים ובין בני ישראל, ואציל את בני ישראל מידם מיד המצרים:", + "ויוליך ה' אותם בתוך הים ביבשה ואת כל האנשים אשר חיזק את לבבם לרדוף אחרי ישראל ירה ה' אלוהינו בתוך הים במצולות התהום:", + "תחת בני ישראל אשר השליכו המצרים אותם למאה ולמאות אל היאור, על כן נקום נקם מהם, ואלף אנשי חיל [...] נכחדו תחת יונק אחד המומת מבני עמך אשר השליכוהו היאורה:", + "ביום הארבעה עשר ובחמשה עשר ובשישה עשר ובשבעה עשר ובשמונה עשר היה השר משטמה אסור וכלוא מאחרי בני ישראל, למען לא יוכל לעמוד לשטן להם:", + "ביום התשעה עשר שילחנו אותו לחופשי, למען יעזור את המצרים ולמען ירדפו אחרי בני ישראל:", + "ויכבד את לבם ויקשה אותם ויתגבר עליהם כרצון ה' אלוהינו, למען יכה את המצרים וישליכם אל הים:", + "וביום החמשה עשר אסרנו אותו לבלתי היות לשטן לבני ישראל, ביום אשר שאלו הכלים והשמלות מאת המצרים כלי כסף זהב ונחושת:", + "לנצל את מצרים על אשר עבדו אותם יען אשר לחצו אותם בפרך, ולא נתַנו את בני ישראל לצאת ריקם ממצרים:" + ], + [ + "זכור את המצוה אשר נתן ה' לך על דבר הפסח, לשמור אותו במועדו בארבעה עשר לחודש הראשון:", + "כי תשחט אותו בין הערבים, ויאכלו אותו בלילה באמש החמשה עשר מעת בוא השמש:", + "כי היום הזה הוא החג הראשון, ויום ראשון לחג הפסח:", + "וַתאכלו את הפסח במצרים כאשר שולחו כל אילי משטמה להכות כל בכור מצרים, מבכור פרעה עד בכור שפחת השבי אחר הריחים ועד הבהמה:", + "וזה האות אשר נתן להם ה', אל כל בית אשר זורק דם השה על משקופו אל בית כזה לא יבואו להכות את הסגורים בו והיה כל אשר בבית נמלטו בהיות אות הדם על הדלת:", + "ומלאכי האלהים עשו את כל אשר צוה אותם, ופסחו על כל בני ישראל:", + "ולא היה בהם נגף להשחית מהם נפש כל חי, אם בהמה או איש או אך כלב אחד:", + "ובמצרים היתה המגפה גדולה מאוד, ואין בית אשר אין שם מת ובכיה וצעקה:", + "וכל ישראל אכלו במנוחה את בשר הפסח וישתו יין ויהללו ויודו ויברכו לה' אלהי אבותיהם ויהיו נכונים לצאת מתחת עול הסבלות וממצרים הרעה:", + "ואתה זכור את היום הזה כל ימי חייך אחת בשנה ביומו ככל חוקתו, ואל תחליף את היום באחר ואל תמיר את החודש באחר:", + "כי חוקת עולם היא וחרותה היא על לוחות השמים לבני ישראל לשמור בכל שנה ושנה את מועדה אחת לכל דורותיהם, ואין גבול לזמן כי אם לעולמים נועד:", + "והאיש אשר הוא טהור ולא בא לעשות אותו במועדו, להקריב קרבן לרצון לפני ה' ביום מועדו ולאכול ולשתות לפני ה' ביום מועדו:", + "ונכרת האיש ההוא אם הוא טהור וקרוב, כי קרבן ה' לא הקריב במועדו וחטאו ישא האיש ההוא:", + "בני ישראל לדורותיהם ישמרו את הפסח במועדו בארבעה עשר לחודש הראשון בין הערבים, בחלק השלישי ביום עד החלק השלישי בלילה:", + "כי שני חלקי היום נתונים לאור, והחלק השלישי לערב:", + "זה הדבר אשר צוה ה', כי תעשה אותו בין הערבים:", + "ולא יעשה בבוקר בכל עת האור, כי אם לפנות ערב:", + "ואכלו אותו בעת הערב עד החלק השלישי בלילה, והנותר מכל בשרו אחר החלק השלישי בלילה באש ישרפו גם שרוף אותו:", + "ולא יבשלו אותו במים ואל יאכלוהו חי, כי אם צלוי היטב באש וקלוי באש:", + "ראשו על קרבו ועל כרעיו יצלו באש, ועצם לא ישברו בו:", + "לכן צוה ה' את בני ישראל לעשות את הפסח במועדו ולבלתי שבור עצם בו, כי חג הוא ויום מועד ולא יעברו ממנו יום או חודש כי אם במועדו ייעשה:", + "ואתה צו את בני ישראל ויעשו את הפסח בימיו בכל שנה ושנה אחת בשנה ליום המועד, להיות לזיכרון לרצון לפני ה' ולא יהיה בהם נגף בשנה ההיא להמית ולהכות אותם:", + "והיה כאשר יחוגו את הפסח במועדו ככל אשר צֻווה, יישמרו מאכול אותו מחוץ למקדש אדונָי:", + "לפני כל עם עדת ישראל ישמרו אותו במועדו, כל הבאים ביומו לאכול אותו במקדש אלוהיכם לפני ה' מבן עשרים שנה ומעלה:", + "כי כן כתוב ונועד, לאכול אותו בבית מקדש ה':", + "והיה כי יבואו בני ישראל אל ארץ נחלתם ארץ כנען, ויטו את אהל ה' בקרב הארץ בתוך אחד שבטיו עד בנות מקדש ה' בארץ:", + "ובאו ועשו את חג הפסח בתוך אוהל ה', ושחטו אותו לפני ה' מימים ימימה", + "ובימי היות בית בנוי לשם ה' בארץ נחלתם, ילכו שמה ושחטו את הפסח בערב בבוא השמש בחלק השלישי ליום:", + "ונתנו את הדם על משקוף המזבח ואת החלב ישימו על האש אשר על המזבח, ואת בשרו קלוי באש יאכלו בחצר המקדש לשם ה':", + "ולא יעשו את הפסח בעריהם ובכל מקום, בלתי לפני אוהל ה' או לפני ביתו אשר שמו ישכון בקרבו, ולא יחטאו לה':", + "ואתה משה צו את בני ישראל ושמרו את חוקת הפסח כאשר צֻווית, ושמרתם אותו מדי שנה בשנה ביומו:", + "ואת חג המצות ישמרו לאכול מצות שבעת ימים, למען ישמרו מועדו להקריב לו קרבן מדי יום ביומו בשבעת ימי פסח ההם לפני ה' על מזבח אלהיכם:", + "כי החג הזה חגותם בחפזון בצאתכם ממצרים עד עברכם את הים אל מדבר שור, כי על שפת הים חגותם אותו עד תומו:" + ], + [ + "ועל פי הדברים האלה, על פי החוק הזה הודעתיך את ימי השבת במדבר סיני אשר בין אילם ובין סיני:", + "וגם את שבתות הארץ הגדתי לך על הר סיני, ושנות היובל עם שנות השבת:", + "אכן את השנה מהם לא הגדתי לך, עד בואך אל הארץ לרשתכם אותה:", + "ושבתה גם הארץ את שבתותיה בשבתם בקרבה, וידעו את שנת היובל:", + "על כן הודעתי לך את השבועים ואת היובלים, ארבעים ותשעה יובלים הם מימי האדם עד היום הזה ושבוע אחד ושנתיים:", + "ועוד ארבעים שנה לפניך לדעת את מצוות ה' עד עברם שמה לעת המעבר אל ארץ כנען בעברם את הירדן לפאת מערבה:", + "והיובלים יסופו עד אשר יטהר ישראל מכל זנונים ואשם וטומאה ודופי וחטא ופשע, וישב לבטח בכל הארץ ולא יעמוד לנגדו שטן וכל רע והארץ תטהר מעתה ועד עולם:", + "והנה גם את מצות השבתות כתבתי לך וכל משפטי חוקיה, ששת ימים תעשה המלאכות וביום השביעי שבת לה' אלוהיכם:", + "לא תעשו בו כל מלאכה אתם ובניכם ועבדיכם ואמהותיכם וכל בהמתכם והגר אשר אתך, והאיש העושה כל מלאכה יומת:", + "איש איש אשר יחלל את היום הזה אשר ישכב עם אשתו ואשר אמור יאמר לצאת בו לדרכו או מכל מקנה וממכר ואשר ישאב מים ולא הכינם לו מיום השישי והנושא משא הלאה מאוהלו או מביתו, מות יומת:", + "לא תעשו כל מלאכה ביום השבת אם לא הכינותם לכם ביום השישי לאכול ולשתות ולנוח ולשבות מכל מלאכה ביום הזה ולברך את ה' אלוהיכם אשר נתן אותו לכם למועד:", + "ויום קדוש ויום מלכות קדושה לכל ישראל, יהיה היום הזה בחייכם כל הימים:", + "כי גדול הכבוד אשר נתן ה' לישראל, כי יאכלו וישתו וישבעו במועד הזה וינוחו מכל מלאכה אשר ישעה בה האדם לבד מהקטיר קטורת והקרב מנחה ועולה לפני ה' בימי השבת:", + "המלאכה הזאת לבדה תיעשה בימי השבת בימי בית מקדש ה' אלוהיכם לכפר על ישראל תמיד ויום יום בקרבן לזכרון ניחוח לרצון לפני ה' בכל ימי השנה כאשר צֻווית:", + "וכל איש אשר יעשה מלאכה וילך בדרך ויכלכל את בהמתו בבית או במקום אחר, ואשר יבעיר אש או ירכב על כל בהמה או ילך באניה על הים:", + "ואיש אשר יכה או ימית ואשר ישחט חיה או עוף ואשר יצוד חיה ועוף ודגים, ואשר יענה את נפשו ואשר יעשה מלחמה ביום השבת:", + "כל העושה מאלה ביום השבת מות יומת, למען ישמרו בני ישראל את השבת על פי המצוות על שבתות הארץ:", + "כאשר העתיק מעל לוחות השמים, אשר נתן לי בידי לבעבור אכתוב לך את חוקי העת ואת העת על פי חלוקת ימיה:" + ] + ], + "versions": [ + [ + "Wikisource 2019", + "https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D" + ], + [ + "Book of Jubilees, Vienna 1870, Wikisource", + "https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%90" + ] + ], + "heTitle": "ספר היובלים", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Letter of Aristeas/English/The Letter of Aristeas, The Clarendon Press, 1913.json b/json/Second Temple/Apocrypha/Letter of Aristeas/English/The Letter of Aristeas, The Clarendon Press, 1913.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..0d8b6780f656facb45240023aeb05ec4cadcff27 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Letter of Aristeas/English/The Letter of Aristeas, The Clarendon Press, 1913.json @@ -0,0 +1,345 @@ +{ + "language": "en", + "title": "Letter of Aristeas", + "versionSource": "http://www.ccel.org/c/charles/otpseudepig/aristeas.htm", + "versionTitle": "The Letter of Aristeas, The Clarendon Press, 1913", + "versionTitleInHebrew": "אגרת אריסטיאס, דפוס קלרנדון, 1913", + "shortVersionTitle": "The Clarendon Press, 1913", + "actualLanguage": "en", + "languageFamilyName": "english", + "isBaseText": false, + "isSource": false, + "direction": "ltr", + "heTitle": "אגרת אריסטיאס", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + "Since I have collected Material for a memorable history of my visit to Eleazar the High priest of the Jews, and because you, Philocrates, as you lose no opportunity of reminding me, have set great store upon receiving an account of the motives and object of my mission, I have attempted to draw up a clear exposition of the matter for you, for I perceive that you possess a natural love of learning,", + "a quality which is the highest possession of man - to be constantly attempting 'to add to his stock of knowledge and acquirements' whether through the study of history or by actually participating in the events themselves. It is by this means, by taking up into itself the noblest elements, that the soul is established in purity, and having fixed its aim on piety, the noblest goal of all, it uses this as its infallible guide and so acquires a definite purpose.", + "It was my devotion to the pursuit of religious knowledge that led me to undertake the embassy to the man I have mentioned, who was held in the highest esteem by his own citizens and by others both for his virtue and his majesty and who had in his possession documents of the highest value to the Jews in his own country and in foreign lands for the interpretation of the divine law, for their laws are written on leather parchments in Jewish characters.", + "This embassy then I undertook with enthusiasm, having first of all found an opportunity of pleading with the king on behalf of the Jewish captives who had been transported from Judea to Egypt by the king's father, when he first obtained possession of this city and conquered the land of Egypt.", + "It is worth while that I should tell you this story, too, since I am convinced that you, with your disposition towards holiness and your sympathy with men who are living in accordance with the holy law, will all the more readily listen to the account which I purpose to set forth, since you yourself have lately come to us from the island and are anxious to hear everything that tends to build up the soul. ", + "On a former occasion, too I sent you a record of the facts which I thought worth relating about the Jewish race - the record which I had obtained from the most learned high priests of the most learned land of Egypt.", + "As you are so eager to acquire the knowledge of those things which can benefit the mind, I feel it incumbent upon me to impart to you all the information in my power. I should feel the same duty towards all who possessed the same disposition but I feel it especially towards you since you have aspirations which are so noble, and since you are not only my brother in character no less than in blood but are one with me as well in the pursuit of goodness.", + "For neither the pleasure derived from gold nor any other of the possessions which are prized by shallow minds confers the same benefit as the pursuit of culture and the study which we expend in securing it. But that I may not weary you by a too lengthy introduction, I will proceed at once to the substance of my narrative.", + "Demetrius of Phalerum, the president of the king's library, received vast sums of money, for the purpose of collecting together, as far as he possibly could, all the books in the world. By means of purchase and transcription, he carried out, to the best of his ability, the purpose of the king. On one occasion when I was present he was asked, How many thousand books are there in the library?", + "and he replied, 'More than two hundred thousand, O king, and I shall make endeavour in the immediate future to gather together the remainder also, so that the total of five hundred thousand may be reached. I am told that the laws of the Jews are worth transcribing and deserve a place in your library.'", + "What is to prevent you from doing this?' replied the king. 'Everything that is necessary has been placed at your disposal.' 'They need to be translated,' answered Demetrius, 'for in the country of the Jews they use a peculiar alphabet (just as the Egyptians, too, have a special form of letters) and speak a peculiar dialect. They are supposed to use the Syriac tongue, but this is not the case; their language is quite different.' And the king when he understood all the facts of the case ordered a letter to be written to the Jewish High Priest that his purpose (which has already been described) might be accomplished.", + "Thinking that the time had come to press the demand, which I had often laid before Sosibius of Tarentum and Andreas, the chief of the bodyguard, for the emancipation of the Jews who had been transported from Judea by the king's father - for when by a combination of good fortune and courage he had brought his attack on the whole district of Coele-Syria and Phoenicia to a successful issue, in the process of terrorizing the country into subjection, he transported some of his foes and others he reduced to captivity. The number of those whom he transported from the country of the Jews to Egypt amounted to no less than a hundred thousand.", + "Of these he armed thirty thousand picked men and settled them in garrisons in the country districts. (And even before this time large numbers of Jews had come into Egypt with the Persian, and in an earlier period still others had been sent to Egypt to help Psammetichus in his campaign against the king of the Ethiopians. But these were nothing like so numerous as the captives whom Ptolemy the son of Lagus transported.)", + "As I have already said Ptolemy picked out the best of these, the men who were in the prime of life and distinguished for their courage, and armed them, but the great mass of the others, those who were too old or too young for this purpose, and the women too, he reduced to slavery, not that he wished to do this of his own free will, but he was compelled by his soldiers who claimed them as a reward for the services which they had rendered in war. Having, as has already been stated, obtained an opportunity for securing their emancipation, I addressed the king with the following arguments. 'Let us not be so unreasonable as to allow our deeds to give the lie to our words.", + "Since the law which we wish not only to transcribe but also to translate belongs to the whole Jewish race, what justification shall we be able to find for our embassy while such vast numbers of them remain in a state of slavery in your kingdom? In the perfection and wealth of your clemency release those who are held in such miserable bondage, since as I have been at pains to discover, the God who gave them their law is the God who maintains your kingdom.", + "They worship the same God - the Lord and Creator of the Universe, as all other men, as we ourselves, O king, though we call him by different names, such as Zeus or Dis. This name was very appropriately bestowed upon him by our first ancestors, in order to signify that He through whom all things are endowed with life and come into being, is necessarily the ruler and lord of the Universe. Set all mankind an example of magnanimity by releasing those who are held in bondage.'", + "After a brief interval, while I was offering up an earnest prayer to God that He would so dispose the mind of the king that all the captives might be set at liberty-(for the human race, being the creation of God, is swayed and influenced by Him. Therefore with many divers prayers I called upon Him who ruleth the heart that the king might be constrained to grant my request.", + "For I had great hopes with regard to the salvation of the men since I was assured that God would grant a fulfilment of my prayer. For when men from pure motives plan some action in the interest of righteousness and the performance of noble deeds, Almighty God brings their efforts and purposes to a successful issue) - the king raised his head and looking up at me with a cheerful countenance asked, ", + "How many thousands do you think they will number?' Andreas, who was standing near, replied, 'A little more than a hundred thousand.' 'It is a small boon indeed,' said the king, 'that Aristeas asks of us!'Then Sosibius and some others who were present said, 'Yes, but it will be a fit tribute to your magnanimity for you to offer the enfranchisement of these men as an act of devotion to the supreme God. You have been greatly honoured by Almighty God and exalted above all your forefathers in glory and it is only fitting that you should render to Him the greatest thank offering in your power.'", + "Extremely pleased with these arguments he gave orders that an addition should be made to the wages of the soldiers by the amount of the redemption money that twenty drachmae should be paid to the owners for every slave, that a public order should be issued and that registers of the captives should be attached to it. He showed the greatest enthusiasm in the business, for it was God who had brought our purpose to fulfilment in its entirety and constrained him to redeem not only those who had come into Egypt with the army of his father but any who had come before that time or had been subsequently brought into the kingdom. It was pointed out to him that the ransom money would exceed four hundred talents.", + "I think it will be useful to insert a copy of the decree, for in this way the magnanimity of the king, who was empowered by God to save such vast multitudes, will be made clearer and more manifest.", + "The decree of the king ran as follows:
'All who served in the army of our father in the campaign against Syria and Phoenicia and in the attack upon the country of the Jews and became possessed of Jewish captives and brought them back to the city of Alexandria and the land of Egypt or sold them to others - and in the same way any captives who were in our land before that time or were brought hither afterwards- all who possess such captives are required to set them at liberty at once, receiving twenty drachmae per head as ransom money. The soldiers will receive this money as a gift added to their wages, the others from the king's treasury.", + "We think that it was against our father's will and against all propriety that they should have been made captives and that the devastation of their land and the transportation of the Jews to Egypt was an act of military wantonness. The spoil which fell to the soldiers on the field of battle was all the booty which they should have claimed. To reduce the people to slavery in addition was an act of absolute injustice.", + "Wherefore since it is acknowledged that we are accustomed to render justice to all men and especially to those who are unfairly in a condition of servitude, and since we strive to deal fairly with all men according to the demands of justice and piety, we have decreed, in reference to the persons of the Jews who are in any condition of bondage in any part of our dominion, that those who possess them shall receive the stipulated sum of money and set them at liberty and that no man shall show any tardiness in discharging his obligations. Within three days after the publication of this decree, they must make lists of slaves for the officers appointed to carry out our will, and immediately produce the persons of the captives.", + "For we consider that it will be advantageous to us and to our affairs that the matter should be brought to a conclusion. Any one who likes may give information about any who disobey the decree on condition that if the man is proved guilty he will become his slave; his property, however, will be handed over to the royal treasury.'", + "When the decree was brought to be read over to the king for his approval, it contained all the other provisions except the phrase 'any captives who were in the land before that time or were brought hither afterwards,' and in his magnanimity and the largeness of his heart the king inserted this clause and gave orders that the grant of money required for the redemption should be deposited in full with the paymasters of the forces and the royal bankers,", + " and so the matter was decided and the decree ratified within seven days. The grant for the redemption amounted to more than six hundred and sixty talents; for many infants at the breast were emancipated together with their mothers. When the question was raised whether the sum of twenty talents was to be paid for these, the king ordered that it should be done, and thus he carried out his decision in the most comprehensive way.", + "When this had been done, he ordered Demetrius to draw up a memorial with regard to the transcription of the Jewish books. For all affairs of state used to be carried out by means of decrees and with the most painstaking accuracy by these Egyptian kings, and nothing was done in a slipshod or haphazard fashion. And so I have inserted copies of the memorial and the letters, the number of the presents sent and the nature of each, since every one of them excelled in magnificence and technical skill. The following is a copy of the memorial.", + "The Memorial of Demetrius to the great king. 'Since you have given me instructions, O king, that the books which are needed to complete your library should be collected together, and that those which are defective should be repaired, I have devoted myself with the utmost care to the fulfilment of your wishes, and I now have the following proposal to lay before you.", + "The books of the law of the Jews (with some few others) are absent from the library. They are written in the Hebrew characters and language and have been carelessly interpreted, and do not represent the original text as I am informed by those who know; for they have never had a king's care to protect them.", + "It is necessary that these should be made accurate for your library since the law which they contain, in as much as it is of divine origin, is full of wisdom and free from all blemish. For this reason literary men and poets and the mass of historical writers have held aloof from referring to these books and the men who have lived and are living in accordance with them, because their conception of life is so sacred and religious, as Hecataeus of Abdera says.", + "If it please you, O king, a letter shall be written to the High Priest in Jerusalem, asking him to send six elders out of every tribe - men who have lived the noblest life and are most skilled in their law - that we may find out the points in which the majority of them are in agreement, and so having obtained an accurate translation may place it in a conspicuous place in a manner worthy of the work itself and your purpose. May continual prosperity be yours!'", + "When this memorial had been presented, the king ordered a letter to be written to Eleazar on the matter, giving also an account of the emancipation of the Jewish captives. And he gave fifty talents weight of gold and seventy talents of silver and a large quantity of precious stones to make bowls and vials and a table and libation cups. He also gave orders to those who had the custody of his coffers to allow the artificers to make a selection of any materials they might require for the purpose, and that a hundred talents in money should be sent to provide sacrifices for the temple and for other needs.", + "I shall give you a full account of the workmanship after I have set before you copies of the letters. The letter of the king ran as follows:", + "King Ptolemy sends greeting and salutation to the High Priest Eleazar. Since there are many Jews settled in our realm who were carried off from Jerusalem by the Persians at the time of their power ", + "and many more who came with my father into Egypt as captives - large numbers of these he placed in the army and paid them higher wages than usual, and when he had proved the loyalty of their leaders he built fortresses and placed them in their charge that the native Egyptians might be intimidated by them. And I, when I ascended the throne, adopted a kindly attitude towards all my subjects, and more particularly to those who were citizens of yours ", + "I have set at liberty more than a hundred thousand captives, paying their owners the appropriate market price for them, and if ever evil has been done to your people through the passions of the mob, I have made them reparation. The motive which prompted my action has been the desire to act piously and render unto the supreme God a thank offering for maintaining my kingdom in peace and great glory in all the world. Moreover those of your people who were in the prime of life I have drafted into my army, and those who were fit to be attached to my person and worthy of the confidence of the court, I have established in official positions. ", + "Now since I am anxious to show my gratitude to these men and to the Jews throughout the world and to the generations yet to come, I have determined that your law shall be translated from the Hebrew tongue which is in use amongst you into the Greek language, that these books may be added to the other royal books in my library.", + "It will be a kindness on your part and a regard for my zeal if you will select six elders from each of your tribes, men of noble life and skilled in your law and able to interpret it, that in questions of dispute we may be able to discover the verdict in which the majority agree, for the investigation is of the highest possible importance. I hope to win great renown by the accomplishment of this work.", + "I have sent Andreas, the chief of my bodyguard, and Aristeas - men whom I hold in high esteem - to lay the matter before you and present you with a hundred talents of silver, the first fruits of my offering for the temple and the sacrifices and other religious rites. If you will write to me concerning your wishes in these matters, you will confer a great favour upon me and afford me a new pledge of friendship, for all your wishes shall be carried out as speedily as possible. Farewell.'", + "To this letter Eleazar replied appropriately as follows:
'Eleazar the High priest sends greetings to King Ptolemy his true friend. My highest wishes are for your welfare and the welfare of Queen Arsinoe your sister and your children. I also am well.", + "I have received your letter and am greatly rejoiced by your purpose and your noble counsel. I summoned together the whole people and read it to them that they might know of your devotion to our God. I showed them too the cups which you sent, twenty of gold and thirty of silver, the five bowls and the table of dedication, and the hundred talents of silver for the offering of the sacrifices and providing the things of which the temple stands in need.", + "These gifts were brought to me by Andreas, one of your most honoured servants, and by Aristeas, both good men and true, distinguished by their learning, and worthy in every way to be the representatives of your high principles and righteous purposes. These men imparted to me your message and received from me an answer in agreement with your letter.", + "I will consent to everything which is advantageous to you even though your request is very unusual. For you have bestowed upon our citizens great and never to be forgotten benefits in many (ways).", + "Immediately therefore I offered sacrifices on behalf of you, your sister, your children, and your friends, and all the people prayed that your plans might prosper continually, and that Almighty God might preserve your kingdom in peace with honour, and that the translation of the holy law might prove advantageous to you and be carried out successfully. ", + "In the presence of all the people I selected six elders from each tribe, good men and true, and I have sent them to you with a copy of our law. It will be a kindness, O righteous king, if you will give instruction that as soon as the translation of the law is completed, the men shall be restored again to us in safety. Farewell.'", + "The following are the names of the elders: Of the first tribe, Joseph, Ezekiah, Zachariah, John, Ezekiah, Elisha. Of the second tribe, Judas, Simon, Samuel, Adaeus, Mattathias, Eschlemias. Of the third tribe, Nehemiah, Joseph, Theodosius, Baseas, Ornias, Dakis.", + "Of the fourth tribe, Jonathan, Abraeus, Elisha, Ananias, Chabrias.... Of the fifth tribe, Isaac, Jacob, Jesus, Sabbataeus, Simon, Levi. Of the sixth tribe, Judas, Joseph, Simon, Zacharias, Samuel, Selemias.", + "Of the seventh tribe, Sabbataeus, Zedekiah, Jacob, Isaac, Jesias, Natthaeus. Of the eighth tribe Theodosius, Jason, Jesus, Theodotus, John, Jonathan. Of the ninth tribe, Theophilus, Abraham Arsamos, Jason, Endemias, Daniel.", + "Of the tenth tribe, Jeremiah, Eleazar, Zachariah, Baneas, Elisha, Dathaeus. Of the eleventh tribe, Samuel, Joseph, Judas, Jonathes, Chabu, Dositheus. Of the twelfth tribe, Isaelus, John, Theodosius, Arsamos, Abietes, Ezekiel. They were seventy-two in all.", + "Such was the answer which Eleazar and his friends gave to the king's letter. I will now proceed to redeem my promise and give a description of the works of art. They were wrought with exceptional skill, for the king spared no expense and personally superintended the workmen individually. They could not therefore scamp any part of the work or finish it off negligently. First of all I will give you a description of the table.", + "The king was anxious that this piece of work should be of exceptionally large dimensions, and he caused enquiries to be made of the Jews in the locality with regard to the size of the table already in the temple at Jerusalem.", + "And when they described the measurements, he proceeded to ask whether he might make a larger structure. And some of the priests and the other Jews replied that there was nothing to prevent him. And he said that he was anxious to make it five times the size, but he hesitated lest it should prove useless for the temple services. ", + "He was desirous that his gift should not merely be stationed in the temple, for it would afford him much greater pleasure if the men whose duty it was to offer the fitting sacrifices were able to do so appropriately on the table which he had made.", + "He did not suppose that it was owing to lack of gold that the former table had been made of small size, but there seems to have been, he said, some reason why it was made of this dimension. For had the order been given, there would have been no lack of means. Wherefore we must not transgress or go beyond the proper measure. ", + "At the same time he ordered them to press into service all the manifold forms of art, for he was a man of the most lofty conceptions and nature had endowed him with a keen imagination which enabled him to picture the appearance which would be presented by the finished work. He gave orders too, that where there were no instructions laid down in the Jewish Scriptures, everything should be made as beautiful as possible. When such instructions were laid down, they were to be carried out to the letter.", + "They made the table two cubits long (one cubit broad) one and a half cubits high, fashioning it of pure solid gold. What I am describing was not thin gold laid over another foundation, but the whole structure was of massive gold welded together.", + "And they made a border of a hand's breadth round about it. And there was a wreath of wave-work, engraved in relief in the form of ropes marvellously wrought on its three sides. ", + "For it was triangular in shape and the style of the work was exactly the same on each of the sides, so that whichever side they were turned, they presented the same appearance. Of the two sides under the border, the one which sloped down to the table was a very beautiful piece of work, but it was the outer side which attracted the gaze of the spectator. ", + "Now the upper edge of the two sides, being elevated, was sharp since, as we have said, the rim was three-sided, from whatever point of view one approached it. And there were layers of precious stones on it in the midst of the embossed cord-work, and they were interwoven with one another by an inimitable artistic device.", + "For the sake of security they were all fixed by golden needles which were inserted in perforations in the stones. At the sides they were clamped together by fastenings to hold them firm. ", + "On the part of the border round the table which slanted upwards and met the eyes, there was wrought a pattern of eggs in precious stones, elaborately engraved by a continuous piece of fluted relief-work, closely connected together round the whole table.", + "And under the stones which had been arranged to represent eggs the artists made a crown containing all kinds of fruits, having at its top clusters of grapes and ears of corn, dates also and apples, and pomegranates and the like, conspicuously arranged. These fruits were wrought out of precious stones, of the same colour as the fruits themselves and they fastened them edgeways round all the sides of the table with a band of gold. ", + "And after the crown of fruit had been put on, underneath there was inserted another pattern of eggs in precious stones, and other fluting and embossed work, that both sides of the table might be used, according to the wishes of the owners and for this reason the wave-work and the border were extended down to the feet of the table.", + "They made and fastened under the whole width of the table a massive plate four fingers thick, that the feet might be inserted into it, and clamped fast with linch-pins which fitted into sockets under the border, so that which ever side of the table people preferred, might be used. Thus it became manifestly clear that the work was intended to be used either way. ", + "On the table itself they engraved a 'maeander', having precious stones standing out in the middle of it, rubies and emeralds and an onyx too and many other kinds of stones which excel in beauty. And next to the 'maeander' there was placed a wonderful piece of network, which made the centre of the table appear like a rhomboid in shape, and on it a crystal and amber, as it is called, had been wrought, which produced an incomparable impression on the beholders. ", + "They made the feet of the table with heads like lilies, so that they seemed to be like lilies bending down beneath the table, and the parts which were visible represented leaves which stood upright.", + "The basis of the foot on the ground consisted of a ruby and measured a hand's breadth high all round. It had the appearance of a shoe and was eight fingers broad. ", + "Upon it the whole expanse of the foot rested.", + "And they made the foot appear like ivy growing out of the stone, interwoven with akanthus and surrounded with a vine which encircled it with clusters of grapes, which were worked in stones, up to the top of the foot. All the four feet were made in the same style, and everything was wrought and fitted so skillfully, and such remarkable skill and knowledge were expended upon making it true to nature, that when the air was stirred by a breath of wind, movement was imparted to the leaves, and everything was fashioned to correspond with the actual reality which it represented. ", + "And they made the top of the table in three parts like a triptychon, and they were so fitted and dovetailed together with spigots along the whole breadth of the work, that the meeting of the joints could not be seen or even discovered. The thickness of the table was not less than half a cubit, so that the whole work must have cost many talents.", + "For since the king did not wish to add to its size he expended on the details the same sum of money which would have been required if the table could have been of larger dimensions. And everything was completed in accordance with his plan, in a most wonderful and remarkable way, with inimitable art and incomparable beauty.", + "Of the mixing bowls, two were wrought (in gold), and from the base to the middle were engraved with relief work in the pattern of scales, and between the scales precious stones were inserted with great artistic skill. ", + "Then there was a 'maeander' a cubit in height, with its surface wrought out of precious stones of many colours, displaying great artistic effort and beauty. Upon this there was a mosaic, worked in the form of a rhombus, having a net-like appearance and reaching right up to the brim.", + "In the middle, small shields which were made of different precious stones, placed alternately and varying in kind, not less than four fingers broad enhanced the beauty of their appearance. On the top of the brim there was an ornament of lilies in bloom, and intertwining clusters of grapes were engraven all round.", + "Such then was the construction of the golden bowls, and they held more than two firkins each. The silver bowls had a smooth surface, and were wonderfully made as if they were intended for looking-glasses, so that everything which was brought near to them was reflected even more clearly than in mirrors.", + "But it is impossible to describe the real impression which these works of art produced upon the mind when they were finished. For, when these vessels had been completed and placed side by side, first a silver bowl and then a golden, then another silver, and then another golden, the appearance they presented is altogether indescribable, and those who came to see them were not able to tear themselves from the brilliant sight and entrancing, spectacle.", + "The impressions produced by the spectacle were various in kind. When men looked at the golden vessels, and their minds made a complete survey of each detail of workmanship, their souls were thrilled with wonder. Again when a man wished to direct his gaze to the silver vessels, as they stood before him, everything seemed to flash with light round about the place where he was standing, and afforded a still greater delight to the onlookers. So that it is really impossible to describe the artistic beauty of the works.", + "The golden vials they engraved in the centre with vine wreaths. And about the rims they wove a wreath of ivy and myrtle and olive in relief work and inserted precious stones in it. The other parts of the relief work they wrought in different patterns, since they made it a point of honour to complete everything in a way worthy of the majesty of the king.", + "In a word it may be said that neither in the king's treasury nor in any other, were there any works which equalled these in costliness or in artistic skill. For the king spent no little thought upon them, for he loved to gain glory for the excellence of his designs.", + "For often times he would neglect his official business, and spend his time with the artists in his anxiety that they should complete everything in a manner worthy of the place to which the gifts were to be sent. So everything was carried out on a grand scale, in a manner worthy of the king who sent the gifts and of the high priest who was the ruler of the land.", + "There was no stint of precious stones, for not less than five thousand were used and they were all of large size. The most exceptional artistic skill was employed, so that the cost of the stones and the workmanship was five times as much as that of the gold.", + "I have given you this description of the presents because I thought it was necessary. The next point in the narrative is an account of our journey to Eleazar, but I will first of all give you a description of the whole country. When we arrived in the land of the Jews we saw the city situated in the middle of the whole of Judea on the top of a mountain of considerable altitude. ", + "On the summit the temple had been built in all its splendour. It was surrounded by three walls more than seventy cubits high and in length and breadth corresponding to the structure of the edifice. All the buildings were characterized by a magnificence and costliness quite unprecedented. ", + "It was obvious that no expense had been spared on the door and the fastenings, which connected it with the door-posts, and the stability of the lintel.", + "The style of the curtain too was thoroughly in proportion to that of the entrance. Its fabric owing to the draught of wind was in perpetual motion, and as this motion was communicated from the bottom and the curtain bulged out to its highest extent, it afforded a pleasant spectacle from which a man could scarcely tear himself away.", + "The construction of the altar was in keeping with the place itself and with the burnt offerings which were consumed by fire upon it, and the approach to it was on a similar scale. There was a gradual slope up to it, conveniently arranged for the purpose of decency, and the ministering priests were robed in linen garments, down to their ankles.", + "The Temple faces the east and its back is toward the west. The whole of the floor is paved with stones and slopes down to the appointed places, that water may be conveyed to wash away the blood from the sacrifices, ", + "for many thousand beasts are sacrificed there on the feast days. And there is an inexhaustible supply of water, because an abundant natural spring gushes up from within the temple area. There are moreover wonderful and indescribable cisterns underground, as they pointed out to me, at a distance of five furlongs all round the site of the temple, and each of them has countless pipes so that the different streams converge together. ", + "And all these were fastened with lead at the bottom and at the sidewalls, and over them a great quantity of plaster had been spread, and every part of the work had been most carefully carried out. There are many openings for water at the base of the altar which are invisible to all except to those who are engaged in the ministration, so that all the blood of the sacrifices which is collected in great quantities is washed away in the twinkling of an eye.", + "Such is my opinion with regard to the character of the reservoirs and I will now show you how it was confirmed. They led me more than four furlongs outside the city and bade me peer down towards a certain spot and listen to the noise that was made by the meeting of the waters, so that the great size of the reservoirs became manifest to me, as has already been pointed out.", + "The ministration of the priests is in every way unsurpassed both for its physical endurance and for its orderly and silent service. For they all work spontaneously, though it entails much painful exertion, and each one has a special task allotted to him. The service is carried on without interruption - some provide the wood, others the oil, others the fine wheat flour, others the spices; others again bring the pieces of flesh for the burnt offering, exhibiting a wonderful degree of strength.", + "For they take up with both hands the limbs of a calf, each of them weighing more than two talents, and throw them with each hand in a wonderful way on to the high place of the altar and never miss placing them on the proper spot. In the same way the pieces of the sheep and also of the goats are wonderful both for their weight and their fatness. For those, whose business it is, always select the beasts which are without blemish and especially fat, and thus the sacrifice which I have described, is carried out.", + "There is a special place set apart for them to rest in, where those who are relieved from duty sit. When this takes place, those who have already rested and are ready to assume their duties rise up spontaneously since there is no one to give orders with regard to the arrangement of the sacrifices.", + "The most complete silence reigns so that one might imagine that there was not a single person present, though there are actually seven hundred men engaged in the work, besides the vast number of those who are occupied in bringing up the sacrifices. Everything is carried out with reverence and in a way worthy of the great God.", + "We were greatly astonished, when we saw Eleazar engaged in the ministration, at the mode of his dress, and the majesty of his appearance, which was revealed in the robe which he wore and the precious stones upon his person. There were golden bells upon the garment which reached down to his feet, giving forth a peculiar kind of melody, and on both sides of them there were pomegranates with variegated flowers of a wonderful hue.", + "He was girded with a girdle of conspicuous beauty, woven in the most beautiful colours. On his breast he wore the oracle of God, as it is called, on which twelve stones, of different kinds, were inset, fastened together with gold, containing the names of the leaders of the tribes, according to their original order, each one flashing forth in an indescribable way its own particular colour.", + "On his head he wore a tiara, as it is called, and upon this in the middle of his forehead an inimitable turban, the royal diadem full of glory with the name of God inscribed in sacred letters on a plate of gold … having been judged worthy to wear these emblems in the ministrations.", + "Their appearance created such awe and confusion of mind as to make one feel that one had come into the presence of a man who belonged to a different world. I am convinced that any one who takes part in the spectacle which I have described will be filled with astonishment and indescribable wonder and be profoundly affected in his mind at the thought of the sanctity which is attached to each detail of the service.", + "But in order that we might gain complete information, we ascended to the summit of the neighbouring citadel and looked around us. It is situated in a very lofty spot, and is fortified with many towers, which have been built up to the very top of immense stones, with the object, as we were informed, of guarding the temple precincts, ", + "so that if there were an attack, or an insurrection or an onslaught of the enemy, no one would be able to force an entrance within the walls that surround the temple. On the towers of the citadel engines of war were placed and different kinds of machines, and the position was much higher than the circle of walls which I have mentioned.", + "The towers were guarded too by most trusty men who had given the utmost proof of their loyalty to their country. These men were never allowed to leave the citadel, except on feast days and then only in detachments.", + "Nor did they permit any stranger to enter it. They were also very careful when any command came from the chief officer to admit any visitors to inspect the place, as our own experience taught us. They were very reluctant to admit us - though we were but two unarmed men- to view the offering of the sacrifices. ", + "And they asserted that they were bound by an oath when the trust was committed to them, for they had all sworn and were bound to carry out the oath sacredly to the letter, that though they were five hundred in number they would not permit more than five men to enter at one time. The citadel was the special protection of the temple and its founder had fortified it so strongly that it might efficiently protect it.", + "The size of the city is of moderate dimensions. It is about forty furlongs in circumference, as far as one could conjecture. It has its towers arranged in the shape of a theatre, with thoroughfares leading between them. Now the cross roads of the lower towers are visible but those of the upper towers are more frequented. For the ground ascends, since the city is built upon a mountain. ", + "There are steps too which lead up to the cross roads, and some people are always going up, and others down and they keep as far apart from each other as possible on the road because of those who are bound by the rules of purity, lest they should touch anything which is unlawful.", + "It was not without reason that the original founders of the city built it in due proportions, for they possessed clear insight with regard to what was required. For the country is extensive and beautiful. Some parts of it are level, especially the districts which belong to Samaria, as it is called, and which border on the land of the Idumeans, other parts are mountainous, especially (those which are contiguous to the land of Judea). ", + "The people therefore are bound to devote themselves to agriculture and the cultivation of the soil that by this means they may have a plentiful supply of crops. In this way cultivation of every kind is carried on and an abundant harvest reaped in the whole of the aforesaid land. The cities which are large and enjoy a corresponding prosperity are well-populated, but they neglect the country districts, since all men are inclined to a life of enjoyment, for every one has a natural tendency towards the pursuit of pleasure.", + "The same thing happened in Alexandria, which excels all cities in size and prosperity. Country people by migrating from the rural districts and settling in the city brought agriculture into disrepute: ", + "and so to prevent them from settling in the city, the king issued orders that they should not stay in it for more than twenty days. And in the same way he gave the judges written instructions, that if it was necessary to issue a summons against any one who lived in the country, the case must be settled within five days.", + "And since he considered the matter one of great importance, he appointed also legal officers for every district with their assistants, that the farmers and their advocates might not in the interests of business empty the granaries of the city, I mean, of the produce of husbandry. ", + "I have permitted this digression because it was Eleazar who pointed out with great clearness the points which have been mentioned. For great is the energy which they expend on the tillage of the soil. For the land is thickly planted with multitudes of olive trees, with crops of corn and pulse, with vines too, and there is abundance of honey. Other kinds of fruit trees and dates do not count compared with these. There are cattle of all kinds in great quantities and a rich pasturage for them. ", + "Wherefore they rightly recognize that the country districts need a large population, and the relations between the city and the villages are properly regulated.", + " A great quantity of spices and precious stones and gold is brought into the country by the Arabs. For the country is well adapted not only for agriculture but also for commerce, and the city is rich in the arts and lacks none of the merchandise which is brought across the sea.", + "It possesses too suitable and commodious harbours at Askalon, Joppa, and Gaza, as well as at Ptolemais which was founded by the King and holds a central position compared with the other places named, being not far distant from any of them. The country produces everything in abundance, since it is well watered in all directions and well protected from storms. The river Jordan, as it is called, which never runs dry, flows through the land.", + "Originally (the country) contained not less than 60 million acres-though afterwards the neighbouring peoples made incursions against it - and 600,000 men were settled upon it in farms of a hundred acres each. The river like the Nile rises in harvest- time and irrigates a large portion of the land. ", + "Near the district belonging to the people of Ptolemais it issues into another river and this flows out into the sea. Other mountain torrents, as they are called, flow down into the plain and encompass the parts about Gaza and the district of Ashdod.", + "The country is encircled by a natural fence and is very difficult to attack and cannot be assailed by large forces, owing to the narrow passes, with their overhanging precipices and deep ravines, and the rugged character of the mountainous regions which surround all the land.", + "We were told that from the neighbouring mountains of Arabia copper and iron were formerly obtained. This was stopped, however, at the time of the Persian rule, since the authorities of the time spread abroad a false report that the working of the mines was useless and expensive,", + "in order to prevent their country from being destroyed by the mining in these districts and possibly taken away from them owing to the Persian rule, since by the assistance of this false report they found an excuse for entering the district.", + "I have now, my dear brother Philocrates, given you all the essential information upon this subject in brief form. I shall describe the work of translation in the sequel. The High priest selected men of the finest character and the highest culture, such as one would expect from their noble parentage. They were men who had not only acquired proficiency in Jewish literature, but had studied most carefully that of the Greeks as well.", + "They were specially qualified therefore for serving on embassies and they undertook this duty whenever it was necessary. They possessed a great facility for conferences and the discussion of problems connected with the law. They espoused the middle course - and this is always the best course to pursue. They abjured the rough and uncouth manner, but they were altogether above pride and never assumed an air of superiority over others, and in conversation they were ready to listen and give an appropriate answer to every question. ", + "And all of them carefully observed this rule and were anxious above everything else to excel each other in its observance and they were all of them worthy of their leader and of his virtue. And one could observe how they loved Eleazar by their unwillingness to be torn away from him and how he loved them. For besides the letter which he wrote to the king concerning their safe return, he also earnestly besought Andreas to work for the same end and urged me, too, to assist to the best of my ability ", + "and although we promised to give our best attention to the matter, he said that he was still greatly distressed, for he knew that the king out of the goodness of his nature considered it his highest privilege, whenever he heard of a man who was superior to his fellows in culture and wisdom, to summon him to his court.", + "For I have heard of a fine saying of his to the effect that by securing just and prudent men about his person he would secure the greatest protection for his kingdom, since such friends would unreservedly give him the most beneficial advice. ", + "And the men who were now being sent to him by Eleazar undoubtedly possessed these qualities. And he frequently asserted upon oath that he would never let the men go if it were merely some private interest of his own that constituted the impelling motive-but it was for the common advantage of all the citizens that he was sending them.", + "For, he explained, the good life consists in the keeping of the enactments of the law, and this end is achieved much more by hearing than by reading. From this and other similar statements it was clear what his feelings towards them were.", + "It is worth while to mention briefly the information which he gave in reply to our questions. For I suppose that most people feel a curiosity with regard to some of the enactments in the law, especially those about meats and drinks and animals recognized as unclean.", + "When we asked why, since there is but one form of creation, some animals are regarded as unclean for eating, and others unclean even to the touch (for though the law is scrupulous on most points, it is specially scrupulous on such matters as these) he began his reply as follows:", + "'You observe,' he said, 'what an effect our modes of life and our associations produce upon us; by associating with the bad, men catch their depravities and become miserable throughout their life; but if they live with the wise and prudent, they find the means of escaping from ignorance and amending their lives.", + "Our Lawgiver first of all laid down the principles of piety and righteousness and inculcated them point by point, not merely by prohibitions but by the use of examples as well, demonstrating the injurious effects of sin and the punishments inflicted by God upon the guilty.", + "For he proved first of all that there is only one God and that his power is manifested throughout the universe, since every place is filled with his sovereignty and none of the things which are wrought in secret by men upon the earth escapes His knowledge. For all that a man does and all that is to come to pass in the future are manifest to Him.", + "Working out these truths carefully and having made them plain he showed that even if a man should think of doing evil - to say nothing of actually effecting it - he would not escape detection, for he made it clear that the power of God pervaded the whole of the law.", + "Beginning from this starting point he went on to show that all mankind except ourselves believe in the existence of many gods, though they themselves are much more powerful than the beings whom they vainly worship.", + "For when they have made statues of stone and wood, they say that they are the images of those who have invented something useful for life and they worship them, though they have clear proof that they possess no feeling.", + "For it would be utterly foolish to suppose that any one became a god in virtue of his inventions. For the inventors simply took certain objects already created and by combining them together, showed that they possessed a fresh utility: they did not themselves create the substance of the thing,", + "and so it is a vain and foolish thing for people to make gods of men like themselves. For in our times there are many who are much more inventive and much more learned than the men of former days who have been deified, and yet they would never come to worship them. The makers and authors of these myths think that they are the wisest of the Greeks.", + "Why need we speak of other infatuated people, Egyptians and the like, who place their reliance upon wild beasts and most kinds of creeping things and cattle, and worship them, and offer sacrifices to them both while living and when dead?''", + "Now our Lawgiver being a wise man and specially endowed by God to understand all things, took a comprehensive view of each particular detail, and fenced us round with impregnable ramparts and walls of iron, that we might not mingle at all with any of the other nations, but remain pure in body and soul, free from all vain imaginations, worshiping the one Almighty God above the whole creation.", + "Hence the leading Egyptian priests having looked carefully into many matters, and being cognizant with (our) affairs, call us \"men of God\". This is a title which does not belong to the rest of mankind but only to those who worship the true God. The rest are men not of God but of meats and drinks and clothing. For their whole disposition leads them to find solace in these things.", + "Among our people such things are reckoned of no account. but throughout their whole life their main consideration is the sovereignty of God.", + "Therefore lest we should be corrupted by any abomination, or our lives be perverted by evil communications, he hedged us round on all sides by rules of purity, affecting alike what we eat, or drink, or touch, or hear, or see.", + "For though, speaking generally, all things are alike in their natural constitution, since they are all governed by one and the same power, yet there is a deep reason in each individual case why we abstain from the use of certain things and enjoy the common use of others. ", + "For the sake of illustration I will run over one or two points and explain them to you. For you must not fall into the degrading idea that it was out of regard to mice and weasels and other such things that Moses drew up his laws with such exceeding care. All these ordinances were made for the sake of righteousness to aid the quest for virtue and the perfecting of character. ", + "For all the birds that we use are tame and distinguished by their cleanliness, feeding on various kinds of grain and pulse, such as for instance pigeons, turtle-doves, locusts, partridges, geese also, and all other birds of this class. ", + "But the birds which are forbidden you will find to be wild and carnivorous, tyrannizing over the others by the strength which they possess, and cruelly obtaining food by preying on the tame birds enumerated above and not only so, but they seize lambs and kids, and injure human beings too, whether dead or alive,", + "and so by naming them unclean, he gave a sign by means of them that those, for whom the legislation was ordained, must practice righteousness in their hearts and not tyrannize over any one in reliance upon their own strength nor rob them of anything, but steer their course of life in accordance with justice, just as the tame birds, already mentioned, consume the different kinds of pulse that grow upon the earth and do not tyrannize to the destruction of their own kindred.", + "Our legislator taught us therefore that it is by such methods as these that indications are given to the wise, that they must be just and effect nothing by violence, and refrain from tyrannizing over others in reliance upon their own strength. ", + "For since it is considered unseemly even to touch such unclean animals, as have been mentioned, on account of their particular habits, ought we not to take every precaution lest our own characters should be destroyed to the same extent? ", + "Wherefore all the rules which he has laid down with regard to what is permitted in the case of these birds and other animals, he has enacted with the object of teaching us a moral lesson. For the division of the hoof and the separation of the claws are intended to teach us that we must discriminate between our individual actions with a view to the practice of virtue. ", + "For the strength of our whole body and its activity depend upon our shoulders and limbs. Therefore he compels us to recognize that we must perform all our actions with discrimination according to the standard of righteousness ", + "more especially because we have been distinctly separated from the rest of mankind. For most other men defile themselves by promiscuous intercourse, thereby working great iniquity, and whole countries and cities pride themselves upon such vices. For they not only have intercourse with men but they defile their own mothers and even their daughters. But we have been kept separate from such sins.", + "And the people who have been separated in the aforementioned way are also characterized by the Lawgiver as possessing the gift of memory. For all animals \" which are cloven-footed and chew the cud \"represent to the initiated the symbol of memory.", + "For the act of chewing the cud is nothing else than the reminiscence of life and existence. For life is wont to be sustained by means of food ", + "wherefore he exhorts us in the Scripture also in these words: 'Thou shalt surely remember the Lord that wrought in thee those great and wonderful things\". For when they are properly conceived, they are manifestly great and glorious; first the construction of the body and the disposition of the food and the separation of each individual limb and, ", + "far more, the organization of the senses, the operation and invisible movement of the mind, the rapidity of its particular actions and its discovery of the arts, display an infinite resourcefulness. ", + "Wherefore he exhorts us to remember that the aforesaid parts are kept together by the divine power with consummate skill. For he has marked out every time and place that we may continually remember the God who rules and preserves us.", + "For in the matter of meats and drinks he bids us first of all offer part as a sacrifice and then forthwith enjoy our meal. Moreover, upon our garments he has given us a symbol of remembrance, and in like manner he has ordered us to put the divine oracles upon our gates and doors as a remembrance of God.", + "And upon our hands, too, he expressly orders the symbol to be fastened, clearly showing that we ought to perform every act in righteousness, remembering (our own creation), and above all the fear of God.", + "He bids men also, when lying down to sleep and rising up again, to meditate upon the works of God, not only in word, but by observing distinctly the change and impression produced upon them, when they are going to sleep, and also their waking, how divine and incomprehensible the change from one of these states to the other is.", + "The excellency of the analogy in regard to discrimination and memory has now been pointed out to you, according to our interpretation of \" the cloven hoof and the chewing of the cud \". For our laws have not been drawn up at random or in accordance with the first casual thought that occurred to the mind, but with a view to truth and the indication of right reason.", + "For by means of the directions which he gives with regard to meats and drinks and particular cases of touching, he bids us neither to do nor listen to anything, thoughtlessly nor to resort to injustice by the abuse of the power of reason.", + "In the case of the wild animals, too, the same principle may be discovered. For the character of the weasel and of mice and such animals as these, which are expressly mentioned, is destructive. ", + "Mice defile and damage everything, not only for their own food but even to the extent of rendering absolutely useless to man whatever it falls in their way to damage", + "The weasel class, too, is peculiar: for besides what has been said, it has a characteristic which is defiling:", + "It conceives through the ears and brings forth through the mouth. And it is for this reason that a like practice is declared unclean in men. For by embodying in speech all that they receive through the ears, they involve others in evils and work no ordinary impurity, being themselves altogether defiled by the pollution of impiety.", + "And your king, as we are informed, does quite right in destroying such men.' Then I said 'I suppose you mean the informers, for he constantly exposes them to tortures and to painful forms of death'. 'Yes,' he replied, 'these are the men I mean, for to watch for men's destruction is an unholy thing. ", + "And our law forbids us to injure any one either by word or deed. My brief account of these matters ought to have convinced you, that all our regulations have been drawn up with a view to righteousness, and that nothing has been enacted in the Scripture thoughtlessly or without due reason, but its purpose is to enable us throughout our whole life and in all our actions to practice righteousness before all men, being mindful of Almighty God.", + "And so concerning meats and things unclean, creeping things, and wild beasts, the whole system aims at righteousness and righteous relationships between man and man.'", + "He seemed to me to have made a good defense on all the points; for in reference also to the calves and rams and goats which are offered, he said that it was necessary to take them from the herds and flocks, and sacrifice tame animals and offer nothing wild, that the offerers of the sacrifices might understand the symbolic meaning of the lawgiver and not be under the influence of an arrogant self-consciousness. For he, who offers a sacrifice makes an offering also of his own soul in all its moods.", + "I think that these particulars with regard to our discussion are worth narrating and on account of the sanctity and natural meaning of the law, I have been induced to explain them to you clearly, Philocrates, because of your own devotion to learning.", + "And Eleazar, after offering the sacrifice, and selecting the envoys, and preparing many gifts for the king, despatched us on our journey in great security.", + "And when we reached Alexandria the king was at once informed of our arrival. On our admission to the palace, Andreas and I warmly greeted the king and handed over to him the letter written by Eleazar.", + "The king was very anxious to meet the envoys, and gave orders that all the other officials should be dismissed and the envoys summoned to his presence at once. ", + "Now this excited general surprise, for it is customary for those who come to seek an audience with the king on matters of importance to be admitted to his presence on the fifth day, while envoys from kings or very important cities with difficulty secure admission to the Court in thirty days - but these men he counted worthy of greater honour, since he held their master in such high esteem, and so he immediately dismissed those whose presence he regarded as superfluous and continued walking about until they came in and he was able to welcome them.", + "When they entered with the gifts which had been sent with them and the valuable parchments, on which the law was inscribed in gold in Jewish characters, for the parchment was wonderfully prepared and the connexion between the pages had been so effected as to be invisible, the king as soon as he saw them began to ask them about the books. ", + "And when they had taken the rolls out of their coverings and unfolded the pages, the king stood still for a long time and then making obeisance about seven times, he said: 'I thank you, my friends, and I thank him that sent you still more, and most of all God, whose oracles these are.'", + "And when all, the envoys and the others who were present as well, shouted out at one time and with one voice: 'God save the King!' he burst into tears of joy. For his exaltation of soul and the sense of the overwhelming honour which had been paid him compelled him to weep over his good fortune. ", + "He commanded them to put the rolls back in their places and then after saluting the men, said: 'It was right, men of God, that I should first of all pay my reverence to the books for the sake of which I summoned you here and then, when I had done that, to extend the right-hand of friendship to you. It was for this reason that I did this first. ", + "I have enacted that this day, on which you arrived, shall be kept as a great day and it will be celebrated annually throughout my life time. It happens also that it is the anniversary of my naval victory over Antigonus. Therefore I shall be glad to feast with you to-day.' 'Everything that you may have occasion to use', he said, 'shall be prepared (for you) in a befitting manner and for me also with you.'", + "After they had expressed their delight, he gave orders that the best quarters near the citadel should be assigned to them, and that preparations should be made for the banquet.", + "And Nicanor summoned the lord high steward, Dorotheus, who was the special officer appointed to look after the Jews, and commanded him to make the necessary preparation for each one. For this arrangement had been made by the king and it is an arrangement which you see maintained to-day. For as many cities (as) have (special) customs in the matter of drinking, eating, and reclining, have special officers appointed to look after their requirements. And whenever they come to visit the kings, preparations are made in accordance with their own customs, in order that there may be no discomfort to disturb the enjoyment of their visit. The same precaution was taken in the case of the Jewish envoys.", + "Now Dorotheus who was the patron appointed to look after Jewish guests was a very conscientious man. All the stores which were under his control and set apart for the reception of such guests, he brought out for the feast. He arranged the seats in two rows in accordance with the king's instructions. For he had ordered him to make half the men sit at his right hand and the rest behind him, in order that he might not withhold from them the highest possible honour.", + "When they had taken their seats he instructed Dorotheus to carry out everything in accordance with the customs which were in use amongst his Jewish guests. Therefore he dispensed with the services of the sacred heralds and the sacrificing priests and the others who were accustomed to offer the prayers, and called upon one of our number, Eleazar, the oldest of the Jewish priests, to offer prayer instead. And he rose up and made a remarkable prayer.", + "'May Almighty God enrich you, O king with all the good things which He has made and may He grant you and your wife and your children and your comrades the continual possession of them as long as you live!'", + "At these words a loud and joyous applause broke out which lasted for a considerable time, and then they turned to the enjoyment of the banquet which had been prepared. All the arrangements for service at table were carried out in accordance with the injunction of Dorotheus. Among the attendants were the royal pages and others who held places of honour at the king's court.", + "Taking an opportunity afforded by a pause in the banquet the king asked the envoy who sat in the seat of honour (for they were arranged according to seniority), How he could keep his kingdom unimpaired to the end?", + "After pondering for a moment he replied, 'You could best establish its security if you were to imitate the unceasing benignity of God. For if you exhibit clemency and inflict mild punishments upon those who deserve them in accordance with their deserts, you will turn them from evil and lead them to repentance.'", + "The king praised the answer and then asked the next man, How he could do everything for the best in all his actions? And he replied, 'If a man maintains a just bearing towards all, he will always act rightly on every occasion, remembering that every thought is known to God. If you take the fear of God as your starting-point, you will never miss the goal.", + "The king complimented this man, too, upon his answer and asked another, How he could have friends like-minded with himself? He replied, 'If they see you studying the interests of the multitudes over whom you rule; you will do well to observe how God bestows his benefits on the human race, providing for them health and food and all other things in due season.'", + "After expressing his agreement with the reply, the king asked the next guest, How in giving audiences and passing judgments he could gain the praise even of those who failed to win their suit? And he said, 'If you are fair in speech to all alike and never act insolently nor tyrannically in your treatment of offenders. ", + "And you will do this if you watch the method by which God acts. The petitions of the worthy are always fulfilled, while those who fail to obtain an answer to their prayers are informed by means of dreams or events of what was harmful in their requests and that God does not smite them according to their sins or the greatness of His strength, but acts with forbearance towards them.'", + "The king praised the man warmly for his answer and asked the next in order, How he could be invincible in military affairs? And he replied, 'If he did not trust entirely to his multitudes or his warlike forces, but called upon God continually to bring his enterprises to a successful issue, while he himself discharged all his duties in the spirit of justice.'", + "Welcoming this answer, he asked another how he might become an object of dread to his enemies. And he replied, 'If while maintaining a vast supply of arms and forces he remembered that these things were powerless to achieve a permanent and conclusive result. For even God instils fear into the minds of men by granting reprieves and making merely a display of the greatness of his power.'", + "This man the king praised and then said to the next, What is the highest good in life? And he answered 'To know that God is Lord of the Universe, and that in our finest achievements it is not we who attain success but God who by his power brings all things to fulfilment and leads us to the goal.'", + "The king exclaimed that the man had answered well and then asked the next How he could keep all his possessions intact and finally hand them down to his successors in the same condition? And he answered 'By praying constantly to God that you may be inspired with high motives in all your undertakings and by warning your descendants not to be dazzled by fame or wealth, for it is God who bestows all these gifts and men never by themselves win the supremacy'.", + "The king expressed his agreement with the answer and enquired of the next guest, How he could bear with equanimity whatever befell him? And he said, 'If you have a firm grasp of the thought that all men are appointed by God to share the greatest evil as well as the greatest good, since it is impossible for one who is a man to be exempt from these. But God, to whom we ought always to pray, inspires us with courage to endure.'", + "Delighted with the man's reply, the king said that all their answers had been good. 'I will put a question to one other', he added, 'and then I will stop for the present: that we may turn our attention to the enjoyment of the feast and spend a pleasant time.' ", + "Thereupon he asked the man, What is the true aim of courage? And he answered, 'If a right plan is carried out in the hour of danger in accordance with the original intention. For all things are accomplished by God to your advantage, O king, since your purpose is good.'", + "When all had signified by their applause their agreement with the answer, the king said to the philosophers (for not a few of them were present), 'It is my opinion that these men excel in virtue and possess extraordinary knowledge, since on the spur of the moment they have given fitting answers to these questions which I have put to them, and have all made God the starting-point of their words.'", + "And Menedemus, the philosopher of Eretria, said, 'True, O King - for since the universe is managed by providence and since we rightly perceive that man is the creation of God, it follows that all power and beauty of speech proceed from God.'", + "When the king had nodded his assent to this sentiment, the speaking ceased and they proceeded to enjoy themselves. When evening came on, the banquet ended.", + "On the following day they sat down to table again and continued the banquet according to the same arrangements. When the king thought that a fitting opportunity had arrived to put inquiries to his guests, he proceeded to ask further questions of the men who sat next in order to those who had given answers on the previous day.", + "He began to open the conversation with the eleventh man, for there were ten who had been asked questions on the former occasion.", + "When silence was established, he asked How he could continue to be rich? After a brief reflection, the man who had been asked the question replied If he did nothing unworthy of his position, never acted licentiously, never lavished expense on empty and vain pursuits, but by acts of benevolence made all his subjects well disposed towards himself. For it is God who is the author of all good things and Him man must needs obey.' ", + "The king bestowed praise upon him and then asked another How he could maintain the truth? In reply to the question he said, 'By recognizing that a lie brings great disgrace upon all men, and more especially upon kings. For since they have the power to do whatever they wish, why should they resort to lies? In addition to this you must always remember, O King, that God is a lover of the truth.'", + "The king received the answer with great delight and looking at another said, 'What is the teaching of wisdom?' And the other replied, 'As you wish that no evil should befall you, but to be a partaker of all good things, so you should act on the same principle towards your subjects and offenders, and you should mildly admonish the noble and good. For God draws all men to himself by his benignity.'", + "The king praised him and asked the next in order How he could be the friend of men? And he replied, 'By observing that the human race increases and is born with much trouble and great suffering: wherefore you must not lightly punish or inflict torments upon them, since you know that the life of men is made up of pains and penalties. For if you understood everything you would be filled with pity, for God also is pitiful.'", + "The king received the answer with approbation and inquired of the next 'What is the most essential qualification for ruling? ' 'To keep oneself', he answered, 'free from bribery and to practice sobriety during the greater part of one's life, to honour righteousness above all things, and to make friends of men of this type. For God, too, is a lover of justice.'", + "Having signified his approval, the king said to another 'What is the true mark of piety?' And he replied, 'To perceive that God constantly works in the Universe and knows all things, and no man who acts unjustly and works wickedness can escape His notice. As God is the benefactor of the whole world, so you, too, must imitate Him and be void of offence.'", + "The king signified his agreement and said to another 'What is the essence of kingship?' And he replied, 'To rule oneself well and not to be led astray by wealth or fame to immoderate or unseemly desires, this is the true way of ruling if you reason the matter well out. For all that you really need is yours, and God is free from need and benignant withal. Let your thoughts be such as become a man, and desire not many things but only such as are necessary for ruling.'", + "The king praised him and asked another man How his deliberations might be for the best? and he replied, 'If he constantly set justice before him in everything and thought that injustice was equivalent to deprivation of life. For God always promises the highest blessings to the just.'", + "Having praised him, the king asked the next How he could be free from disturbing thoughts in his sleep? And he replied, 'You have asked me a question which is very difficult to answer, for we cannot bring our true selves into play during the hours of sleep, but are held fast in these by imaginations that cannot be controlled by reason.", + "For our souls possess the feeling that they actually see the things that enter into our consciousness during sleep. But we make a mistake if we suppose that we are actually sailing on the sea in boats or flying through the air or travelling to other regions or anything else of the kind. And yet we actually do imagine such things to be taking place. ", + "So far as it is possible for me to decide, I have reached the following conclusion. You must in every possible way, O King, govern your words and actions by the rule of piety that you may have the consciousness that you are maintaining virtue and that you never choose to gratify yourself at the expense of reason and never by abusing your power do despite to righteousness.", + "For the mind mostly busies itself in sleep with the same things with which it occupies itself when awake. And he who has all his thoughts and actions set towards the noblest ends establishes himself in righteousness both when he is awake and when he is asleep. Wherefore you must be steadfast in the constant discipline of self.'", + "The king bestowed praise on the man and said to another, 'since you are the tenth to answer, when you have spoken, we will devote ourselves to the banquet.' And then he put the question, How can I avoid doing anything unworthy of myself?", + "And he replied, 'Look always to your own fame and your own supreme position, that you may speak and think only such things as are consistent therewith, knowing that all your subjects think and talk about you.", + "For you must not appear to be worse than the actors, who study carefully the role, which it is necessary for them to play, and shape all their actions in accordance with it. You are not acting a part, but are really a king, since God has bestowed upon you a royal authority in keeping with your character.'", + "When the king had applauded loud and long in the most gracious way, the guests were urged to seek repose. So when the conversation ceased, they devoted themselves to the next course of the feast.", + "On the following day, the same arrangement was observed, and when the king found an opportunity of putting questions to the men, he questioned the first of those who had been left over for the next interrogation, What is the highest form of government?", + "And he replied, 'To rule oneself and not to be carried away by impulses. For all men possess a certain natural bent of mind.", + "It is probable that most men have an inclination towards food and drink and pleasure, and kings a bent towards the acquisition of territory and great renown. But it is good that there should be moderation in all things. What God gives, that you must take and keep, but never yearn for things that are beyond your reach.'", + "Pleased with these words, the king asked the next How he could be free from envy? And he after a brief pause replied, 'If you consider first of all that it is God who bestows on all kings glory and great wealth and no one is king by his own power. All men wish to share this glory but cannot, since it is the gift of God.'", + "The king praised the man in a long speech and then asked another How he could despise his enemies? And he replied, 'If you show kindness to all men and win their friendship, you need fear no one. To be popular with all men is the best of good gifts to receive from God.'", + "Having praised this answer the king ordered the next man to reply to the question, How he could maintain his great renown? and he replied that 'If you are generous and large-hearted in bestowing kindness and acts of grace upon others, you will never lose your renown, but if you wish the aforesaid graces to continue yours, you must call upon God continually.'", + "The king expressed his approval and asked the next, To whom ought a man to show liberality? And he replied, 'All men acknowledge that we ought to show liberality to those who are well disposed towards us, but I think that we ought to show the same keen spirit of generosity to those who are opposed to us that by this means we may win them over to the right and to what is advantageous to ourselves. But we must pray to God that this may be accomplished, for he rules the minds of all men.'", + "Having expressed his agreement with the answer, the king asked the sixth to reply to the question, To whom ought we to exhibit gratitude? And he replied, 'To our parents continually, for God has given us a most important commandment with regard to the honour due to parents. In the next place He reckons the attitude of friend towards friend for He speaks of \"a friend which is as thine own soul\". You do well in trying to bring all men into friendship with yourself.'", + "The king spoke kindly to him and then asked the next, What is it that resembles beauty in value? And he said, 'Piety, for it is the pre-eminent form of beauty, and its power lies in love, which is the gift of God. This you have already acquired and with it all the blessings of life.'", + "The king in the most gracious way applauded the answer and asked another How, if he were to fail, he could regain his reputation again in the same degree? And he said, 'It is not possible for you to fail, for you have sown in all men the seeds of gratitude which produce a harvest of goodwill, and this is mightier than the strongest weapons and guarantees the greatest security.", + "But if any man does fail, he must never again do those things which caused his failure, but he must form friendships and act justly. For it is the gift of God to be able to do good actions and not the contrary.'", + "Delighted with these words, the king asked another How he could be free from grief? And he replied, 'If he never injured any one, but did good to everybody and followed the pathway of righteousness, for its fruits bring freedom from grief.", + "But we must pray to God that unexpected evils such as death or disease or pain or anything of this kind may not come upon us and injure us. But since you are devoted to piety, no such misfortune will ever come upon you.'", + "The king bestowed great praise upon him and asked the tenth, What is the highest form of glory? And he said, 'To honour God, and this is done not with gifts and sacrifices but with purity of soul and holy conviction, since all things are fashioned and governed by God in accordance with His will. Of this purpose you are in constant possession as all men can see from your achievements in the past and in the present.'", + "With loud voice the king greeted them all and spoke kindly to them, and all those who were present expressed their approval, especially the philosophers. For they were far superior to them [i.e. the philosophers] both in conduct and in argument, since they always made God their starting point. ", + "After this the king to show his good feeling proceeded to drink the health of his guests. On the following day the same arrangements were made for the banquet, and the king, as soon as an opportunity occurred, began to put questions to the men who sat next to those who had already responded, and he said to the first 'Is wisdom capable of being taught?' And he said, 'The soul is so constituted that it is able by the divine power to receive all the good and reject the contrary.'", + "The king expressed approval and asked the next man, What is it that is most beneficial to health? And he said, 'Temperance, and it is not possible to acquire this unless God create a disposition towards it.'", + "The king spoke kindly to the man and said to another, 'How can a man worthily pay the debt of gratitude to his parents?' And he said, 'By never causing them pain, and this is not possible unless God dispose the mind to the pursuit of the noblest ends.'", + "The king expressed agreement and asked the next How he could become an eager listener? And he said, 'By remembering that all knowledge is useful, because it enables you by the help of God in a time of emergency to select some of the things which you have learned and apply them to the crisis which confronts you. And so the efforts of men are fulfilled by the assistance of God.'", + "The king praised him and asked the next How he could avoid doing anything contrary to law? And he said, 'If you recognize that it is God who has put the thoughts into the hearts of the lawgivers that the lives of men might be preserved, you will follow them.'", + "The king acknowledged the man's answer and said to another, 'What is the advantage of kinship?' And he replied, 'If we consider that we ourselves are afflicted by the misfortunes which fall upon our relatives and if their sufferings become our own - then the strength of kinship is apparent at once,", + "for it is only when such feeling is shown that we shall win honour and esteem in their eyes. For help, when it is linked with kindliness, is of itself a bond which is altogether indissoluble. And in the day of their prosperity we must not crave their possessions, but must pray God to bestow all manner of good upon them.'", + "And having accorded to him the same praise as to the rest, the king asked another How he could attain freedom from fear? And he said, 'When the mind is conscious that it has wrought no evil, and when God directs it to all noble counsels.'", + "The king expressed his approval and asked another How he could always maintain a right judgement? And he replied, 'If he constantly set before his eyes the misfortunes which befall men and recognized that it is God who takes away prosperity from some and brings others to great honour and glory.'", + "The king gave a kindly reception to the man and asked the next to answer the question How he could avoid a life of ease and pleasure? And he replied, 'If he continually remembered that he was the ruler of a great empire and the lord of vast multitudes, and that his mind ought not to be occupied with other things, but he ought always to be considering how he could best promote their welfare. He must pray, too, to God that no duty might be neglected.'", + "Having bestowed praise upon him, the king asked the tenth How he could recognize those who were dealing treacherously with him? And he replied to the question, 'If he observed whether the bearing of those about him was natural and whether they maintained the proper rule of precedence at receptions and councils, and in their general intercourse, never going beyond the bounds of propriety in congratulations or in other matters of deportment.", + "But God will incline your mind, O King, to all that is noble.' When the king had expressed his loud approval and praised them all individually (amid the plaudits of all who were present), they turned to the enjoyment of the feast.", + "And on the next day, when the opportunity offered, the king asked the next man, What is the grossest form of neglect? And he replied, 'If a man does not care for his children and devote every effort to their education. For w always pray to God not so much for ourselves as for our children that every blessing may be theirs. Our desire that our children may possess self-control is only realized by the power of God.'", + "The king said that he had spoken well and then asked another How he could be patriotic? 'By keeping before your mind,' he replied, the thought that it is good to live and die in one's own country. Residence abroad brings contempt upon the poor and shame upon the rich as though they had been banished for a crime. If you bestow benefits upon all, as you continually do, God will give you favour with all and you will be accounted patriotic.'", + "After listening to this man, the king asked the next in order How he could live amicably with his wife? And he answered, 'By recognizing that womankind are by nature headstrong and energetic in the pursuit of their own desires, and subject to sudden changes of opinion through fallacious reasoning, and their nature is essentially weak. It is necessary to deal wisely with them and not to provoke strife.", + "For the successful conduct of life the steersman must know the goal toward which he ought to direct his course. It is only by calling upon the help of God that men can steer a true course of life at all times.'", + "The king expressed his agreement and asked the next How he could be free from error? And he replied, 'If you always act with deliberation and never give credence to slanders, but prove for yourself the things that are said to you and decide by your own judgement the requests which are made to you and carry out everything in the light of your judgement, you will be free from error, O King. But the knowledge and practice of these things is the work of the Divine power.'", + "Delighted with these words, the king asked another How he could be free from wrath? And he said in reply to the question, 'If he recognized that he had power over all even to inflict death upon them, if he gave way to wrath, and that it would be useless and pitiful if he, just because he was lord, deprived many of life. ", + "What need was there for wrath, when all men were in subjection and no one was hostile to him? It is necessary to recognize that God rules the whole world in the spirit of kindness and without wrath at all, and you,' said he, 'O king, must of necessity copy His example.", + "The king said that he had answered well and then inquired of the next man, What is good counsel? 'To act well at all times and with due reflection,' he explained, 'comparing what is advantageous to our own policy with the injurious effects that would result from the adoption of the opposite view, in order that by weighing every point we may be well advised and our purpose may be accomplished. And most important of all, by the power of God every plan of yours will find fulfilment because you practice piety.'", + "The king said that this man had answered well, and asked another What is philosophy? And he explained, 'To deliberate well in reference to any question that emerges and never to be carried away by impulses, but to ponder over the injuries that result from the passions, and to act rightly as the circumstances demand, practicing moderation. But we must pray to God to instil into our mind a regard for these things.'", + "The king signified his consent and asked another How he could meet with recognition when traveling abroad? 'By being fair to all men,' he replied, 'and by appearing to be inferior rather than superior to those amongst whom he was traveling. For it is a recognized principle that God by His very nature accepts the humble. And the human race loves those who are willing to be in subjection to them.'", + "Having expressed his approval at this reply, the king asked another How he could build in such a way that his structures would endure after him? And he replied to the question, 'If his creations were on a great and noble scale, so that the beholders would spare them for their beauty, and if he never dismissed any of those who wrought such works and never compelled others to minister to his needs without wages.", + "For observing how God provides for the human race, granting them health and mental capacity and all other gifts, he himself should follow His example by rendering to men a recompense for their arduous toil. For it is the deeds that are wrought in righteousness that abide continually.'", + "The king said that this man, too, had answered well and asked the tenth, What is the fruit of wisdom? And he replied, 'That a man should be conscious in himself that he has wrought no evil and that he should live his life in the truth,", + "since it is from these, O mighty King, that the greatest joy and steadfastness of soul and strong faith in God accrue to you if you rule your realm in piety.' And when they heard the answer they all shouted with loud acclaim, and afterwards the king in the fullness of his joy began to drink their healths.", + "And on the next day the banquet followed the same course as on previous occasions, and when the opportunity presented itself the king proceeded to put questions to the remaining guests, and he said to the first, 'How can a man keep himself from pride?' ", + "And he replied, 'If he maintains equality and remembers on all occasions that he is a man ruling over men. And God brings the proud to nought, and exalts the meek and humble.'", + "The king spoke kindly to him and asked the next, Whom ought a man to select as his counsellors? and he replied, ' Those who have been tested in many affairs and maintain unmingled goodwill towards him and partake of his own disposition. And God manifests Himself to those who are worthy that these ends may be attained.'", + "The king praised him and asked another, What is the most necessary possession for a king? 'The friendship and love of his subjects,' he replied, 'for it is through this that the bond of goodwill is rendered indissoluble. And it is God who ensures that this may come to pass in accordance with your wish.'", + "The king praised him and inquired of another, What is the goal of speech? And he replied, 'To convince your opponent by showing him his mistakes in a well-ordered array of arguments. For in this way you will win your hearer, not by opposing him, but by bestowing praise upon him with a view to persuading him. And it is by the power of God that persuasion is accomplished.'", + "The king said that he had given a good answer, and asked another How he could live amicably with the many different races who formed the population of his kingdom? 'By acting the proper part towards each,' he replied, 'and taking righteousness as your guide, as you are now doing with the help of the insight which God bestows upon you.'", + "The king was delighted by this reply, and asked another 'Under what circumstances ought a man to suffer grief?' 'In the misfortunes that befall our friends,' he replied, when we see that they are protracted and irremediable. Reason does not allow us to grieve for those who are dead and set free from evil, but all men do grieve over them because they think only of themselves and their own advantage. It is by the power of God alone that we can escape all evil.'", + "The king said that he had given a fitting answer, and asked another, How is reputation lost? And he replied, When pride and unbounded self-confidence hold sway, dishonour and loss of reputation are engendered. For God is the Lord of all reputation and bestows it where He will.'", + "The king gave his confirmation to the answer, and asked the next man, To whom ought men to entrust themselves? 'To those,' he replied, who serve you from goodwill and not from fear or self-interest, thinking only of their own gain. For the one is the sign of love, the other the mark of ill-will and time-serving. For the man who is always watching, for his own gain is a traitor at heart. But you possess the affection of all your subjects by the help of the good counsel which God bestows upon you.'", + "The king said that he had answered wisely, and asked another, What is it that keeps a kingdom safe? And he replied to the question, 'Care and forethought that no evil may be wrought by those who are placed in a position of authority over the people, and this you always do by the help of God who inspires you with grave judgement '.", + "The king spoke words of encouragement to him, and asked another, What is it that maintains gratitude and honour? And he replied, 'Virtue, for it is the creator of good deeds, and by it evil is destroyed, even as you exhibit nobility of character towards all by the gift which God bestows upon you.'", + "The king graciously acknowledged the answer and asked the eleventh (since there were two more than seventy), How he could in time of war maintain tranquillity of soul? And he replied, 'By remembering that he had done no evil to any of his subjects, and that all would fight for him in return for the benefits which they had received, knowing that even if they lose their lives, you will care for those dependent on them. ", + "For you never fail to make reparation to any - such is the kind-heartedness with which God has inspired you.' The king loudly applauded them all and spoke very kindly to them and then drank a long draught to the health of each, giving himself up to enjoyment, and lavishing the most generous and joyous friendship upon his guests.", + "On the seventh day much more extensive preparations were made, and many others were present from the different cities (among them a large number of ambassadors). When an opportunity occurred, the king asked the first of those who had not yet been questioned How he could avoid being deceived by fallacious reasoning?", + "and he replied, 'By noticing carefully the speaker, the thing spoken, and the subject under discussion, and by putting the same questions again after an interval in different forms. But to possess an alert mind and to be able to form a sound judgement in every case is one of the good gifts of God, and you possess it, O King.'", + "The king loudly applauded the answer and asked another, Why is it that the majority of men never become virtuous? 'Because,' he replied, 'all men are by nature intemperate and inclined to pleasure. Hence, injustice springs up and a flood of avarice.", + "The habit of virtue is a hindrance to those who are devoted to a life of pleasure because it enjoins upon them the preference of temperance and righteousness. For it is God who is the master of these things.'", + "The king said that he had answered well, and asked, What ought kings to obey? And he said, 'The laws, in order that by righteous enactments they may restore the lives of men. Even as you by such conduct in obedience to the Divine command have laid up in store for yourself a perpetual memorial.'", + "The king said that this man, too, had spoken well, and asked the next, Whom ought we to appoint as governors? And he replied, 'All who hate wickedness, and imitating your own conduct act righteously that they may maintain a good reputation constantly. For this is what you do, O mighty King,' he said, 'and it is God who has bestowed upon you the crown of righteousness.'", + "The king loudly acclaimed the answer and then looking at the next man said, Whom ought we to appoint as officers over the forces?' And he explained, 'Those who excel in courage and righteousness and those who are more anxious about the safety of their men than to gain a victory by risking their lives through rashness. For as God acts well towards all men, so too you in imitation of Him are the benefactor of all your subjects.'", + "The king said that he had given a good answer and asked another, What man is worthy of admiration? And he replied, The man who is furnished with reputation and wealth and power and possesses a soul equal to it all. You yourself show by your actions that you are most worthy of admiration through the help of God who makes you care for these things.'", + "The king expressed his approval and said to another 'To what affairs ought kings to devote most time?' And he replied, 'To reading and the study of the records of official journeys, which are written in reference to the various kingdoms, with a view to the reformation and preservation of the subjects. And it is by such activity that you have attained to a glory which has never been approached by others, through the help of God who fulfils all your desires.'", + "The king spoke enthusiastically to the man and asked another How ought a man to occupy himself during his hours of relaxation and recreation? And he replied, 'To watch those plays which can be acted with propriety and to set before one's eyes scenes taken from life and enacted with dignity and decency is profitable and appropriate.", + "For there is some edification to be found even in these amusements, for often some desirable lesson is taught by the most insignificant affairs of life. But by practicing the utmost propriety in all your actions, you have shown that you are a philosopher and you are honoured by God on account of your virtue.'", + "The king, pleased with the words which had just been spoken, said to the ninth man, How ought a man to conduct himself at banquets? And he replied, 'You should summon to your side men of learning and those who are able to give you useful hints with regard to the affairs of your kingdom and the lives of your subjects (for you could not find any theme more suitable or more educative than this) ", + "since such men are dear to God because they have trained their minds to contemplate the noblest themes - as you indeed are doing yourself, since all your actions are directed by God.'", + "Delighted with the reply, the king inquired of the next man, What is best for the people? That a private citizen should be made king over them or a member of the royal family? And he replied, He who is best by nature.", + "For kings who come of royal lineage are often harsh and severe towards their subjects. And still more is this the case with some of those who have risen from the ranks of private citizens, who after having experienced evil and borne their share of poverty, when they rule over multitudes turn out to be more cruel than the godless tyrants.", + "But, as I have said, a good nature which has been properly trained is capable of ruling, and you are a great king, not so much because you excel in the glory of your rule and your wealth but rather because you have surpassed all men in clemency and philanthropy, thanks to God who has endowed you with these qualities.'", + "The king spent some time in praising this man and then asked the last of all, What is the greatest achievement in ruling an empire? And he replied, 'That the subjects should continually dwell in a state of peace, and that justice should be speedily administered in cases of dispute.", + "These results are achieved through the influence of the ruler, when he is a man who hates evil and loves the good and devotes his energies to saving the lives of men, just as you consider injustice the worst form of evil and by your just administration have fashioned for yourself an undying reputation, since God bestows upon you a mind which is pure and untainted by any evil.'", + "And when he ceased, loud and joyful applause broke out for some considerable time. When it stopped the king took a cup and gave a toast in honour of all his guests and the words which they had uttered. Then in conclusion he said, 'I have derived the greatest benefit from your presence.", + "I have profited much by the wise teaching which you have given me in reference to the art of ruling.' Then he ordered that three talents of silver should be presented to each of them, and appointed one of his slaves to deliver over the money. All at once shouted their approval, and the banquet became a scene of joy, while the king gave himself up to a continuous round of festivity.", + "I have written at length and must crave your pardon, Philocrates. I was astonished beyond measure at the men and the way in which on the spur of the moment they gave answers which really needed a long time to devise. ", + "For though the questioner had given great thought to each particular question, those who replied one after the other had their answers to the questions ready at once and so they seemed to me and to all who were present and especially to the philosophers to be worthy of admiration. And I suppose that the thing will seem incredible to those who will read my narrative in the future.", + "But it is unseemly to misrepresent facts which are recorded in the public archives. And it would not be right for me to transgress in such a matter as this. I tell the story just as it happened, conscientiously avoiding any error. I was so impressed by the force of their utterances, that I made an effort to consult those whose business it was to make a record of all that happened at the royal audiences and banquets.", + "For it is the custom, as you know, from the moment the king begins to transact business until the time when he retires to rest, for a record to be taken of all his sayings and doings - a most excellent and useful arrangement.", + "For on the following day the minutes of the doings and sayings of the previous day are read over before business commences, and if there has been any irregularity, the matter is at once set right.", + "I obtained therefore, as has been said, accurate information from the public records, and I have set forth the facts in proper order since I know how eager you are to obtain useful information.", + "Three days later Demetrius took the men and passing along the sea-wall, seven stadia long, to the island, crossed the bridge and made for the northern districts of Pharos. There he assembled them in a house, which had been built upon the sea-shore, of great beauty and in a secluded situation, and invited them to carry out the work of translation, since everything that they needed for the purpose was placed at their disposal. ", + "So they set to work comparing their several results and making them agree, and whatever they agreed upon was suitably copied out under the direction of Demetrius.", + "And the session lasted until the ninth hour; after this they were set free to minister to their physical needs. Everything they wanted was furnished for them on a lavish scale.", + "In addition to this Dorotheus made the same preparations for them daily as were made for the king himself - for thus he had been commanded by the king. In the early morning they appeared daily at the Court, and after saluting the king went back to their own place.", + "And as is the custom of all the Jews, they washed their hands in the sea and prayed to God and then devoted themselves to reading and translating the particular passage upon which they were engaged,", + "and I put the question to them, Why it was that they washed their hands before they prayed? And they explained that it was a token that they had done no evil (for every form of activity is wrought by means of the hands) since in their noble and holy way they regard everything as a symbol of righteousness and truth.", + "As I have already said, they met together daily in the place which was delightful for its quiet and its brightness and applied themselves to their task. And it so chanced that the work of translation was completed in seventy-two days, just as if this had been arranged of set purpose.", + "When the work was completed, Demetrius collected together the Jewish population in the place where the translation had been made, and read it over to all, in the presence of the translators, who met with a great reception also from the people, because of the great benefits which they ha conferred upon them.", + "They bestowed warm praise upon Demetrius, too, and urged him to have the whole law transcribed and present a copy to their leaders.", + "After the books had been read, the priests and the elders of the translators and the Jewish community and the leaders of the people stood up and said, that since so excellent and sacred and accurate a translation had been made, it was only right that it should remain as it was and no alteration should be made in it.", + "And when the whole company expressed their approval, they bade them pronounce a curse in accordance with their custom upon any one who should make any alteration either by adding anything or changing in any way whatever any of the words which had been written or making any omission. This was a very wise precaution to ensure that the book might be preserved for all the future time unchanged.", + "When the matter was reported to the king, he rejoiced greatly, for he felt that the design which he had formed had been safely carried out. The whole book was read over to him and he was greatly astonished at the spirit of the lawgiver. And he said to Demetrius, 'How is it that none of the historians or the poets have ever thought it worth their while to allude to such a wonderful achievement?'", + "And he replied, 'Because the law is sacred and of divine origin. And some of those who formed the intention of dealing with it have been smitten by God and therefore desisted from their purpose.'", + "He said that he had heard from Theopompus that he had been driven out of his mind for more than thirty days because he intended to insert in his history some of the incidents from the earlier and somewhat unreliable translations of the law. ", + "When he had recovered a little, he besought God to make it clear to him why the misfortune had befallen him. And it was revealed to him in a dream, that from idle curiosity he was wishing to communicate sacred truths to common men, and that if he desisted he would recover his health.", + "I have heard, too, from the lips of Theodektes, one of the tragic poets, that when he was about to adapt some of the incidents recorded in the book for one of his plays, he was affected with cataract in both his eyes. And when he perceived the reason why the misfortune had befallen him, he prayed to God for many days and was afterwards restored.", + "And after the king, as I have already said, had received the explanation of Demetrius on this point, he did homage and ordered that great care should be taken of the books, and that they should be sacredly guarded. ", + "And he urged the translators to visit him frequently after their return to Judea, for it was only right, he said, that he should now send them home. But when they came back, he would treat them as friends, as was right, and they would receive rich presents from him.", + "He ordered preparations to be made for them to return home, and treated them most munificently. He presented each one of them with three robes of the finest sort, two talents of gold, a sideboard weighing one talent, all the furniture for three couches.", + "And with the escort he sent Eleazar ten couches with silver legs and all the necessary equipment, a sideboard worth thirty talents, ten robes, purple, and a magnificent crown, and a hundred pieces of the finest woven linen, also bowls and dishes, and two golden beakers to be dedicated to God.", + "He urged him also in a letter that if any of the men preferred to come back to him, not to hinder them. For he counted it a great privilege to enjoy the society of such learned men, and he would rather lavish his wealth upon them than upon vanities.", + "And now Philocrates, you have the complete story in accordance with my promise. I think that you find greater pleasure in these matters than in the writings of the mythologists. For you are devoted to the study of those things which can benefit the soul, and spend much time upon it. I shall attempt to narrate whatever other events are worth recording, that by perusing them you may secure the highest reward for your zeal. " + ], + "sectionNames": [ + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Letter of Aristeas/English/The Letter of Aristeas, trans. Paulo Kemp, 2023 [pt].json b/json/Second Temple/Apocrypha/Letter of Aristeas/English/The Letter of Aristeas, trans. Paulo Kemp, 2023 [pt].json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..a0e0e9a71342314ba7824a3b9d97c4acf13685b3 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Letter of Aristeas/English/The Letter of Aristeas, trans. Paulo Kemp, 2023 [pt].json @@ -0,0 +1,344 @@ +{ + "language": "en", + "title": "Letter of Aristeas", + "versionSource": "sefaria.org", + "versionTitle": "The Letter of Aristeas, trans. Paulo Kemp, 2023 [pt]", + "versionNotes": "A Carta de Aristeas é um trabalho apócrifo detalhando como a Septuaginta, a mais antiga tradução grega da Bíblia, veio a se formar. Composta no século II AEC por um judeu de língua grega, ela assume a forma de uma carta de um oficial de Ptolomeu II, um monarca grego do Egito, explicando como Ptolomeu II solicitou tradutores judeus ao sumo sacerdote de Jerusalém. O sumo sacerdote enviou 72 anciãos, que traduziram os cinco livros da Torá em 72 dias. A obra é uma das poucas primeiras obras judaicas em grego preservadas em sua totalidade e fornece a base para o nome “Septuaginta” (“setenta”, uma referência a 72 tradutores, ou em outros relatos da história, a 70 tradutores).", + "actualLanguage": "pt", + "languageFamilyName": "portuguese", + "isBaseText": false, + "isSource": false, + "direction": "ltr", + "heTitle": "אגרת אריסטיאס", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + "Desde que coletei material para uma história memorável de minha visita a Eleazar, o sumo sacerdote dos judeus, e porque você, Filócrates, como você não perde a oportunidade de me lembrar, dei grande importância ao receber um relato dos motivos e objetivo da minha missão, tentei elaborar uma exposição clara do assunto para você, pois percebo que você possui um amor natural pelo aprendizado,", + "uma qualidade que é a mais alta posse do ser humano – estar constantemente tentando “aumentar seu estoque de conhecimentos e aquisições”, seja por meio do estudo da história ou participando de fato dos próprios eventos. É por este meio, tomando em si os elementos mais nobres, que a vida se estabelece na pureza, e tendo fixado seu objetivo na piedade, o objetivo mais nobre de todos, ela usa isso como seu guia infalível e assim adquire um propósito definido.", + "Foi minha devoção à busca do conhecimento religioso que me levou a empreender a embaixada ao homem que mencionei, que era tido na mais alta estima por seus próprios cidadãos e por outros, tanto por sua virtude quanto por sua majestade e que tinha em sua posse documentos do mais alto valor para os judeus em seu próprio país e em terras estrangeiras para a interpretação da Instrução divina, pois suas leis estão escritas em pergaminhos de couro em caracteres judaicos.", + "Empreendi então esta embaixada com entusiasmo, tendo antes de mais nada encontrado uma oportunidade de suplicar ao Rei em nome dos judeus cativos que haviam sido transportados de Iehudá para o Egito pelo pai do Rei, quando ele obteve posse desta cidade e conquistou a terra do Egito.", + "Vale a pena contar esta história também, pois estou convencido de que você, com sua disposição para a santidade e sua simpatia para com os homens que vivem de acordo com a santa Instrução, tanto mais prontamente ouvirá o relato que pretendo apresentar, já que você mesmo recentemente veio da ilha para nós e está ansioso para ouvir tudo o que tende a edificar a vida.", + "Em uma ocasião anterior, também lhe enviei um registro dos fatos que julguei dignos de serem relatados sobre o povo judeu – o registro que obtive dos mais eruditos sumos sacerdotes da mais erudita terra do Egito.", + "Como você está tão ansioso para adquirir o conhecimento daquelas coisas que podem beneficiar a mente, sinto que devo transmitir a você todas as informações ao meu alcance. Eu deveria sentir o mesmo dever para com todos os que possuíssem a mesma disposição, mas sinto isso especialmente por você, já que você tem aspirações tão nobres, e já que você não é apenas meu irmão de caráter, não menos do que de sangue, mas também é alguém comigo na busca pela bondade.", + "Pois nem o prazer derivado do ouro nem qualquer outro dos bens que são valorizados por mentes superficiais conferem o mesmo benefício que a busca da cultura e o estudo que despendemos para assegurá-la. Mas, para não o cansar com uma introdução muito longa, passarei imediatamente à substância de minha narrativa.", + "Demétrio de Faleros, o presidente da biblioteca do Rei, recebeu vastas somas de dinheiro com o propósito de reunir, tanto quanto possível, todos os livros do mundo. Por meio de compra e transcrição, ele cumpriu, da melhor maneira possível, o propósito do Rei. Certa ocasião, quando eu estava presente, perguntaram-lhe: Quantos milhares de livros há na biblioteca?", + "E ele respondeu: “Mais de duzentos mil, ó Rei, e eu farei esforço no futuro imediato para reunir o restante também, de modo que o total de quinhentos mil possa ser alcançado. Disseram-me que vale a pena transcrever as leis dos judeus e merece um lugar na sua biblioteca”.", + "“O que o impede de fazer isso?”, respondeu o Rei. “Tudo o que é necessário foi colocado à sua disposição”. “Eles precisam ser traduzidos”, respondeu Demétrio, “pois no país dos judeus eles usam um alfabeto peculiar (assim como os egípcios também têm uma forma especial de caracteres) e falam um dialeto peculiar. Eles deveriam usar a língua siríaca, mas não é o caso; sua linguagem é bem diferente”. E o Rei, quando entendeu todos os fatos do caso, ordenou que uma carta fosse escrita ao Sumo Sacerdote judeu para que seu propósito (que já foi descrito) pudesse ser cumprido.", + "Pensando que chegara a hora de pressionar a demanda, que muitas vezes eu havia apresentado a Sosibius de Tarento e a Andreas, o chefe da guarda pessoal, pela emancipação dos judeus que haviam sido transportados de Iehudá pelo pai do Rei – pois quando, por uma combinação de boa sorte e coragem, ele levou seu ataque a todo o distrito de Celessíria e Fenícia a uma questão bem-sucedida, no processo de aterrorizar o país em sujeição, ele transportou alguns de seus inimigos e outros ele reduziu ao cativeiro. O número daqueles que ele transportou do país dos judeus para o Egito não chegava a menos de cem mil.", + "Destes, ele armou trinta mil homens escolhidos e os estabeleceu em guarnições nos distritos rurais. (E mesmo antes dessa época, muitos judeus haviam entrado no Egito com os persas, e em um período anterior ainda outros haviam sido enviados ao Egito para ajudar Psamético em sua campanha contra o Rei dos etíopes. Mas estes não eram tão numerosos quanto os cativos que Ptolomeu, filho de Lago, transportou.)", + "Como eu já disse, Ptolomeu escolheu o melhor deles, os homens que estavam no auge da vida e se destacaram por sua coragem, e os armou, mas a grande massa dos outros, aqueles que eram muito velhos ou muito jovens para esse propósito, e as mulheres também, ele reduziu à escravidão, não que desejasse fazê-lo por sua própria vontade, mas foi compelido por seus soldados que os reivindicaram como recompensa pelos serviços que haviam prestado na guerra. Tendo, como já foi dito, obtido uma oportunidade para garantir sua emancipação, eu me dirigi ao Rei com os seguintes argumentos. “Não sejamos tão irracionais a ponto de permitir que nossas ações tornem insanas nossas palavras.", + "Uma vez que a Instrução que desejamos não apenas transcrever, mas também traduzir pertence a todo o povo judeu, que justificativa poderemos encontrar para nossa embaixada enquanto um número tão grande deles permanece em estado de escravidão em seu reino? Na perfeição e riqueza de sua clemência, liberte aqueles que são mantidos em tal escravidão miserável, pois, como tenho me esforçado para descobrir, o Elohim que lhes deu a Instrução é o mesmo Elohim que mantém o seu reino.", + "Eles adoram o mesmo Elohim – o administrador e criador de todas as coisas, como todos os outros homens, como nós mesmos, ó Rei, embora o chamemos por nomes diferentes, como zeus ou deus. Este nome foi dado a ele muito apropriadamente por nossos primeiros ancestrais, a fim de significar que Aquele por meio de quem todas as coisas são dotadas de vida e passam a existir, é necessariamente o governante e senhor do mundo. Dê a toda a humanidade um exemplo de magnanimidade, libertando aqueles que são mantidos em cativeiro”.", + "Depois de um breve intervalo, enquanto eu estava oferecendo uma oração sincera a Elohim para que Ele dispusesse a mente do Rei de modo que todos os cativos pudessem ser libertados – (pois o ser humano, sendo a criação de Elohim, é movido e influenciado por Ele. Portanto, com muitas orações diversas, invoquei Aquele que governa o coração para que o Rei pudesse ser compelido a conceder meu pedido.", + "Pois eu tinha grandes esperanças em relação à salvação das pessoas, pois estava certo de que Elohim concederia o cumprimento de minha oração. Pois quando pessoas de motivos puros planejam alguma ação no interesse da retidão e na realização de ações nobres, Elohim, o Mais-Alto, traz seus esforços e propósitos para um resultado bem-sucedido) – o Rei levantou a cabeça e olhando para mim com um semblante alegre perguntou:", + "“Quantos milhares você acha que eles vão contar?” Andreas, que estava perto, respondeu: “Um pouco mais de cem mil”. “É realmente um pequeno benefício”, disse o Rei, “que Aristeas nos pede!” Então Sosibius e alguns outros presentes disseram: “Sim, mas será um tributo adequado à sua magnanimidade oferecer a emancipação dessas pessoas como um ato de devoção a Elohim supremo. Você foi grandemente honrado por Elohim, o Mais-Alto, e exaltado acima de todos os seus antepassados em glória e é justo que você dê a Ele a maior oferta de gratidão em seu poder”.", + "Extremamente satisfeito com esses argumentos, ele deu ordens para que fosse feito um acréscimo aos salários dos soldados pelo valor do dinheiro do resgate, que vinte dracmas fossem pagos aos proprietários por cada escravo, que uma ordem pública fosse emitida e que o registro dos cativos fosse anexado a ela. Ele mostrou o maior entusiasmo no negócio, pois foi Elohim quem trouxe nosso propósito à realização em sua totalidade e o obrigou a redimir não apenas aqueles que haviam entrado no Egito com o exército de seu pai, mas qualquer um que tivesse vindo antes daquele tempo ou tivesse sido posteriormente trazido para o reino. Foi-lhe dito que o dinheiro do resgate excederia quatrocentos talentos.", + "Acho que será útil inserir uma cópia do decreto, pois assim a magnanimidade do Rei, que foi autorizado por Elohim para salvar tão vastas multidões, ficará mais clara e mais manifesta.", + "O decreto do Rei era o seguinte: “Todos os que serviram no exército de nosso pai na campanha contra a Síria e a Fenícia e no ataque ao país dos judeus e se tornaram possuidores de cativos judeus e os trouxeram de volta para a cidade de Alexandria e a terra do Egito ou os venderam para outros – e da mesma forma quaisquer cativos que estiveram em nossa terra antes dessa época ou foram trazidos para cá depois – todos os que possuem tais cativos são obrigados a libertá-los imediatamente, recebendo vinte dracmas por cabeça como dinheiro do resgate. Os soldados receberão esse dinheiro como um presente adicionado aos seus salários, os outros do tesouro do Rei.", + "Achamos que foi contra a vontade de nosso pai e contra toda propriedade que eles deveriam ter sido feitos cativos e que a devastação de suas terras e o transporte dos judeus para o Egito foi um ato de devassidão militar. O despojo que caiu para os soldados no campo de batalha foi todo o saque que eles deveriam ter reivindicado. Além disso, reduzir o povo à escravidão era um ato de absoluta injustiça.", + "Portanto, uma vez que é reconhecido que estamos acostumados a fazer justiça a todas as pessoas e especialmente àquelas que estão injustamente em condição de servidão, e uma vez que nos esforçamos para tratar todas as pessoas com justiça de acordo com as exigências da justiça e da piedade, nós decretamos, em referência às pessoas dos judeus que estão em qualquer condição de servidão em qualquer parte de nosso domínio, que aqueles que os possuem recebam a quantia estipulada em dinheiro e os ponham em liberdade e que nenhuma pessoa mostre qualquer atraso no cumprimento de suas obrigações. Dentro de três dias após a publicação deste decreto, eles devem fazer listas de escravos para os oficiais designados para realizar nossa vontade, e imediatamente apresentar as pessoas dos cativos.", + "Pois consideramos que será vantajoso para nós e para nossos negócios que o assunto seja levado a uma conclusão. Quem quiser pode dar informações sobre quem desobedecer ao decreto, com a condição de que, se for provado que a pessoa é culpada, ela se tornará sua escrava; sua propriedade, no entanto, será entregue ao tesouro real”.", + "Quando o decreto foi levado para ser lido ao Rei para sua aprovação, ele continha todas as outras provisões, exceto a frase “qualquer cativo que estivesse na terra antes daquele tempo ou fosse trazido para cá depois”, e em sua magnanimidade e na grandeza de seu coração o Rei inseriu esta cláusula e deu ordens para que a concessão de dinheiro necessária para o resgate fosse depositada integralmente com os comandantes das tropas e os banqueiros reais,", + "e assim o assunto foi decidido e o decreto ratificado em sete dias. A concessão para a redenção ascendeu a mais de seiscentos e sessenta talentos; pois muitos bebês no peito foram emancipados junto com suas mães. Quando foi levantada a questão de saber se a quantia de vinte talentos deveria ser paga por eles, o Rei ordenou que isso fosse feito e, assim, ele executou sua decisão da maneira mais abrangente.", + "Feito isso, ordenou a Demétrio que redigisse um memorial referente à transcrição dos livros judaicos. Pois todos os assuntos de estado costumavam ser realizados por meio de decretos e com a mais meticulosa precisão por esses reis egípcios, e nada era feito de maneira negligente ou casual. E assim inseri cópias do memorial e das cartas, o número dos presentes enviados e a natureza de cada um, pois todos primavam pela magnificência e habilidade técnica. A seguir, uma cópia do memorial.", + "O Memorial de Demétrio ao grande Rei. “Já que você me deu instruções, ó Rei, para que os livros que são necessários para completar sua biblioteca sejam reunidos, e que aqueles que estão com defeito sejam consertados, dediquei-me com o maior cuidado à realização de seus desejos, e agora tenho a seguinte proposta para apresentar a você.", + "Os livros da Instrução dos judeus (com alguns outros) estão ausentes da biblioteca. Eles estão escritos em caracteres e língua hebraica e foram interpretados de forma descuidada e não representam o texto original, conforme fui informado por aqueles que sabem; pois eles nunca tiveram o cuidado de um Rei para protegê-los.", + "É necessário que eles sejam precisos para sua biblioteca, pois a Instrução que eles contêm, na medida em que é de origem divina, é cheia de sabedoria e livre de qualquer defeito. Por esta razão, os literatos e poetas e a massa de escritores históricos mantiveram-se distantes de se referir a esses livros e às pessoas que viveram e vivem de acordo com eles, porque sua concepção de vida é tão sagrada e religiosa, como diz Hecateu de Abdera.", + "Se for do agrado de ti, ó Rei, uma carta será escrita ao Sumo Sacerdote em Jerusalém, pedindo-lhe que envie seis anciãos de cada tribo – homens que viveram a vida mais nobre e são mais hábeis em sua Instrução – para que possamos descobrir os pontos em que a maioria deles está de acordo e, assim, tendo obtido uma tradução precisa, podemos colocá-la em um local visível de maneira digna do trabalho em si e de seu propósito. Que a prosperidade contínua seja sua!”", + "Quando este memorial foi apresentado, o Rei ordenou que uma carta fosse escrita a Eleazar sobre o assunto, dando também conta da emancipação dos cativos judeus. E ele deu cinquenta talentos de peso de ouro e setenta talentos de prata e uma grande quantidade de pedras preciosas para fazer tigelas e frascos e uma mesa e copos de libação. Ele também deu ordens aos que tinham a custódia de seus cofres para permitir que os artífices fizessem uma seleção de quaisquer materiais que precisassem para esse fim, e que cem talentos em dinheiro deveriam ser enviados para prover ofertas ao Templo e para outras necessidades.", + "Darei a você um relato completo da obra depois de ter colocado diante de você cópias das cartas. A carta do Rei dizia o seguinte:", + "O Rei Ptolomeu envia saudações e felicitações ao Sumo Sacerdote Eleazar. Visto que há muitos judeus estabelecidos em nosso reino que foram levados de Jerusalém pelos persas na época de seu poder", + "e muitos outros que vieram com meu pai para o Egito como cativos – grande número deles ele colocou no exército e pagou-lhes salários mais altos do que o normal, e quando ele provou a lealdade de seus líderes, ele construiu fortalezas e as colocou sob seu comando para que os egípcios nativos pudessem ser intimidados por eles. E eu, quando subi ao trono, adotei uma atitude bondosa para com todos os meus súditos, e mais particularmente para com aqueles que eram seus cidadãos,", + "eu libertei mais de cem mil cativos, pagando a seus donos o preço de mercado apropriado por eles, e se alguma vez o mal foi feito ao seu povo mediante as paixões da multidão, eu os reparei. O motivo que motivou minha ação foi o desejo de agir piedosamente e render a Elohim supremo uma oferta de agradecimento por manter meu reino em paz e grande glória em todo o mundo. Além disso, aqueles de seu povo que estavam no auge da vida eu convoquei para o meu exército, e aqueles que estavam aptos para serem ligados à minha pessoa e dignos da confiança do tribunal, eu estabeleci em cargos oficiais.", + "Agora, como estou ansioso para mostrar minha gratidão a essas pessoas e aos judeus em todo o mundo e às gerações vindouras, eu determinei que sua Instrução seja traduzida da língua hebraica que está em uso entre vocês para a língua grega, para que esses livros possam ser adicionados aos outros livros reais em minha biblioteca.", + "Será uma gentileza de sua parte e uma consideração pelo meu zelo se você selecionar seis anciãos de cada uma de suas tribos, homens de vida nobre e hábeis em sua Instrução e capazes de interpretá-la, para que em questões de disputa possamos descobrir a decisão em que a maioria concorda, pois a investigação é da maior importância possível. Espero ganhar grande renome pela realização deste trabalho.", + "Enviei Andreas, o chefe da minha guarda pessoal, e Aristeas – homens que tenho em alta estima – para colocar o assunto diante de você e apresentar-lhe cem talentos de prata, as primícias de minha oferta para o Templo e as ofertas e outros rituais religiosos. Se você me escrever sobre seus desejos nessas questões, você me concederá um grande favor e me concederá uma nova promessa de amizade, pois todos os seus desejos serão realizados o mais rápido possível. Adeus”.", + "A esta carta Eleazar respondeu apropriadamente da seguinte forma: “Eleazar, o sumo sacerdote, envia saudações ao Rei Ptolomeu, seu verdadeiro amigo. Meus maiores desejos são para o seu bem-estar e o bem-estar da Rainha Arsinoé, sua irmã e seus filhos. Eu também estou bem.", + "Recebi sua carta e estou muito feliz com seu propósito e seu nobre conselho. Convoquei todo o povo e li para eles, para que soubessem de sua devoção ao nosso Elohim. Mostrei-lhes também as taças que me enviaste, vinte de ouro e trinta de prata, as cinco taças e a mesa da dedicação, e os cem talentos de prata para a realização das ofertas e para o provimento das coisas de que o Templo necessita.", + "Esses presentes foram trazidos a mim por Andreas, um de seus servidores mais honrados, e por Aristeas, homens bons e verdadeiros, distinguidos por seu aprendizado e dignos de todas as maneiras de serem os representantes de seus altos princípios e propósitos justos. Esses homens me transmitiram sua mensagem e receberam de mim uma resposta de acordo com sua carta.", + "Consentirei com tudo o que for vantajoso para você, mesmo que seu pedido seja muito incomum. Pois você concedeu aos nossos cidadãos grandes e inesquecíveis benefícios de muitas (maneiras).", + "Imediatamente, portanto, ofereci ofertas por você, sua irmã, seus filhos e seus amigos, e todo o povo orou para que seus planos pudessem prosperar continuamente, e que Elohim, o Mais-Alto, possa preservar seu reino em paz com honra, e que a tradução da santa Instrução possa ser vantajosa para você e executada com sucesso.", + "Na presença de todo o povo, selecionei seis anciãos de cada tribo, homens bons e verdadeiros, e os enviei a você com uma cópia de nossa Instrução. Será uma bondade, ó Rei justo, se você der instruções de que assim que a tradução da Instrução for concluída, os homens serão devolvidos a nós em segurança. Adeus”.", + "A seguir estão os nomes dos anciãos: Da primeira tribo, Iossef, Hizkiah, Zehariah, Iohanan, Hizkiah, Elisha. Da segunda tribo, Iehudá, Shimon, Shmuel, Adaiah, Matatiah, Esklemiah. Da terceira tribo, Nehemiah, Iossef, Teodosius, Bassei, Orniah, Daki.", + "Da quarta tribo, Ionatan, Avrei, Elisha, Hananiah, Haver... Da quinta tribo, Itzhak, Iáacov, Iehoshua, Shavati, Shimon, Levi. Da sexta tribo, Iehudá, Iossef, Shimon, Zehariah, Shmuel, Shelemiah.", + "Da sétima tribo, Shavati, Tzidkiah, Iáacov, Itzhak, Ishai, Nati. Da oitava tribo, Teodosius, Iason, Ieshua, Teodotus, Iohanan, Ionatan. Da nona tribo, Teofilus, Avraham, Arsham, Ieshua, Endemi, Daniel.", + "Da décima tribo, Irmiah, Eliezer, Zehariah, Bani, Elisha, Datai. Da décima primeira tribo, Shmuel, Iossef, Iehudá, Ionatan, Kavun, Dossiteus. Da décima segunda tribo, Ishael, Iohanan, Mataniah, Arsham, Avietes, Iehezkel. Eram setenta e dois ao todo.", + "Tal foi a resposta que Eleazar e seus amigos deram à carta do Rei. Vou agora proceder para resgatar minha promessa e dar uma descrição das obras de arte. Eles foram forjados com habilidade excepcional, pois o Rei não poupou despesas e supervisionou pessoalmente os trabalhadores individualmente. Eles não poderiam, portanto, roubar qualquer parte do trabalho ou terminá-lo de forma negligente. Em primeiro lugar, darei uma descrição da mesa.", + "O Rei estava ansioso para que esta obra fosse de dimensões excepcionalmente grandes, e ele fez com que fossem feitas perguntas aos judeus da localidade com relação ao tamanho da mesa já existente no Templo em Jerusalém.", + "E quando eles descreveram as medidas, ele começou a perguntar se poderia fazer uma estrutura maior. E alguns dos sacerdotes e outros judeus responderam que não havia nada que o impedisse. E ele disse que estava ansioso para torná-lo cinco vezes maior, mas hesitou, temendo que se mostrasse inútil para os serviços do Templo.", + "Ele desejava que seu presente não fosse apenas colocado no Templo, pois lhe daria muito maior prazer se os homens cujo dever era oferecer as ofertas apropriadas pudessem fazê-lo adequadamente na mesa que ele havia feito.", + "Ele não supôs que fosse por falta de ouro que a antiga mesa tivesse sido feita de tamanho pequeno, mas parece ter havido, disse ele, alguma razão pela qual ela foi feita dessa dimensão. Pois se a ordem tivesse sido dada, não haveria falta de meios. Portanto, não devemos transgredir ou ir além da medida adequada.", + "Ao mesmo tempo, ordenou-lhes que pusessem a serviço todas as múltiplas formas de arte, pois ele era um homem das concepções mais elevadas e a natureza o dotou de uma imaginação aguçada que o capacitou a imaginar a aparência que seria apresentada pela obra acabada. Ele também deu ordens para que, onde não houvesse instruções estabelecidas nas Escrituras judaicas, tudo fosse feito da maneira mais bonita possível. Quando tais instruções fossem dadas, deveriam ser cumpridas ao pé da letra.", + "Fizeram a mesa com dois côvados de comprimento (um côvado de largura) e um côvado e meio de altura, de ouro puro e maciço. O que estou descrevendo não era ouro fino colocado sobre outra fundação, mas toda a estrutura era de ouro maciço soldado.", + "E eles fizeram uma borda da largura de uma mão ao redor dele. E havia uma coroa de ondas, gravada em relevo na forma de cordas maravilhosamente trabalhadas em seus três lados.", + "Pois era de forma triangular e o estilo do trabalho era exatamente o mesmo em cada um dos lados, de modo que, para qualquer lado que fossem virados, apresentavam a mesma aparência. Dos dois lados sob a borda, o que descia até a mesa era um trabalho muito bonito, mas era o lado de fora que atraía o olhar do espectador.", + "Agora, a borda superior dos dois lados, sendo elevada, era aguda, pois, como dissemos, a borda tinha três lados, de qualquer ponto de vista que se aproximasse dela. E havia camadas de pedras preciosas sobre ela no meio do cordão em relevo, e elas estavam entrelaçadas umas com as outras por um dispositivo artístico inimitável.", + "Por uma questão de segurança, todas foram fixadas por agulhas de ouro que foram inseridas em perfurações nas pedras. Nas laterais, elas foram presas juntas por fechos para mantê-las firmes.", + "Na parte da borda ao redor da mesa que se inclinava para cima e encontrava os olhais, havia um padrão de objetos ovais forjados em pedras preciosas, bem elaborada e gravada por uma peça contínua de trabalho em relevo canelado, intimamente conectada em torno de toda a mesa.", + "E sob as pedras que foram arranjadas para representar os objetos ovais, os artistas fizeram uma coroa contendo todos os tipos de frutas, tendo no topo cachos de uvas e espigas de milho, também tâmaras e maçãs, e romãs e coisas semelhantes, visivelmente arranjadas. Esses frutos eram feitos de pedras preciosas, da mesma cor que os próprios frutos, e eles os prendiam de borda em volta de todos os lados da mesa com uma faixa de ouro.", + "E depois que a coroa de frutas foi colocada, por baixo foi inserido outro padrão de ovos em pedras preciosas, e outras caneluras e trabalhos em relevo, que ambos os lados da mesa pudessem ser usados, de acordo com os desejos dos proprietários e, por isso, o trabalho de onda e a borda foram estendidos até os pés da mesa.", + "Eles fizeram e prenderam sob toda a largura da mesa uma placa maciça de quatro dedos de espessura, para que os pés pudessem ser inseridos nela, e presos com pinos de fixação que se encaixavam em encaixes sob a borda, para que qualquer lado da mesa que as pessoas preferissem, pudesse ser usado. Assim, ficou manifestamente claro que a obra se destinava a ser usada de qualquer maneira.", + "Na própria mesa gravaram um “meandro”, tendo pedras preciosas destacadas no meio, rubis e esmeraldas e também um ônix e muitos outros tipos de pedras que primam pela beleza. E ao lado do “meandro” foi colocado um maravilhoso pedaço de rede, que fez o centro da mesa parecer um losango em forma, e nele um cristal e âmbar, como é chamado, foram forjados, o que produziu uma impressão incomparável nos observadores.", + "Eles fizeram os pés da mesa com cabeças como lírios, de modo que pareciam ser como lírios curvados sob a mesa, e as partes visíveis representavam folhas que ficavam de pé.", + "A base do pé no chão consistia em um rubi e media a largura de uma mão em toda a volta. Tinha a aparência de um sapato e tinha oito dedos de largura.", + "Sobre ela repousava toda a extensão do pé.", + "E eles fizeram o pé parecer como hera crescendo da pedra, entrelaçada com ornamento semelhante à folhagem ou folhas de acanto e cercada por uma videira que o envolveu com cachos de uvas, que foram trabalhados em pedras, até o topo do pé. Todos os quatro pés foram feitos no mesmo estilo, e tudo foi forjado e ajustado com tanta habilidade, e tão notável habilidade e conhecimento foram gastos para torná-lo fiel à natureza, que quando o ar era agitado por um sopro de vento, o movimento era transmitido às folhas e tudo era moldado para corresponder à realidade real que representava.", + "E eles fizeram o tampo da mesa em três partes como um tríptico, e eles foram tão ajustados e encaixados com espigões ao longo de toda a largura do trabalho, que o encontro das juntas não podia ser visto ou mesmo descoberto. A espessura da mesa não era inferior a meio côvado, de modo que todo o trabalho deve ter custado muitos talentos.", + "Pois como o Rei não queria aumentar seu tamanho, ele gastou nos detalhes a mesma quantia de dinheiro que seria necessária se a mesa pudesse ser de dimensões maiores. E tudo se completou de acordo com o seu plano, da forma mais maravilhosa e marcante, com arte inimitável e beleza incomparável.", + "Das tigelas de mistura, duas eram forjadas (em ouro), e da base ao meio foram gravadas com trabalho em relevo no padrão de escamas, e entre as escamas pedras preciosas foram inseridas com grande habilidade artística.", + "Depois havia um “meandro” de um côvado de altura, com sua superfície trabalhada em pedras preciosas de muitas cores, exibindo grande esforço artístico e beleza. Sobre ela havia um mosaico, trabalhado em forma de losango, parecendo uma rede e chegando até a borda.", + "No meio, pequenos escudos que eram feitos de diferentes pedras preciosas, colocados alternadamente e variando em espécie, não menos que quatro dedos de largura realçavam a beleza de sua aparência. No topo da borda havia um ornamento de lírios em flor, e cachos de uvas entrelaçados estavam gravados ao redor.", + "Tal era a construção das tigelas de ouro, e cada uma continha mais de dois firkins [firkin = pequeno barril de cerca de 41 litros]. As tigelas de prata tinham uma superfície lisa e eram maravilhosamente feitas como se fossem espelhos, de modo que tudo o que se aproximava delas refletia-se ainda mais claramente do que nos espelhos.", + "Mas é impossível descrever a impressão real que essas obras de arte produziram na mente quando foram concluídas. Pois, quando esses vasos foram concluídos e colocados lado a lado, primeiro uma tigela de prata e depois uma de ouro, depois outra de prata, e depois outro dourado, a aparência que apresentavam é totalmente indescritível, e aqueles que vinham vê-los não conseguiam se desvencilhar da visão brilhante e fascinante do espetáculo.", + "As impressões produzidas pelo espetáculo eram de vários tipos. Quando os homens olhavam para os vasos de ouro e suas mentes faziam um levantamento completo de cada detalhe do trabalho, suas almas vibravam de admiração. Novamente, quando um homem desejava dirigir seu olhar para os vasos de prata, enquanto eles estavam diante dele, tudo parecia brilhar com luz ao redor do lugar onde ele estava, e proporcionava um deleite ainda maior aos espectadores. De modo que é realmente impossível descrever a beleza artística das obras.", + "Os frascos de ouro eles gravaram no centro com coroas de videiras. E nas bordas eles teceram uma coroa de hera, murta e oliveira em relevo e inseriram pedras preciosas nela. As outras partes do trabalho de relevo fizeram em padrões diferentes, pois fizeram questão de honra terminar tudo de maneira digna da majestade do Rei.", + "Em uma palavra, pode-se dizer que nem no tesouro do Rei, nem em qualquer outro, havia obras que se igualassem a elas em custo ou habilidade artística. Pois o Rei não pensava pouco neles, pois amava ganhar glória pela excelência de seus desígnios.", + "Muitas vezes ele negligenciava seus negócios oficiais e passava seu tempo com os artistas em sua ansiedade para que eles completassem tudo de maneira digna do local para o qual os presentes deveriam ser enviados. Então tudo foi feito em grande escala, de maneira digna do Rei que enviou os presentes e do sumo sacerdote que era o governante da terra.", + "Não havia restrição de pedras preciosas, pois não menos de cinco mil foram usadas e todas eram de grande porte. A habilidade artística mais excepcional foi empregada, de modo que o custo das pedras e do trabalho foi cinco vezes maior que o do ouro.", + "Dei-lhe esta descrição dos presentes porque achei que era necessário. O próximo ponto da narrativa é um relato de nossa jornada para Eleazar, mas antes de tudo darei uma descrição de todo o país. Quando chegamos à terra dos judeus, vimos a cidade situada no meio de toda a Judeia, no topo de uma montanha de considerável altitude.", + "No cume, o Templo foi construído em todo o seu esplendor. Era cercado por três paredes com mais de setenta côvados de altura e comprimento e largura correspondentes à estrutura do edifício. Todos os edifícios foram caracterizados por uma magnificência e custo sem precedentes.", + "Era óbvio que nenhuma despesa havia sido poupada na porta e nos fechos que a ligavam aos umbrais e na estabilidade da verga.", + "O estilo da cortina também era totalmente proporcional ao da entrada. Seu tecido, devido à corrente de vento, estava em movimento perpétuo e, como esse movimento era comunicado de baixo e a cortina se projetava em sua extensão mais alta, proporcionava um espetáculo agradável do qual uma pessoa mal conseguia se desvencilhar.", + "A construção do altar estava de acordo com o próprio local e com os holocaustos que eram consumidos pelo fogo sobre ele, e a abordagem a ele era de escala semelhante. Havia uma inclinação gradual até ela, convenientemente arranjada para fins de decência, e os sacerdotes ministradores vestiam roupas de linho até os tornozelos.", + "O Templo está voltado para o leste e suas costas estão voltadas para o oeste. Todo o chão é pavimentado com pedras e declives até os locais designados, para que a água possa ser transportada para lavar o sangue das ofertas,", + "pois muitos milhares de animais são ofertados lá nos dias de festa. E há um suprimento inesgotável de água, porque uma abundante fonte natural jorra de dentro da área do Templo. Além disso, existem cisternas subterrâneas maravilhosas e indescritíveis, como eles me apontaram, a uma distância de cinco estádios ao redor do local do Templo, e cada uma delas tem inúmeros tubos para que os diferentes fluxos confluam juntos.", + "E todos estes tubos foram fixados com chumbo no fundo e nas paredes laterais, e sobre eles uma grande quantidade de gesso foi espalhado, e cada parte do trabalho foi executada com o maior cuidado. Existem muitas aberturas para água na base do altar que são invisíveis para todos, exceto para aqueles que estão envolvidos no ministério, de modo que todo o sangue das ofertas que é coletado em grandes quantidades é lavado em um piscar de olhos.", + "Essa é a minha opinião sobre o caráter dos reservatórios e agora vou mostrar como isso foi confirmado. Levaram-me mais de quatro estádios para fora da cidade e pediram que eu olhasse para um certo ponto e ouvisse o barulho que era feito pelo encontro das águas, de modo que o grande tamanho dos reservatórios se tornou manifesto para mim, como já foi apontado.", + "O ministério dos sacerdotes é insuperável em todos os aspectos, tanto por sua resistência física quanto por seu serviço ordeiro e silencioso. Pois todos eles trabalham espontaneamente, embora isso implique muito esforço doloroso, e cada um tem uma tarefa especial atribuída a ele. O serviço é feito sem interrupção – uns fornecem a lenha, outros o azeite, outros a farinha de trigo, outros as especiarias; outros trazem novamente os pedaços de carne para a oferta queimada, exibindo um grau maravilhoso de força.", + "Pois eles pegam com as duas mãos os membros de um bezerro, cada um deles pesando mais de dois talentos, e os jogam com cada mão de uma maneira maravilhosa no alto do altar e nunca deixam de colocá-los no local apropriado. Da mesma forma, os pedaços das ovelhas e também das cabras são maravilhosos tanto pelo peso quanto pela gordura. Para aqueles cujo trabalho é isso, sempre selecionam os animais que são sem defeito e especialmente gordos, e assim a oferta que descrevi é realizada.", + "Há um lugar especial reservado para eles descansarem, onde se sentam os dispensados do serviço. Quando isso ocorre, aqueles que já descansaram e estão prontos para assumir seus deveres levantam-se espontaneamente, pois não há ninguém para dar ordens quanto ao arranjo das ofertas.", + "O silêncio mais completo reina para que se possa imaginar que não havia uma única pessoa presente, embora haja realmente setecentos homens envolvidos no trabalho, além do grande número daqueles que estão ocupados em trazer as ofertas. Tudo é feito com reverência e de forma digna do grande Elohim.", + "Ficamos muito surpresos quando vimos Eleazar envolvido no ministério, no modo de suas roupas, e a majestade de sua aparência, que foi revelada no manto que ele usava e nas pedras preciosas sobre sua pessoa. Havia sinos dourados na roupa que chegavam até seus pés, emitindo um tipo peculiar de melodia, e em ambos os lados havia romãs com flores variadas de um tom maravilhoso.", + "Ele estava cingido com um cinto de notável beleza, tecido nas mais belas cores. Em seu peito ele usava o oráculo de Elohim, como é chamado, no qual doze pedras, de diferentes tipos, foram inseridas, presas com ouro, contendo os nomes dos líderes das tribos, de acordo com sua ordem original, cada uma brilhando de forma indescritível sua própria cor particular.", + "Na cabeça usava uma tiara, como se chama, e sobre esta, no meio da testa, um inimitável turbante, o diadema real cheio de glória com o nome de Elohim inscrito em letras sagradas em uma placa de ouro... tendo sido julgado digno de usar esses emblemas nos serviços.", + "Sua aparência criava tal espanto e confusão mental que fazia alguém sentir que havia chegado à presença de um homem que pertencia a um mundo diferente. Estou convencido de que qualquer um que participe do espetáculo que descrevi ficará cheio de espanto e maravilha indescritível e será profundamente afetado em sua mente ao pensar na santidade que está ligada a cada detalhe do serviço.", + "Mas, para obter informações completas, subimos ao cume da cidadela vizinha e olhamos ao nosso redor. Ele está situado em um local muito elevado e é fortificado com muitas torres, que foram construídas no topo de imensas pedras, com o objetivo, como fomos informados, de guardar os arredores do Templo,", + "de modo que se houvesse um ataque, ou uma insurreição ou uma investida do inimigo, ninguém poderia forçar uma entrada dentro das paredes que cercam o Templo. Nas torres da cidadela foram colocados engenhos de guerra e diferentes tipos de aparatos, e a posição era muito mais alta do que o círculo de paredes que mencionei.", + "As torres também eram guardadas pelos homens mais confiáveis que haviam dado a maior prova de sua lealdade ao seu país. Esses homens nunca foram autorizados a deixar a cidadela, exceto em dias de festa e apenas em destacamentos.", + "Tampouco permitiam a entrada de qualquer estranho. Eles também eram muito cuidadosos quando vinha qualquer ordem do oficial chefe para admitir qualquer visitante para inspecionar o local, como nossa própria experiência nos ensinou. Eles estavam muito relutantes em nos admitir – embora fôssemos apenas dois homens desarmados – para ver o oferecimentos das ofertas.", + "E eles afirmaram que foram obrigados por um juramento quando a confiança foi concedida a eles, pois todos eles juraram e foram obrigados a cumprir o juramento sagradamente ao pé da letra, que, embora fossem quinhentos em número, não permitiriam a entrada de mais de cinco homens ao mesmo tempo. A cidadela era a proteção especial do Templo e seu fundador a havia fortalecido com tanta força que poderia protegê-la com eficiência.", + "O tamanho da cidade é de dimensões moderadas. Tem cerca de quarenta estádios de circunferência, tanto quanto se pode conjeturar. Tem suas torres dispostas em forma de teatro, com ruas que conduzem entre elas. Agora as encruzilhadas das torres inferiores são visíveis, mas as das torres superiores são mais frequentadas. Pois o solo sobe, uma vez que a cidade é construída sobre uma montanha.", + "Há degraus também que conduzem às encruzilhadas, e algumas pessoas estão sempre subindo, e outras descendo e elas se mantêm o mais afastadas umas das outras quanto possível na estrada por causa daqueles que estão sujeitos às regras de pureza, para que não toquem em nada que seja ilegal.", + "Não foi sem razão que os fundadores originais da cidade a construíram nas devidas proporções, pois possuíam uma visão clara sobre o que era necessário. Pois o país é extenso e belo. Algumas partes são planas, especialmente os distritos que pertencem à Shomron [Samaria], como é chamada, e que fazem fronteira com a terra dos idumeus, outras partes são montanhosas, especialmente (aquelas que são contíguas à terra de Iehudá).", + "O povo, portanto, é obrigado a dedicar-se à agricultura e ao cultivo do solo, para que assim possa ter um suprimento abundante de colheitas. Desta forma, o cultivo de todo tipo é realizado e uma colheita abundante é colhida em toda a terra mencionada. As cidades que são grandes e desfrutam de uma prosperidade correspondente são bem povoadas, mas negligenciam os distritos rurais, uma vez que todas as pessoas são inclinados a uma vida de prazer, pois todos têm uma tendência natural para a busca do prazer.", + "A mesma coisa aconteceu em Alexandria, que supera todas as cidades em tamanho e prosperidade. Os camponeses, ao migrarem dos distritos rurais e se instalarem na cidade, trouxeram descrédito para a agricultura:", + "e assim, para impedi-los de se estabelecerem na cidade, o Rei emitiu ordens para que não permanecessem nela por mais de vinte dias. E da mesma forma deu instruções escritas aos juízes, que se fosse necessário intimar alguém que vivesse no país, o caso deveria ser resolvido dentro de cinco dias.", + "E como considerava o assunto de grande importância, nomeou também oficiais legais para cada distrito com seus assistentes, para que os fazendeiros e seus advogados não pudessem, no interesse dos negócios, esvaziar os celeiros da cidade, quero dizer, da produção da lavoura.", + "Eu permiti esta digressão porque foi Eleazar quem apontou com grande clareza os pontos que foram mencionados. Pois grande é a energia que eles gastam no cultivo do solo. Pois a terra é densamente plantada com muitas oliveiras, com colheitas de milho e leguminosas, com videiras também, e há abundância de mel. Outros tipos de árvores frutíferas e tâmaras não contam em comparação com estes. Há gado de todos os tipos em grandes quantidades e um rico pasto para eles.", + "Portanto, eles reconhecem com razão que os distritos rurais precisam de uma grande população, e as relações entre a cidade e as aldeias são devidamente reguladas.", + "Uma grande quantidade de especiarias, pedras preciosas e ouro é trazida para o país pelos árabes. Pois o campo é bem adaptado não apenas para a agricultura, mas também para o comércio, e a cidade é rica em artes e não carece de nenhuma mercadoria trazida pelo mar.", + "Possui portos muito convenientes e espaçosos em Ashkelon [Ascalão], Iafo [Jafa] e Azah [Gaza], bem como em Ptolemaida, que foi fundada pelo Rei e ocupa uma posição central em comparação com os outros lugares mencionados, não estando muito distante de nenhum deles. O país produz de tudo em abundância, pois é bem regado em todas as direções e bem protegido das tempestades. O rio Iárden, como é chamado, que nunca seca, flui através da terra.", + "Originalmente (o país) continha não menos de 60 milhões de acres – embora depois os povos vizinhos tenham feito incursões contra ela – e 600.000 homens foram assentados em fazendas de cem acres cada. O rio como o Nilo sobe na época da colheita e irriga uma grande porção da terra.", + "Perto do distrito pertencente ao povo de Ptolemaida, ele desagua em outro rio e este desemboca no mar. Outras torrentes de montanha, como são chamadas, descem para a planície e abrangem as partes de Azah e o distrito de Ashdod.", + "O país é cercado por uma cerca natural e é muito difícil de atacar e não pode ser assaltado por grandes forças, devido às passagens estreitas, com seus precipícios salientes e ravinas profundas, e o caráter acidentado das regiões montanhosas que cercam toda a terra.", + "Disseram-nos que antigamente se obtinha cobre e ferro das montanhas vizinhas da Arábia. Isso foi interrompido, no entanto, na época do domínio persa, uma vez que as autoridades da época espalharam um falso relatório de que o trabalho nas minas era inútil e caro,", + "a fim de evitar que seu país seja destruído pela mineração nesses distritos e possivelmente retirado deles devido ao domínio persa, uma vez que, com a ajuda desse relatório falso, eles encontraram uma desculpa para entrar no distrito.", + "Agora, meu caro irmão Filócrates, dei a você todas as informações essenciais sobre este assunto em forma resumida. Descreverei o trabalho de tradução na sequência. O Sumo Sacerdote selecionava homens do melhor caráter e da mais alta cultura, como seria de se esperar de seus nobres pais. Eles eram homens que não apenas adquiriram proficiência na literatura judaica, mas também estudaram com muito cuidado a dos gregos.", + "Eles eram especialmente qualificados para servir em embaixadas e assumiam essa função sempre que necessário. Possuíam grande facilidade para conferências e discussão de problemas ligados ao direito. Eles adotaram o meio-termo – e esse é sempre o melhor caminho a seguir. Eles abjuraram as maneiras rudes e incultas, mas estavam totalmente acima do orgulho e nunca assumiram um ar de superioridade sobre os outros, e na conversa estavam prontos para ouvir e dar uma resposta apropriada a todas as perguntas.", + "E todos eles observaram cuidadosamente esta regra e estavam ansiosos acima de tudo para superar uns aos outros em sua observância e todos eles eram dignos de seu líder e de sua virtude. E pode-se observar como eles amavam Eleazar por sua relutância em se separar dele e como ele os amava. Pois além da carta que ele escreveu ao Rei sobre seu retorno seguro, ele também implorou sinceramente a Andreas que trabalhasse para o mesmo fim e instou comigo também a ajudar da melhor maneira possível", + "e embora tenhamos prometido dar nossa melhor atenção ao assunto, ele disse que ainda estava muito angustiado, pois sabia que o Rei pela bondade de sua natureza considerava isso seu maior privilégio, sempre que ouvia falar de um homem que era superior a seus companheiros em cultura e sabedoria, para convocá-lo à sua corte.", + "Pois ouvi falar de um belo ditado dele no sentido de que, ao garantir homens justos e prudentes sobre sua pessoa, ele garantiria a maior proteção para seu reino, uma vez que tais amigos lhe dariam sem reservas os conselhos mais benéficos.", + "E os homens que agora estavam sendo enviados a ele por Eleazar, sem dúvida, possuíam essas qualidades. E ele frequentemente afirmava sob juramento que nunca deixaria os homens irem se fosse apenas algum interesse particular seu que constituísse o motivo impelidor – mas era para o benefício comum de todos os cidadãos que ele os estava enviando.", + "Pois, explicou ele, a boa vida consiste em observar as disposições da Instrução, e esse fim é alcançado muito mais ouvindo do que lendo. A partir desta e de outras declarações semelhantes, ficou claro quais eram seus sentimentos em relação a eles.", + "Vale a pena mencionar brevemente as informações que ele deu em resposta às nossas perguntas. Pois suponho que a maioria das pessoas sente curiosidade em relação a algumas das disposições da Instrução, especialmente aquelas sobre carnes e bebidas e animais considerados impuros.", + "Quando perguntamos por que, uma vez que existe apenas uma forma de criação, alguns animais são considerados impuros para comer e outros impuros até ao toque (pois, embora a Instrução seja escrupulosa na maioria dos pontos, é especialmente escrupulosa em assuntos como estes) ele começou sua resposta da seguinte forma:", + "“Você observa”, disse ele, “que efeito nossos modos de vida e nossas associações produzem sobre nós; associando-se com os maus, as pessoas pegam suas depravações e se tornam miseráveis por toda a vida; mas se elas vivem com os sábios e prudentes, elas encontram os meios de escapar da ignorância e corrigir suas vidas.", + "Nosso Legislador primeiro estabeleceu os princípios de piedade e retidão e os inculcou ponto por ponto, não apenas por proibições, mas também pelo uso de exemplos, demonstrando os efeitos nocivos do erro e as punições infligidas por Elohim aos culpados.", + "Pois ele provou antes de tudo que há um só Elohim e que seu poder se manifesta em todo o cosmos, uma vez que todo lugar está cheio de sua soberania e nenhuma das coisas que são feitas em segredo pelas pessoas na terra escapam ao seu conhecimento. Pois tudo o que uma pessoa faz e tudo o que acontecerá no futuro são manifestos a Ele.", + "Trabalhando essas verdades cuidadosamente e tornando-as claras, ele mostrou que mesmo que uma pessoa pensasse em fazer o mal – para não falar de realmente efetuá-lo – ela não escaparia da detecção, pois deixou claro que o poder de Elohim permeia toda a Instrução.", + "Partindo deste ponto de partida, ele passou a mostrar que toda a humanidade, exceto nós mesmos, acredita na existência de muitos deuses, embora eles próprios sejam muito mais poderosos do que os seres que eles adoram em vão.", + "Pois quando eles fazem estátuas de pedra e madeira, eles dizem que são as imagens daqueles que inventaram algo útil para a vida e os veneram, embora tenham provas claras de que não possuem nenhum sentimento.", + "Pois seria totalmente tolo supor que alguém se tornou um deus em virtude de suas invenções. Pois os inventores simplesmente pegaram certos objetos já criados e, ao combiná-los, mostraram que possuíam uma nova utilidade: eles mesmos não criaram a substância da coisa,", + "e, portanto, é uma coisa vã e tola que as pessoas façam deuses de pessoas como elas. Pois em nossos tempos há muitos que são muito mais inventivos e muito mais instruídos do que as pessoas de outrora que foram divinizadas e, no entanto, nunca viriam adorá-los. Os criadores e autores desses mitos pensam que são os mais sábios dos gregos.", + "Por que precisamos falar de outras pessoas apaixonadas, egípcios e semelhantes, que depositam sua confiança em animais selvagens e na maioria dos tipos de coisas rastejantes e gado, e os adoram e oferecem ofertas a eles enquanto vivos e mortos?”", + "Agora, nosso Legislador, sendo um homem sábio e especialmente dotado por Elohim para entender todas as coisas, teve uma visão abrangente de cada detalhe particular e nos cercou com baluartes inexpugnáveis e paredes de ferro, para que não nos misturemos com nenhuma das outras nações, mas permaneçamos puros de corpo e vida, livres de toda imaginação vã, adorando o único Elohim, o Mais-Alto, acima de toda a criação.", + "Portanto, os principais sacerdotes egípcios, tendo examinado cuidadosamente muitos assuntos e estando cientes de (nossos) assuntos, nos chamam de “pessoas de Elohim”. Este é um título que não pertence ao resto da humanidade, mas apenas àqueles que adoram o verdadeiro Elohim. O resto são pessoas não de Elohim, mas de comidas, bebidas e roupas. Pois toda a sua disposição os leva a encontrar consolo nessas coisas.", + "Entre nosso povo tais coisas não são consideradas, mas ao longo de toda a sua vida, sua principal consideração é a soberania de Elohim.", + "Portanto, para que não sejamos corrompidos por alguma abominação, ou nossas vidas sejam pervertidas por más comunicações, ele nos cercou por todos os lados por regras de pureza, afetando igualmente o que comemos, bebemos, tocamos, ouvimos ou vemos.", + "Pois embora, falando em geral, todas as coisas sejam iguais em sua constituição natural, uma vez que todas são governadas por um e o mesmo poder, no entanto, há uma razão profunda em cada caso individual pelo qual nos abstemos do uso de certas coisas e desfrutamos do uso comum de outras.", + "Para fins de ilustração, abordarei um ou dois pontos e os explicarei a você. Pois você não deve cair na ideia degradante de que foi em consideração a ratos, doninhas e outras coisas semelhantes que Moshe elaborou suas Instruções com tanto cuidado. Todas essas ordenanças foram feitas em nome da retidão para ajudar na busca pela virtude e no aperfeiçoamento do caráter.", + "Pois todas as aves que usamos são mansas e se distinguem por sua limpeza, alimentando-se de vários tipos de grãos e leguminosas, como por exemplo pombos, rolas, gafanhotos, perdizes, também gansos e todas as outras aves desta classe.", + "Mas as aves que são proibidas você descobrirá que são selvagens e carnívoras, tiranizando as outros pela força que possuem, e obtendo comida cruelmente atacando as aves mansas enumeradas acima e não apenas isso, mas elas apreendem cordeiros e cabritos, e ferem seres humanos também, vivos ou mortos,", + "e assim, ao nomeá-las impuras, ele deu um sinal por meio deles de que aqueles, para quem a legislação foi ordenada, devem praticar a justiça em seus corações e não tiranizar ninguém com base em suas próprias forças, nem os roubar de nada, mas conduza seu curso de vida de acordo com a justiça, assim como as aves mansas, já mencionadas, consomem os diferentes tipos de leguminosas que crescem sobre a terra e não tiranizam para a destruição de seus próprios parentes.", + "Nosso Legislador nos ensinou, portanto, que é por métodos como esses que as indicações são dadas aos sábios, que eles devem ser justos e não efetuar nada pela violência, e abster-se de tiranizar os outros confiando em sua própria força.", + "Pois, uma vez que é considerado impróprio tocar em animais impuros, como foi mencionado, por causa de seus hábitos particulares, não devemos tomar todas as precauções para que nosso próprio caráter não seja destruído na mesma medida?", + "Portanto, todas as regras que ele estabeleceu com relação ao que é permitido no caso dessas aves e outros animais, ele promulgou com o objetivo de nos ensinar uma lição de moral. Pois a divisão do casco e a separação das garras destinam-se a nos ensinar que devemos discriminar entre nossas ações individuais com vistas à prática da virtude.", + "Pois a força de todo o nosso corpo e sua atividade dependem de nossos ombros e membros. Portanto, ele nos compele a reconhecer que devemos realizar todas as nossas ações com discriminação de acordo com o padrão de retidão,", + "especialmente porque fomos distintamente separados do resto da humanidade. Pois a maioria das outras pessoas se contaminam por relações promíscuas, praticando assim grande iniquidade, e países e cidades inteiras se orgulham de tais vícios. No caso das pessoas, eles não apenas têm relações sexuais com homens, mas também contaminam suas próprias mães e até suas filhas. Mas fomos mantidos separados de tais pecados.", + "E as pessoas assim separadas também são caracterizadas pelo Legislador como possuidoras do dom da memória. Pois todos os animais “que têm patas fendidas e ruminam” representam para o iniciado o símbolo da memória.", + "Pois o ato de ruminar nada mais é do que a reminiscência da vida e da existência. Pois a vida costuma ser sustentada por meio de alimentos,", + "por isso ele nos exorta na Escritura também com estas palavras: “Certamente te lembrarás de HaShem que operou em ti aquelas coisas grandes e maravilhosas”. Pois quando são concebidos adequadamente, são manifestamente grandes e gloriosos; primeiro a construção do corpo e a disposição dos alimentos e a separação de cada membro individual e,", + "muito mais, a organização dos sentidos, a operação e o movimento invisível da mente, a rapidez de suas ações particulares e sua descoberta das artes, exibem uma desenvoltura infinita.", + "Portanto, ele nos exorta a lembrar que as partes mencionadas são mantidas juntas pelo poder divino com habilidade consumada. Pois ele marcou todos os tempos e lugares para que possamos nos lembrar continuamente do Elohim que nos governa e nos preserva.", + "Pois na questão de carnes e bebidas, ele nos pede primeiro que ofereçamos parte como oferta e depois desfrutemos de nossa refeição. Além disso, em nossas vestes, ele nos deu um símbolo de lembrança e, da mesma forma, ordenou que colocássemos os oráculos divinos em nossos portões e portas como uma lembrança do Elohim.", + "E em nossas mãos também ele ordena expressamente que o símbolo seja colocado, mostrando claramente que devemos realizar todos os atos com retidão, lembrando (de nossa própria criação) e, acima de tudo, do temor de Elohim.", + "Ele também pede às pessoas que, ao se deitarem para dormir e se levantarem, meditem nas obras de Elohim, não apenas em palavras, mas observando distintamente a mudança e a impressão produzida sobre eles, quando vão dormir, e também ao acordar, quão divina e incompreensível é a mudança de um desses estados para o outro.", + "A excelência da analogia em relação à discriminação e à memória foi agora apontada para você, de acordo com nossa interpretação de “o casco fendido e a ruminação”. Pois nossas Instruções não foram elaboradas ao acaso ou de acordo com o primeiro pensamento casual que ocorreu à mente, mas com vistas à verdade e à indicação da razão correta.", + "Pois por meio das Instruções que ele dá com relação a carnes e bebidas e casos particulares de toque, ele nos ordena a não fazer nem ouvir nada, impensadamente, nem recorrer à injustiça pelo abuso do poder da razão.", + "Também no caso dos animais selvagens, o mesmo princípio pode ser descoberto. Pois o caráter da doninha e dos camundongos e animais como estes, que são expressamente mencionados, é destrutivo.", + "Os ratos contaminam e danificam tudo, não apenas para sua própria comida, mas até mesmo ao ponto de tornar-se absolutamente inútil para as pessoas tudo o que entra em seu caminho para danificar.", + "A classe da doninha também é peculiar: pois além do que foi dito, ela tem uma característica que é profanadora:", + "concebe pelos ouvidos e dá à luz pela boca. E é por esta razão que uma prática semelhante é declarada impura nas pessoas. Pois, incorporando na fala tudo o que recebem mediante os ouvidos, elas envolvem os outros em males e não praticam nenhuma impureza comum, sendo elas mesmas totalmente contaminadas pela poluição da impiedade.", + "E seu Rei, como fomos informados, faz muito bem em destruir tais pessoas”. Então, eu disse: “Suponho que você quer dizer os delatores, pois ele constantemente os expõe a torturas e a formas dolorosas de morte”. “Sim,” ele respondeu, “essas são as pessoas que eu quero dizer, pois observar a destruição das pessoas é uma coisa profana.", + "E nossa lei nos proíbe de ferir qualquer pessoa, seja por palavra ou ação. Meu breve relato desses assuntos deve ter convencido você de que todos os nossos regulamentos foram elaborados com vistas à justiça e que nada foi promulgado nas Escrituras impensadamente ou sem a devida razão, mas seu propósito é capacitar-nos ao longo de toda a nossa vida e em todas as nossas ações para praticar a justiça diante de todos as pessoas, lembrando-nos de Elohim, o Mais-Alto.", + "E assim, com relação a carnes e coisas impuras, répteis e animais selvagens, todo o sistema visa a justiça e as relações justas entre as pessoas”.", + "Ele me pareceu ter feito uma boa defesa em todos os pontos; pois em referência também aos bezerros e carneiros e cabras que são oferecidos, ele disse que era necessário tirá-los das manadas e rebanhos, oferecer animais domésticos e não oferecer nada selvagem, para que os ofertantes das ofertas pudessem entender o significado simbólico do Legislador e não estarem sob a influência de uma autoconsciência arrogante. Pois aquele que oferece uma oferta faz uma oferta também de sua própria vida em todos os seus humores.", + "Acho que vale a pena narrar esses detalhes em relação à nossa discussão e por conta da santidade e significado natural da Instrução, fui induzido a explicá-los claramente a você, Filócrates, por causa de sua própria devoção ao aprendizado.", + "E Eleazar, depois de oferecer a oferta, selecionar os enviados e preparar muitos presentes para o Rei, despachou-nos em nossa jornada com grande segurança.", + "E quando chegamos a Alexandria, o Rei foi imediatamente informado de nossa chegada. Ao entrarmos no palácio, Andreas e eu cumprimentamos calorosamente o Rei e entregamos a ele a carta escrita por Eleazar.", + "O Rei estava muito ansioso para encontrar os enviados e deu ordens para que todos os outros oficiais fossem dispensados e os enviados convocados à sua presença imediatamente.", + "Ora, esta grande surpresa foi geral, pois é costume que aqueles que vêm buscar uma audiência com o Rei sobre assuntos importantes sejam admitidos em sua presença no quinto dia, enquanto enviados de reis ou cidades muito importantes com dificuldade conseguem admissão na Corte em trinta dias – mas esses homens ele considerou dignos de maior honra, uma vez que tinha seu mestre em tão alta estima, e assim ele imediatamente dispensou aqueles cuja presença ele considerava supérflua e continuou andando até que eles entrassem e ele pudesse recebê-los.", + "Quando eles entraram com os presentes que haviam sido enviados com eles e os pergaminhos valiosos, nos quais a Instrução estava inscrita em ouro em caracteres judaicos, pois o pergaminho estava maravilhosamente preparado e a conexão entre as páginas havia sido feita de modo a ser invisível, o Rei assim que os viu começou a perguntar-lhes sobre os livros.", + "E quando eles tiraram os rolos de suas coberturas e desdobraram as páginas, o Rei ficou parado por um longo tempo e então fazendo reverência cerca de sete vezes, ele disse: “Agradeço-vos, meus amigos, e agradeço ainda mais àquele que vos enviou, e sobretudo a Elohim, de quem são estes oráculos”.", + "E quando todos, os enviados e os outros que também estavam presentes, gritaram ao mesmo tempo e a uma só voz: “Elohim salve o Rei!” ele começou a chorar de alegria. Pois sua exaltação de vida e o sentimento da honra esmagadora que lhe foi prestada o compeliram a chorar por sua boa sorte.", + "Ele ordenou que eles colocassem os pergaminhos de volta em seus lugares e depois de saudar os homens, disse: “Era justo, homens de Elohim, que antes de tudo eu prestasse minha reverência aos pergaminhos pelos quais os convoquei aqui e então, quando eu fiz isso, para estender a mão direita da amizade para vocês. Foi por esse motivo que fiz isso primeiro.", + "Eu decretei que este dia, em que vocês chegaram, seja guardado como um grande dia e será comemorado anualmente durante toda a minha vida. Acontece também que é o aniversário da minha vitória naval sobre Antígono. Portanto, ficarei feliz em festejar com vocês, hoje”. “Tudo o que vocês tiverem ocasião de usar”, disse ele, “será preparado (para vocês) de maneira adequada e para mim também com vocês”.", + "Depois que eles expressaram sua satisfação, ele deu ordens para que os melhores aposentos perto da cidadela fossem designados a eles e que os preparativos fossem feitos para o banquete.", + "E Nicanor convocou o alto mordomo, Doroteu, que era o oficial especial designado para cuidar dos judeus, e ordenou-lhe que fizesse os preparativos necessários para cada um. Pois este arranjo foi feito pelo Rei e é um arranjo que você vê mantido até hoje. Pois tantas cidades (quanto) têm costumes (especiais) em matéria de beber, comer e reclinar, têm oficiais especiais nomeados para cuidar de suas necessidades. E sempre que eles vêm visitar os reis, os preparativos são feitos de acordo com seus próprios costumes, para que não haja desconforto que perturbe o prazer de sua visita. A mesma precaução foi tomada no caso dos enviados judeus.", + "Ora, Doroteu, que era o patrono designado para cuidar dos convidados judeus, era um homem muito consciencioso. Todas as provisões que estavam sob seu controle e separadas para a recepção de tais convidados, ele trouxe para o banquete. Ele arrumou os assentos em duas fileiras de acordo com as instruções do Rei. Pois ele havia ordenado que metade das pessoas se sentasse à sua direita e a outra metade atrás dele, para que ele não lhes negasse a maior honra possível.", + "Quando eles se sentaram, ele instruiu Doroteu a fazer tudo de acordo com os costumes que eram usados entre seus convidados judeus. Portanto, ele dispensou os serviços dos arautos sagrados e dos sacerdotes sacrificadores e outros que estavam acostumados a oferecer as orações, e chamou um de nosso número, Eleazar, o mais velho dos sacerdotes judeus, para oferecer oração em seu lugar. E ele se levantou e fez uma oração notável.", + "“Que Elohim, o Mais-Alto, o enriqueça, ó Rei, com todas as coisas boas que Ele fez e que Ele conceda a você, sua esposa, seus filhos e seus companheiros a posse contínua delas enquanto você viver!”", + "A essas palavras irrompeu um alto e alegre aplauso que durou um tempo considerável, e então eles se voltaram para o banquete que havia sido preparado. Todos os preparativos para o serviço à mesa foram realizados de acordo com a injunção de Doroteu. Entre os atendentes estavam os pajens reais e outros que ocupavam lugares de honra na corte do Rei.", + "Aproveitando a oportunidade oferecida por uma pausa no banquete, o Rei perguntou ao enviado que se sentava no assento de honra (pois eles foram organizados de acordo com a antiguidade): Como ele poderia manter seu reino intacto até o fim?", + "Depois de ponderar por um momento, ele respondeu: “Você poderia estabelecer melhor sua segurança se imitasse a benignidade incessante de Elohim. Pois se você mostrar clemência e infligir punições brandas àqueles que as merecem de acordo com seus merecimentos, você os afastará do mal e os levará ao arrependimento”.", + "O Rei elogiou a resposta e então perguntou ao próximo homem: Como ele poderia fazer tudo pelo melhor em todas as suas ações? E ele respondeu: “Se um homem mantiver uma conduta justa para com todos, ele sempre agirá corretamente em todas as ocasiões, lembrando-se de que todo pensamento é conhecido por Elohim. Se você tomar o temor de Elohim como ponto de partida, nunca perderá a meta”.", + "O Rei também elogiou este homem por sua resposta e perguntou a outro: Como ele poderia ter amigos com a mesma opinião que ele? Ele respondeu: “Se eles virem você estudando os interesses das multidões sobre as quais você governa; você fará bem em observar como Elohim concede seus benefícios à raça humana, fornecendo-lhes saúde e comida e todas as outras coisas no devido tempo”.", + "Depois de expressar sua concordância com a resposta, o Rei perguntou ao próximo convidado: Como, ao dar audiências e fazer julgamentos, ele poderia ganhar elogios até mesmo daqueles que não conseguiram vencer o processo? E ele disse: “Se você for justo no falar com todos e nunca agir de forma insolente ou tirânica em seu tratamento aos ofensores.", + "E você fará isso se observar o método pelo qual Elohim age. As petições dos dignos são sempre atendidas, enquanto aqueles que não conseguem obter uma resposta às suas orações são informados por meio de sonhos ou eventos do que foi prejudicial em seus pedidos e que Elohim não os castiga de acordo com seus erros ou a grandeza de Sua força, mas age com tolerância para com eles”.", + "O Rei elogiou calorosamente o homem por sua resposta e perguntou ao próximo na ordem: Como ele poderia ser invencível em assuntos militares? E ele respondeu: “Se ele não confiasse inteiramente em suas multidões ou em suas forças guerreiras, mas clamasse a Elohim continuamente para levar seus empreendimentos a um resultado bem-sucedido, enquanto ele mesmo cumpria todos os seus deveres na influência da justiça”.", + "Acolhendo esta resposta, ele perguntou a outro como ele poderia se tornar um objeto de pavor para seus inimigos. E ele respondeu: “Se, mantendo um vasto suprimento de armas e forças, ele se lembrasse de que essas coisas eram impotentes para alcançar um resultado permanente e conclusivo. Pois até mesmo Elohim instila medo nas mentes das pessoas, concedendo indultos e fazendo apenas uma demonstração da grandeza de seu poder”.", + "A este homem, o Rei elogiou e então disse ao seguinte: Qual é o maior bem na vida? E ele respondeu: “Saber que Elohim é o Criador, e que em nossas melhores realizações não somos nós que alcançamos o sucesso, mas Elohim que pelo seu poder leva todas as coisas à sua plenitude e nos conduz à meta”.", + "O Rei exclamou que o homem havia respondido bem e então perguntou ao próximo: Como ele poderia manter todos os seus bens intactos e finalmente entregá-los a seus sucessores na mesma condição? E ele respondeu: “Orando constantemente a Elohim para que você seja inspirado com motivos elevados em todos os seus empreendimentos e advertindo seus descendentes a não se deslumbrarem com fama ou riqueza, pois é Elohim quem concede todos esses dons e as pessoas nunca por si mesmas conquistam a supremacia”.", + "O Rei expressou sua concordância com a resposta e perguntou ao próximo convidado: Como ele poderia suportar com equanimidade o que quer que acontecesse com ele? E ele disse: “Se você tem uma compreensão firme do pensamento de que todos as pessoas são designadas por Elohim para compartilhar o maior mal, bem como o maior bem, uma vez que é impossível para uma pessoa estar isenta deles. Mas Elohim, a quem devemos orar sempre, inspira-nos coragem para perseverar”.", + "Encantado com a resposta do homem, o Rei disse que todas as suas respostas foram boas. “Farei uma pergunta para cada um”, acrescentou, “e então me detenho por enquanto: para que possamos voltar nossa atenção para o prazer da festa e passar um tempo agradável”.", + "Então ele perguntou ao homem: Qual é o verdadeiro objetivo da coragem? E ele respondeu: “Se um plano correto for executado na hora do perigo de acordo com a intenção original. Pois todas as coisas são realizadas por Elohim para o seu benefício, ó Rei, visto que o seu propósito é bom”.", + "Quando todos expressaram com seus aplausos sua concordância com a resposta, o Rei disse aos filósofos (pois não poucos deles estavam presentes): “É minha opinião que esses homens se destacam em virtude e possuem conhecimento extraordinário, pois no calor do momento eles deram respostas adequadas a essas perguntas que eu lhes fiz, e todos fizeram de Elohim o ponto de partida de suas palavras”.", + "E Menedemo, o filósofo de Eretria, disse: “Verdade, ó Rei, – pois como o cosmos é administrado pela providência e como percebemos corretamente que o ser humano é a criação de Elohim, segue-se que todo poder e beleza de linguagem procedem de Elohim”.", + "Quando o Rei assentiu com esse sentimento, a fala cessou e eles começaram a se divertir. Ao anoitecer, o banquete terminou.", + "No dia seguinte sentaram-se novamente à mesa e continuaram o banquete de acordo com os mesmos arranjos. Quando o Rei pensou que havia chegado uma oportunidade apropriada para fazer perguntas a seus convidados, ele passou a fazer mais perguntas às pessoas que se sentaram ao lado daqueles que haviam respondido no dia anterior.", + "Ele começou a conversar com o décimo primeiro homem, pois havia dez que haviam sido questionados na ocasião anterior.", + "Quando o silêncio foi estabelecido, ele perguntou como ele poderia continuar rico? Depois de uma breve reflexão, o homem a quem foi feita a pergunta respondeu: Se ele não fez nada indigno de sua posição, nunca agiu licenciosamente, nunca esbanjou gastos em atividades vazias e vãs, mas por atos de benevolência fez todos os seus súditos bem-dispostos para consigo mesmo. Pois é Elohim quem é o autor de todas as coisas boas e a Ele o ser humano deve obedecer”.", + "O Rei concedeu elogios a ele e então perguntou a outro como ele poderia manter a verdade? Em resposta à pergunta, ele disse: “Ao reconhecer que uma mentira traz grande desgraça sobre todas as pessoas, e mais especialmente sobre os reis. Pois, uma vez que eles têm o poder de fazer o que quiserem, por que deveriam recorrer à mentira? Além disso, você deve sempre se lembrar, ó Rei, que Elohim é um amante da verdade”.", + "O Rei recebeu a resposta com grande alegria e olhando para outro disse: “Qual é o ensinamento da sabedoria?” E o outro respondeu: “Como você deseja que nenhum mal aconteça a você, mas para ser um participante de todas as coisas boas, então você deve agir no mesmo princípio para com seus súditos e ofensores, e você deve admoestar suavemente os nobres e bons. Pois Elohim atrai todas as pessoas a si por sua benignidade”.", + "O Rei o elogiou e perguntou ao próximo como ele poderia ser amigo das pessoas? E ele respondeu: “Ao observar que a espécie humana cresce e nasce com muitos problemas e grandes sofrimentos: Portanto, você não deve punir ou infligir tormentos levianamente a eles, pois sabe que a vida das pessoas é feita de dores e penalidades. Pois se você entendesse tudo, você teria pena, porque Elohim também é que inspira piedade”.", + "O Rei recebeu a resposta com aprovação e perguntou ao próximo “Qual é a qualificação mais essencial para governar?” “Manter-se”, respondeu ele, “livre de suborno e praticar a sobriedade durante a maior parte da vida, honrar a retidão acima de todas as coisas e fazer amizade com pessoas desse tipo. Pois também Elohim é amante da justiça”.", + "Tendo manifestado sua aprovação, o Rei disse a outro: “Qual é a verdadeira marca da piedade?” E ele respondeu: “Perceber que Elohim trabalha constantemente no cosmos e conhece todas as coisas, e nenhuma pessoa que age injustamente e pratica a maldade pode escapar de Sua atenção. Como Elohim é o benfeitor de todo o mundo, você também deve imitá-lo e ser isento de ofensas”.", + "O Rei significou seu acordo e disse a outro: “Qual é a essência da realeza?” E ele respondeu: “Governar-se bem e não ser desviado pela riqueza ou fama para desejos imoderados ou impróprios, esta é a verdadeira maneira de governar se você raciocinar bem sobre o assunto. Pois tudo o que você realmente precisa é seu, e Elohim é livre de necessidades e também benigno. Que seus pensamentos sejam os próprios de um ser humano, e não deseje muitas coisas, mas apenas as necessárias para governar”.", + "O Rei o elogiou e perguntou a outro homem como suas deliberações poderiam ser as melhores? E ele respondeu: “Se ele constantemente colocasse a justiça diante dele em tudo e pensasse que a injustiça era equivalente à privação da vida. Pois Elohim sempre promete as maiores bênçãos aos justos”.", + "Depois de elogiá-lo, o Rei perguntou ao próximo como ele poderia se livrar de pensamentos perturbadores durante o sono? E ele respondeu: “Você me fez uma pergunta que é muito difícil de responder, pois não podemos colocar nosso verdadeiro eu em jogo durante as horas de sono, mas são mantidos firmes por imaginações que não podem ser controladas pela razão.", + "Pois nossas almas possuem a sensação de que realmente veem as coisas que entram em nossa consciência durante o sono. Mas cometemos um erro se supusermos que estamos realmente navegando no mar em barcos ou voando pelos ares ou viajando para outras regiões ou qualquer outra coisa do tipo. E, no entanto, realmente imaginamos que tais coisas estejam acontecendo.", + "Tanto quanto me é possível decidir, cheguei à seguinte conclusão. Você deve de todas as maneiras possíveis, ó Rei, governar suas palavras e ações pela regra da piedade para que você possa ter a consciência de que está mantendo a virtude e que você nunca escolha gratificar-se às custas da razão e nunca, abusando de seu poder, ofenda a retidão.", + "Pois a mente se ocupa principalmente durante o sono com as mesmas coisas com as quais se ocupa quando está acordada. E aquele que tem todos os seus pensamentos e ações voltados para os fins mais nobres estabelece-se na retidão tanto quando está acordado quanto quando está dormindo. Portanto, você deve ser firme na disciplina constante de si mesmo”.", + "O Rei elogiou o homem e disse a outro: “já que você é o décimo a responder, quando você falar, nos dedicaremos ao banquete”. E então ele fez a pergunta: Como posso evitar fazer algo indigno de mim mesmo?", + "E ele respondeu: “Olhe sempre para sua própria fama e sua própria posição suprema, para que você possa falar e pensar apenas coisas que sejam consistentes com isso, sabendo que todos os seus súditos pensam e falam sobre você.", + "Pois você não deve parecer pior do que os atores, que estudam cuidadosamente o papel que devem representar e moldam todas as suas ações de acordo com ele. Você não está representando um papel, mas é realmente um Rei, pois Elohim lhe concedeu uma autoridade real de acordo com seu caráter”.", + "Quando o Rei aplaudiu alto e longamente da maneira mais graciosa, os convidados foram instados a buscar repouso. Então, quando a conversa cessou, eles se dedicaram ao próximo prato do banquete.", + "No dia seguinte, o mesmo arranjo foi observado, e quando o Rei encontrou uma oportunidade de fazer perguntas às pessoas, ele questionou o primeiro daqueles que sobraram para o próximo interrogatório: Qual é a mais alta forma de governo?", + "E ele respondeu: “Governar a si mesmo e não se deixar levar por impulsos. Pois todas as pessoas possuem uma certa inclinação natural da mente.", + "É provável que a maioria das pessoas tenha uma inclinação para comida, bebida e prazer, e os reis uma inclinação para a aquisição de território e grande renome. Mas é bom que haja moderação em tudo. O que Elohim dá, você deve pegar e guardar, mas nunca anseie por coisas que estão além do seu alcance”.", + "Satisfeito com essas palavras, o Rei perguntou ao próximo como ele poderia se livrar da inveja? E ele, após uma breve pausa, respondeu: “Se você considerar em primeiro lugar que é Elohim quem concede glória e grande riqueza a todos os reis e ninguém é Rei por seu próprio poder. Todas as pessoas desejam participar desta glória, mas não podem, pois é um dom de Elohim”.", + "O Rei elogiou o homem em um longo discurso e depois perguntou a outro como ele poderia desprezar seus inimigos? E ele respondeu: “Se você mostrar bondade a todas as pessoas e ganhar sua amizade, você não precisa temer ninguém. Ser popular com todas as pessoas é o melhor dos bons presentes para receber de Elohim”.", + "Tendo elogiado esta resposta, o Rei ordenou ao próximo homem que respondesse à pergunta: Como ele poderia manter seu grande renome? E ele respondeu que “Se você é generoso e generoso em conceder bondade e atos de graça aos outros, você nunca perderá seu renome, mas se deseja que as graças mencionadas continuem sendo suas, você deve invocar a Elohim continuamente”.", + "O Rei expressou sua aprovação e perguntou ao próximo: A quem o ser humano deve mostrar liberalidade? E ele respondeu: “Todas as pessoas reconhecem que devemos mostrar liberalidade para com aquelas que estão bem-dispostas para conosco, mas acho que devemos mostrar a mesma influência de generosidade para com aquelas que se opõem a nós, para que assim possamos conquistá-las para o direito e para o que é vantajoso para nós. Mas devemos orar a Elohim para que isso seja realizado, pois ele governa as mentes de todas as pessoas”.", + "Tendo expressado sua concordância com a resposta, o Rei pediu ao sexto que respondesse à pergunta: A quem devemos demonstrar gratidão? E ele respondeu: “A nossos pais continuamente, pois Elohim nos deu um mandamento muito importante com relação à honra devida aos pais. Em seguida, Ele avalia a atitude do amigo para com o amigo, pois fala de ‘um amigo que é como a tua própria vida’. Você faz bem em tentar trazer todas as pessoas para uma amizade com você”.", + "O Rei falou gentilmente com ele e então perguntou ao próximo: O que é que se assemelha à beleza em valor? E ele disse: “Piedade, pois é a forma preeminente da beleza, e seu poder está no amor, que é um dom de Elohim. Isso você já conquistou e com ela todas as bênçãos da vida”.", + "O Rei da maneira mais graciosa aplaudiu a resposta e perguntou a outro como, se ele falhasse, ele poderia recuperar sua reputação novamente no mesmo grau? E ele disse: “Não é possível que você fracasse, pois você semeou em todas as pessoas as sementes da gratidão que produzem uma colheita de boa vontade, e isso é mais poderoso do que as armas mais fortes e garante a maior segurança.", + "Mas se algum ser humano falhar, ele nunca mais deve fazer as coisas que causaram seu fracasso, mas deve formar amizades e agir com justiça. Pois é dom de Elohim poder praticar boas ações e não o contrário”.", + "Encantado com essas palavras, o Rei perguntou a outro como ele poderia se livrar da dor? E ele respondeu: “Se ele nunca prejudicou ninguém, mas fez o bem a todos e seguiu o caminho da retidão, pois seus frutos trazem liberdade da tristeza.", + "Mas devemos orar a Elohim para que males inesperados, como morte, doença, dor ou qualquer coisa desse tipo, não venham sobre nós e nos machuquem. Mas desde que você é devotado à piedade, tal infortúnio jamais cairá sobre você”.", + "O Rei concedeu-lhe grande louvor e perguntou ao décimo: Qual é a forma mais elevada de glória? E ele disse: “Para honrar a Elohim, e isso não é feito com presentes e ofertas, mas com pureza de vida e santa convicção, pois todas as coisas são moldadas e governadas por Elohim de acordo com a Sua vontade. Deste propósito você está em posse constante, como todas as pessoas podem ver por suas realizações no passado e no presente”.", + "Em alta voz, o Rei cumprimentou a todos e falou gentilmente com eles, e todos os presentes expressaram sua aprovação, especialmente os filósofos. Pois eles eram muito superiores a eles [isto é, aos filósofos] tanto em conduta quanto em argumentação, pois sempre fizeram de Elohim seu ponto de partida.", + "Depois disso, o Rei, para mostrar seu bom sentimento, começou a beber à saúde de seus convidados. No dia seguinte, os mesmos preparativos foram feitos para o banquete, e o Rei, assim que surgiu uma oportunidade, começou a fazer perguntas às pessoas que se sentavam ao lado daqueles que já haviam respondido, e disse ao primeiro: “A sabedoria pode ser ensinada?” E ele disse: “A vida é constituída de tal forma que é capaz pelo poder divino de receber todo o bem e rejeitar o contrário”.", + "O Rei expressou aprovação e perguntou ao homem seguinte: O que é mais benéfico para a saúde? E ele disse: “A temperança, e não é possível adquiri-la a menos que Elohim crie uma disposição para isso”.", + "O Rei falou gentilmente com o homem e disse a outro: “Como um ser humano pode pagar dignamente a dívida de gratidão para com seus pais?” E ele disse: “Nunca lhes causando dor, e isso não é possível a menos que Elohim disponha a mente para a busca dos fins mais nobres”.", + "O Rei concordou e perguntou ao próximo como ele poderia se tornar um ouvinte ansioso? E ele disse: “Lembrando-se de que todo conhecimento é útil, porque permite, com a ajuda de Elohim, em um momento de emergência, selecionar algumas das coisas que você aprendeu e aplicá-las à crise que o confronta. E assim os esforços das pessoas são cumpridos pela ajuda de Elohim”.", + "O Rei o elogiou e perguntou ao próximo como ele poderia evitar fazer algo contrário à lei? E ele disse: “Se você reconhece que é Elohim quem colocou os pensamentos nos corações dos legisladores para que as vidas das pessoas possam ser preservadas, você os seguirá”.", + "O Rei reconheceu a resposta do homem e disse a outro: “Qual é a vantagem do parentesco?” E ele respondeu: “Se considerarmos que nós mesmos somos afligidos pelos infortúnios que recaem sobre nossos parentes e se seus sofrimentos se tornam nossos – então a força do parentesco é aparente imediatamente,", + "pois é somente quando tal sentimento é demonstrado que ganharemos honra e estima aos olhos deles. Pois a ajuda, quando ligada à bondade, é em si um vínculo totalmente indissolúvel. E no dia de sua prosperidade, não devemos desejar suas posses, mas devemos orar a Elohim para conceder-lhes todo tipo de bem”.", + "E tendo concedido a ele o mesmo elogio que ao resto, o Rei perguntou a outro como ele poderia obter a liberdade do medo? E ele disse: “Quando a mente está consciente de que não fez nenhum mal, e quando Elohim a dirige a todos os nobres conselhos”.", + "O Rei expressou sua aprovação e perguntou a outro como ele poderia sempre manter um julgamento correto. E ele respondeu: “Se ele colocasse constantemente diante de seus olhos os infortúnios que acontecem às pessoas e reconhecesse que é Elohim quem tira a prosperidade de algumas e traz a outras grande honra e glória”.", + "O Rei deu uma recepção gentil ao homem e pediu ao próximo que respondesse à pergunta: Como ele poderia evitar uma vida de facilidade e prazer? E ele respondeu: “Se ele continuamente lembrasse que era o governante de um grande império e o senhor de vastas multidões, e que sua mente não deveria estar ocupada com outras coisas, mas ele deve sempre considerar a melhor maneira de promover o bem-estar deles. Ele deve orar também a Elohim para que nenhum dever seja negligenciado”.", + "Tendo concedido louvor a ele, o Rei perguntou ao décimo como ele poderia reconhecer aqueles que estavam agindo traiçoeiramente com ele? E ele respondeu à pergunta: “Se ele observasse se o comportamento daqueles ao seu redor era natural e se eles mantinham a regra de precedência adequada em recepções e conselhos, e em suas relações gerais, nunca indo além dos limites do decoro em felicitações ou em outras questões de comportamento.", + "Mas Elohim inclinará sua mente, ó Rei, para tudo que é nobre”. Quando o Rei expressou sua alta aprovação e os elogiou individualmente (em meio aos aplausos de todos os presentes), eles se voltaram para o deleite do banquete.", + "E no dia seguinte, quando surgiu a oportunidade, o Rei perguntou ao homem seguinte: Qual é a forma mais grosseira de negligência? E ele respondeu: “Se um ser humano não cuida de seus filhos e não dedica todos os esforços à educação deles. Pois sempre oramos a Elohim, não tanto por nós mesmos, mas por nossos filhos, para que todas as bênçãos sejam deles. Nosso desejo de que nossos filhos possuam autocontrole só é realizado pelo poder de Elohim”.", + "O Rei disse que havia falado bem e então perguntou a outro como ele poderia ser patriota? “Mantendo em mente”, respondeu ele, “o pensamento de que é bom viver e morrer em seu próprio país. A residência no exterior traz desprezo aos pobres e vergonha aos ricos, como se tivessem sido banidos por um crime. Se você conceder benefícios a todos, como você faz continuamente, Elohim lhe dará o favor de todos e você será considerado patriota”.", + "Depois de ouvir este homem, o Rei perguntou ao próximo como ele poderia viver amigavelmente com sua esposa? E ele respondeu: “Ao reconhecer que as mulheres são por natureza obstinadas e enérgicas na busca de seus próprios desejos, e sujeitas a mudanças repentinas de opinião mediante raciocínio falacioso, e sua natureza é essencialmente fraca. É necessário lidar com elas com sabedoria e não provocar conflitos.", + "Para uma conduta bem-sucedida na vida, o timoneiro deve conhecer a meta para a qual deve dirigir seu curso. É somente invocando a ajuda de Elohim que as pessoas podem seguir um verdadeiro curso de vida em todos os momentos”.", + "O Rei expressou sua concordância e perguntou ao próximo como ele poderia estar livre de erros? E ele respondeu: “Se você sempre age com deliberação e nunca dá crédito a calúnias, mas prove por si mesmo as coisas que são ditas a você e decida por seu próprio julgamento os pedidos que são feitos a você e execute tudo à luz de seu julgamento, você estará livre de erro, ó Rei. Mas o conhecimento e a prática dessas coisas é obra do poder divino”.", + "Encantado com essas palavras, o Rei perguntou a outro como ele poderia se livrar da ira? E ele disse em resposta à pergunta: “Se ele reconhecesse que tinha poder sobre todos, até mesmo para infligir a morte sobre eles, se ele cedesse à ira, e que seria inútil e lamentável se ele, só porque era soberano, privasse muitos da vida.", + "Que necessidade havia de ira, quando todas as pessoas estavam em sujeição e ninguém era hostil a ele? É necessário reconhecer que Elohim governa o mundo inteiro com influência de bondade e sem ira alguma, e você”, disse ele, “Ó Rei, deve necessariamente copiar Seu exemplo”.", + "O Rei disse que havia respondido bem e então perguntou ao próximo homem: Qual é um bom conselho? “Agir sempre bem e com a devida reflexão”, explicou, “comparando o que é vantajoso para a nossa própria política com os efeitos lesivos que resultariam da adoção de visão contrária, para que, ponderando cada ponto, possamos ser bem aconselhados e nosso propósito possa ser alcançado. E o mais importante de tudo, pelo poder de Elohim todos os seus planos encontrarão cumprimento porque você pratica a piedade”.", + "O Rei disse que este homem havia respondido bem e perguntou a outro o que é filosofia? E explicou: “Deliberar bem em relação a qualquer questão que surja e nunca se deixar levar por impulsos, mas ponderar sobre as injúrias que resultam das paixões, e agir com retidão conforme as circunstâncias o exijam, praticando a moderação. Mas devemos orar a Elohim para incutir em nossa mente uma consideração por essas coisas”.", + "O Rei deu seu consentimento e perguntou a outro como ele poderia ser reconhecido ao viajar para o exterior? “Por ser justo com todas as pessoas”, respondeu ele, “e por parecer inferior em vez de superior àquelas entre as quais se encontrava. Pois é um princípio reconhecido que Elohim, por Sua própria natureza, aceita os humildes. E a espécie humana ama aqueles que estão dispostos a se submeter a ela”.", + "Tendo expressado sua aprovação a esta resposta, o Rei perguntou a outro como ele poderia construir de tal forma que suas estruturas durassem depois dele? E ele respondeu à pergunta: “Se suas criações fossem em grande e nobre escala, de modo que os observadores as poupassem por sua beleza, e se ele nunca dispensou nenhum daqueles que fizeram tais obras e nunca obrigou outros a ministrar às suas necessidades sem salário.", + "Por observar como Elohim provê para o ser humano, concedendo-lhe saúde e capacidade mental e todos os outros dons, ele próprio deveria seguir Seu exemplo, dando às pessoas uma recompensa por seu árduo trabalho. Pois são as obras praticadas em justiça que permanecem continuamente”.", + "O Rei disse que este homem também havia respondido bem e perguntou ao décimo: Qual é o fruto da sabedoria? E ele respondeu: “Que um homem deve estar consciente de que não fez nenhum mal e que deve viver sua vida na verdade,", + "já que é a partir deles, ó poderoso Rei, que a maior alegria e firmeza de vida e forte fé em Elohim se acumulam para você se você governar seu reino com piedade”. E quando eles ouviram a resposta todos eles gritaram em alta aclamação, e depois o Rei na plenitude de sua alegria começou a beber a saúde deles.", + "E no dia seguinte o banquete seguiu o mesmo curso das ocasiões anteriores, e quando a oportunidade se apresentou o Rei começou a fazer perguntas aos convidados restantes, e disse ao primeiro: “Como pode um ser humano guardar-se do orgulho?”", + "E ele respondeu: “Se ele mantiver a igualdade e lembrar em todas as ocasiões que é um ser humano que governa as pessoas. E Elohim reduz a nada os soberbos e exalta os mansos e humildes”.", + "O Rei falou gentilmente com ele e perguntou ao seguinte: Quem um ser humano deve escolher como conselheiro? E ele respondeu: “Aqueles que foram testados em muitos assuntos e mantêm boa vontade sem mistura para com ele e compartilham de sua própria disposição. E Elohim se manifesta àqueles que são dignos de que esses fins sejam alcançados”.", + "O Rei o elogiou e perguntou a outro: Qual é a posse mais necessária para um Rei? “A amizade e o amor de seus súditos”, respondeu ele, “pois é por isso que o vínculo de boa vontade se torna indissolúvel. E é Elohim quem garante que isso aconteça de acordo com o seu desejo”.", + "O Rei o elogiou e perguntou a outro: Qual é o objetivo do discurso? E ele respondeu: “Para convencer seu oponente, mostrando-lhe seus erros em uma série bem ordenada de argumentos. Pois assim você conquistará o seu ouvinte, não se opondo a ele, mas elogiando-o com o objetivo de persuadi-lo. E é pelo poder de Elohim que a persuasão é realizada”.", + "O Rei disse que tinha dado uma boa resposta, e perguntou a outro: Como poderia conviver amigavelmente com os tantos povos diferentes que formavam a população de seu reino? “Desempenhando a parte apropriada para cada um”, ele respondeu, “e tomando a retidão como seu guia, como você está fazendo agora com a ajuda do discernimento que Elohim lhe concede”.", + "O Rei ficou encantado com esta resposta e perguntou a outro: “Em que circunstâncias um ser humano deve sofrer pesar?” “Nas desgraças que se abatem sobre os nossos amigos”, respondeu, “quando vemos que são prolongadas e irremediáveis. A razão não nos permite sofrer por aqueles que estão mortos e libertos do mal, mas todas as pessoas sofrem por eles porque pensam apenas em si mesmos e em suas próprias vantagens. É somente pelo poder de Elohim que podemos escapar de todo mal”.", + "O Rei disse que havia dado uma resposta adequada e perguntou a outro: Como se perde a reputação? E ele respondeu: “Quando o orgulho e a autoconfiança ilimitada dominam, a desonra e a perda da reputação são engendradas. Pois Elohim é o Senhor de toda reputação e a concede onde quer”.", + "O Rei confirmou a resposta e perguntou ao homem seguinte: A quem as pessoas devem confiar? “Àquelas”, respondeu ele, “que vos servem de boa vontade e não por medo ou interesse próprio, pensando apenas em seu próprio ganho. Pois um é o sinal do amor, o outro a marca da má vontade e do tempo de serviço. Pois o ser humano que está sempre observando, para seu próprio ganho, é um traidor de coração. Mas você possui a afeição de todos os seus súditos com a ajuda do bom conselho que Elohim lhe concede”.", + "O Rei disse que havia respondido com sabedoria e perguntou a outro: O que mantém um reino seguro? E ele respondeu à pergunta: “Cuidado e previdência para que nenhum mal seja feito por aqueles que são colocados em posição de autoridade sobre o povo, e isto fazeis sempre com a ajuda de Elohim que vos inspira com grave juízo”.", + "O Rei falou palavras de encorajamento para ele e perguntou a outro: O que mantém a gratidão e a honra? E ele respondeu: “A virtude, pois é a criadora das boas ações, e por ela o mal é destruído, assim como você exibe nobreza de caráter para com todos pelo dom que Elohim concede a você”.", + "O Rei graciosamente reconheceu a resposta e perguntou ao décimo primeiro (já que havia dois a mais de setenta): Como ele poderia em tempo de guerra manter a tranquilidade da vida? E ele respondeu: “Lembrando que ele não fez nenhum mal a nenhum de seus súditos, e que todos lutariam por ele em troca dos benefícios que receberam, sabendo que mesmo que perdessem suas vidas, você cuidará daqueles que dependem deles.", + "Pois você nunca deixa de reparar ninguém – tal é a bondade com que Elohim o inspirou”. O Rei aplaudiu ruidosamente a todos e falou muito gentilmente com eles e então bebeu um longo gole para a saúde de cada um, entregando-se ao prazer e esbanjando a mais generosa e alegre amizade com seus convidados.", + "No sétimo dia foram feitos preparativos muito mais extensos, e muitos outros estiveram presentes de diferentes cidades (entre eles muitos embaixadores). Quando surgiu uma oportunidade, o Rei perguntou ao primeiro dos que ainda não haviam sido questionados: Como ele poderia evitar ser enganado por raciocínios falaciosos?", + "E ele respondeu: “Observando cuidadosamente o orador, a coisa falada e o assunto em discussão, e fazendo as mesmas perguntas novamente após um intervalo de formas diferentes. Mas possuir uma mente alerta e ser capaz de formar um bom julgamento em todos os casos é um dos bons dons de Elohim, e você o possui, ó Rei”.", + "O Rei aplaudiu ruidosamente a resposta e perguntou a outro: Por que a maioria das pessoas nunca se torna virtuosa? “Porque”, respondeu ele, “todas as pessoas são por natureza imoderadas e inclinadas ao prazer. Assim, surge a injustiça e uma torrente de avareza.", + "O hábito da virtude é um obstáculo para aqueles que se dedicam a uma vida de prazer porque lhes impõe a preferência pela temperança e retidão. Pois é Elohim quem é o mestre dessas coisas”.", + "O Rei disse que havia respondido bem e perguntou: O que os reis devem obedecer? E ele disse: “As leis, a fim de que, por decretos justos, possam restaurar as vidas das pessoas. Assim como você, por tal conduta em obediência ao mandamento divino, reservou para si mesmo um memorial perpétuo”.", + "O Rei disse que este homem também havia falado bem e perguntou ao próximo: Quem devemos nomear como governadores? E ele respondeu: “Todos os que odeiam a maldade e imitam a sua própria conduta, agem com retidão para que possam manter uma boa reputação constantemente. Pois é isso que você faz, ó poderoso Rei”, disse ele, “e é Elohim quem lhe concedeu a coroa da justiça”.", + "O Rei aclamou a resposta em voz alta e, olhando para o próximo homem, disse: “Quem devemos nomear como oficiais das forças?” E ele explicou: “Aqueles que se destacam em coragem e retidão e aqueles que estão mais preocupados com a segurança de seus convivas do que obter uma vitória arriscando suas vidas por imprudência. Pois assim como Elohim age bem com todas as pessoas, assim também você, imitando-o, é o benfeitor de todos os seus súditos”.", + "O Rei disse que havia dado uma boa resposta e perguntou a outro: Que ser humano é digno de admiração? E ele respondeu: “O ser humano que é dotado de reputação, riqueza e poder e possui uma vida igual a tudo isso. Tu mesmo mostras com tuas ações que és o mais digno de admiração pela ajuda de Elohim que te faz cuidar dessas coisas”.", + "O Rei expressou sua aprovação e disse a outro: “A que assuntos os reis devem dedicar mais tempo?” E ele respondeu: “À leitura e ao estudo dos registros das viagens oficiais, que são escritos em referência aos vários reinos, com vistas à reforma e preservação dos súditos. E é por tal atividade que você alcançou uma glória que nunca foi alcançada por outros, com a ajuda de Elohim que realiza todos os seus desejos”.", + "O Rei falou entusiasticamente com o homem e perguntou a outro: Como um ser humano deve se ocupar durante suas horas de relaxamento e recreação? E ele respondeu: “Assistir àquelas peças que podem ser representadas com propriedade e colocar diante dos olhos cenas tiradas da vida e encenadas com dignidade e decência é proveitoso e apropriado.", + "Pois há alguma edificação a ser encontrada mesmo nessas diversões, pois muitas vezes alguma lição desejável é ensinada pelos assuntos mais insignificantes da vida. Mas, praticando a maior propriedade em todas as suas ações, você mostrou que é um filósofo e é honrado por Elohim por causa de sua virtude”.", + "O Rei, satisfeito com as palavras que acabaram de ser ditas, disse ao nono homem: Como um ser humano deve se comportar em banquetes? E ele respondeu: “Você deve convocar para o seu lado pessoas de conhecimento e aquelas que são capazes de lhe dar dicas úteis com relação aos assuntos de seu reino e à vida de seus súditos (pois você não poderia encontrar nenhum tema mais adequado ou mais educativo do que isso),", + "já que tais pessoas são queridas por Elohim porque treinaram suas mentes para contemplar os temas mais nobres – como você mesmo está fazendo, já que todas as suas ações são dirigidas por Elohim”.", + "Encantado com a resposta, o Rei perguntou ao próximo homem: O que é melhor para o povo? Que um cidadão privado seja feito Rei sobre eles ou um membro da família real? E ele respondeu: “Aquele que é o melhor por natureza.", + "Pois os reis que vêm da linhagem real costumam ser duros e severos com seus súditos. E ainda mais é o caso de alguns daqueles que saíram das fileiras dos cidadãos privados, que depois de terem experimentado o mal e suportado sua cota de pobreza, quando eles governam multidões, tornam-se mais cruéis do que os tiranos ímpios.", + "Mas, como eu disse, uma boa índole devidamente treinada é capaz de governar, e você é um grande Rei, não tanto porque superastes na glória do teu governo e na tua riqueza, mas porque superaste todas as pessoas em clemência e filantropia, graças a Elohim que te dotou dessas qualidades”.", + "O Rei passou algum tempo elogiando esse homem e então perguntou ao último de todos: Qual é a maior conquista em governar um império? E ele respondeu: “Que os súditos devem viver continuamente em um estado de paz e que a justiça deve ser administrada rapidamente em casos de disputa.", + "Esses resultados são alcançados pela influência do governante, quando ele é uma pessoa que odeia o mal e ama o bem e dedica suas energias para salvar a vida das pessoas, assim como você considera a injustiça a pior forma de mal e por sua justa administração formou para si mesmo uma reputação eterna, uma vez que Elohim concede a você uma mente que é pura e imaculada por qualquer mal”.", + "E quando ele cessou, aplausos altos e alegres irromperam por um tempo considerável. Quando parou, o Rei pegou uma taça e fez um brinde em homenagem a todos os seus convidados e às palavras que eles haviam proferido. Então, em conclusão, ele disse: “Tenho obtido o maior benefício de sua presença.", + "Tenho aproveitado muito o sábio ensinamento que me deste a respeito da arte de governar”. Então ele ordenou que três talentos de prata fossem apresentados a cada um deles e designou um de seus escravos para entregar o dinheiro. Todos de repente gritaram sua aprovação, e o banquete tornou-se uma cena de alegria, enquanto o Rei se entregava a uma contínua rodada de festividades.", + "Escrevi longamente e devo pedir seu perdão, Filócrates. Fiquei extremamente surpreso com os homens e com a maneira como, no calor do momento, eles deram respostas que realmente levariam muito tempo para serem elaboradas.", + "Pois, embora o questionador tenha pensado muito em cada pergunta em particular, aqueles que responderam um após o outro tiveram suas respostas às perguntas prontas de uma vez e assim pareceram a mim e a todos os presentes e especialmente aos filósofos, dignos de admiração. E suponho que a coisa parecerá incrível para aqueles que lerem minha narrativa no futuro.", + "Mas é impróprio deturpar fatos que estão registrados nos arquivos públicos. E não seria correto eu transgredir em um assunto como este. Conto a história tal como aconteceu, conscientemente evitando qualquer erro. Fiquei tão impressionado com a força de suas declarações que fiz um esforço para consultar aqueles cujo trabalho era fazer um registro de tudo o que acontecia nas audiências e banquetes reais.", + "Pois é costume, como você sabe, desde o momento em que o Rei começa a negociar até o momento em que se retira para descansar, que seja feito um registro de todas as suas palavras e ações – um arranjo excelente e útil.", + "Pois no dia seguinte as atas dos atos e ditos do dia anterior são lidas antes do início dos negócios, e se houve alguma irregularidade, o assunto é imediatamente corrigido.", + "Eu obtive, portanto, como foi dito, informações precisas dos registros públicos, e apresentei os fatos na devida ordem, pois sei o quanto você está ansioso para obter informações úteis.", + "Três dias depois, Demétrio levou os homens e, passando ao longo do paredão, de sete estádios de comprimento, até a ilha, atravessou a ponte e dirigiu-se aos distritos do norte de Faros. Lá ele os reuniu em uma casa, que havia sido construída à beira-mar, de grande beleza e numa situação isolada, e convidou-os a realizar o trabalho de tradução, pois tudo o que precisavam para o efeito foi colocado à sua disposição.", + "Então eles começaram a trabalhar comparando seus vários resultados e fazendo-os concordar, e tudo o que eles concordaram foi devidamente copiado sob a direção de Demétrio.", + "E a sessão durou até a hora nona; depois disso, eles foram liberados para ministrar às suas necessidades físicas. Tudo o que eles queriam era fornecido para eles em uma escala pródiga.", + "Além disso, Doroteu fazia diariamente para eles os mesmos preparativos que eram feitos para o próprio Rei – pois assim ele havia sido ordenado pelo Rei. De manhã cedo eles apareciam diariamente na Corte, e depois de saudar o Rei voltavam para seu próprio lugar.", + "E como é o costume de todos os judeus, eles lavaram as mãos no mar e oraram a Elohim e depois se dedicaram a ler e traduzir a passagem específica em que estavam empenhados,", + "e eu fiz a pergunta a eles: Por que eles lavaram as mãos antes de orar? E eles explicaram que era um sinal de que não haviam feito mal (pois toda forma de atividade é realizada por meio das mãos), pois em seu modo nobre e santo eles consideram tudo como um símbolo de retidão e verdade.", + "Como eu já disse, eles se reuniam diariamente no lugar que era agradável por sua tranquilidade e claridade e se dedicavam à sua tarefa. E aconteceu que o trabalho de tradução foi concluído em setenta e dois dias, como se isso tivesse sido arranjado para um propósito definido.", + "Terminada a obra, Demétrio reuniu a população judaica no local onde fora feita a tradução, e leu-a a todos, na presença dos tradutores, que tiveram uma grande recepção também do povo, por causa dos grandes benefícios que lhes conferiram.", + "Eles também elogiaram calorosamente Demétrio e o instaram a transcrever toda a Instrução e apresentar uma cópia a seus líderes.", + "Depois que os pergaminhos foram lidos, os sacerdotes e os anciãos dos tradutores e da comunidade judaica e os líderes do povo se levantaram e disseram, que, uma vez que uma tradução tão excelente, sagrada e precisa foi feita, era justo que ela permanecesse como estava e nenhuma alteração fosse feita nela.", + "E quando toda a companhia expressou sua aprovação, eles ordenaram que eles pronunciassem uma maldição de acordo com seu costume sobre qualquer um que fizesse qualquer alteração, adicionando qualquer coisa ou mudando de qualquer forma qualquer uma das palavras que foram escritas ou fazendo qualquer omissão. Essa foi uma precaução muito sábia para garantir que o pergaminho pudesse ser preservado inalterado por todo o tempo futuro.", + "Quando o assunto foi relatado ao Rei, ele se alegrou muito, pois sentiu que o desígnio que havia formulado havia sido executado com segurança. O pergaminho inteiro foi lido para ele e ele ficou muito surpreso com a influência do Legislador. E ele disse a Demétrio: “Como é que nenhum dos historiadores ou poetas jamais pensou que valesse a pena aludir a uma conquista tão maravilhosa?”", + "E ele respondeu: “Porque a Instrução é sagrada e de origem divina. E alguns daqueles que formaram a intenção de lidar com isso foram feridos por Elohim e, portanto, desistiram de seu propósito”.", + "Ele disse que ouviu de Teopompo que ele havia enlouquecido por mais de trinta dias, porque pretendia inserir em sua história alguns dos incidentes das traduções anteriores e pouco confiáveis da Instrução.", + "Quando se recuperou um pouco, implorou a Elohim que lhe esclarecesse por que o infortúnio se abateu sobre ele. E foi-lhe revelado em um sonho que, por vã curiosidade, ele desejava comunicar verdades sagradas às pessoas comuns e que, se desistisse, recuperaria a saúde.", + "Também ouvi da boca de Teodecto, um dos poetas trágicos, que quando ele estava prestes a adaptar alguns dos incidentes registrados no pergaminho para uma de suas peças, ele foi afetado com catarata em ambos os olhos. E quando ele percebeu a razão pela qual o infortúnio se abateu sobre ele, ele orou a Elohim por muitos dias e depois foi restaurado.", + "E depois que o Rei, como já disse, recebeu a explicação de Demétrio sobre esse ponto, ele prestou homenagem e ordenou que se tomasse grande cuidado com os pergaminhos, e que fossem guardados sagradamente.", + "E exortou os tradutores a visitá-lo com frequência após seu retorno à Iehudá, pois era justo, disse ele, que agora os mandasse para casa. Mas quando eles voltassem, ele os trataria como amigos, como era certo, e eles receberiam ricos presentes dele.", + "Ele ordenou que fossem feitos preparativos para que eles voltassem para casa e os tratou com muita generosidade. Ele presenteou cada um deles com três túnicas do mais fino tipo, dois talentos de ouro, um aparador pesando um talento, toda a mobília para três estofados.", + "E com a escolta ele enviou à Eleazar dez estofados com pernas prateadas e todo o equipamento necessário, um aparador no valor de trinta talentos, dez túnicas, púrpura, e uma coroa magnífica, e cem peças do mais fino tecido de linho, também tigelas e pratos, e duas taças de ouro para serem dedicados a Elohim.", + "Ele também o exortou em uma carta que, se algum das pessoas preferisse voltar para ele, não o impedisse. Pois ele considerava um grande privilégio desfrutar da companhia de tais homens eruditos e preferia esbanjar sua riqueza com eles do que com vaidades.", + "E agora Filócrates, você tem a história completa de acordo com minha promessa. Acho que você encontra mais prazer nesses assuntos do que nos escritos dos mitólogos. Pois você se dedica ao estudo daquelas coisas que podem beneficiar a vida e gasta muito tempo nisso. Tentarei narrar quaisquer outros eventos dignos de registro, para que, ao examiná-los, você possa garantir a maior recompensa por seu zelo." + ], + "sectionNames": [ + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Letter of Aristeas/English/merged.json b/json/Second Temple/Apocrypha/Letter of Aristeas/English/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..584a6202e1f6400cf58ed458b3e910fd6c80ec92 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Letter of Aristeas/English/merged.json @@ -0,0 +1,344 @@ +{ + "title": "Letter of Aristeas", + "language": "en", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Letter_of_Aristeas", + "text": [ + "Since I have collected Material for a memorable history of my visit to Eleazar the High priest of the Jews, and because you, Philocrates, as you lose no opportunity of reminding me, have set great store upon receiving an account of the motives and object of my mission, I have attempted to draw up a clear exposition of the matter for you, for I perceive that you possess a natural love of learning,", + "a quality which is the highest possession of man - to be constantly attempting 'to add to his stock of knowledge and acquirements' whether through the study of history or by actually participating in the events themselves. It is by this means, by taking up into itself the noblest elements, that the soul is established in purity, and having fixed its aim on piety, the noblest goal of all, it uses this as its infallible guide and so acquires a definite purpose.", + "It was my devotion to the pursuit of religious knowledge that led me to undertake the embassy to the man I have mentioned, who was held in the highest esteem by his own citizens and by others both for his virtue and his majesty and who had in his possession documents of the highest value to the Jews in his own country and in foreign lands for the interpretation of the divine law, for their laws are written on leather parchments in Jewish characters.", + "This embassy then I undertook with enthusiasm, having first of all found an opportunity of pleading with the king on behalf of the Jewish captives who had been transported from Judea to Egypt by the king's father, when he first obtained possession of this city and conquered the land of Egypt.", + "It is worth while that I should tell you this story, too, since I am convinced that you, with your disposition towards holiness and your sympathy with men who are living in accordance with the holy law, will all the more readily listen to the account which I purpose to set forth, since you yourself have lately come to us from the island and are anxious to hear everything that tends to build up the soul. ", + "On a former occasion, too I sent you a record of the facts which I thought worth relating about the Jewish race - the record which I had obtained from the most learned high priests of the most learned land of Egypt.", + "As you are so eager to acquire the knowledge of those things which can benefit the mind, I feel it incumbent upon me to impart to you all the information in my power. I should feel the same duty towards all who possessed the same disposition but I feel it especially towards you since you have aspirations which are so noble, and since you are not only my brother in character no less than in blood but are one with me as well in the pursuit of goodness.", + "For neither the pleasure derived from gold nor any other of the possessions which are prized by shallow minds confers the same benefit as the pursuit of culture and the study which we expend in securing it. But that I may not weary you by a too lengthy introduction, I will proceed at once to the substance of my narrative.", + "Demetrius of Phalerum, the president of the king's library, received vast sums of money, for the purpose of collecting together, as far as he possibly could, all the books in the world. By means of purchase and transcription, he carried out, to the best of his ability, the purpose of the king. On one occasion when I was present he was asked, How many thousand books are there in the library?", + "and he replied, 'More than two hundred thousand, O king, and I shall make endeavour in the immediate future to gather together the remainder also, so that the total of five hundred thousand may be reached. I am told that the laws of the Jews are worth transcribing and deserve a place in your library.'", + "What is to prevent you from doing this?' replied the king. 'Everything that is necessary has been placed at your disposal.' 'They need to be translated,' answered Demetrius, 'for in the country of the Jews they use a peculiar alphabet (just as the Egyptians, too, have a special form of letters) and speak a peculiar dialect. They are supposed to use the Syriac tongue, but this is not the case; their language is quite different.' And the king when he understood all the facts of the case ordered a letter to be written to the Jewish High Priest that his purpose (which has already been described) might be accomplished.", + "Thinking that the time had come to press the demand, which I had often laid before Sosibius of Tarentum and Andreas, the chief of the bodyguard, for the emancipation of the Jews who had been transported from Judea by the king's father - for when by a combination of good fortune and courage he had brought his attack on the whole district of Coele-Syria and Phoenicia to a successful issue, in the process of terrorizing the country into subjection, he transported some of his foes and others he reduced to captivity. The number of those whom he transported from the country of the Jews to Egypt amounted to no less than a hundred thousand.", + "Of these he armed thirty thousand picked men and settled them in garrisons in the country districts. (And even before this time large numbers of Jews had come into Egypt with the Persian, and in an earlier period still others had been sent to Egypt to help Psammetichus in his campaign against the king of the Ethiopians. But these were nothing like so numerous as the captives whom Ptolemy the son of Lagus transported.)", + "As I have already said Ptolemy picked out the best of these, the men who were in the prime of life and distinguished for their courage, and armed them, but the great mass of the others, those who were too old or too young for this purpose, and the women too, he reduced to slavery, not that he wished to do this of his own free will, but he was compelled by his soldiers who claimed them as a reward for the services which they had rendered in war. Having, as has already been stated, obtained an opportunity for securing their emancipation, I addressed the king with the following arguments. 'Let us not be so unreasonable as to allow our deeds to give the lie to our words.", + "Since the law which we wish not only to transcribe but also to translate belongs to the whole Jewish race, what justification shall we be able to find for our embassy while such vast numbers of them remain in a state of slavery in your kingdom? In the perfection and wealth of your clemency release those who are held in such miserable bondage, since as I have been at pains to discover, the God who gave them their law is the God who maintains your kingdom.", + "They worship the same God - the Lord and Creator of the Universe, as all other men, as we ourselves, O king, though we call him by different names, such as Zeus or Dis. This name was very appropriately bestowed upon him by our first ancestors, in order to signify that He through whom all things are endowed with life and come into being, is necessarily the ruler and lord of the Universe. Set all mankind an example of magnanimity by releasing those who are held in bondage.'", + "After a brief interval, while I was offering up an earnest prayer to God that He would so dispose the mind of the king that all the captives might be set at liberty-(for the human race, being the creation of God, is swayed and influenced by Him. Therefore with many divers prayers I called upon Him who ruleth the heart that the king might be constrained to grant my request.", + "For I had great hopes with regard to the salvation of the men since I was assured that God would grant a fulfilment of my prayer. For when men from pure motives plan some action in the interest of righteousness and the performance of noble deeds, Almighty God brings their efforts and purposes to a successful issue) - the king raised his head and looking up at me with a cheerful countenance asked, ", + "How many thousands do you think they will number?' Andreas, who was standing near, replied, 'A little more than a hundred thousand.' 'It is a small boon indeed,' said the king, 'that Aristeas asks of us!'Then Sosibius and some others who were present said, 'Yes, but it will be a fit tribute to your magnanimity for you to offer the enfranchisement of these men as an act of devotion to the supreme God. You have been greatly honoured by Almighty God and exalted above all your forefathers in glory and it is only fitting that you should render to Him the greatest thank offering in your power.'", + "Extremely pleased with these arguments he gave orders that an addition should be made to the wages of the soldiers by the amount of the redemption money that twenty drachmae should be paid to the owners for every slave, that a public order should be issued and that registers of the captives should be attached to it. He showed the greatest enthusiasm in the business, for it was God who had brought our purpose to fulfilment in its entirety and constrained him to redeem not only those who had come into Egypt with the army of his father but any who had come before that time or had been subsequently brought into the kingdom. It was pointed out to him that the ransom money would exceed four hundred talents.", + "I think it will be useful to insert a copy of the decree, for in this way the magnanimity of the king, who was empowered by God to save such vast multitudes, will be made clearer and more manifest.", + "The decree of the king ran as follows:
'All who served in the army of our father in the campaign against Syria and Phoenicia and in the attack upon the country of the Jews and became possessed of Jewish captives and brought them back to the city of Alexandria and the land of Egypt or sold them to others - and in the same way any captives who were in our land before that time or were brought hither afterwards- all who possess such captives are required to set them at liberty at once, receiving twenty drachmae per head as ransom money. The soldiers will receive this money as a gift added to their wages, the others from the king's treasury.", + "We think that it was against our father's will and against all propriety that they should have been made captives and that the devastation of their land and the transportation of the Jews to Egypt was an act of military wantonness. The spoil which fell to the soldiers on the field of battle was all the booty which they should have claimed. To reduce the people to slavery in addition was an act of absolute injustice.", + "Wherefore since it is acknowledged that we are accustomed to render justice to all men and especially to those who are unfairly in a condition of servitude, and since we strive to deal fairly with all men according to the demands of justice and piety, we have decreed, in reference to the persons of the Jews who are in any condition of bondage in any part of our dominion, that those who possess them shall receive the stipulated sum of money and set them at liberty and that no man shall show any tardiness in discharging his obligations. Within three days after the publication of this decree, they must make lists of slaves for the officers appointed to carry out our will, and immediately produce the persons of the captives.", + "For we consider that it will be advantageous to us and to our affairs that the matter should be brought to a conclusion. Any one who likes may give information about any who disobey the decree on condition that if the man is proved guilty he will become his slave; his property, however, will be handed over to the royal treasury.'", + "When the decree was brought to be read over to the king for his approval, it contained all the other provisions except the phrase 'any captives who were in the land before that time or were brought hither afterwards,' and in his magnanimity and the largeness of his heart the king inserted this clause and gave orders that the grant of money required for the redemption should be deposited in full with the paymasters of the forces and the royal bankers,", + " and so the matter was decided and the decree ratified within seven days. The grant for the redemption amounted to more than six hundred and sixty talents; for many infants at the breast were emancipated together with their mothers. When the question was raised whether the sum of twenty talents was to be paid for these, the king ordered that it should be done, and thus he carried out his decision in the most comprehensive way.", + "When this had been done, he ordered Demetrius to draw up a memorial with regard to the transcription of the Jewish books. For all affairs of state used to be carried out by means of decrees and with the most painstaking accuracy by these Egyptian kings, and nothing was done in a slipshod or haphazard fashion. And so I have inserted copies of the memorial and the letters, the number of the presents sent and the nature of each, since every one of them excelled in magnificence and technical skill. The following is a copy of the memorial.", + "The Memorial of Demetrius to the great king. 'Since you have given me instructions, O king, that the books which are needed to complete your library should be collected together, and that those which are defective should be repaired, I have devoted myself with the utmost care to the fulfilment of your wishes, and I now have the following proposal to lay before you.", + "The books of the law of the Jews (with some few others) are absent from the library. They are written in the Hebrew characters and language and have been carelessly interpreted, and do not represent the original text as I am informed by those who know; for they have never had a king's care to protect them.", + "It is necessary that these should be made accurate for your library since the law which they contain, in as much as it is of divine origin, is full of wisdom and free from all blemish. For this reason literary men and poets and the mass of historical writers have held aloof from referring to these books and the men who have lived and are living in accordance with them, because their conception of life is so sacred and religious, as Hecataeus of Abdera says.", + "If it please you, O king, a letter shall be written to the High Priest in Jerusalem, asking him to send six elders out of every tribe - men who have lived the noblest life and are most skilled in their law - that we may find out the points in which the majority of them are in agreement, and so having obtained an accurate translation may place it in a conspicuous place in a manner worthy of the work itself and your purpose. May continual prosperity be yours!'", + "When this memorial had been presented, the king ordered a letter to be written to Eleazar on the matter, giving also an account of the emancipation of the Jewish captives. And he gave fifty talents weight of gold and seventy talents of silver and a large quantity of precious stones to make bowls and vials and a table and libation cups. He also gave orders to those who had the custody of his coffers to allow the artificers to make a selection of any materials they might require for the purpose, and that a hundred talents in money should be sent to provide sacrifices for the temple and for other needs.", + "I shall give you a full account of the workmanship after I have set before you copies of the letters. The letter of the king ran as follows:", + "King Ptolemy sends greeting and salutation to the High Priest Eleazar. Since there are many Jews settled in our realm who were carried off from Jerusalem by the Persians at the time of their power ", + "and many more who came with my father into Egypt as captives - large numbers of these he placed in the army and paid them higher wages than usual, and when he had proved the loyalty of their leaders he built fortresses and placed them in their charge that the native Egyptians might be intimidated by them. And I, when I ascended the throne, adopted a kindly attitude towards all my subjects, and more particularly to those who were citizens of yours ", + "I have set at liberty more than a hundred thousand captives, paying their owners the appropriate market price for them, and if ever evil has been done to your people through the passions of the mob, I have made them reparation. The motive which prompted my action has been the desire to act piously and render unto the supreme God a thank offering for maintaining my kingdom in peace and great glory in all the world. Moreover those of your people who were in the prime of life I have drafted into my army, and those who were fit to be attached to my person and worthy of the confidence of the court, I have established in official positions. ", + "Now since I am anxious to show my gratitude to these men and to the Jews throughout the world and to the generations yet to come, I have determined that your law shall be translated from the Hebrew tongue which is in use amongst you into the Greek language, that these books may be added to the other royal books in my library.", + "It will be a kindness on your part and a regard for my zeal if you will select six elders from each of your tribes, men of noble life and skilled in your law and able to interpret it, that in questions of dispute we may be able to discover the verdict in which the majority agree, for the investigation is of the highest possible importance. I hope to win great renown by the accomplishment of this work.", + "I have sent Andreas, the chief of my bodyguard, and Aristeas - men whom I hold in high esteem - to lay the matter before you and present you with a hundred talents of silver, the first fruits of my offering for the temple and the sacrifices and other religious rites. If you will write to me concerning your wishes in these matters, you will confer a great favour upon me and afford me a new pledge of friendship, for all your wishes shall be carried out as speedily as possible. Farewell.'", + "To this letter Eleazar replied appropriately as follows:
'Eleazar the High priest sends greetings to King Ptolemy his true friend. My highest wishes are for your welfare and the welfare of Queen Arsinoe your sister and your children. I also am well.", + "I have received your letter and am greatly rejoiced by your purpose and your noble counsel. I summoned together the whole people and read it to them that they might know of your devotion to our God. I showed them too the cups which you sent, twenty of gold and thirty of silver, the five bowls and the table of dedication, and the hundred talents of silver for the offering of the sacrifices and providing the things of which the temple stands in need.", + "These gifts were brought to me by Andreas, one of your most honoured servants, and by Aristeas, both good men and true, distinguished by their learning, and worthy in every way to be the representatives of your high principles and righteous purposes. These men imparted to me your message and received from me an answer in agreement with your letter.", + "I will consent to everything which is advantageous to you even though your request is very unusual. For you have bestowed upon our citizens great and never to be forgotten benefits in many (ways).", + "Immediately therefore I offered sacrifices on behalf of you, your sister, your children, and your friends, and all the people prayed that your plans might prosper continually, and that Almighty God might preserve your kingdom in peace with honour, and that the translation of the holy law might prove advantageous to you and be carried out successfully. ", + "In the presence of all the people I selected six elders from each tribe, good men and true, and I have sent them to you with a copy of our law. It will be a kindness, O righteous king, if you will give instruction that as soon as the translation of the law is completed, the men shall be restored again to us in safety. Farewell.'", + "The following are the names of the elders: Of the first tribe, Joseph, Ezekiah, Zachariah, John, Ezekiah, Elisha. Of the second tribe, Judas, Simon, Samuel, Adaeus, Mattathias, Eschlemias. Of the third tribe, Nehemiah, Joseph, Theodosius, Baseas, Ornias, Dakis.", + "Of the fourth tribe, Jonathan, Abraeus, Elisha, Ananias, Chabrias.... Of the fifth tribe, Isaac, Jacob, Jesus, Sabbataeus, Simon, Levi. Of the sixth tribe, Judas, Joseph, Simon, Zacharias, Samuel, Selemias.", + "Of the seventh tribe, Sabbataeus, Zedekiah, Jacob, Isaac, Jesias, Natthaeus. Of the eighth tribe Theodosius, Jason, Jesus, Theodotus, John, Jonathan. Of the ninth tribe, Theophilus, Abraham Arsamos, Jason, Endemias, Daniel.", + "Of the tenth tribe, Jeremiah, Eleazar, Zachariah, Baneas, Elisha, Dathaeus. Of the eleventh tribe, Samuel, Joseph, Judas, Jonathes, Chabu, Dositheus. Of the twelfth tribe, Isaelus, John, Theodosius, Arsamos, Abietes, Ezekiel. They were seventy-two in all.", + "Such was the answer which Eleazar and his friends gave to the king's letter. I will now proceed to redeem my promise and give a description of the works of art. They were wrought with exceptional skill, for the king spared no expense and personally superintended the workmen individually. They could not therefore scamp any part of the work or finish it off negligently. First of all I will give you a description of the table.", + "The king was anxious that this piece of work should be of exceptionally large dimensions, and he caused enquiries to be made of the Jews in the locality with regard to the size of the table already in the temple at Jerusalem.", + "And when they described the measurements, he proceeded to ask whether he might make a larger structure. And some of the priests and the other Jews replied that there was nothing to prevent him. And he said that he was anxious to make it five times the size, but he hesitated lest it should prove useless for the temple services. ", + "He was desirous that his gift should not merely be stationed in the temple, for it would afford him much greater pleasure if the men whose duty it was to offer the fitting sacrifices were able to do so appropriately on the table which he had made.", + "He did not suppose that it was owing to lack of gold that the former table had been made of small size, but there seems to have been, he said, some reason why it was made of this dimension. For had the order been given, there would have been no lack of means. Wherefore we must not transgress or go beyond the proper measure. ", + "At the same time he ordered them to press into service all the manifold forms of art, for he was a man of the most lofty conceptions and nature had endowed him with a keen imagination which enabled him to picture the appearance which would be presented by the finished work. He gave orders too, that where there were no instructions laid down in the Jewish Scriptures, everything should be made as beautiful as possible. When such instructions were laid down, they were to be carried out to the letter.", + "They made the table two cubits long (one cubit broad) one and a half cubits high, fashioning it of pure solid gold. What I am describing was not thin gold laid over another foundation, but the whole structure was of massive gold welded together.", + "And they made a border of a hand's breadth round about it. And there was a wreath of wave-work, engraved in relief in the form of ropes marvellously wrought on its three sides. ", + "For it was triangular in shape and the style of the work was exactly the same on each of the sides, so that whichever side they were turned, they presented the same appearance. Of the two sides under the border, the one which sloped down to the table was a very beautiful piece of work, but it was the outer side which attracted the gaze of the spectator. ", + "Now the upper edge of the two sides, being elevated, was sharp since, as we have said, the rim was three-sided, from whatever point of view one approached it. And there were layers of precious stones on it in the midst of the embossed cord-work, and they were interwoven with one another by an inimitable artistic device.", + "For the sake of security they were all fixed by golden needles which were inserted in perforations in the stones. At the sides they were clamped together by fastenings to hold them firm. ", + "On the part of the border round the table which slanted upwards and met the eyes, there was wrought a pattern of eggs in precious stones, elaborately engraved by a continuous piece of fluted relief-work, closely connected together round the whole table.", + "And under the stones which had been arranged to represent eggs the artists made a crown containing all kinds of fruits, having at its top clusters of grapes and ears of corn, dates also and apples, and pomegranates and the like, conspicuously arranged. These fruits were wrought out of precious stones, of the same colour as the fruits themselves and they fastened them edgeways round all the sides of the table with a band of gold. ", + "And after the crown of fruit had been put on, underneath there was inserted another pattern of eggs in precious stones, and other fluting and embossed work, that both sides of the table might be used, according to the wishes of the owners and for this reason the wave-work and the border were extended down to the feet of the table.", + "They made and fastened under the whole width of the table a massive plate four fingers thick, that the feet might be inserted into it, and clamped fast with linch-pins which fitted into sockets under the border, so that which ever side of the table people preferred, might be used. Thus it became manifestly clear that the work was intended to be used either way. ", + "On the table itself they engraved a 'maeander', having precious stones standing out in the middle of it, rubies and emeralds and an onyx too and many other kinds of stones which excel in beauty. And next to the 'maeander' there was placed a wonderful piece of network, which made the centre of the table appear like a rhomboid in shape, and on it a crystal and amber, as it is called, had been wrought, which produced an incomparable impression on the beholders. ", + "They made the feet of the table with heads like lilies, so that they seemed to be like lilies bending down beneath the table, and the parts which were visible represented leaves which stood upright.", + "The basis of the foot on the ground consisted of a ruby and measured a hand's breadth high all round. It had the appearance of a shoe and was eight fingers broad. ", + "Upon it the whole expanse of the foot rested.", + "And they made the foot appear like ivy growing out of the stone, interwoven with akanthus and surrounded with a vine which encircled it with clusters of grapes, which were worked in stones, up to the top of the foot. All the four feet were made in the same style, and everything was wrought and fitted so skillfully, and such remarkable skill and knowledge were expended upon making it true to nature, that when the air was stirred by a breath of wind, movement was imparted to the leaves, and everything was fashioned to correspond with the actual reality which it represented. ", + "And they made the top of the table in three parts like a triptychon, and they were so fitted and dovetailed together with spigots along the whole breadth of the work, that the meeting of the joints could not be seen or even discovered. The thickness of the table was not less than half a cubit, so that the whole work must have cost many talents.", + "For since the king did not wish to add to its size he expended on the details the same sum of money which would have been required if the table could have been of larger dimensions. And everything was completed in accordance with his plan, in a most wonderful and remarkable way, with inimitable art and incomparable beauty.", + "Of the mixing bowls, two were wrought (in gold), and from the base to the middle were engraved with relief work in the pattern of scales, and between the scales precious stones were inserted with great artistic skill. ", + "Then there was a 'maeander' a cubit in height, with its surface wrought out of precious stones of many colours, displaying great artistic effort and beauty. Upon this there was a mosaic, worked in the form of a rhombus, having a net-like appearance and reaching right up to the brim.", + "In the middle, small shields which were made of different precious stones, placed alternately and varying in kind, not less than four fingers broad enhanced the beauty of their appearance. On the top of the brim there was an ornament of lilies in bloom, and intertwining clusters of grapes were engraven all round.", + "Such then was the construction of the golden bowls, and they held more than two firkins each. The silver bowls had a smooth surface, and were wonderfully made as if they were intended for looking-glasses, so that everything which was brought near to them was reflected even more clearly than in mirrors.", + "But it is impossible to describe the real impression which these works of art produced upon the mind when they were finished. For, when these vessels had been completed and placed side by side, first a silver bowl and then a golden, then another silver, and then another golden, the appearance they presented is altogether indescribable, and those who came to see them were not able to tear themselves from the brilliant sight and entrancing, spectacle.", + "The impressions produced by the spectacle were various in kind. When men looked at the golden vessels, and their minds made a complete survey of each detail of workmanship, their souls were thrilled with wonder. Again when a man wished to direct his gaze to the silver vessels, as they stood before him, everything seemed to flash with light round about the place where he was standing, and afforded a still greater delight to the onlookers. So that it is really impossible to describe the artistic beauty of the works.", + "The golden vials they engraved in the centre with vine wreaths. And about the rims they wove a wreath of ivy and myrtle and olive in relief work and inserted precious stones in it. The other parts of the relief work they wrought in different patterns, since they made it a point of honour to complete everything in a way worthy of the majesty of the king.", + "In a word it may be said that neither in the king's treasury nor in any other, were there any works which equalled these in costliness or in artistic skill. For the king spent no little thought upon them, for he loved to gain glory for the excellence of his designs.", + "For often times he would neglect his official business, and spend his time with the artists in his anxiety that they should complete everything in a manner worthy of the place to which the gifts were to be sent. So everything was carried out on a grand scale, in a manner worthy of the king who sent the gifts and of the high priest who was the ruler of the land.", + "There was no stint of precious stones, for not less than five thousand were used and they were all of large size. The most exceptional artistic skill was employed, so that the cost of the stones and the workmanship was five times as much as that of the gold.", + "I have given you this description of the presents because I thought it was necessary. The next point in the narrative is an account of our journey to Eleazar, but I will first of all give you a description of the whole country. When we arrived in the land of the Jews we saw the city situated in the middle of the whole of Judea on the top of a mountain of considerable altitude. ", + "On the summit the temple had been built in all its splendour. It was surrounded by three walls more than seventy cubits high and in length and breadth corresponding to the structure of the edifice. All the buildings were characterized by a magnificence and costliness quite unprecedented. ", + "It was obvious that no expense had been spared on the door and the fastenings, which connected it with the door-posts, and the stability of the lintel.", + "The style of the curtain too was thoroughly in proportion to that of the entrance. Its fabric owing to the draught of wind was in perpetual motion, and as this motion was communicated from the bottom and the curtain bulged out to its highest extent, it afforded a pleasant spectacle from which a man could scarcely tear himself away.", + "The construction of the altar was in keeping with the place itself and with the burnt offerings which were consumed by fire upon it, and the approach to it was on a similar scale. There was a gradual slope up to it, conveniently arranged for the purpose of decency, and the ministering priests were robed in linen garments, down to their ankles.", + "The Temple faces the east and its back is toward the west. The whole of the floor is paved with stones and slopes down to the appointed places, that water may be conveyed to wash away the blood from the sacrifices, ", + "for many thousand beasts are sacrificed there on the feast days. And there is an inexhaustible supply of water, because an abundant natural spring gushes up from within the temple area. There are moreover wonderful and indescribable cisterns underground, as they pointed out to me, at a distance of five furlongs all round the site of the temple, and each of them has countless pipes so that the different streams converge together. ", + "And all these were fastened with lead at the bottom and at the sidewalls, and over them a great quantity of plaster had been spread, and every part of the work had been most carefully carried out. There are many openings for water at the base of the altar which are invisible to all except to those who are engaged in the ministration, so that all the blood of the sacrifices which is collected in great quantities is washed away in the twinkling of an eye.", + "Such is my opinion with regard to the character of the reservoirs and I will now show you how it was confirmed. They led me more than four furlongs outside the city and bade me peer down towards a certain spot and listen to the noise that was made by the meeting of the waters, so that the great size of the reservoirs became manifest to me, as has already been pointed out.", + "The ministration of the priests is in every way unsurpassed both for its physical endurance and for its orderly and silent service. For they all work spontaneously, though it entails much painful exertion, and each one has a special task allotted to him. The service is carried on without interruption - some provide the wood, others the oil, others the fine wheat flour, others the spices; others again bring the pieces of flesh for the burnt offering, exhibiting a wonderful degree of strength.", + "For they take up with both hands the limbs of a calf, each of them weighing more than two talents, and throw them with each hand in a wonderful way on to the high place of the altar and never miss placing them on the proper spot. In the same way the pieces of the sheep and also of the goats are wonderful both for their weight and their fatness. For those, whose business it is, always select the beasts which are without blemish and especially fat, and thus the sacrifice which I have described, is carried out.", + "There is a special place set apart for them to rest in, where those who are relieved from duty sit. When this takes place, those who have already rested and are ready to assume their duties rise up spontaneously since there is no one to give orders with regard to the arrangement of the sacrifices.", + "The most complete silence reigns so that one might imagine that there was not a single person present, though there are actually seven hundred men engaged in the work, besides the vast number of those who are occupied in bringing up the sacrifices. Everything is carried out with reverence and in a way worthy of the great God.", + "We were greatly astonished, when we saw Eleazar engaged in the ministration, at the mode of his dress, and the majesty of his appearance, which was revealed in the robe which he wore and the precious stones upon his person. There were golden bells upon the garment which reached down to his feet, giving forth a peculiar kind of melody, and on both sides of them there were pomegranates with variegated flowers of a wonderful hue.", + "He was girded with a girdle of conspicuous beauty, woven in the most beautiful colours. On his breast he wore the oracle of God, as it is called, on which twelve stones, of different kinds, were inset, fastened together with gold, containing the names of the leaders of the tribes, according to their original order, each one flashing forth in an indescribable way its own particular colour.", + "On his head he wore a tiara, as it is called, and upon this in the middle of his forehead an inimitable turban, the royal diadem full of glory with the name of God inscribed in sacred letters on a plate of gold … having been judged worthy to wear these emblems in the ministrations.", + "Their appearance created such awe and confusion of mind as to make one feel that one had come into the presence of a man who belonged to a different world. I am convinced that any one who takes part in the spectacle which I have described will be filled with astonishment and indescribable wonder and be profoundly affected in his mind at the thought of the sanctity which is attached to each detail of the service.", + "But in order that we might gain complete information, we ascended to the summit of the neighbouring citadel and looked around us. It is situated in a very lofty spot, and is fortified with many towers, which have been built up to the very top of immense stones, with the object, as we were informed, of guarding the temple precincts, ", + "so that if there were an attack, or an insurrection or an onslaught of the enemy, no one would be able to force an entrance within the walls that surround the temple. On the towers of the citadel engines of war were placed and different kinds of machines, and the position was much higher than the circle of walls which I have mentioned.", + "The towers were guarded too by most trusty men who had given the utmost proof of their loyalty to their country. These men were never allowed to leave the citadel, except on feast days and then only in detachments.", + "Nor did they permit any stranger to enter it. They were also very careful when any command came from the chief officer to admit any visitors to inspect the place, as our own experience taught us. They were very reluctant to admit us - though we were but two unarmed men- to view the offering of the sacrifices. ", + "And they asserted that they were bound by an oath when the trust was committed to them, for they had all sworn and were bound to carry out the oath sacredly to the letter, that though they were five hundred in number they would not permit more than five men to enter at one time. The citadel was the special protection of the temple and its founder had fortified it so strongly that it might efficiently protect it.", + "The size of the city is of moderate dimensions. It is about forty furlongs in circumference, as far as one could conjecture. It has its towers arranged in the shape of a theatre, with thoroughfares leading between them. Now the cross roads of the lower towers are visible but those of the upper towers are more frequented. For the ground ascends, since the city is built upon a mountain. ", + "There are steps too which lead up to the cross roads, and some people are always going up, and others down and they keep as far apart from each other as possible on the road because of those who are bound by the rules of purity, lest they should touch anything which is unlawful.", + "It was not without reason that the original founders of the city built it in due proportions, for they possessed clear insight with regard to what was required. For the country is extensive and beautiful. Some parts of it are level, especially the districts which belong to Samaria, as it is called, and which border on the land of the Idumeans, other parts are mountainous, especially (those which are contiguous to the land of Judea). ", + "The people therefore are bound to devote themselves to agriculture and the cultivation of the soil that by this means they may have a plentiful supply of crops. In this way cultivation of every kind is carried on and an abundant harvest reaped in the whole of the aforesaid land. The cities which are large and enjoy a corresponding prosperity are well-populated, but they neglect the country districts, since all men are inclined to a life of enjoyment, for every one has a natural tendency towards the pursuit of pleasure.", + "The same thing happened in Alexandria, which excels all cities in size and prosperity. Country people by migrating from the rural districts and settling in the city brought agriculture into disrepute: ", + "and so to prevent them from settling in the city, the king issued orders that they should not stay in it for more than twenty days. And in the same way he gave the judges written instructions, that if it was necessary to issue a summons against any one who lived in the country, the case must be settled within five days.", + "And since he considered the matter one of great importance, he appointed also legal officers for every district with their assistants, that the farmers and their advocates might not in the interests of business empty the granaries of the city, I mean, of the produce of husbandry. ", + "I have permitted this digression because it was Eleazar who pointed out with great clearness the points which have been mentioned. For great is the energy which they expend on the tillage of the soil. For the land is thickly planted with multitudes of olive trees, with crops of corn and pulse, with vines too, and there is abundance of honey. Other kinds of fruit trees and dates do not count compared with these. There are cattle of all kinds in great quantities and a rich pasturage for them. ", + "Wherefore they rightly recognize that the country districts need a large population, and the relations between the city and the villages are properly regulated.", + " A great quantity of spices and precious stones and gold is brought into the country by the Arabs. For the country is well adapted not only for agriculture but also for commerce, and the city is rich in the arts and lacks none of the merchandise which is brought across the sea.", + "It possesses too suitable and commodious harbours at Askalon, Joppa, and Gaza, as well as at Ptolemais which was founded by the King and holds a central position compared with the other places named, being not far distant from any of them. The country produces everything in abundance, since it is well watered in all directions and well protected from storms. The river Jordan, as it is called, which never runs dry, flows through the land.", + "Originally (the country) contained not less than 60 million acres-though afterwards the neighbouring peoples made incursions against it - and 600,000 men were settled upon it in farms of a hundred acres each. The river like the Nile rises in harvest- time and irrigates a large portion of the land. ", + "Near the district belonging to the people of Ptolemais it issues into another river and this flows out into the sea. Other mountain torrents, as they are called, flow down into the plain and encompass the parts about Gaza and the district of Ashdod.", + "The country is encircled by a natural fence and is very difficult to attack and cannot be assailed by large forces, owing to the narrow passes, with their overhanging precipices and deep ravines, and the rugged character of the mountainous regions which surround all the land.", + "We were told that from the neighbouring mountains of Arabia copper and iron were formerly obtained. This was stopped, however, at the time of the Persian rule, since the authorities of the time spread abroad a false report that the working of the mines was useless and expensive,", + "in order to prevent their country from being destroyed by the mining in these districts and possibly taken away from them owing to the Persian rule, since by the assistance of this false report they found an excuse for entering the district.", + "I have now, my dear brother Philocrates, given you all the essential information upon this subject in brief form. I shall describe the work of translation in the sequel. The High priest selected men of the finest character and the highest culture, such as one would expect from their noble parentage. They were men who had not only acquired proficiency in Jewish literature, but had studied most carefully that of the Greeks as well.", + "They were specially qualified therefore for serving on embassies and they undertook this duty whenever it was necessary. They possessed a great facility for conferences and the discussion of problems connected with the law. They espoused the middle course - and this is always the best course to pursue. They abjured the rough and uncouth manner, but they were altogether above pride and never assumed an air of superiority over others, and in conversation they were ready to listen and give an appropriate answer to every question. ", + "And all of them carefully observed this rule and were anxious above everything else to excel each other in its observance and they were all of them worthy of their leader and of his virtue. And one could observe how they loved Eleazar by their unwillingness to be torn away from him and how he loved them. For besides the letter which he wrote to the king concerning their safe return, he also earnestly besought Andreas to work for the same end and urged me, too, to assist to the best of my ability ", + "and although we promised to give our best attention to the matter, he said that he was still greatly distressed, for he knew that the king out of the goodness of his nature considered it his highest privilege, whenever he heard of a man who was superior to his fellows in culture and wisdom, to summon him to his court.", + "For I have heard of a fine saying of his to the effect that by securing just and prudent men about his person he would secure the greatest protection for his kingdom, since such friends would unreservedly give him the most beneficial advice. ", + "And the men who were now being sent to him by Eleazar undoubtedly possessed these qualities. And he frequently asserted upon oath that he would never let the men go if it were merely some private interest of his own that constituted the impelling motive-but it was for the common advantage of all the citizens that he was sending them.", + "For, he explained, the good life consists in the keeping of the enactments of the law, and this end is achieved much more by hearing than by reading. From this and other similar statements it was clear what his feelings towards them were.", + "It is worth while to mention briefly the information which he gave in reply to our questions. For I suppose that most people feel a curiosity with regard to some of the enactments in the law, especially those about meats and drinks and animals recognized as unclean.", + "When we asked why, since there is but one form of creation, some animals are regarded as unclean for eating, and others unclean even to the touch (for though the law is scrupulous on most points, it is specially scrupulous on such matters as these) he began his reply as follows:", + "'You observe,' he said, 'what an effect our modes of life and our associations produce upon us; by associating with the bad, men catch their depravities and become miserable throughout their life; but if they live with the wise and prudent, they find the means of escaping from ignorance and amending their lives.", + "Our Lawgiver first of all laid down the principles of piety and righteousness and inculcated them point by point, not merely by prohibitions but by the use of examples as well, demonstrating the injurious effects of sin and the punishments inflicted by God upon the guilty.", + "For he proved first of all that there is only one God and that his power is manifested throughout the universe, since every place is filled with his sovereignty and none of the things which are wrought in secret by men upon the earth escapes His knowledge. For all that a man does and all that is to come to pass in the future are manifest to Him.", + "Working out these truths carefully and having made them plain he showed that even if a man should think of doing evil - to say nothing of actually effecting it - he would not escape detection, for he made it clear that the power of God pervaded the whole of the law.", + "Beginning from this starting point he went on to show that all mankind except ourselves believe in the existence of many gods, though they themselves are much more powerful than the beings whom they vainly worship.", + "For when they have made statues of stone and wood, they say that they are the images of those who have invented something useful for life and they worship them, though they have clear proof that they possess no feeling.", + "For it would be utterly foolish to suppose that any one became a god in virtue of his inventions. For the inventors simply took certain objects already created and by combining them together, showed that they possessed a fresh utility: they did not themselves create the substance of the thing,", + "and so it is a vain and foolish thing for people to make gods of men like themselves. For in our times there are many who are much more inventive and much more learned than the men of former days who have been deified, and yet they would never come to worship them. The makers and authors of these myths think that they are the wisest of the Greeks.", + "Why need we speak of other infatuated people, Egyptians and the like, who place their reliance upon wild beasts and most kinds of creeping things and cattle, and worship them, and offer sacrifices to them both while living and when dead?''", + "Now our Lawgiver being a wise man and specially endowed by God to understand all things, took a comprehensive view of each particular detail, and fenced us round with impregnable ramparts and walls of iron, that we might not mingle at all with any of the other nations, but remain pure in body and soul, free from all vain imaginations, worshiping the one Almighty God above the whole creation.", + "Hence the leading Egyptian priests having looked carefully into many matters, and being cognizant with (our) affairs, call us \"men of God\". This is a title which does not belong to the rest of mankind but only to those who worship the true God. The rest are men not of God but of meats and drinks and clothing. For their whole disposition leads them to find solace in these things.", + "Among our people such things are reckoned of no account. but throughout their whole life their main consideration is the sovereignty of God.", + "Therefore lest we should be corrupted by any abomination, or our lives be perverted by evil communications, he hedged us round on all sides by rules of purity, affecting alike what we eat, or drink, or touch, or hear, or see.", + "For though, speaking generally, all things are alike in their natural constitution, since they are all governed by one and the same power, yet there is a deep reason in each individual case why we abstain from the use of certain things and enjoy the common use of others. ", + "For the sake of illustration I will run over one or two points and explain them to you. For you must not fall into the degrading idea that it was out of regard to mice and weasels and other such things that Moses drew up his laws with such exceeding care. All these ordinances were made for the sake of righteousness to aid the quest for virtue and the perfecting of character. ", + "For all the birds that we use are tame and distinguished by their cleanliness, feeding on various kinds of grain and pulse, such as for instance pigeons, turtle-doves, locusts, partridges, geese also, and all other birds of this class. ", + "But the birds which are forbidden you will find to be wild and carnivorous, tyrannizing over the others by the strength which they possess, and cruelly obtaining food by preying on the tame birds enumerated above and not only so, but they seize lambs and kids, and injure human beings too, whether dead or alive,", + "and so by naming them unclean, he gave a sign by means of them that those, for whom the legislation was ordained, must practice righteousness in their hearts and not tyrannize over any one in reliance upon their own strength nor rob them of anything, but steer their course of life in accordance with justice, just as the tame birds, already mentioned, consume the different kinds of pulse that grow upon the earth and do not tyrannize to the destruction of their own kindred.", + "Our legislator taught us therefore that it is by such methods as these that indications are given to the wise, that they must be just and effect nothing by violence, and refrain from tyrannizing over others in reliance upon their own strength. ", + "For since it is considered unseemly even to touch such unclean animals, as have been mentioned, on account of their particular habits, ought we not to take every precaution lest our own characters should be destroyed to the same extent? ", + "Wherefore all the rules which he has laid down with regard to what is permitted in the case of these birds and other animals, he has enacted with the object of teaching us a moral lesson. For the division of the hoof and the separation of the claws are intended to teach us that we must discriminate between our individual actions with a view to the practice of virtue. ", + "For the strength of our whole body and its activity depend upon our shoulders and limbs. Therefore he compels us to recognize that we must perform all our actions with discrimination according to the standard of righteousness ", + "more especially because we have been distinctly separated from the rest of mankind. For most other men defile themselves by promiscuous intercourse, thereby working great iniquity, and whole countries and cities pride themselves upon such vices. For they not only have intercourse with men but they defile their own mothers and even their daughters. But we have been kept separate from such sins.", + "And the people who have been separated in the aforementioned way are also characterized by the Lawgiver as possessing the gift of memory. For all animals \" which are cloven-footed and chew the cud \"represent to the initiated the symbol of memory.", + "For the act of chewing the cud is nothing else than the reminiscence of life and existence. For life is wont to be sustained by means of food ", + "wherefore he exhorts us in the Scripture also in these words: 'Thou shalt surely remember the Lord that wrought in thee those great and wonderful things\". For when they are properly conceived, they are manifestly great and glorious; first the construction of the body and the disposition of the food and the separation of each individual limb and, ", + "far more, the organization of the senses, the operation and invisible movement of the mind, the rapidity of its particular actions and its discovery of the arts, display an infinite resourcefulness. ", + "Wherefore he exhorts us to remember that the aforesaid parts are kept together by the divine power with consummate skill. For he has marked out every time and place that we may continually remember the God who rules and preserves us.", + "For in the matter of meats and drinks he bids us first of all offer part as a sacrifice and then forthwith enjoy our meal. Moreover, upon our garments he has given us a symbol of remembrance, and in like manner he has ordered us to put the divine oracles upon our gates and doors as a remembrance of God.", + "And upon our hands, too, he expressly orders the symbol to be fastened, clearly showing that we ought to perform every act in righteousness, remembering (our own creation), and above all the fear of God.", + "He bids men also, when lying down to sleep and rising up again, to meditate upon the works of God, not only in word, but by observing distinctly the change and impression produced upon them, when they are going to sleep, and also their waking, how divine and incomprehensible the change from one of these states to the other is.", + "The excellency of the analogy in regard to discrimination and memory has now been pointed out to you, according to our interpretation of \" the cloven hoof and the chewing of the cud \". For our laws have not been drawn up at random or in accordance with the first casual thought that occurred to the mind, but with a view to truth and the indication of right reason.", + "For by means of the directions which he gives with regard to meats and drinks and particular cases of touching, he bids us neither to do nor listen to anything, thoughtlessly nor to resort to injustice by the abuse of the power of reason.", + "In the case of the wild animals, too, the same principle may be discovered. For the character of the weasel and of mice and such animals as these, which are expressly mentioned, is destructive. ", + "Mice defile and damage everything, not only for their own food but even to the extent of rendering absolutely useless to man whatever it falls in their way to damage", + "The weasel class, too, is peculiar: for besides what has been said, it has a characteristic which is defiling:", + "It conceives through the ears and brings forth through the mouth. And it is for this reason that a like practice is declared unclean in men. For by embodying in speech all that they receive through the ears, they involve others in evils and work no ordinary impurity, being themselves altogether defiled by the pollution of impiety.", + "And your king, as we are informed, does quite right in destroying such men.' Then I said 'I suppose you mean the informers, for he constantly exposes them to tortures and to painful forms of death'. 'Yes,' he replied, 'these are the men I mean, for to watch for men's destruction is an unholy thing. ", + "And our law forbids us to injure any one either by word or deed. My brief account of these matters ought to have convinced you, that all our regulations have been drawn up with a view to righteousness, and that nothing has been enacted in the Scripture thoughtlessly or without due reason, but its purpose is to enable us throughout our whole life and in all our actions to practice righteousness before all men, being mindful of Almighty God.", + "And so concerning meats and things unclean, creeping things, and wild beasts, the whole system aims at righteousness and righteous relationships between man and man.'", + "He seemed to me to have made a good defense on all the points; for in reference also to the calves and rams and goats which are offered, he said that it was necessary to take them from the herds and flocks, and sacrifice tame animals and offer nothing wild, that the offerers of the sacrifices might understand the symbolic meaning of the lawgiver and not be under the influence of an arrogant self-consciousness. For he, who offers a sacrifice makes an offering also of his own soul in all its moods.", + "I think that these particulars with regard to our discussion are worth narrating and on account of the sanctity and natural meaning of the law, I have been induced to explain them to you clearly, Philocrates, because of your own devotion to learning.", + "And Eleazar, after offering the sacrifice, and selecting the envoys, and preparing many gifts for the king, despatched us on our journey in great security.", + "And when we reached Alexandria the king was at once informed of our arrival. On our admission to the palace, Andreas and I warmly greeted the king and handed over to him the letter written by Eleazar.", + "The king was very anxious to meet the envoys, and gave orders that all the other officials should be dismissed and the envoys summoned to his presence at once. ", + "Now this excited general surprise, for it is customary for those who come to seek an audience with the king on matters of importance to be admitted to his presence on the fifth day, while envoys from kings or very important cities with difficulty secure admission to the Court in thirty days - but these men he counted worthy of greater honour, since he held their master in such high esteem, and so he immediately dismissed those whose presence he regarded as superfluous and continued walking about until they came in and he was able to welcome them.", + "When they entered with the gifts which had been sent with them and the valuable parchments, on which the law was inscribed in gold in Jewish characters, for the parchment was wonderfully prepared and the connexion between the pages had been so effected as to be invisible, the king as soon as he saw them began to ask them about the books. ", + "And when they had taken the rolls out of their coverings and unfolded the pages, the king stood still for a long time and then making obeisance about seven times, he said: 'I thank you, my friends, and I thank him that sent you still more, and most of all God, whose oracles these are.'", + "And when all, the envoys and the others who were present as well, shouted out at one time and with one voice: 'God save the King!' he burst into tears of joy. For his exaltation of soul and the sense of the overwhelming honour which had been paid him compelled him to weep over his good fortune. ", + "He commanded them to put the rolls back in their places and then after saluting the men, said: 'It was right, men of God, that I should first of all pay my reverence to the books for the sake of which I summoned you here and then, when I had done that, to extend the right-hand of friendship to you. It was for this reason that I did this first. ", + "I have enacted that this day, on which you arrived, shall be kept as a great day and it will be celebrated annually throughout my life time. It happens also that it is the anniversary of my naval victory over Antigonus. Therefore I shall be glad to feast with you to-day.' 'Everything that you may have occasion to use', he said, 'shall be prepared (for you) in a befitting manner and for me also with you.'", + "After they had expressed their delight, he gave orders that the best quarters near the citadel should be assigned to them, and that preparations should be made for the banquet.", + "And Nicanor summoned the lord high steward, Dorotheus, who was the special officer appointed to look after the Jews, and commanded him to make the necessary preparation for each one. For this arrangement had been made by the king and it is an arrangement which you see maintained to-day. For as many cities (as) have (special) customs in the matter of drinking, eating, and reclining, have special officers appointed to look after their requirements. And whenever they come to visit the kings, preparations are made in accordance with their own customs, in order that there may be no discomfort to disturb the enjoyment of their visit. The same precaution was taken in the case of the Jewish envoys.", + "Now Dorotheus who was the patron appointed to look after Jewish guests was a very conscientious man. All the stores which were under his control and set apart for the reception of such guests, he brought out for the feast. He arranged the seats in two rows in accordance with the king's instructions. For he had ordered him to make half the men sit at his right hand and the rest behind him, in order that he might not withhold from them the highest possible honour.", + "When they had taken their seats he instructed Dorotheus to carry out everything in accordance with the customs which were in use amongst his Jewish guests. Therefore he dispensed with the services of the sacred heralds and the sacrificing priests and the others who were accustomed to offer the prayers, and called upon one of our number, Eleazar, the oldest of the Jewish priests, to offer prayer instead. And he rose up and made a remarkable prayer.", + "'May Almighty God enrich you, O king with all the good things which He has made and may He grant you and your wife and your children and your comrades the continual possession of them as long as you live!'", + "At these words a loud and joyous applause broke out which lasted for a considerable time, and then they turned to the enjoyment of the banquet which had been prepared. All the arrangements for service at table were carried out in accordance with the injunction of Dorotheus. Among the attendants were the royal pages and others who held places of honour at the king's court.", + "Taking an opportunity afforded by a pause in the banquet the king asked the envoy who sat in the seat of honour (for they were arranged according to seniority), How he could keep his kingdom unimpaired to the end?", + "After pondering for a moment he replied, 'You could best establish its security if you were to imitate the unceasing benignity of God. For if you exhibit clemency and inflict mild punishments upon those who deserve them in accordance with their deserts, you will turn them from evil and lead them to repentance.'", + "The king praised the answer and then asked the next man, How he could do everything for the best in all his actions? And he replied, 'If a man maintains a just bearing towards all, he will always act rightly on every occasion, remembering that every thought is known to God. If you take the fear of God as your starting-point, you will never miss the goal.", + "The king complimented this man, too, upon his answer and asked another, How he could have friends like-minded with himself? He replied, 'If they see you studying the interests of the multitudes over whom you rule; you will do well to observe how God bestows his benefits on the human race, providing for them health and food and all other things in due season.'", + "After expressing his agreement with the reply, the king asked the next guest, How in giving audiences and passing judgments he could gain the praise even of those who failed to win their suit? And he said, 'If you are fair in speech to all alike and never act insolently nor tyrannically in your treatment of offenders. ", + "And you will do this if you watch the method by which God acts. The petitions of the worthy are always fulfilled, while those who fail to obtain an answer to their prayers are informed by means of dreams or events of what was harmful in their requests and that God does not smite them according to their sins or the greatness of His strength, but acts with forbearance towards them.'", + "The king praised the man warmly for his answer and asked the next in order, How he could be invincible in military affairs? And he replied, 'If he did not trust entirely to his multitudes or his warlike forces, but called upon God continually to bring his enterprises to a successful issue, while he himself discharged all his duties in the spirit of justice.'", + "Welcoming this answer, he asked another how he might become an object of dread to his enemies. And he replied, 'If while maintaining a vast supply of arms and forces he remembered that these things were powerless to achieve a permanent and conclusive result. For even God instils fear into the minds of men by granting reprieves and making merely a display of the greatness of his power.'", + "This man the king praised and then said to the next, What is the highest good in life? And he answered 'To know that God is Lord of the Universe, and that in our finest achievements it is not we who attain success but God who by his power brings all things to fulfilment and leads us to the goal.'", + "The king exclaimed that the man had answered well and then asked the next How he could keep all his possessions intact and finally hand them down to his successors in the same condition? And he answered 'By praying constantly to God that you may be inspired with high motives in all your undertakings and by warning your descendants not to be dazzled by fame or wealth, for it is God who bestows all these gifts and men never by themselves win the supremacy'.", + "The king expressed his agreement with the answer and enquired of the next guest, How he could bear with equanimity whatever befell him? And he said, 'If you have a firm grasp of the thought that all men are appointed by God to share the greatest evil as well as the greatest good, since it is impossible for one who is a man to be exempt from these. But God, to whom we ought always to pray, inspires us with courage to endure.'", + "Delighted with the man's reply, the king said that all their answers had been good. 'I will put a question to one other', he added, 'and then I will stop for the present: that we may turn our attention to the enjoyment of the feast and spend a pleasant time.' ", + "Thereupon he asked the man, What is the true aim of courage? And he answered, 'If a right plan is carried out in the hour of danger in accordance with the original intention. For all things are accomplished by God to your advantage, O king, since your purpose is good.'", + "When all had signified by their applause their agreement with the answer, the king said to the philosophers (for not a few of them were present), 'It is my opinion that these men excel in virtue and possess extraordinary knowledge, since on the spur of the moment they have given fitting answers to these questions which I have put to them, and have all made God the starting-point of their words.'", + "And Menedemus, the philosopher of Eretria, said, 'True, O King - for since the universe is managed by providence and since we rightly perceive that man is the creation of God, it follows that all power and beauty of speech proceed from God.'", + "When the king had nodded his assent to this sentiment, the speaking ceased and they proceeded to enjoy themselves. When evening came on, the banquet ended.", + "On the following day they sat down to table again and continued the banquet according to the same arrangements. When the king thought that a fitting opportunity had arrived to put inquiries to his guests, he proceeded to ask further questions of the men who sat next in order to those who had given answers on the previous day.", + "He began to open the conversation with the eleventh man, for there were ten who had been asked questions on the former occasion.", + "When silence was established, he asked How he could continue to be rich? After a brief reflection, the man who had been asked the question replied If he did nothing unworthy of his position, never acted licentiously, never lavished expense on empty and vain pursuits, but by acts of benevolence made all his subjects well disposed towards himself. For it is God who is the author of all good things and Him man must needs obey.' ", + "The king bestowed praise upon him and then asked another How he could maintain the truth? In reply to the question he said, 'By recognizing that a lie brings great disgrace upon all men, and more especially upon kings. For since they have the power to do whatever they wish, why should they resort to lies? In addition to this you must always remember, O King, that God is a lover of the truth.'", + "The king received the answer with great delight and looking at another said, 'What is the teaching of wisdom?' And the other replied, 'As you wish that no evil should befall you, but to be a partaker of all good things, so you should act on the same principle towards your subjects and offenders, and you should mildly admonish the noble and good. For God draws all men to himself by his benignity.'", + "The king praised him and asked the next in order How he could be the friend of men? And he replied, 'By observing that the human race increases and is born with much trouble and great suffering: wherefore you must not lightly punish or inflict torments upon them, since you know that the life of men is made up of pains and penalties. For if you understood everything you would be filled with pity, for God also is pitiful.'", + "The king received the answer with approbation and inquired of the next 'What is the most essential qualification for ruling? ' 'To keep oneself', he answered, 'free from bribery and to practice sobriety during the greater part of one's life, to honour righteousness above all things, and to make friends of men of this type. For God, too, is a lover of justice.'", + "Having signified his approval, the king said to another 'What is the true mark of piety?' And he replied, 'To perceive that God constantly works in the Universe and knows all things, and no man who acts unjustly and works wickedness can escape His notice. As God is the benefactor of the whole world, so you, too, must imitate Him and be void of offence.'", + "The king signified his agreement and said to another 'What is the essence of kingship?' And he replied, 'To rule oneself well and not to be led astray by wealth or fame to immoderate or unseemly desires, this is the true way of ruling if you reason the matter well out. For all that you really need is yours, and God is free from need and benignant withal. Let your thoughts be such as become a man, and desire not many things but only such as are necessary for ruling.'", + "The king praised him and asked another man How his deliberations might be for the best? and he replied, 'If he constantly set justice before him in everything and thought that injustice was equivalent to deprivation of life. For God always promises the highest blessings to the just.'", + "Having praised him, the king asked the next How he could be free from disturbing thoughts in his sleep? And he replied, 'You have asked me a question which is very difficult to answer, for we cannot bring our true selves into play during the hours of sleep, but are held fast in these by imaginations that cannot be controlled by reason.", + "For our souls possess the feeling that they actually see the things that enter into our consciousness during sleep. But we make a mistake if we suppose that we are actually sailing on the sea in boats or flying through the air or travelling to other regions or anything else of the kind. And yet we actually do imagine such things to be taking place. ", + "So far as it is possible for me to decide, I have reached the following conclusion. You must in every possible way, O King, govern your words and actions by the rule of piety that you may have the consciousness that you are maintaining virtue and that you never choose to gratify yourself at the expense of reason and never by abusing your power do despite to righteousness.", + "For the mind mostly busies itself in sleep with the same things with which it occupies itself when awake. And he who has all his thoughts and actions set towards the noblest ends establishes himself in righteousness both when he is awake and when he is asleep. Wherefore you must be steadfast in the constant discipline of self.'", + "The king bestowed praise on the man and said to another, 'since you are the tenth to answer, when you have spoken, we will devote ourselves to the banquet.' And then he put the question, How can I avoid doing anything unworthy of myself?", + "And he replied, 'Look always to your own fame and your own supreme position, that you may speak and think only such things as are consistent therewith, knowing that all your subjects think and talk about you.", + "For you must not appear to be worse than the actors, who study carefully the role, which it is necessary for them to play, and shape all their actions in accordance with it. You are not acting a part, but are really a king, since God has bestowed upon you a royal authority in keeping with your character.'", + "When the king had applauded loud and long in the most gracious way, the guests were urged to seek repose. So when the conversation ceased, they devoted themselves to the next course of the feast.", + "On the following day, the same arrangement was observed, and when the king found an opportunity of putting questions to the men, he questioned the first of those who had been left over for the next interrogation, What is the highest form of government?", + "And he replied, 'To rule oneself and not to be carried away by impulses. For all men possess a certain natural bent of mind.", + "It is probable that most men have an inclination towards food and drink and pleasure, and kings a bent towards the acquisition of territory and great renown. But it is good that there should be moderation in all things. What God gives, that you must take and keep, but never yearn for things that are beyond your reach.'", + "Pleased with these words, the king asked the next How he could be free from envy? And he after a brief pause replied, 'If you consider first of all that it is God who bestows on all kings glory and great wealth and no one is king by his own power. All men wish to share this glory but cannot, since it is the gift of God.'", + "The king praised the man in a long speech and then asked another How he could despise his enemies? And he replied, 'If you show kindness to all men and win their friendship, you need fear no one. To be popular with all men is the best of good gifts to receive from God.'", + "Having praised this answer the king ordered the next man to reply to the question, How he could maintain his great renown? and he replied that 'If you are generous and large-hearted in bestowing kindness and acts of grace upon others, you will never lose your renown, but if you wish the aforesaid graces to continue yours, you must call upon God continually.'", + "The king expressed his approval and asked the next, To whom ought a man to show liberality? And he replied, 'All men acknowledge that we ought to show liberality to those who are well disposed towards us, but I think that we ought to show the same keen spirit of generosity to those who are opposed to us that by this means we may win them over to the right and to what is advantageous to ourselves. But we must pray to God that this may be accomplished, for he rules the minds of all men.'", + "Having expressed his agreement with the answer, the king asked the sixth to reply to the question, To whom ought we to exhibit gratitude? And he replied, 'To our parents continually, for God has given us a most important commandment with regard to the honour due to parents. In the next place He reckons the attitude of friend towards friend for He speaks of \"a friend which is as thine own soul\". You do well in trying to bring all men into friendship with yourself.'", + "The king spoke kindly to him and then asked the next, What is it that resembles beauty in value? And he said, 'Piety, for it is the pre-eminent form of beauty, and its power lies in love, which is the gift of God. This you have already acquired and with it all the blessings of life.'", + "The king in the most gracious way applauded the answer and asked another How, if he were to fail, he could regain his reputation again in the same degree? And he said, 'It is not possible for you to fail, for you have sown in all men the seeds of gratitude which produce a harvest of goodwill, and this is mightier than the strongest weapons and guarantees the greatest security.", + "But if any man does fail, he must never again do those things which caused his failure, but he must form friendships and act justly. For it is the gift of God to be able to do good actions and not the contrary.'", + "Delighted with these words, the king asked another How he could be free from grief? And he replied, 'If he never injured any one, but did good to everybody and followed the pathway of righteousness, for its fruits bring freedom from grief.", + "But we must pray to God that unexpected evils such as death or disease or pain or anything of this kind may not come upon us and injure us. But since you are devoted to piety, no such misfortune will ever come upon you.'", + "The king bestowed great praise upon him and asked the tenth, What is the highest form of glory? And he said, 'To honour God, and this is done not with gifts and sacrifices but with purity of soul and holy conviction, since all things are fashioned and governed by God in accordance with His will. Of this purpose you are in constant possession as all men can see from your achievements in the past and in the present.'", + "With loud voice the king greeted them all and spoke kindly to them, and all those who were present expressed their approval, especially the philosophers. For they were far superior to them [i.e. the philosophers] both in conduct and in argument, since they always made God their starting point. ", + "After this the king to show his good feeling proceeded to drink the health of his guests. On the following day the same arrangements were made for the banquet, and the king, as soon as an opportunity occurred, began to put questions to the men who sat next to those who had already responded, and he said to the first 'Is wisdom capable of being taught?' And he said, 'The soul is so constituted that it is able by the divine power to receive all the good and reject the contrary.'", + "The king expressed approval and asked the next man, What is it that is most beneficial to health? And he said, 'Temperance, and it is not possible to acquire this unless God create a disposition towards it.'", + "The king spoke kindly to the man and said to another, 'How can a man worthily pay the debt of gratitude to his parents?' And he said, 'By never causing them pain, and this is not possible unless God dispose the mind to the pursuit of the noblest ends.'", + "The king expressed agreement and asked the next How he could become an eager listener? And he said, 'By remembering that all knowledge is useful, because it enables you by the help of God in a time of emergency to select some of the things which you have learned and apply them to the crisis which confronts you. And so the efforts of men are fulfilled by the assistance of God.'", + "The king praised him and asked the next How he could avoid doing anything contrary to law? And he said, 'If you recognize that it is God who has put the thoughts into the hearts of the lawgivers that the lives of men might be preserved, you will follow them.'", + "The king acknowledged the man's answer and said to another, 'What is the advantage of kinship?' And he replied, 'If we consider that we ourselves are afflicted by the misfortunes which fall upon our relatives and if their sufferings become our own - then the strength of kinship is apparent at once,", + "for it is only when such feeling is shown that we shall win honour and esteem in their eyes. For help, when it is linked with kindliness, is of itself a bond which is altogether indissoluble. And in the day of their prosperity we must not crave their possessions, but must pray God to bestow all manner of good upon them.'", + "And having accorded to him the same praise as to the rest, the king asked another How he could attain freedom from fear? And he said, 'When the mind is conscious that it has wrought no evil, and when God directs it to all noble counsels.'", + "The king expressed his approval and asked another How he could always maintain a right judgement? And he replied, 'If he constantly set before his eyes the misfortunes which befall men and recognized that it is God who takes away prosperity from some and brings others to great honour and glory.'", + "The king gave a kindly reception to the man and asked the next to answer the question How he could avoid a life of ease and pleasure? And he replied, 'If he continually remembered that he was the ruler of a great empire and the lord of vast multitudes, and that his mind ought not to be occupied with other things, but he ought always to be considering how he could best promote their welfare. He must pray, too, to God that no duty might be neglected.'", + "Having bestowed praise upon him, the king asked the tenth How he could recognize those who were dealing treacherously with him? And he replied to the question, 'If he observed whether the bearing of those about him was natural and whether they maintained the proper rule of precedence at receptions and councils, and in their general intercourse, never going beyond the bounds of propriety in congratulations or in other matters of deportment.", + "But God will incline your mind, O King, to all that is noble.' When the king had expressed his loud approval and praised them all individually (amid the plaudits of all who were present), they turned to the enjoyment of the feast.", + "And on the next day, when the opportunity offered, the king asked the next man, What is the grossest form of neglect? And he replied, 'If a man does not care for his children and devote every effort to their education. For w always pray to God not so much for ourselves as for our children that every blessing may be theirs. Our desire that our children may possess self-control is only realized by the power of God.'", + "The king said that he had spoken well and then asked another How he could be patriotic? 'By keeping before your mind,' he replied, the thought that it is good to live and die in one's own country. Residence abroad brings contempt upon the poor and shame upon the rich as though they had been banished for a crime. If you bestow benefits upon all, as you continually do, God will give you favour with all and you will be accounted patriotic.'", + "After listening to this man, the king asked the next in order How he could live amicably with his wife? And he answered, 'By recognizing that womankind are by nature headstrong and energetic in the pursuit of their own desires, and subject to sudden changes of opinion through fallacious reasoning, and their nature is essentially weak. It is necessary to deal wisely with them and not to provoke strife.", + "For the successful conduct of life the steersman must know the goal toward which he ought to direct his course. It is only by calling upon the help of God that men can steer a true course of life at all times.'", + "The king expressed his agreement and asked the next How he could be free from error? And he replied, 'If you always act with deliberation and never give credence to slanders, but prove for yourself the things that are said to you and decide by your own judgement the requests which are made to you and carry out everything in the light of your judgement, you will be free from error, O King. But the knowledge and practice of these things is the work of the Divine power.'", + "Delighted with these words, the king asked another How he could be free from wrath? And he said in reply to the question, 'If he recognized that he had power over all even to inflict death upon them, if he gave way to wrath, and that it would be useless and pitiful if he, just because he was lord, deprived many of life. ", + "What need was there for wrath, when all men were in subjection and no one was hostile to him? It is necessary to recognize that God rules the whole world in the spirit of kindness and without wrath at all, and you,' said he, 'O king, must of necessity copy His example.", + "The king said that he had answered well and then inquired of the next man, What is good counsel? 'To act well at all times and with due reflection,' he explained, 'comparing what is advantageous to our own policy with the injurious effects that would result from the adoption of the opposite view, in order that by weighing every point we may be well advised and our purpose may be accomplished. And most important of all, by the power of God every plan of yours will find fulfilment because you practice piety.'", + "The king said that this man had answered well, and asked another What is philosophy? And he explained, 'To deliberate well in reference to any question that emerges and never to be carried away by impulses, but to ponder over the injuries that result from the passions, and to act rightly as the circumstances demand, practicing moderation. But we must pray to God to instil into our mind a regard for these things.'", + "The king signified his consent and asked another How he could meet with recognition when traveling abroad? 'By being fair to all men,' he replied, 'and by appearing to be inferior rather than superior to those amongst whom he was traveling. For it is a recognized principle that God by His very nature accepts the humble. And the human race loves those who are willing to be in subjection to them.'", + "Having expressed his approval at this reply, the king asked another How he could build in such a way that his structures would endure after him? And he replied to the question, 'If his creations were on a great and noble scale, so that the beholders would spare them for their beauty, and if he never dismissed any of those who wrought such works and never compelled others to minister to his needs without wages.", + "For observing how God provides for the human race, granting them health and mental capacity and all other gifts, he himself should follow His example by rendering to men a recompense for their arduous toil. For it is the deeds that are wrought in righteousness that abide continually.'", + "The king said that this man, too, had answered well and asked the tenth, What is the fruit of wisdom? And he replied, 'That a man should be conscious in himself that he has wrought no evil and that he should live his life in the truth,", + "since it is from these, O mighty King, that the greatest joy and steadfastness of soul and strong faith in God accrue to you if you rule your realm in piety.' And when they heard the answer they all shouted with loud acclaim, and afterwards the king in the fullness of his joy began to drink their healths.", + "And on the next day the banquet followed the same course as on previous occasions, and when the opportunity presented itself the king proceeded to put questions to the remaining guests, and he said to the first, 'How can a man keep himself from pride?' ", + "And he replied, 'If he maintains equality and remembers on all occasions that he is a man ruling over men. And God brings the proud to nought, and exalts the meek and humble.'", + "The king spoke kindly to him and asked the next, Whom ought a man to select as his counsellors? and he replied, ' Those who have been tested in many affairs and maintain unmingled goodwill towards him and partake of his own disposition. And God manifests Himself to those who are worthy that these ends may be attained.'", + "The king praised him and asked another, What is the most necessary possession for a king? 'The friendship and love of his subjects,' he replied, 'for it is through this that the bond of goodwill is rendered indissoluble. And it is God who ensures that this may come to pass in accordance with your wish.'", + "The king praised him and inquired of another, What is the goal of speech? And he replied, 'To convince your opponent by showing him his mistakes in a well-ordered array of arguments. For in this way you will win your hearer, not by opposing him, but by bestowing praise upon him with a view to persuading him. And it is by the power of God that persuasion is accomplished.'", + "The king said that he had given a good answer, and asked another How he could live amicably with the many different races who formed the population of his kingdom? 'By acting the proper part towards each,' he replied, 'and taking righteousness as your guide, as you are now doing with the help of the insight which God bestows upon you.'", + "The king was delighted by this reply, and asked another 'Under what circumstances ought a man to suffer grief?' 'In the misfortunes that befall our friends,' he replied, when we see that they are protracted and irremediable. Reason does not allow us to grieve for those who are dead and set free from evil, but all men do grieve over them because they think only of themselves and their own advantage. It is by the power of God alone that we can escape all evil.'", + "The king said that he had given a fitting answer, and asked another, How is reputation lost? And he replied, When pride and unbounded self-confidence hold sway, dishonour and loss of reputation are engendered. For God is the Lord of all reputation and bestows it where He will.'", + "The king gave his confirmation to the answer, and asked the next man, To whom ought men to entrust themselves? 'To those,' he replied, who serve you from goodwill and not from fear or self-interest, thinking only of their own gain. For the one is the sign of love, the other the mark of ill-will and time-serving. For the man who is always watching, for his own gain is a traitor at heart. But you possess the affection of all your subjects by the help of the good counsel which God bestows upon you.'", + "The king said that he had answered wisely, and asked another, What is it that keeps a kingdom safe? And he replied to the question, 'Care and forethought that no evil may be wrought by those who are placed in a position of authority over the people, and this you always do by the help of God who inspires you with grave judgement '.", + "The king spoke words of encouragement to him, and asked another, What is it that maintains gratitude and honour? And he replied, 'Virtue, for it is the creator of good deeds, and by it evil is destroyed, even as you exhibit nobility of character towards all by the gift which God bestows upon you.'", + "The king graciously acknowledged the answer and asked the eleventh (since there were two more than seventy), How he could in time of war maintain tranquillity of soul? And he replied, 'By remembering that he had done no evil to any of his subjects, and that all would fight for him in return for the benefits which they had received, knowing that even if they lose their lives, you will care for those dependent on them. ", + "For you never fail to make reparation to any - such is the kind-heartedness with which God has inspired you.' The king loudly applauded them all and spoke very kindly to them and then drank a long draught to the health of each, giving himself up to enjoyment, and lavishing the most generous and joyous friendship upon his guests.", + "On the seventh day much more extensive preparations were made, and many others were present from the different cities (among them a large number of ambassadors). When an opportunity occurred, the king asked the first of those who had not yet been questioned How he could avoid being deceived by fallacious reasoning?", + "and he replied, 'By noticing carefully the speaker, the thing spoken, and the subject under discussion, and by putting the same questions again after an interval in different forms. But to possess an alert mind and to be able to form a sound judgement in every case is one of the good gifts of God, and you possess it, O King.'", + "The king loudly applauded the answer and asked another, Why is it that the majority of men never become virtuous? 'Because,' he replied, 'all men are by nature intemperate and inclined to pleasure. Hence, injustice springs up and a flood of avarice.", + "The habit of virtue is a hindrance to those who are devoted to a life of pleasure because it enjoins upon them the preference of temperance and righteousness. For it is God who is the master of these things.'", + "The king said that he had answered well, and asked, What ought kings to obey? And he said, 'The laws, in order that by righteous enactments they may restore the lives of men. Even as you by such conduct in obedience to the Divine command have laid up in store for yourself a perpetual memorial.'", + "The king said that this man, too, had spoken well, and asked the next, Whom ought we to appoint as governors? And he replied, 'All who hate wickedness, and imitating your own conduct act righteously that they may maintain a good reputation constantly. For this is what you do, O mighty King,' he said, 'and it is God who has bestowed upon you the crown of righteousness.'", + "The king loudly acclaimed the answer and then looking at the next man said, Whom ought we to appoint as officers over the forces?' And he explained, 'Those who excel in courage and righteousness and those who are more anxious about the safety of their men than to gain a victory by risking their lives through rashness. For as God acts well towards all men, so too you in imitation of Him are the benefactor of all your subjects.'", + "The king said that he had given a good answer and asked another, What man is worthy of admiration? And he replied, The man who is furnished with reputation and wealth and power and possesses a soul equal to it all. You yourself show by your actions that you are most worthy of admiration through the help of God who makes you care for these things.'", + "The king expressed his approval and said to another 'To what affairs ought kings to devote most time?' And he replied, 'To reading and the study of the records of official journeys, which are written in reference to the various kingdoms, with a view to the reformation and preservation of the subjects. And it is by such activity that you have attained to a glory which has never been approached by others, through the help of God who fulfils all your desires.'", + "The king spoke enthusiastically to the man and asked another How ought a man to occupy himself during his hours of relaxation and recreation? And he replied, 'To watch those plays which can be acted with propriety and to set before one's eyes scenes taken from life and enacted with dignity and decency is profitable and appropriate.", + "For there is some edification to be found even in these amusements, for often some desirable lesson is taught by the most insignificant affairs of life. But by practicing the utmost propriety in all your actions, you have shown that you are a philosopher and you are honoured by God on account of your virtue.'", + "The king, pleased with the words which had just been spoken, said to the ninth man, How ought a man to conduct himself at banquets? And he replied, 'You should summon to your side men of learning and those who are able to give you useful hints with regard to the affairs of your kingdom and the lives of your subjects (for you could not find any theme more suitable or more educative than this) ", + "since such men are dear to God because they have trained their minds to contemplate the noblest themes - as you indeed are doing yourself, since all your actions are directed by God.'", + "Delighted with the reply, the king inquired of the next man, What is best for the people? That a private citizen should be made king over them or a member of the royal family? And he replied, He who is best by nature.", + "For kings who come of royal lineage are often harsh and severe towards their subjects. And still more is this the case with some of those who have risen from the ranks of private citizens, who after having experienced evil and borne their share of poverty, when they rule over multitudes turn out to be more cruel than the godless tyrants.", + "But, as I have said, a good nature which has been properly trained is capable of ruling, and you are a great king, not so much because you excel in the glory of your rule and your wealth but rather because you have surpassed all men in clemency and philanthropy, thanks to God who has endowed you with these qualities.'", + "The king spent some time in praising this man and then asked the last of all, What is the greatest achievement in ruling an empire? And he replied, 'That the subjects should continually dwell in a state of peace, and that justice should be speedily administered in cases of dispute.", + "These results are achieved through the influence of the ruler, when he is a man who hates evil and loves the good and devotes his energies to saving the lives of men, just as you consider injustice the worst form of evil and by your just administration have fashioned for yourself an undying reputation, since God bestows upon you a mind which is pure and untainted by any evil.'", + "And when he ceased, loud and joyful applause broke out for some considerable time. When it stopped the king took a cup and gave a toast in honour of all his guests and the words which they had uttered. Then in conclusion he said, 'I have derived the greatest benefit from your presence.", + "I have profited much by the wise teaching which you have given me in reference to the art of ruling.' Then he ordered that three talents of silver should be presented to each of them, and appointed one of his slaves to deliver over the money. All at once shouted their approval, and the banquet became a scene of joy, while the king gave himself up to a continuous round of festivity.", + "I have written at length and must crave your pardon, Philocrates. I was astonished beyond measure at the men and the way in which on the spur of the moment they gave answers which really needed a long time to devise. ", + "For though the questioner had given great thought to each particular question, those who replied one after the other had their answers to the questions ready at once and so they seemed to me and to all who were present and especially to the philosophers to be worthy of admiration. And I suppose that the thing will seem incredible to those who will read my narrative in the future.", + "But it is unseemly to misrepresent facts which are recorded in the public archives. And it would not be right for me to transgress in such a matter as this. I tell the story just as it happened, conscientiously avoiding any error. I was so impressed by the force of their utterances, that I made an effort to consult those whose business it was to make a record of all that happened at the royal audiences and banquets.", + "For it is the custom, as you know, from the moment the king begins to transact business until the time when he retires to rest, for a record to be taken of all his sayings and doings - a most excellent and useful arrangement.", + "For on the following day the minutes of the doings and sayings of the previous day are read over before business commences, and if there has been any irregularity, the matter is at once set right.", + "I obtained therefore, as has been said, accurate information from the public records, and I have set forth the facts in proper order since I know how eager you are to obtain useful information.", + "Three days later Demetrius took the men and passing along the sea-wall, seven stadia long, to the island, crossed the bridge and made for the northern districts of Pharos. There he assembled them in a house, which had been built upon the sea-shore, of great beauty and in a secluded situation, and invited them to carry out the work of translation, since everything that they needed for the purpose was placed at their disposal. ", + "So they set to work comparing their several results and making them agree, and whatever they agreed upon was suitably copied out under the direction of Demetrius.", + "And the session lasted until the ninth hour; after this they were set free to minister to their physical needs. Everything they wanted was furnished for them on a lavish scale.", + "In addition to this Dorotheus made the same preparations for them daily as were made for the king himself - for thus he had been commanded by the king. In the early morning they appeared daily at the Court, and after saluting the king went back to their own place.", + "And as is the custom of all the Jews, they washed their hands in the sea and prayed to God and then devoted themselves to reading and translating the particular passage upon which they were engaged,", + "and I put the question to them, Why it was that they washed their hands before they prayed? And they explained that it was a token that they had done no evil (for every form of activity is wrought by means of the hands) since in their noble and holy way they regard everything as a symbol of righteousness and truth.", + "As I have already said, they met together daily in the place which was delightful for its quiet and its brightness and applied themselves to their task. And it so chanced that the work of translation was completed in seventy-two days, just as if this had been arranged of set purpose.", + "When the work was completed, Demetrius collected together the Jewish population in the place where the translation had been made, and read it over to all, in the presence of the translators, who met with a great reception also from the people, because of the great benefits which they ha conferred upon them.", + "They bestowed warm praise upon Demetrius, too, and urged him to have the whole law transcribed and present a copy to their leaders.", + "After the books had been read, the priests and the elders of the translators and the Jewish community and the leaders of the people stood up and said, that since so excellent and sacred and accurate a translation had been made, it was only right that it should remain as it was and no alteration should be made in it.", + "And when the whole company expressed their approval, they bade them pronounce a curse in accordance with their custom upon any one who should make any alteration either by adding anything or changing in any way whatever any of the words which had been written or making any omission. This was a very wise precaution to ensure that the book might be preserved for all the future time unchanged.", + "When the matter was reported to the king, he rejoiced greatly, for he felt that the design which he had formed had been safely carried out. The whole book was read over to him and he was greatly astonished at the spirit of the lawgiver. And he said to Demetrius, 'How is it that none of the historians or the poets have ever thought it worth their while to allude to such a wonderful achievement?'", + "And he replied, 'Because the law is sacred and of divine origin. And some of those who formed the intention of dealing with it have been smitten by God and therefore desisted from their purpose.'", + "He said that he had heard from Theopompus that he had been driven out of his mind for more than thirty days because he intended to insert in his history some of the incidents from the earlier and somewhat unreliable translations of the law. ", + "When he had recovered a little, he besought God to make it clear to him why the misfortune had befallen him. And it was revealed to him in a dream, that from idle curiosity he was wishing to communicate sacred truths to common men, and that if he desisted he would recover his health.", + "I have heard, too, from the lips of Theodektes, one of the tragic poets, that when he was about to adapt some of the incidents recorded in the book for one of his plays, he was affected with cataract in both his eyes. And when he perceived the reason why the misfortune had befallen him, he prayed to God for many days and was afterwards restored.", + "And after the king, as I have already said, had received the explanation of Demetrius on this point, he did homage and ordered that great care should be taken of the books, and that they should be sacredly guarded. ", + "And he urged the translators to visit him frequently after their return to Judea, for it was only right, he said, that he should now send them home. But when they came back, he would treat them as friends, as was right, and they would receive rich presents from him.", + "He ordered preparations to be made for them to return home, and treated them most munificently. He presented each one of them with three robes of the finest sort, two talents of gold, a sideboard weighing one talent, all the furniture for three couches.", + "And with the escort he sent Eleazar ten couches with silver legs and all the necessary equipment, a sideboard worth thirty talents, ten robes, purple, and a magnificent crown, and a hundred pieces of the finest woven linen, also bowls and dishes, and two golden beakers to be dedicated to God.", + "He urged him also in a letter that if any of the men preferred to come back to him, not to hinder them. For he counted it a great privilege to enjoy the society of such learned men, and he would rather lavish his wealth upon them than upon vanities.", + "And now Philocrates, you have the complete story in accordance with my promise. I think that you find greater pleasure in these matters than in the writings of the mythologists. For you are devoted to the study of those things which can benefit the soul, and spend much time upon it. I shall attempt to narrate whatever other events are worth recording, that by perusing them you may secure the highest reward for your zeal. " + ], + "versions": [ + [ + "The Letter of Aristeas, The Clarendon Press, 1913", + "http://www.ccel.org/c/charles/otpseudepig/aristeas.htm" + ] + ], + "heTitle": "אגרת אריסטיאס", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "sectionNames": [ + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Letter of Aristeas/Hebrew/The Letter of Aristeas -- wikisource.json b/json/Second Temple/Apocrypha/Letter of Aristeas/Hebrew/The Letter of Aristeas -- wikisource.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..834218cde841749f216be0ffeed6c15068933a72 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Letter of Aristeas/Hebrew/The Letter of Aristeas -- wikisource.json @@ -0,0 +1,346 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Letter of Aristeas", + "versionSource": "https://he.wikisource.org/wiki/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%90%D7%A1_(%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%90)", + "versionTitle": "The Letter of Aristeas -- wikisource", + "license": "CC-BY-SA", + "versionTitleInHebrew": "אגרת אריסטיאס, ויקיטקסט", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": false, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "אגרת אריסטיאס", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + " מאשר ראוי לספר הדברים על המשלחת אשר הייתה לנו אל אלעזר הכהן הגדול ליהודים והדבר נכבד לך הרבה פילוקרטס ובכל שעת הכושר תעוררני להשמיעך על דבר משלחתמו ותכליתה על־כן ניסיתי להגיד לך באר היטב בהכירי את נטיית אהבתך לדעת:", + "וזה הוא הדבר הגדול ביותר אל האדם לעמול וללמוד תמיד ולהוסיף אם מתוך דברי היסטוריה ואם מתוך ניסיון בעניין עצמו: הלא בזה נעשה מצב טהור לנפש באחזה בדברים היפים ביותר: ובהביטה אל הטוב הנעלה מכל והוא יראת יי תכוון את תכליתה במידה הראויה:", + "מתוך הנטייה אשר לנו לעיין הרבה בחקר דבר אלוה נתנו את נפשנו במשלחת אל האיש הנזכר אשר על פי טובו ושמו הטוב הוא נערץ בתוך בני עמו ובתוך אחרים ואשר הועיל הרבה מאוד לבני עמו לאשר איתו ולאשר במקומות אחרים בעניין התרגום לתורת אלהים הכתובה אצלם על קלף באותיות עבריות:", + "ועשינו [משלחת] זאת בחשק בקחתנו מועד לדבר אל המלך על גורל האנשים אשר הגלו מארץ יהודה מצרימה על ידי אבי המלך אשר נחל בראשונה את העיר וקיבל את מלכות מצרים:", + "ראוי לספר לך אף זאת: ובטוח אני בך כי בהיות לך נטייה יתרה לקדושה ולכוונת בני האדם הנוהגים בחייהם על פי התורה הקדושה תקשיב לאשר את נפשנו לספר לך: אתה אשר זה מקרוב באת אלינו מן האי ואשר ביקשת לדעת את כל אשר יועיל לתיקון הנפש:", + "וכבר לפני מזה שלחנו לך על עם היהודים בעניינים אשר חשבתים ראויים להיות נזכרים את הכתב אשר קיבלנו מיד הכהנים הראשים המלומדים מאוד שבמצרים:", + "ואחרי אשר אהבת דעת בכל אשר יועיל לבינה יש למסור לך [את הדברים האלה] ואם [ישוו] ביותר לכל הדומים [בדעה] הלא על כולם לך אשר כוונת אמת לך בהיותך אחי לאופי ולא רק מלידה כי אם גם בקנאה ליופי הנמצאת גם בנו:", + "הלא חן הזהב או דבר אחר היקר למתכבדים בהבל אין בו תועלת כמו בהנהגת חינוך והמחשבה עליה: ולבלתי בוא בהמשכינו את ההקדמה לדברים בטלים נאחוז במירוץ הסיפור:", + "כאשר הפקד דְמיטְרִיוֹס מפלירון על אוצר הספרים שלמלך קיבל כסף רב לאסוף כיכולתו את כל הספרים אשר בתבל: ובעשותו קניות והעתקות הביא את כוונת המלך אל תכליתה ככל יכולתו:", + "וכאשר נשאל ובפנינו לכמה רבבות הגיע מספר הספרים ענה ליותר מעשרים [ריבוא] המלך: ואיגע למלא בזמן מעט את השאר עד חמישים ריבוא: והוגד לי כי חוקי היהודים אף הם ראויים להיות מועתקים ונמצאים באוצר ספריך:", + "והוא אמר ומה מפריע אותך מעשות זאת: והלא די הצורך ניתן לך: ודמטריוס אמר יש להוסיף תרגום: כי בארץ היהודים משתמשים באותיות מיוחדות כמו שהמצרים [משתמשים אף הם] בסדר אותיות משלהם: ואף לשון מיוחדת להם: חושבים שהם משתמשים בלשון הסורית: ולא היא כי אם [היא] ממין אחר: כשמוע המלך על כל הדבר אמר לכתוב אל הכהן הגדול אשר ליהודים להביא את אשר נאמר אל תכליתו:", + "ואני חשבתי כי הגיע השעה לדבר אשר שאלתי פעמים רבות מאת סוסביוס איש טרנטוס ואנדריאס שומרי הראש והוא על פידיון האנשים אשר הועברו מיהודה ביד אבי המלך: כי הוא בא על כל שדה ארם ופוניקיה בהצלחה ובגבורה וקצתם העביר ממקומותיהם וקצתם שבה ואת כולם הכניע תחת ידו מפחד: ובעת ההיא העביר כעשר ריבוא מארץ היהודים למצרים:", + "וכשלוש ריבוא איש בחור מהם זיין והושיב בארץ במבצרים: גם לפני מזה באו שמה יהודים רבים עם מלך פרס: ועוד לפני אלה נשלחו אחרים לעוזרים אל פסמטיכוס להילחם בתוך צבאותיו נגד מלך הכושים: אך אלה לא באו במספר רב כמספר אשר העביר תלמי בן לגוס:", + "בבחרו כאשר אמרנו את הטובים ביותר המצוינים במיטב נעוריהם ובכוח זיינם ואת המון הנותרים את הזקנים ביותר ואת הצעירים ביותר אף את הנשים הביא אל עבדות: לא ככה משרירות לב כמו נאנס על ידי אנשי החיל [שדרשו] גמול לעבודתם אשר עבדו במעשי המלחמות: ואנו במוצאנו כאמור למעלה פתחון פה לשחרורם דיברנו אל המלך כדברים האלה:", + "הלא אי הגיון יוכח על ידי עצם המעשים המלך: הלא התורה שבדעתנו לא רק להעתיקה אלא אף לתרגמה לכל היהודים נתנה ומה הגיון יהיה לנו במשלחת אם במלכותך יהיה נמצא המון רב בעבדות: שחרר נא על־כן בנפשך השלמה והעשירה את המעונים בצרה: כי האלהים המיישר את מלכותך הוא שנתן להם את התורה כאשר חקרתי היטב ומצאתי:", + "והם יראים את האלהים המשגיח על כל ובורא הכול אשר אותו יראים גם כולנו אך אנו המלך קוראים לו אחרת בשם זיאוס ודיאוס: והראשונים היו מיטיבים לסמן בשמות אלה את אשר בידו כל חי והווה והוא מנהיג הכול ושליט בכול: ואתה העולה על כל אדם בנועם הנפש קרא נא דרור לנמצאים בעבדות:", + "והוא לא חיכה זמן רב: ואנחנו התפללנו בלבנו אל האלהים כי יכין את לבבו לשחרר את כולם: ומאשר האדם הוא יציר האלהים והוא משתנה ומתהפך על ידיו חליפות קראתי פעמים רבות ובדרכים שונות אל השליט בלב כי יעוררהו לעשות את אשר ביקשתי:", + "והייתה לי תקוה גדולה בצאתי בדברי לישע בני אדם כי האלהים ימלא משאלתי: כי כאשר יחשבו בני אדם בתומם אשר עליהם לעשות דבר אשר יועיל לצדק ומעשים טובים האלהים השליט בכול מפלס את המעשים ואת המחשבות: והוא בהרימו את ראשו בפנים מאירים אליי שאל:", + "כמה רבבות יהיו לדעתך: ואנדריאס אשר עמד שם הודיע מעט יותר מעשר ריבוא: והוא אמר באמת דבר קטון וראוי יבקש ממנו אריסטיאס: וסוסיביוס ואחדים מן הנמצאים שם אמרו ככה: ואמנם ראוי לגודל נפשך להביא שיחרורם של אלה קרבן תודה לאל עליון: ולך המכובד ביותר לפני ריבון כול והמפואר מכל אבותיך נאה להביא קרבן תודה הגדול ביותר:", + "ובשמחה רבה ציווה להוסיף לאנשים הצבא על המשכורת ולכל נפש ייקְחו עשרים דַרְכּמונים ולתת על זה פקודה ולהיעשות הרשימות מהר: והראה רצון רב כי האלהים מילא את כל בקשותינו ונתן בליבו לשחרר לא רק הנפשות שבאו במחנה אביו כי אם גם את אשר היו במצרים לפני מִזה או אשר הובאו למלכות אחרי־כן אף על פי שהודיעוהו כי המתנה תעלה על ארבע מאות כיכר:", + "ונראה לי כי לא יהיה זה דבר אין חפץ בו אם אכין את העתקת הפקודה: כי [ממנה] יהיה ברור וגלוי יותר גודל נפש המלך אשר האלהים נתן לו אומץ להציל המון רב: וכן יהיה לשונה:", + "בפקודת המלך
כל אשר נלחמו יחד עם אבינו במקומות אשר בארם ובפוּניקִיָה ופשטו על ארץ היהודים והיו אדונים לנפשות יהודים והעבירום אחרי־כן לעיר ולארץ או מכרום לאחרים וכן אם־אלה היו [פה] לפני מזה או הובאו משם אחרי־כן על בעליהם לשחררם מהר ולקחת מיד עשרים דַרְכּמונים בכל נפש: לאנשי הצבא יינתן [הכסף] עם המשכורת ולאחרים מאוצר המלך:", + "כי חושבים אנחנו כי בלי רצון אבינו ובלי כל יושר לוּקחו בשֶבי כי אם בפחזוּת הצבא נחרבה ארצם והיהודים הוגלו למצרים: די היה השלל שלקחו אנשי הצבא בשדה־[קרב] ואכזריות גמורה היא גם לשעבד את האנשים:", + "על־כן בתתנו כידוע לכול את הצדק לבני האדם כולם ועוד יותר למעונים בלא הגיון ובבקשנו כל הנאה לצדק ולרחמים לכל פקדנו כי נפשות היהודים הנמצאים בעבדות בכל מקום שהוא ובכל אופן שהוא במלכותנו ישלחום כובשיהם לחופשי ויקבלו את הפדיון הקבוע: ואיש אל יפרע מקיים את הפקודה הזאת: והרשימות תעשינה בשלושה ימים מן היום שניתנה הפקודה הזאת ותמסרנה לממונים על זה ועמהן יובאו תכף אף הנפשות:", + "כי חושבים אנחנו שמעשה הדבר הזה יועיל גם לנו גם למלכותנו: ואשר יואיל להודיע על העוברים [את הפקודה הזאת] יהיה אדון לאשר יבורר פשעם ורכושם יהיה לאוצר המלכות:", + "כאשר הוגשה הפקודה להיקרא לפני המלך ובה היה כתוב הכול מלבד הלשון אם אלה היו פה לפני מזה או הובאו משם אחרי־כן הוסיף המלך בנדיבותו ובגודל נפשו את הדברים האלה: וציווה לקצוב מתן כסף כולו לידי גזברי הצבא ולידי שולחני המלכות:", + "כן נעשתה הפקודה בשבעה ימים: והמתנה הייתה יותר משש מאות ושישים כיכר כי יונקי שדיים רבים שוחררו עם אימותיהם יחד: וכאשר נשאל המלך אם ינתנו עשרים דַרְכּמונים לנפש אף בפדיון אלה ציווה לעשות גם את הדבר הזה וקיים בשלמות כל אשר פקד:", + "אחרי אשר נעשו הדברים האלה פקד על דְמיטְרִיוֹס להגיש זיכּרון על העתקת ספרי היהודים: כי המלכים ההם היו מכלכלים כל עניין על פי פקודות ובמתינות מרובה ודבר לא [נעשה] ברפיון ידיים או במקרה: לכן רשמתי את ההעתקות גם של הזיכרון גם של האגרות ומניין החפצים שנשלחו ומעשה כל אחד כי כל אחד מהם היה מצוין בגדלות ובנאמנות: וזאת העתקת הזיכרון:", + "למלך הגדול מאת דְמיטְרִיוֹס:
אחרי אשר אתה המלך פקדת למלא את הספרים החסרים באוצר ולתקן כראוי את הנפרדים ואחרי אשר עמלתי בזה בחריצות הנני אודיעך:", + "בתוך יתר המעטים החסרים אין ספרי התורה שליהודים: הם ערוכים באותיות עבריות ובלשון העברית ולדברי היודעים [ערוכים הם] בידיים רפות ולא כראוי יען לא הייתה עליהם השגחת מלך:", + "יש צורך כי גם אלה יהיו נמצאים תחת ידך מוגהים יפה כי ספר חוקים זה בהיותו אלוהי מלא הוא חכמה וטהרה: ועל־כן היו הסופרים והמשוררים והמון ההיסטוריונים רחוקים מהזכיר את הספרים ההם ואת האנשים שנהגו ונוהגים על פיהם: כי העיון בהם הוא טהור וקדוש כמו שאמר היקטיוס איש אבדירה:", + "ואם על המלך טוב ייכתב אל הכהן הגדול אשר בירושלים לשלוח אנשים הנוהגים בחייהם [במידה ה]יפה ביותר והזקנים ביותר הבקיאים בתורתם שישה לשבט למען יבואו להסכם ברוב דעות ויבואו לתַרגום מדויק כראוי גם לפי העניינים גם לפי כוונתך ונשימהו במקום נכבד
הֱיֵה מאושר תמיד:", + "כאשר נעשה זיכרון זה ציווה המלך לכתוב הדבר הזה אל אלעזר ולרמוז גם על המעשה בפדיון השבויים: ואף חמישים כיכר זהב במשקל ושבעים כיכר כסף נתן לעשות גביעים ומזרקים ושולחן וקשוות: ואבנים יקרות הרבה למדיי ופקד על שומרי האוצר צרכים כמאה כיכר:", + "אבל על מעשה הכלים נגיד לך אחרי אשר ניתן העתקות האיגרות:
לאגרת המלך היה נוסח זה:", + "תלמי המלך אל אלעזר כוהן גדול שלום ובריאות:
אחרי אשר נמצאו בארצנו רבים מן היהודים אשר הועברו בחוזק מירושלים על ידי הפרסים בימי תוקפם:", + "ועוד אחרים באו עם אבינו מצרימה שבויים ורבים מהם ספח על גדודי הצבא במשכורת גדולה יותר: ואף אחרי שופטו על אמונת רוח הקודמים להם בארץ מסר להם מבצרים שנבנו על ידו לבלתי היות לעם מצרים פחד על ידיהם: ואף אנו כאשר קיבלנו את המלוכה הראינו אהבת אדם יתרה לכול ועל כולם לבני ארצֶךָ:", + "שיחררנו יותר מעשר ריבוא שבויים אשר שילמנו לכובשיהם את ערך הכסף מלא בהוסיפנו אף את הנזקים אשר יוכלו להיות מקצף ההמון: חושבים אנו כי מעשה טוב עשינו בזה והבאנו קרבן תודה לאל עליון אשר שמר לנו את המלכות בשלום ובכבוד הגדול ביותר בכל העולם: את החזקים ביותר במיטב נעוריהם ספחנו על הצבא ואת המוכשרים ביותר להיות קרובים אלינו הראויים לאֵמוּן אנשי החצר העמדנו על הצרכים:", + "ומחפצנו לעשות חסד עם אלה ועם כל היהודים בתבל ועם אשר יבואו אמרנו לתרגם את תורתכם מן הכתב הנקרא אצלכם בשם כתב עברי לכתב יווני למען יהיו אף הספרים האלה באוצר ספרינו עם שאר ספרי המלך:", + "ולכן טוב תעשה וכדבר הנחוץ לנו בבחרך אנשים זקנים המיטיבים לכת בדרכי חייהם והבקיאים בתורה ואשר בכוחם לתרגם שישה מכל שבט למען יבואו לידי הסכם ברוב דעות כי החקירה נוגעת בעניינים גדולים מאוד: ונדמה שאם תעשה זאת כבוד רב תנחל:", + "לזאת שלחנו את אנדריאס משומרי הראש ואת אריסטיאס מן המכובדים אצלנו לבוא איתך בדברים ולהביא ראשית המתנות לבית המקדש ומאה כיכר כסף לקרבנות ושאר הצרכים: כתוב לנו אף אתה על חפצך ותפיק רצוננו ועשה כמידת האהבה כאשר נעשה אנחנו חפצך במהירות גדולה ביותר: הֱיֵה בריא:", + "על האגרת הזאת השיב אלעזר כהלכה את הדברים האלה:
אלעזר כהן גדול אל תלמי המלך האוהב הנאמן שלום: הֱיֵה בריא אתה וארסינואי המלכה האחות והילדים: יפה הוא וכרצוננו: ואף אנו בשלום:", + "כבוא אלינו האיגרת שמחנו מאוד על מחשבתך ועצתך הטובה והקהלנו את כל העדה וקראנו להם למען ידעו מה [גדולה] יראתך את אלהינו: אף הראינו את הגביעים אשר שלחת [גביעי] הזהב עשרים במספר ו[גביעי] הכסף שלושים מזרקים חמישה ושולחן למנחות ואף מאה כיכר כסף לקרבנות ולצרכי בדק בית המקדש:", + "אשר הביאו אנדריאס מן המכובדים אצלך ואריסטיאס אנשים יפים וטובים ומצוינים בחינוך וראויים בכול לכוונתך ולצדקתך: והם מסרו לנו על חפצך אשר שמעו עליו אף מפינו הסכמה לאיגרתך:", + "ובכל אשר יועיל לך ואם גם יהיה למעלה מכוחנו נשמע: וזה אות לידידות ואהבה: והלא אף אתה חסדים גדולים שונים ובלתי נשכחים עשית עם בני עמנו:", + "על־כן מיהרנו להביא קרבנות בעדך ובעד האחות והילדים והאוהבים: וכל העם התפלל כי יהי לך כחפצך תמיד וכי ישמור לך האלוהים אדון כל את המלוכה בשלום ובתפארת וכי תרגום התורה הקדושה יֵעשה לך לתועלת ובדיוק:", + "ובמעמד כולם בחרנו אנשים זקנים יפים וטובים שישה לכל שבט ושלחנום עם התורה: וטוב תעשה מלך צדיק אם תצווה כי אחרי היעשות תרגום הספרים ישובו האנשים אלינו בשלום: הֱיֵה בריא:", + "ואלה הם:
מן השבט הראשון יוסף חזקיה זכריה יוחנן חזקיה אלישע:
מן השני יהודה שמעון שמואל עדיה מתתיה אשכלמיה:
מן מן השלישי נחמיה יוסף תאודוסיוס בסי ארניה דקי:", + "מן הרביעי יונתן אברי אלישע חנניה חבר:
מן החמישי יצחק יעקב יהושע שבתי שמעון לוי:
מן השישי יהודה יוסף שמעון זכריה שמואל שלמיה:", + "מן השביעי שבתי צדקיה יעקב יצחק ישי נתי:
מן השמיני תאודוסיוס יסון ישוע תאודוטוס יוחנן יונתן:
מן התשיעי תאופילוס אברהם ארשם ישוע אנדמי דניאל:", + "מן העשירי ירמיה אליעזר זכריה בני אלישע דתָי:
מן האחד עשר שמואל יוסף יהודה יונתן כבון דוסיתאוס:
מן השנים עשר ישאל יוחנן מתניה ארשם אביטס יחזקאל:
כולם שבעים ושניים:", + "כזה היה מכתב התשובה של אלעזר ואנשיו על אגרת המלך:
וכאשר הבטחתי אתאר אף את החפצים שהוכנו: הם נעשו באמנות מצוינת: כי המלך הוציא הרבה והיה משגיח על כל איש מן האומנים: על־כן לא היה בכוחם להעלים דבר או להזניח בעבודה: בראשונה אספר לך על מעשה השולחן:", + "המלך חפֵץ לעשות את הכלי הזה במידה כבירה: אבל ציווה לאסוף ידיעות מאת אנשי המקום על גודלו של [השולחן] הקדום הקיים ועומד במקדש אשר בירושלים:", + "וכאשר הגידו לו את המידה הוסיף לשאול אם מותר לעשותו גדול יותר: אחדים מן הכהנים ואחרים אמרו כי אין מעצור אך הוא אמר כי חפצו לעשותו פי חמישה ורק בשֶׂפֶק הוא אם יִכְשַר לעבודה:", + "ואין ברצונו [שהשולחן] אשר יֵעשה על ידו יהיה רק מוטל במקום: ירחש תודה רבה אם המשרתים בעבודה יעשו את עבודתם על השולחן שעשה הוא:", + "ואמר כי הקודם נעשה במידה ממועטה לא מפני חוסר הזהב כי אם כפי הנראה נעשה במידתו מטעם מה: ואם היה משפטו [להגדיל מידתו] לא היה חסר כל דבר: על־כן אין צורך לא להקטין ולא להגדיל [מידתו] אשר נעשתה יפה:", + "וככה ציווה המלך לעשות בכל מיני אומנות במעלה הגדולה ביותר כי הכול העלה במחשבתו באופן נשגב: ותכונה טובה הייתה לו לתפוש את מראה הדברים בשלמותם: וכל דבר שלא היה לו [מידה] בכתוב ציווה לעשותו לפי מידות היופי: ואשר היה כתוב [פקד] לעשות לפי המידות ההן:", + "ואמתיים ארכו ו[אמה רוחבו] ואמה וחצי קומתו עשוי מקשה זהב טהור מכל צד: ורצוני לאמור לא שהיה מצופה זהב [על חומר אחר] כי אם ניתן לזה [זהב] מקשה:", + "ומסגרת טופח עשו סביב וזרי עבות והם עשויים פיתוח נפלא חרות משלושת צידיהם כי משולשים היו:", + "ומכל צד היה חותם המלאכה כמשפט ההוא שבכל צד שנהפך בו הייתה לו הצורה ההיא: וכאשר הצד שמתחת למסגרת לפנים השולחן היה מכסה את הציור מפני מראית העין היה הצד החיצוני נראה למראית עין לבָּא:", + "ועל־כן היה הזֵר העליון חד משני הצדדים כי נעשה כאשר אמרנו למעלה משולש לכל צד שהיו מסובבים אותו: ובתוך מעשה המוֹשְזָר ניתנו אבנים טובות שהיו מחוזקות זו לזו במעשה בלתי מחוקֶה:", + "ולביטחון היו כולן מחוזקות במסמרי זהב בתוך חורים ובזויות היו מסוגרות יחד:", + "ומצידי המסגרת בפניה הנראים מסביב [לשולחן] נעשה סדר ביצים משובץ אבנים טובות ולסדר צורת גלופות כעין פסים והן סמוכות זו לזו מסביב לכל השולחן:", + "ומתחת לציור האבנים אשר לסדר הביצים עשו האמנים לוֹיָה של כל מיני פירות בולטים ויוצאים אשכולות ענבים ושיבולים ואף תאנים וזיתים ורימונים ודומים להם: והאבנים העשויות לציורי הפירות ההם היו כל אבן מצבע המין אשר לפרי: ובטבעות זהב שִבְּצוּן מסביב לעצם השולחן כולו מצידו:", + "ואחר מעשה הלוֹיָה עשו כמו כן בסדר הביצים ושאר מלאכת הבליטות והגליפות: ועשו את השולחן נוח לשימוש משני הצדדים מכל צד [אשר יחפוצו] וככה גם לחלק הרגלים התחתון נעשו זרים ומסגרת:", + "ולוח עשו לכל רוחב השולחן טופח עביו ובו הביאו את הרגלים ותחת המסגרת היו הרגלים מחוזקות במפתחות שבחורים למען יוכלו להשתמש [בשולחן] מכל צד שיחפוצו: זה היה נראה אף בלוח העליון מפני שהכלי נעשה לשימוש משני הצדדים:", + "ועל השולחן עצמו עשו ציור {בבתוך גבהו היו אבנים טובות לרוב ממינים שונים סמקנים ואסמרגדים ואנוכים ושאר מינים השונים במראיהם: ואצל מעשה המאנדרון הייתה רשת נפלאה מעשה אריג ובתוכה מראה כעין רַמבוּס ובה משבצות אבן גביש ואבן שקוראים לה חשמל אשר תִתֵנָה מראה אין כמוהו לרואים:}}", + "והרגלים עשו להן ראשי שושנים ולשושנים כפיפה אל מתחת לשולחן ומִפּנים היו להן עלים ישרים:", + "ולִקְצוֹת הסמוכות על הקרקע אבן אודם כרוחב כף [בגובה] ודמותן כנעל מלפנים ושמונה אצבעות ברוחב:", + "על זה הייתה עומדת כל כף הרגל:", + "ועשו קיסוס גָדֵל מתוך האבן והוא מלופּף אקינטוֹס וגפן המחוברת מסביב לרגל ועד הראש עם האשכולות העשויים באבן: זאת הייתה מלאכת ארבע הרגלים: הכול נעשה באומץ ובתבונה: והניסיון והאמנות לא היו נופלים מן האמת עד כי בנשוב הרוח היו העלים מתחילים מתנועעים כי הכול נעשה כדי להגיע אל האמת:", + "ואת פני השולחן עשו שלושה חלקים כעין שלושה שטחים ומפני עביו של הכלי חזקו את [החלק] האחד אל השני במסמרים בדמות של כפת אווז עד כי חיבור החיזוקים לא נראה ואי אפשר היה למָצאוֹ: ועֲבי השולחן כולו היה לא פחות מחצי אמה ועל כן עלה הכלי כולו בכיכרים הרבה:", + "ואם גם לא חפץ המלך להגדיל את המידות בכל זאת כשהיה צורך להוציא יותר מן המוכן היה מוסיף לתת לזה: והכול נגמר כחפצו באופן נפלא וראוי ולא מחוקה באמנות ונהדר ביופי:", + "מן המזרקות שנים היו זהב: למן תחתיתם ועד לחֶציָם היו מפותחים קשקשים ובין הקשקשים היו חיזוקי אבנים באמנות רבה:", + "ואחרי־כן עשה מאנדרון אמה קומתו והיה בולט באבנים מצבעים שונים המעידים במראיהם על חריצות האמנות: ואחרי־כן קישוט פסים כעין רמבוס ולו כדמות רשת עד הפה [של המזרק]:", + "ובאמצע משבצות קטנות עשויות אבנים ממינים שונים המתחלפות במיניהן לא רחבות מארבע אצבעות והן משלימות את בהירות היופי: ובמסגרת הפה מסביב היו ציורי שושנים בפרחיהן וגפנים מעולפות אשכולות:", + "כן היו עשויים כלי הזהב שהיו מכילים [כל אחד] יותר מסָאתָיִים: וכלי הכסף היו חלקים כעין מראה ונפלא היה כי כל אשר היה קָרֵב אליהם היה משתקף בהם יותר מאשר במראה:", + "ואין לתאר את הרושם האמיתי שעשו הכלים לאחר גמר מלאכתם כי כאשר נגמרו והכלים הועָמדו זה אצל זה רצוני לומר בראשונה כלי כסף ואחרי־כן כלי זהב ועוד [כלי] זהב ו[כלי] כסף אי אפשר לתאר כלל את שכיית המראה: והניגשים אל המראה לא יכלו להיפרד מפני הזוהר המשתפך והמחזה המשמח:", + "כי רשמי המראה היו מתחלפים: כשהיו מביטים אל מלאכת הזהב היה כליון נפש ותימהון כי הלב היה נמשך בלי הפוגות אל כל המעשה ממעשי האמנות האלה: ואם רצה אדם להסתכל בכלי הכסף היו מתחילים מאירים כולם מסביב בכל מקום שהאדם עומד ועושים הרחבת־לב יתירה למסתכלים: על־כן אי אפשר כלל לתאר את אמנות הכלים הרבה:", + "וגביעי הזהב פיתחו באמצעיתם לוֹיוֹת גפן ובקצותיהן גלפו זר קלוע קיסוס והדס וזית ובתוכן אבנים שונות משובצות: ובשאר החלקים אשר למלאכת הפיתוח עשו ציורים שונים מתוך כוונה רבה למען יהיה הכול נעשה להרבות כבוד המלך:", + "ובכלל אין כלים בהדר ואמנות כאלה לא רק באוצרות מלכים כי אם גם בכל אוצרות אחרים כי לא מעטה הייתה דאגת המלך אוהב פאר שיהי נעשה יפה:", + "ופעמים רבות היה מזניח עסקי־עם והולך ומשגיח על האומנים כי ישלימו את הכלים כראוי למקום אשר יישלחו שמה: ועל־כן נעשה הכול בהדר וכראוי גם לכבוד המלך השולח גם לכבוד הכהן הגדול העומד בראש המקום ההוא:", + "ואמנם רבה הייתה שפעת האבנים לא פחוּת מחמשת אלפים וגדולות היו במידתן והכול היה מצויין באומנות עד כי מספר האבנים ומלאכת הצורפים עלו פי חמישה על ערך הזהב:", + "בראותי צורך אף בפרשת כל אלה הדברים ספרתים לך: והדברים הבאים יהיה בהם על דרכנו אל אלעזר: אבל בראשונה אספר על מצב כל הארץ: כבואנו אל המקומות ההם ראינו את העיר יושבת בטבור כל ארץ היהודים והיא על הר גבוה ונישא:", + "בראשו בנוי מקדש נהדר: ושלוש חומות שגבהן יותר משבעים אמה והרוחב והאורך מתאימים לבניין הבית: כי הכול נבנה בהדר ויופי יתרים:", + "ומדלת השער ואימוצה אל המזוזות וחיזוק המשקוף נראה ברור כי הוצאת כסף על אלה הייתה בלי חשׂוֹך:", + "ומלאכת הפרוכת הייתה דומה בכל לדלת ויותר מכל בהתנגש הרוח והרוח הייתה נעה בלי הרף בהיות הנשיבה בתוך הקמטים למן התחתית ועד השפה העליונה: והיה המראה נעים מאוד עד שהיה קשה להיפרד ממנו:", + "ובנין המזבח הוא לפי מידת המקום ולפי הקרבנות הנאכלים באש וכן העליה אליו: ולפי המידה היפה המקום הזה הוא משופע והכוהנים המשרתים מכוסים עד הקרסוליים בכתנות שש:", + "והבית נשקף מזרחה ואחוריו למערב: וכל הקרקע רצוף אבנים: ומורדות יש במקומות קבועים למשיכת המים המדיחים את דמי הקרבנות:", + "כי הרבה רבבות מקנה מובאים בימי החגים: והספקת המים אינה נגרעת כי בתוך [המקדש] שוטף מעין טבעי שופע: כאשר הורו לי יש תחת האדמה עוד מקווי מים נפלאים ובלתי מתוארים חמישה איסטדיונות מסביב ליסוד המקדש: ולכל אחד מהם צינורות בלי מספר כי משיכות המים שלכל חלק מחוברות זו לזו:", + "וכל אלה [המקוואות] קרקעותיהם וכתליהם מצופים בדיל וממעל לו הם מכוסים טיח סיד עבה והכול עשוי חזק: ופיות רבים יש ביסוד המזבח והם אינם נראים לאיש מלבד המשרתים בעבודה וכל דמי הקרבנות הרבים מִטַּהֲרים כמו בתנועה אחת וכהרף עין:", + "ועתה אבאר לך איך נוכחתי בדבר המקוואות: הוציאוני יותר מארבעה איסטדיונות מחוץ לעיר ובמקום אחד אמרו לי להתכופף ולהקשיב לרעש ההווה מפגישת המים: כן נתברר לי גודל המקוואות כאשר ביארתי:", + "ועבודת הכהנים אין למעלה ממנה לזרירות ואף לערך יפיה ודממתה: באמת עובדים הם כולם מתוך רצון נפשם ויגיעה גדולה וכל אחד דואג לאשר הוטל עליו: הם עובדים בלי הפסק: אלה בעצים ואלה בשמן ואלה בקמח סולת ואלה בבשמים: ואחרים מעלים עולת הבשר והם עושים זאת בכוח עצום:", + "אוחזים הם בשתי ידיים את שוקי הפרים כל אחת מהן יותר מכפי כיכריים משקלה וזורקים בשתי ידיים במהירות נפלאה לגובה הגון ומבלי להחטיא את המקום: כמו כן של הכבשים והעיזים במשקל ובחלב: וכל הממונים על זה בוחרים בהמות בלי מום הנפלאות והמצוינות במשמנן ואחרי־כן יעשו כאמור למעלה:", + "למרגוע נקבע להם מקום אשר שם ישבו הנחים: בשעה ההיא יתעוררו בזריזות אחדים מן הנחים אם גם אין איש מפקד עליהם לעשות בעבודה:", + "ושקט גמור ישור עד שאפשר לחשוב כי אין איש במקום אף על פי שהמשרתים הם כשבע מאות ואף המביאים קרבנות הם המון רב כי הכול נעשה ביראה וכראוי לאלוהות גדולה:", + "השתוממות גדולה אחזתנו כשראינו לאלעזר בעבודה והדרת הלבוש והתפארת שנראתה בכתונת אשר היה עטוף בה ובאבנים היקרות אשר עליה: ופעמוני הזהב אשר מסביב למעילו היו משמיעים קולות מיוחדים במינם ועל כל אחד מהם רימונים נפלאים בצבעם והם בתוך פרחים שונים:", + "והיה חגור אבנט מצוין ונהדר רקום צבעים היפים ביותר: על חזהו הוא נושא מה שנקרא חושן והוא ממולא שתים עשרה אבנים שונות למיניהם משובצות בזהב ועליהן שמות ראשי השבטים לתולדותם וכל אחת נוצצת בצבע טבעה ותכונתה אשר לא יתואר:", + "ועל ראשו מה שנקרא מגבעת ועליה המצנפת שאין כמוה ועל זו כנגד גבות העיניים על ציץ הזהב פיתוח המלכות הקדוש באותיות קדושות שם אלוהים מלא הוד:", + "באמת ראוי הוא לכל זה בעבודה: מראה כל הדברים האלה עושה יראה ופחד ונראה [לאדם] כאילו בא לעולם אחר מחוץ לעולם הזה: ומבטיח אני שכל אדם הקָרֵב אל המראה המתואר למעלה בא לידי השתוממות והתפלאות בלתי מתוארת כי יצא לבו מקדושת כל דבר ודבר:", + "למען דעת הכול עלינו לבירה אשר על יד העיר וסקרנוהָ: היא יושבת במקום הגבוה ביותר ומחוזקת במגדלים רבים העשויים אבני בניין גדולות עד ראשיהם להגן כמו שנודע לנו על המקומות אשר על יד המקדש:", + "ואם תקרה מהפכה או מרד או התפרצות אויבים לא יוכלו לפרוץ אל החומות אשר מסביב לבית: על מגדלי הבירה ערוכים קלעים ומכונות שונות וגם מקום זה גבוה מן החומות הנזכרות:", + "המגדלים נשמרים בידי אנשים הנאמנים ביותר ואשר נתנו לארץ מולדת אותות גדולים [על נאמנותם]: אלה אין להם רשות לצאת מן הבירה זולתי בחגים ואף אז רק חלקים חלקים:", + "ואין רשות להביא כל איש: וזהירות גדולה ינהגו בזה אף אם העומד בראש נתן רשות להביא אדם לשם ראיה: כדבר הזה היה גם לנו: בקושי ובלי כל נשק הביאו אותנו שנינו לראות בהבאת הקרבנות:", + "הם אמרו שהתחייבו לזה בשבועה: ובאמת נשבעו כולם והם חמש מאות [איש] לבלתי הביא לבירה יותר מחמישה אנשים בבת אחת: ועל כרחם ינהגו כולם בשעת השבועה במשפט אלוהי: כי כל שמירת המקדש היא הבירה ומיַסְדָה חיזקה ככה לבטחון [המקומות] האמורים:", + "ומידת העיר מצומצמת והיא כארבעים איסטדיון בהקפה עד כמה שאפשר לשער: ולה מעמד המגדלים כתבנית תאטרון והמעברות הנראים התחתונים ועליונים וביניהם המוצאים: והמקומות ההם שיפוע להם כי העיר נבנתה על הר:", + "למעברות יש מעלות מהן למעלה מן הדרך ואחרים למטה ומרוחקים הם מן הדרך הרבה לבלתי יגעו החיים בטהרה בכל דבר אסור:", + "ולא בלי הגיון כי אם במחשבת חכמה בנו ראשונים את העיר במידה [מצומצמת]: הלא הארץ רבה וטובה ואחדים מחלקיה הם אדמת מישור והם הנקראים בשם שומרון והחלקים הגובלים בארץ אדום והחלקים האחרים הרריים והם [בטבור בארץ]: יש צורך לעבד את [כל] האדמה ולהשגיח תמיד כי גם [החלקים ההרריים] האלה יעשו תבואה לרוב:", + "וכשהדבר הזה נעשה בכול נעבד ויש שפע תבואה בכל הארץ ההיא: אבל בערים שהן גדולות ועושרן מרובה יושביהן מתרבים ואינם דואגים לארץ [כולה] כי כולם ליבם פונה לשמחת החיים באשר לכל בני אדם יש נטייה לתענוגים:", + "ככה הוא אף באלכסנדריה העולה על כל הערים בגודלה ובהצלחתה שהבאים אליה מן הכפרים להתארח נשארים זמן רב ומזניחים עבודת האדמה:", + "ולבלתי היותם משתקעים בה פקד המלך כי לא יעשו [בעיר] יותר מעשרים יום: וכמו כן ניתן צו בכתב לפקידים כי אם יהיה צורך לקרוא [איש אל העיר] ידונו בחמישה ימים:", + "ולחשיבות העניין מינה מומחים ועוזרים להם בפלכים לבלתי היות עובדי האדמה ובאי כוחם כשהם משתכרים לעצמם מפחיתים את אוצרות העיר רצוני לומר את התבואות מעבודת האדמה:", + "נטינו בזה הצידה כי אלעזר באר לנו יפה את הדברים האמורים: ובאמת גדולה אהבתם לעמול בעבודת האדמה: וארצם שופעת עצי זית ותבואת דגן וירקות ואף כרמים ודבש לרוב: ועצי פרי משאר מינים ותמרים אינם באים אצלם בחשבון: ומקנה מכל המינים לרוב ולו מרעה בשפע:", + "ועל־כן היטיבו אשר ראו כי הארץ צריכה ליישוב מרובה ועשו בניין העיר והכפרים בהגיון:", + "ומלבד זה מביאים הערביים למקום הזה בשמים ואבנים יקרות וזהב לרוב: כי הארץ נוחה לא רק לעבודה טובה כי אם גם למסחר והעיר [טובה] לאומנויות רבות ואין היא חסרה דבר מכל אשר יובא דרך הים:", + "כי גם חופי ים נוחים להבאת [סחורה] יש לה על יד אשקלון ויפו ועזה ואף תלמאידה אשר נוסדה על ידי המלך והיא נמצאת בין המקומות שנמנו למעלה במרחק לא רב מהם: ויש לה לארץ הזאת הכול בשפע כי כולה משקה ומחסה גדול יש לה [בהרים]: סביבה מושך נהר הנקרא בשם ירדן והוא שוטף תדיר:", + "בתחילה הייתה [הארץ] לא פחות מששת אלפים ריבוא ארורה ואחרי־כן נדחקו העמים השכנים אל תוכה וכשנחלקה נאחזו בה שישים ריבוא איש מאה ארורה לאיש: והנהר מלא על כל גדותיו כנילוס בימים הקרובים לקציר והוא משקה את רוב האדמה:", + "ושטפו נמשך לתוך נהר אחר שבתלמאידה וזה מושך אל הים: ואף אחרים הנקראים נחלים שוטפים והם אוחזים בסביבות עזה ובארץ האזוטים:", + "וסביב לה מגן הטבע עצמו ואינה נוחה למתפרצים אל תוכה ואינה נתפסת להמונים כי הדרכים צרות וכֵפים סובבים ובקעות עמוקות ומלבד זה כל ההרים הסובבים את הארץ הזאת מסולעים הם כולם:", + "ואמרו כי בימי קדם היו בהרי ערב הקרובים מחצבי נחושת וברזל אך בזמן ממשלת פרס נעזבו: כי הראשים אשר בימים ההם הפיצו דיבה שהעבודה [במחצבות] היא בלי רווח ומרובת ההוצאה:", + "[והם עשו כן] בל תאבד הארץ בגלל עבודת המחצבות ההן ולא תעבור לידי זרים בימי שלטונם: כי על ידי הדיבה ההיא אשר הוציאו מנעו מהם את התואנה לבוא אל המקומות ההם:", + "ככה פילוקרטס אחי רמזתי בראשי פרקים אף בעניין זה עד כמה שהיה צורך בזה: מעתה נספר על דבר התַרְגום:
[אלעזר] בחר אנשים הטובים ביותר והמצוינים בחינוך והמפוארים ביחס אבות ואשר קנו להם בקיאות לא רק בספרות היהודית כי אם ללמדו היטב אף את התרבות היוונית:", + "גם בעלי כישרון רב היו אם להיות מעורבים עם הבריות ואם לחקירות התורה ושואפים היו לאחוז את השביל האמצעי שהוא היפה ביותר: והיו חסרים גסות וברבריות במחשבה וגם מאסו היהירות וההתגאות במעלה על זולתם והיו למופת בשיחות ובהקשבה ובתשובה לכל אדם כהוגן: וכולם היו נאמנים למידה זו ואף התחרו בה איש ברעהו:", + "וכולם היו ראויים לעומד בראשם ולמידותיו הטובות: מורגש היה כמה גדולה אהבתם לאלעזר שהייתה קשה עליהם פרידתם: ומלבד אשר כתב אל המלך על השבתם עוד הרבה לבקש מאנדריאס ומאיתנו לסייע בזה ככל אשר נוכל:", + "ואם גם אנו הבטחנו להשתדל הרבה בזה [בכל זאת] אמר כי הוא בדאגה גדולה: ובאמת יודע היה כי המלך האוהב טוב חשוב מכל דבר להביא בני אדם המפורסמים באחד המקומות משאר הבריות בתרבות ובשכל:", + "ואני חושב כי יפה הוא אומר שאם היו אצלו אנשים צדיקים וחכמים תהיה לו השמירה המעולה ביותר למלכותו כי הלא האוהבים יועצים לו בגילוי לב את המועיל:", + "ומעלה זו הייתה לשליחיו [של אלעזר]: והוא הבטיחנו בשבועה כי לא היה מניח את האנשים האלה [ללכת] אם היה מכריחו עניין אחר שלו אבל הוא שולחם לטובת הכלל לכל בני המדינה:", + "כי בשמירת המצוות כלולים חיים טובים ולדבר זה [של שמירת המצוות] מגיעים יותר בשמיעה מאשר בקריאה: ובהוכחות אלה והדומות להן הייתה נראה הנטייה שהייתה לו אליהם:", + "ראוי להזכיר בקיצור את תשובותיו לשאלותיו אשר אחשוב כי רבים ימצאו בהן חפץ על דבר כמה דינים שבתורה על מאכלות ומשקים ואף על בעלי החיים הנחשבים טמאים:", + "וכאשר שאלנו למה אלה נחשבים טמאים [רק] לאכילה ואחרים אף למגע והלא בריאתם אחת: כי רוב מצוות התורה הן מתוך חומרה יתרה ואלה [המצוות] הן מתוך חומרה מופלגת ואמר על זה:", + "הלא תראה דרך החיים וההתערבות עם הבריות עד כמה הן משפיעות: מתוך התערבות עם רשעים יסורו האנשים מן הדרך והם אומללים כל ימיהם: אבל אם יחיו בתוך חכמים ונבונים מחוסר דעת יבואו אל חיים טובים יותר:", + "על־כן קבע מחוקקינו בראשונה עיקרים ליראת שמים ולצדק וכל זה לימד לא [רק] באיסורים כי אם גם במצוות והסביר את הנזקים ואת העונשים המגיעים אל החוטאים מאת האלוהים:", + "ראשית כל הוכיח כי האלוהים הוא יחיד וכוחו נראה בכל ושלטונו מלא כל מקום וכל דבר הנעשה על ידי בני האדם בסתר לא נעלם ממנו כי אם כל אשר יעשה האדם ואשר יחשוב לעשות גלוי לפניו:", + "ואחרי אשר ברר וליבן כל זה באר היטב הוכיח שאף אם עלה על לב האדם לעשות דבר רע לא יוכל להעלימו ואף כי אם עשהו: ובכל התורה הוכיח את כוח האלוהים:", + "ואחרי עשותו התחלה זו הראה עוד כי כל שאר בני האדם זולתנו קוראים בשם אלוהים רבים גם כי הם בעצמם חזקים הרבה מאלה שהם יראים מפניהם בסכלותם:", + "ובעשותם פסילי אבן ועץ יאמרו שהם משמשים סמל ודמות לאשר המציאו דבר מה מועיל לחייהם ולהם הם עובדים וסכלותם נראה מיד:", + "כי באמת הייתה זאת סכלות גמורה אם היה מי שהוא נעשה אלוֹהַ בגלל הַמְצָאָתוֹ: כי בקחתם חלק מחלקי הבריאה [רק] הרגישו [בזה] וגם הוכיחו היותו מועיל אבל לא הם עשו את עצמותו:", + "ועל־כן הבל וריק הוא לעשות לאלוהים את הדומים [להם]: אמנם רבים הם עתה האנשים העולים בכוח המצאתם ובידיעותיהם על אשר היו לפני מזה [אבל] אינם מגיעים לידי כן שיעבדום: ו[בכל זאת] חושבים את אשר יצרו את הפסילים ואשר עשו את המוּתים לחכמים ביותר בין היוונים:", + "ומה אפשר לומר על האחרים על המצרים והדומים להם שטופי ההבלים המאמינים בחיות וברוב הזוחלים ולהם הם עובדים ולהם הם מקריבים אם לחיים ואם למתים:", + "והמחוקק החכם אשר ניחן מאת האלוהים כוח להשיג בדעתו הכול אחרי אשר הקיף בעיונו את כל העניינים גדר בעדנו בסייג בלתי נפרץ ובחומות ברזל: אשר לא נהיה מתערבים בכל פנים עם שאר האומות ואשר נשאר טהורים אם בגוף אם בנפש חופשים מדעות הבל ויראים את האלוהים היחיד והכול־יכול מחוץ לכל הבריאה:", + "על־כן כהני המצרים מדריכיהם אשר חדרו במבטם לתוך דברים הרבה והם בקיאים בעניינים [שלנו] מכנים אותנו אנשי אלוהים: ואין [תואר] זה הולם לשאר אנשים אם אינם יראים את אלוהי אמת אבל הם אנשי מאכל ומשתה ומלבוש וכל תכונת נפשם שואפת לזה:", + "אבל אצל אנשינו אין לזה כל ערך וכל ימי חייהם עוסקים הם בחקירה על גודל האלוהים:", + "לכן לבלתי התערבנו באחרים ולבלתי סורנו מן הדרך מתוך התחברות אל מקולקלים גדר בעדנו כל צד בדיני טהרה במאכל ובמשתה ומגע ושמיעה וראיה:", + "ובכלל קבע את החוקים האלה לפי ההיגיון הטבעי והם מכולכלים בכוח אחד וכל פרט ופרט יש לו הגיון עמוק למה אנו נמנעים מהשתמש בזה ואנו משתמשים בזה:", + "למשל אבאר לך ברמז חוק אחד או שניים לבלתי בואך לידי סברה מופרכה שכאילו לטובת העכברים והחולדות וכיוצא בהם ציווה משה לקיים את המצוות ההן: אבל הוא קבען בצדק לשם התעוררות מחשבות טובות והתהוות מידות טובות:", + "כי העופות שאנו משתמשים בהם כולם ביתיים הם ומצוינים בטהרתם והם משתמשים למאכלם בירקות וחיטים כמו היונים וה[תרנגולים] והקוראים והאווזים ואחרים כאלה:", + "ובין העופות האסורים תמצא עופות בר ואוכלי בשר ומדכאים בכוחם לנשארים ואוכלים ברשעם את הביתיים האמורים למעלה: ולא זה בלבד כי אם גוזלים הם אף את הטלאים וגדיי העיזים ועושים עוול לבני אדם אם למתים ואם לחיים:", + "ובקראו להם טמאים נתן בזה רמז כי אשר נתנה להם התורה עליהם להיות ישרים בנפשם להתנהג במידת הצדק ולבלתי דכא כל יצור בסמכם על כוח עצמם ולבלתי גזול דבר כי אם לנהג בחייהם בצדק כמו שהעופות הביתיים הנזכרים למעלה מתכלכלים בירקות הגדלים על פני האדמה ואינם מדכאים את החלשים מבני מינם:", + "ובכן על ידי הדינים האלה מסר המחוקק רמזים לנבונים כי יהיו צדיקים שלא יעשו כל דבר אלמות ולא ידכאו לאחרים בהיותם סומכים על כוח עצמם:", + "הלא אם אסור לנגוע בנזכרים למעלה מחמת תכונתו של כל אחד מהם איך ייתכן שלא ישמר אדם ככל יכלתו לבלתי היות תכונתו שלו יורדת לצד ההוא:", + "כה נתבארו לנו בדרך משל כל ההיתרים לכל [העופות] האלה: כן בהפרסת פרסה ושסיעת שסע יש רמז שצריך [אדם] לשמוע כל מעשה מן המעשים בשאיפה לטוב:", + "כי כוחו של כל הגוף וכושר פעולתו יש להם תמיכה בכתפיים ובכרעיים: ולכן יכריח ברמז זה לכוון הכול אל הצדק על ידי הבדלה:", + "ועוד טעם יש והוא מפני שאנו מובדלים מכל בני האדם: כי שאר בני האדם רובם מטמאים עצמם בהזדווגות ובזה יחטאו חטא גדול: וארצות וערים כולם מתפארות בזה: ולא די שהם מזדווגים אל זכרים כי אם גם אל אימותיהם ואף אל בנותיהם הם מטמאים: ואולם אנחנו פורשים מזה:", + "ואשר הוא בעל המידה ההיא שבהבדלה הלא הוא כאשר הורה משה אף בעל מידת הזיכרון: כי כל מפריסי פרסה הם גם מעלי גירה והם מורים אל נכון לבעלי מחשבה את מידת הזיכרון:", + "כי העלאת גירה אינה כי אם זכרון לחיים ולקיום ו[המחוקק] חשב כי החיים יתקיימו באכילה:", + "על כן נאמר גם בכתוב \"זכור תזכור את יי אלוהיך אשר עשה אתך את הגדולות ואת הנוראות\": ואמנם בחשוב [אדם] על זה יראו גדולות ונוראות: ראשית הרכב הגוף וכלכלת האוכל וחק כל אבר:", + "ויותר מכל המשטר היפה של הרגשות ומרץ המחשבה ותנועתה שאינה נראה ומהירות כל מעשה ומעשה והמצאת האומניות:", + "[כל אלה] תכונתם לאין חקר: ועל־כן הוא מצווה לזכור כי כל אשר נרמז למעלה קיים בתכונתו בכוח אלוה: וכל זמן ומקום קבע לזכור ולחשוב תמיד על האלוהים השליט והשומר:", + "ועל־כן רק אחר הקרבת ראשית המאכלות והמשקים לאלוהים הוא מתיר הנאתם: ועוד נתן לנו אות זכרון בכנפות בגדינו וכן ציוונו לקבוע בשערים ובפתחים את הפרשיות למען נזכור מציאות אלוהים:", + "ואף ציווה בדברים ברורים לקשור את האות סביב היד: והוא מראה אל נכון כי כל פעולה צריכה להיעשות בצדק ולזכור את תכונת עצמנו ויותר מכל יראת אלוהים:", + "ואף הוא ציווה להגות בשכבנו ובקומנו ובלכתנו במעשי האלוהים ולא רק בדיבור כי אם גם בעיון מחשבה על השינויים והרשמים שקדמו בנו לשכיבתנו וליקיצתנו כי אלה חילופיהם אלוהיים הם ובלתי מושגים:", + "עתה הובררה לך החשיבות היתרה אשר בעניין ההבדלה והזיכרון מאשר ביארתי לך בעניין הפרסת הפרסה והעלאת הגירה: כי לא בלי תכלית נחקק החוק ולא כאשר עלה במקרה על הלב כי אם לשם האמת ולשם הדרכה אל דבר נכון:", + "כי בהוראותיו על המאכלות והמשקים ועל כל עניינים מגע ציווה לבלתי עשה ולבלתי שמוע כל דבר בלי תכלית ולבלתי השתמש בכוח הדבר לנטות אל עוול:", + "וגם על החיות יש למצוא את [הטעמים] האלה: אמנם מזיקה היא תכונת החולדות והעכברים והדומים להם אשר נאמרו:", + "כי העכברים מטמאים ומשחיתים הכול ולא רק אשר יהיה להם למאכל כי אם גם יעשו בלתי מועיל לאדם אשר יתנפלו עליו להשחיתו:", + "והחולדות מיוחדות הם למינן יען כי מלבד הנאמר למעלה יש להן עוד תכונה בזויה:", + "הן מתעברות דרך האוזניים ויולדות דרך הפה: לכן מידה זו טמאה היא אצל בני האדם המגשימים בדיבור את אשר יקבלו בדרך השמיעה ומכניסים אחרים ברעה והם מולידים לא טומאה עראית כי אם יזהמו את עצמם בכל מקום ברשעת טומאה:", + "ויפה עושה מלככם המבער אחר אלה כאשר שמענו: ואמרתי אני חושבני כי על המלשינים תדבר: ואמנם הוא לא יחדל לענותם במכות ובעינויי מוות: והוא [אמר] אלה הם אשר עליהם דיברתי: ובאמת זימה היא לארוב לאבדן בני אדם:", + "ותורתנו תצווה לבלתי עשה כל הרעה לאיש לא בדבר ולא במעשה: וכן הראית גם בזה ככל אשר היה ביכלתי לעשות בקצרה כי כל ההודאות הן לפי הצדק וכי לא נאמר בכתוב דבר לשם כתיבה או לשם סיפור בלבד: כי אם למען נעמול בכל החיים ובכל המעשים לעשות צדקה עם כל בני האדם ונזכור על שלטון האלוהים:", + "ועל המאכלות ועל השרצים והחיות הטמאים כל דבר מכוון אל הצדק ואל יחש אמת בין אדם לחברו:", + "לי נראה כי יפה הגן אלעזר על כל פרט ופרט: ואף על הפרים ואילים והתישים המוקרבים אמר כי צריכים לקחתם מתוך עדרי הבקר והצאן הביתיים ולהקריב רק מאלה ולא מחיות השדה למען יהיו המקריבים מתכוונים להוראות המחוקק ולא יהיו מתגאים בכל דבר ויהיו מכירים את תכונת נפשם: כי המביא קרבן את כל הלך נפשו הוא מקריב:", + "ואחשוב כי גם בדברים האלה ראויה שיחתנו להיות נמסרת: ולכן פילוקרטס לאהבתך את הדעת ראיתי צורך לבאר לך את קדושת התורה ופירושה הפשוט:", + "ואלעזר הביא קרבן ובחר באנשים והכין מתנות הרבה למלך ושלחנו בלוית בטחון רבה:", + "כהגיענו לאלכסנריה הוגד למלך על דבר בואנו: אנדריאס ואני הובאנו אל ההיכל ודרשנו בשלום המלך באהבה ומסרנו אגרת אלעזר:", + "ובהיות הדבר חשוב לו להקביל את פני השלוחים ציווה להוציא מעליו את כל שאר הפקידים ולקרוא אל האנשים:", + "הדבר נראה מוזר לכל כי הבאים לרגל עניינים נכבדים ייראו את פני המלך ביום החמישי כנהוג [ולבאים] מאת מלכים וערים נכבדות יתנו לבוא אל ההיכל ביום השלושים: אבל את הבאים מארץ יהודה חשב ראויים לכבוד יותר גדול: ומכבדו את מעלת שולחם הוציא מעליו את האנשים שחשבם מיותרים ומהלך היה ומחכה כי יבואו וידררשו בשלומו:", + "וכאשר באו בידיהם המתנות אשר נשלחו והדפתראות המצוינים אשר הייתה בהם התורה כתובה בזהב באותיות היהודים והקלף היה מעובד להפליא והתפר של [היריעות] זו לזו לא היה נראה כראות המלך את האנשים התחיל שואל על הספרים:", + "וכאשר גילו את הספרים וגללו את היריעות עמד שעה ארוכה: ואחרי אשר השתחווה שבע פעמים אמר: מודה אני רבותיי לכם ועוד יותר לשולחכם ויותר מזה לאלהים אשר דברי קודש האלה לו הם:", + "וכאשר קראנו כולנו הבאים והנמצאים בנפש אחת ובקול אחד יחי המלך פרץ בבכי מרוב שמחה: הלא התעוררות הנפש ורוב הכבוד מביאים לדמעות מתוך אושר:", + "וכצוותו להעמיד את הספרים בסדר פנה אל האנשים בברכה ואמר: אנשים יראי אלוהים מן הצדק היה לחלוק בראשונה כבוד ל[ספרים] האלה אשר בגללם שלחתי לקרוא לכם ולהושיט לכם הימין אחרי־כן ועל־כן עשיתי ככה בתחילה:", + "יום גדול הוא יום זה באתם אליי ושנה שנה יהיה מכובד כל ימי חיינו: ואף הוא חל ביום הניצחון לנו במלחמת הים על אנטיגונוס: ועל־כן אחפוץ לאכול אתכם היום את לחם הצהריים: הכול יהיה מוכן על פי מנהגיכם:", + "וכאשר הביעו את שמחתם ציווה לתת להם את הדירות היפות ביותר הקרובות למצודה ולהכין את המשתה:", + "וניקנור סוכן הראש קרא לדורותאוס הממונה עליהם [לשרתם] וציווהו להכין לכל אחד: כי כן הייתה הדת מאת המלך כאשר תראה אף כעת: כי לפי מנהגי הערים השונים אשר להן דיני משקאות ומאכלות ומשכבות משלהן יהיה מניין הממונים: ובבואם אל המלכים היו מכינים להם הכול לפי מנהגיהם שלא יהיו מרגישים כל דבר בלתי נעים ויבלו את הזמן בשמחה: וכן נעשה גם אלה:", + "ודורותאוס האיש הקשוב ביותר הפקד עליהם: הוא הכין כל אשר היה בידו מן הצורך לשם הקבלת פנים כזאת: את הסיבותיהם חלק לשני הסדרים כמצוות המלך: לחֶציָם אמר להסב לימינו ולנשארים מאחורי הסיבתו שלו מבלי לחסר דבר שיהיה לכבודם של האנשים:", + "וכהסיבם אמר לדורותאוס לעשות הכול כמנהגים שנוהגים כל הבאים אליו מיהודה: על־כן הרחיק [דורותאוס] את הכמרים הכרוזים ואת המקריבים ואת האחרים הנוהגים לשאת תפילה ואמר לאלישע זקן הכהנים מאשר באו איתנו לשאת תפילה: והוא קם ואמר כראוי:", + "אל שדי ימלא לך המלך מכול הטוב אשר ברא ויתן לך ולאשתך ולבניך ולדבקים אליך כל שפע בימי חייך:", + "וכאמרו את הדברים האלה נתעוררו [המסובים] במחיאת כפיים וקריאות שמחה ועונג לשעה ארוכה: ואחרי־כן פנו להתענג על שולחן אשר הוכן וכל המשרתים היו עושים כסדר שהתקין דורותאוס ובתוכם היו אך נערי המלך ומכובדיו:", + "ובשעת ההפסקה לקח לו [המלך] מועד ושאל ליושב בהסיבה ראשונה והם היו מסודרים לפי שנותיהם איך יוכל לקיים את מלכותו עד סוף [ימיו] בלי הפסד:", + "האיש חיכה מעט ואמר יותר מכל תשמר [את מלכותך] אם תהי מחקה תמיד מידת הרחמים שלאלוהים ותהי מאריך אף ותענוש את הראויים לכך ברחמים יתרים ממה שהם ראויים אז תרחיק[ם] מן הרע ותביא[ם] לידי תשובה:", + "בשבחו אותו שאל המלך לסמוך איך יתנהג בכל מעשה: והוא השיב אם ישמר צדק לכל ייטיב לעשות כל דבר וישים אל לבו כי כל מחשבה ידועה לאלהים: ובהחילך ביראת אלהים לא תאכזב בכל דבר:", + "ואחרי הסכימו אף לזה בכל לבו שאל לאחר איך יוכל למצוא אוהבים החושבים כמוהו: והוא השיב אם יראו שאתה מרבה דאגה לטובת העם אשר תמשול בו: ואתה תעשה זאת אם תתבונן איך אלהים עושה טוב לבני האדם בתתו להם בריאות ופרנסה ושאר [צורכיהם] בעתם:", + "כהביעו את הסכמתו לזה שאל לסמוך איך יוכל לקנות לו שם טוב בראיונותיו ובמשפטיו אף מאת בני האדם אשר לא השיגו את מבקשם: והוא אמר אם תהיה מדבר אל כולם בלשון שווה ועל החייבים לא תתגאה בדברים ולא תעשה איתם בכוח:", + "ואתה תעשה כן אם תהיה מעיין בסדר הקבוע מאת האלוהים שהוא ממלא בקשות ההגונים ולשאינם משיגים את מבוקשם יגלה בחלומות או במעשים כי מבוקשם יביא הפסד: והוא נפרע מהם לא כרשעתם ולא כגודל כוחו כי אם יתנהג [איתם] ברחמי אלוהים:", + "הרבה אף בשבחו של זה ושאל לשלאחריו איך יוכל להיות בלתי מנוצח במלחמה: והוא אמר אם לא ישים בטחונו ברוב חילו או בכוחות צבאו כי אם יקרא לאלהים בכל עת שיצליח את דרכו ויכלכל כל מעשיו בצדק:", + "ואחרי אשר הסכים אף לזה שאל לאחר איך יתנהג למען יהיה נורא על אויביו: והוא השיב אם בהשתמשו בנשק ובחיל רב ידע כי אלה לא יצלחו לימים רבים להשלים דבר מה: ואף אלהים מביא פחד בכל לב בדחותו את הדין ובהטילו אימה מפני כוחו:", + "ושיבח אף לזה ואמר לשלאחריו: מה היה יפה לו מכל בחיים: וההוא אמר הדעת כי אלהים הוא שליט בכל וכי במעשים היפים ביותר לא אנו מוציאים את מחשבותינו בהצלחה כי אם אלהים הוא המשלים את מעשי הכול והוא מדריכם בכוחו:", + "השמיע כי גם זה יפה דיבר ושאל לאחר איך ישמר את כל אשר לו בשלמות ובסופו ינחילהו ככה לבניו: והוא אמר אם תהיה מתפלל תמיד אל האלהים שיהיו לך מחשבות טובות במעשיך: ואף את בניך תצווה שלא יתגאו לא בכבודם ולא בעושרם: כי האלוהים הוא הנותן בחסדו כל אלה ולא מעצמם תהיה להם עליה על כל:", + "אחרי אשר העיד על הדברים האלה שאלה לשלאחריו איך אפשר לשאת ביישוב הדעת את הבאות עליו: והוא אמר אם תניח לפני כן שהאלוהים עשה את כל בני האדם שיקחו חלק ברעות הגדולות ביותר כמו בטובות ואין אדם נשאר מחוץ לכל אלה: והאלוהים נותן אומץ הלב ואליו יש להתפלל על זאת:", + "נמלא אהבה אף לזה ואמר שכולם יפה השיבו: אשאל עוד אחד ואחדל לעת עתה למען נעבור גם אל הדברים שבתענוג ונבלה את הזמן בנעימים: ובששת הימים הנשארים אלמד דבר מה אף מן הנשארים על פי הסדר:", + "אחרי־כן שאל לאחר מה היא תכלית הגבורה: והוא השיב אם חפץ הצדק ימלא בשעת סכנה כמו שעלה במחשבה תחילה: ואתה המלך החושב טוב ימלא לך הכול מאת האלוהים המושיע לך:", + "ואחרי אשר השמיעו כולם והביעו [הסכמתם] במחיאת כפיים אמר המלך לפילוסופים והם היו שם לא מעטים: אחשוב כי האנשים האלה מצטיינים במידות טובות והם מלאים בינה כי תכף ומיד נתנו תשובות יפות לשאלות האלה וכולם פתחו דבריהם באלהים:", + "ומידמוס מאירטריה הפילוסוף אמר כן דיברת המלך: אחרי אשר הכול נהוג בהשגחה והאדם נחשב בצדק ליציר אלהים הלוא יוצא מזה כי כל כוח הדבר ויפיו מאלוהים מוצאם:", + "המלך הסכים לכל הדברים האלה השיחה נגמרה והמסובים פנו אל השמחה ועם בוא הערב נגמר המשתה:", + "ביום מחר שבו אל מקומותיהם כסדרם והסעודה נמשכה: וכראות המלך שעת הכושר לשאול את האנשים התחיל שואל את [המסובים] מאחרי המשיבים ביום הקודם:", + "פתח בשיחה עם האחד עשר כי ביום הקודם נשאלו עשרה:", + "ובהיות הדממה שאל איך יוכל להישאר עשיר: והנשאל חיכה קצת ואמר אם לא יעשה כל דבר בלתי הגון מצד השלטון ומצד אי־התאפקות ולא יבזבז ממון לדברי ריק והבל ואת הנכנעים יביא לידי אהבה אליו במעשה הטוב: והאלוהים הוא בעל הטובות לכל ואחריו צריכים ללכת:", + "שבחהו המלך ושאל לאחר איך יוכל לקיים את האמת תמיד: לזאת השיב בדעתו כי השקר מביא חרפה גדולה על כל האנשים ויותר מכול על המלכים כי אחרי אשר ביכולתם לעשות את חפצם למה להם לשקר: ועליך המלך לתפוש מראש כי האלוהים אוהב אמת:", + "וכשהסכים בכל לבו אף לזה נתן עיניו ב[אחֵר] ואמר: מה היא תורת החכמה: ואחר השיב כמו שלא תרצה לגופך שיהי לוקח חלק ברעות כי אם בכל הטובות בלבד כן תעשה לנכנעים לך ולחוטאים ולטובים ולישרים תהי מעניש במידת הרחמים כי אלוהים גם הוא מנהיג את כל בני האדם במידת הרחמים:", + "שבחהו ושאל לשלאחריו איך יוכל להיות אוהב אדם: והוא אמר: בהתבוננך כי בזמן רב ומתוך ייסורים קשים מתפתח ונולד המין האנושי: ועל־כן בהכירך שחייהם של בני האדם בצער ומרורות הם עוברים [תדע כי] אין להעניש בקלות דעת ואין לעשות עינויים: ואם תהי מהרהר בכל עניין תהי נוטה לרחמים כי אלוהים גם הוא רחום:", + "הסכים לדבריו ושאל לשלאחריו איזוהי דרך המלכות הנחוצה מכול: והוא אמר להיות שונא בצע בנפשו ולמשול בגופו בימי החיים ולתת הייתרון לצדק ולקנות לעצמו אוהבים מבעלי מידה זו והן אלוהים אוהב צדק:", + "וכהביעו הסכמתו אף לזה שאל לאחר מה תכונתה של יראת שמים: והוא אמר להכיר כי האלוהים הוא תמיד פועל הכול ויודע וכל אדם עושה עוולה או פועל רעה לא ייסתר [מפניו]. כאלוהים העושה טוב לכל העולם ככה אף אתה בחקותך [את מעשיו] תהיה תמים:", + "השמיע את הסכמתו לזה ושאל לאחר מהי מידת המלכות: והוא אמר למשול יפה בנפשו ולבלתי שאוף מתוך הגררות אחר עושר וכבוד למיותר ולמגונה [- - -] אחרי התבוננך היטב: כי הכול לך וכמוהו כאין: והאלוהים אין לו צורך במאומה והוא סלח לכל ואף אתה הלא תהרהר כבן אדם ואל תשאף לרבות כי אם לאשר תצטרך למלכות:", + "מיהר לשבחו ושאל לאחר איך יוכל לכוון את המחשבה לדברים היפים ביותר: והוא השיב אם בכל דבר ישווה תמיד נגדו הצדק ויחשוב כי העוולה היא העדר החיים: כי אלוהים אף הוא יבטיח תמיד לצדיקים את הטובות הגדולות על הכול:", + "שיבח אותו ושאל לשלאחריו איך [יוכל] להיות בלתי נרגז בשינה: דבר קשה-המענה שאלת: כי אין בכוחנו למשול בנפשנו בעניינים [המתרחשים] בשינה ואנו נמצאים ברשות חוש אין הגיון בו:", + "חשים אנו בנפשנו את הרשמים העוברים לפנינו [בשינה] כמו נראים: ואנו משתבשים וחושבים כי אנו שטים בים ובאניה או פורחים ועוברים למקומות אחרים ועוד דברים כאלה: ומי יחשוב שאין אלה במציאות:", + "ובכל זאת עד כמה שכוח השגתי מגיע אחשוב ככה: מכל פנים עליך המלך לכוון את דבריך ואת מעשיך למידת החסידות עד אשר תכיר כי בשמרך את המידות הטובות לא תתנהג בחסד נגד ההגיון ולא תבטל הצדק בהשתמשך בכוח:", + "כי המעשים שכל אדם עוסק בהם בהקיץ על רוב מחשבתו פונה אליהם אף בשינה: ואדם שכל מחשבתו ומעשהו פונים אל היפה ביותר אשריהו גם בהקיץ גם בשנה: ועל־כן אתה תמיד בשלווה:", + "אחרי הללו אף לזה אמר לאחר: מאשר אתה העשירי למתן תשובה על־כן תשיב ונסב לסעודה ושאל אותו: איך [לנהוג] לבלתי עשות דבר בלתי הגון לעצמנו:", + "והוא השיב לעולם תהי משגיח על כבודך ומעלתך עד שתהי מדבר וחושב במידה ראויה לזה בדעתך כי כל אשר תמשול בהם חושבים עליך ומדברים בך:", + "ועליך להיראות לא גרוע מן השחקנים: והם בתארם לעצמם את הפרצוף שעליהם לשחק יעשו כל הראוי לשם זה: ואתה הן לא בפרצוף תשחק כי אם מלוך תמלוך באמת כי האלוהים נתן לך השלטון הראוי למידותיך:", + "כאשר נגמרה השיחה איתם התחילו לעשוק בהכנות לסעודה הבאה ואחרי מחוא המלך כף בחיבה שעה ארוכה קראו לאנשים לסעוד:", + "למחר היה כסדר ההוא: וכראות המלך שעת הכושר לשאול את האנשים דבר מה שאל את הראשון מן הנשארים בסדר איזהו השלטון הטוב מכל:", + "והוא אמר לשלוט בנפשו ולא להיגרר אחר החושים:", + "כי לכל בני האדם יש תכונה שרוחם מושכם לדבר מה: לרוב בני האדם נראה טבעי לנטות אחרי המאכל והמשקה והתענוגים ולמלכים לכבוש ארצות לפי רוב כבודם: אבל בכל יפה המידה: ואת אשר נתן אלוהים אותו תיקח ותשמור ולבלתי מושג אל תתאו:", + "רצה את הדברים האלה ושאל לסמוך איך יוכל להיות נקי מקנאה: והוא החשה מעט ויאמר קודם כל אם תחשוב כי האלוהים הוא הנותן לכל המלכים כבוד ועושר מופלג ואין איש מולך בכוח עצמו: כולם רוצים להשיג את הכבוד ההוא ואין בכוחם כי הוא מתת אלוהים:", + "ואחרי הללו את האיש שעה ארוכה שאל לאחר איך יוכל לבוז לאויבים: והוא אמר אם תהי הוגה רצון לכל אדם ומשיג אהבה לא תהיה ירא מכל אדם: ולהיות נעים לכל ולקבל מאת האלוהים מתנה יפה זו הוא הטוב מכל:", + "הסכים לדברים האלה וביקש מן הסמוך להשיבו ושאלהו איך יוכל להישאר בשמו הטוב: והוא השיב אם תהי חולק מרצונך וחסדיך לאחרים ותהי גדול נפש לא יחסר שם כבודך: ולמען תהיינה לך אותן המידות לעולם עליך לקרוא תמיד אל האלוהים:", + "ברך את זה ושאל לאחר כנגד מי על [אדם] להיות נדיב: והוא אמר כולם חושבים כי צריכים להיות ככה כנגד כל אדם הרוחש אהבה אלינו: ואני אחשוב כי נדיבת חסד חייבים אנו להראות למתנגדנו למען נדריכם בזה אל החובה ואל המועיל לנפשנו: וחייב אדם להתחנן אל האלוהים שתימלא זאת כי הוא המושל במחשבת כל בני האדם:", + "הביע את הסכמתו לדברים האלה ואמר לשישי להשמיע את תשובתו לשאלה למי חייבים להראות רצון: והוא השיב להורים לעולם כי אף אלוהים נתן את המצווה הגדולה ביותר של כיבוד הורים: ובמעלה שניה יחשוב את רחשי האוהבים ואמר כי האוהב דומה לנפשו: ואתה יפה תעשה בהעמידך את כל בני האדם ברחשי אהבה אליך:", + "הביע שמחתו אף לזה ושאל לשכנו מה ישווה ליופי: והוא אמר החסידות כי היא מין יופי ממעלה ראשונה וכוחה היא האהבה והיא מתת אלוהים: ואותה קנית אתה ובה יש לך כל טוב:", + "אחרי אשר מחא כף בחיבה יתרה שאל לאחר איך יוכל לשוב אחר כשלון ולהגיע לכבוד אשר היה לו לפני כן: והוא אמר אתה לא תיכשל כי זרעת בכל מקום חסדים המצמיחים רצון והוא יגבר על הנשק הגדול ביותר וימציא את הבטחון הגדול ביותר:", + "ואם יש נכשלים עליהם להמנע מעשות את הדברים שהביאו כשלון ולעשות צדק ולקנות אהבה: ומתת אלוהים היא להיות עושה טוב ולא את ההפך:", + "רצה את הדברים האלה ושאל לאחר איך אפשר להיות בלי עצב: והוא השיב אם לא ירע לאיש ויועיל לכול בלכתו אחרי הצדק אשר פריו הוא חוסר עצב:", + "וחייבים אנו להתפלל אל האלוהים כי לא יביא עלינו רעת פתאום נגד רצוננו והם מוות ומחלות וייסורים וכל כמוהם: ואתה הירא את האלוהים לא יבואך אף אחד מאלה:", + "אחרי אשר הרבה להלל אף לזה שאל לעשירי איזהו הכבוד הגדול ביותר: והוא אמר לכבד את האלוהים ולא במתנות ולא בקרבנות כי אם בטוהר הנפש ובקדושת המחשבה כי הכול נעשה ונסדר בידי האלוהים כרצונו: ואתה לעולם יש לך מחשבה כזאת והיא נראה לכול מאשר עשית ואשר תעשה:", + "ברך המלך לכולם בקול גדול ושיבח וכל הנמצאים שם התחברו אליו ובפרט הפילוסופים כי הלא הם היו עולים עליהם הרבה במידות החיים ובהגיון בהיותם פותחים [דבריהם] באלוהים:", + "אחרי־כן התחיל המלך מכבדם באהבה ושתה לחייהם:
ביום הבא היה המשתה כסדר ההוא: ובהיות שעת הכושר היה המלך שואל את הסמוכים ל[זקנים] שהשיבו לפני כן: שאל את הראשון אם הבינה היא דבר הנלמד: והוא אמר הנשמה נעשתה בכוח אלוה למען תהי תופשת כל יפה וסרה מן ההפך:", + "הסכים ושאל את הסמוך: ומה מסייע לבריאות יותר מכול: והוא אמר מידת ההסתפקות ואותה אין להשיג בלתי אם אלוהים מסגל לזה את השכל:", + "שמח לזה ושאל לאחר איך צריך לתת להורים תודה כראוי: והוא אמר לא להעציבם בכל דבר ומידה זו אינה אם אלוהים לא ידריך את המחשבה אל היפה ביותר:", + "אחרי אשר הסכים לזה שאל לסמוך איך אפשר להיות אוהב להקשיב: והוא אמר לחשוב שמועיל לדעת הכול למען תוכל במקרים הבאים עליך להעמיד כנגדם [דבר] שתבחר מתוך הדברים השונים ששמעת: ובהנהגת יד אלוהים תוכל לפעול נגד מקרי הזמן כי תוצאות המעשים הן מאיתו:", + "שיבח גם את זה ושאל לאחר איך ל[נהוג] שלא לעשות דבר נגד החוק: ועל זאת אמר בהכירך שהאלוהים נתן למחוקקים רעיונות להצלת חייהם של בני האדם תלך אחריהם:", + "הסכים לו ושאל לאחר מה תועלת בקרבת משפחה: והוא השיב אם בשעת צרה [של קרובים] נחשוב עצמנו נזקים וסובלים כמוהם אז יראה עד כמה חזקה קרבת המשפחה:", + "והנוהגים כן יצא להם אף כבוד ותועלת כי ההשתתפות מרצון מאליה היא נעשה [קשר] לא ינתק לכולם: ובימי טובה אין לבקש מן הקרובים דבר כי אם יהיה מתפלל אל אלוהים שייטיב להם בכול:", + "אחרי אשר שיבח את זה כמו את ההם שאל לאחר איך נעשה אי פחד: והוא אמר כשההכרה מעידה שלא נעשה כל רע והאלוהים מדריך לרצות הטוב בכול:", + "הביע בקול את הסכמתו לזה ושאל לאחר מה לעשות כי יהיה לו ההגיון הישר: והוא אמר אם יהיה מתבונן תמיד באסונותיהם של בני האדם וידע כי האלוהים ייקח את האושר [מאלה] ואת האחרים יברך ויביאם אל הכבוד:", + "שיבח יפה אף לזה ואמר לסמוך להשיב איך [ינהג] שלא יטה אל קלות דעת ותענוגים: והוא אמר בשימו לב כי הוא שליט על ממלכה גדולה ומנהיג של עם רב כי לעולם עליו לדאוג להם ואין לו צורך לחשוב על כל ענין אחר: וחייב הוא להתפלל אל האלוהים כי לא ישאיר כל חובה בלתי עשויה:", + "שיבח אף לזה ושאל לעשירי איך יוכל להכיר את העושים איתו במרמה: ועל זאת השיב אם ישגיח היטב על אצילות הנהגתם של האנשים הקרובים ועל נדיבותם בשעה של הקבלת פנים ובהתייעצות ובשאר הפגישות איתו ויראה שלא יצאו מן המידה הדרושה בברכות אהבה ושאר פרטים שבהנהגתם:", + "והאלוהים ידריך את נפשך המלך אל היפה ביותר:
מחא המלך כף ושיבח את כל אחד בשמו וככה עשו אף שאר הנמצאים ואחרי־כן עברו אל השיר ואל השמחה:", + "וביום הבא בראותו שעת הכושר שאל לסמוך מה היא ההזנחה הגדולה ביותר: ולזה השיב אם אדם לא ידאג לבנים ולא ישתמש בכל כוחו לחנכם: ולעולם נתפלל אל האלוהים לא ככה בעד נפשנו כמו בעד צאצאינו כי יהיה להם כל טוב : אבל הרצון שהילדים יהיו פקחים ימלא בכוח אלוהים:", + "באמרו כי כהוגן דיבר שאל לאחר איך יוכל [אדם] להיות אוהב את ארץ המולדת: והוא אמר בהניחו כי טוב לחיות ולמות בארצו: החיים בארץ נכריה מביאים לעניים בוז ולעשירים חרפה כאילו גורשו [מארץ מולדתם] בגלל מעשיהם הרעים: [ואתה] אם תיטיב לכול כמעשיך תמיד והאלוהים יוחנך מידת החסד לכל תראה את אהבתך לארץ המולדת:", + "אחרי אשר שמע את זה שאל לסמוך איך יוכל לחיות בשלום עם אשתו: והוא אמר [בהכירו] כי הנשים הן עזות והם הומיות לדברי חפצן ומוכשרות להפך פתאום אל דעה משובשת והן חלשות בטבען חייב אדם להתהלך איתן בחכמה ולבלתי עשה נגדן את אשר יביא לידי קטטה:", + "הלא החיים הולכים ישר כשהמנהיג יודע את התכלית אשר אליה עליו לעשות את דרכו: ובתפילה לאלהים מתנהגים החיים כהוגן בכל העניינים:", + "וכאשר הסכים לזה שאל לסמוך איך יוכל להנקות מטעות: והוא אמר אם תהיה עושה הכול ביישוב הדעת ולא תהיה מקשיב לדברי רכיל כי אם בעצמך תבחן את אשר נאמר ובעצמך תשפוט על הבקשות שהובאו לפניך ותוציא כל עניין לאור משפטך תנקה מטעות המלך: ולהבין כל זה וללכת בדרך זו הוא מעשה כוח אלוהים:", + "שמח לדברים האלה ושאל לאחר איך אפשר להמנע מכעס: לזה אמר בהכירו כי לו השלטון על הכול ואם יחרה אפו יביא מוות וללא תועלת ואכזריות יהיה אם יטול את החיים מרבים מפני שהוא אדון:", + "אם כולם נכנעים לפניו ואין איש מתנגד לו למה יכעס על אדם: וצריך לדעת כי אלוהים מנהיג את כל העולם ברחמים ובלי כל כעס ובמידתו עליך ללכת המלך:", + "אמר כי יפה השיב ושאל לשלאחריו מה היא עצה טובה והוא השיב לעשות הכול יפה ביישוב הדעת ולהשוות בגמר הדעת אף את הנזק הכרוך לעניין בדבר שכנגד למען נעשה החלטה טובה לאחר שיקול הדעת ונקיים אחרי־כן את הנחתנו: והטוב מכל הוא כי כל עצה תקויים בכוח אלוהים באשר אתה מתנהג בחסידות:", + "וכאשר אמר כי גם זה כהוגן דיבר שאל לאחר מה היא פילוסופיה: והוא השיב להתישב יפה בכל מקרה שיהיה ולבלתי הגרר אחר יצר הלב כי אם לחשוב על ההפסד הבא מן התאוות ולעשות דבר בעתו במידה ולמען תפוש הבנת העניינים האלה עלינו להתפלל אל האלוהים:", + "אחרי אשר הראה פנים של הסכמה אף לזה שאל לאחר איך יוכל להגיע לידי קיבול בפנים יפות בארץ נכריה: אמר להיות שווה לכל ולהתראות יותר שפל מאשר גבוה בעיני האנשים אשר אתה מתגורר אצלם: ואף האלוהים משפטו לקבל בלי הבדל את העניו ואף בני האדם נוהגים באהבת חסד אל הנכנעים:", + "אחרי אשר העיד על כנות הדברים האלה שאל לאחר איך לבנות למען יהיה הבניין קיים אף אחרי־כן: על זה אמר אם יעשה גדולות ונשגבות אשר הרואים אותן ישמרו עליהם לרוב יפיין: ואף לאחד מן הפועלים לא ישלח [בלי שכר] ואת האחרים לא יאלץ לעבודה נחוצה בלי שכר:", + "וכאשר תהיה מעיין איך האלוהים ידאג למין האנושי וירבה את בריאותם וחוזק חושיהם ושאר דברים תהיה אף אתה פועל ככה ותשלם את השכר המגיע בעד עבודה קשה: והנעשה בצדק הוא יתקיים:", + "אמר כי גם זה יפה דיבר ושאל לעשירי מה פרי החכמה: והוא אמר להכיר בעצמו כי לא עשה רע וכי התנהג בחייו במידת האמת:", + "ומזה תבוא לך המלך הגדול ביותר השמחה הגדולה ביותר ושלוות הנפש ותקוות יפות לאלהים לך המחזיק את השלטון בחסידות:
אחרי אשר שמעו את הדברים האלה צהלו כולם במחיאת כפיים לרוב: אחרי־כן החל המלך מלא שמחה לשתות לחיים::", + "ביום הבא היה סדר המשתה כמו ביום אתמול: וכאשר הגיעה השעה התחיל המלך שואל לנשארים:", + "אמר לראשון מה יעשה אדם ולא יפנה אל גאות: והוא השיב ישמור על מידת השיווי ובכל מקרה יחשוב על עצמו אשר הוא אדם ומושל בבני אדם האלוהים משפיל גאים ומגביה שפלים וענווים:", + "כאשר הלל לזה שאל לסמוך מי הם היועצים שצריך להיוועץ בהם: אמר במנוסים בעניינים הרבה ואשר ליבם תמים איתו ואשר תכונה להם כתכונתו: ואלוהים נגלה לאשר הוא ראוי לזה:", + "אחרי אשר שיבח לזה שאל לאחר מה הוא הקנין הדרוש ביותר למלך: והשיב אהבה וחיבה מאת הנכנעים כי בזה נעשה קשר לאהבת נפש חזקה והאלוהים יעשה כי הרצון הזה יושלם:", + "כאשר שיבח לזה שאל לאחר מה תכלית הדיבור: וההוא אמר להוכיח למתנגד את הדעות הנפסדות בסדר נכון: בדרך זה תמשוך את המקשיב לא בהתנגדות [לדבריו] כי אם בהשמיעך שבחים עד אשר תביאהו לידי הכרה: וכשרון ההוכחה מושג בעזרת אלוהים:", + "כאשר אמר כי יפה דיבר שאל לאחר אם נמצאים בממלכה עמים שונים איך צריך לכוון את הנהגתם: והוא אמר להראות לכל אחד את רצונך בו ולקחת למנהיג את הצדק: ואתה תעשה ככה בעזרת אלוהים הנותן לך יכולת לעיין יפה:", + "אחר שהביע חיבתו לזה אמר לאחר על מה יש להתעצב: על זה השיב על המקרים הקשים שקרו לאוהבים כאשר נראה אותם והם לימים רבים ואינם נמנעים: אבל על המתים והנפטרים מן הצרות אין השכל מחייב התעצבות: אמנם כל בני האדם מתעצבים מפני שהם חושבים על עצמם ועל המועיל לגופם: והמלט מכל רע הוא בכוח אלוהים:", + "אחרי אמרו כי השיב כהוגן אמר לאחר איך יהיה אי כבוד: וההוא אמר אם הגאות מנהיגתו והעזות מתמידה אז יצמח אי הכבוד והעדר החשיבות: ואלוהים הוא אדון כל הכבוד ומכריע כאשר ירצה:", + "אחרי אשר הסכים אף לתשובתו של זה שאל לסמוך בידי מי עליו להפקיד את עצמו: והוא אמר בידי אנשים העוזרים לך בנפשם ולא מפחד או מתועלת עצמם על מנת לקבל פרס: כי זה אות לאהבה וזה ללב ולב ולבקשת תועלת: כי השואף לבצע הוא בוגד בעצם: ואתה הכול נוטים אליך בלבב שלם כי אלוהים נתן לך עצה טובה:", + "כאשר אמר כי השיב בחכמה שאל לאחר מה שומר על המלכות: על זה אמר דאגה והשגחה כי כל רע לא יעשה על ידי האנשים אשר הפקדו על העם לשרתו: וככה אתה עושה כי אלוהים נתן לך מחשבות נגידים:", + "אימץ את זה ושאל לאחר מה משמר את החסד ואת הכבוד: והוא אמר מידות טובות כי הן מקיימות מעשים טובים ודוחות את הרע: כמוך השומר לעשות הטוב והיפה לכל כי מתנה זו ניתנה לך מאת אלוהים:", + "הסכים בחינו אף לזה ושאל לאחר העשר כי שניים היו יותר על השבעים איך לשמור שלום בנפש אף בשעת מלחמה: והוא השיב להניח כי לאיש מן הנכנעים לא נעשה כל רע וכי כולם ינהלו את המלחמה בעד מעשיך הטובים ומתוך הכרה אשר אם גם יפטרו מן החיים אתה תדאג לחיים:", + "כי אתה לא תחדל לגמול לכול בליבך הטוב אשר נתן לך אלוהים:
מחא כף ברעש לאות הסכמה וחיבה לכולם ושתה הרבה לחיי כל אחד והתחיל מתענג ומשתעשע עם האנשים בשמחה ובששון רב:", + "וביום השביעי נעשו הכנות רבות יותר כי באו עוד אנשים רבים מן הערים אשר היו בהן הרבה צירים: בשעת הכושר שאל המלך לראשון מן הנשארים להשאל איך יוכל להיות בלתי מרומה:", + "וההוא אמר לנסות את המדבר ואת המדובר ועל מי ידבר ולהוסיף לשאול לאחר זמן על עצם העניינין ההם בדרכים שונות: ולהיות בעל שכל חריף ובעל יכולת לדון על הכול: זאת היא מתנה יפה מאת אלוהים ואתה המלך קניתה:", + "כשהודיע המלך במחיאת כפיים את הסכמתו שאל לאחר מדוע רוב בני האדם לא יגיעו אל מידות טובות: והוא אמר מפני שכולם אינם כובשים את יצרם ומתמכרים לתענוגים ומזה באה העוולה ושטף התאווה:", + "ומעלת המידות הטובות עוצרת בעד השואפים לתענוגים ומצווה עליהם לבכר את ההתאפקות והצדק: והאלוהים מכלכל כל אלה:", + "אמר המלך כי יפה השיב ושאל לשלאחריו אחר מי צריכים המלכים ללכת: והוא אמר אחרי החוקים למען יקנו להם בעשותם צדק את חייהם של בני האדם: כמו שאתה בעשותך ככה עשית לך זכרון עולם בלכתך אחר מצוות אלוהים:", + "אמר כי יפה דיבר גם זה ושאל לסמוך את מי צריך למנות לשרי צבא: והוא אמר את השונאים רע ובחקותם את מנהגו שלו למען יהיה להם שם טוב לעולם ויעשו צדק: וככה אתה המלך הגדול ביותר תעשה כי אלוהים נתן לך כתר צדקה:", + "הסכים בקול לזה ונתן עיניו בסמוך ואמר את מי צריך להעמיד ראשים על הצבא: והוא השיב את המצויינים בגבורה ובצדק והעושים יותר להציל את בני האדם מאשר לנצח בשימם את חייהם בסכנה: וכאשר האלוהים עושה טוב לכול ככה אתה בחקותך את מעשיו תעשה טוב לנמצאים תחתיך:", + "אמר כי טוב השיב ושאל לאחר מי הוא האיש הראוי להערצה: והוא אמר האיש אשר קנה שם טוב ועושר וכוח ובלבו יחשוב שהוא שווה לכול: כמוך העושה ככה וראוי להערצה כי האלוהים נתן לך דאגה לדברים האלה:", + "אחרי אשר הביע בקול את השבח גם לזה שאל לאחר מה הם הדברים שהמלכים צריכים לבלות בהם רוב הזמן: והוא אמר לעסוק במקרא ובסיפורי הנסיעות אשר הכתבו למען הממלכות לתיקון בני האדם ובטחונם: ואתה בעשותך זאת קנית לך כבוד אשר אחרים לא ישיגוהו כי אלוהים ממלא משאלותך:", + "הביע בפועל את הסכמתו גם לזה ושאל לאחר מה הם המעשים שצריך לעשות בבילוי הזמן בעיתות המנוחה והבטלה: והוא אמר לראות בשעשועי יופי ולתאר נגד עיניו את חזיונות החיים כהוגן וכראוי:", + "הלוא אף באלה יש התבוננות ופעמים רבות מתוך דברים קטנים נראה דבר רצוי: ואתה ההגון בכל נראה מפלסף במעשיו ואתה מכובד מאת אלוהים בעד יפי טובך:", + "רצה את הדברים אשר נאמרו ושאל לתשיעי איך צריך לנהג במשתאות: והוא אמר להתחבר אל אוהבי מדע והמוכשרים להזכיר על דברים המועילים לממלכה ולחיי הנכנעים: דבר יותר מתאים או יותר מרנין מאלה לא תמצא:", + "כי הם אהובים לאלוהים והם מחנכים את המחשבה לדברים היפים ביותר: וככה גם אתה תעשה יען כי כל מעשיך מכוונים על ידי אלוהים:", + "שמח לדברים האלה ושאל לסמוך מה טוב יותר לאכלוסים אם יעמידו עליהם מלך הדיוט או מלך בן מלך: וההוא אמר את הטוב ביותר לפי תכונתו:", + "אמנם גם מלכים בני מלכים יהיו אכזרים וקשים אל נכנעיהם: אבל לפעמים יותר קרובות יהיה כן בבני הדיוטות אשר טעמו רעות וידעו עוני והם בהעשותם שליטים על האוכלוסים קשים הם מן המושלים הרשעים:", + "אולם כאשר אמרתי בעל תכונת חיל ואשר חלק לו בחינוך הוא המוכשר לשלוט: כאשר אתה המלך הגדול מושל לא ככה בכבוד השלטון ובעושר כמו ברוך ואהבת אדם שאתה עולה בהן על כל בני האדם אשר נתן לך אלוהים:", + "אחרי אשר שיבח אף לזה שעה ארוכה שאל את האחרון שבכולם מה חשוב ביותר במלכות: על זה אמר כי הנכנעים יחיו תמיד בשלום וכי בבתי המשפט ימהרו לעשות צדק:", + "וזה נעשה על ידי המושל השונא רע ואהב טוב והמרבה לעשות למען הציל נפש אדם: כאשר גם אתה חושב את העוולה לרעה הגדולה ביותר ובנהגך הכול בצדק עשית לך כבוד עולם: כי האלוהים נותן לך הכוח לשמור את נפשך בטהרה ובנקיות מכל רע:", + "וככלות זה לדבר נתעוררו מחיאות כפיים בקול ובשמחה לשעה ארוכה וכאשר חדלו מזג המלך כוס ושתה לחיי כל הנמצאים ולכבוד הדברים שנאמרו: ואחרי כל אמר את הטוב הגדול ביותר עשיתם לי בבואכם:", + "כי הרבה הועילה לי ההוראה שהוריתוני בענייני מלכות: וציווה לתת לכל איש שלוש ככרי כסף ואת הנער אשר ימסרן וכולם צהלו בקול והמשתה נתמלא שמחה כי המלך התמכר לשמחה ממושכה:", + "ועתה אם הארכתי בדברים אבקש ממך פילוקרטס לסלוח לי: כי יותר מדיי הייתי משתומם לאנשים אשר נתנו מיד את התשובות המצריכות זמן רב:", + "ובעוד אשר השואל היה חושב על כל שאלה היו הנשאלים משיבים על השאלות כהלכה והיו נראים לי ולשאר הנמצאים ויותר מכל לפילוסופים ראויים להשתוממות: ואחשוב כי הדברים האלה לא יאמנו לכל אשר ייקח בידו את הכתב הזה:", + "אבל לא ייתכן לשקר בדברים שבכתב: כמו כן אם הייתי מחסר דבר מן הדברים האלה לא היה מן היושר: אבל כאשר היה כן סיפרנו בהימנע מכל טעות: ובהיותי משתומם לכוח דבריהם התאמצתי להיוודע אצל הכותבים את כל הנעשה בראיונות המלך ובמשתאותיו:", + "כי מנהג הוא כאשר תדע אף אתה אשר משעת היום שהמלך מתחיל להקביל פנים ועד לכתו לשכב נכתבים על הדברים וכל המעשים: מנהג יפה הוא ומועיל:", + "וביום הבא נקרא לפני הראיון אשר נעשה ואשר דובר ביום אתמול ואם דבר מה נמסר לא כצרכו יתקנוהו:", + "וככה קיבלנו אל נכון מאת הרושמים את כל הדברים כאשר נאמרו והעלינום על הכתב מדעתנו את אהבתך לדעת דברים מועילים:", + "ומקץ שלושה ימים לקחם דְמיטְרִיוֹס ועבר דרך שבעת האסטיונות לאורך סכר הים אל האי וכעברו את הנשר בא אל החלק הנשקף צפונה: ובאספו את כולם אל בית בנוי על שפת מושב נהדר ברוב שקט קרא אל האנשים לעשות את התרגום כי כל הדרוש לעבודתם הוכן יפה:", + "ואז התחילו לעשותן מתוך הסכמה בהשוותם כל דבר: והנעשה מתוך הסכמה נכתב כראוי על ידי דְמיטְרִיוֹס:", + "וישיבות האספה היו עד השעה התשיעית: ואחרי־כן היו נפנים אל רפואת הגוף והיו נותנים להם בשפע כל אשר שאלו:", + "מלבד זאת היה דורותאוס מגיש יום יום אף להם את אשר הכינו למלך כי כן ציווה מאת המלך: ובכל יום בבוקר היו באים אל החצר ודורשים בשלום המלך ונשלחים למקומם:", + "ואחרי נוטלם את ידיהם בים כמנהג כל היהודים והתפללם לאלוהים היו עוסקים במקרא ובתרגום כל כתוב וכתוב:", + "ושאלתי על זה מדוע יטלו ידיהם לפני התפילה דווקא ובארו כי זה עד שלא עשו כל רע כי כל פעולה בידיים היא נעשה: טוב וישן הוא בהעבירם כל דבר אל הצדק והאמת:", + "ככה כאשר אמרנו היו מתאספים יום יום אל המקום ההוא הנעים בשקט ובשפע האור ועושים את אשר הוטל עליהם: וכן היה כי בשנים ושבעים יום נשלם מכתב התרגום כאילו נעשה דבר זה לפי מערכה קודמת:", + "כאשר בא לידי גמר אסף דְמיטְרִיוֹס אל קהל היהודים אל המקום אשר שם נגמר התרגום וקרא לפני כולם ובפני המתרגמים אשר היו להם שבחים גדולים מאת הקהל בגלל הטוב הרב אשר עשו:", + "כמו כן שבחו את דְמיטְרִיוֹס וביקשו ממנו למסור לראשיהם העתקת כל התורה:", + "וכאשר נגמרה קריאת הספרים קמו הכהנים וזקני המתרגמים ובני הקהילה ומנהיגי הקהל ואמרו: אחרי אשר התרגום נעשה יפה ובדיוק בכל טוב כי ישאר כאשר הוא עתה וכי לא יעשה בו כל תיקון:", + "ואחרי אשר הביעו כולם את הסכמתם לדברים האלה ציוו לקרוא קללה כמנהגם על האיש אשר ישנה את הנוסח בהוסיפו או בהחליפו דבר מן הכתוב או בגרעו ממנו: יפה עשו ככה למען ישתמר לעולם בלי שינוי:", + "וכאשר הודיעו את הדברים האלה למלך שמח מאוד כי נעשה דברו בשלמות: ואף נקרא הכול לפניו והוא השתומם לחכמת המחוקק ואמר לדְמיטְרִיוֹס איככה איש מן ההסטורינים או המשוררים לא ראה להזכיר ספר נכבד כזה אשר נעשה בשלמות::", + "והוא אמר כי תורה זו קדושה היא ומאת אלוהים הייתה ואחדים שנגשו אליה נגפו בידי האלוהים וחדלו מנסיונם:", + "ואף סיפר כי שמע על תאופמפוס שהיה בדעתו להביא בהיסטוריה דברים אחדים מן התורה מאשר תורגם לפני מזה שלא כראוי ונתבלבלה דעתו יותר משלושים יום:", + "ואחרי אשר הוטב לו התפלל אל אלוהים כי יתברר לו מה הסב במקרה המעציב: וכאשר הראו לו בחלום כי הדבר ההוא קרה לו על עמלו לשווא לשום לפני בני אדם רגילים דברי אלוהים הניח את העניין והבריא:", + "ומאת תאודקטוס משורר הטרגדיות קיבלתי אני כי כאשר חפץ להביא בדרמה דבר מה מן הכתוב בספר הוכה בתבלול בעיניו: ואחרי אשר שער ומצא כי בגלל זה באהו האסון ריצה לאלוהים בתפילה ומקץ ימים רבים נרפא:", + "וכשמוע המלך מפי דְמיטְרִיוֹס על הדברים האלה כאשר אמרתי למעלה השתחווה וציווה לדאוג הרבה לספרים ולשמור אותם בטהרה:", + "ואף הזמין את המתרגמים כי יבואו אליו לעתים קרובות ביותר אחרי אשר ישובו ליהודה: ואמר כי בדין הוא שישובו וכאשר יבואו אליו וזה צריך להיות יחשבם לאוהבים וישאו ממנו מתנות הרבה:", + "ואחרי־כן ציווה להכין שילוחיהם ונהג באנשים ביד נדיבה כי נתן לכל איש שלוש שמלות מן המין הטוב ביותר וככרים זהב ומזרק כיכר משקלו וכל הכלים לשלוש הסיבות:", + "ולאלעזר עם שילוחיהם עשר הסיבות אשר רגליהן כסף עם כל מכשיריהן ומערכת כלים שלושים כיכר משקלה ועשר שמלות ולבוש ארגמן ועטרת תפארת ומאה סדיני בוץ ומזרקות וקערות ומנחה למקדש גביעי זהב שניים:", + "וכתב ופצר בו כי אם יחפצו אחדים מן האנשים לשוב אליו אל יעכבם כי הוא מכבד מאוד ההתחברות אל אנשים משכילים והוא מעניק מעשרו ביד נדיבה לאנשים כאלה ולא לשווא:", + "ואתה פילוקרטס עתה יש לך הסיפור כאשר הבטחתי: אחשוב כי תתענג על הדברים האלה יותר מאשר על ספרי המיתולוגים: הלא טוב בעיניך ללמוד דברים המועילים לנפש ובהם תבלה רוב הזמן: ועוד אנסה לכתוב אף שאר הדברים הראויים למען תעבור עליהם ותקבל השכר היפה ביותר בעד משא נפשך: " + ], + "sectionNames": [ + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Letter of Aristeas/Hebrew/merged.json b/json/Second Temple/Apocrypha/Letter of Aristeas/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..9f4cc2096e53f6cfdad41d6c634656c6caff061d --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Letter of Aristeas/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,344 @@ +{ + "title": "Letter of Aristeas", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Letter_of_Aristeas", + "text": [ + " מאשר ראוי לספר הדברים על המשלחת אשר הייתה לנו אל אלעזר הכהן הגדול ליהודים והדבר נכבד לך הרבה פילוקרטס ובכל שעת הכושר תעוררני להשמיעך על דבר משלחתמו ותכליתה על־כן ניסיתי להגיד לך באר היטב בהכירי את נטיית אהבתך לדעת:", + "וזה הוא הדבר הגדול ביותר אל האדם לעמול וללמוד תמיד ולהוסיף אם מתוך דברי היסטוריה ואם מתוך ניסיון בעניין עצמו: הלא בזה נעשה מצב טהור לנפש באחזה בדברים היפים ביותר: ובהביטה אל הטוב הנעלה מכל והוא יראת יי תכוון את תכליתה במידה הראויה:", + "מתוך הנטייה אשר לנו לעיין הרבה בחקר דבר אלוה נתנו את נפשנו במשלחת אל האיש הנזכר אשר על פי טובו ושמו הטוב הוא נערץ בתוך בני עמו ובתוך אחרים ואשר הועיל הרבה מאוד לבני עמו לאשר איתו ולאשר במקומות אחרים בעניין התרגום לתורת אלהים הכתובה אצלם על קלף באותיות עבריות:", + "ועשינו [משלחת] זאת בחשק בקחתנו מועד לדבר אל המלך על גורל האנשים אשר הגלו מארץ יהודה מצרימה על ידי אבי המלך אשר נחל בראשונה את העיר וקיבל את מלכות מצרים:", + "ראוי לספר לך אף זאת: ובטוח אני בך כי בהיות לך נטייה יתרה לקדושה ולכוונת בני האדם הנוהגים בחייהם על פי התורה הקדושה תקשיב לאשר את נפשנו לספר לך: אתה אשר זה מקרוב באת אלינו מן האי ואשר ביקשת לדעת את כל אשר יועיל לתיקון הנפש:", + "וכבר לפני מזה שלחנו לך על עם היהודים בעניינים אשר חשבתים ראויים להיות נזכרים את הכתב אשר קיבלנו מיד הכהנים הראשים המלומדים מאוד שבמצרים:", + "ואחרי אשר אהבת דעת בכל אשר יועיל לבינה יש למסור לך [את הדברים האלה] ואם [ישוו] ביותר לכל הדומים [בדעה] הלא על כולם לך אשר כוונת אמת לך בהיותך אחי לאופי ולא רק מלידה כי אם גם בקנאה ליופי הנמצאת גם בנו:", + "הלא חן הזהב או דבר אחר היקר למתכבדים בהבל אין בו תועלת כמו בהנהגת חינוך והמחשבה עליה: ולבלתי בוא בהמשכינו את ההקדמה לדברים בטלים נאחוז במירוץ הסיפור:", + "כאשר הפקד דְמיטְרִיוֹס מפלירון על אוצר הספרים שלמלך קיבל כסף רב לאסוף כיכולתו את כל הספרים אשר בתבל: ובעשותו קניות והעתקות הביא את כוונת המלך אל תכליתה ככל יכולתו:", + "וכאשר נשאל ובפנינו לכמה רבבות הגיע מספר הספרים ענה ליותר מעשרים [ריבוא] המלך: ואיגע למלא בזמן מעט את השאר עד חמישים ריבוא: והוגד לי כי חוקי היהודים אף הם ראויים להיות מועתקים ונמצאים באוצר ספריך:", + "והוא אמר ומה מפריע אותך מעשות זאת: והלא די הצורך ניתן לך: ודמטריוס אמר יש להוסיף תרגום: כי בארץ היהודים משתמשים באותיות מיוחדות כמו שהמצרים [משתמשים אף הם] בסדר אותיות משלהם: ואף לשון מיוחדת להם: חושבים שהם משתמשים בלשון הסורית: ולא היא כי אם [היא] ממין אחר: כשמוע המלך על כל הדבר אמר לכתוב אל הכהן הגדול אשר ליהודים להביא את אשר נאמר אל תכליתו:", + "ואני חשבתי כי הגיע השעה לדבר אשר שאלתי פעמים רבות מאת סוסביוס איש טרנטוס ואנדריאס שומרי הראש והוא על פידיון האנשים אשר הועברו מיהודה ביד אבי המלך: כי הוא בא על כל שדה ארם ופוניקיה בהצלחה ובגבורה וקצתם העביר ממקומותיהם וקצתם שבה ואת כולם הכניע תחת ידו מפחד: ובעת ההיא העביר כעשר ריבוא מארץ היהודים למצרים:", + "וכשלוש ריבוא איש בחור מהם זיין והושיב בארץ במבצרים: גם לפני מזה באו שמה יהודים רבים עם מלך פרס: ועוד לפני אלה נשלחו אחרים לעוזרים אל פסמטיכוס להילחם בתוך צבאותיו נגד מלך הכושים: אך אלה לא באו במספר רב כמספר אשר העביר תלמי בן לגוס:", + "בבחרו כאשר אמרנו את הטובים ביותר המצוינים במיטב נעוריהם ובכוח זיינם ואת המון הנותרים את הזקנים ביותר ואת הצעירים ביותר אף את הנשים הביא אל עבדות: לא ככה משרירות לב כמו נאנס על ידי אנשי החיל [שדרשו] גמול לעבודתם אשר עבדו במעשי המלחמות: ואנו במוצאנו כאמור למעלה פתחון פה לשחרורם דיברנו אל המלך כדברים האלה:", + "הלא אי הגיון יוכח על ידי עצם המעשים המלך: הלא התורה שבדעתנו לא רק להעתיקה אלא אף לתרגמה לכל היהודים נתנה ומה הגיון יהיה לנו במשלחת אם במלכותך יהיה נמצא המון רב בעבדות: שחרר נא על־כן בנפשך השלמה והעשירה את המעונים בצרה: כי האלהים המיישר את מלכותך הוא שנתן להם את התורה כאשר חקרתי היטב ומצאתי:", + "והם יראים את האלהים המשגיח על כל ובורא הכול אשר אותו יראים גם כולנו אך אנו המלך קוראים לו אחרת בשם זיאוס ודיאוס: והראשונים היו מיטיבים לסמן בשמות אלה את אשר בידו כל חי והווה והוא מנהיג הכול ושליט בכול: ואתה העולה על כל אדם בנועם הנפש קרא נא דרור לנמצאים בעבדות:", + "והוא לא חיכה זמן רב: ואנחנו התפללנו בלבנו אל האלהים כי יכין את לבבו לשחרר את כולם: ומאשר האדם הוא יציר האלהים והוא משתנה ומתהפך על ידיו חליפות קראתי פעמים רבות ובדרכים שונות אל השליט בלב כי יעוררהו לעשות את אשר ביקשתי:", + "והייתה לי תקוה גדולה בצאתי בדברי לישע בני אדם כי האלהים ימלא משאלתי: כי כאשר יחשבו בני אדם בתומם אשר עליהם לעשות דבר אשר יועיל לצדק ומעשים טובים האלהים השליט בכול מפלס את המעשים ואת המחשבות: והוא בהרימו את ראשו בפנים מאירים אליי שאל:", + "כמה רבבות יהיו לדעתך: ואנדריאס אשר עמד שם הודיע מעט יותר מעשר ריבוא: והוא אמר באמת דבר קטון וראוי יבקש ממנו אריסטיאס: וסוסיביוס ואחדים מן הנמצאים שם אמרו ככה: ואמנם ראוי לגודל נפשך להביא שיחרורם של אלה קרבן תודה לאל עליון: ולך המכובד ביותר לפני ריבון כול והמפואר מכל אבותיך נאה להביא קרבן תודה הגדול ביותר:", + "ובשמחה רבה ציווה להוסיף לאנשים הצבא על המשכורת ולכל נפש ייקְחו עשרים דַרְכּמונים ולתת על זה פקודה ולהיעשות הרשימות מהר: והראה רצון רב כי האלהים מילא את כל בקשותינו ונתן בליבו לשחרר לא רק הנפשות שבאו במחנה אביו כי אם גם את אשר היו במצרים לפני מִזה או אשר הובאו למלכות אחרי־כן אף על פי שהודיעוהו כי המתנה תעלה על ארבע מאות כיכר:", + "ונראה לי כי לא יהיה זה דבר אין חפץ בו אם אכין את העתקת הפקודה: כי [ממנה] יהיה ברור וגלוי יותר גודל נפש המלך אשר האלהים נתן לו אומץ להציל המון רב: וכן יהיה לשונה:", + "בפקודת המלך
כל אשר נלחמו יחד עם אבינו במקומות אשר בארם ובפוּניקִיָה ופשטו על ארץ היהודים והיו אדונים לנפשות יהודים והעבירום אחרי־כן לעיר ולארץ או מכרום לאחרים וכן אם־אלה היו [פה] לפני מזה או הובאו משם אחרי־כן על בעליהם לשחררם מהר ולקחת מיד עשרים דַרְכּמונים בכל נפש: לאנשי הצבא יינתן [הכסף] עם המשכורת ולאחרים מאוצר המלך:", + "כי חושבים אנחנו כי בלי רצון אבינו ובלי כל יושר לוּקחו בשֶבי כי אם בפחזוּת הצבא נחרבה ארצם והיהודים הוגלו למצרים: די היה השלל שלקחו אנשי הצבא בשדה־[קרב] ואכזריות גמורה היא גם לשעבד את האנשים:", + "על־כן בתתנו כידוע לכול את הצדק לבני האדם כולם ועוד יותר למעונים בלא הגיון ובבקשנו כל הנאה לצדק ולרחמים לכל פקדנו כי נפשות היהודים הנמצאים בעבדות בכל מקום שהוא ובכל אופן שהוא במלכותנו ישלחום כובשיהם לחופשי ויקבלו את הפדיון הקבוע: ואיש אל יפרע מקיים את הפקודה הזאת: והרשימות תעשינה בשלושה ימים מן היום שניתנה הפקודה הזאת ותמסרנה לממונים על זה ועמהן יובאו תכף אף הנפשות:", + "כי חושבים אנחנו שמעשה הדבר הזה יועיל גם לנו גם למלכותנו: ואשר יואיל להודיע על העוברים [את הפקודה הזאת] יהיה אדון לאשר יבורר פשעם ורכושם יהיה לאוצר המלכות:", + "כאשר הוגשה הפקודה להיקרא לפני המלך ובה היה כתוב הכול מלבד הלשון אם אלה היו פה לפני מזה או הובאו משם אחרי־כן הוסיף המלך בנדיבותו ובגודל נפשו את הדברים האלה: וציווה לקצוב מתן כסף כולו לידי גזברי הצבא ולידי שולחני המלכות:", + "כן נעשתה הפקודה בשבעה ימים: והמתנה הייתה יותר משש מאות ושישים כיכר כי יונקי שדיים רבים שוחררו עם אימותיהם יחד: וכאשר נשאל המלך אם ינתנו עשרים דַרְכּמונים לנפש אף בפדיון אלה ציווה לעשות גם את הדבר הזה וקיים בשלמות כל אשר פקד:", + "אחרי אשר נעשו הדברים האלה פקד על דְמיטְרִיוֹס להגיש זיכּרון על העתקת ספרי היהודים: כי המלכים ההם היו מכלכלים כל עניין על פי פקודות ובמתינות מרובה ודבר לא [נעשה] ברפיון ידיים או במקרה: לכן רשמתי את ההעתקות גם של הזיכרון גם של האגרות ומניין החפצים שנשלחו ומעשה כל אחד כי כל אחד מהם היה מצוין בגדלות ובנאמנות: וזאת העתקת הזיכרון:", + "למלך הגדול מאת דְמיטְרִיוֹס:
אחרי אשר אתה המלך פקדת למלא את הספרים החסרים באוצר ולתקן כראוי את הנפרדים ואחרי אשר עמלתי בזה בחריצות הנני אודיעך:", + "בתוך יתר המעטים החסרים אין ספרי התורה שליהודים: הם ערוכים באותיות עבריות ובלשון העברית ולדברי היודעים [ערוכים הם] בידיים רפות ולא כראוי יען לא הייתה עליהם השגחת מלך:", + "יש צורך כי גם אלה יהיו נמצאים תחת ידך מוגהים יפה כי ספר חוקים זה בהיותו אלוהי מלא הוא חכמה וטהרה: ועל־כן היו הסופרים והמשוררים והמון ההיסטוריונים רחוקים מהזכיר את הספרים ההם ואת האנשים שנהגו ונוהגים על פיהם: כי העיון בהם הוא טהור וקדוש כמו שאמר היקטיוס איש אבדירה:", + "ואם על המלך טוב ייכתב אל הכהן הגדול אשר בירושלים לשלוח אנשים הנוהגים בחייהם [במידה ה]יפה ביותר והזקנים ביותר הבקיאים בתורתם שישה לשבט למען יבואו להסכם ברוב דעות ויבואו לתַרגום מדויק כראוי גם לפי העניינים גם לפי כוונתך ונשימהו במקום נכבד
הֱיֵה מאושר תמיד:", + "כאשר נעשה זיכרון זה ציווה המלך לכתוב הדבר הזה אל אלעזר ולרמוז גם על המעשה בפדיון השבויים: ואף חמישים כיכר זהב במשקל ושבעים כיכר כסף נתן לעשות גביעים ומזרקים ושולחן וקשוות: ואבנים יקרות הרבה למדיי ופקד על שומרי האוצר צרכים כמאה כיכר:", + "אבל על מעשה הכלים נגיד לך אחרי אשר ניתן העתקות האיגרות:
לאגרת המלך היה נוסח זה:", + "תלמי המלך אל אלעזר כוהן גדול שלום ובריאות:
אחרי אשר נמצאו בארצנו רבים מן היהודים אשר הועברו בחוזק מירושלים על ידי הפרסים בימי תוקפם:", + "ועוד אחרים באו עם אבינו מצרימה שבויים ורבים מהם ספח על גדודי הצבא במשכורת גדולה יותר: ואף אחרי שופטו על אמונת רוח הקודמים להם בארץ מסר להם מבצרים שנבנו על ידו לבלתי היות לעם מצרים פחד על ידיהם: ואף אנו כאשר קיבלנו את המלוכה הראינו אהבת אדם יתרה לכול ועל כולם לבני ארצֶךָ:", + "שיחררנו יותר מעשר ריבוא שבויים אשר שילמנו לכובשיהם את ערך הכסף מלא בהוסיפנו אף את הנזקים אשר יוכלו להיות מקצף ההמון: חושבים אנו כי מעשה טוב עשינו בזה והבאנו קרבן תודה לאל עליון אשר שמר לנו את המלכות בשלום ובכבוד הגדול ביותר בכל העולם: את החזקים ביותר במיטב נעוריהם ספחנו על הצבא ואת המוכשרים ביותר להיות קרובים אלינו הראויים לאֵמוּן אנשי החצר העמדנו על הצרכים:", + "ומחפצנו לעשות חסד עם אלה ועם כל היהודים בתבל ועם אשר יבואו אמרנו לתרגם את תורתכם מן הכתב הנקרא אצלכם בשם כתב עברי לכתב יווני למען יהיו אף הספרים האלה באוצר ספרינו עם שאר ספרי המלך:", + "ולכן טוב תעשה וכדבר הנחוץ לנו בבחרך אנשים זקנים המיטיבים לכת בדרכי חייהם והבקיאים בתורה ואשר בכוחם לתרגם שישה מכל שבט למען יבואו לידי הסכם ברוב דעות כי החקירה נוגעת בעניינים גדולים מאוד: ונדמה שאם תעשה זאת כבוד רב תנחל:", + "לזאת שלחנו את אנדריאס משומרי הראש ואת אריסטיאס מן המכובדים אצלנו לבוא איתך בדברים ולהביא ראשית המתנות לבית המקדש ומאה כיכר כסף לקרבנות ושאר הצרכים: כתוב לנו אף אתה על חפצך ותפיק רצוננו ועשה כמידת האהבה כאשר נעשה אנחנו חפצך במהירות גדולה ביותר: הֱיֵה בריא:", + "על האגרת הזאת השיב אלעזר כהלכה את הדברים האלה:
אלעזר כהן גדול אל תלמי המלך האוהב הנאמן שלום: הֱיֵה בריא אתה וארסינואי המלכה האחות והילדים: יפה הוא וכרצוננו: ואף אנו בשלום:", + "כבוא אלינו האיגרת שמחנו מאוד על מחשבתך ועצתך הטובה והקהלנו את כל העדה וקראנו להם למען ידעו מה [גדולה] יראתך את אלהינו: אף הראינו את הגביעים אשר שלחת [גביעי] הזהב עשרים במספר ו[גביעי] הכסף שלושים מזרקים חמישה ושולחן למנחות ואף מאה כיכר כסף לקרבנות ולצרכי בדק בית המקדש:", + "אשר הביאו אנדריאס מן המכובדים אצלך ואריסטיאס אנשים יפים וטובים ומצוינים בחינוך וראויים בכול לכוונתך ולצדקתך: והם מסרו לנו על חפצך אשר שמעו עליו אף מפינו הסכמה לאיגרתך:", + "ובכל אשר יועיל לך ואם גם יהיה למעלה מכוחנו נשמע: וזה אות לידידות ואהבה: והלא אף אתה חסדים גדולים שונים ובלתי נשכחים עשית עם בני עמנו:", + "על־כן מיהרנו להביא קרבנות בעדך ובעד האחות והילדים והאוהבים: וכל העם התפלל כי יהי לך כחפצך תמיד וכי ישמור לך האלוהים אדון כל את המלוכה בשלום ובתפארת וכי תרגום התורה הקדושה יֵעשה לך לתועלת ובדיוק:", + "ובמעמד כולם בחרנו אנשים זקנים יפים וטובים שישה לכל שבט ושלחנום עם התורה: וטוב תעשה מלך צדיק אם תצווה כי אחרי היעשות תרגום הספרים ישובו האנשים אלינו בשלום: הֱיֵה בריא:", + "ואלה הם:
מן השבט הראשון יוסף חזקיה זכריה יוחנן חזקיה אלישע:
מן השני יהודה שמעון שמואל עדיה מתתיה אשכלמיה:
מן מן השלישי נחמיה יוסף תאודוסיוס בסי ארניה דקי:", + "מן הרביעי יונתן אברי אלישע חנניה חבר:
מן החמישי יצחק יעקב יהושע שבתי שמעון לוי:
מן השישי יהודה יוסף שמעון זכריה שמואל שלמיה:", + "מן השביעי שבתי צדקיה יעקב יצחק ישי נתי:
מן השמיני תאודוסיוס יסון ישוע תאודוטוס יוחנן יונתן:
מן התשיעי תאופילוס אברהם ארשם ישוע אנדמי דניאל:", + "מן העשירי ירמיה אליעזר זכריה בני אלישע דתָי:
מן האחד עשר שמואל יוסף יהודה יונתן כבון דוסיתאוס:
מן השנים עשר ישאל יוחנן מתניה ארשם אביטס יחזקאל:
כולם שבעים ושניים:", + "כזה היה מכתב התשובה של אלעזר ואנשיו על אגרת המלך:
וכאשר הבטחתי אתאר אף את החפצים שהוכנו: הם נעשו באמנות מצוינת: כי המלך הוציא הרבה והיה משגיח על כל איש מן האומנים: על־כן לא היה בכוחם להעלים דבר או להזניח בעבודה: בראשונה אספר לך על מעשה השולחן:", + "המלך חפֵץ לעשות את הכלי הזה במידה כבירה: אבל ציווה לאסוף ידיעות מאת אנשי המקום על גודלו של [השולחן] הקדום הקיים ועומד במקדש אשר בירושלים:", + "וכאשר הגידו לו את המידה הוסיף לשאול אם מותר לעשותו גדול יותר: אחדים מן הכהנים ואחרים אמרו כי אין מעצור אך הוא אמר כי חפצו לעשותו פי חמישה ורק בשֶׂפֶק הוא אם יִכְשַר לעבודה:", + "ואין ברצונו [שהשולחן] אשר יֵעשה על ידו יהיה רק מוטל במקום: ירחש תודה רבה אם המשרתים בעבודה יעשו את עבודתם על השולחן שעשה הוא:", + "ואמר כי הקודם נעשה במידה ממועטה לא מפני חוסר הזהב כי אם כפי הנראה נעשה במידתו מטעם מה: ואם היה משפטו [להגדיל מידתו] לא היה חסר כל דבר: על־כן אין צורך לא להקטין ולא להגדיל [מידתו] אשר נעשתה יפה:", + "וככה ציווה המלך לעשות בכל מיני אומנות במעלה הגדולה ביותר כי הכול העלה במחשבתו באופן נשגב: ותכונה טובה הייתה לו לתפוש את מראה הדברים בשלמותם: וכל דבר שלא היה לו [מידה] בכתוב ציווה לעשותו לפי מידות היופי: ואשר היה כתוב [פקד] לעשות לפי המידות ההן:", + "ואמתיים ארכו ו[אמה רוחבו] ואמה וחצי קומתו עשוי מקשה זהב טהור מכל צד: ורצוני לאמור לא שהיה מצופה זהב [על חומר אחר] כי אם ניתן לזה [זהב] מקשה:", + "ומסגרת טופח עשו סביב וזרי עבות והם עשויים פיתוח נפלא חרות משלושת צידיהם כי משולשים היו:", + "ומכל צד היה חותם המלאכה כמשפט ההוא שבכל צד שנהפך בו הייתה לו הצורה ההיא: וכאשר הצד שמתחת למסגרת לפנים השולחן היה מכסה את הציור מפני מראית העין היה הצד החיצוני נראה למראית עין לבָּא:", + "ועל־כן היה הזֵר העליון חד משני הצדדים כי נעשה כאשר אמרנו למעלה משולש לכל צד שהיו מסובבים אותו: ובתוך מעשה המוֹשְזָר ניתנו אבנים טובות שהיו מחוזקות זו לזו במעשה בלתי מחוקֶה:", + "ולביטחון היו כולן מחוזקות במסמרי זהב בתוך חורים ובזויות היו מסוגרות יחד:", + "ומצידי המסגרת בפניה הנראים מסביב [לשולחן] נעשה סדר ביצים משובץ אבנים טובות ולסדר צורת גלופות כעין פסים והן סמוכות זו לזו מסביב לכל השולחן:", + "ומתחת לציור האבנים אשר לסדר הביצים עשו האמנים לוֹיָה של כל מיני פירות בולטים ויוצאים אשכולות ענבים ושיבולים ואף תאנים וזיתים ורימונים ודומים להם: והאבנים העשויות לציורי הפירות ההם היו כל אבן מצבע המין אשר לפרי: ובטבעות זהב שִבְּצוּן מסביב לעצם השולחן כולו מצידו:", + "ואחר מעשה הלוֹיָה עשו כמו כן בסדר הביצים ושאר מלאכת הבליטות והגליפות: ועשו את השולחן נוח לשימוש משני הצדדים מכל צד [אשר יחפוצו] וככה גם לחלק הרגלים התחתון נעשו זרים ומסגרת:", + "ולוח עשו לכל רוחב השולחן טופח עביו ובו הביאו את הרגלים ותחת המסגרת היו הרגלים מחוזקות במפתחות שבחורים למען יוכלו להשתמש [בשולחן] מכל צד שיחפוצו: זה היה נראה אף בלוח העליון מפני שהכלי נעשה לשימוש משני הצדדים:", + "ועל השולחן עצמו עשו ציור {בבתוך גבהו היו אבנים טובות לרוב ממינים שונים סמקנים ואסמרגדים ואנוכים ושאר מינים השונים במראיהם: ואצל מעשה המאנדרון הייתה רשת נפלאה מעשה אריג ובתוכה מראה כעין רַמבוּס ובה משבצות אבן גביש ואבן שקוראים לה חשמל אשר תִתֵנָה מראה אין כמוהו לרואים:}}", + "והרגלים עשו להן ראשי שושנים ולשושנים כפיפה אל מתחת לשולחן ומִפּנים היו להן עלים ישרים:", + "ולִקְצוֹת הסמוכות על הקרקע אבן אודם כרוחב כף [בגובה] ודמותן כנעל מלפנים ושמונה אצבעות ברוחב:", + "על זה הייתה עומדת כל כף הרגל:", + "ועשו קיסוס גָדֵל מתוך האבן והוא מלופּף אקינטוֹס וגפן המחוברת מסביב לרגל ועד הראש עם האשכולות העשויים באבן: זאת הייתה מלאכת ארבע הרגלים: הכול נעשה באומץ ובתבונה: והניסיון והאמנות לא היו נופלים מן האמת עד כי בנשוב הרוח היו העלים מתחילים מתנועעים כי הכול נעשה כדי להגיע אל האמת:", + "ואת פני השולחן עשו שלושה חלקים כעין שלושה שטחים ומפני עביו של הכלי חזקו את [החלק] האחד אל השני במסמרים בדמות של כפת אווז עד כי חיבור החיזוקים לא נראה ואי אפשר היה למָצאוֹ: ועֲבי השולחן כולו היה לא פחות מחצי אמה ועל כן עלה הכלי כולו בכיכרים הרבה:", + "ואם גם לא חפץ המלך להגדיל את המידות בכל זאת כשהיה צורך להוציא יותר מן המוכן היה מוסיף לתת לזה: והכול נגמר כחפצו באופן נפלא וראוי ולא מחוקה באמנות ונהדר ביופי:", + "מן המזרקות שנים היו זהב: למן תחתיתם ועד לחֶציָם היו מפותחים קשקשים ובין הקשקשים היו חיזוקי אבנים באמנות רבה:", + "ואחרי־כן עשה מאנדרון אמה קומתו והיה בולט באבנים מצבעים שונים המעידים במראיהם על חריצות האמנות: ואחרי־כן קישוט פסים כעין רמבוס ולו כדמות רשת עד הפה [של המזרק]:", + "ובאמצע משבצות קטנות עשויות אבנים ממינים שונים המתחלפות במיניהן לא רחבות מארבע אצבעות והן משלימות את בהירות היופי: ובמסגרת הפה מסביב היו ציורי שושנים בפרחיהן וגפנים מעולפות אשכולות:", + "כן היו עשויים כלי הזהב שהיו מכילים [כל אחד] יותר מסָאתָיִים: וכלי הכסף היו חלקים כעין מראה ונפלא היה כי כל אשר היה קָרֵב אליהם היה משתקף בהם יותר מאשר במראה:", + "ואין לתאר את הרושם האמיתי שעשו הכלים לאחר גמר מלאכתם כי כאשר נגמרו והכלים הועָמדו זה אצל זה רצוני לומר בראשונה כלי כסף ואחרי־כן כלי זהב ועוד [כלי] זהב ו[כלי] כסף אי אפשר לתאר כלל את שכיית המראה: והניגשים אל המראה לא יכלו להיפרד מפני הזוהר המשתפך והמחזה המשמח:", + "כי רשמי המראה היו מתחלפים: כשהיו מביטים אל מלאכת הזהב היה כליון נפש ותימהון כי הלב היה נמשך בלי הפוגות אל כל המעשה ממעשי האמנות האלה: ואם רצה אדם להסתכל בכלי הכסף היו מתחילים מאירים כולם מסביב בכל מקום שהאדם עומד ועושים הרחבת־לב יתירה למסתכלים: על־כן אי אפשר כלל לתאר את אמנות הכלים הרבה:", + "וגביעי הזהב פיתחו באמצעיתם לוֹיוֹת גפן ובקצותיהן גלפו זר קלוע קיסוס והדס וזית ובתוכן אבנים שונות משובצות: ובשאר החלקים אשר למלאכת הפיתוח עשו ציורים שונים מתוך כוונה רבה למען יהיה הכול נעשה להרבות כבוד המלך:", + "ובכלל אין כלים בהדר ואמנות כאלה לא רק באוצרות מלכים כי אם גם בכל אוצרות אחרים כי לא מעטה הייתה דאגת המלך אוהב פאר שיהי נעשה יפה:", + "ופעמים רבות היה מזניח עסקי־עם והולך ומשגיח על האומנים כי ישלימו את הכלים כראוי למקום אשר יישלחו שמה: ועל־כן נעשה הכול בהדר וכראוי גם לכבוד המלך השולח גם לכבוד הכהן הגדול העומד בראש המקום ההוא:", + "ואמנם רבה הייתה שפעת האבנים לא פחוּת מחמשת אלפים וגדולות היו במידתן והכול היה מצויין באומנות עד כי מספר האבנים ומלאכת הצורפים עלו פי חמישה על ערך הזהב:", + "בראותי צורך אף בפרשת כל אלה הדברים ספרתים לך: והדברים הבאים יהיה בהם על דרכנו אל אלעזר: אבל בראשונה אספר על מצב כל הארץ: כבואנו אל המקומות ההם ראינו את העיר יושבת בטבור כל ארץ היהודים והיא על הר גבוה ונישא:", + "בראשו בנוי מקדש נהדר: ושלוש חומות שגבהן יותר משבעים אמה והרוחב והאורך מתאימים לבניין הבית: כי הכול נבנה בהדר ויופי יתרים:", + "ומדלת השער ואימוצה אל המזוזות וחיזוק המשקוף נראה ברור כי הוצאת כסף על אלה הייתה בלי חשׂוֹך:", + "ומלאכת הפרוכת הייתה דומה בכל לדלת ויותר מכל בהתנגש הרוח והרוח הייתה נעה בלי הרף בהיות הנשיבה בתוך הקמטים למן התחתית ועד השפה העליונה: והיה המראה נעים מאוד עד שהיה קשה להיפרד ממנו:", + "ובנין המזבח הוא לפי מידת המקום ולפי הקרבנות הנאכלים באש וכן העליה אליו: ולפי המידה היפה המקום הזה הוא משופע והכוהנים המשרתים מכוסים עד הקרסוליים בכתנות שש:", + "והבית נשקף מזרחה ואחוריו למערב: וכל הקרקע רצוף אבנים: ומורדות יש במקומות קבועים למשיכת המים המדיחים את דמי הקרבנות:", + "כי הרבה רבבות מקנה מובאים בימי החגים: והספקת המים אינה נגרעת כי בתוך [המקדש] שוטף מעין טבעי שופע: כאשר הורו לי יש תחת האדמה עוד מקווי מים נפלאים ובלתי מתוארים חמישה איסטדיונות מסביב ליסוד המקדש: ולכל אחד מהם צינורות בלי מספר כי משיכות המים שלכל חלק מחוברות זו לזו:", + "וכל אלה [המקוואות] קרקעותיהם וכתליהם מצופים בדיל וממעל לו הם מכוסים טיח סיד עבה והכול עשוי חזק: ופיות רבים יש ביסוד המזבח והם אינם נראים לאיש מלבד המשרתים בעבודה וכל דמי הקרבנות הרבים מִטַּהֲרים כמו בתנועה אחת וכהרף עין:", + "ועתה אבאר לך איך נוכחתי בדבר המקוואות: הוציאוני יותר מארבעה איסטדיונות מחוץ לעיר ובמקום אחד אמרו לי להתכופף ולהקשיב לרעש ההווה מפגישת המים: כן נתברר לי גודל המקוואות כאשר ביארתי:", + "ועבודת הכהנים אין למעלה ממנה לזרירות ואף לערך יפיה ודממתה: באמת עובדים הם כולם מתוך רצון נפשם ויגיעה גדולה וכל אחד דואג לאשר הוטל עליו: הם עובדים בלי הפסק: אלה בעצים ואלה בשמן ואלה בקמח סולת ואלה בבשמים: ואחרים מעלים עולת הבשר והם עושים זאת בכוח עצום:", + "אוחזים הם בשתי ידיים את שוקי הפרים כל אחת מהן יותר מכפי כיכריים משקלה וזורקים בשתי ידיים במהירות נפלאה לגובה הגון ומבלי להחטיא את המקום: כמו כן של הכבשים והעיזים במשקל ובחלב: וכל הממונים על זה בוחרים בהמות בלי מום הנפלאות והמצוינות במשמנן ואחרי־כן יעשו כאמור למעלה:", + "למרגוע נקבע להם מקום אשר שם ישבו הנחים: בשעה ההיא יתעוררו בזריזות אחדים מן הנחים אם גם אין איש מפקד עליהם לעשות בעבודה:", + "ושקט גמור ישור עד שאפשר לחשוב כי אין איש במקום אף על פי שהמשרתים הם כשבע מאות ואף המביאים קרבנות הם המון רב כי הכול נעשה ביראה וכראוי לאלוהות גדולה:", + "השתוממות גדולה אחזתנו כשראינו לאלעזר בעבודה והדרת הלבוש והתפארת שנראתה בכתונת אשר היה עטוף בה ובאבנים היקרות אשר עליה: ופעמוני הזהב אשר מסביב למעילו היו משמיעים קולות מיוחדים במינם ועל כל אחד מהם רימונים נפלאים בצבעם והם בתוך פרחים שונים:", + "והיה חגור אבנט מצוין ונהדר רקום צבעים היפים ביותר: על חזהו הוא נושא מה שנקרא חושן והוא ממולא שתים עשרה אבנים שונות למיניהם משובצות בזהב ועליהן שמות ראשי השבטים לתולדותם וכל אחת נוצצת בצבע טבעה ותכונתה אשר לא יתואר:", + "ועל ראשו מה שנקרא מגבעת ועליה המצנפת שאין כמוה ועל זו כנגד גבות העיניים על ציץ הזהב פיתוח המלכות הקדוש באותיות קדושות שם אלוהים מלא הוד:", + "באמת ראוי הוא לכל זה בעבודה: מראה כל הדברים האלה עושה יראה ופחד ונראה [לאדם] כאילו בא לעולם אחר מחוץ לעולם הזה: ומבטיח אני שכל אדם הקָרֵב אל המראה המתואר למעלה בא לידי השתוממות והתפלאות בלתי מתוארת כי יצא לבו מקדושת כל דבר ודבר:", + "למען דעת הכול עלינו לבירה אשר על יד העיר וסקרנוהָ: היא יושבת במקום הגבוה ביותר ומחוזקת במגדלים רבים העשויים אבני בניין גדולות עד ראשיהם להגן כמו שנודע לנו על המקומות אשר על יד המקדש:", + "ואם תקרה מהפכה או מרד או התפרצות אויבים לא יוכלו לפרוץ אל החומות אשר מסביב לבית: על מגדלי הבירה ערוכים קלעים ומכונות שונות וגם מקום זה גבוה מן החומות הנזכרות:", + "המגדלים נשמרים בידי אנשים הנאמנים ביותר ואשר נתנו לארץ מולדת אותות גדולים [על נאמנותם]: אלה אין להם רשות לצאת מן הבירה זולתי בחגים ואף אז רק חלקים חלקים:", + "ואין רשות להביא כל איש: וזהירות גדולה ינהגו בזה אף אם העומד בראש נתן רשות להביא אדם לשם ראיה: כדבר הזה היה גם לנו: בקושי ובלי כל נשק הביאו אותנו שנינו לראות בהבאת הקרבנות:", + "הם אמרו שהתחייבו לזה בשבועה: ובאמת נשבעו כולם והם חמש מאות [איש] לבלתי הביא לבירה יותר מחמישה אנשים בבת אחת: ועל כרחם ינהגו כולם בשעת השבועה במשפט אלוהי: כי כל שמירת המקדש היא הבירה ומיַסְדָה חיזקה ככה לבטחון [המקומות] האמורים:", + "ומידת העיר מצומצמת והיא כארבעים איסטדיון בהקפה עד כמה שאפשר לשער: ולה מעמד המגדלים כתבנית תאטרון והמעברות הנראים התחתונים ועליונים וביניהם המוצאים: והמקומות ההם שיפוע להם כי העיר נבנתה על הר:", + "למעברות יש מעלות מהן למעלה מן הדרך ואחרים למטה ומרוחקים הם מן הדרך הרבה לבלתי יגעו החיים בטהרה בכל דבר אסור:", + "ולא בלי הגיון כי אם במחשבת חכמה בנו ראשונים את העיר במידה [מצומצמת]: הלא הארץ רבה וטובה ואחדים מחלקיה הם אדמת מישור והם הנקראים בשם שומרון והחלקים הגובלים בארץ אדום והחלקים האחרים הרריים והם [בטבור בארץ]: יש צורך לעבד את [כל] האדמה ולהשגיח תמיד כי גם [החלקים ההרריים] האלה יעשו תבואה לרוב:", + "וכשהדבר הזה נעשה בכול נעבד ויש שפע תבואה בכל הארץ ההיא: אבל בערים שהן גדולות ועושרן מרובה יושביהן מתרבים ואינם דואגים לארץ [כולה] כי כולם ליבם פונה לשמחת החיים באשר לכל בני אדם יש נטייה לתענוגים:", + "ככה הוא אף באלכסנדריה העולה על כל הערים בגודלה ובהצלחתה שהבאים אליה מן הכפרים להתארח נשארים זמן רב ומזניחים עבודת האדמה:", + "ולבלתי היותם משתקעים בה פקד המלך כי לא יעשו [בעיר] יותר מעשרים יום: וכמו כן ניתן צו בכתב לפקידים כי אם יהיה צורך לקרוא [איש אל העיר] ידונו בחמישה ימים:", + "ולחשיבות העניין מינה מומחים ועוזרים להם בפלכים לבלתי היות עובדי האדמה ובאי כוחם כשהם משתכרים לעצמם מפחיתים את אוצרות העיר רצוני לומר את התבואות מעבודת האדמה:", + "נטינו בזה הצידה כי אלעזר באר לנו יפה את הדברים האמורים: ובאמת גדולה אהבתם לעמול בעבודת האדמה: וארצם שופעת עצי זית ותבואת דגן וירקות ואף כרמים ודבש לרוב: ועצי פרי משאר מינים ותמרים אינם באים אצלם בחשבון: ומקנה מכל המינים לרוב ולו מרעה בשפע:", + "ועל־כן היטיבו אשר ראו כי הארץ צריכה ליישוב מרובה ועשו בניין העיר והכפרים בהגיון:", + "ומלבד זה מביאים הערביים למקום הזה בשמים ואבנים יקרות וזהב לרוב: כי הארץ נוחה לא רק לעבודה טובה כי אם גם למסחר והעיר [טובה] לאומנויות רבות ואין היא חסרה דבר מכל אשר יובא דרך הים:", + "כי גם חופי ים נוחים להבאת [סחורה] יש לה על יד אשקלון ויפו ועזה ואף תלמאידה אשר נוסדה על ידי המלך והיא נמצאת בין המקומות שנמנו למעלה במרחק לא רב מהם: ויש לה לארץ הזאת הכול בשפע כי כולה משקה ומחסה גדול יש לה [בהרים]: סביבה מושך נהר הנקרא בשם ירדן והוא שוטף תדיר:", + "בתחילה הייתה [הארץ] לא פחות מששת אלפים ריבוא ארורה ואחרי־כן נדחקו העמים השכנים אל תוכה וכשנחלקה נאחזו בה שישים ריבוא איש מאה ארורה לאיש: והנהר מלא על כל גדותיו כנילוס בימים הקרובים לקציר והוא משקה את רוב האדמה:", + "ושטפו נמשך לתוך נהר אחר שבתלמאידה וזה מושך אל הים: ואף אחרים הנקראים נחלים שוטפים והם אוחזים בסביבות עזה ובארץ האזוטים:", + "וסביב לה מגן הטבע עצמו ואינה נוחה למתפרצים אל תוכה ואינה נתפסת להמונים כי הדרכים צרות וכֵפים סובבים ובקעות עמוקות ומלבד זה כל ההרים הסובבים את הארץ הזאת מסולעים הם כולם:", + "ואמרו כי בימי קדם היו בהרי ערב הקרובים מחצבי נחושת וברזל אך בזמן ממשלת פרס נעזבו: כי הראשים אשר בימים ההם הפיצו דיבה שהעבודה [במחצבות] היא בלי רווח ומרובת ההוצאה:", + "[והם עשו כן] בל תאבד הארץ בגלל עבודת המחצבות ההן ולא תעבור לידי זרים בימי שלטונם: כי על ידי הדיבה ההיא אשר הוציאו מנעו מהם את התואנה לבוא אל המקומות ההם:", + "ככה פילוקרטס אחי רמזתי בראשי פרקים אף בעניין זה עד כמה שהיה צורך בזה: מעתה נספר על דבר התַרְגום:
[אלעזר] בחר אנשים הטובים ביותר והמצוינים בחינוך והמפוארים ביחס אבות ואשר קנו להם בקיאות לא רק בספרות היהודית כי אם ללמדו היטב אף את התרבות היוונית:", + "גם בעלי כישרון רב היו אם להיות מעורבים עם הבריות ואם לחקירות התורה ושואפים היו לאחוז את השביל האמצעי שהוא היפה ביותר: והיו חסרים גסות וברבריות במחשבה וגם מאסו היהירות וההתגאות במעלה על זולתם והיו למופת בשיחות ובהקשבה ובתשובה לכל אדם כהוגן: וכולם היו נאמנים למידה זו ואף התחרו בה איש ברעהו:", + "וכולם היו ראויים לעומד בראשם ולמידותיו הטובות: מורגש היה כמה גדולה אהבתם לאלעזר שהייתה קשה עליהם פרידתם: ומלבד אשר כתב אל המלך על השבתם עוד הרבה לבקש מאנדריאס ומאיתנו לסייע בזה ככל אשר נוכל:", + "ואם גם אנו הבטחנו להשתדל הרבה בזה [בכל זאת] אמר כי הוא בדאגה גדולה: ובאמת יודע היה כי המלך האוהב טוב חשוב מכל דבר להביא בני אדם המפורסמים באחד המקומות משאר הבריות בתרבות ובשכל:", + "ואני חושב כי יפה הוא אומר שאם היו אצלו אנשים צדיקים וחכמים תהיה לו השמירה המעולה ביותר למלכותו כי הלא האוהבים יועצים לו בגילוי לב את המועיל:", + "ומעלה זו הייתה לשליחיו [של אלעזר]: והוא הבטיחנו בשבועה כי לא היה מניח את האנשים האלה [ללכת] אם היה מכריחו עניין אחר שלו אבל הוא שולחם לטובת הכלל לכל בני המדינה:", + "כי בשמירת המצוות כלולים חיים טובים ולדבר זה [של שמירת המצוות] מגיעים יותר בשמיעה מאשר בקריאה: ובהוכחות אלה והדומות להן הייתה נראה הנטייה שהייתה לו אליהם:", + "ראוי להזכיר בקיצור את תשובותיו לשאלותיו אשר אחשוב כי רבים ימצאו בהן חפץ על דבר כמה דינים שבתורה על מאכלות ומשקים ואף על בעלי החיים הנחשבים טמאים:", + "וכאשר שאלנו למה אלה נחשבים טמאים [רק] לאכילה ואחרים אף למגע והלא בריאתם אחת: כי רוב מצוות התורה הן מתוך חומרה יתרה ואלה [המצוות] הן מתוך חומרה מופלגת ואמר על זה:", + "הלא תראה דרך החיים וההתערבות עם הבריות עד כמה הן משפיעות: מתוך התערבות עם רשעים יסורו האנשים מן הדרך והם אומללים כל ימיהם: אבל אם יחיו בתוך חכמים ונבונים מחוסר דעת יבואו אל חיים טובים יותר:", + "על־כן קבע מחוקקינו בראשונה עיקרים ליראת שמים ולצדק וכל זה לימד לא [רק] באיסורים כי אם גם במצוות והסביר את הנזקים ואת העונשים המגיעים אל החוטאים מאת האלוהים:", + "ראשית כל הוכיח כי האלוהים הוא יחיד וכוחו נראה בכל ושלטונו מלא כל מקום וכל דבר הנעשה על ידי בני האדם בסתר לא נעלם ממנו כי אם כל אשר יעשה האדם ואשר יחשוב לעשות גלוי לפניו:", + "ואחרי אשר ברר וליבן כל זה באר היטב הוכיח שאף אם עלה על לב האדם לעשות דבר רע לא יוכל להעלימו ואף כי אם עשהו: ובכל התורה הוכיח את כוח האלוהים:", + "ואחרי עשותו התחלה זו הראה עוד כי כל שאר בני האדם זולתנו קוראים בשם אלוהים רבים גם כי הם בעצמם חזקים הרבה מאלה שהם יראים מפניהם בסכלותם:", + "ובעשותם פסילי אבן ועץ יאמרו שהם משמשים סמל ודמות לאשר המציאו דבר מה מועיל לחייהם ולהם הם עובדים וסכלותם נראה מיד:", + "כי באמת הייתה זאת סכלות גמורה אם היה מי שהוא נעשה אלוֹהַ בגלל הַמְצָאָתוֹ: כי בקחתם חלק מחלקי הבריאה [רק] הרגישו [בזה] וגם הוכיחו היותו מועיל אבל לא הם עשו את עצמותו:", + "ועל־כן הבל וריק הוא לעשות לאלוהים את הדומים [להם]: אמנם רבים הם עתה האנשים העולים בכוח המצאתם ובידיעותיהם על אשר היו לפני מזה [אבל] אינם מגיעים לידי כן שיעבדום: ו[בכל זאת] חושבים את אשר יצרו את הפסילים ואשר עשו את המוּתים לחכמים ביותר בין היוונים:", + "ומה אפשר לומר על האחרים על המצרים והדומים להם שטופי ההבלים המאמינים בחיות וברוב הזוחלים ולהם הם עובדים ולהם הם מקריבים אם לחיים ואם למתים:", + "והמחוקק החכם אשר ניחן מאת האלוהים כוח להשיג בדעתו הכול אחרי אשר הקיף בעיונו את כל העניינים גדר בעדנו בסייג בלתי נפרץ ובחומות ברזל: אשר לא נהיה מתערבים בכל פנים עם שאר האומות ואשר נשאר טהורים אם בגוף אם בנפש חופשים מדעות הבל ויראים את האלוהים היחיד והכול־יכול מחוץ לכל הבריאה:", + "על־כן כהני המצרים מדריכיהם אשר חדרו במבטם לתוך דברים הרבה והם בקיאים בעניינים [שלנו] מכנים אותנו אנשי אלוהים: ואין [תואר] זה הולם לשאר אנשים אם אינם יראים את אלוהי אמת אבל הם אנשי מאכל ומשתה ומלבוש וכל תכונת נפשם שואפת לזה:", + "אבל אצל אנשינו אין לזה כל ערך וכל ימי חייהם עוסקים הם בחקירה על גודל האלוהים:", + "לכן לבלתי התערבנו באחרים ולבלתי סורנו מן הדרך מתוך התחברות אל מקולקלים גדר בעדנו כל צד בדיני טהרה במאכל ובמשתה ומגע ושמיעה וראיה:", + "ובכלל קבע את החוקים האלה לפי ההיגיון הטבעי והם מכולכלים בכוח אחד וכל פרט ופרט יש לו הגיון עמוק למה אנו נמנעים מהשתמש בזה ואנו משתמשים בזה:", + "למשל אבאר לך ברמז חוק אחד או שניים לבלתי בואך לידי סברה מופרכה שכאילו לטובת העכברים והחולדות וכיוצא בהם ציווה משה לקיים את המצוות ההן: אבל הוא קבען בצדק לשם התעוררות מחשבות טובות והתהוות מידות טובות:", + "כי העופות שאנו משתמשים בהם כולם ביתיים הם ומצוינים בטהרתם והם משתמשים למאכלם בירקות וחיטים כמו היונים וה[תרנגולים] והקוראים והאווזים ואחרים כאלה:", + "ובין העופות האסורים תמצא עופות בר ואוכלי בשר ומדכאים בכוחם לנשארים ואוכלים ברשעם את הביתיים האמורים למעלה: ולא זה בלבד כי אם גוזלים הם אף את הטלאים וגדיי העיזים ועושים עוול לבני אדם אם למתים ואם לחיים:", + "ובקראו להם טמאים נתן בזה רמז כי אשר נתנה להם התורה עליהם להיות ישרים בנפשם להתנהג במידת הצדק ולבלתי דכא כל יצור בסמכם על כוח עצמם ולבלתי גזול דבר כי אם לנהג בחייהם בצדק כמו שהעופות הביתיים הנזכרים למעלה מתכלכלים בירקות הגדלים על פני האדמה ואינם מדכאים את החלשים מבני מינם:", + "ובכן על ידי הדינים האלה מסר המחוקק רמזים לנבונים כי יהיו צדיקים שלא יעשו כל דבר אלמות ולא ידכאו לאחרים בהיותם סומכים על כוח עצמם:", + "הלא אם אסור לנגוע בנזכרים למעלה מחמת תכונתו של כל אחד מהם איך ייתכן שלא ישמר אדם ככל יכלתו לבלתי היות תכונתו שלו יורדת לצד ההוא:", + "כה נתבארו לנו בדרך משל כל ההיתרים לכל [העופות] האלה: כן בהפרסת פרסה ושסיעת שסע יש רמז שצריך [אדם] לשמוע כל מעשה מן המעשים בשאיפה לטוב:", + "כי כוחו של כל הגוף וכושר פעולתו יש להם תמיכה בכתפיים ובכרעיים: ולכן יכריח ברמז זה לכוון הכול אל הצדק על ידי הבדלה:", + "ועוד טעם יש והוא מפני שאנו מובדלים מכל בני האדם: כי שאר בני האדם רובם מטמאים עצמם בהזדווגות ובזה יחטאו חטא גדול: וארצות וערים כולם מתפארות בזה: ולא די שהם מזדווגים אל זכרים כי אם גם אל אימותיהם ואף אל בנותיהם הם מטמאים: ואולם אנחנו פורשים מזה:", + "ואשר הוא בעל המידה ההיא שבהבדלה הלא הוא כאשר הורה משה אף בעל מידת הזיכרון: כי כל מפריסי פרסה הם גם מעלי גירה והם מורים אל נכון לבעלי מחשבה את מידת הזיכרון:", + "כי העלאת גירה אינה כי אם זכרון לחיים ולקיום ו[המחוקק] חשב כי החיים יתקיימו באכילה:", + "על כן נאמר גם בכתוב \"זכור תזכור את יי אלוהיך אשר עשה אתך את הגדולות ואת הנוראות\": ואמנם בחשוב [אדם] על זה יראו גדולות ונוראות: ראשית הרכב הגוף וכלכלת האוכל וחק כל אבר:", + "ויותר מכל המשטר היפה של הרגשות ומרץ המחשבה ותנועתה שאינה נראה ומהירות כל מעשה ומעשה והמצאת האומניות:", + "[כל אלה] תכונתם לאין חקר: ועל־כן הוא מצווה לזכור כי כל אשר נרמז למעלה קיים בתכונתו בכוח אלוה: וכל זמן ומקום קבע לזכור ולחשוב תמיד על האלוהים השליט והשומר:", + "ועל־כן רק אחר הקרבת ראשית המאכלות והמשקים לאלוהים הוא מתיר הנאתם: ועוד נתן לנו אות זכרון בכנפות בגדינו וכן ציוונו לקבוע בשערים ובפתחים את הפרשיות למען נזכור מציאות אלוהים:", + "ואף ציווה בדברים ברורים לקשור את האות סביב היד: והוא מראה אל נכון כי כל פעולה צריכה להיעשות בצדק ולזכור את תכונת עצמנו ויותר מכל יראת אלוהים:", + "ואף הוא ציווה להגות בשכבנו ובקומנו ובלכתנו במעשי האלוהים ולא רק בדיבור כי אם גם בעיון מחשבה על השינויים והרשמים שקדמו בנו לשכיבתנו וליקיצתנו כי אלה חילופיהם אלוהיים הם ובלתי מושגים:", + "עתה הובררה לך החשיבות היתרה אשר בעניין ההבדלה והזיכרון מאשר ביארתי לך בעניין הפרסת הפרסה והעלאת הגירה: כי לא בלי תכלית נחקק החוק ולא כאשר עלה במקרה על הלב כי אם לשם האמת ולשם הדרכה אל דבר נכון:", + "כי בהוראותיו על המאכלות והמשקים ועל כל עניינים מגע ציווה לבלתי עשה ולבלתי שמוע כל דבר בלי תכלית ולבלתי השתמש בכוח הדבר לנטות אל עוול:", + "וגם על החיות יש למצוא את [הטעמים] האלה: אמנם מזיקה היא תכונת החולדות והעכברים והדומים להם אשר נאמרו:", + "כי העכברים מטמאים ומשחיתים הכול ולא רק אשר יהיה להם למאכל כי אם גם יעשו בלתי מועיל לאדם אשר יתנפלו עליו להשחיתו:", + "והחולדות מיוחדות הם למינן יען כי מלבד הנאמר למעלה יש להן עוד תכונה בזויה:", + "הן מתעברות דרך האוזניים ויולדות דרך הפה: לכן מידה זו טמאה היא אצל בני האדם המגשימים בדיבור את אשר יקבלו בדרך השמיעה ומכניסים אחרים ברעה והם מולידים לא טומאה עראית כי אם יזהמו את עצמם בכל מקום ברשעת טומאה:", + "ויפה עושה מלככם המבער אחר אלה כאשר שמענו: ואמרתי אני חושבני כי על המלשינים תדבר: ואמנם הוא לא יחדל לענותם במכות ובעינויי מוות: והוא [אמר] אלה הם אשר עליהם דיברתי: ובאמת זימה היא לארוב לאבדן בני אדם:", + "ותורתנו תצווה לבלתי עשה כל הרעה לאיש לא בדבר ולא במעשה: וכן הראית גם בזה ככל אשר היה ביכלתי לעשות בקצרה כי כל ההודאות הן לפי הצדק וכי לא נאמר בכתוב דבר לשם כתיבה או לשם סיפור בלבד: כי אם למען נעמול בכל החיים ובכל המעשים לעשות צדקה עם כל בני האדם ונזכור על שלטון האלוהים:", + "ועל המאכלות ועל השרצים והחיות הטמאים כל דבר מכוון אל הצדק ואל יחש אמת בין אדם לחברו:", + "לי נראה כי יפה הגן אלעזר על כל פרט ופרט: ואף על הפרים ואילים והתישים המוקרבים אמר כי צריכים לקחתם מתוך עדרי הבקר והצאן הביתיים ולהקריב רק מאלה ולא מחיות השדה למען יהיו המקריבים מתכוונים להוראות המחוקק ולא יהיו מתגאים בכל דבר ויהיו מכירים את תכונת נפשם: כי המביא קרבן את כל הלך נפשו הוא מקריב:", + "ואחשוב כי גם בדברים האלה ראויה שיחתנו להיות נמסרת: ולכן פילוקרטס לאהבתך את הדעת ראיתי צורך לבאר לך את קדושת התורה ופירושה הפשוט:", + "ואלעזר הביא קרבן ובחר באנשים והכין מתנות הרבה למלך ושלחנו בלוית בטחון רבה:", + "כהגיענו לאלכסנריה הוגד למלך על דבר בואנו: אנדריאס ואני הובאנו אל ההיכל ודרשנו בשלום המלך באהבה ומסרנו אגרת אלעזר:", + "ובהיות הדבר חשוב לו להקביל את פני השלוחים ציווה להוציא מעליו את כל שאר הפקידים ולקרוא אל האנשים:", + "הדבר נראה מוזר לכל כי הבאים לרגל עניינים נכבדים ייראו את פני המלך ביום החמישי כנהוג [ולבאים] מאת מלכים וערים נכבדות יתנו לבוא אל ההיכל ביום השלושים: אבל את הבאים מארץ יהודה חשב ראויים לכבוד יותר גדול: ומכבדו את מעלת שולחם הוציא מעליו את האנשים שחשבם מיותרים ומהלך היה ומחכה כי יבואו וידררשו בשלומו:", + "וכאשר באו בידיהם המתנות אשר נשלחו והדפתראות המצוינים אשר הייתה בהם התורה כתובה בזהב באותיות היהודים והקלף היה מעובד להפליא והתפר של [היריעות] זו לזו לא היה נראה כראות המלך את האנשים התחיל שואל על הספרים:", + "וכאשר גילו את הספרים וגללו את היריעות עמד שעה ארוכה: ואחרי אשר השתחווה שבע פעמים אמר: מודה אני רבותיי לכם ועוד יותר לשולחכם ויותר מזה לאלהים אשר דברי קודש האלה לו הם:", + "וכאשר קראנו כולנו הבאים והנמצאים בנפש אחת ובקול אחד יחי המלך פרץ בבכי מרוב שמחה: הלא התעוררות הנפש ורוב הכבוד מביאים לדמעות מתוך אושר:", + "וכצוותו להעמיד את הספרים בסדר פנה אל האנשים בברכה ואמר: אנשים יראי אלוהים מן הצדק היה לחלוק בראשונה כבוד ל[ספרים] האלה אשר בגללם שלחתי לקרוא לכם ולהושיט לכם הימין אחרי־כן ועל־כן עשיתי ככה בתחילה:", + "יום גדול הוא יום זה באתם אליי ושנה שנה יהיה מכובד כל ימי חיינו: ואף הוא חל ביום הניצחון לנו במלחמת הים על אנטיגונוס: ועל־כן אחפוץ לאכול אתכם היום את לחם הצהריים: הכול יהיה מוכן על פי מנהגיכם:", + "וכאשר הביעו את שמחתם ציווה לתת להם את הדירות היפות ביותר הקרובות למצודה ולהכין את המשתה:", + "וניקנור סוכן הראש קרא לדורותאוס הממונה עליהם [לשרתם] וציווהו להכין לכל אחד: כי כן הייתה הדת מאת המלך כאשר תראה אף כעת: כי לפי מנהגי הערים השונים אשר להן דיני משקאות ומאכלות ומשכבות משלהן יהיה מניין הממונים: ובבואם אל המלכים היו מכינים להם הכול לפי מנהגיהם שלא יהיו מרגישים כל דבר בלתי נעים ויבלו את הזמן בשמחה: וכן נעשה גם אלה:", + "ודורותאוס האיש הקשוב ביותר הפקד עליהם: הוא הכין כל אשר היה בידו מן הצורך לשם הקבלת פנים כזאת: את הסיבותיהם חלק לשני הסדרים כמצוות המלך: לחֶציָם אמר להסב לימינו ולנשארים מאחורי הסיבתו שלו מבלי לחסר דבר שיהיה לכבודם של האנשים:", + "וכהסיבם אמר לדורותאוס לעשות הכול כמנהגים שנוהגים כל הבאים אליו מיהודה: על־כן הרחיק [דורותאוס] את הכמרים הכרוזים ואת המקריבים ואת האחרים הנוהגים לשאת תפילה ואמר לאלישע זקן הכהנים מאשר באו איתנו לשאת תפילה: והוא קם ואמר כראוי:", + "אל שדי ימלא לך המלך מכול הטוב אשר ברא ויתן לך ולאשתך ולבניך ולדבקים אליך כל שפע בימי חייך:", + "וכאמרו את הדברים האלה נתעוררו [המסובים] במחיאת כפיים וקריאות שמחה ועונג לשעה ארוכה: ואחרי־כן פנו להתענג על שולחן אשר הוכן וכל המשרתים היו עושים כסדר שהתקין דורותאוס ובתוכם היו אך נערי המלך ומכובדיו:", + "ובשעת ההפסקה לקח לו [המלך] מועד ושאל ליושב בהסיבה ראשונה והם היו מסודרים לפי שנותיהם איך יוכל לקיים את מלכותו עד סוף [ימיו] בלי הפסד:", + "האיש חיכה מעט ואמר יותר מכל תשמר [את מלכותך] אם תהי מחקה תמיד מידת הרחמים שלאלוהים ותהי מאריך אף ותענוש את הראויים לכך ברחמים יתרים ממה שהם ראויים אז תרחיק[ם] מן הרע ותביא[ם] לידי תשובה:", + "בשבחו אותו שאל המלך לסמוך איך יתנהג בכל מעשה: והוא השיב אם ישמר צדק לכל ייטיב לעשות כל דבר וישים אל לבו כי כל מחשבה ידועה לאלהים: ובהחילך ביראת אלהים לא תאכזב בכל דבר:", + "ואחרי הסכימו אף לזה בכל לבו שאל לאחר איך יוכל למצוא אוהבים החושבים כמוהו: והוא השיב אם יראו שאתה מרבה דאגה לטובת העם אשר תמשול בו: ואתה תעשה זאת אם תתבונן איך אלהים עושה טוב לבני האדם בתתו להם בריאות ופרנסה ושאר [צורכיהם] בעתם:", + "כהביעו את הסכמתו לזה שאל לסמוך איך יוכל לקנות לו שם טוב בראיונותיו ובמשפטיו אף מאת בני האדם אשר לא השיגו את מבקשם: והוא אמר אם תהיה מדבר אל כולם בלשון שווה ועל החייבים לא תתגאה בדברים ולא תעשה איתם בכוח:", + "ואתה תעשה כן אם תהיה מעיין בסדר הקבוע מאת האלוהים שהוא ממלא בקשות ההגונים ולשאינם משיגים את מבוקשם יגלה בחלומות או במעשים כי מבוקשם יביא הפסד: והוא נפרע מהם לא כרשעתם ולא כגודל כוחו כי אם יתנהג [איתם] ברחמי אלוהים:", + "הרבה אף בשבחו של זה ושאל לשלאחריו איך יוכל להיות בלתי מנוצח במלחמה: והוא אמר אם לא ישים בטחונו ברוב חילו או בכוחות צבאו כי אם יקרא לאלהים בכל עת שיצליח את דרכו ויכלכל כל מעשיו בצדק:", + "ואחרי אשר הסכים אף לזה שאל לאחר איך יתנהג למען יהיה נורא על אויביו: והוא השיב אם בהשתמשו בנשק ובחיל רב ידע כי אלה לא יצלחו לימים רבים להשלים דבר מה: ואף אלהים מביא פחד בכל לב בדחותו את הדין ובהטילו אימה מפני כוחו:", + "ושיבח אף לזה ואמר לשלאחריו: מה היה יפה לו מכל בחיים: וההוא אמר הדעת כי אלהים הוא שליט בכל וכי במעשים היפים ביותר לא אנו מוציאים את מחשבותינו בהצלחה כי אם אלהים הוא המשלים את מעשי הכול והוא מדריכם בכוחו:", + "השמיע כי גם זה יפה דיבר ושאל לאחר איך ישמר את כל אשר לו בשלמות ובסופו ינחילהו ככה לבניו: והוא אמר אם תהיה מתפלל תמיד אל האלהים שיהיו לך מחשבות טובות במעשיך: ואף את בניך תצווה שלא יתגאו לא בכבודם ולא בעושרם: כי האלוהים הוא הנותן בחסדו כל אלה ולא מעצמם תהיה להם עליה על כל:", + "אחרי אשר העיד על הדברים האלה שאלה לשלאחריו איך אפשר לשאת ביישוב הדעת את הבאות עליו: והוא אמר אם תניח לפני כן שהאלוהים עשה את כל בני האדם שיקחו חלק ברעות הגדולות ביותר כמו בטובות ואין אדם נשאר מחוץ לכל אלה: והאלוהים נותן אומץ הלב ואליו יש להתפלל על זאת:", + "נמלא אהבה אף לזה ואמר שכולם יפה השיבו: אשאל עוד אחד ואחדל לעת עתה למען נעבור גם אל הדברים שבתענוג ונבלה את הזמן בנעימים: ובששת הימים הנשארים אלמד דבר מה אף מן הנשארים על פי הסדר:", + "אחרי־כן שאל לאחר מה היא תכלית הגבורה: והוא השיב אם חפץ הצדק ימלא בשעת סכנה כמו שעלה במחשבה תחילה: ואתה המלך החושב טוב ימלא לך הכול מאת האלוהים המושיע לך:", + "ואחרי אשר השמיעו כולם והביעו [הסכמתם] במחיאת כפיים אמר המלך לפילוסופים והם היו שם לא מעטים: אחשוב כי האנשים האלה מצטיינים במידות טובות והם מלאים בינה כי תכף ומיד נתנו תשובות יפות לשאלות האלה וכולם פתחו דבריהם באלהים:", + "ומידמוס מאירטריה הפילוסוף אמר כן דיברת המלך: אחרי אשר הכול נהוג בהשגחה והאדם נחשב בצדק ליציר אלהים הלוא יוצא מזה כי כל כוח הדבר ויפיו מאלוהים מוצאם:", + "המלך הסכים לכל הדברים האלה השיחה נגמרה והמסובים פנו אל השמחה ועם בוא הערב נגמר המשתה:", + "ביום מחר שבו אל מקומותיהם כסדרם והסעודה נמשכה: וכראות המלך שעת הכושר לשאול את האנשים התחיל שואל את [המסובים] מאחרי המשיבים ביום הקודם:", + "פתח בשיחה עם האחד עשר כי ביום הקודם נשאלו עשרה:", + "ובהיות הדממה שאל איך יוכל להישאר עשיר: והנשאל חיכה קצת ואמר אם לא יעשה כל דבר בלתי הגון מצד השלטון ומצד אי־התאפקות ולא יבזבז ממון לדברי ריק והבל ואת הנכנעים יביא לידי אהבה אליו במעשה הטוב: והאלוהים הוא בעל הטובות לכל ואחריו צריכים ללכת:", + "שבחהו המלך ושאל לאחר איך יוכל לקיים את האמת תמיד: לזאת השיב בדעתו כי השקר מביא חרפה גדולה על כל האנשים ויותר מכול על המלכים כי אחרי אשר ביכולתם לעשות את חפצם למה להם לשקר: ועליך המלך לתפוש מראש כי האלוהים אוהב אמת:", + "וכשהסכים בכל לבו אף לזה נתן עיניו ב[אחֵר] ואמר: מה היא תורת החכמה: ואחר השיב כמו שלא תרצה לגופך שיהי לוקח חלק ברעות כי אם בכל הטובות בלבד כן תעשה לנכנעים לך ולחוטאים ולטובים ולישרים תהי מעניש במידת הרחמים כי אלוהים גם הוא מנהיג את כל בני האדם במידת הרחמים:", + "שבחהו ושאל לשלאחריו איך יוכל להיות אוהב אדם: והוא אמר: בהתבוננך כי בזמן רב ומתוך ייסורים קשים מתפתח ונולד המין האנושי: ועל־כן בהכירך שחייהם של בני האדם בצער ומרורות הם עוברים [תדע כי] אין להעניש בקלות דעת ואין לעשות עינויים: ואם תהי מהרהר בכל עניין תהי נוטה לרחמים כי אלוהים גם הוא רחום:", + "הסכים לדבריו ושאל לשלאחריו איזוהי דרך המלכות הנחוצה מכול: והוא אמר להיות שונא בצע בנפשו ולמשול בגופו בימי החיים ולתת הייתרון לצדק ולקנות לעצמו אוהבים מבעלי מידה זו והן אלוהים אוהב צדק:", + "וכהביעו הסכמתו אף לזה שאל לאחר מה תכונתה של יראת שמים: והוא אמר להכיר כי האלוהים הוא תמיד פועל הכול ויודע וכל אדם עושה עוולה או פועל רעה לא ייסתר [מפניו]. כאלוהים העושה טוב לכל העולם ככה אף אתה בחקותך [את מעשיו] תהיה תמים:", + "השמיע את הסכמתו לזה ושאל לאחר מהי מידת המלכות: והוא אמר למשול יפה בנפשו ולבלתי שאוף מתוך הגררות אחר עושר וכבוד למיותר ולמגונה [- - -] אחרי התבוננך היטב: כי הכול לך וכמוהו כאין: והאלוהים אין לו צורך במאומה והוא סלח לכל ואף אתה הלא תהרהר כבן אדם ואל תשאף לרבות כי אם לאשר תצטרך למלכות:", + "מיהר לשבחו ושאל לאחר איך יוכל לכוון את המחשבה לדברים היפים ביותר: והוא השיב אם בכל דבר ישווה תמיד נגדו הצדק ויחשוב כי העוולה היא העדר החיים: כי אלוהים אף הוא יבטיח תמיד לצדיקים את הטובות הגדולות על הכול:", + "שיבח אותו ושאל לשלאחריו איך [יוכל] להיות בלתי נרגז בשינה: דבר קשה-המענה שאלת: כי אין בכוחנו למשול בנפשנו בעניינים [המתרחשים] בשינה ואנו נמצאים ברשות חוש אין הגיון בו:", + "חשים אנו בנפשנו את הרשמים העוברים לפנינו [בשינה] כמו נראים: ואנו משתבשים וחושבים כי אנו שטים בים ובאניה או פורחים ועוברים למקומות אחרים ועוד דברים כאלה: ומי יחשוב שאין אלה במציאות:", + "ובכל זאת עד כמה שכוח השגתי מגיע אחשוב ככה: מכל פנים עליך המלך לכוון את דבריך ואת מעשיך למידת החסידות עד אשר תכיר כי בשמרך את המידות הטובות לא תתנהג בחסד נגד ההגיון ולא תבטל הצדק בהשתמשך בכוח:", + "כי המעשים שכל אדם עוסק בהם בהקיץ על רוב מחשבתו פונה אליהם אף בשינה: ואדם שכל מחשבתו ומעשהו פונים אל היפה ביותר אשריהו גם בהקיץ גם בשנה: ועל־כן אתה תמיד בשלווה:", + "אחרי הללו אף לזה אמר לאחר: מאשר אתה העשירי למתן תשובה על־כן תשיב ונסב לסעודה ושאל אותו: איך [לנהוג] לבלתי עשות דבר בלתי הגון לעצמנו:", + "והוא השיב לעולם תהי משגיח על כבודך ומעלתך עד שתהי מדבר וחושב במידה ראויה לזה בדעתך כי כל אשר תמשול בהם חושבים עליך ומדברים בך:", + "ועליך להיראות לא גרוע מן השחקנים: והם בתארם לעצמם את הפרצוף שעליהם לשחק יעשו כל הראוי לשם זה: ואתה הן לא בפרצוף תשחק כי אם מלוך תמלוך באמת כי האלוהים נתן לך השלטון הראוי למידותיך:", + "כאשר נגמרה השיחה איתם התחילו לעשוק בהכנות לסעודה הבאה ואחרי מחוא המלך כף בחיבה שעה ארוכה קראו לאנשים לסעוד:", + "למחר היה כסדר ההוא: וכראות המלך שעת הכושר לשאול את האנשים דבר מה שאל את הראשון מן הנשארים בסדר איזהו השלטון הטוב מכל:", + "והוא אמר לשלוט בנפשו ולא להיגרר אחר החושים:", + "כי לכל בני האדם יש תכונה שרוחם מושכם לדבר מה: לרוב בני האדם נראה טבעי לנטות אחרי המאכל והמשקה והתענוגים ולמלכים לכבוש ארצות לפי רוב כבודם: אבל בכל יפה המידה: ואת אשר נתן אלוהים אותו תיקח ותשמור ולבלתי מושג אל תתאו:", + "רצה את הדברים האלה ושאל לסמוך איך יוכל להיות נקי מקנאה: והוא החשה מעט ויאמר קודם כל אם תחשוב כי האלוהים הוא הנותן לכל המלכים כבוד ועושר מופלג ואין איש מולך בכוח עצמו: כולם רוצים להשיג את הכבוד ההוא ואין בכוחם כי הוא מתת אלוהים:", + "ואחרי הללו את האיש שעה ארוכה שאל לאחר איך יוכל לבוז לאויבים: והוא אמר אם תהי הוגה רצון לכל אדם ומשיג אהבה לא תהיה ירא מכל אדם: ולהיות נעים לכל ולקבל מאת האלוהים מתנה יפה זו הוא הטוב מכל:", + "הסכים לדברים האלה וביקש מן הסמוך להשיבו ושאלהו איך יוכל להישאר בשמו הטוב: והוא השיב אם תהי חולק מרצונך וחסדיך לאחרים ותהי גדול נפש לא יחסר שם כבודך: ולמען תהיינה לך אותן המידות לעולם עליך לקרוא תמיד אל האלוהים:", + "ברך את זה ושאל לאחר כנגד מי על [אדם] להיות נדיב: והוא אמר כולם חושבים כי צריכים להיות ככה כנגד כל אדם הרוחש אהבה אלינו: ואני אחשוב כי נדיבת חסד חייבים אנו להראות למתנגדנו למען נדריכם בזה אל החובה ואל המועיל לנפשנו: וחייב אדם להתחנן אל האלוהים שתימלא זאת כי הוא המושל במחשבת כל בני האדם:", + "הביע את הסכמתו לדברים האלה ואמר לשישי להשמיע את תשובתו לשאלה למי חייבים להראות רצון: והוא השיב להורים לעולם כי אף אלוהים נתן את המצווה הגדולה ביותר של כיבוד הורים: ובמעלה שניה יחשוב את רחשי האוהבים ואמר כי האוהב דומה לנפשו: ואתה יפה תעשה בהעמידך את כל בני האדם ברחשי אהבה אליך:", + "הביע שמחתו אף לזה ושאל לשכנו מה ישווה ליופי: והוא אמר החסידות כי היא מין יופי ממעלה ראשונה וכוחה היא האהבה והיא מתת אלוהים: ואותה קנית אתה ובה יש לך כל טוב:", + "אחרי אשר מחא כף בחיבה יתרה שאל לאחר איך יוכל לשוב אחר כשלון ולהגיע לכבוד אשר היה לו לפני כן: והוא אמר אתה לא תיכשל כי זרעת בכל מקום חסדים המצמיחים רצון והוא יגבר על הנשק הגדול ביותר וימציא את הבטחון הגדול ביותר:", + "ואם יש נכשלים עליהם להמנע מעשות את הדברים שהביאו כשלון ולעשות צדק ולקנות אהבה: ומתת אלוהים היא להיות עושה טוב ולא את ההפך:", + "רצה את הדברים האלה ושאל לאחר איך אפשר להיות בלי עצב: והוא השיב אם לא ירע לאיש ויועיל לכול בלכתו אחרי הצדק אשר פריו הוא חוסר עצב:", + "וחייבים אנו להתפלל אל האלוהים כי לא יביא עלינו רעת פתאום נגד רצוננו והם מוות ומחלות וייסורים וכל כמוהם: ואתה הירא את האלוהים לא יבואך אף אחד מאלה:", + "אחרי אשר הרבה להלל אף לזה שאל לעשירי איזהו הכבוד הגדול ביותר: והוא אמר לכבד את האלוהים ולא במתנות ולא בקרבנות כי אם בטוהר הנפש ובקדושת המחשבה כי הכול נעשה ונסדר בידי האלוהים כרצונו: ואתה לעולם יש לך מחשבה כזאת והיא נראה לכול מאשר עשית ואשר תעשה:", + "ברך המלך לכולם בקול גדול ושיבח וכל הנמצאים שם התחברו אליו ובפרט הפילוסופים כי הלא הם היו עולים עליהם הרבה במידות החיים ובהגיון בהיותם פותחים [דבריהם] באלוהים:", + "אחרי־כן התחיל המלך מכבדם באהבה ושתה לחייהם:
ביום הבא היה המשתה כסדר ההוא: ובהיות שעת הכושר היה המלך שואל את הסמוכים ל[זקנים] שהשיבו לפני כן: שאל את הראשון אם הבינה היא דבר הנלמד: והוא אמר הנשמה נעשתה בכוח אלוה למען תהי תופשת כל יפה וסרה מן ההפך:", + "הסכים ושאל את הסמוך: ומה מסייע לבריאות יותר מכול: והוא אמר מידת ההסתפקות ואותה אין להשיג בלתי אם אלוהים מסגל לזה את השכל:", + "שמח לזה ושאל לאחר איך צריך לתת להורים תודה כראוי: והוא אמר לא להעציבם בכל דבר ומידה זו אינה אם אלוהים לא ידריך את המחשבה אל היפה ביותר:", + "אחרי אשר הסכים לזה שאל לסמוך איך אפשר להיות אוהב להקשיב: והוא אמר לחשוב שמועיל לדעת הכול למען תוכל במקרים הבאים עליך להעמיד כנגדם [דבר] שתבחר מתוך הדברים השונים ששמעת: ובהנהגת יד אלוהים תוכל לפעול נגד מקרי הזמן כי תוצאות המעשים הן מאיתו:", + "שיבח גם את זה ושאל לאחר איך ל[נהוג] שלא לעשות דבר נגד החוק: ועל זאת אמר בהכירך שהאלוהים נתן למחוקקים רעיונות להצלת חייהם של בני האדם תלך אחריהם:", + "הסכים לו ושאל לאחר מה תועלת בקרבת משפחה: והוא השיב אם בשעת צרה [של קרובים] נחשוב עצמנו נזקים וסובלים כמוהם אז יראה עד כמה חזקה קרבת המשפחה:", + "והנוהגים כן יצא להם אף כבוד ותועלת כי ההשתתפות מרצון מאליה היא נעשה [קשר] לא ינתק לכולם: ובימי טובה אין לבקש מן הקרובים דבר כי אם יהיה מתפלל אל אלוהים שייטיב להם בכול:", + "אחרי אשר שיבח את זה כמו את ההם שאל לאחר איך נעשה אי פחד: והוא אמר כשההכרה מעידה שלא נעשה כל רע והאלוהים מדריך לרצות הטוב בכול:", + "הביע בקול את הסכמתו לזה ושאל לאחר מה לעשות כי יהיה לו ההגיון הישר: והוא אמר אם יהיה מתבונן תמיד באסונותיהם של בני האדם וידע כי האלוהים ייקח את האושר [מאלה] ואת האחרים יברך ויביאם אל הכבוד:", + "שיבח יפה אף לזה ואמר לסמוך להשיב איך [ינהג] שלא יטה אל קלות דעת ותענוגים: והוא אמר בשימו לב כי הוא שליט על ממלכה גדולה ומנהיג של עם רב כי לעולם עליו לדאוג להם ואין לו צורך לחשוב על כל ענין אחר: וחייב הוא להתפלל אל האלוהים כי לא ישאיר כל חובה בלתי עשויה:", + "שיבח אף לזה ושאל לעשירי איך יוכל להכיר את העושים איתו במרמה: ועל זאת השיב אם ישגיח היטב על אצילות הנהגתם של האנשים הקרובים ועל נדיבותם בשעה של הקבלת פנים ובהתייעצות ובשאר הפגישות איתו ויראה שלא יצאו מן המידה הדרושה בברכות אהבה ושאר פרטים שבהנהגתם:", + "והאלוהים ידריך את נפשך המלך אל היפה ביותר:
מחא המלך כף ושיבח את כל אחד בשמו וככה עשו אף שאר הנמצאים ואחרי־כן עברו אל השיר ואל השמחה:", + "וביום הבא בראותו שעת הכושר שאל לסמוך מה היא ההזנחה הגדולה ביותר: ולזה השיב אם אדם לא ידאג לבנים ולא ישתמש בכל כוחו לחנכם: ולעולם נתפלל אל האלוהים לא ככה בעד נפשנו כמו בעד צאצאינו כי יהיה להם כל טוב : אבל הרצון שהילדים יהיו פקחים ימלא בכוח אלוהים:", + "באמרו כי כהוגן דיבר שאל לאחר איך יוכל [אדם] להיות אוהב את ארץ המולדת: והוא אמר בהניחו כי טוב לחיות ולמות בארצו: החיים בארץ נכריה מביאים לעניים בוז ולעשירים חרפה כאילו גורשו [מארץ מולדתם] בגלל מעשיהם הרעים: [ואתה] אם תיטיב לכול כמעשיך תמיד והאלוהים יוחנך מידת החסד לכל תראה את אהבתך לארץ המולדת:", + "אחרי אשר שמע את זה שאל לסמוך איך יוכל לחיות בשלום עם אשתו: והוא אמר [בהכירו] כי הנשים הן עזות והם הומיות לדברי חפצן ומוכשרות להפך פתאום אל דעה משובשת והן חלשות בטבען חייב אדם להתהלך איתן בחכמה ולבלתי עשה נגדן את אשר יביא לידי קטטה:", + "הלא החיים הולכים ישר כשהמנהיג יודע את התכלית אשר אליה עליו לעשות את דרכו: ובתפילה לאלהים מתנהגים החיים כהוגן בכל העניינים:", + "וכאשר הסכים לזה שאל לסמוך איך יוכל להנקות מטעות: והוא אמר אם תהיה עושה הכול ביישוב הדעת ולא תהיה מקשיב לדברי רכיל כי אם בעצמך תבחן את אשר נאמר ובעצמך תשפוט על הבקשות שהובאו לפניך ותוציא כל עניין לאור משפטך תנקה מטעות המלך: ולהבין כל זה וללכת בדרך זו הוא מעשה כוח אלוהים:", + "שמח לדברים האלה ושאל לאחר איך אפשר להמנע מכעס: לזה אמר בהכירו כי לו השלטון על הכול ואם יחרה אפו יביא מוות וללא תועלת ואכזריות יהיה אם יטול את החיים מרבים מפני שהוא אדון:", + "אם כולם נכנעים לפניו ואין איש מתנגד לו למה יכעס על אדם: וצריך לדעת כי אלוהים מנהיג את כל העולם ברחמים ובלי כל כעס ובמידתו עליך ללכת המלך:", + "אמר כי יפה השיב ושאל לשלאחריו מה היא עצה טובה והוא השיב לעשות הכול יפה ביישוב הדעת ולהשוות בגמר הדעת אף את הנזק הכרוך לעניין בדבר שכנגד למען נעשה החלטה טובה לאחר שיקול הדעת ונקיים אחרי־כן את הנחתנו: והטוב מכל הוא כי כל עצה תקויים בכוח אלוהים באשר אתה מתנהג בחסידות:", + "וכאשר אמר כי גם זה כהוגן דיבר שאל לאחר מה היא פילוסופיה: והוא השיב להתישב יפה בכל מקרה שיהיה ולבלתי הגרר אחר יצר הלב כי אם לחשוב על ההפסד הבא מן התאוות ולעשות דבר בעתו במידה ולמען תפוש הבנת העניינים האלה עלינו להתפלל אל האלוהים:", + "אחרי אשר הראה פנים של הסכמה אף לזה שאל לאחר איך יוכל להגיע לידי קיבול בפנים יפות בארץ נכריה: אמר להיות שווה לכל ולהתראות יותר שפל מאשר גבוה בעיני האנשים אשר אתה מתגורר אצלם: ואף האלוהים משפטו לקבל בלי הבדל את העניו ואף בני האדם נוהגים באהבת חסד אל הנכנעים:", + "אחרי אשר העיד על כנות הדברים האלה שאל לאחר איך לבנות למען יהיה הבניין קיים אף אחרי־כן: על זה אמר אם יעשה גדולות ונשגבות אשר הרואים אותן ישמרו עליהם לרוב יפיין: ואף לאחד מן הפועלים לא ישלח [בלי שכר] ואת האחרים לא יאלץ לעבודה נחוצה בלי שכר:", + "וכאשר תהיה מעיין איך האלוהים ידאג למין האנושי וירבה את בריאותם וחוזק חושיהם ושאר דברים תהיה אף אתה פועל ככה ותשלם את השכר המגיע בעד עבודה קשה: והנעשה בצדק הוא יתקיים:", + "אמר כי גם זה יפה דיבר ושאל לעשירי מה פרי החכמה: והוא אמר להכיר בעצמו כי לא עשה רע וכי התנהג בחייו במידת האמת:", + "ומזה תבוא לך המלך הגדול ביותר השמחה הגדולה ביותר ושלוות הנפש ותקוות יפות לאלהים לך המחזיק את השלטון בחסידות:
אחרי אשר שמעו את הדברים האלה צהלו כולם במחיאת כפיים לרוב: אחרי־כן החל המלך מלא שמחה לשתות לחיים::", + "ביום הבא היה סדר המשתה כמו ביום אתמול: וכאשר הגיעה השעה התחיל המלך שואל לנשארים:", + "אמר לראשון מה יעשה אדם ולא יפנה אל גאות: והוא השיב ישמור על מידת השיווי ובכל מקרה יחשוב על עצמו אשר הוא אדם ומושל בבני אדם האלוהים משפיל גאים ומגביה שפלים וענווים:", + "כאשר הלל לזה שאל לסמוך מי הם היועצים שצריך להיוועץ בהם: אמר במנוסים בעניינים הרבה ואשר ליבם תמים איתו ואשר תכונה להם כתכונתו: ואלוהים נגלה לאשר הוא ראוי לזה:", + "אחרי אשר שיבח לזה שאל לאחר מה הוא הקנין הדרוש ביותר למלך: והשיב אהבה וחיבה מאת הנכנעים כי בזה נעשה קשר לאהבת נפש חזקה והאלוהים יעשה כי הרצון הזה יושלם:", + "כאשר שיבח לזה שאל לאחר מה תכלית הדיבור: וההוא אמר להוכיח למתנגד את הדעות הנפסדות בסדר נכון: בדרך זה תמשוך את המקשיב לא בהתנגדות [לדבריו] כי אם בהשמיעך שבחים עד אשר תביאהו לידי הכרה: וכשרון ההוכחה מושג בעזרת אלוהים:", + "כאשר אמר כי יפה דיבר שאל לאחר אם נמצאים בממלכה עמים שונים איך צריך לכוון את הנהגתם: והוא אמר להראות לכל אחד את רצונך בו ולקחת למנהיג את הצדק: ואתה תעשה ככה בעזרת אלוהים הנותן לך יכולת לעיין יפה:", + "אחר שהביע חיבתו לזה אמר לאחר על מה יש להתעצב: על זה השיב על המקרים הקשים שקרו לאוהבים כאשר נראה אותם והם לימים רבים ואינם נמנעים: אבל על המתים והנפטרים מן הצרות אין השכל מחייב התעצבות: אמנם כל בני האדם מתעצבים מפני שהם חושבים על עצמם ועל המועיל לגופם: והמלט מכל רע הוא בכוח אלוהים:", + "אחרי אמרו כי השיב כהוגן אמר לאחר איך יהיה אי כבוד: וההוא אמר אם הגאות מנהיגתו והעזות מתמידה אז יצמח אי הכבוד והעדר החשיבות: ואלוהים הוא אדון כל הכבוד ומכריע כאשר ירצה:", + "אחרי אשר הסכים אף לתשובתו של זה שאל לסמוך בידי מי עליו להפקיד את עצמו: והוא אמר בידי אנשים העוזרים לך בנפשם ולא מפחד או מתועלת עצמם על מנת לקבל פרס: כי זה אות לאהבה וזה ללב ולב ולבקשת תועלת: כי השואף לבצע הוא בוגד בעצם: ואתה הכול נוטים אליך בלבב שלם כי אלוהים נתן לך עצה טובה:", + "כאשר אמר כי השיב בחכמה שאל לאחר מה שומר על המלכות: על זה אמר דאגה והשגחה כי כל רע לא יעשה על ידי האנשים אשר הפקדו על העם לשרתו: וככה אתה עושה כי אלוהים נתן לך מחשבות נגידים:", + "אימץ את זה ושאל לאחר מה משמר את החסד ואת הכבוד: והוא אמר מידות טובות כי הן מקיימות מעשים טובים ודוחות את הרע: כמוך השומר לעשות הטוב והיפה לכל כי מתנה זו ניתנה לך מאת אלוהים:", + "הסכים בחינו אף לזה ושאל לאחר העשר כי שניים היו יותר על השבעים איך לשמור שלום בנפש אף בשעת מלחמה: והוא השיב להניח כי לאיש מן הנכנעים לא נעשה כל רע וכי כולם ינהלו את המלחמה בעד מעשיך הטובים ומתוך הכרה אשר אם גם יפטרו מן החיים אתה תדאג לחיים:", + "כי אתה לא תחדל לגמול לכול בליבך הטוב אשר נתן לך אלוהים:
מחא כף ברעש לאות הסכמה וחיבה לכולם ושתה הרבה לחיי כל אחד והתחיל מתענג ומשתעשע עם האנשים בשמחה ובששון רב:", + "וביום השביעי נעשו הכנות רבות יותר כי באו עוד אנשים רבים מן הערים אשר היו בהן הרבה צירים: בשעת הכושר שאל המלך לראשון מן הנשארים להשאל איך יוכל להיות בלתי מרומה:", + "וההוא אמר לנסות את המדבר ואת המדובר ועל מי ידבר ולהוסיף לשאול לאחר זמן על עצם העניינין ההם בדרכים שונות: ולהיות בעל שכל חריף ובעל יכולת לדון על הכול: זאת היא מתנה יפה מאת אלוהים ואתה המלך קניתה:", + "כשהודיע המלך במחיאת כפיים את הסכמתו שאל לאחר מדוע רוב בני האדם לא יגיעו אל מידות טובות: והוא אמר מפני שכולם אינם כובשים את יצרם ומתמכרים לתענוגים ומזה באה העוולה ושטף התאווה:", + "ומעלת המידות הטובות עוצרת בעד השואפים לתענוגים ומצווה עליהם לבכר את ההתאפקות והצדק: והאלוהים מכלכל כל אלה:", + "אמר המלך כי יפה השיב ושאל לשלאחריו אחר מי צריכים המלכים ללכת: והוא אמר אחרי החוקים למען יקנו להם בעשותם צדק את חייהם של בני האדם: כמו שאתה בעשותך ככה עשית לך זכרון עולם בלכתך אחר מצוות אלוהים:", + "אמר כי יפה דיבר גם זה ושאל לסמוך את מי צריך למנות לשרי צבא: והוא אמר את השונאים רע ובחקותם את מנהגו שלו למען יהיה להם שם טוב לעולם ויעשו צדק: וככה אתה המלך הגדול ביותר תעשה כי אלוהים נתן לך כתר צדקה:", + "הסכים בקול לזה ונתן עיניו בסמוך ואמר את מי צריך להעמיד ראשים על הצבא: והוא השיב את המצויינים בגבורה ובצדק והעושים יותר להציל את בני האדם מאשר לנצח בשימם את חייהם בסכנה: וכאשר האלוהים עושה טוב לכול ככה אתה בחקותך את מעשיו תעשה טוב לנמצאים תחתיך:", + "אמר כי טוב השיב ושאל לאחר מי הוא האיש הראוי להערצה: והוא אמר האיש אשר קנה שם טוב ועושר וכוח ובלבו יחשוב שהוא שווה לכול: כמוך העושה ככה וראוי להערצה כי האלוהים נתן לך דאגה לדברים האלה:", + "אחרי אשר הביע בקול את השבח גם לזה שאל לאחר מה הם הדברים שהמלכים צריכים לבלות בהם רוב הזמן: והוא אמר לעסוק במקרא ובסיפורי הנסיעות אשר הכתבו למען הממלכות לתיקון בני האדם ובטחונם: ואתה בעשותך זאת קנית לך כבוד אשר אחרים לא ישיגוהו כי אלוהים ממלא משאלותך:", + "הביע בפועל את הסכמתו גם לזה ושאל לאחר מה הם המעשים שצריך לעשות בבילוי הזמן בעיתות המנוחה והבטלה: והוא אמר לראות בשעשועי יופי ולתאר נגד עיניו את חזיונות החיים כהוגן וכראוי:", + "הלוא אף באלה יש התבוננות ופעמים רבות מתוך דברים קטנים נראה דבר רצוי: ואתה ההגון בכל נראה מפלסף במעשיו ואתה מכובד מאת אלוהים בעד יפי טובך:", + "רצה את הדברים אשר נאמרו ושאל לתשיעי איך צריך לנהג במשתאות: והוא אמר להתחבר אל אוהבי מדע והמוכשרים להזכיר על דברים המועילים לממלכה ולחיי הנכנעים: דבר יותר מתאים או יותר מרנין מאלה לא תמצא:", + "כי הם אהובים לאלוהים והם מחנכים את המחשבה לדברים היפים ביותר: וככה גם אתה תעשה יען כי כל מעשיך מכוונים על ידי אלוהים:", + "שמח לדברים האלה ושאל לסמוך מה טוב יותר לאכלוסים אם יעמידו עליהם מלך הדיוט או מלך בן מלך: וההוא אמר את הטוב ביותר לפי תכונתו:", + "אמנם גם מלכים בני מלכים יהיו אכזרים וקשים אל נכנעיהם: אבל לפעמים יותר קרובות יהיה כן בבני הדיוטות אשר טעמו רעות וידעו עוני והם בהעשותם שליטים על האוכלוסים קשים הם מן המושלים הרשעים:", + "אולם כאשר אמרתי בעל תכונת חיל ואשר חלק לו בחינוך הוא המוכשר לשלוט: כאשר אתה המלך הגדול מושל לא ככה בכבוד השלטון ובעושר כמו ברוך ואהבת אדם שאתה עולה בהן על כל בני האדם אשר נתן לך אלוהים:", + "אחרי אשר שיבח אף לזה שעה ארוכה שאל את האחרון שבכולם מה חשוב ביותר במלכות: על זה אמר כי הנכנעים יחיו תמיד בשלום וכי בבתי המשפט ימהרו לעשות צדק:", + "וזה נעשה על ידי המושל השונא רע ואהב טוב והמרבה לעשות למען הציל נפש אדם: כאשר גם אתה חושב את העוולה לרעה הגדולה ביותר ובנהגך הכול בצדק עשית לך כבוד עולם: כי האלוהים נותן לך הכוח לשמור את נפשך בטהרה ובנקיות מכל רע:", + "וככלות זה לדבר נתעוררו מחיאות כפיים בקול ובשמחה לשעה ארוכה וכאשר חדלו מזג המלך כוס ושתה לחיי כל הנמצאים ולכבוד הדברים שנאמרו: ואחרי כל אמר את הטוב הגדול ביותר עשיתם לי בבואכם:", + "כי הרבה הועילה לי ההוראה שהוריתוני בענייני מלכות: וציווה לתת לכל איש שלוש ככרי כסף ואת הנער אשר ימסרן וכולם צהלו בקול והמשתה נתמלא שמחה כי המלך התמכר לשמחה ממושכה:", + "ועתה אם הארכתי בדברים אבקש ממך פילוקרטס לסלוח לי: כי יותר מדיי הייתי משתומם לאנשים אשר נתנו מיד את התשובות המצריכות זמן רב:", + "ובעוד אשר השואל היה חושב על כל שאלה היו הנשאלים משיבים על השאלות כהלכה והיו נראים לי ולשאר הנמצאים ויותר מכל לפילוסופים ראויים להשתוממות: ואחשוב כי הדברים האלה לא יאמנו לכל אשר ייקח בידו את הכתב הזה:", + "אבל לא ייתכן לשקר בדברים שבכתב: כמו כן אם הייתי מחסר דבר מן הדברים האלה לא היה מן היושר: אבל כאשר היה כן סיפרנו בהימנע מכל טעות: ובהיותי משתומם לכוח דבריהם התאמצתי להיוודע אצל הכותבים את כל הנעשה בראיונות המלך ובמשתאותיו:", + "כי מנהג הוא כאשר תדע אף אתה אשר משעת היום שהמלך מתחיל להקביל פנים ועד לכתו לשכב נכתבים על הדברים וכל המעשים: מנהג יפה הוא ומועיל:", + "וביום הבא נקרא לפני הראיון אשר נעשה ואשר דובר ביום אתמול ואם דבר מה נמסר לא כצרכו יתקנוהו:", + "וככה קיבלנו אל נכון מאת הרושמים את כל הדברים כאשר נאמרו והעלינום על הכתב מדעתנו את אהבתך לדעת דברים מועילים:", + "ומקץ שלושה ימים לקחם דְמיטְרִיוֹס ועבר דרך שבעת האסטיונות לאורך סכר הים אל האי וכעברו את הנשר בא אל החלק הנשקף צפונה: ובאספו את כולם אל בית בנוי על שפת מושב נהדר ברוב שקט קרא אל האנשים לעשות את התרגום כי כל הדרוש לעבודתם הוכן יפה:", + "ואז התחילו לעשותן מתוך הסכמה בהשוותם כל דבר: והנעשה מתוך הסכמה נכתב כראוי על ידי דְמיטְרִיוֹס:", + "וישיבות האספה היו עד השעה התשיעית: ואחרי־כן היו נפנים אל רפואת הגוף והיו נותנים להם בשפע כל אשר שאלו:", + "מלבד זאת היה דורותאוס מגיש יום יום אף להם את אשר הכינו למלך כי כן ציווה מאת המלך: ובכל יום בבוקר היו באים אל החצר ודורשים בשלום המלך ונשלחים למקומם:", + "ואחרי נוטלם את ידיהם בים כמנהג כל היהודים והתפללם לאלוהים היו עוסקים במקרא ובתרגום כל כתוב וכתוב:", + "ושאלתי על זה מדוע יטלו ידיהם לפני התפילה דווקא ובארו כי זה עד שלא עשו כל רע כי כל פעולה בידיים היא נעשה: טוב וישן הוא בהעבירם כל דבר אל הצדק והאמת:", + "ככה כאשר אמרנו היו מתאספים יום יום אל המקום ההוא הנעים בשקט ובשפע האור ועושים את אשר הוטל עליהם: וכן היה כי בשנים ושבעים יום נשלם מכתב התרגום כאילו נעשה דבר זה לפי מערכה קודמת:", + "כאשר בא לידי גמר אסף דְמיטְרִיוֹס אל קהל היהודים אל המקום אשר שם נגמר התרגום וקרא לפני כולם ובפני המתרגמים אשר היו להם שבחים גדולים מאת הקהל בגלל הטוב הרב אשר עשו:", + "כמו כן שבחו את דְמיטְרִיוֹס וביקשו ממנו למסור לראשיהם העתקת כל התורה:", + "וכאשר נגמרה קריאת הספרים קמו הכהנים וזקני המתרגמים ובני הקהילה ומנהיגי הקהל ואמרו: אחרי אשר התרגום נעשה יפה ובדיוק בכל טוב כי ישאר כאשר הוא עתה וכי לא יעשה בו כל תיקון:", + "ואחרי אשר הביעו כולם את הסכמתם לדברים האלה ציוו לקרוא קללה כמנהגם על האיש אשר ישנה את הנוסח בהוסיפו או בהחליפו דבר מן הכתוב או בגרעו ממנו: יפה עשו ככה למען ישתמר לעולם בלי שינוי:", + "וכאשר הודיעו את הדברים האלה למלך שמח מאוד כי נעשה דברו בשלמות: ואף נקרא הכול לפניו והוא השתומם לחכמת המחוקק ואמר לדְמיטְרִיוֹס איככה איש מן ההסטורינים או המשוררים לא ראה להזכיר ספר נכבד כזה אשר נעשה בשלמות::", + "והוא אמר כי תורה זו קדושה היא ומאת אלוהים הייתה ואחדים שנגשו אליה נגפו בידי האלוהים וחדלו מנסיונם:", + "ואף סיפר כי שמע על תאופמפוס שהיה בדעתו להביא בהיסטוריה דברים אחדים מן התורה מאשר תורגם לפני מזה שלא כראוי ונתבלבלה דעתו יותר משלושים יום:", + "ואחרי אשר הוטב לו התפלל אל אלוהים כי יתברר לו מה הסב במקרה המעציב: וכאשר הראו לו בחלום כי הדבר ההוא קרה לו על עמלו לשווא לשום לפני בני אדם רגילים דברי אלוהים הניח את העניין והבריא:", + "ומאת תאודקטוס משורר הטרגדיות קיבלתי אני כי כאשר חפץ להביא בדרמה דבר מה מן הכתוב בספר הוכה בתבלול בעיניו: ואחרי אשר שער ומצא כי בגלל זה באהו האסון ריצה לאלוהים בתפילה ומקץ ימים רבים נרפא:", + "וכשמוע המלך מפי דְמיטְרִיוֹס על הדברים האלה כאשר אמרתי למעלה השתחווה וציווה לדאוג הרבה לספרים ולשמור אותם בטהרה:", + "ואף הזמין את המתרגמים כי יבואו אליו לעתים קרובות ביותר אחרי אשר ישובו ליהודה: ואמר כי בדין הוא שישובו וכאשר יבואו אליו וזה צריך להיות יחשבם לאוהבים וישאו ממנו מתנות הרבה:", + "ואחרי־כן ציווה להכין שילוחיהם ונהג באנשים ביד נדיבה כי נתן לכל איש שלוש שמלות מן המין הטוב ביותר וככרים זהב ומזרק כיכר משקלו וכל הכלים לשלוש הסיבות:", + "ולאלעזר עם שילוחיהם עשר הסיבות אשר רגליהן כסף עם כל מכשיריהן ומערכת כלים שלושים כיכר משקלה ועשר שמלות ולבוש ארגמן ועטרת תפארת ומאה סדיני בוץ ומזרקות וקערות ומנחה למקדש גביעי זהב שניים:", + "וכתב ופצר בו כי אם יחפצו אחדים מן האנשים לשוב אליו אל יעכבם כי הוא מכבד מאוד ההתחברות אל אנשים משכילים והוא מעניק מעשרו ביד נדיבה לאנשים כאלה ולא לשווא:", + "ואתה פילוקרטס עתה יש לך הסיפור כאשר הבטחתי: אחשוב כי תתענג על הדברים האלה יותר מאשר על ספרי המיתולוגים: הלא טוב בעיניך ללמוד דברים המועילים לנפש ובהם תבלה רוב הזמן: ועוד אנסה לכתוב אף שאר הדברים הראויים למען תעבור עליהם ותקבל השכר היפה ביותר בעד משא נפשך: " + ], + "versions": [ + [ + "The Letter of Aristeas -- wikisource", + "https://he.wikisource.org/wiki/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%90%D7%A1_(%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%90)" + ] + ], + "heTitle": "אגרת אריסטיאס", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "sectionNames": [ + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Megillat Antiochus/English/Megillat Antiochus, translation J. Wilhelm, 2019 [fr].json b/json/Second Temple/Apocrypha/Megillat Antiochus/English/Megillat Antiochus, translation J. Wilhelm, 2019 [fr].json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..e2a10a47af4dc76c8e7e8f52f02fa1db97854c39 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Megillat Antiochus/English/Megillat Antiochus, translation J. Wilhelm, 2019 [fr].json @@ -0,0 +1,100 @@ +{ + "language": "en", + "title": "Megillat Antiochus", + "versionSource": "http://sefaria.org", + "versionTitle": "Megillat Antiochus, translation J. Wilhelm, 2019 [fr]", + "actualLanguage": "fr", + "languageFamilyName": "french", + "isBaseText": false, + "isSource": false, + "direction": "ltr", + "heTitle": "מגילת אנטיוכוס", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + "Ce fut du temps d'Antiochus, roi de Grèce, le grand et puissant monarque qui régnait sur son empire, et à qui tous les rois étaient à l'écoute.", + "Il avait conquis de nombreux pays et soumis de puissants rois, en brûlant leurs tours et leurs palais, et en emprisonnant leurs hommes.", + "(Depuis Alexandre le Grand, aucun aussi grand roi ne s'était levé sur le pourtour méditerranéen.)", + "Il bâtit une grande ville sur la rive d'un fleuve comme capitale, et l'appela Antioche, selon son nom.", + "Et Bagris, son vice-roi, construisit également une grande ville et l'appela Bagris d'après son nom; ces noms sont encore ainsi de nos jours.", + "La vingt-troisième année de son règne, qui est la deux cent treizième année de l'érection du sanctuaire, son esprit se tourna vers Jérusalem.", + "Et il parla à ses officiers, en disant: \"Vous savez sûrement qu'il y a un peuple juif à Jérusalem dans nos territoires.", + "Ils ne sacrifient pas à nos dieux, ils ne respectent pas nos lois, et ils négligent les lois du roi en suivent les leurs.", + "Et de plus, ils attendent avec impatience un jour ou les rois des nations seront détruits et avec eux leurs dirigeants, car ils disent: \"Notre roi régnera sur nous; et nous gouvernerons terre et mer, et le monde entier sera sous notre domination.\" Il n'est pas honorable que leur règne leur permette de vivre sur la surface de la terre.", + "A présent venez, montons contre eux et détruisons l'alliance que leur Dieu a conclue avec eux, leurs chabbats, leurs fêtes et leurs circoncisions.\"", + "Et cela trouva grâce aux yeux de toute son armée.", + "Ainsi, le roi Antiochus se leva et envoya son général Nicanor avec une armée nombreuse et un grand peuple, et ils se rendirent dans la capitale de Judée: Jérusalem.", + "Il tua beaucoup de personnes et bâtit un autel dans le temple, à l'endroit où le Dieu d'Israël a parlé à ses serviteurs les prophètes en disant: \"Là, je ferai résider ma présence pour toujours.\" En ce lieu, il sacrifia un porc et en versa le sang dans la chambre sainte.", + "De ce fait, quand Yohanan fils de Matithyah, le grand prêtre entendit parler de cet acte, il se trouva empli de fureur, les lueurs se dissipèrent de son visage et il se demanda que faire.", + "Alors Yohanan fils de Matithyah se fit un épée de deux zeratot de longueur et d'une de largeur qu'il cacha ses vêtements.", + "Il alla à Jérusalem et se plaça devant la porte d'entrée du temple. Il appela les gardes et dit : \"Je suis Yohanan fils de Matithyah, et je suis venu voir Nicanor.\"", + "Alors les gardes sont venus vers Nicanor et ont dit: \"Le grand prêtre des Juifs t'attend devant la porte\". Nicanor répondit: \"Laissez-le entrer\". C'est alors que Yohanan a été amené en présence de Nicanor. Nicanor demanda à Yohanan: \"Ne serais tu pas l'un des rebelles qui se révolte contre le roi et ne cherche pas la paix de son royaume?\"", + "Yohanan face a Nicanor répondit: \"Mon seigneur, je suis la maintenant, face a vous et je ferais ce que vous voudrez\".", + "Et Nicanor répondit et dit à Yohanan: \"Si tu veux faire mon désir, prends un porc et tue-le sur l'autel. Tu t'habilleras de vêtements royaux et monteras sur le cheval du roi, comme un être aimé du roi tu seras.\"", + "Quand Yohanan entendit cela, il répondit: \"Mon seigneur, j'ai peur des enfants d'Israël, s'ils entendent parler de mon acte, ils me lapideront avec des pierres.", + "Agit pour que tout le monde parte ici, de sorte que personne ne sache\". Alors Nicanor demanda à tous les hommes de sortir.", + "Aussitôt, Yohanan fils de Matithyah leva les yeux au ciel et récita une prière devant Dieu et dit: \"Mon Dieu, Dieu de mes pères Avraham, Itshrak et Yaacov, ", + "Ne me livre pas dans les mains de ces païens, car s'ils me tuaient ils se rendraient dans le temple de Dagon leur dieu et diraient \"mon dieu tu me l'as livré dans mes mains!\" À ce moment là, il s’avança et plongea son épée dans le cœur de Nicanor, puis jeta son corps dans la cours du temple, ", + "Face au Dieu du Ciel. Alors Yohanan parla et dit: \"Mon Dieu, ne me comptes pas ce péché ou j'ai tué un homme dans ton sanctuaire. Mais fais de même à tous ceux qui sont venu avec lui pour opprimer la Judée et Jérusalem\".", + "Alors, Yohanan fils de Matithyah sorti ce jour et combattit ce peuple, il en tua un grand nombre.", + "On raconte que le nombre de personnes qui mourût ce jour fut de sept milles, car ils s'entretuaient les uns les autres.", + "Lorsqu'il revint de son combat il bâtit une stèle en son nom qu'il appela \"Maccabi, tueur des puissants\"", + "Lorsque le roi Antiochus appris que son général Nicanor avait été assassiné, il en fut très atteint. Il envoya alors Bagris, l'impie, qui avait souillé d'égarement son peuple.", + "Antiochus alla vers Bagris et lui dit \"tu dois savoir de ce que tu as entendu ce que les enfants d'Israël m'ont fait, ils ont tué mon général et détruits mes campements et mes officiers.", + "Peuvent-ils maintenant faire confiance à leur richesse ou considérer leur maison comme la leur? Viens, montons contre eux et détruisons l'alliance que leur dieu a conclue avec eux par le biais du Chabbat, de leurs fêtes et de la circoncision.\"", + "Alors, Bagris l'impie arriva à Jérusalem et tua parmi eux une grande partie.", + "Il décréta un décret très sévère interdisant de faire Chabbat, de célébrer les fêtes et de circoncire.", + "Le décret fut publié très rapidement si bien qu'on trouva un homme circoncisant son fils. L'homme et la femme furent amenés et pendus, devant l'enfant.", + "Aussi il y eu une femme qui eu un fils après la mort de son mari et elle le circoncis quand il eut huit jours. Puis elle monta sur le mur de Jérusalem, portant son fils circoncis dans les mains.", + "Elle cria et dit: \"A toi, Bagris, l'impie a qui l'on dit que tu envisages d'annuler l’alliance qui a été conclue avec nous, celle de nos ancêtres, que ce sois le Chabbat, les fêtes ou la circoncision, nous n'abandonnerons rien, ni nous, ni les enfants de nos enfants\". Elle jeta son fils à terre, sauta après lui et tous deux moururent ensemble. Beaucoup d'enfants d'Israël firent ainsi à cette époque plutôt que de violer l'alliance de leurs pères.", + "En ce temps là, les enfants d'Israël se dirent: \"Venez et cachons nous dans une grotte, ainsi nous n'aurons pas à profaner le Chabbat\". Mais leur plan fut répété à Bagris.", + "Alors, Bagris l'impie envoya des hommes armés pour se tenir devant la grotte et pour dire \"Sortez, venez avec nous les juifs, mangez de notre pain et buvez de notre vin et faites comme nous!\"", + "Les enfants d'Israël se parlèrent les uns et les autres et se dirent \"nous nous souvenons de ce que Dieu nous a ordonné au Mont Sinaï : Six jours tu travailleras et le septième jour tu te reposeras. Il est préférable pour nous de mourir dans cette caverne que de profaner le Chabbat.", + "Ainsi, les juifs ne voulant pas sortir de cette grotte, les hommes de Bagris amenèrent du bois qu'ils brûlèrent a l'entrée de la grotte, tuant un millier d'hommes et de femmes.", + "Après cela, sortirent les cinq fils de Matithyah, Yohanan et ses quatre frères; ils combattirent ce peuple et en tuèrent beaucoup, ", + "Et les expulsèrent vers une île lointaine car ils faisaient confiance au Dieu du Ciel.", + "Alors Bagris, partit en bateau jusqu'à Antioche, chez le roi, avec les hommes qui avaient échappé à l'épée.", + "Bagris parla et dit au roi Antiochus, Ô Roi, tu as demandé que l'on force les juifs à ignorer leurs Chabbat, leurs fêtes et leurs circoncision, mais il y eu une rébellion et ils nous on contrattaqué. De sorte qu'aucun peuple ni aucune langue de peut gagner face aux cinq fils de Matithyah: ils sont plus fort que les lions, plus rapide que les aigles et plus féroce que les ours!", + "Maintenant, ô Roi, si j'ai reçu tes faveurs, va les combattre avec des hommes afin qu'ils soient humiliés devant les autres royaumes.", + "Ainsi, écrit et envoie des courriers dans toutes les contrées de ton royaume, que des commandants viennent avec leurs armées sans laisser personne à l'arrière, ainsi que des éléphants recouverts d'armure. ", + "Ces paroles furent plaisantes aux yeux du roi Antiochus, il envoya des courriers dans toutes les contrées de son royaume, que viennent des commandants avec leurs armées et des éléphants recouverts d'armure.", + "Pour la seconde fois, Bagris l'impie partit en campagne contre Jérusalem. Il fit une brèche dans la muraille et se fit une entrée. Puis il fait treize brèches dans le Temple ce qui fit ébouler les pierres qui tombèrent comme de la poussière.", + "Il pensa dans son cœur et se dit \"cette fois ci, ils ne me vaincront pas car mon armée est nombreuse et la force est dans ma main.\" Mais le Dieu du Ciel avait prévu autre chose.", + "Quand les cinq fils de Matithyah entendirent cela, ils se levèrent et allèrent à Mitspé Gilehad, la ou la maison d'Israël avait gagné une victoire du temps du prophète Chmouel.", + "Ils décrétèrent de jeuner, de s'assoir sur de la cendre et prièrent la miséricorde du Dieu du Ciel.", + "Alors, vient dans leurs esprits un plan judicieux, à Yehouda l'ainée, Chimone le second, Yohanan le troisième, Yonathan le quatrième et Eléazar le cinquième.", + "Leur père les bénit et dit: \"Yehouda, mon fils, tu es comme Yehouda, fils de Yaacov qui a été comparé à un lion.", + "Chimone, mon fils, tu es comme Chimone fils de Yaacov, qui a tué les habitants de la ville de Chekhem.", + "Yohanan, mon fils, tu es comme Avner fils de Ner, qui était le grand général des armées d'Israël.", + "Yonathan mon fils, tu es comme Yonathan fils de Shaoul, qui tua le peuple philistins.", + "Eléazar, mon fils, tu es comme Pinhas fils d'Eléazar qui eu du zèle pour Dieu et qui délivra les enfants d'Israël.\"", + "Sur ce, les cinq fils de Matithyah sortirent ce jour et combattirent ce peuple, en en tuant beaucoup; tandis qu'eux tuèrent Yehouda.", + "Lorsque les fils de Matithyah virent que Yehouda avait été tué, ils retournèrent vers leur père.", + "Il leurs dit \"pourquoi êtes vous revenu?\" Ils répondirent: \"car notre frère a été tué et nous le considérons comme nous.\"", + "Matithyah leur père leur dit: \"je vais sortir avec vous et combattre ce peuple, de peur que la maison d'Israël ne tombe car vous êtes trop touché par la mort de votre frère\".", + "Matithyah sortit ce jour avec ses fils et combattit ce peuple.", + "Et le Dieu du Ciel lui donna toute la force des peuples dans sa main, il en tua un grand nombre, que ce sois les fantassins ou les archers, les commandants comme les officiers, il n'en resta plus; les autres s'enfuirent dans leurs pays par la mer.", + "Et Eléazar, qui avait cherché à tuer un des éléphants, fut piétiné par l'un d'eux et s'enfonça dans des excréments.", + "Lorsqu'ils cherchèrent parmi les survivants et parmi les morts ils ne le trouvèrent pas jusqu'à qu'ils le trouvent dans des excréments d'éléphant.", + "Les enfants d'Israël célébrèrent le fait que leurs ennemis avaient fini entre leurs mains; ils tuèrent certains par le feu, d'autres par l'épée et d'autres par la potence.", + "Pour Bagris, l'impie qui avait perverti son peuple, la maison d'Israël le brula.", + "Alors, lorsque le roi Antiochus entendit que Bagris l'impie ainsi que toute son armée avait été tué, il s'enfuya en bateau jusqu'une province, et il arriva que partout ou il allait on se révoltait contre lui et on l'appelait \"le lâche\".", + "Apres cela, les enfants hasmonéens vinrent au temple; ils rebâtirent les portes, restaurèrent les brèches et nettoyèrent et purifièrent la cour du temple de tous les morts et de toutes impuretés.", + "Ils cherchèrent de l'huile d'olive concassé pure pour allumer la menora mais n'en trouvèrent pas si ce n'est une fiole qui était scellé par le sceau du grand prêtre, ils surent alors qu'elle était pure. Cependant elle ne contenait que la valeur d'un jour d'allumage.", + "Mais le Dieu du Ciel qui fait que son nom réside donna une bénédiction et ils purent allumer pendant huit jours.", + "Suite a cela, les fils des Hasmonéens se décidèrent et les fils d'Israël avec eux, ne faisant plus qu'un, ", + "De faire pendant ces huit jours, des jours de fêtes tels les jours de célébrations qui sont dans la Torah et d'allumer des bougies afin de ce rappeler ce qu'a fait pour eux le Dieu du Ciel.", + "Ils ne pouvaient faire d'oraison funèbres ni décréter de jeûner sauf si un jeune avait déjà été promulguée et de prier Dieu.", + "Seuls les hasmonéens et leurs fils après eux n'étaient pas sous le décret de ne pas travailler.", + "Et ainsi ils ne furent plus sous la domination Grec.", + "Les Hasmonéens et leurs descendances reçurent la royauté depuis ce jour jusqu'à la destruction du temple, sois deux cents six ans.", + "Ainsi depuis ce jours, les enfants d'Israël, même dans leur exil, gardèrent ces jours et les appelèrent jours de fêtes et de joie pendant huit jours à partir du vingt-cinq kislev.", + "Depuis ce jour et à jamais, cette fête ne doit pas les quitter pour ce qu'il y eu dans le temple, car les prêtres, les Léviim et les sages l’ont ordonné pour eux-mêmes et leurs descendants pour toujours.", + "Puisse Dieu qui accomplis des miracles en notre faveur, fasse des merveilles pour nous afin que les paroles de la Torah soient accomplis comme il est dit: \" je leurs montrerais des merveilles comme au temps où vous êtes sortis du pays d'Égypte\". Amen.\n" + ], + "sectionNames": [ + "Paragraph" + ] +} \ No newline at end of file diff --git "a/json/Second Temple/Apocrypha/Megillat Antiochus/English/Meguilat Bnei Jashmonai. El rollo de los Jashmoneos, Versi\303\263n Espa\303\261ol. Translator Rabbi Uriel Romano, 2018 [es].json" "b/json/Second Temple/Apocrypha/Megillat Antiochus/English/Meguilat Bnei Jashmonai. El rollo de los Jashmoneos, Versi\303\263n Espa\303\261ol. Translator Rabbi Uriel Romano, 2018 [es].json" new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..4b3c960736659b1830e8a5301cdaa7eb9a05946a --- /dev/null +++ "b/json/Second Temple/Apocrypha/Megillat Antiochus/English/Meguilat Bnei Jashmonai. El rollo de los Jashmoneos, Versi\303\263n Espa\303\261ol. Translator Rabbi Uriel Romano, 2018 [es].json" @@ -0,0 +1,103 @@ +{ + "language": "en", + "title": "Megillat Antiochus", + "versionSource": "https://urielromano.com", + "versionTitle": "Meguilat Bnei Jashmonai. El rollo de los Jashmoneos, Versión Español. Translator: Rabbi Uriel Romano, 2018 [es]", + "status": "locked", + "versionNotes": "

El origen de la festividad de Janucá (lit. innaguración) se remonta a la historia de la victoria militar de los Jashmoneos-Macabeos contra los helenos-selecuidas en la tierra de Israel en el año 164 a.e.c. Los relatos sobre este acontecimiento historico que dará comienzó al último periodo de soberanía e independencia judía en Judea hasta la creación del Estado de Israel en 1948 provienen de los libros Macabeos I y II y de los escritos del historiador Flavio Josefo. En la literatura rabínica clásica hay una única mención breve y tardía sobre esta historia (Talmud Babilónico, Shabbat 21a). Los libros de los Macabeos no ingresaron en el Tanaj (canon bíblico judío) y por dicho motivo no existía una lectura apropiada para leer durante los días de Janucá o durante el Shabbat de Janucá, a diferencia, por ejemplo de lo que ocurre con Purim, festividad en la cual leemos Meguilat Ester (el rollo de Ester).

Es por este motivo que en la edad media comienza a circular en diversas versiones y principalmente en arameo un texto conocido como “Meguilat Bnei Jashmonai” (el rollo de los hijos de los Jashmoneos) o también más popularizado como “Meguilat Antiojus” (el rollo de Antíoco)” . Este texto es una creación literaria tardía. Los autores clásicos y los acádemicos modernos disienten sobre el origen exacto del texto situandolo desde el siglo II a.e.c hasta el siglo IX d.e.c . Su original, en arameo, fue traducido a varias lenguas durante la edad media y la modernidad. La versión actual en hebreo es una traducción literal del arameo que data del siglo XVI, con algunas correcciones posteriores, como aparece en varios Sidurim (libros de rezo).

Meguilat Beit Jashmonai no es un texto histórico sino que entra en la categoría de un Midrash historiografico. El autor de este relato, el cual no se ajusta a la historicidad de los hechos, creó la presente obra mezclando información que seguramente conocía de los libros Macabeos I y II, aunque estos no ingresaran al canon bíblico judío, relatos populares sobre los sucesos de la victoria de los macabeos, relatos bíblicos conocidos y tradiciones orales rabínicas antiguas y otras tardías.

Desde antaño diversas comunidades judías desde Italia hasta Yemen adoptaron la costumbre de leer esta Meguilá durante el Shabbat que acaece durante los días de Janucá (algunos lo hacían luego de la Haftará, otros durante Minjá e incluso algunos en sus casas). Presento aquí una versión bilingue hebreo-español, con notas al pie para enriquecer y esclarecer la lectura, con la esperanza de hacer popular este relato y que el mismo pueda ser leído en casas y en sinagogas para que pase a formar parte de nuestra liturgia y de nuestros rituales de Janucá cada año. Concluyo esta breve introducción con las palabras del autor de II Macabeos que termina su obra diciendo: “Si está bien escrita y ordenada, esto fue lo que me propuse. Si es mediocre y sin valor, sólo eso fue lo que pude hacer.” (15:38)

1 de Kislev del 5779
Viernes 9 de Noviembre del 2018
Buenos Aires, Argentina

", + "versionTitleInHebrew": "", + "versionNotesInHebrew": "א' כסליו תשע\"ט, בואנוס איירס, ארגנטינה", + "actualLanguage": "es", + "languageFamilyName": "spanish", + "isBaseText": false, + "isSource": false, + "direction": "ltr", + "heTitle": "מגילת אנטיוכוס", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + "Y sucedió en los días de Antíoco1Antíoco IV Epífanes (“dios manifestado”), 215 a. C. - 163 a. C., fue rey de Siria y el territorio de la tierra de Israel de la dinastía Seléucida desde c. 175 a. C.-164 a. C.., rey de Grecia, monarca grande y poderoso, firme gobernante de su dominio, a quien todos los reyes obedecían.", + "Muchas tierras conquistó, y a reyes poderosos sometió, destruyendo sus torres, quemando sus palacios, y encarcelando a sus hombres.", + "(Ningún rey como él había surgido en la costa del Gran Río2El río Eufrates sobre el cual el imperio Seleucida extendía su soberanía desde la India hasta Irán. desde los días de Alejandro Magno3Comparar esta introducción de Antíoco con I Macabeos 1:1-9 que hace una descripción similar sobre Alejandro Magno. Esta introducción guarda también importantes similitudes con la apertura del libro de Ester 1:1-4).", + "Y construyó una gran ciudad a la orilla del mar, para que sea la capital de su reinado, y la llamó Antioquía4Ciudad ituada en el margen oriental del río Orontes, fundada a finales del siglo IV a. C. por Seleuco I “Nicátor” como capital de su imperio en Siria. Esta ciudad fue expandida por sucesivos monarcas helenos siendo la cuarta y última gran expansión promovida por Antíoco IV “Epifanes”, de aquí surge la apócrifa adjudicación del nombre de este ciudad de aquel gobernante en cuestión., por su nombre. ", + "Y Bagris5La historicidad de este personaje es incierta ya que su nombre solo aparece en la presente obra. Su nombre es quizás una deformación de Bajides (ver. I Macabeos 7:8) quien era el general del Rey Dimitrio, sin embargo Flavio Josefo lo describe como el general en los tiempos de Antíoco (Guerra de los judíos 1:2:3) y tanto en Macabeos I y II junto a Nicanor es el principal general heleno que comanda los ataques a Judea y Jerusalén., su virrey, también construyó una ciudad igualmente grande y la llamó Bagris por su nombre, y así se las llama a ambas ciudades hasta este día.", + "En el año veintitrés de su reinado, que era el año doscientos trece desde la construcción del Templo, se propuso conquistar Jerusalén.6Este dato es históricamente incorrecto ya que el reinado total de Antíoco IV fue de 11 años. El dato de los 213 años desde la reconstrucción del Templo también es incorrecto ya que el mismo fue concluido aproximadamente en el año 516 a.e.c, sin embargo según la cronología rabínica (Seder Olam Rabá) el Templo fue terminado en el año 350 a.e.c, siendo 213 años después, el año 137 a.e.c fecha también incorrecta pero mucho más aproximada a los tiempos de la conquista de Jerusalén en el año 168 a.e.c. ", + "Y habló a sus oficiales, diciendo: “Ustedes saben que está el pueblo judío en medio de nosotros en Jerusalén. ", + "Ellos no sacrifican a nuestros dioses, no guardan nuestras leyes, y descuidan las leyes del rey, para seguir las suyas.7Esta fraseología, ausente en las tradiciones literarias más autenticas del relato de Janucá, seguramente se inspiró en la historia bíblica de Ester en las palabras de Haman cuando busca acusar al pueblo judío frente al rey diciendo: “Hay un pueblo esparcido y distribuido entre los pueblos en todas las provincias de tu reino, y sus leyes son diferentes de las de todo pueblo, y no guardan las leyes del rey, y al rey nada le beneficia el dejarlos vivir.” (3:8) ", + "Y además, desean el día de la destrucción de reyes y gobernantes, y dicen: \"Nuestro rey gobernará sobre nosotros; y gobernaremos la tierra y el mar, y todo el mundo será dado en nuestras manos.\" No es honroso para el reinado permitirles vivir sobre la faz de la tierra.", + "Vengan ahora, y subamos contra ellos, y anulemos el pacto que su Dios ha hecho con ellos, sus shabbatot, sus novilunios, y la circuncisión8Según I Macabeos 1:15 son los propios judíos helenizados quienes se “operan” para ocultar su circuncisión. En esta reedición rabínica de la historia es el rey pagano quien prohíbe la circuncisión en contraste con la tendencia judía asimilacionista del libro de I Macabeos. Es importante marcar aquí que esta re-edición rabínica de la historia de Januca no contiene ninguna referencia a los judíos helenistas ni al proceso de asimilación cultural de los propios judíos, ni los conflictos y debates al interior del pueblo judío. Aquí es un rey malvado, y sus secuaces, quienes intentan por todos los medios terminar con los judíos y con su judaísmo.\".9Los Shabbatot son los sábados, el día de descanso. Los novilunios hace referencia a Rosh Jodesh, la semi-festividad que marca el comienzo de cada mes y en consecuencia la determinación del calendario con sus festividades y días sagrados. La circuncisión es el pacto de la Milá una de las más antiguas costumbres israelitas y marcas identitarias del pueblo judío. En la tradición rabínica estos son los tres grandes decretos en contra de la observancia de la Torá supuestamente promulgados por Antíoco IV (Otzar HaMidrashim, Janucá p. 189). En I Macabeos 1:41-50 se mencionan sin embargo varios otros decretos y edictos del rey Antíoco IV contras las leyes y costumbres de la religión judía entre las que se encuentran la prohibición de celebrar el Shabbat, los sacrificios diarios, la circuncisión y las festividades. ", + "Y estas palabras encontraron gracia ante los ojos de todo su ejército.", + "De inmediato el rey Antíoco se levantó y envió a su virrey Nicanor,10Nicanor el hijo de Patoclus aparece mencionado también en el libro de los II Macabeos (9:9) como uno de los amigos del rey. Nicanor fue comandado por Lisias, general de Antíoco IV, “a invadir Judea y arrasarla, según la orden del rey” (I Macabeos 3:39) luego de la derrota que había sufrido a manos de Yehuda, el Macabeo. En la tradición rabínica Nicanor era uno de los generales griegos que deseaba la destrucción de Jerusalén (b. Taanit 18b). con un gran ejercito y una gran multitud, y llegaron a la ciudad de Judea, a Jerusalén.", + "Y mataron a muchos, una gran matanza y estableció un altar en el Templo, en el lugar donde el Dios de Israel había hablado a sus siervos, los profetas diciendo: \"Allí haré morar mi presencia para siempre\". En ese lugar degollaron un cerdo11ver. Flavio Josefo, Guerra de los Judíos, I:1:34. En el Talmud (b.Menajot 64b) se presenta también una conexión exegética rabínica entre los cerdos en el altar y la sabiduría griega. En I y II Macabeos se habla sobre que se obligaba a los judíos a ingerir a la fuerza alimentos prohibidos, siendo el cerdo el animal impuro por antonomasia, pero no se dice que se hicieran sacrificios de este animal bíblicamente impuro en el altar. y trajeron su sangre al atrio del Santuario.", + "Y cuando Yojanan, el hijo de Matitiahu, el Sumo Sacerdote12Matitiahu hijo de Yojanan (de ahí seguramente también el nombre de su hijo) pertenecía a una familia sacerdotal de la zona de Modín y según el I Macabeos fue él el líder de la revuelta contra las autoridades seleucidas en una primera instancia hasta que murió y luego los secundó su hijo Yehudá (I Macabeos 3:1). Sin embargo es un error histórico presentarlo a él o luego a su hijo como Sumo Sacerdote ya que ellos no lo fueron. Seguramente el autor de esta obra, como en otras obras rabínicas medievales, por desconocimiento histórico y por poseer el mismo nombre, le adjudico a Matitiahu el título que luego portará uno de sus descendientes, Yojanan Hyrkanus, quien lidero la dinastía de los Jashmoneos del año 134 a.e.c hasta el año 104 a.e.c. En la literatura rabínica este personaje es sí conocido como Yojanan Cohen Gadol (Sumo Sacerdote). se enteró de este hecho, se llenó de furia, y el resplandor se apartó de su rostro y se preguntó a si mismo sobre qué hacer al respecto.", + "Y entonces Yojanan13Llama la atención de que uno de los heroes centrales de esta Meguilá sea Yojanan ya que en los libros de los Macabeos (I y II) los grandes líderes de la revuelta y victoria militar de los macabeos son en primer termino Matitiahu, seguido luego por su primogénito Yehudá, luego por Yonatan y finalmente por Shimon., el hijo de Matitiahu, se hizo una espada, dos palmos de largo y uno de ancho, y lo escondió debajo de su ropa.14Este relato guarda varias similitudes con la historia de uno de los primeros Jueces, Ehud ben Gerá, y es posible que el autor de Meguilat Antiojus se haya inspirado de aquella historia (ver Jueces 3:12-30). ", + "Llegó a Jerusalén y se paró en la puerta real, y llamó a los guardias, diciendo: “Soy Yojanan, el hijo de Matitiahu, y he venido a ver a Nicanor.”", + "Los guardias se acercaron a Nicanor y le dijeron: “El Sumo Sacerdote de los judíos está en la puerta.” Y Nicanor contestó y dijo: \"Dejenenlo entrar.” Luego trajeron a Yojanan a la presencia de Nicanor. Y Nicanor habló a Yojanan, diciendo: “Tú eres uno de los rebeldes, que se han rebelado contra el rey y no desean la paz de su reino”. ", + "Y Yojanan respondió y le dijo a Nicanor: “Mi señor, ahora he venido ante ti. Aquello que desees haré.” ", + "Y Nicanor le respondió a Yojanan diciendo: “Si quieres cumplir mi deseo, levántate, toma un cerdo y mátalo sobre el altar. Y luego recibirás las vestimentas reales y montarás en el caballo del rey, porque serás como uno de los preferidos del rey\". ", + "Cuando Yojanan escuchó esto, respondió: “Señor, temo a los hijos de Israel, no sea que escuchen de mi obra y me apedreen. ", + "Deja, pues, que todos se vayan delante de nosotros, no sea que se enteren.” Y entonces Nicanor ordenó que todos se vayan de su presencia. ", + "En ese instante Yojanan, el hijo de Matitiahu, levantó los ojos al cielo y compuso una plegaria diciendo: \"Dios mío y Dios de mis padres Avraham, Itzjak y Yaakov,", + "No me entregues en manos de este pagano15Lit. incircunciso. Termino clásico en la literatura bíblica y rabínica para hacer referencia al no judío, a quien no era parte del pacto de Abraham y de Israel., porque si me mata, irá y alabará en el Templo de Dagón16Deidad de origen filisteo (ver. I Samuel 5: 1-7). Este es un ejemplo más de los importantes anacronismos y errores históricos que contiene este relato., a su dios, y dirá: 'Mi Dios lo ha entregado en mis manos' \". En ese momento, dio un paso hacia adelante y hundió la espada en el corazón de Nicanor17Según I Macabeos (7:43) y II Macabeos (15:25) Nicanor fue asesinado por el ejercito de Yehudá, o por Yehudá mismo, y no en manos de Yojanan. y arrojó su cuerpo a la atrio del Santuario. ", + "Ante el Dios de los cielos Yojanan exclamó diciendo: “Dios mío, no consideres mi acción un pecado al haberlo matado en el Santuario. Así pues haz con todos los que vinieron con él para oprimir a Judea y Jerusalén”.", + "Y aquel día, Yojanan, hijo de Matitiahu, salió a pelear contra el enemigo y mató a muchos de ellos, una gran matanza.", + "El número de enemigos que él mató ese día fue de setecientos setenta y dos mil por cuanto se mataban los unos con los otros.", + "Cuando regresó, construyó un pilar que llamó por su nombre: \"Macabeo18El término Macabeo (Macabi en hebreo) como se conoce también a la dinastía de los Jashmoneos tiene un origen incierto. Aquí presento algunas versiones de su significado: (1) Acrostico de “Mi Camoja Baelim Adonai”, (2) Acrostico de “Matitiahu Cohen ben Iojanan”, (3) Palabra de origen griego que significa héroe o bien “varón de guerra”, (4) Término de origen hebreo relacionado con la palabra Makebet, martillo, elemento supuestamente utilizado como arma., el asesino de los poderosos\".", + "Y cuando el rey Antíoco oyó que su virrey Nicanor había sido asesinado, se enfadó profundamente. Y mandó a buscar a Bagris, “el malvado19El modelo para la construcción literaria de Bagris, el virrey de Antioco IV según este relato, esta basado en el personaje de Haman, el virrey del rey Ajashverosh, del relato de Ester. Hay muchos paralelismos lingüísticos y de contenido entre ambos personajes. El agregado descriptivo de “el malvado” que acompaña a lo largo del texto al nombre de Bagris casi todas las veces que es mencionado es claramente un préstamo de la usanza rabínica de nombrar a Haman como “Haman HaRashá (el malvado)” (ver. b.Meguila 10b, j.Meguilá 25a, etc.), que extravía a su pueblo”.", + "Y Antíoco habló a Bagris y dijo: “Ya sabes, porque habéis oído lo que los hijos de Israel me han hecho, han matado a mis ejércitos y han despojado a mis campamentos y oficiales. ", + "¿Pueden ahora confiar en sus riquezas o considerar sus hogares como propios? Ven, subamos contra ellos y destruyamos el pacto que su dios ha hecho con ellos a través del Shabbat, del novilunio y de la circuncisión.” ", + "Entonces Bagris, el malvado, y todos sus ejércitos, llegaron a Jerusalén y mataron a muchos de sus habitantes.", + "Y promulgó un severo decreto que prohibía el Shabbat, el novilunio y la circuncisión.", + "Y siendo que este decreto real se emitió apresuradamente encontraron a un hombre que circuncidó a su hijo. Y el hombre y su esposa fueron llevados ante ellos, y los colgaron enfrente del niño.", + "También había una mujer que dio a luz a un hijo después de la muerte de su marido, y ella lo circuncidó cuando tenía ocho días de edad. Y subió al muro de Jerusalén, junto a su hijo circuncidado en su brazo.20Ver. I Macabeos 1:60-61 y en II Macabeos 6:10 ", + "Y ella exclamó y dijo: “A ti, Bagris, el malvado, tu que planeas destruir el pacto que se ha hecho con nosotros, el pacto de nuestros antepasados. El Shabbat, el novilunio y la circuncisión no abandonaremos, ni nosotros ni los hijos de nuestros hijos”. Y arrojó a su hijo al suelo, saltó tras él y ambos murieron juntos. Muchos de los hijos de Israel solían hacer esto en aquellos días para evitar transgredir el pacto de sus padres.21En la literatura apócrifa y en la literatura rabínica clásica aparecen varios relatos de martirologios donde judíos, hombres y mujeres, devotos se quitan la vida y terminan con la vida de sus hijos, para evitar que estos tengan que transgredir los preceptos religiosos. Ver por ejemplo la famosa historia de la madre y sus siete hijos en las diversas versiones: II Macabeos 8, b. Guitin 57b, etc. ", + "Por lo tanto, los israelitas se decían unos a otros: “Vengan, retirémonos a una cueva22Ver. II Macabeos 6:11, no sea que aquí nos obliguen a profanar el Shabbat”. Sin embargo alguien denunció su plan delante de Bagris.", + "Entonces Bagris, el malvado, envió hombres armados para acampar a la entrada de la cueva. Y ellos dijeron: “Judíos, vengan a nosotros, coman con nosotros de nuestro pan, beban con nosotros de nuestro vino, y hagan lo que nosotros hacemos”. ", + "Y los hijos de Israel hablaron y se dijeron los unos a los otros: “Todos recordamos lo que se nos ordenó en el Monte Sinaí: Seis días trabajarás, y en el séptimo día descansarás23Ex. 23:12, 34:21.. Es mejor morir en esta cueva que profanar el día de Shabbat”. ", + "Y cuando los judíos no salieron, los hombres de Bagris trajeron leña que quemaron a la entrada de la cueva, matando a unos mil hombres y mujeres.", + "Después de estos sucesos los cinco hijos de Matitiahu, Yojanan y sus cuatro hermanos, salieron y pelearon con el enemigo y mataron a muchos de ellos, una gran matanza.", + "y los expulsaron a las lejanas islas del mar, porque confiaron en el Dios del Cielo. ", + "Y Bagris, el malvado, abordó un barco y huyó hacia Antíoco, el rey, y con él estaban los que escaparon de la guerra.", + "Y Bagris habló a Antíoco diciendo: “Tú, rey, has ordenado a los judíos que dejen de observar el Shabbat, el novilunio y la circuncisión; sin embargo, se rebelaron contra ti y te defraudaron. Incluso si se unieran todos los pueblos y naciones no podrían conquistar a los cinco hijos de Matitiahu, que son más poderosos que los leones, más rápidos que las águilas y más feroces que los osos. ", + "Ahora, mi rey, espero que mi consejo sea bien recibido por ti: “no combatan contra estos hombres con un ejército pequeño, pues si haces la guerra contra ellos así serás avergonzado delante de todos los demás reyes del mundo. ", + "Por lo tanto, envía pues cartas a todas las provincias de tu reino y haz traer a los capitanes de los ejércitos, y no dejes que nadie se quede atrás y también que a sus elefantes, ataviados con escudos y arneses traigan consigo”.", + "Estas palabras hallaron gracia ante los ojos del rey Antíoco. Envió pues cartas a todas las provincias de su reino. Y los capitanes de cada pueblo y cada provincia vinieron y trajeron elefantes vestidos con escudos y arneses.", + "Y Bagris, el malvado, se levantó y subió contra Jerusalén por segunda vez, hizo una brecha en su muro y derribó su entrada. Hizo trece destrozos en el Templo24Según la Mishná (Midot 2:3) estas trece perforaciones fueron hechas en el Soreg, una especie de reja de baja altura en el interior de las murallas del Templo., y destruyó algunas de las piedras, haciendo que se derrumbaran como polvo.", + "Y reflexionó Bagris en su corazón: \"Seguramente esta vez no me vencerán, porque numeroso es mi ejercito y grande es mi fuerza \". Sin embargo, el Dios del Cielo no pensaba así. ", + "Cuando los cinco hijos de Matitiahu escucharon esto, se levantaron y llegaron a Mitzpé Gilad, lugar donde se habían refugiado algunos de los hijos de Israel desde tiempos del profeta Shmuel.25Ver I Samuel 14 y I Macabeos 3:46. ", + "Decretaron un ayuno y se sentaron sobre cenizas para pedir misericordia delante del Dios de los Cielo.", + "Y se le ocurrió un buen plan a Yehudah, el primogénito, a Shimon, el segundo, a Yojanan, el tercero, a Yonatan, el cuarto, y a Eleazar, el más joven.", + "Y su padre los bendijo y les dijo:26Una bendición similar aparece en I Macabeos 2:49-61 pero en la cronología de aquel documento esta se la da como era la usanza en tiempos bíblicos cuando el patriarca de la familia, en este caso Matitiahu, esta a punto de fallecer y el mensaje general es que tengan la fe y la confianza en Dios que tuvieron sus antepasados. “Yehudá, hijo mío, tú eres como Yehudá, hijo de Yaakov, que era como un león.27Gén. 49:9 ", + "Shimon, hijo mío, eres como Shimon, el hijo de Yaakov que mató a los habitantes de Shjem28Gén. 34:25. ", + "Yojanan, hijo mío, eres como Avner, el hijo de Ner, el jefe de los ejércitos de Israel.29Uno de los generales más renombrados del rey David ", + "Yonatan, hijo mío, eres como Yonatan, el hijo de Shaul, que mató a los filisteos30I Samuel 14. ", + "Y tú, Eleazar, hijo mío, eres como Pinjas como el hijo de Eleazar, que celó a Dios, y así salvo a los hijos de Israel\".31Números 25:7-8", + "Después de esto, los cinco hijos de Matitiahu salieron aquel día, lucharon contra el enemigo y mataron a muchos de ellos, una gran matanza. Yehudá fue asesinado en la batalla.32Según I Macabeos 9:18 Yehudá muere a manos del ejercito de Báquides y esto genera una gran conmoción entre el pueblo de Israel y su familia por haber perdido al héroe militar que recuperó la autonomía religiosa y política de Judea. ", + "Cuando los hijos de Matitiahu vieron que su hermano Yehudá había sido asesinado, regresaron junto a su padre.", + "Y él les dijo: “¿Por qué habéis vuelto?” Ellos respondieron: “Porque nuestro hermano, que valía lo que todos nosotros, ha muerto”. ", + "Y Matitiahu les respondió: “Iré junto a ustedes y también lucharé contra el enemigo, no sea que la Casa de Israel perezca, viendo que están tan consternados por la muerte de tu hermano”. ", + "Y Matitiahu salió aquel día con sus hijos y peleó contra el enemigo.", + "Y el Dios del Cielo entregó a todos los hombres poderosos del enemigo en sus manos, y mataron a muchos de ellos, matando a todos los que estaban armados con espadas y a los arqueros; a todos los capitanes del ejército y sus oficiales menores, para que no haya supervivientes; y el resto huyó a provincias lejanas.", + "Y Eleazar mientras se dedicaba a matar elefantes, se hundió en el estiércol de uno de ellos.33Según I Macabeos 6:43-46 Eleazar fue pisado por un elefante que él mismo había logrado matar. ", + "Y cuando regresaron de la batalla, lo buscaron y lo encontraron hundido en el estiércol de los elefantes.", + "Y los hijos de Israel se regocijaron de que sus enemigos habían sido entregados en sus manos; a algunos de ellos los quemaron en el fuego, a algunos atravesaron con la espada, y otros colgaron en los árboles. ", + "Y Bagris, el malvado que extravió a su pueblo, fue quemado por el pueblo de Israel.", + "Cuando el rey Antíoco escuchó que Bagris, el malvado, y todos los capitanes que estaban con él fueron asesinados, se embarcó en un bote y huyó a una provincia lejana; y sucedió que dondequiera que se dirigía, allí se rebelaban contra él y lo llamaron \"el fugitivo\".34II Macabeos (9:5) contiene otra tradición en la cual el rey Antíoco es muerto a causa de una enfermedad del vientre que Dios le envía.", + "Después de estos sucesos, los hijos de Jashmonai entraron en el Templo, restauraron las puertas, repararon las brechas y purificaron el atrio de los muertos y de toda su impureza.", + "Y buscaron aceite de oliva puro con el cual encender la Menorá, pero solo encontraron un pequeño recipiente sellado con el sello del Sumo Sacerdote (el cual sabían que era puro). Y este contenía aceite suficiente únicamente para un día.", + "Pero el Dios del Cielo, que hizo que su presencia morara en el santuario, dio su bendición y bastó para iluminar la Menorá ocho días.35Tradición rabínica tardía ausente en los relatos de Janucá de la época del segundo Templo y de las primeras generaciones de los rabinos (ver. b. Shabbat 21a) ", + "Por dicha razón los hijos de Jashmonai junto con los israelitas cumplieron y", + "ordenaron que estos ocho días se celebren como días de alegría y fiesta como las festividades ordenadas en la Torá; y que se enciendan luminarias36La tradición rabínica tardía, de origen babilónica, que comanda como parte de la celebración de Januca encender luminarias durante los ocho días festivos. Ver. b. Shabbat 23a para proclamar37La noción rabínica conocida presente en las festividades de Pesaj, Purim y Janucá de “publicitar el milagro” (Pirsumei Nisa). Ver. b Shabbat 23b, Rosh Hashaná 18b. la victoria que lograron a través del Dios del Cielo;", + "En estos días no se puede hacer discursos fúnebres ni decretar ayunos38Janucá es uno de los días mencionados en la Meguilat Taanit (rollo de los ayunos) en los cuales por ser un día festivo esta prohibido realizar discursos fúnebres y realizar ayunos ya que estos actos van en contra del espíritu de regocijo y alegría de aquel día. a no ser que fueran establecidos desde antes, y se debe rezar a Dios.", + "No obstante, el Jashmoneo, sus hijos y sus hermanos no decretaron que fueran días de reposo de las labores.39Es decir, que estos días las Melajot (trabajos y labores) usualmente prohibidos en el Shabbat y en las festividades bíblicas no aplican a la festividad de Janucá. Es decir Janucá en la ley rabínica tiene el mismo status que Purim, días festivos pero sin las restricciones de las tareas prohibidas.", + "Ese día vio el fin del Reino de Grecia.", + "Y los hijos del Jashomneo y sus hijos después de ellos gobernaron sobre Israel desde ese día hasta la destrucción de Templo de Dios por un periodo de doscientos seis años.40La dinastía Jashmonea no reinó hasta el año 70 d.e.c sino que comezó poco a poco a desintegrarse desde la conquista de Roma en el año 63 a.e.c convirtiéndose en una dinastía vasalla para finalmente ser disuelta en el año 37 a.e.c con la subida al trono de Herodes. El motivo por el cual Meguilat Antiojus precisa que la dinastía se sostuvo durante otros 206 años es para llegar al número 420 que según las fuentes rabínicas clásicas es el tiempo que el segundo Templo de Jerusalén se mantuvo en pie. Esta cuenta esta basada en una famosa cronológica del Templo de Jerusalén en b. Avodá Zará 8b-9a (Ver también comentario al versículo 9). ", + "(Por lo tanto, los hijos de Israel observan estos días en todas las tierras de su dispersión, como días de fiesta y alegría, durante ocho días a partir del 25 de Kislev.41El 25 del noveno mes, el mes de Kislev, fue elegido como fecha para la reinaguración de los sacrificios ya que ese mismo día de cada mes los paganos solían profanar el Templo con sacrificios prohíbidos o bien según otra tradición aquel día había comenzado la profanación del Templo (I Macabeos 4:52-59). Según II Macabeos el 25 de Kislev debía ser una ocasión de regocijo “en honor del fuego que apareció cuando Nehemías” (1:18) y la misma debía ser celebrada a la usanza de la festividad de Sucot (10:1-10).", + "A partir de ese día y para siempre, esta festividad no se apartará de los lugares sagrados de Israel, ya que sus Sacerdotes, Levitas y sabios lo ordenaron para sí mismos y sus descendientes y se comprometieron a conservarlo para siempre.) " + ], + "sectionNames": [ + "Paragraph" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Megillat Antiochus/English/Rabbi Mike Feuer, Jerusalem Anthology.json b/json/Second Temple/Apocrypha/Megillat Antiochus/English/Rabbi Mike Feuer, Jerusalem Anthology.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..13e1ba7d1756b07ac13bb8b755268c6ff9960e18 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Megillat Antiochus/English/Rabbi Mike Feuer, Jerusalem Anthology.json @@ -0,0 +1,98 @@ +{ + "language": "en", + "title": "Megillat Antiochus", + "versionSource": "https://www.sefaria.org", + "versionTitle": "Rabbi Mike Feuer, Jerusalem Anthology", + "status": "locked", + "license": "CC-BY", + "versionTitleInHebrew": "רבי מייק פוייר, לקט ירושלים", + "shortVersionTitle": "Rabbi Mike Feuer", + "actualLanguage": "en", + "languageFamilyName": "english", + "isBaseText": false, + "isSource": false, + "direction": "ltr", + "heTitle": "מגילת אנטיוכוס", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "", + "After this the children of Israel entered the Temple, rebuilt its broken gates, sealed its breaches and purified the courtyard of corpses and uncleanness. ", + "They searched for some pure olive oil in order to light its lamps, but they could not find any except for a single flask which was sealed with the signet-ring of the high priest. They knew that this was pure and that there was in it about one day’s burning. ", + "But the God of Heaven Who made His Name dwell there placed a blessing on it, and they lit from it for eight days. ", + "Therefore the Hasmoneans swore this oath, and they and all the children of Israel took upon themselves this binding vow ", + "to observe these eight days as a time of celebration and ceremony like the days of the festivals which are inscribed in the Torah– to light lamps on them to indicate forever that their God effected deliverance for them from Heaven. ", + "On them one must not mourn, nor may one decree a fast, except that which one had already vowed." + ], + "sectionNames": [ + "Paragraph" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Megillat Antiochus/English/merged.json b/json/Second Temple/Apocrypha/Megillat Antiochus/English/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..f7400ef647564fbe47ce2c686afa1ca77fa656a3 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Megillat Antiochus/English/merged.json @@ -0,0 +1,101 @@ +{ + "title": "Megillat Antiochus", + "language": "en", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Megillat_Antiochus", + "text": [ + "And it came to pass in the days of Antiochus, king of Greece, the great and mighty monarch, firm ruler over his dominion, to whom all kings hearkened.", + "Many lands did he conquer, and mighty kings did he subdue, burning their towers and palaces, and imprisoning their men.", + "(No king like unto him had arisen on the coastland of the Great Sea since the days of Alexander.)", + "And he built a great city by the bank of the river, as his capital, and called it Antioch, after his own name.", + "And Bagris his viceroy, also built a city equally great and called it Bagris after his name and so are they called to this day.", + "In the twenty and third year of his reign which was the two hundred and thirteenth year of the erection of the Sanctuary, he set his face towards Jerusalem.", + "And he spoke to his officers, saying, “Surely you know that there is a Jewish people in our midst in Jerusalem.", + "They do not sacrifice to our gods, our laws they do not keep, and they neglect the laws of the king, to follow their own.", + "And further, they look forward to a day of destruction of kings and rulers for when, they say ‘When will our king rule over us; and we shall govern land and sea, and all the world will be our dominion.’ It is not to the glory of the kingdom, to suffer them on the face of the earth.", + "Come now, and let us go up against them, and destroy the covenant their God has made with them, their Sabbaths, new-moon [festivals], and circumcision.”", + "And this found favor in the eyes of his officers and in the eyes of all his army.", + "And thus it came to pass that King Antiochus arose and sent his viceroy Nicanor, with a heavy host and a large multitude, and they came to the city of Judea, Jerusalem.", + "And many did he slay, and he set up an altar in the Sanctuary, in the place where the God of Israel had spoken to his servants, the prophet saying, “There shall I cause My Presence to dwell for ever.”[1] 12 In that place he sacrificed a swine, and brought its blood into the hall of the Sanctuary.", + "And when Yoḥanan, the son of Matithyah, the High-Priest heard of this deed, he became filled with fury, and the radiance departed from his face And he took counsel with himself as what to do regarding this.", + "And then Yoḥanan, the son of Matithyah, made a sword unto himself, two spans in length and one span in breadth, and he hid it beneath his garment.", + "And he came to Jerusalem and stood in the royal gate, and he called to the guards, saying, “I am Yoḥanan, the son of Matithyah, and I am come before Nicanor.", + "The guards came to Nicanor and said, “The High-Priest of the Jews stands in the gate. And Nicanor answered and said, “Let him surely come in.Then was Yoḥanan brought into the presence of Nicanor. And Nicanor spoke to Yoḥanan, saying, “You are one of the rebels, who have rebelled against the king and seek not the peace of his kingdom.”", + "And Yoḥanan answered and said to Nicanor, “My lord now I am come before you. Whatsoever you desire, that will I do.”", + "And Nicanor answered and said to Yoḥanan, “If thou will do my desire, arise and take a swine and slaughter it upon the altar. And you will be given royal dress, and will ride on the king’s horse, for you will be as one beloved of the king.”", + "When Yoḥanan heard this, he answered, “My lord, I fear the children of Israel, lest they hear of my deed and stone me with stones.", + "Let therefore everyone go from before you, lest they inform them.” And Nicanor ordered everyone from his presence.", + "And Yoḥanan, the son of Matithyah, then raised his eyes to Heaven and poured forth his prayer saying, “My God and God of My fathers Avraham, Yitzḥak, and Yaakov,", + "deliver me not into the hands of this heathen, for if he slay me he will repair to the Temple of Dagon his god, and say, ‘My god has delivered him in my hands.’”At that moment, he stepped forward and plunged the sword into Nicanor’s heart, and cast his body into the hall of the Sanctuary,", + "before the Eylah Shemayah [God of Heaven]. And Yoḥanan spoke and said, “My God, account it not as a sin that I killed him in the Sanctuary. Thus may You do to all who came with him to oppress Judea and Jerusalem.”", + "And Yoḥanan the son of Matithyah went forth on that day and fought the enemy and slew many of them.", + "The number of the enemy which he did slay that day was seven thousand for they slew one another.", + "When he returned, he built a pillar which he called after his name, “Macabee, the slayer of the mighty.”", + "And when Antiochus the king heard that his viceroy Nicanor was slain, he was sorely vexed. And he sent for Bagris, the wicked, who leads his people astray.", + "And Antiochus spoke to Bagris and said, “You know, for you have heard, what the children of Israel have done to me, they have slain my hosts, and have despoiled my camps and officers.", + "Can you now put your trust in your wealth, or consider your homes as your own? Come, let us go up against them, and destroy the covenant their god has made with them through their Sabbaths, the new-moon [festival observance], and circumcision.”", + "Then did Bagris, the wicked, and all his armies, come into Jerusalem, and slew many of its inhabitants.", + "And he issued a severe decree banning, the Sabbath, the new moon, and circumcision.", + "And seeing that this royal decree was issued in haste, they soon found a man who circumcised his son. And the man and his wife were brought before them, and they hung them opposite the child.", + "There was also a woman who bore a son after the death of her husband, and she circumcised him when he was eight days old. And she went up on the wall of Jerusalem, bearing her circumcised son.", + "And she cried out and said, “To you Bagris, the wicked, be it said ‘You plan to destroy the covenant that has been made with us, the covenant of our forefathers. Sabbath and the new-moon [festivals] and circumcision we will not abandon, neither we nor our children’s children.’ And she cast her son to the ground, and leaped down after him, and both died together. Many of the children of Israel did thus in those days rather than violate the covenant of their fathers.", + " Therefore the Israelites said one to the other, “Come let us withdraw into a cave, lest here we be compelled to desecrate the Sabbath.” But their plan was betrayed to Bagris.", + "Then did Bagris, the wicked, send armed men, to camp at the entrance to the cave. And they said, “Jews, come forth to us, eat with us of our bread, and drink with us of our wine, and do even as we do.”", + "And the children of Israel spoke and said one to another, “We all remember what we were commanded upon Mount Sinai; ‘Six days shall you labor, and upon the seventh day, shall you rest.’[2] It were better to die in this cave than to profane the Sabbath day.”", + "And when the Jews would not come forth, Bagris’ men brought wood, which they burned at the entrance of the cave, killing about a thousand men and women", + "And the five sons of Matithyah, Yoḥanan and his four brethren, came out and fought with the enemy and slew many of them", + "and drove them to the far islands of the sea, for they trusted in the God of Heaven.", + "And Bagris, the wicked, boarded a ship and fled to Antioch, to the king and with him were those who escaped the sword.", + "And Bagris spoke to Antiochus, saying, “Though, you king have commanded the Jews to cease their observance of Sabbath, the new-moon [festival], and circumcision; yet they have rebelled against you, and defraud you. Not all the peoples and tongues could conquer the five sons of Matithyah, who are mightier than lions, swifter than eagles, and fiercer than bears.", + "And now, O King, if my counsel wins your favor, go forth to do battle against them, [so that they] shall be shamed before all the kings.", + "Therefore, do you dispatch letters to all the provinces of your kingdom that the captains of the armies come, and let no one remain behind and their elephants, garbed with shields and harness shall they bring with them.”", + "And this found favor in the eyes of King Antiochus. He sent letters to all the provinces of his empire. And the governors of each people and each province came and they brought elephants garbed with shields and harness.", + "And Bagris, the wicked, arose and went up against Jerusalem a second time, and made a breach in its wall and tore down its entrance. He made thirteen breaches in the Sanctuary, and some of the stones he destroyed, causing them to crumble like dust.", + "And he thought to himself, “Surely this time they shall not overcome me, for my host is so numerous, and my strength is so great.” The God of Heaven, however, planned otherwise.", + "When the five sons of Mattithyah heard this, they arose and came to Mitzpah Gil’ad, where Israel had won a great victory in the day of Shmuel, the prophet.", + "And they decreed a fast day, and sat on ashes and prayed to the God of Heaven for mercy.", + " And a good plan occurred to Yehudah, the eldest, Shim’on, the second of the sons, Yoḥanan, the third, Yonathan, the fourth, and El’azar, the youngest.", + "And their father blessed them and said, “Yehudah, my son, you are like Yehudah the son of Yaakov, who was like unto a lion.", + "Shim’on, my son, you are like Shim’on the son of Yaakov who slew the people of Shkḥem.", + "Yoḥanan, my son, you are like Avner the son of Ner, the head of the host of Israel.", + "Yonathan, my son, you are like Yonathan the son of Shaul, who slew the Plishtim.", + "And you El’azar, my son, you are like Pinḥas the son of El’azar who was jealous for his God’s sake, and thus delivered the children of Israel.”", + "Following this, the five sons of Matithyah went forth that day and fought the enemy, and slew many among them. But Yehudah was slain in the battle.", + "When the sons of Matithyah saw that their brother Yehudah was slain, they returned to their father.", + "And when he said to them, “Why have you returned?” they replied, “Because our brother who was the equal of all the rest of us, is slain.", + "And Matithyah said, “I will go with you and I too will fight the enemy, lest the House of Israel perish, seeing that you are so alarmed by reason of your brother’s death.”", + "And Matithyah went forth that day with his sons and fought the enemy.", + "And the God of Heaven delivered all the mighty men of the enemy into their hands, and they slew many among them, slaying all who were armed with swords, or who drew a bow; all the captains of the army and their lesser officers, so that none remained; for the remnant fled to distant provinces.", + "El’azar while engaged in killing the elephants, sank in the dung of the elephants.", + "And when they returned from battle they sought him and found him sunk in the dung of the elephants.", + "And the children of Israel rejoiced that their enemies had been delivered into their hands; some of them they burned in fire, some they pierced with the sword, and some they hung upon the trees.", + "And Bagris who lead his people astray, was burned by the House of Israel in fire.", + "When King Antiochus heard that Bagris, the wicked, and all the captains who were with him were slain, he embarked upon a boat and fled to a distant province; and it came to pass that wherever he landed, they rebelled against him and called him “the Coward.”", + "After these things, the sons of the Ḥashmonai came into the Sanctuary, restored the gates, repaired the breaches, and cleansed the hall of the dead and of all its impurity.", + "And they sought pure olive oil with which to light the Menorah, but they found only one little vessel sealed with the seal of the High-Priest and they knew it to be pure. And it contained but sufficient oil for one day.", + "But the God of Heaven Who caused His presence to dwell in the Sanctuary, gave His blessing and it sufficed to light the Menorah eight days.", + "Therefore did the sons of the Ḥashmonai together with the Israelites", + "ordain that these eight days be ever celebrated as days of joy and feasting along with the festivals ordained in the Torah; that candles be lit to commemorate the victory they achieved through the God of Heaven;", + "that it be forbidden to mourn or to decree a fast-day during this period, except such as may have been established previously, and it was further ordained to pray and thank God.", + "(Only the work in the Sanctuary was not prohibited by the Ḥashmonai and his sons and their brethren.)", + "(That day saw the end of the Kingdom of Greece.", + "And the sons of the Ḥashmonai and their sons after them did rule over Israel from that day till the destruction of the Beit haElohim [Temple of God], a period of two hundred and six years.)", + "(Therefore do the children of Israel observe these days in all the lands of their dispersion, as days of feasting and joy, for eight days beginning with the 25th of Kislev.", + "From that day and evermore, this festival shall not depart from the holy places of Israel, for their Kohanim, Levi’im, and sages ordained it for themselves and their descendants and pledge to keep it forever.)", + "(May God who performed miracles on their behalf, do wonders for us so that the words of the Torah may be fulfilled even as it is written “I will show him wonders even as in the days of thy going forth from the land of Egypt.”[3] Amen.)(May God who performed miracles on their behalf, do wonders for us so that the words of the Torah may be fulfilled even as it is written “I will show him wonders even as in the days of thy going forth from the land of Egypt.”[3] Amen.)" + ], + "versions": [ + [ + "the Open Siddur Project", + "http://opensiddur.org/special-days/commemorative-days/hanukah/megillat-antiokhus/" + ] + ], + "heTitle": "מגילת אנטיוכוס", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "sectionNames": [ + "Paragraph" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Megillat Antiochus/English/the Open Siddur Project.json b/json/Second Temple/Apocrypha/Megillat Antiochus/English/the Open Siddur Project.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ac08d198fb8c528f249ed5f1f5db22a5c439fd98 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Megillat Antiochus/English/the Open Siddur Project.json @@ -0,0 +1,103 @@ +{ + "language": "en", + "title": "Megillat Antiochus", + "versionSource": "http://opensiddur.org/special-days/commemorative-days/hanukah/megillat-antiokhus/", + "versionTitle": "the Open Siddur Project", + "status": "locked", + "license": "CC-BY-SA", + "versionTitleInHebrew": "פרוייקט הסידור הפתוח", + "actualLanguage": "en", + "languageFamilyName": "english", + "isBaseText": false, + "isSource": false, + "direction": "ltr", + "heTitle": "מגילת אנטיוכוס", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + "And it came to pass in the days of Antiochus, king of Greece, the great and mighty monarch, firm ruler over his dominion, to whom all kings hearkened.", + "Many lands did he conquer, and mighty kings did he subdue, burning their towers and palaces, and imprisoning their men.", + "(No king like unto him had arisen on the coastland of the Great Sea since the days of Alexander.)", + "And he built a great city by the bank of the river, as his capital, and called it Antioch, after his own name.", + "And Bagris his viceroy, also built a city equally great and called it Bagris after his name and so are they called to this day.", + "In the twenty and third year of his reign which was the two hundred and thirteenth year of the erection of the Sanctuary, he set his face towards Jerusalem.", + "And he spoke to his officers, saying, “Surely you know that there is a Jewish people in our midst in Jerusalem.", + "They do not sacrifice to our gods, our laws they do not keep, and they neglect the laws of the king, to follow their own.", + "And further, they look forward to a day of destruction of kings and rulers for when, they say ‘When will our king rule over us; and we shall govern land and sea, and all the world will be our dominion.’ It is not to the glory of the kingdom, to suffer them on the face of the earth.", + "Come now, and let us go up against them, and destroy the covenant their God has made with them, their Sabbaths, new-moon [festivals], and circumcision.”", + "And this found favor in the eyes of his officers and in the eyes of all his army.", + "And thus it came to pass that King Antiochus arose and sent his viceroy Nicanor, with a heavy host and a large multitude, and they came to the city of Judea, Jerusalem.", + "And many did he slay, and he set up an altar in the Sanctuary, in the place where the God of Israel had spoken to his servants, the prophet saying, “There shall I cause My Presence to dwell for ever.”[1] 12 In that place he sacrificed a swine, and brought its blood into the hall of the Sanctuary.", + "And when Yoḥanan, the son of Matithyah, the High-Priest heard of this deed, he became filled with fury, and the radiance departed from his face And he took counsel with himself as what to do regarding this.", + "And then Yoḥanan, the son of Matithyah, made a sword unto himself, two spans in length and one span in breadth, and he hid it beneath his garment.", + "And he came to Jerusalem and stood in the royal gate, and he called to the guards, saying, “I am Yoḥanan, the son of Matithyah, and I am come before Nicanor.", + "The guards came to Nicanor and said, “The High-Priest of the Jews stands in the gate. And Nicanor answered and said, “Let him surely come in.Then was Yoḥanan brought into the presence of Nicanor. And Nicanor spoke to Yoḥanan, saying, “You are one of the rebels, who have rebelled against the king and seek not the peace of his kingdom.”", + "And Yoḥanan answered and said to Nicanor, “My lord now I am come before you. Whatsoever you desire, that will I do.”", + "And Nicanor answered and said to Yoḥanan, “If thou will do my desire, arise and take a swine and slaughter it upon the altar. And you will be given royal dress, and will ride on the king’s horse, for you will be as one beloved of the king.”", + "When Yoḥanan heard this, he answered, “My lord, I fear the children of Israel, lest they hear of my deed and stone me with stones.", + "Let therefore everyone go from before you, lest they inform them.” And Nicanor ordered everyone from his presence.", + "And Yoḥanan, the son of Matithyah, then raised his eyes to Heaven and poured forth his prayer saying, “My God and God of My fathers Avraham, Yitzḥak, and Yaakov,", + "deliver me not into the hands of this heathen, for if he slay me he will repair to the Temple of Dagon his god, and say, ‘My god has delivered him in my hands.’”At that moment, he stepped forward and plunged the sword into Nicanor’s heart, and cast his body into the hall of the Sanctuary,", + "before the Eylah Shemayah [God of Heaven]. And Yoḥanan spoke and said, “My God, account it not as a sin that I killed him in the Sanctuary. Thus may You do to all who came with him to oppress Judea and Jerusalem.”", + "And Yoḥanan the son of Matithyah went forth on that day and fought the enemy and slew many of them.", + "The number of the enemy which he did slay that day was seven thousand for they slew one another.", + "When he returned, he built a pillar which he called after his name, “Macabee, the slayer of the mighty.”", + "And when Antiochus the king heard that his viceroy Nicanor was slain, he was sorely vexed. And he sent for Bagris, the wicked, who leads his people astray.", + "And Antiochus spoke to Bagris and said, “You know, for you have heard, what the children of Israel have done to me, they have slain my hosts, and have despoiled my camps and officers.", + "Can you now put your trust in your wealth, or consider your homes as your own? Come, let us go up against them, and destroy the covenant their god has made with them through their Sabbaths, the new-moon [festival observance], and circumcision.”", + "Then did Bagris, the wicked, and all his armies, come into Jerusalem, and slew many of its inhabitants.", + "And he issued a severe decree banning, the Sabbath, the new moon, and circumcision.", + "And seeing that this royal decree was issued in haste, they soon found a man who circumcised his son. And the man and his wife were brought before them, and they hung them opposite the child.", + "There was also a woman who bore a son after the death of her husband, and she circumcised him when he was eight days old. And she went up on the wall of Jerusalem, bearing her circumcised son.", + "And she cried out and said, “To you Bagris, the wicked, be it said ‘You plan to destroy the covenant that has been made with us, the covenant of our forefathers. Sabbath and the new-moon [festivals] and circumcision we will not abandon, neither we nor our children’s children.’ And she cast her son to the ground, and leaped down after him, and both died together. Many of the children of Israel did thus in those days rather than violate the covenant of their fathers.", + " Therefore the Israelites said one to the other, “Come let us withdraw into a cave, lest here we be compelled to desecrate the Sabbath.” But their plan was betrayed to Bagris.", + "Then did Bagris, the wicked, send armed men, to camp at the entrance to the cave. And they said, “Jews, come forth to us, eat with us of our bread, and drink with us of our wine, and do even as we do.”", + "And the children of Israel spoke and said one to another, “We all remember what we were commanded upon Mount Sinai; ‘Six days shall you labor, and upon the seventh day, shall you rest.’[2] It were better to die in this cave than to profane the Sabbath day.”", + "And when the Jews would not come forth, Bagris’ men brought wood, which they burned at the entrance of the cave, killing about a thousand men and women", + "And the five sons of Matithyah, Yoḥanan and his four brethren, came out and fought with the enemy and slew many of them", + "and drove them to the far islands of the sea, for they trusted in the God of Heaven.", + "And Bagris, the wicked, boarded a ship and fled to Antioch, to the king and with him were those who escaped the sword.", + "And Bagris spoke to Antiochus, saying, “Though, you king have commanded the Jews to cease their observance of Sabbath, the new-moon [festival], and circumcision; yet they have rebelled against you, and defraud you. Not all the peoples and tongues could conquer the five sons of Matithyah, who are mightier than lions, swifter than eagles, and fiercer than bears.", + "And now, O King, if my counsel wins your favor, go forth to do battle against them, [so that they] shall be shamed before all the kings.", + "Therefore, do you dispatch letters to all the provinces of your kingdom that the captains of the armies come, and let no one remain behind and their elephants, garbed with shields and harness shall they bring with them.”", + "And this found favor in the eyes of King Antiochus. He sent letters to all the provinces of his empire. And the governors of each people and each province came and they brought elephants garbed with shields and harness.", + "And Bagris, the wicked, arose and went up against Jerusalem a second time, and made a breach in its wall and tore down its entrance. He made thirteen breaches in the Sanctuary, and some of the stones he destroyed, causing them to crumble like dust.", + "And he thought to himself, “Surely this time they shall not overcome me, for my host is so numerous, and my strength is so great.” The God of Heaven, however, planned otherwise.", + "When the five sons of Mattithyah heard this, they arose and came to Mitzpah Gil’ad, where Israel had won a great victory in the day of Shmuel, the prophet.", + "And they decreed a fast day, and sat on ashes and prayed to the God of Heaven for mercy.", + " And a good plan occurred to Yehudah, the eldest, Shim’on, the second of the sons, Yoḥanan, the third, Yonathan, the fourth, and El’azar, the youngest.", + "And their father blessed them and said, “Yehudah, my son, you are like Yehudah the son of Yaakov, who was like unto a lion.", + "Shim’on, my son, you are like Shim’on the son of Yaakov who slew the people of Shkḥem.", + "Yoḥanan, my son, you are like Avner the son of Ner, the head of the host of Israel.", + "Yonathan, my son, you are like Yonathan the son of Shaul, who slew the Plishtim.", + "And you El’azar, my son, you are like Pinḥas the son of El’azar who was jealous for his God’s sake, and thus delivered the children of Israel.”", + "Following this, the five sons of Matithyah went forth that day and fought the enemy, and slew many among them. But Yehudah was slain in the battle.", + "When the sons of Matithyah saw that their brother Yehudah was slain, they returned to their father.", + "And when he said to them, “Why have you returned?” they replied, “Because our brother who was the equal of all the rest of us, is slain.", + "And Matithyah said, “I will go with you and I too will fight the enemy, lest the House of Israel perish, seeing that you are so alarmed by reason of your brother’s death.”", + "And Matithyah went forth that day with his sons and fought the enemy.", + "And the God of Heaven delivered all the mighty men of the enemy into their hands, and they slew many among them, slaying all who were armed with swords, or who drew a bow; all the captains of the army and their lesser officers, so that none remained; for the remnant fled to distant provinces.", + "El’azar while engaged in killing the elephants, sank in the dung of the elephants.", + "And when they returned from battle they sought him and found him sunk in the dung of the elephants.", + "And the children of Israel rejoiced that their enemies had been delivered into their hands; some of them they burned in fire, some they pierced with the sword, and some they hung upon the trees.", + "And Bagris who lead his people astray, was burned by the House of Israel in fire.", + "When King Antiochus heard that Bagris, the wicked, and all the captains who were with him were slain, he embarked upon a boat and fled to a distant province; and it came to pass that wherever he landed, they rebelled against him and called him “the Coward.”", + "After these things, the sons of the Ḥashmonai came into the Sanctuary, restored the gates, repaired the breaches, and cleansed the hall of the dead and of all its impurity.", + "And they sought pure olive oil with which to light the Menorah, but they found only one little vessel sealed with the seal of the High-Priest and they knew it to be pure. And it contained but sufficient oil for one day.", + "But the God of Heaven Who caused His presence to dwell in the Sanctuary, gave His blessing and it sufficed to light the Menorah eight days.", + "Therefore did the sons of the Ḥashmonai together with the Israelites", + "ordain that these eight days be ever celebrated as days of joy and feasting along with the festivals ordained in the Torah; that candles be lit to commemorate the victory they achieved through the God of Heaven;", + "that it be forbidden to mourn or to decree a fast-day during this period, except such as may have been established previously, and it was further ordained to pray and thank God.", + "(Only the work in the Sanctuary was not prohibited by the Ḥashmonai and his sons and their brethren.)", + "(That day saw the end of the Kingdom of Greece.", + "And the sons of the Ḥashmonai and their sons after them did rule over Israel from that day till the destruction of the Beit haElohim [Temple of God], a period of two hundred and six years.)", + "(Therefore do the children of Israel observe these days in all the lands of their dispersion, as days of feasting and joy, for eight days beginning with the 25th of Kislev.", + "From that day and evermore, this festival shall not depart from the holy places of Israel, for their Kohanim, Levi’im, and sages ordained it for themselves and their descendants and pledge to keep it forever.)", + "(May God who performed miracles on their behalf, do wonders for us so that the words of the Torah may be fulfilled even as it is written “I will show him wonders even as in the days of thy going forth from the land of Egypt.”[3] Amen.)(May God who performed miracles on their behalf, do wonders for us so that the words of the Torah may be fulfilled even as it is written “I will show him wonders even as in the days of thy going forth from the land of Egypt.”[3] Amen.)" + ], + "sectionNames": [ + "Paragraph" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Megillat Antiochus/Hebrew/merged.json b/json/Second Temple/Apocrypha/Megillat Antiochus/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..674ca3b0af5e513c62074bf557176f516f0682a2 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Megillat Antiochus/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,101 @@ +{ + "title": "Megillat Antiochus", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Megillat_Antiochus", + "text": [ + "וַיְהִי בִּימֵי אַנְטְיוּכַס מֶֽלֶךְ יָוָן מֶֽלֶךְ גָּדוֺל וְחָזָק הָיָה וְתַקִּיף בְּמֶמְשַׁלְתּוֺ וְכָל־הַמְּלָכִים יִשְׁמְעוּ לוֺ׃", + "וְהוּא כָבַשׁ מְדִינוֺת רַבּוֺת וּמְלָכִים חֲזָקִים וְהֶחֱרִיב טִירוֺתָם וְהֵיכְלֵיהֶם שָׂרַף בָּאֵשׁ וְאַנְשֵׁיהֶם בְּבֵּית הָאֲסוּרִים אָסָר׃ ", + "(מִימֵי אַלֵכְּסַנְדְּרוֺס הַמֶּֽלֶךְ לֹא קָם מֶֽלֶך כָּמֹֽהוּ בְּכָל־עֵבֶר הַנָּהַר׃)", + "וְהוּא בָנָה מְּדִינָה גְדוֺלָה עַל־חוֺף הַיָּם לִהְיוֺת לוֺ לְבֵית מַלְכוּת וַיִקְרָא־לָהּ מְדִינַת אַנְטִיּוֺכְיָא עַל־שְׁמוֺ׃", + "וְגַם בַּגְרִיס מִשְׁנֵֽהוּ בָּנָה מְדִינָה אַחֶרֶת לְנֶגְדָּהּ וַיִּקְרָא־לָהּ בַּגְרִיס עַל־שְׁמוֺ וְכֵן שְׁמוֺתָן עַד הַיּוֺם הַזֶּה׃‏‏", + "בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלוֺשׁ שָׁנִים לְמָלְכוֺ הִיא שְנַת מָאתַֽיִם וּשְׁלוֺשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים לְבִנְיַן בֵּית הָאֱלֹהִים שָׂם פָּנָיו לַעֲלוֺת לִירוּשָׁלָֽיִם׃‏", + "וַיַּֽעַן וַיּאֽמֶר לְשָׂרָיו הֲלֺא יְדַעְתֶּם כִּי יֵשׁ עַם הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּירוּשָלַֽיִם בֵּינֵֽינוּ׃", + "לֵאלֹהֵֽינוּ אֵינָם מַקְרִיבִים וְדָתֵֽינוּ אֵינָם עוֺשִׂים וְדָתֵי הַמֶֽלֶךְ עוֺזְבִים לַעֲשׂוֺת דָּתָם׃", + "וְגַם הֵם מְיַחֲלִים לְיוֺם שִׁבְרוֺן הַמְּלָכִים וְהַשִּׁלְטוֺנִים וְאוֺמְרִים מָתַי יִמְלֹךְ עָלֵֽינוּ מַלְכֵּֽינוּ וְנִשְׁלוֺט בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה וְכָל־הָעוֺלָם יִנָּתֵן בְּיָדֵֽינוּ׃‏ אֵין כָּבוֺד לַמַּלְכוּת לְהָנִֽיחַ אֵֽלֶּה עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה׃", + "עַתָּה בֽוֺאוּ וְנַעֲלֶה עֲלֵיהֶם וּנְבַטֵּל מֵהֶם אֶת־הַבְּרִית אֲשֶׁר כֹּרַת לָהֶם שַׁבָּת רֹאשׁ־חֽוֺדֶשׁ וּמִילָה׃", + "וַיִּיטַב הַדָּבָר בְעֵינֵי כָל־חֵילוֺ׃‏", + "בְּאוֺתָהּ שָׁעָה קָם אַנְטְיוּכַס הַמֶּֽלֶךְ וַיִשְׁלַח אֶת־נִיקָנוֺר מִשְׁנֵֽהוּ בְּחַֽיִל גָּדוֺל וְעַם רָב וַיִּבֹא לְעִיר יְהוּדָה לִירוּשָׁלָֽיִם׃", + "וַיַהֲרוֺג בָּהּ הֶֽרֶג רַב וַיִּבֶן בָּמָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבָדָיו הַנְּבִיאִים שָׁם אֲשַׁכֵּן שְׁכִינָתִי לְעוֺלָם׃ בַּמָּקוֺם הַהוּא שָׁחֲטוּ אֶת־הַחֲזִיר וַיָבִֽיאוּ אֶת־דָּמוֺ לְעֶזְרַת הַקֹּֽדֶשׁ׃", + "וּבִהְיוֹת זֶה כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יוֺחָנָן בֶּן־מַתִּתְיָה כֹּהֵן גָּדוֺל כִּי זֶה הַמַּעֲשֶׂה נַעֲשָׂה נִמְלָא קֶֽצֶף וְחֵמָה וְזִיו פָּנָיו נִשְׁתַּנָּה וַיִּוָעַץ בְּלִבּוֺ מַה־שֶּׁיּוּכַל לַעֲשׂוֺת עַל־זֶה׃", + "וְאַז יוֹחָנָן בֶּן־מַתִּתְיָה עָשָׂה לוֺ חֶֽרֶב שְׁתֵּי זְרָתוֺת אָרְכָּהּ וְזֶֽרֶת אַחַת רָחְבָּהּ תַּֽחַת בְּגָדָיו עֲטוּפָה׃‏‏", + "וַיָבוֺא לִירוּשָלָֽיִם וַיַּעֲמֹד בְּשַֽׁעַר הַמֶּֽלֶךְ וַיִּקְרָא לַשּׁוֺעֲרִים וַיֹּאֽמֶר לָהֶם אֲנִי יוֺחָנָן בֶּן־מַתִּתְיָה בָּאֽתִי לָבוֺא לִפְנֵי נִיקָנוֺר׃", + "וְאָז בָּֽאוּ הַשּׁוֺעֲרִים וְהַשּׁוֺמְרִים וַיֹּאֽמְרוּ לוֺ הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל שֶׁל־הַיְהוּדִים עוֺמֵד בּפֶּֽתַח וַיַּֽעַן נִיקָנוֺר וַיֹּאֽמֶר לָהֶם בּוֺא יָבוֺא׃‏ וְאָז יוֺחָנָן הוּבָא לִפְנֵי נִיקָנוֺר וַיַּֽעַן נִיקָנוֺר וַיּאֽמֶר לְיוֺחָנָן אַתָּה הוּא אֶחָד מִן־הַמּוֺרְדִים אֲשֶׁר מָרְדוּ בַמֶּֽלֶךְ וְאֵינָם רוֺצִים בִּשְׁלוֺם מַלְכוּתוֺ׃", + "וַיַּֽעַן יוֺחָנָן לִפְנֵי נִיקָנוֺר וַיֹּאֽמֶר אֲדוֺנִי אֲנִי הוּא עַתָּה בָאֽתִי לְפָנֶֽיךָ אֲשֶׁר תִּרְצֶה אֶעֲשֶׂה.", + "וַיַּֽעַן נִיקָנוֺר וַיֹּאֽמֶר לְיוֺחָנָן אִם כִּרְצוֺנִי אַתָּה עוֺשֶֺה קַח חֲזִיר וּשְׂחָטֵֽהוּ עַל־הַבָּמָה וְתִלְבַּשׁ בִּגְדֵי מַלְכוּת וְתִרְכַּב עַל־סוּס הַמֶּֽלֶךְ וּכְאַחַד מֵאוֺהֲבֵי הַמֶּֽלֶךְ תִּהְיֶה.‏", + "וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע יוֺחָנָן הֳשִיבוֺ דָבָר אֲדוֺנִי אֲנִי יָרֵא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל פֶּן־יִשְׁמְעוּ כִּי עָשִֽׂיתִי כֵן וְיִסְקְלֽוּנִי בָּאֲבָנִים׃", + "עַתָּה יֵצֵא כַל־אִישׁ מִלְּפָנֶֽיךָ פֶּן יוֺדִיעוּם. אָז נִיקָנוֺר הוֺצִיא מִלְּפָנָיו כָּל־אִישׁ׃‏", + "בָּעֵת הַהִיא נָשָׂא יוֺחָנָן בֶּן־מַתִּתְיָה עֵינָיו לַשָּׁמַֽיִם וְתִקֵּן תְּפִלָּתוֺ לִפְנֵי אֱלֹהָיו וַיֹּאמֵר אֱלֹהַי וַאֱלֹהֵי אֲבוֺתַי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב", + "אַל־תִּתְּנֵֽנִי נָא בּיַד הֶעָרֵל הַזֶה כִּי אִם־יַהַרְגֵֽנִי יֵלֵךְ וְיִשְׁתַּבַּח בְּבֵית דָּגוֺן אֱלֹהָיו וְיֹאמַר אֶלֹהַי נְתָנוֺ בְיָדִי׃ בְּאוֺתָהּ שָׁעָה פָּסַע עָלָיו שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֺת וַיִתְקַע הַחֶֽרֶב בְּלִבּוֺ וַיַּשְלֵךְ אוֺתוֺ חָלָל בְּעֶזְרַת הַקֹּֽודֶשׁ׃", + "לִפְנֵי אֱלֹהֵי הַשָּׁמַֽיִם. עָנָה יוֺחָנָן וְאָמָר אֱלֹהַי לֹא תָשִׂים עָלַי חֵטְא כִּי הֲרַגְתִּיו בַּקֹּדֶשׁ עַתָּה כֵּן תִּתֵּן אֶת־כָּל־הָעַמִּים אַשֶׁר בָֽאוּ עִמוֺ לְהָצֵר לִיְהוּדָה וְלִירוּשָׁלָֽיִם׃‏", + "אָז יָצָא יוֺחָנָן בֶּן־מַתִּתְיָה בַּיּוֺם הַהוּא וַיִּלָּחֵם בָּעַמִּים וַיַּהֲרֹג בָּהֶם הֶֽרֶג רָב׃", + "מִסְפַּר הַהֲרוּגִים אֲשֶׁר הָרַג בַּיּוֺם הַהוּא שְׁבֵע (מֵאוֺת וּשְׁנַֽיִם וְשִׁבְעִים) אֶֽלֶף אֲשֶׁר הָיוּ הוֺרְגִים אֵֽלֶּה לָאֵֽלֶּה׃", + "בְּשׁוּבוֺ בָּנָה עַמּוּד עַל־שְׁמוֺ וַיִּקְרָא־לוֺ מַכְבִּי מֵמִית הַחֲזָקִים׃", + "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אַנְטְיוּכַס הַמֶּֽלֶךְ כִּי נֶהֳרַג נִיקָנוֺר מִשְׁנֵֽהוּ צַר לוֺ מְאֹד וַיִּשְׁלַח לְהָבִיא לוֺ בַּגְרִיס הָרָשָׁע הַמַּטְעֶה אֶת־עַמּוֺ׃", + "וַיַֽעַן אַנְטְיוּכַוס וַיֹּאֽמֶר לְבַגְרִיס הֲלֹא יָדַֽעְתָּ אִם־לֹא שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר־עָשׂוּ לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָרְגוּ חֲיָלַי וַיָּבֹֽזּוּ מַחֲנוֺתַי וְשָׂרָי׃", + "עַתָּה עַל מָמוֺנֵיכֶם אַתֶּם בּוֺטְחִים אוֺ בֶתֵּיכֶם לָכֶם הֵם. בֹּֽאוּ וְנַעֲלֶה עֲלֵיהֶם וּנְבַטֵּל מֵהֶם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת לָהֶם אֱלֹהֵיהֶם שַׁבָּת רֹאשׁ־חֹֽדֶשׁ וּמִילָה׃", + "אָז בַּגְרִיס הָרָשָׁע וְכָל־מַחֲנוֺתָיו בָּאוּ לִירוּשָׁלַֽיִם וַיַּהֲרֹג בָּהֶם הֶֽרֶג רַב ", + "וַיִּגְזֹר בָּהּ גְּזֵרָה גְמוּרָה עַל־שַׁבָּת רֹאשׁ־חֹֽדֶשׁ וּמִילָה׃", + "בִּהְיוֺת זֶה כַּאֲשֶׁר הָיָה דְּבַר הַמֶּֽלֶךְ נֶחְפָּז מָצְאוּ אִישׁ אֲשֶׁר־מָל בְּנוֺ וַיָּבִיאוּ הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֺ וַיִּתְלוּ אוֺתָם כְּנֶֽגֶד הַיָּֽלֶד׃", + "וְגַם אִשָּׁה אֲשֶׁר יָלְדָה בֵן אַחֲרֵי־מוֺת בַּעְלָהּ וַתָּֽמָל אוֺתוֺ לִשְׁמוֺנָה יָמִים וַתַּֽעַל עַל־חוֺמַת יְרוּשָׁלַֽיִם וּבְנָהּ מָהוּל בְּיָדָהּ׃", + "וַתַּֽעַן וַתֹּאמַר לְךָ אוֺמְרִים בַּגְרִיס הָרָשָׁע אַתֶּם חוֺשְׁבִים לְבַטֵּל מֵאִתָּֽנוּ הַבְּרִית אֲשֶׁר כֹּרַת עִמָּֽנוּ בְּרִית אֲבוֺתֵינוּ לֹא־נְבַטֵּל מִמֶּנּוּ שַׁבָּת רֹאשׁ־חֹֽדֶשׁ וּמִילָה מִבְּנֵי בָנֵינוּ לֹא יוּסָר׃ וַתַּפֵּל בְּנָהּ לָאָֽרֶץ וַתִּיּפוֺל אַחֲרָיו וַיָּמֽוּתוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד וְרַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ עוֺשִׂים כֵּן בַּיָּמִים הָהֵם וְלֹא שִׁנּוּ בְּרִית אֲבוֺתָם׃", + "בַּזְמַן הַהוּא אָמְרוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֵֽלֶּה לָאֵֽלֶּה בֹּאוּ וְנֵלֵךְ וְנִשְׁבּוֺת בַּמְּעָרָה פֶּן נְחַלֵּל אֶת־יוֺם הַשַּׁבָּת וַיַּלְשִׁינוּ אוֺתָם לִפְנֵי בַגְרִיס׃", + "אָז בַּגְרִיס הָרָשָׁע שָׁלַח אֲנָשִׁים חֲלוּצִים וַיָּבֹאוּ וַיֵּשְׁבוּ עַל־פִּי הַמְּעָרָה וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם יְהוּדִים צְאוּ אֵלֵינוּ אִכְלוּ מִלַּחְמֵנוּ וּשְׁתוּ מִיֵּינֵנוּ וּמַעֲשֵׂינוּ תִּהְיוּ עוֺשִׂים׃", + "וַיַּעֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה לָאֵלֶּה זוֺכְרִים אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר צִוָּֽנוּ יְיָ עַל־הַר סִינַי שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל־מְלַאכְתֶּֽךָ וּבַיּוֺם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבּוֺת עַתָּה טוֺב לָֽנוּ אֲשֶׁר נָמוּת בַּמְעָרָה מֵאֲשֶׁר נְחַלֵּל אֶת־יוֺם הַשַּׁבָּת׃", + "בִּהְיוֺת זֶה כַּאֲשֶׁר לֹא־יָצְאוּ אֲלֵיהֶם הַיְּהוּדִים וַיָבִיאוּ עֵצִים וַיִּשְׂרְפוּ עַל־פִּי הַמְּעָרָה וַיָּמוּתוּ כְאֶֽלֶף אִישׁ וְאִישָּׁה׃‏", + "אַחֲרֵי כֵן יָצְאוּ חֲמִשָׁה בְנֵי־מַתִּתְיָה יוֺחָנָן וְאַרְבָּעָה אֶחָיו וַיִּלָּחֲמוּ בָעַמִּים וַיַהַרְגוּ בַהֶם הֶֽרֶג רַב", + "וַיְגָרְשׁוּם לְאִיֵּי הַיָּם כִּי בָטְחוּ בֵּאלֹהֵי הַשָּׁמָֽיִם׃‏", + "אָז בַּגְרִיס הָרָשָׁע נִכְנַס בִּסְפִינָה אַחַת וַיָּֽנָס אֶל־אַנְטְיוּכַס הַמֶֽלֶךְ וְעִמּוֺ אֲנָשִׁים פְּלִיטֵי חָרֶב׃", + "וַיַּעַן בַּגְרִיס וַיֺּאמֶר לְאַנְטְיוּכַס הַמֶּֽלֶךְ אַתָּה הַמֶּֽלֶךְ שַֽׂמְתָּ צִוּוּי לְבַטֵּל מִן־הַיְּהוּדִים שַׁבָּת רֹאשׁ־חֹֽדֶשׁ וּמִילָה מִרְמָה גְדוֺלָה וּמֶֽרֶד בְּתוֺכָהּ׃ אֲשֶׁר אִם־יֵלְכוּ כָל־הָעַמִּים וְהָאֻמּוֺת וְהַלְּשׁוֺנוֺת לֹא יוּכְלוּ לַחֲמִשָּׁה בְּנֵי מַתִּתְיָהוּ מֵאֲרָיוֺת הֵם חֲזָקִים וּמִנְּשָׁרִים הֵם קַלִּים וִּמִּדֻּבִּים הֵם מְמַהֲרִים׃", + "עַתָּה הַמֶּֽלֶךְ עֲצָתִי תִּיטַב עָלֶֽיךָ וְלֹא תִּלָּחֵם בָּאֲנָשִׁים מְעָט כִּי אִם־תִּלָּחֵם בָּהֶם וְתֵבוֺשׁ בְּעֵינֵי כָל־הַמְּלָכִים׃", + "לָכֵן כְּתוֺב וּשְׁלַח סְפָרִים בְּכָל־מְדִינוֺת מַלְכוּתֶֽךָ וְיָבֹֽאוּ שָׂרֵי הַחֲיָלוֺת וְלֹא־יִשָּׁאֵר מֵהֶם אֶחָד וְגַם פִּילִים מְלֻבָּשִׁים שִׁרְיוֺנִים יִהְיוּ עִמָּהֶם׃", + "וָיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי אַנְטְיוּכַס הָמֶּֽלֶךְ וַיִּשְׁלַח סְפָרִים לְכָל־מְדִינוֺת מַלְכוּתוֺ וַיָבֹֽאוּ שָׂרֵי כָל־הָעַמִּים וְהַמַּמְלָכוֺת וְגַם פִּילִים מְלֻבָּשִׁים שִׁרְיוֺנִים עִמָּהֶם בָּֽאוּ׃", + "שֵׁנִית קָם בַּגְרִיס הָרָשָׁע וָיָּבוֺא לִירוּשָׁלַיִם בָּקַע הַחוֺמָה וַיְנַתֵּק הַמָּבוֺא וַיְשַׁבֵּר בַּמִּקְדָּשׁ שְׁלֹש־עֶשְׂרֵה פְרָצוֺת וְגַם מִן־הָאֲבָנִים שִׁבֵּר עַד־אֲשֶׁר הַיוּ כֶּעָפָר", + "וַיַּחֲשׁוֺב בְּלִבּוֺ וַיֹּֽאמֶר הַפַּעַם הַזֹּאת לֹא יוּכְלוּ לִי כִּי רַב חֵילִי וְעֹז יָדִי. וֵאלֹהֵי הַשָּׁמַֽיִם לֹא חָשַׁב כֵּן׃‏", + "וְכִשְׁמֽוֺעַ חֲמִשָּׁה בְנֵי מַתִּתְיָה קָֽמוּ וַיָּבֹֽאוּ לְמִצְפֵּה גִלְעָד אֲשֶׁר הָיָה־שָׁם פְּלֵיטָה לְבֵית יִשְׂרָאֵל בִּימֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא׃", + "צוֺם גָּזָרוּ וַיֵּשְׁבוּ עַל־הָאֵֽפֶר לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי הַשָׁמָיִם׃", + "אָז נָפַל בְּלִבָּם עֵצָה טוֺבָה יְהוּדָה הַבְּכוֺר שִׁמְעוֺן הַשֵּׁנִי הַשְּׁלִישִׁי יוֺחָנָן הָרְבִיעִי יוֺנָתָן הַחֲמִישִׁי אֶלְעָזָר׃", + "וַיְבָֽרֶךְ אוֺתָם אֲבִיהֶם וְכֵן אָמָר יְהוּדָה בְּנִי אֲדַמֶּה אוֺתְךָ לִיהוּדָה בֶּן־יַעֲקֺב אֲשֶׁר־הָיָה נִמְשָׁל לְאַרְיֵה׃", + "שִׁמְעוֺן בְּנִי אֲדַמֶּה אוֺתְךָ לְשִׁמְעוֺן בֶּן־יַעֲקֹּב אֲשֶׁר הָרַג יוֺשְבֵי שְׁכֶם׃", + "יוֺחָנָן בְּנִי אֲדַמֶּה אוֺתְךָ לְאַבְנֵר בֶּן־נֵר שַׂר צְבָא יִשְׂרַאֵל.‏", + "יוֺנָתָן בְּנִי אֲדַמֶּה אוֺתְךָ לְיוֺנָתָן בֶּן־שָׁאוּל אֲשֶׁר הָרַג עַם פְּלִשְׁתִּים׃", + "אֶלְעָזָר בְּנִי אַדַמֶּה אוֺתְךָ לִפִינְחָס בֶּן־אֶלְעָזָר אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וְהִצִּיל אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃", + "עַל־זֶה יָצְאוּ חֲמִשָּׁה בְנֵי־מַתִּתְיָה בַּיּוֺם הַזֶּה וַיִּלָּחֲמוּ בָּעַמִּים וַיַּהַרְגוּ בָהֶם הֶרֶג רָב וַיֵּהָרֵג מֵהֶם יְהוּדָה׃", + "בְּאוֺתָהּ שָׁעָה כַּאֲשֶׁר רָאוּ בְּנֵי מַתִּתְיָה כִּי נֶהֱרַג יְהוּדָה שָֽׁבוּ וַיָּבֹֽאוּ אֵל־אֲבִיהֶם׃", + "וַיֹּאמֶר לָהֶם לָֽמָּה שַׁבְתֶּם וַיַּעֲנוּ וַיֹּֽאמְרוּ עַל־אֲשֶׁר נֶֽהָרַג אָחִֽינוּ אֲשֶׁר־הָיָה חָשׁוּב כְּכֻלָֽנוּ׃", + "וַיַּֽעַן מַתִּתְיָה אֲבִיהֶם וַיֹּֽאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנִי אֵצֵא עִמָּכֶם וְאֶלָּחֵם בָּעַמִּים פֶּן־יֹאבְדוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאַתֶּם נִבְהַלְתֶּם עַל־אֲחִיכֶם׃", + "וַיֵּצֵא מַתִּתְיָה בַּיּוֺם הַהוּא עִם־בָּנָיו וַיִּלָּחֲמוּ בָּעָמִּים׃", + "וֵאלֹהֵי הַשָׁמַֽיִם נָתַן כָּל־גִּיבּוֺרֵי הָעַמִּים בְּיָדָם וַיַּהַרְגוּ בָהֶם הֶֽרֶג רַב כָּל־אֲחֽוּזֵי חֶֽרֶב וְכָל־מֽוֺשְׁכֵי קֶֽשֶׁת שָׂרֵי הַחַֽיִל וְהַסְגָנִים לֹא־נוֺתַר בָּהֶם שָׂרִיד וַיָּנֽוּסוּ שְׁאָר הָעַמִּים לִמְדִינוֺת הַיָּם׃", + "וְאֶלְעָזָר הָיָה מִתְעַשֶׂק לְהָמִית הַפִּילִים וַיִּטְבַּע בְּפֶֽרֶשׁ הַפִּילִים", + "וְכַאֲשֶׁר שָֽׁבוּ בִּקְשֽוּהוּ בֵּין הַחַיִּים וּבֵין הַמֵּתִים וְלֹא מְצָאֽוּהוּ וְאַחַר כֵּן מְצָאֽוּהוּ אֲשֶׁר טֻבַּע בְּפֶֽרֶשׁ הַפִּילִים׃ ", + "וַיִּשְׂמְחוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי־נִתְּנוּ בִידֵהֶם שׂוֺנְאֵיהֶם מֵהֶם שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וּמֵהֶם דָּקְרוּ בַחֶֽרֶב וּמֵהֶם תָּלוּ עַל־הָעֵץ׃", + "וּבַגְרִיס הָרָשָׁע הַמַּטְעֶה אֶת־עַמּוֺ שָׂרְפוּ אוֺתוֺ בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּאֵשׁ׃", + "וְאָז אַנְטְיוּכַס הַמֶּֽלֶךְ כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֲשֶׁר נֶהֶרְגוּ בַּגְרִיס הָרָשָׁע וְכָל־שַׂרֵי הַחַֽיִל אֲשֶׁר עִמּוֺ נִכְנַס בִּסְפִינָה וַיָּֽנָס לִמְדִינוֺת הַיָּם וַיְהִי כָּל־מָקוֺם אֲשֶׁר הָיָה בָא שָֽׁמָּה מוֺרְדִים בּוֺ וְקוֺרְאִים אוֺתוֺ הַבּוֺרֵֽחַ׃", + "אַחֲרֵי כֵן בָּֽאוּ בְנֵי חַשְׁמוֺנַי לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וַיִּבְנוּ הַשְּׁעָרִים הַנִּשְׁבָּרִים וַיִּסְגְּרוּ הַפְּרָצוֺת וַיְטַהֲרוּ אֶת־הָעֲזָרָה מִן הַהֲרוּגִים וּמִן הַטֻּמְאוֺת׃", + "וַיְבַקְשׁוּ שֶֽׁמֶן זַיִת זָךְ לְהַדְלִיק הַמְּנוֺרָה וְלֺא מָצְאוּ כִּי־אִם צְלוֺחִית אַחַת אֲשֶׁר הַיְתָה חֲתוּמָה בְּטַבַּֽעַת הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל וַיֵּדְעוּ כִּי הָיְתָה טָהוֺר וְהָיָה בָהּ כְּשִׁיעוּר הַדְלָקַת יוֺם אֶחָד׃", + "וֵאלֹהֵי הַשָּׁמַֽיִם אֲשֶׁר שִׁכֵּן שְׁמוֺ שָׁם נָתַן בְּרָכָה וְהִדְלִֽיקוּ מִמֶּֽנָּה שְׁמוֺנָה יָמִים׃", + "עַל־כֵּן קִיְּמוּ בְּנֵי חַשְׁמוֺנַי קִיּוּם וְחִזְּקוּ אִסָּר וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּהֶם כְּאֶחָד", + "לַעֲשׂוֺת שְׁמוֺנָה יָמִים הָאֵֽלֶּה יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה כִּימֵי מוֺעֲדִים הַכְּתוּבִים בַּתּוֺרָה וּלְהַדְלִיק בָּהֶם נֵרוֺת לְהוֺדִֽיעַ אֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם אֱלֹהֵי הַשָּׁמַֽיִם נִצּוּחִים׃", + "וּבָהֶם אֵין לִסְפּוֺד וְלֹא לִגְזוֺר צוֺם וְתַעֲנִית זוּלָתִי אֲשֶׁר מְקֻבָּל עָלָיו מִלִּפְנֵי זֶה וְיִתְפַּלֵל לִפְנֵי אֶלֹהָיו׃‏", + "(אַךְ חַשְׁמוֺנַאי וּבָנָיו וְאֲחֵיהֶם לֹא־גָזְרוּ בָהֶם לְבַטֵּל עֲבוֺדַת מְלָאכָה.)", + "(וּמִן־הָעֵת הַהִיא לֺא־הָיָה שֵׁם לְמַלְכוּת יָוָן׃", + "וַיְקַבְּלוּ הַמַּלְכוּת בְּנֵי חַשְׁמוֺנַאי וּבְנֵי בְנֵיהֶם מֵהָעֵת הַזֹּאת עַד־חָרְבַּן בֵּית הָאֶלֹהִים מָאתַיִם וְשֵׁשׁ שָׁנִים׃)", + "(עַל־כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵהַיּוֺם הַהוּא בְּכָל־גָּלוּתָם שׁוֺמְרִים הַיָּמִים הָאֵֽלֶה וְקוֺרְאִים לָהֶם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה מֵחֲמִשָׁה וְעֶשְׂרִים לַחֹֽדֶשׁ כִּסְלֵו שְׁמוֺנָה יָמִים׃", + "מִן־הָעֵת הַהִיא וְעַד־הָעוֺלָם לֺא יָסוּרוּ מֵהֶם אֲשֶׁר הָיוּ בְּבֵית מִקְדָּשָׁם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְחַכְמֵיהֶם אֲשֶׁר קִיְּמוּ עֲלֵיהֶם וְעַל־בְּנֵי בְנֵיהֶם עַד־עוֺלָם׃‏)", + "(האל אשר עשה עמהם נס ופלא, הוא יעשה לנו נסים ונפלאות, ויקוים בנו מקרא שכתוב “כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות”.‏)" + ], + "versions": [ + [ + "the Open Siddur Project", + "http://opensiddur.org/special-days/commemorative-days/hanukah/megillat-antiokhus/" + ] + ], + "heTitle": "מגילת אנטיוכוס", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "sectionNames": [ + "Paragraph" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Megillat Antiochus/Hebrew/the Open Siddur Project - Aramaic.json b/json/Second Temple/Apocrypha/Megillat Antiochus/Hebrew/the Open Siddur Project - Aramaic.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..7099bc4b2ea5a109b5ee8e25b99c787fc9f033da --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Megillat Antiochus/Hebrew/the Open Siddur Project - Aramaic.json @@ -0,0 +1,102 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Megillat Antiochus", + "versionSource": "http://opensiddur.org/special-days/commemorative-days/hanukah/megillat-antiokhus/", + "versionTitle": "the Open Siddur Project - Aramaic", + "status": "locked", + "versionNotes": "", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגילת אנטיוכוס", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + "וַהוָה בְיוֹמֵי אַנטְיוּכַס מַלכָא דְיָוָן מַלַך רַב וְתַקִיף הוה וְחַסִין בְשֻּׁלטָנוּתֵיה וְכָל מַלכַיָא יִשׁתַמעוּן לֵיה׃", + "הוּא כבש מְדִינָן סַגִיאָן וֵמַלְכִין תַקִיפִין אַסַר וְאַצדִי בירניתהון וְהֵיכְלֵיהוֹן אוקיד בְנוּרָא וְגִבָרֵיהוֺן בְאֵיסָר אַסַר׃", + "(מיומי אלכזנדרוס מלכא לא קם מלך כותיה בכל עבר נהרא)", + "הוּא בְנָא מְדִינְתָא רַבְתָא עַל סְפַר יַמָא לְמִהוֵי לֵיה לְבֵית מַלכוּ וּקרָא לַה אנטוכיא עַל שְמֵיה׃", + "וְאַף בַגרַס תִניָנֵיה בְנָא [לֵיה] מְדִינְתָא אוחרנתא לְקִבלַה וּקרָא לַה [מְדִינַת] בַגרַס וְכֵין שְׁמָהָתְהוֺן עד דְנָא׃", + "בִשׁנַת עַשֹרִין וִתלָת שְׁנִין למלכותיה היא שנת מָאתַן וּתלָת עְשַׂר שְׁנִין לְבִניָן בֵית אֵילָהָא דיך שַׁוִי אַנפוֹהִי למיסק לִירוּשׁלַם׃", + "עָנֵה וְאָמַר להַדָבְרוֹהִי הְלָא יָדעִיתוּן עַמָא דיהודאי דִי בִיהוּד בֵינָתַנָא ", + "לְאֵילָהַנָא לָא פָלְחִין ונימוסנא לָא עָבְדִין וְדָתֵי מַלכָא שָבְקִין לְמַעבַד דתֵיהוֹן׃", + "וְאַף אינון מְסַבְרִין לְיוֹם תְבָר מַלכַיָא וְשִׁלטוֹנַיָא וְאָמְרִין אִמַתִי ימלוך [עלנא] מלכנא וְנִשלוֹט בְיַמָא וּביַבַשׁתָא וְכָל עָלְמָא יִתמְסַר בִידַנָא לֵית רְבוּת מַלכוּתָא לְמִשׁבַק אִלֵין עַל אַפֵי אַרעָא׃", + "כְעַן אֵיתוֹ וניסק עְלֵיהוֹן וּנבַטֵיל מִנְהוֺן קִיָמָא דִגזִיר עְלֵיהוֹן שַבתָא וְיַרחָא וּמהוּלתָא׃", + "וּשפַר פִתגָמָא בְעֵינֵי רברְבָנוֹהִי וּבעֵינֵי כָל חֵילָוָתֵיה׃", + "בַה שָעְתָא קָם אַנטְיוּכַס מַלכָא ושלח בְנִיקָנוֹר תִניָנֵיה בְחֵיל רַב ובעם סַגִיא וַאְתָא לִירוּשלַם׃", + "קטל בַה קטלא סַגִיא וּנצַב צִלמָא בְבֵיתָא דְמַקדְשָׁא באתרא דִי אְמַר אֵילָה יִשֹרָאֵל לְעַבדוֹהִי נְבִיַיָא תַמָן אַשׁרִי שְׁכִינְתִי לעלם׃ בֵיה זִמנָא נְכַסוּ חֻזִירָא וְאוֹבִילוּ מִדְמֵיה לְעַזַרתָא דְקוּדשָׁא׃", + "וִכדִי שֵמַע יוֹחָנָן בַר מתתיה יָת פִתגָמַיָא הָאִלֵין אִתמְלִי רְגַז וְחֵימָא וּצלֵים אַנפוֹהִי אִשׁתַנִי וְאִתמְלִיך בְלִבֵיהי מָא לְמַעבַד עַל דְנָא׃", + "בְאֵידַיִן יוֹחָנָן בַר מֵתַתיָה עְבֵד לֵיה חַרבָא זַרתֵין אורכה ופותיה זֵירַת חְדָא תְחוֹת לְבוּשוֹהִי עַטפַה׃", + "לִירוּשַלַם אְתָא וְקָם בִתרַע קַרתָא וְאַמַר לתרעיא וְנָטוֹרַיָא אְנָא יוֹחָנָן בַר מתתיה כָהְנָא דִי יְהוּד אְתֵיתִי לְמֵיעַל קֻדָם נִיקָנוֹר׃", + "אֵידַיִן עָלִין תרעיא ונטוריא ואמרין לֵיה לְנִיקָנוֹר כָהְנָא רַבָא דִי יְהוּד קָאֵים בתרעא [ענה ניקנור] וַאְמַר לֵהוֺן עוֹל יֵיעוּל׃ אֵידַיִן יוחנן הועל קֻדָם נִיקָנוֹר עָנֵה נִיקָנוֹר וְאַמַר לְיוֹחָנָן אנת הוּא חַד מִן מרודיא דִי מְרַדוּ בְמַלכָא וְלָא בָעַיָן שְלָם מַלכוּתֵיה׃", + "עָנֵה יוֹחָנָן קֻדָם נִיקָנוֹר וְאַמַר כְעָן אֵתִיתִי קֻדָמָך לְמַעבַד מָה דִי אַת בָעֵי׃", + "עָנֵה נִיקָנוֹר וְאַמַר לְיוֹחָנָן הָא כְמִצביִי אַת בָעֵי סַב חֻזִירָא ונכסיה לְצִלמָא וְאַלבְשִׁינָך לְבוּשָׁא דְמַלכוּתָא וְאַרכֵבִינָך עַל סוסיא דְמַלכָא וּכחַד מִן רָחְמֵי מַלכָא תִהוִי׃", + "וִכנִימָא פִתגָמָא אַתִיבֵיה יוֹחָנָן [וְאַמַר] מָרִי אְנָא דָחֵיל מִן בְנֵי יִשֹרָאֵל דִלמָא ישמעון דִי עְבַדִית כֵין וירגמונני בְאַבנַיָא ", + "כען יִפְקוּן כָל אְינָשׁ מִן קֻדָמָך דִלמָא יְחַווֹן בֵית יִשֹרָאֵל׃ אֵידַיִן נִיקָנוֹר הַנפֵיק כָל אְינָש מִן קֻדָמוֹהִי׃", + "בֵיה זִמנָא זְקַף יוֹחָנָן בַר מתתיה עינוהי לִשׁמַיָא וְסַדַר צֵלוֹתֵיה קֻדָם רִבוֹן עָלְמָא וְאַמַר אְילָהִי וַאלָהָא דַאְבָהָתִי אַברָהָם יִצחָק וְיִשֹרָאֵל׃", + "וְכֵין אְמַר לָא תִמסְרִינַנִי בְיַד עַרלָא הָדֵין דִלמָא יִקטְלינַנִי וִיהַך וְיִשׁתַבַח בְבֵית דָגוֺן טָעוּתֵיה וְיֹאמַר טָעוּתִי מְסַרתֵיה בִידִי׃ בַה שָׁעְתָא פְסַע לְוָתֵיה תְלָת פִסעִין וּדקַר חַרבָא בְלִבֵיה וּרמָא יָתֵיה קְטִילָא בְעַזַרתָא דְקוּדשָׁא׃", + "עָנֵה יוֹחָנָן קֻדָם אֵילָה שְמַיָא וְאַמַר מָרִי לָא תְשַוֵי עַלַי חוֹבִין דִי קְטַלתֵיה בְבֵית מַקדְשָׁך כְעַן תִמסַר כָל עַמְמַיָא דִי אתו לְמִטעֵי בְנֵי יִשׂרָאֵל דִי בִירוּשלַם׃", + "אֵידַיִן נְפַק יוֹחָנָן בְיוֹמָא הַהוּא וַאגִיח קְרָבָא בְעַמְמַיָא הָאִלֵין וּקטַל בְהוֹן קטלָא סַגִיא וְעַרַקוּ עַמָא דִי אִשׁתֵיזַבוּ מִן חַרבָא בִספִינְתָא לְוָת מַלכָא אַנטְיוּכַס׃", + "וְמִניַן קְטִילַיָא דִי קְטַל ביומא הַהוּא שִׁבעִין וּתרֵין אַלפין וּשׁבַע מְאָה דִי הְווֹ קָטְלִין גְבַר חַברֵיה׃", + "בֵמוֹתְבָוּתֵיה בְנָא מְנָרְתָא וּקרא שְמַה מַקבֵי קטלָא תַקִיפִין׃", + "וִכדִי שְׁמַע אַנטְיוּכַס מַלכָא דִי אִתקְטִיל נִיקָנוֹר תִניָנֵיה עַקַת לֵיה לַחדָא וּשלַח וּקרָא לְבַגרַס חַיָיבָא מַטעֵי עַמֵיה׃", + "עָנֵה אַנטְיוּכַס מַלכָא וַאְמַר לְבַגרַס הְלָא יְדַעתָא אִם לָא שְמַעתָא מָא דַעְבַדוּ לִי בְנֵי יִשׂרָאֵל קטלו חֵילַי וּבַזוּ מִשרְיָתִי וְרַברְבָנַי׃", + "כְעַן עַל נִכסֵיכוֹן אַתוּן רְחִיצִין אוֹ עַל בָתֵיכוֹן דִילְכוֹן כְעַן אֵיתוֹ וְנִסַק עְלֵיהוֹן וּנבַטֵיל מִנְהוֹן קִיָמָא דִגזִיר עְלֵיהוֹן שַבתָא וְיַרחָא וּמהוּלתָא׃", + "אֵידַיִן קָם בַגרַס חַיָיבָא וְכָל מַשֵרְיָתֵיה וְאַתָא לִירוּשַׁלַם׃ קְטַל בַה קַטלָא סַגִיא", + "וּגזַר בַה גזירת גְמֵירָא עַל שַבתָא וְיַרְחָא וּמהוּלתָא׃", + "כָל קְבֵיל דנא מַן דִי מִלַת מַלכָא מְהַחצָפָא כָל דִי יִגזַר בְרֵיה איתיאו גֻברָא וְאִתְתֵיה וִצלַבוּנִין לִקבֵיל יָנְקָא׃", + "וְאַף אִתְתָא יֵלֵידַת בַר בָתַר מיתות בַעלַה וּגזַרתֵיה לִתמָניָא יוֹמִין וּסלֵיקַת עַל שׁוּרָא דִמדִינְתָא וּברַה דִגזַרתֵיה בִידַה׃", + "עַנַת וְאַמַרַת לָך אָמְרִין בַגרַס חַיָיבָא קִיָמָא דַאְבָהָתַנָא לָא יִפסוּק מננא וְלָא מִבְנֵי בננא וְאַפֵילַת יָת בְרַה לִתחוֹת שׁוּרָא וּנפַלַת בתריה וְמִיתוּ תַרוֵיהוֹן סַגִיאִין מִן בְנֵי יִשֹרָאֵל הְווֹ עָבְדִין כְדֵין וְלָא מְשַׁנִין קִיָם אְבָהָתְהוֹן׃", + "בֵיה זִמנָא אָמְרִין בְנֵי יִשֹרָאֵל גְבַר לְחַברֵיה אֵיתוֹ [ונהך] וְנִשבוֹת בִמעָרְתָא דִלמָא נְחַלֵל יוֹמָא דִשַׁבְתָא ואַכַלוּ קִרצֵיהוֺן קֻדָם בַגרַס׃", + "אֵידַיִן שְלַח בְגַבריָא וַאתוֹ לְפוּם מְעָרְתָא וַאמַרוּ בְנֵי יִשֹראֵל פוּקוּ לְוָתַנָא אֵיכוּלוּ מִן לַחמַנָא וִשתוּ מִן חַמרַנָא וְעוּבָדַנָא אַתוּן עָבְדִין׃", + "עָנַיִין בני ישֹראל וְאָמְרִין חַד לְחַברֵיה דְכִירִין אְנַחנָא מָא דְאִתפַקַדנָא עַל טוּרָא דְסִינַי שִׁיתָא יוֹמִין תַעבְדוּן עְיבִידַתכוֹן וּביוֹמָא דְשַבְתָא תְנוּחוּן כְעַן טָב לַנָא דִנמוּת מדנחלל יוֹמָא דְשַבְתָא׃", + "כָל קְבֵיל דְנָא כדי לָא קבִילוּ לְהוֹן אֵיתִיאוּ אָעִין רַטִיבִין וְאוֹקִידוּ עַל פוֹם מְעָרְתָא וְאִתקְטִיל כְאַלַף גְבַר וְאִתְתָא׃", + "בָתַר דְנָא קָמוּ חַמשָה בְנֵי מְתַתיָה יוֹחָנָן וְאַרבְעָה אְחוֹהִי וַאגִיחוּ קְרָבָא בְעַמְמַיָא הָאִלֵין׃ קַטלָא סַגִיא קטלו בְהוֹן", + "ועַרַקוּ דִי אִשׁתְאַרוּ לֵאַפִרכֵי יַמָא דְאִתרְחִיצוּ עַל אְלָה שְמַיָא׃", + "בְאֵידַיִן יְתִיב בַגרַס חַיָיבָא בִספִינְתָא וַערַק לְוָת מַלכָא אַנטְיוּכַס וְעִמֵיה גַברִין דְאִשׁתֵיזַבוּ מִן חַרבָא׃", + "עָנֵה בַגרַס וְאָמַר לְאַנטְיוּכַס מַלכָא אנת מַלכָא שַֹמתָ טְעֵים לְבַטָלָה מִן יְהוּד שַׁבתָא וְיַרחָא וּמהוּלתָא ואשתדור רַב בְגַוַה ואלו אַתוֹ עליהון כָל עַמְמַיָא אוּמַיָא וְלִישָנַיָא לָא כָהְלִין לְחַמשָה בְנֵי מְתַתיָה דִי אִינוּן מִן אַריָוָן תַקִיפִין וְמִן נִשרִין קַלִילִין וְמִן דוּבִין חַצִיפִין׃", + "כְעַן מַלכָא מַלכִי יִשׁפַר עְלָך וְלָא תְגִיחַ קְרָבָא עִמְהוֹן בְמַשִׁריָתָא הָאִלֵין דִלמָא תִבְהֵית בְאַנפֵי כָל מַלכַיָא׃", + "לָכֵן שְׁלַח אִגָרְתָא בכל מִדִינַת מַלכוּתָך וייתון רברבני חֵילָוָתָא וְעִמְהוֹן כָל עַמְמַיָא וְאַף פֵילַיָא מְלוּבָשֵי שִריַנָא׃", + "אֵידַיִן שְׁפַר פתגמא בְעֵינֵי אַנטְיוּכַס (מלכא) וּשׁלַח וּקרָא לְרַברְבֵני מַלכוּתֵיה ואתו כָל עַמְמַיָא וְעִמְהוֹן פֵילַיָא מְלוּבָשֵי שרינא׃", + "תִניָנוּת קָם בַגרַס חַיָיבָא וַאתָא לִירוּשׁלַם תְרַע בַה תְלָת עְשַֹר תְרעתא וּסגַר נַהרָא דִמדִינְתָא וּשֹרַף אַבנַה עָד דַהווֹ כְעַפרָא׃", + "חַשִיב בְלִבֵיה וְאַמַר בְזִמנא הָדא לָא כָהְלִין לִי אְרֵי רַב חֵילִי וְתַקִיף יְדִי וְאֵילָה שְמַיָא לָא חַשִיב כֵין׃", + "וִכדִי שְמַעוּ חַמשָה בְנֵי מֵתַתיָה קָמוּ ואַזַלוּ לְמַצפְיָא דְגִלעָד בְאָתרָא די הוה לְהיֹן שֵיזָבָא בִיוֹמֵי שְמוּאֵל נְבִיָיא׃", + "צוֹמָא גזרו וִיתִיבוּ עַל קִטמָא לְמִבעֵי רַחמִין מִן קֻדָם אֵילָה שְמַיָא׃", + "בְאֵידַיִן נְפַל בְלִבְהוֹן מִלכָא טָבָא וַהווֺ שְמָהָתְהוֹן יְהוּדָה בוּכרָא שִמעוֹן תִניָנָא יוֹחָנָן תְלִיתָאָה יוֹנָתָן רְבִיעָאָה אַלעָזָר חְמִישָאָה ", + "בָרֵיך יָתְהוֺן אְבוּהוֺן קֻדָם דְיִשְלַח יָתְהוֺן לִקרָבָא וְאַמַר יְהוּדָה בְרִי אוֹדֵי עוּבָדָך כִיהוּדָה בַר יַעְקֹב דִמתִיל כאריא ", + "וְאַת שִמעוֹן בְרִי אוֹדֵי עוּבָדָך כְשִמעוֺן בַר יַעְקֹב דִקטַל יָת יָתְבֵי שְכַם דחבו עַל דִינָה אְחָתֵיה ", + "וְאַת יוֹחָנָן בְרִי אוֹדֵי עוּבָדָך כְאַבנֵר בַר נֵר רַב חילא דְיִשֹרָאֵל ", + "וְאַת יוֹנָתָן בְרִי אוֹדֵי עוּבָדָך כְיוֹנָתָן בַר שָאוּל דִי קְטַל יָת פְלִשׁתָאֵי ", + "וְאַת אַלעָזָר בְרִי אוֹדֵי עוּבָדָך כְפִנחָס בַר אַלעָזָר דִי קַנִי קֻדָם אְילָהֵיה וְשֵיזֵיב יָת בְנֵי יִשׂרָאֵל [מֵירוּגזָא] ", + "עַל דְנָא כָמוּ חַמשָה בֵנֵי מְתַתִיָה בְיוֹמָא הַהוּא וַאגִיחוּ קְרָבָא בְעַמְמַיָא הָאִינוּן וּקטַלוּ מִנְהוֺן קַטלָא סַגִיא [לַחדָא] ואתקטיל מִנְהוֹן יְהוּדָה׃", + "בַה שָעְתָא כַד חְזוֹ [בני מתתיה] דְאִתקְטִיל יהודה תָבוּ וַאתוֹ לְוָת אְבוּהוֹן ", + "ואמר לְהוֹן לְמָא תַבתוּן׃ עָנוֹ וֵאָמְרִין יְהוּדָה אְחוּנָא אִתקְטִיל דִי הְוָה מִתחְשֵיב כְוָת כוּלַנָא׃", + "עָנֵה מְתַתיָה וְאַמַר לְהוֹן [אנא] אִפוֹק עִמְכוֹן וְאִגַיח קְרָבָא בעממיא הָאִלֵין דִלמָא יוֹבְדוּן בְנֵי יִשׂרָאֵל וְאָתוּן תִתנַחמוּן עַל אְחוּכוֺן׃", + "וּנפַק מְתַתיָה בְיוֹמָא הַהוּא עִם בְנוֹהִי וַאְגִיח קְרָבָא בְעַמְמַיָא הָאִינוּן׃", + "וְאֵילָה שְׁמַיָא מְסַר כָל גִיבָרֵי עַמְמַיָא הָאִלֵין בִידֵיהוֹן וּקטַלוּ בהון קַטלָא סַגִיא כָל שָלֵיף חַרבָא וְכָל אָחֵיד קַשתָא ורברבני פַחוָאתָא וְלָא אִשתְאַר מִנְהוֹן מֵשֵיזִיב וַערַק מַן דְאִשתֵיזַב מִנְהוֹן לֵאַפִרכֵי יַמָא", + "וְאַלעָזָר הְוָה מִתעַסֵק בֵקַטלָא דפיליא וּטבַע בִפוּרתָא דְפִילָא׃", + "וּבעוֹהִי אְחוֹהִי בֵין חַיַיָא וּבֵין מִיתַיָא וְלָא אַשׁכַּחוּ יָתֵיה וּבָתַר כֵין אַשׁכַּחוּ יָתֵיה טְבִיּעַ בְפוּרתָא דְפִילָא׃", + "וַחְדוֹ בֵנֵי יִשֹראֵל דִי אִתמְסַרוּ סָנְאֵיהוֹן בֵידִיהוֹן מִנְהוֹן קְלוֹ בְנוּרָא וּמִנְהוֹן צְלַבוּ עַל אִילָנָא ", + "וּבַגרַס חַיָיבָא מַטעֵי עַמֵיה קְלוֹהִי בְנוּרָא עַמָא בֵית יִשֹרָאֵל׃", + "וְאַנטְיוּכַס מַלכָא כַד שְמַע דִי אִתקְטִיל בַגרַס תניניה וְכָל רברבנוהי דְעִמֵיה יְתֵיב בִספִינְתָא וַעְרַק לַאְפַרכֵי יַמָא וְכָל אְתַר דְיֵיתֵי מָרְדִין בֵיה וְאָמְרִין לֵיה עָרִיקָא עָרִיקָא וּרמָא בֵנַפְשֵיה לְיַמָא׃", + "בָתַר דנא עלו בְנֵי יִשֹרָאֵל לְבֵית מַקדְשָא וּבנוֹ תַרעַיָא וְדַּכִּיאוּ בֵית מַקדְשָא מִן קְטִילַיָא וּמִן סְאוֹבְתָא׃", + "וּבעוֹ מִשחָא דְזֵיתָא דכיָא לְאַדלָקָא בוֹצִינַיָא וְלָא אַשכַחוּ אלהין צְלוֹחִית חְדָא דַהְוָת חְתִימָה בְעִזקָת כָהְנָא רַבָא מִיוֹמֵי שְמוּאֵל נֵבִיָא וִידַעוּ דִהִיא דָכיָא׃ כאדלקות יוֹמָא חְדָא הְוָה בה ", + "וַאְלָה שְמַיָא דִי שַכֵין שְמֵיה תַמָן יְהַב בַה בִרכְתָא וְאַדלִיקוּ מִנַה תְמָניָא יוֹמִין׃", + "עַל כֵן קַיִימוּ בְנֵי חַשמוּנַאי הַדֵין קְיָימָא וַאְסַרוּ הַדֵין אְסָרָא אִינוּן וּבנֵי יִשֹרָאֵל כוּלְהוֹן׃", + "לְהוֹדָעָא לִבנֵי יִשֹרָאֵל לְמַעְבַד הַדֵין תְמָנָיא יוֹמִין חַדוָא וִיקָר כְיוֹמֵי מוֹעְדַיָא דִכתִיבִין בְאוֹרָיתָא לְאַדלָקא בְהוֹן לְהוֹדָעָא לְמַן דְיֵיתֵי מִבָתְרֵיהוֹן אְרֵי עְבַד לְהוֹן אְלָהְהוֹן פֻרקָנָא מִן שְמַיָא׃", + "בְהוֹן לָא לְמִספַד וְלָא לְמִגזַר צוֹמָא וְכָל דִיהֵי עְלוֹהִי נִדרָא יְשַלֵּמִינֵיִה׃", + "(ברם חשמונאי ובנוהי ואחוהון לא גזרו בהון למשבק עבודת פּולחנא די מקדשא.‏)", + "(מן עדנא דנא לא הזה שם למלכות יון:", + "‏וקבלו מלכותא בני חשמונאי ובני בניהון מן עדנא דגא ועד חרבן בית אלהא דך מאתן ושית שנין:‏)", + "(עד יומיא האילן בני ישראל בכל גלותהון נטרין יומיא אלין וקרין להון ימי חדו מעשרים וחמשה יומין לירחא דכסלו תמניא יומין:", + "מן עידנא ההוא ועד עלמא לא עדון מנהון בבית מקדשהון. כהניא ולויא וחכימהון קימו עליהון ועל בני בניהון עד עלמא:‏)", + "(כבודך י״י.‏ נשלמה המנלת יונית ופסוקיה שבעים וארבעה וסימן ע״ד ולא אמעד, אמן)" + ], + "sectionNames": [ + "Paragraph" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Megillat Antiochus/Hebrew/the Open Siddur Project.json b/json/Second Temple/Apocrypha/Megillat Antiochus/Hebrew/the Open Siddur Project.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..46bbafc6b16ba9251d5a499fc3e7e1c69b7b2dfc --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Megillat Antiochus/Hebrew/the Open Siddur Project.json @@ -0,0 +1,102 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Megillat Antiochus", + "versionSource": "http://opensiddur.org/special-days/commemorative-days/hanukah/megillat-antiokhus/", + "versionTitle": "the Open Siddur Project", + "status": "locked", + "versionTitleInHebrew": "פרוייקט הסידור הפתוח", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": false, + "direction": "rtl", + "heTitle": "מגילת אנטיוכוס", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + "וַיְהִי בִּימֵי אַנְטְיוּכַס מֶֽלֶךְ יָוָן מֶֽלֶךְ גָּדוֺל וְחָזָק הָיָה וְתַקִּיף בְּמֶמְשַׁלְתּוֺ וְכָל־הַמְּלָכִים יִשְׁמְעוּ לוֺ׃", + "וְהוּא כָבַשׁ מְדִינוֺת רַבּוֺת וּמְלָכִים חֲזָקִים וְהֶחֱרִיב טִירוֺתָם וְהֵיכְלֵיהֶם שָׂרַף בָּאֵשׁ וְאַנְשֵׁיהֶם בְּבֵּית הָאֲסוּרִים אָסָר׃ ", + "(מִימֵי אַלֵכְּסַנְדְּרוֺס הַמֶּֽלֶךְ לֹא קָם מֶֽלֶך כָּמֹֽהוּ בְּכָל־עֵבֶר הַנָּהַר׃)", + "וְהוּא בָנָה מְּדִינָה גְדוֺלָה עַל־חוֺף הַיָּם לִהְיוֺת לוֺ לְבֵית מַלְכוּת וַיִקְרָא־לָהּ מְדִינַת אַנְטִיּוֺכְיָא עַל־שְׁמוֺ׃", + "וְגַם בַּגְרִיס מִשְׁנֵֽהוּ בָּנָה מְדִינָה אַחֶרֶת לְנֶגְדָּהּ וַיִּקְרָא־לָהּ בַּגְרִיס עַל־שְׁמוֺ וְכֵן שְׁמוֺתָן עַד הַיּוֺם הַזֶּה׃‏‏", + "בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלוֺשׁ שָׁנִים לְמָלְכוֺ הִיא שְנַת מָאתַֽיִם וּשְׁלוֺשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים לְבִנְיַן בֵּית הָאֱלֹהִים שָׂם פָּנָיו לַעֲלוֺת לִירוּשָׁלָֽיִם׃‏", + "וַיַּֽעַן וַיּאֽמֶר לְשָׂרָיו הֲלֺא יְדַעְתֶּם כִּי יֵשׁ עַם הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּירוּשָלַֽיִם בֵּינֵֽינוּ׃", + "לֵאלֹהֵֽינוּ אֵינָם מַקְרִיבִים וְדָתֵֽינוּ אֵינָם עוֺשִׂים וְדָתֵי הַמֶֽלֶךְ עוֺזְבִים לַעֲשׂוֺת דָּתָם׃", + "וְגַם הֵם מְיַחֲלִים לְיוֺם שִׁבְרוֺן הַמְּלָכִים וְהַשִּׁלְטוֺנִים וְאוֺמְרִים מָתַי יִמְלֹךְ עָלֵֽינוּ מַלְכֵּֽינוּ וְנִשְׁלוֺט בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה וְכָל־הָעוֺלָם יִנָּתֵן בְּיָדֵֽינוּ׃‏ אֵין כָּבוֺד לַמַּלְכוּת לְהָנִֽיחַ אֵֽלֶּה עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה׃", + "עַתָּה בֽוֺאוּ וְנַעֲלֶה עֲלֵיהֶם וּנְבַטֵּל מֵהֶם אֶת־הַבְּרִית אֲשֶׁר כֹּרַת לָהֶם שַׁבָּת רֹאשׁ־חֽוֺדֶשׁ וּמִילָה׃", + "וַיִּיטַב הַדָּבָר בְעֵינֵי כָל־חֵילוֺ׃‏", + "בְּאוֺתָהּ שָׁעָה קָם אַנְטְיוּכַס הַמֶּֽלֶךְ וַיִשְׁלַח אֶת־נִיקָנוֺר מִשְׁנֵֽהוּ בְּחַֽיִל גָּדוֺל וְעַם רָב וַיִּבֹא לְעִיר יְהוּדָה לִירוּשָׁלָֽיִם׃", + "וַיַהֲרוֺג בָּהּ הֶֽרֶג רַב וַיִּבֶן בָּמָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבָדָיו הַנְּבִיאִים שָׁם אֲשַׁכֵּן שְׁכִינָתִי לְעוֺלָם׃ בַּמָּקוֺם הַהוּא שָׁחֲטוּ אֶת־הַחֲזִיר וַיָבִֽיאוּ אֶת־דָּמוֺ לְעֶזְרַת הַקֹּֽדֶשׁ׃", + "וּבִהְיוֹת זֶה כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יוֺחָנָן בֶּן־מַתִּתְיָה כֹּהֵן גָּדוֺל כִּי זֶה הַמַּעֲשֶׂה נַעֲשָׂה נִמְלָא קֶֽצֶף וְחֵמָה וְזִיו פָּנָיו נִשְׁתַּנָּה וַיִּוָעַץ בְּלִבּוֺ מַה־שֶּׁיּוּכַל לַעֲשׂוֺת עַל־זֶה׃", + "וְאַז יוֹחָנָן בֶּן־מַתִּתְיָה עָשָׂה לוֺ חֶֽרֶב שְׁתֵּי זְרָתוֺת אָרְכָּהּ וְזֶֽרֶת אַחַת רָחְבָּהּ תַּֽחַת בְּגָדָיו עֲטוּפָה׃‏‏", + "וַיָבוֺא לִירוּשָלָֽיִם וַיַּעֲמֹד בְּשַֽׁעַר הַמֶּֽלֶךְ וַיִּקְרָא לַשּׁוֺעֲרִים וַיֹּאֽמֶר לָהֶם אֲנִי יוֺחָנָן בֶּן־מַתִּתְיָה בָּאֽתִי לָבוֺא לִפְנֵי נִיקָנוֺר׃", + "וְאָז בָּֽאוּ הַשּׁוֺעֲרִים וְהַשּׁוֺמְרִים וַיֹּאֽמְרוּ לוֺ הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל שֶׁל־הַיְהוּדִים עוֺמֵד בּפֶּֽתַח וַיַּֽעַן נִיקָנוֺר וַיֹּאֽמֶר לָהֶם בּוֺא יָבוֺא׃‏ וְאָז יוֺחָנָן הוּבָא לִפְנֵי נִיקָנוֺר וַיַּֽעַן נִיקָנוֺר וַיּאֽמֶר לְיוֺחָנָן אַתָּה הוּא אֶחָד מִן־הַמּוֺרְדִים אֲשֶׁר מָרְדוּ בַמֶּֽלֶךְ וְאֵינָם רוֺצִים בִּשְׁלוֺם מַלְכוּתוֺ׃", + "וַיַּֽעַן יוֺחָנָן לִפְנֵי נִיקָנוֺר וַיֹּאֽמֶר אֲדוֺנִי אֲנִי הוּא עַתָּה בָאֽתִי לְפָנֶֽיךָ אֲשֶׁר תִּרְצֶה אֶעֲשֶׂה.", + "וַיַּֽעַן נִיקָנוֺר וַיֹּאֽמֶר לְיוֺחָנָן אִם כִּרְצוֺנִי אַתָּה עוֺשֶֺה קַח חֲזִיר וּשְׂחָטֵֽהוּ עַל־הַבָּמָה וְתִלְבַּשׁ בִּגְדֵי מַלְכוּת וְתִרְכַּב עַל־סוּס הַמֶּֽלֶךְ וּכְאַחַד מֵאוֺהֲבֵי הַמֶּֽלֶךְ תִּהְיֶה.‏", + "וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע יוֺחָנָן הֳשִיבוֺ דָבָר אֲדוֺנִי אֲנִי יָרֵא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל פֶּן־יִשְׁמְעוּ כִּי עָשִֽׂיתִי כֵן וְיִסְקְלֽוּנִי בָּאֲבָנִים׃", + "עַתָּה יֵצֵא כַל־אִישׁ מִלְּפָנֶֽיךָ פֶּן יוֺדִיעוּם. אָז נִיקָנוֺר הוֺצִיא מִלְּפָנָיו כָּל־אִישׁ׃‏", + "בָּעֵת הַהִיא נָשָׂא יוֺחָנָן בֶּן־מַתִּתְיָה עֵינָיו לַשָּׁמַֽיִם וְתִקֵּן תְּפִלָּתוֺ לִפְנֵי אֱלֹהָיו וַיֹּאמֵר אֱלֹהַי וַאֱלֹהֵי אֲבוֺתַי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב", + "אַל־תִּתְּנֵֽנִי נָא בּיַד הֶעָרֵל הַזֶה כִּי אִם־יַהַרְגֵֽנִי יֵלֵךְ וְיִשְׁתַּבַּח בְּבֵית דָּגוֺן אֱלֹהָיו וְיֹאמַר אֶלֹהַי נְתָנוֺ בְיָדִי׃ בְּאוֺתָהּ שָׁעָה פָּסַע עָלָיו שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֺת וַיִתְקַע הַחֶֽרֶב בְּלִבּוֺ וַיַּשְלֵךְ אוֺתוֺ חָלָל בְּעֶזְרַת הַקֹּֽודֶשׁ׃", + "לִפְנֵי אֱלֹהֵי הַשָּׁמַֽיִם. עָנָה יוֺחָנָן וְאָמָר אֱלֹהַי לֹא תָשִׂים עָלַי חֵטְא כִּי הֲרַגְתִּיו בַּקֹּדֶשׁ עַתָּה כֵּן תִּתֵּן אֶת־כָּל־הָעַמִּים אַשֶׁר בָֽאוּ עִמוֺ לְהָצֵר לִיְהוּדָה וְלִירוּשָׁלָֽיִם׃‏", + "אָז יָצָא יוֺחָנָן בֶּן־מַתִּתְיָה בַּיּוֺם הַהוּא וַיִּלָּחֵם בָּעַמִּים וַיַּהֲרֹג בָּהֶם הֶֽרֶג רָב׃", + "מִסְפַּר הַהֲרוּגִים אֲשֶׁר הָרַג בַּיּוֺם הַהוּא שְׁבֵע (מֵאוֺת וּשְׁנַֽיִם וְשִׁבְעִים) אֶֽלֶף אֲשֶׁר הָיוּ הוֺרְגִים אֵֽלֶּה לָאֵֽלֶּה׃", + "בְּשׁוּבוֺ בָּנָה עַמּוּד עַל־שְׁמוֺ וַיִּקְרָא־לוֺ מַכְבִּי מֵמִית הַחֲזָקִים׃", + "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אַנְטְיוּכַס הַמֶּֽלֶךְ כִּי נֶהֳרַג נִיקָנוֺר מִשְׁנֵֽהוּ צַר לוֺ מְאֹד וַיִּשְׁלַח לְהָבִיא לוֺ בַּגְרִיס הָרָשָׁע הַמַּטְעֶה אֶת־עַמּוֺ׃", + "וַיַֽעַן אַנְטְיוּכַוס וַיֹּאֽמֶר לְבַגְרִיס הֲלֹא יָדַֽעְתָּ אִם־לֹא שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר־עָשׂוּ לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָרְגוּ חֲיָלַי וַיָּבֹֽזּוּ מַחֲנוֺתַי וְשָׂרָי׃", + "עַתָּה עַל מָמוֺנֵיכֶם אַתֶּם בּוֺטְחִים אוֺ בֶתֵּיכֶם לָכֶם הֵם. בֹּֽאוּ וְנַעֲלֶה עֲלֵיהֶם וּנְבַטֵּל מֵהֶם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת לָהֶם אֱלֹהֵיהֶם שַׁבָּת רֹאשׁ־חֹֽדֶשׁ וּמִילָה׃", + "אָז בַּגְרִיס הָרָשָׁע וְכָל־מַחֲנוֺתָיו בָּאוּ לִירוּשָׁלַֽיִם וַיַּהֲרֹג בָּהֶם הֶֽרֶג רַב ", + "וַיִּגְזֹר בָּהּ גְּזֵרָה גְמוּרָה עַל־שַׁבָּת רֹאשׁ־חֹֽדֶשׁ וּמִילָה׃", + "בִּהְיוֺת זֶה כַּאֲשֶׁר הָיָה דְּבַר הַמֶּֽלֶךְ נֶחְפָּז מָצְאוּ אִישׁ אֲשֶׁר־מָל בְּנוֺ וַיָּבִיאוּ הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֺ וַיִּתְלוּ אוֺתָם כְּנֶֽגֶד הַיָּֽלֶד׃", + "וְגַם אִשָּׁה אֲשֶׁר יָלְדָה בֵן אַחֲרֵי־מוֺת בַּעְלָהּ וַתָּֽמָל אוֺתוֺ לִשְׁמוֺנָה יָמִים וַתַּֽעַל עַל־חוֺמַת יְרוּשָׁלַֽיִם וּבְנָהּ מָהוּל בְּיָדָהּ׃", + "וַתַּֽעַן וַתֹּאמַר לְךָ אוֺמְרִים בַּגְרִיס הָרָשָׁע אַתֶּם חוֺשְׁבִים לְבַטֵּל מֵאִתָּֽנוּ הַבְּרִית אֲשֶׁר כֹּרַת עִמָּֽנוּ בְּרִית אֲבוֺתֵינוּ לֹא־נְבַטֵּל מִמֶּנּוּ שַׁבָּת רֹאשׁ־חֹֽדֶשׁ וּמִילָה מִבְּנֵי בָנֵינוּ לֹא יוּסָר׃ וַתַּפֵּל בְּנָהּ לָאָֽרֶץ וַתִּיּפוֺל אַחֲרָיו וַיָּמֽוּתוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד וְרַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ עוֺשִׂים כֵּן בַּיָּמִים הָהֵם וְלֹא שִׁנּוּ בְּרִית אֲבוֺתָם׃", + "בַּזְמַן הַהוּא אָמְרוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֵֽלֶּה לָאֵֽלֶּה בֹּאוּ וְנֵלֵךְ וְנִשְׁבּוֺת בַּמְּעָרָה פֶּן נְחַלֵּל אֶת־יוֺם הַשַּׁבָּת וַיַּלְשִׁינוּ אוֺתָם לִפְנֵי בַגְרִיס׃", + "אָז בַּגְרִיס הָרָשָׁע שָׁלַח אֲנָשִׁים חֲלוּצִים וַיָּבֹאוּ וַיֵּשְׁבוּ עַל־פִּי הַמְּעָרָה וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם יְהוּדִים צְאוּ אֵלֵינוּ אִכְלוּ מִלַּחְמֵנוּ וּשְׁתוּ מִיֵּינֵנוּ וּמַעֲשֵׂינוּ תִּהְיוּ עוֺשִׂים׃", + "וַיַּעֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה לָאֵלֶּה זוֺכְרִים אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר צִוָּֽנוּ יְיָ עַל־הַר סִינַי שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל־מְלַאכְתֶּֽךָ וּבַיּוֺם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבּוֺת עַתָּה טוֺב לָֽנוּ אֲשֶׁר נָמוּת בַּמְעָרָה מֵאֲשֶׁר נְחַלֵּל אֶת־יוֺם הַשַּׁבָּת׃", + "בִּהְיוֺת זֶה כַּאֲשֶׁר לֹא־יָצְאוּ אֲלֵיהֶם הַיְּהוּדִים וַיָבִיאוּ עֵצִים וַיִּשְׂרְפוּ עַל־פִּי הַמְּעָרָה וַיָּמוּתוּ כְאֶֽלֶף אִישׁ וְאִישָּׁה׃‏", + "אַחֲרֵי כֵן יָצְאוּ חֲמִשָׁה בְנֵי־מַתִּתְיָה יוֺחָנָן וְאַרְבָּעָה אֶחָיו וַיִּלָּחֲמוּ בָעַמִּים וַיַהַרְגוּ בַהֶם הֶֽרֶג רַב", + "וַיְגָרְשׁוּם לְאִיֵּי הַיָּם כִּי בָטְחוּ בֵּאלֹהֵי הַשָּׁמָֽיִם׃‏", + "אָז בַּגְרִיס הָרָשָׁע נִכְנַס בִּסְפִינָה אַחַת וַיָּֽנָס אֶל־אַנְטְיוּכַס הַמֶֽלֶךְ וְעִמּוֺ אֲנָשִׁים פְּלִיטֵי חָרֶב׃", + "וַיַּעַן בַּגְרִיס וַיֺּאמֶר לְאַנְטְיוּכַס הַמֶּֽלֶךְ אַתָּה הַמֶּֽלֶךְ שַֽׂמְתָּ צִוּוּי לְבַטֵּל מִן־הַיְּהוּדִים שַׁבָּת רֹאשׁ־חֹֽדֶשׁ וּמִילָה מִרְמָה גְדוֺלָה וּמֶֽרֶד בְּתוֺכָהּ׃ אֲשֶׁר אִם־יֵלְכוּ כָל־הָעַמִּים וְהָאֻמּוֺת וְהַלְּשׁוֺנוֺת לֹא יוּכְלוּ לַחֲמִשָּׁה בְּנֵי מַתִּתְיָהוּ מֵאֲרָיוֺת הֵם חֲזָקִים וּמִנְּשָׁרִים הֵם קַלִּים וִּמִּדֻּבִּים הֵם מְמַהֲרִים׃", + "עַתָּה הַמֶּֽלֶךְ עֲצָתִי תִּיטַב עָלֶֽיךָ וְלֹא תִּלָּחֵם בָּאֲנָשִׁים מְעָט כִּי אִם־תִּלָּחֵם בָּהֶם וְתֵבוֺשׁ בְּעֵינֵי כָל־הַמְּלָכִים׃", + "לָכֵן כְּתוֺב וּשְׁלַח סְפָרִים בְּכָל־מְדִינוֺת מַלְכוּתֶֽךָ וְיָבֹֽאוּ שָׂרֵי הַחֲיָלוֺת וְלֹא־יִשָּׁאֵר מֵהֶם אֶחָד וְגַם פִּילִים מְלֻבָּשִׁים שִׁרְיוֺנִים יִהְיוּ עִמָּהֶם׃", + "וָיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי אַנְטְיוּכַס הָמֶּֽלֶךְ וַיִּשְׁלַח סְפָרִים לְכָל־מְדִינוֺת מַלְכוּתוֺ וַיָבֹֽאוּ שָׂרֵי כָל־הָעַמִּים וְהַמַּמְלָכוֺת וְגַם פִּילִים מְלֻבָּשִׁים שִׁרְיוֺנִים עִמָּהֶם בָּֽאוּ׃", + "שֵׁנִית קָם בַּגְרִיס הָרָשָׁע וָיָּבוֺא לִירוּשָׁלַיִם בָּקַע הַחוֺמָה וַיְנַתֵּק הַמָּבוֺא וַיְשַׁבֵּר בַּמִּקְדָּשׁ שְׁלֹש־עֶשְׂרֵה פְרָצוֺת וְגַם מִן־הָאֲבָנִים שִׁבֵּר עַד־אֲשֶׁר הַיוּ כֶּעָפָר", + "וַיַּחֲשׁוֺב בְּלִבּוֺ וַיֹּֽאמֶר הַפַּעַם הַזֹּאת לֹא יוּכְלוּ לִי כִּי רַב חֵילִי וְעֹז יָדִי. וֵאלֹהֵי הַשָּׁמַֽיִם לֹא חָשַׁב כֵּן׃‏", + "וְכִשְׁמֽוֺעַ חֲמִשָּׁה בְנֵי מַתִּתְיָה קָֽמוּ וַיָּבֹֽאוּ לְמִצְפֵּה גִלְעָד אֲשֶׁר הָיָה־שָׁם פְּלֵיטָה לְבֵית יִשְׂרָאֵל בִּימֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא׃", + "צוֺם גָּזָרוּ וַיֵּשְׁבוּ עַל־הָאֵֽפֶר לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי הַשָׁמָיִם׃", + "אָז נָפַל בְּלִבָּם עֵצָה טוֺבָה יְהוּדָה הַבְּכוֺר שִׁמְעוֺן הַשֵּׁנִי הַשְּׁלִישִׁי יוֺחָנָן הָרְבִיעִי יוֺנָתָן הַחֲמִישִׁי אֶלְעָזָר׃", + "וַיְבָֽרֶךְ אוֺתָם אֲבִיהֶם וְכֵן אָמָר יְהוּדָה בְּנִי אֲדַמֶּה אוֺתְךָ לִיהוּדָה בֶּן־יַעֲקֺב אֲשֶׁר־הָיָה נִמְשָׁל לְאַרְיֵה׃", + "שִׁמְעוֺן בְּנִי אֲדַמֶּה אוֺתְךָ לְשִׁמְעוֺן בֶּן־יַעֲקֹּב אֲשֶׁר הָרַג יוֺשְבֵי שְׁכֶם׃", + "יוֺחָנָן בְּנִי אֲדַמֶּה אוֺתְךָ לְאַבְנֵר בֶּן־נֵר שַׂר צְבָא יִשְׂרַאֵל.‏", + "יוֺנָתָן בְּנִי אֲדַמֶּה אוֺתְךָ לְיוֺנָתָן בֶּן־שָׁאוּל אֲשֶׁר הָרַג עַם פְּלִשְׁתִּים׃", + "אֶלְעָזָר בְּנִי אַדַמֶּה אוֺתְךָ לִפִינְחָס בֶּן־אֶלְעָזָר אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וְהִצִּיל אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃", + "עַל־זֶה יָצְאוּ חֲמִשָּׁה בְנֵי־מַתִּתְיָה בַּיּוֺם הַזֶּה וַיִּלָּחֲמוּ בָּעַמִּים וַיַּהַרְגוּ בָהֶם הֶרֶג רָב וַיֵּהָרֵג מֵהֶם יְהוּדָה׃", + "בְּאוֺתָהּ שָׁעָה כַּאֲשֶׁר רָאוּ בְּנֵי מַתִּתְיָה כִּי נֶהֱרַג יְהוּדָה שָֽׁבוּ וַיָּבֹֽאוּ אֵל־אֲבִיהֶם׃", + "וַיֹּאמֶר לָהֶם לָֽמָּה שַׁבְתֶּם וַיַּעֲנוּ וַיֹּֽאמְרוּ עַל־אֲשֶׁר נֶֽהָרַג אָחִֽינוּ אֲשֶׁר־הָיָה חָשׁוּב כְּכֻלָֽנוּ׃", + "וַיַּֽעַן מַתִּתְיָה אֲבִיהֶם וַיֹּֽאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנִי אֵצֵא עִמָּכֶם וְאֶלָּחֵם בָּעַמִּים פֶּן־יֹאבְדוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאַתֶּם נִבְהַלְתֶּם עַל־אֲחִיכֶם׃", + "וַיֵּצֵא מַתִּתְיָה בַּיּוֺם הַהוּא עִם־בָּנָיו וַיִּלָּחֲמוּ בָּעָמִּים׃", + "וֵאלֹהֵי הַשָׁמַֽיִם נָתַן כָּל־גִּיבּוֺרֵי הָעַמִּים בְּיָדָם וַיַּהַרְגוּ בָהֶם הֶֽרֶג רַב כָּל־אֲחֽוּזֵי חֶֽרֶב וְכָל־מֽוֺשְׁכֵי קֶֽשֶׁת שָׂרֵי הַחַֽיִל וְהַסְגָנִים לֹא־נוֺתַר בָּהֶם שָׂרִיד וַיָּנֽוּסוּ שְׁאָר הָעַמִּים לִמְדִינוֺת הַיָּם׃", + "וְאֶלְעָזָר הָיָה מִתְעַשֶׂק לְהָמִית הַפִּילִים וַיִּטְבַּע בְּפֶֽרֶשׁ הַפִּילִים", + "וְכַאֲשֶׁר שָֽׁבוּ בִּקְשֽוּהוּ בֵּין הַחַיִּים וּבֵין הַמֵּתִים וְלֹא מְצָאֽוּהוּ וְאַחַר כֵּן מְצָאֽוּהוּ אֲשֶׁר טֻבַּע בְּפֶֽרֶשׁ הַפִּילִים׃ ", + "וַיִּשְׂמְחוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי־נִתְּנוּ בִידֵהֶם שׂוֺנְאֵיהֶם מֵהֶם שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וּמֵהֶם דָּקְרוּ בַחֶֽרֶב וּמֵהֶם תָּלוּ עַל־הָעֵץ׃", + "וּבַגְרִיס הָרָשָׁע הַמַּטְעֶה אֶת־עַמּוֺ שָׂרְפוּ אוֺתוֺ בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּאֵשׁ׃", + "וְאָז אַנְטְיוּכַס הַמֶּֽלֶךְ כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֲשֶׁר נֶהֶרְגוּ בַּגְרִיס הָרָשָׁע וְכָל־שַׂרֵי הַחַֽיִל אֲשֶׁר עִמּוֺ נִכְנַס בִּסְפִינָה וַיָּֽנָס לִמְדִינוֺת הַיָּם וַיְהִי כָּל־מָקוֺם אֲשֶׁר הָיָה בָא שָֽׁמָּה מוֺרְדִים בּוֺ וְקוֺרְאִים אוֺתוֺ הַבּוֺרֵֽחַ׃", + "אַחֲרֵי כֵן בָּֽאוּ בְנֵי חַשְׁמוֺנַי לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וַיִּבְנוּ הַשְּׁעָרִים הַנִּשְׁבָּרִים וַיִּסְגְּרוּ הַפְּרָצוֺת וַיְטַהֲרוּ אֶת־הָעֲזָרָה מִן הַהֲרוּגִים וּמִן הַטֻּמְאוֺת׃", + "וַיְבַקְשׁוּ שֶֽׁמֶן זַיִת זָךְ לְהַדְלִיק הַמְּנוֺרָה וְלֺא מָצְאוּ כִּי־אִם צְלוֺחִית אַחַת אֲשֶׁר הַיְתָה חֲתוּמָה בְּטַבַּֽעַת הַכֹּהֵן הַגָּדוֺל וַיֵּדְעוּ כִּי הָיְתָה טָהוֺר וְהָיָה בָהּ כְּשִׁיעוּר הַדְלָקַת יוֺם אֶחָד׃", + "וֵאלֹהֵי הַשָּׁמַֽיִם אֲשֶׁר שִׁכֵּן שְׁמוֺ שָׁם נָתַן בְּרָכָה וְהִדְלִֽיקוּ מִמֶּֽנָּה שְׁמוֺנָה יָמִים׃", + "עַל־כֵּן קִיְּמוּ בְּנֵי חַשְׁמוֺנַי קִיּוּם וְחִזְּקוּ אִסָּר וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּהֶם כְּאֶחָד", + "לַעֲשׂוֺת שְׁמוֺנָה יָמִים הָאֵֽלֶּה יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה כִּימֵי מוֺעֲדִים הַכְּתוּבִים בַּתּוֺרָה וּלְהַדְלִיק בָּהֶם נֵרוֺת לְהוֺדִֽיעַ אֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם אֱלֹהֵי הַשָּׁמַֽיִם נִצּוּחִים׃", + "וּבָהֶם אֵין לִסְפּוֺד וְלֹא לִגְזוֺר צוֺם וְתַעֲנִית זוּלָתִי אֲשֶׁר מְקֻבָּל עָלָיו מִלִּפְנֵי זֶה וְיִתְפַּלֵל לִפְנֵי אֶלֹהָיו׃‏", + "(אַךְ חַשְׁמוֺנַאי וּבָנָיו וְאֲחֵיהֶם לֹא־גָזְרוּ בָהֶם לְבַטֵּל עֲבוֺדַת מְלָאכָה.)", + "(וּמִן־הָעֵת הַהִיא לֺא־הָיָה שֵׁם לְמַלְכוּת יָוָן׃", + "וַיְקַבְּלוּ הַמַּלְכוּת בְּנֵי חַשְׁמוֺנַאי וּבְנֵי בְנֵיהֶם מֵהָעֵת הַזֹּאת עַד־חָרְבַּן בֵּית הָאֶלֹהִים מָאתַיִם וְשֵׁשׁ שָׁנִים׃)", + "(עַל־כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵהַיּוֺם הַהוּא בְּכָל־גָּלוּתָם שׁוֺמְרִים הַיָּמִים הָאֵֽלֶה וְקוֺרְאִים לָהֶם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה מֵחֲמִשָׁה וְעֶשְׂרִים לַחֹֽדֶשׁ כִּסְלֵו שְׁמוֺנָה יָמִים׃", + "מִן־הָעֵת הַהִיא וְעַד־הָעוֺלָם לֺא יָסוּרוּ מֵהֶם אֲשֶׁר הָיוּ בְּבֵית מִקְדָּשָׁם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְחַכְמֵיהֶם אֲשֶׁר קִיְּמוּ עֲלֵיהֶם וְעַל־בְּנֵי בְנֵיהֶם עַד־עוֺלָם׃‏)", + "(האל אשר עשה עמהם נס ופלא, הוא יעשה לנו נסים ונפלאות, ויקוים בנו מקרא שכתוב “כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות”.‏)" + ], + "sectionNames": [ + "Paragraph" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Psalm 151/English/Sefaria Community Translation, Korean [ko].json b/json/Second Temple/Apocrypha/Psalm 151/English/Sefaria Community Translation, Korean [ko].json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ce952d215bf81086b1272e8c2782bbfc816d486a --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Psalm 151/English/Sefaria Community Translation, Korean [ko].json @@ -0,0 +1,30 @@ +{ + "language": "en", + "title": "Psalm 151", + "versionSource": "https://www.sefaria.org", + "versionTitle": "Sefaria Community Translation, Korean [ko]", + "actualLanguage": "ko", + "languageFamilyName": "english", + "isSource": false, + "direction": "ltr", + "heTitle": "תהילים קנ\"א", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + "다윗의 시, 그가 골리앗과 싸워 이긴 후.", + "나는 가장 어렸다 내 형제들 중에서, 나는 소년이다 내 아버지 집에서.", + "유대광야에서 아버지의 양떼를 몰고 다니는 아버지의 양무리 중에 한 목동.", + "내 두손은 피리를 연주하고 내 손가락은 수금의 현을 당기고 있네.", + "아도나이를 향하여 하고 싶은 말이 있는 자 누군가? 아도나이, 그분께서는 들어주시리.", + "그분께선 그분의 메신저를 보내셨으며 내 아버지의 양무리를 따르던 곳에서 부터 나를 집어 내셨고.", + "그분께선 그분의 기름부으심의 오일로 내게 기름부으셨으며 나를 그분의 백성위에 세울 대표로 지명하셨다네.", + "내 형들은 아름답고 크고 대단했지만 아도나이께선 그들안에서 흥미를 찾고 관심을 쏟으려 갈망하진 않으셨지.", + "내가 그 블레셋 사람을 향하여 나아가도록 그분이 나를 출전하게 하셨고 그 놈은 그가 섬기는 우상 신들을 의지하며 나에게 저주를 퍼부었지만.", + "나는 그의 칼을 뽑아서 높이 달려 있던 그의 머리를 잘라버림으로 이스라엘 자손에게서 수치와 모욕을 제거해 버렸지." + ], + "sectionNames": [ + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Psalm 151/English/Sefaria Community Translation.json b/json/Second Temple/Apocrypha/Psalm 151/English/Sefaria Community Translation.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..eb8e548c5111af74099f25f5b24edab1e91b1f77 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Psalm 151/English/Sefaria Community Translation.json @@ -0,0 +1,32 @@ +{ + "language": "en", + "title": "Psalm 151", + "versionSource": "https://www.sefaria.org", + "versionTitle": "Sefaria Community Translation", + "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא", + "actualLanguage": "en", + "languageFamilyName": "english", + "isBaseText": false, + "isSource": false, + "direction": "ltr", + "heTitle": "תהילים קנ\"א", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + "A psalm of David, after he battled Goliath.", + "Young I was in the midst of my brothers, and a lad in my father’s house.", + "A shepherd of my father’s flock, driving his herd in the wilderness.", + "My hands performed upon a lute, my fingers worked a lyre.", + "And who can tell Adonai? Adonai – He will hear.", + "He sent His messenger, and took me from after my father’s flock.", + "And He anointed me with anointing oil, and appointed me a prince of my people.", + "My brothers are good and strong, but them Adonai did not desire.", + "He took me out towards the Philistine, who cursed me through his idols.", + "And I tore off his sword, and cut off his head, and removed reproach from the children of Israel." + ], + "sectionNames": [ + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Psalm 151/English/merged.json b/json/Second Temple/Apocrypha/Psalm 151/English/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..088e03f63049fc2815b515be405a533a54d1f144 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Psalm 151/English/merged.json @@ -0,0 +1,32 @@ +{ + "title": "Psalm 151", + "language": "en", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Psalm_151", + "text": [ + "A psalm of David, after he battled Goliath.", + "Young I was in the midst of my brothers, and a lad in my father’s house.", + "A shepherd of my father’s flock, driving his herd in the wilderness.", + "My hands performed upon a lute, my fingers worked a lyre.", + "And who can tell Adonai? Adonai – He will hear.", + "He sent His messenger, and took me from after my father’s flock.", + "And He anointed me with anointing oil, and appointed me a prince of my people.", + "My brothers are good and strong, but them Adonai did not desire.", + "He took me out towards the Philistine, who cursed me through his idols.", + "And I tore off his sword, and cut off his head, and removed reproach from the children of Israel." + ], + "versions": [ + [ + "Sefaria Community Translation", + "https://www.sefaria.org" + ] + ], + "heTitle": "תהילים קנ\"א", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "sectionNames": [ + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Psalm 151/Hebrew/merged.json b/json/Second Temple/Apocrypha/Psalm 151/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..8f730a0eeb00987a9da655e92816c51f1bb2dba4 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Psalm 151/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,32 @@ +{ + "title": "Psalm 151", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Psalm_151", + "text": [ + "מִזְמ֣וֺר לְדָוִ֑ד אַחֲרֵ֥י הִ֝לָּחֲמ֗וֹ אֶת־גׇּלְיָֽת׃", + "צָעִ֗יר הָ֭יִֽיתִי בְת֣וֹךְ אָחָ֑י; וְ֝נַ֗עַר בְּבֵ֥ית אָבִֽי׃", + "רֺ֭עֶֽה בְּצֺ֣אן אָבִ֑י; נוֹהֵ֖ג עֶדְר֥וֹ בַמִּדְבָּֽר׃", + "יָדַ֗י עָ֭שֽׂוּ עוּגָ֑ב; אֶ֝צְבְּעוֹתַ֗י כּ֥וֹנֲנוּ נָֽבֶל׃", + "וּמִ֣י יַגּׅ֣יד לַיהו֑ה;\tי֝הו֗ה ה֥וּא יִשְׁמָֽע׃", + "ה֭וּא שָׁלַ֥ח מַלְאָכ֑וֹ; וַ֫יִּקָּחֵ֥נִי מֵאַ֣חֲרֵי צֹא֣ן אָבִֽי׃", + "וַ֭יִּמְשָׁחַֽנִי בְּשֶׁ֣מֶן מִשְׁחָת֑וֹ; וַיְּצַוַּ֖נִי נָגִ֣יד עַל־עַמּֽוֹ׃", + "אַחַ֗י טוֹבִ֣ים וּגְדוֹלִ֑ים; וְלֺ֥א בָ֝הֶ֗ם  חָפֵ֥ץ יהוֽה׃", + "יָצָ֖אְתִי לִקְרַ֣את הַפְּלִשְׁתִּ֑י; וַ֝יְּקַלֲלֵ֗נִי בָאֱלִלָֽיו׃", + "וְאָנֹכִ֤י ׀ שָׁלַ֗פְתִּי חַרְבּ֥וֺ; וָאֶכְרֺ֣ת רֹאשׁ֣וֹ מֵעָלָ֑יו; וָאָסִ֥יר חֶ֝רְפָּ֗ה מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵֽל׃" + ], + "versions": [ + [ + "Avraham Kahana 1937 - with ta'am added", + "http://www.wikilivres.ca/wiki/File:Apocrypha_Kahana_2.pdf" + ] + ], + "heTitle": "תהילים קנ\"א", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "sectionNames": [ + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Psalm 154/English/Translated by Hanan and Esther Eshel.json b/json/Second Temple/Apocrypha/Psalm 154/English/Translated by Hanan and Esther Eshel.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..ea9c8869759dfe238e2232cd22141174c72997c2 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Psalm 154/English/Translated by Hanan and Esther Eshel.json @@ -0,0 +1,41 @@ +{ + "language": "en", + "title": "Psalm 154", + "versionSource": "the Journal of Biblical Literature", + "versionTitle": "Translated by Hanan and Esther Eshel", + "actualLanguage": "en", + "languageFamilyName": "english", + "isBaseText": false, + "isSource": false, + "direction": "ltr", + "heTitle": "תהלים קנ\"ד", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + "With a loud voice glorify God, in the congregation of the many proclaim His majesty.", + "In the multitude of the upright glorify His name, and with the faithful recount His greatness.", + "Bind your souls to the good ones, and to the pure ones to glorify the Most High.", + "Form an assembly to proclaim His salvation, and be not lax in making known His might and His majesty to all simple folk.", + "For to make known the glory of the LORD is Wisdom given.", + "And for recounting His many deeds She was revealed to men.", + "To make known to the simple folk His might, and to explain to senseless folk His greatness.", + "Those far from Her gates, those who stray from Her portals.", + "For the Most High is the Lord of Jacob, and His majesty is over all His works.", + "And a man who glorifies the Most High, He accepts as one who brings a meal-offering.", + "As one who offers he-goats and bullocks; as one who fattens the altar with many burnt offerings; as with a sweet-smelling fragrance from the hand of the righteous.", + "From the gates of the righteous Her voice is heard, and from the assembly of the pious Her song.", + "When they eat with satiety She is cited, and when they drink in a community together.", + "Their meditation is on the Law of the Most High, their words on making known His might.", + "How far from the wicked is Her word, from all haughty men to know Her.", + "Behold the eyes of the LORD are compassionate over the good ones.", + "And upon those who glorify Him He increases His mercy; from an evil time will He deliver their soul.", + "Bless the LORD, who redeems the humble from the hand of adversaries, and He delivers the perfect from the power of the wicked.", + "Who establishes a horn out of Jacob, and a judge of peoples out of Israel.", + "He who desires his habitation in Zion, choose Jerusalem forever." + ], + "sectionNames": [ + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Psalm 154/English/merged.json b/json/Second Temple/Apocrypha/Psalm 154/English/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..a0ed5ff95124cdd98f2c54f47a68964139af9b00 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Psalm 154/English/merged.json @@ -0,0 +1,42 @@ +{ + "title": "Psalm 154", + "language": "en", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Psalm_154", + "text": [ + "With a loud voice glorify God, in the congregation of the many proclaim His majesty.", + "In the multitude of the upright glorify His name, and with the faithful recount His greatness.", + "Bind your souls to the good ones, and to the pure ones to glorify the Most High.", + "Form an assembly to proclaim His salvation, and be not lax in making known His might and His majesty to all simple folk.", + "For to make known the glory of the LORD is Wisdom given.", + "And for recounting His many deeds She was revealed to men.", + "To make known to the simple folk His might, and to explain to senseless folk His greatness.", + "Those far from Her gates, those who stray from Her portals.", + "For the Most High is the Lord of Jacob, and His majesty is over all His works.", + "And a man who glorifies the Most High, He accepts as one who brings a meal-offering.", + "As one who offers he-goats and bullocks; as one who fattens the altar with many burnt offerings; as with a sweet-smelling fragrance from the hand of the righteous.", + "From the gates of the righteous Her voice is heard, and from the assembly of the pious Her song.", + "When they eat with satiety She is cited, and when they drink in a community together.", + "Their meditation is on the Law of the Most High, their words on making known His might.", + "How far from the wicked is Her word, from all haughty men to know Her.", + "Behold the eyes of the LORD are compassionate over the good ones.", + "And upon those who glorify Him He increases His mercy; from an evil time will He deliver their soul.", + "Bless the LORD, who redeems the humble from the hand of adversaries, and He delivers the perfect from the power of the wicked.", + "Who establishes a horn out of Jacob, and a judge of peoples out of Israel.", + "He who desires his habitation in Zion, choose Jerusalem forever." + ], + "versions": [ + [ + "Translated by Hanan and Esther Eshel", + "the Journal of Biblical Literature" + ] + ], + "heTitle": "תהלים קנ\"ד", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "sectionNames": [ + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Psalm 154/Hebrew/Qumran composition of Ps. 154; recon. by Hanan and Esther Eshel; vocalized by Isaac Mayer .json b/json/Second Temple/Apocrypha/Psalm 154/Hebrew/Qumran composition of Ps. 154; recon. by Hanan and Esther Eshel; vocalized by Isaac Mayer .json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..c2943023020baa8f462b47de37e19f414a71c3a5 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Psalm 154/Hebrew/Qumran composition of Ps. 154; recon. by Hanan and Esther Eshel; vocalized by Isaac Mayer .json @@ -0,0 +1,42 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Psalm 154", + "versionSource": "http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=000077860&local_base=RMB01", + "versionTitle": "Qumran composition of Ps. 154; recon. by Hanan and Esther Eshel; vocalized by Isaac Mayer ", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": false, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "תהלים קנ\"ד", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + "בְּקוֹל גָּדוֹל פָּאֲרוּ אֱלֹהִים; בִּקְהַל־רַבִּים הַשְׁמִיעוּ תִפְאַרְתּוֹ׃ ", + "בְּרֹב־יְשָׁרִים פָּאֲרוּ שְׁמוֹ; וְעִם־אֵמוּנִים סַפְּרוּ גְדוֹלָתוֹ׃ ", + "חַבְּרוּ לַטּוֹבִים נַפְשׁוֹתֵיכֶם; וְלַתְּמִימִים לְפָאֵר עֶלְיוֹן׃ ", + "הַחְבִּירוּ יַחַד לְהוֹדִיעַ יִשְׁעוֹ; וְאַל־תִּתְעַצְּלוּ לְהוֹדִיעַ עֻזּוֹ וְתִּפְאַרְתּוֹ לְכׇל־פְּתָאִים׃ ", + "כִּי לְהוֹדִיעַ כְּבוֹד יהוה; נִתְּנָה חׇכְמָה׃ ", + "וּלְסָפֵּר רֹב־מַעֲשָׂיו; נוֹדְעָה לְאָדָם׃ ", + "לְהוֹדִיעַ לִפְתָאִים עֻזּוֹ; לְהַשְׂכִיל לְחָסְרֵי־לֵבָב גְּדוֹלָתוֹ׃ ", + "הָרְחוֹקִים מִפִּתְחֶיהָ; הַנִּדָּחִים מִמְּבוֹאוֹתֶיהָ׃ ", + "כִּי עֶלְיוֹן הוּא אָדוֹן יַעֲקֹב; וְתִפְאַרְתּוֹ עַל־כׇּל־מַעֲשָׂיו׃ ", + "וְאָדָם מְפָאֵר עֶלְיוֹן; יְרַצֶּה כְּמַגִּישׁ מִנְחָה׃ ", + "כְּמַקְרִיב עַתּוּדִים וּבְנֵי־בָּקָר; כִּמְדַשֵּׁן מִזְבֵחַ בְּרֹב־עוֹלוֹת; כִּקְטוֹרֶת נִיחוֹחַ מִיָּד־צַדִּיקִים׃ ", + "מִפִּתְחֵי צַדִּיקִים נִשְׁמְעָה קוֹלָהּ; וּמִקְּהַל־חֲסִידִים זִמְרָתָהּ׃ ", + "עַל־אוֹכְלִים בְּשֹׂבַע נֶאֶמְרָה; וְעַל שָׁתֹתִים בְּחֶבֶר יְחִידָיו׃ ", + "שִׂיחָתָם בְּתוֹרָת עֶלְיוֹן; אָמְרֵיהֶם לְהוֹדִיעַ עֻזּוֹ׃ ", + "כַּמָּה רְחֹקָה מֵרְשָׁעִים אוֹמְרָהּ; מִכֹּל זֵדִים לְדַעְתָּה׃ ", + "הִנֵּה עֵינֵי יהוה; עַל־טוֹבִים תַּחְמֹל׃ ", + "וְעַל מְפַאֲרָיו יִגְדַּל חַסְדּוֹ; מֵעֵת רָעָה יַצִּיל נַפְשָׁם׃ ", + "בָּרְכוּ אֶת־יהוה; גּוֹאֵל עָנִי מִיָּד צָרִים; וּמַצִּיל‎ תְּמִימִים‎ מִיָּד רְשָׁעִים׃ ", + "מֵקִים קֶרֶן מִיַעֲקֹב; וְשׁוֹפֵט עַמִּים מִיִּשְׂרָאֵל׃ ", + "אִוָּה מִשְׁכָּנוֹ בְּצִיּוֹן; בּוֹחֵר לַנֶצָח בִּירוּשָׁלָיִם׃" + ], + "sectionNames": [ + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/Psalm 154/Hebrew/merged.json b/json/Second Temple/Apocrypha/Psalm 154/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..610df1d35d64f9d3610bef5c91b266f11e1ba714 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/Psalm 154/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,42 @@ +{ + "title": "Psalm 154", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Psalm_154", + "text": [ + "בְּקוֹל גָּדוֹל פָּאֲרוּ אֱלֹהִים; בִּקְהַל־רַבִּים הַשְׁמִיעוּ תִפְאַרְתּוֹ׃ ", + "בְּרֹב־יְשָׁרִים פָּאֲרוּ שְׁמוֹ; וְעִם־אֵמוּנִים סַפְּרוּ גְדוֹלָתוֹ׃ ", + "חַבְּרוּ לַטּוֹבִים נַפְשׁוֹתֵיכֶם; וְלַתְּמִימִים לְפָאֵר עֶלְיוֹן׃ ", + "הַחְבִּירוּ יַחַד לְהוֹדִיעַ יִשְׁעוֹ; וְאַל־תִּתְעַצְּלוּ לְהוֹדִיעַ עֻזּוֹ וְתִּפְאַרְתּוֹ לְכׇל־פְּתָאִים׃ ", + "כִּי לְהוֹדִיעַ כְּבוֹד יהוה; נִתְּנָה חׇכְמָה׃ ", + "וּלְסָפֵּר רֹב־מַעֲשָׂיו; נוֹדְעָה לְאָדָם׃ ", + "לְהוֹדִיעַ לִפְתָאִים עֻזּוֹ; לְהַשְׂכִיל לְחָסְרֵי־לֵבָב גְּדוֹלָתוֹ׃ ", + "הָרְחוֹקִים מִפִּתְחֶיהָ; הַנִּדָּחִים מִמְּבוֹאוֹתֶיהָ׃ ", + "כִּי עֶלְיוֹן הוּא אָדוֹן יַעֲקֹב; וְתִפְאַרְתּוֹ עַל־כׇּל־מַעֲשָׂיו׃ ", + "וְאָדָם מְפָאֵר עֶלְיוֹן; יְרַצֶּה כְּמַגִּישׁ מִנְחָה׃ ", + "כְּמַקְרִיב עַתּוּדִים וּבְנֵי־בָּקָר; כִּמְדַשֵּׁן מִזְבֵחַ בְּרֹב־עוֹלוֹת; כִּקְטוֹרֶת נִיחוֹחַ מִיָּד־צַדִּיקִים׃ ", + "מִפִּתְחֵי צַדִּיקִים נִשְׁמְעָה קוֹלָהּ; וּמִקְּהַל־חֲסִידִים זִמְרָתָהּ׃ ", + "עַל־אוֹכְלִים בְּשֹׂבַע נֶאֶמְרָה; וְעַל שָׁתֹתִים בְּחֶבֶר יְחִידָיו׃ ", + "שִׂיחָתָם בְּתוֹרָת עֶלְיוֹן; אָמְרֵיהֶם לְהוֹדִיעַ עֻזּוֹ׃ ", + "כַּמָּה רְחֹקָה מֵרְשָׁעִים אוֹמְרָהּ; מִכֹּל זֵדִים לְדַעְתָּה׃ ", + "הִנֵּה עֵינֵי יהוה; עַל־טוֹבִים תַּחְמֹל׃ ", + "וְעַל מְפַאֲרָיו יִגְדַּל חַסְדּוֹ; מֵעֵת רָעָה יַצִּיל נַפְשָׁם׃ ", + "בָּרְכוּ אֶת־יהוה; גּוֹאֵל עָנִי מִיָּד צָרִים; וּמַצִּיל‎ תְּמִימִים‎ מִיָּד רְשָׁעִים׃ ", + "מֵקִים קֶרֶן מִיַעֲקֹב; וְשׁוֹפֵט עַמִּים מִיִּשְׂרָאֵל׃ ", + "אִוָּה מִשְׁכָּנוֹ בְּצִיּוֹן; בּוֹחֵר לַנֶצָח בִּירוּשָׁלָיִם׃" + ], + "versions": [ + [ + "Qumran composition of Ps. 154; recon. by Hanan and Esther Eshel; vocalized by Isaac Mayer ", + "http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=000077860&local_base=RMB01" + ] + ], + "heTitle": "תהלים קנ\"ד", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "sectionNames": [ + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Maccabees I (Kahana Translation)/Hebrew/merged.json b/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Maccabees I (Kahana Translation)/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..c23395462d74ba156c744fc15fa44acfeb0cb425 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Maccabees I (Kahana Translation)/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,978 @@ +{ + "title": "The Book of Maccabees I (Kahana Translation)", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/The_Book_of_Maccabees_I_(Kahana_Translation)", + "text": [ + [ + "ויהי אחרי הַכּוׂת אלכסנדר בן פילפוס המקדוני אשר יצא מארץ כיתים [את חיל פרס] ויך את דריָוֶש מלך פרס ומדי וימלוך תחתיו בראשונה בארץ יון:", + "ויערוך מלחמות רבות וילכוד מבצרים וישחט מלכי ארץ:", + "ויבוא עד קצוֹת-הארץ וייקח שְלל-גויים רבים ותשקוט הארץ לפניו וירם ויגבה לבו:", + "ויאסוף חיל כבד מאוד וימלוך על ארצות גוים ורוזנים ויהיו לו למס:", + "ויהיה אחר הדברים האלה ויפול למשכב וידע כי ימות:", + "ויקרא לעבדיו הנכבדים אשר גדלו אתו מנעוריו ויחלק להם את מלכותו בעודנו חי:", + "וימלוך אלכסנדר שתים-עשרה שנה וימות:", + "וישלטו עבדיו איש במקומו:", + "וישימו כולם כתרי מלכות בראשיהם אחרי מותו ובניהם אחריהם שנים רבות וירבו רעות בארץ:", + "ויצא מהם שורש רשע אנטיוכוס אפיפנס בן אנטיוכוס המלך אשר היה בן תערובות ברומי וימלוך בשנת מאה ושלושים ושבע למלכות היוונים:", + "בימים ההם יצאו מקרב ישראל בני בליעל וידיחו רבים לאמור נֵלכה ונכרתה ברית את הגויים אשר סביבותינו כי מן היום אשר סרנו מעמהם מצאונו רעות רבות:", + "וייטב הדבר בעיניהם:", + "ויתנדבו אנשים מן העם וילכו אל המלך וישליטם המלך לעשות כחוקי הגויים:", + "ויבנו גמנסיון בירושלים כמשפטי הגויים:", + "ויעשו להם ערלה ויעזבו ברית קודש ויצמדו לגוים ויתמכרו לעשות רע:", + "ותִכּוֹן המלוכה לפני אנטיוכוס ויתנשא למלוך בארץ מצרים למען מלוך על שתי הממלכות:", + "ויבוא מצרימה בעם כבד ברכב ובפילים ובפרשים ובאֳני גדול:", + "ויערוך מלחמה עם תלמי מלך מצרים ויסוג תלמי מפניו וינוס ויפלו חללים רבים:", + "וילכדו ערי המבצר בארץ מצרים וייקח שלל ארץ מצרים:", + "וישוב אנטיוכוס אחרי הכותו את מצרים בשנת מאה וארבעים ושלוש ויעל על ישראל ועל ירושלים בעם כבד:", + "ויבוא אל המקדש בגאווה וייקח את מזבח הזהב ואת מנורת המאור ואת כל כֵליה:", + "ואת שולחן המערכת ואת הקשוות ואת המזרקות ואת כפות הזהב ואת הפרוכת ואת העטרות ואת עדי הזהב אשר לפני ההיכל ויפצל הכול:", + "וייקח את הכסף ואת הזהב ואת כלי החמדה וייקח את אוצרות המטמונים אשר מצא:", + "ובקחתו הכול שב לארצו ויעש הרג רב וידבר בגאוּת רבה:", + "ויהי אבל גדול בישראל בכל מקומותיהם:", + "ויאנחו ראשים וזקנים בתולות ובחורים אומללו ויופי נשים שונה:", + "וכל חתן נשא קינה יושבת בחופה התאבלה:", + "והארץ חלה על יושביה וכל בית יעקב לבש בושת:", + "מקץ שנתיים ימים שלח המלך את שר המוּסים לערי יהודה ויבוא ירושלימה בחיל כבד:", + "וידבר אליהם דברי שלום במרמה ויאמינו לו ויפול על העיר פתאום ויך בה מכה רבה ויאבד עם רב מישראל:", + "ויקח את שלל העיר וישרפהּ באש ויהרוס את בתיה ואת חומותיה מסביב:", + "וישבו את הנשים ואת הטף ואת הבהמה בזזו:", + "ויבנו את עיר דוד בחומה גדולה וחזקה ובמגדלים בצורים ותהי להם למצודה:", + "וישכון שם גוי חוטא אנשי אוֶן ויתבצרו בה:", + "ויצברו נשק ואוכל ובאׇספם שלל-ירושלים שמו שם ויהי למוקש גדול:", + "ויהי למארב לבית המקדש ולשטן רע לישראל תמיד:", + "וישפכו דם נקי מסביב למקדש ויטמאו את המקדש:", + "וינוסו יושבי ירושלים בגללם ותהי מושב זרים ותהי נכריה לזרעה ובניה עזבוה:", + "בית המקדש הוּשם כמדבר חגיה נהפכו לאבל שבתותיה לכלימה כבודה לבוז:", + "כרוב כבודה גדל קלונה וגודלה נהפך לאבל:", + "ויכתוב המלך אל כל מלכותו להיות כולם לעם אחד:", + "ולעזוב כל איש את חוקותיו ויקבלו כל העמים כדבר המלך:", + "ורבים מישראל רצו בעבודתו ויזבחו לאלילים ויחללו את השבת:", + "וישלח המלך ספרים ביד מלאכים לירושלים ולערי יהודה ללכת אחרי חוקים נכרים לארץ:", + "ולמנוע עולות וזבח ונסך מן-המקדש ולחלל שבתות וחגים:", + "ולטמא מקדש וקדושים:", + "לבנות במות והיכלות ופסילים ולהקריב חזירים ובהמות טמאות:", + "ולהניח את בניהם בלתי מולים ולשקץ את נפשותם בכל טמא ופיגול:", + "לשכוח את התורה ולהחליף כל החוקים:", + "ואשר לא יעשה כדבר המלך ימֹת:", + "ככול הדברים האלה כתב למלכותו ויפקד פקידים על כל העם ויצו לערי יהודה להקריב בעיר ועיר:", + "ויתחברו אליהם רבים מן העם כל עוזב את התורה ויעשו רעות בארץ:", + "וישימו את ישראל במחבואים בכל מנוסם:", + "ובחמישה עשר יום בכסליו בחמש וארבעים ומאה שנה בנו שיקוץ משומם על המזבח ובערי יהודה מסביב בנו במות:", + "ובפתחי הבתים וברחובות זבחו:", + "וספרי התורה אשר מצאו שרפו באש בקורעם:", + "ובכל אשר ימצא בידי איש ספר ברית וכל אשר יחפוץ בתורה דת המלך להמיתו:", + "בתקפם עשו כן לישראל לנמצאים חודש בחודשו בערים:", + "ובחמישה ועשרים לחודש הקריבו על הבמה אשר הייתה על המזבח:", + "ואת הנשים אשר מלו את בניהן המיתו על פי הפקודה:", + "ויתלו את העוללים בצוואריהם ואת בני בתיהם ואת המלים אותם [המיתו]:", + "ורבים בישראל היו אמיצים ויתחזקו לבלתי אכול טמא:", + "ויבחרו למות לבלתי הטמא במאכלים ולבלתי חלל ברית קודש וימותו:", + "ויהיה קצף גדול על ישראל מאוד:" + ], + [ + "בימים ההם קם מתתיהו בן יוחנן בן שמעון כהן מבני יהויריב מירושלים וישב במודיעים:", + "ולו חמישה בנים יוחנן הנקרא גדי:", + "שמעון הנקרא תרסי:", + "יהודה הנקרא מקבי:", + "אלעזר הנקרא חורן", + "יונתן הנקרא חפושׂ:", + "וירא את הנאצות אשר נעשו ביהודה ובירושלים ויאמר אוי לי למה יולדתי לחזות בשוד עמי ושוד עיר הקודש ולשבת בה בהינתנה ביד אויבים בית המקדש ביד נכרים:", + "היה היכלה כ[בית] איש נקלה:", + "כל תפארת בשבי הובלו ילדיה הורגו ברחובותיה בחוריה בחרב אויב:", + "אי זה עם לא ירש במלכותה ולא תפש משללה:", + "כל הדרה לוקח תחת חפשיה הייתה שפחה:", + "והנה קדשנו והדרנו ותפארתנו השם ויחללוה גוים:", + "[אם - - - - ] למה לנו עוד חיים:", + "ויקרע מתתיהו ובניו את בגדיהם וילבשו שקים ויתאבלו מאוד:", + "ויבואו אנשי המלך המאלצים על המעל למודיעים העיר לזבוח:", + "ורבים מישראל באו אליהם ומתתיהו ובניו נאספו:", + "ויענו אנשי המלך וידברו אל מתתיהו לאמור ראש ונכבד וגדול אתה בעיר הזאת ונתמך בבנים ובאחים:", + "עתה קרב ראשון ועשה מצוות המלך כאשר עשו כל העמים ואנשי יהודה והנשארים בירושלים והיית אתה ובניך מאוהבי המלך ואתה ובניך תכובדו בכסף ובזהב ובמתנות רבות:", + "ויען מתתיהו ויאמר לו יסורו כל איש מעבודת אבותינו ויבחרו במצוותיו:", + "ואני ובני ואחי מלך בברית אבותינו:", + "חלילה לנו לעזוב תורה ומצוות:", + "לדברי המלך לא נשמע לסור מעבודתנו ימין ואו שמאל:", + "וככלותו לדבר את הדברים האלה קרב איש יהודי לעיני כולם לזבוח על הבמה במודיעים כמצוות המלך:", + "וירא מתתיהו ויקנא וישתונן כליותיו וישלח חרונו כמשפט וירץ ויזבחהו על הבמה:", + "ואת איש המלך המאלץ לזבוח המית בעת ההיא ואת הבמה הרס:", + "ויקנא לתורה כאשר עשה פנחס לזמרי בן סלוא:", + "ויקרא מתתיהו בעיר בקול גדול לאמור כל המקנא לתורה העומד בברית ילך אחרי:", + "וינס הוא ובניו אל ההרים ויעזבו כל אשר היה להם בעיר:", + "אז ירדו רבים מבקשי צדק ומשפט אל המדבר לשבת שם:", + "הם ובניהם ונשיהם ומקניהם כי רבו הרעות עליהם:", + "ויגד לאנשי המלך ולחיל אשר היו בירושלים בעיר דוד כי ירדו אנשים אשר עברו את מצוות המלך למחבואים במדבר:", + "וירדפו אחריהם רבים וישיגום ויחנו עליהם ויערכו עליהם מלחמה ביום השבת:", + "ויאמר להם רב לכם צאו ועשו כדבר המלך וחיו:", + "ויאמרו לא נצא ולא נעשה דבר המלך לחלל את יום השבת וימהרו לעשות איתם מלחמה:", + "ולא ענו להם ולא השליכו עליהם אבן ולא סתמו את המחבואים:", + "באמרם נמות כולנו בתמנו עדים לנו השמים והארץ כי בלא משפט תספנו:", + "ויערכו עליהם מלחמה בשבת וימותו הם ונשיהם ובניהם ומקניהם כאלף נפש אדם:", + "וידע מתתיהו ואוהביו ויתאבלו עליהם עד מאוד:", + "ויאמרו איש אל רעהו אם נעשה כולנו כאשר עשו אחינו ולא נלחם בגוים על נפשנו ועל תורתנו עתה מהרה ימחו אותנו מעל פני הארץ:", + "וייוועצו ביום ההוא לאמור כל אדם אשר יבוא אלינו למלחמה ביום השבת נלחם בו ולא נמות כולנו כאשר מתו אחינו במחבואים:", + "אז נאסף אליהם קהל חסידים גיבורי חיל מישראל כל המתנדב לתורה:", + "וכל הבורחים מפני הרעות חברו אליהם ויהיו להם למשען:", + "ויערכו חיל ויכו את הרשעים בקצפם ואת האנשים הפושעים בחמתם והשרידים נסו אל הגויים להינצל:", + "ויסב מתתיהו ואוהביו ויהרסו את הבמות:", + "וימולו את הבנים אשר לא נימולו אשר מצאו בגבול ישראל בחזקה:", + "וירדפו את בני זדון ויצלח הדבר בידם:", + "ויגאלו את התורה מיד הגויים ומיד המלך ולא הניחו קרן לרשע:", + "ויקרבו ימי מתתיהו למות ויאמר לבניו עתה גבר זדון ותוכחה ויום מהפכה וחרון אף:", + "ועתה בנים קנאו לתורה ותנו נפשותיכם על ברית אבותיכם:", + "זכרו מעשי אבות אשר עשו בדורותיהם ונחלתם כבוד גדול ושם עולם:", + "אברהם הלא בניסיון נמצא נאמן ותחשב לו לצדקה:", + "יוסף בעת מצוקתו שמר מצווה ויהיה אדון למצרים:", + "פנחס אבינו בקנאתו קנאה קיבל ברית כהונת עולם:", + "יהושע במלאתו דבר אדני היה שופט בישראל:", + "כלב בהעידו בקהל קיבל ארץ נחלה:", + "דוד בחסדו נחל כיסא מלכות לעולם:", + "אליהו בקנאתו קנאת התורה הועלה לשמים:", + "חנניה מישאל ועזריה הבוטחים נצלו משלהבת:", + "דניאל בתומו ניצל מפי אריות:", + "וכן בינו דור ודור כי כל המקווים לו לא יכשלו:", + "ומדברי אדם רשע אל תראו כי כבודו לדומן ורימה:", + "היום יגבה ומחר לא ימצא כי ישוב לעפרו ועשתונותיו יאבדו:", + "חזקו בני והתאוששו בתורה כי בה תכבדו:", + "והנה שמעון אחיכם ידעתי כי איש עצה הוא אליו תשמעון כל הימים הוא יהיה לכם לאב:", + "ויהודה המקבי גיבור חיל מנעוריו הוא יהיה לכם שר צבא ונלחם מלחמת העם:", + "ואתם תאספו אליכם כל שומרי מצוה ונקמו נקמת עמכם:", + "השיבו גמול לגוים והחזיקו במצות התורה:", + "ויברך אותם וייאסף אל אבותיו:", + "וימת בשש וארבעים ומאה שנה וייקבר בקברות אבותיו במודיעים ויבכו אותו כל ישראל בכי גדול:" + ], + [ + "ויקם תחתיו יהודה בנו הנקרא מקבי:", + "ויעזרו לו כל אחיו וכל אשר דבקו באביו וילחמו מלחמת ישראל בשמחה:", + "וירב כבוד לעמו וילבש שריון כגיבור ויחגור כלי מלחמתו ויערוך מלחמות [ויך אויב אחור] ויגן על המחנה בחרב:", + "וידמה לאריה במעשיו וככפיר שואג לטרף:", + "וירדוף הפושעים ויחפשם והמרגיזים את עמו ביער:", + "וייכנעו הפושעים מפחדו וכל עושי רשע זעו ותצלח תשועה בידו:", + "וימרר מלכים רבים וישמח את יעקוב במעשיו ועד העולם זכרו לברכה:", + "ויעבור בערי יהודה ויאבד רשעים ממנה וישב חרון מישראל:", + "ויקרא שמו עד אפסי ארץ ויאסוף את האובדים:", + "ויאסוף אפולוניוס גוים ומשומרון חיל גדול ולהלחם עם ישראל:", + "וידע יהודה ויצא לקראתו ויך אותו וימיתהו ויפלו חללים רבים והנשארים נסו:", + "ויקח את שללם ואת חרב אפולוניוס לקח יהודה ויהי נלחם בה כל הימים:", + "וישמע סירון שר צבא ארם כי אסף יהודה אספה וקהל נאמנים אתו יוצאים למלחמה:", + "ויאמר אעשה לי שם ונכבדתי במלכות ונלחמתי את יהודה ואת אשר עמו ועם הבוזים את דבר המלך:", + "ויוסף לעלות ויעל אתו מחנה חטאים כבד לעזור לו לעשות נקמה בישראל:", + "ויגיע עד מעלה בית חורון ויצא יהודה לקראתו במתי מעט:", + "וכראותם את המחנה הבא לקראתם אמרו ליהודה איך נוכל אנחנו המעטים להלחם עם ההמון החזק הזה ואנחנו עייפנו לא אכלנו היום:", + "ויאמר יהודה נקל כי יסגרו רבים בידי מעטים ואין מעצור לפני שמים להושיע ברבים או במעטים:", + "כי לא ברוב חיל נצחון המלחמה ומן השמים הגבורה:", + "הם באים אלינו ברוב גאווה ופשע להשמיד אותנו ואת נשינו ואת בנינו ולבוז אותנו:", + "ואנחנו נלחמים על נפשותינו ועל תורתנו:", + "והוא יגוף אותם לפנינו ואתם אל תראו מפניהם:", + "וכאשר כילה לדבר נפל עליהם פתאום וינגף סירון ומחנהו לפניו:", + "וירדפום במורד בית חורון עד הבקעה ויפלו מהם כשמונה מאות איש והנשארים ברחו לארץ פלישתים:", + "ויחל פחד יהודה ואחיו והאימה נפלה על הגויים אשר מסביבותיהם:", + "ויגע עד המלך שמו ועל מלחמות יהודה היה מספר כל עם:", + "וכשמוע אנטיוכוס את הדברים האלה חרה אפו וישלח ויאסוף כל חיל מלכותו מחנה כבד מאוד:", + "ויפתח את גנזיו וייתן משכורת לחילו לשנה ויצו עליהם להיות נכונים לכל צורך:", + "וירא כי אפס הכסף מן האוצרות ומסי הארץ מעטים מפני המחלוקת והמכה שהביא בארץ בבקשו להסיר את החוקים אשר היו למן יהיה הראשונים:", + "ויירא כי לא יהיה פעם בפעם להוצאות והמתנות שהיה מוציא לפנים ביד רחבה ומפזר מן המלכים הראשונים:", + "וידכא רוחו וייוועץ ללכת לפרס ולקחת מסי הארצות ולאסוף כסף רב:", + "וישאר את לוסיאס אדם נכבד מזרע המלוכה על ענייני המלך מנהר פרת ועד גבול מצרים:", + "ולגדל את אנטיוכוס בנו עד שובו:", + "וימסור לו חצי צבא ואת הפילים ויצווהו על אשר חפץ ועל יושבי יהודה וירושלים:", + "לשלוח עליהם חיל לשרש ולהשמיד עז ישראל ושארית ירושלים ולמחות את זכרם מן המקום:", + "ולהושיב בני נכר בכל גבולם ולחלק בגורל את ארצם:", + "והמלך לקח את חצי הצבא הנשאר ויסע מאנטיוכיה מעיר מלכותו בשנת שבע וארבעים ומאה ויעבור את נהר פרת ויעבור את הארצות העליונות:", + "ויבחר לוסיאס את תלמי בן דורומינס ואת ניקנור ואת גרגיאס אנשי חיל מאוהבי המלך:", + "וישלח אתם ארבעים אלף איש ושבעת אלפים פרשים ללכת לארץ יהודה ולהשמיד כדבר המלך:", + "ויסעו עם כל חילם ויבואו ויחנו מול עמאוס בארץ המישור:", + "וישמעו סוחרי הארץ את שמעם וייקחו כסף וזהב רב מאוד וכבלים ויבואו אל המחנה לקחת את בני ישראל לעבדים ויתחברו אליהם חיל ארם וארץ הפלשתים:", + "וירא יהודה ואחיו כי רבו הרעות והצבא חונה בגבולם וידעו דברי המלך אשר ציווה לעשות לעם להשחית ולהשמיד:", + "ויאמרו איש אל רעהו נקים הריסות עמנו ונלחמנו בעד עמנו והמקדש:", + "ותיקהל העדה להיות נכונים למלחמה ולהתפלל ולבקש חסד ורחמים:", + "וירושלים שממה כמדבר הייתה לא היה בא ויוצא מבניה והמקדש מרמס [לרגלי זרים] ובני נכר במצודה משכן לגוים ותיאסף שמחה מיעקב וישבות חליל וכינור:", + "ויאספו ויבואו למצפה מול ירושלים כי מקום תפילה היה במצפה לפנים בישראל:", + "ויצומו ביום ההוא וילבשו שק ואפר על ראשיהם ויקרעו בגדיהם:", + "ויפרשו את ספר התורה מן [הספרים] אשר בקשו הגויים לחוק עליהם את צלמי אליליהם:", + "ויביאו את בגדי הכהונה ואת הביכורים ואת המעשרות ויעמידו את הנזירים אשר מלאו את הימים:", + "ויקראו בקול אל השמים לאמור מה נעשה לאלה ואנה נוליך אותם:", + "ומקדשך נרמס ונטמא וכהניך באבל ובשפל:", + "והנה גוים נאספו עלינו להשמידנו אתה ידעת אשר יחשבו עלינו:", + "איך נוכל לעמוד בפניהם אם לא אתה תושיע לנו:", + "ויתקעו בחצוצרות ויקראו בקול גדול:", + "ואחרי כן הקים יהודה ראשי העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות:", + "ויאמר לבוני בתים ולמארשי נשים ולנוטעי כרמים ולרכי הלבב לשוב כל איש לביתו על פי התורה:", + "וייסע המחנה ויחנו מדרום לעמאוס:", + "ויאמר יהודה התאזרו והיו לבני חיל והיו נכונים לבוקר להלחם בגוים אשר נאספו עלינו להשמידנו ואת מקדשנו:", + "כי טוב לנו למות במלחמה מראות ברעות עמנו ומקדשנו:", + "וכאשר יהיה הרצון בשמים כן יעשה:" + ], + [ + "ויקח גרגיאס חמשת אלפים איש ואלף פרשים בחור ויסע המחנה לילה:", + "לנפול על מחנה היהודים ולהכותם פתאום ובני המצודה היו לו למורי דרך:", + "וישמע יהודה ויסע הוא והגיבורים להכות את חיל המלך אשר בעמאוס:", + "עד החיל מפוזרים היו מחוץ למחנה:", + "ויבוא גרגיאס אל מחנה יהודה לילה ולא מצא איש ויחפש אותם בהרים כי אמר נסים הם ממנו:", + "וכאור הבוקר נראה יהודה בשפלה בשלושת אלפי איש אך מגינים וחרבות לא היו להם כאשר חפצו:", + "וייראו מחנה הגוים חזק ומבוצר ופרשים סובבים אותו והם מלומדי מלחמה:", + "ויאמר יהודה לאנשים אשר אתו אל תראו מהמונם ומעברתם אל פחדו:", + "זכרו איך נושעו אבותינו בים סוף כאשר רדף אחריהם פרעה בחיל:", + "ועתה נקרא לשמים אם יחפץ בנו ויזכור ברית אבות והשמיד את המחנה הזה מפנינו היום:", + "וידעו כל הגוים כי יש פודה ומציל לישראל:", + "וישאו הנכרים את עיניהם ויראו אותם באים מנגד:", + "ויצאו מן המחנה למלחמה ויתקעו אשר עם יהודה:", + "ויתגרו ויגפו את הגוים וינוסו אל הבקעה:", + "והמאסף כולו נפל בחרב וירדפו אחריהם עד גזר ועד שדות אדום ואשדוד ויבנה ויפלו מהם כשלושת אלפים איש:", + "וישב יהודה והחיל מרדוף אחריהם:", + "ויאמר לעם אל תחמדו את השלל כי מלחמה נגדנו:", + "וגרגיאס והחיל בהר קרוב לנו ואתה עמדו בפני אויבינו והלחמו אותם ואחרי כן תקחו שלל קוממיות:", + "עד יהודה מדבר אלה וירא חלק נשקף מן ההר:", + "וירא כי נגפו ושורפים את המחנה כי העשן הנראה גילה את אשר נהיה:", + "וכאשר ראו את אלה ויבהלו מאוד:", + "וכאשר ראו את מחנה יהודה בעמק נכון לקרב ויברחו כולם אל ארץ פלישתים:", + "ויהודה שב לבוז את המחנה ויקח זהב רב וכסף ותכלת וארגמן-ים ורכוש גדול:", + "ובשובם שרו והללו לשמים \"כי טוב כי לעולם חסדו\":", + "ותהי תשועה גדולה בישראל ביום ההוא:", + "ואשר נמלטו מן הנכרים ויבואו ויגידו ללוסיאס את כל הקורות:", + "וכשמעו נבהל מאוד ויחר לו כי לא היה כחפצו לישראל ולא נעשה אשר ציווה לו המלך:", + "ומקץ שנה אסף לגדודים שישים אלף איש בחור וחמשת אלפים פרשים להלחם אותם:", + "ויבואו ליהודה ויחנו בבית צור ויפגשם יהודה בעשרת אלפים איש:", + "וירא את המחנה הכבד ויתפלל ויאמר ברוך אתה מושיע ישראל המשבית עברת הגיבור ביד דוד עבדך והמוסר מחנה פלישתים בידי יהונתן בן שאול ונושא כליו:", + "סגר נא את המחנה הזה ביד עמך ישראל ויבושו בחילם ובסוסיהם:", + "תן להם מורך ושבור אומץ חזקם ורעדו בשברם:", + "הפילם בחרב אוהביך ויהללוך כל יודע שמך בתודה:", + "ויתגרו ויפלו ממחנה לוסיאס כחמשת אלפים איש ויפלו לפניהם:", + "וכראות לוסיאס את המכה אשר הייתה בצבאו ואת האומץ אשר היה ליהודה וכי נכונים הם אם לחיות אם למות בגבורה ויסע לאנטיוכיה וירב לאסוף חיל שכירים לעלות עוד הפעם ליהודה:", + "ויהודה אמר לאחיו הנה נגפו אויבנו נעלה לטהר את המקדש ולחנכהו:", + "ויקהל כל המחנה ויעלו הר ציון:", + "ויראו את המקדש שומם והמזבח מחולל והשערים שרופים ובחצרות גדלים סבכים כמו ביער או כמו באחד ההרים והלשכות שוממות:", + "ויקרעו את בגדיהם ויבכו בכי גדול ויעלו אפר [על ראשיהם]:", + "ויפלו על פניהם ארצה ויתקעו בחצוצרות התרועה ויצעקו אל השמים:", + "אז אמר יהודה לאנשים להלחם את אשר במצודה עד אשר יטהר את המקדש:", + "ויבחר כהנים תמימים חפצי תורה:", + "ויטהרו את המקדש ויוציאו את אבני השיקוץ למקום טמא:", + "ויועצו על מזבח העולה המחולל מה לעשות לו:", + "ותצלח עליהם מחשבה טובה לנתוץ אותו לבלתי היות להם למוקש כי הגויים טמאוהו ויתצו את המזבח:", + "ויניחו את האבנים על הר הבית במקום מיוחד עד בוא נביא להורות עליהן:", + "ויקחו אבנים שלמות על פי התורה ויבנו מזבח חדש כראשון:", + "ויבנו את המקדש ואת פנים הבית ואת החצרות קדשו:", + "ויעשו כלי קודש חדשים ויביאו את המנורה ואת מזבח הקטורת ואת השולחן להיכל:", + "ויקטרו על המזבח ויעלו את הנרות אשר במנורה ויאירו בהיכל:", + "וישימו על השולחן לחם ויורידו את הפרוכת ויכלו את כל המעשים אשר עשו:", + "וישכימו בבוקר בחמישה ועשרים לחודש התשיעי הוא חודש כסליו בשמונה וארבעים ומאה שנה:", + "ויקריבו קרבן על פי התורה על מזבח העולה החדש אשר עשו:", + "בעת וביום אשר טמאוהו הגויים בעצם היום ההוא נחנך בשירים ובנבלים ובכנורות ובמצלתיים:", + "ויפלו כל העם על פניהם ויתפללו ויברכו לשמים אשר הצליח להם:", + "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויקריבו עולות בשמחה ויקריבו זבח שלמים ותודה:", + "ויפארו את פני ההיכל בעטרות זהב ובמשבצות ויחנכו את השערים והלשכות ויעשו להם דלתות ותהי שמחה גדולה בעם מאוד ותסר חרפת גויים:", + "ויקיים יהודה ואחיו וכל קהל ישראל להיות ימי חנוכת המזבח נעשים במועדם שנה בשנה ימים שמונה מיום חמישה ועשרים לחודש כסליו בשמחה וגיל:", + "ויבנו בעת ההיא את הר ציון מסביב חומה גבוהה ומגדלים חזקים בל יבואו הגויים וירמסום כאשר עשו בראשונה:", + "וישם שם חיל לשמרו ויבצר לשמור אותו את בית צור להיות לעם מבצר בפני אדום:" + ], + [ + "ויהי כשמוע הגויים מסביב כי נבנה המזבח וחודש המקדש כבראשונה ויקצפו מאוד:", + "ויועצו להכחיד זרע יעקב אשר בקרבם ויחלו להמית בעם ולהשמיד:", + "וילחם יהודה בבני עשיו באדום את עקרבה כי צררו את ישראל ויך אותם מכה גדולה ויכניעם ויקח את שללם:", + "ויזכור את רעות בני בעון אשר היו לעם לפח ולמוקש בארבם להם על הדרכים:", + "ויסגרו על ידו במגדלים ויחן עליהם ויחרימם וישרוף את מגדליה באש עם כל אשר בהם:", + "ויעבור אל בני עמון וימצא יד חזקה ועם רב וטימותאוס ממנהיגם:", + "ויערוך אתם מלחמות רבות ויינגפו לפניו ויכם:", + "ויקח את יעזר ואת בנותיה וישב ליהודה:", + "ויאספו הגויים אשר בגלעד על ישראל אשר בגבולם להכחידם ויברחו לרתימה המבצר:", + "וישלחו מכתבים אל יהודה ואחיו לאמור נאספו עלינו הגויים מסביבנו להכחידנו:", + "והם מתכוננים לבוא ולקחת את המבצר אשר נמלטנו שמה וטימותאוס מוליך את מחניהם:", + "ועתה בואה להצילנו מידם כי נפלו ממנו רבים:", + "וכל אחינו הנמצאים בארץ טוב הומתו וישבו את נשיהם ואת טפם ואת הרכוש וימיתו שם כאלף איש:", + "עוד המכתבים נקראים והנה שליחים אחרים באוי מן הגליל קרועי בגדים מבשרים כדגברים האלה:", + "לאמור נאספו עליהם מעכו ומצור ומצידון וכל הגליל הגויים לכלותנו:", + "וכשמוע יהודה והעם את הדברים האלה נאסף קהל גדול להיוועץ מה יעשו לאחיהם לאשר במצוקה ולנלחמים עליהם:", + "ויאמר יהודה לשמעון אחיו בחר לך אנשים והלכת וגאלת את אחיך אשר בגליל ואני ויונתן אחי נלך אל הגלעד:", + "וישאר את יוסף בן זכריה ועזריה מנהיגי העם עם שארית החיל ביהודה למשמר:", + "ויצו להם לאמור עמדו בראש העם הזה ואל תתגרו מלחמה עם הגויים עד שובנו:", + "ויחולקו לשמעון שלושת אלפים איש ללכת לגליל וליהודה שמונת אלפים לגלעד:", + "וילך שמעון לגליל ויתגר מלחמות רבות עם הגויים ויחתו הגויים מפניו:", + "וירדפם עד שערי עכו ויפלו מן הגויים כשלושת אלפים איש וייקח את שללם:", + "וייקח את אשר מן הגליל ובארבה עם הנשים ועם הטף וכל אשר היה להם ויולך אל יהודה בשמחה רבה:", + "ויהודה המקבים ויהונתן אחיו עברו את הירדן וילכו דרך שלושת ימים במדבר:", + "ויפגשו את בני נביות ויפגשום בשלום ויספרו להם את כל הקורות לאחיהם בגלעד:", + "וכי רבים מהם סגורים אל בצרה ובצר באלים כספן במקדה וקרנים כל הערים האלה בצורות וגדולות:", + "ובשאר ערי הגלעד הם סגורים ולמחר יתפארו לחנות על המבצרים וללכוד ולהכחיד כולם ביום אחד:", + "וישב יהודה ומחנהו דרך המדבר לבצרה פתאום וילכוד את העיר ויהרוג כל זכר לפי חרב וייקח את כל שללם וישרפה באש:", + "ויסע משם לילה וילך עד למבצר:", + "ויהי בבוקר וישאו את עיניהם והנה עם רב אשר לא היה לו מספר נושאים סולמות ומכונות ללכוד את המבצר ויחלמו אותם:", + "וירא יהודה כי החלה המלחמה וזעת העיר עלתה עד השמים ותרועה וצעקה גדולה:", + "ויאמר לאנשי החיל הלחמו היום בעד אחינו:", + "ויצא בשלושה ראשית מאחריהם ויתקעו בחצוצרות ויצעקו בתפילה:", + "וידע מחנה טימותאוס כי הוא מקבי וינוסו מפניו ויכם מכה רבה ויפלו מהם ביום ההוא כשמונת אלפי איש:", + "ויט למצפה וילחם אותה וילכדה ויהרוג כל זכורה ויקח את שללה וישרפה באש:", + "ומשם נסע ויקח את כספן מקדה ובצר ושאר ערי גלעד:", + "אחר הדברים האלה אסף טימותיאוס מחנה אחר ויחן לפני רפון מעבר לנחל:", + "וישלח יהודה לרגל את המחנה ויגידו לו לאמור נאספו אליהם כל הגויים מסביבותיכם חיל רב מאוד:", + "וערביים שכר לעזור להם חונים בעבר הנחל נכונים לבוא עליך למלחמה וילך יהודה לקראתם:", + "ויאמר טימותאוס לשרי חילו בקרוב יהודה ומחנהו אל נחל המים אם יבוא אלינו בראשונה לא נוכל לעמוד נגדו כי יכול יוכל לנו:", + "ואם יירא ויחנה בעבר הנחל נעבור אליו ונוכל לו:", + "וכאשר קרב יהודה אל נחל המים העמיד את שוטרי העם על הנחל ויצו להם לאמור אל תתנו לכל איש לחנות כי אם יבואו כולם למלחמה:", + "ויעבור אליהם בראשונה וכל העם אחריו וינגפו מפניהם הגויים וישליכו את נשקם וינוסו להיכל בקרניים:", + "וילכדו את העיר ואת ההיכל שרפו באש עם כל אשר בו וַתֵהָפֵך קרניים ולא יכלו עוד לעמוד לפני יהודה:", + "ויאסוף יהודה את כל ישראל אשר בגלעד מקטון עד גדול ואת נשיהם ואת טפם ואת רכושם מחנה גדול מאוד ללכת אל ארץ יהודה:", + "ויבואו עד עפרון והעיר ההיא גדולה על דרך בצורה מאוד לא היה לנטות ממנה ימין ושמאל כי אם היה בתוכה ללכת:", + "ויסגרו אותם האנשים מן העיר ויסתמו את השערים באבנים:", + "וישלח אליהם יהודה בדברי שלום לאמור נעברה בארצך לשוב אל ארצנו ואיש לא ירע לכם רק ברגלינו נעבור ולא אבו לפתוח לו:", + "ויצו יהודה להשמיע במחנה לחנות כל איש במקום אשר הוא בו:", + "ויחנו אנשי החיל וילחמו את העיר כל היום ההוא וכל הלילה וַתִנתֵן העיר בידו:", + "ויהרוג כל זכר לפי חרב וישרש אותה ויקח את שללה וילך דרך העיר על ההרוגים:", + "ויעברו את הירדן אל העמק הגדול לפני בית שאן:", + "ויהי יהודה מאסף כל הנחשלים ומעודד את העם בכל הדרך עד בואו לארץ יהודה:", + "ויעלו להר ציון בשמחה וגיל ויקריבו עולות כי לא נפל מהם איש עד שובם בשלום:", + "ובימים אשר היו יהודה ויהונתן בגלעד ושמעון אחיו בגליל לפני עכו:", + "שמע יוסף בן זכריה ועזריה שרי החיל על הגבורות והמלחמה אשר עשו:", + "ויאמרו נעשה גם אנחנו לנו שם והלכנו להלחם אל הגויים אשר בסביבותינו:", + "ויודיעו לאנשי החיל אשר אתם וילכו אל יבנה:", + "ויצא גרגיאס מן העיר ואנשיו לקראתם למלחמה:", + "ויינגף יוסף ועזריה וירדפו עד גבולות יהודה ויפלו ביום ההוא מעם ישראל כאלפיים איש:", + "ותהי מכה גדולה בעם כי לא שמעו ליהודה ואחיו בחשבם לעשות גבורות גם הם:", + "והם לא היו מזרע האנשים ההם אשר תשועת ישראל בידם:", + "והאיש יהודה ואחיו נכבדו מאוד בעיני כל ישראל וכל הגויים באשר נשמע שמם:", + "ויאספו אליהם מברכים:", + "ויצא יהודה ואחריו וילחמו את בני עשיו בארץ אשר אל הנגב ויך את חברון ואת בנותיהם ויהרוס את מבצריה ואת מגדליה שרפו מסביב:", + "ויסע ללכת לארץ פלשתים ויעבור את מרשה:", + "ביום ההוא נפלו כהנים במלחמה בחפצם לעשות גבורות בצאתם למלחמה באיוולתם:", + "ויט יהודה אל אשדוד ארץ פלשתים ויהרוס את במותיה ואת עצבי אלוהיהם שרף באש ויבז את שלל הערים וישב ליהודה:" + ], + [ + "והמלך אנטיוכוס עבר בארצות העליונות וישמע כי יש עילם בפרס עיר מפוארת בעושר בכסף ובזהב:", + "והמקדש אשר בתוכה עשיר מאוד ושם מסכי זהב ושריונות ונשק אשר השאיר שם אלכסנדר בן פיליפוס המלך המקדוני אשר מלך בראשונה על היוונים:", + "ויבוא ויבקש ללכוד את העיר ולבוז אותה ולא יכול כי נודע הדבר לאנשי העיר:", + "ויתקוממו לו למלחמה ויברח וילך משם בעצב גדול לשוב בבל:", + "ויבוא איש מבשר לו לפרס כי נהפכו לברוח המחנות אשר הלכו לארץ יהודה:", + "ויסוג לוסיאס בחיל כבד בראשונה וינס מפניהם ויתחזקו בנשק ובחיל ובשלל רב אשר לקחו מאת המחנות אשר הכו:", + "ויהרסו את השיקוץ אשר בנו על המזבח אשר בירושלים ואת המקדש הקיפו כבראשונה בחומות גבוהות ואת בית צור עירו:", + "ויהי כשמוע המלך את הדברים האלה ויבהל ויתחלחל מאוד ויפול למשכב וינגף לחלי מן העצבון כי לא היה לו כאשר קיווה:", + "ויהי שם ימים רבים כי התחדשה עליו תוגה גדולה ויחשוב כי ימות:", + "ויקרא לכל אוהביו ויאמר להם נדדה שנה מעיני ולבי נפל עליי מיגון:", + "ואומר בלבי עד מצוקה כזאת באתי וסערה גדולה אשר אנוכי בה עתה הלא בעל חסד ואהוב הייתי בתוֹקפי:", + "ועתה אזכור הרעות אשר עשיתי בירושלים וקח את כל כלי הכסף והזהב אשר בה ואשלח להכחיד את יושבי יהודה חינם:", + "ואדע כי בגלל זה מצאוני כל הרעות האלה והנה גווע אנוכי ביגון רב בארץ נכריה:", + "ויקרא לפילפוס אחד אוהביו וישימהו על כל ממלכתו:", + "ויתן לו את כתרו ואת אדרתו ואת טבעתו להדריך את אנטיוכוס בנו ולחנכו למלוך:", + "וימת שם אנטיוכוס המלך בשנת תשע וארבעים ומאה:", + "וייתן לו את כתרו ואת אדרתו ואת טבעתו להדריך את אנטיוכוס בנו תחתיו אשר חינך מילדותו ויקרא את שמו אֶבְפּטוֹר:", + "והאנשים מן המצודה היו סוגרים את ישראל סביב המקדש ומבקשים רעות על כל ומשען לגוים:", + "ויחשוב יהודה להכחידם ויקרא לכל העם לצור עליהם:", + "ויאספו יחד ויצורו עליהם בשנת חמישים ומאה ויעשו עליהם דייק ומכונות:", + "ויצאו מהם מן המצור ויתחברו אליהם אחדים מן הרשעים מישראל:", + "וילכו אל המלך ויאמרו עד מתי לא תעשה משפט ונקמת את אחינו:", + "אנחנו חפצנו לעבוד לאביך וללכת אחרי דבריו ולשמוע למצוותיו:", + "ויצורו עליה בני עמנו בגלל זה ויתנכרו לנו וגם אשר מצאו ממנו המיתו ורכושנו בזזו:", + "ולא נגדנו בלבד שלחו יד כי גם בכל גבולך:", + "והנה הם חונים היום על המצודה בירושלים ללכדה ואת המקדש ואת בית צור בצרו:", + "ואם לא תקדמם במהרה גדולות מאלה יעשו ולא תוכל לעצור בעדם:", + "ויקצוף המלך כשמעו ויאסוף את כל אוהביו שרי חילו ואת אשר על הרכב:", + "וממלכות אחדות מאיי הים באו אליו צבאות שכירים:", + "ויהי מספר צבאותיו מאת אלף רגלי ועשרים אלף פרשים ופילים שלושים ושנים יודעי מלחמה:", + "וילכו דרך אדום ויחנו על בית צור וילחמו ימים רבים ויעשו מכונות ויצאו וישרפון באש וילחמו בגבורה:", + "וייסע יהודה מן המצודה ויחן אל בית זכריה מול מחנה המלך:", + "וישכם המלך בבוקר ויַסַע את המחנה בעברתו בדרך בית זכריה ויערכו הצבאות למלחמה ויתקעו בחצוצרות:", + "ואת הפילים הראו דם ענב ותות להעמיד אותם למלחמה:", + "ויחלקו את החיות לגדודים ויעמידו לכל פיל אלף איש משוריינים בקשקשים וקובעי נחושת על ראשיהם וחמש מאות פרשים בחור הוכנו לכל חיה:", + "אלה היו לפני כן במקום שהייתה החיה ולכל אשר תלך היו הולכים יחדיו לא נפרדו ממנה:", + "ומגדלי עץ עליהם חזקים ומכוסים על כל חיה חגורים עליהם במכונות ועל כל אחד אנשי חיל ארבעה נלחמים מעליהם בן הודו לו:", + "ושאר הפרשים העמידו מזה ומזה משני עברי המחנה מפחידים ומכסים בגדודים:", + "וכזרוח השמש על מגיני הזהב והנחושת הזריחו ההרים מהם ולהטו כלפידי אש:", + "ויפשטו קצת ממחנה המלך על ההרים הגבוהים וקצתם בשפל וילכו לבטח ובמשטר:", + "ויזועו כל השומעים קול המונם וצעדי ההמון וצלצול הנשק כי היה המחנה גדול מאוד וכבד:", + "ויקרב יהודה ומחנהו למלחמה ויפלו ממחנה המלך שש מאות איש:", + "וירא אלעזר חורן אחת החיות משוריינת בשריונות המלך והיא הייתה גבוהה מכל החיות ונראה כי עליה המלך:", + "ויתן את נפשו להושיע את עמו ולעשות לו שם עולם:", + "וירץ אליו בגבורה אל תוך הגדוד ויהרוג על ימין ועל שמאל ויפרדו ממנו הנה והנה:", + "ויבוא אל תחת הפיל ויתקע לו וימיתהו ויפול ארצה עליו וימת שם:", + "ויראו את גבורת המלכות ועברת הצבאות ויטו מעליה:", + "ואנשים ממחנה מהלך עלו לקראתם לירושלים ויחן המלך אל יהודה ואל הר ציון:", + "ויעש שלום עם אנשי בית צור ויצאו את העיר כי לא היה להם שם אוכל להיסגר בה כי שבת הייתה לארץ:", + "וילכוד המלך את בית צור וישם שם מצב לשמור עליה:", + "וייחן על המקדש ימים רבים ויעמד שם דייק ומכונות וקלעי אש וקלעי אבנים ועקרבים לירות חצים וקלעים:", + "ויעשו גם הם מכונות נגד מכונותיהם וילחמו ימים רבים:", + "ואוכל לא היה באוצרות בהיות השנה השביעים ונמלטים ליהודה מן הגויים אכלו את שארית האוצר:", + "וישארו במקדש מתי מספר כי חזק עליהם הרעב ויפרדו איש למקומו:", + "וישמע לוסיאס כי פיליפוס אשר העמיד המלך אנטיוכוס בעודנו חי לחנך את אנטיוכוס בנו למלך:", + "שב מפרס ומדי והחיל אשר הלך עם המלך אתו וכי הוא מבקש לקחת בידו את דברי המלכות:", + "וימהר ויאות לשוב ויאמר למלך ולשרי החיל ולאנשים אנחנו הולכים ודלים מיום ליום ואוכל לנו מעט והמקום אשר אנחנו חונים בו חזק הוא ועלינו דברי המלכות:", + "ועתה ניתן ימים לאנשים האלה ונעשה להם שלום ולכל עמם:", + "וקיימנו להם ללכת בדתיהם כבראשונה כי רק בגלל דתיהם אשר הפרנו קצפו ויעשו כל אלה:", + "ויישר הדבר לפני המלך והשרים וישלחו אליהם להשלים ויקבלו:", + "וישבע להם המלך והשרים אחרי כן יצאו מן המצודה:", + "ויבוא המלך להר ציון וירא את מצודת המקום ויפר את השבועה אשר נשבע ויצו ויהרוס את החומה מסביב:", + "וייסע בחפזון וישב לאנטיוכיה וימצא את פיליפוס מושל העיר וילחם בו וייקח את העיר בכוח:" + ], + [ + "בשנת אחת וחמישים ומאה יצא דמיטריוס בן סלבקוס מרומי ויעל עם מתי מספר לעיר על הים וימלוך שם:", + "ויהי כאשר בא אל בית מלכות אבותיו ויאחזו בני החיל את אנטיוכוס ואת לוסיאס להביאם אליו:", + "וייוודע לו הדבר ויאמר אל תראוני את פניהם:", + "וימיתום החיל וישב דמיטריוס על כיסא מלכותו:", + "ויבואו אליו כל האנשים הפושעים והרשעים מישראל ואלקימוס היה מנהיגם מחפצו לכהן:", + "ויאשימו את העם אל המלך לאמור איבד יהודה ואחיו את כל אוהביך וגם אותנו זרה מארצנו:", + "ועתה שלח איש אשר תאמין לו והלך וראה את כל החרמה אשר עשה לנו ולמדינת המלך וענש אותם ואת כל אשר עזרו להם:", + "ויבחר המלך את בקחידס מאוהבי המלך המושל בעבר הנהר והגדול במלכות ונאמן למלך:", + "וישלח אותו ואת אלקימוס הרשע ויקיים לו את הכהונה ויצווהו לעשות נקמה בבני ישראל:", + "ויסע ויבוא בחיל גדול לארץ יהודה וישלח מלאכים אל יהודה ואל אחיו בדברי שלום במרמה:", + "ולא שמעו לדבריהם כי ראו אשר באו בחיל גדול:", + "ויאספו אל אלקימוס ובקחידס קהל סופרים לדרוש צדק:", + "וראשונים החסידים היו בבני ישראל ויבקשו מהם שלום:", + "כי אמרו איש כהן מזרע אהרון בא בחיל ולא יעשה לנו עוולה:", + "וידבר אליהם דרי שום וישבע להם לאמור לא נבקש לכם רעה ולאוהביכם:", + "ויאמינו לו ויקח מהם שישים איש וימיתם ביום אחד כדבר אשר כתב:", + "בשר חסידך ודמם שפכו סביבות ירושלים ואין קובר:", + "ויפול פחדם ואימתם על כל העם כי אמרו אין בהם צדק ומשפט כי עברו את הברית ואת השבועה אשר נשבעו:", + "וילך בקחידס מירושלים ויחן בבית זית וישלח ויאסוף רבים מן האנשים הנמלטים אשר אתו ואחדים מן העם וישחטם אל הבאר הגדולה:", + "ויקיים את הארץ לאלקימוס וישאר אתו חיל לעזר לו וילך בקחידס אל המלך:", + "וילחם אלקימוס על הכהונה הגדולה:", + "ויקבצו אליו כל עוכרי עמם ויתפשו ארץ יהודה ויעשו רעה רבה בישראל:", + "וירא יהודה את כל הרעה אשר עשה אלקימוס ואשר אתו בבני ישראל הרעו מן הגויים:", + "ויעבור בכל גבולות יהדוה מסביב ויעש נקמה באנשים הנמלטים ויעצרו מעבור בארץ:", + "וכאשר ראה אלקימוס כי חזק יהודה ואשר אתו ויוודע כי לא יוכל לעמוד בפניהם וישב אל מלך ויאשימם רעות:", + "וישלח המלך את ניקנור אחד משריו הנכבדים והשונא והאויב לישראל ויצו עליו להשמיד את העם:", + "ויבוא ניקנור לירושלים בחיל גדול וישלח אל יהודה ואחיו במרמה בדברי שלום לאמר:", + "אל נא תהי מריבה ביני וביניכם אבוא במתי מעט למען אראה את פניכם בשלום:", + "ויבוא אל יהודה וישראל איש לשלום רעהו והאורבים היו נכונים לחטוף את יהודה:", + "ויוודע הדבר ליהודה כי בא אליו במרמה וימהר לשוב ממנו ולא חפץ עוד לראות את פניו:", + "וידע ניקנור כי נגלתה עצתו ויצא לקראת יהודה במלחמה אל כפר שלמה:", + "ויפלו מאשר עם ניקנור כחמש מאות איש וינוסו אל עיר דוד:", + "ואחר הדברים האלה עלה ניקנור אל הר ציון ויצאו מן הכהנים מבית המקדש ומזקני העם לשאול לו לשלום ולהראותו את העולה המקרבת בעד המלך:", + "ויהתל בהם וילעג להם ויטמאם וידבר בגאון:", + "וישבע באפו לאמור אם לא ימסר יהודה ומחנהו בידי עתה והיה כאשר אשוב בשלום ושרפתי את הבית הזה ויצא בחרי אף גדול:", + "ויבואו הכהנים ויעמדו לפני המזבח וההיכל ויבכו ויאמרו:", + "אתה בחרת את הבית הזה למען יקרא שמך עליו להיות בית תפילה ותחינה לעמך:", + "עשה נקמה באיש הזה ובמחנהו ונ]לו בחרב זכור חרפותיהם ואל תתן להם תקומה:", + "וילך ניקנור מירושלים ויחן בבית חורון ויבוא לקראתו חיל ארם:", + "ויהודה חנה בחדשה בשלושת אלפים איש ויתפלל יהודה ויאמר:", + "כאשר חרפו אשר באו מעם מלך אשר יצא מלאכך ויך בהם מאה ושמונים וחמישה אלף:", + "כן תגוף את המחנה הזה לפנינו היום וידעו הנשארים כי רעה דיבר אל מקדשך ושפוט אותו כרשעתו:", + "ויאסרו המחנות במלחמה כשלושה עשר לחודש אדר וינגף מחנה ניקנור ויפול הוא ראשון במלחמה:", + "וכראות מחנהו כי נפל ניקנור וישליכו את נשקם וינוסו:", + "וירדפו אותם דרך יום אחד מחדשה עד לבוא גזר ויריעו אחריהם בחצוצורות התרועה:", + "ויצאו מכל כפרי יהידה מסביב ויסובו אותם ויפנו אלה נוכח אלה ויפלו כולם בחרב ולא נשאר בהם עד אחד:", + "ויקחו את השלל ואת הביזה ואת ראש ניקנור כרתו ואת ימינו אשר שלח בגאון ויביאום ויתלום על יד ירושלים:", + "וישמח העם מאוד ויעשו את היום ההוא ליום שמחה גדולה:", + "ויקיימו לעשות שנה שנה את היום הזה בשלושה עשר לאדר:", + "ותשקוט ארץ יהודה ימים מעטים:" + ], + [ + "וישמע יהודה את שֵמַע הרומִיִים כי הם גיבורי חיל והם רוצים בכל הדבקים בהם ואשר יבואו אליהם יקימו להם אהבה:", + "וכי הם גיבורים חיל ויגידו לו את מלחמותיהם ואת גבורותיהם אשר עשו בגָלָטִיִים וכי כבשום ויעשום למס:", + "ואשר עשו בארץ אִשפָּנִיָה לכבוש את מחצבות הכסף והזהב אשר שם:", + "ויכבשו כל המקום בעצתם ובאורך אפים והמקום היה במרחק רב מהם מאוד והמלכים אשר באו עליהם מקצה הארץ עד אשר נגפו אותם ויכו בהם מכה רבה והנשארים נותנים להם מס שנה שנה:", + "ואת פילפוס ואת פֶּרסיוס מלך כיתים ואת הקמים עליהם נגפו אותם במלחמה ויכבשום:", + "ואת אנטיוכוס מלך אסיה הגדול אשר בא עליהם למלחמה ולו מאה ועשרים פיל ופרשים ורכב וחיל רב מאוד וינגף לפניהם:", + "ויקחו אותו חי וישימו עליהם לתת הוא ואשר ימלכו אחריו מס גדול ולתת בני תערובות וחוקה:", + "ואת ארץ הודו ומדי ולודיב ומיטב ארצותיהן ובקחתם אותן [מהם] נתנו אותן לאֶבְמֶנֶס המלך:", + "וכי בני הֶלָּס נועצו ללכת ולהשמידם:", + "וייוודע הדבר להם וישלחו עליהם שר צבא אחד וילחמו בהם ויפלו מהם חללים רבים וישבו את נשיהם ואת טפם ויבוזו אותם ויכבשו את ארצם ויהרסו את מבצריהם ויעבידום עד היום הזה:", + "ואת שאר המלכויות ואת האיים אשר התקוממו להם החריבו וישימום לעבדים:", + "ועם אוהביהם והנשענים אליהם שמרו אהבה ויכבשו את המלכויות הקרובות והרחוקות וכל אשר שמעו את שמעם יראו מפניהם:", + "ואשר יחפצו לעזור להם ולהמליך ימליכו ואשר יחפצו יורידו ויגבהו מאוד:", + "וכי בכל אלה איש מהם לא שם עליו כתר ולא לבש ארגמן להתגדל בו:", + "ומועצה עשו להם ויום יום נועצים שלוש מאות ועשרים יועצים תמיד עם העם למען ייטיבו לנהגם:", + "ומאמינים לאדם אחד להיות ראש שנה שנה ולמשול בכל ארצם והכול נשמעים לאחד ואין שנאה וקנאה בהם:", + "ויבחר יהודה את אבפולימוס בן יוחנן בן הקוץ ואת יסון בן אלעזר וישלחם רומי להקים להם אהבה וברית:", + "ולהסיר את העול מהם כי ראו את מלכות היוונים מעבידים את ישראל עבודה:", + "וילכו לרומי והדרך רבה מאוד ויבואו אל המועצה ויענו ויאמרו:", + "יהודה הוא הוא המקבי ואחיו וחבר היהודים שלחונו אליכם להקים אתכם ברית ושלום ולכתוב אותנו בני בריתכם ואוהביכם:", + "וייטב הדבר לפניהם:", + "וזה משנה הכתב אשר כתבו על לוחות נחושת וישלחו ירושלים להיות להם שם זכר שלום וברית:", + "וטוב יהיה לרומיים ולעם היהודים בים ועל היבשה לעולם וחרב ואויב ירחק מהם:", + "ואם תקום מלחמה לרומי בראשונה או לכל בני בריתם בכל ארץ ממשלתם:", + "יעזור עם היהודים כאשר יפקוד עליהם הזמן בלבב שלם:", + "ולנלחמים אל יתנו ואל ימציאו דגן נשק כסף אניות כנראה לרומי וישמרו את משמרתם מבלי קחת מאומה:", + "וכמו כן אם לעם היהודים תבוא מלחמה בראשונה הרומיים יעזרו בנפש כאשר יפקוד עליהם הזמן:", + "ולבני ברית לא ינתן מאכל נשק כסף או אניות כנראה לרומיים וישמרו את המשמרות האלה ולא במרמה:", + "על פי הדברים האלה הקימו הרומיים [ברית] לעם היהודים:", + "ואם אחר הדברים האלה ירצו אלה ואלה להוסיף או לגרוע יעשו כנפשם ואשר יוסיפו או יגרעו יהיה קיים:", + "ועל הרעות אשר דמיטריוס המלך עשה להם כתבנו לו לאמר למה הכבדת את עולך על אוהבינו בני ברית[נו] היהודים:", + "ואם יתאוננו עוד עליך נעשה להם משפט ונלחמנו בך בים וביבשה:" + ], + [ + "וישמע דמיטריוס כי נפל ניקנור וחילו במלחמה ויוסף לשלוח את בקחידס ואת אלקימוס שנית לארץ יהודה ואת הקרן הימנית איתם:", + "וילכו דרך הגלגלה ויחנו על מסילות אשר בארבל וילכדוה ויהרגו נפשות אדם רבות:", + "ובחודש הראשון בשנת שתים וחמישים ומאה חנו נגד ירושלים:", + "ויסעו וילכו לבירה בעשרים אלף איש ובאלפים פרשים:", + "ויהודה היה חונה באלעשה ושלושת אלפים איש אתו בחור:", + "ויראו את המון החיל כי רב הוא וייראו מאוד ויברחו רבים מן המחנה לא נשארו מהם כי אם שמונה מאות איש:", + "וירא יהודה כי נמס מחנהו והמלחמה לחצתו ויחת בלבו כי לא הייתה לו עת להקהילם:", + "וירך לבו ויאמר לנשארים נקומה ונלכה אל אויבנו אולי נוכל להילחם אותם:", + "וישיבוהו לאמר לא נוכל אבל אם נציל את נפשותינו כעת נשוב עם אחינו ונלחמנו בהם ואנחנו מעטים:", + "ויאמר יהודה חלילה לי מעשות את הדבר הזה לנוס מהם ואם קרב יומנו ומתנו בגבורה בעד אחינו ולא נעזוב אחרינו עון לכבודנו:", + "ויסע החיל מן המחנה ויעמדו ולקראתם ויחלקו הפרשים לשני ראשים והקלעים והקשתים הלכו לפני החיל וראשוני המחלמה כל הגיבורים:", + "ובקחידס היה בקרן הימנית ויקרב הגדוד משני הראשים ויתקעו בחצוצרות ויריעו ואשר עם יהדוה תקעו גם הם בחצוצרות:", + "ותרעש הארץ מקול מחנותיהם ותהי המלחמה ארוכה מן הבוקר עד הערב:", + "וירא יהודה כי בקחידס ותוקף מחנהו בימין ויתחברו אליו כל אמיצי הלב:", + "ותנגף הקרן הימנית מאיתם וירדוף אחריהם עד חצור ההר:", + "ואשר אל הקרן השמאלית ראו כי נגפה הקרן הימנית וישובו בעקבות יהודה ואשר אתו מאחוריהם:", + "ותכבד המלחמה ויפלו חללים רבים מאלה ומאלה:", + "ויהודה נפל והנשארים נסו:", + "וישא יונתן ושמעון את יהודה אחיהם ויקברוהו בקבר אבותיו במודיעים:", + "ויספדו לו ויבכו אותו כל ישראל בכי גדול ויתאבלו ימים רבים ויאמרו:", + "איך נפל רב מושיע ישראל:", + "ויתר דברי יהודה והמלחמות והגבורות אשר עשה וגדולתו לא נכתבו כי רבים היו מאוד:", + "ויהי אחרי מות יהודה ויציצו פועלי און בכל גבול ישראל ויצמחו כל עושי רשעה:", + "בימים ההם היה רעב גדולה מאוד ותשלם הארץ איתם:", + "ויבחר בקחידס את האנשים הרשעים וישימם למושלי הארץ", + "ויבקשו ויחפשו וישמידו את אוהבי יהודה ויביאום אל בקחידס וינקם אותם ויתעללו בהם:", + "ותהי צרה גדולה בישראל אשר לא הייתה כמוה למיום לא נראה נביא להם:", + "ויוועדו כל אוהבי יהודה ויאמרו ליונתן:", + "אחרי אשר מת יהודה אחיך ואדם כמוהו אין לצאת נגד האויבים ובקחידס והצוררים מעמנו:", + "ועתה בחרנו בך היום להיות לנו לשר ולראש להלחם מלחמתנו:", + "ויקבל יונתן בעת ההיא את השררה ויקם תחת יהודה אחיו:", + "וידע בקחידס ויבקש להמיתו:", + "וידע יונתן ושמעון אחיו וכל אשר אתו וינוסו למדבר תקוע ויחנו על מי באר אספר:", + "וידע בקחידס ביום השבת וילך הוא ולא צבאו לעבר הירדן:", + "וישלח [יונתן] את [יוחנן] אחיו ראש החיל ויבקש מאת בני נביות אוהביו להניח אצלם את רכושם הרב:", + "ויצאו בני ימרי אשר ממידבא ויקחו את יוחנן וכל אשר היה לו וילכו עמהם:", + "אחר הדברים האלה הגידו ליונתן ושמעון אחיו כי בני ימרי עושים משתה גדול ומוליכים את הכלה מנדבת בת אחד נשיאי כנען הגדולים במשלחת גדולה:", + "ויזכרו את דמי יוחנן אחיהם ויעלו ויתחבאו בסתר ההר:", + "וישאו את עיניהם ויראו והנה רעש ורכוש רב והחתן בא ומרעיו ואחיו לקראתם בתופים ובכלי שיר ובנשק רב:", + "ויקומו עליהם מן המארב וימיתום ויפלו חללים רבים והנשארים נסו אל ההר ויקחו אל כל שללם:", + "ויהפך המשתה לאבל וקול שירם לקינה:", + "ויקמו את נקמת דמי אחיהם וישובו אל אגם הירדן:", + "וישמע בקחידס וילך ביום השבת עד חוף הירדן בחיל רב:", + "ויאמר יונתן לאשר אתו נקומה ונלחם על נפשותינו כי אין היום כתמול שלשום:", + "והנה המלחמה מפנינו ומאחורינו ומימי הירדן מזה ומזה ואגם וחורשה ואין מקום לנטות:", + "ועתה קראו לשמים למען תנצלו מיד אויבכם:", + "ותאסר המלחמה וישלח יונתן את ידו להכות את בקחידס ויט ממנו לאחור:", + "ויקפצו יונתן ואשר אתו לתוך הירדן וישחו לעבר השני ולא עברו אחריהם את הירדן:", + "ויפלו לבקחידס ביום ההוא כאלף איש:", + "וישובו ירושלים ויבנו ערים בצורות ביהודה את המבצר אשר ביריחו ואת עַמָאוּס ואת בית חורון ואת בית אל ואת תמנתה פֿרעׇתון ואת תפּוחַ בחומות גבוהות ובשערים ובבריחים:", + "וישימו בהן מצב להצר לישראל:", + "ויבצרו את העיר בית צור וגזר והמצודה וישימו בהן חיל ומסכנות אוכל:", + "ויקח את בני ראשי הארץ לערבון וישם אותם במצודה בירושלים במשמר:", + "ובשנת שלוש וחמישים ומאה בחודש השני ציווה אלקימוס להרוס את חומת חצר המקדש הפנימית ויהרוס את מעשה הנביאים ויחל להרוס:", + "ולא יכול עוד לדבר דבר ולצוות לביתו:", + "וימת אלקימוס בעת ההיא ברגזה גדולה:", + "וירא בקחידס כי מת אלקימוס וישב אל המלך ותשקוט הארץ שנתיים:", + "וייוועצו כל הפושעים לאמור היה יונתן ואשר אתו במנוחה יושבים לבטח עתה נביא את בקחידס ותפשם כולם בלילה אחד:", + "ויכלו ויועצו אתו:", + "וייסע לבוא בחיל גדול וישלח מכתבי סתר לכל בני בריתו אשר ביהודה כי יתפשו את יונתן ואשר אתו ולא יכולו כי נודעה עצתם:", + "ויתפשו מאנשי הארץ מראשי הרשעה כחמישים איש וימיתום:", + "ויצא יונתן ושמעון ואשר אתם לבית בצי אשר במדבר ויבנו את חרבותיה ויבצרוה:", + "וידע בקחידס ויאסוף את כל המונו אל אשר מיהודה שלח:", + "ויבוא וייחן על בית בצי וילחם אותה ימים רבים ויעש מכונות:", + "וישאר יונתן את שמעון אחיו בעיר ויצא לארץ ויבוא במתי מספר:", + "ויך את עֲדומֵירה ואת אחיו ואת בני פשׁירוֹן במושבם ויחל להכות ולעלות בחיל:", + "ושמעון ואשר אתו יצאו מן העיר וישרפו את המכונות:", + "וילחמו את בקחידס ויינגף על ידם וילחצוהו מאוד כי היו עצתו ומצורו לשווא:", + "ויחר אפו באנשים הפושעים אשר יעצוהו לבוא לארץ ויהרוג מהם רבים וייוועץ לשוב לארצו:", + "וידע יונתן וישלח אליו מלאכים לעשות אתו שלום ולהשיב להם את השבי:", + "ויאות ויעש כדבריו וישבע לו לבלתי בקש לו רעה כל ימי חייו:", + "וישב לו את השבי אשר שבה לפני מזה מארץ יהודה וישב וילך לארצו ולא יסף עוד לבוא בגבולם:", + "ותחדל חרב מישראל וישב יונתן במכמש ויחל יונתן לשפוט את העם ויבער את הרשעים מישראל:" + ], + [ + "ובשנת שישים ומאה עלה אלכסנדר בן אנטיוכוס אפיפנס וילכוד את עכו ויקבלוהו וימלך שם:", + "וישמע דמיטריוס המלך ויאסוף חיל גדול מאוד ויצא לקראתו למלחמה:", + "וישלח דמיטריוס אל יונתן ספרים בדברים שלום לגדל אותו:", + "כי אמר נקדים לעשות שלום אתו בטרם יעשוהו עם אלכסנדר נגדנו:", + "כי יזכור את כל הרעות שעשינו לו לאחיו ולעם:", + "ויתן לו תוקף לאסוף חיל ולכין נשק ולהיות בן בריתו ואת בני התערובות אשר במצודה אשר להשיב לו:", + "ויבוא יונתן ירושלים ויקרא את הספרים באזני כל העם והאנשים מן המצודה:", + "וייראו יראה גדולה כי שמעו כי נתן לו המלך תוקף לאסוף חיל:", + "וישיבו האנשים מן המצודה ליונתן את בני התערובות וימסרם להוריהם:", + "וישב יונתן בירושלים ויחל לבנות ולחדש את העיר:", + "ויאמר לעושי המלאכת לבנות החומות והר ציון מסביב אבני מחצב למבצר ויעשו כן:", + "ויברחו הנכרים אשר היו במבצרים אשר בנה בקחידס:", + "וינח כל איש את מקומות וילך אל ארצו:", + "רק בבית צור נשארו אחדים מן העוזבים את התורה ואת המצוות כי הייתה [להם] למנוס:", + "וישמע אלכסנדר המלך את כל הדברים אשר שלח דמיטריוס ליונתן ויספרו לו את המלחמות ואת הגבורות אשר עשה הוא ואחיו ואת התלאות אשר מצאום:", + "ויאמר הנמצא כזה גבר אחד ועתה נשימה אותו אוהב ובן בריתנו:", + "ויכתוב ספרים וישלח אליו כדברים האלה לאמור:", + "המלך אלכסנדר לאחיו יונתן שלום:", + "שמענו עליך כי איש גיבור חיל אתה ונאה לך להיות אוהבנו:", + "ועתה העמדנוך היום לכהן גדול לעמך ואוהב המלך תִקרֵא ׀ וישלח אליו ארגמן ועטרת זהב ׀ ולהשכיל באשר לנו ולשמור אהבה אלינו:", + "וילבש יונתן את מעיל הקודש בחודש השביעי בשנת ששים ומאה בחג הסוכות ויאסוף חיל ויכן נשק רב:", + "וישמע דמיטריוס את הדברים האלה ויעצב מאוד ויאמר:‏[1] מה זאת עשינו כי הקדימנו אלכסנדר להקים אהבה עם היהודים להתחזק:", + "אכתוב גם אני אליהם דברי תנחומים וגדולות ומתנות למען יהיו אתי לעזר:", + "וישלח אליהם כדברים האלה:", + "המלך דמיטריוס לעם היהודים שלום:", + "את אשר שמרתם אתנו את בריתותיכם ותישארו באהבתנו ולא התחברתם לאויבינו שמענו ושמחנו", + "ועתה הישארו עוד לשמור אלינו אמונה וגמלנו לכם טובות חלף הטובות אשר תעשו איתנו:", + "והנחות רבות נעשה לכם ונתנו לכם מתנות:", + "ועתה אני מתיר אתכם ושומט לכל היהודים מן המסים וערך המלח וממסי הכתר:", + "ושלישית הזרע וחצי פרי העץ אשר ייפול לי לקחת אני מניח מן היום והלאה לקחת מארץ יהודה ומשלושת הגלילות אשר חוברו אליה מן בשומרון והגליל למן היום הזה ועד עולם:", + "וירושלים תהיה קדושה וחפשיה וגבולה מן המעשרות ומסים:", + "אני מניח גם את תוקף המצודה אשר בירושלים ונותן לכהן הגדול למען ישים בה אנשים אשר יבחר בהם לשמרה:", + "וכל נפש היהודים אשר הובלה בשבי מארץ יהודה לכל מלכותי אני משלח חפשי חינם וכולם יניחו את מסיהם וממקניהם:", + "וכל החגים והשבתות וראשי החודשים וימי המועדים ושלושה ימים לפני החג ושלושה ימים אחר החג יהיו כולם ימי חופש והנחה לכל היהודים אשר במלכותי:", + "ולא יהיה כוח לאיש לנגוש ולאלץ איש מהם לכל דבר:", + "וכתבו מן היהודים בחיל המלך כשלושים אלף איש וניתן להם שכר כאשר יגיע לכל חיל המלך:", + "והועמדו מהם במבצרי המלך הגדולים ומהם יועמדו על צרכי המלכות אשר לאמונה ואשר עליהם והראשים מהם יהיו והלכו בחוקותיהם וכאשר ציווה המלך בארץ יהודה:", + "ושלושת הגלילות אשר חוברו ליהודה מארץ שומרון מחבר אנוכי ליהודה אשר יחשבו להיות לאחד ולא ישמעו לשלטון אחר כי אם לכהן הגדול:", + "ואת עכו ואת הארץ הבאה אלי נתתי מתנה לבית המקדש אשר בירושלים להוצאה הנחוצה במקדש:", + "ואנוכי נותן שנה שנה חמישה עשר אלף שקל כסף מתבואת המלך מן המקומות הבאים:", + "וכל העודף אשר לא נתנו הפקידים כבשנים הראשונות יתנו מעתה למלאכת הבית:", + "ומלבד אלה חמשת אלפי שקל כסף אשר היו לוקחים כבשנים הראשונים מצרכי המקדש דבר שנה בשנה גם אלה הונחו כי לכהנים העובדים הם:", + "וכל אשר ינוס למקדש אשר בירושלים ולכל גבולו הרחיב למלך וכל דבר ינקה הוא וכל אשר לו במלכותי:", + "ולהבנות ולהתחדש מלאכת המקדש וההוצאה תינתן מתבואת המלך:", + "ולהבנות חומות ירושלים ולבצר מסביב וההוצאה תינתן מתבואת המלך ולבנות החומות ביהודה:", + "וכשמוע יונתן והעם את הדברים האלה לא האמינו להם ולא קיבלו כי זכרו את הרעות הגדולות אשר עשה בישראל ועינה אותם מאוד:", + "וירצו באלכסנדר כי הוא היה להם ראשון לדברי שלום ויעזרו לא כל הימים:", + "ויאסוף אלכסנדר חיל רב ויחן לקראת דמיטריוס:", + "ויאסרו מלחמה שני המלכים וינס מחנה דמיטריוס וירדוף אחריו אלכסנדר ויגבר עליהם:", + "ותחזק המלחמה מאוד עד בוא השמש ויפול דמיטריוס ביום ההוא:", + "וישלח אלכסנדר אל תלמי מלך מצרים מלאכים בדברים האלה לאמור:", + "כבר שבתי למלכותי ואשב על כסא אבותיי ואתפוש את הממשלה ואגוף את דמיטריוס ואכבוש את ארצנו:", + "ואאסור אתו מלחמה וינגף הוא ומחנהו על ידנו ונשב על כיסא מלכותו:", + "ועתה נקימה אהבה בנינו ועתה תן לי בתך לאשה והתחתנתי לך ונתתי לך מתנות ולה הראויות לך:", + "ויען תלמי המלך לאמור ברוך היום אשר בו שבת לארץ אבותיך ותשב על כיסא מלכותם:", + "ועתה אעשה לך אשר כתבת ופגשתני בעכו למען נתראה והתחתנתי לך כאשר אמרת:", + "ויצא תלמי ממצרים הוא וקליאפטרה בתו ויצא לעכו בשנת שתים וששים ומאה:", + "ויפגשהו אלכסנדר המלך ויתן לו את קליאופטרה בתו ויעש את משתהָ בעכו כדרך המלכים בכבוד גדול:", + "ויכתוב אלכסנדר המלך אל יונתן לצאת לפניו:", + "וילך בכבוד לעכו ויפגוש את שני המלכים ויתן להם כסף וזהב ולאוהביהם ומתנות רבות וימצא חן לפניהם:", + "ויאספו נגדו אנשי בליעל מישראל אנשים פושעים להתאונן עליו ולא שמע אליהם המלך:", + "וימו המלך ויפשיטו את יונתן את בגדיו וילבישוהו ארגמן ויעשו כן:", + "ויושיבהו המלך על ידו ויאמר לשריו צאו אתו אל רחוב העיר וקראו כי איש אל יתאונן עליו בכל דבר ואיש אל יעציבהו בכל דבר:", + "ויהי כאשר ראו המתאוננים את כבודו כאשר קרא לפניו הקורא והוא מלובש ארגמן וינוסו כולם:", + "ויכבדוהו המלך ויכתבהו מן האוהבים הראשונים וישימהו שר צבא ושר פלך:", + "וישב יונתן ירושלים בשלום ובשמחה:", + "ובשנת חמש וששים ומאה בא דמיטריוס בן דמיטריוס מכרתים לארץ אבותיו:", + "וישמע אלכסנדר המלך ויתעצב מאוד וישב לאנטיוכיה:", + "ויעמד דמיטריוס את אפולוניוס אשר היה על שדה ארם ויאסוף חיל רב ויחן על יבנה וישלח אל יונתן הכהן הגדול לאמור:", + "אתה לבדך התקוממת נגדנו ואני הייתי ללעג ולקלס בגללך ולה תראה תקפך נגדנו על ההרים:", + "ועתה אם תבטח בחילך רד אלינו אל העמק ונשפטה שם כי אתו חיל הערים:", + "שאל ולמד מי אני והנשארים העוזרים לנו ואמרו אין לכם מעמד רגל בפנינו כי פעמיים נגפו אבותיך בארצם:", + "ועתה לא תוכל לעמוד כנגד סוס וחיל זה בעמק אשר אין שם אבן ולא צור ולא מקום לנוס:", + "וכשמוע יונתן את דברי אפולוניוס ויסער לבו ויבחר עשרת אלפים איש ויצא מירושלים ויצא לפניו שמעון אחיו לעזרתו:", + "ויחן על יפו ויסגרו בעדו האנשים מן העיר כי מצב אפולוניוס בימו וילחמו אותה:", + "ואנשים מן העיר יראו ויפתחו וימשול יונתן ביפו:", + "וישמע אפולוניוס ויערוך שלושת אלפים סוס וחיל רב וילך אשדודה כמו עובר ויסוג אל העמק כי היה לו המון פרשים ויבטח בהם:", + "וירדוף אחריו אשדודה ויאסרו המחנות המלחמה:", + "וישאר אפולוניוס אלף פרשים בהחבא מאחוריהם:", + "וידע יונתן כי יש מארב מאחוריו ויסובו את מחנהו וישפכו את החיצים בעם מן הבוקר עד הערב:", + "והעם עמד כאשר ציווה יונתן וילאו סוסיהם:", + "וינהג שמעון את חילו וילחם עם הגדוד והפרשים עייפו וינגפו מפניו וינוסו:", + "והפרשים נפוצו בעמק וינוסו אשדודה ויבואו לבית דגון היכל אלילם להינצל:", + "וישרוף יונתן את אשדוד ואת הערים אשר סביבותיה וייקח את שללן ואת היכל דגון ואת אשר נסו אליו שרף באש:", + "ויהיו הנופלים בחרב עם השרופים כשמונת אלפים איש:", + "ויסע משם יונתן ויחן על אשקלון ויצאו האנשים מן העיר לפניו בכבוד גדול:", + "וישב יונתן ירושלים עם האנשים אשר אתו ולהם שלל רב:", + "ויהי כשמוע אלכסנדר המלך את הדברים האלה ויוסף עוד לכבד את יונתן:", + "וישלח לו קרס זהב כמשפטו לתת לשארי המלכים וייתן לו את עקרון ואת כל גבולה לנחלה:" + ], + [ + "ומלך מצרים אסף חיל רב כחול אשר על שפת הים ואניות הרבה ויבקש לכבוש את מלכות אלכסנדר במרמה ולספחה אל מלכותו:", + "ויבוא לארם בדברי שלום ויפתחו לו אנשי הערים ויבואו אליו כי מצוות אלכסנדר המלך הייתה לבוא אליו כי חותנו הוא:", + "ויהי כאשר בא תלמי אל הערים ויעמד את החיל למצב בכל עיר:", + "וכאשר קרב אל אשדוד הראו לו את מקדש דגון הנשרף ואשדוד וסביבותיה שוממות והגויות מושלכות ואת הנשרפים אשר שרפו במלחמה כי עשו מהם תלים בדרכו:", + "ויספרו למלך את אשר עשה יונתן להוציא עליו דיבה והמלך החשה:", + "ויבוא יונתן אל המלך ליפו בכבוד וישאלו איש לשלום רעהו וילינו שם:", + "וילך יונתן עם המלך עד הנהר הנקרא כביר וישב ירושלים:", + "והמלך תלמי השתרר על ערי החוף עד סלבקיה אשר על הים ויחשוב על אלכסנדר מחשבות רעות:", + "וישלח מלאכים אל דמיטריוס המלך לאמור בוא נכרתה ברית בנינו ונתתי לך את בתי אשר לאכסנדר ומלכת על ממלכת אביך:", + "כי ניחמתי כי נתתי לו את בתי כי ביקש להמיתני:", + "ויוצא עליו דיבה מחמדו את ממלכתו:", + "ויקח את בתו ויתנהָ לדמיטריוס ויתנכר אל אלכסנדר ותגל שנאתם:", + "ויבוא תלמי לאנטיוכיה וישם על ראשו כתר אסיה וישם שני כתרים על ראשו כתר אסיה וכתר מצרים:", + "ואלכסנדר המלך היה בקיליקיה בעת ההיא כי מרדו אנשי המקומות ההם:", + "וישמע אלכסנדר וילך לקראתו במלחמה ויוצא תלמי את חילו ויבוא אליו ביד חזקה ויגפהו:", + "ויברח אלכסנדר לערב ולהסתר שם והמלך תלמי גבה:", + "ויסר זבדיאל הערבי את ראש אלכסנדר וישלח אל תלמי:", + "והמלך תלמי מת ביום שלישי ואשר היו במבצריו נהרגו בידי האנשים אשר במבצרים:", + "וימלוך דמיטריוס בשנת שבע וששים ומאה:", + "בימים ההם אסף יונתן את האנשים מיהודה לכבוש את המצודה אשר בירושלים ויעשו עליה מכונות הרבה:", + "ויבואו שונאים לעמם אנשים פושעים אל המלך ויודיעו לו כי יונתן צר על המצודה:", + "ובשמעו קצף וכשמעו מיהר וילך ויבוא לעכו ויכתוב ליונתן לבלתי צור ולבוא אליו ולשוחח אתו בעכו עד מהרה:", + "וכשמוע יונתן ציווה לצור ויבחר מזקני ישראל ומן הכהנים ויסכן את נפשו:", + "ויקח כסף וזהב ומלבושים ושאר מתנות הרבה וילך אל המלך לעכו ימצא חן בעיניו:", + "ויתאוננו עליו פושעים אחדים מן העם:", + "ויעש לו המלך כאשר עשו לו אשר היו לפניו וינשאוהו לפני כל אוהביו:", + "ויקיים לו את הכהונה הגדולה וכל המעלות אשר היו לו לפנים ויעשהו לנשיא ראשוני האוהבים:", + "ויבקש יונתן מאת המלך לעשות את יהודה חפשיה ממס ושלושת הגלילות שומרון ויבטח לו שלוש מאות כיכר:", + "ויאות המלך ויכתוב ליונתן אגרות על כל אלה כמשפט הזה:", + "המלך דמיטריוס ליונתן האח שלום ולעם היהודים:", + "פתשגן האגרת אשר כתבנו אל לסתנס שארנו עליכם גם אליכם כתבנו למען תראו:", + "המלך דמיטריוס ללסתנס האב שלום:", + "לעם היהודים אוהבינו והממלאים החובות אלינו בצדק גזרנו לעשות טוב בעד רצונם הטוב אלינו:", + "ועתה קיימנו להם גבול יהודה ושלושת הגלילות עפריים ולוד ורמתים חוברים ליהודה משומרון וכל אשר להם לכל המקריבים בירושלים תחת מסי המלך אשר היה לוקח המלך מהם לפנים שנה שנה מתבואות האדמה ומפרי העץ:", + "וכל שאר המגיע לנו מעתה מן המעשרות והמסים המגיעים לנו ומכרות המלח ומסי הכתר והמגיעים לנו הכול אנחנו מניחים להם:", + "ואל יבוטל אחד מאלה ממעתה לכל הימים:", + "ועתה שימו עין לעשות פתשגן מאלה ולתתו ליונתן ולשימו בהר הקודש במקום מצוין:", + "וירא דמיטריוס המלך כי שקטה הארץ לפניו ואין איש עומד כנגדו וישלח את כל חילו איש למקומו מלבד חיל הנכרים אשר רסף מאיי הגוים וישנאוהו כל חיל אבותיו:", + "וטריפון היה מן האנשים אשר היו עם אלכסנדר לפנים וירא כי כל החיל מתאוננים על דמיטריוס וילך אל ימלכו הערבי אשר היה מכלכל את אנטיוכוס בן אלכסנדר הרך:", + "ויפצר בו כי ימסרהו לו למען ימלוך תחת אביו ויאמר לו את אשר עשה דמיטריוס והשנאה אשר ישנאוהו חילו וישאר שם ימים רבים:", + "וישלח יונתן אל דמיטריוס המלך כי יוציא את האנשים מן המצודה מירושלים ואשר במבצרים כי היו נלחמים את ישראל:", + "וישלח דמיטריוס אל יונתן לאמר לא אלה בלבד אעשה לך ולעמך כי גם כבד אכבדך ואת עמך כאשר אמצא עת נכונה:", + "ועתה טוב תעשה ושלחת לי אנשים אשר ילחמו לי כי כל חילי יצאך:", + "וישלח יונתן שלושת אלפים איש גיבורי חיל אליו לאנטיוכיה ויובואו אל המלך וישמח המלך לבואם:", + "ויתאספו האנשים מן העיר לתוך העיר כשתים עשרה רבו איש ויבקשו להמית את המלך:", + "ויברחו המלך אל החצר ויתפשו האנשים מן העיר את מבואות העיר ויחלו להלחם:", + "ויקרא המלך ליהודים לעזרה ויתאספו אליו כולם ויחד ויפוצו בעיר וימיתו בעיר ביום ההוא כעשר רבואות:", + "וישרפו את העיר ויקחו שלל רב ביום ההוא ויצילו את המלך:", + "ויראו האנשים מן העיר כי כבשו היהודים את העיר כאשר ביקשו וירך לבם ויזעקו אל המלך בתחנונים לאמר:", + "תן לנו ימים וחדלו היהודים להלחם אותנו ואת העיר:", + "וישליכו את הנשק ויעשו שלום ויכבדו היהודים לפני המלך ולפני כל אשר במלכותו ויהי להם שם במלכותו וישובו ירושלים בשלל רב:", + "וישב המלך דמיטריוס על כיסא מלכותו ותשקוט הארץ לפניו:", + "וישקור כל אשר דיבר ויתנכר ליונתן ולא השיב הטובות אשר גמל לו ויצר לו מאד:", + "ואחרי־כן שב טריפון ואנטיוכוס המן הצעיר אתו וימלוך וישם כתר:", + "ויאספו אליו כל החיל אשר נטש דמיטריוס וילחמו בו וינס וינגף:", + "ויקח טריפון את הפילים ויכבוש את אנטיוכיה:", + "ויכתוב אנטיוכוס הצעיר אל יונתן לאמר קיימתי לך את הכהונה הגדולה ואעמידך על ארבעת הגלילות והיית מאוהבי המלך:", + "וישלח לו כלי זהב וכלי בית ויתן לו תוקף לשתות בכלי זהב וללבוש ארגמן ולהיות לו קרס זהב:", + "ואת שמעון אחיו עמיד לשר צבא בסולם צור עד גבול מצרים:", + "ויצא יונתן ויסע לעבר הנהר ובערים ויאספו אליו כל חיל ארם לעזרה וילך לאשקלון ויצאו אליו אנשים מן העיר בכבוד:", + "וילך משם לעזה ויסגרו בעדם אנשי עזה ויצר עליה וישרוף פרווריה באש ויבז אותם:", + "ויבקשו אנשי עזה שלום מיונתן ויתן להם ימים ויקח את בני השרים לערבון וישלחם ירושלים ויעבור את הארץ עד דמשק:", + "וישמע יונתן כי באו שרי דמיטריוס לקדש אשר בגליל בחיל רב ברצותם להפריעו ממעשה:", + "ויבוא אליהם ואת שמעון אחיו השאיר בארץ:", + "ויחן שמעון על בית צור וילחם אותה ימים רבים ויסגרם:", + "ויבקשו ממנו לקחת ימין ויתן להם ויגרשם משם ויקח את העיר ויעמד בתוכה מצב:", + "ויונתן ומחנהו חנו על מי גניסר וישכימו בבוקר לבקעת חצור:", + "והנה מחנה נכרים לקראתו בבקעה וישימו מארב לו בהרים והם יצאו מנגד:", + "והמארב יצא ממקומותיהם ויאסרו מלחמה:", + "וינוסו כל אנשי יונתן ולא נשאר אף אחד מהם מלבד מתתיהו בן אבשלום ויהודה בן חלפי שרי צבא החיל:", + "ויקרע יונתן את בגדיו ויעל עפר על ראשו ויתפלל:", + "וישב אליהם למלחמה וינגפם וינוסו:", + "ויראו את הנסים מעליו וישובו אליו וירדפו אתו עד קדש עד מחינהם ויחנו שם:", + "ויפלו מן הנכרים ביום ההוא כשלושת אלפים איש וישב יונתן ירושלים:" + ], + [ + "וירא יונתן כי העת תעזור לו ויבחר אנשים וישלח לרומי לקיים ולחדש איתם את האהבה:", + "ואל בני אשפרטה ולמקומות אחרים שלח אגרות כאלה:", + "וילכו לרומי ויבואו אל המועצה ויאמרו יונתן הכהן הגדול ועם היהודים שלחונו לחדש את האהבה להם ואת הברית כבראשונה:", + "ויתנו להם אגרות עליהם למקומותיהם כי ישלחום לארץ יהודה בשלום:", + "וזה פתשגן האגרות אשר כתב יונתן אל בני אשפרטה:", + "יונתן כהן גדול ומועצת זקני האומה והכוהנים ושאר עם היהודים לבני אשפרטה האחים שלום:", + "עוד לפנים נשלחו אגרות אל חניה הכהן הגדול מאת אריס המולך בכם כי אחים אתם לנו כאשר יראה הפתשגן:", + "ויקבל יוחנן את האיש השלוח בכבוד ויקח את האגרות אשר נאמר בהן ברור על ברית ואהבה:", + "ואנחנו אם אמנם אין צורך לנו בדברים אלה כי הספרים הקדושים אשר בידנו הם לנו תנחומים:", + "הואלנו לשלוח את האיגרת אליכם לחדש אחווה ואהבה לבלתי התנכר אליכם כי עתים רבות עברו למן אשר שלחתם אלינו:", + "ואנחנו בכל עת בלי הרף בחגים ובשאר ימי מועד נזכרכם בהביאנו קרבנות ובתפילות כראוי ויאה לזכור אחים:", + "ואנחנו שמחים על כבודכם:", + "ואותנו סבכו רעות רבות ומלחמות רבות וילחמו אותנו המלכים אשר סביבותינו:", + "ולא חפצנו להלאות אתכם ושאר בני בריתנו ואוהבנו במלחמות האלה:", + "כי יש לנו עזר משמים העוזר לנו ונצלנו מאויבנו וייכנעו אויבנו:", + "ועתה בחרנו את נומיניוס בן אנטיוכוס ואת אנטפטרוס בן יסון ונשלח אל הרומיים לחדש את האהבה אתם והברים שמלפנים:", + "וציוונו להם ללכת גם אליכם ולדרוש שלומכם ולמסור לכם האגרות מאתנו על החידוש ואחותנו:", + "ועתה טוב תעשו להשיבנו על אלה:", + "וזה פתשגן האגרות אשר שלח לחניה:", + "אריס מלך בני אשפרטה לחניה כהן גדול שלום:", + "נמצא בכתב על בני אשפרטה והיהודים כי אחים הם וכי הם מזרע אברהם:", + "ועתה אחרי אשר ידענו אלה טוב תעשו לכתוב לנו על שלומכם:", + "ואנחנו כותבים לכם מקניכם ורכושכם לנו הם ואשר לנו לכם הוא ונצו כי יודיעוכם על אלה:", + "וישמע יונתן כי שבו שרי דמיטריוס בחיל רב מבראשונה להלחם בו:", + "ויסע מירושלים וילך לקראתם לארץ חמת כי לא נתן להם זמן לנחול את ארצו:", + "וישלח מרגלים למחניהם וישובו ויודיעו לו כי הם ערוכים לנפול עליהם לילה:", + "וכאשר בא השמש ציווה יונתן להיות ערים ולהיות חמושים להיות נכונים למלחמה כל הלילה ויעמד משמרות מסביב למחנה:", + "וישמעו האויבים כי התכוננו יונתן ואנשיו למלחמה וייראו ויחרד לבם וידליקו אש במחנם וינוסו:", + "ויונתן ואנשיו לא ידעו עד הבוקר כי ראו את האורות דולקים:", + "וירדוף אחריהם ולא השיגם כי עברו את כביר הנהר:", + "ויט יונתן אל הערביים הנקראים זבדיים ויכם ויקח שללם:", + "ובשובו בא לדמשק ויעבור בכל הארץ:", + "ושמעון יצא ויעבור עד אשקלון והמבצרים הקרובים ויט ליפו ויכבשה:", + "כי שמע כי רוצים הם למסור את המבצר לאנשי דמיטריוס ויעמד שם מצב למען ישמרוהו:", + "וישב יונתן ויקהל את זקני העם ויועץ אתם לבנות מבצרים ביהודה:", + "ולהגביה את חומות ירושלים ולהרים רמה גדולה בין המצודה והעיר להבדילה מן העיר למען תהיה בודדה אשר לא יקנו ולא ימכרו:", + "ויאספו לבנות את העיר ויפול מחומת הנחל אשר מקדם ויקומם את הנקרא בשם כָּפֵנָתָה:", + "ושמעון בנה את חדיד בשפלה ויבצרה ויעמד שערים ובריחים:", + "ויבקש טריפון למלוך על אסיה ולשים הכתר בראשו ולשלוח יד באנטיוכוס המלך:", + "ויירא פן יפריעהו יונתן ופן ילחם בו ויחפש דרך לתפוש אותו להמיתו ויקם ויבוא לבית שאן:", + "ויצא יונתן לקראתו בארבעים אלף איש בחור למלחמה וילך לבית שאן:", + "וירא טריפון כי בא בחיל רב ויירא לשלוח בו יד:", + "ויקבלהו בכבוד ויעמידהו עם כל אוהביו וייתן לו מתנות ויצו לאוהביו ולחילו לשמוע אליו כאשר לו:", + "ויאמר ליונתן למה הלאית את כל העם הזה ומלחמה אין לנו:", + "ועתה שלח אותם לבתיהם ובחר לך מתי מספר אשר יהיו אתך ולכה אתי לעכו ואתנה לך ואת שאר המבצרים ואת החיל הנשאר וכל אשר על המסים ואשוב ואלך כי על כן באתי:", + "ובהאמינו לו עשה כאשר אמר וישלח את החיל וילכו לארץ יהודה:", + "ויַשאֵר איתו שלושת אלפים איש אלפיים מהם שילח לגליל ואלף הלכו אתו:", + "וכאשר בא יונתן לעכו ויסגרו אנשי עכו את השערים ויתפשוהו ואת כל אשר באו אתו הרגו בחרב:", + "וישלח טריפון חיל וסוסים לגליל ואל העמק הגדול להמית את כל האנשים אשר בעד יונתן:", + "וידעו כי נתפַּשׂ ויֹאבד הוא ואשר איתו ויעודדו איש את רעהו ויצאו ערוכים נכונים למלחמה:", + "ויראו הרודפים כי בנפשם הוא וישובו:", + "ויבואו כולם בשלום לארץ יהודה ויבכו את יונתן ואת אנשיו וייראו מאוד ויבך ישראל בכי גדול:", + "ויבקשו כל הגויים סביבותיהם להשמידם כי אמרו אין להם שר ומושיע ועתה נלחם אותם ונשביתה מאנוש זכרם:" + ], + [ + "וישמע שמעון כי אסף טריפון חיל רב לבוא לארץ יהודה להכחידה:", + "וירא את העם כי הוא רועד ופוחד ויעל ירושלימה ויקהל את העם:", + "ויעודד אותם ויאמר להם אתם ידעתם את אשר עשינו אני ואחי ובית אבי למען התורה והמקדש ואת המלחמות והמצוקות אשר ראינו:", + "בגלל זה אבדו אחי כולם בעד ישראל ואוותר אני לבדי:", + "ועתה חלילה לי לחוס על נפשי בכל עת צרה כי לא טוב אנוכי מאחי:", + "אבל אנקם נקמת עמי והמקדש ונשיכם וטפכם כי חברו כל הגויים להשמיד אתכם בשנאתם:", + "ותחי רוח העם לשמע הדברים האלה:", + "ויענו בקול גדול לאמור אתה נשיאנו תחת יהודה ויונתן אחיך:", + "הילחם מלחמתנו וכל אשר תצוונו נעשה:", + "ויאסוף את כל אנשי המלחמה וימהר לכלות את חומות ירושלים ויבצרה מסביב:", + "וישלח את יונתן בן אבשלום ואתו די חיל ליפו ויגרש את אשר היו בה וישאר בתוכה:", + "ויסע טריפון מעכו בחיל רב לבוא לארץ יהודה ויונתן אתו במשמר:", + "ושמעון חנה בחדיד לפני העמק:", + "וידע טריפון כי קם שמעון תחת יונתן אחיו וכי עתיד הוא להתגרות אתו מלחמה וישלח אליו מלאכים לאמור:", + "בעד הכסף אשר חב אחיך יונתן לאוצר המלך לצרכיו עצרנוהו:", + "ועתה שלח כסף מאה ככר ושנים מבניו לערבון לבל יסור ממנו כאשר יצא לחפשי ושלחנוהו:", + "וידע שמעון כי במרמה דברו אליו וישלח לקחת את הכסף ואת הבנים פן יביא עליו שנאה גדולה מאת העם:", + "כי יאמרו יען אשר לא שלחתי לו את הכסף ואת הבנים אבד:", + "וישלח את הילדים ואת מאת כיכר וישקור ולא שילח את יונתן:", + "ואחרי כן בא טריפון לנחול בארץ ולהשמידה ויסב את הדרך לאדוריים ושמעון ומחנהו על ידו הלכו בכל אשר הלך:", + "והאנשים מן המצודה שלחו אל טריפון מלאכים ויאיצו בו לבוא אליהם דרך המדבר ולשלוח להם אוכל:", + "ויכן טריפון את כל פרשיו ללכת ובלילה ההוא היה שלג גדול מאוד ולא הלך מפני השלג ויסע ויבוא לגלעד:", + "וכאשר קרב לבית שקמה המית את יונתן וייקבר שם:", + "וישב טריפון וילך לארצו:", + "וישלח שמעון ויקח את עצמות יונתן אחיו ויקברוהו במודיעים עיר אבותיו:", + "ויספדו לו כל ישראל מספד גדול ויבכו אותו ימים רבים:", + "ויבן שמעון על קבר אביו ואחיו יגביהו למראה באבן גזית מפנים ומאחור:", + "ויעמד שבע פירמות אשה לעומת אחותה לאב ולאם ולארבעת האחים:", + "ולהן עשה מלאכת מחשבת ויעמד מסביב עמודים גדולים ויעש על העמודים חליצות לשם עולם ועל יד החליצות פיתוחי אניות להראות לכל יורד הים:", + "זה הקבר אשר עשה במודיעים עד היום הזה:", + "וטריפון הלך במרמה עם אנטיוכוס המלך הצעיר וימיתהו:", + "וימלוך תחתיו וישם על ראשו כתר אסיה ויעש רעה גדולה בארץ:", + "וייבן שמעון את מבצרי יהודה ויקיפם במגדלים גבוהים ובחומות גדולות ובשערים ובבריחים וישם אוכל במבצרים:", + "ויבחר שמעון אנשים וישלח אל דמיטריוס המלך לעשות הנחה לארץ כי כל מעשי טריפון היו חמס:", + "וישלח אליו דמיטריוס המלך כדברים האלה ויענהו ויכתוב לו את האיגרת הזאת:", + "המלך דמיטריוס לשמעון הכהן הגדול ואוהב מלכים ולזקנים ולעם היהודים שלום:", + "את עטרת הזהב וענף התמר אשר שלחתם קבלנו ונכונים אנחנו לעשות לכם שלום רב ולכתוב לאשר על המסים לעשות לכם הנחות:", + "ואשר קיימנו לכם קיים והמבצרים אשר בניתם לכם יהיו:", + "ואנחנו נשא את שגיאותיהם ואת פשעיכם עד היום הזה ומס הכתר שאתם חייבים ואם שולמו מסים אחרים בירושלים לא ישולמו עוד:", + "ואם יש בכם ראויים להיכתב בין האנשים אשר אתנו יכתבו והיה בנינו שלום:", + "בשנת שבעים ומאה הוסר עול הגויים מישראל:", + "ויחל עם ישראל לכתוב בספרים ובשטרות בשנת אחת לשמעון הכהן הגדול ושר צבא ונשיא היהודים:", + "בימים ההם חנה [שמעון] על גזר ויסב אותה במחנות ויעש מלכודת עיר ויקריבה לעיר ויך מגדל אחד ויכבשהו:", + "ויקפצו האנשים אשר במלכודת העיר לתוך העיר ותהי מבוכה גדולה בעיר:", + "ויעלו אנשי העיר עם נשיהם וטפם על החומה קרועי בגדיהם ויצעקו בקול גדול מבקשים מאת שמעון לתת להם ימים:", + "ויאמרו אל תעש לנו כרשעתנו כי אם כחסדך:", + "ויעתר להם שמעון ולא נלחם אותם ויגרשם מן העיר ויטהר את הבתים אשר היו בהם האלילים ובזה בא לתוכה שר ומהלל:", + "ויסר ממנה כל טומאה וישבו בה אנשים המקיימים את התורה ויבצרה ויבן לו בה בית:", + "והאנשים מן המצודה בירושלים נעצרו לצאת ולבוא לארץ ולקנות ולמכור וירעבו מאוד ויגוועו מהם רבים ברעב:", + "ויקראו אל שמעון לקחת ימין ויתן להם ויגרשם משם ויטהר את המצודה מן השיקוצים:", + "ויבוא אליה בשלושה ועשרים לחודש השני בשנת אחת ושבעים ומאה בהלל ובכפות תמרים ובכנורות ובתופים ובנבלים ובשירים ובזמירות כי נשמד אויב גדול מישראל:", + "ויקיים לעשות שנה שנה את היום ההוא בשמחה:", + "ויבצר הר המקדש אשר על יד המצודה וישב שם הוא ואשר אתו:", + "וירא שמעון את יוחנן בנו כי איש הוא ויעמידהו לשר כל הצבא וישב בגזר:" + ], + [ + "ובשנת שתיים ושבעים ומאה אסף דמיטריוס המלך את חילו וילך למדי למשוך עזרה לו למען ילחם את טריפון:", + "וישמע ארשכה מלך פרס ומדי כי בא דמיטריוס בגבולו וישלח את אחד שריו לתפוש אותו חי:", + "וילך ויך את מחנה דמיטריוס ויתפשהו ויביאהו אל ארשכה וישימהו במשמר:", + "ותשקוט הארץ כל ימי שמעון ויבקש טוב לעמו וייטב בעיניהם שלטונו וכבודו כל הימים:", + "ומלבד כל כבודו לקח את יפו לחוף ויעש מבוא לאיי הים:", + "וירחב את הגבולות לעמו וימשול בארץ:", + "ויאסוף שבי רב וישלט בגזר ובבית צור ובמצודה ויבער את הטומאה מתוכה ולא היה מתקומם לו:", + "[וישב ישראל לבטח] ויעבדו אדמתם בשלום והארץ נתנה יבולה ועצי השדה את פרים:", + "זקנים ברחובות ישבו כולם על טוב נדברו [בתולות תפארת עטפו] והבחורים כבוד לבשו ובגדי מלחמה:", + "לערים המציא אוכל ויעשן למקומות מבצר עד קצה הארץ נקרא שם כבודו [ותהילתו בגויים ספרו]:", + "עשה שלום על הארץ וישמח ישראל שמחה רבה:", + "וישבו איש תחת גפנו ותאנתו ולא היה איש מחרידם:", + "ולא נשאר נלחם בם עלי ארץ והמלכים נגפו בימים ההם:", + "ויתמוך כל עניי עמו את התורה דרש [ויחזק ידי שומריה] וישמד כל פשע ועוול:", + "את המקדש פאר וירב את כלי הקודש:", + "וישמע ברומי כי מת יונתן ועד אשפרטה [באה השמועה] ויתעצבו מאוד:", + "וכשמעם כי שמעון אחיו היה כהן גדול תחתיו והוא שליט הארץ והערים אשר בה:", + "ויכתבו אליו על לוחות נחושת לחדש אתו את האהבה ואת הברית אשר הקימו את יהודה ויונתן אחיו:", + "ויקראו לפני העדה בירושלים וזה פתשגן האגרות אשר שלחו בני אשפרטה:", + "ראשי האשפרטיים והעיר לשמעון כהן גדול ולזקנים ולכהנים ולשאר עם היהודים האחים שלום:", + "המלאכים אשר נשלח ואל עמנו הודיעו לנו על כבודכם ותפארתכם ושמחנו לבואם:", + "וכתבנו דבריהם במועדות העם לאמור נומיניוס בן אנטיוכוס ואנטיפטרוס בן יסון מלאכי היהודים באו אלינו לחדש אתנו את האהבה:", + "וייטב לעם לקבל את פני האנשים בכבוד ולקיים פתשגן הדברים האלה בספרים הגלויים לעם להיות לזכר לעם האשפרטיים ופתשגן הדברים האלה כתבו אל שמעון הכהן הגדול:", + "אחרי כן שלח שמעון את נומיניוס לרומי ובידו מגן זהב גדול אלף מנה משקלו להקים אתם את הברית:", + "וכשמוע העם את הדברים האלה ויאמרו מה תודה ניתן לשמעון ולבניו:", + "כי עמד באמונה הוא ואחיו ובית אביו ויניסו את שונאי ישראל מעליהם ויקיימו לו חופשה ויכתבו על לוחות נחושת וישימו על עמוד בהר ציון:", + "וזה פתשגן הכתב בשמונה עזר באלול בשנת שתיים ושבעים ומאה היא שנה שלישית לשמעון כהן גדול שר עם אל:", + "בקהל גדול של כהנים ועם וראשי אומה וזקני הארץ הודע לנו:", + "אחרי אשר פעמים הרבה היו מלחמות בארץ ושמעון בן מתתיהו בן בני יויריב ואחיו שמו את נפשם בכפם ויעמדו נגד אויבי עמם לקיים את מקדשם ואת התורה ובשם גדול פארו את עמם:", + "ויקהל יונתן את עמו ויהי להם לכהן גדול ויאסף אל עמיו:", + "וירצו אויביהם לנחול בארצם ולהחריב את ארצם ולשלוח יד במקדשם:", + "אז יקום שמעון וילחם בעד עמו ויוצא רכוש רב מאשר לו הוציא ויחמוש את אנשי החיל מעמו ויתן להם שכר:", + "ויבצר את ערי יהודה ובית צור ועל גבולות יהודה אשר היה שם לפנים נשק האויבים וישם שם מצב אנשים יהודים:", + "ואת יפו ביצר אשר על הים ואת גזר אשר על גבול אשדוד אשר ישבו האויבים לפנים שם ויושב שם יהודים ואת כל הצורך לתקן אותן שם בתוכן:", + "וירא העם את אמונת שמעון ואת הכבוד אשר רצה לעשות לעמו וישימוהו נשיא להם וכהן גדול יען עשותו את כל אלה ובעד הצדק והאמונה אשר שמר לעמו ויבקש בכל דבר את עמו:", + "ובימיו הצליח בידו לגרש את הגויים מארצם ואשר בעיר דוד אשר בירושלים אשר עשו להם מצודה אשר ממנה היו יוצאים ומטמאים מסביב למקדש ויעשו רעה רבה בקודש:", + "ויושב בה אנשים יהודים ויבצרה לבטחון הארץ והעיר ויגבה את חומות ירושלים:", + "והמלך דמיטריוס קיים לו את הכהנה הגדולה בגלל אלה:", + "וישימהו באוהביו ויכבדהו כבוד גדול:", + "כי שמע אשר נקראו היהודים מאת הרומיים אוהבים ובני ברית ואחים וכי פגשו מלאכי שמעון בכבוד:", + "וכי היהודים והכהנים נאותו להיות להם שמעון לנשיא ולכהן גדול לעולם עד אשר יקום נביא אמת:", + "ולהיות להם לשר צבא ולדאוג למקדש ולהעמיד בידו מלאכתו ועל הארץ ועל הנשק ועל המבצרים:", + "וכי ידאג למקדש וכולם ישמעו בקולו וכי יכתבו בשמו כל השטרות בארץ וכי ילבש ארגמן וזהב ישא:", + "ולא יוכל איש מן העם והכהנים לבטל דבר מאלה ולדבר נגד דבריו ולאסוף אספה בארץ בלעדיו וללבוש ארגמן ולקרוס קרס זהב:", + "ואשר יעשה דבר נגד כל אלה או יבטל דבר מאלה אשם יהיה:", + "ויאות כל העם לקיים לשמעון לעשות כדברים האלה:", + "ויקבל שמעון ויאות להיות כהן גדול ולהיות שר צבא ונשיא היהודים והכהנים ולעמוד על כולם:", + "ואת הכתב הזה ציוו לשים על לוחות ולהעמידם בתוך גדר המקדש במקום מצויין:", + "ופתשגן מאלה להניח בלשכת האוצר למען יהיה לשמעון ולבניו:" + ], + [ + "וישלח אנטיוכוס בן דמיטריוס המלך אגרות מאיי הים אל שמעון הכהן ושר היהודים ולכל העם:", + "ובהן היה כדבר הזה: המלך אנטיוכוס לשמעון כהן גדול ושר האומה ולעם היהודים שלום:", + "אחרי אשר אנשי בליעל תפשו את מלכות אבותינו אחפוץ לדרוש את המלכות למען אקומם אותה כאשר הייתה בראשונה ואאסוף המון חיל ואכין אניות מלחמה:", + "ואחפוץ לעבור בארץ למען אענוש את מחריבי ארצנו והמשימים ערים רבות במלכותי:", + "ועתה קיימתי לך את כל ההנחות אשר עשו לך המלכים אשר היו לפניי ושאר המתנות אשר הניחו לך:", + "ומניח אנכי לך לעשות מטבע שלך מטבע בארצך:", + "וירושלים והמקדש יהיו חופשיים וכל הנשק אשר הכינות והמבצרים אשר בנית אשר תמשול בהם יישארו לך:", + "וכל חוב המלך ומסי המלך מעתה לכל הימים מונחים לך:", + "וכאשר נקומם את מלכותנו נכבד אותך ואת עמך ואת המקדש בכבוד גדול להיות כבודכם נראה בכל הארץ:", + "בשנת ארבע ושבעים ומאה יצא אנטיוכוס לארץ אבותיו ויאסוף אליו את כל החיל עד אשר מעטים היו עם טריפון:", + "וירדוף אחריו אנטיוכוס המלך וילך אל דור בורח עד הים:", + "כי ראה כי נאספו עליו הרעות וחילו עזבהו:", + "ויחן אנטיוכוס על דור ואתו שתים עשרה ריבוא אדם לוחמים ושמונת אלפים פרשים:", + "ויסובו את העיר והאניות מן הים קרבו ויך את העיר מן הארץ ומן הים ולא נתן לאיש לצאת ולבוא:", + "ויבוא נומיניוס ואשר אתו מרומי ולהם אגרות אל המלכים ואל הארצות ובהן היה כתוב ככה:", + "לוקיוס יועץ הרומיים לתלמי המלך שלום:", + "מלאכי היהודים באו אלינו אהבנו ובני ברית לחדש את האהבה ואת הברית אשר מבראשונה שלוחים מאת שמעון הכהן הגדול ועם היהודים:", + "והביאו מגן זהב אלף מנה:", + "וייטב לנו לכתוב למלכים ולארצות כי לא יבקשו להם רעה וכי לא ילחמו אותם ואת עריהם ואת ארצם וכי לא יעזרו לנלחמים אתם:", + "וייטב לנו לקבל את המגן מהם:", + "ואם ינוסו אנשי בליעל מארצם אליכם תמסרו אותם לשמעון הכהן הגדול למען יקום בהם כתורתם:", + "וככה כתב לדמיטריוס המלך ולאטלוס ולארתם ולארשכה:", + "ולכל הארצות לשמשכה ולבני אשפרטה ולדלוס ולמונדוס ולסיקיון ולקאריס ולסמוס ולפמפוליה וללוקייה ולהליקרנסוס ולרודוס ולפסיליס ולקוס ולסידי ולארדוס ולגורטונה ולקנידוס ולקפריסין ולקוריני:", + "ופתשגן הכתבים ההם כתב לשמעון הכהן הגדול:", + "ואנטיוכוס המלך חנה על דור ביום השני ויקרב אליה את חילו בעשותו מכונות ויסגור את טריפון מצאת ומבוא:", + "וישלח אליו שמעון אלפים איש בחור לעזור לו וכסף וזהב ודי אוכל:", + "ולא חפץ לקבלם וישם לאל את כל אשר נדבר אתו בראשונה ויתנכר אליו:", + "וישלח אליו את אתנביוס אחד מאוהביו לדבר עמו לאמור אתם מושלים ביפו ובגזר ובמצודה אשר בירושלים ערי ממלכתי:", + "את גבולותיהם השימותם ותעשו רעה גדולה בארץ ותשתררו במקומות רבים בממלכתי:", + "ועתה השיבו את הערים אשר לקחתם ואת מסי המקומות אשר השתררתם עליהם מחוץ לגבולות יהודה:", + "ולא ונתתם תחתם חמש מאות ככרי כסף ובעד ההשחתה אשר השחתם ומס הערים עוד ככרים חמש מאות ולא ובאנו ונלחמנו אתכם:", + "ויבוא אתנביוס אוהב המלך ירושלים וירא כבוד שמעון ואת מערכת הכלים ועם כלי הזהב וכלי הכסף ואת המעמד הגדול וישתומם ויודע לו את דברי המלך:", + "ויען שמעון ויאמר לו לא ארץ נָכריה לקחנו ולא ברכוש נָכרים מָשָלְנו כי אם נחלת אבותינו אשר בידי אויבינו בעת מן העתים בלא משפט נכבשה:", + "ואנחנו כאשר הייתה לנו עת השיבונו את נחלת אבותינו:", + "ועל יפו וגזר תדרוש הן עשו בעמנו רעה גדולה ובארצנו בעדן ניתן מאה ככר ולא ענהו דבר:", + "וישב בחרי אף אל המלך ויודע לו את הדברים האלה ואת כבוד שמעון וכל אשר ראה ויכעס המלך כעס גדול:", + "וטריפון ירד באניה ויברח לארתוסיה:", + "ויעמד המלך את קנדביוס לשר צבא שני על ארץ החוף וחיל רגלים ופרשים נתן לו:", + "ויצו עליו לחנות לפני יהודה ויצו עליו לבנות את הקדרון ולבצר את השערים ולהלחם את העם והמלך רדף אחרי טריפון:", + "ויבוא קנדביוס ליבנה ויחל להרגיז את העם ולנחול ביהודה ולקחת את העם בשבי ולהרוג:", + "ויִבֶן את הקדרון וינח שם סוס וחיל למען ישׁוֹדו בצאתם את דרכי יהודה כאשר ציווה לו המלך:" + ], + [ + "ויעל יוחנן מגזר ויודע לשמעון אביו את אשר פעל קנדביוס:", + "ויקרא שמעון את שני בניו הגדולים את יהודה ואת יוחנן ויאמר להם אני ואחיי ובית אבי נלחמנו מלחמות ישראל למן ימי הנעורים ועד היום הזה ויצלח בידינו להושיע את ישראל פעמים רבות:", + "ועתה זקנתי ואתם בחסד שמים רבים אתם בשנים היו תחתי ותחת אחיי ויצאתם ונלחמתם בעד עמינו ומן השמים יהי עזר לכם:", + "ויאסוף מן הארץ עשרים אלף איש מלחמה ופרשים וילכו נגד קנדביוס וילינו במודיעים:", + "ויקומו בבוקר ויצאו לעמק והנה חיל רב לקראתם רגלים ופרשים ונחל היה ביניהם:", + "ויחן על פניהם הוא ועמו וירא את העם ירא לעבור את הנחל, ויעבור ראשון ויראו אותו האנשים ויעברו אחריו:", + "ויחץ את העם והפרשים בתוך הרגלים, ופרשי האויבים רבים מאוד:", + "ויתקעו בחצוצרות וינגף קנדביוס ומחנהו ויפלו מהם חללים רבים והנשארים ברחו למבצר:", + "אז נפצע יהודה אחי יוחנן, ויוחנן רדף אותם עד בואו אל קדרון אשר בנה:", + "וינוסו עד למגדלים אשר בשדות אשדוד וישרפה באש ויפלו מהם כאלפיים איש וישב ליהודה בשלום:", + "ותלמי בן חבובו הופקד שר צבא בערבות יריחו ויהי לו כסף וזהב הרבה:", + "כי היה חתן הכהן הגדול:", + "ויגבה ליבו ויחפוץ לכבוש את הארץ וייוועץ במרמה על שמעון ועל בניו לאבדם:", + "ושמעון היה עובר את הערים אשר בארץ וידאג לצורכיהם וירד ליריחו הוא ומתתיהו ויהודה בניו, בשנת שבע ושבעים ומאה בחודש אחד עשר הוא חודש שבט:", + "ויקבל אותם בן חבובו במרמה אל המבצר הנקרא דוק [דָיֵק] אשר בנה, ויעש להם משתה גדול ויחבא שם אנשים:", + "וכאשר השתכר שמעון ובניו, קם תלמי ואשר אתו וייקחו את נשקם ויבואו אל שמעון אל המשתה וימיתו אותו את שני בניו ואחדים מנעריו:", + "ויעש חמס גדול ויגמול רעה תחת טובה:", + "ויכתוב תלמי את הדבר הזה וישלח אל המלך, כי ישלח לו חיל לעזר ומסר את הארץ לו ואת הערים:", + "וישלח אחרים לגזר לאבד את יוחנן, ולשרי האלף שלח איגרות לבוא אליו למען ייתן להם כסף וזהב ומתנות:", + "ואחרים שלח לכבוש את ירושלים ואת הר המקדש:", + "ויבוא פליט להודיע ליוחנן לגזר, כי הומתו אביו ואחיו וכי שלח להמית גם אותך:", + "ובשומעו ויתחלחל מאוד, ויתפוס את האנשים הבאים לאבדו וימיתם, כי ידע אשר ביקשו לאבדו:", + "ויתר דברי יוחנן ומלחמותיו וגבורותיו אשר עשה ובניין החומות אשר בנה ומעשיו:", + "הנה הם כתובים על ספר דברי ימי כהונתו הגדולה, למן אשר היה כהן גדול אחרי אביו:" + ] + ], + "versions": [ + [ + "ספר המקבים", + "https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%90_-_%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8" + ] + ], + "heTitle": "ספר מקבים א (תרגום כהנא)", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git "a/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Maccabees I (Kahana Translation)/Hebrew/\327\241\327\244\327\250 \327\224\327\236\327\247\327\221\327\231\327\235.json" "b/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Maccabees I (Kahana Translation)/Hebrew/\327\241\327\244\327\250 \327\224\327\236\327\247\327\221\327\231\327\235.json" new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..a75112f80adf57b42bc5abd3abd75b30797aaad7 --- /dev/null +++ "b/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Maccabees I (Kahana Translation)/Hebrew/\327\241\327\244\327\250 \327\224\327\236\327\247\327\221\327\231\327\235.json" @@ -0,0 +1,979 @@ +{ + "language": "he", + "title": "The Book of Maccabees I (Kahana Translation)", + "versionSource": "https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%90_-_%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8", + "versionTitle": "ספר המקבים", + "versionNotes": "", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": false, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ספר מקבים א (תרגום כהנא)", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + [ + "ויהי אחרי הַכּוׂת אלכסנדר בן פילפוס המקדוני אשר יצא מארץ כיתים [את חיל פרס] ויך את דריָוֶש מלך פרס ומדי וימלוך תחתיו בראשונה בארץ יון:", + "ויערוך מלחמות רבות וילכוד מבצרים וישחט מלכי ארץ:", + "ויבוא עד קצוֹת-הארץ וייקח שְלל-גויים רבים ותשקוט הארץ לפניו וירם ויגבה לבו:", + "ויאסוף חיל כבד מאוד וימלוך על ארצות גוים ורוזנים ויהיו לו למס:", + "ויהיה אחר הדברים האלה ויפול למשכב וידע כי ימות:", + "ויקרא לעבדיו הנכבדים אשר גדלו אתו מנעוריו ויחלק להם את מלכותו בעודנו חי:", + "וימלוך אלכסנדר שתים-עשרה שנה וימות:", + "וישלטו עבדיו איש במקומו:", + "וישימו כולם כתרי מלכות בראשיהם אחרי מותו ובניהם אחריהם שנים רבות וירבו רעות בארץ:", + "ויצא מהם שורש רשע אנטיוכוס אפיפנס בן אנטיוכוס המלך אשר היה בן תערובות ברומי וימלוך בשנת מאה ושלושים ושבע למלכות היוונים:", + "בימים ההם יצאו מקרב ישראל בני בליעל וידיחו רבים לאמור נֵלכה ונכרתה ברית את הגויים אשר סביבותינו כי מן היום אשר סרנו מעמהם מצאונו רעות רבות:", + "וייטב הדבר בעיניהם:", + "ויתנדבו אנשים מן העם וילכו אל המלך וישליטם המלך לעשות כחוקי הגויים:", + "ויבנו גמנסיון בירושלים כמשפטי הגויים:", + "ויעשו להם ערלה ויעזבו ברית קודש ויצמדו לגוים ויתמכרו לעשות רע:", + "ותִכּוֹן המלוכה לפני אנטיוכוס ויתנשא למלוך בארץ מצרים למען מלוך על שתי הממלכות:", + "ויבוא מצרימה בעם כבד ברכב ובפילים ובפרשים ובאֳני גדול:", + "ויערוך מלחמה עם תלמי מלך מצרים ויסוג תלמי מפניו וינוס ויפלו חללים רבים:", + "וילכדו ערי המבצר בארץ מצרים וייקח שלל ארץ מצרים:", + "וישוב אנטיוכוס אחרי הכותו את מצרים בשנת מאה וארבעים ושלוש ויעל על ישראל ועל ירושלים בעם כבד:", + "ויבוא אל המקדש בגאווה וייקח את מזבח הזהב ואת מנורת המאור ואת כל כֵליה:", + "ואת שולחן המערכת ואת הקשוות ואת המזרקות ואת כפות הזהב ואת הפרוכת ואת העטרות ואת עדי הזהב אשר לפני ההיכל ויפצל הכול:", + "וייקח את הכסף ואת הזהב ואת כלי החמדה וייקח את אוצרות המטמונים אשר מצא:", + "ובקחתו הכול שב לארצו ויעש הרג רב וידבר בגאוּת רבה:", + "ויהי אבל גדול בישראל בכל מקומותיהם:", + "ויאנחו ראשים וזקנים בתולות ובחורים אומללו ויופי נשים שונה:", + "וכל חתן נשא קינה יושבת בחופה התאבלה:", + "והארץ חלה על יושביה וכל בית יעקב לבש בושת:", + "מקץ שנתיים ימים שלח המלך את שר המוּסים לערי יהודה ויבוא ירושלימה בחיל כבד:", + "וידבר אליהם דברי שלום במרמה ויאמינו לו ויפול על העיר פתאום ויך בה מכה רבה ויאבד עם רב מישראל:", + "ויקח את שלל העיר וישרפהּ באש ויהרוס את בתיה ואת חומותיה מסביב:", + "וישבו את הנשים ואת הטף ואת הבהמה בזזו:", + "ויבנו את עיר דוד בחומה גדולה וחזקה ובמגדלים בצורים ותהי להם למצודה:", + "וישכון שם גוי חוטא אנשי אוֶן ויתבצרו בה:", + "ויצברו נשק ואוכל ובאׇספם שלל-ירושלים שמו שם ויהי למוקש גדול:", + "ויהי למארב לבית המקדש ולשטן רע לישראל תמיד:", + "וישפכו דם נקי מסביב למקדש ויטמאו את המקדש:", + "וינוסו יושבי ירושלים בגללם ותהי מושב זרים ותהי נכריה לזרעה ובניה עזבוה:", + "בית המקדש הוּשם כמדבר חגיה נהפכו לאבל שבתותיה לכלימה כבודה לבוז:", + "כרוב כבודה גדל קלונה וגודלה נהפך לאבל:", + "ויכתוב המלך אל כל מלכותו להיות כולם לעם אחד:", + "ולעזוב כל איש את חוקותיו ויקבלו כל העמים כדבר המלך:", + "ורבים מישראל רצו בעבודתו ויזבחו לאלילים ויחללו את השבת:", + "וישלח המלך ספרים ביד מלאכים לירושלים ולערי יהודה ללכת אחרי חוקים נכרים לארץ:", + "ולמנוע עולות וזבח ונסך מן-המקדש ולחלל שבתות וחגים:", + "ולטמא מקדש וקדושים:", + "לבנות במות והיכלות ופסילים ולהקריב חזירים ובהמות טמאות:", + "ולהניח את בניהם בלתי מולים ולשקץ את נפשותם בכל טמא ופיגול:", + "לשכוח את התורה ולהחליף כל החוקים:", + "ואשר לא יעשה כדבר המלך ימֹת:", + "ככול הדברים האלה כתב למלכותו ויפקד פקידים על כל העם ויצו לערי יהודה להקריב בעיר ועיר:", + "ויתחברו אליהם רבים מן העם כל עוזב את התורה ויעשו רעות בארץ:", + "וישימו את ישראל במחבואים בכל מנוסם:", + "ובחמישה עשר יום בכסליו בחמש וארבעים ומאה שנה בנו שיקוץ משומם על המזבח ובערי יהודה מסביב בנו במות:", + "ובפתחי הבתים וברחובות זבחו:", + "וספרי התורה אשר מצאו שרפו באש בקורעם:", + "ובכל אשר ימצא בידי איש ספר ברית וכל אשר יחפוץ בתורה דת המלך להמיתו:", + "בתקפם עשו כן לישראל לנמצאים חודש בחודשו בערים:", + "ובחמישה ועשרים לחודש הקריבו על הבמה אשר הייתה על המזבח:", + "ואת הנשים אשר מלו את בניהן המיתו על פי הפקודה:", + "ויתלו את העוללים בצוואריהם ואת בני בתיהם ואת המלים אותם [המיתו]:", + "ורבים בישראל היו אמיצים ויתחזקו לבלתי אכול טמא:", + "ויבחרו למות לבלתי הטמא במאכלים ולבלתי חלל ברית קודש וימותו:", + "ויהיה קצף גדול על ישראל מאוד:" + ], + [ + "בימים ההם קם מתתיהו בן יוחנן בן שמעון כהן מבני יהויריב מירושלים וישב במודיעים:", + "ולו חמישה בנים יוחנן הנקרא גדי:", + "שמעון הנקרא תרסי:", + "יהודה הנקרא מקבי:", + "אלעזר הנקרא חורן", + "יונתן הנקרא חפושׂ:", + "וירא את הנאצות אשר נעשו ביהודה ובירושלים ויאמר אוי לי למה יולדתי לחזות בשוד עמי ושוד עיר הקודש ולשבת בה בהינתנה ביד אויבים בית המקדש ביד נכרים:", + "היה היכלה כ[בית] איש נקלה:", + "כל תפארת בשבי הובלו ילדיה הורגו ברחובותיה בחוריה בחרב אויב:", + "אי זה עם לא ירש במלכותה ולא תפש משללה:", + "כל הדרה לוקח תחת חפשיה הייתה שפחה:", + "והנה קדשנו והדרנו ותפארתנו השם ויחללוה גוים:", + "[אם - - - - ] למה לנו עוד חיים:", + "ויקרע מתתיהו ובניו את בגדיהם וילבשו שקים ויתאבלו מאוד:", + "ויבואו אנשי המלך המאלצים על המעל למודיעים העיר לזבוח:", + "ורבים מישראל באו אליהם ומתתיהו ובניו נאספו:", + "ויענו אנשי המלך וידברו אל מתתיהו לאמור ראש ונכבד וגדול אתה בעיר הזאת ונתמך בבנים ובאחים:", + "עתה קרב ראשון ועשה מצוות המלך כאשר עשו כל העמים ואנשי יהודה והנשארים בירושלים והיית אתה ובניך מאוהבי המלך ואתה ובניך תכובדו בכסף ובזהב ובמתנות רבות:", + "ויען מתתיהו ויאמר לו יסורו כל איש מעבודת אבותינו ויבחרו במצוותיו:", + "ואני ובני ואחי מלך בברית אבותינו:", + "חלילה לנו לעזוב תורה ומצוות:", + "לדברי המלך לא נשמע לסור מעבודתנו ימין ואו שמאל:", + "וככלותו לדבר את הדברים האלה קרב איש יהודי לעיני כולם לזבוח על הבמה במודיעים כמצוות המלך:", + "וירא מתתיהו ויקנא וישתונן כליותיו וישלח חרונו כמשפט וירץ ויזבחהו על הבמה:", + "ואת איש המלך המאלץ לזבוח המית בעת ההיא ואת הבמה הרס:", + "ויקנא לתורה כאשר עשה פנחס לזמרי בן סלוא:", + "ויקרא מתתיהו בעיר בקול גדול לאמור כל המקנא לתורה העומד בברית ילך אחרי:", + "וינס הוא ובניו אל ההרים ויעזבו כל אשר היה להם בעיר:", + "אז ירדו רבים מבקשי צדק ומשפט אל המדבר לשבת שם:", + "הם ובניהם ונשיהם ומקניהם כי רבו הרעות עליהם:", + "ויגד לאנשי המלך ולחיל אשר היו בירושלים בעיר דוד כי ירדו אנשים אשר עברו את מצוות המלך למחבואים במדבר:", + "וירדפו אחריהם רבים וישיגום ויחנו עליהם ויערכו עליהם מלחמה ביום השבת:", + "ויאמר להם רב לכם צאו ועשו כדבר המלך וחיו:", + "ויאמרו לא נצא ולא נעשה דבר המלך לחלל את יום השבת וימהרו לעשות איתם מלחמה:", + "ולא ענו להם ולא השליכו עליהם אבן ולא סתמו את המחבואים:", + "באמרם נמות כולנו בתמנו עדים לנו השמים והארץ כי בלא משפט תספנו:", + "ויערכו עליהם מלחמה בשבת וימותו הם ונשיהם ובניהם ומקניהם כאלף נפש אדם:", + "וידע מתתיהו ואוהביו ויתאבלו עליהם עד מאוד:", + "ויאמרו איש אל רעהו אם נעשה כולנו כאשר עשו אחינו ולא נלחם בגוים על נפשנו ועל תורתנו עתה מהרה ימחו אותנו מעל פני הארץ:", + "וייוועצו ביום ההוא לאמור כל אדם אשר יבוא אלינו למלחמה ביום השבת נלחם בו ולא נמות כולנו כאשר מתו אחינו במחבואים:", + "אז נאסף אליהם קהל חסידים גיבורי חיל מישראל כל המתנדב לתורה:", + "וכל הבורחים מפני הרעות חברו אליהם ויהיו להם למשען:", + "ויערכו חיל ויכו את הרשעים בקצפם ואת האנשים הפושעים בחמתם והשרידים נסו אל הגויים להינצל:", + "ויסב מתתיהו ואוהביו ויהרסו את הבמות:", + "וימולו את הבנים אשר לא נימולו אשר מצאו בגבול ישראל בחזקה:", + "וירדפו את בני זדון ויצלח הדבר בידם:", + "ויגאלו את התורה מיד הגויים ומיד המלך ולא הניחו קרן לרשע:", + "ויקרבו ימי מתתיהו למות ויאמר לבניו עתה גבר זדון ותוכחה ויום מהפכה וחרון אף:", + "ועתה בנים קנאו לתורה ותנו נפשותיכם על ברית אבותיכם:", + "זכרו מעשי אבות אשר עשו בדורותיהם ונחלתם כבוד גדול ושם עולם:", + "אברהם הלא בניסיון נמצא נאמן ותחשב לו לצדקה:", + "יוסף בעת מצוקתו שמר מצווה ויהיה אדון למצרים:", + "פנחס אבינו בקנאתו קנאה קיבל ברית כהונת עולם:", + "יהושע במלאתו דבר אדני היה שופט בישראל:", + "כלב בהעידו בקהל קיבל ארץ נחלה:", + "דוד בחסדו נחל כיסא מלכות לעולם:", + "אליהו בקנאתו קנאת התורה הועלה לשמים:", + "חנניה מישאל ועזריה הבוטחים נצלו משלהבת:", + "דניאל בתומו ניצל מפי אריות:", + "וכן בינו דור ודור כי כל המקווים לו לא יכשלו:", + "ומדברי אדם רשע אל תראו כי כבודו לדומן ורימה:", + "היום יגבה ומחר לא ימצא כי ישוב לעפרו ועשתונותיו יאבדו:", + "חזקו בני והתאוששו בתורה כי בה תכבדו:", + "והנה שמעון אחיכם ידעתי כי איש עצה הוא אליו תשמעון כל הימים הוא יהיה לכם לאב:", + "ויהודה המקבי גיבור חיל מנעוריו הוא יהיה לכם שר צבא ונלחם מלחמת העם:", + "ואתם תאספו אליכם כל שומרי מצוה ונקמו נקמת עמכם:", + "השיבו גמול לגוים והחזיקו במצות התורה:", + "ויברך אותם וייאסף אל אבותיו:", + "וימת בשש וארבעים ומאה שנה וייקבר בקברות אבותיו במודיעים ויבכו אותו כל ישראל בכי גדול:" + ], + [ + "ויקם תחתיו יהודה בנו הנקרא מקבי:", + "ויעזרו לו כל אחיו וכל אשר דבקו באביו וילחמו מלחמת ישראל בשמחה:", + "וירב כבוד לעמו וילבש שריון כגיבור ויחגור כלי מלחמתו ויערוך מלחמות [ויך אויב אחור] ויגן על המחנה בחרב:", + "וידמה לאריה במעשיו וככפיר שואג לטרף:", + "וירדוף הפושעים ויחפשם והמרגיזים את עמו ביער:", + "וייכנעו הפושעים מפחדו וכל עושי רשע זעו ותצלח תשועה בידו:", + "וימרר מלכים רבים וישמח את יעקוב במעשיו ועד העולם זכרו לברכה:", + "ויעבור בערי יהודה ויאבד רשעים ממנה וישב חרון מישראל:", + "ויקרא שמו עד אפסי ארץ ויאסוף את האובדים:", + "ויאסוף אפולוניוס גוים ומשומרון חיל גדול ולהלחם עם ישראל:", + "וידע יהודה ויצא לקראתו ויך אותו וימיתהו ויפלו חללים רבים והנשארים נסו:", + "ויקח את שללם ואת חרב אפולוניוס לקח יהודה ויהי נלחם בה כל הימים:", + "וישמע סירון שר צבא ארם כי אסף יהודה אספה וקהל נאמנים אתו יוצאים למלחמה:", + "ויאמר אעשה לי שם ונכבדתי במלכות ונלחמתי את יהודה ואת אשר עמו ועם הבוזים את דבר המלך:", + "ויוסף לעלות ויעל אתו מחנה חטאים כבד לעזור לו לעשות נקמה בישראל:", + "ויגיע עד מעלה בית חורון ויצא יהודה לקראתו במתי מעט:", + "וכראותם את המחנה הבא לקראתם אמרו ליהודה איך נוכל אנחנו המעטים להלחם עם ההמון החזק הזה ואנחנו עייפנו לא אכלנו היום:", + "ויאמר יהודה נקל כי יסגרו רבים בידי מעטים ואין מעצור לפני שמים להושיע ברבים או במעטים:", + "כי לא ברוב חיל נצחון המלחמה ומן השמים הגבורה:", + "הם באים אלינו ברוב גאווה ופשע להשמיד אותנו ואת נשינו ואת בנינו ולבוז אותנו:", + "ואנחנו נלחמים על נפשותינו ועל תורתנו:", + "והוא יגוף אותם לפנינו ואתם אל תראו מפניהם:", + "וכאשר כילה לדבר נפל עליהם פתאום וינגף סירון ומחנהו לפניו:", + "וירדפום במורד בית חורון עד הבקעה ויפלו מהם כשמונה מאות איש והנשארים ברחו לארץ פלישתים:", + "ויחל פחד יהודה ואחיו והאימה נפלה על הגויים אשר מסביבותיהם:", + "ויגע עד המלך שמו ועל מלחמות יהודה היה מספר כל עם:", + "וכשמוע אנטיוכוס את הדברים האלה חרה אפו וישלח ויאסוף כל חיל מלכותו מחנה כבד מאוד:", + "ויפתח את גנזיו וייתן משכורת לחילו לשנה ויצו עליהם להיות נכונים לכל צורך:", + "וירא כי אפס הכסף מן האוצרות ומסי הארץ מעטים מפני המחלוקת והמכה שהביא בארץ בבקשו להסיר את החוקים אשר היו למן יהיה הראשונים:", + "ויירא כי לא יהיה פעם בפעם להוצאות והמתנות שהיה מוציא לפנים ביד רחבה ומפזר מן המלכים הראשונים:", + "וידכא רוחו וייוועץ ללכת לפרס ולקחת מסי הארצות ולאסוף כסף רב:", + "וישאר את לוסיאס אדם נכבד מזרע המלוכה על ענייני המלך מנהר פרת ועד גבול מצרים:", + "ולגדל את אנטיוכוס בנו עד שובו:", + "וימסור לו חצי צבא ואת הפילים ויצווהו על אשר חפץ ועל יושבי יהודה וירושלים:", + "לשלוח עליהם חיל לשרש ולהשמיד עז ישראל ושארית ירושלים ולמחות את זכרם מן המקום:", + "ולהושיב בני נכר בכל גבולם ולחלק בגורל את ארצם:", + "והמלך לקח את חצי הצבא הנשאר ויסע מאנטיוכיה מעיר מלכותו בשנת שבע וארבעים ומאה ויעבור את נהר פרת ויעבור את הארצות העליונות:", + "ויבחר לוסיאס את תלמי בן דורומינס ואת ניקנור ואת גרגיאס אנשי חיל מאוהבי המלך:", + "וישלח אתם ארבעים אלף איש ושבעת אלפים פרשים ללכת לארץ יהודה ולהשמיד כדבר המלך:", + "ויסעו עם כל חילם ויבואו ויחנו מול עמאוס בארץ המישור:", + "וישמעו סוחרי הארץ את שמעם וייקחו כסף וזהב רב מאוד וכבלים ויבואו אל המחנה לקחת את בני ישראל לעבדים ויתחברו אליהם חיל ארם וארץ הפלשתים:", + "וירא יהודה ואחיו כי רבו הרעות והצבא חונה בגבולם וידעו דברי המלך אשר ציווה לעשות לעם להשחית ולהשמיד:", + "ויאמרו איש אל רעהו נקים הריסות עמנו ונלחמנו בעד עמנו והמקדש:", + "ותיקהל העדה להיות נכונים למלחמה ולהתפלל ולבקש חסד ורחמים:", + "וירושלים שממה כמדבר הייתה לא היה בא ויוצא מבניה והמקדש מרמס [לרגלי זרים] ובני נכר במצודה משכן לגוים ותיאסף שמחה מיעקב וישבות חליל וכינור:", + "ויאספו ויבואו למצפה מול ירושלים כי מקום תפילה היה במצפה לפנים בישראל:", + "ויצומו ביום ההוא וילבשו שק ואפר על ראשיהם ויקרעו בגדיהם:", + "ויפרשו את ספר התורה מן [הספרים] אשר בקשו הגויים לחוק עליהם את צלמי אליליהם:", + "ויביאו את בגדי הכהונה ואת הביכורים ואת המעשרות ויעמידו את הנזירים אשר מלאו את הימים:", + "ויקראו בקול אל השמים לאמור מה נעשה לאלה ואנה נוליך אותם:", + "ומקדשך נרמס ונטמא וכהניך באבל ובשפל:", + "והנה גוים נאספו עלינו להשמידנו אתה ידעת אשר יחשבו עלינו:", + "איך נוכל לעמוד בפניהם אם לא אתה תושיע לנו:", + "ויתקעו בחצוצרות ויקראו בקול גדול:", + "ואחרי כן הקים יהודה ראשי העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות:", + "ויאמר לבוני בתים ולמארשי נשים ולנוטעי כרמים ולרכי הלבב לשוב כל איש לביתו על פי התורה:", + "וייסע המחנה ויחנו מדרום לעמאוס:", + "ויאמר יהודה התאזרו והיו לבני חיל והיו נכונים לבוקר להלחם בגוים אשר נאספו עלינו להשמידנו ואת מקדשנו:", + "כי טוב לנו למות במלחמה מראות ברעות עמנו ומקדשנו:", + "וכאשר יהיה הרצון בשמים כן יעשה:" + ], + [ + "ויקח גרגיאס חמשת אלפים איש ואלף פרשים בחור ויסע המחנה לילה:", + "לנפול על מחנה היהודים ולהכותם פתאום ובני המצודה היו לו למורי דרך:", + "וישמע יהודה ויסע הוא והגיבורים להכות את חיל המלך אשר בעמאוס:", + "עד החיל מפוזרים היו מחוץ למחנה:", + "ויבוא גרגיאס אל מחנה יהודה לילה ולא מצא איש ויחפש אותם בהרים כי אמר נסים הם ממנו:", + "וכאור הבוקר נראה יהודה בשפלה בשלושת אלפי איש אך מגינים וחרבות לא היו להם כאשר חפצו:", + "וייראו מחנה הגוים חזק ומבוצר ופרשים סובבים אותו והם מלומדי מלחמה:", + "ויאמר יהודה לאנשים אשר אתו אל תראו מהמונם ומעברתם אל פחדו:", + "זכרו איך נושעו אבותינו בים סוף כאשר רדף אחריהם פרעה בחיל:", + "ועתה נקרא לשמים אם יחפץ בנו ויזכור ברית אבות והשמיד את המחנה הזה מפנינו היום:", + "וידעו כל הגוים כי יש פודה ומציל לישראל:", + "וישאו הנכרים את עיניהם ויראו אותם באים מנגד:", + "ויצאו מן המחנה למלחמה ויתקעו אשר עם יהודה:", + "ויתגרו ויגפו את הגוים וינוסו אל הבקעה:", + "והמאסף כולו נפל בחרב וירדפו אחריהם עד גזר ועד שדות אדום ואשדוד ויבנה ויפלו מהם כשלושת אלפים איש:", + "וישב יהודה והחיל מרדוף אחריהם:", + "ויאמר לעם אל תחמדו את השלל כי מלחמה נגדנו:", + "וגרגיאס והחיל בהר קרוב לנו ואתה עמדו בפני אויבינו והלחמו אותם ואחרי כן תקחו שלל קוממיות:", + "עד יהודה מדבר אלה וירא חלק נשקף מן ההר:", + "וירא כי נגפו ושורפים את המחנה כי העשן הנראה גילה את אשר נהיה:", + "וכאשר ראו את אלה ויבהלו מאוד:", + "וכאשר ראו את מחנה יהודה בעמק נכון לקרב ויברחו כולם אל ארץ פלישתים:", + "ויהודה שב לבוז את המחנה ויקח זהב רב וכסף ותכלת וארגמן-ים ורכוש גדול:", + "ובשובם שרו והללו לשמים \"כי טוב כי לעולם חסדו\":", + "ותהי תשועה גדולה בישראל ביום ההוא:", + "ואשר נמלטו מן הנכרים ויבואו ויגידו ללוסיאס את כל הקורות:", + "וכשמעו נבהל מאוד ויחר לו כי לא היה כחפצו לישראל ולא נעשה אשר ציווה לו המלך:", + "ומקץ שנה אסף לגדודים שישים אלף איש בחור וחמשת אלפים פרשים להלחם אותם:", + "ויבואו ליהודה ויחנו בבית צור ויפגשם יהודה בעשרת אלפים איש:", + "וירא את המחנה הכבד ויתפלל ויאמר ברוך אתה מושיע ישראל המשבית עברת הגיבור ביד דוד עבדך והמוסר מחנה פלישתים בידי יהונתן בן שאול ונושא כליו:", + "סגר נא את המחנה הזה ביד עמך ישראל ויבושו בחילם ובסוסיהם:", + "תן להם מורך ושבור אומץ חזקם ורעדו בשברם:", + "הפילם בחרב אוהביך ויהללוך כל יודע שמך בתודה:", + "ויתגרו ויפלו ממחנה לוסיאס כחמשת אלפים איש ויפלו לפניהם:", + "וכראות לוסיאס את המכה אשר הייתה בצבאו ואת האומץ אשר היה ליהודה וכי נכונים הם אם לחיות אם למות בגבורה ויסע לאנטיוכיה וירב לאסוף חיל שכירים לעלות עוד הפעם ליהודה:", + "ויהודה אמר לאחיו הנה נגפו אויבנו נעלה לטהר את המקדש ולחנכהו:", + "ויקהל כל המחנה ויעלו הר ציון:", + "ויראו את המקדש שומם והמזבח מחולל והשערים שרופים ובחצרות גדלים סבכים כמו ביער או כמו באחד ההרים והלשכות שוממות:", + "ויקרעו את בגדיהם ויבכו בכי גדול ויעלו אפר [על ראשיהם]:", + "ויפלו על פניהם ארצה ויתקעו בחצוצרות התרועה ויצעקו אל השמים:", + "אז אמר יהודה לאנשים להלחם את אשר במצודה עד אשר יטהר את המקדש:", + "ויבחר כהנים תמימים חפצי תורה:", + "ויטהרו את המקדש ויוציאו את אבני השיקוץ למקום טמא:", + "ויועצו על מזבח העולה המחולל מה לעשות לו:", + "ותצלח עליהם מחשבה טובה לנתוץ אותו לבלתי היות להם למוקש כי הגויים טמאוהו ויתצו את המזבח:", + "ויניחו את האבנים על הר הבית במקום מיוחד עד בוא נביא להורות עליהן:", + "ויקחו אבנים שלמות על פי התורה ויבנו מזבח חדש כראשון:", + "ויבנו את המקדש ואת פנים הבית ואת החצרות קדשו:", + "ויעשו כלי קודש חדשים ויביאו את המנורה ואת מזבח הקטורת ואת השולחן להיכל:", + "ויקטרו על המזבח ויעלו את הנרות אשר במנורה ויאירו בהיכל:", + "וישימו על השולחן לחם ויורידו את הפרוכת ויכלו את כל המעשים אשר עשו:", + "וישכימו בבוקר בחמישה ועשרים לחודש התשיעי הוא חודש כסליו בשמונה וארבעים ומאה שנה:", + "ויקריבו קרבן על פי התורה על מזבח העולה החדש אשר עשו:", + "בעת וביום אשר טמאוהו הגויים בעצם היום ההוא נחנך בשירים ובנבלים ובכנורות ובמצלתיים:", + "ויפלו כל העם על פניהם ויתפללו ויברכו לשמים אשר הצליח להם:", + "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויקריבו עולות בשמחה ויקריבו זבח שלמים ותודה:", + "ויפארו את פני ההיכל בעטרות זהב ובמשבצות ויחנכו את השערים והלשכות ויעשו להם דלתות ותהי שמחה גדולה בעם מאוד ותסר חרפת גויים:", + "ויקיים יהודה ואחיו וכל קהל ישראל להיות ימי חנוכת המזבח נעשים במועדם שנה בשנה ימים שמונה מיום חמישה ועשרים לחודש כסליו בשמחה וגיל:", + "ויבנו בעת ההיא את הר ציון מסביב חומה גבוהה ומגדלים חזקים בל יבואו הגויים וירמסום כאשר עשו בראשונה:", + "וישם שם חיל לשמרו ויבצר לשמור אותו את בית צור להיות לעם מבצר בפני אדום:" + ], + [ + "ויהי כשמוע הגויים מסביב כי נבנה המזבח וחודש המקדש כבראשונה ויקצפו מאוד:", + "ויועצו להכחיד זרע יעקב אשר בקרבם ויחלו להמית בעם ולהשמיד:", + "וילחם יהודה בבני עשיו באדום את עקרבה כי צררו את ישראל ויך אותם מכה גדולה ויכניעם ויקח את שללם:", + "ויזכור את רעות בני בעון אשר היו לעם לפח ולמוקש בארבם להם על הדרכים:", + "ויסגרו על ידו במגדלים ויחן עליהם ויחרימם וישרוף את מגדליה באש עם כל אשר בהם:", + "ויעבור אל בני עמון וימצא יד חזקה ועם רב וטימותאוס ממנהיגם:", + "ויערוך אתם מלחמות רבות ויינגפו לפניו ויכם:", + "ויקח את יעזר ואת בנותיה וישב ליהודה:", + "ויאספו הגויים אשר בגלעד על ישראל אשר בגבולם להכחידם ויברחו לרתימה המבצר:", + "וישלחו מכתבים אל יהודה ואחיו לאמור נאספו עלינו הגויים מסביבנו להכחידנו:", + "והם מתכוננים לבוא ולקחת את המבצר אשר נמלטנו שמה וטימותאוס מוליך את מחניהם:", + "ועתה בואה להצילנו מידם כי נפלו ממנו רבים:", + "וכל אחינו הנמצאים בארץ טוב הומתו וישבו את נשיהם ואת טפם ואת הרכוש וימיתו שם כאלף איש:", + "עוד המכתבים נקראים והנה שליחים אחרים באוי מן הגליל קרועי בגדים מבשרים כדגברים האלה:", + "לאמור נאספו עליהם מעכו ומצור ומצידון וכל הגליל הגויים לכלותנו:", + "וכשמוע יהודה והעם את הדברים האלה נאסף קהל גדול להיוועץ מה יעשו לאחיהם לאשר במצוקה ולנלחמים עליהם:", + "ויאמר יהודה לשמעון אחיו בחר לך אנשים והלכת וגאלת את אחיך אשר בגליל ואני ויונתן אחי נלך אל הגלעד:", + "וישאר את יוסף בן זכריה ועזריה מנהיגי העם עם שארית החיל ביהודה למשמר:", + "ויצו להם לאמור עמדו בראש העם הזה ואל תתגרו מלחמה עם הגויים עד שובנו:", + "ויחולקו לשמעון שלושת אלפים איש ללכת לגליל וליהודה שמונת אלפים לגלעד:", + "וילך שמעון לגליל ויתגר מלחמות רבות עם הגויים ויחתו הגויים מפניו:", + "וירדפם עד שערי עכו ויפלו מן הגויים כשלושת אלפים איש וייקח את שללם:", + "וייקח את אשר מן הגליל ובארבה עם הנשים ועם הטף וכל אשר היה להם ויולך אל יהודה בשמחה רבה:", + "ויהודה המקבים ויהונתן אחיו עברו את הירדן וילכו דרך שלושת ימים במדבר:", + "ויפגשו את בני נביות ויפגשום בשלום ויספרו להם את כל הקורות לאחיהם בגלעד:", + "וכי רבים מהם סגורים אל בצרה ובצר באלים כספן במקדה וקרנים כל הערים האלה בצורות וגדולות:", + "ובשאר ערי הגלעד הם סגורים ולמחר יתפארו לחנות על המבצרים וללכוד ולהכחיד כולם ביום אחד:", + "וישב יהודה ומחנהו דרך המדבר לבצרה פתאום וילכוד את העיר ויהרוג כל זכר לפי חרב וייקח את כל שללם וישרפה באש:", + "ויסע משם לילה וילך עד למבצר:", + "ויהי בבוקר וישאו את עיניהם והנה עם רב אשר לא היה לו מספר נושאים סולמות ומכונות ללכוד את המבצר ויחלמו אותם:", + "וירא יהודה כי החלה המלחמה וזעת העיר עלתה עד השמים ותרועה וצעקה גדולה:", + "ויאמר לאנשי החיל הלחמו היום בעד אחינו:", + "ויצא בשלושה ראשית מאחריהם ויתקעו בחצוצרות ויצעקו בתפילה:", + "וידע מחנה טימותאוס כי הוא מקבי וינוסו מפניו ויכם מכה רבה ויפלו מהם ביום ההוא כשמונת אלפי איש:", + "ויט למצפה וילחם אותה וילכדה ויהרוג כל זכורה ויקח את שללה וישרפה באש:", + "ומשם נסע ויקח את כספן מקדה ובצר ושאר ערי גלעד:", + "אחר הדברים האלה אסף טימותיאוס מחנה אחר ויחן לפני רפון מעבר לנחל:", + "וישלח יהודה לרגל את המחנה ויגידו לו לאמור נאספו אליהם כל הגויים מסביבותיכם חיל רב מאוד:", + "וערביים שכר לעזור להם חונים בעבר הנחל נכונים לבוא עליך למלחמה וילך יהודה לקראתם:", + "ויאמר טימותאוס לשרי חילו בקרוב יהודה ומחנהו אל נחל המים אם יבוא אלינו בראשונה לא נוכל לעמוד נגדו כי יכול יוכל לנו:", + "ואם יירא ויחנה בעבר הנחל נעבור אליו ונוכל לו:", + "וכאשר קרב יהודה אל נחל המים העמיד את שוטרי העם על הנחל ויצו להם לאמור אל תתנו לכל איש לחנות כי אם יבואו כולם למלחמה:", + "ויעבור אליהם בראשונה וכל העם אחריו וינגפו מפניהם הגויים וישליכו את נשקם וינוסו להיכל בקרניים:", + "וילכדו את העיר ואת ההיכל שרפו באש עם כל אשר בו וַתֵהָפֵך קרניים ולא יכלו עוד לעמוד לפני יהודה:", + "ויאסוף יהודה את כל ישראל אשר בגלעד מקטון עד גדול ואת נשיהם ואת טפם ואת רכושם מחנה גדול מאוד ללכת אל ארץ יהודה:", + "ויבואו עד עפרון והעיר ההיא גדולה על דרך בצורה מאוד לא היה לנטות ממנה ימין ושמאל כי אם היה בתוכה ללכת:", + "ויסגרו אותם האנשים מן העיר ויסתמו את השערים באבנים:", + "וישלח אליהם יהודה בדברי שלום לאמור נעברה בארצך לשוב אל ארצנו ואיש לא ירע לכם רק ברגלינו נעבור ולא אבו לפתוח לו:", + "ויצו יהודה להשמיע במחנה לחנות כל איש במקום אשר הוא בו:", + "ויחנו אנשי החיל וילחמו את העיר כל היום ההוא וכל הלילה וַתִנתֵן העיר בידו:", + "ויהרוג כל זכר לפי חרב וישרש אותה ויקח את שללה וילך דרך העיר על ההרוגים:", + "ויעברו את הירדן אל העמק הגדול לפני בית שאן:", + "ויהי יהודה מאסף כל הנחשלים ומעודד את העם בכל הדרך עד בואו לארץ יהודה:", + "ויעלו להר ציון בשמחה וגיל ויקריבו עולות כי לא נפל מהם איש עד שובם בשלום:", + "ובימים אשר היו יהודה ויהונתן בגלעד ושמעון אחיו בגליל לפני עכו:", + "שמע יוסף בן זכריה ועזריה שרי החיל על הגבורות והמלחמה אשר עשו:", + "ויאמרו נעשה גם אנחנו לנו שם והלכנו להלחם אל הגויים אשר בסביבותינו:", + "ויודיעו לאנשי החיל אשר אתם וילכו אל יבנה:", + "ויצא גרגיאס מן העיר ואנשיו לקראתם למלחמה:", + "ויינגף יוסף ועזריה וירדפו עד גבולות יהודה ויפלו ביום ההוא מעם ישראל כאלפיים איש:", + "ותהי מכה גדולה בעם כי לא שמעו ליהודה ואחיו בחשבם לעשות גבורות גם הם:", + "והם לא היו מזרע האנשים ההם אשר תשועת ישראל בידם:", + "והאיש יהודה ואחיו נכבדו מאוד בעיני כל ישראל וכל הגויים באשר נשמע שמם:", + "ויאספו אליהם מברכים:", + "ויצא יהודה ואחריו וילחמו את בני עשיו בארץ אשר אל הנגב ויך את חברון ואת בנותיהם ויהרוס את מבצריה ואת מגדליה שרפו מסביב:", + "ויסע ללכת לארץ פלשתים ויעבור את מרשה:", + "ביום ההוא נפלו כהנים במלחמה בחפצם לעשות גבורות בצאתם למלחמה באיוולתם:", + "ויט יהודה אל אשדוד ארץ פלשתים ויהרוס את במותיה ואת עצבי אלוהיהם שרף באש ויבז את שלל הערים וישב ליהודה:" + ], + [ + "והמלך אנטיוכוס עבר בארצות העליונות וישמע כי יש עילם בפרס עיר מפוארת בעושר בכסף ובזהב:", + "והמקדש אשר בתוכה עשיר מאוד ושם מסכי זהב ושריונות ונשק אשר השאיר שם אלכסנדר בן פיליפוס המלך המקדוני אשר מלך בראשונה על היוונים:", + "ויבוא ויבקש ללכוד את העיר ולבוז אותה ולא יכול כי נודע הדבר לאנשי העיר:", + "ויתקוממו לו למלחמה ויברח וילך משם בעצב גדול לשוב בבל:", + "ויבוא איש מבשר לו לפרס כי נהפכו לברוח המחנות אשר הלכו לארץ יהודה:", + "ויסוג לוסיאס בחיל כבד בראשונה וינס מפניהם ויתחזקו בנשק ובחיל ובשלל רב אשר לקחו מאת המחנות אשר הכו:", + "ויהרסו את השיקוץ אשר בנו על המזבח אשר בירושלים ואת המקדש הקיפו כבראשונה בחומות גבוהות ואת בית צור עירו:", + "ויהי כשמוע המלך את הדברים האלה ויבהל ויתחלחל מאוד ויפול למשכב וינגף לחלי מן העצבון כי לא היה לו כאשר קיווה:", + "ויהי שם ימים רבים כי התחדשה עליו תוגה גדולה ויחשוב כי ימות:", + "ויקרא לכל אוהביו ויאמר להם נדדה שנה מעיני ולבי נפל עליי מיגון:", + "ואומר בלבי עד מצוקה כזאת באתי וסערה גדולה אשר אנוכי בה עתה הלא בעל חסד ואהוב הייתי בתוֹקפי:", + "ועתה אזכור הרעות אשר עשיתי בירושלים וקח את כל כלי הכסף והזהב אשר בה ואשלח להכחיד את יושבי יהודה חינם:", + "ואדע כי בגלל זה מצאוני כל הרעות האלה והנה גווע אנוכי ביגון רב בארץ נכריה:", + "ויקרא לפילפוס אחד אוהביו וישימהו על כל ממלכתו:", + "ויתן לו את כתרו ואת אדרתו ואת טבעתו להדריך את אנטיוכוס בנו ולחנכו למלוך:", + "וימת שם אנטיוכוס המלך בשנת תשע וארבעים ומאה:", + "וייתן לו את כתרו ואת אדרתו ואת טבעתו להדריך את אנטיוכוס בנו תחתיו אשר חינך מילדותו ויקרא את שמו אֶבְפּטוֹר:", + "והאנשים מן המצודה היו סוגרים את ישראל סביב המקדש ומבקשים רעות על כל ומשען לגוים:", + "ויחשוב יהודה להכחידם ויקרא לכל העם לצור עליהם:", + "ויאספו יחד ויצורו עליהם בשנת חמישים ומאה ויעשו עליהם דייק ומכונות:", + "ויצאו מהם מן המצור ויתחברו אליהם אחדים מן הרשעים מישראל:", + "וילכו אל המלך ויאמרו עד מתי לא תעשה משפט ונקמת את אחינו:", + "אנחנו חפצנו לעבוד לאביך וללכת אחרי דבריו ולשמוע למצוותיו:", + "ויצורו עליה בני עמנו בגלל זה ויתנכרו לנו וגם אשר מצאו ממנו המיתו ורכושנו בזזו:", + "ולא נגדנו בלבד שלחו יד כי גם בכל גבולך:", + "והנה הם חונים היום על המצודה בירושלים ללכדה ואת המקדש ואת בית צור בצרו:", + "ואם לא תקדמם במהרה גדולות מאלה יעשו ולא תוכל לעצור בעדם:", + "ויקצוף המלך כשמעו ויאסוף את כל אוהביו שרי חילו ואת אשר על הרכב:", + "וממלכות אחדות מאיי הים באו אליו צבאות שכירים:", + "ויהי מספר צבאותיו מאת אלף רגלי ועשרים אלף פרשים ופילים שלושים ושנים יודעי מלחמה:", + "וילכו דרך אדום ויחנו על בית צור וילחמו ימים רבים ויעשו מכונות ויצאו וישרפון באש וילחמו בגבורה:", + "וייסע יהודה מן המצודה ויחן אל בית זכריה מול מחנה המלך:", + "וישכם המלך בבוקר ויַסַע את המחנה בעברתו בדרך בית זכריה ויערכו הצבאות למלחמה ויתקעו בחצוצרות:", + "ואת הפילים הראו דם ענב ותות להעמיד אותם למלחמה:", + "ויחלקו את החיות לגדודים ויעמידו לכל פיל אלף איש משוריינים בקשקשים וקובעי נחושת על ראשיהם וחמש מאות פרשים בחור הוכנו לכל חיה:", + "אלה היו לפני כן במקום שהייתה החיה ולכל אשר תלך היו הולכים יחדיו לא נפרדו ממנה:", + "ומגדלי עץ עליהם חזקים ומכוסים על כל חיה חגורים עליהם במכונות ועל כל אחד אנשי חיל ארבעה נלחמים מעליהם בן הודו לו:", + "ושאר הפרשים העמידו מזה ומזה משני עברי המחנה מפחידים ומכסים בגדודים:", + "וכזרוח השמש על מגיני הזהב והנחושת הזריחו ההרים מהם ולהטו כלפידי אש:", + "ויפשטו קצת ממחנה המלך על ההרים הגבוהים וקצתם בשפל וילכו לבטח ובמשטר:", + "ויזועו כל השומעים קול המונם וצעדי ההמון וצלצול הנשק כי היה המחנה גדול מאוד וכבד:", + "ויקרב יהודה ומחנהו למלחמה ויפלו ממחנה המלך שש מאות איש:", + "וירא אלעזר חורן אחת החיות משוריינת בשריונות המלך והיא הייתה גבוהה מכל החיות ונראה כי עליה המלך:", + "ויתן את נפשו להושיע את עמו ולעשות לו שם עולם:", + "וירץ אליו בגבורה אל תוך הגדוד ויהרוג על ימין ועל שמאל ויפרדו ממנו הנה והנה:", + "ויבוא אל תחת הפיל ויתקע לו וימיתהו ויפול ארצה עליו וימת שם:", + "ויראו את גבורת המלכות ועברת הצבאות ויטו מעליה:", + "ואנשים ממחנה מהלך עלו לקראתם לירושלים ויחן המלך אל יהודה ואל הר ציון:", + "ויעש שלום עם אנשי בית צור ויצאו את העיר כי לא היה להם שם אוכל להיסגר בה כי שבת הייתה לארץ:", + "וילכוד המלך את בית צור וישם שם מצב לשמור עליה:", + "וייחן על המקדש ימים רבים ויעמד שם דייק ומכונות וקלעי אש וקלעי אבנים ועקרבים לירות חצים וקלעים:", + "ויעשו גם הם מכונות נגד מכונותיהם וילחמו ימים רבים:", + "ואוכל לא היה באוצרות בהיות השנה השביעים ונמלטים ליהודה מן הגויים אכלו את שארית האוצר:", + "וישארו במקדש מתי מספר כי חזק עליהם הרעב ויפרדו איש למקומו:", + "וישמע לוסיאס כי פיליפוס אשר העמיד המלך אנטיוכוס בעודנו חי לחנך את אנטיוכוס בנו למלך:", + "שב מפרס ומדי והחיל אשר הלך עם המלך אתו וכי הוא מבקש לקחת בידו את דברי המלכות:", + "וימהר ויאות לשוב ויאמר למלך ולשרי החיל ולאנשים אנחנו הולכים ודלים מיום ליום ואוכל לנו מעט והמקום אשר אנחנו חונים בו חזק הוא ועלינו דברי המלכות:", + "ועתה ניתן ימים לאנשים האלה ונעשה להם שלום ולכל עמם:", + "וקיימנו להם ללכת בדתיהם כבראשונה כי רק בגלל דתיהם אשר הפרנו קצפו ויעשו כל אלה:", + "ויישר הדבר לפני המלך והשרים וישלחו אליהם להשלים ויקבלו:", + "וישבע להם המלך והשרים אחרי כן יצאו מן המצודה:", + "ויבוא המלך להר ציון וירא את מצודת המקום ויפר את השבועה אשר נשבע ויצו ויהרוס את החומה מסביב:", + "וייסע בחפזון וישב לאנטיוכיה וימצא את פיליפוס מושל העיר וילחם בו וייקח את העיר בכוח:" + ], + [ + "בשנת אחת וחמישים ומאה יצא דמיטריוס בן סלבקוס מרומי ויעל עם מתי מספר לעיר על הים וימלוך שם:", + "ויהי כאשר בא אל בית מלכות אבותיו ויאחזו בני החיל את אנטיוכוס ואת לוסיאס להביאם אליו:", + "וייוודע לו הדבר ויאמר אל תראוני את פניהם:", + "וימיתום החיל וישב דמיטריוס על כיסא מלכותו:", + "ויבואו אליו כל האנשים הפושעים והרשעים מישראל ואלקימוס היה מנהיגם מחפצו לכהן:", + "ויאשימו את העם אל המלך לאמור איבד יהודה ואחיו את כל אוהביך וגם אותנו זרה מארצנו:", + "ועתה שלח איש אשר תאמין לו והלך וראה את כל החרמה אשר עשה לנו ולמדינת המלך וענש אותם ואת כל אשר עזרו להם:", + "ויבחר המלך את בקחידס מאוהבי המלך המושל בעבר הנהר והגדול במלכות ונאמן למלך:", + "וישלח אותו ואת אלקימוס הרשע ויקיים לו את הכהונה ויצווהו לעשות נקמה בבני ישראל:", + "ויסע ויבוא בחיל גדול לארץ יהודה וישלח מלאכים אל יהודה ואל אחיו בדברי שלום במרמה:", + "ולא שמעו לדבריהם כי ראו אשר באו בחיל גדול:", + "ויאספו אל אלקימוס ובקחידס קהל סופרים לדרוש צדק:", + "וראשונים החסידים היו בבני ישראל ויבקשו מהם שלום:", + "כי אמרו איש כהן מזרע אהרון בא בחיל ולא יעשה לנו עוולה:", + "וידבר אליהם דרי שום וישבע להם לאמור לא נבקש לכם רעה ולאוהביכם:", + "ויאמינו לו ויקח מהם שישים איש וימיתם ביום אחד כדבר אשר כתב:", + "בשר חסידך ודמם שפכו סביבות ירושלים ואין קובר:", + "ויפול פחדם ואימתם על כל העם כי אמרו אין בהם צדק ומשפט כי עברו את הברית ואת השבועה אשר נשבעו:", + "וילך בקחידס מירושלים ויחן בבית זית וישלח ויאסוף רבים מן האנשים הנמלטים אשר אתו ואחדים מן העם וישחטם אל הבאר הגדולה:", + "ויקיים את הארץ לאלקימוס וישאר אתו חיל לעזר לו וילך בקחידס אל המלך:", + "וילחם אלקימוס על הכהונה הגדולה:", + "ויקבצו אליו כל עוכרי עמם ויתפשו ארץ יהודה ויעשו רעה רבה בישראל:", + "וירא יהודה את כל הרעה אשר עשה אלקימוס ואשר אתו בבני ישראל הרעו מן הגויים:", + "ויעבור בכל גבולות יהדוה מסביב ויעש נקמה באנשים הנמלטים ויעצרו מעבור בארץ:", + "וכאשר ראה אלקימוס כי חזק יהודה ואשר אתו ויוודע כי לא יוכל לעמוד בפניהם וישב אל מלך ויאשימם רעות:", + "וישלח המלך את ניקנור אחד משריו הנכבדים והשונא והאויב לישראל ויצו עליו להשמיד את העם:", + "ויבוא ניקנור לירושלים בחיל גדול וישלח אל יהודה ואחיו במרמה בדברי שלום לאמר:", + "אל נא תהי מריבה ביני וביניכם אבוא במתי מעט למען אראה את פניכם בשלום:", + "ויבוא אל יהודה וישראל איש לשלום רעהו והאורבים היו נכונים לחטוף את יהודה:", + "ויוודע הדבר ליהודה כי בא אליו במרמה וימהר לשוב ממנו ולא חפץ עוד לראות את פניו:", + "וידע ניקנור כי נגלתה עצתו ויצא לקראת יהודה במלחמה אל כפר שלמה:", + "ויפלו מאשר עם ניקנור כחמש מאות איש וינוסו אל עיר דוד:", + "ואחר הדברים האלה עלה ניקנור אל הר ציון ויצאו מן הכהנים מבית המקדש ומזקני העם לשאול לו לשלום ולהראותו את העולה המקרבת בעד המלך:", + "ויהתל בהם וילעג להם ויטמאם וידבר בגאון:", + "וישבע באפו לאמור אם לא ימסר יהודה ומחנהו בידי עתה והיה כאשר אשוב בשלום ושרפתי את הבית הזה ויצא בחרי אף גדול:", + "ויבואו הכהנים ויעמדו לפני המזבח וההיכל ויבכו ויאמרו:", + "אתה בחרת את הבית הזה למען יקרא שמך עליו להיות בית תפילה ותחינה לעמך:", + "עשה נקמה באיש הזה ובמחנהו ונ]לו בחרב זכור חרפותיהם ואל תתן להם תקומה:", + "וילך ניקנור מירושלים ויחן בבית חורון ויבוא לקראתו חיל ארם:", + "ויהודה חנה בחדשה בשלושת אלפים איש ויתפלל יהודה ויאמר:", + "כאשר חרפו אשר באו מעם מלך אשר יצא מלאכך ויך בהם מאה ושמונים וחמישה אלף:", + "כן תגוף את המחנה הזה לפנינו היום וידעו הנשארים כי רעה דיבר אל מקדשך ושפוט אותו כרשעתו:", + "ויאסרו המחנות במלחמה כשלושה עשר לחודש אדר וינגף מחנה ניקנור ויפול הוא ראשון במלחמה:", + "וכראות מחנהו כי נפל ניקנור וישליכו את נשקם וינוסו:", + "וירדפו אותם דרך יום אחד מחדשה עד לבוא גזר ויריעו אחריהם בחצוצורות התרועה:", + "ויצאו מכל כפרי יהידה מסביב ויסובו אותם ויפנו אלה נוכח אלה ויפלו כולם בחרב ולא נשאר בהם עד אחד:", + "ויקחו את השלל ואת הביזה ואת ראש ניקנור כרתו ואת ימינו אשר שלח בגאון ויביאום ויתלום על יד ירושלים:", + "וישמח העם מאוד ויעשו את היום ההוא ליום שמחה גדולה:", + "ויקיימו לעשות שנה שנה את היום הזה בשלושה עשר לאדר:", + "ותשקוט ארץ יהודה ימים מעטים:" + ], + [ + "וישמע יהודה את שֵמַע הרומִיִים כי הם גיבורי חיל והם רוצים בכל הדבקים בהם ואשר יבואו אליהם יקימו להם אהבה:", + "וכי הם גיבורים חיל ויגידו לו את מלחמותיהם ואת גבורותיהם אשר עשו בגָלָטִיִים וכי כבשום ויעשום למס:", + "ואשר עשו בארץ אִשפָּנִיָה לכבוש את מחצבות הכסף והזהב אשר שם:", + "ויכבשו כל המקום בעצתם ובאורך אפים והמקום היה במרחק רב מהם מאוד והמלכים אשר באו עליהם מקצה הארץ עד אשר נגפו אותם ויכו בהם מכה רבה והנשארים נותנים להם מס שנה שנה:", + "ואת פילפוס ואת פֶּרסיוס מלך כיתים ואת הקמים עליהם נגפו אותם במלחמה ויכבשום:", + "ואת אנטיוכוס מלך אסיה הגדול אשר בא עליהם למלחמה ולו מאה ועשרים פיל ופרשים ורכב וחיל רב מאוד וינגף לפניהם:", + "ויקחו אותו חי וישימו עליהם לתת הוא ואשר ימלכו אחריו מס גדול ולתת בני תערובות וחוקה:", + "ואת ארץ הודו ומדי ולודיב ומיטב ארצותיהן ובקחתם אותן [מהם] נתנו אותן לאֶבְמֶנֶס המלך:", + "וכי בני הֶלָּס נועצו ללכת ולהשמידם:", + "וייוודע הדבר להם וישלחו עליהם שר צבא אחד וילחמו בהם ויפלו מהם חללים רבים וישבו את נשיהם ואת טפם ויבוזו אותם ויכבשו את ארצם ויהרסו את מבצריהם ויעבידום עד היום הזה:", + "ואת שאר המלכויות ואת האיים אשר התקוממו להם החריבו וישימום לעבדים:", + "ועם אוהביהם והנשענים אליהם שמרו אהבה ויכבשו את המלכויות הקרובות והרחוקות וכל אשר שמעו את שמעם יראו מפניהם:", + "ואשר יחפצו לעזור להם ולהמליך ימליכו ואשר יחפצו יורידו ויגבהו מאוד:", + "וכי בכל אלה איש מהם לא שם עליו כתר ולא לבש ארגמן להתגדל בו:", + "ומועצה עשו להם ויום יום נועצים שלוש מאות ועשרים יועצים תמיד עם העם למען ייטיבו לנהגם:", + "ומאמינים לאדם אחד להיות ראש שנה שנה ולמשול בכל ארצם והכול נשמעים לאחד ואין שנאה וקנאה בהם:", + "ויבחר יהודה את אבפולימוס בן יוחנן בן הקוץ ואת יסון בן אלעזר וישלחם רומי להקים להם אהבה וברית:", + "ולהסיר את העול מהם כי ראו את מלכות היוונים מעבידים את ישראל עבודה:", + "וילכו לרומי והדרך רבה מאוד ויבואו אל המועצה ויענו ויאמרו:", + "יהודה הוא הוא המקבי ואחיו וחבר היהודים שלחונו אליכם להקים אתכם ברית ושלום ולכתוב אותנו בני בריתכם ואוהביכם:", + "וייטב הדבר לפניהם:", + "וזה משנה הכתב אשר כתבו על לוחות נחושת וישלחו ירושלים להיות להם שם זכר שלום וברית:", + "וטוב יהיה לרומיים ולעם היהודים בים ועל היבשה לעולם וחרב ואויב ירחק מהם:", + "ואם תקום מלחמה לרומי בראשונה או לכל בני בריתם בכל ארץ ממשלתם:", + "יעזור עם היהודים כאשר יפקוד עליהם הזמן בלבב שלם:", + "ולנלחמים אל יתנו ואל ימציאו דגן נשק כסף אניות כנראה לרומי וישמרו את משמרתם מבלי קחת מאומה:", + "וכמו כן אם לעם היהודים תבוא מלחמה בראשונה הרומיים יעזרו בנפש כאשר יפקוד עליהם הזמן:", + "ולבני ברית לא ינתן מאכל נשק כסף או אניות כנראה לרומיים וישמרו את המשמרות האלה ולא במרמה:", + "על פי הדברים האלה הקימו הרומיים [ברית] לעם היהודים:", + "ואם אחר הדברים האלה ירצו אלה ואלה להוסיף או לגרוע יעשו כנפשם ואשר יוסיפו או יגרעו יהיה קיים:", + "ועל הרעות אשר דמיטריוס המלך עשה להם כתבנו לו לאמר למה הכבדת את עולך על אוהבינו בני ברית[נו] היהודים:", + "ואם יתאוננו עוד עליך נעשה להם משפט ונלחמנו בך בים וביבשה:" + ], + [ + "וישמע דמיטריוס כי נפל ניקנור וחילו במלחמה ויוסף לשלוח את בקחידס ואת אלקימוס שנית לארץ יהודה ואת הקרן הימנית איתם:", + "וילכו דרך הגלגלה ויחנו על מסילות אשר בארבל וילכדוה ויהרגו נפשות אדם רבות:", + "ובחודש הראשון בשנת שתים וחמישים ומאה חנו נגד ירושלים:", + "ויסעו וילכו לבירה בעשרים אלף איש ובאלפים פרשים:", + "ויהודה היה חונה באלעשה ושלושת אלפים איש אתו בחור:", + "ויראו את המון החיל כי רב הוא וייראו מאוד ויברחו רבים מן המחנה לא נשארו מהם כי אם שמונה מאות איש:", + "וירא יהודה כי נמס מחנהו והמלחמה לחצתו ויחת בלבו כי לא הייתה לו עת להקהילם:", + "וירך לבו ויאמר לנשארים נקומה ונלכה אל אויבנו אולי נוכל להילחם אותם:", + "וישיבוהו לאמר לא נוכל אבל אם נציל את נפשותינו כעת נשוב עם אחינו ונלחמנו בהם ואנחנו מעטים:", + "ויאמר יהודה חלילה לי מעשות את הדבר הזה לנוס מהם ואם קרב יומנו ומתנו בגבורה בעד אחינו ולא נעזוב אחרינו עון לכבודנו:", + "ויסע החיל מן המחנה ויעמדו ולקראתם ויחלקו הפרשים לשני ראשים והקלעים והקשתים הלכו לפני החיל וראשוני המחלמה כל הגיבורים:", + "ובקחידס היה בקרן הימנית ויקרב הגדוד משני הראשים ויתקעו בחצוצרות ויריעו ואשר עם יהדוה תקעו גם הם בחצוצרות:", + "ותרעש הארץ מקול מחנותיהם ותהי המלחמה ארוכה מן הבוקר עד הערב:", + "וירא יהודה כי בקחידס ותוקף מחנהו בימין ויתחברו אליו כל אמיצי הלב:", + "ותנגף הקרן הימנית מאיתם וירדוף אחריהם עד חצור ההר:", + "ואשר אל הקרן השמאלית ראו כי נגפה הקרן הימנית וישובו בעקבות יהודה ואשר אתו מאחוריהם:", + "ותכבד המלחמה ויפלו חללים רבים מאלה ומאלה:", + "ויהודה נפל והנשארים נסו:", + "וישא יונתן ושמעון את יהודה אחיהם ויקברוהו בקבר אבותיו במודיעים:", + "ויספדו לו ויבכו אותו כל ישראל בכי גדול ויתאבלו ימים רבים ויאמרו:", + "איך נפל רב מושיע ישראל:", + "ויתר דברי יהודה והמלחמות והגבורות אשר עשה וגדולתו לא נכתבו כי רבים היו מאוד:", + "ויהי אחרי מות יהודה ויציצו פועלי און בכל גבול ישראל ויצמחו כל עושי רשעה:", + "בימים ההם היה רעב גדולה מאוד ותשלם הארץ איתם:", + "ויבחר בקחידס את האנשים הרשעים וישימם למושלי הארץ", + "ויבקשו ויחפשו וישמידו את אוהבי יהודה ויביאום אל בקחידס וינקם אותם ויתעללו בהם:", + "ותהי צרה גדולה בישראל אשר לא הייתה כמוה למיום לא נראה נביא להם:", + "ויוועדו כל אוהבי יהודה ויאמרו ליונתן:", + "אחרי אשר מת יהודה אחיך ואדם כמוהו אין לצאת נגד האויבים ובקחידס והצוררים מעמנו:", + "ועתה בחרנו בך היום להיות לנו לשר ולראש להלחם מלחמתנו:", + "ויקבל יונתן בעת ההיא את השררה ויקם תחת יהודה אחיו:", + "וידע בקחידס ויבקש להמיתו:", + "וידע יונתן ושמעון אחיו וכל אשר אתו וינוסו למדבר תקוע ויחנו על מי באר אספר:", + "וידע בקחידס ביום השבת וילך הוא ולא צבאו לעבר הירדן:", + "וישלח [יונתן] את [יוחנן] אחיו ראש החיל ויבקש מאת בני נביות אוהביו להניח אצלם את רכושם הרב:", + "ויצאו בני ימרי אשר ממידבא ויקחו את יוחנן וכל אשר היה לו וילכו עמהם:", + "אחר הדברים האלה הגידו ליונתן ושמעון אחיו כי בני ימרי עושים משתה גדול ומוליכים את הכלה מנדבת בת אחד נשיאי כנען הגדולים במשלחת גדולה:", + "ויזכרו את דמי יוחנן אחיהם ויעלו ויתחבאו בסתר ההר:", + "וישאו את עיניהם ויראו והנה רעש ורכוש רב והחתן בא ומרעיו ואחיו לקראתם בתופים ובכלי שיר ובנשק רב:", + "ויקומו עליהם מן המארב וימיתום ויפלו חללים רבים והנשארים נסו אל ההר ויקחו אל כל שללם:", + "ויהפך המשתה לאבל וקול שירם לקינה:", + "ויקמו את נקמת דמי אחיהם וישובו אל אגם הירדן:", + "וישמע בקחידס וילך ביום השבת עד חוף הירדן בחיל רב:", + "ויאמר יונתן לאשר אתו נקומה ונלחם על נפשותינו כי אין היום כתמול שלשום:", + "והנה המלחמה מפנינו ומאחורינו ומימי הירדן מזה ומזה ואגם וחורשה ואין מקום לנטות:", + "ועתה קראו לשמים למען תנצלו מיד אויבכם:", + "ותאסר המלחמה וישלח יונתן את ידו להכות את בקחידס ויט ממנו לאחור:", + "ויקפצו יונתן ואשר אתו לתוך הירדן וישחו לעבר השני ולא עברו אחריהם את הירדן:", + "ויפלו לבקחידס ביום ההוא כאלף איש:", + "וישובו ירושלים ויבנו ערים בצורות ביהודה את המבצר אשר ביריחו ואת עַמָאוּס ואת בית חורון ואת בית אל ואת תמנתה פֿרעׇתון ואת תפּוחַ בחומות גבוהות ובשערים ובבריחים:", + "וישימו בהן מצב להצר לישראל:", + "ויבצרו את העיר בית צור וגזר והמצודה וישימו בהן חיל ומסכנות אוכל:", + "ויקח את בני ראשי הארץ לערבון וישם אותם במצודה בירושלים במשמר:", + "ובשנת שלוש וחמישים ומאה בחודש השני ציווה אלקימוס להרוס את חומת חצר המקדש הפנימית ויהרוס את מעשה הנביאים ויחל להרוס:", + "ולא יכול עוד לדבר דבר ולצוות לביתו:", + "וימת אלקימוס בעת ההיא ברגזה גדולה:", + "וירא בקחידס כי מת אלקימוס וישב אל המלך ותשקוט הארץ שנתיים:", + "וייוועצו כל הפושעים לאמור היה יונתן ואשר אתו במנוחה יושבים לבטח עתה נביא את בקחידס ותפשם כולם בלילה אחד:", + "ויכלו ויועצו אתו:", + "וייסע לבוא בחיל גדול וישלח מכתבי סתר לכל בני בריתו אשר ביהודה כי יתפשו את יונתן ואשר אתו ולא יכולו כי נודעה עצתם:", + "ויתפשו מאנשי הארץ מראשי הרשעה כחמישים איש וימיתום:", + "ויצא יונתן ושמעון ואשר אתם לבית בצי אשר במדבר ויבנו את חרבותיה ויבצרוה:", + "וידע בקחידס ויאסוף את כל המונו אל אשר מיהודה שלח:", + "ויבוא וייחן על בית בצי וילחם אותה ימים רבים ויעש מכונות:", + "וישאר יונתן את שמעון אחיו בעיר ויצא לארץ ויבוא במתי מספר:", + "ויך את עֲדומֵירה ואת אחיו ואת בני פשׁירוֹן במושבם ויחל להכות ולעלות בחיל:", + "ושמעון ואשר אתו יצאו מן העיר וישרפו את המכונות:", + "וילחמו את בקחידס ויינגף על ידם וילחצוהו מאוד כי היו עצתו ומצורו לשווא:", + "ויחר אפו באנשים הפושעים אשר יעצוהו לבוא לארץ ויהרוג מהם רבים וייוועץ לשוב לארצו:", + "וידע יונתן וישלח אליו מלאכים לעשות אתו שלום ולהשיב להם את השבי:", + "ויאות ויעש כדבריו וישבע לו לבלתי בקש לו רעה כל ימי חייו:", + "וישב לו את השבי אשר שבה לפני מזה מארץ יהודה וישב וילך לארצו ולא יסף עוד לבוא בגבולם:", + "ותחדל חרב מישראל וישב יונתן במכמש ויחל יונתן לשפוט את העם ויבער את הרשעים מישראל:" + ], + [ + "ובשנת שישים ומאה עלה אלכסנדר בן אנטיוכוס אפיפנס וילכוד את עכו ויקבלוהו וימלך שם:", + "וישמע דמיטריוס המלך ויאסוף חיל גדול מאוד ויצא לקראתו למלחמה:", + "וישלח דמיטריוס אל יונתן ספרים בדברים שלום לגדל אותו:", + "כי אמר נקדים לעשות שלום אתו בטרם יעשוהו עם אלכסנדר נגדנו:", + "כי יזכור את כל הרעות שעשינו לו לאחיו ולעם:", + "ויתן לו תוקף לאסוף חיל ולכין נשק ולהיות בן בריתו ואת בני התערובות אשר במצודה אשר להשיב לו:", + "ויבוא יונתן ירושלים ויקרא את הספרים באזני כל העם והאנשים מן המצודה:", + "וייראו יראה גדולה כי שמעו כי נתן לו המלך תוקף לאסוף חיל:", + "וישיבו האנשים מן המצודה ליונתן את בני התערובות וימסרם להוריהם:", + "וישב יונתן בירושלים ויחל לבנות ולחדש את העיר:", + "ויאמר לעושי המלאכת לבנות החומות והר ציון מסביב אבני מחצב למבצר ויעשו כן:", + "ויברחו הנכרים אשר היו במבצרים אשר בנה בקחידס:", + "וינח כל איש את מקומות וילך אל ארצו:", + "רק בבית צור נשארו אחדים מן העוזבים את התורה ואת המצוות כי הייתה [להם] למנוס:", + "וישמע אלכסנדר המלך את כל הדברים אשר שלח דמיטריוס ליונתן ויספרו לו את המלחמות ואת הגבורות אשר עשה הוא ואחיו ואת התלאות אשר מצאום:", + "ויאמר הנמצא כזה גבר אחד ועתה נשימה אותו אוהב ובן בריתנו:", + "ויכתוב ספרים וישלח אליו כדברים האלה לאמור:", + "המלך אלכסנדר לאחיו יונתן שלום:", + "שמענו עליך כי איש גיבור חיל אתה ונאה לך להיות אוהבנו:", + "ועתה העמדנוך היום לכהן גדול לעמך ואוהב המלך תִקרֵא ׀ וישלח אליו ארגמן ועטרת זהב ׀ ולהשכיל באשר לנו ולשמור אהבה אלינו:", + "וילבש יונתן את מעיל הקודש בחודש השביעי בשנת ששים ומאה בחג הסוכות ויאסוף חיל ויכן נשק רב:", + "וישמע דמיטריוס את הדברים האלה ויעצב מאוד ויאמר:‏[1] מה זאת עשינו כי הקדימנו אלכסנדר להקים אהבה עם היהודים להתחזק:", + "אכתוב גם אני אליהם דברי תנחומים וגדולות ומתנות למען יהיו אתי לעזר:", + "וישלח אליהם כדברים האלה:", + "המלך דמיטריוס לעם היהודים שלום:", + "את אשר שמרתם אתנו את בריתותיכם ותישארו באהבתנו ולא התחברתם לאויבינו שמענו ושמחנו", + "ועתה הישארו עוד לשמור אלינו אמונה וגמלנו לכם טובות חלף הטובות אשר תעשו איתנו:", + "והנחות רבות נעשה לכם ונתנו לכם מתנות:", + "ועתה אני מתיר אתכם ושומט לכל היהודים מן המסים וערך המלח וממסי הכתר:", + "ושלישית הזרע וחצי פרי העץ אשר ייפול לי לקחת אני מניח מן היום והלאה לקחת מארץ יהודה ומשלושת הגלילות אשר חוברו אליה מן בשומרון והגליל למן היום הזה ועד עולם:", + "וירושלים תהיה קדושה וחפשיה וגבולה מן המעשרות ומסים:", + "אני מניח גם את תוקף המצודה אשר בירושלים ונותן לכהן הגדול למען ישים בה אנשים אשר יבחר בהם לשמרה:", + "וכל נפש היהודים אשר הובלה בשבי מארץ יהודה לכל מלכותי אני משלח חפשי חינם וכולם יניחו את מסיהם וממקניהם:", + "וכל החגים והשבתות וראשי החודשים וימי המועדים ושלושה ימים לפני החג ושלושה ימים אחר החג יהיו כולם ימי חופש והנחה לכל היהודים אשר במלכותי:", + "ולא יהיה כוח לאיש לנגוש ולאלץ איש מהם לכל דבר:", + "וכתבו מן היהודים בחיל המלך כשלושים אלף איש וניתן להם שכר כאשר יגיע לכל חיל המלך:", + "והועמדו מהם במבצרי המלך הגדולים ומהם יועמדו על צרכי המלכות אשר לאמונה ואשר עליהם והראשים מהם יהיו והלכו בחוקותיהם וכאשר ציווה המלך בארץ יהודה:", + "ושלושת הגלילות אשר חוברו ליהודה מארץ שומרון מחבר אנוכי ליהודה אשר יחשבו להיות לאחד ולא ישמעו לשלטון אחר כי אם לכהן הגדול:", + "ואת עכו ואת הארץ הבאה אלי נתתי מתנה לבית המקדש אשר בירושלים להוצאה הנחוצה במקדש:", + "ואנוכי נותן שנה שנה חמישה עשר אלף שקל כסף מתבואת המלך מן המקומות הבאים:", + "וכל העודף אשר לא נתנו הפקידים כבשנים הראשונות יתנו מעתה למלאכת הבית:", + "ומלבד אלה חמשת אלפי שקל כסף אשר היו לוקחים כבשנים הראשונים מצרכי המקדש דבר שנה בשנה גם אלה הונחו כי לכהנים העובדים הם:", + "וכל אשר ינוס למקדש אשר בירושלים ולכל גבולו הרחיב למלך וכל דבר ינקה הוא וכל אשר לו במלכותי:", + "ולהבנות ולהתחדש מלאכת המקדש וההוצאה תינתן מתבואת המלך:", + "ולהבנות חומות ירושלים ולבצר מסביב וההוצאה תינתן מתבואת המלך ולבנות החומות ביהודה:", + "וכשמוע יונתן והעם את הדברים האלה לא האמינו להם ולא קיבלו כי זכרו את הרעות הגדולות אשר עשה בישראל ועינה אותם מאוד:", + "וירצו באלכסנדר כי הוא היה להם ראשון לדברי שלום ויעזרו לא כל הימים:", + "ויאסוף אלכסנדר חיל רב ויחן לקראת דמיטריוס:", + "ויאסרו מלחמה שני המלכים וינס מחנה דמיטריוס וירדוף אחריו אלכסנדר ויגבר עליהם:", + "ותחזק המלחמה מאוד עד בוא השמש ויפול דמיטריוס ביום ההוא:", + "וישלח אלכסנדר אל תלמי מלך מצרים מלאכים בדברים האלה לאמור:", + "כבר שבתי למלכותי ואשב על כסא אבותיי ואתפוש את הממשלה ואגוף את דמיטריוס ואכבוש את ארצנו:", + "ואאסור אתו מלחמה וינגף הוא ומחנהו על ידנו ונשב על כיסא מלכותו:", + "ועתה נקימה אהבה בנינו ועתה תן לי בתך לאשה והתחתנתי לך ונתתי לך מתנות ולה הראויות לך:", + "ויען תלמי המלך לאמור ברוך היום אשר בו שבת לארץ אבותיך ותשב על כיסא מלכותם:", + "ועתה אעשה לך אשר כתבת ופגשתני בעכו למען נתראה והתחתנתי לך כאשר אמרת:", + "ויצא תלמי ממצרים הוא וקליאפטרה בתו ויצא לעכו בשנת שתים וששים ומאה:", + "ויפגשהו אלכסנדר המלך ויתן לו את קליאופטרה בתו ויעש את משתהָ בעכו כדרך המלכים בכבוד גדול:", + "ויכתוב אלכסנדר המלך אל יונתן לצאת לפניו:", + "וילך בכבוד לעכו ויפגוש את שני המלכים ויתן להם כסף וזהב ולאוהביהם ומתנות רבות וימצא חן לפניהם:", + "ויאספו נגדו אנשי בליעל מישראל אנשים פושעים להתאונן עליו ולא שמע אליהם המלך:", + "וימו המלך ויפשיטו את יונתן את בגדיו וילבישוהו ארגמן ויעשו כן:", + "ויושיבהו המלך על ידו ויאמר לשריו צאו אתו אל רחוב העיר וקראו כי איש אל יתאונן עליו בכל דבר ואיש אל יעציבהו בכל דבר:", + "ויהי כאשר ראו המתאוננים את כבודו כאשר קרא לפניו הקורא והוא מלובש ארגמן וינוסו כולם:", + "ויכבדוהו המלך ויכתבהו מן האוהבים הראשונים וישימהו שר צבא ושר פלך:", + "וישב יונתן ירושלים בשלום ובשמחה:", + "ובשנת חמש וששים ומאה בא דמיטריוס בן דמיטריוס מכרתים לארץ אבותיו:", + "וישמע אלכסנדר המלך ויתעצב מאוד וישב לאנטיוכיה:", + "ויעמד דמיטריוס את אפולוניוס אשר היה על שדה ארם ויאסוף חיל רב ויחן על יבנה וישלח אל יונתן הכהן הגדול לאמור:", + "אתה לבדך התקוממת נגדנו ואני הייתי ללעג ולקלס בגללך ולה תראה תקפך נגדנו על ההרים:", + "ועתה אם תבטח בחילך רד אלינו אל העמק ונשפטה שם כי אתו חיל הערים:", + "שאל ולמד מי אני והנשארים העוזרים לנו ואמרו אין לכם מעמד רגל בפנינו כי פעמיים נגפו אבותיך בארצם:", + "ועתה לא תוכל לעמוד כנגד סוס וחיל זה בעמק אשר אין שם אבן ולא צור ולא מקום לנוס:", + "וכשמוע יונתן את דברי אפולוניוס ויסער לבו ויבחר עשרת אלפים איש ויצא מירושלים ויצא לפניו שמעון אחיו לעזרתו:", + "ויחן על יפו ויסגרו בעדו האנשים מן העיר כי מצב אפולוניוס בימו וילחמו אותה:", + "ואנשים מן העיר יראו ויפתחו וימשול יונתן ביפו:", + "וישמע אפולוניוס ויערוך שלושת אלפים סוס וחיל רב וילך אשדודה כמו עובר ויסוג אל העמק כי היה לו המון פרשים ויבטח בהם:", + "וירדוף אחריו אשדודה ויאסרו המחנות המלחמה:", + "וישאר אפולוניוס אלף פרשים בהחבא מאחוריהם:", + "וידע יונתן כי יש מארב מאחוריו ויסובו את מחנהו וישפכו את החיצים בעם מן הבוקר עד הערב:", + "והעם עמד כאשר ציווה יונתן וילאו סוסיהם:", + "וינהג שמעון את חילו וילחם עם הגדוד והפרשים עייפו וינגפו מפניו וינוסו:", + "והפרשים נפוצו בעמק וינוסו אשדודה ויבואו לבית דגון היכל אלילם להינצל:", + "וישרוף יונתן את אשדוד ואת הערים אשר סביבותיה וייקח את שללן ואת היכל דגון ואת אשר נסו אליו שרף באש:", + "ויהיו הנופלים בחרב עם השרופים כשמונת אלפים איש:", + "ויסע משם יונתן ויחן על אשקלון ויצאו האנשים מן העיר לפניו בכבוד גדול:", + "וישב יונתן ירושלים עם האנשים אשר אתו ולהם שלל רב:", + "ויהי כשמוע אלכסנדר המלך את הדברים האלה ויוסף עוד לכבד את יונתן:", + "וישלח לו קרס זהב כמשפטו לתת לשארי המלכים וייתן לו את עקרון ואת כל גבולה לנחלה:" + ], + [ + "ומלך מצרים אסף חיל רב כחול אשר על שפת הים ואניות הרבה ויבקש לכבוש את מלכות אלכסנדר במרמה ולספחה אל מלכותו:", + "ויבוא לארם בדברי שלום ויפתחו לו אנשי הערים ויבואו אליו כי מצוות אלכסנדר המלך הייתה לבוא אליו כי חותנו הוא:", + "ויהי כאשר בא תלמי אל הערים ויעמד את החיל למצב בכל עיר:", + "וכאשר קרב אל אשדוד הראו לו את מקדש דגון הנשרף ואשדוד וסביבותיה שוממות והגויות מושלכות ואת הנשרפים אשר שרפו במלחמה כי עשו מהם תלים בדרכו:", + "ויספרו למלך את אשר עשה יונתן להוציא עליו דיבה והמלך החשה:", + "ויבוא יונתן אל המלך ליפו בכבוד וישאלו איש לשלום רעהו וילינו שם:", + "וילך יונתן עם המלך עד הנהר הנקרא כביר וישב ירושלים:", + "והמלך תלמי השתרר על ערי החוף עד סלבקיה אשר על הים ויחשוב על אלכסנדר מחשבות רעות:", + "וישלח מלאכים אל דמיטריוס המלך לאמור בוא נכרתה ברית בנינו ונתתי לך את בתי אשר לאכסנדר ומלכת על ממלכת אביך:", + "כי ניחמתי כי נתתי לו את בתי כי ביקש להמיתני:", + "ויוצא עליו דיבה מחמדו את ממלכתו:", + "ויקח את בתו ויתנהָ לדמיטריוס ויתנכר אל אלכסנדר ותגל שנאתם:", + "ויבוא תלמי לאנטיוכיה וישם על ראשו כתר אסיה וישם שני כתרים על ראשו כתר אסיה וכתר מצרים:", + "ואלכסנדר המלך היה בקיליקיה בעת ההיא כי מרדו אנשי המקומות ההם:", + "וישמע אלכסנדר וילך לקראתו במלחמה ויוצא תלמי את חילו ויבוא אליו ביד חזקה ויגפהו:", + "ויברח אלכסנדר לערב ולהסתר שם והמלך תלמי גבה:", + "ויסר זבדיאל הערבי את ראש אלכסנדר וישלח אל תלמי:", + "והמלך תלמי מת ביום שלישי ואשר היו במבצריו נהרגו בידי האנשים אשר במבצרים:", + "וימלוך דמיטריוס בשנת שבע וששים ומאה:", + "בימים ההם אסף יונתן את האנשים מיהודה לכבוש את המצודה אשר בירושלים ויעשו עליה מכונות הרבה:", + "ויבואו שונאים לעמם אנשים פושעים אל המלך ויודיעו לו כי יונתן צר על המצודה:", + "ובשמעו קצף וכשמעו מיהר וילך ויבוא לעכו ויכתוב ליונתן לבלתי צור ולבוא אליו ולשוחח אתו בעכו עד מהרה:", + "וכשמוע יונתן ציווה לצור ויבחר מזקני ישראל ומן הכהנים ויסכן את נפשו:", + "ויקח כסף וזהב ומלבושים ושאר מתנות הרבה וילך אל המלך לעכו ימצא חן בעיניו:", + "ויתאוננו עליו פושעים אחדים מן העם:", + "ויעש לו המלך כאשר עשו לו אשר היו לפניו וינשאוהו לפני כל אוהביו:", + "ויקיים לו את הכהונה הגדולה וכל המעלות אשר היו לו לפנים ויעשהו לנשיא ראשוני האוהבים:", + "ויבקש יונתן מאת המלך לעשות את יהודה חפשיה ממס ושלושת הגלילות שומרון ויבטח לו שלוש מאות כיכר:", + "ויאות המלך ויכתוב ליונתן אגרות על כל אלה כמשפט הזה:", + "המלך דמיטריוס ליונתן האח שלום ולעם היהודים:", + "פתשגן האגרת אשר כתבנו אל לסתנס שארנו עליכם גם אליכם כתבנו למען תראו:", + "המלך דמיטריוס ללסתנס האב שלום:", + "לעם היהודים אוהבינו והממלאים החובות אלינו בצדק גזרנו לעשות טוב בעד רצונם הטוב אלינו:", + "ועתה קיימנו להם גבול יהודה ושלושת הגלילות עפריים ולוד ורמתים חוברים ליהודה משומרון וכל אשר להם לכל המקריבים בירושלים תחת מסי המלך אשר היה לוקח המלך מהם לפנים שנה שנה מתבואות האדמה ומפרי העץ:", + "וכל שאר המגיע לנו מעתה מן המעשרות והמסים המגיעים לנו ומכרות המלח ומסי הכתר והמגיעים לנו הכול אנחנו מניחים להם:", + "ואל יבוטל אחד מאלה ממעתה לכל הימים:", + "ועתה שימו עין לעשות פתשגן מאלה ולתתו ליונתן ולשימו בהר הקודש במקום מצוין:", + "וירא דמיטריוס המלך כי שקטה הארץ לפניו ואין איש עומד כנגדו וישלח את כל חילו איש למקומו מלבד חיל הנכרים אשר רסף מאיי הגוים וישנאוהו כל חיל אבותיו:", + "וטריפון היה מן האנשים אשר היו עם אלכסנדר לפנים וירא כי כל החיל מתאוננים על דמיטריוס וילך אל ימלכו הערבי אשר היה מכלכל את אנטיוכוס בן אלכסנדר הרך:", + "ויפצר בו כי ימסרהו לו למען ימלוך תחת אביו ויאמר לו את אשר עשה דמיטריוס והשנאה אשר ישנאוהו חילו וישאר שם ימים רבים:", + "וישלח יונתן אל דמיטריוס המלך כי יוציא את האנשים מן המצודה מירושלים ואשר במבצרים כי היו נלחמים את ישראל:", + "וישלח דמיטריוס אל יונתן לאמר לא אלה בלבד אעשה לך ולעמך כי גם כבד אכבדך ואת עמך כאשר אמצא עת נכונה:", + "ועתה טוב תעשה ושלחת לי אנשים אשר ילחמו לי כי כל חילי יצאך:", + "וישלח יונתן שלושת אלפים איש גיבורי חיל אליו לאנטיוכיה ויובואו אל המלך וישמח המלך לבואם:", + "ויתאספו האנשים מן העיר לתוך העיר כשתים עשרה רבו איש ויבקשו להמית את המלך:", + "ויברחו המלך אל החצר ויתפשו האנשים מן העיר את מבואות העיר ויחלו להלחם:", + "ויקרא המלך ליהודים לעזרה ויתאספו אליו כולם ויחד ויפוצו בעיר וימיתו בעיר ביום ההוא כעשר רבואות:", + "וישרפו את העיר ויקחו שלל רב ביום ההוא ויצילו את המלך:", + "ויראו האנשים מן העיר כי כבשו היהודים את העיר כאשר ביקשו וירך לבם ויזעקו אל המלך בתחנונים לאמר:", + "תן לנו ימים וחדלו היהודים להלחם אותנו ואת העיר:", + "וישליכו את הנשק ויעשו שלום ויכבדו היהודים לפני המלך ולפני כל אשר במלכותו ויהי להם שם במלכותו וישובו ירושלים בשלל רב:", + "וישב המלך דמיטריוס על כיסא מלכותו ותשקוט הארץ לפניו:", + "וישקור כל אשר דיבר ויתנכר ליונתן ולא השיב הטובות אשר גמל לו ויצר לו מאד:", + "ואחרי־כן שב טריפון ואנטיוכוס המן הצעיר אתו וימלוך וישם כתר:", + "ויאספו אליו כל החיל אשר נטש דמיטריוס וילחמו בו וינס וינגף:", + "ויקח טריפון את הפילים ויכבוש את אנטיוכיה:", + "ויכתוב אנטיוכוס הצעיר אל יונתן לאמר קיימתי לך את הכהונה הגדולה ואעמידך על ארבעת הגלילות והיית מאוהבי המלך:", + "וישלח לו כלי זהב וכלי בית ויתן לו תוקף לשתות בכלי זהב וללבוש ארגמן ולהיות לו קרס זהב:", + "ואת שמעון אחיו עמיד לשר צבא בסולם צור עד גבול מצרים:", + "ויצא יונתן ויסע לעבר הנהר ובערים ויאספו אליו כל חיל ארם לעזרה וילך לאשקלון ויצאו אליו אנשים מן העיר בכבוד:", + "וילך משם לעזה ויסגרו בעדם אנשי עזה ויצר עליה וישרוף פרווריה באש ויבז אותם:", + "ויבקשו אנשי עזה שלום מיונתן ויתן להם ימים ויקח את בני השרים לערבון וישלחם ירושלים ויעבור את הארץ עד דמשק:", + "וישמע יונתן כי באו שרי דמיטריוס לקדש אשר בגליל בחיל רב ברצותם להפריעו ממעשה:", + "ויבוא אליהם ואת שמעון אחיו השאיר בארץ:", + "ויחן שמעון על בית צור וילחם אותה ימים רבים ויסגרם:", + "ויבקשו ממנו לקחת ימין ויתן להם ויגרשם משם ויקח את העיר ויעמד בתוכה מצב:", + "ויונתן ומחנהו חנו על מי גניסר וישכימו בבוקר לבקעת חצור:", + "והנה מחנה נכרים לקראתו בבקעה וישימו מארב לו בהרים והם יצאו מנגד:", + "והמארב יצא ממקומותיהם ויאסרו מלחמה:", + "וינוסו כל אנשי יונתן ולא נשאר אף אחד מהם מלבד מתתיהו בן אבשלום ויהודה בן חלפי שרי צבא החיל:", + "ויקרע יונתן את בגדיו ויעל עפר על ראשו ויתפלל:", + "וישב אליהם למלחמה וינגפם וינוסו:", + "ויראו את הנסים מעליו וישובו אליו וירדפו אתו עד קדש עד מחינהם ויחנו שם:", + "ויפלו מן הנכרים ביום ההוא כשלושת אלפים איש וישב יונתן ירושלים:" + ], + [ + "וירא יונתן כי העת תעזור לו ויבחר אנשים וישלח לרומי לקיים ולחדש איתם את האהבה:", + "ואל בני אשפרטה ולמקומות אחרים שלח אגרות כאלה:", + "וילכו לרומי ויבואו אל המועצה ויאמרו יונתן הכהן הגדול ועם היהודים שלחונו לחדש את האהבה להם ואת הברית כבראשונה:", + "ויתנו להם אגרות עליהם למקומותיהם כי ישלחום לארץ יהודה בשלום:", + "וזה פתשגן האגרות אשר כתב יונתן אל בני אשפרטה:", + "יונתן כהן גדול ומועצת זקני האומה והכוהנים ושאר עם היהודים לבני אשפרטה האחים שלום:", + "עוד לפנים נשלחו אגרות אל חניה הכהן הגדול מאת אריס המולך בכם כי אחים אתם לנו כאשר יראה הפתשגן:", + "ויקבל יוחנן את האיש השלוח בכבוד ויקח את האגרות אשר נאמר בהן ברור על ברית ואהבה:", + "ואנחנו אם אמנם אין צורך לנו בדברים אלה כי הספרים הקדושים אשר בידנו הם לנו תנחומים:", + "הואלנו לשלוח את האיגרת אליכם לחדש אחווה ואהבה לבלתי התנכר אליכם כי עתים רבות עברו למן אשר שלחתם אלינו:", + "ואנחנו בכל עת בלי הרף בחגים ובשאר ימי מועד נזכרכם בהביאנו קרבנות ובתפילות כראוי ויאה לזכור אחים:", + "ואנחנו שמחים על כבודכם:", + "ואותנו סבכו רעות רבות ומלחמות רבות וילחמו אותנו המלכים אשר סביבותינו:", + "ולא חפצנו להלאות אתכם ושאר בני בריתנו ואוהבנו במלחמות האלה:", + "כי יש לנו עזר משמים העוזר לנו ונצלנו מאויבנו וייכנעו אויבנו:", + "ועתה בחרנו את נומיניוס בן אנטיוכוס ואת אנטפטרוס בן יסון ונשלח אל הרומיים לחדש את האהבה אתם והברים שמלפנים:", + "וציוונו להם ללכת גם אליכם ולדרוש שלומכם ולמסור לכם האגרות מאתנו על החידוש ואחותנו:", + "ועתה טוב תעשו להשיבנו על אלה:", + "וזה פתשגן האגרות אשר שלח לחניה:", + "אריס מלך בני אשפרטה לחניה כהן גדול שלום:", + "נמצא בכתב על בני אשפרטה והיהודים כי אחים הם וכי הם מזרע אברהם:", + "ועתה אחרי אשר ידענו אלה טוב תעשו לכתוב לנו על שלומכם:", + "ואנחנו כותבים לכם מקניכם ורכושכם לנו הם ואשר לנו לכם הוא ונצו כי יודיעוכם על אלה:", + "וישמע יונתן כי שבו שרי דמיטריוס בחיל רב מבראשונה להלחם בו:", + "ויסע מירושלים וילך לקראתם לארץ חמת כי לא נתן להם זמן לנחול את ארצו:", + "וישלח מרגלים למחניהם וישובו ויודיעו לו כי הם ערוכים לנפול עליהם לילה:", + "וכאשר בא השמש ציווה יונתן להיות ערים ולהיות חמושים להיות נכונים למלחמה כל הלילה ויעמד משמרות מסביב למחנה:", + "וישמעו האויבים כי התכוננו יונתן ואנשיו למלחמה וייראו ויחרד לבם וידליקו אש במחנם וינוסו:", + "ויונתן ואנשיו לא ידעו עד הבוקר כי ראו את האורות דולקים:", + "וירדוף אחריהם ולא השיגם כי עברו את כביר הנהר:", + "ויט יונתן אל הערביים הנקראים זבדיים ויכם ויקח שללם:", + "ובשובו בא לדמשק ויעבור בכל הארץ:", + "ושמעון יצא ויעבור עד אשקלון והמבצרים הקרובים ויט ליפו ויכבשה:", + "כי שמע כי רוצים הם למסור את המבצר לאנשי דמיטריוס ויעמד שם מצב למען ישמרוהו:", + "וישב יונתן ויקהל את זקני העם ויועץ אתם לבנות מבצרים ביהודה:", + "ולהגביה את חומות ירושלים ולהרים רמה גדולה בין המצודה והעיר להבדילה מן העיר למען תהיה בודדה אשר לא יקנו ולא ימכרו:", + "ויאספו לבנות את העיר ויפול מחומת הנחל אשר מקדם ויקומם את הנקרא בשם כָּפֵנָתָה:", + "ושמעון בנה את חדיד בשפלה ויבצרה ויעמד שערים ובריחים:", + "ויבקש טריפון למלוך על אסיה ולשים הכתר בראשו ולשלוח יד באנטיוכוס המלך:", + "ויירא פן יפריעהו יונתן ופן ילחם בו ויחפש דרך לתפוש אותו להמיתו ויקם ויבוא לבית שאן:", + "ויצא יונתן לקראתו בארבעים אלף איש בחור למלחמה וילך לבית שאן:", + "וירא טריפון כי בא בחיל רב ויירא לשלוח בו יד:", + "ויקבלהו בכבוד ויעמידהו עם כל אוהביו וייתן לו מתנות ויצו לאוהביו ולחילו לשמוע אליו כאשר לו:", + "ויאמר ליונתן למה הלאית את כל העם הזה ומלחמה אין לנו:", + "ועתה שלח אותם לבתיהם ובחר לך מתי מספר אשר יהיו אתך ולכה אתי לעכו ואתנה לך ואת שאר המבצרים ואת החיל הנשאר וכל אשר על המסים ואשוב ואלך כי על כן באתי:", + "ובהאמינו לו עשה כאשר אמר וישלח את החיל וילכו לארץ יהודה:", + "ויַשאֵר איתו שלושת אלפים איש אלפיים מהם שילח לגליל ואלף הלכו אתו:", + "וכאשר בא יונתן לעכו ויסגרו אנשי עכו את השערים ויתפשוהו ואת כל אשר באו אתו הרגו בחרב:", + "וישלח טריפון חיל וסוסים לגליל ואל העמק הגדול להמית את כל האנשים אשר בעד יונתן:", + "וידעו כי נתפַּשׂ ויֹאבד הוא ואשר איתו ויעודדו איש את רעהו ויצאו ערוכים נכונים למלחמה:", + "ויראו הרודפים כי בנפשם הוא וישובו:", + "ויבואו כולם בשלום לארץ יהודה ויבכו את יונתן ואת אנשיו וייראו מאוד ויבך ישראל בכי גדול:", + "ויבקשו כל הגויים סביבותיהם להשמידם כי אמרו אין להם שר ומושיע ועתה נלחם אותם ונשביתה מאנוש זכרם:" + ], + [ + "וישמע שמעון כי אסף טריפון חיל רב לבוא לארץ יהודה להכחידה:", + "וירא את העם כי הוא רועד ופוחד ויעל ירושלימה ויקהל את העם:", + "ויעודד אותם ויאמר להם אתם ידעתם את אשר עשינו אני ואחי ובית אבי למען התורה והמקדש ואת המלחמות והמצוקות אשר ראינו:", + "בגלל זה אבדו אחי כולם בעד ישראל ואוותר אני לבדי:", + "ועתה חלילה לי לחוס על נפשי בכל עת צרה כי לא טוב אנוכי מאחי:", + "אבל אנקם נקמת עמי והמקדש ונשיכם וטפכם כי חברו כל הגויים להשמיד אתכם בשנאתם:", + "ותחי רוח העם לשמע הדברים האלה:", + "ויענו בקול גדול לאמור אתה נשיאנו תחת יהודה ויונתן אחיך:", + "הילחם מלחמתנו וכל אשר תצוונו נעשה:", + "ויאסוף את כל אנשי המלחמה וימהר לכלות את חומות ירושלים ויבצרה מסביב:", + "וישלח את יונתן בן אבשלום ואתו די חיל ליפו ויגרש את אשר היו בה וישאר בתוכה:", + "ויסע טריפון מעכו בחיל רב לבוא לארץ יהודה ויונתן אתו במשמר:", + "ושמעון חנה בחדיד לפני העמק:", + "וידע טריפון כי קם שמעון תחת יונתן אחיו וכי עתיד הוא להתגרות אתו מלחמה וישלח אליו מלאכים לאמור:", + "בעד הכסף אשר חב אחיך יונתן לאוצר המלך לצרכיו עצרנוהו:", + "ועתה שלח כסף מאה ככר ושנים מבניו לערבון לבל יסור ממנו כאשר יצא לחפשי ושלחנוהו:", + "וידע שמעון כי במרמה דברו אליו וישלח לקחת את הכסף ואת הבנים פן יביא עליו שנאה גדולה מאת העם:", + "כי יאמרו יען אשר לא שלחתי לו את הכסף ואת הבנים אבד:", + "וישלח את הילדים ואת מאת כיכר וישקור ולא שילח את יונתן:", + "ואחרי כן בא טריפון לנחול בארץ ולהשמידה ויסב את הדרך לאדוריים ושמעון ומחנהו על ידו הלכו בכל אשר הלך:", + "והאנשים מן המצודה שלחו אל טריפון מלאכים ויאיצו בו לבוא אליהם דרך המדבר ולשלוח להם אוכל:", + "ויכן טריפון את כל פרשיו ללכת ובלילה ההוא היה שלג גדול מאוד ולא הלך מפני השלג ויסע ויבוא לגלעד:", + "וכאשר קרב לבית שקמה המית את יונתן וייקבר שם:", + "וישב טריפון וילך לארצו:", + "וישלח שמעון ויקח את עצמות יונתן אחיו ויקברוהו במודיעים עיר אבותיו:", + "ויספדו לו כל ישראל מספד גדול ויבכו אותו ימים רבים:", + "ויבן שמעון על קבר אביו ואחיו יגביהו למראה באבן גזית מפנים ומאחור:", + "ויעמד שבע פירמות אשה לעומת אחותה לאב ולאם ולארבעת האחים:", + "ולהן עשה מלאכת מחשבת ויעמד מסביב עמודים גדולים ויעש על העמודים חליצות לשם עולם ועל יד החליצות פיתוחי אניות להראות לכל יורד הים:", + "זה הקבר אשר עשה במודיעים עד היום הזה:", + "וטריפון הלך במרמה עם אנטיוכוס המלך הצעיר וימיתהו:", + "וימלוך תחתיו וישם על ראשו כתר אסיה ויעש רעה גדולה בארץ:", + "וייבן שמעון את מבצרי יהודה ויקיפם במגדלים גבוהים ובחומות גדולות ובשערים ובבריחים וישם אוכל במבצרים:", + "ויבחר שמעון אנשים וישלח אל דמיטריוס המלך לעשות הנחה לארץ כי כל מעשי טריפון היו חמס:", + "וישלח אליו דמיטריוס המלך כדברים האלה ויענהו ויכתוב לו את האיגרת הזאת:", + "המלך דמיטריוס לשמעון הכהן הגדול ואוהב מלכים ולזקנים ולעם היהודים שלום:", + "את עטרת הזהב וענף התמר אשר שלחתם קבלנו ונכונים אנחנו לעשות לכם שלום רב ולכתוב לאשר על המסים לעשות לכם הנחות:", + "ואשר קיימנו לכם קיים והמבצרים אשר בניתם לכם יהיו:", + "ואנחנו נשא את שגיאותיהם ואת פשעיכם עד היום הזה ומס הכתר שאתם חייבים ואם שולמו מסים אחרים בירושלים לא ישולמו עוד:", + "ואם יש בכם ראויים להיכתב בין האנשים אשר אתנו יכתבו והיה בנינו שלום:", + "בשנת שבעים ומאה הוסר עול הגויים מישראל:", + "ויחל עם ישראל לכתוב בספרים ובשטרות בשנת אחת לשמעון הכהן הגדול ושר צבא ונשיא היהודים:", + "בימים ההם חנה [שמעון] על גזר ויסב אותה במחנות ויעש מלכודת עיר ויקריבה לעיר ויך מגדל אחד ויכבשהו:", + "ויקפצו האנשים אשר במלכודת העיר לתוך העיר ותהי מבוכה גדולה בעיר:", + "ויעלו אנשי העיר עם נשיהם וטפם על החומה קרועי בגדיהם ויצעקו בקול גדול מבקשים מאת שמעון לתת להם ימים:", + "ויאמרו אל תעש לנו כרשעתנו כי אם כחסדך:", + "ויעתר להם שמעון ולא נלחם אותם ויגרשם מן העיר ויטהר את הבתים אשר היו בהם האלילים ובזה בא לתוכה שר ומהלל:", + "ויסר ממנה כל טומאה וישבו בה אנשים המקיימים את התורה ויבצרה ויבן לו בה בית:", + "והאנשים מן המצודה בירושלים נעצרו לצאת ולבוא לארץ ולקנות ולמכור וירעבו מאוד ויגוועו מהם רבים ברעב:", + "ויקראו אל שמעון לקחת ימין ויתן להם ויגרשם משם ויטהר את המצודה מן השיקוצים:", + "ויבוא אליה בשלושה ועשרים לחודש השני בשנת אחת ושבעים ומאה בהלל ובכפות תמרים ובכנורות ובתופים ובנבלים ובשירים ובזמירות כי נשמד אויב גדול מישראל:", + "ויקיים לעשות שנה שנה את היום ההוא בשמחה:", + "ויבצר הר המקדש אשר על יד המצודה וישב שם הוא ואשר אתו:", + "וירא שמעון את יוחנן בנו כי איש הוא ויעמידהו לשר כל הצבא וישב בגזר:" + ], + [ + "ובשנת שתיים ושבעים ומאה אסף דמיטריוס המלך את חילו וילך למדי למשוך עזרה לו למען ילחם את טריפון:", + "וישמע ארשכה מלך פרס ומדי כי בא דמיטריוס בגבולו וישלח את אחד שריו לתפוש אותו חי:", + "וילך ויך את מחנה דמיטריוס ויתפשהו ויביאהו אל ארשכה וישימהו במשמר:", + "ותשקוט הארץ כל ימי שמעון ויבקש טוב לעמו וייטב בעיניהם שלטונו וכבודו כל הימים:", + "ומלבד כל כבודו לקח את יפו לחוף ויעש מבוא לאיי הים:", + "וירחב את הגבולות לעמו וימשול בארץ:", + "ויאסוף שבי רב וישלט בגזר ובבית צור ובמצודה ויבער את הטומאה מתוכה ולא היה מתקומם לו:", + "[וישב ישראל לבטח] ויעבדו אדמתם בשלום והארץ נתנה יבולה ועצי השדה את פרים:", + "זקנים ברחובות ישבו כולם על טוב נדברו [בתולות תפארת עטפו] והבחורים כבוד לבשו ובגדי מלחמה:", + "לערים המציא אוכל ויעשן למקומות מבצר עד קצה הארץ נקרא שם כבודו [ותהילתו בגויים ספרו]:", + "עשה שלום על הארץ וישמח ישראל שמחה רבה:", + "וישבו איש תחת גפנו ותאנתו ולא היה איש מחרידם:", + "ולא נשאר נלחם בם עלי ארץ והמלכים נגפו בימים ההם:", + "ויתמוך כל עניי עמו את התורה דרש [ויחזק ידי שומריה] וישמד כל פשע ועוול:", + "את המקדש פאר וירב את כלי הקודש:", + "וישמע ברומי כי מת יונתן ועד אשפרטה [באה השמועה] ויתעצבו מאוד:", + "וכשמעם כי שמעון אחיו היה כהן גדול תחתיו והוא שליט הארץ והערים אשר בה:", + "ויכתבו אליו על לוחות נחושת לחדש אתו את האהבה ואת הברית אשר הקימו את יהודה ויונתן אחיו:", + "ויקראו לפני העדה בירושלים וזה פתשגן האגרות אשר שלחו בני אשפרטה:", + "ראשי האשפרטיים והעיר לשמעון כהן גדול ולזקנים ולכהנים ולשאר עם היהודים האחים שלום:", + "המלאכים אשר נשלח ואל עמנו הודיעו לנו על כבודכם ותפארתכם ושמחנו לבואם:", + "וכתבנו דבריהם במועדות העם לאמור נומיניוס בן אנטיוכוס ואנטיפטרוס בן יסון מלאכי היהודים באו אלינו לחדש אתנו את האהבה:", + "וייטב לעם לקבל את פני האנשים בכבוד ולקיים פתשגן הדברים האלה בספרים הגלויים לעם להיות לזכר לעם האשפרטיים ופתשגן הדברים האלה כתבו אל שמעון הכהן הגדול:", + "אחרי כן שלח שמעון את נומיניוס לרומי ובידו מגן זהב גדול אלף מנה משקלו להקים אתם את הברית:", + "וכשמוע העם את הדברים האלה ויאמרו מה תודה ניתן לשמעון ולבניו:", + "כי עמד באמונה הוא ואחיו ובית אביו ויניסו את שונאי ישראל מעליהם ויקיימו לו חופשה ויכתבו על לוחות נחושת וישימו על עמוד בהר ציון:", + "וזה פתשגן הכתב בשמונה עזר באלול בשנת שתיים ושבעים ומאה היא שנה שלישית לשמעון כהן גדול שר עם אל:", + "בקהל גדול של כהנים ועם וראשי אומה וזקני הארץ הודע לנו:", + "אחרי אשר פעמים הרבה היו מלחמות בארץ ושמעון בן מתתיהו בן בני יויריב ואחיו שמו את נפשם בכפם ויעמדו נגד אויבי עמם לקיים את מקדשם ואת התורה ובשם גדול פארו את עמם:", + "ויקהל יונתן את עמו ויהי להם לכהן גדול ויאסף אל עמיו:", + "וירצו אויביהם לנחול בארצם ולהחריב את ארצם ולשלוח יד במקדשם:", + "אז יקום שמעון וילחם בעד עמו ויוצא רכוש רב מאשר לו הוציא ויחמוש את אנשי החיל מעמו ויתן להם שכר:", + "ויבצר את ערי יהודה ובית צור ועל גבולות יהודה אשר היה שם לפנים נשק האויבים וישם שם מצב אנשים יהודים:", + "ואת יפו ביצר אשר על הים ואת גזר אשר על גבול אשדוד אשר ישבו האויבים לפנים שם ויושב שם יהודים ואת כל הצורך לתקן אותן שם בתוכן:", + "וירא העם את אמונת שמעון ואת הכבוד אשר רצה לעשות לעמו וישימוהו נשיא להם וכהן גדול יען עשותו את כל אלה ובעד הצדק והאמונה אשר שמר לעמו ויבקש בכל דבר את עמו:", + "ובימיו הצליח בידו לגרש את הגויים מארצם ואשר בעיר דוד אשר בירושלים אשר עשו להם מצודה אשר ממנה היו יוצאים ומטמאים מסביב למקדש ויעשו רעה רבה בקודש:", + "ויושב בה אנשים יהודים ויבצרה לבטחון הארץ והעיר ויגבה את חומות ירושלים:", + "והמלך דמיטריוס קיים לו את הכהנה הגדולה בגלל אלה:", + "וישימהו באוהביו ויכבדהו כבוד גדול:", + "כי שמע אשר נקראו היהודים מאת הרומיים אוהבים ובני ברית ואחים וכי פגשו מלאכי שמעון בכבוד:", + "וכי היהודים והכהנים נאותו להיות להם שמעון לנשיא ולכהן גדול לעולם עד אשר יקום נביא אמת:", + "ולהיות להם לשר צבא ולדאוג למקדש ולהעמיד בידו מלאכתו ועל הארץ ועל הנשק ועל המבצרים:", + "וכי ידאג למקדש וכולם ישמעו בקולו וכי יכתבו בשמו כל השטרות בארץ וכי ילבש ארגמן וזהב ישא:", + "ולא יוכל איש מן העם והכהנים לבטל דבר מאלה ולדבר נגד דבריו ולאסוף אספה בארץ בלעדיו וללבוש ארגמן ולקרוס קרס זהב:", + "ואשר יעשה דבר נגד כל אלה או יבטל דבר מאלה אשם יהיה:", + "ויאות כל העם לקיים לשמעון לעשות כדברים האלה:", + "ויקבל שמעון ויאות להיות כהן גדול ולהיות שר צבא ונשיא היהודים והכהנים ולעמוד על כולם:", + "ואת הכתב הזה ציוו לשים על לוחות ולהעמידם בתוך גדר המקדש במקום מצויין:", + "ופתשגן מאלה להניח בלשכת האוצר למען יהיה לשמעון ולבניו:" + ], + [ + "וישלח אנטיוכוס בן דמיטריוס המלך אגרות מאיי הים אל שמעון הכהן ושר היהודים ולכל העם:", + "ובהן היה כדבר הזה: המלך אנטיוכוס לשמעון כהן גדול ושר האומה ולעם היהודים שלום:", + "אחרי אשר אנשי בליעל תפשו את מלכות אבותינו אחפוץ לדרוש את המלכות למען אקומם אותה כאשר הייתה בראשונה ואאסוף המון חיל ואכין אניות מלחמה:", + "ואחפוץ לעבור בארץ למען אענוש את מחריבי ארצנו והמשימים ערים רבות במלכותי:", + "ועתה קיימתי לך את כל ההנחות אשר עשו לך המלכים אשר היו לפניי ושאר המתנות אשר הניחו לך:", + "ומניח אנכי לך לעשות מטבע שלך מטבע בארצך:", + "וירושלים והמקדש יהיו חופשיים וכל הנשק אשר הכינות והמבצרים אשר בנית אשר תמשול בהם יישארו לך:", + "וכל חוב המלך ומסי המלך מעתה לכל הימים מונחים לך:", + "וכאשר נקומם את מלכותנו נכבד אותך ואת עמך ואת המקדש בכבוד גדול להיות כבודכם נראה בכל הארץ:", + "בשנת ארבע ושבעים ומאה יצא אנטיוכוס לארץ אבותיו ויאסוף אליו את כל החיל עד אשר מעטים היו עם טריפון:", + "וירדוף אחריו אנטיוכוס המלך וילך אל דור בורח עד הים:", + "כי ראה כי נאספו עליו הרעות וחילו עזבהו:", + "ויחן אנטיוכוס על דור ואתו שתים עשרה ריבוא אדם לוחמים ושמונת אלפים פרשים:", + "ויסובו את העיר והאניות מן הים קרבו ויך את העיר מן הארץ ומן הים ולא נתן לאיש לצאת ולבוא:", + "ויבוא נומיניוס ואשר אתו מרומי ולהם אגרות אל המלכים ואל הארצות ובהן היה כתוב ככה:", + "לוקיוס יועץ הרומיים לתלמי המלך שלום:", + "מלאכי היהודים באו אלינו אהבנו ובני ברית לחדש את האהבה ואת הברית אשר מבראשונה שלוחים מאת שמעון הכהן הגדול ועם היהודים:", + "והביאו מגן זהב אלף מנה:", + "וייטב לנו לכתוב למלכים ולארצות כי לא יבקשו להם רעה וכי לא ילחמו אותם ואת עריהם ואת ארצם וכי לא יעזרו לנלחמים אתם:", + "וייטב לנו לקבל את המגן מהם:", + "ואם ינוסו אנשי בליעל מארצם אליכם תמסרו אותם לשמעון הכהן הגדול למען יקום בהם כתורתם:", + "וככה כתב לדמיטריוס המלך ולאטלוס ולארתם ולארשכה:", + "ולכל הארצות לשמשכה ולבני אשפרטה ולדלוס ולמונדוס ולסיקיון ולקאריס ולסמוס ולפמפוליה וללוקייה ולהליקרנסוס ולרודוס ולפסיליס ולקוס ולסידי ולארדוס ולגורטונה ולקנידוס ולקפריסין ולקוריני:", + "ופתשגן הכתבים ההם כתב לשמעון הכהן הגדול:", + "ואנטיוכוס המלך חנה על דור ביום השני ויקרב אליה את חילו בעשותו מכונות ויסגור את טריפון מצאת ומבוא:", + "וישלח אליו שמעון אלפים איש בחור לעזור לו וכסף וזהב ודי אוכל:", + "ולא חפץ לקבלם וישם לאל את כל אשר נדבר אתו בראשונה ויתנכר אליו:", + "וישלח אליו את אתנביוס אחד מאוהביו לדבר עמו לאמור אתם מושלים ביפו ובגזר ובמצודה אשר בירושלים ערי ממלכתי:", + "את גבולותיהם השימותם ותעשו רעה גדולה בארץ ותשתררו במקומות רבים בממלכתי:", + "ועתה השיבו את הערים אשר לקחתם ואת מסי המקומות אשר השתררתם עליהם מחוץ לגבולות יהודה:", + "ולא ונתתם תחתם חמש מאות ככרי כסף ובעד ההשחתה אשר השחתם ומס הערים עוד ככרים חמש מאות ולא ובאנו ונלחמנו אתכם:", + "ויבוא אתנביוס אוהב המלך ירושלים וירא כבוד שמעון ואת מערכת הכלים ועם כלי הזהב וכלי הכסף ואת המעמד הגדול וישתומם ויודע לו את דברי המלך:", + "ויען שמעון ויאמר לו לא ארץ נָכריה לקחנו ולא ברכוש נָכרים מָשָלְנו כי אם נחלת אבותינו אשר בידי אויבינו בעת מן העתים בלא משפט נכבשה:", + "ואנחנו כאשר הייתה לנו עת השיבונו את נחלת אבותינו:", + "ועל יפו וגזר תדרוש הן עשו בעמנו רעה גדולה ובארצנו בעדן ניתן מאה ככר ולא ענהו דבר:", + "וישב בחרי אף אל המלך ויודע לו את הדברים האלה ואת כבוד שמעון וכל אשר ראה ויכעס המלך כעס גדול:", + "וטריפון ירד באניה ויברח לארתוסיה:", + "ויעמד המלך את קנדביוס לשר צבא שני על ארץ החוף וחיל רגלים ופרשים נתן לו:", + "ויצו עליו לחנות לפני יהודה ויצו עליו לבנות את הקדרון ולבצר את השערים ולהלחם את העם והמלך רדף אחרי טריפון:", + "ויבוא קנדביוס ליבנה ויחל להרגיז את העם ולנחול ביהודה ולקחת את העם בשבי ולהרוג:", + "ויִבֶן את הקדרון וינח שם סוס וחיל למען ישׁוֹדו בצאתם את דרכי יהודה כאשר ציווה לו המלך:" + ], + [ + "ויעל יוחנן מגזר ויודע לשמעון אביו את אשר פעל קנדביוס:", + "ויקרא שמעון את שני בניו הגדולים את יהודה ואת יוחנן ויאמר להם אני ואחיי ובית אבי נלחמנו מלחמות ישראל למן ימי הנעורים ועד היום הזה ויצלח בידינו להושיע את ישראל פעמים רבות:", + "ועתה זקנתי ואתם בחסד שמים רבים אתם בשנים היו תחתי ותחת אחיי ויצאתם ונלחמתם בעד עמינו ומן השמים יהי עזר לכם:", + "ויאסוף מן הארץ עשרים אלף איש מלחמה ופרשים וילכו נגד קנדביוס וילינו במודיעים:", + "ויקומו בבוקר ויצאו לעמק והנה חיל רב לקראתם רגלים ופרשים ונחל היה ביניהם:", + "ויחן על פניהם הוא ועמו וירא את העם ירא לעבור את הנחל, ויעבור ראשון ויראו אותו האנשים ויעברו אחריו:", + "ויחץ את העם והפרשים בתוך הרגלים, ופרשי האויבים רבים מאוד:", + "ויתקעו בחצוצרות וינגף קנדביוס ומחנהו ויפלו מהם חללים רבים והנשארים ברחו למבצר:", + "אז נפצע יהודה אחי יוחנן, ויוחנן רדף אותם עד בואו אל קדרון אשר בנה:", + "וינוסו עד למגדלים אשר בשדות אשדוד וישרפה באש ויפלו מהם כאלפיים איש וישב ליהודה בשלום:", + "ותלמי בן חבובו הופקד שר צבא בערבות יריחו ויהי לו כסף וזהב הרבה:", + "כי היה חתן הכהן הגדול:", + "ויגבה ליבו ויחפוץ לכבוש את הארץ וייוועץ במרמה על שמעון ועל בניו לאבדם:", + "ושמעון היה עובר את הערים אשר בארץ וידאג לצורכיהם וירד ליריחו הוא ומתתיהו ויהודה בניו, בשנת שבע ושבעים ומאה בחודש אחד עשר הוא חודש שבט:", + "ויקבל אותם בן חבובו במרמה אל המבצר הנקרא דוק [דָיֵק] אשר בנה, ויעש להם משתה גדול ויחבא שם אנשים:", + "וכאשר השתכר שמעון ובניו, קם תלמי ואשר אתו וייקחו את נשקם ויבואו אל שמעון אל המשתה וימיתו אותו את שני בניו ואחדים מנעריו:", + "ויעש חמס גדול ויגמול רעה תחת טובה:", + "ויכתוב תלמי את הדבר הזה וישלח אל המלך, כי ישלח לו חיל לעזר ומסר את הארץ לו ואת הערים:", + "וישלח אחרים לגזר לאבד את יוחנן, ולשרי האלף שלח איגרות לבוא אליו למען ייתן להם כסף וזהב ומתנות:", + "ואחרים שלח לכבוש את ירושלים ואת הר המקדש:", + "ויבוא פליט להודיע ליוחנן לגזר, כי הומתו אביו ואחיו וכי שלח להמית גם אותך:", + "ובשומעו ויתחלחל מאוד, ויתפוס את האנשים הבאים לאבדו וימיתם, כי ידע אשר ביקשו לאבדו:", + "ויתר דברי יוחנן ומלחמותיו וגבורותיו אשר עשה ובניין החומות אשר בנה ומעשיו:", + "הנה הם כתובים על ספר דברי ימי כהונתו הגדולה, למן אשר היה כהן גדול אחרי אביו:" + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Maccabees II/English/Sefaria Community Translation.json b/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Maccabees II/English/Sefaria Community Translation.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..91b6ccfe2174a2fc64c6a057d00b15e0d87761a2 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Maccabees II/English/Sefaria Community Translation.json @@ -0,0 +1,146 @@ +{ + "language": "en", + "title": "The Book of Maccabees II", + "versionSource": "https://www.sefaria.org", + "versionTitle": "Sefaria Community Translation", + "actualLanguage": "en", + "languageFamilyName": "english", + "isBaseText": false, + "isSource": false, + "direction": "ltr", + "heTitle": "ספר מקבים ב", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + [ + "...The Jews in Jerusalem and in the land of Judah to their Jewish brethren in Egypt, peace and salvation!", + "God bless you, and remember you his covenant with Abraham and Isaac and Jacob.", + "And give you a whole heart to fear him and to serve him with all your heart and all your soul.", + "God will open your hearts to reflect on His Torah and keep His commandments, and will give you a blessing and peace.", + "If only The Lord will listen to your prayers and be merciful to you, and from hardship He will save your lives.", + "This is our prayer to You for all time.", + "In the year 169, the time of the reign of King Demetrius, we wrote to you concerning all the hardship that came upon us, with the betrayal of Yeshua and his cohorts in the the holy land, they sinned in the kingdom of Judah.", + "They set ablaze the gate to the courtyard. They spilled innocent blood in the land.", + "We prayed to The Lord our God and he headed our voice. We offered sacrifices and fine flour for the Mincha offering. We lit the lamps, and placed the show-bread on the table of The Lord.", + "We requested of you to celebrate the dedication of the altar with us during the month of Kislev.", + "It was in the year 188, They returned and they wrote for them these words.", + "[From the] People of Judah and Jerusalem and the elders, to Aristoblos, ?Secretary?(Meaning of word uncertain) of Ptolemy the king, from the tribe of the anointed priests, and to the Jews of Egypt, Peace and Salvation.", + "We are blessing The Lord our God who saved our lives from great distress [so that we would be able] to stand before the mighty and awesome king.", + "For The Lord has removed our enemies from our holy city, He scattered them into the borders of Persia.", + "And the king with his great and mighty army were killed at the house of Naniah following her priests.", + "For when Antiochus brought ?an army to gather his vassals?(Meaning of words uncertain) to the house of Naniah, he joked to take her as a wife in order to take her treasure houses as a dowry.", + "It was as the priests of Naniah brought him to the treasure house, the king and his men went into the inner chamber to see it, the priests closed the doors of the chamber behind them.", + "They opened a hidden door, and they stoned him and everyone with him with stones and they died. ", + "They cut off their heads, they cut them up into pieces, and they threw them outside.", + "Thanks and praise to The Lord, for he has cut off the wicked from the land. They are no more.", + "And now there is in our lives to celebrate the day of the dedication of the altar on the 25th of the month of Kislev. We did not refrain from making it known to you to celebrate it with us.", + "You will celebrate it like the days of the festival of booths, and like the day that on it Nehemiah found the holy fire during his return to build the temple and the altar. He offered on it burnt offerings and sacrifices to God.", + "For when our forefathers were exiled to Persia, the holy priests secretly took the fire from upon the altar, and they hid it in a deep pit, he dried it (?the pit?) to guard it (?the fire?). No man knew its location.", + "It was at the end of many days, when The Lord pitched his kindness upon us, and the king sent Nehemiah to Jerusalem.", + "He took descendants of the priests who hid the fire, and he sent them to search for it", + "But when it was told to us that they didn't find the fire, rather frozen water beneath it, Nehemiah commanded [them] to draw the water and to bring it.", + "It was when they were offering the sacrifices of The Lord, he commanded them to throw the water on the wood and on the sacrifice that was on the altar. They did so.", + "After they finished [pouring the water], the sun came out over the land, and the clouds scattered. Behold a fire of God is consuming the sacrifice! The entire crowd around was awe struck.", + "The priests and the people fell and they prostrated, until the sacrifice was consumed.", + "Jonathan prayed to The Lord, and Nehemiah and the people responded after him, they said:", + "The Lord our God, molder and creator of all, Powerful and Awesome, Righteous and Merciful, You alone are our King and our Savior.", + "The Righteous Lord who opens his wide hand for all life, My God, The God and Master of the world. The One who redeems Israel from all his troubles, You chose our forefathers and You sanctified them for Your service.", + "Desire now this sacrifice on behalf of Your nation Israel, and guard Your portion and bless it.", + "Gather the scattered of Your nation and redeem them from the hand of the nations. Open Your eyes and see their shame, for they are the disgust of all mankind. [Do this] In order that the nations will know that You, The Lord, are our God.", + "Pour Your wrath upon the oppressors of Your nation, that with complete desire of their hearts they crushed us to the ground.", + "Bring us and plant us in the mountain of Your portion, like Moses Your servant said.", + "When they finished supplicating, the priests sang praise and thanks to The Lord.", + "It was when the sacrifice was consumed, Nehemiah commanded [them] to spill the remaining water on the floor, a flame burned and the fire from on the altar swallowed it.", + "It was told to the king of Persia that water was found in the place that the exiled priests hid the fire, and that fire burned a sacrifice that Nehemiah offered. He searched and investigated to see if it was true.", + "He found that it was true. He sanctified the place and fenced it off, and he gave expensive gifts to all who found favor in his eyes.", + "Nehemiah called that place Hefter, saying that it is holy. Others called it Nifter." + ], + [ + "It was also written in the books, that Jeremiah the prophet commanded the exiles to take the fire and hide it like we said.", + "[Jeremiah] also gave them the book of the Torah of The Lord so they should not forget it, and they should not be seduced in their hearts to turn from the path, when they see graven images of gold and silver with the pride of their glory.", + "[Jeremiah] taught them many proven things, so that the Torah of The Lord would not leave their hearts.", + "This was also written, that [Jeremiah] told them according to the mouth of The Lord, to take with them The Tent of Meeting and The Ark.", + "It was when they came to the mountain that Moses ascended to see the land, Jeremiah found a cave there and he hid The Tent of Meeting, The Ark, and The Alter of Incense in it, and he closed [the cave's] opening.", + "Some of the people that went with [Jeremiah] tried to make a sign [at the cave] for themselves, yet they became tired from looking for the cave.", + "Jeremiah heard [about it] and he rebuked them and said. \"No man will know the location [of the cave], until The Lord will gather his nation and grant them mercy.", + "Then The Lord will reveal the location [of the cave], and the glory of The Lord will shine in a cloud, as it was in the days of Moses and Solomon when they begged The Lord to sanctify ?himself? (unclear pronoun).\"", + "Jeremiah told them about the wisdom of Solomon and about the sacrifices that [Solomon] offered [at] the time of the dedication of the alter, when he finished erecting the temple of The Lord. ", + "When Moses prayed, A fire left from the presence The Lord and consumed the burnt offering that was on the alter. In this manner Solomon's prayer was also answered.", + "For a fire descended from the heavens and consumed the burnt offering and the sacrifices.", + " And when Moses searched [?in the ashes for?] the ram of the sin offering, Behold! it was charred and no man ate of it. So did Solomon when he offered his sacrifices to The Lord [all] eight days.", + "All these events can be found in The Chronicles that were written in the days of Nehemiah. ", + " When Nehemiah searched for the books of David, the kings, the prophets, and [anything] that had information about the sacrifices, he collected them into a collection.", + "So did Judah, when he collected the books that were scattered and dispersed in the storm of the war throughout the land. ", + "They are being guarded in our hands, and if you are desiring of them, send to us and they will be sent to you.", + "Now, we wrote for you all of these things, so that you will celebrate this festival with us according to what is fit for you.", + "We are hoping of The Lord our God that he will redeem his nation, and return to us our portion, the kingdom, and the service of the priests that was promised in His holy Torah.", + "So he should be merciful upon us and gather our dispersed from under the heavens, to bring them to our holy land, just like he has begun to remove us from our distant places, and he purified his temple.", + "And the deeds of Judah Maccabeus, his brothers, the purification of the temple from its impurity, the dedication ceremony of the temple, and the wars against Antiochus the great and his son Aopater.", + "And the heavenly signs that the strong and zealous saw for the congregation of Israel.", + "How is it that my tiny battalion chased the massive legions of the nations? They pursued them and they disgraced their land.", + "And the redemption of our holy city, and the construction of the house whose splendor covers the entire world.", + "And when The Lord established upon us with kindness his rules and laws that had almost been dissolved throughout the land. ", + "All these words that Jesus the Cyrenean wrote on five scrolls, I tried to condense his words and deliver them on one scroll.", + "For when I saw that the accounts of events were mixed up, and that its many words were burdensome to the reader.", + "I decided to retell [the events] in their proper order, in order that the reader would run through them, and that it would be easy [for the reader] to understand them and remember them.", + "I certainly knew that in my endeavor to abridge [the book of Jesus the Cyrenean] a great and heavy task befell me; the sweat of my brow and nights of hard work were prepared for me.", + "Yet when a man will make a feast, the responsibilities of catering to the desires of his guests also fall upon him.", + "Therefore I was not afraid to burden my shoulders with the work, [because it would] benefit all who would desire it.", + " I left some of the stories in the format of the original author, my work was only to abridge his words.", + "This is just like the work of a carpenter, when he builds a house he worries and thinks about the foundation and structure of the house, and he leaves the decoration and beautification[of the house] to another person. This is what I did.", + "For the way of all historians is to search and investigate every incident and event, to collect everything in order and to organize [the events] according to his desire.", + " But for one who abridges there is a given rule to lay out the main part of the events, and to display them before the reader in a brief manner.", + "And after I began this, I turned my attention to the chronicles, ?in order that the key of the book would not grow from within his words? (translation uncertain) " + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "Also a woman and her seven sons were imprisoned in the jail. The king tortured them to [make them] eat pig meat, he beat them with rods and sticks.", + "The firstborn said to him, what do you ask and what do you request from us? Behold! you will strangulating us rather than turn us from the laws of our forefathers.", + "The got angry at him, he commanded to place a pan and coals on the fire. They did so.", + "He commanded to cut his tongue, to flay his skin from upon his flesh, and to cut off his hands and feet in front of his mother and brothers.", + " It was when his appearance was so destroyed that he no longer looked like a man, [the king] commanded to place him in the coals to roast him alive. It was when the smoke became thick, each of the sons strengthened his brother, and also the mother, to die happily and with a good heart.", + "They said: Fear of God is upon us he has comforted us with his great kindness, just like Moses the servant of God sang \"And on his servants he comfort them\" (Deuteronomy 32:36)", + "The first [son] died and they took the second [son] to make fun of him. After they flayed his skin from upon his flesh, they plucked the hairs of his head, and they asked him saying:", + "Would you eat pig meat before the rest of you is removed from your bones? He said no. They took him and they tortured him like the first [son].", + "It was when his life was leaving, he said to the king: Man of blood, Behold our life is in your hand to take it. Therefore our God who is in heaven will awaken his spirit upon us, and bring us to live for ever, because we died for his holy Torah.", + " They brought the third [son] and they ?insulted? him.", + "It was when they requested his tongue and they took it out of his mouth, he sent forth his hand and said:", + "The Lord our God these are the bones that you gave me, and with the goodness of my heart I am giving them for the sake of your holy Torah, and for your salvation I hope for you will surely return me.", + "The king and his servants were in wonderment over the strength of the lad, and the pains that almost did not exist in his eyes.", + "It was after he died, they tortured the fourth [son] and they tied him with ?whips?.", + "When his breath was still in his nostrils he said: Better to trust in The Lord, than to trust in men (Psalms 118:8), for I will wake to an eternal life and you will never wake.", + "Afterwards they brought the fifth and they tortured him. He saw the face of Antiochus and said:", + "Behold, the power is in your hand to convict ?as you desire?, but since you are a son of Death, do not think that The Lord has forsaken His nation.", + "Stand for just a moment and you will see the hand of The Lord, when he will strike you and your house.", + "They also brought the sixth, and it was before his breath left him to die, he said: Guard yourself lest you lean on words of falsehood.", + "Behold, all these [terrible] things happened to us because we were wicked to The Lord our God, and He increased his strikes against us.", + "Just pay attention and listen for it will not escape from The Lord God that you blasphemed [Him].", + "It is true, who will not be in awe of the mental fortitude of this woman, Is she not fit to be a banner of nations?", + "Behold, she saw her seven sons slaughtered before her eyes in one day, ?she strengthened her despair upon me with her hope to The Lord." + ], + [], + [], + [ + "", + "", + "", + "", + "And at the end of all these, they fell on their faces and they pleaded to the Lord God, saying:", + "Please, God, protect us forever from this trouble that's come to us.", + "And if we have sinned against you, punish us with kindness, and do not give us any longer into the hands of strangers who are cursing the name of your holiness.", + "And from the Lord it was this, to purge the House on the same day that the nations defiled it, and it was the twenty-fifth day of the month of Kislev.", + "And they celebrated the Festival to the Lord for eight days, like the festival of Sukkot, and they remembered the previous days when they celebrated of the festival of Sukkot in the mountains and in the caves, and they went out in the desolation/wilderness, like wild beasts.", + "And they took the willows of the brook and the branches of palm trees, they and sang a song of praise and thanksgiving to the Lord, who gave them courage and salvation to purify the temple of his holiness.", + "And they sent a voice in all the cities of Judah to celebrate this festival every year." + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Maccabees II/English/merged.json b/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Maccabees II/English/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..96d203657de420b5dbb33d919f3a28eb5c5bc816 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Maccabees II/English/merged.json @@ -0,0 +1,147 @@ +{ + "title": "The Book of Maccabees II", + "language": "en", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/The_Book_of_Maccabees_II", + "text": [ + [ + "...The Jews in Jerusalem and in the land of Judah to their Jewish brethren in Egypt, peace and salvation!", + "God bless you, and remember you his covenant with Abraham and Isaac and Jacob.", + "And give you a whole heart to fear him and to serve him with all your heart and all your soul.", + "God will open your hearts to reflect on His Torah and keep His commandments, and will give you a blessing and peace.", + "If only The Lord will listen to your prayers and be merciful to you, and from hardship He will save your lives.", + "This is our prayer to You for all time.", + "In the year 169, the time of the reign of King Demetrius, we wrote to you concerning all the hardship that came upon us, with the betrayal of Yeshua and his cohorts in the the holy land, they sinned in the kingdom of Judah.", + "They set ablaze the gate to the courtyard. They spilled innocent blood in the land.", + "We prayed to The Lord our God and he headed our voice. We offered sacrifices and fine flour for the Mincha offering. We lit the lamps, and placed the show-bread on the table of The Lord.", + "We requested of you to celebrate the dedication of the altar with us during the month of Kislev.", + "It was in the year 188, They returned and they wrote for them these words.", + "[From the] People of Judah and Jerusalem and the elders, to Aristoblos, ?Secretary?(Meaning of word uncertain) of Ptolemy the king, from the tribe of the anointed priests, and to the Jews of Egypt, Peace and Salvation.", + "We are blessing The Lord our God who saved our lives from great distress [so that we would be able] to stand before the mighty and awesome king.", + "For The Lord has removed our enemies from our holy city, He scattered them into the borders of Persia.", + "And the king with his great and mighty army were killed at the house of Naniah following her priests.", + "For when Antiochus brought ?an army to gather his vassals?(Meaning of words uncertain) to the house of Naniah, he joked to take her as a wife in order to take her treasure houses as a dowry.", + "It was as the priests of Naniah brought him to the treasure house, the king and his men went into the inner chamber to see it, the priests closed the doors of the chamber behind them.", + "They opened a hidden door, and they stoned him and everyone with him with stones and they died. ", + "They cut off their heads, they cut them up into pieces, and they threw them outside.", + "Thanks and praise to The Lord, for he has cut off the wicked from the land. They are no more.", + "And now there is in our lives to celebrate the day of the dedication of the altar on the 25th of the month of Kislev. We did not refrain from making it known to you to celebrate it with us.", + "You will celebrate it like the days of the festival of booths, and like the day that on it Nehemiah found the holy fire during his return to build the temple and the altar. He offered on it burnt offerings and sacrifices to God.", + "For when our forefathers were exiled to Persia, the holy priests secretly took the fire from upon the altar, and they hid it in a deep pit, he dried it (?the pit?) to guard it (?the fire?). No man knew its location.", + "It was at the end of many days, when The Lord pitched his kindness upon us, and the king sent Nehemiah to Jerusalem.", + "He took descendants of the priests who hid the fire, and he sent them to search for it", + "But when it was told to us that they didn't find the fire, rather frozen water beneath it, Nehemiah commanded [them] to draw the water and to bring it.", + "It was when they were offering the sacrifices of The Lord, he commanded them to throw the water on the wood and on the sacrifice that was on the altar. They did so.", + "After they finished [pouring the water], the sun came out over the land, and the clouds scattered. Behold a fire of God is consuming the sacrifice! The entire crowd around was awe struck.", + "The priests and the people fell and they prostrated, until the sacrifice was consumed.", + "Jonathan prayed to The Lord, and Nehemiah and the people responded after him, they said:", + "The Lord our God, molder and creator of all, Powerful and Awesome, Righteous and Merciful, You alone are our King and our Savior.", + "The Righteous Lord who opens his wide hand for all life, My God, The God and Master of the world. The One who redeems Israel from all his troubles, You chose our forefathers and You sanctified them for Your service.", + "Desire now this sacrifice on behalf of Your nation Israel, and guard Your portion and bless it.", + "Gather the scattered of Your nation and redeem them from the hand of the nations. Open Your eyes and see their shame, for they are the disgust of all mankind. [Do this] In order that the nations will know that You, The Lord, are our God.", + "Pour Your wrath upon the oppressors of Your nation, that with complete desire of their hearts they crushed us to the ground.", + "Bring us and plant us in the mountain of Your portion, like Moses Your servant said.", + "When they finished supplicating, the priests sang praise and thanks to The Lord.", + "It was when the sacrifice was consumed, Nehemiah commanded [them] to spill the remaining water on the floor, a flame burned and the fire from on the altar swallowed it.", + "It was told to the king of Persia that water was found in the place that the exiled priests hid the fire, and that fire burned a sacrifice that Nehemiah offered. He searched and investigated to see if it was true.", + "He found that it was true. He sanctified the place and fenced it off, and he gave expensive gifts to all who found favor in his eyes.", + "Nehemiah called that place Hefter, saying that it is holy. Others called it Nifter." + ], + [ + "It was also written in the books, that Jeremiah the prophet commanded the exiles to take the fire and hide it like we said.", + "[Jeremiah] also gave them the book of the Torah of The Lord so they should not forget it, and they should not be seduced in their hearts to turn from the path, when they see graven images of gold and silver with the pride of their glory.", + "[Jeremiah] taught them many proven things, so that the Torah of The Lord would not leave their hearts.", + "This was also written, that [Jeremiah] told them according to the mouth of The Lord, to take with them The Tent of Meeting and The Ark.", + "It was when they came to the mountain that Moses ascended to see the land, Jeremiah found a cave there and he hid The Tent of Meeting, The Ark, and The Alter of Incense in it, and he closed [the cave's] opening.", + "Some of the people that went with [Jeremiah] tried to make a sign [at the cave] for themselves, yet they became tired from looking for the cave.", + "Jeremiah heard [about it] and he rebuked them and said. \"No man will know the location [of the cave], until The Lord will gather his nation and grant them mercy.", + "Then The Lord will reveal the location [of the cave], and the glory of The Lord will shine in a cloud, as it was in the days of Moses and Solomon when they begged The Lord to sanctify ?himself? (unclear pronoun).\"", + "Jeremiah told them about the wisdom of Solomon and about the sacrifices that [Solomon] offered [at] the time of the dedication of the alter, when he finished erecting the temple of The Lord. ", + "When Moses prayed, A fire left from the presence The Lord and consumed the burnt offering that was on the alter. In this manner Solomon's prayer was also answered.", + "For a fire descended from the heavens and consumed the burnt offering and the sacrifices.", + " And when Moses searched [?in the ashes for?] the ram of the sin offering, Behold! it was charred and no man ate of it. So did Solomon when he offered his sacrifices to The Lord [all] eight days.", + "All these events can be found in The Chronicles that were written in the days of Nehemiah. ", + " When Nehemiah searched for the books of David, the kings, the prophets, and [anything] that had information about the sacrifices, he collected them into a collection.", + "So did Judah, when he collected the books that were scattered and dispersed in the storm of the war throughout the land. ", + "They are being guarded in our hands, and if you are desiring of them, send to us and they will be sent to you.", + "Now, we wrote for you all of these things, so that you will celebrate this festival with us according to what is fit for you.", + "We are hoping of The Lord our God that he will redeem his nation, and return to us our portion, the kingdom, and the service of the priests that was promised in His holy Torah.", + "So he should be merciful upon us and gather our dispersed from under the heavens, to bring them to our holy land, just like he has begun to remove us from our distant places, and he purified his temple.", + "And the deeds of Judah Maccabeus, his brothers, the purification of the temple from its impurity, the dedication ceremony of the temple, and the wars against Antiochus the great and his son Aopater.", + "And the heavenly signs that the strong and zealous saw for the congregation of Israel.", + "How is it that my tiny battalion chased the massive legions of the nations? They pursued them and they disgraced their land.", + "And the redemption of our holy city, and the construction of the house whose splendor covers the entire world.", + "And when The Lord established upon us with kindness his rules and laws that had almost been dissolved throughout the land. ", + "All these words that Jesus the Cyrenean wrote on five scrolls, I tried to condense his words and deliver them on one scroll.", + "For when I saw that the accounts of events were mixed up, and that its many words were burdensome to the reader.", + "I decided to retell [the events] in their proper order, in order that the reader would run through them, and that it would be easy [for the reader] to understand them and remember them.", + "I certainly knew that in my endeavor to abridge [the book of Jesus the Cyrenean] a great and heavy task befell me; the sweat of my brow and nights of hard work were prepared for me.", + "Yet when a man will make a feast, the responsibilities of catering to the desires of his guests also fall upon him.", + "Therefore I was not afraid to burden my shoulders with the work, [because it would] benefit all who would desire it.", + " I left some of the stories in the format of the original author, my work was only to abridge his words.", + "This is just like the work of a carpenter, when he builds a house he worries and thinks about the foundation and structure of the house, and he leaves the decoration and beautification[of the house] to another person. This is what I did.", + "For the way of all historians is to search and investigate every incident and event, to collect everything in order and to organize [the events] according to his desire.", + " But for one who abridges there is a given rule to lay out the main part of the events, and to display them before the reader in a brief manner.", + "And after I began this, I turned my attention to the chronicles, ?in order that the key of the book would not grow from within his words? (translation uncertain) " + ], + [], + [], + [], + [], + [ + "Also a woman and her seven sons were imprisoned in the jail. The king tortured them to [make them] eat pig meat, he beat them with rods and sticks.", + "The firstborn said to him, what do you ask and what do you request from us? Behold! you will strangulating us rather than turn us from the laws of our forefathers.", + "The got angry at him, he commanded to place a pan and coals on the fire. They did so.", + "He commanded to cut his tongue, to flay his skin from upon his flesh, and to cut off his hands and feet in front of his mother and brothers.", + " It was when his appearance was so destroyed that he no longer looked like a man, [the king] commanded to place him in the coals to roast him alive. It was when the smoke became thick, each of the sons strengthened his brother, and also the mother, to die happily and with a good heart.", + "They said: Fear of God is upon us he has comforted us with his great kindness, just like Moses the servant of God sang \"And on his servants he comfort them\" (Deuteronomy 32:36)", + "The first [son] died and they took the second [son] to make fun of him. After they flayed his skin from upon his flesh, they plucked the hairs of his head, and they asked him saying:", + "Would you eat pig meat before the rest of you is removed from your bones? He said no. They took him and they tortured him like the first [son].", + "It was when his life was leaving, he said to the king: Man of blood, Behold our life is in your hand to take it. Therefore our God who is in heaven will awaken his spirit upon us, and bring us to live for ever, because we died for his holy Torah.", + " They brought the third [son] and they ?insulted? him.", + "It was when they requested his tongue and they took it out of his mouth, he sent forth his hand and said:", + "The Lord our God these are the bones that you gave me, and with the goodness of my heart I am giving them for the sake of your holy Torah, and for your salvation I hope for you will surely return me.", + "The king and his servants were in wonderment over the strength of the lad, and the pains that almost did not exist in his eyes.", + "It was after he died, they tortured the fourth [son] and they tied him with ?whips?.", + "When his breath was still in his nostrils he said: Better to trust in The Lord, than to trust in men (Psalms 118:8), for I will wake to an eternal life and you will never wake.", + "Afterwards they brought the fifth and they tortured him. He saw the face of Antiochus and said:", + "Behold, the power is in your hand to convict ?as you desire?, but since you are a son of Death, do not think that The Lord has forsaken His nation.", + "Stand for just a moment and you will see the hand of The Lord, when he will strike you and your house.", + "They also brought the sixth, and it was before his breath left him to die, he said: Guard yourself lest you lean on words of falsehood.", + "Behold, all these [terrible] things happened to us because we were wicked to The Lord our God, and He increased his strikes against us.", + "Just pay attention and listen for it will not escape from The Lord God that you blasphemed [Him].", + "It is true, who will not be in awe of the mental fortitude of this woman, Is she not fit to be a banner of nations?", + "Behold, she saw her seven sons slaughtered before her eyes in one day, ?she strengthened her despair upon me with her hope to The Lord." + ], + [], + [], + [ + "", + "", + "", + "", + "And at the end of all these, they fell on their faces and they pleaded to the Lord God, saying:", + "Please, God, protect us forever from this trouble that's come to us.", + "And if we have sinned against you, punish us with kindness, and do not give us any longer into the hands of strangers who are cursing the name of your holiness.", + "And from the Lord it was this, to purge the House on the same day that the nations defiled it, and it was the twenty-fifth day of the month of Kislev.", + "And they celebrated the Festival to the Lord for eight days, like the festival of Sukkot, and they remembered the previous days when they celebrated of the festival of Sukkot in the mountains and in the caves, and they went out in the desolation/wilderness, like wild beasts.", + "And they took the willows of the brook and the branches of palm trees, they and sang a song of praise and thanksgiving to the Lord, who gave them courage and salvation to purify the temple of his holiness.", + "And they sent a voice in all the cities of Judah to celebrate this festival every year." + ] + ], + "versions": [ + [ + "Sefaria Community Translation", + "https://www.sefaria.org" + ] + ], + "heTitle": "ספר מקבים ב", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Maccabees II/Hebrew/1.json b/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Maccabees II/Hebrew/1.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..f12773c71afd31c7c37d53e999e9c3e6b5c12975 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Maccabees II/Hebrew/1.json @@ -0,0 +1,26 @@ +{ + "language": "he", + "title": "The Book of Maccabees II", + "versionSource": "maccabees 2", + "versionTitle": "1", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": false, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ספר מקבים ב", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + [], + [], + [] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Maccabees II/Hebrew/merged.json b/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Maccabees II/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..dae9143cb98b8b4ce3c0e6bd382fa4097bae2c34 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Maccabees II/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,713 @@ +{ + "title": "The Book of Maccabees II", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/The_Book_of_Maccabees_II", + "text": [ + [ + "היהודים אשר בירושלים ובארץ יהודה לאחיהם היהודים במצרים שלום וישע רב!", + "ה' אלוהים יברך אתכם, ויזכור לכם את בריתו את אברהם ואת יצחק ואת יעקב. ", + "ויתן לכם לב שלם ליראה אותו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם. ", + "יפתח ה' לבבכם להגות בתורתו ולשמור מצוותיו, ויתן לכם ברכה ושלום. ", + "לו ישמע ה' את תפילתכם וירחם עליכם, ומכל צרה יפלט נפשכם. ", + "זאת תפילתנו בעדכם כל הימים. ", + "בשנת תשע ושישים ומאה, עת מלך מלך דימטריוס, כתבנו לכם את כל הצרות אשר עברו על נפשנו, בבגוד ישוע ועדתו בארץ הקדושה ויפשעו בממלכות יהודה. ", + "ויציתו את שער החצר באש וישפכו דם נקי בארץ. ", + "ונתפלל את ה' אלוהינו ויקשב לקולנו, ונקרב לו קורבן וסולת למנחה, נעלה נרות וניתן את לחם הפנים על שולחן ה'. ", + "ושאלנו מכם לחוג עמנו את חנוכת המזבח בירח כסלו.", + "ויהי בשנת מאה שמונים ושמונה, וישובו ויכתבו להם את הדברים האלה.", + "אנשי יהודה וירושלים והזקנים, לאריסטובלוס אומֵן המלך תלמי ממטה הכוהנים המשוחים, וליהודים אשר במצרים, שלום וישע. ", + "הננו מברכים את ה' אלוהינו אשר הציל את נפשנו מצרה גדולה להתייצב לפני מלך אדיר ונורא. ", + "כי הוריש ה' את אויבינו מעירנו הקדושה, ויפיצם בגבולי ארץ פרס. ", + "והמלך עם חילו הגדול והעצום נהרגו בבית נאניה בעקבות כוהניה. ", + "כי בבואו אנטיוכוס עם להקת מרעיו אל בית נאניה, ויתלוצץ לקחת אותה לו לאשה, למען החזיק באוצרותיה כמוהר. ", + "ויהי כאשר הביאו כוהני נאניה את האוצר, והמלך ואנשיו הלכו אל הבית פנימה לראותו, ויסגרו הכוהנים את דלתי הבית מאחריהם. ", + "ויפתחו דלת נסתרה, ויסקלו אותו וכל אשר עמו באבנים וימותו. ", + "ויכרתו את ראשם ויגזרו אתם לגזרים, וישליכום החוצה. ", + "הודות והלל לה' כי הכרית את הרשעים מן הארץ ואינם. ", + "ועתה כי יש את נפשנו לחוג את יום חנוכת המזבח בעשרים וחמש לחודש כסלו. לא חדלנו מהודיע אתכם לחוג אותו עמנו. ", + "וחגותם אותו כימי חג הסוכות, וכיום אשר מצא בו נחמיה את אש הקודש בשובו לבנות את המקדש ואת המזבח, ויקרב עליו עולות וזבחים לאלוהים. ", + "כי כאשר הוגלו אבותינו ארצה פרס, לקחו הכוהנים הקדושים את האש בסתר מעל המזבח, ויטמנו אותה בשוחה עמוקה ויבשה לשומרה, ולא ידע איש את מקומה. ", + "ויהי מקץ ימים רבים, בנטות ה' את חסדו עלינו, והמלך שלח את נחמיה ירושלימה. ", + "ויקח מבני הכוהנים אשר טמנו את האש, וישלחם לבקְשה. ", + "אולם כאשר הוגד לנו לא מצאו את האש, כי אם מים קפואים מצאו תחתיה, ויצו נחמיה לשאוב את המים ולהביאם. ", + "ויהי בהקריבם את קורבן ה', ויצו אותם לזרוק מן המים על העצים ועל הקורבן אשר על המזבח, ויעשו כן. ", + "אחרי כלותם, והשמש יצאה על הארץ, והעבים נפוצו, והנה אש אלוקים מתלקחת בקורבן, וישתומם כל העם מסביב.", + "ויפלו הכוהנים וכל העם וישתחוו, עד כי אוּכל הקורבן. ", + "ויתפלל יונתן אל ה', ונחמיה וכל העם ענו אחריו ויאמרו.", + "ה' אלוקים יוצר ובורא הכל, עזוז ונורא צדיק ורחום, אתה לבדך מלכינו ומושיענו. ", + "ה' הצדיק הפותח ידו הרחבה לכל חי, אלוקי האלוקים ואדון העולם, הפודה את עמו ישראל מכל צרותיו, אתה בחרת באבותינו וקידשת אותם לעבודתך. ", + "רצה נא את הקורבן הזה בעד עמך ישראל, ושמר את נחלתך וברכה. ", + "קבץ את פזורי עמך ופדה אותם מיד הגויים, פקח עינך וראה את חרפתם, כי תועבת כל אדם המה, למען ידעו הגויים כי אתה ה' אלוהינו. ", + "שפוך חמתך על צוררי עמך, אשר בשרירות לבם השפילונו עד ארץ. ", + "תביאנו ותטענו בהר נחלתך, כאשר אמר משה עבדך.", + "ככלותם להתחנן, וישירו הכוהנים בהלל והודות לה'. ", + "ויהי כי אוכל הקורבן, ויצו נחמיה לצקת את המים הנותרים על הרצפה, ותלהט להבה ותבלע אותה האש מעל המזבח. ", + "ויוגד למלך פרס כי מים נמצאו במקום אשר טמנו כוהני הגולה את האש, ויבעירו אש בקורבן אשר הקריב נחמיה, וידרוש ויחקור לדעת אם כן הוא. ", + "וימצא כי אמת ונכון הדבר, ויקדש את המקום ויגדור אותו גדר, ויתן מתנות יקרות לכל אשר מצאו חן בעניו. ", + "ויקרא נחמיה את שם המקום ההוא הפטר, לאמור קודש הוא. ואחרים קראו לו נפטר. " + ], + [ + "וגם נמצא כתוב בספרים, כי ירמיהו הנביא ציוה לגולים לקחת את האש ולטמנה כאשר אמרנו. ", + "גם נתן להם את ספר תורת ה' לבל ישכחוה, ולבבם לא יפתה לסור מן הדרך, בראותם את פסילי זהב וכסף בגאון תפארתם. ", + "וישנן להם דברים רבים ונכוחים, לבל תמוש תורת ה' מלבבם. ", + "וגם זאת נמצא כתוב, כי הגיד להם על פי ה', לשאת אתם את אוהל מועד ואת הארון. ", + "ויהי בבואם ההרה אשר עלה עליו משה לראות את הארץ, וימצא ירמיהו שם מערה ויסתר בה את האוהל ואת הארון ואת מזבח הקטורת, ויסתום את פיה. ", + "ומקצת האנשים אשר הלכו אתו בקשו לעשות להם אות, וילאו למצוא את המערה. ", + "וישמע ירמיהו ויגער בם ויאמר, אל ידע איש את המקום, עד אשר יקבץ ה' את עמו ונתן להם רחמים. ", + "אז יגלה ה' את המקום, וכבוד ה' יופיע בענן, כאשר היה בימי משה ובימי שלמה בהתחננו אל ה' לקדשו. ", + "ויספר להם ירמיהו את חכמת שלמה ואת הקורבנות אשר הקריב עת חנוכת המזבח, ככלותו להקים את מקדש ה'. ", + "וכאשר התפלל משה, ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את העולה, כן נענה גם שלמה בתפילתו. ", + "כי אש ירדה מן השמיים ותאכל את העולה ואת הזבחים. ", + "וכאשר דרש דרש משה את שעיר החטאת והנה שורף ולא אכל ממנו איש, כן עשה שלמה בהקריבו את קורבנותיו לה' שמונת ימים. ", + "כל הדברים האלה נמצאו בדברי הימים הנכתבים בימי נחמיה. ", + "וכאשר דרש נחמיה אל ספרי דוד והמלכים והנביאים, ואת אשר כתבו בדבר הקורבנות ויאספם לאסיפה. ", + "כן עשה גם יהודה, כי אסוף אסף את הספרים אשר נפוצו והתפזרו בסערת המלחמה בארץ. ", + "והם למשמרת בידינו, ואם נכספתם להם, שלחו נא אלינו ושלחנום לכם. ", + "ועתה כתבנו לכם את כל הדברים האלה, למען תחוגו עמנו את החג הזה כאשר יאות לכם. ", + "והננו מייחלים לה' אלוהינו אשר פדה את עמו, והשיב לנו את נחלתנו ואת הממלכה ואת עבודת הכהונה כאשר הבטיחנו בתורתו הקדושה. ", + "כן ירחם עלינו ויקבץ נידחנו מתחת כל השמיים, להביא אותם אל ארץ קודשינו, כאשר החל לחלץ אותנו ממצוקותינו ויטהר את בית מקדשו. ", + "ואת מעשי יהודה המכבי ואחיו ואת טהרת המקדש מטומאתו, ואת חנוכת הבית ואת מלחמות אנטיוכוס המפואר ובנו אאופטר. ", + "ואותות השמיים אשר ראו האצילים והמקנאים לעדת ישראל. ", + "איכה גדודי מצער הניסו חיל גדול מן הגויים, וירדפו אחריהם ויבזו את ארצם. ", + "ואת פדות קריתנו הקדושה ואת בנין הבית המפואר על פני כל הארץ. ", + "וכאשר הוקמו בחסד ה' עלינו כל חוקותיו ומשפטיו אשר כמעט הופרו בארץ. ", + "את כל הדברים האלה אשר כתבם ישוע הקריני על ספרים חמישה, ניסיתי לכלכל בדברים מעטים ולהעלותם על ספר אחד. ", + "כי בראותי את מספר המעשים כי בלול, וכבדו הדברים על הקורא כי רבו. ", + "חשבתי לספרם כמשפטם, לבעבור ירוץ הקורא בהם, ויקל עליו להבינם ולשומרם בלבו. ", + "ידעתי גם ידעתי, כי בצאתי לקצר רבה וכבדה המלאכה עלי, וזעת אפים ולילות עמל הכינותי לי. ", + "אולם כי יעשה איש משתה, גם עליו תיכבד העבודה להשלים חפצי כל קרואיו. ", + "לכן לא יראתי להעמיס את העבודה על שכמי, להועיל לכל אשר יחפוץ בה. ", + "ועזבתי את המעשים האחדים במתכונתם לסופר הראשון, ורק לקצר הדברים עמלתי. ", + "וכאשר יעשה החרש, בבנותו בית ידאג וישכיל על יסודי הבית ותכונותיו, ויעזוב הטיבו ויפותו לאיש אחר, כן עשיתי אף אני. ", + "כי דרך כל סופרי הקורות, לדרוש ולחקור לכל עניין ומעשה, לכלכל הדברים כמשפט ולהשתרע כחפצם. ", + "אך למקצר ניתן חוק לערוך את עצם הקורות, ולהציגם לפני הקורא בדרך קצרה. ", + "ואחרי הקדמתי זאת אפנה את לבי לדברי הימים, למען לא יגדל מפתח הספר מתוכן דבריו. " + ], + [ + "ויהי בהיות שלום בקריה הקדושה, וחוקי ה' נשמרים ונעשים, כי לבב חוניו שלם עם ה' אלוהיו ושנא לכל פעלי עוול. ", + "ויתאמצו גם המלכים מסביב להיטיב עם העיר ולכבדה, וישלחו מתנות יקרות אל היכל ה'. ", + "וגם סליקוס מלך אסיא הוציא כסף מבית אוצרו, לקנות קורבנות להקריבם בבית ה'. ", + "ובימים ההם היה שומר הבית בירושלים ושמו שמעון למטה בנימין, והוא שונא לכהן הגדול, יען כי חשך אותו מעשות כל רע בירושלים. ", + "ויהי כי ירא מפניו, וילך אל אפלוניוס בן תרשי נציב ארם וצור, ויאמר לו.", + "הנה אוצר הבית מלא כסף וזהב, אשר לא יספר מרוב, ורב מידי העבודה לקורבנות הבית, ולמלך שווה לקחתו.", + "ויהי בבוא אפלוניוס אל המלך, ויגד לו את דבר הכסף, ויפקד המלך את היליודורוס אשר על כל מלאכת העבודה ללכת ירושלימה ולהביא לו את הכסף. ", + "וימהר היליודרוס וילך כאיש עובר לתומו בארץ ארם וצור, ומחשבתו הייתה לעשות את מצוות המלך. ", + "ויהי בבואו ירושלימה, והכהן הגדול יצא לקראתו לשאול לשלומו, ויגד לו היליודרוס את אשר הוגד למלך על דבר הכסף, וישאלהו האמת הדבר אם לא. ", + "ויענהו הכהן ויאמר: הנה הכסף הופקד לפיקדון איתנו, והוא למחיית אלמנות ויתומים. ", + "ומקצתו לטוביה בן הורקנוס, איש ישר ותמים, וכל אשר הגיד לך שמעון הבליעל שקר ומרמה הוא. ", + "כי לא ימצא באוצר הבית, בלתי ארבע מאות כיכר כסף ומאתיים כיכרי זהב. ", + "ומי יערוב את ליבו לשלוח בו יד ולעשוק אותם, אשר הפקידו את רכושם למשמרת במקדש ה' הנכבד והנורא על פני כל הארץ. ", + "ויאמר היליודרוס חלילה לי לעבור את מצות המלך, הלא הוא ציוני להביא לו את הכסף, ומאמרו אין להשיב. ", + "ויהי כאשר בא ליום מועד אל ההיכל לראות את האוצר ולקחתו, ותהום כל העיר ותיבהל. ", + "הכוהנים נפלו על פניהם לפני מזבח ה' בבגדי השרת אשר עליהם, ויתחננו אל ה' אשר הזהירם לבל ימעלו בקודש ולשמור את אשר הופקד על ידם. ", + "וכל רואי פני הכהן הגדול נהפך לבבם בקרבם, כי ראה כל איש ברוע פניו כי נשבר ונדכה לבבו. ", + "כי נבהלו כל עצמותיו ומראה פניו ענתה בו כי נפשו מרה לו מאוד. ", + "האנשים עזבו את בתיהם ויקהלו לצעוק אל ה' בצר להם, כי ראו את בית ה' נכון לשרקה ולחרפת הגויים. ", + "הנשים חגורות שק נעו ברחובות, והעלמות אשר לא שזפתן עין התאספו אלה על פתחי ביתן ועל החומות, ואלה מציצות מין החלונות. ", + "וכולם פרשו את כפם השמיימה ויתחננו אל ה'. ", + "וימס לבב כל איש בראותו את חרדת העם וזלעפת הכהן הגדול בשוועו אל ה' לתשועה. ", + "ויהי בהתחננם אל ה' להגן על הון האנשים אשר הניחו למשמרת בקודש, והיליודרוס עומד עם אנשיו לפני אוצר ההיכל לבצע את מזימתו הרעה. ", + "וירא כבוד ה' אלוהי הרוחות במחזה נורא, ותפעם רוחו ורוח האנשים אשר באו עימו, ותהי מחיתת אלוהים עליהם. ", + "כי ראו סוס חבוש בפארו, ורוכב איום ונורא לבוש שריון זהב על גבו, והסוס רץ בכל כוחו לקראת היליודרוס וייגפהו בשתי פרסות רגליו. ", + "ושני בחורי חמד לבושי הוד והדר עומדים על שתי צלעותיו, ויכו אותו הכה ופצוע. ", + "ויפול ארצה ויתעלף, ותכהינה עיניו מראות, ויקחוהו ויושיבהו על הכסא ויישאהו החוצה. ", + "ויראו את האיש אשר בא ברוב עבדיו ושוטריו אל אוצר ה' חדל וחלש, כל תוקפו וגבורתו כלו כעשן. ", + "כי נגעה בו יד ה', ויהי כאילם לא יפתח פיו, ואין תקווה ואין עוזר לו. ", + "ויהללו כל העם את ה' כי נתן כבוד למקדשו, וימלא בית ה' קול ששון ושמחה תחת קול מספד ונהי, כי עשה ה' מופת לעיניהם. ", + "ויבואו רעי היליודרוס אל חוניו הכהן ויבקשו ממנו לחלות את פני ה' בעד נפש אדוניהם, כי חלה למות. ", + "וישמע הכהן לקולם, כי אמר פן יאשימנו המלך לאמור היהודים שלחו ידם בהיליודורוס, ויקרב מנחה בעדו. ", + "ויהי בהתחננו, וייראו שני הבחורים שנית בלבושיהם אל היליודורוס ויאמרו לו, תן כבוד לכהן וברכהו, כי בגללו הותירך ה' לחיים. ", + "ועתה קום וספר בגויים את כבוד אלוהינו, כי יד ה' מן השמיים נגעה בך לייסרך. ", + "עודם מדברים ואינם, כי נעלמו. ", + "ויקרב היליודורורס קורבן לה', ויידר לו נדר בעבור החיותו, ויברך את חוניו, ויקח את חילו וישב אל המלך. ", + "ויספר לכל העם את מופתי ה' הגדול אשר ראו עיניו. ", + "ויהי כי שאלהו המלך לאמור את מי אשלח עתה לקחת את האוצר בירושלים. ", + "ויענהו הילידורורס ויאמר, אם יש לך אויב, או איש אשר שואף למלכותך, אותו תשלח, כי שוב ישוב אליך מוכה ונגוע, אם אך יהיה לו לנפשו לשלל. ", + "הנה אלוהיהם השוכן בשחקים נורא הוא במקום הזה, ולא יעלים עיניו ממנו לשמרו ולהצילו, וכל אשר שולח ידו בו, בן מוות הוא. ", + "זה הדבר אשר קרה להיליודורוס ולאוצר הבית. " + ], + [ + " ושמעון אשר מעל מעל באוצר ההיכל ובארץ מולדתו, הוציא שם רע על חוניו הכוהן לאמור: ", + "על ידו נהייתה הרעה הזאת להיליודורורס, וכי גם נכספה נפשו לממשלת הארץ. ", + "וכל עמל נפשו היה אך לבקש את שלום העיר ואת שלום עמו, ולחזקם ללכת בתורת ה'. ", + "ויהי כי גדלה השנאה ביניהם, עד כי רעי שמעון החלו לשלוח יד במיודעי חוניו. ", + "וירא חוניו כי מן המריבה הזאת יצא הקצף על כל הארץ, כי גם חרה בו אף אפולוניוס נציב ארם וצור, עד החזיקו ימי שמעון, ויקם וילך אל המלך. ", + "אולם לא הלך לצעוק חמס על עמו, כי אם לטובת הארץ ויושביה. ", + "כי אמר אם לא ישית המלך את ליבו על הדבר, לא תשקוט הארץ ולא ייעצר שמעון מרשעתו. ", + " ויהי בעת ההיא וימת סליקוס והממלכה עברה לאנטיוכוס המפואר, ויקם ישוע אחי חוניו ויבקש את עבודת הכהונה. ", + "ויאמר אל המלך אם נתון תיתן את משמרת הכהונה על ידי, ושקלתי שלוש מאות ושישים כיכר כסף במחירה, ועוד שמונים כיכר מתרומות הארץ. ", + "ומלבד זאת אוסיף לך עוד חמישים ומאה כיכר כסף, בתתך לי יד להקים בתי משחק בירושלים לחנך בתוכם את הנערים, ומשפט אחד יהיה להם וליושבי אניטיוכיא. ", + "ויהי כאשר נתן לו המלך ככל אשר שאל, והממשלה נכונה בידו, ויניא את לבב העם ללכת בדרכי היוונים. ", + "ויפר את כל החוקים הטובים אשר נתנו להם מן המלכים לפנים על יד יוחנן אבי אפולימוס, הוא אאפולימוס אשר שולח לרומא לכרות ברית את זקניה. ", + "ויסר את חוקי ה' וישם חוקי תועבות תחתם. ", + "וייבן בית משחק מתחת לעיר דוד כחפצו, ויצו לכל בחורי כוח לשחוק בו במסווה על פניהם. ", + "ויפרצו חוקות היונים על פני כל העיר בתועבת ישוע הבלייעל, אשר לא היה לו משפט הכהונה. ", + "כי גם הכוהנים עזבו את עבודת המזבח ואת הקורבנות, ויבוזו את הקודש, ויחפזו ללכת אל בית המשחק להתפתל ולהתגנח בחנית ורומח, ולשחוק בשחוק הכדורים. ", + "ויחשבו את דרכי אבותיהם להבל וריק, ויינשאו ויהללו את דרכי היוונים. ", + "אולם הושב להם חרפתם אל חיקם, כי השליח ה' בהם את הגויים אשר זנו אחריהם, ויהפכו להם לאויבים. ", + "כי דבר ה' לא ישוב ריקם, וגמול אדם ישלם לו, כאשר יגידו לנו הימים הבאים. ", + "ויהי בשנה החמישית לשנות השחוק והמשחקים, התאספו בצור וגם המלך בתוכם. ", + "וילך ישוע הרשע מבחורי ישראל כדרך יושבי אנטיוכיא לצור, להתבונן על השחוק, ויתן בידם שלוש מאות דרכמונים לקנות בהם זבחים להרקולס. ", + "ויראו האנשים כי לא נכון לעשות כן, ויחדלו לקנות את הזבחים. ", + "ואף אומנם הנודר לזבחי הרקולס נדרם, קנו בהם כל צרכי אניות לארצם. ", + "ויהי אחר הדברים האלה, ויהי יום קרואי מועד לתלמי פילומיטר מלך מצרים. ", + "וישלח אנטיוכוס את אפולוניוס בן מנסטי לקרואים במצרים. ", + "וירא כי כנכרי נחשב בעיני תלמי, ויפן לדרוש את שלום ארצו, וילך ליפו ומשם הלך ירושלימה, ויצא יהושע וכל העם לקראתו, ויביאהו בלפידים ובתפארת גדולה אל העיר, ואחרי כן שב עם אנשיו ארצה צור. ", + "ויהי מקץ שלוש שנים, וישלח ישוע את מינילאוס אחי שמעון הנזכר אל המלך, למען הביא לו את הכסף ולהזכירו זיכרון דברים אשר פורשו ביניהם מקדם. ", + "וימצא מינילאוס חן בעיני המלך, כי החניף לו בחלקת שפתיו, וישג את הכהונה מידו. ", + "ויוסף לו עוד שלוש מאות כיכר כסף על הכסף אשר נתן לו ישוע, וישב ירושלימה ופקודת המלך בידו. ", + "אפס כי לא הלך בדרכי הכוהנים כי אם בדרכי העריצים, ויטרוף טרף ככפיר יער. ", + "ויגורש ישוע ממשמרת הכהונה כאשר גרש את חוניו אחיו, וינוס בקלון אל ארץ בני עמון. ", + "ותהי הכהונה למינילאוס. ", + "אך כי לא מצאה ידו די כסף לשלם למלך כאשר דיבר, וזסטרטיס נציב עיר דוד היה נושה בו, כי כן ציוהו המלך. ", + "וישלח המלך ויקרא לשניהם ויסירם מעל כנם. ", + "ויתן את ליזמכוס לכהן תחת מינילאוס אחיו, ואת קרטיס שם לפקיד על אי קפרי תחת זסטרטיס. ", + "ויהי בימים ההם ויקשרו יושבי תרשיש ומלותי קשר על המלך, על אשר נתנם לאתנן ביד אנטיוכית פילגשו. ", + "ויקום המלך מהר להשקיט את מרד העם, ויַשאר את אנדרוניקוס, אחד מרואי פני המלך, לפקיד אחריו. ", + "וישמע מינילאוס ויתנכל לשוב אל משמרתו, ויגנב מעדיי הזהב אשר בהיכל, ויתן אותם לאנדרוניקוס, וגם מכר מהם בצור ובערים מסביב. ", + "ויוגד הדבר לחוניו ויוכח אותו, והוא ישב בדפני עיר המקלט אשר לפני אנטיוכיא. ", + "וילך מינילאוס בסתר אל אנדרוניקוס, ויבקש ממנו להרוג את חוניו. ", + "וילך אנדרוניקוס אל מקום מושבו, ויפתהו בערמה לצאת אליו, וישבע לו לאמור, לא תיגע בך יד. וימאן לדבריו אף כי ליבו חרד ויצא. ", + "ויהי בצאתו וידקור אנדרוניקוס חרב בבטנו וימות. ", + "ויחר הדבר מאוד בעיני היהודים ובעיני הגויים, על אשר שלח ידו באיש ישר ותמים כמוהו על לא דבר. ", + "ויהי בשוב המלך מערי קיליקיא, ויתקבצו ויבואו אליו היהודים והיונים ויצעקו חמס על על אנדרוניקוס, על דבר הדם הנקי אשר שפך. ", + "ויתעצב המלך אל ליבו ויבך, כי נכמרו רחמיו על תום דרכו וענוונתו. ", + "ויחר אפו באנדרוניקוס, ויצו להסיר את אדרת הארגמן וכל בגדיו מעליו, ולהעבירו ברחובות העיר. ", + "ויהי בבואו אל המקום אשר שלח בו יד רשע בחוניו, ויפגעו בו וימות. ", + "וישב לו אלוקים את גמולו בראשו. ", + "וגם ליזימכוס מעל מעל במקדש ה' ויבוז את ההיכל בעצת מינילאוס אחיו. ", + "ויקהלו עליו כל העדה, כי כמעט נעדר כל כלי יקר מבית אלוקים. ", + "וירא ליזימאוס את קצף העם כי הלך הלוך וגדל, וירק שלושת אלפים איש, ויפקד איש דמים זקן בא בימים לפקיד עליהם, ויחל להרים יד רשע ולקצות בעם. ", + "וירא העם, וירימו אבנים ומוטות וברזל ויפגעו בם, ורבים מילאו את חופניהם אפר, וישליכוהו בעיני אנשיו. ", + "ויפלו חללים רבים ארצה, וימיתו מהם לרוב והנשארים הניסו. ", + "ואת שודד ההיכל תפשו חי על אוצר ההיכל, ויורידהו בדם שאולה. ", + "ואחרי כן שמו אל ליבם לעשות משפט במיניליאוס המסית, והמלך עודנו בצור. ", + "ויביאו שלושה אנשים משלוּחי הזקנים את הדבר לפניו לשפטו. ", + "ויהי כי נלכד מינילאוס באמרי פיו, ויפתה את תלמי בן דורימון בשוחד, לבקש על נפשו מאת המלך. ", + "וילך תלמי אל המלך בחדר המקרה אשר היה שם, ויפתהו לנקותו מאשמו. ", + "וינקה המלך את מינילאוס ראש כל המכשלה הזאת, וישפוט משפט דמים את כל הצועקים על מינילאוס, גם כי נקיים היו בעיני שופטי בני כיתים. ", + "ויהרגו כל האנשים החרדים על דבר ה' ועל דבר עמו והיכלו בניקיון כפיהם. ", + "ויצר הדבר הרע הזה לכל יושבי צור, ויוציאו בנדבת ליבם כסף רב לקבור אותם בכבוד. ", + "ומינילאוס הוקם על משמרתו הראשונה, בעזרת בוצעי בצע אשר ידם הייתה אתו, וילך הלוך ורצוץ וירד את העם בפרך. " + ], + [ + " ויהי בעת ההיא, וישוב אנטיוכוס שנית אל ארץ מצרים. ", + "ואותות ומופתים נראו בשמים ליושבי ירושלים מספר ארבעים יום. ", + "ויראו כדמות פרשים לבושי שריוני זהב נושאים חניתות, מערכה מול מערכה. ", + "והנה פוגעים איש באחיו בחניתותיהם וחוסים במגיניהם, ויש מהם שולפי חרב ושולחי חיצים, ושריונותיהם נוצצים ומפיצים נוגה כברק. ", + "ויעתירו כולם אל ה' לבעבור יהיו להם האותות האלה לטובה.", + "ובימים ההם עבר קול שקר בארץ לאמור, מת אנטיוכוס. ", + "וישמע ישוע ויזעק כאלף איש וייפול פתאום על העיר, ואחרי הכותו את שומרי החומות לכד את העיר. ", + "וינס מינילאוס אל המצודה, וישוע הרג ולא חמל ביושבי ירושלים, ויעלוץ ליבו בתחבולותיו כאיש גבר על אויביו, ולא זכר כי עשה טבח בעמו. ", + "אך לא השיגה ידו להחזיק בממשלה, כי בלכדו בשחיתותיו נס בחרפה ובוז שנית ארצה בני עמון. ", + "וייאסר אחרי כן לבושתו בבית הסוהר על יד אריטה מלך ערב, ואחר הימלטו משם נע מעיר לעיר, ויהי נתעב ונאלח בעיני כל רואיו, כאיש אשר מרד באלוהיו ובארץ מולדתו ויידח מצריימה. ", + "וכאשר הוריש רבים מנחלת אבותיהם להתגורר בארץ נוכריה, כן הדביקה גם אותו הרעה בארץ נוכריה. ", + "וימת בארץ לקדימון אשר קיווה למצוא שם מרגוע לנפשו, יען כי בעלי בריתו היו מלפנים. ", + "וכאשר הפיל חללים רבים בלי למצוא קבר, וימות גם הוא כן. ", + "כי לא נקבר אל אבותיו ולא התאבל איש עליו, וגם בארץ אחרת לא מצא קבר. ", + " ויהי כשמע המלך את הדברים האלה, ויחר אפו, כי אמר עוד מעט וכל ארץ יהודה תפשע בי. ", + "ויסע ממצרים וילכוד את ירושלים ביד חזקה. ", + "ויצו את אנשיו לאמור: הכה תכו כל אשר יפול בידכם, וגם על הממלטים את נפשם על גגות הבתים אל תחמולו. ", + "ויהרגו בלי רחמים גם נער וזקן איש ואשה, גם בחור גם בתולה, וגם על עוללים ויונקים לא חמלו. ", + "ובשלושת ימים השחיתו שמונים אלף איש, ארבעים אלף נהרגו, ומספר הנמכרים כמספר הנהרגים. ", + "וכל זה איננו שווה לו, כי גם הלך אל קודש הקודשים, והבוגד מינילאוס הלך עמו לנחותו הדרך, ויפשע בתורת ה' ובארץ מולדתו. ", + "ויחמוס אנטיוכוס בכף רשע את כל כלי הקודש, וכל אשר התנדבו המלכים לפאר את המקדש ולייפותו, את הכל גזל ביד חמס. ", + "ויתגאה ברום לבבו, באין מבין כי הפגיע ה' את חטאת העיר על יושביה כי רבה, לכן דיכא לארץ ראשה ויענה. ", + "ולולי אף ה' חרה בעמו על רוב פשעיו, כי עתה נגעה בו יד ה' כאשר נגעה בהליודורוס בלכתו על פי סליקוס לבוז את אוצר ההיכל. ", + "אפס כי לא בחר ה' בעמו בגלל העיר, כי אם בחר בעיר בגלל עמו. ובפוקדו על העם - פקד גם על הבית. ", + "וכאשר עזבו ה' ברוב אפו, כן השיבו על תפארתו במשוך עליו חסדו. ", + "ומכסת הכסף אשר גזל אנטיוכוס מן ההיכל שמונה עשר כיכר. ", + "ויקחם ויעבירם בחיפזון אל אנטיוכיא, וידמה בגאון לבבו להפוך הים ליבשה והיבשה לים. ", + "ויפקוד על ירושלים את פוליפוס מארץ פריגיא, אשר הרע עוד מאדוניו. ", + "ועל הר גריזים הפקיד את אנדרוניקוס, ונלווה אליהם מנילאוס, אשר התנשא בחמתו על קהל ה' וירשע מכולם. ", + "ומגודל שנאתו את היהודים שלח איש צורר ואויב, את אפלוניוס, אל ירושלים, ועשרים ושניים אלף איש עמו. ", + "ויצווהו להרוג את האנשים לפי חרב, ולמכור את הנערים ואת הנשים לעבדים ולשפחות. ", + "ויהי בבואו ירושלימה, ויתחבא עד יום השבת, ויהי כי שבתו היהודים ממלאכתם, ויצו פתאום את אנשיו להיחלץ. ", + "ויהי כי יצא העם לראות מה זה יעשה, ויפלו עליהם בחרבות, ויעברו בתוך העיר, ויוסיפו להכות בעם מכה רבה מאוד. ", + "וינוס יהודה המכבי עם תשעה אנשים המדברה, ויאכלו את עשב האדמה כבהמות השדה, למען הינזר משיקוץ הגויים. " + ], + [ + "ויהי אחר הדברים האלה, וישלח המלך איש זקן מאנטיוכיא, ויצווהו ללחוץ את היהודים לסור מחוקות אבותיהם ולעזוב את תורת ה'. ", + "וגם לטמא את המקדש בירושלים ולכנותו בשם בית יופיס אולימפיוס, ואת הקודש על הר גריזים בשם בית יופיס קסיניוס, יען כי יושביה זרים. ", + "ויהי בהיוודע התועבה הזאת, וייצר לישראל מאוד מאוד. ", + "והגויים זללו וסבאו בקודש, וישכבו עם נשים זונות בחצר הבית, ויביאו בתוך ההיכל כל דבר אשר לא כדת, ויקריבו כל דבר פיגול על המזבח ה'. ", + "וישכח בירושלים שבת ומועד, ולא קם עוד רוח באיש לאמור כי מזרע היהודים הוא. ", + "ויפצרו בם ביד חזקה לזבוח זבחים מידי חודש בחודש ביום הולדת המלך. ", + "ויאלצו אותם בחג הבכוס ללכת בכלולות פרחים על ראשם, לכבוד האליל כמשפט הגויים. ", + "ובעצת תלמי העבירו קול בכל ערי הגויים סביבות ירושלים לאמור: ", + "כל איש מבית ישראל ילך בחוקותינו ויזבח זבח, ואם מאן ימאן - מות יומת. ", + "ותקצר נפש העם מצרה ויגון. ", + "ותמצאנה שתי נשים אשר מלו את בניהן, ויקשרו את הילדים על שדי אימותיהם, ויעבירו אותן ברחובות העיר, ואחרי כן שמטו אותן מעל החומה. ", + "ויהיו אנשים אשר התחבאו במערות סביבות היער לעשות את השבת. ", + "ויוודע הדבר לפוליפוס וישרוף אותם באש, ויתאפקו מעמוד על נפשם כי יראו לחלל שבת. ", + "ואני בבקשתי מכל קוראי הספר הזה לבל ישתוממו על הצרה הגדולה הזאת אשר באתנו. ", + "הן לא לכלותינו פקד ה' את הרעה עלינו, כי להעיר אוזנינו. ", + "כי תוכחת מוסר לחטאים חסד אלוהים הוא, ואת אשר יאהב ה' יוכיח. ", + "אך לא ישא לפשענו כאשר ישא לפשעי הגויים, כי עצור יעצור את רוחו עליהם, עד כי שלם עוונם ואז יכלם כרגע. ", + "אמנם לא כן עמנו, כי אם יגלה אוזננו למוסר לעוצרנו מהוסיף סרה, ועל כן לא יעיר כל חמתו. ", + "כי לא הסיר חסדו ממנו לנצח, וגם כי הניף שבט עברתו עלינו, לא יעזבנו ולא יטשנו עד עולם. ", + "את הדברים האלה הגדתי למשמרת ולמוסר, ומעתה נשוב אל חפצינו.", + " איש נבון ויודע ספר היה בישראל, והוא זקן ובא בימים ויפה מראה, ושמו אלעזר. ", + "ויפתחו את פיו בחוזקה להאכילו בשר חזיר, ויקא אותו לעיניהם. ", + "כי בחרה נפשו לתת את גוו למכים ולמות ביושר לבבו, מחיות חיי תמרורים. ", + "כי זאת תורת האדם אשר יראת ה' בלבבו, עת כי יאלצהו לשקץ את נפשו. ", + "והאנשים אשר הופקדו על התועבות האלה ידעוהו מימים רבים, ויוליכו אותו במסתרים, ויאמרו לו. ", + "הנה נביא אליך בשר טהור וממנו תאכל, והיה כל רואיך יאמרו כי מבשר הקורבן אכלת, כאשר ציוה המלך. ", + "ויאמרו לו כדברים האלה למען הציל אותו ממות, כי נכמרו רחמיהם עליו באהבתם אותו. ", + "ויען האיש כאשר יכון לשיבתו, ולדרך אשר הלך בו מנעוריו לשמור את מצוות ה'. ", + "ויאמר הורידו נא את שיבתי שאולה. ", + "כי לא יאות לישיש כמוני לכחש, ולמה יאמרו הצעירים ממני לימים, הן אלעזר בן תשעים שנה נהפך גם הוא לעובד אלילים. ", + "ולמה אתעה את עמי בכחשי, למען האריך ימי המעטים ולשימם לחרפת שיבתי. ", + "ומה בצע כי אחלץ ממות נפשי, האוכל הימלט מיד ה' אם חי אנוכי או מת. ", + "לכן הנני הולך למות בטוב לב, כאשר יאות לזקן כמוני. ", + "והייתי לאות ולמשל לכל בני עמי להערות למוות נפשם שמחים וטובי לב, על תורת ה' וחוקותיו. ", + "ויהי ככלותו לדבר ויחלו לענותו ותיהפך אהבתם לאיבה עזה, כי אמרו איש קשה עורף הוא. ", + "ויהי בהכותם אותו מכות רצח, ויאנח ויאמר: ה' אלוהים לך נגלו כל תעלומות. ", + "אתה יודע כי יכולתי להינצל ממכאובי האנושים האלה, אך בנפש חפצה אסבלם למען שמך הגדול. ותצא רוחו וימות. ", + "ויהי במותו משל ומוסר לנער ולזקן, לאהבה את ה' וליראה אותו. " + ], + [ + "וגם אשה ושבעה בניה היו אסורים בבית הסוהר, ויפצר בם המלך לאכול מבשר החזיר, ויכו אותם בשוטים ובמקלות. ", + "ויאמר אליו הבכור מה תשאל ומה תבקש ממנו, הנה תבחר מחנק נפשנו מסור מחוקות אבותינו. ", + "ויתאנף בו המלך, ויצו לשים מחבת וקלחת על האש, ויעשו כן. ", + "ויצו לכרות את לשונו ולהפשיט את עורו מעל בשרו, ולקצץ את ידיו ואת רגליו לעיני אמו ואחיו. ", + "ויהי כי היה מושחת מאיש מראהו, ויצו לתיתו בקלחת לצלותו חי. ויהי בהתאבך העשן, וירהיבו איש באחיו הבנים, וגם האם למות שמח וטוב לב. ", + "ויאמרו: ירא ה' עלינו וינחם כרוב חסדיו, כאשר שר משה עבד ה' ועל עבדיו יתנחם. ", + "הראשון מת וייקחו את השני להתעלל בו, ואחרי הפשיטם את עורו מעל בשרו וימרטו שערות ראשו וישאלוהו לאמור: ", + "התאכל מבשר החזיר בטרם ייפרד שארך מעל עצמותיך? ויאמר לא. וייקחוהו ויענוהו כראשון. ", + "ויהי בצאת נפשו, ויאמר אל המלך: איש הדמים, הנה נפשנו בידך לקחתה, אולם אלוהינו שבשמים יעיר את רוחו עלינו, והחיינו לחיי עולמים, עקב אשר מתנו בעבור תורתו הקדושה. ", + "ויביאו גם את השלישי וילעיבו בו. ", + "ויהי כאשר שאלו ממנו את לשונו ויוציאה מפיו, וישלח את ידו ויאמר: ", + "ה' אלוהים אלה הם העצמות אשר נתת לי, ובטוב לבי הנני נותן אותם בעבור תורתך הקדושה, ולישועתך קיוויתי כי השב תשיבם לי. ", + "ויתפלא המלך ועבדיו על אומץ לבב הנער, והמכאובות כאין בעיניו. ", + "ויהי אחרי מותו ויענו את הרביעי וייסרוהו בשוטים. ", + "עוד נשמתו באפו ויאמר: טוב לחסות בה' מבטוח באדם, כי איקץ לחיי עולם ואתה לא תיקץ. ", + "ואחרי הביאו את החמישי ויענונו, וירא את פני אנטיוכוס ויאמר: ", + "הנה הכוח בידך להרשיע כאות נפשך, אף כי בן מוות אתה, אולם אל תאמר בלבבך כי נטש ה' את עמו. ", + "עמוד כמעט רגע ותראה את יד ה', כאשר ינגע אותך ואת ביתך. ", + "ויקריבו גם את השישי, ויהי בטרם יצאנה נפשו למות, ויאמר: הישמר לך פן תשעה בדברי שקר. ", + "הן כל אלה מצאונו יען כי הרשענו לה' אלוהינו, ויפליא את מכותינו. ", + "רק הסכת ושמע כי לא תמלט מיד ה' אלוהים אשר נאצת. ", + "אכן מי לא ישתאה לאומץ לב האשה הזאת, הראויה להיות לנס עמים. ", + "הנה ראתה שבעת בניה נשחטים לעיניה ביום אחד, ותבליג עלי יגונה בתקוותה לה'. ", + "ותאמץ את לבבם בשפת עמה ותדבר אליהם ביקר רוח, כאיש חיל לאמור: ", + "לא ידעתי דרך נוצרתם בבטני, ולא נפחתי נשמת רוח חיים באפכם, וגם עצמותיכם לא יצרתי. ", + "אולם ה' אלוהים ראש כל דבר בורא תבל ויוצר האדם, ישיב לכם בחסדו את חייכם אשר תשליכו מנגד על מצוותיו וחוקותיו. ", + "ואנטיוכוס חשב בליבו כי הזילתהו בדבריה, כי לא הבינם, ויקח את הצעיר הנשאר מבניה וידבר על ליבו וישבע לו לאמור. ", + "אם סור תסור מחוקות אבותיך, והייתי לך לאדוני חסד ורחמים, ושמתיך לעשיר ולאדיר בארץ, ואהבתיך וכל מחסורך עלי. ", + "וירא כי לא יכול לפתותו, ויקרא לאמו ויאמר אליה: דברי נא את על לב בנך ופתי אותו, למען הצל את נפשו. ", + "ויהי כאשר כלה להלאותה בדבריו, ותען ותאמר: כן אעשה כאשר דברת. ", + "והיא אמרה כן להתל בו, ותפן אל בנה ותאמר לו בשפת עמה. ", + "שמע בני, הנה תשעה ירחים נשאתיך בבטני, ושלוש שנים הינקתיך, ובעמל ובעצב גידלתיך עד היום, ועתה לו תרחמני אך הפעם. ", + "הבט נא השמים והארץ וכל צבאם, כי כל אלה ברא אלוהים מאין, וגם את בני האדם ידיו יצרו. ", + "לכן בני, אל תירא מפני הרוצח הלזה, ומות ברצון טוב כאחיך, למען השב ישיבכם לו ה' אלוהים לעת רחמים. ", + "עוד היא מדברת וישא הנער את קולו ויאמר: ", + "על מה תאחרו, חלילה לי משמוע בקול המלך כי דבקה נפשי בתורת ה', אשר נתן לאבותינו ביד משה עבדו. ", + "ואתה אויב וצורר היהודים מיד ה' לא תינצל. ", + "אנחנו פשעינו סבלנו, ואם אמנם כעת אף ה' יחרה בנו וידו קשתה עלינו, עוד מעט ישוב וירחם עלינו. ", + "ואתה בן בלייעל ואיש דמים אשר אין כמוך בארץ, אל תתפאר בעוז ידך אשר הרימות על עבדי ה'. ", + "כי לא תמלט ממשפט אל עליון ונורא, אשר לא ייסתר דבר ממנו. ", + "כרגע קטן נשאו אחי את עברתך, ועתה בחסדו בצל שדי יתלוננו. ", + "אך אתה תפקד מחרון אף ה' כפי פעולתך אשר פעלת. ", + "ראה, חרפתי למות נפשי על חוקות אבותי כאשר עשו אחי לפני, וצעקתי אל ה' לחמול על עמו. ", + "והיה כי ינגע ה' אותך נגעים גדולים ונאמנים, והתוודית בפיך כי ה' הוא האלוהים לבדו ואפס זולתו. ", + "וחמת ה' השפוכה על כל בני עמי תיעצר בדמי ובדם אחי. ", + "ויהי כשמוע המלך את דבריו ויוסף עוד לחרות אפו, ויצו לענותו קשה מאחיו, כי חרה לו מאוד על אשר התעלל בו. ", + "וימות גם הוא כאחיו, וישם אלוהים מבטחו, וגם את אם הבנים המיתו לאחרונה. ", + "ועתה רב לנו מקורבנות הגויים ומאכזריות קשות. " + ], + [ + " ויהודה המכבי ורעיו הלכו חרש הנה והנה בחזות, ויקראו לאוהביהם ולשארי בשרם ולכל הדבקים עוד בתורת ה', ויאספו כששת אלפי איש. ", + "ויתפללו אל ה' אלוהיהם ויאמרו: אנא ה' הביטה בעוני עמך אשר יד כל אדם בהם, ורחם על בית קודשך אשר היה למרמס זרים. ", + "חמול נא על הקריה הנבוכה אשר התעתדה לגלים, ושמע את קול דמי ההרוגים הצועקים אליך מן האדמה. ", + "זכור את העוללים ואת היונקים אשר נשפך דמם לעינינו, ונקום את נקמת שמך הגדול אשר חרפו אויביך.", + "ויהודה המכבי החל להצר במצעד אנשיו לגויים מסביב, ולא יכלו לעמוד לפניו כי סר חרון אף ה' מעליהם והשיב להם חסדו. ", + "וייפול בפתע פתאום על הערים וחצריהן, ויצת אותן באש, ואת הערים הבצורות תפש לשומרן, ויינגעו האויבים לפניו וינוסו. ", + "והוא ערום יערים להתנפל עליהם לילה, ויהי קול מעשיו הלוך וגדול בקרב הארץ. ", + "וירא פוליפוס כי גברה יד יהודה מיום ליום, ובכל אשר יפנה יצליח, ויכתוב לתלמי נציב ארם וצור לחוש לעזרתו, כי נחוץ דבר המלך מאוד. ", + "וישלח לו תלמי ממבחר ידידיו, את ניקנור בן פטרוקלי, ועשרים אלף איש מעמים שונים שלח עמו. ", + "ונלווה עליו גורגיאש איש מלחמה וגיבור חיל, ויצו אותם להכחיד ולהשמיד את כל קהל ישראל. ", + "ויאמר ניקנור בלבו, מכור אמכור כל שבויי העברים באלפים ככר, כי זה הוא פרשת הכסף אשר ישלח המלך לזקני רומא למס מימים ימימה. ", + "והרצים יצאו דחופים על פיהו, אל כל הערים אשר על שפת הים ויעבירו קול לאמור. ", + "מי האיש אשר יחפוץ לקנות תשעים יהודים בכיכר כסף ילך ויבוא, ולא עלה על לב ניקנור כי חמת ה' נגד פניו. ", + "ויהי כשמוע יהודה את הדבר, ויאמר לאנשיו, הנה ניקנור יוצא בחיל לקראתנו. ", + "ויפוצו מעליו כל האנשים אשר היה מורך בלבבם, ולא שמו באלוהים כסלם וינוסו. ", + "והנשארים מכרו את כל אשר להם, ויתחננו אל ה' לקרוא דרור לאנשים אשר מכרם ניקנור טרם נפגשו. ", + "ויאמרו: ויהי כאשר הזעיק יהודה את אנשיו ויהיו פקודיהם למספרם ששת אלפים איש וידבר על לבם ויאמר:", + "אל תגורו מפני הגויים ואל תערצו מפני המונם, היוצאים באון ובעול לקראתנו, לכן התחזקו והיו לאנשים. ", + "זכרו את החרפה אשר שמו את מקדש ה', ואת החרבה אשר עשו בקריה הקדושה ויזילוה, וכי הפרו כל חוקות אבותינו. ", + "הן המה חוסים במגינם וברוב כוחם, ואנחנו בשם ה' אלוהינו נגביר, אשר ברגע יכלה כל היוצאים לקראתנו, ומחרונו ימוטו כל מוסדי ארץ.", + "ויספר להם את התשועה אשר עשה ה' לאבותינו, בהכותו במחנה סנחריב מאה ושמונים וחמישה אלף איש בלילה אחד. ", + "וכאשר הושיעם יד ה' מן השמים במלחמת בבל לקראת הגלתים. ", + "כי מספר היהודים היה שמונת אלפים, ונלוו אליהם ארבעת אלפים מקדונים. ", + "ואלה לא קמו ולא עמדו מפחד, והיהודים לבדם השחיתו עשרים ומאה אלף איש ארצה. ", + "כי הופיע ה' ממרום עליהם ויגברו ויעשו חיל. ", + "אם לא למעננו, למענך פעל, על הברית אשר כרת את אבותינו, ועל שמך הגדול שנקרא עליהם.", + "ויהי ככלותו לאמץ את רוחם בדברים האלה, ויתעוררו להשליך את נפשם מנגד על תורת אלוהיהם ועל ארץ אבותם. ", + "ויחץ את העם לארבעה ראשים, וישם את אחיו את שמעון ואת יוסף ואת יונתן לשרי צבאות בראשם, ויחלק לכל אחד אלף וחמש מאות איש. ", + "ויצו אחרי כן את אלעזר לקרוא בספר תורת ה', וישם דבר בפיהם לאמור, לה' התשועה. ויקום וילך למסע לפני הנותרים, ויפגע את ניקנור. ", + "וה' אלוהים היה משגבם וקרן ישעם, כי הכו תשעת אלפים איש לפי חרב, ורבים מהם החלישו בפצעים והשרידים הניסו. ", + "וידלקו אחרי האנשים אשר התקבצו לקנותם לעבדים, וידביקום וייקחו את כספם. ", + "וישובו מרדוף אחריהם, כי קרוב יום השבת לבוא. ", + "ויאספו ויצברו את כל כלי המלחמה ואת השלל, ואחרי כן עשו את השבת. ", + "ויהללו וישבחו את ה' אלוהיהם אשר הושיעם ביום ההוא, ויחל לעשות חסד עימהם. ", + "ויהי ככלות השבת ויחלקו מן השלל לאלמנות וליתומים ולאביוני העם, והנותר לקחו להם ולביתם. ", + "ויעתירו כולם אל ה' אלוהים ויאמרו: חננו ה' כרוב רחמיך, והשב חסדך לעבדיך עד עולם. ", + " וילחמו עוד מלחמות רבות את טימוטיוס ואת בכחידס, ויכו הרבה מעשרים אלף נפש לפי חרב, וילכדו את ערי המבצר אשר להם. ", + "ויחלקו את השלל למספר הנפשות ביניהם ובין העניים והאלמנות והיתומים והזקנים. ", + "ויאספו את כל הנשק ויניחום במקומות מועדים, ואת יתר המלקוח הביאו ירושלימה. ", + "ויהרגו גם את פילרכס, אשר היה עם טימוטיוס, איש דמים ונבל אשר הצר מאוד לבני ישראל. ", + "ויהי בחגגם את יום תשועת ה' בירושלים, וימצאו את קליסטינש נחבא במלונה, ויקחוהו וישרפו אותו באש, יען אשר שרף את דלתי ההיכל, וישיבו לו כגמול ידיו. ", + "וניקנור הרשע אשר הביא אלף כנענים למכור להם את שבויי היהודים, ", + "הוא אשר הכניעו ה' לפניהם אחרי הסירו את כל עדיו מעליו, נס כאחד הריקים דרך הים לאנטוכיא, ויבוא שם אבל ונכלם בלי צבא. ", + "והוא אשר התברך בלבבו להביא את הכסף מממכר השבויים אל המלך ולשלחו לרומא, אמר: לא נוכל לעם הזה. ", + "כי אלוהיהם נלחם להם על אשר שבו ללכת בדרכיו. " + ], + [ + "ויהי בעת ההיא, וישוב אנטיוכוס בחרפה ובוז מארץ פרס. ", + "כי בנוסעו לפרזיפוליס הבירה נשאו ללבו לבוז את בית האליל, ולתפוש את העיר. ", + "ויקומו כל יושביה להלחם בו, ויגרשוהו בלעג ובקלס מן העיר. ", + "ויהי בהיותו באחמתא, היא אקבתנא, וישמע שם את אשר קרה לניקנור ולטימוטיוס, ויחר אפו. ", + "ויאמר בלבו, נקם אנקום את חרפת מנוסתי ביהודים. ויאץ ברכבו להחיש דרכו ולנסוע יומם ולילה. ", + "כי חמת ה' רדפו עקב אמרו בלשון מדברת גדולות, בבואי ירושלימה והפכתי את העיר לקברי היהודים. ", + "ויעש ה' אלוהים אלוהי ישראל בו שפטים, וינגע אתו בנגע סתר אשר לא יוכל להירפא. ", + "כי בדברו את הדברים האלה אחזהו כאב אנוש בבטנו ובמעיו, ואין מרפא. ", + "ויושב לו גמולו אל חיקו, יען אשר הכה אחרים במכות רבות ונפלאות. ", + "ואף גם בזאת לא השפיל גאונו וחמתו בערה בו כאש. ", + "ויהי בהיחפזו ללכת, וייפול מעל מרכבתו וייפרדו כל עצמותיו. ", + "והאיש אשר נשאו רוח גאוותו אל שחקים, וידמה בנפשו לשום לים חוקו ולשקול בפלס את ראשי ההרים, כמעט נפל לארץ והנה הוא נשוא בכסא מוכה וחולה, ויד ה' נראתה בו לעין כל. ", + "ויבא רקב בבטנו ובבשרו, וירום תולעים ויבאש, עד כי נלאו אנשיו נשוא. ", + "והגבר רם עיניים ושיאו בשמים, נתעב ונאלח לנושאיו, כי עלתה צחנתו באפם. ", + "אז שחה לעפר נפשו וישתפך עליו רוחו, וירא כי הייתה בו יד ה' וכל לבבו דווי.", + " ויהי כי גדל באשו, עד כי נלאה נשוא, ויפתח את פיו ויאמר: ", + "אכן לא ייכון לבן אדם להידמות לאל עליון, וטוב לו להיכנע מפניו. ", + "ויתן הנבל אל לבו להתפלל אל ה', ולא אבה ה' שמוע לקולו. ", + "וידור נדר לה', ויאמר לקרוא דרור לעיר אשר נשבע עליה להפוך אותה לקברי היהודים. ", + "ואת היהודים אשר לא יקרו בעיניו לתת להם קבר במותם, ואשר אמר עליהם לתיתם למאכל לעוף השמים ולחית הארץ, אשר נשבע לעשותם חופשים כאנשי אטינה. ", + "וישבע לפאר את היכל ה' אשר גזל מתוכו כל חמודיו, ולהוסיף עוד על כלי השרת אשר היו בו לפנים ולתת מכספו די העבודה לקורבנות הבית. ", + "וגם נשבע שבועה להתייהד ולעבור בכל ארץ הנושבה להודיע גבורות ה' תחת כל השמים. ", + "ובכל זאת לא סרו תחלואיו ממנו כי כלה ונחרצה אליו הרעה מאת ה'. ", + "ויהי כי לא האמין עוד בחייו ויכתוב בלב נמוג ונדכה את המכתב הזה ליהודים:", + "אנטיוכוס המלך והשליט ליהודים הישרים שלום וחיים וברכה. ", + "אם שלום לכם ולבניכם ושלוה באוהליכם אודה את שם ה' אשר בו תוחלתי. ", + "הנה נחליתי מאוד בדרך בשובי מארץ פרס. ", + "וכאשר זכרתי את חסדכם ואת אמתכם עמדי נתתי את לבי לבקש את שלום הארץ ויושביה. ", + "וגם כי לבבי לא יאמר נואש, ושברתי לתשועת ה' להירפא מחליי זה, לא אחדל לעשות כאשר עשה אבי לפני. ", + "כי בנוסעו עם חילו לארצות העליונות, הקים מושל תחתיו לדעת מי הוא אדוני הארץ, אם יקרהו אסון, או מלחמה, והממלכה לא תהיה שובבה, כן אעשה אף אני. ", + "כי רואה אנכי את המלכים מסביב שואפים למלכותי אם תאונה לי רעה, לכן שמתי את בני אנטיוכוס למלך תחתי. ", + "כאשר בחסדכם קדמתם פניו תמיד בלכתי לארצות העליונות, וכתבתי לו את הדברים אשר תראו מתחת. ", + "ועתה הנני מבקש מידכם על כל הטוב אשר גמלתי לכולכם ולכל אחד מכם, להיות נאמנים ושלמים לי ולבני. ", + "ובטחתי בו כי הטיב ייטיב עמכם בכל נפשו ובכל מאודו וישמע לקולי.", + "וייתום הרוצח והמקלל אלוקים מן הארץ בכאב אנוש ונעכר, כאשר עכר והמית רבים, וימת כנכר בארץ נכריה ובהרי המדבר. ", + "ויקבור אותו פוליפוס אשר גדל אתו, ומיראתו את בן אנטיוכוס, נס אל תלמי פילומיטר מלך מצרים. " + ], + [ + "ורוח ה' צלחה על יהודה המכבי ועל אנשיו, וילכדו את העיר ואת המקדש. ", + "ויהרסו את המזבחות ואת בתי הגילולים אשר הקימו הגויים בחוצות העיר. ", + "ויהי אחרי טהרם את הבית, ויעשו מזבח חדש, ויוציאו אש מן האבנים אשר ליקטו, ויקריבו את קורבנם לה' מקץ שנתיים ימים. ", + "ויקטירו ויערכו את הנרות, ויתנו את לחם הפנים על שולחן ה'. ", + "וככלות כל אלה נפלו על פניהם ויתחננו אל ה' אלוהים לאמור: ", + "אנא ה' שומרנו לנצח מצרה כזאת אשר באתנו. ", + "ואם חטאנו לך, יסרנו כחסדך, ואל תתננו עוד בידי זרים המחרפים את שם קודשך. ", + "ומאת ה' הייתה זאת לחטא את הבית בעצם היום ההוא אשר טימאו אתו הגויים, והוא יום העשרים וחמשה לירח כסלו. ", + "ויחוגו חג לה' שמונת ימים כימי חג הסוכות, ויזכרו את הימים מקדם בחגגם את חג הסוכות בהרים ובמערות, ויתעו בישימון כבהמות שדה. ", + "ויקחו ערבי נחל וכפות תמרים וישירו שיר שבח והודיה לה', אשר נתן להם עוז ותשועה לטהר את בית מקדשו. ", + "ויעבירו קול בכל ערי יהודה לחוג את החג הזה מדי שנה בשנה.", + "ויהי אחרי מות אנטיוכוס הרשע, וימלוך אנטיוכוס אאפטר בנו תחתיו. ", + "ועתה נספר בדרך קצרה את הקורות בימיו ואת התלאות אשר מצאונו במלחמות. ", + "ויהי בראשית ממלכתו וישם את ליזיאש נציב ארם וצור על כל מלאכת עבודת הארץ. ", + "ותלמי מקרון אשר יעץ טוב על היהודים, התאמץ להגן בעדם על כל הרע אשר נעשה להם. ", + "וירגלו רעיו בו אל המלך, ויקראו אותו בשם בוגד, על אשר לא שמר את משמרת האי קיפרי אשר הפקיד פילומיטר על ידו, ויעזבהו וילך אל אנטיוכוס אביו. ", + "וירא כי כשל כוחו בפקודת משמרתו, ויקץ בחייו, וישת מכוס התרעלה וימות.", + "ויושם גורגיאש לפקיד תחתיו, וישכור חיל מבני נכר וילחץ את בני ישראל. ", + "וגם יושבי אדום היו בעוכרם, ויאספו את היהודים אשר גורשו מירושלים בערי מבצר אשר להם, ויתחזקו בם להלחם בישראל. ", + "ויקרא יהודה המכבי ואנשיו אל ה' לעמוד לימינם, ויצורו על מבצרי אדום וילכדו אותם ביד חזקה. ", + "ויהרגו את כל הלוחמים אתם על החומות, ובכל מקום אשר השיגה ידם, ויכו כעשרים אלף איש לפי חרב. ", + "וימלטו מהם כתשעת אלפים אל שני מגדלים גבוהים ובצורים, וחמושים היו להתייצב לפני הצרים אותם. ", + "ויפקד יהודה פקידים את שמעון ואת יוסף ואת זכאי על אנשי הצבא, אשר חלק להם לשים המצור על המגדלים, והוא הלך למסעיו אל הערים אשר במצוק. ", + "ואנשי שמעון הוסבו במקח שוחד מן ההמון אשר במגדלים, ויקחו מהם שבעים אלף דרכמונים ויתנו להם יד להימלט. ", + "וישמע יהודה ויאסוף את ראשי הצבא וידבר אליהם לאמור: ", + "האנשים החטאים האלה מכרו את אחיהם בכסף, לתת פליטה לאויביהם וחרב בידם להרגנו. ", + "ויצו להרוג אותם על אשר בגדו באחיהם, וייחן על המגדלים. ", + "ותצלח המלאכה בידו וילכוד אותם, ויך בהם כעשרים אלף איש לפי חרב. ", + "וטימוטיוס אשר ניגף לפני היהודים זה ימים, אסף עם כבד ועצום מבני גבר, וגם רכב ופרשים רבים מארץ אסיא, לבוא לקחת את כל ארץ יהודה ביד חזקה. ", + "ויהי כי הקריב לבוא, ויתפלל יהודה ואנשיו אל ה' ויעלו עפר על ראשם ויחגרו שקים. ", + "ויפלו על פניהם לפני מזבח ה' ויתחננו אל ה' לאמור: ", + "ה' אלוהים עשה נא עמנו חסד כאשר דברת בתורתך הקדושה: ואיבתי את אויביך וצרתי את צורריך.", + "ויהי ככלותם להתפלל, ויחגרו איש את חרבו, ויסעו קוממיות מן העיר, וילכו עד מקום חנות האויב ויתייצבו שם. ", + "וכמו השחר עלה, והנה שתי המחנות פנים אל פנים במערכה, גם כי שונות הנה בגבורתן. ", + "כי אלה שברו אל ה' אלוהיהם ובטחו בישועתו, ואלה נשענו על רוב חילם ואומץ רוחם. ", + "ויהי כי חזקה המלחמה, וירא לאויבים דמות חמשת אנשים רוכבים על סוסים בשמים, ורסן זהב בפיהם, הולכים לפני מחנה היהודים. ", + "ושנים עומדים על ירכתי יהודה ומגינים עליו בחרבותיהם מכל פגע. ", + "ויורו חצים וברקים על האויבים, עד כי אופל כיסה את פניהם, ויהם את מערכותם. ", + "ויהיו המתים ביום ההוא עשרים אלף וחמש מאות איש רגלי, ושש מאות פרשים. ", + "וטימוטיוס נס לנפשו אל מבצר יעזר אשר היה ביד כיריאש הפקיד, ויצבאו יהודה ואנשיו על המבצר ימים ארבעה. ", + "ואנשי המבצר היו בטוחים בחוזקו, ויקללו את היהודים יום יום קללות נמרצות. ", + "ויהי ביום החמישי ותבער חמת עשרים איש מאנשי יהודה על קללתם, ויעפילו לעלות על החומה, ויכו את שומרי החומה לפי חרב. ", + "וכל העם עלו אחריהם וילחמו שם, וישלחו את המגדלים באש וישרפו את המקללים. ", + "ויקצצו את הדלתות, וכל העם אצים לבוא אל המבצר, וילכדו את העיר. ", + "וימצאו את טימוטיוס נחבא בבור, ויכוהו נפש, וימיתו גם את כיריאש אחיו ואת אפלופנס. ", + "ויהי כאשר תמה המלחמה, ויהללו וישבחו את ה' אשר הגדיל לעשות עם עמו, ותעז ידם על אויביהם. " + ], + [ + "ויהי מקץ ימים מספר ויוגד לליזיאש את אשר נעשה, והוא היה אומן המלך ושאר בשרו, ופקודתו על כל עבודת הארץ, וימלא חמה. ", + "ויאסוף שמונים אלף איש רגלי ורכב רב ופרשים, ויצא לקראת ישראל למלחמה. ", + "ויאמר בלבו להורישם כולם מירושלים, ולתת גויים בתוכה. ", + "ולהסב אליו את תרומות ההיכל כתרומות היכלי הגויים, ולתת את עבודת הכהונה בשכר שנה. ", + "ויכולת ה' לא עלתה על ליבו, כי בסכלותו נשען על המון חילו ופרשיו, ועל שמונים שנהבים אשר איתו. ", + "ויהי בבואו אל ארץ יהודה, ויחן על בית צור, והעיר יושבת במקום צר כחמש חלקות ארץ בואכה ירושלימה. ", + "וישמע יהודה כי באה העיר במצור, ויתחננו אל ה' בקול בכי וזעקה, לשלוח מלאכו לפניהם להושיעם. ", + "ויקום הוא ראשונה, ויחגור את מותניו ויקרא לכל אשר איתו להיחלץ ולקום לתשועת אחיהם. ", + "ויצאו כולם ביד רמה מן העיר. וטרם הרחיקו ללכת, וירא אליהם איש רוכב על סוס לבן, ושריון זהב על ליבו ומנופף חרב בידו. ", + "ויברכו כולם את אלוהי החסד והרחמים, וילבשו עוז להלחם בכפירי יער ובחומות ברזל, אף כי בבני אדם. ", + "ויסעו כולם בזרוע נטויה, והמלאך אשר שלח ה' לפניהם, ויפלו כלביא וכליש על אויביהם, ויחרימו עשתי עשר אלף רגלי, ואלף ושש מאות רוכבי סוסים לפי חרב, והשרידים הניסו. ", + "וכל הממלטים את נפשם היו פצועי חרב, וגם ליזיאש נס בחרפה ובקלון, ותהי לו נפשו לשלל. ", + "וליזיאש היה איש תחבולות, ויהי בראותו את מגפת עמו ואת קוצר ידו להכניע את היהודים, יען כי ה' אלוהים בעזרם, וישלח ויקרא להם לשלום. ", + "ויאמר תהי נא אלה בינותינו והייתי לכם למליץ לפני המלך להשלים עמכם ולהיטיב אתכם. ", + "וירא יהודה כי טוב לו המנוחה וייטב הדבר בעיניו, ויאות לו המלך בכל אשר ביקש מיד ליזיאש על אודות היהודים. ", + "וזה פתשגן הכתב אשר כתב ליזיאש ליהודים.", + "ליזיאש לעם יהודה שלום. ", + "יוחנן ואבשלום מלאכיכם הביאו לי את ספרכם ויבקשו ממני את הדברים אשר נקבו בתוכו. ", + "הנה הבאתי את משאלותיכם לפני המלך, והוא נשא את פניכם בכל דבר אשר יישר. ", + "ועתה אם באמת ובתמים תשמרו את הברית הזאת, היטב איטיב גם ביום מחר עמכם. ", + "וציוויתי את מלאכי אלה וגם את המלאכים אשר שלחתם אלי, להורות אתכם את הדברים האחדים אשר פרשו בינותינו והיה זה לכם שלום. ", + "ביום העשרים וארבעה לחודש דיסקורי שנת מאה וארבעה ושמונה.", + "וזאת האיגרת אשר כתב המלך לליזיאש.", + "המלך אנטיוכוס נותן את ברכתו שלום לאחיו ליזיאש. ", + "בהיאסף אבי אל אבותיו ומושבו בין מלאכי אלוהים, נתתי את לבי לדרוש את שלום עמי לבל ייעצר איש מעבודת אלוהיו. ", + "ועתה שמעתי על היהודים לאמור, כי מאנה נפשם ללכת בחוקי היונים כאשר ציוה עליהם אבי לפני מותו, ורצונם אך לדבוק בחוקות אבותיהם. ", + "על כן חשבתי למשפט לתת שלום גם לעם הזה, וציוויתי להם את בית אלוהיהם, וימשלו בארצם כמשפטם. ", + "ועתה שלח נא את מלאכיך אליהם לכרות להם ברית שלום למען ידעון את אשר עם לבבי וישבו לבטח בארצם.", + "וזה משנה הכתב אשר שלח המלך ליהודים.", + "המלך אנטיוכוס לזקני יהודה ולכל קהל ישראל שלום. ", + "אם שלום לכם ישמח לבי גם אני, ואני שלום. ", + "הנה שמעתי מפי מינילאוס כי כלתה נפשכם לשוב אל אחוזתכם ואל משפחותיכם. ", + "לכן הנני נותן את בריתי שלום לכל העוברים בארצי, למן היום הזה עד יום השלושים לחודש האביב. ", + "ויוכלו לאכול ולשתות כפי חוקותם ומשפטם, ולא ירע להם איש על אשר עברו את מצוותי בשגגה עד היום. ", + "ושלחתי לכם את מינילאוס למען הודיעכם את בריתי זאת והיה זה לכם שלום. ", + "בחמישה עשר יום לחודש האביב, שנת שמונה וארבעים ומאה.", + "וגם זקני רומא כתבו ספר ליהודים לאמור:", + "קווינטוס ממיוס וטיטוס מנליוס שלוחי רומא לעם יהודה שלום. ", + "כל ההנחות אשר עשה לכם ליזיאש שאר המלך הקרוב אליו ישרו בעינינו ושמחנו בן. ", + "ועל אודות הדברים אשר אמר לכם להביא לפני המלך. ", + "מהרו ושלחו מכם אחד אלינו להודיענו את אשר בלבבכם, למען נתבונן בדבר הטוב הוא אם רע, כי נוסעים אנחנו כעת לאנטוכיא. ", + "רק אל תעצלו להשיב אותנו דבר, כי ירט מדרך לנגדנו והיה זה לכם שלום." + ], + [ + "ויהי בשנת מאה וארבעים ושמונה, בחמישה עשר יום לחודש האביב, יום אשר הוקם בו הברית הזאת, וישב ליזיאש אל המלך, והיהודים שבו לעבוד את עבודתם בשדה. ", + "ופקידי הארץ אשר נשארו בכל הערים מסביב והם: טימוטיוס ואפולוניוס בן גיניאש וירונימוס בן דימופון וגם ניקנור נציב אי קיפרי, לא נתנו להם מנוח, וימררו את חייהם. ", + "וגם יושבי יפו עשו בם נבלה אשר אין כמוה, בפתותם את היהודים הדרים בתוכם לרדת עם נשיהם וטפם אל האניות אשר הכינו, להראותם כי אין איבה בינותם. ", + "וייאותו היהודים לתומם לרדת בתוכם כאשר אמרו יושבי העיר, כי לא חשבו על מרמה. ", + "ויהי בהיותם בלב ים וישקיעו אותם במצולה, וימותו כמאתיים נפש. ", + "ויהי כשמוע יהודה את התועבה הגדולה הזאת, ויאסוף את אנשיו, ויצעקו אל ה' השופט צדק, לנקום את נקמתם. ", + "וייסעו לקראת מרצחי אחיהם, ויציתו באישון לילה את החוף אשר לעיר באש, וישרפו כל האניות, וכל הנמלטים שמה הכו לפי חרב. ", + "וירא את העיר כי מסוגרת, ויעל מעליה ויחשוב מחשבה לשוב מהר ולהכרית כל יושביה. ", + "ויוגד לו לאמור הנה יושבי יבנה גם הם חורשים רעה על היהודים אשר בקרבם, ומזימתם לעשות כמעשה אנשי יפו. ", + "וייפול גם על יושבי יבנה לילה, וישרוף את החוף ואת האניות, ונוגה לבת האש נראה בחוצות ירושלים, כרחוק ארבעים ומאתים כברות ארץ. ", + "ויפן משם ויוסף עוד ללכת תשע כברות ארץ להלחם בטימוטיוס, ויגע גדוד ערבים בדרך ומספרם כחמשת אלפים רגלי וחמש מאות פרשים. ", + "ויתגרו בו ותהי המלחמה כבדה עד מאוד, ותחזק יד יהודה ואנשיו כי ה' נלחם להם. ", + "ויראו הערבים כי לא יכלו לו, ויקראו לו לשלום ויאמרו: ", + "הא לכם מקנת צאן ובקר, ואם טוב בעיניכם והיינו גם בעזרתכם. ", + "וירא יהודה כי בתום לב ידברו, וישלם עימהם ויתקעו כף, ויפנו איש למסעיו. ", + "ויצור יהודה אחרי כן על עיר רחבת ידים וחומות ומעברות לה מסביב, והעיר רבתי עם מעמים שונים, ושמה קספין. ", + "ואנשי העיר ההיא בטחו על חומותיה הבצורות ועל מסכנותיה המלאות בר ואוכל, ולא יראו מפני יהודה וחילו, ויחרפו ויקללו אותם. ", + "וישאו אנשי יהודה את קולם אל ה' אלוהי צבאות אשר הרעיש והפיל את חומות יריחו בימות יהושע בן נון בלי נשק ומגן. ", + "וירוצו בכל מאמצי כוחם כפראי יער על החומות, וילכדו את העיר. ", + "ויכו מכה רבה ביושביה, עד כי מי הבריכה מסביב נהפכו לדם, ורוחב הבריכה כשתי חלקות שדה. ", + "ויסעו משם הלוך ונסוע שבע מאות וחמישים כברות ארץ, עד לבוא חרקה, והיהודים אשר בתוכה נקראו בשם טוביים. ", + "אך לא מצאו שם את טימוטיוס, כי עלה מעל העיר בלי עשות מאומה, אפס כי נתן מצב חזק בעיר בצורה הקרובה לה. ", + "ויקומו שני ראשי חיל מגדודי יהודה, דוזיטיוס וזוזיפטר, ויכו את המשמר אשר נתן טימוטיוס בתוכה לפי חרב, ומספרם כעשרת אלפים איש. ", + "ויפקוד יהודה אחרי כן את חילו ויחלקם לגדודים וייסע לקראת טימוטיוס ואנשי צבאו, ומספר פקודיהם היה מאה ועשרים אלף איש רגלי, ואלפיים וחמש מאות רוכבים על סוסים. ", + "וישמע טימוטיוס כי קרב יהודה וחילו לבוא לקראתו, וישלח את הנשים ואת הטף וכל העבודה אל עיר קרנים, כי העיר ההיא יושבת בין הרי מצור ואין מקום לחנות עליה. ", + "ויהי אך ראה ראו את פאת המחנה אשר ליהודה, והנה אימה חשכה נופלת עליהם, כי ראו מלאך ה' ניצב לקראתם הרואה כל דבר. ", + "וינוסו נבוכים על פני השדה אנה ואנה. ובחופזם נפלו איש בחרב רעהו. ", + "וירדוף יהודה בזרוע נטויה אחריהם, ויזנב בהם עד השחיתו כשלושים אלף איש. ", + "וטימוטיוס נפל בידי דוזיטיוס וזוזיפטר. ויתחנן ויבקש על נפשו ויאמר: ", + "ראו כי רבים מאבותיכם ומאחיכם בידי המה, ואם תמיתוני אתם, מי יציל את נפשם ממות. ", + "ויהי כאשר התערב לשלחם כולם לחופשי, וירפו ממנו וישלחוהו בשלום בגלל אחיהם. ", + "ויפן יהודה משם מול קרנים והתרקטיון, ויצבא עליהם, ויך כעשרים וחמשת אלפים איש לפי חרב. ", + "אחרי כלותו שם את פניו מול מבצר עפרון, וליזיאש בתוכו עם חיל כבד ועצום מעמים שונים. ", + "והמון בחורי כוח ניצבים מחוץ לחומות להתייצב נגד הצרים, והעיר מלאה כל כלי מלחמה. ", + "ובכל זאת גברה יד היהודים עליהם וילכדו את העיר, כי קראו אל ה' אלוהי צבאות השובר בזרוע כל כוח האויב, ויפילו עשרים וחמשה אלף איש ארצה. ", + "משם עברו אל קריית השיטין, ורחוקה היא מירושלים כשש מאות כברות ארץ. ", + "ויאמרו היהודים אשר בקרבה לאמור. ", + "האנשים האלה שלמים הם אתנו, וגם עשו עמנו רק טוב בכל התלאות אשר מצאו את אחינו, וייטיב יהודה עימהם ויברך אותם. ", + "ויאמר היטבתם לעשות וכה תוסיפון. ", + "וישב את אנשיו ירושלימה לחוג את חג השבועות. ", + "ויהי כי עבר החג, ויקומו להלחם בגוגיאש שר צבא אדום. ", + "והוא נוסע לקראתם בשלושת אלפי איש רגלי ובארבע מאות פרשים. ", + "ויערכו איתם מלחמה ויפלו מתי מספר מאנשי יהודה. ", + "ודוזיטיוס היה רוכב מהיר ואיש חיל מגדוד בקינרס, ויפגע בגורגיאש ויתפשהו באדרתו, ויריצהו בזרוע עוזו לתפשו חי. ", + "וירץ רכב טרָקי לקראתו, ויקצץ זרועו משכמו וישמטהו, וימלט גורגיאש עיר מורשה. ", + "והאנשים מגדוד עֶזרון לא חדלו להלחם עד כי רפתה ידם וייעפו. ", + "ויקרא יהודה אל ה' לעמוד לימינו ולריב את ריבו. ", + "וכל העם נשאו את קולם קול גדול בלשון עמם וישירו לה'. ", + "ויפלו בחתף על אנשי גוגיאש, ויניסום. ", + "ויאסוף יהודה אחרי כן את אנשיו וייסע לעיר עדולם. ", + "ויהי כי קרב יום השביעי ויתקדשו כמשפט לעשות את השבת. ", + "ויהי ממחרת השבת ויבואו אל יהודה ויאמרו לו. ", + "נלכה נא ונאסוף את החללים לקבור אותם אל אבותם. ", + "ויהי בהפשיטם את בגדיהם, וימצאו על כל חלל מתחת למדו מפסילי גילולי יבנה אשר חרם הם בישראל, וידע כל העם על מה נפלו בחרב אויביהם. ", + "ויברכו כולם את ה' השופט בצדקה והמוציא תעלומות לאור יומם. ", + "ויחלו את פניו ויאמרו, אנא שא נא פשעינו והסתר פניך מחטאינו. ", + "ויזהר יהודה את העם ויאמר, הישמרו מכל דבר פשע, הנה עיניכם הרואות כי האנשים האלה נספו בחטאתם. ", + "ויקח מהם תרומה לה' אלפים דרכמונים כסף, וישלח אותם ירושלימה להקריב מהם קרבן אשם לה', ולכפר על נפשות המתים. ", + "ותחשב לו לצדקה, כי לולא האמין כי יעיר אלוהים את רוחו על כל ישני עפר, כי עתה תפילתו תועבה לכפר בעד המתים. ", + "ובזאת הזכירם כי נוצר ה' את חסדו לכל המתים באמונתו ולמייחלים לחסדו, ויצו להקריב אשם בעדם לנקותם מפשעם. " + ], + [ + "ויהי בשנת מאה וארבעים ותשע ויוגד ליהודה לאמור. ", + "הנה אנטיוכוס אאופטר יצא בחיל גדול לבוא ארץ יהודה, וליזיאש אומן המלך המושל בכל מלאכת העבודה אתו. ", + "ומספר פקודיו מאה ועשרת אלפים איש רגלי, וחמשת אלפים רוכבי סוסים, כולם בני יון, ועשרים ושנים שנהבים, ורכב ברזל שש מאות. ", + "וגם מינילאוס הלך אל המלך לרמותו בשפתי חלקות, לא לטובת ארצו כי אם להסב אליו את משמרת הכהונה. ", + "אולם מלך מלכי המלכים העיר את רוח אנטיוכוס לייסרהו כאחד הנבלים, כי ליזיאש הגיד לו לאמור, רק ביד מינילאוס נעשתה כל השערורייה הזאת. ", + "וישלחהו המלך לעיר כיריאה, ויצווה להמיתו כמשפט הארץ. ", + "כי בעיר ההיא היה מגדל גבוה חמישים אמה, ומראשו ועד רגלו מלא דשן, וגלגל הולך וסובב מלמעלה. ", + "וכי שלח איש את ידו בקודש, או עשה כל דבר פשע אשר לו משפט מות, הושיבוהו על הגלגל קל המרוץ ויבולע שם. ", + "כן בילע המוות את בן נעות המרדות מינילאוס, וימת ואין קובר. ", + "ויעשה לו כמשפט בחטאתו אשר חטא במזבח ה', אשר אש התמיד יוקדת עליו ומלא דשן, ותשבע נפשו בדשן. ", + "והמלך שפך בחרון אפו כל חמתו על היהודים, וייתן את ליבו להרע עוד עימהם, מאשר הרע להם אביו לפניו. ", + "וישמע יהודה, ויצו לכל העם לקרוא יומם ולילה אל ה' להיות בעזרתם, כאשר עשה עד היום. ", + "לבל יגורשו מאדמתם, ולא תופר תורת ה' ומקדשו. ", + "ולבל יכניע את העם, אשר זה כמעט שב רוחו מכל העמל והיגון, לתת אותם ביד צורריהם. ", + "ויעשו כולם כאשר ציום, ויתחננו אל ה' בצום ובכי, ויפלו על פניהם שלושת ימים. ואחרי כן צווה להם להיות נכונים. ", + "ויוועץ יהודה עם זקני העם, ותהי העצה לצאת חושים לקראת המלך בטרם בואו אל הארץ ללכוד את העיר, וה' הטוב בעיניו יעשה. ", + "ויהי אחרי העירו את רוח העם, להלחם בעוז ותעצומות בעד התורה ובעד בית ה' וארץ אבותם ומלכותם, וישליכו את יהבם על ה' יוצר הכל ויסעו. ", + "ויחנו את פני עיר מודעית, וישם יהודה דבר בפיהם לקרוא לה' התשועה. ", + "ויקם הוא ומבחר אנשיו לילה, ויפלו על מחנה המלך, ויכו כארבעת אלפי איש לפי חרב. ", + "ויהרגו את הגדול בשנהבים, ואת כל האנשים אשר על הצריח אשר עליו, ויחרידו את כל העם אשר במחנה, וישובו אל המחנה בטח. ", + "את כל אלה עשו באשמורת הבוקר בחסד ה' עליהם. ", + "ויהי כראות המלך את אומץ רוחם, ויתנכל לקחת את עריהם בעורמה. ", + "וינהג את מחנהו לפני בית צור מבצר היהודים, אך גם שמה כשל כוחו. ", + "כי מלא יהודה את אסמיה בר ואוכל, ויינגף המלך לפני יושביה וחילו היה הלוך וחסר. ", + "ואיש היה במחנה העברים ושמו רודוקיס, ויגל כל דבר סתר אל האויב, וידרשו אחריו ויתפשוהו ויתנוהו בבור. ", + "וירא המלך כי גם פה נכזבה תוחלתו, וישלים את אנשי בית צור ויעל מעליהם להלחם ביהודה לבדו, ויינגף גם לפניו במערכה. ", + "ויוגד לו לאמור, הנה פוליפוס אשר שמת לנגיד באנטוכיא מרד בך מרד, ויפג ליבו ויחרד. ", + "ויכנע לבבו לחלות את פני יהודה להשלים אתו, וישבע להקים כל דבר במישרים, ולבלתי עבור עוד את בריתו. ", + "ויהי אחרי השלימם, ותהי רוח אחרת עמו ויקרב קרבן לה', ויכבד את ההיכל וייטיב עם העיר. ", + "ויבקש את אהבת יהודה, וישימהו לפקיד ולנשיא מעכו ועד גבולי ארץ בני נריני. ", + "ויהי בבוא המלך לעכו, וילונו כל העם אליו על דבר הברית אשר כרת את היהודים, ורצונם היה להפרה. ", + "ויקם ליזיאש ויהס את העם, וידבר על לבם להצדיק את המלך בעיניהם. ", + "ויהי אחרי השקיטו את תלונות העם, וילך המלך וישב לאנטוכיא. ", + "וזאת הייתה צאתו ובואו במלחמה ההיא. " + ], + [ + "ויהי מקץ שלוש שנים, ויוגד ליהודה לאמור: ", + "הנה דימיטריוס בן סליקוס בא דרך הים, לעיר שומרון (טריפוליס) בעם כבד ובאניות רבות. ", + "ואחרי הכותו את אנטיוכוס, ואת ליזיאש שר צבאו, כבש את כל הארץ. ", + "ויוודע הדבר גם לאליקים, הוא אליקים אשר היה כהן גדול מלפנים, ויפשע בעבודתו עת המבוכה בארץ. ", + "וירא כי כלתה אליו הרעה, ולא יספח עוד אל הכהונה, ויקם וילך אל המלך בשנת מאה וחמישים ואחת. ", + "ויבא לו מנחה עטרת זהב אחת וכפות תמרים וענפי זית אשר ישרתו בם בקודש, ויתחרש כל היום ההוא. ", + "ויהי כי באה עתו להפיק זממו בהיקראו אל המלך, וישאלהו המלך על אודות היהודים. ", + "ויען ויאמר, היהודים אשר יקראו בשם חסידים, ויהודה המכבי בראשם, מעוררי מדנים הם ומבקשי תואנה וריב, ולארץ לא תהיה מנוחה מפניהם. ", + "ראה, גם תפארת אבותיי שדדו ממני, וידיחו אותי מעבודת הכהונה. ", + "ועתה באתי עד הלום, לדרוש בתום לבבי את טובת אדוני המלך ואת שלום ארצנו. ", + "כי אם יוספים אנחנו לשבת במהומה הזאת, תישום כל הארץ בעבורם. ", + "לכן יראה נא המלך וישפוט כפי רוב חסדו על אודותינו, כי כל עוד יהודה חי לא תשקוט הארץ. ", + "ויהי ככלותו לדבר, וייחר אף כל מבקשי רעת העם ביהודה, וישיאו את לב דימיטריוס בו. ", + "ויקרא המלך לניקנור אשר על הפילים, ויפקד אותו על כל ארץ יהודה. ", + "ויצווהו להמית את יהודה, ולהפיץ את כל עדתו, ולתת את משמרת הכהונה לאליקים. ", + "ויתלקטו אל ניקנור המון ריקים מן הגויים אשר הקיאה אותם הארץ בבורחם מפני יהודה, ויקוו להרים קרנם באובדן היהודים. ", + "וישמע יהודה כי יצא ניקנור בחרב לקראתו, וכי נאספו עליו כל הגויים מסביב. ", + "ויצו ויזרקו כל העם עפר על ראשם, ויתחננו אל ה' אשר הקים תמיד את עמו, ויפדה אותם מכל צרותם באותות ובמופתים. ", + "ויהי אחרי התחננם, ויצו אותם ראש צבאם לקום ולנסוע. ויקומו כולם וייסעו, ויפגעו במחנה אויביהם על כפר דיסו. ", + "ויהי כי החל שמעון אחי יהודה לערוך לקראתם, וישתומם על המראה, כי אין קול ואין קשב, וכולם נעלמו מנגד עיניו. ", + "וכה היה הדבר כשמוע ניקנור כי אנשי יהודה מרי נפש הם, ויחרפו נפשם למות על אחוזת אבותם, ויגר מפניהם ולא אבה להלחם. ", + "וישלח את פוזידוניוס ואת טיודוטס ואת מתתיהו אל יהודה לקרוא לו לשלום. ", + "ויבא יהודה את הדבר לפני העם ויועצו יחדיו, ויקראו כולם פה אחד: נעשה נא שלום. וישימו מועד להוועד בו. ", + "ויהי כי בא יום המועד, ויכינו כסאות לכורתי הברית, ויהודה הציג מקצת אנשיו חגורי חרב במקום נאמן, כי אמר אולי מרמה בלבב האויב לנפול בצדייה עלי. ואחרי כן דברו איש את אחיו לשלום. ", + "ויהי אחרי אשר כילו הדבר, וילך ניקנור ירושלימה וישב שם בלי עשות כל רע, וישלח את כל עמו מעליו. ", + "וימצא יהודה חן בעיניו ויכבד אותו נגד כל העם, וייעצהו לקחת אישה ולהוליד בנים. ", + "וירא יהודה כי שקטה הארץ, וישמע לקולו וייקח אישה וירא בטוב נפשו. ", + "ויהי כראות אליקים כי שלום בין יהודה ובין ניקנור, ונפשו קשורה בנפשו, וילך אל דימיטריוס ויאמר: ", + "הנה ניקנור מעל בך מעל, ואת יהודה השואף למלכותך הקים ליורש מלכותך. ", + "ויתעבר בו המלך כי האמין לדת הבלייעל, ויכתוב בחרון אפו לניקנור לאמור:", + "הנה שמעתי ותרגז בטני, כי כרת ברית שלום ואהבה את יהודה, לכן מהר ושלחהו אסור בזיקים לאנטוכיא.", + "ויהי כי הגיע דבר המלך לניקנור, ויחמץ לבבו וירע בעיניו להפר בריתו את יהודה, כי לא חטא לו. ", + "אולם לא ערב את ליבו למרות את פי המלך, ויתנכל לתפשו בערמה. ", + "ויהודה ראה את פני ניקנור כי איננו אליו כתמול שלשום, וישער בנפשו כי מתאנה הוא לו, ויקח גדוד ממבחר אנשיו ויפטר מפניו. ", + "ויהי כראות ניקנור כי הקדימו יהודה בתחבולתו, ויקם ויעל אל בית ה', ויאמר אל הכוהנים המשרתים, הוציאו את יהודה אלי. ", + "ויהי כי נשבעו כולם לאמור לא ידענו איהו, וישלח את ידו נגד ההיכל וישבע ויאמר:", + "אם לא תסגירו את יהודה אסור בידי, והפכתי את הבית הזה למהפכת עולם, ואת המזבח אתוץ, והקימותי בית בכוס תחתיו.", + "ויהי כאשר כילה לדבר, וילך בחרי אף. ", + "והכוהנים פרשו את ידיהם, ויקראו אל ה' אלוהים, אשר מעולם היה מגן בעדם בעת צרתם ויאמרו:", + "ה' אלוהים ורב מחולל כל, אף כי לא יפקד ממך דבר, רצית בבית הזה לשבתך בקרבנו עולמים. ", + "לכן אל הקודש ואבי כל הקדושים, חוסה נא על הבית הזה אשר טהרנו מקרוב לבל יטמא עוד, וסגור כל פה עיקש ופתלתול.", + "ויוגד לניקנור לאמור: הנה איש מזקני יהודה בירושלים, ושמו רציץ, אשר נפשו דבקה בעמו, והוא נכבד מאוד בעיני העם, על כן יקראו אותו \"אבי היהודים\". ", + "ואף כי נענה ונוגע מעוכרי היהודים בימי צרתם, שם נפשו בכפו והחזיק בתומתו ותורת אלוהיו. ", + "וישלח ניקנור חמש מאות איש אחוזי חרב לתופשו חי, בעבור הראות שנאתו את היהודים לעיני כל העם. ", + "כי אמר בלבו, אם המסר ימסר האיש הזה בידי - והציקותי לכל העם מאוד. ", + "ויהי כי קרבו אנשי החיל אל הבית, וייגשו לשבור הדלת ולשורפה באש, וירא כי אין מקום לנוס, ויתקע חרב בבטנו ויאמר: ", + "אמותה הפעם מות ישרים, וביד הרשעים האלה אל אפול להתעלל בי. אך בחרדת לבבו החטיא את מכתו. ", + "וירא כי אצו האנשים לבוא בתוך הבית, וירוץ פתאום אל החומה, ויתנפל מעליה על העומדים מתחת. ", + "ויפרדו האנשים מלמטה לנטות מפניו, ויפול על בטנו ותבקע. ", + "ובעודנו חי, התחזק בחמת אפו, ויקום מגואל בדם אשר זב ממכתו ונגעו כואב עליו, וירוץ בין העם על אחד הסלעים. ", + "ויוציא בשתי ידיו את מעיו מבטנו, וישפוך אותם על אנשי החיל ויקרא: ", + "ה' אלוהים אלוהי כל בשר ורוח, אתה תשוב ותתנם לי ברוב רחמיך. וימות. " + ], + [ + "וישמע ניקנור כי נאספו יהודה ואנשיו אל גבול שומרון, ויאמר הבה נא אבוא עליהם ביום השבת. ", + "ויאמרו לו היהודים אשר החזיק בם ללכת אחריו לאמור: ", + "אל נא תעשה עמנו הרעה הגדולה הזאת, חדל ממנו ותן כבוד ליום אשר כבדו אלוהים ויקדשהו. ", + "וישאל להם הרשע ויאמר, מי הוא זה אשר נתן לכם את השבת, הישנו אל בשמים? ", + "ויענו ויאמרו: הוא האלוהים אלוהי השמים, אשר נתן לנו את יום השבת ויצוונו לקדשו. ", + "ויאמר הנה אנוכי אלוהי הארץ, וצוויתי אתכם להיחלץ ולעשות את מצוות המלך. ", + "אך לא הצליח חפצו בידו, כי הוא אמר ברום לבבו, עתה אכבדה ביהודה ובכל עמו. ויהודה שם אלוהים מבטחו, וייחל לחסדו להינצל גם הפעם. ", + "ויאמץ את רוח האנשים אשר אתו ויאמר:", + "אל תיראו ואל תערצו מפני הגויים הנוסעים לקראתכם. ", + "זכרו תשועת ה' מימי קדם, אשר שלח לכם מן השמים, ובטחו בישועתו גם עתה.", + "וידבר על לבם לחזקם בדבר ה' ובדברי נביאיו, ויזכירם את המלחמות אשר נלחמו מקדם ויעורר את רוחם. ", + "ויאמר להם: זכרו את המעל אשר מעלו בכם הגויים, בהפרם את הברית אשר כרתו עמנו באלה ובשבועה.", + "ויאזרם חיל למלחמה, לא בחיל ולא בכוח, כי אם בדברים נכוחים ומזהירים. ", + "ויספר להם את כל המחזה אשר ראה בחלומו, ויחזק גם בו את לבבם, ויאמר:", + "הנה חוניו הכהן המשיח נראה אלי בחלומי, ואתם כולכם ידעתם את האיש ואת שיחו. ", + "ישר ותמים היה בדרכיו, ורודף צדקה וחסד מנעוריו, וחן הוצק בשפתיו. ", + "ואראה אותו פורש את כפיו אל ה' ומתחנן בעד עמו ישראל. ", + "ואחריו ראיתי איש נכבד בעטרת שיבה, עוטה אור כשלמה, והוד והדר בפניו. ", + "ויפתח חוניו את פיו ויאמר, הזקן הנכבד אשר עיניך רואות, הוא ירמיהו נביא האלוהים. ", + "ובאהבתו את אחיו יבקש רחמים על עמו ישראל ועל הקריה הקדושה. ", + "וחרב זהב בימין ירמיהו, ויתנה בידי ויאמר: קח נא את החרב בידך, והכית בו את צורריך.", + "ויהי אחרי עוררו את רוח העם וכל בחורי כוח בדברי תנחומים כאלה, ויקראו כולם פה אחד ויאמרו: ", + "לא נבנה מקום למחנה, אך נסעה ונלכה חושים לקראת אויבנו, ונכם ונכיתם עד תומם. ", + "לכן נקום נא ונלחם בעד קריתנו הקדושה ובית מקדשנו. ", + "ולא שמו ליבם אל נשיהם וטפם, ולא אל אחיהם ושארי בשרם, כי אם אל בית ה' אלוהיהם. ", + "וכל הנשארים בעיר פחדו וחרדו ליוצאים למלחמה. ", + "ויהי כי קרבה המלחמה, וחיילי האויבים נאספים ועורכים את מערכותם. ", + "והשנהבים איש איש על מקומו, והפרשים ניצבים משני עבריהם, ויהודה ראה את מערכת האויב ושמע את נהם החיות. ", + "ויפרוש את כפיו השמיימה אל האלוהים עושה נפלאות, אשר לא בכוח ונשק יגבר, כי אם עוז ותשועה ייתן לאשר יקרו בעיניו, ויתפלל ויאמר:", + "ה' אלוהים, אתה שלחת את מלאכך בימי חזקיהו מלך יהודה, ויך במחנה סנחריב מאה ושמונים וחמישה אלף איש. ", + "ועתה אלוהי השמים שלח נא גם היום את מלאכך לפנינו, והפל פחדך על מחנות אויבינו. ", + "למען יחרדו לזרוע עוזך כל מחרפי אלוהים הנוסעים לקראתנו, ורגזו וחלו מפניך.", + "ויהי ככלותו להתפלל, וניקנור וחילו נוסעים לקראתו, ויריעו בחצוצרות וירימו קול תרועת מלחמה, ויהודה ואנשיו החלו להתגרות בם. ", + "בפיהם קראו אל ה', ובידם הכו את האויב, ובתקוותם אל ישועת ה' השחיתו שלושים וחמישה אלף איש ארצה, וירונו לה' על תשועתו הנפלאה. ", + "ויהי כי תמה המלחמה, והעם נסע בקול שמחה משדה המערכה, ויכירו את ניקנור בשריונו נופל בין החללים. ", + "ויהום כל המחנה מקול המולה ותרועה, ויהללו וישבחו את ה' אלוהי צבאות בלשון עמם. ", + "ויהודה המכבי, אשר עיניו לא חסו על נפשו בדורשו את שלום עמו, בשומעו את הבשורה, ויצוו להסיר את ראש ניקנור, ולכרות זרועו עם ידו ולהביאם ירושלימה. ", + "ויהי בבואו אל העיר, ויאסוף את כל העם, ויעמיד את הכוהנים אצל המזבח, וישלח ויקרא לאנשים אשר על המצודה. ", + "ויראם את ראש ניקנור, ואת יד המקלל אשר נטה בזדון לבבו נגד היכל ה'. ", + "ויצו לכרות את לשון הרשע ולגזור אותה לגזרים ולתיתה מאכל לעופות, ואת זרוע הרשע תקע נוכח פתח הבית. ", + "ויהללו כולם את ה' אלוהי השמים ויאמרו, ברוך ה' אשר הציל את המקום הזה, ולא נתנו עוד בידי זרים לחללו. ", + "ואת ראש ניקנור הוקיעו מול פני המצודה, לאות עולם כי הושיע ה' את עמו. ", + "ויקבלו עליהם כולם לב אחד, כי לא ישכח היום הזה לעולם, ולחוג אותו בשלושה עשר לחודש שנים עשר הוא חודש אדר, והוא היום לפני ימי הפורים. ", + "ובכלות מעשה ניקנור, העיר שבה תחת יד היהודים. אסיים פה את הספר. ", + "ועתה אם נרציתי במלאכתי, והיה נועם לנפשי. ואם לא, הנה השלמתיה כפי יכולת ידי. ", + "כי כאשר לא יטעם לחיך לשתות תמיד יין או מים, וטוב ממנו להחליף איש באחיו, כן ינעמו דברים שונים לנפש הקורא." + ] + ], + "versions": [ + [ + "כתובים אחרונים - יצחק זעקיל פרענקיל", + "http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hashmonaim-b-2.htm" + ] + ], + "heTitle": "ספר מקבים ב", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git "a/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Maccabees II/Hebrew/\327\233\327\252\327\225\327\221\327\231\327\235 \327\220\327\227\327\250\327\225\327\240\327\231\327\235 - \327\231\327\246\327\227\327\247 \327\226\327\242\327\247\327\231\327\234 \327\244\327\250\327\242\327\240\327\247\327\231\327\234.json" "b/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Maccabees II/Hebrew/\327\233\327\252\327\225\327\221\327\231\327\235 \327\220\327\227\327\250\327\225\327\240\327\231\327\235 - \327\231\327\246\327\227\327\247 \327\226\327\242\327\247\327\231\327\234 \327\244\327\250\327\242\327\240\327\247\327\231\327\234.json" new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..68b714fd14dfdf4d6611e616bf4a06ef88c4b110 --- /dev/null +++ "b/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Maccabees II/Hebrew/\327\233\327\252\327\225\327\221\327\231\327\235 \327\220\327\227\327\250\327\225\327\240\327\231\327\235 - \327\231\327\246\327\227\327\247 \327\226\327\242\327\247\327\231\327\234 \327\244\327\250\327\242\327\240\327\247\327\231\327\234.json" @@ -0,0 +1,716 @@ +{ + "language": "he", + "title": "The Book of Maccabees II", + "versionSource": "http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hashmonaim-b-2.htm", + "versionTitle": "כתובים אחרונים - יצחק זעקיל פרענקיל", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionTitleInHebrew": "כתובים אחרונים - יצחק זעקיל פרענקיל", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": false, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ספר מקבים ב", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + [ + "היהודים אשר בירושלים ובארץ יהודה לאחיהם היהודים במצרים שלום וישע רב!", + "ה' אלוהים יברך אתכם, ויזכור לכם את בריתו את אברהם ואת יצחק ואת יעקב. ", + "ויתן לכם לב שלם ליראה אותו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם. ", + "יפתח ה' לבבכם להגות בתורתו ולשמור מצוותיו, ויתן לכם ברכה ושלום. ", + "לו ישמע ה' את תפילתכם וירחם עליכם, ומכל צרה יפלט נפשכם. ", + "זאת תפילתנו בעדכם כל הימים. ", + "בשנת תשע ושישים ומאה, עת מלך מלך דימטריוס, כתבנו לכם את כל הצרות אשר עברו על נפשנו, בבגוד ישוע ועדתו בארץ הקדושה ויפשעו בממלכות יהודה. ", + "ויציתו את שער החצר באש וישפכו דם נקי בארץ. ", + "ונתפלל את ה' אלוהינו ויקשב לקולנו, ונקרב לו קורבן וסולת למנחה, נעלה נרות וניתן את לחם הפנים על שולחן ה'. ", + "ושאלנו מכם לחוג עמנו את חנוכת המזבח בירח כסלו.", + "ויהי בשנת מאה שמונים ושמונה, וישובו ויכתבו להם את הדברים האלה.", + "אנשי יהודה וירושלים והזקנים, לאריסטובלוס אומֵן המלך תלמי ממטה הכוהנים המשוחים, וליהודים אשר במצרים, שלום וישע. ", + "הננו מברכים את ה' אלוהינו אשר הציל את נפשנו מצרה גדולה להתייצב לפני מלך אדיר ונורא. ", + "כי הוריש ה' את אויבינו מעירנו הקדושה, ויפיצם בגבולי ארץ פרס. ", + "והמלך עם חילו הגדול והעצום נהרגו בבית נאניה בעקבות כוהניה. ", + "כי בבואו אנטיוכוס עם להקת מרעיו אל בית נאניה, ויתלוצץ לקחת אותה לו לאשה, למען החזיק באוצרותיה כמוהר. ", + "ויהי כאשר הביאו כוהני נאניה את האוצר, והמלך ואנשיו הלכו אל הבית פנימה לראותו, ויסגרו הכוהנים את דלתי הבית מאחריהם. ", + "ויפתחו דלת נסתרה, ויסקלו אותו וכל אשר עמו באבנים וימותו. ", + "ויכרתו את ראשם ויגזרו אתם לגזרים, וישליכום החוצה. ", + "הודות והלל לה' כי הכרית את הרשעים מן הארץ ואינם. ", + "ועתה כי יש את נפשנו לחוג את יום חנוכת המזבח בעשרים וחמש לחודש כסלו. לא חדלנו מהודיע אתכם לחוג אותו עמנו. ", + "וחגותם אותו כימי חג הסוכות, וכיום אשר מצא בו נחמיה את אש הקודש בשובו לבנות את המקדש ואת המזבח, ויקרב עליו עולות וזבחים לאלוהים. ", + "כי כאשר הוגלו אבותינו ארצה פרס, לקחו הכוהנים הקדושים את האש בסתר מעל המזבח, ויטמנו אותה בשוחה עמוקה ויבשה לשומרה, ולא ידע איש את מקומה. ", + "ויהי מקץ ימים רבים, בנטות ה' את חסדו עלינו, והמלך שלח את נחמיה ירושלימה. ", + "ויקח מבני הכוהנים אשר טמנו את האש, וישלחם לבקְשה. ", + "אולם כאשר הוגד לנו לא מצאו את האש, כי אם מים קפואים מצאו תחתיה, ויצו נחמיה לשאוב את המים ולהביאם. ", + "ויהי בהקריבם את קורבן ה', ויצו אותם לזרוק מן המים על העצים ועל הקורבן אשר על המזבח, ויעשו כן. ", + "אחרי כלותם, והשמש יצאה על הארץ, והעבים נפוצו, והנה אש אלוקים מתלקחת בקורבן, וישתומם כל העם מסביב.", + "ויפלו הכוהנים וכל העם וישתחוו, עד כי אוּכל הקורבן. ", + "ויתפלל יונתן אל ה', ונחמיה וכל העם ענו אחריו ויאמרו.", + "ה' אלוקים יוצר ובורא הכל, עזוז ונורא צדיק ורחום, אתה לבדך מלכינו ומושיענו. ", + "ה' הצדיק הפותח ידו הרחבה לכל חי, אלוקי האלוקים ואדון העולם, הפודה את עמו ישראל מכל צרותיו, אתה בחרת באבותינו וקידשת אותם לעבודתך. ", + "רצה נא את הקורבן הזה בעד עמך ישראל, ושמר את נחלתך וברכה. ", + "קבץ את פזורי עמך ופדה אותם מיד הגויים, פקח עינך וראה את חרפתם, כי תועבת כל אדם המה, למען ידעו הגויים כי אתה ה' אלוהינו. ", + "שפוך חמתך על צוררי עמך, אשר בשרירות לבם השפילונו עד ארץ. ", + "תביאנו ותטענו בהר נחלתך, כאשר אמר משה עבדך.", + "ככלותם להתחנן, וישירו הכוהנים בהלל והודות לה'. ", + "ויהי כי אוכל הקורבן, ויצו נחמיה לצקת את המים הנותרים על הרצפה, ותלהט להבה ותבלע אותה האש מעל המזבח. ", + "ויוגד למלך פרס כי מים נמצאו במקום אשר טמנו כוהני הגולה את האש, ויבעירו אש בקורבן אשר הקריב נחמיה, וידרוש ויחקור לדעת אם כן הוא. ", + "וימצא כי אמת ונכון הדבר, ויקדש את המקום ויגדור אותו גדר, ויתן מתנות יקרות לכל אשר מצאו חן בעניו. ", + "ויקרא נחמיה את שם המקום ההוא הפטר, לאמור קודש הוא. ואחרים קראו לו נפטר. " + ], + [ + "וגם נמצא כתוב בספרים, כי ירמיהו הנביא ציוה לגולים לקחת את האש ולטמנה כאשר אמרנו. ", + "גם נתן להם את ספר תורת ה' לבל ישכחוה, ולבבם לא יפתה לסור מן הדרך, בראותם את פסילי זהב וכסף בגאון תפארתם. ", + "וישנן להם דברים רבים ונכוחים, לבל תמוש תורת ה' מלבבם. ", + "וגם זאת נמצא כתוב, כי הגיד להם על פי ה', לשאת אתם את אוהל מועד ואת הארון. ", + "ויהי בבואם ההרה אשר עלה עליו משה לראות את הארץ, וימצא ירמיהו שם מערה ויסתר בה את האוהל ואת הארון ואת מזבח הקטורת, ויסתום את פיה. ", + "ומקצת האנשים אשר הלכו אתו בקשו לעשות להם אות, וילאו למצוא את המערה. ", + "וישמע ירמיהו ויגער בם ויאמר, אל ידע איש את המקום, עד אשר יקבץ ה' את עמו ונתן להם רחמים. ", + "אז יגלה ה' את המקום, וכבוד ה' יופיע בענן, כאשר היה בימי משה ובימי שלמה בהתחננו אל ה' לקדשו. ", + "ויספר להם ירמיהו את חכמת שלמה ואת הקורבנות אשר הקריב עת חנוכת המזבח, ככלותו להקים את מקדש ה'. ", + "וכאשר התפלל משה, ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את העולה, כן נענה גם שלמה בתפילתו. ", + "כי אש ירדה מן השמיים ותאכל את העולה ואת הזבחים. ", + "וכאשר דרש דרש משה את שעיר החטאת והנה שורף ולא אכל ממנו איש, כן עשה שלמה בהקריבו את קורבנותיו לה' שמונת ימים. ", + "כל הדברים האלה נמצאו בדברי הימים הנכתבים בימי נחמיה. ", + "וכאשר דרש נחמיה אל ספרי דוד והמלכים והנביאים, ואת אשר כתבו בדבר הקורבנות ויאספם לאסיפה. ", + "כן עשה גם יהודה, כי אסוף אסף את הספרים אשר נפוצו והתפזרו בסערת המלחמה בארץ. ", + "והם למשמרת בידינו, ואם נכספתם להם, שלחו נא אלינו ושלחנום לכם. ", + "ועתה כתבנו לכם את כל הדברים האלה, למען תחוגו עמנו את החג הזה כאשר יאות לכם. ", + "והננו מייחלים לה' אלוהינו אשר פדה את עמו, והשיב לנו את נחלתנו ואת הממלכה ואת עבודת הכהונה כאשר הבטיחנו בתורתו הקדושה. ", + "כן ירחם עלינו ויקבץ נידחנו מתחת כל השמיים, להביא אותם אל ארץ קודשינו, כאשר החל לחלץ אותנו ממצוקותינו ויטהר את בית מקדשו. ", + "ואת מעשי יהודה המכבי ואחיו ואת טהרת המקדש מטומאתו, ואת חנוכת הבית ואת מלחמות אנטיוכוס המפואר ובנו אאופטר. ", + "ואותות השמיים אשר ראו האצילים והמקנאים לעדת ישראל. ", + "איכה גדודי מצער הניסו חיל גדול מן הגויים, וירדפו אחריהם ויבזו את ארצם. ", + "ואת פדות קריתנו הקדושה ואת בנין הבית המפואר על פני כל הארץ. ", + "וכאשר הוקמו בחסד ה' עלינו כל חוקותיו ומשפטיו אשר כמעט הופרו בארץ. ", + "את כל הדברים האלה אשר כתבם ישוע הקריני על ספרים חמישה, ניסיתי לכלכל בדברים מעטים ולהעלותם על ספר אחד. ", + "כי בראותי את מספר המעשים כי בלול, וכבדו הדברים על הקורא כי רבו. ", + "חשבתי לספרם כמשפטם, לבעבור ירוץ הקורא בהם, ויקל עליו להבינם ולשומרם בלבו. ", + "ידעתי גם ידעתי, כי בצאתי לקצר רבה וכבדה המלאכה עלי, וזעת אפים ולילות עמל הכינותי לי. ", + "אולם כי יעשה איש משתה, גם עליו תיכבד העבודה להשלים חפצי כל קרואיו. ", + "לכן לא יראתי להעמיס את העבודה על שכמי, להועיל לכל אשר יחפוץ בה. ", + "ועזבתי את המעשים האחדים במתכונתם לסופר הראשון, ורק לקצר הדברים עמלתי. ", + "וכאשר יעשה החרש, בבנותו בית ידאג וישכיל על יסודי הבית ותכונותיו, ויעזוב הטיבו ויפותו לאיש אחר, כן עשיתי אף אני. ", + "כי דרך כל סופרי הקורות, לדרוש ולחקור לכל עניין ומעשה, לכלכל הדברים כמשפט ולהשתרע כחפצם. ", + "אך למקצר ניתן חוק לערוך את עצם הקורות, ולהציגם לפני הקורא בדרך קצרה. ", + "ואחרי הקדמתי זאת אפנה את לבי לדברי הימים, למען לא יגדל מפתח הספר מתוכן דבריו. " + ], + [ + "ויהי בהיות שלום בקריה הקדושה, וחוקי ה' נשמרים ונעשים, כי לבב חוניו שלם עם ה' אלוהיו ושנא לכל פעלי עוול. ", + "ויתאמצו גם המלכים מסביב להיטיב עם העיר ולכבדה, וישלחו מתנות יקרות אל היכל ה'. ", + "וגם סליקוס מלך אסיא הוציא כסף מבית אוצרו, לקנות קורבנות להקריבם בבית ה'. ", + "ובימים ההם היה שומר הבית בירושלים ושמו שמעון למטה בנימין, והוא שונא לכהן הגדול, יען כי חשך אותו מעשות כל רע בירושלים. ", + "ויהי כי ירא מפניו, וילך אל אפלוניוס בן תרשי נציב ארם וצור, ויאמר לו.", + "הנה אוצר הבית מלא כסף וזהב, אשר לא יספר מרוב, ורב מידי העבודה לקורבנות הבית, ולמלך שווה לקחתו.", + "ויהי בבוא אפלוניוס אל המלך, ויגד לו את דבר הכסף, ויפקד המלך את היליודורוס אשר על כל מלאכת העבודה ללכת ירושלימה ולהביא לו את הכסף. ", + "וימהר היליודרוס וילך כאיש עובר לתומו בארץ ארם וצור, ומחשבתו הייתה לעשות את מצוות המלך. ", + "ויהי בבואו ירושלימה, והכהן הגדול יצא לקראתו לשאול לשלומו, ויגד לו היליודרוס את אשר הוגד למלך על דבר הכסף, וישאלהו האמת הדבר אם לא. ", + "ויענהו הכהן ויאמר: הנה הכסף הופקד לפיקדון איתנו, והוא למחיית אלמנות ויתומים. ", + "ומקצתו לטוביה בן הורקנוס, איש ישר ותמים, וכל אשר הגיד לך שמעון הבליעל שקר ומרמה הוא. ", + "כי לא ימצא באוצר הבית, בלתי ארבע מאות כיכר כסף ומאתיים כיכרי זהב. ", + "ומי יערוב את ליבו לשלוח בו יד ולעשוק אותם, אשר הפקידו את רכושם למשמרת במקדש ה' הנכבד והנורא על פני כל הארץ. ", + "ויאמר היליודרוס חלילה לי לעבור את מצות המלך, הלא הוא ציוני להביא לו את הכסף, ומאמרו אין להשיב. ", + "ויהי כאשר בא ליום מועד אל ההיכל לראות את האוצר ולקחתו, ותהום כל העיר ותיבהל. ", + "הכוהנים נפלו על פניהם לפני מזבח ה' בבגדי השרת אשר עליהם, ויתחננו אל ה' אשר הזהירם לבל ימעלו בקודש ולשמור את אשר הופקד על ידם. ", + "וכל רואי פני הכהן הגדול נהפך לבבם בקרבם, כי ראה כל איש ברוע פניו כי נשבר ונדכה לבבו. ", + "כי נבהלו כל עצמותיו ומראה פניו ענתה בו כי נפשו מרה לו מאוד. ", + "האנשים עזבו את בתיהם ויקהלו לצעוק אל ה' בצר להם, כי ראו את בית ה' נכון לשרקה ולחרפת הגויים. ", + "הנשים חגורות שק נעו ברחובות, והעלמות אשר לא שזפתן עין התאספו אלה על פתחי ביתן ועל החומות, ואלה מציצות מין החלונות. ", + "וכולם פרשו את כפם השמיימה ויתחננו אל ה'. ", + "וימס לבב כל איש בראותו את חרדת העם וזלעפת הכהן הגדול בשוועו אל ה' לתשועה. ", + "ויהי בהתחננם אל ה' להגן על הון האנשים אשר הניחו למשמרת בקודש, והיליודרוס עומד עם אנשיו לפני אוצר ההיכל לבצע את מזימתו הרעה. ", + "וירא כבוד ה' אלוהי הרוחות במחזה נורא, ותפעם רוחו ורוח האנשים אשר באו עימו, ותהי מחיתת אלוהים עליהם. ", + "כי ראו סוס חבוש בפארו, ורוכב איום ונורא לבוש שריון זהב על גבו, והסוס רץ בכל כוחו לקראת היליודרוס וייגפהו בשתי פרסות רגליו. ", + "ושני בחורי חמד לבושי הוד והדר עומדים על שתי צלעותיו, ויכו אותו הכה ופצוע. ", + "ויפול ארצה ויתעלף, ותכהינה עיניו מראות, ויקחוהו ויושיבהו על הכסא ויישאהו החוצה. ", + "ויראו את האיש אשר בא ברוב עבדיו ושוטריו אל אוצר ה' חדל וחלש, כל תוקפו וגבורתו כלו כעשן. ", + "כי נגעה בו יד ה', ויהי כאילם לא יפתח פיו, ואין תקווה ואין עוזר לו. ", + "ויהללו כל העם את ה' כי נתן כבוד למקדשו, וימלא בית ה' קול ששון ושמחה תחת קול מספד ונהי, כי עשה ה' מופת לעיניהם. ", + "ויבואו רעי היליודרוס אל חוניו הכהן ויבקשו ממנו לחלות את פני ה' בעד נפש אדוניהם, כי חלה למות. ", + "וישמע הכהן לקולם, כי אמר פן יאשימנו המלך לאמור היהודים שלחו ידם בהיליודורוס, ויקרב מנחה בעדו. ", + "ויהי בהתחננו, וייראו שני הבחורים שנית בלבושיהם אל היליודורוס ויאמרו לו, תן כבוד לכהן וברכהו, כי בגללו הותירך ה' לחיים. ", + "ועתה קום וספר בגויים את כבוד אלוהינו, כי יד ה' מן השמיים נגעה בך לייסרך. ", + "עודם מדברים ואינם, כי נעלמו. ", + "ויקרב היליודורורס קורבן לה', ויידר לו נדר בעבור החיותו, ויברך את חוניו, ויקח את חילו וישב אל המלך. ", + "ויספר לכל העם את מופתי ה' הגדול אשר ראו עיניו. ", + "ויהי כי שאלהו המלך לאמור את מי אשלח עתה לקחת את האוצר בירושלים. ", + "ויענהו הילידורורס ויאמר, אם יש לך אויב, או איש אשר שואף למלכותך, אותו תשלח, כי שוב ישוב אליך מוכה ונגוע, אם אך יהיה לו לנפשו לשלל. ", + "הנה אלוהיהם השוכן בשחקים נורא הוא במקום הזה, ולא יעלים עיניו ממנו לשמרו ולהצילו, וכל אשר שולח ידו בו, בן מוות הוא. ", + "זה הדבר אשר קרה להיליודורוס ולאוצר הבית. " + ], + [ + " ושמעון אשר מעל מעל באוצר ההיכל ובארץ מולדתו, הוציא שם רע על חוניו הכוהן לאמור: ", + "על ידו נהייתה הרעה הזאת להיליודורורס, וכי גם נכספה נפשו לממשלת הארץ. ", + "וכל עמל נפשו היה אך לבקש את שלום העיר ואת שלום עמו, ולחזקם ללכת בתורת ה'. ", + "ויהי כי גדלה השנאה ביניהם, עד כי רעי שמעון החלו לשלוח יד במיודעי חוניו. ", + "וירא חוניו כי מן המריבה הזאת יצא הקצף על כל הארץ, כי גם חרה בו אף אפולוניוס נציב ארם וצור, עד החזיקו ימי שמעון, ויקם וילך אל המלך. ", + "אולם לא הלך לצעוק חמס על עמו, כי אם לטובת הארץ ויושביה. ", + "כי אמר אם לא ישית המלך את ליבו על הדבר, לא תשקוט הארץ ולא ייעצר שמעון מרשעתו. ", + " ויהי בעת ההיא וימת סליקוס והממלכה עברה לאנטיוכוס המפואר, ויקם ישוע אחי חוניו ויבקש את עבודת הכהונה. ", + "ויאמר אל המלך אם נתון תיתן את משמרת הכהונה על ידי, ושקלתי שלוש מאות ושישים כיכר כסף במחירה, ועוד שמונים כיכר מתרומות הארץ. ", + "ומלבד זאת אוסיף לך עוד חמישים ומאה כיכר כסף, בתתך לי יד להקים בתי משחק בירושלים לחנך בתוכם את הנערים, ומשפט אחד יהיה להם וליושבי אניטיוכיא. ", + "ויהי כאשר נתן לו המלך ככל אשר שאל, והממשלה נכונה בידו, ויניא את לבב העם ללכת בדרכי היוונים. ", + "ויפר את כל החוקים הטובים אשר נתנו להם מן המלכים לפנים על יד יוחנן אבי אפולימוס, הוא אאפולימוס אשר שולח לרומא לכרות ברית את זקניה. ", + "ויסר את חוקי ה' וישם חוקי תועבות תחתם. ", + "וייבן בית משחק מתחת לעיר דוד כחפצו, ויצו לכל בחורי כוח לשחוק בו במסווה על פניהם. ", + "ויפרצו חוקות היונים על פני כל העיר בתועבת ישוע הבלייעל, אשר לא היה לו משפט הכהונה. ", + "כי גם הכוהנים עזבו את עבודת המזבח ואת הקורבנות, ויבוזו את הקודש, ויחפזו ללכת אל בית המשחק להתפתל ולהתגנח בחנית ורומח, ולשחוק בשחוק הכדורים. ", + "ויחשבו את דרכי אבותיהם להבל וריק, ויינשאו ויהללו את דרכי היוונים. ", + "אולם הושב להם חרפתם אל חיקם, כי השליח ה' בהם את הגויים אשר זנו אחריהם, ויהפכו להם לאויבים. ", + "כי דבר ה' לא ישוב ריקם, וגמול אדם ישלם לו, כאשר יגידו לנו הימים הבאים. ", + "ויהי בשנה החמישית לשנות השחוק והמשחקים, התאספו בצור וגם המלך בתוכם. ", + "וילך ישוע הרשע מבחורי ישראל כדרך יושבי אנטיוכיא לצור, להתבונן על השחוק, ויתן בידם שלוש מאות דרכמונים לקנות בהם זבחים להרקולס. ", + "ויראו האנשים כי לא נכון לעשות כן, ויחדלו לקנות את הזבחים. ", + "ואף אומנם הנודר לזבחי הרקולס נדרם, קנו בהם כל צרכי אניות לארצם. ", + "ויהי אחר הדברים האלה, ויהי יום קרואי מועד לתלמי פילומיטר מלך מצרים. ", + "וישלח אנטיוכוס את אפולוניוס בן מנסטי לקרואים במצרים. ", + "וירא כי כנכרי נחשב בעיני תלמי, ויפן לדרוש את שלום ארצו, וילך ליפו ומשם הלך ירושלימה, ויצא יהושע וכל העם לקראתו, ויביאהו בלפידים ובתפארת גדולה אל העיר, ואחרי כן שב עם אנשיו ארצה צור. ", + "ויהי מקץ שלוש שנים, וישלח ישוע את מינילאוס אחי שמעון הנזכר אל המלך, למען הביא לו את הכסף ולהזכירו זיכרון דברים אשר פורשו ביניהם מקדם. ", + "וימצא מינילאוס חן בעיני המלך, כי החניף לו בחלקת שפתיו, וישג את הכהונה מידו. ", + "ויוסף לו עוד שלוש מאות כיכר כסף על הכסף אשר נתן לו ישוע, וישב ירושלימה ופקודת המלך בידו. ", + "אפס כי לא הלך בדרכי הכוהנים כי אם בדרכי העריצים, ויטרוף טרף ככפיר יער. ", + "ויגורש ישוע ממשמרת הכהונה כאשר גרש את חוניו אחיו, וינוס בקלון אל ארץ בני עמון. ", + "ותהי הכהונה למינילאוס. ", + "אך כי לא מצאה ידו די כסף לשלם למלך כאשר דיבר, וזסטרטיס נציב עיר דוד היה נושה בו, כי כן ציוהו המלך. ", + "וישלח המלך ויקרא לשניהם ויסירם מעל כנם. ", + "ויתן את ליזמכוס לכהן תחת מינילאוס אחיו, ואת קרטיס שם לפקיד על אי קפרי תחת זסטרטיס. ", + "ויהי בימים ההם ויקשרו יושבי תרשיש ומלותי קשר על המלך, על אשר נתנם לאתנן ביד אנטיוכית פילגשו. ", + "ויקום המלך מהר להשקיט את מרד העם, ויַשאר את אנדרוניקוס, אחד מרואי פני המלך, לפקיד אחריו. ", + "וישמע מינילאוס ויתנכל לשוב אל משמרתו, ויגנב מעדיי הזהב אשר בהיכל, ויתן אותם לאנדרוניקוס, וגם מכר מהם בצור ובערים מסביב. ", + "ויוגד הדבר לחוניו ויוכח אותו, והוא ישב בדפני עיר המקלט אשר לפני אנטיוכיא. ", + "וילך מינילאוס בסתר אל אנדרוניקוס, ויבקש ממנו להרוג את חוניו. ", + "וילך אנדרוניקוס אל מקום מושבו, ויפתהו בערמה לצאת אליו, וישבע לו לאמור, לא תיגע בך יד. וימאן לדבריו אף כי ליבו חרד ויצא. ", + "ויהי בצאתו וידקור אנדרוניקוס חרב בבטנו וימות. ", + "ויחר הדבר מאוד בעיני היהודים ובעיני הגויים, על אשר שלח ידו באיש ישר ותמים כמוהו על לא דבר. ", + "ויהי בשוב המלך מערי קיליקיא, ויתקבצו ויבואו אליו היהודים והיונים ויצעקו חמס על על אנדרוניקוס, על דבר הדם הנקי אשר שפך. ", + "ויתעצב המלך אל ליבו ויבך, כי נכמרו רחמיו על תום דרכו וענוונתו. ", + "ויחר אפו באנדרוניקוס, ויצו להסיר את אדרת הארגמן וכל בגדיו מעליו, ולהעבירו ברחובות העיר. ", + "ויהי בבואו אל המקום אשר שלח בו יד רשע בחוניו, ויפגעו בו וימות. ", + "וישב לו אלוקים את גמולו בראשו. ", + "וגם ליזימכוס מעל מעל במקדש ה' ויבוז את ההיכל בעצת מינילאוס אחיו. ", + "ויקהלו עליו כל העדה, כי כמעט נעדר כל כלי יקר מבית אלוקים. ", + "וירא ליזימאוס את קצף העם כי הלך הלוך וגדל, וירק שלושת אלפים איש, ויפקד איש דמים זקן בא בימים לפקיד עליהם, ויחל להרים יד רשע ולקצות בעם. ", + "וירא העם, וירימו אבנים ומוטות וברזל ויפגעו בם, ורבים מילאו את חופניהם אפר, וישליכוהו בעיני אנשיו. ", + "ויפלו חללים רבים ארצה, וימיתו מהם לרוב והנשארים הניסו. ", + "ואת שודד ההיכל תפשו חי על אוצר ההיכל, ויורידהו בדם שאולה. ", + "ואחרי כן שמו אל ליבם לעשות משפט במיניליאוס המסית, והמלך עודנו בצור. ", + "ויביאו שלושה אנשים משלוּחי הזקנים את הדבר לפניו לשפטו. ", + "ויהי כי נלכד מינילאוס באמרי פיו, ויפתה את תלמי בן דורימון בשוחד, לבקש על נפשו מאת המלך. ", + "וילך תלמי אל המלך בחדר המקרה אשר היה שם, ויפתהו לנקותו מאשמו. ", + "וינקה המלך את מינילאוס ראש כל המכשלה הזאת, וישפוט משפט דמים את כל הצועקים על מינילאוס, גם כי נקיים היו בעיני שופטי בני כיתים. ", + "ויהרגו כל האנשים החרדים על דבר ה' ועל דבר עמו והיכלו בניקיון כפיהם. ", + "ויצר הדבר הרע הזה לכל יושבי צור, ויוציאו בנדבת ליבם כסף רב לקבור אותם בכבוד. ", + "ומינילאוס הוקם על משמרתו הראשונה, בעזרת בוצעי בצע אשר ידם הייתה אתו, וילך הלוך ורצוץ וירד את העם בפרך. " + ], + [ + " ויהי בעת ההיא, וישוב אנטיוכוס שנית אל ארץ מצרים. ", + "ואותות ומופתים נראו בשמים ליושבי ירושלים מספר ארבעים יום. ", + "ויראו כדמות פרשים לבושי שריוני זהב נושאים חניתות, מערכה מול מערכה. ", + "והנה פוגעים איש באחיו בחניתותיהם וחוסים במגיניהם, ויש מהם שולפי חרב ושולחי חיצים, ושריונותיהם נוצצים ומפיצים נוגה כברק. ", + "ויעתירו כולם אל ה' לבעבור יהיו להם האותות האלה לטובה.", + "ובימים ההם עבר קול שקר בארץ לאמור, מת אנטיוכוס. ", + "וישמע ישוע ויזעק כאלף איש וייפול פתאום על העיר, ואחרי הכותו את שומרי החומות לכד את העיר. ", + "וינס מינילאוס אל המצודה, וישוע הרג ולא חמל ביושבי ירושלים, ויעלוץ ליבו בתחבולותיו כאיש גבר על אויביו, ולא זכר כי עשה טבח בעמו. ", + "אך לא השיגה ידו להחזיק בממשלה, כי בלכדו בשחיתותיו נס בחרפה ובוז שנית ארצה בני עמון. ", + "וייאסר אחרי כן לבושתו בבית הסוהר על יד אריטה מלך ערב, ואחר הימלטו משם נע מעיר לעיר, ויהי נתעב ונאלח בעיני כל רואיו, כאיש אשר מרד באלוהיו ובארץ מולדתו ויידח מצריימה. ", + "וכאשר הוריש רבים מנחלת אבותיהם להתגורר בארץ נוכריה, כן הדביקה גם אותו הרעה בארץ נוכריה. ", + "וימת בארץ לקדימון אשר קיווה למצוא שם מרגוע לנפשו, יען כי בעלי בריתו היו מלפנים. ", + "וכאשר הפיל חללים רבים בלי למצוא קבר, וימות גם הוא כן. ", + "כי לא נקבר אל אבותיו ולא התאבל איש עליו, וגם בארץ אחרת לא מצא קבר. ", + " ויהי כשמע המלך את הדברים האלה, ויחר אפו, כי אמר עוד מעט וכל ארץ יהודה תפשע בי. ", + "ויסע ממצרים וילכוד את ירושלים ביד חזקה. ", + "ויצו את אנשיו לאמור: הכה תכו כל אשר יפול בידכם, וגם על הממלטים את נפשם על גגות הבתים אל תחמולו. ", + "ויהרגו בלי רחמים גם נער וזקן איש ואשה, גם בחור גם בתולה, וגם על עוללים ויונקים לא חמלו. ", + "ובשלושת ימים השחיתו שמונים אלף איש, ארבעים אלף נהרגו, ומספר הנמכרים כמספר הנהרגים. ", + "וכל זה איננו שווה לו, כי גם הלך אל קודש הקודשים, והבוגד מינילאוס הלך עמו לנחותו הדרך, ויפשע בתורת ה' ובארץ מולדתו. ", + "ויחמוס אנטיוכוס בכף רשע את כל כלי הקודש, וכל אשר התנדבו המלכים לפאר את המקדש ולייפותו, את הכל גזל ביד חמס. ", + "ויתגאה ברום לבבו, באין מבין כי הפגיע ה' את חטאת העיר על יושביה כי רבה, לכן דיכא לארץ ראשה ויענה. ", + "ולולי אף ה' חרה בעמו על רוב פשעיו, כי עתה נגעה בו יד ה' כאשר נגעה בהליודורוס בלכתו על פי סליקוס לבוז את אוצר ההיכל. ", + "אפס כי לא בחר ה' בעמו בגלל העיר, כי אם בחר בעיר בגלל עמו. ובפוקדו על העם - פקד גם על הבית. ", + "וכאשר עזבו ה' ברוב אפו, כן השיבו על תפארתו במשוך עליו חסדו. ", + "ומכסת הכסף אשר גזל אנטיוכוס מן ההיכל שמונה עשר כיכר. ", + "ויקחם ויעבירם בחיפזון אל אנטיוכיא, וידמה בגאון לבבו להפוך הים ליבשה והיבשה לים. ", + "ויפקוד על ירושלים את פוליפוס מארץ פריגיא, אשר הרע עוד מאדוניו. ", + "ועל הר גריזים הפקיד את אנדרוניקוס, ונלווה אליהם מנילאוס, אשר התנשא בחמתו על קהל ה' וירשע מכולם. ", + "ומגודל שנאתו את היהודים שלח איש צורר ואויב, את אפלוניוס, אל ירושלים, ועשרים ושניים אלף איש עמו. ", + "ויצווהו להרוג את האנשים לפי חרב, ולמכור את הנערים ואת הנשים לעבדים ולשפחות. ", + "ויהי בבואו ירושלימה, ויתחבא עד יום השבת, ויהי כי שבתו היהודים ממלאכתם, ויצו פתאום את אנשיו להיחלץ. ", + "ויהי כי יצא העם לראות מה זה יעשה, ויפלו עליהם בחרבות, ויעברו בתוך העיר, ויוסיפו להכות בעם מכה רבה מאוד. ", + "וינוס יהודה המכבי עם תשעה אנשים המדברה, ויאכלו את עשב האדמה כבהמות השדה, למען הינזר משיקוץ הגויים. " + ], + [ + "ויהי אחר הדברים האלה, וישלח המלך איש זקן מאנטיוכיא, ויצווהו ללחוץ את היהודים לסור מחוקות אבותיהם ולעזוב את תורת ה'. ", + "וגם לטמא את המקדש בירושלים ולכנותו בשם בית יופיס אולימפיוס, ואת הקודש על הר גריזים בשם בית יופיס קסיניוס, יען כי יושביה זרים. ", + "ויהי בהיוודע התועבה הזאת, וייצר לישראל מאוד מאוד. ", + "והגויים זללו וסבאו בקודש, וישכבו עם נשים זונות בחצר הבית, ויביאו בתוך ההיכל כל דבר אשר לא כדת, ויקריבו כל דבר פיגול על המזבח ה'. ", + "וישכח בירושלים שבת ומועד, ולא קם עוד רוח באיש לאמור כי מזרע היהודים הוא. ", + "ויפצרו בם ביד חזקה לזבוח זבחים מידי חודש בחודש ביום הולדת המלך. ", + "ויאלצו אותם בחג הבכוס ללכת בכלולות פרחים על ראשם, לכבוד האליל כמשפט הגויים. ", + "ובעצת תלמי העבירו קול בכל ערי הגויים סביבות ירושלים לאמור: ", + "כל איש מבית ישראל ילך בחוקותינו ויזבח זבח, ואם מאן ימאן - מות יומת. ", + "ותקצר נפש העם מצרה ויגון. ", + "ותמצאנה שתי נשים אשר מלו את בניהן, ויקשרו את הילדים על שדי אימותיהם, ויעבירו אותן ברחובות העיר, ואחרי כן שמטו אותן מעל החומה. ", + "ויהיו אנשים אשר התחבאו במערות סביבות היער לעשות את השבת. ", + "ויוודע הדבר לפוליפוס וישרוף אותם באש, ויתאפקו מעמוד על נפשם כי יראו לחלל שבת. ", + "ואני בבקשתי מכל קוראי הספר הזה לבל ישתוממו על הצרה הגדולה הזאת אשר באתנו. ", + "הן לא לכלותינו פקד ה' את הרעה עלינו, כי להעיר אוזנינו. ", + "כי תוכחת מוסר לחטאים חסד אלוהים הוא, ואת אשר יאהב ה' יוכיח. ", + "אך לא ישא לפשענו כאשר ישא לפשעי הגויים, כי עצור יעצור את רוחו עליהם, עד כי שלם עוונם ואז יכלם כרגע. ", + "אמנם לא כן עמנו, כי אם יגלה אוזננו למוסר לעוצרנו מהוסיף סרה, ועל כן לא יעיר כל חמתו. ", + "כי לא הסיר חסדו ממנו לנצח, וגם כי הניף שבט עברתו עלינו, לא יעזבנו ולא יטשנו עד עולם. ", + "את הדברים האלה הגדתי למשמרת ולמוסר, ומעתה נשוב אל חפצינו.", + " איש נבון ויודע ספר היה בישראל, והוא זקן ובא בימים ויפה מראה, ושמו אלעזר. ", + "ויפתחו את פיו בחוזקה להאכילו בשר חזיר, ויקא אותו לעיניהם. ", + "כי בחרה נפשו לתת את גוו למכים ולמות ביושר לבבו, מחיות חיי תמרורים. ", + "כי זאת תורת האדם אשר יראת ה' בלבבו, עת כי יאלצהו לשקץ את נפשו. ", + "והאנשים אשר הופקדו על התועבות האלה ידעוהו מימים רבים, ויוליכו אותו במסתרים, ויאמרו לו. ", + "הנה נביא אליך בשר טהור וממנו תאכל, והיה כל רואיך יאמרו כי מבשר הקורבן אכלת, כאשר ציוה המלך. ", + "ויאמרו לו כדברים האלה למען הציל אותו ממות, כי נכמרו רחמיהם עליו באהבתם אותו. ", + "ויען האיש כאשר יכון לשיבתו, ולדרך אשר הלך בו מנעוריו לשמור את מצוות ה'. ", + "ויאמר הורידו נא את שיבתי שאולה. ", + "כי לא יאות לישיש כמוני לכחש, ולמה יאמרו הצעירים ממני לימים, הן אלעזר בן תשעים שנה נהפך גם הוא לעובד אלילים. ", + "ולמה אתעה את עמי בכחשי, למען האריך ימי המעטים ולשימם לחרפת שיבתי. ", + "ומה בצע כי אחלץ ממות נפשי, האוכל הימלט מיד ה' אם חי אנוכי או מת. ", + "לכן הנני הולך למות בטוב לב, כאשר יאות לזקן כמוני. ", + "והייתי לאות ולמשל לכל בני עמי להערות למוות נפשם שמחים וטובי לב, על תורת ה' וחוקותיו. ", + "ויהי ככלותו לדבר ויחלו לענותו ותיהפך אהבתם לאיבה עזה, כי אמרו איש קשה עורף הוא. ", + "ויהי בהכותם אותו מכות רצח, ויאנח ויאמר: ה' אלוהים לך נגלו כל תעלומות. ", + "אתה יודע כי יכולתי להינצל ממכאובי האנושים האלה, אך בנפש חפצה אסבלם למען שמך הגדול. ותצא רוחו וימות. ", + "ויהי במותו משל ומוסר לנער ולזקן, לאהבה את ה' וליראה אותו. " + ], + [ + "וגם אשה ושבעה בניה היו אסורים בבית הסוהר, ויפצר בם המלך לאכול מבשר החזיר, ויכו אותם בשוטים ובמקלות. ", + "ויאמר אליו הבכור מה תשאל ומה תבקש ממנו, הנה תבחר מחנק נפשנו מסור מחוקות אבותינו. ", + "ויתאנף בו המלך, ויצו לשים מחבת וקלחת על האש, ויעשו כן. ", + "ויצו לכרות את לשונו ולהפשיט את עורו מעל בשרו, ולקצץ את ידיו ואת רגליו לעיני אמו ואחיו. ", + "ויהי כי היה מושחת מאיש מראהו, ויצו לתיתו בקלחת לצלותו חי. ויהי בהתאבך העשן, וירהיבו איש באחיו הבנים, וגם האם למות שמח וטוב לב. ", + "ויאמרו: ירא ה' עלינו וינחם כרוב חסדיו, כאשר שר משה עבד ה' ועל עבדיו יתנחם. ", + "הראשון מת וייקחו את השני להתעלל בו, ואחרי הפשיטם את עורו מעל בשרו וימרטו שערות ראשו וישאלוהו לאמור: ", + "התאכל מבשר החזיר בטרם ייפרד שארך מעל עצמותיך? ויאמר לא. וייקחוהו ויענוהו כראשון. ", + "ויהי בצאת נפשו, ויאמר אל המלך: איש הדמים, הנה נפשנו בידך לקחתה, אולם אלוהינו שבשמים יעיר את רוחו עלינו, והחיינו לחיי עולמים, עקב אשר מתנו בעבור תורתו הקדושה. ", + "ויביאו גם את השלישי וילעיבו בו. ", + "ויהי כאשר שאלו ממנו את לשונו ויוציאה מפיו, וישלח את ידו ויאמר: ", + "ה' אלוהים אלה הם העצמות אשר נתת לי, ובטוב לבי הנני נותן אותם בעבור תורתך הקדושה, ולישועתך קיוויתי כי השב תשיבם לי. ", + "ויתפלא המלך ועבדיו על אומץ לבב הנער, והמכאובות כאין בעיניו. ", + "ויהי אחרי מותו ויענו את הרביעי וייסרוהו בשוטים. ", + "עוד נשמתו באפו ויאמר: טוב לחסות בה' מבטוח באדם, כי איקץ לחיי עולם ואתה לא תיקץ. ", + "ואחרי הביאו את החמישי ויענונו, וירא את פני אנטיוכוס ויאמר: ", + "הנה הכוח בידך להרשיע כאות נפשך, אף כי בן מוות אתה, אולם אל תאמר בלבבך כי נטש ה' את עמו. ", + "עמוד כמעט רגע ותראה את יד ה', כאשר ינגע אותך ואת ביתך. ", + "ויקריבו גם את השישי, ויהי בטרם יצאנה נפשו למות, ויאמר: הישמר לך פן תשעה בדברי שקר. ", + "הן כל אלה מצאונו יען כי הרשענו לה' אלוהינו, ויפליא את מכותינו. ", + "רק הסכת ושמע כי לא תמלט מיד ה' אלוהים אשר נאצת. ", + "אכן מי לא ישתאה לאומץ לב האשה הזאת, הראויה להיות לנס עמים. ", + "הנה ראתה שבעת בניה נשחטים לעיניה ביום אחד, ותבליג עלי יגונה בתקוותה לה'. ", + "ותאמץ את לבבם בשפת עמה ותדבר אליהם ביקר רוח, כאיש חיל לאמור: ", + "לא ידעתי דרך נוצרתם בבטני, ולא נפחתי נשמת רוח חיים באפכם, וגם עצמותיכם לא יצרתי. ", + "אולם ה' אלוהים ראש כל דבר בורא תבל ויוצר האדם, ישיב לכם בחסדו את חייכם אשר תשליכו מנגד על מצוותיו וחוקותיו. ", + "ואנטיוכוס חשב בליבו כי הזילתהו בדבריה, כי לא הבינם, ויקח את הצעיר הנשאר מבניה וידבר על ליבו וישבע לו לאמור. ", + "אם סור תסור מחוקות אבותיך, והייתי לך לאדוני חסד ורחמים, ושמתיך לעשיר ולאדיר בארץ, ואהבתיך וכל מחסורך עלי. ", + "וירא כי לא יכול לפתותו, ויקרא לאמו ויאמר אליה: דברי נא את על לב בנך ופתי אותו, למען הצל את נפשו. ", + "ויהי כאשר כלה להלאותה בדבריו, ותען ותאמר: כן אעשה כאשר דברת. ", + "והיא אמרה כן להתל בו, ותפן אל בנה ותאמר לו בשפת עמה. ", + "שמע בני, הנה תשעה ירחים נשאתיך בבטני, ושלוש שנים הינקתיך, ובעמל ובעצב גידלתיך עד היום, ועתה לו תרחמני אך הפעם. ", + "הבט נא השמים והארץ וכל צבאם, כי כל אלה ברא אלוהים מאין, וגם את בני האדם ידיו יצרו. ", + "לכן בני, אל תירא מפני הרוצח הלזה, ומות ברצון טוב כאחיך, למען השב ישיבכם לו ה' אלוהים לעת רחמים. ", + "עוד היא מדברת וישא הנער את קולו ויאמר: ", + "על מה תאחרו, חלילה לי משמוע בקול המלך כי דבקה נפשי בתורת ה', אשר נתן לאבותינו ביד משה עבדו. ", + "ואתה אויב וצורר היהודים מיד ה' לא תינצל. ", + "אנחנו פשעינו סבלנו, ואם אמנם כעת אף ה' יחרה בנו וידו קשתה עלינו, עוד מעט ישוב וירחם עלינו. ", + "ואתה בן בלייעל ואיש דמים אשר אין כמוך בארץ, אל תתפאר בעוז ידך אשר הרימות על עבדי ה'. ", + "כי לא תמלט ממשפט אל עליון ונורא, אשר לא ייסתר דבר ממנו. ", + "כרגע קטן נשאו אחי את עברתך, ועתה בחסדו בצל שדי יתלוננו. ", + "אך אתה תפקד מחרון אף ה' כפי פעולתך אשר פעלת. ", + "ראה, חרפתי למות נפשי על חוקות אבותי כאשר עשו אחי לפני, וצעקתי אל ה' לחמול על עמו. ", + "והיה כי ינגע ה' אותך נגעים גדולים ונאמנים, והתוודית בפיך כי ה' הוא האלוהים לבדו ואפס זולתו. ", + "וחמת ה' השפוכה על כל בני עמי תיעצר בדמי ובדם אחי. ", + "ויהי כשמוע המלך את דבריו ויוסף עוד לחרות אפו, ויצו לענותו קשה מאחיו, כי חרה לו מאוד על אשר התעלל בו. ", + "וימות גם הוא כאחיו, וישם אלוהים מבטחו, וגם את אם הבנים המיתו לאחרונה. ", + "ועתה רב לנו מקורבנות הגויים ומאכזריות קשות. " + ], + [ + " ויהודה המכבי ורעיו הלכו חרש הנה והנה בחזות, ויקראו לאוהביהם ולשארי בשרם ולכל הדבקים עוד בתורת ה', ויאספו כששת אלפי איש. ", + "ויתפללו אל ה' אלוהיהם ויאמרו: אנא ה' הביטה בעוני עמך אשר יד כל אדם בהם, ורחם על בית קודשך אשר היה למרמס זרים. ", + "חמול נא על הקריה הנבוכה אשר התעתדה לגלים, ושמע את קול דמי ההרוגים הצועקים אליך מן האדמה. ", + "זכור את העוללים ואת היונקים אשר נשפך דמם לעינינו, ונקום את נקמת שמך הגדול אשר חרפו אויביך.", + "ויהודה המכבי החל להצר במצעד אנשיו לגויים מסביב, ולא יכלו לעמוד לפניו כי סר חרון אף ה' מעליהם והשיב להם חסדו. ", + "וייפול בפתע פתאום על הערים וחצריהן, ויצת אותן באש, ואת הערים הבצורות תפש לשומרן, ויינגעו האויבים לפניו וינוסו. ", + "והוא ערום יערים להתנפל עליהם לילה, ויהי קול מעשיו הלוך וגדול בקרב הארץ. ", + "וירא פוליפוס כי גברה יד יהודה מיום ליום, ובכל אשר יפנה יצליח, ויכתוב לתלמי נציב ארם וצור לחוש לעזרתו, כי נחוץ דבר המלך מאוד. ", + "וישלח לו תלמי ממבחר ידידיו, את ניקנור בן פטרוקלי, ועשרים אלף איש מעמים שונים שלח עמו. ", + "ונלווה עליו גורגיאש איש מלחמה וגיבור חיל, ויצו אותם להכחיד ולהשמיד את כל קהל ישראל. ", + "ויאמר ניקנור בלבו, מכור אמכור כל שבויי העברים באלפים ככר, כי זה הוא פרשת הכסף אשר ישלח המלך לזקני רומא למס מימים ימימה. ", + "והרצים יצאו דחופים על פיהו, אל כל הערים אשר על שפת הים ויעבירו קול לאמור. ", + "מי האיש אשר יחפוץ לקנות תשעים יהודים בכיכר כסף ילך ויבוא, ולא עלה על לב ניקנור כי חמת ה' נגד פניו. ", + "ויהי כשמוע יהודה את הדבר, ויאמר לאנשיו, הנה ניקנור יוצא בחיל לקראתנו. ", + "ויפוצו מעליו כל האנשים אשר היה מורך בלבבם, ולא שמו באלוהים כסלם וינוסו. ", + "והנשארים מכרו את כל אשר להם, ויתחננו אל ה' לקרוא דרור לאנשים אשר מכרם ניקנור טרם נפגשו. ", + "ויאמרו: ויהי כאשר הזעיק יהודה את אנשיו ויהיו פקודיהם למספרם ששת אלפים איש וידבר על לבם ויאמר:", + "אל תגורו מפני הגויים ואל תערצו מפני המונם, היוצאים באון ובעול לקראתנו, לכן התחזקו והיו לאנשים. ", + "זכרו את החרפה אשר שמו את מקדש ה', ואת החרבה אשר עשו בקריה הקדושה ויזילוה, וכי הפרו כל חוקות אבותינו. ", + "הן המה חוסים במגינם וברוב כוחם, ואנחנו בשם ה' אלוהינו נגביר, אשר ברגע יכלה כל היוצאים לקראתנו, ומחרונו ימוטו כל מוסדי ארץ.", + "ויספר להם את התשועה אשר עשה ה' לאבותינו, בהכותו במחנה סנחריב מאה ושמונים וחמישה אלף איש בלילה אחד. ", + "וכאשר הושיעם יד ה' מן השמים במלחמת בבל לקראת הגלתים. ", + "כי מספר היהודים היה שמונת אלפים, ונלוו אליהם ארבעת אלפים מקדונים. ", + "ואלה לא קמו ולא עמדו מפחד, והיהודים לבדם השחיתו עשרים ומאה אלף איש ארצה. ", + "כי הופיע ה' ממרום עליהם ויגברו ויעשו חיל. ", + "אם לא למעננו, למענך פעל, על הברית אשר כרת את אבותינו, ועל שמך הגדול שנקרא עליהם.", + "ויהי ככלותו לאמץ את רוחם בדברים האלה, ויתעוררו להשליך את נפשם מנגד על תורת אלוהיהם ועל ארץ אבותם. ", + "ויחץ את העם לארבעה ראשים, וישם את אחיו את שמעון ואת יוסף ואת יונתן לשרי צבאות בראשם, ויחלק לכל אחד אלף וחמש מאות איש. ", + "ויצו אחרי כן את אלעזר לקרוא בספר תורת ה', וישם דבר בפיהם לאמור, לה' התשועה. ויקום וילך למסע לפני הנותרים, ויפגע את ניקנור. ", + "וה' אלוהים היה משגבם וקרן ישעם, כי הכו תשעת אלפים איש לפי חרב, ורבים מהם החלישו בפצעים והשרידים הניסו. ", + "וידלקו אחרי האנשים אשר התקבצו לקנותם לעבדים, וידביקום וייקחו את כספם. ", + "וישובו מרדוף אחריהם, כי קרוב יום השבת לבוא. ", + "ויאספו ויצברו את כל כלי המלחמה ואת השלל, ואחרי כן עשו את השבת. ", + "ויהללו וישבחו את ה' אלוהיהם אשר הושיעם ביום ההוא, ויחל לעשות חסד עימהם. ", + "ויהי ככלות השבת ויחלקו מן השלל לאלמנות וליתומים ולאביוני העם, והנותר לקחו להם ולביתם. ", + "ויעתירו כולם אל ה' אלוהים ויאמרו: חננו ה' כרוב רחמיך, והשב חסדך לעבדיך עד עולם. ", + " וילחמו עוד מלחמות רבות את טימוטיוס ואת בכחידס, ויכו הרבה מעשרים אלף נפש לפי חרב, וילכדו את ערי המבצר אשר להם. ", + "ויחלקו את השלל למספר הנפשות ביניהם ובין העניים והאלמנות והיתומים והזקנים. ", + "ויאספו את כל הנשק ויניחום במקומות מועדים, ואת יתר המלקוח הביאו ירושלימה. ", + "ויהרגו גם את פילרכס, אשר היה עם טימוטיוס, איש דמים ונבל אשר הצר מאוד לבני ישראל. ", + "ויהי בחגגם את יום תשועת ה' בירושלים, וימצאו את קליסטינש נחבא במלונה, ויקחוהו וישרפו אותו באש, יען אשר שרף את דלתי ההיכל, וישיבו לו כגמול ידיו. ", + "וניקנור הרשע אשר הביא אלף כנענים למכור להם את שבויי היהודים, ", + "הוא אשר הכניעו ה' לפניהם אחרי הסירו את כל עדיו מעליו, נס כאחד הריקים דרך הים לאנטוכיא, ויבוא שם אבל ונכלם בלי צבא. ", + "והוא אשר התברך בלבבו להביא את הכסף מממכר השבויים אל המלך ולשלחו לרומא, אמר: לא נוכל לעם הזה. ", + "כי אלוהיהם נלחם להם על אשר שבו ללכת בדרכיו. " + ], + [ + "ויהי בעת ההיא, וישוב אנטיוכוס בחרפה ובוז מארץ פרס. ", + "כי בנוסעו לפרזיפוליס הבירה נשאו ללבו לבוז את בית האליל, ולתפוש את העיר. ", + "ויקומו כל יושביה להלחם בו, ויגרשוהו בלעג ובקלס מן העיר. ", + "ויהי בהיותו באחמתא, היא אקבתנא, וישמע שם את אשר קרה לניקנור ולטימוטיוס, ויחר אפו. ", + "ויאמר בלבו, נקם אנקום את חרפת מנוסתי ביהודים. ויאץ ברכבו להחיש דרכו ולנסוע יומם ולילה. ", + "כי חמת ה' רדפו עקב אמרו בלשון מדברת גדולות, בבואי ירושלימה והפכתי את העיר לקברי היהודים. ", + "ויעש ה' אלוהים אלוהי ישראל בו שפטים, וינגע אתו בנגע סתר אשר לא יוכל להירפא. ", + "כי בדברו את הדברים האלה אחזהו כאב אנוש בבטנו ובמעיו, ואין מרפא. ", + "ויושב לו גמולו אל חיקו, יען אשר הכה אחרים במכות רבות ונפלאות. ", + "ואף גם בזאת לא השפיל גאונו וחמתו בערה בו כאש. ", + "ויהי בהיחפזו ללכת, וייפול מעל מרכבתו וייפרדו כל עצמותיו. ", + "והאיש אשר נשאו רוח גאוותו אל שחקים, וידמה בנפשו לשום לים חוקו ולשקול בפלס את ראשי ההרים, כמעט נפל לארץ והנה הוא נשוא בכסא מוכה וחולה, ויד ה' נראתה בו לעין כל. ", + "ויבא רקב בבטנו ובבשרו, וירום תולעים ויבאש, עד כי נלאו אנשיו נשוא. ", + "והגבר רם עיניים ושיאו בשמים, נתעב ונאלח לנושאיו, כי עלתה צחנתו באפם. ", + "אז שחה לעפר נפשו וישתפך עליו רוחו, וירא כי הייתה בו יד ה' וכל לבבו דווי.", + " ויהי כי גדל באשו, עד כי נלאה נשוא, ויפתח את פיו ויאמר: ", + "אכן לא ייכון לבן אדם להידמות לאל עליון, וטוב לו להיכנע מפניו. ", + "ויתן הנבל אל לבו להתפלל אל ה', ולא אבה ה' שמוע לקולו. ", + "וידור נדר לה', ויאמר לקרוא דרור לעיר אשר נשבע עליה להפוך אותה לקברי היהודים. ", + "ואת היהודים אשר לא יקרו בעיניו לתת להם קבר במותם, ואשר אמר עליהם לתיתם למאכל לעוף השמים ולחית הארץ, אשר נשבע לעשותם חופשים כאנשי אטינה. ", + "וישבע לפאר את היכל ה' אשר גזל מתוכו כל חמודיו, ולהוסיף עוד על כלי השרת אשר היו בו לפנים ולתת מכספו די העבודה לקורבנות הבית. ", + "וגם נשבע שבועה להתייהד ולעבור בכל ארץ הנושבה להודיע גבורות ה' תחת כל השמים. ", + "ובכל זאת לא סרו תחלואיו ממנו כי כלה ונחרצה אליו הרעה מאת ה'. ", + "ויהי כי לא האמין עוד בחייו ויכתוב בלב נמוג ונדכה את המכתב הזה ליהודים:", + "אנטיוכוס המלך והשליט ליהודים הישרים שלום וחיים וברכה. ", + "אם שלום לכם ולבניכם ושלוה באוהליכם אודה את שם ה' אשר בו תוחלתי. ", + "הנה נחליתי מאוד בדרך בשובי מארץ פרס. ", + "וכאשר זכרתי את חסדכם ואת אמתכם עמדי נתתי את לבי לבקש את שלום הארץ ויושביה. ", + "וגם כי לבבי לא יאמר נואש, ושברתי לתשועת ה' להירפא מחליי זה, לא אחדל לעשות כאשר עשה אבי לפני. ", + "כי בנוסעו עם חילו לארצות העליונות, הקים מושל תחתיו לדעת מי הוא אדוני הארץ, אם יקרהו אסון, או מלחמה, והממלכה לא תהיה שובבה, כן אעשה אף אני. ", + "כי רואה אנכי את המלכים מסביב שואפים למלכותי אם תאונה לי רעה, לכן שמתי את בני אנטיוכוס למלך תחתי. ", + "כאשר בחסדכם קדמתם פניו תמיד בלכתי לארצות העליונות, וכתבתי לו את הדברים אשר תראו מתחת. ", + "ועתה הנני מבקש מידכם על כל הטוב אשר גמלתי לכולכם ולכל אחד מכם, להיות נאמנים ושלמים לי ולבני. ", + "ובטחתי בו כי הטיב ייטיב עמכם בכל נפשו ובכל מאודו וישמע לקולי.", + "וייתום הרוצח והמקלל אלוקים מן הארץ בכאב אנוש ונעכר, כאשר עכר והמית רבים, וימת כנכר בארץ נכריה ובהרי המדבר. ", + "ויקבור אותו פוליפוס אשר גדל אתו, ומיראתו את בן אנטיוכוס, נס אל תלמי פילומיטר מלך מצרים. " + ], + [ + "ורוח ה' צלחה על יהודה המכבי ועל אנשיו, וילכדו את העיר ואת המקדש. ", + "ויהרסו את המזבחות ואת בתי הגילולים אשר הקימו הגויים בחוצות העיר. ", + "ויהי אחרי טהרם את הבית, ויעשו מזבח חדש, ויוציאו אש מן האבנים אשר ליקטו, ויקריבו את קורבנם לה' מקץ שנתיים ימים. ", + "ויקטירו ויערכו את הנרות, ויתנו את לחם הפנים על שולחן ה'. ", + "וככלות כל אלה נפלו על פניהם ויתחננו אל ה' אלוהים לאמור: ", + "אנא ה' שומרנו לנצח מצרה כזאת אשר באתנו. ", + "ואם חטאנו לך, יסרנו כחסדך, ואל תתננו עוד בידי זרים המחרפים את שם קודשך. ", + "ומאת ה' הייתה זאת לחטא את הבית בעצם היום ההוא אשר טימאו אתו הגויים, והוא יום העשרים וחמשה לירח כסלו. ", + "ויחוגו חג לה' שמונת ימים כימי חג הסוכות, ויזכרו את הימים מקדם בחגגם את חג הסוכות בהרים ובמערות, ויתעו בישימון כבהמות שדה. ", + "ויקחו ערבי נחל וכפות תמרים וישירו שיר שבח והודיה לה', אשר נתן להם עוז ותשועה לטהר את בית מקדשו. ", + "ויעבירו קול בכל ערי יהודה לחוג את החג הזה מדי שנה בשנה.", + "ויהי אחרי מות אנטיוכוס הרשע, וימלוך אנטיוכוס אאפטר בנו תחתיו. ", + "ועתה נספר בדרך קצרה את הקורות בימיו ואת התלאות אשר מצאונו במלחמות. ", + "ויהי בראשית ממלכתו וישם את ליזיאש נציב ארם וצור על כל מלאכת עבודת הארץ. ", + "ותלמי מקרון אשר יעץ טוב על היהודים, התאמץ להגן בעדם על כל הרע אשר נעשה להם. ", + "וירגלו רעיו בו אל המלך, ויקראו אותו בשם בוגד, על אשר לא שמר את משמרת האי קיפרי אשר הפקיד פילומיטר על ידו, ויעזבהו וילך אל אנטיוכוס אביו. ", + "וירא כי כשל כוחו בפקודת משמרתו, ויקץ בחייו, וישת מכוס התרעלה וימות.", + "ויושם גורגיאש לפקיד תחתיו, וישכור חיל מבני נכר וילחץ את בני ישראל. ", + "וגם יושבי אדום היו בעוכרם, ויאספו את היהודים אשר גורשו מירושלים בערי מבצר אשר להם, ויתחזקו בם להלחם בישראל. ", + "ויקרא יהודה המכבי ואנשיו אל ה' לעמוד לימינם, ויצורו על מבצרי אדום וילכדו אותם ביד חזקה. ", + "ויהרגו את כל הלוחמים אתם על החומות, ובכל מקום אשר השיגה ידם, ויכו כעשרים אלף איש לפי חרב. ", + "וימלטו מהם כתשעת אלפים אל שני מגדלים גבוהים ובצורים, וחמושים היו להתייצב לפני הצרים אותם. ", + "ויפקד יהודה פקידים את שמעון ואת יוסף ואת זכאי על אנשי הצבא, אשר חלק להם לשים המצור על המגדלים, והוא הלך למסעיו אל הערים אשר במצוק. ", + "ואנשי שמעון הוסבו במקח שוחד מן ההמון אשר במגדלים, ויקחו מהם שבעים אלף דרכמונים ויתנו להם יד להימלט. ", + "וישמע יהודה ויאסוף את ראשי הצבא וידבר אליהם לאמור: ", + "האנשים החטאים האלה מכרו את אחיהם בכסף, לתת פליטה לאויביהם וחרב בידם להרגנו. ", + "ויצו להרוג אותם על אשר בגדו באחיהם, וייחן על המגדלים. ", + "ותצלח המלאכה בידו וילכוד אותם, ויך בהם כעשרים אלף איש לפי חרב. ", + "וטימוטיוס אשר ניגף לפני היהודים זה ימים, אסף עם כבד ועצום מבני גבר, וגם רכב ופרשים רבים מארץ אסיא, לבוא לקחת את כל ארץ יהודה ביד חזקה. ", + "ויהי כי הקריב לבוא, ויתפלל יהודה ואנשיו אל ה' ויעלו עפר על ראשם ויחגרו שקים. ", + "ויפלו על פניהם לפני מזבח ה' ויתחננו אל ה' לאמור: ", + "ה' אלוהים עשה נא עמנו חסד כאשר דברת בתורתך הקדושה: ואיבתי את אויביך וצרתי את צורריך.", + "ויהי ככלותם להתפלל, ויחגרו איש את חרבו, ויסעו קוממיות מן העיר, וילכו עד מקום חנות האויב ויתייצבו שם. ", + "וכמו השחר עלה, והנה שתי המחנות פנים אל פנים במערכה, גם כי שונות הנה בגבורתן. ", + "כי אלה שברו אל ה' אלוהיהם ובטחו בישועתו, ואלה נשענו על רוב חילם ואומץ רוחם. ", + "ויהי כי חזקה המלחמה, וירא לאויבים דמות חמשת אנשים רוכבים על סוסים בשמים, ורסן זהב בפיהם, הולכים לפני מחנה היהודים. ", + "ושנים עומדים על ירכתי יהודה ומגינים עליו בחרבותיהם מכל פגע. ", + "ויורו חצים וברקים על האויבים, עד כי אופל כיסה את פניהם, ויהם את מערכותם. ", + "ויהיו המתים ביום ההוא עשרים אלף וחמש מאות איש רגלי, ושש מאות פרשים. ", + "וטימוטיוס נס לנפשו אל מבצר יעזר אשר היה ביד כיריאש הפקיד, ויצבאו יהודה ואנשיו על המבצר ימים ארבעה. ", + "ואנשי המבצר היו בטוחים בחוזקו, ויקללו את היהודים יום יום קללות נמרצות. ", + "ויהי ביום החמישי ותבער חמת עשרים איש מאנשי יהודה על קללתם, ויעפילו לעלות על החומה, ויכו את שומרי החומה לפי חרב. ", + "וכל העם עלו אחריהם וילחמו שם, וישלחו את המגדלים באש וישרפו את המקללים. ", + "ויקצצו את הדלתות, וכל העם אצים לבוא אל המבצר, וילכדו את העיר. ", + "וימצאו את טימוטיוס נחבא בבור, ויכוהו נפש, וימיתו גם את כיריאש אחיו ואת אפלופנס. ", + "ויהי כאשר תמה המלחמה, ויהללו וישבחו את ה' אשר הגדיל לעשות עם עמו, ותעז ידם על אויביהם. " + ], + [ + "ויהי מקץ ימים מספר ויוגד לליזיאש את אשר נעשה, והוא היה אומן המלך ושאר בשרו, ופקודתו על כל עבודת הארץ, וימלא חמה. ", + "ויאסוף שמונים אלף איש רגלי ורכב רב ופרשים, ויצא לקראת ישראל למלחמה. ", + "ויאמר בלבו להורישם כולם מירושלים, ולתת גויים בתוכה. ", + "ולהסב אליו את תרומות ההיכל כתרומות היכלי הגויים, ולתת את עבודת הכהונה בשכר שנה. ", + "ויכולת ה' לא עלתה על ליבו, כי בסכלותו נשען על המון חילו ופרשיו, ועל שמונים שנהבים אשר איתו. ", + "ויהי בבואו אל ארץ יהודה, ויחן על בית צור, והעיר יושבת במקום צר כחמש חלקות ארץ בואכה ירושלימה. ", + "וישמע יהודה כי באה העיר במצור, ויתחננו אל ה' בקול בכי וזעקה, לשלוח מלאכו לפניהם להושיעם. ", + "ויקום הוא ראשונה, ויחגור את מותניו ויקרא לכל אשר איתו להיחלץ ולקום לתשועת אחיהם. ", + "ויצאו כולם ביד רמה מן העיר. וטרם הרחיקו ללכת, וירא אליהם איש רוכב על סוס לבן, ושריון זהב על ליבו ומנופף חרב בידו. ", + "ויברכו כולם את אלוהי החסד והרחמים, וילבשו עוז להלחם בכפירי יער ובחומות ברזל, אף כי בבני אדם. ", + "ויסעו כולם בזרוע נטויה, והמלאך אשר שלח ה' לפניהם, ויפלו כלביא וכליש על אויביהם, ויחרימו עשתי עשר אלף רגלי, ואלף ושש מאות רוכבי סוסים לפי חרב, והשרידים הניסו. ", + "וכל הממלטים את נפשם היו פצועי חרב, וגם ליזיאש נס בחרפה ובקלון, ותהי לו נפשו לשלל. ", + "וליזיאש היה איש תחבולות, ויהי בראותו את מגפת עמו ואת קוצר ידו להכניע את היהודים, יען כי ה' אלוהים בעזרם, וישלח ויקרא להם לשלום. ", + "ויאמר תהי נא אלה בינותינו והייתי לכם למליץ לפני המלך להשלים עמכם ולהיטיב אתכם. ", + "וירא יהודה כי טוב לו המנוחה וייטב הדבר בעיניו, ויאות לו המלך בכל אשר ביקש מיד ליזיאש על אודות היהודים. ", + "וזה פתשגן הכתב אשר כתב ליזיאש ליהודים.", + "ליזיאש לעם יהודה שלום. ", + "יוחנן ואבשלום מלאכיכם הביאו לי את ספרכם ויבקשו ממני את הדברים אשר נקבו בתוכו. ", + "הנה הבאתי את משאלותיכם לפני המלך, והוא נשא את פניכם בכל דבר אשר יישר. ", + "ועתה אם באמת ובתמים תשמרו את הברית הזאת, היטב איטיב גם ביום מחר עמכם. ", + "וציוויתי את מלאכי אלה וגם את המלאכים אשר שלחתם אלי, להורות אתכם את הדברים האחדים אשר פרשו בינותינו והיה זה לכם שלום. ", + "ביום העשרים וארבעה לחודש דיסקורי שנת מאה וארבעה ושמונה.", + "וזאת האיגרת אשר כתב המלך לליזיאש.", + "המלך אנטיוכוס נותן את ברכתו שלום לאחיו ליזיאש. ", + "בהיאסף אבי אל אבותיו ומושבו בין מלאכי אלוהים, נתתי את לבי לדרוש את שלום עמי לבל ייעצר איש מעבודת אלוהיו. ", + "ועתה שמעתי על היהודים לאמור, כי מאנה נפשם ללכת בחוקי היונים כאשר ציוה עליהם אבי לפני מותו, ורצונם אך לדבוק בחוקות אבותיהם. ", + "על כן חשבתי למשפט לתת שלום גם לעם הזה, וציוויתי להם את בית אלוהיהם, וימשלו בארצם כמשפטם. ", + "ועתה שלח נא את מלאכיך אליהם לכרות להם ברית שלום למען ידעון את אשר עם לבבי וישבו לבטח בארצם.", + "וזה משנה הכתב אשר שלח המלך ליהודים.", + "המלך אנטיוכוס לזקני יהודה ולכל קהל ישראל שלום. ", + "אם שלום לכם ישמח לבי גם אני, ואני שלום. ", + "הנה שמעתי מפי מינילאוס כי כלתה נפשכם לשוב אל אחוזתכם ואל משפחותיכם. ", + "לכן הנני נותן את בריתי שלום לכל העוברים בארצי, למן היום הזה עד יום השלושים לחודש האביב. ", + "ויוכלו לאכול ולשתות כפי חוקותם ומשפטם, ולא ירע להם איש על אשר עברו את מצוותי בשגגה עד היום. ", + "ושלחתי לכם את מינילאוס למען הודיעכם את בריתי זאת והיה זה לכם שלום. ", + "בחמישה עשר יום לחודש האביב, שנת שמונה וארבעים ומאה.", + "וגם זקני רומא כתבו ספר ליהודים לאמור:", + "קווינטוס ממיוס וטיטוס מנליוס שלוחי רומא לעם יהודה שלום. ", + "כל ההנחות אשר עשה לכם ליזיאש שאר המלך הקרוב אליו ישרו בעינינו ושמחנו בן. ", + "ועל אודות הדברים אשר אמר לכם להביא לפני המלך. ", + "מהרו ושלחו מכם אחד אלינו להודיענו את אשר בלבבכם, למען נתבונן בדבר הטוב הוא אם רע, כי נוסעים אנחנו כעת לאנטוכיא. ", + "רק אל תעצלו להשיב אותנו דבר, כי ירט מדרך לנגדנו והיה זה לכם שלום." + ], + [ + "ויהי בשנת מאה וארבעים ושמונה, בחמישה עשר יום לחודש האביב, יום אשר הוקם בו הברית הזאת, וישב ליזיאש אל המלך, והיהודים שבו לעבוד את עבודתם בשדה. ", + "ופקידי הארץ אשר נשארו בכל הערים מסביב והם: טימוטיוס ואפולוניוס בן גיניאש וירונימוס בן דימופון וגם ניקנור נציב אי קיפרי, לא נתנו להם מנוח, וימררו את חייהם. ", + "וגם יושבי יפו עשו בם נבלה אשר אין כמוה, בפתותם את היהודים הדרים בתוכם לרדת עם נשיהם וטפם אל האניות אשר הכינו, להראותם כי אין איבה בינותם. ", + "וייאותו היהודים לתומם לרדת בתוכם כאשר אמרו יושבי העיר, כי לא חשבו על מרמה. ", + "ויהי בהיותם בלב ים וישקיעו אותם במצולה, וימותו כמאתיים נפש. ", + "ויהי כשמוע יהודה את התועבה הגדולה הזאת, ויאסוף את אנשיו, ויצעקו אל ה' השופט צדק, לנקום את נקמתם. ", + "וייסעו לקראת מרצחי אחיהם, ויציתו באישון לילה את החוף אשר לעיר באש, וישרפו כל האניות, וכל הנמלטים שמה הכו לפי חרב. ", + "וירא את העיר כי מסוגרת, ויעל מעליה ויחשוב מחשבה לשוב מהר ולהכרית כל יושביה. ", + "ויוגד לו לאמור הנה יושבי יבנה גם הם חורשים רעה על היהודים אשר בקרבם, ומזימתם לעשות כמעשה אנשי יפו. ", + "וייפול גם על יושבי יבנה לילה, וישרוף את החוף ואת האניות, ונוגה לבת האש נראה בחוצות ירושלים, כרחוק ארבעים ומאתים כברות ארץ. ", + "ויפן משם ויוסף עוד ללכת תשע כברות ארץ להלחם בטימוטיוס, ויגע גדוד ערבים בדרך ומספרם כחמשת אלפים רגלי וחמש מאות פרשים. ", + "ויתגרו בו ותהי המלחמה כבדה עד מאוד, ותחזק יד יהודה ואנשיו כי ה' נלחם להם. ", + "ויראו הערבים כי לא יכלו לו, ויקראו לו לשלום ויאמרו: ", + "הא לכם מקנת צאן ובקר, ואם טוב בעיניכם והיינו גם בעזרתכם. ", + "וירא יהודה כי בתום לב ידברו, וישלם עימהם ויתקעו כף, ויפנו איש למסעיו. ", + "ויצור יהודה אחרי כן על עיר רחבת ידים וחומות ומעברות לה מסביב, והעיר רבתי עם מעמים שונים, ושמה קספין. ", + "ואנשי העיר ההיא בטחו על חומותיה הבצורות ועל מסכנותיה המלאות בר ואוכל, ולא יראו מפני יהודה וחילו, ויחרפו ויקללו אותם. ", + "וישאו אנשי יהודה את קולם אל ה' אלוהי צבאות אשר הרעיש והפיל את חומות יריחו בימות יהושע בן נון בלי נשק ומגן. ", + "וירוצו בכל מאמצי כוחם כפראי יער על החומות, וילכדו את העיר. ", + "ויכו מכה רבה ביושביה, עד כי מי הבריכה מסביב נהפכו לדם, ורוחב הבריכה כשתי חלקות שדה. ", + "ויסעו משם הלוך ונסוע שבע מאות וחמישים כברות ארץ, עד לבוא חרקה, והיהודים אשר בתוכה נקראו בשם טוביים. ", + "אך לא מצאו שם את טימוטיוס, כי עלה מעל העיר בלי עשות מאומה, אפס כי נתן מצב חזק בעיר בצורה הקרובה לה. ", + "ויקומו שני ראשי חיל מגדודי יהודה, דוזיטיוס וזוזיפטר, ויכו את המשמר אשר נתן טימוטיוס בתוכה לפי חרב, ומספרם כעשרת אלפים איש. ", + "ויפקוד יהודה אחרי כן את חילו ויחלקם לגדודים וייסע לקראת טימוטיוס ואנשי צבאו, ומספר פקודיהם היה מאה ועשרים אלף איש רגלי, ואלפיים וחמש מאות רוכבים על סוסים. ", + "וישמע טימוטיוס כי קרב יהודה וחילו לבוא לקראתו, וישלח את הנשים ואת הטף וכל העבודה אל עיר קרנים, כי העיר ההיא יושבת בין הרי מצור ואין מקום לחנות עליה. ", + "ויהי אך ראה ראו את פאת המחנה אשר ליהודה, והנה אימה חשכה נופלת עליהם, כי ראו מלאך ה' ניצב לקראתם הרואה כל דבר. ", + "וינוסו נבוכים על פני השדה אנה ואנה. ובחופזם נפלו איש בחרב רעהו. ", + "וירדוף יהודה בזרוע נטויה אחריהם, ויזנב בהם עד השחיתו כשלושים אלף איש. ", + "וטימוטיוס נפל בידי דוזיטיוס וזוזיפטר. ויתחנן ויבקש על נפשו ויאמר: ", + "ראו כי רבים מאבותיכם ומאחיכם בידי המה, ואם תמיתוני אתם, מי יציל את נפשם ממות. ", + "ויהי כאשר התערב לשלחם כולם לחופשי, וירפו ממנו וישלחוהו בשלום בגלל אחיהם. ", + "ויפן יהודה משם מול קרנים והתרקטיון, ויצבא עליהם, ויך כעשרים וחמשת אלפים איש לפי חרב. ", + "אחרי כלותו שם את פניו מול מבצר עפרון, וליזיאש בתוכו עם חיל כבד ועצום מעמים שונים. ", + "והמון בחורי כוח ניצבים מחוץ לחומות להתייצב נגד הצרים, והעיר מלאה כל כלי מלחמה. ", + "ובכל זאת גברה יד היהודים עליהם וילכדו את העיר, כי קראו אל ה' אלוהי צבאות השובר בזרוע כל כוח האויב, ויפילו עשרים וחמשה אלף איש ארצה. ", + "משם עברו אל קריית השיטין, ורחוקה היא מירושלים כשש מאות כברות ארץ. ", + "ויאמרו היהודים אשר בקרבה לאמור. ", + "האנשים האלה שלמים הם אתנו, וגם עשו עמנו רק טוב בכל התלאות אשר מצאו את אחינו, וייטיב יהודה עימהם ויברך אותם. ", + "ויאמר היטבתם לעשות וכה תוסיפון. ", + "וישב את אנשיו ירושלימה לחוג את חג השבועות. ", + "ויהי כי עבר החג, ויקומו להלחם בגוגיאש שר צבא אדום. ", + "והוא נוסע לקראתם בשלושת אלפי איש רגלי ובארבע מאות פרשים. ", + "ויערכו איתם מלחמה ויפלו מתי מספר מאנשי יהודה. ", + "ודוזיטיוס היה רוכב מהיר ואיש חיל מגדוד בקינרס, ויפגע בגורגיאש ויתפשהו באדרתו, ויריצהו בזרוע עוזו לתפשו חי. ", + "וירץ רכב טרָקי לקראתו, ויקצץ זרועו משכמו וישמטהו, וימלט גורגיאש עיר מורשה. ", + "והאנשים מגדוד עֶזרון לא חדלו להלחם עד כי רפתה ידם וייעפו. ", + "ויקרא יהודה אל ה' לעמוד לימינו ולריב את ריבו. ", + "וכל העם נשאו את קולם קול גדול בלשון עמם וישירו לה'. ", + "ויפלו בחתף על אנשי גוגיאש, ויניסום. ", + "ויאסוף יהודה אחרי כן את אנשיו וייסע לעיר עדולם. ", + "ויהי כי קרב יום השביעי ויתקדשו כמשפט לעשות את השבת. ", + "ויהי ממחרת השבת ויבואו אל יהודה ויאמרו לו. ", + "נלכה נא ונאסוף את החללים לקבור אותם אל אבותם. ", + "ויהי בהפשיטם את בגדיהם, וימצאו על כל חלל מתחת למדו מפסילי גילולי יבנה אשר חרם הם בישראל, וידע כל העם על מה נפלו בחרב אויביהם. ", + "ויברכו כולם את ה' השופט בצדקה והמוציא תעלומות לאור יומם. ", + "ויחלו את פניו ויאמרו, אנא שא נא פשעינו והסתר פניך מחטאינו. ", + "ויזהר יהודה את העם ויאמר, הישמרו מכל דבר פשע, הנה עיניכם הרואות כי האנשים האלה נספו בחטאתם. ", + "ויקח מהם תרומה לה' אלפים דרכמונים כסף, וישלח אותם ירושלימה להקריב מהם קרבן אשם לה', ולכפר על נפשות המתים. ", + "ותחשב לו לצדקה, כי לולא האמין כי יעיר אלוהים את רוחו על כל ישני עפר, כי עתה תפילתו תועבה לכפר בעד המתים. ", + "ובזאת הזכירם כי נוצר ה' את חסדו לכל המתים באמונתו ולמייחלים לחסדו, ויצו להקריב אשם בעדם לנקותם מפשעם. " + ], + [ + "ויהי בשנת מאה וארבעים ותשע ויוגד ליהודה לאמור. ", + "הנה אנטיוכוס אאופטר יצא בחיל גדול לבוא ארץ יהודה, וליזיאש אומן המלך המושל בכל מלאכת העבודה אתו. ", + "ומספר פקודיו מאה ועשרת אלפים איש רגלי, וחמשת אלפים רוכבי סוסים, כולם בני יון, ועשרים ושנים שנהבים, ורכב ברזל שש מאות. ", + "וגם מינילאוס הלך אל המלך לרמותו בשפתי חלקות, לא לטובת ארצו כי אם להסב אליו את משמרת הכהונה. ", + "אולם מלך מלכי המלכים העיר את רוח אנטיוכוס לייסרהו כאחד הנבלים, כי ליזיאש הגיד לו לאמור, רק ביד מינילאוס נעשתה כל השערורייה הזאת. ", + "וישלחהו המלך לעיר כיריאה, ויצווה להמיתו כמשפט הארץ. ", + "כי בעיר ההיא היה מגדל גבוה חמישים אמה, ומראשו ועד רגלו מלא דשן, וגלגל הולך וסובב מלמעלה. ", + "וכי שלח איש את ידו בקודש, או עשה כל דבר פשע אשר לו משפט מות, הושיבוהו על הגלגל קל המרוץ ויבולע שם. ", + "כן בילע המוות את בן נעות המרדות מינילאוס, וימת ואין קובר. ", + "ויעשה לו כמשפט בחטאתו אשר חטא במזבח ה', אשר אש התמיד יוקדת עליו ומלא דשן, ותשבע נפשו בדשן. ", + "והמלך שפך בחרון אפו כל חמתו על היהודים, וייתן את ליבו להרע עוד עימהם, מאשר הרע להם אביו לפניו. ", + "וישמע יהודה, ויצו לכל העם לקרוא יומם ולילה אל ה' להיות בעזרתם, כאשר עשה עד היום. ", + "לבל יגורשו מאדמתם, ולא תופר תורת ה' ומקדשו. ", + "ולבל יכניע את העם, אשר זה כמעט שב רוחו מכל העמל והיגון, לתת אותם ביד צורריהם. ", + "ויעשו כולם כאשר ציום, ויתחננו אל ה' בצום ובכי, ויפלו על פניהם שלושת ימים. ואחרי כן צווה להם להיות נכונים. ", + "ויוועץ יהודה עם זקני העם, ותהי העצה לצאת חושים לקראת המלך בטרם בואו אל הארץ ללכוד את העיר, וה' הטוב בעיניו יעשה. ", + "ויהי אחרי העירו את רוח העם, להלחם בעוז ותעצומות בעד התורה ובעד בית ה' וארץ אבותם ומלכותם, וישליכו את יהבם על ה' יוצר הכל ויסעו. ", + "ויחנו את פני עיר מודעית, וישם יהודה דבר בפיהם לקרוא לה' התשועה. ", + "ויקם הוא ומבחר אנשיו לילה, ויפלו על מחנה המלך, ויכו כארבעת אלפי איש לפי חרב. ", + "ויהרגו את הגדול בשנהבים, ואת כל האנשים אשר על הצריח אשר עליו, ויחרידו את כל העם אשר במחנה, וישובו אל המחנה בטח. ", + "את כל אלה עשו באשמורת הבוקר בחסד ה' עליהם. ", + "ויהי כראות המלך את אומץ רוחם, ויתנכל לקחת את עריהם בעורמה. ", + "וינהג את מחנהו לפני בית צור מבצר היהודים, אך גם שמה כשל כוחו. ", + "כי מלא יהודה את אסמיה בר ואוכל, ויינגף המלך לפני יושביה וחילו היה הלוך וחסר. ", + "ואיש היה במחנה העברים ושמו רודוקיס, ויגל כל דבר סתר אל האויב, וידרשו אחריו ויתפשוהו ויתנוהו בבור. ", + "וירא המלך כי גם פה נכזבה תוחלתו, וישלים את אנשי בית צור ויעל מעליהם להלחם ביהודה לבדו, ויינגף גם לפניו במערכה. ", + "ויוגד לו לאמור, הנה פוליפוס אשר שמת לנגיד באנטוכיא מרד בך מרד, ויפג ליבו ויחרד. ", + "ויכנע לבבו לחלות את פני יהודה להשלים אתו, וישבע להקים כל דבר במישרים, ולבלתי עבור עוד את בריתו. ", + "ויהי אחרי השלימם, ותהי רוח אחרת עמו ויקרב קרבן לה', ויכבד את ההיכל וייטיב עם העיר. ", + "ויבקש את אהבת יהודה, וישימהו לפקיד ולנשיא מעכו ועד גבולי ארץ בני נריני. ", + "ויהי בבוא המלך לעכו, וילונו כל העם אליו על דבר הברית אשר כרת את היהודים, ורצונם היה להפרה. ", + "ויקם ליזיאש ויהס את העם, וידבר על לבם להצדיק את המלך בעיניהם. ", + "ויהי אחרי השקיטו את תלונות העם, וילך המלך וישב לאנטוכיא. ", + "וזאת הייתה צאתו ובואו במלחמה ההיא. " + ], + [ + "ויהי מקץ שלוש שנים, ויוגד ליהודה לאמור: ", + "הנה דימיטריוס בן סליקוס בא דרך הים, לעיר שומרון (טריפוליס) בעם כבד ובאניות רבות. ", + "ואחרי הכותו את אנטיוכוס, ואת ליזיאש שר צבאו, כבש את כל הארץ. ", + "ויוודע הדבר גם לאליקים, הוא אליקים אשר היה כהן גדול מלפנים, ויפשע בעבודתו עת המבוכה בארץ. ", + "וירא כי כלתה אליו הרעה, ולא יספח עוד אל הכהונה, ויקם וילך אל המלך בשנת מאה וחמישים ואחת. ", + "ויבא לו מנחה עטרת זהב אחת וכפות תמרים וענפי זית אשר ישרתו בם בקודש, ויתחרש כל היום ההוא. ", + "ויהי כי באה עתו להפיק זממו בהיקראו אל המלך, וישאלהו המלך על אודות היהודים. ", + "ויען ויאמר, היהודים אשר יקראו בשם חסידים, ויהודה המכבי בראשם, מעוררי מדנים הם ומבקשי תואנה וריב, ולארץ לא תהיה מנוחה מפניהם. ", + "ראה, גם תפארת אבותיי שדדו ממני, וידיחו אותי מעבודת הכהונה. ", + "ועתה באתי עד הלום, לדרוש בתום לבבי את טובת אדוני המלך ואת שלום ארצנו. ", + "כי אם יוספים אנחנו לשבת במהומה הזאת, תישום כל הארץ בעבורם. ", + "לכן יראה נא המלך וישפוט כפי רוב חסדו על אודותינו, כי כל עוד יהודה חי לא תשקוט הארץ. ", + "ויהי ככלותו לדבר, וייחר אף כל מבקשי רעת העם ביהודה, וישיאו את לב דימיטריוס בו. ", + "ויקרא המלך לניקנור אשר על הפילים, ויפקד אותו על כל ארץ יהודה. ", + "ויצווהו להמית את יהודה, ולהפיץ את כל עדתו, ולתת את משמרת הכהונה לאליקים. ", + "ויתלקטו אל ניקנור המון ריקים מן הגויים אשר הקיאה אותם הארץ בבורחם מפני יהודה, ויקוו להרים קרנם באובדן היהודים. ", + "וישמע יהודה כי יצא ניקנור בחרב לקראתו, וכי נאספו עליו כל הגויים מסביב. ", + "ויצו ויזרקו כל העם עפר על ראשם, ויתחננו אל ה' אשר הקים תמיד את עמו, ויפדה אותם מכל צרותם באותות ובמופתים. ", + "ויהי אחרי התחננם, ויצו אותם ראש צבאם לקום ולנסוע. ויקומו כולם וייסעו, ויפגעו במחנה אויביהם על כפר דיסו. ", + "ויהי כי החל שמעון אחי יהודה לערוך לקראתם, וישתומם על המראה, כי אין קול ואין קשב, וכולם נעלמו מנגד עיניו. ", + "וכה היה הדבר כשמוע ניקנור כי אנשי יהודה מרי נפש הם, ויחרפו נפשם למות על אחוזת אבותם, ויגר מפניהם ולא אבה להלחם. ", + "וישלח את פוזידוניוס ואת טיודוטס ואת מתתיהו אל יהודה לקרוא לו לשלום. ", + "ויבא יהודה את הדבר לפני העם ויועצו יחדיו, ויקראו כולם פה אחד: נעשה נא שלום. וישימו מועד להוועד בו. ", + "ויהי כי בא יום המועד, ויכינו כסאות לכורתי הברית, ויהודה הציג מקצת אנשיו חגורי חרב במקום נאמן, כי אמר אולי מרמה בלבב האויב לנפול בצדייה עלי. ואחרי כן דברו איש את אחיו לשלום. ", + "ויהי אחרי אשר כילו הדבר, וילך ניקנור ירושלימה וישב שם בלי עשות כל רע, וישלח את כל עמו מעליו. ", + "וימצא יהודה חן בעיניו ויכבד אותו נגד כל העם, וייעצהו לקחת אישה ולהוליד בנים. ", + "וירא יהודה כי שקטה הארץ, וישמע לקולו וייקח אישה וירא בטוב נפשו. ", + "ויהי כראות אליקים כי שלום בין יהודה ובין ניקנור, ונפשו קשורה בנפשו, וילך אל דימיטריוס ויאמר: ", + "הנה ניקנור מעל בך מעל, ואת יהודה השואף למלכותך הקים ליורש מלכותך. ", + "ויתעבר בו המלך כי האמין לדת הבלייעל, ויכתוב בחרון אפו לניקנור לאמור:", + "הנה שמעתי ותרגז בטני, כי כרת ברית שלום ואהבה את יהודה, לכן מהר ושלחהו אסור בזיקים לאנטוכיא.", + "ויהי כי הגיע דבר המלך לניקנור, ויחמץ לבבו וירע בעיניו להפר בריתו את יהודה, כי לא חטא לו. ", + "אולם לא ערב את ליבו למרות את פי המלך, ויתנכל לתפשו בערמה. ", + "ויהודה ראה את פני ניקנור כי איננו אליו כתמול שלשום, וישער בנפשו כי מתאנה הוא לו, ויקח גדוד ממבחר אנשיו ויפטר מפניו. ", + "ויהי כראות ניקנור כי הקדימו יהודה בתחבולתו, ויקם ויעל אל בית ה', ויאמר אל הכוהנים המשרתים, הוציאו את יהודה אלי. ", + "ויהי כי נשבעו כולם לאמור לא ידענו איהו, וישלח את ידו נגד ההיכל וישבע ויאמר:", + "אם לא תסגירו את יהודה אסור בידי, והפכתי את הבית הזה למהפכת עולם, ואת המזבח אתוץ, והקימותי בית בכוס תחתיו.", + "ויהי כאשר כילה לדבר, וילך בחרי אף. ", + "והכוהנים פרשו את ידיהם, ויקראו אל ה' אלוהים, אשר מעולם היה מגן בעדם בעת צרתם ויאמרו:", + "ה' אלוהים ורב מחולל כל, אף כי לא יפקד ממך דבר, רצית בבית הזה לשבתך בקרבנו עולמים. ", + "לכן אל הקודש ואבי כל הקדושים, חוסה נא על הבית הזה אשר טהרנו מקרוב לבל יטמא עוד, וסגור כל פה עיקש ופתלתול.", + "ויוגד לניקנור לאמור: הנה איש מזקני יהודה בירושלים, ושמו רציץ, אשר נפשו דבקה בעמו, והוא נכבד מאוד בעיני העם, על כן יקראו אותו \"אבי היהודים\". ", + "ואף כי נענה ונוגע מעוכרי היהודים בימי צרתם, שם נפשו בכפו והחזיק בתומתו ותורת אלוהיו. ", + "וישלח ניקנור חמש מאות איש אחוזי חרב לתופשו חי, בעבור הראות שנאתו את היהודים לעיני כל העם. ", + "כי אמר בלבו, אם המסר ימסר האיש הזה בידי - והציקותי לכל העם מאוד. ", + "ויהי כי קרבו אנשי החיל אל הבית, וייגשו לשבור הדלת ולשורפה באש, וירא כי אין מקום לנוס, ויתקע חרב בבטנו ויאמר: ", + "אמותה הפעם מות ישרים, וביד הרשעים האלה אל אפול להתעלל בי. אך בחרדת לבבו החטיא את מכתו. ", + "וירא כי אצו האנשים לבוא בתוך הבית, וירוץ פתאום אל החומה, ויתנפל מעליה על העומדים מתחת. ", + "ויפרדו האנשים מלמטה לנטות מפניו, ויפול על בטנו ותבקע. ", + "ובעודנו חי, התחזק בחמת אפו, ויקום מגואל בדם אשר זב ממכתו ונגעו כואב עליו, וירוץ בין העם על אחד הסלעים. ", + "ויוציא בשתי ידיו את מעיו מבטנו, וישפוך אותם על אנשי החיל ויקרא: ", + "ה' אלוהים אלוהי כל בשר ורוח, אתה תשוב ותתנם לי ברוב רחמיך. וימות. " + ], + [ + "וישמע ניקנור כי נאספו יהודה ואנשיו אל גבול שומרון, ויאמר הבה נא אבוא עליהם ביום השבת. ", + "ויאמרו לו היהודים אשר החזיק בם ללכת אחריו לאמור: ", + "אל נא תעשה עמנו הרעה הגדולה הזאת, חדל ממנו ותן כבוד ליום אשר כבדו אלוהים ויקדשהו. ", + "וישאל להם הרשע ויאמר, מי הוא זה אשר נתן לכם את השבת, הישנו אל בשמים? ", + "ויענו ויאמרו: הוא האלוהים אלוהי השמים, אשר נתן לנו את יום השבת ויצוונו לקדשו. ", + "ויאמר הנה אנוכי אלוהי הארץ, וצוויתי אתכם להיחלץ ולעשות את מצוות המלך. ", + "אך לא הצליח חפצו בידו, כי הוא אמר ברום לבבו, עתה אכבדה ביהודה ובכל עמו. ויהודה שם אלוהים מבטחו, וייחל לחסדו להינצל גם הפעם. ", + "ויאמץ את רוח האנשים אשר אתו ויאמר:", + "אל תיראו ואל תערצו מפני הגויים הנוסעים לקראתכם. ", + "זכרו תשועת ה' מימי קדם, אשר שלח לכם מן השמים, ובטחו בישועתו גם עתה.", + "וידבר על לבם לחזקם בדבר ה' ובדברי נביאיו, ויזכירם את המלחמות אשר נלחמו מקדם ויעורר את רוחם. ", + "ויאמר להם: זכרו את המעל אשר מעלו בכם הגויים, בהפרם את הברית אשר כרתו עמנו באלה ובשבועה.", + "ויאזרם חיל למלחמה, לא בחיל ולא בכוח, כי אם בדברים נכוחים ומזהירים. ", + "ויספר להם את כל המחזה אשר ראה בחלומו, ויחזק גם בו את לבבם, ויאמר:", + "הנה חוניו הכהן המשיח נראה אלי בחלומי, ואתם כולכם ידעתם את האיש ואת שיחו. ", + "ישר ותמים היה בדרכיו, ורודף צדקה וחסד מנעוריו, וחן הוצק בשפתיו. ", + "ואראה אותו פורש את כפיו אל ה' ומתחנן בעד עמו ישראל. ", + "ואחריו ראיתי איש נכבד בעטרת שיבה, עוטה אור כשלמה, והוד והדר בפניו. ", + "ויפתח חוניו את פיו ויאמר, הזקן הנכבד אשר עיניך רואות, הוא ירמיהו נביא האלוהים. ", + "ובאהבתו את אחיו יבקש רחמים על עמו ישראל ועל הקריה הקדושה. ", + "וחרב זהב בימין ירמיהו, ויתנה בידי ויאמר: קח נא את החרב בידך, והכית בו את צורריך.", + "ויהי אחרי עוררו את רוח העם וכל בחורי כוח בדברי תנחומים כאלה, ויקראו כולם פה אחד ויאמרו: ", + "לא נבנה מקום למחנה, אך נסעה ונלכה חושים לקראת אויבנו, ונכם ונכיתם עד תומם. ", + "לכן נקום נא ונלחם בעד קריתנו הקדושה ובית מקדשנו. ", + "ולא שמו ליבם אל נשיהם וטפם, ולא אל אחיהם ושארי בשרם, כי אם אל בית ה' אלוהיהם. ", + "וכל הנשארים בעיר פחדו וחרדו ליוצאים למלחמה. ", + "ויהי כי קרבה המלחמה, וחיילי האויבים נאספים ועורכים את מערכותם. ", + "והשנהבים איש איש על מקומו, והפרשים ניצבים משני עבריהם, ויהודה ראה את מערכת האויב ושמע את נהם החיות. ", + "ויפרוש את כפיו השמיימה אל האלוהים עושה נפלאות, אשר לא בכוח ונשק יגבר, כי אם עוז ותשועה ייתן לאשר יקרו בעיניו, ויתפלל ויאמר:", + "ה' אלוהים, אתה שלחת את מלאכך בימי חזקיהו מלך יהודה, ויך במחנה סנחריב מאה ושמונים וחמישה אלף איש. ", + "ועתה אלוהי השמים שלח נא גם היום את מלאכך לפנינו, והפל פחדך על מחנות אויבינו. ", + "למען יחרדו לזרוע עוזך כל מחרפי אלוהים הנוסעים לקראתנו, ורגזו וחלו מפניך.", + "ויהי ככלותו להתפלל, וניקנור וחילו נוסעים לקראתו, ויריעו בחצוצרות וירימו קול תרועת מלחמה, ויהודה ואנשיו החלו להתגרות בם. ", + "בפיהם קראו אל ה', ובידם הכו את האויב, ובתקוותם אל ישועת ה' השחיתו שלושים וחמישה אלף איש ארצה, וירונו לה' על תשועתו הנפלאה. ", + "ויהי כי תמה המלחמה, והעם נסע בקול שמחה משדה המערכה, ויכירו את ניקנור בשריונו נופל בין החללים. ", + "ויהום כל המחנה מקול המולה ותרועה, ויהללו וישבחו את ה' אלוהי צבאות בלשון עמם. ", + "ויהודה המכבי, אשר עיניו לא חסו על נפשו בדורשו את שלום עמו, בשומעו את הבשורה, ויצוו להסיר את ראש ניקנור, ולכרות זרועו עם ידו ולהביאם ירושלימה. ", + "ויהי בבואו אל העיר, ויאסוף את כל העם, ויעמיד את הכוהנים אצל המזבח, וישלח ויקרא לאנשים אשר על המצודה. ", + "ויראם את ראש ניקנור, ואת יד המקלל אשר נטה בזדון לבבו נגד היכל ה'. ", + "ויצו לכרות את לשון הרשע ולגזור אותה לגזרים ולתיתה מאכל לעופות, ואת זרוע הרשע תקע נוכח פתח הבית. ", + "ויהללו כולם את ה' אלוהי השמים ויאמרו, ברוך ה' אשר הציל את המקום הזה, ולא נתנו עוד בידי זרים לחללו. ", + "ואת ראש ניקנור הוקיעו מול פני המצודה, לאות עולם כי הושיע ה' את עמו. ", + "ויקבלו עליהם כולם לב אחד, כי לא ישכח היום הזה לעולם, ולחוג אותו בשלושה עשר לחודש שנים עשר הוא חודש אדר, והוא היום לפני ימי הפורים. ", + "ובכלות מעשה ניקנור, העיר שבה תחת יד היהודים. אסיים פה את הספר. ", + "ועתה אם נרציתי במלאכתי, והיה נועם לנפשי. ואם לא, הנה השלמתיה כפי יכולת ידי. ", + "כי כאשר לא יטעם לחיך לשתות תמיד יין או מים, וטוב ממנו להחליף איש באחיו, כן ינעמו דברים שונים לנפש הקורא." + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Susanna/English/Sefaria Community Translation.json b/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Susanna/English/Sefaria Community Translation.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..e082491bffa842d0d21ae817aba05424e15276c2 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Susanna/English/Sefaria Community Translation.json @@ -0,0 +1,101 @@ +{ + "language": "en", + "title": "The Book of Susanna", + "versionSource": "https://www.sefaria.org", + "versionTitle": "Sefaria Community Translation", + "versionTitleInHebrew": "תרגום קהילת ספריא", + "actualLanguage": "en", + "languageFamilyName": "english", + "isBaseText": false, + "isSource": false, + "direction": "ltr", + "heTitle": "ספר שושנה", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + [ + "There was a man in the city of Babylon, and his name was Jehoiakim.", + "He took for himself a woman, Susanna the daughter of Hilkiah; and she was beautiful and feared God", + "because her parents were righteous and directed her in the paths of the Torah of Moses.", + "Jehoiakim was very rich and he had a desirable garden by his house; and everyone gathered unto him because he was the most respected of the men of the city. ", + "In that year, two elders of the city became judges of the nation.", + "They were among the men about whom the LORD said, \"from Babylon there went out wickedness, and from her elders, the judges of the nation.\"", + "They came everyday to Jehoiakim's house, and if a person had a concern, he would come to them.", + "In the afternoon[s], when every person had gone his way, Susanna would go to swim in her husband's garden.", + "The elders saw the woman walking every day in the garden and they lusted.", + "Their hearts were turned and instead of turning their eyes to heaven, they turned their eyes toward her; and they did not remember the Torah of the LORD or his judgments.", + "Even though both were overcome with passion, the elders did not reveal their love to each other because they were embarrassed.", + "Every day they rushed to the door of the garden to see her.", + "The elders said to each other, \"let us return to our houses because it is near time for lunch.\"", + "After they went and after the elders separated from one another, each one turned back and returned to the garden and found themselves together.", + "And when one questioned the other, saying: \"What is the meaning of this?\". They confessed their evil desire and they took counsel together and set a time to ambush her when she was by herself.", + "On that day, they were lying in wait and Susanna came as she was accustomed, to wash in the garden during the heat of the day. With her were her two handmaidens. ", + "And there was no man in the vineyard other than the two old men who hid to ambush her...", + "And Shoshana said to her daughters, Buy me oil, and a pitcher, and shut the vineyard, until I am washed...", + "And the girls would do as she requested and close the door in her flock", + "And they did not see the men because they were hiding", + "The two old men came out of the hiding place and ran over Shoshana and said:...", + "Behold, the vineyard is locked, and there is no one here to see, and our soul desires you. So let us come and come to you:", + "And if you will not listen to us, we will testify that we have seen a man with you in the vineyard, and therefore you sent the girls from you.", + "And Shoshana sighed and said to him, \"Because I am narrow and clenched,...", + "If I do what they want, I am the daughter of my own death, and if I cease, who will save me from their hand?...", + "It is a good thing for me to fall into cleanliness as in the hands of a man who sins to God:", + "And Shoshana raised her voice and cried out, and the old men shouted at her:...", + "And one ran to the door and opened it;...", + "And the people of the house heard her cry and ran to the vineyard to see what was doing:", + "And when the men brought forth their evil report against her, the maidservants were ashamed, for such a thing had not been heard of since the day of her birth:", + "And the next day, when the people were gathered together at the house of Jehoiakim, her husband, the two elders also came, and brought upon her false charges so that they will sentence her to death:", + "And they said to the people, \"Send for Shoshana, the daughter of Hilkiah, the wife of Jehoiakim, to come to us:\"", + "And they sent for her to bring her, and she came with her parents, her children, and all her family:", + "And Shoshana was of a beautiful appearance, soft and delightful:", + "And the wicked men commanded to remove the veil from her face so that they might enjoy her beauty: ", + "And all her acquaintances and those who stood by her wept with great weeping.", + "And the two elders arose and stood among the people, and they placed their hands upon the head of Shoshana.", + "She wept bitterly with a heavy heart and lifted her eyes to the sky, for her heart trusted in God.", + "And the elders responded and said, \"Behold, both of us were walking in the vineyard, and Shoshana came with her two maids.\"", + "And afterward, she sent her maids away from her, and she locked up the vineyard.", + "And a young man who was hidden in the garden approached her and lay with her.", + "And when we saw this wickedness in the corner of the garden, we approached her and saw that she was lying with him.", + "However, we were not able to seize the young man, for he was stronger than us, and he opened the door and fled.", + "And when we restrained her and asked her, 'Who is the young man?' she refused to answer anything.", + "Now we are witnesses to this matter.\"", + "And the people believed in the words of the elders, and the judges judged her with the death penalty.", + "And Shoshana cried out in her distress and said:", + "\"Adonoy Our lord, all mysteries and hidden things are revealed to you; You know them before they come to be.", + "You also know there is no truth in their mouths, and that they testify falsely against me", + "And now behold, I am going to die, though I have done nothing that these wicked men have charged me within their malicious hearts.\"", + "And God heard her cry and he showed favor to her.", + "She was about to die, but God raised up the spirit of a young boy named Daniel, and he spoke up and said:", + "\"I am innocent of the blood that will be shed.\"", + "And all the people turned and asked him, \"what is this thing you have spoken?\"", + "And Daniel took his stand among the people and said,", + "\"Listen now, Israelites, you have acted foolishly in bringing charges against an Israelite woman without investigating and studying the matter before.", + "Return now to the court and see that these men have lied about her.\" And all the people hurried back to the court, and they judged her innocent. ", + "And the elders said to Daniel, 'Please sit with us, and let us discern if God has appointed you as a man of judgment and justice.", + "And Daniel answered and said, 'Let the two witnesses be separated, each from the other, and I will question each man individually.'", + "And after they had parted, he called the first [elder] and said to him, \"The elder in days and in crimes now will lay his hands on your head.", + "Please know that you have judged unfairly, justifying the wicked and condemning the righteous, even though God has said, 'Do not kill the innocent and the righteous.'", + "Now, if you have seen what you spoke of, tell me the name of the tree under which you found them.\" And he answered and said, \"Under the terebinth tree.\"", + "And Daniel said, \"May God judge to curse you, and may He command His angels to cut you off.\"", + "And he sent him away from him, and he commanded to bring the second, and he said to him, \"You are a son of Canaan and not a son of Judah.\"", + "Indeed, the beauty of the woman has seduced you, and the spirit of promiscuity has changed your heart.", + "Thus, this is what your deeds have been all along: to prostitute the daughters of Israel, and by their fear, you have bent them to fulfill your every desire.", + "Except for this daughter of Judah, who did not listen to your voice of prostitution.", + "And now, tell me the name of the tree that you saw, under which you find them.\" And he answered and said, \"Under an oak tree.\"", + "And Daniel said, \"May falsehood cover your face in disgrace! See, the angel of the Lord is waving his sword over you to destroy you.\"", + "And all the people heard and lifted up their voices to give thanks to God, the savior of all those who hope for His kindness.", + "And all of them rose up against the two elders who had been caught by the sayings of their mouths, by the hand of Daniel, for they had testified falsely against Sussana.", + "And they did to them according to the law of Moses, \"And you shall do to him as he had intended to do to his brother.\"", + "And they killed them, and they were saved on that day from shedding innocent blood in Israel.", + "And Hilkiah and his wife gave praise and glory to God for the matter of their daughter, for no shameful thing was found in her.", + "And so her husband Jehoiakim and his entire family did too.", + "And Daniel became great and esteemed in the eyes of the people from that day forward, and further until the day of his death." + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Susanna/English/merged.json b/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Susanna/English/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..d126d649ab28bdbed047f7b007db08bd04b6d136 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Susanna/English/merged.json @@ -0,0 +1,101 @@ +{ + "title": "The Book of Susanna", + "language": "en", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/The_Book_of_Susanna", + "text": [ + [ + "There was a man in the city of Babylon, and his name was Jehoiakim.", + "He took for himself a woman, Susanna the daughter of Hilkiah; and she was beautiful and feared God", + "because her parents were righteous and directed her in the paths of the Torah of Moses.", + "Jehoiakim was very rich and he had a desirable garden by his house; and everyone gathered unto him because he was the most respected of the men of the city. ", + "In that year, two elders of the city became judges of the nation.", + "They were among the men about whom the LORD said, \"from Babylon there went out wickedness, and from her elders, the judges of the nation.\"", + "They came everyday to Jehoiakim's house, and if a person had a concern, he would come to them.", + "In the afternoon[s], when every person had gone his way, Susanna would go to swim in her husband's garden.", + "The elders saw the woman walking every day in the garden and they lusted.", + "Their hearts were turned and instead of turning their eyes to heaven, they turned their eyes toward her; and they did not remember the Torah of the LORD or his judgments.", + "Even though both were overcome with passion, the elders did not reveal their love to each other because they were embarrassed.", + "Every day they rushed to the door of the garden to see her.", + "The elders said to each other, \"let us return to our houses because it is near time for lunch.\"", + "After they went and after the elders separated from one another, each one turned back and returned to the garden and found themselves together.", + "And when one questioned the other, saying: \"What is the meaning of this?\". They confessed their evil desire and they took counsel together and set a time to ambush her when she was by herself.", + "On that day, they were lying in wait and Susanna came as she was accustomed, to wash in the garden during the heat of the day. With her were her two handmaidens. ", + "And there was no man in the vineyard other than the two old men who hid to ambush her...", + "And Shoshana said to her daughters, Buy me oil, and a pitcher, and shut the vineyard, until I am washed...", + "And the girls would do as she requested and close the door in her flock", + "And they did not see the men because they were hiding", + "The two old men came out of the hiding place and ran over Shoshana and said:...", + "Behold, the vineyard is locked, and there is no one here to see, and our soul desires you. So let us come and come to you:", + "And if you will not listen to us, we will testify that we have seen a man with you in the vineyard, and therefore you sent the girls from you.", + "And Shoshana sighed and said to him, \"Because I am narrow and clenched,...", + "If I do what they want, I am the daughter of my own death, and if I cease, who will save me from their hand?...", + "It is a good thing for me to fall into cleanliness as in the hands of a man who sins to God:", + "And Shoshana raised her voice and cried out, and the old men shouted at her:...", + "And one ran to the door and opened it;...", + "And the people of the house heard her cry and ran to the vineyard to see what was doing:", + "And when the men brought forth their evil report against her, the maidservants were ashamed, for such a thing had not been heard of since the day of her birth:", + "And the next day, when the people were gathered together at the house of Jehoiakim, her husband, the two elders also came, and brought upon her false charges so that they will sentence her to death:", + "And they said to the people, \"Send for Shoshana, the daughter of Hilkiah, the wife of Jehoiakim, to come to us:\"", + "And they sent for her to bring her, and she came with her parents, her children, and all her family:", + "And Shoshana was of a beautiful appearance, soft and delightful:", + "And the wicked men commanded to remove the veil from her face so that they might enjoy her beauty: ", + "And all her acquaintances and those who stood by her wept with great weeping.", + "And the two elders arose and stood among the people, and they placed their hands upon the head of Shoshana.", + "She wept bitterly with a heavy heart and lifted her eyes to the sky, for her heart trusted in God.", + "And the elders responded and said, \"Behold, both of us were walking in the vineyard, and Shoshana came with her two maids.\"", + "And afterward, she sent her maids away from her, and she locked up the vineyard.", + "And a young man who was hidden in the garden approached her and lay with her.", + "And when we saw this wickedness in the corner of the garden, we approached her and saw that she was lying with him.", + "However, we were not able to seize the young man, for he was stronger than us, and he opened the door and fled.", + "And when we restrained her and asked her, 'Who is the young man?' she refused to answer anything.", + "Now we are witnesses to this matter.\"", + "And the people believed in the words of the elders, and the judges judged her with the death penalty.", + "And Shoshana cried out in her distress and said:", + "\"Adonoy Our lord, all mysteries and hidden things are revealed to you; You know them before they come to be.", + "You also know there is no truth in their mouths, and that they testify falsely against me", + "And now behold, I am going to die, though I have done nothing that these wicked men have charged me within their malicious hearts.\"", + "And God heard her cry and he showed favor to her.", + "She was about to die, but God raised up the spirit of a young boy named Daniel, and he spoke up and said:", + "\"I am innocent of the blood that will be shed.\"", + "And all the people turned and asked him, \"what is this thing you have spoken?\"", + "And Daniel took his stand among the people and said,", + "\"Listen now, Israelites, you have acted foolishly in bringing charges against an Israelite woman without investigating and studying the matter before.", + "Return now to the court and see that these men have lied about her.\" And all the people hurried back to the court, and they judged her innocent. ", + "And the elders said to Daniel, 'Please sit with us, and let us discern if God has appointed you as a man of judgment and justice.", + "And Daniel answered and said, 'Let the two witnesses be separated, each from the other, and I will question each man individually.'", + "And after they had parted, he called the first [elder] and said to him, \"The elder in days and in crimes now will lay his hands on your head.", + "Please know that you have judged unfairly, justifying the wicked and condemning the righteous, even though God has said, 'Do not kill the innocent and the righteous.'", + "Now, if you have seen what you spoke of, tell me the name of the tree under which you found them.\" And he answered and said, \"Under the terebinth tree.\"", + "And Daniel said, \"May God judge to curse you, and may He command His angels to cut you off.\"", + "And he sent him away from him, and he commanded to bring the second, and he said to him, \"You are a son of Canaan and not a son of Judah.\"", + "Indeed, the beauty of the woman has seduced you, and the spirit of promiscuity has changed your heart.", + "Thus, this is what your deeds have been all along: to prostitute the daughters of Israel, and by their fear, you have bent them to fulfill your every desire.", + "Except for this daughter of Judah, who did not listen to your voice of prostitution.", + "And now, tell me the name of the tree that you saw, under which you find them.\" And he answered and said, \"Under an oak tree.\"", + "And Daniel said, \"May falsehood cover your face in disgrace! See, the angel of the Lord is waving his sword over you to destroy you.\"", + "And all the people heard and lifted up their voices to give thanks to God, the savior of all those who hope for His kindness.", + "And all of them rose up against the two elders who had been caught by the sayings of their mouths, by the hand of Daniel, for they had testified falsely against Sussana.", + "And they did to them according to the law of Moses, \"And you shall do to him as he had intended to do to his brother.\"", + "And they killed them, and they were saved on that day from shedding innocent blood in Israel.", + "And Hilkiah and his wife gave praise and glory to God for the matter of their daughter, for no shameful thing was found in her.", + "And so her husband Jehoiakim and his entire family did too.", + "And Daniel became great and esteemed in the eyes of the people from that day forward, and further until the day of his death." + ] + ], + "versions": [ + [ + "Sefaria Community Translation", + "https://www.sefaria.org" + ] + ], + "heTitle": "ספר שושנה", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Susanna/Hebrew/Leipzig, 1830, Wikisource.json b/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Susanna/Hebrew/Leipzig, 1830, Wikisource.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..0c89317ceb00bc97b7ebf37643f94203a09d1988 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Susanna/Hebrew/Leipzig, 1830, Wikisource.json @@ -0,0 +1,103 @@ +{ + "language": "he", + "title": "The Book of Susanna", + "versionSource": "https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%94", + "versionTitle": "Leipzig, 1830, Wikisource", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": false, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "ספר שושנה", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + [ + "איש היה בעיר בבל ושמו יהויקים:", + "ויקח לו אשה שושנה בת חלקיהו והיא היתה יפת תאר ויראת אלהים:", + "כי אבותיה היו ישרי לב וידריכוה בדרכי תורת משה:", + "ויהויקים היה עשיר מאד ויהי לו כרם חמד אצל ביתו וכל התאספו אליו כי נכבד היה מכל אנשי העיר:", + "ויהי בשנה ההיא ויקימו שנים מזקני העיר לשופטים על העם:", + "והם היו מן האנשים אשר אמר יי עליהם מבבל יצאה הרעה ומזקניה שפטי העם:", + "ויבאו מדי יום ביומו אל בית יהויקים וכי היה לאיש דבר בא אליהם:", + "ויהי בעת הצהרים וכל איש הלך לדרכו ותלך שושנה לשוח בכרם בעלה:", + " ויראו הזקנים את האשה מתהלכת יום יום בכרם ויתאוו תאווה:", + "וייהפך לבבם ותחת נשוא מרום עיניהם נשאו את עיניהם אליה ולא זכרו תורת ה ומשפטו:", + "וגם כי חיצי התשוקה נחתו בלבב שניהם לא גילו את אהבתם איש אל אחיו כי התבוששו וכל אחד חשב לחללה:", + "וישקדו יום יום על דלתי הכרם ללכת אחריהם ולהביט אליה:", + "ויאמרו איש אל רעו נשובה נא אל בתינו כי קרבה העת לאכול בצהרים:", + "ויהי אחרי לכתם ואחרי היפרדם איש מעל אחיו ויפן כל אחד וישב אל הכרם וימצאו שניהם יחדיו:", + "וכאשר שאלו איש את אחיו לאמור מה זאת ויתוודו את תשוקתם הרעה ויועצו יחדיו וישימו מועד לארוב לה בהיותה לבדה:", + " ויהי היום והם במארב ותבוא שושנה כדרכה לרחוץ בכרם כחום היום ושתי נערותיה איתה:", + "ואיש לא היה בכרם זולתי שני הזקנים אשר התחבאו לארוב לה:", + "ותאמר שושנה אל נערותיה קחנה לי שמן ובורית וסגורנה הכרם עד כלותי לרחוץ:", + "ותעשינה הנערות כאשר בקשה ותסגורנה הדלת בעדה:", + "ולא ראו את האנשים כי התחבאו:", + "הנה הלכו והנה שני הזקנים הגיחו מן המחבוא וירוצו אל שושנה ויאמרו:", + "הנה הכרם נעול ואין פה איש לראות ונפשנו חשקה בך לכן הבה נא ונבוא אליך:", + "ואם מאן תמאני לשמוע בקולנו העד נעיד עליך כי ראינו איש עמך בכרם ולכן שלחת את הנערות מאיתך:", + "ותאנח שושנה ותאמר אויה לי כי צר ומצקו סבבוני יחד:", + "אם אעשה את חפצם בת מות אנוכי ואם אחדל מי יצילני מידם:", + "אפס טוב לי לנפול בניקיון כפי בידי אדם מחטוא לאלוהים:", + "ותשא שושנה את קולה ותצעק ויצעקו גם הזקנים לקראתה:", + "וירוץ האחד אל הדלת ויפתח:", + "ואנשי הבית שמעו את קול צעקתה וירוצו אל הכרם לראות מה זה נעשה:", + "ויהי כי הוציאו הזקנים עליה את דיבתם רעה ויתבוששו העבדים כי מיום היוולדה לא נשמע כזאת עליהָ:", + " ויהי ממחרת בהיקבץ העם בית יהויקים בעלה ויבוא גם שני הזקנים ויוציאו עליה שם רע למען שפוט אותה משפט מוות:", + "ויאמרו אל העם שלחו נא והגישו את שושנה בת חלקיהו אשת יהויקים אלינו:", + "וישלחו אליה להביאה ותבוא היא ואבותיה עם בניהם וכל משפחתה:", + "ושושנה הייתה טובת מראה רכה וענוגה:", + "ויצוו הרשעים האלה להסיר הצעיף מעל פניה למען התענג עוד בהוד מראיה:", + "וכל מוׂדעֶיהָ וכל הניצבים עליה בכו בְּכי גדול מאוד:", + "ויקומו שני הזקנים ויתייצבו בקרב העם וישימו את ידיהם על ראש שושנה:", + "והיא בכתה במר נפשה ותישא עיניה השמימה כי בטח לִבָּה בה':", + "ויענו הזקנים ויאמרו הנה התהלכנו שנינו בכרם ותבוא שושנה ושתי נערותיה איתה:", + "ואחרי כן שלחה את הנערות מפניה ואת הכרם סגרה:", + "ויגש אליה עלם אשר נחבא בגן וישכב עמה:", + "ויהי כי ראינו בפינת הגן את הנבלה הזאת וקרבנו אליה והנה היא שוכבת בחיקו:", + "אפס לא היה לאל ידנו לתפוש את העלם כי חזק היה ממנו ויפתח הדלת וימלט:", + "ויהי כי החזקנו בה ושאלנוהָ לאמור מי הוא העלם ותמאן להשיב לנו דבר:", + "ועתה עדים אנחנו בדבר הזה:", + "ויאמן העם אל דברי הזקנים השופטים וישפטו אותה משפט מוות:", + "ותזעק שושנה בצרת נפשה ותאמר:", + "יי אלוהים לך נגלו כל תעלומות וחדשות אתה יודע בטרם תצמחנה:", + "ידעת גם ידעת כי אין בפיהם נכונה וכי שקר העידו עלי:", + "ועתה הנני הולכת למות גם כי ניקיתי מן הפשע אשר בדו מלִבָּם הרע:", + "וישמע אלוהים את נאקתה וייעתר לה:", + " היא מוצאת למות וה' העיר את רוח נער רך ושמו דניאל ויישא את קולו ויאמר:", + "נקי אנוכי מן הדם אשר יישפך:", + "ויפן כל העם וישאלוהו מה זה הדבר אשר דיברת?:", + "ויתייצב דניאל בקרב העם ויאמר:", + "שמעו נא בני ישראל הסכלתם עשה להרשיע בת ישראל בטרם חקרתם ודרשתם הדבר:", + "שובו נא אל בית המשפט וראיתם כי שקר ענו בה האנשים האלה וימהרו כל העם וישובו:", + "ויאמרו הזקנים אל דניאל שב נא בתוכנו והַשׂכילֵנו אתה אם שָׂמְךָ אלוהים לאיש מוכיח ושופט:", + "ויען דניאל ויאמר ייפרדו נא שני העדים איש מעל אחיו ואשאל איש איש לבדו:", + "ויהי אחרי היפרדם ויקרא לראשון ויאמר אליו: הזקן בימים ובפשעים כעת יחולו על ראשך:", + "דע נא כי משפט עוול שפטת והצדקת את הרשע והרשעת את הצדיק אף כי אמר אלוהים \"ונקי וצדיק אל תהרוג\":", + "ועתה אם ראיתָ את אשר דברת הגד לי את שם העץ אשר מצאת שניהם תחתיו. ויען ויאמר תחת אַלָה:", + "ויאמר דניאל יִתֶנְךָ ה' לאלה ומלאכוֹ יצווה לָךְ להכריתֶךָ:", + "וישלח אותו מעל פניו ויצַו להגיש את השני ויאמר אליו בן כנעני אתה ולא בן יהודי:", + "הן יְפִי האישה השיאך ורוח זנונים הפך לִבֶּךָ:", + "ככה היו מעשיכם כל הימים לזנות את בנות ישראל ומִיִרְאָתָן אתכם הִטיתֶם אותן לכל חֶפציכם:", + "זולתי בת יהודה הזאת אשר לא שמעה לקול תַזנוּתֶךָ:", + "ועתה הגד לי את שם העץ אשר ראית שניהם תחתיו ויען ויאמר תחת אלון:", + "ויאמר דניאל השקר יכסה פניך קָלון רְאה כי מלאך ה' ינופף חרבו עליך להשחיתֶך:", + " וישמע כל העם ויישאו את קולם להודות לה' המושיע לכל המייחלים לחסדו:", + "ויקומו כולם על שני הזקנים אשר נלכדו באִמרֵי פּיהֶם על יד דניאל כי שקר ענו בשושנה:", + "ויעשו להם כמשפט תורת משה \"ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו\":", + "ויהרגו אותם וינצלו ביום ההוא מִשפוֹך דם נקי בישראל:", + "וחלקיהו ואשתו נתנו שבח והלל לה' על דבר בִּתם כי לא נמצא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר:", + "וכן עשה יהויקים בעלה וכל משפחתו:", + "ויהי דניאל גדול ויקר בעיני העם מיום ההוא והלאה עד יום מותו:" + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Susanna/Hebrew/merged.json b/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Susanna/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..e2d688bf9a8d8b61011383af55b6b4c7bf9db507 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/The Book of Susanna/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,101 @@ +{ + "title": "The Book of Susanna", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/The_Book_of_Susanna", + "text": [ + [ + "איש היה בעיר בבל ושמו יהויקים:", + "ויקח לו אשה שושנה בת חלקיהו והיא היתה יפת תאר ויראת אלהים:", + "כי אבותיה היו ישרי לב וידריכוה בדרכי תורת משה:", + "ויהויקים היה עשיר מאד ויהי לו כרם חמד אצל ביתו וכל התאספו אליו כי נכבד היה מכל אנשי העיר:", + "ויהי בשנה ההיא ויקימו שנים מזקני העיר לשופטים על העם:", + "והם היו מן האנשים אשר אמר יי עליהם מבבל יצאה הרעה ומזקניה שפטי העם:", + "ויבאו מדי יום ביומו אל בית יהויקים וכי היה לאיש דבר בא אליהם:", + "ויהי בעת הצהרים וכל איש הלך לדרכו ותלך שושנה לשוח בכרם בעלה:", + " ויראו הזקנים את האשה מתהלכת יום יום בכרם ויתאוו תאווה:", + "וייהפך לבבם ותחת נשוא מרום עיניהם נשאו את עיניהם אליה ולא זכרו תורת ה ומשפטו:", + "וגם כי חיצי התשוקה נחתו בלבב שניהם לא גילו את אהבתם איש אל אחיו כי התבוששו וכל אחד חשב לחללה:", + "וישקדו יום יום על דלתי הכרם ללכת אחריהם ולהביט אליה:", + "ויאמרו איש אל רעו נשובה נא אל בתינו כי קרבה העת לאכול בצהרים:", + "ויהי אחרי לכתם ואחרי היפרדם איש מעל אחיו ויפן כל אחד וישב אל הכרם וימצאו שניהם יחדיו:", + "וכאשר שאלו איש את אחיו לאמור מה זאת ויתוודו את תשוקתם הרעה ויועצו יחדיו וישימו מועד לארוב לה בהיותה לבדה:", + " ויהי היום והם במארב ותבוא שושנה כדרכה לרחוץ בכרם כחום היום ושתי נערותיה איתה:", + "ואיש לא היה בכרם זולתי שני הזקנים אשר התחבאו לארוב לה:", + "ותאמר שושנה אל נערותיה קחנה לי שמן ובורית וסגורנה הכרם עד כלותי לרחוץ:", + "ותעשינה הנערות כאשר בקשה ותסגורנה הדלת בעדה:", + "ולא ראו את האנשים כי התחבאו:", + "הנה הלכו והנה שני הזקנים הגיחו מן המחבוא וירוצו אל שושנה ויאמרו:", + "הנה הכרם נעול ואין פה איש לראות ונפשנו חשקה בך לכן הבה נא ונבוא אליך:", + "ואם מאן תמאני לשמוע בקולנו העד נעיד עליך כי ראינו איש עמך בכרם ולכן שלחת את הנערות מאיתך:", + "ותאנח שושנה ותאמר אויה לי כי צר ומצקו סבבוני יחד:", + "אם אעשה את חפצם בת מות אנוכי ואם אחדל מי יצילני מידם:", + "אפס טוב לי לנפול בניקיון כפי בידי אדם מחטוא לאלוהים:", + "ותשא שושנה את קולה ותצעק ויצעקו גם הזקנים לקראתה:", + "וירוץ האחד אל הדלת ויפתח:", + "ואנשי הבית שמעו את קול צעקתה וירוצו אל הכרם לראות מה זה נעשה:", + "ויהי כי הוציאו הזקנים עליה את דיבתם רעה ויתבוששו העבדים כי מיום היוולדה לא נשמע כזאת עליהָ:", + " ויהי ממחרת בהיקבץ העם בית יהויקים בעלה ויבוא גם שני הזקנים ויוציאו עליה שם רע למען שפוט אותה משפט מוות:", + "ויאמרו אל העם שלחו נא והגישו את שושנה בת חלקיהו אשת יהויקים אלינו:", + "וישלחו אליה להביאה ותבוא היא ואבותיה עם בניהם וכל משפחתה:", + "ושושנה הייתה טובת מראה רכה וענוגה:", + "ויצוו הרשעים האלה להסיר הצעיף מעל פניה למען התענג עוד בהוד מראיה:", + "וכל מוׂדעֶיהָ וכל הניצבים עליה בכו בְּכי גדול מאוד:", + "ויקומו שני הזקנים ויתייצבו בקרב העם וישימו את ידיהם על ראש שושנה:", + "והיא בכתה במר נפשה ותישא עיניה השמימה כי בטח לִבָּה בה':", + "ויענו הזקנים ויאמרו הנה התהלכנו שנינו בכרם ותבוא שושנה ושתי נערותיה איתה:", + "ואחרי כן שלחה את הנערות מפניה ואת הכרם סגרה:", + "ויגש אליה עלם אשר נחבא בגן וישכב עמה:", + "ויהי כי ראינו בפינת הגן את הנבלה הזאת וקרבנו אליה והנה היא שוכבת בחיקו:", + "אפס לא היה לאל ידנו לתפוש את העלם כי חזק היה ממנו ויפתח הדלת וימלט:", + "ויהי כי החזקנו בה ושאלנוהָ לאמור מי הוא העלם ותמאן להשיב לנו דבר:", + "ועתה עדים אנחנו בדבר הזה:", + "ויאמן העם אל דברי הזקנים השופטים וישפטו אותה משפט מוות:", + "ותזעק שושנה בצרת נפשה ותאמר:", + "יי אלוהים לך נגלו כל תעלומות וחדשות אתה יודע בטרם תצמחנה:", + "ידעת גם ידעת כי אין בפיהם נכונה וכי שקר העידו עלי:", + "ועתה הנני הולכת למות גם כי ניקיתי מן הפשע אשר בדו מלִבָּם הרע:", + "וישמע אלוהים את נאקתה וייעתר לה:", + " היא מוצאת למות וה' העיר את רוח נער רך ושמו דניאל ויישא את קולו ויאמר:", + "נקי אנוכי מן הדם אשר יישפך:", + "ויפן כל העם וישאלוהו מה זה הדבר אשר דיברת?:", + "ויתייצב דניאל בקרב העם ויאמר:", + "שמעו נא בני ישראל הסכלתם עשה להרשיע בת ישראל בטרם חקרתם ודרשתם הדבר:", + "שובו נא אל בית המשפט וראיתם כי שקר ענו בה האנשים האלה וימהרו כל העם וישובו:", + "ויאמרו הזקנים אל דניאל שב נא בתוכנו והַשׂכילֵנו אתה אם שָׂמְךָ אלוהים לאיש מוכיח ושופט:", + "ויען דניאל ויאמר ייפרדו נא שני העדים איש מעל אחיו ואשאל איש איש לבדו:", + "ויהי אחרי היפרדם ויקרא לראשון ויאמר אליו: הזקן בימים ובפשעים כעת יחולו על ראשך:", + "דע נא כי משפט עוול שפטת והצדקת את הרשע והרשעת את הצדיק אף כי אמר אלוהים \"ונקי וצדיק אל תהרוג\":", + "ועתה אם ראיתָ את אשר דברת הגד לי את שם העץ אשר מצאת שניהם תחתיו. ויען ויאמר תחת אַלָה:", + "ויאמר דניאל יִתֶנְךָ ה' לאלה ומלאכוֹ יצווה לָךְ להכריתֶךָ:", + "וישלח אותו מעל פניו ויצַו להגיש את השני ויאמר אליו בן כנעני אתה ולא בן יהודי:", + "הן יְפִי האישה השיאך ורוח זנונים הפך לִבֶּךָ:", + "ככה היו מעשיכם כל הימים לזנות את בנות ישראל ומִיִרְאָתָן אתכם הִטיתֶם אותן לכל חֶפציכם:", + "זולתי בת יהודה הזאת אשר לא שמעה לקול תַזנוּתֶךָ:", + "ועתה הגד לי את שם העץ אשר ראית שניהם תחתיו ויען ויאמר תחת אלון:", + "ויאמר דניאל השקר יכסה פניך קָלון רְאה כי מלאך ה' ינופף חרבו עליך להשחיתֶך:", + " וישמע כל העם ויישאו את קולם להודות לה' המושיע לכל המייחלים לחסדו:", + "ויקומו כולם על שני הזקנים אשר נלכדו באִמרֵי פּיהֶם על יד דניאל כי שקר ענו בשושנה:", + "ויעשו להם כמשפט תורת משה \"ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו\":", + "ויהרגו אותם וינצלו ביום ההוא מִשפוֹך דם נקי בישראל:", + "וחלקיהו ואשתו נתנו שבח והלל לה' על דבר בִּתם כי לא נמצא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר:", + "וכן עשה יהויקים בעלה וכל משפחתו:", + "ויהי דניאל גדול ויקר בעיני העם מיום ההוא והלאה עד יום מותו:" + ] + ], + "versions": [ + [ + "Leipzig, 1830, Wikisource", + "https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%94" + ] + ], + "heTitle": "ספר שושנה", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Verse" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/The Testaments of the Twelve Patriarchs/English/Testaments of the Twelve Patriarchs, R. H. Charles,1908.json b/json/Second Temple/Apocrypha/The Testaments of the Twelve Patriarchs/English/Testaments of the Twelve Patriarchs, R. H. Charles,1908.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..3da50c3182e4df019d65a9d174c8f803ae7f7561 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/The Testaments of the Twelve Patriarchs/English/Testaments of the Twelve Patriarchs, R. H. Charles,1908.json @@ -0,0 +1,1385 @@ +{ + "language": "en", + "title": "The Testaments of the Twelve Patriarchs", + "versionSource": "http://www.earlychristianwritings.com/text/patriarchs-charles.html", + "versionTitle": "Testaments of the Twelve Patriarchs, R. H. Charles,1908", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "actualLanguage": "en", + "languageFamilyName": "english", + "isBaseText": false, + "isSource": false, + "direction": "ltr", + "heTitle": "צוואות השבטים", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": { + "The Testament of Reuben the First born Son of Jacob and Leah": [ + [ + "The copy of the Testament of Reuben, even the commands which he gave his sons before he died in the hundred and twenty-fifth year of his life.", + "Two years after the death of Joseph his brother, when Reuben fell ill, his sons and his sons' sons were gathered together to visit him.", + "And he said to them: My children, behold I am dying, and go the way of my fathers.", + "And seeing there Judah, and Gad, and Asher, his brethren, he said to them: Raise me up, that I may tell to my brethren and to my children what things I have hidden in my heart, for behold now at length I am passing away.", + "And he arose and kissed them, and said unto them: Hear, my brethren, and do ye, my children, give ear to Reuben your father in the commands which I give unto you.", + "And behold I call to witness against you this day the God of heaven, that ye walk not in the sins of youth and fornication, wherein I was poured out, and defiled the bed of my father Jacob.", + "And I tell you that he smote me with a sore plague in my loins for seven months; and had not my father Jacob prayed for me to the Lord, the Lord would have destroyed me.", + "For I was thirty years old when I wrought the evil thing before the Lord, and for seven months I was sick unto death.", + "And after this I repented with set purpose of my soul for seven years before the Lord. And wine and strong drink I drank not, and flesh entered not into my mouth, and I eat no pleasant food; but I mourned over my sin, for it was great, such as had not been in Israel." + ], + [ + "And now hear me, my children, what things I saw concerning the seven spirits of deceit, when I repented.", + "Seven spirits therefore are appointed against man, and they are the leaders in the works of youth.", + "[And seven other spirits are given to him at his creation, that through them should be done every work of man.", + "The first is the spirit of life, with which the constitution (of man) is created. The second is the sense of sight, with which ariseth desire.", + "The third is the sense of hearing, with which cometh teaching. The fourth is the sense of smell, with which tastes are given to draw air and breath.", + "The fifth is the power of speech, with which cometh knowledge.", + "The sixth is the sense of taste, with which cometh the eating of meats and drinks; and by it strength is produced, for in food is the foundation of strength.", + "The seventh is the power of procreation and sexual intercourse, with which through love of pleasure sins enter in.", + "Wherefore it is the last in order of creation, and the first in that of youth, because it is filled with ignorance, and leadeth the youth as a blind man to a pit, and as a beast to a precipice." + ], + [ + "Besides all these there is an eighth spirit of sleep, with which is brought about the trance of nature and the image of death.", + "With these spirits are mingled the spirits of error.", + "[First, the spirit of fornication is seated in the nature and in the senses; the second, the spirit of insatiableness, in the belly; the third, the spirit of fighting, in the liver and gall.", + "The fourth is the spirit of obsequiousness and chicanery, that through officious attention one may be fair in seeming.", + "The fifth is the spirit of pride, that one may be boastful and arrogant. The sixth is the spirit of lying, in perdition and jealousy to practise deceits, and concealments from kindred and friends.", + "The seventh is the spirit of injustice, with which are thefts and acts of rapacity, that a man may fulfill the desire of his heart; for injustice worketh together with the other spirits by the taking of gifts.", + "And with all these the spirit of sleep is joined which is (that) of error and fantasy.]", + "And so perisheth every young man, darkening his mind from the truth, and not understanding the law of God, nor obeying the admonitions of his fathers as befell me also in my youth.", + "And now, my children, love the truth, and it will preserve you: hear ye the words of Reuben your father.", + "Pay no heed to the face of a woman, Nor associate with another man's wife, Nor meddle with affairs of womankind.", + "For had I not seen Bilhah bathing in a covered place, I had not fallen into this great iniquity.", + "For my mind taking in the thought of the woman's nakedness, suffered me not to sleep until I had wrought the abominable thing.", + "For while Jacob our father had gone to Isaac his father, when we were in Eder, near to Ephrath in Bethlehem, Bilhah became drunk and was asleep uncovered in her chamber.", + "Having therefore gone in and beheld nakedness, I wrought the impiety without her perceiving it, and leaving her sleeping I departed.", + "And forthwith an angel of God revealed to my father concerning my impiety, and he came and mourned over me, and touched her no more." + ], + [ + "Pay no heed, therefore, my children, to the beauty of women, nor set your mind on their affairs; but walk in singleness of heart in the fear of the Lord, and expend labour on good works, and on study and on your flocks, until the Lord give you a wife, whom He will, that ye suffer not as I did.", + "For until my father's death I had not boldness to look in his face, or to speak to any of my brethren, because of the reproach.", + "Even until now my conscience causeth me anguish on account of my impiety.", + "And yet my father comforted me much and prayed for me unto the Lord, that the anger of the Lord might pass from me, even as the Lord showed. And thenceforth until now I have been on my guard and sinned not.", + "Therefore, my children, I say unto you, observe all things whatsoever I command you, and ye shall not sin.", + "For a pit unto the soul is the sin of fornication, separating it from God, and bringing it near to idols, because it deceiveth the mind and understanding, and leadeth young men into hades before their time.", + "For many hath fornication destroyed; because, though a man be old or noble, or rich or poor, he bringeth reproach upon himself with the sons of men and derision with Beliar.", + "For ye heard regarding Joseph how he guarded himself from a woman, and purged his thoughts from all fornication, and found favour in the sight of God and men.", + "For the Egyptian woman did many things unto him, and summoned magicians, and offered him love potions, but the purpose of his soul admitted no evil desire....", + "Therefore the God of your fathers delivered him from every evil (and) hidden death.", + "For if fornication overcomes not your mind, neither can Beliar overcome you." + ], + [ + "For evil are women, my children; and since they have no power or strength over man, they use wiles by outward attractions, that they may draw him to themselves.", + "And whom they cannot bewitch by outward attractions, him they overcome by craft.", + "For moreover, concerning them, the angel of the Lord told me, and taught me, that women are overcome by the spirit of fornication more than men, and in their heart they plot against men; and by means of their adornment they deceive first their minds, and by the glance of the eye instill the poison, and then through the accomplished act they take them captive.", + "For a woman cannot force a man openly, but by a harlot's bearing she beguiles him. Flee, therefore, fornication,", + "my children, and command your wives and your daughters, that they adorn not their heads and faces to deceive the mind: because every woman who useth these wiles hath been reserved for eternal punishment.", + "For thus they allured the Watchers who were before the flood; for as these continually beheld them, they lusted after them, and they conceived the act in their mind; for they changed themselves into the shape of men, and appeared to them when they were with their husbands.", + "And the women lusting in their minds after their forms, gave birth to giants, for the Watchers appeared to them as reaching even unto heaven." + ], + [ + "Beware, therefore, of fornication; and if you wish to be pure in mind, guard your senses from every woman.", + "And command the women likewise not to associate with men, that they also may be pure in mind.", + "For constant meetings, even though the ungodly deed be not wrought, are to them an irremediable disease, and to us a destruction of Beliar and an eternal reproach.", + "For in fornication there is neither understanding nor godliness, and all jealousy dwelleth in the lust thereof.", + "Therefore, then I say unto you, ye will be jealous against the sons of Levi, and will seek to be exalted over them; but ye shall not be able.", + "For God will avenge them, and ye shall die by an evil death.", + "For to Levi God gave the sovereignty [and to Judah with him and to me also, and to Dan and Joseph, that we should be for rulers]. ", + "Therefore I command you to hearken to Levi, because he shall know the law of the Lord, and shall give ordinances for judgement and shall sacrifice for all Israel until the consummation of the times, as the anointed High Priest, of whom the Lord spake,", + "I adjure you by the God of heaven to do truth each one unto his neighbour and to entertain love each one for his brother.", + "And draw ye near to Levi in humbleness of heart, that ye may receive a blessing from his mouth.", + "For he shall bless Israel and Judah, because him hath the Lord chosen to be king over all the nation. ", + "And bow down before his seed, for on our behalf it will die in wars visible and invisible, and will be among you an eternal king." + ], + [ + "And Reuben died, having given these commands to his sons. ", + "And they placed him in a coffin until they carried him up from Egypt, and buried him in Hebron in the cave where his father was." + ] + ], + "The Testament of Simeon the Second of Jacob and Leah": [ + [ + "The copy of the words of Simeon, the things which he spake to his sons before he died, in the hundred and twentieth year of his life, at which time Joseph, his brother, died.", + "For when Simeon was sick, his sons came to visit him, and he strengthened himself and sat up and kissed them, and said:--" + ], + [ + "Hearken, my children, to Simeon your father, And I will declare unto you what things I have in my heart.", + "I was born of Jacob as my father's second son; And my mother Leah called me Simeon, Because the Lord had heard her prayer.", + "Moreover, I became strong exceedingly; I shrank from no achievement, Nor was I afraid of ought. ", + "For my heart was hard, And my liver was immovable, And my bowels without compassion. ", + "Because valour also has been given from the Most High to men in soul and body.", + "For in the time of my youth I was jealous in many things of Joseph, because my father loved him beyond all.", + "And I set my mind against him to destroy him, because the prince of deceit sent forth the spirit of jealousy and blinded my mind, so that I regarded him not as a brother, nor did I spare even Jacob my father.", + "But his God and the God of his fathers sent forth His angel, and delivered him out of my hands.", + "For when I went to Shechem to bring ointment for the flocks, and Reuben to Dothan, where were our necessaries and all our stores, Judah my brother sold him to the Ishmaelites.", + "And when Reuben heard these things he was grieved, for he wished to restore him to his father.", + "But on hearing this I was exceedingly wroth against Judah in that he let him go away alive, and for five months I continued wrathful against him.", + "But the Lord restrained me, and withheld from me the power of my hands; for my right hand was half withered for seven days.", + "And I knew, my children, that because of Joseph this had befallen me, and I repented and wept; and I besought the Lord God that my hand might be restored, and that I might hold aloof from all pollution and envy and from all folly.", + "For I knew that I had devised an evil thing before the Lord and Jacob my father, on account of Joseph my brother, in that I envied him." + ], + [ + "And now, my children, hearken unto me and beware of the spirit of deceit and envy.", + "For envy ruleth over the whole mind of a man, and suffereth him neither to eat nor to drink, nor to do any good thing.", + "But it ever suggesteth (to him) to destroy him that he envieth;", + "and so long as he that is envied flourisheth, he that envieth fadeth away.", + "Two years therefore I afflicted my soul with fasting in the fear of the Lord, and I learnt that deliverance from envy cometh by the fear of God.", + "For if a man flee to the Lord, the evil spirit runneth away from him, and his mind is lightened.", + "And henceforward he sympathiseth with him whom he envied and forgiveth those who are hostile to him, and so ceaseth from his envy." + ], + [ + "And my father asked Concerning me, because he saw that I was sad; and I said unto him, I am pained in my liver.", + "For I mourned more than they all, because I was guilty of the selling of Joseph.", + "And when we went down into Egypt, and he bound me as a spy, I knew that I was suffering justly, and I grieved not.", + "Now Joseph was a good man, and had the Spirit of God within him: being compassionate and pitiful, he bore no malice against me; but loved me even as the rest of his brethren.", + "Beware, therefore, my children, of all jealousy and envy, and walk in singleness of soul and with good heart, keeping in mind Joseph your father's brother, that God may give you also grace and glory, and blessing upon your heads, even as ye saw in Joseph's case.", + "All his days he reproached us not concerning this thing, but loved us as his own soul, and beyond his own sons glorified us, and gave us riches, and cattle and fruits.", + "Do ye also, my children, love each one his brother with a good heart and the spirit of envy will withdraw from you.", + "For this maketh savage the soul and destroyeth the body; it causeth anger and war in the mind, and stirreth up unto deeds of blood, and leadeth the mind into frenzy, and suffereth not prudence to act in men; moreover, it taketh away sleep, [and causeth tumult to the soul and trembling to the body].", + "For even in sleep some malicious jealousy, deluding him, gnaweth and with wicked spirits disturbeth his soul, and causeth the body to be troubled, and waketh the mind from sleep in confusion; and as a wicked and poisonous spirit, so appeareth it to men." + ], + [ + "Therefore was Joseph comely in appearance and goodly to look upon, because no wickedness dwelt in him;", + "for some of the trouble of the spirit the face manifesteth. And now, my children, Make your hearts good before the Lord, And your ways straight before men.", + "And ye shall find grace before the Lord and men. Beware, therefore, of fornication, For fornication is mother of all evils, Separating from God, and bringing near to Beliar.", + "For I have seen it inscribed in the writing of Enoch that your sons shall be corrupted in fornication, and shall do harm to the sons of Levi with the sword.", + "But they shall not be able to withstand Levi; for he shall wage the war of the Lord, and shall conquer all your hosts.", + "And they shall be few in number, divided in Levi and Judah, and there shall be none of you for sovereignty, even as also our father prophesied in his blessings." + ], + [ + "Behold I have told you all things, that I may be acquitted of your sin.", + "Now, if ye remove from you your envy and all stiff-neckedness, As a rose shall my bones flourish in Israel, And as a lily my flesh in Jacob, And my odour shall be as the odour of Libanus; And as cedars shall holy ones be multiplied from me forever, And their branches shall stretch afar off. ", + "Then shall perish the seed of Canaan, And a remnant shall not be unto Amalek, And all the Cappadocians shall perish,", + "And all the Hittites shall be utterly destroyed. Then shall fail the land of Ham, And all the people shall perish. Then shall all the earth rest from trouble, And all the world under heaven from war.", + "Then the Mighty One of Israel shall glorify Shem, For the Lord God shall appear on earth,", + "And Himself save men. Then shall all the spirits of deceit be given to be trodden under foot, And men shall rule over wicked spirits.", + "Then shall I arise in joy, And will bless the Most High because of his marvellous works." + ], + [ + "And now, my children, obey Levi and Judah, and be not lifted up against these two tribes, for from them shall arise unto you the salvation of God.", + "For the Lord shall raise up from Levi as it were a High-priest, and from Judah as it were a King, He shall save all [the Gentiles and] the race of Israel.", + "Therefore I give you these commands that ye also may command your children that they may observe them throughout their generations." + ], + [ + "And when Simeon had made an end of commanding his sons, he slept with his fathers, being an hundred and twenty years old.", + "And they laid him in a wooden coffin, to take up his bones to Hebron.", + "And they took them up secretly during a war of the Egyptians.", + "For the bones of Joseph the Egyptians guarded in the tombs of the kings. For the sorcerers told them; that on the departure of the bones of Joseph there should be throughout all the land darkness and gloom, and an exceeding great plague to the Egyptians, so that even with a lamp a man should not recognize his brother." + ], + [ + "And the sons of Simeon bewailed their father. And they were in Egypt until the day of their departure by the hand of Moses." + ] + ], + "The Testament of Levi the Third Son of Jacob and Leah": [ + [ + "The copy of the words of Levi, the things which he ordained unto his sons, according to all that they should do, and what things should befall them until the day of judgement.", + "He was sound in health when he called them to him; for it had been revealed to him that he should die. And when they were gathered together he said to them:" + ], + [ + "I, Levi, was born in Haran, and I came with my father to Shechem.", + "And I was young, about twenty years of age, when, with Simeon, I wrought vengeance on Hamor for our sister Dinah.", + "And when I was feeding the flocks in Abel-Maul, the spirit of understanding of the Lord came upon me, and I saw all men corrupting their way, and that unrighteousness had built for itself walls, and lawlessness sat upon towers.", + "And I was grieving for the race of the sons of men, and I prayed to the Lord that I might be saved.", + "Then there fell upon me a sleep, and I beheld a high mountain, and I was upon it.", + "And behold the heavens were opened and an angel of God said to me, Levi enter", + "And I entered from the first heaven, and I saw there a great sea hanging.", + "And further I saw a second heaven far brighter and more brilliant, for there was a boundless light also therein.", + "And I said to the angel, Why Is this so? And the angel said to me, Marvel not at this, for thou shalt see another heaven more brilliant and incomparable.", + "And when thou hast ascended thither, Thou shalt stand near the Lord, And shalt be His minister, And shalt declare His mysteries to men, And shall proclaim concerning Him that shall redeem Israel. ", + "And by thee and Judah shall the Lord appear among men Saving every race of men. And from the Lord's portion shall be thy life, And He shall be thy field and vineyard, And fruits, gold, and silver." + ], + [ + "l Hear, therefore, regarding the heavens which have been shown to thee. The lowest is for this cause gloomy unto thee, in that it beholds all the unrighteous deeds of men.", + "And it has fire, snow, and ice made ready for the day of judgement, in the righteous judgement of God; for in it are all the spirits of the retributions for vengeance on men.", + "And in the second are the hosts of the armies which are ordained for the day of judgement, to work vengeance on the spirits of deceit and of Beliar. And above them are the holy ones.", + "And in the highest of all dwelleth the Great Glory, far above all holiness.", + "In [the heaven next to] it are the archangels, who minister and make propitiation to the Lord for all the sins of ignorance of the righteous;", + "Offering to the Lord a sweet- smelling savour, a reasonable and a bloodless offering.", + "And [in the heaven below this] are the angels who bear answers to the angels of the presence of the Lord.", + "And in the heaven next to this are thrones and dominions, in which always they offer praise to God.", + "When, therefore, the Lord looketh upon us, all of us are shaken; yea, the heavens, and the earth, and the abysses are shaken at the presence of His majesty.", + "But the sons of men, having no perception of these things sin and provoke the Most High." + ], + [ + "Now, therefore, know that the Lord shall execute judgment upon the sons of men. Because when the rocks are being rent, And the sun quenched, And the waters dried up, And the fire cowering, And all creation troubled, And the invisible spirits melting away; And Hades taketh spoils through the visitations of the Most High, Men will be unbelieving and persist in their iniquity. On this account with punishment shall they be judged. ", + "Therefore the Most High hath heard thy prayer, To separate thee from iniquity,", + "and that thou shouldst become to Him a son, And a servant, and a minister of His presence.", + "The light of knowledge shalt thou light up in Jacob, And as the sun shalt thou be to all the seed of Israel.", + "And there shall be given to thee a blessing, and to all thy seed, Until the Lord shall visit all the Gentiles in His tender mercies for ever.", + "And therefore there have been given to thee counsel and understanding, That thou mightst instruct thy sons concerning this;", + "Because they that bless Him shall be blessed, And they that curse Him shall perish." + ], + [ + "And thereupon the angel opened to me the gates of heaven, and I saw the holy temple, and upon a throne of glory the Most High.", + "And He said to me: Levi, I have given thee the blessings of the priesthood until I come and sojourn in the midst of Israel.", + "Then the angel brought me down to the earth, and gave me a shield and a sword, and said to me: Execute vengeance on Shechem because of Dinah, thy sister, and I will be with thee because the Lord hath sent me.", + "And I destroyed at that time the sons of Hamor, as it is written in the heavenly tables.", + "And I said to him: I pray thee, O Lord, tell me Thy name, that I may call upon Thee in a day of tribulation.", + "And he said: I am the angel who intercedeth for the nation of Israel that they may not be smitten utterly, for every evil spirit attacketh it.", + "And after these things I awaked, and blessed the Most High, and the angel who intercedeth for the nation of Israel and for all the righteous." + ], + [ + "And when I was going to my father, I found a brazen shield; wherefore also the name of the mountain is Aspis, which is near Gebal, to the south of Abila", + "And I kept these words in my heart.", + "And after this I counselled my father, and Reuben my brother, to bid the sons of Hamor not to be circumcised; for I was zealous because of the abomination which they had wrought on my sister. ", + "And I slew Shechem first, and Simeon slew Hamor. ", + "And after this my brothers came and smote that city with the edge of the sword.", + "And my father heard these things and was wroth, and he was grieved in that they had received the circumcision, and after that had been put to death, and in his blessings he looked amiss upon us.", + "For we sinned because we had done this thing against his will, and he was sick on that day.", + "But I saw that the sentence of God was for evil upon Shechem; for they sought to do to Sarah and Rebecca as they had done to Dinah our sister, but the Lord prevented them.", + "And they persecuted Abraham our father when he was a stranger, and they vexed his flocks when they were big with young; and Eblaen, who was born in his house, they most shamefully handled.", + "And thus they did to all strangers, taking away their wives by force, and they banished them. ", + "But the wrath of the Lord came upon them to the uttermost." + ], + [ + "And I said to my father Jacob: By thee will the Lord despoil the Canaanites, and will give their land to thee and to thy seed after thee.", + "For from this day forward shall Shechem be called a city of imbeciles; for as a man mocketh a fool, so did we mock them.", + "Because also they had wrought folly in Israel by defiling my sister.", + "And we departed and came to Bethel." + ], + [ + "And there again I saw a vision as the former, after we had spent there seventy days.", + "And I saw seven men in white raiment saying unto me: Arise, put on the robe of the priesthood, and the crown of righteousness, and the breastplate of understanding, and the garment of truth, and the plate of faith, and the turban of the head, and the ephod of prophecy.", + "And they severally carried (these things) and put (them,) on me, and said unto me: From henceforth become a priest of the Lord, thou and thy seed for ever.", + "And the first anointed me with holy oil, and gave to me the staff of judgment.", + "The second washed me with pure water, and fed me with bread and wine (even) the most holy things, and clad me with a holy and glorious robe.", + "The third clothed me with a linen vestment like an ephod.", + "The, fourth put round me a girdle like unto purple. ", + "The fifth gave me a branch of rich olive.", + "The sixth placed a crown on my head.", + "The seventh placed on my head a diadem of priesthood, and filled my hands with incense, that I might serve as priest to the Lord God.", + "And they said to me: Levi, thy seed shall be divided into three offices, for a sign of the glory of the Lord who is to come.", + "And the first portion shall be great; yea, greater than it shall none be.", + "The second shall be in the priesthood.", + "And the third shall be called by a new name, because a king shall arise in Judah, and shall establish a new priesthood, after the fashion of the Gentiles.", + "And His presence is beloved, as a prophet of the Most High, of the seed of Abraham our father.", + "Therefore, every desirable thing in Israel shall be for thee and for thy seed, And ye shall eat everything fair to look upon, And the table of the Lord shall thy seed apportion.", + "And some of them shall be high priests, and judges, and scribes; For by their mouth shall the holy place be guarded.,", + "And when I awoke, I understood that this (dream) was like the first dream.", + "And I hid this also in my heart, and told it not to any man upon the earth." + ], + [ + "And after two days I and Judah went up with our father Jacob to Isaac our father's father.", + "And my father's father blessed me according to all the words of the visions which I had seen. And he would not come with us to Bethel.", + "And when we came to Bethel, my father saw a vision concerning me, that I should be their priest unto God.", + "And he rose up early in the morning, and paid tithes of all to the Lord through me.", + "And so we came to Hebron to dwell there.", + "And Isaac called me continually to put me in remembrance of the law of the Lord, even as the angel of the Lord showed unto me", + "And he taught me the law of the priesthood, of sacrifices, whole burnt-offerings, first-fruits, freewill-offerings, peace-offerings.", + "And each day he was instructing me, and was busied on my behalf before the Lord, and said to me:", + "Beware of the spirit of fornication; for this shall continue and shall by thy seed pollute the holy place.", + "Take, therefore, to thyself a wife without blemish or pollution, w bile yet thou art young, and not of the race of strange nations.", + "And before entering into the holy place, bathe; and when thou offerest the sacrifices wash; and again, when thou finishest the sacrifice,", + "wash Of twelve trees having leaves offer to the Lord, as Abraham taught me also.", + "And of every clean beast and bird offer a sacrifice to the Lord.", + "And of all thy first -fruits and of wine offer the first, as a sacrifice to the Lord God;", + "and every sacrifice thou shalt salt with salt." + ], + [ + "Now, therefore, observe whatsoever I command you, children: for whatsoever things I have heard from my fathers I have declared unto you.", + "And behold I am clear from your ungodliness and transgression, which ye shall commit in the end of the ages, deceiving Israel, and stirring up against it great evils from the Lord.", + "And ye shall deal lawlessly together with Israel, so He shall not bear with Jerusalem because of your wickedness; but the veil of the temple shall be rent, so as not to cover your shame.", + "And ye shall be scattered as captives among the Gentiles, and shall be for a reproach and for a curse there.", + "For the house which the Lord shall choose shall be called Jerusalem, as is contained in the book of Enoch the righteous." + ], + [ + "Therefore when I took a wife I was twenty-eight years old, and her name was Melcha.", + "And she conceived and bare a son, and I called his name Gersam, for we were sojourners in our land, ", + "And I saw concerning him, that he would not be in the first rank,", + "And Kohath was born in the thirty-fifth year of my life, towards sunrise.", + "And I saw in a vision that he was standing on high in the midst of all the congregation,", + "Therefore I called his name Kohath [which is, beginning of majesty and instruction].", + "And she bare me a third son, in the fortieth year of my life; and since his mother bare him with difficulty, I called him Merari, that is, 'my bitterness,' because he also was like to die.", + "And Jochebed was born in Egypt, in my sixty-fourth year, for I was renowned then in the midst of my brethren." + ], + [ + "And Gersam took a wife, and she bare to him Lomni and Semei.", + "And the sons of Kohath, Ambram, Issachar, Hebron, and Ozeel.", + "And the sons of Merari, Mooli, and Mouses.", + "And in the ninety-fourth year Ambram took Jochebed my daughter to him to wife, for they were born in one day, he and my daughter.", + "Eight years old was I when I went into the land of Canaan, and eighteen years when I slew Shechem, and at nineteen years I became priest, and at twenty-eight years I took a wife, and at forty-eight I went into Egypt.", + "And behold, my children, ye are a third generation. ", + "In my hundred and eighteenth year Joseph died." + ], + [ + "And now, my children, I command you: Fear the Lord your God with your whole heart, And walk in simplicity according to all His law.", + "And do ye also teach your children letters, That they may have understanding all their life, Reading unceasingly the law of God.", + "For every one that knoweth the law of the Lord shall be honoured, And shall not be a stranger whithersoever he goeth.", + "Yea, many friends shall he gain more than his parents, And many men shall desire to serve him, And to hear the law from his mouth.", + "Work righteousness, therefore, my children, upon the earth, That ye may have (it) as a treasure in heaven.", + "And sow good things in your souls, That ye may find them in your life. But if ye sow evil things, Ye shall reap every trouble and affliction.", + "Get wisdom in the fear of God with diligence; For though there be a leading into captivity, And cities and lands be destroyed, And gold and silver and every possession perish, The wisdom of the wise nought can take away, Save the blindness of ungodliness, and the callousness (that comes) of sin.", + "For if one keep oneself from these evil things, Then even among his enemies shall wisdom be a glory to him, And in a strange country a fatherland, And in the midst of foes shall prove a friend.", + "Whosoever teaches noble things and does them, Shall be enthroned with kings, As was also Joseph my brother." + ], + [ + "Therefore, my children, I have learnt that at the end of the ages ye will transgress against the Lord, stretching out hands to wickedness; and to all the Gentiles shall ye become a scorn.", + "For our father Israel is pure from the transgressions of the chief priests.", + "For as the heaven is purer in the Lord's sight than the earth, so also be ye, the lights of Israel, (purer) than all the Gentiles.", + "But if ye be darkened through transgressions, what, therefore, will all the Gentiles do living in blindness? Yea, ye shall bring a curse upon our race, because the light of the law which was given for to lighten every man this ye desire to destroy by teaching commandments contrary to the ordinances of God.", + "The offerings of the Lord ye shall rob, and from His portion shall ye steal choice portions, eating (them) contemptuously with harlots.", + "And out of covetousness ye shall teach the commandments of the Lord, wedded women shall ye pollute, and the virgins of Jerusalem shall ye defile: and with harlots and adulteresses shall ye be joined, and the daughters of the Gentiles shall ye take to wife, purifying them with an unlawful purification; and your union shall be like unto Sodom and Gomorrah.", + "And ye shall be puffed up because of your priesthood, lifting yourselves up against men, and not only so, but also against the commands of God. ", + "For ye shall contemn the holy things with jests and laughter." + ], + [ + "Therefore the temple, which the Lord shall choose, shall be laid waste through your uncleanness, and ye shall be captives throughout all nations.", + "And ye shall be an abomination unto them, and ye shall receive reproach and everlasting shame from the righteous judgement of God.", + "And all who hate you shall rejoice at your destruction.", + "And if you were not to receive mercy through Abraham, Isaac, and Jacob, our fathers, not one of our seed should be left upon the earth." + ], + [ + "And now I have learnt that for seventy weeks ye shall go astray, and profane the priesthood, and pollute the sacrifices. ", + "And ye shall make void the law, and set at nought the words of the prophets by evil perverseness. And ye shall persecute righteous men, and hate the godly the words of the faithful shall ye abhor.", + "And your holy places shall be laid waste even to the ground because of him.", + "And ye shall have no place that is clean; but ye shall be among the Gentiles a curse and a dispersion until He shall again visit you and in pity shall receive you." + ], + [ + "And whereas ye have heard concerning the seventy weeks, hear also concerning the priesthood. For in each jubilee there shall be a priesthood.", + "And in the first jubilee, the first who is anointed to the priesthood shall be great, and shall speak to God as to a father. And his priesthood shall be perfect with the Lord,.", + "In the second jubilee, he that is anointed shall be conceived in the sorrow of beloved ones; and his priesthood shall be honoured and shall be glorified by all.", + "And the third priest shall be taken hold of by sorrow.", + "And the fourth shall be in pain, because unrighteousness shall gather itself against him exceedingly, and all Israel shall hate each one his neighbour.", + "The fifth shall be taken hold of by darkness", + "Likewise also the sixth and the seventh.", + "And in the seventh shall be such pollution as I cannot express before men, for they shall know it who do these things.", + "Therefore shall they be taken captive and become a prey, and their land and their substance shall be destroyed.", + "And in the fifth week they shall return to their desolate country, and shall renew the house of the Lord.", + "And in the seventh week shall become priests, (who are) idolaters, adulterers, lovers of money, proud, lawless, lascivious, abusers of children and beasts." + ], + [ + "And after their punishment shall have come from the Lord, the priesthood shall fail.", + "Then shall the Lord raise up a new priest. And to him all the words of the Lord shall be revealed; And he shall execute a righteous judgement upon the earth for a multitude of days.", + "And his star shall arise in heaven as of a king. Lighting up the light of knowledge as the sun the day, And he shall be magnified in the world.", + "He shall shine forth as the sun on the earth, And shall remove all darkness from under heaven, And there shall be peace in all the earth.", + "The heavens shall exult in his days, And the earth shall be glad, And the clouds shall rejoice, [And the knowledge of the Lord shall be poured forth upon the earth, as the water of the seas; And the angels of the glory of the presence of the Lord shall be glad in him.", + "The heavens shall be opened, And From the temple of glory shall come upon him sanctification, With the Father's voice as from Abraham to Isaac.", + "And the glory of the Most High shall be uttered over him, And the spirit of understanding and sanctification shall rest upon him. ", + "For he shall give the majesty of the Lord to His sons in truth for evermore; And there shall none succeed him for all generations for ever.", + "And in his priesthood the Gentiles shall be multiplied in knowledge upon the earth, And enlightened through the grace of the Lord: In his priesthood shall sin come to an end, And the lawless shall cease to do evil. [And the just shall rest in him.]", + "And he shall open the gates of paradise, And shall remove the threatening sword against Adam.", + "And he shall give to the saints to eat from the tree of life, And the spirit of holiness shall be on them.", + "And Beliar shall be bound by him, And he shall give power to His children to tread upon the evil spirits. ", + "And the Lord shall rejoice in His children, And be well pleased in His beloved ones for ever.", + "Then shall Abraham and Isaac and Jacob exult, And I will be glad, And all the saints shall clothe themselves with joy." + ], + [ + "And now, my children, ye have heard all; choose, therefore, for yourselves either the light or the darkness, either the law of the Lord or the works of Beliar.", + "And his sons answered him, saying, Before the Lord we will walk according to His law.", + "And their father said unto them, The Lord is witness, and His angels are witnesses, and ye are witnesses, and I am witness, concerning the word of your mouth. And his sons said unto him: We are witnesses.", + "And thus Levi ceased commanding his sons; and he stretched out his feet on the bed, and was gathered to his fathers, after he had lived a hundred and thirty-seven years.", + "And they laid him in a coffin, and afterwards they buried him in Hebron, with Abraham, Isaac, and Jacob" + ] + ], + "The Testament of Judah the Fourth Son of Jacob and Leah": [ + [ + "The copy of the words of Judah, what things he spake to his sons before he died.", + "They gathered themselves together, therefore, and came to him, and he said to them: Hearken, my children, to Judah your father.", + "I was the fourth son born to my father Jacob; and Leah my mother named me Judah, saying, I give thanks to the Lord, because He hath given me a fourth son also.", + "I was swift in my youth, and obedient to my father in everything.", + "And I honoured my mother and my mother's sister.", + "And it came to pass, when I became a man, that my father blessed me, saying, Thou shalt be a king, prospering in all things." + ], + [ + "And the Lord showed me favour in all my works both in the field and in the house.", + "I know that I raced a hind, and caught it, and prepared the meat for my father, and he did eat. ", + "And the roes I used to master in the chase, and overtake all that was in the plains. A wild mare I overtook, and caught it and tamed it.", + "I slew a lion and plucked a kid out of its mouth. I took a bear by its paw and hurled it down the cliff, and it was crushed.", + "I outran the wild boar, and seizing it as I ran, I tore it in sunder.", + "A leopard in Hebron leaped upon my dog, and I caught it by the tail, and hurled it on the rocks, and it was broken in twain.", + "I found a wild ox feeding in the fields, and seizing it by the horns, and whirling it round and stunning it, I cast it from me and slew it." + ], + [ + "And when the two kings of the Canaanites came sheathed in armour against our flocks, and much people with them, single-handed I rushed upon the king of Hazor, and smote him on the greaves and dragged him down, and so I Slew him.", + "And the other, the king of Tappuah, as he sat upon his horse, [I slew, and so I scattered all his people. ", + "Achor the king] a man of giant stature I found, hurling javelins before and behind as he sat on horseback, and I took up a stone of sixty pounds weight, and hurled it and smote his horse, and killed it.", + "And I fought with (this) other for two hours; and I clave his shield in twain, and I chopped off his feet, and killed him.", + "And as I was stripping off his breastplate, behold nine men his companions began to fight with me. ", + "And I wound my garment on my hand; and I slung stones at them, and killed four of them, and the rest fled.", + "And Jacob my father slew Beelesath, king of all the kings, a giant in strength, twelve cubits high.,", + "And fear fell upon them, and they ceased warring against us.", + "Therefore my father was free from anxiety in the wars when I was with my brethren.", + "For he saw in a vision concerning me that an angel of might followed me everywhere, that I should not be overcome." + ], + [ + "And in the south there came upon us a greater war than that in Shechem; and I joined in battle array with my brethren, and pursued a thousand men, and slew of them two hundred men and four kings.", + "And I went up upon the wall, and I slew four mighty men.", + "And so we captured Hazor, and took all the spoil." + ], + [ + "On the next day we departed to Aretan, a city strong and walled and inaccessible, threatening us with death.", + "But I and Gad approached on the east side of the city, and Reuben and Levi on the west.", + "And they that were upon the wall, thinking that we were alone, were drawn down against us.", + "And so my brothers secretly climbed up the wall on both sides by stakes, and entered the city, while the men knew it not.", + "And we took it with the edge of the sword. And as for those who had taken refuge in the tower, we set fire to the tower and took both it and them.", + "And as we were departing the men of Tappuah set upon our spoil, and delivering it up to our sons we fought with them as far as Tappuah.", + "And we slew them and burnt their city, and took as spoil all that was in it." + ], + [ + "And when I was at the waters of Kozeba, the men of Jobel came against us to battle.", + "And we fought with them and routed them; and their allies from Shiloh we slew, and we did not leave them power to come in against us.", + "And the men of Makir came upon us the fifth day, to seize our spoil; and we attacked them and overcame them in fierce battle: for there was a host of mighty men amongst them, and we slew them before they had gone up the ascent.", + "And when we came to their city their women rolled upon us stones from the brow of the hill on which the city stood,", + "And I and Simeon hid ourselves behind the town, and seized upon the heights, and destroyed this city also." + ], + [ + "And the next day it was told us that the king of the city of Gaash with a mighty host was coming against us.", + "I, therefore, and Dan feigned ourselves to be Amorites, and as allies went into their city.", + "And in the depth of night our brethren came and we opened to them the gates; and we destroyed all the men and their substance, and we took for a prey all that was theirs, and their three walls we cast down.", + "And we drew near to Thamna, where was all the substance of the hostile kings.", + "Then being insulted by them, I was therefore wroth, and rushed against them to the summit; and they kept slinging against me stones and darts.", + "And had not Dan my brother aided me, they would have slain me.", + "We came upon them, therefore, with wrath, and they all fled; and passing by another way, they besought my father, and he made peace with them. ", + "And we did to them no hurt, and they became tributary to us, and we restored to them their spoil. ", + "And I built Thamna, and my father built Pabael.", + "I was twenty years old when this war befell.", + "And the Canaanites feared me and my brethren." + ], + [ + "And I had much cattle, and I had for chief herdsman Iram the Adullamite.", + "And when I went to him I saw Parsaba, king of Adullam; and he spake unto us, and he made us a feast; and when I was heated he gave me his daughter Bathshua to wife.", + "She bare me Er, and Onan and Shelah;", + "and two of them the Lord smote: for Shelah lived, and his children are ye." + ], + [ + "And eighteen years my father abode in peace with his brother Esau, and his sons with us, after that we came from Mesopotamia, from Laban.", + "And when eighteen years were fulfilled, in the fortieth year of my life, Esau, the brother of my father, came upon us with a mighty and strong people.", + "And Jacob smote Esau with an arrow, and he was taken up wounded on Mount Seir,", + "and as he went he died at Anoniram. And we pursued after the sons of Esau. Now they had a city with walls of iron and gates of brass; and we could not enter into it, and we encamped around, and besieged it.", + "And when they opened not to us in twenty days, I set up a ladder in the sight of all and with my shield upon my head I went up, sustaining the assault of stones, upwards of three talents weight; and I slew four of their mighty men.", + "And Reuben and Gad slew six others.", + "Then they asked from us terms of peace; and having taken counsel with our father, we received them as tributaries.", + "And they gave us five hundred cors of wheat, five hundred baths of oil, five hundred measures of wine, until the famine, when we went down into Egypt." + ], + [ + "And after these things my son Er took to wife Tamar, from Mesopotamia, a daughter of Aram. ", + "Now Er was wicked, and he was in need concerning Tamar, because she was not of the land of Canaan. And on the third night an angel of the Lord smote him.", + "And he had not known her according to the evil craftiness of his mother, for he did not wish to have children by her.", + "In the days of the wedding-feast I gave Onan to her in marriage;", + "and he also in wickedness knew her not, though he spent with her a year.", + "And when I threatened him he went in unto her, but he spilled the seed on the ground, according to the command of his mother, and he also died through wickedness.", + "And I wished to give Shelah also to her, but his mother did not permit it; for she wrought evil against Tamar, because she was not of the daughters of Canaan, as she also herself was." + ], + [ + "And I knew that the race of the Canaanites was wicked, but the impulse of youth blinded my mind. ", + "And when I saw her pouring out wine, owing to the intoxication of wine I was deceived, and took her although my father had not counselled (it).", + "And while I was away she went and took for Shelah a wife from Canaan.", + "And when I knew what she had done, I cursed her in the anguish of my soul.", + "And she also died through her wickedness together with her sons." + ], + [ + "And after these things, while Tamar was a widow, she heard after two years that I was going up to shear my sheep, and adorned herself in bridal array, and sat in the city Enaim by the gate.", + "For it was a law of the Amorites, that she who was about to marry should sit in fornication seven days by the gate.", + "Therefore being drunk with wine, I did not recognize her; and her beauty deceived me, through the fashion of her adorning.", + "And I turned aside to her, and said: Let me go in unto thee. And she said: What wilt thou give me? And I gave her my staff, and my girdle, and the diadem of my kingdom in pledge. And I went in unto her, and she conceived.", + "And not knowing what I had done, I wished to slay her; but she privily sent my pledges, and put me to shame.", + "And when I called her, I heard also the secret words which I spoke when lying with her in my drunkenness;", + "and I could not slay her, because it was from the Lord.", + "For I said, Lest haply she did it in subtlety, having received the pledge from another woman.", + "But I came not again near her while I lived, because I had done this abomination in all Israel.", + "Moreover, they who were in the city said there was no harlot in the gate, because she came from another place, and sat for a while in the, gate.", + "And I thought that no one knew that I had gone in to her.", + "And after this we came into Egypt to Joseph, because of the famine.", + "And I was forty and six years old, and seventy and three years lived I in Egypt." + ], + [ + "And now I command you, my children, hearken to Judah your father, and keep my sayings to perform all the ordinances of the Lord, and to obey the commands of God.", + "And walk not after your lusts, nor in the imaginations of your thoughts in haughtiness of heart; and glory not in the deeds and strength of your youth, for this also is evil in the eyes of the Lord.", + "Since I also gloried that in wars no comely woman's face ever enticed me, and reproved Reuben my brother concerning Bilhah, the wife of my father, the spirits of jealousy and of fornication arrayed themselves against me, until I lay with Bathshua the Canaanite, and Tamar, who was espoused to my sons.", + "For I said to my father-in-law: I will take counsel with my father, and so will I take thy daughter. And he was unwilling, but he showed me a boundless store of gold in his daughter's behalf; for he was a king.", + "And he adorned her with gold and pearls, and caused her to pour out wine for us at the feast with the beauty of women.", + "And the wine turned aside my eyes, and pleasure blinded my heart.", + "And I became enamoured of and I lay with her, and transgressed the commandment of the Lord and the commandment of my fathers, and I took her to wife.", + "And the Lord rewarded me according to the imagination of my heart, inasmuch as I had no joy in her children." + ], + [ + "And now, my children, I say unto you, be not drunk with wine; for wine turneth the mind away from the truth, and inspires the passion of lust, and leadeth the eyes into error.", + "For the spirit of fornication hath wine as a minister to give pleasure to the mind; for these two also take away the mind of man.", + "For if a man drink wine to drunkenness, it disturbeth the mind with filthy thoughts leading to fornication, and heateth the body to carnal union; and if the occasion of the lust be present, he worketh the sin, and is not ashamed.", + "Such is the inebriated man, my children; for he who is drunken reverenceth no man.", + "For, lo, it made me also to err, so that I was not ashamed of the multitude in the city, in that before the eyes of all I turned aside unto Tamar, and I wrought a great sin, and I uncovered the covering of my sons' shame.", + "After I had drunk wine I reverenced not the commandment of God, and I took a woman of Canaan to wife.", + "For much discretion needeth the man who drinketh wine, my children; and herein is discretion in drinking wine a man may drink so long as he preserveth modesty.", + "But if he go beyond this limit the spirit of deceit attacketh his mind, and it maketh the drunkard to talk filthily, and to transgress and not to be ashamed, but even to glory in his shame, and to account himself honourable." + ], + [ + "He that committeth fornication is not aware when he suffers loss, and is not ashamed when put to dishonour.", + "For even though a man be a king and commit fornication, he is stripped of his kingship by becoming the slave of fornication, as I myself also suffered.", + "For I gave my staff, that is, the stay of my tribe; and my girdle, that is, my power; and my diadem, that is, the glory of my kingdom.", + "And indeed I repented of these things; wine and flesh I eat not until my old age, nor did I behold any joy.", + "And the angel of God showed me that for ever do women bear rule over king and beggar alike.", + "And from the king they take away his glory, and from the valiant man his might, and from the beggar even that little which is the stay of his poverty." + ], + [ + "Observe, therefore, my children, the (rights limit in wine; for there are in it four evil spirits--- of lust, of hot desire, of profligacy of filthy lucre. If ye drink wine in gladness, be ye modest in the fear of God.", + "For if in (your) gladness the fear of God departeth, then drunkenness ariseth and shamelessness stealeth in. ", + "But if ye would live soberly do not touch wine at all, lest ye sin in words of outrage, and in fightings and slanders, and transgressions of the commandments of God, and ye perish before your time.", + "Moreover, wine revealeth the mysteries of God and men, even as I also revealed the commandments of God and the mysteries of Jacob my father to the Canaanitish woman Bathshua, which God bade me not to reveal. And wine is a cause both of war and confusion." + ], + [ + "And now, I command you, my children, not to love money, nor to gaze upon the beauty of women; because for the sake of money and beauty I was led astray to Bathshua the Canaanite.", + "[For I know that because of these two things shall my race fall into wickedness.", + "For even wise men among my sons shall they mar, and shall cause the kingdom of Judah to be diminished, which the Lord gave me because of my obedience to my father.", + "For I never caused grief to Jacob, my father: for all things whatsoever he commanded I did.", + "And Isaac, the father of my father, blessed me to be king in Israel, and Jacob further blessed me in like manner.", + "And I know that from me shall the kingdom be established." + ], + [ + "And I know what evils ye will do in the last days.]", + "Beware, therefore, my children, of fornication, and the love of money, and hearken to Judah your father.", + "For these things withdraw you from the law of God, And blind the inclination of the soul, And teach arrogance, And suffer not a man to have compassion upon his neighbour.", + "They rob his soul of all goodness, And oppress him with toils and troubles, And drive away sleep from him, And devour his flesh.", + "And he hindereth the sacrifices of God; And he remembereth not the blessing of God, He hearkeneth not to a prophet when he speaketh, And resenteth the words of godliness.", + "For he is a slave to two contrary passions, And cannot obey God, Because they have blinded his soul, And he walketh in the day as in the night." + ], + [ + "My children, the love of money leadeth to idolatry; because, when led astray through money, men name as gods those who are not gods, and it causeth him who hath it to fall into madness.", + "For the sake of money I lost my children, and had not my repentance, and my humiliation, and the prayers of my father been accepted, I should have died childless.", + "But the God of my fathers had mercy on me, because I did it in ignorance.", + "And the prince of deceit blinded me, and I sinned as a man and as flesh, being corrupted through sins;", + "and I learnt my own weakness while thinking myself invincible." + ], + [ + "Know, therefore, my children, that two spirits wait upon man the spirit of truth and the spirit of deceit.", + "And in the midst is the spirit of understanding of the mind, to which it belongeth to turn whithersoever it will.", + "And the works of truth and the works of deceit are written upon the hearts of men, and each one of them the Lord knoweth.", + "And there is no time at which the works of men can be hid; for on the heart itself have they been written down before the Lord.", + "And the spirit of truth testifieth all things, and accuseth all; and the sinner is burnt up by his own heart, and cannot raise his face to the judge." + ], + [ + "And now, my children, I command you, love Levi, that ye may abide, and exalt not yourselves against him, lest ye be utterly destroyed.", + "For to me the Lord gave the kingdom, and to him the priesthood, and He set the kingdom beneath the priesthood.", + "To me He gave the things upon the earth; to him the things in the heavens.", + "As the heaven is higher than the earth, so is the priesthood of God higher than the earthly kingdom, unless it falls away through sin from the Lord and is dominated by the earthly kingdom.", + "For the angel of the Lord said unto me: The Lord chose him rather than thee, to draw near to Him, and to eat of His table and to offer Him the first-fruits of the choice things of the sons of Israel;", + "but thou shalt be king of Jacob. And thou shalt be amongst them as the sea. For as, on the sea, just and unjust are tossed about, some taken into captivity while some are enriched, so also shall every race of men be in thee: some shall be impoverished, being taken captive, and others grow rich by plundering the possessions of others.", + "For the kings shall be as sea-monsters. They shall swallow men like fishes: The sons and daughters of free men shall they enslave; Houses, lands, flocks, money shall they plunder:", + "And with the flesh of many shall they wrongfully feed the ravens and the cranes; And they shall advance in evil, in covetousness uplifted,", + "And there shall be false prophets like tempests, And they shall persecute all righteous men." + ], + [ + "And the Lord shall bring upon them divisions one against another. And there shall be continual wars in Israel;", + "And among men of another race shall my kingdom be brought to an end, Until the salvation of Israel shall come, Until the appearing of the God of righteousness, That Jacob [and all the Gentiles] may rest in peace. And He shall guard the might of my kingdom for ever;", + "For the Lord sware to me with an oath that He would not destroy the kingdom from my seed for ever." + ], + [ + "Now I have much grief, my children, because of your lewdness and witchcrafts, and idolatries which ye shall practise against the kingdom, following them that have familiar spirits, diviners, and demons of error.", + "Ye shall make your daughters singing girls and harlots, and ye shall mingle in the abominations of the Gentiles.", + "For which things' sake the Lord shall bring upon you famine and pestilence, death and the sword, beleaguering by enemies, and revilings of friends, the slaughter of children, the rape of wives, the plundering of possessions, the burning of the temple of God,] the laying waste of the land, the enslavement of yourselves among the Gentiles.", + "And they shall make some of you eunuchs for their wives.", + "Until the Lord visit you, when with perfect heart ye repent and walk in all His commandments; and He bring you up from captivity among the Gentiles." + ], + [ + "And after these things shall a star arise to you from Jacob in peace, And a man shall arise [from my seed], like the sun of righteousness, walking with the sons of men in meekness and righteousness; And no sin shall be found in him. ", + "And the heavens shall be open unto him, To pour out the spirit, (even) the blessing of the Holy Father; And He shall pour out the spirit of grace upon you;", + "And ye shall be unto Him sons in truth, And ye shall walk in His commandments first and last.", + "Then shall the sceptre of my kingdom shine forth;", + "And from your root shall arise a stem; And from it shall grow a rod of righteousness to the Gentiles, To judge and to save all that call upon the Lord." + ], + [ + "And after these things shall Abraham and Isaac and Jacob arise unto life, and I and my brethren shall be chiefs of the tribes of Israel: Levi first, I the second, Joseph third, Benjamin fourth, Simeon fifth; Issachar sixth, and so all in order.", + "And the Lord blessed Levi, and the Angel of the Presence, me; the powers of glory, Simeon; the heaven, Reuben; the earth, Issachar; the sea, Zebulun; the mountains, Joseph; the tabernacle, Benjamin; the luminaries, Dan; Eden, Naphtali; the sun, Gad; the moon, Asher.", + "And ye shall be the people of the Lord, and have one tongue; And there shall be there no spirit of deceit of Beliar, For he shall be cast into the fire for ever.", + "And they who have died in grief shall arise in joy,", + "And they who were poor for the Lord's sake shall be made rich, And they who are put to death for the Lord's sake shall awake to life.", + "And the harts of Jacob shall run in joyfulness, And the eagles of Israel shall fly in gladness; And all the people shall glorify the Lord for ever." + ], + [ + "Observe, therefore, my children, all the law of the Lord, for there is hope for all them who hold fast unto His ways.", + "And he said to them: Behold, I die before your eyes this day, a hundred and nineteen years old.", + "Let no one bury me in costly apparel, nor tear open my bowels, for this shall they who are kings do; and carry me up to Hebron with you.", + "And Judah, when he had said these things, fell asleep; and his sons did according to all whatsoever he commanded them, and they buried him in Hebron, with his fathers." + ] + ], + "The Testament of Issachar the Fifth Son of Jacob and Leah": [ + [ + "The copy of the words of Issachar. For he called his sons and said to them: Hearken, my children, to Issachar your father; Give ear to the words of him who is beloved of the Lord.", + "I was born the fifth son to Jacob, by way of hire for the mandrakes.", + "For Reuben my brother brought in mandrakes from the field, and Rachel met him and took them.", + "And Reuben wept, and at his voice Leah my mother came forth. ", + "ow these (mandrakes) were sweet-smelling apples which were produced in the land of Haran below a ravine of water.", + "And Rachel said: I will not give them to thee, but they shall be to me instead of children. For the Lord hath despised me, and I have not borne children to Jacob.", + "Now there were two apples; and Leah said to Rachel: Let it suffice thee that thou hast taken my husband: wilt thou take these also?", + "And Rachel said to her: Thou shalt have Jacob this night for the mandrakes of thy son.", + "And Leah said to her: Jacob is mine, for I am the wife of his youth.", + "But Rachel said: Boast not, and vaunt not thyself; for he espoused me before thee, and for my sake he served our father fourteen years.", + "And had not craft increased on the earth and the wickedness of men prospered, thou wouldst not now see the face of Jacob.", + "For thou art not his wife, but in craft wert taken to him in my stead.", + "And my father deceived me, and removed me on that night, and did not suffer Jacob to see me; for had I been there, this had not happened to him.", + "Nevertheless, for the mandrakes I am hiring Jacob to thee for one night.", + "And Jacob knew Leah, and she conceived and bare me, and on account of the hire I was called Issachar." + ], + [ + "Then appeared to Jacob an angel of the Lord, saying: Two children shall Rachel bear, inasmuch as she hath refused company with her husband, and hath chosen continency.", + "And had not Leah my mother paid the two apples for the sake of his company, she would have borne eight sons; for this reason she bare six, and Rachel bare the two: for on account of the mandrakes the Lord visited her.", + "For He knew that for the sake of children she wished to company with Jacob, and not for lust of pleasure.", + "For on the morrow also she again gave up Jacob.", + "Because of the mandrakes; therefore, the Lord hearkened to Rachel.", + "For though she desired them, she eat them not, but offered them in the house of the Lord, presenting them to the priest of the Most High who was at that time." + ], + [ + "When, therefore, I grew up, my children, I walked in uprightness of heart, and I became a husbandman for my father and my brethren, and I brought in fruits from the field according to their season.", + "And my father blessed me, for he saw that I walked in rectitude before him.", + "And I was not a busybody in my doings, nor envious and malicious against my neighbour.", + "I never slandered any one, nor did I censure the life of any man, walking as I did in singleness of eye. ", + "Therefore, when I was thirty-five years old, I took to myself a wife, for my labour wore away my strength, and I never thought upon pleasure with women; but owing to my toil, sleep overcame me. ", + "And my father always rejoiced in my rectitude, because I offered through the priest to the Lord all first-fruits; then to my father also.", + "And the Lord increased ten thousandfold His benefits in my hands; and also Jacob, my father, knew that God aided my singleness.", + "For on all the poor and oppressed I bestowed the good things of the earth in the singleness of my heart." + ], + [ + "And now, hearken to me, my children, And walk in singleness of your heart, For I have seen in it all that is well-pleasing to the Lord.", + "The single-(minded) man coveteth not gold, He overreacheth not his neighbour, He longeth not after manifold dainties, He delighteth not in varied apparel.", + "He doth not desire to live a long life, But only waiteth for the will of God.", + "And the spirits of deceit have no power against him, For he looketh not on the beauty of women, Lest he should pollute his mind with corruption. ", + "There is no envy in his thoughts, [No malicious person maketh his soul to pine away,] Nor worry with insatiable desire in his mind.", + "For he walketh in singleness of soul, And beholdeth all things in uprightness of heart, Shunning eyes (made) evil through the error of the world, Lest he should see the perversion of any of the commandments of the Lord." + ], + [ + "Keep, therefore, my children, the law of God, And get singleness. And walk in guilelessness, Not playing the busybody with the business of your neighbour,", + "But love the Lord and your neighbour, Have compassion on the poor and weak.", + "Bow down your back unto husbandry, And toil in labours in all manner of husbandry, Offering gifts to the Lord with thanksgiving.", + "For with the first-fruits of the earth will the Lord bless you, even as He blessed all the saints from Abel even until now.", + "For no other portion is given to you than of the fatness of the earth, whose fruits are raised by toil. ", + "For our father Jacob blessed me with blessings of the earth and of first-fruits.", + "And Levi and Judah were glorified by the Lord even among the sons of Jacob;", + "for the Lord gave them an inheritance, and to Levi He gave the priesthood, and to Judah the kingdom. ", + "And do ye therefore obey them, and walk in the singleness of your father; [for unto Gad hath it been given to destroy the troops that are coming upon Israel]." + ], + [ + "Know ye therefore, my children, that in the last times Your sons will forsake singleness, And will cleave unto insatiable desire; And leaving guilelessness will draw near to malice; And forsaking the commandments of the Lord, They will cleave unto Beliar.", + "And leaving husbandry, They will follow after their own wicked devices, And they shall be dispersed among the Gentiles. And shall serve their enemies. ", + "And do you therefore give these commands to your children, that, if they sin, they may the more quickly return to the Lord;", + "For He is merciful, and will deliver them, even to bring them back into their land." + ], + [ + "Behold, therefore, as ye see, I am a hundred and twenty-six years old and am not conscious of committing any sin.", + "Except my wife I have not known any woman. I never committed fornication by the uplifting of my eyes.", + "I drank not wine, to be led astray thereby; I coveted not any desirable thing that was my neighbour's.", + "Guile arose not in my heart; A lie passed not through my lips.", + "If any man were in distress I joined my sighs with his, And I shared my bread with the poor. I wrought godliness, all my days I kept truth I loved the Lord;", + "Likewise also every man with all my heart. So do you also these things, my children,", + "And every spirit of Beliar shall flee from you, And no deed of wicked men shall rule over you; And every wild beast shall ye subdue, Since you have with you the God of heaven and earth (And) walk with men in singleness of heart. ", + "And having said these things, he commanded his sons that they should carry him up to Hebron, and bury him there in the cave with his fathers.", + "And he stretched out his feet and died, at a good old age; with every limb sound, and with strength unabated, he slept the eternal sleep." + ] + ], + "The Testament of Zebulun the Sixth Son of Jacob and Leah": [ + [ + "The copy of the words of Zebulun, which he enjoined on his sons before he died in the hundred and fourteenth year of his life, two years after the death of Joseph.", + "And he said to them: Hearken to me, ye sons of Zebulun, attend to the words of your father.", + "I, Zebulun, was born a good gift to my parents. For when I was born my father was increased very exceedingly, both in flocks and herds, when with the straked rods he had his portion.", + "I am not conscious that I have sinned all my days, save in thought.", + "Nor yet do I remember that I have done any iniquity, except the sin of ignorance which I committed against Joseph; for I covenanted with my brethren not to tell my father what had been done.", + "But I wept in secret many days on account of Joseph, for I feared my brethren, because they had all agreed that if any one should declare the secret, he should be slain.", + "But when they wished to kill him, I adjured them much with tears not to be guilty of this sin." + ], + [ + "For Simeon and Gad came against Joseph to kill him, and he said unto them with tears: Pity me, my brethren, have mercy upon the bowels of Jacob our father:", + "lay not upon me your hands to shed innocent blood, for I have not sinned against you.", + "And if indeed I have sinned, with chastening chastise me, my brethren but lay not upon me your hand, for the sake of Jacob our father.", + "And as he spoke these words, wailing as he did so, I was unable to bear his lamentations, and began to weep, and my liver was poured out, and all the substance of my bowels was loosened.", + "And I wept with Joseph, and my heart sounded, and the joints of my body trembled, and I was not able to stand.", + "And when Joseph saw me weeping with him, and them coming against him to slay him, he fled behind me, beseeching them. ", + "But meanwhile Reuben arose and said: Come, my brethren, let us not slay him, but let us cast him into one of these dry pits, which our fathers digged and found no water.", + "For for this cause the Lord forbade that water should rise up in them, in order that Joseph should be preserved.", + "And they did so, until they sold him to the Ishmaelites." + ], + [ + "For in his price I had no share, my children.", + "But Simeon and Gad and six other of our brethren took the price of Joseph, and bought sandals for themselves, and their wives, and their children, saying: We will not eat of it, for it is the price of our brother's blood,", + "but we will assuredly tread it under foot, because he said that he would be king over us, and so let us see what will become of his dreams.", + "Therefore it is written in the writing of the law of Moses, that whosoever will not raise up seed to his brother, his sandal should be unloosed, and they should spit in his face.", + "And the brethren of Joseph wished not that their brother should live, and the Lord loosed from them the sandal which they wore against Joseph their brother.", + "For when they came into Egypt they were unloosed by the servants of Joseph outside the gate, and so they made obeisance to Joseph after the fashion of King Pharaoh.", + "And not only did they make obeisance to him, but were spit upon also, falling down before him forthwith, and so they were put to shame before the Egyptians.", + "For after this the Egyptians heard all the evils that they had done to Joseph." + ], + [ + "And after he was sold my brothers sat down to eat and drink.", + "But I, through pity for Joseph, did not eat, but watched the pit, ", + "since Judah feared lest Simeon, Dan, and Gad should rush off and slay him.", + "But when they saw that I did not eat, they set me to watch him, till he was sold to the Ishmaelites. ", + "And when Reuben came and heard that while he was away (Joseph) had been sold, he rent his garments, (and) mourning, said: How shall I look on the face of my father Jacob?", + "And he took the money and ran after the merchants, but as he failed to find them he returned grieving.", + "But the merchants had left the broad road and marched through the Troglodytes by a short cut.", + "But Reuben was grieved, and eat no food that day. Dan therefore came to him and said:, Weep not, neither grieve; for we have found what we can say to our father Jacob.", + "Let us slay a kid of the goats, and dip in it the coat of Joseph; and let us send it to Jacob, saying: Know, is this the coat of thy son? And they did so.", + "For they stripped off from Joseph his coat when they were selling him, and put upon him the garment of a slave.", + "Now Simeon took the coat, and would not give it up, for he wished to rend it with his sword, as he was angry that Joseph lived and that he had not slain him.", + "Then we all rose up and said unto him: If thou givest not up the coat, we will say to our father that thou alone didst this evil thing in Israel.", + "And so he gave it unto them, and they did even as Dan had said." + ], + [ + "I And now, my children, I bid you to keep the commands of the Lord, and to show mercy to your neighbours, and to have compassion towards all, not towards men only, but also towards, beasts.", + "For all this thing's sake the Lord blessed me, and when all my brethren were sick, I escaped without sickness, for the Lord knoweth the purposes of each.", + "Have, therefore, compassion in your hearts, my children, because even as a man doeth to his neighbour, even so also will the Lord do to him.", + "For the sons of my brethren were sickening and were dying on account of Joseph, because they showed not mercy in their hearts; but my sons were preserved without sickness, as ye know.", + "And when I was in the land of Canaan, by the sea-coast, I made a catch of fish for Jacob my father; and when many were choked in the sea, I continued unhurt." + ], + [ + "I was the first to make a boat to sail upon the sea, for the Lord gave me understanding and wisdom therein.", + "And I let down a rudder behind it, and I stretched a sail upon another upright piece of wood in the midst.", + "And I sailed therein along the shores, catching fish for the house of my father until we came to Egypt.", + "[And through compassion I shared my catch with every stranger.", + "And if a man were a stranger, or sick, or aged, I boiled the fish, and dressed them well, and offered them to all men, as every man had need, grieving with and having compassion upon them.", + "Wherefore also the Lord satisfied me with abundance of fish when catching fish; for he that shareth with his neighbour receiveth manifold more from the Lord.]", + "For five years I caught fish [and gave thereof to every man whom I saw, and sufficed for all the house of my father].", + "And in the summer I caught fish, and in the winter I kept sheep with my brethren." + ], + [ + "[Now I will declare unto you what I did.", + "I saw a man in distress through nakedness in winter time, and had compassion upon him, and stole away a garment secretly from my father's house, and gave it to him who was in distress.", + "Do you, therefore, my children, from that which God bestoweth upon you, show compassion and mercy without hesitation to all men, and give to every man with a good heart.", + "And if ye have not the wherewithal to give to him that needeth, have compassion for him in bowels of mercy.", + "I know that my hand found not the wherewithal to give to him that needed, and I walked with him weeping for seven furlongs, and my bowels yearned towards him in compassion." + ], + [ + "Have, therefore, yourselves also, my children, compassion towards every man with mercy, that the Lord also may have compassion and mercy upon you.", + "Because also in the last days God will send His compassion on the earth, and wheresoever He findeth bowels of mercy He dwelleth in him.", + "For in the degree in which a man hath compassion upon his neighbours, in the same degree hath the Lord also upon him.]", + "And when we went down into Egypt, Joseph bore no malice against us.", + "To whom taking heed, do ye also, my children, approve yourselves without malice, and love one another; and do not set down in account, each one of you, evil against his brother.", + "For this breaketh unity and divideth all kindred, and troubleth the soul, and weareth away the countenance." + ], + [ + "Observe, therefore, the waters, and know when they flow together, they sweep along stones, trees, earth, and other things.", + "But if they are divided into many streams, the earth swalloweth them up, and they vanish away.", + "So shall ye also be if ye be divided.", + "Be not ye, therefore, divided into two heads, for everything which the Lord made hath but one head, and two shoulders, two hands, two feet, and all the remaining members.", + "For I have learnt in the writing of my fathers, that Ye shall be divided in Israel, And ye shall follow two kings, And shall work every abomination....", + "And your enemies shall lead you captive, And ye shall be evil entreated among the Gentiles, With many infirmities and tribulations.", + "And after these things ye shall remember the Lord, and repent, [And He shall cause you to return]; for He is merciful and compassionate. And He setteth not down in account evil to the sons of men, because they are flesh, And the spirits of deceit deceive them in all their deeds.", + "And after these things there shall arise unto you the Lord Himself, the light of righteousness, [And healing and compassion shall be in His wings. He shall redeem all the captivity of the sons of men from Beliar; And every spirit of deceit shall be trodden down]; And he shall bring back all the Gentiles into zeal for Him. And ye shall return unto your land. And ye shall see Him in Jerusalem, for His name's sake.", + "And again through the wickedness of your works shall ye provoke Him to anger, And ye shall be cast away by Him unto the time of consummation." + ], + [ + "And now, my children, grieve not that I am dying, nor be cast down in that I am coming to my end. ", + "For I shall rise again in the midst of you, as a ruler in the midst of his sons; and I shall rejoice in the midst of my tribe, as many as shall keep the law of the Lord, and the commandments of Zebulun their father.", + "But upon the ungodly shall the Lord bring eternal fire, and destroy them throughout all generations. ", + "But I am now hastening away to my rest, as did also my fathers.", + "But do ye fear the Lord our God with all your strength all the days of your life.", + "And when he had said these things he fell asleep, at a good old age. And his sons laid him in a wooden coffin.", + "And afterwards they carried him up and buried him in Hebron, with his fathers." + ] + ], + "The Testament of Dan the Seventh Son of Jacob and Bilhah": [ + [ + "The copy of the words of Dan, which he spake to his sons in his last days, in the hundred and twenty-fifth year of his life.", + "For he called together his family, and said: Hearken to my words, ye sons of Dan; and give heed to the words of your father.", + "I have proved in my heart, and in my whole life, that truth with just dealing is good and well pleasing to God, and that lying and anger are evil, because they teach man all wickedness.", + "I confess, therefore, this day to you, my children, that in my heart I resolved on the death of Joseph my brother, the true and good man.", + "[And I rejoiced that he was sold, because his father loved him more than us.]", + "For the spirit of jealousy and vainglory said to me: Thou thyself also art his son.", + "And one of the spirits of Beliar stirred me up, saying: Take this sword, and with it slay Joseph: so shall thy father love thee when he is dead.", + "Now this is the spirit of anger that persuaded me to crush Joseph as a leopard crusheth a kid.", + "But the God of my fathers did not suffer him to fall into my hands, so that I should find him alone and slay him, and cause a second tribe to be destroyed in Israel." + ], + [ + "And now, my children, behold I am dying, and I tell you of a truth, that unless ye keep yourselves from the spirit of lying and of anger, and love truth and longsuffering, ye shall perish.", + "For anger is blindness, and does not suffer one to see the face of any man with truth.", + "For though it be a father or a mother, he behaveth towards them as enemies; though it be a brother, he knoweth him not; though it be a prophet of the Lord, he disobeyeth him; though a righteous man, he regardeth him not; though a friend, he doth not acknowledge him.", + "For the spirit of anger encompasseth him with the net of deceit, and blindeth his eyes, and through lying darkeneth his mind, and giveth him its own peculiar vision.", + "And wherewith encompasseth it his eyes? With hatred of heart, so as to be envious of his brother." + ], + [ + "For anger is an evil thing, my children, for it troubleth even the soul itself.", + "And the body of the angry man it maketh its own, and over his soul it getteth the mastery, and it bestoweth upon the body power that it may work all iniquity.", + "And when the body does all these things, the soul justifieth what is done, since it seeth not aright. ", + "Therefore he that is wrathful, if he be a mighty man, hath a threefold power in his anger: one by the help of his servants; and a second by his wealth, whereby he persuadeth and overcometh wrongfully; and thirdly, having his own natural power he worketh thereby the evil.", + "And though the wrathful man be weak, yet hath he a power twofold of that which is by nature; for wrath ever aideth such in lawlessness.", + "This spirit goeth always with lying at the right hand of Satan, that with cruelty and lying his works may be wrought." + ], + [ + "Understand ye, therefore, the power of wrath, that it is vain.", + "For it first of all giveth provocation by word; then by deeds it strengtheneth him who is angry, and with sharp losses disturbeth his mind, and so stirreth up with great wrath his soul. ", + "Therefore, when any one speaketh against you, be not ye moved to anger, [and if any man praiseth you as holy men, be not uplifted: be not moved either to delight or to disgust].", + "For first it pleaseth the hearing, and so maketh the mind keen to perceive the grounds for provocation; and then being enraged, he thinketh that he is justly angry.", + " If ye fall into any loss or ruin, my children, be not afflicted; for this very spirit maketh (a man) desire that which is perishable, in order that he may be enraged through the affliction.", + "And if ye suffer loss voluntarily, or involuntarily, be not vexed; for from vexation ariseth wrath with lying.", + "Moreover, a twofold mischief is wrath with lying; and they assist one another in order to disturb the heart;", + "and when the soul is continually disturbed, the Lord departeth from it, and Beliar ruleth over it." + ], + [ + "Observe, therefore, my children, the commandments of the Lord, And keep His law; Depart from wrath, And hate lying, That the Lord may dwell among you, And Beliar may flee from you.", + "Speak truth each one with his neighbour. So shall ye not fall into wrath and confusion; But ye shall be in peace, having the God of peace, So shall no war prevail over you. ", + "Love the Lord through all your life, And one another with a true heart.", + "I know that in the last days ye shall depart from the Lord, And ye shall provoke Levi unto anger, And fight against Judah; But ye shall not prevail against them, For an angel of the Lord shall guide them both; For by them shall Israel stand.", + "And whensoever ye depart from the Lord, ye shall walk in all evil and work the abominations of the Gentiles, going a-whoring after women of the lawless ones, while with all wickedness the spirits of wickedness work in you. ", + "[For I have read in the book of Enoch, the righteous, that your prince is Satan, and that all the spirits of wickedness and pride will conspire to attend constantly on the sons of Levi, to cause them to sin before the Lord.", + "And my sons will draw near to Levi. And sin with them in all things; And the sons of Judah will be covetous, Plundering other men's goods like lions.] ", + "Therefore shall ye be led away [with them] into captivity, And there shall ye receive all the plagues of Egypt, And all the evils of the Gentiles.", + "And so when ye return to the Lord ye shall obtain mercy, And He shall bring you into His sanctuary, And He shall give you peace.", + "And there shall arise unto you from the tribe of [Judah and of] Levi the salvation of the Lord; And he shall make war against Beliar. And execute an everlasting vengeance on our enemies;", + "And the captivity shall he take from Beliar [the souls of the saints], And turn disobedient hearts unto the Lord, And give to them that call upon him eternal peace.", + "And the saints shall rest in Eden, And in the New Jerusalem shall the righteous rejoice, And it shall be unto the glory of God for ever.", + "And no longer shall Jerusalem endure desolation, Nor Israel be led captive; For the Lord shall be in the midst of it, And the Holy One of Israel shall reign over it." + ], + [ + "And now, fear the Lord, my children, and beware of Satan and his spirits.", + "Draw near unto God and unto the angel that intercedeth for you, for he is a mediator between God and man, and for the peace of Israel he shall stand up against the kingdom of the enemy. ", + "Therefore is the enemy eager to destroy all that call upon the Lord.", + "For he knoweth that upon the day on which Israel shall repent, the kingdom of the enemy shall be brought to an end.", + "For the very angel of peace shall strengthen Israel, that it fall not into the extremity of evil. And it shall be in the time of the lawlessness of Israel, that the Lord will not depart from them, but will transform them into a nation that doeth His will, for none of the angels will be equal unto him. And His name shall be in every place in Israel, and among the Gentiles. ", + "Keep, therefore, yourselves, my children, from every evil work, And cast away wrath and all lying, And love truth and long-suffering.", + "And the things which ye have heard from your father, do ye also impart to your children.", + "Depart, therefore, from all unrighteousness, and cleave unto the righteousness of God, and your race will be saved for ever.", + "And bury me near my fathers." + ], + [ + "And when he had said these things he kissed them, and fell asleep at a good old age.", + "And his sons buried him, And after that they carried up his bones, and placed them near Abraham, and Isaac, and Jacob.", + "[Nevertheless, Dan prophesied unto them that they should forget their God, and should be alienated from the land of their inheritance and from the race of Israel, and from the family of their seed.]" + ] + ], + "The Testament of Naphtali the Eighth Son of Jacob and Bilhah": [ + [ + "The copy of the testament of Naphtali, which he ordained at the time of his death in the hundred and thirtieth year of his life.", + "When his sons were gathered together in the seventh month, on the first day of the month, while still in good health, he made them a feast of food and wine.", + "And after he was awake in the morning, he said to them, I am dying; and they believed him not.", + "And as he glorified the Lord, he grew strong and said that after yesterday's feast he should die.", + "And he began then to say: Hear, my children, ye sons of Naphtali, hear the words of your father.", + "I was born from Bilhah, and because Rachel dealt craftily, and gave Bilhah in place of herself to Jacob, and she conceived and bare me upon Rachel's knees, therefore she called my name Naphtali.", + "For Rachel loved me very much because I was born upon her lap; and when I was still young she was wont to kiss me, and say: May I have a brother of thine from mine own womb, like unto thee.", + "Whence also Joseph was like unto me in all things, according to the prayers of Rachel.", + "Now my mother was Bilhah, daughter of Rotheus the brother of Deborah, Rebecca's nurse, who was born on one and the self-same day with Rachel.", + "And Rotheus was of the family of Abraham, a Chaldean, God fearing, free-born, and noble.", + "And he was taken captive and was bought by Laban; and he gave him Euna his handmaid to wife, and she bore a daughter, and called her name Zilpah, after the name of the village in which he had been taken captive.", + "And next she bore Bilhah, saying: My daughter hastens after what is new, for immediately that she was born she seized the breast and hastened to suck it." + ], + [ + "And I was swift on my feet like the deer, and my father Jacob appointed me for all messages, and as a deer did he give me his blessing.", + "For as the potter knoweth the vessel, how much it is to contain, and bringeth clay accordingly, so also doth the Lord make the body after the likeness of the spirit, and according to the capacity of the body doth He implant the spirit.", + "And the one does not fall short of the other by a third part of a hair; for by weight, and measure, and rule was all the creation made.", + "And as the potter knoweth the use of each vessel, what it is meet for, so also doth the Lord know the body, how far it will persist in goodness, and when it beginneth in evil.", + "For there is no inclination or thought which the Lord knoweth not, for He created every man after His own image.", + "As a man's strength, so also is his work; and as his mind, so also is his skill; and as his purpose, so also is his achievement; and as his heart, so also is his mouth; as his eye, so also is his sleep; as his soul, so also is his word, either in the law of the Lord or in the works of Beliar.", + "And as there is a division between light and darkness, between seeing and hearing, so also is there a division between man and man, and between woman and woman; and it is not to be said that the one is like the other either in face or in mind.", + "For God made all things good in their order, the five senses in the head, and He joined on the neck to the head, adding to it the hair also for comeliness and glory, then the heart for understanding, the belly for excrement, and the stomach for (grinding), the windpipe for taking in (the breath), the liver for wrath, the gall for bitterness, the spleen for laughter, the reins for prudence, the muscles of the loins for power, the lungs for drawing in, the loins for strength, and so forth.", + "So then, my children, let all your works be done in order with good intent in the fear of God, and do nothing disorderly in scorn or out of its due season. ", + "For if thou bid the eye to hear, it cannot; so neither while ye are in darkness can ye do the works of light." + ], + [ + "Be ye, therefore, not eager to corrupt your doings through covetousness or with vain words to beguile your souls; because if ye keep silence in purity of heart, ye shall understand how to hold fast the will of God, and to cast away the will of Beliar.", + "Sun and moon and stars change not their order; so do ye also change not the law of God in the disorderliness of your doings.", + "The Gentiles went astray, and forsook the Lord, and changed their order, and obeyed stocks and stones, spirits of deceit.", + "But ye shall not be so, my children, recognizing in the firmament, in the earth, and in the sea, and in all created things, the Lord who made all things, that ye become not as Sodom, which changed the order of nature.", + "In like manner the Watchers also changed the order of their nature, whom the Lord cursed at the flood, on whose account He made the earth without inhabitants and fruitless." + ], + [ + "These things I say unto you, my children, for I have read in the writing of Enoch that ye yourselves also shall depart from the Lord, walking according to all the lawlessness of the Gentiles, and ye shall do according to all the wickedness of Sodom.", + "And the Lord shall bring captivity upon you, and there shall ye serve your enemies, and ye shall be bowed down with every affliction and tribulation, until the Lord have consumed you all.", + "And after ye have become minished and made few, ye shall return and acknowledge the Lord your God; and He shall bring you back into your land, according to His abundant mercy.", + "And it shall be, that after that they come into the land of their fathers, they shall again forget the Lord and become ungodly.", + "And the Lord shall scatter them upon the face of all the earth, until the compassion of the Lord shall come, a man working righteousness and working mercy unto all them that are afar off, and to them that are near." + ], + [ + "For in the fortieth year of my life, I saw a vision on the Mount of Olives, on the east of Jerusalem, that the sun and the moon were standing still.", + "And behold Isaac, the father of my father, said to us; Run and lay hold of them, each one according to his strength; and to him that seizeth them will the sun and moon belong.", + "And we all of us ran together, and Levi laid hold of the sun, and Judah outstripped the others and seized the moon, and they were both of them lifted up with them.", + "And when Levi became as a sun, lo, a certain young man gave to him twelve branches of palm; and Judah was bright as the moon, and under their feet were twelve rays.", + "[And the two, Levi and Judah, ran, and laid hold of them.]", + "And, a bull upon the earth, with two great horns, and an eagle's wings upon its back; and we wished to seize him; but could not.", + "But Joseph came, and seized him, and ascended up with him on high.", + "And I saw, for I was there, and behold a holy writing appeared to us, saying: Assyrians, Medes, Persians, [Chaldeans,] Syrians, shall possess in captivity the twelve tribes of Israel." + ], + [ + "And again, after seven days, I saw our father Jacob standing by the sea of Jamnia, and we were with him.", + "And behold, there came a ship sailing by, without sailors or pilot; and there was written upon the ship, The Ship of Jacob.", + "And our father said to us: Come, let us embark on our ship.", + "And when he had gone on board, there arose a vehement storm, and a mighty tempest of wind; and our father, who was holding the helm, departed from us.", + "And we, being tossed with the tempest, were borne along over the sea; and the ship was filled with water, (and was) pounded by mighty waves, until it was broken up.", + "And Joseph fled away upon a little boat, and we were all divided upon nine planks, and Levi and Judah were together.", + "And we were all scattered unto the ends of the earth.", + "Then Levi, girt about with sackcloth, prayed for us all unto the Lord.", + "And when the storm ceased, the ship reached the land as it were in peace.", + "And, our father came, and we all rejoiced with one accord." + ], + [ + "These two dreams I told to my father; and he said to me: These things must be fulfilled in their season, after that Israel hath endured many things.", + "Then my father saith unto me: I believe God that Joseph liveth, for I see always that the Lord numbereth him with you,", + "And he said, weeping: Ah me, my son Joseph, thou livest, though I behold thee not, and thou seest not Jacob that begat thee.", + "He caused me also, therefore, to weep by these words, and I burned in my heart to declare that Joseph had been sold, but I feared my brethren." + ], + [ + "And lo! my children, I have shown unto you the last times, how everything shall come to pass in Israel.", + "Do ye also, therefore, charge your children that they be united to Levi and to Judah; For through them shall salvation arise unto Israel, And in them shall Jacob be blessed.", + "For through their tribes shall God appear on earth, To save the race of Israel, And to gather together the righteous from amongst the Gentiles.", + "If ye work that which is good, my children, Both men and angels shall bless you; And God shall be glorified among the Gentiles through you, And the devil shall flee from you, And the wild beasts shall fear you, And the Lord shall love you, [And the angels shall cleave to you].", + "As a man who has trained a child well is kept in kindly remembrance: So also for a good work there is a good remembrance before God.", + "But him that doeth not that which is good, Both angels and men shall curse, And God shall be dishonoured among the Gentiles through him, And the devil shall make him as his own peculiar instrument, And every wild beast shall master him, And the Lord shall hate him.", + "For the commandments of the law are twofold, And through prudence must they be fulfilled.", + "For there is a season for a man to embrace his wife, And a season to abstain therefrom for his prayer.", + "So, then, there are two commandments; and, unless they be done in due order, they bring very great sin upon men.", + "So also is it with the other commandments. Be ye therefore wise in God, my Children, and prudent, understanding the order of His commandments, and the laws of every word, that the Lord may love you." + ], + [ + "And when he had charged them with many such words, he exhorted them that they should remove his bones to Hebron, and that they should bury him with his fathers.", + "And when he had eaten and drunken with a merry heart, he covered his face and died.", + "And his sons did according to all that Naphtali their father had commanded them." + ] + ], + "The Testament of Gad the Ninth Son of Jacob and Zilpah": [ + [ + "THE copy of the testament of Gad, what things he spake unto his sons, in the hundred and twenty-fifth year of his life,", + "saying unto them: Hearken, my children, I was the ninth son born to Jacob, and I was valiant in keeping the flocks.", + "Accordingly I guarded at night the flock; and whenever the lion came, or the wolf, or any wild beast against the fold, I pursued it, and overtaking it I seized its foot with my hand and hurled it about a stone's throw, and so killed it.", + "Now Joseph my brother was feeding the flock with us for upwards of thirty days, and being young, he fell sick by reason of the heat.", + "And he returned to Hebron to our father, who made him lie down near him, because he loved him greatly.", + "And Joseph told our father that the sons of Zilpah and Bilhah were slaying the best of the flock and eating them against the judgement of Reuben and Judah.", + "For he saw that I had delivered a lamb out of the mouth of a bear, and put the bear to death; but had slain the lamb, being grieved concerning it that it could not live, and that we had eaten it.", + "And regarding this matter I was wroth with Joseph until the day that he was sold.", + "And the spirit of hatred was in me, and I wished not either to hear of Joseph with the ears, or see him with the eyes, because he rebuked us to our faces saying that we were eating of the flock without Judah. For whatsoever things he told our father, he believed him." + ], + [ + "I confess now my gin, my children, that oftentimes I wished to kill him, because I hated him from my heart.", + "Moreover, I hated him yet more for his dreams; and I wished to lick him out of the land of the living, even as an ox licketh up the grass of the field.", + "Therefore I and Simeon sold him to the Ishmaelites [for thirty pieces of gold, and ten of them we hid, and showed the twenty to our brethren]", + "And thus through covetousness we were bent on slaying him.", + "Thus the God of our fathers delivered him from our hands, that we should not work great lawlessness in Israel." + ], + [ + "And now, my children, hearken to the words of truth to work righteousness, and all the law of the Most High, and go not astray through the spirit of hatred, for it is evil in all the doings of men.", + "Whatsoever a man doeth the hater abominateth him: and though a man worketh the law of the Lord, he praiseth him not; though a man feareth the Lord, and taketh pleasure in that which is righteous, he loveth him not.", + "He dispraiseth the truth, he envieth him that prospereth, he welcometh evil-speaking, he loveth arrogance, for hatred blindeth his soul; as I also then looked on Joseph." + ], + [ + "Beware, therefore, my children of hatred, for it worketh lawlessness even against the Lord Himself.", + "For it will not hear the words of His commandments concerning the loving of one's--neighbour, and it sinneth against God.", + "For if a brother stumble, it delighteth immediately to proclaim it to all men, and is urgent that he should be judged for it, and be punished and be put to death.", + "And if it be a servant it stirreth him up against his master, and with every affliction it deviseth against him, if possibly he can be put to death.", + "For hatred worketh with envy also against them that prosper: so long as it heareth of or seeth their success it always languisheth.", + "For as love would quicken even the dead, and would call back them that are condemned to die, so hatred would slay the living, and those that had sinned venially it would not suffer to live.", + "For the spirit of hatred worketh together with Satan, through hastiness of spirits, in all things to men's death; but the spirit of love worketh together with the law of God in long-suffering unto the salvation of men." + ], + [ + "Hatred, therefore, is evil, for it constantly mateth with lying, speaking against the truth; and it maketh small things to be great, and causeth the light to be darkness, and calleth the sweet bitter, and teacheth slander, and kindleth wrath, and stirreth up war, and violence and all covetousness; it filleth the heart with evils and devilish poison.", + "These things, therefore, I say to you from experience, my children, that ye may drive forth hatred, which is of the devil, and cleave to the love of God. Righteousness casteth out hatred, humility destroyeth envy.", + "For he that is just and humble is ashamed to do what is unjust, being reproved not of another, but of his own heart, because the Lord looketh on his inclination.", + "He speaketh not against a holy man, because the fear of God overcometh hatred.", + "For fearing lest he should offend the Lord, he will not do wrong to any man, even in thought.", + "These things I learnt at last, after I had repented concerning Joseph.", + "For true repentance after a godly sort destroyeth ignorance, and driveth away the darkness, and enlighteneth the eyes, and giveth knowledge to the soul, and leadeth the mind to salvation.", + "And those things which it hath not learnt from man, it knoweth through repentance.", + "For God brought upon me a disease of the liver; and had not the prayers of Jacob my father succoured me, it had hardly failed but my spirit had departed.", + "For by what things a man transgresseth by the same also is he punished .", + "Since, therefore, my liver was set mercilessly against Joseph, in my liver too I suffered mercilessly, and was judged for eleven months, for so long a time as I had been angry against Joseph." + ], + [ + "AND now, my children, I exhort you, love ye each one his brother, and put away hatred from your hearts, love one another in deed, and in word, and in the inclination of the soul.", + "For in the presence of my father I spake peaceably to Joseph; and when I had gone out, the spirit of hatred darkened my mind, and stirred up my soul to slay him.", + "Love ye one another from the heart; and if a man sin against thee, speak peaceably to him, and in thy soul hold not guile; and if he repent and confess, forgive him.", + "But if he deny it, do not get into a passion with him, lest catching the poison from thee he take to swearing and so thou sin doubly.", + "Let not another man hear thy secrets when engaged in legal strife, lest he come to hate thee and become thy enemy, and commit a great sin against thee; for ofttimes he addresseth thee guilefully or busieth himself about thee with wicked intent.", + "And though he deny it and yet have a sense of shame when reproved, give over reproving him. For be who denieth may repent so as not again to wrong thee; yea, he may also honour thee, and fear and be at peace with thee.", + "And if he be shameless and persist in his wrong-doing, even so forgive him from the heart, and leave to God the avenging." + ], + [ + "If a man prospereth more than you, do not be vexed, but pray also for him, that he may have perfect prosperity for so it is expedient for you.", + "And if he be further exalted, be not envious of him, remembering that all flesh shall die; and offer praise to God, who giveth things good and profitable to all men.", + "Seek out the judgments of the Lord, and thy mind will rest and be at peace.", + "And though a man become rich by evil means, even as Esau, the brother of my father, be not jealous; but wait for the end of the Lord.", + "For if he taketh away from a man wealth gotten by evil means He forgiveth him if he repent, but the unrepentant is reserved for eternal punishment.", + "For the poor man, if free from envy he pleaseth the Lord in all things, is blessed beyond all men, because he hath not the travail of vain men.", + "Put away, therefore, jealousy from your souls, and love one another with uprightness of heart." + ], + [ + "Do ye also therefore tell these things to your children, that they honour Judah and Levi, for from them shall the Lord raise up salvation to Israel.", + "For I know that at the last your children shall depart from Him, and shall walk in O wickedness, and affliction and corruption before the Lord.", + "And when he had rested for a little while, he said again; My children, obey your father, and bury me near to my fathers.", + "And he drew up his feet, and fell asleep in peace.", + "And after five years they carried him up to Hebron, and laid him with his fathers." + ] + ], + "The Testament of Asher the Tenth Son of Jacob and Zilpah": [ + [ + "The copy of the Testament of Asher, what things he spake to his sons in the hundred and twenty-fifth year of his life.", + "For while he was still in health, he said to them: Hearken, ye children of Asher, to your father, and I will declare to you all that is upright in the sight of the Lord.", + "Two ways hath God given to the sons of men, and two inclinations, and two kinds of action, and two modes (of action), and two issues.", + "Therefore all things are by twos, one over against the other.", + "For there are two ways of good and evil, and with these are the two inclinations in our breasts discriminating them.", + "Therefore if the soul take pleasure in the good (inclination), all its actions are in righteousness; and if it sin it straightway repenteth.", + "For, having its thoughts set upon righteousness, and casting away wickedness, it straightway overthroweth the evil, and uprooteth the sin.", + "But if it incline to the evil inclination, all its actions are in wickedness, and it driveth away the good, and cleaveth to the evil, and is ruled by Beliar; even though it work what is good, he perverteth it to evil.", + "For whenever it beginneth to do good, he forceth the issue of the action into evil for him, seeing that the treasure of the inclination is filled with an evil spirit." + ], + [ + "A person then may with words help the good for the sake of the evil, yet the issue of the action leadeth to mischief. There is a man who showeth no compassion upon him who serveth his turn in evil; and this thing hath two aspects, but the whole is evil.", + "And there is a man that loveth him that worketh evil, because he would prefer even to die in evil for his sake; and concerning this it is clear that it hath two aspects, but the whole is an evil work.", + "Though indeed he have love, yet is he wicked who concealeth what is evil for the sake of the good name, but the end of the action tendeth unto evil.", + "Another stealeth, doeth unjustly, plundereth, defraudeth, and withal pitieth the poor: this too hath a twofold aspect, but the whole is evil.", + "He who defraudeth his neighbour provoketh God, and sweareth falsely against the Most High, and yet pitieth the poor:", + "the Lord who commandeth the law he setteth at nought and provoketh, and yet he refresheth the poor.", + "He defileth the soul, and maketh gay the body; he killeth many, and pitieth a few: this, too, hath a twofold aspect, but the whole is evil.", + "Another committeth adultery and fornication, and abstaineth from meats, and when he fasteth he doeth evil, and by the power of his wealth overwhelmeth many; and notwithstanding his excessive wickedness he doeth the commandments: this, too, hath a twofold aspect, but the whole is evil.", + "Such men are hares; clean,- like those that divide the hoof, but in very deed are unclean.", + "For God in the tables of the commandments hath thus declared." + ], + [ + "But do not ye, my children, wear two faces like unto them, of goodness and of wickedness; but cleave unto goodness only, for God hath his habitation therein, and men desire it.", + "But from wickedness flee away, destroying the (evil) inclination by your good works; for they that are double-faced serve not God, but their own lusts, so that they may please Beliar and men like unto themselves." + ], + [ + "For good men, even they that are of single face, though they be thought by them that are double faced to sin, are just before God.", + "For many in killing the wicked do two works, of good and evil; but the whole is good, because he hath uprooted and destroyed that which is evil.", + "One man hateth the merciful and unjust man, and the man who committeth adultery and fasteth: this, too, hath a two fold aspect, but the whole work is good, because he followeth the Lord's example, in that he accepteth not the seeming good as the genuine good.", + "Another desireth not to see a good day with them that riot, lest he defile his body and pollute his soul: this, too, is double-faced, but the whole is good.", + "For such men are like to stags and to hinds, because in the manner of wild animals they seem to be unclean, but they are altogether clean; because they walk in zeal for the Lord and abstain from what God also hateth and forbiddeth by His commandments, warding off the evil from the good." + ], + [ + "Ye see, my children, how that there are two in all things, one against the other, and the one is hidden by the other: in wealth (is hidden) covetousness, in conviviality drunkenness, in laughter grief, in wedlock profligacy.", + "Death succeedeth to life, dishonour to glory, night to day, and darkness to light; [and all things are under the day, just things under life, unjust things under death;] wherefore also eternal life awaiteth death.", + "Nor may it be said that truth is a lie, nor right wrong; for all truth is under the light, even as all things are under God.", + "All these things, therefore, I proved in my life, and I wandered not from the truth of the Lord, and I searched out the commandments of the Most High, walking according to all my strength with singleness of face unto that which is good." + ], + [ + "Take heed, therefore, ye also, my children, to the commandments of the Lord, following the truth with singleness of face.", + "For they that are double-faced are guilty of a twofold sin; for they both do the evil thing and they have pleasure in them that do it, following the example of the spirits of deceit, and striving against mankind.", + "Do ye, therefore, my children, keep the law of the Lord, and give not heed unto evil as unto good; but look unto the thing that is really good, and keep it in all commandments of the Lord, having your conversation therein, and resting therein.", + "For the latter ends of men do show their righteousness (or unrighteousness), when they meet the angels of the Lord and of Satan.", + "For when the soul departs troubled, it is tormented by the evil spirit which also it served in lusts and evil works.", + "But if he is peaceful with joy he meeteth the angel of peace, and he leadeth him into eternal life." + ], + [ + "Become not, my children, as Sodom, which sinned against the angels of the Lord, and perished for ever.", + "For I know that ye shall sin, and be delivered into the hands of your enemies; and your land shall be made desolate, and your holy places destroyed, and ye shall be scattered unto the four corners of the earth. And ye shall be set at nought in the dispersion vanishing away as water.", + "Until the Most High shall visit the earth, coming Himself and breaking the head of the dragon in the water. He shall save Israel and all the Gentiles ", + "Therefore do ye also, my children, tell these things to your children, that they disobey Him not.", + "For I have known that ye shall assuredly be disobedient, and assuredly act ungodly, not giving heed to the law of God, but to the commandments of men, being corrupted through wickedness. ", + "And therefore shall ye be scattered as Gad and Dan my brethren, and ye shall know not your lands, tribe, and tongue.", + "But the Lord will gather you together in faith through His tender mercy, and for the sake of Abraham, Isaac, and Jacob.]" + ], + [ + "And when he had said these things unto them he commanded them, saying: Bury me in Hebron.", + "And he fell asleep and died at a good old age.", + "And his sons did as he had commanded them, and they carried him up to Hebron, and buried him with his fathers." + ] + ], + "The Testament of Joseph the Eleventh Son of Jacob and Rachel": [ + [ + "The copy of the Testament of Joseph. When he was about to die he called his sons and his brethren together, and said to them:-- ", + "My brethren and my children, Hearken to Joseph the beloved of Israel; Give ear, my sons, unto your father.", + "I have seen in my life envy and death, Yet I went not astray, but persevered in the truth of the Lord.", + "These my brethren hated me, but the Lord loved me: They wished to slay me, but the God of my fathers guarded me:", + "They let me down into a pit, and the Most High brought me up again. I was sold into slavery, and the Lord of all made me free: I was taken into captivity, and His strong hand succoured me. I was beset with hunger, and the Lord Himself nourished me.", + "I was alone, and God comforted me: I was sick, and the Lord visited me: I was in prison, and my God showed favour unto me; ", + "In bonds, and He released me; Slandered, and He pleaded my cause; Bitterly spoken against by the Egyptians, and He delivered me; Envied by my fellow-slaves, and He exalted me." + ], + [ + "And this chief captain of Pharaoh entrusted to me his house. And I struggled against a shameless woman, urging me to transgress with her; but the God of Israel my father delivered me from the burning flame.", + "I was cast into prison, I was beaten, I was mocked; but the Lord granted me to find mercy in the sight of the keeper of the prison. ", + "For the Lord doth not forsake them that fear Him, Neither in darkness, nor in bonds, nor in tribulations, nor in necessities.", + "For God is not put to shame as a man, Nor as the son of man is he afraid, Nor as one that is earth-born is He [weak or] affrighted. ", + "But in all those things doth He give protection, And in divers ways doth He comfort, (Though) for a little space He departeth to try the inclination of the soul.", + "In ten temptations He showed me approved, And in all of them I endured;", + "For endurance is a mighty charm, And patience giveth many good things." + ], + [ + "How often did the Egyptian woman threaten me with death! How often did she give me over to punishment,", + "and then call me back and threaten me, and when I was unwilling to company with her, she said to me: Thou shalt be lord of me, and all that is in my house, if thou wilt give thyself unto me, and thou shalt be as our master.", + "But I remembered the words of my father, and going into my chamber, I wept and prayed unto the Lord.", + "And I fasted in those seven years, and I appeared to the Egyptians as one living delicately, for they that fast for God's sake receive beauty of face.", + "And if my lord were away from home, I drank no wine; nor for three days did I take my food, but I gave it to the poor and sick.", + "And I sought the Lord early, and I wept for the Egyptian woman of Memphis, for very unceasingly did she trouble me, for also at night she came to me under pretence of visiting me.", + "And because she had no male child she pretended to regard me as a son, and so I prayed to the Lord, and she bare a male child.", + "And for a time she embraced me as a son, and I knew it not; but later, she sought to draw me into fornication.", + "And when I perceived it I sorrowed unto death; and when she had gone out, I came to myself, and lamented for her many days, because I recognized her guile and her deceit.", + "And I declared unto her the words of the Most High, if haply she would turn from her evil lust." + ], + [ + "Often, therefore, did she flatter me with words as a holy man, and guilefully in her talk praise my chastity before her husband, while desiring to ensnare me when we were alone.", + "For she lauded me openly as chaste, and in secret she said unto me: Fear not my husband; for he is persuaded concerning thy chastity: for even should one tell him concerning us, he would not believe.", + "Owing to all these things I lay upon the ground, and besought God that the Lord would deliver me from her deceit.", + "And when she had prevailed nothing thereby, she came again to me under the plea of instruction, that she might learn the word of God.", + "And she said unto me: If thou willest that I should leave my idols, lie with me, and I will persuade my husband to depart from his idols, and we will walk in the law of thy Lord.", + "And I said unto her: The Lord willeth not that those who reverence Him should be in uncleanness, nor doth He take pleasure in them that commit adultery, but in those that approach Him with a pure heart and undefiled lips. But she held her peace, longing to accomplish her evil desire.", + "And I gave myself yet more to fasting and prayer, that the Lord might deliver me from her." + ], + [ + "And again, at another time she said unto me: If thou wilt not commit adultery, I will kill my husband by poison; and take thee to be my husband.", + "I therefore, when I heard this, rent my garments, and said unto her: Woman, reverence God, and do not this evil deed, lest thou be destroyed; for know indeed that I will declare this thy device unto all men.", + "She therefore, being afraid, besought that I would not declare this device.", + "And she departed soothing me with gifts, and sending to me every delight of the sons of men." + ], + [ + "And afterwards she sent me food mingled with enchantments.", + "And when the eunuch who brought it came, I looked up and beheld a terrible man giving me with the dish a sword, and I perceived that (her) scheme was to beguile me.", + "And when he had gone out I wept, nor did I taste that or any other of her food.", + "So then after one day she came to me and observed the food, and said unto me: Why is it that thou hast not eaten of the food?", + " And I said unto her: It is because thou hast filled it with deadly enchantments; and how saidst thou: I come not near to idols, but to the Lord alone.", + "Now therefore know that the God of my father hath revealed unto me by His angel thy wickedness, and I have kept it to convict thee, if haply thou mayst see and repent.", + "But that thou mayst learn that the wickedness of the ungodly hath no power over them that worship God with chastity, behold I will take of it and eat before thee. And having so said, I prayed thus: The God of my fathers and the angel of Abraham, be with me; and ate.", + "And when she saw this she fell upon her face at my feet, weeping; and I raised her up and admonished her.", + "And she promised to do this iniquity no more." + ], + [ + "But her heart was still set upon evil, and she looked around how to ensnare me,", + "and sighing deeply she became downcast, though she was not sick. And when her husband saw her, he said unto her: Why is thy countenance fallen? And she said unto him: I have a pain at my heart, and the groanings of my spirit oppress me; and so he comforted her who was not sick.", + "Then, accordingly seizing an opportunity, she rushed unto me while her husband was yet without, and said unto me:", + "I will hang myself, or cast myself over a cliff, if thou wilt not lie with me.", + "And when I saw the spirit of Beliar was troubling her, I prayed unto the Lord, and said unto her:", + "Why, wretched woman, art thou troubled and disturbed, blinded through, sins? Remember that if thou kill thyself, Asteho, the concubine of thy husband, thy rival, will beat thy children, and thou wilt destroy thy memorial from off the earth.", + "And she said unto me: Lo, then thou lovest me; let this suffice me: only strive for my life and my children, and I expect that I shall enjoy my desire also.", + "But she knew not that because of my lord I spake thus, and not because of her.", + "For if a man hath fallen before the passion of a wicked desire and become enslaved by it, even as she, whatever good thing he may hear with regard to that passion, he receiveth it with a view to his wicked desire." + ], + [ + "I declare, therefore, unto you, my children, that it was about the sixth hour when she departed from me; and I knelt before the Lord all day, and all the night; and about dawn I rose up, weeping the while and praying for a release from her.", + "At last, then, she laid hold of my garments, forcibly dragging me to have connexion with her.", + "When, therefore, I saw that in her madness she was holding fast to my garment, I left it behind, and fled away naked.", + "And holding fast to the garment she falsely accused me, and when her husband came he cast me into prison in his house; and on the morrow he scourged me and sent me into Pharaoh's prison.", + "And when I was in bonds, the Egyptian woman was oppressed with grief, and she came and heard how I gave thanks unto the Lord and sang praises in the abode of darkness, and with glad voice rejoiced, glorifying my God that I was delivered from the lustful desire of the Egyptian woman." + ], + [ + "And often hath she sent unto me saying: Consent to fulfill my desire, and I will release thee from thy bonds, and I will free thee from the darkness.", + "And not even in thought did I incline unto her. For God loveth him who in a den of wickedness combines fasting with chastity, rather than the man who in kings' chambers combines luxury with licence.", + "And if a man liveth in chastity, and desireth also glory, and the Most High knoweth that it is expedient for him, He bestoweth this also upon me.", + "How often, though she were sick, did she come down to me at unlooked for times, and listened to my voice as I prayed! And when I heard her groanings I held my peace.", + "For when I was in her house she was wont to bare her arms, and breasts, and legs, that I might lie with her; for she was very beautiful, splendidly adorned in order to beguile me. And the Lord guarded me from her devices." + ], + [ + "Ye see, therefore, my children, how great things patience worketh, and prayer with fasting.", + "So ye too, if ye follow after chastity and purity with patience and prayer, with fasting in humility of heart, the Lord will dwell among you, because He loveth chastity.", + "And wheresoever the Most High dwelleth, even though envy, or slavery, or slander befalleth (a man), the Lord who dwelleth in him, for the sake of his chastity not only delivereth him from evil, but also exalteth him even as me.", + "For in every way the man is lifted up, whether in deed, or in word, or in thought.", + "My brethren knew how my father loved me, and yet I did not exalt myself in my mind: although I was a child, I had the fear of God in my heart; for I knew that all things would pass away. ", + "And I did nor raise myself (against them) with evil intent, but I honoured my brethren; and out of respect for them, even when I was being sold, I refrained from telling the Ishmaelites that I was a son of Jacob, a great man and a mighty." + ], + [ + "Do ye also, my children, have the fear of God in all your works before your eyes, and honour your brethren. For every one who doeth the law of the Lord shall be loved by Him.", + "And when I came to the Indocolpitae with the Ishmaelites, they asked me, saying: Art thou a slave? And I said that I was a home-born slave, that I might not put my brethren to shame.", + "And the eldest of them said unto me: Thou art not a slave, for even thy appearance doth make it manifest. But I said that I was their slave.", + "Now when we came into Egypt they strove concerning me, which of them should buy me and take me.", + "Therefore it seemed good to all that I should remain in Egypt with the merchant of their trade, until they should return bringing merchandise.", + "And the Lord gave me favour in the eyes of the merchant, and he entrusted unto me his house.", + "And God blessed him by my means, and increased him in gold and silver and in household servants.", + "And I was with him three months and five days." + ], + [ + "And about that time the Memphian woman, the wife of Pentephri, came down in a chariot, with great pomp, because she had heard from her eunuchs concerning me.", + "And she told her husband that the merchant had become rich by means of a young Hebrew, and they say that he had assuredly been stolen out of the land of Canaan.", + "Now, therefore, render justice unto him, and take away the youth to thy house; so shall the God of the Hebrews bless thee, for grace from heaven is upon him." + ], + [ + "And Pentephris was persuaded by her words, and commanded the merchant to be brought, and said unto him: What is this that I hear concerning thee, that thou stealest persons out of the land of Canaan, and sellest them for slaves?", + "But the merchant fell at his feet, and besought him, saying: I beseech thee, my lord, I know not what thou sayest.", + "And Pentephris said unto him: Whence, then, is the Hebrew slave? And he said: The Ishmaelites entrusted him unto me until they should return.", + "But he believed him not, but commanded him to be stripped and beaten. And when he persisted in this statement, Pentephris said: Let the youth be brought.", + "And when I was brought in, I did obeisance to Pentephris (for he was third in rank of the officers of Pharaoh).", + "And he took me apart from him, and said unto me: Art thou a slave or free? And I said: A slave.", + "And he said: Whose? And I said: The Ishmaelites.", + "And he said: How didst thou become their slave? And I said: They bought me out of the land of Canaan.", + "And he said unto me: Truly thou liest; and strightway he commanded me to be stripped and beaten." + ], + [ + "Now the Memphian woman was looking through a window at me while I was being beaten, for her house was near, and she sent unto him saying: Thy judgement is unjust; for thou dost punish a free man who hath been stolen, as though he were a transgressor.", + "And when I made no change in my statement, though I was beaten, he ordered me to be imprisoned, until, he said, the owners of the boy should come.", + "And the woman said unto her husband: Wherefore dost thou detain the captive and well-born lad in bonds, who ought rather to be set at liberty, and be waited upon?", + "For she wished to see me out of a desire of sin, but I was ignorant concerning all these things.", + "And he said to her: It is not the custom of the Egyptians to take that which belongeth to others before proof is given.", + "This, therefore, he said concerning the merchant; but as for the lad, he must be imprisoned." + ], + [ + "Now after four and twenty days came the Ishmaelites; for they had heard that Jacob my father was mourning much concerning me.", + "And they came and said unto me: How is it that thou saidst that thou wast a slave? and lo, we have learnt that thou art the son of a mighty man in the land of Canaan, and thy father still mourneth for thee in sackcloth and ashes.", + "When I heard this my bowels were dissolved and my heart melted, and I desired greatly to weep, but I restrained myself, that I should not put my brethren to shame. And I said unto them, I know not, I am a slave.", + "Then, therefore, they took counsel to sell me, that I should not be found in their hands.", + "For they feared my father, lest he [should come and] execute upon them a grievous vengeance. For they had heard that he was mighty with God and with men.", + "Then said the merchant unto them: Release me from the judgement of Pentiphri.", + "And they came and requested me, saying: Say that thou wast bought by us with money, and he will set us free." + ], + [ + "Now the Memphian woman said to her husband: Buy the youth; for I hear, said she, that they are selling him.", + "And straightway she sent a eunuch to the Ishmaelites, and asked them to sell me.", + "But since the eunuch would not agree to buy me (at their price) he returned, having made trial of them, and he made known to his mistress that they asked a large price for their slave.", + "And she sent another eunuch, saying: Even though they demand two minas, give them, do not spare the gold; only buy the boy, and bring him to me.", + "The eunuch therefore went and gave them eighty pieces of gold, and he received me; but to the Egyptian woman he said: I have given a hundred.", + "And though I knew (this) I held my peace, lest the eunuch should be put to shame." + ], + [ + "Ye see, therefore, my children, what great things I endured that I should not put my brethren to shame.", + "Do ye also, therefore love one another, and with long-suffering hide ye one another's faults.", + "For God delighteth in the unity of brethren, and in the purpose of a heart that takes pleasure in love.", + "And when my brethren came into Egypt they learnt that I had returned their money unto them, and upbraided them not, and comforted them.", + "And after the death of Jacob my father I loved them more abundantly, and all things whatsoever he commanded I did very abundantly for them,", + "And I suffered them not to be afflicted in the smallest matter;", + "and all that was in my hand I gave unto them. And their children were my children, and my children as their servants; and their life was my life, and all their suffering was my suffering, and all their sickness was my infirmity. My land was their land, and their counsel my counsel.", + "And I exalted not myself among them in arrogance because of my worldly glory, but I was among them as one of the least." + ], + [ + "If ye also, therefore, walk in the commandments of the Lord, my children, He will exalt you there, and will bless you with good things for ever and ever.", + "And if any one seeketh to do evil unto you, do well unto him, and pray for him, and ye shall be redeemed of the Lord from all evil.", + " [For], behold, ye see that out of my humility and long -suffering I took unto wife the daughter of the priest of Heliopolis. And a hundred talents of gold were given me with her, and the Lord made them to serve me.", + "And He gave me also beauty as a flower beyond the beautiful ones of Israel; and He preserved me unto old age in strength and in beauty, because I was like in all things to Jacob." + ], + [ + "Hear ye, therefore, me vision which I saw.", + "I saw twelve harts feeding. And nine of them were dispersed.", + "Now the three were preserved, but on the following day they also were dispersed. And I saw that the three harts became three lambs, and they cried to the Lord, and He brought them forth into a flourishing and well watered place, yea He brought them out of darkness into light.", + "And there they cried unto the Lord until there gathered together unto them the nine harts, and they became as twelve sheep, and after a little time they increased and became many flocks.", + "And after these things I saw and behold, twelve bulls were sucking one cow, which produced a sea of milk, and there drank thereof the twelve flocks and innumerable herds.", + "And the horns of the fourth bull went up unto heaven and became as a wall for the flocks, and in the midst of the two horns there grew another horn.", + "And I saw a bull calf which surrounded them twelve times, and it became a help to the bulls wholly.", + "And these things must come to pass in their season. ", + "Do ye therefore, my children, observe the commandments of the Lord, and honour Levi and Judah; for from them shall arise unto you one who saveth [all the Gentiles and] Israel. ", + "For His kingdom is an everlasting kingdom, which shall not pass away;", + "but my kingdom among you shall come to an end as a watcher's hammock, which after the summer disappeareth." + ], + [ + "or I know that after my death the Egyptians will afflict you, but God will avenge you, and will bring you into that which He promised to your fathers.", + "But ye shall carry up my bones with you; for when my bones are being taken up thither, the Lord shall be with you in light, and Beliar shall be in darkness with the Egyptians.", + "And carry ye up Asenath your mother to the Hippodrome, and near Rachel your mother bury her.", + "And when he had said these things he stretched out his feet, and died at a good old age.", + "And all Israel mourned for him, and all Egypt, with a great mourning.", + "And when the children of Israel went out of Egypt, they took with them the bones of Joseph, and they buried him in Hebron with his fathers, and the years of his life were one hundred and ten years." + ] + ], + "The Testament of Benjamin the Twelfth Son of Jacob and Rachel": [ + [ + "The copy of the words of Benjamin, which he commanded his sons to observe, after he had lived a hundred and twenty-five years.", + "And he kissed them, and said: As Isaac was born to Abraham in his old age, so also was I to Jacob.", + "And since Rachel my mother died in giving me birth, I had no milk; therefore I was suckled by Bilhah her handmaid.", + "For Rachel remained barren for twelve years after she had borne Joseph; and she prayed the Lord with fasting twelve days, and she conceived and bare me.", + "For my father loved Rachel dearly, and prayed that he might see two sons born from her.", + "Therefore was I called Benjamin, that is, a son of days." + ], + [ + "And when I went into Egypt, to Joseph, and my brother recognized me, he said unto me: What did they tell my father when they sold me?", + "And I said unto him, They dabbled thy coat with blood and sent it, and said: Know whether this be thy son's coat.", + "And Joseph said unto me: Even so, brother, the Canaanite merchants stole me by force,", + "And it came to pass that as they went on their way they concealed my garment, as though a wild beast had met me and slain me. ", + "And so his associates sold me to the Ishmaelites. And they did not lie in saying this.", + "For he wished to conceal from me the deeds of my brethren. And he called to him his brethren and said:", + "Do not tell my father what ye have done unto me, but tell him as I have told Benjamin.", + "And let the thoughts among you be such, and let not these things come to the heart of my father." + ], + [ + "Do ye also, therefore, my children, love the Lord God of heaven and earth, and keep His commandments, following the example of the good and holy man Joseph.", + "And let your mind be unto good, even as ye know me; for he that hath his mind right seeth all things rightly.", + "Fear ye the Lord, and love your neighbour; and even though the spirits of Beliar claim you to afflict you with every evil, yet shall they not have dominion over you, even as they had not over Joseph my brother.", + "How many men wished to slay him, and God shielded him! For he that feareth God and loveth his neighbour cannot be smitten by the spirit of Beliar, being shielded by the fear of God.", + "Nor can he be ruled over by the device of men or beasts, for he is helped by the Lord through the love which he hath towards his neighbour.", + "For Joseph also besought our father that he would pray for his brethren, that the Lord would not impute to them as sin whatever evil they had done unto him.", + "And thus Jacob cried out: My good child, thou hast prevailed over the bowels of thy father Jacob.", + "And he embraced him, and kissed him for two hours." + ], + [ + "See ye, therefore, my children, the end of the good man? Be followers of his compassion, therefore, with a good mind, that ye also may wear crowns of glory.", + "For the good man hath not a dark eye; for he showeth mercy to all men, even though they be sinners.", + " And though they devise with evil intent concerning him, by doing good he overcometh evil, being shielded by God: and he loveth the righteous as his own soul.", + "If any one is glorified, he envieth him not; if any one is enriched, he is not jealous; if any one is valiant, he praiseth him; the virtuous man he laudeth, on the poor man he hath mercy; on the weak he hath compassion; unto God he singeth praises.", + "As for him who hath the fear of God, he protecteth him as with a shield; him that loveth God he helpeth; him that rejecteth the Most High he admonisheth and turneth back; and him that hath the grace of a good spirit he loveth as his own soul." + ], + [ + "If, therefore, ye also have a good mind, then will both wicked men be at peace with you, and the profligate will reverence you and turn unto good; and the covetous will not only cease from their inordinate desire, but even give the objects of their covetousness to them that are afflicted.", + "If ye do well, even the unclean spirits will flee from you; and the beasts will dread you.", + "For where there is reverence for good works and light in the mind, even darkness fleeth away from him.", + "For if any one does violence to a holy man, he repenteth; for the holy man is merciful to his reviler, and holdeth his peace.", + "And if any one betrayeth a righteous man, the righteous man prayeth: though for a little he be humbled, yet not long after he appeareth far more glorious, as was Joseph my brother." + ], + [ + "The inclination of the good man is not in the power of the deceit of the spirit of Beliar, for the angel of peace guideth his soul.", + "And he gazeth not passionately upon corruptible things, nor gathereth together riches through a desire of pleasure.", + "He delighteth not in pleasure, [he grieveth for not his neighbour], he sateth not himself with luxuries, he erreth not in the uplifting of the eyes, the Lord is his portion.", + "The good inclination receiveth not glory nor dishonor from men, and it knoweth not any guile, or lie, or fighting or reviling; for the Lord dwelleth in him and lighteth up his soul, and he rejoiceth towards all men alway.", + "The good mind hath not two tongues, of blessing and of cursing, of contumely and of honor, of sorrow and of joy, of quietness and of confusion, of hypocrisy and of truth, [of poverty and of wealth]; but it hath one disposition, uncorrupt and pure, concerning all men.", + "It hath no double sight, nor double hearing; for in everything which he doeth, or speaketh, or seeth, he knoweth that the Lord looketh on his soul.", + "And he cleanseth his mind that he may not be condemned by men as well as by God. And in like manner the works of Beliar are twofold, and there is no singleness in them." + ], + [ + "Therefore, my children, I tell you, flee the malice of Beliar; for he giveth a sword to them that obey him.", + "And the sword is the mother of seven evils. First the mind conceiveth through Beliar, and first there is bloodshed; secondly ruin; thirdly, tribulation; fourthly, exile; fifthly, dearth; sixthly, panic; seventhly, destruction.", + "Therefore was Cain also delivered over to seven vengeances by God, for in every hundred years the Lord brought one plague upon him.", + "And when he was two hundred years old he began to suffer, and in the nine-hundredth year he was destroyed. For on account of Abel, his brother, with all the evils was he judged, but Lamech with seventy times seven.", + "Because for ever those who are like Cain in envy and hatred of brethren, shall be punished with the same judgment." + ], + [ + "And do ye, my children, flee evil-doing, envy, and hatred of brethren, and cleave to goodness and love.", + "He that hath a pure mind in love, looketh not after a woman with a view to fornication; for he hath no defilement in his heart, because the Spirit of God resteth upon him.", + "For as the sun is not defiled by shining on dung and mire, but rather drieth up both and driveth away the evil smell; so also the pure mind, though encompassed by the defilements of earth, rather cleanseth (them) and is not itself defiled." + ], + [ + "And I believe that there will be also evil-doings among you, from the words of Enoch the righteous: that ye shall commit fornication with the fornication of Sodom, and shall perish, all save a few, and shall renew wanton deeds with women; and the kingdom of the Lord shall not be among, you, for straightway He shall take it away.", + "Nevertheless the temple of God shall be in your portion, and the last (temple) shall be more glorious than the first. And the twelve tribes shall be gathered together there, and all the Gentiles, until the Most High shall send forth His salvation in the visitation of an only begotten prophet." + ], + [ + "Now when Joseph was in Egypt, I longed to see his figure and the form of his countenance;", + "and through the prayers of Jacob my father I saw him, while a wake in the daytime, even his entire figure exactly as he was.", + "And when he had said these things, he said unto them: Know ye, therefore, my children, that I am dying.", + "Do ye, therefore, truth and righteousness each one to his neighbour, and judgement unto confirmation, and keep the law of the Lord and his commandments.", + "For these things do I leave you instead of inheritance. Do ye also, therefore, give them to your children for an everlasting possession; for so did both Abraham, and Isaac, and Jacob.", + "For all these things they gave us for an inheritance, saying: Keep the commandments of God, until the Lord shall reveal His salvation to all Gentiles.", + "And then shall ye see Enoch, Noah, and Shem, and Abraham, and Isaac, and Jacob, rising on the right hand in gladness....", + "Then shall we also rise, each one over our tribe, worshipping the King of heaven.", + "Then also all men shall rise, some unto glory and some unto shame.", + "If ye therefore, my children, walk in holiness according to the commandments of the Lord, ye shall again dwell securely with me, and all Israel shall be gathered unto the Lord." + ], + [ + "And I shall no longer be called a ravening wolf on account of your ravages, but [a worker of the Lord, distributing food to them that work what is good.", + "And there shall rise up from my seed in the latter times one] beloved of the Lord, [hearing His voice] and a doer of the good pleasure of His will, [enlightening with new knowledge all the Gentiles, even the light of knowledge, bursting in upon Israel for salvation]." + ], + [ + "And when he finished his words, he said: I command you, my children, carry up my bones out of Egypt, and bury me at Hebron, near my fathers.", + "So Benjamin died a hundred and twenty-five years old, at a good old age,", + "and they placed him in a coffin.", + "And in the ninety-first year from the entrance of the children of Israel into Egypt, they and their brethren brought up the bones of their fathers secretly during the Canaanitish war; and they buried them in Hebron, by the feet of their fathers.", + "And they returned from the land of Canaan and dwelt in Egypt until the day of their departure from the land of Egypt." + ] + ] + }, + "schema": { + "heTitle": "צוואות השבטים", + "enTitle": "The Testaments of the Twelve Patriarchs", + "key": "The Testaments of the Twelve Patriarchs", + "nodes": [ + { + "heTitle": "צוואת ראובן בכור יעקב ולאה", + "enTitle": "The Testament of Reuben the First born Son of Jacob and Leah" + }, + { + "heTitle": "צוואת שמעון הבן השני ליעקב וללאה", + "enTitle": "The Testament of Simeon the Second of Jacob and Leah" + }, + { + "heTitle": "צוואת לוי הבן השלישי ליעקב וללאה", + "enTitle": "The Testament of Levi the Third Son of Jacob and Leah" + }, + { + "heTitle": "צוואת יהודה הבן הרביעי ליעקב וללאה", + "enTitle": "The Testament of Judah the Fourth Son of Jacob and Leah" + }, + { + "heTitle": "צוואת יששכר הבן החמישי ליעקב וללאה", + "enTitle": "The Testament of Issachar the Fifth Son of Jacob and Leah" + }, + { + "heTitle": "צוואת זבולון הבן השישי ליעקב וללאה", + "enTitle": "The Testament of Zebulun the Sixth Son of Jacob and Leah" + }, + { + "heTitle": "צוואת דן הבן השביעי ליעקב ובן בלהה", + "enTitle": "The Testament of Dan the Seventh Son of Jacob and Bilhah" + }, + { + "heTitle": "צוואת נפתלי הבן השמיני ליעקב ובן בלהה", + "enTitle": "The Testament of Naphtali the Eighth Son of Jacob and Bilhah" + }, + { + "heTitle": "צוואת גד הבן התשיעי ליעקב ובן זלפה", + "enTitle": "The Testament of Gad the Ninth Son of Jacob and Zilpah" + }, + { + "heTitle": "צוואת אשר הבן העשירי ליעקב ובן זלפה", + "enTitle": "The Testament of Asher the Tenth Son of Jacob and Zilpah" + }, + { + "heTitle": "צוואת יוסף הבן האחד עשר ליעקב ובן רחל", + "enTitle": "The Testament of Joseph the Eleventh Son of Jacob and Rachel" + }, + { + "heTitle": "צוואת בנימין הבן השנים עשר ליעקב ובן רחל", + "enTitle": "The Testament of Benjamin the Twelfth Son of Jacob and Rachel" + } + ] + } +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/The Testaments of the Twelve Patriarchs/English/merged.json b/json/Second Temple/Apocrypha/The Testaments of the Twelve Patriarchs/English/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..3f555ecefe94f6ea2e04e3f0e6dab558b4f2ed27 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/The Testaments of the Twelve Patriarchs/English/merged.json @@ -0,0 +1,1384 @@ +{ + "title": "The Testaments of the Twelve Patriarchs", + "language": "en", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/The_Testaments_of_the_Twelve_Patriarchs", + "text": { + "The Testament of Reuben the First born Son of Jacob and Leah": [ + [ + "The copy of the Testament of Reuben, even the commands which he gave his sons before he died in the hundred and twenty-fifth year of his life.", + "Two years after the death of Joseph his brother, when Reuben fell ill, his sons and his sons' sons were gathered together to visit him.", + "And he said to them: My children, behold I am dying, and go the way of my fathers.", + "And seeing there Judah, and Gad, and Asher, his brethren, he said to them: Raise me up, that I may tell to my brethren and to my children what things I have hidden in my heart, for behold now at length I am passing away.", + "And he arose and kissed them, and said unto them: Hear, my brethren, and do ye, my children, give ear to Reuben your father in the commands which I give unto you.", + "And behold I call to witness against you this day the God of heaven, that ye walk not in the sins of youth and fornication, wherein I was poured out, and defiled the bed of my father Jacob.", + "And I tell you that he smote me with a sore plague in my loins for seven months; and had not my father Jacob prayed for me to the Lord, the Lord would have destroyed me.", + "For I was thirty years old when I wrought the evil thing before the Lord, and for seven months I was sick unto death.", + "And after this I repented with set purpose of my soul for seven years before the Lord. And wine and strong drink I drank not, and flesh entered not into my mouth, and I eat no pleasant food; but I mourned over my sin, for it was great, such as had not been in Israel." + ], + [ + "And now hear me, my children, what things I saw concerning the seven spirits of deceit, when I repented.", + "Seven spirits therefore are appointed against man, and they are the leaders in the works of youth.", + "[And seven other spirits are given to him at his creation, that through them should be done every work of man.", + "The first is the spirit of life, with which the constitution (of man) is created. The second is the sense of sight, with which ariseth desire.", + "The third is the sense of hearing, with which cometh teaching. The fourth is the sense of smell, with which tastes are given to draw air and breath.", + "The fifth is the power of speech, with which cometh knowledge.", + "The sixth is the sense of taste, with which cometh the eating of meats and drinks; and by it strength is produced, for in food is the foundation of strength.", + "The seventh is the power of procreation and sexual intercourse, with which through love of pleasure sins enter in.", + "Wherefore it is the last in order of creation, and the first in that of youth, because it is filled with ignorance, and leadeth the youth as a blind man to a pit, and as a beast to a precipice." + ], + [ + "Besides all these there is an eighth spirit of sleep, with which is brought about the trance of nature and the image of death.", + "With these spirits are mingled the spirits of error.", + "[First, the spirit of fornication is seated in the nature and in the senses; the second, the spirit of insatiableness, in the belly; the third, the spirit of fighting, in the liver and gall.", + "The fourth is the spirit of obsequiousness and chicanery, that through officious attention one may be fair in seeming.", + "The fifth is the spirit of pride, that one may be boastful and arrogant. The sixth is the spirit of lying, in perdition and jealousy to practise deceits, and concealments from kindred and friends.", + "The seventh is the spirit of injustice, with which are thefts and acts of rapacity, that a man may fulfill the desire of his heart; for injustice worketh together with the other spirits by the taking of gifts.", + "And with all these the spirit of sleep is joined which is (that) of error and fantasy.]", + "And so perisheth every young man, darkening his mind from the truth, and not understanding the law of God, nor obeying the admonitions of his fathers as befell me also in my youth.", + "And now, my children, love the truth, and it will preserve you: hear ye the words of Reuben your father.", + "Pay no heed to the face of a woman, Nor associate with another man's wife, Nor meddle with affairs of womankind.", + "For had I not seen Bilhah bathing in a covered place, I had not fallen into this great iniquity.", + "For my mind taking in the thought of the woman's nakedness, suffered me not to sleep until I had wrought the abominable thing.", + "For while Jacob our father had gone to Isaac his father, when we were in Eder, near to Ephrath in Bethlehem, Bilhah became drunk and was asleep uncovered in her chamber.", + "Having therefore gone in and beheld nakedness, I wrought the impiety without her perceiving it, and leaving her sleeping I departed.", + "And forthwith an angel of God revealed to my father concerning my impiety, and he came and mourned over me, and touched her no more." + ], + [ + "Pay no heed, therefore, my children, to the beauty of women, nor set your mind on their affairs; but walk in singleness of heart in the fear of the Lord, and expend labour on good works, and on study and on your flocks, until the Lord give you a wife, whom He will, that ye suffer not as I did.", + "For until my father's death I had not boldness to look in his face, or to speak to any of my brethren, because of the reproach.", + "Even until now my conscience causeth me anguish on account of my impiety.", + "And yet my father comforted me much and prayed for me unto the Lord, that the anger of the Lord might pass from me, even as the Lord showed. And thenceforth until now I have been on my guard and sinned not.", + "Therefore, my children, I say unto you, observe all things whatsoever I command you, and ye shall not sin.", + "For a pit unto the soul is the sin of fornication, separating it from God, and bringing it near to idols, because it deceiveth the mind and understanding, and leadeth young men into hades before their time.", + "For many hath fornication destroyed; because, though a man be old or noble, or rich or poor, he bringeth reproach upon himself with the sons of men and derision with Beliar.", + "For ye heard regarding Joseph how he guarded himself from a woman, and purged his thoughts from all fornication, and found favour in the sight of God and men.", + "For the Egyptian woman did many things unto him, and summoned magicians, and offered him love potions, but the purpose of his soul admitted no evil desire....", + "Therefore the God of your fathers delivered him from every evil (and) hidden death.", + "For if fornication overcomes not your mind, neither can Beliar overcome you." + ], + [ + "For evil are women, my children; and since they have no power or strength over man, they use wiles by outward attractions, that they may draw him to themselves.", + "And whom they cannot bewitch by outward attractions, him they overcome by craft.", + "For moreover, concerning them, the angel of the Lord told me, and taught me, that women are overcome by the spirit of fornication more than men, and in their heart they plot against men; and by means of their adornment they deceive first their minds, and by the glance of the eye instill the poison, and then through the accomplished act they take them captive.", + "For a woman cannot force a man openly, but by a harlot's bearing she beguiles him. Flee, therefore, fornication,", + "my children, and command your wives and your daughters, that they adorn not their heads and faces to deceive the mind: because every woman who useth these wiles hath been reserved for eternal punishment.", + "For thus they allured the Watchers who were before the flood; for as these continually beheld them, they lusted after them, and they conceived the act in their mind; for they changed themselves into the shape of men, and appeared to them when they were with their husbands.", + "And the women lusting in their minds after their forms, gave birth to giants, for the Watchers appeared to them as reaching even unto heaven." + ], + [ + "Beware, therefore, of fornication; and if you wish to be pure in mind, guard your senses from every woman.", + "And command the women likewise not to associate with men, that they also may be pure in mind.", + "For constant meetings, even though the ungodly deed be not wrought, are to them an irremediable disease, and to us a destruction of Beliar and an eternal reproach.", + "For in fornication there is neither understanding nor godliness, and all jealousy dwelleth in the lust thereof.", + "Therefore, then I say unto you, ye will be jealous against the sons of Levi, and will seek to be exalted over them; but ye shall not be able.", + "For God will avenge them, and ye shall die by an evil death.", + "For to Levi God gave the sovereignty [and to Judah with him and to me also, and to Dan and Joseph, that we should be for rulers]. ", + "Therefore I command you to hearken to Levi, because he shall know the law of the Lord, and shall give ordinances for judgement and shall sacrifice for all Israel until the consummation of the times, as the anointed High Priest, of whom the Lord spake,", + "I adjure you by the God of heaven to do truth each one unto his neighbour and to entertain love each one for his brother.", + "And draw ye near to Levi in humbleness of heart, that ye may receive a blessing from his mouth.", + "For he shall bless Israel and Judah, because him hath the Lord chosen to be king over all the nation. ", + "And bow down before his seed, for on our behalf it will die in wars visible and invisible, and will be among you an eternal king." + ], + [ + "And Reuben died, having given these commands to his sons. ", + "And they placed him in a coffin until they carried him up from Egypt, and buried him in Hebron in the cave where his father was." + ] + ], + "The Testament of Simeon the Second of Jacob and Leah": [ + [ + "The copy of the words of Simeon, the things which he spake to his sons before he died, in the hundred and twentieth year of his life, at which time Joseph, his brother, died.", + "For when Simeon was sick, his sons came to visit him, and he strengthened himself and sat up and kissed them, and said:--" + ], + [ + "Hearken, my children, to Simeon your father, And I will declare unto you what things I have in my heart.", + "I was born of Jacob as my father's second son; And my mother Leah called me Simeon, Because the Lord had heard her prayer.", + "Moreover, I became strong exceedingly; I shrank from no achievement, Nor was I afraid of ought. ", + "For my heart was hard, And my liver was immovable, And my bowels without compassion. ", + "Because valour also has been given from the Most High to men in soul and body.", + "For in the time of my youth I was jealous in many things of Joseph, because my father loved him beyond all.", + "And I set my mind against him to destroy him, because the prince of deceit sent forth the spirit of jealousy and blinded my mind, so that I regarded him not as a brother, nor did I spare even Jacob my father.", + "But his God and the God of his fathers sent forth His angel, and delivered him out of my hands.", + "For when I went to Shechem to bring ointment for the flocks, and Reuben to Dothan, where were our necessaries and all our stores, Judah my brother sold him to the Ishmaelites.", + "And when Reuben heard these things he was grieved, for he wished to restore him to his father.", + "But on hearing this I was exceedingly wroth against Judah in that he let him go away alive, and for five months I continued wrathful against him.", + "But the Lord restrained me, and withheld from me the power of my hands; for my right hand was half withered for seven days.", + "And I knew, my children, that because of Joseph this had befallen me, and I repented and wept; and I besought the Lord God that my hand might be restored, and that I might hold aloof from all pollution and envy and from all folly.", + "For I knew that I had devised an evil thing before the Lord and Jacob my father, on account of Joseph my brother, in that I envied him." + ], + [ + "And now, my children, hearken unto me and beware of the spirit of deceit and envy.", + "For envy ruleth over the whole mind of a man, and suffereth him neither to eat nor to drink, nor to do any good thing.", + "But it ever suggesteth (to him) to destroy him that he envieth;", + "and so long as he that is envied flourisheth, he that envieth fadeth away.", + "Two years therefore I afflicted my soul with fasting in the fear of the Lord, and I learnt that deliverance from envy cometh by the fear of God.", + "For if a man flee to the Lord, the evil spirit runneth away from him, and his mind is lightened.", + "And henceforward he sympathiseth with him whom he envied and forgiveth those who are hostile to him, and so ceaseth from his envy." + ], + [ + "And my father asked Concerning me, because he saw that I was sad; and I said unto him, I am pained in my liver.", + "For I mourned more than they all, because I was guilty of the selling of Joseph.", + "And when we went down into Egypt, and he bound me as a spy, I knew that I was suffering justly, and I grieved not.", + "Now Joseph was a good man, and had the Spirit of God within him: being compassionate and pitiful, he bore no malice against me; but loved me even as the rest of his brethren.", + "Beware, therefore, my children, of all jealousy and envy, and walk in singleness of soul and with good heart, keeping in mind Joseph your father's brother, that God may give you also grace and glory, and blessing upon your heads, even as ye saw in Joseph's case.", + "All his days he reproached us not concerning this thing, but loved us as his own soul, and beyond his own sons glorified us, and gave us riches, and cattle and fruits.", + "Do ye also, my children, love each one his brother with a good heart and the spirit of envy will withdraw from you.", + "For this maketh savage the soul and destroyeth the body; it causeth anger and war in the mind, and stirreth up unto deeds of blood, and leadeth the mind into frenzy, and suffereth not prudence to act in men; moreover, it taketh away sleep, [and causeth tumult to the soul and trembling to the body].", + "For even in sleep some malicious jealousy, deluding him, gnaweth and with wicked spirits disturbeth his soul, and causeth the body to be troubled, and waketh the mind from sleep in confusion; and as a wicked and poisonous spirit, so appeareth it to men." + ], + [ + "Therefore was Joseph comely in appearance and goodly to look upon, because no wickedness dwelt in him;", + "for some of the trouble of the spirit the face manifesteth. And now, my children, Make your hearts good before the Lord, And your ways straight before men.", + "And ye shall find grace before the Lord and men. Beware, therefore, of fornication, For fornication is mother of all evils, Separating from God, and bringing near to Beliar.", + "For I have seen it inscribed in the writing of Enoch that your sons shall be corrupted in fornication, and shall do harm to the sons of Levi with the sword.", + "But they shall not be able to withstand Levi; for he shall wage the war of the Lord, and shall conquer all your hosts.", + "And they shall be few in number, divided in Levi and Judah, and there shall be none of you for sovereignty, even as also our father prophesied in his blessings." + ], + [ + "Behold I have told you all things, that I may be acquitted of your sin.", + "Now, if ye remove from you your envy and all stiff-neckedness, As a rose shall my bones flourish in Israel, And as a lily my flesh in Jacob, And my odour shall be as the odour of Libanus; And as cedars shall holy ones be multiplied from me forever, And their branches shall stretch afar off. ", + "Then shall perish the seed of Canaan, And a remnant shall not be unto Amalek, And all the Cappadocians shall perish,", + "And all the Hittites shall be utterly destroyed. Then shall fail the land of Ham, And all the people shall perish. Then shall all the earth rest from trouble, And all the world under heaven from war.", + "Then the Mighty One of Israel shall glorify Shem, For the Lord God shall appear on earth,", + "And Himself save men. Then shall all the spirits of deceit be given to be trodden under foot, And men shall rule over wicked spirits.", + "Then shall I arise in joy, And will bless the Most High because of his marvellous works." + ], + [ + "And now, my children, obey Levi and Judah, and be not lifted up against these two tribes, for from them shall arise unto you the salvation of God.", + "For the Lord shall raise up from Levi as it were a High-priest, and from Judah as it were a King, He shall save all [the Gentiles and] the race of Israel.", + "Therefore I give you these commands that ye also may command your children that they may observe them throughout their generations." + ], + [ + "And when Simeon had made an end of commanding his sons, he slept with his fathers, being an hundred and twenty years old.", + "And they laid him in a wooden coffin, to take up his bones to Hebron.", + "And they took them up secretly during a war of the Egyptians.", + "For the bones of Joseph the Egyptians guarded in the tombs of the kings. For the sorcerers told them; that on the departure of the bones of Joseph there should be throughout all the land darkness and gloom, and an exceeding great plague to the Egyptians, so that even with a lamp a man should not recognize his brother." + ], + [ + "And the sons of Simeon bewailed their father. And they were in Egypt until the day of their departure by the hand of Moses." + ] + ], + "The Testament of Levi the Third Son of Jacob and Leah": [ + [ + "The copy of the words of Levi, the things which he ordained unto his sons, according to all that they should do, and what things should befall them until the day of judgement.", + "He was sound in health when he called them to him; for it had been revealed to him that he should die. And when they were gathered together he said to them:" + ], + [ + "I, Levi, was born in Haran, and I came with my father to Shechem.", + "And I was young, about twenty years of age, when, with Simeon, I wrought vengeance on Hamor for our sister Dinah.", + "And when I was feeding the flocks in Abel-Maul, the spirit of understanding of the Lord came upon me, and I saw all men corrupting their way, and that unrighteousness had built for itself walls, and lawlessness sat upon towers.", + "And I was grieving for the race of the sons of men, and I prayed to the Lord that I might be saved.", + "Then there fell upon me a sleep, and I beheld a high mountain, and I was upon it.", + "And behold the heavens were opened and an angel of God said to me, Levi enter", + "And I entered from the first heaven, and I saw there a great sea hanging.", + "And further I saw a second heaven far brighter and more brilliant, for there was a boundless light also therein.", + "And I said to the angel, Why Is this so? And the angel said to me, Marvel not at this, for thou shalt see another heaven more brilliant and incomparable.", + "And when thou hast ascended thither, Thou shalt stand near the Lord, And shalt be His minister, And shalt declare His mysteries to men, And shall proclaim concerning Him that shall redeem Israel. ", + "And by thee and Judah shall the Lord appear among men Saving every race of men. And from the Lord's portion shall be thy life, And He shall be thy field and vineyard, And fruits, gold, and silver." + ], + [ + "l Hear, therefore, regarding the heavens which have been shown to thee. The lowest is for this cause gloomy unto thee, in that it beholds all the unrighteous deeds of men.", + "And it has fire, snow, and ice made ready for the day of judgement, in the righteous judgement of God; for in it are all the spirits of the retributions for vengeance on men.", + "And in the second are the hosts of the armies which are ordained for the day of judgement, to work vengeance on the spirits of deceit and of Beliar. And above them are the holy ones.", + "And in the highest of all dwelleth the Great Glory, far above all holiness.", + "In [the heaven next to] it are the archangels, who minister and make propitiation to the Lord for all the sins of ignorance of the righteous;", + "Offering to the Lord a sweet- smelling savour, a reasonable and a bloodless offering.", + "And [in the heaven below this] are the angels who bear answers to the angels of the presence of the Lord.", + "And in the heaven next to this are thrones and dominions, in which always they offer praise to God.", + "When, therefore, the Lord looketh upon us, all of us are shaken; yea, the heavens, and the earth, and the abysses are shaken at the presence of His majesty.", + "But the sons of men, having no perception of these things sin and provoke the Most High." + ], + [ + "Now, therefore, know that the Lord shall execute judgment upon the sons of men. Because when the rocks are being rent, And the sun quenched, And the waters dried up, And the fire cowering, And all creation troubled, And the invisible spirits melting away; And Hades taketh spoils through the visitations of the Most High, Men will be unbelieving and persist in their iniquity. On this account with punishment shall they be judged. ", + "Therefore the Most High hath heard thy prayer, To separate thee from iniquity,", + "and that thou shouldst become to Him a son, And a servant, and a minister of His presence.", + "The light of knowledge shalt thou light up in Jacob, And as the sun shalt thou be to all the seed of Israel.", + "And there shall be given to thee a blessing, and to all thy seed, Until the Lord shall visit all the Gentiles in His tender mercies for ever.", + "And therefore there have been given to thee counsel and understanding, That thou mightst instruct thy sons concerning this;", + "Because they that bless Him shall be blessed, And they that curse Him shall perish." + ], + [ + "And thereupon the angel opened to me the gates of heaven, and I saw the holy temple, and upon a throne of glory the Most High.", + "And He said to me: Levi, I have given thee the blessings of the priesthood until I come and sojourn in the midst of Israel.", + "Then the angel brought me down to the earth, and gave me a shield and a sword, and said to me: Execute vengeance on Shechem because of Dinah, thy sister, and I will be with thee because the Lord hath sent me.", + "And I destroyed at that time the sons of Hamor, as it is written in the heavenly tables.", + "And I said to him: I pray thee, O Lord, tell me Thy name, that I may call upon Thee in a day of tribulation.", + "And he said: I am the angel who intercedeth for the nation of Israel that they may not be smitten utterly, for every evil spirit attacketh it.", + "And after these things I awaked, and blessed the Most High, and the angel who intercedeth for the nation of Israel and for all the righteous." + ], + [ + "And when I was going to my father, I found a brazen shield; wherefore also the name of the mountain is Aspis, which is near Gebal, to the south of Abila", + "And I kept these words in my heart.", + "And after this I counselled my father, and Reuben my brother, to bid the sons of Hamor not to be circumcised; for I was zealous because of the abomination which they had wrought on my sister. ", + "And I slew Shechem first, and Simeon slew Hamor. ", + "And after this my brothers came and smote that city with the edge of the sword.", + "And my father heard these things and was wroth, and he was grieved in that they had received the circumcision, and after that had been put to death, and in his blessings he looked amiss upon us.", + "For we sinned because we had done this thing against his will, and he was sick on that day.", + "But I saw that the sentence of God was for evil upon Shechem; for they sought to do to Sarah and Rebecca as they had done to Dinah our sister, but the Lord prevented them.", + "And they persecuted Abraham our father when he was a stranger, and they vexed his flocks when they were big with young; and Eblaen, who was born in his house, they most shamefully handled.", + "And thus they did to all strangers, taking away their wives by force, and they banished them. ", + "But the wrath of the Lord came upon them to the uttermost." + ], + [ + "And I said to my father Jacob: By thee will the Lord despoil the Canaanites, and will give their land to thee and to thy seed after thee.", + "For from this day forward shall Shechem be called a city of imbeciles; for as a man mocketh a fool, so did we mock them.", + "Because also they had wrought folly in Israel by defiling my sister.", + "And we departed and came to Bethel." + ], + [ + "And there again I saw a vision as the former, after we had spent there seventy days.", + "And I saw seven men in white raiment saying unto me: Arise, put on the robe of the priesthood, and the crown of righteousness, and the breastplate of understanding, and the garment of truth, and the plate of faith, and the turban of the head, and the ephod of prophecy.", + "And they severally carried (these things) and put (them,) on me, and said unto me: From henceforth become a priest of the Lord, thou and thy seed for ever.", + "And the first anointed me with holy oil, and gave to me the staff of judgment.", + "The second washed me with pure water, and fed me with bread and wine (even) the most holy things, and clad me with a holy and glorious robe.", + "The third clothed me with a linen vestment like an ephod.", + "The, fourth put round me a girdle like unto purple. ", + "The fifth gave me a branch of rich olive.", + "The sixth placed a crown on my head.", + "The seventh placed on my head a diadem of priesthood, and filled my hands with incense, that I might serve as priest to the Lord God.", + "And they said to me: Levi, thy seed shall be divided into three offices, for a sign of the glory of the Lord who is to come.", + "And the first portion shall be great; yea, greater than it shall none be.", + "The second shall be in the priesthood.", + "And the third shall be called by a new name, because a king shall arise in Judah, and shall establish a new priesthood, after the fashion of the Gentiles.", + "And His presence is beloved, as a prophet of the Most High, of the seed of Abraham our father.", + "Therefore, every desirable thing in Israel shall be for thee and for thy seed, And ye shall eat everything fair to look upon, And the table of the Lord shall thy seed apportion.", + "And some of them shall be high priests, and judges, and scribes; For by their mouth shall the holy place be guarded.,", + "And when I awoke, I understood that this (dream) was like the first dream.", + "And I hid this also in my heart, and told it not to any man upon the earth." + ], + [ + "And after two days I and Judah went up with our father Jacob to Isaac our father's father.", + "And my father's father blessed me according to all the words of the visions which I had seen. And he would not come with us to Bethel.", + "And when we came to Bethel, my father saw a vision concerning me, that I should be their priest unto God.", + "And he rose up early in the morning, and paid tithes of all to the Lord through me.", + "And so we came to Hebron to dwell there.", + "And Isaac called me continually to put me in remembrance of the law of the Lord, even as the angel of the Lord showed unto me", + "And he taught me the law of the priesthood, of sacrifices, whole burnt-offerings, first-fruits, freewill-offerings, peace-offerings.", + "And each day he was instructing me, and was busied on my behalf before the Lord, and said to me:", + "Beware of the spirit of fornication; for this shall continue and shall by thy seed pollute the holy place.", + "Take, therefore, to thyself a wife without blemish or pollution, w bile yet thou art young, and not of the race of strange nations.", + "And before entering into the holy place, bathe; and when thou offerest the sacrifices wash; and again, when thou finishest the sacrifice,", + "wash Of twelve trees having leaves offer to the Lord, as Abraham taught me also.", + "And of every clean beast and bird offer a sacrifice to the Lord.", + "And of all thy first -fruits and of wine offer the first, as a sacrifice to the Lord God;", + "and every sacrifice thou shalt salt with salt." + ], + [ + "Now, therefore, observe whatsoever I command you, children: for whatsoever things I have heard from my fathers I have declared unto you.", + "And behold I am clear from your ungodliness and transgression, which ye shall commit in the end of the ages, deceiving Israel, and stirring up against it great evils from the Lord.", + "And ye shall deal lawlessly together with Israel, so He shall not bear with Jerusalem because of your wickedness; but the veil of the temple shall be rent, so as not to cover your shame.", + "And ye shall be scattered as captives among the Gentiles, and shall be for a reproach and for a curse there.", + "For the house which the Lord shall choose shall be called Jerusalem, as is contained in the book of Enoch the righteous." + ], + [ + "Therefore when I took a wife I was twenty-eight years old, and her name was Melcha.", + "And she conceived and bare a son, and I called his name Gersam, for we were sojourners in our land, ", + "And I saw concerning him, that he would not be in the first rank,", + "And Kohath was born in the thirty-fifth year of my life, towards sunrise.", + "And I saw in a vision that he was standing on high in the midst of all the congregation,", + "Therefore I called his name Kohath [which is, beginning of majesty and instruction].", + "And she bare me a third son, in the fortieth year of my life; and since his mother bare him with difficulty, I called him Merari, that is, 'my bitterness,' because he also was like to die.", + "And Jochebed was born in Egypt, in my sixty-fourth year, for I was renowned then in the midst of my brethren." + ], + [ + "And Gersam took a wife, and she bare to him Lomni and Semei.", + "And the sons of Kohath, Ambram, Issachar, Hebron, and Ozeel.", + "And the sons of Merari, Mooli, and Mouses.", + "And in the ninety-fourth year Ambram took Jochebed my daughter to him to wife, for they were born in one day, he and my daughter.", + "Eight years old was I when I went into the land of Canaan, and eighteen years when I slew Shechem, and at nineteen years I became priest, and at twenty-eight years I took a wife, and at forty-eight I went into Egypt.", + "And behold, my children, ye are a third generation. ", + "In my hundred and eighteenth year Joseph died." + ], + [ + "And now, my children, I command you: Fear the Lord your God with your whole heart, And walk in simplicity according to all His law.", + "And do ye also teach your children letters, That they may have understanding all their life, Reading unceasingly the law of God.", + "For every one that knoweth the law of the Lord shall be honoured, And shall not be a stranger whithersoever he goeth.", + "Yea, many friends shall he gain more than his parents, And many men shall desire to serve him, And to hear the law from his mouth.", + "Work righteousness, therefore, my children, upon the earth, That ye may have (it) as a treasure in heaven.", + "And sow good things in your souls, That ye may find them in your life. But if ye sow evil things, Ye shall reap every trouble and affliction.", + "Get wisdom in the fear of God with diligence; For though there be a leading into captivity, And cities and lands be destroyed, And gold and silver and every possession perish, The wisdom of the wise nought can take away, Save the blindness of ungodliness, and the callousness (that comes) of sin.", + "For if one keep oneself from these evil things, Then even among his enemies shall wisdom be a glory to him, And in a strange country a fatherland, And in the midst of foes shall prove a friend.", + "Whosoever teaches noble things and does them, Shall be enthroned with kings, As was also Joseph my brother." + ], + [ + "Therefore, my children, I have learnt that at the end of the ages ye will transgress against the Lord, stretching out hands to wickedness; and to all the Gentiles shall ye become a scorn.", + "For our father Israel is pure from the transgressions of the chief priests.", + "For as the heaven is purer in the Lord's sight than the earth, so also be ye, the lights of Israel, (purer) than all the Gentiles.", + "But if ye be darkened through transgressions, what, therefore, will all the Gentiles do living in blindness? Yea, ye shall bring a curse upon our race, because the light of the law which was given for to lighten every man this ye desire to destroy by teaching commandments contrary to the ordinances of God.", + "The offerings of the Lord ye shall rob, and from His portion shall ye steal choice portions, eating (them) contemptuously with harlots.", + "And out of covetousness ye shall teach the commandments of the Lord, wedded women shall ye pollute, and the virgins of Jerusalem shall ye defile: and with harlots and adulteresses shall ye be joined, and the daughters of the Gentiles shall ye take to wife, purifying them with an unlawful purification; and your union shall be like unto Sodom and Gomorrah.", + "And ye shall be puffed up because of your priesthood, lifting yourselves up against men, and not only so, but also against the commands of God. ", + "For ye shall contemn the holy things with jests and laughter." + ], + [ + "Therefore the temple, which the Lord shall choose, shall be laid waste through your uncleanness, and ye shall be captives throughout all nations.", + "And ye shall be an abomination unto them, and ye shall receive reproach and everlasting shame from the righteous judgement of God.", + "And all who hate you shall rejoice at your destruction.", + "And if you were not to receive mercy through Abraham, Isaac, and Jacob, our fathers, not one of our seed should be left upon the earth." + ], + [ + "And now I have learnt that for seventy weeks ye shall go astray, and profane the priesthood, and pollute the sacrifices. ", + "And ye shall make void the law, and set at nought the words of the prophets by evil perverseness. And ye shall persecute righteous men, and hate the godly the words of the faithful shall ye abhor.", + "And your holy places shall be laid waste even to the ground because of him.", + "And ye shall have no place that is clean; but ye shall be among the Gentiles a curse and a dispersion until He shall again visit you and in pity shall receive you." + ], + [ + "And whereas ye have heard concerning the seventy weeks, hear also concerning the priesthood. For in each jubilee there shall be a priesthood.", + "And in the first jubilee, the first who is anointed to the priesthood shall be great, and shall speak to God as to a father. And his priesthood shall be perfect with the Lord,.", + "In the second jubilee, he that is anointed shall be conceived in the sorrow of beloved ones; and his priesthood shall be honoured and shall be glorified by all.", + "And the third priest shall be taken hold of by sorrow.", + "And the fourth shall be in pain, because unrighteousness shall gather itself against him exceedingly, and all Israel shall hate each one his neighbour.", + "The fifth shall be taken hold of by darkness", + "Likewise also the sixth and the seventh.", + "And in the seventh shall be such pollution as I cannot express before men, for they shall know it who do these things.", + "Therefore shall they be taken captive and become a prey, and their land and their substance shall be destroyed.", + "And in the fifth week they shall return to their desolate country, and shall renew the house of the Lord.", + "And in the seventh week shall become priests, (who are) idolaters, adulterers, lovers of money, proud, lawless, lascivious, abusers of children and beasts." + ], + [ + "And after their punishment shall have come from the Lord, the priesthood shall fail.", + "Then shall the Lord raise up a new priest. And to him all the words of the Lord shall be revealed; And he shall execute a righteous judgement upon the earth for a multitude of days.", + "And his star shall arise in heaven as of a king. Lighting up the light of knowledge as the sun the day, And he shall be magnified in the world.", + "He shall shine forth as the sun on the earth, And shall remove all darkness from under heaven, And there shall be peace in all the earth.", + "The heavens shall exult in his days, And the earth shall be glad, And the clouds shall rejoice, [And the knowledge of the Lord shall be poured forth upon the earth, as the water of the seas; And the angels of the glory of the presence of the Lord shall be glad in him.", + "The heavens shall be opened, And From the temple of glory shall come upon him sanctification, With the Father's voice as from Abraham to Isaac.", + "And the glory of the Most High shall be uttered over him, And the spirit of understanding and sanctification shall rest upon him. ", + "For he shall give the majesty of the Lord to His sons in truth for evermore; And there shall none succeed him for all generations for ever.", + "And in his priesthood the Gentiles shall be multiplied in knowledge upon the earth, And enlightened through the grace of the Lord: In his priesthood shall sin come to an end, And the lawless shall cease to do evil. [And the just shall rest in him.]", + "And he shall open the gates of paradise, And shall remove the threatening sword against Adam.", + "And he shall give to the saints to eat from the tree of life, And the spirit of holiness shall be on them.", + "And Beliar shall be bound by him, And he shall give power to His children to tread upon the evil spirits. ", + "And the Lord shall rejoice in His children, And be well pleased in His beloved ones for ever.", + "Then shall Abraham and Isaac and Jacob exult, And I will be glad, And all the saints shall clothe themselves with joy." + ], + [ + "And now, my children, ye have heard all; choose, therefore, for yourselves either the light or the darkness, either the law of the Lord or the works of Beliar.", + "And his sons answered him, saying, Before the Lord we will walk according to His law.", + "And their father said unto them, The Lord is witness, and His angels are witnesses, and ye are witnesses, and I am witness, concerning the word of your mouth. And his sons said unto him: We are witnesses.", + "And thus Levi ceased commanding his sons; and he stretched out his feet on the bed, and was gathered to his fathers, after he had lived a hundred and thirty-seven years.", + "And they laid him in a coffin, and afterwards they buried him in Hebron, with Abraham, Isaac, and Jacob" + ] + ], + "The Testament of Judah the Fourth Son of Jacob and Leah": [ + [ + "The copy of the words of Judah, what things he spake to his sons before he died.", + "They gathered themselves together, therefore, and came to him, and he said to them: Hearken, my children, to Judah your father.", + "I was the fourth son born to my father Jacob; and Leah my mother named me Judah, saying, I give thanks to the Lord, because He hath given me a fourth son also.", + "I was swift in my youth, and obedient to my father in everything.", + "And I honoured my mother and my mother's sister.", + "And it came to pass, when I became a man, that my father blessed me, saying, Thou shalt be a king, prospering in all things." + ], + [ + "And the Lord showed me favour in all my works both in the field and in the house.", + "I know that I raced a hind, and caught it, and prepared the meat for my father, and he did eat. ", + "And the roes I used to master in the chase, and overtake all that was in the plains. A wild mare I overtook, and caught it and tamed it.", + "I slew a lion and plucked a kid out of its mouth. I took a bear by its paw and hurled it down the cliff, and it was crushed.", + "I outran the wild boar, and seizing it as I ran, I tore it in sunder.", + "A leopard in Hebron leaped upon my dog, and I caught it by the tail, and hurled it on the rocks, and it was broken in twain.", + "I found a wild ox feeding in the fields, and seizing it by the horns, and whirling it round and stunning it, I cast it from me and slew it." + ], + [ + "And when the two kings of the Canaanites came sheathed in armour against our flocks, and much people with them, single-handed I rushed upon the king of Hazor, and smote him on the greaves and dragged him down, and so I Slew him.", + "And the other, the king of Tappuah, as he sat upon his horse, [I slew, and so I scattered all his people. ", + "Achor the king] a man of giant stature I found, hurling javelins before and behind as he sat on horseback, and I took up a stone of sixty pounds weight, and hurled it and smote his horse, and killed it.", + "And I fought with (this) other for two hours; and I clave his shield in twain, and I chopped off his feet, and killed him.", + "And as I was stripping off his breastplate, behold nine men his companions began to fight with me. ", + "And I wound my garment on my hand; and I slung stones at them, and killed four of them, and the rest fled.", + "And Jacob my father slew Beelesath, king of all the kings, a giant in strength, twelve cubits high.,", + "And fear fell upon them, and they ceased warring against us.", + "Therefore my father was free from anxiety in the wars when I was with my brethren.", + "For he saw in a vision concerning me that an angel of might followed me everywhere, that I should not be overcome." + ], + [ + "And in the south there came upon us a greater war than that in Shechem; and I joined in battle array with my brethren, and pursued a thousand men, and slew of them two hundred men and four kings.", + "And I went up upon the wall, and I slew four mighty men.", + "And so we captured Hazor, and took all the spoil." + ], + [ + "On the next day we departed to Aretan, a city strong and walled and inaccessible, threatening us with death.", + "But I and Gad approached on the east side of the city, and Reuben and Levi on the west.", + "And they that were upon the wall, thinking that we were alone, were drawn down against us.", + "And so my brothers secretly climbed up the wall on both sides by stakes, and entered the city, while the men knew it not.", + "And we took it with the edge of the sword. And as for those who had taken refuge in the tower, we set fire to the tower and took both it and them.", + "And as we were departing the men of Tappuah set upon our spoil, and delivering it up to our sons we fought with them as far as Tappuah.", + "And we slew them and burnt their city, and took as spoil all that was in it." + ], + [ + "And when I was at the waters of Kozeba, the men of Jobel came against us to battle.", + "And we fought with them and routed them; and their allies from Shiloh we slew, and we did not leave them power to come in against us.", + "And the men of Makir came upon us the fifth day, to seize our spoil; and we attacked them and overcame them in fierce battle: for there was a host of mighty men amongst them, and we slew them before they had gone up the ascent.", + "And when we came to their city their women rolled upon us stones from the brow of the hill on which the city stood,", + "And I and Simeon hid ourselves behind the town, and seized upon the heights, and destroyed this city also." + ], + [ + "And the next day it was told us that the king of the city of Gaash with a mighty host was coming against us.", + "I, therefore, and Dan feigned ourselves to be Amorites, and as allies went into their city.", + "And in the depth of night our brethren came and we opened to them the gates; and we destroyed all the men and their substance, and we took for a prey all that was theirs, and their three walls we cast down.", + "And we drew near to Thamna, where was all the substance of the hostile kings.", + "Then being insulted by them, I was therefore wroth, and rushed against them to the summit; and they kept slinging against me stones and darts.", + "And had not Dan my brother aided me, they would have slain me.", + "We came upon them, therefore, with wrath, and they all fled; and passing by another way, they besought my father, and he made peace with them. ", + "And we did to them no hurt, and they became tributary to us, and we restored to them their spoil. ", + "And I built Thamna, and my father built Pabael.", + "I was twenty years old when this war befell.", + "And the Canaanites feared me and my brethren." + ], + [ + "And I had much cattle, and I had for chief herdsman Iram the Adullamite.", + "And when I went to him I saw Parsaba, king of Adullam; and he spake unto us, and he made us a feast; and when I was heated he gave me his daughter Bathshua to wife.", + "She bare me Er, and Onan and Shelah;", + "and two of them the Lord smote: for Shelah lived, and his children are ye." + ], + [ + "And eighteen years my father abode in peace with his brother Esau, and his sons with us, after that we came from Mesopotamia, from Laban.", + "And when eighteen years were fulfilled, in the fortieth year of my life, Esau, the brother of my father, came upon us with a mighty and strong people.", + "And Jacob smote Esau with an arrow, and he was taken up wounded on Mount Seir,", + "and as he went he died at Anoniram. And we pursued after the sons of Esau. Now they had a city with walls of iron and gates of brass; and we could not enter into it, and we encamped around, and besieged it.", + "And when they opened not to us in twenty days, I set up a ladder in the sight of all and with my shield upon my head I went up, sustaining the assault of stones, upwards of three talents weight; and I slew four of their mighty men.", + "And Reuben and Gad slew six others.", + "Then they asked from us terms of peace; and having taken counsel with our father, we received them as tributaries.", + "And they gave us five hundred cors of wheat, five hundred baths of oil, five hundred measures of wine, until the famine, when we went down into Egypt." + ], + [ + "And after these things my son Er took to wife Tamar, from Mesopotamia, a daughter of Aram. ", + "Now Er was wicked, and he was in need concerning Tamar, because she was not of the land of Canaan. And on the third night an angel of the Lord smote him.", + "And he had not known her according to the evil craftiness of his mother, for he did not wish to have children by her.", + "In the days of the wedding-feast I gave Onan to her in marriage;", + "and he also in wickedness knew her not, though he spent with her a year.", + "And when I threatened him he went in unto her, but he spilled the seed on the ground, according to the command of his mother, and he also died through wickedness.", + "And I wished to give Shelah also to her, but his mother did not permit it; for she wrought evil against Tamar, because she was not of the daughters of Canaan, as she also herself was." + ], + [ + "And I knew that the race of the Canaanites was wicked, but the impulse of youth blinded my mind. ", + "And when I saw her pouring out wine, owing to the intoxication of wine I was deceived, and took her although my father had not counselled (it).", + "And while I was away she went and took for Shelah a wife from Canaan.", + "And when I knew what she had done, I cursed her in the anguish of my soul.", + "And she also died through her wickedness together with her sons." + ], + [ + "And after these things, while Tamar was a widow, she heard after two years that I was going up to shear my sheep, and adorned herself in bridal array, and sat in the city Enaim by the gate.", + "For it was a law of the Amorites, that she who was about to marry should sit in fornication seven days by the gate.", + "Therefore being drunk with wine, I did not recognize her; and her beauty deceived me, through the fashion of her adorning.", + "And I turned aside to her, and said: Let me go in unto thee. And she said: What wilt thou give me? And I gave her my staff, and my girdle, and the diadem of my kingdom in pledge. And I went in unto her, and she conceived.", + "And not knowing what I had done, I wished to slay her; but she privily sent my pledges, and put me to shame.", + "And when I called her, I heard also the secret words which I spoke when lying with her in my drunkenness;", + "and I could not slay her, because it was from the Lord.", + "For I said, Lest haply she did it in subtlety, having received the pledge from another woman.", + "But I came not again near her while I lived, because I had done this abomination in all Israel.", + "Moreover, they who were in the city said there was no harlot in the gate, because she came from another place, and sat for a while in the, gate.", + "And I thought that no one knew that I had gone in to her.", + "And after this we came into Egypt to Joseph, because of the famine.", + "And I was forty and six years old, and seventy and three years lived I in Egypt." + ], + [ + "And now I command you, my children, hearken to Judah your father, and keep my sayings to perform all the ordinances of the Lord, and to obey the commands of God.", + "And walk not after your lusts, nor in the imaginations of your thoughts in haughtiness of heart; and glory not in the deeds and strength of your youth, for this also is evil in the eyes of the Lord.", + "Since I also gloried that in wars no comely woman's face ever enticed me, and reproved Reuben my brother concerning Bilhah, the wife of my father, the spirits of jealousy and of fornication arrayed themselves against me, until I lay with Bathshua the Canaanite, and Tamar, who was espoused to my sons.", + "For I said to my father-in-law: I will take counsel with my father, and so will I take thy daughter. And he was unwilling, but he showed me a boundless store of gold in his daughter's behalf; for he was a king.", + "And he adorned her with gold and pearls, and caused her to pour out wine for us at the feast with the beauty of women.", + "And the wine turned aside my eyes, and pleasure blinded my heart.", + "And I became enamoured of and I lay with her, and transgressed the commandment of the Lord and the commandment of my fathers, and I took her to wife.", + "And the Lord rewarded me according to the imagination of my heart, inasmuch as I had no joy in her children." + ], + [ + "And now, my children, I say unto you, be not drunk with wine; for wine turneth the mind away from the truth, and inspires the passion of lust, and leadeth the eyes into error.", + "For the spirit of fornication hath wine as a minister to give pleasure to the mind; for these two also take away the mind of man.", + "For if a man drink wine to drunkenness, it disturbeth the mind with filthy thoughts leading to fornication, and heateth the body to carnal union; and if the occasion of the lust be present, he worketh the sin, and is not ashamed.", + "Such is the inebriated man, my children; for he who is drunken reverenceth no man.", + "For, lo, it made me also to err, so that I was not ashamed of the multitude in the city, in that before the eyes of all I turned aside unto Tamar, and I wrought a great sin, and I uncovered the covering of my sons' shame.", + "After I had drunk wine I reverenced not the commandment of God, and I took a woman of Canaan to wife.", + "For much discretion needeth the man who drinketh wine, my children; and herein is discretion in drinking wine a man may drink so long as he preserveth modesty.", + "But if he go beyond this limit the spirit of deceit attacketh his mind, and it maketh the drunkard to talk filthily, and to transgress and not to be ashamed, but even to glory in his shame, and to account himself honourable." + ], + [ + "He that committeth fornication is not aware when he suffers loss, and is not ashamed when put to dishonour.", + "For even though a man be a king and commit fornication, he is stripped of his kingship by becoming the slave of fornication, as I myself also suffered.", + "For I gave my staff, that is, the stay of my tribe; and my girdle, that is, my power; and my diadem, that is, the glory of my kingdom.", + "And indeed I repented of these things; wine and flesh I eat not until my old age, nor did I behold any joy.", + "And the angel of God showed me that for ever do women bear rule over king and beggar alike.", + "And from the king they take away his glory, and from the valiant man his might, and from the beggar even that little which is the stay of his poverty." + ], + [ + "Observe, therefore, my children, the (rights limit in wine; for there are in it four evil spirits--- of lust, of hot desire, of profligacy of filthy lucre. If ye drink wine in gladness, be ye modest in the fear of God.", + "For if in (your) gladness the fear of God departeth, then drunkenness ariseth and shamelessness stealeth in. ", + "But if ye would live soberly do not touch wine at all, lest ye sin in words of outrage, and in fightings and slanders, and transgressions of the commandments of God, and ye perish before your time.", + "Moreover, wine revealeth the mysteries of God and men, even as I also revealed the commandments of God and the mysteries of Jacob my father to the Canaanitish woman Bathshua, which God bade me not to reveal. And wine is a cause both of war and confusion." + ], + [ + "And now, I command you, my children, not to love money, nor to gaze upon the beauty of women; because for the sake of money and beauty I was led astray to Bathshua the Canaanite.", + "[For I know that because of these two things shall my race fall into wickedness.", + "For even wise men among my sons shall they mar, and shall cause the kingdom of Judah to be diminished, which the Lord gave me because of my obedience to my father.", + "For I never caused grief to Jacob, my father: for all things whatsoever he commanded I did.", + "And Isaac, the father of my father, blessed me to be king in Israel, and Jacob further blessed me in like manner.", + "And I know that from me shall the kingdom be established." + ], + [ + "And I know what evils ye will do in the last days.]", + "Beware, therefore, my children, of fornication, and the love of money, and hearken to Judah your father.", + "For these things withdraw you from the law of God, And blind the inclination of the soul, And teach arrogance, And suffer not a man to have compassion upon his neighbour.", + "They rob his soul of all goodness, And oppress him with toils and troubles, And drive away sleep from him, And devour his flesh.", + "And he hindereth the sacrifices of God; And he remembereth not the blessing of God, He hearkeneth not to a prophet when he speaketh, And resenteth the words of godliness.", + "For he is a slave to two contrary passions, And cannot obey God, Because they have blinded his soul, And he walketh in the day as in the night." + ], + [ + "My children, the love of money leadeth to idolatry; because, when led astray through money, men name as gods those who are not gods, and it causeth him who hath it to fall into madness.", + "For the sake of money I lost my children, and had not my repentance, and my humiliation, and the prayers of my father been accepted, I should have died childless.", + "But the God of my fathers had mercy on me, because I did it in ignorance.", + "And the prince of deceit blinded me, and I sinned as a man and as flesh, being corrupted through sins;", + "and I learnt my own weakness while thinking myself invincible." + ], + [ + "Know, therefore, my children, that two spirits wait upon man the spirit of truth and the spirit of deceit.", + "And in the midst is the spirit of understanding of the mind, to which it belongeth to turn whithersoever it will.", + "And the works of truth and the works of deceit are written upon the hearts of men, and each one of them the Lord knoweth.", + "And there is no time at which the works of men can be hid; for on the heart itself have they been written down before the Lord.", + "And the spirit of truth testifieth all things, and accuseth all; and the sinner is burnt up by his own heart, and cannot raise his face to the judge." + ], + [ + "And now, my children, I command you, love Levi, that ye may abide, and exalt not yourselves against him, lest ye be utterly destroyed.", + "For to me the Lord gave the kingdom, and to him the priesthood, and He set the kingdom beneath the priesthood.", + "To me He gave the things upon the earth; to him the things in the heavens.", + "As the heaven is higher than the earth, so is the priesthood of God higher than the earthly kingdom, unless it falls away through sin from the Lord and is dominated by the earthly kingdom.", + "For the angel of the Lord said unto me: The Lord chose him rather than thee, to draw near to Him, and to eat of His table and to offer Him the first-fruits of the choice things of the sons of Israel;", + "but thou shalt be king of Jacob. And thou shalt be amongst them as the sea. For as, on the sea, just and unjust are tossed about, some taken into captivity while some are enriched, so also shall every race of men be in thee: some shall be impoverished, being taken captive, and others grow rich by plundering the possessions of others.", + "For the kings shall be as sea-monsters. They shall swallow men like fishes: The sons and daughters of free men shall they enslave; Houses, lands, flocks, money shall they plunder:", + "And with the flesh of many shall they wrongfully feed the ravens and the cranes; And they shall advance in evil, in covetousness uplifted,", + "And there shall be false prophets like tempests, And they shall persecute all righteous men." + ], + [ + "And the Lord shall bring upon them divisions one against another. And there shall be continual wars in Israel;", + "And among men of another race shall my kingdom be brought to an end, Until the salvation of Israel shall come, Until the appearing of the God of righteousness, That Jacob [and all the Gentiles] may rest in peace. And He shall guard the might of my kingdom for ever;", + "For the Lord sware to me with an oath that He would not destroy the kingdom from my seed for ever." + ], + [ + "Now I have much grief, my children, because of your lewdness and witchcrafts, and idolatries which ye shall practise against the kingdom, following them that have familiar spirits, diviners, and demons of error.", + "Ye shall make your daughters singing girls and harlots, and ye shall mingle in the abominations of the Gentiles.", + "For which things' sake the Lord shall bring upon you famine and pestilence, death and the sword, beleaguering by enemies, and revilings of friends, the slaughter of children, the rape of wives, the plundering of possessions, the burning of the temple of God,] the laying waste of the land, the enslavement of yourselves among the Gentiles.", + "And they shall make some of you eunuchs for their wives.", + "Until the Lord visit you, when with perfect heart ye repent and walk in all His commandments; and He bring you up from captivity among the Gentiles." + ], + [ + "And after these things shall a star arise to you from Jacob in peace, And a man shall arise [from my seed], like the sun of righteousness, walking with the sons of men in meekness and righteousness; And no sin shall be found in him. ", + "And the heavens shall be open unto him, To pour out the spirit, (even) the blessing of the Holy Father; And He shall pour out the spirit of grace upon you;", + "And ye shall be unto Him sons in truth, And ye shall walk in His commandments first and last.", + "Then shall the sceptre of my kingdom shine forth;", + "And from your root shall arise a stem; And from it shall grow a rod of righteousness to the Gentiles, To judge and to save all that call upon the Lord." + ], + [ + "And after these things shall Abraham and Isaac and Jacob arise unto life, and I and my brethren shall be chiefs of the tribes of Israel: Levi first, I the second, Joseph third, Benjamin fourth, Simeon fifth; Issachar sixth, and so all in order.", + "And the Lord blessed Levi, and the Angel of the Presence, me; the powers of glory, Simeon; the heaven, Reuben; the earth, Issachar; the sea, Zebulun; the mountains, Joseph; the tabernacle, Benjamin; the luminaries, Dan; Eden, Naphtali; the sun, Gad; the moon, Asher.", + "And ye shall be the people of the Lord, and have one tongue; And there shall be there no spirit of deceit of Beliar, For he shall be cast into the fire for ever.", + "And they who have died in grief shall arise in joy,", + "And they who were poor for the Lord's sake shall be made rich, And they who are put to death for the Lord's sake shall awake to life.", + "And the harts of Jacob shall run in joyfulness, And the eagles of Israel shall fly in gladness; And all the people shall glorify the Lord for ever." + ], + [ + "Observe, therefore, my children, all the law of the Lord, for there is hope for all them who hold fast unto His ways.", + "And he said to them: Behold, I die before your eyes this day, a hundred and nineteen years old.", + "Let no one bury me in costly apparel, nor tear open my bowels, for this shall they who are kings do; and carry me up to Hebron with you.", + "And Judah, when he had said these things, fell asleep; and his sons did according to all whatsoever he commanded them, and they buried him in Hebron, with his fathers." + ] + ], + "The Testament of Issachar the Fifth Son of Jacob and Leah": [ + [ + "The copy of the words of Issachar. For he called his sons and said to them: Hearken, my children, to Issachar your father; Give ear to the words of him who is beloved of the Lord.", + "I was born the fifth son to Jacob, by way of hire for the mandrakes.", + "For Reuben my brother brought in mandrakes from the field, and Rachel met him and took them.", + "And Reuben wept, and at his voice Leah my mother came forth. ", + "ow these (mandrakes) were sweet-smelling apples which were produced in the land of Haran below a ravine of water.", + "And Rachel said: I will not give them to thee, but they shall be to me instead of children. For the Lord hath despised me, and I have not borne children to Jacob.", + "Now there were two apples; and Leah said to Rachel: Let it suffice thee that thou hast taken my husband: wilt thou take these also?", + "And Rachel said to her: Thou shalt have Jacob this night for the mandrakes of thy son.", + "And Leah said to her: Jacob is mine, for I am the wife of his youth.", + "But Rachel said: Boast not, and vaunt not thyself; for he espoused me before thee, and for my sake he served our father fourteen years.", + "And had not craft increased on the earth and the wickedness of men prospered, thou wouldst not now see the face of Jacob.", + "For thou art not his wife, but in craft wert taken to him in my stead.", + "And my father deceived me, and removed me on that night, and did not suffer Jacob to see me; for had I been there, this had not happened to him.", + "Nevertheless, for the mandrakes I am hiring Jacob to thee for one night.", + "And Jacob knew Leah, and she conceived and bare me, and on account of the hire I was called Issachar." + ], + [ + "Then appeared to Jacob an angel of the Lord, saying: Two children shall Rachel bear, inasmuch as she hath refused company with her husband, and hath chosen continency.", + "And had not Leah my mother paid the two apples for the sake of his company, she would have borne eight sons; for this reason she bare six, and Rachel bare the two: for on account of the mandrakes the Lord visited her.", + "For He knew that for the sake of children she wished to company with Jacob, and not for lust of pleasure.", + "For on the morrow also she again gave up Jacob.", + "Because of the mandrakes; therefore, the Lord hearkened to Rachel.", + "For though she desired them, she eat them not, but offered them in the house of the Lord, presenting them to the priest of the Most High who was at that time." + ], + [ + "When, therefore, I grew up, my children, I walked in uprightness of heart, and I became a husbandman for my father and my brethren, and I brought in fruits from the field according to their season.", + "And my father blessed me, for he saw that I walked in rectitude before him.", + "And I was not a busybody in my doings, nor envious and malicious against my neighbour.", + "I never slandered any one, nor did I censure the life of any man, walking as I did in singleness of eye. ", + "Therefore, when I was thirty-five years old, I took to myself a wife, for my labour wore away my strength, and I never thought upon pleasure with women; but owing to my toil, sleep overcame me. ", + "And my father always rejoiced in my rectitude, because I offered through the priest to the Lord all first-fruits; then to my father also.", + "And the Lord increased ten thousandfold His benefits in my hands; and also Jacob, my father, knew that God aided my singleness.", + "For on all the poor and oppressed I bestowed the good things of the earth in the singleness of my heart." + ], + [ + "And now, hearken to me, my children, And walk in singleness of your heart, For I have seen in it all that is well-pleasing to the Lord.", + "The single-(minded) man coveteth not gold, He overreacheth not his neighbour, He longeth not after manifold dainties, He delighteth not in varied apparel.", + "He doth not desire to live a long life, But only waiteth for the will of God.", + "And the spirits of deceit have no power against him, For he looketh not on the beauty of women, Lest he should pollute his mind with corruption. ", + "There is no envy in his thoughts, [No malicious person maketh his soul to pine away,] Nor worry with insatiable desire in his mind.", + "For he walketh in singleness of soul, And beholdeth all things in uprightness of heart, Shunning eyes (made) evil through the error of the world, Lest he should see the perversion of any of the commandments of the Lord." + ], + [ + "Keep, therefore, my children, the law of God, And get singleness. And walk in guilelessness, Not playing the busybody with the business of your neighbour,", + "But love the Lord and your neighbour, Have compassion on the poor and weak.", + "Bow down your back unto husbandry, And toil in labours in all manner of husbandry, Offering gifts to the Lord with thanksgiving.", + "For with the first-fruits of the earth will the Lord bless you, even as He blessed all the saints from Abel even until now.", + "For no other portion is given to you than of the fatness of the earth, whose fruits are raised by toil. ", + "For our father Jacob blessed me with blessings of the earth and of first-fruits.", + "And Levi and Judah were glorified by the Lord even among the sons of Jacob;", + "for the Lord gave them an inheritance, and to Levi He gave the priesthood, and to Judah the kingdom. ", + "And do ye therefore obey them, and walk in the singleness of your father; [for unto Gad hath it been given to destroy the troops that are coming upon Israel]." + ], + [ + "Know ye therefore, my children, that in the last times Your sons will forsake singleness, And will cleave unto insatiable desire; And leaving guilelessness will draw near to malice; And forsaking the commandments of the Lord, They will cleave unto Beliar.", + "And leaving husbandry, They will follow after their own wicked devices, And they shall be dispersed among the Gentiles. And shall serve their enemies. ", + "And do you therefore give these commands to your children, that, if they sin, they may the more quickly return to the Lord;", + "For He is merciful, and will deliver them, even to bring them back into their land." + ], + [ + "Behold, therefore, as ye see, I am a hundred and twenty-six years old and am not conscious of committing any sin.", + "Except my wife I have not known any woman. I never committed fornication by the uplifting of my eyes.", + "I drank not wine, to be led astray thereby; I coveted not any desirable thing that was my neighbour's.", + "Guile arose not in my heart; A lie passed not through my lips.", + "If any man were in distress I joined my sighs with his, And I shared my bread with the poor. I wrought godliness, all my days I kept truth I loved the Lord;", + "Likewise also every man with all my heart. So do you also these things, my children,", + "And every spirit of Beliar shall flee from you, And no deed of wicked men shall rule over you; And every wild beast shall ye subdue, Since you have with you the God of heaven and earth (And) walk with men in singleness of heart. ", + "And having said these things, he commanded his sons that they should carry him up to Hebron, and bury him there in the cave with his fathers.", + "And he stretched out his feet and died, at a good old age; with every limb sound, and with strength unabated, he slept the eternal sleep." + ] + ], + "The Testament of Zebulun the Sixth Son of Jacob and Leah": [ + [ + "The copy of the words of Zebulun, which he enjoined on his sons before he died in the hundred and fourteenth year of his life, two years after the death of Joseph.", + "And he said to them: Hearken to me, ye sons of Zebulun, attend to the words of your father.", + "I, Zebulun, was born a good gift to my parents. For when I was born my father was increased very exceedingly, both in flocks and herds, when with the straked rods he had his portion.", + "I am not conscious that I have sinned all my days, save in thought.", + "Nor yet do I remember that I have done any iniquity, except the sin of ignorance which I committed against Joseph; for I covenanted with my brethren not to tell my father what had been done.", + "But I wept in secret many days on account of Joseph, for I feared my brethren, because they had all agreed that if any one should declare the secret, he should be slain.", + "But when they wished to kill him, I adjured them much with tears not to be guilty of this sin." + ], + [ + "For Simeon and Gad came against Joseph to kill him, and he said unto them with tears: Pity me, my brethren, have mercy upon the bowels of Jacob our father:", + "lay not upon me your hands to shed innocent blood, for I have not sinned against you.", + "And if indeed I have sinned, with chastening chastise me, my brethren but lay not upon me your hand, for the sake of Jacob our father.", + "And as he spoke these words, wailing as he did so, I was unable to bear his lamentations, and began to weep, and my liver was poured out, and all the substance of my bowels was loosened.", + "And I wept with Joseph, and my heart sounded, and the joints of my body trembled, and I was not able to stand.", + "And when Joseph saw me weeping with him, and them coming against him to slay him, he fled behind me, beseeching them. ", + "But meanwhile Reuben arose and said: Come, my brethren, let us not slay him, but let us cast him into one of these dry pits, which our fathers digged and found no water.", + "For for this cause the Lord forbade that water should rise up in them, in order that Joseph should be preserved.", + "And they did so, until they sold him to the Ishmaelites." + ], + [ + "For in his price I had no share, my children.", + "But Simeon and Gad and six other of our brethren took the price of Joseph, and bought sandals for themselves, and their wives, and their children, saying: We will not eat of it, for it is the price of our brother's blood,", + "but we will assuredly tread it under foot, because he said that he would be king over us, and so let us see what will become of his dreams.", + "Therefore it is written in the writing of the law of Moses, that whosoever will not raise up seed to his brother, his sandal should be unloosed, and they should spit in his face.", + "And the brethren of Joseph wished not that their brother should live, and the Lord loosed from them the sandal which they wore against Joseph their brother.", + "For when they came into Egypt they were unloosed by the servants of Joseph outside the gate, and so they made obeisance to Joseph after the fashion of King Pharaoh.", + "And not only did they make obeisance to him, but were spit upon also, falling down before him forthwith, and so they were put to shame before the Egyptians.", + "For after this the Egyptians heard all the evils that they had done to Joseph." + ], + [ + "And after he was sold my brothers sat down to eat and drink.", + "But I, through pity for Joseph, did not eat, but watched the pit, ", + "since Judah feared lest Simeon, Dan, and Gad should rush off and slay him.", + "But when they saw that I did not eat, they set me to watch him, till he was sold to the Ishmaelites. ", + "And when Reuben came and heard that while he was away (Joseph) had been sold, he rent his garments, (and) mourning, said: How shall I look on the face of my father Jacob?", + "And he took the money and ran after the merchants, but as he failed to find them he returned grieving.", + "But the merchants had left the broad road and marched through the Troglodytes by a short cut.", + "But Reuben was grieved, and eat no food that day. Dan therefore came to him and said:, Weep not, neither grieve; for we have found what we can say to our father Jacob.", + "Let us slay a kid of the goats, and dip in it the coat of Joseph; and let us send it to Jacob, saying: Know, is this the coat of thy son? And they did so.", + "For they stripped off from Joseph his coat when they were selling him, and put upon him the garment of a slave.", + "Now Simeon took the coat, and would not give it up, for he wished to rend it with his sword, as he was angry that Joseph lived and that he had not slain him.", + "Then we all rose up and said unto him: If thou givest not up the coat, we will say to our father that thou alone didst this evil thing in Israel.", + "And so he gave it unto them, and they did even as Dan had said." + ], + [ + "I And now, my children, I bid you to keep the commands of the Lord, and to show mercy to your neighbours, and to have compassion towards all, not towards men only, but also towards, beasts.", + "For all this thing's sake the Lord blessed me, and when all my brethren were sick, I escaped without sickness, for the Lord knoweth the purposes of each.", + "Have, therefore, compassion in your hearts, my children, because even as a man doeth to his neighbour, even so also will the Lord do to him.", + "For the sons of my brethren were sickening and were dying on account of Joseph, because they showed not mercy in their hearts; but my sons were preserved without sickness, as ye know.", + "And when I was in the land of Canaan, by the sea-coast, I made a catch of fish for Jacob my father; and when many were choked in the sea, I continued unhurt." + ], + [ + "I was the first to make a boat to sail upon the sea, for the Lord gave me understanding and wisdom therein.", + "And I let down a rudder behind it, and I stretched a sail upon another upright piece of wood in the midst.", + "And I sailed therein along the shores, catching fish for the house of my father until we came to Egypt.", + "[And through compassion I shared my catch with every stranger.", + "And if a man were a stranger, or sick, or aged, I boiled the fish, and dressed them well, and offered them to all men, as every man had need, grieving with and having compassion upon them.", + "Wherefore also the Lord satisfied me with abundance of fish when catching fish; for he that shareth with his neighbour receiveth manifold more from the Lord.]", + "For five years I caught fish [and gave thereof to every man whom I saw, and sufficed for all the house of my father].", + "And in the summer I caught fish, and in the winter I kept sheep with my brethren." + ], + [ + "[Now I will declare unto you what I did.", + "I saw a man in distress through nakedness in winter time, and had compassion upon him, and stole away a garment secretly from my father's house, and gave it to him who was in distress.", + "Do you, therefore, my children, from that which God bestoweth upon you, show compassion and mercy without hesitation to all men, and give to every man with a good heart.", + "And if ye have not the wherewithal to give to him that needeth, have compassion for him in bowels of mercy.", + "I know that my hand found not the wherewithal to give to him that needed, and I walked with him weeping for seven furlongs, and my bowels yearned towards him in compassion." + ], + [ + "Have, therefore, yourselves also, my children, compassion towards every man with mercy, that the Lord also may have compassion and mercy upon you.", + "Because also in the last days God will send His compassion on the earth, and wheresoever He findeth bowels of mercy He dwelleth in him.", + "For in the degree in which a man hath compassion upon his neighbours, in the same degree hath the Lord also upon him.]", + "And when we went down into Egypt, Joseph bore no malice against us.", + "To whom taking heed, do ye also, my children, approve yourselves without malice, and love one another; and do not set down in account, each one of you, evil against his brother.", + "For this breaketh unity and divideth all kindred, and troubleth the soul, and weareth away the countenance." + ], + [ + "Observe, therefore, the waters, and know when they flow together, they sweep along stones, trees, earth, and other things.", + "But if they are divided into many streams, the earth swalloweth them up, and they vanish away.", + "So shall ye also be if ye be divided.", + "Be not ye, therefore, divided into two heads, for everything which the Lord made hath but one head, and two shoulders, two hands, two feet, and all the remaining members.", + "For I have learnt in the writing of my fathers, that Ye shall be divided in Israel, And ye shall follow two kings, And shall work every abomination....", + "And your enemies shall lead you captive, And ye shall be evil entreated among the Gentiles, With many infirmities and tribulations.", + "And after these things ye shall remember the Lord, and repent, [And He shall cause you to return]; for He is merciful and compassionate. And He setteth not down in account evil to the sons of men, because they are flesh, And the spirits of deceit deceive them in all their deeds.", + "And after these things there shall arise unto you the Lord Himself, the light of righteousness, [And healing and compassion shall be in His wings. He shall redeem all the captivity of the sons of men from Beliar; And every spirit of deceit shall be trodden down]; And he shall bring back all the Gentiles into zeal for Him. And ye shall return unto your land. And ye shall see Him in Jerusalem, for His name's sake.", + "And again through the wickedness of your works shall ye provoke Him to anger, And ye shall be cast away by Him unto the time of consummation." + ], + [ + "And now, my children, grieve not that I am dying, nor be cast down in that I am coming to my end. ", + "For I shall rise again in the midst of you, as a ruler in the midst of his sons; and I shall rejoice in the midst of my tribe, as many as shall keep the law of the Lord, and the commandments of Zebulun their father.", + "But upon the ungodly shall the Lord bring eternal fire, and destroy them throughout all generations. ", + "But I am now hastening away to my rest, as did also my fathers.", + "But do ye fear the Lord our God with all your strength all the days of your life.", + "And when he had said these things he fell asleep, at a good old age. And his sons laid him in a wooden coffin.", + "And afterwards they carried him up and buried him in Hebron, with his fathers." + ] + ], + "The Testament of Dan the Seventh Son of Jacob and Bilhah": [ + [ + "The copy of the words of Dan, which he spake to his sons in his last days, in the hundred and twenty-fifth year of his life.", + "For he called together his family, and said: Hearken to my words, ye sons of Dan; and give heed to the words of your father.", + "I have proved in my heart, and in my whole life, that truth with just dealing is good and well pleasing to God, and that lying and anger are evil, because they teach man all wickedness.", + "I confess, therefore, this day to you, my children, that in my heart I resolved on the death of Joseph my brother, the true and good man.", + "[And I rejoiced that he was sold, because his father loved him more than us.]", + "For the spirit of jealousy and vainglory said to me: Thou thyself also art his son.", + "And one of the spirits of Beliar stirred me up, saying: Take this sword, and with it slay Joseph: so shall thy father love thee when he is dead.", + "Now this is the spirit of anger that persuaded me to crush Joseph as a leopard crusheth a kid.", + "But the God of my fathers did not suffer him to fall into my hands, so that I should find him alone and slay him, and cause a second tribe to be destroyed in Israel." + ], + [ + "And now, my children, behold I am dying, and I tell you of a truth, that unless ye keep yourselves from the spirit of lying and of anger, and love truth and longsuffering, ye shall perish.", + "For anger is blindness, and does not suffer one to see the face of any man with truth.", + "For though it be a father or a mother, he behaveth towards them as enemies; though it be a brother, he knoweth him not; though it be a prophet of the Lord, he disobeyeth him; though a righteous man, he regardeth him not; though a friend, he doth not acknowledge him.", + "For the spirit of anger encompasseth him with the net of deceit, and blindeth his eyes, and through lying darkeneth his mind, and giveth him its own peculiar vision.", + "And wherewith encompasseth it his eyes? With hatred of heart, so as to be envious of his brother." + ], + [ + "For anger is an evil thing, my children, for it troubleth even the soul itself.", + "And the body of the angry man it maketh its own, and over his soul it getteth the mastery, and it bestoweth upon the body power that it may work all iniquity.", + "And when the body does all these things, the soul justifieth what is done, since it seeth not aright. ", + "Therefore he that is wrathful, if he be a mighty man, hath a threefold power in his anger: one by the help of his servants; and a second by his wealth, whereby he persuadeth and overcometh wrongfully; and thirdly, having his own natural power he worketh thereby the evil.", + "And though the wrathful man be weak, yet hath he a power twofold of that which is by nature; for wrath ever aideth such in lawlessness.", + "This spirit goeth always with lying at the right hand of Satan, that with cruelty and lying his works may be wrought." + ], + [ + "Understand ye, therefore, the power of wrath, that it is vain.", + "For it first of all giveth provocation by word; then by deeds it strengtheneth him who is angry, and with sharp losses disturbeth his mind, and so stirreth up with great wrath his soul. ", + "Therefore, when any one speaketh against you, be not ye moved to anger, [and if any man praiseth you as holy men, be not uplifted: be not moved either to delight or to disgust].", + "For first it pleaseth the hearing, and so maketh the mind keen to perceive the grounds for provocation; and then being enraged, he thinketh that he is justly angry.", + " If ye fall into any loss or ruin, my children, be not afflicted; for this very spirit maketh (a man) desire that which is perishable, in order that he may be enraged through the affliction.", + "And if ye suffer loss voluntarily, or involuntarily, be not vexed; for from vexation ariseth wrath with lying.", + "Moreover, a twofold mischief is wrath with lying; and they assist one another in order to disturb the heart;", + "and when the soul is continually disturbed, the Lord departeth from it, and Beliar ruleth over it." + ], + [ + "Observe, therefore, my children, the commandments of the Lord, And keep His law; Depart from wrath, And hate lying, That the Lord may dwell among you, And Beliar may flee from you.", + "Speak truth each one with his neighbour. So shall ye not fall into wrath and confusion; But ye shall be in peace, having the God of peace, So shall no war prevail over you. ", + "Love the Lord through all your life, And one another with a true heart.", + "I know that in the last days ye shall depart from the Lord, And ye shall provoke Levi unto anger, And fight against Judah; But ye shall not prevail against them, For an angel of the Lord shall guide them both; For by them shall Israel stand.", + "And whensoever ye depart from the Lord, ye shall walk in all evil and work the abominations of the Gentiles, going a-whoring after women of the lawless ones, while with all wickedness the spirits of wickedness work in you. ", + "[For I have read in the book of Enoch, the righteous, that your prince is Satan, and that all the spirits of wickedness and pride will conspire to attend constantly on the sons of Levi, to cause them to sin before the Lord.", + "And my sons will draw near to Levi. And sin with them in all things; And the sons of Judah will be covetous, Plundering other men's goods like lions.] ", + "Therefore shall ye be led away [with them] into captivity, And there shall ye receive all the plagues of Egypt, And all the evils of the Gentiles.", + "And so when ye return to the Lord ye shall obtain mercy, And He shall bring you into His sanctuary, And He shall give you peace.", + "And there shall arise unto you from the tribe of [Judah and of] Levi the salvation of the Lord; And he shall make war against Beliar. And execute an everlasting vengeance on our enemies;", + "And the captivity shall he take from Beliar [the souls of the saints], And turn disobedient hearts unto the Lord, And give to them that call upon him eternal peace.", + "And the saints shall rest in Eden, And in the New Jerusalem shall the righteous rejoice, And it shall be unto the glory of God for ever.", + "And no longer shall Jerusalem endure desolation, Nor Israel be led captive; For the Lord shall be in the midst of it, And the Holy One of Israel shall reign over it." + ], + [ + "And now, fear the Lord, my children, and beware of Satan and his spirits.", + "Draw near unto God and unto the angel that intercedeth for you, for he is a mediator between God and man, and for the peace of Israel he shall stand up against the kingdom of the enemy. ", + "Therefore is the enemy eager to destroy all that call upon the Lord.", + "For he knoweth that upon the day on which Israel shall repent, the kingdom of the enemy shall be brought to an end.", + "For the very angel of peace shall strengthen Israel, that it fall not into the extremity of evil. And it shall be in the time of the lawlessness of Israel, that the Lord will not depart from them, but will transform them into a nation that doeth His will, for none of the angels will be equal unto him. And His name shall be in every place in Israel, and among the Gentiles. ", + "Keep, therefore, yourselves, my children, from every evil work, And cast away wrath and all lying, And love truth and long-suffering.", + "And the things which ye have heard from your father, do ye also impart to your children.", + "Depart, therefore, from all unrighteousness, and cleave unto the righteousness of God, and your race will be saved for ever.", + "And bury me near my fathers." + ], + [ + "And when he had said these things he kissed them, and fell asleep at a good old age.", + "And his sons buried him, And after that they carried up his bones, and placed them near Abraham, and Isaac, and Jacob.", + "[Nevertheless, Dan prophesied unto them that they should forget their God, and should be alienated from the land of their inheritance and from the race of Israel, and from the family of their seed.]" + ] + ], + "The Testament of Naphtali the Eighth Son of Jacob and Bilhah": [ + [ + "The copy of the testament of Naphtali, which he ordained at the time of his death in the hundred and thirtieth year of his life.", + "When his sons were gathered together in the seventh month, on the first day of the month, while still in good health, he made them a feast of food and wine.", + "And after he was awake in the morning, he said to them, I am dying; and they believed him not.", + "And as he glorified the Lord, he grew strong and said that after yesterday's feast he should die.", + "And he began then to say: Hear, my children, ye sons of Naphtali, hear the words of your father.", + "I was born from Bilhah, and because Rachel dealt craftily, and gave Bilhah in place of herself to Jacob, and she conceived and bare me upon Rachel's knees, therefore she called my name Naphtali.", + "For Rachel loved me very much because I was born upon her lap; and when I was still young she was wont to kiss me, and say: May I have a brother of thine from mine own womb, like unto thee.", + "Whence also Joseph was like unto me in all things, according to the prayers of Rachel.", + "Now my mother was Bilhah, daughter of Rotheus the brother of Deborah, Rebecca's nurse, who was born on one and the self-same day with Rachel.", + "And Rotheus was of the family of Abraham, a Chaldean, God fearing, free-born, and noble.", + "And he was taken captive and was bought by Laban; and he gave him Euna his handmaid to wife, and she bore a daughter, and called her name Zilpah, after the name of the village in which he had been taken captive.", + "And next she bore Bilhah, saying: My daughter hastens after what is new, for immediately that she was born she seized the breast and hastened to suck it." + ], + [ + "And I was swift on my feet like the deer, and my father Jacob appointed me for all messages, and as a deer did he give me his blessing.", + "For as the potter knoweth the vessel, how much it is to contain, and bringeth clay accordingly, so also doth the Lord make the body after the likeness of the spirit, and according to the capacity of the body doth He implant the spirit.", + "And the one does not fall short of the other by a third part of a hair; for by weight, and measure, and rule was all the creation made.", + "And as the potter knoweth the use of each vessel, what it is meet for, so also doth the Lord know the body, how far it will persist in goodness, and when it beginneth in evil.", + "For there is no inclination or thought which the Lord knoweth not, for He created every man after His own image.", + "As a man's strength, so also is his work; and as his mind, so also is his skill; and as his purpose, so also is his achievement; and as his heart, so also is his mouth; as his eye, so also is his sleep; as his soul, so also is his word, either in the law of the Lord or in the works of Beliar.", + "And as there is a division between light and darkness, between seeing and hearing, so also is there a division between man and man, and between woman and woman; and it is not to be said that the one is like the other either in face or in mind.", + "For God made all things good in their order, the five senses in the head, and He joined on the neck to the head, adding to it the hair also for comeliness and glory, then the heart for understanding, the belly for excrement, and the stomach for (grinding), the windpipe for taking in (the breath), the liver for wrath, the gall for bitterness, the spleen for laughter, the reins for prudence, the muscles of the loins for power, the lungs for drawing in, the loins for strength, and so forth.", + "So then, my children, let all your works be done in order with good intent in the fear of God, and do nothing disorderly in scorn or out of its due season. ", + "For if thou bid the eye to hear, it cannot; so neither while ye are in darkness can ye do the works of light." + ], + [ + "Be ye, therefore, not eager to corrupt your doings through covetousness or with vain words to beguile your souls; because if ye keep silence in purity of heart, ye shall understand how to hold fast the will of God, and to cast away the will of Beliar.", + "Sun and moon and stars change not their order; so do ye also change not the law of God in the disorderliness of your doings.", + "The Gentiles went astray, and forsook the Lord, and changed their order, and obeyed stocks and stones, spirits of deceit.", + "But ye shall not be so, my children, recognizing in the firmament, in the earth, and in the sea, and in all created things, the Lord who made all things, that ye become not as Sodom, which changed the order of nature.", + "In like manner the Watchers also changed the order of their nature, whom the Lord cursed at the flood, on whose account He made the earth without inhabitants and fruitless." + ], + [ + "These things I say unto you, my children, for I have read in the writing of Enoch that ye yourselves also shall depart from the Lord, walking according to all the lawlessness of the Gentiles, and ye shall do according to all the wickedness of Sodom.", + "And the Lord shall bring captivity upon you, and there shall ye serve your enemies, and ye shall be bowed down with every affliction and tribulation, until the Lord have consumed you all.", + "And after ye have become minished and made few, ye shall return and acknowledge the Lord your God; and He shall bring you back into your land, according to His abundant mercy.", + "And it shall be, that after that they come into the land of their fathers, they shall again forget the Lord and become ungodly.", + "And the Lord shall scatter them upon the face of all the earth, until the compassion of the Lord shall come, a man working righteousness and working mercy unto all them that are afar off, and to them that are near." + ], + [ + "For in the fortieth year of my life, I saw a vision on the Mount of Olives, on the east of Jerusalem, that the sun and the moon were standing still.", + "And behold Isaac, the father of my father, said to us; Run and lay hold of them, each one according to his strength; and to him that seizeth them will the sun and moon belong.", + "And we all of us ran together, and Levi laid hold of the sun, and Judah outstripped the others and seized the moon, and they were both of them lifted up with them.", + "And when Levi became as a sun, lo, a certain young man gave to him twelve branches of palm; and Judah was bright as the moon, and under their feet were twelve rays.", + "[And the two, Levi and Judah, ran, and laid hold of them.]", + "And, a bull upon the earth, with two great horns, and an eagle's wings upon its back; and we wished to seize him; but could not.", + "But Joseph came, and seized him, and ascended up with him on high.", + "And I saw, for I was there, and behold a holy writing appeared to us, saying: Assyrians, Medes, Persians, [Chaldeans,] Syrians, shall possess in captivity the twelve tribes of Israel." + ], + [ + "And again, after seven days, I saw our father Jacob standing by the sea of Jamnia, and we were with him.", + "And behold, there came a ship sailing by, without sailors or pilot; and there was written upon the ship, The Ship of Jacob.", + "And our father said to us: Come, let us embark on our ship.", + "And when he had gone on board, there arose a vehement storm, and a mighty tempest of wind; and our father, who was holding the helm, departed from us.", + "And we, being tossed with the tempest, were borne along over the sea; and the ship was filled with water, (and was) pounded by mighty waves, until it was broken up.", + "And Joseph fled away upon a little boat, and we were all divided upon nine planks, and Levi and Judah were together.", + "And we were all scattered unto the ends of the earth.", + "Then Levi, girt about with sackcloth, prayed for us all unto the Lord.", + "And when the storm ceased, the ship reached the land as it were in peace.", + "And, our father came, and we all rejoiced with one accord." + ], + [ + "These two dreams I told to my father; and he said to me: These things must be fulfilled in their season, after that Israel hath endured many things.", + "Then my father saith unto me: I believe God that Joseph liveth, for I see always that the Lord numbereth him with you,", + "And he said, weeping: Ah me, my son Joseph, thou livest, though I behold thee not, and thou seest not Jacob that begat thee.", + "He caused me also, therefore, to weep by these words, and I burned in my heart to declare that Joseph had been sold, but I feared my brethren." + ], + [ + "And lo! my children, I have shown unto you the last times, how everything shall come to pass in Israel.", + "Do ye also, therefore, charge your children that they be united to Levi and to Judah; For through them shall salvation arise unto Israel, And in them shall Jacob be blessed.", + "For through their tribes shall God appear on earth, To save the race of Israel, And to gather together the righteous from amongst the Gentiles.", + "If ye work that which is good, my children, Both men and angels shall bless you; And God shall be glorified among the Gentiles through you, And the devil shall flee from you, And the wild beasts shall fear you, And the Lord shall love you, [And the angels shall cleave to you].", + "As a man who has trained a child well is kept in kindly remembrance: So also for a good work there is a good remembrance before God.", + "But him that doeth not that which is good, Both angels and men shall curse, And God shall be dishonoured among the Gentiles through him, And the devil shall make him as his own peculiar instrument, And every wild beast shall master him, And the Lord shall hate him.", + "For the commandments of the law are twofold, And through prudence must they be fulfilled.", + "For there is a season for a man to embrace his wife, And a season to abstain therefrom for his prayer.", + "So, then, there are two commandments; and, unless they be done in due order, they bring very great sin upon men.", + "So also is it with the other commandments. Be ye therefore wise in God, my Children, and prudent, understanding the order of His commandments, and the laws of every word, that the Lord may love you." + ], + [ + "And when he had charged them with many such words, he exhorted them that they should remove his bones to Hebron, and that they should bury him with his fathers.", + "And when he had eaten and drunken with a merry heart, he covered his face and died.", + "And his sons did according to all that Naphtali their father had commanded them." + ] + ], + "The Testament of Gad the Ninth Son of Jacob and Zilpah": [ + [ + "THE copy of the testament of Gad, what things he spake unto his sons, in the hundred and twenty-fifth year of his life,", + "saying unto them: Hearken, my children, I was the ninth son born to Jacob, and I was valiant in keeping the flocks.", + "Accordingly I guarded at night the flock; and whenever the lion came, or the wolf, or any wild beast against the fold, I pursued it, and overtaking it I seized its foot with my hand and hurled it about a stone's throw, and so killed it.", + "Now Joseph my brother was feeding the flock with us for upwards of thirty days, and being young, he fell sick by reason of the heat.", + "And he returned to Hebron to our father, who made him lie down near him, because he loved him greatly.", + "And Joseph told our father that the sons of Zilpah and Bilhah were slaying the best of the flock and eating them against the judgement of Reuben and Judah.", + "For he saw that I had delivered a lamb out of the mouth of a bear, and put the bear to death; but had slain the lamb, being grieved concerning it that it could not live, and that we had eaten it.", + "And regarding this matter I was wroth with Joseph until the day that he was sold.", + "And the spirit of hatred was in me, and I wished not either to hear of Joseph with the ears, or see him with the eyes, because he rebuked us to our faces saying that we were eating of the flock without Judah. For whatsoever things he told our father, he believed him." + ], + [ + "I confess now my gin, my children, that oftentimes I wished to kill him, because I hated him from my heart.", + "Moreover, I hated him yet more for his dreams; and I wished to lick him out of the land of the living, even as an ox licketh up the grass of the field.", + "Therefore I and Simeon sold him to the Ishmaelites [for thirty pieces of gold, and ten of them we hid, and showed the twenty to our brethren]", + "And thus through covetousness we were bent on slaying him.", + "Thus the God of our fathers delivered him from our hands, that we should not work great lawlessness in Israel." + ], + [ + "And now, my children, hearken to the words of truth to work righteousness, and all the law of the Most High, and go not astray through the spirit of hatred, for it is evil in all the doings of men.", + "Whatsoever a man doeth the hater abominateth him: and though a man worketh the law of the Lord, he praiseth him not; though a man feareth the Lord, and taketh pleasure in that which is righteous, he loveth him not.", + "He dispraiseth the truth, he envieth him that prospereth, he welcometh evil-speaking, he loveth arrogance, for hatred blindeth his soul; as I also then looked on Joseph." + ], + [ + "Beware, therefore, my children of hatred, for it worketh lawlessness even against the Lord Himself.", + "For it will not hear the words of His commandments concerning the loving of one's--neighbour, and it sinneth against God.", + "For if a brother stumble, it delighteth immediately to proclaim it to all men, and is urgent that he should be judged for it, and be punished and be put to death.", + "And if it be a servant it stirreth him up against his master, and with every affliction it deviseth against him, if possibly he can be put to death.", + "For hatred worketh with envy also against them that prosper: so long as it heareth of or seeth their success it always languisheth.", + "For as love would quicken even the dead, and would call back them that are condemned to die, so hatred would slay the living, and those that had sinned venially it would not suffer to live.", + "For the spirit of hatred worketh together with Satan, through hastiness of spirits, in all things to men's death; but the spirit of love worketh together with the law of God in long-suffering unto the salvation of men." + ], + [ + "Hatred, therefore, is evil, for it constantly mateth with lying, speaking against the truth; and it maketh small things to be great, and causeth the light to be darkness, and calleth the sweet bitter, and teacheth slander, and kindleth wrath, and stirreth up war, and violence and all covetousness; it filleth the heart with evils and devilish poison.", + "These things, therefore, I say to you from experience, my children, that ye may drive forth hatred, which is of the devil, and cleave to the love of God. Righteousness casteth out hatred, humility destroyeth envy.", + "For he that is just and humble is ashamed to do what is unjust, being reproved not of another, but of his own heart, because the Lord looketh on his inclination.", + "He speaketh not against a holy man, because the fear of God overcometh hatred.", + "For fearing lest he should offend the Lord, he will not do wrong to any man, even in thought.", + "These things I learnt at last, after I had repented concerning Joseph.", + "For true repentance after a godly sort destroyeth ignorance, and driveth away the darkness, and enlighteneth the eyes, and giveth knowledge to the soul, and leadeth the mind to salvation.", + "And those things which it hath not learnt from man, it knoweth through repentance.", + "For God brought upon me a disease of the liver; and had not the prayers of Jacob my father succoured me, it had hardly failed but my spirit had departed.", + "For by what things a man transgresseth by the same also is he punished .", + "Since, therefore, my liver was set mercilessly against Joseph, in my liver too I suffered mercilessly, and was judged for eleven months, for so long a time as I had been angry against Joseph." + ], + [ + "AND now, my children, I exhort you, love ye each one his brother, and put away hatred from your hearts, love one another in deed, and in word, and in the inclination of the soul.", + "For in the presence of my father I spake peaceably to Joseph; and when I had gone out, the spirit of hatred darkened my mind, and stirred up my soul to slay him.", + "Love ye one another from the heart; and if a man sin against thee, speak peaceably to him, and in thy soul hold not guile; and if he repent and confess, forgive him.", + "But if he deny it, do not get into a passion with him, lest catching the poison from thee he take to swearing and so thou sin doubly.", + "Let not another man hear thy secrets when engaged in legal strife, lest he come to hate thee and become thy enemy, and commit a great sin against thee; for ofttimes he addresseth thee guilefully or busieth himself about thee with wicked intent.", + "And though he deny it and yet have a sense of shame when reproved, give over reproving him. For be who denieth may repent so as not again to wrong thee; yea, he may also honour thee, and fear and be at peace with thee.", + "And if he be shameless and persist in his wrong-doing, even so forgive him from the heart, and leave to God the avenging." + ], + [ + "If a man prospereth more than you, do not be vexed, but pray also for him, that he may have perfect prosperity for so it is expedient for you.", + "And if he be further exalted, be not envious of him, remembering that all flesh shall die; and offer praise to God, who giveth things good and profitable to all men.", + "Seek out the judgments of the Lord, and thy mind will rest and be at peace.", + "And though a man become rich by evil means, even as Esau, the brother of my father, be not jealous; but wait for the end of the Lord.", + "For if he taketh away from a man wealth gotten by evil means He forgiveth him if he repent, but the unrepentant is reserved for eternal punishment.", + "For the poor man, if free from envy he pleaseth the Lord in all things, is blessed beyond all men, because he hath not the travail of vain men.", + "Put away, therefore, jealousy from your souls, and love one another with uprightness of heart." + ], + [ + "Do ye also therefore tell these things to your children, that they honour Judah and Levi, for from them shall the Lord raise up salvation to Israel.", + "For I know that at the last your children shall depart from Him, and shall walk in O wickedness, and affliction and corruption before the Lord.", + "And when he had rested for a little while, he said again; My children, obey your father, and bury me near to my fathers.", + "And he drew up his feet, and fell asleep in peace.", + "And after five years they carried him up to Hebron, and laid him with his fathers." + ] + ], + "The Testament of Asher the Tenth Son of Jacob and Zilpah": [ + [ + "The copy of the Testament of Asher, what things he spake to his sons in the hundred and twenty-fifth year of his life.", + "For while he was still in health, he said to them: Hearken, ye children of Asher, to your father, and I will declare to you all that is upright in the sight of the Lord.", + "Two ways hath God given to the sons of men, and two inclinations, and two kinds of action, and two modes (of action), and two issues.", + "Therefore all things are by twos, one over against the other.", + "For there are two ways of good and evil, and with these are the two inclinations in our breasts discriminating them.", + "Therefore if the soul take pleasure in the good (inclination), all its actions are in righteousness; and if it sin it straightway repenteth.", + "For, having its thoughts set upon righteousness, and casting away wickedness, it straightway overthroweth the evil, and uprooteth the sin.", + "But if it incline to the evil inclination, all its actions are in wickedness, and it driveth away the good, and cleaveth to the evil, and is ruled by Beliar; even though it work what is good, he perverteth it to evil.", + "For whenever it beginneth to do good, he forceth the issue of the action into evil for him, seeing that the treasure of the inclination is filled with an evil spirit." + ], + [ + "A person then may with words help the good for the sake of the evil, yet the issue of the action leadeth to mischief. There is a man who showeth no compassion upon him who serveth his turn in evil; and this thing hath two aspects, but the whole is evil.", + "And there is a man that loveth him that worketh evil, because he would prefer even to die in evil for his sake; and concerning this it is clear that it hath two aspects, but the whole is an evil work.", + "Though indeed he have love, yet is he wicked who concealeth what is evil for the sake of the good name, but the end of the action tendeth unto evil.", + "Another stealeth, doeth unjustly, plundereth, defraudeth, and withal pitieth the poor: this too hath a twofold aspect, but the whole is evil.", + "He who defraudeth his neighbour provoketh God, and sweareth falsely against the Most High, and yet pitieth the poor:", + "the Lord who commandeth the law he setteth at nought and provoketh, and yet he refresheth the poor.", + "He defileth the soul, and maketh gay the body; he killeth many, and pitieth a few: this, too, hath a twofold aspect, but the whole is evil.", + "Another committeth adultery and fornication, and abstaineth from meats, and when he fasteth he doeth evil, and by the power of his wealth overwhelmeth many; and notwithstanding his excessive wickedness he doeth the commandments: this, too, hath a twofold aspect, but the whole is evil.", + "Such men are hares; clean,- like those that divide the hoof, but in very deed are unclean.", + "For God in the tables of the commandments hath thus declared." + ], + [ + "But do not ye, my children, wear two faces like unto them, of goodness and of wickedness; but cleave unto goodness only, for God hath his habitation therein, and men desire it.", + "But from wickedness flee away, destroying the (evil) inclination by your good works; for they that are double-faced serve not God, but their own lusts, so that they may please Beliar and men like unto themselves." + ], + [ + "For good men, even they that are of single face, though they be thought by them that are double faced to sin, are just before God.", + "For many in killing the wicked do two works, of good and evil; but the whole is good, because he hath uprooted and destroyed that which is evil.", + "One man hateth the merciful and unjust man, and the man who committeth adultery and fasteth: this, too, hath a two fold aspect, but the whole work is good, because he followeth the Lord's example, in that he accepteth not the seeming good as the genuine good.", + "Another desireth not to see a good day with them that riot, lest he defile his body and pollute his soul: this, too, is double-faced, but the whole is good.", + "For such men are like to stags and to hinds, because in the manner of wild animals they seem to be unclean, but they are altogether clean; because they walk in zeal for the Lord and abstain from what God also hateth and forbiddeth by His commandments, warding off the evil from the good." + ], + [ + "Ye see, my children, how that there are two in all things, one against the other, and the one is hidden by the other: in wealth (is hidden) covetousness, in conviviality drunkenness, in laughter grief, in wedlock profligacy.", + "Death succeedeth to life, dishonour to glory, night to day, and darkness to light; [and all things are under the day, just things under life, unjust things under death;] wherefore also eternal life awaiteth death.", + "Nor may it be said that truth is a lie, nor right wrong; for all truth is under the light, even as all things are under God.", + "All these things, therefore, I proved in my life, and I wandered not from the truth of the Lord, and I searched out the commandments of the Most High, walking according to all my strength with singleness of face unto that which is good." + ], + [ + "Take heed, therefore, ye also, my children, to the commandments of the Lord, following the truth with singleness of face.", + "For they that are double-faced are guilty of a twofold sin; for they both do the evil thing and they have pleasure in them that do it, following the example of the spirits of deceit, and striving against mankind.", + "Do ye, therefore, my children, keep the law of the Lord, and give not heed unto evil as unto good; but look unto the thing that is really good, and keep it in all commandments of the Lord, having your conversation therein, and resting therein.", + "For the latter ends of men do show their righteousness (or unrighteousness), when they meet the angels of the Lord and of Satan.", + "For when the soul departs troubled, it is tormented by the evil spirit which also it served in lusts and evil works.", + "But if he is peaceful with joy he meeteth the angel of peace, and he leadeth him into eternal life." + ], + [ + "Become not, my children, as Sodom, which sinned against the angels of the Lord, and perished for ever.", + "For I know that ye shall sin, and be delivered into the hands of your enemies; and your land shall be made desolate, and your holy places destroyed, and ye shall be scattered unto the four corners of the earth. And ye shall be set at nought in the dispersion vanishing away as water.", + "Until the Most High shall visit the earth, coming Himself and breaking the head of the dragon in the water. He shall save Israel and all the Gentiles ", + "Therefore do ye also, my children, tell these things to your children, that they disobey Him not.", + "For I have known that ye shall assuredly be disobedient, and assuredly act ungodly, not giving heed to the law of God, but to the commandments of men, being corrupted through wickedness. ", + "And therefore shall ye be scattered as Gad and Dan my brethren, and ye shall know not your lands, tribe, and tongue.", + "But the Lord will gather you together in faith through His tender mercy, and for the sake of Abraham, Isaac, and Jacob.]" + ], + [ + "And when he had said these things unto them he commanded them, saying: Bury me in Hebron.", + "And he fell asleep and died at a good old age.", + "And his sons did as he had commanded them, and they carried him up to Hebron, and buried him with his fathers." + ] + ], + "The Testament of Joseph the Eleventh Son of Jacob and Rachel": [ + [ + "The copy of the Testament of Joseph. When he was about to die he called his sons and his brethren together, and said to them:-- ", + "My brethren and my children, Hearken to Joseph the beloved of Israel; Give ear, my sons, unto your father.", + "I have seen in my life envy and death, Yet I went not astray, but persevered in the truth of the Lord.", + "These my brethren hated me, but the Lord loved me: They wished to slay me, but the God of my fathers guarded me:", + "They let me down into a pit, and the Most High brought me up again. I was sold into slavery, and the Lord of all made me free: I was taken into captivity, and His strong hand succoured me. I was beset with hunger, and the Lord Himself nourished me.", + "I was alone, and God comforted me: I was sick, and the Lord visited me: I was in prison, and my God showed favour unto me; ", + "In bonds, and He released me; Slandered, and He pleaded my cause; Bitterly spoken against by the Egyptians, and He delivered me; Envied by my fellow-slaves, and He exalted me." + ], + [ + "And this chief captain of Pharaoh entrusted to me his house. And I struggled against a shameless woman, urging me to transgress with her; but the God of Israel my father delivered me from the burning flame.", + "I was cast into prison, I was beaten, I was mocked; but the Lord granted me to find mercy in the sight of the keeper of the prison. ", + "For the Lord doth not forsake them that fear Him, Neither in darkness, nor in bonds, nor in tribulations, nor in necessities.", + "For God is not put to shame as a man, Nor as the son of man is he afraid, Nor as one that is earth-born is He [weak or] affrighted. ", + "But in all those things doth He give protection, And in divers ways doth He comfort, (Though) for a little space He departeth to try the inclination of the soul.", + "In ten temptations He showed me approved, And in all of them I endured;", + "For endurance is a mighty charm, And patience giveth many good things." + ], + [ + "How often did the Egyptian woman threaten me with death! How often did she give me over to punishment,", + "and then call me back and threaten me, and when I was unwilling to company with her, she said to me: Thou shalt be lord of me, and all that is in my house, if thou wilt give thyself unto me, and thou shalt be as our master.", + "But I remembered the words of my father, and going into my chamber, I wept and prayed unto the Lord.", + "And I fasted in those seven years, and I appeared to the Egyptians as one living delicately, for they that fast for God's sake receive beauty of face.", + "And if my lord were away from home, I drank no wine; nor for three days did I take my food, but I gave it to the poor and sick.", + "And I sought the Lord early, and I wept for the Egyptian woman of Memphis, for very unceasingly did she trouble me, for also at night she came to me under pretence of visiting me.", + "And because she had no male child she pretended to regard me as a son, and so I prayed to the Lord, and she bare a male child.", + "And for a time she embraced me as a son, and I knew it not; but later, she sought to draw me into fornication.", + "And when I perceived it I sorrowed unto death; and when she had gone out, I came to myself, and lamented for her many days, because I recognized her guile and her deceit.", + "And I declared unto her the words of the Most High, if haply she would turn from her evil lust." + ], + [ + "Often, therefore, did she flatter me with words as a holy man, and guilefully in her talk praise my chastity before her husband, while desiring to ensnare me when we were alone.", + "For she lauded me openly as chaste, and in secret she said unto me: Fear not my husband; for he is persuaded concerning thy chastity: for even should one tell him concerning us, he would not believe.", + "Owing to all these things I lay upon the ground, and besought God that the Lord would deliver me from her deceit.", + "And when she had prevailed nothing thereby, she came again to me under the plea of instruction, that she might learn the word of God.", + "And she said unto me: If thou willest that I should leave my idols, lie with me, and I will persuade my husband to depart from his idols, and we will walk in the law of thy Lord.", + "And I said unto her: The Lord willeth not that those who reverence Him should be in uncleanness, nor doth He take pleasure in them that commit adultery, but in those that approach Him with a pure heart and undefiled lips. But she held her peace, longing to accomplish her evil desire.", + "And I gave myself yet more to fasting and prayer, that the Lord might deliver me from her." + ], + [ + "And again, at another time she said unto me: If thou wilt not commit adultery, I will kill my husband by poison; and take thee to be my husband.", + "I therefore, when I heard this, rent my garments, and said unto her: Woman, reverence God, and do not this evil deed, lest thou be destroyed; for know indeed that I will declare this thy device unto all men.", + "She therefore, being afraid, besought that I would not declare this device.", + "And she departed soothing me with gifts, and sending to me every delight of the sons of men." + ], + [ + "And afterwards she sent me food mingled with enchantments.", + "And when the eunuch who brought it came, I looked up and beheld a terrible man giving me with the dish a sword, and I perceived that (her) scheme was to beguile me.", + "And when he had gone out I wept, nor did I taste that or any other of her food.", + "So then after one day she came to me and observed the food, and said unto me: Why is it that thou hast not eaten of the food?", + " And I said unto her: It is because thou hast filled it with deadly enchantments; and how saidst thou: I come not near to idols, but to the Lord alone.", + "Now therefore know that the God of my father hath revealed unto me by His angel thy wickedness, and I have kept it to convict thee, if haply thou mayst see and repent.", + "But that thou mayst learn that the wickedness of the ungodly hath no power over them that worship God with chastity, behold I will take of it and eat before thee. And having so said, I prayed thus: The God of my fathers and the angel of Abraham, be with me; and ate.", + "And when she saw this she fell upon her face at my feet, weeping; and I raised her up and admonished her.", + "And she promised to do this iniquity no more." + ], + [ + "But her heart was still set upon evil, and she looked around how to ensnare me,", + "and sighing deeply she became downcast, though she was not sick. And when her husband saw her, he said unto her: Why is thy countenance fallen? And she said unto him: I have a pain at my heart, and the groanings of my spirit oppress me; and so he comforted her who was not sick.", + "Then, accordingly seizing an opportunity, she rushed unto me while her husband was yet without, and said unto me:", + "I will hang myself, or cast myself over a cliff, if thou wilt not lie with me.", + "And when I saw the spirit of Beliar was troubling her, I prayed unto the Lord, and said unto her:", + "Why, wretched woman, art thou troubled and disturbed, blinded through, sins? Remember that if thou kill thyself, Asteho, the concubine of thy husband, thy rival, will beat thy children, and thou wilt destroy thy memorial from off the earth.", + "And she said unto me: Lo, then thou lovest me; let this suffice me: only strive for my life and my children, and I expect that I shall enjoy my desire also.", + "But she knew not that because of my lord I spake thus, and not because of her.", + "For if a man hath fallen before the passion of a wicked desire and become enslaved by it, even as she, whatever good thing he may hear with regard to that passion, he receiveth it with a view to his wicked desire." + ], + [ + "I declare, therefore, unto you, my children, that it was about the sixth hour when she departed from me; and I knelt before the Lord all day, and all the night; and about dawn I rose up, weeping the while and praying for a release from her.", + "At last, then, she laid hold of my garments, forcibly dragging me to have connexion with her.", + "When, therefore, I saw that in her madness she was holding fast to my garment, I left it behind, and fled away naked.", + "And holding fast to the garment she falsely accused me, and when her husband came he cast me into prison in his house; and on the morrow he scourged me and sent me into Pharaoh's prison.", + "And when I was in bonds, the Egyptian woman was oppressed with grief, and she came and heard how I gave thanks unto the Lord and sang praises in the abode of darkness, and with glad voice rejoiced, glorifying my God that I was delivered from the lustful desire of the Egyptian woman." + ], + [ + "And often hath she sent unto me saying: Consent to fulfill my desire, and I will release thee from thy bonds, and I will free thee from the darkness.", + "And not even in thought did I incline unto her. For God loveth him who in a den of wickedness combines fasting with chastity, rather than the man who in kings' chambers combines luxury with licence.", + "And if a man liveth in chastity, and desireth also glory, and the Most High knoweth that it is expedient for him, He bestoweth this also upon me.", + "How often, though she were sick, did she come down to me at unlooked for times, and listened to my voice as I prayed! And when I heard her groanings I held my peace.", + "For when I was in her house she was wont to bare her arms, and breasts, and legs, that I might lie with her; for she was very beautiful, splendidly adorned in order to beguile me. And the Lord guarded me from her devices." + ], + [ + "Ye see, therefore, my children, how great things patience worketh, and prayer with fasting.", + "So ye too, if ye follow after chastity and purity with patience and prayer, with fasting in humility of heart, the Lord will dwell among you, because He loveth chastity.", + "And wheresoever the Most High dwelleth, even though envy, or slavery, or slander befalleth (a man), the Lord who dwelleth in him, for the sake of his chastity not only delivereth him from evil, but also exalteth him even as me.", + "For in every way the man is lifted up, whether in deed, or in word, or in thought.", + "My brethren knew how my father loved me, and yet I did not exalt myself in my mind: although I was a child, I had the fear of God in my heart; for I knew that all things would pass away. ", + "And I did nor raise myself (against them) with evil intent, but I honoured my brethren; and out of respect for them, even when I was being sold, I refrained from telling the Ishmaelites that I was a son of Jacob, a great man and a mighty." + ], + [ + "Do ye also, my children, have the fear of God in all your works before your eyes, and honour your brethren. For every one who doeth the law of the Lord shall be loved by Him.", + "And when I came to the Indocolpitae with the Ishmaelites, they asked me, saying: Art thou a slave? And I said that I was a home-born slave, that I might not put my brethren to shame.", + "And the eldest of them said unto me: Thou art not a slave, for even thy appearance doth make it manifest. But I said that I was their slave.", + "Now when we came into Egypt they strove concerning me, which of them should buy me and take me.", + "Therefore it seemed good to all that I should remain in Egypt with the merchant of their trade, until they should return bringing merchandise.", + "And the Lord gave me favour in the eyes of the merchant, and he entrusted unto me his house.", + "And God blessed him by my means, and increased him in gold and silver and in household servants.", + "And I was with him three months and five days." + ], + [ + "And about that time the Memphian woman, the wife of Pentephri, came down in a chariot, with great pomp, because she had heard from her eunuchs concerning me.", + "And she told her husband that the merchant had become rich by means of a young Hebrew, and they say that he had assuredly been stolen out of the land of Canaan.", + "Now, therefore, render justice unto him, and take away the youth to thy house; so shall the God of the Hebrews bless thee, for grace from heaven is upon him." + ], + [ + "And Pentephris was persuaded by her words, and commanded the merchant to be brought, and said unto him: What is this that I hear concerning thee, that thou stealest persons out of the land of Canaan, and sellest them for slaves?", + "But the merchant fell at his feet, and besought him, saying: I beseech thee, my lord, I know not what thou sayest.", + "And Pentephris said unto him: Whence, then, is the Hebrew slave? And he said: The Ishmaelites entrusted him unto me until they should return.", + "But he believed him not, but commanded him to be stripped and beaten. And when he persisted in this statement, Pentephris said: Let the youth be brought.", + "And when I was brought in, I did obeisance to Pentephris (for he was third in rank of the officers of Pharaoh).", + "And he took me apart from him, and said unto me: Art thou a slave or free? And I said: A slave.", + "And he said: Whose? And I said: The Ishmaelites.", + "And he said: How didst thou become their slave? And I said: They bought me out of the land of Canaan.", + "And he said unto me: Truly thou liest; and strightway he commanded me to be stripped and beaten." + ], + [ + "Now the Memphian woman was looking through a window at me while I was being beaten, for her house was near, and she sent unto him saying: Thy judgement is unjust; for thou dost punish a free man who hath been stolen, as though he were a transgressor.", + "And when I made no change in my statement, though I was beaten, he ordered me to be imprisoned, until, he said, the owners of the boy should come.", + "And the woman said unto her husband: Wherefore dost thou detain the captive and well-born lad in bonds, who ought rather to be set at liberty, and be waited upon?", + "For she wished to see me out of a desire of sin, but I was ignorant concerning all these things.", + "And he said to her: It is not the custom of the Egyptians to take that which belongeth to others before proof is given.", + "This, therefore, he said concerning the merchant; but as for the lad, he must be imprisoned." + ], + [ + "Now after four and twenty days came the Ishmaelites; for they had heard that Jacob my father was mourning much concerning me.", + "And they came and said unto me: How is it that thou saidst that thou wast a slave? and lo, we have learnt that thou art the son of a mighty man in the land of Canaan, and thy father still mourneth for thee in sackcloth and ashes.", + "When I heard this my bowels were dissolved and my heart melted, and I desired greatly to weep, but I restrained myself, that I should not put my brethren to shame. And I said unto them, I know not, I am a slave.", + "Then, therefore, they took counsel to sell me, that I should not be found in their hands.", + "For they feared my father, lest he [should come and] execute upon them a grievous vengeance. For they had heard that he was mighty with God and with men.", + "Then said the merchant unto them: Release me from the judgement of Pentiphri.", + "And they came and requested me, saying: Say that thou wast bought by us with money, and he will set us free." + ], + [ + "Now the Memphian woman said to her husband: Buy the youth; for I hear, said she, that they are selling him.", + "And straightway she sent a eunuch to the Ishmaelites, and asked them to sell me.", + "But since the eunuch would not agree to buy me (at their price) he returned, having made trial of them, and he made known to his mistress that they asked a large price for their slave.", + "And she sent another eunuch, saying: Even though they demand two minas, give them, do not spare the gold; only buy the boy, and bring him to me.", + "The eunuch therefore went and gave them eighty pieces of gold, and he received me; but to the Egyptian woman he said: I have given a hundred.", + "And though I knew (this) I held my peace, lest the eunuch should be put to shame." + ], + [ + "Ye see, therefore, my children, what great things I endured that I should not put my brethren to shame.", + "Do ye also, therefore love one another, and with long-suffering hide ye one another's faults.", + "For God delighteth in the unity of brethren, and in the purpose of a heart that takes pleasure in love.", + "And when my brethren came into Egypt they learnt that I had returned their money unto them, and upbraided them not, and comforted them.", + "And after the death of Jacob my father I loved them more abundantly, and all things whatsoever he commanded I did very abundantly for them,", + "And I suffered them not to be afflicted in the smallest matter;", + "and all that was in my hand I gave unto them. And their children were my children, and my children as their servants; and their life was my life, and all their suffering was my suffering, and all their sickness was my infirmity. My land was their land, and their counsel my counsel.", + "And I exalted not myself among them in arrogance because of my worldly glory, but I was among them as one of the least." + ], + [ + "If ye also, therefore, walk in the commandments of the Lord, my children, He will exalt you there, and will bless you with good things for ever and ever.", + "And if any one seeketh to do evil unto you, do well unto him, and pray for him, and ye shall be redeemed of the Lord from all evil.", + " [For], behold, ye see that out of my humility and long -suffering I took unto wife the daughter of the priest of Heliopolis. And a hundred talents of gold were given me with her, and the Lord made them to serve me.", + "And He gave me also beauty as a flower beyond the beautiful ones of Israel; and He preserved me unto old age in strength and in beauty, because I was like in all things to Jacob." + ], + [ + "Hear ye, therefore, me vision which I saw.", + "I saw twelve harts feeding. And nine of them were dispersed.", + "Now the three were preserved, but on the following day they also were dispersed. And I saw that the three harts became three lambs, and they cried to the Lord, and He brought them forth into a flourishing and well watered place, yea He brought them out of darkness into light.", + "And there they cried unto the Lord until there gathered together unto them the nine harts, and they became as twelve sheep, and after a little time they increased and became many flocks.", + "And after these things I saw and behold, twelve bulls were sucking one cow, which produced a sea of milk, and there drank thereof the twelve flocks and innumerable herds.", + "And the horns of the fourth bull went up unto heaven and became as a wall for the flocks, and in the midst of the two horns there grew another horn.", + "And I saw a bull calf which surrounded them twelve times, and it became a help to the bulls wholly.", + "And these things must come to pass in their season. ", + "Do ye therefore, my children, observe the commandments of the Lord, and honour Levi and Judah; for from them shall arise unto you one who saveth [all the Gentiles and] Israel. ", + "For His kingdom is an everlasting kingdom, which shall not pass away;", + "but my kingdom among you shall come to an end as a watcher's hammock, which after the summer disappeareth." + ], + [ + "or I know that after my death the Egyptians will afflict you, but God will avenge you, and will bring you into that which He promised to your fathers.", + "But ye shall carry up my bones with you; for when my bones are being taken up thither, the Lord shall be with you in light, and Beliar shall be in darkness with the Egyptians.", + "And carry ye up Asenath your mother to the Hippodrome, and near Rachel your mother bury her.", + "And when he had said these things he stretched out his feet, and died at a good old age.", + "And all Israel mourned for him, and all Egypt, with a great mourning.", + "And when the children of Israel went out of Egypt, they took with them the bones of Joseph, and they buried him in Hebron with his fathers, and the years of his life were one hundred and ten years." + ] + ], + "The Testament of Benjamin the Twelfth Son of Jacob and Rachel": [ + [ + "The copy of the words of Benjamin, which he commanded his sons to observe, after he had lived a hundred and twenty-five years.", + "And he kissed them, and said: As Isaac was born to Abraham in his old age, so also was I to Jacob.", + "And since Rachel my mother died in giving me birth, I had no milk; therefore I was suckled by Bilhah her handmaid.", + "For Rachel remained barren for twelve years after she had borne Joseph; and she prayed the Lord with fasting twelve days, and she conceived and bare me.", + "For my father loved Rachel dearly, and prayed that he might see two sons born from her.", + "Therefore was I called Benjamin, that is, a son of days." + ], + [ + "And when I went into Egypt, to Joseph, and my brother recognized me, he said unto me: What did they tell my father when they sold me?", + "And I said unto him, They dabbled thy coat with blood and sent it, and said: Know whether this be thy son's coat.", + "And Joseph said unto me: Even so, brother, the Canaanite merchants stole me by force,", + "And it came to pass that as they went on their way they concealed my garment, as though a wild beast had met me and slain me. ", + "And so his associates sold me to the Ishmaelites. And they did not lie in saying this.", + "For he wished to conceal from me the deeds of my brethren. And he called to him his brethren and said:", + "Do not tell my father what ye have done unto me, but tell him as I have told Benjamin.", + "And let the thoughts among you be such, and let not these things come to the heart of my father." + ], + [ + "Do ye also, therefore, my children, love the Lord God of heaven and earth, and keep His commandments, following the example of the good and holy man Joseph.", + "And let your mind be unto good, even as ye know me; for he that hath his mind right seeth all things rightly.", + "Fear ye the Lord, and love your neighbour; and even though the spirits of Beliar claim you to afflict you with every evil, yet shall they not have dominion over you, even as they had not over Joseph my brother.", + "How many men wished to slay him, and God shielded him! For he that feareth God and loveth his neighbour cannot be smitten by the spirit of Beliar, being shielded by the fear of God.", + "Nor can he be ruled over by the device of men or beasts, for he is helped by the Lord through the love which he hath towards his neighbour.", + "For Joseph also besought our father that he would pray for his brethren, that the Lord would not impute to them as sin whatever evil they had done unto him.", + "And thus Jacob cried out: My good child, thou hast prevailed over the bowels of thy father Jacob.", + "And he embraced him, and kissed him for two hours." + ], + [ + "See ye, therefore, my children, the end of the good man? Be followers of his compassion, therefore, with a good mind, that ye also may wear crowns of glory.", + "For the good man hath not a dark eye; for he showeth mercy to all men, even though they be sinners.", + " And though they devise with evil intent concerning him, by doing good he overcometh evil, being shielded by God: and he loveth the righteous as his own soul.", + "If any one is glorified, he envieth him not; if any one is enriched, he is not jealous; if any one is valiant, he praiseth him; the virtuous man he laudeth, on the poor man he hath mercy; on the weak he hath compassion; unto God he singeth praises.", + "As for him who hath the fear of God, he protecteth him as with a shield; him that loveth God he helpeth; him that rejecteth the Most High he admonisheth and turneth back; and him that hath the grace of a good spirit he loveth as his own soul." + ], + [ + "If, therefore, ye also have a good mind, then will both wicked men be at peace with you, and the profligate will reverence you and turn unto good; and the covetous will not only cease from their inordinate desire, but even give the objects of their covetousness to them that are afflicted.", + "If ye do well, even the unclean spirits will flee from you; and the beasts will dread you.", + "For where there is reverence for good works and light in the mind, even darkness fleeth away from him.", + "For if any one does violence to a holy man, he repenteth; for the holy man is merciful to his reviler, and holdeth his peace.", + "And if any one betrayeth a righteous man, the righteous man prayeth: though for a little he be humbled, yet not long after he appeareth far more glorious, as was Joseph my brother." + ], + [ + "The inclination of the good man is not in the power of the deceit of the spirit of Beliar, for the angel of peace guideth his soul.", + "And he gazeth not passionately upon corruptible things, nor gathereth together riches through a desire of pleasure.", + "He delighteth not in pleasure, [he grieveth for not his neighbour], he sateth not himself with luxuries, he erreth not in the uplifting of the eyes, the Lord is his portion.", + "The good inclination receiveth not glory nor dishonor from men, and it knoweth not any guile, or lie, or fighting or reviling; for the Lord dwelleth in him and lighteth up his soul, and he rejoiceth towards all men alway.", + "The good mind hath not two tongues, of blessing and of cursing, of contumely and of honor, of sorrow and of joy, of quietness and of confusion, of hypocrisy and of truth, [of poverty and of wealth]; but it hath one disposition, uncorrupt and pure, concerning all men.", + "It hath no double sight, nor double hearing; for in everything which he doeth, or speaketh, or seeth, he knoweth that the Lord looketh on his soul.", + "And he cleanseth his mind that he may not be condemned by men as well as by God. And in like manner the works of Beliar are twofold, and there is no singleness in them." + ], + [ + "Therefore, my children, I tell you, flee the malice of Beliar; for he giveth a sword to them that obey him.", + "And the sword is the mother of seven evils. First the mind conceiveth through Beliar, and first there is bloodshed; secondly ruin; thirdly, tribulation; fourthly, exile; fifthly, dearth; sixthly, panic; seventhly, destruction.", + "Therefore was Cain also delivered over to seven vengeances by God, for in every hundred years the Lord brought one plague upon him.", + "And when he was two hundred years old he began to suffer, and in the nine-hundredth year he was destroyed. For on account of Abel, his brother, with all the evils was he judged, but Lamech with seventy times seven.", + "Because for ever those who are like Cain in envy and hatred of brethren, shall be punished with the same judgment." + ], + [ + "And do ye, my children, flee evil-doing, envy, and hatred of brethren, and cleave to goodness and love.", + "He that hath a pure mind in love, looketh not after a woman with a view to fornication; for he hath no defilement in his heart, because the Spirit of God resteth upon him.", + "For as the sun is not defiled by shining on dung and mire, but rather drieth up both and driveth away the evil smell; so also the pure mind, though encompassed by the defilements of earth, rather cleanseth (them) and is not itself defiled." + ], + [ + "And I believe that there will be also evil-doings among you, from the words of Enoch the righteous: that ye shall commit fornication with the fornication of Sodom, and shall perish, all save a few, and shall renew wanton deeds with women; and the kingdom of the Lord shall not be among, you, for straightway He shall take it away.", + "Nevertheless the temple of God shall be in your portion, and the last (temple) shall be more glorious than the first. And the twelve tribes shall be gathered together there, and all the Gentiles, until the Most High shall send forth His salvation in the visitation of an only begotten prophet." + ], + [ + "Now when Joseph was in Egypt, I longed to see his figure and the form of his countenance;", + "and through the prayers of Jacob my father I saw him, while a wake in the daytime, even his entire figure exactly as he was.", + "And when he had said these things, he said unto them: Know ye, therefore, my children, that I am dying.", + "Do ye, therefore, truth and righteousness each one to his neighbour, and judgement unto confirmation, and keep the law of the Lord and his commandments.", + "For these things do I leave you instead of inheritance. Do ye also, therefore, give them to your children for an everlasting possession; for so did both Abraham, and Isaac, and Jacob.", + "For all these things they gave us for an inheritance, saying: Keep the commandments of God, until the Lord shall reveal His salvation to all Gentiles.", + "And then shall ye see Enoch, Noah, and Shem, and Abraham, and Isaac, and Jacob, rising on the right hand in gladness....", + "Then shall we also rise, each one over our tribe, worshipping the King of heaven.", + "Then also all men shall rise, some unto glory and some unto shame.", + "If ye therefore, my children, walk in holiness according to the commandments of the Lord, ye shall again dwell securely with me, and all Israel shall be gathered unto the Lord." + ], + [ + "And I shall no longer be called a ravening wolf on account of your ravages, but [a worker of the Lord, distributing food to them that work what is good.", + "And there shall rise up from my seed in the latter times one] beloved of the Lord, [hearing His voice] and a doer of the good pleasure of His will, [enlightening with new knowledge all the Gentiles, even the light of knowledge, bursting in upon Israel for salvation]." + ], + [ + "And when he finished his words, he said: I command you, my children, carry up my bones out of Egypt, and bury me at Hebron, near my fathers.", + "So Benjamin died a hundred and twenty-five years old, at a good old age,", + "and they placed him in a coffin.", + "And in the ninety-first year from the entrance of the children of Israel into Egypt, they and their brethren brought up the bones of their fathers secretly during the Canaanitish war; and they buried them in Hebron, by the feet of their fathers.", + "And they returned from the land of Canaan and dwelt in Egypt until the day of their departure from the land of Egypt." + ] + ] + }, + "versions": [ + [ + "Testaments of the Twelve Patriarchs, R. H. Charles,1908", + "http://www.earlychristianwritings.com/text/patriarchs-charles.html" + ] + ], + "heTitle": "צוואות השבטים", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "schema": { + "heTitle": "צוואות השבטים", + "enTitle": "The Testaments of the Twelve Patriarchs", + "key": "The Testaments of the Twelve Patriarchs", + "nodes": [ + { + "heTitle": "צוואת ראובן בכור יעקב ולאה", + "enTitle": "The Testament of Reuben the First born Son of Jacob and Leah" + }, + { + "heTitle": "צוואת שמעון הבן השני ליעקב וללאה", + "enTitle": "The Testament of Simeon the Second of Jacob and Leah" + }, + { + "heTitle": "צוואת לוי הבן השלישי ליעקב וללאה", + "enTitle": "The Testament of Levi the Third Son of Jacob and Leah" + }, + { + "heTitle": "צוואת יהודה הבן הרביעי ליעקב וללאה", + "enTitle": "The Testament of Judah the Fourth Son of Jacob and Leah" + }, + { + "heTitle": "צוואת יששכר הבן החמישי ליעקב וללאה", + "enTitle": "The Testament of Issachar the Fifth Son of Jacob and Leah" + }, + { + "heTitle": "צוואת זבולון הבן השישי ליעקב וללאה", + "enTitle": "The Testament of Zebulun the Sixth Son of Jacob and Leah" + }, + { + "heTitle": "צוואת דן הבן השביעי ליעקב ובן בלהה", + "enTitle": "The Testament of Dan the Seventh Son of Jacob and Bilhah" + }, + { + "heTitle": "צוואת נפתלי הבן השמיני ליעקב ובן בלהה", + "enTitle": "The Testament of Naphtali the Eighth Son of Jacob and Bilhah" + }, + { + "heTitle": "צוואת גד הבן התשיעי ליעקב ובן זלפה", + "enTitle": "The Testament of Gad the Ninth Son of Jacob and Zilpah" + }, + { + "heTitle": "צוואת אשר הבן העשירי ליעקב ובן זלפה", + "enTitle": "The Testament of Asher the Tenth Son of Jacob and Zilpah" + }, + { + "heTitle": "צוואת יוסף הבן האחד עשר ליעקב ובן רחל", + "enTitle": "The Testament of Joseph the Eleventh Son of Jacob and Rachel" + }, + { + "heTitle": "צוואת בנימין הבן השנים עשר ליעקב ובן רחל", + "enTitle": "The Testament of Benjamin the Twelfth Son of Jacob and Rachel" + } + ] + } +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/The Testaments of the Twelve Patriarchs/Hebrew/Tsavaat HaShevatim -- Wikisource.json b/json/Second Temple/Apocrypha/The Testaments of the Twelve Patriarchs/Hebrew/Tsavaat HaShevatim -- Wikisource.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..f16deea1abfafa12858bad0b509efa0f780ee215 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/The Testaments of the Twelve Patriarchs/Hebrew/Tsavaat HaShevatim -- Wikisource.json @@ -0,0 +1,1388 @@ +{ + "language": "he", + "title": "The Testaments of the Twelve Patriarchs", + "versionSource": "https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D", + "versionTitle": "Tsavaat HaShevatim -- Wikisource", + "status": "locked", + "license": "CC-BY-SA", + "versionNotes": "", + "versionTitleInHebrew": "צוואת השבטים -- ויקיטקסט", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": false, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "צוואות השבטים", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": { + "The Testament of Reuben the First born Son of Jacob and Leah": [ + [ + "העתקת צואת ראובן אשר צוה לבניו לפני מותו בשנת מאה ועשרים וחמש לחייו:", + "ויהי מקץ שנתים ימים אחרי מות יוסף כאשר חלה ראובן ויבאו בניו ובני בניו לראותו:", + "ויאמר אליהם בני הנה אנכי מת והלכתי בדרך אבותי:", + "ויהי כאשר ראה שם את־יהודה ואת־גד ואת־אשר אחיו ויאמר אליהם חזקוני ואשב ואמר לאחי ולבני את אשר צפנתי בלבי כי הנה אמותה הפעם:", + "ויתחזק וישב וישק להם ויאמר אליהם שמעו אחי ובני והאזינו אל־ראובן אביכם את אשר אצוה לכם:", + "הנה העידותי בכם היום את־אלהי השמים אשר לא תלכו בפשע נעורים ובזנונים אשר בם נכשלתי אנכי ואחלל יצוע יעקב אבי:", + "ואגידה לכם כי מכה גדולה הכה אותי יי על־ירכי שבעה חדשים ולולא יעקב אבי התפלל בעדי אל־יי כי אז חפץ יי להמיתני:", + "כי בן־שלשים שנה הייתי כאשר עשיתי את־הרע בעיני יי ושבעה חדשים חליתי עד־מות:", + "ואחרי־כן נחמתי ונעניתי ברצון נפשי שבע שנים לפני יי ויין ושכר לא שתיתי ובשר לא בא אל־פי וכל־מאכל תאוה לא אכלתי ואתאבל על־עוני כי גדול אשר לא נעשה כזאת בישראל:" + ], + [ + "ועתה שמעו אלי בני את־אשר ראיתי על־דבר שבעה רוחות התהו באבלי:", + "כי שבעה רוחות נתנו נגד האדם והם ראש כל־מעשי נערות:", + "ושבעה רוחות אחרים נתנו לו כאשר נוצר ובהם יהי כל־מעשה האדם:", + "הראשון הוא רוח החיים אשר בו יוסד קיום האדם השני הוא רוח הראיה אשר בו תוצר התאוה:", + "השלישי הוא רוח השמיעה אשר אתו תבא חכמה הרביעי הוא רוח הריח ואתו נתנו הטעם ושאיפת האויר והנשימה:", + "החמישי הוא רוח הדבור ואתו תבא תבונה:", + "הששי הוא רוח הטעם ועל־ידו תהיה אכילת כל־מאכל ומשקה ועל־ידו יוצר הכח כי במאכלים יסוד הכח:", + "הרוח השביעי הוא רוח ההולדה והמשגל ועל־ידו יבא החטא בתאות החשק:", + "ועל־כן אחרון הוא במערכת הבריאה וראשון לנער כי מלא הוא כסילות ואת הנער יוביל כעור אל־בור וכבהמה אל־שחת:" + ], + [ + "ואחרי כל־אלה עוד רוח שמיני רוח השנה אשר בו יהיה קיום התולדה ודמות המות:", + "ובכל־הרוחות האלה מתערבים רוחות תעתועים:", + "לראש יכון רוח הזנות בטבעו ובחושיו הרוח השני הוא רוח הבטן אשר לא תשבע השלישי הוא רוח הריב בכבד ובמרה:", + "הרביעי הוא רוח החנפה ואחיזת העינים למען ישא חן בהכנעו לפני איש:", + "החמישי הוא רוח גבוהה למען יתפאר ויתגאה הששי הוא רוח השקר בשואה וקנאה לבדות אמרים ולהסתיר אמרים ממשפחה ומרעים:", + "השביעי הוא רוח הרשע ואתו גנבות וגזלות למען ימלא תאות נפשו כי הרשע יתחבר בערמה עם־כל־הרוחות האלה:", + "ועם־כל־אלה יתחבר רוח השנה והוא רוח עועים והזיה:", + "וככה יאסף כל־נער כי־יחשיך דעתו מאמת ולא יבין בחקת יי ולא ישמע למוסר אבותיו כאשר סבלתי גם אני בנעורי:", + "ועתה בני אהבו אמת והיא תנצרכם שמעו אל־דברי ראובן אביכם:", + "אל־תפנו אל־פני אשה ואל־תתחברו עם־אשת איש ואל־תתערבו בעסקי נשים:", + "כי לולא ראיתי את־בלהה רוחצת במקום סתר כי עתה לא נכשלתי בחטא הגדול הזה:", + "כי כאשר נתפשו מעיני בראותי את־ערית האשה לא נתנה שנה לי עד אשר עשיתי את־התועבה הזאת:", + "ויהי כאשר הלך יעקב אבי אל־יצחק אביו בעת היותנו במגדל־עדר על־יד אפרת בבית־לחם ותהי בלהה שכורה ותשכב ערמה בחדרה:", + "ואני בבואי וארא את־ערותה ואעש את־הנבלה והיא לא חשה ואשאירה ישנה ואצא:", + "ומלאך אלהים הודיע מיד לאבי על־דבר פשעי ויבא ויתאבל עלי ובה לא נגע עוד:" + ], + [ + "ועל־כן אל תפנו בני אל־יפי הנשים ואל תפנו לבכם אל־מעשיהן והתהלכו בתם־לבב ביראת יי ובמעשים טובים ובתורה תהיו עמלים ועל־יד עדריכם עד־ אשר יתן יי לכם אשה אשר ירצה הוא בה למען לא תענו כאשר עניתי אנכי:", + "כי עד־מות אבי לא־היה לי עז להביט בפניו או לדבר עם־איש מאחי מחרפה:", + "וגם־עד־עתה יכני לבי על־פשעי:", + "ואבי עוד הרבה לעודדני ויתפלל אל־יי בעדי למען יסור מעלי חרון־אף־יי כאשר גם־הראני יי ולמן־העת ההיא עד היום נשמרתי ולא חטאתי:", + "ועל־כן בני הנני אומר לכם שמרו את־כל־אשר אצוה אתכם ולא תחטאו:", + "כי שחת לנפש חטא הזנות כי ירחיקה מעם־יי ויקרב אותה אל־האלילים כי הוא יוליך שולל את־הדעת ואת־התבונה ויצעיד נערים בלא־עתם שאולה:", + "כי רבים חללים הפילה הזנות כי אם־זקן יהי האיש או רם־היחש אם־עשיר ואם־דל תעט עליו חרפה לפני בני אדם ושחוק יהי לבליעל:", + "הלא שמעתם על־דבר יוסף כי נשמר מאשה ואת־מחשבותיו טהר מכל־זנות וימצא חן בעיני אלהים ואנשים:", + "כי רבות עשתה־לו המצרית ותקרא למכשפים ותשקהו וסמי אהבה נתנה־לו ולא הראה יצר לבו כל־תאוה רעה:", + "ועל־כן הצילו יי אלהי אבותינו מכל־מות־חרש רע:", + "כי אם־לא תמשל הזנות בדעתנו לא יוכל בליעל למשל־בנו:" + ], + [ + "כי רעות הן הנשים בני וכי אין להן אמץ וכח לגבר תעשינה בערמה בתארן למען משך אותו אליהן:", + "ואת אשר לא־תוכלנה להתעות בתארן תכבשנה אותו בנכליהן:", + "כי על־אדותיהן דבר אלי מלאך יי ויורני כי רוח הזנות תמשל בנשים יותר מאשר בגברים ובלבבן תתנכלנה לאנשים ובעדין תולכנה אותם שולל ובשקור־עין תעכסנה ובמעשיהן אלה תולכנה אותם בשבי:", + "כי לא־תוכל האשה להחזיק בגבר לעיני כל ותעש את־הנבלה במעשי זנוניה:", + "ועל־כן בני נוסו מפני הזנות וצוו נשיכם ובנותיכם אשר לא־תיטבנה את־ראשן ואת־פניהן להוליך שולל את־הדעת כי כל־אשה העושה את־המזמות האלה תתעתד לענש עולם:", + "כי ככה התעו בכשפיהן גם את־הנפילים לפני המבול כי אלה בראותם אותן תמיד ויתאוו להן תאוה וידבקו בהן ויעשו את־המעשה הרע בנפשם כי שנו את־דמותם בדמות אנשים ויופיעו לפניהן כבוא אליהן בעליהן:", + "ואלה בחמדן את־חזותם בלבן ותלדנה את־בני הענק כי נראו להן הנפילים כמו ראשם מגיע השמימה:" + ], + [ + "ועל־כן השמרו מן־הזנות ואם־תחפצו להטהר בלבבכם שמרו גם־את־חושיכם מן־הנשים:", + "ואותן צוו אשר לא־תתחברנה עם־הגברים למען תטהרנה גם־הן בלבן:", + "כי בהתחברן תמיד אם־גם־לא־תחטאנה מחלה אנושה להן ולנו לדראון לבליעל ולחרפת עולמים:", + "כי לא תבונה לזנות ולא חכמה בה וכל־קנאה תשכן בתוך תאותה:", + "ועל־כן הנני אומר לכם עוד תתחרו בבני לוי ותבקשו להתנשא עליהם ולא תוכלו:", + "כי אלהים יקם את־נקמתם ואתם תמותו מות מרעים:", + "כי ללוי נתן אלהים את־המלוכה וליהודה אתו ולי ולדן וליוסף להיות נשיאים:", + "ועל־כן הנני מצוכם לשמע אל־לוי כי הוא ידע את־חקת יי והוא יחרץ משפט ויקריב בעד כל־ישראל עד־קץ העתים הכהן המשיח אשר עליו דבר יי:", + "ואשביעכם באלהי השמים לעשות אמת איש את־קרובו ולהתהלך באהבה איש את־אחיו:", + "וקרבו אל־לוי בענות לבבכם למען תקבלו ברכה מפיו:", + "כי הוא יברך את־ישראל ואת־יהודה כי בו בחר יי למלך על־פני כל־העם:", + "והשתחוו לזרעו כי למענכם ימות במלחמות אשר תראו ואשר לא תראו ובתוככם יהי מלך עולם:" + ], + [ + "וימת ראובן אחרי אשר צוה לבניו את־הדברים האלה:", + "וישימהו בארון עד־העלותם אותו ממצרים ויקברהו בחברון במערת המכפלה במקום קבורת אביו.:" + ] + ], + "The Testament of Simeon the Second of Jacob and Leah": [ + [ + "העתקת דברי שמעון אשר דבר אל־בניו לפני מותו בשנת מאה ועשרים לחייו בעת מות יוסף:", + "ויהי כאשר חלה שמעון ויבאו בניו לראותו ויתחזק וישב וישק להם ויאמר:" + ], + [ + "שמעו בני אל־שמעון אביכם ואגידה לכם את אשר בלבבי:", + "אנכי נולדתי ליעקב בן שני לאבי ולאה אמי קראה את־שמי שמעון כי שמע אלהים את־תפלתה:", + "וגם־חזק מאד הייתי ולא יראתי מעשות דבר ולא פחדתי מכל־מפעל:", + "כי קשה היה לבי וכבד לבלי־חת וקרבי לבלי רחמים:", + "כי גם הגבורה נתנה מאת אל עליון לבני־איש בנפשם ובבשרם:", + "כי בעת נעורי הרביתי לקנא ביוסף כי אהבו אבי מכל:", + "ואקשה את־לבי להרגו כי שר החטא ורוח הקנאה עורו את־ תבונתי לבלתי התהלך אתו כאח ולבלתי חשך גם את־יעקב אבי:", + "ואלהיו ואלהי אבותינו שלח את־מלאכו ויצילהו מידי:", + "כי כאשר הלכתי אנכי שכמה להביא משחה לעדרים וראובן דותינה מקום היו צרכינו וכל־אוצרנו מכרו יהודה אחי לישמעאלים:", + "וראובן בשמעו זאת התאבל כי בקש להשיבו אל־אביו:", + "ואנכי בשמעי כאלה ואקצף על־יהודה מאד כי עזבו חי ואהי קוצף עליו חמשה חדשים:", + "ויאסרני יי וימנע ממני את־חזק ידי כי יבשה יד ימיני שבעה ימים:", + "ואדע בני כי באה לי זאת בגלל יוסף ואנחם ואבך ואתפלל אל־יי כי תשוב ידי לאיתנה וארחק מכל־טמאה ומכל־קנאה ומכל־הוללות:", + "כי ידעתי כי מעשה רע זמותי לפני יי ולפני יעקב אבי על־דבר יוסף אחי בקנאי בו:" + ], + [ + "ועתה בני שמעו לי והשמרו מרוח עועים ומן־הקנאה:", + "כי הקנאה תמשל ברוח האדם ולא תתנהו לאכל ולשתות ולעשות טוב:", + "כי בכל־מקום תסיתהו להרג את אשר יקנא־בו:", + "וכל־עוד האיש אשר יקנא בו יפרח יבל המקנא־בו:", + "ועל־כן עניתי שנתים בצום נפשי ואדע כי יגאל איש מקנאה ביראת אלהים:", + "כי כל־אשר ינוס אל־יי תרחק ממנו הרוח הרעה ודעתו עליו תקל:", + "והוא גם־את אשר קנא־בו ירחם ויסלח לאויביו וככה יסור מקנאה:" + ], + [ + "ואבי שאלני על־נפשי כי ראה כי הלכתי קודר ואמר לו כי עניתי בכבדי:", + "כי אנכי הרביתי להתאבל מכלם יען כי אני אשמתי במכירת יוסף:", + "ויהי כאשר באנו מצרימה ויאסר אותי כמרגל ואדע כי בצדק עניתי ולא נעצבתי:", + "ויוסף היה איש טוב רחום וחנון ורוח יי היתה בו ולא שמר לי עברתו ויאהבני יחד עם אחי:", + "והשמרו־נא גם־אתם בני מכל־קנאה ותחרות והתהלכו בתם־לבב למען יתן יי גם־לכם חן וחסד וברכה על־ראשיכם כאשר ראיתם ביוסף:", + "כל־הימים האלה לא הכלימני על־המעשה הזה ויאהב אותנו כנפשו ויכבדנו על־בניו ויתן לנו עשר ומקנה ותבואות לרב:", + "וגם אתם בני אהבו איש את־אחיו בלב טוב ותסור מכם כל־רוח תגרה:", + "כי היא תרגיז נפש ותשחית בשר רגז וריב תביא לתושיה ותרתיח את־הדם ותוליך דעת איש שולל ותביא בלהה לנפש ורעדה לגו:", + "כי גם־בשנתו קנאה רעה תתעהו ותאכלהו וברוחות רעות תרעיש את־נפשו ותבהיל את־בשרו וברעש תדד שנה מנפשו וכרוח רע ומרעיל ככה יראה לבני האדם:" + ], + [ + "ולכן היה יוסף יפה־תאר וטוב ראי כי כל־רע לא היה בו:", + "ועתה בני היטיבו את־לבבכם לפני יי וישרו את־דרככם בפני אנשים ותמצאו חן בעיני אלהים ואדם:", + "השמרו מן־הזנות כי הזנות היא אם כל־רע בהרחיקה מאת יי ובהקריבה לבליעל:", + "ואנכי ראיתי בכתבי ספר חנוך כי בניכם ישחתו בזנות ויצרו לבני לוי בחרב:", + "ולא יוכלו לעמד בפני לוי כי ילחם את־מלחמות יי ויכניע את־צבאכם:", + "ומתי מספר יהיו ויחלקו בלוי וביהודה ולא יהיה מכם איש למלוכה כאשר נבא גם־אבינו בברכותיו:" + ], + [ + "ראה הגדתי לכם הכל למען אהיה נקי מחטאתכם:", + "ואם תסירו מכם תגרה וכל־קשי־לבב כשושנה יפרחו עצמותי בישראל וכחבצלת בשרי ביהודה ויהי ריחי כריח הלבנון ותמלא ממני הארץ קדושים לעולמי עולמים וענפיהם למרחוק ישתרעו:", + "ואז ישמד כל־זרע כנען ולא תהי שארית לעמלק ונשמדו כל־בני כתים וכל־בני חת יכרתו:", + "ואז תכרת ארץ בני חם וכל־העם ישמד ואז תשקט הארץ מרגזה וכל־אשר תחת השמים ממלחמה:", + "ואז גדול ישראל יכבד שם כי יי אלהים יופיע עלי אדמות:", + "ואז ינתנו כל־רוחות התהו למרמס ובני האדם ימשלו ברוחות הרעות:", + "ואז אקום גם אנכי בשמחה ואהלל על עליון על־נפלאותיו:" + ], + [ + "ועתה בני שמעו אל־לוי ואל־יהודה ואל־תתקוממו לשני השבטים האלה כי מהם תקום לכם ישועת אלהים:", + "כי יקים יי לכם מלוי כהן גדול ומיהודה מלך והוא יושיע את־כל הגוים ואת־ישראל:", + "ועל־כן הנני מצוכם זאת אשר תצוו גם־אתם את־בניכם למען ישמרו זאת לדרותם:" + ], + [ + "ויהי כאשר חדל שמעון לצות את־בניו וישכב עם־אבותיו והוא בן־מאה ועשרים שנה:", + "וישימו אותו בארון־עץ למען העלות את־עצמותיו חברונה:", + "ויעלו את־עצמותיו חרש במלחמת מצרים:", + "כי את־עצמות יוסף שמרו המצרים בקברי המלכים כי הגידו להם החרטמים אשר בצאת עצמות יוסף ממצרים יהיה חשך־אפלה בארץ ומכה גדולה למצרים אשר לא־יכיר איש את־אחיהו בנרות:" + ], + [ + "ויבכו בני שמעון את־אביהם ויהיו במצרים עד־יום צאתם ממצרים ביד משה:" + ] + ], + "The Testament of Levi the Third Son of Jacob and Leah": [ + [ + "העתקת דברי לוי אשר צוה לבניו את־כל־אשר יעשון ואת־אשר יקרה אותם עד־יום הדין:", + "בריא ושלם היה כאשר קרא להם כי נגלה לו אשר ימות ויהי כאשר נקבצו ויאמר אליהם:" + ], + [ + "אני לוי נולדתי בחרן ואבא עם־אבי שכמה:", + "ואנכי נער כבן־עשרים שנה כאשר נקמתי מחמור יחד עם־שמעון את־נקמת דינה אחותנו:", + "וכאשר רעיתי באבל־מחולה ותבא עלי רוח דעת אלהים וארא את־כל־האנשים המשחיתים את־דרכם וכי חמות בנתה לה חטאת ועל־מגדלים רשע ישב:", + "ואתעצב על־משפחות בני האדם ואתפלל אל־יי למען יושיעני:", + "והנה נפלה עלי תרדמה וארא הר גבוה ואני בתוכו:", + "והנה נפתחו השמים ומלאך יי דבר אלי ויאמר לוי לוי בוא:", + "ואבא אל־תוך הרקיע הראשון וארא מים רבים תלוים:", + "וארא רקיע שני והוא מאיר ונוצץ הרבה מן־הראשון כי נגה לבלי־חק בו:", + "ואמר אל־המלאך למה הוא כן ויאמר אלי המלאך אל־תתמה על־אלה כי תראה עוד שמים אחרים בהירים מאלה אשר אין ערוך להם:", + "וכאשר תבא שמה תעמד ליד יי ותשרת לפניו ואת־תעלומותיו תגלה לבני־איש ותבשר על־אשר יבא לגאל את־ישראל:", + "ומחלק יי חייך והוא לבדו יהי לך שדה וכרם ותבואת הארץ וזהב וכסף:" + ], + [ + "ועתה שמע על־אדות השמים אשר הראית ועל־כן אלה אשר מתחת כהים הם כי ראו את־כל־מעשי רשע בני האדם:", + "ועליו אש ושלג וקרח הוכן ליום־דין למשפט יי וצדקו כי בו כל־הרוחות המועדים לנקמת בני־האדם:", + "וברקיע השני כל־כחות הצבא הערוכים ליום־דין לנקם את־נקמתם ברוחות התהו ובבליעל ולמעלה מהם הקדושים:", + "ובעליון על־כל תשכן התפארת הגדולה למעלה מכל־קדש:", + "ואחרי השמים האלה כל־המלאכים הגדולים המשרתים והמכפרים לפני יי על־כל־שגגות הצדיקים:", + "והמה יביאו ליי ריח ניחוח למנחה וקרבן ללא דם:", + "ולמטה מהם המלאכים המביאים את־התשובות אל־מלאכי פני־יי:", + "ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תנשא תמיד שירה ליי:", + "וכאשר ישקיף יי עלינו נחרד כלנו והשמים והארץ ותהם ירעדו מפני גאונו:", + "ובני האדם לא יבינו זאת ויחטאו ויכעיסו אל עליון:" + ], + [ + "ואתה דע־לך כי־יעשה יי משפט בבני האדם כי כאשר יבקעו הסלעים ותחשך השמש ויחרבו המים ותכהה האש וכל־היקום יחמם וכל־הרוחות אשר לא־תראו ימקו ושאול תשלל שלל בהופיע עליון ובני־אדם לא יאמינו וברשעתם יתחזקו ועל־כן בשפטים ישפטו:", + "ואל עליון שמע תפלתך להבדיל אותם מרשע:", + "ולהיותך לו לבן ולעבדו ולשרת לפניו:", + "אור הדעת תאיר על־יעקב וכשמש תהיה לכל־זרע ישראל:", + "וברכה תנתן עליך ועל־כל־זרעך עד־אשר ישקיף יי על־כל־העמים ברחמיו עד־עולם:", + "ועל־כן תנתן־לך עצה ודעת למען תודיע על־כל לבניך:", + "כי מברכיך יברכו ומקלליך ישמדו:" + ], + [ + "ואחרי־כן פתח לי המלאך את שערי־השמים וארא את־קדוש עליון יושב על־כסא:", + "ויאמר אלי לוי לך נתתי את־ברכות הכהנה עד־אבא ואשכן בתוך ישראל:", + "אחרי־כן הורידני המלאך ארצה ויתן־לי מגן וחרב ויאמר אלי נקם נקמתך בשכם על־דבר דינה אחותך ואנכי אהיה עמך כי יי שלחני:", + "ואשמיד בעת ההיא את־בני־חמור ככתוב בספר השמים:", + "ואמר אליו אנא יי הודיעני את־שמך למען אקראך ביום צרה:", + "ויאמר אנכי המלאך העומד על־ישראל למען לא ישמידו אותם:", + "אחרי הדברים האלה הקיצותי ואברך אל עליון:" + ], + [ + "ויהי כאשר באתי אל־אבי ואמצא שריון נחשת ועל־כן נקרא שם ההר שריון והוא ליד גבל לימין אבלה:", + "ואשמר את־הדברים האלה בלבי:", + "אחרי־כן נועצתי באבי ובראובן אחי למען יאמרו לבני־חמור אשר לא ימולו כי קנאתי על־דבר הנבלה אשר עשו עם־אחותי:", + "ואהרג ראשונה את־שכם ושמעון הרג את־חמור:", + "ואחרי־כן באו אחי ויכו את־העיר לפי־חרב:", + "וישמע אבי זאת ויקצף ויתעצב כי נמולו וימותו ובברכותיו לא זכרנו לטוב:", + "כי חטאנו כי עשינו זאת ולא רוחו וגם־הוא חלה ביום ההוא:", + "ואנכי ידעתי כי מחשבת יי היתה לרעה על־שכם כי בקשו לעשות גם־עם־שרה ועם־רבקה כאשר עשו עם־דינה אחותנו ויי עצר בעדם:", + "וירדפו את־אברהם אבינו כי גר היה ויענו את־עדרי בהמותיו בהיותן הרות וליובל יליד ביתו הציקו מאד:", + "וככה עשו לכל־הגרים ויגזלו בחזקה את־נשיהם וידיחון:", + "ותבא עליהם חמת יי להשמידם:" + ], + [ + "ואמר ליעקב אבי בך יבוס יי את־הכנענים ויתן את־ארצם לך ולזרעך אחריך:", + "כי מהיום תקרא שכם עיר הכסילים כי כאשר ילעג איש לפותה כן לעגנו להם:", + "כי נבלה עשו בישראל ויענו את־דינה אחותנו:", + "ונסע ונבוא בית־אל:" + ], + [ + "וארא שם חזון כבראשונה אחרי אשר ישבנו שם שבעים יום:", + "וארא שם שבעה אנשים ובגדיהם לבנים ויאמרו אלי קומה ולבשת את־מעיל הכהנה ואת־נזר הצדק ואת־חשן הדעת ואת־בגד האמת ואת־ציץ האמונה ואת־מגבעת הישר ואת־אפוד הנבואה:", + "וישאו כלם את־הבגדים ויאמרו אלי מעתה היה כהן ליי אתה וזרעך:", + "וימשחני הראשון בשמן הקדש ויתן־לי שבט משפט:", + "וירחצני השני במים טהורים ויאכילני לחם ויין הקדש וילבישני מעיל קדש ותפארת:", + "וילבישני השלישי לבוש בוץ כעין האפוד:", + "ויאזרני הרביעי אזור כעין הארגמן:", + "ויתן־לי החמישי ענף־עץ שמן־זית:", + "ויתן הששי נזר על־ראשי:", + "וישם עלי השביעי נזר כהנה וימלא את־ידי קטרת לכהן לפני יי אלהים:", + "ויאמרו אלי לוי לשלשה ראשים יפרד זרעך לאות תפארת יי אשר יבא:", + "והחלק הראשון גדול יהיה ולמעלה ממנו לא יהי אחר:", + "והשני לכהנה יהי:", + "והשלישי שם חדש יקרא לו כי מלך יקום מיהודה וכהנה חדשה יחדש כדרך הגויים:", + "וחזותו יאהבו כנביא אל עליון מזרע אברהם אבינו:", + "כל־חמד בישראל לך יהיה ולזרעך ותאכלו כל־דבר טוב לראוה ושלחן יי יהיה חלק זרעך:", + "ומהם יהיו כהנים ושופטים וסופרים ועל־פיהם ישמר הקדש:", + "ויהי כאשר הקיצותי ואבין כי דמה החלום הזה אל־החלום הראשון:", + "ואסתיר גם־את־זאת בלבי ולא הגדתי לאיש עלי אדמות:" + ], + [ + "וכעבר שני ימים ואבא אנכי ויהודה עם־יעקב אבינו אל־יצחק אבי אבינו:", + "ויברכני אבי אבי על־פי החלומות אשר ראיתי וימאן ללכת אתנו אל־בית־אל:", + "ויהי כאשר באנו בית־אל ויחלם יעקב אבי חלום על־אדותי כי אהיה להם לכהן לפני האלהים:", + "ויקם בבקר השכם ויעשר על־ידי הכל ליי:", + "וככה באנו חברונה לגור שם:", + "ויקראני יצחק תמיד להזכירני את־חקת יי כאשר גם הורני המלאך:", + "וילמדני את־משפט הכהנה הקרבנות העלות הבכורים והשלמים:", + "ויורני יום יום ויעש אתי לפני יי ויאמר אלי:", + "השמר־לך מרוח הזנות כי היא תשריש ותטמא בזרעך את־הקדשים:", + "ולכן קח־לך בנעוריך אשה אשר אין בה מום ולא חללה ולא משבט הגוים הזרים:", + "ולפני בואך אל־הקדש תטבל ובהקריבך קרבן תרחץ וככלותך להקריב תשוב תרחץ:", + "ושנים עשר עצים אשר העלים עליהם תביא לפני יי כאשר הורני אברהם אבי:", + "ומכל־החי הטהור ומכל־העוף תקריב קרבן ליי:", + "ומכל־בכוריך ומן־היין תקריב ראשיתם קרבן ליי:", + "ואת כל־קרבנך במלח תמלח:" + ], + [ + "ועתה בני שמרו את־אשר אצוכם כי את־אשר שמעתי מאבותי גליתי לכם:", + "והנה נקיתי מפשעכם ומעונכם אשר תעשו באחרית הימים כי תתעו את־ישראל ותמיטו עליו רעות רבות מאת יי:", + "ואתם תפשעו בישראל עד־כי לא תשא אתכם ירושלם מפני רשעתכם:", + "ואתם תפוצו בשבי בין הגוים ותהיו שם לחרפה ולאלה:", + "כי הבית אשר בו יבחר יי ירושלם יקרא ככתוב בספר חנוך הצדיק:" + ], + [ + "ואקח לי אשה ואני בן־שמונה ועשרים שנה ושמה מלכה:", + "ותהר ותלד בן ואקרא שמו גרשם כי גרים היינו בארצנו:", + "ואדע כי הוא לא יהיה במערכת הראשונה:", + "ובשנת חמש ושלשים לחיי נולד קהת לעת עלות השמש:", + "וארא בחלומי והנה הוא עומד במעלה בתוך כל־הקהל:", + "על־כן קראתי שמו קהת כי הוא ראשית התפארת והקהלה:", + "ותלד לי בן שלישי את־מררי בשנת ארבעים לחיי ויהי בהקשות אמו בלדתה ואקרא שמו מררי לאמר מרתי כי גם־הוא נטה למות:", + "ויוכבד נולדה במצרים בשנת הששים ושלש לחיי כי נכבדתי אז מאד בין אחי:" + ], + [ + "ויקח גרשם אשה ותלד לו את־לבני ואת־שמעי:", + "ובני קהת עמרם ויצהר חברון ועזיאל:", + "ובני מררי מחלי ומושי:", + "ובארבע ותשעים שנה לחיי לקח לו עמרם את־יוכבד בתי לאשה כי ביום אחד נולדו הוא ובתי:", + "בן־שמונה שנים הייתי כאשר באנו ארצה כנען ובן־שמונה עשרה כאשר הרגתי את־שכם ובן־תשע עשרה שנה הייתי לכהן ליי ובן־שמונה ועשרים שנה לקחתי אשה ובן־שמונה וארבעים שנה הייתי כאשר באתי מצרימה:", + "והנה אתם בני דור שלישי:", + "ויוסף מת בשנת מאה ושמונה עשרה לחיי:" + ], + [ + "ועתה בני הנני מצוה אתכם יראו את־יי אלהיכם בכל־לבבכם והתהלכו בתם־לבבכם ככל־מצותו:", + "ולמדו גם־אתם את־בניכם לקרא למען תהיה להם דעת בכל־חייהם ויהגו תמיד בתורת יי:", + "כי כל־אשר ידע את־תורת יי יכבד ולא יהי זר בכל־אשר ילך:", + "ורעים רבים יקנה על־הוריו ויתאוו אנשים רבים לעבדו ולשמע תורה מפיהו:", + "ועל־כן בני עשו צדקה עלי אדמות ותאצרו בשמים:", + "וזרעו טוב בנפשותיכם ותמצאהו בחייכם ואם־רע תזרעו רגז ועצב תקצרו:", + "אספו דעת ביראת יי כי אם־שבי יבא וערים וארצות תכחדנה וזהב וכסף וכל־רכוש יאבדו מאת החכם לא יבוז איש את־החכמה לולא עורון הפשע וקשי החטא:", + "כי אם ישמר איש מכל־הרעות האלה אז גם־בין אויביו תהי לו החכמה לתפארת ובארץ נכריה מולדת ובתוך אויבים אוהב לו ימצא:", + "כל־אשר נדיבות יורה ויעשה יחד עם־מלכים לכסא ישב כאשר היה גם־יוסף אחי:" + ], + [ + "ועתה אחי ידעתי מספר חנוך כי בקץ העתים תפשעו ביי ותשאו ידיכם לכל־פשע ואחי יבושו בכם ותהיו ללעג לכל־הגוים:", + "כי אבינו יעקב חף מפשע הכהנים הגדולים:", + "בני טהורים תהיו כשמים על הארץ ואתם אשר אור לישראל הנכם כשמש וכירח תהיו:", + "כי מה־יעשו כל־הגוים אם־בחשך ילכו בפשעכם ותבאנה קללות על־שבטכם והאור הנתן בתורה להאיר לכם ולכל־איש אותו תחפצו לכבות ותורו את־המצות נגד חקי אלהים:", + "את־קרבנות יי תגזלו ומחלקיו תגנבו כל־מבחר ובשאט־נפש עם־הזונות תאכלו:", + "ובבצע כסף את־מצות יי תורו ונשי איש תטמאו ועם־זונות ומנאפות תתחברו ואת־בנות הגוים לנשים תקחו והיה משכבכם בהן כסדום וכעמורה:", + "ואתם בכהנתכם תרהבו ותתנשאו על־בני־איש וגם־נגד מצות אלהים תתרוממו:", + "כי גם־את־הקדשים בלעג ובקלס תשקצו:" + ], + [ + "ועל־כן המקדש אשר בו יבחר יי לשממה יהיה בטמאתכם ואתם שבוים תהיו בין כל־הגוים:", + "ותהיו לשמצה להם ובושה וכלמת עולם במשפט אלהים:", + "וכל־אשר ישנאו אתכם יגילו על־מפלתכם:", + "ואם־לא על־ידי אברהם יצחק ויעקב אבינו תרחמו כי אז לא ישאר איש מזרעכם על־האדמה:" + ], + [ + "ועתה ידעתי כי שבעים שבעות תתעו ואת־הכהנה תחללו ואת־הקרבנות תטמאו:", + "ואת־התורה תסירו ואת־דברי הנביאים לאין תשימו בתהפוכות רשע ואנשים צדיקים תרדפו ותמימים תשנאו ודברי אנשי אמת תשקצו:", + "קדשיכם לשמה יהיו עד־היסוד:", + "ומקום טהור לא־יהיה לכם והייתם לאלה ולזרא בין הגוים עד־אשר ישקיף יי עליכם וירחמכם ויקבל אתכם:" + ], + [ + "וכאשר שמעתם על־דבר שבעים השבעות שמעו גם־על –דבר הכהנה:", + "כי בכל־יובל ויובל כהנה תהיה וביובל הראשון אשר ראשון לכהנה ימשח גדול יהי וכדבר איש אל־אביו אל־אלהים ידבר וכהנתו שלמה עם־יי תהיה:", + "וביובל השני אשר ימשח לאשר אהב בעצב ידאג והיתה כהנתו כבוד ועל־ידי־כל יפאר:", + "והכהן השלישי בעצב יקבל:", + "והרביעי יענה כי רשע לרב יתחבר נגדו וכל ישראל ישנאו איש את־קרובו:", + "והחמישי בחשך יתפש:", + "וכמוהו גם־הששי וגם־השביעי:", + "ובשביעי תהיה טמאה אשר לא־אוכל להגיד בפני בני־איש כי אלה אשר יעשו אותה ידעוה:", + "ועל כן לשבי ולבזה יהיו וארצם וכל־יקומם יכחדו:", + "ובשבוע החמישי ישובו אל־ארצם השוממה ויחדשו את־בית יי:", + "ובשבוע השביעי יבאו כהנים עובדי אלילים מנאפים אוהבי בצע אנשי גאוה עוברי חק פושעים אשר נערים יטמאו ובהמה ירבעו:" + ], + [ + "והיה כי־יקם יי את־נקמתו מהם תחדל הכהנה:", + "ואז יקים יי כהן חדש אשר לו יגלו כל־אמרות יי והוא יעשה משפט אמת עלי־אדמות במלאת הימים:", + "ויעלה כוכבו בשמים ככוכב מלך ויאיר באור הדעת כשמש ליום והוא יתגדל בעולם:", + "הוא יזרח כשמש על־הארץ ויסיר כל־חשך מתחת השמים ושלום יהיה בכל־הארץ:", + "ישמחו השמים בימיו ותגל הארץ והעננים ישישו ודעת יי תערה על־האדמה כמי הימים ומלאכי הכבוד לפני יי יגילו בו:", + "והשמים יפתחו וממקדש הכבוד תערה עליו קדשה בקול אב כמן־אברהם ליצחק:", + "וכבוד אל עליון יערה עליו ורוח דעת וקדשה תשכן עליו:", + "כי הוא ימסר את־גדל תפארת יי לבניו באמת לעולם ולא יהי יורש לו לדור ודור עד־עולם:", + "ולעת כהנתו ירבו העמים דעת על־האדמה ובכהנתו יתם החטא והרשעים יחדלו הרע והצדיקים ינוחו בו:", + "והוא יפתח את־שערי גן־עדן ויסיר את־החרב המפחידה את־האדם:", + "ויתן לקדושים לאכל מעץ החיים ורוח הקדש יהיה עמהם:", + "והוא יאסר את־בליעל ויתן אמץ לבניו לרמס את־הרוחות הרעות:", + "וישמח יי בבניו ויתהלל בפי אשר אהב לעולם:", + "ואז יגל אברהם ויצחק ויעקב וגם־אנכי אשמח וכל־הקדושים ילבשו צדק:" + ], + [ + "ועתה בני שמעו כלכם בחרו לכם את־האור או את־החשך את־תורת יי או את־מעשי בליעל:", + "ויענהו בניו ויאמרו לפני יי נלך ובתורתו:", + "ויאמר אליהם אביהם עד יי ועדים מלאכיו ואתם עדים ואנכי עד על־דבר מוצא פיכם ויאמרו לו בניו עדים:", + "ויחדל לוי לצות את־בניו כן ויפשט את־רגליו על־המטה ויאסף אל־אבותיו והוא בן־שבע ושלשים ומאת שנה:", + "וישימו אותו בארון ואחרי־כן קברהו בחברון עם־קברות אברהם יצחק ויעקב:" + ] + ], + "The Testament of Judah the Fourth Son of Jacob and Leah": [ + [ + "העתקת דברי יהודה אשר דבר אל־בניו לפני מותו:", + "ויהי כאשר נאספו ויבאו אליו ויאמר אליהם שמעו בני אל־יהודה אביכם:", + "אנכי נולדתי בן רביעי ליעקב אבי ולאה אמי קראה שמי יהודה כי אמרה אודה את־יי כי נתן לי גם־בן רביעי:", + "ואנכי חרוץ הייתי בנעורי ואשמע בקול אבי לכל־דבר:", + "ואכבד את־אמי ואת־אחות אמי:", + "ויהי כאשר גדלתי ואהי לאיש ויברכני אבי ויאמר מלך תהיה ובכל תצליח:" + ], + [ + "ויתן יי לי חן בכל־מעשי בשדה ובבית:", + "ידעתי כי־דלקתי יחד עם־האילה ואצודה ואעש מטעמים לאבי ויאכל:", + "ואת־הצבי תפשתי במרוצתי וכל־אשר בשדות צדתי:", + "ואך את־הארי ואציל גדי מפיו ואת־הדב תפשתי ברגלו ואשליכהו אל־הפחת וישבר:", + "ואחרי חזיר־היער רדפתי ואצודהו במרוצתו ואקרעהו:", + "ובחברון קפץ נמר על־הכלב ואחז בזנבו ואשליכהו אל־הסלע וישבר לשנים:", + "ואת־שור־הבר מצאתי והוא בער בשדות ואתפשהו בקרניו ואסובבהו סביב ואהם אותו ואשליכהו ואהרגהו:" + ], + [ + "ויהי כאשר באו שני מלכי כנען והמה משרינים על־מקננו ועם־רב אתם וארוץ אנכי לבדי אל־מלך חצור ואכהו על־שריוני רגליו ואורידהו ארצה וככה הרגתיו:", + "ואת־המלך השני מלך תפוח אשר ישב על־סוסו הרגתי ובכן פזרתי את־כל־עמו:", + "ואת־מלך אחר איש ענק ראיתי והוא יושב על־סוסו ומורה חצים מלפניו ומאחריו ואקח אבן ששים ליטרא משקלה ואור בסוס ואהרגהו:", + "ואלחם באחר שתי שעות ואשבר את־מגנו לשנים וארוצץ את־רגליו ואהרגהו:", + "ויהי כאשר פשטתי את־שריונו והנה תשעה אנשים מחבריו באו להלחם אתי:", + "ואקח את־בגדי על־זרועי ואקלע בהם אבנים ואהרג ארבעה מהם ויתרם נסו:", + "ויעקב אבי הרג את־בעל שילה מלך כל־המלכים איש ענק ארכו שתים עשרה אמה:", + "ויפל עליהם פחד ויחדלו להלחם בנו:", + "ועל־כן היה אבי בלי־פחד במלחמותיו כאשר הייתי אנכי עם־אחי:", + "כי ראה בחלומו על־אדותי כי מלאך הגבורה הולך בעקבותי למען לא אכשל:" + ], + [ + "ואחרי־כן קמה עלינו בנגב מלחמה גדולה מאשר בשכם ואערך מלחמה יחד אני ואחי וארדף אלף איש ואהרג מאתים מהם וארבעה מלכים:", + "ואדלג על־החומה ואהרג עוד ארבעה מלכים:", + "וככה לכדנו את־חצור ונקח את־כל־שללם:" + ], + [ + "ממחרת באנו אל־סרטן עיר חזקה ובצורה אשר יושביה אמרו להרגנו:", + "ואני וגד קרבנו אליה מן־המזרח וראובן ולוי מן־המערב:", + "וכאשר חשבו האנשים אשר על־החומה כי לבדנו אנחנו ויערכו לנגדנו:", + "ואחי עלו מכל־עבר חרש ביתדות על־החומה ויבואו העירה והמה לא ידעו:", + "ונך אותם לפי חרב ואשר על־החומה נסו ויבאו אל־המגדלים ונצת את־המגדלים ונלכדם אתם:", + "ויהי כאשר הלכנו משם ויתנפלו אנשי תפוח על־שללנו ונתנהו ביד בנינו ונלחם אתם עד תפוח:", + "ונהרג אותם ונשרף את־העיר וכל־אשר בתוכה בזונו:" + ], + [ + "ויהי כאשר היינו על־מימי כזבא ויבאו עלינו אנשי ארבל למלחמה:", + "ונלחם אתם ונרדפם ואת־אנשי שילח מרעיהם הרגנו ולא היה להם מפלט מאתנו לצאת לקראתנו:", + "וביום החמישי באו עלינו אנשי מכיר לשלל שלל ונצא לקראתם וננצח אותם בחרב חדה ונהרגם טרם יעברו במעברה:", + "וכאשר באנו העירה ותשלכנה נשיהם אבנים בנו מראש ההר אשר עליו היתה העיר:", + "ונחבא אני ושמעון מאחרי העיר ונלכד את־מעלות ההר ונהרס גם את־העיר הזאת:" + ], + [ + "ויגד לנו ממחרת כי מלך געש יוצא לקראתנו בעם רב:", + "ואני ודן התחפשנו לאמורים ונבא אל־תוך עירם כבעלי ברית:", + "וברדת הלילה ויבאו אחינו ונפתח להם את־השערים ונשמד אותם ואת־כל־אשר להם ונבז את־כל־רכושם ונהרס את־שלש חומותיהם:", + "ונקרב אל־תמנה מקום שם אצור כל־רכוש המלכים אויבינו:", + "ויהי כאשר גדפוני ואקצף וארוץ אליהם אל־ראש ההר והמה ירו בי אבנים וחצים:", + "ולולא דן אחי היה בעזרי כי עתה יכלו להרגני:", + "ונתנפל עליהם בקצף וינוסו כלם ויבאו בדרך אחרת אל־אבי ויתחננו לפניו ונכרת אתם ברית שלום:", + "ולא עשינו להם רעה ויהיו לנו למס ונשב להם את־כל־שללם:", + "ואבנה את־תמנה ואבי בנה את־ארבל:", + "ואנכי בן־עשרים שנה כאשר פרצה המלחמה הזאת:", + "ויגורו הכנענים מפני ומפני אחי מאד:" + ], + [ + "ומקנה רב היה לי וראש הרועים אשר לי חירם העדלמי:", + "ויהי כאשר הלכתי אליו וארא את־בן־שוע מלך עדלם וידבר עמנו ויעש לנו משתה ובחמי ויתן־לי את־בת־שוע בתו לאשה:", + "ותלד לי את־ער ואת־אונן ואת־שלה:", + "וימת יי שנים ושלה חי ואתם בניו:" + ], + [ + "ושמונה עשרה שנה היתה ברית שלום בין אבי ובין עשו אחיו ובין בניו ובינינו אחרי אשר באנו מארם־נהרים מעם־לבן:", + "וכמלאת שמונה עשרה שנה בשנת הארבעים לחיי ויצא עשו אחי אבי לקראתנו בעם כבד וחזק:", + "ויך יעקב בקשתו את־עשו והוא נחלה בהר שעיר:", + "ונרדף את־בני עשו ולהם עיר בצורה חומת ברזל ושערי נחשת ולא יכלנו לבא בתוכה ונשם עליה מסביב ונצר עליה:", + "ויהי מקץ עשרים יום והמה לא פתחו והנה אנכי מביא לעיניהם סלם ובנשאי את־מגני ממעל לראשי ואעל ואני תופש את־האבנים ואהרג מהם ארבעה אלופים:", + "וראובן וגד הרגו ששה אחרים:", + "ויתחננו אלינו בדברי שלום ונועץ עם־אבינו ונשם אותם למס:", + "ויהיו נותנים לנו חטה חמש מאות כור ושמן חמש מאות איפה ויין חמש מאות מדה עד־הרעב עד־אשר ירדנו מצרימה:" + ], + [ + "אחר הדברים האלה לקח לו ער בני את־תמר מארם נהרים בת־ארם לו לאשה:", + "ויהי ער רע ויצק לתמר כי לא־היתה מארץ כנען וימיתהו מלאך יי בלילה השלישי:", + "והוא לא ידעה במזמת אמו כי לא חפץ להוליד ממנה בנים:", + "ובימי המשתה ואתננה לאונן לאשה:", + "וגם הוא ברעתו לא ידעה ויעש אתה שנה:", + "ויהי כאשר יראתי אותו ויבא אליה ושחת זרעו ארצה במצות אמו וימת גם־הוא ברעתו:", + "ואבקש לתתה גם לשלה ולא נתנתני אמו כי כעסה על־תמר אשר לא היתה מבנות כנען כמוה:" + ], + [ + "וגם־אנכי ידעתי כי רעה משפחת הכנענים ועצת נעורים נמהרה עורה את־תבונתי:", + "ובראותי אותה והיא השקתני יין ואפת ואקחה בלא עצת אבי:", + "והיא כאשר הלכתי ותלך ותקח אשה לשלה מבנות כנען:", + "וכאשר נודע לי אשר עשתה ואקללה במר נפשי:", + "ותמת גם־היא ברעתה יחד את־בניה:" + ], + [ + "ויהי אחר הדברים האלה ותמר באלמנותה ובשמעה מקץ שנתים כי הולך אנכי לגזז את־צאני ותעד בגדי כלולותיה ותשב בעיר עינים לפני השער:", + "כי כן חק לאמורים אשר יושיבו את־המארסה שבעה ימים לפני השער להזנותה:", + "ואנכי בשתותי יין לשכרה לא הכרתיה ויפתני יפיה ומראה יפי עדיה:", + "ואט אליה ואמר אבא־נא אליך ותאמר מה־תתן לי ואתן־לה את־מטי ואת־פתילי ואת־נזר מלכותי לערבון וכאשר באתי אליה ותהר:", + "ובהודעי את־אשר עשיתי ואבקש להרגה והיא שלחה אלי חרש את־הערבונות ותכלימני:", + "ובקראי לה ואשמע גם־את־דברי הסוד אשר דברתי בשכבי עמה בשכרוני:", + "ולא יכלתי להמיתה כי מאת יי היתה זאת:", + "ואני אמרתי אולי בעצת ערמה עשתה בקחתה את־הערבון מאשה אחרת:", + "ואנכי לא קרבתי אליה כל־ימי חיי כי עשיתי את־התועבה הזאת בישראל:", + "וגם־אנשי העיר אמרו לא היתה בשער קדשה כי מארץ אחרת באה ותשב בשער לזמן מצער:", + "ואחשב כי לא־ידע איש כי באתי אליה:", + "ואחרי־כן באנו מצרימה אל־יוסף מפני הרעב:", + "ואנכי אז בן־שש וארבעים שנה ושלש ושבעים שנה גרתי במצרים:" + ], + [ + "ועתה בני הנני מצוה אתכם שמעו אל־יהודה אביכם ושמרו את־דברי לעשות ככל־חקות יי ולשמע אל־מצות אלהים:", + "ולא תלכו אחרי תאותיכם בשרירות לב ואל־תתגאו במעשיכם ובכח נעוריכם כי כל־אלה רע בעיני יי:", + "כי גם־אנכי התפארתי אשר במלחמות לא פתני מראה אשה יפת־תאר ואחרף את־ראובן אחי על־דבר בלהה אשת אבי ורוח־הקנאה והזנות ערכו לנגדי מלחמה עד־אשר שכבתי עם־בת־שוע הכנענית ועם־תמר כלתי:", + "כי אמרתי אל־חותני אועץ באבי וכן אקח את־בתך לאשה והוא לא חפץ ויראני בדבר בתו המון זהב לבלי־חק כי מלך היה:", + "ויפאר אותה בזהב ובפנינים ויצוה להשקותני יין בחדר הנשים והיא יפה מאד:", + "והיין הטה את־עיני והחשק החשיך את־נפשי:", + "ואנכי חשקתי בה ואשכב עמה ואעבר מצות יי ומצות אבי ואקחה לאשה:", + "ויי שלם־לי בעצת נפשי הרעה כי לא נחת היה לי בבניה:" + ], + [ + "ועתה בני אל־תשתו יין לשכרה כי הוא יסיר את־הלב מאחרי האמת ויעורר קנאה ותאוה ויטה את־העינים למעשי תעתועים:", + "כי היין כמשרת לרוח הזנות למלא תאות־נפש כי גם־שניהם יעקשו את־תבונת האדם:", + "כי אם־תשתה יין לשכרה הוא ירגיז את־רוחך במחשבות נתעבות אשר תתעינה לזנות ויחמם את־גוך לתאוה ואתה תעשה את־מעשה החטא ולא תבוש:", + "כן דרך השכור בני כי אשר ישתה לשכרה לא יבוש מאיש:", + "והנה גם־אנכי נתעיתי לבלתי הכלם מפני המון העיר כי לעיני־כל נטיתי אל־תמר ואחטא חטא גדול ואגל את־מכסה ערות בני:", + "וכאשר שתיתי יין לא הדרתי את־מצות אלהים ואקח אשה כנענית:", + "ועל־כן תבונה רבה דרושה לאיש השותה יין וזה יהיה שכל־שתית היין אשר ישתה איש כל־עוד יבוש:", + "והיה כי יעבר את־הגבול הזה ורוח־תעתועים תתקף את־נפשו ותשים דברי נבלה בפיו והוא יפשע ולא יבוש ויחשב כי טוב הוא:" + ], + [ + "ונואף כי יענש לא יחוש וכי יהיה לבוז לא יכלם:", + "כי אם־יהיה איש מלך וינאף תסור ממנו מלכותו כי עבד לזנות יהיה כאשר עניתי גם־אני:", + "כי נתתי את־מטי הוא עז שבטי ואת־אזורי הוא גבורתי ואת־נזרי אשר הוא תפארת מלכותי:", + "ובהנחמי על־אלה לא אכלתי בשר ויין עד־עת זקנתי וכל שמחה לא ראיתי:", + "ומלאך אלהים הראני כי אם־מלך ואם־דל תמשלנה בו הנשים:", + "והן תקחנה מאת המלך את־תפארתו מאת הגבור את־גבורתו ומאת הדל גם את־משען דלותו האחרון:" + ], + [ + "ועל־כן שמרו בני את־גבול היין כי ארבע רוחות רעות בו רוח החמדה רוח חשק־בשרים רוח הוללות ורוח הבצע:", + "אם־תשתו יין בשמחה היו ענוים ביראת יי כי אם־בשמחתכם תסור יראת יי ישאר השכרון ואתו תבא פריצות:", + "ואם־תבקשו לחיות בענוה אל־תגעו כליל ביין למען לא תחטאו בדברי שחץ ומריבות ובעלילות־שוא ולא תעברו מצות יי ותמותו לא בעתכם:", + "כי היין יגלה גם־סודות אלהים ואנשים כאשר גליתי גם־אנכי את־מצות אלהים וסודות יעקב אבי לכנענית אשר אמר לי אלהים לא תגלה:" + ], + [ + "ועתה אצוכם בני אל־תאהבו כסף ואל־תביטו אל־יפי הנשים כי גם־אנכי על־ידי הזהב ויפי המראה נתעיתי אחרי בת־שוע הכנענית:", + "כי ידעתי בעקב שני אלה יפל זרעכם בזנות:", + "כי גם־אנשים נבונים מבני יעבירו על־דעתם וימעיטו את־מלכות יהודה אשר נתן לי יי עקב אשר שמעתי בקול אבי:", + "כי אנכי לא־העצבתי את־אבי מימי כי אם־כל־אשר אמר אלי עשיתי:", + "ויברכני יצחק אבי־אבי למלך על־ישראל וגם־יעקב ברכני כן:", + "וגם־אנכי ידעתי כי ממני תקום המלוכה:" + ], + [ + "ואנכי ידעתי כי תעשו רעה באחרית הימים:", + "ועל־כן השמרו בני מן־הזנות ומאהבת־כסף ושמעו אל־יהודה אביכם:", + "כי אלה יסירו מאחרי תורת אלהים ויעורו עצת הנפש וילמדו גאוה ולא יתנו לאיש לרחם על־קרובו:", + "והם מנפשו כל־חנינה יגזלו ויציקו להם בעני ועמל וינידו ממנו שנה ויאכלו את־בשרו:", + "והוא את־קרבנות אלהים יפר וברכת אלהים לא יזכר נביא כי־ידבר אליו לא ישמע ודברי תמימים יתעב:", + "כי הוא לשני יצרים יעבד ולא יוכל לשמע בקול אלהים כי החשיכו את־נפשו וביום כבלילה יהלך:" + ], + [ + "בני אהבת הכסף תוביל לעבודת אלילים כי בתעתועי הכסף יקראו לאלילים אלים והוא יפעל אשר מי שיש־לו כסף בשגעון ינהג:", + "בעקב הכסף מתו לי בני ולולא שבתי נכנעתי ולולא תפלות יעקב אבי כי אז ערירי הלכתי למות:", + "ואלהי אבותי חמל עלי כי עשיתי את־אלה ולא ידעתי:", + "כי שר החטא עורני ואפשע כאדם וכבשר אשר בחטאים נשחת:", + "ואנכי הכרתי את־רפיוני בחשבי כי לא ינצחני איש:" + ], + [ + "ואתם דעו לכם בני כי שתי רוחות תשמרנה על־האדם רוח האמת ורוח הכזב:", + "והרוח התיכונה היא רוח תבונת השכל אשר תט לכל אשר תחפץ:", + "ומפעלי שתיהן האמת והכזב חקוקים בלב האדם ויי יודע כל־אחד מהם:", + "ואין זמן אשר בו יוכלו להסתר מעשי בני־איש כי בלבו חקוקים הם לפני יי:", + "ורוח האמת תעיד בכל ותאשים את־כל והיתה כאש עצורה בלב החוטא ולא יוכל לשאת פניו אל־שופטו:" + ], + [ + "ועתה בני הנני מצוה אתכם אהבו את־לוי למען תשארו ואל־תתנשאו עליו למען אשר לא־תשמדו:", + "כי לי נתן אלהים את־המלוכה ולו את־הכהנה וישם את־המלוכה תחת הכהנה:", + "לי נתן את־אשר על־הארץ ולו את־אשר בשמים:", + "כי כאשר גבהו השמים מעל־הארץ כן גבהה כהנת אלהים ממלכות הארץ אם־לא תסור בחטאה מאחרי יי ומלכות הארץ תמשל־בה:", + "כי מלאך יי אמר אלי בו בחר יי על־פניך לקרבו אליו ולאכל משלחנו ולהקריב לפניו בכורים ממטעמי בני ישראל ואתה תהיה מלך בישראל:", + "ותהיה ביניהם כים כי כאשר בו יתרוצצו צדיק ורשע אלה אסירים ואלה עשירים ככה יהיה גם־בך כל־מין האדם אלה מסכנים יהיו ובשבי ילכו ואלה עשירים חומסי הון־זרים:", + "כי המלכים כתנינים יהיו ויבלעו בני־איש כדגים ובנים ובנות יקחו לעבדים ובתים ושדות ומקנה ורכוש יגזלו:", + "ובבשר רבים ישביעו עורבים ועגורים והמה יפלו ברעה ויתגאו בתאות־בצע:", + "ונביאי השקר כסופות יהיו וירדפו כל־אנשי צדק:" + ], + [ + "ויי יביא עליהם ריבות איש באחיו ומלחמות תמיד תהיינה בישראל:", + "ובזרים יבא הקץ למלכותי עד־אשר תבוא תשועת ישראל עד־יופיע אלהי הצדק להשקיט בשלום יעקב וכל־הגוים והוא ישמר כח־מלכותי עד־עולם:", + "כי שבועה נשבע יי לבלתי השמיד את־המלוכה מזרעי עד־עולם:" + ], + [ + "ועתה בני נעצבתי מאד על־הפשעים ועל־הכשפים אשר תעשו נגד המלוכה כי תלכו אחרי המעוננים הידעונים ורוחות התהו:", + "את־בנותיכם תעשו למחוללות ולקדשות ותתערבו בכל־תועבות הגוים:", + "ועל־הדברים האלה יביא יי עליכם רעב ודבר מות וחרב רודפת מצור־אויבים וחרפת־אוהבים עולליכם ימותו את־נשיכם יגזלו את־רכושכם יבזו מקדש יי יהיה לשרפת אש ארצכם שממה ואתם תהיו בשבי בין הגוים:", + "ומבניכם יעשו סריסים לנשיהם:", + "עד־אשר תשובו אל־יי בלבב שלם ותשובו ותלכו בכל־מצותיו ויי ישקיף עליכם ברחמים ויוציא אתכם משבי הגוים:" + ], + [ + "ואחרי כל־אלה יקום לכם כוכב מיעקב בשלום וקם איש מזרעו כשמש צדקה ויתהלך עם־בני אדם בתם ובצדק וכל־עולה לא תמצא בו:", + "והשמים יפתחו־לו לשפך עליו רוח ברכה והוא ישפך רוח חן עליכם:", + "ואתם תהיו לו בנים באמת ותלכו בחקותיו:", + "ואז יזהיר שבט מלכותי ומגזעכם יצא חטר:", + "וממנו יצמח שבט מישור לגוים לשפט ולהושיע את־כל־אשר יקרא אל־אלהים:" + ], + [ + "ואז יקומו אברהם יצחק ויעקב לחיים ואנכי ואחי ראשי שבטי ישראל נהיה הראשון לוי השני אנכי השלישי יוסף הרביעי בנימין החמישי שמעון הששי יששכר וככה כלם על־סדרם:", + "ויברך יי את־לוי ומלאך הפנים ברך אותי כחות הכבוד את־שמעון השמים את־ראובן הארץ את־יששכר הים את־זבלון ההרים את־יוסף האהל את־בנימין המארות את־דן עדן את־נפתלי השמש את־גד והירח את־אשר:", + "ואתם תהיו עם ליי ושפה אחת ולא יהיה שם רוח־תעתועים מבליעל כי הוא לאש יוטל עד־עולם:", + "וכל אשר ביגון מתו בשמחה יקומו:", + "והמתים למען יי לחיים יקיצו:", + "וצבאי יעקב בשמחה ירוצו ונשרי ישראל יעופו בגילה וכל־העמים יכבדו את־יי לעולמים:" + ], + [ + "ועל־כן בני שמרו כל־תורת יי כי היא תקוה לכל אשר יחזיקו בדרכיו:", + "ויאמר אליהם יהודה הנה אנכי מת היום בן־מאה ועשר ושמונה שנים:", + "ואל־תקברוני בבגדי־יקר ואל־תקרעו את־בטני כי כן יעשו המלכים והעלוני חברונה אתכם:", + "וישכב יהודה עם־אבותיו אחרי דברו את־הדברים האלה ויעשו בניו ככל אשר צוה אותם ויקברו אותו עם־אבותיו בחברון:" + ] + ], + "The Testament of Issachar the Fifth Son of Jacob and Leah": [ + [ + "העתקת דברי יששכר ויקרא אל־בניו ויאמר אליהם שמעו בני אל־יששכר אביכם והאזינו לדברי אהוב יי:", + "אנכי נולדתי בן חמישי ליעקב בשכר הדודאים:", + "כי ראובן אחי הביא דודאים מן־השדה ותפגשהו רחל ותקחם:", + "ויבך ראובן ותצא לאה אמו לקולו:", + "ואלה היו תפוחים אשר ריחם מתוק הצומחים מעל לאפיקי המים בארץ ארם:", + "ותאמר רחל לא אתן־לך את־אלה והיו לי תחת בנים כי שנאני יי ולא ילדתי בנים ליעקב:", + "ושנים היו התפוחים ותאמר לאה אל־רחל יהי־לך אשר לקחת את־בעלי ולקחת גם־את־אלה ממני:", + "ותאמר לה רחל יהי לך יעקב הלילה הזה תחת דודאי בנך:", + "ותאמר לה לאה לי הוא יעקב כי אנכי אשת נעוריו:", + "ותאמר רחל אל־תתגאי ואל־תתפארי כי אותי ארש לו בראשונה ולמעני עבד את־אבינו ארבע עשרה שנה:", + "ואנכי מה־אעשה־לך כי רבה הערמה ומזמת בני־איש וערמה תהלך עלי־אדמות כי לולא זאת לא ראית את־פני יעקב:", + "כי לא אשתו את ובערמה הבאת לו:", + "ואותי רמה אבי ויגרשני בלילה ההוא ולא נתן את־יעקב לראותני כי לו הייתי שם לא קרהו כזאת:", + "ואולם בדודאים האלה אשכיר לך ללילה אחד את־יעקב:", + "וידע יעקב את־לאה ותהר ותלד אותי ועל־השכר הזה נקרא שמי יששכר:" + ], + [ + "וירא אז מלאך יי אל־יעקב ויאמר שני בנים תלד רחל כי בחלה במשכב בעלה ותבחר הנזר:", + "ולולא לאה אמי מכרה במשכבו את־שני התפוחים כי עתה שמונה ילדה ועל־כן ילדה היא ששה ורחל ילדה את־השנים כי למען הדודאים השקיף עליה יי:", + "כי ידע אשר למען לדת בנים בקשה לחיות עם־יעקב ולא למען מלא תאותה:", + "וממחרת היום נתנה שנית את־יעקב:", + "ובגלל הדודאים ההם שמע יי את־רחל:", + "כי גם־כאשר קבלתם לא אכלה אותם ותקרב אותם בבית יי ותביאם אל־הכהן אשר היה בימים ההם:" + ], + [ + "ויהי כאשר הייתי לאיש ואתהלך בישר לבבי ואהי עובד אדמת אבי ואדמת אחי ואאסף את־תבואות אדמתם בעתן:", + "ויברכני אבי כראותו כי בתם־לבבי אתהלך לפניו:", + "ואנכי לא־הייתי נמהר במעשי ולא קנאתי ולא רעה עיני בקרובי:", + "לא הלכתי רכיל באיש ולא הרשעתי חיי אדם כי בתמת עיני הלכתי:", + "בן־שלשים וחמש הייתי כאשר לקחתי אשה כי עמלי אכל את־כחי ולא חשבתי על־חשק נשים כי עיף ויגע הייתי ותפל עלי תרדמה:", + "וישמח אבי תמיד על־תם־לבבי כי כל־בכור הקרבתי ביד־הכהן ליי וכן גם־לאבי:", + "וירב יי את־טובו בידי עשרת אלפי מונים וידע גם־יעקב אבי כי יי עזרני בתמי:", + "כי לדלים ולאשר בצרה נתתי מטוב האדמה בתם־לבבי:" + ], + [ + "ועתה בני שמעו אלי והתהלכו בתם־לבבכם כי בו ראיתי את־כל־רצון יי:", + "איש תם לא־ישאף הון מאכלי־תאוה שונים לא יחמד בגד מחלצות לא ירצה:", + "ימים רבים לא־יקוה לחיות והוא רק לרצון יי יחכה:", + "ועל־כן כל־רוחות תעתועים לא־ימשלו בו כי לא־יואיל הבט אל־יפי הנשים למען אשר לא־יחלל נפשו בתהפוכות רע:", + "אין קנאה בעצותיו והכעש לא יעציב את־נפשו ולא יענה את־רוחו בתאוה נכזבה:", + "והוא בתמת־נפשו יתהלך וכל־דבר בישר לבבו יראה ויעצם עיניו מראות רע בחטאי העולם לבל־יראה בהפר איש את־מצות יי:" + ], + [ + "ועל־כן שמרו בנים את־תורת אלהים וקנו תם ובישר תתהלכו ואל־תהיו קלי־דעת במצות יי ובמעשי קרוביכם:", + "ואהבו את־יי ואיש את־קרובו ועל־דל ועל־חולה תחמלו:", + "שימו מעיניכם לעבד את־האדמה ועמלו במפעליכם בכל־עבודת השדה והביאו מנחה בתודה ליי:", + "כי בראשית בכורי פרי האדמה יברך אתכם יי כאשר ברך את־כל־הקדושים למן־הבל ועד־עתה:", + "כי לא־ינתן לכם חלק אחר מלבד משמני הארץ אשר פריה בעמל תוציאו:", + "כי גם־יעקב אבי ברכני בברכות האדמה ובראשית תבואותיה:", + "ויכבד יי את־לוי ואת־יהודה גם־בתוך בני יעקב:", + "ויתן יי להם מורשת נחלה ויתן ללוי את־הכהנה וליהודה את־המלוכה:", + "ועל־כן שמעו אליהם והתהלכו בתמת אביכם:" + ], + [ + "ודעו לכם בני כי באחרית הימים יעזבו בניכם את־תמתם וידבקו באהבת־בצע לא־תדע שבעה ויעזבו צדק ויקרבו למזמה ויזניחו את־מצות יי וידבקו בבליעל:", + "והמה יעזבו את־עבודת האדמה ויתורו אחרי עצותיהם הרעות ויפוצו בין הגוים והיו עבדים לאויביהם:", + "ואתם הגידו כזאת לבניכם למען אשר אם־יחטאו ישובו מהרה אל־יי:", + "כי הוא רחום ויגאלם להשיבם אל־אדמתם:" + ], + [ + "בן־שתים ועשרים ומאה שנה אנכי היום ולא ידעתי בי כל־חטא:", + "ומלבד אשתי לא ידעתי אחרת ולא זניתי בנשאי את־עיני:", + "יין לא שתיתי ואתע וכל־חמד אשר לרעי לא חמדתי:", + "ערמה לא שכנה בלבבי וכזב לא עבר על־דל־שפתי:", + "איש כי היה בצרה ואאנח אתו ולדל פרסתי מלחמי חסד עשיתי כל־ימי אמת שמרתי:", + "את־יי אהבתי בכל־כחי וכן אהבתי כל־איש יותר מבני:", + "וככה עשו גם־אתם בני וכל־רוח בליעל ינוס מכם וכל־מעשה אנשים רעים לא ימשל בכם ותרדו בכל־חית השדה כי אתכם יהי אלהי השמים והארץ כי תתהלכו עם־בני־איש בתם־לבב:", + "ויצו את־בניו אחרי אשר דבר להם העלוני חברונה ושמה תקברוני במערה עם־אבותי:", + "ויפשט את־רגליו וימת בשיבה טובה בריא בכל־אבריו ולא נס כחו ויישן שנת־עולמים:" + ] + ], + "The Testament of Zebulun the Sixth Son of Jacob and Leah": [ + [ + "העתקת דברי זבלון אשר צוה את־בניו לפני מותו בשנת מאה וארבע־עשרה לחייו שנתים אחרי מות יוסף:", + "ויאמר אליהם שמעו אלי בני זבלון והקשיבו לאמרי אביכם:", + "אני זבלון זבד טוב זבדני אלהים לאבותי כי בעת הולדי ויעצם אבי מאד בצאן ובבקר בעת ההיא היה חלקו במקלות הפצלות:", + "לא ידעתי כי־אחטא מימי מלבד במחשבותי:", + "ולא אזכר אשר אפשע מלבד הפשע אשר מעלתי ביוסף כי נדברתי עם־אחי לבלתי הגיד לאבי את אשר נעשה:", + "ואבך במסתרים ימים רבים על־יוסף כי יראתי מפני אחי כי נדברו כלם להרג את אשר יגלה הסוד:", + "וכאשר בקשו להמיתו ואבך ואצעק אליהם לבל־יפשעו את־הפשע הזה:" + ], + [ + "כי הלוך הלכו שמעון ודן וגד לקראת יוסף להמיתו והוא בכה ויאמר אליהם חוסו עלי אחי ורחמו על־לב יעקב אבינו:", + "אל־תשאו את־ידיכם עלי לשפך דם נקי כי לא חטאתי לכם:", + "ואם גם חטאתי ענש תענשוני אחי וידכם אל־תהי ברצח אחיכם למען יעקב אבינו:", + "וכאשר דבר יוסף את־הדברים האלה ויבך ולא נשאתי את־אנקותיו ואחל לבכות ולשפך כבדי וכל־קירות קרבי חמרמרו:", + "ויבך יוסף ולבבי המה וכל־יצורי גוי רעדו ולא יכלתי עמד:", + "וכאשר ראה יוסף כי בכיתי עמו ואת־אלה ההולכים להמיתו וירץ מאחרי ויתחנן אליהם:", + "ובין כה וכה קם ראובן ויאמר אל־נא אחי אל־נהרגהו נשליכהו באחד הבורות הריקים האלה אשר חפרו אבותינו ולא מצאו מים:", + "כי עצר יי בעד המים ממלא אותם למען יהיה מפלט ליוסף:", + "ויעשו־כן עד־אשר מכרהו לישמעאלים:" + ], + [ + "ובכסף שכרו לא היה לי חלק בני:", + "כי אם שמעון ודן וגד ובניהם ויקחו את־מחירו ויקנו נעלים להם ולנשיהם ולבניהם ויאמרו לא נאכלהו כי מחיר אחינו הוא:", + "כי אם־רמוס נרמסנו יען אשר אמר למלך עלינו ונראה מה־יהיו חלומותיו:", + "כי על־כן כתוב בספר חנוך כל־אשר לא יחפץ להקים זרע לאחיו וחלצו את־נעלו וירקו בפניו:", + "ואחי יוסף לא חפצו בחיי אחיהם ויי חלץ להם נעלם אשר נעלו בפני יוסף אחיהם:", + "כי כאשר ירדו מצרימה ויחלצו להם נערי יוסף את־נעליהם לפני השער וככה השתחוו לפני יוסף כחק למלך פרעה:", + "והמה לא רק השתחוו לפניו כי גם־ירקו עליהם אחרי אשר נפלו אפים לפניו ויכלמו לפני המצרים:", + "כי שמעו המצרים את־הרעה אשר עשו ליוסף:" + ], + [ + "ויהי כאשר השליכו אותו אל־הבור וישבו אחי לאכל:", + "ואנכי לא אכלתי מאומה שני ימים ושני לילות כי רחמתי על־יוסף:", + "ויהודה לא אכל עמהם וישמר על־הבור כי ירא פן יבאו שמעון וגד להמיתו:", + "ויהי כאשר ראו כי לא אכל וישימוני לשומר עליו עד־אשר ימכרהו ויהי בבור שלשה ימים ושלשה לילות רעב וככה מכרהו:", + "ויהי כשמע ראובן כי נמכר בעת לכתו משם ויקרע את־בגדיו ויתאבל ויאמר איך אראה את־פני יעקב אבי:", + "ויקח את־הכסף וירץ אחרי הסוחרים ולא מצא איש:", + "כי עזבו את־הדרך הגדולה וילכו אל־הסכיים בדרך הקצרה:", + "ויעצב ראובן ולא אכל לחם ביום ההוא ויבא דן ויאמר אליו אל־תבך ואל־תעצב כי מצאנו את־אשר נאמר לאבינו:", + "אנחנו נשחט גדי עזים וטבלנו את־כתנת יוסף ושלחנו אל־יעקב לאמר הכר־נא הכתנת בנך היא ויעשו־כן:", + "כי את־הכתנת פשטו מיוסף כאשר מכרהו וילבישהו בגדי עבדים:", + "ואולם שמעון לקח את־הכתנת ולא חפץ להשיבה כי בקש לקרעה בחרבו בקצפו על־אשר לא המיתו:", + "ונעמד כלנו ונאמר לו אם־לא תתן את־הכתנת נאמר לאבינו כי אתה לבדך עשית את־התועבה הזאת בישראל:", + "ובכן נתן אותה להם והמה עשו כאשר אמר דן:" + ], + [ + "ועתה בני הנני מצוכם אשר תשמרו את־מצות יי ותרחמו איש על־קרובו ותחוסו על־כל לא רק על־בני אדם כי אם גם־על־כל־חי אשר לא ידבר:", + "כי על־כן ברכני יי ובחלות כל־אחי אני לא נחליתי כי יודע יי מזמות כל־איש:", + "ועל־כן יכמרו רחמיכם כי כאשר יעשה איש לקרובו כן ישלם יי לו:", + "כי בני אחי חלו וימותו על־דבר יוסף כי לא רחמו בלבבם ובני נשמרו מכל חלי כאשר ידעתם:", + "ויהי כאשר היינו בארץ כנען על־חף הים ואצוד ציד ליעקב אבינו ורבים טבעו ואנכי נשארתי חי:" + ], + [ + "אנכי הראשון עשיתי סירה לשוט בה על־פני הים כי נתן יי לי דעת וחכמה לאלה:", + "ואשים עמוד־עץ מתחתיה ואפרש מסך על־העמוד השני הנצב בתוך:", + "ואשוט בה על־שפת הים ואצוד דגים לבית אבי עד־אשר באנו מצרימה:", + "ומצידי נתתי לכל־זר ברחמי עליו:", + "וכי היה גר או חולה או זקן ואבשל את־הדגים ואכינם היטב ואתנם לכל איש איש לפי צרכו ואהי כואב עמהם ומרחם עליהם:", + "ועל־כן מלאני יי דגים לרב בצאתי לצוד ציד כי כל־אשר יחלק עם־רעהו הרבה מונים יקבל מאת יי:", + "וחמש שנים שליתי דגים ואתן מהם לכל־אשר ראיתי ואמציא דגים לכל־בית אבי:", + "בקיץ דגתי דגים ובחרף רעיתי יחד את־אחי:" + ], + [ + "ועתה אודיע אתכם את אשר עשיתי:", + "ראיתי איש בצרה ערם בקרה ויכמרו רחמי עליו ואגנב בגד מבית אבי ואתנהו בסתר לאביון:", + "וגם־אתם בני מכל־אשר יחנכם אלהים בלי הבדל חנו ברחמים את־כל ואל־תתמהמהו ותנו לכל־איש בלב טוב:", + "וכי לא יהיה לכם את אשר תתנו לאיש מחסור יהמו מעיכם עליו ברחמים:", + "ידעתי כי כאשר לא מצאה ידי לתת לאיש מחסור ואלך אתו שבעה ריסים ואבך אתו יחד וקרבי נכמרו עליו ברחמים:" + ], + [ + "ועל־כן בני יכמרו־נא רחמיכם על־כל־איש בחנינה למען יחנכם יי וירחם עליכם:", + "כי באחרית הימים ישלח אלהים את־רחמיו על־פני הארץ ובמקום אשר ימצא לב רחום שמה ישכן:", + "כי כאשר ירחם איש על־רעהו כן ירחם יי אותו:", + "ויהי כאשר באנו מצרימה לא שמר לנו יוסף עברתו:", + "וגם־אתם בני תלכו בדרכו זאת ותאהבו איש את־רעהו ואל־תחרשו רע איש על־אחיו:", + "כי הוא אחוה ישבר ובין קרובים יפריד וירגיז נפש וכל־רכוש יחריב:" + ], + [ + "ואתם דרשו היטב במים ודעו לכם אם־ישטפו לעבר אחד יגרפו אתם אבנים עצים ואדמה וכל־דבר אחר:", + "ואם־להרבה זרמים יחלקו ובלעה אותם האדמה ונמסו:", + "וגם־אתם אם־תתפרדו יהי לכם כן:", + "ועל־כן אל־תתפרדו לשני ראשים כי כל־אשר עשה יי ראש אחד לו ושתי כתפים שתי ידים ושתי רגלים ושאר האברים:", + "ואנכי ידעתי על־פי כתבי אבותי כי תתפרדו בישראל ותלכו אחרי שני מלכים ותעשו כל־תועבה:", + "ואויביכם יוליכו אתכם בשבי ותחיו ברעה בין הגוים ברב חלי ויגון:", + "ואחרי הדברים האלה תזכרו את־יי ותשובו והוא ישיב אתכם כי חנון ורחום הוא לא יפקד עון על־בני־איש כי בשר המה ורוחות התהו יתעום במעשיהם:", + "והיה אחרי־כן יאיר יי לכם אור צדקה ומרפא ורחמים בכנפיו והוא לבדו יגאל את־כל־שבי בני האדם מבליעל וכל־רוח תהו יהיה למרמס וישיב את־כל־העמים לקנא למענו והמקום אשר בו יבחר יי ירושלים שמו יקרא:", + "ועוד תכעיסהו ברב מעלליכם והוא ישליך אתכם מעל פניו עד־קץ העתים:" + ], + [ + "ועתה בני אל־תעצבו כי מת אנכי ואל־יפל לבבכם כי אאסף:", + "כי עוד אקום בתוככם כמושל בין בניו ואגיל בתוך שבטי אשר ישמרו את־תורת יי ואת מצות זבלון אביהם:", + "ועל־הרשעים יביא יי אש עולמים ותאכל אותם לדורי דורות:", + "ועתה הנני הולך למנוחתי כאשר עשו גם־אבותי:", + "ואתם תיראו את־יי אלהיכם בכל־מאדכם כל־הימים אשר אתם חיים:", + "ויהי ככלותו לדבר וישכב בשיבה טובה וישימו אותו בניו בארון־עץ:", + "ואחרי־כן העלהו ויקברהו בחברון עם־אבותיו:" + ] + ], + "The Testament of Dan the Seventh Son of Jacob and Bilhah": [ + [ + "העתקת דברי דן אשר דבר אל־בניו באחרית ימיו בשנת חמש ועשרים ומאה לחייו:", + "ויקרא אל נפשות ביתו ויאמר שמעו בני דן את־דברי והקשיבו לאמרי אביכם:", + "אני נוכחתי בלבי בכל־חיי כי האמת והצדק טובים הם וימצאו־חן בעיני אלהים ורעים השקר והכעס כי הם ילמדו כל־רע לבני האדם:", + "הגדתי לכם היום בני כי בלבבי חרצתי להמית את־יוסף איש הטוב והאמת:", + "ואנכי שמחתי על־מכירתו כי אבינו אהב אותו מכלנו:", + "כי רוח הקנאה והגאוה דברה אלי לאמר גם־אתה בנו כמוהו:", + "ויעירני אחד מרוחות בליעל לאמר קח את־החרב והרג־בה את־יוסף ויאהבך אביך במותו:", + "והוא רוח הקנאה אשר הסיתני לטרף את־יוסף כאשר יטרף הנמר את־הגדי:", + "ואלהי אבי יעקב לא אנה אותו לידי אשר אמצאהו לבדו ולא נתנני לעשות את־מעשה הפשע הזה למען לא יכחדו שני שבטים מישראל:" + ], + [ + "ועתה בני הנה אנכי מת ואגיד לכם באמת אם־לא תשמרו מרוח הכזב והכעס ולא תאהבו אמת וארך־רוח אבד תאבדון:", + "כי עורון־עינים בקנאה אשר לא יתן את־איש לראות פניו באמת:", + "כי אם אב יהי או אם יתהלך אתם כאויב או אח יהי ולא ידעהו או נביא יי ולא ישמע אליו או צדיק ולא יראהו או רע ויתנכר אליו:", + "כי רוח הכעש יאחזהו ברשת תעתועים ויעור את־עיניו ובכזב יחשיך תבונתו ויראהו כל על־פי דרכו הוא:", + "ואל־מי יפנה את־עיניו הלא אל־אחיו בשנאת לבב למען קנא בו:" + ], + [ + "כי הכעש ענין רע בני והוא את־הנשמה ירגיז:", + "ואת־הגוף יכניע ובנפש ישלט ויתן תעצומות לגו למען יעשה כל־רע:", + "ואם־הבשר יעשה כל־אלה תזכה גם־הנפש את־הנעשה כי לא תראה נכוחה:", + "ועל־כן איש כי יכעס ועז לו והיה־לו כח פי שלשה בכעסו הכח הראשון הוא חיל עוזריו הכח השני עשרו כי בו יפתה וברשע ינצח וכי יש־לו הכח השלישי הוא כח הטבע של הבשר בו יעשה רעה:", + "ואם־גם־יחלה הכועס והיה לו כח פי שנים בכעסו כי הכעס יעזר תמיד בעשות רשע:", + "והרוח הזה יהלך עם־רוח השקר לימין השטן למען יעשו מעשיהם בכזב ובכח אכזר:" + ], + [ + "ועל־כן הכירו בני את־כח הכעש כי הבל הוא:", + "כי לראשונה בדברים יעורר ובמעשים יחזק את־אשר יכעס ובנזקים קשים יסעיר את־דעתו עד־אשר יעיר בכעס גדול את־נפשו:", + "ואם־ידבר איש קשות אליכם אל־תתעוררו לכעס ואם־יהללכם איש כי קדושים אתם אל־תתגאו ואל־תשתנו לא לשמח ולא למאס:", + "כי לראשונה ייטיב השמיע ויחדד את־דעתו לקבל עצת מזמות והיה כי יכעס האיש ויאמין כי צדק בכעסו:", + "וכי יאנה לכם נזק או כי תאבד לכם אבדה אל־תעצבו בני כי הרוח הוא יעורר אתכם להתאוות תאוה אל־הדבר האבוד למען תפלו בכעס על־ידי העצב:", + "וכי יאנה לכם נזק לרצונכם או לא לרצונכם אל־תדאגו כי הדאגה תוליד כעס וכזב:", + "כי רע הכעס עם השקר ושני פנים לו ושניהם יתחברו למען הרגיז לב:", + "וכי תסער הנפש תמיד וסר מעליה יי בליעל ימשל־בם:" + ], + [ + "ועל־כן בני שמרו את־מצות יי ואת־תורתו נצרו וסורו מן־הכעס ושנאו כזב למען ישכן בקרבכם יי ובליעל ינוס מכם:", + "ודברו אמת איש את־רעהו ולא תפלו בכעס וברגז ושלום יהיה לכם ואלהי השלום יהיה עמכם ולא תנצח אתכם מלחמה:", + "אהבו את־יי כל־ימי חייכם ואיש את־רעהו בלבב שלם:", + "כי ידעתי כי באחרית הימים תסורו מאחרי יי ותכעיסו את־לוי ותערכו מלחמה על־יהודה ולא תוכלו להם כי מלאך יי יוליך את־שניהם כי בהם יקום ישראל:", + "וכי תסורו מאחרי יי ותלכו בכל־רע ותעשו את־תועבות הגוים ותזנו אחרי נשי פושעים כל־רוחות הרשע יפעלו בכם בכל־רע:", + "כי הכרתי בספר חנוך הצדיק כי השטן נשיאכם וכל־רוחות רשע ורהב יקשרו ויאריכו ימים אצל בני לוי ויפעלו למען החטיאם לפני אלהיהם:", + "ובני יקרבו אל־בני לוי ויחטאו אתם בכל ובני יהודה ישאפו בצע ויטרפו כאריות הון זרים:", + "ועל־כן אתם יחד בשבי תובלו ושם תענו במכות מצרים ובכל־רשעת הגוים:", + "ואחרי כן תשובו אל־יי ויתן לכם רחמים והשיבכם אל־מקדשו ויתן לכם שלום:", + "ומשבט יהודה ומשבט לוי תקום לכם ישועת יי כי הוא לבדו יעשה מלחמה את־בליעל ויתן נקמת נצח באויביכם:", + "ואז יוציא את־נפשות הצדיקים משבי בליעל וכל־הלבבות אשר לא אבו שמע ישיב אל־יי ויתן שלום נצח לכל־אשר יקראהו:", + "וכל־הקדושים ינוחו בעדן וצדיקים בירושלם החדשה יגילו אשר היא תפארת אלהים לעולם:", + "ולא עוד תשאר ירושלם שממה ולא עוד ישראל בשבי ילך כי יי יהיה בתוכה וקדוש ישראל ימשל בה:" + ], + [ + "ועתה בני יראו את־יי והשמרו מפני השטן וכל רוחותיו:", + "קרבו אל־אלהים ואל־המלאך המתפלל בעדכם כי הוא העומד בין אלהים ובין בני האדם ולשלום ישראל נגד ממלכת האויב יעמד:", + "על־כן יתאמץ האויב להשחית את־כל־אשר בשם יי יקרא:", + "כי ידע אשר ביום שוב ישראל תחדל ממלכת האויב:", + "כי מלאך השלום הוא יחזק את ישראל למען אשר לא־יפל בקץ הרעות:", + "ועל־כן השמרו בני מכל־מעשה רע והסירו מאתכם כל־כעס וכל־כזב ואמת וארך־רוח אהבו:", + "ואת־אשר שמעתם מאביכם אותה תגידו לבניכם:", + "ועל־כן סורו מכל־רשע ודבקו בצדקת אלהים והיה שבטכם לתשועה עד־עולם:", + "וקברוני אצל אבותי:" + ], + [ + "וידבר אליהם כאלה וינשק להם וישכב בשיבה טובה:", + "ויקברהו בניו ואחרי־כן העלו את־עצמותיו וישימון במקום אשר שם אברהם יצחק ויעקב:", + "לבד אשר נבא להם דן אשר ישכחו את־אלהים וינכרו מארץ נחלתם ומשבט ישראל ומארץ מכורתם:" + ] + ], + "The Testament of Naphtali the Eighth Son of Jacob and Bilhah": [ + [ + "העתקת צואת נפתלי אשר צוה לפני מותו בשנת שלשים ומאה לחייו:", + "ויהי כאשר נאספו בניו בחדש השביעי בראשון לחדש ויעש להם משתה:", + "ויהי ממחרת כאשר הקיץ משנתו ויאמר להם הנה אנכי מת ולא האמינו לו:", + "ויברך את־יי ויתחזק ויאמר להם הנה אנכי מת אחרי המשתה אשר עשיתי אתמול:", + "ויען ויאמר אל־בניו שמעו בני בני נפתלי והקשיבו לאמרי אביכם:", + "אותי ילדה בלהה כי עשתה רחל בערמה ותתן ליעקב את־בלהה תחתיה ותהר ותלד אותי על־ברכי רחל ועל־כן קראה את־שמי נפתלי:", + "ותאהבני רחל מאד כי נולדתי על־ברכיה ובעודני רך ותשקני ותאמר מי יתן־לי אח לך יוצא מרחמי וישוה לך:", + "ועל־כן דמה אלי יוסף בכל כתפלת רחל:", + "ואמי בלהה היתה בת־רתי אחי דבורה מינקת רבקה אשר נולדה ביום הולד רחל:", + "ויהי רתי ממשפחת אברהם כשדי ירא אלהים חפשי ומזרע היחש:", + "ויהי כאשר נפל בשבי ויקנהו לבן ויתן־לו את־עדנה שפחתו לאשה ותלד בת ויקרא שמה זלפה על־שם העיר אשר בה נשבה:", + "ואחרי־כן ילדה לו את־בלהה לאמר נבהלה בתי כי אך נולדה ותתפש בשדי אמה ותבהל לינק:" + ], + [ + "ואנכי הייתי קל ברגלי כאחת האילות ויועידני אבי לכל־בשורה וגם־ברכני להיות כאילה:", + "כי כאשר ידע היוצר את־הכלי כמה יכיל ולפיהו יביא חמר ככה יצר גם־יי את־הגויה בדמות הרוח ולפי כח הגוף יפח הרוח:", + "ולא יהי יתרון בינותם עד־לשלישית השערה כי במשקל ובמדה ובקו נוצר כל־יצור:", + "וכאשר ידע היוצר שרות כל־כלי למה יכשר ככה יודע יי כל־בשר את־הגבול אשר עדיו יתהלך בטוב ומתי יחל הרע:", + "כי אין יצור ואין מחשבה ויי לא ידעם כי את־כל־האדם ברא בצלמו:", + "ככח האדם כן פעלו כתבונתו כן מעשהו כאשר זמם כן־יבצע כלבו כן־פיו כעינו כן שנתו כנפשו כן דברו אם־בתורת יי ואם־במעשי בליעל:", + "וכאשר הבדל בין אור לחשך בין ראיה לשמיעה ככה הבדל גם בין־איש לרעהו ובין אשה לרעותה ואין אשר יאמר כי ידמו אחד לשני בפניהם או בדעתם:", + "כי כל פעל אלהים בסדר חמשת החושים בראש ואת־הצואר חבר עם־הראש ויתן עליו שער ליפי ולתפארת ולב להבין בטן להפריש קבה קנה לבריאות כבד לכעס מרה למרירות טחול לשחוק כליות לעצה ירכים לכח צלעות למשכב מתנים לעז וכאלה:", + "וככה בני יהיו כל־מעשיכם בסדר לטוב וליראה את־האלהים ואל תחפזו לעשות בגאוה וגם־לא דבר בלא עתו:", + "כי כאשר יאמר לעין שמעי והיא לא תוכל כן לא־תוכלו להאיר מעשיכם אם בחשך תהיו:" + ], + [ + "ואתם אל־תמהרו להרע את־מעשיכם בתאות־בצע ולפתות את־נפשכם בדברי־שוא כי אם־תחרישו בטהר לבב תדעו להתחזק ברצון יי ולתעב רצון בליעל:", + "השמש והירח והכוכבים לא ישנו צבאם כן לא תמירו גם אתם את־תורת אלהים במשובת מעשיכם:", + "כי הגוים הלכו שולל ויעזבו את־יי וימירו את־דרכם ויכנעו לפני עץ ואבן ורוחות תעתועים:", + "לא־כן אתם בני אשר הכרתם ברקיע בארץ ובים ובכל־היצורים את־יי עושם לבל־תהיו כאנשי סדום אשר המירו את־דרכם:", + "ככה השחיתו גם־הנפילים את־דרכם אשר קללם יי בעת המבול וישם בגללם את־הארץ שממה מיושביה וכל־הצומח בה:" + ], + [ + "ואת־כל־אלה הנני אומר לכם בני קראתי בספר חנוך אשר גם־אתם תסורו מאחרי יי ותלכו בכל־חטאת הגוים ותעשו כל־רשעת סדום:", + "והביא יי עליכם שבי ועבדתם שם את־אויביכם וצרה וצוקה תכניע אתכם עד השמיד יי את־כלכם:", + "ונשארתם מתי־מעט ושארית ואז תשובו וידעתם את־יי אלהיכם והשיבכם יי לארצכם כרב חסדיו:", + "והיה כי־ישובו אל־ארץ אבותיהם ושבו ושכחו את־יי ופשעו:", + "והפיצם יי על־פני כל־הארץ עד־בא חסד יי:" + ], + [ + "ובשנת הארבעים לחיי ראיתי חזון על־הר הזיתים מקדם לירושלים כי השמש והירח נדמו:", + "והנה יצחק אבי־אבי ויאמר אלינו רוצו ותפשו איש כפי כחו והיה אשר יחזיק בם והיו לו השמש והירח:", + "ונרץ כלנו יחד ויתפש לוי את־השמש ויעבר יהודה ויתפש את־הירח וירומו שניהם אתם:", + "ויהי לוי כשמש והנה עלם מושיט לו שנים עשר ענפי תמר ויהודה נוצץ כלבנה ותחת רגליהם שתים עשרה קרנים:", + "וירוצו לוי ויהודה גם־שניהם ויחזיקו בם:", + "והנה שור פר על־הארץ ושתי קרנים גדולות לו וכנפים בגבו ככנפי הנשר ונחפץ להחזיק בו ולא יכלנו:", + "ויבא יוסף ויחזק־בו וירום אתו יחד:", + "ואנכי ראיתי כי שם הייתי והנה מגלה קדושה נראתה לנו לאמר האשורים המדים הפרסים הכשדים והסורים ינהלו את־שבי שנים עשר שבטי ישראל:" + ], + [ + "וארא עוד מקץ שבעה ימים והנה אבינו יעקב עומד על־שפת ים ימניה ואנחנו בניו אתו:", + "והנה אניה באה בלא מלחים ורבי־חובל ועל־האניה כתוב אנית יעקב:", + "ויאמר אלינו אבינו הבה נרדה לתוך אניתנו:", + "והיה כאשר באנו לתוכה והנה סער חזק התחולל ורוח־סופה גדולה ואבינו אשר אחז בהגה הלך מאתנו:", + "ואנחנו נשאנו על־הים בסערה ותמלא האניה מים ותנד בתוך הגלים עד־אשר נשברה:", + "וימלט יוסף על־הסירה האחת וגם־אנחנו נפרדנו איש מאחיו על־תשעה קרשים ויהודה ולוי היו על־האחד:", + "ונפץ כלנו עד־לקצוי ארץ:", + "ויחגר לוי שק ויתפלל אל־האלהים:", + "ויהי כי חדל הסער ותגע האניה אל־היבשה בשלום:", + "והנה יעקב אבינו בא ונשמח כלנו יחדו:" + ], + [ + "ואגיד ליעקב אבינו את־שני החלומות האלה ויאמר אלי בוא יבאו הדברים האלה בעתם אחרי אשר ישראל יענה הרבה:", + "ויאמר אלי אבי אחרי־כן אוחילה לאל כי עוד יוסף בני חי כי ראיתי תמיד אשר יספרהו יי יחד אתכם:", + "ויבך ויאמר אללי לי בני יוסף כי חי אתה ואנכי לא אראך וגם־אתה לא תראה את־יעקב אשר הולידך:", + "לקול דבריו בקשתי לבכות גם־אני ויהי כאש עצורה בלבבי להגיד־לו כי נמכר יוסף ואולם יראתי מפני אחי:" + ], + [ + "הנה בני הראיתי אתכם את־אחרית הימים כי כל־אלה יקרו את־ישראל:", + "ואתם תצוו את־בניכם אחריכם אשר יתחברו אל־לוי ויהודה כי ביהודה תקום תשועת ישראל ובו יברך יעקב:", + "כי בשבטו יראה אלהים להציל את עם־ישראל ויקבץ את־הצדיקים מבין הגוים:", + "וכי תעשו גם־אתם בני את־הטוב יברכוכם בני־איש וגם־מלכים ובכם יתפאר אלהים בין הגוים והשטן ינוס מפניכם וחיות השדה ייראו מכם ויי יאהבכם ומלאכים יסוככו עליכם:", + "כי כאשר יגדל איש את־הילד היטב יפקד שמו לטובה ככה יפקד גם־זכרכם לטוב לפני אלהים כי תעשו את־הטוב:", + "ואשר לא יעשה טוב יקללהו מלאכים ואנשים ואלהים יחלל על־ידו בין הגוים והשטן יעשהו כלי־משכן לו וכל־חית השדה תרדה־בו ויי ישטמהו:", + "כי גם־מצות התורה שני פנים להן ובתבונה תמלאנה:", + "עת לאדם לדעת את־אשתו ועת פרש ממנה לתפלתו:", + "כי שניהם הנם מצות יי ואם־לא ישמרו על־פי דרכם יביאו חטא גדול על־בני האדם וככה גם־שאר המצות:", + "ואתם בני היו חכמים ונבונים באלהים כי ידעתם את־דרך מצותיו ואת־חקי כל־מעשה למען יאהבכם יי:" + ], + [ + "ויצו אותם כאלה ויאמר אליהם אשר יעלו את־עצמותיו אתם חברונה ויקברהו עם־אבותיו:", + "ויהי אחרי אשר אכל ושתה אתם בשמחת־לבב ויכס את פניו ויגוע:", + "ויעשו בניו ככל אשר צום אביהם:" + ] + ], + "The Testament of Gad the Ninth Son of Jacob and Zilpah": [ + [ + "העתקת צוואת גד אשר דיבר אל בניו בשנת חמש ועשרים ומאה לחייו:", + "ויאמר אליהם שמעו בני אנוכי נולדתי בן שישי ליעקב ואהי גיבור בין המשפתים:", + "ולכן שמרתי בלילה על העדרים והיה כי בא הארי או הזאב או כל חיה רעה אל העדר וארוץ אחרי ואתפשהו ואחזיק בידי ברגלו ואקלעהו כאבן הקלע וככה הרגתיו:", + "ויוסף רעה אתנו יחד בשלושים יום ובהיותו רך ויחלה מרוח הקדים:", + "וישב חברונה אל אבינו ויניחהו אבינו בקרבתו כי אהבו מאוד:", + "ויגד יוסף לאבינו כי שחטו בני זילפה ובלהה את כל הטוב בעדר ויאכלו למרות דעת ראובן ודעת יהודה:", + "כי ראה יוסף כי אנוכי הצלתי טלה מפי הדוב ואהרגהו ונאכלהו ויגד כזאת לאבינו:", + "ואנוכי קצפתי על יוסף בגלל זאת עד יום בו נמכר:", + "ורוח שנאה הייתה בי ולא חפצתי לדעת את יוסף לא לשמע אוזן ולא למראה עיניים כי הכלימנו בפנינו באמרו כי אכלנו את הטלאים מלבד יהודה וכל אשר הגיד לאבינו האמין לו:" + ], + [ + "את חטאי אני מזכיר בני כי פעמים רבות בקשתי להרוג אותו כי שטמתיו בלבבי:", + "וגם בגלל החלומות הוספתי עוד שנוא אותו ואבקש להכחידו מארץ חיים כלחוך השור את ירק השדה:", + "ועל כן מכרנו אותו אני ושמעון לישמעאלים בשלושים שקל ונסתר מהם עשרה ועשרים הראינו את אחינו:", + "וככה מלאה תאוות הבצע את לבבנו להרגו:", + "ואלוהי אבותיי הצילהו מידי למען לא אעשה את מעשה הפשע הזה בישראל:" + ], + [ + "ועתה בני שמעו דבר אמת למען תעשו צדק וכל משפט עליון ולא תתעו אחרי רוח השנאה כי היא הרעה בכל מעשי בני האדם:", + "כל אשר יעשה האדם יתעב השונא כי יעשה את חוקות ה' לא יהללוהו וכי יירא מפני ה' וצדק ירצה - לא יאהבוהו:", + "אמת יבזה במאושר יקנא דיבת עם יחבב וגאווה יאהב כי השנאה תעוור את נפשו כאשר ראיתי גם אנוכי ביוסף:" + ], + [ + "ועל כן בני הישמרו מפני השנאה:", + "כי השונא יחטא גם לאלוהים כי לא יחפוץ שמוע לדברי מצוותיו לאהוב את רעהו ולאלוהים יחטא:", + "כי אם גם אחיו יכשל יחפז להודיע לכול ויתאמץ למען יישפט ייענש ויומת:", + "ואם עבד יהיה והסיתו באדוניו וחרש עליו כל רע למען יוכל להמיתו:", + "כי השנאה תיעזר ברצח נגד כל אשר יצליחו והיה כי תראה או תשמע על דבר הצלחתם וחלתה:", + "כי כאשר תבקש האהבה להחיות מתים ולעורר את המועדים למוות כן תבקש גם השנאה להרוג את החיים ולא תאבה להשאיר בחיים גם אשר עוונם בחבלי השווא:", + "כי רוח השנאה בקוצר רוחה תפעל יחדיו עם השטן בכל להמית בני איש ורוח האהבה תפעל יחד עם תורת האלוהים באורך רוח להושיע את בני האדם:" + ], + [ + "רעה היא השנאה כי היא תמיד עם כזב תתחבר ונגד האמת תדבר תשים קטון לגדול חושך לאור מר למתוק תקרא ורצח תורה תעיר קצף ותעורר מלחמה ואת הלב תמלא רעה וחמת השטן:", + "וכזאת הנני אומר לכם בני כי נוסיתי אשר תנוסו משנאת רע ותדבקו באהבת אלוהים. יושר לבב יגרש שנאה וענווה תפיץ קנאה:", + "כי צדיק ועניו יירא מעשות רשע ולא יירא אשמת רעהו כי אם את נפשו כי אלוהים יראה ללבבו:", + "ולא ילך רכיל באיש חסיד כי יראת עליון תשכון בו:", + "אם יירא לחטוא לאלוהים לא יחפוץ לעשות עוול לאיש ולא במחשבותיו:", + "וזאת הכרתי לאחרונה אחרי אשר שבתי מחטאי אשר חטאתי ליוסף:", + "כי התשובה אל אלוהים באמת תזרה כסילות ותפיץ חשק ותאיר את העיניים ותיתן דעת לנפש ותנהל עצה לתשועה:", + "וכל הדברים האלה אשר לא למדוהו בני איש אותם יכיר בשובו מדרכו:", + "כי הביא אלוהים עלי מחלת הכבד ולולא תפילות יעקב אבי עזרוני כי אז כמעט קט חלף רוחי ממני:", + "כי כל אשר בו יחטא האדם בו ייוסר:", + "וכאשר נקשה כבדי בלי רחם על יוסף כן עוניתי גם אני בלי רחם בכבדי ואשפט אחד עשר חודש כמספר הימים אשר שנאתי את יוסף עד אשר מכרוהו:" + ], + [ + "ועתה בני הזהרתי אתכם אהבו איש את אחיו והשמידו שנאה מלבבכם ואהבו איש את רעהו במעשיהם ובדבריכם ובכל יצר לבבכם:", + "כי בפני אבי דיברתי את יוסף לשלום וכאשר יצאתי מאת פניו ותחשך השנאה את תבונתי ותרגז את נפשי להמיתו:", + "ואתם אהבו איש את רעהו בלבבכם וכי יחטא לך איש ודברת אליו לשלום וזרית הלאה את חמת השנאה ולא תשכין בנפשך ערמה:", + "וכי יתוודה וישוב מדרכו וסלחת לו ואם יכחש אל תריב אתו כי ישָבע וחטאת חטא משנה:", + "ואם תריב באיש אל תגלה לזר סודכם פן ישנאך ונהפך לך לאויב וחטא לך חטא גדול כי רבות בערמה ידבר אליך או יחרוש עליך רעה וממך ייקח חמתו:", + "ואם יכחד ויבוש כי תגלה רעתו השקט ואל תגלה חרפתו כי אשר יכחד עוד ישוב מדרכו לא יוסף לחטוא לך כי כבד יכבדך ויירא ממך וישלים עמך:", + "ואם לא ידע בושת וברעתו יעמוד וסלחת לו בלבבך ואת המשפט לאלוהים תעזוב:" + ], + [ + "וכי ייטב לרעכם מכם אל תעצבו והתפללו בעדו אשר עד סוף ימיו יצליח כי כן טוב גם לכם:", + "וכי יינשא עוד אל תקנאו בו וזכרו כי קץ כל בשר למות והודו לה' אשר נתן את הטוב ואת המועיל לכל בני איש:", + "חקור את משפט ה' ויניח לך וכל עצתך ישלים:", + "ואם אחד הרשעים יצבור הון כעשיו אחי אבי אל תתחרו בו והוחילו למועד ה':", + "כי הוא ייקח מרשעים עושרם ויסלח לאשר שב מדרכו ואשר לא ישוב יחשוך לעונש עולמים:", + "כי הדל אשר לא יקנא ברעהו יהיה לרצון לפני ה' בכול ומכול בני איש יאושר כי אין לו עניין רע אשר לבני האדם לענות בו:", + "ואתם זרו הלאה את השנאה מנפשותיכם ואהבו איש את רעהו בלבב תמים:" + ], + [ + "והגידו גם לבניכם אשר יכבדו את לוי ואת יהודה כי מהם יקים ה' מושיע לישראל:", + "כי ידעתי אשר בקץ הימים יסורו בניכם מאחריו ויעשו כל רשע וכל רע וכל מושחת בעיני ה':", + "ויינפש מעט ויוסף לדבר אליהם שמעו בני אל אביכם וקברוני אצל אבותי:", + "ויאסוף את רגליו וישכב בשלום:", + "ומקץ חמש שנים העלו אותו חברונה ויקברוהו שמה עם אבותיו:" + ] + ], + "The Testament of Asher the Tenth Son of Jacob and Zilpah": [ + [ + "העתקת צואת אשר אשר צוה לבניו בשנת חמש ועשרים ומאה לחייו:", + "וידבר אליהם והוא בריא ויאמר שמעו בני אשר אל־אביכם וכל־הישר בעיני אלהים אראכם:", + "שתי דרכים נתן אלהים לבני האדם ושני יצרים ושני מפעלים שני פנים ושני קצות:", + "ועל־כן הכל שנים שנים הם זה לעמת זה:", + "כי שתי דרכים הן הטוב והרע ובלבנו שני היצרים המבדילים בינותם:", + "וכי תרצה הנפש בטוב כל־מעשיה בצדק תעשה ואם־תחטא מיד תשוב:", + "כי אם־תחשב על־דבר הצדק ותזרה הלאה את־הרע תרמס מהר את־הרשע ותשרש את־החטא:", + "וכי תכנע הנפש לפני היצר הרע את־כל־מעשיה ברשע תעשה ותגרש את־הטוב ותדבר ברע ובליעל ישלט־בה ואם־גם־תעשה את־הטוב לרע יהפך:", + "כי אם־תחל לעשות־טוב והיו תוצאות מעשיה רשע כי אוצר היצר רוח רשע תמלא:" + ], + [ + "והנפש אשר תאמר להשליט את־הטוב על־הרע והיה סוף מעשיה גם־דרך הרע:", + "ויש איש אשר לא ירחם על־עבדיו אשר שרתו לפניו ברע גם־זה שני פנים לו אבל הכל רשע:", + "ויש איש אשר אהב עושה רע עד־כי יחפץ למות למענו ברע וגלוי הוא שני פנים לדבר הזה והכל ענין רע:", + "כי אם־גם אהבה היא אבל רעה היא בכסותה על־רשע ועל־כן הדבר הזה שמו טוב הוא וסוף מעשיו לרע יוביל:", + "ויש אשר יגנב ירשיע יגזל ויחמס ועל־דל ירחם גם־לזה שני פנים והכל רע:", + "כל־אשר יחמס את־רעהו יכעיס אלהים וישבע לשוא באל עליון ועל־העני ירחם את־יי נותן התורה יתעב ויכעיס ואביון יחיה:", + "את־נפשו יטנף ואת־גוו יפנק רבים יהרג ועל־מעט יחמל גם־לזה שני פנים והכל ענין רע:", + "ויש אשר ינאף ויזנה ומכל־אכל ינזר ויצום ויעשה עול ובחיל עשרו יחמס רבים וברב רשעו הוא גם־מצות יעשה גם־לזה שני פנים והכל רע־הוא:", + "וכל־אלה כחזירים וכארנבות הם כי גם־אלה טהורים למחצה המה ובאמת טמאים הם:", + "וכאלה דבר אלהים גם־על־לוחות החקות:" + ], + [ + "ואתם בני אל תהיו כמוהם בעלי שני פנים לטוב ולרע כי רק בטוב תדבקו למען ישכן־בו אלהים ובני אדם ידרשהו:", + "נוסו לכם מפני הרע והכריחו את־היצר הרע במעשיכם הטובים כי אלה אשר שני פנים להם לא יעבדו את־יי ויעבדו את־תאותיהם למען ימצאו־חן בעיני בליעל ובעיני האנשים הדומים להם:" + ], + [ + "כי האנשים הטובים ישרים הם ואם־גם־חנפים לחוטאים יחשבום לפני יי יצדקו:", + "ורבים אשר ישמידו את־הרשעים שני מפעלים יעשו טוב ורע אולם הכל טוב־הוא כי עקר את־הרע משרשו וישמידהו:", + "ויש אשר ישנא חונן דל ורשע ונואף וצם גם־לזה שני פנים ואולם כל־המפעל טוב־הוא כי הולך הוא בדרכי יי אשר לא יקבל את־הנראה טוב כטוב באמת:", + "ויש אשר לא־יחפץ לראות ימים טובים עם־הוללים למען אשר לא־ינבל את־פיו ונפשו יגאל גם־לזה שני פנים והכל טוב־הוא:", + "כי אלה לצבאים ולאילות ידמו כי בהיותם פראים כטמאים ידמו ובאמת טהורים הם כי קנאו ליי וילכו בדרכיו וינזרו מכל־אשר צוה אלהים בחקותיו כי שנאו ויבדל בין הרע ובין הטוב:" + ], + [ + "ראו בני איך שנים בכל המה זה לעמת זה והאחד בשני יסתר בצע בעשר שכרון בטוב לב עצב בשמחה והוללות בחיי האשות:", + "אחרי החיים מות יבא אחרי כבוד קלון אחרי היום הלילה וחשך אחרי אור וכל־אלה תחת שלטון היום המה והצדק תחת שלטון החיים והרשע תחת המות ועל־כן יחכו למות חיי עולם:", + "לא יוכל איש לקרא לאמת כזב ולצדק רשע כי כל־אמת תחת האור הוא כמו כל־נברא תחת אלהים:", + "בכל־אלה נסיתי אני בימי חיי ולא סרתי מאחרי אמת יי ואת־חקי עליון חקרתי כי בכל־כחי הלכתי בישרי אחרי הטוב:" + ], + [ + "ואתם בני שמרו גם־אתם את־מצות־יי ולכו בישר פנים אחרי האמת:", + "כי אלה אשר שני פנים להם משנה יאשמו כי גם־עשה יעשו את־הרע וגם־יחנו את־כל־עושיו כי ילכו אחרי רוחות התהו הנלחמים עם־בני איש:", + "שמרו בני אתם את־מצות יי ואל תלכו אחרי הרע בחשבכם אותו לטוב ודרשו אחרי הטוב באמת ושמרהו בכל־מצות יי כי תשובו אליו ובו תרגעו:", + "כי סוף בני האדם יוכיח על־צדקתם כי יודעו למלאכי יי ולמלאכי בליעל:", + "הנפש כי תתרגז ותלך יציק לה הרוח הרע אשר אותו עבדה בתאותה ובמעשיה הרעים:", + "וכי ישלו איש ויכיר בשמחה את־מלאך השלום הוא ינחהו לחיי עולם:" + ], + [ + "אל־תהיו בני כסדום אשר לא הכירה את־מלאכי יי ותאבד לעד:", + "כי ידעתי אשר תחטאו ותנתנו בידי אויביכם וארצכם שממה תהיה וכל־מקדשיכם יחרבו ונפזרתם בכל־ארבע פנות העולם ואתם תהיו בגולה ותתעבו כמים הנמסים:", + "עד־ישקיף עליון על־האדמה והוא יבוא ואת־ראש התנין ירוצץ על־המים והוא יושיע את־עם־ישראל ואת־כל־הגוים:", + "והגידו כזאת גם־אתם לבניכם אשר לא ימרו את־פיו:", + "כי קראתי בלוחות השמים כי שמוע לא תשמעו אליו ופשוע תפשעו־בו ולא תלכו בחקות יי כי אם־במצות בני האדם ותשחיתו ותרעו:", + "ועל־כן תזרו כגד וכדן אחי אשר לא יכירו את־ארצם ואת־שבטם ואת־שפתם:", + "ואולם יי יקבץ אתכם באמונה למען חסדיו ולמען אברהם יצחק ויעקב:" + ], + [ + "ויהי אחרי אשר דבר להם כאלה ויצו ויאמר קברוני בחברון:", + "וישכב וימת בשיבה טובה:", + "ויעשו־לו בניו כאשר צום ויעלו אותו חברונה ויקברהו עם־אבותיו:" + ] + ], + "The Testament of Joseph the Eleventh Son of Jacob and Rachel": [ + [ + "העתקת צואת יוסף ויהי כאשר הלך למות ויקרא אל־בניו ואל־אחיו ויאמר אליהם:", + "אחי ובני שמעו אל־יוסף אהוב ישראל והאזינו לאמרי־פיו:", + "אנכי ראיתי בחיי קנאה ומות ולא סרתי מאמת יי ואתחזק־בה:", + "אחי שנאוני ויי אהבני הם בקשו להרגני ואלהי אבותי שמרני הם בבור השליכוני ועליון העלני:", + "לעבד נמכרתי ואדון־כל פדני בשבי לקחתי וזרועו החזקה הושיעתני ברעב עניתי ויי כלכלני:", + "לבדי הייתי ואלהים נחמני חולה הייתי ויי השקיף עלי בבית הכלא הייתי ואלהים חנני באזקים נאסרתי והוא הצילני:", + "בתוך דבת־עם והוא זכני עלילות רעות שמו עלי המצרים והוא הושיעני עבד הייתי וירוממני:" + ], + [ + "וככה הפקיד פוטיפר שר הטבחים אשר לפרעה את־ביתו על־ידי ואנכי נלחמתי עם־אשתו לא־ידעה־בשת אשר החזיקה בי לחטא עמה ואלהי ישראל אבי שמרני מפני האש היוקדת:", + "בבית הכלא השליכוני הכוני שמוני ללעג ואלהים נתנני לרחמים לפני שר בית־הסהר:", + "כי לא יעזב יי את־יראיו לא בחשך ולא באזקים ביגון ובצרה:", + "כי לא איש אלהים ויבוש ובן־אדם ויפחד ולא ילוד־אדמה הוא ויחלש ויחת:", + "ובכל־אלה עזר הוא ואיש לפי דרכו ינחם ואם־גם ירחק מעט לבחן יצר־לב:", + "בעשרה נסיונות בחנני ובכלם ארך־רוח הייתי:", + "כי רפואה גדולה ארך־רוח והרבה טובה תביא סבלנות:" + ], + [ + "כמה יראה אותי המצרית במות כמה מסרה אותי לענשני:", + "ואחרי־כן קראה לי וכי לא חפצתי להיות עמה אמרה אלי אתה תמשל גם־בי גם־בכל־אשר בביתי אם־תמסר לי ואתה תהיה כאדוננו:", + "ואנכי זכרתי את־דברי יעקב אבי ואלך אל־חדרי ואבך ואתפלל אל־יי:", + "ואנכי צמתי בשבע השנים ההן ובעיני המצרים הייתי כחי חיי־תענוגים כי חן יצוק על־פני כל־הצמים למען יי:", + "ואם־לא היה אדוני בביתו לא שתיתי יין ושלשה ימים לקחתי אכלי ואתן לעניים ולחולים:", + "ואשחר לבקר את־יי ואבך על־אדות המצרית אשת מף כי הציקה לי תמיד מאד כי גם בלילה באה אלי ותאמר כי באה לבקרני:", + "ובן זכר לא היה לה ותהי כמבקשת לאמצני כבן לה ואתפלל אל־יי ותלד זכר:", + "ובמשך ימים חבקה אותי כבן ואנכי לא ידעתי ואחרי־כן בקשה להסיתני לזנות עמה:", + "וכראותי זאת ואעצב עד־מות וכצאתה ואתעודד ואתאבל על־אדותיה ימים רבים כי הכרתי את־יצרה ואת־מזמתה:", + "ואדבר אליה דברי עליון למען תשוב מתאותה הרעה:" + ], + [ + "ופעמים רבות הללתני בדברים כאיש קדוש ובערמה שבחה את־ענותי לפני בעלה בעוד אשר בהיותנו לבדנו בקשה להדיחני:", + "בגלוי הללתני כמו ענו ובסתר דברה אלי לאמר אל־תירא מפני אישי כי הוא גם־מאמין בענותך ואם יאמר לו איש עלינו לא יאמין:", + "ואני בכל־אלה יצועי שק ואתפלל אל־יי כי יצילני מערמת המצרית:", + "וכאשר לא יכלה דבר ותבא אלי בערמה לקחת לקח לשמע את־דבר אלהים:", + "ותאמר אלי אם חפץ אתה כי אעזב את־האלילים שכבה עמי ואנכי אפתה את־בעלי לסור מאחרי האלילים ונלך בחקות יי אלהיך:", + "ואמר אליה אין חפץ ליי בטמאת יראיו ולא ירצה בנואפים כי אם באלה אשר בטהר לבב ובנקיון שפתים יקרבו אליו ותחרש כי בקשה למלא תאותה:", + "וארבה לצום ולהתפלל למען יצילני יי מידה:" + ], + [ + "ותוסף לעת אחרת ותאמר אלי אם־לא תחפץ לזנות עמי אנכי אהרג את־בעלי ואקחך לי לבעל:", + "ואני בשמעי זאת ואקרע את־בגדי ואמר האשה יראי את־יי ואל תעשי את־המעשה הרע הזה פן תכרתי ואת דעי־לך כי אנכי אודיע לכל את־מזימתך זאת:", + "ותירא ותבקש ממני אשר לא אגלה את־מזמתה זאת:", + "ותלך ותסיתני במתנות ותשלח לי כל־חמודות בני אדם:" + ], + [ + "ותשלח לי אכל ובו כשפים:", + "ויהי כי בא הסריס ויבא את־המאכל ואביט וארא איש נורא מראהו ויושט לי חרב עם־הקערה ואדע כי מזמתה להדיחני:", + "וכצאתו ואבך ולא טעמתי טעם מאכל זה ולא כל־מאכל אחר ממנה:", + "וכעבור יום ותבא אלי ותכר את־האכל ותאמר אלי מדוע לא אכלת מן־המאכל הזה:", + "ואמר אליה כי מלאת אותו כשפים ומות ואיך אמרת לא אקריב לאלילים בלתי ליי לבדו:", + "והנה את דעי־לך כי אלהי אבי גלה לי ביד־מלאכו את־רעתך ואנכי שמרתי את־המאכל למען בחני אותך אם־תראיהו ותשובי מדרכך:", + "ולמען תוכחי כי לא תשלט רעת פושעים בצדקת יראי יי הנה אקח מן־המאכל ואכל בפניך ובדברי אלה ואתפלל כזאת אלהי אבותי ומלאך אברהם יהיו עמדי ואכל:", + "ובראותה זאת ותפל על־פניה לרגלי ותבך וארימה ואדבר על־לבה:", + "ותבטיחני לבלתי עשות עוד את־מעשה הפשע הזה:" + ], + [ + "ואולם היא הקשתה את־לבה ברעה ותחפש אי הדרך תצודני:", + "ותאנח מר ותפל למשכב והיא לא חלתה וכראות בעלה אותה ויאמר לה למה נפלו פניך ותאמר לו צרה בלבבי וכל־אנחות רוחי הציקוני וירפא אותה והיא לא חלתה:", + "והיא לעת מצא רצה אלי ובעלה היה מחוץ לבית ותאמר אלי:", + "אחנק או אתנפל אל־בור אם־לא תחפץ לשכב עמי:", + "ובראותי כי רוח בליעל הרגיזה ואתפלל אל־יי ואמר אליה:", + "למה אמללה תרגזי ותתגעשי והחטא יעור עיניך זכרי כי אם־תשלחי יד בנפשך תכה אשתה צרתך פילגש בעלך את־בניך ותשמידי את־זכרך מעל־פני האדמה:", + "ותאמר אלי הנה אהבתני רב לי אלחם על־חיי ועל־חיי בני ואנכי אחכה עוד עד־אשר אמלא גם־את־תאותי:", + "והיא לא ידעה כי למען יי דברתי אליה כן ולא למענה:", + "כי אם יפל־איש בחשק תאוה ולו יעבד והיה כי ישמע דבר טוב על־חשקו אשר בו נפל וקבל אותו למען תאותו הרעה הזאת:" + ], + [ + "וזאת אמר לכם בני כי כשש שעות ביום היו בלכתה מאתי ואנכי כרעתי על־ברכי לפני יי כל־היום וכל־הלילה ובבקר קמתי ואבך ואתפלל להצילני ממנה:", + "לאחרונה תפשה בבגדי ותמשכני בחזקה לשכב עמה:", + "וכראותי כי החזיקה בשגעון בבגדי ואעזבהו ואנוס ערם:", + "והיא בהחזיקה בבגדי שמה עלי עלילות־שוא וכבוא בעלה נתנני במשמר אשר בביתו וממחרת הכני וישלחני אל־בית־הסהר אשר לפרעה:", + "וכאשר הייתי באסורים ותעצב המצרית ותבא ותשמע אותי מהלל ומשבח את־יי במקום חשך ואגיל בקול שמחה ואודה את־אלהי כי נצלתי מתאות המצרית:" + ], + [ + "ופעמים רבות שלחה אלי לאמר הואילה למלא תאותי ואנכי אוציאך מן־האזקים ואפדך מחשך:", + "ואנכי לא נשמעתי לה אף־במחשבותי כי אוהב יי את־אשר יתענה בבור חשך בענוה מאשר יחי חיי תפנוקים בחדרי־מלך ויתהולל:", + "כי אם־יחיה איש בצדקתו ויבקש גם־תהלה וידע אל עליון כי־תועילהו ונתן לו גם־את־זאת כאשר נתן גם־לי:", + "כמה פעמים באה אלי בהיותה חולה במחשך־ליל ותשמע לקול תפלתי ואנכי בשמעי את־אנחותיה החרשתי:", + "כי בהיותי בביתי ותגל את־זרועותיה ואת־שדיה ואת־רגליה למען אשכב עמה כי יפת־מראה היתה עד־מאד והדורה בלבושה למען תדיחני ויי הצילני ממזמותיה:" + ], + [ + "ועל־כן ראו בני את־אשר יפעלו ארך־רוח ותפלה וצום:", + "וגם־אתם אם־תלכו אחרי הענוה וטהר לבב בארך־רוח ותפלה ותצומו בלב נדכה ישכן בקרבכם יי כי אהב הצנע לכת:", + "ובכל־אשר ישכן עליון אם־גם־קנאה תפל על־איש או שבי או רצח אלהים השוכן בו לא רק יוציאהו מרעה למען ענותו כי גם־ירוממהו ויפארהו כאשר עשה גם־אתי:", + "כי בכל־דרכיו יגבה איש אם־במעשים או בדברים או במחשבות:", + "ידעו אחי מה־אהבני אבי ואנכי לא התגאיתי בלבבי אף־כי נער הייתי ויראת יי היתה בלבבי כי ידעתי כי הכל יחלף:", + "ואנכי לא רוממתי נפשי לרעה ואכבד את־אחי ומיראתם החרשתי בעת מכרוני ולא הגדתי לישמעאלים כי בן־יעקב אנכי איש גדול וצדיק:" + ], + [ + "וגם־אתם בני תהי יראת יי לנגד עיניכם בכל־מעשיכם וכבדו את־אחיכם כי כל־אשר יעשה את־חקת יי יאהבהו יי:", + "ויהי בנסעי עם־הישמעאלים וישאלוני לאמר העבד אתה ואמר עבד אנכי יליד בית לבל יבשו אחי:", + "ויאמר לי הגדול בהם לא עבד אתה כי כן תעיד גם־חזותך ואנכי אמרתי עבד אנכי:", + "ויהי כאשר באנו מצרימה ויריבו ביניהם מי מהם יתן מחירי ויקחני:", + "ויאותו כלם כי אשאר במצרים אצל מוכר סחורתם עד־אשר ישובו עם־סחורתם:", + "ויי נתן חני בעיני הסוחר ויפקד על־ידי את ביתו:", + "ויברכהו אלהים לרגלי וימלא אותו זהב וכסף ועבדה:", + "ואהי אצלו שלשה חדשים וחמשה ימים:" + ], + [ + "בעת ההיא באה אשת מוף אשת פוטיפר במרכבה ברב הדרה כי שמעה על־אדותי מפי סריסיה:", + "ותגד לבעלה כי העשיר הסוחר ביד נער עברי וגם־אומרים גנב גנב מארץ כנען:", + "ואתה עשה־בו שפטים וקח את־הנער אל־ביתנו ויברכך אלהי העברים כי חסד מן־השמים נסוך עליו:" + ], + [ + "ויאמן פוטיפר לדבריה ויצו להביא לפניו את־הסוחר ויאמר אליו מה־הדבר אשר שמעתי עליך כי גונב אתה נפשות מארץ כנען ותמכרם לעבדים:", + "ויפל הסוחר לרגליו ויתחנן אליו ויאמר בי אדני לא ידעתי את־אשר תאמר:", + "ויאמר פוטיפרע אם־כן הדבר מאין העבד העברי הזה ויאמר הישמעאלים הפקידהו על־ידי עד־אשר ישובו:", + "ולא האמין לו ויצו ליסרו בשוטים ערם ויהי כי החזיק בדבריו ויאמר פוטיפרע יביאו לפני את־הנער:", + "אני הובאתי לפניו ואשתחוה אפים ארצה לפני פוטיפר כי היה השלישי במעלה בין שרי פרעה:", + "ויבדילני מאתו ויאמר אלי העבד אתה אם־חפשי ואמר עבד אנכי:", + "ויאמר עבד מי אתה ואמר עבד הישמעאלים:", + "ויאמר אלי איך היית לעבד להם ואמר קנה קנוני מארץ כנען:", + "ויאמר אלי אכן שקר אתה דובר ויצו מיד ליסרני בשוטים על־מערמי בשרי:" + ], + [ + "ואשת מוף השקיפה בעד האשנב בעת יסרוני כי קרוב ביתה ותשלח אליו לאמר לא בצדק שפטת כי ענש תענש איש חפשי אשר גנב כאלו פושע היה:", + "וכאשר לא שניתי מדברי אף־כי הכיתי ויצו לשום אותי במשמר עד־אשר יבאו אדוני העבד:", + "ותאמר האשה אל־בעלה למה תאסר בזקים נער לקוח בשבי מגזע היחש ועליך להוציאו לחפשי ולשמרו:", + "כי היא בקשה לראותני בחשק חטאה ואנכי לא ידעתי מכל־זה דבר:", + "ויאמר אליה לא־יעשה כן בתוך המצרים לקחת רכוש זרים לפני הוכיח במשפט:", + "כזאת דבר על־הסוחר ואשר לנער היה יהיה בבית הסהר:" + ], + [ + "מקץ ארבעה ועשרים יום באו הישמעאלים כי שמעו כי־התאבל עלי יעקב אבי מאד:", + "ויבאו ויאמרו אלי מה־הדבר אשר אמרת עבד אתה והנה ידענו כי בן אתה לאיש גדול בארץ כנען ואביך מתאבל עליך בשק ואפר:", + "ואנכי בשמעי כזאת נמקו קרבי וימס לבבי ואבקש לבכות מאד ואתאפק לבל־אכלים את־אחי ואמר אליהם אנכי לא ידעתי דבר עבד אנכי:", + "ויועצו למכרני למען לא ימצאוני בידיהם:", + "כי יראו מפני אבי פן־יבא עליהם ויקם מהם נקמת חמה כי שמעו כי גדול הוא את־אלהים ואנשים:", + "ויאמר אליהם הסוחר חלצוני ממשפט פוטיפרע:", + "ואלה באו אלי ויבקשו ממני לאמר הגידה כי בכסף קנינו אותך והוא יוציאנו לחפשי:" + ], + [ + "ותאמר אשת מוף אל־בעלה קנה את־הנער כי שמעתי אומרים למכר אותו:", + "והיא שלחה מיד סריס אל־הישמעאלים ותחפץ לקנותני ויקרא רב הטבחים לישמעאלים ויבקש לקנות אותי:", + "וכאשר לא נאות למחיר וילך והסריס הודיע לגברתו אחרי אשר נסה אליהם דבר כי דורשים הם מחיר רב בעבד:", + "ותשלח סריס אחר לאמר אף־אם שתי ככרי זהב ידרשו תנו להם אל־תחשכו זהב רק קנה את־הנער והביאהו אלי:", + "וילך הסריס ויתן להם שמונים שקלי זהב ויקחני ולמצרית הגיד כי מאה נתן:", + "ואנכי ידעתי ואחריש למען לא יכלם הסריס:" + ], + [ + "אתם ראיתם אפוא בני את־כל־אשר עניתי למען אשר לא אכלים את־אחי:", + "וגם־אתם אהבו איש את־רעהו ובארך־רוח הסתירו איש את־עון רעהו:", + "כי יי ישמח בחבר אחים ובחפץ לב־טוב אשר ירצה באהבה:", + "וכאשר באו אחי מצרימה ויכירו כי אנכי השיבותי להם את־הכסף ולא שנאתים ואנחמם:", + "ואחרי מות יעקב אבי עוד הוספתי לאהבה אותם וכל־אשר צוה עשיתי להם עד־בלי־די:", + "ולא נתתים להעצב אף על־מצער:", + "וכל־אשר היה בידי נתתי להם ובניהם היו בני ובני להם כעבדים ונפשם כנפשי ויגונם יגוני וכל־חלים חליי ועצתם עצתי:", + "ואנכי לא התרוממתי עליהם בגאוה בהדר תפארתי ואהי כאחד האחרונים:" + ], + [ + "וכי תלכו גם־אתם במצות יי ינשא יי אתכם בטוב לעולמים:", + "וכי יבקש איש להרע לכם אתם גמלו אותו טוב והתפללו בעדו ויי יצילכם מכל־רע:", + "והנה ראיתם כי בענותי ובארך־רוח לקחתי לי לאשה את־בת־הכהן לעיר־שמש ומאה ככרי זהב נתנו־לי אתה ויי נתנם לי לעבדים:", + "וגם יפי נתן לי יי מעל לכל־יפי ישראל וישמרני עד־זקנה בכחי וביפיי כי דמיתי בכל אל־יעקב:" + ], + [ + "ועתה שמעו את־החלום אשר חלמתי:", + "ראיתי והנה שתים עשרה אילות רועות ומהן נפוצו תשע:", + "ושלש נצלו וממחרת והנה נפוצו גם־הן וארא והנה שלש האילות ילדו שלשה טלאים ויקראו אל־יי ויוציאן יי אל־מקום־צמח ומים וינהלם מחשך לאורה:", + "ושם קראו אל־יי עד־אשר נקבצו אליהם תשע האילות והיו כשנים עשר כבשים ועוד מעט וירבו ויהיו עדרים רבים:", + "וארא אחרי־כן והנה שנים עשר פרים יונקים מפרה אחת וממנה יצא ים חלב וישתו ממנו שנים עשר העדרים ומקנה לאין מספר:", + "ולפר הרביעי גדלו קרניו עד־לשמים ותהיינה כחומה בצורה לעדרים ובין הקרנים בתוך צמחה עוד קרן אחת:", + "וארא והנה פר בן־בקר והוא סובב אותם שתים עשרה פעמים ויהי לעזר לכל־הפרים:", + "וכל־הדברים האלה יבאו בעתם באחרית הימים:", + "ואתם בני שמרו את־מצות יי וכבדו את־לוי ואת־יהודה כי מזרעם יקום לכם אשר יציל את־כל־הגוים ואת־ישראל:", + "כי מלכותו מלכות עולמים תהי אשר לא תחלף:", + "ומלכותי ביניכם תאסף כסכת נוצרים אשר תחלף עם־קיץ:" + ], + [ + "ידעתי כי אחרי מותי יציקו לכם המצרים ויי יקם את־נקמתכם ויביא אתכם אל־הארץ אשר דבר לאבותיכם:", + "ואתם תקחו את־עצמותי אתכם כי אם־תביאו את עצמותי שמה והיה יי עמכם באורה ובליעל יהיה בחשך עם־המצרים:", + "ואתם העלו את־אסנת אמכם בדרך אפרתה וקברוה שמה על־יד רחל אמי:", + "ויהי כאשר דבר כזאת ויפשט את־רגליו וימת בשיבה טובה:", + "ויתאבלו עליו כל־ישראל וכל־מצרים אבל גדול:", + "ובצאת בני ישראל ממצרים ויעלו אתם את־עצמות יוסף ויקברהו בחברון עם־אבותיו ויהיו ימי שני חייו מאה ועשר:" + ] + ], + "The Testament of Benjamin the Twelfth Son of Jacob and Rachel": [ + [ + "העתקת דברי בנימן אשר צוה לבניו בהיותו בן־חמש ועשרים ומאה שנה:", + "וינשק להם ויאמר אליהם כאשר נולד יצחק לאברהם לזקוניו ככה נולדתי גם־אני ליעקב:", + "ויהי כאשר מתה רחל אמי בעת לדתה אותי ולא היה לי חלב ואינק שדי בלהה אמתה:", + "ורחל היתה אחרי לדתה את־יוסף עקרה שתים עשרה שנה ותתפלל אל־יי ותצם ותהר ותלד אותי:", + "כי אהב יעקב אבי את־רחל מאד ויתפלל אשר יראה ממנה שני בנים:", + "ועל־כן קראו את־שמי בנימן לאמר בן־ימים:" + ], + [ + "ויהי כאשר באתי מצרימה אל־יוסף ויכירני אחי ויאמר אלי מה־אמרו לאבי אחרי אשר מכרוני:", + "ואמר לו את־כתנתך טבלו בדם וישלחוה ויאמרו הכר־נא הכתנת בנך היא:", + "ויאמר לו יוסף אכן אחי גנב גנבוני סוחרי כנען בחזקה:", + "ויהי כאשר הלכו לדרכם ויסתירו את־כתנתי כמו חיה רעה פגעה בי ותטרפני:", + "וככה מכרוני רעיהם לישמעאלים והמה לא דברו כזב באמרם כזאת:", + "כי בקש יוסף להסתיר ממני את־מעשי אחינו ויקרא לאחיו ויאמר אליהם:", + "אל־תגידו לאבינו את־אשר עשיתם לי ואמרו לו כאשר ספרתי אנכי לבנימן:", + "וגם מחשבותיכם בלבכם תהיינה כאלה ולא יגעו הדברים האלה עד־לב אבי:" + ], + [ + "ועתה בני אהבו גם־אתם את־יי אלהי השמים והארץ ושמרו מצותיו ולכו בדרכי יוסף האיש הטוב והקדוש:", + "ומחשבותיכם תהיינה לטובה כאשר ידעתם גם־אותי כי כל־איש אשר מחשבותיו נכחות יראה הכל ישר לפניו:", + "יראו את־יי ואהבו את־רעיכם ואם־יבקשו רוחות בליעל להציק לכם בכל־צרה רעה לא ימשלו בכם כאשר לא משלו גם ביוסף אחי:", + "מה־רבו האנשים אשר בקשו את־נפשו ויי הגן עליו כי כל־ירא יי ואוהב רעהו לא יכהו רוח בליעל כי יי מגן לו:", + "וגם־מזמת אנשים וחיות לא תוכל למשל־בו כי יי בעזרו עקב האהבה אשר אהב את־רעהו:", + "ויוסף בקש מאבינו כי יתפלל אל־יי בעד אחיו למען לא יחשב יי להם לעון את אשר עשו לו רע:", + "וככה קרא יעקב הבן יקיר לי יוסף נצחת את־רחמי יעקב אביך:", + "ויחבק־לו וינשק־לו כשעתים:" + ], + [ + "אתם ראיתם בני את־אחרית האיש הטוב יוסף לכו במחשבה טובה בדרכי רחמיו למען תשאו גם־אתם זרי תהלה:", + "כי איש טוב לא תחשכנה עיניו כי ירחם על־כל ואם חטאים הם:", + "ואם גם־הם יחרשו עליו רעה עושה טוב ינצח רע כי אלהים מגן לו ואת־צדיקים כנפשו יאהב:", + "וכי יתפאר לא יתחר בו איש וכי יעשר לא יקנא בו גבור כי יהי ישבחהו את־צנוע יאהב על־דל ירחם על־חולה יחוס ואת־יי יהלל:", + "לירא יי מגן הוא לאוהב אלהים יעזר למתעב עליון יוכיח וישיבהו מדרכו ואשר חסד רוח טוב שפוך עליו אותו יאהב כנפשו:" + ], + [ + "ועל־כן בני אם מחשבותיכם תהיינה טובות גם־מרעים ישלימו לכם והוללים יבושו מפניכם וישובו לטוב ואנשי־בצע לא רק ישובו מתאותם כי גם־נתן יתנו את־חילם לאשר בצרה:", + "ואם־תעשו טוב גם־הרוחות הטמאים ינוסו מפניכם וחית השדה תירא מכם:", + "כי המקום אשר בו יכבד איש מעשים טובים ועל־דעתו יגיה אור גם־החשך ינוס משם:", + "כי אם־עזות יענה איש לאיש קדוש והתנחם כי יחונן צדיק את־המגדף ויחריש:", + "ואם יבגד איש בצדיק והתפלל בעדו הצדיק כי אם גם־לרגע קט ידכא עוד מעט ישגא זהרו ויופיע כאשר היה גם־יוסף אחי:" + ], + [ + "יצר האיש הטוב לא נתן ביד רוח־חטא־בליעל כי מלאך השלום ינהל נפשו:", + "ולא יביט בתאוה על־כל־דבר משחת ולא יצבר־הון בחמדתו:", + "לא יתפנק בתענוגים את־קרובו לא יעציב בטנו לא ימלא מאכלי תאוה ולא ישא ולא יתור אחרי עיניו כי יי חלקו:", + "לא כבוד אנשים וקלונם יטו את־היצר הטוב וערמה וכזב וריב ודבה לא ידע כי יי ישכן־בו ויאיר את־נפשו ויחדהו בכל בכל־עת:", + "ולא תהיינה ליצר הטוב שתי לשונות ברכה וקללה בוז וכבוד עצב ושמחה שקט ורגז שפת־חנף ואמת עני ועשר כי אם דעה אחת לו בכל זכה וטהורה:", + "לא שמע לו ושמע ומראה ומראה כי כל־אשר יעשה או ידבר או יראה ידע כי יי יראה לנפשו:", + "והוא את־דעתו יטהר למען אשר לא יאשימהו אלהים ואנשים וכן גם־כל־מעשי בליעל שניים הם ותם אין בהם:" + ], + [ + "ועל־כן הנני מצוכם בני נוסו מפני רעת בליעל כי חרב הוא נותן לכל־השומעים אליו:", + "והחרב היא אם שבע רעות לראשונה תהר הדעת מבליעל ותלד הרעה הראשונה דם השניה בהלה השלישית תוגה הרביעית גלות החמישית מחסור הששית רעש השביעית חרבן:", + "ועל־כן נקם אלהים מקין שבע נקמות כי בכל־מאה שנה הביא יי עליו מכה אחת:", + "ובהיותו בן־מאתים שנה החל להענות ובתשע מאות שנה נשמד בימי המבול על־דבר הבל אחיו הצדיק בשבע רעות נשפט קין ולמך בשבעים ושבע:", + "כי בענש הזה ידינו לעולמי־עד כל הדומים לקין בקנאת אחים ובשנאתם:" + ], + [ + "ואתם בני נוסו מפני הרשע והקנאה ושנאת אחים ודבקו בטוב ובאהבה:", + "כי כל־אשר לו לב טהור באהבה לא יביט אל־אשה לזנות עמה כי אין שמץ רע בלבבו כי רוח יי נחה עליו:", + "כי כאשר לא תטנף השמש ואם־גם־על־צואה וטיט זרחה ויבשה שניהם והסירה את־ריחם הרע כן גם־לב טהור אם גם ברפש אדמות יתהלך יטהר והוא לא יטנף:" + ], + [ + "ואחזה והנה גם־מעשים לא־טובים יהיו בכם כאשר דבר חנוך הצדיק כי זנות סדום תזנו ונשמדתם כמעט ותחדשו את־הוללותכם עם־הנשים ומלכות יי לא תשכן ביניכם כי חיש מהר יסירנה:", + "ואולם מקדש יי בחלקכם יהי וגדול יהיה כבוד הבית האחרון מן־הראשון ונקבצו שמה שנים עשר השבטים וכל־הגוים עד־אשר ישלח עליו את־ישועתו ויבא וישקיף עליכם:" + ], + [ + "ויהי כאשר היה יוסף במצרים ואחמד לראות את־צלמו ואת־דמות פניו:", + "ועל־ידי תפלת יעקב אבי ראיתיו ביום בהקיץ בכל־צלמו כאשר היה:", + "ויהי כאשר דבר להם כאלה ויאמר אליהם דעו לכם בני כי הנני מת:", + "ואתם גמלו אמת איש את־קרובו ושמרו את־חקות יי ואת־מצותיו:", + "כי את־אלה אנכי מוריש לכם תחת כל־נחלה וגם־אתם תנחילו אלה לבניכם נחלת עולמים כי כן עשו אברהם יצחק ויעקב:", + "כי את־כל־אלה נתנו לנו נחלה לאמר שמרו את־מצות יי עד־אשר יגלה יי ישועתו לכל־הגוים:", + "ואז תראו את־חנוך ואת־נח ואת־שם ואת־אברהם ואת־יצחק ואת־יעקב עומדים לימינו בשמחה:", + "ואז נקום גם־אנחנו איש על־שבטו ונשתחוה למלך השמים:", + "וכל־בני־איש יקיצו אלה לכבוד ואלה לחרפות:", + "ואתם בני אם תתהלכו בקדשה במצות יי עוד תשכנו אתי לבטח וכל־ישראל יקבץ אל־יי:" + ], + [ + "ולא עוד יקראו לי זאב טורף עקב חמסכם כי אם־עובד יי מחלק טרף לעושי טוב:", + "ובאחרית הימים יקום מזרעי ידיד יי שומע בקולו ועושה רצונו והוא יאיר בדעת חדשה את־כל־הגוים והוא באור הדעת על־ישראל יופיע בישועה:" + ], + [ + "ויהי כאשר כלה את־דבריו ויאמר הנני מצוה אתכם בני העלו את־עצמותי ממצרים וקברוני בחברון אצל אבותי:", + "וימת בנימן בשיבה טובה בן־חמש ועשרים ומאה שנה:", + "וישימו אותו בארון:", + "ובאחת ותשעים שנה לבוא בני ישראל מצרימה ויעלו הם ואחיהם את־עצמות אבותיהם חרש במלחמת כנען ויקברו אותם בחברון לרגלי אבותיהם:", + "והמה שבו מארץ כנען וישבו במצרים עד־יום עלותם מארץ מצרים:" + ] + ] + }, + "schema": { + "heTitle": "צוואות השבטים", + "enTitle": "The Testaments of the Twelve Patriarchs", + "key": "The Testaments of the Twelve Patriarchs", + "nodes": [ + { + "heTitle": "צוואת ראובן בכור יעקב ולאה", + "enTitle": "The Testament of Reuben the First born Son of Jacob and Leah" + }, + { + "heTitle": "צוואת שמעון הבן השני ליעקב וללאה", + "enTitle": "The Testament of Simeon the Second of Jacob and Leah" + }, + { + "heTitle": "צוואת לוי הבן השלישי ליעקב וללאה", + "enTitle": "The Testament of Levi the Third Son of Jacob and Leah" + }, + { + "heTitle": "צוואת יהודה הבן הרביעי ליעקב וללאה", + "enTitle": "The Testament of Judah the Fourth Son of Jacob and Leah" + }, + { + "heTitle": "צוואת יששכר הבן החמישי ליעקב וללאה", + "enTitle": "The Testament of Issachar the Fifth Son of Jacob and Leah" + }, + { + "heTitle": "צוואת זבולון הבן השישי ליעקב וללאה", + "enTitle": "The Testament of Zebulun the Sixth Son of Jacob and Leah" + }, + { + "heTitle": "צוואת דן הבן השביעי ליעקב ובן בלהה", + "enTitle": "The Testament of Dan the Seventh Son of Jacob and Bilhah" + }, + { + "heTitle": "צוואת נפתלי הבן השמיני ליעקב ובן בלהה", + "enTitle": "The Testament of Naphtali the Eighth Son of Jacob and Bilhah" + }, + { + "heTitle": "צוואת גד הבן התשיעי ליעקב ובן זלפה", + "enTitle": "The Testament of Gad the Ninth Son of Jacob and Zilpah" + }, + { + "heTitle": "צוואת אשר הבן העשירי ליעקב ובן זלפה", + "enTitle": "The Testament of Asher the Tenth Son of Jacob and Zilpah" + }, + { + "heTitle": "צוואת יוסף הבן האחד עשר ליעקב ובן רחל", + "enTitle": "The Testament of Joseph the Eleventh Son of Jacob and Rachel" + }, + { + "heTitle": "צוואת בנימין הבן השנים עשר ליעקב ובן רחל", + "enTitle": "The Testament of Benjamin the Twelfth Son of Jacob and Rachel" + } + ] + } +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/The Testaments of the Twelve Patriarchs/Hebrew/merged.json b/json/Second Temple/Apocrypha/The Testaments of the Twelve Patriarchs/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..0cb857e2ff4ac51fbf89601dca81665cfdbc67ae --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/The Testaments of the Twelve Patriarchs/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,1384 @@ +{ + "title": "The Testaments of the Twelve Patriarchs", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/The_Testaments_of_the_Twelve_Patriarchs", + "text": { + "The Testament of Reuben the First born Son of Jacob and Leah": [ + [ + "העתקת צואת ראובן אשר צוה לבניו לפני מותו בשנת מאה ועשרים וחמש לחייו:", + "ויהי מקץ שנתים ימים אחרי מות יוסף כאשר חלה ראובן ויבאו בניו ובני בניו לראותו:", + "ויאמר אליהם בני הנה אנכי מת והלכתי בדרך אבותי:", + "ויהי כאשר ראה שם את־יהודה ואת־גד ואת־אשר אחיו ויאמר אליהם חזקוני ואשב ואמר לאחי ולבני את אשר צפנתי בלבי כי הנה אמותה הפעם:", + "ויתחזק וישב וישק להם ויאמר אליהם שמעו אחי ובני והאזינו אל־ראובן אביכם את אשר אצוה לכם:", + "הנה העידותי בכם היום את־אלהי השמים אשר לא תלכו בפשע נעורים ובזנונים אשר בם נכשלתי אנכי ואחלל יצוע יעקב אבי:", + "ואגידה לכם כי מכה גדולה הכה אותי יי על־ירכי שבעה חדשים ולולא יעקב אבי התפלל בעדי אל־יי כי אז חפץ יי להמיתני:", + "כי בן־שלשים שנה הייתי כאשר עשיתי את־הרע בעיני יי ושבעה חדשים חליתי עד־מות:", + "ואחרי־כן נחמתי ונעניתי ברצון נפשי שבע שנים לפני יי ויין ושכר לא שתיתי ובשר לא בא אל־פי וכל־מאכל תאוה לא אכלתי ואתאבל על־עוני כי גדול אשר לא נעשה כזאת בישראל:" + ], + [ + "ועתה שמעו אלי בני את־אשר ראיתי על־דבר שבעה רוחות התהו באבלי:", + "כי שבעה רוחות נתנו נגד האדם והם ראש כל־מעשי נערות:", + "ושבעה רוחות אחרים נתנו לו כאשר נוצר ובהם יהי כל־מעשה האדם:", + "הראשון הוא רוח החיים אשר בו יוסד קיום האדם השני הוא רוח הראיה אשר בו תוצר התאוה:", + "השלישי הוא רוח השמיעה אשר אתו תבא חכמה הרביעי הוא רוח הריח ואתו נתנו הטעם ושאיפת האויר והנשימה:", + "החמישי הוא רוח הדבור ואתו תבא תבונה:", + "הששי הוא רוח הטעם ועל־ידו תהיה אכילת כל־מאכל ומשקה ועל־ידו יוצר הכח כי במאכלים יסוד הכח:", + "הרוח השביעי הוא רוח ההולדה והמשגל ועל־ידו יבא החטא בתאות החשק:", + "ועל־כן אחרון הוא במערכת הבריאה וראשון לנער כי מלא הוא כסילות ואת הנער יוביל כעור אל־בור וכבהמה אל־שחת:" + ], + [ + "ואחרי כל־אלה עוד רוח שמיני רוח השנה אשר בו יהיה קיום התולדה ודמות המות:", + "ובכל־הרוחות האלה מתערבים רוחות תעתועים:", + "לראש יכון רוח הזנות בטבעו ובחושיו הרוח השני הוא רוח הבטן אשר לא תשבע השלישי הוא רוח הריב בכבד ובמרה:", + "הרביעי הוא רוח החנפה ואחיזת העינים למען ישא חן בהכנעו לפני איש:", + "החמישי הוא רוח גבוהה למען יתפאר ויתגאה הששי הוא רוח השקר בשואה וקנאה לבדות אמרים ולהסתיר אמרים ממשפחה ומרעים:", + "השביעי הוא רוח הרשע ואתו גנבות וגזלות למען ימלא תאות נפשו כי הרשע יתחבר בערמה עם־כל־הרוחות האלה:", + "ועם־כל־אלה יתחבר רוח השנה והוא רוח עועים והזיה:", + "וככה יאסף כל־נער כי־יחשיך דעתו מאמת ולא יבין בחקת יי ולא ישמע למוסר אבותיו כאשר סבלתי גם אני בנעורי:", + "ועתה בני אהבו אמת והיא תנצרכם שמעו אל־דברי ראובן אביכם:", + "אל־תפנו אל־פני אשה ואל־תתחברו עם־אשת איש ואל־תתערבו בעסקי נשים:", + "כי לולא ראיתי את־בלהה רוחצת במקום סתר כי עתה לא נכשלתי בחטא הגדול הזה:", + "כי כאשר נתפשו מעיני בראותי את־ערית האשה לא נתנה שנה לי עד אשר עשיתי את־התועבה הזאת:", + "ויהי כאשר הלך יעקב אבי אל־יצחק אביו בעת היותנו במגדל־עדר על־יד אפרת בבית־לחם ותהי בלהה שכורה ותשכב ערמה בחדרה:", + "ואני בבואי וארא את־ערותה ואעש את־הנבלה והיא לא חשה ואשאירה ישנה ואצא:", + "ומלאך אלהים הודיע מיד לאבי על־דבר פשעי ויבא ויתאבל עלי ובה לא נגע עוד:" + ], + [ + "ועל־כן אל תפנו בני אל־יפי הנשים ואל תפנו לבכם אל־מעשיהן והתהלכו בתם־לבב ביראת יי ובמעשים טובים ובתורה תהיו עמלים ועל־יד עדריכם עד־ אשר יתן יי לכם אשה אשר ירצה הוא בה למען לא תענו כאשר עניתי אנכי:", + "כי עד־מות אבי לא־היה לי עז להביט בפניו או לדבר עם־איש מאחי מחרפה:", + "וגם־עד־עתה יכני לבי על־פשעי:", + "ואבי עוד הרבה לעודדני ויתפלל אל־יי בעדי למען יסור מעלי חרון־אף־יי כאשר גם־הראני יי ולמן־העת ההיא עד היום נשמרתי ולא חטאתי:", + "ועל־כן בני הנני אומר לכם שמרו את־כל־אשר אצוה אתכם ולא תחטאו:", + "כי שחת לנפש חטא הזנות כי ירחיקה מעם־יי ויקרב אותה אל־האלילים כי הוא יוליך שולל את־הדעת ואת־התבונה ויצעיד נערים בלא־עתם שאולה:", + "כי רבים חללים הפילה הזנות כי אם־זקן יהי האיש או רם־היחש אם־עשיר ואם־דל תעט עליו חרפה לפני בני אדם ושחוק יהי לבליעל:", + "הלא שמעתם על־דבר יוסף כי נשמר מאשה ואת־מחשבותיו טהר מכל־זנות וימצא חן בעיני אלהים ואנשים:", + "כי רבות עשתה־לו המצרית ותקרא למכשפים ותשקהו וסמי אהבה נתנה־לו ולא הראה יצר לבו כל־תאוה רעה:", + "ועל־כן הצילו יי אלהי אבותינו מכל־מות־חרש רע:", + "כי אם־לא תמשל הזנות בדעתנו לא יוכל בליעל למשל־בנו:" + ], + [ + "כי רעות הן הנשים בני וכי אין להן אמץ וכח לגבר תעשינה בערמה בתארן למען משך אותו אליהן:", + "ואת אשר לא־תוכלנה להתעות בתארן תכבשנה אותו בנכליהן:", + "כי על־אדותיהן דבר אלי מלאך יי ויורני כי רוח הזנות תמשל בנשים יותר מאשר בגברים ובלבבן תתנכלנה לאנשים ובעדין תולכנה אותם שולל ובשקור־עין תעכסנה ובמעשיהן אלה תולכנה אותם בשבי:", + "כי לא־תוכל האשה להחזיק בגבר לעיני כל ותעש את־הנבלה במעשי זנוניה:", + "ועל־כן בני נוסו מפני הזנות וצוו נשיכם ובנותיכם אשר לא־תיטבנה את־ראשן ואת־פניהן להוליך שולל את־הדעת כי כל־אשה העושה את־המזמות האלה תתעתד לענש עולם:", + "כי ככה התעו בכשפיהן גם את־הנפילים לפני המבול כי אלה בראותם אותן תמיד ויתאוו להן תאוה וידבקו בהן ויעשו את־המעשה הרע בנפשם כי שנו את־דמותם בדמות אנשים ויופיעו לפניהן כבוא אליהן בעליהן:", + "ואלה בחמדן את־חזותם בלבן ותלדנה את־בני הענק כי נראו להן הנפילים כמו ראשם מגיע השמימה:" + ], + [ + "ועל־כן השמרו מן־הזנות ואם־תחפצו להטהר בלבבכם שמרו גם־את־חושיכם מן־הנשים:", + "ואותן צוו אשר לא־תתחברנה עם־הגברים למען תטהרנה גם־הן בלבן:", + "כי בהתחברן תמיד אם־גם־לא־תחטאנה מחלה אנושה להן ולנו לדראון לבליעל ולחרפת עולמים:", + "כי לא תבונה לזנות ולא חכמה בה וכל־קנאה תשכן בתוך תאותה:", + "ועל־כן הנני אומר לכם עוד תתחרו בבני לוי ותבקשו להתנשא עליהם ולא תוכלו:", + "כי אלהים יקם את־נקמתם ואתם תמותו מות מרעים:", + "כי ללוי נתן אלהים את־המלוכה וליהודה אתו ולי ולדן וליוסף להיות נשיאים:", + "ועל־כן הנני מצוכם לשמע אל־לוי כי הוא ידע את־חקת יי והוא יחרץ משפט ויקריב בעד כל־ישראל עד־קץ העתים הכהן המשיח אשר עליו דבר יי:", + "ואשביעכם באלהי השמים לעשות אמת איש את־קרובו ולהתהלך באהבה איש את־אחיו:", + "וקרבו אל־לוי בענות לבבכם למען תקבלו ברכה מפיו:", + "כי הוא יברך את־ישראל ואת־יהודה כי בו בחר יי למלך על־פני כל־העם:", + "והשתחוו לזרעו כי למענכם ימות במלחמות אשר תראו ואשר לא תראו ובתוככם יהי מלך עולם:" + ], + [ + "וימת ראובן אחרי אשר צוה לבניו את־הדברים האלה:", + "וישימהו בארון עד־העלותם אותו ממצרים ויקברהו בחברון במערת המכפלה במקום קבורת אביו.:" + ] + ], + "The Testament of Simeon the Second of Jacob and Leah": [ + [ + "העתקת דברי שמעון אשר דבר אל־בניו לפני מותו בשנת מאה ועשרים לחייו בעת מות יוסף:", + "ויהי כאשר חלה שמעון ויבאו בניו לראותו ויתחזק וישב וישק להם ויאמר:" + ], + [ + "שמעו בני אל־שמעון אביכם ואגידה לכם את אשר בלבבי:", + "אנכי נולדתי ליעקב בן שני לאבי ולאה אמי קראה את־שמי שמעון כי שמע אלהים את־תפלתה:", + "וגם־חזק מאד הייתי ולא יראתי מעשות דבר ולא פחדתי מכל־מפעל:", + "כי קשה היה לבי וכבד לבלי־חת וקרבי לבלי רחמים:", + "כי גם הגבורה נתנה מאת אל עליון לבני־איש בנפשם ובבשרם:", + "כי בעת נעורי הרביתי לקנא ביוסף כי אהבו אבי מכל:", + "ואקשה את־לבי להרגו כי שר החטא ורוח הקנאה עורו את־ תבונתי לבלתי התהלך אתו כאח ולבלתי חשך גם את־יעקב אבי:", + "ואלהיו ואלהי אבותינו שלח את־מלאכו ויצילהו מידי:", + "כי כאשר הלכתי אנכי שכמה להביא משחה לעדרים וראובן דותינה מקום היו צרכינו וכל־אוצרנו מכרו יהודה אחי לישמעאלים:", + "וראובן בשמעו זאת התאבל כי בקש להשיבו אל־אביו:", + "ואנכי בשמעי כאלה ואקצף על־יהודה מאד כי עזבו חי ואהי קוצף עליו חמשה חדשים:", + "ויאסרני יי וימנע ממני את־חזק ידי כי יבשה יד ימיני שבעה ימים:", + "ואדע בני כי באה לי זאת בגלל יוסף ואנחם ואבך ואתפלל אל־יי כי תשוב ידי לאיתנה וארחק מכל־טמאה ומכל־קנאה ומכל־הוללות:", + "כי ידעתי כי מעשה רע זמותי לפני יי ולפני יעקב אבי על־דבר יוסף אחי בקנאי בו:" + ], + [ + "ועתה בני שמעו לי והשמרו מרוח עועים ומן־הקנאה:", + "כי הקנאה תמשל ברוח האדם ולא תתנהו לאכל ולשתות ולעשות טוב:", + "כי בכל־מקום תסיתהו להרג את אשר יקנא־בו:", + "וכל־עוד האיש אשר יקנא בו יפרח יבל המקנא־בו:", + "ועל־כן עניתי שנתים בצום נפשי ואדע כי יגאל איש מקנאה ביראת אלהים:", + "כי כל־אשר ינוס אל־יי תרחק ממנו הרוח הרעה ודעתו עליו תקל:", + "והוא גם־את אשר קנא־בו ירחם ויסלח לאויביו וככה יסור מקנאה:" + ], + [ + "ואבי שאלני על־נפשי כי ראה כי הלכתי קודר ואמר לו כי עניתי בכבדי:", + "כי אנכי הרביתי להתאבל מכלם יען כי אני אשמתי במכירת יוסף:", + "ויהי כאשר באנו מצרימה ויאסר אותי כמרגל ואדע כי בצדק עניתי ולא נעצבתי:", + "ויוסף היה איש טוב רחום וחנון ורוח יי היתה בו ולא שמר לי עברתו ויאהבני יחד עם אחי:", + "והשמרו־נא גם־אתם בני מכל־קנאה ותחרות והתהלכו בתם־לבב למען יתן יי גם־לכם חן וחסד וברכה על־ראשיכם כאשר ראיתם ביוסף:", + "כל־הימים האלה לא הכלימני על־המעשה הזה ויאהב אותנו כנפשו ויכבדנו על־בניו ויתן לנו עשר ומקנה ותבואות לרב:", + "וגם אתם בני אהבו איש את־אחיו בלב טוב ותסור מכם כל־רוח תגרה:", + "כי היא תרגיז נפש ותשחית בשר רגז וריב תביא לתושיה ותרתיח את־הדם ותוליך דעת איש שולל ותביא בלהה לנפש ורעדה לגו:", + "כי גם־בשנתו קנאה רעה תתעהו ותאכלהו וברוחות רעות תרעיש את־נפשו ותבהיל את־בשרו וברעש תדד שנה מנפשו וכרוח רע ומרעיל ככה יראה לבני האדם:" + ], + [ + "ולכן היה יוסף יפה־תאר וטוב ראי כי כל־רע לא היה בו:", + "ועתה בני היטיבו את־לבבכם לפני יי וישרו את־דרככם בפני אנשים ותמצאו חן בעיני אלהים ואדם:", + "השמרו מן־הזנות כי הזנות היא אם כל־רע בהרחיקה מאת יי ובהקריבה לבליעל:", + "ואנכי ראיתי בכתבי ספר חנוך כי בניכם ישחתו בזנות ויצרו לבני לוי בחרב:", + "ולא יוכלו לעמד בפני לוי כי ילחם את־מלחמות יי ויכניע את־צבאכם:", + "ומתי מספר יהיו ויחלקו בלוי וביהודה ולא יהיה מכם איש למלוכה כאשר נבא גם־אבינו בברכותיו:" + ], + [ + "ראה הגדתי לכם הכל למען אהיה נקי מחטאתכם:", + "ואם תסירו מכם תגרה וכל־קשי־לבב כשושנה יפרחו עצמותי בישראל וכחבצלת בשרי ביהודה ויהי ריחי כריח הלבנון ותמלא ממני הארץ קדושים לעולמי עולמים וענפיהם למרחוק ישתרעו:", + "ואז ישמד כל־זרע כנען ולא תהי שארית לעמלק ונשמדו כל־בני כתים וכל־בני חת יכרתו:", + "ואז תכרת ארץ בני חם וכל־העם ישמד ואז תשקט הארץ מרגזה וכל־אשר תחת השמים ממלחמה:", + "ואז גדול ישראל יכבד שם כי יי אלהים יופיע עלי אדמות:", + "ואז ינתנו כל־רוחות התהו למרמס ובני האדם ימשלו ברוחות הרעות:", + "ואז אקום גם אנכי בשמחה ואהלל על עליון על־נפלאותיו:" + ], + [ + "ועתה בני שמעו אל־לוי ואל־יהודה ואל־תתקוממו לשני השבטים האלה כי מהם תקום לכם ישועת אלהים:", + "כי יקים יי לכם מלוי כהן גדול ומיהודה מלך והוא יושיע את־כל הגוים ואת־ישראל:", + "ועל־כן הנני מצוכם זאת אשר תצוו גם־אתם את־בניכם למען ישמרו זאת לדרותם:" + ], + [ + "ויהי כאשר חדל שמעון לצות את־בניו וישכב עם־אבותיו והוא בן־מאה ועשרים שנה:", + "וישימו אותו בארון־עץ למען העלות את־עצמותיו חברונה:", + "ויעלו את־עצמותיו חרש במלחמת מצרים:", + "כי את־עצמות יוסף שמרו המצרים בקברי המלכים כי הגידו להם החרטמים אשר בצאת עצמות יוסף ממצרים יהיה חשך־אפלה בארץ ומכה גדולה למצרים אשר לא־יכיר איש את־אחיהו בנרות:" + ], + [ + "ויבכו בני שמעון את־אביהם ויהיו במצרים עד־יום צאתם ממצרים ביד משה:" + ] + ], + "The Testament of Levi the Third Son of Jacob and Leah": [ + [ + "העתקת דברי לוי אשר צוה לבניו את־כל־אשר יעשון ואת־אשר יקרה אותם עד־יום הדין:", + "בריא ושלם היה כאשר קרא להם כי נגלה לו אשר ימות ויהי כאשר נקבצו ויאמר אליהם:" + ], + [ + "אני לוי נולדתי בחרן ואבא עם־אבי שכמה:", + "ואנכי נער כבן־עשרים שנה כאשר נקמתי מחמור יחד עם־שמעון את־נקמת דינה אחותנו:", + "וכאשר רעיתי באבל־מחולה ותבא עלי רוח דעת אלהים וארא את־כל־האנשים המשחיתים את־דרכם וכי חמות בנתה לה חטאת ועל־מגדלים רשע ישב:", + "ואתעצב על־משפחות בני האדם ואתפלל אל־יי למען יושיעני:", + "והנה נפלה עלי תרדמה וארא הר גבוה ואני בתוכו:", + "והנה נפתחו השמים ומלאך יי דבר אלי ויאמר לוי לוי בוא:", + "ואבא אל־תוך הרקיע הראשון וארא מים רבים תלוים:", + "וארא רקיע שני והוא מאיר ונוצץ הרבה מן־הראשון כי נגה לבלי־חק בו:", + "ואמר אל־המלאך למה הוא כן ויאמר אלי המלאך אל־תתמה על־אלה כי תראה עוד שמים אחרים בהירים מאלה אשר אין ערוך להם:", + "וכאשר תבא שמה תעמד ליד יי ותשרת לפניו ואת־תעלומותיו תגלה לבני־איש ותבשר על־אשר יבא לגאל את־ישראל:", + "ומחלק יי חייך והוא לבדו יהי לך שדה וכרם ותבואת הארץ וזהב וכסף:" + ], + [ + "ועתה שמע על־אדות השמים אשר הראית ועל־כן אלה אשר מתחת כהים הם כי ראו את־כל־מעשי רשע בני האדם:", + "ועליו אש ושלג וקרח הוכן ליום־דין למשפט יי וצדקו כי בו כל־הרוחות המועדים לנקמת בני־האדם:", + "וברקיע השני כל־כחות הצבא הערוכים ליום־דין לנקם את־נקמתם ברוחות התהו ובבליעל ולמעלה מהם הקדושים:", + "ובעליון על־כל תשכן התפארת הגדולה למעלה מכל־קדש:", + "ואחרי השמים האלה כל־המלאכים הגדולים המשרתים והמכפרים לפני יי על־כל־שגגות הצדיקים:", + "והמה יביאו ליי ריח ניחוח למנחה וקרבן ללא דם:", + "ולמטה מהם המלאכים המביאים את־התשובות אל־מלאכי פני־יי:", + "ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תנשא תמיד שירה ליי:", + "וכאשר ישקיף יי עלינו נחרד כלנו והשמים והארץ ותהם ירעדו מפני גאונו:", + "ובני האדם לא יבינו זאת ויחטאו ויכעיסו אל עליון:" + ], + [ + "ואתה דע־לך כי־יעשה יי משפט בבני האדם כי כאשר יבקעו הסלעים ותחשך השמש ויחרבו המים ותכהה האש וכל־היקום יחמם וכל־הרוחות אשר לא־תראו ימקו ושאול תשלל שלל בהופיע עליון ובני־אדם לא יאמינו וברשעתם יתחזקו ועל־כן בשפטים ישפטו:", + "ואל עליון שמע תפלתך להבדיל אותם מרשע:", + "ולהיותך לו לבן ולעבדו ולשרת לפניו:", + "אור הדעת תאיר על־יעקב וכשמש תהיה לכל־זרע ישראל:", + "וברכה תנתן עליך ועל־כל־זרעך עד־אשר ישקיף יי על־כל־העמים ברחמיו עד־עולם:", + "ועל־כן תנתן־לך עצה ודעת למען תודיע על־כל לבניך:", + "כי מברכיך יברכו ומקלליך ישמדו:" + ], + [ + "ואחרי־כן פתח לי המלאך את שערי־השמים וארא את־קדוש עליון יושב על־כסא:", + "ויאמר אלי לוי לך נתתי את־ברכות הכהנה עד־אבא ואשכן בתוך ישראל:", + "אחרי־כן הורידני המלאך ארצה ויתן־לי מגן וחרב ויאמר אלי נקם נקמתך בשכם על־דבר דינה אחותך ואנכי אהיה עמך כי יי שלחני:", + "ואשמיד בעת ההיא את־בני־חמור ככתוב בספר השמים:", + "ואמר אליו אנא יי הודיעני את־שמך למען אקראך ביום צרה:", + "ויאמר אנכי המלאך העומד על־ישראל למען לא ישמידו אותם:", + "אחרי הדברים האלה הקיצותי ואברך אל עליון:" + ], + [ + "ויהי כאשר באתי אל־אבי ואמצא שריון נחשת ועל־כן נקרא שם ההר שריון והוא ליד גבל לימין אבלה:", + "ואשמר את־הדברים האלה בלבי:", + "אחרי־כן נועצתי באבי ובראובן אחי למען יאמרו לבני־חמור אשר לא ימולו כי קנאתי על־דבר הנבלה אשר עשו עם־אחותי:", + "ואהרג ראשונה את־שכם ושמעון הרג את־חמור:", + "ואחרי־כן באו אחי ויכו את־העיר לפי־חרב:", + "וישמע אבי זאת ויקצף ויתעצב כי נמולו וימותו ובברכותיו לא זכרנו לטוב:", + "כי חטאנו כי עשינו זאת ולא רוחו וגם־הוא חלה ביום ההוא:", + "ואנכי ידעתי כי מחשבת יי היתה לרעה על־שכם כי בקשו לעשות גם־עם־שרה ועם־רבקה כאשר עשו עם־דינה אחותנו ויי עצר בעדם:", + "וירדפו את־אברהם אבינו כי גר היה ויענו את־עדרי בהמותיו בהיותן הרות וליובל יליד ביתו הציקו מאד:", + "וככה עשו לכל־הגרים ויגזלו בחזקה את־נשיהם וידיחון:", + "ותבא עליהם חמת יי להשמידם:" + ], + [ + "ואמר ליעקב אבי בך יבוס יי את־הכנענים ויתן את־ארצם לך ולזרעך אחריך:", + "כי מהיום תקרא שכם עיר הכסילים כי כאשר ילעג איש לפותה כן לעגנו להם:", + "כי נבלה עשו בישראל ויענו את־דינה אחותנו:", + "ונסע ונבוא בית־אל:" + ], + [ + "וארא שם חזון כבראשונה אחרי אשר ישבנו שם שבעים יום:", + "וארא שם שבעה אנשים ובגדיהם לבנים ויאמרו אלי קומה ולבשת את־מעיל הכהנה ואת־נזר הצדק ואת־חשן הדעת ואת־בגד האמת ואת־ציץ האמונה ואת־מגבעת הישר ואת־אפוד הנבואה:", + "וישאו כלם את־הבגדים ויאמרו אלי מעתה היה כהן ליי אתה וזרעך:", + "וימשחני הראשון בשמן הקדש ויתן־לי שבט משפט:", + "וירחצני השני במים טהורים ויאכילני לחם ויין הקדש וילבישני מעיל קדש ותפארת:", + "וילבישני השלישי לבוש בוץ כעין האפוד:", + "ויאזרני הרביעי אזור כעין הארגמן:", + "ויתן־לי החמישי ענף־עץ שמן־זית:", + "ויתן הששי נזר על־ראשי:", + "וישם עלי השביעי נזר כהנה וימלא את־ידי קטרת לכהן לפני יי אלהים:", + "ויאמרו אלי לוי לשלשה ראשים יפרד זרעך לאות תפארת יי אשר יבא:", + "והחלק הראשון גדול יהיה ולמעלה ממנו לא יהי אחר:", + "והשני לכהנה יהי:", + "והשלישי שם חדש יקרא לו כי מלך יקום מיהודה וכהנה חדשה יחדש כדרך הגויים:", + "וחזותו יאהבו כנביא אל עליון מזרע אברהם אבינו:", + "כל־חמד בישראל לך יהיה ולזרעך ותאכלו כל־דבר טוב לראוה ושלחן יי יהיה חלק זרעך:", + "ומהם יהיו כהנים ושופטים וסופרים ועל־פיהם ישמר הקדש:", + "ויהי כאשר הקיצותי ואבין כי דמה החלום הזה אל־החלום הראשון:", + "ואסתיר גם־את־זאת בלבי ולא הגדתי לאיש עלי אדמות:" + ], + [ + "וכעבר שני ימים ואבא אנכי ויהודה עם־יעקב אבינו אל־יצחק אבי אבינו:", + "ויברכני אבי אבי על־פי החלומות אשר ראיתי וימאן ללכת אתנו אל־בית־אל:", + "ויהי כאשר באנו בית־אל ויחלם יעקב אבי חלום על־אדותי כי אהיה להם לכהן לפני האלהים:", + "ויקם בבקר השכם ויעשר על־ידי הכל ליי:", + "וככה באנו חברונה לגור שם:", + "ויקראני יצחק תמיד להזכירני את־חקת יי כאשר גם הורני המלאך:", + "וילמדני את־משפט הכהנה הקרבנות העלות הבכורים והשלמים:", + "ויורני יום יום ויעש אתי לפני יי ויאמר אלי:", + "השמר־לך מרוח הזנות כי היא תשריש ותטמא בזרעך את־הקדשים:", + "ולכן קח־לך בנעוריך אשה אשר אין בה מום ולא חללה ולא משבט הגוים הזרים:", + "ולפני בואך אל־הקדש תטבל ובהקריבך קרבן תרחץ וככלותך להקריב תשוב תרחץ:", + "ושנים עשר עצים אשר העלים עליהם תביא לפני יי כאשר הורני אברהם אבי:", + "ומכל־החי הטהור ומכל־העוף תקריב קרבן ליי:", + "ומכל־בכוריך ומן־היין תקריב ראשיתם קרבן ליי:", + "ואת כל־קרבנך במלח תמלח:" + ], + [ + "ועתה בני שמרו את־אשר אצוכם כי את־אשר שמעתי מאבותי גליתי לכם:", + "והנה נקיתי מפשעכם ומעונכם אשר תעשו באחרית הימים כי תתעו את־ישראל ותמיטו עליו רעות רבות מאת יי:", + "ואתם תפשעו בישראל עד־כי לא תשא אתכם ירושלם מפני רשעתכם:", + "ואתם תפוצו בשבי בין הגוים ותהיו שם לחרפה ולאלה:", + "כי הבית אשר בו יבחר יי ירושלם יקרא ככתוב בספר חנוך הצדיק:" + ], + [ + "ואקח לי אשה ואני בן־שמונה ועשרים שנה ושמה מלכה:", + "ותהר ותלד בן ואקרא שמו גרשם כי גרים היינו בארצנו:", + "ואדע כי הוא לא יהיה במערכת הראשונה:", + "ובשנת חמש ושלשים לחיי נולד קהת לעת עלות השמש:", + "וארא בחלומי והנה הוא עומד במעלה בתוך כל־הקהל:", + "על־כן קראתי שמו קהת כי הוא ראשית התפארת והקהלה:", + "ותלד לי בן שלישי את־מררי בשנת ארבעים לחיי ויהי בהקשות אמו בלדתה ואקרא שמו מררי לאמר מרתי כי גם־הוא נטה למות:", + "ויוכבד נולדה במצרים בשנת הששים ושלש לחיי כי נכבדתי אז מאד בין אחי:" + ], + [ + "ויקח גרשם אשה ותלד לו את־לבני ואת־שמעי:", + "ובני קהת עמרם ויצהר חברון ועזיאל:", + "ובני מררי מחלי ומושי:", + "ובארבע ותשעים שנה לחיי לקח לו עמרם את־יוכבד בתי לאשה כי ביום אחד נולדו הוא ובתי:", + "בן־שמונה שנים הייתי כאשר באנו ארצה כנען ובן־שמונה עשרה כאשר הרגתי את־שכם ובן־תשע עשרה שנה הייתי לכהן ליי ובן־שמונה ועשרים שנה לקחתי אשה ובן־שמונה וארבעים שנה הייתי כאשר באתי מצרימה:", + "והנה אתם בני דור שלישי:", + "ויוסף מת בשנת מאה ושמונה עשרה לחיי:" + ], + [ + "ועתה בני הנני מצוה אתכם יראו את־יי אלהיכם בכל־לבבכם והתהלכו בתם־לבבכם ככל־מצותו:", + "ולמדו גם־אתם את־בניכם לקרא למען תהיה להם דעת בכל־חייהם ויהגו תמיד בתורת יי:", + "כי כל־אשר ידע את־תורת יי יכבד ולא יהי זר בכל־אשר ילך:", + "ורעים רבים יקנה על־הוריו ויתאוו אנשים רבים לעבדו ולשמע תורה מפיהו:", + "ועל־כן בני עשו צדקה עלי אדמות ותאצרו בשמים:", + "וזרעו טוב בנפשותיכם ותמצאהו בחייכם ואם־רע תזרעו רגז ועצב תקצרו:", + "אספו דעת ביראת יי כי אם־שבי יבא וערים וארצות תכחדנה וזהב וכסף וכל־רכוש יאבדו מאת החכם לא יבוז איש את־החכמה לולא עורון הפשע וקשי החטא:", + "כי אם ישמר איש מכל־הרעות האלה אז גם־בין אויביו תהי לו החכמה לתפארת ובארץ נכריה מולדת ובתוך אויבים אוהב לו ימצא:", + "כל־אשר נדיבות יורה ויעשה יחד עם־מלכים לכסא ישב כאשר היה גם־יוסף אחי:" + ], + [ + "ועתה אחי ידעתי מספר חנוך כי בקץ העתים תפשעו ביי ותשאו ידיכם לכל־פשע ואחי יבושו בכם ותהיו ללעג לכל־הגוים:", + "כי אבינו יעקב חף מפשע הכהנים הגדולים:", + "בני טהורים תהיו כשמים על הארץ ואתם אשר אור לישראל הנכם כשמש וכירח תהיו:", + "כי מה־יעשו כל־הגוים אם־בחשך ילכו בפשעכם ותבאנה קללות על־שבטכם והאור הנתן בתורה להאיר לכם ולכל־איש אותו תחפצו לכבות ותורו את־המצות נגד חקי אלהים:", + "את־קרבנות יי תגזלו ומחלקיו תגנבו כל־מבחר ובשאט־נפש עם־הזונות תאכלו:", + "ובבצע כסף את־מצות יי תורו ונשי איש תטמאו ועם־זונות ומנאפות תתחברו ואת־בנות הגוים לנשים תקחו והיה משכבכם בהן כסדום וכעמורה:", + "ואתם בכהנתכם תרהבו ותתנשאו על־בני־איש וגם־נגד מצות אלהים תתרוממו:", + "כי גם־את־הקדשים בלעג ובקלס תשקצו:" + ], + [ + "ועל־כן המקדש אשר בו יבחר יי לשממה יהיה בטמאתכם ואתם שבוים תהיו בין כל־הגוים:", + "ותהיו לשמצה להם ובושה וכלמת עולם במשפט אלהים:", + "וכל־אשר ישנאו אתכם יגילו על־מפלתכם:", + "ואם־לא על־ידי אברהם יצחק ויעקב אבינו תרחמו כי אז לא ישאר איש מזרעכם על־האדמה:" + ], + [ + "ועתה ידעתי כי שבעים שבעות תתעו ואת־הכהנה תחללו ואת־הקרבנות תטמאו:", + "ואת־התורה תסירו ואת־דברי הנביאים לאין תשימו בתהפוכות רשע ואנשים צדיקים תרדפו ותמימים תשנאו ודברי אנשי אמת תשקצו:", + "קדשיכם לשמה יהיו עד־היסוד:", + "ומקום טהור לא־יהיה לכם והייתם לאלה ולזרא בין הגוים עד־אשר ישקיף יי עליכם וירחמכם ויקבל אתכם:" + ], + [ + "וכאשר שמעתם על־דבר שבעים השבעות שמעו גם־על –דבר הכהנה:", + "כי בכל־יובל ויובל כהנה תהיה וביובל הראשון אשר ראשון לכהנה ימשח גדול יהי וכדבר איש אל־אביו אל־אלהים ידבר וכהנתו שלמה עם־יי תהיה:", + "וביובל השני אשר ימשח לאשר אהב בעצב ידאג והיתה כהנתו כבוד ועל־ידי־כל יפאר:", + "והכהן השלישי בעצב יקבל:", + "והרביעי יענה כי רשע לרב יתחבר נגדו וכל ישראל ישנאו איש את־קרובו:", + "והחמישי בחשך יתפש:", + "וכמוהו גם־הששי וגם־השביעי:", + "ובשביעי תהיה טמאה אשר לא־אוכל להגיד בפני בני־איש כי אלה אשר יעשו אותה ידעוה:", + "ועל כן לשבי ולבזה יהיו וארצם וכל־יקומם יכחדו:", + "ובשבוע החמישי ישובו אל־ארצם השוממה ויחדשו את־בית יי:", + "ובשבוע השביעי יבאו כהנים עובדי אלילים מנאפים אוהבי בצע אנשי גאוה עוברי חק פושעים אשר נערים יטמאו ובהמה ירבעו:" + ], + [ + "והיה כי־יקם יי את־נקמתו מהם תחדל הכהנה:", + "ואז יקים יי כהן חדש אשר לו יגלו כל־אמרות יי והוא יעשה משפט אמת עלי־אדמות במלאת הימים:", + "ויעלה כוכבו בשמים ככוכב מלך ויאיר באור הדעת כשמש ליום והוא יתגדל בעולם:", + "הוא יזרח כשמש על־הארץ ויסיר כל־חשך מתחת השמים ושלום יהיה בכל־הארץ:", + "ישמחו השמים בימיו ותגל הארץ והעננים ישישו ודעת יי תערה על־האדמה כמי הימים ומלאכי הכבוד לפני יי יגילו בו:", + "והשמים יפתחו וממקדש הכבוד תערה עליו קדשה בקול אב כמן־אברהם ליצחק:", + "וכבוד אל עליון יערה עליו ורוח דעת וקדשה תשכן עליו:", + "כי הוא ימסר את־גדל תפארת יי לבניו באמת לעולם ולא יהי יורש לו לדור ודור עד־עולם:", + "ולעת כהנתו ירבו העמים דעת על־האדמה ובכהנתו יתם החטא והרשעים יחדלו הרע והצדיקים ינוחו בו:", + "והוא יפתח את־שערי גן־עדן ויסיר את־החרב המפחידה את־האדם:", + "ויתן לקדושים לאכל מעץ החיים ורוח הקדש יהיה עמהם:", + "והוא יאסר את־בליעל ויתן אמץ לבניו לרמס את־הרוחות הרעות:", + "וישמח יי בבניו ויתהלל בפי אשר אהב לעולם:", + "ואז יגל אברהם ויצחק ויעקב וגם־אנכי אשמח וכל־הקדושים ילבשו צדק:" + ], + [ + "ועתה בני שמעו כלכם בחרו לכם את־האור או את־החשך את־תורת יי או את־מעשי בליעל:", + "ויענהו בניו ויאמרו לפני יי נלך ובתורתו:", + "ויאמר אליהם אביהם עד יי ועדים מלאכיו ואתם עדים ואנכי עד על־דבר מוצא פיכם ויאמרו לו בניו עדים:", + "ויחדל לוי לצות את־בניו כן ויפשט את־רגליו על־המטה ויאסף אל־אבותיו והוא בן־שבע ושלשים ומאת שנה:", + "וישימו אותו בארון ואחרי־כן קברהו בחברון עם־קברות אברהם יצחק ויעקב:" + ] + ], + "The Testament of Judah the Fourth Son of Jacob and Leah": [ + [ + "העתקת דברי יהודה אשר דבר אל־בניו לפני מותו:", + "ויהי כאשר נאספו ויבאו אליו ויאמר אליהם שמעו בני אל־יהודה אביכם:", + "אנכי נולדתי בן רביעי ליעקב אבי ולאה אמי קראה שמי יהודה כי אמרה אודה את־יי כי נתן לי גם־בן רביעי:", + "ואנכי חרוץ הייתי בנעורי ואשמע בקול אבי לכל־דבר:", + "ואכבד את־אמי ואת־אחות אמי:", + "ויהי כאשר גדלתי ואהי לאיש ויברכני אבי ויאמר מלך תהיה ובכל תצליח:" + ], + [ + "ויתן יי לי חן בכל־מעשי בשדה ובבית:", + "ידעתי כי־דלקתי יחד עם־האילה ואצודה ואעש מטעמים לאבי ויאכל:", + "ואת־הצבי תפשתי במרוצתי וכל־אשר בשדות צדתי:", + "ואך את־הארי ואציל גדי מפיו ואת־הדב תפשתי ברגלו ואשליכהו אל־הפחת וישבר:", + "ואחרי חזיר־היער רדפתי ואצודהו במרוצתו ואקרעהו:", + "ובחברון קפץ נמר על־הכלב ואחז בזנבו ואשליכהו אל־הסלע וישבר לשנים:", + "ואת־שור־הבר מצאתי והוא בער בשדות ואתפשהו בקרניו ואסובבהו סביב ואהם אותו ואשליכהו ואהרגהו:" + ], + [ + "ויהי כאשר באו שני מלכי כנען והמה משרינים על־מקננו ועם־רב אתם וארוץ אנכי לבדי אל־מלך חצור ואכהו על־שריוני רגליו ואורידהו ארצה וככה הרגתיו:", + "ואת־המלך השני מלך תפוח אשר ישב על־סוסו הרגתי ובכן פזרתי את־כל־עמו:", + "ואת־מלך אחר איש ענק ראיתי והוא יושב על־סוסו ומורה חצים מלפניו ומאחריו ואקח אבן ששים ליטרא משקלה ואור בסוס ואהרגהו:", + "ואלחם באחר שתי שעות ואשבר את־מגנו לשנים וארוצץ את־רגליו ואהרגהו:", + "ויהי כאשר פשטתי את־שריונו והנה תשעה אנשים מחבריו באו להלחם אתי:", + "ואקח את־בגדי על־זרועי ואקלע בהם אבנים ואהרג ארבעה מהם ויתרם נסו:", + "ויעקב אבי הרג את־בעל שילה מלך כל־המלכים איש ענק ארכו שתים עשרה אמה:", + "ויפל עליהם פחד ויחדלו להלחם בנו:", + "ועל־כן היה אבי בלי־פחד במלחמותיו כאשר הייתי אנכי עם־אחי:", + "כי ראה בחלומו על־אדותי כי מלאך הגבורה הולך בעקבותי למען לא אכשל:" + ], + [ + "ואחרי־כן קמה עלינו בנגב מלחמה גדולה מאשר בשכם ואערך מלחמה יחד אני ואחי וארדף אלף איש ואהרג מאתים מהם וארבעה מלכים:", + "ואדלג על־החומה ואהרג עוד ארבעה מלכים:", + "וככה לכדנו את־חצור ונקח את־כל־שללם:" + ], + [ + "ממחרת באנו אל־סרטן עיר חזקה ובצורה אשר יושביה אמרו להרגנו:", + "ואני וגד קרבנו אליה מן־המזרח וראובן ולוי מן־המערב:", + "וכאשר חשבו האנשים אשר על־החומה כי לבדנו אנחנו ויערכו לנגדנו:", + "ואחי עלו מכל־עבר חרש ביתדות על־החומה ויבואו העירה והמה לא ידעו:", + "ונך אותם לפי חרב ואשר על־החומה נסו ויבאו אל־המגדלים ונצת את־המגדלים ונלכדם אתם:", + "ויהי כאשר הלכנו משם ויתנפלו אנשי תפוח על־שללנו ונתנהו ביד בנינו ונלחם אתם עד תפוח:", + "ונהרג אותם ונשרף את־העיר וכל־אשר בתוכה בזונו:" + ], + [ + "ויהי כאשר היינו על־מימי כזבא ויבאו עלינו אנשי ארבל למלחמה:", + "ונלחם אתם ונרדפם ואת־אנשי שילח מרעיהם הרגנו ולא היה להם מפלט מאתנו לצאת לקראתנו:", + "וביום החמישי באו עלינו אנשי מכיר לשלל שלל ונצא לקראתם וננצח אותם בחרב חדה ונהרגם טרם יעברו במעברה:", + "וכאשר באנו העירה ותשלכנה נשיהם אבנים בנו מראש ההר אשר עליו היתה העיר:", + "ונחבא אני ושמעון מאחרי העיר ונלכד את־מעלות ההר ונהרס גם את־העיר הזאת:" + ], + [ + "ויגד לנו ממחרת כי מלך געש יוצא לקראתנו בעם רב:", + "ואני ודן התחפשנו לאמורים ונבא אל־תוך עירם כבעלי ברית:", + "וברדת הלילה ויבאו אחינו ונפתח להם את־השערים ונשמד אותם ואת־כל־אשר להם ונבז את־כל־רכושם ונהרס את־שלש חומותיהם:", + "ונקרב אל־תמנה מקום שם אצור כל־רכוש המלכים אויבינו:", + "ויהי כאשר גדפוני ואקצף וארוץ אליהם אל־ראש ההר והמה ירו בי אבנים וחצים:", + "ולולא דן אחי היה בעזרי כי עתה יכלו להרגני:", + "ונתנפל עליהם בקצף וינוסו כלם ויבאו בדרך אחרת אל־אבי ויתחננו לפניו ונכרת אתם ברית שלום:", + "ולא עשינו להם רעה ויהיו לנו למס ונשב להם את־כל־שללם:", + "ואבנה את־תמנה ואבי בנה את־ארבל:", + "ואנכי בן־עשרים שנה כאשר פרצה המלחמה הזאת:", + "ויגורו הכנענים מפני ומפני אחי מאד:" + ], + [ + "ומקנה רב היה לי וראש הרועים אשר לי חירם העדלמי:", + "ויהי כאשר הלכתי אליו וארא את־בן־שוע מלך עדלם וידבר עמנו ויעש לנו משתה ובחמי ויתן־לי את־בת־שוע בתו לאשה:", + "ותלד לי את־ער ואת־אונן ואת־שלה:", + "וימת יי שנים ושלה חי ואתם בניו:" + ], + [ + "ושמונה עשרה שנה היתה ברית שלום בין אבי ובין עשו אחיו ובין בניו ובינינו אחרי אשר באנו מארם־נהרים מעם־לבן:", + "וכמלאת שמונה עשרה שנה בשנת הארבעים לחיי ויצא עשו אחי אבי לקראתנו בעם כבד וחזק:", + "ויך יעקב בקשתו את־עשו והוא נחלה בהר שעיר:", + "ונרדף את־בני עשו ולהם עיר בצורה חומת ברזל ושערי נחשת ולא יכלנו לבא בתוכה ונשם עליה מסביב ונצר עליה:", + "ויהי מקץ עשרים יום והמה לא פתחו והנה אנכי מביא לעיניהם סלם ובנשאי את־מגני ממעל לראשי ואעל ואני תופש את־האבנים ואהרג מהם ארבעה אלופים:", + "וראובן וגד הרגו ששה אחרים:", + "ויתחננו אלינו בדברי שלום ונועץ עם־אבינו ונשם אותם למס:", + "ויהיו נותנים לנו חטה חמש מאות כור ושמן חמש מאות איפה ויין חמש מאות מדה עד־הרעב עד־אשר ירדנו מצרימה:" + ], + [ + "אחר הדברים האלה לקח לו ער בני את־תמר מארם נהרים בת־ארם לו לאשה:", + "ויהי ער רע ויצק לתמר כי לא־היתה מארץ כנען וימיתהו מלאך יי בלילה השלישי:", + "והוא לא ידעה במזמת אמו כי לא חפץ להוליד ממנה בנים:", + "ובימי המשתה ואתננה לאונן לאשה:", + "וגם הוא ברעתו לא ידעה ויעש אתה שנה:", + "ויהי כאשר יראתי אותו ויבא אליה ושחת זרעו ארצה במצות אמו וימת גם־הוא ברעתו:", + "ואבקש לתתה גם לשלה ולא נתנתני אמו כי כעסה על־תמר אשר לא היתה מבנות כנען כמוה:" + ], + [ + "וגם־אנכי ידעתי כי רעה משפחת הכנענים ועצת נעורים נמהרה עורה את־תבונתי:", + "ובראותי אותה והיא השקתני יין ואפת ואקחה בלא עצת אבי:", + "והיא כאשר הלכתי ותלך ותקח אשה לשלה מבנות כנען:", + "וכאשר נודע לי אשר עשתה ואקללה במר נפשי:", + "ותמת גם־היא ברעתה יחד את־בניה:" + ], + [ + "ויהי אחר הדברים האלה ותמר באלמנותה ובשמעה מקץ שנתים כי הולך אנכי לגזז את־צאני ותעד בגדי כלולותיה ותשב בעיר עינים לפני השער:", + "כי כן חק לאמורים אשר יושיבו את־המארסה שבעה ימים לפני השער להזנותה:", + "ואנכי בשתותי יין לשכרה לא הכרתיה ויפתני יפיה ומראה יפי עדיה:", + "ואט אליה ואמר אבא־נא אליך ותאמר מה־תתן לי ואתן־לה את־מטי ואת־פתילי ואת־נזר מלכותי לערבון וכאשר באתי אליה ותהר:", + "ובהודעי את־אשר עשיתי ואבקש להרגה והיא שלחה אלי חרש את־הערבונות ותכלימני:", + "ובקראי לה ואשמע גם־את־דברי הסוד אשר דברתי בשכבי עמה בשכרוני:", + "ולא יכלתי להמיתה כי מאת יי היתה זאת:", + "ואני אמרתי אולי בעצת ערמה עשתה בקחתה את־הערבון מאשה אחרת:", + "ואנכי לא קרבתי אליה כל־ימי חיי כי עשיתי את־התועבה הזאת בישראל:", + "וגם־אנשי העיר אמרו לא היתה בשער קדשה כי מארץ אחרת באה ותשב בשער לזמן מצער:", + "ואחשב כי לא־ידע איש כי באתי אליה:", + "ואחרי־כן באנו מצרימה אל־יוסף מפני הרעב:", + "ואנכי אז בן־שש וארבעים שנה ושלש ושבעים שנה גרתי במצרים:" + ], + [ + "ועתה בני הנני מצוה אתכם שמעו אל־יהודה אביכם ושמרו את־דברי לעשות ככל־חקות יי ולשמע אל־מצות אלהים:", + "ולא תלכו אחרי תאותיכם בשרירות לב ואל־תתגאו במעשיכם ובכח נעוריכם כי כל־אלה רע בעיני יי:", + "כי גם־אנכי התפארתי אשר במלחמות לא פתני מראה אשה יפת־תאר ואחרף את־ראובן אחי על־דבר בלהה אשת אבי ורוח־הקנאה והזנות ערכו לנגדי מלחמה עד־אשר שכבתי עם־בת־שוע הכנענית ועם־תמר כלתי:", + "כי אמרתי אל־חותני אועץ באבי וכן אקח את־בתך לאשה והוא לא חפץ ויראני בדבר בתו המון זהב לבלי־חק כי מלך היה:", + "ויפאר אותה בזהב ובפנינים ויצוה להשקותני יין בחדר הנשים והיא יפה מאד:", + "והיין הטה את־עיני והחשק החשיך את־נפשי:", + "ואנכי חשקתי בה ואשכב עמה ואעבר מצות יי ומצות אבי ואקחה לאשה:", + "ויי שלם־לי בעצת נפשי הרעה כי לא נחת היה לי בבניה:" + ], + [ + "ועתה בני אל־תשתו יין לשכרה כי הוא יסיר את־הלב מאחרי האמת ויעורר קנאה ותאוה ויטה את־העינים למעשי תעתועים:", + "כי היין כמשרת לרוח הזנות למלא תאות־נפש כי גם־שניהם יעקשו את־תבונת האדם:", + "כי אם־תשתה יין לשכרה הוא ירגיז את־רוחך במחשבות נתעבות אשר תתעינה לזנות ויחמם את־גוך לתאוה ואתה תעשה את־מעשה החטא ולא תבוש:", + "כן דרך השכור בני כי אשר ישתה לשכרה לא יבוש מאיש:", + "והנה גם־אנכי נתעיתי לבלתי הכלם מפני המון העיר כי לעיני־כל נטיתי אל־תמר ואחטא חטא גדול ואגל את־מכסה ערות בני:", + "וכאשר שתיתי יין לא הדרתי את־מצות אלהים ואקח אשה כנענית:", + "ועל־כן תבונה רבה דרושה לאיש השותה יין וזה יהיה שכל־שתית היין אשר ישתה איש כל־עוד יבוש:", + "והיה כי יעבר את־הגבול הזה ורוח־תעתועים תתקף את־נפשו ותשים דברי נבלה בפיו והוא יפשע ולא יבוש ויחשב כי טוב הוא:" + ], + [ + "ונואף כי יענש לא יחוש וכי יהיה לבוז לא יכלם:", + "כי אם־יהיה איש מלך וינאף תסור ממנו מלכותו כי עבד לזנות יהיה כאשר עניתי גם־אני:", + "כי נתתי את־מטי הוא עז שבטי ואת־אזורי הוא גבורתי ואת־נזרי אשר הוא תפארת מלכותי:", + "ובהנחמי על־אלה לא אכלתי בשר ויין עד־עת זקנתי וכל שמחה לא ראיתי:", + "ומלאך אלהים הראני כי אם־מלך ואם־דל תמשלנה בו הנשים:", + "והן תקחנה מאת המלך את־תפארתו מאת הגבור את־גבורתו ומאת הדל גם את־משען דלותו האחרון:" + ], + [ + "ועל־כן שמרו בני את־גבול היין כי ארבע רוחות רעות בו רוח החמדה רוח חשק־בשרים רוח הוללות ורוח הבצע:", + "אם־תשתו יין בשמחה היו ענוים ביראת יי כי אם־בשמחתכם תסור יראת יי ישאר השכרון ואתו תבא פריצות:", + "ואם־תבקשו לחיות בענוה אל־תגעו כליל ביין למען לא תחטאו בדברי שחץ ומריבות ובעלילות־שוא ולא תעברו מצות יי ותמותו לא בעתכם:", + "כי היין יגלה גם־סודות אלהים ואנשים כאשר גליתי גם־אנכי את־מצות אלהים וסודות יעקב אבי לכנענית אשר אמר לי אלהים לא תגלה:" + ], + [ + "ועתה אצוכם בני אל־תאהבו כסף ואל־תביטו אל־יפי הנשים כי גם־אנכי על־ידי הזהב ויפי המראה נתעיתי אחרי בת־שוע הכנענית:", + "כי ידעתי בעקב שני אלה יפל זרעכם בזנות:", + "כי גם־אנשים נבונים מבני יעבירו על־דעתם וימעיטו את־מלכות יהודה אשר נתן לי יי עקב אשר שמעתי בקול אבי:", + "כי אנכי לא־העצבתי את־אבי מימי כי אם־כל־אשר אמר אלי עשיתי:", + "ויברכני יצחק אבי־אבי למלך על־ישראל וגם־יעקב ברכני כן:", + "וגם־אנכי ידעתי כי ממני תקום המלוכה:" + ], + [ + "ואנכי ידעתי כי תעשו רעה באחרית הימים:", + "ועל־כן השמרו בני מן־הזנות ומאהבת־כסף ושמעו אל־יהודה אביכם:", + "כי אלה יסירו מאחרי תורת אלהים ויעורו עצת הנפש וילמדו גאוה ולא יתנו לאיש לרחם על־קרובו:", + "והם מנפשו כל־חנינה יגזלו ויציקו להם בעני ועמל וינידו ממנו שנה ויאכלו את־בשרו:", + "והוא את־קרבנות אלהים יפר וברכת אלהים לא יזכר נביא כי־ידבר אליו לא ישמע ודברי תמימים יתעב:", + "כי הוא לשני יצרים יעבד ולא יוכל לשמע בקול אלהים כי החשיכו את־נפשו וביום כבלילה יהלך:" + ], + [ + "בני אהבת הכסף תוביל לעבודת אלילים כי בתעתועי הכסף יקראו לאלילים אלים והוא יפעל אשר מי שיש־לו כסף בשגעון ינהג:", + "בעקב הכסף מתו לי בני ולולא שבתי נכנעתי ולולא תפלות יעקב אבי כי אז ערירי הלכתי למות:", + "ואלהי אבותי חמל עלי כי עשיתי את־אלה ולא ידעתי:", + "כי שר החטא עורני ואפשע כאדם וכבשר אשר בחטאים נשחת:", + "ואנכי הכרתי את־רפיוני בחשבי כי לא ינצחני איש:" + ], + [ + "ואתם דעו לכם בני כי שתי רוחות תשמרנה על־האדם רוח האמת ורוח הכזב:", + "והרוח התיכונה היא רוח תבונת השכל אשר תט לכל אשר תחפץ:", + "ומפעלי שתיהן האמת והכזב חקוקים בלב האדם ויי יודע כל־אחד מהם:", + "ואין זמן אשר בו יוכלו להסתר מעשי בני־איש כי בלבו חקוקים הם לפני יי:", + "ורוח האמת תעיד בכל ותאשים את־כל והיתה כאש עצורה בלב החוטא ולא יוכל לשאת פניו אל־שופטו:" + ], + [ + "ועתה בני הנני מצוה אתכם אהבו את־לוי למען תשארו ואל־תתנשאו עליו למען אשר לא־תשמדו:", + "כי לי נתן אלהים את־המלוכה ולו את־הכהנה וישם את־המלוכה תחת הכהנה:", + "לי נתן את־אשר על־הארץ ולו את־אשר בשמים:", + "כי כאשר גבהו השמים מעל־הארץ כן גבהה כהנת אלהים ממלכות הארץ אם־לא תסור בחטאה מאחרי יי ומלכות הארץ תמשל־בה:", + "כי מלאך יי אמר אלי בו בחר יי על־פניך לקרבו אליו ולאכל משלחנו ולהקריב לפניו בכורים ממטעמי בני ישראל ואתה תהיה מלך בישראל:", + "ותהיה ביניהם כים כי כאשר בו יתרוצצו צדיק ורשע אלה אסירים ואלה עשירים ככה יהיה גם־בך כל־מין האדם אלה מסכנים יהיו ובשבי ילכו ואלה עשירים חומסי הון־זרים:", + "כי המלכים כתנינים יהיו ויבלעו בני־איש כדגים ובנים ובנות יקחו לעבדים ובתים ושדות ומקנה ורכוש יגזלו:", + "ובבשר רבים ישביעו עורבים ועגורים והמה יפלו ברעה ויתגאו בתאות־בצע:", + "ונביאי השקר כסופות יהיו וירדפו כל־אנשי צדק:" + ], + [ + "ויי יביא עליהם ריבות איש באחיו ומלחמות תמיד תהיינה בישראל:", + "ובזרים יבא הקץ למלכותי עד־אשר תבוא תשועת ישראל עד־יופיע אלהי הצדק להשקיט בשלום יעקב וכל־הגוים והוא ישמר כח־מלכותי עד־עולם:", + "כי שבועה נשבע יי לבלתי השמיד את־המלוכה מזרעי עד־עולם:" + ], + [ + "ועתה בני נעצבתי מאד על־הפשעים ועל־הכשפים אשר תעשו נגד המלוכה כי תלכו אחרי המעוננים הידעונים ורוחות התהו:", + "את־בנותיכם תעשו למחוללות ולקדשות ותתערבו בכל־תועבות הגוים:", + "ועל־הדברים האלה יביא יי עליכם רעב ודבר מות וחרב רודפת מצור־אויבים וחרפת־אוהבים עולליכם ימותו את־נשיכם יגזלו את־רכושכם יבזו מקדש יי יהיה לשרפת אש ארצכם שממה ואתם תהיו בשבי בין הגוים:", + "ומבניכם יעשו סריסים לנשיהם:", + "עד־אשר תשובו אל־יי בלבב שלם ותשובו ותלכו בכל־מצותיו ויי ישקיף עליכם ברחמים ויוציא אתכם משבי הגוים:" + ], + [ + "ואחרי כל־אלה יקום לכם כוכב מיעקב בשלום וקם איש מזרעו כשמש צדקה ויתהלך עם־בני אדם בתם ובצדק וכל־עולה לא תמצא בו:", + "והשמים יפתחו־לו לשפך עליו רוח ברכה והוא ישפך רוח חן עליכם:", + "ואתם תהיו לו בנים באמת ותלכו בחקותיו:", + "ואז יזהיר שבט מלכותי ומגזעכם יצא חטר:", + "וממנו יצמח שבט מישור לגוים לשפט ולהושיע את־כל־אשר יקרא אל־אלהים:" + ], + [ + "ואז יקומו אברהם יצחק ויעקב לחיים ואנכי ואחי ראשי שבטי ישראל נהיה הראשון לוי השני אנכי השלישי יוסף הרביעי בנימין החמישי שמעון הששי יששכר וככה כלם על־סדרם:", + "ויברך יי את־לוי ומלאך הפנים ברך אותי כחות הכבוד את־שמעון השמים את־ראובן הארץ את־יששכר הים את־זבלון ההרים את־יוסף האהל את־בנימין המארות את־דן עדן את־נפתלי השמש את־גד והירח את־אשר:", + "ואתם תהיו עם ליי ושפה אחת ולא יהיה שם רוח־תעתועים מבליעל כי הוא לאש יוטל עד־עולם:", + "וכל אשר ביגון מתו בשמחה יקומו:", + "והמתים למען יי לחיים יקיצו:", + "וצבאי יעקב בשמחה ירוצו ונשרי ישראל יעופו בגילה וכל־העמים יכבדו את־יי לעולמים:" + ], + [ + "ועל־כן בני שמרו כל־תורת יי כי היא תקוה לכל אשר יחזיקו בדרכיו:", + "ויאמר אליהם יהודה הנה אנכי מת היום בן־מאה ועשר ושמונה שנים:", + "ואל־תקברוני בבגדי־יקר ואל־תקרעו את־בטני כי כן יעשו המלכים והעלוני חברונה אתכם:", + "וישכב יהודה עם־אבותיו אחרי דברו את־הדברים האלה ויעשו בניו ככל אשר צוה אותם ויקברו אותו עם־אבותיו בחברון:" + ] + ], + "The Testament of Issachar the Fifth Son of Jacob and Leah": [ + [ + "העתקת דברי יששכר ויקרא אל־בניו ויאמר אליהם שמעו בני אל־יששכר אביכם והאזינו לדברי אהוב יי:", + "אנכי נולדתי בן חמישי ליעקב בשכר הדודאים:", + "כי ראובן אחי הביא דודאים מן־השדה ותפגשהו רחל ותקחם:", + "ויבך ראובן ותצא לאה אמו לקולו:", + "ואלה היו תפוחים אשר ריחם מתוק הצומחים מעל לאפיקי המים בארץ ארם:", + "ותאמר רחל לא אתן־לך את־אלה והיו לי תחת בנים כי שנאני יי ולא ילדתי בנים ליעקב:", + "ושנים היו התפוחים ותאמר לאה אל־רחל יהי־לך אשר לקחת את־בעלי ולקחת גם־את־אלה ממני:", + "ותאמר לה רחל יהי לך יעקב הלילה הזה תחת דודאי בנך:", + "ותאמר לה לאה לי הוא יעקב כי אנכי אשת נעוריו:", + "ותאמר רחל אל־תתגאי ואל־תתפארי כי אותי ארש לו בראשונה ולמעני עבד את־אבינו ארבע עשרה שנה:", + "ואנכי מה־אעשה־לך כי רבה הערמה ומזמת בני־איש וערמה תהלך עלי־אדמות כי לולא זאת לא ראית את־פני יעקב:", + "כי לא אשתו את ובערמה הבאת לו:", + "ואותי רמה אבי ויגרשני בלילה ההוא ולא נתן את־יעקב לראותני כי לו הייתי שם לא קרהו כזאת:", + "ואולם בדודאים האלה אשכיר לך ללילה אחד את־יעקב:", + "וידע יעקב את־לאה ותהר ותלד אותי ועל־השכר הזה נקרא שמי יששכר:" + ], + [ + "וירא אז מלאך יי אל־יעקב ויאמר שני בנים תלד רחל כי בחלה במשכב בעלה ותבחר הנזר:", + "ולולא לאה אמי מכרה במשכבו את־שני התפוחים כי עתה שמונה ילדה ועל־כן ילדה היא ששה ורחל ילדה את־השנים כי למען הדודאים השקיף עליה יי:", + "כי ידע אשר למען לדת בנים בקשה לחיות עם־יעקב ולא למען מלא תאותה:", + "וממחרת היום נתנה שנית את־יעקב:", + "ובגלל הדודאים ההם שמע יי את־רחל:", + "כי גם־כאשר קבלתם לא אכלה אותם ותקרב אותם בבית יי ותביאם אל־הכהן אשר היה בימים ההם:" + ], + [ + "ויהי כאשר הייתי לאיש ואתהלך בישר לבבי ואהי עובד אדמת אבי ואדמת אחי ואאסף את־תבואות אדמתם בעתן:", + "ויברכני אבי כראותו כי בתם־לבבי אתהלך לפניו:", + "ואנכי לא־הייתי נמהר במעשי ולא קנאתי ולא רעה עיני בקרובי:", + "לא הלכתי רכיל באיש ולא הרשעתי חיי אדם כי בתמת עיני הלכתי:", + "בן־שלשים וחמש הייתי כאשר לקחתי אשה כי עמלי אכל את־כחי ולא חשבתי על־חשק נשים כי עיף ויגע הייתי ותפל עלי תרדמה:", + "וישמח אבי תמיד על־תם־לבבי כי כל־בכור הקרבתי ביד־הכהן ליי וכן גם־לאבי:", + "וירב יי את־טובו בידי עשרת אלפי מונים וידע גם־יעקב אבי כי יי עזרני בתמי:", + "כי לדלים ולאשר בצרה נתתי מטוב האדמה בתם־לבבי:" + ], + [ + "ועתה בני שמעו אלי והתהלכו בתם־לבבכם כי בו ראיתי את־כל־רצון יי:", + "איש תם לא־ישאף הון מאכלי־תאוה שונים לא יחמד בגד מחלצות לא ירצה:", + "ימים רבים לא־יקוה לחיות והוא רק לרצון יי יחכה:", + "ועל־כן כל־רוחות תעתועים לא־ימשלו בו כי לא־יואיל הבט אל־יפי הנשים למען אשר לא־יחלל נפשו בתהפוכות רע:", + "אין קנאה בעצותיו והכעש לא יעציב את־נפשו ולא יענה את־רוחו בתאוה נכזבה:", + "והוא בתמת־נפשו יתהלך וכל־דבר בישר לבבו יראה ויעצם עיניו מראות רע בחטאי העולם לבל־יראה בהפר איש את־מצות יי:" + ], + [ + "ועל־כן שמרו בנים את־תורת אלהים וקנו תם ובישר תתהלכו ואל־תהיו קלי־דעת במצות יי ובמעשי קרוביכם:", + "ואהבו את־יי ואיש את־קרובו ועל־דל ועל־חולה תחמלו:", + "שימו מעיניכם לעבד את־האדמה ועמלו במפעליכם בכל־עבודת השדה והביאו מנחה בתודה ליי:", + "כי בראשית בכורי פרי האדמה יברך אתכם יי כאשר ברך את־כל־הקדושים למן־הבל ועד־עתה:", + "כי לא־ינתן לכם חלק אחר מלבד משמני הארץ אשר פריה בעמל תוציאו:", + "כי גם־יעקב אבי ברכני בברכות האדמה ובראשית תבואותיה:", + "ויכבד יי את־לוי ואת־יהודה גם־בתוך בני יעקב:", + "ויתן יי להם מורשת נחלה ויתן ללוי את־הכהנה וליהודה את־המלוכה:", + "ועל־כן שמעו אליהם והתהלכו בתמת אביכם:" + ], + [ + "ודעו לכם בני כי באחרית הימים יעזבו בניכם את־תמתם וידבקו באהבת־בצע לא־תדע שבעה ויעזבו צדק ויקרבו למזמה ויזניחו את־מצות יי וידבקו בבליעל:", + "והמה יעזבו את־עבודת האדמה ויתורו אחרי עצותיהם הרעות ויפוצו בין הגוים והיו עבדים לאויביהם:", + "ואתם הגידו כזאת לבניכם למען אשר אם־יחטאו ישובו מהרה אל־יי:", + "כי הוא רחום ויגאלם להשיבם אל־אדמתם:" + ], + [ + "בן־שתים ועשרים ומאה שנה אנכי היום ולא ידעתי בי כל־חטא:", + "ומלבד אשתי לא ידעתי אחרת ולא זניתי בנשאי את־עיני:", + "יין לא שתיתי ואתע וכל־חמד אשר לרעי לא חמדתי:", + "ערמה לא שכנה בלבבי וכזב לא עבר על־דל־שפתי:", + "איש כי היה בצרה ואאנח אתו ולדל פרסתי מלחמי חסד עשיתי כל־ימי אמת שמרתי:", + "את־יי אהבתי בכל־כחי וכן אהבתי כל־איש יותר מבני:", + "וככה עשו גם־אתם בני וכל־רוח בליעל ינוס מכם וכל־מעשה אנשים רעים לא ימשל בכם ותרדו בכל־חית השדה כי אתכם יהי אלהי השמים והארץ כי תתהלכו עם־בני־איש בתם־לבב:", + "ויצו את־בניו אחרי אשר דבר להם העלוני חברונה ושמה תקברוני במערה עם־אבותי:", + "ויפשט את־רגליו וימת בשיבה טובה בריא בכל־אבריו ולא נס כחו ויישן שנת־עולמים:" + ] + ], + "The Testament of Zebulun the Sixth Son of Jacob and Leah": [ + [ + "העתקת דברי זבלון אשר צוה את־בניו לפני מותו בשנת מאה וארבע־עשרה לחייו שנתים אחרי מות יוסף:", + "ויאמר אליהם שמעו אלי בני זבלון והקשיבו לאמרי אביכם:", + "אני זבלון זבד טוב זבדני אלהים לאבותי כי בעת הולדי ויעצם אבי מאד בצאן ובבקר בעת ההיא היה חלקו במקלות הפצלות:", + "לא ידעתי כי־אחטא מימי מלבד במחשבותי:", + "ולא אזכר אשר אפשע מלבד הפשע אשר מעלתי ביוסף כי נדברתי עם־אחי לבלתי הגיד לאבי את אשר נעשה:", + "ואבך במסתרים ימים רבים על־יוסף כי יראתי מפני אחי כי נדברו כלם להרג את אשר יגלה הסוד:", + "וכאשר בקשו להמיתו ואבך ואצעק אליהם לבל־יפשעו את־הפשע הזה:" + ], + [ + "כי הלוך הלכו שמעון ודן וגד לקראת יוסף להמיתו והוא בכה ויאמר אליהם חוסו עלי אחי ורחמו על־לב יעקב אבינו:", + "אל־תשאו את־ידיכם עלי לשפך דם נקי כי לא חטאתי לכם:", + "ואם גם חטאתי ענש תענשוני אחי וידכם אל־תהי ברצח אחיכם למען יעקב אבינו:", + "וכאשר דבר יוסף את־הדברים האלה ויבך ולא נשאתי את־אנקותיו ואחל לבכות ולשפך כבדי וכל־קירות קרבי חמרמרו:", + "ויבך יוסף ולבבי המה וכל־יצורי גוי רעדו ולא יכלתי עמד:", + "וכאשר ראה יוסף כי בכיתי עמו ואת־אלה ההולכים להמיתו וירץ מאחרי ויתחנן אליהם:", + "ובין כה וכה קם ראובן ויאמר אל־נא אחי אל־נהרגהו נשליכהו באחד הבורות הריקים האלה אשר חפרו אבותינו ולא מצאו מים:", + "כי עצר יי בעד המים ממלא אותם למען יהיה מפלט ליוסף:", + "ויעשו־כן עד־אשר מכרהו לישמעאלים:" + ], + [ + "ובכסף שכרו לא היה לי חלק בני:", + "כי אם שמעון ודן וגד ובניהם ויקחו את־מחירו ויקנו נעלים להם ולנשיהם ולבניהם ויאמרו לא נאכלהו כי מחיר אחינו הוא:", + "כי אם־רמוס נרמסנו יען אשר אמר למלך עלינו ונראה מה־יהיו חלומותיו:", + "כי על־כן כתוב בספר חנוך כל־אשר לא יחפץ להקים זרע לאחיו וחלצו את־נעלו וירקו בפניו:", + "ואחי יוסף לא חפצו בחיי אחיהם ויי חלץ להם נעלם אשר נעלו בפני יוסף אחיהם:", + "כי כאשר ירדו מצרימה ויחלצו להם נערי יוסף את־נעליהם לפני השער וככה השתחוו לפני יוסף כחק למלך פרעה:", + "והמה לא רק השתחוו לפניו כי גם־ירקו עליהם אחרי אשר נפלו אפים לפניו ויכלמו לפני המצרים:", + "כי שמעו המצרים את־הרעה אשר עשו ליוסף:" + ], + [ + "ויהי כאשר השליכו אותו אל־הבור וישבו אחי לאכל:", + "ואנכי לא אכלתי מאומה שני ימים ושני לילות כי רחמתי על־יוסף:", + "ויהודה לא אכל עמהם וישמר על־הבור כי ירא פן יבאו שמעון וגד להמיתו:", + "ויהי כאשר ראו כי לא אכל וישימוני לשומר עליו עד־אשר ימכרהו ויהי בבור שלשה ימים ושלשה לילות רעב וככה מכרהו:", + "ויהי כשמע ראובן כי נמכר בעת לכתו משם ויקרע את־בגדיו ויתאבל ויאמר איך אראה את־פני יעקב אבי:", + "ויקח את־הכסף וירץ אחרי הסוחרים ולא מצא איש:", + "כי עזבו את־הדרך הגדולה וילכו אל־הסכיים בדרך הקצרה:", + "ויעצב ראובן ולא אכל לחם ביום ההוא ויבא דן ויאמר אליו אל־תבך ואל־תעצב כי מצאנו את־אשר נאמר לאבינו:", + "אנחנו נשחט גדי עזים וטבלנו את־כתנת יוסף ושלחנו אל־יעקב לאמר הכר־נא הכתנת בנך היא ויעשו־כן:", + "כי את־הכתנת פשטו מיוסף כאשר מכרהו וילבישהו בגדי עבדים:", + "ואולם שמעון לקח את־הכתנת ולא חפץ להשיבה כי בקש לקרעה בחרבו בקצפו על־אשר לא המיתו:", + "ונעמד כלנו ונאמר לו אם־לא תתן את־הכתנת נאמר לאבינו כי אתה לבדך עשית את־התועבה הזאת בישראל:", + "ובכן נתן אותה להם והמה עשו כאשר אמר דן:" + ], + [ + "ועתה בני הנני מצוכם אשר תשמרו את־מצות יי ותרחמו איש על־קרובו ותחוסו על־כל לא רק על־בני אדם כי אם גם־על־כל־חי אשר לא ידבר:", + "כי על־כן ברכני יי ובחלות כל־אחי אני לא נחליתי כי יודע יי מזמות כל־איש:", + "ועל־כן יכמרו רחמיכם כי כאשר יעשה איש לקרובו כן ישלם יי לו:", + "כי בני אחי חלו וימותו על־דבר יוסף כי לא רחמו בלבבם ובני נשמרו מכל חלי כאשר ידעתם:", + "ויהי כאשר היינו בארץ כנען על־חף הים ואצוד ציד ליעקב אבינו ורבים טבעו ואנכי נשארתי חי:" + ], + [ + "אנכי הראשון עשיתי סירה לשוט בה על־פני הים כי נתן יי לי דעת וחכמה לאלה:", + "ואשים עמוד־עץ מתחתיה ואפרש מסך על־העמוד השני הנצב בתוך:", + "ואשוט בה על־שפת הים ואצוד דגים לבית אבי עד־אשר באנו מצרימה:", + "ומצידי נתתי לכל־זר ברחמי עליו:", + "וכי היה גר או חולה או זקן ואבשל את־הדגים ואכינם היטב ואתנם לכל איש איש לפי צרכו ואהי כואב עמהם ומרחם עליהם:", + "ועל־כן מלאני יי דגים לרב בצאתי לצוד ציד כי כל־אשר יחלק עם־רעהו הרבה מונים יקבל מאת יי:", + "וחמש שנים שליתי דגים ואתן מהם לכל־אשר ראיתי ואמציא דגים לכל־בית אבי:", + "בקיץ דגתי דגים ובחרף רעיתי יחד את־אחי:" + ], + [ + "ועתה אודיע אתכם את אשר עשיתי:", + "ראיתי איש בצרה ערם בקרה ויכמרו רחמי עליו ואגנב בגד מבית אבי ואתנהו בסתר לאביון:", + "וגם־אתם בני מכל־אשר יחנכם אלהים בלי הבדל חנו ברחמים את־כל ואל־תתמהמהו ותנו לכל־איש בלב טוב:", + "וכי לא יהיה לכם את אשר תתנו לאיש מחסור יהמו מעיכם עליו ברחמים:", + "ידעתי כי כאשר לא מצאה ידי לתת לאיש מחסור ואלך אתו שבעה ריסים ואבך אתו יחד וקרבי נכמרו עליו ברחמים:" + ], + [ + "ועל־כן בני יכמרו־נא רחמיכם על־כל־איש בחנינה למען יחנכם יי וירחם עליכם:", + "כי באחרית הימים ישלח אלהים את־רחמיו על־פני הארץ ובמקום אשר ימצא לב רחום שמה ישכן:", + "כי כאשר ירחם איש על־רעהו כן ירחם יי אותו:", + "ויהי כאשר באנו מצרימה לא שמר לנו יוסף עברתו:", + "וגם־אתם בני תלכו בדרכו זאת ותאהבו איש את־רעהו ואל־תחרשו רע איש על־אחיו:", + "כי הוא אחוה ישבר ובין קרובים יפריד וירגיז נפש וכל־רכוש יחריב:" + ], + [ + "ואתם דרשו היטב במים ודעו לכם אם־ישטפו לעבר אחד יגרפו אתם אבנים עצים ואדמה וכל־דבר אחר:", + "ואם־להרבה זרמים יחלקו ובלעה אותם האדמה ונמסו:", + "וגם־אתם אם־תתפרדו יהי לכם כן:", + "ועל־כן אל־תתפרדו לשני ראשים כי כל־אשר עשה יי ראש אחד לו ושתי כתפים שתי ידים ושתי רגלים ושאר האברים:", + "ואנכי ידעתי על־פי כתבי אבותי כי תתפרדו בישראל ותלכו אחרי שני מלכים ותעשו כל־תועבה:", + "ואויביכם יוליכו אתכם בשבי ותחיו ברעה בין הגוים ברב חלי ויגון:", + "ואחרי הדברים האלה תזכרו את־יי ותשובו והוא ישיב אתכם כי חנון ורחום הוא לא יפקד עון על־בני־איש כי בשר המה ורוחות התהו יתעום במעשיהם:", + "והיה אחרי־כן יאיר יי לכם אור צדקה ומרפא ורחמים בכנפיו והוא לבדו יגאל את־כל־שבי בני האדם מבליעל וכל־רוח תהו יהיה למרמס וישיב את־כל־העמים לקנא למענו והמקום אשר בו יבחר יי ירושלים שמו יקרא:", + "ועוד תכעיסהו ברב מעלליכם והוא ישליך אתכם מעל פניו עד־קץ העתים:" + ], + [ + "ועתה בני אל־תעצבו כי מת אנכי ואל־יפל לבבכם כי אאסף:", + "כי עוד אקום בתוככם כמושל בין בניו ואגיל בתוך שבטי אשר ישמרו את־תורת יי ואת מצות זבלון אביהם:", + "ועל־הרשעים יביא יי אש עולמים ותאכל אותם לדורי דורות:", + "ועתה הנני הולך למנוחתי כאשר עשו גם־אבותי:", + "ואתם תיראו את־יי אלהיכם בכל־מאדכם כל־הימים אשר אתם חיים:", + "ויהי ככלותו לדבר וישכב בשיבה טובה וישימו אותו בניו בארון־עץ:", + "ואחרי־כן העלהו ויקברהו בחברון עם־אבותיו:" + ] + ], + "The Testament of Dan the Seventh Son of Jacob and Bilhah": [ + [ + "העתקת דברי דן אשר דבר אל־בניו באחרית ימיו בשנת חמש ועשרים ומאה לחייו:", + "ויקרא אל נפשות ביתו ויאמר שמעו בני דן את־דברי והקשיבו לאמרי אביכם:", + "אני נוכחתי בלבי בכל־חיי כי האמת והצדק טובים הם וימצאו־חן בעיני אלהים ורעים השקר והכעס כי הם ילמדו כל־רע לבני האדם:", + "הגדתי לכם היום בני כי בלבבי חרצתי להמית את־יוסף איש הטוב והאמת:", + "ואנכי שמחתי על־מכירתו כי אבינו אהב אותו מכלנו:", + "כי רוח הקנאה והגאוה דברה אלי לאמר גם־אתה בנו כמוהו:", + "ויעירני אחד מרוחות בליעל לאמר קח את־החרב והרג־בה את־יוסף ויאהבך אביך במותו:", + "והוא רוח הקנאה אשר הסיתני לטרף את־יוסף כאשר יטרף הנמר את־הגדי:", + "ואלהי אבי יעקב לא אנה אותו לידי אשר אמצאהו לבדו ולא נתנני לעשות את־מעשה הפשע הזה למען לא יכחדו שני שבטים מישראל:" + ], + [ + "ועתה בני הנה אנכי מת ואגיד לכם באמת אם־לא תשמרו מרוח הכזב והכעס ולא תאהבו אמת וארך־רוח אבד תאבדון:", + "כי עורון־עינים בקנאה אשר לא יתן את־איש לראות פניו באמת:", + "כי אם אב יהי או אם יתהלך אתם כאויב או אח יהי ולא ידעהו או נביא יי ולא ישמע אליו או צדיק ולא יראהו או רע ויתנכר אליו:", + "כי רוח הכעש יאחזהו ברשת תעתועים ויעור את־עיניו ובכזב יחשיך תבונתו ויראהו כל על־פי דרכו הוא:", + "ואל־מי יפנה את־עיניו הלא אל־אחיו בשנאת לבב למען קנא בו:" + ], + [ + "כי הכעש ענין רע בני והוא את־הנשמה ירגיז:", + "ואת־הגוף יכניע ובנפש ישלט ויתן תעצומות לגו למען יעשה כל־רע:", + "ואם־הבשר יעשה כל־אלה תזכה גם־הנפש את־הנעשה כי לא תראה נכוחה:", + "ועל־כן איש כי יכעס ועז לו והיה־לו כח פי שלשה בכעסו הכח הראשון הוא חיל עוזריו הכח השני עשרו כי בו יפתה וברשע ינצח וכי יש־לו הכח השלישי הוא כח הטבע של הבשר בו יעשה רעה:", + "ואם־גם־יחלה הכועס והיה לו כח פי שנים בכעסו כי הכעס יעזר תמיד בעשות רשע:", + "והרוח הזה יהלך עם־רוח השקר לימין השטן למען יעשו מעשיהם בכזב ובכח אכזר:" + ], + [ + "ועל־כן הכירו בני את־כח הכעש כי הבל הוא:", + "כי לראשונה בדברים יעורר ובמעשים יחזק את־אשר יכעס ובנזקים קשים יסעיר את־דעתו עד־אשר יעיר בכעס גדול את־נפשו:", + "ואם־ידבר איש קשות אליכם אל־תתעוררו לכעס ואם־יהללכם איש כי קדושים אתם אל־תתגאו ואל־תשתנו לא לשמח ולא למאס:", + "כי לראשונה ייטיב השמיע ויחדד את־דעתו לקבל עצת מזמות והיה כי יכעס האיש ויאמין כי צדק בכעסו:", + "וכי יאנה לכם נזק או כי תאבד לכם אבדה אל־תעצבו בני כי הרוח הוא יעורר אתכם להתאוות תאוה אל־הדבר האבוד למען תפלו בכעס על־ידי העצב:", + "וכי יאנה לכם נזק לרצונכם או לא לרצונכם אל־תדאגו כי הדאגה תוליד כעס וכזב:", + "כי רע הכעס עם השקר ושני פנים לו ושניהם יתחברו למען הרגיז לב:", + "וכי תסער הנפש תמיד וסר מעליה יי בליעל ימשל־בם:" + ], + [ + "ועל־כן בני שמרו את־מצות יי ואת־תורתו נצרו וסורו מן־הכעס ושנאו כזב למען ישכן בקרבכם יי ובליעל ינוס מכם:", + "ודברו אמת איש את־רעהו ולא תפלו בכעס וברגז ושלום יהיה לכם ואלהי השלום יהיה עמכם ולא תנצח אתכם מלחמה:", + "אהבו את־יי כל־ימי חייכם ואיש את־רעהו בלבב שלם:", + "כי ידעתי כי באחרית הימים תסורו מאחרי יי ותכעיסו את־לוי ותערכו מלחמה על־יהודה ולא תוכלו להם כי מלאך יי יוליך את־שניהם כי בהם יקום ישראל:", + "וכי תסורו מאחרי יי ותלכו בכל־רע ותעשו את־תועבות הגוים ותזנו אחרי נשי פושעים כל־רוחות הרשע יפעלו בכם בכל־רע:", + "כי הכרתי בספר חנוך הצדיק כי השטן נשיאכם וכל־רוחות רשע ורהב יקשרו ויאריכו ימים אצל בני לוי ויפעלו למען החטיאם לפני אלהיהם:", + "ובני יקרבו אל־בני לוי ויחטאו אתם בכל ובני יהודה ישאפו בצע ויטרפו כאריות הון זרים:", + "ועל־כן אתם יחד בשבי תובלו ושם תענו במכות מצרים ובכל־רשעת הגוים:", + "ואחרי כן תשובו אל־יי ויתן לכם רחמים והשיבכם אל־מקדשו ויתן לכם שלום:", + "ומשבט יהודה ומשבט לוי תקום לכם ישועת יי כי הוא לבדו יעשה מלחמה את־בליעל ויתן נקמת נצח באויביכם:", + "ואז יוציא את־נפשות הצדיקים משבי בליעל וכל־הלבבות אשר לא אבו שמע ישיב אל־יי ויתן שלום נצח לכל־אשר יקראהו:", + "וכל־הקדושים ינוחו בעדן וצדיקים בירושלם החדשה יגילו אשר היא תפארת אלהים לעולם:", + "ולא עוד תשאר ירושלם שממה ולא עוד ישראל בשבי ילך כי יי יהיה בתוכה וקדוש ישראל ימשל בה:" + ], + [ + "ועתה בני יראו את־יי והשמרו מפני השטן וכל רוחותיו:", + "קרבו אל־אלהים ואל־המלאך המתפלל בעדכם כי הוא העומד בין אלהים ובין בני האדם ולשלום ישראל נגד ממלכת האויב יעמד:", + "על־כן יתאמץ האויב להשחית את־כל־אשר בשם יי יקרא:", + "כי ידע אשר ביום שוב ישראל תחדל ממלכת האויב:", + "כי מלאך השלום הוא יחזק את ישראל למען אשר לא־יפל בקץ הרעות:", + "ועל־כן השמרו בני מכל־מעשה רע והסירו מאתכם כל־כעס וכל־כזב ואמת וארך־רוח אהבו:", + "ואת־אשר שמעתם מאביכם אותה תגידו לבניכם:", + "ועל־כן סורו מכל־רשע ודבקו בצדקת אלהים והיה שבטכם לתשועה עד־עולם:", + "וקברוני אצל אבותי:" + ], + [ + "וידבר אליהם כאלה וינשק להם וישכב בשיבה טובה:", + "ויקברהו בניו ואחרי־כן העלו את־עצמותיו וישימון במקום אשר שם אברהם יצחק ויעקב:", + "לבד אשר נבא להם דן אשר ישכחו את־אלהים וינכרו מארץ נחלתם ומשבט ישראל ומארץ מכורתם:" + ] + ], + "The Testament of Naphtali the Eighth Son of Jacob and Bilhah": [ + [ + "העתקת צואת נפתלי אשר צוה לפני מותו בשנת שלשים ומאה לחייו:", + "ויהי כאשר נאספו בניו בחדש השביעי בראשון לחדש ויעש להם משתה:", + "ויהי ממחרת כאשר הקיץ משנתו ויאמר להם הנה אנכי מת ולא האמינו לו:", + "ויברך את־יי ויתחזק ויאמר להם הנה אנכי מת אחרי המשתה אשר עשיתי אתמול:", + "ויען ויאמר אל־בניו שמעו בני בני נפתלי והקשיבו לאמרי אביכם:", + "אותי ילדה בלהה כי עשתה רחל בערמה ותתן ליעקב את־בלהה תחתיה ותהר ותלד אותי על־ברכי רחל ועל־כן קראה את־שמי נפתלי:", + "ותאהבני רחל מאד כי נולדתי על־ברכיה ובעודני רך ותשקני ותאמר מי יתן־לי אח לך יוצא מרחמי וישוה לך:", + "ועל־כן דמה אלי יוסף בכל כתפלת רחל:", + "ואמי בלהה היתה בת־רתי אחי דבורה מינקת רבקה אשר נולדה ביום הולד רחל:", + "ויהי רתי ממשפחת אברהם כשדי ירא אלהים חפשי ומזרע היחש:", + "ויהי כאשר נפל בשבי ויקנהו לבן ויתן־לו את־עדנה שפחתו לאשה ותלד בת ויקרא שמה זלפה על־שם העיר אשר בה נשבה:", + "ואחרי־כן ילדה לו את־בלהה לאמר נבהלה בתי כי אך נולדה ותתפש בשדי אמה ותבהל לינק:" + ], + [ + "ואנכי הייתי קל ברגלי כאחת האילות ויועידני אבי לכל־בשורה וגם־ברכני להיות כאילה:", + "כי כאשר ידע היוצר את־הכלי כמה יכיל ולפיהו יביא חמר ככה יצר גם־יי את־הגויה בדמות הרוח ולפי כח הגוף יפח הרוח:", + "ולא יהי יתרון בינותם עד־לשלישית השערה כי במשקל ובמדה ובקו נוצר כל־יצור:", + "וכאשר ידע היוצר שרות כל־כלי למה יכשר ככה יודע יי כל־בשר את־הגבול אשר עדיו יתהלך בטוב ומתי יחל הרע:", + "כי אין יצור ואין מחשבה ויי לא ידעם כי את־כל־האדם ברא בצלמו:", + "ככח האדם כן פעלו כתבונתו כן מעשהו כאשר זמם כן־יבצע כלבו כן־פיו כעינו כן שנתו כנפשו כן דברו אם־בתורת יי ואם־במעשי בליעל:", + "וכאשר הבדל בין אור לחשך בין ראיה לשמיעה ככה הבדל גם בין־איש לרעהו ובין אשה לרעותה ואין אשר יאמר כי ידמו אחד לשני בפניהם או בדעתם:", + "כי כל פעל אלהים בסדר חמשת החושים בראש ואת־הצואר חבר עם־הראש ויתן עליו שער ליפי ולתפארת ולב להבין בטן להפריש קבה קנה לבריאות כבד לכעס מרה למרירות טחול לשחוק כליות לעצה ירכים לכח צלעות למשכב מתנים לעז וכאלה:", + "וככה בני יהיו כל־מעשיכם בסדר לטוב וליראה את־האלהים ואל תחפזו לעשות בגאוה וגם־לא דבר בלא עתו:", + "כי כאשר יאמר לעין שמעי והיא לא תוכל כן לא־תוכלו להאיר מעשיכם אם בחשך תהיו:" + ], + [ + "ואתם אל־תמהרו להרע את־מעשיכם בתאות־בצע ולפתות את־נפשכם בדברי־שוא כי אם־תחרישו בטהר לבב תדעו להתחזק ברצון יי ולתעב רצון בליעל:", + "השמש והירח והכוכבים לא ישנו צבאם כן לא תמירו גם אתם את־תורת אלהים במשובת מעשיכם:", + "כי הגוים הלכו שולל ויעזבו את־יי וימירו את־דרכם ויכנעו לפני עץ ואבן ורוחות תעתועים:", + "לא־כן אתם בני אשר הכרתם ברקיע בארץ ובים ובכל־היצורים את־יי עושם לבל־תהיו כאנשי סדום אשר המירו את־דרכם:", + "ככה השחיתו גם־הנפילים את־דרכם אשר קללם יי בעת המבול וישם בגללם את־הארץ שממה מיושביה וכל־הצומח בה:" + ], + [ + "ואת־כל־אלה הנני אומר לכם בני קראתי בספר חנוך אשר גם־אתם תסורו מאחרי יי ותלכו בכל־חטאת הגוים ותעשו כל־רשעת סדום:", + "והביא יי עליכם שבי ועבדתם שם את־אויביכם וצרה וצוקה תכניע אתכם עד השמיד יי את־כלכם:", + "ונשארתם מתי־מעט ושארית ואז תשובו וידעתם את־יי אלהיכם והשיבכם יי לארצכם כרב חסדיו:", + "והיה כי־ישובו אל־ארץ אבותיהם ושבו ושכחו את־יי ופשעו:", + "והפיצם יי על־פני כל־הארץ עד־בא חסד יי:" + ], + [ + "ובשנת הארבעים לחיי ראיתי חזון על־הר הזיתים מקדם לירושלים כי השמש והירח נדמו:", + "והנה יצחק אבי־אבי ויאמר אלינו רוצו ותפשו איש כפי כחו והיה אשר יחזיק בם והיו לו השמש והירח:", + "ונרץ כלנו יחד ויתפש לוי את־השמש ויעבר יהודה ויתפש את־הירח וירומו שניהם אתם:", + "ויהי לוי כשמש והנה עלם מושיט לו שנים עשר ענפי תמר ויהודה נוצץ כלבנה ותחת רגליהם שתים עשרה קרנים:", + "וירוצו לוי ויהודה גם־שניהם ויחזיקו בם:", + "והנה שור פר על־הארץ ושתי קרנים גדולות לו וכנפים בגבו ככנפי הנשר ונחפץ להחזיק בו ולא יכלנו:", + "ויבא יוסף ויחזק־בו וירום אתו יחד:", + "ואנכי ראיתי כי שם הייתי והנה מגלה קדושה נראתה לנו לאמר האשורים המדים הפרסים הכשדים והסורים ינהלו את־שבי שנים עשר שבטי ישראל:" + ], + [ + "וארא עוד מקץ שבעה ימים והנה אבינו יעקב עומד על־שפת ים ימניה ואנחנו בניו אתו:", + "והנה אניה באה בלא מלחים ורבי־חובל ועל־האניה כתוב אנית יעקב:", + "ויאמר אלינו אבינו הבה נרדה לתוך אניתנו:", + "והיה כאשר באנו לתוכה והנה סער חזק התחולל ורוח־סופה גדולה ואבינו אשר אחז בהגה הלך מאתנו:", + "ואנחנו נשאנו על־הים בסערה ותמלא האניה מים ותנד בתוך הגלים עד־אשר נשברה:", + "וימלט יוסף על־הסירה האחת וגם־אנחנו נפרדנו איש מאחיו על־תשעה קרשים ויהודה ולוי היו על־האחד:", + "ונפץ כלנו עד־לקצוי ארץ:", + "ויחגר לוי שק ויתפלל אל־האלהים:", + "ויהי כי חדל הסער ותגע האניה אל־היבשה בשלום:", + "והנה יעקב אבינו בא ונשמח כלנו יחדו:" + ], + [ + "ואגיד ליעקב אבינו את־שני החלומות האלה ויאמר אלי בוא יבאו הדברים האלה בעתם אחרי אשר ישראל יענה הרבה:", + "ויאמר אלי אבי אחרי־כן אוחילה לאל כי עוד יוסף בני חי כי ראיתי תמיד אשר יספרהו יי יחד אתכם:", + "ויבך ויאמר אללי לי בני יוסף כי חי אתה ואנכי לא אראך וגם־אתה לא תראה את־יעקב אשר הולידך:", + "לקול דבריו בקשתי לבכות גם־אני ויהי כאש עצורה בלבבי להגיד־לו כי נמכר יוסף ואולם יראתי מפני אחי:" + ], + [ + "הנה בני הראיתי אתכם את־אחרית הימים כי כל־אלה יקרו את־ישראל:", + "ואתם תצוו את־בניכם אחריכם אשר יתחברו אל־לוי ויהודה כי ביהודה תקום תשועת ישראל ובו יברך יעקב:", + "כי בשבטו יראה אלהים להציל את עם־ישראל ויקבץ את־הצדיקים מבין הגוים:", + "וכי תעשו גם־אתם בני את־הטוב יברכוכם בני־איש וגם־מלכים ובכם יתפאר אלהים בין הגוים והשטן ינוס מפניכם וחיות השדה ייראו מכם ויי יאהבכם ומלאכים יסוככו עליכם:", + "כי כאשר יגדל איש את־הילד היטב יפקד שמו לטובה ככה יפקד גם־זכרכם לטוב לפני אלהים כי תעשו את־הטוב:", + "ואשר לא יעשה טוב יקללהו מלאכים ואנשים ואלהים יחלל על־ידו בין הגוים והשטן יעשהו כלי־משכן לו וכל־חית השדה תרדה־בו ויי ישטמהו:", + "כי גם־מצות התורה שני פנים להן ובתבונה תמלאנה:", + "עת לאדם לדעת את־אשתו ועת פרש ממנה לתפלתו:", + "כי שניהם הנם מצות יי ואם־לא ישמרו על־פי דרכם יביאו חטא גדול על־בני האדם וככה גם־שאר המצות:", + "ואתם בני היו חכמים ונבונים באלהים כי ידעתם את־דרך מצותיו ואת־חקי כל־מעשה למען יאהבכם יי:" + ], + [ + "ויצו אותם כאלה ויאמר אליהם אשר יעלו את־עצמותיו אתם חברונה ויקברהו עם־אבותיו:", + "ויהי אחרי אשר אכל ושתה אתם בשמחת־לבב ויכס את פניו ויגוע:", + "ויעשו בניו ככל אשר צום אביהם:" + ] + ], + "The Testament of Gad the Ninth Son of Jacob and Zilpah": [ + [ + "העתקת צוואת גד אשר דיבר אל בניו בשנת חמש ועשרים ומאה לחייו:", + "ויאמר אליהם שמעו בני אנוכי נולדתי בן שישי ליעקב ואהי גיבור בין המשפתים:", + "ולכן שמרתי בלילה על העדרים והיה כי בא הארי או הזאב או כל חיה רעה אל העדר וארוץ אחרי ואתפשהו ואחזיק בידי ברגלו ואקלעהו כאבן הקלע וככה הרגתיו:", + "ויוסף רעה אתנו יחד בשלושים יום ובהיותו רך ויחלה מרוח הקדים:", + "וישב חברונה אל אבינו ויניחהו אבינו בקרבתו כי אהבו מאוד:", + "ויגד יוסף לאבינו כי שחטו בני זילפה ובלהה את כל הטוב בעדר ויאכלו למרות דעת ראובן ודעת יהודה:", + "כי ראה יוסף כי אנוכי הצלתי טלה מפי הדוב ואהרגהו ונאכלהו ויגד כזאת לאבינו:", + "ואנוכי קצפתי על יוסף בגלל זאת עד יום בו נמכר:", + "ורוח שנאה הייתה בי ולא חפצתי לדעת את יוסף לא לשמע אוזן ולא למראה עיניים כי הכלימנו בפנינו באמרו כי אכלנו את הטלאים מלבד יהודה וכל אשר הגיד לאבינו האמין לו:" + ], + [ + "את חטאי אני מזכיר בני כי פעמים רבות בקשתי להרוג אותו כי שטמתיו בלבבי:", + "וגם בגלל החלומות הוספתי עוד שנוא אותו ואבקש להכחידו מארץ חיים כלחוך השור את ירק השדה:", + "ועל כן מכרנו אותו אני ושמעון לישמעאלים בשלושים שקל ונסתר מהם עשרה ועשרים הראינו את אחינו:", + "וככה מלאה תאוות הבצע את לבבנו להרגו:", + "ואלוהי אבותיי הצילהו מידי למען לא אעשה את מעשה הפשע הזה בישראל:" + ], + [ + "ועתה בני שמעו דבר אמת למען תעשו צדק וכל משפט עליון ולא תתעו אחרי רוח השנאה כי היא הרעה בכל מעשי בני האדם:", + "כל אשר יעשה האדם יתעב השונא כי יעשה את חוקות ה' לא יהללוהו וכי יירא מפני ה' וצדק ירצה - לא יאהבוהו:", + "אמת יבזה במאושר יקנא דיבת עם יחבב וגאווה יאהב כי השנאה תעוור את נפשו כאשר ראיתי גם אנוכי ביוסף:" + ], + [ + "ועל כן בני הישמרו מפני השנאה:", + "כי השונא יחטא גם לאלוהים כי לא יחפוץ שמוע לדברי מצוותיו לאהוב את רעהו ולאלוהים יחטא:", + "כי אם גם אחיו יכשל יחפז להודיע לכול ויתאמץ למען יישפט ייענש ויומת:", + "ואם עבד יהיה והסיתו באדוניו וחרש עליו כל רע למען יוכל להמיתו:", + "כי השנאה תיעזר ברצח נגד כל אשר יצליחו והיה כי תראה או תשמע על דבר הצלחתם וחלתה:", + "כי כאשר תבקש האהבה להחיות מתים ולעורר את המועדים למוות כן תבקש גם השנאה להרוג את החיים ולא תאבה להשאיר בחיים גם אשר עוונם בחבלי השווא:", + "כי רוח השנאה בקוצר רוחה תפעל יחדיו עם השטן בכל להמית בני איש ורוח האהבה תפעל יחד עם תורת האלוהים באורך רוח להושיע את בני האדם:" + ], + [ + "רעה היא השנאה כי היא תמיד עם כזב תתחבר ונגד האמת תדבר תשים קטון לגדול חושך לאור מר למתוק תקרא ורצח תורה תעיר קצף ותעורר מלחמה ואת הלב תמלא רעה וחמת השטן:", + "וכזאת הנני אומר לכם בני כי נוסיתי אשר תנוסו משנאת רע ותדבקו באהבת אלוהים. יושר לבב יגרש שנאה וענווה תפיץ קנאה:", + "כי צדיק ועניו יירא מעשות רשע ולא יירא אשמת רעהו כי אם את נפשו כי אלוהים יראה ללבבו:", + "ולא ילך רכיל באיש חסיד כי יראת עליון תשכון בו:", + "אם יירא לחטוא לאלוהים לא יחפוץ לעשות עוול לאיש ולא במחשבותיו:", + "וזאת הכרתי לאחרונה אחרי אשר שבתי מחטאי אשר חטאתי ליוסף:", + "כי התשובה אל אלוהים באמת תזרה כסילות ותפיץ חשק ותאיר את העיניים ותיתן דעת לנפש ותנהל עצה לתשועה:", + "וכל הדברים האלה אשר לא למדוהו בני איש אותם יכיר בשובו מדרכו:", + "כי הביא אלוהים עלי מחלת הכבד ולולא תפילות יעקב אבי עזרוני כי אז כמעט קט חלף רוחי ממני:", + "כי כל אשר בו יחטא האדם בו ייוסר:", + "וכאשר נקשה כבדי בלי רחם על יוסף כן עוניתי גם אני בלי רחם בכבדי ואשפט אחד עשר חודש כמספר הימים אשר שנאתי את יוסף עד אשר מכרוהו:" + ], + [ + "ועתה בני הזהרתי אתכם אהבו איש את אחיו והשמידו שנאה מלבבכם ואהבו איש את רעהו במעשיהם ובדבריכם ובכל יצר לבבכם:", + "כי בפני אבי דיברתי את יוסף לשלום וכאשר יצאתי מאת פניו ותחשך השנאה את תבונתי ותרגז את נפשי להמיתו:", + "ואתם אהבו איש את רעהו בלבבכם וכי יחטא לך איש ודברת אליו לשלום וזרית הלאה את חמת השנאה ולא תשכין בנפשך ערמה:", + "וכי יתוודה וישוב מדרכו וסלחת לו ואם יכחש אל תריב אתו כי ישָבע וחטאת חטא משנה:", + "ואם תריב באיש אל תגלה לזר סודכם פן ישנאך ונהפך לך לאויב וחטא לך חטא גדול כי רבות בערמה ידבר אליך או יחרוש עליך רעה וממך ייקח חמתו:", + "ואם יכחד ויבוש כי תגלה רעתו השקט ואל תגלה חרפתו כי אשר יכחד עוד ישוב מדרכו לא יוסף לחטוא לך כי כבד יכבדך ויירא ממך וישלים עמך:", + "ואם לא ידע בושת וברעתו יעמוד וסלחת לו בלבבך ואת המשפט לאלוהים תעזוב:" + ], + [ + "וכי ייטב לרעכם מכם אל תעצבו והתפללו בעדו אשר עד סוף ימיו יצליח כי כן טוב גם לכם:", + "וכי יינשא עוד אל תקנאו בו וזכרו כי קץ כל בשר למות והודו לה' אשר נתן את הטוב ואת המועיל לכל בני איש:", + "חקור את משפט ה' ויניח לך וכל עצתך ישלים:", + "ואם אחד הרשעים יצבור הון כעשיו אחי אבי אל תתחרו בו והוחילו למועד ה':", + "כי הוא ייקח מרשעים עושרם ויסלח לאשר שב מדרכו ואשר לא ישוב יחשוך לעונש עולמים:", + "כי הדל אשר לא יקנא ברעהו יהיה לרצון לפני ה' בכול ומכול בני איש יאושר כי אין לו עניין רע אשר לבני האדם לענות בו:", + "ואתם זרו הלאה את השנאה מנפשותיכם ואהבו איש את רעהו בלבב תמים:" + ], + [ + "והגידו גם לבניכם אשר יכבדו את לוי ואת יהודה כי מהם יקים ה' מושיע לישראל:", + "כי ידעתי אשר בקץ הימים יסורו בניכם מאחריו ויעשו כל רשע וכל רע וכל מושחת בעיני ה':", + "ויינפש מעט ויוסף לדבר אליהם שמעו בני אל אביכם וקברוני אצל אבותי:", + "ויאסוף את רגליו וישכב בשלום:", + "ומקץ חמש שנים העלו אותו חברונה ויקברוהו שמה עם אבותיו:" + ] + ], + "The Testament of Asher the Tenth Son of Jacob and Zilpah": [ + [ + "העתקת צואת אשר אשר צוה לבניו בשנת חמש ועשרים ומאה לחייו:", + "וידבר אליהם והוא בריא ויאמר שמעו בני אשר אל־אביכם וכל־הישר בעיני אלהים אראכם:", + "שתי דרכים נתן אלהים לבני האדם ושני יצרים ושני מפעלים שני פנים ושני קצות:", + "ועל־כן הכל שנים שנים הם זה לעמת זה:", + "כי שתי דרכים הן הטוב והרע ובלבנו שני היצרים המבדילים בינותם:", + "וכי תרצה הנפש בטוב כל־מעשיה בצדק תעשה ואם־תחטא מיד תשוב:", + "כי אם־תחשב על־דבר הצדק ותזרה הלאה את־הרע תרמס מהר את־הרשע ותשרש את־החטא:", + "וכי תכנע הנפש לפני היצר הרע את־כל־מעשיה ברשע תעשה ותגרש את־הטוב ותדבר ברע ובליעל ישלט־בה ואם־גם־תעשה את־הטוב לרע יהפך:", + "כי אם־תחל לעשות־טוב והיו תוצאות מעשיה רשע כי אוצר היצר רוח רשע תמלא:" + ], + [ + "והנפש אשר תאמר להשליט את־הטוב על־הרע והיה סוף מעשיה גם־דרך הרע:", + "ויש איש אשר לא ירחם על־עבדיו אשר שרתו לפניו ברע גם־זה שני פנים לו אבל הכל רשע:", + "ויש איש אשר אהב עושה רע עד־כי יחפץ למות למענו ברע וגלוי הוא שני פנים לדבר הזה והכל ענין רע:", + "כי אם־גם אהבה היא אבל רעה היא בכסותה על־רשע ועל־כן הדבר הזה שמו טוב הוא וסוף מעשיו לרע יוביל:", + "ויש אשר יגנב ירשיע יגזל ויחמס ועל־דל ירחם גם־לזה שני פנים והכל רע:", + "כל־אשר יחמס את־רעהו יכעיס אלהים וישבע לשוא באל עליון ועל־העני ירחם את־יי נותן התורה יתעב ויכעיס ואביון יחיה:", + "את־נפשו יטנף ואת־גוו יפנק רבים יהרג ועל־מעט יחמל גם־לזה שני פנים והכל ענין רע:", + "ויש אשר ינאף ויזנה ומכל־אכל ינזר ויצום ויעשה עול ובחיל עשרו יחמס רבים וברב רשעו הוא גם־מצות יעשה גם־לזה שני פנים והכל רע־הוא:", + "וכל־אלה כחזירים וכארנבות הם כי גם־אלה טהורים למחצה המה ובאמת טמאים הם:", + "וכאלה דבר אלהים גם־על־לוחות החקות:" + ], + [ + "ואתם בני אל תהיו כמוהם בעלי שני פנים לטוב ולרע כי רק בטוב תדבקו למען ישכן־בו אלהים ובני אדם ידרשהו:", + "נוסו לכם מפני הרע והכריחו את־היצר הרע במעשיכם הטובים כי אלה אשר שני פנים להם לא יעבדו את־יי ויעבדו את־תאותיהם למען ימצאו־חן בעיני בליעל ובעיני האנשים הדומים להם:" + ], + [ + "כי האנשים הטובים ישרים הם ואם־גם־חנפים לחוטאים יחשבום לפני יי יצדקו:", + "ורבים אשר ישמידו את־הרשעים שני מפעלים יעשו טוב ורע אולם הכל טוב־הוא כי עקר את־הרע משרשו וישמידהו:", + "ויש אשר ישנא חונן דל ורשע ונואף וצם גם־לזה שני פנים ואולם כל־המפעל טוב־הוא כי הולך הוא בדרכי יי אשר לא יקבל את־הנראה טוב כטוב באמת:", + "ויש אשר לא־יחפץ לראות ימים טובים עם־הוללים למען אשר לא־ינבל את־פיו ונפשו יגאל גם־לזה שני פנים והכל טוב־הוא:", + "כי אלה לצבאים ולאילות ידמו כי בהיותם פראים כטמאים ידמו ובאמת טהורים הם כי קנאו ליי וילכו בדרכיו וינזרו מכל־אשר צוה אלהים בחקותיו כי שנאו ויבדל בין הרע ובין הטוב:" + ], + [ + "ראו בני איך שנים בכל המה זה לעמת זה והאחד בשני יסתר בצע בעשר שכרון בטוב לב עצב בשמחה והוללות בחיי האשות:", + "אחרי החיים מות יבא אחרי כבוד קלון אחרי היום הלילה וחשך אחרי אור וכל־אלה תחת שלטון היום המה והצדק תחת שלטון החיים והרשע תחת המות ועל־כן יחכו למות חיי עולם:", + "לא יוכל איש לקרא לאמת כזב ולצדק רשע כי כל־אמת תחת האור הוא כמו כל־נברא תחת אלהים:", + "בכל־אלה נסיתי אני בימי חיי ולא סרתי מאחרי אמת יי ואת־חקי עליון חקרתי כי בכל־כחי הלכתי בישרי אחרי הטוב:" + ], + [ + "ואתם בני שמרו גם־אתם את־מצות־יי ולכו בישר פנים אחרי האמת:", + "כי אלה אשר שני פנים להם משנה יאשמו כי גם־עשה יעשו את־הרע וגם־יחנו את־כל־עושיו כי ילכו אחרי רוחות התהו הנלחמים עם־בני איש:", + "שמרו בני אתם את־מצות יי ואל תלכו אחרי הרע בחשבכם אותו לטוב ודרשו אחרי הטוב באמת ושמרהו בכל־מצות יי כי תשובו אליו ובו תרגעו:", + "כי סוף בני האדם יוכיח על־צדקתם כי יודעו למלאכי יי ולמלאכי בליעל:", + "הנפש כי תתרגז ותלך יציק לה הרוח הרע אשר אותו עבדה בתאותה ובמעשיה הרעים:", + "וכי ישלו איש ויכיר בשמחה את־מלאך השלום הוא ינחהו לחיי עולם:" + ], + [ + "אל־תהיו בני כסדום אשר לא הכירה את־מלאכי יי ותאבד לעד:", + "כי ידעתי אשר תחטאו ותנתנו בידי אויביכם וארצכם שממה תהיה וכל־מקדשיכם יחרבו ונפזרתם בכל־ארבע פנות העולם ואתם תהיו בגולה ותתעבו כמים הנמסים:", + "עד־ישקיף עליון על־האדמה והוא יבוא ואת־ראש התנין ירוצץ על־המים והוא יושיע את־עם־ישראל ואת־כל־הגוים:", + "והגידו כזאת גם־אתם לבניכם אשר לא ימרו את־פיו:", + "כי קראתי בלוחות השמים כי שמוע לא תשמעו אליו ופשוע תפשעו־בו ולא תלכו בחקות יי כי אם־במצות בני האדם ותשחיתו ותרעו:", + "ועל־כן תזרו כגד וכדן אחי אשר לא יכירו את־ארצם ואת־שבטם ואת־שפתם:", + "ואולם יי יקבץ אתכם באמונה למען חסדיו ולמען אברהם יצחק ויעקב:" + ], + [ + "ויהי אחרי אשר דבר להם כאלה ויצו ויאמר קברוני בחברון:", + "וישכב וימת בשיבה טובה:", + "ויעשו־לו בניו כאשר צום ויעלו אותו חברונה ויקברהו עם־אבותיו:" + ] + ], + "The Testament of Joseph the Eleventh Son of Jacob and Rachel": [ + [ + "העתקת צואת יוסף ויהי כאשר הלך למות ויקרא אל־בניו ואל־אחיו ויאמר אליהם:", + "אחי ובני שמעו אל־יוסף אהוב ישראל והאזינו לאמרי־פיו:", + "אנכי ראיתי בחיי קנאה ומות ולא סרתי מאמת יי ואתחזק־בה:", + "אחי שנאוני ויי אהבני הם בקשו להרגני ואלהי אבותי שמרני הם בבור השליכוני ועליון העלני:", + "לעבד נמכרתי ואדון־כל פדני בשבי לקחתי וזרועו החזקה הושיעתני ברעב עניתי ויי כלכלני:", + "לבדי הייתי ואלהים נחמני חולה הייתי ויי השקיף עלי בבית הכלא הייתי ואלהים חנני באזקים נאסרתי והוא הצילני:", + "בתוך דבת־עם והוא זכני עלילות רעות שמו עלי המצרים והוא הושיעני עבד הייתי וירוממני:" + ], + [ + "וככה הפקיד פוטיפר שר הטבחים אשר לפרעה את־ביתו על־ידי ואנכי נלחמתי עם־אשתו לא־ידעה־בשת אשר החזיקה בי לחטא עמה ואלהי ישראל אבי שמרני מפני האש היוקדת:", + "בבית הכלא השליכוני הכוני שמוני ללעג ואלהים נתנני לרחמים לפני שר בית־הסהר:", + "כי לא יעזב יי את־יראיו לא בחשך ולא באזקים ביגון ובצרה:", + "כי לא איש אלהים ויבוש ובן־אדם ויפחד ולא ילוד־אדמה הוא ויחלש ויחת:", + "ובכל־אלה עזר הוא ואיש לפי דרכו ינחם ואם־גם ירחק מעט לבחן יצר־לב:", + "בעשרה נסיונות בחנני ובכלם ארך־רוח הייתי:", + "כי רפואה גדולה ארך־רוח והרבה טובה תביא סבלנות:" + ], + [ + "כמה יראה אותי המצרית במות כמה מסרה אותי לענשני:", + "ואחרי־כן קראה לי וכי לא חפצתי להיות עמה אמרה אלי אתה תמשל גם־בי גם־בכל־אשר בביתי אם־תמסר לי ואתה תהיה כאדוננו:", + "ואנכי זכרתי את־דברי יעקב אבי ואלך אל־חדרי ואבך ואתפלל אל־יי:", + "ואנכי צמתי בשבע השנים ההן ובעיני המצרים הייתי כחי חיי־תענוגים כי חן יצוק על־פני כל־הצמים למען יי:", + "ואם־לא היה אדוני בביתו לא שתיתי יין ושלשה ימים לקחתי אכלי ואתן לעניים ולחולים:", + "ואשחר לבקר את־יי ואבך על־אדות המצרית אשת מף כי הציקה לי תמיד מאד כי גם בלילה באה אלי ותאמר כי באה לבקרני:", + "ובן זכר לא היה לה ותהי כמבקשת לאמצני כבן לה ואתפלל אל־יי ותלד זכר:", + "ובמשך ימים חבקה אותי כבן ואנכי לא ידעתי ואחרי־כן בקשה להסיתני לזנות עמה:", + "וכראותי זאת ואעצב עד־מות וכצאתה ואתעודד ואתאבל על־אדותיה ימים רבים כי הכרתי את־יצרה ואת־מזמתה:", + "ואדבר אליה דברי עליון למען תשוב מתאותה הרעה:" + ], + [ + "ופעמים רבות הללתני בדברים כאיש קדוש ובערמה שבחה את־ענותי לפני בעלה בעוד אשר בהיותנו לבדנו בקשה להדיחני:", + "בגלוי הללתני כמו ענו ובסתר דברה אלי לאמר אל־תירא מפני אישי כי הוא גם־מאמין בענותך ואם יאמר לו איש עלינו לא יאמין:", + "ואני בכל־אלה יצועי שק ואתפלל אל־יי כי יצילני מערמת המצרית:", + "וכאשר לא יכלה דבר ותבא אלי בערמה לקחת לקח לשמע את־דבר אלהים:", + "ותאמר אלי אם חפץ אתה כי אעזב את־האלילים שכבה עמי ואנכי אפתה את־בעלי לסור מאחרי האלילים ונלך בחקות יי אלהיך:", + "ואמר אליה אין חפץ ליי בטמאת יראיו ולא ירצה בנואפים כי אם באלה אשר בטהר לבב ובנקיון שפתים יקרבו אליו ותחרש כי בקשה למלא תאותה:", + "וארבה לצום ולהתפלל למען יצילני יי מידה:" + ], + [ + "ותוסף לעת אחרת ותאמר אלי אם־לא תחפץ לזנות עמי אנכי אהרג את־בעלי ואקחך לי לבעל:", + "ואני בשמעי זאת ואקרע את־בגדי ואמר האשה יראי את־יי ואל תעשי את־המעשה הרע הזה פן תכרתי ואת דעי־לך כי אנכי אודיע לכל את־מזימתך זאת:", + "ותירא ותבקש ממני אשר לא אגלה את־מזמתה זאת:", + "ותלך ותסיתני במתנות ותשלח לי כל־חמודות בני אדם:" + ], + [ + "ותשלח לי אכל ובו כשפים:", + "ויהי כי בא הסריס ויבא את־המאכל ואביט וארא איש נורא מראהו ויושט לי חרב עם־הקערה ואדע כי מזמתה להדיחני:", + "וכצאתו ואבך ולא טעמתי טעם מאכל זה ולא כל־מאכל אחר ממנה:", + "וכעבור יום ותבא אלי ותכר את־האכל ותאמר אלי מדוע לא אכלת מן־המאכל הזה:", + "ואמר אליה כי מלאת אותו כשפים ומות ואיך אמרת לא אקריב לאלילים בלתי ליי לבדו:", + "והנה את דעי־לך כי אלהי אבי גלה לי ביד־מלאכו את־רעתך ואנכי שמרתי את־המאכל למען בחני אותך אם־תראיהו ותשובי מדרכך:", + "ולמען תוכחי כי לא תשלט רעת פושעים בצדקת יראי יי הנה אקח מן־המאכל ואכל בפניך ובדברי אלה ואתפלל כזאת אלהי אבותי ומלאך אברהם יהיו עמדי ואכל:", + "ובראותה זאת ותפל על־פניה לרגלי ותבך וארימה ואדבר על־לבה:", + "ותבטיחני לבלתי עשות עוד את־מעשה הפשע הזה:" + ], + [ + "ואולם היא הקשתה את־לבה ברעה ותחפש אי הדרך תצודני:", + "ותאנח מר ותפל למשכב והיא לא חלתה וכראות בעלה אותה ויאמר לה למה נפלו פניך ותאמר לו צרה בלבבי וכל־אנחות רוחי הציקוני וירפא אותה והיא לא חלתה:", + "והיא לעת מצא רצה אלי ובעלה היה מחוץ לבית ותאמר אלי:", + "אחנק או אתנפל אל־בור אם־לא תחפץ לשכב עמי:", + "ובראותי כי רוח בליעל הרגיזה ואתפלל אל־יי ואמר אליה:", + "למה אמללה תרגזי ותתגעשי והחטא יעור עיניך זכרי כי אם־תשלחי יד בנפשך תכה אשתה צרתך פילגש בעלך את־בניך ותשמידי את־זכרך מעל־פני האדמה:", + "ותאמר אלי הנה אהבתני רב לי אלחם על־חיי ועל־חיי בני ואנכי אחכה עוד עד־אשר אמלא גם־את־תאותי:", + "והיא לא ידעה כי למען יי דברתי אליה כן ולא למענה:", + "כי אם יפל־איש בחשק תאוה ולו יעבד והיה כי ישמע דבר טוב על־חשקו אשר בו נפל וקבל אותו למען תאותו הרעה הזאת:" + ], + [ + "וזאת אמר לכם בני כי כשש שעות ביום היו בלכתה מאתי ואנכי כרעתי על־ברכי לפני יי כל־היום וכל־הלילה ובבקר קמתי ואבך ואתפלל להצילני ממנה:", + "לאחרונה תפשה בבגדי ותמשכני בחזקה לשכב עמה:", + "וכראותי כי החזיקה בשגעון בבגדי ואעזבהו ואנוס ערם:", + "והיא בהחזיקה בבגדי שמה עלי עלילות־שוא וכבוא בעלה נתנני במשמר אשר בביתו וממחרת הכני וישלחני אל־בית־הסהר אשר לפרעה:", + "וכאשר הייתי באסורים ותעצב המצרית ותבא ותשמע אותי מהלל ומשבח את־יי במקום חשך ואגיל בקול שמחה ואודה את־אלהי כי נצלתי מתאות המצרית:" + ], + [ + "ופעמים רבות שלחה אלי לאמר הואילה למלא תאותי ואנכי אוציאך מן־האזקים ואפדך מחשך:", + "ואנכי לא נשמעתי לה אף־במחשבותי כי אוהב יי את־אשר יתענה בבור חשך בענוה מאשר יחי חיי תפנוקים בחדרי־מלך ויתהולל:", + "כי אם־יחיה איש בצדקתו ויבקש גם־תהלה וידע אל עליון כי־תועילהו ונתן לו גם־את־זאת כאשר נתן גם־לי:", + "כמה פעמים באה אלי בהיותה חולה במחשך־ליל ותשמע לקול תפלתי ואנכי בשמעי את־אנחותיה החרשתי:", + "כי בהיותי בביתי ותגל את־זרועותיה ואת־שדיה ואת־רגליה למען אשכב עמה כי יפת־מראה היתה עד־מאד והדורה בלבושה למען תדיחני ויי הצילני ממזמותיה:" + ], + [ + "ועל־כן ראו בני את־אשר יפעלו ארך־רוח ותפלה וצום:", + "וגם־אתם אם־תלכו אחרי הענוה וטהר לבב בארך־רוח ותפלה ותצומו בלב נדכה ישכן בקרבכם יי כי אהב הצנע לכת:", + "ובכל־אשר ישכן עליון אם־גם־קנאה תפל על־איש או שבי או רצח אלהים השוכן בו לא רק יוציאהו מרעה למען ענותו כי גם־ירוממהו ויפארהו כאשר עשה גם־אתי:", + "כי בכל־דרכיו יגבה איש אם־במעשים או בדברים או במחשבות:", + "ידעו אחי מה־אהבני אבי ואנכי לא התגאיתי בלבבי אף־כי נער הייתי ויראת יי היתה בלבבי כי ידעתי כי הכל יחלף:", + "ואנכי לא רוממתי נפשי לרעה ואכבד את־אחי ומיראתם החרשתי בעת מכרוני ולא הגדתי לישמעאלים כי בן־יעקב אנכי איש גדול וצדיק:" + ], + [ + "וגם־אתם בני תהי יראת יי לנגד עיניכם בכל־מעשיכם וכבדו את־אחיכם כי כל־אשר יעשה את־חקת יי יאהבהו יי:", + "ויהי בנסעי עם־הישמעאלים וישאלוני לאמר העבד אתה ואמר עבד אנכי יליד בית לבל יבשו אחי:", + "ויאמר לי הגדול בהם לא עבד אתה כי כן תעיד גם־חזותך ואנכי אמרתי עבד אנכי:", + "ויהי כאשר באנו מצרימה ויריבו ביניהם מי מהם יתן מחירי ויקחני:", + "ויאותו כלם כי אשאר במצרים אצל מוכר סחורתם עד־אשר ישובו עם־סחורתם:", + "ויי נתן חני בעיני הסוחר ויפקד על־ידי את ביתו:", + "ויברכהו אלהים לרגלי וימלא אותו זהב וכסף ועבדה:", + "ואהי אצלו שלשה חדשים וחמשה ימים:" + ], + [ + "בעת ההיא באה אשת מוף אשת פוטיפר במרכבה ברב הדרה כי שמעה על־אדותי מפי סריסיה:", + "ותגד לבעלה כי העשיר הסוחר ביד נער עברי וגם־אומרים גנב גנב מארץ כנען:", + "ואתה עשה־בו שפטים וקח את־הנער אל־ביתנו ויברכך אלהי העברים כי חסד מן־השמים נסוך עליו:" + ], + [ + "ויאמן פוטיפר לדבריה ויצו להביא לפניו את־הסוחר ויאמר אליו מה־הדבר אשר שמעתי עליך כי גונב אתה נפשות מארץ כנען ותמכרם לעבדים:", + "ויפל הסוחר לרגליו ויתחנן אליו ויאמר בי אדני לא ידעתי את־אשר תאמר:", + "ויאמר פוטיפרע אם־כן הדבר מאין העבד העברי הזה ויאמר הישמעאלים הפקידהו על־ידי עד־אשר ישובו:", + "ולא האמין לו ויצו ליסרו בשוטים ערם ויהי כי החזיק בדבריו ויאמר פוטיפרע יביאו לפני את־הנער:", + "אני הובאתי לפניו ואשתחוה אפים ארצה לפני פוטיפר כי היה השלישי במעלה בין שרי פרעה:", + "ויבדילני מאתו ויאמר אלי העבד אתה אם־חפשי ואמר עבד אנכי:", + "ויאמר עבד מי אתה ואמר עבד הישמעאלים:", + "ויאמר אלי איך היית לעבד להם ואמר קנה קנוני מארץ כנען:", + "ויאמר אלי אכן שקר אתה דובר ויצו מיד ליסרני בשוטים על־מערמי בשרי:" + ], + [ + "ואשת מוף השקיפה בעד האשנב בעת יסרוני כי קרוב ביתה ותשלח אליו לאמר לא בצדק שפטת כי ענש תענש איש חפשי אשר גנב כאלו פושע היה:", + "וכאשר לא שניתי מדברי אף־כי הכיתי ויצו לשום אותי במשמר עד־אשר יבאו אדוני העבד:", + "ותאמר האשה אל־בעלה למה תאסר בזקים נער לקוח בשבי מגזע היחש ועליך להוציאו לחפשי ולשמרו:", + "כי היא בקשה לראותני בחשק חטאה ואנכי לא ידעתי מכל־זה דבר:", + "ויאמר אליה לא־יעשה כן בתוך המצרים לקחת רכוש זרים לפני הוכיח במשפט:", + "כזאת דבר על־הסוחר ואשר לנער היה יהיה בבית הסהר:" + ], + [ + "מקץ ארבעה ועשרים יום באו הישמעאלים כי שמעו כי־התאבל עלי יעקב אבי מאד:", + "ויבאו ויאמרו אלי מה־הדבר אשר אמרת עבד אתה והנה ידענו כי בן אתה לאיש גדול בארץ כנען ואביך מתאבל עליך בשק ואפר:", + "ואנכי בשמעי כזאת נמקו קרבי וימס לבבי ואבקש לבכות מאד ואתאפק לבל־אכלים את־אחי ואמר אליהם אנכי לא ידעתי דבר עבד אנכי:", + "ויועצו למכרני למען לא ימצאוני בידיהם:", + "כי יראו מפני אבי פן־יבא עליהם ויקם מהם נקמת חמה כי שמעו כי גדול הוא את־אלהים ואנשים:", + "ויאמר אליהם הסוחר חלצוני ממשפט פוטיפרע:", + "ואלה באו אלי ויבקשו ממני לאמר הגידה כי בכסף קנינו אותך והוא יוציאנו לחפשי:" + ], + [ + "ותאמר אשת מוף אל־בעלה קנה את־הנער כי שמעתי אומרים למכר אותו:", + "והיא שלחה מיד סריס אל־הישמעאלים ותחפץ לקנותני ויקרא רב הטבחים לישמעאלים ויבקש לקנות אותי:", + "וכאשר לא נאות למחיר וילך והסריס הודיע לגברתו אחרי אשר נסה אליהם דבר כי דורשים הם מחיר רב בעבד:", + "ותשלח סריס אחר לאמר אף־אם שתי ככרי זהב ידרשו תנו להם אל־תחשכו זהב רק קנה את־הנער והביאהו אלי:", + "וילך הסריס ויתן להם שמונים שקלי זהב ויקחני ולמצרית הגיד כי מאה נתן:", + "ואנכי ידעתי ואחריש למען לא יכלם הסריס:" + ], + [ + "אתם ראיתם אפוא בני את־כל־אשר עניתי למען אשר לא אכלים את־אחי:", + "וגם־אתם אהבו איש את־רעהו ובארך־רוח הסתירו איש את־עון רעהו:", + "כי יי ישמח בחבר אחים ובחפץ לב־טוב אשר ירצה באהבה:", + "וכאשר באו אחי מצרימה ויכירו כי אנכי השיבותי להם את־הכסף ולא שנאתים ואנחמם:", + "ואחרי מות יעקב אבי עוד הוספתי לאהבה אותם וכל־אשר צוה עשיתי להם עד־בלי־די:", + "ולא נתתים להעצב אף על־מצער:", + "וכל־אשר היה בידי נתתי להם ובניהם היו בני ובני להם כעבדים ונפשם כנפשי ויגונם יגוני וכל־חלים חליי ועצתם עצתי:", + "ואנכי לא התרוממתי עליהם בגאוה בהדר תפארתי ואהי כאחד האחרונים:" + ], + [ + "וכי תלכו גם־אתם במצות יי ינשא יי אתכם בטוב לעולמים:", + "וכי יבקש איש להרע לכם אתם גמלו אותו טוב והתפללו בעדו ויי יצילכם מכל־רע:", + "והנה ראיתם כי בענותי ובארך־רוח לקחתי לי לאשה את־בת־הכהן לעיר־שמש ומאה ככרי זהב נתנו־לי אתה ויי נתנם לי לעבדים:", + "וגם יפי נתן לי יי מעל לכל־יפי ישראל וישמרני עד־זקנה בכחי וביפיי כי דמיתי בכל אל־יעקב:" + ], + [ + "ועתה שמעו את־החלום אשר חלמתי:", + "ראיתי והנה שתים עשרה אילות רועות ומהן נפוצו תשע:", + "ושלש נצלו וממחרת והנה נפוצו גם־הן וארא והנה שלש האילות ילדו שלשה טלאים ויקראו אל־יי ויוציאן יי אל־מקום־צמח ומים וינהלם מחשך לאורה:", + "ושם קראו אל־יי עד־אשר נקבצו אליהם תשע האילות והיו כשנים עשר כבשים ועוד מעט וירבו ויהיו עדרים רבים:", + "וארא אחרי־כן והנה שנים עשר פרים יונקים מפרה אחת וממנה יצא ים חלב וישתו ממנו שנים עשר העדרים ומקנה לאין מספר:", + "ולפר הרביעי גדלו קרניו עד־לשמים ותהיינה כחומה בצורה לעדרים ובין הקרנים בתוך צמחה עוד קרן אחת:", + "וארא והנה פר בן־בקר והוא סובב אותם שתים עשרה פעמים ויהי לעזר לכל־הפרים:", + "וכל־הדברים האלה יבאו בעתם באחרית הימים:", + "ואתם בני שמרו את־מצות יי וכבדו את־לוי ואת־יהודה כי מזרעם יקום לכם אשר יציל את־כל־הגוים ואת־ישראל:", + "כי מלכותו מלכות עולמים תהי אשר לא תחלף:", + "ומלכותי ביניכם תאסף כסכת נוצרים אשר תחלף עם־קיץ:" + ], + [ + "ידעתי כי אחרי מותי יציקו לכם המצרים ויי יקם את־נקמתכם ויביא אתכם אל־הארץ אשר דבר לאבותיכם:", + "ואתם תקחו את־עצמותי אתכם כי אם־תביאו את עצמותי שמה והיה יי עמכם באורה ובליעל יהיה בחשך עם־המצרים:", + "ואתם העלו את־אסנת אמכם בדרך אפרתה וקברוה שמה על־יד רחל אמי:", + "ויהי כאשר דבר כזאת ויפשט את־רגליו וימת בשיבה טובה:", + "ויתאבלו עליו כל־ישראל וכל־מצרים אבל גדול:", + "ובצאת בני ישראל ממצרים ויעלו אתם את־עצמות יוסף ויקברהו בחברון עם־אבותיו ויהיו ימי שני חייו מאה ועשר:" + ] + ], + "The Testament of Benjamin the Twelfth Son of Jacob and Rachel": [ + [ + "העתקת דברי בנימן אשר צוה לבניו בהיותו בן־חמש ועשרים ומאה שנה:", + "וינשק להם ויאמר אליהם כאשר נולד יצחק לאברהם לזקוניו ככה נולדתי גם־אני ליעקב:", + "ויהי כאשר מתה רחל אמי בעת לדתה אותי ולא היה לי חלב ואינק שדי בלהה אמתה:", + "ורחל היתה אחרי לדתה את־יוסף עקרה שתים עשרה שנה ותתפלל אל־יי ותצם ותהר ותלד אותי:", + "כי אהב יעקב אבי את־רחל מאד ויתפלל אשר יראה ממנה שני בנים:", + "ועל־כן קראו את־שמי בנימן לאמר בן־ימים:" + ], + [ + "ויהי כאשר באתי מצרימה אל־יוסף ויכירני אחי ויאמר אלי מה־אמרו לאבי אחרי אשר מכרוני:", + "ואמר לו את־כתנתך טבלו בדם וישלחוה ויאמרו הכר־נא הכתנת בנך היא:", + "ויאמר לו יוסף אכן אחי גנב גנבוני סוחרי כנען בחזקה:", + "ויהי כאשר הלכו לדרכם ויסתירו את־כתנתי כמו חיה רעה פגעה בי ותטרפני:", + "וככה מכרוני רעיהם לישמעאלים והמה לא דברו כזב באמרם כזאת:", + "כי בקש יוסף להסתיר ממני את־מעשי אחינו ויקרא לאחיו ויאמר אליהם:", + "אל־תגידו לאבינו את־אשר עשיתם לי ואמרו לו כאשר ספרתי אנכי לבנימן:", + "וגם מחשבותיכם בלבכם תהיינה כאלה ולא יגעו הדברים האלה עד־לב אבי:" + ], + [ + "ועתה בני אהבו גם־אתם את־יי אלהי השמים והארץ ושמרו מצותיו ולכו בדרכי יוסף האיש הטוב והקדוש:", + "ומחשבותיכם תהיינה לטובה כאשר ידעתם גם־אותי כי כל־איש אשר מחשבותיו נכחות יראה הכל ישר לפניו:", + "יראו את־יי ואהבו את־רעיכם ואם־יבקשו רוחות בליעל להציק לכם בכל־צרה רעה לא ימשלו בכם כאשר לא משלו גם ביוסף אחי:", + "מה־רבו האנשים אשר בקשו את־נפשו ויי הגן עליו כי כל־ירא יי ואוהב רעהו לא יכהו רוח בליעל כי יי מגן לו:", + "וגם־מזמת אנשים וחיות לא תוכל למשל־בו כי יי בעזרו עקב האהבה אשר אהב את־רעהו:", + "ויוסף בקש מאבינו כי יתפלל אל־יי בעד אחיו למען לא יחשב יי להם לעון את אשר עשו לו רע:", + "וככה קרא יעקב הבן יקיר לי יוסף נצחת את־רחמי יעקב אביך:", + "ויחבק־לו וינשק־לו כשעתים:" + ], + [ + "אתם ראיתם בני את־אחרית האיש הטוב יוסף לכו במחשבה טובה בדרכי רחמיו למען תשאו גם־אתם זרי תהלה:", + "כי איש טוב לא תחשכנה עיניו כי ירחם על־כל ואם חטאים הם:", + "ואם גם־הם יחרשו עליו רעה עושה טוב ינצח רע כי אלהים מגן לו ואת־צדיקים כנפשו יאהב:", + "וכי יתפאר לא יתחר בו איש וכי יעשר לא יקנא בו גבור כי יהי ישבחהו את־צנוע יאהב על־דל ירחם על־חולה יחוס ואת־יי יהלל:", + "לירא יי מגן הוא לאוהב אלהים יעזר למתעב עליון יוכיח וישיבהו מדרכו ואשר חסד רוח טוב שפוך עליו אותו יאהב כנפשו:" + ], + [ + "ועל־כן בני אם מחשבותיכם תהיינה טובות גם־מרעים ישלימו לכם והוללים יבושו מפניכם וישובו לטוב ואנשי־בצע לא רק ישובו מתאותם כי גם־נתן יתנו את־חילם לאשר בצרה:", + "ואם־תעשו טוב גם־הרוחות הטמאים ינוסו מפניכם וחית השדה תירא מכם:", + "כי המקום אשר בו יכבד איש מעשים טובים ועל־דעתו יגיה אור גם־החשך ינוס משם:", + "כי אם־עזות יענה איש לאיש קדוש והתנחם כי יחונן צדיק את־המגדף ויחריש:", + "ואם יבגד איש בצדיק והתפלל בעדו הצדיק כי אם גם־לרגע קט ידכא עוד מעט ישגא זהרו ויופיע כאשר היה גם־יוסף אחי:" + ], + [ + "יצר האיש הטוב לא נתן ביד רוח־חטא־בליעל כי מלאך השלום ינהל נפשו:", + "ולא יביט בתאוה על־כל־דבר משחת ולא יצבר־הון בחמדתו:", + "לא יתפנק בתענוגים את־קרובו לא יעציב בטנו לא ימלא מאכלי תאוה ולא ישא ולא יתור אחרי עיניו כי יי חלקו:", + "לא כבוד אנשים וקלונם יטו את־היצר הטוב וערמה וכזב וריב ודבה לא ידע כי יי ישכן־בו ויאיר את־נפשו ויחדהו בכל בכל־עת:", + "ולא תהיינה ליצר הטוב שתי לשונות ברכה וקללה בוז וכבוד עצב ושמחה שקט ורגז שפת־חנף ואמת עני ועשר כי אם דעה אחת לו בכל זכה וטהורה:", + "לא שמע לו ושמע ומראה ומראה כי כל־אשר יעשה או ידבר או יראה ידע כי יי יראה לנפשו:", + "והוא את־דעתו יטהר למען אשר לא יאשימהו אלהים ואנשים וכן גם־כל־מעשי בליעל שניים הם ותם אין בהם:" + ], + [ + "ועל־כן הנני מצוכם בני נוסו מפני רעת בליעל כי חרב הוא נותן לכל־השומעים אליו:", + "והחרב היא אם שבע רעות לראשונה תהר הדעת מבליעל ותלד הרעה הראשונה דם השניה בהלה השלישית תוגה הרביעית גלות החמישית מחסור הששית רעש השביעית חרבן:", + "ועל־כן נקם אלהים מקין שבע נקמות כי בכל־מאה שנה הביא יי עליו מכה אחת:", + "ובהיותו בן־מאתים שנה החל להענות ובתשע מאות שנה נשמד בימי המבול על־דבר הבל אחיו הצדיק בשבע רעות נשפט קין ולמך בשבעים ושבע:", + "כי בענש הזה ידינו לעולמי־עד כל הדומים לקין בקנאת אחים ובשנאתם:" + ], + [ + "ואתם בני נוסו מפני הרשע והקנאה ושנאת אחים ודבקו בטוב ובאהבה:", + "כי כל־אשר לו לב טהור באהבה לא יביט אל־אשה לזנות עמה כי אין שמץ רע בלבבו כי רוח יי נחה עליו:", + "כי כאשר לא תטנף השמש ואם־גם־על־צואה וטיט זרחה ויבשה שניהם והסירה את־ריחם הרע כן גם־לב טהור אם גם ברפש אדמות יתהלך יטהר והוא לא יטנף:" + ], + [ + "ואחזה והנה גם־מעשים לא־טובים יהיו בכם כאשר דבר חנוך הצדיק כי זנות סדום תזנו ונשמדתם כמעט ותחדשו את־הוללותכם עם־הנשים ומלכות יי לא תשכן ביניכם כי חיש מהר יסירנה:", + "ואולם מקדש יי בחלקכם יהי וגדול יהיה כבוד הבית האחרון מן־הראשון ונקבצו שמה שנים עשר השבטים וכל־הגוים עד־אשר ישלח עליו את־ישועתו ויבא וישקיף עליכם:" + ], + [ + "ויהי כאשר היה יוסף במצרים ואחמד לראות את־צלמו ואת־דמות פניו:", + "ועל־ידי תפלת יעקב אבי ראיתיו ביום בהקיץ בכל־צלמו כאשר היה:", + "ויהי כאשר דבר להם כאלה ויאמר אליהם דעו לכם בני כי הנני מת:", + "ואתם גמלו אמת איש את־קרובו ושמרו את־חקות יי ואת־מצותיו:", + "כי את־אלה אנכי מוריש לכם תחת כל־נחלה וגם־אתם תנחילו אלה לבניכם נחלת עולמים כי כן עשו אברהם יצחק ויעקב:", + "כי את־כל־אלה נתנו לנו נחלה לאמר שמרו את־מצות יי עד־אשר יגלה יי ישועתו לכל־הגוים:", + "ואז תראו את־חנוך ואת־נח ואת־שם ואת־אברהם ואת־יצחק ואת־יעקב עומדים לימינו בשמחה:", + "ואז נקום גם־אנחנו איש על־שבטו ונשתחוה למלך השמים:", + "וכל־בני־איש יקיצו אלה לכבוד ואלה לחרפות:", + "ואתם בני אם תתהלכו בקדשה במצות יי עוד תשכנו אתי לבטח וכל־ישראל יקבץ אל־יי:" + ], + [ + "ולא עוד יקראו לי זאב טורף עקב חמסכם כי אם־עובד יי מחלק טרף לעושי טוב:", + "ובאחרית הימים יקום מזרעי ידיד יי שומע בקולו ועושה רצונו והוא יאיר בדעת חדשה את־כל־הגוים והוא באור הדעת על־ישראל יופיע בישועה:" + ], + [ + "ויהי כאשר כלה את־דבריו ויאמר הנני מצוה אתכם בני העלו את־עצמותי ממצרים וקברוני בחברון אצל אבותי:", + "וימת בנימן בשיבה טובה בן־חמש ועשרים ומאה שנה:", + "וישימו אותו בארון:", + "ובאחת ותשעים שנה לבוא בני ישראל מצרימה ויעלו הם ואחיהם את־עצמות אבותיהם חרש במלחמת כנען ויקברו אותם בחברון לרגלי אבותיהם:", + "והמה שבו מארץ כנען וישבו במצרים עד־יום עלותם מארץ מצרים:" + ] + ] + }, + "versions": [ + [ + "Tsavaat HaShevatim -- Wikisource", + "https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D" + ] + ], + "heTitle": "צוואות השבטים", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "schema": { + "heTitle": "צוואות השבטים", + "enTitle": "The Testaments of the Twelve Patriarchs", + "key": "The Testaments of the Twelve Patriarchs", + "nodes": [ + { + "heTitle": "צוואת ראובן בכור יעקב ולאה", + "enTitle": "The Testament of Reuben the First born Son of Jacob and Leah" + }, + { + "heTitle": "צוואת שמעון הבן השני ליעקב וללאה", + "enTitle": "The Testament of Simeon the Second of Jacob and Leah" + }, + { + "heTitle": "צוואת לוי הבן השלישי ליעקב וללאה", + "enTitle": "The Testament of Levi the Third Son of Jacob and Leah" + }, + { + "heTitle": "צוואת יהודה הבן הרביעי ליעקב וללאה", + "enTitle": "The Testament of Judah the Fourth Son of Jacob and Leah" + }, + { + "heTitle": "צוואת יששכר הבן החמישי ליעקב וללאה", + "enTitle": "The Testament of Issachar the Fifth Son of Jacob and Leah" + }, + { + "heTitle": "צוואת זבולון הבן השישי ליעקב וללאה", + "enTitle": "The Testament of Zebulun the Sixth Son of Jacob and Leah" + }, + { + "heTitle": "צוואת דן הבן השביעי ליעקב ובן בלהה", + "enTitle": "The Testament of Dan the Seventh Son of Jacob and Bilhah" + }, + { + "heTitle": "צוואת נפתלי הבן השמיני ליעקב ובן בלהה", + "enTitle": "The Testament of Naphtali the Eighth Son of Jacob and Bilhah" + }, + { + "heTitle": "צוואת גד הבן התשיעי ליעקב ובן זלפה", + "enTitle": "The Testament of Gad the Ninth Son of Jacob and Zilpah" + }, + { + "heTitle": "צוואת אשר הבן העשירי ליעקב ובן זלפה", + "enTitle": "The Testament of Asher the Tenth Son of Jacob and Zilpah" + }, + { + "heTitle": "צוואת יוסף הבן האחד עשר ליעקב ובן רחל", + "enTitle": "The Testament of Joseph the Eleventh Son of Jacob and Rachel" + }, + { + "heTitle": "צוואת בנימין הבן השנים עשר ליעקב ובן רחל", + "enTitle": "The Testament of Benjamin the Twelfth Son of Jacob and Rachel" + } + ] + } +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/The Wisdom of Solomon/English/Sefaria Community Translation.json b/json/Second Temple/Apocrypha/The Wisdom of Solomon/English/Sefaria Community Translation.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..df1fd3c2c37abdb964a082e5f1eb3ccd504275f7 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/The Wisdom of Solomon/English/Sefaria Community Translation.json @@ -0,0 +1,59 @@ +{ + "language": "en", + "title": "The Wisdom of Solomon", + "versionSource": "https://www.sefaria.org", + "versionTitle": "Sefaria Community Translation", + "actualLanguage": "en", + "languageFamilyName": "english", + "isBaseText": false, + "isSource": false, + "direction": "ltr", + "heTitle": "חכמת שלמה", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + [ + "O judges of the land, love justice! Think well of YHWH, and seek Him with purity of heart.", + "For He will be found by those who have not tested him, reveal himself to those who believe in Him.", + "And malicious thoughts separate from YHWH, and on the day of vengeance will the fools' foolishness become known. ", + "For wisdom will not come to an evil heart, and will not rest in a sinning soul.", + "For a spirit of comprehension hates duplicity and flees foolish thought, and Sin will defy it.", + "Good is a spirit of wisdom, the one who blasphemes with his lips it shall not deliver, for YHWH is a witness to his thoughts, investigates thoroughly his heart and listens to his tongue.", + "For the Honor of YHWH fulfills the entire Earth, and the One who sustains all understands everything.", + "Therefore, the one who loves evil schemes will not [be able to] hide from Him, from judgment and reprehension he shall not be absolved.", + "For the words of the wicked will surely be demanded, and the voice of their words will come to YHWH to return them from their rebellion.", + "His ear hears [every] word in fury, and the voice of protest is not concealed from Him.", + "Thus, beware and do not protest, for it holds no avail, and guard your tongue from speaking evil, what you mutter to yourself shall not fall to the earth, a deceitful tongue kills a person.", + "Do not seek death with the twistedness of your ways, and do not bring about annihilation with the action of your hands.", + "For YHWH has not chosen death, and He does not desire the annihilation of life.", + "To support them forever has He created them, and the peace of the peoples of the earth is in their hands; the venom of annihilation is not between them, and the netherworld is not on the dust of His regin.", + "For righteousness will not die, but the yield of wickedness is death.", + "Which the wicked brought about by their words and their exploits, as on a friend did they trust in it [i.e. death], and they met their end and ceased from it, with it they were among the conspirators, and their future is to be with it." + ], + [ + "For those who have slipped spoke in their hearts, and with their tongues, saying: \"The days of our lives are short, and full of toil. A man is not saved from death, and there is known no man who has returned from it.\"", + "\"We were born in mishap, and we shall be as though we were not. For the spirit of our nostrils is smoke, and our words are as a spark rising from our hearts.\"", + "\"For it is extinguished. The flesh returns to dust, and the soul disperses like a light breeze.\"" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Paragraph" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/The Wisdom of Solomon/English/merged.json b/json/Second Temple/Apocrypha/The Wisdom of Solomon/English/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..4f0ad8247370b945f449fcc00577b9a9eca03d19 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/The Wisdom of Solomon/English/merged.json @@ -0,0 +1,60 @@ +{ + "title": "The Wisdom of Solomon", + "language": "en", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/The_Wisdom_of_Solomon", + "text": [ + [ + "O judges of the land, love justice! Think well of YHWH, and seek Him with purity of heart.", + "For He will be found by those who have not tested him, reveal himself to those who believe in Him.", + "And malicious thoughts separate from YHWH, and on the day of vengeance will the fools' foolishness become known. ", + "For wisdom will not come to an evil heart, and will not rest in a sinning soul.", + "For a spirit of comprehension hates duplicity and flees foolish thought, and Sin will defy it.", + "Good is a spirit of wisdom, the one who blasphemes with his lips it shall not deliver, for YHWH is a witness to his thoughts, investigates thoroughly his heart and listens to his tongue.", + "For the Honor of YHWH fulfills the entire Earth, and the One who sustains all understands everything.", + "Therefore, the one who loves evil schemes will not [be able to] hide from Him, from judgment and reprehension he shall not be absolved.", + "For the words of the wicked will surely be demanded, and the voice of their words will come to YHWH to return them from their rebellion.", + "His ear hears [every] word in fury, and the voice of protest is not concealed from Him.", + "Thus, beware and do not protest, for it holds no avail, and guard your tongue from speaking evil, what you mutter to yourself shall not fall to the earth, a deceitful tongue kills a person.", + "Do not seek death with the twistedness of your ways, and do not bring about annihilation with the action of your hands.", + "For YHWH has not chosen death, and He does not desire the annihilation of life.", + "To support them forever has He created them, and the peace of the peoples of the earth is in their hands; the venom of annihilation is not between them, and the netherworld is not on the dust of His regin.", + "For righteousness will not die, but the yield of wickedness is death.", + "Which the wicked brought about by their words and their exploits, as on a friend did they trust in it [i.e. death], and they met their end and ceased from it, with it they were among the conspirators, and their future is to be with it." + ], + [ + "For those who have slipped spoke in their hearts, and with their tongues, saying: \"The days of our lives are short, and full of toil. A man is not saved from death, and there is known no man who has returned from it.\"", + "\"We were born in mishap, and we shall be as though we were not. For the spirit of our nostrils is smoke, and our words are as a spark rising from our hearts.\"", + "\"For it is extinguished. The flesh returns to dust, and the soul disperses like a light breeze.\"" + ], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [], + [] + ], + "versions": [ + [ + "Sefaria Community Translation", + "https://www.sefaria.org" + ] + ], + "heTitle": "חכמת שלמה", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Paragraph" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/The Wisdom of Solomon/Hebrew/Chokhmat Shlomo, Warsaw 1885.json b/json/Second Temple/Apocrypha/The Wisdom of Solomon/Hebrew/Chokhmat Shlomo, Warsaw 1885.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..58dd781d20abd5f0fd281f0eaaebf97158c5aee4 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/The Wisdom of Solomon/Hebrew/Chokhmat Shlomo, Warsaw 1885.json @@ -0,0 +1,504 @@ +{ + "language": "he", + "title": "The Wisdom of Solomon", + "versionSource": "https://www.nli.org.il/he/books/NNL01", + "versionTitle": "Chokhmat Shlomo, Warsaw 1885", + "status": "locked", + "license": "Public Domain", + "versionNotes": "", + "digitizedBySefaria": true, + "versionTitleInHebrew": "חכמת שלמה, וורשא תרמ\"ה", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": false, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "חכמת שלמה", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "text": [ + [ + "שֹׁפְטֵי אֶרֶץ אֶהֱבוּ צֶדֶק. חִשְׁבוּ טוֹב עַל יְיָ בַּקְּשׁוּהוּ בְּתֹם לֵבָב:", + "כִּי יִמָּצֵא לְלֹא נִסּוּהוּ. יִתְוַדַּע לַמַּאֲמִינִים בּוֹ:", + "וּמַחְשְׁבוֹת אָוֶן מַבְדִּילִים מֵיְיָ. וּבְיוֹם נָקָם תִּוָּדַע אִוֶּלֶת הָאֱוִילִים:", + "כִּי לֹא תָבֹא חָכְמָה בְּלֵב רָע. וְלֹא תָנוּחַ בְּנֶפֶשׁ הַחֹטֵאת:", + "כִּי רוּחַ דַּעַת תִּשְׂנָא תַּהְפּוּכוֹת וְתִרְחַק מִמַּחְשֶׁבֶת אִוֶּלֶת. וְהֶעָוֹן יַמְרֶה בָּהּ:", + "טוֹבָה הִיא רוּחַ חָכְמָה. אֶת הַמְּחָרֵף בִּשְׂפָתָיו לֹא תְמַלֵּט כִּי יְיָ עֵד עַל מַחְשְׁבוֹתָיו. דּוֹרֵשׁ הֵיטֵב אֶת לְבָבוֹ וְשׁוֹמֵעַ אֶת לְשׁוֹנוֹ:", + "כִּי כְבוֹד יְיָ מָלֵא כָל הָאָרֶץ. וְהַמְּכַלְכֵּל הַכֹּל מֵבִין כָּל דָּבָר:", + "עַל כֵּן לֹא יִסָּתֵר מִפָּנָיו אוֹהֵב עֲלִילוֹת רֶשַׁע. מִמִּשְׁפָּט וּמִמּוּסָר לֹא יִנָּקֶה:", + "כִּי דִּבְרֵי רְשָׁעִים דָּרֹשׁ יִדָּרֵשׁוּ. וְקוֹל דִּבְרֵיהֶם עַד יְיָ יָבֹא לַהֲשִׁיבָם מִפִּשְׁעֵיהֶם:", + "אָזְנוֹ בְּזַעַם תַּאֲזִין דָּבָר. וְקוֹל תְּלוּנוֹת לֹא נֶעְלַם מִמֶּנָּה:", + "לָכֵן הִשָּׁמְרוּ וְאַל תִּלּוֹנוּ כִּי אֵין בָּהּ מוֹעִיל וּלְשׁוֹנְכֶם תִּצְּרוּ מְדַבֵּר רָע. אֲשֶׁר תִּתְלַחֲשׁוּ לֹא יִפּוֹל אָרְצָה לְשׁוֹן שֶׁקֶר תָּמִית נָפֶשׁ:", + "אַל תְּבַקְּשׁוּ מָוֶת בְּעִקְּשׁוּת דַּרְכֵיכֶם. וְאַל תָּבִיאוּ אֲבַדֹּן בְּפֹעַל כַּפֵּיכֶם:", + "כִּי יְיָ לֹא בָחַר בַּמָּוֶת. וְלֹא חָפֵץ בְּאָבְדַן הַחַיִּים:", + "לְהַעֲמִידָם לָעַד בְּרָאָם וּשְׁלוֹם עַמֵּי אֶרֶץ בְּיָדָם הוּא. חֲמַת אֲבַדּוֹן אֵין בֵּינוֹתָם וּשְׁאוֹל אֵין עַל עָפָר מֶמְשַׁלְתּוֹ:", + "כִּי צְדָקָה לֹא תָמוּת. וּתְבוּאַת רִשְׁעָה מָוֶת:", + "אֲשֶׁר הֵבִיאוּ רְשָׁעִים בְּדִבְרֵיהֶם וּבְמַעַלְלֵיהֶם. כְּעַל רֵע בָּטְחוּ בוֹ וַיָסוּפוּ וַיִתַּמּוּ מִמֶּנּוּ. עִמּוֹ הָיוּ בַקּוֹשְׁרִים וַעֲתִידִים הֵם לִהְיוֹת אֶצְלוֹ:" + ], + [ + "כִּי אָמְרוּ בְלִבָּם וּבִלְשׁוֹנָם הֶחְלִיקוּ לְדַבֵּר. יְמֵי חַיֵּינוּ קְצָרִים וּשְׂבֵעִים עָמָל. מִמָּוֶת לֹא יִמָּלֵט גֶּבֶר וְאִישׁ לֹא נוֹדָע אֲשֶׁר שָׁב מִנִּי שְׁאוֹל:", + "בְּמִקְרֶה נוֹלַדְנוּ וַנְּהִי כְּלֹא הָיִינוּ. כִּי רוּחַ אַפֵּינוּ עָשָׁן וּמִדְבָּרֵנוּ כְּנִיצוֹץ עוֹלֶה מִלְּבָבֵנוּ:", + "כִּי יִכְבֶּה. הַבָּשָׂר אֶל עָפָר יָשׁוּב. וְהַנֶּפֶשׁ תֵּחָלֵק כְּרוּחַ קַל:", + "לְיָמִים יָבֹאוּ יִשָּׁכַח שְׁמֵנוּ וּמַעֲשֵׂינוּ לֹא יִזָּכְרוּ עוֹד. כַּעֲנַן הוֹלֵךְ חַיֵּינוּ יַחֲלֹפוּ וּכְהִמֵּס עֲרָפֶל מֵאוֹר שֶׁמֶשׁ וְנָמוֹג מֵחַמָּתוֹ כֵּן יִגְוָעוּ:", + "יָמֵינוּ כְּצֵל עוֹבֵר. כְּתֻמָּם לֹא תָשָׁב רָגֶל. חָתוּם הוּא אֵין יוֹצֵא מִמֶּנּוּ:", + "וְעַתָּה בֹּאוּ וְנִשְׂמְחָה בְּכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר לָנוּ. נָחִישָׁה בִּנְעוּרֵינוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי לִבֵּנוּ:", + "נְמַלֵּא בִטְנֵנוּ יַיִן טוֹב וָשָׁמֶן. לֹא נוֹחֵר מוֹעֵד הַנִּצָּנִים:", + "בִּצְרוֹרֵי שׁוֹשַׁנִּים נַעֲטִירָה טֶרֶם יִבֹּלוּ:", + "מְמָאֵן לַעֲשׂוֹת כָּמוֹנוּ לֹא יֵשֵׁב אִתָּנוּ. נָשִׂימָה אוֹתוֹתֵינוּ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר שָׂמַחְנוּ כִּי זֶה חֶלְקֵנוּ וְגוֹרַל נַחֲלָתֵנוּ:", + "נִרְמְסָה אֶבְיוֹן וְצַדִּיק עַל אַלְמָנָה לֹא נַחְמֹל. שֵׂיבַת זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּר וְאִם חָיוּ יָמִים רַבִּים:", + "יָדֵנוּ תּוֹרַת צֶדֶק תִּהְיֶה. כִּי הֶחָלָשׁ מַה הוּא:", + "נִטְמְנָה פַחִים לִתְפּוֹשׂ צַדִּיק. לְמַשָּׂא הוּא עָלֵינוּ וְעַל מַעֲשֵׂינוּ בְּעָבְרֵנוּ עַל הַתּוֹרָה יוֹכִיחֵנוּ וְעַל רוֹעַ דְּרָכֵינוּ יַכְלִימֵנוּ:", + "יִתְפָּאֵר כִּי יָדַע אֶת יְיָ. וְיֹאמַר מִבְּנֵי הָאֱלֹהִים אָנִי:", + "וְאוֹתִי צִוָּה לְהוֹכִיחַ אֶתְכֶם עַל פְּנֵיכֶם:", + "לִרְאוֹת פָּנָיו הָיָה עָלֵינוּ לָטֹרַח. כִּי לֹא כְמִנְהָגֵי אָדָם מִנְהָגָיו וּמִדַּרְכֵי זוּלָתוֹ דְּרָכָיו נִבְדָּלוּ:", + "כַּכֶּסֶף נִמְאָס נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ. מֵאָרְחוֹתֵינוּ יִרְחַק כְּמִפְּנֵי תּוֹעֵבָה. אַחֲרִית צַדִּיקִים יְאַשֵּׁר וְיִתְהַלֵּל כִּי יְיָ יִהְיֶה לָהֶם לְאָב:", + "וְעַתָּה נִרְאֶה אִם דְּבָרָיו נְכֹחִים. נִבְחֲנָה מַה יִהְיֶה בּוֹ:", + "אִם מִבְּנֵי אֱלֹהִים הוּא יָרִיב לוֹ. וְיַצִּילֵהוּ מִידֵי אוֹיְבָיו:", + "בְּאָלוֹת וּבִשְׁפָטִים נֶחְקְרֵהוּ. לְמַעַן יִוָּדַע טוּבוֹ וְתֵרָאֶה תוֹחַלְתּוֹ:", + "כְּמוֹת נָבָל יוּמָת. וְאִם כֵּנִים דְּבָרָיו אֲשֶׁר דִּבֵּר יִוָּשֵׁע:", + "כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבְּרוּ וַיִתְעוּ. כִּי רָעָתָם עִוְּרָה אוֹתָם:", + "וְהֵם לֹא יָדְעוּ אֶת מִשְׁפַּט יְיָ וְלֹא חִכּוּ אֶל גְּמוּל כָּל קֹדֶשׁ. וְלֹא הִשְׁכִּילוּ כִּי יֵשׁ שָׂכָר לַנְּפָשׁוֹת הַזַּכּוֹת:", + "כִּי יְיָ בָּרָא אֶת הָאָדָם לְהַחֲיוֹתוֹ חַיֵּי עוֹלָם. וְיַעַשׂ אוֹתוֹ בְּצַלְמוֹ כִּדְמוּתוֹ:", + "וּבְקִנְאַת הַשָּׁטָן עָלָה מָוֶת בְּתֵבֵל. וַאֲשֶׁר בְּגוֹרָלוֹ יִתְמְכוּ בוֹ:" + ], + [ + "וּנְפָשׁוֹת צַדִּיקִים בְּיַד יְיָ הֵמָּה. וְנֶגַע לֹא יִקְרַב אֲלֵיהֶם:", + "לְמַרְאֶה עֵינֵי כְסִילִים מֵתוּ. וְצֵאתָם נֶחְשַׁב לְפָחַד:", + "וְנָסְעָם מֵאִתָּנוּ אַבְדָּן. וְהֵמָּה בְּשָׁלוֹם:", + "וְאִם לְעֵינֵי אָדָם נַעֲנוּ. נְעִימַת נֶצַח תִּקְוָתָם:", + "וְאִם יִוָּסְרוּ מְעַט רַב טוּב יַשִּׂיגוּ. כִּי יְיָ צְרָפָם וַיַּרְא כִּי לוֹ הֵמָּה:", + "כַּזָּהָב בַּכּוּר בְּחָנָם וַיִקָּחֵם כְּקָרְבַּן כָּלִיל. יָשִׂים עֵינוֹ עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה בְּבוֹא הַיּוֹם:", + "יַזְהִירוּ וְיָעוּפוּ בְּכָל מָקוֹם. כְּנִיצוֹצִים עַל פְּנֵי קָשׁ:", + "יִשְׁפְּטוּ עַמִּים וְיִמְשְׁלוּ עַל גּוֹיִם. וַיְיָ אֱלֹהֵיהֶם יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:", + "הַבּוֹטְחִים בּוֹ יָבִינוּ אֱמֶת וֶאֱמוּנִים יוֹסִיפוּ לְאַהֲבָה אוֹתוֹ. כִּי חֶסֶד וְרַחֲמִים עַל קְדֹשָׁיו וְעֵינוֹ עַל בְּחִירָיו:", + "וְהָרְשָׁעִים בַּל חָשְׁבוּ צֶדֶק. וַאֲשֶׁר מָרְדוּ בַּיְיָ כַּעֲלִילוֹתֵיהֶם יִשָּׁפֵטוּ:", + "כִּי הוֹי בּוֹזֵי חָכְמָה וּמוּסָר. תִּקְוָתָם הֶבֶל מַעֲשֵׂיהֶם לֹא יוֹעִילוּ לָמוֹ וּפְעֻלָּתָם אָפֶס:", + "נְשֵׁיהֶם פְּתַיּוֹת. וְזַרְעָם מְרֵעִים:", + "אֲרוּרָה מִשְׁפַּחְתָּם. עַל כֵּן אַשְׁרֵי עֲקָרָה לֹא נִטְמְאָה בַּל יָדְעָה מִשְׁכַּב עָוֹן. הִיא תִשָּׂא פֶרִי לַיוֹם תְּבֻקַּרְנָה הַנְּפָשׁוֹת:", + "וְהַסָּרִיס לֹא הִכְעִיס בְּפֹעַל כַּפָּיו וְלֹא יָעַץ בְּלִיַּעַל עַל יְיָ. בְּתֻמָּתוֹ יוּחַן וְיַד וָשֵׁם בְּמִקְדַּשׁ יְיָ יִנָּתֶן לוֹ:", + "כִּי פְרִי כִשְׁרוֹן מַעֲשִׂים לְזֵכֶר טוֹב. וְשֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה לֹא יִיבַשׁ לְעוֹלָם:", + "וּבְנֵי מְנָאֲפִים אַךְ לְמַחְסוֹר. וְזֶרַע מִשְׁכַּב הַטֻּמְאָה יִשָּׁמֵד:", + "וְלוּ שָׁנִים הַרְבֵּה יִחְיוּ לָרִיק יֵחָשֵׁבוּ. וְאַחֲרִית שֵׂיבָתָם לְלֹא כָבוֹד:", + "וְאִם מְהֵרָה יָמוּתוּ. גַּם תִּקְוָה גַּם נֶחָמָה אֵין לָהֶם לְיוֹם הַמִּשְׁפָּט:", + "כִּי אַחֲרִית יַלְדֵי פֶשַׁע לִמְחִתָּה:" + ], + [ + "טוֹב הוֹלֵךְ עֲרִירִי וְרוֹדֵף צְדָקָה. כִּי לְזֵכֶר עוֹלָם הִיא יַעַן אֲהוּבָה לַיְיָ וְלָאָדָם:", + "כִּי תָבֹא יֶאֱהָבֶנָּה וְאֵינֶנָּה יֶחְפְּצֶנָּה. כִּי תְעַטְּרֵהוּ תִּמְשֹׁל לָעַד. מֵאָז גָּבְרָה בְמִלְחַמְתָּהּ לְתִפְאֶרֶת וְאֵין מַכְלִים:", + "וַהֲמוֹן רְשָׁעִים רַבִּים וּמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם כִּי רַבּוּ לֹא יוֹסִיפוּ לָמוֹ. וְנִטְעֵי זְנוּנִים לֹא יַעֲמִיקוּ שָׁרְשָׁם וְלֹא יְחַזְּקוּ גִּזְעָם:", + "וְאִם עַד עֵת יְשַׁלְּחוּ עֲנָפִים לֹא יִבְטְחוּ עַל שָׁרְשָׁם. כִּי בָרוּחַ יִרְעָשׁוּ וּבַסוּפָה יְשֹׁרָשׁוּ:", + "טֶרֶם יִגְדָּלוּ יִשָּׁבְרוּ דָּלִיּוֹתֵיהֶם וּפִרְיָם אַל יֵחָשֵׁב. כִּי בֹסֶר הֵם לֹא יֵאָכֵלוּ וְלֹא יוֹעִילוּ לְכָל דָּבָר:", + "כִּי הַבָּנִים הַנּוֹלָדִים מִמִּשְׁכַּב נִאוּפִים. עֵדִים יִהְיוּ עַל חַטֹּאת אֲבִיהֶם וְאִמָּם לְיוֹם יִשָּׁאֵלוּ:", + "וְצַדִּיק מֵת בִּנְעוּרָיו בֹּא יָבוֹא אֶל הַמְּנוּחָה:", + "כִּי לֹא רוֹב יָמִים הֲדַר שֵׁיבָה. וְלֹא מִסְפָּר שָׁנִים רַבּוֹת:", + "חָכְמָה תֵּחָשֵׁב גַּם הִיא שֵׂיבַת אָדָם. וְלֶכֶת בְּדֶרֶךְ טוֹבִים בּוֹאוֹ בַיָּמִים:", + "אֲשֶׁר לְפָנִים הִתְהַלֵּךְ אֶת הָאֱלֹהִים מָצָא חֵן. וּבַעֲבוּר שָׁכַן בֵּין רְשָׁעִים לֻקַּח מֵאֶרֶץ לַשָּׁמָיִם:", + "לֻקַּח לְבַל תְּשֻׁנֶּה דַּעְתּוֹ בְּרָע. וְלֹא תִמְשׁוֹל מִרְמָה בְּנַפְשׁוֹ:", + "כִּי כִשּׁוּפֵי רִשְׁעָה יַאֲפִילוּ נֹגַהּ צְדָקָה. וַיֵּצֶר הֲפַכְפַּךְ יְהַפֵּךְ תְּבוּנַת סָר מֵרָע:", + "מִהֵר לִהְיוֹת תָּמִים. גַּם יָמִים רַבִּים מִלֵּא:", + "וְיַעַן יָקְרָה נַפְשׁוֹ בְּעֵינֵי יְיָ. מִהַר לְקַחְתּוֹ מִבֵּין רְשָׁעִים:", + "וְהָעַמִּים רוֹאִים וְלֹא יָבִינוּ זֹאת. וְלֹא יָשִׂימוּ עַל לֵב לָדַעַת כִּי חֶסֶד וְרַחֲמִים עַל קְדֹשָׁיו וְעֵינוֹ עַל בְּחִירָיו:", + "וְצַדִּיק מֵת יָבוֹז רְשָׁעִים חַיִּים. וְנַעַר תַּם נֶאֱסַף אֶת אֹרֶךְ יְמֵי פוֹשְׁעִים:", + "כִּי יִרְאוּ אַחֲרִית חָכָם. וְאֵינָם יוֹדְעִים עַל מֶה עָשָׂה יְיָ כָּכָה וְלָמָּה לְקָחוֹ:", + "הֵמָּה רָאוּ וַיִלְעָגוּ. וַיְיָ יִשְׁחַק לָמוֹ:", + "וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן יִפְּלוּ לְמַשּׁוּאוֹת. וְהָיוּ דֵּרָאוֹן בְּתוֹךְ יוֹרְדֵי בוֹר:", + "יַשְׁלִיכֵם אֶל תַּחְתִּיּוֹת אֶרֶץ יִמְחַץ רֹאשָׁם וְיֶאֱלָמוּ. יְעַר יְסוֹדָם שַׁמָּה וּשְׁמָמָה יִהְיוּ וְיִמַּח כָּל זֵכֶר לָמוֹ:", + "יִזְכְּרוּ עֲוֹנוֹתָם וְיִבָּהֵלוּ. וְהָלַךְ לִפְנֵיהֶם פִּשְׁעָם לְהַאֲלוֹתָם:" + ], + [ + "אָז יָקוּם צַדִּיק לָבֶטַח. לְעֵינֵי צָרָיו וּבוֹזֵי מַעֲשָׂיו:", + "וְהֵם יִרְאוּהוּ תֹּאחֲזֵמוֹ רָעַד. יֵחַתּוּ מְאֹד לִרְאוֹתוֹ נוֹשָׁע הֵפֶךְ מֵאֲשֶׁר זָמָמוּ:", + "אָז יֵבוֹשׁוּ מִמַּחְשְׁבוֹתֵיהֶם וּמִשֶּׁבֶר רוּחַ יְיֵלִילוּ. אִישׁ אֶל אָחִיו יֹאמְרוּ הֲלֹא זֶה הוּא אֲשֶׁר לְפָנִים הָיָה לִצְחוֹק בְּעֵינֵינוּ וַאֲשֶׁר הָיָה לָנוּ לְמָשָׁל:", + "נוֹאַלְנוּ מְאֹד. כִּי חָשַׁבְנוּ חַיָּיו שִׁגָּעוֹן וּמוֹתוֹ נְבָלָה:", + "וְעַתָּה נֶחְשָׁב עִם בְּנֵי אֱלֹהִים. וְחֶלְקוֹ בֵּין קְדוֹשִׁים:", + "תָּעִינוּ מִדֶּרֶךְ אֱמֶת. אוֹר מִשְׁפָּט לֹא הֵאִיר לָנוּ וְשֶׁמֶשׁ צְדָקָה לֹא זָרְחָה עָלֵינוּ:", + "הָיִינוּ בְּדַרְכֵי עָוֹן וַאֲבַדּוֹן. הָלַכְנוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת וְלֹא יָדַעְנוּ דֶּרֶךְ יְיָ:", + "הַגָּאוֹן מֶה הוֹעִיל. וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מֶה הוֹסִיפוּ לָנוּ עַתָּה:", + "כָּל אֵלֶּה עָבְרוּ כַצֵּל. וְכָרָץ יָרוּץ אֹרַח:", + "כָּאֳנִיָּה תֵּלֵךְ בֵּין גַּלֵּי יָם וְעִקְבוֹתֶיהָ לֹא נוֹדָעוֹ. וּבְמַיִם שֹׁטְפִים אֵין נָתִיב אַחֲרֵי עָבְרָהּ:", + "כָּעוֹף יְעוֹפֵף עַל פְּנֵי רָקִיעַ וּמַעֲגָּלָיו לֹא נִכָּרוּ. כִּי בִכְנָפָיו יְרַחֵף וּבְכֹחוֹ יַבְדִּיל אֶת הָרוּחַ וְאוֹתוֹתָיו לֹא תִּשָּׁאַרְנָה בּוֹ:", + "כְּחֵץ יִיָּרֶה לַמַּטָּרָה. הָרוּחַ יֵחָלֵק וּכְרֶגַע יָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ וְלֹא יֵרָאֶה בּוֹ אָן עָבָר:", + "כֵּן אֲנַחְנוּ מֵעֵת הָיִינוּ חָדַלְנוּ לְהֵטִיב וּצְדָקָה רָחֲקָה מֶנּוּ. אַךְ בְּעוֹנוֹתֵינוּ גָּוַעְנוּ:", + "כִּי תִּקְוַת רְשָׁעִים כֶּעָפָר יִשָּׂאֶנּוּ רוּחַ וּכְמוֹץ קַל יִסָּעֵר כֹּה וָכֹה מִסּוּפָה וְכֶעָשָׁן יִדְּפֶנּוּ רוּחַ. וְנִשְׁכָּחָה כְּזֵכֶר אוֹרֵחַ לֹא גָּר בָּעִיר רַק יוֹם אֶחָד:", + "וְצַדִּיקִים יִחְיוּ לָעַד. תְּשׁוּעָתָם בַּיְיָ וְעֶלְיוֹן מָגֵן בַּעֲדָם:", + "לָכֵן מַמְלֶכֶת כָּבוֹד יִהְיֶה לָהֶם וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת מִיַּד יְיָ. בִּימִינוֹ יָגֵן עֲלֵיהֶם וּבִזְרוֹעוֹ יִלָּחֵם לָהֶם כְּעִם צִנָּה:", + "יַחֲגֹר קִנְאָתוֹ כִּכְלֵי קְרָב. יֵחָלְצוּ כָּל יְצוּרָיו לְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבָיו:", + "יִלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן. וּמִשְׁפַּט אֱמֶת כַּכּוֹבָע:", + "אֶת קָדְשׁוֹ יִשָּׂא. כְּמָגֵן עֹז:", + "יְשַׁנֵּן חֲרוֹן אַפּוֹ כַּחֶרֶב. תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ יֵלְכוּ עִמּוֹ לִצְבּוֹא עַל רְשָׁעִים:", + "יַרְעֵם עֲלֵיהֶם רְעָמִים חִצָּיו יִפְגְּעוּ בָם. יֵלְכוּ מֵעֲנָנָיו כְּמִקֶּשֶׁת דְּרוּכָה בַּכֹּחַ לִירוֹת לְמַטָּרָה:", + "יַמְטֵר עֲלֵיהֶם בָּרָד רַב כְּמִן הַקַּלָּע אֲשֶׁר בְּיַד אִישׁ חֵמוֹת. וּמֵי הַיָּם בְּזַעְפּוֹ יִשָּׁפְכוּ עֲלֵיהֶם וּנְהָרוֹת בְּגַאֲוָתָם יִשְׁטֹפוּם:", + "רוּחַ עַזָּה מִנֶּגְדָּם תַּעֲמוֹד וְסוּפָתָה תְפִיצֵם. עַד עַוְלָתָה אֶרֶץ לְמִדְבַּר תָּשִׂים וְהָרִשְׁעָה תַּשְׁמִיד כִּסְאוֹת גִּבּוֹרִים:" + ], + [ + "וְעַתָּה מְלָכִים שִׁמְעוּ וְהָבִינוּ:", + "הַשּׁוֹפְטִים עַד קַצְוֵי אֶרֶץ לְמֹדוּ:", + "הַטּוּ אָזְנֵיכֶם הַמּוֹשְׁלִים בָּעַמִּים. הַמִּתְנַשְּׂאִים עַל גּוֹיִם רַבִּים:", + "מֵאֵת הָאֱלֹהִים נִתַּן לָכֶם הַכֹּחַ וּמֵיְיָ הַמֶּמְשָׁלָה. וְהוּא יִשְׁפּוֹט עַל דַּרְכֵיכֶם וְהוּא יַחֲקֹר מְזִמּוֹתֵיכֶם:", + "יַעַן פְּקִידֵי מַלְכוּתוֹ אַתֶּם וְלֹא שְׁפַטְתֶּם מֵישָׁרִים. לֹא שְׁמַרְתֶּם חֻקָּיו וּבַעֲצָתוֹ לֹא הֲלַכְתֶּם:", + "פִּתְאוֹם תֵּחַתּוּ בְּהֵרָאוֹתוֹ. כִּי יָבוֹא בְמִשְׁפָּט עִם רָאשֵׁי עָם:", + "אֶת הַשְּׁפָלִים יְרַחֵם. וְהַנִּשָּׂאִים בְּחֵמָה יִשָּׁפֵטוּ:", + "כִּי אֱלֹהֵי עוֹלָם לֹא יִשָּׂא פְנֵי גָּבֶר וּמִכָּל רָם לֹא יִירָא. הַיּוֹצֵר יַחַד קָטָן וְגָדוֹל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כֻּלָּם:", + "אַךְ לְמַעַן אַדִּירִים. יְכוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ:", + "עַל כֵּן אֲלֵיכֶם מְלָכִים אֲדַבֵּרָה. לְמַעַן תִּלְמְדוּ חָכְמָה וְלֹא תִפְרָעוּ:", + "כִּי הַשּׁוֹמְרִים בֶּאֱמוּנָה דִּבְרֵי קֹדֶשׁ קְדוֹשִׁים יִקָּרֵאוּ. וְלוֹמְדֵיהֶם יִמְצְאוּ מַחֲסֶה:", + "וְעַתָּה קְחוּ אֶת דְּבָרָי. בַּקְּשׁוּ אוֹתָם וְיוֹרוּ לָכֶם:", + "הַחָכְמָה בָּרָה וְלֹא תִבּוֹל לָעַד. נָקֵל לָהּ לְהִגָּלוֹת לְאוֹהֲבֶיהָ וּלְהִמָּצֵא לִמְבַקְּשֶׁיהָ:", + "תְּשַׁחֵר פְּנֵי כָל חָפֵץ בָּהּ. תֵּרָאֶה רִאשׁוֹנָה מֵהֶם:", + "מַשְׁכִּים קוּם לְמַעֲנָהּ לֹא יִיגָע. כִּי יִמְצָאָהּ יוֹשֶׁבֶת עַל דְּלָתָיו:", + "רֵאשִׁית חׇכְמָה קְנֹה חׇכְמָה. וְשׁוֹקֵד עַל דַּלְתוֹתֶיהָ חִישׁ יֶחְדַּל מִדְּאוֹג אֵלֶיהָ:", + "כִּי שָׁבָה אֶל כָּל רוּחַ לְבַקֵּשׁ אֲנָשֶׁיהָ. בִּנְתִיבוֹת תֵּרָאֶה אֲלֵיהֶם וְהוֹלֶכֶת לִפְנֵיהֶם בְּכָל מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם:", + "תְּחִלַּת חָכְמָה לַחְפֹּץ חָכְמָה. אִם יַחְפְּצֶנָּה יֶאֱהָבֶנָּה:", + "כִּי יֶאֱהָבֶנָּה יִשְׁמוֹר מִצְוֹתֶיהָ. וְשׁוֹמֵר מִצְוֹתֶיהָ יִחְיֶה לְעוֹלָם:", + "וְהַחַי לְעוֹלָם קָרוֹב יְיָ אֵלָיו:", + "לָכֵן אִישׁ חָפֵץ חָכְמָה יִצְלַח לִמְלוּכָה:", + "וְעַתָּה מַלְכֵי הַגּוֹיִם אִם חֲפַצְתֶּם כִּסֵּא וָשָׁבֶט. אֶהֱבוּ חָכְמָה לְמַעַן תִּמְשְׁלוּ לְעוֹלָם:", + "אַגִּידָה לָכֶם הַחָכְמָה מַה הִיא וּמֵאַיִן תָּבֹא. לֹא אַעֲלִים מִכֶּם סוֹדָהּ אֶדְרוֹשׁ מוֹצָאָה וְרֵאשִׁית מְקוֹרָהּ וַאֲשִׂימֶנָּה חֲשׂוּפָה וּגְלוּיָה וְלֹא אֲכַחֵד דִּבְרֵי אֱמֶת:", + "כִּי דַּל בָּשָׂר מִקִּנְאָה רָעָה דַּרְכּוֹ בְעֵינָי. לֹא לוֹ נַחְלָה בַּחָכְמָה:", + "בִּרְבוֹת חֲכָמִים תְּשׁוּעַת אָרֶץ. וּמֶלֶךְ חָכָם מִבְטַח עַמּוֹ:", + "עַל כֵּן הַאֲזִינוּ דְּבָרָי וְיֵיטִיבוּ לָכֶם:" + ], + [ + "גַּם אָנֹכִי אֱנוֹשׁ יָמוּת. כְּמוֹת כָּל אָדָם מִיְּלִידֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן הַנּוֹצָר מִן הָאֲדָמָה:", + "רֻקַּמְתִּי בַּבָּשָׂר תֵּשַׁע יְרָחִים. בְּבֶטֶן אִמִּי נִקְפֵּאתִי בְּדַם זֶרַע אָדָם מֵחֶמְדַּת הַמִּשְׁכָּב:", + "אַחֲרֵי הִוָּלְדִי שָׁאַפְתִּי רוּחַ שֶׁהִיא לְכֻלָּנוּ. נָפַלְתִּי עַל הָאָרֶץ נוֹשֵׂאת הַיִּלֹּדִים כֻּלָּם. הֲרִימוֹתִי קוֹלִי הָרִאשׁוֹן בִּבְכִי כְּכָל הַנּוֹלָדִים:", + "אֹמַנְתִּי בַּסָּדִינִים בִּדְאָגָה רַבָּה:", + "כִּי אֵין בְּלֶדֶת מֶלֶךְ עִנְיַן אַחֵר:", + "אֲבָל עִנְיַן אֶחָד לַכֹּל לָבוֹא בָאָרֶץ. וְעִנְיַן אֶחָד לָהֶם לָצֵאת מִמֶּנָּה:", + "לָכֵן הִתְפַּלַּלְתִּי וַתִּנָּתֶן לִי מַדָּע. קָרָאתִי וְרוּחַ חָכְמָה בָּאָה אֶל קִרְבִּי:", + "וַתִּיקַר בְּעֵינַי מִשֵּׁבֶט וָכִסֵּא. וְהוֹן לֹא עָרַכְתִּי לָהּ:", + "אַבְנֵי חֵפֶץ לֹא דִּמִּיתִי לָהּ. כִּי כָל זְהַב אֶרֶץ כִּמְעַט חוֹל בְּעֶרְכָּהּ וְהַכֶּסֶף לְנֶגְדָּהּ כְּדֹמֶן יֵחָשֵׁב:", + "אֲהַבְתִּיהָ מִיּוֹפִי וּמִבְּרִיאוּת בָּשָׂר. אָמַרְתִּי תִּהְיֶה נֵרִי כִּי אוֹרָה לֹא יִכְבֶּה:", + "וְאָמְנָם כָּל טוּב בָּא אֵלַי לְרַגְלָהּ. וְעֹשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מִיָּדֶיהָ:", + "וּבְכָל הַדְּבָרִים הָיִיתִי שָׂמֵחַ כִּי תוֹרֵם הַחָכְמָה. וְאָנֹכִי לֹא יָדַעְתִּי כִּי הִיא אֵם כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:", + "בְּתֹם לֵב לָמַדְתִּי אוֹתָהּ. בְּלִי קִנְאָה אַלַּמְּדֶנָּה לֹא אַעֲלִים אֶת עָשְׁרָהּ:", + "כִּי הוֹן עָתָק הִיא לִבְנֵי אָדָם בְּלֶכְתָּם בָּהּ אֲהוּבֵי עֶלְיוֹן יִהְיוּ וְיֵרָצוּ לְפָנָיו. כִּי לְהוֹרוֹתָם בַּדֶּרֶךְ נִתְּנָהּ לָהֶם:", + "יְיָ עָשָׂה עִמָּדִי חֶסֶד וַיִתֶּן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים לְדַבֵּר דִּבְרֵי חֵפֶץ וּלְהָשִׁיב אֲמָרִים עַל פִּי הַדְּבָרִים הַנּוֹדָעִים לִי. כִּי הוּא מוֹלִיךְ אֶל הַחָכְמָה וְנוֹהֵג אֶת הַחֲכָמִים:", + "כִּי בְיָדוֹ אֲנַחְנוּ וּדְבָרֵינוּ. גַּם הַתְּבוּנָה וְכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת:", + "וַיְחָנֵּנִי דַּעַת אֱמֶת בְּכָל הַמַּעֲשִׂים. יָדַעְתִּי תְּכוּנַת הָעוֹלָם וְכֹחַ הַיְּסוֹדוֹת:", + "רֵאשִׁית אַחֲרִית וּמַחֲצִית כָּל מוֹעֵד. נְלִיזַת הַמְּסִלּוֹת (נ\"א מַעַגְלוֹת הַנְּלוֹזִים) וּתְמוּרַת הַיָּמִים:", + "תְּקוּפַת הַשָּׁנִים וְהַכּוֹכָבִים לְמַחְלְקוֹתֵיהֶם:", + "הָעִנְיָן אֲשֶׁר לַבְּהֵמוֹת וַחֲמַת הַחַיּוֹת הָרָעוֹת סַעֲרַת הָרוּחוֹת וְדִבְרַת בְּנֵי אָדָם. הַנְּטָעִים לְמִינֵיהֶם וְכֹחוֹת הַשָּׁרָשִׁים:", + "אֶת הַכֹּל אֲנִי יוֹדֵעַ הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת. כִּי יוֹצֵר כָּל הַמַּעֲשִׂים הוֹרַנִי עַל פִּי הַחָכְמָה:", + "כִּי יֶשׁ בָּהּ רוּחַ מֵבִין וְקָדוֹשׁ. אֶחָד וְרַב עִנְיָנִים צַח וְאַמִּיץ:", + "בַּר וְטָהוֹר מָהִיר לֹא יֵרַע אִישׁ. אוֹהֵב טוֹב שָׁנוּן וְאֵין דָּבָר יַעַצְרֵהוּ מֵעֲשׂוֹת טוֹב:", + "נָדִיב בָּטוּחַ וְנֶאֱמָן בְּלִי עֶצֶב. יוּכַל כֹּל רוֹאֶה כֹל עוֹבֵר בֵּין כָּל רוּחוֹת בָּרוֹת מַשְׁכִּילוֹת וְזַכּוֹת:", + "כִּי הַחָכְמָה מְהִירָה יוֹתֵר מִכֹּל. וּבְטַהֲרָתָהּ מַגַּעַת וְעוֹבֶרֶת בַּכֹּל:", + "הִיא רוּחַ פִּי עֶלְיוֹן וְנֹגַהּ כְּבוֹד אֵל. עַל כֵּן כָּל טֻמְאָה לֹא תִקְרַב אֵלֶיהָ:", + "הִיא זֹהַר אוֹר עוֹלָם וּרְאִי זַךְ. אֶל צִדְקַת יְיָ וּדְמוּת טוּבוֹ:", + "לְבַדָּהּ הִיא וְתוּכַל כֹּל בְּעֵינָהּ תַּעֲמֹד וּתְחַדֵּשׁ כָּל דָּבָר. וּלְעֵת תָּבֹא בִנְפָשׁוֹת יְקָרוֹת תַּעַשׂ אֲהוּבֵי אֵל וּנְבִיאִים:", + "כִּי אֵין יְיָ אוֹהֵב אֶת הָאָדָם אִם לֹא יִשְׁקוֹד עַל הַחָכְמָה:", + "בָּרָה הִיא מִן הַשֶּׁמֶשׁ וְעֶלְיוֹנָה מִמַּעֲלוֹת הַכּוֹכָבִים. וְיִתְרוֹן לָהּ עַל הָאוֹר אִם תִּדָּמֶה אֵלָיו:", + "כִּי אַחֲרֵי אוֹר יָבוֹא לָיְלָה. וְהָרִשְׁעָה לֹא תַעַל עַל הַחָכְמָה:" + ], + [ + "מַגִּיעָה בְעֻזָּהּ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. וְנוֹהֶגֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים כְּמִשְׁפָּטָם:", + "אֲהַבְתִּיהָ חִפַּשְׂתִּיהָ מִנְּעוּרָי. שָׁאַלְתִּי לְקַחְתָּהּ לְכַלָּה חוֹלֶה אַהֲבָה הָיִיתִי בְּיָפְיָה:", + "מְקוֹר הוֹדָהּ רָם מְאֹד. כִּי הִיא מְשַׂחֶקֶת לִפְנֵי יְיָ וַאֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים אֲהֵבָהּ:", + "הִיא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל. וְהַמַּבְדֶּלֶת בֵּין דָּבָר לַדָּבָר:", + "אִם הוֹן וְעֹשֶׁר מַאֲוַיֵּי הַחַיִּים. מִי גָּדוֹל מֵחָכְמָה הַמְּבִיאָה אֶת הַכֹּל:", + "וְאִם לְהַצְלִיחַ בְּתַחְבֻּלוֹת. מִי אָמָן טוֹב מִמֶּנָּה בְּכֹל אֲשֶׁר תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:", + "מִי אוֹהֵב צֶדֶק הִנֵּה כָל מַעֲשֶׂיהָ מֵישָׁרִים. כִּי הִיא מְלַמֶּדֶת עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בִּינָהּ וּגְבוּרָה הַטּוֹבִים לַחַיִּים יוֹתֵר מִכָּל הַדְּבָרִים:", + "מִי חָפֵץ לָדַעַת דְּבָרִים רַבִּים הִיא יוֹדַעַת מַה שֶׁהָיָה וְתִשְׁפּוֹט מַה שֶׁיִּהְיֶה. תָּבִין לְשׁוֹן עֲרוּמִים וְתַבִּיעַ חִידוֹת. תֶּחְזֶה הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים טֶרֶם תָּבֹאנָה וְיַלְדֵי הַיָּמִים וְקֹרוֹת הָעִתִּים אֲשֶׁר תִּקְרֶאנָה:", + "אָמַרְתִּי תֵּשֵׁב עִמָּדִי וְנִחְיֶה יַחְדָּו. יָדַעְתִּי כִּי לְטוֹב לִי תְּיָעֵצֵנִי וְתִהְיֶה נֶחָמָתִי בִיגוֹנִי וּבַעֲמָלִי:", + "בְּמַקְהֵלִים יְכַבְּדוּנִי לְמַעֲנָהּ. וּזְקֵנִים יְהַלְּלוּ אוֹתִי אַף כִּי נַעַר אָנֹכִי:", + "בַּמִּשְׁפָּט נָבָר יִמְצָאוּנְנִי. וּמִגְּבוּרָתִי גִּבּוֹרִים יִתְמָהוּ:", + "אִם אַחֲרִישׁ יִדְּמוּ לִי וַאֲדַבְּרָה יַאֲזִינוּ לִי. אִם אוֹסֵף דַּבֵּר יַד לְפֶה יָשִׂימוּ:", + "בַּעֲבוּרָהּ שְׁמִי לְעוֹלָם יִהְיֶה. וְזִכְרִי לְדוֹר דּוֹר לַבָּאִים אַחֲרָי:", + "בָּעַמִּים אֶמְשֹׁלָהּ. וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלַי יִהְיוּ:", + "מְלָכִים אַדִּירִים יִשְׁמְעוּן אֶת שִׁמְעִי וְחָלוּ מִפָּנַי. בִּקְהַל עָם אִישׁ טוֹב אֶהְיֶה וְאִישׁ חַיִל בַּמִּלְחָמָה:", + "אֶתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב בֵּיתִי בָּהּ אֶמְצָא מְנוּחָתִי. כִּי אֵין צַר לִשְׁכֵנָהּ וְאֵין תּוּגָה לְרֵעָהּ רַק רְוָחָה וְשִׁמְחָה:", + "אֶת כָּל זֹאת רָאִיתִי וְנָתַתִּי אֶל לִבִּי. אֲשֶׁר אוֹהֲבֵי חָכְמָה יִחְיוּ לְנָצַח:", + "וְרֵעֶיהָ שָׂשׂוֹן וְשִׁמְחָה יַשִּׂיגוּ. עֹשֶׁר וְהוֹן רַב תָּבִיא בַּעֲמַל יָדֶיהָ דַּעַת בְּמוֹעֲצוֹתֶיהָ וְשֵׁם טוֹב לְשֵׁמַע דְּבָרֶיהָ. וָאֲחַפֵּשׁ אוֹתָהּ לַהֲבִיאָהּ אֵלַי:", + "נַעַר חֶמֶד הָיִיתִי. וְנֶפֶשׁ יְקָרָה נִתְּנָה בִּי:", + "הָלַכְתִּי גָּדֵל וָטוֹב. וְאֶת בְּשָׂרִי לֹא הֶחֱטֵאתִי:", + "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בִּינוֹתִי כִּי נִשְׂגָּבָה הִיא לֹא אוּכַל לָהּ זוּלָתִי אִם יִתְּנֶנָּהּ לִי הָאֱלֹהִים. וְגַם בָּזֹאת חָכְמָתִי עָמְדָה לִי לָדַעַת מֵאַיִן תָּבֹא. וָאֵלֵךְ לִדְרֹשׁ אֶת יְיָ וָאֶתְפַּלֵּל בְּכָל לִבִּי וָאֹמַר:" + ], + [ + "אָנָּא אֱלֹהֵי אֲבוֹתַי אֵל רַחוּם. אֲשֶׁר בִּדְבָרְךָ עָשִׂיתָ אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים:", + "וְאֶת הָאָדָם כּוֹנַנְתָּ בְּחָכְמָתֶךָ. לִמְשׁוֹל בְּכָל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ:", + "לִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק. וְלָדוֹן בְּיִשְׁרַת לֵבָב:", + "תֶּן לִי חָכְמָה הַיּוֹשֶׁבֶת לִפְנֵי כִּסְאֶךָ. וְאַל תַּבְדִּילֵנִי מִמִּסְפַּר בָּנֶיךָ:", + "כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ. אִישׁ רַךְ וּקְצַר יָמִים. וַחֲסַר תְּבוּנוֹת בַּתּוֹרָה וּבַמִּשְׁפָּט:", + "וְגַם אִם אִישׁ בּוֹ יִתַּמָּם. אִם אֵין חָכְמָתְךָ בוֹ מַה הוּא:", + "אַתָּה בָּחַרְתָּ בִּי לְמֶלֶךְ עַל עַמֶּךָ. וּלְשׁוֹפֵט אֶת בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ:", + "וַתֹּאמֶר אֵלַי לִבְנוֹת מִקְדָּשׁ בְּהַר קָדְשֶׁךָ וּמִזְבֵּחַ בִּמְקוֹם שִׁבְתֶּךָ. כְּתַבְנִית מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ אֲשֶׁר הֲכִינוֹת מֵאָז:", + "וְעִמְּךָ הַחָכְמָה הַיּוֹדַעַת מַעֲשֶׂיךָ כִּי הָיְתָה אֶצְלְךָ אָמוֹן כַּאֲשֶׁר יָסַדְתָּ תֵּבֵל. אֶת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ וְהַיָּשָׁר כְּמִצְוֹתֶיךָ תַּעֲשֶׂה:", + "שְׁלַח אוֹתָהּ מִשְּׁמֵי קָדְשֶׁךָ וּמִכִּסֵּא כְּבוֹדֶךָ. תִּהְיֶה עִמָּדִי בִּמְלַאכְתִּי וְאֵדַע אֶת אֲשֶׁר יִיטַב בְּעֵינֶיךָ:", + "כִּי הִיא יוֹדַעַת וּמְבִינָה אֶת כָּל הַדְּבָרִים. תּוֹרֵנִי בְּכָל מִפְעֲלוֹתַי בְּהַשְׂכֵּל וְתִשְׁמְרֵנִי בְהוֹדָהּ:", + "לְמַעַן יֵרָצוּ בְעֵינֶיךָ מַעֲשָׂי. וְאֶמְלוֹךְ בְּצֶדֶק עַל עַמֶּךָ וְאֶכּוֹן לְפָנֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא אָבִי:", + "כִּי מִי יָבִין עֲצַת יְיָ. וּמִי יֵדַע אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ אֱלֹהִים:", + "הֲלֹא מַחְשְׁבוֹת בְּנֵי תְּמוּתָה לֹא נֶאֱמָנוּ. וְתַחְבּוּלוֹתֵינוּ תְּרוֹפַפְנָה:", + "כִּי הַבָּשָׂר הַמֵּת יִכְבַּד עַל הַנָּפֶשׁ. וְאֹהֶל הָאֲדָמָה יָרִיב עִם הַדַּעַת לְהַעֲצִיבָהּ:", + "בְּלִי עָמָל לֹא נַשִּׂיג אֶת אֲשֶׁר בָּאָרֶץ וּבְלִי טֹרַח לֹא נִמְצָא אֶת אֲשֶׁר עוֹמֵד עִמָּנוּ. וּמִי יָבִין מִקָּצֶה וְעַד קָצֶה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם:", + "מִי הֵבִין עֲצָתְךָ טֶרֶם נָתַתָּ לוֹ חָכְמָה. וְעַד לֹא שָׁלַחְתָּ אֵלָיו רוּחַ קָדְשְׁךָ מִמְּרוֹמִים:", + "כִּי בָהּ יִכּוֹנוּ אָרְחוֹת יֹשְׁבֵי תֵּבֵל. וְיִלְמְדוּ בְּנֵי אָדָם לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ וְיִהְיוּ נוֹשָׁעִים בַּחָכְמָה:" + ], + [ + "הִיא שָׁמְרָה אֶת אֲבִי כָל בְּנֵי תֵבֵל הָרִאשׁוֹן בְּהִבָּרְאוֹ לְבַדּוֹ מֵאָז. וַתְּקִימֵהוּ מִמַּפַּלְתּוֹ:", + "וַתִּתֶּן לוֹ עוֹז לִמְשׁוֹל בְּכָל הַמַּעֲשִׂים:", + "וְהַחוֹטֵא אִישׁ חֵמוֹת סָר מִמֶּנָּה וְיֹאבַד. כִּי הֱסִיתוֹ יִצְרוֹ לְרַצֵּחַ אֶת אָחִיו:", + "וּבְהִשָּׁחֵת הָאָרֶץ לְמַעֲנוֹ מִמֵּי הַמַּבּוּל הִמְלִיטָהּ הַחָכְמָה. וַתְּנַהֵג אִישׁ צַדִּיק עַל עֵץ קַל:", + "וּלְעֵת נָפוֹצוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יָזְמוּ לִקְשׁוֹר קָשֶׁר וַתֵּדַע צַדִּיק יְשַׁר לֵב וַתַּעֲמִידֵהוּ לִפְנֵי יְיָ וַתַּחְגְּרֵהוּ עוֹז וּבִטְחָה כִּי אֲהֵבַתְהוּ כִּבְנָהּ:", + "וּבְיוֹם אֲבוֹד רְשָׁעִים וַתַּצֵּל צַדִּיק בְּנוּסוּ מִפְּנֵי הָאֵשׁ אֲשֶׁר תֵּרֵד עַל חֲמֵשֶׁת הֶעָרִים:", + "לְעֵדָה עַל פִּשְׁעֵיהֶם הָאָרֶץ הַהֲפוּכָה תֶּעֱשַׁן לְעוֹלָם וְעֵצֶיהָ עֲצֵי מַאֲכָל לֹא יַבְשִׁילוּ פְרִיהֶם. וּנְצִיב מֶלַח נִצָּב מַצֶּבֶת נֶפֶשׁ לָא אֵמוּן בָּהּ:", + "כִּי אֵין דַּי לְבוֹזֵי חָכְמָה בָּרָעָה אֲשֶׁר לְהֵטִיב לֹא יָדָעוּ. אֲבָל גַּם מַזְכֶּרֶת אִוַּלְתָּם יַנִּיחוּ לַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם לְבַל יִכָּשְׁלוּ גַּם אֵלֶּה כָמוֹהֶם:", + "וְהַחָכְמָה הוֹשִׁיעָה אֶת מְכַבְּדֶיהָ מֵעָנְיָם:", + "הִיא הוֹלִיכָה בְדֶרֶךְ יָשָׁר אִישׁ צַדִּיק בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי חֲמַת אָחִיו. וַתַּרְאֵהוּ אֵת מַמְלֶכֶת יְיָ וַתּוֹפַע עָלָיו דַּעַת קְדוֹשִׁים וַתַּעֲשִׁירֵהוּ בַעֲמָלוֹ וַתַּרְוִיחֵהוּ בִיגִיעַ כַּפּוֹ:", + "וַתִּהְיֶה עִמּוֹ וַתַּצְלִיחֵהוּ. לְעֵינֵי רָעֵי עַיִן אֲשֶׁר הֵתַלּוּ בוֹ:", + "וַתִּצְּרֵהוּ מֵאוֹיְבָיו וַתַּבְטִיחֵהוּ מֵאֲשֶׁר אָרְבוּ לוֹ. וַתָּשִׁיר אוֹתוֹ בַמִּלְחָמָה קָשָׁה וַיֵּדַע כִּי יִרְאַת יְיָ תָּעוֹז מִכֹּל:", + "לֹא עָזְבָה צַדִּיק לְעֵת נִמְכַּר. וַתַּחְשׂוֹךְ אוֹתוֹ מֵחֲטוֹא וַתֵּרֵד עִמּוֹ אֶל הַסֹּהַר:", + "לֹא נְטָשַׁתְהוּ בַּבּוֹר עַד הֵבִיאָה לוֹ שֵׁבֶט מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה בָרוֹדִים בּוֹ. וַתִּתֶּן מְחַרְפָיו לִמְפִיחֵי שֶׁקֶר וַתַּעַשׂ לוֹ שֵׁם עוֹלָם:", + "וַתּוֹצִיא גַּם הִיא עַם קָדוֹשׁ וְזֶרַע אֱמֶת. מִן הַגּוֹי אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם:", + "וַתָּבֹא בְנֶפֶשׁ עֶבֶד יְיָ. וַיָּקָם לִפְנֵי מְלָכִים אַדִּירִים בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים:", + "עֲמַל קְדוֹשִׁים גָּמָלָה וַתַּפְלִיא לַנְּחֹתָם בַּדָּרֶךְ. וַתְּהִי לָהֶם יוֹמָם מַחְסֶה וְלַיְלָה אוֹר כְּאוֹר הַכּוֹכָבִים:", + "וַתַּעֲבִירֵם בְּיַם סוּף. וַתַּנְחֵם בְּמַיִם אַדִּירִים:", + "אֶת אוֹיְבֵיהֶם טִבְּעָה בַיָּם. וְאוֹתָם הֶעֱלְתָה מִמְּצוּלוֹת עֲמֻקוֹת:", + "וַיָבֹזּוּ יְשָׁרִים אֶת רְשָׁעִים וַיָּשִׁירוּ לְשֵׁם קָדְשְׁךָ יְיָ. וַיְהַלְּלוּ יַחְדָּו אֶת יָדְךָ הַגְּדוֹלָה:", + "כִּי הַחָכְמָה פָּתְחָה פִי אִלְּמִים. וּלְשׁוֹן יְלָדִים לִמְּדָה לְדַבֵּר צָחוֹת:" + ], + [ + "וַתַּצְלִיחַ אֶת דַּרְכֵיהֶם בְּיַד נָבִיא:", + "וַיֵלְכוּ בַּמִּדְבָּר אֵין יוֹשֵׁב. וַיִטְּעוּ אָהֳלֵיהֶם בִּמְקוֹמוֹת לֹא עָבַר בָּם אִישׁ:", + "וַיָקוּמוּ נֶגֶד אוֹיְבֵיהֶם. וַיִנָּקְמוּ מִצָּרֵיהֶם:", + "וַיִצְמְאוּ וַיִתְפַּלְּלוּ אֵלֶיךָ. וַיֻתַּן לָהֶם מַיִם מִן הַצּוּר. וּרְוָיָה לִצְמָאָם מִן הַחַלָּמִישׁ:", + "בַּדָּבָר נִשְׁפְּטוּ בוֹ צָרֵיהֶם. הוֹשַׁעְתָּ אֵלֶּה בַּצַּר לָהֶם:", + "כִּי נִבְהֲלוּ אוֹיְבֵיהֶם לִרְאוֹת דַּם נִבְאַשׁ תַּחַת מֵי נְהָרִים נוֹזְלִים. לְהַכְלִים אוֹתָם עַל מִצְוֹתָם אֲשֶׁר צִוּוּ לְהָמִית כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד:", + "וּלְאֵלֶּה נָתַתָּ מַיִם רַבִּים. לֹא הוֹחִילוּ לָמוֹ:", + "וּבִצְמָאָם אֲשֶׁר צָמְאוּ. הוֹדַעְתָּ לָהֶם מַחֲלַת צָרֵיהֶם מֶה הָיָתָה:", + "וְכֵן כְּפַעַם בַּפַּעַם בַּהֲצִירְךָ לָהֶם לְנַסּוֹתָם בְּרַחֲמֶיךָ. הִכִּירוּ דְוֵי הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בַּמּוֹרְדִים הַנִּשְׁפָּטִים בְּאַפֶּךָ:", + "כִּי אֶת אֵלֶּה נִסִּיתָ כָאָב לְלַמְּדָם דָּעַת וְאֵלֶּה שָׁפַטְתָּ כְמֶלֶךְ עַז וַתַּאֲשִׁימֵם:", + "גַּם הָרְחוֹקִים נִוָּסֵּרוּ כְּמוֹ הַקְּרוֹבִים:", + "לִסְפּוֹת עַל צָרָתָם כִּי עַתָּה נָהָמוּ. וַיִזְכְּרוּ אֶת אֲשֶׁר עָבַר עֲלֵיהֶם:", + "בְּשָׁמְעָם כִּי הֵטִיב עִם אֵלֶּה. בַּדָּבָר הֵרַע לָהֶם בּוֹ יָדְעוּ אֶת יְיָ:", + "וּבְהַשְׂכִּילָם מַה נַעֲשֶׂה הִשְׁתָּאוּ. כִּי הַמַּפְלֶה בֵּין צְמָאָם לְצִמְאוֹן צַדִּיקִים לְפָנִים עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת הִגִּיעַ וַיְהִי בְעֵינֵיהֶם לָבוּז:", + "אַחֲרֵי כֵן הֱשִׁיבוֹתָ לָהֶם גְּמוּל עַל מַחְשְׁבוֹת יֵצֶר לְבָבָם הָרָע. שֶׁהֵמָּה הִדִּיחוּם לַעֲבֹד לְזוֹחֲלֵי עָפָר וּלְכָל חַיּוֹת רָעוֹת אֵין דַּעַת בָּם וְתַשְׁלִיחַ בָּם עָרֹב רַב אֵין דַּעַת בָּם לְהִנָּקֵם מֵהֶם:", + "לְמַעַן יָבִינוּ כִּי פֹעַל אָדָם יְשֻׁלַּם לוֹ. בַּדָּבָר אֲשֶׁר זָדָה בּוֹ:", + "כִּי יָדְךָ הַיְכֹלָה כֹל אֲשֶׁר בָּרְאָה תֵבֵל מֵאָיִן. לֹא יִפָּלֵא מִמֶּנָּה לְהַשְׁלִיחַ בָּם דֻּבִּים רַבִּים וַאֲרָיוֹת גֵּאִים:", + "אוֹ יִבָּרְאוּן עַתָּה חַיּוֹת רָעוֹת מְלֵאוֹת חֵמָה לֹא הָיוּ כְמוֹהֶם מֵאָז. יַטִּילוּ תַרְעֵלָה בוֹעֶרֶת כָּאֵשׁ וּלְהָבִים מַחֲרִידִים מֵעֵינֵיהֶם:", + "וּמִלְּבַד כִּי מֵרוֹב כֹּחָם יַחְדָּו יִשָּׁמֵדוּ. גַּם מִפַּחַד מַרְאֵיהֶם יֹאבֵדוּ:", + "וְאִם גַּם אֵין זֹאת הֲלֹא אִם תִּשּׁוֹף בָּם יִיבָשׁוּ כִּי תִרְדְּפֵם בְּנִקְמָתְךָ תְּכַלֵּם בְּרוּחֲךָ הַקָּשָׁה. אַךְ אַתָּה הֱכִינוֹתָ אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים בְּמִדָּה בְּמִסְפָּר וּבַמִּשְׁקָל:", + "כִּי בְכֹחֲךָ כָּל עֵת לְהַפְלִיא בִגְבוּרָתְךָ נִפְלָאוֹת בַּכֹּל וְעִם כֹּל. וּמִי יַעֲמוֹד לִפְנֵי זְרוֹעַ עֻזֶךָ:", + "הִנֵּה תֵבֵל כֻּלָּהּ לְפָנֶיךָ כַּשַּׁחַק מֹאזְנָיִם. וּכְטִפַּת טַל הַנּוֹפֶלֶת בַּבֹּקֶר עַל הָאָרֶץ:", + "אַךְ אַתָּה מְרַחֵם עַל כֹּל בַּעֲבוּר כִּי תוּכַל כֹּל. דָּמִיתָ כְּאֵינְךָ רוֹאֶה אֶת חַטֹּאת בְּנֵי אָדָם לְמַעַן יִנָּחֲמוּ עֲלֵיהֶן:", + "כִּי אַתָּה אוֹהֵב אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים וְלֹא תִמְאַס דָּבָר מִכָּל אֲשֶׁר עָשִׂיתָ. לוּ מְאַסְתָּם מֵאָז לֹא יְצַרְתָּם:", + "וְאֵיךְ יָקוּם דָּבָר לֹא תַחְפּוֹץ בּוֹ. וְאֵיךְ דָּבָר לֹא צִוִּיתָ לִהְיוֹת יֶהִי:", + "אֲבָל אַתָּה מְרַחֵם עַל כֹּל. בַּעֲבוּר כִּי לְךָ הֵמָּה יְיָ הָאוֹהֵב כָּל נָפֶשׁ:" + ], + [ + "כִּי רוּחֲךָ הַמְּחַיֶּה כֹּל. בַּכֹּל הוּא:", + "עַל כֵּן מְעַט מְעַט תּוֹכִיחַ אֶת הַנִּכְשָׁלִים. וְאֶת אָזְנָם תְּגַלֶּה לְהַזְכִּירָם עֲוֹנוֹתֵיהֶם לְמַעַן יַעַזְבוּ פִּשְׁעֵיהֶם וְיֶחֱסוּ בְּךָ יְיָ:", + "וְכַאֲשֶׁר שָׂנֵאתָ אֶת הַיּוֹשְׁבִים הָרִאשׁוֹנִים. אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ הַטּוֹבָה:", + "עַל דְּבַר אֲשֶׁר הִטַמָּאוּ בְּכִשּׁוּפֵיהֶם. גַּם זָבְחוּ זִבְחֵי מֵתִים:", + "מְמִיתִים אֶת בְּנֵיהֶם בְּאַכְזְרִיּוּת רָב. וַיֹאכְלוּ בְחַגֵּיהֶם אֶת הַחֲלָבִים מִבְּשַׂר הָאָדָם וְאֶת הַדָּם זָרְקוּ לְגִלּוּלֵיהֶם בְּיַד כֹּהֲנֵיהֶם הַשִּׁכּוֹרִים:", + "וְהָאָבוֹת מְרַצְּחִים אֵלֶּה הַנְּפָשׁוֹת הָעֲשׁוּקוֹת וְאֵין עוֹזֵר לָהֶם. וַתָּקָץ בָּם בַּעֲבוּר תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם וַתֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם בְּיַד אֲבוֹתֵינוּ:", + "לְמַעַן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָהַבְתָּ מִכָּל הָאֲרָצוֹת. תִּהְיֶה נַחֲלַת צְבִי לִבְנֵי אֱלֹהִים:", + "וּבְכָל זֹאת חַסְתָּ עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ אָדָם הֵם. וֲתִּשְׁלַח אֶת הַצִּרְעָה וַתָּרָץ לִפְנֵי צִבְאוֹתֶיךָ לְכַלּוֹתָם מְעַט מְעָט:", + "לֹא מִבְּלִי יָכָלְתָּ לַהַדוֹךְ רְשָׁעִים תַּחַת צַדִּיקִים בַּמִּלְחָמָה. אוֹ לְשַׁכְּלָם בְּחַיָּה רָעָה אוֹ בְדָבָר אַחֵר לְהַשְׁחִיתָם עַד כַּלֵּה:", + "אַךְ בְּהַכּוֹתְךָ אוֹתָם מְעַט מְעַט נָתַתָּ לָהֶם יָד לְהִתְנֶחָם. וְאִם לֹא נֶעְלָם מִמְּךָ כִּי הֵם זֶרַע מְרֵעִים וְרָעָתָם בְּקָרְבָּם שֹׁרָשָׁה וְלֹא יֵהָפֵךְ לְבָבָם לְעוֹלָם:", + "כִּי אָרוּר זַרְעָם מֵרֵאשִׁית. וְלֹא מִפְּנֵי כִּי יָרֵאתָ מִדָּבָר הֱנִיחוֹתָ לָהֶם בְּפִשְׁעֵיהֶם:", + "כִּי מִי יִשְׁאָלְךָ מֶה עָשִׂיתָ וּמִי זֶה יַרְשִׁיעַ מִשְׁפָּטֶיךָ. מִי יָרִיב עִמְּךָ כִּי תַשְׁמִיד גּוֹיִם יָצַרְתָּ וּמִי יִתְיַצֵּב לְפָנֶיךָ לִנְקֹם נִקְמַת אֲנָשִׁים רְשָׁעִים:", + "הֲלֹא אֵין אֱלוֹהַּ מִבִּלְעָדֶיךָ הַמַּשְׁגִּיחַ עַל כֹּל. אֲבָל הֶרְאִיתָנוּ כִּי אֵין עָוֶל בְּמִשְׁפָּטֶיךָ:", + "אֵין מֶלֶךְ וְאֵין מוֹשֵׁל יָרִים פָּנָיו אֵלֶיךָ. מִפְּנֵי מִשְׁפָּטֶיךָ עִם אֵלֶּה:", + "יַעַן כִּי צַדִּיק אַתָּה תִּמְלֹךְ בְּצֶדֶק עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים. עַל דַּעְתְּךָ לֹא נָאוָה לְהוֹדְךָ לְהַרְשִׁיעַ אֶת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ רָשָׁע לָמוּת:", + "כִּי גְּבוּרוֹתֶיךָ בִּנְתִיבוֹת מִשְׁפָּט. וּבַעֲבוּר שָׁאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל תַּחְמוֹל עַל כֻּלָּם:", + "אֶת זְרוֹעַ עֻזְּךָ תַּחְשׂוֹף אִם לֹא יַאֲמִינוּ כִּי לִגְבוּרָתְךָ אֵין תִּכְלָה. וְאַתָּה מְשַׁלֵּם גַּאֲוַת מִתְחַכְּמִים:", + "וְאִם תָּמִיד הָעֹז כֻּלּוֹ בְּיָדֶךָ. תִּשְׁפּוֹט אוֹתָנוּ בְּפֶלֶס וּתְנַהֲלֵנוּ בְּרַחֲמִים רַבִּים כִּי אִם תַּחְפּוֹץ תּוּכָל:", + "וּבְפָעֳלֶיךָ אֵלֶּה לִמַּדְתָּ אֶת עַמֶּךָ כִּי יְפַלֵּס צַדִּיק אָרְחוֹתָיו. וּבְתִתְּךָ לָהֶם יַד לָשׁוּב מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם מִלֵּאתָ אֶת בָּנֶיךָ תִּקְוָה טוֹבָה:", + "כִּי אִם אֶת שׂוֹנְאֵי בָנֶיךָ אֲשֶׁר הָיָה בָהֶם מִשְׁפַּט מָוֶת בְּחַטֹּאתָם שָׁפַטְתָּ בְחֶמְלָה רַבָּה. לָתֵת לָהֶם יַד וּמוֹעֵד לְרַפֵּא מְשׁוּבָתָם:", + "מַה יִגְדַּל חַסְדְּךָ כִּי תָבִיא בַמִּשְׁפָּט אֶת בָּנֶיךָ. אֲשֶׁר הֲקִימוֹת עִם אֲבוֹתֵיהֶם אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם:", + "לָכֵן אִם אוֹתָנוּ תִּשְׁפּוֹט שָׁפוֹט אֶלֶף פְּעָמִים כָּכָה תַּכֶּה אֶת אוֹיְבֵינוּ בְּכָל מַכּוֹתֶיךָ. כִּי אִם תִּשְׁפְּטֵנוּ זֵכֶר רַב טוּבְךָ נִזְכּוֹר וְאַחֲרֵי נִשְׁפַּטְנוּ נְיַחֵל לְרַחֲמִים:", + "וְלָכֵן גַּם רְשָׁעִים אֵלֶּה אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל. שָׁפַטְתָּ בְּיַד תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם:", + "כִּי בַעֲקַלְקַלּוֹת אָרְחוֹתֵיהֶם הִרְחִיקוּ לָלֶכֶת. וְגַם בְּהֵמוֹת מָאֲסוּ בָם צָרֵיהֶם עָשׂוּ לָהֶם לֵאלֹהִים. וַיְפֻתּוּ כְמוֹ נְעָרִים קְטַנִּים אֵין תְּבוּנָה בָּם:", + "וּלְמַעַן תִּתְעַלֵּל בָּהֶם וַתַּעַשׂ גַּם אַתָּה עִמָּהֶם בְּמִשְׁפָּטֶיךָ. כְּעִם נְעָרִים קְטַנִּים חִסְרֵי לֵב:", + "וְכַאֲשֶׁר לֹא שָׁעוּ לְדִבְרֵי תַעֲלוּלִים אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתָּ בָּהֶם לְהַזְהִיר אֶתְהֶם. נוֹדַע לָהֶם מִשְׁפַּט אֱלֹהִים:", + "בְּהִוָּסְרָם בְּיַד אֵלֶּה אֲשֶׁר אָמְרוּ אֱלֹהִים הֵמָּה. עַל אַפָּם וְעַל חֲמָתָם הוֹדוּ בְלִבָּם לַאֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ בוֹ לְפָנִים:", + "וַיַאֲמִינוּ כִּי הוּא אֵל אֱמֶת. וְכִי לְמַעַן זֹאת כִּלָּיוֹן חָרוּץ נִתַּךְ עֲלֵיהֶם:" + ], + [ + "אָמְנָם כֵּן הוּא. אַךְ לַהֶבֶל דָּמוּ בְנֵי אָדָם אֲשֶׁר אֵין בָּם דַּעַת אֱלֹהִים. כִּי אֵינָם יוֹדְעִים אֶת יְיָ וְטוּבוֹ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם לֹא הִכִּירוּ אֶת הַיֹּצֵר וְאִם הִבִּיטוּ אֶל מַעֲשָׂיו:", + "וַיְהִי לְהֵפֶךְ. כִּי אָמְרוּ אֵשׁ אוֹ רוּחַ אוֹ סַעַר אוֹ חוּג הַכּוֹכָבִים אוֹ מַיִם שֹׁטְפִים אוֹ מְאוֹרוֹת הַשָּׁמַיִם הֵם הָאֱלֹהִים הַמֹּשְׁלִים בָּאָרֶץ:", + "וְאִם תִּפְאֶרֶת דְּבָרִים אֵלֶּה הִשִּׁיאָם לְהַאֲמִין כִּי אֱלֹהִים הֵם. אֵיךְ לֹא הֵבִינוּ מָה רָם אֲשֶׁר מִמַּעַל לָהֶם אֲדוֹן הַתִּפְאֶרֶת אֲשֶׁר עָשָׂם:", + "וְאִם עַל כֹּחָם וּגְבוּרָתָם תָּמָהוּ. מַדּוּעַ לֹא הִשְׂכִּילוּ מָה רַב כֹּחַ יוֹצְרָם:", + "כִּי בְּהִתְמַשֵּׁל הַיּוֹצֵר אֶל מַעֲשָׂיו. מִכֹּחַ כֻּלָּם וּמִתִּפְאַרְתָּם יֵרָאֶה דְּמוּת כְּבוֹדוֹ:", + "וּפֶן תֹּאמַר לֹא יֶאְשְׁמוּ עַל זֹאת. כִּי אֶת יְיָ בִּקְשׁוּ וְלָבֹא עַד תְּכוּנָתוֹ חָפְצוּ וַיִכָּשֵׁלוּ:", + "כִּי עוֹדָם תָּרִים בְּמִפְעֲלוֹתָיו נִלְכְּדוּ לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם. כִּי טוֹבִים הָיוּ כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ:", + "לֹא כֵן הוּא. וְלֹא יְכֻפַּר לָהֶם הַדָּבָר הַזֶּה:", + "כִּי אִם יָסְפוּ דַּעַת וַיָבִינוּ מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ. עַל מֶה לֹא הִשִּׂיגוּ חִישׁ מַהֵר אֶת אָדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵל:", + "וְאֵלֶּה נִבְזִים כֻּלָּם אֲשֶׁר קָרְאוּ בְּשֵׁם אֱלֹהִים לְכָל מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. זָהָב וָכֶסֶף הֶעָשׂוּי בְּכָל מְלֶאכֶת מַעֲשֶׂה. תַּבְנִית כָּל חַיָּה וְאֶבֶן דּוּמָם אֲשֶׁר פָּסְלוּ קַדְמוֹנִים וַיָשִׂימוּ כִסְלָם בִּדְבָרִים מֵתִים:", + "וּכְמוֹ כֵן חָרָשׁ עֵצִים יִכְרָת לוֹ עֵץ רַעֲנָן וִיפַצְּלֵהוּ מִסָּבִיב לוֹ. וְיַעַשׂ מֵחֶצְיוֹ כָּל כֶּלִי לְצָרְכֵי בֵיתוֹ:", + "וְעַל חֶצְיוֹ יְבַשֵּׁל בְּשַׂר אֲרוּחָתוֹ לִשְׂבֹּעַ:", + "וּשְׁאֵרִיתוֹ אֲשֶׁר לֹא יִצְלַח לַכֹּל מְעֻקָּל וְרָקָב בּוֹ. כְּכַלֹּתוֹ אֶת מְלַאכְתּוֹ יַקְצִיעֵהוּ וִיתָאֲרֵהוּ כְּחָכְמָתוֹ וְיַעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ:", + "אוֹ יַעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית חַיָּה רָעָה. בַּשָּׁנִי יְיַפֵּהוּ וּבַצְּבָעִים יְכַסֶּה אֶת כְּתָמָיו:", + "יַעֲשֶׂה בַּיִת לִכְבוֹדוֹ. וְיוֹשִׁיבֵהוּ אֶל הַחוֹמָה וִיחַזְּקֵהוּ בַּבַּרְזֶל:", + "הֵטִיב לִרְאוֹת לְהָכִין פִּסְלוֹ בַּל יִמּוֹט. יָדַע כִּי לֹא יוּכַל מַלֵּט נַפְשׁוֹ כִּי פֶסֶל הוּא וְעַל זוּלָתוֹ יִשָּׁעֵן:", + "וְלֹא יִכָּלֵם לְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו בְּעַד קִנְיָנָיו בְּעַד אִשְׁתּוֹ וּבְעַד בָּנָיו. וּלְדַבֵּר לְדָבָר אֲשֶׁר כָּל רוּחַ אֵין בּוֹ:", + "יִתְחַנֵּן אַל הֶחָלָשׁ לֵאמֹר רְפָאֵנִי. יֶעְתַּר לַמֵּת הַחַיֵינִי יְבַקֵּשׁ עֶזְרָה מִלֹּא יָדַע עַד מָה:", + "יִשְׁאַל עַל דַּרְכּוֹ מֵאֲשֶׁר לֹא יָמִישׁ מִמְּקוֹמוֹ. וּמֵאֲשֶׁר לֹא יְמַשֵּׁשׁ יִשְׁאַל כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לַעֲבֹד עֲבוֹדָה וְלִהְיוֹת אָמָן:" + ], + [ + "וְיֵשׁ יָכִין אֳנִיָּה לַעֲבוֹר יַמִּים בֵּין גַּלִּים. וְיִצְעַק לָעֵץ בָּזוּי מְאֹד מִן הָאֳנִיָּה הַנּוֹשֵׂאת אוֹתוֹ:", + "אַהֲבַת הַהוֹן הִשְׁכִּילָה לַעֲשׂוֹת אֳנִיָּה. וּבְחָכְמַת הֶחָרָשׁ נִבְנָתָה:", + "אֲבִי־כֹל הֲלֹא פְקֻדָּתְךָ תוֹלִיכֶנָּה. כִּי אַתָּה נָתַתָּ בַּיָּם דֶּרֶךְ וְנָתִיב בָּטוּחַ בְּתוֹךְ גַּלָּיו:", + "לְהוֹדִיעַ כִּי תוֹשִׁיעַ בְּכָל מָקוֹם. וְלוּ יֵרֵד בּוֹ אִישׁ בְּלִי כְלִי מַעֲשֶׂה:", + "וְיַעַן לֹא חָפַצְתָּ שֶׁתִּהְיֶינָה מְפְעֲלוֹת חָכְמָתֶךָ לְתֹהוּ. עָשִׂיתָ זֹאת שֶׁיִּתְּנוּ בְנֵי אָדָם נַפְשָׁם בְּעֵץ קַל וְיַעַבְרוּ בָאֳנִיּוֹת בְּמַיִם אַדִּירִים וְיִנָּצְלוּ:", + "גַּם מִקֶּדֶם כַּאֲשֶׁר נִשְׁמְדוּ הַנְּפִילִים אַנְשֵׁי הַשֵּׁם הַנִּשְׁאָרִים אָז לְהַפְרוֹת תֵּבֵל. נִמְלְטוּ בְתֵבַת עֵץ נְהוּגָה בְיָדֶךָ לְהַשְׁאִיר זֶרַע עַל הָאָרֶץ:", + "כִּי הָעֵץ הֶעָשׂוּי לִפְעֻלַּת צֶדֶק בָּרוּךְ הוּא:", + "וְאָרוּר עֵץ מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם כָּמוֹהוּ כֶחָרָשׁ עוֹשֵׂהוּ. זֶה עַל דְּבַר אֲשֶׁר עָשָׂהוּ וְזֶה כִּי אֶפֶס הוּא וַיִקָּרֵא בְשֵׁם אֱלֹהַּ:", + "כִּי הָרָשָׁע וְרִשְׁעוֹ. תּוֹעֲבַת יְיָ גַּם שְׁנֵיהֶם:", + "עַל כֵּן יַחְדָּו יִשָּׁמֵדוּ. הַמַּעֲשֶׂה וְעוֹשָׂיו:", + "כִּי הִנֵּה יוֹם בָּא לִשְׁפּוֹט אֶת כָּל אֱלִילֵי הַגּוֹיִם. עַל דְּבַר אֲשֶׁר הָפְכוּ אֶת מַעֲשֵׂי יְיָ לִקְלָלָה לְהַשְׁחִית בָּם נַפְשׁוֹת בְּנֵי הָאָדָם. וְשָׂמוּם כְּלֶכֶד לִלְכּוֹד בָּם רַגְלֵי הָאֱוִילִים:", + "כִּי תַּחְבּוּלַת אֱלִילִים מְקוֹרָהּ מֵרוּחַ זְנוּנִים וּמִדֶּרֶךְ מָשְׁחָת:", + "מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ. וְעַד עוֹלָם לֹא יִהְיוּ:", + "רוּם עֵינֵי הָאָדָם הֱבִיאָם בָּאָרֶץ. וּבְיַעַן מְעַט יְמֵיהֶם עַל כֵּן יָזְמוּ לַעֲשׂוֹתָם:", + "כִּי הָאַב אֲשֶׁר הִתְעַצֵּב עַל בְּנוֹ כַּאֲשֶׁר מֵת פִּתְאוֹם בְּלֹא עִתּוֹ. כְּהָצֵר לוֹ עָשָׂה אֶת תַּבְנִיתוֹ וַיַּעַשׂ לֵאלֹהָיו אָדָם מֵת וַיְצַו לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ לִזְבֹּחַ לוֹ וּלְעָבְדוֹ:", + "וּבְרוֹב הַיָּמִים הִתְחַזֵּק הַמִּנְהָג הָרָע הַזֶּה וַיָּשִׂימוּ אוֹתוֹ הַמְּלָכִים לְחֹק. וַיְצַוּוּ לְכַבֵּד אֶת הַפְּסִילִים:", + "כִּי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר גָּרוּ בְאֶרֶץ רְחוֹקָה וְלֹא יָכְלוּ לְכַבֵּד אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיַעֲשׂוּ פֶסֶל כְּתַבְנִית הַמֶּלֶךְ הַחַי אֲשֶׁר עָבָדוּ. לְהַחֲנִיפוֹ בְאַהֲבָתָם מֵרָחוֹק כְּמִקָּרוֹב:", + "וְגַם גַּאֲוַת הֶחָרָשׁ אִמְּצָה אֶת לְבַב הָאֱוִילִים. לַעֲבוֹד אֶת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת:", + "אוּלַי מְגַמַּת הֶחָרָשׁ הָיְתָה לִמְצוֹא חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ. וַיִתְאַמֵּץ לַעֲשׂוֹת תֹּאַר הַתַּבְנִית שָׁלֵם כְּתָאֳרוֹ:", + "וּלְבַב דַּלַּת הָעָם אֲשֶׁר נִפְתֶּה מִיּוֹפִי הַמְּלָאכָה. נָתְנוּ הוֹד אֱלוֹהַּ לַאֲשֶׁר כִּבְּדוּ לְפָנִים כְּאָדָם:", + "וַיְהִי זֹאת כְּמוֹקֵשׁ לְרַגְלֵי בְנֵי אָדָם. כִּי מִכֹּבֶד עוֹל וּמֵאַכְזָרִיּוֹת הַמּוֹשְׁלִים בָּם קָרְאוּ בְשֵׁמוֹת לָעֵצִים וְלָאֲבָנִים לֹא יִקָּרֵא בָהֶם כָּל יְצוּר:", + "וַיְהִי נָקֵל בְּעֵינֵיהֶם כִּי חָדְלוּ לָדַעַת אֶת הָאֱלֹהִים. אֲבָל כַּאֲשֶׁר רָגְשׁוּ לָלֶכֶת בְּאִוַּלְתָּם קָרְאוּ לָרָעוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּשֵׁם הַשָּׁלוֹם:", + "כִּי כָּכָה יַעַבְדוּם. זוֹבְחִים אֶת בְּנֵיהֶם אוֹ יִטַּמָּאוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אוֹ זוֹלְלִים וְסוֹבְאִים בְּהוֹלֵלוּת נָכְרִיָּה:", + "לֹא שָׁמְרוּ דֶּרֶךְ הַחַיִּים וְלֹא נָשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים כַּמִּשְׁפָּט. אַךְ זֶה מְרַצֵּחַ רֵעֵהוּ בְּעָרְמָה וְזֶה יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת עֲמִיתוֹ לְהַאֲדִיב נַפְשׁוֹ:", + "הַכֹּל חֻבָּר יַחְדָּו בְּאִוַּלְתָּם. דַּם וְרֶצַח גֶּזֶל וּמִרְמָה מָשְׁחַת וּמֶרֶד מְהוּמָה וְאָלָה וְלִצְרוֹר לַאֲנָשִׁים טוֹבִים:", + "נְבָלָה וְהַכְאֵב לֵב תּוֹעֲבַת קָדֵשׁ גַּם לָקַחַת הַנָּשִׁים בְּחָזְקָה. גַּם נִאוּף גַּם זְנוּת כָּל אֵלֶּה נָהֲגוּ בֵּינֵיהֶם:", + "כִּי עֲבוֹדַת הָאֱלִילִים יִמָּחוּ שְׁמוֹתָם. רֵאשִׁית סִבַּת וְתַכְלִית כָּל רָע:", + "בְּחַגֵּיהֶם מִשְׁתַּכְּרִים מִתְנַבְּאִים סָרָה. נוֹהֲגִים בְּדֶרֶךְ רָע וְנִשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר:", + "כִּי בַעֲבוּר יַאֲמִינוּ בָאֱלִילִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם רוּחַ חַיִּים. לֹא יָגוּרוּ מֵרַע בְּהִשָּׁבְעָם בָּם לַשָּׁקֶר:", + "וְעַל שְׁתֵּיהֶן יִשָּׁפְטוּ בְצֶדֶק. עַל חָשְׁבָם רַע עַל יְיָ וְעַל הִשָּׁבְעָם בְּמִרְמָה לַשָּׁקֶר לְהַבְזוֹת כָּל קֹדֶשׁ:", + "לֹא בְכֹחַ אֵלֶּה אֲשֶׁר יִשָּׁבְעוּ בָּם. אֲבָל נִקְמַת צֶדֶק הַמִּתְנַקֶּמֶת בְּיוֹם מִשְׁפָּט מֵרְשָׁעִים תַּעֲשֶׂה זֹאת:" + ], + [ + "וְאַתָּה אֱלֹהֵינוּ בָּרוּךְ נֶאֱמָן אֶרֶךְ אַפַּיִם. וְאַתָּה מְנַהֵג כָּל יְצוּר בְּרַחֲמֶיךָ:", + "וְאַף אִם נֶחֱטָא לְךָ אֲנַחְנוּ כִּי יָדַעְנוּ אֶת כֹּחֶךָ. וּבַעֲבוּר יָדַעְנוּ כִּי לְךָ אֲנַחְנוּ לֹא נֶחֱטָא:", + "כִּי דַּעַת אוֹתְךָ צְדָקָה. וְהַשְׂכֵּל בַּאֲמִתְּךָ שֹׁרֶשׁ הַחַיִּים:", + "וְתַחְבּוּלוֹת בְּנֵי אָדָם הָרָעוֹת לָא רִמּוּנוּ. וְלֹא הַבְלֵי מְלֶאכֶת הַצּוֹבְעִים תַּבְנִית צָבוּעַ בִּצְבָעִים שׁוֹנִים:", + "מַרְאֵהוּ יָעִיר חֵפֶץ אֱוִילִים. הַחֲפֵצִים בְּצֶלֶם דּוּמָם אֵין רוּחַ בְּקִרְבּוֹ:", + "הָאוֹהֲבִים מְלֶאכֶת אָוֶן תִּקְוָתָם כָּמוֹהֶם תִּהְיֶה. עוֹשֵׂיהֶם מְבַקְּשֵׁיהֶם וְעוֹבְדֵיהֶם:", + "כִּי יוֹצֵר חֶרֶשׂ יִיגַע לָלוּשׁ חֹמֶר רַךְ לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ כָּל כְּלִי מַעֲשֶׂה. מִקְצָתוֹ יַעֲשֶׂה כֵּלִים נִכְבָּדִים וּמִקְצָתוֹ יַעֲשֶׂה כֵלִים נִקְלִים וְכַטּוֹב בְּעֵינֵי הַיּוֹצֵר כֵּן יַעֲשֶׂה:", + "אַחֲרֵי כֵן יְבַלֶּה בְרָעָה יוֹמוֹ לַעֲשׂוֹת אֱלִיל מִשְּׁאֵרִית הָרְגָבִים. וְהוּא מְעַט לְפָנִים נוֹצָר מֵעָפָר וּבְהִפָּקֵד עַל רוּחוֹ אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ פִּתְאוֹם יָשׁוּב אֵלָיו כִּי מִמֶּנּוּ לֻקָּח:", + "וְלֹא יָחוּס עַל יְגִיעוֹ וְלֹא עַל יָמָיו הַמְּעַטִּים. אַךְ מְגַמָּתוֹ לְהִתְגַּדֵּל עַל צוֹרֵף הַזָּהָב וּלְהִדַּמּוֹת לְעוֹשֶׂה בַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת וּלְהִתְפָּאֵר בְּמַעֲשֵׂה שָׁוְא וּמַדּוּחִים:", + "לְבָבוֹ כְּאָבָק תִּקְוָתוֹ שְׁפָלָה מִן הָאָרֶץ. וְדֹמֶן נִכְבָּד מֵחַיָּתוֹ:", + "כִּי שָׁכַח יוֹצֵר יְצָרוֹ. אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ נֶפֶשׁ רַבַּת פְּעָלִים וַיִפַּח בְּאַפּוֹ נִשְׁמַת חַיִּים:", + "בְּעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה חַיֵּינוּ צְחוֹק וּמֵרוּץ הַחַיִּים כְּעִיר מַרְכֹּלֶת לֶאֱסֹף הוֹן. וְיֹאמְרוּ אִם טוֹב אִם רָע נַעֲשֶׂה רַק אִם בֶּצַע יִהְיֶה לָנוּ:", + "אִישׁ כָּזֶה יוֹדֵעַ פִּשְׁעוֹ יוֹתֵר מִן הָאֲחֵרִים. כִּי עוֹשֶׂה מֵעָפָר אֶחָד כֵּלִים מִתְפּוֹצְצִים וּצְלָמִים:", + "גַּם כָּל אוֹיְבֵי עַמְּךָ הַלּוֹחֲצִים אוֹתָם בִּזְרוֹעָם. נִבְעָרִים מִדַּעַת וּבְזוּיִם מִטִּפְּשֵׁי לֵב:", + "כִּי בְּעֵינֵיהֶם כָּל אֱלִילֵי הַגּוֹיִם אֱלֹהִים הֵם. אַף כִּי עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן אׇזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ יָדַיִם לָהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן רַגְלַיִם לָהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ:", + "כִּי עוֹשָׂם אָדָם הוּא וְרוּחַ עוֹשָׂם מִזּוּלָתוֹ הָפְקַד אִתּוֹ. וְאֵיךְ יַעֲשֶׂה אָדָם לוֹ אֱלֹהִים יִדְמֶה אֵלָיו:", + "הוּא אֱנוֹשׁ יָמוּת גַּם יָדָיו הַחַטָּאוֹת תַּעֲשֶׂינָה דְּבָרִים מֵתִים. וְהוּא נִכְבָּד מִמַּעֲשָׂיו אֲשֶׁר יִירָא כִּי הוּא חַי וְהֵם עַד נֵצַח לֹא יִחְיוּ:", + "וְאַף גַּם זֹאת כִּי יַעַבְדוּ אֶת הַבְּהֵמוֹת הָאוֹיְבוֹת אוֹתָם. וּבְהִתְמַשְּׁלָם לְיֶתֶר בְּהֵמוֹת הֵם רָעוֹת מִכֻּלָּן כִּי אֵין בָּם דַּעַת:", + "גַּם הָדָר אֵין לָהֶם כַּהֲדַר בְּהֵמוֹת הַטּוֹבוֹת. אַךְ נֶעֱדָרוֹת מִמַּהֲלָל וּמִבִּרְכַּת יְיָ:" + ], + [ + "לָכֵן בְּמֵישָׁרִים נִשְׁפְּטוּ בְחַיּוֹת כָּאֵלֶּה. וַיִוָּסְרוּ בַבְּהֵמוֹת רַבּוֹת:", + "וּלְעֻמַּת מוּסָר זֶה עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם עַמֶּךָ. וַתְּמַן לָהֶם בְּשַׂר מַטְעַמִּים חֲדָשִׁים אֶת הַשְּׂלָו לְמַלֹּאת שֶׁאֱלָתָם:", + "לְמַעַן אֵלֶּה כִּי רָעֵבוּ כָּל אֹכֶל לְהָשִׁיב נֶפֶשׁ יְתָעֵבוּ. בַּעֲבוּר הַמִּשְׁלַחַת הִשְׁלַחְתָּ בָּם וּמִמַּרְאֵה עֵינֵיהֶם כִּי רָאוּ זָרוֹת. וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַחְסֹר גַּם מַטְעַמִּים חֲדָשִׁים בָּא לָהֶם:", + "כִּי זֶה מִשְׁפַּט הָאַכְזָרִים לְבַל יַעַצְרוּ כֹחַ בְּמַחְסוֹרָם. וּלְהוֹדִיעַ אֶת אֵלֶּה אֵיךְ יִסַּרְתָּ שׂוֹנְאֵיהֶם:", + "וַיהִי גַּם זֹאת בִּפְגוֹשׁ בָּם חֲמַת שֵׁן בְּהֵמוֹת. וַיְנַשְּׁכוּ אוֹתָם הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיָמוּתוּ:", + "לֹא מָשַׁכְתָּ אַפְּךָ עֲלֵיהֶם עַד כַּלֵּה אַךְ לַמִּצְעָר נִבְהָלוּ לְמַעַן יִוָּסֵרוּ. וַתַּרְאֵם אוֹת יְשׁוּעָה לְהַזְכִּירָם חֻקַּת תּוֹרָתֶךָ:", + "כִּי אֲשֶׁר רָאָה אוֹתוֹ וָחָי. לֹא חַי בַּעֲבוּר הִבִּיט אֵלָיו אַךְ בְּךָ מוֹשִׁיעַ כֹּל:", + "וְאֶת אוֹיְבֵינוּ הוֹדַעְתָּ בָזֹאת. כִּי אַתָּה פּוֹדֶה מִכָּל רָע:", + "הֵן הֵמָּה מֵתוּ מִנֶּשֶׁךְ אַרְבֶּה וּזְבוּב וּרְפוּאַת תְּעָלָה לֹא הָיְתָה לְחַיּוֹתָם. יַעַן כַּעֲלִילוֹתָם שְׁפַטְתָּם בִּכְמוֹ אֵלֶּה:", + "וּלְבָנֶיךָ גַּם שִׁנֵּי זוֹחֲלֵי עָפָר לֹא הֵרֵעוּ. כִּי בְרַחֲמֶיךָ עֲזַרְתָּם וַתִּרְפָּאֵם:", + "וַיִהְיוּ כְּנִגָּפִים בַּקּוֹץ וּכְרֶגַע נִרְפָּאוּ. לְמַעַן יִזְכְּרוּ דְּבָרֶיךָ כִּי אָמַרְתָּ אִם יוֹסִיפוּ לִשְׁכֹּחַ לֹא תּוֹשִׁיעֵם נִדְבָתְךָ עוֹד:", + "כִּי לֹא עֵשֶׂב וְלֹא מָזוֹר רְפָאָם. וְאוּלָם דְּבָרְךָ יְיָ הַנּוֹתֵן מַרְפֵּא לְכָל דָּבָר:", + "כִּי עִמְּךָ עֹז לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת. תּוֹרִיד אֶל שַׁעֲרֵי שְׁאוֹל וְתַעַל:", + "וְאִם אָמְנָם בְּיַד הָאָדָם לְרַצֵחַ בְּרִשְׁעָתוֹ לֹא יָשִׁיב לוֹ הַנֶּפֶשׁ הַיּוֹצֵאת. כִּי אֵין שַׁלִּיט בַּנֶּפֶשׁ הַנֶּאֱסֶפֶת לַהֲשִׁיבָהּ אֶל קִרְבּוֹ:", + "גַּם לִבְרֹחַ מִפָּנֶיךָ מִי יוּכַל עֲשֹׂהוּ:", + "כִּי הַמּוֹרְדִים אֲשֶׁר אָמְרוּ לֹא יְדַעְנוּךָ הֻכּוּ בִּזְרוֹעַ עֻזֶּךָ. נִרְדְּפוּ מִמָּטָר זָר מִבָּרָד וּמִסַּעַר וְאֵין מַצִּיל מִיָּדָם וְאַחֲרֵי כֵן הָיוּ לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ:", + "וְהָאֵשׁ גָּדְלָה עַד לְהַפְלִיא וַתִּתְגַּבֵּר בְּתוֹךְ הַמַּיִם הַמְּכַבִּים. כִּי אֶרֶץ תִּתְקוֹמֵם לְיֶשַׁע צַדִּיקִים:", + "פְּעָמִים הִתְאַפְּקוּ לֶהָבוֹת לְבַל תֹּאֲכַלְנָה כָּל בֶּהֱמַת מִשְׁלַחַת אֲשֶׁר שֻׁלְּחוּ בַּמּוֹרְדִים. וּלְהַרְאוֹתָם גָּלוּי לְעֵינֵיהֶם כִּי מַלְאַךְ יְיָ רוֹדְפָם:", + "הִתְלַקְּחָה פְעָמִים בְּתוֹךְ הַמַּיִם רַב מְאֹד מִכֹּחַ הָאֵשׁ. לְהַשְׁמִיד שָׁרָשִׁים מִתָּחַת בַּמַּמְלָכָה הַחֲטָאָה:", + "וְתַחַת זֹאת הֶאֱכַלְתָּ אֶת עַמְּךָ דְּגַן שָׁמַיִם וַתַּמְטֵר לָהֶם מִשְּׁחָקִים מַן לֶאֱכֹל לֹא עָמְלוּ בּוֹ. אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ כֹחַ כָּל הַמַּטְעַמִּים וַיִטְעַם לְכָל אִישׁ כְּמַטְעַמָּיו אֲשֶׁר אָהֵב:", + "כִּי מֵאִתְּךָ בָאָה הַמִּחְיָה הַזֹּאת לְהוֹדִיעַ רוֹב טוּבְךָ לְבָנֶיךָ. עַל כֵּן כְּתַאֲוַת לוֹקְטָהּ כֵּן טָעַם בָּהּ:", + "וְעוֹד זֹאת הַשֶּׁלֶג וְהַקֶּרַח קָמוּ בִּפְנֵי הָאֵשׁ וְהִמֵּס לֹא נָמַסּוּ. לְמַעַן יֵדְעוּ כִּי הָאֵשׁ אִם בָּעֲרָה בְתוֹךְ הַגֶּשֶׁם וְהִתְלַקְּחָה בְּתוֹךְ הַבָּרָד לְכַלּוֹת יְבוּל אוֹיְבִים:", + "נֶהֶפְכָה גַּם הִיא וַתֹּאבַד כֹּחָהּ. לְהַחְיוֹת יְשָׁרִים:", + "כִּי כָל יְצוּר יָצַרְתָּ בְּעָמְדוֹ לְשָׁרְתֶךָ. פַּעַם כֹּחַ עַל כֹּחוֹ תּוֹסִיף לְהַכּוֹת בּוֹ רְשָׁעִים וּפַעַם תִּגְרַע מֶנּוּ לְהֵיטִיב עִם הַבּוֹטְחִים בָּךְ:", + "וְלָכֵן הִתְהַפֵּךְ לְכָל הַמַּטְעַמִּים. לְשָׁרֵת אֶת נְדִיבָתֶךָ הַמַּשְׁבִּיעָה כָל חַי וּתְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת כָּל שׁוֹאֵל:", + "לְמַעַן בָּנֶיךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ יְיָ יִלְמָדוּ. כִּי לֹא תְּבוּאַת פְּרִי כֹל לְבַדָּנָה תְּחַיֶינָה אֶת הָאָדָם כִּי מוֹצָא פִיךָ מָגֵן לְמַאֲמִינִים בָּךְ:", + "וַאֲשֶׁר לֹא הֵמַסּוֹ הָאֵשׁ. וְחַם אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ מְעַט וְנָמֵס:", + "לְהוֹדִיעָם כִּי טוֹב לְהוֹדוֹת לְךָ לִפְנֵי שָׁמֶשׁ. וּלְבָרֶכְךָ עִם אוֹר הַבֹּקֶר:", + "וְתִקְוַת נָבָל נָמֵס כְּקֶרַח הַחֹרֶף. וְנִגָּר כַּמַּיִם הַנִּשְׁפָּכִים אָרְצָה:" + ], + [ + "כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ גְּדוֹלִים וְאֵין סְפוּרוֹת לָמוֹ. עַל כֵּן הִשְׁתּוֹלְלוּ אֲנָשִׁים לֹא לָמְדוּם הֵיטֵב:", + "כִּי רְשָׁעִים אֲשֶׁר יָזְמוּ לְהַחֲזִיק בְּעַם קָדוֹשׁ אֻסְּרוּ בַאֲסוּרֵי אֲפֵלָה וַיִכָּלְאוּ בְּאֹרֶךְ לָיְלָה. הִתְחַבְּאוּ בְּבָתֵּיהֶם כְּנָסִים וּכְמִסְתַּתְּרִים מֵעֵינֵי יְיָ:", + "וַיֹאמְרוּ לְהִסָּתֵר עִם אֲגוּדוֹת פִּשְׁעֵיהֶם וּלְהִשָּׁכַח תַּחַת מָסָךְ הַחֹשֶׁךְ. וַיִשֹּׁמוּ וַיִבָּהֵלוּ מְאֹד וְיֶחֱרָדוּ מִתְּמוּנוֹת זָרוֹת:", + "כִּי הַמַּחְבֵּא אֲשֶׁר נֶחְבְּאוּ בוֹ לֹא שְׁמָרַתָם לָבֶטַח. אַךְ קוֹלוֹת שׁוֹנוֹת הָמוּ סְבִיבוֹתֵיהֶם לְהַפְחִידָם וּמַלְאָכִים רָעִים זוֹעֲפֵי פָּנִים נִרְאוּ לָמוֹ:", + "הָאֵשׁ לָא עָצְרָה כֹחַ לְהָאִיר לָהֶם. וְנֹגַהּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר לֹא יָהֵלּוּ מְשׁוֹאַת לֵיל זֶה:", + "אֲבָל לֶהָבוֹת מְלֵאֵי פַחַד עָלוּ וַיֵרָאוּ לָהֶם. וַיֵחַתּוּ מִמַּרְאוֹת אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא רָאוּ עַד מָה. וַיִהְיוּ עוֹד רָעִים בְּעֵינֵיהֶם מֵאֲשֶׁר הֵם:", + "אָז יָרְדָה תַּעְתּוּעֵי לַהֲטֵיהֶם. וְגַאֲוַת חָכְמָתָם נִכְלָמָה:", + "כִּי אֲשֶׁר הִתְפָּאֲרוּ לְהָסִיר מִנְּכֵה רוּחַ מְחִתָּה וָפַחַד. חַתּוּ גַּם הֵמָּה מִפַּחַד תַּעֲלוּלִים:", + "וּמִלְּבַד כִּי פָחֲדוּ מִבַּלָּהוֹת אֵלֶּה. חָרְדוּ לִרְגָעִים מִפְּגוֹשׁ חַיּוֹת וּמִקּוֹל פְּתָנִים וּמִפַּחַד גָּוָעוּ:", + "בְּאָמְרָם גַּם אוֹר הַיּוֹם חָדַלְנוּ לִרְאוֹת. אֲשֶׁר לֹא יִשְׁבּוֹת לְעוֹלָם:", + "כִּי הָרִשְׁעָה מְבַעֶתֶת אֶת בְּעָלֶיהָ וּפִיהָ יַרְשִׁיעֶנָּה. וַאֲשֶׁר רוּחוֹ תְּצִיקֶנּוּ יִדְרוֹשׁ רָעָה לְנַפְשׁוֹ:", + "כִּי הַפַּחַד אֵין דָּבָר. כִּי אִם קֶשֶׁר מַחֲשָׁבוֹת הַמִּתְפָּרְצִים עַל הַדָּעַת:", + "וּכְפִי אֲשֶׁר יִמְעַט נֹחַם בְּקִרְבּוֹ כֵּן יִרְבֶּה. וּבְאַחֲרִית לֹא יָבִין בְּעָלָיו מָה הִגְדִּיל מְצוּקָתוֹ:", + "וְכֵן אֵלֶּה הַיְּגֵעִים מִתַּרְדֵּמַת לַיְלָה כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר יָצָא מִיַּרְכְּתֵי שְׁאוֹל. לֹא יָכְלוּ שְׂאֵתוֹ:", + "נִבְהָלִים מִמַּרְאוֹת שְׂעִירִים וּמִתְעַלְּפִים מִמְּצוּקַת רוּחָם הַקּוֹשֶׁרֶת עֲלֵיהֶם קָשֶׁר. כִּי פַחַד פִּתְאוֹם וְשׁוֹאָה לֹא יָדְעוּ אֲחָזָתַם:", + "לָכֵן כָּל הַנִּלְכַּד בּוֹ הוּשָׁב בַּמִּשְׁמָר וְאֻסָּר בַּסֹּהַר. וּבַרְזֶל אָיִן:", + "כִּי אִם הָיָה חוֹרֵשׁ אוֹ רוֹעֶה אוֹ עוֹבֵד הַשָּׂדֶה בִּיגִיעַ כַּפּוֹ וַתְּמִישֵׁהוּ זֹאת. יָשַׁב תַּחְתָּיו וְלֹא מָשׁ מִמְּקוֹמוֹ:", + "כִּי הָיוּ כֻּלָּם כָּאֲסוּרִים בְּחַבְלֵי אֲפֵלָה. אִם נָשְׁבָה רוּחַ אִם צִפֳּרִים מְצַפְצְפִים נָתְנוּ קוֹל בֵּין עֲצֵי עָבוֹת אוֹ הָמוּ שֶׁטֶף מַיִם נוֹזְלִים:", + "אוֹ רָעֲשׁוּ אֲבָנִים נוֹפְלִים אוֹ יְרוּצוּן בְּהֵמוֹת צוֹהֲלוֹת וְלֹא רָאוּם. אוֹ שָׁאֲגוּ חַיּוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת אוֹ שָׁאוֹן יָצָא מִבֵּין הֶהָרִים. מִפַּחַד כָּל אֵלֶּה הִתְעַלָּפוּ:", + "כִּי מֵאוֹר זוֹרֵחַ הֵאִירָה הָאָרֶץ כֻּלָּהּ. וּמְלֵאָה אָדָם עוֹשִׂים מְלַאכְתָּם וְאֵין מַעֲצוֹר:", + "וְלֹא הָיוּ כִּי אִם אֵלֶּה הַנּוֹשְׂאִים כֹּבֶד לַיְלָה הַנָּטוּי עֲלֵיהֶם. אֲשֶׁר הָיָה לוֹ תַבְנִית אֹפֶל וַיִהְיוּ הֵם יוֹתֵר לְמַשָּׂא עֲלֵיהֶם מֵאֲשֶׁר הִכְבִּיד עֲלֵיהֶם הָאֹפֶל:" + ], + [ + "וּלְכָל קְדוֹשֶׁיךָ הָיָה אוֹר גָּדוֹל וְהֵם שָׁמְעוּ אֶת קוֹלָם וּפְנֵיהֶם לֹא רָאוּ. וַיִהְיוּ מְאֻשָּׁרִים בְּעֵינֵיהֶם כִּי נִמְלְטוּ מִצָּרָה זֹאת:", + "וַיְבָרְכוּ אוֹתָם כִּי לֹא הֵרֵעוּ עִמָּהֶם לִגְמֹל הַלַּחַץ אֲשֶׁר לָחְצוּ אוֹתָם. וַיִשְׁאֲלוּ מֵהֶם לָשֵׂאת אֶת הָרָעָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לָהֶם:", + "וְתַחַת זֹאת נָתַתָּ לָהֶם עַמּוּד אֵשׁ לְהוֹרוֹתָם בַּדֶּרֶךְ לֹא יָדָעוּ. וּדְמוּת שֶׁמֶשׁ לֹא יַכֵּם לְפָאֵר אֶת מַסָּעָם:", + "כִּי הָיָה מִשְׁפָּט אֵלֶּה אֲשֶׁר יִמָּנַע מֵהֶם אוֹר וְיֵאָסְרוּ בָאֲפֵלָה. יַעַן כָּלְאוּ אֶת בָּנֶיךָ שֶׁעַל יָדָם אוֹר תּוֹרַת חַיִּים יִנָּתֵן בָּאָרֶץ:", + "וְהֵם הִתְחַכְּמוּ לְהָמִית בְּנֵי קְדוֹשִׁים הַיִּלּוּדִים וַיִמָּלֵט מֵהֶם אֶחָד מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת לִרְדוֹת בָּם. וַתִּקַּח מֵהֶם גַּם אַתָּה בָּנִים רַבִּים וְיַחְדָּו אִבַּדְתָּם בְּמַיִם אַדִּירִים:", + "הַלַּיְלָה הַזֶּה בֻּשַּׂר לַאֲבֹתֵינוּ טֶרֶם בּוֹאוֹ. לְמַעַן יֶאֱמַץ לְבָבָם לָדַעַת מָה הִיא הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ בָהּ:", + "אָז רָאוּ עַמְּךָ שְׁלוֹם צַדִּיקִים וְאָבְדַּן צָרִים:", + "כִּי כַאֲשֶׁר שָׁפַטְתָּ צָרֶיךָ. רוֹמַמְתָּנוּ וַתִּקְרָא אוֹתָנוּ אֵלֶיךָ:", + "כִּי בְחִירֵי בָנִים קְדוֹשִׁים זָבְחוּ בַסֵּתֶר בְּלֵב שָׁלֵם. וַיַעֲשׂוּ יַחַד כֻּלָּם מִצְוַת הָאֱלֹהִים וַיִוָּעֲצוּ יַחְדָּו לְקַבֵּל אֶת הַטּוֹב וְאֶת הָרַע. וְהָאָבוֹת הֵחֵלּוּ לְשׁוֹרֵר תְּהִלּוֹת קְדוֹשׁוֹת:", + "וּבָעֵת הַהִיא הָיְתָה צְעָקָה גְדוֹלָה בְּקֶרֶב הָאוֹיְבִים. וִילָלָה רַבָּה הִשְׁמִיעוּ הַמַּבְכִּים אֶת הַבָּנִים:", + "כִּי הָעֶבֶד נִשְׁפַּט כַּאֲדוֹנָיו. וְדַלַּת הָעָם נֶעֶצְבוּ כְּמַלְכָּם:", + "וַיְהִי לְכֻלָּמוֹ בְּמַכַּת מָוֶת אַחַת אֲנָשִׁים מֵתִים בְּלִי מִסְפָּר וְלֹא יָכְלוּ הַמְּלַוִּים לִקְבֹּר אוֹתָם. כִּי מִבְחַר מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם נִשְׁמַד כְּרָגַע:", + "וְאֵלֶּה אֲשֶׁר עַד כֹּה לֹא אָבוּ שְׁמוֹעַ מִפְּנֵי כִשּׁוּפֵיהֶם. בְּמוֹת כָּל בְּכוֹר הוֹדוּ גַּם הֵם כִּי עַם זוּ בְּנֵי אֱלֹהִים הֵם:", + "כִּי כַאֲשֶׁר דָּמוּ כֻּלָּם וְהַלַּיְלָה בְחֶצְיוֹ הָיָה. וַיֵּרֶד דְּבָרְךָ אֲשֶׁר כֹּל יוּכַל מִן הַשָּׁמַיִם מִכִּסֵּא מַלְכוּתֶךָ כְּגִבּוֹר מִלְחָמָה אֶל טַבּוּר אֶרֶץ הָרָשַׁע:", + "וַיָּבִיא דָּתְךָ עִמּוֹ שְׁנוּנָה כְּחֶרֶב חַדָּה. וַיִתְיַצֵּב וַיְמַלֵּא אוֹתָהּ פְּגָרִים בְּלֶכְתּוֹ עַל הָאָרֶץ רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה:", + "וַתִּפָּעֶם רוּחָם פִּתְאוֹם. כִּי בַחֲלוֹמוֹת רָאוּ נוֹרָאוֹת וּפַחַד בַּל יָדְעוּ נָפַל עֲלֵיהֶם:", + "אָז נָפְלוּ אֵלֶּה מִכֹּה וְאֵלֶּה מִכֹּה נִגָּפִים וַחֲצִי מֵתִים. מְסַפְּרִים יַעַן מֶה הֵם מֵתִים:", + "כִּי אֶת כָּל זֹאת רָאוּ תְחִלָּה בַחֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר הֶחִתּוּם. לְבַל יֹאבְדוּ טֶרֶם יָבִינוּ עַל מֶה הֵם מֵתִים:", + "וְאִם אָמְנָם גַּם בַּצַּדִּיקִים הֵחֵל הַנֶּגֶף לְנַסּוֹתָם וַיְהִי בַמִּדְבָּר מַגֵּפָה רַבָּה. לֹא הֶאֱרִיךְ הַקֶּצֶף מוֹעֵד רָב:", + "כִּי מִהַר אִישׁ נָבָר וַיַעַצְרֵהוּ. וַיִקַּח אֶת כְּלִי עֲבוֹדָתוֹ אֶת הַקְּטֹרֶת וְאֶת הָרִנָּה לְכַפֵּר וַיִתְיַצֵּב לִפְנֵי הָאַף וַיָשֶׂם קֵץ לַצָּרָה וַיַרְאֶה כִּי הוּא מְשָׁרְתֶךָ:", + "כִּי לֹא גָּבַר עַל הַמַּשְׁחִית בִּזְרוֹעוֹ וְלֹא בִכְלֵי קְרָב. אֲבָל בְּתַחֲנוּנָיו הִכְנִיעַ אֶת הַנּוֹגֵף בְּזָכְרוֹ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַשְּׁבוּעָה עִם אֲבוֹתֵינוּ:", + "וְהַמֵּתִים נָפְלוּ צְבָרִים אֵלֶּה עַל אֵלֶּה. וַיַעֲמוֹד בֵּינֵיהֶם וַיִגְדֹּר בְּעַד נְתִיבַת הָאַף וַיַעַצְרֵהוּ מִבּוֹא אֶל הַחַיִּים:", + "כִּי הָיָה לוֹ כְלִיל תִּפְאֶרֶת מִמַּעַל לַאֲפוּדָתוֹ. וַהֲדַר הָאָבוֹת עַל אַרְבָּעָה טוּרִים אַבְנֵי חֵפֶץ וְהוֹדְךָ עַל נֵזֶר רֹאשׁוֹ:", + "וַיִּרֶף הַמַּשְׁחִית מִפְּנֵיהֶם וַיִירָאֵם. כִּי לֹא יָצָא הַקֶּצֶף רַק לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אוֹתָם:" + ], + [ + "וְעַל הָרְשָׁעִים נִתַּךְ חָרוֹן בְּלִי חֶמְלָה עַד כַּלֵּה. כִּי רָאָה אֶת אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ אַחֲרֵי כֵן:", + "כִּי בְשַׁלְּחָם אֶת הָעָם הִתְחַנְּנוּ לָהֶם לָלֶכֶת בְּחִפָּזוֹן. וַיֵהָפֵךְ לְבָבָם לִרְדּוֹף אַחֲרֵיהֶם:", + "עוֹדָם סוֹפְדִים וּמִתְאַבְּלִים עַל קִבְרֵי הַמֵּתִים נוֹעֲצוּ עֲצַת אִוֶּלֶת. לִרְדּוֹף אַחֲרֵי אֵלֶּה אֲשֶׁר שִׁלְּחוּ בְתַחֲנוּנִים כְּמוֹ אַחֲרֵי בוֹרְחִים:", + "כִּי אֶת אֲשֶׁר נִגְזַר עֲלֵיהֶם שָׁת בַּחֲלָקוֹת לָמוֹ. לְהַשְׁכִּיחַ מֵהֶם כָּל הַקּוֹרוֹת אֲשֶׁר מְצָאוּם לְמַעַן הֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת כׇּל הָרָעָה הָעֲתִידָה לָהֶם:", + "וּלְמַעַן יֵלְכוּ עַמְּךָ בַדֶּרֶךְ לֹא יִחֵלּוּ. וְהֵם יִצָּמְתוּ בִּצְמִיתוּת זָרָה:", + "כִּי הִתְהַפְּכוּ הָאֵיתָנִים וַיְהִי לְכָל אֶחָד תַּבְנִית חָדָשׁ לַעֲמוֹד לְמִשְׁפָּטֶיךָ. וְלִשְׁמוֹר אֶת בָּנֶיךָ מִכָּל רָע:", + "הֶעָנָן הֶאֱפִיל אֶת הַשָּׂדֶה וְהָאֲדָמָה הֶחָרָבָה נִשֵּׂאת מִבֵּין הַמָּיִם. וַיִגָּלוּ תְהוֹמוֹת מְכוּסוֹת וַתְּהִי דֶּרֶךְ סְלוּלָה בְיַם סוּף וְהַמְּצוּלוֹת הָעֲמֻקוֹת הָיוּ כְשָׂדֶה מָלֵא עֵשֶׂב:", + "וַיַעַבְרוּ בָהּ כָּל הָעָם חוֹסִים בְּיָדֶךָ. וַיֶחֱזוּ תְמוּנוֹת נִפְלָאוֹת:", + "וַיִצְהֲלוּ כַסּוּסִים וַיְדַלְּגוּ כָאַיָּלִים. וַיְהַלְלוּךָ יְיָ אֲשֶׁר גְּאַלְתָּם:", + "כִּי זָכְרוּ עוֹד אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ. אֵיךְ תַּחַת הַבְּהֵמָה הוֹצִיאָה הָאָרֶץ כִּנִּים וְהַנָּהָר שָׁרַץ צְפַרְדְּעִים רַבִּים תַּחַת דָּגִים:", + "אַחֲרֵי כֵן רָאוּ עוֹף חָדָשׁ. כִּי הִתְאַוּוּ וַיִשְׁאֲלוּ בְּשַׂר מַטְעַמִּים:", + "וּלְמַלֹּאת תַּאֲוָתָם וַתַּעַל לָהֶם אֶת הַשְּׂלָו מִן הַיָּם. וְהַמִּשְׁפָּט עַל רְשָׁעִים הִתְחוֹלֵל לֹא מִבְּלִי רְעָמִים גְּדוֹלִים אֲשֶׁר קִדְּמוּ לוֹ לָשֵׂאת עוֹל גְּמוּל פִּשְׁעֵיהֶם כִּי עָשׂוּ רָעוֹת גְּדוֹלוֹת עִם הַגֵּרִים:", + "יֵשׁ לֹא נָשָׂא פָּנִים לַאֲשֶׁר הָיוּ בֵּינֵיהֶם בְּלִי מַכִּיר. וְיֵשׁ הִכְבִּידוּ בָּעֲבוֹדָה אֶת הַגֵּרִים אֲשֶׁר עָשׂוּ עִמָּהֶם טוֹבָה:", + "וּמִלְּבַד כָּל זֹאת רָעָה עֵינָם בָּאִישׁ הַמְּרַחֵם עֲלֵיהֶם. כִּי לֹא נָתְנוּ לַגֵּרִים חֲנִינָה:", + "וְיֵשׁ עָשׂוּ לָהֶם מִשְׁתֶּה בְּבוֹאָם וַיִקְחוּ אוֹתָם אַחֲרֵי כֵן בְּחָזְקָה לַעֲבוֹדָתָם. אַף כִּי הָיוּ אֶזְרַח וְתוֹשָׁב כְּמוֹהֶם:", + "לָכֵן הֻכּוּ בָּאֲפֵלָה. כְּמוֹ לְפָנִים אֲנָשִׁים נָסַבּוּ עַל פֶּתַח צַדִּיק אֲשֶׁר הֻכּוּ בַסַּנְוֵרִים וַיְבַקֵּשׁ כָּל אֶחָד דֶּרֶךְ לְבֵיתוֹ:", + "כִּי הָיוּ מוֹסְדוֹת אֶרֶץ לַאֲחָדִים בְּתַהְפּוּכוֹת אֵלֶּה כְּמֵיתְרֵי כְלֵי שִׁיר אֲשֶׁר לְכָל אֶחָד בְּשֵׁם יִקָּרֵא וְיַחְדָּו יֵיטִיבוּ נַגֵּן. כֵּן נִתְבּוֹנֵן רֶגַע יֵרָאֶה זֹאת בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ:", + "בֶּהֱמַת הָאָרֶץ בָּאוּ בַּמָּיִם. וְהַנִּבְרָאִים לָשׁוּט בַמַּיִם יָצְאוּ עַל הָאָרֶץ:", + "הָאֵשׁ הֵעֵזָּה לְהִתְגַּבֵּר בַּמַּיִם וַתֶחְדַּל כֹּחָהּ. וְהַמַּיִם רָפָה כֹּחָם לְכַבּוֹת:", + "וִיהִי גַּם לְהֵפֶךְ לֶהָבוֹת לֹא שָׂרְפוּ פִּגְרֵי חַיּוֹת נֶאֱכָלוֹת וְאִם הָלְכוּ בֵינֵיהֶן. וְלֹא הֵמַסּוּ לַאֲשֶׁר עֵינוֹ כְּעֵין הַקֶּרַח וְהוּא דָּבָר נִגָּר וְהוּא לֶחֶם אַבִּירִים:", + "כִּי אַתָּה יְיָ בְּכָל הַמַּעֲשִׂים כִּבַּדְתָּ וְגִדַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ וְלֹא בְזִיתָם מֵהוֹשִׁיעָם בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם:" + ] + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Paragraph" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Apocrypha/The Wisdom of Solomon/Hebrew/merged.json b/json/Second Temple/Apocrypha/The Wisdom of Solomon/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..da73e2c4ad6e05e10946b7dbfd77ee8239b4ae87 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Apocrypha/The Wisdom of Solomon/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,499 @@ +{ + "title": "The Wisdom of Solomon", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/The_Wisdom_of_Solomon", + "text": [ + [ + "שֹׁפְטֵי אֶרֶץ אֶהֱבוּ צֶדֶק. חִשְׁבוּ טוֹב עַל יְיָ בַּקְּשׁוּהוּ בְּתֹם לֵבָב:", + "כִּי יִמָּצֵא לְלֹא נִסּוּהוּ. יִתְוַדַּע לַמַּאֲמִינִים בּוֹ:", + "וּמַחְשְׁבוֹת אָוֶן מַבְדִּילִים מֵיְיָ. וּבְיוֹם נָקָם תִּוָּדַע אִוֶּלֶת הָאֱוִילִים:", + "כִּי לֹא תָבֹא חָכְמָה בְּלֵב רָע. וְלֹא תָנוּחַ בְּנֶפֶשׁ הַחֹטֵאת:", + "כִּי רוּחַ דַּעַת תִּשְׂנָא תַּהְפּוּכוֹת וְתִרְחַק מִמַּחְשֶׁבֶת אִוֶּלֶת. וְהֶעָוֹן יַמְרֶה בָּהּ:", + "טוֹבָה הִיא רוּחַ חָכְמָה. אֶת הַמְּחָרֵף בִּשְׂפָתָיו לֹא תְמַלֵּט כִּי יְיָ עֵד עַל מַחְשְׁבוֹתָיו. דּוֹרֵשׁ הֵיטֵב אֶת לְבָבוֹ וְשׁוֹמֵעַ אֶת לְשׁוֹנוֹ:", + "כִּי כְבוֹד יְיָ מָלֵא כָל הָאָרֶץ. וְהַמְּכַלְכֵּל הַכֹּל מֵבִין כָּל דָּבָר:", + "עַל כֵּן לֹא יִסָּתֵר מִפָּנָיו אוֹהֵב עֲלִילוֹת רֶשַׁע. מִמִּשְׁפָּט וּמִמּוּסָר לֹא יִנָּקֶה:", + "כִּי דִּבְרֵי רְשָׁעִים דָּרֹשׁ יִדָּרֵשׁוּ. וְקוֹל דִּבְרֵיהֶם עַד יְיָ יָבֹא לַהֲשִׁיבָם מִפִּשְׁעֵיהֶם:", + "אָזְנוֹ בְּזַעַם תַּאֲזִין דָּבָר. וְקוֹל תְּלוּנוֹת לֹא נֶעְלַם מִמֶּנָּה:", + "לָכֵן הִשָּׁמְרוּ וְאַל תִּלּוֹנוּ כִּי אֵין בָּהּ מוֹעִיל וּלְשׁוֹנְכֶם תִּצְּרוּ מְדַבֵּר רָע. אֲשֶׁר תִּתְלַחֲשׁוּ לֹא יִפּוֹל אָרְצָה לְשׁוֹן שֶׁקֶר תָּמִית נָפֶשׁ:", + "אַל תְּבַקְּשׁוּ מָוֶת בְּעִקְּשׁוּת דַּרְכֵיכֶם. וְאַל תָּבִיאוּ אֲבַדֹּן בְּפֹעַל כַּפֵּיכֶם:", + "כִּי יְיָ לֹא בָחַר בַּמָּוֶת. וְלֹא חָפֵץ בְּאָבְדַן הַחַיִּים:", + "לְהַעֲמִידָם לָעַד בְּרָאָם וּשְׁלוֹם עַמֵּי אֶרֶץ בְּיָדָם הוּא. חֲמַת אֲבַדּוֹן אֵין בֵּינוֹתָם וּשְׁאוֹל אֵין עַל עָפָר מֶמְשַׁלְתּוֹ:", + "כִּי צְדָקָה לֹא תָמוּת. וּתְבוּאַת רִשְׁעָה מָוֶת:", + "אֲשֶׁר הֵבִיאוּ רְשָׁעִים בְּדִבְרֵיהֶם וּבְמַעַלְלֵיהֶם. כְּעַל רֵע בָּטְחוּ בוֹ וַיָסוּפוּ וַיִתַּמּוּ מִמֶּנּוּ. עִמּוֹ הָיוּ בַקּוֹשְׁרִים וַעֲתִידִים הֵם לִהְיוֹת אֶצְלוֹ:" + ], + [ + "כִּי אָמְרוּ בְלִבָּם וּבִלְשׁוֹנָם הֶחְלִיקוּ לְדַבֵּר. יְמֵי חַיֵּינוּ קְצָרִים וּשְׂבֵעִים עָמָל. מִמָּוֶת לֹא יִמָּלֵט גֶּבֶר וְאִישׁ לֹא נוֹדָע אֲשֶׁר שָׁב מִנִּי שְׁאוֹל:", + "בְּמִקְרֶה נוֹלַדְנוּ וַנְּהִי כְּלֹא הָיִינוּ. כִּי רוּחַ אַפֵּינוּ עָשָׁן וּמִדְבָּרֵנוּ כְּנִיצוֹץ עוֹלֶה מִלְּבָבֵנוּ:", + "כִּי יִכְבֶּה. הַבָּשָׂר אֶל עָפָר יָשׁוּב. וְהַנֶּפֶשׁ תֵּחָלֵק כְּרוּחַ קַל:", + "לְיָמִים יָבֹאוּ יִשָּׁכַח שְׁמֵנוּ וּמַעֲשֵׂינוּ לֹא יִזָּכְרוּ עוֹד. כַּעֲנַן הוֹלֵךְ חַיֵּינוּ יַחֲלֹפוּ וּכְהִמֵּס עֲרָפֶל מֵאוֹר שֶׁמֶשׁ וְנָמוֹג מֵחַמָּתוֹ כֵּן יִגְוָעוּ:", + "יָמֵינוּ כְּצֵל עוֹבֵר. כְּתֻמָּם לֹא תָשָׁב רָגֶל. חָתוּם הוּא אֵין יוֹצֵא מִמֶּנּוּ:", + "וְעַתָּה בֹּאוּ וְנִשְׂמְחָה בְּכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר לָנוּ. נָחִישָׁה בִּנְעוּרֵינוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי לִבֵּנוּ:", + "נְמַלֵּא בִטְנֵנוּ יַיִן טוֹב וָשָׁמֶן. לֹא נוֹחֵר מוֹעֵד הַנִּצָּנִים:", + "בִּצְרוֹרֵי שׁוֹשַׁנִּים נַעֲטִירָה טֶרֶם יִבֹּלוּ:", + "מְמָאֵן לַעֲשׂוֹת כָּמוֹנוּ לֹא יֵשֵׁב אִתָּנוּ. נָשִׂימָה אוֹתוֹתֵינוּ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר שָׂמַחְנוּ כִּי זֶה חֶלְקֵנוּ וְגוֹרַל נַחֲלָתֵנוּ:", + "נִרְמְסָה אֶבְיוֹן וְצַדִּיק עַל אַלְמָנָה לֹא נַחְמֹל. שֵׂיבַת זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּר וְאִם חָיוּ יָמִים רַבִּים:", + "יָדֵנוּ תּוֹרַת צֶדֶק תִּהְיֶה. כִּי הֶחָלָשׁ מַה הוּא:", + "נִטְמְנָה פַחִים לִתְפּוֹשׂ צַדִּיק. לְמַשָּׂא הוּא עָלֵינוּ וְעַל מַעֲשֵׂינוּ בְּעָבְרֵנוּ עַל הַתּוֹרָה יוֹכִיחֵנוּ וְעַל רוֹעַ דְּרָכֵינוּ יַכְלִימֵנוּ:", + "יִתְפָּאֵר כִּי יָדַע אֶת יְיָ. וְיֹאמַר מִבְּנֵי הָאֱלֹהִים אָנִי:", + "וְאוֹתִי צִוָּה לְהוֹכִיחַ אֶתְכֶם עַל פְּנֵיכֶם:", + "לִרְאוֹת פָּנָיו הָיָה עָלֵינוּ לָטֹרַח. כִּי לֹא כְמִנְהָגֵי אָדָם מִנְהָגָיו וּמִדַּרְכֵי זוּלָתוֹ דְּרָכָיו נִבְדָּלוּ:", + "כַּכֶּסֶף נִמְאָס נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ. מֵאָרְחוֹתֵינוּ יִרְחַק כְּמִפְּנֵי תּוֹעֵבָה. אַחֲרִית צַדִּיקִים יְאַשֵּׁר וְיִתְהַלֵּל כִּי יְיָ יִהְיֶה לָהֶם לְאָב:", + "וְעַתָּה נִרְאֶה אִם דְּבָרָיו נְכֹחִים. נִבְחֲנָה מַה יִהְיֶה בּוֹ:", + "אִם מִבְּנֵי אֱלֹהִים הוּא יָרִיב לוֹ. וְיַצִּילֵהוּ מִידֵי אוֹיְבָיו:", + "בְּאָלוֹת וּבִשְׁפָטִים נֶחְקְרֵהוּ. לְמַעַן יִוָּדַע טוּבוֹ וְתֵרָאֶה תוֹחַלְתּוֹ:", + "כְּמוֹת נָבָל יוּמָת. וְאִם כֵּנִים דְּבָרָיו אֲשֶׁר דִּבֵּר יִוָּשֵׁע:", + "כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבְּרוּ וַיִתְעוּ. כִּי רָעָתָם עִוְּרָה אוֹתָם:", + "וְהֵם לֹא יָדְעוּ אֶת מִשְׁפַּט יְיָ וְלֹא חִכּוּ אֶל גְּמוּל כָּל קֹדֶשׁ. וְלֹא הִשְׁכִּילוּ כִּי יֵשׁ שָׂכָר לַנְּפָשׁוֹת הַזַּכּוֹת:", + "כִּי יְיָ בָּרָא אֶת הָאָדָם לְהַחֲיוֹתוֹ חַיֵּי עוֹלָם. וְיַעַשׂ אוֹתוֹ בְּצַלְמוֹ כִּדְמוּתוֹ:", + "וּבְקִנְאַת הַשָּׁטָן עָלָה מָוֶת בְּתֵבֵל. וַאֲשֶׁר בְּגוֹרָלוֹ יִתְמְכוּ בוֹ:" + ], + [ + "וּנְפָשׁוֹת צַדִּיקִים בְּיַד יְיָ הֵמָּה. וְנֶגַע לֹא יִקְרַב אֲלֵיהֶם:", + "לְמַרְאֶה עֵינֵי כְסִילִים מֵתוּ. וְצֵאתָם נֶחְשַׁב לְפָחַד:", + "וְנָסְעָם מֵאִתָּנוּ אַבְדָּן. וְהֵמָּה בְּשָׁלוֹם:", + "וְאִם לְעֵינֵי אָדָם נַעֲנוּ. נְעִימַת נֶצַח תִּקְוָתָם:", + "וְאִם יִוָּסְרוּ מְעַט רַב טוּב יַשִּׂיגוּ. כִּי יְיָ צְרָפָם וַיַּרְא כִּי לוֹ הֵמָּה:", + "כַּזָּהָב בַּכּוּר בְּחָנָם וַיִקָּחֵם כְּקָרְבַּן כָּלִיל. יָשִׂים עֵינוֹ עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה בְּבוֹא הַיּוֹם:", + "יַזְהִירוּ וְיָעוּפוּ בְּכָל מָקוֹם. כְּנִיצוֹצִים עַל פְּנֵי קָשׁ:", + "יִשְׁפְּטוּ עַמִּים וְיִמְשְׁלוּ עַל גּוֹיִם. וַיְיָ אֱלֹהֵיהֶם יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:", + "הַבּוֹטְחִים בּוֹ יָבִינוּ אֱמֶת וֶאֱמוּנִים יוֹסִיפוּ לְאַהֲבָה אוֹתוֹ. כִּי חֶסֶד וְרַחֲמִים עַל קְדֹשָׁיו וְעֵינוֹ עַל בְּחִירָיו:", + "וְהָרְשָׁעִים בַּל חָשְׁבוּ צֶדֶק. וַאֲשֶׁר מָרְדוּ בַּיְיָ כַּעֲלִילוֹתֵיהֶם יִשָּׁפֵטוּ:", + "כִּי הוֹי בּוֹזֵי חָכְמָה וּמוּסָר. תִּקְוָתָם הֶבֶל מַעֲשֵׂיהֶם לֹא יוֹעִילוּ לָמוֹ וּפְעֻלָּתָם אָפֶס:", + "נְשֵׁיהֶם פְּתַיּוֹת. וְזַרְעָם מְרֵעִים:", + "אֲרוּרָה מִשְׁפַּחְתָּם. עַל כֵּן אַשְׁרֵי עֲקָרָה לֹא נִטְמְאָה בַּל יָדְעָה מִשְׁכַּב עָוֹן. הִיא תִשָּׂא פֶרִי לַיוֹם תְּבֻקַּרְנָה הַנְּפָשׁוֹת:", + "וְהַסָּרִיס לֹא הִכְעִיס בְּפֹעַל כַּפָּיו וְלֹא יָעַץ בְּלִיַּעַל עַל יְיָ. בְּתֻמָּתוֹ יוּחַן וְיַד וָשֵׁם בְּמִקְדַּשׁ יְיָ יִנָּתֶן לוֹ:", + "כִּי פְרִי כִשְׁרוֹן מַעֲשִׂים לְזֵכֶר טוֹב. וְשֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה לֹא יִיבַשׁ לְעוֹלָם:", + "וּבְנֵי מְנָאֲפִים אַךְ לְמַחְסוֹר. וְזֶרַע מִשְׁכַּב הַטֻּמְאָה יִשָּׁמֵד:", + "וְלוּ שָׁנִים הַרְבֵּה יִחְיוּ לָרִיק יֵחָשֵׁבוּ. וְאַחֲרִית שֵׂיבָתָם לְלֹא כָבוֹד:", + "וְאִם מְהֵרָה יָמוּתוּ. גַּם תִּקְוָה גַּם נֶחָמָה אֵין לָהֶם לְיוֹם הַמִּשְׁפָּט:", + "כִּי אַחֲרִית יַלְדֵי פֶשַׁע לִמְחִתָּה:" + ], + [ + "טוֹב הוֹלֵךְ עֲרִירִי וְרוֹדֵף צְדָקָה. כִּי לְזֵכֶר עוֹלָם הִיא יַעַן אֲהוּבָה לַיְיָ וְלָאָדָם:", + "כִּי תָבֹא יֶאֱהָבֶנָּה וְאֵינֶנָּה יֶחְפְּצֶנָּה. כִּי תְעַטְּרֵהוּ תִּמְשֹׁל לָעַד. מֵאָז גָּבְרָה בְמִלְחַמְתָּהּ לְתִפְאֶרֶת וְאֵין מַכְלִים:", + "וַהֲמוֹן רְשָׁעִים רַבִּים וּמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם כִּי רַבּוּ לֹא יוֹסִיפוּ לָמוֹ. וְנִטְעֵי זְנוּנִים לֹא יַעֲמִיקוּ שָׁרְשָׁם וְלֹא יְחַזְּקוּ גִּזְעָם:", + "וְאִם עַד עֵת יְשַׁלְּחוּ עֲנָפִים לֹא יִבְטְחוּ עַל שָׁרְשָׁם. כִּי בָרוּחַ יִרְעָשׁוּ וּבַסוּפָה יְשֹׁרָשׁוּ:", + "טֶרֶם יִגְדָּלוּ יִשָּׁבְרוּ דָּלִיּוֹתֵיהֶם וּפִרְיָם אַל יֵחָשֵׁב. כִּי בֹסֶר הֵם לֹא יֵאָכֵלוּ וְלֹא יוֹעִילוּ לְכָל דָּבָר:", + "כִּי הַבָּנִים הַנּוֹלָדִים מִמִּשְׁכַּב נִאוּפִים. עֵדִים יִהְיוּ עַל חַטֹּאת אֲבִיהֶם וְאִמָּם לְיוֹם יִשָּׁאֵלוּ:", + "וְצַדִּיק מֵת בִּנְעוּרָיו בֹּא יָבוֹא אֶל הַמְּנוּחָה:", + "כִּי לֹא רוֹב יָמִים הֲדַר שֵׁיבָה. וְלֹא מִסְפָּר שָׁנִים רַבּוֹת:", + "חָכְמָה תֵּחָשֵׁב גַּם הִיא שֵׂיבַת אָדָם. וְלֶכֶת בְּדֶרֶךְ טוֹבִים בּוֹאוֹ בַיָּמִים:", + "אֲשֶׁר לְפָנִים הִתְהַלֵּךְ אֶת הָאֱלֹהִים מָצָא חֵן. וּבַעֲבוּר שָׁכַן בֵּין רְשָׁעִים לֻקַּח מֵאֶרֶץ לַשָּׁמָיִם:", + "לֻקַּח לְבַל תְּשֻׁנֶּה דַּעְתּוֹ בְּרָע. וְלֹא תִמְשׁוֹל מִרְמָה בְּנַפְשׁוֹ:", + "כִּי כִשּׁוּפֵי רִשְׁעָה יַאֲפִילוּ נֹגַהּ צְדָקָה. וַיֵּצֶר הֲפַכְפַּךְ יְהַפֵּךְ תְּבוּנַת סָר מֵרָע:", + "מִהֵר לִהְיוֹת תָּמִים. גַּם יָמִים רַבִּים מִלֵּא:", + "וְיַעַן יָקְרָה נַפְשׁוֹ בְּעֵינֵי יְיָ. מִהַר לְקַחְתּוֹ מִבֵּין רְשָׁעִים:", + "וְהָעַמִּים רוֹאִים וְלֹא יָבִינוּ זֹאת. וְלֹא יָשִׂימוּ עַל לֵב לָדַעַת כִּי חֶסֶד וְרַחֲמִים עַל קְדֹשָׁיו וְעֵינוֹ עַל בְּחִירָיו:", + "וְצַדִּיק מֵת יָבוֹז רְשָׁעִים חַיִּים. וְנַעַר תַּם נֶאֱסַף אֶת אֹרֶךְ יְמֵי פוֹשְׁעִים:", + "כִּי יִרְאוּ אַחֲרִית חָכָם. וְאֵינָם יוֹדְעִים עַל מֶה עָשָׂה יְיָ כָּכָה וְלָמָּה לְקָחוֹ:", + "הֵמָּה רָאוּ וַיִלְעָגוּ. וַיְיָ יִשְׁחַק לָמוֹ:", + "וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן יִפְּלוּ לְמַשּׁוּאוֹת. וְהָיוּ דֵּרָאוֹן בְּתוֹךְ יוֹרְדֵי בוֹר:", + "יַשְׁלִיכֵם אֶל תַּחְתִּיּוֹת אֶרֶץ יִמְחַץ רֹאשָׁם וְיֶאֱלָמוּ. יְעַר יְסוֹדָם שַׁמָּה וּשְׁמָמָה יִהְיוּ וְיִמַּח כָּל זֵכֶר לָמוֹ:", + "יִזְכְּרוּ עֲוֹנוֹתָם וְיִבָּהֵלוּ. וְהָלַךְ לִפְנֵיהֶם פִּשְׁעָם לְהַאֲלוֹתָם:" + ], + [ + "אָז יָקוּם צַדִּיק לָבֶטַח. לְעֵינֵי צָרָיו וּבוֹזֵי מַעֲשָׂיו:", + "וְהֵם יִרְאוּהוּ תֹּאחֲזֵמוֹ רָעַד. יֵחַתּוּ מְאֹד לִרְאוֹתוֹ נוֹשָׁע הֵפֶךְ מֵאֲשֶׁר זָמָמוּ:", + "אָז יֵבוֹשׁוּ מִמַּחְשְׁבוֹתֵיהֶם וּמִשֶּׁבֶר רוּחַ יְיֵלִילוּ. אִישׁ אֶל אָחִיו יֹאמְרוּ הֲלֹא זֶה הוּא אֲשֶׁר לְפָנִים הָיָה לִצְחוֹק בְּעֵינֵינוּ וַאֲשֶׁר הָיָה לָנוּ לְמָשָׁל:", + "נוֹאַלְנוּ מְאֹד. כִּי חָשַׁבְנוּ חַיָּיו שִׁגָּעוֹן וּמוֹתוֹ נְבָלָה:", + "וְעַתָּה נֶחְשָׁב עִם בְּנֵי אֱלֹהִים. וְחֶלְקוֹ בֵּין קְדוֹשִׁים:", + "תָּעִינוּ מִדֶּרֶךְ אֱמֶת. אוֹר מִשְׁפָּט לֹא הֵאִיר לָנוּ וְשֶׁמֶשׁ צְדָקָה לֹא זָרְחָה עָלֵינוּ:", + "הָיִינוּ בְּדַרְכֵי עָוֹן וַאֲבַדּוֹן. הָלַכְנוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת וְלֹא יָדַעְנוּ דֶּרֶךְ יְיָ:", + "הַגָּאוֹן מֶה הוֹעִיל. וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מֶה הוֹסִיפוּ לָנוּ עַתָּה:", + "כָּל אֵלֶּה עָבְרוּ כַצֵּל. וְכָרָץ יָרוּץ אֹרַח:", + "כָּאֳנִיָּה תֵּלֵךְ בֵּין גַּלֵּי יָם וְעִקְבוֹתֶיהָ לֹא נוֹדָעוֹ. וּבְמַיִם שֹׁטְפִים אֵין נָתִיב אַחֲרֵי עָבְרָהּ:", + "כָּעוֹף יְעוֹפֵף עַל פְּנֵי רָקִיעַ וּמַעֲגָּלָיו לֹא נִכָּרוּ. כִּי בִכְנָפָיו יְרַחֵף וּבְכֹחוֹ יַבְדִּיל אֶת הָרוּחַ וְאוֹתוֹתָיו לֹא תִּשָּׁאַרְנָה בּוֹ:", + "כְּחֵץ יִיָּרֶה לַמַּטָּרָה. הָרוּחַ יֵחָלֵק וּכְרֶגַע יָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ וְלֹא יֵרָאֶה בּוֹ אָן עָבָר:", + "כֵּן אֲנַחְנוּ מֵעֵת הָיִינוּ חָדַלְנוּ לְהֵטִיב וּצְדָקָה רָחֲקָה מֶנּוּ. אַךְ בְּעוֹנוֹתֵינוּ גָּוַעְנוּ:", + "כִּי תִּקְוַת רְשָׁעִים כֶּעָפָר יִשָּׂאֶנּוּ רוּחַ וּכְמוֹץ קַל יִסָּעֵר כֹּה וָכֹה מִסּוּפָה וְכֶעָשָׁן יִדְּפֶנּוּ רוּחַ. וְנִשְׁכָּחָה כְּזֵכֶר אוֹרֵחַ לֹא גָּר בָּעִיר רַק יוֹם אֶחָד:", + "וְצַדִּיקִים יִחְיוּ לָעַד. תְּשׁוּעָתָם בַּיְיָ וְעֶלְיוֹן מָגֵן בַּעֲדָם:", + "לָכֵן מַמְלֶכֶת כָּבוֹד יִהְיֶה לָהֶם וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת מִיַּד יְיָ. בִּימִינוֹ יָגֵן עֲלֵיהֶם וּבִזְרוֹעוֹ יִלָּחֵם לָהֶם כְּעִם צִנָּה:", + "יַחֲגֹר קִנְאָתוֹ כִּכְלֵי קְרָב. יֵחָלְצוּ כָּל יְצוּרָיו לְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבָיו:", + "יִלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן. וּמִשְׁפַּט אֱמֶת כַּכּוֹבָע:", + "אֶת קָדְשׁוֹ יִשָּׂא. כְּמָגֵן עֹז:", + "יְשַׁנֵּן חֲרוֹן אַפּוֹ כַּחֶרֶב. תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ יֵלְכוּ עִמּוֹ לִצְבּוֹא עַל רְשָׁעִים:", + "יַרְעֵם עֲלֵיהֶם רְעָמִים חִצָּיו יִפְגְּעוּ בָם. יֵלְכוּ מֵעֲנָנָיו כְּמִקֶּשֶׁת דְּרוּכָה בַּכֹּחַ לִירוֹת לְמַטָּרָה:", + "יַמְטֵר עֲלֵיהֶם בָּרָד רַב כְּמִן הַקַּלָּע אֲשֶׁר בְּיַד אִישׁ חֵמוֹת. וּמֵי הַיָּם בְּזַעְפּוֹ יִשָּׁפְכוּ עֲלֵיהֶם וּנְהָרוֹת בְּגַאֲוָתָם יִשְׁטֹפוּם:", + "רוּחַ עַזָּה מִנֶּגְדָּם תַּעֲמוֹד וְסוּפָתָה תְפִיצֵם. עַד עַוְלָתָה אֶרֶץ לְמִדְבַּר תָּשִׂים וְהָרִשְׁעָה תַּשְׁמִיד כִּסְאוֹת גִּבּוֹרִים:" + ], + [ + "וְעַתָּה מְלָכִים שִׁמְעוּ וְהָבִינוּ:", + "הַשּׁוֹפְטִים עַד קַצְוֵי אֶרֶץ לְמֹדוּ:", + "הַטּוּ אָזְנֵיכֶם הַמּוֹשְׁלִים בָּעַמִּים. הַמִּתְנַשְּׂאִים עַל גּוֹיִם רַבִּים:", + "מֵאֵת הָאֱלֹהִים נִתַּן לָכֶם הַכֹּחַ וּמֵיְיָ הַמֶּמְשָׁלָה. וְהוּא יִשְׁפּוֹט עַל דַּרְכֵיכֶם וְהוּא יַחֲקֹר מְזִמּוֹתֵיכֶם:", + "יַעַן פְּקִידֵי מַלְכוּתוֹ אַתֶּם וְלֹא שְׁפַטְתֶּם מֵישָׁרִים. לֹא שְׁמַרְתֶּם חֻקָּיו וּבַעֲצָתוֹ לֹא הֲלַכְתֶּם:", + "פִּתְאוֹם תֵּחַתּוּ בְּהֵרָאוֹתוֹ. כִּי יָבוֹא בְמִשְׁפָּט עִם רָאשֵׁי עָם:", + "אֶת הַשְּׁפָלִים יְרַחֵם. וְהַנִּשָּׂאִים בְּחֵמָה יִשָּׁפֵטוּ:", + "כִּי אֱלֹהֵי עוֹלָם לֹא יִשָּׂא פְנֵי גָּבֶר וּמִכָּל רָם לֹא יִירָא. הַיּוֹצֵר יַחַד קָטָן וְגָדוֹל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כֻּלָּם:", + "אַךְ לְמַעַן אַדִּירִים. יְכוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ:", + "עַל כֵּן אֲלֵיכֶם מְלָכִים אֲדַבֵּרָה. לְמַעַן תִּלְמְדוּ חָכְמָה וְלֹא תִפְרָעוּ:", + "כִּי הַשּׁוֹמְרִים בֶּאֱמוּנָה דִּבְרֵי קֹדֶשׁ קְדוֹשִׁים יִקָּרֵאוּ. וְלוֹמְדֵיהֶם יִמְצְאוּ מַחֲסֶה:", + "וְעַתָּה קְחוּ אֶת דְּבָרָי. בַּקְּשׁוּ אוֹתָם וְיוֹרוּ לָכֶם:", + "הַחָכְמָה בָּרָה וְלֹא תִבּוֹל לָעַד. נָקֵל לָהּ לְהִגָּלוֹת לְאוֹהֲבֶיהָ וּלְהִמָּצֵא לִמְבַקְּשֶׁיהָ:", + "תְּשַׁחֵר פְּנֵי כָל חָפֵץ בָּהּ. תֵּרָאֶה רִאשׁוֹנָה מֵהֶם:", + "מַשְׁכִּים קוּם לְמַעֲנָהּ לֹא יִיגָע. כִּי יִמְצָאָהּ יוֹשֶׁבֶת עַל דְּלָתָיו:", + "רֵאשִׁית חׇכְמָה קְנֹה חׇכְמָה. וְשׁוֹקֵד עַל דַּלְתוֹתֶיהָ חִישׁ יֶחְדַּל מִדְּאוֹג אֵלֶיהָ:", + "כִּי שָׁבָה אֶל כָּל רוּחַ לְבַקֵּשׁ אֲנָשֶׁיהָ. בִּנְתִיבוֹת תֵּרָאֶה אֲלֵיהֶם וְהוֹלֶכֶת לִפְנֵיהֶם בְּכָל מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם:", + "תְּחִלַּת חָכְמָה לַחְפֹּץ חָכְמָה. אִם יַחְפְּצֶנָּה יֶאֱהָבֶנָּה:", + "כִּי יֶאֱהָבֶנָּה יִשְׁמוֹר מִצְוֹתֶיהָ. וְשׁוֹמֵר מִצְוֹתֶיהָ יִחְיֶה לְעוֹלָם:", + "וְהַחַי לְעוֹלָם קָרוֹב יְיָ אֵלָיו:", + "לָכֵן אִישׁ חָפֵץ חָכְמָה יִצְלַח לִמְלוּכָה:", + "וְעַתָּה מַלְכֵי הַגּוֹיִם אִם חֲפַצְתֶּם כִּסֵּא וָשָׁבֶט. אֶהֱבוּ חָכְמָה לְמַעַן תִּמְשְׁלוּ לְעוֹלָם:", + "אַגִּידָה לָכֶם הַחָכְמָה מַה הִיא וּמֵאַיִן תָּבֹא. לֹא אַעֲלִים מִכֶּם סוֹדָהּ אֶדְרוֹשׁ מוֹצָאָה וְרֵאשִׁית מְקוֹרָהּ וַאֲשִׂימֶנָּה חֲשׂוּפָה וּגְלוּיָה וְלֹא אֲכַחֵד דִּבְרֵי אֱמֶת:", + "כִּי דַּל בָּשָׂר מִקִּנְאָה רָעָה דַּרְכּוֹ בְעֵינָי. לֹא לוֹ נַחְלָה בַּחָכְמָה:", + "בִּרְבוֹת חֲכָמִים תְּשׁוּעַת אָרֶץ. וּמֶלֶךְ חָכָם מִבְטַח עַמּוֹ:", + "עַל כֵּן הַאֲזִינוּ דְּבָרָי וְיֵיטִיבוּ לָכֶם:" + ], + [ + "גַּם אָנֹכִי אֱנוֹשׁ יָמוּת. כְּמוֹת כָּל אָדָם מִיְּלִידֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן הַנּוֹצָר מִן הָאֲדָמָה:", + "רֻקַּמְתִּי בַּבָּשָׂר תֵּשַׁע יְרָחִים. בְּבֶטֶן אִמִּי נִקְפֵּאתִי בְּדַם זֶרַע אָדָם מֵחֶמְדַּת הַמִּשְׁכָּב:", + "אַחֲרֵי הִוָּלְדִי שָׁאַפְתִּי רוּחַ שֶׁהִיא לְכֻלָּנוּ. נָפַלְתִּי עַל הָאָרֶץ נוֹשֵׂאת הַיִּלֹּדִים כֻּלָּם. הֲרִימוֹתִי קוֹלִי הָרִאשׁוֹן בִּבְכִי כְּכָל הַנּוֹלָדִים:", + "אֹמַנְתִּי בַּסָּדִינִים בִּדְאָגָה רַבָּה:", + "כִּי אֵין בְּלֶדֶת מֶלֶךְ עִנְיַן אַחֵר:", + "אֲבָל עִנְיַן אֶחָד לַכֹּל לָבוֹא בָאָרֶץ. וְעִנְיַן אֶחָד לָהֶם לָצֵאת מִמֶּנָּה:", + "לָכֵן הִתְפַּלַּלְתִּי וַתִּנָּתֶן לִי מַדָּע. קָרָאתִי וְרוּחַ חָכְמָה בָּאָה אֶל קִרְבִּי:", + "וַתִּיקַר בְּעֵינַי מִשֵּׁבֶט וָכִסֵּא. וְהוֹן לֹא עָרַכְתִּי לָהּ:", + "אַבְנֵי חֵפֶץ לֹא דִּמִּיתִי לָהּ. כִּי כָל זְהַב אֶרֶץ כִּמְעַט חוֹל בְּעֶרְכָּהּ וְהַכֶּסֶף לְנֶגְדָּהּ כְּדֹמֶן יֵחָשֵׁב:", + "אֲהַבְתִּיהָ מִיּוֹפִי וּמִבְּרִיאוּת בָּשָׂר. אָמַרְתִּי תִּהְיֶה נֵרִי כִּי אוֹרָה לֹא יִכְבֶּה:", + "וְאָמְנָם כָּל טוּב בָּא אֵלַי לְרַגְלָהּ. וְעֹשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מִיָּדֶיהָ:", + "וּבְכָל הַדְּבָרִים הָיִיתִי שָׂמֵחַ כִּי תוֹרֵם הַחָכְמָה. וְאָנֹכִי לֹא יָדַעְתִּי כִּי הִיא אֵם כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:", + "בְּתֹם לֵב לָמַדְתִּי אוֹתָהּ. בְּלִי קִנְאָה אַלַּמְּדֶנָּה לֹא אַעֲלִים אֶת עָשְׁרָהּ:", + "כִּי הוֹן עָתָק הִיא לִבְנֵי אָדָם בְּלֶכְתָּם בָּהּ אֲהוּבֵי עֶלְיוֹן יִהְיוּ וְיֵרָצוּ לְפָנָיו. כִּי לְהוֹרוֹתָם בַּדֶּרֶךְ נִתְּנָהּ לָהֶם:", + "יְיָ עָשָׂה עִמָּדִי חֶסֶד וַיִתֶּן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים לְדַבֵּר דִּבְרֵי חֵפֶץ וּלְהָשִׁיב אֲמָרִים עַל פִּי הַדְּבָרִים הַנּוֹדָעִים לִי. כִּי הוּא מוֹלִיךְ אֶל הַחָכְמָה וְנוֹהֵג אֶת הַחֲכָמִים:", + "כִּי בְיָדוֹ אֲנַחְנוּ וּדְבָרֵינוּ. גַּם הַתְּבוּנָה וְכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת:", + "וַיְחָנֵּנִי דַּעַת אֱמֶת בְּכָל הַמַּעֲשִׂים. יָדַעְתִּי תְּכוּנַת הָעוֹלָם וְכֹחַ הַיְּסוֹדוֹת:", + "רֵאשִׁית אַחֲרִית וּמַחֲצִית כָּל מוֹעֵד. נְלִיזַת הַמְּסִלּוֹת (נ\"א מַעַגְלוֹת הַנְּלוֹזִים) וּתְמוּרַת הַיָּמִים:", + "תְּקוּפַת הַשָּׁנִים וְהַכּוֹכָבִים לְמַחְלְקוֹתֵיהֶם:", + "הָעִנְיָן אֲשֶׁר לַבְּהֵמוֹת וַחֲמַת הַחַיּוֹת הָרָעוֹת סַעֲרַת הָרוּחוֹת וְדִבְרַת בְּנֵי אָדָם. הַנְּטָעִים לְמִינֵיהֶם וְכֹחוֹת הַשָּׁרָשִׁים:", + "אֶת הַכֹּל אֲנִי יוֹדֵעַ הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת. כִּי יוֹצֵר כָּל הַמַּעֲשִׂים הוֹרַנִי עַל פִּי הַחָכְמָה:", + "כִּי יֶשׁ בָּהּ רוּחַ מֵבִין וְקָדוֹשׁ. אֶחָד וְרַב עִנְיָנִים צַח וְאַמִּיץ:", + "בַּר וְטָהוֹר מָהִיר לֹא יֵרַע אִישׁ. אוֹהֵב טוֹב שָׁנוּן וְאֵין דָּבָר יַעַצְרֵהוּ מֵעֲשׂוֹת טוֹב:", + "נָדִיב בָּטוּחַ וְנֶאֱמָן בְּלִי עֶצֶב. יוּכַל כֹּל רוֹאֶה כֹל עוֹבֵר בֵּין כָּל רוּחוֹת בָּרוֹת מַשְׁכִּילוֹת וְזַכּוֹת:", + "כִּי הַחָכְמָה מְהִירָה יוֹתֵר מִכֹּל. וּבְטַהֲרָתָהּ מַגַּעַת וְעוֹבֶרֶת בַּכֹּל:", + "הִיא רוּחַ פִּי עֶלְיוֹן וְנֹגַהּ כְּבוֹד אֵל. עַל כֵּן כָּל טֻמְאָה לֹא תִקְרַב אֵלֶיהָ:", + "הִיא זֹהַר אוֹר עוֹלָם וּרְאִי זַךְ. אֶל צִדְקַת יְיָ וּדְמוּת טוּבוֹ:", + "לְבַדָּהּ הִיא וְתוּכַל כֹּל בְּעֵינָהּ תַּעֲמֹד וּתְחַדֵּשׁ כָּל דָּבָר. וּלְעֵת תָּבֹא בִנְפָשׁוֹת יְקָרוֹת תַּעַשׂ אֲהוּבֵי אֵל וּנְבִיאִים:", + "כִּי אֵין יְיָ אוֹהֵב אֶת הָאָדָם אִם לֹא יִשְׁקוֹד עַל הַחָכְמָה:", + "בָּרָה הִיא מִן הַשֶּׁמֶשׁ וְעֶלְיוֹנָה מִמַּעֲלוֹת הַכּוֹכָבִים. וְיִתְרוֹן לָהּ עַל הָאוֹר אִם תִּדָּמֶה אֵלָיו:", + "כִּי אַחֲרֵי אוֹר יָבוֹא לָיְלָה. וְהָרִשְׁעָה לֹא תַעַל עַל הַחָכְמָה:" + ], + [ + "מַגִּיעָה בְעֻזָּהּ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. וְנוֹהֶגֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים כְּמִשְׁפָּטָם:", + "אֲהַבְתִּיהָ חִפַּשְׂתִּיהָ מִנְּעוּרָי. שָׁאַלְתִּי לְקַחְתָּהּ לְכַלָּה חוֹלֶה אַהֲבָה הָיִיתִי בְּיָפְיָה:", + "מְקוֹר הוֹדָהּ רָם מְאֹד. כִּי הִיא מְשַׂחֶקֶת לִפְנֵי יְיָ וַאֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים אֲהֵבָהּ:", + "הִיא רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל. וְהַמַּבְדֶּלֶת בֵּין דָּבָר לַדָּבָר:", + "אִם הוֹן וְעֹשֶׁר מַאֲוַיֵּי הַחַיִּים. מִי גָּדוֹל מֵחָכְמָה הַמְּבִיאָה אֶת הַכֹּל:", + "וְאִם לְהַצְלִיחַ בְּתַחְבֻּלוֹת. מִי אָמָן טוֹב מִמֶּנָּה בְּכֹל אֲשֶׁר תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:", + "מִי אוֹהֵב צֶדֶק הִנֵּה כָל מַעֲשֶׂיהָ מֵישָׁרִים. כִּי הִיא מְלַמֶּדֶת עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בִּינָהּ וּגְבוּרָה הַטּוֹבִים לַחַיִּים יוֹתֵר מִכָּל הַדְּבָרִים:", + "מִי חָפֵץ לָדַעַת דְּבָרִים רַבִּים הִיא יוֹדַעַת מַה שֶׁהָיָה וְתִשְׁפּוֹט מַה שֶׁיִּהְיֶה. תָּבִין לְשׁוֹן עֲרוּמִים וְתַבִּיעַ חִידוֹת. תֶּחְזֶה הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים טֶרֶם תָּבֹאנָה וְיַלְדֵי הַיָּמִים וְקֹרוֹת הָעִתִּים אֲשֶׁר תִּקְרֶאנָה:", + "אָמַרְתִּי תֵּשֵׁב עִמָּדִי וְנִחְיֶה יַחְדָּו. יָדַעְתִּי כִּי לְטוֹב לִי תְּיָעֵצֵנִי וְתִהְיֶה נֶחָמָתִי בִיגוֹנִי וּבַעֲמָלִי:", + "בְּמַקְהֵלִים יְכַבְּדוּנִי לְמַעֲנָהּ. וּזְקֵנִים יְהַלְּלוּ אוֹתִי אַף כִּי נַעַר אָנֹכִי:", + "בַּמִּשְׁפָּט נָבָר יִמְצָאוּנְנִי. וּמִגְּבוּרָתִי גִּבּוֹרִים יִתְמָהוּ:", + "אִם אַחֲרִישׁ יִדְּמוּ לִי וַאֲדַבְּרָה יַאֲזִינוּ לִי. אִם אוֹסֵף דַּבֵּר יַד לְפֶה יָשִׂימוּ:", + "בַּעֲבוּרָהּ שְׁמִי לְעוֹלָם יִהְיֶה. וְזִכְרִי לְדוֹר דּוֹר לַבָּאִים אַחֲרָי:", + "בָּעַמִּים אֶמְשֹׁלָהּ. וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלַי יִהְיוּ:", + "מְלָכִים אַדִּירִים יִשְׁמְעוּן אֶת שִׁמְעִי וְחָלוּ מִפָּנַי. בִּקְהַל עָם אִישׁ טוֹב אֶהְיֶה וְאִישׁ חַיִל בַּמִּלְחָמָה:", + "אֶתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב בֵּיתִי בָּהּ אֶמְצָא מְנוּחָתִי. כִּי אֵין צַר לִשְׁכֵנָהּ וְאֵין תּוּגָה לְרֵעָהּ רַק רְוָחָה וְשִׁמְחָה:", + "אֶת כָּל זֹאת רָאִיתִי וְנָתַתִּי אֶל לִבִּי. אֲשֶׁר אוֹהֲבֵי חָכְמָה יִחְיוּ לְנָצַח:", + "וְרֵעֶיהָ שָׂשׂוֹן וְשִׁמְחָה יַשִּׂיגוּ. עֹשֶׁר וְהוֹן רַב תָּבִיא בַּעֲמַל יָדֶיהָ דַּעַת בְּמוֹעֲצוֹתֶיהָ וְשֵׁם טוֹב לְשֵׁמַע דְּבָרֶיהָ. וָאֲחַפֵּשׁ אוֹתָהּ לַהֲבִיאָהּ אֵלַי:", + "נַעַר חֶמֶד הָיִיתִי. וְנֶפֶשׁ יְקָרָה נִתְּנָה בִּי:", + "הָלַכְתִּי גָּדֵל וָטוֹב. וְאֶת בְּשָׂרִי לֹא הֶחֱטֵאתִי:", + "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בִּינוֹתִי כִּי נִשְׂגָּבָה הִיא לֹא אוּכַל לָהּ זוּלָתִי אִם יִתְּנֶנָּהּ לִי הָאֱלֹהִים. וְגַם בָּזֹאת חָכְמָתִי עָמְדָה לִי לָדַעַת מֵאַיִן תָּבֹא. וָאֵלֵךְ לִדְרֹשׁ אֶת יְיָ וָאֶתְפַּלֵּל בְּכָל לִבִּי וָאֹמַר:" + ], + [ + "אָנָּא אֱלֹהֵי אֲבוֹתַי אֵל רַחוּם. אֲשֶׁר בִּדְבָרְךָ עָשִׂיתָ אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים:", + "וְאֶת הָאָדָם כּוֹנַנְתָּ בְּחָכְמָתֶךָ. לִמְשׁוֹל בְּכָל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ:", + "לִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק. וְלָדוֹן בְּיִשְׁרַת לֵבָב:", + "תֶּן לִי חָכְמָה הַיּוֹשֶׁבֶת לִפְנֵי כִּסְאֶךָ. וְאַל תַּבְדִּילֵנִי מִמִּסְפַּר בָּנֶיךָ:", + "כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ. אִישׁ רַךְ וּקְצַר יָמִים. וַחֲסַר תְּבוּנוֹת בַּתּוֹרָה וּבַמִּשְׁפָּט:", + "וְגַם אִם אִישׁ בּוֹ יִתַּמָּם. אִם אֵין חָכְמָתְךָ בוֹ מַה הוּא:", + "אַתָּה בָּחַרְתָּ בִּי לְמֶלֶךְ עַל עַמֶּךָ. וּלְשׁוֹפֵט אֶת בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ:", + "וַתֹּאמֶר אֵלַי לִבְנוֹת מִקְדָּשׁ בְּהַר קָדְשֶׁךָ וּמִזְבֵּחַ בִּמְקוֹם שִׁבְתֶּךָ. כְּתַבְנִית מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ אֲשֶׁר הֲכִינוֹת מֵאָז:", + "וְעִמְּךָ הַחָכְמָה הַיּוֹדַעַת מַעֲשֶׂיךָ כִּי הָיְתָה אֶצְלְךָ אָמוֹן כַּאֲשֶׁר יָסַדְתָּ תֵּבֵל. אֶת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ וְהַיָּשָׁר כְּמִצְוֹתֶיךָ תַּעֲשֶׂה:", + "שְׁלַח אוֹתָהּ מִשְּׁמֵי קָדְשֶׁךָ וּמִכִּסֵּא כְּבוֹדֶךָ. תִּהְיֶה עִמָּדִי בִּמְלַאכְתִּי וְאֵדַע אֶת אֲשֶׁר יִיטַב בְּעֵינֶיךָ:", + "כִּי הִיא יוֹדַעַת וּמְבִינָה אֶת כָּל הַדְּבָרִים. תּוֹרֵנִי בְּכָל מִפְעֲלוֹתַי בְּהַשְׂכֵּל וְתִשְׁמְרֵנִי בְהוֹדָהּ:", + "לְמַעַן יֵרָצוּ בְעֵינֶיךָ מַעֲשָׂי. וְאֶמְלוֹךְ בְּצֶדֶק עַל עַמֶּךָ וְאֶכּוֹן לְפָנֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא אָבִי:", + "כִּי מִי יָבִין עֲצַת יְיָ. וּמִי יֵדַע אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ אֱלֹהִים:", + "הֲלֹא מַחְשְׁבוֹת בְּנֵי תְּמוּתָה לֹא נֶאֱמָנוּ. וְתַחְבּוּלוֹתֵינוּ תְּרוֹפַפְנָה:", + "כִּי הַבָּשָׂר הַמֵּת יִכְבַּד עַל הַנָּפֶשׁ. וְאֹהֶל הָאֲדָמָה יָרִיב עִם הַדַּעַת לְהַעֲצִיבָהּ:", + "בְּלִי עָמָל לֹא נַשִּׂיג אֶת אֲשֶׁר בָּאָרֶץ וּבְלִי טֹרַח לֹא נִמְצָא אֶת אֲשֶׁר עוֹמֵד עִמָּנוּ. וּמִי יָבִין מִקָּצֶה וְעַד קָצֶה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם:", + "מִי הֵבִין עֲצָתְךָ טֶרֶם נָתַתָּ לוֹ חָכְמָה. וְעַד לֹא שָׁלַחְתָּ אֵלָיו רוּחַ קָדְשְׁךָ מִמְּרוֹמִים:", + "כִּי בָהּ יִכּוֹנוּ אָרְחוֹת יֹשְׁבֵי תֵּבֵל. וְיִלְמְדוּ בְּנֵי אָדָם לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ וְיִהְיוּ נוֹשָׁעִים בַּחָכְמָה:" + ], + [ + "הִיא שָׁמְרָה אֶת אֲבִי כָל בְּנֵי תֵבֵל הָרִאשׁוֹן בְּהִבָּרְאוֹ לְבַדּוֹ מֵאָז. וַתְּקִימֵהוּ מִמַּפַּלְתּוֹ:", + "וַתִּתֶּן לוֹ עוֹז לִמְשׁוֹל בְּכָל הַמַּעֲשִׂים:", + "וְהַחוֹטֵא אִישׁ חֵמוֹת סָר מִמֶּנָּה וְיֹאבַד. כִּי הֱסִיתוֹ יִצְרוֹ לְרַצֵּחַ אֶת אָחִיו:", + "וּבְהִשָּׁחֵת הָאָרֶץ לְמַעֲנוֹ מִמֵּי הַמַּבּוּל הִמְלִיטָהּ הַחָכְמָה. וַתְּנַהֵג אִישׁ צַדִּיק עַל עֵץ קַל:", + "וּלְעֵת נָפוֹצוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יָזְמוּ לִקְשׁוֹר קָשֶׁר וַתֵּדַע צַדִּיק יְשַׁר לֵב וַתַּעֲמִידֵהוּ לִפְנֵי יְיָ וַתַּחְגְּרֵהוּ עוֹז וּבִטְחָה כִּי אֲהֵבַתְהוּ כִּבְנָהּ:", + "וּבְיוֹם אֲבוֹד רְשָׁעִים וַתַּצֵּל צַדִּיק בְּנוּסוּ מִפְּנֵי הָאֵשׁ אֲשֶׁר תֵּרֵד עַל חֲמֵשֶׁת הֶעָרִים:", + "לְעֵדָה עַל פִּשְׁעֵיהֶם הָאָרֶץ הַהֲפוּכָה תֶּעֱשַׁן לְעוֹלָם וְעֵצֶיהָ עֲצֵי מַאֲכָל לֹא יַבְשִׁילוּ פְרִיהֶם. וּנְצִיב מֶלַח נִצָּב מַצֶּבֶת נֶפֶשׁ לָא אֵמוּן בָּהּ:", + "כִּי אֵין דַּי לְבוֹזֵי חָכְמָה בָּרָעָה אֲשֶׁר לְהֵטִיב לֹא יָדָעוּ. אֲבָל גַּם מַזְכֶּרֶת אִוַּלְתָּם יַנִּיחוּ לַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם לְבַל יִכָּשְׁלוּ גַּם אֵלֶּה כָמוֹהֶם:", + "וְהַחָכְמָה הוֹשִׁיעָה אֶת מְכַבְּדֶיהָ מֵעָנְיָם:", + "הִיא הוֹלִיכָה בְדֶרֶךְ יָשָׁר אִישׁ צַדִּיק בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי חֲמַת אָחִיו. וַתַּרְאֵהוּ אֵת מַמְלֶכֶת יְיָ וַתּוֹפַע עָלָיו דַּעַת קְדוֹשִׁים וַתַּעֲשִׁירֵהוּ בַעֲמָלוֹ וַתַּרְוִיחֵהוּ בִיגִיעַ כַּפּוֹ:", + "וַתִּהְיֶה עִמּוֹ וַתַּצְלִיחֵהוּ. לְעֵינֵי רָעֵי עַיִן אֲשֶׁר הֵתַלּוּ בוֹ:", + "וַתִּצְּרֵהוּ מֵאוֹיְבָיו וַתַּבְטִיחֵהוּ מֵאֲשֶׁר אָרְבוּ לוֹ. וַתָּשִׁיר אוֹתוֹ בַמִּלְחָמָה קָשָׁה וַיֵּדַע כִּי יִרְאַת יְיָ תָּעוֹז מִכֹּל:", + "לֹא עָזְבָה צַדִּיק לְעֵת נִמְכַּר. וַתַּחְשׂוֹךְ אוֹתוֹ מֵחֲטוֹא וַתֵּרֵד עִמּוֹ אֶל הַסֹּהַר:", + "לֹא נְטָשַׁתְהוּ בַּבּוֹר עַד הֵבִיאָה לוֹ שֵׁבֶט מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה בָרוֹדִים בּוֹ. וַתִּתֶּן מְחַרְפָיו לִמְפִיחֵי שֶׁקֶר וַתַּעַשׂ לוֹ שֵׁם עוֹלָם:", + "וַתּוֹצִיא גַּם הִיא עַם קָדוֹשׁ וְזֶרַע אֱמֶת. מִן הַגּוֹי אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם:", + "וַתָּבֹא בְנֶפֶשׁ עֶבֶד יְיָ. וַיָּקָם לִפְנֵי מְלָכִים אַדִּירִים בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים:", + "עֲמַל קְדוֹשִׁים גָּמָלָה וַתַּפְלִיא לַנְּחֹתָם בַּדָּרֶךְ. וַתְּהִי לָהֶם יוֹמָם מַחְסֶה וְלַיְלָה אוֹר כְּאוֹר הַכּוֹכָבִים:", + "וַתַּעֲבִירֵם בְּיַם סוּף. וַתַּנְחֵם בְּמַיִם אַדִּירִים:", + "אֶת אוֹיְבֵיהֶם טִבְּעָה בַיָּם. וְאוֹתָם הֶעֱלְתָה מִמְּצוּלוֹת עֲמֻקוֹת:", + "וַיָבֹזּוּ יְשָׁרִים אֶת רְשָׁעִים וַיָּשִׁירוּ לְשֵׁם קָדְשְׁךָ יְיָ. וַיְהַלְּלוּ יַחְדָּו אֶת יָדְךָ הַגְּדוֹלָה:", + "כִּי הַחָכְמָה פָּתְחָה פִי אִלְּמִים. וּלְשׁוֹן יְלָדִים לִמְּדָה לְדַבֵּר צָחוֹת:" + ], + [ + "וַתַּצְלִיחַ אֶת דַּרְכֵיהֶם בְּיַד נָבִיא:", + "וַיֵלְכוּ בַּמִּדְבָּר אֵין יוֹשֵׁב. וַיִטְּעוּ אָהֳלֵיהֶם בִּמְקוֹמוֹת לֹא עָבַר בָּם אִישׁ:", + "וַיָקוּמוּ נֶגֶד אוֹיְבֵיהֶם. וַיִנָּקְמוּ מִצָּרֵיהֶם:", + "וַיִצְמְאוּ וַיִתְפַּלְּלוּ אֵלֶיךָ. וַיֻתַּן לָהֶם מַיִם מִן הַצּוּר. וּרְוָיָה לִצְמָאָם מִן הַחַלָּמִישׁ:", + "בַּדָּבָר נִשְׁפְּטוּ בוֹ צָרֵיהֶם. הוֹשַׁעְתָּ אֵלֶּה בַּצַּר לָהֶם:", + "כִּי נִבְהֲלוּ אוֹיְבֵיהֶם לִרְאוֹת דַּם נִבְאַשׁ תַּחַת מֵי נְהָרִים נוֹזְלִים. לְהַכְלִים אוֹתָם עַל מִצְוֹתָם אֲשֶׁר צִוּוּ לְהָמִית כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד:", + "וּלְאֵלֶּה נָתַתָּ מַיִם רַבִּים. לֹא הוֹחִילוּ לָמוֹ:", + "וּבִצְמָאָם אֲשֶׁר צָמְאוּ. הוֹדַעְתָּ לָהֶם מַחֲלַת צָרֵיהֶם מֶה הָיָתָה:", + "וְכֵן כְּפַעַם בַּפַּעַם בַּהֲצִירְךָ לָהֶם לְנַסּוֹתָם בְּרַחֲמֶיךָ. הִכִּירוּ דְוֵי הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בַּמּוֹרְדִים הַנִּשְׁפָּטִים בְּאַפֶּךָ:", + "כִּי אֶת אֵלֶּה נִסִּיתָ כָאָב לְלַמְּדָם דָּעַת וְאֵלֶּה שָׁפַטְתָּ כְמֶלֶךְ עַז וַתַּאֲשִׁימֵם:", + "גַּם הָרְחוֹקִים נִוָּסֵּרוּ כְּמוֹ הַקְּרוֹבִים:", + "לִסְפּוֹת עַל צָרָתָם כִּי עַתָּה נָהָמוּ. וַיִזְכְּרוּ אֶת אֲשֶׁר עָבַר עֲלֵיהֶם:", + "בְּשָׁמְעָם כִּי הֵטִיב עִם אֵלֶּה. בַּדָּבָר הֵרַע לָהֶם בּוֹ יָדְעוּ אֶת יְיָ:", + "וּבְהַשְׂכִּילָם מַה נַעֲשֶׂה הִשְׁתָּאוּ. כִּי הַמַּפְלֶה בֵּין צְמָאָם לְצִמְאוֹן צַדִּיקִים לְפָנִים עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת הִגִּיעַ וַיְהִי בְעֵינֵיהֶם לָבוּז:", + "אַחֲרֵי כֵן הֱשִׁיבוֹתָ לָהֶם גְּמוּל עַל מַחְשְׁבוֹת יֵצֶר לְבָבָם הָרָע. שֶׁהֵמָּה הִדִּיחוּם לַעֲבֹד לְזוֹחֲלֵי עָפָר וּלְכָל חַיּוֹת רָעוֹת אֵין דַּעַת בָּם וְתַשְׁלִיחַ בָּם עָרֹב רַב אֵין דַּעַת בָּם לְהִנָּקֵם מֵהֶם:", + "לְמַעַן יָבִינוּ כִּי פֹעַל אָדָם יְשֻׁלַּם לוֹ. בַּדָּבָר אֲשֶׁר זָדָה בּוֹ:", + "כִּי יָדְךָ הַיְכֹלָה כֹל אֲשֶׁר בָּרְאָה תֵבֵל מֵאָיִן. לֹא יִפָּלֵא מִמֶּנָּה לְהַשְׁלִיחַ בָּם דֻּבִּים רַבִּים וַאֲרָיוֹת גֵּאִים:", + "אוֹ יִבָּרְאוּן עַתָּה חַיּוֹת רָעוֹת מְלֵאוֹת חֵמָה לֹא הָיוּ כְמוֹהֶם מֵאָז. יַטִּילוּ תַרְעֵלָה בוֹעֶרֶת כָּאֵשׁ וּלְהָבִים מַחֲרִידִים מֵעֵינֵיהֶם:", + "וּמִלְּבַד כִּי מֵרוֹב כֹּחָם יַחְדָּו יִשָּׁמֵדוּ. גַּם מִפַּחַד מַרְאֵיהֶם יֹאבֵדוּ:", + "וְאִם גַּם אֵין זֹאת הֲלֹא אִם תִּשּׁוֹף בָּם יִיבָשׁוּ כִּי תִרְדְּפֵם בְּנִקְמָתְךָ תְּכַלֵּם בְּרוּחֲךָ הַקָּשָׁה. אַךְ אַתָּה הֱכִינוֹתָ אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים בְּמִדָּה בְּמִסְפָּר וּבַמִּשְׁקָל:", + "כִּי בְכֹחֲךָ כָּל עֵת לְהַפְלִיא בִגְבוּרָתְךָ נִפְלָאוֹת בַּכֹּל וְעִם כֹּל. וּמִי יַעֲמוֹד לִפְנֵי זְרוֹעַ עֻזֶךָ:", + "הִנֵּה תֵבֵל כֻּלָּהּ לְפָנֶיךָ כַּשַּׁחַק מֹאזְנָיִם. וּכְטִפַּת טַל הַנּוֹפֶלֶת בַּבֹּקֶר עַל הָאָרֶץ:", + "אַךְ אַתָּה מְרַחֵם עַל כֹּל בַּעֲבוּר כִּי תוּכַל כֹּל. דָּמִיתָ כְּאֵינְךָ רוֹאֶה אֶת חַטֹּאת בְּנֵי אָדָם לְמַעַן יִנָּחֲמוּ עֲלֵיהֶן:", + "כִּי אַתָּה אוֹהֵב אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים וְלֹא תִמְאַס דָּבָר מִכָּל אֲשֶׁר עָשִׂיתָ. לוּ מְאַסְתָּם מֵאָז לֹא יְצַרְתָּם:", + "וְאֵיךְ יָקוּם דָּבָר לֹא תַחְפּוֹץ בּוֹ. וְאֵיךְ דָּבָר לֹא צִוִּיתָ לִהְיוֹת יֶהִי:", + "אֲבָל אַתָּה מְרַחֵם עַל כֹּל. בַּעֲבוּר כִּי לְךָ הֵמָּה יְיָ הָאוֹהֵב כָּל נָפֶשׁ:" + ], + [ + "כִּי רוּחֲךָ הַמְּחַיֶּה כֹּל. בַּכֹּל הוּא:", + "עַל כֵּן מְעַט מְעַט תּוֹכִיחַ אֶת הַנִּכְשָׁלִים. וְאֶת אָזְנָם תְּגַלֶּה לְהַזְכִּירָם עֲוֹנוֹתֵיהֶם לְמַעַן יַעַזְבוּ פִּשְׁעֵיהֶם וְיֶחֱסוּ בְּךָ יְיָ:", + "וְכַאֲשֶׁר שָׂנֵאתָ אֶת הַיּוֹשְׁבִים הָרִאשׁוֹנִים. אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ הַטּוֹבָה:", + "עַל דְּבַר אֲשֶׁר הִטַמָּאוּ בְּכִשּׁוּפֵיהֶם. גַּם זָבְחוּ זִבְחֵי מֵתִים:", + "מְמִיתִים אֶת בְּנֵיהֶם בְּאַכְזְרִיּוּת רָב. וַיֹאכְלוּ בְחַגֵּיהֶם אֶת הַחֲלָבִים מִבְּשַׂר הָאָדָם וְאֶת הַדָּם זָרְקוּ לְגִלּוּלֵיהֶם בְּיַד כֹּהֲנֵיהֶם הַשִּׁכּוֹרִים:", + "וְהָאָבוֹת מְרַצְּחִים אֵלֶּה הַנְּפָשׁוֹת הָעֲשׁוּקוֹת וְאֵין עוֹזֵר לָהֶם. וַתָּקָץ בָּם בַּעֲבוּר תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם וַתֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם בְּיַד אֲבוֹתֵינוּ:", + "לְמַעַן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָהַבְתָּ מִכָּל הָאֲרָצוֹת. תִּהְיֶה נַחֲלַת צְבִי לִבְנֵי אֱלֹהִים:", + "וּבְכָל זֹאת חַסְתָּ עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ אָדָם הֵם. וֲתִּשְׁלַח אֶת הַצִּרְעָה וַתָּרָץ לִפְנֵי צִבְאוֹתֶיךָ לְכַלּוֹתָם מְעַט מְעָט:", + "לֹא מִבְּלִי יָכָלְתָּ לַהַדוֹךְ רְשָׁעִים תַּחַת צַדִּיקִים בַּמִּלְחָמָה. אוֹ לְשַׁכְּלָם בְּחַיָּה רָעָה אוֹ בְדָבָר אַחֵר לְהַשְׁחִיתָם עַד כַּלֵּה:", + "אַךְ בְּהַכּוֹתְךָ אוֹתָם מְעַט מְעַט נָתַתָּ לָהֶם יָד לְהִתְנֶחָם. וְאִם לֹא נֶעְלָם מִמְּךָ כִּי הֵם זֶרַע מְרֵעִים וְרָעָתָם בְּקָרְבָּם שֹׁרָשָׁה וְלֹא יֵהָפֵךְ לְבָבָם לְעוֹלָם:", + "כִּי אָרוּר זַרְעָם מֵרֵאשִׁית. וְלֹא מִפְּנֵי כִּי יָרֵאתָ מִדָּבָר הֱנִיחוֹתָ לָהֶם בְּפִשְׁעֵיהֶם:", + "כִּי מִי יִשְׁאָלְךָ מֶה עָשִׂיתָ וּמִי זֶה יַרְשִׁיעַ מִשְׁפָּטֶיךָ. מִי יָרִיב עִמְּךָ כִּי תַשְׁמִיד גּוֹיִם יָצַרְתָּ וּמִי יִתְיַצֵּב לְפָנֶיךָ לִנְקֹם נִקְמַת אֲנָשִׁים רְשָׁעִים:", + "הֲלֹא אֵין אֱלוֹהַּ מִבִּלְעָדֶיךָ הַמַּשְׁגִּיחַ עַל כֹּל. אֲבָל הֶרְאִיתָנוּ כִּי אֵין עָוֶל בְּמִשְׁפָּטֶיךָ:", + "אֵין מֶלֶךְ וְאֵין מוֹשֵׁל יָרִים פָּנָיו אֵלֶיךָ. מִפְּנֵי מִשְׁפָּטֶיךָ עִם אֵלֶּה:", + "יַעַן כִּי צַדִּיק אַתָּה תִּמְלֹךְ בְּצֶדֶק עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים. עַל דַּעְתְּךָ לֹא נָאוָה לְהוֹדְךָ לְהַרְשִׁיעַ אֶת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ רָשָׁע לָמוּת:", + "כִּי גְּבוּרוֹתֶיךָ בִּנְתִיבוֹת מִשְׁפָּט. וּבַעֲבוּר שָׁאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל תַּחְמוֹל עַל כֻּלָּם:", + "אֶת זְרוֹעַ עֻזְּךָ תַּחְשׂוֹף אִם לֹא יַאֲמִינוּ כִּי לִגְבוּרָתְךָ אֵין תִּכְלָה. וְאַתָּה מְשַׁלֵּם גַּאֲוַת מִתְחַכְּמִים:", + "וְאִם תָּמִיד הָעֹז כֻּלּוֹ בְּיָדֶךָ. תִּשְׁפּוֹט אוֹתָנוּ בְּפֶלֶס וּתְנַהֲלֵנוּ בְּרַחֲמִים רַבִּים כִּי אִם תַּחְפּוֹץ תּוּכָל:", + "וּבְפָעֳלֶיךָ אֵלֶּה לִמַּדְתָּ אֶת עַמֶּךָ כִּי יְפַלֵּס צַדִּיק אָרְחוֹתָיו. וּבְתִתְּךָ לָהֶם יַד לָשׁוּב מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם מִלֵּאתָ אֶת בָּנֶיךָ תִּקְוָה טוֹבָה:", + "כִּי אִם אֶת שׂוֹנְאֵי בָנֶיךָ אֲשֶׁר הָיָה בָהֶם מִשְׁפַּט מָוֶת בְּחַטֹּאתָם שָׁפַטְתָּ בְחֶמְלָה רַבָּה. לָתֵת לָהֶם יַד וּמוֹעֵד לְרַפֵּא מְשׁוּבָתָם:", + "מַה יִגְדַּל חַסְדְּךָ כִּי תָבִיא בַמִּשְׁפָּט אֶת בָּנֶיךָ. אֲשֶׁר הֲקִימוֹת עִם אֲבוֹתֵיהֶם אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם:", + "לָכֵן אִם אוֹתָנוּ תִּשְׁפּוֹט שָׁפוֹט אֶלֶף פְּעָמִים כָּכָה תַּכֶּה אֶת אוֹיְבֵינוּ בְּכָל מַכּוֹתֶיךָ. כִּי אִם תִּשְׁפְּטֵנוּ זֵכֶר רַב טוּבְךָ נִזְכּוֹר וְאַחֲרֵי נִשְׁפַּטְנוּ נְיַחֵל לְרַחֲמִים:", + "וְלָכֵן גַּם רְשָׁעִים אֵלֶּה אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל. שָׁפַטְתָּ בְּיַד תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם:", + "כִּי בַעֲקַלְקַלּוֹת אָרְחוֹתֵיהֶם הִרְחִיקוּ לָלֶכֶת. וְגַם בְּהֵמוֹת מָאֲסוּ בָם צָרֵיהֶם עָשׂוּ לָהֶם לֵאלֹהִים. וַיְפֻתּוּ כְמוֹ נְעָרִים קְטַנִּים אֵין תְּבוּנָה בָּם:", + "וּלְמַעַן תִּתְעַלֵּל בָּהֶם וַתַּעַשׂ גַּם אַתָּה עִמָּהֶם בְּמִשְׁפָּטֶיךָ. כְּעִם נְעָרִים קְטַנִּים חִסְרֵי לֵב:", + "וְכַאֲשֶׁר לֹא שָׁעוּ לְדִבְרֵי תַעֲלוּלִים אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתָּ בָּהֶם לְהַזְהִיר אֶתְהֶם. נוֹדַע לָהֶם מִשְׁפַּט אֱלֹהִים:", + "בְּהִוָּסְרָם בְּיַד אֵלֶּה אֲשֶׁר אָמְרוּ אֱלֹהִים הֵמָּה. עַל אַפָּם וְעַל חֲמָתָם הוֹדוּ בְלִבָּם לַאֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ בוֹ לְפָנִים:", + "וַיַאֲמִינוּ כִּי הוּא אֵל אֱמֶת. וְכִי לְמַעַן זֹאת כִּלָּיוֹן חָרוּץ נִתַּךְ עֲלֵיהֶם:" + ], + [ + "אָמְנָם כֵּן הוּא. אַךְ לַהֶבֶל דָּמוּ בְנֵי אָדָם אֲשֶׁר אֵין בָּם דַּעַת אֱלֹהִים. כִּי אֵינָם יוֹדְעִים אֶת יְיָ וְטוּבוֹ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם לֹא הִכִּירוּ אֶת הַיֹּצֵר וְאִם הִבִּיטוּ אֶל מַעֲשָׂיו:", + "וַיְהִי לְהֵפֶךְ. כִּי אָמְרוּ אֵשׁ אוֹ רוּחַ אוֹ סַעַר אוֹ חוּג הַכּוֹכָבִים אוֹ מַיִם שֹׁטְפִים אוֹ מְאוֹרוֹת הַשָּׁמַיִם הֵם הָאֱלֹהִים הַמֹּשְׁלִים בָּאָרֶץ:", + "וְאִם תִּפְאֶרֶת דְּבָרִים אֵלֶּה הִשִּׁיאָם לְהַאֲמִין כִּי אֱלֹהִים הֵם. אֵיךְ לֹא הֵבִינוּ מָה רָם אֲשֶׁר מִמַּעַל לָהֶם אֲדוֹן הַתִּפְאֶרֶת אֲשֶׁר עָשָׂם:", + "וְאִם עַל כֹּחָם וּגְבוּרָתָם תָּמָהוּ. מַדּוּעַ לֹא הִשְׂכִּילוּ מָה רַב כֹּחַ יוֹצְרָם:", + "כִּי בְּהִתְמַשֵּׁל הַיּוֹצֵר אֶל מַעֲשָׂיו. מִכֹּחַ כֻּלָּם וּמִתִּפְאַרְתָּם יֵרָאֶה דְּמוּת כְּבוֹדוֹ:", + "וּפֶן תֹּאמַר לֹא יֶאְשְׁמוּ עַל זֹאת. כִּי אֶת יְיָ בִּקְשׁוּ וְלָבֹא עַד תְּכוּנָתוֹ חָפְצוּ וַיִכָּשֵׁלוּ:", + "כִּי עוֹדָם תָּרִים בְּמִפְעֲלוֹתָיו נִלְכְּדוּ לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם. כִּי טוֹבִים הָיוּ כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ:", + "לֹא כֵן הוּא. וְלֹא יְכֻפַּר לָהֶם הַדָּבָר הַזֶּה:", + "כִּי אִם יָסְפוּ דַּעַת וַיָבִינוּ מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ. עַל מֶה לֹא הִשִּׂיגוּ חִישׁ מַהֵר אֶת אָדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵל:", + "וְאֵלֶּה נִבְזִים כֻּלָּם אֲשֶׁר קָרְאוּ בְּשֵׁם אֱלֹהִים לְכָל מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. זָהָב וָכֶסֶף הֶעָשׂוּי בְּכָל מְלֶאכֶת מַעֲשֶׂה. תַּבְנִית כָּל חַיָּה וְאֶבֶן דּוּמָם אֲשֶׁר פָּסְלוּ קַדְמוֹנִים וַיָשִׂימוּ כִסְלָם בִּדְבָרִים מֵתִים:", + "וּכְמוֹ כֵן חָרָשׁ עֵצִים יִכְרָת לוֹ עֵץ רַעֲנָן וִיפַצְּלֵהוּ מִסָּבִיב לוֹ. וְיַעַשׂ מֵחֶצְיוֹ כָּל כֶּלִי לְצָרְכֵי בֵיתוֹ:", + "וְעַל חֶצְיוֹ יְבַשֵּׁל בְּשַׂר אֲרוּחָתוֹ לִשְׂבֹּעַ:", + "וּשְׁאֵרִיתוֹ אֲשֶׁר לֹא יִצְלַח לַכֹּל מְעֻקָּל וְרָקָב בּוֹ. כְּכַלֹּתוֹ אֶת מְלַאכְתּוֹ יַקְצִיעֵהוּ וִיתָאֲרֵהוּ כְּחָכְמָתוֹ וְיַעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ:", + "אוֹ יַעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית חַיָּה רָעָה. בַּשָּׁנִי יְיַפֵּהוּ וּבַצְּבָעִים יְכַסֶּה אֶת כְּתָמָיו:", + "יַעֲשֶׂה בַּיִת לִכְבוֹדוֹ. וְיוֹשִׁיבֵהוּ אֶל הַחוֹמָה וִיחַזְּקֵהוּ בַּבַּרְזֶל:", + "הֵטִיב לִרְאוֹת לְהָכִין פִּסְלוֹ בַּל יִמּוֹט. יָדַע כִּי לֹא יוּכַל מַלֵּט נַפְשׁוֹ כִּי פֶסֶל הוּא וְעַל זוּלָתוֹ יִשָּׁעֵן:", + "וְלֹא יִכָּלֵם לְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו בְּעַד קִנְיָנָיו בְּעַד אִשְׁתּוֹ וּבְעַד בָּנָיו. וּלְדַבֵּר לְדָבָר אֲשֶׁר כָּל רוּחַ אֵין בּוֹ:", + "יִתְחַנֵּן אַל הֶחָלָשׁ לֵאמֹר רְפָאֵנִי. יֶעְתַּר לַמֵּת הַחַיֵינִי יְבַקֵּשׁ עֶזְרָה מִלֹּא יָדַע עַד מָה:", + "יִשְׁאַל עַל דַּרְכּוֹ מֵאֲשֶׁר לֹא יָמִישׁ מִמְּקוֹמוֹ. וּמֵאֲשֶׁר לֹא יְמַשֵּׁשׁ יִשְׁאַל כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לַעֲבֹד עֲבוֹדָה וְלִהְיוֹת אָמָן:" + ], + [ + "וְיֵשׁ יָכִין אֳנִיָּה לַעֲבוֹר יַמִּים בֵּין גַּלִּים. וְיִצְעַק לָעֵץ בָּזוּי מְאֹד מִן הָאֳנִיָּה הַנּוֹשֵׂאת אוֹתוֹ:", + "אַהֲבַת הַהוֹן הִשְׁכִּילָה לַעֲשׂוֹת אֳנִיָּה. וּבְחָכְמַת הֶחָרָשׁ נִבְנָתָה:", + "אֲבִי־כֹל הֲלֹא פְקֻדָּתְךָ תוֹלִיכֶנָּה. כִּי אַתָּה נָתַתָּ בַּיָּם דֶּרֶךְ וְנָתִיב בָּטוּחַ בְּתוֹךְ גַּלָּיו:", + "לְהוֹדִיעַ כִּי תוֹשִׁיעַ בְּכָל מָקוֹם. וְלוּ יֵרֵד בּוֹ אִישׁ בְּלִי כְלִי מַעֲשֶׂה:", + "וְיַעַן לֹא חָפַצְתָּ שֶׁתִּהְיֶינָה מְפְעֲלוֹת חָכְמָתֶךָ לְתֹהוּ. עָשִׂיתָ זֹאת שֶׁיִּתְּנוּ בְנֵי אָדָם נַפְשָׁם בְּעֵץ קַל וְיַעַבְרוּ בָאֳנִיּוֹת בְּמַיִם אַדִּירִים וְיִנָּצְלוּ:", + "גַּם מִקֶּדֶם כַּאֲשֶׁר נִשְׁמְדוּ הַנְּפִילִים אַנְשֵׁי הַשֵּׁם הַנִּשְׁאָרִים אָז לְהַפְרוֹת תֵּבֵל. נִמְלְטוּ בְתֵבַת עֵץ נְהוּגָה בְיָדֶךָ לְהַשְׁאִיר זֶרַע עַל הָאָרֶץ:", + "כִּי הָעֵץ הֶעָשׂוּי לִפְעֻלַּת צֶדֶק בָּרוּךְ הוּא:", + "וְאָרוּר עֵץ מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם כָּמוֹהוּ כֶחָרָשׁ עוֹשֵׂהוּ. זֶה עַל דְּבַר אֲשֶׁר עָשָׂהוּ וְזֶה כִּי אֶפֶס הוּא וַיִקָּרֵא בְשֵׁם אֱלֹהַּ:", + "כִּי הָרָשָׁע וְרִשְׁעוֹ. תּוֹעֲבַת יְיָ גַּם שְׁנֵיהֶם:", + "עַל כֵּן יַחְדָּו יִשָּׁמֵדוּ. הַמַּעֲשֶׂה וְעוֹשָׂיו:", + "כִּי הִנֵּה יוֹם בָּא לִשְׁפּוֹט אֶת כָּל אֱלִילֵי הַגּוֹיִם. עַל דְּבַר אֲשֶׁר הָפְכוּ אֶת מַעֲשֵׂי יְיָ לִקְלָלָה לְהַשְׁחִית בָּם נַפְשׁוֹת בְּנֵי הָאָדָם. וְשָׂמוּם כְּלֶכֶד לִלְכּוֹד בָּם רַגְלֵי הָאֱוִילִים:", + "כִּי תַּחְבּוּלַת אֱלִילִים מְקוֹרָהּ מֵרוּחַ זְנוּנִים וּמִדֶּרֶךְ מָשְׁחָת:", + "מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ. וְעַד עוֹלָם לֹא יִהְיוּ:", + "רוּם עֵינֵי הָאָדָם הֱבִיאָם בָּאָרֶץ. וּבְיַעַן מְעַט יְמֵיהֶם עַל כֵּן יָזְמוּ לַעֲשׂוֹתָם:", + "כִּי הָאַב אֲשֶׁר הִתְעַצֵּב עַל בְּנוֹ כַּאֲשֶׁר מֵת פִּתְאוֹם בְּלֹא עִתּוֹ. כְּהָצֵר לוֹ עָשָׂה אֶת תַּבְנִיתוֹ וַיַּעַשׂ לֵאלֹהָיו אָדָם מֵת וַיְצַו לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ לִזְבֹּחַ לוֹ וּלְעָבְדוֹ:", + "וּבְרוֹב הַיָּמִים הִתְחַזֵּק הַמִּנְהָג הָרָע הַזֶּה וַיָּשִׂימוּ אוֹתוֹ הַמְּלָכִים לְחֹק. וַיְצַוּוּ לְכַבֵּד אֶת הַפְּסִילִים:", + "כִּי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר גָּרוּ בְאֶרֶץ רְחוֹקָה וְלֹא יָכְלוּ לְכַבֵּד אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיַעֲשׂוּ פֶסֶל כְּתַבְנִית הַמֶּלֶךְ הַחַי אֲשֶׁר עָבָדוּ. לְהַחֲנִיפוֹ בְאַהֲבָתָם מֵרָחוֹק כְּמִקָּרוֹב:", + "וְגַם גַּאֲוַת הֶחָרָשׁ אִמְּצָה אֶת לְבַב הָאֱוִילִים. לַעֲבוֹד אֶת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת:", + "אוּלַי מְגַמַּת הֶחָרָשׁ הָיְתָה לִמְצוֹא חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ. וַיִתְאַמֵּץ לַעֲשׂוֹת תֹּאַר הַתַּבְנִית שָׁלֵם כְּתָאֳרוֹ:", + "וּלְבַב דַּלַּת הָעָם אֲשֶׁר נִפְתֶּה מִיּוֹפִי הַמְּלָאכָה. נָתְנוּ הוֹד אֱלוֹהַּ לַאֲשֶׁר כִּבְּדוּ לְפָנִים כְּאָדָם:", + "וַיְהִי זֹאת כְּמוֹקֵשׁ לְרַגְלֵי בְנֵי אָדָם. כִּי מִכֹּבֶד עוֹל וּמֵאַכְזָרִיּוֹת הַמּוֹשְׁלִים בָּם קָרְאוּ בְשֵׁמוֹת לָעֵצִים וְלָאֲבָנִים לֹא יִקָּרֵא בָהֶם כָּל יְצוּר:", + "וַיְהִי נָקֵל בְּעֵינֵיהֶם כִּי חָדְלוּ לָדַעַת אֶת הָאֱלֹהִים. אֲבָל כַּאֲשֶׁר רָגְשׁוּ לָלֶכֶת בְּאִוַּלְתָּם קָרְאוּ לָרָעוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּשֵׁם הַשָּׁלוֹם:", + "כִּי כָּכָה יַעַבְדוּם. זוֹבְחִים אֶת בְּנֵיהֶם אוֹ יִטַּמָּאוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אוֹ זוֹלְלִים וְסוֹבְאִים בְּהוֹלֵלוּת נָכְרִיָּה:", + "לֹא שָׁמְרוּ דֶּרֶךְ הַחַיִּים וְלֹא נָשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים כַּמִּשְׁפָּט. אַךְ זֶה מְרַצֵּחַ רֵעֵהוּ בְּעָרְמָה וְזֶה יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת עֲמִיתוֹ לְהַאֲדִיב נַפְשׁוֹ:", + "הַכֹּל חֻבָּר יַחְדָּו בְּאִוַּלְתָּם. דַּם וְרֶצַח גֶּזֶל וּמִרְמָה מָשְׁחַת וּמֶרֶד מְהוּמָה וְאָלָה וְלִצְרוֹר לַאֲנָשִׁים טוֹבִים:", + "נְבָלָה וְהַכְאֵב לֵב תּוֹעֲבַת קָדֵשׁ גַּם לָקַחַת הַנָּשִׁים בְּחָזְקָה. גַּם נִאוּף גַּם זְנוּת כָּל אֵלֶּה נָהֲגוּ בֵּינֵיהֶם:", + "כִּי עֲבוֹדַת הָאֱלִילִים יִמָּחוּ שְׁמוֹתָם. רֵאשִׁית סִבַּת וְתַכְלִית כָּל רָע:", + "בְּחַגֵּיהֶם מִשְׁתַּכְּרִים מִתְנַבְּאִים סָרָה. נוֹהֲגִים בְּדֶרֶךְ רָע וְנִשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר:", + "כִּי בַעֲבוּר יַאֲמִינוּ בָאֱלִילִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם רוּחַ חַיִּים. לֹא יָגוּרוּ מֵרַע בְּהִשָּׁבְעָם בָּם לַשָּׁקֶר:", + "וְעַל שְׁתֵּיהֶן יִשָּׁפְטוּ בְצֶדֶק. עַל חָשְׁבָם רַע עַל יְיָ וְעַל הִשָּׁבְעָם בְּמִרְמָה לַשָּׁקֶר לְהַבְזוֹת כָּל קֹדֶשׁ:", + "לֹא בְכֹחַ אֵלֶּה אֲשֶׁר יִשָּׁבְעוּ בָּם. אֲבָל נִקְמַת צֶדֶק הַמִּתְנַקֶּמֶת בְּיוֹם מִשְׁפָּט מֵרְשָׁעִים תַּעֲשֶׂה זֹאת:" + ], + [ + "וְאַתָּה אֱלֹהֵינוּ בָּרוּךְ נֶאֱמָן אֶרֶךְ אַפַּיִם. וְאַתָּה מְנַהֵג כָּל יְצוּר בְּרַחֲמֶיךָ:", + "וְאַף אִם נֶחֱטָא לְךָ אֲנַחְנוּ כִּי יָדַעְנוּ אֶת כֹּחֶךָ. וּבַעֲבוּר יָדַעְנוּ כִּי לְךָ אֲנַחְנוּ לֹא נֶחֱטָא:", + "כִּי דַּעַת אוֹתְךָ צְדָקָה. וְהַשְׂכֵּל בַּאֲמִתְּךָ שֹׁרֶשׁ הַחַיִּים:", + "וְתַחְבּוּלוֹת בְּנֵי אָדָם הָרָעוֹת לָא רִמּוּנוּ. וְלֹא הַבְלֵי מְלֶאכֶת הַצּוֹבְעִים תַּבְנִית צָבוּעַ בִּצְבָעִים שׁוֹנִים:", + "מַרְאֵהוּ יָעִיר חֵפֶץ אֱוִילִים. הַחֲפֵצִים בְּצֶלֶם דּוּמָם אֵין רוּחַ בְּקִרְבּוֹ:", + "הָאוֹהֲבִים מְלֶאכֶת אָוֶן תִּקְוָתָם כָּמוֹהֶם תִּהְיֶה. עוֹשֵׂיהֶם מְבַקְּשֵׁיהֶם וְעוֹבְדֵיהֶם:", + "כִּי יוֹצֵר חֶרֶשׂ יִיגַע לָלוּשׁ חֹמֶר רַךְ לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ כָּל כְּלִי מַעֲשֶׂה. מִקְצָתוֹ יַעֲשֶׂה כֵּלִים נִכְבָּדִים וּמִקְצָתוֹ יַעֲשֶׂה כֵלִים נִקְלִים וְכַטּוֹב בְּעֵינֵי הַיּוֹצֵר כֵּן יַעֲשֶׂה:", + "אַחֲרֵי כֵן יְבַלֶּה בְרָעָה יוֹמוֹ לַעֲשׂוֹת אֱלִיל מִשְּׁאֵרִית הָרְגָבִים. וְהוּא מְעַט לְפָנִים נוֹצָר מֵעָפָר וּבְהִפָּקֵד עַל רוּחוֹ אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ פִּתְאוֹם יָשׁוּב אֵלָיו כִּי מִמֶּנּוּ לֻקָּח:", + "וְלֹא יָחוּס עַל יְגִיעוֹ וְלֹא עַל יָמָיו הַמְּעַטִּים. אַךְ מְגַמָּתוֹ לְהִתְגַּדֵּל עַל צוֹרֵף הַזָּהָב וּלְהִדַּמּוֹת לְעוֹשֶׂה בַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת וּלְהִתְפָּאֵר בְּמַעֲשֵׂה שָׁוְא וּמַדּוּחִים:", + "לְבָבוֹ כְּאָבָק תִּקְוָתוֹ שְׁפָלָה מִן הָאָרֶץ. וְדֹמֶן נִכְבָּד מֵחַיָּתוֹ:", + "כִּי שָׁכַח יוֹצֵר יְצָרוֹ. אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ נֶפֶשׁ רַבַּת פְּעָלִים וַיִפַּח בְּאַפּוֹ נִשְׁמַת חַיִּים:", + "בְּעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה חַיֵּינוּ צְחוֹק וּמֵרוּץ הַחַיִּים כְּעִיר מַרְכֹּלֶת לֶאֱסֹף הוֹן. וְיֹאמְרוּ אִם טוֹב אִם רָע נַעֲשֶׂה רַק אִם בֶּצַע יִהְיֶה לָנוּ:", + "אִישׁ כָּזֶה יוֹדֵעַ פִּשְׁעוֹ יוֹתֵר מִן הָאֲחֵרִים. כִּי עוֹשֶׂה מֵעָפָר אֶחָד כֵּלִים מִתְפּוֹצְצִים וּצְלָמִים:", + "גַּם כָּל אוֹיְבֵי עַמְּךָ הַלּוֹחֲצִים אוֹתָם בִּזְרוֹעָם. נִבְעָרִים מִדַּעַת וּבְזוּיִם מִטִּפְּשֵׁי לֵב:", + "כִּי בְּעֵינֵיהֶם כָּל אֱלִילֵי הַגּוֹיִם אֱלֹהִים הֵם. אַף כִּי עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן אׇזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ יָדַיִם לָהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן רַגְלַיִם לָהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ:", + "כִּי עוֹשָׂם אָדָם הוּא וְרוּחַ עוֹשָׂם מִזּוּלָתוֹ הָפְקַד אִתּוֹ. וְאֵיךְ יַעֲשֶׂה אָדָם לוֹ אֱלֹהִים יִדְמֶה אֵלָיו:", + "הוּא אֱנוֹשׁ יָמוּת גַּם יָדָיו הַחַטָּאוֹת תַּעֲשֶׂינָה דְּבָרִים מֵתִים. וְהוּא נִכְבָּד מִמַּעֲשָׂיו אֲשֶׁר יִירָא כִּי הוּא חַי וְהֵם עַד נֵצַח לֹא יִחְיוּ:", + "וְאַף גַּם זֹאת כִּי יַעַבְדוּ אֶת הַבְּהֵמוֹת הָאוֹיְבוֹת אוֹתָם. וּבְהִתְמַשְּׁלָם לְיֶתֶר בְּהֵמוֹת הֵם רָעוֹת מִכֻּלָּן כִּי אֵין בָּם דַּעַת:", + "גַּם הָדָר אֵין לָהֶם כַּהֲדַר בְּהֵמוֹת הַטּוֹבוֹת. אַךְ נֶעֱדָרוֹת מִמַּהֲלָל וּמִבִּרְכַּת יְיָ:" + ], + [ + "לָכֵן בְּמֵישָׁרִים נִשְׁפְּטוּ בְחַיּוֹת כָּאֵלֶּה. וַיִוָּסְרוּ בַבְּהֵמוֹת רַבּוֹת:", + "וּלְעֻמַּת מוּסָר זֶה עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם עַמֶּךָ. וַתְּמַן לָהֶם בְּשַׂר מַטְעַמִּים חֲדָשִׁים אֶת הַשְּׂלָו לְמַלֹּאת שֶׁאֱלָתָם:", + "לְמַעַן אֵלֶּה כִּי רָעֵבוּ כָּל אֹכֶל לְהָשִׁיב נֶפֶשׁ יְתָעֵבוּ. בַּעֲבוּר הַמִּשְׁלַחַת הִשְׁלַחְתָּ בָּם וּמִמַּרְאֵה עֵינֵיהֶם כִּי רָאוּ זָרוֹת. וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַחְסֹר גַּם מַטְעַמִּים חֲדָשִׁים בָּא לָהֶם:", + "כִּי זֶה מִשְׁפַּט הָאַכְזָרִים לְבַל יַעַצְרוּ כֹחַ בְּמַחְסוֹרָם. וּלְהוֹדִיעַ אֶת אֵלֶּה אֵיךְ יִסַּרְתָּ שׂוֹנְאֵיהֶם:", + "וַיהִי גַּם זֹאת בִּפְגוֹשׁ בָּם חֲמַת שֵׁן בְּהֵמוֹת. וַיְנַשְּׁכוּ אוֹתָם הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיָמוּתוּ:", + "לֹא מָשַׁכְתָּ אַפְּךָ עֲלֵיהֶם עַד כַּלֵּה אַךְ לַמִּצְעָר נִבְהָלוּ לְמַעַן יִוָּסֵרוּ. וַתַּרְאֵם אוֹת יְשׁוּעָה לְהַזְכִּירָם חֻקַּת תּוֹרָתֶךָ:", + "כִּי אֲשֶׁר רָאָה אוֹתוֹ וָחָי. לֹא חַי בַּעֲבוּר הִבִּיט אֵלָיו אַךְ בְּךָ מוֹשִׁיעַ כֹּל:", + "וְאֶת אוֹיְבֵינוּ הוֹדַעְתָּ בָזֹאת. כִּי אַתָּה פּוֹדֶה מִכָּל רָע:", + "הֵן הֵמָּה מֵתוּ מִנֶּשֶׁךְ אַרְבֶּה וּזְבוּב וּרְפוּאַת תְּעָלָה לֹא הָיְתָה לְחַיּוֹתָם. יַעַן כַּעֲלִילוֹתָם שְׁפַטְתָּם בִּכְמוֹ אֵלֶּה:", + "וּלְבָנֶיךָ גַּם שִׁנֵּי זוֹחֲלֵי עָפָר לֹא הֵרֵעוּ. כִּי בְרַחֲמֶיךָ עֲזַרְתָּם וַתִּרְפָּאֵם:", + "וַיִהְיוּ כְּנִגָּפִים בַּקּוֹץ וּכְרֶגַע נִרְפָּאוּ. לְמַעַן יִזְכְּרוּ דְּבָרֶיךָ כִּי אָמַרְתָּ אִם יוֹסִיפוּ לִשְׁכֹּחַ לֹא תּוֹשִׁיעֵם נִדְבָתְךָ עוֹד:", + "כִּי לֹא עֵשֶׂב וְלֹא מָזוֹר רְפָאָם. וְאוּלָם דְּבָרְךָ יְיָ הַנּוֹתֵן מַרְפֵּא לְכָל דָּבָר:", + "כִּי עִמְּךָ עֹז לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת. תּוֹרִיד אֶל שַׁעֲרֵי שְׁאוֹל וְתַעַל:", + "וְאִם אָמְנָם בְּיַד הָאָדָם לְרַצֵחַ בְּרִשְׁעָתוֹ לֹא יָשִׁיב לוֹ הַנֶּפֶשׁ הַיּוֹצֵאת. כִּי אֵין שַׁלִּיט בַּנֶּפֶשׁ הַנֶּאֱסֶפֶת לַהֲשִׁיבָהּ אֶל קִרְבּוֹ:", + "גַּם לִבְרֹחַ מִפָּנֶיךָ מִי יוּכַל עֲשֹׂהוּ:", + "כִּי הַמּוֹרְדִים אֲשֶׁר אָמְרוּ לֹא יְדַעְנוּךָ הֻכּוּ בִּזְרוֹעַ עֻזֶּךָ. נִרְדְּפוּ מִמָּטָר זָר מִבָּרָד וּמִסַּעַר וְאֵין מַצִּיל מִיָּדָם וְאַחֲרֵי כֵן הָיוּ לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ:", + "וְהָאֵשׁ גָּדְלָה עַד לְהַפְלִיא וַתִּתְגַּבֵּר בְּתוֹךְ הַמַּיִם הַמְּכַבִּים. כִּי אֶרֶץ תִּתְקוֹמֵם לְיֶשַׁע צַדִּיקִים:", + "פְּעָמִים הִתְאַפְּקוּ לֶהָבוֹת לְבַל תֹּאֲכַלְנָה כָּל בֶּהֱמַת מִשְׁלַחַת אֲשֶׁר שֻׁלְּחוּ בַּמּוֹרְדִים. וּלְהַרְאוֹתָם גָּלוּי לְעֵינֵיהֶם כִּי מַלְאַךְ יְיָ רוֹדְפָם:", + "הִתְלַקְּחָה פְעָמִים בְּתוֹךְ הַמַּיִם רַב מְאֹד מִכֹּחַ הָאֵשׁ. לְהַשְׁמִיד שָׁרָשִׁים מִתָּחַת בַּמַּמְלָכָה הַחֲטָאָה:", + "וְתַחַת זֹאת הֶאֱכַלְתָּ אֶת עַמְּךָ דְּגַן שָׁמַיִם וַתַּמְטֵר לָהֶם מִשְּׁחָקִים מַן לֶאֱכֹל לֹא עָמְלוּ בּוֹ. אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ כֹחַ כָּל הַמַּטְעַמִּים וַיִטְעַם לְכָל אִישׁ כְּמַטְעַמָּיו אֲשֶׁר אָהֵב:", + "כִּי מֵאִתְּךָ בָאָה הַמִּחְיָה הַזֹּאת לְהוֹדִיעַ רוֹב טוּבְךָ לְבָנֶיךָ. עַל כֵּן כְּתַאֲוַת לוֹקְטָהּ כֵּן טָעַם בָּהּ:", + "וְעוֹד זֹאת הַשֶּׁלֶג וְהַקֶּרַח קָמוּ בִּפְנֵי הָאֵשׁ וְהִמֵּס לֹא נָמַסּוּ. לְמַעַן יֵדְעוּ כִּי הָאֵשׁ אִם בָּעֲרָה בְתוֹךְ הַגֶּשֶׁם וְהִתְלַקְּחָה בְּתוֹךְ הַבָּרָד לְכַלּוֹת יְבוּל אוֹיְבִים:", + "נֶהֶפְכָה גַּם הִיא וַתֹּאבַד כֹּחָהּ. לְהַחְיוֹת יְשָׁרִים:", + "כִּי כָל יְצוּר יָצַרְתָּ בְּעָמְדוֹ לְשָׁרְתֶךָ. פַּעַם כֹּחַ עַל כֹּחוֹ תּוֹסִיף לְהַכּוֹת בּוֹ רְשָׁעִים וּפַעַם תִּגְרַע מֶנּוּ לְהֵיטִיב עִם הַבּוֹטְחִים בָּךְ:", + "וְלָכֵן הִתְהַפֵּךְ לְכָל הַמַּטְעַמִּים. לְשָׁרֵת אֶת נְדִיבָתֶךָ הַמַּשְׁבִּיעָה כָל חַי וּתְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת כָּל שׁוֹאֵל:", + "לְמַעַן בָּנֶיךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ יְיָ יִלְמָדוּ. כִּי לֹא תְּבוּאַת פְּרִי כֹל לְבַדָּנָה תְּחַיֶינָה אֶת הָאָדָם כִּי מוֹצָא פִיךָ מָגֵן לְמַאֲמִינִים בָּךְ:", + "וַאֲשֶׁר לֹא הֵמַסּוֹ הָאֵשׁ. וְחַם אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ מְעַט וְנָמֵס:", + "לְהוֹדִיעָם כִּי טוֹב לְהוֹדוֹת לְךָ לִפְנֵי שָׁמֶשׁ. וּלְבָרֶכְךָ עִם אוֹר הַבֹּקֶר:", + "וְתִקְוַת נָבָל נָמֵס כְּקֶרַח הַחֹרֶף. וְנִגָּר כַּמַּיִם הַנִּשְׁפָּכִים אָרְצָה:" + ], + [ + "כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ גְּדוֹלִים וְאֵין סְפוּרוֹת לָמוֹ. עַל כֵּן הִשְׁתּוֹלְלוּ אֲנָשִׁים לֹא לָמְדוּם הֵיטֵב:", + "כִּי רְשָׁעִים אֲשֶׁר יָזְמוּ לְהַחֲזִיק בְּעַם קָדוֹשׁ אֻסְּרוּ בַאֲסוּרֵי אֲפֵלָה וַיִכָּלְאוּ בְּאֹרֶךְ לָיְלָה. הִתְחַבְּאוּ בְּבָתֵּיהֶם כְּנָסִים וּכְמִסְתַּתְּרִים מֵעֵינֵי יְיָ:", + "וַיֹאמְרוּ לְהִסָּתֵר עִם אֲגוּדוֹת פִּשְׁעֵיהֶם וּלְהִשָּׁכַח תַּחַת מָסָךְ הַחֹשֶׁךְ. וַיִשֹּׁמוּ וַיִבָּהֵלוּ מְאֹד וְיֶחֱרָדוּ מִתְּמוּנוֹת זָרוֹת:", + "כִּי הַמַּחְבֵּא אֲשֶׁר נֶחְבְּאוּ בוֹ לֹא שְׁמָרַתָם לָבֶטַח. אַךְ קוֹלוֹת שׁוֹנוֹת הָמוּ סְבִיבוֹתֵיהֶם לְהַפְחִידָם וּמַלְאָכִים רָעִים זוֹעֲפֵי פָּנִים נִרְאוּ לָמוֹ:", + "הָאֵשׁ לָא עָצְרָה כֹחַ לְהָאִיר לָהֶם. וְנֹגַהּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר לֹא יָהֵלּוּ מְשׁוֹאַת לֵיל זֶה:", + "אֲבָל לֶהָבוֹת מְלֵאֵי פַחַד עָלוּ וַיֵרָאוּ לָהֶם. וַיֵחַתּוּ מִמַּרְאוֹת אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא רָאוּ עַד מָה. וַיִהְיוּ עוֹד רָעִים בְּעֵינֵיהֶם מֵאֲשֶׁר הֵם:", + "אָז יָרְדָה תַּעְתּוּעֵי לַהֲטֵיהֶם. וְגַאֲוַת חָכְמָתָם נִכְלָמָה:", + "כִּי אֲשֶׁר הִתְפָּאֲרוּ לְהָסִיר מִנְּכֵה רוּחַ מְחִתָּה וָפַחַד. חַתּוּ גַּם הֵמָּה מִפַּחַד תַּעֲלוּלִים:", + "וּמִלְּבַד כִּי פָחֲדוּ מִבַּלָּהוֹת אֵלֶּה. חָרְדוּ לִרְגָעִים מִפְּגוֹשׁ חַיּוֹת וּמִקּוֹל פְּתָנִים וּמִפַּחַד גָּוָעוּ:", + "בְּאָמְרָם גַּם אוֹר הַיּוֹם חָדַלְנוּ לִרְאוֹת. אֲשֶׁר לֹא יִשְׁבּוֹת לְעוֹלָם:", + "כִּי הָרִשְׁעָה מְבַעֶתֶת אֶת בְּעָלֶיהָ וּפִיהָ יַרְשִׁיעֶנָּה. וַאֲשֶׁר רוּחוֹ תְּצִיקֶנּוּ יִדְרוֹשׁ רָעָה לְנַפְשׁוֹ:", + "כִּי הַפַּחַד אֵין דָּבָר. כִּי אִם קֶשֶׁר מַחֲשָׁבוֹת הַמִּתְפָּרְצִים עַל הַדָּעַת:", + "וּכְפִי אֲשֶׁר יִמְעַט נֹחַם בְּקִרְבּוֹ כֵּן יִרְבֶּה. וּבְאַחֲרִית לֹא יָבִין בְּעָלָיו מָה הִגְדִּיל מְצוּקָתוֹ:", + "וְכֵן אֵלֶּה הַיְּגֵעִים מִתַּרְדֵּמַת לַיְלָה כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר יָצָא מִיַּרְכְּתֵי שְׁאוֹל. לֹא יָכְלוּ שְׂאֵתוֹ:", + "נִבְהָלִים מִמַּרְאוֹת שְׂעִירִים וּמִתְעַלְּפִים מִמְּצוּקַת רוּחָם הַקּוֹשֶׁרֶת עֲלֵיהֶם קָשֶׁר. כִּי פַחַד פִּתְאוֹם וְשׁוֹאָה לֹא יָדְעוּ אֲחָזָתַם:", + "לָכֵן כָּל הַנִּלְכַּד בּוֹ הוּשָׁב בַּמִּשְׁמָר וְאֻסָּר בַּסֹּהַר. וּבַרְזֶל אָיִן:", + "כִּי אִם הָיָה חוֹרֵשׁ אוֹ רוֹעֶה אוֹ עוֹבֵד הַשָּׂדֶה בִּיגִיעַ כַּפּוֹ וַתְּמִישֵׁהוּ זֹאת. יָשַׁב תַּחְתָּיו וְלֹא מָשׁ מִמְּקוֹמוֹ:", + "כִּי הָיוּ כֻּלָּם כָּאֲסוּרִים בְּחַבְלֵי אֲפֵלָה. אִם נָשְׁבָה רוּחַ אִם צִפֳּרִים מְצַפְצְפִים נָתְנוּ קוֹל בֵּין עֲצֵי עָבוֹת אוֹ הָמוּ שֶׁטֶף מַיִם נוֹזְלִים:", + "אוֹ רָעֲשׁוּ אֲבָנִים נוֹפְלִים אוֹ יְרוּצוּן בְּהֵמוֹת צוֹהֲלוֹת וְלֹא רָאוּם. אוֹ שָׁאֲגוּ חַיּוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת אוֹ שָׁאוֹן יָצָא מִבֵּין הֶהָרִים. מִפַּחַד כָּל אֵלֶּה הִתְעַלָּפוּ:", + "כִּי מֵאוֹר זוֹרֵחַ הֵאִירָה הָאָרֶץ כֻּלָּהּ. וּמְלֵאָה אָדָם עוֹשִׂים מְלַאכְתָּם וְאֵין מַעֲצוֹר:", + "וְלֹא הָיוּ כִּי אִם אֵלֶּה הַנּוֹשְׂאִים כֹּבֶד לַיְלָה הַנָּטוּי עֲלֵיהֶם. אֲשֶׁר הָיָה לוֹ תַבְנִית אֹפֶל וַיִהְיוּ הֵם יוֹתֵר לְמַשָּׂא עֲלֵיהֶם מֵאֲשֶׁר הִכְבִּיד עֲלֵיהֶם הָאֹפֶל:" + ], + [ + "וּלְכָל קְדוֹשֶׁיךָ הָיָה אוֹר גָּדוֹל וְהֵם שָׁמְעוּ אֶת קוֹלָם וּפְנֵיהֶם לֹא רָאוּ. וַיִהְיוּ מְאֻשָּׁרִים בְּעֵינֵיהֶם כִּי נִמְלְטוּ מִצָּרָה זֹאת:", + "וַיְבָרְכוּ אוֹתָם כִּי לֹא הֵרֵעוּ עִמָּהֶם לִגְמֹל הַלַּחַץ אֲשֶׁר לָחְצוּ אוֹתָם. וַיִשְׁאֲלוּ מֵהֶם לָשֵׂאת אֶת הָרָעָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לָהֶם:", + "וְתַחַת זֹאת נָתַתָּ לָהֶם עַמּוּד אֵשׁ לְהוֹרוֹתָם בַּדֶּרֶךְ לֹא יָדָעוּ. וּדְמוּת שֶׁמֶשׁ לֹא יַכֵּם לְפָאֵר אֶת מַסָּעָם:", + "כִּי הָיָה מִשְׁפָּט אֵלֶּה אֲשֶׁר יִמָּנַע מֵהֶם אוֹר וְיֵאָסְרוּ בָאֲפֵלָה. יַעַן כָּלְאוּ אֶת בָּנֶיךָ שֶׁעַל יָדָם אוֹר תּוֹרַת חַיִּים יִנָּתֵן בָּאָרֶץ:", + "וְהֵם הִתְחַכְּמוּ לְהָמִית בְּנֵי קְדוֹשִׁים הַיִּלּוּדִים וַיִמָּלֵט מֵהֶם אֶחָד מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת לִרְדוֹת בָּם. וַתִּקַּח מֵהֶם גַּם אַתָּה בָּנִים רַבִּים וְיַחְדָּו אִבַּדְתָּם בְּמַיִם אַדִּירִים:", + "הַלַּיְלָה הַזֶּה בֻּשַּׂר לַאֲבֹתֵינוּ טֶרֶם בּוֹאוֹ. לְמַעַן יֶאֱמַץ לְבָבָם לָדַעַת מָה הִיא הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ בָהּ:", + "אָז רָאוּ עַמְּךָ שְׁלוֹם צַדִּיקִים וְאָבְדַּן צָרִים:", + "כִּי כַאֲשֶׁר שָׁפַטְתָּ צָרֶיךָ. רוֹמַמְתָּנוּ וַתִּקְרָא אוֹתָנוּ אֵלֶיךָ:", + "כִּי בְחִירֵי בָנִים קְדוֹשִׁים זָבְחוּ בַסֵּתֶר בְּלֵב שָׁלֵם. וַיַעֲשׂוּ יַחַד כֻּלָּם מִצְוַת הָאֱלֹהִים וַיִוָּעֲצוּ יַחְדָּו לְקַבֵּל אֶת הַטּוֹב וְאֶת הָרַע. וְהָאָבוֹת הֵחֵלּוּ לְשׁוֹרֵר תְּהִלּוֹת קְדוֹשׁוֹת:", + "וּבָעֵת הַהִיא הָיְתָה צְעָקָה גְדוֹלָה בְּקֶרֶב הָאוֹיְבִים. וִילָלָה רַבָּה הִשְׁמִיעוּ הַמַּבְכִּים אֶת הַבָּנִים:", + "כִּי הָעֶבֶד נִשְׁפַּט כַּאֲדוֹנָיו. וְדַלַּת הָעָם נֶעֶצְבוּ כְּמַלְכָּם:", + "וַיְהִי לְכֻלָּמוֹ בְּמַכַּת מָוֶת אַחַת אֲנָשִׁים מֵתִים בְּלִי מִסְפָּר וְלֹא יָכְלוּ הַמְּלַוִּים לִקְבֹּר אוֹתָם. כִּי מִבְחַר מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם נִשְׁמַד כְּרָגַע:", + "וְאֵלֶּה אֲשֶׁר עַד כֹּה לֹא אָבוּ שְׁמוֹעַ מִפְּנֵי כִשּׁוּפֵיהֶם. בְּמוֹת כָּל בְּכוֹר הוֹדוּ גַּם הֵם כִּי עַם זוּ בְּנֵי אֱלֹהִים הֵם:", + "כִּי כַאֲשֶׁר דָּמוּ כֻּלָּם וְהַלַּיְלָה בְחֶצְיוֹ הָיָה. וַיֵּרֶד דְּבָרְךָ אֲשֶׁר כֹּל יוּכַל מִן הַשָּׁמַיִם מִכִּסֵּא מַלְכוּתֶךָ כְּגִבּוֹר מִלְחָמָה אֶל טַבּוּר אֶרֶץ הָרָשַׁע:", + "וַיָּבִיא דָּתְךָ עִמּוֹ שְׁנוּנָה כְּחֶרֶב חַדָּה. וַיִתְיַצֵּב וַיְמַלֵּא אוֹתָהּ פְּגָרִים בְּלֶכְתּוֹ עַל הָאָרֶץ רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה:", + "וַתִּפָּעֶם רוּחָם פִּתְאוֹם. כִּי בַחֲלוֹמוֹת רָאוּ נוֹרָאוֹת וּפַחַד בַּל יָדְעוּ נָפַל עֲלֵיהֶם:", + "אָז נָפְלוּ אֵלֶּה מִכֹּה וְאֵלֶּה מִכֹּה נִגָּפִים וַחֲצִי מֵתִים. מְסַפְּרִים יַעַן מֶה הֵם מֵתִים:", + "כִּי אֶת כָּל זֹאת רָאוּ תְחִלָּה בַחֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר הֶחִתּוּם. לְבַל יֹאבְדוּ טֶרֶם יָבִינוּ עַל מֶה הֵם מֵתִים:", + "וְאִם אָמְנָם גַּם בַּצַּדִּיקִים הֵחֵל הַנֶּגֶף לְנַסּוֹתָם וַיְהִי בַמִּדְבָּר מַגֵּפָה רַבָּה. לֹא הֶאֱרִיךְ הַקֶּצֶף מוֹעֵד רָב:", + "כִּי מִהַר אִישׁ נָבָר וַיַעַצְרֵהוּ. וַיִקַּח אֶת כְּלִי עֲבוֹדָתוֹ אֶת הַקְּטֹרֶת וְאֶת הָרִנָּה לְכַפֵּר וַיִתְיַצֵּב לִפְנֵי הָאַף וַיָשֶׂם קֵץ לַצָּרָה וַיַרְאֶה כִּי הוּא מְשָׁרְתֶךָ:", + "כִּי לֹא גָּבַר עַל הַמַּשְׁחִית בִּזְרוֹעוֹ וְלֹא בִכְלֵי קְרָב. אֲבָל בְּתַחֲנוּנָיו הִכְנִיעַ אֶת הַנּוֹגֵף בְּזָכְרוֹ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַשְּׁבוּעָה עִם אֲבוֹתֵינוּ:", + "וְהַמֵּתִים נָפְלוּ צְבָרִים אֵלֶּה עַל אֵלֶּה. וַיַעֲמוֹד בֵּינֵיהֶם וַיִגְדֹּר בְּעַד נְתִיבַת הָאַף וַיַעַצְרֵהוּ מִבּוֹא אֶל הַחַיִּים:", + "כִּי הָיָה לוֹ כְלִיל תִּפְאֶרֶת מִמַּעַל לַאֲפוּדָתוֹ. וַהֲדַר הָאָבוֹת עַל אַרְבָּעָה טוּרִים אַבְנֵי חֵפֶץ וְהוֹדְךָ עַל נֵזֶר רֹאשׁוֹ:", + "וַיִּרֶף הַמַּשְׁחִית מִפְּנֵיהֶם וַיִירָאֵם. כִּי לֹא יָצָא הַקֶּצֶף רַק לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אוֹתָם:" + ], + [ + "וְעַל הָרְשָׁעִים נִתַּךְ חָרוֹן בְּלִי חֶמְלָה עַד כַּלֵּה. כִּי רָאָה אֶת אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ אַחֲרֵי כֵן:", + "כִּי בְשַׁלְּחָם אֶת הָעָם הִתְחַנְּנוּ לָהֶם לָלֶכֶת בְּחִפָּזוֹן. וַיֵהָפֵךְ לְבָבָם לִרְדּוֹף אַחֲרֵיהֶם:", + "עוֹדָם סוֹפְדִים וּמִתְאַבְּלִים עַל קִבְרֵי הַמֵּתִים נוֹעֲצוּ עֲצַת אִוֶּלֶת. לִרְדּוֹף אַחֲרֵי אֵלֶּה אֲשֶׁר שִׁלְּחוּ בְתַחֲנוּנִים כְּמוֹ אַחֲרֵי בוֹרְחִים:", + "כִּי אֶת אֲשֶׁר נִגְזַר עֲלֵיהֶם שָׁת בַּחֲלָקוֹת לָמוֹ. לְהַשְׁכִּיחַ מֵהֶם כָּל הַקּוֹרוֹת אֲשֶׁר מְצָאוּם לְמַעַן הֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת כׇּל הָרָעָה הָעֲתִידָה לָהֶם:", + "וּלְמַעַן יֵלְכוּ עַמְּךָ בַדֶּרֶךְ לֹא יִחֵלּוּ. וְהֵם יִצָּמְתוּ בִּצְמִיתוּת זָרָה:", + "כִּי הִתְהַפְּכוּ הָאֵיתָנִים וַיְהִי לְכָל אֶחָד תַּבְנִית חָדָשׁ לַעֲמוֹד לְמִשְׁפָּטֶיךָ. וְלִשְׁמוֹר אֶת בָּנֶיךָ מִכָּל רָע:", + "הֶעָנָן הֶאֱפִיל אֶת הַשָּׂדֶה וְהָאֲדָמָה הֶחָרָבָה נִשֵּׂאת מִבֵּין הַמָּיִם. וַיִגָּלוּ תְהוֹמוֹת מְכוּסוֹת וַתְּהִי דֶּרֶךְ סְלוּלָה בְיַם סוּף וְהַמְּצוּלוֹת הָעֲמֻקוֹת הָיוּ כְשָׂדֶה מָלֵא עֵשֶׂב:", + "וַיַעַבְרוּ בָהּ כָּל הָעָם חוֹסִים בְּיָדֶךָ. וַיֶחֱזוּ תְמוּנוֹת נִפְלָאוֹת:", + "וַיִצְהֲלוּ כַסּוּסִים וַיְדַלְּגוּ כָאַיָּלִים. וַיְהַלְלוּךָ יְיָ אֲשֶׁר גְּאַלְתָּם:", + "כִּי זָכְרוּ עוֹד אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ. אֵיךְ תַּחַת הַבְּהֵמָה הוֹצִיאָה הָאָרֶץ כִּנִּים וְהַנָּהָר שָׁרַץ צְפַרְדְּעִים רַבִּים תַּחַת דָּגִים:", + "אַחֲרֵי כֵן רָאוּ עוֹף חָדָשׁ. כִּי הִתְאַוּוּ וַיִשְׁאֲלוּ בְּשַׂר מַטְעַמִּים:", + "וּלְמַלֹּאת תַּאֲוָתָם וַתַּעַל לָהֶם אֶת הַשְּׂלָו מִן הַיָּם. וְהַמִּשְׁפָּט עַל רְשָׁעִים הִתְחוֹלֵל לֹא מִבְּלִי רְעָמִים גְּדוֹלִים אֲשֶׁר קִדְּמוּ לוֹ לָשֵׂאת עוֹל גְּמוּל פִּשְׁעֵיהֶם כִּי עָשׂוּ רָעוֹת גְּדוֹלוֹת עִם הַגֵּרִים:", + "יֵשׁ לֹא נָשָׂא פָּנִים לַאֲשֶׁר הָיוּ בֵּינֵיהֶם בְּלִי מַכִּיר. וְיֵשׁ הִכְבִּידוּ בָּעֲבוֹדָה אֶת הַגֵּרִים אֲשֶׁר עָשׂוּ עִמָּהֶם טוֹבָה:", + "וּמִלְּבַד כָּל זֹאת רָעָה עֵינָם בָּאִישׁ הַמְּרַחֵם עֲלֵיהֶם. כִּי לֹא נָתְנוּ לַגֵּרִים חֲנִינָה:", + "וְיֵשׁ עָשׂוּ לָהֶם מִשְׁתֶּה בְּבוֹאָם וַיִקְחוּ אוֹתָם אַחֲרֵי כֵן בְּחָזְקָה לַעֲבוֹדָתָם. אַף כִּי הָיוּ אֶזְרַח וְתוֹשָׁב כְּמוֹהֶם:", + "לָכֵן הֻכּוּ בָּאֲפֵלָה. כְּמוֹ לְפָנִים אֲנָשִׁים נָסַבּוּ עַל פֶּתַח צַדִּיק אֲשֶׁר הֻכּוּ בַסַּנְוֵרִים וַיְבַקֵּשׁ כָּל אֶחָד דֶּרֶךְ לְבֵיתוֹ:", + "כִּי הָיוּ מוֹסְדוֹת אֶרֶץ לַאֲחָדִים בְּתַהְפּוּכוֹת אֵלֶּה כְּמֵיתְרֵי כְלֵי שִׁיר אֲשֶׁר לְכָל אֶחָד בְּשֵׁם יִקָּרֵא וְיַחְדָּו יֵיטִיבוּ נַגֵּן. כֵּן נִתְבּוֹנֵן רֶגַע יֵרָאֶה זֹאת בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ:", + "בֶּהֱמַת הָאָרֶץ בָּאוּ בַּמָּיִם. וְהַנִּבְרָאִים לָשׁוּט בַמַּיִם יָצְאוּ עַל הָאָרֶץ:", + "הָאֵשׁ הֵעֵזָּה לְהִתְגַּבֵּר בַּמַּיִם וַתֶחְדַּל כֹּחָהּ. וְהַמַּיִם רָפָה כֹּחָם לְכַבּוֹת:", + "וִיהִי גַּם לְהֵפֶךְ לֶהָבוֹת לֹא שָׂרְפוּ פִּגְרֵי חַיּוֹת נֶאֱכָלוֹת וְאִם הָלְכוּ בֵינֵיהֶן. וְלֹא הֵמַסּוּ לַאֲשֶׁר עֵינוֹ כְּעֵין הַקֶּרַח וְהוּא דָּבָר נִגָּר וְהוּא לֶחֶם אַבִּירִים:", + "כִּי אַתָּה יְיָ בְּכָל הַמַּעֲשִׂים כִּבַּדְתָּ וְגִדַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ וְלֹא בְזִיתָם מֵהוֹשִׁיעָם בְּכָל עֵת וּבְכָל מָקוֹם:" + ] + ], + "versions": [ + [ + "Chokhmat Shlomo, Warsaw 1885", + "https://www.nli.org.il/he/books/NNL01" + ] + ], + "heTitle": "חכמת שלמה", + "categories": [ + "Second Temple", + "Apocrypha" + ], + "sectionNames": [ + "Chapter", + "Paragraph" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Josephus/Against Apion/English/Against Apion, translated by William Whiston.json b/json/Second Temple/Josephus/Against Apion/English/Against Apion, translated by William Whiston.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..2ef7bb573513b83a96c464fcded9e4dc5278f921 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Josephus/Against Apion/English/Against Apion, translated by William Whiston.json @@ -0,0 +1,265 @@ +{ + "language": "en", + "title": "Against Apion", + "versionSource": "https://en.wikisource.org/wiki/Against_Apion", + "versionTitle": "Against Apion, translated by William Whiston", + "status": "locked", + "license": "CC-BY-SA", + "actualLanguage": "en", + "languageFamilyName": "english", + "isBaseText": false, + "isSource": false, + "direction": "ltr", + "heTitle": "קדמות היהודים", + "categories": [ + "Second Temple", + "Josephus" + ], + "text": [ + [ + [ + "Against Apion[1]\t This first book has a wrong title. It is not written against Apion, as is the first part of the second book, but against those Greeks in general who would not believe Josephus's former accounts of the very ancient state of the Jewish nation, in his 20 books of Antiquities; and particularly against Agatharelddes, Manetho, Cheremon, and Lysimachus. it is one of the most learned, excellent, and useful books of all antiquity; and upon Jerome's perusal of this and the following book, he declares that it seems to him a miraculous thing \"how one that was a Hebrew, who had been from his infancy instructed in sacred learning, should be able to pronounce such a number of testimonies out of profane authors, as if he had read over all the Grecian libraries,\" Epist. 8. ad Magnum; and the learned Jew, Manasseh-Ben-Israel, esteemed these two books so excellent, as to translate them into the Hebrew; this we learn from his own catalogue of his works, which I have seen. As to the time and place when and where these two books were written, the learned have not hitherto been able to determine them any further than that they were written some time after his Antiquities, or some time after A.D. 93; which indeed is too obvious at their entrance to be overlooked by even a careless peruser, they being directly intended against those that would not believe what he had advanced in those books con-the great of the Jewish nation As to the place, they all imagine that these two books were written where the former were, I mean at Rome; and I confess that I myself believed both those determinations, till I came to finish my notes upon these books, when I met with plain indications that they were written not at Rome, but in Judea, and this after the third of Trajan, or A.D. 100. ", + "I SUPPOSE that by my books of the Antiquity of the Jews, most excellent Epaphroditus,[2] Take Dr. Hudson's note here, which as it justly contradicts the common opinion that Josephus either died under Domitian, or at least wrote nothing later than his days, so does it perfectly agree to my own determination, from Justus of Tiberias, that he wrote or finished his own Life after the third of Trajan, or A.D. 100. To which Noldius also agrees, de Herod, No. 383 [Epaphroditus]. \"Since Florius Josephus,\" says Dr. Hudson, \"wrote [or finished] his books of Antiquities on the thirteenth of Domitian, [A.D. 93,] and after that wrote the Memoirs of his own Life, as an appendix to the books of Antiquities, and at last his two books against Apion, and yet dedicated all those writings to Epaphroditus; he can hardly be that Epaphroditus who was formerly secretary to Nero, and was slain on the fourteenth [or fifteenth] of Domitian, after he had been for a good while in banishment; but another Epaphroditas, a freed-man, and procurator of Trajan, as says Grotius on Luke 1:3. have made it evident to those who peruse them, that our Jewish nation is of very great antiquity, and had a distinct subsistence of its own originally; as also, I have therein declared how we came to inhabit this country wherein we now live. Those Antiquities contain the history of five thousand years, and are taken out of our sacred books, but are translated by me into the Greek tongue. However, since I observe a considerable number of people giving ear to the reproaches that are laid against us by those who bear ill-will to us, and will not believe what I have written concerning the antiquity of our nation, while they take it for a plain sign that our nation is of a late date, because they are not so much as vouchsafed a bare mention by the most famous historiographers among the Grecians. I therefore have thought myself under an obligation to write somewhat briefly about these subjects, in order to convict those that reproach us of spite and voluntary falsehood, and to correct the ignorance of others, and withal to instruct all those who are desirous of knowing the truth of what great antiquity we really are. As for the witnesses whom I shall produce for the proof of what I say, they shall be such as are esteemed to be of the greatest reputation for truth, and the most skillful in the knowledge of all antiquity by the Greeks themselves. I will also show, that those who have written so reproachfully and falsely about us are to be convicted by what they have written themselves to the contrary. I shall also endeavor to give an account of the reasons why it hath so happened, that there have not been a great number of Greeks who have made mention of our nation in their histories. I will, however, bring those Grecians to light who have not omitted such our history, for the sake of those that either do not know them, or pretend not to know them already." + ], + [ + "And now, in the first place, I cannot but greatly wonder at those men, who suppose that we must attend to none but Grecians, when we are inquiring about the most ancient facts, and must inform ourselves of their truth from them only, while we must not believe ourselves nor other men; for I am convinced that the very reverse is the truth of the case. I mean this, - if we will not be led by vain opinions, but will make inquiry after truth from facts themselves; for they will find that almost all which concerns the Greeks happened not long ago; nay, one may say, is of yesterday only. I speak of the building of their cities, the inventions of their arts, and the description of their laws; and as for their care about the writing down of their histories, it is very near the last thing they set about. However, they acknowledge themselves so far, that they were the Egyptians, the Chaldeans, and the Phoenicians (for I will not now reckon ourselves among them) that have preserved the memorials of the most ancient and most lasting traditions of mankind; for almost all these nations inhabit such countries as are least subject to destruction from the world about them; and these also have taken especial care to have nothing omitted of what was [remarkably] done among them; but their history was esteemed sacred, and put into public tables, as written by men of the greatest wisdom they had among them. But as for the place where the Grecians inhabit, ten thousand destructions have overtaken it, and blotted out the memory of former actions; so that they were ever beginning a new way of living, and supposed that every one of them was the origin of their new state. ", + "It was also late, and with difficulty, that they came to know the letters they now use; for those who would advance their use of these letters to the greatest antiquity pretend that they learned them from the Phoenicians and from Cadmus; yet is nobody able to demonstrate that they have any writing preserved from that time, neither in their temples, nor in any other public monuments. This appears, because the time when those lived who went to the Trojan war, so many years afterward, is in great doubt, and great inquiry is made, whether the Greeks used their letters at that time; and the most prevailing opinion, and that nearest the truth, is, that their present way of using those letters was unknown at that time. However, there is not any writing which the Greeks agree to be genuine among them ancienter than Homer's Poems, who must plainly he confessed later than the siege of Troy; nay, the report goes, that even he did not leave his poems in writing, but that their memory was preserved in songs, and they were put together afterward, and that this is the reason of such a number of variations as are found in them[3]. \tThe preservation of Homer's Poems by memory, and not by his own writing them down, and that thence they were styled Rhapsodies, as sung by him, like ballads, by parts, and not composed and connected together in complete works, are opinions well known from the ancient commentators; though such supposal seems to myself, as well as to Fabricius Biblioth. Grace. I. p. 269, and to others, highly improbable. Nor does Josephus say there were no ancienter writings among the Greeks than Homer's Poems, but that they did not fully own any ancienter writings pretending to such antiquity, which is trite. As for those who set themselves about writing their histories, I mean such as Cadmus of Miletus, and Acusilaus of Argos, and any others that may be mentioned as succeeding Acusilaus, they lived but a little while before the Persian expedition into Greece. But then for those that first introduced philosophy, and the consideration of things celestial and divine among them, such as Pherceydes the Syrian, and Pythagoras, and Thales, all with one consent agree, that they learned what they knew of the Egyptians and Chaldeans, and wrote but little And these are the things which are supposed to be the oldest of all among the Greeks; and they have much ado to believe that the writings ascribed to those men are genuine." + ], + [ + "How can it then be other than an absurd thing, for the Greeks to be so proud, and to vaunt themselves to be the only people that are acquainted with antiquity, and that have delivered the true accounts of those early times after an accurate manner? Nay, who is there that cannot easily gather from the Greek writers themselves, that they knew but little on any good foundation when they set to write, but rather wrote their histories from their own conjectures? Accordingly, they confute one another in their own books to purpose, and are not ashamed. to give us the most contradictory accounts of the same things; and I should spend my time to little purpose, if I should pretend to teach the Greeks that which they know better than I already, what a great disagreement there is between Hellanicus and Acusilaus about their genealogies; in how many eases Acusilaus corrects Hesiod: or after what manner Ephorus demonstrates Hellanicus to have told lies in the greatest part of his history; as does Timeus in like manner as to Ephorus, and the succeeding writers do to Timeus, and all the later writers do to Herodotus[3]The preservation of Homer's Poems by memory, and not by his own writing them down, and that thence they were styled Rhapsodies, as sung by him, like ballads, by parts, and not composed and connected together in complete works, are opinions well known from the ancient commentators; though such supposal seems to myself, as well as to Fabricius Biblioth. Grace. I. p. 269, and to others, highly improbable. Nor does Josephus say there were no ancienter writings among the Greeks than Homer's Poems, but that they did not fully own any ancienter writings pretending to such antiquity, which is trite. nor could Timeus agree with Antiochus and Philistius, or with Callias, about the Sicilian History, no more than do the several writers of the Athide follow one another about the Athenian affairs; nor do the historians the like, that wrote the Argolics, about the affairs of the Argives. And now what need I say any more about particular cities and smaller places, while in the most approved writers of the expedition of the Persians, and of the actions which were therein performed, there are so great differences? Nay, Thucydides himself is accused of some as writing what is false, although he seems to have given us the exactest history of the affairs of his own time.[4]It well deserves to be considered, that Josephus here says how all the following Greek historians looked on Herodotus as a fabulous author; and presently, sect. 14, how Manetho, the most authentic writer of the Egyptian history, greatly complains of his mistakes in the Egyptian affairs; as also that Strabo, B. XI. p. 507, the most accurate geographer and historian, esteemed him such; that Xenophon, the much more accurate historian in the affairs of Cyrus, implies that Herodotus's account of that great man is almost entirely romantic. See the notes on Antiq. B. XI. ch. 2. sect. 1, and Hutchinson's Prolegomena to his edition of Xenophon's, that we have already seen in the note on Antiq. B. VIII. ch. 10. sect. 3, how very little Herodotus knew about the Jewish affairs and country, and that he greatly affected what we call the marvelous, as Monsieur Rollin has lately and justly determined; whence we are not always to depend on the authority of Herodotus, where it is unsupported by other evidence, but ought to compare the other evidence with his, and if it preponderate, to prefer it before his. I do not mean by this that Herodotus willfully related what he believed to be false, (as Cteeias seems to have done,) but that he often wanted evidence, and sometimes preferred what was marvelous to what was best attested as really true. " + ], + [ + "As for the occasions of so great disagreement of theirs, there may be assigned many that are very probable, if any have a mind to make an inquiry about them; but I ascribe these contradictions chiefly to two causes, which I will now mention, and still think what I shall mention in the first place to be the principal of all. For if we remember that in the beginning the Greeks had taken no care to have public records of their several transactions preserved, this must for certain have afforded those that would afterward write about those ancient transactions the opportunity of making mistakes, and the power of making lies also; for this original recording of such ancient transactions hath not only been neglected by the other states of Greece, but even among the Athenians themselves also, who pretend to be Aborigines, and to have applied themselves to learning, there are no such records extant; nay, they say themselves that the laws of Draco concerning murders, which are now extant in writing, are the most ancient of their public records; which Draco yet lived but a little before the tyrant Pisistratus.[5]About the days of Cyrus and Daniel. For as to the Arcadians, who make such boasts of their antiquity, what need I speak of them in particular, since it was still later before they got their letters, and learned them, and that with difficulty also.[6]It is here well worth our observation, what the reasons are that such ancient authors as Herodotus, Josephus, and others have been read to so little purpose by many learned critics; viz. that their main aim has not been chronology or history, but philology, to know words, and not things, they not much entering oftentimes into the real contents of their authors, and judging which were the most accurate discoverers of truth, and most to be depended on in the several histories, but rather inquiring who wrote the finest style, and had the greatest elegance in their expressions; which are things of small consequence in comparison of the other. Thus you will sometimes find great debates among the learned, whether Herodotus or Thucydides were the finest historian in the Ionic and Attic ways of writing; which signify little as to the real value of each of their histories; while it would be of much more moment to let the reader know, that as the consequence of Herodotus's history, which begins so much earlier, and reaches so much wider, than that of Thucydides, is therefore vastly greater; so is the most part of Thucydides, which belongs to his own times, and fell under his own observation, much the most certain. \t" + ], + [ + "There must therefore naturally arise great differences among writers, when they had no original records to lay for their foundation, which might at once inform those who had an inclination to learn, and contradict those that would tell lies. However, we are to suppose a second occasion besides the former of these contradictions; it is this: That those who were the most zealous to write history were not solicitous for the discovery of truth, although it was very easy for them always to make such a profession; but their business was to demonstrate that they could write well, and make an impression upon mankind thereby; and in what manner of writing they thought they were able to exceed others, to that did they apply themselves, Some of them betook themselves to the writing of fabulous narrations; some of them endeavored to please the cities or the kings, by writing in their commendation; others of them fell to finding faults with transactions, or with the writers of such transactions, and thought to make a great figure by so doing. And indeed these do what is of all things the most contrary to true history; for it is the great character of true history that all concerned therein both speak and write the same things; while these men, by writing differently about the same things, think they shall be believed to write with the greatest regard to truth. We therefore [who are Jews] must yield to the Grecian writers as to language and eloquence of composition; but then we shall give them no such preference as to the verity of ancient history, and least of all as to that part which concerns the affairs of our own several countries." + ], + [ + "As to the care of writing down the records from the earliest antiquity among the Egyptians and Babylonians; that the priests were intrusted therewith, and employed a philosophical concern about it; that they were the Chaldean priests that did so among the Babylonians; and that the Phoenicians, who were mingled among the Greeks, did especially make use of their letters, both for the common affairs of life, and for the delivering down the history of common transactions, I think I may omit any proof, because all men allow it so to be. But now as to our forefathers, that they took no less care about writing such records, (for I will not say they took greater care than the others I spoke of,) and that they committed that matter to their high priests and to their prophets, and that these records have been written all along down to our own times with the utmost accuracy; nay, if it be not too bold for me to say it, our history will be so written hereafter; - I shall endeavor briefly to inform you." + ], + [ + "For our forefathers did not only appoint the best of these priests, and those that attended upon the Divine worship, for that design from the beginning, but made provision that the stock of the priests should continue unmixed and pure; for he who is partaker of the priesthood must propagate of a wife of the same nation, without having any regard to money, or any other dignities; but he is to make a scrutiny, and take his wife's genealogy from the ancient tables, and procure many witnesses to it.[7]Of this accuracy of the Jews before and in our Savior's time, in carefully preserving their genealogies all along, particularly those of the priests, see Josephus's Life, sect. 1. This accuracy. seems to have ended at the destruction of Jerusalem by Titus, or, however, at that by Adrian. And this is our practice not only in Judea, but wheresoever any body of men of our nation do live; and even there an exact catalogue of our priests' marriages is kept; I mean at Egypt and at Babylon, or in any other place of the rest of the habitable earth, whithersoever our priests are scattered; for they send to Jerusalem the ancient names of their parents in writing, as well as those of their remoter ancestors, and signify who are the witnesses also. But if any war falls out, such as have fallen out a great many of them already, when Antiochus Epiphanes made an invasion upon our country, as also when Pompey the Great and Quintilius Varus did so also, and principally in the wars that have happened in our own times, those priests that survive them compose new tables of genealogy out of the old records, and examine the circumstances of the women that remain; for still they do not admit of those that have been captives, as suspecting that they had conversation with some foreigners. But what is the strongest argument of our exact management in this matter is what I am now going to say, that we have the names of our high priests from father to son set down in our records for the interval of two thousand years; and if any of these have been transgressors of these rules, they are prohibited to present themselves at the altar, or to be partakers of any other of our purifications; and this is justly, or rather necessarily done, because every one is not permitted of his own accord to be a writer, nor is there any disagreement in what is written; they being only prophets that have written the original and earliest accounts of things as they learned them of God himself by inspiration; and others have written what hath happened in their own times, and that in a very distinct manner also." + ], + [ + "For we have not an innumerable multitude of books among us, disagreeing from and contradicting one another, [as the Greeks have,] but only twenty-two books,[8]Which were these twenty-two sacred books of the. Old Testament, see the Supplement to the Essay of the Old Testament, p. 25-29, viz. those we call canonical, all excepting the Canticles; but still with this further exception, that the book of apocryphal Esdras be taken into that number instead of our canonical Ezra, which seems to be no more than a later epitome of the other; which two books of Canticles and Ezra it no way appears that our Josephus ever saw. which contain the records of all the past times; which are justly believed to be divine; and of them five belong to Moses, which contain his laws and the traditions of the origin of mankind till his death. This interval of time was little short of three thousand years; but as to the time from the death of Moses till the reign of Artaxerxes king of Persia, who reigned after Xerxes, the prophets, who were after Moses, wrote down what was done in their times in thirteen books. The remaining four books contain hymns to God, and precepts for the conduct of human life. It is true, our history hath been written since Artaxerxes very particularly, but hath not been esteemed of the like authority with the former by our forefathers, because there hath not been an exact succession of prophets since that time; and how firmly we have given credit to these books of our own nation is evident by what we do; for during so many ages as have already passed, no one has been so bold as either to add any thing to them, to take any thing from them, or to make any change in them; but it is become natural to all Jews immediately, and from their very birth, to esteem these books to contain Divine doctrines, and to persist in them, and, if occasion be willingly to die for them. For it is no new thing for our captives, many of them in number, and frequently in time, to be seen to endure racks and deaths of all kinds upon the theatres, that they may not be obliged to say one word against our laws and the records that contain them; whereas there are none at all among the Greeks who would undergo the least harm on that account, no, nor in case all the writings that are among them were to be destroyed; for they take them to be such discourses as are framed agreeably to the inclinations of those that write them; and they have justly the same opinion of the ancient writers, since they see some of the present generation bold enough to write about such affairs, wherein they were not present, nor had concern enough to inform themselves about them from those that knew them; examples of which may be had in this late war of ours, where some persons have written histories, and published them, without having been in the places concerned, or having been near them when the actions were done; but these men put a few things together by hearsay, and insolently abuse the world, and call these writings by the name of Histories." + ], + [ + "As for myself, I have composed a true history of that whole war, and of all the particulars that occurred therein, as having been concerned in all its transactions; for I acted as general of those among us that are named Galileans, as long as it was possible for us to make any opposition. I was then seized on by the Romans, and became a captive. Vespasian also and Titus had me kept under a guard, and forced me to attend them continually. At the first I was put into bonds, but was set at liberty afterward, and sent to accompany Titus when he came from Alexandria to the siege of Jerusalem; during which time there was nothing done which escaped my knowledge; for what happened in the Roman camp I saw, and wrote down carefully; and what informations the deserters brought [out of the city], I was the only man that understood them. Afterward I got leisure at Rome; and when all my materials were prepared for that work, I made use of some persons to assist me in learning the Greek tongue, and by these means I composed the history of those transactions. And I was so well assured of the truth of what I related, that I first of all appealed to those that had the supreme command in that war, Vespasian and Titus, as witnesses for me, for to them I presented those books first of all, and after them to many of the Romans who had been in the war. I also sold them to many of our own men who understood the Greek philosophy; among whom were Julius Archelaus, Herod [king of Chalcis], a person of great gravity, and king Agrippa himself, a person that deserved the greatest admiration. Now all these men bore their testimony to me, that I had the strictest regard to truth; who yet would not have dissembled the matter, nor been silent, if I, out of ignorance, or out of favor to any side, either had given false colors to actions, or omitted any of them." + ], + [ + "There have been indeed some bad men, who have attempted to calumniate my history, and took it to be a kind of scholastic performance for the exercise of young men. A strange sort of accusation and calumny this! since every one that undertakes to deliver the history of actions truly ought to know them accurately himself in the first place, as either having been concerned in them himself, or been informed of them by such as knew them. Now both these methods of knowledge I may very properly pretend to in the composition of both my works; for, as I said, I have translated the Antiquities out of our sacred books; which I easily could do, since I was a priest by my birth, and have studied that philosophy which is contained in those writings: and for the History of the War, I wrote it as having been an actor myself in many of its transactions, an eye-witness in the greatest part of the rest, and was not unacquainted with any thing whatsoever that was either said or done in it. How impudent then must those deserve to be esteemed that undertake to contradict me about the true state of those affairs! who, although they pretend to have made use of both the emperors' own memoirs, yet could not they he acquainted with our affairs who fought against them." + ], + [ + "This digression I have been obliged to make out of necessity, as being desirous to expose the vanity of those that profess to write histories; and I suppose I have sufficiently declared that this custom of transmitting down the histories of ancient times hath been better preserved by those nations which are called Barbarians, than by the Greeks themselves. I am now willing, in the next place, to say a few things to those that endeavor to prove that our constitution is but of late time, for this reason, as they pretend, that the Greek writers have said nothing about us; after which I shall produce testimonies for our antiquity out of the writings of foreigners; I shall also demonstrate that such as cast reproaches upon our nation do it very unjustly." + ], + [ + "As for ourselves, therefore, we neither inhabit a maritime country, nor do we delight in merchandise, nor in such a mixture with other men as arises from it; but the cities we dwell in are remote from the sea, and having a fruitful country for our habitation, we take pains in cultivating that only. Our principal care of all is this, to educate our children well; and we think it to be the most necessary business of our whole life to observe the laws that have been given us, and to keep those rules of piety that have been delivered down to us. Since, therefore, besides what we have already taken notice of, we have had a peculiar way of living of our own, there was no occasion offered us in ancient ages for intermixing among the Greeks, as they had for mixing among the Egyptians, by their intercourse of exporting and importing their several goods; as they also mixed with the Phoenicians, who lived by the sea-side, by means of their love of lucre in trade and merchandise. Nor did our forefathers betake themselves, as did some others, to robbery; nor did they, in order to gain more wealth, fall into foreign wars, although our country contained many ten thousands of men of courage sufficient for that purpose. For this reason it was that the Phoenicians themselves came soon by trading and navigation to be known to the Grecians, and by their means the Egyptians became known to the Grecians also, as did all those people whence the Phoenicians in long voyages over the seas carried wares to the Grecians. The Medes also and the Persians, when they were lords of Asia, became well known to them; and this was especially true of the Persians, who led their armies as far as the other continent [Europe]. The Thracians were also known to them by the nearness of their countries, and the Scythians by the means of those that sailed to Pontus; for it was so in general that all maritime nations, and those that inhabited near the eastern or western seas, became most known to those that were desirous to be writers; but such as had their habitations further from the sea were for the most part unknown to them which things appear to have happened as to Europe also, where the city of Rome, that hath this long time been possessed of so much power, and hath performed such great actions in war, is yet never mentioned by Herodotus, nor by Thucydides, nor by any one of their contemporaries; and it was very late, and with great difficulty, that the Romans became known to the Greeks. Nay, those that were reckoned the most exact historians (and Ephorus for one) were so very ignorant of the Gauls and the Spaniards, that he supposed the Spaniards, who inhabit so great a part of the western regions of the earth, to be no more than one city. Those historians also have ventured to describe such customs as were made use of by them, which they never had either done or said; and the reason why these writers did not know the truth of their affairs was this, that they had not any commerce together; but the reason why they wrote such falsities was this, that they had a mind to appear to know things which others had not known. How can it then be any wonder, if our nation was no more known to many of the Greeks, nor had given them any occasion to mention them in their writings, while they were so remote from the sea, and had a conduct of life so peculiar to themselves?" + ], + [ + "Let us now put the case, therefore, that we made use of this argument concerning the Grecians, in order to prove that their nation was not ancient, because nothing is said of them in our records: would not they laugh at us all, and probably give the same reasons for our silence that I have now alleged, and would produce their neighbor nations as witnesses to their own antiquity? Now the very same thing will I endeavor to do; for I will bring the Egyptians and the Phoenicians as my principal witnesses, because nobody can complain Of their testimony as false, on account that they are known to have borne the greatest ill-will towards us; I mean this as to the Egyptians in general all of them, while of the Phoenicians it is known the Tyrians have been most of all in the same ill disposition towards us: yet do I confess that I cannot say the same of the Chaldeans, since our first leaders and ancestors were derived from them; and they do make mention of us Jews in their records, on account of the kindred there is between us. Now when I shall have made my assertions good, so far as concerns the others, I will demonstrate that some of the Greek writers have made mention of us Jews also, that those who envy us may not have even this pretense for contradicting what I have said about our nation." + ], + [ + "I shall begin with the writings of the Egyptians; not indeed of those that have written in the Egyptian language, which it is impossible for me to do. But Manetho was a man who was by birth an Egyptian, yet had he made himself master of the Greek learning, as is very evident; for he wrote the history of his own country in the Greek tongue, by translating it, as he saith himself, out of their sacred records; he also finds great fault with Herodotus for his ignorance and false relations of Egyptian affairs. Now this Manetho, in the second book of his Egyptian History, writes concerning us in the following manner. I will set down his very words, as if I were to bring the very man himself into a court for a witness: \"There was a king of ours whose name was Timaus. Under him it came to pass, I know not how, that God was averse to us, and there came, after a surprising manner, men of ignoble birth out of the eastern parts, and had boldness enough to make an expedition into our country, and with ease subdued it by force, yet without our hazarding a battle with them. So when they had gotten those that governed us under their power, they afterwards burnt down our cities, and demolished the temples of the gods, and used all the inhabitants after a most barbarous manner; nay, some they slew, and led their children and their wives into slavery. At length they made one of themselves king, whose name was Salatis; he also lived at Memphis, and made both the upper and lower regions pay tribute, and left garrisons in places that were the most proper for them. He chiefly aimed to secure the eastern parts, as fore-seeing that the Assyrians, who had then the greatest power, would be desirous of that kingdom, and invade them; and as he found in the Saite Nomos, [Sethroite,] a city very proper for this purpose, and which lay upon the Bubastic channel, but with regard to a certain theologic notion was called Avaris, this he rebuilt, and made very strong by the walls he built about it, and by a most numerous garrison of two hundred and forty thousand armed men whom he put into it to keep it. Thither Salatis came in summer time, partly to gather his corn, and pay his soldiers their wages, and partly to exercise his armed men, and thereby to terrify foreigners. When this man had reigned thirteen years, after him reigned another, whose name was Beon, for forty-four years; after him reigned another, called Apachnas, thirty-six years and seven months; after him Apophis reigned sixty-one years, and then Janins fifty years and one month; after all these reigned Assis forty-nine years and two months. And these six were the first rulers among them, who were all along making war with the Egyptians, and were very desirous gradually to destroy them to the very roots. This whole nation was styled HYCSOS, that is, Shepherd-kings: for the first syllable HYC, according to the sacred dialect, denotes a king, as is SOS a shepherd; but this according to the ordinary dialect; and of these is compounded HYCSOS: but some say that these people were Arabians.\" Now in another copy it is said that this word does not denote Kings, but, on the contrary, denotes Captive Shepherds, and this on account of the particle HYC; for that HYC, with the aspiration, in the Egyptian tongue again denotes Shepherds, and that expressly also; and this to me seems the more probable opinion, and more agreeable to ancient history. [But Manetho goes on]: \"These people, whom we have before named kings, and called shepherds also, and their descendants,\" as he says, \"kept possession of Egypt five hundred and eleven years.\" After these, he says, \"That the kings of Thebais and the other parts of Egypt made an insurrection against the shepherds, and that there a terrible and long war was made between them.\" He says further, \"That under a king, whose name was Alisphragmuthosis, the shepherds were subdued by him, and were indeed driven out of other parts of Egypt, but were shut up in a place that contained ten thousand acres; this place was named Avaris.\" Manetho says, \"That the shepherds built a wall round all this place, which was a large and a strong wall, and this in order to keep all their possessions and their prey within a place of strength, but that Thummosis the son of Alisphragmuthosis made an attempt to take them by force and by siege, with four hundred and eighty thousand men to lie rotund about them, but that, upon his despair of taking the place by that siege, they came to a composition with them, that they should leave Egypt, and go, without any harm to be done to them, whithersoever they would; and that, after this composition was made, they went away with their whole families and effects, not fewer in number than two hundred and forty thousand, and took their journey from Egypt, through the wilderness, for Syria; but that as they were in fear of the Assyrians, who had then the dominion over Asia, they built a city in that country which is now called Judea, and that large enough to contain this great number of men, and called it Jerusalem.[9]Here we have an account of the first building of the city of Jerusalem, according to Manetho, when the Phoenician shepherds were expelled out of Egypt about thirty-seven years before Abraham came out of Harsh. Now Manetho, in another book of his, says, \"That this nation, thus called Shepherds, were also called Captives, in their sacred books.\" And this account of his is the truth; for feeding of sheep was the employment of our forefathers in the most ancient ages[10]Genesis 46;32, 34; 47:3, 4. and as they led such a wandering life in feeding sheep, they were called Shepherds. Nor was it without reason that they were called Captives by the Egyptians, since one of our ancestors, Joseph, told the king of Egypt that he was a captive, and afterward sent for his brethren into Egypt by the king's permission. But as for these matters, I shall make a more exact inquiry about them elsewhere.[11]In our copies of the book of Genesis and of Joseph, this Joseph never calls himself \"a captive,\" when he was with the king of Egypt, though he does call himself \"a servant,\" \"a slave,\" or \"captive,\" many times in the Testament of the Twelve Patriarchs, under Joseph, sect. 1, 11, 13-16. " + ], + [ + "But now I shall produce the Egyptians as witnesses to the antiquity of our nation. I shall therefore here bring in Manetho again, and what he writes as to the order of the times in this case; and thus he speaks: \"When this people or shepherds were gone out of Egypt to Jerusalem, Tethtoosis the king of Egypt, who drove them out, reigned afterward twenty-five years and four months, and then died; after him his son Chebron took the kingdom for thirteen years; after whom came Amenophis, for twenty years and seven months; then came his sister Amesses, for twenty-one years and nine months; after her came Mephres, for twelve years and nine months; after him was Mephramuthosis, for twenty-five years and ten months; after him was Thmosis, for nine years and eight months; after him came Amenophis, for thirty years and ten months; after him came Orus, for thirty-six years and five months; then came his daughter Acenchres, for twelve years and one month; then was her brother Rathotis, for nine years; then was Acencheres, for twelve years and five months; then came another Acencheres, for twelve years and three months; after him Armais, for four years and one month; after him was Ramesses, for one year and four months; after him came Armesses Miammoun, for sixty-six years and two months; after him Amenophis, for nineteen years and six months; after him came Sethosis, and Ramesses, who had an army of horse, and a naval force. This king appointed his brother, Armais,, to be his deputy over Egypt.\" [In another copy it stood thus: After him came Sethosis, and Ramesses, two brethren, the former of whom had a naval force, and in a hostile manner destroyed those that met him upon the sea; but as he slew Ramesses in no long time afterward, so he appointed another of his brethren to be his deputy over Egypt.] He also gave him all the other authority of a king, but with these only injunctions, that he should not wear the diadem, nor be injurious to the queen, the mother of his children, and that he should not meddle with the other concubines of the king; while he made an expedition against Cyprus, and Phoenicia, and besides against the Assyrians and the Medes. He then subdued them all, some by his arms, some without fighting, and some by the terror of his great army; and being puffed up by the great successes he had had, he went on still the more boldly, and overthrew the cities and countries that lay in the eastern parts. But after some considerable time, Armais, who was left in Egypt, did all those very things, by way of opposition, which his brother had forbid him to do, without fear; for he used violence to the queen, and continued to make use of the rest of the concubines, without sparing any of them; nay, at the persuasion of his friends he put on the diadem, and set up to oppose his brother. But then he who was set over the priests of Egypt wrote letters to Sethosis, and informed him of all that had happened, and how his brother had set up to oppose him: he therefore returned back to Pelusium immediately, and recovered his kingdom again. The country also was called from his name Egypt; for Manetho says, that Sethosis was himself called Egyptus, as was his brother Armais called Danaus.\"" + ], + [ + "This is Manetho's account. And evident it is from the number of years by him set down belonging to this interval, if they be summed up together, that these shepherds, as they are here called, who were no other than our forefathers, were delivered out of Egypt, and came thence, and inhabited this country, three hundred and ninety-three years before Danaus came to Argos; although the Argives look upon him[12]Of this Egyptian chronology of Manetho, as mistaken by Josephus, and of these Phoenician shepherds, as falsely supposed by him, and others after him, to have been the Israelites in Egypt, see Essay on the Old Testament, Appendix, p. 182-188. And note here, that when Josephus tells us that the Greeks or Argives looked on this Danaus as \"a most ancient,\" or \"the most ancient,\" king of Argos, he need not be supposed to mean, in the strictest sense, that they had no one king so ancient as he; for it is certain that they owned nine kings before him, and Inachus at the head of them. See Authentic Records, Part II. p. 983, as Josephus could not but know very well; but that he was esteemed as very ancient by them, and that they knew they had been first of all denominated \"Danai\" from this very ancient king Danaus. Nor does this superlative degree always imply the \"most ancient\" of all without exception, but is sometimes to be rendered \"very ancient\" only, as is the case in the like superlative degrees of other words also. as their most ancient king Manetho, therefore, hears this testimony to two points of the greatest consequence to our purpose, and those from the Egyptian records themselves. In the first place, that we came out of another country into Egypt; and that withal our deliverance out of it was so ancient in time as to have preceded the siege of Troy almost a thousand years; but then, as to those things which Manetbo adds, not from the Egyptian records, but, as he confesses himself, from some stories of an uncertain original, I will disprove them hereafter particularly, and shall demonstrate that they are no better than incredible fables." + ], + [ + "I will now, therefore, pass from these records, and come to those that belong to the Phoenicians, and concern our nation, and shall produce attestations to what I have said out of them. There are then records among the Tyrians that take in the history of many years, and these are public writings, and are kept with great exactness, and include accounts of the facts done among them, and such as concern their transactions with other nations also, those I mean which were worth remembering. Therein it was recorded that the temple was built by king Solomon at Jerusalem, one hundred forty-three years and eight months before the Tyrians built Carthage; and in their annals the building of our temple is related; for Hirom, the king of Tyre, was the friend of Solomon our king, and had such friendship transmitted down to him from his forefathers. He thereupon was ambitious to contribute to the splendor of this edifice of Solomon, and made him a present of one hundred and twenty talents of gold. He also cut down the most excellent timber out of that mountain which is called Libanus, and sent it to him for adorning its roof. Solomon also not only made him many other presents, by way of requital, but gave him a country in Galilee also, that was called Chabulon.[13]Authentic Records, Part II. p. 983, as Josephus could not but know very well; but that he was esteemed as very ancient by them, and that they knew they had been first of all denominated \"Danai\" from this very ancient king Danaus. Nor does this superlative degree always imply the \"most ancient\" of all without exception, but is sometimes to be rendered \"very ancient\" only, as is the case in the like superlative degrees of other words also. But there was another passion, a philosophic inclination of theirs, which cemented the friendship that was betwixt them; for they sent mutual problems to one another, with a desire to have them unriddled by each other; wherein Solomon was superior to Hirom, as he was wiser than he in other respects: and many of the epistles that passed between them are still preserved among the Tyrians. Now, that this may not depend on my bare word, I will produce for a witness Dius, one that is believed to have written the Phoenician History after an accurate manner. This Dius, therefore, writes thus, in his Histories of the Phoenicians: \"Upon the death of Abibalus, his son Hirom took the kingdom. This king raised banks at the eastern parts of the city, and enlarged it; he also joined the temple of Jupiter Olympius, which stood before in an island by itself, to the city, by raising a causeway between them, and adorned that temple with donations of gold. He moreover went up to Libanus, and had timber cut down for the building of temples. They say further, that Solomon, when he was king of Jerusalem, sent problems to Hirom to be solved, and desired he would send others back for him to solve, and that he who could not solve the problems proposed to him should pay money to him that solved them. And when Hirom had agreed to the proposals, but was not able to solve the problems, he was obliged to pay a great deal of money, as a penalty for the same. As also they relate, that one·Abdemon, a man of Tyre, did solve the problems, and propose others which Solomon could not solve, upon which he was obliged to repay a great deal of money to Hirom.\" These things are attested to by Dius, and confirm what we have said upon the same subjects before." + ], + [ + "And now I shall add Menander the Ephesian, as an additional witness. This Menander wrote the Acts that were done both by the Greeks and Barbarians, under every one of the Tyrian kings, and had taken much pains to learn their history out of their own records. Now when he was writing about those kings that had reigned at Tyre, he came to Hirom, and says thus: \"Upon the death of Abibalus, his son Hirom took the kingdom; he lived fifty-three years, and reigned thirty-four. He raised a bank on that called the Broad Place, and dedicated that golden pillar which is in Jupiter's temple; he also went and cut down timber from the mountain called Libanus, and got timber Of cedar for the roofs of the temples. He also pulled down the old temples, and built new ones; besides this, he consecrated the temples of Hercules and of Astarte. He first built Hercules's temple in the month Peritus, and that of Astarte when he made his expedition against the Tityans, who would not pay him their tribute; and when he had subdued them to himself, he returned home. Under this king there was a younger son of Abdemon, who mastered the problems which Solomon king of Jerusalem had recommended to be solved.\" Now the time from this king to the building of Carthage is thus calculated: \"Upon the death of Hirom, Baleazarus his son took the kingdom; he lived forty-three years, and reigned seven years: after him succeeded his son Abdastartus; he lived twenty-nine years, and reigned nine years. Now four sons of his nurse plotted against him and slew him, the eldest of whom reigned twelve years: after them came Astartus, the son of Deleastartus; he lived fifty-four years, and reigned twelve years: after him came his brother Aserymus; he lived fifty-four years, and reigned nine years: he was slain by his brother Pheles, who took the kingdom and reigned but eight months, though he lived fifty years: he was slain by Ithobalus, the priest of Astarte, who reigned thirty-two years, and lived sixty-eight years: he was succeeded by his son Badezorus, who lived forty-five years, and reigned six years: he was succeeded by Matgenus his son; he lived thirty-two years, and reigned nine years: Pygmalion succeeded him; he lived fifty-six years, and reigned forty-seven years. Now in the seventh year of his reign, his sister fled away from him, and built the city Carthage in Libya.\" So the whole time from the reign of Hirom, till the building of Carthage, amounts to the sum of one hundred fifty-five years and eight months. Since then the temple was built at Jerusalem in the twelfth year of the reign of Hirom, there were from the building of the temple, until the building of Carthage, one hundred forty-three years and eight months. Wherefore, what occasion is there for alleging any more testimonies out of the Phoenician histories [on the behalf of our nation], since what I have said is so thoroughly confirmed already? and to be sure our ancestors came into this country long before the building of the temple; for it was not till we had gotten possession of the whole land by war that we built our temple. And this is the point that I have clearly proved out of our sacred writings in my Antiquities." + ], + [ + "I will now relate what hath been written concerning us in the Chaldean histories, which records have a great agreement with our books in oilier things also. Berosus shall be witness to what I say: he was by birth a Chaldean, well known by the learned, on account of his publication of the Chaldean books of astronomy and philosophy among the Greeks. This Berosus, therefore, following the most ancient records of that nation, gives us a history of the deluge of waters that then happened, and of the destruction of mankind thereby, and agrees with Moses's narration thereof. He also gives us an account of that ark wherein Noah, the origin of our race, was preserved, when it was brought to the highest part of the Armenian mountains; after which he gives us a catalogue of the posterity of Noah, and adds the years of their chronology, and at length comes down to Nabolassar, who was king of Babylon, and of the Chaldeans. And when he was relating the acts of this king, he describes to us how he sent his son Nabuchodonosor against Egypt, and against our land, with a great army, upon his being informed that they had revolted from him; and how, by that means, he subdued them all, and set our temple that was at Jerusalem on fire; nay, and removed our people entirely out of their own country, and transferred them to Babylon; when it so happened that our city was desolate during the interval of seventy years, until the days of Cyrus king of Persia. He then says, \"That this Babylonian king conquered Egypt, and Syria, and Phoenicia, and Arabia, and exceeded in his exploits all that had reigned before him in Babylon and Chaldea.\" A little after which Berosus subjoins what follows in his History of Ancient Times. I will set down Berosus's own accounts, which are these: \"When Nabolassar, father of Nabuchodonosor, heard that the governor whom he had set over Egypt, and over the parts of Celesyria and Phoenicia, had revolted from him, he was not able to bear it any longer; but committing certain parts of his army to his son Nabuchodonosor, who was then but young, he sent him against the rebel: Nabuchodonosor joined battle with him, and conquered him, and reduced the country under his dominion again. Now it so fell out that his father Nabolassar fell into a distemper at this time, and died in the city of Babylon, after he had reigned twenty-nine years. But as he understood, in a little time, that his father Nabolassar was dead, he set the affairs of Egypt and the other countries in order, and committed the captives he had taken from the Jews, and Phoenicians, and Syrians, and of the nations belonging to Egypt, to some of his friends, that they might conduct that part of the forces that had on heavy armor, with the rest of his baggage, to Babylonia; while he went in haste, having but a few with him, over the desert to Babylon; whither, when he was come, he found the public affairs had been managed by the Chaldeans, and that the principal person among them had preserved the kingdom for him. Accordingly, he now entirely obtained all his father's dominions. He then came, and ordered the captives to be placed as colonies in the most proper places of Babylonia; but for himself, he adorned the temple of Belus, and the other temples, after an elegant manner, out of the spoils he had taken in this war. He also rebuilt the old city, and added another to it on the outside, and so far restored Babylon, that none who should besiege it afterwards might have it in their power to divert the river, so as to facilitate an entrance into it; and this he did by building three walls about the inner city, and three about the outer. Some of these walls he built of burnt brick and bitumen, and some of brick only. So when he had thus fortified the city with walls, after an excellent manner, and had adorned the gates magnificently, he added a new palace to that which his father had dwelt in, and this close by it also, and that more eminent in its height, and in its great splendor. It would perhaps require too long a narration, if any one were to describe it. However, as prodigiously large and as magnificent as it was, it was finished in fifteen days. Now in this palace he erected very high walks, supported by stone pillars, and by planting what was called a pensile paradise, and replenishing it with all sorts of trees, he rendered the prospect an exact resemblance of a mountainous country. This he did to please his queen, because she had been brought up in Media, and was fond of a mountainous situation.\"" + ], + [ + "This is what Berosus relates concerning the forementioned king, as he relates many other things about him also in the third book of his Chaldean History; wherein he complains of the Grecian writers for supposing, without any foundation, that Babylon was built by Semiramis,[14]This number in Josephus, that Nebuchadnezzar destroyed the temple in the eighteenth year of his reign, is a mistake in the nicety of chronology; for it was in the nineteenth. The true number here for the year of Darius, in which the second temple was finished, whether the second with our present copies, or the sixth with that of Syncellus, or the tenth with that of Eusebius, is very uncertain; so we had best follow Josephus's own account elsewhere, Antiq. ;B. XI. ch. 3. sect. 4, which shows us that according to his copy of the Old Testament, after the second of Cyrus, that work was interrupted till the second of Darius, when in seven years it was finished in the ninth of Darius. queen of Assyria, and for her false pretense to those wonderful edifices thereto buildings at Babylon, do no way contradict those ancient and relating, as if they were her own workmanship; as indeed in these affairs the Chaldean History cannot but be the most credible. Moreover, we meet with a confirmation of what Berosus says in the archives of the Phoenicians, concerning this king Nabuchodonosor, that he conquered all Syria and Phoenicia; in which case Philostratus agrees with the others in that history which he composed, where he mentions the siege of Tyre; as does Megasthenes also, in the fourth book of his Indian History, wherein he pretends to prove that the forementioned king of the Babylonians was superior to Hercules in strength and the greatness of his exploits; for he says that he conquered a great part of Libya, and conquered Iberia also. Now as to what I have said before about the temple at Jerusalem, that it was fought against by the Babylonians, and burnt by them, but was opened again when Cyrus had taken the kingdom of Asia, shall now be demonstrated from what Berosus adds further upon that head; for thus he says in his third book: \"Nabuchodonosor, after he had begun to build the forementioned wall, fell sick, and departed this life, when he had reigned forty-three years; whereupon his son Evilmerodach obtained the kingdom. He governed public affairs after an illegal and impure manner, and had a plot laid against him by Neriglissoor, his sister's husband, and was slain by him when he had reigned but two years. After he was slain, Neriglissoor, the person who plotted against him, succeeded him in the kingdom, and reigned four years; his son Laborosoarchod obtained the kingdom, though he was but a child, and kept it nine mouths; but by reason of the very ill temper and ill practices he exhibited to the world, a plot was laid against him also by his friends, and he was tormented to death. After his death, the conspirators got together, and by common consent put the crown upon the head of Nabonnedus, a man of Babylon, and one who belonged to that insurrection. In his reign it was that the walls of the city of Babylon were curiously built with burnt brick and bitumen; but when he was come to the seventeenth year of his reign, Cyrus came out of Persia with a great army; and having already conquered all the rest of Asia, he came hastily to Babylonia. When Nabonnedus perceived he was coming to attack him, he met him with his forces, and joining battle with him was beaten, and fled away with a few of his troops with him, and was shut up within the city Borsippus. Hereupon Cyrus took Babylon, and gave order that the outer walls of the city should be demolished, because the city had proved very troublesome to him, and cost him a great deal of pains to take it. He then marched away to Borsippus, to besiege Nabonnedus; but as Nabonnedus did not sustain the siege, but delivered himself into his hands, he was at first kindly used by Cyrus, who gave him Carmania, as a place for him to inhabit in, but sent him out of Babylonia. Accordingly Nabonnedus spent the rest of his time in that country, and there died.\"" + ], + [ + "These accounts agree with the true histories in our books; for in them it is written that Nebuchadnezzar, in the eighteenth year of his reign, laid our temple desolate, and so it lay in that state of obscurity for fifty years; but that in the second year of the reign of Cyrus its foundations were laid, and it was finished again in the second year of Darius. I will now add the records of the Phoenicians; for it will not be superfluous to give the reader demonstrations more than enough on this occasion. In them we have this enumeration of the times of their several kings: \"Nabuchodonosor besieged Tyre for thirteen years in the days of Ithobal, their king; after him reigned Baal, ten years; after him were judges appointed, who judged the people: Ecnibalus, the son of Baslacus, two months; Chelbes, the son of Abdeus, ten months; Abbar, the high priest, three months; Mitgonus and Gerastratus, the sons of Abdelemus, were judges six years; after whom Balatorus reigned one year; after his death they sent and fetched Merbalus from Babylon, who reigned four years; after his death they sent for his brother Hirom, who reigned twenty years. Under his reign Cyrus became king of Persia.\" So that the whole interval is fifty-four years besides three months; for in the seventh year of the reign of Nebuchadnezzar he began to besiege Tyre, and Cyrus the Persian took the kingdom in the fourteenth year of Hirom. So that the records of the Chaldeans and Tyrians agree with our writings about this temple; and the testimonies here produced are an indisputable and undeniable attestation to the antiquity of our nation. And I suppose that what I have already said may be sufficient to such as are not very contentious." + ], + [ + "But now it is proper to satisfy the inquiry of those that disbelieve the records of barbarians, and think none but Greeks to be worthy of credit, and to produce many of these very Greeks who were acquainted with our nation, and to set before them such as upon occasion have made mention of us in their own writings. Pythagoras, therefore, of Samos, lived in very ancient times, and was esteemed a person superior to all philosophers in wisdom and piety towards God. Now it is plain that he did not only know our doctrines, but was in very great measure a follower and admirer of them. There is not indeed extant any writing that is owned for his[15]This is a thing well known by the learned, that we are not secure that we have any genuine writings of Pythagoras; those Golden Verses, which are his best remains, being generally supposed to have been written not by himself, but by some of his scholars only, in agreement with what Josephus here affirms of him. but many there are who have written his history, of whom Hermippus is the most celebrated, who was a person very inquisitive into all sorts of history. Now this Hermippus, in his first book concerning Pythagoras, speaks thus: \"That Pythagoras, upon the death of one of his associates, whose name was Calliphon, a Crotonlate by birth, affirmed that this man's soul conversed with him both night and day, and enjoined him not to pass over a place where an ass had fallen down; as also not to drink of such waters as caused thirst again; and to abstain from all sorts of reproaches.\" After which he adds thus: \"This he did and said in imitation of the doctrines of the Jews and Thracians, which he transferred into his own philosophy.\" For it is very truly affirmed of this Pythagoras, that he took a great many of the laws of the Jews into his own philosophy. Nor was our nation unknown of old to several of the Grecian cities, and indeed was thought worthy of imitation by some of them. This is declared by Theophrastus, in his writings concerning laws; for he says that \"the laws of the Tyrians forbid men to swear foreign oaths.\" Among which he enumerates some others, and particularly that called Corban: which oath can only be found among the Jews, and declares what a man may call \"A thing devoted to God.\" Nor indeed was Herodotus of Halicarnassus unacquainted with our nation, but mentions it after a way of his own, when he saith thus, in the second book concerning the Colchians. His words are these: \"The only people who were circumcised in their privy members originally, were the Colchians, the Egyptians, and the Ethiopians; but the Phoenicians and those Syrians that are in Palestine confess that they learned it from the Egyptians. And for those Syrians who live about the rivers Thermodon and Parthenius, and their neighbors the Macrones, they say they have lately learned it from the Colchians; for these are the only people that are circumcised among mankind, and appear to have done the very same thing with the Egyptians. But as for the Egyptians and Ethiopians themselves, I am not able to say which of them received it from the other.\" This therefore is what Herodotus says, that \"the Syrians that are in Palestine are circumcised.\" But there are no inhabitants of Palestine that are circumcised excepting the Jews; and therefore it must be his knowledge of them that enabled him to speak so much concerning them. Cherilus also, a still ancienter writer, and a poet,[16]Whether these verses of Cherilus, the heathen poet, in the days of Xerxes, belong to the Solymi in Pisidia, that were near a small lake, or to the Jews that dwelt on the Solymean or Jerusalem mountains, near the great and broad lake Asphaltitis, that were a strange people, and spake the Phoenician tongue, is not agreed on by the learned. If is yet certain that Josephus here, and Eusebius, Prep. IX. 9. p. 412, took them to be Jews; and I confess I cannot but very much incline to the same opinion. The other Solymi were not a strange people, but heathen idolaters, like the other parts of Xerxes's army; and that these spake the Phoenician tongue is next to impossible, as the Jews certainly did; nor is there the least evidence for it elsewhere. Nor was the lake adjoining to the mountains of the Solvmi at all large or broad, in comparison of the Jewish lake Asphaltitis; nor indeed were these so considerable a people as the Jews, nor so likely to be desired by Xerxes for his army as the Jews, to whom he was always very favorable. As for the rest of Cherilus's description, that \"their heads were sooty; that they had round rasures on their heads; that their heads and faces were like nasty horse-heads, which had been hardened in the smoke;\" these awkward characters probably fitted the Solymi of Pisidi no better than they did the Jews in Judea. And indeed this reproachful language, here given these people, is to me a strong indication that they were the poor despicable Jews, and not the Pisidian Solymi celebrated in Homer, whom Cherilus here describes; nor are we to expect that either Cherilus or Hecateus, or any other pagan writers cited by Josephus and Eusebius, made no mistakes in the Jewish history. If by comparing their testimonies with the more authentic records of that nation we find them for the main to confirm the same, as we almost always do, we ought to be satisfied, and not expect that they ever had an exact knowledge of all the circumstances of the Jewish affairs, which indeed it was almost always impossible for them to have. See sect. 23. makes mention of our nation, and informs us that it came to the assistance of king Xerxes, in his expedition against Greece. For in his enumeration of all those nations, he last of all inserts ours among the rest, when he says,", + "\"At the last there passed over a people, wonderful to be beheld; ", + "for they spake the Phoenician tongue with their mouths; ", + "they dwelt in the Solymean mountains, near a broad lake: ", + "their heads were sooty; they had round rasures on them; ", + "their heads and faces were like nasty horse-heads also, that had been hardened in the smoke.\" ", + "I think, therefore, that it is evident to every body that Cherilus means us, because the Solymean mountains are in our country, wherein we inhabit, as is also the lake called Asphaltitis; for this is a broader and larger lake than any other that is in Syria: and thus does Cherilus make mention of us. But now that not only the lowest sort of the Grecians, but those that are had in the greatest admiration for their philosophic improvements among them, did not only know the Jews, but when they lighted upon any of them, admired them also, it is easy for any one to know. For Clearchus, who was the scholar of Aristotle, and inferior to no one of the Peripatetics whomsoever, in his first book concerning sleep, says that \"Aristotle his master related what follows of a Jew,\" and sets down Aristotle's own discourse with him. The account is this, as written down by him: \"Now, for a great part of what this Jew said, it would be too long to recite it; but what includes in it both wonder and philosophy it may not be amiss to discourse of. Now, that I may be plain with thee, Hyperochides, I shall herein seem to thee to relate wonders, and what will resemble dreams themselves. Hereupon Hyperochides answered modestly, and said, For that very reason it is that all of us are very desirous of hearing what thou art going to say. Then replied Aristotle, For this cause it will be the best way to imitate that rule of the Rhetoricians, which requires us first to give an account of the man, and of what nation he was, that so we may not contradict our master's directions. Then said Hyperochides, Go on, if it so pleases thee. This man then, [answered Aristotle,] was by birth a Jew, and came from Celesyria; these Jews are derived from the Indian philosophers; they are named by the Indians Calami, and by the Syrians Judaei, and took their name from the country they inhabit, which is called Judea; but for the name of their city, it is a very awkward one, for they call it Jerusalem. Now this man, when he was hospitably treated by a great many, came down from the upper country to the places near the sea, and became a Grecian, not only in his language, but in his soul also; insomuch that when we ourselves happened to be in Asia about the same places whither he came, he conversed with us, and with other philosophical persons, and made a trial of our skill in philosophy; and as he had lived with many learned men, he communicated to us more information than he received from us.\" This is Aristotle's account of the matter, as given us by Clearchus; which Aristotle discoursed also particularly of the great and wonderful fortitude of this Jew in his diet, and continent way of living, as those that please may learn more about him from Clearchus's book itself; for I avoid setting down any more than is sufficient for my purpose. Now Clearchus said this by way of digression, for his main design was of another nature. But for Hecateus of Abdera, who was both a philosopher, and one very useful ill an active life, he was contemporary with king Alexander in his youth, and afterward was with Ptolemy, the son of Lagus; he did not write about the Jewish affairs by the by only, but composed an entire book concerning the Jews themselves; out of which book I am willing to run over a few things, of which I have been treating by way of epitome. And, in the first place, I will demonstrate the time when this Hecateus lived; for he mentions the fight that was between Ptolemy and Demetrius about Gaza, which was fought in the eleventh year after the death of Alexander, and in the hundred and seventeenth olympiad, as Castor says in his history. For when he had set down this olympiad, he says further, that \"in this olympiad Ptolemy, the son of Lagus, beat in battle Demetrius, the son of Antigonus, who was named Poliorcetes, at Gaza.\" Now, it is agreed by all, that Alexander died in the hundred and fourteenth olympiad; it is therefore evident that our nation flourished in his time, and in the time of Alexander. Again, Hecateus says to the same purpose, as follows: \"Ptolemy got possession of the places in Syria after that battle at Gaza; and many, when they heard of Ptolemy's moderation and humanity, went along with him to Egypt, and were willing to assist him in his affairs; one of whom (Hecateus says) was Hezekiah[17]This Hezekiah, who is here called a high priest, is not named in Josephus's catalogue; the real high priest at that time being rather Onias, as Archbishop Usher supposes. However, Josephus often uses the word high priests in the plural number, as living many at the same time. See the note on Antiq. B. XX. ch. 8. sect. 8. the high priest of the Jews; a man of about sixty-six years of age, and in great dignity among his own people. He was a very sensible man, and could speak very movingly, and was very skillful in the management of affairs, if any other man ever were so; although, as he says, all the priests of the Jews took tithes of the products of the earth, and managed public affairs, and were in number not above fifteen hundred at the most.\" Hecateus mentions this Hezekiah a second time, and says, that \"as he was possessed of so great a dignity, and was become familiar with us, so did he take certain of those that were with him, and explained to them all the circumstances of their people; for he had all their habitations and polity down in writing.\" Moreover, Hecateus declares again, \"what regard we have for our laws, and that we resolve to endure any thing rather than transgress them, because we think it right for us to do so.\" Whereupon he adds, that \"although they are in a bad reputation among their neighbors, and among all those that come to them, and have been often treated injuriously by the kings and governors of Persia, yet can they not be dissuaded from acting what they think best; but that when they are stripped on this account, and have torments inflicted upon them, and they are brought to the most terrible kinds of death, they meet them after an extraordinary manner, beyond all other people, and will not renounce the religion of their forefathers.\" Hecateus also produces demonstrations not a few of this their resolute tenaciousness of their laws, when he speaks thus: \"Alexander was once at Babylon, and had an intention to rebuild the temple of Belus that was fallen to decay, and in order thereto, he commanded all his soldiers in general to bring earth thither. But the Jews, and they only, would not comply with that command; nay, they underwent stripes and great losses of what they had on this account, till the king forgave them, and permitted them to live in quiet.\" He adds further, that \"when the Macedonians came to them into that country, and demolished the [old] temples and the altars, they assisted them in demolishing them all[18]So I read the text with Havercamp, though the place be difficult. but [for not assisting them in rebuilding them] they either underwent losses, or sometimes obtained forgiveness.\" He adds further, that \"these men deserve to be admired on that account.\" He also speaks of the mighty populousness of our nation, and says that \"the Persians formerly carried away many ten thousands of our people to Babylon, as also that not a few ten thousands were removed after Alexander's death into Egypt and Phoenicia, by reason of the sedition that was arisen in Syria.\" The same person takes notice in his history, how large the country is which we inhabit, as well as of its excellent character, and says, that \"the land in which the Jews inhabit contains three millions of arourae,[19]This number of arourae or Egyptian acres, 3,000,000, each aroura containing a square of 100 Egyptian cubits, (being about three quarters of an English acre, and just twice the area of the court of the Jewish tabernacle,) as contained in the country of Judea, will be about one third of the entire number of arourae in the whole land of Judea, supposing it 160 measured miles long and 70 such miles broad; which estimation, for the fruitful parts of it, as perhaps here in Hecateus, is not therefore very wide from the truth. The fifty furlongs in compass for the city Jerusalem presently are not very wide from the truth also, as Josephus himself describes it, who, Of the War, B. V. ch. 4. sect. 3. makes its wall thirty-three furlongs, besides the suburbs and gardens; nay, he says, B. V. ch. 12. sect. 2, that Titus's wall about it at some small distance, after the gardens and suburbs were destroyed, was not less than thirty-nine furlongs. Nor perhaps were its constant inhabitants, in the days of Hecateus, many more than these 120,000, because room was always to be left for vastly greater numbers which came up at the three great festivals; to say nothing of the probable increase in their number between the days of Hecateus and Josephus, which was at least three hundred years. But see a more authentic account of some of these measures in my Description of the Jewish Temples. However, we are not to expect that such heathens as Cherilus or Hecateus, or the rest that are cited by Josephus and Eusebius, could avoid making many mistakes in the Jewish history, while yet they strongly confirm the same history in the general, and are most valuable attestations to those more authentic accounts we have in the Scriptures and Josephus concerning them. and is generally of a most excellent and most fruitful soil; nor is Judea of lesser dimensions.\" The same man describe our city Jerusalem also itself as of a most excellent structure, and very large, and inhabited from the most ancient times. He also discourses of the multitude of men in it, and of the construction of our temple, after the following manner: \"There are many strong places and villages (says he) in the country of Judea; but one strong city there is, about fifty furlongs in circumference, which is inhabited by a hundred and twenty thousand men, or thereabouts; they call it Jerusalem. There is about the middle of the city a wall of stone, whose length is five hundred feet, and the breadth a hundred cubits, with double cloisters; wherein there is a square altar, not made of hewn stone, but composed of white stones gathered together, having each side twenty cubits long, and its altitude ten cubits. Hard by it is a large edifice, wherein there is an altar and a candlestick, both of gold, and in weight two talents: upon these there is a light that is never extinguished, either by night or by day. There is no image, nor any thing, nor any donations therein; nothing at all is there planted, neither grove, nor any thing of that sort. The priests abide therein both nights and days, performing certain purifications, and drinking not the least drop of wine while they are in the temple.\" Moreover, he attests that we Jews went as auxiliaries along with king Alexander, and after him with his successors. I will add further what he says he learned when he was himself with the same army, concerning the actions of a man that was a Jew. His words are these: \"As I was myself going to the Red Sea, there followed us a man, whose name was Mosollam; he was one of the Jewish horsemen who conducted us; he was a person of great courage, of a strong body, and by all allowed to be the most skillful archer that was either among the Greeks or barbarians. Now this man, as people were in great numbers passing along the road, and a certain augur was observing an augury by a bird, and requiring them all to stand still, inquired what they staid for. Hereupon the augur showed him the bird from whence he took his augury, and told him that if the bird staid where he was, they ought all to stand still; but that if he got up, and flew onward, they must go forward; but that if he flew backward, they must retire again. Mosollam made no reply, but drew his bow, and shot at the bird, and hit him, and killed him; and as the augur and some others were very angry, and wished imprecations upon him, he answered them thus: Why are you so mad as to take this most unhappy bird into your hands? for how can this bird give us any true information concerning our march, who could not foresee how to save himself? for had he been able to foreknow what was future, he would not have come to this place, but would have been afraid lest Mosollam the Jew should shoot at him, and kill him.\" But of Hecateus's testimonies we have said enough; for as to such as desire to know more of them, they may easily obtain them from his book itself. However, I shall not think it too much for me to name Agatharchides, as having made mention of us Jews, though in way of derision at our simplicity, as he supposes it to be; for when he was discoursing of the affairs of Stratonice, \"how she came out of Macedonia into Syria, and left her husband Demetrius, while yet Seleueus would not marry her as she expected, but during the time of his raising an army at Babylon, stirred up a sedition about Antioch; and how, after that, the king came back, and upon his taking of Antioch, she fled to Seleucia, and had it in her power to sail away immediately yet did she comply with a dream which forbade her so to do, and so was caught and put to death.\" When Agatharehides had premised this story, and had jested upon Stratonice for her superstition, he gives a like example of what was reported concerning us, and writes thus: \"There are a people called Jews, and dwell in a city the strongest of all other cities, which the inhabitants call Jerusalem, and are accustomed to rest on every seventh day[20]A glorious testimony this of the observation of the sabbath by the Jews. See Antiq. B. XVI. ch. 2. sect. 4, and ch. 6. sect. 2; the Life, sect. 54; and War, B. IV. ch. 9. sect. 12. on which times they make no use of their arms, nor meddle with husbandry, nor take care of any affairs of life, but spread out their hands in their holy places, and pray till the evening. Now it came to pass, that when Ptolemy, the son of Lagus, came into this city with his army, that these men, in observing this mad custom of theirs, instead of guarding the city, suffered their country to submit itself to a bitter lord; and their law was openly proved to have commanded a foolish practice.[21]Not their law, but the superstitious interpretation of their leaders which neither the Maccabees nor our blessed Savior did ever approve of. This accident taught all other men but the Jews to disregard such dreams as these were, and not to follow the like idle suggestions delivered as a law, when, in such uncertainty of human reasonings, they are at a loss what they should do.\" Now this our procedure seems a ridiculous thing to Agatharehides, but will appear to such as consider it without prejudice a great thing, and what deserved a great many encomiums; I mean, when certain men constantly prefer the observation of their laws, and their religion towards God, before the preservation of themselves and their country." + ], + [ + "Now that some writers have omitted to mention our nation, not because they knew nothing of us, but because they envied us, or for some other unjustifiable reasons, I think I can demonstrate by particular instances; for Hieronymus, who wrote the History of [Alexander's Successors, lived at the same time with Hecateus, and was a friend of king Antigonus, and president of Syria. Now it is plain that Hecateus wrote an entire book concerning us, while Hieronymus never mentions us in his history, although he was bred up very near to the places where we live. Thus different from one another are the inclinations of men; while the one thought we deserved to be carefully remembered, as some ill-disposed passion blinded the other's mind so entirely, that he could not discern the truth. And now certainly the foregoing records of the Egyptians, and Chaldeans, and Phoenicians, together with so many of the Greek writers, will be sufficient for the demonstration of our antiquity. Moreover, besides those forementioned, Theophilus, and Theodotus, and Mnaseas, and Aristophanes, and Hermogenes, Euhemerus also, and Conon, and Zopyrion, and perhaps many others, (for I have not lighted upon all the Greek books,) have made distinct mention of us. It is true, many of the men before mentioned have made great mistakes about the true accounts of our nation in the earliest times, because they had not perused our sacred books; yet have they all of them afforded their testimony to our antiquity, concerning which I am now treating. However, Demetrius Phalereus, and the elder Philo, with Eupolemus, have not greatly missed the truth about our affairs; whose lesser mistakes ought therefore to be forgiven them; for it was not in their power to understand our writings with the utmost accuracy." + ], + [ + "One particular there is still remaining behind of what I at first proposed to speak to, and that is, to demonstrate that those calumnies and reproaches which some have thrown upon our nation, are lies, and to make use of those writers' own testimonies against themselves; and that in general this self-contradiction hath happened to many other authors by reason of their ill-will to some people, I conclude, is not unknown to such as have read histories with sufficient care;for some of them have endeavored to disgrace the nobility of certain nations, and of some of the most glorious cities, and have cast reproaches upon certain forms of government. Thus hath Theopompus abused the city of Athens, Polycrates that of Lacedemon, as hath he hat wrote the Tripoliticus (for he is not Theopompus, as is supposed bys ome) done by the city of Thebes. Timeils also hath greatly abused the foregoing people and others also; and this ill-treatment they use chiefly when they have a contest with men of the greatest reputation; some out of envy and malice, and others as supposing that by this foolish talking of theirs they may be thought worthy of being remembered themselves; and indeed they do by no means fail of their hopes, with regard to the foolish part of mankind, but men of sober judgment still condemn them of great malignity." + ], + [ + "Now the Egyptians were the first that cast reproaches upon us; in order to please which nation, some others undertook to pervert the truth, while they would neither own that our forefathers came into Egypt from another country, as the fact was, nor give a true account of our departure thence. And indeed the Egyptians took many occasions to hate us and envy us: in the first place, because our ancestors had had the dominion over their country? and when they were delivered from them, and gone to their own country again, they lived there in prosperity. In the next place, the difference of our religion from theirs hath occasioned great enmity between us, while our way of Divine worship did as much exceed that which their laws appointed, as does the nature of God exceed that of brute beasts; for so far they all agree through the whole country, to esteem such animals as gods, although they differ one from another in the peculiar worship they severally pay to them. And certainly men they are entirely of vain and foolish minds, who have thus accustomed themselves from the beginning to have such bad notions concerning their gods, and could not think of imitating that decent form of Divine worship which we made use of, though, when they saw our institutions approved of by many others, they could not but envy us on that account; for some of them have proceeded to that degree of folly and meanness in their conduct, as not to scruple to contradict their own ancient records, nay, to contradict themselves also in their writings, and yet were so blinded by their passions as not to discern it." + ], + [ + "And now I will turn my discourse to one of their principal writers, whom I have a little before made use of as a witness to our antiquity; I mean Manetho.[22]In reading this and the remaining sections of this book, and some parts of the next, one may easily perceive that our usually cool and candid author, Josephus, was too highly offended with the impudent calumnies of Manethe, and the other bitter enemies of the Jews, with whom he had now to deal, and was thereby betrayed into a greater heat and passion than ordinary, and that by consequence he does not hear reason with his usual fairness and impartiality; he seems to depart sometimes from the brevity and sincerity of a faithful historian, which is his grand character, and indulges the prolixity and colors of a pleader and a disputant: accordingly, I confess, I always read these sections with less pleasure than I do the rest of his writings, though I fully believe the reproaches cast on the Jews, which he here endeavors to confute and expose, were wholly groundless and unreasonable. He promised to interpret the Egyptian history out of their sacred writings, and premised this: that \"our people had come into Egypt, many ten thousands in number, and subdued its inhabitants;\" and when he had further confessed that \"we went out of that country afterward, and settled in that country which is now called Judea, and there built Jerusalem and its temple.\" Now thus far he followed his ancient records; but after this he permits himself, in order to appear to have written what rumors and reports passed abroad about the Jews, and introduces incredible narrations, as if he would have the Egyptian multitude, that had the leprosy and other distempers, to have been mixed with us, as he says they were, and that they were condemned to fly out of Egypt together; for he mentions Amenophis, a fictitious king's name, though on that account he durst not set down the number of years of his reign, which yet he had accurately done as to the other kings he mentions; he then ascribes certain fabulous stories to this king, as having in a manner forgotten how he had already related that the departure of the shepherds for Jerusalem had been five hundred and eighteen years before; for Tethmosis was king when they went away. Now, from his days, the reigns of the intermediate kings, according to Manethe, amounted to three hundred and ninety-three years, as he says himself, till the two brothers Sethos and Hermeus; the one of whom, Sethos, was called by that other name of Egyptus, and the other, Hermeus, by that of Danaus. He also says that Sethos east the other out of Egypt, and reigned fifty-nine years, as did his eldest son Rhampses reign after him sixty-six years. When Manethe therefore had acknowledged that our forefathers were gone out of Egypt so many years ago, he introduces his fictitious king Amenophis, and says thus: \"This king was desirous to become a spectator of the gods, as had Orus, one of his predecessors in that kingdom, desired the same before him; he also communicated that his desire to his namesake Amenophis, who was the son of Papis, and one that seemed to partake of a divine nature, both as to wisdom and the knowledge of futurities.\" Manethe adds, \"how this namesake of his told him that he might see the gods, if he would clear the whole country of the lepers and of the other impure people; that the king was pleased with this injunction, and got together all that had any defect in their bodies out of Egypt; and that their number was eighty thousand; whom he sent to those quarries which are on the east side of the Nile, that they might work in them, and might be separated from the rest of the Egyptians.\" He says further, that \"there were some of the learned priests that were polluted with the leprosy; but that still this Amenophis, the wise man and the prophet, was afraid that the gods would be angry at him and at the king, if there should appear to have been violence offered them; who also added this further, [out of his sagacity about futurities,] that certain people would come to the assistance of these polluted wretches, and would conquer Egypt, and keep it in their possession thirteen years; that, however, he durst not tell the king of these things, but that he left a writing behind him about all those matters, and then slew himself, which made the king disconsolate.\" After which he writes thus verbatim: \"After those that were sent to work in the quarries had continued in that miserable state for a long while, the king was desired that he would set apart the city Avaris, which was then left desolate of the shepherds, for their habitation and protection; which desire he granted them. Now this city, according to the ancient theology, was Typho's city. But when these men were gotten into it, and found the place fit for a revolt, they appointed themselves a ruler out of the priests of Hellopolis, whose name was Osarsiph, and they took their oaths that they would be obedient to him in all things. He then, in the first place, made this law for them, That they should neither worship the Egyptian gods, nor should abstain from any one of those sacred animals which they have in the highest esteem, but kill and destroy them all; that they should join themselves to nobody but to those that were of this confederacy. When he had made such laws as these, and many more such as were mainly opposite to the customs of the Egyptians,[23]This is a very valuable testimony of Manetho, that the laws of Osarsiph, or Moses, were not made in compliance with, but in opposition to, the customs of the Egyptians. See the note on Antiq. B. III. ch. 8. sect. 9. he gave order that they should use the multitude of the hands they had in building walls about their City, and make themselves ready for a war with king Amenophis, while he did himself take into his friendship the other priests, and those that were polluted with them, and sent ambassadors to those shepherds who had been driven out of the land by Tefilmosis to the city called Jerusalem; whereby he informed them of his own affairs, and of the state of those others that had been treated after such an ignominious manner, and desired that they would come with one consent to his assistance in this war against Egypt. He also promised that he would, in the first place, bring them back to their ancient city and country Avaris, and provide a plentiful maintenance for their multitude; that he would protect them and fight for them as occasion should require, and would easily reduce the country under their dominion. These shepherds were all very glad of this message, and came away with alacrity all together, being in number two hundred thousand men; and in a little time they came to Avaris. And now Amenophis the king of Egypt, upon his being informed of their invasion, was in great confusion, as calling to mind what Amenophis, the son of Papis, had foretold him; and, in the first place, he assembled the multitude of the Egyptians, and took counsel with their leaders, and sent for their sacred animals to him, especially for those that were principally worshipped in their temples, and gave a particular charge to the priests distinctly, that they should hide the images of their gods with the utmost care he also sent his son Sethos, who was also named Ramesses, from his father Rhampses, being but five years old, to a friend of his. He then passed on with the rest of the Egyptians, being three hundred thousand of the most warlike of them, against the enemy, who met them. Yet did he not join battle with them; but thinking that would be to fight against the gods, he returned back and came to Memphis, where he took Apis and the other sacred animals which he had sent for to him, and presently marched into Ethiopia, together with his whole army and multitude of Egyptians; for the king of Ethiopia was under an obligation to him, on which account he received him, and took care of all the multitude that was with him, while the country supplied all that was necessary for the food of the men. He also allotted cities and villages for this exile, that was to be from its beginning during those fatally determined thirteen years. Moreover, he pitched a camp for his Ethiopian army, as a guard to king Amenophis, upon the borders of Egypt. And this was the state of things in Ethiopia. But for the people of Jerusalem, when they came down together with the polluted Egyptians, they treated the men in such a barbarous manner, that those who saw how they subdued the forementioned country, and the horrid wickedness they were guilty of, thought it a most dreadful thing; for they did not only set the cities and villages on fire but were not satisfied till they had been guilty of sacrilege, and destroyed the images of the gods, and used them in roasting those sacred animals that used to be worshipped, and forced the priests and prophets to be the executioners and murderers of those animals, and then ejected them naked out of the country. It was also reported that the priest, who ordained their polity and their laws, was by birth of Hellopolls, and his name Osarsiph, from Osyris, who was the god of Hellopolls; but that when he was gone over to these people, his name was changed, and he was called Moses.\"" + ], + [ + "This is what the Egyptians relate about the Jews, with much more, which I omit for the sake of brevity. But still Manetho goes on, that \"after this, Amenophis returned back from Ethiopia with a great army, as did his son Ahampses with another army also, and that both of them joined battle with the shepherds and the polluted people, and beat them, and slew a great many of them, and pursued them to the bounds of Syria.\" These and the like accounts are written by Manetho. But I will demonstrate that he trifles, and tells arrant lies, after I have made a distinction which will relate to what I am going to say about him; for this Manetho had granted and confessed that this nation was not originally Egyptian, but that they had come from another country, and subdued Egypt, and then went away again out of it. But that. those Egyptians who were thus diseased in their bodies were not mingled with us afterward, and that Moses who brought the people out was not one of that company, but lived many generations earlier, I shall endeavor to demonstrate from Manetho's own accounts themselves." + ], + [ + "Now, for the first occasion of this fiction, Manetho supposes what is no better than a ridiculous thing; for he says that\" king Amenophis desired to see the gods.\" What gods, I pray, did he desire to see? If he meant the gods whom their laws ordained to be worshipped, the ox, the goat, the crocodile, and the baboon, he saw them already; but for the heavenly gods, how could he see them, and what should occasion this his desire? To be sure? it was because another king before him had already seen them. He had then been informed what sort of gods they were, and after what manner they had been seen, insomuch that he did not stand in need of any new artifice for obtaining this sight. However, the prophet by whose means the king thought to compass his design was a wise man. If so, how came he not to know that such his desire was impossible to be accomplished? for the event did not succeed. And what pretense could there be to suppose that the gods would not be seen by reason of the people's maims in their bodies, or leprosy? for the gods are not angry at the imperfection of bodies, but at wicked practices; and as to eighty thousand lepers, and those in an ill state also, how is it possible to have them gathered together in one day? nay, how came the king not to comply with the prophet? for his injunction was, that those that were maimed should be expelled out of Egypt, while the king only sent them to work in the quarries, as if he were rather in want of laborers, than intended to purge his country. He says further, that\" this prophet slew himself, as foreseeing the anger of the gods, and those events which were to come upon Egypt afterward; and that he left this prediction for the king in writing.\" Besides, how came it to pass that this prophet did not foreknow his own death at the first? nay, how came he not to contradict the king in his desire to see the gods immediately? how came that unreasonable dread upon him of judgments that were not to happen in his lifetime? or what worse thing could he suffer, out of the fear of which he made haste to kill himself? But now let us see the silliest thing of all: - The king, although he had been informed of these things, and terrified with the fear of what was to come, yet did not he even then eject these maimed people out of his country, when it had been foretold him that he was to clear Egypt of them; but, as Manetho says, \"he then, upon their request, gave them that city to inhabit, which had formerly belonged to the shepherds, and was called Avaris; whither when they were gone in crowds,\" he says, \"they chose one that had formerly been priest of Hellopolls; and that this priest first ordained that they should neither worship the gods, nor abstain from those animals that were worshipped by the Egyptians, but should kill and eat them all, and should associate with nobody but those that had conspired with them; and that he bound the multitude by oaths to be sure to continue in those laws; and that when he had built a wall about Avaris, he made war against the king.\" Manetho adds also, that \"this priest sent to Jerusalem to invite that people to come to his assistance, and promised to give them Avaris; for that it had belonged to the forefathers of those that were coming from Jerusalem, and that when they were come, they made a war immediately against the king, and got possession of all Egypt.\" He says also that \"the Egyptians came with an army of two hundred thousand men, and that Amenophis, the king of Egypt, not thinking that he ought to fight against the gods, ran away presently into Ethiopia, and committed Apis and certain other of their sacred animals to the priests, and commanded them to take care of preserving them.\" He says further, that\" the people of Jerusalem came accordingly upon the Egyptians, and overthrew their cities, and burnt their temples, and slew their horsemen, and, in short, abstained from no sort of wickedness nor barbarity; and for that priest who settled their polity and their laws,\" he says,\" he was by birth of Hellopolis, and his name was Osarsiph, from Osyris the god of Hellopolis, but that he changed his name, and called himself Moses.\" He then says that \"on the thirteenth year afterward, Amenophis, according to the fatal time of the duration of his misfortunes, came upon them out of Ethiopia with a great army, and joining battle with the shepherds and with the polluted people, overcame them in battle, and slew a great many of them, and pursued them as far as the bounds of Syria.\"" + ], + [ + "Now Manetho does not reflect upon the improbability of his lie; for the leprous people, and the multitude that was with them, although they might formerly have been angry at the king, and at those that had treated them so coarsely, and this according to the prediction of the prophet; yet certainly, when they were come out of the mines, and had received of the king a city, and a country, they would have grown milder towards him. However, had they ever so much hated him in particular, they might have laid a private plot against himself, but would hardly have made war against all the Egyptians; I mean this on the account of the great kindred they who were so numerous must have had among them. Nay still, if they had resolved to fight with the men, they would not have had impudence enough to fight with their gods; nor would they have ordained laws quite contrary to those of their own country, and to those in which they had been bred up themselves. Yet are we beholden to Manethe, that he does not lay the principal charge of this horrid transgression upon those that came from Jerusalem, but says that the Egyptians themselves were the most guilty, and that they were their priests that contrived these things, and made the multitude take their oaths for doing so. But still how absurd is it to suppose that none of these people's own relations or friends should be prevailed with to revolt, nor to undergo the hazards of war with them, while these polluted people were forced to send to Jerusalem, and bring their auxiliaries from thence! What friendship, I pray, or what relation was there formerly between them that required this assistance? On the contrary, these people were enemies, and greatly differed from them in their customs. He says, indeed, that they complied immediately, upon their praising them that they should conquer Egypt; as if they did not themselves very well know that country out of which they had been driven by force. Now had these men been in want, or lived miserably, perhaps they might have undertaken so hazardous an enterprise; but as they dwelt in a happy city, and had a large country, and one better than Egypt itself, how came it about that, for the sake of those that had of old been their enemies, of those that were maimed in their bodies, and of those whom none of their own relations would endure, they should run such hazards in assisting them? For they could not foresee that the king would run away from them: on the contrary, he saith himself that \"Amenophis's son had three hundred thousand men with him, and met them at Pelusium.\" Now, to be sure, those that came could not be ignorant of this; but for the king's repentance and flight, how could they possibly guess at it? He then says, that \"those who came from Jerusalem, and made this invasion, got the granaries of Egypt into their possession, and perpetrated many of the most horrid actions there.\" And thence he reproaches them, as though he had not himself introduced them as enemies, or as though he might accuse such as were invited from another place for so doing, when the natural Egyptians themselves had done the same things before their coming, and had taken oaths so to do. However, \"Amenophis, some time afterward, came upon them, and conquered them in battle, and slew his enemies, and drove them before him as far as Syria.\" As if Egypt were so easily taken by people that came from any place whatsoever, and as if those that had conquered it by war, when they were informed that Amenophis was alive, did neither fortify the avenues out of Ethiopia into it, although they had great advantages for doing it, nor did get their other forces ready for their defense! but that he followed them over the sandy desert, and slew them as far as Syria; while yet it is rot an easy thing for an army to pass over that country, even without fighting." + ], + [ + "Our nation, therefore, according to Manetho, was not derived from Egypt, nor were any of the Egyptians mingled with us. For it is to be supposed that many of the leprous and distempered people were dead in the mines, since they had been there a long time, and in so ill a condition; many others must be dead in the battles that happened afterward, and more still in the last battle and flight after it." + ], + [ + "It now remains that I debate with Manetho about Moses. Now the Egyptians acknowledge him to have been a wonderful and a divine person; nay, they would willingly lay claim to him themselves, though after a most abusive and incredible manner, and pretend that he was of Heliopolis, and one of the priests of that place, and was ejected out of it among the rest, on account of his leprosy; although it had been demonstrated out of their records that he lived five hundred and eighteen years earlier, and then brought our forefathers out of Egypt into the country that is now inhabited by us. But now that he was not subject in his body to any such calamity, is evident from what he himself tells us; for he forbade those that had the leprosy either to continue in a city, or to inhabit in a village, but commanded that they should go about by themselves with their clothes rent; and declares that such as either touch them, or live under the same roof with them, should be esteemed unclean; nay, more, if any one of their disease be healed, and he recover his natural constitution again, he appointed them certain purifications, and washings with spring water, and the shaving off all their hair, and enjoins that they shall offer many sacrifices, and those of several kinds, and then at length to be admitted into the holy city; although it were to be expected that, on the contrary, if he had been under the same calamity, he should have taken care of such persons beforehand, and have had them treated after a kinder manner, as affected with a concern for those that were to be under the like misfortunes with himself. Nor ;was it only those leprous people for whose sake he made these laws, but also for such as should be maimed in the smallest part of their body, who yet are not permitted by him to officiate as priests; nay, although any priest, already initiated, should have such a calamity fall upon him afterward, he ordered him to be deprived of his honor of officiating. How can it then be supposed that Moses should ordain such laws against himself, to his own reproach and damage who so ordained them? Nor indeed is that other notion of Manetho at all probable, wherein he relates the change of his name, and says that \"he was formerly called Osarsiph;\" and this a name no way agreeable to the other, while his true name was Mosses, and signifies a person who is preserved out of the water, for the Egyptians call water Moil. I think, therefore, I have made it sufficiently evident that Manetho, while he followed his ancient records, did not much mistake the truth of the history; but that when he had recourse to fabulous stories, without any certain author, he either forged them himself, without any probability, or else gave credit to some men who spake so out of their ill-will to us." + ], + [ + "And now I have done with Manetho, I will inquire into what Cheremon says. For he also, when he pretended to write the Egyptian history, sets down the same name for this king that Manetho did, Amenophis, as also of his son Ramesses, and then goes on thus: \"The goddess Isis appeared to Amenophis in his sleep, and blamed him that her temple had been demolished in the war. But that Phritiphantes, the sacred scribe, said to him, that in case he would purge Egypt of the men that had pollutions upon them, he should be no longer troubled. with such frightful apparitions. That Amenophis accordingly chose out two hundred and fifty thousand of those that were thus diseased, and cast them out of the country: that Moses and Joseph were scribes, and Joseph was a sacred scribe; that their names were Egyptian originally; that of Moses had been Tisithen, and that of Joseph, Peteseph: that these two came to Pelusium, and lighted upon three hundred and eighty thousand that had been left there by Amenophis, he not being willing to carry them into Egypt; that these scribes made a league of friendship with them, and made with them an expedition against Egypt: that Amenophis could not sustain their attacks, but fled into Ethiopia, and left his wife with child behind him, who lay concealed in certain caverns, and there brought forth a son, whose name was Messene, and who, when he was grown up to man's estate, pursued the Jews into Syria, being about two hundred thousand, and then received his father Amenophis out of Ethiopia.\"" + ], + [ + "This is the account Cheremon gives us. Now I take it for granted that what I have said already hath plainly proved the falsity of both these narrations; for had there been any real truth at the bottom, it was impossible they should so greatly disagree about the particulars. But for those that invent lies, what they write will easily give us very different accounts, while they forge what they please out of their own heads. Now Manetho says that the king's desire of seeing the gods was the origin of the ejection of the polluted people; but Cheremon feigns that it was a dream of his own, sent upon him by Isis, that was the occasion of it. Manetho says that the person who foreshowed this purgation of Egypt to the king was Amenophis; but this man says it was Phritiphantes. As to the numbers of the multitude that were expelled, they agree exceedingly well[24]By way of irony, I suppose. the former reckoning them eighty thousand, and the latter about two hundred and fifty thousand! Now, for Manetho, he describes those polluted persons as sent first to work in the quarries, and says that the city Avaris was given them for their habitation. As also he relates that it was not till after they had made war with the rest of the Egyptians, that they invited the people of Jerusalem to come to their assistance; while Cheremon says only that they were gone out of Egypt, and lighted upon three hundred and eighty thousand men about Pelusium, who had been left there by Amenophis, and so they invaded Egypt with them again; that thereupon Amenophis fled into Ethiopia. But then this Cheremon commits a most ridiculous blunder in not informing us who this army of so many ten thousands were, or whence they came; whether they were native Egyptians, or whether they came from a foreign country. Nor indeed has this man, who forged a dream from Isis about the leprous people, assigned the reason why the king would not bring them into Egypt. Moreover, Cheremon sets down Joseph as driven away at the same time with Moses, who yet died four generations[25]Here we see that Josephus esteemed a generation between Joseph and Moses to be about forty-two or forty-three years; which, if taken between the earlier children, well agrees with the duration of human life in those ages. See Antheat. Rec. Part II. pages 966, 1019, 1020. before Moses, which four generations make almost one hundred and seventy years. Besides all this, Ramesses, the son of Amenophis, by Manetho's account, was a young man, and assisted his father in his war, and left the country at the same time with him, and fled into Ethiopia. But Cheremon makes him to have been born in a certain cave, after his father was dead, and that he then overcame the Jews in battle, and drove them into Syria, being in number about two hundred thousand. O the levity of the man! for he had neither told us who these three hundred and eighty thousand were, nor how the four hundred and thirty thousand perished; whether they fell in war, or went over to Ramesses. And, what is the strangest of all, it is not possible to learn out of him who they were whom he calls Jews, or to which of these two parties he applies that denomination, whether to the two hundred and fifty thousand leprous people, or to the three hundred and eighty thousand that were about Pelusium. But perhaps it will be looked upon as a silly thing in me to make any larger confutation of such writers as sufficiently confute themselves; for had they been only confuted by other men, it had been more tolerable." + ], + [ + "I shall now add to these accounts about Manetho and Cheremon somewhat about Lysimachus, who hath taken the same topic of falsehood with those forementioned, but hath gone far beyond them in the incredible nature of his forgeries; which plainly demonstrates that he contrived them out of his virulent hatred of our nation. His words are these: \"The people of the Jews being leprous and scabby, and subject to certain other kinds of distempers, in the days of Bocchoris, king of Egypt, they fled to the temples, and got their food there by begging: and as the numbers were very great that were fallen under these diseases, there arose a scarcity in Egypt. Hereupon Bocehoris, the king of Egypt, sent some to consult the oracle of [Jupiter] Hammon about his scarcity. The god's answer was this, that he must purge his temples of impure and impious men, by expelling them out of those temples into desert places; but as to the scabby and leprous people, he must drown them, and purge his temples, the sun having an indignation at these men being suffered to live; and by this means the land will bring forth its fruits. Upon Bocchoris's having received these oracles, he called for their priests, and the attendants upon their altars, and ordered them to make a collection of the impure people, and to deliver them to the soldiers, to carry them away into the desert; but to take the leprous people, and wrap them in sheets of lead, and let them down into the sea. Hereupon the scabby and leprous people were drowned, and the rest were gotten together, and sent into desert places, in order to be exposed to destruction. In this case they assembled themselves together, and took counsel what they should do, and determined that, as the night was coming on, they should kindle fires and lamps, and keep watch; that they also should fast the next night, and propitiate the gods, in order to obtain deliverance from them. That on the next day there was one Moses, who advised them that they should venture upon a journey, and go along one road till they should come to places fit for habitation: that he charged them to have no kind regards for any man, nor give good counsel to any, but always to advise them for the worst; and to overturn all those temples and altars of the gods they should meet with: that the rest commended what he had said with one consent, and did what they had resolved on, and so traveled over the desert. But that the difficulties of the journey being over, they came to a country inhabited, and that there they abused the men, and plundered and burnt their temples; and then came into that land which is called Judea, and there they built a city, and dwelt therein, and that their city was named Hierosyla, from this their robbing of the temples; but that still, upon the success they had afterwards, they in time changed its denomination, that it might not be a reproach to them, and called the city Hierosolyma, and themselves Hierosolymites.\"" + ], + [ + "Now this man did not discover and mention the same king with the others, but feigned a newer name, and passing by the dream and the Egyptian prophet, he brings him to [Jupiter] Hammon, in order to gain oracles about the scabby and leprous people; for he says that the multitude of Jews were gathered together at the temples. Now it is uncertain whether he ascribes this name to these lepers, or to those that were subject to such diseases among the Jews only; for he describes them as a people of the Jews. What people does he mean? foreigners, or those of that country? Why then' dost thou call them Jews, if they were Egyptians? But if they were foreigners, why dost thou not tell us whence they came? And how could it be that, after the king had drowned many of them in the sea, and ejected the rest into desert places, there should be still so great a multitude remaining? Or after what manner did they pass over the desert, and get the land which we now dwell in, and build our city, and that temple which hath been so famous among all mankind? And besides, he ought to have spoken more about our legislator than by giving us his bare name; and to have informed us of what nation he was, and what parents he was derived from; and to have assigned the reasons why he undertook to make such laws concerning the gods, and concerning matters of injustice with regard to men during that journey. For in case the people were by birth Egyptians, they would not on the sudden have so easily changed the customs of their country; and in case they had been foreigners, they had for certain some laws or other which had been kept by them from long custom. It is true, that with regard to those who had ejected them, they might have sworn never to bear good-will to them, and might have had a plausible reason for so doing. But if these men resolved to wage an implacable war against all men, in case they had acted as wickedly as he relates of them, and this while they wanted the assistance of all men, this demonstrates a kind of mad conduct indeed; but not of the men themselves, but very greatly so of him that tells such lies about them. He hath also impudence enough to say that a name, implying \"Robbers of the temples,\"[26]That is the meaning of Hierosyla in Greek, not in Hebrew. was given to their city, and that this name was afterward changed. The reason of which is plain, that the former name brought reproach and hatred upon them in the times of their posterity, while, it seems, those that built the city thought they did honor to the city by giving it such a name. So we see that this fine fellow had such an unbounded inclination to reproach us, that he did not understand that robbery of temples is not expressed By the same word and name among the Jews as it is among the Greeks. But why should a man say any more to a person who tells such impudent lies? However, since this book is arisen to a competent length, I will make another beginning, and endeavor to add what still remains to perfect my design in the following book." + ] + ], + [ + [ + "IN the former book, most honored Epaphroditus, I have demonstrated our antiquity, and confirmed the truth of what I have said, from the writings of the Phoenicians, and Chaldeans, and Egyptians. I have, moreover, produced many of the Grecian writers as witnesses thereto. I have also made a refutation of Manetho and Cheremon, and of certain others of our enemies. I shall now[1]The former part of this second book is written against the calumnies of Apion, and then, more briefly, against the like calumnies of Apollonius Molo. But after that, Josephus leaves off any more particular reply to those adversaries of the Jews, and gives us a large and excellent description and vindication of that theocracy which was settled for the Jewish nation by Moses, their great legislator. therefore begin a confutation of the remaining authors who have written any thing against us; although I confess I have had a doubt upon me about Apion[2]Called by Tiberius Cymbalum Mundi, The drum of the world. the grammarian, whether I ought to take the trouble of confuting him or not; for some of his writings contain much the same accusations which the others have laid against us, some things that he hath added are very frigid and contemptible, and for the greatest part of what he says, it is very scurrilous, and, to speak no more than the plain truth, it shows him to be a very unlearned person, and what he lays together looks like the work of a man of very bad morals, and of one no better in his whole life than a mountebank. Yet, because there are a great many men so very foolish, that they are rather caught by such orations than by what is written with care, and take pleasure in reproaching other men, and cannot abide to hear them commended, I thought it to be necessary not to let this man go off without examination, who had written such an accusation against us, as if he would bring us to make an answer in open court. For I also have observed, that many men are very much delighted when they see a man who first began to reproach another, to be himself exposed to contempt on account of the vices he hath himself been guilty of. However, it is not a very easy thing to go over this man's discourse, nor to know plainly what he means; yet does he seem, amidst a great confusion and disorder in his falsehoods, to produce, in the first place, such things as resemble what we have examined already, and relate to the departure of our forefathers out of Egypt; and, in the second place, he accuses those Jews that are inhabitants of Alexandria; as, in the third place, he mixes with those things such accusations as concern the sacred purifications, with the other legal rites used in the temple." + ], + [ + "Now although I cannot but think that I have already demonstrated, and that abundantly more than was necessary, that our fathers were not originally Egyptians, nor were thence expelled, either on account of bodily diseases, or any other calamities of that sort; yet will I briefly take notice of what Apion adds upon that subject; for in his third book, which relates to the affairs of Egypt, he speaks thus: \"I have heard of the ancient men of Egypt, that Moses was of Heliopolis, and that he thought himself obliged to follow the customs of his forefathers, and offered his prayers in the open air, towards the city walls; but that he reduced them all to be directed towards sun-rising, which was agreeable to the situation of Heliopolis; that he also set up pillars instead of gnomons,[3]This seems to have been the first dial that had been made in Egypt, and was a little before the time that Ahaz made his [first] dial in Judea, and about anno 755, in the first year of the seventh olympiad, as we shall see presently. See 2 Kings 20:11; Isaiah 38:8. under which was represented a cavity like that of a boat, and the shadow that fell from their tops fell down upon that cavity, that it might go round about the like course as the sun itself goes round in the other.\" This is that wonderful relation which we have given us by this grammarian. But that it is a false one is so plain, that it stands in need of few words to prove it, but is manifest from the works of Moses; for when he erected the first tabernacle to God, he did himself neither give order for any such kind of representation to be made at it, nor ordain that those that came after him should make such a one. Moreover, when in a future age Solomon built his temple in Jerusalem, he avoided all such needless decorations as Apion hath here devised. He says further, how he had \"heard of the ancient men, that Moses was of Hellopolis.\" To be sure that was, because being a younger man himself, he believed those that by their elder age were acquainted and conversed with him. Now this grammarian, as he was, could not certainly tell which was the poet Homer's country, no more than he could which was the country of Pythagoras, who lived comparatively but a little while ago; yet does he thus easily determine the age of Moses, who preceded them such a vast number of years, as depending on his ancient men's relation, which shows how notorious a liar he was. But then as to this chronological determination of the time when he says he brought the leprous people, the blind, and the lame out of Egypt, see how well this most accurate grammarian of ours agrees with those that have written before him! Manetho says that the Jews departed out of Egypt, in the reign of Tethmosis, three hundred ninety-three years before Danaus fled to Argos; Lysimaehus says it was under king Bocchoris, that is, one thousand seven hundred years ago; Molo and some others determined it as every one pleased: but this Apion of ours, as deserving to be believed before them, hath determined it exactly to have been in the seventh olympiad, and the first year of that olympiad; the very same year in which he says that Carthage was built by the Phoenicians. The reason why he added this building of Carthage was, to be sure, in order, as he thought, to strengthen his assertion by so evident a character of chronology. But he was not aware that this character confutes his assertion; for if we may give credit to the Phoenician records as to the time of the first coming of their colony to Carthage, they relate that Hirom their king was above a hundred and fifty years earlier than the building of Carthage; concerning whom I have formerly produced testimonials out of those Phoenician records, as also that this Hirom was a friend of Solomon when he was building the temple of Jerusalem, and gave him great assistance in his building that temple; while still Solomon himself built that temple six hundred and twelve years after the Jews came out of Egypt. As for the number of those that were expelled out of Egypt, he hath contrived to have the very same number with Lysimaehus, and says they were a hundred and ten thousand. He then assigns a certain wonderful and plausible occasion for the name of Sabbath; for he says that \"when the Jews had traveled a six days' journey, they had buboes in their groins; and that on this account it was that they rested on the seventh day, as having got safely to that country which is now called Judea; that then they preserved the language of the Egyptians, and called that day the Sabbath, for that malady of buboes on their groin was named Sabbatosis by the Egyptians.\" And would not a man now laugh at this fellow's trifling, or rather hate his impudence in writing thus? We must, it seems, fake it for granted that all these hundred and ten thousand men must have these buboes. But, for certain, if those men had been blind and lame, and had all sorts of distempers upon them, as Apion says they had, they could not have gone one single day's journey; but if they had been all able to travel over a large desert, and, besides that, to fight and conquer those that opposed them, they had not all of them had buboes on their groins after the sixth day was over; for no such distemper comes naturally and of necessity upon those that travel; but still, when there are many ten thousands in a camp together, they constantly march a settled space [in a day]. Nor is it at all probable that such a thing should happen by chance; this would be prodigiously absurd to be supposed. However, our admirable author Apion hath before told us that \"they came to Judea in six days' time;\" and again, that \"Moses went up to a mountain that lay between Egypt and Arabia, which was called Sinai, and was concealed there forty days, and that when he came down from thence he gave laws to the Jews.\" But, then, how was it possible for them to tarry forty days in a desert place where there was no water, and at the same time to pass all over the country between that and Judea in the six days? And as for this grammatical translation of the word Sabbath, it either contains an instance of his great impudence or gross ignorance; for the words Sabbo and Sabbath are widely different from one another; for the word Sabbath in the Jewish language denotes rest from all sorts of work; but the word Sabbo, as he affirms, denotes among the Egyptians the malady of a bubo in the groin." + ], + [ + "This is that novel account which the Egyptian Apion gives us concerning the Jews' departure out of Egypt, and is no better than a contrivance of his own. But why should we wonder at the lies he tells about our forefathers, when he affirms them to be of Egyptian original, when he lies also about himself? for although he was born at Oasis in Egypt, he pretends to be, as a man may say, the top man of all the Egyptians; yet does he forswear his real country and progenitors, and by falsely pretending to be born at Alexandria, cannot deny the[4]The burial-place for dead bodies, as I suppose. pravity of his family; for you see how justly he calls those Egyptians whom he hates, and endeavors to reproach; for had he not deemed Egyptians to be a name of great reproach, he would not have avoided the name of an Egyptian himself; as we know that those who brag of their own countries value themselves upon the denomination they acquire thereby, and reprove such as unjustly lay claim thereto. As for the Egyptians' claim to be of our kindred, they do it on one of the following accounts; I mean, either as they value themselves upon it, and pretend to bear that relation to us; or else as they would draw us in to be partakers of their own infamy. But this fine fellow Apion seems to broach this reproachful appellation against us, [that we were originally Egyptians,] in order to bestow it on the Alexandrians, as a reward for the privilege they had given him of being a fellow citizen with them: he also is apprized of the ill-will the Alexandrians bear to those Jews who are their fellow citizens, and so proposes to himself to reproach them, although he must thereby include all the other Egyptians also; while in both cases he is no better than an impudent liar." + ], + [ + "But let us now see what those heavy and wicked crimes are which Apion charges upon the Alexandrian Jews. \"They came (says he) out of Syria, and inhabited near the tempestuous sea, and were in the neighborhood of the dashing of the waves.\" Now if the place of habitation includes any thing that is reproached, this man reproaches not his own real country, [Egypt,] but what he pretends to be his own country, Alexandria; for all are agreed in this, that the part of that city which is near the sea is the best part of all for habitation. Now if the Jews gained that part of the city by force, and have kept it hitherto without impeachment, this is a mark of their valor; but in reality it was Alexander himself that gave them that place for their habitation, when they obtained equal privileges there with the Macedonians. Nor call I devise what Apion would have said, had their habitation been at Necropolis? and not been fixed hard by the royal palace [as it is]; nor had their nation had the denomination of Macedonians given them till this very day [as they have]. Had this man now read the epistles of king Alexander, or those of Ptolemy the son of Lagus, or met with the writings of the succeeding kings, or that pillar which is still standing at Alexandria, and contains the privileges which the great [Julius] Caesar bestowed upon the Jews; had this man, I say, known these records, and yet hath the impudence to write in contradiction to them, he hath shown himself to be a wicked man; but if he knew nothing of these records, he hath shown himself to be a man very ignorant: nay, when lie appears to wonder how Jews could be called Alexandrians, this is another like instance of his ignorance; for all such as are called out to be colonies, although they be ever so far remote from one another in their original, receive their names from those that bring them to their new habitations. And what occasion is there to speak of others, when those of us Jews that dwell at Antioch are named Antiochians, because Seleucns the founder of that city gave them the privileges belonging thereto? After the like manner do those Jews that inhabit Ephesus, and the other cities of Ionia, enjoy the same name with those that were originally born there, by the grant of the succeeding princes; nay, the kindness and humanity of the Romans hath been so great, that it hath granted leave to almost all others to take the same name of Romans upon them; I mean not particular men only, but entire and large nations themselves also; for those anciently named Iberi, and Tyrrheni, and Sabini, are now called Romani. And if Apion reject this way of obtaining the privilege of a citizen of Alexandria, let him abstain from calling himself an Alexandrian hereafter; for otherwise, how can he who was born in the very heart of Egypt be an Alexandrian, if this way of accepting such a privilege, of which he would have us deprived, be once abrogated? although indeed these Romans, who are now the lords of the habitable earth, have forbidden the Egyptians to have the privileges of any city whatsoever; while this fine fellow, who is willing to partake of such a privilege himself as he is forbidden to make use of, endeavors by calumnies to deprive those of it that have justly received it; for Alexander did not therefore get some of our nation to Alexandria, because he wanted inhabitants for this his city, on whose building he had bestowed so much pains; but this was given to our people as a reward, because he had, upon a careful trial, found them all to have been men of virtue and fidelity to him; for, as Hecateus says concerning us, \"Alexander honored our nation to such a degree, that, for the equity and the fidelity which the Jews exhibited to him, he permitted them to hold the country of Samaria free from tribute. Of the same mind also was Ptolemy the son of Lagus, as to those Jews who dwelt at Alexandria.\" For he intrusted the fortresses of Egypt into their hands, as believing they would keep them faithfully and valiantly for him; and when he was desirous to secure the government of Cyrene, and the other cities of Libya, to himself, he sent a party of Jews to inhabit in them. And for his successor Ptolemy, who was called Philadelphus, he did not only set all those of our nation free who were captives under him, but did frequently give money [for their ransom]; and, what was his greatest work of all, he had a great desire of knowing our laws, and of obtaining the books of our sacred Scriptures; accordingly, he desired that such men might be sent him as might interpret our law to him; and, in order to have them well compiled, he committed that care to no ordinary persons, but ordained that Demetrius Phalereus, and Andreas, and Aristeas; the first, Demetrius, the most learned person of his age, and the others, such as were intrusted with the guard of his body; should take care of this matter: nor would he certainly have been so desirous of learning our law, and the philosophy of our nation, had he despised the men that made use of it, or had he not indeed had them in great admiration." + ], + [ + "Now this Apion was unacquainted with almost all the kings of those Macedonians whom he pretends to have been his progenitors, who were yet very well affected towards us; for the third of those Ptolemies, who was called Euergetes, when he had gotten possession of all Syria by force, did not offer his thank-offerings to the Egyptian gods for his victory, but came to Jerusalem, and according to our own laws offered many sacrifices to God, and dedicated to him such gifts as were suitable to such a victory: and as for Ptolemy Philometer and his wife Cleopatra, they committed their whole kingdom to the Jews, when Onias and Dositheus, both Jews, whose names are laughed at by Apion, were the generals of their whole army. But certainly, instead of reproaching them, he ought to admire their actions, and return them thanks for saving Alexandria, whose citizen he pretends to be; for when these Alexandrians were making war with Cleopatra the queen, and were in danger of being utterly ruined, these Jews brought them to terms of agreement, and freed them from the miseries of a civil war. \"But then (says Apion) Onias brought a small army afterward upon the city at the time when Thorruns the Roman ambassador was there present.\" Yes, do I venture to say, and that he did rightly and very justly in so doing; for that Ptolemy who was called Physco, upon the death of his brother Philometer, came from Cyrene, and would have ejected Cleopatra as well as her sons out of their kingdom, that he might obtain it for himself unjustly.[5]Here begins a great defect in the Greek copy; but the old Latin version fully supplies that defect. For this cause then it was that Onias undertook a war against him on Cleopatra's account; nor would he desert that trust the royal family had reposed in him in their distress. Accordingly, God gave a remarkable attestation to his righteous procedure; for when Ptolemy Physco[6]What error is here generally believed to have been committed by our Josephus in ascribing a deliverance of the Jews to the reign of Ptolemy Physco, the seventh of those Ptolemus, which has been universally supposed to have happened under Ptolemy Philopater, the fourth of them, is no better than a gross error of the moderns, and not of Josephus, as I have fully proved in the Authentic. Rec. Part I. p. 200-201, whither I refer the inquisitive reader. had the presumption to fight against Onias's army, and had caught all the Jews that were in the city [Alexandria], with their children and wives, and exposed them naked and in bonds to his elephants, that they might be trodden upon and destroyed, and when he had made those elephants drunk for that purpose, the event proved contrary to his preparations; for these elephants left the Jews who were exposed to them, and fell violently upon Physco's friends, and slew a great number of them; nay, after this Ptolemy saw a terrible ghost, which prohibited his hurting those men; his very concubine, whom he loved so well, (some call her Ithaca, and others Irene,) making supplication to him, that he would not perpetrate so great a wickedness. So he complied with her request, and repented of what he either had already done, or was about to do; whence it is well known that the Alexandrian Jews do with good reason celebrate this day, on the account that they had thereon been vouchsafed such an evident deliverance from God. However, Apion, the common calumniator of men, hath the presumption to accuse the Jews for making this war against Physco, when he ought to have commended them for the same. This man also makes mention of Cleopatra, the last queen of Alexandria, and abuses us, because she was ungrateful to us; whereas he ought to have reproved her, who indulged herself in all kinds of injustice and wicked practices, both with regard to her nearest relations and husbands who had loved her, and, indeed, in general with regard to all the Romans, and those emperors that were her benefactors; who also had her sister Arsinoe slain in a temple, when she had done her no harm: moreover, she had her brother slain by private treachery, and she destroyed the gods of her country and the sepulchers of her progenitors; and while she had received her kingdom from the first Caesar, she had the impudence to rebel against his son:[7]Sister's son, and adopted son. and successor; nay, she corrupted Antony with her love-tricks, and rendered him an enemy to his country, and made him treacherous to his friends, and [by his means] despoiled some of their royal authority, and forced others in her madness to act wickedly. But what need I enlarge upon this head any further, when she left Antony in his fight at sea, though he were her husband, and the father of their common children, and compelled him to resign up his government, with the army, and to follow her [into Egypt]? nay, when last of all Caesar had taken Alexandria, she came to that pitch of cruelty, that she declared she had some hope of preserving her affairs still, in case she could kill the Jews, though it were with her own hand; to such a degree of barbarity and perfidiousness had she arrived. And doth any one think that we cannot boast ourselves of any thing, if, as Apion says, this queen did not at a time of famine distribute wheat among us? However, she at length met with the punishment she deserved. As for us Jews, we appeal to the great Caesar what assistance we brought him, and what fidelity we showed to him against the Egyptians; as also to the senate and its decrees, and the epistles of Augustus Caesar, whereby our merits [to the Romans] are justified. Apion ought to have looked upon those epistles, and in particular to have examined the testimonies given on our behalf, under Alexander and all the Ptolemies, and the decrees of the senate and of the greatest Roman emperors. And if Germanicus was not able to make a distribution of corn to all the inhabitants of Alexandria, that only shows what a barren time it was, and how great a want there was then of corn, but tends nothing to the accusation of the Jews; for what all the emperors have thought of the Alexandrian Jews is well known, for this distribution of wheat was no otherwise omitted with regard to the Jews, than it was with regard to the other inhabitants of Alexandria. But they still were desirous to preserve what the kings had formerly intrusted to their care, I mean the custody of the river; nor did those kings think them unworthy of having the entire custody thereof, upon all occasions." + ], + [ + "But besides this, Apion objects to us thus: \"If the Jews (says he) be citizens of Alexandria, why do they not worship the same gods with the Alexandrians?\" To which I give this answer: Since you are yourselves Egyptians, why do you fight it out one against another, and have implacable wars about your religion? At this rate we must not call you all Egyptians, nor indeed in general men, because you breed up with great care beasts of a nature quite contrary to that of men, although the nature of all men seems to be one and the same. Now if there be such differences in opinion among you Egyptians, why are you surprised that those who came to Alexandria from another country, and had original laws of their own before, should persevere in the observance of those laws? But still he charges us with being the authors of sedition; which accusation, if it be a just one, why is it not laid against us all, since we are known to be all of one mind. Moreover, those that search into such matters will soon discover that the authors of sedition have been such citizens of Alexandria as Apion is; for while they were the Grecians and Macedonians who were ill possession of this city, there was no sedition raised against us, and we were permitted to observe our ancient solemnities; but when the number of the Egyptians therein came to be considerable, the times grew confused, and then these seditions brake out still more and more, while our people continued uncorrupted. These Egyptians, therefore, were the authors of these troubles, who having not the constancy of Macedonians, nor the prudence of Grecians, indulged all of them the evil manners of the Egyptians, and continued their ancient hatred against us; for what is here so presumptuously charged upon us, is owing to the differences that are amongst themselves; while many of them have not obtained the privileges of citizens in proper times, but style those who are well known to have had that privilege extended to them all no other than foreigners: for it does not appear that any of the kings have ever formerly bestowed those privileges of citizens upon Egyptians, no more than have the emperors done it more lately; while it was Alexander who introduced us into this city at first, the kings augmented our privileges therein, and the Romans have been pleased to preserve them always inviolable. Moreover, Apion would lay a blot upon us, because we do not erect images for our emperors; as if those emperors did not know this before, or stood in need of Apion as their defender; whereas he ought rather to have admired the magnanimity and modesty of the Romans, whereby they do not compel those that are subject to them to transgress the laws of their countries, but are willing to receive the honors due to them after such a manner as those who are to pay them esteem consistent with piety and with their own laws; for they do not thank people for conferring honors upon them, When they are compelled by violence so to do. Accordingly, since the Grecians and some other nations think it a right thing to make images, nay, when they have painted the pictures of their parents, and wives, and children, they exult for joy; and some there are who take pictures for themselves of such persons as were no way related to them; nay, some take the pictures of such servants as they were fond of; what wonder is it then if such as these appear willing to pay the same respect to their princes and lords? But then our legislator hath forbidden us to make images, not by way of denunciation beforehand, that the Roman authority was not to be honored, but as despising a thing that was neither necessary nor useful for either God or man; and he forbade them, as we shall prove hereafter, to make these images for any part of the animal creation, and much less for God himself, who is no part of such animal creation. Yet hath our legislator no where forbidden us to pay honors to worthy men, provided they be of another kind, and inferior to those we pay to God; with which honors we willingly testify our respect to our emperors, and to the people of Rome; we also offer perpetual sacrifices for them; nor do we only offer them every day at the common expenses of all the Jews, but although we offer no other such sacrifices out of our common expenses, no, not for our own children, yet do we this as a peculiar honor to the emperors, and to them alone, while we do the same to no other person whomsoever. And let this suffice for an answer in general to Apion, as to what he says with relation to the Alexandrian Jews." + ], + [ + "However, I cannot but admire those other authors who furnished this man with such his materials; I mean Possidonius and Apollonius [the son of] Molo,[8]Called more properly Molo, or Apollonius Molo, as hereafter; for Apollonins, the son of Molo, was another person, as Strabo informs us, lib. xiv. who, while they accuse us for not worshipping the same gods whom others worship, they think themselves not guilty of impiety when they tell lies of us, and frame absurd and reproachful stories about our temple; whereas it is a most shameful thing for freemen to forge lies on any occasion, and much more so to forge them about our temple, which was so famous over all the world, and was preserved so sacred by us; for Apion hath the impudence to pretend that\" the Jews placed an ass's head in their holy place;\" and he affirms that this was discovered when Antiochus Epiphanes spoiled our temple, and found that ass's head there made of gold, and worth a great deal of money. To this my first answer shall be this, that had there been any such thing among us, an Egyptian ought by no means to have thrown it in our teeth, since an ass is not a more contemptible animal than -[9] Furones in the Latin, which what animal it denotes does not now appear. and goats, and other such creatures, which among them are gods. But besides this answer, I say further, how comes it about that Apion does not understand this to be no other than a palpable lie, and to be confuted by the thing itself as utterly incredible? For we Jews are always governed by the same laws, in which we constantly persevere; and although many misfortunes have befallen our city, as the like have befallen others, and although Theos [Epiphanes], and Pompey the Great, and Licinius Crassus, and last of all Titus Caesar, have conquered us in war, and gotten possession of our temple; yet have they none of them found any such thing there, nor indeed any thing but what was agreeable to the strictest piety; although what they found we are not at liberty to reveal to other nations. But for Antiochus [Epiphanes], he had no just cause for that ravage in our temple that he made; he only came to it when he wanted money, without declaring himself our enemy, and attacked us while we were his associates and his friends; nor did he find any thing there that was ridiculous. This is attested by many worthy writers; Polybius of Megalopolis, Strabo of Cappadocia, Nicolaus of Damascus, Timagenes, Castor the chronotoger, and Apollodorus;[10]It is great pity that these six pagan authors, here mentioned to have described the famous profanation of the Jewish temple by Antiochus Epiphanes, should be all lost; I mean so far of their writings as contained that description; though it is plain Josephus perused them all as extant in his time. who all say that it was out of Antiochus's want of money that he broke his league with the Jews, and despoiled their temple when it was full of gold and silver. Apion ought to have had a regard to these facts, unless he had himself had either an ass's heart or a dog's impudence; of such a dog I mean as they worship; for he had no other external reason for the lies he tells of us. As for us Jews, we ascribe no honor or power to asses, as do the Egyptians to crocodiles and asps, when they esteem such as are seized upon by the former, or bitten by the latter, to be happy persons, and persons worthy of God. Asses are the same with us which they are with other wise men, viz. creatures that bear the burdens that we lay upon them; but if they come to our thrashing-floors and eat our corn, or do not perform what we impose upon them, we beat them with a great many stripes, because it is their business to minister to us in our husbandry affairs. But this Apion of ours was either perfectly unskillful in the composition of such fallacious discourses, or however, when he begun [somewhat better], he was not able to persevere in what he had undertaken, since he hath no manner of success in those reproaches he casts upon us." + ], + [ + "He adds another Grecian fable, in order to reproach us. In reply to which, it would be enough to say, that they who presume to speak about Divine worship ought not to be ignorant of this plain truth, that it is a degree of less impurity to pass through temples, than to forge wicked calumnies of its priests. Now such men as he are more zealous to justify a sacrilegious king, than to write what is just and what is true about us, and about our temple; for when they are desirous of gratifying Antiochus, and of concealing that perfidiousness and sacrilege which he was guilty of, with regard to our nation, when he wanted money, they endeavor to disgrace us, and tell lies even relating to futurities. Apion becomes other men's prophet upon this occasion, and says that \"Antiochus found in our temple a bed, and a man lying upon it, with a small table before him, full of dainties, from the [fishes of the] sea, and the fowls of the dry land; that this man was amazed at these dainties thus set before him; that he immediately adored the king, upon his coming in, as hoping that he would afford him all possible assistance; that he fell down upon his knees, and stretched out to him his right hand, and begged to be released; and that when the king bid him sit down, and tell him who he was, and why he dwelt there, and what was the meaning of those various sorts of food that were set before him the man made a lamentable complaint, and with sighs, and tears in his eyes, gave him this account of the distress he was in; and said that he was a Greek and that as he went over this province, in order to get his living, he was seized upon by foreigners, on a sudden, and brought to this temple, and shut up therein, and was seen by nobody, but was fattened by these curious provisions thus set before him; and that truly at the first such unexpected advantages seemed to him matter of great joy; that after a while, they brought a suspicion him, and at length astonishment, what their meaning should be; that at last he inquired of the servants that came to him and was by them informed that it was in order to the fulfilling a law of the Jews, which they must not tell him, that he was thus fed; and that they did the same at a set time every year: that they used to catch a Greek foreigner, and fat him thus up every year, and then lead him to a certain wood, and kill him, and sacrifice with their accustomed solemnities, and taste of his entrails, and take an oath upon this sacrificing a Greek, that they would ever be at enmity with the Greeks; and that then they threw the remaining parts of the miserable wretch into a certain pit.\" Apion adds further, that\" the man said there were but a few days to come ere he was to be slain, and implored of Antiochus that, out of the reverence he bore to the Grecian gods, he would disappoint the snares the Jews laid for his blood, and would deliver him from the miseries with which he was encompassed.\" Now this is such a most tragical fable as is full of nothing but cruelty and impudence; yet does it not excuse Antiochus of his sacrilegious attempt, as those who write it in his vindication are willing to suppose; for he could not presume beforehand that he should meet with any such thing in coming to the temple, but must have found it unexpectedly. He was therefore still an impious person, that was given to unlawful pleasures, and had no regard to God in his actions. But [as for Apion], he hath done whatever his extravagant love of lying hath dictated to him, as it is most easy to discover by a consideration of his writings; for the difference of our laws is known not to regard the Grecians only, but they are principally opposite to the Egyptians, and to some other nations also for while it so falls out that men of all countries come sometimes and sojourn among us, how comes it about that we take an oath, and conspire only against the Grecians, and that by the effusion of their blood also? Or how is it possible that all the Jews should get together to these sacrifices, and the entrails of one man should be sufficient for so many thousands to taste of them, as Apion pretends? Or why did not the king carry this man, whosoever he was, and whatsoever was his name, (which is not set down in Apion's book,) with great pomp back into his own country? when he might thereby have been esteemed a religious person himself, and a mighty lover of the Greeks, and might thereby have procured himself great assistance from all men against that hatred the Jews bore to him. But I leave this matter; for the proper way of confuting fools is not to use bare words, but to appeal to the things themselves that make against them. Now, then, all such as ever saw the construction of our temple, of what nature it was, know well enough how the purity of it was never to be profaned; for it had four several courts[11]It is remarkable that Josephus here, and, I think, no where else, reckons up four distinct courts of the temple; that of the Gentiles, that of the women of Israel, that of the men of Israel, and that of the priests; as also that the court of the women admitted of the men, (I suppose only of the husbands of those wives that were therein,) while the court of the men did not admit any women into it at all. encompassed with cloisters round about, every one of which had by our law a peculiar degree of separation from the rest. Into the first court every body was allowed to go, even foreigners, and none but women, during their courses, were prohibited to pass through it; all the Jews went into the second court, as well as their wives, when they were free from all uncleanness; into the third court went in the Jewish men, when they were clean and purified; into the fourth went the priests, having on their sacerdotal garments; but for the most sacred place, none went in but the high priests, clothed in their peculiar garments. Now there is so great caution used about these offices of religion, that the priests are appointed to go into the temple but at certain hours; for in the morning, at the opening of the inner temple, those that are to officiate receive the sacrifices, as they do again at noon, till the doors are shut. Lastly, it is not so much as lawful to carry any vessel into the holy house; nor is there any thing therein, but the altar [of incense], the table [of shew-bread], the censer, and the candlestick, which are all written in the law; for there is nothing further there, nor are there any mysteries performed that may not be spoken of; nor is there any feasting within the place. For what I have now said is publicly known, and supported by the testimony of the whole people, and their operations are very manifest; for although there be four courses of the priests, and every one of them have above five thousand men in them, yet do they officiate on certain days only; and when those days are over, other priests succeed in the performance of their sacrifices, and assemble together at mid-day, and receive the keys of the temple, and the vessels by tale, without any thing relating to food or drink being carried into the temple; nay, we are not allowed to offer such things at the altar, excepting what is prepared for the sacrifices. What then can we say of Apion, but that he examined nothing that concerned these things, while still he uttered incredible words about them? but it is a great shame for a grammarian not to be able to write true history. Now if he knew the purity of our temple, he hath entirely omitted to take notice of it; but he forges a story about the seizing of a Grecian, about ineffable food, and the most delicious preparation of dainties; and pretends that strangers could go into a place whereinto the noblest men among the Jews are not allowed to enter, unless they be priests. This, therefore, is the utmost degree of impiety, and a voluntary lie, in order to the delusion of those who will not examine into the truth of matters; whereas such unspeakable mischiefs as are above related have been occasioned by such calumnies that are raised upon us." + ], + [ + "Nay, this miracle or piety derides us further, and adds the following pretended facts to his former fable; for be says that this man related how, \"while the Jews were once in a long war with the Idumeans, there came a man out of one of the cities of the Idumeans, who there had worshipped Apollo. This man, whose name is said to have been Zabidus, came to the Jews, and promised that he would deliver Apollo, the god of Dora, into their hands, and that he would come to our temple, if they would all come up with him, and bring the whole multitude of the Jews with them; that Zabidus made him a certain wooden instrument, and put it round about him, and set three rows of lamps therein, and walked after such a manner, that he appeared to those that stood a great way off him to be a kind of star, walking upon the earth; that the Jews were terribly affrighted at so surprising an appearance, and stood very quiet at a distance; and that Zabidus, while they continued so very quiet, went into the holy house, and carried off that golden head of an ass, (for so facetiously does he write,) and then went his way back again to Dora in great haste.\" And say you so, sir! as I may reply; then does Apion load the ass, that is, himself, and lays on him a burden of fooleries and lies; for he writes of places that have no being, and not knowing the cities he speaks of, he changes their situation; for Idumea borders upon our country, and is near to Gaza, in which there is no such city as Dora; although there be, it is true, a city named Dora in Phoenicia, near Mount Carmel, but it is four days' journey from Idumea.[12]Judea, in the Greek, by a gross mistake of the transcribers. Now, then, why does this man accuse us, because we have not gods in common with other nations, if our fathers were so easily prevailed upon to have Apollo come to them, and thought they saw him walking upon the earth, and the stars with him? for certainly those who have so many festivals, wherein they light lamps, must yet, at this rate, have never seen a candlestick! But still it seems that while Zabidus took his journey over the country, where were so many ten thousands of people, nobody met him. He also, it seems, even in a time of war, found the walls of Jerusalem destitute of guards. I omit the rest. Now the doors of the holy house were seventy[13]Seven in the Greek, by a like gross mistake of the transcribers. See of the War, B. V. ch. 5. sect. 4. cubits high, and twenty cubits broad; they were all plated over with gold, and almost of solid gold itself, and there were no fewer than twenty[14]Two hundred in the Greek, contrary to the twenty in the War, B. VII. ch, 5. sect. 3. men required to shut them every day; nor was it lawful ever to leave them open, though it seems this lamp-bearer of ours opened them easily, or thought he opened them, as he thought he had the ass's head in his hand. Whether, therefore, he returned it to us again, or whether Apion took it, and brought it into the temple again, that Antiochus might find it, and afford a handle for a second fable of Apion's, is uncertain." + ], + [ + " Apion also tells a false story, when he mentions an oath of ours, as if we \"swore by God, the Maker of the heaven, and earth, and sea, to bear no good will to any foreigner, and particularly to none of the Greeks.\" Now this liar ought to have said directly that\" we would bear no good-will to any foreigner, and particularly to none of the Egyptians.\" For then his story about the oath would have squared with the rest of his original forgeries, in case our forefathers had been driven away by their kinsmen, the Egyptians, not on account of any wickedness they had been guilty of, but on account of the calamities they were under; for as to the Grecians, we were rather remote from them in place, than different from them in our institutions, insomuch that we have no enmity with them, nor any jealousy of them. On the contrary, it hath so happened that many of them have come over to our laws, and some of them have continued in their observation, although others of them had not courage enough to persevere, and so departed from them again; nor did any body ever hear this oath sworn by us: Apion, it seems, was the only person that heard it, for he indeed was the first composer of it." + ], + [ + "However, Apion deserves to be admired for his great prudence, as to what I am going to say, which is this, \"That there is a plain mark among us, that we neither have just laws, nor worship God as we ought to do, because we are not governors, but are rather in subjection to Gentiles, sometimes to one nation, and sometimes to another; and that our city hath been liable to several calamities, while their city [Alexandria] hath been of old time an imperial city, and not used to be in subjection to the Romans.\" But now this man had better leave off this bragging, for every body but himself would think that Apion said what he hath said against himself; for there are very few nations that have had the good fortune to continue many generations in the principality, but still the mutations in human affairs have put them into subjection under others; and most nations have been often subdued, and brought into subjection by others. Now for the Egyptians, perhaps they are the only nation that have had this extraordinary privilege, to have never served any of those monarchs who subdued Asia and Europe, and this on account, as they pretend, that the gods fled into their country, and saved themselves by being changed into the shapes of wild beasts! Whereas these Egyptians[15]This notorious disgrace belonging peculiarly to the people of Egypt, ever since the times of the old prophets of the Jews, noted both sect. 4 already, and here, may be confirmed by the testimony of Isidorus, an Egyptian of Pelusium, Epist. lib. i. Ep. 489. And this is a remarkable completion of the ancient prediction of God by Ezekiel 29:14, 15, that the Egyptians should be a base kingdom, the basest of the kingdoms,\" and that \"it should not exalt itself any more above the nations.\" are the very people that appear to have never, in all the past ages, had one day of freedom, no, not so much as from their own lords. For I will not reproach them with relating the manner how the Persians used them, and this not once only, but many times, when they laid their cities waste, demolished their temples, and cut the throats of those animals whom they esteemed to be gods; for it is not reasonable to imitate the clownish ignorance of Apion, who hath no regard to the misfortunes of the Athenians, or of the Lacedemonians, the latter of whom were styled by all men the most courageous, and the former the most religious of the Grecians. I say nothing of such kings as have been famous for piety, particularly of one of them, whose name was Cresus, nor what calamities he met with in his life; I say nothing of the citadel of Athens, of the temple at Ephesus, of that at Delphi, nor of ten thousand others which have been burnt down, while nobody cast reproaches on those that were the sufferers, but on those that were the actors therein. But now we have met with Apion, an accuser of our nation, though one that still forgets the miseries of his own people, the Egptians; but it is that Sesostris who was once so celebrated a king of Egypt that hath blinded him. Now we will not brag of our kings, David and Solomon, though they conquered many nations; accordingly we will let them alone. However, Apion is ignorant of what every body knows, that the Egyptians were servants to the Persians, and afterwards to the Macedonians, when they were lords of Asia, and were no better than slaves, while we have enjoyed liberty formerly; nay, more than that, have had the dominion of the cities that lie round about us, and this nearly for a hundred and twenty years together, until Pompeius Magnus. And when all the kings every where were conquered by the Romans, our ancestors were the only people who continued to be esteemed their confederates and friends, on account of their fidelity to them.[16]The truth of which still further appears by the present observation of Josephus, that these Egyptians had never, in all the past ages since Sesostris, had one day of liberty, no, not so much as to have been free from despotic power under any of the monarchies to that day. And all this bas been found equally true in the latter ages, under the Romans, Saracens, Mamelukes, and Turks, from the days of Josephus till the present ago also." + ], + [ + "\"But,\" says Apion, \"we Jews have not had any wonderful men amongst us, not any inventors of arts, nor any eminent for wisdom.\" He then enumerates Socrates, and Zeno, and Cleanthes, and some others of the same sort; and, after all, he adds himself to them, which is the most wonderful thing of all that he says, and pronounces Alexandria to be happy, because it hath such a citizen as he is in it; for he was the fittest man to be a witness to his own deserts, although he hath appeared to all others no better than a wicked mountebank, of a corrupt life and ill discourses; on which account one may justly pity Alexandria, if it should value itself upon such a citizen as he is. But as to our own men, we have had those who have been as deserving of commendation as any other whosoever, and such as have perused our Antiquities cannot be ignorant of them." + ], + [ + "As to the other things which he sets down as blameworthy, it may perhaps be the best way to let them pass without apology, that he may be allowed to be his own accuser, and the accuser of the rest of the Egyptians. However, he accuses us for sacrificing animals, and for abstaining from swine's flesh, and laughs at us for the circumcision of our privy members. Now as for our slaughter of tame animals for sacrifices, it is common to us and to all other men; but this Apion, by making it a crime to sacrifice them, demonstrates himself to be an Egyptian; for had he been either a Grecian or a Macedonian, [as he pretends to be,] he had not shown any uneasiness at it; for those people glory in sacrificing whole hecatombs to the gods, and make use of those sacrifices for feasting; and yet is not the world thereby rendered destitute of cattle, as Apion was afraid would come to pass. Yet if all men had followed the manners of the Egyptians, the world had certainly been made desolate as to mankind, but had been filled full of the wildest sort of brute beasts, which, because they suppose them to be gods, they carefully nourish. However, if any one should ask Apion which of the Egyptians he thinks to he the most wise and most pious of them all, he would certainly acknowledge the priests to be so; for the histories say that two things were originally committed to their care by their kings' injunctions, the worship of the gods, and the support of wisdom and philosophy. Accordingly, these priests are all circumcised, and abstain from swine's flesh; nor does any one of the other Egyptians assist them in slaying those sacrifices they offer to the gods. Apion was therefore quite blinded in his mind, when, for the sake of the Egyptians, he contrived to reproach us, and to accuse such others as not only make use of that conduct of life which he so much abuses, but have also taught other men to be circumcised, as says Herodotus; which makes me think that Apion is hereby justly punished for his casting such reproaches on the laws of his own country; for he was circumcised himself of necessity, on account of an ulcer in his privy member; and when he received no benefit by such circumcision, but his member became putrid, he died in great torment. Now men of good tempers ought to observe their own laws concerning religion accurately, and to persevere therein, but not presently to abuse the laws of other nations, while this Apion deserted his own laws, and told lies about ours. And this was the end of Apion's life, and this shall be the conclusion of our discourse about him." + ], + [ + "But now, since Apollonius Molo, and Lysimachus, and some others, write treatises about our lawgiver Moses, and about our laws, which are neither just nor true, and this partly out of ignorance, but chiefly out of ill-will to us, while they calumniate Moses as an impostor and deceiver, and pretend that our laws teach us wickedness, but nothing that is virtuous, I have a mind to discourse briefly, according to my ability, about our whole constitution of government, and about the particular branches of it. For I suppose it will thence become evident, that the laws we have given us are disposed after the best manner for the advancement of piety, for mutual communion with one another, for a general love of mankind, as also for justice, and for sustaining labors with fortitude, and for a contempt of death. And I beg of those that shall peruse this writing of mine, to read it without partiality; for it is not my purpose to write an encomium upon ourselves, but I shall esteem this as a most just apology for us, and taken from those our laws, according to which we lead our lives, against the many and the lying objections that have been made against us. Moreover, since this Apollonius does not do like Apion, and lay a continued accusation against us, but does it only by starts, and up and clown his discourse, while he sometimes reproaches us as atheists, and man-haters, and sometimes hits us in the teeth with our want of courage, and yet sometimes, on the contrary, accuses us of too great boldness and madness in our conduct; nay, he says that we are the weakest of all the barbarians, and that this is the reason why we are the only people who have made no improvements in human life; now I think I shall have then sufficiently disproved all these his allegations, when it shall appear that our laws enjoin the very reverse of what he says, and that we very carefully observe those laws ourselves. And if I he compelled to make mention of the laws of other nations, that are contrary to ours, those ought deservedly to thank themselves for it, who have pretended to depreciate our laws in comparison of their own; nor will there, I think, be any room after that for them to pretend either that we have no such laws ourselves, an epitome of which I will present to the reader, or that we do not, above all men, continue in the observation of them." + ], + [ + "To begin then a good way backward, I would advance this, in the first place, that those who have been admirers of good order, and of living under common laws, and who began to introduce them, may well have this testimony that they are better than other men, both for moderation and such virtue as is agreeable to nature. Indeed their endeavor was to have every thing they ordained believed to be very ancient, that they might not be thought to imitate others, but might appear to have delivered a regular way of living to others after them. Since then this is the case, the excellency of a legislator is seen in providing for the people's living after the best manner, and in prevailing with those that are to use the laws he ordains for them, to have a good opinion of them, and in obliging the multitude to persevere in them, and to make no changes in them, neither in prosperity nor adversity. Now I venture to say, that our legislator is the most ancient of all the legislators whom we have ally where heard of; for as for the Lycurguses, and Solons, and Zaleucus Locrensis, and all those legislators who are so admired by the Greeks, they seem to be of yesterday, if compared with our legislator, insomuch as the very name of a law was not so much as known in old times among the Grecians. Homer is a witness to the truth of this observation, who never uses that term in all his poems; for indeed there was then no such thing among them, but the multitude was governed by wise maxims, and by the injunctions of their king. It was also a long time that they continued in the use of these unwritten customs, although they were always changing them upon several occasions. But for our legislator, who was of so much greater antiquity than the rest, (as even those that speak against us upon all occasions do always confess,) he exhibited himself to the people as their best governor and counselor, and included in his legislation the entire conduct of their lives, and prevailed with them to receive it, and brought it so to pass, that those that were made acquainted with his laws did most carefully observe them." + ], + [ + "But let us consider his first and greatest work; for when it was resolved on by our forefathers to leave Egypt, and return to their own country, this Moses took the many tell thousands that were of the people, and saved them out of many desperate distresses, and brought them home in safety. And certainly it was here necessary to travel over a country without water, and full of sand, to overcome their enemies, and, during these battles, to preserve their children, and their wives, and their prey; on all which occasions he became an excellent general of an army, and a most prudent counselor, and one that took the truest care of them all; he also so brought it about, that the whole multitude depended upon him. And while he had them always obedient to what he enjoined, he made no manner of use of his authority for his own private advantage, which is the usual time when governors gain great powers to themselves, and pave the way for tyranny, and accustom the multitude to live very dissolutely; whereas, when our legislator was in so great authority, he, on the contrary, thought he ought to have regard to piety, and to show his great good-will to the people; and by this means he thought he might show the great degree of virtue that was in him, and might procure the most lasting security to those who had made him their governor. When he had therefore come to such a good resolution, and had performed such wonderful exploits, we had just reason to look upon ourselves as having him for a divine governor and counselor. And when he had first persuaded himself[17]This language, that Moses, \"persuaded himself\" that what he did was according to God's will, can mean no more, by Josephus's own constant notions elsewhere, than that he was \"firmly persuaded,\" that he had \"fully satisfied himself\" that so it was, viz. by the many revelations he had received from God, and the numerous miracles God had enabled him to work, as he both in these very two books against Apion, and in his Antiquities, most clearly and frequently assures us. This is further evident from several passages lower, where he affirms that Moses was no impostor nor deceiver, and where he assures that Moses's constitution of government was no other than a theocracy; and where he says they are to hope for deliverance out of their distresses by prayer to God, and that withal it was owing in part to this prophetic spirit of Moses that the Jews expected a resurrection from the dead. See almost as strange a use of the like words, \"to persuade God,\" Antiq. B. VI. ch. 5. sect. 6. that his actions and designs were agreeable to God's will, he thought it his duty to impress, above all things, that notion upon the multitude; for those who have once believed that God is the inspector of their lives, will not permit themselves in any sin. And this is the character of our legislator: he was no impostor, no deceiver, as his revilers say, though unjustly, but such a one as they brag Minos[18]That is, Moses really was, what the heathen legislators pretended to be, under a Divine direction; nor does it yet appear that these pretensions to a supernatural conduct, either in these legislators or oracles, were mere delusions of men without any demoniacal impressions, nor that Josephus took them so to be; as the ancientest and contemporary authors did still believe them to be supernatural. to have been among the Greeks, and other legislators after him; for some of them suppose that they had their laws from Jupiter, while Minos said that the revelation of his laws was to be referred to Apollo, and his oracle at Delphi, whether they really thought they were so derived, or supposed, however, that they could persuade the people easily that so it was. But which of these it was who made the best laws, and which had the greatest reason to believe that God was their author, it will be easy, upon comparing those laws themselves together, to determine; for it is time that we come to that point.[19]This whole very large passage is corrected by Dr. Hudson from Eusebius's citation of it, Prep. Evangel. viii. 8, which is here not a little different from the present MSS. of Josephus. Now there are innumerable differences in the particular customs and laws that are among all mankind, which a man may briefly reduce under the following heads: Some legislators have permitted their governments to be under monarchies, others put them under oligarchies, and others under a republican form; but our legislator had no regard to any of these forms, but he ordained our government to be what, by a strained expression, may be termed a Theocracy,[20]This expression itself, that \"Moses ordained the Jewish government to be a theocracy,\" may be illustrated by that parallel expression in the Antiquities, B. III. ch. 8. sect. 9, that \"Moses left it to God to be present at his sacrifices when he pleased; and when he pleased, to be absent.\" Both ways of speaking sound harsh in the ears of Jews and Christians, as do several others which Josephus uses to the heathens; but still they were not very improper in him, when he all along thought fit to accommodate himself, both in his Antiquities, and in these his books against Apion, all written for the use of the Greeks and Romans, to their notions and language, and this as far as ever truth would give him leave. Though it be very observable withal, that he never uses such expressions in his books of the War, written originally for the Jews beyond Euphrates, and in their language, in all these cases. However, Josephus directly supposes the Jewish settlement, under Moses, to be a Divine settlement, and indeed no other than a real theocracy. by ascribing the authority and the power to God, and by persuading all the people to have a regard to him, as the author of all the good things that were enjoyed either in common by all mankind, or by each one in particular, and of all that they themselves obtained by praying to him in their greatest difficulties. He informed them that it was impossible to escape God's observation, even in any of our outward actions, or in any of our inward thoughts. Moreover, he represented God as unbegotten,[21] These excellent accounts of the Divine attributes, and that God is not to be at all known in his essence, as also some other clear expressions about the resurrection of the dead, and the state of departed souls, etc., in this late work of Josephus, look more like the exalted notions of the Essens, or rather Ebionite Christians, than those of a mere Jew or Pharisee. The following large accounts also of the laws of Moses, seem to me to show a regard to the higher interpretations and improvements of Moses's laws, derived from Jesus Christ, than to the bare letter of them in the Old Testament, whence alone Josephus took them when he wrote his Antiquities; nor, as I think, can some of these laws, though generally excellent in their kind, be properly now found either in the copies of the Jewish Pentateuch, or in Philo, or in Josephus himself, before he became a Nazarene or Ebionite Christian; nor even all of them among the laws of catholic Christianity themselves. I desire, therefore, the learned reader to consider, whether some of these improvements or interpretations might not be peculiar to the Essens among the Jews, or rather to the Nazarenes or Ebionites among the Christians, though we have indeed but imperfect accounts of those Nazarenes or Ebionite Christians transmitted down to us at this day. and immutable, through all eternity, superior to all mortal conceptions in pulchritude; and, though known to us by his power, yet unknown to us as to his essence. I do not now explain how these notions of God are the sentiments of the wisest among the Grecians, and how they were taught them upon the principles that he afforded them. However, they testify, with great assurance, that these notions are just, and agreeable to the nature of God, and to his majesty; for Pythagoras, and Anaxagoras, and Plato, and the Stoic philosophers that succeeded them, and almost all the rest, are of the same sentiments, and had the same notions of the nature of God; yet durst not these men disclose those true notions to more than a few, because the body of the people were prejudiced with other opinions beforehand. But our legislator, who made his actions agree to his laws, did not only prevail with those that were his contemporaries to agree with these his notions, but so firmly imprinted this faith in God upon all their posterity, that it never could be removed. The reason why the constitution of this legislation was ever better directed to the utility of all than other legislations were, is this, that Moses did not make religion a part of virtue, but he saw and he ordained other virtues to be parts of religion; I mean justice, and fortitude, and temperance, and a universal agreement of the members of the community with one another; for all our actions and studies, and all our words, [in Moses's settlement,] have a reference to piety towards God; for he hath left none of these in suspense, or undetermined. For there are two ways of coining at any sort of learning and a moral conduct of life; the one is by instruction in words, the other by practical exercises. Now other lawgivers have separated these two ways in their opinions, and choosing one of those ways of instruction, or that which best pleased every one of them, neglected the other. Thus did the Lacedemonians and the Cretians teach by practical exercises, but not by words; while the Athenians, and almost all the other Grecians, made laws about what was to be done, or left undone, but had no regard to the exercising them thereto in practice." + ], + [ + "But for our legislator, he very carefully joined these two methods of instruction together; for he neither left these practical exercises to go on without verbal instruction, nor did he permit the hearing of the law to proceed without the exercises for practice; but beginning immediately from the earliest infancy, and the appointment of every one's diet, he left nothing of the very smallest consequence to be done at the pleasure and disposal of the person himself. Accordingly, he made a fixed rule of law what sorts of food they should abstain from, and what sorts they should make use of; as also, what communion they should have with others what great diligence they should use in their occupations, and what times of rest should be interposed, that, by living under that law as under a father and a master, we might be guilty of no sin, neither voluntary nor out of ignorance; for he did not suffer the guilt of ignorance to go on without punishment, but demonstrated the law to be the best and the most necessary instruction of all others, permitting the people to leave off their other employments, and to assemble together for the hearing of the law, and learning it exactly, and this not once or twice, or oftener, but every week; which thing all the other legislators seem to have neglected." + ], + [ + "And indeed the greatest part of mankind are so far from living according to their own laws, that they hardly know them; but when they have sinned, they learn from others that they have transgressed the law. Those also who are in the highest and principal posts of the government, confess they are not acquainted with those laws, and are obliged to take such persons for their assessors in public administrations as profess to have skill in those laws; but for our people, if any body do but ask any one of them about our laws, he will more readily tell them all than he will tell his own name, and this in consequence of our having learned them immediately as soon as ever we became sensible of any thing, and of our having them as it were engraven on our souls. Our transgressors of them are but few, and it is impossible, when any do offend, to escape punishment." + ], + [ + "And this very thing it is that principally creates such a wonderful agreement of minds amongst us all; for this entire agreement of ours in all our notions concerning God, and our having no difference in our course of life and manners, procures among us the most excellent concord of these our manners that is any where among mankind; for no other people but the Jews have avoided all discourses about God that any way contradict one another, which yet are frequent among other nations; and this is true not only among ordinary persons, according as every one is affected, but some of the philosophers have been insolent enough to indulge such contradictions, while some of them have undertaken to use such words as entirely take away the nature of God, as others of them have taken away his providence over mankind. Nor can any one perceive amongst us any difference in the conduct of our lives, but all our works are common to us all. We have one sort of discourse concerning God, which is conformable to our law, and affirms that he sees all things; as also we have but one way of speaking concerning the conduct of our lives, that all other things ought to have piety for their end; and this any body may hear from our women, and servants themselves." + ], + [ + "And, indeed, hence hath arisen that accusation which some make against us, that we have not produced men that have been the inventors of new operations, or of new ways of speaking; for others think it a fine thing to persevere in nothing that has been delivered down from their forefathers, and these testify it to be an instance of the sharpest wisdom when these men venture to transgress those traditions; whereas we, on the contrary, suppose it to be our only wisdom and virtue to admit no actions nor supposals that are contrary to our original laws; which procedure of ours is a just and sure sign that our law is admirably constituted; for such laws as are not thus well made are convicted upon trial to want amendment." + ], + [ + "But while we are ourselves persuaded that our law was made agreeably to the will of God, it would be impious for us not to observe the same; for what is there in it that any body would change? and what can be invented that is better? or what can we take out of other people's laws that will exceed it? Perhaps some would have the entire settlement of our government altered. And where shall we find a better or more righteous constitution than ours, while this makes us esteem God to be the Governor of the universe, and permits the priests in general to be the administrators of the principal affairs, and withal intrusts the government over the other priests to the chief high priest himself? which priests our legislator, at their first appointment, did not advance to that dignity for their riches, or any abundance of other possessions, or any plenty they had as the gifts of fortune; but he intrusted the principal management of Divine worship to those that exceeded others in an ability to persuade men, and in prudence of conduct. These men had the main care of the law and of the other parts of the people's conduct committed to them; for they were the priests who were ordained to be the inspectors of all, and the judges in doubtful cases, and the punishers of those that were condemned to suffer punishment." + ], + [ + "What form of government then can be more holy than this? what more worthy kind of worship can be paid to God than we pay, where the entire body of the people are prepared for religion, where an extraordinary degree of care is required in the priests, and where the whole polity is so ordered as if it were a certain religious solemnity? For what things foreigners, when they solemnize such festivals, are not able to observe for a few days' time, and call them Mysteries and Sacred Ceremonies, we observe with great pleasure and an unshaken resolution during our whole lives. What are the things then that we are commanded or forbidden? They are simple, and easily known. The first command is concerning God, and affirms that God contains all things, and is a Being every way perfect and happy, self-sufficient, and supplying all other beings; the beginning, the middle, and the end of all things. He is manifest in his works and benefits, and more conspicuous than any other being whatsoever; but as to his form and magnitude, he is most obscure. All materials, let them be ever so costly, are unworthy to compose an image for him, and all arts are unartful to express the notion we ought to have of him. We can neither see nor think of any thing like him, nor is it agreeable to piety to form a resemblance of him. We see his works, the light, the heaven, the earth, the sun and the moon, the waters, the generations of animals, the productions of fruits. These things hath God made, not with hands, nor with labor, nor as wanting the assistance of any to cooperate with him; but as his will resolved they should be made and be good also, they were made and became good immediately. All men ought to follow this Being, and to worship him in the exercise of virtue; for this way of worship of God is the most holy of all others." + ], + [ + "There ought also to be but one temple for one God; for likeness is the constant foundation of agreement. This temple ought to be common to all men, because he is the common God of all men. High priests are to be continually about his worship, over whom he that is the first by his birth is to be their ruler perpetually. His business must be to offer sacrifices to God, together with those priests that are joined with him, to see that the laws be observed, to determine controversies, and to punish those that are convicted of injustice; while he that does not submit to him shall be subject to the same punishment, as if he had been guilty of impiety towards God himself. When we offer sacrifices to him, we do it not in order to surfeit ourselves, or to be drunken; for such excesses are against the will of God, and would be an occasion of injuries and of luxury; but by keeping ourselves sober, orderly, and ready for our other occupations, and being more temperate than others. And for our duty at the sacrifices[22]We may here observe how known a thing it was among the Jews and heathens, in this and many other instances, that sacrifices were still accompanied with prayers; whence most probably came those phrases of \"the sacrifice of prayer, the sacrifice of praise, the sacrifice of thanksgiving.\" However, those ancient forms used at sacrifices are now generally lost, to the no small damage of true religion. It is here also exceeding remarkable, that although the temple at Jerusalem was built as the only place where the whole nation of the Jews were to offer their sacrifices, yet is there no mention of the \"sacrifices\" themselves, but of \"prayers\" only, in Solomon's long and famous form of devotion at its dedication, 1 Kings 8.; 2 Chronicles 6. See also many passages cited in the Apostolical Constitutions, VII. 37, and Of the War, above, B. VII. ch. 5. sect. 6. themselves, we ought, in the first place, to pray for the common welfare of all, and after that for our own; for we are made for fellowship one with another, and he who prefers the common good before what is peculiar to himself is above all acceptable to God. And let our prayers and supplications be made humbly to God, not [so much] that he would give us what is good, (for he hath already given that of his own accord, and hath proposed the same publicly to all,) as that we may duly receive it, and when we have received it, may preserve it. Now the law has appointed several purifications at our sacrifices, whereby we are cleansed after a funeral, after what sometimes happens to us in bed, and after accompanying with our wives, and upon many other occasions, which it would be too long now to set down. And this is our doctrine concerning God and his worship, and is the same that the law appoints for our practice." + ], + [ + "But, then, what are our laws about marriage? That law owns no other mixture of sexes but that which nature hath appointed, of a man with his wife, and that this be used only for the procreation of children. But it abhors the mixture of a male with a male; and if any one do that, death is its punishment. It commands us also, when we marry, not to have regard to portion, nor to take a woman by violence, nor to persuade her deceitfully and knavishly; but to demand her in marriage of him who hath power to dispose of her, and is fit to give her away by the nearness of his kindred; for, says the Scripture, \"A woman is inferior to her husband in all things\".[23]This text is no where in our present copies of the Old Testament. Let her, therefore, be obedient to him; not so that he should abuse her, but that she may acknowledge her duty to her husband; for God hath given the authority to the husband. A husband, therefore, is to lie only with his wife whom he hath married; but to have to do with another man's wife is a wicked thing, which, if any one ventures upon, death is inevitably his punishment: no more can he avoid the same who forces a virgin betrothed to another man, or entices another man's wife. The law, moreover, enjoins us to bring up all our offspring, and forbids women to cause abortion of what is begotten, or to destroy it afterward; and if any woman appears to have so done, she will be a murderer of her child, by destroying a living creature, and diminishing human kind; if any one, therefore, proceeds to such fornication or murder, he cannot be clean. Moreover, the law enjoins, that after the man and wife have lain together in a regular way, they shall bathe themselves; for there is a defilement contracted thereby, both in soul and body, as if they had gone into another country; for indeed the soul, by being united to the body, is subject to miseries, and is not freed therefrom again but by death; on which account the law requires this purification to be entirely performed." + ], + [ + "Nay, indeed, the law does not permit us to make festivals at the births of our children, and thereby afford occasion of drinking to excess; but it ordains that the very beginning of our education should be immediately directed to sobriety. It also commands us to bring those children up in learning, and to exercise them in the laws, and make them acquainted with the acts of their predecessors, in order to their imitation of them, and that they might be nourished up in the laws from their infancy, and might neither transgress them, nor have any pretense for their ignorance of them." + ], + [ + "Our law hath also taken care of the decent burial of the dead, but without any extravagant expenses for their funerals, and without the erection of any illustrious monuments for them; but hath ordered that their nearest relations should perform their obsequies; and hath showed it to be regular, that all who pass by when any one is buried should accompany the funeral, and join in the lamentation. It also ordains that the house and its inhabitants should be purified after the funeral is over, that every one may thence learn to keep at a great distance from the thoughts of being pure, if he hath been once guilty of murder." + ], + [ + "The law ordains also, that parents should be honored immediately after God himself, and delivers that son who does not requite them for the benefits he hath received from them, but is deficient on any such occasion, to be stoned. It also says that the young men should pay due respect to every elder, since God is the eldest of all beings. It does not give leave to conceal any thing from our friends, because that is not true friendship which will not commit all things to their fidelity: it also forbids the revelation of secrets, even though an enmity arise between them. If any judge takes bribes, his punishment is death: he that overlooks one that offers him a petition, and this when he is able to relieve him, he is a guilty person. What is not by any one intrusted to another ought not to be required back again. No one is to touch another's goods. He that lends money must not demand usury for its loan. These, and many more of the like sort, are the rules that unite us in the bands of society one with another." + ], + [ + "It will be also worth our while to see what equity our legislator would have us exercise in our intercourse with strangers; for it will thence appear that he made the best provision he possibly could, both that we should not dissolve our own constitution, nor show any envious mind towards those that would cultivate a friendship with us. Accordingly, our legislator admits all those that have a mind to observe our laws so to do; and this after a friendly manner, as esteeming that a true union which not only extends to our own stock, but to those that would live after the same manner with us; yet does he not allow those that come to us by accident only to be admitted into communion with us." + ], + [ + "However, there are other things which our legislator ordained for us beforehand, which of necessity we ought to do in common to all men; as to afford fire, and water, and food to such as want it; to show them the roads; not to let any one lie unburied. He also would have us treat those that are esteemed our enemies with moderation; for he doth not allow us to set their country on fire, nor permit us to cut down those trees that bear fruit; nay, further, he forbids us to spoil those that have been slain in war. He hath also provided for such as are taken captive, that they may not be injured, and especially that the women may not be abused. Indeed he hath taught us gentleness and humanity so effectually, that he hath not despised the care of brute beasts, by permitting no other than a regular use of them, and forbidding any other; and if any of them come to our houses, like supplicants, we are forbidden to slay them; nor may we kill the dams, together with their young ones; but we are obliged, even in an enemy's country, to spare and not kill those creatures that labor for mankind. Thus hath our lawgiver contrived to teach us an equitable conduct every way, by using us to such laws as instruct us therein; while at the same time he hath ordained that such as break these laws should be punished, without the allowance of any excuse whatsoever." + ], + [ + "Now the greatest part of offenses with us are capital; as if any one be guilty of adultery; if any one force a virgin; if any one be so impudent as to attempt sodomy with a male; or if, upon another's making an attempt upon him, he submits to be so used. There is also a law for slaves of the like nature, that can never be avoided. Moreover, if any one cheats another in measures or weights, or makes a knavish bargain and sale, in order to cheat another; if any one steals what belongs to another, and takes what he never deposited; all these have punishments allotted them; not such as are met with among other nations, but more severe ones. And as for attempts of unjust behavior towards parents, or for impiety against God, though they be not actually accomplished, the offenders are destroyed immediately. However, the reward for such as live exactly according to the laws is not silver or gold; it is not a garland of olive branches or of small age, nor any such public sign of commendation; but every good man hath his own conscience bearing witness to himself, and by virtue of our legislator's prophetic spirit, and of the firm security God himself affords such a one, he believes that God hath made this grant to those that observe these laws, even though they be obliged readily to die for them, that they shall come into being again, and at a certain revolution of things shall receive a better life than they had enjoyed before. Nor would I venture to write thus at this time, were it not well known to all by our actions that many of our people have many a time bravely resolved to endure any sufferings, rather than speak one word against our law." + ], + [ + "Nay, indeed, in case it had so fallen out, that our nation had not been so thoroughly known among all men as they are, and our voluntary submission to our laws had not been so open and manifest as it is, but that somebody had pretended to have written these laws himself, and had read them to the Greeks, or had pretended that he had met with men out of the limits of the known world, that had such reverent notions of God, and had continued a long time in the firm observance of such laws as ours, I cannot but suppose that all men would admire them on a reflection upon the frequent changes they had therein been themselves subject to; and this while those that have attempted to write somewhat of the same kind for politic government, and for laws, are accused as composing monstrous things, and are said to have undertaken an impossible task upon them. And here I will say nothing of those other philosophers who have undertaken any thing of this nature in their writings. But even Plato himself, who is so admired by the Greeks on account of that gravity in his manners, and force in his words, and that ability he had to persuade men beyond all other philosophers, is little better than laughed at and exposed to ridicule on that account, by those that pretend to sagacity in political affairs; although he that shall diligently peruse his writings will find his precepts to be somewhat gentle, and pretty near to the customs of the generality of mankind. Nay, Plato himself confesseth that it is not safe to publish the true notion concerning God among the ignorant multitude. Yet do some men look upon Plato's discourses as no better than certain idle words set off with great artifice. However, they admire Lycurgus as the principal lawgiver, and all men celebrate Sparta for having continued in the firm observance of his laws for a very long time. So far then we have gained, that it is to be confessed a mark of virtue to submit to laws.[24]It may not be amiss to set down here a very remarkable testimony of the great philosopher Cicero, as to the preference of \"laws to philosophy: — I will,\" says he, \"boldly declare my opinion, though the whole world be offended at it. I prefer this little book of the Twelve Tables alone to all the volumes of the philosophers. I find it to be not only of more weight,' but also much more useful.\" — Oratore. But then let such as admire this in the Lacedemonians compare that duration of theirs with more than two thousand years which our political government hath continued; and let them further consider, that though the Lacedemonians did seem to observe their laws exactly while they enjoyed their liberty, yet that when they underwent a change of their fortune, they forgot almost all those laws; while we, having been under ten thousand changes in our fortune by the changes that happened among the kings of Asia, have never betrayed our laws under the most pressing distresses we have been in; nor have we neglected them either out of sloth or for a livelihood.[25] we have observed our times of rest, and sorts of food allowed us [during our distresses]. If any one will consider it, the difficulties and labors laid upon us have been greater than what appears to have been borne by the Lacedemonian fortitude, while they neither ploughed their land, nor exercised any trades, but lived in their own city, free from all such pains-taking, in the enjoyment of plenty, and using such exercises as might improve their bodies, while they made use of other men as their servants for all the necessaries of life, and had their food prepared for them by the others; and these good and humane actions they do for no other purpose but this, that by their actions and their sufferings they may be able to conquer all those against whom they make war. I need not add this, that they have not been fully able to observe their laws; for not only a few single persons, but multitudes of them, have in heaps neglected those laws, and have delivered themselves, together with their arms, into the hands of their enemies." + ], + [ + "Now as for ourselves, I venture to say that no one can tell of so many; nay, not of more than one or two that have betrayed our laws, no, not out of fear of death itself; I do not mean such an easy death as happens in battles, but that which comes with bodily torments, and seems to be the severest kind of death of all others. Now I think those that have conquered us have put us to such deaths, not out of their hatred to us when they had subdued us, but rather out of their desire of seeing a surprising sight, which is this, whether there be such men in the world who believe that no evil is to them so great as to be compelled to do or to speak any thing contrary to their own laws. Nor ought men to wonder at us, if we are more courageous in dying for our laws than all other men are; for other men do not easily submit to the easier things in which we are instituted; I mean working with our hands, and eating but little, and being contented to eat and drink, not at random, or at every one's pleasure, or being under inviolable rules in lying with our wives, in magnificent furniture, and again in the observation of our times of rest; while those that can use their swords in war, and can put their enemies to flight when they attack them, cannot bear to submit to such laws about their way of living: whereas our being accustomed willingly to submit to laws in these instances, renders us fit to show our fortitude upon other occasions also." + ], + [ + "Yet do the Lysimachi and the Molones, and some other writers, (unskillful sophists as they are, and the deceivers of young men,) reproach us as the vilest of all mankind. Now I have no mind to make an inquiry into the laws of other nations; for the custom of our country is to keep our own laws, but not to bring accusations against the laws of others. And indeed our legislator hath expressly forbidden us to laugh at and revile those that are esteemed gods by other people? on account of the very name of God ascribed to them. But since our antagonists think to run us down upon the comparison of their religion and ours, it is not possible to keep silence here, especially while what I shall say to confute these men will not be now first said, but hath been already said by many, and these of the highest reputation also; for who is there among those that have been admired among the Greeks for wisdom, who hath not greatly blamed both the most famous poets, and most celebrated legislators, for spreading such notions originally among the body of the people concerning the gods? such as these, that they may be allowed to be as numerous as they have a mind to have them; that they are begotten one by another, and that after all the kinds of generation you can imagine. They also distinguish them in their places and ways of living as they would distinguish several sorts of animals; as some to be under the earth; as some to be in the sea; and the ancientest of them all to be bound in hell; and for those to whom they have allotted heaven, they have set over them one, who in title is their father, but in his actions a tyrant and a lord; whence it came to pass that his wife, and brother, and daughter (which daughter he brought forth from his own head) made a conspiracy against him to seize upon him and confine hint, as he had himself seized upon and confined his own father before." + ], + [ + "And justly have the wisest men thought these notions deserved severe rebukes; they also laugh at them for determining that we ought to believe some of the gods to be beardless and young, and others of them to be old, and to have beards accordingly; that some are set to trades; that one god is a smith, and another goddess is a weaver; that one god is a warrior, and fights with men; that some of them are harpers, or delight in archery; and besides, that mutual seditions arise among them, and that they quarrel about men, and this so far, that they not only lay hands upon one another, but that they are wounded by men, and lament, and take on for such their afflictions. But what is the grossest of all in point of lasciviousness, are those unbounded lusts ascribed to almost all of them, and their amours; which how can it be other than a most absurd supposal, especially when it reaches to the male gods, and to the female goddesses also? Moreover, the chief of all their gods, and their first father himself, overlooks those goddesses whom he hath deluded and begotten with child, and suffers them to be kept in prison, or drowned in the sea. He is also so bound up by fate, that he cannot save his own offspring, nor can he bear their deaths without shedding of tears. These are fine things indeed! as are the rest that follow. Adulteries truly are so impudently looked on in heaven by the gods, that some of them have confessed they envied those that were found in the very act. And why should they not do so, when the eldest of them, who is their king also, hath not been able to restrain himself in the violence of his lust, from lying with his wife, so long as they might get into their bedchamber? Now some of the gods are servants to men, and will sometimes be builders for a reward, and sometimes will be shepherds; while others of them, like malefactors, are bound in a prison of brass. And what sober person is there who would not be provoked at such stories, and rebuke those that forged them, and condemn the great silliness of those that admit them for true? Nay, others there are that have advanced a certain timorousness and fear, as also madness and fraud, and any other of the vilest passions, into the nature and form of gods, and have persuaded whole cities to offer sacrifices to the better sort of them; on which account they have been absolutely forced to esteem some gods as the givers of good things, and to call others of them averters of evil. They also endeavor to move them, as they would the vilest of men, by gifts and presents, as looking for nothing else than to receive some great mischief from them, unless they pay them such wages." + ], + [ + "Wherefore it deserves our inquiry what should be the occasion of this unjust management, and of these scandals about the Deity. And truly I suppose it to be derived from the imperfect knowledge the heathen legislators had at first of the true nature of God; nor did they explain to the people even so far as they did comprehend of it: nor did they compose the other parts of their political settlements according to it, but omitted it as a thing of very little consequence, and gave leave both to the poets to introduce what gods they pleased, and those subject to all sorts of passions, and to the orators to procure political decrees from the people for the admission of such foreign gods as they thought proper. The painters also, and statuaries of Greece, had herein great power, as each of them could contrive a shape [proper for a god]; the one to be formed out of clay, and the other by making a bare picture of such a one. But those workmen that were principally admired, had the use of ivory and of gold as the constant materials for their new statues [whereby it comes to pass that some temples are quite deserted, while others are in great esteem, and adorned with all the rites of all kinds of purification]. Besides this, the first gods, who have long flourished in the honors done them, are now grown old [while those that flourished after them are come in their room as a second rank, that I may speak the most honorably of them I can]: nay, certain other gods there are who are newly introduced, and newly worshipped [as we, by way of digression, have said already, and yet have left their places of worship desolate]; and for their temples, some of them are already left desolate, and others are built anew, according to the pleasure of men; whereas they ought to have their opinion about God, and that worship which is due to him, always and immutably the same." + ], + [ + "But now, this Apollonius Molo was one of these foolish and proud men. However, nothing that I have said was unknown to those that were real philosophers among the Greeks, nor were they unacquainted with those frigid pretensions of allegories [which had been alleged for such things]; on which account they justly despised them, but have still agreed with us as to the true and becoming notions of God; whence it was that Plato would not have political settlements admit to of any one of the other poets, and dismisses even Homer himself, with a garland on his head, and with ointment poured upon him, and this because he should not destroy the right notions of God with his fables. Nay, Plato principally imitated our legislator in this point, that he enjoined his citizens to have he main regard to this precept, \"That every one of them should learn their laws accurately.\" He also ordained, that they should not admit of foreigners intermixing with their own people at random; and provided that the commonwealth should keep itself pure, and consist of such only as persevered in their own laws. Apollonius Molo did no way consider this, when he made it one branch of his accusation against us, that we do not admit of such as have different notions about God, nor will we have fellowship with those that choose to observe a way of living different from ourselves, yet is not this method peculiar to us, but common to all other men; not among the ordinary Grecians only, but among such of those Grecians as are of the greatest reputation among them. Moreover, the Lacedemonians continued in their way of expelling foreigners, and would not indeed give leave to their own people to travel abroad, as suspecting that those two things would introduce a dissolution of their own laws: and perhaps there may be some reason to blame the rigid severity of the Lacedemonians, for they bestowed the privilege of their city on no foreigners, nor indeed would give leave to them to stay among them; whereas we, though we do not think fit to imitate other institutions, yet do we willingly admit of those that desire to partake of ours, which, I think, I may reckon to be a plain indication of our humanity, and at the same time of our magnanimity also." + ], + [ + "But I shall say no more of the Lacedemonians. As for the Athenians, who glory in having made their city to be common to all men, what their behavior was Apollonius did not know, while they punished those that did but speak one word contrary to the laws about the gods, without any mercy; for on what other account was it that Socrates was put to death by them? For certainly he neither betrayed their city to its enemies, nor was he guilty of any sacrilege with regard to any of their temples; but it was on this account, that he swore certain new oaths[26]See what those novel oaths were in Dr. Hudson's note, viz. to swear by an oak, by a goat, and by a dog, as also by a gander, as say Philostratus and others. This swearing strange oaths was also forbidden by the Tyrians, B. I. sect. 22, as Spanheim here notes. and that he affirmed either in earnest, or, as some say, only in jest, that a certain demon used to make signs to him [what he should not do]. For these reasons he was condemned to drink poison, and kill himself. His accuser also complained that he corrupted the young men, by inducing them to despise the political settlement and laws of their city: and thus was Socrates, the citizen of Athens, punished. There was also Anaxagoras, who, although he was of Clazomente, was within a few suffrages of being condemned to die, because he said the sun, which the Athenians thought to be a god, was a ball of fire. They also made this public proclamation,\" That they would give a talent to any one who would kill Diagoras of Melos,\" because it was reported of him that he laughed at their mysteries. Protagoras also, who was thought to have written somewhat that was not owned for truth by the Athenians about the gods, had been seized upon, and put to death, if he had not fled away immediately. Nor need we at all wonder that they thus treated such considerable men, when they did not spare even women also; for they very lately slew a certain priestess, because she was accused by somebody that she initiated people into the worship of strange gods, it having been forbidden so to do by one of their laws; and a capital punishment had been decreed to such as introduced a strange god; it being manifest, that they who make use of such a law do not believe those of other nations to be really gods, otherwise they had not envied themselves the advantage of more gods than they already had. And this was the happy administration of the affairs of the Athenians! Now as to the Scythians, they take a pleasure in killing men, and differ but little from brute beasts; yet do they think it reasonable to have their institutions observed. They also slew Anacharsis, a person greatly admired for his wisdom among the Greeks, when he returned to them, because he appeared to come fraught with Grecian customs. One may also find many to have been punished among the Persians, on the very same account. And to be sure Apollonius was greatly pleased with the laws of the Persians, and was an admirer of them, because the Greeks enjoyed the advantage of their courage, and had the very same opinion about the gods which they had. This last was exemplified in the temples which they burnt, and their courage in coming, and almost entirely enslaving the Grecians. However, Apollonius has imitated all the Persian institutions, and that by his offering violence to other men's wives, and gelding his own sons. Now, with us, it is a capital crime, if any one does thus abuse even a brute beast; and as for us, neither hath the fear of our governors, nor a desire of following what other nations have in so great esteem, been able to withdraw us from our own laws; nor have we exerted our courage in raising up wars to increase our wealth, but only for the observation of our laws; and when we with patience bear other losses, yet when any persons would compel us to break our laws, then it is that we choose to go to war, though it be beyond our ability to pursue it, and bear the greatest calamities to the last with much fortitude. And, indeed, what reason can there be why we should desire to imitate the laws of other nations, while we see they are not observed by their own legislators[27]Why Josephus here should blame some heathen legislators, when they allowed so easy a composition for simple fornication, as an obligation to marry the virgin that was corrupted, is hard to say, seeing he had himself truly informed us that it was a law of the Jews, Antiq. B. IV. ch. 8. sect. 23, as it is the law of Christianity also: see Horeb Covenant, p. 61. I am almost ready to suspect that, for, we should here read, and that corrupting wedlock, or other men's wives, is the crime for which these heathens wickedly allowed this composition in money. And why do not the Lacedemonians think of abolishing that form of their government which suffers them not to associate with any others, as well as their contempt of matrimony? And why do not the Eleans and Thebans abolish that unnatural and impudent lust, which makes them lie with males? For they will not show a sufficient sign of their repentance of what they of old thought to be very excellent, and very advantageous in their practices, unless they entirely avoid all such actions for the time to come: nay, such things are inserted into the body of their laws, and had once such a power among the Greeks, that they ascribed these sodomitical practices to the gods themselves, as a part of their good character; and indeed it was according to the same manner that the gods married their own sisters. This the Greeks contrived as an apology for their own absurd and unnatural pleasures." + ], + [ + "I omit to speak concerning punishments, and how many ways of escaping them the greatest part of the legislators have afforded malefactors, by ordaining that, for adulteries, fines in money should be allowed, and for corrupting[28] Or \"for corrupting other men's wives the same allowance.\" [virgins] they need only marry them as also what excuses they may have in denying the facts, if any one attempts to inquire into them; for amongst most other nations it is a studied art how men may transgress their laws; but no such thing is permitted amongst us; for though we be deprived of our wealth, of our cities, or of the other advantages we have, our law continues immortal; nor can any Jew go so far from his own country, nor be so aftrighted at the severest lord, as not to be more aftrighted at the law than at him. If, therefore, this be the disposition we are under, with regard to the excellency of our laws, let our enemies make us this concession, that our laws are most excellent; and if still they imagine, that though we so firmly adhere to them, yet are they bad laws notwithstanding, what penalties then do they deserve to undergo who do not observe their own laws, which they esteem so far superior to them? Whereas, therefore, length of time is esteemed to be the truest touchstone in all cases, I would make that a testimonial of the excellency of our laws, and of that belief thereby delivered to us concerning God. For as there hath been a very long time for this comparison, if any one will but compare its duration with the duration of the laws made by other legislators, he will find our legislator to have been the ancientest of them all." + ], + [ + "We have already demonstrated that our laws have been such as have always inspired admiration and imitation into all other men; nay, the earliest Grecian philosophers, though in appearance they observed the laws of their own countries, yet did they, in their actions, and their philosophic doctrines, follow our legislator, and instructed men to live sparingly, and to have friendly communication one with another. Nay, further, the multitude of mankind itself have had a great inclination of a long time to follow our religious observances; for there is not any city of the Grecians, nor any of the barbarians, nor any nation whatsoever, whither our custom of resting on the seventh day hath not come, and by which our fasts and lighting up lamps, and many of our prohibitions as to our food, are not observed; they also endeavor to imitate our mutual concord with one another, and the charitable distribution of our goods, and our diligence in our trades, and our fortitude in undergoing the distresses we are in, on account of our laws; and, what is here matter of the greatest admiration, our law hath no bait of pleasure to allure men to it, but it prevails by its own force; and as God himself pervades all the world, so hath our law passed through all the world also. So that if any one will but reflect on his own country, and his own family, he will have reason to give credit to what I say. It is therefore but just, either to condemn all mankind of indulging a wicked disposition, when they have been so desirous of imitating laws that are to them foreign and evil in themselves, rather than following laws of their own that are of a better character, or else our accusers must leave off their spite against us. Nor are we guilty of any envious behavior towards them, when we honor our own legislator, and believe what he, by his prophetic authority, hath taught us concerning God. For though we should not be able ourselves to understand the excellency of our own laws, yet would the great multitude of those that desire to imitate them, justify us, in greatly valuing ourselves upon them." + ], + [ + "But as for the [distinct] political laws by which we are governed, I have delivered them accurately in my books of Antiquities; and have only mentioned them now, so far as was necessary to my present purpose, without proposing to myself either to blame the laws of other nations, or to make an encomium upon our own; but in order to convict those that have written about us unjustly, and in an impudent affectation of disguising the truth. And now I think I have sufficiently completed what I proposed in writing these books. For whereas our accusers have pretended that our nation are a people of very late original, I have demonstrated that they are exceeding ancient; for I have produced as witnesses thereto many ancient writers, who have made mention of us in their books, while they had said that no such writer had so done. Moreover, they had said that we were sprung from the Egyptians, while I have proved that we came from another country into Egypt: while they had told lies of us, as if we were expelled thence on account of diseases on our bodies, it has appeared, on the contrary, that we returned to our country by our own choice, and with sound and strong bodies. Those accusers reproached our legislator as a vile fellow; whereas God in old time bare witness to his virtuous conduct; and since that testimony of God, time itself hath been discovered to have borne witness to the same thing." + ], + [ + "As to the laws themselves, more words are unnecessary, for they are visible in their own nature, and appear to teach not impiety, but the truest piety in the world. They do not make men hate one another, but encourage people to communicate what they have to one another freely; they are enemies to injustice, they take care of righteousness, they banish idleness and expensive living, and instruct men to be content with what they have, and to be laborious in their calling; they forbid men to make war from a desire of getting more, but make men courageous in defending the laws; they are inexorable in punishing malefactors; they admit no sophistry of words, but are always established by actions themselves, which actions we ever propose as surer demonstrations than what is contained in writing only: on which account I am so bold as to say that we are become the teachers of other men, in the greatest number of things, and those of the most excellent nature only; for what is more excellent than inviolable piety? what is more just than submission to laws? and what is more advantageous than mutual love and concord? and this so far that we are to be neither divided by calamities, nor to become injurious and seditious in prosperity; but to contemn death when we are in war, and in peace to apply ourselves to our mechanical occupations, or to our tillage of the ground; while we in all things and all ways are satisfied that God is the inspector and governor of our actions. If these precepts had either been written at first, or more exactly kept by any others before us, we should have owed them thanks as disciples owe to their masters; but if it be visible that we have made use of them more than any other men, and if we have demonstrated that the original invention of them is our own, let the Apions, and the Molons, with all the rest of those that delight in lies and reproaches, stand confuted; but let this and the foregoing book be dedicated to thee, Epaphroditus, who art so great a lover of truth, and by thy means to those that have been in like manner desirous to be acquainted with the affairs of our nation." + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Book", + "Chapter", + "Paragraph" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Josephus/Against Apion/English/merged.json b/json/Second Temple/Josephus/Against Apion/English/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..b796c8e53cec5478d8ce0433597d0735a77cdd8b --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Josephus/Against Apion/English/merged.json @@ -0,0 +1,264 @@ +{ + "title": "Against Apion", + "language": "en", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Against_Apion", + "text": [ + [ + [ + "Against Apion[1]\t This first book has a wrong title. It is not written against Apion, as is the first part of the second book, but against those Greeks in general who would not believe Josephus's former accounts of the very ancient state of the Jewish nation, in his 20 books of Antiquities; and particularly against Agatharelddes, Manetho, Cheremon, and Lysimachus. it is one of the most learned, excellent, and useful books of all antiquity; and upon Jerome's perusal of this and the following book, he declares that it seems to him a miraculous thing \"how one that was a Hebrew, who had been from his infancy instructed in sacred learning, should be able to pronounce such a number of testimonies out of profane authors, as if he had read over all the Grecian libraries,\" Epist. 8. ad Magnum; and the learned Jew, Manasseh-Ben-Israel, esteemed these two books so excellent, as to translate them into the Hebrew; this we learn from his own catalogue of his works, which I have seen. As to the time and place when and where these two books were written, the learned have not hitherto been able to determine them any further than that they were written some time after his Antiquities, or some time after A.D. 93; which indeed is too obvious at their entrance to be overlooked by even a careless peruser, they being directly intended against those that would not believe what he had advanced in those books con-the great of the Jewish nation As to the place, they all imagine that these two books were written where the former were, I mean at Rome; and I confess that I myself believed both those determinations, till I came to finish my notes upon these books, when I met with plain indications that they were written not at Rome, but in Judea, and this after the third of Trajan, or A.D. 100. ", + "I SUPPOSE that by my books of the Antiquity of the Jews, most excellent Epaphroditus,[2] Take Dr. Hudson's note here, which as it justly contradicts the common opinion that Josephus either died under Domitian, or at least wrote nothing later than his days, so does it perfectly agree to my own determination, from Justus of Tiberias, that he wrote or finished his own Life after the third of Trajan, or A.D. 100. To which Noldius also agrees, de Herod, No. 383 [Epaphroditus]. \"Since Florius Josephus,\" says Dr. Hudson, \"wrote [or finished] his books of Antiquities on the thirteenth of Domitian, [A.D. 93,] and after that wrote the Memoirs of his own Life, as an appendix to the books of Antiquities, and at last his two books against Apion, and yet dedicated all those writings to Epaphroditus; he can hardly be that Epaphroditus who was formerly secretary to Nero, and was slain on the fourteenth [or fifteenth] of Domitian, after he had been for a good while in banishment; but another Epaphroditas, a freed-man, and procurator of Trajan, as says Grotius on Luke 1:3. have made it evident to those who peruse them, that our Jewish nation is of very great antiquity, and had a distinct subsistence of its own originally; as also, I have therein declared how we came to inhabit this country wherein we now live. Those Antiquities contain the history of five thousand years, and are taken out of our sacred books, but are translated by me into the Greek tongue. However, since I observe a considerable number of people giving ear to the reproaches that are laid against us by those who bear ill-will to us, and will not believe what I have written concerning the antiquity of our nation, while they take it for a plain sign that our nation is of a late date, because they are not so much as vouchsafed a bare mention by the most famous historiographers among the Grecians. I therefore have thought myself under an obligation to write somewhat briefly about these subjects, in order to convict those that reproach us of spite and voluntary falsehood, and to correct the ignorance of others, and withal to instruct all those who are desirous of knowing the truth of what great antiquity we really are. As for the witnesses whom I shall produce for the proof of what I say, they shall be such as are esteemed to be of the greatest reputation for truth, and the most skillful in the knowledge of all antiquity by the Greeks themselves. I will also show, that those who have written so reproachfully and falsely about us are to be convicted by what they have written themselves to the contrary. I shall also endeavor to give an account of the reasons why it hath so happened, that there have not been a great number of Greeks who have made mention of our nation in their histories. I will, however, bring those Grecians to light who have not omitted such our history, for the sake of those that either do not know them, or pretend not to know them already." + ], + [ + "And now, in the first place, I cannot but greatly wonder at those men, who suppose that we must attend to none but Grecians, when we are inquiring about the most ancient facts, and must inform ourselves of their truth from them only, while we must not believe ourselves nor other men; for I am convinced that the very reverse is the truth of the case. I mean this, - if we will not be led by vain opinions, but will make inquiry after truth from facts themselves; for they will find that almost all which concerns the Greeks happened not long ago; nay, one may say, is of yesterday only. I speak of the building of their cities, the inventions of their arts, and the description of their laws; and as for their care about the writing down of their histories, it is very near the last thing they set about. However, they acknowledge themselves so far, that they were the Egyptians, the Chaldeans, and the Phoenicians (for I will not now reckon ourselves among them) that have preserved the memorials of the most ancient and most lasting traditions of mankind; for almost all these nations inhabit such countries as are least subject to destruction from the world about them; and these also have taken especial care to have nothing omitted of what was [remarkably] done among them; but their history was esteemed sacred, and put into public tables, as written by men of the greatest wisdom they had among them. But as for the place where the Grecians inhabit, ten thousand destructions have overtaken it, and blotted out the memory of former actions; so that they were ever beginning a new way of living, and supposed that every one of them was the origin of their new state. ", + "It was also late, and with difficulty, that they came to know the letters they now use; for those who would advance their use of these letters to the greatest antiquity pretend that they learned them from the Phoenicians and from Cadmus; yet is nobody able to demonstrate that they have any writing preserved from that time, neither in their temples, nor in any other public monuments. This appears, because the time when those lived who went to the Trojan war, so many years afterward, is in great doubt, and great inquiry is made, whether the Greeks used their letters at that time; and the most prevailing opinion, and that nearest the truth, is, that their present way of using those letters was unknown at that time. However, there is not any writing which the Greeks agree to be genuine among them ancienter than Homer's Poems, who must plainly he confessed later than the siege of Troy; nay, the report goes, that even he did not leave his poems in writing, but that their memory was preserved in songs, and they were put together afterward, and that this is the reason of such a number of variations as are found in them[3]. \tThe preservation of Homer's Poems by memory, and not by his own writing them down, and that thence they were styled Rhapsodies, as sung by him, like ballads, by parts, and not composed and connected together in complete works, are opinions well known from the ancient commentators; though such supposal seems to myself, as well as to Fabricius Biblioth. Grace. I. p. 269, and to others, highly improbable. Nor does Josephus say there were no ancienter writings among the Greeks than Homer's Poems, but that they did not fully own any ancienter writings pretending to such antiquity, which is trite. As for those who set themselves about writing their histories, I mean such as Cadmus of Miletus, and Acusilaus of Argos, and any others that may be mentioned as succeeding Acusilaus, they lived but a little while before the Persian expedition into Greece. But then for those that first introduced philosophy, and the consideration of things celestial and divine among them, such as Pherceydes the Syrian, and Pythagoras, and Thales, all with one consent agree, that they learned what they knew of the Egyptians and Chaldeans, and wrote but little And these are the things which are supposed to be the oldest of all among the Greeks; and they have much ado to believe that the writings ascribed to those men are genuine." + ], + [ + "How can it then be other than an absurd thing, for the Greeks to be so proud, and to vaunt themselves to be the only people that are acquainted with antiquity, and that have delivered the true accounts of those early times after an accurate manner? Nay, who is there that cannot easily gather from the Greek writers themselves, that they knew but little on any good foundation when they set to write, but rather wrote their histories from their own conjectures? Accordingly, they confute one another in their own books to purpose, and are not ashamed. to give us the most contradictory accounts of the same things; and I should spend my time to little purpose, if I should pretend to teach the Greeks that which they know better than I already, what a great disagreement there is between Hellanicus and Acusilaus about their genealogies; in how many eases Acusilaus corrects Hesiod: or after what manner Ephorus demonstrates Hellanicus to have told lies in the greatest part of his history; as does Timeus in like manner as to Ephorus, and the succeeding writers do to Timeus, and all the later writers do to Herodotus[3]The preservation of Homer's Poems by memory, and not by his own writing them down, and that thence they were styled Rhapsodies, as sung by him, like ballads, by parts, and not composed and connected together in complete works, are opinions well known from the ancient commentators; though such supposal seems to myself, as well as to Fabricius Biblioth. Grace. I. p. 269, and to others, highly improbable. Nor does Josephus say there were no ancienter writings among the Greeks than Homer's Poems, but that they did not fully own any ancienter writings pretending to such antiquity, which is trite. nor could Timeus agree with Antiochus and Philistius, or with Callias, about the Sicilian History, no more than do the several writers of the Athide follow one another about the Athenian affairs; nor do the historians the like, that wrote the Argolics, about the affairs of the Argives. And now what need I say any more about particular cities and smaller places, while in the most approved writers of the expedition of the Persians, and of the actions which were therein performed, there are so great differences? Nay, Thucydides himself is accused of some as writing what is false, although he seems to have given us the exactest history of the affairs of his own time.[4]It well deserves to be considered, that Josephus here says how all the following Greek historians looked on Herodotus as a fabulous author; and presently, sect. 14, how Manetho, the most authentic writer of the Egyptian history, greatly complains of his mistakes in the Egyptian affairs; as also that Strabo, B. XI. p. 507, the most accurate geographer and historian, esteemed him such; that Xenophon, the much more accurate historian in the affairs of Cyrus, implies that Herodotus's account of that great man is almost entirely romantic. See the notes on Antiq. B. XI. ch. 2. sect. 1, and Hutchinson's Prolegomena to his edition of Xenophon's, that we have already seen in the note on Antiq. B. VIII. ch. 10. sect. 3, how very little Herodotus knew about the Jewish affairs and country, and that he greatly affected what we call the marvelous, as Monsieur Rollin has lately and justly determined; whence we are not always to depend on the authority of Herodotus, where it is unsupported by other evidence, but ought to compare the other evidence with his, and if it preponderate, to prefer it before his. I do not mean by this that Herodotus willfully related what he believed to be false, (as Cteeias seems to have done,) but that he often wanted evidence, and sometimes preferred what was marvelous to what was best attested as really true. " + ], + [ + "As for the occasions of so great disagreement of theirs, there may be assigned many that are very probable, if any have a mind to make an inquiry about them; but I ascribe these contradictions chiefly to two causes, which I will now mention, and still think what I shall mention in the first place to be the principal of all. For if we remember that in the beginning the Greeks had taken no care to have public records of their several transactions preserved, this must for certain have afforded those that would afterward write about those ancient transactions the opportunity of making mistakes, and the power of making lies also; for this original recording of such ancient transactions hath not only been neglected by the other states of Greece, but even among the Athenians themselves also, who pretend to be Aborigines, and to have applied themselves to learning, there are no such records extant; nay, they say themselves that the laws of Draco concerning murders, which are now extant in writing, are the most ancient of their public records; which Draco yet lived but a little before the tyrant Pisistratus.[5]About the days of Cyrus and Daniel. For as to the Arcadians, who make such boasts of their antiquity, what need I speak of them in particular, since it was still later before they got their letters, and learned them, and that with difficulty also.[6]It is here well worth our observation, what the reasons are that such ancient authors as Herodotus, Josephus, and others have been read to so little purpose by many learned critics; viz. that their main aim has not been chronology or history, but philology, to know words, and not things, they not much entering oftentimes into the real contents of their authors, and judging which were the most accurate discoverers of truth, and most to be depended on in the several histories, but rather inquiring who wrote the finest style, and had the greatest elegance in their expressions; which are things of small consequence in comparison of the other. Thus you will sometimes find great debates among the learned, whether Herodotus or Thucydides were the finest historian in the Ionic and Attic ways of writing; which signify little as to the real value of each of their histories; while it would be of much more moment to let the reader know, that as the consequence of Herodotus's history, which begins so much earlier, and reaches so much wider, than that of Thucydides, is therefore vastly greater; so is the most part of Thucydides, which belongs to his own times, and fell under his own observation, much the most certain. \t" + ], + [ + "There must therefore naturally arise great differences among writers, when they had no original records to lay for their foundation, which might at once inform those who had an inclination to learn, and contradict those that would tell lies. However, we are to suppose a second occasion besides the former of these contradictions; it is this: That those who were the most zealous to write history were not solicitous for the discovery of truth, although it was very easy for them always to make such a profession; but their business was to demonstrate that they could write well, and make an impression upon mankind thereby; and in what manner of writing they thought they were able to exceed others, to that did they apply themselves, Some of them betook themselves to the writing of fabulous narrations; some of them endeavored to please the cities or the kings, by writing in their commendation; others of them fell to finding faults with transactions, or with the writers of such transactions, and thought to make a great figure by so doing. And indeed these do what is of all things the most contrary to true history; for it is the great character of true history that all concerned therein both speak and write the same things; while these men, by writing differently about the same things, think they shall be believed to write with the greatest regard to truth. We therefore [who are Jews] must yield to the Grecian writers as to language and eloquence of composition; but then we shall give them no such preference as to the verity of ancient history, and least of all as to that part which concerns the affairs of our own several countries." + ], + [ + "As to the care of writing down the records from the earliest antiquity among the Egyptians and Babylonians; that the priests were intrusted therewith, and employed a philosophical concern about it; that they were the Chaldean priests that did so among the Babylonians; and that the Phoenicians, who were mingled among the Greeks, did especially make use of their letters, both for the common affairs of life, and for the delivering down the history of common transactions, I think I may omit any proof, because all men allow it so to be. But now as to our forefathers, that they took no less care about writing such records, (for I will not say they took greater care than the others I spoke of,) and that they committed that matter to their high priests and to their prophets, and that these records have been written all along down to our own times with the utmost accuracy; nay, if it be not too bold for me to say it, our history will be so written hereafter; - I shall endeavor briefly to inform you." + ], + [ + "For our forefathers did not only appoint the best of these priests, and those that attended upon the Divine worship, for that design from the beginning, but made provision that the stock of the priests should continue unmixed and pure; for he who is partaker of the priesthood must propagate of a wife of the same nation, without having any regard to money, or any other dignities; but he is to make a scrutiny, and take his wife's genealogy from the ancient tables, and procure many witnesses to it.[7]Of this accuracy of the Jews before and in our Savior's time, in carefully preserving their genealogies all along, particularly those of the priests, see Josephus's Life, sect. 1. This accuracy. seems to have ended at the destruction of Jerusalem by Titus, or, however, at that by Adrian. And this is our practice not only in Judea, but wheresoever any body of men of our nation do live; and even there an exact catalogue of our priests' marriages is kept; I mean at Egypt and at Babylon, or in any other place of the rest of the habitable earth, whithersoever our priests are scattered; for they send to Jerusalem the ancient names of their parents in writing, as well as those of their remoter ancestors, and signify who are the witnesses also. But if any war falls out, such as have fallen out a great many of them already, when Antiochus Epiphanes made an invasion upon our country, as also when Pompey the Great and Quintilius Varus did so also, and principally in the wars that have happened in our own times, those priests that survive them compose new tables of genealogy out of the old records, and examine the circumstances of the women that remain; for still they do not admit of those that have been captives, as suspecting that they had conversation with some foreigners. But what is the strongest argument of our exact management in this matter is what I am now going to say, that we have the names of our high priests from father to son set down in our records for the interval of two thousand years; and if any of these have been transgressors of these rules, they are prohibited to present themselves at the altar, or to be partakers of any other of our purifications; and this is justly, or rather necessarily done, because every one is not permitted of his own accord to be a writer, nor is there any disagreement in what is written; they being only prophets that have written the original and earliest accounts of things as they learned them of God himself by inspiration; and others have written what hath happened in their own times, and that in a very distinct manner also." + ], + [ + "For we have not an innumerable multitude of books among us, disagreeing from and contradicting one another, [as the Greeks have,] but only twenty-two books,[8]Which were these twenty-two sacred books of the. Old Testament, see the Supplement to the Essay of the Old Testament, p. 25-29, viz. those we call canonical, all excepting the Canticles; but still with this further exception, that the book of apocryphal Esdras be taken into that number instead of our canonical Ezra, which seems to be no more than a later epitome of the other; which two books of Canticles and Ezra it no way appears that our Josephus ever saw. which contain the records of all the past times; which are justly believed to be divine; and of them five belong to Moses, which contain his laws and the traditions of the origin of mankind till his death. This interval of time was little short of three thousand years; but as to the time from the death of Moses till the reign of Artaxerxes king of Persia, who reigned after Xerxes, the prophets, who were after Moses, wrote down what was done in their times in thirteen books. The remaining four books contain hymns to God, and precepts for the conduct of human life. It is true, our history hath been written since Artaxerxes very particularly, but hath not been esteemed of the like authority with the former by our forefathers, because there hath not been an exact succession of prophets since that time; and how firmly we have given credit to these books of our own nation is evident by what we do; for during so many ages as have already passed, no one has been so bold as either to add any thing to them, to take any thing from them, or to make any change in them; but it is become natural to all Jews immediately, and from their very birth, to esteem these books to contain Divine doctrines, and to persist in them, and, if occasion be willingly to die for them. For it is no new thing for our captives, many of them in number, and frequently in time, to be seen to endure racks and deaths of all kinds upon the theatres, that they may not be obliged to say one word against our laws and the records that contain them; whereas there are none at all among the Greeks who would undergo the least harm on that account, no, nor in case all the writings that are among them were to be destroyed; for they take them to be such discourses as are framed agreeably to the inclinations of those that write them; and they have justly the same opinion of the ancient writers, since they see some of the present generation bold enough to write about such affairs, wherein they were not present, nor had concern enough to inform themselves about them from those that knew them; examples of which may be had in this late war of ours, where some persons have written histories, and published them, without having been in the places concerned, or having been near them when the actions were done; but these men put a few things together by hearsay, and insolently abuse the world, and call these writings by the name of Histories." + ], + [ + "As for myself, I have composed a true history of that whole war, and of all the particulars that occurred therein, as having been concerned in all its transactions; for I acted as general of those among us that are named Galileans, as long as it was possible for us to make any opposition. I was then seized on by the Romans, and became a captive. Vespasian also and Titus had me kept under a guard, and forced me to attend them continually. At the first I was put into bonds, but was set at liberty afterward, and sent to accompany Titus when he came from Alexandria to the siege of Jerusalem; during which time there was nothing done which escaped my knowledge; for what happened in the Roman camp I saw, and wrote down carefully; and what informations the deserters brought [out of the city], I was the only man that understood them. Afterward I got leisure at Rome; and when all my materials were prepared for that work, I made use of some persons to assist me in learning the Greek tongue, and by these means I composed the history of those transactions. And I was so well assured of the truth of what I related, that I first of all appealed to those that had the supreme command in that war, Vespasian and Titus, as witnesses for me, for to them I presented those books first of all, and after them to many of the Romans who had been in the war. I also sold them to many of our own men who understood the Greek philosophy; among whom were Julius Archelaus, Herod [king of Chalcis], a person of great gravity, and king Agrippa himself, a person that deserved the greatest admiration. Now all these men bore their testimony to me, that I had the strictest regard to truth; who yet would not have dissembled the matter, nor been silent, if I, out of ignorance, or out of favor to any side, either had given false colors to actions, or omitted any of them." + ], + [ + "There have been indeed some bad men, who have attempted to calumniate my history, and took it to be a kind of scholastic performance for the exercise of young men. A strange sort of accusation and calumny this! since every one that undertakes to deliver the history of actions truly ought to know them accurately himself in the first place, as either having been concerned in them himself, or been informed of them by such as knew them. Now both these methods of knowledge I may very properly pretend to in the composition of both my works; for, as I said, I have translated the Antiquities out of our sacred books; which I easily could do, since I was a priest by my birth, and have studied that philosophy which is contained in those writings: and for the History of the War, I wrote it as having been an actor myself in many of its transactions, an eye-witness in the greatest part of the rest, and was not unacquainted with any thing whatsoever that was either said or done in it. How impudent then must those deserve to be esteemed that undertake to contradict me about the true state of those affairs! who, although they pretend to have made use of both the emperors' own memoirs, yet could not they he acquainted with our affairs who fought against them." + ], + [ + "This digression I have been obliged to make out of necessity, as being desirous to expose the vanity of those that profess to write histories; and I suppose I have sufficiently declared that this custom of transmitting down the histories of ancient times hath been better preserved by those nations which are called Barbarians, than by the Greeks themselves. I am now willing, in the next place, to say a few things to those that endeavor to prove that our constitution is but of late time, for this reason, as they pretend, that the Greek writers have said nothing about us; after which I shall produce testimonies for our antiquity out of the writings of foreigners; I shall also demonstrate that such as cast reproaches upon our nation do it very unjustly." + ], + [ + "As for ourselves, therefore, we neither inhabit a maritime country, nor do we delight in merchandise, nor in such a mixture with other men as arises from it; but the cities we dwell in are remote from the sea, and having a fruitful country for our habitation, we take pains in cultivating that only. Our principal care of all is this, to educate our children well; and we think it to be the most necessary business of our whole life to observe the laws that have been given us, and to keep those rules of piety that have been delivered down to us. Since, therefore, besides what we have already taken notice of, we have had a peculiar way of living of our own, there was no occasion offered us in ancient ages for intermixing among the Greeks, as they had for mixing among the Egyptians, by their intercourse of exporting and importing their several goods; as they also mixed with the Phoenicians, who lived by the sea-side, by means of their love of lucre in trade and merchandise. Nor did our forefathers betake themselves, as did some others, to robbery; nor did they, in order to gain more wealth, fall into foreign wars, although our country contained many ten thousands of men of courage sufficient for that purpose. For this reason it was that the Phoenicians themselves came soon by trading and navigation to be known to the Grecians, and by their means the Egyptians became known to the Grecians also, as did all those people whence the Phoenicians in long voyages over the seas carried wares to the Grecians. The Medes also and the Persians, when they were lords of Asia, became well known to them; and this was especially true of the Persians, who led their armies as far as the other continent [Europe]. The Thracians were also known to them by the nearness of their countries, and the Scythians by the means of those that sailed to Pontus; for it was so in general that all maritime nations, and those that inhabited near the eastern or western seas, became most known to those that were desirous to be writers; but such as had their habitations further from the sea were for the most part unknown to them which things appear to have happened as to Europe also, where the city of Rome, that hath this long time been possessed of so much power, and hath performed such great actions in war, is yet never mentioned by Herodotus, nor by Thucydides, nor by any one of their contemporaries; and it was very late, and with great difficulty, that the Romans became known to the Greeks. Nay, those that were reckoned the most exact historians (and Ephorus for one) were so very ignorant of the Gauls and the Spaniards, that he supposed the Spaniards, who inhabit so great a part of the western regions of the earth, to be no more than one city. Those historians also have ventured to describe such customs as were made use of by them, which they never had either done or said; and the reason why these writers did not know the truth of their affairs was this, that they had not any commerce together; but the reason why they wrote such falsities was this, that they had a mind to appear to know things which others had not known. How can it then be any wonder, if our nation was no more known to many of the Greeks, nor had given them any occasion to mention them in their writings, while they were so remote from the sea, and had a conduct of life so peculiar to themselves?" + ], + [ + "Let us now put the case, therefore, that we made use of this argument concerning the Grecians, in order to prove that their nation was not ancient, because nothing is said of them in our records: would not they laugh at us all, and probably give the same reasons for our silence that I have now alleged, and would produce their neighbor nations as witnesses to their own antiquity? Now the very same thing will I endeavor to do; for I will bring the Egyptians and the Phoenicians as my principal witnesses, because nobody can complain Of their testimony as false, on account that they are known to have borne the greatest ill-will towards us; I mean this as to the Egyptians in general all of them, while of the Phoenicians it is known the Tyrians have been most of all in the same ill disposition towards us: yet do I confess that I cannot say the same of the Chaldeans, since our first leaders and ancestors were derived from them; and they do make mention of us Jews in their records, on account of the kindred there is between us. Now when I shall have made my assertions good, so far as concerns the others, I will demonstrate that some of the Greek writers have made mention of us Jews also, that those who envy us may not have even this pretense for contradicting what I have said about our nation." + ], + [ + "I shall begin with the writings of the Egyptians; not indeed of those that have written in the Egyptian language, which it is impossible for me to do. But Manetho was a man who was by birth an Egyptian, yet had he made himself master of the Greek learning, as is very evident; for he wrote the history of his own country in the Greek tongue, by translating it, as he saith himself, out of their sacred records; he also finds great fault with Herodotus for his ignorance and false relations of Egyptian affairs. Now this Manetho, in the second book of his Egyptian History, writes concerning us in the following manner. I will set down his very words, as if I were to bring the very man himself into a court for a witness: \"There was a king of ours whose name was Timaus. Under him it came to pass, I know not how, that God was averse to us, and there came, after a surprising manner, men of ignoble birth out of the eastern parts, and had boldness enough to make an expedition into our country, and with ease subdued it by force, yet without our hazarding a battle with them. So when they had gotten those that governed us under their power, they afterwards burnt down our cities, and demolished the temples of the gods, and used all the inhabitants after a most barbarous manner; nay, some they slew, and led their children and their wives into slavery. At length they made one of themselves king, whose name was Salatis; he also lived at Memphis, and made both the upper and lower regions pay tribute, and left garrisons in places that were the most proper for them. He chiefly aimed to secure the eastern parts, as fore-seeing that the Assyrians, who had then the greatest power, would be desirous of that kingdom, and invade them; and as he found in the Saite Nomos, [Sethroite,] a city very proper for this purpose, and which lay upon the Bubastic channel, but with regard to a certain theologic notion was called Avaris, this he rebuilt, and made very strong by the walls he built about it, and by a most numerous garrison of two hundred and forty thousand armed men whom he put into it to keep it. Thither Salatis came in summer time, partly to gather his corn, and pay his soldiers their wages, and partly to exercise his armed men, and thereby to terrify foreigners. When this man had reigned thirteen years, after him reigned another, whose name was Beon, for forty-four years; after him reigned another, called Apachnas, thirty-six years and seven months; after him Apophis reigned sixty-one years, and then Janins fifty years and one month; after all these reigned Assis forty-nine years and two months. And these six were the first rulers among them, who were all along making war with the Egyptians, and were very desirous gradually to destroy them to the very roots. This whole nation was styled HYCSOS, that is, Shepherd-kings: for the first syllable HYC, according to the sacred dialect, denotes a king, as is SOS a shepherd; but this according to the ordinary dialect; and of these is compounded HYCSOS: but some say that these people were Arabians.\" Now in another copy it is said that this word does not denote Kings, but, on the contrary, denotes Captive Shepherds, and this on account of the particle HYC; for that HYC, with the aspiration, in the Egyptian tongue again denotes Shepherds, and that expressly also; and this to me seems the more probable opinion, and more agreeable to ancient history. [But Manetho goes on]: \"These people, whom we have before named kings, and called shepherds also, and their descendants,\" as he says, \"kept possession of Egypt five hundred and eleven years.\" After these, he says, \"That the kings of Thebais and the other parts of Egypt made an insurrection against the shepherds, and that there a terrible and long war was made between them.\" He says further, \"That under a king, whose name was Alisphragmuthosis, the shepherds were subdued by him, and were indeed driven out of other parts of Egypt, but were shut up in a place that contained ten thousand acres; this place was named Avaris.\" Manetho says, \"That the shepherds built a wall round all this place, which was a large and a strong wall, and this in order to keep all their possessions and their prey within a place of strength, but that Thummosis the son of Alisphragmuthosis made an attempt to take them by force and by siege, with four hundred and eighty thousand men to lie rotund about them, but that, upon his despair of taking the place by that siege, they came to a composition with them, that they should leave Egypt, and go, without any harm to be done to them, whithersoever they would; and that, after this composition was made, they went away with their whole families and effects, not fewer in number than two hundred and forty thousand, and took their journey from Egypt, through the wilderness, for Syria; but that as they were in fear of the Assyrians, who had then the dominion over Asia, they built a city in that country which is now called Judea, and that large enough to contain this great number of men, and called it Jerusalem.[9]Here we have an account of the first building of the city of Jerusalem, according to Manetho, when the Phoenician shepherds were expelled out of Egypt about thirty-seven years before Abraham came out of Harsh. Now Manetho, in another book of his, says, \"That this nation, thus called Shepherds, were also called Captives, in their sacred books.\" And this account of his is the truth; for feeding of sheep was the employment of our forefathers in the most ancient ages[10]Genesis 46;32, 34; 47:3, 4. and as they led such a wandering life in feeding sheep, they were called Shepherds. Nor was it without reason that they were called Captives by the Egyptians, since one of our ancestors, Joseph, told the king of Egypt that he was a captive, and afterward sent for his brethren into Egypt by the king's permission. But as for these matters, I shall make a more exact inquiry about them elsewhere.[11]In our copies of the book of Genesis and of Joseph, this Joseph never calls himself \"a captive,\" when he was with the king of Egypt, though he does call himself \"a servant,\" \"a slave,\" or \"captive,\" many times in the Testament of the Twelve Patriarchs, under Joseph, sect. 1, 11, 13-16. " + ], + [ + "But now I shall produce the Egyptians as witnesses to the antiquity of our nation. I shall therefore here bring in Manetho again, and what he writes as to the order of the times in this case; and thus he speaks: \"When this people or shepherds were gone out of Egypt to Jerusalem, Tethtoosis the king of Egypt, who drove them out, reigned afterward twenty-five years and four months, and then died; after him his son Chebron took the kingdom for thirteen years; after whom came Amenophis, for twenty years and seven months; then came his sister Amesses, for twenty-one years and nine months; after her came Mephres, for twelve years and nine months; after him was Mephramuthosis, for twenty-five years and ten months; after him was Thmosis, for nine years and eight months; after him came Amenophis, for thirty years and ten months; after him came Orus, for thirty-six years and five months; then came his daughter Acenchres, for twelve years and one month; then was her brother Rathotis, for nine years; then was Acencheres, for twelve years and five months; then came another Acencheres, for twelve years and three months; after him Armais, for four years and one month; after him was Ramesses, for one year and four months; after him came Armesses Miammoun, for sixty-six years and two months; after him Amenophis, for nineteen years and six months; after him came Sethosis, and Ramesses, who had an army of horse, and a naval force. This king appointed his brother, Armais,, to be his deputy over Egypt.\" [In another copy it stood thus: After him came Sethosis, and Ramesses, two brethren, the former of whom had a naval force, and in a hostile manner destroyed those that met him upon the sea; but as he slew Ramesses in no long time afterward, so he appointed another of his brethren to be his deputy over Egypt.] He also gave him all the other authority of a king, but with these only injunctions, that he should not wear the diadem, nor be injurious to the queen, the mother of his children, and that he should not meddle with the other concubines of the king; while he made an expedition against Cyprus, and Phoenicia, and besides against the Assyrians and the Medes. He then subdued them all, some by his arms, some without fighting, and some by the terror of his great army; and being puffed up by the great successes he had had, he went on still the more boldly, and overthrew the cities and countries that lay in the eastern parts. But after some considerable time, Armais, who was left in Egypt, did all those very things, by way of opposition, which his brother had forbid him to do, without fear; for he used violence to the queen, and continued to make use of the rest of the concubines, without sparing any of them; nay, at the persuasion of his friends he put on the diadem, and set up to oppose his brother. But then he who was set over the priests of Egypt wrote letters to Sethosis, and informed him of all that had happened, and how his brother had set up to oppose him: he therefore returned back to Pelusium immediately, and recovered his kingdom again. The country also was called from his name Egypt; for Manetho says, that Sethosis was himself called Egyptus, as was his brother Armais called Danaus.\"" + ], + [ + "This is Manetho's account. And evident it is from the number of years by him set down belonging to this interval, if they be summed up together, that these shepherds, as they are here called, who were no other than our forefathers, were delivered out of Egypt, and came thence, and inhabited this country, three hundred and ninety-three years before Danaus came to Argos; although the Argives look upon him[12]Of this Egyptian chronology of Manetho, as mistaken by Josephus, and of these Phoenician shepherds, as falsely supposed by him, and others after him, to have been the Israelites in Egypt, see Essay on the Old Testament, Appendix, p. 182-188. And note here, that when Josephus tells us that the Greeks or Argives looked on this Danaus as \"a most ancient,\" or \"the most ancient,\" king of Argos, he need not be supposed to mean, in the strictest sense, that they had no one king so ancient as he; for it is certain that they owned nine kings before him, and Inachus at the head of them. See Authentic Records, Part II. p. 983, as Josephus could not but know very well; but that he was esteemed as very ancient by them, and that they knew they had been first of all denominated \"Danai\" from this very ancient king Danaus. Nor does this superlative degree always imply the \"most ancient\" of all without exception, but is sometimes to be rendered \"very ancient\" only, as is the case in the like superlative degrees of other words also. as their most ancient king Manetho, therefore, hears this testimony to two points of the greatest consequence to our purpose, and those from the Egyptian records themselves. In the first place, that we came out of another country into Egypt; and that withal our deliverance out of it was so ancient in time as to have preceded the siege of Troy almost a thousand years; but then, as to those things which Manetbo adds, not from the Egyptian records, but, as he confesses himself, from some stories of an uncertain original, I will disprove them hereafter particularly, and shall demonstrate that they are no better than incredible fables." + ], + [ + "I will now, therefore, pass from these records, and come to those that belong to the Phoenicians, and concern our nation, and shall produce attestations to what I have said out of them. There are then records among the Tyrians that take in the history of many years, and these are public writings, and are kept with great exactness, and include accounts of the facts done among them, and such as concern their transactions with other nations also, those I mean which were worth remembering. Therein it was recorded that the temple was built by king Solomon at Jerusalem, one hundred forty-three years and eight months before the Tyrians built Carthage; and in their annals the building of our temple is related; for Hirom, the king of Tyre, was the friend of Solomon our king, and had such friendship transmitted down to him from his forefathers. He thereupon was ambitious to contribute to the splendor of this edifice of Solomon, and made him a present of one hundred and twenty talents of gold. He also cut down the most excellent timber out of that mountain which is called Libanus, and sent it to him for adorning its roof. Solomon also not only made him many other presents, by way of requital, but gave him a country in Galilee also, that was called Chabulon.[13]Authentic Records, Part II. p. 983, as Josephus could not but know very well; but that he was esteemed as very ancient by them, and that they knew they had been first of all denominated \"Danai\" from this very ancient king Danaus. Nor does this superlative degree always imply the \"most ancient\" of all without exception, but is sometimes to be rendered \"very ancient\" only, as is the case in the like superlative degrees of other words also. But there was another passion, a philosophic inclination of theirs, which cemented the friendship that was betwixt them; for they sent mutual problems to one another, with a desire to have them unriddled by each other; wherein Solomon was superior to Hirom, as he was wiser than he in other respects: and many of the epistles that passed between them are still preserved among the Tyrians. Now, that this may not depend on my bare word, I will produce for a witness Dius, one that is believed to have written the Phoenician History after an accurate manner. This Dius, therefore, writes thus, in his Histories of the Phoenicians: \"Upon the death of Abibalus, his son Hirom took the kingdom. This king raised banks at the eastern parts of the city, and enlarged it; he also joined the temple of Jupiter Olympius, which stood before in an island by itself, to the city, by raising a causeway between them, and adorned that temple with donations of gold. He moreover went up to Libanus, and had timber cut down for the building of temples. They say further, that Solomon, when he was king of Jerusalem, sent problems to Hirom to be solved, and desired he would send others back for him to solve, and that he who could not solve the problems proposed to him should pay money to him that solved them. And when Hirom had agreed to the proposals, but was not able to solve the problems, he was obliged to pay a great deal of money, as a penalty for the same. As also they relate, that one·Abdemon, a man of Tyre, did solve the problems, and propose others which Solomon could not solve, upon which he was obliged to repay a great deal of money to Hirom.\" These things are attested to by Dius, and confirm what we have said upon the same subjects before." + ], + [ + "And now I shall add Menander the Ephesian, as an additional witness. This Menander wrote the Acts that were done both by the Greeks and Barbarians, under every one of the Tyrian kings, and had taken much pains to learn their history out of their own records. Now when he was writing about those kings that had reigned at Tyre, he came to Hirom, and says thus: \"Upon the death of Abibalus, his son Hirom took the kingdom; he lived fifty-three years, and reigned thirty-four. He raised a bank on that called the Broad Place, and dedicated that golden pillar which is in Jupiter's temple; he also went and cut down timber from the mountain called Libanus, and got timber Of cedar for the roofs of the temples. He also pulled down the old temples, and built new ones; besides this, he consecrated the temples of Hercules and of Astarte. He first built Hercules's temple in the month Peritus, and that of Astarte when he made his expedition against the Tityans, who would not pay him their tribute; and when he had subdued them to himself, he returned home. Under this king there was a younger son of Abdemon, who mastered the problems which Solomon king of Jerusalem had recommended to be solved.\" Now the time from this king to the building of Carthage is thus calculated: \"Upon the death of Hirom, Baleazarus his son took the kingdom; he lived forty-three years, and reigned seven years: after him succeeded his son Abdastartus; he lived twenty-nine years, and reigned nine years. Now four sons of his nurse plotted against him and slew him, the eldest of whom reigned twelve years: after them came Astartus, the son of Deleastartus; he lived fifty-four years, and reigned twelve years: after him came his brother Aserymus; he lived fifty-four years, and reigned nine years: he was slain by his brother Pheles, who took the kingdom and reigned but eight months, though he lived fifty years: he was slain by Ithobalus, the priest of Astarte, who reigned thirty-two years, and lived sixty-eight years: he was succeeded by his son Badezorus, who lived forty-five years, and reigned six years: he was succeeded by Matgenus his son; he lived thirty-two years, and reigned nine years: Pygmalion succeeded him; he lived fifty-six years, and reigned forty-seven years. Now in the seventh year of his reign, his sister fled away from him, and built the city Carthage in Libya.\" So the whole time from the reign of Hirom, till the building of Carthage, amounts to the sum of one hundred fifty-five years and eight months. Since then the temple was built at Jerusalem in the twelfth year of the reign of Hirom, there were from the building of the temple, until the building of Carthage, one hundred forty-three years and eight months. Wherefore, what occasion is there for alleging any more testimonies out of the Phoenician histories [on the behalf of our nation], since what I have said is so thoroughly confirmed already? and to be sure our ancestors came into this country long before the building of the temple; for it was not till we had gotten possession of the whole land by war that we built our temple. And this is the point that I have clearly proved out of our sacred writings in my Antiquities." + ], + [ + "I will now relate what hath been written concerning us in the Chaldean histories, which records have a great agreement with our books in oilier things also. Berosus shall be witness to what I say: he was by birth a Chaldean, well known by the learned, on account of his publication of the Chaldean books of astronomy and philosophy among the Greeks. This Berosus, therefore, following the most ancient records of that nation, gives us a history of the deluge of waters that then happened, and of the destruction of mankind thereby, and agrees with Moses's narration thereof. He also gives us an account of that ark wherein Noah, the origin of our race, was preserved, when it was brought to the highest part of the Armenian mountains; after which he gives us a catalogue of the posterity of Noah, and adds the years of their chronology, and at length comes down to Nabolassar, who was king of Babylon, and of the Chaldeans. And when he was relating the acts of this king, he describes to us how he sent his son Nabuchodonosor against Egypt, and against our land, with a great army, upon his being informed that they had revolted from him; and how, by that means, he subdued them all, and set our temple that was at Jerusalem on fire; nay, and removed our people entirely out of their own country, and transferred them to Babylon; when it so happened that our city was desolate during the interval of seventy years, until the days of Cyrus king of Persia. He then says, \"That this Babylonian king conquered Egypt, and Syria, and Phoenicia, and Arabia, and exceeded in his exploits all that had reigned before him in Babylon and Chaldea.\" A little after which Berosus subjoins what follows in his History of Ancient Times. I will set down Berosus's own accounts, which are these: \"When Nabolassar, father of Nabuchodonosor, heard that the governor whom he had set over Egypt, and over the parts of Celesyria and Phoenicia, had revolted from him, he was not able to bear it any longer; but committing certain parts of his army to his son Nabuchodonosor, who was then but young, he sent him against the rebel: Nabuchodonosor joined battle with him, and conquered him, and reduced the country under his dominion again. Now it so fell out that his father Nabolassar fell into a distemper at this time, and died in the city of Babylon, after he had reigned twenty-nine years. But as he understood, in a little time, that his father Nabolassar was dead, he set the affairs of Egypt and the other countries in order, and committed the captives he had taken from the Jews, and Phoenicians, and Syrians, and of the nations belonging to Egypt, to some of his friends, that they might conduct that part of the forces that had on heavy armor, with the rest of his baggage, to Babylonia; while he went in haste, having but a few with him, over the desert to Babylon; whither, when he was come, he found the public affairs had been managed by the Chaldeans, and that the principal person among them had preserved the kingdom for him. Accordingly, he now entirely obtained all his father's dominions. He then came, and ordered the captives to be placed as colonies in the most proper places of Babylonia; but for himself, he adorned the temple of Belus, and the other temples, after an elegant manner, out of the spoils he had taken in this war. He also rebuilt the old city, and added another to it on the outside, and so far restored Babylon, that none who should besiege it afterwards might have it in their power to divert the river, so as to facilitate an entrance into it; and this he did by building three walls about the inner city, and three about the outer. Some of these walls he built of burnt brick and bitumen, and some of brick only. So when he had thus fortified the city with walls, after an excellent manner, and had adorned the gates magnificently, he added a new palace to that which his father had dwelt in, and this close by it also, and that more eminent in its height, and in its great splendor. It would perhaps require too long a narration, if any one were to describe it. However, as prodigiously large and as magnificent as it was, it was finished in fifteen days. Now in this palace he erected very high walks, supported by stone pillars, and by planting what was called a pensile paradise, and replenishing it with all sorts of trees, he rendered the prospect an exact resemblance of a mountainous country. This he did to please his queen, because she had been brought up in Media, and was fond of a mountainous situation.\"" + ], + [ + "This is what Berosus relates concerning the forementioned king, as he relates many other things about him also in the third book of his Chaldean History; wherein he complains of the Grecian writers for supposing, without any foundation, that Babylon was built by Semiramis,[14]This number in Josephus, that Nebuchadnezzar destroyed the temple in the eighteenth year of his reign, is a mistake in the nicety of chronology; for it was in the nineteenth. The true number here for the year of Darius, in which the second temple was finished, whether the second with our present copies, or the sixth with that of Syncellus, or the tenth with that of Eusebius, is very uncertain; so we had best follow Josephus's own account elsewhere, Antiq. ;B. XI. ch. 3. sect. 4, which shows us that according to his copy of the Old Testament, after the second of Cyrus, that work was interrupted till the second of Darius, when in seven years it was finished in the ninth of Darius. queen of Assyria, and for her false pretense to those wonderful edifices thereto buildings at Babylon, do no way contradict those ancient and relating, as if they were her own workmanship; as indeed in these affairs the Chaldean History cannot but be the most credible. Moreover, we meet with a confirmation of what Berosus says in the archives of the Phoenicians, concerning this king Nabuchodonosor, that he conquered all Syria and Phoenicia; in which case Philostratus agrees with the others in that history which he composed, where he mentions the siege of Tyre; as does Megasthenes also, in the fourth book of his Indian History, wherein he pretends to prove that the forementioned king of the Babylonians was superior to Hercules in strength and the greatness of his exploits; for he says that he conquered a great part of Libya, and conquered Iberia also. Now as to what I have said before about the temple at Jerusalem, that it was fought against by the Babylonians, and burnt by them, but was opened again when Cyrus had taken the kingdom of Asia, shall now be demonstrated from what Berosus adds further upon that head; for thus he says in his third book: \"Nabuchodonosor, after he had begun to build the forementioned wall, fell sick, and departed this life, when he had reigned forty-three years; whereupon his son Evilmerodach obtained the kingdom. He governed public affairs after an illegal and impure manner, and had a plot laid against him by Neriglissoor, his sister's husband, and was slain by him when he had reigned but two years. After he was slain, Neriglissoor, the person who plotted against him, succeeded him in the kingdom, and reigned four years; his son Laborosoarchod obtained the kingdom, though he was but a child, and kept it nine mouths; but by reason of the very ill temper and ill practices he exhibited to the world, a plot was laid against him also by his friends, and he was tormented to death. After his death, the conspirators got together, and by common consent put the crown upon the head of Nabonnedus, a man of Babylon, and one who belonged to that insurrection. In his reign it was that the walls of the city of Babylon were curiously built with burnt brick and bitumen; but when he was come to the seventeenth year of his reign, Cyrus came out of Persia with a great army; and having already conquered all the rest of Asia, he came hastily to Babylonia. When Nabonnedus perceived he was coming to attack him, he met him with his forces, and joining battle with him was beaten, and fled away with a few of his troops with him, and was shut up within the city Borsippus. Hereupon Cyrus took Babylon, and gave order that the outer walls of the city should be demolished, because the city had proved very troublesome to him, and cost him a great deal of pains to take it. He then marched away to Borsippus, to besiege Nabonnedus; but as Nabonnedus did not sustain the siege, but delivered himself into his hands, he was at first kindly used by Cyrus, who gave him Carmania, as a place for him to inhabit in, but sent him out of Babylonia. Accordingly Nabonnedus spent the rest of his time in that country, and there died.\"" + ], + [ + "These accounts agree with the true histories in our books; for in them it is written that Nebuchadnezzar, in the eighteenth year of his reign, laid our temple desolate, and so it lay in that state of obscurity for fifty years; but that in the second year of the reign of Cyrus its foundations were laid, and it was finished again in the second year of Darius. I will now add the records of the Phoenicians; for it will not be superfluous to give the reader demonstrations more than enough on this occasion. In them we have this enumeration of the times of their several kings: \"Nabuchodonosor besieged Tyre for thirteen years in the days of Ithobal, their king; after him reigned Baal, ten years; after him were judges appointed, who judged the people: Ecnibalus, the son of Baslacus, two months; Chelbes, the son of Abdeus, ten months; Abbar, the high priest, three months; Mitgonus and Gerastratus, the sons of Abdelemus, were judges six years; after whom Balatorus reigned one year; after his death they sent and fetched Merbalus from Babylon, who reigned four years; after his death they sent for his brother Hirom, who reigned twenty years. Under his reign Cyrus became king of Persia.\" So that the whole interval is fifty-four years besides three months; for in the seventh year of the reign of Nebuchadnezzar he began to besiege Tyre, and Cyrus the Persian took the kingdom in the fourteenth year of Hirom. So that the records of the Chaldeans and Tyrians agree with our writings about this temple; and the testimonies here produced are an indisputable and undeniable attestation to the antiquity of our nation. And I suppose that what I have already said may be sufficient to such as are not very contentious." + ], + [ + "But now it is proper to satisfy the inquiry of those that disbelieve the records of barbarians, and think none but Greeks to be worthy of credit, and to produce many of these very Greeks who were acquainted with our nation, and to set before them such as upon occasion have made mention of us in their own writings. Pythagoras, therefore, of Samos, lived in very ancient times, and was esteemed a person superior to all philosophers in wisdom and piety towards God. Now it is plain that he did not only know our doctrines, but was in very great measure a follower and admirer of them. There is not indeed extant any writing that is owned for his[15]This is a thing well known by the learned, that we are not secure that we have any genuine writings of Pythagoras; those Golden Verses, which are his best remains, being generally supposed to have been written not by himself, but by some of his scholars only, in agreement with what Josephus here affirms of him. but many there are who have written his history, of whom Hermippus is the most celebrated, who was a person very inquisitive into all sorts of history. Now this Hermippus, in his first book concerning Pythagoras, speaks thus: \"That Pythagoras, upon the death of one of his associates, whose name was Calliphon, a Crotonlate by birth, affirmed that this man's soul conversed with him both night and day, and enjoined him not to pass over a place where an ass had fallen down; as also not to drink of such waters as caused thirst again; and to abstain from all sorts of reproaches.\" After which he adds thus: \"This he did and said in imitation of the doctrines of the Jews and Thracians, which he transferred into his own philosophy.\" For it is very truly affirmed of this Pythagoras, that he took a great many of the laws of the Jews into his own philosophy. Nor was our nation unknown of old to several of the Grecian cities, and indeed was thought worthy of imitation by some of them. This is declared by Theophrastus, in his writings concerning laws; for he says that \"the laws of the Tyrians forbid men to swear foreign oaths.\" Among which he enumerates some others, and particularly that called Corban: which oath can only be found among the Jews, and declares what a man may call \"A thing devoted to God.\" Nor indeed was Herodotus of Halicarnassus unacquainted with our nation, but mentions it after a way of his own, when he saith thus, in the second book concerning the Colchians. His words are these: \"The only people who were circumcised in their privy members originally, were the Colchians, the Egyptians, and the Ethiopians; but the Phoenicians and those Syrians that are in Palestine confess that they learned it from the Egyptians. And for those Syrians who live about the rivers Thermodon and Parthenius, and their neighbors the Macrones, they say they have lately learned it from the Colchians; for these are the only people that are circumcised among mankind, and appear to have done the very same thing with the Egyptians. But as for the Egyptians and Ethiopians themselves, I am not able to say which of them received it from the other.\" This therefore is what Herodotus says, that \"the Syrians that are in Palestine are circumcised.\" But there are no inhabitants of Palestine that are circumcised excepting the Jews; and therefore it must be his knowledge of them that enabled him to speak so much concerning them. Cherilus also, a still ancienter writer, and a poet,[16]Whether these verses of Cherilus, the heathen poet, in the days of Xerxes, belong to the Solymi in Pisidia, that were near a small lake, or to the Jews that dwelt on the Solymean or Jerusalem mountains, near the great and broad lake Asphaltitis, that were a strange people, and spake the Phoenician tongue, is not agreed on by the learned. If is yet certain that Josephus here, and Eusebius, Prep. IX. 9. p. 412, took them to be Jews; and I confess I cannot but very much incline to the same opinion. The other Solymi were not a strange people, but heathen idolaters, like the other parts of Xerxes's army; and that these spake the Phoenician tongue is next to impossible, as the Jews certainly did; nor is there the least evidence for it elsewhere. Nor was the lake adjoining to the mountains of the Solvmi at all large or broad, in comparison of the Jewish lake Asphaltitis; nor indeed were these so considerable a people as the Jews, nor so likely to be desired by Xerxes for his army as the Jews, to whom he was always very favorable. As for the rest of Cherilus's description, that \"their heads were sooty; that they had round rasures on their heads; that their heads and faces were like nasty horse-heads, which had been hardened in the smoke;\" these awkward characters probably fitted the Solymi of Pisidi no better than they did the Jews in Judea. And indeed this reproachful language, here given these people, is to me a strong indication that they were the poor despicable Jews, and not the Pisidian Solymi celebrated in Homer, whom Cherilus here describes; nor are we to expect that either Cherilus or Hecateus, or any other pagan writers cited by Josephus and Eusebius, made no mistakes in the Jewish history. If by comparing their testimonies with the more authentic records of that nation we find them for the main to confirm the same, as we almost always do, we ought to be satisfied, and not expect that they ever had an exact knowledge of all the circumstances of the Jewish affairs, which indeed it was almost always impossible for them to have. See sect. 23. makes mention of our nation, and informs us that it came to the assistance of king Xerxes, in his expedition against Greece. For in his enumeration of all those nations, he last of all inserts ours among the rest, when he says,", + "\"At the last there passed over a people, wonderful to be beheld; ", + "for they spake the Phoenician tongue with their mouths; ", + "they dwelt in the Solymean mountains, near a broad lake: ", + "their heads were sooty; they had round rasures on them; ", + "their heads and faces were like nasty horse-heads also, that had been hardened in the smoke.\" ", + "I think, therefore, that it is evident to every body that Cherilus means us, because the Solymean mountains are in our country, wherein we inhabit, as is also the lake called Asphaltitis; for this is a broader and larger lake than any other that is in Syria: and thus does Cherilus make mention of us. But now that not only the lowest sort of the Grecians, but those that are had in the greatest admiration for their philosophic improvements among them, did not only know the Jews, but when they lighted upon any of them, admired them also, it is easy for any one to know. For Clearchus, who was the scholar of Aristotle, and inferior to no one of the Peripatetics whomsoever, in his first book concerning sleep, says that \"Aristotle his master related what follows of a Jew,\" and sets down Aristotle's own discourse with him. The account is this, as written down by him: \"Now, for a great part of what this Jew said, it would be too long to recite it; but what includes in it both wonder and philosophy it may not be amiss to discourse of. Now, that I may be plain with thee, Hyperochides, I shall herein seem to thee to relate wonders, and what will resemble dreams themselves. Hereupon Hyperochides answered modestly, and said, For that very reason it is that all of us are very desirous of hearing what thou art going to say. Then replied Aristotle, For this cause it will be the best way to imitate that rule of the Rhetoricians, which requires us first to give an account of the man, and of what nation he was, that so we may not contradict our master's directions. Then said Hyperochides, Go on, if it so pleases thee. This man then, [answered Aristotle,] was by birth a Jew, and came from Celesyria; these Jews are derived from the Indian philosophers; they are named by the Indians Calami, and by the Syrians Judaei, and took their name from the country they inhabit, which is called Judea; but for the name of their city, it is a very awkward one, for they call it Jerusalem. Now this man, when he was hospitably treated by a great many, came down from the upper country to the places near the sea, and became a Grecian, not only in his language, but in his soul also; insomuch that when we ourselves happened to be in Asia about the same places whither he came, he conversed with us, and with other philosophical persons, and made a trial of our skill in philosophy; and as he had lived with many learned men, he communicated to us more information than he received from us.\" This is Aristotle's account of the matter, as given us by Clearchus; which Aristotle discoursed also particularly of the great and wonderful fortitude of this Jew in his diet, and continent way of living, as those that please may learn more about him from Clearchus's book itself; for I avoid setting down any more than is sufficient for my purpose. Now Clearchus said this by way of digression, for his main design was of another nature. But for Hecateus of Abdera, who was both a philosopher, and one very useful ill an active life, he was contemporary with king Alexander in his youth, and afterward was with Ptolemy, the son of Lagus; he did not write about the Jewish affairs by the by only, but composed an entire book concerning the Jews themselves; out of which book I am willing to run over a few things, of which I have been treating by way of epitome. And, in the first place, I will demonstrate the time when this Hecateus lived; for he mentions the fight that was between Ptolemy and Demetrius about Gaza, which was fought in the eleventh year after the death of Alexander, and in the hundred and seventeenth olympiad, as Castor says in his history. For when he had set down this olympiad, he says further, that \"in this olympiad Ptolemy, the son of Lagus, beat in battle Demetrius, the son of Antigonus, who was named Poliorcetes, at Gaza.\" Now, it is agreed by all, that Alexander died in the hundred and fourteenth olympiad; it is therefore evident that our nation flourished in his time, and in the time of Alexander. Again, Hecateus says to the same purpose, as follows: \"Ptolemy got possession of the places in Syria after that battle at Gaza; and many, when they heard of Ptolemy's moderation and humanity, went along with him to Egypt, and were willing to assist him in his affairs; one of whom (Hecateus says) was Hezekiah[17]This Hezekiah, who is here called a high priest, is not named in Josephus's catalogue; the real high priest at that time being rather Onias, as Archbishop Usher supposes. However, Josephus often uses the word high priests in the plural number, as living many at the same time. See the note on Antiq. B. XX. ch. 8. sect. 8. the high priest of the Jews; a man of about sixty-six years of age, and in great dignity among his own people. He was a very sensible man, and could speak very movingly, and was very skillful in the management of affairs, if any other man ever were so; although, as he says, all the priests of the Jews took tithes of the products of the earth, and managed public affairs, and were in number not above fifteen hundred at the most.\" Hecateus mentions this Hezekiah a second time, and says, that \"as he was possessed of so great a dignity, and was become familiar with us, so did he take certain of those that were with him, and explained to them all the circumstances of their people; for he had all their habitations and polity down in writing.\" Moreover, Hecateus declares again, \"what regard we have for our laws, and that we resolve to endure any thing rather than transgress them, because we think it right for us to do so.\" Whereupon he adds, that \"although they are in a bad reputation among their neighbors, and among all those that come to them, and have been often treated injuriously by the kings and governors of Persia, yet can they not be dissuaded from acting what they think best; but that when they are stripped on this account, and have torments inflicted upon them, and they are brought to the most terrible kinds of death, they meet them after an extraordinary manner, beyond all other people, and will not renounce the religion of their forefathers.\" Hecateus also produces demonstrations not a few of this their resolute tenaciousness of their laws, when he speaks thus: \"Alexander was once at Babylon, and had an intention to rebuild the temple of Belus that was fallen to decay, and in order thereto, he commanded all his soldiers in general to bring earth thither. But the Jews, and they only, would not comply with that command; nay, they underwent stripes and great losses of what they had on this account, till the king forgave them, and permitted them to live in quiet.\" He adds further, that \"when the Macedonians came to them into that country, and demolished the [old] temples and the altars, they assisted them in demolishing them all[18]So I read the text with Havercamp, though the place be difficult. but [for not assisting them in rebuilding them] they either underwent losses, or sometimes obtained forgiveness.\" He adds further, that \"these men deserve to be admired on that account.\" He also speaks of the mighty populousness of our nation, and says that \"the Persians formerly carried away many ten thousands of our people to Babylon, as also that not a few ten thousands were removed after Alexander's death into Egypt and Phoenicia, by reason of the sedition that was arisen in Syria.\" The same person takes notice in his history, how large the country is which we inhabit, as well as of its excellent character, and says, that \"the land in which the Jews inhabit contains three millions of arourae,[19]This number of arourae or Egyptian acres, 3,000,000, each aroura containing a square of 100 Egyptian cubits, (being about three quarters of an English acre, and just twice the area of the court of the Jewish tabernacle,) as contained in the country of Judea, will be about one third of the entire number of arourae in the whole land of Judea, supposing it 160 measured miles long and 70 such miles broad; which estimation, for the fruitful parts of it, as perhaps here in Hecateus, is not therefore very wide from the truth. The fifty furlongs in compass for the city Jerusalem presently are not very wide from the truth also, as Josephus himself describes it, who, Of the War, B. V. ch. 4. sect. 3. makes its wall thirty-three furlongs, besides the suburbs and gardens; nay, he says, B. V. ch. 12. sect. 2, that Titus's wall about it at some small distance, after the gardens and suburbs were destroyed, was not less than thirty-nine furlongs. Nor perhaps were its constant inhabitants, in the days of Hecateus, many more than these 120,000, because room was always to be left for vastly greater numbers which came up at the three great festivals; to say nothing of the probable increase in their number between the days of Hecateus and Josephus, which was at least three hundred years. But see a more authentic account of some of these measures in my Description of the Jewish Temples. However, we are not to expect that such heathens as Cherilus or Hecateus, or the rest that are cited by Josephus and Eusebius, could avoid making many mistakes in the Jewish history, while yet they strongly confirm the same history in the general, and are most valuable attestations to those more authentic accounts we have in the Scriptures and Josephus concerning them. and is generally of a most excellent and most fruitful soil; nor is Judea of lesser dimensions.\" The same man describe our city Jerusalem also itself as of a most excellent structure, and very large, and inhabited from the most ancient times. He also discourses of the multitude of men in it, and of the construction of our temple, after the following manner: \"There are many strong places and villages (says he) in the country of Judea; but one strong city there is, about fifty furlongs in circumference, which is inhabited by a hundred and twenty thousand men, or thereabouts; they call it Jerusalem. There is about the middle of the city a wall of stone, whose length is five hundred feet, and the breadth a hundred cubits, with double cloisters; wherein there is a square altar, not made of hewn stone, but composed of white stones gathered together, having each side twenty cubits long, and its altitude ten cubits. Hard by it is a large edifice, wherein there is an altar and a candlestick, both of gold, and in weight two talents: upon these there is a light that is never extinguished, either by night or by day. There is no image, nor any thing, nor any donations therein; nothing at all is there planted, neither grove, nor any thing of that sort. The priests abide therein both nights and days, performing certain purifications, and drinking not the least drop of wine while they are in the temple.\" Moreover, he attests that we Jews went as auxiliaries along with king Alexander, and after him with his successors. I will add further what he says he learned when he was himself with the same army, concerning the actions of a man that was a Jew. His words are these: \"As I was myself going to the Red Sea, there followed us a man, whose name was Mosollam; he was one of the Jewish horsemen who conducted us; he was a person of great courage, of a strong body, and by all allowed to be the most skillful archer that was either among the Greeks or barbarians. Now this man, as people were in great numbers passing along the road, and a certain augur was observing an augury by a bird, and requiring them all to stand still, inquired what they staid for. Hereupon the augur showed him the bird from whence he took his augury, and told him that if the bird staid where he was, they ought all to stand still; but that if he got up, and flew onward, they must go forward; but that if he flew backward, they must retire again. Mosollam made no reply, but drew his bow, and shot at the bird, and hit him, and killed him; and as the augur and some others were very angry, and wished imprecations upon him, he answered them thus: Why are you so mad as to take this most unhappy bird into your hands? for how can this bird give us any true information concerning our march, who could not foresee how to save himself? for had he been able to foreknow what was future, he would not have come to this place, but would have been afraid lest Mosollam the Jew should shoot at him, and kill him.\" But of Hecateus's testimonies we have said enough; for as to such as desire to know more of them, they may easily obtain them from his book itself. However, I shall not think it too much for me to name Agatharchides, as having made mention of us Jews, though in way of derision at our simplicity, as he supposes it to be; for when he was discoursing of the affairs of Stratonice, \"how she came out of Macedonia into Syria, and left her husband Demetrius, while yet Seleueus would not marry her as she expected, but during the time of his raising an army at Babylon, stirred up a sedition about Antioch; and how, after that, the king came back, and upon his taking of Antioch, she fled to Seleucia, and had it in her power to sail away immediately yet did she comply with a dream which forbade her so to do, and so was caught and put to death.\" When Agatharehides had premised this story, and had jested upon Stratonice for her superstition, he gives a like example of what was reported concerning us, and writes thus: \"There are a people called Jews, and dwell in a city the strongest of all other cities, which the inhabitants call Jerusalem, and are accustomed to rest on every seventh day[20]A glorious testimony this of the observation of the sabbath by the Jews. See Antiq. B. XVI. ch. 2. sect. 4, and ch. 6. sect. 2; the Life, sect. 54; and War, B. IV. ch. 9. sect. 12. on which times they make no use of their arms, nor meddle with husbandry, nor take care of any affairs of life, but spread out their hands in their holy places, and pray till the evening. Now it came to pass, that when Ptolemy, the son of Lagus, came into this city with his army, that these men, in observing this mad custom of theirs, instead of guarding the city, suffered their country to submit itself to a bitter lord; and their law was openly proved to have commanded a foolish practice.[21]Not their law, but the superstitious interpretation of their leaders which neither the Maccabees nor our blessed Savior did ever approve of. This accident taught all other men but the Jews to disregard such dreams as these were, and not to follow the like idle suggestions delivered as a law, when, in such uncertainty of human reasonings, they are at a loss what they should do.\" Now this our procedure seems a ridiculous thing to Agatharehides, but will appear to such as consider it without prejudice a great thing, and what deserved a great many encomiums; I mean, when certain men constantly prefer the observation of their laws, and their religion towards God, before the preservation of themselves and their country." + ], + [ + "Now that some writers have omitted to mention our nation, not because they knew nothing of us, but because they envied us, or for some other unjustifiable reasons, I think I can demonstrate by particular instances; for Hieronymus, who wrote the History of [Alexander's Successors, lived at the same time with Hecateus, and was a friend of king Antigonus, and president of Syria. Now it is plain that Hecateus wrote an entire book concerning us, while Hieronymus never mentions us in his history, although he was bred up very near to the places where we live. Thus different from one another are the inclinations of men; while the one thought we deserved to be carefully remembered, as some ill-disposed passion blinded the other's mind so entirely, that he could not discern the truth. And now certainly the foregoing records of the Egyptians, and Chaldeans, and Phoenicians, together with so many of the Greek writers, will be sufficient for the demonstration of our antiquity. Moreover, besides those forementioned, Theophilus, and Theodotus, and Mnaseas, and Aristophanes, and Hermogenes, Euhemerus also, and Conon, and Zopyrion, and perhaps many others, (for I have not lighted upon all the Greek books,) have made distinct mention of us. It is true, many of the men before mentioned have made great mistakes about the true accounts of our nation in the earliest times, because they had not perused our sacred books; yet have they all of them afforded their testimony to our antiquity, concerning which I am now treating. However, Demetrius Phalereus, and the elder Philo, with Eupolemus, have not greatly missed the truth about our affairs; whose lesser mistakes ought therefore to be forgiven them; for it was not in their power to understand our writings with the utmost accuracy." + ], + [ + "One particular there is still remaining behind of what I at first proposed to speak to, and that is, to demonstrate that those calumnies and reproaches which some have thrown upon our nation, are lies, and to make use of those writers' own testimonies against themselves; and that in general this self-contradiction hath happened to many other authors by reason of their ill-will to some people, I conclude, is not unknown to such as have read histories with sufficient care;for some of them have endeavored to disgrace the nobility of certain nations, and of some of the most glorious cities, and have cast reproaches upon certain forms of government. Thus hath Theopompus abused the city of Athens, Polycrates that of Lacedemon, as hath he hat wrote the Tripoliticus (for he is not Theopompus, as is supposed bys ome) done by the city of Thebes. Timeils also hath greatly abused the foregoing people and others also; and this ill-treatment they use chiefly when they have a contest with men of the greatest reputation; some out of envy and malice, and others as supposing that by this foolish talking of theirs they may be thought worthy of being remembered themselves; and indeed they do by no means fail of their hopes, with regard to the foolish part of mankind, but men of sober judgment still condemn them of great malignity." + ], + [ + "Now the Egyptians were the first that cast reproaches upon us; in order to please which nation, some others undertook to pervert the truth, while they would neither own that our forefathers came into Egypt from another country, as the fact was, nor give a true account of our departure thence. And indeed the Egyptians took many occasions to hate us and envy us: in the first place, because our ancestors had had the dominion over their country? and when they were delivered from them, and gone to their own country again, they lived there in prosperity. In the next place, the difference of our religion from theirs hath occasioned great enmity between us, while our way of Divine worship did as much exceed that which their laws appointed, as does the nature of God exceed that of brute beasts; for so far they all agree through the whole country, to esteem such animals as gods, although they differ one from another in the peculiar worship they severally pay to them. And certainly men they are entirely of vain and foolish minds, who have thus accustomed themselves from the beginning to have such bad notions concerning their gods, and could not think of imitating that decent form of Divine worship which we made use of, though, when they saw our institutions approved of by many others, they could not but envy us on that account; for some of them have proceeded to that degree of folly and meanness in their conduct, as not to scruple to contradict their own ancient records, nay, to contradict themselves also in their writings, and yet were so blinded by their passions as not to discern it." + ], + [ + "And now I will turn my discourse to one of their principal writers, whom I have a little before made use of as a witness to our antiquity; I mean Manetho.[22]In reading this and the remaining sections of this book, and some parts of the next, one may easily perceive that our usually cool and candid author, Josephus, was too highly offended with the impudent calumnies of Manethe, and the other bitter enemies of the Jews, with whom he had now to deal, and was thereby betrayed into a greater heat and passion than ordinary, and that by consequence he does not hear reason with his usual fairness and impartiality; he seems to depart sometimes from the brevity and sincerity of a faithful historian, which is his grand character, and indulges the prolixity and colors of a pleader and a disputant: accordingly, I confess, I always read these sections with less pleasure than I do the rest of his writings, though I fully believe the reproaches cast on the Jews, which he here endeavors to confute and expose, were wholly groundless and unreasonable. He promised to interpret the Egyptian history out of their sacred writings, and premised this: that \"our people had come into Egypt, many ten thousands in number, and subdued its inhabitants;\" and when he had further confessed that \"we went out of that country afterward, and settled in that country which is now called Judea, and there built Jerusalem and its temple.\" Now thus far he followed his ancient records; but after this he permits himself, in order to appear to have written what rumors and reports passed abroad about the Jews, and introduces incredible narrations, as if he would have the Egyptian multitude, that had the leprosy and other distempers, to have been mixed with us, as he says they were, and that they were condemned to fly out of Egypt together; for he mentions Amenophis, a fictitious king's name, though on that account he durst not set down the number of years of his reign, which yet he had accurately done as to the other kings he mentions; he then ascribes certain fabulous stories to this king, as having in a manner forgotten how he had already related that the departure of the shepherds for Jerusalem had been five hundred and eighteen years before; for Tethmosis was king when they went away. Now, from his days, the reigns of the intermediate kings, according to Manethe, amounted to three hundred and ninety-three years, as he says himself, till the two brothers Sethos and Hermeus; the one of whom, Sethos, was called by that other name of Egyptus, and the other, Hermeus, by that of Danaus. He also says that Sethos east the other out of Egypt, and reigned fifty-nine years, as did his eldest son Rhampses reign after him sixty-six years. When Manethe therefore had acknowledged that our forefathers were gone out of Egypt so many years ago, he introduces his fictitious king Amenophis, and says thus: \"This king was desirous to become a spectator of the gods, as had Orus, one of his predecessors in that kingdom, desired the same before him; he also communicated that his desire to his namesake Amenophis, who was the son of Papis, and one that seemed to partake of a divine nature, both as to wisdom and the knowledge of futurities.\" Manethe adds, \"how this namesake of his told him that he might see the gods, if he would clear the whole country of the lepers and of the other impure people; that the king was pleased with this injunction, and got together all that had any defect in their bodies out of Egypt; and that their number was eighty thousand; whom he sent to those quarries which are on the east side of the Nile, that they might work in them, and might be separated from the rest of the Egyptians.\" He says further, that \"there were some of the learned priests that were polluted with the leprosy; but that still this Amenophis, the wise man and the prophet, was afraid that the gods would be angry at him and at the king, if there should appear to have been violence offered them; who also added this further, [out of his sagacity about futurities,] that certain people would come to the assistance of these polluted wretches, and would conquer Egypt, and keep it in their possession thirteen years; that, however, he durst not tell the king of these things, but that he left a writing behind him about all those matters, and then slew himself, which made the king disconsolate.\" After which he writes thus verbatim: \"After those that were sent to work in the quarries had continued in that miserable state for a long while, the king was desired that he would set apart the city Avaris, which was then left desolate of the shepherds, for their habitation and protection; which desire he granted them. Now this city, according to the ancient theology, was Typho's city. But when these men were gotten into it, and found the place fit for a revolt, they appointed themselves a ruler out of the priests of Hellopolis, whose name was Osarsiph, and they took their oaths that they would be obedient to him in all things. He then, in the first place, made this law for them, That they should neither worship the Egyptian gods, nor should abstain from any one of those sacred animals which they have in the highest esteem, but kill and destroy them all; that they should join themselves to nobody but to those that were of this confederacy. When he had made such laws as these, and many more such as were mainly opposite to the customs of the Egyptians,[23]This is a very valuable testimony of Manetho, that the laws of Osarsiph, or Moses, were not made in compliance with, but in opposition to, the customs of the Egyptians. See the note on Antiq. B. III. ch. 8. sect. 9. he gave order that they should use the multitude of the hands they had in building walls about their City, and make themselves ready for a war with king Amenophis, while he did himself take into his friendship the other priests, and those that were polluted with them, and sent ambassadors to those shepherds who had been driven out of the land by Tefilmosis to the city called Jerusalem; whereby he informed them of his own affairs, and of the state of those others that had been treated after such an ignominious manner, and desired that they would come with one consent to his assistance in this war against Egypt. He also promised that he would, in the first place, bring them back to their ancient city and country Avaris, and provide a plentiful maintenance for their multitude; that he would protect them and fight for them as occasion should require, and would easily reduce the country under their dominion. These shepherds were all very glad of this message, and came away with alacrity all together, being in number two hundred thousand men; and in a little time they came to Avaris. And now Amenophis the king of Egypt, upon his being informed of their invasion, was in great confusion, as calling to mind what Amenophis, the son of Papis, had foretold him; and, in the first place, he assembled the multitude of the Egyptians, and took counsel with their leaders, and sent for their sacred animals to him, especially for those that were principally worshipped in their temples, and gave a particular charge to the priests distinctly, that they should hide the images of their gods with the utmost care he also sent his son Sethos, who was also named Ramesses, from his father Rhampses, being but five years old, to a friend of his. He then passed on with the rest of the Egyptians, being three hundred thousand of the most warlike of them, against the enemy, who met them. Yet did he not join battle with them; but thinking that would be to fight against the gods, he returned back and came to Memphis, where he took Apis and the other sacred animals which he had sent for to him, and presently marched into Ethiopia, together with his whole army and multitude of Egyptians; for the king of Ethiopia was under an obligation to him, on which account he received him, and took care of all the multitude that was with him, while the country supplied all that was necessary for the food of the men. He also allotted cities and villages for this exile, that was to be from its beginning during those fatally determined thirteen years. Moreover, he pitched a camp for his Ethiopian army, as a guard to king Amenophis, upon the borders of Egypt. And this was the state of things in Ethiopia. But for the people of Jerusalem, when they came down together with the polluted Egyptians, they treated the men in such a barbarous manner, that those who saw how they subdued the forementioned country, and the horrid wickedness they were guilty of, thought it a most dreadful thing; for they did not only set the cities and villages on fire but were not satisfied till they had been guilty of sacrilege, and destroyed the images of the gods, and used them in roasting those sacred animals that used to be worshipped, and forced the priests and prophets to be the executioners and murderers of those animals, and then ejected them naked out of the country. It was also reported that the priest, who ordained their polity and their laws, was by birth of Hellopolls, and his name Osarsiph, from Osyris, who was the god of Hellopolls; but that when he was gone over to these people, his name was changed, and he was called Moses.\"" + ], + [ + "This is what the Egyptians relate about the Jews, with much more, which I omit for the sake of brevity. But still Manetho goes on, that \"after this, Amenophis returned back from Ethiopia with a great army, as did his son Ahampses with another army also, and that both of them joined battle with the shepherds and the polluted people, and beat them, and slew a great many of them, and pursued them to the bounds of Syria.\" These and the like accounts are written by Manetho. But I will demonstrate that he trifles, and tells arrant lies, after I have made a distinction which will relate to what I am going to say about him; for this Manetho had granted and confessed that this nation was not originally Egyptian, but that they had come from another country, and subdued Egypt, and then went away again out of it. But that. those Egyptians who were thus diseased in their bodies were not mingled with us afterward, and that Moses who brought the people out was not one of that company, but lived many generations earlier, I shall endeavor to demonstrate from Manetho's own accounts themselves." + ], + [ + "Now, for the first occasion of this fiction, Manetho supposes what is no better than a ridiculous thing; for he says that\" king Amenophis desired to see the gods.\" What gods, I pray, did he desire to see? If he meant the gods whom their laws ordained to be worshipped, the ox, the goat, the crocodile, and the baboon, he saw them already; but for the heavenly gods, how could he see them, and what should occasion this his desire? To be sure? it was because another king before him had already seen them. He had then been informed what sort of gods they were, and after what manner they had been seen, insomuch that he did not stand in need of any new artifice for obtaining this sight. However, the prophet by whose means the king thought to compass his design was a wise man. If so, how came he not to know that such his desire was impossible to be accomplished? for the event did not succeed. And what pretense could there be to suppose that the gods would not be seen by reason of the people's maims in their bodies, or leprosy? for the gods are not angry at the imperfection of bodies, but at wicked practices; and as to eighty thousand lepers, and those in an ill state also, how is it possible to have them gathered together in one day? nay, how came the king not to comply with the prophet? for his injunction was, that those that were maimed should be expelled out of Egypt, while the king only sent them to work in the quarries, as if he were rather in want of laborers, than intended to purge his country. He says further, that\" this prophet slew himself, as foreseeing the anger of the gods, and those events which were to come upon Egypt afterward; and that he left this prediction for the king in writing.\" Besides, how came it to pass that this prophet did not foreknow his own death at the first? nay, how came he not to contradict the king in his desire to see the gods immediately? how came that unreasonable dread upon him of judgments that were not to happen in his lifetime? or what worse thing could he suffer, out of the fear of which he made haste to kill himself? But now let us see the silliest thing of all: - The king, although he had been informed of these things, and terrified with the fear of what was to come, yet did not he even then eject these maimed people out of his country, when it had been foretold him that he was to clear Egypt of them; but, as Manetho says, \"he then, upon their request, gave them that city to inhabit, which had formerly belonged to the shepherds, and was called Avaris; whither when they were gone in crowds,\" he says, \"they chose one that had formerly been priest of Hellopolls; and that this priest first ordained that they should neither worship the gods, nor abstain from those animals that were worshipped by the Egyptians, but should kill and eat them all, and should associate with nobody but those that had conspired with them; and that he bound the multitude by oaths to be sure to continue in those laws; and that when he had built a wall about Avaris, he made war against the king.\" Manetho adds also, that \"this priest sent to Jerusalem to invite that people to come to his assistance, and promised to give them Avaris; for that it had belonged to the forefathers of those that were coming from Jerusalem, and that when they were come, they made a war immediately against the king, and got possession of all Egypt.\" He says also that \"the Egyptians came with an army of two hundred thousand men, and that Amenophis, the king of Egypt, not thinking that he ought to fight against the gods, ran away presently into Ethiopia, and committed Apis and certain other of their sacred animals to the priests, and commanded them to take care of preserving them.\" He says further, that\" the people of Jerusalem came accordingly upon the Egyptians, and overthrew their cities, and burnt their temples, and slew their horsemen, and, in short, abstained from no sort of wickedness nor barbarity; and for that priest who settled their polity and their laws,\" he says,\" he was by birth of Hellopolis, and his name was Osarsiph, from Osyris the god of Hellopolis, but that he changed his name, and called himself Moses.\" He then says that \"on the thirteenth year afterward, Amenophis, according to the fatal time of the duration of his misfortunes, came upon them out of Ethiopia with a great army, and joining battle with the shepherds and with the polluted people, overcame them in battle, and slew a great many of them, and pursued them as far as the bounds of Syria.\"" + ], + [ + "Now Manetho does not reflect upon the improbability of his lie; for the leprous people, and the multitude that was with them, although they might formerly have been angry at the king, and at those that had treated them so coarsely, and this according to the prediction of the prophet; yet certainly, when they were come out of the mines, and had received of the king a city, and a country, they would have grown milder towards him. However, had they ever so much hated him in particular, they might have laid a private plot against himself, but would hardly have made war against all the Egyptians; I mean this on the account of the great kindred they who were so numerous must have had among them. Nay still, if they had resolved to fight with the men, they would not have had impudence enough to fight with their gods; nor would they have ordained laws quite contrary to those of their own country, and to those in which they had been bred up themselves. Yet are we beholden to Manethe, that he does not lay the principal charge of this horrid transgression upon those that came from Jerusalem, but says that the Egyptians themselves were the most guilty, and that they were their priests that contrived these things, and made the multitude take their oaths for doing so. But still how absurd is it to suppose that none of these people's own relations or friends should be prevailed with to revolt, nor to undergo the hazards of war with them, while these polluted people were forced to send to Jerusalem, and bring their auxiliaries from thence! What friendship, I pray, or what relation was there formerly between them that required this assistance? On the contrary, these people were enemies, and greatly differed from them in their customs. He says, indeed, that they complied immediately, upon their praising them that they should conquer Egypt; as if they did not themselves very well know that country out of which they had been driven by force. Now had these men been in want, or lived miserably, perhaps they might have undertaken so hazardous an enterprise; but as they dwelt in a happy city, and had a large country, and one better than Egypt itself, how came it about that, for the sake of those that had of old been their enemies, of those that were maimed in their bodies, and of those whom none of their own relations would endure, they should run such hazards in assisting them? For they could not foresee that the king would run away from them: on the contrary, he saith himself that \"Amenophis's son had three hundred thousand men with him, and met them at Pelusium.\" Now, to be sure, those that came could not be ignorant of this; but for the king's repentance and flight, how could they possibly guess at it? He then says, that \"those who came from Jerusalem, and made this invasion, got the granaries of Egypt into their possession, and perpetrated many of the most horrid actions there.\" And thence he reproaches them, as though he had not himself introduced them as enemies, or as though he might accuse such as were invited from another place for so doing, when the natural Egyptians themselves had done the same things before their coming, and had taken oaths so to do. However, \"Amenophis, some time afterward, came upon them, and conquered them in battle, and slew his enemies, and drove them before him as far as Syria.\" As if Egypt were so easily taken by people that came from any place whatsoever, and as if those that had conquered it by war, when they were informed that Amenophis was alive, did neither fortify the avenues out of Ethiopia into it, although they had great advantages for doing it, nor did get their other forces ready for their defense! but that he followed them over the sandy desert, and slew them as far as Syria; while yet it is rot an easy thing for an army to pass over that country, even without fighting." + ], + [ + "Our nation, therefore, according to Manetho, was not derived from Egypt, nor were any of the Egyptians mingled with us. For it is to be supposed that many of the leprous and distempered people were dead in the mines, since they had been there a long time, and in so ill a condition; many others must be dead in the battles that happened afterward, and more still in the last battle and flight after it." + ], + [ + "It now remains that I debate with Manetho about Moses. Now the Egyptians acknowledge him to have been a wonderful and a divine person; nay, they would willingly lay claim to him themselves, though after a most abusive and incredible manner, and pretend that he was of Heliopolis, and one of the priests of that place, and was ejected out of it among the rest, on account of his leprosy; although it had been demonstrated out of their records that he lived five hundred and eighteen years earlier, and then brought our forefathers out of Egypt into the country that is now inhabited by us. But now that he was not subject in his body to any such calamity, is evident from what he himself tells us; for he forbade those that had the leprosy either to continue in a city, or to inhabit in a village, but commanded that they should go about by themselves with their clothes rent; and declares that such as either touch them, or live under the same roof with them, should be esteemed unclean; nay, more, if any one of their disease be healed, and he recover his natural constitution again, he appointed them certain purifications, and washings with spring water, and the shaving off all their hair, and enjoins that they shall offer many sacrifices, and those of several kinds, and then at length to be admitted into the holy city; although it were to be expected that, on the contrary, if he had been under the same calamity, he should have taken care of such persons beforehand, and have had them treated after a kinder manner, as affected with a concern for those that were to be under the like misfortunes with himself. Nor ;was it only those leprous people for whose sake he made these laws, but also for such as should be maimed in the smallest part of their body, who yet are not permitted by him to officiate as priests; nay, although any priest, already initiated, should have such a calamity fall upon him afterward, he ordered him to be deprived of his honor of officiating. How can it then be supposed that Moses should ordain such laws against himself, to his own reproach and damage who so ordained them? Nor indeed is that other notion of Manetho at all probable, wherein he relates the change of his name, and says that \"he was formerly called Osarsiph;\" and this a name no way agreeable to the other, while his true name was Mosses, and signifies a person who is preserved out of the water, for the Egyptians call water Moil. I think, therefore, I have made it sufficiently evident that Manetho, while he followed his ancient records, did not much mistake the truth of the history; but that when he had recourse to fabulous stories, without any certain author, he either forged them himself, without any probability, or else gave credit to some men who spake so out of their ill-will to us." + ], + [ + "And now I have done with Manetho, I will inquire into what Cheremon says. For he also, when he pretended to write the Egyptian history, sets down the same name for this king that Manetho did, Amenophis, as also of his son Ramesses, and then goes on thus: \"The goddess Isis appeared to Amenophis in his sleep, and blamed him that her temple had been demolished in the war. But that Phritiphantes, the sacred scribe, said to him, that in case he would purge Egypt of the men that had pollutions upon them, he should be no longer troubled. with such frightful apparitions. That Amenophis accordingly chose out two hundred and fifty thousand of those that were thus diseased, and cast them out of the country: that Moses and Joseph were scribes, and Joseph was a sacred scribe; that their names were Egyptian originally; that of Moses had been Tisithen, and that of Joseph, Peteseph: that these two came to Pelusium, and lighted upon three hundred and eighty thousand that had been left there by Amenophis, he not being willing to carry them into Egypt; that these scribes made a league of friendship with them, and made with them an expedition against Egypt: that Amenophis could not sustain their attacks, but fled into Ethiopia, and left his wife with child behind him, who lay concealed in certain caverns, and there brought forth a son, whose name was Messene, and who, when he was grown up to man's estate, pursued the Jews into Syria, being about two hundred thousand, and then received his father Amenophis out of Ethiopia.\"" + ], + [ + "This is the account Cheremon gives us. Now I take it for granted that what I have said already hath plainly proved the falsity of both these narrations; for had there been any real truth at the bottom, it was impossible they should so greatly disagree about the particulars. But for those that invent lies, what they write will easily give us very different accounts, while they forge what they please out of their own heads. Now Manetho says that the king's desire of seeing the gods was the origin of the ejection of the polluted people; but Cheremon feigns that it was a dream of his own, sent upon him by Isis, that was the occasion of it. Manetho says that the person who foreshowed this purgation of Egypt to the king was Amenophis; but this man says it was Phritiphantes. As to the numbers of the multitude that were expelled, they agree exceedingly well[24]By way of irony, I suppose. the former reckoning them eighty thousand, and the latter about two hundred and fifty thousand! Now, for Manetho, he describes those polluted persons as sent first to work in the quarries, and says that the city Avaris was given them for their habitation. As also he relates that it was not till after they had made war with the rest of the Egyptians, that they invited the people of Jerusalem to come to their assistance; while Cheremon says only that they were gone out of Egypt, and lighted upon three hundred and eighty thousand men about Pelusium, who had been left there by Amenophis, and so they invaded Egypt with them again; that thereupon Amenophis fled into Ethiopia. But then this Cheremon commits a most ridiculous blunder in not informing us who this army of so many ten thousands were, or whence they came; whether they were native Egyptians, or whether they came from a foreign country. Nor indeed has this man, who forged a dream from Isis about the leprous people, assigned the reason why the king would not bring them into Egypt. Moreover, Cheremon sets down Joseph as driven away at the same time with Moses, who yet died four generations[25]Here we see that Josephus esteemed a generation between Joseph and Moses to be about forty-two or forty-three years; which, if taken between the earlier children, well agrees with the duration of human life in those ages. See Antheat. Rec. Part II. pages 966, 1019, 1020. before Moses, which four generations make almost one hundred and seventy years. Besides all this, Ramesses, the son of Amenophis, by Manetho's account, was a young man, and assisted his father in his war, and left the country at the same time with him, and fled into Ethiopia. But Cheremon makes him to have been born in a certain cave, after his father was dead, and that he then overcame the Jews in battle, and drove them into Syria, being in number about two hundred thousand. O the levity of the man! for he had neither told us who these three hundred and eighty thousand were, nor how the four hundred and thirty thousand perished; whether they fell in war, or went over to Ramesses. And, what is the strangest of all, it is not possible to learn out of him who they were whom he calls Jews, or to which of these two parties he applies that denomination, whether to the two hundred and fifty thousand leprous people, or to the three hundred and eighty thousand that were about Pelusium. But perhaps it will be looked upon as a silly thing in me to make any larger confutation of such writers as sufficiently confute themselves; for had they been only confuted by other men, it had been more tolerable." + ], + [ + "I shall now add to these accounts about Manetho and Cheremon somewhat about Lysimachus, who hath taken the same topic of falsehood with those forementioned, but hath gone far beyond them in the incredible nature of his forgeries; which plainly demonstrates that he contrived them out of his virulent hatred of our nation. His words are these: \"The people of the Jews being leprous and scabby, and subject to certain other kinds of distempers, in the days of Bocchoris, king of Egypt, they fled to the temples, and got their food there by begging: and as the numbers were very great that were fallen under these diseases, there arose a scarcity in Egypt. Hereupon Bocehoris, the king of Egypt, sent some to consult the oracle of [Jupiter] Hammon about his scarcity. The god's answer was this, that he must purge his temples of impure and impious men, by expelling them out of those temples into desert places; but as to the scabby and leprous people, he must drown them, and purge his temples, the sun having an indignation at these men being suffered to live; and by this means the land will bring forth its fruits. Upon Bocchoris's having received these oracles, he called for their priests, and the attendants upon their altars, and ordered them to make a collection of the impure people, and to deliver them to the soldiers, to carry them away into the desert; but to take the leprous people, and wrap them in sheets of lead, and let them down into the sea. Hereupon the scabby and leprous people were drowned, and the rest were gotten together, and sent into desert places, in order to be exposed to destruction. In this case they assembled themselves together, and took counsel what they should do, and determined that, as the night was coming on, they should kindle fires and lamps, and keep watch; that they also should fast the next night, and propitiate the gods, in order to obtain deliverance from them. That on the next day there was one Moses, who advised them that they should venture upon a journey, and go along one road till they should come to places fit for habitation: that he charged them to have no kind regards for any man, nor give good counsel to any, but always to advise them for the worst; and to overturn all those temples and altars of the gods they should meet with: that the rest commended what he had said with one consent, and did what they had resolved on, and so traveled over the desert. But that the difficulties of the journey being over, they came to a country inhabited, and that there they abused the men, and plundered and burnt their temples; and then came into that land which is called Judea, and there they built a city, and dwelt therein, and that their city was named Hierosyla, from this their robbing of the temples; but that still, upon the success they had afterwards, they in time changed its denomination, that it might not be a reproach to them, and called the city Hierosolyma, and themselves Hierosolymites.\"" + ], + [ + "Now this man did not discover and mention the same king with the others, but feigned a newer name, and passing by the dream and the Egyptian prophet, he brings him to [Jupiter] Hammon, in order to gain oracles about the scabby and leprous people; for he says that the multitude of Jews were gathered together at the temples. Now it is uncertain whether he ascribes this name to these lepers, or to those that were subject to such diseases among the Jews only; for he describes them as a people of the Jews. What people does he mean? foreigners, or those of that country? Why then' dost thou call them Jews, if they were Egyptians? But if they were foreigners, why dost thou not tell us whence they came? And how could it be that, after the king had drowned many of them in the sea, and ejected the rest into desert places, there should be still so great a multitude remaining? Or after what manner did they pass over the desert, and get the land which we now dwell in, and build our city, and that temple which hath been so famous among all mankind? And besides, he ought to have spoken more about our legislator than by giving us his bare name; and to have informed us of what nation he was, and what parents he was derived from; and to have assigned the reasons why he undertook to make such laws concerning the gods, and concerning matters of injustice with regard to men during that journey. For in case the people were by birth Egyptians, they would not on the sudden have so easily changed the customs of their country; and in case they had been foreigners, they had for certain some laws or other which had been kept by them from long custom. It is true, that with regard to those who had ejected them, they might have sworn never to bear good-will to them, and might have had a plausible reason for so doing. But if these men resolved to wage an implacable war against all men, in case they had acted as wickedly as he relates of them, and this while they wanted the assistance of all men, this demonstrates a kind of mad conduct indeed; but not of the men themselves, but very greatly so of him that tells such lies about them. He hath also impudence enough to say that a name, implying \"Robbers of the temples,\"[26]That is the meaning of Hierosyla in Greek, not in Hebrew. was given to their city, and that this name was afterward changed. The reason of which is plain, that the former name brought reproach and hatred upon them in the times of their posterity, while, it seems, those that built the city thought they did honor to the city by giving it such a name. So we see that this fine fellow had such an unbounded inclination to reproach us, that he did not understand that robbery of temples is not expressed By the same word and name among the Jews as it is among the Greeks. But why should a man say any more to a person who tells such impudent lies? However, since this book is arisen to a competent length, I will make another beginning, and endeavor to add what still remains to perfect my design in the following book." + ] + ], + [ + [ + "IN the former book, most honored Epaphroditus, I have demonstrated our antiquity, and confirmed the truth of what I have said, from the writings of the Phoenicians, and Chaldeans, and Egyptians. I have, moreover, produced many of the Grecian writers as witnesses thereto. I have also made a refutation of Manetho and Cheremon, and of certain others of our enemies. I shall now[1]The former part of this second book is written against the calumnies of Apion, and then, more briefly, against the like calumnies of Apollonius Molo. But after that, Josephus leaves off any more particular reply to those adversaries of the Jews, and gives us a large and excellent description and vindication of that theocracy which was settled for the Jewish nation by Moses, their great legislator. therefore begin a confutation of the remaining authors who have written any thing against us; although I confess I have had a doubt upon me about Apion[2]Called by Tiberius Cymbalum Mundi, The drum of the world. the grammarian, whether I ought to take the trouble of confuting him or not; for some of his writings contain much the same accusations which the others have laid against us, some things that he hath added are very frigid and contemptible, and for the greatest part of what he says, it is very scurrilous, and, to speak no more than the plain truth, it shows him to be a very unlearned person, and what he lays together looks like the work of a man of very bad morals, and of one no better in his whole life than a mountebank. Yet, because there are a great many men so very foolish, that they are rather caught by such orations than by what is written with care, and take pleasure in reproaching other men, and cannot abide to hear them commended, I thought it to be necessary not to let this man go off without examination, who had written such an accusation against us, as if he would bring us to make an answer in open court. For I also have observed, that many men are very much delighted when they see a man who first began to reproach another, to be himself exposed to contempt on account of the vices he hath himself been guilty of. However, it is not a very easy thing to go over this man's discourse, nor to know plainly what he means; yet does he seem, amidst a great confusion and disorder in his falsehoods, to produce, in the first place, such things as resemble what we have examined already, and relate to the departure of our forefathers out of Egypt; and, in the second place, he accuses those Jews that are inhabitants of Alexandria; as, in the third place, he mixes with those things such accusations as concern the sacred purifications, with the other legal rites used in the temple." + ], + [ + "Now although I cannot but think that I have already demonstrated, and that abundantly more than was necessary, that our fathers were not originally Egyptians, nor were thence expelled, either on account of bodily diseases, or any other calamities of that sort; yet will I briefly take notice of what Apion adds upon that subject; for in his third book, which relates to the affairs of Egypt, he speaks thus: \"I have heard of the ancient men of Egypt, that Moses was of Heliopolis, and that he thought himself obliged to follow the customs of his forefathers, and offered his prayers in the open air, towards the city walls; but that he reduced them all to be directed towards sun-rising, which was agreeable to the situation of Heliopolis; that he also set up pillars instead of gnomons,[3]This seems to have been the first dial that had been made in Egypt, and was a little before the time that Ahaz made his [first] dial in Judea, and about anno 755, in the first year of the seventh olympiad, as we shall see presently. See 2 Kings 20:11; Isaiah 38:8. under which was represented a cavity like that of a boat, and the shadow that fell from their tops fell down upon that cavity, that it might go round about the like course as the sun itself goes round in the other.\" This is that wonderful relation which we have given us by this grammarian. But that it is a false one is so plain, that it stands in need of few words to prove it, but is manifest from the works of Moses; for when he erected the first tabernacle to God, he did himself neither give order for any such kind of representation to be made at it, nor ordain that those that came after him should make such a one. Moreover, when in a future age Solomon built his temple in Jerusalem, he avoided all such needless decorations as Apion hath here devised. He says further, how he had \"heard of the ancient men, that Moses was of Hellopolis.\" To be sure that was, because being a younger man himself, he believed those that by their elder age were acquainted and conversed with him. Now this grammarian, as he was, could not certainly tell which was the poet Homer's country, no more than he could which was the country of Pythagoras, who lived comparatively but a little while ago; yet does he thus easily determine the age of Moses, who preceded them such a vast number of years, as depending on his ancient men's relation, which shows how notorious a liar he was. But then as to this chronological determination of the time when he says he brought the leprous people, the blind, and the lame out of Egypt, see how well this most accurate grammarian of ours agrees with those that have written before him! Manetho says that the Jews departed out of Egypt, in the reign of Tethmosis, three hundred ninety-three years before Danaus fled to Argos; Lysimaehus says it was under king Bocchoris, that is, one thousand seven hundred years ago; Molo and some others determined it as every one pleased: but this Apion of ours, as deserving to be believed before them, hath determined it exactly to have been in the seventh olympiad, and the first year of that olympiad; the very same year in which he says that Carthage was built by the Phoenicians. The reason why he added this building of Carthage was, to be sure, in order, as he thought, to strengthen his assertion by so evident a character of chronology. But he was not aware that this character confutes his assertion; for if we may give credit to the Phoenician records as to the time of the first coming of their colony to Carthage, they relate that Hirom their king was above a hundred and fifty years earlier than the building of Carthage; concerning whom I have formerly produced testimonials out of those Phoenician records, as also that this Hirom was a friend of Solomon when he was building the temple of Jerusalem, and gave him great assistance in his building that temple; while still Solomon himself built that temple six hundred and twelve years after the Jews came out of Egypt. As for the number of those that were expelled out of Egypt, he hath contrived to have the very same number with Lysimaehus, and says they were a hundred and ten thousand. He then assigns a certain wonderful and plausible occasion for the name of Sabbath; for he says that \"when the Jews had traveled a six days' journey, they had buboes in their groins; and that on this account it was that they rested on the seventh day, as having got safely to that country which is now called Judea; that then they preserved the language of the Egyptians, and called that day the Sabbath, for that malady of buboes on their groin was named Sabbatosis by the Egyptians.\" And would not a man now laugh at this fellow's trifling, or rather hate his impudence in writing thus? We must, it seems, fake it for granted that all these hundred and ten thousand men must have these buboes. But, for certain, if those men had been blind and lame, and had all sorts of distempers upon them, as Apion says they had, they could not have gone one single day's journey; but if they had been all able to travel over a large desert, and, besides that, to fight and conquer those that opposed them, they had not all of them had buboes on their groins after the sixth day was over; for no such distemper comes naturally and of necessity upon those that travel; but still, when there are many ten thousands in a camp together, they constantly march a settled space [in a day]. Nor is it at all probable that such a thing should happen by chance; this would be prodigiously absurd to be supposed. However, our admirable author Apion hath before told us that \"they came to Judea in six days' time;\" and again, that \"Moses went up to a mountain that lay between Egypt and Arabia, which was called Sinai, and was concealed there forty days, and that when he came down from thence he gave laws to the Jews.\" But, then, how was it possible for them to tarry forty days in a desert place where there was no water, and at the same time to pass all over the country between that and Judea in the six days? And as for this grammatical translation of the word Sabbath, it either contains an instance of his great impudence or gross ignorance; for the words Sabbo and Sabbath are widely different from one another; for the word Sabbath in the Jewish language denotes rest from all sorts of work; but the word Sabbo, as he affirms, denotes among the Egyptians the malady of a bubo in the groin." + ], + [ + "This is that novel account which the Egyptian Apion gives us concerning the Jews' departure out of Egypt, and is no better than a contrivance of his own. But why should we wonder at the lies he tells about our forefathers, when he affirms them to be of Egyptian original, when he lies also about himself? for although he was born at Oasis in Egypt, he pretends to be, as a man may say, the top man of all the Egyptians; yet does he forswear his real country and progenitors, and by falsely pretending to be born at Alexandria, cannot deny the[4]The burial-place for dead bodies, as I suppose. pravity of his family; for you see how justly he calls those Egyptians whom he hates, and endeavors to reproach; for had he not deemed Egyptians to be a name of great reproach, he would not have avoided the name of an Egyptian himself; as we know that those who brag of their own countries value themselves upon the denomination they acquire thereby, and reprove such as unjustly lay claim thereto. As for the Egyptians' claim to be of our kindred, they do it on one of the following accounts; I mean, either as they value themselves upon it, and pretend to bear that relation to us; or else as they would draw us in to be partakers of their own infamy. But this fine fellow Apion seems to broach this reproachful appellation against us, [that we were originally Egyptians,] in order to bestow it on the Alexandrians, as a reward for the privilege they had given him of being a fellow citizen with them: he also is apprized of the ill-will the Alexandrians bear to those Jews who are their fellow citizens, and so proposes to himself to reproach them, although he must thereby include all the other Egyptians also; while in both cases he is no better than an impudent liar." + ], + [ + "But let us now see what those heavy and wicked crimes are which Apion charges upon the Alexandrian Jews. \"They came (says he) out of Syria, and inhabited near the tempestuous sea, and were in the neighborhood of the dashing of the waves.\" Now if the place of habitation includes any thing that is reproached, this man reproaches not his own real country, [Egypt,] but what he pretends to be his own country, Alexandria; for all are agreed in this, that the part of that city which is near the sea is the best part of all for habitation. Now if the Jews gained that part of the city by force, and have kept it hitherto without impeachment, this is a mark of their valor; but in reality it was Alexander himself that gave them that place for their habitation, when they obtained equal privileges there with the Macedonians. Nor call I devise what Apion would have said, had their habitation been at Necropolis? and not been fixed hard by the royal palace [as it is]; nor had their nation had the denomination of Macedonians given them till this very day [as they have]. Had this man now read the epistles of king Alexander, or those of Ptolemy the son of Lagus, or met with the writings of the succeeding kings, or that pillar which is still standing at Alexandria, and contains the privileges which the great [Julius] Caesar bestowed upon the Jews; had this man, I say, known these records, and yet hath the impudence to write in contradiction to them, he hath shown himself to be a wicked man; but if he knew nothing of these records, he hath shown himself to be a man very ignorant: nay, when lie appears to wonder how Jews could be called Alexandrians, this is another like instance of his ignorance; for all such as are called out to be colonies, although they be ever so far remote from one another in their original, receive their names from those that bring them to their new habitations. And what occasion is there to speak of others, when those of us Jews that dwell at Antioch are named Antiochians, because Seleucns the founder of that city gave them the privileges belonging thereto? After the like manner do those Jews that inhabit Ephesus, and the other cities of Ionia, enjoy the same name with those that were originally born there, by the grant of the succeeding princes; nay, the kindness and humanity of the Romans hath been so great, that it hath granted leave to almost all others to take the same name of Romans upon them; I mean not particular men only, but entire and large nations themselves also; for those anciently named Iberi, and Tyrrheni, and Sabini, are now called Romani. And if Apion reject this way of obtaining the privilege of a citizen of Alexandria, let him abstain from calling himself an Alexandrian hereafter; for otherwise, how can he who was born in the very heart of Egypt be an Alexandrian, if this way of accepting such a privilege, of which he would have us deprived, be once abrogated? although indeed these Romans, who are now the lords of the habitable earth, have forbidden the Egyptians to have the privileges of any city whatsoever; while this fine fellow, who is willing to partake of such a privilege himself as he is forbidden to make use of, endeavors by calumnies to deprive those of it that have justly received it; for Alexander did not therefore get some of our nation to Alexandria, because he wanted inhabitants for this his city, on whose building he had bestowed so much pains; but this was given to our people as a reward, because he had, upon a careful trial, found them all to have been men of virtue and fidelity to him; for, as Hecateus says concerning us, \"Alexander honored our nation to such a degree, that, for the equity and the fidelity which the Jews exhibited to him, he permitted them to hold the country of Samaria free from tribute. Of the same mind also was Ptolemy the son of Lagus, as to those Jews who dwelt at Alexandria.\" For he intrusted the fortresses of Egypt into their hands, as believing they would keep them faithfully and valiantly for him; and when he was desirous to secure the government of Cyrene, and the other cities of Libya, to himself, he sent a party of Jews to inhabit in them. And for his successor Ptolemy, who was called Philadelphus, he did not only set all those of our nation free who were captives under him, but did frequently give money [for their ransom]; and, what was his greatest work of all, he had a great desire of knowing our laws, and of obtaining the books of our sacred Scriptures; accordingly, he desired that such men might be sent him as might interpret our law to him; and, in order to have them well compiled, he committed that care to no ordinary persons, but ordained that Demetrius Phalereus, and Andreas, and Aristeas; the first, Demetrius, the most learned person of his age, and the others, such as were intrusted with the guard of his body; should take care of this matter: nor would he certainly have been so desirous of learning our law, and the philosophy of our nation, had he despised the men that made use of it, or had he not indeed had them in great admiration." + ], + [ + "Now this Apion was unacquainted with almost all the kings of those Macedonians whom he pretends to have been his progenitors, who were yet very well affected towards us; for the third of those Ptolemies, who was called Euergetes, when he had gotten possession of all Syria by force, did not offer his thank-offerings to the Egyptian gods for his victory, but came to Jerusalem, and according to our own laws offered many sacrifices to God, and dedicated to him such gifts as were suitable to such a victory: and as for Ptolemy Philometer and his wife Cleopatra, they committed their whole kingdom to the Jews, when Onias and Dositheus, both Jews, whose names are laughed at by Apion, were the generals of their whole army. But certainly, instead of reproaching them, he ought to admire their actions, and return them thanks for saving Alexandria, whose citizen he pretends to be; for when these Alexandrians were making war with Cleopatra the queen, and were in danger of being utterly ruined, these Jews brought them to terms of agreement, and freed them from the miseries of a civil war. \"But then (says Apion) Onias brought a small army afterward upon the city at the time when Thorruns the Roman ambassador was there present.\" Yes, do I venture to say, and that he did rightly and very justly in so doing; for that Ptolemy who was called Physco, upon the death of his brother Philometer, came from Cyrene, and would have ejected Cleopatra as well as her sons out of their kingdom, that he might obtain it for himself unjustly.[5]Here begins a great defect in the Greek copy; but the old Latin version fully supplies that defect. For this cause then it was that Onias undertook a war against him on Cleopatra's account; nor would he desert that trust the royal family had reposed in him in their distress. Accordingly, God gave a remarkable attestation to his righteous procedure; for when Ptolemy Physco[6]What error is here generally believed to have been committed by our Josephus in ascribing a deliverance of the Jews to the reign of Ptolemy Physco, the seventh of those Ptolemus, which has been universally supposed to have happened under Ptolemy Philopater, the fourth of them, is no better than a gross error of the moderns, and not of Josephus, as I have fully proved in the Authentic. Rec. Part I. p. 200-201, whither I refer the inquisitive reader. had the presumption to fight against Onias's army, and had caught all the Jews that were in the city [Alexandria], with their children and wives, and exposed them naked and in bonds to his elephants, that they might be trodden upon and destroyed, and when he had made those elephants drunk for that purpose, the event proved contrary to his preparations; for these elephants left the Jews who were exposed to them, and fell violently upon Physco's friends, and slew a great number of them; nay, after this Ptolemy saw a terrible ghost, which prohibited his hurting those men; his very concubine, whom he loved so well, (some call her Ithaca, and others Irene,) making supplication to him, that he would not perpetrate so great a wickedness. So he complied with her request, and repented of what he either had already done, or was about to do; whence it is well known that the Alexandrian Jews do with good reason celebrate this day, on the account that they had thereon been vouchsafed such an evident deliverance from God. However, Apion, the common calumniator of men, hath the presumption to accuse the Jews for making this war against Physco, when he ought to have commended them for the same. This man also makes mention of Cleopatra, the last queen of Alexandria, and abuses us, because she was ungrateful to us; whereas he ought to have reproved her, who indulged herself in all kinds of injustice and wicked practices, both with regard to her nearest relations and husbands who had loved her, and, indeed, in general with regard to all the Romans, and those emperors that were her benefactors; who also had her sister Arsinoe slain in a temple, when she had done her no harm: moreover, she had her brother slain by private treachery, and she destroyed the gods of her country and the sepulchers of her progenitors; and while she had received her kingdom from the first Caesar, she had the impudence to rebel against his son:[7]Sister's son, and adopted son. and successor; nay, she corrupted Antony with her love-tricks, and rendered him an enemy to his country, and made him treacherous to his friends, and [by his means] despoiled some of their royal authority, and forced others in her madness to act wickedly. But what need I enlarge upon this head any further, when she left Antony in his fight at sea, though he were her husband, and the father of their common children, and compelled him to resign up his government, with the army, and to follow her [into Egypt]? nay, when last of all Caesar had taken Alexandria, she came to that pitch of cruelty, that she declared she had some hope of preserving her affairs still, in case she could kill the Jews, though it were with her own hand; to such a degree of barbarity and perfidiousness had she arrived. And doth any one think that we cannot boast ourselves of any thing, if, as Apion says, this queen did not at a time of famine distribute wheat among us? However, she at length met with the punishment she deserved. As for us Jews, we appeal to the great Caesar what assistance we brought him, and what fidelity we showed to him against the Egyptians; as also to the senate and its decrees, and the epistles of Augustus Caesar, whereby our merits [to the Romans] are justified. Apion ought to have looked upon those epistles, and in particular to have examined the testimonies given on our behalf, under Alexander and all the Ptolemies, and the decrees of the senate and of the greatest Roman emperors. And if Germanicus was not able to make a distribution of corn to all the inhabitants of Alexandria, that only shows what a barren time it was, and how great a want there was then of corn, but tends nothing to the accusation of the Jews; for what all the emperors have thought of the Alexandrian Jews is well known, for this distribution of wheat was no otherwise omitted with regard to the Jews, than it was with regard to the other inhabitants of Alexandria. But they still were desirous to preserve what the kings had formerly intrusted to their care, I mean the custody of the river; nor did those kings think them unworthy of having the entire custody thereof, upon all occasions." + ], + [ + "But besides this, Apion objects to us thus: \"If the Jews (says he) be citizens of Alexandria, why do they not worship the same gods with the Alexandrians?\" To which I give this answer: Since you are yourselves Egyptians, why do you fight it out one against another, and have implacable wars about your religion? At this rate we must not call you all Egyptians, nor indeed in general men, because you breed up with great care beasts of a nature quite contrary to that of men, although the nature of all men seems to be one and the same. Now if there be such differences in opinion among you Egyptians, why are you surprised that those who came to Alexandria from another country, and had original laws of their own before, should persevere in the observance of those laws? But still he charges us with being the authors of sedition; which accusation, if it be a just one, why is it not laid against us all, since we are known to be all of one mind. Moreover, those that search into such matters will soon discover that the authors of sedition have been such citizens of Alexandria as Apion is; for while they were the Grecians and Macedonians who were ill possession of this city, there was no sedition raised against us, and we were permitted to observe our ancient solemnities; but when the number of the Egyptians therein came to be considerable, the times grew confused, and then these seditions brake out still more and more, while our people continued uncorrupted. These Egyptians, therefore, were the authors of these troubles, who having not the constancy of Macedonians, nor the prudence of Grecians, indulged all of them the evil manners of the Egyptians, and continued their ancient hatred against us; for what is here so presumptuously charged upon us, is owing to the differences that are amongst themselves; while many of them have not obtained the privileges of citizens in proper times, but style those who are well known to have had that privilege extended to them all no other than foreigners: for it does not appear that any of the kings have ever formerly bestowed those privileges of citizens upon Egyptians, no more than have the emperors done it more lately; while it was Alexander who introduced us into this city at first, the kings augmented our privileges therein, and the Romans have been pleased to preserve them always inviolable. Moreover, Apion would lay a blot upon us, because we do not erect images for our emperors; as if those emperors did not know this before, or stood in need of Apion as their defender; whereas he ought rather to have admired the magnanimity and modesty of the Romans, whereby they do not compel those that are subject to them to transgress the laws of their countries, but are willing to receive the honors due to them after such a manner as those who are to pay them esteem consistent with piety and with their own laws; for they do not thank people for conferring honors upon them, When they are compelled by violence so to do. Accordingly, since the Grecians and some other nations think it a right thing to make images, nay, when they have painted the pictures of their parents, and wives, and children, they exult for joy; and some there are who take pictures for themselves of such persons as were no way related to them; nay, some take the pictures of such servants as they were fond of; what wonder is it then if such as these appear willing to pay the same respect to their princes and lords? But then our legislator hath forbidden us to make images, not by way of denunciation beforehand, that the Roman authority was not to be honored, but as despising a thing that was neither necessary nor useful for either God or man; and he forbade them, as we shall prove hereafter, to make these images for any part of the animal creation, and much less for God himself, who is no part of such animal creation. Yet hath our legislator no where forbidden us to pay honors to worthy men, provided they be of another kind, and inferior to those we pay to God; with which honors we willingly testify our respect to our emperors, and to the people of Rome; we also offer perpetual sacrifices for them; nor do we only offer them every day at the common expenses of all the Jews, but although we offer no other such sacrifices out of our common expenses, no, not for our own children, yet do we this as a peculiar honor to the emperors, and to them alone, while we do the same to no other person whomsoever. And let this suffice for an answer in general to Apion, as to what he says with relation to the Alexandrian Jews." + ], + [ + "However, I cannot but admire those other authors who furnished this man with such his materials; I mean Possidonius and Apollonius [the son of] Molo,[8]Called more properly Molo, or Apollonius Molo, as hereafter; for Apollonins, the son of Molo, was another person, as Strabo informs us, lib. xiv. who, while they accuse us for not worshipping the same gods whom others worship, they think themselves not guilty of impiety when they tell lies of us, and frame absurd and reproachful stories about our temple; whereas it is a most shameful thing for freemen to forge lies on any occasion, and much more so to forge them about our temple, which was so famous over all the world, and was preserved so sacred by us; for Apion hath the impudence to pretend that\" the Jews placed an ass's head in their holy place;\" and he affirms that this was discovered when Antiochus Epiphanes spoiled our temple, and found that ass's head there made of gold, and worth a great deal of money. To this my first answer shall be this, that had there been any such thing among us, an Egyptian ought by no means to have thrown it in our teeth, since an ass is not a more contemptible animal than -[9] Furones in the Latin, which what animal it denotes does not now appear. and goats, and other such creatures, which among them are gods. But besides this answer, I say further, how comes it about that Apion does not understand this to be no other than a palpable lie, and to be confuted by the thing itself as utterly incredible? For we Jews are always governed by the same laws, in which we constantly persevere; and although many misfortunes have befallen our city, as the like have befallen others, and although Theos [Epiphanes], and Pompey the Great, and Licinius Crassus, and last of all Titus Caesar, have conquered us in war, and gotten possession of our temple; yet have they none of them found any such thing there, nor indeed any thing but what was agreeable to the strictest piety; although what they found we are not at liberty to reveal to other nations. But for Antiochus [Epiphanes], he had no just cause for that ravage in our temple that he made; he only came to it when he wanted money, without declaring himself our enemy, and attacked us while we were his associates and his friends; nor did he find any thing there that was ridiculous. This is attested by many worthy writers; Polybius of Megalopolis, Strabo of Cappadocia, Nicolaus of Damascus, Timagenes, Castor the chronotoger, and Apollodorus;[10]It is great pity that these six pagan authors, here mentioned to have described the famous profanation of the Jewish temple by Antiochus Epiphanes, should be all lost; I mean so far of their writings as contained that description; though it is plain Josephus perused them all as extant in his time. who all say that it was out of Antiochus's want of money that he broke his league with the Jews, and despoiled their temple when it was full of gold and silver. Apion ought to have had a regard to these facts, unless he had himself had either an ass's heart or a dog's impudence; of such a dog I mean as they worship; for he had no other external reason for the lies he tells of us. As for us Jews, we ascribe no honor or power to asses, as do the Egyptians to crocodiles and asps, when they esteem such as are seized upon by the former, or bitten by the latter, to be happy persons, and persons worthy of God. Asses are the same with us which they are with other wise men, viz. creatures that bear the burdens that we lay upon them; but if they come to our thrashing-floors and eat our corn, or do not perform what we impose upon them, we beat them with a great many stripes, because it is their business to minister to us in our husbandry affairs. But this Apion of ours was either perfectly unskillful in the composition of such fallacious discourses, or however, when he begun [somewhat better], he was not able to persevere in what he had undertaken, since he hath no manner of success in those reproaches he casts upon us." + ], + [ + "He adds another Grecian fable, in order to reproach us. In reply to which, it would be enough to say, that they who presume to speak about Divine worship ought not to be ignorant of this plain truth, that it is a degree of less impurity to pass through temples, than to forge wicked calumnies of its priests. Now such men as he are more zealous to justify a sacrilegious king, than to write what is just and what is true about us, and about our temple; for when they are desirous of gratifying Antiochus, and of concealing that perfidiousness and sacrilege which he was guilty of, with regard to our nation, when he wanted money, they endeavor to disgrace us, and tell lies even relating to futurities. Apion becomes other men's prophet upon this occasion, and says that \"Antiochus found in our temple a bed, and a man lying upon it, with a small table before him, full of dainties, from the [fishes of the] sea, and the fowls of the dry land; that this man was amazed at these dainties thus set before him; that he immediately adored the king, upon his coming in, as hoping that he would afford him all possible assistance; that he fell down upon his knees, and stretched out to him his right hand, and begged to be released; and that when the king bid him sit down, and tell him who he was, and why he dwelt there, and what was the meaning of those various sorts of food that were set before him the man made a lamentable complaint, and with sighs, and tears in his eyes, gave him this account of the distress he was in; and said that he was a Greek and that as he went over this province, in order to get his living, he was seized upon by foreigners, on a sudden, and brought to this temple, and shut up therein, and was seen by nobody, but was fattened by these curious provisions thus set before him; and that truly at the first such unexpected advantages seemed to him matter of great joy; that after a while, they brought a suspicion him, and at length astonishment, what their meaning should be; that at last he inquired of the servants that came to him and was by them informed that it was in order to the fulfilling a law of the Jews, which they must not tell him, that he was thus fed; and that they did the same at a set time every year: that they used to catch a Greek foreigner, and fat him thus up every year, and then lead him to a certain wood, and kill him, and sacrifice with their accustomed solemnities, and taste of his entrails, and take an oath upon this sacrificing a Greek, that they would ever be at enmity with the Greeks; and that then they threw the remaining parts of the miserable wretch into a certain pit.\" Apion adds further, that\" the man said there were but a few days to come ere he was to be slain, and implored of Antiochus that, out of the reverence he bore to the Grecian gods, he would disappoint the snares the Jews laid for his blood, and would deliver him from the miseries with which he was encompassed.\" Now this is such a most tragical fable as is full of nothing but cruelty and impudence; yet does it not excuse Antiochus of his sacrilegious attempt, as those who write it in his vindication are willing to suppose; for he could not presume beforehand that he should meet with any such thing in coming to the temple, but must have found it unexpectedly. He was therefore still an impious person, that was given to unlawful pleasures, and had no regard to God in his actions. But [as for Apion], he hath done whatever his extravagant love of lying hath dictated to him, as it is most easy to discover by a consideration of his writings; for the difference of our laws is known not to regard the Grecians only, but they are principally opposite to the Egyptians, and to some other nations also for while it so falls out that men of all countries come sometimes and sojourn among us, how comes it about that we take an oath, and conspire only against the Grecians, and that by the effusion of their blood also? Or how is it possible that all the Jews should get together to these sacrifices, and the entrails of one man should be sufficient for so many thousands to taste of them, as Apion pretends? Or why did not the king carry this man, whosoever he was, and whatsoever was his name, (which is not set down in Apion's book,) with great pomp back into his own country? when he might thereby have been esteemed a religious person himself, and a mighty lover of the Greeks, and might thereby have procured himself great assistance from all men against that hatred the Jews bore to him. But I leave this matter; for the proper way of confuting fools is not to use bare words, but to appeal to the things themselves that make against them. Now, then, all such as ever saw the construction of our temple, of what nature it was, know well enough how the purity of it was never to be profaned; for it had four several courts[11]It is remarkable that Josephus here, and, I think, no where else, reckons up four distinct courts of the temple; that of the Gentiles, that of the women of Israel, that of the men of Israel, and that of the priests; as also that the court of the women admitted of the men, (I suppose only of the husbands of those wives that were therein,) while the court of the men did not admit any women into it at all. encompassed with cloisters round about, every one of which had by our law a peculiar degree of separation from the rest. Into the first court every body was allowed to go, even foreigners, and none but women, during their courses, were prohibited to pass through it; all the Jews went into the second court, as well as their wives, when they were free from all uncleanness; into the third court went in the Jewish men, when they were clean and purified; into the fourth went the priests, having on their sacerdotal garments; but for the most sacred place, none went in but the high priests, clothed in their peculiar garments. Now there is so great caution used about these offices of religion, that the priests are appointed to go into the temple but at certain hours; for in the morning, at the opening of the inner temple, those that are to officiate receive the sacrifices, as they do again at noon, till the doors are shut. Lastly, it is not so much as lawful to carry any vessel into the holy house; nor is there any thing therein, but the altar [of incense], the table [of shew-bread], the censer, and the candlestick, which are all written in the law; for there is nothing further there, nor are there any mysteries performed that may not be spoken of; nor is there any feasting within the place. For what I have now said is publicly known, and supported by the testimony of the whole people, and their operations are very manifest; for although there be four courses of the priests, and every one of them have above five thousand men in them, yet do they officiate on certain days only; and when those days are over, other priests succeed in the performance of their sacrifices, and assemble together at mid-day, and receive the keys of the temple, and the vessels by tale, without any thing relating to food or drink being carried into the temple; nay, we are not allowed to offer such things at the altar, excepting what is prepared for the sacrifices. What then can we say of Apion, but that he examined nothing that concerned these things, while still he uttered incredible words about them? but it is a great shame for a grammarian not to be able to write true history. Now if he knew the purity of our temple, he hath entirely omitted to take notice of it; but he forges a story about the seizing of a Grecian, about ineffable food, and the most delicious preparation of dainties; and pretends that strangers could go into a place whereinto the noblest men among the Jews are not allowed to enter, unless they be priests. This, therefore, is the utmost degree of impiety, and a voluntary lie, in order to the delusion of those who will not examine into the truth of matters; whereas such unspeakable mischiefs as are above related have been occasioned by such calumnies that are raised upon us." + ], + [ + "Nay, this miracle or piety derides us further, and adds the following pretended facts to his former fable; for be says that this man related how, \"while the Jews were once in a long war with the Idumeans, there came a man out of one of the cities of the Idumeans, who there had worshipped Apollo. This man, whose name is said to have been Zabidus, came to the Jews, and promised that he would deliver Apollo, the god of Dora, into their hands, and that he would come to our temple, if they would all come up with him, and bring the whole multitude of the Jews with them; that Zabidus made him a certain wooden instrument, and put it round about him, and set three rows of lamps therein, and walked after such a manner, that he appeared to those that stood a great way off him to be a kind of star, walking upon the earth; that the Jews were terribly affrighted at so surprising an appearance, and stood very quiet at a distance; and that Zabidus, while they continued so very quiet, went into the holy house, and carried off that golden head of an ass, (for so facetiously does he write,) and then went his way back again to Dora in great haste.\" And say you so, sir! as I may reply; then does Apion load the ass, that is, himself, and lays on him a burden of fooleries and lies; for he writes of places that have no being, and not knowing the cities he speaks of, he changes their situation; for Idumea borders upon our country, and is near to Gaza, in which there is no such city as Dora; although there be, it is true, a city named Dora in Phoenicia, near Mount Carmel, but it is four days' journey from Idumea.[12]Judea, in the Greek, by a gross mistake of the transcribers. Now, then, why does this man accuse us, because we have not gods in common with other nations, if our fathers were so easily prevailed upon to have Apollo come to them, and thought they saw him walking upon the earth, and the stars with him? for certainly those who have so many festivals, wherein they light lamps, must yet, at this rate, have never seen a candlestick! But still it seems that while Zabidus took his journey over the country, where were so many ten thousands of people, nobody met him. He also, it seems, even in a time of war, found the walls of Jerusalem destitute of guards. I omit the rest. Now the doors of the holy house were seventy[13]Seven in the Greek, by a like gross mistake of the transcribers. See of the War, B. V. ch. 5. sect. 4. cubits high, and twenty cubits broad; they were all plated over with gold, and almost of solid gold itself, and there were no fewer than twenty[14]Two hundred in the Greek, contrary to the twenty in the War, B. VII. ch, 5. sect. 3. men required to shut them every day; nor was it lawful ever to leave them open, though it seems this lamp-bearer of ours opened them easily, or thought he opened them, as he thought he had the ass's head in his hand. Whether, therefore, he returned it to us again, or whether Apion took it, and brought it into the temple again, that Antiochus might find it, and afford a handle for a second fable of Apion's, is uncertain." + ], + [ + " Apion also tells a false story, when he mentions an oath of ours, as if we \"swore by God, the Maker of the heaven, and earth, and sea, to bear no good will to any foreigner, and particularly to none of the Greeks.\" Now this liar ought to have said directly that\" we would bear no good-will to any foreigner, and particularly to none of the Egyptians.\" For then his story about the oath would have squared with the rest of his original forgeries, in case our forefathers had been driven away by their kinsmen, the Egyptians, not on account of any wickedness they had been guilty of, but on account of the calamities they were under; for as to the Grecians, we were rather remote from them in place, than different from them in our institutions, insomuch that we have no enmity with them, nor any jealousy of them. On the contrary, it hath so happened that many of them have come over to our laws, and some of them have continued in their observation, although others of them had not courage enough to persevere, and so departed from them again; nor did any body ever hear this oath sworn by us: Apion, it seems, was the only person that heard it, for he indeed was the first composer of it." + ], + [ + "However, Apion deserves to be admired for his great prudence, as to what I am going to say, which is this, \"That there is a plain mark among us, that we neither have just laws, nor worship God as we ought to do, because we are not governors, but are rather in subjection to Gentiles, sometimes to one nation, and sometimes to another; and that our city hath been liable to several calamities, while their city [Alexandria] hath been of old time an imperial city, and not used to be in subjection to the Romans.\" But now this man had better leave off this bragging, for every body but himself would think that Apion said what he hath said against himself; for there are very few nations that have had the good fortune to continue many generations in the principality, but still the mutations in human affairs have put them into subjection under others; and most nations have been often subdued, and brought into subjection by others. Now for the Egyptians, perhaps they are the only nation that have had this extraordinary privilege, to have never served any of those monarchs who subdued Asia and Europe, and this on account, as they pretend, that the gods fled into their country, and saved themselves by being changed into the shapes of wild beasts! Whereas these Egyptians[15]This notorious disgrace belonging peculiarly to the people of Egypt, ever since the times of the old prophets of the Jews, noted both sect. 4 already, and here, may be confirmed by the testimony of Isidorus, an Egyptian of Pelusium, Epist. lib. i. Ep. 489. And this is a remarkable completion of the ancient prediction of God by Ezekiel 29:14, 15, that the Egyptians should be a base kingdom, the basest of the kingdoms,\" and that \"it should not exalt itself any more above the nations.\" are the very people that appear to have never, in all the past ages, had one day of freedom, no, not so much as from their own lords. For I will not reproach them with relating the manner how the Persians used them, and this not once only, but many times, when they laid their cities waste, demolished their temples, and cut the throats of those animals whom they esteemed to be gods; for it is not reasonable to imitate the clownish ignorance of Apion, who hath no regard to the misfortunes of the Athenians, or of the Lacedemonians, the latter of whom were styled by all men the most courageous, and the former the most religious of the Grecians. I say nothing of such kings as have been famous for piety, particularly of one of them, whose name was Cresus, nor what calamities he met with in his life; I say nothing of the citadel of Athens, of the temple at Ephesus, of that at Delphi, nor of ten thousand others which have been burnt down, while nobody cast reproaches on those that were the sufferers, but on those that were the actors therein. But now we have met with Apion, an accuser of our nation, though one that still forgets the miseries of his own people, the Egptians; but it is that Sesostris who was once so celebrated a king of Egypt that hath blinded him. Now we will not brag of our kings, David and Solomon, though they conquered many nations; accordingly we will let them alone. However, Apion is ignorant of what every body knows, that the Egyptians were servants to the Persians, and afterwards to the Macedonians, when they were lords of Asia, and were no better than slaves, while we have enjoyed liberty formerly; nay, more than that, have had the dominion of the cities that lie round about us, and this nearly for a hundred and twenty years together, until Pompeius Magnus. And when all the kings every where were conquered by the Romans, our ancestors were the only people who continued to be esteemed their confederates and friends, on account of their fidelity to them.[16]The truth of which still further appears by the present observation of Josephus, that these Egyptians had never, in all the past ages since Sesostris, had one day of liberty, no, not so much as to have been free from despotic power under any of the monarchies to that day. And all this bas been found equally true in the latter ages, under the Romans, Saracens, Mamelukes, and Turks, from the days of Josephus till the present ago also." + ], + [ + "\"But,\" says Apion, \"we Jews have not had any wonderful men amongst us, not any inventors of arts, nor any eminent for wisdom.\" He then enumerates Socrates, and Zeno, and Cleanthes, and some others of the same sort; and, after all, he adds himself to them, which is the most wonderful thing of all that he says, and pronounces Alexandria to be happy, because it hath such a citizen as he is in it; for he was the fittest man to be a witness to his own deserts, although he hath appeared to all others no better than a wicked mountebank, of a corrupt life and ill discourses; on which account one may justly pity Alexandria, if it should value itself upon such a citizen as he is. But as to our own men, we have had those who have been as deserving of commendation as any other whosoever, and such as have perused our Antiquities cannot be ignorant of them." + ], + [ + "As to the other things which he sets down as blameworthy, it may perhaps be the best way to let them pass without apology, that he may be allowed to be his own accuser, and the accuser of the rest of the Egyptians. However, he accuses us for sacrificing animals, and for abstaining from swine's flesh, and laughs at us for the circumcision of our privy members. Now as for our slaughter of tame animals for sacrifices, it is common to us and to all other men; but this Apion, by making it a crime to sacrifice them, demonstrates himself to be an Egyptian; for had he been either a Grecian or a Macedonian, [as he pretends to be,] he had not shown any uneasiness at it; for those people glory in sacrificing whole hecatombs to the gods, and make use of those sacrifices for feasting; and yet is not the world thereby rendered destitute of cattle, as Apion was afraid would come to pass. Yet if all men had followed the manners of the Egyptians, the world had certainly been made desolate as to mankind, but had been filled full of the wildest sort of brute beasts, which, because they suppose them to be gods, they carefully nourish. However, if any one should ask Apion which of the Egyptians he thinks to he the most wise and most pious of them all, he would certainly acknowledge the priests to be so; for the histories say that two things were originally committed to their care by their kings' injunctions, the worship of the gods, and the support of wisdom and philosophy. Accordingly, these priests are all circumcised, and abstain from swine's flesh; nor does any one of the other Egyptians assist them in slaying those sacrifices they offer to the gods. Apion was therefore quite blinded in his mind, when, for the sake of the Egyptians, he contrived to reproach us, and to accuse such others as not only make use of that conduct of life which he so much abuses, but have also taught other men to be circumcised, as says Herodotus; which makes me think that Apion is hereby justly punished for his casting such reproaches on the laws of his own country; for he was circumcised himself of necessity, on account of an ulcer in his privy member; and when he received no benefit by such circumcision, but his member became putrid, he died in great torment. Now men of good tempers ought to observe their own laws concerning religion accurately, and to persevere therein, but not presently to abuse the laws of other nations, while this Apion deserted his own laws, and told lies about ours. And this was the end of Apion's life, and this shall be the conclusion of our discourse about him." + ], + [ + "But now, since Apollonius Molo, and Lysimachus, and some others, write treatises about our lawgiver Moses, and about our laws, which are neither just nor true, and this partly out of ignorance, but chiefly out of ill-will to us, while they calumniate Moses as an impostor and deceiver, and pretend that our laws teach us wickedness, but nothing that is virtuous, I have a mind to discourse briefly, according to my ability, about our whole constitution of government, and about the particular branches of it. For I suppose it will thence become evident, that the laws we have given us are disposed after the best manner for the advancement of piety, for mutual communion with one another, for a general love of mankind, as also for justice, and for sustaining labors with fortitude, and for a contempt of death. And I beg of those that shall peruse this writing of mine, to read it without partiality; for it is not my purpose to write an encomium upon ourselves, but I shall esteem this as a most just apology for us, and taken from those our laws, according to which we lead our lives, against the many and the lying objections that have been made against us. Moreover, since this Apollonius does not do like Apion, and lay a continued accusation against us, but does it only by starts, and up and clown his discourse, while he sometimes reproaches us as atheists, and man-haters, and sometimes hits us in the teeth with our want of courage, and yet sometimes, on the contrary, accuses us of too great boldness and madness in our conduct; nay, he says that we are the weakest of all the barbarians, and that this is the reason why we are the only people who have made no improvements in human life; now I think I shall have then sufficiently disproved all these his allegations, when it shall appear that our laws enjoin the very reverse of what he says, and that we very carefully observe those laws ourselves. And if I he compelled to make mention of the laws of other nations, that are contrary to ours, those ought deservedly to thank themselves for it, who have pretended to depreciate our laws in comparison of their own; nor will there, I think, be any room after that for them to pretend either that we have no such laws ourselves, an epitome of which I will present to the reader, or that we do not, above all men, continue in the observation of them." + ], + [ + "To begin then a good way backward, I would advance this, in the first place, that those who have been admirers of good order, and of living under common laws, and who began to introduce them, may well have this testimony that they are better than other men, both for moderation and such virtue as is agreeable to nature. Indeed their endeavor was to have every thing they ordained believed to be very ancient, that they might not be thought to imitate others, but might appear to have delivered a regular way of living to others after them. Since then this is the case, the excellency of a legislator is seen in providing for the people's living after the best manner, and in prevailing with those that are to use the laws he ordains for them, to have a good opinion of them, and in obliging the multitude to persevere in them, and to make no changes in them, neither in prosperity nor adversity. Now I venture to say, that our legislator is the most ancient of all the legislators whom we have ally where heard of; for as for the Lycurguses, and Solons, and Zaleucus Locrensis, and all those legislators who are so admired by the Greeks, they seem to be of yesterday, if compared with our legislator, insomuch as the very name of a law was not so much as known in old times among the Grecians. Homer is a witness to the truth of this observation, who never uses that term in all his poems; for indeed there was then no such thing among them, but the multitude was governed by wise maxims, and by the injunctions of their king. It was also a long time that they continued in the use of these unwritten customs, although they were always changing them upon several occasions. But for our legislator, who was of so much greater antiquity than the rest, (as even those that speak against us upon all occasions do always confess,) he exhibited himself to the people as their best governor and counselor, and included in his legislation the entire conduct of their lives, and prevailed with them to receive it, and brought it so to pass, that those that were made acquainted with his laws did most carefully observe them." + ], + [ + "But let us consider his first and greatest work; for when it was resolved on by our forefathers to leave Egypt, and return to their own country, this Moses took the many tell thousands that were of the people, and saved them out of many desperate distresses, and brought them home in safety. And certainly it was here necessary to travel over a country without water, and full of sand, to overcome their enemies, and, during these battles, to preserve their children, and their wives, and their prey; on all which occasions he became an excellent general of an army, and a most prudent counselor, and one that took the truest care of them all; he also so brought it about, that the whole multitude depended upon him. And while he had them always obedient to what he enjoined, he made no manner of use of his authority for his own private advantage, which is the usual time when governors gain great powers to themselves, and pave the way for tyranny, and accustom the multitude to live very dissolutely; whereas, when our legislator was in so great authority, he, on the contrary, thought he ought to have regard to piety, and to show his great good-will to the people; and by this means he thought he might show the great degree of virtue that was in him, and might procure the most lasting security to those who had made him their governor. When he had therefore come to such a good resolution, and had performed such wonderful exploits, we had just reason to look upon ourselves as having him for a divine governor and counselor. And when he had first persuaded himself[17]This language, that Moses, \"persuaded himself\" that what he did was according to God's will, can mean no more, by Josephus's own constant notions elsewhere, than that he was \"firmly persuaded,\" that he had \"fully satisfied himself\" that so it was, viz. by the many revelations he had received from God, and the numerous miracles God had enabled him to work, as he both in these very two books against Apion, and in his Antiquities, most clearly and frequently assures us. This is further evident from several passages lower, where he affirms that Moses was no impostor nor deceiver, and where he assures that Moses's constitution of government was no other than a theocracy; and where he says they are to hope for deliverance out of their distresses by prayer to God, and that withal it was owing in part to this prophetic spirit of Moses that the Jews expected a resurrection from the dead. See almost as strange a use of the like words, \"to persuade God,\" Antiq. B. VI. ch. 5. sect. 6. that his actions and designs were agreeable to God's will, he thought it his duty to impress, above all things, that notion upon the multitude; for those who have once believed that God is the inspector of their lives, will not permit themselves in any sin. And this is the character of our legislator: he was no impostor, no deceiver, as his revilers say, though unjustly, but such a one as they brag Minos[18]That is, Moses really was, what the heathen legislators pretended to be, under a Divine direction; nor does it yet appear that these pretensions to a supernatural conduct, either in these legislators or oracles, were mere delusions of men without any demoniacal impressions, nor that Josephus took them so to be; as the ancientest and contemporary authors did still believe them to be supernatural. to have been among the Greeks, and other legislators after him; for some of them suppose that they had their laws from Jupiter, while Minos said that the revelation of his laws was to be referred to Apollo, and his oracle at Delphi, whether they really thought they were so derived, or supposed, however, that they could persuade the people easily that so it was. But which of these it was who made the best laws, and which had the greatest reason to believe that God was their author, it will be easy, upon comparing those laws themselves together, to determine; for it is time that we come to that point.[19]This whole very large passage is corrected by Dr. Hudson from Eusebius's citation of it, Prep. Evangel. viii. 8, which is here not a little different from the present MSS. of Josephus. Now there are innumerable differences in the particular customs and laws that are among all mankind, which a man may briefly reduce under the following heads: Some legislators have permitted their governments to be under monarchies, others put them under oligarchies, and others under a republican form; but our legislator had no regard to any of these forms, but he ordained our government to be what, by a strained expression, may be termed a Theocracy,[20]This expression itself, that \"Moses ordained the Jewish government to be a theocracy,\" may be illustrated by that parallel expression in the Antiquities, B. III. ch. 8. sect. 9, that \"Moses left it to God to be present at his sacrifices when he pleased; and when he pleased, to be absent.\" Both ways of speaking sound harsh in the ears of Jews and Christians, as do several others which Josephus uses to the heathens; but still they were not very improper in him, when he all along thought fit to accommodate himself, both in his Antiquities, and in these his books against Apion, all written for the use of the Greeks and Romans, to their notions and language, and this as far as ever truth would give him leave. Though it be very observable withal, that he never uses such expressions in his books of the War, written originally for the Jews beyond Euphrates, and in their language, in all these cases. However, Josephus directly supposes the Jewish settlement, under Moses, to be a Divine settlement, and indeed no other than a real theocracy. by ascribing the authority and the power to God, and by persuading all the people to have a regard to him, as the author of all the good things that were enjoyed either in common by all mankind, or by each one in particular, and of all that they themselves obtained by praying to him in their greatest difficulties. He informed them that it was impossible to escape God's observation, even in any of our outward actions, or in any of our inward thoughts. Moreover, he represented God as unbegotten,[21] These excellent accounts of the Divine attributes, and that God is not to be at all known in his essence, as also some other clear expressions about the resurrection of the dead, and the state of departed souls, etc., in this late work of Josephus, look more like the exalted notions of the Essens, or rather Ebionite Christians, than those of a mere Jew or Pharisee. The following large accounts also of the laws of Moses, seem to me to show a regard to the higher interpretations and improvements of Moses's laws, derived from Jesus Christ, than to the bare letter of them in the Old Testament, whence alone Josephus took them when he wrote his Antiquities; nor, as I think, can some of these laws, though generally excellent in their kind, be properly now found either in the copies of the Jewish Pentateuch, or in Philo, or in Josephus himself, before he became a Nazarene or Ebionite Christian; nor even all of them among the laws of catholic Christianity themselves. I desire, therefore, the learned reader to consider, whether some of these improvements or interpretations might not be peculiar to the Essens among the Jews, or rather to the Nazarenes or Ebionites among the Christians, though we have indeed but imperfect accounts of those Nazarenes or Ebionite Christians transmitted down to us at this day. and immutable, through all eternity, superior to all mortal conceptions in pulchritude; and, though known to us by his power, yet unknown to us as to his essence. I do not now explain how these notions of God are the sentiments of the wisest among the Grecians, and how they were taught them upon the principles that he afforded them. However, they testify, with great assurance, that these notions are just, and agreeable to the nature of God, and to his majesty; for Pythagoras, and Anaxagoras, and Plato, and the Stoic philosophers that succeeded them, and almost all the rest, are of the same sentiments, and had the same notions of the nature of God; yet durst not these men disclose those true notions to more than a few, because the body of the people were prejudiced with other opinions beforehand. But our legislator, who made his actions agree to his laws, did not only prevail with those that were his contemporaries to agree with these his notions, but so firmly imprinted this faith in God upon all their posterity, that it never could be removed. The reason why the constitution of this legislation was ever better directed to the utility of all than other legislations were, is this, that Moses did not make religion a part of virtue, but he saw and he ordained other virtues to be parts of religion; I mean justice, and fortitude, and temperance, and a universal agreement of the members of the community with one another; for all our actions and studies, and all our words, [in Moses's settlement,] have a reference to piety towards God; for he hath left none of these in suspense, or undetermined. For there are two ways of coining at any sort of learning and a moral conduct of life; the one is by instruction in words, the other by practical exercises. Now other lawgivers have separated these two ways in their opinions, and choosing one of those ways of instruction, or that which best pleased every one of them, neglected the other. Thus did the Lacedemonians and the Cretians teach by practical exercises, but not by words; while the Athenians, and almost all the other Grecians, made laws about what was to be done, or left undone, but had no regard to the exercising them thereto in practice." + ], + [ + "But for our legislator, he very carefully joined these two methods of instruction together; for he neither left these practical exercises to go on without verbal instruction, nor did he permit the hearing of the law to proceed without the exercises for practice; but beginning immediately from the earliest infancy, and the appointment of every one's diet, he left nothing of the very smallest consequence to be done at the pleasure and disposal of the person himself. Accordingly, he made a fixed rule of law what sorts of food they should abstain from, and what sorts they should make use of; as also, what communion they should have with others what great diligence they should use in their occupations, and what times of rest should be interposed, that, by living under that law as under a father and a master, we might be guilty of no sin, neither voluntary nor out of ignorance; for he did not suffer the guilt of ignorance to go on without punishment, but demonstrated the law to be the best and the most necessary instruction of all others, permitting the people to leave off their other employments, and to assemble together for the hearing of the law, and learning it exactly, and this not once or twice, or oftener, but every week; which thing all the other legislators seem to have neglected." + ], + [ + "And indeed the greatest part of mankind are so far from living according to their own laws, that they hardly know them; but when they have sinned, they learn from others that they have transgressed the law. Those also who are in the highest and principal posts of the government, confess they are not acquainted with those laws, and are obliged to take such persons for their assessors in public administrations as profess to have skill in those laws; but for our people, if any body do but ask any one of them about our laws, he will more readily tell them all than he will tell his own name, and this in consequence of our having learned them immediately as soon as ever we became sensible of any thing, and of our having them as it were engraven on our souls. Our transgressors of them are but few, and it is impossible, when any do offend, to escape punishment." + ], + [ + "And this very thing it is that principally creates such a wonderful agreement of minds amongst us all; for this entire agreement of ours in all our notions concerning God, and our having no difference in our course of life and manners, procures among us the most excellent concord of these our manners that is any where among mankind; for no other people but the Jews have avoided all discourses about God that any way contradict one another, which yet are frequent among other nations; and this is true not only among ordinary persons, according as every one is affected, but some of the philosophers have been insolent enough to indulge such contradictions, while some of them have undertaken to use such words as entirely take away the nature of God, as others of them have taken away his providence over mankind. Nor can any one perceive amongst us any difference in the conduct of our lives, but all our works are common to us all. We have one sort of discourse concerning God, which is conformable to our law, and affirms that he sees all things; as also we have but one way of speaking concerning the conduct of our lives, that all other things ought to have piety for their end; and this any body may hear from our women, and servants themselves." + ], + [ + "And, indeed, hence hath arisen that accusation which some make against us, that we have not produced men that have been the inventors of new operations, or of new ways of speaking; for others think it a fine thing to persevere in nothing that has been delivered down from their forefathers, and these testify it to be an instance of the sharpest wisdom when these men venture to transgress those traditions; whereas we, on the contrary, suppose it to be our only wisdom and virtue to admit no actions nor supposals that are contrary to our original laws; which procedure of ours is a just and sure sign that our law is admirably constituted; for such laws as are not thus well made are convicted upon trial to want amendment." + ], + [ + "But while we are ourselves persuaded that our law was made agreeably to the will of God, it would be impious for us not to observe the same; for what is there in it that any body would change? and what can be invented that is better? or what can we take out of other people's laws that will exceed it? Perhaps some would have the entire settlement of our government altered. And where shall we find a better or more righteous constitution than ours, while this makes us esteem God to be the Governor of the universe, and permits the priests in general to be the administrators of the principal affairs, and withal intrusts the government over the other priests to the chief high priest himself? which priests our legislator, at their first appointment, did not advance to that dignity for their riches, or any abundance of other possessions, or any plenty they had as the gifts of fortune; but he intrusted the principal management of Divine worship to those that exceeded others in an ability to persuade men, and in prudence of conduct. These men had the main care of the law and of the other parts of the people's conduct committed to them; for they were the priests who were ordained to be the inspectors of all, and the judges in doubtful cases, and the punishers of those that were condemned to suffer punishment." + ], + [ + "What form of government then can be more holy than this? what more worthy kind of worship can be paid to God than we pay, where the entire body of the people are prepared for religion, where an extraordinary degree of care is required in the priests, and where the whole polity is so ordered as if it were a certain religious solemnity? For what things foreigners, when they solemnize such festivals, are not able to observe for a few days' time, and call them Mysteries and Sacred Ceremonies, we observe with great pleasure and an unshaken resolution during our whole lives. What are the things then that we are commanded or forbidden? They are simple, and easily known. The first command is concerning God, and affirms that God contains all things, and is a Being every way perfect and happy, self-sufficient, and supplying all other beings; the beginning, the middle, and the end of all things. He is manifest in his works and benefits, and more conspicuous than any other being whatsoever; but as to his form and magnitude, he is most obscure. All materials, let them be ever so costly, are unworthy to compose an image for him, and all arts are unartful to express the notion we ought to have of him. We can neither see nor think of any thing like him, nor is it agreeable to piety to form a resemblance of him. We see his works, the light, the heaven, the earth, the sun and the moon, the waters, the generations of animals, the productions of fruits. These things hath God made, not with hands, nor with labor, nor as wanting the assistance of any to cooperate with him; but as his will resolved they should be made and be good also, they were made and became good immediately. All men ought to follow this Being, and to worship him in the exercise of virtue; for this way of worship of God is the most holy of all others." + ], + [ + "There ought also to be but one temple for one God; for likeness is the constant foundation of agreement. This temple ought to be common to all men, because he is the common God of all men. High priests are to be continually about his worship, over whom he that is the first by his birth is to be their ruler perpetually. His business must be to offer sacrifices to God, together with those priests that are joined with him, to see that the laws be observed, to determine controversies, and to punish those that are convicted of injustice; while he that does not submit to him shall be subject to the same punishment, as if he had been guilty of impiety towards God himself. When we offer sacrifices to him, we do it not in order to surfeit ourselves, or to be drunken; for such excesses are against the will of God, and would be an occasion of injuries and of luxury; but by keeping ourselves sober, orderly, and ready for our other occupations, and being more temperate than others. And for our duty at the sacrifices[22]We may here observe how known a thing it was among the Jews and heathens, in this and many other instances, that sacrifices were still accompanied with prayers; whence most probably came those phrases of \"the sacrifice of prayer, the sacrifice of praise, the sacrifice of thanksgiving.\" However, those ancient forms used at sacrifices are now generally lost, to the no small damage of true religion. It is here also exceeding remarkable, that although the temple at Jerusalem was built as the only place where the whole nation of the Jews were to offer their sacrifices, yet is there no mention of the \"sacrifices\" themselves, but of \"prayers\" only, in Solomon's long and famous form of devotion at its dedication, 1 Kings 8.; 2 Chronicles 6. See also many passages cited in the Apostolical Constitutions, VII. 37, and Of the War, above, B. VII. ch. 5. sect. 6. themselves, we ought, in the first place, to pray for the common welfare of all, and after that for our own; for we are made for fellowship one with another, and he who prefers the common good before what is peculiar to himself is above all acceptable to God. And let our prayers and supplications be made humbly to God, not [so much] that he would give us what is good, (for he hath already given that of his own accord, and hath proposed the same publicly to all,) as that we may duly receive it, and when we have received it, may preserve it. Now the law has appointed several purifications at our sacrifices, whereby we are cleansed after a funeral, after what sometimes happens to us in bed, and after accompanying with our wives, and upon many other occasions, which it would be too long now to set down. And this is our doctrine concerning God and his worship, and is the same that the law appoints for our practice." + ], + [ + "But, then, what are our laws about marriage? That law owns no other mixture of sexes but that which nature hath appointed, of a man with his wife, and that this be used only for the procreation of children. But it abhors the mixture of a male with a male; and if any one do that, death is its punishment. It commands us also, when we marry, not to have regard to portion, nor to take a woman by violence, nor to persuade her deceitfully and knavishly; but to demand her in marriage of him who hath power to dispose of her, and is fit to give her away by the nearness of his kindred; for, says the Scripture, \"A woman is inferior to her husband in all things\".[23]This text is no where in our present copies of the Old Testament. Let her, therefore, be obedient to him; not so that he should abuse her, but that she may acknowledge her duty to her husband; for God hath given the authority to the husband. A husband, therefore, is to lie only with his wife whom he hath married; but to have to do with another man's wife is a wicked thing, which, if any one ventures upon, death is inevitably his punishment: no more can he avoid the same who forces a virgin betrothed to another man, or entices another man's wife. The law, moreover, enjoins us to bring up all our offspring, and forbids women to cause abortion of what is begotten, or to destroy it afterward; and if any woman appears to have so done, she will be a murderer of her child, by destroying a living creature, and diminishing human kind; if any one, therefore, proceeds to such fornication or murder, he cannot be clean. Moreover, the law enjoins, that after the man and wife have lain together in a regular way, they shall bathe themselves; for there is a defilement contracted thereby, both in soul and body, as if they had gone into another country; for indeed the soul, by being united to the body, is subject to miseries, and is not freed therefrom again but by death; on which account the law requires this purification to be entirely performed." + ], + [ + "Nay, indeed, the law does not permit us to make festivals at the births of our children, and thereby afford occasion of drinking to excess; but it ordains that the very beginning of our education should be immediately directed to sobriety. It also commands us to bring those children up in learning, and to exercise them in the laws, and make them acquainted with the acts of their predecessors, in order to their imitation of them, and that they might be nourished up in the laws from their infancy, and might neither transgress them, nor have any pretense for their ignorance of them." + ], + [ + "Our law hath also taken care of the decent burial of the dead, but without any extravagant expenses for their funerals, and without the erection of any illustrious monuments for them; but hath ordered that their nearest relations should perform their obsequies; and hath showed it to be regular, that all who pass by when any one is buried should accompany the funeral, and join in the lamentation. It also ordains that the house and its inhabitants should be purified after the funeral is over, that every one may thence learn to keep at a great distance from the thoughts of being pure, if he hath been once guilty of murder." + ], + [ + "The law ordains also, that parents should be honored immediately after God himself, and delivers that son who does not requite them for the benefits he hath received from them, but is deficient on any such occasion, to be stoned. It also says that the young men should pay due respect to every elder, since God is the eldest of all beings. It does not give leave to conceal any thing from our friends, because that is not true friendship which will not commit all things to their fidelity: it also forbids the revelation of secrets, even though an enmity arise between them. If any judge takes bribes, his punishment is death: he that overlooks one that offers him a petition, and this when he is able to relieve him, he is a guilty person. What is not by any one intrusted to another ought not to be required back again. No one is to touch another's goods. He that lends money must not demand usury for its loan. These, and many more of the like sort, are the rules that unite us in the bands of society one with another." + ], + [ + "It will be also worth our while to see what equity our legislator would have us exercise in our intercourse with strangers; for it will thence appear that he made the best provision he possibly could, both that we should not dissolve our own constitution, nor show any envious mind towards those that would cultivate a friendship with us. Accordingly, our legislator admits all those that have a mind to observe our laws so to do; and this after a friendly manner, as esteeming that a true union which not only extends to our own stock, but to those that would live after the same manner with us; yet does he not allow those that come to us by accident only to be admitted into communion with us." + ], + [ + "However, there are other things which our legislator ordained for us beforehand, which of necessity we ought to do in common to all men; as to afford fire, and water, and food to such as want it; to show them the roads; not to let any one lie unburied. He also would have us treat those that are esteemed our enemies with moderation; for he doth not allow us to set their country on fire, nor permit us to cut down those trees that bear fruit; nay, further, he forbids us to spoil those that have been slain in war. He hath also provided for such as are taken captive, that they may not be injured, and especially that the women may not be abused. Indeed he hath taught us gentleness and humanity so effectually, that he hath not despised the care of brute beasts, by permitting no other than a regular use of them, and forbidding any other; and if any of them come to our houses, like supplicants, we are forbidden to slay them; nor may we kill the dams, together with their young ones; but we are obliged, even in an enemy's country, to spare and not kill those creatures that labor for mankind. Thus hath our lawgiver contrived to teach us an equitable conduct every way, by using us to such laws as instruct us therein; while at the same time he hath ordained that such as break these laws should be punished, without the allowance of any excuse whatsoever." + ], + [ + "Now the greatest part of offenses with us are capital; as if any one be guilty of adultery; if any one force a virgin; if any one be so impudent as to attempt sodomy with a male; or if, upon another's making an attempt upon him, he submits to be so used. There is also a law for slaves of the like nature, that can never be avoided. Moreover, if any one cheats another in measures or weights, or makes a knavish bargain and sale, in order to cheat another; if any one steals what belongs to another, and takes what he never deposited; all these have punishments allotted them; not such as are met with among other nations, but more severe ones. And as for attempts of unjust behavior towards parents, or for impiety against God, though they be not actually accomplished, the offenders are destroyed immediately. However, the reward for such as live exactly according to the laws is not silver or gold; it is not a garland of olive branches or of small age, nor any such public sign of commendation; but every good man hath his own conscience bearing witness to himself, and by virtue of our legislator's prophetic spirit, and of the firm security God himself affords such a one, he believes that God hath made this grant to those that observe these laws, even though they be obliged readily to die for them, that they shall come into being again, and at a certain revolution of things shall receive a better life than they had enjoyed before. Nor would I venture to write thus at this time, were it not well known to all by our actions that many of our people have many a time bravely resolved to endure any sufferings, rather than speak one word against our law." + ], + [ + "Nay, indeed, in case it had so fallen out, that our nation had not been so thoroughly known among all men as they are, and our voluntary submission to our laws had not been so open and manifest as it is, but that somebody had pretended to have written these laws himself, and had read them to the Greeks, or had pretended that he had met with men out of the limits of the known world, that had such reverent notions of God, and had continued a long time in the firm observance of such laws as ours, I cannot but suppose that all men would admire them on a reflection upon the frequent changes they had therein been themselves subject to; and this while those that have attempted to write somewhat of the same kind for politic government, and for laws, are accused as composing monstrous things, and are said to have undertaken an impossible task upon them. And here I will say nothing of those other philosophers who have undertaken any thing of this nature in their writings. But even Plato himself, who is so admired by the Greeks on account of that gravity in his manners, and force in his words, and that ability he had to persuade men beyond all other philosophers, is little better than laughed at and exposed to ridicule on that account, by those that pretend to sagacity in political affairs; although he that shall diligently peruse his writings will find his precepts to be somewhat gentle, and pretty near to the customs of the generality of mankind. Nay, Plato himself confesseth that it is not safe to publish the true notion concerning God among the ignorant multitude. Yet do some men look upon Plato's discourses as no better than certain idle words set off with great artifice. However, they admire Lycurgus as the principal lawgiver, and all men celebrate Sparta for having continued in the firm observance of his laws for a very long time. So far then we have gained, that it is to be confessed a mark of virtue to submit to laws.[24]It may not be amiss to set down here a very remarkable testimony of the great philosopher Cicero, as to the preference of \"laws to philosophy: — I will,\" says he, \"boldly declare my opinion, though the whole world be offended at it. I prefer this little book of the Twelve Tables alone to all the volumes of the philosophers. I find it to be not only of more weight,' but also much more useful.\" — Oratore. But then let such as admire this in the Lacedemonians compare that duration of theirs with more than two thousand years which our political government hath continued; and let them further consider, that though the Lacedemonians did seem to observe their laws exactly while they enjoyed their liberty, yet that when they underwent a change of their fortune, they forgot almost all those laws; while we, having been under ten thousand changes in our fortune by the changes that happened among the kings of Asia, have never betrayed our laws under the most pressing distresses we have been in; nor have we neglected them either out of sloth or for a livelihood.[25] we have observed our times of rest, and sorts of food allowed us [during our distresses]. If any one will consider it, the difficulties and labors laid upon us have been greater than what appears to have been borne by the Lacedemonian fortitude, while they neither ploughed their land, nor exercised any trades, but lived in their own city, free from all such pains-taking, in the enjoyment of plenty, and using such exercises as might improve their bodies, while they made use of other men as their servants for all the necessaries of life, and had their food prepared for them by the others; and these good and humane actions they do for no other purpose but this, that by their actions and their sufferings they may be able to conquer all those against whom they make war. I need not add this, that they have not been fully able to observe their laws; for not only a few single persons, but multitudes of them, have in heaps neglected those laws, and have delivered themselves, together with their arms, into the hands of their enemies." + ], + [ + "Now as for ourselves, I venture to say that no one can tell of so many; nay, not of more than one or two that have betrayed our laws, no, not out of fear of death itself; I do not mean such an easy death as happens in battles, but that which comes with bodily torments, and seems to be the severest kind of death of all others. Now I think those that have conquered us have put us to such deaths, not out of their hatred to us when they had subdued us, but rather out of their desire of seeing a surprising sight, which is this, whether there be such men in the world who believe that no evil is to them so great as to be compelled to do or to speak any thing contrary to their own laws. Nor ought men to wonder at us, if we are more courageous in dying for our laws than all other men are; for other men do not easily submit to the easier things in which we are instituted; I mean working with our hands, and eating but little, and being contented to eat and drink, not at random, or at every one's pleasure, or being under inviolable rules in lying with our wives, in magnificent furniture, and again in the observation of our times of rest; while those that can use their swords in war, and can put their enemies to flight when they attack them, cannot bear to submit to such laws about their way of living: whereas our being accustomed willingly to submit to laws in these instances, renders us fit to show our fortitude upon other occasions also." + ], + [ + "Yet do the Lysimachi and the Molones, and some other writers, (unskillful sophists as they are, and the deceivers of young men,) reproach us as the vilest of all mankind. Now I have no mind to make an inquiry into the laws of other nations; for the custom of our country is to keep our own laws, but not to bring accusations against the laws of others. And indeed our legislator hath expressly forbidden us to laugh at and revile those that are esteemed gods by other people? on account of the very name of God ascribed to them. But since our antagonists think to run us down upon the comparison of their religion and ours, it is not possible to keep silence here, especially while what I shall say to confute these men will not be now first said, but hath been already said by many, and these of the highest reputation also; for who is there among those that have been admired among the Greeks for wisdom, who hath not greatly blamed both the most famous poets, and most celebrated legislators, for spreading such notions originally among the body of the people concerning the gods? such as these, that they may be allowed to be as numerous as they have a mind to have them; that they are begotten one by another, and that after all the kinds of generation you can imagine. They also distinguish them in their places and ways of living as they would distinguish several sorts of animals; as some to be under the earth; as some to be in the sea; and the ancientest of them all to be bound in hell; and for those to whom they have allotted heaven, they have set over them one, who in title is their father, but in his actions a tyrant and a lord; whence it came to pass that his wife, and brother, and daughter (which daughter he brought forth from his own head) made a conspiracy against him to seize upon him and confine hint, as he had himself seized upon and confined his own father before." + ], + [ + "And justly have the wisest men thought these notions deserved severe rebukes; they also laugh at them for determining that we ought to believe some of the gods to be beardless and young, and others of them to be old, and to have beards accordingly; that some are set to trades; that one god is a smith, and another goddess is a weaver; that one god is a warrior, and fights with men; that some of them are harpers, or delight in archery; and besides, that mutual seditions arise among them, and that they quarrel about men, and this so far, that they not only lay hands upon one another, but that they are wounded by men, and lament, and take on for such their afflictions. But what is the grossest of all in point of lasciviousness, are those unbounded lusts ascribed to almost all of them, and their amours; which how can it be other than a most absurd supposal, especially when it reaches to the male gods, and to the female goddesses also? Moreover, the chief of all their gods, and their first father himself, overlooks those goddesses whom he hath deluded and begotten with child, and suffers them to be kept in prison, or drowned in the sea. He is also so bound up by fate, that he cannot save his own offspring, nor can he bear their deaths without shedding of tears. These are fine things indeed! as are the rest that follow. Adulteries truly are so impudently looked on in heaven by the gods, that some of them have confessed they envied those that were found in the very act. And why should they not do so, when the eldest of them, who is their king also, hath not been able to restrain himself in the violence of his lust, from lying with his wife, so long as they might get into their bedchamber? Now some of the gods are servants to men, and will sometimes be builders for a reward, and sometimes will be shepherds; while others of them, like malefactors, are bound in a prison of brass. And what sober person is there who would not be provoked at such stories, and rebuke those that forged them, and condemn the great silliness of those that admit them for true? Nay, others there are that have advanced a certain timorousness and fear, as also madness and fraud, and any other of the vilest passions, into the nature and form of gods, and have persuaded whole cities to offer sacrifices to the better sort of them; on which account they have been absolutely forced to esteem some gods as the givers of good things, and to call others of them averters of evil. They also endeavor to move them, as they would the vilest of men, by gifts and presents, as looking for nothing else than to receive some great mischief from them, unless they pay them such wages." + ], + [ + "Wherefore it deserves our inquiry what should be the occasion of this unjust management, and of these scandals about the Deity. And truly I suppose it to be derived from the imperfect knowledge the heathen legislators had at first of the true nature of God; nor did they explain to the people even so far as they did comprehend of it: nor did they compose the other parts of their political settlements according to it, but omitted it as a thing of very little consequence, and gave leave both to the poets to introduce what gods they pleased, and those subject to all sorts of passions, and to the orators to procure political decrees from the people for the admission of such foreign gods as they thought proper. The painters also, and statuaries of Greece, had herein great power, as each of them could contrive a shape [proper for a god]; the one to be formed out of clay, and the other by making a bare picture of such a one. But those workmen that were principally admired, had the use of ivory and of gold as the constant materials for their new statues [whereby it comes to pass that some temples are quite deserted, while others are in great esteem, and adorned with all the rites of all kinds of purification]. Besides this, the first gods, who have long flourished in the honors done them, are now grown old [while those that flourished after them are come in their room as a second rank, that I may speak the most honorably of them I can]: nay, certain other gods there are who are newly introduced, and newly worshipped [as we, by way of digression, have said already, and yet have left their places of worship desolate]; and for their temples, some of them are already left desolate, and others are built anew, according to the pleasure of men; whereas they ought to have their opinion about God, and that worship which is due to him, always and immutably the same." + ], + [ + "But now, this Apollonius Molo was one of these foolish and proud men. However, nothing that I have said was unknown to those that were real philosophers among the Greeks, nor were they unacquainted with those frigid pretensions of allegories [which had been alleged for such things]; on which account they justly despised them, but have still agreed with us as to the true and becoming notions of God; whence it was that Plato would not have political settlements admit to of any one of the other poets, and dismisses even Homer himself, with a garland on his head, and with ointment poured upon him, and this because he should not destroy the right notions of God with his fables. Nay, Plato principally imitated our legislator in this point, that he enjoined his citizens to have he main regard to this precept, \"That every one of them should learn their laws accurately.\" He also ordained, that they should not admit of foreigners intermixing with their own people at random; and provided that the commonwealth should keep itself pure, and consist of such only as persevered in their own laws. Apollonius Molo did no way consider this, when he made it one branch of his accusation against us, that we do not admit of such as have different notions about God, nor will we have fellowship with those that choose to observe a way of living different from ourselves, yet is not this method peculiar to us, but common to all other men; not among the ordinary Grecians only, but among such of those Grecians as are of the greatest reputation among them. Moreover, the Lacedemonians continued in their way of expelling foreigners, and would not indeed give leave to their own people to travel abroad, as suspecting that those two things would introduce a dissolution of their own laws: and perhaps there may be some reason to blame the rigid severity of the Lacedemonians, for they bestowed the privilege of their city on no foreigners, nor indeed would give leave to them to stay among them; whereas we, though we do not think fit to imitate other institutions, yet do we willingly admit of those that desire to partake of ours, which, I think, I may reckon to be a plain indication of our humanity, and at the same time of our magnanimity also." + ], + [ + "But I shall say no more of the Lacedemonians. As for the Athenians, who glory in having made their city to be common to all men, what their behavior was Apollonius did not know, while they punished those that did but speak one word contrary to the laws about the gods, without any mercy; for on what other account was it that Socrates was put to death by them? For certainly he neither betrayed their city to its enemies, nor was he guilty of any sacrilege with regard to any of their temples; but it was on this account, that he swore certain new oaths[26]See what those novel oaths were in Dr. Hudson's note, viz. to swear by an oak, by a goat, and by a dog, as also by a gander, as say Philostratus and others. This swearing strange oaths was also forbidden by the Tyrians, B. I. sect. 22, as Spanheim here notes. and that he affirmed either in earnest, or, as some say, only in jest, that a certain demon used to make signs to him [what he should not do]. For these reasons he was condemned to drink poison, and kill himself. His accuser also complained that he corrupted the young men, by inducing them to despise the political settlement and laws of their city: and thus was Socrates, the citizen of Athens, punished. There was also Anaxagoras, who, although he was of Clazomente, was within a few suffrages of being condemned to die, because he said the sun, which the Athenians thought to be a god, was a ball of fire. They also made this public proclamation,\" That they would give a talent to any one who would kill Diagoras of Melos,\" because it was reported of him that he laughed at their mysteries. Protagoras also, who was thought to have written somewhat that was not owned for truth by the Athenians about the gods, had been seized upon, and put to death, if he had not fled away immediately. Nor need we at all wonder that they thus treated such considerable men, when they did not spare even women also; for they very lately slew a certain priestess, because she was accused by somebody that she initiated people into the worship of strange gods, it having been forbidden so to do by one of their laws; and a capital punishment had been decreed to such as introduced a strange god; it being manifest, that they who make use of such a law do not believe those of other nations to be really gods, otherwise they had not envied themselves the advantage of more gods than they already had. And this was the happy administration of the affairs of the Athenians! Now as to the Scythians, they take a pleasure in killing men, and differ but little from brute beasts; yet do they think it reasonable to have their institutions observed. They also slew Anacharsis, a person greatly admired for his wisdom among the Greeks, when he returned to them, because he appeared to come fraught with Grecian customs. One may also find many to have been punished among the Persians, on the very same account. And to be sure Apollonius was greatly pleased with the laws of the Persians, and was an admirer of them, because the Greeks enjoyed the advantage of their courage, and had the very same opinion about the gods which they had. This last was exemplified in the temples which they burnt, and their courage in coming, and almost entirely enslaving the Grecians. However, Apollonius has imitated all the Persian institutions, and that by his offering violence to other men's wives, and gelding his own sons. Now, with us, it is a capital crime, if any one does thus abuse even a brute beast; and as for us, neither hath the fear of our governors, nor a desire of following what other nations have in so great esteem, been able to withdraw us from our own laws; nor have we exerted our courage in raising up wars to increase our wealth, but only for the observation of our laws; and when we with patience bear other losses, yet when any persons would compel us to break our laws, then it is that we choose to go to war, though it be beyond our ability to pursue it, and bear the greatest calamities to the last with much fortitude. And, indeed, what reason can there be why we should desire to imitate the laws of other nations, while we see they are not observed by their own legislators[27]Why Josephus here should blame some heathen legislators, when they allowed so easy a composition for simple fornication, as an obligation to marry the virgin that was corrupted, is hard to say, seeing he had himself truly informed us that it was a law of the Jews, Antiq. B. IV. ch. 8. sect. 23, as it is the law of Christianity also: see Horeb Covenant, p. 61. I am almost ready to suspect that, for, we should here read, and that corrupting wedlock, or other men's wives, is the crime for which these heathens wickedly allowed this composition in money. And why do not the Lacedemonians think of abolishing that form of their government which suffers them not to associate with any others, as well as their contempt of matrimony? And why do not the Eleans and Thebans abolish that unnatural and impudent lust, which makes them lie with males? For they will not show a sufficient sign of their repentance of what they of old thought to be very excellent, and very advantageous in their practices, unless they entirely avoid all such actions for the time to come: nay, such things are inserted into the body of their laws, and had once such a power among the Greeks, that they ascribed these sodomitical practices to the gods themselves, as a part of their good character; and indeed it was according to the same manner that the gods married their own sisters. This the Greeks contrived as an apology for their own absurd and unnatural pleasures." + ], + [ + "I omit to speak concerning punishments, and how many ways of escaping them the greatest part of the legislators have afforded malefactors, by ordaining that, for adulteries, fines in money should be allowed, and for corrupting[28] Or \"for corrupting other men's wives the same allowance.\" [virgins] they need only marry them as also what excuses they may have in denying the facts, if any one attempts to inquire into them; for amongst most other nations it is a studied art how men may transgress their laws; but no such thing is permitted amongst us; for though we be deprived of our wealth, of our cities, or of the other advantages we have, our law continues immortal; nor can any Jew go so far from his own country, nor be so aftrighted at the severest lord, as not to be more aftrighted at the law than at him. If, therefore, this be the disposition we are under, with regard to the excellency of our laws, let our enemies make us this concession, that our laws are most excellent; and if still they imagine, that though we so firmly adhere to them, yet are they bad laws notwithstanding, what penalties then do they deserve to undergo who do not observe their own laws, which they esteem so far superior to them? Whereas, therefore, length of time is esteemed to be the truest touchstone in all cases, I would make that a testimonial of the excellency of our laws, and of that belief thereby delivered to us concerning God. For as there hath been a very long time for this comparison, if any one will but compare its duration with the duration of the laws made by other legislators, he will find our legislator to have been the ancientest of them all." + ], + [ + "We have already demonstrated that our laws have been such as have always inspired admiration and imitation into all other men; nay, the earliest Grecian philosophers, though in appearance they observed the laws of their own countries, yet did they, in their actions, and their philosophic doctrines, follow our legislator, and instructed men to live sparingly, and to have friendly communication one with another. Nay, further, the multitude of mankind itself have had a great inclination of a long time to follow our religious observances; for there is not any city of the Grecians, nor any of the barbarians, nor any nation whatsoever, whither our custom of resting on the seventh day hath not come, and by which our fasts and lighting up lamps, and many of our prohibitions as to our food, are not observed; they also endeavor to imitate our mutual concord with one another, and the charitable distribution of our goods, and our diligence in our trades, and our fortitude in undergoing the distresses we are in, on account of our laws; and, what is here matter of the greatest admiration, our law hath no bait of pleasure to allure men to it, but it prevails by its own force; and as God himself pervades all the world, so hath our law passed through all the world also. So that if any one will but reflect on his own country, and his own family, he will have reason to give credit to what I say. It is therefore but just, either to condemn all mankind of indulging a wicked disposition, when they have been so desirous of imitating laws that are to them foreign and evil in themselves, rather than following laws of their own that are of a better character, or else our accusers must leave off their spite against us. Nor are we guilty of any envious behavior towards them, when we honor our own legislator, and believe what he, by his prophetic authority, hath taught us concerning God. For though we should not be able ourselves to understand the excellency of our own laws, yet would the great multitude of those that desire to imitate them, justify us, in greatly valuing ourselves upon them." + ], + [ + "But as for the [distinct] political laws by which we are governed, I have delivered them accurately in my books of Antiquities; and have only mentioned them now, so far as was necessary to my present purpose, without proposing to myself either to blame the laws of other nations, or to make an encomium upon our own; but in order to convict those that have written about us unjustly, and in an impudent affectation of disguising the truth. And now I think I have sufficiently completed what I proposed in writing these books. For whereas our accusers have pretended that our nation are a people of very late original, I have demonstrated that they are exceeding ancient; for I have produced as witnesses thereto many ancient writers, who have made mention of us in their books, while they had said that no such writer had so done. Moreover, they had said that we were sprung from the Egyptians, while I have proved that we came from another country into Egypt: while they had told lies of us, as if we were expelled thence on account of diseases on our bodies, it has appeared, on the contrary, that we returned to our country by our own choice, and with sound and strong bodies. Those accusers reproached our legislator as a vile fellow; whereas God in old time bare witness to his virtuous conduct; and since that testimony of God, time itself hath been discovered to have borne witness to the same thing." + ], + [ + "As to the laws themselves, more words are unnecessary, for they are visible in their own nature, and appear to teach not impiety, but the truest piety in the world. They do not make men hate one another, but encourage people to communicate what they have to one another freely; they are enemies to injustice, they take care of righteousness, they banish idleness and expensive living, and instruct men to be content with what they have, and to be laborious in their calling; they forbid men to make war from a desire of getting more, but make men courageous in defending the laws; they are inexorable in punishing malefactors; they admit no sophistry of words, but are always established by actions themselves, which actions we ever propose as surer demonstrations than what is contained in writing only: on which account I am so bold as to say that we are become the teachers of other men, in the greatest number of things, and those of the most excellent nature only; for what is more excellent than inviolable piety? what is more just than submission to laws? and what is more advantageous than mutual love and concord? and this so far that we are to be neither divided by calamities, nor to become injurious and seditious in prosperity; but to contemn death when we are in war, and in peace to apply ourselves to our mechanical occupations, or to our tillage of the ground; while we in all things and all ways are satisfied that God is the inspector and governor of our actions. If these precepts had either been written at first, or more exactly kept by any others before us, we should have owed them thanks as disciples owe to their masters; but if it be visible that we have made use of them more than any other men, and if we have demonstrated that the original invention of them is our own, let the Apions, and the Molons, with all the rest of those that delight in lies and reproaches, stand confuted; but let this and the foregoing book be dedicated to thee, Epaphroditus, who art so great a lover of truth, and by thy means to those that have been in like manner desirous to be acquainted with the affairs of our nation." + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Against Apion, translated by William Whiston", + "https://en.wikisource.org/wiki/Against_Apion" + ] + ], + "heTitle": "קדמות היהודים", + "categories": [ + "Second Temple", + "Josephus" + ], + "sectionNames": [ + "Book", + "Chapter", + "Paragraph" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Josephus/Against Apion/Hebrew/Kadmut haYehudim -- ed. Simhoni, Berlin 1928 -- Wikisource.json b/json/Second Temple/Josephus/Against Apion/Hebrew/Kadmut haYehudim -- ed. Simhoni, Berlin 1928 -- Wikisource.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..6f573dcf49a94a32d8f56093a610a0f9a8f1e4f8 --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Josephus/Against Apion/Hebrew/Kadmut haYehudim -- ed. Simhoni, Berlin 1928 -- Wikisource.json @@ -0,0 +1,266 @@ +{ + "language": "he", + "title": "Against Apion", + "versionSource": "https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_-_%D7%A0%D7%92%D7%93_%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%9F", + "versionTitle": "Kadmut haYehudim -- ed. Simhoni, Berlin 1928 -- Wikisource", + "status": "locked", + "license": "CC-BY-SA", + "actualLanguage": "he", + "languageFamilyName": "hebrew", + "isBaseText": true, + "isSource": false, + "isPrimary": true, + "direction": "rtl", + "heTitle": "קדמות היהודים", + "categories": [ + "Second Temple", + "Josephus" + ], + "text": [ + [ + [ + "נגד אַפּיון", + "הנה אני חושב, אפרודיטוס בחיר האנשים, שבספרי על הקדמוניות גליתי כהוגן לעיני כל קוראיו את דבר עמנו, עם היהודים. כי הוא עתיק־ימים מאד, והוא הראשון שעשה לו מעמד לעצמו. גם סיפרתי על דבר ראשית שבתו בארץ אשר היא לנו לנחלה כיום הזה. הספר ההוא מכיל דברי ימי חמשת אלפים שנה, וחובר על ידי מתוך ספרינו הקדושים בלשון־יונית. אולם רואה אני, כי רבים שמים לבם לדברי החרפות היוצאים מפי חורשי־רעה מתי־מספר, ואינם רוצים להאמין לדברים אשר כתבתי על הקדמוניות, ומביאים ראיה לטענה, שעמנו הוא צעיר לימים, באמרם שלא בא זכרו בספרי כותבי דברי הימים היונים. על כן אמרתי בלבי, כי ראוי לי לכתוב על אלה בקצרה, למען גלות את רעת המחרפים ואת מחשבות אונם דברי כזביהם, ולמען רפא את סכלות אלה (המאמינים לדבריהם), גם ללמד את כל הרוצה להכיר את האמת, לדעת ולהבין את קדמות עמנו, ואעיד לי לעדים על ישר דברי אנשים נאמנים מאד בעיני היונים על כל דברי קדומים, ואת הסופרים אשר כתבו עלינו חרפות ושקרים אוכיח על פניהם מתוך דברי עצמם. וגם אנסה להראות את שורש הדבר, אשר לא רבים מן היוונים שמו אותנו לזכרון בספרי הימים (מעשי ידם). ואולם אגלה גם את (הסופרים היונים) אשר לא פסחו על דברי־ימינו לעיני כל אשר לא ידעו אותם, או שמו פניהם כאילו לא ידעוּם." + ], + [ + "בראשונה אומר, כי מתמיהה מאוד דעת המאמינים, שבכל דברי קדומים יש לפנות רק אל סופרי היונים לבד, ולחקור את כל האמת מפיהם, ואין להאמין לנו ולשאר בני אדם. רואה אני שהפך הדבר יוצא לנו, אם לא נשעה ברעיונות רוח, רק נבקש לנו את האמת שבמעשים. כי הנה כל הדברים הם חדשים בקרב היונים – ואם תרצה לאמור: תמול־שלשום הגיעו לידם – לאמור: בנין הערים, כל דברי מלאכת מחשבת, וכן גם כתיבת החוקים. אך חדשה מכל אלה כמעט היא השקידה על כתיבת דברי הימים. כי בדבר המצרים והכשדים1ביונית ״הכלדיים״ (ביונית וכן בספרות העברית המאוחרת) – לאמר: יושבי בבל. והכנענים‏2 שם זה משמש כאן להוראת הצידונים (הפיניקים). – איני רוצה למנות אותנו בכלל – גם הם (היונים) מודים, שהיתה להם מסורת המעשים לזכרון מראשית ימי קדומים, והתקיימה בהם כל הזמנים. כי אלה העמים ישבו כולם בארצות בטוחות מהפגעים שמצאו את ארצות שכניהם, והקפידו מאוד שלא יסוף זכר אחד המעשים שקרו אותם, רק קדשו כולם‏3לאמר: יכתבו לזכר עולם (לזכר קדש) ואולי גם יונחו במקדש. גדולי חכמיהם בּספרי הצבּור.‏4או ספרי העם (של הדימוס). אולם את מקומות יון מצאו פגעים רבים ונוראים, ומחו את זכרונות הימים הראשונים, ותמיד היו היונים מחדשים את חייהם‏,5לאמר: הם מתחילים את דברי ימיהם מבראשית, אחרי שנמחה זכר הדורות הראשונים על ידי פורענות (רעש או מלחמת שמד). עד אשר חשב כל דור ודור, כי הוא תחילת כל הדורות.", + "רק באחרית הימים, ובקושי, למדו את תכונת האותיות. ואלה הרוצים להראות כי שימש להם הכתב מימים ראשונים, מתגאים באומרם שקיבלו אותו (היונים) מידי הכנענים ומידי קדֶם (קדמוס). אולם נבצר מאדם להראות כתב אחד שנשמר מן הימים ההם, במקדשים או בבתי גנזי הציבור. והן גם דבר (היונים) הנלחמים על טרויה מקץ שנים רבות (אחרי מות קדם) נמצא ספק גדול. ולא פורש אם ידעו את כתב האותיות, ואמנם קשט דברי אמת הוא, כי גם אלה לא ידעו את שימוש האותיות אשר בזמן הזה. והנה לא נמצא בקרב היונים ספר שהסכימו בו, כי הוא קודם בזמן לשירת הומרוס, וגלוי וידוע שחי האיש הזה אחרי מעשי טרויה, וגם עליו אומרים שלא השאיר את שירתו בכתב, רק נשארה בזכרון (בעל פה), וחוברה לקץ זמן מתוך שירים רבים, ועל כן נמצא בה הרבה כתובים המכחישים זה את זה. והאנשים אשר החלו בהם לכתוב ספרי דברי הימים, לאמר: קדמוס איש מילטוס, אקוסילאוס איש ארגוס, ואולי ירצה איש לקרוא בשמות עוד סופרים הבאים אחריהם – כולם חיו רק ימים מספר לפני עלות הפרסים על ארץ יון למלחמה. ואולם גם הראשונים מבין היונים שכתבו דברי חוכמה על השמים‏‏6על עניני השמים – חכמת הכוכבים. ועל האלהים,7עניני האלהים. הכונה לפילוסופיה הדנה על מעשה בראשית. כפרדיקס הסורי, או פיתגורס או תליס, הנה הכל מעידים עליהם פה אחד, כי היו תלמידי המצרים והכשדים, ומיעטו בכתיבתם, ודבריהם הם עתיקים מאוד בעיני היונים, וכמעט אינם רוצים להאמין כי נכתבו בידי אומריהם." + ], + [ + "והן לאוולת תחשב לנו גאוות היוונים בהתאמרם, כי הם לבדם יודעים מעשי קדומים, ומסרו לנו מהם כל ישר דברי אמת, כי מי לא ילמד על נקלה מדברי סופריהם שלא כתבו מעולם את הדברים אשר ידעו לאשורם, רק כל אחד כתב על המעשים אשר דימה בנפשו. על כן הם מרבים להכחיש את דברי עצמם בספריהם, ואין הם יראים לספר דבר והפכו. למוזר יהיה לי ללמד את האנשים הבקיאים ממני בדבר הזה – כמה פעמים חלק הלניקוס על אבּוסילאוס בייחוסי משפחות, וכמה הירבה אקוסילאוס לתקן את דברי הסיודוס, ובאיזה דרך הראה אפורוס לדעת, כי שיקר הלניקוס ברוב דבריו, וטימיאוס פרסם אז שקרי אפורוס, ואת טימיאוס הכזיבו הסופרים הבאים אחריו, ואת הרודוטוס שמו הכל (כל האחרונים) לדובר שקרים. והנה בדבר מעשי הסקולים‏1דברי העם היושב באי סיקיליה (סיציליה) או דברי ימי האי בכלל. לא רצה טימיאוס להודות לדברי אנטיוכיס ופיליסטס וקליס חבריהם, ובדברי ימי אתיקי לא השתוו יחד סופרי האתידות‏,2Atthides – הספרים המדברים על ארץ אתיקי ותולדותיה. ובדברי ימי ארגוס לא שמעו כותבי מעשי ארגוס איש לדברי רעהו. ולמה עוד להאריך על כותבי דברי ימי הערים והציבורים הקטנים מאלה? הן גם בספורי מלחמת הפרסים וכל פרטיה, הסופרים אנשי השם מכחישים האחד את משנהו. גם רבים חשבו עוון לתוקידידס, כי הרבה לדבר שקרים, אף כי נראה שדקדק מאד בכתבו את דברי ימי זמנו." + ], + [ + "הרוצים לגלות את שורש הפרץ הזה ימצאו סיבות רבות בדבר, ואני אראה על שתיים מהן, שהן חמורות מאד בעיני; ולראשונה אדבר על האחת, כי רואה אני אותה נכבדה מחברתה: הנה לראשונה לא הקפידו היוונים לכתוב בספרי הציבור את כל המעשים אשר היו בכל דור ודור. והדבר הזה היה למוקש לבניהם אשר קמו אחריהם, ורצו לכתוב דברי ימי קדומים, ולימד אותם לדבר שקר. כל שבטי היוונים לא שמו לבם לכתוב את מעשי ימיהם, הן גם בין האתוניים המתימרים שהם יושבי הארץ מעולם,1לאמור: יושבים בארץ מראשיתם, שלא באו שמה מארץ אחרת (אוטוחתונים). והם שוקדים על הלימודים מאד, לא נמצא דבר כזה, כי העתיקים מכל כתבי הציבור אשר להם, הם החוקים שכתב להם דרקון על משפטי הרציחה (דיני נפשות), והאיש הזה חי זמן מצער לפני שלטון פיסיסטרטוס העריץ. ולמה לי עוד לדבר על הארקדים המתגאים בקדמותם? הן גם אחרי זאת (אחרי ימי פיסיסטרטוס) למדו רק ברב עמל את כתב האותיות." + ], + [ + "והנה יען אשר לא נמצאו כתבים ישנים ללמד את כל מבקש לקח ולענות כחש דוברי כזבים בפניהם, קמה מבוכה רבה בדברי הכותבים. ועוד סיבה שנית נוספה על זו: כי כל אוהבי עט סופרים לא קינאו לדבר האמת, אף כי נקל היה בעיניהם להתפאר בזה תמיד, רק ביקשו לגלות את כח מליצתם. ובמוצאם דרך אשר יעלה בידם להתכבד על פני חבריהם, נטו לדרך ההיא. אלה שמו את פניהם לספורי־בדים, אלה היללו את הערים והמלכים למצוא חן בעיניהם, ואלה יצאו לכתב שטנה על המעשים או על הסופרים בחשבם, כי בדבר הזה יצא שמם לתהילה. כל הדברים אשר כתבו היו הפך דברי הימים, כי רק זה הוא האות על דברי הימים לאמיתם, אם כל כותבי המעשה יספרו ויכתבו עליו שפה אחת ודברים אחדים. ואלה הסופרים אמרו בליבם, כי רק בשנותם בכתיבתם יחשבו לרודפי אמת בכל דבריהם. והנה במלאכת הדיבור ובכח המליצה ניתן את הבכורה לסופרי היונים עלינו, אולם לא בדברי ימי קדומים לאמיתם, ועוד יותר בדברי הקורות את כל עם ועם לבדו." + ], + [ + "המצרים והבּבלים כבר שקדו מדורות ראשונים לתקן להם כתבים, כי המצרים מלאו בזה את ידי הכהנים יודעי החכמה הזאת, ובקרב הבבלים נצחו הכשדים‏1המחבר קורא פה בשם ״כשדים״ לחכמי הבבלים, כמו שנקראו כל חוזי הכוכבים והאסטרולוגים לפנים בשם כלדיים, ובהוראה זו באה התיבה ״כשדים״ גם בספר דניאל (ב, ב) על הדבר. ומן העמים אשר התערבו בּיונים הרבו הכנענים לעסוק בכתב האותיות במשלח־ידם, וגם למסור בו את מעשי הכלל לזכרון. כל הדברים האלה ידועים לכל, ועל כן אני אומר לפסוח עליהם. אולם בדבר אבותינו, שגם הם הקפידו כמו אלה – אם לא אומר: עוד יותר מהם – לכתוב את המעשים לזכרון וצוו על המלאכה את הכהנים הגדולים ואת הנביאים – והכתבים נשמרו עד ימינו אלה בּדיוק רב, ואם מותר לי להעז בדברי – עוד ישׇׁמרו (לדורות) – את כל זה אנסה לבאר בקצרה." + ], + [ + "עוד בראשית ימיהם הפקידו אבותינו על הדבר הזה את הטובים שבהם, שהחרו־החזיקו בעבודת האלהים, ולא זו בלבד, כי שמו את לבם מראש לבל יתערב זרע הכהונה (בזרים), רק ישָׁמר בטהרתו, כי לכל איש המשרת בכהונה מותר לקחת רק אישה מעמיו, ולהוליד עמה בנים, ואסור לו לתת עיניו בכסף או במעלות אחרות. רק עליו לבדוק בבית אביה, אם הוא מיחוסי משפחות עתיקות ולהביא עדים רבים לדבר. וככה אנו עושים לא בארץ יהודה בלבד, כי אם בכל מקום אשר נמצאים קהל מבני עמנו, כי גם שם דיני נשואי הכהנים נשמרים בכל חומר. אני מדבר על היהודים אשר במצרים ובבבל, וביתר מקומות העולם אשר נפוצו שם כהני עמנו, כי הם שולחים מכתבים אל ירושלים, ומודיעים את שמות שם הנשואה‏1בהוצאה הישנה: את שמות ההורים ואבות אבותיהם וכו'. בהוצאת ניזה: את שם הנשואה ושמות אבות אבותיה וכו'. ואני חברתי את שתי הגרסאות. ואת שמות הוריה ואבות אבותיה לבית אב, וגם את שמות העדים. ובשעת מלחמה בארץ, כאשר היה מעשה כבר פעמים רבות, לעת שפרץ אנטיוכוס אפיפנס בארץ יהודה, (ואחריו) פומפיוס מגנוס, (ואחריו) קוינטיליוס וַרוס, ומה גם בעת המלחמה הגדולה אשר היתה בימינו, מחברים הכהנים הנשארים (בחיים) מחדש ספרים מתוך הכתבים הישנים, ובודקים את הנשים הנותרות לפליטה, ואת שמות הנשים השבויות במלחמה אינם שמים בספריהם, בחשדם בהן פן נטמאו על ידי נכרים, כדבר אשר יקרה כפעם בפעם‏.2אלה הם \"כתבי המתיחשים\" (עזרא ג, ס״ב, נחמיה ז׳, ס״ד) ובספרות התלמודית ״מגלות יוחסין״ (של הכהנים). ואמנם המופת הגדול על הזהירות הוא המעשה הזה: כל הכהנים הגדולים ששמשו אצלנו מאלפים שנה נקובים בספרים בשמותיהם איש לבית אביו. ולכל אשר לא מלא אחרי הדברים האלה אסור לגשת אל המזבּח ולשרת במשמרת הקדש. והנה הדבר נראה לעין – ועוד יותר מזה: הוא עומד על כרחו – כי לא לכל אדם היה מותר לכתוב (את השמות) בספר כטוב בעיניו, ולא נמצאו כתובים המכחישים זה את זה בספרי הכהונה, ורק הנביאים יודעים מה למעלה ומה לפנים, כי למדו את הספרים ברוח־אלהים (בּרוח הקודש), כתבו את מעשי זמנם באר היטב." + ], + [ + "כי לא רבבות ספרים נמצאו בידינו, ולא ספרים מכחישים זה את זה ונחלקים ביניהם, רק עשרים ושנים ספרים כוללים את כל כתיבת הזמן ההוא, ובצדק נאמנים הם (בעינינו) כספרי אלהים. חמשה מן הספרים הם למשה, ובהם נמצאו החוקים וגם מסורת (תולדות העולם) מבריאת האדם עד יום מותו (של משה) – וזה הוא כמעט זמן שלושת אלפים שנה. וממות משה עד ימי ארתחששתּא, מלך פרס, המולך אחרי אחשורוש, כתבו הנביאים הבאים אחרי משה את מעשי זמנם בשלושה עשר ספרים‏,1אלה הם ארבעת הנביאים הראשונים, ארבעת הנביאים האחרונים, ירמיה יחד עם איכה (תרי עשר נחשב לספר אחד), איוב, אסתר, דניאל, עזרא־נחמיה ודברי־הימים. וארבעת הספרים הנשארים כוללים מזמורים לאלהים ולקח־חיים לבני האדם‏.2תהלים, משלי, שיר השירים וקהלת, כנראה. ומימי ארתחששתא עד זמננו זה, נכתבו כל מיני ספרים, אך לא זכו להאמן עלינו כספרים הקודמים להם, כי לא קמו עוד יורשים כשרים לנביאים‏,3ואולי: לא היתה עוד ירושה כשרה או קבלה מן הנביאים. והמעשים מוכיחים, עד כמה אנו שמים לב4בהוצאה הישנה: מאמינים. לספרינו. כי בדורות הרבים שעברו עליהם, לא ערב איש את לבו להוסיף על הספרים, ולא לגרוע מהם, וגם לא לשנות בהם דבר, כי בלב כל איש יהודי נטועה מראשית בריאתו האמונה בספרים האלה, כי הם דברי אלהים, והוא קיבל עליו להחזיק בהם, וגם למות עליהם בשמחה, בשעת הצורך. וכבר ראו רבים בעיניהם, לא פּעם ולא שתים, את השבוּיים בבתי החזיון, שעמדו בכל יסורים, וקבלו עליהם כל מיתה משונה, ולא הוציאו מפיהם דבר לחרף את התורה ואת הספרים אשר עמה יחד: ומי הוא האיש בּקרב היונים, אשר יחזיק ככה בחוקיו וישא אף נגע קל, ולו גם בּראותו כי כל ספרי היונים יאבדו? כי הם חושבים את ספריהם לדבר שפתים, אשר הרבּו בו הכותבים להג ככל אות נפשם, ובצדק הם מאמינים זאת גם בדבר סופריהם הקדמונים, בראותם רבים מבני הדור הזה מעזים פניהם לכתב על מעשים שלא ראו בעיניהם, ואף לא בקשו לשמע עליהם מפי עדי ראיה. הן גם על המלחמה שקמה עלינו בימים האלה מצאה יד רבים לכתּב ספרים, אף כי לא באו אל מקום המלחמה לראותו וגם את המקומות הסמוכים לא ראו עיניהם, רק למשמע אזניהם חברו דברים אחדים, ולא בושו לעשות מעשה נאצה, ולקרוא להם בשם ״דברי הימים״." + ], + [ + "אולם אני כתבתי על המלחמה כלה, ועל כל מאורעותיה בפני עצמם, ספר אמת, כי ראו עיני את כל המעשים בהיותי ראש צבא האנשים, הנקראים בקרבנו בשם הגלילים, כל הימים אשר יכולתי לעמוד על נפשי. ואחרי כן נתפשתי בידי הרומאים כשבוי מלחמה, ואספסינוס וטיטוס שמו עלי משמר, ואלצוני לשבת בקרבתם תמיד. ולראשונה הייתי אסור באזקים, ואחרי כן הוצאתי לחופשי, ונשלחתי יחד עם טיטוס, בעלותו לצור על ירושלים. ומכל הדברים אשר קרו אז לא נעלם אף אחד מידיעתי, כי כתבתי בשום לב את אשר ראו עיני במחנה הרומאים, ואת הדברים אשר בפי בורחי ירושלים הבינותי אני לבדי. ואחרי כן מצאתי מנוח בעיר רומא, ושם הכינותי את כל עבודתי והשלמתיה, ואחדים עזרו לי בלשון יונית. וככה עשיתי לי את ספור המעשים האלה, וכה הוספתי לי האמת אמץ, עד אשר מילאני לבי לקחת לי לעדים בתחילה את אספסינוס וטיטוס, הגיבורים המנצחים במלחמה הזאת, ולהם נתתי את ספרי לראשונה. ואחריהם מכרתי אותו לרבים מן הרומאים, אשר יצאו איתם יחד במלחמה, וגם לרבים מבני עמנו, והם אנשים משכילים בחכמה יונית, כמו יוליוס ארכלאוס, הורדוס הנאור, וגם המלך אגריפס, איש המופת בעצמו. וכולם העידו בי יחד, כי שמרתי על האמת מאד, והן לא שקטו האנשים האלה ולא החרישו, אלו שניתי דבר אחד מחוסר דעת או למען מצוא חן (בעיני זרים), או הפלתי דבר מכל אשר ידעתי." + ], + [ + "ואנשים רעים אחדים נועזו לדבר סרה בספר דברי הימים אשר כתבתי, באמרם כי הוא כדמות ספר־חנוך לתינוקות של בית הספר – שטנה מוזרה ודבה רעה! הן זאת לדעת, כי על האיש אשר קבל עליו לכתב ישר דברי אמת לזכרון, חובה לדעת את המעשים לאשורם, אם למראה־עין – כי היה סמוך למעשה, או למשמע אזן – כי שמע אותו מפי יודעי דבר. וחושב אני כי עשיתי כן בשתי עבודותי, כי את הקדמוניות תרגמתי כאמור מספרי קודשינו, כי כהן בן כהנים הנני, וקיבלתי את החכמה1המחבר כותב כאן \"פילוסופיה\" – שם נרדף אצלו ל״סופיה״ (חכמה סתם). אשר בספרים האלה: ואת דברי ימי המלחמה כתבתי אחרי אשר הרביתי בה את מפעלי, ואף אחד מכל הדברים האמורים והנעשים לא נעלם ממני, והאם לא בשם עזות יקרא למעשה האנשים המנסים לחלוק עלי בדבר האמת? ואם גם אמור יאמרו, כי קראו את ספרי זכרונות השליטים (הקיסרים), הנה לא הכירו את כל המעשים אשר מצאו אותנו, ואת הצד שכנגד בהלחמנו עמם." + ], + [ + "על כרחי נטיתי הצדה בדברים האלה, כי אמרתי לגלות את קלות־דעת הסופרים המקבלים עליהם לכתב דברי הימים. ואני חושב כי מצאה ידי להראות שכתיבת מעשי ימי קדם היא יותר נחלת הלועזים (ברברים) משהיא ירושה ליונים, ולראשונה אני רוצה להתוכח מעט עם הסופרים המנסים להביא ראיות, כי זה מקרוב היינו לעם, באמרם שלא דובר עלינו בכתבי הסופרים היונים, ואחרי כן אביא עדים על קדמות עמנו מספרי עמים זרים ובזה אראה לחורפי עמנו, כי כל גדופיהם הם אולת נצחת‏.1בהוצאת ניזה: כי גדשו את הסאה בגדופיהם." + ], + [ + "הנה אנחנו (היהודים), לא שפת הים היא מושבנו, ולא המסחר נותן שמחה בלבנו, ובעבור זה אין אנו באים בקהל עמים זרים, כי ערינו בנויות מרחוק לים. ונחלתנו היא ארץ טובה ופורייה, ואת אדמתה אנחנו עובדים. ומכל חמדה, יקר בעינינו לגדל את בנינו (לתורה ולמצוות), ולעצם עבודת חיינו נחשב בעינינו לשמר את החוקים (התּורה), ואת יראת האלוהים אשר נמסרה לנו בהם למורשה. ונוסף על הדברים האלה, עמדו לנו הליכות חיינו המיוחדות, שלא התערבו היונים בנו, כאשר התערבו במצרים בעסקם אתם, במקח וממכר, וביושבי חוץ ארץ כנען, כי שקדו לרכול ולסחור אליהם מתאות הכסף. וגם לא נמשכו אבותינו אחרי המלחמה למען שלול שלל, או להרחיב את נחלתם כדרך יתר העמים, אף כי מלאה הארץ רבבות אנשים גיבורי חיל. על כן נודעו הכנענים ליונים, כי באו אליהם באניות לסחר אתם, ועל ידם הגיע אל היונים גם שמע המצרים ויתר העמים, אשר הביאו הכנענים אל היונים את סחר ארצותיהם מדי הפליגם בימים רחוקים. וגם המדיים והפרסים היו ידועים ליונים, כי משלו בכל ארצות אסיה, והפרסים עוד הוסיפו לצאת למלחמה על חלק הישוב השני (אירופה). ואת התרכים הכירו היונים, כי היו קרובים אל גבולות ארצם, ועל הסקיתים שמעו מפי יורדי ים פונטוס. ובכלל נודעו העמים היושבים לחוף הים, במזרח ובמערב, לכל הרוצים לכתוב ספרים (בין היונים), אך את רוב העמים הרחוקים מאלה, היושבים בארצות היבשה, לא ידעו ולא הכירו. והן גם כמקרה הזה מצא אותם בארץ אירופה, כי את עיר הרומאים, אשר מימים עשתה חיל והפליאה גבורות במלחמותיה, לא זכר הרודוטוס ולא תוקידידס, ואף לא אחד מבני זמנם, ורק באחרונה הגיע שמעם בקושי אל היונים. ודברי הגאלים והאיברים נעלמו מדעת הטובים בחכמי היונים, כמו אפורוס, עד אשר חשב כי מושב האיברים הוא עיר אחת, אף כי חלק גדול מארצות המערב הוא נחלתם. וגם ערבו היונים את לבם לספר על מנהגי עמים רחוקים דברים אשר לא היו ולא נשמעו מעולם. והנה שורש הדבר, אשר לא ידעו היונים (את העמים הרחוקים), הוא מה שלא הרבו לבוא בחברתם, וסיבת השקרים היא תשוקת כל אחד מן היונים להראות כי הוא מרבה לספר מחבריו. ולמה לנו לתמוה על הדבר, על שלא נודע גם עמנו להם, ולא עורר את סופריהם להביא את זכרו בכתביהם – הוא העם אשר כה רחק מושבו מן הים, וכה נפלא בהליכות חייו!" + ], + [ + "שער בנפשך, כי בחרנו להביא ראיה בדבר היונים, שאינם עם עתיק, באשר לא נמצא עליהם דבר בספרינו. האם לא מלאו צחוק פיהם? חושב אני, כי באו באותן הטענות אשר דברתי למעלה, והעידו על קדמות ימיהם את העמים הקרובים אליהם במקום. וגם אנכי אנסה לעשות ככה. ואקחה לי לעדים נאמנים את המצרים והכנענים – הן איש לא יוכל להוציא דבה על עדותם שהיא דבר שקר, כי גלוי הדבר אשר הם נוטרים לנו שנאה, המצרים כולם כאחד, ומן הכנענים – עוינים אותנו הצורים ביתר שאת. אמנם על הכשדים לא אוכל לומר כדברים האלה, כי הלא הם היו אבות עמנו לפנים, ובספריהם הם זוכרים את היהודים בזכרון אחים קרובים. ואחרי אשר יאמנו דברי על פי העדים האלה, אַראה גם על סופרי היונים, שהביאו את זכר היהודים, כדי שלא יהיה פתחון פה למוליכי רכיל לסתור את עדותנו גם בדבר הזה." + ], + [ + "לראשונה אחל בכתבי המצרים, אמנם לא אוכל להעתיק אותם כמו שהם – אולם הנה ידוע הדבר, כי מַנֶתּוֹס‏1Manethos, כן בהוצאת ניזה. בהוצאה הישנה: מנתּוֹן (Manethon). היה איש מצרי מלידה, ולמד חכמה־יונית, והוא כתב בלשון יון את דברי ימי אבותיו ותרגם אותם, לפי דבריו, מלוחות הקדש‏2כן אצל ניזה. בהוצאה הישנה: ב(כתבים הקדושים – לאמר בכתבי החרטומים (ההירוגליפים). והרבה להוכיח את הרודוטוס, כי ספר שקרים על המצרים מחסרון דעת. והנה מנתוס הלז כתב עלינו, בספר השני מ״דברי מצרים״,3ביונית (Aigyptiaka (Aegyptiaca לאמר: ״עניני (מעשי, דברי) מצרים״. כדברים האלה – אעתיק אותם פה ככתבם וכלשונם, כאלו הבאתי את כותבם הנה להעיד בפני: ״מלך היה לנו‏,4שלוש התיבות האלו חסרות בהוצאת ניזה. ושמו טימַיוס, ובימיו חרה בנו אף האלוהים – ואינני יודע את סבת הדבר – ופתאום באו מארצות המזרח אנשים בני־בלי־שם, וגברו חילים, ועלו על ארצנו למלחמה וכבשו אותה באפס יד ותפשו את נשיאי הארץ ואחרי זאת שרפו את הערים באכזריות חמה ואת מקדשי האלים החריבו עד היסוד, ובכל יושבי הארץ התעמרו בשנאה את אלה הכו נפש ואת אלה כבשו לעבדים עם טפם ונשיהם. ולאחרונה הקימו למלך איש אחד מאחיהם, ושמו סַליטיס‏,5בהוצאה הישנה סלטיס, ונראה שהיא המילה השמית שליט. והוא ישב בעיר נוף‏,6מנפי, מוף (Memphis). ושם מסים על הארץ העליונה ועל התחתונה‏,7מצרים התחתונה היא מקום היאור (הדלתה), העליונה – גליל נוא־אמון (תיבי) ודרומה לו. והפקיד חיל משמר במקומות אשר מצא בהם חפץ. ויותר מכל חזק את קצות המזרח, כי ירא את האשורים אשר גדלו ועצמו מאוד בימים ההם, פן יתאוו לעלות על מלכותו. הוא מצא בנפת סֶתרואיס‏8כן בהוצאת ניזה, וזה נכון יותר מהגירסה הישנה סאיס. עיר נאה למשגב במזרח נהר פיבסת‏9ביונית: Bubastis. אשר נקראה באחד כתבי אלהים‏10״בתיאולוגיה ישנה אחת״ במקור. הכונה, כנראה, לכתב עתיק (אפיפורין, פפירוס). העתיקים בשם אַוַריס, ובנה אותה והקים עליה חומה בצורה מאד והושיב בקרבה לשמור עליה המון חמושים, כעשרים וארבע ריבוא אנשי חיל, ובא אליה בתקופת הקיץ לתת לאנשי הצבא את לחם חוקם ואת משכורתם ולנצח עליהם בחגרם את נשקם ללמד ידיהם לקרב, למען תת את פחדו על כל מסביב. אחרי מלכו תשע עשרה שנה נאסף אל עמיו ותחתיו קם מלך חדש ושמו בּנון‏11בהוצאה ישנה: בּאון. ומלך ארבעים וארבע שנה. ואחריו מלך אַפַּחִנס שלשים ושש שנה ושבעה חדשים, ואחריו אפופיס ששים ואחת שנה, ואחריו חַנא‏12Aunas אצל ניזה. בהוצאה ישנה יניס. חמשים שנה וחדש ימים, ואחרי כל אלה מלך אַסיס ארבעים ותשע שנה ושני חדשים, אלה היו ששת מלכיהם הראשונים, אשר נלחמו במצרים‏13על פי ההוצאה הישנה. בהוצאת ניזה ״אשר גדלה תאותם מיום ליום לעקר את המצרים משרש״. כל הימים ובקשו בכל לבם לעקרם משרשם. וכל עמם נקרא בשם הוּקסוס. לאמר: המלכים הרועים, כי ״הוק״ בלשון הקדש‏14לאמר: בכתב המצרים העתיק הקדוש (כתב החרטומים). הוא ״מלך״ – וסוס הוא ״רועה״, וככה נקראים הרועים גם בלשון העם, ובהתחבר שתי התבות יחדו יצא ״הוקסוס״; ויש אומרים, כי היו האנשים האלה ערבים”. אמנם בספר (בנוסח) שני (של ספר מנתוס) מצאתי כתוב, כי לא ״מלכים״ מכונים בשם ״הוק״, כי אם, להפך, פירוש השם (הוקסוס) הוא ״רועים־עבדים״, כי התיבה הוּק – כמו התיבה הַק בסימן הנשימה‏15היונים מבדילים בין שני סימנים, סימן האלף וסימן ההא (סימן הנשימה). מורה בפירוש על עבדים שבויי מלחמה, והפירוש הזה נאמן יותר בעיני ויש לו יסוד בדברי הימים. ואחרי כן מספר מנתוס, כי כל המלכים הנקובים בשם מלכי הרועים ובניהם משלו בארץ מצרים כחמש מאות ועשר שנה, ולקץ הימים התקוממו מלכי נוא־אמון‏16ביונית Thebais. ויתר ארצות מצרים על הרועים ומלחמה גדולה וארוכה היתה ביניהם. ובימי המלך הנקרא בשם מיספרַגמוּתוֹסיס17בהוצאה הישנה: אליפרגמוֹתוֹסיס. נגפו הרועים וגורשו מכל ארץ מצרים, ונסגרו במקום אשר היתה מדתו מסביב עשרת אלפים צמד‏,18 ביונית ״ארורה״, מדת־ארך ידועה. (תוספת התורמת בויקיטקסט: 100X100 אמה = 2.5 דונם בערך.) ושם המקום אַוַריס. מנתוס מספר, כי את כל המקום הזה הקיפו הרועים חומה בצורה מסביב, למען אשר ימַלטו שמה לבטח את כל רכושם ושללם. תומוסיס בן מיספרגומותוסיס נסה להביא את המקום במצור ולכבוש אותו בחזקת היד, וחָנה לפני החומה בארבעים ושמונה ריבוא אנשי צבא. ובראותו כי נכזבה תקוותו לתפוש את העיר במצור כרת ברית עם יושביה, למען יעזבו כּלם בשלום את ארץ מצרים וילכו אל כל אשר תאוה נפשם, והם יצאו מארץ מצרים על פי דברי הברית, כלם למשפּחותיהם עם כל רכושם במספר עשרים וארבע רבוא, ופנו ללכת דרך המדבר אל סוריה, אולם יראו את שלטון האשורים, המושלים בארצות אסיה בימים ההם, ועל כן בנוּ להם עיר בארץ הנקראה בזמננו בשם יהודה, למושב רבבות אנשיהם וקראו לה בשם ירושלים. ובספר שני מ״דברי מצרים״ אומר מניתוס, כי העם הזה, אלה הנקובים בשם רועים, נקרא בספריו הקדושים‏19הכונה בספרי הקדש של עם ישראל. ״עם עבדים״, וכנים דבריו, כי אבותינו הראשונים עסקו מדורות קדמונים במרעה צאן וחייהם היו חיי נדודים, ועל כן נקראו בשם רועים. וגם יש יסוד לדבר, שנקראו בספרי המצרים עבדים (שבויי מלחמה), כי יוסף אבינו קרא לעצמו בשם עבד, בעמדו לפני מלך מצרים, ואחרי כן שלח להביא את אחיו אל ארץ מצרים במצות המלך. אולם את הדברים האלה אחקר לאשורם במקום אחר." + ], + [ + "ועתה אגיש את המצרים לתת עדיהם בדבר קדמות עמנו, ועוד פעם אקרא בשם מנתוס, אשר כתב על סדר הזמנים לאמור: ״אחרי צאת עם הרועים מארץ מצרים אל ירושלים מלך טֶתּמוסיס אשר גרש אותם מן הארץ עשרים וחמש שנה וארבעה חודשים וימת. ואת מלכותו ירש בנו חברון, ומלך שלש עשרה שנה. ואחריו מלך אַמנוֹפיס עשרים שנה ושבעה חדשים, ואחריו אחותו אַמֶסיס עשרים שנה ותשעה חדשים, ואחריה מלך מֵיפרֵיס שתים עשרה שנה ותשעה חדשים, ואחריו מֵיפרמותוסיס עשרים וחמש שנה ועשרה חדשים, ואחריו תמוֹסיס תשע שנים ושמונה חדשים, ואחריו אמנופיס שלושים שנה ועשרה חדשים, ואחריו חוֹר‏1ביונית הוֹרוֹס (זה גם שם אחד אלהי המצרים). שלשים ושש שנים וחמשה חדשים, ואחריו מלכה בתו אַנקָחָרָס שתים עשרה שנה וחדש אחד, ואחריה מלך אחיה רַתּוֹטיס תשע שנים, ואחריו אַקֶנחָרֶס שתים עשרה שנה וחמשה חדשים, ואחריו אקנחרס השני שתים עשרה שנה ושלשה חדשים, ואחריו אַרמַיס ארבע שנים וחדש ימים, ואחריו רעמסס2ביונית כותב המחבר רַמֶסֶס. שנה וארבעה חדשים, ואחריו רעמסס מיאמון‏3ביונית כתוב כאן אַרְמֶסֶס, ובהוצאה ישנה: ״הנקרא מיאמוּס״. ומנתוס טעה כאן בהזכירו את רעמסס השני שתי פעמים, פעם בכנוי שם מיאמון ופעם בכנוי סתוס. ששים ואחת שנה ושני חדשים, ואחריו אמנופיס תשע עשרה שנה וששה חדשים, ואחריו סֵתוסיס הוא רעמסס, והוא אסף לו צבא רוכבים ואניות ושם את אחיו ארמאִיס לנגיד בכל ארץ מצרים ונתן בידו את כל משפט המלוכה, ורק צוה עליו לבלתי שאת את הכתר ולבלי עשות רעה למלכה הגבירה‏4ביונית: ״המלכה האם״ (כלומר אם הבנים הנזכרים אחרי כן) ותרגמתי ע״פ מלכים א' י״א י״ט, ועין שם גם ט״ו, י״ג. ולילדיה ולבלי געת גם ביתר פלגשי המלך. והוא (רעמסס) נסע להלחם בקפרוס ובארץ כנען, ואחרי כן עלה למלחמה על האשורים ועל המדיים והכניע את כל אויביו. את אלה כבש בחרבו ואת אלה באפס יד, כי נפל פחד חילו העצום עליהם, ולבו גבה מאד באשרו והוסיף אומץ לעלות גם על ערי המזרח ולהכניע את הארצות (הרחוקות), וכעבר זמן רב החל ארמאיס הנשאר במצרים לעשות בזדון את כל הדברים אשר צוה עליו אחיו לבלתי עשותם, כי התעמר במלכה בחוזק יד, ונהג עם יתר הפלגשים בלא בושת, וגם נפתה לדברי אוהביו ושם על ראשו את הכתר והרים יד באחיו. אולם הפָּקיד על מקדשי מצרים כתב ספר ושלח אותו אל סתוסיס והודיעהו את כל הדברים ואת אשר הרים בו אחיו ארמאיס יד. המלך מהר לשוב אל סין‏5פלוסיון ביונית (Pelusium), לא רחוק מהעיר סואז שבזמננו. וכבש את מלכותו. והארץ נקראה על שמו איגיפטוס, כי כה ספר שנקרא סתוסיס6כן הוא השם בהוצאה הישנה. בהוצאת ניזה בא השם סתוסיס (Sethosis) לסרוגין עם סתוס (Sethos). גם בשם איגיפטוס, וארמאיס אחיו בשם דנאוס." + ], + [ + "אלה דברי מנתוס. והנה אם נמנה יחד את שנות מלכות כל האנשים הנזכרים, יתברר לנו, כי הנקראים בשם רועים, הם אבות אבותינו, יצאו מארץ מצרים וירשו את הארץ הזאת (ארץ יהודה) שלש מאות ותשעים ושלש שנה טרם בא דנאוס אל ארץ ארגוס. אף כי אנשי ארגוס חושבים, כי האיש הזה היה הראשון (לכל מלכי יון). והנה שני דברים גדולים העיד בנו מנתוס מתוך כתבי המצרים: האחד, כי באו אבותינו אל מצרים מארץ נכריה, והשני, כי אחרי כן יצאו משם בימי־קדם. כמעט אלף שנים לפני מעשה איליון‏.1איליון – טרויה, לאמר, לפני מלחמת טרויה. ואולם את יתר הדברים (אשר כתב עלינו), הוסיף מנתוס לא מכתבי המצרים (הישנים), כי־אם, כאשר הודה במו פיו, מתוך שיחות2ספורי בדים, עניני מיתולוגיה. אשר לא נודע מי אביהן, ואחרי כן אבאר את כחש דבריו לאחד־אחד, ואַראה, כי אין להאמין בדברי שקריו." + ], + [ + "מן הדברים האלה אני רוצה לעבור הפעם אל מה שכתבו הכנענים בדבר עמנו ולהביא את עדיהם. כי הנה לצוריים נמצאו, משנים רבות מאד ספרים הכתובים במצות הצבור ומונחים למשמרת על כל המעשים אשר נעשו בקרבם ובקרב עמים זרים וזכו לזכר עולם. ובספרים האלה כתוב, כי ההיכל אשר בירושלים נבנה בידי שלמה המלך מאה וארבעים ושלש שנה ושמונה חדשים טרם יסדו הצוריים את קרתחדשת‏1ביונית Karchedon, ברומית Carthago וגם נכתבה שם (בהשכל)‏2תיבה זו חסרה בהוצאה הישנה. כל עבודת בית המקדש (וכליו); כי חירום‏3Eiromos. בקדמוניות כותב יוספוס: חירם (בקמץ). מלך הצוריים היה אוהב לשלמה מלכנו בזכרו לו אהבת אביו; ובנדבת לבו נצח יחד עם שלמה על עבודת הבנין להרבות תפארתו ונתן לו מאה ועשרים ככר זהב וכרת ממיטב עצי ההר הנקרא לבנון ושלח אליו לצפות את הבית. ושלמה השיב לו מנחות רבות וגם נתן לו ארץ בגליל, הנקראה בשם כבול‏.4בפנים Chabulon, ושם זה הזכר גם פעמים אחדות בספר ״מלחמת היהודים״. ותאות החכמה הוסיפה עוד לחזק אהבתם, כי שלחו איש אל אחיו חידות ודרשו לפתר אותן. ושלמה היטיב להבין חידות מחירום וגדל ממנו בכל חכמה. והנה בקרב הצוריים נשמרו עד היום הזה רבות מן האגרות ששלחו המלכים איש אל רעהו. ולמען הוכיח, כי לא מלבי בדיתי את הדברים על האגרות הנמצאות בידי הצוריים, אעידה לי את דיוס, הוא איש נאמן בכתיבת דברי ימי כנען, כי הסופר הזה כתב בספר דברי ימי הכנענים לאמר: ״אחרי מות אביבעל מלך בנו חירום. והוא שפך סוללה5לאמר עשה מלוא, סכר למים. בפאת מזרח אשר לעיר, והגדיל את הקריה, ואת מקדש זאוס האולימפי‏6כנראה קרא בספר היוני ככה לבעל־שמים. אשר עמד לבדד על האי חבּר לעיר בסתמו את כל הריווח בינו לבינה‏7לאמר את מפרץ הים בין העיר ובין האי. ופאר את המקדש בכלי זהב. אומרים, כי שלמה השליט בירושלים שלח אל חירום חידות ובקש להשיב לו חידות תמורתן, ודרש כי האחד אשר יבצר ממנו לפתור את החידות ישלם כסף רב לרעהו, וחירום הסכים לדבר ולא יכול לפתור את החידות ובזבז לשלמה הרבה כסף ענושים, ואחרי כן פתר עבדימון‏,8Abdemon בהוצאת ניזה Abdemunos. אחד מאנשי צור, את החידות השלוחות, ונסה אותו (את שלמה) בחידות אחרות, ושלמה לא יכול לפתרן, ושלם כסף רב לחירום״. בדבריו אלה העיד דיוס על כל אשר אמרנו למעלה." + ], + [ + "ועל הסופר הזה אוסיף עוד את מֶנאַנדרוס איש אפסוס, שכתב את כל מעשי המלכים אשר קמו ליונים וללועזים ושקד ללמוד את דברי הימים מספרי עם ועם. הוא דבר גם על מלכי צור ואחרי כן הגיע לימי חירום וספר עליו כדברים האלה: ״אחרי מות אביבעל ישב חירום בנו על כסא מלכותו והוא חי חמשים ושלש שנה, וימי מלכותו היו שלשים וארבע שנה. הוא סתם את הככר הרחבה ונדב את עמוד הזהב למשכן זאוס, והלך לאסוף עצים מיער, וכרת עצי ארזים בהר הנקרא לבנון לעשות מהם קורות לבתי המקדשים, והרס את בתי המקדשים הישנים ובנה חדשים תמורתם, בהרימו תרומת קודש להרקלס‏1בשם הרקלס קראו היונים ל״מלקרת״ אשר לכנענים הצידונים (אחד האלים). ולעשתרת‏.2הדברים ״בהרימו תרומת הקדש״ (בהגבילו להם נחלת קדש) חסרים בהוצאת ניזה. ולראשונה הקים את מקדש הרקלס בחדש פֶריטיוס (ואחרי כן את מקדש עשתרת)‏,3המאמר המוסגר חסר בהוצאת ניזה. כאשר4הקשר הזה (״כאשר״) נמצא בהוצאה הישנה, בהוצאת ניזה: (הוא) יצא למלחמה כו׳. יצא למלחמה על העתיקאים‏,5כך תקן ניזה (Ityakaioi), כנראה יושבי עתּיקה (Utica) בארץ לוב אשר באפריקה הצפונית, היא מושבה צורית עתיקה. בהוצאה הישנה: הטיטואים (Tityoi). אשר לא שלמו לו מס, ואחרי כן הכניע אותם ושב אל ארצו. ובימי המלך הזה היה בן צעיר לעבדימון, הוא נצח כפעם בפעם בחידות אשר שלח שלמה מלך ירושלים”. והזמן אשר עבר מימי המלך הזה עד בנין קרתחדשת עולה ככה (בחשבונו): אחרי מות חירום ירש את מלכותו בנו בעליעזר‏6כן בהוצאה הישנה (Baleazaros). בהוצאת ניזה: בעלבעזר, Balbazeros. וימי חייו היו ארבעים ושלש שנה, וימי מלכותו שבע עשרה שנה‏7בהוצאה הישנה: שבע שנים. ואחריו מלך בנו עבדעשתרת וימי חייו היו שלשים ותשע שנה‏8בהוצאה הישנה: עשרים ותשע שנה. וימי מלכותו תשע שנים, כי התקשרו עליו ארבעת בני מינקתו והמיתוהו, ובכורם מלך תחתיו (הוא מתושעשתרת בן לעשתרת, וימי חייו היו חמשים וארבע שנה)9המאמר המוסגר חסר בהוצאה הישנה. וימי מלכותו היו שתים עשרה שנה‏,10את כל הפרשה המוסגרת תרגמתי מהוצאת ניזה, בהוצאה הישנה: ״ואחריהם מלך עשתרת בן דליעשתרת וחי חמשים וארבע שנה וימי מלכותו היו שתים עשרה שנה. ואחריו מלך אחיו אשרים (Aserymos) וחי חמשים וארבע שנה ומלך שתים עשרה שנה (שוב); והומת בידי אחיו פלט אשר ישב על כסאו ומלך שמונה חדשים ואותו המית אתובעל כהן עשתרת ומלך שלשים ושתים שנה וחי חמשים ושמנה שנה, ואחריו בדעזור בנו וחי ארבעים וחמש שנה ומלך שש שנים ועל כסאו ישב מתנינגוס בנו וחי שלשים ושתים שנה ומלך תשע שנים ואחריו מלך פגמלין וחי חמשים ושש שנה ומלך ארבעים ושבע שנה״. וגלוי, כי הגרסה הזאת משובשת וגם אין חשבון השנים עולה. (ואחריו מלך אחיו עשתרום וימי חייו היו חמשים ושמנה שנה וימי מלכותו תשע שנים. והוא הומת בידי אחיו פלט אשר ירש את כסא מלכותו ומלך שמונה (חדשים, וימי חייו היו חמשים שנה. ואותו המית אתובעל‏11הוא אתבעל שבמקרא (מלכים א' טז, לא). כהן עשתורת ומלך תחתיו), וימי חייו היו ארבעים ושמנה שנה וימי מלכותו שלשים ושתים שנה ועל כסאו ישב בעליעזור בנו וימי חייו היו ארבעים וחמש שנה וימי מלכותו שש שנים, ותחתיו ישב על כסאו מתּן12במקוֹר (ובהוצאת ניזה) Mettenos. בנו, וימי חייו היו שלשים ושתים שנה וימי מלכותו היו עשרים ותשע שנה, ואחריו ישב על כסאו פגמליון וימי חייו היו חמשים ושמונה שנה וימי מלכותו ארבעים ושבע שנה), ובשנה השביעית למלכותו‏13המחבר חושב: במלאת שבע שנים למלכו. ברחה אחותו ובנתה עיר בארץ לוב, היא קרתחדשת. כל הזמן מיום אשר ישב חירום על כסאו עד בנין קרתחדשת עולה בחשבון מאה וחמשים וחמש שנה ושמונה חדשים. והנה בית המקדש בירושלים נבנה בשתים עשרה שנה למלכותו (של חירום), ולכם עברו מזמן בנינו עד בנין קרתחדשת מאה וארבעים ושלש שנה ושמנה חודשים. הנשאר לי עוד דבר להוסיף על העדים הכנענים האלה? גלוי הדבר, כי הם מודים בכל תקף לדברי האמת. והנה כניסת אבותינו אל הארץ קדמה זמן רב לבנין בית המקדש, כי רק אחרי אשר כבשו את כולה במלחמה בנו להם את הבית. את הדברים האלה היטבתי לבאר מתוך ספרינו הקדושים ב״קדמוניות״ אשר כתבתי." + ], + [ + "ועתה אקרא את הדברים אשר נכתבו עלינו בספרי הכשדים ובדברי הימים אשר להם, כי הם מסכימים גם ליתר הדברים אשר נמצאו בספרינו. ועדי הזה יהיה בירוסוס איש כשדי לבית אביו ושמו ידוע לכל שוחרי מדע, כי המציא ליונים ספרים על דבר תורת הכוכבים ועל חכמת הכשדים. והנה בירוסוס העתיק מן הכתבים העתיקים דברים על המבול אשר בא לעולם והשמיד את בני האדם, כדברים אשר הודיע אותנו משה, וגם ספר על התבה אשר נצל בה נח אבי עמנו, כי הגיעה אל ראשי הרי ארמיניה1הם הרי אררט הנזכרים במקרא. ובלשון אשור נקראה ארמיניה אוררטו. ואחרי העבירו את כל בני נח לדורותם הגיע עד נבופלאצר מלך בבל וכשדים וספר את מעשיו ואמר, כי שלח המלך הזה את נבוכדראצר2כן כתוב בהוצאת ניזה (Nabukodorossoros) וכן נקרא אצל הרודוטוס. וזה הוא נכון יותר על פי שמו הבבלי (נבו־כדרי־אצוּר). אולם בהוצאה הישנה מתוקן בכל מקום נבוכדנאצר (Nabuchodonosoros) על פי הגרסה השניה בכה״ק. בנו עם חיל כבד אל ארץ מצרים ואל ארצנו בשמעו, כי פשעו בו הארצות האלה, והוא (נבוכדראצר) כבש את כל הארצות ושרף את בית המקדש בירושלים ואת כל עמנו הוליך עמו בשביה והגלה אל בבל, ואחרי כן שממה העיר זמן שבעים שנה עד ימי כורש מלך פרס. הוא מספר על הבבלי הזה (נבוכדראצר), כי התגבר על מצרים ועל סוריה ועל ארץ כנען ועל ערב והגדיל לעשות מכל מלכי כשדים ומלכי בבל אשר היו לפניו. וגם למטה מזה שב בירוסוס לדבר עליו בכתבו את דברי ימי קדם, ואני אביא פה את דברי בירוסוס ואלה הם: ״כשמוע אביו נבופלאצר, כי מרד בו נציבו אשר הפקידו אותו על מצרים ועל מקומות חילת־סוריה וערי כנען, לא יכול לעצר בעד הרעה, ועל כן נתן בידי בנו נבוכדראצר הצעיר לימים את חלק צבאו ושלח אותו להלחם בו (בנציבו), ונבוכדראצר פגעו במורד וערך מערכה לקראתו ותפש אותו בכפו והוציא מידו את ארץ ממשלתו והכניעה תחת מלכותו. ובעת ההיא נפל נבופלאצר למשכב ונאסף אל עמיו אחרי מלכו עשרים ואחת שנה. וכשמוע נבוכדראצר לקץ זמן מצער על דבר מות אביו, השיב את המנוחה בארץ מצרים‏3במקור: ״סדר את המעשים (הענינים) בארץ מצרים וכו׳״. וביתר הארצות ונתן את השבויים אשר לקח מן היהודים והכנענים והארמים ועמי מצרים על ידי אחדים מאוהביו יחד עם חילו העצום ויתר הכבודה להוליכם אל ארץ בבל. והוא החיש את מסעו דרך המדבר במתי מעט והגיע אל בּבל. ושם לקח את השלטון מידי הכשדים ואת המלכות השמורה למענו מידי הטוב שבהם. ומשל לבדו בכל חבל נחלת אחיו, ובבוא השבויים צוה להושיבם במקומות הכושר בארץ בבל. הוא פאר בנדבות לבּו את מקדש בֵּל ואת יתר המקדשים משלל המלחמה, וגם הגדיל את תפארת קרית מלכותו הישנה ועוד התנדב להוסיף עליה עיר חדשה מחוץ, ולמען אשר לא יוכלו האויבים בעת מצור להטות את מי הנהר ולחנות על העיר, בנה חומה משולשת מסביב לעיר הפנימית וחומה משולשת מסביב לעיר החיצונה, חלקה עשה לבנים שרופות וחֵמר וחלקה לבנים פשוטות (אשר לא באו באש). ואחרי אשר הקיף את העיר חומה נהדרה ופאר את שעריה כדמות שערי מקדש, בּנה סמוך לארמון אביו ארמון חדש מסביב והגדיל את תפארתו ואת כבוד עשרו עד כי עצמו הדברים מספר. ואף כי נפלא הבנין בגדלו ונאדר בשיא גבהו, כלתה מלאכתו בחמשה עשר יום. ובארמון הזה בנה מדרגות אבן גבוהות ונתן להם דמות כתבנית הרים, בנטעו עליהם כל מיני עצים וכה עשה ובנה את ״הפרדס התלוי״ הנודע לשם, יען אשר חשקה נפש אשתו בנאות הרים, כי גדלה בארץ מדי״." + ], + [ + "אלה הדברים אשר ספר (בירוסוס) בדברי הימים על המלך הזה ובספר השלישי מ״דברי הכשדים״‏1שם הספר ביונית: Chaldaika. הוסיף עליהם הרבה, ושם יסר את סופרי היונים, כי לחנם חשבו אשר סָמירַמיס האשורית יסדה את עיר בבל, ולשקר כתבו כי ידיה הקימו את הבנינים הנפלאים. ואמנם בזאת נאמנים עלינו כתבי הכשדים מדבריהם! והנה גם בבתי הגנזים (הארכיונים) אשר לכנענים נמצאו כתבים המקימים את דברי בירוסוס על מלך בבל (נבוכדראצר), כי הכניע את ארץ ארם (סוריה) ואת כל ארץ כנען. וכדברים האלה כתב פילוסטרטיס בספר דברי הימים בזכרו את מצור עיר צור, וכמוהו עשה מגסתניס בספר הרביעי מ״דברי הודו״‏2ביונית: Indika. אשר בו בקש להראות כי מלך בבל זה עלה בגבורתו ובגודל מפעליו על הרקליס, וספר עליו, כי כבש גם חלק גדול מארץ לוב ואת ארץ איבריה. – וגם הדברים אשר כתבתי למעלה על בית המקדש בירושלים, כי נשרף בידי הבבלים בעלותם עליו למלחמה, וכאשר כבש כורש את מלכות אסיה החלו לבנותו מחדש – מתבררים ומתלבנים מתוך הדברים אשר נתן לנו בירוסוס, כי הוא אומר בספר השלישי: ״ואחרי אשר החל נבוכדראצר לבנות את החומה הנזכרה נפל למשכב ונאסף אל אבותיו, וימי מלכותו היו ארבעים ושלש שנה ועל כסאו ישב בנו אויל־מרודך. הוא עשה ממשלה ברשעה ובזדון, ועל כן התנפל עליו נרגלאצר בעל אחותו והכהו נפש אחרי מלכו שנתים ימים, ומלך תחת המומת ארבע שנים, ואחריו היה למלך בנו לבּורושרדוך‏,3כן בהוצאת ניזה. בהוצאה ישנה: לבורושרחוד. הוא ילד בן תשעה חדשים‏,4אפשר להבין את דברי המקור באופן אחר: ״והוא ילד, ומלך תשעה חודשים״, וזה קרוב יותר. ויען אשר נראה בו שסורו רע, קמו עליו אוהביו והמיתוהו. ואחרי אשר נהרג, התאספו כל הקושרים עליו, והסכימו יחד לתת את המלוכה בידי נבוניד, אחד מאנשי בבל אשר היה לו חלק בזה. בימי המלך הזה נבנתה חומת בבל בקרבת הנהר לבנים שרופות וחֵמָר ברב פאר. ובשנת שבע עשרה למלכו בא כורש מארץ פרס עם צבא רב והכניע את כל ארצות אסיה5כן בהוצאה הישנה, בהוצאת ניזה: וכבש את המלוכה. ושם את פניו אל ארץ בבל. וכשמוע נבוניד כי הוא הולך וקרב, יצא לקראתו עם חילו ונלחם איתו במערכה ונגף לפניו וברח עם אנשים מתי מספר אל עיר בורסיף. וכורש לכד את עיר בבל וצוה להרוס את חומתה מחוץ, בראותו כי עבודה רבה וקשה היא לכבוש את העיר הנשגבה. ופנה משם אל בורסיף ושם מצור על נבוניד. אולם נבוניד לא חכה עד קץ המצור, רק הקדים להסגיר את נפשו בידי השונא. וכורש האיר פניו אליו ושלח אותו מארץ בבל ונתן לו את ארץ קרמן‏6ביונית: קרמניה, מדינה ממזרח למדינת פרס. למושב. בארץ הזאת כלה נובניד את שארית ימיו ושם מת”." + ], + [ + "והנה הדברים האלה מודים על האמת אשר בספרינו, כי בהם נמצא כתוב שהחריב נבוכדראצר את בית מקדשנו, בשנת שמונה עשרה למלכותו ואחרי כן שמם המקדש חמשים שנה. ובשנת שתים לכורש הוקמו יסודות הבית ובשנת שתים למלכות דריוש שלמה עבודתו. ועוד אוסיף דברים מכתבי הכנענים, כי אין לי להעלים עין גם מיתר הראיות. וזה הוא חשבון הזמנים על דעתם: בימי אתובעל המלך חָנה נבוכדנאצר‏1בפרק הזה בא שתי פעמים השם נבוכדנאצר גם בהוצאת ניזה. במצור על צור שלש עשרה שנה, ואחריו מלך בעל עשר שנים. ואחרי מותו קמו שופטים: עכנבעל בן בשלך שפט שני חדשים, חלב בן עבדי עשרה חדשים, חבּר‏2במקור: Abbaros. הכהן הגדול שלשה חדשים, מטגון‏3כן בהוצאה הישנה. בהוצאת ניזה: Myttynos. וגרעשתרת בני עבדאלים שפטו שש שנים, ובימיהם מלך בעלעטור שנה אחת, ובמותו שלחו (בני צור) אל בבל אחרי מהרבעל והביאו אותו משם, והוא מלך ארבע שנים, ואחרי מותו קראו לאחיו חירום, והוא מלך עשרים שנה. ובימיו משל כורש בפרס. והנה חשבון כל העת עולה לדברי הכנענים חמשים וארבע שנה ושלשה חדשים, כי נבוכדנאצר החל את מצור צור בשנת שבע למלכותו‏,4הכוונה היא, בשנת שבע למלכות אתוּבעל, המוזכר למעלה. ובשנת ארבע עשרה לחירום כבש כורש הפרסי את הממשלה, והנה בדבר בית המקדש מודים כתבי הכשדים והצוריים לכל הכתוב בספרינו, ובכל הדברים האמורים נמצאה עדות מקובלה, שאין לה סתירה, על קדמות עמנו. וחושב אני, כי דברי אלה יספיקו לכל הקוראים אשר לא השתרשו באהבת המחלוקת." + ], + [ + "ואולם עלי עוד לצאת ידי חובת מחקר בפני האנשים אשר אינם מאמינים לכתבי הלועזים ורק דברי היונים בלבד נאמנו עליהם, ולהביא עדים רבים מאלה (מן היונים) אשר הכירו את עמנו ומסרו בספרים את זכרו לעת מצוא. והנה פיתאגורס איש סמוס היה מבני הדורות הראשונים, והכל מודים בו, כי עלה בחכמה וביראת אלהים על כל הפילוסופים, וגלוי הדבר, כי ידע האיש הזה את דרכי עמנו, ולא זו בלבד, כי עוד שקד הרבה ללכת בדרכים האלה. אמנם לא נשאר ממנו ספר מקובל, אך רבים כתבו ספרים על חייו, ואחד הטובים שבאלה היה הרמיפוס, והוא סופר נאמן בדברי הימים. ובראשון לספריו על דבר פיתאגורס מספר לנו האיש הזה, כי אמר פיתאגורס אחרי מות אחד מתלמידיו ושמו קליפון, והוא יליד קרוטון, שנשמתו (של המת) נמצאה בקרבתו לילה ויום והיא מצווה עליו, שלא יעבר במקום אשר רבץ שם חמור תחת משאו, ולא ישתה מי צמאון‏1כנראה מים שאובים שנמצאו זמן רב בכלי, או מי אגמים. וישמר את פיו מכל דברי חרפות. ועל זה מוסיף הרמיפוס כדברים האלה: ״כל זאת עשה ודבר (פיתאגורס), כי חקה את דעות היהודים והתרכּים וקבל אותן לעצמו״. וכנים יהיו דברינו באמרנו, כי הגבר הזה העתיק הרבה מחוקי היהודים אל החכמה (הפילוסופיה) שלו. והנה גם בּערי (בערי הנכרים) היה עמנו ידוע מימי קדם ומנהגים רבים ממנו כבר עברו אל מקצתן וזכו להיות למופת לרבים. על זה מעיד תאופרסטוס בספריו על דבר החוקים. הוא אומר, כי חוקי הצורים אוסרים להשבע שבועות נכרים, ובכלל השבועות האלה הוא מונה גם את השבועה הנקראת ״קרבן״, ואולם השבועה הזאת לא נמצאה בקרב אחד העמים, בלתי בקרב היהודים לבדם. ופתרון המלה, אם נתרגם אותה מלשון העברים, הוא ״מתנה לאלהים״. גם מהרודוטוס איש הליקרנסוס לא נעלם דבר עמנו, והוא הראה זאת בהעלותו את זכרו בדרך זו: בספרו את דברי ימי הקולחים2עם שישב לפנים על גדות הים השחור (פונטוס) בארץ קוקז. בספרו השני הוא כותב לאמור: ״מכל גויי הארץ רק הקולחים והמצרים והכושים‏3ביונית: איתיופים. לבדם מלים את בשר ערלתם מימים ראשונים, והצורים והסורים היושבים בארץ פלשתים‏4Palaestina) Palaistine), השם שנקראה בו אחר כך כל ארץ ישראל (חילת־סוריה). מודים בעצמם, כי קבלו את המילה מהמצרים, והסורים היושבים על נהר לתרמודון ועל נהר פרתניוס והמקרונים היושבים בקרבתם מספרים, כי קבלו זאת מקרוב מהקולחים. מכל זרע האדם רק אלה העמים לבדם נמולים, ובדבר זה הלכו, כאשר יראה הרואה, בדרכי המצרים. אולם בדבר שני העמים, המצרים והכושים, אין אני יודע מי קבל את המילה ממשנהוּ״. והנה אומַר בזה, כי הסורים אשר בארץ פלשתים מלים את בשר ערלתם, ומכל יושבי ארץ פלשתים היהודים לבדם עושים זאתי והרודוטוס ידע את זאת וספר עליהם את הדבר. וגם חוירילוס המשורר אשר קדם עוד בזמן (להרודוטוס) זכר את עמנו לעת אשר יצא בצבא אחשורוש5בכתבי האפיפורין שמו חשיארש, ביונית Xerxes. המלך פרס למלחמה על ארץ יון, כי במנותו את כל העמים (אשר יצאו בחיל הפרסים) הביא בכללם לאחרונה גם את עמנו. ואלה דבריו:", + "אַחֲרֵי תוֹם אֵלֶה לַעֲבוֹר נָסַע שֵבֶט – מַה נִפְלָא מַרְאֵהוּ;", + "לְשוֹן הַצִידוֹנִים מִפִּיו תִּשָמַע, כִּי יִפְתַּח אֶת שְפָתָיו;", + "הַרְרי שָלֵם עַל שְפַת הַיְאוֹר רְחַב הַיָדַיִים מוֹשָבוֹ.", + "סָמַר שְעַר נִזְרוֹ מְאוֹד, מֻקָפָת פְּאַת ראֹשוֹ, וְעָלָיו", + "עוֹרוֹת פְּנֵי סוּסִים כְּרוּתִים אֲשֶר בְּמוֹ עָשָן יֻבָּשוּ‏.6תרגמתי בהכסמטרים לפי המקור. מה שכותב המשורר, כי לבני העם הזה היתה ״תספרת־גלגל״ מתנגד בפירוש למצות התורה. עורות פני סוסים שמשו מעין קובע על הראש.", + "ואני חושב, כי גלוי הדבר לכל, אשר אותנו זכר המשורר בזאת, כי הררי שלם נמצאו בארץ מושבנו, וגם שם היאור נקרא ים המלח, כי הוא הגדול ורחב הידים בכל יאורות סוריה. כה העלה חוירילוס את זכרנו, ואמנם לא רק ידוע ידעו היונים את היהודים, כי אם השתוממו עליהם לעת פגשם אותם, ולא הרָעים אשר בקרב היונים (הוקירו אותם), כי־אם האנשים אשר נפלאו בחכמתם מאד; – ואת הדבר הזה קל להוכיח: כי קלארכוס, תלמיד אריסטוטליס, אשר לא עלה עליו בחכמה אף אחד מחכמי הפריפטוס‏7פריפטוס. האולמים ששמשו לטיול באתיני, ובהם היה אריסטוטליס מטיל בלמדו את תלמידיו, ועל כן נקראו בשם ״פילוסופי הפריפטוס״ או ״פריפטטיקים״ (בספרות ימי הביניםבמלה הערבית ״משאיים״ שהוראתה גם כן טילנים. כותב בספר הראשון על דבר על דבר השֵנה, כי אריסטוטליס רבו ספר לו על איש יהודי אחד ושם את הדברים בפי אריסטוטליס עצמו, וכה כתוב שם: (אמר ארסטוטליס): ״אלו באתי להרבות דברים, ארך ספורי מאד, אך לא למותר יהיה לדבר על נפלאות האיש הזה ועל חכמתו‏.8המחבר כותב ״פילוסופיה״, ואפשר לתרגם כאן: ״אהבת החכמה״ (של האיש). דע לך, היפרידס, כי אספר לך בזה דברים נפלאים הדומים לחלום”. והיפרידס הושיב בכבוד ובמורא: ״על כן אנחנו מתאוים כלנו להקשיב לדבריך״. ״לא – אמר אריסטוטליס – עלינו למלא את מצות בעלי המליצה ולברר לראשונה את מוצא השם הזה, למען אשר לא נכחש במלמדינו שקבלנו מהם את השמועות״. ״דבר – אמר היפרידס – ככל הטוב בעינך״. ועל זאת ענה (אריסטוטליס): ״האיש הזה היה יהודי מחילת־סוריה, ואלה (היהודים) הם צאצאי חכמי הודו‏,9פילוסופי הודו. כי החכמים הם, כמו שאומרים בפי ההודים ״קלנים״, ובפי הסורים: ״יהודים״, וככה נקראו על שם מקומם, כי הארץ אשר הם יושבים בה מכונה ״יהודה״, ושם עירם מוזר מאד, כי הם קוראים לה ״ירושלם״. והנה האיש הזה עבר בהרבה ארצות נכריות וירד במקומות היבשה אל חוף הים, והוא היה (נעשה) יוני, לא בשפתו בלבד, כי אם גם בנשמתו. ולעת מגורנו בארץ אסיה הגיע האיש אל מקומותינו ופגש אותנו, ואתנו אחדים מאנשי המדע, אשר ביקש לבחון את חכמתם, והתחבר עם רבים מן המשכילים, אך העניק להם יותר משקבל מהם”. אלה הדברים דבר אריסטוטליס בספר קלארכוס ועוד הרבה לספר על האיש היהודי הזה, על פרישותו בהליכות חייו ועל בינתו. וכל הרוצה להוסיף דעת בזה יוכל לקרוא בדברי הספר. כי אני נזהר מהרבות דברים יותר מדי הצרך, ואמנם קלארכוס דבר: את הדברים האלה בצאתו מגדרו‏,10לאמר בנטותו מן הנושא, דרך אגב. כי דבר אחר היה ענינו. – אולם הקטיוס איש אבדירה, אדם חכם (פילוסוף) וגדול בכשרון המעשה יחד, שעלה לגדולה בחיי אלכסנדרוס המלך (הגדול) ואחרי כן היה קרוב לתלמי בן לגוס (מלך מצרים) לא זכר אותנו כלאחר־יד, רק כתב ספר שלם על היהודים, ואני אומר למסור פה ראשי פרקים ממנו, ולראשונה אברר את זמנו (של הקטיוס): הוא מזכיר את מלחמת תלמי על יד עזה‏11בשנת 311 לפני המנין הנהוג. והמלחמה הזאת היתה באחת עשרה שנה למות אלכסנדרוס, באולימפידה המאה ושבע עשרה‏,12האולימפידה הוא מחזור ארבע שנים שמנו היונים למן שנת 776 לפני המנין הנהוג. האולימפידה הקי״ז: 312 עד 309 לפני המנין הנהוג. כאשר כתב קסטור בדברי הימים שלו. כי בהגיעו אל האולימפידה הזאת אמר, שבה נצח תלמי בן לגוס את דימיטריוס המכונה פוליאורקיטיס על יד עזה ובדבר מות אלכסנדרוס הכל מודים, כי היה זה באולימפידה המאה וארבע־עשרה‏.13 משנת 324 עד 321. בדיוק בשנת 322 לפני המנין הנהוג. גלוי אפוא, כי בימיו (של הקטיאוס) ובימי אלכסנדרוס היה עמנו בשלותו, כי הקטיוס הוסיף לספר כדברים האלה: ״אחרי המלחמה על יד עזה הכניע תלמי את כל ארצות סוריה ואנשים רבים שמעו על ענות רוח תלמי ועל אהבתו לבריות ובקשו לרדת עמו אל ארץ מצרים ולנטול חלק בשלטון. ובכללם היה חזקיה הכהן הגדול ליהודים, איש כבן ששים ושש שנה וגדול המשרה בקרב אחיו בני עמו וגם בעל לשון למודים ואיש נבון דבר מאין כמוהו בכל הליכות המדינה״: ״והנה – מוסיף הקטיוס לדבר – מספר כהני היהודים שהם מקבלים את מעשר תבואת הארץ ומוציאים ומביאים את העם, הוא בקרוב אלף וחמש מאות״. ועוד פעם בנשאו את שם האיש הנזכר (חזקיה) הוא מספר: ״האיש הזה אשר היתה לו המשרה האמורה נעשה אוהב לנו. לעת מצאו אנשים מאחיו היה מכיר את כל האותות המבדילים ביניהם, כי היו לו ספרים אשר נכתבו בהם כל המקומות היהודים למושבותיהם וכל עניני מדינתם״. ואחרי־כן מספר הקטיוס, כי אנחנו מחזיקים בחוקינו ומקבלים עלינו לשאת כל צרה למען אשר לא נעבר עליהם והדבר הזה נחשב בעינינו לצדקה: ״ועל כן״ – הוא אומר – ״לא עלה הדבר להעביר אותם על אמונתם, אף כי שמעו אזניהם דברי חרפה וגדופים מפי שכניהם והנכרים הבאים אל ארצם, ולא פעם ולא שתים המירו מלכי פרס ואחשדרפניהם כבודם בקלון. כי מבלי לעמוד על נפשם הם נושאים כל יסורים ומיתות נוראות – יותר מכל באי עולם – ואינם מכחשים בחוקי אבותיהם״. והוא מביא ראיות רבות על חזוק אמונת היהודים בחוקיהם. הוא אומר: כאשר ישב אלכסנדרוס בבבל ורצה להרים את מקדש בל הנופל וצוה את כל אנשי חילו להביא עפר כולם יחד, מיאנו היהודים לבדם להביא עפר, ונתנו את בשרם למכים ושלמו עונש כסף רב, ועמדו במרדם עד שסלח להם המלך ופטר אותם מהעבודה. ואחרי כן כשוב האנשים אל ארצם מהרו לבנות את כל ההיכלות והבמות אשר נבנו שם ושלמו עונש כסף רב לאחשדרפנים, ואולם אחדים מהם נפטרו מעונש. והקטיוס מוסיף דבריו אלה, כי בצדק ראוי להשתומם לאנשים האלה על מעשיהם, ועוד הוא מספר, כי בני עמנו עצמו ורבו מאד מאד, באמרו כי ״הפרסים הגלו לפנים רבבות יהודים אל ארץ בבל, ועוד הרבה רבבות העתיקו את מושבם אחרי מות אלכסנדרוס אל ארץ מצרים ואל ארץ כנען‏14ארץ כנען (פינקיה) היא פה רצועת חוף ארץ ישראל שנמצאו בה ערי הכנענים הצידונים (בארות, צידון, צור וכו׳). לרגלי המלחמות אשר בסוריה״. והאיש הזה כתב גם על גודל הארץ אשר אנחנו יושבים בה ועל יופיה באמרו: ״נחלתם היא שלש מאות רבוא צמדי אדמה טובה ופוריה, כי זה הוא שטח ארץ יהודה״; וגם ספר, כי אנחנו יושבים מימי קדם בירושלים היא עיר גדולה מאד וכלילת יופי ודבר על מספר אנשיה הרב ועל תבנית היכלה, ואלה הם דבריו: ״הנה ליהודים הרבה מצודות וכפרים בארצם, אולם רק עיר בצורה אחת, ומדתה מסביב עולה על חמשים ריס. ומספר יושביה שנים עשר רבוא, והם קוראים לה ירושלים, ושם בטבור העיר נמצאה חומת אבנים, ארכה חמש ששיות‏15ביונית ״פלתראות״ (Plethra), כל פליתרון הוא ששית הריס (סטדיון). ורחבה מאה אמה, ולה שני שערים, ומבית לחומה נמצא מזבח רבוע שלא נבנה גזית רק מאבנים שלמות מחוברות, וזאת תבנית המזבח: אורך כל אחת מצלעותיו עשרים אמה וגבהו עשר אמות. ולפני המזבח נמצא בנין גדול, ובו מזבח ומנורה שניהם זהב, ככרים משקלם, ועל ידם נמצאה אש תמיד, שלא תכבה לילה ויום. ובבית לא נמצאה כל תמונה וגם אין בו כל כלי קודש ולא מטָעים כדמות עצי היער והדומים להם. ולילה ויומם שוכנים בו הכהנים העוסקים בטהרות רבות, ואין הם שותים יין במקדש לעולם”. מלבד זאת ספר הקטיוס, כי יצא במלחמות אלכסנדרוס (הגדול), ואחרי כן גם במלחמות יורשיו16יורשי אלכסנדר הגדול שנלחמו על דבר המלוכה, ושמם בפי הסוחרים היונים ״יורשים״ סתם (דיאדוכים). ואני אעתיק פה הדברים אשר ספר על מעשי אחד היהודים במסע המלחמה, שראה בעיניו, ואלה הם: כאשר ירדתי אל הים האדום (ים סוף) יצאו אתנו רוכבים לשלחנו, וביניהם נמצא גם איש יהודי ושמו משולם. והוא אמיץ לב וכביר־כח, וכל היונים והלועזים אשר איתנו הודו, כי הוא הטוב שבכל רובי הקשת, ולעת אשר נמצאו האנשים הרבים האלה במסע, הביט מנחש אחד‏17 מנחש, או קוסם (עין יחזקאל כ\"א, כו, כח) – הוא חוזה הרואה את הנולד על פי אותות הטבע. ביונית Mantis. המנחש במעוף הציפורים נקרא ברומית augur; והוא עבר לפני המחנה, ונתן לו אות לנוסע או לנוח. במעוף הצפרים, וציוה את כל הנוסעים לעמוד על מקומם, והאיש הזה (משולם), שאל אותם למה הם מתמהמהים. וכאשר הראה לו המנחש את הצפור ואמר כי הכל חיבים לעמוד כל העת אשר לא תמוש ממקומה, ואם תפרח הצפור ותעוף אל עבר פניה, עליהם ללכת לפנים, ואולם אם תעוף לאחור – גם עליהם לשוב לאחור, לא ענה האיש (משולם) דבר, רק הוציא את קשתו ודרך אותה וקלע אל הצפור והמיתה. המנחש ועוד אנשים רבים קצפו עליו מאד וקללוהו, אך הוא קרא אליהם: למה תָהלוּ, אמללים?! ואחרי זאת לקח את הצפור בידו ואמר: ״הן הצפור הזאת‏18תרגמתי ע״פ הוצאת ניזה בהוצאה הישנה. הפסוק המוסגר הוא: למה זה תתהוללו, בקחתכם את הצפור האמללה בידיכם (ואולי המובן: בקחתכם את הצפור האמללה להיות לכם ליד, להורותכם את הדרך). הן הצפור הזאת כו׳. לא ידעה כי עליה להציל את נפשה, ואיך תעוץ לנו עצה נכונה בדבר מסענו? הן אלו יכלה לדעת עתידות לא באה אל המקום הזה ביראתה את משולם היהודי פן יורה בה חץ וימיתנה!״ והנה די לי בתעודות הקטיוס אלה. ואם ירצה איש להוסיף דעת יוכל לקרא את ספריו על נקלה. ואולם לא אכלא גם את שפתי מקרוא בשם אגתרכידס אשר זכר אותנו בלעגו לתום לבנו – כי כה חשב בלבבו! הוא מספר על דבר סטרטוניקי, שהלכה ממקדון אל ארץ סוריה, ועזבה את בעלה דימיטריוס, וסלוקוס מאן לקחתה לו לאשה, כדבר אשר היה עם לבבה, ועל כן הקימה מרד בעיר אנטיוכיה בעת אשר יצא (סיליקוס) למלחמה מארץ בבל. ואחרי כן הכניע המלך (סלוקוס) את העיר (אנטיוכיה), והיא ברחה אל עיר סילוקיה ותחת אשר היה עליה להפליג משם באניה ולמלט את נפשה, האמינה בדבר החלום אשר מנע אותה מעשות את זאת ונתפשה והומתה. אגתרכידס ספר את הדברים האלה ולעג לסטרטוניקי וליראתה את האלים והביא משל ממעשה שהיה אצלנו וכתב כדברים האלה: ״אלה הנקראים בשם יהודים היושבים בעיר חזקה ובצורה מכל הערים, אשר קראו לה בני המקום בשם ירושלים רגילים לנוח ביום השביעי ואינם חוגרים חרב ביום הזה ואינם עובדים את אדמתם ואינם עושים בו כל מלאכה, רק פורשים את ידיהם בבתי מקדשיהם ומתפללים (כל היום) עד בוא הערב. וכאשר בא בשערי העיר הזאת תלמי בן לגוס עם חילו, ויושביה שמרו את חוקי ההבל אשר להם תחת לשמור על עירם נפלה נחלת אבותיהם בידי אדון קשה, וככה נגלתה ערות חוקיהם, כי נמצא בהם מנהג רע. והנה המעשה הזה למד את הכל – מלבד אותם עצמם – לעזוב דברי חלומות כאלה, ואת אמונת ההבל בחוקי מורשה, לעת אשר ישפט שכל האדם כי אין בהם כדי להחזיק מעמד בשעת פרענות״, והנה הדבר הזה היה בעיני אגתרכידס לצחוק, אולם האנשים אשר יבחנו אותו בלא מחשבה רעה יגלו כי טוב ומהולל מאד הוא מעשה בני האדם, אשר יקרים בעיניהם תמיד חוקיהם ויראת אלוהיהם גם מפדות נפשם ומחרות ארצם." + ], + [ + "ומעיני סופרים אחדים לא נעלם דבר עמנו, רק מקנאה (משנאת חנם) או מסבות אחרות אשר אינן טהורות, לא הזכירו אותו בספריהם, ואני חושב כי יש לי ראיה לדבר הזה: כי הנה הירונימוס אשר כתב ספר על היורשים (הדיאדוכים) בעצם זמן הקטיוס והוא היה אוהב לאנטיגנוס‏1אנטיגנוס הגדול אבי דימיטריוס פוליורקיטיס, הראשון מיורשי אלכסנדרוס ששם על ראשו נזר מלכות. ונציב בארץ סוריה. אולם בעוד אשר הקטיוס כתב עלינו ספר שלם, לא הביא הירונימוס את זכרנו אף במקום אחד מספריו, אף כי כמעט גדל בארץ נחלתנו! כה נבדלו דעות שני האנשים האלה. בעיני האחד נחשבנו עד כדי לכתוב עלינו ספר זכרון ברב ענין, ואת עיני השני הכתה השנאה השפלה בסנורים וכסתה את אהבת־האמת. אך באמת די בדברי הסופרים המצרים והכשדים והכנענים להראות את קדמותנו, ואחריהם מלאו עוד סופרים רבים מן היונים. כי מלבד הסופרים הנזכרים הביאו את זכרנו – ולא כלאחר יד – גם תאופילוס ותאודוטוס ומנסיאס ואריסטופניס והרמוגניס ואוֵימֶרוס וקונין וזופיריון ואולי עוד רבים, הן לא קראתי את כל הספרים (הנמצאים בעולם). אמנם רבים מהאנשים הנזכרים תעו מדרך האמת בסַפּרם על הקורות אותנו לפנים, יען אשר לא קראו בדברי ספרינו הקדושים. אולם כלם כאחד מעידים בדבר קדמותנו, אשר עליה באתי לדבר בספר הזה. וגם דימיטריוס איש פֵלירון ופילון הזקן ואָוְפולֵמוס נטו מעט מאורח האמת, אולם ראוי לסלוח להם בדבר הזה, כי לא היה לאל ידם לדקדק מאד בכל דברי ספרינו." + ], + [ + "ועוד נשאר לי לכתוב פרק אחד מן המאמר הזה כדי למלא אחרי הדברים אשר אמרתי בראשיתו ולהראות כי דברי הדבה והחרפות אשר הוציאו סופרים אחרים על עמנו הם שקר וכזב, ולהעיד הכותבים עצמם למען יכחישו את דבריהם. והנה כמקרה הזה קרה גם עמים רבים אחרים מתוך שנאת אחדים, ואני חושב כי הדבר הזה ידוע לכל מי שהרבה לקרוא בדברי ימי העמים כי הנה נמצאו אנשים אשר השליכו שקוצים על עמים ועל ערים מהוללות והמירו את כבוד סדרי ממשלתם בקלון. תאופומפוס דבר סרה על משפטי האתיניים ופוליקרטס על משפטי הלקדימונים וכותב ״דברי שלש הערים״‏1ביונית Tripolitika. ספר חרפות ידוע על אתיני, ספרטה ותיבי. – האיש הזה לא היה תאופומפוס, כמו שחשבו אחדים – הוסיף לדבר סרה גם על עיר התיבאיים. וגם טימיוּס הרבה חרפות וגדופים על הערים האלה ועל ערים אחרות ב״דברי הימים״ אשר כתב. ועל הרוב עשו זאת לשפוך בוז על נדיבי עמים, כי אלה קנאו בהם מיצר לבם הרע, ואלה חשבו כי בספורי הבדים יזכו לזכרון עולם. ואמנם לא בושו מתקותם זאת בקרב האנשים הרחוקים משכל, אולם כל מי שדעתו צלולה חותם עליהם את הדין." + ], + [ + "והנה המצרים החלו לשפוך עלינו חרפות, וסופרים אחדים בקשו למצוא חן בעיניהם ולמדו גם הם לעַות את האמת ולא יכחשו במעשה ירידת אבותינו למצרים כהויתו, וגם לא ספרו דבר אמת על יציאתם משם. טעמים רבים היו להם לשנוא אותנו ולקנא בנו, הראש והראשון, כי משלו לפנים אבותינו בארצם ובשובם משם אל ארץ נחלתם עשו חיל והצליחו עוד הפעם. וסלע המחלוקת ביניהם (בדבר קדשיהם)1חסר בהוצאת ניזה. הביאוּ לידי שנאה עזה. כי יתרון לעבודת אלהינו על העבודה (הזרה) הנקראה בפיהם עבודת אלהים כיתרון עצם האלהים מן החיות הנבערות, אשר קבלו כלם מאבותיהם לתת להן כבוד אף כי שונים הם איש ממשנהו בהליכות הכבוד הזה. והנה כלם אנשים קלי דעת וחסרי שכל אשר למדו מימי קדם לחשוב תהפוכות על האלים ולא עצרו כח ללכת בדרכי דעת־האלהים‏2או תורת האלהים. ביונית תאולוגיה. הקדושה אשר לנו וקנאו בנו בראותם כי היינו למופת לרבים. וכה גדלה משובת אחדים מהם וגדלה סכלותם, עד אשר לא בושו להכחיש את דברי כתביהם הישנים ולא התקררה דעתם בזה, מעצם עורונם ומגודל שנאתם טחו עיניהם מראות, כי הם סותרים גם את דברי עצמם." + ], + [ + "אעמוד פה על דברי הסופר האחד אשר זה מקרוב שמתי אותו לעד קדמותנו. מנתּוס הבטיח לתרגם את דברי ימי מצרים מן הכתבים הקדושים, וספר בתחלה כי ירדו אבותינו למצרים לרבבותיהם והכניעו את יושבי הארץ ואחרי זאת הודה כי מקץ ימים רבים גורשו אבותינו ממצרים וכבשו את הארץ הנקראה עתה יהודה ובנו את עיר ירושלים והקימו שם את ההיכל. עד כה העתיק את דברי הכתבים. ואחרי כן הלך שובב בדרך לבו באמרו שרצונו לכתוב את השיחות1ספורים על פה (דברים מיתולוגיים). ואת האגדות‏2בענינים המדוברים, לאמר שיחות הבריות. בדבר היהודים, והוסיף דברים אשר אין להם שחר בכונה לערב בנו המון מצרים מצורעים ומוכּים בתחלואים רבים, אשר יצא משפטם לפי דברו להגרש מארץ מצרים, הוא הוסיף על אלה את שם אמנופיס המלך, הוא שם כזב, ועל כן לא ערב את לבו לקבוע את זמן ממשלת המלך הזה, אף כי דקדק להוסיף על שם כל מלך את שנות מלכותו. במלך הזה הוא תולה דברי־בדים בשכחו כמעט, כי לפני זה כתב אשר קדמה יציאת הרועים אל ירושלים לזמן הזה חמש מאות ושמונה עשרה שנה. כי בעת צאתם ממצרים מלך טתמוסיס ואחריו מלכו מלכים שלש מאות ותשעים ושלש שנה עד מלכות שני האחים סתוס והרמיוס‏,3למעלה קרא את שמו ארמיס, ופה קבל השם צורה יונית. הם סתוס אשר הסב לפי דבריו את שמו איגיפטוס והרמיוס אשר קרא לו דנאוס, וסתוס גרש אותו (את דנאוס), ומלך חמשים ותשע שנה, ואחריו מלך רעמסס בכור בניו ששים ושש שנה‏.4 פה הביא מניתוס – לפי דברי יוסיפוס – את רעמסס הגדול פעם שלישית (רעמסס מיאמון, סתוס הוא רעמסס הוא איגיפטוס, ורעמסס זה) וקבע לו שוב זמן מלכותו ששים ושש שנה, ומכאן אנו רואים את כל הערבוביה שבכתיבתו. ואחרי אשר הודה בפיו, כי עוד לפני כל המלכים האלה יצאו אבותינו ממצרים בדה לו את שם המלך אמנופיס והטילו ביניהם, לאמר כי חשקה נפש המלך הזה לראות את האלים כראות אותם חור אחד המלכים אשר היו לפניו. וגלה את תשוקתו זאת לאיש הנקרא כשמו אמנופיס, והוא בן פפיאס, אשר נחשב לבָא בסוד אלהים על חכמתו ועל כחו לדעת עתידות. והאיש הזה אשר שמו כשם המלך, אמר לו (לאמנופיס) כי יוכל לראות את האלים אם יטהר את כל ארץ מצרים מן המצורעים ומיתר האנשים הטמאים. והמלך שמח לדבר הזה וצוה לאסוף את כל האנשים אשר נגע בבשרם לארץ מצרים, ומספר הנאספים היה שמונים אלף. והמלך צוה להדיח את אלה אל מחצבות האבנים אשר ממזרח ליאור (נילוס) למען יעבדו שמה ויבדלו מיתר המצרים. מניתון מספר כי בקרב האנשים האלה נמצאו גם כהנים יודעי ספר אשר דבקה בהם הצרעת. ואמנופיס השני, האיש החכם והנביא ירא פן תצא עליו ועל המלך חמת האלים כאשר יראו את יסורי האנשים האלה, והוסיף להנבא כי אנשים רבים יבואו לעזרת הטמאים וימשלו בארץ מצרים ארבע עשרה שנה אולם לא ערב את לבו לגלות את הדברים למלך, רק כתב את כלם בספר וטרף את נפשו בכפו. והמלך התעצב אל לבו. ואחרי זאת כתב מנתוס את הדברים האלה, ככתבם וכלשונם: ״וכעבור זמן רב לסבלות האנשים במחצבות האבנים, חלו את פני המלך לתת להם למנוחה ולמגן את עיר הרועים אוַריס החרבה בימים ההם והמלך נעתר להם ונתן להם את שאלתם״. והעיר הזאת היא נחלת צפון‏5ביונית Typhon, אלהי החושך והרע למצרים. מימים קדמונים על פי תורת־אלהים.6״תאולוגיה״. – לאמר מסורת המצרים הקדושה. והם באו אל העיר ובטחו במשגב המקום ומרדו (במלך) והקימו עליהם לראש אחד מכהני בית שמש‏7Heliopolis (ירמיה מ״ג, י״ג). ושמו אסרסיף ובאו בברית השבועה לשמוע לקולו. והוא נתן להם לראשונה תורה (חדשה) וצוה עליהם לבלתי־עבוד את האלים ולבלתי הזהר בחיות אשר נחשבו לקדושות בארץ מצרים, רק לזבוח את כלן ולאכלן ולבלי התחבר עם אנשים מלבד הבאים אתם בברית. אחרי תתו להם את החוקים האלה ועוד חוקים רבים הצוררים את מנהגי המצרים, צוה עליהם לבנות את חומת עירם כלם כאחד ולהכון לקראת המלחמה עם אמנופיס. והוא לקח עמו את יתר הכהנים וחבריהם הטמאים ושלח מלאכים אל הרועים, אשר גורשו בימי טתמוסיס המלך, לעירם הנקראה ירושלים והודיעם את כל הקלון אשר מצא אותו עם חבריו יחד ובקש מהם להתחבר עמו יחד ולהלחם במצרים, וגם הבטיחם להובילם אל עיר אוריס, נחלת אבותיהם ולתת לכל המוניהם לחם לשובע, ולהלחם להם בשעת הצורך ולהכניע תחתיהם את הארץ על נקלה. הרועים שמחו מאד ומהרו כלם בנפש חפצה ומספרם עשרים רבוא אנשי חיל וכעבור ימים מספר הגיעו אל אוריס. וכאשר שמע המלך אמנופיס על דבר בואם, נבהל לנפשו מאד וזכר את נבואת אמנופיס בן פפיאס ולראשונה אסף את עם מצרים ונועץ את ראשי העם וצוה להביא אליו את החיות הקדושות הנכבדות מאד מכל מקדשי מצרים ופקד על הכהנים בכל מקומותיהם להסתיר את פסלי האלים במקומות מבטחים, ואת בנוֹ סתוס הנקרא גם רעמסס על שם רעמסס אביו, והוא נער בן חמש שנים, נתן על ידי אחד מאוהביו. והוא יצא בראש יתר המצרים, כשלשים רבוא אנשים גבורי חיל לקראת השונאים, אך לא התגרה בהם מלחמה, כי חשב אשר תהיה לו מלחמה באלים (היוצאים במחנה צריו), רק מהר לברוח אל נוף ולקח עמו את אפיאס ואת יתר חיות הקודש אשר נשלחו שמה ונסע חיש אל ארץ כוש עם כל הצי ועם צבא המצרים. כי מלך כוש היה לו אסיר תודה8תרגום מדויק מן הפסוק היוני, כלומר היה מחזיק טובה לו בעד חסדים ישנים. וקבל אותו עם אנשיו ונתן להם מכל מאכל אדם, אשר נמצא בארצו, גם ערים וכפרים לספק להם צרכיהם בשלש עשרה שנות גלותם אשר נגזרו עליהם וגם צוה על צבא כוש לשמור על אמנופיס המלך ואנשיו מצד גבולות מצרים. אלה הדברים היו בארץ כוש. ובני־שלם ירדו יחד עם הטמאים אשר בקרב המצרים ועשו תועבות גדולות (לחיות) לבני האדם עד אשר נדמתה ממשלת אלה הנזכרים לתכלית־הרעה בעיני כל רואי נאצותיהם‏.9כן הוא בהוצאה הישנה, והכונה במלת הנזכרים, לרועים ולמצורעים. – אולם בהוצאת ניזה: ״עד שנדמתה ממשלת הנזכרים (למעלה, כלומר הרועים הראשונים שגורשו ע״י טתמוסיס) לזהב (כלומר לתור הזהב, לתקופה מאושרה) בעיני כל רואי נאצותיהם״ (של הרועים החדשים והמצורעים). ונקל היה להם לשלח ערים וכפרים באש ולבוז את המקדשים ולטמא את פסלי האלים, כי עוד לקחו אותם‏10בדיוק ״השתמשו בהם״, וכן בהוצאה הישנה. בהוצאת ניזה: ״לקחו את קדשי־הקדשים (או הדביר Adyta, והכונה כנראה על הכלים שנמצאו שם או על שערי דבירי הקדש) לצלות עליהם״ וכו׳. לצלות עליהם את החיות הקדושות והנכבדות ואלצו את הכהנים והנביאים11ביונית Prophetai. לאמר החוזים והמנחשים אשר במקדשים. לזבוח אותן ולשחטן ואחרי כן גרשו אותם מעל פניהם בעירום ועריה. אומרים כי האיש אשר נתן להם את המשפטים והחוקים האלה הוא כהן מילידי בית־שמש הנקרא אסרסיף על שם אסיר‏12ביונית Osiris. אלהי בית־שמש, שִנה את שמו בעברו אל העם הזה (הרועים) וקרא לו משה." + ], + [ + "אמנם המצרים הוסיפו עוד לספר על היהודים כהנה וכהנה, אך אפסח על כל אלה כדי לקצר את הדברים. והנה מנתוס אומר כי אחרי הדברים האלה יצא אמנופיס מארץ כוש בצבא רב ובנו רעמסס בא גם הוא בחיל גדול, ושניהם נלחמו ברועים ובטמאים ונצחום, והמיתו רבים מהם ורדפו אחריהם עד הרי סוריה. את הדברים האלה והדומים להם כתב מנתוס. אך בטרם אראה כי דבריו הם שיחות הבל ושקרים אברר אחד מהם, למען אוכל אחרי כן לדבר על הנשארים, כי הנה הודה לנו והסכים לדברינו שלא היינו ילידי מצרים לכתחלה, רק באנו שמה מארץ נכריה, ומָשלנו במצרים ואחרי כן יצאנו מן הארץ. אולם, כי לא התערבו בנו אחרי כן בעלי המומים מקרב המצרים, וכי לא מאלה יצא משה רועה עמנו, רק חי דורות רבים לפני המעשה הזה – את כל זאת אנסה להוכיח מתוך דברי מנתוס עצמו." + ], + [ + "צחוק עשה לנו מניתוס בטעם הראשון אשר נתן לדברי בדיו. הוא אומר כי המלך אמנופיס התאוה לראות את האלים, מי הם האלים האלה? האם האלים אשר צִוו על עבודתם מחוקקי המצרים, – השור והתיש והתנים‏1חית היאור הידועה (Krokodilos). וראש הכלב?2 Kynocephalos מין קוף. הן היו אלה לנגד עיניו תמיד! ואם אלהי השמים – איך יכול לראותם? ולמה התאוה תאוה כזאת? – יען אשר ראה אותם, חי זאוס, אחד המלכים אשר היו לפניו! – ובכן היה עליו ללמוד מהמלך הזה מה משפט האלים האלה ובמה יוכל לראות את פניהם, למען אשר לא יזקק לבקש תחבולה חדשה. והנה חכם גדול היה רואה העתידות הזה, אשר בעזרתו קוה המלך להשלים את חפצו! ומדוע לא צפה מראש, כי יבצר מהמלך למלא את תאותו? הן לא קם הדבר! ובמה יצדק המעשה, שהסתירו האלים את פניהם בגלל כרותי אברים ומצורעים? הן דרך האלים לקצוף על מעשי רֶשע ולא על מומי הבשר. ואיך נאספו שמונים אלף מצורעים וחולים כמעט ביום אחד? והנה האחד (הקוסם) צוה לגרש את בעלי המומים מארץ מצרים, והשני (המלך) השליך אותם אל מחצבות האבנים, כאלו מחוסר עובדי פרך עשה זאת ולא עלה על לבו לטהר את הארץ. ועוד הוא מספר כי טרף הרואה את נפשו בכפו, יען אשר צפה את חמת האלים ואת עתידות ארץ מצרים, ועזב אחריו בידי המלך את נבואתו הכתובה ומדוע לא צפה הרואה את מותו למבראשונה? מדוע לא מהר להשיב את פני המלך ברצותו לראות את האלים? והאם יש טעם ליראתו את הרעה אשר לא תהיה בימיו? ומה היא הרעה אשר יכלה למצאו, לולא מהר לשום קץ לחייו? אך עוד סכלות גדולה מזו אנחנו רואים: המלך שמע את הדברים האלה וירא את העתידות ובכל זאת לא מהר לגרש את בעלי המומים האלה, אשר צֻוה לטהר את הארץ מהם, ונהפוך מזה, כי נעתר לבקשתם ונתן להם עיר – הן כה אמר מנתוס – אשר ישבו בה הרועים לפנים, היא הנקראה אַוריס; ואחרי זאת הוא מספר, כי נאספו (המצורעים) אל העיר הזאת ושמו להם לראש איש אחד אשר היה מכהני בית־שמש לפנים והוא צוה עליהם שלא יעבדו את האלים ולא יזהרו בחיות הקדושות למצרים, רק יזבחו את כולם ויאכלון, וגם לא יתחברו לאיש מלבד הבאים אתם בברית, והביא את כולם במסורת ברית ושבועה להחזיק בכל החוקים האלה, ואחרי זאת הקים חומה על אוריס ויצא להלחם במלך. ואחרי כן – מוסיף מנתוס – שלח (הראש) אל ירושלים וקרא ליושביה לכרות עמו ברית, והבטיח לתת בידם את אוריס כי העיר הזאת היתה נחלת אבות האנשים הבאים מירושלים, ומשם יכלו לצאת ולכבוש את כל ארץ מצרים. ואחרי הדברים האלה – הוא מספר – מהרו האנשים, בעשרים רבוא אנשי צבא, לרדת אל הארץ, ואמנופיס מלך מצרים חשב, כי לא יוכל להלחם באלהים וברח מיד אל ארץ כוש ואת אַפּיס, ורבות מחיות הקודש נתן בידי הכהנים, וצום לשמור על אלה. ואחרי הדברים האלה באו בני ירושלים והרסו את הערים ושרפו את המקדשים וזבחו את הרוכבים3כן נמצא בכל ההוצאות, ונראה כי יש כאן טעות, והכונה בלי־ספק לחיות הקדושות. ולא השיבו ידם מכל דבר רשעה ומכל מעשה אכזרי. והוא אומר, כי הכהן אשר נתן להם את המשפטים ואת החוקים היה יליד בית־שמש ונקרא אסרסיף על שם אסיר אלהי בית־שמש, ואחרי כן שנה את שמו וכנה לעצמו ״משה״, ועוד הוא מספר כי בשלש עשרה שנה למלכות אמנופיס – כי זה הוא מספר השנים אשר נגזרה עליו גלות – בא המלך מארץ כוש בחיל גדול ונלחם ברועים ובטמאים ונצח אותם במלחמה והמית רבים מהם בחרב, ורדף אחריהם עד הרי סוריה." + ], + [ + "גם בדברים האלה לא הכיר מנתוס, כי לא יֵאָמנו כזביו. כי אף אם כעסו המצורעים וההמון אשר אתם על המלך בגלל הדברים אשר עשה להם בעצת החוזה, הנה אחרי אשר יצאו לחפשי ממחצבות האבנים, וקבלו ממנו עיר ונחלה, היה עליהם להשיב אפם ממנו. ואם גם רבה שנאתם אותו, היו מתנכלים עליו לבדו ולא יצאו למלחמה על כל העם, כי גלוי הדבר אשר נמצאו להם קרובים, רבים, הן המונם היה רב ועצום! וגם אם גמרו לעשות מלחמה עם כל העם, לא ערבו את לבם להלחם באלהים ולא תקנו להם חוקים חדשים הצוררים לחוקי אבותיהם אשר גדלו עליהם. ואמנם עלינו להחזיק טובה למנתוס, על אשר לא אמר כי האשמה הגדולה הזאת יצאה מאת אנשי ירושלים, ורק אנשים מצרים ובראשם כהנים חבלו את המזמה הזאת והביאו את ההמון בשבועה. והאם לא מוזר הדבר, שאף איש מקרובי האנשים הטמאים האלה ומאוהביהם לא הרים יד אתם יחד ולא רצה לשאת את סבל המלחמה, עד אשר שלחו אל ירושלים להחיש להם עזרה משם? ומה היא הברית או האהבה אשר היתה ביניהם (בין הטמאים ובין בני ירושלים) מתמול שלשום? הן נהפוך הדבר: הלא אלה היו שונאיהם ונבדלו מהם בחוקיהם מאד! הוא אומר כי הטו האנשים חיש מהר את אזנם לדברי המבטיחים אותם להמשילם בארץ מצרים, כאלו הם בעצמם לא ידעו את הארץ הזאת, אשר ממנה גורשו ביד חזקה. אלו נמצאו האנשים האלה במחסור ובמצוק כי אז השליכו את נפשם מנגד, אך הם ישבו בעיר מלאה טוב ואכלו את פרי האדמה הטובה הרבה מאדמת מצרים, ואיזה רוח עבר עליהם לחרף את נפשותיהם בעד שונאיהם מתמול שלשום, אנשים אשר אין מתום בבשרם, שגם כל קרוביהם רחקו מהם, ולתת להם את עזרתם? הן לא יכלו לנחש מראש, כי המלך ינוס מפניהם. כי בעצמו ספר לנו מנתוס את הפך הדבר, באמרו כי בן אמנופיס לקח עמו שלשים רבוא איש ויצא לקראתם אל סין. ומעיני האנשים לא נעלם מעשהו זה, ואיך שערו בנפשם, כי ינָחם ממחשבתו וימלט? ואחרי זאת‏1כן בהוצאת ניזה. בישנה: האנשים הבאים מירושלים כבשו (תפשו) את הלחם (תבואת הארץ) ובארץ מצרים עשו רעות רבות וכו׳. – הוא אומר – כבשו האנשים הבאים מירושלים את ארץ מצרים ועשו רעות רבות ונוראות – והוא מחרף אותם כאלו לא הביאם להלחם בארץ וכאלו הוטל עליו לתלות באויבים הנקראים לבוא מארץ נכריה את כל מעשי האשם אשר עשו ילידי מצרים עוד לפני בואם ואת כל הדברים אשר נשבעו לעשות. והנה לקץ הימים שב אמנופיס ונצח אותם במלחמה ורדף אחרי אויביו בחרב־רצח עד ארץ סוריה. כה נקל הוא לאויבים לכבוש את ארץ מצרים מכל עבריה! ואלה אשר כבשו אותה במלחמה ושמעו כי עוד אמנופיס חי לא שמו את לבם לבצר את מעברות ארץ כוש, אף כי נמצא להם חיל עצום לעשות את הדבר, וגם לא הכינו להם כל צבא. ועוד אומר מנתוס: כי הוא (אמנופיס) הכה אותם לפי חרב ורדף אחריהם עד ארץ סוריה דרך חול הישימון, אשר קשה למחנה לעבר בו גם בלא מלחמה." + ], + [ + "והנה על פי דברי מניתון לא מקרב המצרים מוצא עמנו, ולא התערבו בו ילידי הארץ ההיא. כי יש לחשב אשר רבים מן המצורעים והחולים ספו במחצבות האבנים אחרי אשר ישבו והתענו שם זמן רב, ורבים נפלו חולים במלחמות אשר קמו אחרי כן, ועוד רבים מהם מתו לאחרונה בעת מנוסתם." + ], + [ + "ועוד נשאר לי לדבר על משה, אשר גם המצרים חושבים אותו לגבר נפלא ולאיש אלהים, ואולם ברצותם ליחס אותו עליהם הוסיפו דברי חרפות מתמיהים, ואמרו כי הוא יליד בית־שמש וגם אחד מכהני המקום ההוא אשר גורשו משם בדבר נגע הצרעת. אולם הכתבים (המצרים הישנים) מוכיחים כי חי משה חמש מאות ושמונה עשרה שנה קודם והוציא את אבותינו ממצרים אל הארץ אשר אנחנו יושבים בה כיום הזה. והנה כי לאיש הזה לא היה כל נגע כזה בבשרו, יוצא מפורש מתוך הדברים אשר דבר. כי אסר על המצורעים לשבת בעיר או לשכון בכפר, וצוה עליהם ללכת בחוץ בבגדים פרומים, וגם גזר דין טומאה על כל הנוגע בבשרם ועל כל הנמצא באהל אחד עמם, וגם בהרפא הנגע והמנוגע ישוב לאיתנו גזר עליו לעשות טהרות רבות וטבילות ולרחוץ במי מעינות ולגלח את כל שערו, ועוד צוה עליו להביא קרבנות רבים, רק אחרי כל אלה התיר לו לבוא בשערי עיר הקודש. ואלו דבקה במחוקק המחלה הזאת, הן ראוי היה לו לשאת את פני האנשים אשר מצא אותם מכאוב כמכאובו ולגלגל עליהם את מדת הרחמים והוא לא גזר כן על המצורעים בלבד, כי אם אסר על כל איש אשר מום קל בבשרו לשרת בקודש, ואת האיש המשמש בעבודה צוה לעזוב את משמרתו בנפל בו מום כזה. ואיך ישר בעיניו להוציא חוקים כאלה על האנשים אשר מצא אסון כזה‏,1כן בהוצאת ניזה. בהוצאה הישנה: ואיך יכון הדבר, כי הוציא חוקים כאלה נגד עצמו, לבשתו ולנזק עצמו. לבשתו ולנזק עצמו? וגם מוזר מאד הדבר כי שנה את שמו. הן מנתוס אומר כי נקרא אסרסיף ואין השם הזה הולם את שמו אשר קרא לו באחרונה, כי באמת פתרון השם (משה) הוא ״המשוי מן המים״ כי מו (Môü) נקראו המים בלשון המצרים. ואני חושב כי הדברים האלה מספיקים להוכיח, אשר לא שגה מנתוס מן האמת הרבה כל העת אשר נמשך אחרי הכתבים (הישנים), אך כאשר פנה להביא ספורים מן ההפקר חבר אותם לא־לאמונה או שם מבטחו באנשי־שקר אשר ספרו עלינו דברים בשנאה." + ], + [ + "ואחרי מנתוס אני רוצה לבקר את חַירימון, כי גם הוא כתב – לפי דבריו – דברי ימי מצרים והוסיף בספרו את שם המלך הזה אמנופיס, כשם אשר קרא לו מנתוס, וגם את רעמסס בנו, אולם הוא מספר, כי איסי‏1ביונית איסית, אשת אסיר (אוסיריס), מלכת אלי המצרים. נראתה לאמנופיס בחלום הלילה ויסרה אותו על אשר נהרס מקדשה במלחמה. ואחרי כן הוא אומר כי פריטיבַוטס‏2בהוצאה הישנה: פריטיפנטס. אחד החרטומים3״יודעי כתבי הקודש״, או ״סופרי הקודש״ במקור. הגיד למלך, כי בטהרו את ארץ מצרים מכל האנשים אשר נמצאה טומאה בשרם יסור ממנו חזון האימה הזה. והמלך צוה לאסוף עשרים וחמשה רבוא אנשים ידועי חולי ולגרשם מן הארץ. ובראשם עמדו שני יודעי־ספר,4כמו סופרים, בקיאים בכתב, מלומדים־חרטומים. משה ויוסף, כי גם הוא (יוסף) היה מן החרטומים. ואולם בלשון מצרים נקרא משה בשם טיסיתן ויוסף בשם פטסיף. וכאשר באו אלה אל סין מצאו שם שלשים ושמונה רבוא איש, אשר הותיר שם אמנופיס כי לא נתן להם לרדת אל מצרים. אלה ואלה כרתו ברית ויצאו למלחמה על מצרים. אבל אמנופיס לא חכה עד עת בואם, כי מהר לברוח אל ארץ כוש והשאיר את אשתו ההרה, והיא הסתתרה באחת המערות וילדה שם את בנה אשר קראה לו בשם רעמסס, וכאשר גדל הילד גרש את היהודים אל ארץ סוריה, ומספרם היה עשרים רבוא, ואת אביו אמנופיס השיב מארץ כוש." + ], + [ + "אלה דברי חירימון. ואני חושב כי מדבריו מתגלים לעין כל רואה כי כתבו שניהם (הוא ומנתוס) יחדיו דברי שקר. כי אלו היה יסוד אמת לדברי שניהם, הן לא יכלו להכחיש האחד את רעהו בדברים רבים כאלה ורק טופלי שקר אינם מכַונים את דבריהם יחד, כי כל אחד בודה שקרים כטוב בעיניו. כי הנה האחד (מנתוס) אומר כי סבת שורש דבר גלות הטמאים היה רצון המלך להביט אל פני האלים, אך חירימון נוח ממנו, כי חבר לו חלום על דבר איסי. והאחד אומר כי אמנופיס שם האיש אשר יעץ למלך לטהר את הארץ והשני קרא לו בשם פריטובוטיס. ואמנם מה קרובים הם מִסְפְּרֵי ההמון (בדברי שני הסופרים), האחד מספר לנו על שמונים אלף, השני על עשרים וחמש רבוא. ומלבד זאת הגלה מנתוס את הטמאים לראשונה אל מחצבות האבנים ואחרי כן נתן להם את אוריס לנחלה והושיבם בה ושלח אותם למלחמה על יתר המצרים, ואז ספר עליהם כי קראו לעזרת בני ירושלים. אולם חירימון (ספר), כי המגורשים מארץ מצרים נמצאו על יד סין שלשים ושמונה רבוא אנשים אשר הותירם אמנופיס שם, ויחד אתם שבו והתנפּלו על מצרים. ואמנופיס ברח אל ארץ כוש. ומה נכבד הוא מעשה האיש הזה, אשר בדה את ספור המצורעים ואת דבר חלום־איסי, כי לא הודיע אותנו מי הם אנשי הצבא האלה לרבבותיהם, אם היו ילידי מצרים או באו מארץ נכריה, וגם לא פרש לנו את שורש הדבר מדוע לא רצה המלך לתת להם לבוא אל ארץ מצרים. ואל משה חבר חירימון גם את יוסף, כאלו היו שניהם בזמן אחד, אף כי מת יוסף ארבעה דורות, מאה ושבעים וחמש שנה לפני זמן משה. וגם רעמסס בן אמנופיס היה לפי דברי מנתוס בחור חיל אשר יצא במלחמות אביו ויצא עמו בגולה אל ארץ כוש, אולם חירימון עשה אותו (לעובר במעי אמו אשר) נולד אחרי מות אביו באחת המערות ואחרי כן נצח במלחמה את היהודים וגרשם אל ארץ סוריה, ומספר המגורשים היה עשרים רבוא! מה גדלה תבונת כפיו! כי בראשונה לא ספר לנו מאין באו במספר שלשים ושמונה רבוא, ואחרי זאת לא באר לנו, איך אבדו ארבעים ושלש רבוא‏,1כן הוא בהוצאה הישנה, והכונה היא: העומדים בסין היו ל״ח רבוא והמצורעים והחולים כ״ה רבוא, ביחד ס״ג רבוא, ומכיון שהגיעו אל ארץ סוריה רק עשרים רבוא, מה נעשה למ״ג רבוא הנשארים? אך בהוצאת ניזה נמצא: איך אבדו עשרים ושלש רבוא. והמספר הזה קשה להלמו. אם ספו במלחמה, או נפלו אל רעמסס. אך נפלא מכל הדברים האלה, כי לא נוכל ללמוד ממנו מי הם האנשים אשר קרא להם יהודים, או למי כון בשם הזה: לעשרים וחמש רבבות המצורעים אם לשלשים ושמונה רבבות היושבים בקרבת סין. אך לא לחכמה יחשב לנו, אם אוסיף עוד ראיות נגד דברי הסופרים האלה המכחישים את עצמם. הן משפט איש זר יהיה נוח להם ממשפט עצמם!" + ], + [ + "ואני עוד אוסיף על אלה את לוסימכוס, אשר קבל מאלה השנים את יסוד שקריהם [על דבר המצורעים ובעלי המומים],1המאמר המוסגר לא נמצא בהוצאה הישנה. ועוד הביש בדברי בדיו את כזביהם, וגלוי כי חבר את הדברים בשנאה עזה. הוא מספר כי בימי בוכחוריס מלך מצרים ברחו בני עם היהודים, אנשים מצורעים ובעלי נגעים וחולים בכל מיני מחלות, אל המקדשים ובקשו אוכל להשיב את נפשם. בקרב אנשים רבים ועצומים פשו תחלואים, ושנת שדפון היתה בארץ מצרים. ובוכחוריס מלך מצרים שלח לדרוש את אמון אלהיו בדבר הבצורת, והאל צוה אותו לטהר את המקדשים מכל האנשים המזוהמים והחטאים ולהדיח את אלה מן המקדשים אל מקומות שממה, ולהטביע את המצורעים והמנוגעים, כי חייהם למורת רוח לשמש, ולחדש את טהרת המקדשים, כי בגלל הדבר הזה תוסיף הארץ לתת את פריה. וכשמוע בוכחוריס את דברי האל קרא אליו את הכהנים ואת משרתי המזבחות, וצוה עליהם להקהיל את כל האנשים אשר אינם טהורים ולתתם על ידי אנשי הצבא להוליכם אל ארץ שממה, ולקשור אל המצורעים לוחות עופרת למען הטביע אותם בים. וכאשר טבעו המצורעים והנגועים בים נאספו כל הנשארים במקומות שממה והיו מזומנים לכליון. הם התלקטו יחד ובקשו עצה להציל את נפשם, ובבוא הלילה העלו אש והדליקו נרות לשמור עליהם [מרעה], ובלילה השני קדשו צום ובקשו את האלים להשיב אפם מהם ולגאלם. וביום המחרת יעץ להם איש אחד ושמו משה להשליך את נפשם מנגד וללכת יומם ולילה עד בואם אל ארץ נושבה. והוא צוה עליהם לבלתי דבר שלום לשום בן אדם, ולבלי ליעץ עליו טובה רק עצת־רשע, ולהרוס את כל מקדשי האלים והמזבחות אשר ימצאו בדרכם. וחבריו הסכימו לדעתו ומלאו אחרי עצתו והלכו דרך המדבר, ואחרי אשר מצאום צרות רבות באו אל ארץ נושבה ועשו רעות ליושביה ונצלו את המקדשים ושלחו אותם באש, והגיעו אל הארץ הנקראה בימינו יהודה, ושם יסדו עיר וישבו בקרבה. ואת שם העיר הזאת קראו הירוסולה‏2Hierosyla, ביונית שוד המקדש. זהו לשון נופל על לשון, נגזר מהשם Hierosolyma, שקראו היונים לירושלים (שלם הקדושה) כי הפכו את ההברה ״ירו״ למלה יונית דומה (Hiero). (שוד המקדש) על הליכותיהם‏3תכונת נפשם, מחשבות לבם. וכאשר גדלו ועצמו מקץ ימים רבים בושו בשם הזה וקראו את שם העיר ״ירושלים״ ונקראו בשם ״בני ירושלים״." + ], + [ + "והנה הסופר הזה לא ידע אף לקרא את המלך בשם אשר נתנו לו הסופרים הנזכרים, רק בדה מלבו שם חדש ועזב את החלום ואת הנביא המצרי והלך לו אל אמון לבקש חזון ממנו בדבר המצורעים והנגועים. הוא מספר כי המון היהודים התקבץ אל המקדשים. והאם את השם הזה נתן לכל המצורעים או רק לחולים אשר מקרב היהודים? הוא אומר: עם היהודים: (ועלינו לשאל:) מי הוא העם? עם זר או יליד הארץ? – ואם היו אלה מצרים למה קראת להם בשם יהודים? ואם היו נכרים – מדוע לא ספרת מאין באו? והנה המלך הטביע רבים מהם בים ואת יתרם הגלה אל מקומות שממה, – ואיך נשאר המון גדול אשר כזה לפלטה? ואיך מצאה ידם לעבור את המדבר ולכבוש את הארץ אשר אנו יושבים בה כיום הזה ולבנות שם עיר ולהקים בית־מקדש אשר יצא שמו בכל הגויים? וגם בדבר המחוקק לא יצא ידי חובתו בגלותו את השם בלבד, כי היה עליו להגיד את עמו ואת מולדתו ולהודיע איזה רוח עבר עליו לתת חוקים כאלה לכל חבריו כי יעשו בדרכם רעה לבני האדם ולאלים, והנה אם היו האנשים האלה ילידי מצרים, הן לא שנו על נקלה את מנהגי אבותיהם, ואם גם היו בני ארץ נכריה, הן היו להם חוקים למשמרת, אשר הלכו בהם ימים רבים בשבתם יחדו. אלו נוסדו יחד על מציקיהם ומדיחיהם לבלתי דרש טובתם, היה טעם למעשיהם. אך הוא אומר כי האנשים האלה שלחו ברעה ידיהם לצאת למלחמה על כל זרע האדם בטרם באו אתם בדברים, וזה הוא דבר הבל מאין כמוהו, ולא על עושי הדבר עלינו לבקש כל זכות, כי אם לכותב השקרים האלה אשר ערב את לבו לאמר כי גם שם העיר נקרא על שם המקדשים, ורק אחרי כן הוסב השם הזה. גלוי מדבריו כי השם הזה, אשר היה לחרפה לבני הדורות הבאים והמיט עליהם שנאה, נחשב בעיני בוני העיר לכבוד ולתפארת עד אשר קראו בו את עירם. ואולם האיש הנכבד הזה שכח בפערו את פיו לחרף ולגדף לבלי חוק, כי לא יקראו היהודים לשוד המקדש בשמו אשר בלשון היונים. אך למה לי עוד להרבות דברים על האיש הזה אשר הרבה שקרים ולא ידע הכלם. והנה כבר גדל הספר הזה עד כדי מדתו. ועל כן אחל לכתוב ספר שני ובו אנסה לבאר את שארית הדברים אשר הואלתי בזה." + ] + ], + [ + [ + "אפרודיטוס היקר באדם! הנה בספר הראשון הראיתי את קדמות עמנו והבאתי ראיות על ישר דבָרי מספרי הכנענים, הכשדים והמצרים וגם רבים מסופרי היונים העידותי עליהם וסתרתי את דברי מנתוס וחירמון וחבריהם. ועתה אחל לבטל את טענות יתר הסופרים אשר כתבו עלינו דברי תוכחה, והנה איני יודע, אם כדאי הדבר לענות את אפיון המבאר‏1״גרמטיקוס״ (Grammatikos) כלומר מבאר הספרים הישנים. מעין מורה הספרות בזמננו. כעזות מצחו, כי רבות מטענותיו דומות לדברי יתר הסופרים ועוד נמצאו לו נוספות בחסרון־טעם, ורב דבריו הם הבל הבלים, ואם יאות לנו לגלות את האמת – הם נבערים מכל חכמה, ונאים לאיש הזה שסורו היה רע, וכל ימיו היה מנצח על ההמון ההולך בחשך; אולם יען אשר אנשים רבים שטָח לבם מהבין, נלכדים על נקלה בדברים כמו אלה הנוחים להם מדברים כתובים בכבד ראש, והם ששים לשמוע דברי חרפות וגדופים ואינם אוהבים לשמוע תהלות ותשבחות (על חבריהם), על כן אמרתי בלבי, כי לא יאות לי לעבור על האיש הזה (אפיון) מבלי לבקר את דבריו, כי רואה אני שגם זאת היא דרך רב בני האדם – לשמח מאד בהגלות כל חרפות האיש אשר החל לגדף את רעהו. ואמנם לא קל הוא לקרוא את דברי האיש הזה (אפיון) ולרדת לסוף דעתו, אולם קרוב להציל מכל המהומה הרבה (השולטת בכתביו) ומכל תערובת השקרים שלשה דברים: האחד, כי בדבר יציאת מצרים, כִּוֵן לדעת הסופרים המבוקרים למעלה, השני, כי כתב שטנה על היהודים היושבים באלכסנדריה, והשלישי, כי עוד ערב בה שטנה שנית על טהרת בית מקדשנו ועל יתר חוקינו." + ], + [ + "כבר הבאתי ראיות, כי לא היו אבותינו ילידי מצרים ולא גורשו משם על מומי בשרם או על מגרעות אחרות כמו אלה, ואני חושב, כי יצאתי חובתי בזאת וגם גדשתי את הסאה. ועתה אזכיר בקצרה את הדברים אשר הוסיף אפיון, הוא אומר בספר השלישי ל״דברי מצרים״‏:1ביונית ״Aigyptiaka״. ״שמעתי מפי זקני מצרים, כי משה היה בן עיר־שמש, ונדר למלא את כל חוקי אבותיו, ואחרי כן [חלל את נדרו], העביר את התפלות2הכונה: את מקומות התפלה, את אספות המתפללים. מן השדה אל תוך חומות העיר וצוה לפנות בכל התפלות לעבר השמש (לצד מזרח), כי שמה פונה עיר בית־שמש; ובמקום השפודים3האובליסקים הנמצאים במקדשי מצרים, עמודים בצורת פירמידה קטועה. ובמקומם הקים משה – לפי דברי אפיון – עמודים ישרים. הקים עמודים ולרגליהם שם [קערות] כדמות ספינות, אשר נפל עליהן צל האדם (בעת תפלתו) ונטה תמיד לדרך השמש בשמים״. אלה הם נפלאות אמרי המבאר הזה. ואמנם אין צרך בדברים לגלות את שקריו, כי המעשים מוכיחים עליהם. הן בהקים משה את האהל הראשון לאלהים (אהל־מועד) לא שם בקרבו כל תמונה וגם לא צוה את הדורות הבאים לעשות להם כל תמונה, ואחרי כן בבנות שלמה את ההיכל בירושלים נשמר מכל מעשה חושב, מכל הדברים אשר בדה אפיון מלבו. הוא אומר, כי שמע מפי הזקנים שהיה משה יליד בית־שמש. גלוי הדבר, כי הוא צעיר לשנים מהזקנים האלה והאמין לכל דבריהם, יען אשר הכירו הזקנים את האיש (את משה) ונמצאו עמו יחדו. והנה בדבר הומרוס הפיָט, לא מצא האיש הזה המבאר את דבריו (אפיון), עז בנפשו להגיד את מולדתו, וגם לא ערב את לבו לדבר כזאת על פיתאגורס אשר כמעט תמול־שלשום עוד היה בארצות החיים ורק את מולדת משה, אשר קדם לשני אלה שנים רבות לאין חקר, הכיר האיש הזה על נקלה, בהאמינו לשמועת הזקנים. גלוי אפוא, כי דבר שקרים! וגם בדבר הזמן, אשר בו הוציא משה – כמו שהוא אומר – את המצורעים ואת העורים ואת הצולעים על ירכיהם מארץ מצרים – כִּון המבאר המדקדק הזה מאד מאד לדברי הסופרים הקודמים, כאשר אחשב לאמונה, כי מנתוס אמר, אשר יצאו היהודים ממצרים בימי המלך טתמוסית שלש מאות ותשעים ושלש שנה לפני מנוסת דנאוס אל ארגוס, ולוסימכוס אמר, כי היה הדבר בימי בוכחוריס, לאמר לפני אלף ושבע מאות שנה, ומולון ויתר הסופרים נתנו מספרים אחרים כטוב בעיניהם. אולם אפיון הרודף אמת יותר מכלם קבע את יציאת מצרים בדיוק באולימפידה השביעית – ובשנה הראשונה לה‏,4זו היא שנת 752 למנין הרגיל, שנה אחת אחרי בנין רומי – לפי הקבלה. ועוד אמר, כי בשנה ההיא יסדו הכנענים את קרתחדשת, ואמנם הוסיף על זאת את העיר קרתחדשת, בחשבו שזאת תהיה לו למופת חזק על אמון דבריו, ולא ראה כי בזה הביא ראיה לסתר את כל אשר אמר. הן אם נאמין לספרי הכנענים בדבר המושבה‏5בדבר ישוב קרתחדשת. כן הוא בהוצאה הישנה. בהוצאת ניזה: בדבר הכחש הזה (של אפיון). הזאת, הנה כתוב שם, כי המלך חירום חי כמאה וחמשים שנה ויותר לפני יסוד קרתחדשת, כאשר הראיתי למעלה בעדי אמונה מתוך כתבי הכנענים. וחירום היה אוהב לשלמה אשר בנה את המקדש בירושלים וגם הרבה לעזר לו בבנין הבית, ושלמה בנה את ההיכל שש מאות שנה ושתים עשרה שנה אחר יציאת היהודים ממצרים, ואת מספר המגורשים מנה אפיון כמעט כדעת לוסימכוס; הוא אומר, כי היו אלה אחד עשר רבוא. אולם טעם נפלא ונאמן מאד לַשם שבת. הוא אומר: ״הם (היהודים) הלכו דרך ששה ימים, והנה צבו מעוריהם, ומפני הסבה הזאת נחו ביום השביעי, בהגיעם בשלום אל הארץ הנקראה יהודה בזמננו, וקראו לו בשם שבת, בשמרם את לשון מצרים, כי המצרים קוראים בשם סבתוסיס לכאב הירכים״. היש לנו לצחוק לדברי התעתּועים האלה או לעשות את ההפך ולהתרגז על הנבלה אשר בכתיבה הזאת? הן גלוי מדבריו, כי האנשים האלה – ומספרם אחד עשר רבוא – לקו כלם בכאב המעורים. ואולם אם היו עורים ופסחים ומנוגעים בכל מחלה, כאשר העיד עליהם אפיון, הן לא עצרו כח ללכת אף דרך יום אחד, ואם יכול יכלו כלם ללכת דרך המדבר הגדול וגם לנצח במלחמה את כל היוצאים לשטן לקראתם – איך לקו כולם במעוריהם אחרי עבור ששה ימים? כי אין המחלה הזאת מנת כל עוברי דרכים, כי רבבות מחנות צבא עברו בכל הדורות דרכים כמו אלה והלכו ימים רבים (ולא ניזוקו), וגם לא יעלה על הדעת, כי היה הדבר הזה לפתע פתאם. הן נבער המעשה מכל! ואחרי אשר הודיע אותנו אפיון, איש הפלאות הזה, כי הגיעו (אבותינו) לקץ שבעה ימים אל ארץ יהודה, ספר עוד פעם, כי עלה משה אל ההר אשר בין ארץ מצרים ובין ערב, הוא הנקרא סיני ונסתר שם ארבעים יום, ואחרי זאת ירד מן ההר ונתן ליהודים את התורה. ואיך יכלו היהודים להתמהמה ארבעים יום במדבר, במקום ציה וצמאון, ולהגיע בעצם בעת ההיא אל ארץ יהודה לקץ ששה ימים? ואמנם בפתרונו אשר נתן לשם השבת הראה המבאר, כי לא ידע בושה או לא היה לו חלק בבינה, כי התיבות ״שבו״ (סבּוֹ)‏6Sabbo. ו״שבת״ רחוקות מאד אשה מרעותה, כי שבת בלשון היהודים פתרונה מרגעה, מנוחה מכל מלאכה, ושבו – כאשר אומר הוא – מורה בלשון מצרים על כאב המעורים." + ], + [ + "אלה הדברים אשר חדש אפיון המצרי על משה ועל יציאת היהודים ממצרים, והתחכם להוסיף על דברי הראשונים. והאם יפלא בעינינו מעשהו זה, כי כתב שקרים על דבר אבותינו ואמר, כי היו ילידי מצרים? אולם הפך הדברים האלה ספר בכזביו על עצמו; הוא נולד באואסיס‏1מקום ידוע במצרים העליונה, בקרבת המדבר (אואסיס ביונית: עין־מים אשר בערבה). אשר למצרים; ובצדק יאמר עליו, כי היה ראשון לכל המצרים לכחש את מולדתו הנאמנה ואת עמו, וספר על עצמו לשקר, כי הוא איש אלכסנדריה, ובדבר הזה העיד על תועבת עמו. ונראה הדבר, כי קרא בשם מצרים לאנשים אשר שנא אותם ובקש לגלות ערותם, כי לולא חשב אשר המצרים הם נבזים מכל העמים, לא ברח מתוך עמם. כי כל אדם החושב נכבדות על מולדתו מתגאה בה ומתיחש עליה ומוכיח את האנשים, הקוראים את שמה עליהם בלא משפט. והנה אחת משתי אלה חושבים המצרים עלינו: האחת: – שהם רוצים להרים את קרנם בכבוד באמרם, כי הם קרובים אלינוּ, והשנית, שהם אומרים להשפיל את כבודנו בתתם לנו חלק בשמם הרע. אולם באפיון הנכבד הזה אני רואה, כי בחרפות אשר שפך עלינו, רצה לשלם שכר לאנשי אלכסנדריה (היונים) על משפט האזרחים אשר נתנו לו, כי הוא ידע את שנאת האנשים האלה ליהודים היושבים בקרבם באלכסנדריה וקבל עליו לחרף ולגדף את אלה, וכלל בדברי החרפות גם את שאר היהודים כלם, ועל אלה ואלה הרבה כזבים לבלי חק." + ], + [ + "ומה הם המעשים הנוראים והעוונות אשר מצא (אפיון) ביהודים היושבים באלכסנדריה בכתב השטנה אשר לו? בוא וראה! הוא אומר: ״הם באו מארץ סוריה שישבו על שפת הים שאין לו נמל בקרבת פליטת המשברים״. אם בדברים האלה גילה את ערות המקום, הנה חרף את אלכסנדריה אשר אמר עליה לשקר, כי היא מולדתו. כי חלק העיר הזאת אשר לחוף הים הוא טוב מאד למושב, ואלו כבשו היהודים את המקום בחזק יד ולא גורשו ממנו ברבות הימים, היה זה לאות על גבורתם, אולם (באמת) נתן אלכסנדרוס (הגדול) ליהודים את המקום למושב ומשפט אחד להם ולהמקדונים. איני יודע, מה היה אפיון אומר, אלו שכנו (היהודים) בקרבת עיר המתים1בקצה עיר אלכסנדריה, שכונת החשוכים. ולא תקעו להם יתד על יד ארמון המלך, הן עד היום הזה מכונה קהלם‏2יוסיפוס משתמש במילה היונית Phyle (שבט). בשם המקדונים! אך אלו קרא (אפיון) את אגרות אלכסנדרוס המלך או שם עיניו במכתבי תלמי בן לגוס ומלכי מצרים אשר היו אחריו, וראה את העמוד‏3בערים רבות היה מנהג לחקק את החוקים והמשפטים על לוח נחשת או על עמוד אבן (זה נקרא ביונית Stele), אשר הוקם בעיר – (כאן בודאי בשכונת היהודים). אשר הוקם באלכסנדריה ועליו חקוקים המשפטים שנתן ציזר הגדול ליהודים, לו ידע את כל אלה – אני אומר – וערב את לבבו לכתוב את הפך הדברים, הלא עשה כאחד הנבלים, ואם לא ידע את כל אלה, הראה בזאת כי הוא נבער מדעת. וכן גם בתמהו על דבר שקראו להם היהודים האלה בשם אנשי אלכסנדריה (אלכסנדריים)‏4כמו שהתרגלו לכתב אצלנו: ״אלכסדרונים״, לאמר אזרחי אלכסנדריה, בשם היחס של העיר. גלה את חסרון דעתו, כי כל האנשים אשר נקראו אל אחד המקומות לשבת בו, מקבלים את שם מיסד המקום, אף אם נבדלו הרבה אלה מאלה במוצאם, על כן נקראו אחינו היושבים באנטיוכיה אנשי אנטיוכיה‏,5ביונית Antiocheis. כי סילוקוס מיסד העיר נתן להם משפט אזרחים. וכמו כן (היהודים) היושבים באפסוס וביתר מקומות יוניה נקראים בשם האזרחים ילידי המקום, כי את המשפט הזה נתנו להם היורשים (הדידוכים). ובנדבת לבם נתנו הרומאים כמעט לכל איש את הזכות להקרא על שמם (״רומאים״), ולא לאנשים יהודים בלבד, כי אם גם לעמים שלמים, על כן נקראו האיברים והעמים אשר היה שמם לפנים טורינים‏6הרומאים קראו להם: אטרוסקים (Etrusci). וסבינים, בשם רומאים. ואם כחש אפיון במשפט אזרחים אשר כזה, לא היה לו להקרא בשם ״אזרח אלכסנדריה״, כי הוא נולד, כאשר אמרתי למעלה, בלב (בטבור) ארץ מצרים, ואיך היה לאזרח אלכסנדריה, אחרי שלא האמין בכח משפט אזרחים הנתון במתנה, כדברים אשר דרש עלינו. והנה למצרים בלבד אסרו הרומאים מושלי העולם לקבל משפט אזרחים בכל מקום‏.7לרבות אלכסנדריה, שנחשבה לעיר יונית – כך נראה מדברי יוסיפוס. אולם בגדל נדיבותו אמר (אפיון) לזכות בדבר האסור עליו ונסה להוציא דבה על כל אשר לקח אותו בצדק ובמשפט, כי לא מחסרון תושבים אחרים אסף אלכסנדרוס אל העיר אשר שקד לבנותה רבים מבני עמנו, רק בראותו, כי כל היהודים מצוינים במדות טובות ונפלאים באמון לבם נתן לאחינו את הכבוד הזה, כי נתן אלכסנדרוס כבוד לעמנו, וכן כתב הקטַיוס, בספרו עלינו, כי התהלכו היהודים לפניו (לפני אלכסנדרוס) ביושר ובאמון, ועל כן הוסיף על נחלתם את ארץ שמרון ועשה אותה חפשית מכל מס. וכאלכסנדרוס כן חשב גם תלמי בן לגוס על היהודים היושבים באלכסנדריה, כי הפקיד בידיהם את מבצרי מצרים, בדעתו אשר ישמרו עליהם באמונה ובגבורה, וכאשר כבש את קיריני ורצה להכין את מלכותו גם ביתר ערי לוב, שלח אליהם אנשים יהודים לשבת. והמולך אחריו תלמי הנקרא פילאדלפוס שלח לחפשי את כל העבדים מקרב אחינו הנמצאים ברשותו, ולא זו בלבד, כי הוסיף גם להעניק להם כסף כפעם בפעם. וגדולה מזו: נפשו חשקה לדעת את חוקינו ולקרא את ספרי קדשינו, ועל כן שלח [אל ירושלים] ובקש לשלח אליו אנשים למען יתרגמו לו את ספר התורה, ולא צוה על אחד העם לנצח על העבודה למען יכתבו הדברים היטב, רק מלא את ידי דימיטריוס איש פלירוס ואנדראס ואריסטאוס להשגיח על הדבר. הלא הם דמיטריוס, אשר עלה על כל בני דורו בחכמה ובדעת, ושני חבריו שומרי ראש המלך הנאמנים. והן לא חשקה נפשו להכיר את תורתנו ואת חכמת‏8המחבר כתב כאן ״פילוסופיה״. אבותינו, לו בזה בלבו את האנשים ההולכים בדרך אלה, ולא הרבה להשתומם להם." + ], + [ + "ומעיני אפיון נעלם, כי כמעט כל מלכי אבותיו המקדונים‏1 זה נכתב בלעג, כי לא היה אפיון מקדוני. יעצו טובה עלינו. כשכבש תלמי השלישי, המכונה ״פועל טוב״‏2כן נקרא בכתבות הכנעניות הצידוניות (פועל טוב), תרגום מדויק של הכנוי היוני Eueryetes. את כל ארץ סוריה ביד חזקה, לא הקריב זבחי תודה על נצחונו לאלהי מצרים, רק סר אל עיר ירושלים והביא זבחים רבים לאלהים כמשפטי חוקינו וגם הרים מתנות (לבית המקדש) כמדת נצחונו. ותלמי פילומיטור ואשתו קלאפטרה נתנו את כל מלכותם בידי היהודים וראשי כל צבאותיה היו חוניו ודוסתאי היהודים, אשר נתן אפיון את שמותיהם לצחוק תחת אשר היה עליו להשתומם על מעשיהם ולא לעטות עליהם חרפה, רק להחזיק להם טובה, כי הצילו את עיר אלכסנדריה, אשר לקח לו שם בידיו משפט אזרח, כי בעת אשר נלחמו אנשי אלכסנדריה בקלאפטרה והיו עתידים לאחרית רעה, כרתו אלה (ראשי הצבא היהודים) ברית שלום והשביתו את מלחמת האחים (מקרב הארץ). ״אחרי זאת״ – הוא כותב – ״עלה חוניו על העיר בחיל מזער ותַרמוס מלאך הרומאים נמצא אז בקרב העיר״. ואני אומר, כי היטיב חוניו לעשות בצדק ובמשפט, כי תלמי המכונה פיסקון יצא מקיריני אחרי מות אחיו תלמי פילומטור ורצה לגרש את קלאפטרה3כאן נפסק המקור היוני, ובכל הוצאות הספר נשלם החסרון על פי התרגום הרומי העתיק (של קסיודורוס). ואת בני המלך מכסא המלוכה, למען אשר יקח את המלכות לעצמו בלא משפט, ועל כן יצא אליו חוניו להלחם בו בעד המלכה קלאפטרה ולא הסיר את חסדו ואמונתו מעם המלכים גם בעת צרה. ואלהים היה עד צדקו לעיני כל, כי כשאמר תּלמי פיסקון בלבו לצאת למלחמה על חוניו ועל צבאו תפש את כל היהודים היושבים בעיר עם טפם ונשיהם והפשיטם ערומים ושם אותם בכבלים והשליך אותם לפני הפילים, למען יהיו לברות לשניהם ויאבדו מארץ חיים. ולדבר הזה השקה את החיות לשכרה. אך לא כאשר חשב כן היתה! כי הפילים עזבו את היהודים המוצגים למולם והתנפלו על אוהבי המלך וטרפו רבים מהם. ואחרי הדברים האלה ראו עיני תלמי חזון־אימה, אשר מנע אותו מעשות רעה לאנשים האלה. וגם פילגשו היקרה עליו, אשר קראו לה אלה בשם איתקי, ואלה בשם הירני‏4Hirene (בהוצאה הישנה Irene). חִלתה את פניו לבלתי עשות מעשה רשע כזה והוא נעתר אליה ונחם על הדברים אשר עשה ואשר עלה בלבו לעשות. ובצדק קבלו עליהם היהודים היושבים באלכסנדריה לחג את היום הזה [בכל שנה ושנה],5זה חג פורים של מצרים (כל המעשה הובא בספר המכבים השלישי – אחד הספרים החיצונים שנכתבו במצרים). כי בו ראו עין בעין את ישועת אלהים. אולם אפיון המוציא דבה על כל ערב את לבו לשית חטאת על היהודים אשר נלחמו בפיסקון, תחת אשר היה עליו להלל אותם. הוא זכר גם את קלאפטרה המלכה האחרונה לבני אלכסנדריה, וכאלו הוא מתרעם עלינו, כי שלמה לנו רעה חלף טובותינו, תחת אשר היה עליו להוכיח את האשה הזאת, אשר לא נבצר ממנה כל עָול וכל מעשה רשע, על כל אשר עוללה לקרובי משפחתה ולבעלה ולכל אוהביה ולכל הרומאים בכלל ולמושלים אנשי חסדה בפרט, היא האשה אשר המיתה במקדש גם את ארסינואי אחותה על לא עול בכפה, ובנכליה המיתה את אחיה ונצלה את [עדי] אלהי אבותיה ואת קברות אבותיה, היא אשר קבלה את המלוכה מציזר וערבה את לבה למרד ביורשו‏6לאמר: בציזר אוקטַוינוס, הוא הקיסר אוגוסטוס. וצדה את לב אנטוניוס בנאפופיה והפכה אותו לשנא את מולדתו, וגם פתתה אותו לבגוד באוהביו, והדיחה רבים מכסא המלוכה ורבים הסיתה בשגעונה לעשות מעשי רעה. ולמה לי עוד להאריך דברים? הן גם את אנטוניוס עצמו עזבה במלחמת הים, אותו – את בעלה, אבי הבנים אשר ילדה, ואִלצה אותו לנטש את צבאו ואת ממשלתו יחדו וללכת אחריה. ולאחרונה כאשר נכבשה אלכסנדריה בידי ציזר (אוגוסטוס) התעיבה עלילה וחשבה להציל את נפשה בהמיתה את כל היהודים בידיה, כי התמכרה להרשיע לכל ולבגוד בכל.7כאן נכנס פסוק אחד שלא במקומו (בכל ההוצאות) ורבים מן המתרגמים העבירוהו למקום אחר, ועשיתי כמוהם. והנה היא קבלה את גמול רשעתה בצדק ולנו היה ציזר הגדול לעד, כי יצאנו לעזרתו באמונה ונלחמנו לו במצרים, וגם מועצת הזקנים (הסינט) [הודיעה את צדקתנו] בפקודות אשר הוציאה ואף מכתבי הקיסר אוגוסטוס העידו את מעשינו הטובים. וטוב היה, לו הביט אפיון אל הכתבים האלה ובחן את הפקודות אשר הוציאו מדור לדור אלכסנדרוס (הגדול) וכל מלכי בית תלמי, והמשפטים הנתונים לנו מטעם מועצת הזקנים [הרומאים] ומטעם מושלי רומא הגדולים. [והתחשב לך אשר לא לכבוד הוא לנו הדבר, שספר עלינו אפיון, כי בעתותי רעב אין לחם חטים עולה על שלחן היהודים]‏.8הפסוק המוסגר נמצא במקור למעלה, שלא במקומו. ואם באמת לא יכול גרמניקוס9גרמניקוס בן דרוזוס בנו חורגו של הקיסר אוגוסטוס. הוא בא אל אלכסנדריה בשנת בצרת וחלק לחם לבני המקום. לחלק את הלחם בצדק לכל יושבי אלכסנדריה, הנה הדבר הזה מלמד, כי היה אז שדפון ומחסור לחם, ואין בו כדי להראות את אשמת היהודים. ואמנם על הדברים אשר חשבו כל המושלים (קיסרי רומא) על היהודים היושבים באלכסנדריה ידועים לכל, כי גם חלוקת לחם החטים לא הוצאה מידיהם, כאשר לא הוצאה מידי יתר יושבי אלכסנדריה, וגם שמרו להם המושלים את הבטחון אשר בטחו בהם המלכים (מלכי בית־תלמי) לפנים, ועל כן הפקידו בידם את משמר היאור ולא חשבו מעולם, כי אין היהודים ראוים לדבר הזה." + ], + [ + "ומלבד זאת הוא (אפיון) אומר: אם באמת הם (היהודים) אזרחי העיר – מדוע אינם עובדים את האלהים אשר לבני אלכסנדריה? ועל זאת אשיבהו: אם מצרים הנכם – למה תלחמו איש באחיו מלחמה רבה ולא תוכלו להשלים יחדו בדברי אמונתכם?‏1במצרים היו אלילים רבים ושונים בכל מדינה ומחוז. והאם בגלל הדבר הזה אין אנחנו קוראים לכם בשם מצרים – או בשם בני אדם בכלל – יען אשר אתם מגדלים ביגיעה רבה את החיות הרעות צוררות בני־האדם – תחת אשר אנחנו הננו עם אחד כלנו יחד? ואם אתם המצרים כה נפרדתם בדעותיכם, מה לכם לתמוה על האנשים אשר באו מארץ נכריה או אלכסנדריה, כי הם שומרים זמן רב כזה על חוקיהם אשר היו להם מראשית ימיהם? ועוד הוא שם עלינו עלילות מרד ומריבות, ואלו גם צדק בדבריו אלה על קהל היהודים אשר באלכסנדריה – מדוע אינו פוקד את העון על כלנו יחד? הלא ידוע הדבר אשר ברית שלום שולטת בקרבנו. וקרוב מזה להכיר, כי מפיחי המדנים הם יושבי אלכסנדריה (הגויים) הדומים לאפיון. הן כל העת אשר היו יושבי העיר יונים ומקדונים משלו בה, לא היתה כל מריבה ביניהם ובינינו, כי נתנו לנו ללכת בחוקינו הישנים. אולם כאשר גדל בקרבם מספר המצרים בעתותי מבוכה פשה גם הנגע הזה בהם, כי הנה עמנו נשאר בעצם טהרתו‏,2אפשר גם לתרגם: נשאר בתומו – לאמר: נקי מכל דברי האשמה. ורק מן האנשים האלה (המצרים אשר התישבו באלכסנדריה) נפתחה הרעה הזאת, כי חסרו את המדות הטובות אשר למקדונים נאמני הלב, ואת החכמה אשר היא נחלת היונים, ולעומת זאת החזיקו בכל המדות הרעות אשר למצרים ועוררו עלינו את שנאתם הישנה. ואמנם נהפוך הוא דבר הטענות שהם טוענים עלינו, כי בעוד אשר רבים מהם לקחו להם משפט אזרחים בעיר הזאת אשר לא כדת – קראו בשם נכרים לאלה האנשים (יהודי אלכסנדריה) אשר קבלו כלם את הזכות הזאת (להקרא בשם אזרחים), וזה ידוע לכל. הן גלוי הדבר, כי אף אחד מן המלכים (מלכי בית תלמי) לא נתן למצרים את משפט אזרחי העיר הזאת, ואף לא אחד המושלים (הקיסרים), אולם אותנו הביא אלכסנדרוס אל העיר, והמלכים הרחיבו את זכיותינו והרומאים מצאו חפץ בנו בשמרם על משפטנו כל הימים, על כן נסה אפיון לבטל את משפטנו, באמרו כי אין אנו מציגים את צלמי3Imagines ביונית. על הרוב נעשו הצלמים משעוה. המושלים (הקיסרים), כאלו לא ידעו הם (המושלים) את הדבר והיו זקוקים לעזרת אפיון, תחת אשר היה עליו להשתומם על ארך רוח הרומאים וענוָתם, על אשר אינם מאלצים את העמים הנכנעים תחתיהם לעבר על חוקי אבותיהם, רק מקבלים מהם את הכבוד אשר אלה רוצים לתת להם על פי דתם וחוקיהם, כי אין להם חפץ בכבוד הנתון להם באנס ובחזק יד. אמנם היונים ועוד גויים אחדים מאמינים, כי דבר יפה הוא להציג צלמים, והם ששים אלי גיל בעשותם להם פסילי תמונות אבותיהם ונשיהם ובניהם, ויש לוקחים גם תמונות אנשים, אשר אינם קרוביהם, ואף נמצאו ביניהם העושים כזאת לעבדיהם הנאמנים. והיפלא הדבר, כי הם נותנים את הכבוד הזה גם לאדונים ולמושלים? אולם המחוקק אשר לנו אסר עלינו לעשות כל תמונה. והוא לא רצה בזאת להנבא לנו, כי לא נכַבד את ממשלת הרומאים, רק בָזָה את הדבר הזה אשר הוא ללא תועלת לאלהים ולאדם, וחשב כי התמונות אשר אין בהן רוח חיים הן שפָלות מכל דבר אשר נשמת חיים באפיו, קל וחמר מאלהים‏.4 על פי הוצאת ניזה. בהוצאה הישנה: ״וחשב, כי התמונות הן שפלות מכל דבר אשר נשמת חיים באפיו, קל וחמר מאלהים אשר אין בו נשמה״. וכבר התחבטו רבים בדברים האלה, ויש מי שבאר, כי כון המחבר למה שאין רוח האלהים בבחינת נשמת האדם או יתר בעלי־החיים. לעומת זאת לא אסר עלינו המחוקק לכבד בדרכים אחרים את האלהים ואחריו גם את האנשים הטובים, ואלה הם הדרכים אשר בהם אנחנו מרבים לכבד את המושלים ואת עם הרומאים, כי לכבודם אנחנו מקריבים זבחי תמיד ומדי יום ביומו אנחנו מקדישים את הזבחים האלה מכסף הצבור אשר ליהודים כלם, ועוד גדולה מזאת, כי אין אנחנו מביאים זבחים אחרים מכסף הצבור, ואף לא בעד שלום בנינו, ורק למושלים לבדם אנחנו נותנים את הכבוד הזה אשר לא נעשה כמוהו לאחד מבני האדם. הדברים האלה מספיקים בכלל כנגד אפיון בטענותיו אשר טען על עיר אלכסנדריה." + ], + [ + "ואולם אני תָמה גם על האנשים, אשר נתנו יסוד לעלילות אפיון אלה, הם פוסידוניוס ואפולוניוס מולון, כי גם הם שתו עלינו חטאת על אשר אין אנו נותנים כבוד לאלים שהם חפצים ביקרם, ותחת זאת לא חשבו להם לעון בטפלם שקרים ובבדותם חרפות מוזרות על מקדשנו. ואף כי לא נאה מאוד לבני־חורין לדבר שקר כל שהוא, ועל אחת כמה וכמה להוציא כזבים על היכל אלהים קדוש ונורא כזה, אשר יצא שמו בכל העמים, אפיון ערב את לבבו לספר, כי בחביון המקדש הזה הציגו היהודים ראש חמור והם נותנים לו כבוד אלהים ומרוממים אותו באמונה רבה. ועוד הוסיף, כי נעלם הדבר הזה (ראש החמור) בעת אשר הוציא אנטיוכוס אפיפנוס את שלל ההיכל ומצא שם את הראש (של החמור) מעשה זהב כלו, וכסף רב מחירו. ועל זאת אגיד בראשונה: אלו נמצא כדבר הזה בקרבנו, הנה לא לאיש מצרי המשפט לחרף אותנו, כי במה נגרע חלק החמור מחלק עכברי־פרעה ותישים ויתר החיות אשר נחשבו לאלהים בעיני בני עמו? ושנית אשאלהו (את אפיון): איך לא הבין, כי המעשים שופכים בוז על כל שקריו המתמיהים? הן תורה אחת היתה לנו כל הימים, ובדרכה אנו הולכים בלי־סוף‏,1לאמר: את התורה אנחנו מקימים למעלה מכל גבול. ואולי כון המחבר כאן לעתיד, לאמר: בכל הדורות, עד אין סוף נלך בחוקי התורה. ואף כי צרות רבות מצאו את עירנו, כמו שמצאו גם את ערי יתר העמים, והצדיק2Pius, כן בהוצאת ניזה, והכונה לאנטיוכוס VII סידטס הנקרא גם הצדיק (Eusebes) שכבש את ירושלים בימי יוחנן הורקנוס. ובהוצאה הישנה Theos ואין לו שום מובן, כי לא שמענו על מלך הנקרא ״תאוס״ (כמו אנטיוכוס השני), כי כבש את ירושלים. פומפיוס מגנוס וליציניוס קרסוס – ובימינו אלו גם טיטוס קיסר – התגברו עליה במלחמה ותפשו את בית המקדש [ובאו בו], ואף אחד מהם לא מצא שם כדבר הזה, רק עבודת אלהים טהורה. כדבר הזה לא נוכל לאמר על עבודת אלהים אשר ליתר העמים. ואמנם אנטיוכוס אשר נתן את בית המקדש לבז לא עשה זאת בצדק, רק מאהבת בצעו מלאו לבו לעולל כה, כי לא היה אויב לנו ורק התנפל עלינו, על עוזריו ובני בריתו, ולא מצא שם (במקדש) דבר אשר היה בעיניו לצחוק, על זאת מעידים סופרים רבים ואנשי־מעלה, כמו פוליביוס איש מגלופוליס וסטרבון איש קפדוקיא, ניקולאוס איש דמשק גם טימגניס וקסטור כותב העתים ואפולודורוס, כלם מספרים פה אחד, כי אנטיוכוס היה זקוק לכסף, ועל כן הפר את ברית שלומו עם היהודים ונצל את בית המקדש, אשר היה מלא כלי זהב וכסף. ועל אפיון היה להתבונן בדרכי הסופרים האלה, אך באמת היה לבו כלב החמור, וכמו כלב לא ידע בושת, – כמו כלב אשר דרך המצרים לתת לו כבוד אלהים! כי חוץ מדבר זה לא נמצא שום טעם לדברי שקריו (של אפיון), הן אנחנו היהודים אין אנו נותנים כבוד לחמורים, וגם אין אנחנו מאמינים בכחם (בממשלתם), כדרך המצרים הנותנים כבוד לתנינים ולנחשים, ולעת אשר ישכו אותם הנחשים והתנינים וטרפו את בשרם – למאושרים בארץ יֵחָשבו, כי זכו להאסף אל האלהים. ואמנם משפט החמורים אצלנו הוא כמשפטם אצל כל האנשים הנבונים – לשאת ולסבל את המשא העמוס עליהם, ואם יאכלו את התבואה בעלותם אל הגרן או ישטו מעל הדרך אשר צֻוו ללכת בו, הנה מנת חלקם מהלומות ומכות נאמנות, כי הם משרתים (עוזרים) מועילים לנו בעבודת האדמה. ואמנם אפיון היה נבער וחסר תבונה מכל האנשים בחברו את דברי השקרים או החל לספר מעשה ולא היה לאל ידו להשלימו, על כן לא הצליח אף באחת החרפות אשר המיט עלינו." + ], + [ + "ואפיון הוסיף עוד ספור אחד על דבר היונים, וכל הספור מלא שקוצים עלינו, ודי לאמר עליו כדברים האלה: כאשר ירצה איש לדבר על דרכי צדקה ויראת אלהים, לא יאות לו לשכוח, כי קל יותר עון הטמא הבא אל הקדש מעון המחפא דברי תועבה על כהנים משרתי אלהים. אָכן גדול היה חשק האנשים האלה‏1הכונה לסופרים הנזכרים בראש פרק ז' (פוסידוניוס ואפולוניוס מולון, ואפיון עמם). ללמד זכות על המלך אשר חלל את הקדשים מרצונם לכתב דברי צדק ואמת עלינו ועל מקדשנו. כל חפצם היה להגן על אנטיוכוס‏2כן בהוצאת ניזה. בהוצאה הישנה: לעשות נחת רוח לאנטיוכוס, (למצוא חן בעיניו). ומכיון שלא היו הסופרים בני דורו, משמש זה בדרך העברה. ולכסות על עון מעלו בקדש, ועל כל התועבות אשר עשה לעמנו ממחסור הכסף, ועל כן הוסיפו עלינו עוד עלילות שקרים, אשר ידובּר בהן בעתיד. והנה אפיון היה לנביא חבריו‏3לאמר: ראש המדבּרים בשמם, המפרסם את דבריהם (שמוש יוספוס במלה ״נביא״ (Propheta) כאן דומה קצת ללשון המקרא: ״ואהרן אחיך יהיה נביאך״ (שמות ז', א')). וספר, כי אנטיוכוס מצא בבית המקדש מטה ואדם שוכב עליה, ולפניו שלחן מלא דשן מבשר דגת הים ובהמת הארץ ועוף השמים. ונבהל למראה זה, והאיש השוכב חרד לקראת המלך בבואו וראה את פניו כמחיש ישועה רבה ונפל לרגליו ופרש אליו את ימינו ובקש ממנו לקרא לו דרור. והמלך צוה לו לשבת ולספר לו, מי הוא ולמה הוא שוכן במקום הזה ומה הוא דבר המטעמים האלה, והאיש ספר לו בבכי ודמעות וביללה את צרת לבבו, ואמר כי הוא איש יוני, ובעברו במדינה הזאת למצוא לו מחיה, גזלו אותו פתאם אנשים נכרים והוליכו אותו אל ההיכל הזה וסגרו עליו ואין איש רואה את פניו, רק מפטמים אותו בכל מאכל תאוה. ולראשונה שמח על החסדים האלה אשר לא פלל להם, ואחרי כן החל לחשד בדבר, ולאחרונה אחזה בשרו פלצות; לסוף שאל את פי המשרתים הנגשים אליו שרש הדבר, ושמע מהם, כי יש חק נעלם ליהודים ועל פי החק הזה הם מכלכלים אותו, כי את החק הזה קבלו עליהם מקרוב לפני שנים אחדות, הם תופשים איש יוני הבא מארץ נכריה ומפטמים אותוֹ שנה שלמה, ואחרי זאת הם מוציאים את האיש אל אחד היערות וממיתים אותו בזבחם אותו לקרבן על פי משפטיהם ומנהגיהם, וטועמים ממעיו ונשבעים איש לרעהו על בשר זבח היוני לנטר שנאה ליונים כל הימים, ואחרי הדברים האלה הם משליכים את עצמות הנהרג אל אחד הפחתים. ואפיון הוסיף לספר, כי אמר האיש (לאנטיוכוס), אשר עוד ימים מספר נשארו לו לחיות והתחנן אליו לתת כבוד לאלהי היונים ולהפר את עצת היהודים הצמאים לדמו‏4 תרגמתי באופן חפשי את דברי המקור המעורפלים: בהוצאה הישנה: ״לירא (לכבד?) את אלהי היונים ולהתגבר בדמו על נכלי היהודים״. בהוצאת ניזה: לבוש מפני אלהי היונים ומפני נכלי היהודים העושים חיל (מנצחים) בדמו וכו׳. ולמלט אותו מן הרעה המוצאת אותו. – והנה המעשה הזה אינו עלילה נוראה המלאה שקרים בלבד, כי אם גם רשע אכזרי על כל גדותיו, ובכל זאת אין בו כדי לנקות את אנטיוכוס מעון חלול הקדש, כאשר אמרו בלבם האנשים האלה בכתבם את הדברים למען כבוד שמו. הן לא ידע אנטיוכוס את הדבר הזה לעת אשר גמר לעלות על המקדש, ורק בבואו שמה מצא דבר אשר לא פלל לו כאשר הודו אלה (הסופרים) בפיהם‏,5הפסוק המוסגר חסר בהוצאה הישנה. על כן חטא בזדון ועשה תועבה, ועל כרחם (של הסופרים האלה) היה איש אשר לא האמין באלהים. ואת המשפט הזה גוזרים עליו גם דברי השקרים הרבים אשר יקל מאד להכחישם מעצם המעשים, כי הנה דתינו שונות לא מדתי היונים בלבד, כי עוד הרבה יותר מדתי המצרים ועוד עמים רבים, והיש גוי וממלכה אשר לא באו משם אנשים להתגורר בארצנו, ומדוע רק על היונים לבדם קשרנו קשר לחדש את הברית בדמם השפוך? ואיך יתכן הדבר, כי כל היהודים יֵאספו אל הקרבן הזה, ובמעים (של הנרצח) יהיה כדי טעם רבבות אדם, כאשר ספר לנו אפיון? ומדוע לא כתב (אפיון), מי היה האיש הנמצא הזה ולא קרא לפנינו את שמו? ולמה לא שלח אותו המלך אל מולדתו ברב יקר? – הן אלו מצאה ידו לעשות כדבר הזה, יצא לו שם איש ירא אלהים ואוהב גדול ליונים, ובזה רכש לו את עזרת היונים כולם, משנאתם הגדולה ליהודים? אולם אעזב נא את הדברים, כי לא בדברים ורק במעשים יוָסר פתי חסר לב. הנה כל אשר ראה את בית מקדשנו בבנינו, ידע את תכונתו ואת טהרת קדושתך אשר נחשבה לחק ולא יעבר, כי ארבע חצרות (עזרות) במקדש מסביב, ובכל חצר וחצר נמצאה משמרת מיוחדה לה לבדה‏6הכונה, כי בכל אחת העזרות נוהגים דינים מיוחדים. על פי החק הקבוע. לכל אדם היה מותר להכנס אל החצר החיצונה (עזרת הנכרים) גם לנכרים, ורק על הנשים הנידות נאסר לדרוך בקרבה. אל החצר השניה (עזרת־נשים) באו כל היהודים הגברים והנשים, הטהורים מכל טומאת הגוף. ואל החצר השלישית (עזרת ישראל) באו רק הזכרים מקרב היהודים, אשר היו טהורים והתקדשו, ואל החצר הרביעית (עזרת הכהנים) באו הכהנים הלובשים את בגדי הכהונה, ואל הדביר (קדש הקדשים) באו רק הכהנים הגדולים בבגדי הקדש אשר להם לבד. וכל עבודת הקדש היתה קבועה מראש, ובסדר היו הכהנים באים אל המקדש בזמנם, כי חק היה להם לבוא אל המקדש לפנות בקר אחרי אשר נפתחו שעריו, ולהקריב שם את הזבחים ופעם שנית באו שמה בחצות היום, ואחרי כן נסגרו שערי המקדש. וגם אסור היה להביא אל המקדש (ההיכל) כל כלי, רק נמצאו בו כלי הקדש המונחים שם (תמיד), המזבח והשלחן וכלי הקטרת‏7turibulum. כף הקטורת? ואולי הכונה למזבח הזהב. באופן זה המזבח הראשון הוא מזבח העולה העומד מחוץ, לפני שער ההיכל. והמנורה, הכתובים כלם בספר התורה, ומלבד אלה לא היו כל סודות ותעלומות ולא נעשו דברי סתרים בקדש, ומעולם לא נעשה משתה בהיכל לפנים. על כל הדברים האלה אשר אמרתי יעידו כל בני עמנו פה אחד, וגם המעשים מוכיחים עליהם, ויען אשר נמצאו ארבע‏8המספר ״ארבע״ מתמיה, וכנראה צ״ל עשרים וארבע, לאמר כ״ד מחלקות הכהונה והמשמרות. משפחות כהונה ובכל אחת המשפחות היו חמשת אלפים איש ועוד יותר, היו הכהנים משרתים במקדש בימים הקבועים להם, וכאשר עבר זמן משמרתם מלאו חדשים את מקומם ובאו להקריב את הזבחים והתאספו במקדש בעצם היום ולקחו את המפתחות מידי הקודמים להם, וקבלו מהם גם את כל הכלים במספר, וכל דבר מאכל ומשקה לא הביאו אל המקדש. וגם אסור היה להקריב דברים כאלה (אוכלין ומשקין) אל המזבח, מלבד אלה שהוכנו למען הזבחים (המנחות והנסכים), ומה נוכל עוד לענות באפיון אשר לא חקר את כל הדברים האלה רק הגיש לנו דברי בדים אשר לא יאָמנו כי יסופרו? [חרפה וכלמה! המבאר הזה קבל עליו לספר לנו דברי הימים לאמתם]‏,9כן בהוצאת ניזה. בתוצאה הישנה: ״חרפה וכלמה שלא יכול המבאר לתת לנו דברי הימים לאמתם״. וידע את עבודת בית מקדשנו, ולא זכר אותה, ותחת זאת בדא לו מעשה באיש יוני הנאסר במקדש ודבר בלחם סתרים ומטעמים רבים ונעימים וגם מעשה בעבדים‏10כן בהוצ' ניזה. כלומר ״משרתים״ (אלה שנגשו אל היוני בהיכל). בהוצאה הישנה: באנשי־אָון. הבאים אל המקום, אשר לא דרכה שם גם רגל נכבדי היהודים שלא יצאו משבט הכהונה, אלה הם דברי שקרים לשמם הכתובים ברשע ובזדון למען הוליך שולל את האנשים, אשר לא ירצו לחקר דבר אמת. בדברים האמורים למעלה, בדברי נבלה אשר אין כמוהם לרוע, נסו האנשים האלה להבאיש את ריחנו." + ], + [ + "ואפיון עוד לעג לנו בצחוק צדיק תמים והוסיף על שקריו את דברי מנסיאַס1בהוצאה הישנה לא נזכר מנסיאס, רק נכתב ״דברי הבל״ (inania) ולא פירש שם האיש מספר המעשה, וכנראה חשב, כי הוא היוני הסגור בהיכל. הוא אמר, כי ספר האיש ההוא אשר בעת המלחמה הארוכה בין היהודים ובין האדומים, בא אל היהודים מאחת ערי אדום‏2בהוצאת ניזה: באחת ערי יהודה, וזה רחוק וזר. הנקראה דאר איש מעובדי אפולון – שקרא את שמו זַבּ‏יד – והבטיחם לתת בידם את אפולון אלהי האור, כי יבוא האל הזה אל בית המקדש [אם יעלו כלם שמה. וכל המון היהודים האמין לדבריו]‏.3בהוצאה הישנה: ״האם יעלו כלם שמה ויביאו את כל המון היהודים״. גרסה משובשת. וזביד עשה לו מכונת עץ ושם אותה לעצמו מסביב וקבע‏4 בהוצאה הישנה: ״ועשה בה כדמות נרות״ וכו'. בה נרות בשלש שורות וכה בא ויצא, עד אשר נראה בעיני העומדים מרחוק כדמות כוכב5כאן מתחיל מחדש גוף הספר היוני. ההולך על הארץ, והיהודים ראו את המראה הנפלא ונבהלו מאד, וזביד בא במנוחה אל ההיכל והסיר את ראש הזהב אשר לחמור הגדול – ככה כתב אפיון בחמדו לו לצון – ונמלט עמו בחפזון אל דאר. גם אנחנו נוכל לאמר, כי הפעם עבר אפיון על המדה, בטענו את החמור הגדול – והחמור הגדול היה הוא ולא אחר – משא כבד ממדת כחו, וגדש את הסאה בהבליו ובשקריו גם יחד, כי כתב על ארצות אשר לא היו מעולם ושנה את הערים מרב סכלות, כי הנה ארץ אדום סמוכה לארצנו ממול עזה, ובכל הארץ הזאת אין עיר אשר שמה דאר. ולעיר הנקראה דאר אשר בארץ הכנענים לרגלי הר הכרמל אין חלק בהבלי אפיון, כי היא רחוקה מארץ אדום‏6כן בהוצ' ניזה. בהוצאה הישנה: מארץ יהודה, ואין זה נכון. דרך ארבעה ימים. ומה ראה לשית עלינו חטאת, כי אין אנחנו רוצים לעבד לאלהי העמים, אחרי אשר נפתו אבותינו על נקלה להביא אליהם את אפולון והאמינו, כי הוא מתהלך על האדמה בקהל כוכבים בשעה שאחז הנוכל את עיניהם? גלוי הדבר, כי לא ראו האנשים האלה נר מעולם – אלה האנשים אשר הסכינו כל ימיהם להעלות נרות כהנה וכהנה! ואיש מרבבות העם לא ראה אותו (את הנוכל) בצעדו על הארץ, ואחרי זאת מצא את החומה עזובה משומרים בעצם עת המלחמה. לא אעלים עיני מיתר הדברים [ואזכיר רק זאת]: הנה קומת שערי ההיכל היתה ששים אמה ורחבם עשרים אמה, וכלם היו מצופים זהב וכמעט נעשו זהב סגור. ומספר סוגרי השערים לא היה פחות ממאתים איש‏,7ב״מלחמות״ (ספר ו' ה' ג'). כתב המחבר רק על עשרים איש. ויש חושבים, כי חשב כאן את סוגרי כל עשרת השערים יחד. והם נסגרו על מסגר מדי יום ביומו, כי אסור היה להניחם פתוחים. ונושא הנרות האלה פתח אותם באפס־יד [כאשר עלה על לבו לפתחם]‏,8כן בהוצאה הישנה. בהוצאת ניזה: ״כאשר האמין (אפיון)״. [הוא לבדו]9רק בהוצאת ניזה. בשאתו בידיו את ראש החמור הגדול. ואיך שב הראש הזה אלינו, האם האיש הלוקח אותו הלך והשיבהו אלינו, למען אשר יוכל גם אנטיוכוס למצוא אותו כדבר־השקר השני אשר לאפיון?" + ], + [ + "ועוד דבר אפיון שקרים על שבועותינו באמרו, כי אנחנו נשבעים באלהים אשר עשה את השמים והארץ ואת הים, שלא נדרש טוב לאחד הנכרים וליונים יותר מכלם. ואם עלה על לבו לדבר שקר, מוטב היה לו לאמר: שלא נדרש טוב לאחד הנכרים ויותר מכלם ל מ צ ר י ם. אלו כתב כן, כי אז סמך את השקרים על דבר השבועה לשקריו הראשונים, אשר מידי המצרים עצמם ובשרם גורשו אבותינו על לא עון בכפם, רק על הצרה אשר מצאתם‏.1לאמר הצרעת והמחלות. ומן היונים רחוקים אנו במקומות מושבנו מאשר בדרכינו ובהליכותינו, ועל כן אין לנו יסוד לשנאם או לקנא בהם. ונהפוך הדבר, כי רבים מקרבם באו בברית תורתנו ואחדים מהם שמרו אותה ויש אשר קצר כחם לשאת את עול חוקינו, וחזרו לסורם. אך איש מאלה לא ספר, כי שמע על דבר שבועה בזאת שאנו נשבעים בינותינו, ונדמה כי רק אפיון לבדו שמע את הדבר, – יען אשר הוא בעצמו בדה אותו." + ], + [ + "וגם בדבר אשר ידובר עתה יאות לנו להשתומם מאד על תבונת אפיון הרבה. הוא מביא ראיה לדבר שאין לנו משפטים ישרים ואין אנחנו עובדים את האלהים כהלכה, באמרו שעל כן (אין אנחנו עושים ממשל)‏.1חסר בהוצאת ניזה. רק עובדים את הגויים חליפות וגם אסונות רבים קרו את עירנו, כאלו הם (יושבי אלכסנדריה) הסכינו מימים ראשונים להיות אדוני עיר הרומאים מושלת הגויים ומעולם לא היו לה לעבדים, אף כי מי יוכל לשאת את גאות שפתיהם (של יושבי אלכסנדריה)‏.2כן אצל ניזה, בהוצאה הישנה: ״אף כי שום איש לא נהנה מארך רוחם (של הרומאים) וכמו אלה (יושבי אלכסנדריה).״ כי אין אף איש אחד מכל יתר הגויים אשר לא יאמר, כי דבר אפיון הולם גם אותו בצדק. כי רק על גויים מעטים נגזר להיות מושלי עמים ימים רבים. וגם על אלה באו תמורות ואלצום למשך בעול זרים, ורב העמים היו עבדים לא פעם ולא שתים, ורק על המצרים בלבד העיד אפיון, כי יען אשר נמלטו האלים אל ארצם ונצלו שם בלבשם צורת חיות השדה, קבלו לבדם את הזכות לבלתי עבוד אף לאחד ממושלי אסיה או אירופה. כה ספר על המצרים אשר בכל עת היותם לא מצאו אף יום חפש אחד, גם במשול בהם עריצים מאחיהם. ואיך התעמרו בהם הפרסים! הן לא פעם אחת, רק פעמים רבות החריבו את עריהם והרסו את בתי מקדשיהם ושחטו את (החיות) אשר נחשבו להם לאלהים. אמנם את הדבר הזה לא אחשב להם לחרפה, כי לא נאה לי ללכת בדרך אפיון ותעתועי לבבו. הן גם לא השיב אל לבו את גורל בני אתיני וגם את גורל הלַקדימונים, אשר הכל מודים בהם שהיו הגבורים בכל עמי יון ואלה (בני אתיני) היו יראי אלהים מכולם. איני רוצה לדבר על המלכים אשר יצא להם שם ביראת־אלהים כמו קרויסוס המלך, ועל התלאות אשר מצאו אותם בחייהם ולא על מצודת האתיניים‏,3מצודת העיר אתיני (Akropolis) נשרפה על ידי הפרסים בשעת מלחמת אחשורוש ביונים. אשר נשרפה באש, וגם לא על היכל אפסוס והיכל דלפי ועוד מקדשים רבים לאין מספר, כי איש לא יחשב את זאת לחרפה לסובלי הרעה, רק לעושיה. והנה נמצא קטגור חדש הוא אפיון אשר שכח את כל הרעה שמצאה את עמו במצרים, כי הכתה את עיניו בסנורים אגדת ססוֹסטריס מלך מצרים. ואמנם אנחנו לא נדבר על מלכינו דוד ושלמה אשר רדו בעמים רבים, רק נעזב אותם ונזכר את הדברים, אשר נודעו לכל ונעלמו מעיני אפיון בלבד, כי המצרים היו משועבדים לפרסים ולמקדונים שמשלו אחריהם באסיה, ולא נבדלו בכל דבר מעבדי־עבדים, אולם אנחנו היינו עוד בני־חורין, ומשלנו בערים אשר סביבותינו כמאה ועשרים שנה עד ימי מגנוס פומפיוס, וגם אחרי אשר נכנעו במלחמה מלכי כל הארצות תחת הרומאים, נשארו רק מלכינו עוזרי הרומאים ואוהביהם‏4מלכי בית הורדוס נקראו עוזרים (Socii) לרומאים וגם: אוהבי עם הרומאים (amici populi Romani). על אמון לבם." + ], + [ + "״אולם לא קמו בינינו אנשי סגולה, אבות כל מלאכת מחשבת או מצוינים בחכמה״, והוא מונה את סוקרטיס ואת זינון ואת קלאנתיס ועוד אחדים כמוהם. אולם נפלא מכל דבריו, כי על שמות האנשים הנזכרים הוא מוסיף גם את שם עצמו ואומר: ״אשרי עיר אלכסנדריה שאזרח כזה שוכן בקרבה״. ויפה עשה, כי נבצר ממנו למצוא עדים זולתו, כי בעיני כל הבריות נחשב לראש־אספסוף נבזה ואיש נשחת בכל הליכות חייו ובכל מוצא שפתיו, עד כי יאות בצדק לנוּד לעיר אלכסנדריה, אם התברכה באיש אשר כזה. אולם כי גם בקרב עמנו נמצאו אנשים, הראויים לתהלה לא פחות מאחד מאלה (הנקובים בספר אפיון) – כל זה ידוע לכל קוראי ספרי על דבר הקדמוניות." + ], + [ + "אולי טוב להשאיר את יתר הדברים הכתובים בשטנה מבלי להשיב עליהם, כי בהם למד אפיון חובה על עצמו ועל יתר המצרים. הוא שם עלינו חטאת, כי אנחנו שוחטים את בהמות הבית1כן בהוצאת ניזה. בהוצאה הישנה: ״בעלי־חיים״ סתם. ואיננו אוכלים בשר החזיר ולעג לנו על אשר אנחנו מלים את בשר הערלה. והנה בשחיטת בהמות הבית משפט אחד לנו ולכל בני־האדם, ואפיון התגלה, כי הוא איש מצרי מלדה בדברו רעה על זובחי הבהמות, כי אלו היה יוני או מקדוני לא כעס עלינו לדבר הזה, כי גם הם נודרים להקריב לאלהיהם מאות זבחים‏2קרבן מאה זבחים נקרא בלשון היונים Hekatombe. ועושים משתה על בשר זבח הקדש. ובגלל הדבר הזה לא שמם עוד העולם מבהמת המרעה, כאשר דבר אפיון בפחד, ואלו הלכו כל הגויים בדרכי המצרים, כי אז נשאר העולם שומם מאדם ומלאו כל חיות טרף, אשר המצרים קוראים להן בשם אלהים ושוקדים עליהן לגדלן. ואלו שאל איש את אפיון, את מי הוא חושב לחכמים וליראי אלהים מן המצרים כלם, הן הסכים לדבר, כי אלה הם הכהנים. כי הוא אומר אשר המלכים הפקידו אותם מימי קדם על שני דברים: על עבודת האלים ועל למודי החכמה. והנה הכהנים האלה כלם מלים את בשרם ואינם אוכלים בשר חזיר (וגם מיתר המצרים אין איש מקריב חזיר לאלהיו)‏.3תרגמתי על פי הוצאת ניזה. בהוצאה הישנה: ״ואף אחד מיתר המצרים אינו מקריב אתם (ת' הכהנים) אם זבח לאלים״. וזה משובש. והאם לא היה אפיון איש עִוֵר בשכלו, כאשר מלאו לבו לפסול אותנו במומי המצרים, ובאמת למד חובה עליהם, אשר נקל היה להם להחזיק במנהגים מדבר סרה עליהם, כי עוד לִמְדו את יתר העמים למול את בשר הערלה, כאשר ספר עליהם הרודוטוס? על כן חושב אני, כי בצדק נשא אפיון את עונו כמשפט לכל איש אשר קלל את חוקי אבותיו, כי מל את בשרו על אפו ועל חמתו, כי מכה טריה קמה בערלתו. אך המילה לא הועילה לו, כי עלה רקב בבשרו והוא מת במכאובים נוראים. והנה על כל איש ישר לב מוטל לקים את כל חוקי יראת האלהים הנוהגים בעמו בכל תקף, אולם אין עליו להשליך שקוצים על חוקי עמים זרים. אולם אפיון נטש את חוקי עמו ובדה שקרים על חוקינו. זה היה קץ חיי אפיון. ובזה כלו דברי על אודות האיש הזה." + ], + [ + "והנה גם אפולוניוס מולון ולוסימכוס, ועוד רבים דברו, מחסר דעת ועוד יותר משנאה, דברים ללא צדק ולא אמת על משה מחוקקנו ועל חוקי תורתו, בהוציאם עליו (על משה) שם רע, כי היה מכשף ורמה את הבריות, ועל החוקים אשר לנו אמרו, כי הם מלמדים אותנו לעשות כל רעה ולעזב כל מדה טובה, על כן אני רוצה לדבר פה בקצרה על כל סדרי משפטנו‏1בדיוק ״יסוד (מוסד) עדתנו״, את המושג עדה בטא המחבר במלה היונית Politeuma (חבר־עיר). וגם על פרטי הדברים כאשר יהיה לאל ידי. אני מאמין, כי גלוי וידוע הדבר אשר יש לנו חוקים טובים ומועילים מאד בכל דברי יראת אלהים ובהליכותינו עם אחינו ובאהבתנו לבני האדם כלם והם מלמדים אותנו לשמר דרכי מישרים ולסבל ולשאת כל עמל ולבוז למָות. ואת כל קוראי הכתובים האלה אבקש שלא יקראו אותם בקנאה, כי לא קבלתי עלי לכתב פה תהלות ותשבחות לעמנו, רק בראותי כי רבים הם שוטנינו הכותבים שקרים עלינו, אמרתי בלבי כי זאת היא הדרך הישרה ללמד זכות עלינו מן התורה אשר על פיה אנחנו חיים כל הימים, ואמנם אפולוניוס לא עשה כמעשה אפיון לחבר עלינו שטנה שלמה, רק כתב עלינו זעיר שם זעיר שם (בכל הספר אשר כתב)‏.2חסר בהוצאת ניזה. פעם הוא מחרף אותנו באמרוֹ כי שכחי אלהים ושונאי הבריות אנו, ופעם הוא שופך עלינו בוז על מרך לבנו, ופעם הוא מתהפך לשית עלינוּ חטאת, כי עזי מצח ומרי נפש אנחנו. והוא מספר עלינו, כי הננו עם פרא לא לומד מכל עמי הלועזים‏,3הברברים – הכונה כאן לעמים אשר אין להם חלק בתרבות היונית. ועל כן רק אנחנו לבדנו לא מצאנו דבר המועיל (לאדם) בחיים. ואני חושב, כי כל הטענות האלה תתבטלנה מאליהן לעיני כל, כאשר יתברר כי חוקי תורתנו מצַוים לנו את הפך הדברים האמוּרים, ואנחנו שומרים את החוקים בכל פרטיהם ודקדוקיהם. ואם אזכיר על כרחי משפטי עמים זרים השונים ממשפטינו, הנה בצדק ימצא האשם את הסופרים אשר ישר בעיניהם לדמות אליהם (אל המשפטים האלה) את חוקינו, להראות כי אלה (חוקינו) נופלים מהם. ומאמין אני, כי לא תשאר להם אף אחת משתי הטענות האלה – שלא לנו הם החוקים, אשר אני בא לפרט פה את ראשי פרקיהם, או שאין אנו מקפידים כהלכה במשמרת חוקינו." + ], + [ + "ועלי לעצר מעט בדברו זה ולהקדים לו, כי העמים אשר דרשו להם סדרים וחוקי חברה והחלו למלא אחריהם נתנו עדיהם בצדק, כי נַעלו במדותיהם ובסגולות נפשם על כל העמים החיים בלא חק ובלא סדרים, על כן כל עם מנסה להעביר את חוקי חייו אל ימות עולם‏,1ליחס את סדרי חוקיו לימים קדמונים מאד. למען אשר לא יֵרָאה כי למד מחוקי עמים זרים, רק יעלה במחשבה כי הוא נתן תורת חיים ליתר העמים. והנה על פי הטעם האמור תִּבָּחן צדקת המחוקק, אשר הכיר את החוקים הטובים והבין להטות את לב הרבים לשמר את מצוותיו, וצדקת העם אשר הלך באמונה בכל דרכי התורה ולא סר מהם בעת טובה ולא בעת רעה. ועל זאת אוסיף, כי מחוקקנו קדם בזמנו לכל המחוקקים אשר נשאר שמם לזכרון, כי כל אלה הלוקורגים והסולונים‏2המחבר כותב את שמות העצם הפרטיים ברבוי, לאמר לוקורגוס וסולון והדומים להם. למיניהם, וגם זַלֶוקוס איש לוקרי וכל חבריהם אשר נפלאו בעיני היונים – הן עוד תמול שלשום התהלכו בארצות החיים, אם נדמה אותם אליו – הלא גם את השם ״חוק״ (נומוס־נימוס) לא ידעו היונים כשכבר הימים, כאשר העיד הומרוס, שלא הזכיר את השם הזה בשירתו, כי לא היה עוד בימיו, רק במשפטים לא קבועים הלך העם ושמר את פקודות המלכים. ועוד זמן רב חיו היונים על פי מנהגיהם אשר לא נכתבו בספר וכפעם בפעם שִנוּ רבים מהם לצרך־שעה. אולם מחוקקנו שקדם בזמן לכל אלה – הן לדבר הזה הודו גם האנשים המדברים רעה עלינו – הראה, כי הוא רועה נאמן ויועץ טוב לכל העם ונתן לו תורה הכוללת את כל סדרי החיים והטה את לבבו לקבל את התורה הזאת (ושם אותה ערוכה ושמורה וסמוכה לעד לעולם)‏.3בהוצאה הישנה: ״ושם אותה ערוכה ושמורה לכל יודעיה ולומדיה״." + ], + [ + "נשים את לבנו למעשהו הכביר הראשון. כאשר עלה על לב אבותינו לעזב את ארץ מצרים ולשוב אל נחלת אבותיהם עמד בראש רבבותיהם העצומות והושיעם מצרות רבות ורעות ונתן להם מנוחה. כי הנה הטיל עליהם לנסע בארץ צמאון ולעבר ברגליהם את החול הגדול ולנצח את אויביהם במלחמה למען הציל מידיהם את טפם ונשיהם ואת כל רכושם. ובכל הדברים האלה גלה (עשה), כי הוא שר־צבא מעולה ויועץ חכם לבב ורועה נאמן לכל העם, כי הכין את לב כל בני העם לדבקה בו ולמלא ברצון אחרי כל הדברים אשר יצוה להם‏.1וכן בהוצאה הישנה. על פי הוצאת ניזה אפשר לתרגם: ״ולמלא ברצון אחרי דבריו תחת אשר יצוו להם״, כלומר למלא את הדברים מאהבה, מבלי חכות לפקודה (״נעשה ונשמע״). ובדבר הזה לא בקש טובה לעצמו, כי במעמד אשר כל ראשי העם מוצאים בו חפץ לקחת להם שלטון ולעשות ממשל עריצים ומלמדים את העם להפר את כל חוקי החיים, עלה הוא (משה) לראש הממשלה ולא כמוהם דמה, רק נטל עליו לעשות את הטוב בעיני אלהים ולתת משפטים ישרים ללאומים, כי רק בדבר הזה חשב להראות את מעלת רוחו, ולהחיש ישועה לעם אשר העלהו לגדולה. ויען אשר כונתו היתה טובה ומפעליו היו גדולים וכבירים, חשב בצדק כי האלהים לו בעוזריו ותומך אותו בעצתו, ולראשונה האמין בנפשו כי רצון־אלהים מכין את כל מעשיו ומחשבותיו‏,2כך נראה לי פשוטו של הפך. ויש מתרגמים ״הכין את לבו למלא את רצון אלהים בכל מעשיו ומחשבותיו״. ואחרי זאת חשב כי חובה גדולה מוטלת עליו לנטע את האמונה הזאת בקרב העם, כי כל המאמינים אשר האלהים צופה את כל הליכות חייהם לא יוכלו לנטות מן הדרך הישרה. איש אשר כזה היה מחוקקנו, ולא קוסם ולא רמאי כדברי חורפינו אשר אָון ועָול בלשונם, כי אם איש כמינוס ויתר המחוקקים אשר קמו תחתיו לכבוד ולתפארת ליונים. אלה תולים את חוקיהם בזאוס, ואלה אומרים כי קבלו אותם מאפולון ומהתוּמים אשר בדלפי‏,3תומים ביונית Manteion, ברומית Oraculum. כל המאמר המוסגר הוא בהוצאה הישנה: ״כי גם הם תולים את חוקיהם (לאמר: מיחסים אותם לאלהים, כי כן אמר מייפוס. כאשר תלה את נבואות חוקיו באפולון ובתומים אשר לא בדלפי״, ונראה שזה משובש. ואולי חשבו כדברים האלה באמת ובתמים או קוו להטות בהם על נקלה את לב הבריות. אולם מי הוא האיש אשר היטיב לעשות מכל מתקני החוקים ומצא את הדרך הישרה מכל דרכי האמונה באלהים – הדבר הזה יתברר לנו, כאשר נציג את החוקים אלה לעומת אלה, ועל זה אדבר הפעם. – הן כל בני האדם שונים אלה מאלה מאד במנהגיהם ובחוקיהם לכל פרטיהם. בעצם הדברים יש לאמר: אלה נתנו את ממשל מדינתם בידי שליט יחיד (מונארכיה), ואלה בידי שליטים מתי מספר (אוליגיורכיה), ואלה בידי המון העם, אולם מחוקקנו לא שם את לבו אף לאחד מדרכי הממשל האלה, רק צוה לנו ״ממשלת אלהים״ (תאוקרטיה) – כאשר יאמר האומר בעשקו את משפט הלשון‏,4כלומר: בהשתמשו במלה שלא נמצאה בלשון היונית, יוסיפוס חדש את המלה ״תאוקרטיה״. כי לאלהים לבדו הקדיש את המלוכה והשלטון. הוא צוה על העם לשאת את עיניו תמיד אל אלהים, כי הוא מקור כל הטובות המוצאות את בני האדם כלם (ואת כל איש בפני עצמו), ובו ימצאו עזרת האנשים המתחננים אליו בעת צרתם, כי אין כל מעשה נעלם מבינתו ולא נסתרה ממנו אחת ממחשבות לב האדם הצפונות. על האלהים הזה אמר, כי הוא אחד (יחיד) ולא נברא (=קדמון) ולא ישתנה עד סוף כל דורות עולם5בדיוק: עד זמנים שאין להם חקר. והוא נעלה ביפיו֗ על כל דמות בת־חלוף, ורק בכחו (במפעליו) הוא נכר לנו, אף כי לא נודע לנו עצם היותו. והנה אני רוצה לספר הפעם, כי גדולי חכמי היונים למדו לחשב על האלהים מחשבות האלה רק אחרי אשר החל הוא (משה)‏6וסיפוס רומז כאן, כי היונים קבלו את הפילוסופיה על דבר האלהים מן היהודים. והסופר נומיניוס (במאה השנית) הרחיב הדבור על זה ואמר, כי פלטון לא היה אלא משה המדבר בלשון אתיקי. בדבר, אך הן כלם נותנים עדיהם קול גדול, כי אלה הם דברים יפים ונאים לעצם אלהים ולגדולתו. הן גלוי הדבר, כי פותגורס ואנכסגורס ופלטון ואחריהם חכמי הסטיו (סטוא), כמעט כלם חשבו כזאת על עצם אלהים. אולם הם גלו את חכמתם רק לאנשים מתי־מספר ולא ערבו את לבם לבשר את דברי האמת להמון השוגה בדעותיו הישנות. אולם מחוקקנו סמך את המעשה למדרש, ולא את לב בני דורו בלבד הטה לקבל את דבריו כי אף בלב הבנים אשר יקומו אחריהם בכל דור ודור נטע אמונה באלהים שלא תמוט. וסבת הדבר היא, כי גם בדרך תורתו להועיל לכל בני האדם בכל הדורות נבדל הרבה (מיתר המחוקקים), כי לא חשב את יראת האלהים לחלק (לאחת) המעלות הטובות, רק את יתר המעלות לחלק עבודת אלהים (וכה חקרן וגם הכינן)‏.7זה חסר בהוצאת ניזה. מובן הכתוב: משה רבנו לא חשב את יראת האלהים לחלק המעלה האנושית (Arete ביונית, Virtus ברומית) ולא קבע לה מקום בתורת המוסר כמעשה הפילוסופים היונים, רק הקדים אותה, ועל יסודה הקים את יתר המעלות, ובנה את המוסר על האמונה באלהים. ואלה הן: הצדק, והתבונה, וכח הנפש, ושלום אחים בכל הדברים שבין אדם לחברו. וכל מעשינו ועסקינו ודברינו מביאים לידי יראת אלהים בקרבנו (מכונים לשם שמים), כי לא השאיר (משה) אף אחד מכל אלה מבלי חקר אותו, ומבלי קבוע אותו מראש, כי שני דרכים נמצאו להשכיל את בני האדם ולתקן את מנהגיהם. הדרך האחת היא לקח המלמד (הלמוד בפה העיוני), והדרך השנית היא חנוך המנהגים (הלמוד במעשה). והנה יתר המחוקקים נחלקו בדעותיהם ובחרו באחת הדרכים אשר מצאה חן בעיניהם, ובדרך השנית מאסו. כה חנכו הלקדימונים ויושבי כרתים במנהגים ישרים ולא הורו בדברים. והאתיניים וכמעט כל יתר היונים למדו בדברים את כל המעשים אשר יעשו ואשר לא יעשו, ולא הקפידו לחנך במעשים." + ], + [ + "אולם מחוקקנו שקד הרבה לחבר את שתי הדרכים האלה יחדו, כי לא משך את ידו מהחנוך בדרך המנהגים וגם לא נתן לעזב את דרך לקח התורה. וצוה להחל את הדבר מראשית גדול האדם ומתחלת צאתו ובואו בבית אביו, ולא השאיר לשומרי מצוותיו אף דבר קטן לתקן אותו על דעת עצמם או ללכת בשרירות לבם, כי גם בדבר האכל אשר לא יאכל ואשר יכשר לאכלה ובדבר כל הראויים להתחבר בארחות חייהם‏,1כנראה כון המחבר בזה לזווגים המותרים והאסורים (דיני עריות). ועל כל ימי העבודה והמעשה וגם על מועדי המנוחה נתן להם את ספר התורה (לקו ו)למשקלת, למען יחסו בצלו כל ימי חייהם כבצל אב ואדון (כבנים או כעבדים) ולא יעשו עון בזדון או בשגגה, כי לא השאיר להם מקום לטעון, אשר נעשה הדבר מבלי דעת, רק גלה את דעתו שלמוד התורה הוא חנוך נאה מאד ודבר חובה. וצוה (על היהודים) לשמוע (את קריאת התורה), לא פעם אחת ולא שתים ולא פעמים מצער, רק לנוח בכל יום שביעי (בשבת) מכל מלאכה ולהתאסף יחדו ולשמוע את דברי התורה וללמד אותם באר היטב. ונראה הדבר, כי כל המחוקקים לא שמו לבם לדברים כאלה." + ], + [ + "ואמנם רוב בני האדם רחוקים מאד מלתקן את חייהם על פי חוקי עמם, וכמעט אינם יודעים את משפטיהם, ומדי הפרם אותם יִוָדע להם רק מפי זרים, כי עברו על החוק. וגם האנשים המוציאים והמביאים אותם אשר על שכמם המשרות הגדולות והעליונות, אף הם מודים בעצמם, כי אינם יודעים את החוקים, ועל כן הם מפקידים על ידם פקידים לכלכל את הדברים, והם האנשים הנחשבים ליודעי דת ודין, ובקרבנו אין אף איש אחד אשר לא יקל לו לספר את כל החוקים (בעל־פה) מלפרש את שמו, כי כה הסכַּנו להגות בהם מראשית הגיענו לבינה עד אשר נעשו חרותים בלבבנו, ועל כן יקר למצוא בינינו את העובר על החוקים, כי לא יוכל למצא טענה ולפטור את עצמו מענש." + ], + [ + "והנה הדבר הזה ראשית כל הסבות אשר הקימו ברית־אחים נפלאה בתוכנו, כי דעה אחת – ואין זולתה – על דבר האלהים ודרך אחת בחיים ובכל המנהגים מביאות לידי רוח אחת במדות האדם. כי רק בקרבנו לבד אין אדם שומע דברים המכחישים זה את זה על אודות אלהים, תחת אשר ירבה לשמוע כאלה בקרב עמים אחרים, ולא רק מפי החשוכים (עמי־הארץ) שבהם המדברים על האלהים כל אשר עם לבם, כי אם גם מפי אנשי־חכמה (פילוסופים) רבים, כי אלה עורבים את לבם לכפור בדבר עצם האלהים (הויתו) ואלה מכַחשים בדבר שהוא מביט אל בני האדם. וגם בכל הליכות חיינו אין אנחנו שונים איש מרעהו, עבודה אחת לכלנו, ומחשבה אחת על דבר האלהים, היא הכתובה בספר תורתנו לאמר: הוא צופה את הכל; ועל הליכות חיינו יוכל אדם לשמוע גם מפי נשינו ועבדינו, כי סוף דברו היא יראת אלהים." + ], + [ + "ואמנם זה הוא שרש הדבר, אשר יצאה דבת רבים עלינו, כי לא קמו בקרבנו אנשים המגלים חדשות במעשה ובמדרש‏,1לאמר: אמנים וחכמים במדעים שונים. כי בעיני יתר העמים טוב ויפה הדבר לבלתי החזיק במנהגי אבותיהם, והם מעידים על כל איש אשר מלאו לבו לעבור על המנהגים האלה, כי הוא גדול מאד בחכמתו, ואנחנו לא כן נחשב, כי רק לדבר אחד אנחנו קוראים חכמה ומעלה – לבלתי הַמרות אף במעשה אחד או במחשבה אחת את החוקים הנתונים לנו מראש. והנה הדבר הזה הוא ראיה נאמנה לדבר, כי ספר תורתנו יצא כלול ביפיו, תחת אשר הוכיחו המעשים על ספרי מחוקקים אחרים שהם צריכים תקנה." + ], + [ + "ויען אשר אנחנו מאמינים, כי תורתנו נערכה לכתחלה על פי רצון אלהים, הנה לא נחשב לנו הדבר לצדקה, אלו חדלנו לשמור את מצוותיה. והאמנם תמצא יד אדם לשנות בה דבר או ליצור אחרת יפה ממנה, או לקבל מאיש זר תורה טובה יותר? אם בעצם סדר משפטי עדתנו (יוכל לשנות דבר)? הנמצאו משפטים טובים וישרים ממשפטי תורתנו, אשר שמה את אלהים לאדוני כל הממשלה, ואת יד כל הכהנים יחד מלאה לנצח על כל הליכותיה, ואת הכהן הגדול הקימה לראש על כל יתר הכהנים? והנה לא באשר היו (הכהנים) מצוינים בעושר או במעלות אחרות שזכו בהן מן ההפקר, בחר בהם המחוקק מבראשונה לתת על שכמם את המשרה הזאת, רק הבדיל את האנשים הגדולים מחבריהם באמונתם ובחכמתם ונתן בידם את כל משמרת עבודת אלהים, והם שקדו מאד לשמר על החוקים ועל כל הליכות העם, כי הוקמו הכהנים לצופים על העם כלו ולשופטים בכל דברי ריבות ולמוציאי דין החיָבים." + ], + [ + "ואיפה נמצאה ממשלה קדושה מזאת? או היש משרה טובה ממנה בעיני אלהים? – הן כל בני העם מתרגלים בעבודת אלהים, והכהנים לבדם נבחרו לנצח על העבודה, וסדרי כל עדתנו דומים לסדר חג קדוש. ותחת אשר עמים אחרים עושים את הדברים האלה ימים מספר ואינם שומרים אותם (לארך ימים), והם קוראים להם בשם מסטורין‏1הכונה לחג־הסוד (Mysterium) של היונים, שקימו בו את נדריהם ומלאו מנהגים שונים. או קדושה, הנה אנחנו שומרים אותם כל ימות עולם בשמחה ובלבב נכון אשר לא ימוט. ומה הם הפקודים (מצוות עשה) והאֱסָרים (מצוות לא־תעשה) [אשר בתורתנו]? המצוה הראשונה מלמדת אותנו על דבר האלהים לאמר: האלהים הוא שלם בכל‏2כליל השלמות. וקדוש‏3המחבר משתמש במלה היונית Makarios (ברומית Beatus) לאמר: המאשר. והוא כנוי לאנשי הסגולה שהלכו לעולמם, ובעברית אין המבטא ״מאשר״ הולם את האלהים. והוא מכלכל (נושא) את עצמו ואת הכל‏4המחבר כותב כאן Autarkes (המספיק לעצמו), ששמש בלשון הפילוסופים במובן ״תכלית לעצמו״. והוא הראש (התחלה) והתוך והסוף (האחרית, התכלה) לכל‏,5על פי ישעיה מ״א ד׳, מ״ד ו׳. וכנראה זכר גם את דברי הפילוסוף היוני קסנופניס על זאוס: ״זאוס הוא הראש, זאוס הוא הסוף וזאוס הוא גם התוך״. והוא נגלה במעשיו ובחסדיו, ונכר יותר מכל (יצור), אולם תמונתו וגדלו (מדעתו) נעלמו מעינינו‏,6אין אנו יודעים ״שעור קומה״. בהוצאת ניזה בא במקום ״נעלמו״ – ״אסור לדבר״ (אין להוציא ״שעור קומה״ בפה). וכל חומר, ואם יקר הוא, נבזה כדי לעשות ממנו את צלמו, וכל מלאכת מחשבת לא תצלח למצוא את דמות מראהו, כי אין אנו רואים את דמותו ואין הוא עולה במחשבתנו, ואין לנו הצדקה לשוות אותה לעינינו, אך אנחנו רואים את מעשיו: את האור והשמים [והארץ]‏,7המלים המוסגרות אינן בהוצאת ניזה. השמש [והירח]‏7המלים המוסגרות אינן בהוצאת ניזה. והמים ואת פרי בטן החיה והבהמה ואת תנובת הצמחים. האלהים יצר את כל הדברים האלה, לא בידיו ולא בעמל ויגיעה, וגם לא בקש לו עוזרים בעבודה‏,8לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח”. כי אם ברצונו נברא הכל יפה מיד‏,9העולם נברא במאמר והאלהים ראה אותו כי טוב. ועלינו לעבוד את האלהים במעשה הטוב‏,10בחנוך המדות. (על יסוד הפסוק: הגיד לך אדם מה טוב וכו׳). כי הדרך הזאת קדושה מכל דרכי עבודת האלהים." + ], + [ + "מקדש אחד לאל אחד – כי לכל דבר נאה הדומה לו, – בית־לאלהי־כל בשר ובית־תפלה לכל בשר‏.1במקור: ״בית לאלהי הכל, והוא לכל״. והכהנים ישאו את משמרת המקדש בכל עת, ובראש הכהנים יעמד הגדול לבית־אביו, והוא עם הכהנים המשרתים עמו יחד יקריב את הזבחים לאלהים וישמר את החוקים וישפט בכל דברי ריבות ויעשה שפטים בחיָבים, והאיש אשר לא ישמע לקולו יתן את הדין כפושע לאלהים, ואת הזבחים לא נקריב למען [נמלא את כרסנו‏2בהוצאה הישנה בא כאן ״רק (נקריב את הזבחים) בתבונה, בסדר ובזריזות״. ו]נשתה לשכרה, כי לא רצה אלהים בדבר הזה [הוא מביא לידי זדון ובזבוז כסף]‏,2בהוצאה הישנה בא כאן ״רק (נקריב את הזבחים) בתבונה, בסדר ובזריזות״. רק למען נלמד בינה, ובעת הקרבנות חיב כל אדם להתפלל לראשונה על שלום הצבור, [כי לחיי חברה נוצרנו וכל המכבד את צרכי הצבור יותר מצרכי גופו עושה הטוב והישר בעיני אלהים ועל כל אדם לפנות אל האלהים בתפלה]‏3חסר בהוצאת ניזה. ואנחנו לא נבקש את האלהים, כי ישפיע עלינו טובה – כיהאלהים נתן ברצונו את הטוב והניח אותו בין כל היצורים – רק נתפלל אליו, לתת לנו כח לקבל את חסדיו ולשמר עליהם, ומלבד הטבילה אשר לפני הזבחים צותה עלינו התורה לטהר את הבשר אחרי הקבורה ואחרי המטה‏4הכונה: אחרי מקרה לילה. ואחרי הזווג עם אשה ועוד טהרות רבות, אשר עָצמו מספר. זה משפט אלהים ומשפט עבודתו בקרבנו, והוא חק (ולא יעבר)." + ], + [ + "ומה הם חוקי הנשואים? הנה תורתו מכירה רק קשר אחד (משכב אחד) הוא קשר היצירה עם האשה, וגם את זה התירה רק למען הַחְיות זרע. את קשר הזכר עם הזכר (משכב זכור) קללה התורה וגזרה עונש מות על כל עושה הדבר. והיא צותה על כל הלוקח אשה שלא ישים עיניו בכסף ולא יגזל אותה באונס ולא יפתנה בערמה ובמרמה, רק יארש אותה מידי האיש אשר לו המשפט להשיאה, כי הוא קרובה וגואלה. והתורה אומרת, כי האשה פחותה מן האיש לכל דבר, ועל כן עליה לשמוע בקולו, ולא למען ירדה בה בזדון, רק למען ימשל בה, כי האלהים נתן את הממשלה לאיש ורק הבעל אשר נשא את האשה רשאי לבוא עליה לבד, ואסור לו לחמד את אשת רעהו. ואם יעשה איש כדבר הזה לא יוכל לפטור את עצמו מעונש מָות, וכן יֵעָשה גם למענה הנערה המאורשה וכל אשר יפתה אשה בעולת בעל. ועוד צותה התורה לגדל את כל הילדים, ואסרה על הנשים להפיל את הזרע הנזרע או לשחתו. ואם תמצא אשה העושה כזאת יהיה משפטה כמשפט רוצחת־בנים, כי הכריתה נפש (מישראל) ומִעטה את משפחת האדם, על כן לא יחשב גם המשַחת [זרע] על מטתו‏1כך יש לפרש את המקום הזה שהתחבטו בו מתרגמים אחדים. (המטיל קרי) לטהור, ואף אחרי הביאה הכשרה ירחצו האיש והאשה את בשרם, כי חשבה התורה אשר בדבר הזה [הנשמה פורשת אל עולם אחר]‏,2כן בהוצאת ניזה. בהוצאה הישנה: ״כי הדבר הזה מטמא את הנשמה והגוף, כאלו השליכו ( ) אל ארץ אחרת״, והיא גרסה משובשת בלי ספק. כי הנשמה הנטועה בגוף סובלת יסורים והיא נפרדת ממנו בשעת מיתה, על כן צותה התורה להטהר במקרים אשר כאלה." + ], + [ + "וכן לא צותה התורה לעשות משתה לעת הִוָלד בנים ולמצוא בזה טעם להרבות בשתיה, רק פקדה להחל את גדול הילד בחכמה1כנראה רמז פה המחבר באופן צנוע לחק המילה, שהיא מצוה משכלת. וגם צותה ללַמד את הבנים מקרא, למען ידעו את החוקים ואת מעשי אבותינו, כי עליהם להכיר את מעשי אבותינו למען ילכו בדרכיהם, וללמוד את החוקים למען יגדלו בהם ולא יעברו עליהם, ולא יוכלו לטעון כי לא ידעו אותם." + ], + [ + "והנה התורה צותה עלינו לגמל חסד ואמת למתים, אך לא דרשה מאתנו לעשות להם קבורה ברב פאר וגם לא לבנות להם מצבות (נפשות) נהדרות, רק הקרובים אליהם בלבד יתעסקו בקבורתם וכל הפוגשים אותם בדרך יגשו אליהם ויעשו מספד אתם יחד. והבית (אשר נמצא בו המת) וכל יושביו יטהרו מטומאת מת למען אשר יבין כל שופך־דם, כי הוא רחוק מאד מטָהרת הגוף‏.1בדיוק: למען ירחק מאד כל שופך־דם מהמחשבה, שהוא טהור (בגופו)." + ], + [ + "ואת מצות כבוד ההורים שם מחוקקנו שנית למצות כבוד אלהים, וכל אשר לא ישלם להוריו את גמול חסדיהם ולא יצא ידי חובתו באחד הדברים, ימסר לסקילה. וגם צוה על הצעירים להזהר בכבוד הזקנים לכל דבר, ולא התיר לאדם לכפות דבר מאוהבו, כי אין אהבה בלא אמונה שלמה‏.1זה דרש המחבר כנראה מדברי הכתוב בראשית י״ח י״ז וכו'. ולעת יריב איש את רעהו, אסור עליו לגלות את סודו‏.2כנראה על יסוד ויקרא י״ט ט״ז. משלי כ״ה ט׳. ולשופט הלוקח שוחד יֵעׇשה משפט מות‏.3לא נודע לנו, איפה מצא לו המחבר משפט מות זה שלא הוזכר כלל בתורה (שמות כ״ג ז׳-ח׳). וכל אשר יתעלם כשתמצא ידו להחיש עזרה לשואל, יאשם (לאלהים), ולא יוציא אדם מתוך רשות חברו דברים אשר לא הפקידם אצלו, ולא יגע בדבר של אחרים, ולא יקח נשך. החוקים האלה ועוד חוקים רבים הדומים אליהם בדברים שבין אדם לחברו – הם יסודות קהל עדתנו." + ], + [ + "וראוי גם להתבונן למחשבות מחוקקנו על דרכי היושר עם הנכרים, ובזה יתברר לנו, כי תקן הכל בחכמה למען אשר לא נבלע את נחלתנו וגם לא תרע עיננו בכל המבקשים להתחבר אלינו, על כן צונו לקבל בסבר פנים את כל (הנכרים) הבאים אלינו הרוצים לתקן את חייהם על פי חוקינו, כי חשב שלא המשפחה לבד, כי אם גם דרך החיים מקרבת את האנשים. אך תחת זאת לא רצה לקרב אל חברתנו את כל הבאים אלינו כלאחר־יד." + ], + [ + "ומלבד זאת דרש מאתנו המחוקק עוד דברים רבים, וגם גזר עלינו על חוקי נדבה לתת לכל שואל אש ומים ולחם, ולהנחותו בדרך ולבלתי השאיר איש בלא קבורה. וגם משפטים ישרים הוציא על אויבינו לעת המלחמה, כי לא נתן לנו לבער את ארצם באש ולכרות כל עץ מאכל וגם אסר לנו לפַשט את חללי (אויבינו) הנופלים במלחמה, אף הזהיר אותנו על השבויים, שלא יעשה להם עָול, ועל הנשים יותר מכלם. ככה חנך אותנו בחמלה ובאהבת הבריות, וגם לא שכח את החיות שאין להן בינה, כי התיר לנו לעבוד בהן כמשפטן, ואסר עלינו לנהוג בהן בדרך אחרת, ולא נתן לנו להמית את הבהמה אשר נמלטה אל הבית כמבקשת רחמים, ולא התיר לנו להוציא [למות] עם הבנים גם את יולדיהם‏,1 אם תרגום זה הוא הנכון (״להוציא למות״), הנה כון בזה המחבר לדין ״אותו ואת בנו״ (ויקרא כ״ב כ\"ח), אך יש גם לתרגם את המקום הזה: להוציא עם האפרוחים את יולדיהם. והכונה למצות ״שלוח הקן״ (דברים כ״א, ו׳ ז׳). וגם צוה עלינו לחמול על בהמת העבודה אשר בארץ אויבינו ולבלתי המיתה. ככה חזו עיניו מישרים לכל דבר. ואת כל המצוות האמורות דבר אלינו בלשון למודים ואת דרכי העונש לעוברי מצוותיו שם חוק ולא יעבר." + ], + [ + "עונש רוב עוברי החוקים הוא משפט מות. כה יעשה לנואף ולמענה בתולה וכל אשר יערב את לבו לגשת אל איש זכר ולגלות ערותו, וגם לזכר אשר יתָּבע לדברו. וגם בעבדים החוק הזה נוהג בכל חומר. ואף האיש אשר חטא באיפת שוא ובמאזני מרמה או עשה עָול לרעהו במקח ובממכר והונה אותו, או גזל רכוש זרים או לא השיב את הפקדון לבעליו – כולם נושאים את מוסר עונם, שאינו דומה לענשי גויים אחרים, כי אם גדול הרבה יותר מאלה, כי האיש הזומם לעשות רעה להוריו או לחרף את אלהים מות יומת מיד. ושכר המקיֵם חוקי התורה איננו כסף ולא זהב ולא זרי עלי שמן ועלי סלינוס ולא יקר וגדולה, רק זה [הוא גמולם] שכל אחד מהם מאמין, כי בזאת הוא נותן אות בטחון לבו בדברים שהזהירם‏1בדיוק ש״נבא להם״. המחוקק, והאלהים חזק אותו באמונה שלמה, שלכל שומרי החוקים הנהרגים עליהם באהבה בשעת הצרך יתן אלהים בריאה חדשה‏2כלומר: יחיה אותם. וחיים טובים מאלה לתקופת הזמנים‏.3אלה הם חיי עולם לקץ הימין (דניאל י״ב, ג). וכל הפסוק הזה מכוון לאמונה בתחית המתים. ואמנם לא ערבתי את לבי לכתב כדבר הזה, לולא הוכיחו המעשים עליו, כי לא פעם ולא שתים התנדבו רבים מאחינו לשאת כל מיני יסורים, יען אשר לא רצו להוציא מפיהם דבר לנבל את החוקים." + ], + [ + "והנה לולא נודע עמנו בקרב הגויים, ולולא היה גלוי הדבר שהוא שומר באהבה את דברי תורתו, רק בא איש בדברי ספר כתוב עליו וקרא אותם באזני היונים או ספר להם, כי מעבר לארצות אשר ידעו מצא אנשים שהגיעו לדעת־אלהים טהורה אשר כזאת, ולחוקים ישרים כמו אלה ושמר עליהם בכל תקף מדורות עולם – חושב אני, כי כלם (כל היונים) השתוממו לדבר הזה מאד בשומם אל לבם את התמורות שקמו בקרבם כל הימים. הן נתנו (היונים) דופי בכל אשר נסו לכתב דברים כאלה על הליכות המדינה והחוקים, ואמרו עליהם שדברו דברים מתמיהים וסמכו אותם על יסודות תהו. לא אדבר פה על יתר החכמים (הפילוסופים) שבקשו לעשות כזאת בכפריהם, אך הנה פלטון אשר נחשב בעיני היונים לאיש המופת הגדול בכל אנשי החכמה (הפילוסופיה) בקדושת חייו ובכח מחשבותיו‏1או בכח דבורו, דבריו, מליצתו. גם הוא היה לצחוק בעיני המתאמרים בנפשם, כי הם גדולים בחכמת המדינה, ועד היום הזה הוא למשל ולשנינה בפיהם, אף כי כל המיטיב להתבונן אל דבריו (של פלטון) יכיר, כי הם קלים מאד וקרובים לרוח ההמון, כי על כן הורה פלטון בפיו, שלא יִכּון לגלות להמונות הנבערים את דעת האמת בדבר האלהים. ובכל זאת הם חושבים את דברי פלטון למליצת הבל אשר כלל את יפיה בכתיבתו בכשרון גדול. ויותר מכל המחוקקים נפלא לוקורגוס בעיניהם, וכלם מרבים לספר בשבח בני ספַרטי אשר החרו החזיקו בחוקיו. והנה אודה לדבריהם, כי דרך קיום החוקים היא אות ומופת על מעלתם, אך יקומו נא כל אלה המתברכים בלקדימונים ויערכו אל אורך ימיהם את דתנו העומדת זה אלפים שנה ויותר, ואחרי כן ישימו אל לבם כי רק כל הימים שהיו הלקדימונים בני חורין נחשבו לשומרי־חוק זריזים, וכאשר חזר אליהם הגלגל כמעט שכחו את כל חוקיהם. אולם אותנו מצאו צרות רבות לאין חקר בהמיר ארץ אסיה מושליה, וגם בעצם כל הנוראות ואימות המות לא בגדנו בחוקינו, ולא מעצלות ולמען התענוגים הלכנו בהם, כי כל המתבונן יראה שהם דורשים ממנו לשאת עמל וטורח הרבה יותר מדי כח הסבל אשר צֻוו עליו הלקדימונים, כי הם לא עבדו את אדמתם ולא עסקו בכל מלאכה, כי היו פטורים מכל עבודה ובִלו את ימי חייהם במנוחה בעירם וטפחו את יפי גופם, ומשרתים נמצאו להם זולתם להמציא להם את כל צרכי חייהם, ומידי אלה קבלו את לחם חוקם מוכן לפניהם. ומלבד הדבר הזה (האוכל) היה רק מעשה אחד טוב וישר בעיניהם וכתפארת אדם נחשב להם – לשאת ולסבול כל תלאה באומץ רוח למען יתגברו על אויביהם בצאתם עליהם למלחמה. ואכלא את שפתי מלספר, כי לא השיגו (הלקידימונים) את חפצם זה, כי לא אנשים יחידים בלבד רק רבים ועצומים שכחו כפעם בפעם את מצוות חוקיהם, ומסרו את עצמם בהמון יחד עם כלי נשקם בידי אויביהם." + ], + [ + "ומי האיש אשר שמע על דבר המון גדול כזה בקרבנו, או אפילו על דבר שנים־שלשה אנשים מאחינו אשר בעטו בחוקינו מפחד המות, ולא רק מיראת המיתה הקלה על שדה המלחמה, כי־אם גם מאימת מות היסורים המכלה את הבשר, והן הוא אשר נחשב למיתה החמורה מכל? ואני חושב כי לא משנאתם ליהודים הנכנעים הקריבו רבים ממנצחינו את כלי המשחית אליהם, רק למען יבחנו בעיניהם את המראה הנפלא הזה, שיש אנשים המאמינים כי רק דבר אחד רע להם, אם ילחצו אותם השונאים לעבור על חוקיהם או להוציא מן הפה לבד דבר נגד התורה. ואמנם אין לתמוה על הדבר, שאנחנו מחרפים את נפשנו למות על חוקינו, כאשר לא יעשו כן כל הגויים, כי גם את דרכי חיינו הקלות בעינינו מאד לא יוכלו יתר העמים לשמור על נקלה, לא ליהָנות מיגיע כפיהם‏1 ״לעבד בידי עצמם״, כנראה רמז כאן המחבר לאהבת המלאכה בקרב היהודים, שלא סמכו על עבדיהם הנכרים. ולא להזהר במזונותיהם, ולא להמנע מלכת אחרי יצרם ואחרי תאות לבם בעת אכלם ובעת שתותם, בעת עלותם על יצועם‏2בשעת תשמיש המטה. ובעת הראותם את תפארתם‏,3בבזבזם את כספם אינם יכולים להפריש את התרומות והמעשרות כהוגן. וגם לא לקים את כל חוקי המנוחה‏4דיני שבת ויום־טוב. מבלי לעבור עליהם. אולם אחינו לא הסיחו את דעתם מן המצוות ומחוקי החיים גם בעת צאתם בחרב על אויביהם לגרשם מהר מעל גבולם. ויען אשר הסכַּנו לשמוע באהבה לכל דברי תורתנו, על כן מצאה ידנו להפליא גבורה ולעשות חיל (בקרב)." + ], + [ + "ואחרי כל הדברים האלה באו כל הלוסימכים והמולונים למיניהם ויתר המכַתּבים הדומים אליהם, אנשים חכמים בעיניהם אשר לא נסו בחכמה, המרמים והמחליאים את בני הנעורים, וחרפו אותנו, כי רעים וחטאים אנחנו מכל בני האדם. ואמנם לא רציתי פה לבקר חוקי עמים זרים, כי תורתנו צותה לנו לשמור את חוקינו, ולא ללמד חובה על דעות עמים זרים, וגם מחוקקנו אסר לנו לדבר בלעג ובחרפה על אלים אשר הגויים מאמינים בהם, למען כבוד שם אלהים. אך הנה שוטנינו חושבים לגלות ערותנו בעָרכם למולנו חוקי עמים אחרים, ועל כן לא אוכל לשום מחסום לפי, וגם הדבר אשר אדבר פה לא רוחי יצרו, כי כבר העידו עליו רבים מאנשי השם. הנמצא איש תבונות מהולל בחכמתו בקרב היונים, אשר לא נתן תהִלה במשוררים הנכבדים ובמחוקקים הנאמנים על פני כל, כי שמו מספר לאלים ככל הטוב בעיניהם וספרו עליהם שהאחד יולד למשנהו, ותולדותיהם היו שונות אלה מאלה, וגם חלקו אותם למקומותיהם ולהליכות חייהם, את אלה הושיבו ביבשה ואת אלה – בים, ואת הזקנים שבהם נתנו במאסר בארץ תחתיות‏1 ביונית טַרְטַרוֹת (ארץ, צלמות, עיפתה), ששם אסר זאוס, לפי דברי האגדה היונית את אביו כרונוס ואת האיתנים (הטיטנים), ופעם התנקשו בנפשו אשתו, אחותו חֵירה ובתו אתינילהשליך גם אותו שמה. ועל האלים אשר להם נתנו את השמים לנחלה, שמו לראש את האחד אשר קראו לו בשם אב ושמו אותו לעריץ בכל עלילותיו, וגם טפלו עליו כי לדבר הזה התנקשו בנפשו אשתו, היא אחותו, ובתו אשר הוליד אותה מראשו, ואמרו לתפשו ולשומו במאסר כדבר אשר עשה לאביו?" + ], + [ + "ואמנם האנשים הגדולים בתבונה אומרים בצדק, כי כל הדברים האלה מגונים וממלאים פיהם צחוק על המאמינים שאֵל אחד עולה במחשבה בלא חתימת זקן והוא עול ימים, וחברו גדול ממנו בשנים וזקנו מגודל, ואלים אחרים נמנו על המלאכות, זה חרש ברזל, וזאת אורגת וזה – איש־מלחמה היוצא לקרב עם בני האדם, ואלה מנגנים בכנור‏1בדיוק: בקתרוס (Kytharis). או שמחים למתוח קשת, ומריבות־אחים קמות ביניהם והם מקנאים זה בזה על דבר בני האדם, ולא רק איש עם רעהו הם עושים מלחמה, כי אם־גם את בני האדם הם מתנגחים ונפצעים על ידם ומיללים וסובלים מכאובים. אולם תועבה עוד גדולה מזאת נמצאה בדבריהם הנבערים על האלים, שכמעט כלם הזכרים והנקבות יחדו שטופים בזמה ובעגבים, וגם הנכבד והראשון בחברתם, הוא אביהם בכבודו ובעצמו, מעלים עיניו מן הנשים אשר פתה בשקריו ואשר הרו ממנו ונותן להשליך אותן במאסר או להטביען במצולות־ים, ואין בכחו לעזר את הבנים הנולדים לו בבוא עת פקודתם וגם לא למנוע את עיניו מדמעה למראה מותם. מה טובו הדרכים האלה, אשר הלכו בהן גם יתר [האלים]! הם רואים בעיניהם כל מעשה זמה בשמים בלא בושה וכלמה, ורבים מהם מודים בפיהם, כי הם מקנאים ב[חבריהם] אשר נלכדו במעשים האלה, ואיזה דבר יבצר מהאלים, אשר הזקן והמלך שבהם לא יוכל לכבוש את יצרו לגשת אל אשתו עד בואו עמה החדרה? והאלים עובדים את בני האדם: אלה בונים להם בתים בשָׂכר, ואלה רועים את מקניהם, ורבים מהם הושמו במאסר ברזל כמשפט כל עושה רשעה. ומי מאנשי התבונה לא ירגז לדברים האלה ולא יבהל למעשה טופלי השקרים ולא ימתח את מדת דינו על מקבלי דבריהם ועל אולתם הגדולה? ויש אשר לקחו גם את המגור ואת הפחד ואת השגעון ואת המרמה ועוד תכונות רוח נבזות מאד, והרימו אותם למעלת עצם אלהים ונתנו להם דמות אלהים, ופתו את יושבי הערים להקריב זבחים לטובים שבהם, והדבר הזה הביא לחץ גדול על האנשים להבדיל אחדים מן האלים ולחשבם לנותני הטוב (אלהי ברכה) ולקרא לחבריהם בשם ״מרוחקים״ (עושי רעה)‏,2״מרוחקים״ (ביונית: apotropaioi) הם הרוחות הרעים שמרחיקים אותם בלחשים (״לא עלינו״, ״בר־מינן״, ״סמי מכאן״ וכו׳). וגם להרחיק אותם מעליהם בקרבנות ובמנחות, כְּכַפֵּר פני אנשים נבלים, כי פחדו פן תמצא אותם רעה מידם אם לא ימהרו לשלם להם כופר." + ], + [ + "ומה הוא שורש התהפוכות האלה והתעתועים בדבר אלהים? ואני חושב, כי לא הכירו מחוקקיהם (של היונים) לכתחלה את עצם האלהים, וגם אם היה בכחם למצוא דעת אלהים נכונה, לא לקחו אותה לאבן פנה לסמוך עליה את כל סדר משפטי המדינה, רק השליכו אותה כדבר אין חפץ ועזבו אותה למשוררים למען יביאו להם אלים ככל אשר ירצו, עם כל מגרעותיהם, ולמליצים‏1הכונה לנואמי העם הפונים אליו באספת האזרחים להציע לפניו חוקים חדשים ומפתים אותו במליצתם לקבל את הצעותיהם. נתנו לפתות את האזרחים למען יוציאו דת ויכתבו בספר כי יש משפט ונחלה לאלים הזרים בקרבם. וגם הציָרים והיוצרים הרבו ליהנות מן הרשות הנתונה להם בידי היונים, וכל אחד מהם בדה מלבו תבנית לאלים. האחד לש אותם מחומר, והשני כתב (ציֵר) אותם, וחכמי החרשים הנפלאים מכולם לקחו את השן ואת הזהב ליסוד מלאכתם ומצאו כפעם בפעם דברים חדשים. (ורבים מהמקדשים שוממים ועזובים כָּלה, ורבים רצויים מאד, ומפוארים בכל מיני קרבנות טהרה)‏2הפסוק הזה (ועוד פסוקים אהדים קצרים להלן) חסר בתרגום הרומאי העתיק. ובכלל כל הפרשה עד סוף הפרק לקויה מאד בגוף הספר היוני. המאמר המוסגר אינו מובן כל צרכו. והאלים אשר נמצאו לפנים בעצם גדולתם, בלו מזוקן‏3נזדקנו, עבר זמנם. ואלים אחרים עלו לגדולה וכבשו אותם להכנע תחתיהם, או אדבר בלשון נקיה: אלים אחרים וחדשים זוכים לעבודה, ועל כן נשארו המקומות (הקדושים) שוממים ועזובים, כאשר כבר דברתי למעלה בנטותי הצדה. ובעוד המקדשים האלה עזובים ושוממים, כל איש בונה לו מקדש חדש ככל אות נפשו – תחת אשר היה עליהם לחשוב את הפך הדבר הזה על אודות האלהים ולשמור את כבודו שלא ישונה לעולם." + ], + [ + "אמנם אפולוניוס מולון היה איש נבער וחסר בינה. אולם מעיני החכמים (הפילוסופים) אנשי האמת אשר בקרב היונים לא נעלם אז אחד הדברים האמורים, וגם היטיבו לדעת כי טענות המשלים‏,1רבים מן המשכילים היונים בקשו להצדיק את הדברים התפלים במיתולוגיה היונית ובשירי משורריהם בטענה כי הם דברי־משל (כמו שעשו חז״ל בשיר השירים). הן רעיון־רוח, ועל־כן בחלו בהן מאד והסכימו לדעתנו על דבר האלהים, כי היא דעת האמת הישרה. בדעה הזאת החזיק פלַטון באמרו כי אין לקבל אל המדינה‏2לאמר המדינה (politeia) המצויה האידיאלית אשר בקש לו פלטון במחקרו. אף אחד מן המשוררים, וגם את הומירוס שלח מעל פניו בלשון נקיה, בשומו זר על ראשו ובמשכו אותו בשמן המור, למען אשר לא ישחית את האמונה הישרה באלהים בשיחות הבדים אשר לו. ופלטון הרבה ללכת אחרי מחוקקנו, כי מכל דרכי החנוך יקר בעיניו לצוות על האזרחים, ללמוד באר היטב את החוקים, וגם צוה בחוקיו שלא יתערב קהל שומרי חוקיו בכל זר הבא מחוץ, רק ישמר על טהרתו. ומולון אפולוניוס לא שם את הדברים האלה על לבו בשיתו עלינו חטאת, כי אין אנחנו מקבלים את האנשים אשר דעה אחרת להם בדבר אלהים, ואיננו רוצים לבוא בחברת האנשים אשר הסכינו להליכות חיים זרות לנו. ואולם הדבר הזה אינו משפט לנו לבד, כי אם גם לכל העמים, ולא רק ליונים, כי אם גם לאנשי השם אשר בקרב היונים. כי הנה הלקדימונים היו מגרשים את הנכרים (הגרים) מארצם כל הימים ולא נתנו לאחיהם לעזוב את גבול ארצם, כי יראו מאלה (הגרים) ומאלה (העוזבים את הארץ) פן יבולע לחוקיהם. ובצדק יוכל כל אדם להוכיח אותם, כי הם צרי עין. כי לא נתנו לכל איש נכרי משפט־אזרח וגם לא לשבת בקרבם. ואנחנו לא רצינו ללכת בדרכי נכרים, אך קבלנו ברצון את כל האומרים ללכת בחוקינו. ואני חושב כי הדבר הזה הוא אות אהבת הבריות ורוח נדיבה כאחת." + ], + [ + "לא אאריך לדבר על הלקדימונים, והנה גם הליכות בני אתיני, שהתאמרו כי עירם היא לכל העמים, נעלם מדעת אפולוניוס ולא הכיר שֶחוק היה להם לעשות משפט מות בלא חנינה לכל איש המוציא מפיו דבר אחד על האלים שלא כחוקיהם. או הנמצא טעם אחר למות סוקרטיס? הן לא הסגיר את עירו בידי האויבים ולא שלח ידו בבזת אחד המקדשים, רק נשבע שבועות חדשות ואמר, כי רוח אלהים‏1(ביונית Daemonium) Daimonion. כח־אלהים, אלהות). מורה לפניו את דרכו – (דבר זאת בכובד ראש, או)‏,2חסר בהוצאת ניזה. חי זאוס,3שתי התיבות נמצאו רק בהוצאת ניזה. צחוק עשה לו כדעת אחדים – ובעבור הדבר הזה יצא דינו לשתות מי־ראש ולמות, והקטגור התגולל עליו כי השחית את בני הנעורים בלַמדו אותם לעבור על משפטי עירם מורשת אבותיהם ועל חוקיהם. והנה סוקרטיס היה אזרח אתיני ועל כן מצא אותו העונש הזה, אולם אנכּסגורס היה איש קלזומיני, ובכל זאת כמעט יצא משפטו למות, לולא חסרו גורלות‏4ביונית psephoi הכונה: קולות (דעות) שופטים. אחדים, יען אשר אמר על השמש הנחשב לאלהים בעיני בני אתיני, כי הוא מוצק, כולו אש. וגם העבירו קול כי ישלמו ככר כסף לכל אשר ימית את דיגורס איש מילוס, כי אמרו עליו, שלעג לסודותיהם‏.5המסטורין של בני אתיני, הדת המיוחדה שלהם שהיתה רק ליחידי סגולה. וגם פרוטגורס כמעט נתפש והומת לולא מהר לברוח, יען אשר כתב מחשבות על דבר אלהים שלא כדעת בני אתיני. והיש לנו לתמוה על הדבר שחשבו כזאת על אנשים בני־עליה – הן גם על נשים לא חמלו, זה מקרוב המיתו כוהנת אחת שקבל עליה איש אחד כי שגתה בסודות אלים נכרים‏,6לאמר, במסטורין הקשור בעבודה־זרה. כי הדבר הזה היה אסור עליהם על פי החוק, ומשפט כל המביא עמו עבודה זרה היה עונש מות. ואם חוק כזה היה להם, גלוי הדבר, שלא חשבו את אלי יתר העמים לאלהים, כי לולא זאת לא הדירו את עצמם מהנאת אלים מרובים. אמנם לאתיניים סדרים טובים ויפים, אולם גם הסקיתים השמחים לשפוך דם אדם, אשר רק במעט נבדלו מחית השדה, גם הם חושבים כי הוטל עליהם לעשות סיג לחוקיהם. ועל כן המיתו את אנכרסיס המהולל בחכמתו בפי היונים לעת שובו אליהם, כי נראה בעיניהם שהביא עמו מנהגים יונים רבים. וכל איש יוכל למצא כי גם בקרב הפרסים נשפטו רבים למות על עון זה. והנה גלוי הדבר כי שמח אפולוניוס על חוקי הפרסים והשתומם להם, כאלו הרבו היונים ליהנות מגבורתם וברית־אחת היתה להם עם האלים. והן את טעם הברית הזאת טעמו (היונים) כאשר שלחו (הפרסים) את מקדשיהם באש, ומגבורת הפרסים נהנו כאשר הצליח כמעט חפצם לעשותם (את היונים) לעבדים. וגם הלך (מולון) בכל דרכי הפרסים וענה נשי־זרים וסרס נערים, תחת אשר אצלנו נגזר עונש מות על כל אשר יעשה כדבר הזה גם לחיה נבערה. ופחד העמים והמושלים וגם הקנאה בקדשי גויים נכרים לא עצרו כח להעבירנו מחוקינו אלה. כי לא קנינו לנו גבורה למען נצא למלחמה למצוא שלל רב, רק למען נוכל להגן על חוקינו. ואת כל הצרות אנחנו נושאים במנוחה, אך לעת יגזרו עלינו אנשים לעזוב את חוקינו, נבחר להלחם בהם גם אם לא יהיה לנו כח, ונתחזק לשאת כל תלאה עד צאת הנפש. ועל מה זה לנו לקנא בחוקי עמים זרים, בעוד עינינו רואות כי גם נותני החוקים האלה אינם שומרים עליהם? האמנם לא נזקקו הלקידימונים לבטל את חוק טהרת הדם לבני עירם ואת מעוט‏7כך נראה לתרגם במקום ״קלות־ראש״ ״בזיון״ שבגוף היוני. על פי חוקי הלקידימונים האוסרים נשואי זרים נשאר רק מספר קטן של משפחות המותרות לבוא זו בזו. הנשואים, ובני אֵלֶיה ותיבי לאסור את משכב הזכור שלא כדרך האדם, כי פשה בקרבם מאד מאד? ותחת אשר לפנים חשבו אלה ואלה, כי הדברים אשר הם עושים טובים ומועילים, חדלו להאמין בזאת ברבות הימים, אף כי לא עצרו כח לעזוב את דרכיהם (הראשונות) במעשה, הם כחשו בחוקים האלה, אשר היה כחם גדול לפנים בקרב היונים, כי על כן ספרו שהאלים עוסקים במשכב זכור. ועוד הוסיפו לאמר עליהם כי הם נושאים את אחיותיהם (גלוי־עריות), ולמדו מזה זכות על תאותם הנבערה לדברים שלא כדרכם." + ], + [ + "איני רוצה לדבר על משפטי העונשים אשר קבעו רוב המחוקקים (היונים) מימי קדם על דרכי הכַּפרה אשר מצאו לחוטאים, כי על נואף אשה הטילו [חוק] עונש כסף ועל המענה בתולה צוו לשאתה לאשה – גם לא אדבר כמה טענות נתנו לפושעים לכחש את דבר עונם, לעת אשר נסה אדם לבדוק במעשיהם. הן לרבים מהם (מן היונים) געשה חלול החוקים לתורה שלמה – להם ולא לנו! כי גם בהלקח ממנו יקרנו וערינו וכל יתר מחמדינו, הנה תשאר לנו תורתנו לנצח נצחים, ושום איש יהודי, גם הנדח ממולדתו ואל ארצות מרחקים, לא יירא חמת אדונים קשים כיראתו את החוקים‏1התרגום חפשי. קצת בדיוק: ושום איש יהודי לא יתרחק כל כך מארץ מולדתו ולא יפחד חמת אדונים קשים מבלי אשר יירא את החוקים יותר מהם. אם בעבור מעלת חוקינו דבקנו בהם ככה – יקומו האנשים האלה ויודו, כי חוקינו טובים מכל. ואם הם אומרים בלבם, כי חוקים רעים אנחנו מקימים כל הימים, – האמנם צדקו במפעלם בעזבם את חוקיהם הטובים? והנה הכל מאמינים כי אורך הימים הוא בוחן־אמת לכל הדברים, ואותו אעידה לי על מעלת מחוקקנו ועל מעלת דברי־האלהים אשר נתן לנו. הן אם יערך אותו איש אל המחוקקים שקמו בדורות אחרים, יעלה בידו שחי לפניהם ימים אין מספר." + ], + [ + "והנה מידינו נגלו החוקים לכל יתר בני האדם, אשר הרבו לקנא להם מדור לדור, לראשונה באו חכמי היונים (הפילוסופים) אשר למראה עין שמרו את דרכי אבותיהם, אבל בספריהם ובחכמתם (בתורתם) הלכו אחריו (אחרי משה), כי כמחשבותיו היו גם מחשבותיהם על אלהים וכמוהו למדו ארחות תום בחיים ודרכי קרבת הבריות. אולם גם בקרב ההמונים עָצם זה מדורות רבים מספר המקנאים לעבודת אלהינו, ואין עיר מערי היונים או עם מעמי הלועזים, אשר לא פשט שם מנהג היום השביעי שבו שובתים אנחנו מכל עבודה, וגם משמרת הצומות והדלקת הנרות ורבים מחוקי האוכל אשר צֻוו עלינו. והם מנסים ללכת גם בדרכי שלום הבריות אשר לנו ולגמול חסדים ולאהוב את המלאכה ולהתחזק כמונו בעת גזרה על החוקים. ומה נפלא הדבר, לא ההנאה מביאה אותם לידי זה ולא מִקסם אחר, רק כח התורה בעצמה, כי כמו שהאלהים ממלא את כל העולם, ככה פשטה התורה בכל זרע האדם. יתבונן נא כל איש אל עירו ואל בית אביו ויראה את קשט דברי. ושוטנינו יחרצו את משפט כל בני האדם כי חשקו בדרכים הרעים אשר לעמים זרים תחת ללכת בחוקי אבותיהם הטובים, – או ישימו קץ לגדופיהם, כי לא להכעיסם ולמען הרעימם אנחנו מכבדים את מחוקקנו ומאמינים בנבואותיו על דבר האלהים. וגם לולא הבינונו את מעלת החוקים באנו לחשב גדולות עליהם בראותנו את ההמון הרב אשר היו לו למופת." + ], + [ + "אולם את דברי חוקינו וסדרי משפטינו כבר כתבתי לזכרון באר היטב בספרי על הקדמוניות. והפעם זכרתי אותם במדה שנזקקתי להם, ולא שמתי את לבי לחרף חוקי עמים זרים ולא להלל את חוקינו, רק להוכיח את המכַתּבים אשר טפלו רשע עלינו, כי בלא בושה וכלמה קראו למלחמה על האמת. ואני חושב, שמלאתי בספר הזה כהלכה אחרי הדברים אשר הבטחתי מראש: הנה הראיתי כי עמנו הוא עם קדומים מימי עולם, תחת אשר אמרו משטינינו כי הוא עם חדש אשר בא מקרוב. וגם העידותי עלי עדים עתיקים, אשר שָׂמו את זכרנו בכתביהם, תחת אשר טענו אלה כי איש לא עשה כדבר הזה. והם הוסיפו עוד לאמר כי מצרים היו אבותינו, – ועתה התברר הדבר כי באו אל מצרים מארץ אחרת. אלה טפלו שקרים כי גורשו אבותינו משם על נגעי בשרם, ועתה נגלה לעין כל, כי שבו אל ארץ אבותיהם לרצונם מלאי כח ואונים. אלה נבּלו את מחוקקנו, בשומם אותו לאיש רע ונתעב – אולם האלהים היה עד צדקו מקדם, ואחריו מלא הזמן וגלה את מעלתו לעיני כל." + ], + [ + "ואין לי להרבות עוד דברים על אודות החוקים [אשר לנו]. כי הם בעצמם נראים לעין ותוכם מוכיח עליהם שלא דרכי חטא ועון הם באים ללמד, כי־אם דרכי יראת אלהים טהורה ונאמנה, ולא לשנוא את הבריות הם דורשים, רק לחלוק אתן יחד את הרכוש, והם שונאים רשעה ורודפים צדק, מרחיקים בטלה ויקר תפארת, ומלמדים את בני האדם לשמוח בחלקם ולאהוב את המלאכה, ואוסרים את המלחמות למען הבצע ומכינים את לבם לעמוד בגבורה על נפשם. ואינם יודעים חנינה בעונש [החיָבים]; ואין להתחכם להם (להערים עליהם) בתחבולות דברים, והם קיָמים לעד במעשים (של ההולכים בהם). כי מעשינו עוד נאמנים עלינו מספרינו. על כן ארהיב בנפשי לאמר, כי הורינו את יתר העמים מדות ישרות לרוב. כי מה טוב ומה יפה מיראת האלהים אשר לא תחלף? והיש צדקה גדולה משמוע אל החוקים? ומה מחזיק ברכה יותר מהשלום בין אדם לחברו – שאין מחלוקת ביניהם בעת צרתם ולא מריבת גאוה בעת אשרם? – ובעת מלחמה הם בזים למות ובעת השקט כל ישעם וכל חפצם, לעשות את מלאכתם ולעבוד את אדמתם – והם מאמינים כי האלהים צופה ומנהיג את הכל בכל מקום. אלו כתבו עמים אחרים חוקים כמו אלה ושמרו עליהם ביתר־שאת – היינו חיבים להודות להם, כי כתלמידים להם נחשבנו. ואולם אם כל עין רואה, כי אנחנו שומרים על החוקים האלה יותר מכל העמים, וגם הראינו כי אנחנו גלינו אותם מראש, – הנה האפיונים והמולונים למיניהם וכל השמחים לדבר שקר וחרפות הם בטלים ומבוטלים. ולך, אפאפרודיטוס, אוהב האמת מכל, ועל ידך גם לכל הרוצים כמוך להכיר את דבר עמנו כתוב (מוקדש) הספר הזה והקודם לו." + ] + ] + ], + "sectionNames": [ + "Book", + "Chapter", + "Paragraph" + ] +} \ No newline at end of file diff --git a/json/Second Temple/Josephus/Against Apion/Hebrew/merged.json b/json/Second Temple/Josephus/Against Apion/Hebrew/merged.json new file mode 100644 index 0000000000000000000000000000000000000000..5283f986afa3772d1130b8e83d8911581d7a68eb --- /dev/null +++ b/json/Second Temple/Josephus/Against Apion/Hebrew/merged.json @@ -0,0 +1,264 @@ +{ + "title": "Against Apion", + "language": "he", + "versionTitle": "merged", + "versionSource": "https://www.sefaria.org/Against_Apion", + "text": [ + [ + [ + "נגד אַפּיון", + "הנה אני חושב, אפרודיטוס בחיר האנשים, שבספרי על הקדמוניות גליתי כהוגן לעיני כל קוראיו את דבר עמנו, עם היהודים. כי הוא עתיק־ימים מאד, והוא הראשון שעשה לו מעמד לעצמו. גם סיפרתי על דבר ראשית שבתו בארץ אשר היא לנו לנחלה כיום הזה. הספר ההוא מכיל דברי ימי חמשת אלפים שנה, וחובר על ידי מתוך ספרינו הקדושים בלשון־יונית. אולם רואה אני, כי רבים שמים לבם לדברי החרפות היוצאים מפי חורשי־רעה מתי־מספר, ואינם רוצים להאמין לדברים אשר כתבתי על הקדמוניות, ומביאים ראיה לטענה, שעמנו הוא צעיר לימים, באמרם שלא בא זכרו בספרי כותבי דברי הימים היונים. על כן אמרתי בלבי, כי ראוי לי לכתוב על אלה בקצרה, למען גלות את רעת המחרפים ואת מחשבות אונם דברי כזביהם, ולמען רפא את סכלות אלה (המאמינים לדבריהם), גם ללמד את כל הרוצה להכיר את האמת, לדעת ולהבין את קדמות עמנו, ואעיד לי לעדים על ישר דברי אנשים נאמנים מאד בעיני היונים על כל דברי קדומים, ואת הסופרים אשר כתבו עלינו חרפות ושקרים אוכיח על פניהם מתוך דברי עצמם. וגם אנסה להראות את שורש הדבר, אשר לא רבים מן היוונים שמו אותנו לזכרון בספרי הימים (מעשי ידם). ואולם אגלה גם את (הסופרים היונים) אשר לא פסחו על דברי־ימינו לעיני כל אשר לא ידעו אותם, או שמו פניהם כאילו לא ידעוּם." + ], + [ + "בראשונה אומר, כי מתמיהה מאוד דעת המאמינים, שבכל דברי קדומים יש לפנות רק אל סופרי היונים לבד, ולחקור את כל האמת מפיהם, ואין להאמין לנו ולשאר בני אדם. רואה אני שהפך הדבר יוצא לנו, אם לא נשעה ברעיונות רוח, רק נבקש לנו את האמת שבמעשים. כי הנה כל הדברים הם חדשים בקרב היונים – ואם תרצה לאמור: תמול־שלשום הגיעו לידם – לאמור: בנין הערים, כל דברי מלאכת מחשבת, וכן גם כתיבת החוקים. אך חדשה מכל אלה כמעט היא השקידה על כתיבת דברי הימים. כי בדבר המצרים והכשדים1ביונית ״הכלדיים״ (ביונית וכן בספרות העברית המאוחרת) – לאמר: יושבי בבל. והכנענים‏2 שם זה משמש כאן להוראת הצידונים (הפיניקים). – איני רוצה למנות אותנו בכלל – גם הם (היונים) מודים, שהיתה להם מסורת המעשים לזכרון מראשית ימי קדומים, והתקיימה בהם כל הזמנים. כי אלה העמים ישבו כולם בארצות בטוחות מהפגעים שמצאו את ארצות שכניהם, והקפידו מאוד שלא יסוף זכר אחד המעשים שקרו אותם, רק קדשו כולם‏3לאמר: יכתבו לזכר עולם (לזכר קדש) ואולי גם יונחו במקדש. גדולי חכמיהם בּספרי הצבּור.‏4או ספרי העם (של הדימוס). אולם את מקומות יון מצאו פגעים רבים ונוראים, ומחו את זכרונות הימים הראשונים, ותמיד היו היונים מחדשים את חייהם‏,5לאמר: הם מתחילים את דברי ימיהם מבראשית, אחרי שנמחה זכר הדורות הראשונים על ידי פורענות (רעש או מלחמת שמד). עד אשר חשב כל דור ודור, כי הוא תחילת כל הדורות.", + "רק באחרית הימים, ובקושי, למדו את תכונת האותיות. ואלה הרוצים להראות כי שימש להם הכתב מימים ראשונים, מתגאים באומרם שקיבלו אותו (היונים) מידי הכנענים ומידי קדֶם (קדמוס). אולם נבצר מאדם להראות כתב אחד שנשמר מן הימים ההם, במקדשים או בבתי גנזי הציבור. והן גם דבר (היונים) הנלחמים על טרויה מקץ שנים רבות (אחרי מות קדם) נמצא ספק גדול. ולא פורש אם ידעו את כתב האותיות, ואמנם קשט דברי אמת הוא, כי גם אלה לא ידעו את שימוש האותיות אשר בזמן הזה. והנה לא נמצא בקרב היונים ספר שהסכימו בו, כי הוא קודם בזמן לשירת הומרוס, וגלוי וידוע שחי האיש הזה אחרי מעשי טרויה, וגם עליו אומרים שלא השאיר את שירתו בכתב, רק נשארה בזכרון (בעל פה), וחוברה לקץ זמן מתוך שירים רבים, ועל כן נמצא בה הרבה כתובים המכחישים זה את זה. והאנשים אשר החלו בהם לכתוב ספרי דברי הימים, לאמר: קדמוס איש מילטוס, אקוסילאוס איש ארגוס, ואולי ירצה איש לקרוא בשמות עוד סופרים הבאים אחריהם – כולם חיו רק ימים מספר לפני עלות הפרסים על ארץ יון למלחמה. ואולם גם הראשונים מבין היונים שכתבו דברי חוכמה על השמים‏‏6על עניני השמים – חכמת הכוכבים. ועל האלהים,7עניני האלהים. הכונה לפילוסופיה הדנה על מעשה בראשית. כפרדיקס הסורי, או פיתגורס או תליס, הנה הכל מעידים עליהם פה אחד, כי היו תלמידי המצרים והכשדים, ומיעטו בכתיבתם, ודבריהם הם עתיקים מאוד בעיני היונים, וכמעט אינם רוצים להאמין כי נכתבו בידי אומריהם." + ], + [ + "והן לאוולת תחשב לנו גאוות היוונים בהתאמרם, כי הם לבדם יודעים מעשי קדומים, ומסרו לנו מהם כל ישר דברי אמת, כי מי לא ילמד על נקלה מדברי סופריהם שלא כתבו מעולם את הדברים אשר ידעו לאשורם, רק כל אחד כתב על המעשים אשר דימה בנפשו. על כן הם מרבים להכחיש את דברי עצמם בספריהם, ואין הם יראים לספר דבר והפכו. למוזר יהיה לי ללמד את האנשים הבקיאים ממני בדבר הזה – כמה פעמים חלק הלניקוס על אבּוסילאוס בייחוסי משפחות, וכמה הירבה אקוסילאוס לתקן את דברי הסיודוס, ובאיזה דרך הראה אפורוס לדעת, כי שיקר הלניקוס ברוב דבריו, וטימיאוס פרסם אז שקרי אפורוס, ואת טימיאוס הכזיבו הסופרים הבאים אחריו, ואת הרודוטוס שמו הכל (כל האחרונים) לדובר שקרים. והנה בדבר מעשי הסקולים‏1דברי העם היושב באי סיקיליה (סיציליה) או דברי ימי האי בכלל. לא רצה טימיאוס להודות לדברי אנטיוכיס ופיליסטס וקליס חבריהם, ובדברי ימי אתיקי לא השתוו יחד סופרי האתידות‏,2Atthides – הספרים המדברים על ארץ אתיקי ותולדותיה. ובדברי ימי ארגוס לא שמעו כותבי מעשי ארגוס איש לדברי רעהו. ולמה עוד להאריך על כותבי דברי ימי הערים והציבורים הקטנים מאלה? הן גם בספורי מלחמת הפרסים וכל פרטיה, הסופרים אנשי השם מכחישים האחד את משנהו. גם רבים חשבו עוון לתוקידידס, כי הרבה לדבר שקרים, אף כי נראה שדקדק מאד בכתבו את דברי ימי זמנו." + ], + [ + "הרוצים לגלות את שורש הפרץ הזה ימצאו סיבות רבות בדבר, ואני אראה על שתיים מהן, שהן חמורות מאד בעיני; ולראשונה אדבר על האחת, כי רואה אני אותה נכבדה מחברתה: הנה לראשונה לא הקפידו היוונים לכתוב בספרי הציבור את כל המעשים אשר היו בכל דור ודור. והדבר הזה היה למוקש לבניהם אשר קמו אחריהם, ורצו לכתוב דברי ימי קדומים, ולימד אותם לדבר שקר. כל שבטי היוונים לא שמו לבם לכתוב את מעשי ימיהם, הן גם בין האתוניים המתימרים שהם יושבי הארץ מעולם,1לאמור: יושבים בארץ מראשיתם, שלא באו שמה מארץ אחרת (אוטוחתונים). והם שוקדים על הלימודים מאד, לא נמצא דבר כזה, כי העתיקים מכל כתבי הציבור אשר להם, הם החוקים שכתב להם דרקון על משפטי הרציחה (דיני נפשות), והאיש הזה חי זמן מצער לפני שלטון פיסיסטרטוס העריץ. ולמה לי עוד לדבר על הארקדים המתגאים בקדמותם? הן גם אחרי זאת (אחרי ימי פיסיסטרטוס) למדו רק ברב עמל את כתב האותיות." + ], + [ + "והנה יען אשר לא נמצאו כתבים ישנים ללמד את כל מבקש לקח ולענות כחש דוברי כזבים בפניהם, קמה מבוכה רבה בדברי הכותבים. ועוד סיבה שנית נוספה על זו: כי כל אוהבי עט סופרים לא קינאו לדבר האמת, אף כי נקל היה בעיניהם להתפאר בזה תמיד, רק ביקשו לגלות את כח מליצתם. ובמוצאם דרך אשר יעלה בידם להתכבד על פני חבריהם, נטו לדרך ההיא. אלה שמו את פניהם לספורי־בדים, אלה היללו את הערים והמלכים למצוא חן בעיניהם, ואלה יצאו לכתב שטנה על המעשים או על הסופרים בחשבם, כי בדבר הזה יצא שמם לתהילה. כל הדברים אשר כתבו היו הפך דברי הימים, כי רק זה הוא האות על דברי הימים לאמיתם, אם כל כותבי המעשה יספרו ויכתבו עליו שפה אחת ודברים אחדים. ואלה הסופרים אמרו בליבם, כי רק בשנותם בכתיבתם יחשבו לרודפי אמת בכל דבריהם. והנה במלאכת הדיבור ובכח המליצה ניתן את הבכורה לסופרי היונים עלינו, אולם לא בדברי ימי קדומים לאמיתם, ועוד יותר בדברי הקורות את כל עם ועם לבדו." + ], + [ + "המצרים והבּבלים כבר שקדו מדורות ראשונים לתקן להם כתבים, כי המצרים מלאו בזה את ידי הכהנים יודעי החכמה הזאת, ובקרב הבבלים נצחו הכשדים‏1המחבר קורא פה בשם ״כשדים״ לחכמי הבבלים, כמו שנקראו כל חוזי הכוכבים והאסטרולוגים לפנים בשם כלדיים, ובהוראה זו באה התיבה ״כשדים״ גם בספר דניאל (ב, ב) על הדבר. ומן העמים אשר התערבו בּיונים הרבו הכנענים לעסוק בכתב האותיות במשלח־ידם, וגם למסור בו את מעשי הכלל לזכרון. כל הדברים האלה ידועים לכל, ועל כן אני אומר לפסוח עליהם. אולם בדבר אבותינו, שגם הם הקפידו כמו אלה – אם לא אומר: עוד יותר מהם – לכתוב את המעשים לזכרון וצוו על המלאכה את הכהנים הגדולים ואת הנביאים – והכתבים נשמרו עד ימינו אלה בּדיוק רב, ואם מותר לי להעז בדברי – עוד ישׇׁמרו (לדורות) – את כל זה אנסה לבאר בקצרה." + ], + [ + "עוד בראשית ימיהם הפקידו אבותינו על הדבר הזה את הטובים שבהם, שהחרו־החזיקו בעבודת האלהים, ולא זו בלבד, כי שמו את לבם מראש לבל יתערב זרע הכהונה (בזרים), רק ישָׁמר בטהרתו, כי לכל איש המשרת בכהונה מותר לקחת רק אישה מעמיו, ולהוליד עמה בנים, ואסור לו לתת עיניו בכסף או במעלות אחרות. רק עליו לבדוק בבית אביה, אם הוא מיחוסי משפחות עתיקות ולהביא עדים רבים לדבר. וככה אנו עושים לא בארץ יהודה בלבד, כי אם בכל מקום אשר נמצאים קהל מבני עמנו, כי גם שם דיני נשואי הכהנים נשמרים בכל חומר. אני מדבר על היהודים אשר במצרים ובבבל, וביתר מקומות העולם אשר נפוצו שם כהני עמנו, כי הם שולחים מכתבים אל ירושלים, ומודיעים את שמות שם הנשואה‏1בהוצאה הישנה: את שמות ההורים ואבות אבותיהם וכו'. בהוצאת ניזה: את שם הנשואה ושמות אבות אבותיה וכו'. ואני חברתי את שתי הגרסאות. ואת שמות הוריה ואבות אבותיה לבית אב, וגם את שמות העדים. ובשעת מלחמה בארץ, כאשר היה מעשה כבר פעמים רבות, לעת שפרץ אנטיוכוס אפיפנס בארץ יהודה, (ואחריו) פומפיוס מגנוס, (ואחריו) קוינטיליוס וַרוס, ומה גם בעת המלחמה הגדולה אשר היתה בימינו, מחברים הכהנים הנשארים (בחיים) מחדש ספרים מתוך הכתבים הישנים, ובודקים את הנשים הנותרות לפליטה, ואת שמות הנשים השבויות במלחמה אינם שמים בספריהם, בחשדם בהן פן נטמאו על ידי נכרים, כדבר אשר יקרה כפעם בפעם‏.2אלה הם \"כתבי המתיחשים\" (עזרא ג, ס״ב, נחמיה ז׳, ס״ד) ובספרות התלמודית ״מגלות יוחסין״ (של הכהנים). ואמנם המופת הגדול על הזהירות הוא המעשה הזה: כל הכהנים הגדולים ששמשו אצלנו מאלפים שנה נקובים בספרים בשמותיהם איש לבית אביו. ולכל אשר לא מלא אחרי הדברים האלה אסור לגשת אל המזבּח ולשרת במשמרת הקדש. והנה הדבר נראה לעין – ועוד יותר מזה: הוא עומד על כרחו – כי לא לכל אדם היה מותר לכתוב (את השמות) בספר כטוב בעיניו, ולא נמצאו כתובים המכחישים זה את זה בספרי הכהונה, ורק הנביאים יודעים מה למעלה ומה לפנים, כי למדו את הספרים ברוח־אלהים (בּרוח הקודש), כתבו את מעשי זמנם באר היטב." + ], + [ + "כי לא רבבות ספרים נמצאו בידינו, ולא ספרים מכחישים זה את זה ונחלקים ביניהם, רק עשרים ושנים ספרים כוללים את כל כתיבת הזמן ההוא, ובצדק נאמנים הם (בעינינו) כספרי אלהים. חמשה מן הספרים הם למשה, ובהם נמצאו החוקים וגם מסורת (תולדות העולם) מבריאת האדם עד יום מותו (של משה) – וזה הוא כמעט זמן שלושת אלפים שנה. וממות משה עד ימי ארתחששתּא, מלך פרס, המולך אחרי אחשורוש, כתבו הנביאים הבאים אחרי משה את מעשי זמנם בשלושה עשר ספרים‏,1אלה הם ארבעת הנביאים הראשונים, ארבעת הנביאים האחרונים, ירמיה יחד עם איכה (תרי עשר נחשב לספר אחד), איוב, אסתר, דניאל, עזרא־נחמיה ודברי־הימים. וארבעת הספרים הנשארים כוללים מזמורים לאלהים ולקח־חיים לבני האדם‏.2תהלים, משלי, שיר השירים וקהלת, כנראה. ומימי ארתחששתא עד זמננו זה, נכתבו כל מיני ספרים, אך לא זכו להאמן עלינו כספרים הקודמים להם, כי לא קמו עוד יורשים כשרים לנביאים‏,3ואולי: לא היתה עוד ירושה כשרה או קבלה מן הנביאים. והמעשים מוכיחים, עד כמה אנו שמים לב4בהוצאה הישנה: מאמינים. לספרינו. כי בדורות הרבים שעברו עליהם, לא ערב איש את לבו להוסיף על הספרים, ולא לגרוע מהם, וגם לא לשנות בהם דבר, כי בלב כל איש יהודי נטועה מראשית בריאתו האמונה בספרים האלה, כי הם דברי אלהים, והוא קיבל עליו להחזיק בהם, וגם למות עליהם בשמחה, בשעת הצורך. וכבר ראו רבים בעיניהם, לא פּעם ולא שתים, את השבוּיים בבתי החזיון, שעמדו בכל יסורים, וקבלו עליהם כל מיתה משונה, ולא הוציאו מפיהם דבר לחרף את התורה ואת הספרים אשר עמה יחד: ומי הוא האיש בּקרב היונים, אשר יחזיק ככה בחוקיו וישא אף נגע קל, ולו גם בּראותו כי כל ספרי היונים יאבדו? כי הם חושבים את ספריהם לדבר שפתים, אשר הרבּו בו הכותבים להג ככל אות נפשם, ובצדק הם מאמינים זאת גם בדבר סופריהם הקדמונים, בראותם רבים מבני הדור הזה מעזים פניהם לכתב על מעשים שלא ראו בעיניהם, ואף לא בקשו לשמע עליהם מפי עדי ראיה. הן גם על המלחמה שקמה עלינו בימים האלה מצאה יד רבים לכתּב ספרים, אף כי לא באו אל מקום המלחמה לראותו וגם את המקומות הסמוכים לא ראו עיניהם, רק למשמע אזניהם חברו דברים אחדים, ולא בושו לעשות מעשה נאצה, ולקרוא להם בשם ״דברי הימים״." + ], + [ + "אולם אני כתבתי על המלחמה כלה, ועל כל מאורעותיה בפני עצמם, ספר אמת, כי ראו עיני את כל המעשים בהיותי ראש צבא האנשים, הנקראים בקרבנו בשם הגלילים, כל הימים אשר יכולתי לעמוד על נפשי. ואחרי כן נתפשתי בידי הרומאים כשבוי מלחמה, ואספסינוס וטיטוס שמו עלי משמר, ואלצוני לשבת בקרבתם תמיד. ולראשונה הייתי אסור באזקים, ואחרי כן הוצאתי לחופשי, ונשלחתי יחד עם טיטוס, בעלותו לצור על ירושלים. ומכל הדברים אשר קרו אז לא נעלם אף אחד מידיעתי, כי כתבתי בשום לב את אשר ראו עיני במחנה הרומאים, ואת הדברים אשר בפי בורחי ירושלים הבינותי אני לבדי. ואחרי כן מצאתי מנוח בעיר רומא, ושם הכינותי את כל עבודתי והשלמתיה, ואחדים עזרו לי בלשון יונית. וככה עשיתי לי את ספור המעשים האלה, וכה הוספתי לי האמת אמץ, עד אשר מילאני לבי לקחת לי לעדים בתחילה את אספסינוס וטיטוס, הגיבורים המנצחים במלחמה הזאת, ולהם נתתי את ספרי לראשונה. ואחריהם מכרתי אותו לרבים מן הרומאים, אשר יצאו איתם יחד במלחמה, וגם לרבים מבני עמנו, והם אנשים משכילים בחכמה יונית, כמו יוליוס ארכלאוס, הורדוס הנאור, וגם המלך אגריפס, איש המופת בעצמו. וכולם העידו בי יחד, כי שמרתי על האמת מאד, והן לא שקטו האנשים האלה ולא החרישו, אלו שניתי דבר אחד מחוסר דעת או למען מצוא חן (בעיני זרים), או הפלתי דבר מכל אשר ידעתי." + ], + [ + "ואנשים רעים אחדים נועזו לדבר סרה בספר דברי הימים אשר כתבתי, באמרם כי הוא כדמות ספר־חנוך לתינוקות של בית הספר – שטנה מוזרה ודבה רעה! הן זאת לדעת, כי על האיש אשר קבל עליו לכתב ישר דברי אמת לזכרון, חובה לדעת את המעשים לאשורם, אם למראה־עין – כי היה סמוך למעשה, או למשמע אזן – כי שמע אותו מפי יודעי דבר. וחושב אני כי עשיתי כן בשתי עבודותי, כי את הקדמוניות תרגמתי כאמור מספרי קודשינו, כי כהן בן כהנים הנני, וקיבלתי את החכמה1המחבר כותב כאן \"פילוסופיה\" – שם נרדף אצלו ל״סופיה״ (חכמה סתם). אשר בספרים האלה: ואת דברי ימי המלחמה כתבתי אחרי אשר הרביתי בה את מפעלי, ואף אחד מכל הדברים האמורים והנעשים לא נעלם ממני, והאם לא בשם עזות יקרא למעשה האנשים המנסים לחלוק עלי בדבר האמת? ואם גם אמור יאמרו, כי קראו את ספרי זכרונות השליטים (הקיסרים), הנה לא הכירו את כל המעשים אשר מצאו אותנו, ואת הצד שכנגד בהלחמנו עמם." + ], + [ + "על כרחי נטיתי הצדה בדברים האלה, כי אמרתי לגלות את קלות־דעת הסופרים המקבלים עליהם לכתב דברי הימים. ואני חושב כי מצאה ידי להראות שכתיבת מעשי ימי קדם היא יותר נחלת הלועזים (ברברים) משהיא ירושה ליונים, ולראשונה אני רוצה להתוכח מעט עם הסופרים המנסים להביא ראיות, כי זה מקרוב היינו לעם, באמרם שלא דובר עלינו בכתבי הסופרים היונים, ואחרי כן אביא עדים על קדמות עמנו מספרי עמים זרים ובזה אראה לחורפי עמנו, כי כל גדופיהם הם אולת נצחת‏.1בהוצאת ניזה: כי גדשו את הסאה בגדופיהם." + ], + [ + "הנה אנחנו (היהודים), לא שפת הים היא מושבנו, ולא המסחר נותן שמחה בלבנו, ובעבור זה אין אנו באים בקהל עמים זרים, כי ערינו בנויות מרחוק לים. ונחלתנו היא ארץ טובה ופורייה, ואת אדמתה אנחנו עובדים. ומכל חמדה, יקר בעינינו לגדל את בנינו (לתורה ולמצוות), ולעצם עבודת חיינו נחשב בעינינו לשמר את החוקים (התּורה), ואת יראת האלוהים אשר נמסרה לנו בהם למורשה. ונוסף על הדברים האלה, עמדו לנו הליכות חיינו המיוחדות, שלא התערבו היונים בנו, כאשר התערבו במצרים בעסקם אתם, במקח וממכר, וביושבי חוץ ארץ כנען, כי שקדו לרכול ולסחור אליהם מתאות הכסף. וגם לא נמשכו אבותינו אחרי המלחמה למען שלול שלל, או להרחיב את נחלתם כדרך יתר העמים, אף כי מלאה הארץ רבבות אנשים גיבורי חיל. על כן נודעו הכנענים ליונים, כי באו אליהם באניות לסחר אתם, ועל ידם הגיע אל היונים גם שמע המצרים ויתר העמים, אשר הביאו הכנענים אל היונים את סחר ארצותיהם מדי הפליגם בימים רחוקים. וגם המדיים והפרסים היו ידועים ליונים, כי משלו בכל ארצות אסיה, והפרסים עוד הוסיפו לצאת למלחמה על חלק הישוב השני (אירופה). ואת התרכים הכירו היונים, כי היו קרובים אל גבולות ארצם, ועל הסקיתים שמעו מפי יורדי ים פונטוס. ובכלל נודעו העמים היושבים לחוף הים, במזרח ובמערב, לכל הרוצים לכתוב ספרים (בין היונים), אך את רוב העמים הרחוקים מאלה, היושבים בארצות היבשה, לא ידעו ולא הכירו. והן גם כמקרה הזה מצא אותם בארץ אירופה, כי את עיר הרומאים, אשר מימים עשתה חיל והפליאה גבורות במלחמותיה, לא זכר הרודוטוס ולא תוקידידס, ואף לא אחד מבני זמנם, ורק באחרונה הגיע שמעם בקושי אל היונים. ודברי הגאלים והאיברים נעלמו מדעת הטובים בחכמי היונים, כמו אפורוס, עד אשר חשב כי מושב האיברים הוא עיר אחת, אף כי חלק גדול מארצות המערב הוא נחלתם. וגם ערבו היונים את לבם לספר על מנהגי עמים רחוקים דברים אשר לא היו ולא נשמעו מעולם. והנה שורש הדבר, אשר לא ידעו היונים (את העמים הרחוקים), הוא מה שלא הרבו לבוא בחברתם, וסיבת השקרים היא תשוקת כל אחד מן היונים להראות כי הוא מרבה לספר מחבריו. ולמה לנו לתמוה על הדבר, על שלא נודע גם עמנו להם, ולא עורר את סופריהם להביא את זכרו בכתביהם – הוא העם אשר כה רחק מושבו מן הים, וכה נפלא בהליכות חייו!" + ], + [ + "שער בנפשך, כי בחרנו להביא ראיה בדבר היונים, שאינם עם עתיק, באשר לא נמצא עליהם דבר בספרינו. האם לא מלאו צחוק פיהם? חושב אני, כי באו באותן הטענות אשר דברתי למעלה, והעידו על קדמות ימיהם את העמים הקרובים אליהם במקום. וגם אנכי אנסה לעשות ככה. ואקחה לי לעדים נאמנים את המצרים והכנענים – הן איש לא יוכל להוציא דבה על עדותם שהיא דבר שקר, כי גלוי הדבר אשר הם נוטרים לנו שנאה, המצרים כולם כאחד, ומן הכנענים – עוינים אותנו הצורים ביתר שאת. אמנם על הכשדים לא אוכל לומר כדברים האלה, כי הלא הם היו אבות עמנו לפנים, ובספריהם הם זוכרים את היהודים בזכרון אחים קרובים. ואחרי אשר יאמנו דברי על פי העדים האלה, אַראה גם על סופרי היונים, שהביאו את זכר היהודים, כדי שלא יהיה פתחון פה למוליכי רכיל לסתור את עדותנו גם בדבר הזה." + ], + [ + "לראשונה אחל בכתבי המצרים, אמנם לא אוכל להעתיק אותם כמו שהם – אולם הנה ידוע הדבר, כי מַנֶתּוֹס‏1Manethos, כן בהוצאת ניזה. בהוצאה הישנה: מנתּוֹן (Manethon). היה איש מצרי מלידה, ולמד חכמה־יונית, והוא כתב בלשון יון את דברי ימי אבותיו ותרגם אותם, לפי דבריו, מלוחות הקדש‏2כן אצל ניזה. בהוצאה הישנה: ב(כתבים הקדושים – לאמר בכתבי החרטומים (ההירוגליפים). והרבה להוכיח את הרודוטוס, כי ספר שקרים על המצרים מחסרון דעת. והנה מנתוס הלז כתב עלינו, בספר השני מ״דברי מצרים״,3ביונית (Aigyptiaka (Aegyptiaca לאמר: ״עניני (מעשי, דברי) מצרים״. כדברים האלה – אעתיק אותם פה ככתבם וכלשונם, כאלו הבאתי את כותבם הנה להעיד בפני: ״מלך היה לנו‏,4שלוש התיבות האלו חסרות בהוצאת ניזה. ושמו טימַיוס, ובימיו חרה בנו אף האלוהים – ואינני יודע את סבת הדבר – ופתאום באו מארצות המזרח אנשים בני־בלי־שם, וגברו חילים, ועלו על ארצנו למלחמה וכבשו אותה באפס יד ותפשו את נשיאי הארץ ואחרי זאת שרפו את הערים באכזריות חמה ואת מקדשי האלים החריבו עד היסוד, ובכל יושבי הארץ התעמרו בשנאה את אלה הכו נפש ואת אלה כבשו לעבדים עם טפם ונשיהם. ולאחרונה הקימו למלך איש אחד מאחיהם, ושמו סַליטיס‏,5בהוצאה הישנה סלטיס, ונראה שהיא המילה השמית שליט. והוא ישב בעיר נוף‏,6מנפי, מוף (Memphis). ושם מסים על הארץ העליונה ועל התחתונה‏,7מצרים התחתונה היא מקום היאור (הדלתה), העליונה – גליל נוא־אמון (תיבי) ודרומה לו. והפקיד חיל משמר במקומות אשר מצא בהם חפץ. ויותר מכל חזק את קצות המזרח, כי ירא את האשורים אשר גדלו ועצמו מאוד בימים ההם, פן יתאוו לעלות על מלכותו. הוא מצא בנפת סֶתרואיס‏8כן בהוצאת ניזה, וזה נכון יותר מהגירסה הישנה סאיס. עיר נאה למשגב במזרח נהר פיבסת‏9ביונית: Bubastis. אשר נקראה באחד כתבי אלהים‏10״בתיאולוגיה ישנה אחת״ במקור. הכונה, כנראה, לכתב עתיק (אפיפורין, פפירוס). העתיקים בשם אַוַריס, ובנה אותה והקים עליה חומה בצורה מאד והושיב בקרבה לשמור עליה המון חמושים, כעשרים וארבע ריבוא אנשי חיל, ובא אליה בתקופת הקיץ לתת לאנשי הצבא את לחם חוקם ואת משכורתם ולנצח עליהם בחגרם את נשקם ללמד ידיהם לקרב, למען תת את פחדו על כל מסביב. אחרי מלכו תשע עשרה שנה נאסף אל עמיו ותחתיו קם מלך חדש ושמו בּנון‏11בהוצאה ישנה: בּאון. ומלך ארבעים וארבע שנה. ואחריו מלך אַפַּחִנס שלשים ושש שנה ושבעה חדשים, ואחריו אפופיס ששים ואחת שנה, ואחריו חַנא‏12Aunas אצל ניזה. בהוצאה ישנה יניס. חמשים שנה וחדש ימים, ואחרי כל אלה מלך אַסיס ארבעים ותשע שנה ושני חדשים, אלה היו ששת מלכיהם הראשונים, אשר נלחמו במצרים‏13על פי ההוצאה הישנה. בהוצאת ניזה ״אשר גדלה תאותם מיום ליום לעקר את המצרים משרש״. כל הימים ובקשו בכל לבם לעקרם משרשם. וכל עמם נקרא בשם הוּקסוס. לאמר: המלכים הרועים, כי ״הוק״ בלשון הקדש‏14לאמר: בכתב המצרים העתיק הקדוש (כתב החרטומים). הוא ״מלך״ – וסוס הוא ״רועה״, וככה נקראים הרועים גם בלשון העם, ובהתחבר שתי התבות יחדו יצא ״הוקסוס״; ויש אומרים, כי היו האנשים האלה ערבים”. אמנם בספר (בנוסח) שני (של ספר מנתוס) מצאתי כתוב, כי לא ״מלכים״ מכונים בשם ״הוק״, כי אם, להפך, פירוש השם (הוקסוס) הוא ״רועים־עבדים״, כי התיבה הוּק – כמו התיבה הַק בסימן הנשימה‏15היונים מבדילים בין שני סימנים, סימן האלף וסימן ההא (סימן הנשימה). מורה בפירוש על עבדים שבויי מלחמה, והפירוש הזה נאמן יותר בעיני ויש לו יסוד בדברי הימים. ואחרי כן מספר מנתוס, כי כל המלכים הנקובים בשם מלכי הרועים ובניהם משלו בארץ מצרים כחמש מאות ועשר שנה, ולקץ הימים התקוממו מלכי נוא־אמון‏16ביונית Thebais. ויתר ארצות מצרים על הרועים ומלחמה גדולה וארוכה היתה ביניהם. ובימי המלך הנקרא בשם מיספרַגמוּתוֹסיס17בהוצאה הישנה: אליפרגמוֹתוֹסיס. נגפו הרועים וגורשו מכל ארץ מצרים, ונסגרו במקום אשר היתה מדתו מסביב עשרת אלפים צמד‏,18 ביונית ״ארורה״, מדת־ארך ידועה. (תוספת התורמת בויקיטקסט: 100X100 אמה = 2.5 דונם בערך.) ושם המקום אַוַריס. מנתוס מספר, כי את כל המקום הזה הקיפו הרועים חומה בצורה מסביב, למען אשר ימַלטו שמה לבטח את כל רכושם ושללם. תומוסיס בן מיספרגומותוסיס נסה להביא את המקום במצור ולכבוש אותו בחזקת היד, וחָנה לפני החומה בארבעים ושמונה ריבוא אנשי צבא. ובראותו כי נכזבה תקוותו לתפוש את העיר במצור כרת ברית עם יושביה, למען יעזבו כּלם בשלום את ארץ מצרים וילכו אל כל אשר תאוה נפשם, והם יצאו מארץ מצרים על פי דברי הברית, כלם למשפּחותיהם עם כל רכושם במספר עשרים וארבע רבוא, ופנו ללכת דרך המדבר אל סוריה, אולם יראו את שלטון האשורים, המושלים בארצות אסיה בימים ההם, ועל כן בנוּ להם עיר בארץ הנקראה בזמננו בשם יהודה, למושב רבבות אנשיהם וקראו לה בשם ירושלים. ובספר שני מ״דברי מצרים״ אומר מניתוס, כי העם הזה, אלה הנקובים בשם רועים, נקרא בספריו הקדושים‏19הכונה בספרי הקדש של עם ישראל. ״עם עבדים״, וכנים דבריו, כי אבותינו הראשונים עסקו מדורות קדמונים במרעה צאן וחייהם היו חיי נדודים, ועל כן נקראו בשם רועים. וגם יש יסוד לדבר, שנקראו בספרי המצרים עבדים (שבויי מלחמה), כי יוסף אבינו קרא לעצמו בשם עבד, בעמדו לפני מלך מצרים, ואחרי כן שלח להביא את אחיו אל ארץ מצרים במצות המלך. אולם את הדברים האלה אחקר לאשורם במקום אחר." + ], + [ + "ועתה אגיש את המצרים לתת עדיהם בדבר קדמות עמנו, ועוד פעם אקרא בשם מנתוס, אשר כתב על סדר הזמנים לאמור: ״אחרי צאת עם הרועים מארץ מצרים אל ירושלים מלך טֶתּמוסיס אשר גרש אותם מן הארץ עשרים וחמש שנה וארבעה חודשים וימת. ואת מלכותו ירש בנו חברון, ומלך שלש עשרה שנה. ואחריו מלך אַמנוֹפיס עשרים שנה ושבעה חדשים, ואחריו אחותו אַמֶסיס עשרים שנה ותשעה חדשים, ואחריה מלך מֵיפרֵיס שתים עשרה שנה ותשעה חדשים, ואחריו מֵיפרמותוסיס עשרים וחמש שנה ועשרה חדשים, ואחריו תמוֹסיס תשע שנים ושמונה חדשים, ואחריו אמנופיס שלושים שנה ועשרה חדשים, ואחריו חוֹר‏1ביונית הוֹרוֹס (זה גם שם אחד אלהי המצרים). שלשים ושש שנים וחמשה חדשים, ואחריו מלכה בתו אַנקָחָרָס שתים עשרה שנה וחדש אחד, ואחריה מלך אחיה רַתּוֹטיס תשע שנים, ואחריו אַקֶנחָרֶס שתים עשרה שנה וחמשה חדשים, ואחריו אקנחרס השני שתים עשרה שנה ושלשה חדשים, ואחריו אַרמַיס ארבע שנים וחדש ימים, ואחריו רעמסס2ביונית כותב המחבר רַמֶסֶס. שנה וארבעה חדשים, ואחריו רעמסס מיאמון‏3ביונית כתוב כאן אַרְמֶסֶס, ובהוצאה ישנה: ״הנקרא מיאמוּס״. ומנתוס טעה כאן בהזכירו את רעמסס השני שתי פעמים, פעם בכנוי שם מיאמון ופעם בכנוי סתוס. ששים ואחת שנה ושני חדשים, ואחריו אמנופיס תשע עשרה שנה וששה חדשים, ואחריו סֵתוסיס הוא רעמסס, והוא אסף לו צבא רוכבים ואניות ושם את אחיו ארמאִיס לנגיד בכל ארץ מצרים ונתן בידו את כל משפט המלוכה, ורק צוה עליו לבלתי שאת את הכתר ולבלי עשות רעה למלכה הגבירה‏4ביונית: ״המלכה האם״ (כלומר אם הבנים הנזכרים אחרי כן) ותרגמתי ע״פ מלכים א' י״א י״ט, ועין שם גם ט״ו, י״ג. ולילדיה ולבלי געת גם ביתר פלגשי המלך. והוא (רעמסס) נסע להלחם בקפרוס ובארץ כנען, ואחרי כן עלה למלחמה על האשורים ועל המדיים והכניע את כל אויביו. את אלה כבש בחרבו ואת אלה באפס יד, כי נפל פחד חילו העצום עליהם, ולבו גבה מאד באשרו והוסיף אומץ לעלות גם על ערי המזרח ולהכניע את הארצות (הרחוקות), וכעבר זמן רב החל ארמאיס הנשאר במצרים לעשות בזדון את כל הדברים אשר צוה עליו אחיו לבלתי עשותם, כי התעמר במלכה בחוזק יד, ונהג עם יתר הפלגשים בלא בושת, וגם נפתה לדברי אוהביו ושם על ראשו את הכתר והרים יד באחיו. אולם הפָּקיד על מקדשי מצרים כתב ספר ושלח אותו אל סתוסיס והודיעהו את כל הדברים ואת אשר הרים בו אחיו ארמאיס יד. המלך מהר לשוב אל סין‏5פלוסיון ביונית (Pelusium), לא רחוק מהעיר סואז שבזמננו. וכבש את מלכותו. והארץ נקראה על שמו איגיפטוס, כי כה ספר שנקרא סתוסיס6כן הוא השם בהוצאה הישנה. בהוצאת ניזה בא השם סתוסיס (Sethosis) לסרוגין עם סתוס (Sethos). גם בשם איגיפטוס, וארמאיס אחיו בשם דנאוס." + ], + [ + "אלה דברי מנתוס. והנה אם נמנה יחד את שנות מלכות כל האנשים הנזכרים, יתברר לנו, כי הנקראים בשם רועים, הם אבות אבותינו, יצאו מארץ מצרים וירשו את הארץ הזאת (ארץ יהודה) שלש מאות ותשעים ושלש שנה טרם בא דנאוס אל ארץ ארגוס. אף כי אנשי ארגוס חושבים, כי האיש הזה היה הראשון (לכל מלכי יון). והנה שני דברים גדולים העיד בנו מנתוס מתוך כתבי המצרים: האחד, כי באו אבותינו אל מצרים מארץ נכריה, והשני, כי אחרי כן יצאו משם בימי־קדם. כמעט אלף שנים לפני מעשה איליון‏.1איליון – טרויה, לאמר, לפני מלחמת טרויה. ואולם את יתר הדברים (אשר כתב עלינו), הוסיף מנתוס לא מכתבי המצרים (הישנים), כי־אם, כאשר הודה במו פיו, מתוך שיחות2ספורי בדים, עניני מיתולוגיה. אשר לא נודע מי אביהן, ואחרי כן אבאר את כחש דבריו לאחד־אחד, ואַראה, כי אין להאמין בדברי שקריו." + ], + [ + "מן הדברים האלה אני רוצה לעבור הפעם אל מה שכתבו הכנענים בדבר עמנו ולהביא את עדיהם. כי הנה לצוריים נמצאו, משנים רבות מאד ספרים הכתובים במצות הצבור ומונחים למשמרת על כל המעשים אשר נעשו בקרבם ובקרב עמים זרים וזכו לזכר עולם. ובספרים האלה כתוב, כי ההיכל אשר בירושלים נבנה בידי שלמה המלך מאה וארבעים ושלש שנה ושמונה חדשים טרם יסדו הצוריים את קרתחדשת‏1ביונית Karchedon, ברומית Carthago וגם נכתבה שם (בהשכל)‏2תיבה זו חסרה בהוצאה הישנה. כל עבודת בית המקדש (וכליו); כי חירום‏3Eiromos. בקדמוניות כותב יוספוס: חירם (בקמץ). מלך הצוריים היה אוהב לשלמה מלכנו בזכרו לו אהבת אביו; ובנדבת לבו נצח יחד עם שלמה על עבודת הבנין להרבות תפארתו ונתן לו מאה ועשרים ככר זהב וכרת ממיטב עצי ההר הנקרא לבנון ושלח אליו לצפות את הבית. ושלמה השיב לו מנחות רבות וגם נתן לו ארץ בגליל, הנקראה בשם כבול‏.4בפנים Chabulon, ושם זה הזכר גם פעמים אחדות בספר ״מלחמת היהודים״. ותאות החכמה הוסיפה עוד לחזק אהבתם, כי שלחו איש אל אחיו חידות ודרשו לפתר אותן. ושלמה היטיב להבין חידות מחירום וגדל ממנו בכל חכמה. והנה בקרב הצוריים נשמרו עד היום הזה רבות מן האגרות ששלחו המלכים איש אל רעהו. ולמען הוכיח, כי לא מלבי בדיתי את הדברים על האגרות הנמצאות בידי הצוריים, אעידה לי את דיוס, הוא איש נאמן בכתיבת דברי ימי כנען, כי הסופר הזה כתב בספר דברי ימי הכנענים לאמר: ״אחרי מות אביבעל מלך בנו חירום. והוא שפך סוללה5לאמר עשה מלוא, סכר למים. בפאת מזרח אשר לעיר, והגדיל את הקריה, ואת מקדש זאוס האולימפי‏6כנראה קרא בספר היוני ככה לבעל־שמים. אשר עמד לבדד על האי חבּר לעיר בסתמו את כל הריווח בינו לבינה‏7לאמר את מפרץ הים בין העיר ובין האי. ופאר את המקדש בכלי זהב. אומרים, כי שלמה השליט בירושלים שלח אל חירום חידות ובקש להשיב לו חידות תמורתן, ודרש כי האחד אשר יבצר ממנו לפתור את החידות ישלם כסף רב לרעהו, וחירום הסכים לדבר ולא יכול לפתור את החידות ובזבז לשלמה הרבה כסף ענושים, ואחרי כן פתר עבדימון‏,8Abdemon בהוצאת ניזה Abdemunos. אחד מאנשי צור, את החידות השלוחות, ונסה אותו (את שלמה) בחידות אחרות, ושלמה לא יכול לפתרן, ושלם כסף רב לחירום״. בדבריו אלה העיד דיוס על כל אשר אמרנו למעלה." + ], + [ + "ועל הסופר הזה אוסיף עוד את מֶנאַנדרוס איש אפסוס, שכתב את כל מעשי המלכים אשר קמו ליונים וללועזים ושקד ללמוד את דברי הימים מספרי עם ועם. הוא דבר גם על מלכי צור ואחרי כן הגיע לימי חירום וספר עליו כדברים האלה: ״אחרי מות אביבעל ישב חירום בנו על כסא מלכותו והוא חי חמשים ושלש שנה, וימי מלכותו היו שלשים וארבע שנה. הוא סתם את הככר הרחבה ונדב את עמוד הזהב למשכן זאוס, והלך לאסוף עצים מיער, וכרת עצי ארזים בהר הנקרא לבנון לעשות מהם קורות לבתי המקדשים, והרס את בתי המקדשים הישנים ובנה חדשים תמורתם, בהרימו תרומת קודש להרקלס‏1בשם הרקלס קראו היונים ל״מלקרת״ אשר לכנענים הצידונים (אחד האלים). ולעשתרת‏.2הדברים ״בהרימו תרומת הקדש״ (בהגבילו להם נחלת קדש) חסרים בהוצאת ניזה. ולראשונה הקים את מקדש הרקלס בחדש פֶריטיוס (ואחרי כן את מקדש עשתרת)‏,3המאמר המוסגר חסר בהוצאת ניזה. כאשר4הקשר הזה (״כאשר״) נמצא בהוצאה הישנה, בהוצאת ניזה: (הוא) יצא למלחמה כו׳. יצא למלחמה על העתיקאים‏,5כך תקן ניזה (Ityakaioi), כנראה יושבי עתּיקה (Utica) בארץ לוב אשר באפריקה הצפונית, היא מושבה צורית עתיקה. בהוצאה הישנה: הטיטואים (Tityoi). אשר לא שלמו לו מס, ואחרי כן הכניע אותם ושב אל ארצו. ובימי המלך הזה היה בן צעיר לעבדימון, הוא נצח כפעם בפעם בחידות אשר שלח שלמה מלך ירושלים”. והזמן אשר עבר מימי המלך הזה עד בנין קרתחדשת עולה ככה (בחשבונו): אחרי מות חירום ירש את מלכותו בנו בעליעזר‏6כן בהוצאה הישנה (Baleazaros). בהוצאת ניזה: בעלבעזר, Balbazeros. וימי חייו היו ארבעים ושלש שנה, וימי מלכותו שבע עשרה שנה‏7בהוצאה הישנה: שבע שנים. ואחריו מלך בנו עבדעשתרת וימי חייו היו שלשים ותשע שנה‏8בהוצאה הישנה: עשרים ותשע שנה. וימי מלכותו תשע שנים, כי התקשרו עליו ארבעת בני מינקתו והמיתוהו, ובכורם מלך תחתיו (הוא מתושעשתרת בן לעשתרת, וימי חייו היו חמשים וארבע שנה)9המאמר המוסגר חסר בהוצאה הישנה. וימי מלכותו היו שתים עשרה שנה‏,10את כל הפרשה המוסגרת תרגמתי מהוצאת ניזה, בהוצאה הישנה: ״ואחריהם מלך עשתרת בן דליעשתרת וחי חמשים וארבע שנה וימי מלכותו היו שתים עשרה שנה. ואחריו מלך אחיו אשרים (Aserymos) וחי חמשים וארבע שנה ומלך שתים עשרה שנה (שוב); והומת בידי אחיו פלט אשר ישב על כסאו ומלך שמונה חדשים ואותו המית אתובעל כהן עשתרת ומלך שלשים ושתים שנה וחי חמשים ושמנה שנה, ואחריו בדעזור בנו וחי ארבעים וחמש שנה ומלך שש שנים ועל כסאו ישב מתנינגוס בנו וחי שלשים ושתים שנה ומלך תשע שנים ואחריו מלך פגמלין וחי חמשים ושש שנה ומלך ארבעים ושבע שנה״. וגלוי, כי הגרסה הזאת משובשת וגם אין חשבון השנים עולה. (ואחריו מלך אחיו עשתרום וימי חייו היו חמשים ושמנה שנה וימי מלכותו תשע שנים. והוא הומת בידי אחיו פלט אשר ירש את כסא מלכותו ומלך שמונה (חדשים, וימי חייו היו חמשים שנה. ואותו המית אתובעל‏11הוא אתבעל שבמקרא (מלכים א' טז, לא). כהן עשתורת ומלך תחתיו), וימי חייו היו ארבעים ושמנה שנה וימי מלכותו שלשים ושתים שנה ועל כסאו ישב בעליעזור בנו וימי חייו היו ארבעים וחמש שנה וימי מלכותו שש שנים, ותחתיו ישב על כסאו מתּן12במקוֹר (ובהוצאת ניזה) Mettenos. בנו, וימי חייו היו שלשים ושתים שנה וימי מלכותו היו עשרים ותשע שנה, ואחריו ישב על כסאו פגמליון וימי חייו היו חמשים ושמונה שנה וימי מלכותו ארבעים ושבע שנה), ובשנה השביעית למלכותו‏13המחבר חושב: במלאת שבע שנים למלכו. ברחה אחותו ובנתה עיר בארץ לוב, היא קרתחדשת. כל הזמן מיום אשר ישב חירום על כסאו עד בנין קרתחדשת עולה בחשבון מאה וחמשים וחמש שנה ושמונה חדשים. והנה בית המקדש בירושלים נבנה בשתים עשרה שנה למלכותו (של חירום), ולכם עברו מזמן בנינו עד בנין קרתחדשת מאה וארבעים ושלש שנה ושמנה חודשים. הנשאר לי עוד דבר להוסיף על העדים הכנענים האלה? גלוי הדבר, כי הם מודים בכל תקף לדברי האמת. והנה כניסת אבותינו אל הארץ קדמה זמן רב לבנין בית המקדש, כי רק אחרי אשר כבשו את כולה במלחמה בנו להם את הבית. את הדברים האלה היטבתי לבאר מתוך ספרינו הקדושים ב״קדמוניות״ אשר כתבתי." + ], + [ + "ועתה אקרא את הדברים אשר נכתבו עלינו בספרי הכשדים ובדברי הימים אשר להם, כי הם מסכימים גם ליתר הדברים אשר נמצאו בספרינו. ועדי הזה יהיה בירוסוס איש כשדי לבית אביו ושמו ידוע לכל שוחרי מדע, כי המציא ליונים ספרים על דבר תורת הכוכבים ועל חכמת הכשדים. והנה בירוסוס העתיק מן הכתבים העתיקים דברים על המבול אשר בא לעולם והשמיד את בני האדם, כדברים אשר הודיע אותנו משה, וגם ספר על התבה אשר נצל בה נח אבי עמנו, כי הגיעה אל ראשי הרי ארמיניה1הם הרי אררט הנזכרים במקרא. ובלשון אשור נקראה ארמיניה אוררטו. ואחרי העבירו את כל בני נח לדורותם הגיע עד נבופלאצר מלך בבל וכשדים וספר את מעשיו ואמר, כי שלח המלך הזה את נבוכדראצר2כן כתוב בהוצאת ניזה (Nabukodorossoros) וכן נקרא אצל הרודוטוס. וזה הוא נכון יותר על פי שמו הבבלי (נבו־כדרי־אצוּר). אולם בהוצאה הישנה מתוקן בכל מקום נבוכדנאצר (Nabuchodonosoros) על פי הגרסה השניה בכה״ק. בנו עם חיל כבד אל ארץ מצרים ואל ארצנו בשמעו, כי פשעו בו הארצות האלה, והוא (נבוכדראצר) כבש את כל הארצות ושרף את בית המקדש בירושלים ואת כל עמנו הוליך עמו בשביה והגלה אל בבל, ואחרי כן שממה העיר זמן שבעים שנה עד ימי כורש מלך פרס. הוא מספר על הבבלי הזה (נבוכדראצר), כי התגבר על מצרים ועל סוריה ועל ארץ כנען ועל ערב והגדיל לעשות מכל מלכי כשדים ומלכי בבל אשר היו לפניו. וגם למטה מזה שב בירוסוס לדבר עליו בכתבו את דברי ימי קדם, ואני אביא פה את דברי בירוסוס ואלה הם: ״כשמוע אביו נבופלאצר, כי מרד בו נציבו אשר הפקידו אותו על מצרים ועל מקומות חילת־סוריה וערי כנען, לא יכול לעצר בעד הרעה, ועל כן נתן בידי בנו נבוכדראצר הצעיר לימים את חלק צבאו ושלח אותו להלחם בו (בנציבו), ונבוכדראצר פגעו במורד וערך מערכה לקראתו ותפש אותו בכפו והוציא מידו את ארץ ממשלתו והכניעה תחת מלכותו. ובעת ההיא נפל נבופלאצר למשכב ונאסף אל עמיו אחרי מלכו עשרים ואחת שנה. וכשמוע נבוכדראצר לקץ זמן מצער על דבר מות אביו, השיב את המנוחה בארץ מצרים‏3במקור: ״סדר את המעשים (הענינים) בארץ מצרים וכו׳״. וביתר הארצות ונתן את השבויים אשר לקח מן היהודים והכנענים והארמים ועמי מצרים על ידי אחדים מאוהביו יחד עם חילו העצום ויתר הכבודה להוליכם אל ארץ בבל. והוא החיש את מסעו דרך המדבר במתי מעט והגיע אל בּבל. ושם לקח את השלטון מידי הכשדים ואת המלכות השמורה למענו מידי הטוב שבהם. ומשל לבדו בכל חבל נחלת אחיו, ובבוא השבויים צוה להושיבם במקומות הכושר בארץ בבל. הוא פאר בנדבות לבּו את מקדש בֵּל ואת יתר המקדשים משלל המלחמה, וגם הגדיל את תפארת קרית מלכותו הישנה ועוד התנדב להוסיף עליה עיר חדשה מחוץ, ולמען אשר לא יוכלו האויבים בעת מצור להטות את מי הנהר ולחנות על העיר, בנה חומה משולשת מסביב לעיר הפנימית וחומה משולשת מסביב לעיר החיצונה, חלקה עשה לבנים שרופות וחֵמר וחלקה לבנים פשוטות (אשר לא באו באש). ואחרי אשר הקיף את העיר חומה נהדרה ופאר את שעריה כדמות שערי מקדש, בּנה סמוך לארמון אביו ארמון חדש מסביב והגדיל את תפארתו ואת כבוד עשרו עד כי עצמו הדברים מספר. ואף כי נפלא הבנין בגדלו ונאדר בשיא גבהו, כלתה מלאכתו בחמשה עשר יום. ובארמון הזה בנה מדרגות אבן גבוהות ונתן להם דמות כתבנית הרים, בנטעו עליהם כל מיני עצים וכה עשה ובנה את ״הפרדס התלוי״ הנודע לשם, יען אשר חשקה נפש אשתו בנאות הרים, כי גדלה בארץ מדי״." + ], + [ + "אלה הדברים אשר ספר (בירוסוס) בדברי הימים על המלך הזה ובספר השלישי מ״דברי הכשדים״‏1שם הספר ביונית: Chaldaika. הוסיף עליהם הרבה, ושם יסר את סופרי היונים, כי לחנם חשבו אשר סָמירַמיס האשורית יסדה את עיר בבל, ולשקר כתבו כי ידיה הקימו את הבנינים הנפלאים. ואמנם בזאת נאמנים עלינו כתבי הכשדים מדבריהם! והנה גם בבתי הגנזים (הארכיונים) אשר לכנענים נמצאו כתבים המקימים את דברי בירוסוס על מלך בבל (נבוכדראצר), כי הכניע את ארץ ארם (סוריה) ואת כל ארץ כנען. וכדברים האלה כתב פילוסטרטיס בספר דברי הימים בזכרו את מצור עיר צור, וכמוהו עשה מגסתניס בספר הרביעי מ״דברי הודו״‏2ביונית: Indika. אשר בו בקש להראות כי מלך בבל זה עלה בגבורתו ובגודל מפעליו על הרקליס, וספר עליו, כי כבש גם חלק גדול מארץ לוב ואת ארץ איבריה. – וגם הדברים אשר כתבתי למעלה על בית המקדש בירושלים, כי נשרף בידי הבבלים בעלותם עליו למלחמה, וכאשר כבש כורש את מלכות אסיה החלו לבנותו מחדש – מתבררים ומתלבנים מתוך הדברים אשר נתן לנו בירוסוס, כי הוא אומר בספר השלישי: ״ואחרי אשר החל נבוכדראצר לבנות את החומה הנזכרה נפל למשכב ונאסף אל אבותיו, וימי מלכותו היו ארבעים ושלש שנה ועל כסאו ישב בנו אויל־מרודך. הוא עשה ממשלה ברשעה ובזדון, ועל כן התנפל עליו נרגלאצר בעל אחותו והכהו נפש אחרי מלכו שנתים ימים, ומלך תחת המומת ארבע שנים, ואחריו היה למלך בנו לבּורושרדוך‏,3כן בהוצאת ניזה. בהוצאה ישנה: לבורושרחוד. הוא ילד בן תשעה חדשים‏,4אפשר להבין את דברי המקור באופן אחר: ״והוא ילד, ומלך תשעה חודשים״, וזה קרוב יותר. ויען אשר נראה בו שסורו רע, קמו עליו אוהביו והמיתוהו. ואחרי אשר נהרג, התאספו כל הקושרים עליו, והסכימו יחד לתת את המלוכה בידי נבוניד, אחד מאנשי בבל אשר היה לו חלק בזה. בימי המלך הזה נבנתה חומת בבל בקרבת הנהר לבנים שרופות וחֵמָר ברב פאר. ובשנת שבע עשרה למלכו בא כורש מארץ פרס עם צבא רב והכניע את כל ארצות אסיה5כן בהוצאה הישנה, בהוצאת ניזה: וכבש את המלוכה. ושם את פניו אל ארץ בבל. וכשמוע נבוניד כי הוא הולך וקרב, יצא לקראתו עם חילו ונלחם איתו במערכה ונגף לפניו וברח עם אנשים מתי מספר אל עיר בורסיף. וכורש לכד את עיר בבל וצוה להרוס את חומתה מחוץ, בראותו כי עבודה רבה וקשה היא לכבוש את העיר הנשגבה. ופנה משם אל בורסיף ושם מצור על נבוניד. אולם נבוניד לא חכה עד קץ המצור, רק הקדים להסגיר את נפשו בידי השונא. וכורש האיר פניו אליו ושלח אותו מארץ בבל ונתן לו את ארץ קרמן‏6ביונית: קרמניה, מדינה ממזרח למדינת פרס. למושב. בארץ הזאת כלה נובניד את שארית ימיו ושם מת”." + ], + [ + "והנה הדברים האלה מודים על האמת אשר בספרינו, כי בהם נמצא כתוב שהחריב נבוכדראצר את בית מקדשנו, בשנת שמונה עשרה למלכותו ואחרי כן שמם המקדש חמשים שנה. ובשנת שתים לכורש הוקמו יסודות הבית ובשנת שתים למלכות דריוש שלמה עבודתו. ועוד אוסיף דברים מכתבי הכנענים, כי אין לי להעלים עין גם מיתר הראיות. וזה הוא חשבון הזמנים על דעתם: בימי אתובעל המלך חָנה נבוכדנאצר‏1בפרק הזה בא שתי פעמים השם נבוכדנאצר גם בהוצאת ניזה. במצור על צור שלש עשרה שנה, ואחריו מלך בעל עשר שנים. ואחרי מותו קמו שופטים: עכנבעל בן בשלך שפט שני חדשים, חלב בן עבדי עשרה חדשים, חבּר‏2במקור: Abbaros. הכהן הגדול שלשה חדשים, מטגון‏3כן בהוצאה הישנה. בהוצאת ניזה: Myttynos. וגרעשתרת בני עבדאלים שפטו שש שנים, ובימיהם מלך בעלעטור שנה אחת, ובמותו שלחו (בני צור) אל בבל אחרי מהרבעל והביאו אותו משם, והוא מלך ארבע שנים, ואחרי מותו קראו לאחיו חירום, והוא מלך עשרים שנה. ובימיו משל כורש בפרס. והנה חשבון כל העת עולה לדברי הכנענים חמשים וארבע שנה ושלשה חדשים, כי נבוכדנאצר החל את מצור צור בשנת שבע למלכותו‏,4הכוונה היא, בשנת שבע למלכות אתוּבעל, המוזכר למעלה. ובשנת ארבע עשרה לחירום כבש כורש הפרסי את הממשלה, והנה בדבר בית המקדש מודים כתבי הכשדים והצוריים לכל הכתוב בספרינו, ובכל הדברים האמורים נמצאה עדות מקובלה, שאין לה סתירה, על קדמות עמנו. וחושב אני, כי דברי אלה יספיקו לכל הקוראים אשר לא השתרשו באהבת המחלוקת." + ], + [ + "ואולם עלי עוד לצאת ידי חובת מחקר בפני האנשים אשר אינם מאמינים לכתבי הלועזים ורק דברי היונים בלבד נאמנו עליהם, ולהביא עדים רבים מאלה (מן היונים) אשר הכירו את עמנו ומסרו בספרים את זכרו לעת מצוא. והנה פיתאגורס איש סמוס היה מבני הדורות הראשונים, והכל מודים בו, כי עלה בחכמה וביראת אלהים על כל הפילוסופים, וגלוי הדבר, כי ידע האיש הזה את דרכי עמנו, ולא זו בלבד, כי עוד שקד הרבה ללכת בדרכים האלה. אמנם לא נשאר ממנו ספר מקובל, אך רבים כתבו ספרים על חייו, ואחד הטובים שבאלה היה הרמיפוס, והוא סופר נאמן בדברי הימים. ובראשון לספריו על דבר פיתאגורס מספר לנו האיש הזה, כי אמר פיתאגורס אחרי מות אחד מתלמידיו ושמו קליפון, והוא יליד קרוטון, שנשמתו (של המת) נמצאה בקרבתו לילה ויום והיא מצווה עליו, שלא יעבר במקום אשר רבץ שם חמור תחת משאו, ולא ישתה מי צמאון‏1כנראה מים שאובים שנמצאו זמן רב בכלי, או מי אגמים. וישמר את פיו מכל דברי חרפות. ועל זה מוסיף הרמיפוס כדברים האלה: ״כל זאת עשה ודבר (פיתאגורס), כי חקה את דעות היהודים והתרכּים וקבל אותן לעצמו״. וכנים יהיו דברינו באמרנו, כי הגבר הזה העתיק הרבה מחוקי היהודים אל החכמה (הפילוסופיה) שלו. והנה גם בּערי (בערי הנכרים) היה עמנו ידוע מימי קדם ומנהגים רבים ממנו כבר עברו אל מקצתן וזכו להיות למופת לרבים. על זה מעיד תאופרסטוס בספריו על דבר החוקים. הוא אומר, כי חוקי הצורים אוסרים להשבע שבועות נכרים, ובכלל השבועות האלה הוא מונה גם את השבועה הנקראת ״קרבן״, ואולם השבועה הזאת לא נמצאה בקרב אחד העמים, בלתי בקרב היהודים לבדם. ופתרון המלה, אם נתרגם אותה מלשון העברים, הוא ״מתנה לאלהים״. גם מהרודוטוס איש הליקרנסוס לא נעלם דבר עמנו, והוא הראה זאת בהעלותו את זכרו בדרך זו: בספרו את דברי ימי הקולחים2עם שישב לפנים על גדות הים השחור (פונטוס) בארץ קוקז. בספרו השני הוא כותב לאמור: ״מכל גויי הארץ רק הקולחים והמצרים והכושים‏3ביונית: איתיופים. לבדם מלים את בשר ערלתם מימים ראשונים, והצורים והסורים היושבים בארץ פלשתים‏4Palaestina) Palaistine), השם שנקראה בו אחר כך כל ארץ ישראל (חילת־סוריה). מודים בעצמם, כי קבלו את המילה מהמצרים, והסורים היושבים על נהר לתרמודון ועל נהר פרתניוס והמקרונים היושבים בקרבתם מספרים, כי קבלו זאת מקרוב מהקולחים. מכל זרע האדם רק אלה העמים לבדם נמולים, ובדבר זה הלכו, כאשר יראה הרואה, בדרכי המצרים. אולם בדבר שני העמים, המצרים והכושים, אין אני יודע מי קבל את המילה ממשנהוּ״. והנה אומַר בזה, כי הסורים אשר בארץ פלשתים מלים את בשר ערלתם, ומכל יושבי ארץ פלשתים היהודים לבדם עושים זאתי והרודוטוס ידע את זאת וספר עליהם את הדבר. וגם חוירילוס המשורר אשר קדם עוד בזמן (להרודוטוס) זכר את עמנו לעת אשר יצא בצבא אחשורוש5בכתבי האפיפורין שמו חשיארש, ביונית Xerxes. המלך פרס למלחמה על ארץ יון, כי במנותו את כל העמים (אשר יצאו בחיל הפרסים) הביא בכללם לאחרונה גם את עמנו. ואלה דבריו:", + "אַחֲרֵי תוֹם אֵלֶה לַעֲבוֹר נָסַע שֵבֶט – מַה נִפְלָא מַרְאֵהוּ;", + "לְשוֹן הַצִידוֹנִים מִפִּיו תִּשָמַע, כִּי יִפְתַּח אֶת שְפָתָיו;", + "הַרְרי שָלֵם עַל שְפַת הַיְאוֹר רְחַב הַיָדַיִים מוֹשָבוֹ.", + "סָמַר שְעַר נִזְרוֹ מְאוֹד, מֻקָפָת פְּאַת ראֹשוֹ, וְעָלָיו", + "עוֹרוֹת פְּנֵי סוּסִים כְּרוּתִים אֲשֶר בְּמוֹ עָשָן יֻבָּשוּ‏.6תרגמתי בהכסמטרים לפי המקור. מה שכותב המשורר, כי לבני העם הזה היתה ״תספרת־גלגל״ מתנגד בפירוש למצות התורה. עורות פני סוסים שמשו מעין קובע על הראש.", + "ואני חושב, כי גלוי הדבר לכל, אשר אותנו זכר המשורר בזאת, כי הררי שלם נמצאו בארץ מושבנו, וגם שם היאור נקרא ים המלח, כי הוא הגדול ורחב הידים בכל יאורות סוריה. כה העלה חוירילוס את זכרנו, ואמנם לא רק ידוע ידעו היונים את היהודים, כי אם השתוממו עליהם לעת פגשם אותם, ולא הרָעים אשר בקרב היונים (הוקירו אותם), כי־אם האנשים אשר נפלאו בחכמתם מאד; – ואת הדבר הזה קל להוכיח: כי קלארכוס, תלמיד אריסטוטליס, אשר לא עלה עליו בחכמה אף אחד מחכמי הפריפטוס‏7פריפטוס. האולמים ששמשו לטיול באתיני, ובהם היה אריסטוטליס מטיל בלמדו את תלמידיו, ועל כן נקראו בשם ״פילוסופי הפריפטוס״ או ״פריפטטיקים״ (בספרות ימי הביניםבמלה הערבית ״משאיים״ שהוראתה גם כן טילנים. כותב בספר הראשון על דבר על דבר השֵנה, כי אריסטוטליס רבו ספר לו על איש יהודי אחד ושם את הדברים בפי אריסטוטליס עצמו, וכה כתוב שם: (אמר ארסטוטליס): ״אלו באתי להרבות דברים, ארך ספורי מאד, אך לא למותר יהיה לדבר על נפלאות האיש הזה ועל חכמתו‏.8המחבר כותב ״פילוסופיה״, ואפשר לתרגם כאן: ״אהבת החכמה״ (של האיש). דע לך, היפרידס, כי אספר לך בזה דברים נפלאים הדומים לחלום”. והיפרידס הושיב בכבוד ובמורא: ״על כן אנחנו מתאוים כלנו להקשיב לדבריך״. ״לא – אמר אריסטוטליס – עלינו למלא את מצות בעלי המליצה ולברר לראשונה את מוצא השם הזה, למען אשר לא נכחש במלמדינו שקבלנו מהם את השמועות״. ״דבר – אמר היפרידס – ככל הטוב בעינך״. ועל זאת ענה (אריסטוטליס): ״האיש הזה היה יהודי מחילת־סוריה, ואלה (היהודים) הם צאצאי חכמי הודו‏,9פילוסופי הודו. כי החכמים הם, כמו שאומרים בפי ההודים ״קלנים״, ובפי הסורים: ״יהודים״, וככה נקראו על שם מקומם, כי הארץ אשר הם יושבים בה מכונה ״יהודה״, ושם עירם מוזר מאד, כי הם קוראים לה ״ירושלם״. והנה האיש הזה עבר בהרבה ארצות נכריות וירד במקומות היבשה אל חוף הים, והוא היה (נעשה) יוני, לא בשפתו בלבד, כי אם גם בנשמתו. ולעת מגורנו בארץ אסיה הגיע האיש אל מקומותינו ופגש אותנו, ואתנו אחדים מאנשי המדע, אשר ביקש לבחון את חכמתם, והתחבר עם רבים מן המשכילים, אך העניק להם יותר משקבל מהם”. אלה הדברים דבר אריסטוטליס בספר קלארכוס ועוד הרבה לספר על האיש היהודי הזה, על פרישותו בהליכות חייו ועל בינתו. וכל הרוצה להוסיף דעת בזה יוכל לקרוא בדברי הספר. כי אני נזהר מהרבות דברים יותר מדי הצרך, ואמנם קלארכוס דבר: את הדברים האלה בצאתו מגדרו‏,10לאמר בנטותו מן הנושא, דרך אגב. כי דבר אחר היה ענינו. – אולם הקטיוס איש אבדירה, אדם חכם (פילוסוף) וגדול בכשרון המעשה יחד, שעלה לגדולה בחיי אלכסנדרוס המלך (הגדול) ואחרי כן היה קרוב לתלמי בן לגוס (מלך מצרים) לא זכר אותנו כלאחר־יד, רק כתב ספר שלם על היהודים, ואני אומר למסור פה ראשי פרקים ממנו, ולראשונה אברר את זמנו (של הקטיוס): הוא מזכיר את מלחמת תלמי על יד עזה‏11בשנת 311 לפני המנין הנהוג. והמלחמה הזאת היתה באחת עשרה שנה למות אלכסנדרוס, באולימפידה המאה ושבע עשרה‏,12האולימפידה הוא מחזור ארבע שנים שמנו היונים למן שנת 776 לפני המנין הנהוג. האולימפידה הקי״ז: 312 עד 309 לפני המנין הנהוג. כאשר כתב קסטור בדברי הימים שלו. כי בהגיעו אל האולימפידה הזאת אמר, שבה נצח תלמי בן לגוס את דימיטריוס המכונה פוליאורקיטיס על יד עזה ובדבר מות אלכסנדרוס הכל מודים, כי היה זה באולימפידה המאה וארבע־עשרה‏.13 משנת 324 עד 321. בדיוק בשנת 322 לפני המנין הנהוג. גלוי אפוא, כי בימיו (של הקטיאוס) ובימי אלכסנדרוס היה עמנו בשלותו, כי הקטיוס הוסיף לספר כדברים האלה: ״אחרי המלחמה על יד עזה הכניע תלמי את כל ארצות סוריה ואנשים רבים שמעו על ענות רוח תלמי ועל אהבתו לבריות ובקשו לרדת עמו אל ארץ מצרים ולנטול חלק בשלטון. ובכללם היה חזקיה הכהן הגדול ליהודים, איש כבן ששים ושש שנה וגדול המשרה בקרב אחיו בני עמו וגם בעל לשון למודים ואיש נבון דבר מאין כמוהו בכל הליכות המדינה״: ״והנה – מוסיף הקטיוס לדבר – מספר כהני היהודים שהם מקבלים את מעשר תבואת הארץ ומוציאים ומביאים את העם, הוא בקרוב אלף וחמש מאות״. ועוד פעם בנשאו את שם האיש הנזכר (חזקיה) הוא מספר: ״האיש הזה אשר היתה לו המשרה האמורה נעשה אוהב לנו. לעת מצאו אנשים מאחיו היה מכיר את כל האותות המבדילים ביניהם, כי היו לו ספרים אשר נכתבו בהם כל המקומות היהודים למושבותיהם וכל עניני מדינתם״. ואחרי־כן מספר הקטיוס, כי אנחנו מחזיקים בחוקינו ומקבלים עלינו לשאת כל צרה למען אשר לא נעבר עליהם והדבר הזה נחשב בעינינו לצדקה: ״ועל כן״ – הוא אומר – ״לא עלה הדבר להעביר אותם על אמונתם, אף כי שמעו אזניהם דברי חרפה וגדופים מפי שכניהם והנכרים הבאים אל ארצם, ולא פעם ולא שתים המירו מלכי פרס ואחשדרפניהם כבודם בקלון. כי מבלי לעמוד על נפשם הם נושאים כל יסורים ומיתות נוראות – יותר מכל באי עולם – ואינם מכחשים בחוקי אבותיהם״. והוא מביא ראיות רבות על חזוק אמונת היהודים בחוקיהם. הוא אומר: כאשר ישב אלכסנדרוס בבבל ורצה להרים את מקדש בל הנופל וצוה את כל אנשי חילו להביא עפר כולם יחד, מיאנו היהודים לבדם להביא עפר, ונתנו את בשרם למכים ושלמו עונש כסף רב, ועמדו במרדם עד שסלח להם המלך ופטר אותם מהעבודה. ואחרי כן כשוב האנשים אל ארצם מהרו לבנות את כל ההיכלות והבמות אשר נבנו שם ושלמו עונש כסף רב לאחשדרפנים, ואולם אחדים מהם נפטרו מעונש. והקטיוס מוסיף דבריו אלה, כי בצדק ראוי להשתומם לאנשים האלה על מעשיהם, ועוד הוא מספר, כי בני עמנו עצמו ורבו מאד מאד, באמרו כי ״הפרסים הגלו לפנים רבבות יהודים אל ארץ בבל, ועוד הרבה רבבות העתיקו את מושבם אחרי מות אלכסנדרוס אל ארץ מצרים ואל ארץ כנען‏14ארץ כנען (פינקיה) היא פה רצועת חוף ארץ ישראל שנמצאו בה ערי הכנענים הצידונים (בארות, צידון, צור וכו׳). לרגלי המלחמות אשר בסוריה״. והאיש הזה כתב גם על גודל הארץ אשר אנחנו יושבים בה ועל יופיה באמרו: ״נחלתם היא שלש מאות רבוא צמדי אדמה טובה ופוריה, כי זה הוא שטח ארץ יהודה״; וגם ספר, כי אנחנו יושבים מימי קדם בירושלים היא עיר גדולה מאד וכלילת יופי ודבר על מספר אנשיה הרב ועל תבנית היכלה, ואלה הם דבריו: ״הנה ליהודים הרבה מצודות וכפרים בארצם, אולם רק עיר בצורה אחת, ומדתה מסביב עולה על חמשים ריס. ומספר יושביה שנים עשר רבוא, והם קוראים לה ירושלים, ושם בטבור העיר נמצאה חומת אבנים, ארכה חמש ששיות‏15ביונית ״פלתראות״ (Plethra), כל פליתרון הוא ששית הריס (סטדיון). ורחבה מאה אמה, ולה שני שערים, ומבית לחומה נמצא מזבח רבוע שלא נבנה גזית רק מאבנים שלמות מחוברות, וזאת תבנית המזבח: אורך כל אחת מצלעותיו עשרים אמה וגבהו עשר אמות. ולפני המזבח נמצא בנין גדול, ובו מזבח ומנורה שניהם זהב, ככרים משקלם, ועל ידם נמצאה אש תמיד, שלא תכבה לילה ויום. ובבית לא נמצאה כל תמונה וגם אין בו כל כלי קודש ולא מטָעים כדמות עצי היער והדומים להם. ולילה ויומם שוכנים בו הכהנים העוסקים בטהרות רבות, ואין הם שותים יין במקדש לעולם”. מלבד זאת ספר הקטיוס, כי יצא במלחמות אלכסנדרוס (הגדול), ואחרי כן גם במלחמות יורשיו16יורשי אלכסנדר הגדול שנלחמו על דבר המלוכה, ושמם בפי הסוחרים היונים ״יורשים״ סתם (דיאדוכים). ואני אעתיק פה הדברים אשר ספר על מעשי אחד היהודים במסע המלחמה, שראה בעיניו, ואלה הם: כאשר ירדתי אל הים האדום (ים סוף) יצאו אתנו רוכבים לשלחנו, וביניהם נמצא גם איש יהודי ושמו משולם. והוא אמיץ לב וכביר־כח, וכל היונים והלועזים אשר איתנו הודו, כי הוא הטוב שבכל רובי הקשת, ולעת אשר נמצאו האנשים הרבים האלה במסע, הביט מנחש אחד‏17 מנחש, או קוסם (עין יחזקאל כ\"א, כו, כח) – הוא חוזה הרואה את הנולד על פי אותות הטבע. ביונית Mantis. המנחש במעוף הציפורים נקרא ברומית augur; והוא עבר לפני המחנה, ונתן לו אות לנוסע או לנוח. במעוף הצפרים, וציוה את כל הנוסעים לעמוד על מקומם, והאיש הזה (משולם), שאל אותם למה הם מתמהמהים. וכאשר הראה לו המנחש את הצפור ואמר כי הכל חיבים לעמוד כל העת אשר לא תמוש ממקומה, ואם תפרח הצפור ותעוף אל עבר פניה, עליהם ללכת לפנים, ואולם אם תעוף לאחור – גם עליהם לשוב לאחור, לא ענה האיש (משולם) דבר, רק הוציא את קשתו ודרך אותה וקלע אל הצפור והמיתה. המנחש ועוד אנשים רבים קצפו עליו מאד וקללוהו, אך הוא קרא אליהם: למה תָהלוּ, אמללים?! ואחרי זאת לקח את הצפור בידו ואמר: ״הן הצפור הזאת‏18תרגמתי ע״פ הוצאת ניזה בהוצאה הישנה. הפסוק המוסגר הוא: למה זה תתהוללו, בקחתכם את הצפור האמללה בידיכם (ואולי המובן: בקחתכם את הצפור האמללה להיות לכם ליד, להורותכם את הדרך). הן הצפור הזאת כו׳. לא ידעה כי עליה להציל את נפשה, ואיך תעוץ לנו עצה נכונה בדבר מסענו? הן אלו יכלה לדעת עתידות לא באה אל המקום הזה ביראתה את משולם היהודי פן יורה בה חץ וימיתנה!״ והנה די לי בתעודות הקטיוס אלה. ואם ירצה איש להוסיף דעת יוכל לקרא את ספריו על נקלה. ואולם לא אכלא גם את שפתי מקרוא בשם אגתרכידס אשר זכר אותנו בלעגו לתום לבנו – כי כה חשב בלבבו! הוא מספר על דבר סטרטוניקי, שהלכה ממקדון אל ארץ סוריה, ועזבה את בעלה דימיטריוס, וסלוקוס מאן לקחתה לו לאשה, כדבר אשר היה עם לבבה, ועל כן הקימה מרד בעיר אנטיוכיה בעת אשר יצא (סיליקוס) למלחמה מארץ בבל. ואחרי כן הכניע המלך (סלוקוס) את העיר (אנטיוכיה), והיא ברחה אל עיר סילוקיה ותחת אשר היה עליה להפליג משם באניה ולמלט את נפשה, האמינה בדבר החלום אשר מנע אותה מעשות את זאת ונתפשה והומתה. אגתרכידס ספר את הדברים האלה ולעג לסטרטוניקי וליראתה את האלים והביא משל ממעשה שהיה אצלנו וכתב כדברים האלה: ״אלה הנקראים בשם יהודים היושבים בעיר חזקה ובצורה מכל הערים, אשר קראו לה בני המקום בשם ירושלים רגילים לנוח ביום השביעי ואינם חוגרים חרב ביום הזה ואינם עובדים את אדמתם ואינם עושים בו כל מלאכה, רק פורשים את ידיהם בבתי מקדשיהם ומתפללים (כל היום) עד בוא הערב. וכאשר בא בשערי העיר הזאת תלמי בן לגוס עם חילו, ויושביה שמרו את חוקי ההבל אשר להם תחת לשמור על עירם נפלה נחלת אבותיהם בידי אדון קשה, וככה נגלתה ערות חוקיהם, כי נמצא בהם מנהג רע. והנה המעשה הזה למד את הכל – מלבד אותם עצמם – לעזוב דברי חלומות כאלה, ואת אמונת ההבל בחוקי מורשה, לעת אשר ישפט שכל האדם כי אין בהם כדי להחזיק מעמד בשעת פרענות״, והנה הדבר הזה היה בעיני אגתרכידס לצחוק, אולם האנשים אשר יבחנו אותו בלא מחשבה רעה יגלו כי טוב ומהולל מאד הוא מעשה בני האדם, אשר יקרים בעיניהם תמיד חוקיהם ויראת אלוהיהם גם מפדות נפשם ומחרות ארצם." + ], + [ + "ומעיני סופרים אחדים לא נעלם דבר עמנו, רק מקנאה (משנאת חנם) או מסבות אחרות אשר אינן טהורות, לא הזכירו אותו בספריהם, ואני חושב כי יש לי ראיה לדבר הזה: כי הנה הירונימוס אשר כתב ספר על היורשים (הדיאדוכים) בעצם זמן הקטיוס והוא היה אוהב לאנטיגנוס‏1אנטיגנוס הגדול אבי דימיטריוס פוליורקיטיס, הראשון מיורשי אלכסנדרוס ששם על ראשו נזר מלכות. ונציב בארץ סוריה. אולם בעוד אשר הקטיוס כתב עלינו ספר שלם, לא הביא הירונימוס את זכרנו אף במקום אחד מספריו, אף כי כמעט גדל בארץ נחלתנו! כה נבדלו דעות שני האנשים האלה. בעיני האחד נחשבנו עד כדי לכתוב עלינו ספר זכרון ברב ענין, ואת עיני השני הכתה השנאה השפלה בסנורים וכסתה את אהבת־האמת. אך באמת די בדברי הסופרים המצרים והכשדים והכנענים להראות את קדמותנו, ואחריהם מלאו עוד סופרים רבים מן היונים. כי מלבד הסופרים הנזכרים הביאו את זכרנו – ולא כלאחר יד – גם תאופילוס ותאודוטוס ומנסיאס ואריסטופניס והרמוגניס ואוֵימֶרוס וקונין וזופיריון ואולי עוד רבים, הן לא קראתי את כל הספרים (הנמצאים בעולם). אמנם רבים מהאנשים הנזכרים תעו מדרך האמת בסַפּרם על הקורות אותנו לפנים, יען אשר לא קראו בדברי ספרינו הקדושים. אולם כלם כאחד מעידים בדבר קדמותנו, אשר עליה באתי לדבר בספר הזה. וגם דימיטריוס איש פֵלירון ופילון הזקן ואָוְפולֵמוס נטו מעט מאורח האמת, אולם ראוי לסלוח להם בדבר הזה, כי לא היה לאל ידם לדקדק מאד בכל דברי ספרינו." + ], + [ + "ועוד נשאר לי לכתוב פרק אחד מן המאמר הזה כדי למלא אחרי הדברים אשר אמרתי בראשיתו ולהראות כי דברי הדבה והחרפות אשר הוציאו סופרים אחרים על עמנו הם שקר וכזב, ולהעיד הכותבים עצמם למען יכחישו את דבריהם. והנה כמקרה הזה קרה גם עמים רבים אחרים מתוך שנאת אחדים, ואני חושב כי הדבר הזה ידוע לכל מי שהרבה לקרוא בדברי ימי העמים כי הנה נמצאו אנשים אשר השליכו שקוצים על עמים ועל ערים מהוללות והמירו את כבוד סדרי ממשלתם בקלון. תאופומפוס דבר סרה על משפטי האתיניים ופוליקרטס על משפטי הלקדימונים וכותב ״דברי שלש הערים״‏1ביונית Tripolitika. ספר חרפות ידוע על אתיני, ספרטה ותיבי. – האיש הזה לא היה תאופומפוס, כמו שחשבו אחדים – הוסיף לדבר סרה גם על עיר התיבאיים. וגם טימיוּס הרבה חרפות וגדופים על הערים האלה ועל ערים אחרות ב״דברי הימים״ אשר כתב. ועל הרוב עשו זאת לשפוך בוז על נדיבי עמים, כי אלה קנאו בהם מיצר לבם הרע, ואלה חשבו כי בספורי הבדים יזכו לזכרון עולם. ואמנם לא בושו מתקותם זאת בקרב האנשים הרחוקים משכל, אולם כל מי שדעתו צלולה חותם עליהם את הדין." + ], + [ + "והנה המצרים החלו לשפוך עלינו חרפות, וסופרים אחדים בקשו למצוא חן בעיניהם ולמדו גם הם לעַות את האמת ולא יכחשו במעשה ירידת אבותינו למצרים כהויתו, וגם לא ספרו דבר אמת על יציאתם משם. טעמים רבים היו להם לשנוא אותנו ולקנא בנו, הראש והראשון, כי משלו לפנים אבותינו בארצם ובשובם משם אל ארץ נחלתם עשו חיל והצליחו עוד הפעם. וסלע המחלוקת ביניהם (בדבר קדשיהם)1חסר בהוצאת ניזה. הביאוּ לידי שנאה עזה. כי יתרון לעבודת אלהינו על העבודה (הזרה) הנקראה בפיהם עבודת אלהים כיתרון עצם האלהים מן החיות הנבערות, אשר קבלו כלם מאבותיהם לתת להן כבוד אף כי שונים הם איש ממשנהו בהליכות הכבוד הזה. והנה כלם אנשים קלי דעת וחסרי שכל אשר למדו מימי קדם לחשוב תהפוכות על האלים ולא עצרו כח ללכת בדרכי דעת־האלהים‏2או תורת האלהים. ביונית תאולוגיה. הקדושה אשר לנו וקנאו בנו בראותם כי היינו למופת לרבים. וכה גדלה משובת אחדים מהם וגדלה סכלותם, עד אשר לא בושו להכחיש את דברי כתביהם הישנים ולא התקררה דעתם בזה, מעצם עורונם ומגודל שנאתם טחו עיניהם מראות, כי הם סותרים גם את דברי עצמם." + ], + [ + "אעמוד פה על דברי הסופר האחד אשר זה מקרוב שמתי אותו לעד קדמותנו. מנתּוס הבטיח לתרגם את דברי ימי מצרים מן הכתבים הקדושים, וספר בתחלה כי ירדו אבותינו למצרים לרבבותיהם והכניעו את יושבי הארץ ואחרי זאת הודה כי מקץ ימים רבים גורשו אבותינו ממצרים וכבשו את הארץ הנקראה עתה יהודה ובנו את עיר ירושלים והקימו שם את ההיכל. עד כה העתיק את דברי הכתבים. ואחרי כן הלך שובב בדרך לבו באמרו שרצונו לכתוב את השיחות1ספורים על פה (דברים מיתולוגיים). ואת האגדות‏2בענינים המדוברים, לאמר שיחות הבריות. בדבר היהודים, והוסיף דברים אשר אין להם שחר בכונה לערב בנו המון מצרים מצורעים ומוכּים בתחלואים רבים, אשר יצא משפטם לפי דברו להגרש מארץ מצרים, הוא הוסיף על אלה את שם אמנופיס המלך, הוא שם כזב, ועל כן לא ערב את לבו לקבוע את זמן ממשלת המלך הזה, אף כי דקדק להוסיף על שם כל מלך את שנות מלכותו. במלך הזה הוא תולה דברי־בדים בשכחו כמעט, כי לפני זה כתב אשר קדמה יציאת הרועים אל ירושלים לזמן הזה חמש מאות ושמונה עשרה שנה. כי בעת צאתם ממצרים מלך טתמוסיס ואחריו מלכו מלכים שלש מאות ותשעים ושלש שנה עד מלכות שני האחים סתוס והרמיוס‏,3למעלה קרא את שמו ארמיס, ופה קבל השם צורה יונית. הם סתוס אשר הסב לפי דבריו את שמו איגיפטוס והרמיוס אשר קרא לו דנאוס, וסתוס גרש אותו (את דנאוס), ומלך חמשים ותשע שנה, ואחריו מלך רעמסס בכור בניו ששים ושש שנה‏.4 פה הביא מניתוס – לפי דברי יוסיפוס – את רעמסס הגדול פעם שלישית (רעמסס מיאמון, סתוס הוא רעמסס הוא איגיפטוס, ורעמסס זה) וקבע לו שוב זמן מלכותו ששים ושש שנה, ומכאן אנו רואים את כל הערבוביה שבכתיבתו. ואחרי אשר הודה בפיו, כי עוד לפני כל המלכים האלה יצאו אבותינו ממצרים בדה לו את שם המלך אמנופיס והטילו ביניהם, לאמר כי חשקה נפש המלך הזה לראות את האלים כראות אותם חור אחד המלכים אשר היו לפניו. וגלה את תשוקתו זאת לאיש הנקרא כשמו אמנופיס, והוא בן פפיאס, אשר נחשב לבָא בסוד אלהים על חכמתו ועל כחו לדעת עתידות. והאיש הזה אשר שמו כשם המלך, אמר לו (לאמנופיס) כי יוכל לראות את האלים אם יטהר את כל ארץ מצרים מן המצורעים ומיתר האנשים הטמאים. והמלך שמח לדבר הזה וצוה לאסוף את כל האנשים אשר נגע בבשרם לארץ מצרים, ומספר הנאספים היה שמונים אלף. והמלך צוה להדיח את אלה אל מחצבות האבנים אשר ממזרח ליאור (נילוס) למען יעבדו שמה ויבדלו מיתר המצרים. מניתון מספר כי בקרב האנשים האלה נמצאו גם כהנים יודעי ספר אשר דבקה בהם הצרעת. ואמנופיס השני, האיש החכם והנביא ירא פן תצא עליו ועל המלך חמת האלים כאשר יראו את יסורי האנשים האלה, והוסיף להנבא כי אנשים רבים יבואו לעזרת הטמאים וימשלו בארץ מצרים ארבע עשרה שנה אולם לא ערב את לבו לגלות את הדברים למלך, רק כתב את כלם בספר וטרף את נפשו בכפו. והמלך התעצב אל לבו. ואחרי זאת כתב מנתוס את הדברים האלה, ככתבם וכלשונם: ״וכעבור זמן רב לסבלות האנשים במחצבות האבנים, חלו את פני המלך לתת להם למנוחה ולמגן את עיר הרועים אוַריס החרבה בימים ההם והמלך נעתר להם ונתן להם את שאלתם״. והעיר הזאת היא נחלת צפון‏5ביונית Typhon, אלהי החושך והרע למצרים. מימים קדמונים על פי תורת־אלהים.6״תאולוגיה״. – לאמר מסורת המצרים הקדושה. והם באו אל העיר ובטחו במשגב המקום ומרדו (במלך) והקימו עליהם לראש אחד מכהני בית שמש‏7Heliopolis (ירמיה מ״ג, י״ג). ושמו אסרסיף ובאו בברית השבועה לשמוע לקולו. והוא נתן להם לראשונה תורה (חדשה) וצוה עליהם לבלתי־עבוד את האלים ולבלתי הזהר בחיות אשר נחשבו לקדושות בארץ מצרים, רק לזבוח את כלן ולאכלן ולבלי התחבר עם אנשים מלבד הבאים אתם בברית. אחרי תתו להם את החוקים האלה ועוד חוקים רבים הצוררים את מנהגי המצרים, צוה עליהם לבנות את חומת עירם כלם כאחד ולהכון לקראת המלחמה עם אמנופיס. והוא לקח עמו את יתר הכהנים וחבריהם הטמאים ושלח מלאכים אל הרועים, אשר גורשו בימי טתמוסיס המלך, לעירם הנקראה ירושלים והודיעם את כל הקלון אשר מצא אותו עם חבריו יחד ובקש מהם להתחבר עמו יחד ולהלחם במצרים, וגם הבטיחם להובילם אל עיר אוריס, נחלת אבותיהם ולתת לכל המוניהם לחם לשובע, ולהלחם להם בשעת הצורך ולהכניע תחתיהם את הארץ על נקלה. הרועים שמחו מאד ומהרו כלם בנפש חפצה ומספרם עשרים רבוא אנשי חיל וכעבור ימים מספר הגיעו אל אוריס. וכאשר שמע המלך אמנופיס על דבר בואם, נבהל לנפשו מאד וזכר את נבואת אמנופיס בן פפיאס ולראשונה אסף את עם מצרים ונועץ את ראשי העם וצוה להביא אליו את החיות הקדושות הנכבדות מאד מכל מקדשי מצרים ופקד על הכהנים בכל מקומותיהם להסתיר את פסלי האלים במקומות מבטחים, ואת בנוֹ סתוס הנקרא גם רעמסס על שם רעמסס אביו, והוא נער בן חמש שנים, נתן על ידי אחד מאוהביו. והוא יצא בראש יתר המצרים, כשלשים רבוא אנשים גבורי חיל לקראת השונאים, אך לא התגרה בהם מלחמה, כי חשב אשר תהיה לו מלחמה באלים (היוצאים במחנה צריו), רק מהר לברוח אל נוף ולקח עמו את אפיאס ואת יתר חיות הקודש אשר נשלחו שמה ונסע חיש אל ארץ כוש עם כל הצי ועם צבא המצרים. כי מלך כוש היה לו אסיר תודה8תרגום מדויק מן הפסוק היוני, כלומר היה מחזיק טובה לו בעד חסדים ישנים. וקבל אותו עם אנשיו ונתן להם מכל מאכל אדם, אשר נמצא בארצו, גם ערים וכפרים לספק להם צרכיהם בשלש עשרה שנות גלותם אשר נגזרו עליהם וגם צוה על צבא כוש לשמור על אמנופיס המלך ואנשיו מצד גבולות מצרים. אלה הדברים היו בארץ כוש. ובני־שלם ירדו יחד עם הטמאים אשר בקרב המצרים ועשו תועבות גדולות (לחיות) לבני האדם עד אשר נדמתה ממשלת אלה הנזכרים לתכלית־הרעה בעיני כל רואי נאצותיהם‏.9כן הוא בהוצאה הישנה, והכונה במלת הנזכרים, לרועים ולמצורעים. – אולם בהוצאת ניזה: ״עד שנדמתה ממשלת הנזכרים (למעלה, כלומר הרועים הראשונים שגורשו ע״י טתמוסיס) לזהב (כלומר לתור הזהב, לתקופה מאושרה) בעיני כל רואי נאצותיהם״ (של הרועים החדשים והמצורעים). ונקל היה להם לשלח ערים וכפרים באש ולבוז את המקדשים ולטמא את פסלי האלים, כי עוד לקחו אותם‏10בדיוק ״השתמשו בהם״, וכן בהוצאה הישנה. בהוצאת ניזה: ״לקחו את קדשי־הקדשים (או הדביר Adyta, והכונה כנראה על הכלים שנמצאו שם או על שערי דבירי הקדש) לצלות עליהם״ וכו׳. לצלות עליהם את החיות הקדושות והנכבדות ואלצו את הכהנים והנביאים11ביונית Prophetai. לאמר החוזים והמנחשים אשר במקדשים. לזבוח אותן ולשחטן ואחרי כן גרשו אותם מעל פניהם בעירום ועריה. אומרים כי האיש אשר נתן להם את המשפטים והחוקים האלה הוא כהן מילידי בית־שמש הנקרא אסרסיף על שם אסיר‏12ביונית Osiris. אלהי בית־שמש, שִנה את שמו בעברו אל העם הזה (הרועים) וקרא לו משה." + ], + [ + "אמנם המצרים הוסיפו עוד לספר על היהודים כהנה וכהנה, אך אפסח על כל אלה כדי לקצר את הדברים. והנה מנתוס אומר כי אחרי הדברים האלה יצא אמנופיס מארץ כוש בצבא רב ובנו רעמסס בא גם הוא בחיל גדול, ושניהם נלחמו ברועים ובטמאים ונצחום, והמיתו רבים מהם ורדפו אחריהם עד הרי סוריה. את הדברים האלה והדומים להם כתב מנתוס. אך בטרם אראה כי דבריו הם שיחות הבל ושקרים אברר אחד מהם, למען אוכל אחרי כן לדבר על הנשארים, כי הנה הודה לנו והסכים לדברינו שלא היינו ילידי מצרים לכתחלה, רק באנו שמה מארץ נכריה, ומָשלנו במצרים ואחרי כן יצאנו מן הארץ. אולם, כי לא התערבו בנו אחרי כן בעלי המומים מקרב המצרים, וכי לא מאלה יצא משה רועה עמנו, רק חי דורות רבים לפני המעשה הזה – את כל זאת אנסה להוכיח מתוך דברי מנתוס עצמו." + ], + [ + "צחוק עשה לנו מניתוס בטעם הראשון אשר נתן לדברי בדיו. הוא אומר כי המלך אמנופיס התאוה לראות את האלים, מי הם האלים האלה? האם האלים אשר צִוו על עבודתם מחוקקי המצרים, – השור והתיש והתנים‏1חית היאור הידועה (Krokodilos). וראש הכלב?2 Kynocephalos מין קוף. הן היו אלה לנגד עיניו תמיד! ואם אלהי השמים – איך יכול לראותם? ולמה התאוה תאוה כזאת? – יען אשר ראה אותם, חי זאוס, אחד המלכים אשר היו לפניו! – ובכן היה עליו ללמוד מהמלך הזה מה משפט האלים האלה ובמה יוכל לראות את פניהם, למען אשר לא יזקק לבקש תחבולה חדשה. והנה חכם גדול היה רואה העתידות הזה, אשר בעזרתו קוה המלך להשלים את חפצו! ומדוע לא צפה מראש, כי יבצר מהמלך למלא את תאותו? הן לא קם הדבר! ובמה יצדק המעשה, שהסתירו האלים את פניהם בגלל כרותי אברים ומצורעים? הן דרך האלים לקצוף על מעשי רֶשע ולא על מומי הבשר. ואיך נאספו שמונים אלף מצורעים וחולים כמעט ביום אחד? והנה האחד (הקוסם) צוה לגרש את בעלי המומים מארץ מצרים, והשני (המלך) השליך אותם אל מחצבות האבנים, כאלו מחוסר עובדי פרך עשה זאת ולא עלה על לבו לטהר את הארץ. ועוד הוא מספר כי טרף הרואה את נפשו בכפו, יען אשר צפה את חמת האלים ואת עתידות ארץ מצרים, ועזב אחריו בידי המלך את נבואתו הכתובה ומדוע לא צפה הרואה את מותו למבראשונה? מדוע לא מהר להשיב את פני המלך ברצותו לראות את האלים? והאם יש טעם ליראתו את הרעה אשר לא תהיה בימיו? ומה היא הרעה אשר יכלה למצאו, לולא מהר לשום קץ לחייו? אך עוד סכלות גדולה מזו אנחנו רואים: המלך שמע את הדברים האלה וירא את העתידות ובכל זאת לא מהר לגרש את בעלי המומים האלה, אשר צֻוה לטהר את הארץ מהם, ונהפוך מזה, כי נעתר לבקשתם ונתן להם עיר – הן כה אמר מנתוס – אשר ישבו בה הרועים לפנים, היא הנקראה אַוריס; ואחרי זאת הוא מספר, כי נאספו (המצורעים) אל העיר הזאת ושמו להם לראש איש אחד אשר היה מכהני בית־שמש לפנים והוא צוה עליהם שלא יעבדו את האלים ולא יזהרו בחיות הקדושות למצרים, רק יזבחו את כולם ויאכלון, וגם לא יתחברו לאיש מלבד הבאים אתם בברית, והביא את כולם במסורת ברית ושבועה להחזיק בכל החוקים האלה, ואחרי זאת הקים חומה על אוריס ויצא להלחם במלך. ואחרי כן – מוסיף מנתוס – שלח (הראש) אל ירושלים וקרא ליושביה לכרות עמו ברית, והבטיח לתת בידם את אוריס כי העיר הזאת היתה נחלת אבות האנשים הבאים מירושלים, ומשם יכלו לצאת ולכבוש את כל ארץ מצרים. ואחרי הדברים האלה – הוא מספר – מהרו האנשים, בעשרים רבוא אנשי צבא, לרדת אל הארץ, ואמנופיס מלך מצרים חשב, כי לא יוכל להלחם באלהים וברח מיד אל ארץ כוש ואת אַפּיס, ורבות מחיות הקודש נתן בידי הכהנים, וצום לשמור על אלה. ואחרי הדברים האלה באו בני ירושלים והרסו את הערים ושרפו את המקדשים וזבחו את הרוכבים3כן נמצא בכל ההוצאות, ונראה כי יש כאן טעות, והכונה בלי־ספק לחיות הקדושות. ולא השיבו ידם מכל דבר רשעה ומכל מעשה אכזרי. והוא אומר, כי הכהן אשר נתן להם את המשפטים ואת החוקים היה יליד בית־שמש ונקרא אסרסיף על שם אסיר אלהי בית־שמש, ואחרי כן שנה את שמו וכנה לעצמו ״משה״, ועוד הוא מספר כי בשלש עשרה שנה למלכות אמנופיס – כי זה הוא מספר השנים אשר נגזרה עליו גלות – בא המלך מארץ כוש בחיל גדול ונלחם ברועים ובטמאים ונצח אותם במלחמה והמית רבים מהם בחרב, ורדף אחריהם עד הרי סוריה." + ], + [ + "גם בדברים האלה לא הכיר מנתוס, כי לא יֵאָמנו כזביו. כי אף אם כעסו המצורעים וההמון אשר אתם על המלך בגלל הדברים אשר עשה להם בעצת החוזה, הנה אחרי אשר יצאו לחפשי ממחצבות האבנים, וקבלו ממנו עיר ונחלה, היה עליהם להשיב אפם ממנו. ואם גם רבה שנאתם אותו, היו מתנכלים עליו לבדו ולא יצאו למלחמה על כל העם, כי גלוי הדבר אשר נמצאו להם קרובים, רבים, הן המונם היה רב ועצום! וגם אם גמרו לעשות מלחמה עם כל העם, לא ערבו את לבם להלחם באלהים ולא תקנו להם חוקים חדשים הצוררים לחוקי אבותיהם אשר גדלו עליהם. ואמנם עלינו להחזיק טובה למנתוס, על אשר לא אמר כי האשמה הגדולה הזאת יצאה מאת אנשי ירושלים, ורק אנשים מצרים ובראשם כהנים חבלו את המזמה הזאת והביאו את ההמון בשבועה. והאם לא מוזר הדבר, שאף איש מקרובי האנשים הטמאים האלה ומאוהביהם לא הרים יד אתם יחד ולא רצה לשאת את סבל המלחמה, עד אשר שלחו אל ירושלים להחיש להם עזרה משם? ומה היא הברית או האהבה אשר היתה ביניהם (בין הטמאים ובין בני ירושלים) מתמול שלשום? הן נהפוך הדבר: הלא אלה היו שונאיהם ונבדלו מהם בחוקיהם מאד! הוא אומר כי הטו האנשים חיש מהר את אזנם לדברי המבטיחים אותם להמשילם בארץ מצרים, כאלו הם בעצמם לא ידעו את הארץ הזאת, אשר ממנה גורשו ביד חזקה. אלו נמצאו האנשים האלה במחסור ובמצוק כי אז השליכו את נפשם מנגד, אך הם ישבו בעיר מלאה טוב ואכלו את פרי האדמה הטובה הרבה מאדמת מצרים, ואיזה רוח עבר עליהם לחרף את נפשותיהם בעד שונאיהם מתמול שלשום, אנשים אשר אין מתום בבשרם, שגם כל קרוביהם רחקו מהם, ולתת להם את עזרתם? הן לא יכלו לנחש מראש, כי המלך ינוס מפניהם. כי בעצמו ספר לנו מנתוס את הפך הדבר, באמרו כי בן אמנופיס לקח עמו שלשים רבוא איש ויצא לקראתם אל סין. ומעיני האנשים לא נעלם מעשהו זה, ואיך שערו בנפשם, כי ינָחם ממחשבתו וימלט? ואחרי זאת‏1כן בהוצאת ניזה. בישנה: האנשים הבאים מירושלים כבשו (תפשו) את הלחם (תבואת הארץ) ובארץ מצרים עשו רעות רבות וכו׳. – הוא אומר – כבשו האנשים הבאים מירושלים את ארץ מצרים ועשו רעות רבות ונוראות – והוא מחרף אותם כאלו לא הביאם להלחם בארץ וכאלו הוטל עליו לתלות באויבים הנקראים לבוא מארץ נכריה את כל מעשי האשם אשר עשו ילידי מצרים עוד לפני בואם ואת כל הדברים אשר נשבעו לעשות. והנה לקץ הימים שב אמנופיס ונצח אותם במלחמה ורדף אחרי אויביו בחרב־רצח עד ארץ סוריה. כה נקל הוא לאויבים לכבוש את ארץ מצרים מכל עבריה! ואלה אשר כבשו אותה במלחמה ושמעו כי עוד אמנופיס חי לא שמו את לבם לבצר את מעברות ארץ כוש, אף כי נמצא להם חיל עצום לעשות את הדבר, וגם לא הכינו להם כל צבא. ועוד אומר מנתוס: כי הוא (אמנופיס) הכה אותם לפי חרב ורדף אחריהם עד ארץ סוריה דרך חול הישימון, אשר קשה למחנה לעבר בו גם בלא מלחמה." + ], + [ + "והנה על פי דברי מניתון לא מקרב המצרים מוצא עמנו, ולא התערבו בו ילידי הארץ ההיא. כי יש לחשב אשר רבים מן המצורעים והחולים ספו במחצבות האבנים אחרי אשר ישבו והתענו שם זמן רב, ורבים נפלו חולים במלחמות אשר קמו אחרי כן, ועוד רבים מהם מתו לאחרונה בעת מנוסתם." + ], + [ + "ועוד נשאר לי לדבר על משה, אשר גם המצרים חושבים אותו לגבר נפלא ולאיש אלהים, ואולם ברצותם ליחס אותו עליהם הוסיפו דברי חרפות מתמיהים, ואמרו כי הוא יליד בית־שמש וגם אחד מכהני המקום ההוא אשר גורשו משם בדבר נגע הצרעת. אולם הכתבים (המצרים הישנים) מוכיחים כי חי משה חמש מאות ושמונה עשרה שנה קודם והוציא את אבותינו ממצרים אל הארץ אשר אנחנו יושבים בה כיום הזה. והנה כי לאיש הזה לא היה כל נגע כזה בבשרו, יוצא מפורש מתוך הדברים אשר דבר. כי אסר על המצורעים לשבת בעיר או לשכון בכפר, וצוה עליהם ללכת בחוץ בבגדים פרומים, וגם גזר דין טומאה על כל הנוגע בבשרם ועל כל הנמצא באהל אחד עמם, וגם בהרפא הנגע והמנוגע ישוב לאיתנו גזר עליו לעשות טהרות רבות וטבילות ולרחוץ במי מעינות ולגלח את כל שערו, ועוד צוה עליו להביא קרבנות רבים, רק אחרי כל אלה התיר לו לבוא בשערי עיר הקודש. ואלו דבקה במחוקק המחלה הזאת, הן ראוי היה לו לשאת את פני האנשים אשר מצא אותם מכאוב כמכאובו ולגלגל עליהם את מדת הרחמים והוא לא גזר כן על המצורעים בלבד, כי אם אסר על כל איש אשר מום קל בבשרו לשרת בקודש, ואת האיש המשמש בעבודה צוה לעזוב את משמרתו בנפל בו מום כזה. ואיך ישר בעיניו להוציא חוקים כאלה על האנשים אשר מצא אסון כזה‏,1כן בהוצאת ניזה. בהוצאה הישנה: ואיך יכון הדבר, כי הוציא חוקים כאלה נגד עצמו, לבשתו ולנזק עצמו. לבשתו ולנזק עצמו? וגם מוזר מאד הדבר כי שנה את שמו. הן מנתוס אומר כי נקרא אסרסיף ואין השם הזה הולם את שמו אשר קרא לו באחרונה, כי באמת פתרון השם (משה) הוא ״המשוי מן המים״ כי מו (Môü) נקראו המים בלשון המצרים. ואני חושב כי הדברים האלה מספיקים להוכיח, אשר לא שגה מנתוס מן האמת הרבה כל העת אשר נמשך אחרי הכתבים (הישנים), אך כאשר פנה להביא ספורים מן ההפקר חבר אותם לא־לאמונה או שם מבטחו באנשי־שקר אשר ספרו עלינו דברים בשנאה." + ], + [ + "ואחרי מנתוס אני רוצה לבקר את חַירימון, כי גם הוא כתב – לפי דבריו – דברי ימי מצרים והוסיף בספרו את שם המלך הזה אמנופיס, כשם אשר קרא לו מנתוס, וגם את רעמסס בנו, אולם הוא מספר, כי איסי‏1ביונית איסית, אשת אסיר (אוסיריס), מלכת אלי המצרים. נראתה לאמנופיס בחלום הלילה ויסרה אותו על אשר נהרס מקדשה במלחמה. ואחרי כן הוא אומר כי פריטיבַוטס‏2בהוצאה הישנה: פריטיפנטס. אחד החרטומים3״יודעי כתבי הקודש״, או ״סופרי הקודש״ במקור. הגיד למלך, כי בטהרו את ארץ מצרים מכל האנשים אשר נמצאה טומאה בשרם יסור ממנו חזון האימה הזה. והמלך צוה לאסוף עשרים וחמשה רבוא אנשים ידועי חולי ולגרשם מן הארץ. ובראשם עמדו שני יודעי־ספר,4כמו סופרים, בקיאים בכתב, מלומדים־חרטומים. משה ויוסף, כי גם הוא (יוסף) היה מן החרטומים. ואולם בלשון מצרים נקרא משה בשם טיסיתן ויוסף בשם פטסיף. וכאשר באו אלה אל סין מצאו שם שלשים ושמונה רבוא איש, אשר הותיר שם אמנופיס כי לא נתן להם לרדת אל מצרים. אלה ואלה כרתו ברית ויצאו למלחמה על מצרים. אבל אמנופיס לא חכה עד עת בואם, כי מהר לברוח אל ארץ כוש והשאיר את אשתו ההרה, והיא הסתתרה באחת המערות וילדה שם את בנה אשר קראה לו בשם רעמסס, וכאשר גדל הילד גרש את היהודים אל ארץ סוריה, ומספרם היה עשרים רבוא, ואת אביו אמנופיס השיב מארץ כוש." + ], + [ + "אלה דברי חירימון. ואני חושב כי מדבריו מתגלים לעין כל רואה כי כתבו שניהם (הוא ומנתוס) יחדיו דברי שקר. כי אלו היה יסוד אמת לדברי שניהם, הן לא יכלו להכחיש האחד את רעהו בדברים רבים כאלה ורק טופלי שקר אינם מכַונים את דבריהם יחד, כי כל אחד בודה שקרים כטוב בעיניו. כי הנה האחד (מנתוס) אומר כי סבת שורש דבר גלות הטמאים היה רצון המלך להביט אל פני האלים, אך חירימון נוח ממנו, כי חבר לו חלום על דבר איסי. והאחד אומר כי אמנופיס שם האיש אשר יעץ למלך לטהר את הארץ והשני קרא לו בשם פריטובוטיס. ואמנם מה קרובים הם מִסְפְּרֵי ההמון (בדברי שני הסופרים), האחד מספר לנו על שמונים אלף, השני על עשרים וחמש רבוא. ומלבד זאת הגלה מנתוס את הטמאים לראשונה אל מחצבות האבנים ואחרי כן נתן להם את אוריס לנחלה והושיבם בה ושלח אותם למלחמה על יתר המצרים, ואז ספר עליהם כי קראו לעזרת בני ירושלים. אולם חירימון (ספר), כי המגורשים מארץ מצרים נמצאו על יד סין שלשים ושמונה רבוא אנשים אשר הותירם אמנופיס שם, ויחד אתם שבו והתנפּלו על מצרים. ואמנופיס ברח אל ארץ כוש. ומה נכבד הוא מעשה האיש הזה, אשר בדה את ספור המצורעים ואת דבר חלום־איסי, כי לא הודיע אותנו מי הם אנשי הצבא האלה לרבבותיהם, אם היו ילידי מצרים או באו מארץ נכריה, וגם לא פרש לנו את שורש הדבר מדוע לא רצה המלך לתת להם לבוא אל ארץ מצרים. ואל משה חבר חירימון גם את יוסף, כאלו היו שניהם בזמן אחד, אף כי מת יוסף ארבעה דורות, מאה ושבעים וחמש שנה לפני זמן משה. וגם רעמסס בן אמנופיס היה לפי דברי מנתוס בחור חיל אשר יצא במלחמות אביו ויצא עמו בגולה אל ארץ כוש, אולם חירימון עשה אותו (לעובר במעי אמו אשר) נולד אחרי מות אביו באחת המערות ואחרי כן נצח במלחמה את היהודים וגרשם אל ארץ סוריה, ומספר המגורשים היה עשרים רבוא! מה גדלה תבונת כפיו! כי בראשונה לא ספר לנו מאין באו במספר שלשים ושמונה רבוא, ואחרי זאת לא באר לנו, איך אבדו ארבעים ושלש רבוא‏,1כן הוא בהוצאה הישנה, והכונה היא: העומדים בסין היו ל״ח רבוא והמצורעים והחולים כ״ה רבוא, ביחד ס״ג רבוא, ומכיון שהגיעו אל ארץ סוריה רק עשרים רבוא, מה נעשה למ״ג רבוא הנשארים? אך בהוצאת ניזה נמצא: איך אבדו עשרים ושלש רבוא. והמספר הזה קשה להלמו. אם ספו במלחמה, או נפלו אל רעמסס. אך נפלא מכל הדברים האלה, כי לא נוכל ללמוד ממנו מי הם האנשים אשר קרא להם יהודים, או למי כון בשם הזה: לעשרים וחמש רבבות המצורעים אם לשלשים ושמונה רבבות היושבים בקרבת סין. אך לא לחכמה יחשב לנו, אם אוסיף עוד ראיות נגד דברי הסופרים האלה המכחישים את עצמם. הן משפט איש זר יהיה נוח להם ממשפט עצמם!" + ], + [ + "ואני עוד אוסיף על אלה את לוסימכוס, אשר קבל מאלה השנים את יסוד שקריהם [על דבר המצורעים ובעלי המומים],1המאמר המוסגר לא נמצא בהוצאה הישנה. ועוד הביש בדברי בדיו את כזביהם, וגלוי כי חבר את הדברים בשנאה עזה. הוא מספר כי בימי בוכחוריס מלך מצרים ברחו בני עם היהודים, אנשים מצורעים ובעלי נגעים וחולים בכל מיני מחלות, אל המקדשים ובקשו אוכל להשיב את נפשם. בקרב אנשים רבים ועצומים פשו תחלואים, ושנת שדפון היתה בארץ מצרים. ובוכחוריס מלך מצרים שלח לדרוש את אמון אלהיו בדבר הבצורת, והאל צוה אותו לטהר את המקדשים מכל האנשים המזוהמים והחטאים ולהדיח את אלה מן המקדשים אל מקומות שממה, ולהטביע את המצורעים והמנוגעים, כי חייהם למורת רוח לשמש, ולחדש את טהרת המקדשים, כי בגלל הדבר הזה תוסיף הארץ לתת את פריה. וכשמוע בוכחוריס את דברי האל קרא אליו את הכהנים ואת משרתי המזבחות, וצוה עליהם להקהיל את כל האנשים אשר אינם טהורים ולתתם על ידי אנשי הצבא להוליכם אל ארץ שממה, ולקשור אל המצורעים לוחות עופרת למען הטביע אותם בים. וכאשר טבעו המצורעים והנגועים בים נאספו כל הנשארים במקומות שממה והיו מזומנים לכליון. הם התלקטו יחד ובקשו עצה להציל את נפשם, ובבוא הלילה העלו אש והדליקו נרות לשמור עליהם [מרעה], ובלילה השני קדשו צום ובקשו את האלים להשיב אפם מהם ולגאלם. וביום המחרת יעץ להם איש אחד ושמו משה להשליך את נפשם מנגד וללכת יומם ולילה עד בואם אל ארץ נושבה. והוא צוה עליהם לבלתי דבר שלום לשום בן אדם, ולבלי ליעץ עליו טובה רק עצת־רשע, ולהרוס את כל מקדשי האלים והמזבחות אשר ימצאו בדרכם. וחבריו הסכימו לדעתו ומלאו אחרי עצתו והלכו דרך המדבר, ואחרי אשר מצאום צרות רבות באו אל ארץ נושבה ועשו רעות ליושביה ונצלו את המקדשים ושלחו אותם באש, והגיעו אל הארץ הנקראה בימינו יהודה, ושם יסדו עיר וישבו בקרבה. ואת שם העיר הזאת קראו הירוסולה‏2Hierosyla, ביונית שוד המקדש. זהו לשון נופל על לשון, נגזר מהשם Hierosolyma, שקראו היונים לירושלים (שלם הקדושה) כי הפכו את ההברה ״ירו״ למלה יונית דומה (Hiero). (שוד המקדש) על הליכותיהם‏3תכונת נפשם, מחשבות לבם. וכאשר גדלו ועצמו מקץ ימים רבים בושו בשם הזה וקראו את שם העיר ״ירושלים״ ונקראו בשם ״בני ירושלים״." + ], + [ + "והנה הסופר הזה לא ידע אף לקרא את המלך בשם אשר נתנו לו הסופרים הנזכרים, רק בדה מלבו שם חדש ועזב את החלום ואת הנביא המצרי והלך לו אל אמון לבקש חזון ממנו בדבר המצורעים והנגועים. הוא מספר כי המון היהודים התקבץ אל המקדשים. והאם את השם הזה נתן לכל המצורעים או רק לחולים אשר מקרב היהודים? הוא אומר: עם היהודים: (ועלינו לשאל:) מי הוא העם? עם זר או יליד הארץ? – ואם היו אלה מצרים למה קראת להם בשם יהודים? ואם היו נכרים – מדוע לא ספרת מאין באו? והנה המלך הטביע רבים מהם בים ואת יתרם הגלה אל מקומות שממה, – ואיך נשאר המון גדול אשר כזה לפלטה? ואיך מצאה ידם לעבור את המדבר ולכבוש את הארץ אשר אנו יושבים בה כיום הזה ולבנות שם עיר ולהקים בית־מקדש אשר יצא שמו בכל הגויים? וגם בדבר המחוקק לא יצא ידי חובתו בגלותו את השם בלבד, כי היה עליו להגיד את עמו ואת מולדתו ולהודיע איזה רוח עבר עליו לתת חוקים כאלה לכל חבריו כי יעשו בדרכם רעה לבני האדם ולאלים, והנה אם היו האנשים האלה ילידי מצרים, הן לא שנו על נקלה את מנהגי אבותיהם, ואם גם היו בני ארץ נכריה, הן היו להם חוקים למשמרת, אשר הלכו בהם ימים רבים בשבתם יחדו. אלו נוסדו יחד על מציקיהם ומדיחיהם לבלתי דרש טובתם, היה טעם למעשיהם. אך הוא אומר כי האנשים האלה שלחו ברעה ידיהם לצאת למלחמה על כל זרע האדם בטרם באו אתם בדברים, וזה הוא דבר הבל מאין כמוהו, ולא על עושי הדבר עלינו לבקש כל זכות, כי אם לכותב השקרים האלה אשר ערב את לבו לאמר כי גם שם העיר נקרא על שם המקדשים, ורק אחרי כן הוסב השם הזה. גלוי מדבריו כי השם הזה, אשר היה לחרפה לבני הדורות הבאים והמיט עליהם שנאה, נחשב בעיני בוני העיר לכבוד ולתפארת עד אשר קראו בו את עירם. ואולם האיש הנכבד הזה שכח בפערו את פיו לחרף ולגדף לבלי חוק, כי לא יקראו היהודים לשוד המקדש בשמו אשר בלשון היונים. אך למה לי עוד להרבות דברים על האיש הזה אשר הרבה שקרים ולא ידע הכלם. והנה כבר גדל הספר הזה עד כדי מדתו. ועל כן אחל לכתוב ספר שני ובו אנסה לבאר את שארית הדברים אשר הואלתי בזה." + ] + ], + [ + [ + "אפרודיטוס היקר באדם! הנה בספר הראשון הראיתי את קדמות עמנו והבאתי ראיות על ישר דבָרי מספרי הכנענים, הכשדים והמצרים וגם רבים מסופרי היונים העידותי עליהם וסתרתי את דברי מנתוס וחירמון וחבריהם. ועתה אחל לבטל את טענות יתר הסופרים אשר כתבו עלינו דברי תוכחה, והנה איני יודע, אם כדאי הדבר לענות את אפיון המבאר‏1״גרמטיקוס״ (Grammatikos) כלומר מבאר הספרים הישנים. מעין מורה הספרות בזמננו. כעזות מצחו, כי רבות מטענותיו דומות לדברי יתר הסופרים ועוד נמצאו לו נוספות בחסרון־טעם, ורב דבריו הם הבל הבלים, ואם יאות לנו לגלות את האמת – הם נבערים מכל חכמה, ונאים לאיש הזה שסורו היה רע, וכל ימיו היה מנצח על ההמון ההולך בחשך; אולם יען אשר אנשים רבים שטָח לבם מהבין, נלכדים על נקלה בדברים כמו אלה הנוחים להם מדברים כתובים בכבד ראש, והם ששים לשמוע דברי חרפות וגדופים ואינם אוהבים לשמוע תהלות ותשבחות (על חבריהם), על כן אמרתי בלבי, כי לא יאות לי לעבור על האיש הזה (אפיון) מבלי לבקר את דבריו, כי רואה אני שגם זאת היא דרך רב בני האדם – לשמח מאד בהגלות כל חרפות האיש אשר החל לגדף את רעהו. ואמנם לא קל הוא לקרוא את דברי האיש הזה (אפיון) ולרדת לסוף דעתו, אולם קרוב להציל מכל המהומה הרבה (השולטת בכתביו) ומכל תערובת השקרים שלשה דברים: האחד, כי בדבר יציאת מצרים, כִּוֵן לדעת הסופרים המבוקרים למעלה, השני, כי כתב שטנה על היהודים היושבים באלכסנדריה, והשלישי, כי עוד ערב בה שטנה שנית על טהרת בית מקדשנו ועל יתר חוקינו." + ], + [ + "כבר הבאתי ראיות, כי לא היו אבותינו ילידי מצרים ולא גורשו משם על מומי בשרם או על מגרעות אחרות כמו אלה, ואני חושב, כי יצאתי חובתי בזאת וגם גדשתי את הסאה. ועתה אזכיר בקצרה את הדברים אשר הוסיף אפיון, הוא אומר בספר השלישי ל״דברי מצרים״‏:1ביונית ״Aigyptiaka״. ״שמעתי מפי זקני מצרים, כי משה היה בן עיר־שמש, ונדר למלא את כל חוקי אבותיו, ואחרי כן [חלל את נדרו], העביר את התפלות2הכונה: את מקומות התפלה, את אספות המתפללים. מן השדה אל תוך חומות העיר וצוה לפנות בכל התפלות לעבר השמש (לצד מזרח), כי שמה פונה עיר בית־שמש; ובמקום השפודים3האובליסקים הנמצאים במקדשי מצרים, עמודים בצורת פירמידה קטועה. ובמקומם הקים משה – לפי דברי אפיון – עמודים ישרים. הקים עמודים ולרגליהם שם [קערות] כדמות ספינות, אשר נפל עליהן צל האדם (בעת תפלתו) ונטה תמיד לדרך השמש בשמים״. אלה הם נפלאות אמרי המבאר הזה. ואמנם אין צרך בדברים לגלות את שקריו, כי המעשים מוכיחים עליהם. הן בהקים משה את האהל הראשון לאלהים (אהל־מועד) לא שם בקרבו כל תמונה וגם לא צוה את הדורות הבאים לעשות להם כל תמונה, ואחרי כן בבנות שלמה את ההיכל בירושלים נשמר מכל מעשה חושב, מכל הדברים אשר בדה אפיון מלבו. הוא אומר, כי שמע מפי הזקנים שהיה משה יליד בית־שמש. גלוי הדבר, כי הוא צעיר לשנים מהזקנים האלה והאמין לכל דבריהם, יען אשר הכירו הזקנים את האיש (את משה) ונמצאו עמו יחדו. והנה בדבר הומרוס הפיָט, לא מצא האיש הזה המבאר את דבריו (אפיון), עז בנפשו להגיד את מולדתו, וגם לא ערב את לבו לדבר כזאת על פיתאגורס אשר כמעט תמול־שלשום עוד היה בארצות החיים ורק את מולדת משה, אשר קדם לשני אלה שנים רבות לאין חקר, הכיר האיש הזה על נקלה, בהאמינו לשמועת הזקנים. גלוי אפוא, כי דבר שקרים! וגם בדבר הזמן, אשר בו הוציא משה – כמו שהוא אומר – את המצורעים ואת העורים ואת הצולעים על ירכיהם מארץ מצרים – כִּון המבאר המדקדק הזה מאד מאד לדברי הסופרים הקודמים, כאשר אחשב לאמונה, כי מנתוס אמר, אשר יצאו היהודים ממצרים בימי המלך טתמוסית שלש מאות ותשעים ושלש שנה לפני מנוסת דנאוס אל ארגוס, ולוסימכוס אמר, כי היה הדבר בימי בוכחוריס, לאמר לפני אלף ושבע מאות שנה, ומולון ויתר הסופרים נתנו מספרים אחרים כטוב בעיניהם. אולם אפיון הרודף אמת יותר מכלם קבע את יציאת מצרים בדיוק באולימפידה השביעית – ובשנה הראשונה לה‏,4זו היא שנת 752 למנין הרגיל, שנה אחת אחרי בנין רומי – לפי הקבלה. ועוד אמר, כי בשנה ההיא יסדו הכנענים את קרתחדשת, ואמנם הוסיף על זאת את העיר קרתחדשת, בחשבו שזאת תהיה לו למופת חזק על אמון דבריו, ולא ראה כי בזה הביא ראיה לסתר את כל אשר אמר. הן אם נאמין לספרי הכנענים בדבר המושבה‏5בדבר ישוב קרתחדשת. כן הוא בהוצאה הישנה. בהוצאת ניזה: בדבר הכחש הזה (של אפיון). הזאת, הנה כתוב שם, כי המלך חירום חי כמאה וחמשים שנה ויותר לפני יסוד קרתחדשת, כאשר הראיתי למעלה בעדי אמונה מתוך כתבי הכנענים. וחירום היה אוהב לשלמה אשר בנה את המקדש בירושלים וגם הרבה לעזר לו בבנין הבית, ושלמה בנה את ההיכל שש מאות שנה ושתים עשרה שנה אחר יציאת היהודים ממצרים, ואת מספר המגורשים מנה אפיון כמעט כדעת לוסימכוס; הוא אומר, כי היו אלה אחד עשר רבוא. אולם טעם נפלא ונאמן מאד לַשם שבת. הוא אומר: ״הם (היהודים) הלכו דרך ששה ימים, והנה צבו מעוריהם, ומפני הסבה הזאת נחו ביום השביעי, בהגיעם בשלום אל הארץ הנקראה יהודה בזמננו, וקראו לו בשם שבת, בשמרם את לשון מצרים, כי המצרים קוראים בשם סבתוסיס לכאב הירכים״. היש לנו לצחוק לדברי התעתּועים האלה או לעשות את ההפך ולהתרגז על הנבלה אשר בכתיבה הזאת? הן גלוי מדבריו, כי האנשים האלה – ומספרם אחד עשר רבוא – לקו כלם בכאב המעורים. ואולם אם היו עורים ופסחים ומנוגעים בכל מחלה, כאשר העיד עליהם אפיון, הן לא עצרו כח ללכת אף דרך יום אחד, ואם יכול יכלו כלם ללכת דרך המדבר הגדול וגם לנצח במלחמה את כל היוצאים לשטן לקראתם – איך לקו כולם במעוריהם אחרי עבור ששה ימים? כי אין המחלה הזאת מנת כל עוברי דרכים, כי רבבות מחנות צבא עברו בכל הדורות דרכים כמו אלה והלכו ימים רבים (ולא ניזוקו), וגם לא יעלה על הדעת, כי היה הדבר הזה לפתע פתאם. הן נבער המעשה מכל! ואחרי אשר הודיע אותנו אפיון, איש הפלאות הזה, כי הגיעו (אבותינו) לקץ שבעה ימים אל ארץ יהודה, ספר עוד פעם, כי עלה משה אל ההר אשר בין ארץ מצרים ובין ערב, הוא הנקרא סיני ונסתר שם ארבעים יום, ואחרי זאת ירד מן ההר ונתן ליהודים את התורה. ואיך יכלו היהודים להתמהמה ארבעים יום במדבר, במקום ציה וצמאון, ולהגיע בעצם בעת ההיא אל ארץ יהודה לקץ ששה ימים? ואמנם בפתרונו אשר נתן לשם השבת הראה המבאר, כי לא ידע בושה או לא היה לו חלק בבינה, כי התיבות ״שבו״ (סבּוֹ)‏6Sabbo. ו״שבת״ רחוקות מאד אשה מרעותה, כי שבת בלשון היהודים פתרונה מרגעה, מנוחה מכל מלאכה, ושבו – כאשר אומר הוא – מורה בלשון מצרים על כאב המעורים." + ], + [ + "אלה הדברים אשר חדש אפיון המצרי על משה ועל יציאת היהודים ממצרים, והתחכם להוסיף על דברי הראשונים. והאם יפלא בעינינו מעשהו זה, כי כתב שקרים על דבר אבותינו ואמר, כי היו ילידי מצרים? אולם הפך הדברים האלה ספר בכזביו על עצמו; הוא נולד באואסיס‏1מקום ידוע במצרים העליונה, בקרבת המדבר (אואסיס ביונית: עין־מים אשר בערבה). אשר למצרים; ובצדק יאמר עליו, כי היה ראשון לכל המצרים לכחש את מולדתו הנאמנה ואת עמו, וספר על עצמו לשקר, כי הוא איש אלכסנדריה, ובדבר הזה העיד על תועבת עמו. ונראה הדבר, כי קרא בשם מצרים לאנשים אשר שנא אותם ובקש לגלות ערותם, כי לולא חשב אשר המצרים הם נבזים מכל העמים, לא ברח מתוך עמם. כי כל אדם החושב נכבדות על מולדתו מתגאה בה ומתיחש עליה ומוכיח את האנשים, הקוראים את שמה עליהם בלא משפט. והנה אחת משתי אלה חושבים המצרים עלינו: האחת: – שהם רוצים להרים את קרנם בכבוד באמרם, כי הם קרובים אלינוּ, והשנית, שהם אומרים להשפיל את כבודנו בתתם לנו חלק בשמם הרע. אולם באפיון הנכבד הזה אני רואה, כי בחרפות אשר שפך עלינו, רצה לשלם שכר לאנשי אלכסנדריה (היונים) על משפט האזרחים אשר נתנו לו, כי הוא ידע את שנאת האנשים האלה ליהודים היושבים בקרבם באלכסנדריה וקבל עליו לחרף ולגדף את אלה, וכלל בדברי החרפות גם את שאר היהודים כלם, ועל אלה ואלה הרבה כזבים לבלי חק." + ], + [ + "ומה הם המעשים הנוראים והעוונות אשר מצא (אפיון) ביהודים היושבים באלכסנדריה בכתב השטנה אשר לו? בוא וראה! הוא אומר: ״הם באו מארץ סוריה שישבו על שפת הים שאין לו נמל בקרבת פליטת המשברים״. אם בדברים האלה גילה את ערות המקום, הנה חרף את אלכסנדריה אשר אמר עליה לשקר, כי היא מולדתו. כי חלק העיר הזאת אשר לחוף הים הוא טוב מאד למושב, ואלו כבשו היהודים את המקום בחזק יד ולא גורשו ממנו ברבות הימים, היה זה לאות על גבורתם, אולם (באמת) נתן אלכסנדרוס (הגדול) ליהודים את המקום למושב ומשפט אחד להם ולהמקדונים. איני יודע, מה היה אפיון אומר, אלו שכנו (היהודים) בקרבת עיר המתים1בקצה עיר אלכסנדריה, שכונת החשוכים. ולא תקעו להם יתד על יד ארמון המלך, הן עד היום הזה מכונה קהלם‏2יוסיפוס משתמש במילה היונית Phyle (שבט). בשם המקדונים! אך אלו קרא (אפיון) את אגרות אלכסנדרוס המלך או שם עיניו במכתבי תלמי בן לגוס ומלכי מצרים אשר היו אחריו, וראה את העמוד‏3בערים רבות היה מנהג לחקק את החוקים והמשפטים על לוח נחשת או על עמוד אבן (זה נקרא ביונית Stele), אשר הוקם בעיר – (כאן בודאי בשכונת היהודים). אשר הוקם באלכסנדריה ועליו חקוקים המשפטים שנתן ציזר הגדול ליהודים, לו ידע את כל אלה – אני אומר – וערב את לבבו לכתוב את הפך הדברים, הלא עשה כאחד הנבלים, ואם לא ידע את כל אלה, הראה בזאת כי הוא נבער מדעת. וכן גם בתמהו על דבר שקראו להם היהודים האלה בשם אנשי אלכסנדריה (אלכסנדריים)‏4כמו שהתרגלו לכתב אצלנו: ״אלכסדרונים״, לאמר אזרחי אלכסנדריה, בשם היחס של העיר. גלה את חסרון דעתו, כי כל האנשים אשר נקראו אל אחד המקומות לשבת בו, מקבלים את שם מיסד המקום, אף אם נבדלו הרבה אלה מאלה במוצאם, על כן נקראו אחינו היושבים באנטיוכיה אנשי אנטיוכיה‏,5ביונית Antiocheis. כי סילוקוס מיסד העיר נתן להם משפט אזרחים. וכמו כן (היהודים) היושבים באפסוס וביתר מקומות יוניה נקראים בשם האזרחים ילידי המקום, כי את המשפט הזה נתנו להם היורשים (הדידוכים). ובנדבת לבם נתנו הרומאים כמעט לכל איש את הזכות להקרא על שמם (״רומאים״), ולא לאנשים יהודים בלבד, כי אם גם לעמים שלמים, על כן נקראו האיברים והעמים אשר היה שמם לפנים טורינים‏6הרומאים קראו להם: אטרוסקים (Etrusci). וסבינים, בשם רומאים. ואם כחש אפיון במשפט אזרחים אשר כזה, לא היה לו להקרא בשם ״אזרח אלכסנדריה״, כי הוא נולד, כאשר אמרתי למעלה, בלב (בטבור) ארץ מצרים, ואיך היה לאזרח אלכסנדריה, אחרי שלא האמין בכח משפט אזרחים הנתון במתנה, כדברים אשר דרש עלינו. והנה למצרים בלבד אסרו הרומאים מושלי העולם לקבל משפט אזרחים בכל מקום‏.7לרבות אלכסנדריה, שנחשבה לעיר יונית – כך נראה מדברי יוסיפוס. אולם בגדל נדיבותו אמר (אפיון) לזכות בדבר האסור עליו ונסה להוציא דבה על כל אשר לקח אותו בצדק ובמשפט, כי לא מחסרון תושבים אחרים אסף אלכסנדרוס אל העיר אשר שקד לבנותה רבים מבני עמנו, רק בראותו, כי כל היהודים מצוינים במדות טובות ונפלאים באמון לבם נתן לאחינו את הכבוד הזה, כי נתן אלכסנדרוס כבוד לעמנו, וכן כתב הקטַיוס, בספרו עלינו, כי התהלכו היהודים לפניו (לפני אלכסנדרוס) ביושר ובאמון, ועל כן הוסיף על נחלתם את ארץ שמרון ועשה אותה חפשית מכל מס. וכאלכסנדרוס כן חשב גם תלמי בן לגוס על היהודים היושבים באלכסנדריה, כי הפקיד בידיהם את מבצרי מצרים, בדעתו אשר ישמרו עליהם באמונה ובגבורה, וכאשר כבש את קיריני ורצה להכין את מלכותו גם ביתר ערי לוב, שלח אליהם אנשים יהודים לשבת. והמולך אחריו תלמי הנקרא פילאדלפוס שלח לחפשי את כל העבדים מקרב אחינו הנמצאים ברשותו, ולא זו בלבד, כי הוסיף גם להעניק להם כסף כפעם בפעם. וגדולה מזו: נפשו חשקה לדעת את חוקינו ולקרא את ספרי קדשינו, ועל כן שלח [אל ירושלים] ובקש לשלח אליו אנשים למען יתרגמו לו את ספר התורה, ולא צוה על אחד העם לנצח על העבודה למען יכתבו הדברים היטב, רק מלא את ידי דימיטריוס איש פלירוס ואנדראס ואריסטאוס להשגיח על הדבר. הלא הם דמיטריוס, אשר עלה על כל בני דורו בחכמה ובדעת, ושני חבריו שומרי ראש המלך הנאמנים. והן לא חשקה נפשו להכיר את תורתנו ואת חכמת‏8המחבר כתב כאן ״פילוסופיה״. אבותינו, לו בזה בלבו את האנשים ההולכים בדרך אלה, ולא הרבה להשתומם להם." + ], + [ + "ומעיני אפיון נעלם, כי כמעט כל מלכי אבותיו המקדונים‏1 זה נכתב בלעג, כי לא היה אפיון מקדוני. יעצו טובה עלינו. כשכבש תלמי השלישי, המכונה ״פועל טוב״‏2כן נקרא בכתבות הכנעניות הצידוניות (פועל טוב), תרגום מדויק של הכנוי היוני Eueryetes. את כל ארץ סוריה ביד חזקה, לא הקריב זבחי תודה על נצחונו לאלהי מצרים, רק סר אל עיר ירושלים והביא זבחים רבים לאלהים כמשפטי חוקינו וגם הרים מתנות (לבית המקדש) כמדת נצחונו. ותלמי פילומיטור ואשתו קלאפטרה נתנו את כל מלכותם בידי היהודים וראשי כל צבאותיה היו חוניו ודוסתאי היהודים, אשר נתן אפיון את שמותיהם לצחוק תחת אשר היה עליו להשתומם על מעשיהם ולא לעטות עליהם חרפה, רק להחזיק להם טובה, כי הצילו את עיר אלכסנדריה, אשר לקח לו שם בידיו משפט אזרח, כי בעת אשר נלחמו אנשי אלכסנדריה בקלאפטרה והיו עתידים לאחרית רעה, כרתו אלה (ראשי הצבא היהודים) ברית שלום והשביתו את מלחמת האחים (מקרב הארץ). ״אחרי זאת״ – הוא כותב – ״עלה חוניו על העיר בחיל מזער ותַרמוס מלאך הרומאים נמצא אז בקרב העיר״. ואני אומר, כי היטיב חוניו לעשות בצדק ובמשפט, כי תלמי המכונה פיסקון יצא מקיריני אחרי מות אחיו תלמי פילומטור ורצה לגרש את קלאפטרה3כאן נפסק המקור היוני, ובכל הוצאות הספר נשלם החסרון על פי התרגום הרומי העתיק (של קסיודורוס). ואת בני המלך מכסא המלוכה, למען אשר יקח את המלכות לעצמו בלא משפט, ועל כן יצא אליו חוניו להלחם בו בעד המלכה קלאפטרה ולא הסיר את חסדו ואמונתו מעם המלכים גם בעת צרה. ואלהים היה עד צדקו לעיני כל, כי כשאמר תּלמי פיסקון בלבו לצאת למלחמה על חוניו ועל צבאו תפש את כל היהודים היושבים בעיר עם טפם ונשיהם והפשיטם ערומים ושם אותם בכבלים והשליך אותם לפני הפילים, למען יהיו לברות לשניהם ויאבדו מארץ חיים. ולדבר הזה השקה את החיות לשכרה. אך לא כאשר חשב כן היתה! כי הפילים עזבו את היהודים המוצגים למולם והתנפלו על אוהבי המלך וטרפו רבים מהם. ואחרי הדברים האלה ראו עיני תלמי חזון־אימה, אשר מנע אותו מעשות רעה לאנשים האלה. וגם פילגשו היקרה עליו, אשר קראו לה אלה בשם איתקי, ואלה בשם הירני‏4Hirene (בהוצאה הישנה Irene). חִלתה את פניו לבלתי עשות מעשה רשע כזה והוא נעתר אליה ונחם על הדברים אשר עשה ואשר עלה בלבו לעשות. ובצדק קבלו עליהם היהודים היושבים באלכסנדריה לחג את היום הזה [בכל שנה ושנה],5זה חג פורים של מצרים (כל המעשה הובא בספר המכבים השלישי – אחד הספרים החיצונים שנכתבו במצרים). כי בו ראו עין בעין את ישועת אלהים. אולם אפיון המוציא דבה על כל ערב את לבו לשית חטאת על היהודים אשר נלחמו בפיסקון, תחת אשר היה עליו להלל אותם. הוא זכר גם את קלאפטרה המלכה האחרונה לבני אלכסנדריה, וכאלו הוא מתרעם עלינו, כי שלמה לנו רעה חלף טובותינו, תחת אשר היה עליו להוכיח את האשה הזאת, אשר לא נבצר ממנה כל עָול וכל מעשה רשע, על כל אשר עוללה לקרובי משפחתה ולבעלה ולכל אוהביה ולכל הרומאים בכלל ולמושלים אנשי חסדה בפרט, היא האשה אשר המיתה במקדש גם את ארסינואי אחותה על לא עול בכפה, ובנכליה המיתה את אחיה ונצלה את [עדי] אלהי אבותיה ואת קברות אבותיה, היא אשר קבלה את המלוכה מציזר וערבה את לבה למרד ביורשו‏6לאמר: בציזר אוקטַוינוס, הוא הקיסר אוגוסטוס. וצדה את לב אנטוניוס בנאפופיה והפכה אותו לשנא את מולדתו, וגם פתתה אותו לבגוד באוהביו, והדיחה רבים מכסא המלוכה ורבים הסיתה בשגעונה לעשות מעשי רעה. ולמה לי עוד להאריך דברים? הן גם את אנטוניוס עצמו עזבה במלחמת הים, אותו – את בעלה, אבי הבנים אשר ילדה, ואִלצה אותו לנטש את צבאו ואת ממשלתו יחדו וללכת אחריה. ולאחרונה כאשר נכבשה אלכסנדריה בידי ציזר (אוגוסטוס) התעיבה עלילה וחשבה להציל את נפשה בהמיתה את כל היהודים בידיה, כי התמכרה להרשיע לכל ולבגוד בכל.7כאן נכנס פסוק אחד שלא במקומו (בכל ההוצאות) ורבים מן המתרגמים העבירוהו למקום אחר, ועשיתי כמוהם. והנה היא קבלה את גמול רשעתה בצדק ולנו היה ציזר הגדול לעד, כי יצאנו לעזרתו באמונה ונלחמנו לו במצרים, וגם מועצת הזקנים (הסינט) [הודיעה את צדקתנו] בפקודות אשר הוציאה ואף מכתבי הקיסר אוגוסטוס העידו את מעשינו הטובים. וטוב היה, לו הביט אפיון אל הכתבים האלה ובחן את הפקודות אשר הוציאו מדור לדור אלכסנדרוס (הגדול) וכל מלכי בית תלמי, והמשפטים הנתונים לנו מטעם מועצת הזקנים [הרומאים] ומטעם מושלי רומא הגדולים. [והתחשב לך אשר לא לכבוד הוא לנו הדבר, שספר עלינו אפיון, כי בעתותי רעב אין לחם חטים עולה על שלחן היהודים]‏.8הפסוק המוסגר נמצא במקור למעלה, שלא במקומו. ואם באמת לא יכול גרמניקוס9גרמניקוס בן דרוזוס בנו חורגו של הקיסר אוגוסטוס. הוא בא אל אלכסנדריה בשנת בצרת וחלק לחם לבני המקום. לחלק את הלחם בצדק לכל יושבי אלכסנדריה, הנה הדבר הזה מלמד, כי היה אז שדפון ומחסור לחם, ואין בו כדי להראות את אשמת היהודים. ואמנם על הדברים אשר חשבו כל המושלים (קיסרי רומא) על היהודים היושבים באלכסנדריה ידועים לכל, כי גם חלוקת לחם החטים לא הוצאה מידיהם, כאשר לא הוצאה מידי יתר יושבי אלכסנדריה, וגם שמרו להם המושלים את הבטחון אשר בטחו בהם המלכים (מלכי בית־תלמי) לפנים, ועל כן הפקידו בידם את משמר היאור ולא חשבו מעולם, כי אין היהודים ראוים לדבר הזה." + ], + [ + "ומלבד זאת הוא (אפיון) אומר: אם באמת הם (היהודים) אזרחי העיר – מדוע אינם עובדים את האלהים אשר לבני אלכסנדריה? ועל זאת אשיבהו: אם מצרים הנכם – למה תלחמו איש באחיו מלחמה רבה ולא תוכלו להשלים יחדו בדברי אמונתכם?‏1במצרים היו אלילים רבים ושונים בכל מדינה ומחוז. והאם בגלל הדבר הזה אין אנחנו קוראים לכם בשם מצרים – או בשם בני אדם בכלל – יען אשר אתם מגדלים ביגיעה רבה את החיות הרעות צוררות בני־האדם – תחת אשר אנחנו הננו עם אחד כלנו יחד? ואם אתם המצרים כה נפרדתם בדעותיכם, מה לכם לתמוה על האנשים אשר באו מארץ נכריה או אלכסנדריה, כי הם שומרים זמן רב כזה על חוקיהם אשר היו להם מראשית ימיהם? ועוד הוא שם עלינו עלילות מרד ומריבות, ואלו גם צדק בדבריו אלה על קהל היהודים אשר באלכסנדריה – מדוע אינו פוקד את העון על כלנו יחד? הלא ידוע הדבר אשר ברית שלום שולטת בקרבנו. וקרוב מזה להכיר, כי מפיחי המדנים הם יושבי אלכסנדריה (הגויים) הדומים לאפיון. הן כל העת אשר היו יושבי העיר יונים ומקדונים משלו בה, לא היתה כל מריבה ביניהם ובינינו, כי נתנו לנו ללכת בחוקינו הישנים. אולם כאשר גדל בקרבם מספר המצרים בעתותי מבוכה פשה גם הנגע הזה בהם, כי הנה עמנו נשאר בעצם טהרתו‏,2אפשר גם לתרגם: נשאר בתומו – לאמר: נקי מכל דברי האשמה. ורק מן האנשים האלה (המצרים אשר התישבו באלכסנדריה) נפתחה הרעה הזאת, כי חסרו את המדות הטובות אשר למקדונים נאמני הלב, ואת החכמה אשר היא נחלת היונים, ולעומת זאת החזיקו בכל המדות הרעות אשר למצרים ועוררו עלינו את שנאתם הישנה. ואמנם נהפוך הוא דבר הטענות שהם טוענים עלינו, כי בעוד אשר רבים מהם לקחו להם משפט אזרחים בעיר הזאת אשר לא כדת – קראו בשם נכרים לאלה האנשים (יהודי אלכסנדריה) אשר קבלו כלם את הזכות הזאת (להקרא בשם אזרחים), וזה ידוע לכל. הן גלוי הדבר, כי אף אחד מן המלכים (מלכי בית תלמי) לא נתן למצרים את משפט אזרחי העיר הזאת, ואף לא אחד המושלים (הקיסרים), אולם אותנו הביא אלכסנדרוס אל העיר, והמלכים הרחיבו את זכיותינו והרומאים מצאו חפץ בנו בשמרם על משפטנו כל הימים, על כן נסה אפיון לבטל את משפטנו, באמרו כי אין אנו מציגים את צלמי3Imagines ביונית. על הרוב נעשו הצלמים משעוה. המושלים (הקיסרים), כאלו לא ידעו הם (המושלים) את הדבר והיו זקוקים לעזרת אפיון, תחת אשר היה עליו להשתומם על ארך רוח הרומאים וענוָתם, על אשר אינם מאלצים את העמים הנכנעים תחתיהם לעבר על חוקי אבותיהם, רק מקבלים מהם את הכבוד אשר אלה רוצים לתת להם על פי דתם וחוקיהם, כי אין להם חפץ בכבוד הנתון להם באנס ובחזק יד. אמנם היונים ועוד גויים אחדים מאמינים, כי דבר יפה הוא להציג צלמים, והם ששים אלי גיל בעשותם להם פסילי תמונות אבותיהם ונשיהם ובניהם, ויש לוקחים גם תמונות אנשים, אשר אינם קרוביהם, ואף נמצאו ביניהם העושים כזאת לעבדיהם הנאמנים. והיפלא הדבר, כי הם נותנים את הכבוד הזה גם לאדונים ולמושלים? אולם המחוקק אשר לנו אסר עלינו לעשות כל תמונה. והוא לא רצה בזאת להנבא לנו, כי לא נכַבד את ממשלת הרומאים, רק בָזָה את הדבר הזה אשר הוא ללא תועלת לאלהים ולאדם, וחשב כי התמונות אשר אין בהן רוח חיים הן שפָלות מכל דבר אשר נשמת חיים באפיו, קל וחמר מאלהים‏.4 על פי הוצאת ניזה. בהוצאה הישנה: ״וחשב, כי התמונות הן שפלות מכל דבר אשר נשמת חיים באפיו, קל וחמר מאלהים אשר אין בו נשמה״. וכבר התחבטו רבים בדברים האלה, ויש מי שבאר, כי כון המחבר למה שאין רוח האלהים בבחינת נשמת האדם או יתר בעלי־החיים. לעומת זאת לא אסר עלינו המחוקק לכבד בדרכים אחרים את האלהים ואחריו גם את האנשים הטובים, ואלה הם הדרכים אשר בהם אנחנו מרבים לכבד את המושלים ואת עם הרומאים, כי לכבודם אנחנו מקריבים זבחי תמיד ומדי יום ביומו אנחנו מקדישים את הזבחים האלה מכסף הצבור אשר ליהודים כלם, ועוד גדולה מזאת, כי אין אנחנו מביאים זבחים אחרים מכסף הצבור, ואף לא בעד שלום בנינו, ורק למושלים לבדם אנחנו נותנים את הכבוד הזה אשר לא נעשה כמוהו לאחד מבני האדם. הדברים האלה מספיקים בכלל כנגד אפיון בטענותיו אשר טען על עיר אלכסנדריה." + ], + [ + "ואולם אני תָמה גם על האנשים, אשר נתנו יסוד לעלילות אפיון אלה, הם פוסידוניוס ואפולוניוס מולון, כי גם הם שתו עלינו חטאת על אשר אין אנו נותנים כבוד לאלים שהם חפצים ביקרם, ותחת זאת לא חשבו להם לעון בטפלם שקרים ובבדותם חרפות מוזרות על מקדשנו. ואף כי לא נאה מאוד לבני־חורין לדבר שקר כל שהוא, ועל אחת כמה וכמה להוציא כזבים על היכל אלהים קדוש ונורא כזה, אשר יצא שמו בכל העמים, אפיון ערב את לבבו לספר, כי בחביון המקדש הזה הציגו היהודים ראש חמור והם נותנים לו כבוד אלהים ומרוממים אותו באמונה רבה. ועוד הוסיף, כי נעלם הדבר הזה (ראש החמור) בעת אשר הוציא אנטיוכוס אפיפנוס את שלל ההיכל ומצא שם את הראש (של החמור) מעשה זהב כלו, וכסף רב מחירו. ועל זאת אגיד בראשונה: אלו נמצא כדבר הזה בקרבנו, הנה לא לאיש מצרי המשפט לחרף אותנו, כי במה נגרע חלק החמור מחלק עכברי־פרעה ותישים ויתר החיות אשר נחשבו לאלהים בעיני בני עמו? ושנית אשאלהו (את אפיון): איך לא הבין, כי המעשים שופכים בוז על כל שקריו המתמיהים? הן תורה אחת היתה לנו כל הימים, ובדרכה אנו הולכים בלי־סוף‏,1לאמר: את התורה אנחנו מקימים למעלה מכל גבול. ואולי כון המחבר כאן לעתיד, לאמר: בכל הדורות, עד אין סוף נלך בחוקי התורה. ואף כי צרות רבות מצאו את עירנו, כמו שמצאו גם את ערי יתר העמים, והצדיק2Pius, כן בהוצאת ניזה, והכונה לאנטיוכוס VII סידטס הנקרא גם הצדיק (Eusebes) שכבש את ירושלים בימי יוחנן הורקנוס. ובהוצאה הישנה Theos ואין לו שום מובן, כי לא שמענו על מלך הנקרא ״תאוס״ (כמו אנטיוכוס השני), כי כבש את ירושלים. פומפיוס מגנוס וליציניוס קרסוס – ובימינו אלו גם טיטוס קיסר – התגברו עליה במלחמה ותפשו את בית המקדש [ובאו בו], ואף אחד מהם לא מצא שם כדבר הזה, רק עבודת אלהים טהורה. כדבר הזה לא נוכל לאמר על עבודת אלהים אשר ליתר העמים. ואמנם אנטיוכוס אשר נתן את בית המקדש לבז לא עשה זאת בצדק, רק מאהבת בצעו מלאו לבו לעולל כה, כי לא היה אויב לנו ורק התנפל עלינו, על עוזריו ובני בריתו, ולא מצא שם (במקדש) דבר אשר היה בעיניו לצחוק, על זאת מעידים סופרים רבים ואנשי־מעלה, כמו פוליביוס איש מגלופוליס וסטרבון איש קפדוקיא, ניקולאוס איש דמשק גם טימגניס וקסטור כותב העתים ואפולודורוס, כלם מספרים פה אחד, כי אנטיוכוס היה זקוק לכסף, ועל כן הפר את ברית שלומו עם היהודים ונצל את בית המקדש, אשר היה מלא כלי זהב וכסף. ועל אפיון היה להתבונן בדרכי הסופרים האלה, אך באמת היה לבו כלב החמור, וכמו כלב לא ידע בושת, – כמו כלב אשר דרך המצרים לתת לו כבוד אלהים! כי חוץ מדבר זה לא נמצא שום טעם לדברי שקריו (של אפיון), הן אנחנו היהודים אין אנו נותנים כבוד לחמורים, וגם אין אנחנו מאמינים בכחם (בממשלתם), כדרך המצרים הנותנים כבוד לתנינים ולנחשים, ולעת אשר ישכו אותם הנחשים והתנינים וטרפו את בשרם – למאושרים בארץ יֵחָשבו, כי זכו להאסף אל האלהים. ואמנם משפט החמורים אצלנו הוא כמשפטם אצל כל האנשים הנבונים – לשאת ולסבל את המשא העמוס עליהם, ואם יאכלו את התבואה בעלותם אל הגרן או ישטו מעל הדרך אשר צֻוו ללכת בו, הנה מנת חלקם מהלומות ומכות נאמנות, כי הם משרתים (עוזרים) מועילים לנו בעבודת האדמה. ואמנם אפיון היה נבער וחסר תבונה מכל האנשים בחברו את דברי השקרים או החל לספר מעשה ולא היה לאל ידו להשלימו, על כן לא הצליח אף באחת החרפות אשר המיט עלינו." + ], + [ + "ואפיון הוסיף עוד ספור אחד על דבר היונים, וכל הספור מלא שקוצים עלינו, ודי לאמר עליו כדברים האלה: כאשר ירצה איש לדבר על דרכי צדקה ויראת אלהים, לא יאות לו לשכוח, כי קל יותר עון הטמא הבא אל הקדש מעון המחפא דברי תועבה על כהנים משרתי אלהים. אָכן גדול היה חשק האנשים האלה‏1הכונה לסופרים הנזכרים בראש פרק ז' (פוסידוניוס ואפולוניוס מולון, ואפיון עמם). ללמד זכות על המלך אשר חלל את הקדשים מרצונם לכתב דברי צדק ואמת עלינו ועל מקדשנו. כל חפצם היה להגן על אנטיוכוס‏2כן בהוצאת ניזה. בהוצאה הישנה: לעשות נחת רוח לאנטיוכוס, (למצוא חן בעיניו). ומכיון שלא היו הסופרים בני דורו, משמש זה בדרך העברה. ולכסות על עון מעלו בקדש, ועל כל התועבות אשר עשה לעמנו ממחסור הכסף, ועל כן הוסיפו עלינו עוד עלילות שקרים, אשר ידובּר בהן בעתיד. והנה אפיון היה לנביא חבריו‏3לאמר: ראש המדבּרים בשמם, המפרסם את דבריהם (שמוש יוספוס במלה ״נביא״ (Propheta) כאן דומה קצת ללשון המקרא: ״ואהרן אחיך יהיה נביאך״ (שמות ז', א')). וספר, כי אנטיוכוס מצא בבית המקדש מטה ואדם שוכב עליה, ולפניו שלחן מלא דשן מבשר דגת הים ובהמת הארץ ועוף השמים. ונבהל למראה זה, והאיש השוכב חרד לקראת המלך בבואו וראה את פניו כמחיש ישועה רבה ונפל לרגליו ופרש אליו את ימינו ובקש ממנו לקרא לו דרור. והמלך צוה לו לשבת ולספר לו, מי הוא ולמה הוא שוכן במקום הזה ומה הוא דבר המטעמים האלה, והאיש ספר לו בבכי ודמעות וביללה את צרת לבבו, ואמר כי הוא איש יוני, ובעברו במדינה הזאת למצוא לו מחיה, גזלו אותו פתאם אנשים נכרים והוליכו אותו אל ההיכל הזה וסגרו עליו ואין איש רואה את פניו, רק מפטמים אותו בכל מאכל תאוה. ולראשונה שמח על החסדים האלה אשר לא פלל להם, ואחרי כן החל לחשד בדבר, ולאחרונה אחזה בשרו פלצות; לסוף שאל את פי המשרתים הנגשים אליו שרש הדבר, ושמע מהם, כי יש חק נעלם ליהודים ועל פי החק הזה הם מכלכלים אותו, כי את החק הזה קבלו עליהם מקרוב לפני שנים אחדות, הם תופשים איש יוני הבא מארץ נכריה ומפטמים אותוֹ שנה שלמה, ואחרי זאת הם מוציאים את האיש אל אחד היערות וממיתים אותו בזבחם אותו לקרבן על פי משפטיהם ומנהגיהם, וטועמים ממעיו ונשבעים איש לרעהו על בשר זבח היוני לנטר שנאה ליונים כל הימים, ואחרי הדברים האלה הם משליכים את עצמות הנהרג אל אחד הפחתים. ואפיון הוסיף לספר, כי אמר האיש (לאנטיוכוס), אשר עוד ימים מספר נשארו לו לחיות והתחנן אליו לתת כבוד לאלהי היונים ולהפר את עצת היהודים הצמאים לדמו‏4 תרגמתי באופן חפשי את דברי המקור המעורפלים: בהוצאה הישנה: ״לירא (לכבד?) את אלהי היונים ולהתגבר בדמו על נכלי היהודים״. בהוצאת ניזה: לבוש מפני אלהי היונים ומפני נכלי היהודים העושים חיל (מנצחים) בדמו וכו׳. ולמלט אותו מן הרעה המוצאת אותו. – והנה המעשה הזה אינו עלילה נוראה המלאה שקרים בלבד, כי אם גם רשע אכזרי על כל גדותיו, ובכל זאת אין בו כדי לנקות את אנטיוכוס מעון חלול הקדש, כאשר אמרו בלבם האנשים האלה בכתבם את הדברים למען כבוד שמו. הן לא ידע אנטיוכוס את הדבר הזה לעת אשר גמר לעלות על המקדש, ורק בבואו שמה מצא דבר אשר לא פלל לו כאשר הודו אלה (הסופרים) בפיהם‏,5הפסוק המוסגר חסר בהוצאה הישנה. על כן חטא בזדון ועשה תועבה, ועל כרחם (של הסופרים האלה) היה איש אשר לא האמין באלהים. ואת המשפט הזה גוזרים עליו גם דברי השקרים הרבים אשר יקל מאד להכחישם מעצם המעשים, כי הנה דתינו שונות לא מדתי היונים בלבד, כי עוד הרבה יותר מדתי המצרים ועוד עמים רבים, והיש גוי וממלכה אשר לא באו משם אנשים להתגורר בארצנו, ומדוע רק על היונים לבדם קשרנו קשר לחדש את הברית בדמם השפוך? ואיך יתכן הדבר, כי כל היהודים יֵאספו אל הקרבן הזה, ובמעים (של הנרצח) יהיה כדי טעם רבבות אדם, כאשר ספר לנו אפיון? ומדוע לא כתב (אפיון), מי היה האיש הנמצא הזה ולא קרא לפנינו את שמו? ולמה לא שלח אותו המלך אל מולדתו ברב יקר? – הן אלו מצאה ידו לעשות כדבר הזה, יצא לו שם איש ירא אלהים ואוהב גדול ליונים, ובזה רכש לו את עזרת היונים כולם, משנאתם הגדולה ליהודים? אולם אעזב נא את הדברים, כי לא בדברים ורק במעשים יוָסר פתי חסר לב. הנה כל אשר ראה את בית מקדשנו בבנינו, ידע את תכונתו ואת טהרת קדושתך אשר נחשבה לחק ולא יעבר, כי ארבע חצרות (עזרות) במקדש מסביב, ובכל חצר וחצר נמצאה משמרת מיוחדה לה לבדה‏6הכונה, כי בכל אחת העזרות נוהגים דינים מיוחדים. על פי החק הקבוע. לכל אדם היה מותר להכנס אל החצר החיצונה (עזרת הנכרים) גם לנכרים, ורק על הנשים הנידות נאסר לדרוך בקרבה. אל החצר השניה (עזרת־נשים) באו כל היהודים הגברים והנשים, הטהורים מכל טומאת הגוף. ואל החצר השלישית (עזרת ישראל) באו רק הזכרים מקרב היהודים, אשר היו טהורים והתקדשו, ואל החצר הרביעית (עזרת הכהנים) באו הכהנים הלובשים את בגדי הכהונה, ואל הדביר (קדש הקדשים) באו רק הכהנים הגדולים בבגדי הקדש אשר להם לבד. וכל עבודת הקדש היתה קבועה מראש, ובסדר היו הכהנים באים אל המקדש בזמנם, כי חק היה להם לבוא אל המקדש לפנות בקר אחרי אשר נפתחו שעריו, ולהקריב שם את הזבחים ופעם שנית באו שמה בחצות היום, ואחרי כן נסגרו שערי המקדש. וגם אסור היה להביא אל המקדש (ההיכל) כל כלי, רק נמצאו בו כלי הקדש המונחים שם (תמיד), המזבח והשלחן וכלי הקטרת‏7turibulum. כף הקטורת? ואולי הכונה למזבח הזהב. באופן זה המזבח הראשון הוא מזבח העולה העומד מחוץ, לפני שער ההיכל. והמנורה, הכתובים כלם בספר התורה, ומלבד אלה לא היו כל סודות ותעלומות ולא נעשו דברי סתרים בקדש, ומעולם לא נעשה משתה בהיכל לפנים. על כל הדברים האלה אשר אמרתי יעידו כל בני עמנו פה אחד, וגם המעשים מוכיחים עליהם, ויען אשר נמצאו ארבע‏8המספר ״ארבע״ מתמיה, וכנראה צ״ל עשרים וארבע, לאמר כ״ד מחלקות הכהונה והמשמרות. משפחות כהונה ובכל אחת המשפחות היו חמשת אלפים איש ועוד יותר, היו הכהנים משרתים במקדש בימים הקבועים להם, וכאשר עבר זמן משמרתם מלאו חדשים את מקומם ובאו להקריב את הזבחים והתאספו במקדש בעצם היום ולקחו את המפתחות מידי הקודמים להם, וקבלו מהם גם את כל הכלים במספר, וכל דבר מאכל ומשקה לא הביאו אל המקדש. וגם אסור היה להקריב דברים כאלה (אוכלין ומשקין) אל המזבח, מלבד אלה שהוכנו למען הזבחים (המנחות והנסכים), ומה נוכל עוד לענות באפיון אשר לא חקר את כל הדברים האלה רק הגיש לנו דברי בדים אשר לא יאָמנו כי יסופרו? [חרפה וכלמה! המבאר הזה קבל עליו לספר לנו דברי הימים לאמתם]‏,9כן בהוצאת ניזה. בתוצאה הישנה: ״חרפה וכלמה שלא יכול המבאר לתת לנו דברי הימים לאמתם״. וידע את עבודת בית מקדשנו, ולא זכר אותה, ותחת זאת בדא לו מעשה באיש יוני הנאסר במקדש ודבר בלחם סתרים ומטעמים רבים ונעימים וגם מעשה בעבדים‏10כן בהוצ' ניזה. כלומר ״משרתים״ (אלה שנגשו אל היוני בהיכל). בהוצאה הישנה: באנשי־אָון. הבאים אל המקום, אשר לא דרכה שם גם רגל נכבדי היהודים שלא יצאו משבט הכהונה, אלה הם דברי שקרים לשמם הכתובים ברשע ובזדון למען הוליך שולל את האנשים, אשר לא ירצו לחקר דבר אמת. בדברים האמורים למעלה, בדברי נבלה אשר אין כמוהם לרוע, נסו האנשים האלה להבאיש את ריחנו." + ], + [ + "ואפיון עוד לעג לנו בצחוק צדיק תמים והוסיף על שקריו את דברי מנסיאַס1בהוצאה הישנה לא נזכר מנסיאס, רק נכתב ״דברי הבל״ (inania) ולא פירש שם האיש מספר המעשה, וכנראה חשב, כי הוא היוני הסגור בהיכל. הוא אמר, כי ספר האיש ההוא אשר בעת המלחמה הארוכה בין היהודים ובין האדומים, בא אל היהודים מאחת ערי אדום‏2בהוצאת ניזה: באחת ערי יהודה, וזה רחוק וזר. הנקראה דאר איש מעובדי אפולון – שקרא את שמו זַבּ‏יד – והבטיחם לתת בידם את אפולון אלהי האור, כי יבוא האל הזה אל בית המקדש [אם יעלו כלם שמה. וכל המון היהודים האמין לדבריו]‏.3בהוצאה הישנה: ״האם יעלו כלם שמה ויביאו את כל המון היהודים״. גרסה משובשת. וזביד עשה לו מכונת עץ ושם אותה לעצמו מסביב וקבע‏4 בהוצאה הישנה: ״ועשה בה כדמות נרות״ וכו'. בה נרות בשלש שורות וכה בא ויצא, עד אשר נראה בעיני העומדים מרחוק כדמות כוכב5כאן מתחיל מחדש גוף הספר היוני. ההולך על הארץ, והיהודים ראו את המראה הנפלא ונבהלו מאד, וזביד בא במנוחה אל ההיכל והסיר את ראש הזהב אשר לחמור הגדול – ככה כתב אפיון בחמדו לו לצון – ונמלט עמו בחפזון אל דאר. גם אנחנו נוכל לאמר, כי הפעם עבר אפיון על המדה, בטענו את החמור הגדול – והחמור הגדול היה הוא ולא אחר – משא כבד ממדת כחו, וגדש את הסאה בהבליו ובשקריו גם יחד, כי כתב על ארצות אשר לא היו מעולם ושנה את הערים מרב סכלות, כי הנה ארץ אדום סמוכה לארצנו ממול עזה, ובכל הארץ הזאת אין עיר אשר שמה דאר. ולעיר הנקראה דאר אשר בארץ הכנענים לרגלי הר הכרמל אין חלק בהבלי אפיון, כי היא רחוקה מארץ אדום‏6כן בהוצ' ניזה. בהוצאה הישנה: מארץ יהודה, ואין זה נכון. דרך ארבעה ימים. ומה ראה לשית עלינו חטאת, כי אין אנחנו רוצים לעבד לאלהי העמים, אחרי אשר נפתו אבותינו על נקלה להביא אליהם את אפולון והאמינו, כי הוא מתהלך על האדמה בקהל כוכבים בשעה שאחז הנוכל את עיניהם? גלוי הדבר, כי לא ראו האנשים האלה נר מעולם – אלה האנשים אשר הסכינו כל ימיהם להעלות נרות כהנה וכהנה! ואיש מרבבות העם לא ראה אותו (את הנוכל) בצעדו על הארץ, ואחרי זאת מצא את החומה עזובה משומרים בעצם עת המלחמה. לא אעלים עיני מיתר הדברים [ואזכיר רק זאת]: הנה קומת שערי ההיכל היתה ששים אמה ורחבם עשרים אמה, וכלם היו מצופים זהב וכמעט נעשו זהב סגור. ומספר סוגרי השערים לא היה פחות ממאתים איש‏,7ב״מלחמות״ (ספר ו' ה' ג'). כתב המחבר רק על עשרים איש. ויש חושבים, כי חשב כאן את סוגרי כל עשרת השערים יחד. והם נסגרו על מסגר מדי יום ביומו, כי אסור היה להניחם פתוחים. ונושא הנרות האלה פתח אותם באפס־יד [כאשר עלה על לבו לפתחם]‏,8כן בהוצאה הישנה. בהוצאת ניזה: ״כאשר האמין (אפיון)״. [הוא לבדו]9רק בהוצאת ניזה. בשאתו בידיו את ראש החמור הגדול. ואיך שב הראש הזה אלינו, האם האיש הלוקח אותו הלך והשיבהו אלינו, למען אשר יוכל גם אנטיוכוס למצוא אותו כדבר־השקר השני אשר לאפיון?" + ], + [ + "ועוד דבר אפיון שקרים על שבועותינו באמרו, כי אנחנו נשבעים באלהים אשר עשה את השמים והארץ ואת הים, שלא נדרש טוב לאחד הנכרים וליונים יותר מכלם. ואם עלה על לבו לדבר שקר, מוטב היה לו לאמר: שלא נדרש טוב לאחד הנכרים ויותר מכלם ל מ צ ר י ם. אלו כתב כן, כי אז סמך את השקרים על דבר השבועה לשקריו הראשונים, אשר מידי המצרים עצמם ובשרם גורשו אבותינו על לא עון בכפם, רק על הצרה אשר מצאתם‏.1לאמר הצרעת והמחלות. ומן היונים רחוקים אנו במקומות מושבנו מאשר בדרכינו ובהליכותינו, ועל כן אין לנו יסוד לשנאם או לקנא בהם. ונהפוך הדבר, כי רבים מקרבם באו בברית תורתנו ואחדים מהם שמרו אותה ויש אשר קצר כחם לשאת את עול חוקינו, וחזרו לסורם. אך איש מאלה לא ספר, כי שמע על דבר שבועה בזאת שאנו נשבעים בינותינו, ונדמה כי רק אפיון לבדו שמע את הדבר, – יען אשר הוא בעצמו בדה אותו." + ], + [ + "וגם בדבר אשר ידובר עתה יאות לנו להשתומם מאד על תבונת אפיון הרבה. הוא מביא ראיה לדבר שאין לנו משפטים ישרים ואין אנחנו עובדים את האלהים כהלכה, באמרו שעל כן (אין אנחנו עושים ממשל)‏.1חסר בהוצאת ניזה. רק עובדים את הגויים חליפות וגם אסונות רבים קרו את עירנו, כאלו הם (יושבי אלכסנדריה) הסכינו מימים ראשונים להיות אדוני עיר הרומאים מושלת הגויים ומעולם לא היו לה לעבדים, אף כי מי יוכל לשאת את גאות שפתיהם (של יושבי אלכסנדריה)‏.2כן אצל ניזה, בהוצאה הישנה: ״אף כי שום איש לא נהנה מארך רוחם (של הרומאים) וכמו אלה (יושבי אלכסנדריה).״ כי אין אף איש אחד מכל יתר הגויים אשר לא יאמר, כי דבר אפיון הולם גם אותו בצדק. כי רק על גויים מעטים נגזר להיות מושלי עמים ימים רבים. וגם על אלה באו תמורות ואלצום למשך בעול זרים, ורב העמים היו עבדים לא פעם ולא שתים, ורק על המצרים בלבד העיד אפיון, כי יען אשר נמלטו האלים אל ארצם ונצלו שם בלבשם צורת חיות השדה, קבלו לבדם את הזכות לבלתי עבוד אף לאחד ממושלי אסיה או אירופה. כה ספר על המצרים אשר בכל עת היותם לא מצאו אף יום חפש אחד, גם במשול בהם עריצים מאחיהם. ואיך התעמרו בהם הפרסים! הן לא פעם אחת, רק פעמים רבות החריבו את עריהם והרסו את בתי מקדשיהם ושחטו את (החיות) אשר נחשבו להם לאלהים. אמנם את הדבר הזה לא אחשב להם לחרפה, כי לא נאה לי ללכת בדרך אפיון ותעתועי לבבו. הן גם לא השיב אל לבו את גורל בני אתיני וגם את גורל הלַקדימונים, אשר הכל מודים בהם שהיו הגבורים בכל עמי יון ואלה (בני אתיני) היו יראי אלהים מכולם. איני רוצה לדבר על המלכים אשר יצא להם שם ביראת־אלהים כמו קרויסוס המלך, ועל התלאות אשר מצאו אותם בחייהם ולא על מצודת האתיניים‏,3מצודת העיר אתיני (Akropolis) נשרפה על ידי הפרסים בשעת מלחמת אחשורוש ביונים. אשר נשרפה באש, וגם לא על היכל אפסוס והיכל דלפי ועוד מקדשים רבים לאין מספר, כי איש לא יחשב את זאת לחרפה לסובלי הרעה, רק לעושיה. והנה נמצא קטגור חדש הוא אפיון אשר שכח את כל הרעה שמצאה את עמו במצרים, כי הכתה את עיניו בסנורים אגדת ססוֹסטריס מלך מצרים. ואמנם אנחנו לא נדבר על מלכינו דוד ושלמה אשר רדו בעמים רבים, רק נעזב אותם ונזכר את הדברים, אשר נודעו לכל ונעלמו מעיני אפיון בלבד, כי המצרים היו משועבדים לפרסים ולמקדונים שמשלו אחריהם באסיה, ולא נבדלו בכל דבר מעבדי־עבדים, אולם אנחנו היינו עוד בני־חורין, ומשלנו בערים אשר סביבותינו כמאה ועשרים שנה עד ימי מגנוס פומפיוס, וגם אחרי אשר נכנעו במלחמה מלכי כל הארצות תחת הרומאים, נשארו רק מלכינו עוזרי הרומאים ואוהביהם‏4מלכי בית הורדוס נקראו עוזרים (Socii) לרומאים וגם: אוהבי עם הרומאים (amici populi Romani). על אמון לבם." + ], + [ + "״אולם לא קמו בינינו אנשי סגולה, אבות כל מלאכת מחשבת או מצוינים בחכמה״, והוא מונה את סוקרטיס ואת זינון ואת קלאנתיס ועוד אחדים כמוהם. אולם נפלא מכל דבריו, כי על שמות האנשים הנזכרים הוא מוסיף גם את שם עצמו ואומר: ״אשרי עיר אלכסנדריה שאזרח כזה שוכן בקרבה״. ויפה עשה, כי נבצר ממנו למצוא עדים זולתו, כי בעיני כל הבריות נחשב לראש־אספסוף נבזה ואיש נשחת בכל הליכות חייו ובכל מוצא שפתיו, עד כי יאות בצדק לנוּד לעיר אלכסנדריה, אם התברכה באיש אשר כזה. אולם כי גם בקרב עמנו נמצאו אנשים, הראויים לתהלה לא פחות מאחד מאלה (הנקובים בספר אפיון) – כל זה ידוע לכל קוראי ספרי על דבר הקדמוניות." + ], + [ + "אולי טוב להשאיר את יתר הדברים הכתובים בשטנה מבלי להשיב עליהם, כי בהם למד אפיון חובה על עצמו ועל יתר המצרים. הוא שם עלינו חטאת, כי אנחנו שוחטים את בהמות הבית1כן בהוצאת ניזה. בהוצאה הישנה: ״בעלי־חיים״ סתם. ואיננו אוכלים בשר החזיר ולעג לנו על אשר אנחנו מלים את בשר הערלה. והנה בשחיטת בהמות הבית משפט אחד לנו ולכל בני־האדם, ואפיון התגלה, כי הוא איש מצרי מלדה בדברו רעה על זובחי הבהמות, כי אלו היה יוני או מקדוני לא כעס עלינו לדבר הזה, כי גם הם נודרים להקריב לאלהיהם מאות זבחים‏2קרבן מאה זבחים נקרא בלשון היונים Hekatombe. ועושים משתה על בשר זבח הקדש. ובגלל הדבר הזה לא שמם עוד העולם מבהמת המרעה, כאשר דבר אפיון בפחד, ואלו הלכו כל הגויים בדרכי המצרים, כי אז נשאר העולם שומם מאדם ומלאו כל חיות טרף, אשר המצרים קוראים להן בשם אלהים ושוקדים עליהן לגדלן. ואלו שאל איש את אפיון, את מי הוא חושב לחכמים וליראי אלהים מן המצרים כלם, הן הסכים לדבר, כי אלה הם הכהנים. כי הוא אומר אשר המלכים הפקידו אותם מימי קדם על שני דברים: על עבודת האלים ועל למודי החכמה. והנה הכהנים האלה כלם מלים את בשרם ואינם אוכלים בשר חזיר (וגם מיתר המצרים אין איש מקריב חזיר לאלהיו)‏.3תרגמתי על פי הוצאת ניזה. בהוצאה הישנה: ״ואף אחד מיתר המצרים אינו מקריב אתם (ת' הכהנים) אם זבח לאלים״. וזה משובש. והאם לא היה אפיון איש עִוֵר בשכלו, כאשר מלאו לבו לפסול אותנו במומי המצרים, ובאמת למד חובה עליהם, אשר נקל היה להם להחזיק במנהגים מדבר סרה עליהם, כי עוד לִמְדו את יתר העמים למול את בשר הערלה, כאשר ספר עליהם הרודוטוס? על כן חושב אני, כי בצדק נשא אפיון את עונו כמשפט לכל איש אשר קלל את חוקי אבותיו, כי מל את בשרו על אפו ועל חמתו, כי מכה טריה קמה בערלתו. אך המילה לא הועילה לו, כי עלה רקב בבשרו והוא מת במכאובים נוראים. והנה על כל איש ישר לב מוטל לקים את כל חוקי יראת האלהים הנוהגים בעמו בכל תקף, אולם אין עליו להשליך שקוצים על חוקי עמים זרים. אולם אפיון נטש את חוקי עמו ובדה שקרים על חוקינו. זה היה קץ חיי אפיון. ובזה כלו דברי על אודות האיש הזה." + ], + [ + "והנה גם אפולוניוס מולון ולוסימכוס, ועוד רבים דברו, מחסר דעת ועוד יותר משנאה, דברים ללא צדק ולא אמת על משה מחוקקנו ועל חוקי תורתו, בהוציאם עליו (על משה) שם רע, כי היה מכשף ורמה את הבריות, ועל החוקים אשר לנו אמרו, כי הם מלמדים אותנו לעשות כל רעה ולעזב כל מדה טובה, על כן אני רוצה לדבר פה בקצרה על כל סדרי משפטנו‏1בדיוק ״יסוד (מוסד) עדתנו״, את המושג עדה בטא המחבר במלה היונית Politeuma (חבר־עיר). וגם על פרטי הדברים כאשר יהיה לאל ידי. אני מאמין, כי גלוי וידוע הדבר אשר יש לנו חוקים טובים ומועילים מאד בכל דברי יראת אלהים ובהליכותינו עם אחינו ובאהבתנו לבני האדם כלם והם מלמדים אותנו לשמר דרכי מישרים ולסבל ולשאת כל עמל ולבוז למָות. ואת כל קוראי הכתובים האלה אבקש שלא יקראו אותם בקנאה, כי לא קבלתי עלי לכתב פה תהלות ותשבחות לעמנו, רק בראותי כי רבים הם שוטנינו הכותבים שקרים עלינו, אמרתי בלבי כי זאת היא הדרך הישרה ללמד זכות עלינו מן התורה אשר על פיה אנחנו חיים כל הימים, ואמנם אפולוניוס לא עשה כמעשה אפיון לחבר עלינו שטנה שלמה, רק כתב עלינו זעיר שם זעיר שם (בכל הספר אשר כתב)‏.2חסר בהוצאת ניזה. פעם הוא מחרף אותנו באמרוֹ כי שכחי אלהים ושונאי הבריות אנו, ופעם הוא שופך עלינו בוז על מרך לבנו, ופעם הוא מתהפך לשית עלינוּ חטאת, כי עזי מצח ומרי נפש אנחנו. והוא מספר עלינו, כי הננו עם פרא לא לומד מכל עמי הלועזים‏,3הברברים – הכונה כאן לעמים אשר אין להם חלק בתרבות היונית. ועל כן רק אנחנו לבדנו לא מצאנו דבר המועיל (לאדם) בחיים. ואני חושב, כי כל הטענות האלה תתבטלנה מאליהן לעיני כל, כאשר יתברר כי חוקי תורתנו מצַוים לנו את הפך הדברים האמוּרים, ואנחנו שומרים את החוקים בכל פרטיהם ודקדוקיהם. ואם אזכיר על כרחי משפטי עמים זרים השונים ממשפטינו, הנה בצדק ימצא האשם את הסופרים אשר ישר בעיניהם לדמות אליהם (אל המשפטים האלה) את חוקינו, להראות כי אלה (חוקינו) נופלים מהם. ומאמין אני, כי לא תשאר להם אף אחת משתי הטענות האלה – שלא לנו הם החוקים, אשר אני בא לפרט פה את ראשי פרקיהם, או שאין אנו מקפידים כהלכה במשמרת חוקינו." + ], + [ + "ועלי לעצר מעט בדברו זה ולהקדים לו, כי העמים אשר דרשו להם סדרים וחוקי חברה והחלו למלא אחריהם נתנו עדיהם בצדק, כי נַעלו במדותיהם ובסגולות נפשם על כל העמים החיים בלא חק ובלא סדרים, על כן כל עם מנסה להעביר את חוקי חייו אל ימות עולם‏,1ליחס את סדרי חוקיו לימים קדמונים מאד. למען אשר לא יֵרָאה כי למד מחוקי עמים זרים, רק יעלה במחשבה כי הוא נתן תורת חיים ליתר העמים. והנה על פי הטעם האמור תִּבָּחן צדקת המחוקק, אשר הכיר את החוקים הטובים והבין להטות את לב הרבים לשמר את מצוותיו, וצדקת העם אשר הלך באמונה בכל דרכי התורה ולא סר מהם בעת טובה ולא בעת רעה. ועל זאת אוסיף, כי מחוקקנו קדם בזמנו לכל המחוקקים אשר נשאר שמם לזכרון, כי כל אלה הלוקורגים והסולונים‏2המחבר כותב את שמות העצם הפרטיים ברבוי, לאמר לוקורגוס וסולון והדומים להם. למיניהם, וגם זַלֶוקוס איש לוקרי וכל חבריהם אשר נפלאו בעיני היונים – הן עוד תמול שלשום התהלכו בארצות החיים, אם נדמה אותם אליו – הלא גם את השם ״חוק״ (נומוס־נימוס) לא ידעו היונים כשכבר הימים, כאשר העיד הומרוס, שלא הזכיר את השם הזה בשירתו, כי לא היה עוד בימיו, רק במשפטים לא קבועים הלך העם ושמר את פקודות המלכים. ועוד זמן רב חיו היונים על פי מנהגיהם אשר לא נכתבו בספר וכפעם בפעם שִנוּ רבים מהם לצרך־שעה. אולם מחוקקנו שקדם בזמן לכל אלה – הן לדבר הזה הודו גם האנשים המדברים רעה עלינו – הראה, כי הוא רועה נאמן ויועץ טוב לכל העם ונתן לו תורה הכוללת את כל סדרי החיים והטה את לבבו לקבל את התורה הזאת (ושם אותה ערוכה ושמורה וסמוכה לעד לעולם)‏.3בהוצאה הישנה: ״ושם אותה ערוכה ושמורה לכל יודעיה ולומדיה״." + ], + [ + "נשים את לבנו למעשהו הכביר הראשון. כאשר עלה על לב אבותינו לעזב את ארץ מצרים ולשוב אל נחלת אבותיהם עמד בראש רבבותיהם העצומות והושיעם מצרות רבות ורעות ונתן להם מנוחה. כי הנה הטיל עליהם לנסע בארץ צמאון ולעבר ברגליהם את החול הגדול ולנצח את אויביהם במלחמה למען הציל מידיהם את טפם ונשיהם ואת כל רכושם. ובכל הדברים האלה גלה (עשה), כי הוא שר־צבא מעולה ויועץ חכם לבב ורועה נאמן לכל העם, כי הכין את לב כל בני העם לדבקה בו ולמלא ברצון אחרי כל הדברים אשר יצוה להם‏.1וכן בהוצאה הישנה. על פי הוצאת ניזה אפשר לתרגם: ״ולמלא ברצון אחרי דבריו תחת אשר יצוו להם״, כלומר למלא את הדברים מאהבה, מבלי חכות לפקודה (״נעשה ונשמע״). ובדבר הזה לא בקש טובה לעצמו, כי במעמד אשר כל ראשי העם מוצאים בו חפץ לקחת להם שלטון ולעשות ממשל עריצים ומלמדים את העם להפר את כל חוקי החיים, עלה הוא (משה) לראש הממשלה ולא כמוהם דמה, רק נטל עליו לעשות את הטוב בעיני אלהים ולתת משפטים ישרים ללאומים, כי רק בדבר הזה חשב להראות את מעלת רוחו, ולהחיש ישועה לעם אשר העלהו לגדולה. ויען אשר כונתו היתה טובה ומפעליו היו גדולים וכבירים, חשב בצדק כי האלהים לו בעוזריו ותומך אותו בעצתו, ולראשונה האמין בנפשו כי רצון־אלהים מכין את כל מעשיו ומחשבותיו‏,2כך נראה לי פשוטו של הפך. ויש מתרגמים ״הכין את לבו למלא את רצון אלהים בכל מעשיו ומחשבותיו״. ואחרי זאת חשב כי חובה גדולה מוטלת עליו לנטע את האמונה הזאת בקרב העם, כי כל המאמינים אשר האלהים צופה את כל הליכות חייהם לא יוכלו לנטות מן הדרך הישרה. איש אשר כזה היה מחוקקנו, ולא קוסם ולא רמאי כדברי חורפינו אשר אָון ועָול בלשונם, כי אם איש כמינוס ויתר המחוקקים אשר קמו תחתיו לכבוד ולתפארת ליונים. אלה תולים את חוקיהם בזאוס, ואלה אומרים כי קבלו אותם מאפולון ומהתוּמים אשר בדלפי‏,3תומים ביונית Manteion, ברומית Oraculum. כל המאמר המוסגר הוא בהוצאה הישנה: ״כי גם הם תולים את חוקיהם (לאמר: מיחסים אותם לאלהים, כי כן אמר מייפוס. כאשר תלה את נבואות חוקיו באפולון ובתומים אשר לא בדלפי״, ונראה שזה משובש. ואולי חשבו כדברים האלה באמת ובתמים או קוו להטות בהם על נקלה את לב הבריות. אולם מי הוא האיש אשר היטיב לעשות מכל מתקני החוקים ומצא את הדרך הישרה מכל דרכי האמונה באלהים – הדבר הזה יתברר לנו, כאשר נציג את החוקים אלה לעומת אלה, ועל זה אדבר הפעם. – הן כל בני האדם שונים אלה מאלה מאד במנהגיהם ובחוקיהם לכל פרטיהם. בעצם הדברים יש לאמר: אלה נתנו את ממשל מדינתם בידי שליט יחיד (מונארכיה), ואלה בידי שליטים מתי מספר (אוליגיורכיה), ואלה בידי המון העם, אולם מחוקקנו לא שם את לבו אף לאחד מדרכי הממשל האלה, רק צוה לנו ״ממשלת אלהים״ (תאוקרטיה) – כאשר יאמר האומר בעשקו את משפט הלשון‏,4כלומר: בהשתמשו במלה שלא נמצאה בלשון היונית, יוסיפוס חדש את המלה ״תאוקרטיה״. כי לאלהים לבדו הקדיש את המלוכה והשלטון. הוא צוה על העם לשאת את עיניו תמיד אל אלהים, כי הוא מקור כל הטובות המוצאות את בני האדם כלם (ואת כל איש בפני עצמו), ובו ימצאו עזרת האנשים המתחננים אליו בעת צרתם, כי אין כל מעשה נעלם מבינתו ולא נסתרה ממנו אחת ממחשבות לב האדם הצפונות. על האלהים הזה אמר, כי הוא אחד (יחיד) ולא נברא (=קדמון) ולא ישתנה עד סוף כל דורות עולם5בדיוק: עד זמנים שאין להם חקר. והוא נעלה ביפיו֗ על כל דמות בת־חלוף, ורק בכחו (במפעליו) הוא נכר לנו, אף כי לא נודע לנו עצם היותו. והנה אני רוצה לספר הפעם, כי גדולי חכמי היונים למדו לחשב על האלהים מחשבות האלה רק אחרי אשר החל הוא (משה)‏6וסיפוס רומז כאן, כי היונים קבלו את הפילוסופיה על דבר האלהים מן היהודים. והסופר נומיניוס (במאה השנית) הרחיב הדבור על זה ואמר, כי פלטון לא היה אלא משה המדבר בלשון אתיקי. בדבר, אך הן כלם נותנים עדיהם קול גדול, כי אלה הם דברים יפים ונאים לעצם אלהים ולגדולתו. הן גלוי הדבר, כי פותגורס ואנכסגורס ופלטון ואחריהם חכמי הסטיו (סטוא), כמעט כלם חשבו כזאת על עצם אלהים. אולם הם גלו את חכמתם רק לאנשים מתי־מספר ולא ערבו את לבם לבשר את דברי האמת להמון השוגה בדעותיו הישנות. אולם מחוקקנו סמך את המעשה למדרש, ולא את לב בני דורו בלבד הטה לקבל את דבריו כי אף בלב הבנים אשר יקומו אחריהם בכל דור ודור נטע אמונה באלהים שלא תמוט. וסבת הדבר היא, כי גם בדרך תורתו להועיל לכל בני האדם בכל הדורות נבדל הרבה (מיתר המחוקקים), כי לא חשב את יראת האלהים לחלק (לאחת) המעלות הטובות, רק את יתר המעלות לחלק עבודת אלהים (וכה חקרן וגם הכינן)‏.7זה חסר בהוצאת ניזה. מובן הכתוב: משה רבנו לא חשב את יראת האלהים לחלק המעלה האנושית (Arete ביונית, Virtus ברומית) ולא קבע לה מקום בתורת המוסר כמעשה הפילוסופים היונים, רק הקדים אותה, ועל יסודה הקים את יתר המעלות, ובנה את המוסר על האמונה באלהים. ואלה הן: הצדק, והתבונה, וכח הנפש, ושלום אחים בכל הדברים שבין אדם לחברו. וכל מעשינו ועסקינו ודברינו מביאים לידי יראת אלהים בקרבנו (מכונים לשם שמים), כי לא השאיר (משה) אף אחד מכל אלה מבלי חקר אותו, ומבלי קבוע אותו מראש, כי שני דרכים נמצאו להשכיל את בני האדם ולתקן את מנהגיהם. הדרך האחת היא לקח המלמד (הלמוד בפה העיוני), והדרך השנית היא חנוך המנהגים (הלמוד במעשה). והנה יתר המחוקקים נחלקו בדעותיהם ובחרו באחת הדרכים אשר מצאה חן בעיניהם, ובדרך השנית מאסו. כה חנכו הלקדימונים ויושבי כרתים במנהגים ישרים ולא הורו בדברים. והאתיניים וכמעט כל יתר היונים למדו בדברים את כל המעשים אשר יעשו ואשר לא יעשו, ולא הקפידו לחנך במעשים." + ], + [ + "אולם מחוקקנו שקד הרבה לחבר את שתי הדרכים האלה יחדו, כי לא משך את ידו מהחנוך בדרך המנהגים וגם לא נתן לעזב את דרך לקח התורה. וצוה להחל את הדבר מראשית גדול האדם ומתחלת צאתו ובואו בבית אביו, ולא השאיר לשומרי מצוותיו אף דבר קטן לתקן אותו על דעת עצמם או ללכת בשרירות לבם, כי גם בדבר האכל אשר לא יאכל ואשר יכשר לאכלה ובדבר כל הראויים להתחבר בארחות חייהם‏,1כנראה כון המחבר בזה לזווגים המותרים והאסורים (דיני עריות). ועל כל ימי העבודה והמעשה וגם על מועדי המנוחה נתן להם את ספר התורה (לקו ו)למשקלת, למען יחסו בצלו כל ימי חייהם כבצל אב ואדון (כבנים או כעבדים) ולא יעשו עון בזדון או בשגגה, כי לא השאיר להם מקום לטעון, אשר נעשה הדבר מבלי דעת, רק גלה את דעתו שלמוד התורה הוא חנוך נאה מאד ודבר חובה. וצוה (על היהודים) לשמוע (את קריאת התורה), לא פעם אחת ולא שתים ולא פעמים מצער, רק לנוח בכל יום שביעי (בשבת) מכל מלאכה ולהתאסף יחדו ולשמוע את דברי התורה וללמד אותם באר היטב. ונראה הדבר, כי כל המחוקקים לא שמו לבם לדברים כאלה." + ], + [ + "ואמנם רוב בני האדם רחוקים מאד מלתקן את חייהם על פי חוקי עמם, וכמעט אינם יודעים את משפטיהם, ומדי הפרם אותם יִוָדע להם רק מפי זרים, כי עברו על החוק. וגם האנשים המוציאים והמביאים אותם אשר על שכמם המשרות הגדולות והעליונות, אף הם מודים בעצמם, כי אינם יודעים את החוקים, ועל כן הם מפקידים על ידם פקידים לכלכל את הדברים, והם האנשים הנחשבים ליודעי דת ודין, ובקרבנו אין אף איש אחד אשר לא יקל לו לספר את כל החוקים (בעל־פה) מלפרש את שמו, כי כה הסכַּנו להגות בהם מראשית הגיענו לבינה עד אשר נעשו חרותים בלבבנו, ועל כן יקר למצוא בינינו את העובר על החוקים, כי לא יוכל למצא טענה ולפטור את עצמו מענש." + ], + [ + "והנה הדבר הזה ראשית כל הסבות אשר הקימו ברית־אחים נפלאה בתוכנו, כי דעה אחת – ואין זולתה – על דבר האלהים ודרך אחת בחיים ובכל המנהגים מביאות לידי רוח אחת במדות האדם. כי רק בקרבנו לבד אין אדם שומע דברים המכחישים זה את זה על אודות אלהים, תחת אשר ירבה לשמוע כאלה בקרב עמים אחרים, ולא רק מפי החשוכים (עמי־הארץ) שבהם המדברים על האלהים כל אשר עם לבם, כי אם גם מפי אנשי־חכמה (פילוסופים) רבים, כי אלה עורבים את לבם לכפור בדבר עצם האלהים (הויתו) ואלה מכַחשים בדבר שהוא מביט אל בני האדם. וגם בכל הליכות חיינו אין אנחנו שונים איש מרעהו, עבודה אחת לכלנו, ומחשבה אחת על דבר האלהים, היא הכתובה בספר תורתנו לאמר: הוא צופה את הכל; ועל הליכות חיינו יוכל אדם לשמוע גם מפי נשינו ועבדינו, כי סוף דברו היא יראת אלהים." + ], + [ + "ואמנם זה הוא שרש הדבר, אשר יצאה דבת רבים עלינו, כי לא קמו בקרבנו אנשים המגלים חדשות במעשה ובמדרש‏,1לאמר: אמנים וחכמים במדעים שונים. כי בעיני יתר העמים טוב ויפה הדבר לבלתי החזיק במנהגי אבותיהם, והם מעידים על כל איש אשר מלאו לבו לעבור על המנהגים האלה, כי הוא גדול מאד בחכמתו, ואנחנו לא כן נחשב, כי רק לדבר אחד אנחנו קוראים חכמה ומעלה – לבלתי הַמרות אף במעשה אחד או במחשבה אחת את החוקים הנתונים לנו מראש. והנה הדבר הזה הוא ראיה נאמנה לדבר, כי ספר תורתנו יצא כלול ביפיו, תחת אשר הוכיחו המעשים על ספרי מחוקקים אחרים שהם צריכים תקנה." + ], + [ + "ויען אשר אנחנו מאמינים, כי תורתנו נערכה לכתחלה על פי רצון אלהים, הנה לא נחשב לנו הדבר לצדקה, אלו חדלנו לשמור את מצוותיה. והאמנם תמצא יד אדם לשנות בה דבר או ליצור אחרת יפה ממנה, או לקבל מאיש זר תורה טובה יותר? אם בעצם סדר משפטי עדתנו (יוכל לשנות דבר)? הנמצאו משפטים טובים וישרים ממשפטי תורתנו, אשר שמה את אלהים לאדוני כל הממשלה, ואת יד כל הכהנים יחד מלאה לנצח על כל הליכותיה, ואת הכהן הגדול הקימה לראש על כל יתר הכהנים? והנה לא באשר היו (הכהנים) מצוינים בעושר או במעלות אחרות שזכו בהן מן ההפקר, בחר בהם המחוקק מבראשונה לתת על שכמם את המשרה הזאת, רק הבדיל את האנשים הגדולים מחבריהם באמונתם ובחכמתם ונתן בידם את כל משמרת עבודת אלהים, והם שקדו מאד לשמר על החוקים ועל כל הליכות העם, כי הוקמו הכהנים לצופים על העם כלו ולשופטים בכל דברי ריבות ולמוציאי דין החיָבים." + ], + [ + "ואיפה נמצאה ממשלה קדושה מזאת? או היש משרה טובה ממנה בעיני אלהים? – הן כל בני העם מתרגלים בעבודת אלהים, והכהנים לבדם נבחרו לנצח על העבודה, וסדרי כל עדתנו דומים לסדר חג קדוש. ותחת אשר עמים אחרים עושים את הדברים האלה ימים מספר ואינם שומרים אותם (לארך ימים), והם קוראים להם בשם מסטורין‏1הכונה לחג־הסוד (Mysterium) של היונים, שקימו בו את נדריהם ומלאו מנהגים שונים. או קדושה, הנה אנחנו שומרים אותם כל ימות עולם בשמחה ובלבב נכון אשר לא ימוט. ומה הם הפקודים (מצוות עשה) והאֱסָרים (מצוות לא־תעשה) [אשר בתורתנו]? המצוה הראשונה מלמדת אותנו על דבר האלהים לאמר: האלהים הוא שלם בכל‏2כליל השלמות. וקדוש‏3המחבר משתמש במלה היונית Makarios (ברומית Beatus) לאמר: המאשר. והוא כנוי לאנשי הסגולה שהלכו לעולמם, ובעברית אין המבטא ״מאשר״ הולם את האלהים. והוא מכלכל (נושא) את עצמו ואת הכל‏4המחבר כותב כאן Autarkes (המספיק לעצמו), ששמש בלשון הפילוסופים במובן ״תכלית לעצמו״. והוא הראש (התחלה) והתוך והסוף (האחרית, התכלה) לכל‏,5על פי ישעיה מ״א ד׳, מ״ד ו׳. וכנראה זכר גם את דברי הפילוסוף היוני קסנופניס על זאוס: ״זאוס הוא הראש, זאוס הוא הסוף וזאוס הוא גם התוך״. והוא נגלה במעשיו ובחסדיו, ונכר יותר מכל (יצור), אולם תמונתו וגדלו (מדעתו) נעלמו מעינינו‏,6אין אנו יודעים ״שעור קומה״. בהוצאת ניזה בא במקום ״נעלמו״ – ״אסור לדבר״ (אין להוציא ״שעור קומה״ בפה). וכל חומר, ואם יקר הוא, נבזה כדי לעשות ממנו את צלמו, וכל מלאכת מחשבת לא תצלח למצוא את דמות מראהו, כי אין אנו רואים את דמותו ואין הוא עולה במחשבתנו, ואין לנו הצדקה לשוות אותה לעינינו, אך אנחנו רואים את מעשיו: את האור והשמים [והארץ]‏,7המלים המוסגרות אינן בהוצאת ניזה. השמש [והירח]‏7המלים המוסגרות אינן בהוצאת ניזה. והמים ואת פרי בטן החיה והבהמה ואת תנובת הצמחים. האלהים יצר את כל הדברים האלה, לא בידיו ולא בעמל ויגיעה, וגם לא בקש לו עוזרים בעבודה‏,8לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח”. כי אם ברצונו נברא הכל יפה מיד‏,9העולם נברא במאמר והאלהים ראה אותו כי טוב. ועלינו לעבוד את האלהים במעשה הטוב‏,10בחנוך המדות. (על יסוד הפסוק: הגיד לך אדם מה טוב וכו׳). כי הדרך הזאת קדושה מכל דרכי עבודת האלהים." + ], + [ + "מקדש אחד לאל אחד – כי לכל דבר נאה הדומה לו, – בית־לאלהי־כל בשר ובית־תפלה לכל בשר‏.1במקור: ״בית לאלהי הכל, והוא לכל״. והכהנים ישאו את משמרת המקדש בכל עת, ובראש הכהנים יעמד הגדול לבית־אביו, והוא עם הכהנים המשרתים עמו יחד יקריב את הזבחים לאלהים וישמר את החוקים וישפט בכל דברי ריבות ויעשה שפטים בחיָבים, והאיש אשר לא ישמע לקולו יתן את הדין כפושע לאלהים, ואת הזבחים לא נקריב למען [נמלא את כרסנו‏2בהוצאה הישנה בא כאן ״רק (נקריב את הזבחים) בתבונה, בסדר ובזריזות״. ו]נשתה לשכרה, כי לא רצה אלהים בדבר הזה [הוא מביא לידי זדון ובזבוז כסף]‏,2בהוצאה הישנה בא כאן ״רק (נקריב את הזבחים) בתבונה, בסדר ובזריזות״. רק למען נלמד בינה, ובעת הקרבנות חיב כל אדם להתפלל לראשונה על שלום הצבור, [כי לחיי חברה נוצרנו וכל המכבד את צרכי הצבור יותר מצרכי גופו עושה הטוב והישר בעיני אלהים ועל כל אדם לפנות אל האלהים בתפלה]‏3חסר בהוצאת ניזה. ואנחנו לא נבקש את האלהים, כי ישפיע עלינו טובה – כיהאלהים נתן ברצונו את הטוב והניח אותו בין כל היצורים – רק נתפלל אליו, לתת לנו כח לקבל את חסדיו ולשמר עליהם, ומלבד הטבילה אשר לפני הזבחים צותה עלינו התורה לטהר את הבשר אחרי הקבורה ואחרי המטה‏4הכונה: אחרי מקרה לילה. ואחרי הזווג עם אשה ועוד טהרות רבות, אשר עָצמו מספר. זה משפט אלהים ומשפט עבודתו בקרבנו, והוא חק (ולא יעבר)." + ], + [ + "ומה הם חוקי הנשואים? הנה תורתו מכירה רק קשר אחד (משכב אחד) הוא קשר היצירה עם האשה, וגם את זה התירה רק למען הַחְיות זרע. את קשר הזכר עם הזכר (משכב זכור) קללה התורה וגזרה עונש מות על כל עושה הדבר. והיא צותה על כל הלוקח אשה שלא ישים עיניו בכסף ולא יגזל אותה באונס ולא יפתנה בערמה ובמרמה, רק יארש אותה מידי האיש אשר לו המשפט להשיאה, כי הוא קרובה וגואלה. והתורה אומרת, כי האשה פחותה מן האיש לכל דבר, ועל כן עליה לשמוע בקולו, ולא למען ירדה בה בזדון, רק למען ימשל בה, כי האלהים נתן את הממשלה לאיש ורק הבעל אשר נשא את האשה רשאי לבוא עליה לבד, ואסור לו לחמד את אשת רעהו. ואם יעשה איש כדבר הזה לא יוכל לפטור את עצמו מעונש מָות, וכן יֵעָשה גם למענה הנערה המאורשה וכל אשר יפתה אשה בעולת בעל. ועוד צותה התורה לגדל את כל הילדים, ואסרה על הנשים להפיל את הזרע הנזרע או לשחתו. ואם תמצא אשה העושה כזאת יהיה משפטה כמשפט רוצחת־בנים, כי הכריתה נפש (מישראל) ומִעטה את משפחת האדם, על כן לא יחשב גם המשַחת [זרע] על מטתו‏1כך יש לפרש את המקום הזה שהתחבטו בו מתרגמים אחדים. (המטיל קרי) לטהור, ואף אחרי הביאה הכשרה ירחצו האיש והאשה את בשרם, כי חשבה התורה אשר בדבר הזה [הנשמה פורשת אל עולם אחר]‏,2כן בהוצאת ניזה. בהוצאה הישנה: ״כי הדבר הזה מטמא את הנשמה והגוף, כאלו השליכו ( ) אל ארץ אחרת״, והיא גרסה משובשת בלי ספק. כי הנשמה הנטועה בגוף סובלת יסורים והיא נפרדת ממנו בשעת מיתה, על כן צותה התורה להטהר במקרים אשר כאלה." + ], + [ + "וכן לא צותה התורה לעשות משתה לעת הִוָלד בנים ולמצוא בזה טעם להרבות בשתיה, רק פקדה להחל את גדול הילד בחכמה1כנראה רמז פה המחבר באופן צנוע לחק המילה, שהיא מצוה משכלת. וגם צותה ללַמד את הבנים מקרא, למען ידעו את החוקים ואת מעשי אבותינו, כי עליהם להכיר את מעשי אבותינו למען ילכו בדרכיהם, וללמוד את החוקים למען יגדלו בהם ולא יעברו עליהם, ולא יוכלו לטעון כי לא ידעו אותם." + ], + [ + "והנה התורה צותה עלינו לגמל חסד ואמת למתים, אך לא דרשה מאתנו לעשות להם קבורה ברב פאר וגם לא לבנות להם מצבות (נפשות) נהדרות, רק הקרובים אליהם בלבד יתעסקו בקבורתם וכל הפוגשים אותם בדרך יגשו אליהם ויעשו מספד אתם יחד. והבית (אשר נמצא בו המת) וכל יושביו יטהרו מטומאת מת למען אשר יבין כל שופך־דם, כי הוא רחוק מאד מטָהרת הגוף‏.1בדיוק: למען ירחק מאד כל שופך־דם מהמחשבה, שהוא טהור (בגופו)." + ], + [ + "ואת מצות כבוד ההורים שם מחוקקנו שנית למצות כבוד אלהים, וכל אשר לא ישלם להוריו את גמול חסדיהם ולא יצא ידי חובתו באחד הדברים, ימסר לסקילה. וגם צוה על הצעירים להזהר בכבוד הזקנים לכל דבר, ולא התיר לאדם לכפות דבר מאוהבו, כי אין אהבה בלא אמונה שלמה‏.1זה דרש המחבר כנראה מדברי הכתוב בראשית י״ח י״ז וכו'. ולעת יריב איש את רעהו, אסור עליו לגלות את סודו‏.2כנראה על יסוד ויקרא י״ט ט״ז. משלי כ״ה ט׳. ולשופט הלוקח שוחד יֵעׇשה משפט מות‏.3לא נודע לנו, איפה מצא לו המחבר משפט מות זה שלא הוזכר כלל בתורה (שמות כ״ג ז׳-ח׳). וכל אשר יתעלם כשתמצא ידו להחיש עזרה לשואל, יאשם (לאלהים), ולא יוציא אדם מתוך רשות חברו דברים אשר לא הפקידם אצלו, ולא יגע בדבר של אחרים, ולא יקח נשך. החוקים האלה ועוד חוקים רבים הדומים אליהם בדברים שבין אדם לחברו – הם יסודות קהל עדתנו." + ], + [ + "וראוי גם להתבונן למחשבות מחוקקנו על דרכי היושר עם הנכרים, ובזה יתברר לנו, כי תקן הכל בחכמה למען אשר לא נבלע את נחלתנו וגם לא תרע עיננו בכל המבקשים להתחבר אלינו, על כן צונו לקבל בסבר פנים את כל (הנכרים) הבאים אלינו הרוצים לתקן את חייהם על פי חוקינו, כי חשב שלא המשפחה לבד, כי אם גם דרך החיים מקרבת את האנשים. אך תחת זאת לא רצה לקרב אל חברתנו את כל הבאים אלינו כלאחר־יד." + ], + [ + "ומלבד זאת דרש מאתנו המחוקק עוד דברים רבים, וגם גזר עלינו על חוקי נדבה לתת לכל שואל אש ומים ולחם, ולהנחותו בדרך ולבלתי השאיר איש בלא קבורה. וגם משפטים ישרים הוציא על אויבינו לעת המלחמה, כי לא נתן לנו לבער את ארצם באש ולכרות כל עץ מאכל וגם אסר לנו לפַשט את חללי (אויבינו) הנופלים במלחמה, אף הזהיר אותנו על השבויים, שלא יעשה להם עָול, ועל הנשים יותר מכלם. ככה חנך אותנו בחמלה ובאהבת הבריות, וגם לא שכח את החיות שאין להן בינה, כי התיר לנו לעבוד בהן כמשפטן, ואסר עלינו לנהוג בהן בדרך אחרת, ולא נתן לנו להמית את הבהמה אשר נמלטה אל הבית כמבקשת רחמים, ולא התיר לנו להוציא [למות] עם הבנים גם את יולדיהם‏,1 אם תרגום זה הוא הנכון (״להוציא למות״), הנה כון בזה המחבר לדין ״אותו ואת בנו״ (ויקרא כ״ב כ\"ח), אך יש גם לתרגם את המקום הזה: להוציא עם האפרוחים את יולדיהם. והכונה למצות ״שלוח הקן״ (דברים כ״א, ו׳ ז׳). וגם צוה עלינו לחמול על בהמת העבודה אשר בארץ אויבינו ולבלתי המיתה. ככה חזו עיניו מישרים לכל דבר. ואת כל המצוות האמורות דבר אלינו בלשון למודים ואת דרכי העונש לעוברי מצוותיו שם חוק ולא יעבר." + ], + [ + "עונש רוב עוברי החוקים הוא משפט מות. כה יעשה לנואף ולמענה בתולה וכל אשר יערב את לבו לגשת אל איש זכר ולגלות ערותו, וגם לזכר אשר יתָּבע לדברו. וגם בעבדים החוק הזה נוהג בכל חומר. ואף האיש אשר חטא באיפת שוא ובמאזני מרמה או עשה עָול לרעהו במקח ובממכר והונה אותו, או גזל רכוש זרים או לא השיב את הפקדון לבעליו – כולם נושאים את מוסר עונם, שאינו דומה לענשי גויים אחרים, כי אם גדול הרבה יותר מאלה, כי האיש הזומם לעשות רעה להוריו או לחרף את אלהים מות יומת מיד. ושכר המקיֵם חוקי התורה איננו כסף ולא זהב ולא זרי עלי שמן ועלי סלינוס ולא יקר וגדולה, רק זה [הוא גמולם] שכל אחד מהם מאמין, כי בזאת הוא נותן אות בטחון לבו בדברים שהזהירם‏1בדיוק ש״נבא להם״. המחוקק, והאלהים חזק אותו באמונה שלמה, שלכל שומרי החוקים הנהרגים עליהם באהבה בשעת הצרך יתן אלהים בריאה חדשה‏2כלומר: יחיה אותם. וחיים טובים מאלה לתקופת הזמנים‏.3אלה הם חיי עולם לקץ הימין (דניאל י״ב, ג). וכל הפסוק הזה מכוון לאמונה בתחית המתים. ואמנם לא ערבתי את לבי לכתב כדבר הזה, לולא הוכיחו המעשים עליו, כי לא פעם ולא שתים התנדבו רבים מאחינו לשאת כל מיני יסורים, יען אשר לא רצו להוציא מפיהם דבר לנבל את החוקים." + ], + [ + "והנה לולא נודע עמנו בקרב הגויים, ולולא היה גלוי הדבר שהוא שומר באהבה את דברי תורתו, רק בא איש בדברי ספר כתוב עליו וקרא אותם באזני היונים או ספר להם, כי מעבר לארצות אשר ידעו מצא אנשים שהגיעו לדעת־אלהים טהורה אשר כזאת, ולחוקים ישרים כמו אלה ושמר עליהם בכל תקף מדורות עולם – חושב אני, כי כלם (כל היונים) השתוממו לדבר הזה מאד בשומם אל לבם את התמורות שקמו בקרבם כל הימים. הן נתנו (היונים) דופי בכל אשר נסו לכתב דברים כאלה על הליכות המדינה והחוקים, ואמרו עליהם שדברו דברים מתמיהים וסמכו אותם על יסודות תהו. לא אדבר פה על יתר החכמים (הפילוסופים) שבקשו לעשות כזאת בכפריהם, אך הנה פלטון אשר נחשב בעיני היונים לאיש המופת הגדול בכל אנשי החכמה (הפילוסופיה) בקדושת חייו ובכח מחשבותיו‏1או בכח דבורו, דבריו, מליצתו. גם הוא היה לצחוק בעיני המתאמרים בנפשם, כי הם גדולים בחכמת המדינה, ועד היום הזה הוא למשל ולשנינה בפיהם, אף כי כל המיטיב להתבונן אל דבריו (של פלטון) יכיר, כי הם קלים מאד וקרובים לרוח ההמון, כי על כן הורה פלטון בפיו, שלא יִכּון לגלות להמונות הנבערים את דעת האמת בדבר האלהים. ובכל זאת הם חושבים את דברי פלטון למליצת הבל אשר כלל את יפיה בכתיבתו בכשרון גדול. ויותר מכל המחוקקים נפלא לוקורגוס בעיניהם, וכלם מרבים לספר בשבח בני ספַרטי אשר החרו החזיקו בחוקיו. והנה אודה לדבריהם, כי דרך קיום החוקים היא אות ומופת על מעלתם, אך יקומו נא כל אלה המתברכים בלקדימונים ויערכו אל אורך ימיהם את דתנו העומדת זה אלפים שנה ויותר, ואחרי כן ישימו אל לבם כי רק כל הימים שהיו הלקדימונים בני חורין נחשבו לשומרי־חוק זריזים, וכאשר חזר אליהם הגלגל כמעט שכחו את כל חוקיהם. אולם אותנו מצאו צרות רבות לאין חקר בהמיר ארץ אסיה מושליה, וגם בעצם כל הנוראות ואימות המות לא בגדנו בחוקינו, ולא מעצלות ולמען התענוגים הלכנו בהם, כי כל המתבונן יראה שהם דורשים ממנו לשאת עמל וטורח הרבה יותר מדי כח הסבל אשר צֻוו עליו הלקדימונים, כי הם לא עבדו את אדמתם ולא עסקו בכל מלאכה, כי היו פטורים מכל עבודה ובִלו את ימי חייהם במנוחה בעירם וטפחו את יפי גופם, ומשרתים נמצאו להם זולתם להמציא להם את כל צרכי חייהם, ומידי אלה קבלו את לחם חוקם מוכן לפניהם. ומלבד הדבר הזה (האוכל) היה רק מעשה אחד טוב וישר בעיניהם וכתפארת אדם נחשב להם – לשאת ולסבול כל תלאה באומץ רוח למען יתגברו על אויביהם בצאתם עליהם למלחמה. ואכלא את שפתי מלספר, כי לא השיגו (הלקידימונים) את חפצם זה, כי לא אנשים יחידים בלבד רק רבים ועצומים שכחו כפעם בפעם את מצוות חוקיהם, ומסרו את עצמם בהמון יחד עם כלי נשקם בידי אויביהם." + ], + [ + "ומי האיש אשר שמע על דבר המון גדול כזה בקרבנו, או אפילו על דבר שנים־שלשה אנשים מאחינו אשר בעטו בחוקינו מפחד המות, ולא רק מיראת המיתה הקלה על שדה המלחמה, כי־אם גם מאימת מות היסורים המכלה את הבשר, והן הוא אשר נחשב למיתה החמורה מכל? ואני חושב כי לא משנאתם ליהודים הנכנעים הקריבו רבים ממנצחינו את כלי המשחית אליהם, רק למען יבחנו בעיניהם את המראה הנפלא הזה, שיש אנשים המאמינים כי רק דבר אחד רע להם, אם ילחצו אותם השונאים לעבור על חוקיהם או להוציא מן הפה לבד דבר נגד התורה. ואמנם אין לתמוה על הדבר, שאנחנו מחרפים את נפשנו למות על חוקינו, כאשר לא יעשו כן כל הגויים, כי גם את דרכי חיינו הקלות בעינינו מאד לא יוכלו יתר העמים לשמור על נקלה, לא ליהָנות מיגיע כפיהם‏1 ״לעבד בידי עצמם״, כנראה רמז כאן המחבר לאהבת המלאכה בקרב היהודים, שלא סמכו על עבדיהם הנכרים. ולא להזהר במזונותיהם, ולא להמנע מלכת אחרי יצרם ואחרי תאות לבם בעת אכלם ובעת שתותם, בעת עלותם על יצועם‏2בשעת תשמיש המטה. ובעת הראותם את תפארתם‏,3בבזבזם את כספם אינם יכולים להפריש את התרומות והמעשרות כהוגן. וגם לא לקים את כל חוקי המנוחה‏4דיני שבת ויום־טוב. מבלי לעבור עליהם. אולם אחינו לא הסיחו את דעתם מן המצוות ומחוקי החיים גם בעת צאתם בחרב על אויביהם לגרשם מהר מעל גבולם. ויען אשר הסכַּנו לשמוע באהבה לכל דברי תורתנו, על כן מצאה ידנו להפליא גבורה ולעשות חיל (בקרב)." + ], + [ + "ואחרי כל הדברים האלה באו כל הלוסימכים והמולונים למיניהם ויתר המכַתּבים הדומים אליהם, אנשים חכמים בעיניהם אשר לא נסו בחכמה, המרמים והמחליאים את בני הנעורים, וחרפו אותנו, כי רעים וחטאים אנחנו מכל בני האדם. ואמנם לא רציתי פה לבקר חוקי עמים זרים, כי תורתנו צותה לנו לשמור את חוקינו, ולא ללמד חובה על דעות עמים זרים, וגם מחוקקנו אסר לנו לדבר בלעג ובחרפה על אלים אשר הגויים מאמינים בהם, למען כבוד שם אלהים. אך הנה שוטנינו חושבים לגלות ערותנו בעָרכם למולנו חוקי עמים אחרים, ועל כן לא אוכל לשום מחסום לפי, וגם הדבר אשר אדבר פה לא רוחי יצרו, כי כבר העידו עליו רבים מאנשי השם. הנמצא איש תבונות מהולל בחכמתו בקרב היונים, אשר לא נתן תהִלה במשוררים הנכבדים ובמחוקקים הנאמנים על פני כל, כי שמו מספר לאלים ככל הטוב בעיניהם וספרו עליהם שהאחד יולד למשנהו, ותולדותיהם היו שונות אלה מאלה, וגם חלקו אותם למקומותיהם ולהליכות חייהם, את אלה הושיבו ביבשה ואת אלה – בים, ואת הזקנים שבהם נתנו במאסר בארץ תחתיות‏1 ביונית טַרְטַרוֹת (ארץ, צלמות, עיפתה), ששם אסר זאוס, לפי דברי האגדה היונית את אביו כרונוס ואת האיתנים (הטיטנים), ופעם התנקשו בנפשו אשתו, אחותו חֵירה ובתו אתינילהשליך גם אותו שמה. ועל האלים אשר להם נתנו את השמים לנחלה, שמו לראש את האחד אשר קראו לו בשם אב ושמו אותו לעריץ בכל עלילותיו, וגם טפלו עליו כי לדבר הזה התנקשו בנפשו אשתו, היא אחותו, ובתו אשר הוליד אותה מראשו, ואמרו לתפשו ולשומו במאסר כדבר אשר עשה לאביו?" + ], + [ + "ואמנם האנשים הגדולים בתבונה אומרים בצדק, כי כל הדברים האלה מגונים וממלאים פיהם צחוק על המאמינים שאֵל אחד עולה במחשבה בלא חתימת זקן והוא עול ימים, וחברו גדול ממנו בשנים וזקנו מגודל, ואלים אחרים נמנו על המלאכות, זה חרש ברזל, וזאת אורגת וזה – איש־מלחמה היוצא לקרב עם בני האדם, ואלה מנגנים בכנור‏1בדיוק: בקתרוס (Kytharis). או שמחים למתוח קשת, ומריבות־אחים קמות ביניהם והם מקנאים זה בזה על דבר בני האדם, ולא רק איש עם רעהו הם עושים מלחמה, כי אם־גם את בני האדם הם מתנגחים ונפצעים על ידם ומיללים וסובלים מכאובים. אולם תועבה עוד גדולה מזאת נמצאה בדבריהם הנבערים על האלים, שכמעט כלם הזכרים והנקבות יחדו שטופים בזמה ובעגבים, וגם הנכבד והראשון בחברתם, הוא אביהם בכבודו ובעצמו, מעלים עיניו מן הנשים אשר פתה בשקריו ואשר הרו ממנו ונותן להשליך אותן במאסר או להטביען במצולות־ים, ואין בכחו לעזר את הבנים הנולדים לו בבוא עת פקודתם וגם לא למנוע את עיניו מדמעה למראה מותם. מה טובו הדרכים האלה, אשר הלכו בהן גם יתר [האלים]! הם רואים בעיניהם כל מעשה זמה בשמים בלא בושה וכלמה, ורבים מהם מודים בפיהם, כי הם מקנאים ב[חבריהם] אשר נלכדו במעשים האלה, ואיזה דבר יבצר מהאלים, אשר הזקן והמלך שבהם לא יוכל לכבוש את יצרו לגשת אל אשתו עד בואו עמה החדרה? והאלים עובדים את בני האדם: אלה בונים להם בתים בשָׂכר, ואלה רועים את מקניהם, ורבים מהם הושמו במאסר ברזל כמשפט כל עושה רשעה. ומי מאנשי התבונה לא ירגז לדברים האלה ולא יבהל למעשה טופלי השקרים ולא ימתח את מדת דינו על מקבלי דבריהם ועל אולתם הגדולה? ויש אשר לקחו גם את המגור ואת הפחד ואת השגעון ואת המרמה ועוד תכונות רוח נבזות מאד, והרימו אותם למעלת עצם אלהים ונתנו להם דמות אלהים, ופתו את יושבי הערים להקריב זבחים לטובים שבהם, והדבר הזה הביא לחץ גדול על האנשים להבדיל אחדים מן האלים ולחשבם לנותני הטוב (אלהי ברכה) ולקרא לחבריהם בשם ״מרוחקים״ (עושי רעה)‏,2״מרוחקים״ (ביונית: apotropaioi) הם הרוחות הרעים שמרחיקים אותם בלחשים (״לא עלינו״, ״בר־מינן״, ״סמי מכאן״ וכו׳). וגם להרחיק אותם מעליהם בקרבנות ובמנחות, כְּכַפֵּר פני אנשים נבלים, כי פחדו פן תמצא אותם רעה מידם אם לא ימהרו לשלם להם כופר." + ], + [ + "ומה הוא שורש התהפוכות האלה והתעתועים בדבר אלהים? ואני חושב, כי לא הכירו מחוקקיהם (של היונים) לכתחלה את עצם האלהים, וגם אם היה בכחם למצוא דעת אלהים נכונה, לא לקחו אותה לאבן פנה לסמוך עליה את כל סדר משפטי המדינה, רק השליכו אותה כדבר אין חפץ ועזבו אותה למשוררים למען יביאו להם אלים ככל אשר ירצו, עם כל מגרעותיהם, ולמליצים‏1הכונה לנואמי העם הפונים אליו באספת האזרחים להציע לפניו חוקים חדשים ומפתים אותו במליצתם לקבל את הצעותיהם. נתנו לפתות את האזרחים למען יוציאו דת ויכתבו בספר כי יש משפט ונחלה לאלים הזרים בקרבם. וגם הציָרים והיוצרים הרבו ליהנות מן הרשות הנתונה להם בידי היונים, וכל אחד מהם בדה מלבו תבנית לאלים. האחד לש אותם מחומר, והשני כתב (ציֵר) אותם, וחכמי החרשים הנפלאים מכולם לקחו את השן ואת הזהב ליסוד מלאכתם ומצאו כפעם בפעם דברים חדשים. (ורבים מהמקדשים שוממים ועזובים כָּלה, ורבים רצויים מאד, ומפוארים בכל מיני קרבנות טהרה)‏2הפסוק הזה (ועוד פסוקים אהדים קצרים להלן) חסר בתרגום הרומאי העתיק. ובכלל כל הפרשה עד סוף הפרק לקויה מאד בגוף הספר היוני. המאמר המוסגר אינו מובן כל צרכו. והאלים אשר נמצאו לפנים בעצם גדולתם, בלו מזוקן‏3נזדקנו, עבר זמנם. ואלים אחרים עלו לגדולה וכבשו אותם להכנע תחתיהם, או אדבר בלשון נקיה: אלים אחרים וחדשים זוכים לעבודה, ועל כן נשארו המקומות (הקדושים) שוממים ועזובים, כאשר כבר דברתי למעלה בנטותי הצדה. ובעוד המקדשים האלה עזובים ושוממים, כל איש בונה לו מקדש חדש ככל אות נפשו – תחת אשר היה עליהם לחשוב את הפך הדבר הזה על אודות האלהים ולשמור את כבודו שלא ישונה לעולם." + ], + [ + "אמנם אפולוניוס מולון היה איש נבער וחסר בינה. אולם מעיני החכמים (הפילוסופים) אנשי האמת אשר בקרב היונים לא נעלם אז אחד הדברים האמורים, וגם היטיבו לדעת כי טענות המשלים‏,1רבים מן המשכילים היונים בקשו להצדיק את הדברים התפלים במיתולוגיה היונית ובשירי משורריהם בטענה כי הם דברי־משל (כמו שעשו חז״ל בשיר השירים). הן רעיון־רוח, ועל־כן בחלו בהן מאד והסכימו לדעתנו על דבר האלהים, כי היא דעת האמת הישרה. בדעה הזאת החזיק פלַטון באמרו כי אין לקבל אל המדינה‏2לאמר המדינה (politeia) המצויה האידיאלית אשר בקש לו פלטון במחקרו. אף אחד מן המשוררים, וגם את הומירוס שלח מעל פניו בלשון נקיה, בשומו זר על ראשו ובמשכו אותו בשמן המור, למען אשר לא ישחית את האמונה הישרה באלהים בשיחות הבדים אשר לו. ופלטון הרבה ללכת אחרי מחוקקנו, כי מכל דרכי החנוך יקר בעיניו לצוות על האזרחים, ללמוד באר היטב את החוקים, וגם צוה בחוקיו שלא יתערב קהל שומרי חוקיו בכל זר הבא מחוץ, רק ישמר על טהרתו. ומולון אפולוניוס לא שם את הדברים האלה על לבו בשיתו עלינו חטאת, כי אין אנחנו מקבלים את האנשים אשר דעה אחרת להם בדבר אלהים, ואיננו רוצים לבוא בחברת האנשים אשר הסכינו להליכות חיים זרות לנו. ואולם הדבר הזה אינו משפט לנו לבד, כי אם גם לכל העמים, ולא רק ליונים, כי אם גם לאנשי השם אשר בקרב היונים. כי הנה הלקדימונים היו מגרשים את הנכרים (הגרים) מארצם כל הימים ולא נתנו לאחיהם לעזוב את גבול ארצם, כי יראו מאלה (הגרים) ומאלה (העוזבים את הארץ) פן יבולע לחוקיהם. ובצדק יוכל כל אדם להוכיח אותם, כי הם צרי עין. כי לא נתנו לכל איש נכרי משפט־אזרח וגם לא לשבת בקרבם. ואנחנו לא רצינו ללכת בדרכי נכרים, אך קבלנו ברצון את כל האומרים ללכת בחוקינו. ואני חושב כי הדבר הזה הוא אות אהבת הבריות ורוח נדיבה כאחת." + ], + [ + "לא אאריך לדבר על הלקדימונים, והנה גם הליכות בני אתיני, שהתאמרו כי עירם היא לכל העמים, נעלם מדעת אפולוניוס ולא הכיר שֶחוק היה להם לעשות משפט מות בלא חנינה לכל איש המוציא מפיו דבר אחד על האלים שלא כחוקיהם. או הנמצא טעם אחר למות סוקרטיס? הן לא הסגיר את עירו בידי האויבים ולא שלח ידו בבזת אחד המקדשים, רק נשבע שבועות חדשות ואמר, כי רוח אלהים‏1(ביונית Daemonium) Daimonion. כח־אלהים, אלהות). מורה לפניו את דרכו – (דבר זאת בכובד ראש, או)‏,2חסר בהוצאת ניזה. חי זאוס,3שתי התיבות נמצאו רק בהוצאת ניזה. צחוק עשה לו כדעת אחדים – ובעבור הדבר הזה יצא דינו לשתות מי־ראש ולמות, והקטגור התגולל עליו כי השחית את בני הנעורים בלַמדו אותם לעבור על משפטי עירם מורשת אבותיהם ועל חוקיהם. והנה סוקרטיס היה אזרח אתיני ועל כן מצא אותו העונש הזה, אולם אנכּסגורס היה איש קלזומיני, ובכל זאת כמעט יצא משפטו למות, לולא חסרו גורלות‏4ביונית psephoi הכונה: קולות (דעות) שופטים. אחדים, יען אשר אמר על השמש הנחשב לאלהים בעיני בני אתיני, כי הוא מוצק, כולו אש. וגם העבירו קול כי ישלמו ככר כסף לכל אשר ימית את דיגורס איש מילוס, כי אמרו עליו, שלעג לסודותיהם‏.5המסטורין של בני אתיני, הדת המיוחדה שלהם שהיתה רק ליחידי סגולה. וגם פרוטגורס כמעט נתפש והומת לולא מהר לברוח, יען אשר כתב מחשבות על דבר אלהים שלא כדעת בני אתיני. והיש לנו לתמוה על הדבר שחשבו כזאת על אנשים בני־עליה – הן גם על נשים לא חמלו, זה מקרוב המיתו כוהנת אחת שקבל עליה איש אחד כי שגתה בסודות אלים נכרים‏,6לאמר, במסטורין הקשור בעבודה־זרה. כי הדבר הזה היה אסור עליהם על פי החוק, ומשפט כל המביא עמו עבודה זרה היה עונש מות. ואם חוק כזה היה להם, גלוי הדבר, שלא חשבו את אלי יתר העמים לאלהים, כי לולא זאת לא הדירו את עצמם מהנאת אלים מרובים. אמנם לאתיניים סדרים טובים ויפים, אולם גם הסקיתים השמחים לשפוך דם אדם, אשר רק במעט נבדלו מחית השדה, גם הם חושבים כי הוטל עליהם לעשות סיג לחוקיהם. ועל כן המיתו את אנכרסיס המהולל בחכמתו בפי היונים לעת שובו אליהם, כי נראה בעיניהם שהביא עמו מנהגים יונים רבים. וכל איש יוכל למצא כי גם בקרב הפרסים נשפטו רבים למות על עון זה. והנה גלוי הדבר כי שמח אפולוניוס על חוקי הפרסים והשתומם להם, כאלו הרבו היונים ליהנות מגבורתם וברית־אחת היתה להם עם האלים. והן את טעם הברית הזאת טעמו (היונים) כאשר שלחו (הפרסים) את מקדשיהם באש, ומגבורת הפרסים נהנו כאשר הצליח כמעט חפצם לעשותם (את היונים) לעבדים. וגם הלך (מולון) בכל דרכי הפרסים וענה נשי־זרים וסרס נערים, תחת אשר אצלנו נגזר עונש מות על כל אשר יעשה כדבר הזה גם לחיה נבערה. ופחד העמים והמושלים וגם הקנאה בקדשי גויים נכרים לא עצרו כח להעבירנו מחוקינו אלה. כי לא קנינו לנו גבורה למען נצא למלחמה למצוא שלל רב, רק למען נוכל להגן על חוקינו. ואת כל הצרות אנחנו נושאים במנוחה, אך לעת יגזרו עלינו אנשים לעזוב את חוקינו, נבחר להלחם בהם גם אם לא יהיה לנו כח, ונתחזק לשאת כל תלאה עד צאת הנפש. ועל מה זה לנו לקנא בחוקי עמים זרים, בעוד עינינו רואות כי גם נותני החוקים האלה אינם שומרים עליהם? האמנם לא נזקקו הלקידימונים לבטל את חוק טהרת הדם לבני עירם ואת מעוט‏7כך נראה לתרגם במקום ״קלות־ראש״ ״בזיון״ שבגוף היוני. על פי חוקי הלקידימונים האוסרים נשואי זרים נשאר רק מספר קטן של משפחות המותרות לבוא זו בזו. הנשואים, ובני אֵלֶיה ותיבי לאסור את משכב הזכור שלא כדרך האדם, כי פשה בקרבם מאד מאד? ותחת אשר לפנים חשבו אלה ואלה, כי הדברים אשר הם עושים טובים ומועילים, חדלו להאמין בזאת ברבות הימים, אף כי לא עצרו כח לעזוב את דרכיהם (הראשונות) במעשה, הם כחשו בחוקים האלה, אשר היה כחם גדול לפנים בקרב היונים, כי על כן ספרו שהאלים עוסקים במשכב זכור. ועוד הוסיפו לאמר עליהם כי הם נושאים את אחיותיהם (גלוי־עריות), ולמדו מזה זכות על תאותם הנבערה לדברים שלא כדרכם." + ], + [ + "איני רוצה לדבר על משפטי העונשים אשר קבעו רוב המחוקקים (היונים) מימי קדם על דרכי הכַּפרה אשר מצאו לחוטאים, כי על נואף אשה הטילו [חוק] עונש כסף ועל המענה בתולה צוו לשאתה לאשה – גם לא אדבר כמה טענות נתנו לפושעים לכחש את דבר עונם, לעת אשר נסה אדם לבדוק במעשיהם. הן לרבים מהם (מן היונים) געשה חלול החוקים לתורה שלמה – להם ולא לנו! כי גם בהלקח ממנו יקרנו וערינו וכל יתר מחמדינו, הנה תשאר לנו תורתנו לנצח נצחים, ושום איש יהודי, גם הנדח ממולדתו ואל ארצות מרחקים, לא יירא חמת אדונים קשים כיראתו את החוקים‏1התרגום חפשי. קצת בדיוק: ושום איש יהודי לא יתרחק כל כך מארץ מולדתו ולא יפחד חמת אדונים קשים מבלי אשר יירא את החוקים יותר מהם. אם בעבור מעלת חוקינו דבקנו בהם ככה – יקומו האנשים האלה ויודו, כי חוקינו טובים מכל. ואם הם אומרים בלבם, כי חוקים רעים אנחנו מקימים כל הימים, – האמנם צדקו במפעלם בעזבם את חוקיהם הטובים? והנה הכל מאמינים כי אורך הימים הוא בוחן־אמת לכל הדברים, ואותו אעידה לי על מעלת מחוקקנו ועל מעלת דברי־האלהים אשר נתן לנו. הן אם יערך אותו איש אל המחוקקים שקמו בדורות אחרים, יעלה בידו שחי לפניהם ימים אין מספר." + ], + [ + "והנה מידינו נגלו החוקים לכל יתר בני האדם, אשר הרבו לקנא להם מדור לדור, לראשונה באו חכמי היונים (הפילוסופים) אשר למראה עין שמרו את דרכי אבותיהם, אבל בספריהם ובחכמתם (בתורתם) הלכו אחריו (אחרי משה), כי כמחשבותיו היו גם מחשבותיהם על אלהים וכמוהו למדו ארחות תום בחיים ודרכי קרבת הבריות. אולם גם בקרב ההמונים עָצם זה מדורות רבים מספר המקנאים לעבודת אלהינו, ואין עיר מערי היונים או עם מעמי הלועזים, אשר לא פשט שם מנהג היום השביעי שבו שובתים אנחנו מכל עבודה, וגם משמרת הצומות והדלקת הנרות ורבים מחוקי האוכל אשר צֻוו עלינו. והם מנסים ללכת גם בדרכי שלום הבריות אשר לנו ולגמול חסדים ולאהוב את המלאכה ולהתחזק כמונו בעת גזרה על החוקים. ומה נפלא הדבר, לא ההנאה מביאה אותם לידי זה ולא מִקסם אחר, רק כח התורה בעצמה, כי כמו שהאלהים ממלא את כל העולם, ככה פשטה התורה בכל זרע האדם. יתבונן נא כל איש אל עירו ואל בית אביו ויראה את קשט דברי. ושוטנינו יחרצו את משפט כל בני האדם כי חשקו בדרכים הרעים אשר לעמים זרים תחת ללכת בחוקי אבותיהם הטובים, – או ישימו קץ לגדופיהם, כי לא להכעיסם ולמען הרעימם אנחנו מכבדים את מחוקקנו ומאמינים בנבואותיו על דבר האלהים. וגם לולא הבינונו את מעלת החוקים באנו לחשב גדולות עליהם בראותנו את ההמון הרב אשר היו לו למופת." + ], + [ + "אולם את דברי חוקינו וסדרי משפטינו כבר כתבתי לזכרון באר היטב בספרי על הקדמוניות. והפעם זכרתי אותם במדה שנזקקתי להם, ולא שמתי את לבי לחרף חוקי עמים זרים ולא להלל את חוקינו, רק להוכיח את המכַתּבים אשר טפלו רשע עלינו, כי בלא בושה וכלמה קראו למלחמה על האמת. ואני חושב, שמלאתי בספר הזה כהלכה אחרי הדברים אשר הבטחתי מראש: הנה הראיתי כי עמנו הוא עם קדומים מימי עולם, תחת אשר אמרו משטינינו כי הוא עם חדש אשר בא מקרוב. וגם העידותי עלי עדים עתיקים, אשר שָׂמו את זכרנו בכתביהם, תחת אשר טענו אלה כי איש לא עשה כדבר הזה. והם הוסיפו עוד לאמר כי מצרים היו אבותינו, – ועתה התברר הדבר כי באו אל מצרים מארץ אחרת. אלה טפלו שקרים כי גורשו אבותינו משם על נגעי בשרם, ועתה נגלה לעין כל, כי שבו אל ארץ אבותיהם לרצונם מלאי כח ואונים. אלה נבּלו את מחוקקנו, בשומם אותו לאיש רע ונתעב – אולם האלהים היה עד צדקו מקדם, ואחריו מלא הזמן וגלה את מעלתו לעיני כל." + ], + [ + "ואין לי להרבות עוד דברים על אודות החוקים [אשר לנו]. כי הם בעצמם נראים לעין ותוכם מוכיח עליהם שלא דרכי חטא ועון הם באים ללמד, כי־אם דרכי יראת אלהים טהורה ונאמנה, ולא לשנוא את הבריות הם דורשים, רק לחלוק אתן יחד את הרכוש, והם שונאים רשעה ורודפים צדק, מרחיקים בטלה ויקר תפארת, ומלמדים את בני האדם לשמוח בחלקם ולאהוב את המלאכה, ואוסרים את המלחמות למען הבצע ומכינים את לבם לעמוד בגבורה על נפשם. ואינם יודעים חנינה בעונש [החיָבים]; ואין להתחכם להם (להערים עליהם) בתחבולות דברים, והם קיָמים לעד במעשים (של ההולכים בהם). כי מעשינו עוד נאמנים עלינו מספרינו. על כן ארהיב בנפשי לאמר, כי הורינו את יתר העמים מדות ישרות לרוב. כי מה טוב ומה יפה מיראת האלהים אשר לא תחלף? והיש צדקה גדולה משמוע אל החוקים? ומה מחזיק ברכה יותר מהשלום בין אדם לחברו – שאין מחלוקת ביניהם בעת צרתם ולא מריבת גאוה בעת אשרם? – ובעת מלחמה הם בזים למות ובעת השקט כל ישעם וכל חפצם, לעשות את מלאכתם ולעבוד את אדמתם – והם מאמינים כי האלהים צופה ומנהיג את הכל בכל מקום. אלו כתבו עמים אחרים חוקים כמו אלה ושמרו עליהם ביתר־שאת – היינו חיבים להודות להם, כי כתלמידים להם נחשבנו. ואולם אם כל עין רואה, כי אנחנו שומרים על החוקים האלה יותר מכל העמים, וגם הראינו כי אנחנו גלינו אותם מראש, – הנה האפיונים והמולונים למיניהם וכל השמחים לדבר שקר וחרפות הם בטלים ומבוטלים. ולך, אפאפרודיטוס, אוהב האמת מכל, ועל ידך גם לכל הרוצים כמוך להכיר את דבר עמנו כתוב (מוקדש) הספר הזה והקודם לו." + ] + ] + ], + "versions": [ + [ + "Kadmut haYehudim -- ed. Simhoni, Berlin 1928 -- Wikisource", + "https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_-_%D7%A0%D7%92%D7%93_%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%9F" + ] + ], + "heTitle": "קדמות היהודים", + "categories": [ + "Second Temple", + "Josephus" + ], + "sectionNames": [ + "Book", + "Chapter", + "Paragraph" + ] +} \ No newline at end of file